טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
ירמיהוהנביאוגולי עשר'ת השבטים
מאת
ישראל בן-שם
א
חז"ל מספרים על קשריו של ירמוהו עם גולי שומרון" :שהלך להחזיר עשרת
השבטים" 1ו"ירמיהו החזירן ויאשיהו בן אמון סלך עליהן" 2אין אנויודעים אם
על כך היו בידיהם כתובים או מסורות שבע"פ ,בידינו רק המקורות המקראיים
ורקלפיהןעלינולדון בנושאזה.
,
ם
י
ט
ב
ש
ה
ל
'
ב
א
ל
ל
כ
ל
ת
'
ר
ש
ע
ש
ו
ת
י
ש
ה
בכנוי זה
ירמיהו משתמש בכנוי =אפרים"
,
ה
ז
ה
הוא מועט; שבע פעמים 3אנו מוצאים בדברי הנביא את השם
אבל הכונה
ם מתנודד" 4
לעשרת השבטים היא בשני כתובים בלבד" :שמוע שמעתי אפרי
ו"הבןיקיר אפרים" ,5ואין בשתי אזכרותאלוכדילהסיקמסקנות.
לערמת זאת מזכיר ירמיהו את השם "ישראל" סאה עשרים וחמש פעמים.
כיוץ 'משמש השם "ישראל" לאחר חור,בן ממלכת הצפון כציון ליהודה ,נוסף
על השלמרש בשם זה לציון כלל העם מאז ומתמיד ,אולם כאשר הנביא אומר
יהודה וישראל כוונתו גשם "ישראל" היא ברורה ,בזה הוא תתכוון לעשרת
השבטים .ואמנם ,עשרים ושתים פעם" מזכיר ירמיהו את ישראל ב :עשרת
ההיבטים עם יהודה.
ממאה
ה
נ
ש
ג
ו
ל
י
פ
ה
ל
ע
מ
ל
ו
הממלכה
ש מאות שנה מאז
מחורבן
~ברו שי
שומרון ,אע"פ בן לא נשכחו עשרת השבטים; הנבם ,שמשפחתו ישבה כל
השנים ביהודה ,חוזר ומזכיר אותם מדי פעם בפעם ויש שהוא מקוים את ישראל
על פני יהודה ,ואולי הוא גם מעדיף אותה על פני יהודה כשהוא אומרי "צדקה
נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה" .ויש שהנביא דן על גורלה של ישראל בלבד,
ללא קשרעםיהודה,וכגוןאלה נמצא שש עשרהפעמים.8
9
ל
כ
"
ל
ם
ש
ו
ר
כאשר הנביא בא לסכם את דבריו על הגילת ספר הוא
הדברים
יי
מגילה י"ר.a~y ,
שם;ערכיו ל"ג,ע"א.
ד' ,סו; ל"א,ה ,ח,יו,יט; נ',יט.
1
2
3
4ל"א,
5שם,
6ג',
יז.
יט.
,יז; י"ג ,יא; כ"ג ,ו; ל' ,ג ,ד; ל"א ,כו ,ל; ל"ב; ל"ג,
ו-י ,ח ,ש ,יח; ה' ,יא; י"א,י
ז,יד; ל"ו ,ב; ג',ד,כ ,לג; נ"א,ה.
7ג',יא.
8ב' ,יד; ג' ,יב ,כ ,כא ,כג; כ"ג ,כג; ל"א ,א ,ג ,ו ,ה ,ט ,כ; 'מ"א ,יג ,בז; מ"ט ,א ,ב.
9
ל"ו,ב.
221
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
ישראל בן-שם
[]2
אשר רבדתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגויים" .מכאן עלינו להסיק
שנבואותיו של ירמיהו על ישראל (עשרת ,השבטים)אינו דבר מקרי ,זהוייעודו
וזוהי חובתו,ולפי סדר הדברים ישהאל-הוא בראש הרשימהיבל תפק'ידרוהנבואיים.
כל אג,4כוף,64עלשלשראל"%שרת",שבטים~"מצויים בכל הספר,
זאת ועוד -
ק
ר
פ
ב
החל מפרק
ר
י
ק
י
ו
ה
י
מ
ר
י
ג
א
מ
'
ב
ל
כ
ב
,
א
"
נ
ו
ז
י
ח
ן
ב
ה
"
ל
ה
ל
כ
ו
לי
ן ימי
אפרים".
