589
åðøåôéñ úîâî .â
?ÂÈ˙‡· ˙‡ Ì˘ ÂÚÈÓ˘‰·Â ˜˘Ó„Ï Â‡Â·· Ú˘Èχ ˙¯ËÓ È‰Ó .1
שאלה יסודית הנוגעת לעלילת סיפורנו היא :לשם איזו מטרה הגיע אלישע לדמשק -
1
בירת אויבתה של ישראל?
התבוננות בסיפורנו כשלעצמו מעלה את התשובה כי אלישע בא לדמשק להמציא
עצמו לבן הדד החולה ולחזאל שלוחו על מנת ש'ידרשו את ה' מאותו' .במילים אחרות,
אלישע בא לדמשק על מנת להשמיע באוזני חזאל את שלושת חלקי נבואתו.
אולם על כך יש להמשיך ולשאול :מה רוצה אלישע להשיג בהגדת העתיד הזו באוזני חזאל?
האם שליחותו הנבואית של אלישע כוללת אף מעורבות בפוליטיקה הארמית הפנימית?
התשובה היא מורכבת :אלישע הוא אמנם נביא ישראלי ,והוא פועל בהקשר
הישראלי .אולם בדור זה ,שבו ישראל וארם מצויות באיבה ובמלחמות בלתי פוסקות,
ישנה חשיבות לפעולתו של אלישע בקרב שליטי ארם בשל ההשלכות שיש לפעילותו זו
2
על גורלם של ישראל.
מאליו מובן הדבר ,עתה ,כי מבין שלוש הנבואות שנשא אלישע לפני חזאל ,חשובה
בייחוד הנבואה האמצעית ,הנוגעת לגורלם של ישראל:
יב
ַ …ויּׂאֶמרִ :כּי ָיַדְעִתּי ֵאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה
ׂג
ִמְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ וַּבֻחֵריֶהם ַבֶּחֶרב ַתֲּהר
ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע.
ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ ְוָהר
ְוע
אלא שעדיין אין זה מובן מדוע היה אלישע צריך לשאת נבואה זו באוזני חזאל.
בפרספקטיבה רחבה יותר ,הרואה את סיפורנו על רקע פרקי אליהו ופרקי אלישע
כולם ,יש לענות תשובה שונה במקצת לשאלה שהצבנו בראש העיון.
אנו נזכרים כמובן במה שציווה ה' את אליהו בהר חורב:
מל"א י"ט ,טו
טז
יז
ֵלְך שׁוּב ְלַדְרְכָּך ִמְדַבָּרה ַדָמֶּשׂק
וָּבאָת וָּמַשְׁחָתּ ֶאת ֲחָזֵאל ְלֶמֶלְך ַעל ֲאָרם.
ְוֵאת ֵיהוּא ֶבן ִנְמִשׁי ִתְּמַשׁח ְלֶמֶלְך ַעל ִיְשָׂרֵאל
ְוֶאת ֱאִליָשׁע ֶבּן ָשָׁפט ֵמָאֵבל ְמחוָֹלה ִתְּמַשׁח ְלָנִביא ַתְּחֶתּיָך.
ְוָהָיה ַהִנְּמָלט ֵמֶחֶרב ֲחָזֵאל ָיִמית ֵיהוּא
ְוַהִנְּמָלט ֵמֶחֶרב ֵיהוּא ָיִמית ֱאִליָשׁע.
.1שאלה זו נשאלה בתלמוד במסכת סוטה מז ע"א בקיצור נמרץ" :למה הלך?" .תשובתו של ר'
יוחנן" ,שהלך להחזירו לגיחזי בתשובה" ,אינה עולה מפשוטו של סיפורנו.
.2ראה בנספח הראשון לסדרת העיונים 'נעמן' ,ובעיון הפותח את סדרת העיונים 'סנוורים'.
590
בדמשק
כידוע ,לא קיים אליהו אלא את הצו השלישי )ואף אותו לא קיים כלשונו בבואו
3
לאבל מחולה(.
ככל הנראה מסר אליהו את שני הציוויים הראשונים לאלישע ,ועל כל פנים אלישע
הוא שמקיימם .בסיפורנו פועל אלישע לשם מינויו של חזאל למלך על ארם ,ואילו
בסיפור הבא בהמשך )ט' ,א-ג( הוא שולח את אחד מבני הנביאים למנות את יהוא למלך
על ישראל.
על השאלה למה הלך אלישע לדמשק ,יש לענות אפוא כדברי רד"ק" :למשוח את
חזאל כדבר ה' אשר דיבר אל אליהו" 4.עתה ,טרם מותו של בן הדד ,נראה כי באה העת
למינויו של חזאל למלך על ארם בידי נביא מישראל .מכוחה של נבואת אלישע ,עתיד
חזאל לתפוס את המלוכה על ארם.
