619
úà çåùîì úåçéìùä úà òùéìà ìéèä òåãî .á
?íéàéáðä éðáî ãçà ìò àåäé
ט' ,א
ֶוֱאִליָשׁע ַהָנִּביא ָקָרא ְלַאַחד ִמְבֵּני ַהְנִּביִאים ַויּׂאֶמר לוֹ:
ׂת ִגְּלָעד.
ֲחגׂר ָמְתֶניָך ְוַקח ַפְּך ַהֶשֶּׁמן ַהֶזּה ְבָּיֶדָך ְוֵלְך ָרמ
ב
וָּבאָת ָשָּׁמּה וְּרֵאה ָשׁם ֵיהוּא ֶבן ְיהוָֹשָׁפט ֶבּן ִנְמִשׁי
ׂתוֹ ֶחֶדר ְבָּחֶדר.
ׂתוֹ ִמתּוְֹך ֶאָחיוְ ,וֵהֵביאָת א
וָּבאָת ַוֲהֵקמ
ג
ׂאשׁוֹ ְוָאַמְרָתּ:
ְוָלַקְחָתּ ַפְך ַהֶשֶּׁמן ְוָיַצְקָתּ ַעל ר
ׂה ָאַמר ה'ְ ,מַשְׁחִתּיָך ְלֶמֶלְך ֶאל ִיְשָׂרֵאל
כּ
וָּפַתְחָתּ ַהֶדֶּלת ְוַנְסָתּהְ ,וא ְתַחֶכּה.
מדוע מבצע אלישע משימה נבואית זו באמצעות שליח -אחד מבני הנביאים -ואינו
1
הולך בעצמו לרמות גלעד למשוח את יהוא?
שאלה זו מתבלטת על רקע הסיפור הקודם שקראנו אודות אלישע )ח' ,ז-טו( :בסיפור
ההוא הולך אלישע בעצמו לדמשק למנות את חזאל למלך על ארם .והרי שתי המשימות
הללו הוטלו כאחת על אליהו בהר חורב:
מל"א י"ט ,טו-טז
ַויּׂאֶמר ה' ֵאָליוֵ :לְך שׁוּב ְלַדְרְכָּך ִמְדַבָּרה ַדָמֶּשׂק
וָּבאָת וָּמַשְׁחָתּ ֶאת ֲחָזֵאל ְלֶמֶלְך ַעל ֲאָרם.
ְוֵאת ֵיהוּא ֶבן ִנְמִשׁי ִתְּמַשׁח ְלֶמֶלְך ַעל ִיְשָׂרֵאל…
אף שאין הדבר מפורש במקרא ,נראה שאליהו העביר את שתי המשימות הללו
לאלישע תלמידו .מדוע אפוא מבחין אלישע ביניהן? מדוע הוא מעדיף לבצע בעצמו את
זו שיש בה מינוי מלך נכרי על ממלכה אויבת לישראל ,ואילו את מינוי המלך מישראל
הוא מוסר בידי שליח?
χ·¯·‡ È"¯ Ï˘ ˙È˘ÚÓ‰ Â˙·Â˘˙ .1
לר"י אברבנאל תשובה מעשית לשאלה זו ,תשובה המתחשבת בנתונים הקיימים
בעת משיחתו של יהוא:
לפי שלא יכול ) -אלישע( ללכת את רמות גלעד למשוח את יהוא ,כי יחרד
כל העם בבואו שמה ויתגלה הדבר ,עשה הדבר על ידי שליח ,וישלח אחד
מבני הנביאים שהיו לפניו למשוח אותו.
.1והרי "ִמצווה בו יותר מבשלוחו" )קידושין מא ע"א(!
620
ב .מדוע הטיל אלישע את השליחות למשוח את יהוא על אחד מבני הנביאים?
מליצתו של רי"א "כי יחרד כל העם בבואו שמה" מזכירה לנו שליחות דומה ,שהוטלה
על נביא למשוח מלך בחייו של מלך אחר:
שמ"א ט"ז ,א
ַויּׂאֶמר ה' ֶאל ְשׁמוֵּאלַ …מֵלּא ַקְרְנָך ֶשֶׁמן
ְוֵלְך ֶאְשָׁלֲחָך ֶאל ִיַשׁי ֵבּית ַהַלְּחִמי
ִכּי ָרִאיִתי ְבָּבָניו ִלי ֶמֶלְך.
