447
åúåà íéááåñä ùàä áëøå íéñåñä ïéáì àéáðä ïéá .ä
יח
ַוֵיְּרדוּ ֵאָליוַ ,וִיְּתַפֵּלּל ֱאִליָשׁע ֶאל ה' ַויּׂאַמר:
ַהְך ָנא ֶאת ַהגּוֹי ַהֶזּה ַבַּסְּנֵוִרים
ַוַיֵּכּם ַבַּסְּנֵוִרים ִכְּדַבר ֱאִליָשׁע.
מיהו הנושא של המשפט הקצר הפותח את פסוק יח "ַוֵיְּרדוּ ֵאָליו"?
כך מפרש רלב"ג את ראש פסוקנו:
"וירדו אליו ויתפלל אלישע" -רוצה לומר ,כי בעת שהיו יורדים אל
אלישע ,¢ÙÂ˙Ïהתפלל אלישע אל ה' שַיֶּכּה אותם בסנוורים ,בדרך שלא
יראו היטב…
ובכן ,היורדים אל אלישע הם חיילי ארם הבאים לתפסו .בדרך זו פירשו את פסוקנו
אף ר"י אברבנאל ובעל המצודות 1.אולם פירוש זה ,הנראה כמוסכם ,קשהִ :מַנִּין „¯È
הארמים אל אלישע? אלישע מצוי בעיר דותן המזוהה בוודאות רבה עם תל דותן ,ותל
זה מתנשא כשישים מטר מעל לעמק דותן שלמרגלותיו 2.הארמים הקיפו את העיר
)פסוק יד( ,ואם כן ,מקומם למרגלות התל שעליו היא שוכנת .על כן ,הארמים אינם
יכולים אלא ˙ÂÏÚÏאל אלישע! 3ועוד :דותן היא עיר מוקפת חומה 4,כיצד אפוא יכלו
הארמים לעלות כך בפשטות אל אלישע?
שאלה נוספת המתעוררת כאן ,אף שאינה נוגעת במישרין לפירושו של פסוקנו ,אלא
לפסוק הקודם ,היא מה הועילו סוף סוף אותם סוסי אש ורכב אש שנתגלו לעיני נערו
5
של אלישע? הנה תשובתו הדחוקה של רלב"ג לשאלה זו:
.1הנה לשון בעל המצודותַ" :וֵיְּרדוּ -הארמים ירדו אל אלישע" .על פירושו של ר"י אברבנאל
נדון בהערה .3יש לציין שאף בוולגטה פירשו כך את פסוקנו .נאמר שם )בתרגום חוזר
לעברית(" :וירדו אליו האויבים".
.2על פי אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ,ערך 'דתן'.
.3ר"י אברבנאל פותר שאלה זו באמרוֹ" :והנה הנביא יצא מהעיר ,וירדו עבדי מלך ארם אליו".
אף לוּ נפרש כדבריו ,הרי ביצאוֹ מן העיר אלישע וחיילי ארם מצויים בגובה אחד ,ולא היה
הכתוב צריך להשתמש בפועל "ַוֵיְּרדוּ" אלא בפועל 'ויעלו' )במשמעות התקפה( או בפועל
אחר .מלבד זאת ,אין הקורא אמוּר להשלים בדמיונו את יציאת אלישע מן העיר לפני פסוק
יח ,אלא רק בקראוֹ את פסוק יטַ" :ויּׂאֶמר ֲאֵלֶהם ֱאִליָשׁע ."…רק מילים אלו מעלות על דעתו
של הקורא שלשם אמירת דבריו היה על אלישע לצאת מן העיר.
.4חומותיה נמצאו בחפירות שנערכו בתל ,ואף שחומתה כנענית היא ,סבורים החופרים כי
תושבי העיר הישראלים הוסיפו להשתמש בחומה הכנענית )ראה הערה .(2
.5תשובה זו הועתקה על ידי ר"י אברבנאל ,ובעל המצודות הביאה בקיצור.
448
סנוורים
"סוסים ורכב אש סביבת אלישע" -הנה אף על פי שלא נעזר אלישע
בהם ,היה תועלת בֵהראותם לנערו לשמרו מהפחד ,כדי שלא יצעק מפני
הפחד ,ויהיה זה סיבה שיפחדו בני העיר כולם ,ויעזור פחדם אל מה שהיו
רוצים ) -הארמים( לעשות ,כי אז יכירו כי אלישע שם.
ובכן ,לא לסייע סיוע פעיל באו סוסי האש ורכב האש ,אלא למנוע נזק אפשרי ש ִיָּגּרם
לאלישע מחמת צעקת נערו המפוחד .אלא ששחזור הנזק האפשרי הזה אינו כל כך ברור
בדברי רלב"ג :לכאורה הרי הארמים ידעו כי אלישע בדותן ,ואף אם אין הדבר ודאי להם
)כדברי רלב"ג עצמו בהמשך( ,כיצד יכירו הארמים כי אלישע בעיר מחמת פחדם של
אנשי העיר?