ְׂתָך ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם"
שתי נבואותיו של אלישע ְ " -וִהְרַאִני ה' ִכּי מוֹת ָימוּת"; "ִהְרַאִני ה' א
מהוות אפוא את מעשה המינוי של חזאל שעליו נצטווה אליהו בזמנו .אף נבואתוהנוספת של אלישע ,שבה מתוארת הרעה שיביא חזאל על ישראל ,מתקשרת לאותה
·∆¯Á
ֲ ·∆¯Áחָזֵאל" – "…וַּבֻחֵריֶהם «∆ a
∆Ó
נבואה שנאמרה בזמנו לאליהוְ " :וָהָיה ַהִנְּמָלט ≈
ׂג."…
ַתֲּהר
ובכל זאת עדיין אנו שואלים :מדוע היה אלישע צריך לשאת נבואה זו על הפורענות
שתבוא על ישראל מידו של חזאל באוזניו של זה? וכי ללא שישמע נבואה זו ִיָמַּנע חזאל
5
מלעשות את מעשיו כנגד ישראל?!
בסדרת העיונים אודות אלישע ונעמן הצבענו על כך שכל פעולותיו של אלישע
המתוארות בפרקים ה'-י"ג והנעשות בהקשר הארמי ,מטרתן אחת :להיטיב את גורל עמו
במאבקו הממושך והמר כנגד ארם.
6
במהלך תקופת נבואתו אין אלישע מבשר על ניצחון של ישראל על הארמים ,שכן
הגֵזרה האלוהית באותו הדור -הפוכה הייתה ,כפי שנראה מעצם האירועים המתוארים
החל מפרק ה' ,וכפי שנראה מנבואת אלישע בסיפורנו .אולם דווקא בשל העובדה שיד
הארמים על ישראל הייתה תקיפה בדורו של אלישע ,ראה הנביא את תפקידו כמי
.3את השאלה מדוע לא קיים אליהו את מה שנצטווה עליו ,העלינו בפרקי אליהו' ,חורב' ח,
עמ' .314-313
.4על טעמו של דבר זה ,שאליהו נמנע מלקיים את מה שנצטווה בו ,והעביר את קיום הצו
לאלישע שעשה זאת בזמן מאוחר בהרבה ,עמדנו בהמשכו של אותו עיון שצוין בהערה
הקודמת ,עמ' .326-314הדברים שבהמשך עיוננו הנוכחי מהווים הרחבה למה שכתבנו שם.
.5הרי מלכי עמים רבים ֵהֵרעוּ לישראל ,ושימשו בכך שבט ביד ה' ומטה זעמו כנגד עמו החוטא,
והיכן שמענו שלצורך זה נתמנו אותם מלכים לתפקידם על ידי נביאי ישראל ,ושנביא יאמר
להם כיצד עליהם להרע לישראל?
.6זאת למעט בנבואתו האחרונה ,בעת שאלישע חלה את חוליו אשר ימות בו ,שאז בישר על
ניצחון ישראלי משולש על הארמים )י"ג ,יז-יט( .אלא שנבואה זו התקיימה לאחר מות אלישע.
ג .מגמת סיפורנו
591
שאמור לרכך את תגרת היד הזאת ,להקטין את החיכוך בין העמים ולהציל את ישראל
7
מיד הארמים ככל האפשר.
אחד האמצעים שבהם נקט אלישע לשם הקלת הלחץ הארמי על ישראל היה
מעורבותו בעניינים שונים הקשורים בשליטי ארם .בדרך כלל הייתה זאת מעורבות
עקיפה ,אולם בסיפורנו מנסה אלישע להשפיע על מערכת היחסים בין ארם לישראל
באמצעות מעורבות ישירה וגלויה בתהליכים הפוליטיים המתרחשים בארם :לשם כך
הוא בא לדמשק ולשם כך הוא מנהל דו-שיח עם שליטיה.
מובן שלצורך מעורבות גלויה מעין זו היה צריך שמו של אלישע להתפרסם בקרב
שליטי ארם כנביא מוסמך ,שעל אף היותו "ָנִביא ְבִּיְשָׂרֵאל" הפועל לטובת עמו ,הוא גם
נביא לגויים וחפץ בטובתם .זוהי אחת המטרות החשובות של אותן מפעולותיו שנועדו
להגדיל את שמו ולהרחיב את פרסומו בין הארמים 8.אותן מפעולות אלו המתוארות
בפרקים ה'-ו' לעיל ,מהוות הכנה לקראת פעולתו הדרמטית ביותר בקרב הארמים -זו
המתוארת בסיפורנו .אין להעלות על הדעת את בוא אלישע לדמשק ואת קבלת הפנים
המפוארת שלה זכה בבואו לשם ,ללא התשתית שהניח אלישע בפעולותיו בפרקים
הקודמים.
התשובה העקרונית לשאלות שבהן עוסק עיון זה -מהי מטרת הליכתו של אלישע
לדמשק; מדוע הוא מתערב בתהליך חילופי השליטים בארם; ומהי מטרת הגדת העתיד
המשולשת שאלישע נושא לפני חזאל -היא אפוא ,כי מטרתו בכל אלה היא הטבת מצבו
של עם ישראל אל מול הלחץ הצפוי עליו מצד חזאל מלך ארם בשנים הקרובות.
אולם כיצד פעל אלישע כדי להביא לידי הקלת לחצו של חזאל על ישראל? והאם היו
תוצאות למעשיו? על כך נדון להלן.