הסכנה שבמעשה זה אם יתגלה ,הביאה שם את שמואל לתמוה:
ב
ֵאיְך ֵאֵלְךְ ,וָשַׁמע ָשׁאוּל ַוֲהָרָגִני!
וה' ענה לו:
ַׂח לה' ָבּאִתי.
ֶעְגַלת ָבָּקר ִתַּקּח ְבָּיֶדָךְ ,וָאַמְרָתּ ִל ְזבּ
שמואל נהג על פי מצַות ה' ,ואף על פי כן ,בבואו לבית לחם נאמר:
ד
ַ ,B˙‡»¯˜¿ƒÏ ¯ÈÚƒ‰» È≈˜¿ƒÊ e„¿¯Áויּׂאֶמרָ :שׁם בּוֶֹאָך?
∆∆i«Â
ומכאן לקח רי"א את מליצתו.
בואו המפתיע של נביא הדור למקום שאין מצפים לו שם ,גורם לחרדת כל העם
ַׂח לה' ָבּאִתי" ,והסבר זה הסתיר את המטרה
לקראתו .לשמואל היה הסבר מוכן ִ" -ל ְזבּ
האמיתית לבואו .אולם אלישע ,לוּ היה מופיע בסביבות רמות גלעד באמצע מערכה
צבאית ,כיצד היה מסביר את בואו המפתיע למקום מסוכן זה ,מקום כינוסם של שרי
הצבא? כיצד היה מרגיע את חרדת החיילים ושרי הצבא לקראתו?
במקרה כזה היה הסוד קרוב להתגלות ,וכדי שלא יתגלה הסוד שלח אלישע את אחד
מבני הנביאים )שאינו ֻמָכּר לרבים( .בואו של זה לא יעורר תשומת לב מיותרת.
הסברו של רי"א משתלב היטב בהוראות שנתן אלישע לשלוחו ,ושאותן גם ביצע
אותו בן הנביאים .כך הורה לו אלישע:
ב
.¯∆„Á
» a¿ ¯∆„Á
ׂתוֹ ∆
ְ …וֵהֵביאָת א
ג
.‰∆kÁ
˙«
¿ ‡G¿Â ‰z
»Ò
…וָּפַתְחָתּ ַהֶדֶּלת ¿«¿Â
וכך קיים השליח:
ה
ַ …ויּׂאֶמרָ :דָּבר ִלי ֵאֶליָךַ ,הָשּׂר…
ו
ׂאשׁוֹ…
ׂק ַהֶשֶּׁמן ֶאל ר
˙ַ ‰וִיּצ
“‡ «»¿È«a‰
·»i«Â …
י
ַ …וִיְּפַתּח ַהֶדֶּלת .Ò“»i«Â
מדובר כאן ,אפוא ,במעשה שיש לשמור על חשאיותו ולהישמר מן הסכנה הכרוכה
בעשייתו.
וכך מפרש רי"א את הוראותיו של אלישע:
מינוי יהוא
621
וציווהו שיעשה זה בהחבא חדר בחדר ,ÍÏÓÏ ¯·„‰ Ú„ÂÂÈÈ ‡Ï˘ È„Î ,ולא
יוכל להימלט מידו .‡È·‰ ÔÎ˙ÒÈ ‡Ï˘ ȄΠ,וציווהו שמיד ינוס ולא
2
יעמוד שם עוד.
לוּ היה אלישע מופיע ברמות גלעד ,לא הייתה החשאיות יכולה להישמר אף לוּ היה
מושח את יהוא "ֶחֶדר ְבָּחֶדר" ואף לוּ היה ממהר להסתלק מן המקום .או אז היה אלישע
מסכן את עצמו ואת מטרת שליחותו.
ואם תשאל :הרי בפועל התברר שלא היה כל צורך ,לא בחשאיות המשיחה ולא
במנוסה המיידית של אותו בן נביאים! הרי מייד בצאת יהוא מאותו חדר שבו נמשח
למלך גילה את הדבר לחבריו )לאחר לחץ קל שהפעילו עליו( ,והללו הגיבו בהתלהבות
ובהסכמה מלאה ,והמליכו עליהם את יהוא .במצב זה לא הייתה כל תועלת בצעדי
הזהירות שננקטו.
אלא שזוהי חכמה שלאחר מעשה .לכתחילה יש לנקוט בכל צעדי הזהירות
המתחייבים ,שהרי האירועים עשויים היו להיות שונים ממה שאירע בפועל ,ובקרב
אנשי הצבא היו עלולים להימצא שרי צבא נאמנים ליורם .הללו היו מעבירים את הידיעה
3
על משיחת יהוא אל יורם ,ואולי אף היו מנסים לפגוע במורדים כבר ברמות גלעד.