נציע כאן פירוש שונה לפסוק יח שיפתור את כל הקושיות הללו.
נושאו של המשפט "ַוֵיְּרדוּ ֵאָליו" אינו הארמים ,אלא סוסי האש ורכב האש הנזכרים
בסוף הפסוק הקודם .הללו הרי נתגלו כשהם ממלאים את ,¯‰‰כלומר את התל שעליו
מצויה העיר דותן 6.על כן ממשיך פסוק יח ואומר ,כי הללו שהיו בגובה ההר ,מעל
7
למקום עמידתו של אלישע )שעמד במדרון העיר ,סמוך יותר לחומתה( ירדו אליו.
בכך נפתרו בפשטות הקושיות הראשונות שהקשינו על הפירוש האחר לפסוקנו.
אולם עדיין לא פתרנו את השאלה הנוספת :מה היה תפקידם של סוסי האש ורכב האש
בהצלתו של אלישע? שאלה זו מתחזקת עוד יותר דווקא על פי הפירוש שהצענו ,שכן
8
לשם מה ירדו הללו אל אלישע?
ׂת אלישע -והלא אלישע בעיר
.6פירושנו אינו כפירוש רד"ק לפסוק יז .רד"ק מקשה שם" :סביב
היה ,והסוסים והרכב אש חוץ לעיר ,בהר!" .שאלת רד"ק נובעת מאי-הכרתו את העובדות
הגיאוגרפיות שעמדנו עליהן לעיל .שאלתו עצמה היא הוכחה לדברינו :היות סוסי האש ורכב
ׂת ֱאִליָשׁע" מוכיחה שההר שעליו מדובר ,שנתמלא בסוסי אש ורכב אש ,הוא תל
האש "ְסִביב
דותן .תשובתו של רד"ק לשאלתו דחוקה ביותר" :אלא נראה לו לנער כן ,שהיו סביבות
אלישע ) -אף על פי שבאמת היו מחוץ לעיר( ,והראה לו האל כן לחזק ליבו שלא יפחד".
לדברינו ,צריך לומר ,שאלישע עמד במדרון ההר שעליו יושבת העיר דותן ,ואילו סוסי האש
ורכב האש מילאו את ההר מפסגתו ועד לחומות העיר שבשוליים הנמוכים של ההר .לפיכך
היה אלישע מוקף בהם ,ואותם שהיו מעליו 'ירדו אליו'.
.7אפשר לפרש מדוע 'ירדו' אליו סוסי האש ורכב האש בשתי דרכים נוספות על מה שכתבנו
ׂת אלישע" ,היו בגובה האוויר מעליו )שהרי
בהערה הקודמת .‡ :הללו ,אף שהיו "סביב
מלאכים הם( ,ועתה הם יורדים לגובה הארץ שבו מצוי אלישע .· .אם נשלים את יציאתו של
אלישע מן העיר אל הארמים בסוף בסוף יז )ולא בסוף פסוק יח ,כמקובל( ,ירדו הללו אל
אלישע שכבר ירד מן העיר.
.8שאלה נוספת יש לשאול על הפירוש שהצענו :האם פירוש זה יכול להתאים לחלוקת
הפסוקים במקומנו? לפי הפירוש המוצע היו צריכות להיות המילים "ַוֵיְּרדוּ ֵאָליו" בסיומו של
פסוק יז ,העוסק בהתגלותם של סוסי האש ורכב האש ,אולם בראש פסוק יח הן נראות
בלתי שייכות .הרי פסוק זה עוסק בעניין אחר! התשובה שנענה להלן תענה אף על שאלה זו.
ה .בין הנביא לבין הסוסים ורכב האש הסובבים אותו
449
נראה ,כי התשובה על כך היא שהכאת הארמים בסנוורים נעשתה על ידי אותם סוסי
האש ורכב האש .הללו היו מלאכי ההצלה של אלישע והם שמילאו שליחות זאת.
ירידתם אל אלישע מראש ההר מהווה ביטוי לנכונותם לעמוד לרשותו ,מזומנים לעשות
למענו מה שיצטוו .לאחר ירידה זו מתפלל אלישע אל ה' שַיֶכּה את הארמים בסנוורים,
וה' נענה לו ,ובאמצעות סוסי האש ורכב האש הוא מקיים את משאלתו של אלישע.
אותה 'אש' שממנה מורכבים אמצעי ההגנה האלוהית -הסוסים והרכב ,אש אשר אינה
נראית לעינם של סתם אנשים אך נתגלתה בחזון נבואי לנער אלישע ,היא האש
המסנוורת את עיני הארמים ומכהה אותם.
