היחסים בין יחזקאל הנביא לבין סביבתו (pdf)

אוקטובר 26, 2011 · מאת מרדכי זר-כבוד · חומרי למידה לספר כולו

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫"ין""‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ג‬

‫היחסיםביןיחזקאל הנביאלבין סביבתו‬
‫מאת‬

‫מרדכי זר‪-‬כבוד‬

‫יחזקאל פעל "בתוך הגולה"‪,1‬היינו‪:‬ביןבני הפלה אשר הוגלו עםיויכין‪ ,‬מלך‬
‫יהודה‪ ,‬בשנת ‪%7‬לפנה"ס‪.‬וכןהוא אומר‪:‬ואניבתוך המלה ‪ 2‬עלנהר כבר‪2‬א; ואבוא‬
‫אל הגולה תל אביב‪ ,‬היושבים על נהר כבר; ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל‬
‫המלה‪ …‬ואדבר אלהעלה‪…‬‬
‫מההיה הירכבה החברתי של פלהזוזירמיה הנביא ממשיל מלתיויכין לתאנים‬
‫ייהודה ואת החרש והמסגר"‪,‬‬
‫הטובות‪ ,‬הגולים האלההיוהעילית שליהודה‪-‬יישר‬
‫(כ"ד‪,‬א)הקצינים‪,‬ואומניהנשק‪ .‬אולם "אחרי צאתיכניה וכ"' באהגלותנוספת אל‬
‫בבלוהירכבה המשולש מפורט שם בפרק כ"ט‪:‬‬
‫א) זקני הגולה‪-‬אלה הם השרים‪ ,‬המנהיגות הפוליטית‪ ,‬ראשי הגולה;‬
‫הכהנים והנביאים‪-,‬מורי העם‪ ,‬המנהיגות הרוחנית; כל העם‪-‬המת בית‬
‫ישראל‪ .‬הרי שלושה רבדים באותה הגולה שאליה מדבר יחזקאל‪ .3‬הוא מדבר אל‬
‫הזקנים ‪4‬הואפונה "אלנביאי ישראל" ‪5‬והוא מדבר אל העם‪,‬אליוהוא שלוח‪.6‬‬
‫תפקידו שליחזקאלהוא שלצופהומוכיח‪ .7‬כצופה הוא עומד על המצפהורואה‬
‫מרחוק את המתרחש מעבר למקומו וגם מעבר לזמם ‪ -‬את העתיד; וכמוכיח הוא‬
‫מזכיר את העברומזהיר אתהנוכחיםבהווה‪ .‬עד שלא חרבהירושליםהוא צופה את‬
‫חורבנה ‪-‬ולאחר שחרבההואצופה אתבנינה‪ .‬אפשר לומר שהשאלה "על מה אבדה‬
‫הארץ"‪ ,8‬הגם שלא הוא ניסה אותה ‪-‬היא המטרידה ומסעירה אותו‪ ,‬והיא המרכז‬
‫המשותף לצפייתו ולתוכחתו‪ .‬משום כך תופסת סקירתו את העבר מקום כה רחב‬
‫‪" .1‬מלה "גולה" משמשת כשם מופשט למצב של גלות וגם כשםקיבוצילגולים‪ ,‬אך לאמציינת אח מקום‬

‫הגולים‪ .‬השווה‪" :‬הגולה אשר הגלה"ירמיהו כ"ט‪ ,‬א; אסתר ב'‪,‬ו; עזרא ב'‪,‬א; נחמיה ז'‪1 ,‬וכןירמיהו כ"ח‪,‬‬
‫ו; כ"ט‪ ,‬ד‪ ,‬כ‪ ,‬לא‪ :‬עזרא א'‪,‬יא הוא קיצור מן‪,‬בני הגולה; משבי הגולה (שם ב'‪ ,‬א) מהשביבני הגולה (שם‪,‬‬
‫‬‫ח'‪ ,‬לה)ועוד‪ .‬בהוראת המופשט נמצאת בספר יחזקאל רק שלש פעמים‪:‬יר'‪ ,‬ד‪,‬‬
‫כח'‪,‬ג‪ ,‬ובשאר המקומות‬
‫כשם קיבוצי לגולים‪.‬‬
‫‪ .2‬יחז' א'‪ ,‬א; ג'‪ ,‬סו;י"א‪ ,‬כד‪-‬כה‪.‬‬

‫יאי‬

‫‪2‬א‪ .‬הוא נארו כבירו בשמו הבבלי ‪-‬הגהר הגדול‪ ,‬אחת התעלות בבקעתניפור (כיום‪ :‬נופאר) שחיברה אה‬
‫הפרתעםהחידקל‪ ,‬בקעהזוהיתהמיושבתע"יהגולים שהתאחזו שםבכפרים ועסקובעיקר במקצועות החקלאות‬
‫‪ .‬ר'מאמרי‪ :‬מצבםהכלכלי שלהגולים בבבל‪ ,‬ספרהיובל לר"ח אלגק‪,‬ירושלים תשכ"ג‪ ,‬ע‪-‬ע ‪.252-238‬‬
‫והדייג‬
‫‪ .8‬חלוקה זאת נזכרת גם בפרק ז'‪ ,‬בו; ב"ב‪ ,‬כה‪-‬כס‪.‬‬