?̇ÂÏÓ· Ú˘Èχ ȯ·„ ÂÓÈȘ˙‰ ̇‰ .2
יב
ַ …ויּׂאֶמר ִכּי ָיַדְעִתּי ֵאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה:
ִמְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ
ׂג
וַּבֻחֵריֶהם ַבֶּחֶרב ַתֲּהר
ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ
ְוע
ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע.
ְוָהר
היכן מספר לנו המקרא על קיומה של נבואה זו?
בחמישה מקומות במקרא מסופר על מעשיו של חזאל ביחס לבני ישראל .עלינו
לבדוק כל אחד ממקומות אלו ,ולבחון את התאמתו לנבואת אלישע.
.7סקירה מפורטת של פעולותיו אלו של אלישע ,החל מפרק ה' ועד ליומו האחרון ,מצויה
בנספח הראשון לסדרת העיונים נעמן.
.8הוא מוכן לסייע בריפויו של שר צבא ארם מצרעתו; הוא חונן את חייהם של החיילים
ששלח מלך ארם על מנת לתפסוֹ ,והוא משלחם בידידות לארצם; הוא נענה לדרישת ה' של
מלך ארם החולה ,החפץ לדעת אם יחיה מחולי זה.
בדמשק
592
‡ .בסוף פרק ח' מסופר על מלחמה שניהלו יורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה
כנגד חזאל מלך ארם ברמות גלעד:
ח' ,כח ַוֵיֶּלְך ) -אחזיהו מלך יהודה( ֶאת יוָֹרם ֶבּן ַאְחָאב
ׂת ִגְּלָעד
ַלִמְּלָחָמה ִעם ֲחָזֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם ְבָּרמ
ַוַיּכּוּ ֲאַרִמּים ֶאת יוָֹרם.
כט ַוָיָּשׁב יוָֹרם ַהֶמֶּלְך ְלִהְתַרֵפּא ְבִי ְזְרֶעאל
ִמן ַהַמִּכּים ֲאֶשׁר ַיֻכּהוּ ֲאַרִמּים ָבָּרָמה
ְבִּהָלֲּחמוֹ ֶאת ֲחָזהֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם…
מלחמה זו מהווה רקע למשיחת יהוא שעליה מסופר בהמשך הדברים בחלקו הראשון
של פרק ט' ,וכן היא מהווה רקע להריגת יורם המתרפא ביזרעאל בידי יהוא ולהריגת
אחזיהו שבא לבקרו שם )שם ,פסוקים טו-כח(.
לא נאמר לנו מה הייתה התוצאה הסופית של מלחמה זו ,ובידי מי נותרה העיר
החשובה רמות גלעד 9.יורם מלך ישראל אמנם נפצע במלחמה זו ,אך נראה שפציעתו
הייתה קלה ובת ריפוי )אלמלא הרגוֹ יהוא(.
אירוע זה אינו יכול אפוא להיחשב כהגשמת נבואת אלישע.
· .בדברי הסיכום למלכות יהוא בסוף פרק י' נאמר:
י' ,לב
ַבָּיִּמים ָהֵהם ֵהֵחל ה' ְלַקצּוֹת ְבִּיְשָׂרֵאל
ַוַיֵּכּם ֲחָזֵאל ְבָּכל ְגּבוּל ִיְשָׂרֵאל.
לג
ִמן ַהַיְּרֵדּן ִמ ְזַרח ַהֶשֶּׁמשׁ
ֵאת ָכּל ֶאֶרץ ַהִגְּלָעדַ ,הָגִּדי ְוָהראוֵּבִני ְוַהְמַנִשּׁי
ֵׂער ֲאֶשׁר ַעל ַנַחל ַאְרנׂן ְוַהִגְּלָעד ְוַהָבָּשׁן.
ֵמֲער
מדובר כאן על מכות שִהָכּה חזאל את ישראל בכל עבר הירדן המזרחי ,בנחלת שני
השבטים וחצי השבט 10,ואולי אף בכיבושים שעשה שם.
.9גם לא ברור אם בשעת מלחמה זו ישראל הם היושבים ברמות גלעד ,וחזאל הוא התוקף את
העיר ומנסה לכבוש אותה מידם )כפי שטוען רד"ק בפירושו ְל-ט' ,א( ,או שמא הארמים הם
היושבים בעיר )כהמשך לישיבתם בה באחרית ימיו של אחאב -מל"א כ"ב ,ג( ,וישראל הם
המנסים לכבוש את העיר ולהשיבה לשלטון ישראל.
ְ" .10בָּכל ְגּבוּל ִיְשָׂרֵאל" הכוונה בכל שטחי ישראל שבעבר הירדן המזרחי ,כפי שמפרט והולך
הפסוק הבא )לג(.
ג .מגמת סיפורנו
593
אין בדיווח קצר זה כל אפיון של מעשי חזאל ,ועל כן גם אירוע זה אינו יכול לֵהחשב
כהגשמת נבואת אלישע.
הנחתנו היא שלוּ היה חזאל נוהג כפי שצפתה נבואת אלישע ,היה המקרא מבליט
זאת באמירה מפורשת או בתיאור ההולם בדיוק את הנבואה ,כדרכו במקומות שבהם
11
המציאות המאוחרת מגשימה נבואה שקדמה לה.