דבר זה מחדד את מה שהורה לנו מלבי"ם בנוגע ליחס שבין נס פקיחת עיני הנער
לבין נס הכאת ארם בסנוורים:
"הך נא את הגוי – "…נס זה היה הפך מן הראשון ,שבראשון פתח לנער על
ידי הנבואיי שיראה דברים נעלמים מעין הגשמי ,ועתה התפלל לסתום
9
עין הראות החושיי ועיני הרואים ולנחותם תוהו לא דרך.
ובכן ,לפי פירושנו היפוך זה שבין שני הנסים אינו רק ·˙ ˙‡ˆÂהנס ,אלא גם בדרך
השימוש במכשיר הנס -באותם סוסי האש ורכב האש .בנס הראשון הם מתגלים לעיני
נער אלישע כדי להרגיעו ולחזקו; בנס השני ,לעומת זאת ,הם מסנוורים את עיני
הארמים ,ובכך הם סותמים את עיניהם מלראות את המציאות כפי שהיא .בו בדבר שה'
מרפא את האחד ,בו עצמו הוא מכה את האחר; הראוי לדבר -זוכה והאש מגינה עליו,
ושאינו ראוי -לוקה באותה אש; כעין נבואתו של מלאכי )ג' ,יט-כ(:
ֵׂער ַכַּתּנּוּר
ִכּי ִהֵנּה ַהיּוֹם ָבּא בּ
ָׂתם ַהיּוֹם ַהָבּא…
ֵׂשׂה ִרְשָׁעה ַקשְׁ ,וִלַהט א
ְוָהיוּ ָכל ֵזִדים ְוָכל ע
ְוָזְרָחה ָלֶכם ִיְרֵאי ְשִׁמי ֶשֶׁמשׁ ְצָדָקה וַּמְרֵפּא ִבְּכָנֶפיָה…
אותה שמש שצדיקים מתרפאים בה היא השורפת את הרשעים כתנור בוער .והוא
הדבר שבו סיים הושע את ספרו )י"ד ,י(:
ִמי ָחָכם ְוָיֵבן ֵאֶלּהָ ,נבוֹן ְוֵיָדֵעם
ִכּי ְיָשִׁרים ַדְּרֵכי ה'
ְׂשִׁעים ִיָכְּשׁלוּ ָבם.
ְוַצִדִּקים ֵיְלכוּ ָבם וּפ
הפירוש שפירשנו ,כי הכאת הארמים בסנוורים הייתה באמצעות אותם מלאכי ה'
החונים סביב ליראיו -סביב לאלישע ונערו -מקרבת ביותר את מקומנו למקום האחר
היחיד במקרא שבו מוכים בסנוורים אנשים המתקיפים איש צדיק:
ׂהוּ א ָדֶרְך".
.9על פי תהילים ק"ז ,מַ" :וַיְּתֵעם ְבּת
סנוורים
450
בראשית י"ט ,ט
י
ׂר ַהָדֶּלת…
ַ …וִיְּגּשׁוּ ) -אנשי סדום( ִלְשׁבּ
ֶ ÌÈLאת ָיָדם
‡»ƒ
ַוִיְּשְׁלחוּ »¬ ‰
ַוָיִּביאוּ ֶאת לוֹט ֲאֵליֶהם ַהָבְּיָתה ְוֶאת ַהֶדֶּלת ָסָגרוּ.
יא
ׂן ְוַעד ָגּדוֹל
ִ Ìȃ̄≈¿qמָקּט
ְוֶאת ָהֲאָנִשׁים ֲאֶשׁר ֶפַּתח ַהַבִּית « a« ek‰ƒ
ׂא ַהָפַּתח.
ַוִיְּלאוּ ִלְמצ
בשני המקומות שולח ה' את מלאכיו )המתגלים בדרכים שונות לאדם( להציל אדם
צדיק ובשניהם הודפים מלאכי ה' תקפנות של בני אדם המנסים לחדור למקום ִשׁבתו
של הצדיק; את זאת הם עושים על ידי הכאת התוקפים בסנוורים ,וכך הם מונעים מהם
לזהות את היעד לתקפנותם.
כנגד פירושנו עומדת קושיה חמורה אחת :הרי בתיאור נס הכאת ארם בסנוורים לא
נזכרו כלל סוסי האש ורכב האש! 10אלישע מתפלל אל ה' ,וה' הוא הנענה ישירות
לאלישע ,ללא שנזכרים מלאכיו!
באמת ,אין זה המקום היחיד במקרא שבו מחליף הכתוב ומייחס את פעולת ה'
למלאכו ,או את פעולת מלאכו לה' עצמו ,ואין בכך קושי ִ" -כּי ְשִׁמי ְבִּקְרבּוֹ" )שמות כ"ג,
כא; וראה שם את הפסוק בהקשרו( .כאשר פועל ה' באמצעות מלאכיו ניתן לראות בכך
11
גם את פעולתו הישירה.