‫‪ .8‬ירמיהוט'‪,‬יא‪.‬‬
‫הקן‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫מרדכי זר‪-‬כעוד‬

‫[ק‬

‫בבואשת‪,‬שהריהיא המפתחלהיות את "דרך אדוף" ‪ ;9‬להצדיק את השואה אשר‬
‫ניתכהעלהעםולהוכיח"כי לאחנםעשיתיאתכל אשרעשיתי" ‪19‬יהתוכחותהן "באף‬
‫ובחימה"‪.11‬קיתונית שלזעםשופךיחזקאל על ראששומעיובתיאוריו אתחטאי העם‬
‫ותועבותירושלים‪ .‬בחמתרוחואיןהוא חס כלל עלרגשותהגוליםואינו חשבעלבונות‬
‫" ‪12‬‬
‫הצורביםהנזרקיםמפיועלכלהיקרלהם‪,‬ולא אכפתלו "אםישמעוואםיחדלו‬
‫‬‫העיקר הוא‪":‬וידעוכינביאהיה בתוכם" ‪13‬והואהתנאי להצלתנפשו‪.14‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫יחזקאלאנוס עלפיהדיבור לדבר אל צבור אשר מתחילהידועל‬
‫מרדן‬
‫וסרבן‪":‬בןאדםשולחאניאותך אלבניישראל‪ ,‬אלגוים ‪ 55‬המורדים אשרמרדובי‪,‬‬
‫המה שבותם פשעו בי‪-‬עד עצם היום הזה והברם‪-‬קףי פתם מזקי לב‪…‬‬
‫כי בית מרי המה‪,‬כיסרביםוסימםיתךואל עקרבה אתה תשב"ע"בן אדם;‬
‫בתוךביתהמרי אתהיושב‪ ,‬אשרעינים להם לראות ‪-‬ולא ראו;אזנים להם לשמוע ‪-‬‬
‫ולא שמעו‪ ,‬כי בית מרי הם"‪18‬א‪ .‬הבטוי "בית מרי" "המרי" הואכפי‪-‬פוימיוחד‬
‫ליחזקאל המשמשלו כתמורה אל "ביתישראל" ‪,17‬בזה רצהלהדגיש‪,‬כיסירוב העם‬
‫לשמוע בקולהנביאאין מתמתאייכולת טבעית ‪-‬כפי שמשתמחמןהתיאור הדומה‬
‫לו בנבואתישעיהו'‪,‬ט‪-‬י‪ ,‬אלא מתוךזדון ומרדפת‪ .‬מהיבטזהגרועביתישראלאף‬
‫מעמים אחרים‪ ,‬כנאמר‪" :‬אם לא אליהםשלחתיך ‪ -‬המהישמעואליך;וביתישראל‬
‫לאיאבולשמועאליך‪…‬כיביתמרי המה" תולהלןהואאומר‪":‬יעןהמנכםמןהפים‬
‫אשר סביבותיכם; בחוקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם"‪ .19‬סקירתו על‬
‫תולדותישראל בפרקכ'היאהדגמהשלשלשלתמרי‪,‬המתחילהעודבמצרים תמשכת‬
‫עדימיו‪,‬והיא תפסקאו עלידי השמדת "המורדים והפושעים" במדברהעמים ‪20‬או‬
‫עלידימתן"לב חדשורוח חדשה"בחסדאלוהיםבאחריתהימים"‪_21‬דרך אחרתאץ‪,‬‬
‫כיהמרי הוא המונעמן כלל העם דרך התשובה‪ .22‬משום כך ‪PH‬יחזקאל רואה את‬
‫הגאולה בזכות אלא כמעשה ה'כדילמנוע אתחילול שמובגויים; "לא למענכםאני‬
‫י אם לשםקדשי אשר חללתםבשיים"וגו'‪.23‬‬
‫עושה‪,‬ביתישראל‪,‬כ‬
‫מופתיו‪,‬נאומיוומשליו שליחזקאללמן השנה החמישית ועד השנה שתים עשרה‬
‫לגלותיויכין (ז‪)586-50‬רוויםצערצובטויאושמדכדך‪,‬הםשופעיםזעםובוזלסובבים‬
‫אותו;לכןאיןזה מןהנמנע שהתוארבן "בוזי"שאין לו אח במקרא‪ ,‬הואכמיעממי‬
‫שדבק בו בגלליהסוזה‪.24‬‬
‫‪ .9‬יחזקאל י"ח‪ ,‬כה‪ ,‬כס; ל"ג‪,‬יז‪,‬כ‪.‬‬
‫‪ .11‬ה'‪,‬סו‪.‬‬

