בדמשק – מגמת סיפורנו (pdf)

אוקטובר 4, 2011 · מאת אלחנן סמט · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫‪589‬‬

‫‪åðøåôéñ úîâî .â‬‬
‫‪?ÂÈ˙‡· ˙‡ Ì˘ ÂÚÈÓ˘‰·Â ˜˘Ó„Ï Â‡Â·· Ú˘Èχ ˙¯ËÓ È‰Ó .1‬‬
‫שאלה יסודית הנוגעת לעלילת סיפורנו היא‪ :‬לשם איזו מטרה הגיע אלישע לדמשק ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫בירת אויבתה של ישראל?‬
‫התבוננות בסיפורנו כשלעצמו מעלה את התשובה כי אלישע בא לדמשק להמציא‬
‫עצמו לבן הדד החולה ולחזאל שלוחו על מנת ש'ידרשו את ה' מאותו'‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫אלישע בא לדמשק על מנת להשמיע באוזני חזאל את שלושת חלקי נבואתו‪.‬‬
‫אולם על כך יש להמשיך ולשאול‪ :‬מה רוצה אלישע להשיג בהגדת העתיד הזו באוזני חזאל?‬
‫האם שליחותו הנבואית של אלישע כוללת אף מעורבות בפוליטיקה הארמית הפנימית?‬
‫התשובה היא מורכבת‪ :‬אלישע הוא אמנם נביא ישראלי‪ ,‬והוא פועל בהקשר‬
‫הישראלי‪ .‬אולם בדור זה‪ ,‬שבו ישראל וארם מצויות באיבה ובמלחמות בלתי פוסקות‪,‬‬
‫ישנה חשיבות לפעולתו של אלישע בקרב שליטי ארם בשל ההשלכות שיש לפעילותו זו‬
‫‪2‬‬
‫על גורלם של ישראל‪.‬‬
‫מאליו מובן הדבר‪ ,‬עתה‪ ,‬כי מבין שלוש הנבואות שנשא אלישע לפני חזאל‪ ,‬חשובה‬
‫בייחוד הנבואה האמצעית‪ ,‬הנוגעת לגורלם של ישראל‪:‬‬
‫יב‬

‫‪ַ …‬ויּׂאֶמר‪ִ :‬כּי ָיַדְעִתּי ֵאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה‬
‫ׂג‬
‫ִמְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ וַּבֻחֵריֶהם ַבֶּחֶרב ַתֲּהר‬
‫ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע‪.‬‬
‫ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ ְוָהר‬
‫ְוע‬

‫אלא שעדיין אין זה מובן מדוע היה אלישע צריך לשאת נבואה זו באוזני חזאל‪.‬‬
‫בפרספקטיבה רחבה יותר‪ ,‬הרואה את סיפורנו על רקע פרקי אליהו ופרקי אלישע‬
‫כולם‪ ,‬יש לענות תשובה שונה במקצת לשאלה שהצבנו בראש העיון‪.‬‬
‫אנו נזכרים כמובן במה שציווה ה' את אליהו בהר חורב‪:‬‬
‫מל"א י"ט‪ ,‬טו‬
‫טז‬
‫יז‬

‫ֵלְך שׁוּב ְלַדְרְכָּך ִמְדַבָּרה ַדָמֶּשׂק‬
‫וָּבאָת וָּמַשְׁחָתּ ֶאת ֲחָזֵאל ְלֶמֶלְך ַעל ֲאָרם‪.‬‬
‫ְוֵאת ֵיהוּא ֶבן ִנְמִשׁי ִתְּמַשׁח ְלֶמֶלְך ַעל ִיְשָׂרֵאל‬
‫ְוֶאת ֱאִליָשׁע ֶבּן ָשָׁפט ֵמָאֵבל ְמחוָֹלה ִתְּמַשׁח ְלָנִביא ַתְּחֶתּיָך‪.‬‬
‫ְוָהָיה ַהִנְּמָלט ֵמֶחֶרב ֲחָזֵאל ָיִמית ֵיהוּא‬
‫ְוַהִנְּמָלט ֵמֶחֶרב ֵיהוּא ָיִמית ֱאִליָשׁע‪.‬‬

‫‪ .1‬שאלה זו נשאלה בתלמוד במסכת סוטה מז ע"א בקיצור נמרץ‪" :‬למה הלך?"‪ .‬תשובתו של ר'‬
‫יוחנן‪" ,‬שהלך להחזירו לגיחזי בתשובה"‪ ,‬אינה עולה מפשוטו של סיפורנו‪.‬‬
‫‪ .2‬ראה בנספח הראשון לסדרת העיונים 'נעמן'‪ ,‬ובעיון הפותח את סדרת העיונים 'סנוורים'‪.‬‬