.2הנושא של המשפט "ולא יוכל להימלט מידו" נראה שהוא המלך .מטרת החשאיות היא אפוא
כפולה :גם למנוע הצלה מן המלך ,וגם "כדי שלא יסתכן הנביא".
.‡ .3על כך יש להקשות :מדוע אפוא מאריך המקרא בסיפור דברים שאינם נחוצים
להתפתחות האירועים בהמשך הסיפור? נראה שכוונת המקרא ללמדנו ,שחובת הזהירות
מוטלת על האדם אף במקום שהזהירות מתבררת בדיעבד כמיותרת .ושבח הוא לאדם שנהג
בזהירות אף במקרה כזה .דוגמה נוספת לעיקרון זה במקרא נמצאת בשמ"ב י"ז :אף שעצתו
של חושי נתקבלה ,הוא שולח אל דוד להעביר את אנשיו את הירדן ,שמא תתקבל לבסוף
עצת אחיתופל ,וכך אכן עושה דוד )ראה פסוקים טו-כב שם(.
· .עדיין יש לתהות על הסבר זה :אלישע הרי הוא נביא ,ומדוע לא צפה את העתיד בעניין זה
שבו הוא עוסק במסגרת תפקידו? נראה אפוא להציע מטרה נוספת לחשאיות המשיחה
ולמנוסה שאחריה :לא יורם המלך ונאמניו הם הסיבה לכך ,אלא יהוא בעצמו .הנבואה אינה
מַצוה על יהוא לפעול מיידית ,אלא משאירה בידיו את בחירת הזמן המתאים לחולל בו את
המרד .כדי לאפשר ליהוא שיקול דעת עצמאי ובלתי מונחה ,יש צורך כמובן שסוד משיחתו
לא יתגלה ברבים.
ואכן ,יהוא אינו יוצא מאותו חדר בהחלטה לחולל מייד את המרד .אדרבה :כאשר שואלים
אותו חבריו )פסוק יא(ֲ" :הָשׁלוֹם? ַמדּוַּע ָבּא ַהְמֻשָׁגּע ַהֶזּה ֵאֶליָך?" ,דחה אותם יהוא בקש:
"ַאֶתּם ְיַדְעֶתּם ֶאת ָהִאישׁ ְוֶאת ִשׂיחוֹ" .בעל המצודות מוסיף כאן הערה חשובה" :והיה חפץ
להעלים הדבר ."Â„È Ï‡Ï ˘È ÈÎ ‰‡¯È ˙Ú „Úרק בלחצם של חבריו האומרים לו )פסוק יב(:
"ֶשֶׁקר! ַהֶגּד ָנא ָלנוּ!" ,נשבר יהוא ומגלה את סוד משיחתו ְלמלך ,ואז מתחיל כדור השלג של
המרד להתגלגל במהירות.
לוּ היה אלישע מבצע את המשימה של משיחת יהוא ,לא ניתן היה להסתיר זאת מעיני חבריו
של האחרון ,והדבר היה כופה על יהוא לפתוח מיידית במרד ,ללא כל שיקול דעת מצדו.
ב .מדוע הטיל אלישע את השליחות למשוח את יהוא על אחד מבני הנביאים?
622
בסעיפים הבאים ננסה לבאר את הימנעותו של אלישע מלמשוח את יהוא ואת
מסירתה לאחד מבני הנביאים בדרכים נוספות.
ÍÈ˘Ï‡ Ó"¯ Ï˘ ÂÓÚË .2
בסעיף הקודם עמדנו על הסיבות לכך שאלישע מסר את משיחת יהוא בידי שליח,
ולא עשה זאת בעצמו ,וכן על הטעמים לחשאיות המשיחה )"ֶחֶדר ְבָּחֶדר"( והמנוסה של
הנביא המוֹשַח מייד לאחריה .הפתרון שהצענו שם אינו נקי מקשיים ,ודנו בהם בסוף
הסעיף ובהערה .3
בסעיף הנוכחי נחתור לביאור שונה -מהותי יותר ,לכך שאלישע מסר את משיחת
יהוא בידי שליח.