‫‪ .10‬י‪-‬ד‪ ,‬כב‪-‬כג‪,‬השיה ו'‪,‬י‪.‬‬

‫‪ .12‬ב'‪ ,‬ה‪,‬ז‪.‬‬
‫‪ .14‬ג'‪,‬יט; ל"ג‪,‬ט‪.‬‬

‫‪ .18‬ב'‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ .15‬לבטוי "גויים" מתלווה כאן משמעות מיוחדת שנעשהה רווחת בדורות מאוחדים‪-‬יהודים העושים‬
‫כמעשיהגויים‪,‬ע"י רד"ק ומלבי"ם‪.‬‬
‫‪16‬א‪ .‬י"ב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ .16‬ב'‪,‬ג‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ .11‬ב'‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪,‬ח; ג'‪ ,‬ט‪,‬בו‪,‬בז;י"ב‪ ,‬ב‪,‬ג‪ ,‬ט‪ ,‬כה;י"ז‪,‬יב; כ"ד‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ .18‬ג'‪,‬ו‪-‬ט‪.‬ייהכן שיחזקאל הכיר את הספור על תשובתאנשינינוח‪.‬‬
‫ס‪ .2‬כ'‪,‬לח‪.‬‬
‫‪ .19‬ה'‪,‬ז‪.‬‬
‫‪ .21‬י"א‪,‬יט; ל"ו‪,‬כו‪.‬‬
‫‪ .22‬הקריאה לתשובה של יחזקאל מופנית רקליחידים להצלתנפשם‪.‬עיי ג'‪,‬י;‪-‬כא; ל"ג‪ ,‬א‪-‬כ‪.‬‬
‫‪ .24‬ומעין זהבילקוט שמעוני‪ ,‬של"ה;בןבוזי הכהן ‪-‬שהיומבזיןאותו‪.‬‬
‫‪ .23‬ל‪-‬ו‪ ,‬כב‪,‬לב‪.‬‬
‫‪388‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נא(‬
‫[‪]3‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫היחסיםביןיחזקאל ה‪,‬נביאלבין סביבתו‬

‫עתהנתבונןאיךהתייתסובםהגולה אליחזקאל‪.‬נתחילבזקתם‪,‬ראשיהגולה‪.‬בשנה‬
‫יפויינולהתנבאותו‪,‬היאייונ‬
‫ןהששיתלגלותיויכין‪,‬באואליו‪"-‬אנייושבבביתיוזקני‬
‫יהודהיושבים לפני" ‪ 25‬רוחו מובאת אז לירושלים‪ .‬הוא חוזה את תועבותיה וצופה‬
‫אימיחורבנה‪ .‬בסופה שלנבואהזונודעלושאכן על הנשאריםבירושליםמזרכליון‬
‫גמור והנחמה המעטה היא‪,‬כי "שארית ישראליהיו דוקה אלה הרחוקים המופצים‬
‫בגוים‪ .‬אמנם הם הורחקו מאדמת ישראל‪ ,‬אבל לא "רחקו מעל ה'" ‪-‬כפי שסברו‬
‫הנשארים ביהודה; אדרבה‪ :‬השכינה שעזבה את המקדש בירושלים ‪ -‬מלתה אליו‬
‫בנהר כבר ‪26‬יהבטיחה‪" :‬ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם"‪ .27‬כלזאת‬
‫הודיעלזקנייהודה‪" -‬ואדבר אל הפלה אתכלדבריה' אשר הראה"‪.as‬באותופרק‬
‫י הגולה אשר בתוכהישב ‪;31‬‬
‫זמן ‪ 29‬באואליו"מזקני ישראל" ‪ 30‬כלומר‪ :‬חלק מזקנ‬
‫בניגוד לפעם הקודמת ‪ 32‬שנאמר‪" :‬וזקני יהודהיושבים לפני"‪ ,‬משמע שכולם באו‬
‫לדרושבנביא‪ .‬תחילה הוא מסרב להדרש להם ומוכיח אותם קשות על קישוטית‬
‫עכו"ם שעללבם‪ .‬מהמשך הנבואה נראה שבאו לשאול עלגורלהנשאריםבירושלים‬
‫וסיכוייהם להנצלמן הפורענותשעליה נבא‪ ,‬בפרקט'‪.‬‬
‫בנבואהמןהשנההשביעית ‪34‬הואמוסר‪":‬באואנשיםמזקניישראל"‪.‬כאןלשוןמיעוט‬
‫אחר מיעוט‪ ,‬כלומר‪ :‬כמה אנשים מתוךזקניישראל שבאו"לדרוש את ה"'‪.‬שנב הוא‬
‫מסרב‪,‬אבלבמקוםלהדרשלהםהוא"שופט"אותםומודיעם "אתתועבותאבותם"‪.‬הוא‬
‫מוכיחם עלמרים בה'מןמצריםועדהנהבמליםבוטות‪,‬ולאנתקררהדעתועדשהרעים‬
‫עליהם‪" :‬אישמלוליולכועבודו"‪ .35‬כדרכו‪,‬איןיחזקאלמוסרלנו אתתכן שאלתם‪,‬‬
‫אבלכבר ר"מאיששלוםהכירשביקשוממנוהיתרהבמות‪35‬כדילהעלותקרבנותלה'‪.‬‬
‫זאדםלקונהו‪,‬‬
‫עבודתהקרבנותהיתההדרךהמקובלתוהמקודשתמימיקדםהמחברתבי‬
‫בישראלובעמים;בליזבחיםונסכים לה'‪-‬לחמם טמא‪ ,‬בלאקרבן‪-‬אין מועד וחג‪.37‬‬
‫מוסדבית הכנסת טרםנוצר אזותפילות במקום קרבנותעדיין לא נתקנות; על כל‬
‫פניםאיןיחזקאלמציע להם תחליףזה‪ .‬הברירה האחת שהוא מתריס בפניהםהיא‪:‬‬
‫‪ .26‬ר‪,‬כ‪.‬‬
‫‪ .25‬ח'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ .28‬שם‪,‬כה‪.‬‬
‫‪ .27‬י‪-‬א‪,‬ט‪.1‬‬
‫‪" .29‬במחזורהנבואותעלישראלכשהןלעצמן הסדרהכרונולוגי הואמדוייק"(קויפמן תו"א‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ע'‬
‫‪-)488‬‬
‫הרי ננואהזו קבועהבין התאריך של השנה הששית (ח'‪ ,‬א)ובין זה של השנה השביעית (כ'‪,‬א')‪.‬‬
‫‪ .31‬שיהודה וישראל זהים אצל יחזקאל‪-‬יוצא מן המראה שחזה בירושליפ בפרק ח'‪ .‬שם הוא מכנה את‬
‫ז הוא קורא להם‪" ,‬ביתיהודה"‪.‬וכן הוא קורא‬
‫זקניירושלים‪-‬זקניבית ישראל" (ח'‪ ,‬יא‪-‬יב)‪,‬ולהלן בפס'י‬
‫לשארית ירושלים "שארית ישראל" (ט'‪ ,‬ח; י"א‪,‬יג)‪ .‬בית ישראל שבתוכו הוא יושב ואליו הוא פונה ‪ -‬הם‬
‫גולייהודה‪ ,‬ע'קויפמן‪ ,‬שם ע' ‪.477‬‬