.,
.
.,
ב.
הנבואה שבפרק ג' פסוקים ו-יא נובעת מיחסו האוהד של ירמיהו לעשרת
השבטים רהי,א בט'וי לרגשותיו אלה הלכה למעשה ,ויש 'לראותה מגלמות אחת
לל:ה".ויאמר,על.ה' אלי בימי יאשיהוהמיך :הראית
"א
.י
בנויה משני הלקים( :ג' ,ו
'
?
,
ל
כ
גבה 'ואל'
'
ל
פ
היא
אשר עשתה'"שבה:ישראל
הר
תחת עץ רענן
ותוני שמ :ואמר אתרי ,עשתה את:כל:אלה 'אלי 'תשוב ,נלא שבה ,ותראה בגודה
אתותה יהודה .ואראבי על כל שדדת אשר נאפה מועבה ישראל ומלחתיה ,ואתן
את ספר כריתתיה אליה ,ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך וחזן גם היא.
והיה מקל.זנותה ותחנף אתיהארץ ותנאף את האב'4יאת העץ .וגם בכל זאת לא
שבה אליל בגודה אחותה יה
י אם בשקר נאם ה' .ויאמר ה' אלן:
ודה בלל לבהכ
.
צדקה נפשה משבהןישראל מבגדה יהודה")'-:הנביא מסביר' את הרקע שישמש
הצדקה לעונש שיבוא .חטאת ישראל'גאה מתוך שובבות וקלות דעת " -משנה
ישראל" ,היא נענשה).שללחה עם סמר כריתות .אחותה יהודה',לא זו בלבד שלא
למדהלקאמגוללה:של,ישראל,היאהרעהלעודיותרממנה.
ק
ו
ס
לפנינו מעין .עימות; :ישראל-יהודה יהסיכום שבפ יא הוא "צדקה נפשה
משבה ישראל :מבגדה יהודה"; בהמשכה של'-הנבואה ,פס' יב -,מתגלה כל .יהסו
הלבבי לאפרים
י "הלוך וקראת .את הדברים האלה 'צפונה ואמרתו שובה משבה
ישראלנאוםה' .לאאפילפניבכם,כיחסידאנינאום ה ,/אטור.לעולם*.
מן הקשר לפסוקים;הקיומכם יש להבין כאגלו :לפסוקיב קודמת המלה "לכן",
כלזמר;כיון "42ש מסיבות מקילות לחטאיה של ישראל -מעין וגובבות וקלות-
דעת.,וכיון כנלא היה לה ממי ללמוד ,לכן יש'לסלוחיה
.התיבה " "naltSמראה
שהכוונה לעשרת השבטים ,ויהלך וקראתי"וא' הסימן שנסלח'עורנם ,הם יחזרו
לארצם ,ואולי יש לראות במלים "הלך וקיאת" שליחות של ירמיהו אל עשית
השבטים בארצות גלותם .10
יישראל? .
ו
מהיתכניתהשליחותומה
א
י
ב
נ
ה
ע
י
צ
י
ש
המצע
בפניגול
ארבענקודותבפיהנביא למפגשזה:
(
יא
10לא נוכל לקבל את דעתו של הרד"ק השולל את דבר השליחות לשבטי ישראל שבגולה
והרואה בפסוק זה קריאה בפני זקני יהודה וירושלים ,וכמנתם' -לאחרית הימים .וזו לשונו:
"הלך וקראת" -אינו אומר לנביא שילך צפונה במקום שגלו עשרת השבטים ,כי הגלה אותם
מלך אשור בחלם ותבור וערי מדי והם צפון העולה כלפי מזרח ,אלא פירושו "הלוך" ענין
זירוז ,כמו :לכה נא אנסכה בשמחה (קהלת ב' ,א 4לכה ונפילה גורלות (יונה א' ,ז) והדומים
להם ומה שאמר "וקראת" ר"ל שיקרא הדברים האלה בירושלים לפני זקני יהודה ויקרא הדברים
כנגד ישראל שגלו כאילו מדבר עמהם פנים בפנים ,ואמר להם "שובה משובה ישראל" ,רמז
להםשעתידיםלשוב באחריתהימים".
נתוחהדברים פה מראההיפוכה שלדעהזו.