בהמשך לשאלה אודות הטלת משיחת יהוא על הנער הנביא ,יש לשים לב לתמיהה
נוספת :אלישע אינו מַלוה כלל את מרד יהוא בשום שלב שלו! אף בסיומו של סיפור
המרד ,כשליהוא נאמר דבר ה' המעריך את מעשיו ,נאמר:
י' ,ל
ֶ '‰ ¯Óאל ֵיהוּא:
∆ ‡“i«Â
ָׂת ַלֲעשׂוֹת ַהָיָּשׁר ְבֵּעיַני
ַיַען ֲאֶשׁר ֱהִטיב
ׂל ֲאֶשׁר ִבְּלָבִבי ָעִשׂיָת ְלֵבית ַאְחָאב
ְכּכ
ְבֵּני ְרִבִעים ֵיְשׁבוּ ְלָך ַעל ִכֵּסּא ִיְשָׂרֵאל.
מסתבר שלא אלישע הוא האומר דברים אלו ליהוא ,שהרי שמו לא נזכר כאן ,אלא
4
נביא אחר אמר זאת.
נדמה כי דברי ר' משה אלשיך ,בפירושו 'מראות הצובאות' ,פותרים את הבעיות שאנו
מתקשים בהן:
"ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים" -מה שלא עשה על ידי עצמו,
ייתכן במה שכתבנו למעלה ) -בפירושו לסוף פרק ו'( כי נכנע ) -יורם(
לפני איש האלוהים ,וילך עד ביתו על רגליו להתנצל על אשר דיבר נגדו
)ו' ,לג( ,לכן חלק לו ) -אלישע( כבוד זה ,להקים מלך במקומו שְיַכלה את
כל זרע אביו .ÂÓˆÚ È„È ÏÚ ‡Ï ÂÁÂÏ˘ È„È ÏÚ
יחס הכבוד שרחש יורם מלך ישראל לאלישע ,הלך והתפתח במהלך 'פרקי אלישע',
והגיע לשיאו בסיפור שבראש פרק ח':
ד
ׂר:
ְוַהֶמֶּלְך ְמַדֵבּר ֶאל ֵגֲּח ִזי ַנַער ִאישׁ ָהֱאִהים ֵלאמ
ׂלוֹת ֲאֶשׁר ָעָשׂה ֱאִליָשׁע.
ַסְפָּרה ָנּא ִלי ֵאת ָכּל ַהְגּד
.4חז"ל )סדר עולם רבה פרקים יח-יט( ייחסו אמירת נבואה זו לאותו בן נביאים שמשח את
יהוא ,והם זיהו אותו עם יונה הנביא.
מינוי יהוא
623
מן הטעם העקרוני הזה שכתב ר"מ אלשיך להימנעותו של אלישע מלַמנות את יהוא,
אנו באים להעלות שתי השערות אחרות ,שעל אף היותן הפוכות זו לזו ,אין ביניהן
סתירה ,ואפשר ששתיהן אמת.
Ú˘Èχ Ï˘ Âί„ ÔÈ·Ï ‡È·‰ ÏÚ ˙ÏËÂÓ‰ ‰ÓÈ˘Ó‰ ÔÈ· Á˙Ó‰ .3
חזאל ויהוא נתמנו שניהם להיות שלוחי ההשגחה להעניש את ישראל:
מל"א י"ט ,יז
ְוָהָיה ַהִנְּמָלט ֵמֶחֶרב ֲחָזֵאל ָיִמית ֵיהוּא…
אולם שונה העונש שיביא חזאל על ישראל בחרבו מזה שיביא יהוא .חזאל הוא אויבו
של עם ישראל ,וחרבו תונף על כל העם ,ללא הבחנה ,כדברי אלישע:
ח' ,יב
ִכּי ָיַדְעִתּי ֵאת ֲאֶשׁר ַתֲּעֶשׂה ִלְבֵני ִיְשָׂרֵאל ָרָעה:
ׂג
וַּבֻחֵריֶהם ַבֶּחֶרב ַתֲּהר
ִמְבְצֵריֶהם ְתַּשַׁלּח ָבֵּאשׁ
ֵׂתיֶהם ְתַּבֵקַּע.
ְוָהר
ְׂלֵליֶהם ְתַּרֵטּשׁ
ְוע
מובן כי לא לשם קיום הנבואה יפעל חזאל כך כנגד ישראל ,אלא לשם האינטרסים
שלו ושל עמו" .וכיוון שניתנה רשות למשחית ,אינו מבחין בין צדיקים לרשעים" )בבא
קמא ס ע"א(.