‫‪ .32‬ח'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ .83‬ר' מאמרי‪,‬בית מקרא מ"ד‪ ,‬ע' ‪.9-8‬‬
‫‪ .35‬שם‪,‬לט‪.‬‬
‫‪ .34‬כ'‪,‬א‪.‬‬
‫‪ .36‬ר' מאמרו של מ' גרינברג‪ ,‬ע"ז לדויד‪,‬ירושלים תשכ"ד‪ ,‬ע' ‪.440‬‬
‫‪ .37‬הושע‪ ,‬ט'‪,‬ג‪-‬ד‪.‬‬
‫‪" .88‬אנשיכגסתהגדולהתיקנו להם לישראלברכותותפילות"‪,‬ברכותל"ג‪,‬ע"א‪ .‬וע' ‪, Der iued.‬ח‪7.516080‬‬
‫‪Gottesdienst, Leipzig 1913 5.240.‬בית כנסת כמקוםמיוחדלתפילה לאנזכר‪ .‬דניאל מתפלל ביחידותבעלייתו‬
‫(ו'‪,‬יא) הכתוב‪" :‬לך כנוס את כל היהודים‪ ..‬וצומו עלי" (אסתר ד'‪ ,‬טז) מסנר בעצרת עם מיוחדת‪ ,‬כמו‬
‫שמצאנו במל"א כ"א‪,‬י;ירמיהו ל"ו‪,‬ט‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪389‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫מרדכי זר‪-‬כבוד‬