‫‪590‬‬

‫בדמשק‬

‫כידוע‪ ,‬לא קיים אליהו אלא את הצו השלישי )ואף אותו לא קיים כלשונו בבואו‬
‫‪3‬‬
‫לאבל מחולה(‪.‬‬
‫ככל הנראה מסר אליהו את שני הציוויים הראשונים לאלישע‪ ,‬ועל כל פנים אלישע‬
‫הוא שמקיימם‪ .‬בסיפורנו פועל אלישע לשם מינויו של חזאל למלך על ארם‪ ,‬ואילו‬
‫בסיפור הבא בהמשך )ט'‪ ,‬א‪-‬ג( הוא שולח את אחד מבני הנביאים למנות את יהוא למלך‬
‫על ישראל‪.‬‬
‫על השאלה למה הלך אלישע לדמשק‪ ,‬יש לענות אפוא כדברי רד"ק‪" :‬למשוח את‬
‫חזאל כדבר ה' אשר דיבר אל אליהו"‪ 4.‬עתה‪ ,‬טרם מותו של בן הדד‪ ,‬נראה כי באה העת‬
‫למינויו של חזאל למלך על ארם בידי נביא מישראל‪ .‬מכוחה של נבואת אלישע‪ ,‬עתיד‬
‫חזאל לתפוס את המלוכה על ארם‪.‬‬
‫ְׂתָך ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם"‬
‫שתי נבואותיו של אלישע ‪ְ " -‬וִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת"; "ִהְרַאִני ה' א‬
‫ מהוות אפוא את מעשה המינוי של חזאל שעליו נצטווה אליהו בזמנו‪ .‬אף נבואתו‬‫הנוספת של אלישע‪ ,‬שבה מתוארת הרעה שיביא חזאל על ישראל‪ ,‬מתקשרת לאותה‬
‫‪·∆¯Á‬‬
‫‪ֲ ·∆¯Á‬חָזֵאל‪" – "…‬וַּבֻחֵריֶהם «‪∆ a‬‬
‫‪∆Ó‬‬
‫נבואה שנאמרה בזמנו לאליהו‪ְ " :‬וָהָיה ַהִנְּמָלט ≈‬
‫ׂג‪."…‬‬
‫ַתֲּהר‬
‫ובכל זאת עדיין אנו שואלים‪ :‬מדוע היה אלישע צריך לשאת נבואה זו על הפורענות‬
‫שתבוא על ישראל מידו של חזאל באוזניו של זה? וכי ללא שישמע נבואה זו ִיָמַּנע חזאל‬
‫‪5‬‬
‫מלעשות את מעשיו כנגד ישראל?!‬
‫בסדרת העיונים אודות אלישע ונעמן הצבענו על כך שכל פעולותיו של אלישע‬
‫המתוארות בפרקים ה'‪-‬י"ג והנעשות בהקשר הארמי‪ ,‬מטרתן אחת‪ :‬להיטיב את גורל עמו‬
‫במאבקו הממושך והמר כנגד ארם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫במהלך תקופת נבואתו אין אלישע מבשר על ניצחון של ישראל על הארמים‪ ,‬שכן‬
‫הגֵזרה האלוהית באותו הדור ‪ -‬הפוכה הייתה‪ ,‬כפי שנראה מעצם האירועים המתוארים‬
‫החל מפרק ה'‪ ,‬וכפי שנראה מנבואת אלישע בסיפורנו‪ .‬אולם דווקא בשל העובדה שיד‬
‫הארמים על ישראל הייתה תקיפה בדורו של אלישע‪ ,‬ראה הנביא את תפקידו כמי‬
‫‪ .3‬את השאלה מדוע לא קיים אליהו את מה שנצטווה עליו‪ ,‬העלינו בפרקי אליהו‪' ,‬חורב' ח‪,‬‬
‫עמ' ‪.314-313‬‬
‫‪ .4‬על טעמו של דבר זה‪ ,‬שאליהו נמנע מלקיים את מה שנצטווה בו‪ ,‬והעביר את קיום הצו‬
‫לאלישע שעשה זאת בזמן מאוחר בהרבה‪ ,‬עמדנו בהמשכו של אותו עיון שצוין בהערה‬
‫הקודמת‪ ,‬עמ' ‪ .326-314‬הדברים שבהמשך עיוננו הנוכחי מהווים הרחבה למה שכתבנו שם‪.‬‬
‫‪ .5‬הרי מלכי עמים רבים ֵהֵרעוּ לישראל‪ ,‬ושימשו בכך שבט ביד ה' ומטה זעמו כנגד עמו החוטא‪,‬‬
‫והיכן שמענו שלצורך זה נתמנו אותם מלכים לתפקידם על ידי נביאי ישראל‪ ,‬ושנביא יאמר‬
‫להם כיצד עליהם להרע לישראל?‬
‫‪ .6‬זאת למעט בנבואתו האחרונה‪ ,‬בעת שאלישע חלה את חוליו אשר ימות בו‪ ,‬שאז בישר על‬
‫ניצחון ישראלי משולש על הארמים )י"ג‪ ,‬יז‪-‬יט(‪ .‬אלא שנבואה זו התקיימה לאחר מות אלישע‪.‬‬

‫ג‪ .‬מגמת סיפורנו‬

‫‪591‬‬

‫שאמור לרכך את תגרת היד הזאת‪ ,‬להקטין את החיכוך בין העמים ולהציל את ישראל‬
‫‪7‬‬
‫מיד הארמים ככל האפשר‪.‬‬
‫אחד האמצעים שבהם נקט אלישע לשם הקלת הלחץ הארמי על ישראל היה‬
‫מעורבותו בעניינים שונים הקשורים בשליטי ארם‪ .‬בדרך כלל הייתה זאת מעורבות‬
‫עקיפה‪ ,‬אולם בסיפורנו מנסה אלישע להשפיע על מערכת היחסים בין ארם לישראל‬
‫באמצעות מעורבות ישירה וגלויה בתהליכים הפוליטיים המתרחשים בארם‪ :‬לשם כך‬
‫הוא בא לדמשק ולשם כך הוא מנהל דו‪-‬שיח עם שליטיה‪.‬‬
‫מובן שלצורך מעורבות גלויה מעין זו היה צריך שמו של אלישע להתפרסם בקרב‬
‫שליטי ארם כנביא מוסמך‪ ,‬שעל אף היותו "ָנִביא ְבִּיְשָׂרֵאל" הפועל לטובת עמו‪ ,‬הוא גם‬
‫נביא לגויים וחפץ בטובתם‪ .‬זוהי אחת המטרות החשובות של אותן מפעולותיו שנועדו‬
‫להגדיל את שמו ולהרחיב את פרסומו בין הארמים‪ 8.‬אותן מפעולות אלו המתוארות‬
‫בפרקים ה'‪-‬ו' לעיל‪ ,‬מהוות הכנה לקראת פעולתו הדרמטית ביותר בקרב הארמים ‪ -‬זו‬
‫המתוארת בסיפורנו‪ .‬אין להעלות על הדעת את בוא אלישע לדמשק ואת קבלת הפנים‬
‫המפוארת שלה זכה בבואו לשם‪ ,‬ללא התשתית שהניח אלישע בפעולותיו בפרקים‬
‫הקודמים‪.‬‬
‫התשובה העקרונית לשאלות שבהן עוסק עיון זה ‪ -‬מהי מטרת הליכתו של אלישע‬
‫לדמשק; מדוע הוא מתערב בתהליך חילופי השליטים בארם; ומהי מטרת הגדת העתיד‬
‫המשולשת שאלישע נושא לפני חזאל ‪ -‬היא אפוא‪ ,‬כי מטרתו בכל אלה היא הטבת מצבו‬
‫של עם ישראל אל מול הלחץ הצפוי עליו מצד חזאל מלך ארם בשנים הקרובות‪.‬‬
‫אולם כיצד פעל אלישע כדי להביא לידי הקלת לחצו של חזאל על ישראל? והאם היו‬
‫תוצאות למעשיו? על כך נדון להלן‪.‬‬