.10אמנם עמידתן של המילים "ַוֵיְּרדוּ ֵאָליו" בראש פסוק יח )ראה הערה (8רומזת לשייכותם של
היורדים אל אלישע -סוסי האש ורכב האש -אל מה שמתואר בהמשכו של פסוק זה.
.11רשב"ם עמד על תופעה זו בהרחבה בפירושו לפרק י"ח בספר בראשית ,כשהוא מפרש כי
הפסוק הפותח פרק זהַ" ,וֵיָּרא ֵאָליו ה' " ,אינו אלא כלל שפרטו בא בפסוק שאחריו "ַוַיְּרא
ְוִהֵנּה ְשָׁשׁה ֲאָנִשׁים ִנָצִּבים ָעָליו" ,ואנשים אלו מלאכים היו .הוא אומר שם" :בהרבה
מקומות כשנראה המלאך קורהו בלשון שכינה 'ִכּי ְשִׁמי ְבִּקְרבּוֹ' -שלוחו כמותו" .רשב"ם
מביא שם דוגמה משמות ג' פסוקים ב ְו-ד ,וחזקוני מוסיף על דבריו דוגמה מסיפור העֵקדה.
אנו הקדשנו לדברי רשב"ם הללו ולדרך קריאתו את פרקים י"ח-י"ט בספר בראשית את
עיוננו לפרשת וירא בסדרה השנייה" :מלאכים כבני אדם ובן אדם שהוא כמלאך ה' " .בהערה 8
בעיון ההוא הבאנו דוגמאות אחדות לתופעה זו מן המקרא ,ואילו בגוף העיון הראינו
שתופעה זו חוזרת פעמים אחדות בסיפור שבפרקים י"ח-י"ט ,ורשב"ם ציין זאת במהלך
פירושו לפרקים אלו.
פרופ' מאיר ויס עמד על התופעה הנידונה כאן במאמרו "הסיפור על ראשיתו של איוב"
)מקראות ככוונתם ,עמ' .(355אחר הביאו דוגמאות אחדות הוא כותב " :בחילופים אלה של
אלוהים ומלאכו משתקפת התפיסה שלפיה הרגשתו ,מחשבתו ,רצונו ,דברו ופעולתו של ה'
אינם נודעים לאדם על ידי ה' עצמו ,אלא על ידי מלאכו .המלאך אינו אלא צורת הופעתו של
אלוהים עצמו".
ה .בין הנביא לבין הסוסים ורכב האש הסובבים אותו
451
אולם עדיין יש לתת טעם לחילופים אלו :מתי מייחס הכתוב פעולה מסוימת לה'
ומתי למלאכו ,ומדוע במקומות אחדים הוא מחליף את הפוֵעל .לא נענה על שאלה זו
12
בכל היקפה ,אלא רק במה שנוגע למקומנו.
תפילתו של אלישע אל ה' שַיֶכּה את חיל ארם בסנוורים וֵהענות ה' לתפילתו )פסוק יח(
עומדות בהקבלה ניגודית ברורה לשתי תפילות אחרות שלו בסיפורנו :לתפילתו הקודמת
לה' ,שיפקח את עיני נערו ,ולהיענות ה' שם )פסוק יז( ,ולתפילתו לאחר מכן שיפקח את
עיני הארמים בשומרון ולֵהענות ה' לו )פסוק כ( .להקבלה ניגודית כפולה זו ישנה
חשיבות רבה בסיפורנו ,ויש ללמוד ממנה הרבה ,ונעמוד על כך בעיון ח להלן .לוּ היו
נזכרים סוסי האש ורכב האש ,שבאמצעותם נעשה הנס בפסוקנו )יח( ,בתפילתו של
אלישע ובתיאור ֵהענות ה' לו )ַ' -וִיְּתַפֵּלּל ֱאִליָשׁע ֶאל ה' ַויּׂאַמר :שלח נא את מלאכיך אלה
ויכו את הגוי הזה בסנוורים ,וירדו רכב האש וסוסי האש ,ויכום ַבַּסְּנֵוִרים ִכְּדַבר ֱאִליָשׁע'(,
הייתה נפגמת אותה הקבלה ניגודית מכוונת ומאלפת שהזכרנו לעיל )ועוד יותר מכך
הייתה נפגמת ההקבלה ,לוּ היה ציווי ישיר של אלישע על המלאכים לפעול ,שלא בדרך
תפילה לה' וֵהענות לה(.
.12ראה מה שכתבנו בעיוננו הנזכר בהערה הקודמת ,עמ' .76-75את ההתחלפות התדירה
בסיפור ההוא הסברנו שם בעמ' .67