‫[‪%‬‬

‫לכועבודה‪ ..‬ואתשםקדשילאתחללו במתמדכם"מ‪ .‬לעןלבמה‬
‫מבשלי‬
‫הםישמלו‬
‫"א‬
‫עי שם""‪ .‬לדעתיחזקאל‬
‫במדרש לשקשמן‪" :‬מה סב‪-‬מה אשר אתם‬
‫אסורות הבמות אחר שנבנהבית הבחירהבירושלים והוא רואהבהן עבודתגילולים‬
‫וחילול השם‪ ,‬אולםזקניישראלודאי שהתקשולהביןגישתוזאת‪.‬הרי הואהודיע להם‬
‫שהשכינה עזבה את המקדש בירושלים וגלתה עמהם לבבל‪ ,‬באמרו‪" :‬ואהי להם‬
‫למקדש מעט בארצות אשר באו שם"ש‪ .‬אםכןמןהדיןהואשיקימוגם בבבל מרכז‬
‫לעבודתה' בזבחומנחה עם מתנותכהונה; וכנראהשזההיהעיקרשאלתם‪.‬כימתוך‬
‫דברייחזקאל "אישמלוליו(במותיו) לכועבודו‪ …‬לא תחללו עוד במתנותיכם" ‪-‬‬
‫משמע שכברנהגוכן במקומותשונים‪.‬ועודייתכן שאתהזקנים הטרידההבעייה‪,‬איך‬
‫ליצור מקום טהור על אדמה טמאה; שאלה שהדיה נשמעים גם מפי חז"ל בכמה‬
‫מקומות‪"-‬אף עלפי שנדבר עמהם (עםהנביאים) בחוצה לארץ‪ …‬לאנדבר עמהם‬
‫י עלאובלאולי (דעאל ח'‪ ,‬ב)‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫אלא במקום טהור שלמים‪ ,‬שנאמר‪:‬ואניהיית‬
‫ואניהייתי עליד הנהר הגדול הוא חדקלנשם‪ ,‬י"ר)‪ ,‬ואומר‪:‬היההיה דבר ה' אל‬
‫יחזקאלבןבוזיהכהןעלנהר כברויחזקאלא'‪,‬נ"‪.41‬גםמתוךמסורתעלבתיהכנסת‬
‫הראשכם על אדמת בבל מנצנצתנקודה זאת‪" :‬תניא ר'שמעוןבןיוחי אומר‪ :‬בוא‬
‫וראה‪ ,‬כמהחביביןישראללפניהקדושברוך הוא‪ ,‬שבכלמקוםשגלו ‪-‬שכינהעמהן‪,‬‬
‫גלולמצרים ‪-‬שכינהעמהן‪ …‬גלו לבבל ‪-‬שכינהעמהן‪.‬ושאלו‪ :‬בבבלהיכאב אמר‬
‫אביי‪ :‬בבי כנישתא דהוצלובבי כנישתא דשףויתיב בנהרדעא‪ .42‬הגאותם שבבבל‬
‫ביארו זאת וכתבו‪" :‬בגלותיכניה וסיעתו‪ ,‬כד אתו לנהרדעא‪ ,‬בנו כנישתא ויסדוה‬
‫באבסםועפרדאייתיאובהדייהומביתהמקדש‪ …‬וקריוה "שףיתיב"‪,‬כלומר‪ :‬שנסע‬
‫(מ)מקדשוישב שם וכ"יפ‪.‬זהמזכיר מעשהו שלנעמן הארמיתשהעביר אדמת ארץ‬
‫ישראלכדישיוכל להקריב עליה לשם ה' בארצו; ואפשר שראשיתו של אותו בית‬
‫הכנסתהיה מקדשמעט לשםה'‪.‬‬
‫עתה צריכים אס לשאול‪ ,‬אם השפיעה תוכחתו עלהזקנים למנוע הקמת במה‬
‫מרכזית בתוך הגולה‪ .‬תשובה מפורשת לא מצאנו אצל יחזקאל‪ -‬כשם שאין‬
‫למצוא בספר דברים ברורים על המציאות הפוליטית‪ ,‬והכלכלית של המלה‪,‬‬
‫בה ישבו עדייןיויכין וגדוליו‪ ,‬בה חיו רבים שעסקו בבניןובקין במצב שבין‬
‫עבדות וחרותת ‪-‬אבל מכלל דבריו במקום אחר‪,‬ניתן להסיק שלא שעו לדברי‬
‫הנביא ואכן הקימו מרכז כזה בבל‪.‬כי בתוכפת יחזקאללחידוש העבודה במקדש‬
‫שייבנה בירושלים‪ ,‬בפרק מ"ד‪ ,‬הוא מגביל שירותם של הלוים בעתיד ואומרי‬

‫חיטם‬

‫‪.39‬‬

‫כ'‪,‬לט‪.‬‬

‫ן המשפטמובן‪)1955( .‬‬
‫‪ .40‬כ'‪,‬כט‪,‬בניקודושלפסיגואי‬

‫‪E‬‬

‫‪ )3.Fz‬פו‪e‬ס‪o‬ק ואומ‪c‬ר‪:h‬‬
‫‪r‬‬
‫משובש‪e-‬‬
‫‪e‬‬
‫הטכסטהוא ‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫‪h‬‬

‫וזה לשיטתםהידועה‪.‬ארליך(מקראכפשוטו) כותב‪:‬ברורשלשון נופל על לשוןישכאן‪-‬יאגי לאידעתי לפרשו‪.‬‬
‫רש"י מסתפק במלים‪ :‬לשוןגנאי‪ .‬בת"ייש רמז לקריאה בניקוד אחר‪ ,‬והמלה "הבאים" מהורגמת כניקודה‪:‬‬
‫דאתון אתן‪-‬וגם כמדרשה‪ :‬לאשתטאה; כלומר‪ :‬הבאים‪-‬עושים דברי הבאי‪ .‬ונ"ל שגם כך דרש המלה‬
‫"הבמה" ‪-‬הב מה‪,‬תן משהו;לעגלמתנות כהונהשניתנושם‪ .‬הש' מדרשנוטריקון של המלה "מהמון‪ ,-‬ו'‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ .41‬מכילתא דר' ישמעאל‪ ,‬מהדורת האראוויטץ ‪-‬רבין‪,‬ירושלים תש"ך‪ ,‬ע'‪.3‬‬
‫‪ .42‬מגילה כ"ט‪,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ .48‬ר' ערוך השלם מהדורת קאהוט‪ ,‬תשט"ו‪ ,‬ערך שף ~מ' קב"ה‪ ,‬פירוש זה מתומצת ברש"י במקום הנ"ל‪.‬‬