‫‪?̇ÂÏÓ· Ú˘Èχ ȯ·„ ÂÓÈȘ˙‰ ̇‰ .2‬‬
‫יב‬

‫‪ַ …‬ויּׂאֶמר ִכּי ָיַדְעִתּי ֵאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה‪:‬‬
‫ִמְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ‬

‫ׂג‬
‫וַּבֻחֵריֶהם ַבֶּחֶרב ַתֲּהר‬

‫ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ‬
‫ְוע‬

‫ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע‪.‬‬
‫ְוָהר‬

‫היכן מספר לנו המקרא על קיומה של נבואה זו?‬
‫בחמישה מקומות במקרא מסופר על מעשיו של חזאל ביחס לבני ישראל‪ .‬עלינו‬
‫לבדוק כל אחד ממקומות אלו‪ ,‬ולבחון את התאמתו לנבואת אלישע‪.‬‬
‫‪ .7‬סקירה מפורטת של פעולותיו אלו של אלישע‪ ,‬החל מפרק ה' ועד ליומו האחרון‪ ,‬מצויה‬
‫בנספח הראשון לסדרת העיונים נעמן‪.‬‬
‫‪ .8‬הוא מוכן לסייע בריפויו של שר צבא ארם מצרעתו; הוא חונן את חייהם של החיילים‬
‫ששלח מלך ארם על מנת לתפסוֹ‪ ,‬והוא משלחם בידידות לארצם; הוא נענה לדרישת ה' של‬
‫מלך ארם החולה‪ ,‬החפץ לדעת אם יחיה מחולי זה‪.‬‬

‫בדמשק‬

‫‪592‬‬

‫‡‪ .‬בסוף פרק ח' מסופר על מלחמה שניהלו יורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה‬
‫כנגד חזאל מלך ארם ברמות גלעד‪:‬‬
‫ח'‪ ,‬כח ַוֵיֶּלְך )‪ -‬אחזיהו מלך יהודה( ֶאת יוָֹרם ֶבּן ַאְחָאב‬
‫ׂת ִגְּלָעד‬
‫ַלִמְּלָחָמה ִעם ֲחָזֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם ְבָּרמ‬
‫ַוַיּכּוּ ֲאַרִמּים ֶאת יוָֹרם‪.‬‬
‫כט ַוָיָּשׁב יוָֹרם ַהֶמֶּלְך ְלִהְתַרֵפּא ְבִי ְזְרֶעאל‬
‫ִמן ַהַמִּכּים ֲאֶשׁר ַיֻכּהוּ ֲאַרִמּים ָבָּרָמה‬
‫ְבִּהָלֲּחמוֹ ֶאת ֲחָזהֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם‪…‬‬
‫מלחמה זו מהווה רקע למשיחת יהוא שעליה מסופר בהמשך הדברים בחלקו הראשון‬
‫של פרק ט'‪ ,‬וכן היא מהווה רקע להריגת יורם המתרפא ביזרעאל בידי יהוא ולהריגת‬
‫אחזיהו שבא לבקרו שם )שם‪ ,‬פסוקים טו‪-‬כח(‪.‬‬
‫לא נאמר לנו מה הייתה התוצאה הסופית של מלחמה זו‪ ,‬ובידי מי נותרה העיר‬
‫החשובה רמות גלעד‪ 9.‬יורם מלך ישראל אמנם נפצע במלחמה זו‪ ,‬אך נראה שפציעתו‬
‫הייתה קלה ובת ריפוי )אלמלא הרגוֹ יהוא(‪.‬‬
‫אירוע זה אינו יכול אפוא להיחשב כהגשמת נבואת אלישע‪.‬‬
‫·‪ .‬בדברי הסיכום למלכות יהוא בסוף פרק י' נאמר‪:‬‬
‫י'‪ ,‬לב‬

‫ַבָּיִּמים ָהֵהם ֵהֵחל ה' ְלַקצּוֹת ְבִּיְשָׂרֵאל‬
‫ַוַיֵּכּם ֲחָזֵאל ְבָּכל ְגּבוּל ִיְשָׂרֵאל‪.‬‬

‫לג‬

‫ִמן ַהַיְּרֵדּן ִמ ְזַרח ַהֶשֶּׁמשׁ‬
‫ֵאת ָכּל ֶאֶרץ ַהִגְּלָעד‪ַ ,‬הָגִּדי ְוָהראוֵּבִני ְוַהְמַנִשּׁי‬
‫ֵׂער ֲאֶשׁר ַעל ַנַחל ַאְרנׂן ְוַהִגְּלָעד ְוַהָבָּשׁן‪€.‬‬
‫ֵמֲער‬

‫מדובר כאן על מכות שִהָכּה חזאל את ישראל בכל עבר הירדן המזרחי‪ ,‬בנחלת שני‬
‫השבטים וחצי השבט‪ 10,‬ואולי אף בכיבושים שעשה שם‪.‬‬

‫‪ .9‬גם לא ברור אם בשעת מלחמה זו ישראל הם היושבים ברמות גלעד‪ ,‬וחזאל הוא התוקף את‬
‫העיר ומנסה לכבוש אותה מידם )כפי שטוען רד"ק בפירושו ְל‪-‬ט'‪ ,‬א(‪ ,‬או שמא הארמים הם‬
‫היושבים בעיר )כהמשך לישיבתם בה באחרית ימיו של אחאב ‪ -‬מל"א כ"ב‪ ,‬ג(‪ ,‬וישראל הם‬
‫המנסים לכבוש את העיר ולהשיבה לשלטון ישראל‪.‬‬
‫‪ְ" .10‬בָּכל ְגּבוּל ִיְשָׂרֵאל" הכוונה בכל שטחי ישראל שבעבר הירדן המזרחי‪ ,‬כפי שמפרט והולך‬
‫הפסוק הבא )לג(‪.‬‬