יהוא ,לעומת זאת ,הוא מלך ישראל הפועל את כל פעולותיו לטובת עמו ולשם קיומו
של דבר ה' .מנעוריו הוא משרת את עמו כאיש צבא ,ואף בעלותו למלוכה ִ -לבּוֹ ְלַעמּוֹ.
העונש שהוא אמור להביא על ישראל נוגע בעיקר לבית אחאב :עליו הוטל התפקיד
לבער בית מלוכה מושחת זה מן הארץ .אולם רק את החייבים בעונש מוטל עליו להרוג,
ואין לו רשות לחרוג מגבול זה .תפקיד זה ,אף שהוא מהווה מעשה ענישה בתוך עם
ישראל ,נועד סוף סוף להיטיב עמם ולסלק מעליהם בית מלוכה מושחת ,אשר גרם
להשחתה בישראל ולרעות רבות שבאו עליהם בשל כך.
סילוק בית אחאב מן המלוכה אינו מהווה רק אינטרס דתי-נבואי ,אלא תואם כנראה
גם את האינטרס הלאומי הפשוט ,כפי שנתפס בידי שרי הצבא וחייליו .לולי כן ,קשה
להסביר את התמיכה המיידית והנלהבת שזכה לה יהוא מצד כל חבריו שרי הצבא ,ואת
הצלחתו המופתית והמהירה כל כך של המרד אשר העניק ליהוא את כיסא המלוכה ללא
מלחמת אחים וללא שפיכות דמים מיותרת.
יש לשאול אפוא ,מה היה השיקול המדיני הריאלי לתמיכתם של שרי הצבא במרד
5
יהוא?
.5אין לומר כי חבריו של יהוא תמכו בו רק מחמת הנבואה של אותו נער אלמוני ששמעוה מפי
יהוא .הרי רגע לפני ששמעוה כינו את בן הנביאים הזה בכינוי "ַהְמֻשָׁגּע ַהֶזּה" )פסוק יא( ,וודאי אין
זה כינוי לשבח ,ואין הוא מבטא יחס רציני לנביאים ולנבואתם; שהרי מהושע ט' ,ז אנו למדים
ÀÓ
כי היה זה כינוי גנאי ֻמָכּר לנביאיםֱ" :אִויל ַהָנִּביא¿ ,
ִ Ú»bLאישׁ ָהרוַּח" )וַהְשׁווה :ירמיהו כ"ט ,כו(.
מלבי"ם התקשה בסתירה-לכאורה זו בהתנהגותם של שרי הצבא בסיפורנו ,והוא פתר סתירה
זו בתירוץ החורג מן הפרשנות הרציונאלית של הסיפור" :הנה היה מהשגחת ה' שכולם שמעו
624
ב .מדוע הטיל אלישע את השליחות למשוח את יהוא על אחד מבני הנביאים?
נראה ,שהייתה קיימת בעם ובצבא אי-שביעות רצון כללית משלטונו של יורם בן
אחאב .הייתה זו תקופת ירידה לאומית מכל הבחינות )זאת ,בניגוד להישגים שאליהם
הגיעו עמרי ואחאב אבותיו של יורם( .מבחינה מדינית וצבאית -בתקופתו של יורם
פרקו המואבים את עול ישראל ,ויורם נכשל בניסיונו להשיב את שלטונו על מואב; 6וכן
ידם של הארמים גברה לאורך כל תקופת מלכותו ,ולא שמענו על שום ניצחון ישראלי
על הארמים )אלא רק על הצלות זמניות( 7.מבחינה כלכלית -בתקופת מלכותו של יורם
8
שרר רעב כבד בארץ ,והוא גרם בוודאי לקשיים כלכליים חמורים בממלכה.
יורם עצמו נראה אישיות חיוורת ,החסרה כושר הנהגה :הוא נוטה להישבר במצבי
9
לחץ ומתגלה כחסר אונים לֵהחלץ מהם.
יורם עומד בִצלם של אבותיו עמרי ואחאב ,ובתקופת מלכותו בא לידי ביטוי ניוונו
של בית אחאב וירידתו ניכרת .נראה אפוא ,ששרי הצבא סברו שהשלטון בעת הקשה
הזאת לישראל ראוי להיות מופקד בידיים נאמנות יותר .יהוא נראה להם מנהיג מוכשר
ונמרץ הראוי לרשת את כסא המלוכה בישראל.