‫‪ .44‬ר' מל"ג‪ ,‬ה'‪,‬ט‪-:‬יז‪.‬‬
‫‪ .45‬ר' מאמרי‪ :‬מעמדם המשפטי שלהגולים בכבל‪,‬בית מקרא‪ ,‬מ' ‪-18‬ז‪.1‬‬
‫‪390‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬
‫‪l‬‬

‫‪I‬‬
‫(‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫היחסיםביןיחזקאל הנ‪,‬ביאלבין סביבתו‬

‫[‪]5‬‬

‫"כי אם הלוים אשר רחקו מעלי‪ ,‬בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחר גילוליהם‬
‫(כלומר‪ :‬בבמות) ‪-‬ונשאו עונם‪,‬והיולמקדשי משרתים‪ …‬יען אשר ישרתו (בהווה‬
‫מדבר!)אותםלפניגילוליהםוגו""מכאןמסתבר‪,‬מדועהיה חלקם שלהלויםבשיבת‬
‫ציתכהזעוםגםבימיזרובבלי‪4‬וגםבעלייתעזרא‪.‬שרקאחרהשתדלותהצליחלהביא‬
‫מכספיה המקום שלושים ושמונה לוים"‪ .‬ניתן לשער שבכספיה היה המקום‪49‬‬
‫המקודש לזבה ומנחהובו שכנולויםוכהנים ששרתובו‪ .‬ולאלויים בלבד אלא גם‬
‫כהמם‪ ,‬פסליחזקאל מאותו טעם; רק הכהנים "בני צדוק אשר שמרו את משמרת‬
‫מקדשי בתעות בםישראל מעלי‪-‬המהיקרבואלילשרתניוגו'"‪ .50‬דעתושליחזקאל‬
‫ששללקיום במה לשם ה' במלה לאנתקבלהאיפוא עלראשיהילהוגם לא עלחלק‬
‫הכהונהמזרעצדוק ‪51‬‬
‫גדולמהכהונהוהלויה‪.‬גדולהמזה ‪-‬אפילועזראשהיהמגדולי‬
‫לאנמנע מלקחתלוים מכספיה המקום ולהעלותםעמו‪ .‬כשהוקםהביתהשני לאנהה‬
‫לפי ההלכה שהורהיחזקאל כשם שלאנבנהלפיתבניתו‪.52‬בסיכומושלדבר‪:‬היחס‬
‫שביןזקת ישראלוביןהנביא הלך והתרופף; בראשונה כולם באואליו‪ ,‬פעם שניה‬
‫ושלישית‪-‬רק חלק מהם‪ ,‬ואחרכןחדלו‪.‬‬
‫אין צריך לומה שמתמדיו הטבעייםהיו הנביאים השונים שקמו בבבל‪ ,‬וכנראה‬
‫שהשפעתםעלהגולההיתה רבה‪,‬שהרישנינביאיהדור‪,‬ירמיהביהודהויחזקאלבבבל‪,‬‬
‫נלחמיםבהם‪ .‬במכתבולגולהמזהירירמיה אתהגולים‪" :‬אלמניאולכםנביאיכם אשר‬
‫בקרבכם‪…‬כיבשקרהםנבאים" ‪…"53‬יען אשרעשונבלהבישראל‪…‬וידברודבר‬
‫בשמי לשקר"‪ .%‬ויחזקאל קורא להם "הנביאיםהנבלים"‪",‬נביאי מלבם"‪.55‬ביוהם‬
‫היומפורסמים ושמעם עדירושליםהגיע‪.56‬הגדול שבהםהיה כנראהשמעיההנחלמי‬
‫שהפיץ כתבי פלסתרמדירמיהובירושלים‪,‬וגםמחהבפניהכהןהגדולעלשאינואוסר‬
‫אתירמיה בגלל עמדתוהחיוביתלגלותובגללעצותיו ששלחלגולים‪ .56‬אםלירמיה‬
‫הרחוק התעד בחריפות כזאת‪-‬כלשכן שלא הס עליחזקאל‪,‬אישריבםהקרוב‪ .‬מה‬
‫נבאונביאים אלה ‪-‬לא נדע‪ ,‬מפני שנבואתם לא הגיעהלידינו‪ .‬אולם מתוך דברי‬
‫ירמיה למדים אנו שהתנגדו לרעיל "ארוכה היא" ‪57‬גלות בבל; לעומתזה הבטיחו‬
‫אותםנביאיםשהגאולהקרובה‪.58‬מיחזקאלנלמדשהלקועלנבואותחורבןירושלים‪-‬‬
‫"יעןוביען הטעו אתעמי לאמרשלוםואין שלום"‪ ,‬הנבאים אלירושליםוהחוזים לה‬
‫חזוןשלום ‪"-‬ואיןשלום"‪.59‬שמעיההנהלמיוסיעתוהזרועלאותההסיסמהשהשמיעו‬
‫נביאי השקרבירושלים‪ .%‬ומסתברשהיושותפים להבטחה שהשמיעו שם‪,‬כי "בעוד‬
‫שנתיםימים(היינו‪:‬בשנת ‪501‬לפנה"ס)אנימשיבאלהמקוםהזה אתכלכליביתה'‪…‬‬
‫ואתיכניהבןיהויקים מלךיהודה ואת כלגלותיהודה הבאים בבלה"‪ .61‬אולםהמון‬