‫ג‪ .‬מגמת סיפורנו‬

‫‪593‬‬

‫אין בדיווח קצר זה כל אפיון של מעשי חזאל‪ ,‬ועל כן גם אירוע זה אינו יכול לֵהחשב‬
‫כהגשמת נבואת אלישע‪.‬‬
‫הנחתנו היא שלוּ היה חזאל נוהג כפי שצפתה נבואת אלישע‪ ,‬היה המקרא מבליט‬
‫זאת באמירה מפורשת או בתיאור ההולם בדיוק את הנבואה‪ ,‬כדרכו במקומות שבהם‬
‫‪11‬‬
‫המציאות המאוחרת מגשימה נבואה שקדמה לה‪.‬‬
‫‚‪ .‬בסוף דברי ימי יהואש מלך יהודה מסופר על מלחמה שניהל חזאל כנגד יהואש‬
‫בארץ יהודה‪:‬‬
‫י"ב‪ ,‬יח ָאז ַיֲעֶלה ֲחָזֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם ַוִיָּלֶּחם ַעל ַגּת ַוִיְּלְכָּדהּ‬
‫ַוָיֶּשׂם ֲחָזֵאל ָפָּניו ַלֲעלוֹת ַעל ְירוָּשָׁלִם‪.‬‬
‫יט ַוִיַּקּח ְיהוָֹאשׁ ֶמֶלְך ְיהוָּדה ֵאת ָכּל ַהֳקָּדִשׁים‬
‫ָׂתיו ַמְלֵכי ְיהוָּדה ְוֶאת ֳקָדָשׁיו‬
‫ֲאֶשׁר ִהְקִדּישׁוּ‪ֲ …‬אב‬
‫ְׂצרוֹת ֵבּית ה' וֵּבית ַהֶמֶּלְך‬
‫ְוֵאת ָכּל ַהָזָּהב ַהִנְּמָצא ְבּא‬
‫ַוִיְּשַׁלח ַלֲחָזֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם ַוַיַּעל ֵמַעל ְירוָּשָׁלִם‪.‬‬
‫מלחמה זו מתוארת בחומרה רבה יותר בספר דברי הימים‪:‬‬
‫דהי"ב כ"ד‪ ,‬כג‬

‫‪12‬‬

‫ַוְיִהי ִלְתקוַּפת ַהָשָּׁנה ָעָלה ָעָליו ֵחיל ֲאָרם‬
‫ׂאוּ ֶאל ְיהוָּדה ִוירוָּשַׁלִם‬
‫ַוָיּב‬
‫ַוַיְּשִׁחיתוּ ֶאת ָכּל ָשֵׂרי ָהָעם ֵמָעם‬
‫ְוָכל ְשָׁלָלם ִשְׁלּחוּ ְלֶמֶלְך ַדְּרָמֶשׂק‪.‬‬

‫כד‬

‫ִכּי ְבִמְצַער ֲאָנִשׁים ָבּאוּ ֵחיל ֲאָרם‬
‫ׂד‪ְ …‬וֶאת יוָֹאשׁ ָעשׂוּ ְשָׁפִטים‪.‬‬
‫ׂב ְמא‬
‫ַוה' ָנַתן ְבָּיָדם ַחִיל ָלר‬

‫מלחמה זו‪ ,‬אף שיש בה השחתת שרי העם ופגיעה במלך עצמו‪ ,‬אינה יכולה להיחשב‬
‫כהגשמת נבואת אלישע‪ .‬חסרים בה כל הרכיבים המצויים בנבואת אלישע וההופכים‬
‫אותה לכל כך מזעזעת‪.‬‬

‫‪ .11‬הנה דוגמאות אחדות מספר מלכים‪ :‬מל"א ב'‪ ,‬כז; י"ב‪ ,‬טו; י"ד‪ ,‬יח; ט"ו‪ ,‬כט; כ"ב‪ ,‬לח; מל"ב‬
‫א'‪ ,‬יז; ז'‪ ,‬יח‪-‬כ; ט'‪ ,‬כה‪-‬כו; ט'‪ ,‬לו‪-‬לז; י'‪ ,‬י; י"ד‪ ,‬כה; ט"ו‪ ,‬יב; י"ז‪ ,‬ז‪-‬כג; כ"ג‪ ,‬טז‪-‬יח‪ .‬בכל‬
‫המקומות הללו מפרש המקרא כי המציאות המתוארת בו מהווה הגשמתה של נבואה‬
‫ספציפית‪ .‬אולם ישנם מקומות רבים עוד יותר שבהם מתוארת התגשמות נבואה במציאות‪,‬‬
‫בלא שהדבר צוין בפירוש‪ ,‬אלא בהתאמת הפרטים והלשון בין שני המקומות‪.‬‬
‫‪ .12‬לדעת רד"ק היו אלה שתי מלחמות שונות‪ ,‬אולם נראה כי אין הכרח לפרש כן‪.‬‬

‫בדמשק‬

‫‪594‬‬

‫בשני מקומות בפרק י"ג מספר המקרא על ניצחונותיו של חזאל את יהואחז בן‬
‫„‪.‬‬
‫יהוא מלך ישראל‪ .‬המקום האחד נמצא בראש הפרק‪:‬‬
‫י"ג‪ ,‬ג‬

‫ויּחר אף ה' בּישׂראל ויּתּנם בּיד חזאל מלך ארם‬
‫וּביד בּן הדד בּן חזאל כּל היּמים‪.‬‬

‫ד‬

‫ויחל יהוֹאחז את פּני ה'‪ ,‬ויּשׁמע אליו ה'‬
‫כּי ראה את לחץ ישׂראל‪ ,‬כּי לחץ אתם מלך ארם‪.‬‬

‫ה‬

‫ויּתּן ה' לישׂראל מוֹשׁיע‪ ,‬ויּצאוּ מתּחת יד ארם‪…‬‬

‫ז‬

‫כּי ‪‬א השׁאיר ליהוֹאחז עם‬
‫כּי אם חמשּׁים פּרשׁים ועשׂרה רכב ועשׂרת אלפים רגלי‬
‫כּי אבּדם מלך ארם וישׂמם כּעפר לדשׁ‪.‬‬

‫קרוב לסיום הפרק מופיעים דברים דומים‪:‬‬
‫כב‬

‫וחזאל מלך ארם לחץ את ישׂראל כּל ימי יהוֹאחז‪.‬‬

‫כג‬

‫ויּחן ה' אתם וירחמם ויּפן אליהם‬
‫למען בּריתוֹ את אברהם יצחק ויעקב‬
‫ו‪‬א אבה השׁחיתם ו‪‬א השׁליכם מעל פּניו עד עתּה‪.‬‬