222
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י]
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
יומיהו הנביא וגולי עשרת השבטים
טק "שובה גבובה ישראל" וכן "שובו בגים 'סובבים" –ההנחה היא ,סכל
מהששמיו בחטא נעשהמתוך קלות,דעתוגיתןלתקון.
פני בכם" ו"לא אטור לעולם" -זוהי הצהרה על סליחה וחנינה
(ב) "לאאפיי
מאת ה'.
שמעת*
'
ה
ב
ך
א
ך
נ
ו
ע
פשעת
.
.
.
ובקולי לא
כי אלהיך
'הם צריכים(ג) " דעי
להכיר באשמתם,למעןילמדולקח.
(ד) "כי אנכי בעלתי בכס* בא ,נגד "שלחתיה ואתן את ספר כריהתיה"
ובעקבות"לאאטורלערלם'.
ד 11
ולקחתי אתכם אחדמעיר ושנים ממשפחה*; על פסוק זהמעיריוסףפרויניתראה שההענות בקרב שבטי הצפון לא היתה נרחבת" ,ולא נראהלי הדבר,
שהרי הפסוקים רג-יז הם ההוראות שניתנו לעול-ח לפני צאתו לשליחות ואין
לראות בהם תוצאה של השליחות .הנביא י,ודע מהו מצבה של גולת שומרון -
עברו כבר מאה שנה מאז שגלו אל בין הגויים ,חל'ה התבוללות וטמיעה רבה
ולכןהסיכויים שנראולולנביאהםדלים " -אחדמעירושנים ממשפחה".
(ה) "והבאתי אתכם לציון" ,זהו תשי יסודי שיעמיד השלית 'למועמדים
לענוב.
אין בידינו ידיעות על גוהמי הפירוד ,בין יהודה וישראל נוסף על מה שנאמר
מל"א י"א-יעב .ניתן לשער שהגורמים היו פנימיים בלבד ,ללא השפעה דתית
או מדגנית של העמים מסביב ,ובפי הנראה הם שלענה( :א) שהכלת בית-דוד;
(ב) בית המקדש שהקים שלמה ומצריך היה לרכז את העבודה של בל ישראל;
(ג) יהושלים כבירת כל המדינה .ואםכי אנו יודעים ,שירבעם הכניס אתהשנויים
בפולחז לא מטעמים דתייםכי אם לצרכיםהמדיניים שלו ,אבל העגלים נבית-אל
ה ממאתים שנה,
ובון הפכו לעובדא והמלכים שבאו אחריו המחייכו בכך למעי
העם קיבל את סדרי הפולתן ומנקבע עלידי ירבעם בן נבט ובמשך הזמן נהיה
מסור ואדוק,באמונתוזו וראהבה אתתכנוהדתירהלאומי.
כשיצאו עשרת השבטים לגולה היתה להם עמדה בהורה נגד מרכזיותו של
המק,דש בירושלים ,נגד ירושלים גבירת כל ישראל ולא היה שוםענין בשושלת
ביתדוד .מאהשנותהגלות לאהביאו לשוםמפנהחיוביבנידוןזה.
ם
י
ל
מ
ב
:
ם
לאור זהנבין את הקושי שהשליח צריך להעמידבפני הגולי
"והבאתי
ל
ב
א
.
ם
י
נ
אתכם לציון" ,אבל זה היה תנאי שאין לוותר עליו בש,ום פ
במה
הוא
נכוןלפייס אותם ובמהיקנה את לבם -
(ו) "ונתתי לבם רעים כלבי ורעו אתכם תעה והשכיל" .אין הנביא מזכיר
את בית דוד .להצלחת המו"מ מוטב להמעיט בחלוקי דעות .בסעיף זה ההתנגדות
של הגו'לים יכולה להיות קלה ,שהרי להם לא היתה שושלת מלצותית קבועה.
בימיו הגדולים של יתמיהו ברור 'היה למי הכונה בהנהגה המובטחת "רעים
כלבי".