‫הגולים "עמך"‪ ,‬שלבו היה באדמתו ובעיר קדשו‪ ,‬נטה להאמין דוקא לאותו חבל‬
‫‬‫‪ .47‬בסר הכל שבעםיאיבעה (עמא מ; נחמיה מג)‪.‬‬
‫‪ .40‬יחזקאל מ"ד‪,‬י‪-‬יד‪.‬‬
‫'"‬
‫ב"‬
‫‪ .48‬עזרא ח'‪,‬יז‪-‬יט‪.‬‬
‫‪ .49‬המקים בהיראה של מקים מקודש השיה בראשית כ"ח‪ ,‬יא‪,‬יט; שמית כ'‪ ,‬כד ע' )‪1. Koehler,‬‬
‫‬‫‬‫‪ .50‬יחזקאל מ"ד‪ ,‬סו‪-‬טז‪.‬‬

‫‪ VT.‬תן ‪(Lexicon‬‬

‫‪ .51‬עזראז'‪,‬א‪-‬ב‪.‬‬

‫‪ .53‬ירמיהו כ‪-‬ט‪,‬ח‪-‬ט‪.‬‬

‫‪ .55‬מדרשנוטריקון‪,‬יחזקאלי"ג‪ ,‬ב‪-‬ג‪.‬‬
‫‪ .57‬שם ‪,‬שםכח‪.‬‬
‫‪ .59‬יחזקאלי‪-‬ג‪,‬י‪,‬טז‪.‬‬

‫‪ .52‬ר'קויפמן הו'א כ‪-‬ג‪ ,‬ע"ע ‪.488-484‬‬

‫‪.54‬‬

‫שם ‪,‬שםבג‪.‬‬

‫‪ .58‬ירמיהו כ"ט‪ ,‬בא‪-‬כח‪.‬‬

‫‪ .58‬שם‪ ,‬שם‪,‬לא‪.‬‬
‫‪ .80‬הש'ירמיהו ו'‪,‬יד; ח'‪,‬א‪.‬‬
‫‪391‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תמוז‪-‬אלול תשל"ב‬