‫ממקומות אלו ניכר כי לחצו של חזאל על ישראל היווה סכנה גדולה לעצם קיומה‬
‫של ממלכת ישראל‪ ,‬ורק רחמי ה' שהתעוררו על ישראל הצילו אותם מלחצו המסוכן‬
‫והממושך כל ימי יהואחז‪ .‬פסוק ז ‪" -‬כּי ‪‬א השׁאיר ליהוֹאחז עם‪ …‬כּי אבּדם מלך ארם‬
‫וישׂמם כּעפר לדשׁ" ‪ -‬מקרב אותנו לראשונה לנבואת אלישע‪ .‬בפסוק זה מתוארת‬
‫השמדת רוב צבאו של יהואחז בידי חזאל‪ ,‬ואף הדרך האכזרית שבה נעשה הדבר‪:‬‬
‫"וישׂמם כּעפר לדשׁ"‪ .‬כאן מתגשם החלק הראשון בנבואת אלישע‪:‬‬
‫ח'‪ ,‬יב‬

‫‪ …‬מבצריהם תּשׁלּח בּאשׁ ‪…‚¯‰z ·¯Áa ̉ȯÁ·e‬‬

‫‪ .‰‬התאמה חלקית זו בין נבואת אלישע לתיאור התגשמותה בימי יהואחז מפנה‬
‫אותנו למקום אחר שאפשר כי בו נידונים מעשי האכזריות של חזאל כנגד ישראל‪:‬‬
‫עמוס א'‪ ,‬ג כּה אמר ה'‪ ,‬על שׁ‪‬שׁה פּשׁעי דמּשׂק ועל ארבּעה ‪‬א אשׁיבנּוּ‬
‫‪ ÌLec ÏÚ‬בּחרצוֹת הבּרזל את הגּלעד‪.‬‬
‫האשמה זו של דמשק דומה לנאמר בספרנו "וישׂמם כּעפר ‪ ."L„Ï‬ומסתבר אפוא‬
‫שהדברים רומזים למעשיו של חזאל‪ .‬חיזוק לכך נמצא בהמשך דברי עמוס הקוצב את‬
‫עונשה של דמשק‪:‬‬
‫ד ושׁלּחתּי אשׁ בּבית חזאל‪ ,‬ואכלה ארמנוֹת בּן הדד‪.‬‬

‫ג‪ .‬מגמת סיפורנו‬

‫‪595‬‬

‫לא רק ששמו של חזאל נזכר כאן‪ ,‬אלא שהעונש המיועד לארם נראה מידה כנגד‬
‫מידה על מעשיהם המתוארים בנבואת אלישע‪ִ" :‬מְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ‪ ."…‬כל אחד מן‬
‫הספרים מצמצם במידת מה את תיאור רעתו של חזאל‪ :‬בספר מלכים נאמר שמעשה זה‬
‫נעשה רק ביחס ל'עם' ‪ -‬כלומר לעם המלחמה ‪ -‬חייליו של יהואחז‪ ,‬ואילו בספר עמוס‬
‫נאמר כי מעשים אלו נעשו בתחום הגלעד בלבד‪.‬‬
‫אף שהגענו להתאמה מסוימת בין נבואת אלישע בסיפורנו לבין תיאור מעשיו של‬
‫חזאל בפרק י"ג בִספרנו ובנבואת עמוס‪ ,‬אין זו אלא התאמה חלקית בלבד‪ .‬עיקר‬
‫האכזריות המיוחסת לחזאל בנבואת אלישע הוא זה‪:‬‬
‫יב‬

‫ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע‪.‬‬
‫ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ‪ְ ,‬וָהר‬
‫‪ְ …‬וע‬

‫פעולות נוראות אלו נעשות כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת ישע‪ ,‬כנגד נשים‬
‫ועוללים‪ ,‬במגמה להשמיד את האוכלוסייה הזאת כליל מאזורי הכיבוש‪ .‬את זאת לא‬
‫מצאנו בתיאור מעשיו של חזאל בשני המקומות שנידונו לאחרונה‪ .‬נראה כי פעולותיו‬
‫‪13‬‬
‫כוונו רק כלפי חיילי הצבא הישראלי שאותם ניצח בעבר הירדן המזרחי‪.‬‬
‫מהמשך נבואת עמוס ניתן להביא ראיה עקיפה לטענתנו‪ ,‬כי חזאל לא עשה מעשי‬
‫אכזריות כלפי נשים וילדים‪ ,‬כמו אלו המתוארים בנבואת אלישע‪ .‬בנבואתו על בני עמון‬
‫אומר עמוס בהמשך‪:‬‬
‫יג‬

‫‪ַ …‬על ְשׁ‪ָ‬שׁה ִפְּשֵׁעי ְבֵני ַעמּוֹן ְוַעל ַאְרָבָּעה ‪‬א ֲאִשׁיֶבנּוּ‬
‫«‪ְ „Ú»¿Ïƒb‰« ˙B¯‰» ÌÚ»˜¿ƒa ÏÚ‬לַמַען ַהְרִחיב ֶאת ְגּבוָּלם‪€.‬‬

‫ובכן‪ ,‬דווקא בני עמון הם שנהגו באכזריות נוראה זו )בנסיבות שאינן ידועות לנו(‪,‬‬
‫ומכאן משמע שהארמים לא נהגו כך בעת "דּוָּשׁם ַבֲּחֻרצוֹת ַהַבְּרֶזל ֶאת ַהִגְּלָעד"‪.‬‬
‫נמצא אפוא‪ ,‬כי אין התאמה מלאה בין נבואתו של אלישע על מעשי חזאל לבין‬
‫תיאור מעשיו בפועל‪ .‬דבר זה דורש הסבר‪ :‬האם ידיעתו הנבואית של אלישע לא הייתה‬
‫מדויקת?‬

‫‪ÌȉÂχ‰ ˘È‡ Ï˘ ÂÈη .3‬‬
‫בסיומו של סעיף ‪ 1‬שאלנו כיצד פעל אלישע בסיפורנו כדי להביא להקלת הלחץ‬
‫הארמי על ישראל‪ ,‬והאם היו תוצאות למעשיו‪ .‬נראה כי האמצעי המובהק שבו נקט‬
‫‪ .13‬אין לטעון כי מעשים אלו כנגד נשים וילדים אכן נעשו‪ ,‬אלא שהמקרא חסך מִעמנו את‬
‫תיאורם מסיבה כלשהי‪ .‬כבר אמרנו כי דרכו של המקרא‪ ,‬וביותר דרכו של ספר מלכים‪ ,‬דווקא‬
‫להבליט כל מקום שבו מתגשמת נבואה לאחר זמן )ראה הערה ‪ ,(11‬כדי להראות כי דבר ה'‬
‫לא ישוב ריקם‪ .‬לפיכך עניינו של ִספרנו היה דווקא לפרט את מעשי חזאל לוּ נעשו‪ ,‬ואף‬
‫להזכירנו כי מעשיו אלו נעשו כדבר ה' בפי אלישע‪.‬‬