(.ו) "..,לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ,ולא יעלה %ל לב ,ולא יזכרו בו ולא
יפקדו ,ולא יעשה עוד" .חמש פעמים לא ולא ולא! כי 'למען קירוב
יאפריםבית מקרא מ"ג ,אלול .תש"ל,ע' .396—390
11במאמרו בשם הבןיקירל
223
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
ישראל בן-שם
ש
ו לפתר על משהה להקציב למען "סלמות העם והוא ממתר
הלבבות עינ
בהמשך,
על ארון הברית .אבל
בפסוק יז הוא מסביר זאת" :בעת ההיא
כלומר -אותו כסא ה' ,ארון הברית ,יעלם ובמקומו
יקראו לירושלם 'כפא ה'"
תהיה ירושלים ,העיר כולה "-כסא ה'" ,על ירמיהו לוותר על בסא ה' הארון
והכרובים הקשורים בו ,שהיה סלע המחלוקת בין יהודה לישראל מאז הק-רע של
ירבעם בן-נבטי1
(ח) לפני שהנביא מפרש מהו ה-לא התו מקדים ואומר" :והנה כי תרבו
ופריתם בארץ ,בימים ההמה לא יאמרו עוד" וגו' ,כלומר -איןהשנויים וההנחות
המוצעות בזה בנות תוקף כל עוד אתם בגולה והוצים להביאלידי שנוייםבחיי
הארץ כשאתם מרחוק ,זה יהיה בתוקף רק אחרי שתבהנו לארץ (הבאתי אתכם)
ותתרבו בה (והיה כי תרבו) -רק אז יחול שנוי כה גדול ומכריע במו גניזת
הארון במקדש בירושלים.
ג
החלק ~aaשל המונא הוא ג' ,יח -ד' ,ב .תמצית הדיווח מפעולות הנביא
בצפון'ניתנתבפסוקים ג',יט -ד' ,גואילוג',יה הואמאוחריותר.
יח" :בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון
על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם" ,כא'מור ,פסוק זה נוסף כדי שלא יראו
את
התקוה לחייבה לציון כנתוהנפהסוקרק לעשרת השבטים ,התקוה היא גם לגילי
ההודה .ואין צורך לאחר את
דורות רבים לעורך אלמוני .אם השליחות
היתה בשנת ' 616והחורבן היה בשנת 586יבול היה יהמיהו בעצמו להוסיף
לנביאתו הראשונה את הפסוק הכולל בה גם את דברי הנחמה והתקוה גם ליהודה
בשבתוב'מצפהאוגם'ברדתומצרימה.
יט–כ( :דברי הנביא) "ואנוכי אמרתי איך אשיתך בבנים ,ואתן לך ארץ חמדה
נתלת צבי צבאות גוים, ,ואמר :אבי תקראו ומאחורי לא תשובו .אכן בגדה
אשה מרעה ,כן בגדתם בי בית ישראל ,נאם ה'" .זוהי הפניה של הנביא-
השליח אל גולי עשרת השבטים ותננו ידוע ומוכר מדברי נביאים ראשונים
ואחרונים -ה'קיים את הבסחתו ,הם ישראל -לא.
דברי הנבראעשו רושם רבוגרמו להצלחה שלממש.
כא ( -דברי הגולים)" :קול על שפיים נוטמע ,בכי תחנוני בני ישראל,כי העוו
את דרכם,שכחו אתה'אלהיהם".
כב ( -מחצית ראשונה ,דברי הנביא הכוללים הצעה ,סיכויים והבטתה)" :שובו
בנים שובבים ,ארפהמשובותיכם".
,
ך
ל
י אתה ה'אלהינו:
כב ( -מהציתשניה) -כה (דברי הגולים)" :הננו אתנו כ
אכן לשקר מגבעות המון הרים ,אכן .בה' אלהיט תאוית ישראל .והבשת אכלה
את יגיע אבותינו מנעורינו ,את צאנם ואת בקרם ,את בניהם ואת בנותיהם.
נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו,כי לה' אלהינו חטאנו אנתנו ואבותינו ,מנעורינו
ועד היום הזה ולא שמענו בקול ה' אלהינו" .אלה הם דברי תשובה וחרטה
יי,
12אם לדון לפי יחסו של ירמיהו למקדש כפי שהוא שתבטא ב-ו' ,ג-ד ,כ"ז ,ואין לראות
בויתור זה משהו בעל חשהבוה מכרעת.נעיר שגם בתכנית המקדש של יחזקאלאיןארון.