נשוב לדברינו הקודמים :יהוא וחזאל אינם עומדים בצד אחד של המתרס אל מול עם
ישראל ,כפי שעשוי היה הקורא להבין מנבואת אליהו במל"א י"ט .אף שלשניהם תפקיד
10
של ענישה ביחס לישראל ,הרי שבמציאות ההיסטורית הם אויבים הנלחמים זה בזה.
לאחר הבחנה זוֵ ,יַקל עלינו להבין את ההבדל ביחסו של אלישע למשימת המינוי של
כל אחד מן השניים.
:5 ‰¯Ú‰ ͢Ӊ
.6
.7
.8
.9
.10
לדבר הנביא והמליכו אותו .הגם שקראו אותו תחילה בשם 'ְמֻשָׁגּע' ,הייתה הערת אלוהים
בלבם להסכים על הדבר" .פתרון פרשני מסוג זה להסבר התנהגות אנושית במקרא ,ראוי
לצמצמו ככל האפשר.
נדמה אפוא שיש לבאר את תגובתם הנלהבת של חבריו של יהוא באופן הבא :יחסם לנבואה
אופייני לרבים בישראל בתקופת המקרא -הם מזלזלים בה ובנושאיה ,אולם כאשר היא
תואמת את דעתם בענייני השעה ,הם מצרפים אף אותה לחשבונם ומוכנים לכבדה .בירמיהו
מ"ב מתוארת תופעה הפוכה אך שווה במשמעה :יוחנן בן קרח ושרי החיילים מבקשים מאת
ירמיהו את דבר ה' ומתחייבים לקבלו .אולם כאשר מתברר להם כי דבר ה' הזה אינו תואם
את מה שציפו לו ,הם אומרים לירמיהו )מ"ג ,ב(ֶ" :שֶׁקר ַאָתּה ְמַדֵבּר ,א ְשָׁלֲחָך ה' ".
ראה על כך בהרחבה בסדרת העיונים 'המלחמה במואב'.
אחאב אבי יורם ,לעומת זאת ,ניצח את הארמים בשני סיבובי מלחמה )מל"א כ'(.
הסיפור שהקדשנו לו את הסדרה 'הרעב' )ו' ,כד -ז' ,יט( מוקדש כולו לרעב שנגרם כתוצאה
ממצור ארמי על שומרון .לעומת זאת הסיפורים שנידונו בסדרה 'הנזיד והלחם' )ד' ,לח-מד(
והסיפור שנידון בסדרה 'זאת האשה וזה בנה' )ח' ,א-ו( עוסקים ברעב טבעי שפקד את הארץ.
על קווי האופי הללו נעמוד בהרחבה בנספח לסדרת עיונים זו.
כך הדבר ברמות גלעד -יהוא נמשח למלך בעת שהוא עומד במלחמה )כשר בצבא יורם( כנגד
חזאל מלך ארם ,וכך הדבר בכל ימי מלכותו ,כפי שנאמר בפסוקים המסכמים את תקופת
מלכותו )י' ,לב-לד(.
מינוי יהוא
625
בסדרת העיונים הקודמת )'בדמשק' ג (3הסברנו את תפקידו של הבכי שבכה אלישע
בשעה שבישר לחזאל על מלכותו .בכי זה שימש ביד אלישע כאמצעי לריכוך התנהגותו
העתידית של חזאל כלפי ישראל כשינצחם .אלישע נטל אפוא על עצמו את משימת
המינוי של חזאל ,משום שרצה להשפיע על חזאל באותה שעה ,ובכך להיות שותף פעיל
בעיצוב התוצאות של שליחותו הנבואית .אישיותו הרחומה וחפצו להיטיב עם עמו ככל
יכולתו ,הם שהביאו את אלישע לדמשק ְלַמנות בעצמו את חזאל למלך על ארם.
נראה כי מסיבה זו עצמה נמנע אלישע מלַמנות בעצמו את יהוא למלך על ישראל.
התפקיד המוטל על יהוא -תפקיד קשה ואכזרי הוא .מפיו של אלישע הרחום תצא
הפקודה להשמיד את בית אחאב פחות חריפה ופחות אכזרית ממה שראוי לה שתהא.
יֵתרה מכך :אלישע ,שלא כאליהו רבו ,לא עמד בחזית ההתנגדות לבית אחאב .הוא
כמעט ולא הוכיח את יורם בן אחאב ,ולא ניבא פורענות על ביתו .אדרבה :כפי שהזכרנו
בראש העיון ,חלה התקרבות הדרגתית של יורם אליו ,עד שהגיע להערצת הנביא )ח' ,ד(.