‚ .בסוף דברי ימי יהואש מלך יהודה מסופר על מלחמה שניהל חזאל כנגד יהואש
בארץ יהודה:
י"ב ,יח ָאז ַיֲעֶלה ֲחָזֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם ַוִיָּלֶּחם ַעל ַגּת ַוִיְּלְכָּדהּ
ַוָיֶּשׂם ֲחָזֵאל ָפָּניו ַלֲעלוֹת ַעל ְירוָּשָׁלִם.
יט ַוִיַּקּח ְיהוָֹאשׁ ֶמֶלְך ְיהוָּדה ֵאת ָכּל ַהֳקָּדִשׁים
ָׂתיו ַמְלֵכי ְיהוָּדה ְוֶאת ֳקָדָשׁיו
ֲאֶשׁר ִהְקִדּישׁוֲּ …אב
ְׂצרוֹת ֵבּית ה' וֵּבית ַהֶמֶּלְך
ְוֵאת ָכּל ַהָזָּהב ַהִנְּמָצא ְבּא
ַוִיְּשַׁלח ַלֲחָזֵאל ֶמֶלְך ֲאָרם ַוַיַּעל ֵמַעל ְירוָּשָׁלִם.
מלחמה זו מתוארת בחומרה רבה יותר בספר דברי הימים:
דהי"ב כ"ד ,כג
12
ַוְיִהי ִלְתקוַּפת ַהָשָּׁנה ָעָלה ָעָליו ֵחיל ֲאָרם
ׂאוּ ֶאל ְיהוָּדה ִוירוָּשַׁלִם
ַוָיּב
ַוַיְּשִׁחיתוּ ֶאת ָכּל ָשֵׂרי ָהָעם ֵמָעם
ְוָכל ְשָׁלָלם ִשְׁלּחוּ ְלֶמֶלְך ַדְּרָמֶשׂק.
כד
ִכּי ְבִמְצַער ֲאָנִשׁים ָבּאוּ ֵחיל ֲאָרם
ׂדְ …וֶאת יוָֹאשׁ ָעשׂוּ ְשָׁפִטים.
ׂב ְמא
ַוה' ָנַתן ְבָּיָדם ַחִיל ָלר
מלחמה זו ,אף שיש בה השחתת שרי העם ופגיעה במלך עצמו ,אינה יכולה להיחשב
כהגשמת נבואת אלישע .חסרים בה כל הרכיבים המצויים בנבואת אלישע וההופכים
אותה לכל כך מזעזעת.
.11הנה דוגמאות אחדות מספר מלכים :מל"א ב' ,כז; י"ב ,טו; י"ד ,יח; ט"ו ,כט; כ"ב ,לח; מל"ב
א' ,יז; ז' ,יח-כ; ט' ,כה-כו; ט' ,לו-לז; י' ,י; י"ד ,כה; ט"ו ,יב; י"ז ,ז-כג; כ"ג ,טז-יח .בכל
המקומות הללו מפרש המקרא כי המציאות המתוארת בו מהווה הגשמתה של נבואה
ספציפית .אולם ישנם מקומות רבים עוד יותר שבהם מתוארת התגשמות נבואה במציאות,
בלא שהדבר צוין בפירוש ,אלא בהתאמת הפרטים והלשון בין שני המקומות.
.12לדעת רד"ק היו אלה שתי מלחמות שונות ,אולם נראה כי אין הכרח לפרש כן.
בדמשק
594
בשני מקומות בפרק י"ג מספר המקרא על ניצחונותיו של חזאל את יהואחז בן
„.
יהוא מלך ישראל .המקום האחד נמצא בראש הפרק:
י"ג ,ג
ויּחר אף ה' בּישׂראל ויּתּנם בּיד חזאל מלך ארם
וּביד בּן הדד בּן חזאל כּל היּמים.
ד
ויחל יהוֹאחז את פּני ה' ,ויּשׁמע אליו ה'
כּי ראה את לחץ ישׂראל ,כּי לחץ אתם מלך ארם.
ה
ויּתּן ה' לישׂראל מוֹשׁיע ,ויּצאוּ מתּחת יד ארם…
ז
כּי א השׁאיר ליהוֹאחז עם
כּי אם חמשּׁים פּרשׁים ועשׂרה רכב ועשׂרת אלפים רגלי
כּי אבּדם מלך ארם וישׂמם כּעפר לדשׁ.
קרוב לסיום הפרק מופיעים דברים דומים:
כב
וחזאל מלך ארם לחץ את ישׂראל כּל ימי יהוֹאחז.
כג
ויּחן ה' אתם וירחמם ויּפן אליהם
למען בּריתוֹ את אברהם יצחק ויעקב
וא אבה השׁחיתם וא השׁליכם מעל פּניו עד עתּה.