‫בית מקרא )נא(‬

‫מרדכי זר‪-‬כבוד‬

‫["‬

‫נביאיםשחיזק את אמונתו בגאולה קרובה‪ .‬בעוד יחזקאל עומד ומתנבא על חורבן‬
‫אדמתישראל‪-‬מגיב העם ואומר‪" :‬יארכוהימים ואבד כלחזון" א‪ ,‬כלומר‪ :‬במשך‬
‫הזמןתתבטלחזותקשהזאת‪.‬בטחוןזהמרןלהמזעלכךעונה רד"ק‪":‬שהיומתחזקים‬
‫בדברינביאי השקר‪,‬האומרים להם‪:‬שלאיהיהלכם"‪ .‬קצתם לאהתיחסובבטולגמור‬
‫לדברי יחזקאל‪ ,‬אבל לא ראו בהםעסין לדורם ואמרו‪" :‬החזון אשר הוא חוזה ‪-‬‬
‫לימים רביםולעתים רחוקות הוא נבא" פ‪ ,‬ואםכןאין לחשושלאיומיוולתוכחותיו‪.‬‬
‫היוגם כאלהשהתייחסואלנבואותיוהקודרותשליחזקאל בכבד ראששגרמולהם‬
‫דכאוןויאוש‪ ,‬אךגםהללו לאיכלולהסכים עמווטענומדו "לאיתכן דרך אדוני"‪8,‬‬
‫שפירושםהוא‪,‬שאיןלספורולחשב את דרךהנהגתה'‪,‬בעולם‪ .‬כלומר‪:‬גם תורתו של‬
‫יחזקאללצידוקהדיןוגס תורתהגמולשלו ‪-‬איע מתקבלות עלדעתם‪.‬אכןישמעין‬
‫סתירהבדבריו‪,‬כי מצד אחדהורהשגזרתהגלותהיא קדומה‪ ,‬הרובצת על העם עוד‬
‫מימי אבותיהם ואמר‪" :‬גםאנינשאתי אתידי להם במדבר להפיץ אותם בגוים‬
‫ולזרות אותם בארצות" א‪ ,‬לפי זה יש בקיום הגזרה ממידת "פוקד עון אבות על‬
‫ק ורשע" ‪88‬‬
‫בנים"‪.65‬זהמתאיםגםלמציאותהחורבןשעליה אמר "והכרתי ממךצדי‬
‫ונמקים" ‪67‬‬
‫וזוהיתהגם הרגשתהיליםשאמרו‪":‬כיפשעינווחטאותינועליםובסאנחנ‬
‫או‪" :‬יבשועצמותינו ואבדה תקותנו ‪-‬מזרנולנו" ‪- %‬ומאידך הזריחזקאל‪ ,‬והצהיר‬
‫עלגמול אישי‪" :‬הנפש החוטאתהיא תמות"‪ .‬על כך השיבושומעי לקחו במשל‬
‫הידועלנוגםמירמיה‪" :‬אבותיאכלו בסר‪-‬ושיף הבתםתקהינה!" ‪89‬וחזרווענו‪" :‬לא‬
‫יתכןדרךאדוני"‪9.‬‬
‫היתהגם קבוצה אחרת‪ ,‬אשר לא ראתה בו לא צופהומוכיח ולא מורה דרך ה'‪,‬‬
‫כי אםפייטן‪,‬ומשורר משעשע‪,‬ועלאנשים אלה מתמרמריחזקאל‪" :‬המהאומריםלי‪:‬‬
‫ן השמים מסכימים עמו‪" :‬ואתהבן אדם!בני עמך‬
‫"הלא ממשל משלים הוא"?‪70‬ימ‬
‫הנדבריםבך אצלהקירותופתחי הבתים‪ ,‬ודבר חד את‪.‬אחד‪,‬איש אלאחיו לאמר‪:‬‬
‫בואונא הגמעו מה הדברהיוצא מאת ה'(באירוניה)ויבואואליך כמבוא עם‪,‬וישבו‬
‫לפניךעמי‪,‬ושמעו אתדבריך‪-‬ואותם לאיעשו;כיעגביםבפיהם הםעושים!‪,7‬אחרי‬
‫בצעם לבםהולך‪,‬והנך להםכשירעגבים‪:‬יפה קולומיטיבמן‪-‬ושמעו אתדבריך;‬
‫ושומעים אעם אותם"י‪.7‬‬
‫דברים אלה נאמרו עםסיום תקופתנבואתו הראשונה‪ ,‬בשנתשתים עשרה לגלות‬
‫יויכין‪,‬היינו‪ ,‬אחרי פעולתו של יחזקאל במשך שבע שנים‪,‬ועדיין לא הוכר מרבים‬
‫ואולי מרובם ‪-‬כנביא הדור‪ .‬גם הנחמה‪" :‬ובבואה‪ ,‬הנה באה‪ ,‬וידעוכי נביא היה‬
‫בתוכם" ‪ 73‬היא רק עדות לחוסר האמיתת בצבורהגוליםשהיתה מנת חלקו שלאותו‬
‫נביאאומן‪,‬גדולהחזוןועזהלשון ‪-‬ואולימעופוהיהלולכשלון‪.‬‬
‫‪ .81‬ירמיהו ס"ה‪,‬ג‪-‬ד‪ .‬כנראה חשבו שהגלות תיגמר עם תום השמיטה‪"-‬בשנה הרביעית‪-‬בשבוע"‪ .‬ר' סדר‬
‫עולם רבא‪ ,‬פכ‪-‬כ‪ ,‬וע' שם רד"ק‪.‬‬
‫‪ .82‬יחזקאל '‪-‬ג‪,‬כב‪.‬‬
‫‪ .64‬כ'‪,‬בג‪.‬וכן‪ :‬בצע אמרתו אשר צוהמימי קדם(איכה ב'‪,‬יו)‪.‬‬
‫‪ .83‬שם‪ ,‬שם‪,‬כז‪.‬‬
‫‪ .65‬שמות ל"ד‪,‬ז‪.‬‬
‫‪ .66‬כ"א‪,‬ח‪.‬‬
‫‪ .67‬ל"ג‪,‬יא‪ ,‬ובלשוןהמקונן‪:‬אבותינו חטאוואינם ואנחנועונותיהם סבלנו(איכה ה'‪,‬ז)‪.‬‬
‫‪ .69‬ירמיהו ל"א‪ ,‬כח;יחזקאלי"ח‪,‬ב‪ .70 .‬כ"א‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ .68‬ל"ז‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ .11‬שחוק כמו עוגב‪-‬רש"י ות"י‪ :‬תולענא‪-‬לעג‪ .‬אולי מתכוון להשמעת שריקות בצליל האבוב מתוך‬
‫‪ .73‬שם‪ ,‬שם‪,‬לג‪.‬‬
‫‪ .72‬יחזקאל ל"ג‪,‬ל‪-‬לד‪.‬‬
‫התפעלותמניגוניו שליחזקאל‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪392‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)