‫בדמשק‬

‫‪596‬‬

‫אלישע לשם הקלת לחצו של חזאל על ישראל מתואר בפסוק המצוי במוקד הסיפור‬
‫‪14‬‬
‫ומשמש לו כ'ציר מרכזי'‪:‬‬
‫יא‬

‫ׂשׁ‪ַ ,‬וֵיְּבְךּ ִאישׁ ָהֱא‪ִ‬הים‪.‬‬
‫ַוַיֲּעֵמד ֶאת ָפָּניו ַוָיֶּשׂם ַעד בּ‬

‫התפרצותו של נביא בבכי ממשי בעת שהוא פועל כנביא‪ ,‬נדמה שהיא דבר שאין לו‬
‫‪15‬‬
‫אח ורע במקרא‪.‬‬
‫ֶׂכה?"‬
‫ִׂני ב‬
‫ובכן‪ ,‬מדוע בכה אלישע? את השאלה הזו הרי כבר שאל חזאל‪ַ" :‬מדּוַּע ֲאד‬
‫)פסוק יב(‪ ,‬והנביא ענה עליה בהמשך אותו פסוק‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬נדמה כי לבכיו של‬
‫הנביא ישנה משמעות עמוקה הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח של סיפורנו‪.‬‬
‫בכיו של הנביא איננו רק התפרצות רגשות ספונטנית בלתי נשלטת‪ ,‬כפי שעשוי‬
‫הקורא להתרשם מקריאת פסוק יא‪ .‬ככזו‪ ,‬מהווה הבכי אך 'קישוט' בסיפורנו‪ ,‬ואינו עיקר‬
‫עניינו‪ .‬אולם מחמת חשיבותו הרבה של תיאור בכי זה המתואר ב'ציר המרכזי' של‬
‫סיפורנו‪ ,‬יש לנסות לבארו בדרך שתהפוך אותו לעניין המרכזי בסיפור‪.‬‬
‫אמנם נכון כי התפרצותו של אלישע בבכי הייתה כנה וספונטנית‪ 16,‬אולם אף‬
‫לספונטניות זו עצמה ישנו ערך חשוב בתפקיד התכליתי של בכי זה‪ .‬ובכן‪ ,‬מהו תפקיד‬
‫בכיו של אלישע?‬
‫בחייו של כל אדם מצויים רגעים דרמטיים‪ ,‬שבמהלכם חלה בחייו תפנית‪ .‬החוויה‬
‫המכוננת שעובר האדם ברגעים אלו ‪ -‬הדברים שהוא שומע באוזניו והמראות שהוא‬
‫רואה בעיניו ‪ -‬נחרטים עמוק בזיכרונו‪ ,‬ומלווים אותו עד סוף ימיו‪ .‬חוויות מעין אלה‬
‫שחווה אדם בצומתי חייו הן חוויות המעצבות גורל אדם‪ ,‬והשפעתן עשויה לפעול אף‬
‫‪17‬‬
‫הרבה מעבר לתחומו הפרטי של האדם החווה אותן‪.‬‬
‫חזאל במפגשו עם אלישע היה נתון ברגע ִמפנה כזה בחייו‪ .‬בפגישה זו נתברר לו כי‬
‫בן הדד אדונו עומד למות‪ ,‬וכי הוא יהפוך בקרוב למלך ארם תחתיו‪ .‬ידיעה זו ניתנה לו‬
‫ְׂתָך‬
‫‡‪ '‰ ȃ‬א‬
‫‡‪ִ '‰ ȃ‬כּי מוֹת ָימוּת‪«¿¯‰ƒ …‬‬
‫מפיו של נביא אלוהים ידוע כמחזה נבואי‪«¿¯‰ƒ¿Â" :18‬‬
‫‪ .14‬על הסגולות הספרותיות שבהן ניחן פסוק זה עמדנו בעיון ב לעיל‪.‬‬
‫‪ .15‬אמנם מצויים ביטויים רטוריים של בכי בנאומים נבואיים‪ ,‬כגון בירמיהו ח'‪ ,‬כג‪ִ" :‬מי ִיֵתּן‬
‫ׂאִשׁי ַמִים ְוֵעיִני ְמקוֹר ִדְּמָעה ְוֶאְבֶכּה יוָֹמם ָוַלְיָלה ֵאת ַחְלֵלי ַבת ַעִמּי"‪.‬‬
‫ר‬
‫‪ .16‬הרי פסוק יא מתאר את ניסיונו של אלישע להתאפק ולהסתיר את פניו בטרם פרצו‬
‫דמעותיו‪ ,‬וזאת עד שבכיו הגלוי הפך פעולות אלו למיותרות‪.‬‬
‫‪ .17‬כדוגמה לכך נזכיר את המפגש הראשון שבין אליהו לאלישע )מל"א י"ט‪ ,‬יט‪-‬כא( כפי‬
‫שביארנוהו בפרקי אליהו‪' ,‬חורב' ט‪ ,‬עמ' ‪ .344-327‬בעידן המודרני נזכיר כדוגמה את השפעתו‬
‫המכרעת של משפט דרייפוס על הרצל‪ ,‬שנשלח לסקר משפט זה ככתב עיתון וינאי‪ .‬החוויה‬
‫שעבר הרצל במפגשו עם האנטישמיות המודרנית‪" ,‬החילונית"‪ ,‬הפכה להיות בעבורו חוויה‬
‫מעצבת‪ ,‬אשר שינתה את כל חייו והשקפותיו מכאן ואילך‪ ,‬וכידוע ִהְכּתה גלים גם מחוץ‬
‫לתחומו הפרטי‪.‬‬
‫‪ .18‬ידיעה מעין זו‪ ,‬אך ללא נבואה מפורשת‪ ,‬מצאנו באגדות החורבן שבמסכת גיטין )דף נו(‪ ,‬בדבריו‬
‫של רבן יוחנן בן זכאי לאספסיינוס‪ .‬אף הודעה שכזו עשויה לשמש כרגע ִמפנה בחייו של ְמקבלהּ‪.‬‬