ממקומות אלו ניכר כי לחצו של חזאל על ישראל היווה סכנה גדולה לעצם קיומה
של ממלכת ישראל ,ורק רחמי ה' שהתעוררו על ישראל הצילו אותם מלחצו המסוכן
והממושך כל ימי יהואחז .פסוק ז " -כּי א השׁאיר ליהוֹאחז עם …כּי אבּדם מלך ארם
וישׂמם כּעפר לדשׁ" -מקרב אותנו לראשונה לנבואת אלישע .בפסוק זה מתוארת
השמדת רוב צבאו של יהואחז בידי חזאל ,ואף הדרך האכזרית שבה נעשה הדבר:
"וישׂמם כּעפר לדשׁ" .כאן מתגשם החלק הראשון בנבואת אלישע:
ח' ,יב
…מבצריהם תּשׁלּח בּאשׁ …‚¯‰z ·¯Áa ̉ȯÁ·e
.‰התאמה חלקית זו בין נבואת אלישע לתיאור התגשמותה בימי יהואחז מפנה
אותנו למקום אחר שאפשר כי בו נידונים מעשי האכזריות של חזאל כנגד ישראל:
עמוס א' ,ג כּה אמר ה' ,על שׁשׁה פּשׁעי דמּשׂק ועל ארבּעה א אשׁיבנּוּ
ÌLec ÏÚבּחרצוֹת הבּרזל את הגּלעד.
האשמה זו של דמשק דומה לנאמר בספרנו "וישׂמם כּעפר ."L„Ïומסתבר אפוא
שהדברים רומזים למעשיו של חזאל .חיזוק לכך נמצא בהמשך דברי עמוס הקוצב את
עונשה של דמשק:
ד ושׁלּחתּי אשׁ בּבית חזאל ,ואכלה ארמנוֹת בּן הדד.
ג .מגמת סיפורנו
595
לא רק ששמו של חזאל נזכר כאן ,אלא שהעונש המיועד לארם נראה מידה כנגד
מידה על מעשיהם המתוארים בנבואת אלישעִ" :מְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ ."…כל אחד מן
הספרים מצמצם במידת מה את תיאור רעתו של חזאל :בספר מלכים נאמר שמעשה זה
נעשה רק ביחס ל'עם' -כלומר לעם המלחמה -חייליו של יהואחז ,ואילו בספר עמוס
נאמר כי מעשים אלו נעשו בתחום הגלעד בלבד.
אף שהגענו להתאמה מסוימת בין נבואת אלישע בסיפורנו לבין תיאור מעשיו של
חזאל בפרק י"ג בִספרנו ובנבואת עמוס ,אין זו אלא התאמה חלקית בלבד .עיקר
האכזריות המיוחסת לחזאל בנבואת אלישע הוא זה:
יב
ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע.
ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשְׁ ,וָהר
ְ …וע
פעולות נוראות אלו נעשות כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת ישע ,כנגד נשים
ועוללים ,במגמה להשמיד את האוכלוסייה הזאת כליל מאזורי הכיבוש .את זאת לא
מצאנו בתיאור מעשיו של חזאל בשני המקומות שנידונו לאחרונה .נראה כי פעולותיו
13
כוונו רק כלפי חיילי הצבא הישראלי שאותם ניצח בעבר הירדן המזרחי.
מהמשך נבואת עמוס ניתן להביא ראיה עקיפה לטענתנו ,כי חזאל לא עשה מעשי
אכזריות כלפי נשים וילדים ,כמו אלו המתוארים בנבואת אלישע .בנבואתו על בני עמון
אומר עמוס בהמשך:
יג
ַ …על ְשָׁשׁה ִפְּשֵׁעי ְבֵני ַעמּוֹן ְוַעל ַאְרָבָּעה א ֲאִשׁיֶבנּוּ
«ְ „Ú»¿Ïƒb‰« ˙B¯‰» ÌÚ»˜¿ƒa ÏÚלַמַען ַהְרִחיב ֶאת ְגּבוָּלם.
ובכן ,דווקא בני עמון הם שנהגו באכזריות נוראה זו )בנסיבות שאינן ידועות לנו(,
ומכאן משמע שהארמים לא נהגו כך בעת "דּוָּשׁם ַבֲּחֻרצוֹת ַהַבְּרֶזל ֶאת ַהִגְּלָעד".
נמצא אפוא ,כי אין התאמה מלאה בין נבואתו של אלישע על מעשי חזאל לבין
תיאור מעשיו בפועל .דבר זה דורש הסבר :האם ידיעתו הנבואית של אלישע לא הייתה
מדויקת?
ÌȉÂχ‰ ˘È‡ Ï˘ ÂÈη .3
בסיומו של סעיף 1שאלנו כיצד פעל אלישע בסיפורנו כדי להביא להקלת הלחץ
הארמי על ישראל ,והאם היו תוצאות למעשיו .נראה כי האמצעי המובהק שבו נקט
.13אין לטעון כי מעשים אלו כנגד נשים וילדים אכן נעשו ,אלא שהמקרא חסך מִעמנו את
תיאורם מסיבה כלשהי .כבר אמרנו כי דרכו של המקרא ,וביותר דרכו של ספר מלכים ,דווקא
להבליט כל מקום שבו מתגשמת נבואה לאחר זמן )ראה הערה ,(11כדי להראות כי דבר ה'
לא ישוב ריקם .לפיכך עניינו של ִספרנו היה דווקא לפרט את מעשי חזאל לוּ נעשו ,ואף
להזכירנו כי מעשיו אלו נעשו כדבר ה' בפי אלישע.