בנסיבות אלו ,קשה היה על אלישע לחזור על נבואת הכיליון של אליהו כנגד בית
אחאב ולכוונה כנגד יורם ,בלא שקולו ירעד ובלא שדמעה של צער תצוץ בזווית עינו,
שכן שליחות זו נוגדת את אופיו של אלישע ואת תכונתו היסודית.
אולם כאן ,שלא כמו במינוי חזאל ,אין מקום לריכוך הנבואה .כליון בית אחאב הוא
דבר נחוץ לישראל :הוא כמו ניתוח בגוף החי לשם הסרת גידול ממאיר ,כדי להבריא את
הגוף ממחלתו .אוי לו למנתח ,אם מחמת שלבו רך ִיָמּנע מלחתוך בגוף החי כפי הנצרך
להבראתו .מי שקשה עליו מלאכת המנתח מחמת היותו בעל לב רחמן ומחמת שקשה
עליו לראות דם ,אינו פונה למלאכת הכירורגיה.
זו אפוא הסיבה שאלישע לא קיים בעצמו את המשימה ְלַמנות את יהוא ,והעדיף
למסור זאת בידי שליח .טובת ישראל עמדה לנגד עיניו כאן ,כשם שעמדה לנגד עיניו
בלכתו לדמשק למנות את חזאל.
מסיבה זו ,גם בהמשך פעילותו של יהוא אין אנו מוצאים תיאור של מעורבות
אלישע .הנביא הפסיק מעתה את פעילותו ונעלם מעינינו לתקופה ארוכה .פעולותיו של
יהוא ,כל כמה שהן נחוצות וזוכות לשבח ,אינן הולמות את מידתו של אלישע.
ראיה לחיזוק טענתנו יש להביא מן הדברים הבאים :כאשר שלח אלישע את בן
הנביאים לרמות גלעד הוא ציווה עליו לומר ליהוא אך זאת:
ג
ׂה ָאַמר ה'ְ :מַשְׁחִתּיָך ְלֶמֶלְך ֶאל ִיְשָׂרֵאל.
ְוָאַמְרָתּ :כּ
אולם משהגיע בן הנביאים למשוח את יהוא אנו שומעים מפיו נאום ארוך:
ו
ז
ח
ט
י
ׂה ָאַמר ה' ֱאֵהי ִיְשָׂרֵאלְ :מַשְׁחִתּיָך ְלֶמֶלְך ֶאל ַעם ה'ֶ ,אל ִיְשָׂרֵאל.
כּ
ֶׂניָך
ְוִהִכּיָתה ֶאת ֵבּית ַאְחָאב ֲאד
ְוִנַקְּמִתּי ְדֵּמי ֲעָבַדי ַהְנִּביִאים וְּדֵמי ָכּל ַעְבֵדי ה' ִמַיּד ִאיָזֶבל.
ְוָאַבד ָכּל ֵבּית ַאְחָאב
ְוִהְכַרִתּי ְלַאְחָאב ַמְשִׁתּין ְבִּקיר ְוָעצוּר ְוָעזוּב ְבִּיְשָׂרֵאל.
ְוָנַתִתּי ֶאת ֵבּית ַאְחָאב ְכֵּבית ָיָרְבָעם ֶבּן ְנָבט וְּכֵבית ַבְּעָשׁא ֶבן ֲאִחָיּה.
ֵׂבר.
ְוֶאת ִאיֶזֶבל יׂאְכלוּ ַהְכָּלִבים ְבֵּחֶלק ִי ְזְרֶעאל ְוֵאין ק
626
ב .מדוע הטיל אלישע את השליחות למשוח את יהוא על אחד מבני הנביאים?
ובכןִ ,מַנּין לנער הנביא דברים אלו שלא מצאנו בפי אלישע? שתי דעות נאמרו
בתשובה לשאלה זו .לדעת רלב"ג בביאורו לדברי אלישע אל הנער הנביא )פסוק ג(:
קיצר בכאן ,ולא זכר הדברים שאמר אלישע שיאמר ליהוא .אך מדבריו
11
) -של הנער( ליהוא למדנו שכבר ציווהו אלישע לומר אותן הדברים.