‫ג‪ .‬מגמת סיפורנו‬

‫‪597‬‬

‫ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם"‪ .‬הודעה כזו הופכת את אלישע איש האלוהים למי שבעצם ממנה את‬
‫‪19‬‬
‫חזאל לתפקידו‪ .‬חזאל מקבל 'מנדט' להיותו מלך מנביא ה'‪.‬‬
‫את כל חייו כמלך ארם יחיה חזאל מכאן ואילך לאור התודעה כי מלכותו ניתנה לו‬
‫על ידי נביא מישראל שהודיעו על פי מראה נבואי כי הוא נבחר למלוך על ארם‪.‬‬
‫בתי מלוכה בעת ההיא )ואף הרבה יותר מאוחר( היו זקוקים לאישור אלוהי‬
‫לבחירתם‪ .‬ביתר שאת היה זקוק ללגיטימציה כזו מייסד שושלת חדשה‪ .‬והנה חזאל‬
‫מייסד עתה שושלת חדשה‪ .‬מַנּין ישאב חזאל את הלגיטימציה האלוהית לשלטונו?‬
‫‪20‬‬
‫מבחינת המסופר במקומנו‪ ,‬התשובה לכך ברורה‪ :‬מפגישתו עם אלישע איש האלוהים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬על רגע מכריע זה בחייו של חזאל‪ ,‬שבו מבשר לו נביא ה' על הִמּפנה הגדול‬
‫בחייו‪ ,‬מעיב צל כבד‪ :‬לא מתוך שמחה חגיגית הוא זוכה לבשורת מלכותו‪ ,‬אלא מתוך‬
‫בכי מר שבוכה הנביא המבשר‪ .‬ובכי זה קשור בעצם הבשורה ‪ -‬במעשים שעתיד חזאל‬
‫לעשותם כשימלוך על ארם לבני עמו של נביא זה‪ .‬בכיו זה של הנביא מביע לא רק צער‬
‫תהומי‪ ,‬אלא גם ביקורת על הפוטנציאל האכזרי הטמון באישיותו של חזאל‪.‬‬
‫כשם שאת כל חייו כמלך על ארם יחיה חזאל מעתה ‪ ¯Â‡Ï‬התודעה כי זכה במלכותו‬
‫הודות לנביא ה' הישראלי‪ ,‬והוא שהעניק לגיטימיות למלכותו‪ ,‬כך גם יחיה את חייו ·ˆ‪Ï‬‬
‫הבכי של אותו נביא‪ .‬וכשם שבשורת ההמלכה היא מקור הלגיטימיות של חזאל‪ ,‬כך‬
‫הבכי הְמלווה בשורה זו הוא מקור לסיוג מוסרי של מעשי חזאל כלפי ישראל ולשלילת‬
‫הלגיטימיות של האכזריים שבהם‪.‬‬
‫מעתה‪ ,‬בבוא חזאל מלך ארם להילחם בישראל אויביו‪ ,‬הוא אמנם ימלא את תפקידו‬
‫כמלך להביא לבני עמו ניצחון אחר ניצחון‪ ,‬אולם הוא ֵירתע מלממש את הפוטנציאל‬
‫הטמון בניצחונותיו ובאופיו האכזרי‪ .‬אף שהוא עתיד כמעט להשמיד את צבא ישראל‬
‫ולשימם "ֶכָּעָפר ָלֻדשׁ"‪ ,‬לא שמענו כי חזאל פגע בנשים ועוללים מישראל‪ ,‬וכך לא נתקיים‬
‫ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע"‪.‬‬
‫ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ ְוָהר‬
‫חזונו המבעית של אלישע ביחס לחזאל‪ְ …" :‬וע‬
‫האם בכך לא הפכה נבואתו של אלישע פלסתר? ודאי שלא! כך למדנו בדברי‬
‫הרמב"ם בהלכות יסודי התורה )פרק י הלכה ד(‪:‬‬
‫דברי הפורענות שהנביא אומר‪ ,‬כגון שיאמר‪' :‬פלוני ימות'‪ ,‬או 'שנה‬
‫פלונית רעב או מלחמה'‪ ,‬וכיוצא בדברים אלו‪ ,‬אם לא עמדו דבריו‪ ,‬אין‬
‫בזה הכחשה לנבואתו‪ ,‬ואין אומרים 'הנה דיבר ולא בא'‪ .‬שהקדוש ברוך‬
‫הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה‪ ,‬ואפשר שעשו תשובה ונסלח‬
‫להם כאנשי נינוה‪ ,‬או שתלה להם כחזקיהו‪.‬‬
‫לכשנדקדק בלשונו של אלישע‪ ,‬יתברר לנו כי אף הוא לא הציג את מעשיו של חזאל‬
‫כנבואה החלטית‪ ,‬כשם שהציג את שתי הנבואות האחרות שנשא באותו מעמד‪ ,‬אלא‬
‫‪ .19‬והרי כך באמת נאמר לאליהו בהר חורב )מל"א י"ט‪ ,‬טו(‪" :‬וָּמַשְׁחָתּ ֶאת ֲחָזֵאל ְלֶמֶלְך ַעל ֲאָרם"‪.‬‬
‫‪ .20‬אין זאת אומרת כי אף כלפי חוץ‪ ,‬כלפי בני עמו‪ ,‬טען חזאל למקור לגיטימציה זה‪ ,‬אף כי דבר‬
‫זה אינו מן הנמנע‪.‬‬