בדמשק
596
אלישע לשם הקלת לחצו של חזאל על ישראל מתואר בפסוק המצוי במוקד הסיפור
14
ומשמש לו כ'ציר מרכזי':
יא
ׂשַׁ ,וֵיְּבְךּ ִאישׁ ָהֱאִהים.
ַוַיֲּעֵמד ֶאת ָפָּניו ַוָיֶּשׂם ַעד בּ
התפרצותו של נביא בבכי ממשי בעת שהוא פועל כנביא ,נדמה שהיא דבר שאין לו
15
אח ורע במקרא.
ֶׂכה?"
ִׂני ב
ובכן ,מדוע בכה אלישע? את השאלה הזו הרי כבר שאל חזאלַ" :מדּוַּע ֲאד
)פסוק יב( ,והנביא ענה עליה בהמשך אותו פסוק .אף על פי כן ,נדמה כי לבכיו של
הנביא ישנה משמעות עמוקה הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח של סיפורנו.
בכיו של הנביא איננו רק התפרצות רגשות ספונטנית בלתי נשלטת ,כפי שעשוי
הקורא להתרשם מקריאת פסוק יא .ככזו ,מהווה הבכי אך 'קישוט' בסיפורנו ,ואינו עיקר
עניינו .אולם מחמת חשיבותו הרבה של תיאור בכי זה המתואר ב'ציר המרכזי' של
סיפורנו ,יש לנסות לבארו בדרך שתהפוך אותו לעניין המרכזי בסיפור.
אמנם נכון כי התפרצותו של אלישע בבכי הייתה כנה וספונטנית 16,אולם אף
לספונטניות זו עצמה ישנו ערך חשוב בתפקיד התכליתי של בכי זה .ובכן ,מהו תפקיד
בכיו של אלישע?
בחייו של כל אדם מצויים רגעים דרמטיים ,שבמהלכם חלה בחייו תפנית .החוויה
המכוננת שעובר האדם ברגעים אלו -הדברים שהוא שומע באוזניו והמראות שהוא
רואה בעיניו -נחרטים עמוק בזיכרונו ,ומלווים אותו עד סוף ימיו .חוויות מעין אלה
שחווה אדם בצומתי חייו הן חוויות המעצבות גורל אדם ,והשפעתן עשויה לפעול אף
17
הרבה מעבר לתחומו הפרטי של האדם החווה אותן.
חזאל במפגשו עם אלישע היה נתון ברגע ִמפנה כזה בחייו .בפגישה זו נתברר לו כי
בן הדד אדונו עומד למות ,וכי הוא יהפוך בקרוב למלך ארם תחתיו .ידיעה זו ניתנה לו
ְׂתָך
‡ '‰ ȃא
‡ִ '‰ ȃכּי מוֹת ָימוּת«¿¯‰ƒ …
מפיו של נביא אלוהים ידוע כמחזה נבואי«¿¯‰ƒ¿Â" :18
.14על הסגולות הספרותיות שבהן ניחן פסוק זה עמדנו בעיון ב לעיל.
.15אמנם מצויים ביטויים רטוריים של בכי בנאומים נבואיים ,כגון בירמיהו ח' ,כגִ" :מי ִיֵתּן
ׂאִשׁי ַמִים ְוֵעיִני ְמקוֹר ִדְּמָעה ְוֶאְבֶכּה יוָֹמם ָוַלְיָלה ֵאת ַחְלֵלי ַבת ַעִמּי".
ר
.16הרי פסוק יא מתאר את ניסיונו של אלישע להתאפק ולהסתיר את פניו בטרם פרצו
דמעותיו ,וזאת עד שבכיו הגלוי הפך פעולות אלו למיותרות.
.17כדוגמה לכך נזכיר את המפגש הראשון שבין אליהו לאלישע )מל"א י"ט ,יט-כא( כפי
שביארנוהו בפרקי אליהו' ,חורב' ט ,עמ' .344-327בעידן המודרני נזכיר כדוגמה את השפעתו
המכרעת של משפט דרייפוס על הרצל ,שנשלח לסקר משפט זה ככתב עיתון וינאי .החוויה
שעבר הרצל במפגשו עם האנטישמיות המודרנית" ,החילונית" ,הפכה להיות בעבורו חוויה
מעצבת ,אשר שינתה את כל חייו והשקפותיו מכאן ואילך ,וכידוע ִהְכּתה גלים גם מחוץ
לתחומו הפרטי.
.18ידיעה מעין זו ,אך ללא נבואה מפורשת ,מצאנו באגדות החורבן שבמסכת גיטין )דף נו( ,בדבריו
של רבן יוחנן בן זכאי לאספסיינוס .אף הודעה שכזו עשויה לשמש כרגע ִמפנה בחייו של ְמקבלהּ.