לעומתו ,סבור מלבי"ם ההפך מכך .הוא מבאר את הביטוי הקשה בפסוק ד "ַהַנַּער
ַהָנִּביא" לא כסמיכות )כפי שפירשו התרגום הארמי והפרשנים הקדמונים( אלא כשני
תארים סמוכים:
אלישע לא אמר לו רק ) -אלא( שיאמר "ְמַשְׁחִתּיָך ְלֶמֶלְך ֶאל ִיְשָׂרֵאל"‡Â‰Â ,
הוסיף דברים מצד ˘ ,ÂÓˆÚ· ‡È· ‰È‰וידע מנבואת אליהו וגם השיג יתר
הדברים בנבואה .וזהו שאמר שהלך מצד שהוא "ַהַנַּער ַהָנִּביא" -שהוא
נביא בעצמו.
לדעת מלבי"ם ההבדל הניכר בין לשון פקודתו של אלישע לבין דברי נערו משקף את
המציאות עצמה ,ואילו לדעת רלב"ג נובע הבדל זה מן הדרך שבה בחר המקרא להציג
את דברי אלישע ואת דברי הנער .בין כך ובין כך חסרה פקודתו של אלישע כל הוראה
לעשיית מעשה אכזרי .ואף אם בפועל כללה פקודתו הוראה כזאת ,בחר המקרא
להעלימה מפי אלישע ,ולהשמיעה רק מפי נערו .דבר זה יש בו כדי ללמד שדברים כגון
אלו שאמר הנער הנביא אינם מתאימים בפיו של אלישע.
‡Â‰ÈÏ È‡Â·‰ È·Ȃ‰ ˙Ï·‚‰ .4
בדברינו הקודמים דימינו את פעולתו של יהוא בישראל לפעולתו של המנתח החותך
בסכינו בבשר החי כדי להציל ולהבריא את הגוף כולו .נמשיך ונשתמש במשל זה :כשם
שהרופא המנתח אינו יכול למלא את תפקידו אם לבו רך ,וקשה עליו החיתוך בבשר
החי ,כך אורבת לו לרופא המנתח גם סכנה הפוכה :עודף קשיות לב וחוסר רגישות
לסבלו של המנותח עלולים להביאו לחתוך קצת יותר מן הצורך מתוך חוסר זהירות.
בכך הוא עלול להביא סבל מיותר למנותח ,ואף לגרום לנזקים בלתי הפיכים בגופו,
ובמקום להבריאו הוא עלול להזיקו.
סכנה זו קיימת גם במעשיו של יהוא .הלה נבחר לבצע את הכחדת בית אחאב מפני
שניחן בתכונות הנצרכות לרופא המנתח שבמשל .אין אנו מוצאים בו כלל רכות לב
ורחמנות ,ומאידך הוא ניחן באופי קשוח ונחרץ ובמידות נוספות המתאימות לתפקידו.
הסכנה האורבת ליהוא היא ,שיממש את משימתו בהתלהבות יתר ובקשיות הלב ,ובכך
12
יביא לידי שפיכות דמים מיותרת החורגת ממה שהוטל עליו.
.11דוגמה נוספת לשני חלקי נבואה המשלימים זה את זה נידונה בפרקי אליהו' ,נבות' ד,2
עמ' .377-375
.12האם נכשל יהוא בכך? לכך יש להקדיש דיון עצמאי ,ואין זה מקומו.
מינוי יהוא
627
אחד הדברים העשויים לגרום לסטייה זו של יהוא ממילוי דייקני של משימתו ,הוא
תחושתו שמעשיו נעשים בגיבוי מלא של נביא ה' .גיבוי כזה מעניק ביטחון רב למעשיו
13
של האדם ,ועלול להביאו גם למעשים החורגים מן המנדט שקיבל.
אפשר ,שאף דבר זה גרם לאלישע להימנע מלמשוח בעצמו את יהוא ,ולמסור משימה
זו לבן נביאים צעיר ואלמוני .בכך מקטין אלישע את תחושת הגיבוי שחש יהוא ,שכן לא
נביא הדור הוא שמינה אותו ,ולא הוא שעומד בגלוי אחר מעשיו ,אלא רק אחד מבני
הנביאים .הקטנת הביטחון העצמי של יהוא מהווה שסתום בפני התפרצות בלתי
מבוקרת של מעשיו.
כבר אמרנו ,כי אף ששני ההסברים שהבאנו בסעיפים 4-3נראים הפוכים במידת-מה,
ִיָוַּכח הְמעיין כי אינם סותרים ,והם יכולים לשמש זה בצד זה.
.13אפשר שדבר דומה לכך אירע לירבעם בן נבט ,אשר נבחר לתפקיד מלך על ידי נביא ה' אחיה
השילוני .גם נושא זה אין כאן המקום לדון בו.