224
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י]
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
יו מיהו הנביא וגולי עשרת השבטים
המעידים %ל הצלחה גדולה לנביא-השליח .ואוליים לראות כאן השפעה ותל
ההישגים הגדולים וצל יאשימו ,שהרחיב את גבולות המדינה ,ובאותם הימים
נצטיירבעיני העם %תיד מזהיר לעם ולמדינה .הנביא זהיר מאד לגבי התרגשות
זו; הדא אום מפוכח ואיבו מתפעל מדברי ההשתפכות הזאת .תשובתוהיא קפדנית
ומגלה קוים נוספים במו"מ גורליזה .הוא מגיב -ד' ,א-ב" :אם תענוב ישראל,
נאם ה' ,אלי תשוב .ואם תסיר שקציך מפני ולא תנוד .ונשבעת חי ה' באמת,
והתנאי?
במשפטובצדקה"…המלים "אם ,ואמןמדגישות אתהתנאי,,ימה
בבטוי "אלי תשוב" ההדגשה היא %ל "אלי" .נזכור כי פה עומדים בעלי שתי
נוסחאות בדבר עבודת ה' שונות זו מזו .ה,גויים יכלו "לשוב" ולהיות כשרים
באמונתם בה' אלהי ישראל לפי דרכם ,כאשר נקבע מאז ירבעם בן-נבט .לא
לבך מתכוון הנביא ולכן הוא מדגיש "אלי" ,לפי נוסח יהודה והמקותן בירושלים.
כפי הנראה היה זה מו"מ קשה כשמשני הצדדים עומדים אנשים מושרשים
בדעותיהם מדורי דורות .אבל במו"מ לא היו שני הצדדים שוים :השליח היה
בא-כח ממלכה עצמאית השלטת ברוב שטחי מולדתם של השנים ובכחהלקיוט
את הגולים ,ומהצד השנ,י היו גולים עקורים הסרי-מולדת ,צפויים להתבוללות
ולסכנת כליה מבחינה לאימות ודתית .מכאןהסיכויים למציאת לשון משותפתבין
הזמנים ,ביחוד לאחר שהשליח העל'ה את דבר הויתור -גניזת הארון ,שהרה
הנושא העיקרי שהבדיל בין בני יהודה לבין בני ממלכת ירבעם בן נבט וכל
המלכים שבאואחריובמדינת עשרתהשבטים.
ד
הרקע לשליחות זו הוא מובן; כאשר אמרתי לעיל ,כאשר התמוטטה הממלכה
העולמית של אשור -16י 618ועוד מעט ואיננה ובמקומה %וד לא התייצב יורש
בטוח ומבוסס באה %ל מרחבי ארצות התנ"ך חופש ,עלא נוגש; נראה היה שהכל
אפשרי,היו אלהימים סיכוייםוחלומות.
.
ץ
ר
א
ה
.
ב
ר
ע
מ
ב
ממלכת ישראל לשעבר
"השתלט"
יאשימו השתלט %ל
ולא כבש,כי למעשה לאחלקעימד נגדו שום כח,בי חיל המצב האשורי עזב,ונעים
ולתושבי השטחים האלה לא היה כל ענין להתנגד למלך יהודה .הוא ביצע את
הסיפוחשלו %ד קצההגליל ללא הפרעהכלשהיא.13
יאשימו נקט גם צעדים לקירוב דתי של שרידי %שרת השבטים אשר בארץ
למקדשירושליםולעבודהלאלהי ישראלכפי שנאמרבדבריהימים ב'ל"ד.
פסוק 1ובערי מנשה ואפרים ועד נפתלי בחרבתיהםסביב.
פסוקז -וינתץ את מזבחות ,ואת האשרים והפסלים כתת להדק ,וכל החמנים
ישראל.גדע בכל ארץ
פסוק ט הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה
ואפרים וסבל שאריתישראל.
פסוק לג ויסר יאשימו את כל התעבות מכל הארצות אשר לבני ישראל
13השערת אלטכי יאשיהו סיפח לממלכתו גם חלק מעבר הירדן ,אין לה כל יסוד ,והיא
הועלתה רק למען בטל את ערכם ההיסטורי של פרקי הההנחלות בספר יהושע ולאחר את
שי
הספרלימייאשיהו.
225
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
י שר אל בן -ש ם
[ש
תעבד את כל הנמצא בישראל לעבד את ך אלהיהמיכל ימה לא סררמאחרי
ך
אלה אבותיהם.