ג .מגמת סיפורנו
597
ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם" .הודעה כזו הופכת את אלישע איש האלוהים למי שבעצם ממנה את
19
חזאל לתפקידו .חזאל מקבל 'מנדט' להיותו מלך מנביא ה'.
את כל חייו כמלך ארם יחיה חזאל מכאן ואילך לאור התודעה כי מלכותו ניתנה לו
על ידי נביא מישראל שהודיעו על פי מראה נבואי כי הוא נבחר למלוך על ארם.
בתי מלוכה בעת ההיא )ואף הרבה יותר מאוחר( היו זקוקים לאישור אלוהי
לבחירתם .ביתר שאת היה זקוק ללגיטימציה כזו מייסד שושלת חדשה .והנה חזאל
מייסד עתה שושלת חדשה .מַנּין ישאב חזאל את הלגיטימציה האלוהית לשלטונו?
20
מבחינת המסופר במקומנו ,התשובה לכך ברורה :מפגישתו עם אלישע איש האלוהים.
והנה ,על רגע מכריע זה בחייו של חזאל ,שבו מבשר לו נביא ה' על הִמּפנה הגדול
בחייו ,מעיב צל כבד :לא מתוך שמחה חגיגית הוא זוכה לבשורת מלכותו ,אלא מתוך
בכי מר שבוכה הנביא המבשר .ובכי זה קשור בעצם הבשורה -במעשים שעתיד חזאל
לעשותם כשימלוך על ארם לבני עמו של נביא זה .בכיו זה של הנביא מביע לא רק צער
תהומי ,אלא גם ביקורת על הפוטנציאל האכזרי הטמון באישיותו של חזאל.
כשם שאת כל חייו כמלך על ארם יחיה חזאל מעתה ¯Â‡Ïהתודעה כי זכה במלכותו
הודות לנביא ה' הישראלי ,והוא שהעניק לגיטימיות למלכותו ,כך גם יחיה את חייו ·ˆÏ
הבכי של אותו נביא .וכשם שבשורת ההמלכה היא מקור הלגיטימיות של חזאל ,כך
הבכי הְמלווה בשורה זו הוא מקור לסיוג מוסרי של מעשי חזאל כלפי ישראל ולשלילת
הלגיטימיות של האכזריים שבהם.
מעתה ,בבוא חזאל מלך ארם להילחם בישראל אויביו ,הוא אמנם ימלא את תפקידו
כמלך להביא לבני עמו ניצחון אחר ניצחון ,אולם הוא ֵירתע מלממש את הפוטנציאל
הטמון בניצחונותיו ובאופיו האכזרי .אף שהוא עתיד כמעט להשמיד את צבא ישראל
ולשימם "ֶכָּעָפר ָלֻדשׁ" ,לא שמענו כי חזאל פגע בנשים ועוללים מישראל ,וכך לא נתקיים
ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע".
ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ ְוָהר
חזונו המבעית של אלישע ביחס לחזאלְ …" :וע
האם בכך לא הפכה נבואתו של אלישע פלסתר? ודאי שלא! כך למדנו בדברי
הרמב"ם בהלכות יסודי התורה )פרק י הלכה ד(:
דברי הפורענות שהנביא אומר ,כגון שיאמר' :פלוני ימות' ,או 'שנה
פלונית רעב או מלחמה' ,וכיוצא בדברים אלו ,אם לא עמדו דבריו ,אין
בזה הכחשה לנבואתו ,ואין אומרים 'הנה דיבר ולא בא' .שהקדוש ברוך
הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה ,ואפשר שעשו תשובה ונסלח
להם כאנשי נינוה ,או שתלה להם כחזקיהו.
לכשנדקדק בלשונו של אלישע ,יתברר לנו כי אף הוא לא הציג את מעשיו של חזאל
כנבואה החלטית ,כשם שהציג את שתי הנבואות האחרות שנשא באותו מעמד ,אלא
.19והרי כך באמת נאמר לאליהו בהר חורב )מל"א י"ט ,טו(" :וָּמַשְׁחָתּ ֶאת ֲחָזֵאל ְלֶמֶלְך ַעל ֲאָרם".
.20אין זאת אומרת כי אף כלפי חוץ ,כלפי בני עמו ,טען חזאל למקור לגיטימציה זה ,אף כי דבר
זה אינו מן הנמנע.
בדמשק
598
כאפשרות שייתכן שתתממש בהמשך הזמנים .אפשרות זו נובעת מן ההתפתחויות
21
ההיסטוריות שבהן תנצח ארם את ישראל ,אך בעיקר מחמת אופיו האכזרי של חזאל.
הבה נשווה:
‡ִ '‰ ȃכּי מוֹת ָימוּת.
נבואה א«¿¯‰ƒ¿Â :
ֵ Èzאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה…
נבואה בƒ Ú¿«„»È :
ְׂתָך ֶמֶלְך ַעל ֲאָרם.
‡ '‰ ȃא
נבואה ג«¿¯‰ƒ :
נבואה שבה 'הראה ה' ' את הנביא דבר מה -מנכיחה את העתיד כבר בהווה .אולם
בנבואה שבה מדקדק הנביא לומר "ָיַדְעִתּי" ,מלמד ההבדל בניסוח על כוונתו' :ידעתי את
אשר תהיה Ï‚ÂÒÓלעשות לבני ישראל'; אולם מעשיו האפשריים הללו של חזאל אינם
רצויים לאלישע והוא חפץ בביטולם .לשם הבעת דבר זה מלווה הנביא את דבריו בבכי
מר.