‫בדמשק‬

‫‪598‬‬

‫כאפשרות שייתכן שתתממש בהמשך הזמנים‪ .‬אפשרות זו נובעת מן ההתפתחויות‬
‫‪21‬‬
‫ההיסטוריות שבהן תנצח ארם את ישראל‪ ,‬אך בעיקר מחמת אופיו האכזרי של חזאל‪.‬‬
‫הבה נשווה‪:‬‬
‫‡‪ִ '‰ ȃ‬כּי מוֹת ָימוּת‪.‬‬
‫נבואה א‪«¿¯‰ƒ¿Â :‬‬
‫‪ֵ Èz‬את ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה‪…‬‬
‫נבואה ב‪ƒ Ú¿«„»È :‬‬
‫ְׂתָך ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם‪.‬‬
‫‡‪ '‰ ȃ‬א‬
‫נבואה ג‪«¿¯‰ƒ :‬‬
‫נבואה שבה 'הראה ה' ' את הנביא דבר מה ‪ -‬מנכיחה את העתיד כבר בהווה‪ .‬אולם‬
‫בנבואה שבה מדקדק הנביא לומר "ָיַדְעִתּי"‪ ,‬מלמד ההבדל בניסוח על כוונתו‪' :‬ידעתי את‬
‫אשר תהיה ‪ Ï‚ÂÒÓ‬לעשות לבני ישראל'; אולם מעשיו האפשריים הללו של חזאל אינם‬
‫רצויים לאלישע והוא חפץ בביטולם‪ .‬לשם הבעת דבר זה מלווה הנביא את דבריו בבכי‬
‫מר‪.‬‬
‫נמצא אפוא‪ ,‬כי בכיו הספונטני של אלישע‪ ,‬הְמַלוה את בשורת המלכות בשעה שמינה‬
‫את חזאל‪ ,‬כמו גם השינוי הסגנוני בדבריו על מעשי חזאל בעתיד‪ ,‬הם האמצעים שבהם‬
‫נקט הנביא כדי לסייג ולמנוע את מעשי האכזריות של חזאל כלפי ישראל‪ .‬האם הועילה‬
‫השתדלות זו של אלישע?‬
‫בסעיף הקודם נוכחנו כי אכן הועילו מעשיו של אלישע‪ .‬חזאל ניצח את ישראל‬
‫פעמים אחדות‪ ,‬ואף סיכן את עצם קיומה של הממלכה בהצליחו להשמיד את צבא‬
‫ישראל בממדים מבהילים )י"ג‪ ,‬ז(‪ .‬אולם הוא לא נתפתה לנצל את ניצחונותיו אלו לשם‬
‫השמדה אכזרית של האוכלוסייה האזרחית‪ .‬המקרא אינו מעיד על כך‪ ,‬וישנם רמזים‬
‫שאף שוללים אפשרות זאת‪.‬‬
‫מהו הדבר שגרם לביטול הגֵזרה על ישראל? מן הכתובים בפרק י"ג נראה שה' ניחם‬
‫על הרעה מחמת ששמע את תפילתו של יהואחז בן יהוא מלך ישראל‪:‬‬
‫י"ג‪ ,‬ד‬

‫ַוְיַחל ְיהוָֹאָחז ֶאת ְפֵּני ה'‪ַ ,‬וִיְּשַׁמע ֵאָליו ה'‬
‫ָׂתם ֶמֶלְך ֲאָרם‪.‬‬
‫ִכּי ָרָאה ֶאת ַלַחץ ִיְשָׂרֵאל‪ִ ,‬כּי ָלַחץ א‬

‫וכן מחמת שזכר להם ברית אבות‪:‬‬
‫ָׂתם ַוְיַרֲחֵמם ַוִיֶּפן ֲאֵליֶהם‬
‫כג ַוָיָּחן ה' א‬
‫ׂב‬
‫ְלַמַען ְבִּריתוֹ ֶאת ַאְבָרָהם ִיְצָחק ְוַיֲעק‬
‫ְו‪‬א ָאָבה ַהְשִׁחיָתם ְו‪‬א ִהְשִׁליָכם ֵמַעל ָפָּניו ַעד ָעָתּה‪.‬‬
‫זהו ההסבר לביטול הגֵזרה מעל ישראל בממד האלוהי של ההתרחשות‪ .‬אולם כיצד‬
‫‪22‬‬
‫אירע הדבר בממד הארצי? מהו הדבר שמנע בפועל את מימוש הגֵזרה על ישראל?‬
‫‪ .21‬אופי זה מצא את ביטויו בהמשך סיפורנו עצמו‪ ,‬כפי שנראה בעיון ה להלן‪.‬‬
‫‪ .22‬בפרק י"ג פסוק ה נמצא רמז מעורפל העונה על כך‪ַ" :‬ו ִיֵּתּן ה' ְלִיְשָׂרֵאל מוִֹשׁיַע"‪ ,‬אולם אין‬
‫ביכולתנו לפענח רמז זה מתוך הכתוב‪.‬‬

‫ג‪ .‬מגמת סיפורנו‬

‫‪599‬‬

‫סיפורנו רומז לתשובה על כך‪ :‬בכיו של אלישע ברגע גורלי‪ ,‬הוא שליווה את חזאל תמיד‪,‬‬
‫והוא שמנע את מעשי האכזריות שצפוי היה שֵיעשו מצדו‪.‬‬
‫כאשר הוכרע בשמים דינם של ישראל לזכות‪ ,‬בימי יהואחז בן יהוא‪ ,‬כבר מזומנת‬
‫הייתה ההשפעה על לבו של חזאל מלך ארם זה מכבר‪ ,‬הודות לבכיו של אלישע ובזכות‬
‫העובדה שהוא זה שמינה את חזאל למלך על ארם‪ .‬או אז‪ ,‬נקל היה להטות את לב מלך‬
‫ארם אל אשר יחפוץ ה'‪:‬‬
‫משלי כ"א‪ ,‬א‬

‫ׂץ ‪ַ -‬יֶטּנּוּ‪.‬‬
‫ַפְּלֵגי ַמִים ֶלב ֶמֶלְך ְבַּיד ה'‪ַ ,‬על ָכּל ֲאֶשׁר ַיְחפּ‬

‫נמצא אפוא‪ ,‬כי המופת בהגדת העתיד בסיפורנו מיוחד הוא בהשוואה למופתים‬
‫דומים‪ :‬אמנם הגדת העתיד בפי אלישע היא המכשיר שבו משתמש הנביא בסיפורנו‬
‫)ראה עיון א(‪ ,‬אולם המיוחד בהגדת העתיד הזאת )באותו חלק שלה‪ ,‬שבו מתאר אלישע‬
‫את מעשיו הקשים של חזאל ביחס לישראל( הוא בכך שמבחנה אינו בהתקיימותה‬
‫המלאה‪ ,‬אלא דווקא ·‡‪ !‰‡ÏÓ‰ ‰˙ÂÓÈȘ˙‰-È‬ככל שנבואה זו תתגשם פחות‪ ,‬כך תגדל‬
‫הצלחתו של אלישע‪ ,‬ותצליח כוונתו בהגדת העתיד הזו‪ ,‬שאמר אותה מתוך בכי נרגש‬
‫ומתוך תקווה שדבריו לא יתקיימו‪.‬‬
‫בכך נמצאה תשובה לשאלתנו בדבר תכלית הגעתו של אלישע לדמשק ובדבר תכלית‬
‫הודעות העתיד שבפיו לחזאל‪ ,‬ונתחוורה מגמת הסיפור כולו‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)