ימי "ההת עולם" אלה עוםתה,קפיצה נחשונית להחמר את עשרת השבטים,
בי
במצב המדיני הבינלאומי של ?מים .אלה היה זה אפשרי,כי לא היה מעצור של
ממש; צעד נועז זה יבול היה להתבצע היה הרצון לכך מצד הנתעים בדבר.
כאן %לה %ל הבמה האיש המתאים הנביאירמיהו .אז אדם'צעיר בן .28–25
ביחסו הלבבי-הרגשי לישראל ,התאים ביותר לתפקיד זה "ללכת להחזיר את
עשרתהשבטים",כדבריחז"ל.
כבחינה מעשית ניתן היה הדבר להגשמה ללא קשיים מיוהדים .אף 'מותר
לחשוב שכשליח מטעם הרשות בודאי שסיפקו לו בהמה לרכיבה .בבמה שבועות
של טלטולי דרך והרפתקאות יכול היה אדם צעיר הדבק במשימה להתגבר
עליהם בנקל.
לפי מסורת חז"ל יודעים אנו כי הארון נגנז בימי יאשיהו .14אין להניח בי
גניזת הארון נעשתה לפני שליחותו של ירמיהו.,כי אז הלא נשלל כל ערכו של
הויתור אשר הוא בא להצנע לגולים הרחוקים( יש להניח כי גנית ועשרון באה
כאחד השלבים במו"מ עם עשרת השבטים .אולי בסיבונו החיובי של זה .מזה
נביןבימאחורי הצעתהויתורעלהארוןהיהגבויממלכתי.
ניתן 'לאמרבי הרעיון והיזמהלנסיון זבל קירובגולי עשרת השבטים והחזרתם
למולדת ולמיזוגם לעם אחד ביחד עם יהודה -היו של ירמיההכשהגיעו הדברים
לחצר המלכות והמלך ויקוציו ראו בכך המשך ותוספת נאותה לקו פעולתם עך כה
וקבלו את התכגית המוצעת ,נמצא כהולם 'להפקיד -שהמציע עצמו ,הנביא
מתאים לשליחותזו' .מסתבר שירמיהו נשלח כמיופהדכח המישת ,נישא עלבנפי
ך
יו
חזונוולבוהאוהבוהדואב.
מסורת חז"ל יודעת לספר,כי אכן חזרו עשרת השבטים ויאשיהו מלך עליהם
"ירמיהו החזירן ויאשיהו בן אמון מלך עליהן" 15אמנם ידוע לנו בי התקימה
עשרת השבטים ,16
בימי בית שני ומאות בשנים גם לאח"נ גולה גדולה של בני
ת
ו
ב
ק
ע
ב
אך אפשר ליישב בין העונים ולקבל גם את המסורת הזה אם
ך
ל
נ
דברי
.
"
ה
ח
פ
ש
מ
מ
יהמיהו פה אשר אף לא ק,יוה י,ותר מאשר "לאחד מעיר ושנים
נאמר
על-כן שהמוני הגולים נשארו אמנם בארצות גלותם ולא שעו לשנויים הדרמתיים
1
בארץ המולות ואף לא לדברי השליח-הנביא ,ורק מעטים מביניהם חורו הצבו
ועלו'למולדתויאשיהומלךעליהם,כדברי המסוההי.1
לפי זה יש לראות את שליחותו של ירמיהו כפעולה שהוכתהה במדה מסוימת
של' הצלחה.
14תוספתא ,סוטה ,פי"ג ,ה"ב; בבלי ,יומא ,נ"ב; ירושלמי ,שקליה '1WD ,פ"א ,כ"כ(י); ועוד.
15מגילהי"ר ,ב;ערכיה ל"ג,א.
16עדותיוסףבן מתתיהו ,ר'עקיבאועוד.
17דוגמה אשר מודגשת בשיבת ציון" :אשר העיר האלהים את רוחו" (עזרא א' ,ה) או
כמסופר בפעולת חזקיהו באותו הכיוון (דברי הימים ב' ל' ,י–יא)" :ויהיו הרצים עברים מעיר
לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד ?בולון ,והיו משחיקים עליהם ומלעגים בם .אך אנשים מאשר
ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלים" .כלומר ,הרוב התנגד ,אך .פה ושם היו גם יוצאים מן
הכלל,אוכדברירש"י(ירמיהוג',יב)" :וחזרו מקצתמהן בשמונה עשרהליאשיהו".
226
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il