נמצא אפוא ,כי בכיו הספונטני של אלישע ,הְמַלוה את בשורת המלכות בשעה שמינה
את חזאל ,כמו גם השינוי הסגנוני בדבריו על מעשי חזאל בעתיד ,הם האמצעים שבהם
נקט הנביא כדי לסייג ולמנוע את מעשי האכזריות של חזאל כלפי ישראל .האם הועילה
השתדלות זו של אלישע?
בסעיף הקודם נוכחנו כי אכן הועילו מעשיו של אלישע .חזאל ניצח את ישראל
פעמים אחדות ,ואף סיכן את עצם קיומה של הממלכה בהצליחו להשמיד את צבא
ישראל בממדים מבהילים )י"ג ,ז( .אולם הוא לא נתפתה לנצל את ניצחונותיו אלו לשם
השמדה אכזרית של האוכלוסייה האזרחית .המקרא אינו מעיד על כך ,וישנם רמזים
שאף שוללים אפשרות זאת.
מהו הדבר שגרם לביטול הגֵזרה על ישראל? מן הכתובים בפרק י"ג נראה שה' ניחם
על הרעה מחמת ששמע את תפילתו של יהואחז בן יהוא מלך ישראל:
י"ג ,ד
ַוְיַחל ְיהוָֹאָחז ֶאת ְפֵּני ה'ַ ,וִיְּשַׁמע ֵאָליו ה'
ָׂתם ֶמֶלְך ֲאָרם.
ִכּי ָרָאה ֶאת ַלַחץ ִיְשָׂרֵאלִ ,כּי ָלַחץ א
וכן מחמת שזכר להם ברית אבות:
ָׂתם ַוְיַרֲחֵמם ַוִיֶּפן ֲאֵליֶהם
כג ַוָיָּחן ה' א
ׂב
ְלַמַען ְבִּריתוֹ ֶאת ַאְבָרָהם ִיְצָחק ְוַיֲעק
ְוא ָאָבה ַהְשִׁחיָתם ְוא ִהְשִׁליָכם ֵמַעל ָפָּניו ַעד ָעָתּה.
זהו ההסבר לביטול הגֵזרה מעל ישראל בממד האלוהי של ההתרחשות .אולם כיצד
22
אירע הדבר בממד הארצי? מהו הדבר שמנע בפועל את מימוש הגֵזרה על ישראל?
.21אופי זה מצא את ביטויו בהמשך סיפורנו עצמו ,כפי שנראה בעיון ה להלן.
.22בפרק י"ג פסוק ה נמצא רמז מעורפל העונה על כךַ" :ו ִיֵּתּן ה' ְלִיְשָׂרֵאל מוִֹשׁיַע" ,אולם אין
ביכולתנו לפענח רמז זה מתוך הכתוב.
ג .מגמת סיפורנו
599
סיפורנו רומז לתשובה על כך :בכיו של אלישע ברגע גורלי ,הוא שליווה את חזאל תמיד,
והוא שמנע את מעשי האכזריות שצפוי היה שֵיעשו מצדו.
כאשר הוכרע בשמים דינם של ישראל לזכות ,בימי יהואחז בן יהוא ,כבר מזומנת
הייתה ההשפעה על לבו של חזאל מלך ארם זה מכבר ,הודות לבכיו של אלישע ובזכות
העובדה שהוא זה שמינה את חזאל למלך על ארם .או אז ,נקל היה להטות את לב מלך
ארם אל אשר יחפוץ ה':
משלי כ"א ,א
ׂץ ַ -יֶטּנּוּ.
ַפְּלֵגי ַמִים ֶלב ֶמֶלְך ְבַּיד ה'ַ ,על ָכּל ֲאֶשׁר ַיְחפּ
נמצא אפוא ,כי המופת בהגדת העתיד בסיפורנו מיוחד הוא בהשוואה למופתים
דומים :אמנם הגדת העתיד בפי אלישע היא המכשיר שבו משתמש הנביא בסיפורנו
)ראה עיון א( ,אולם המיוחד בהגדת העתיד הזאת )באותו חלק שלה ,שבו מתאר אלישע
את מעשיו הקשים של חזאל ביחס לישראל( הוא בכך שמבחנה אינו בהתקיימותה
המלאה ,אלא דווקא ·‡ !‰‡ÏÓ‰ ‰˙ÂÓÈȘ˙‰-Èככל שנבואה זו תתגשם פחות ,כך תגדל
הצלחתו של אלישע ,ותצליח כוונתו בהגדת העתיד הזו ,שאמר אותה מתוך בכי נרגש
ומתוך תקווה שדבריו לא יתקיימו.
בכך נמצאה תשובה לשאלתנו בדבר תכלית הגעתו של אלישע לדמשק ובדבר תכלית
הודעות העתיד שבפיו לחזאל ,ונתחוורה מגמת הסיפור כולו.