ע'תיג:גיה
מרר ש יונה:
דדיתי
דבר ה' אל יונה בן אסתי לאמור קום לך אל
נינועה ,יתכר' וישתבח שטו שר 1-סלך מלכי המלכיכז הקיבה
שרחמיו מרובים עלכלמעשיו שכשעהששינריונ' אל נינוה להחנכאות
עליה לא נורמןלו אלא במד' רחמים כרי להודיע כוחו וכבורתו בים.
שנאת ויקם סנה לברוח תרשישה .משל למה הרבר חמה
לסלך בשר ורם שמתה אשתו כשהיא ממקה ומקש אשה מעץ
להמק את בס כדי שלא יאבר מה עשתה ממקתה של מלך המחה
את במ של מלך כרחה .כיק שראה המלך שכרחה והמחה את
במ כתב אתרת לתפשה ~חבש אותה במת האסרק למקם שיש
בו נחשים ועקרבים ,,לימים עבר המלך על הבר שחבשה שםוהיא
~עקת ומכה לסלך מן הבור ,נתנלנלו רחמע של המלך
שכרחעספינהיוההקפ"קבי
ה
לשלוחו להעלותר-ה ולהחזירה~ .הף יונד-ה כיון
הסדיר אותו בים במעי הרגה עד שצעקלפני הק"כה והוציאו ,ולמה
ברח יונה שפעם ראשונה קודם לכן שלחו הק"בה להשיב את בני
ישראל ועמרו דבריו והשיב את נכול ישראל מלבא חטת ער ים
הערבה כרכר ה' אשר רכר ביד עבדו יונה בן אמיתי אשר מגרו
החפר .פעםשני" שלחו לירושלים להחריבה וכשעשו ישראל חשוכה
עשה הק"בה כרוב רחמיווניהם על הרעה ולא החריבה והיו ישראל
קוראים אותו נביא שקר .פעם שלישית שלחו לנינוה דן יונה דין
בעצמו ואמר לא ריו שישראל קורין אותי נביא שקר 4א אף אומות
והעולם קורין אותי נביא שקר .אלא אברח למקום שלא נאמר
שכבודו שם .כשמים נאסר על השמים כבורו ,בארץ נאמר מלאכל
.
-
-
-
97
–
הארץכבהיו והריאני כורחלים שלא נאמר ככורו שם .טה עשה
רוצה לירר ליפו ולא מצא אניה לשם .ואות' אניה שירר בה יונה
הביא הקב"העליה סער והחזיר' ליפו ,כיון שראה יונה שמח כלבו,
אמר עכשיו אני יורע שררכי ישר לפני הק"בה ,אמר להם ארד
עמכם באניה .אמרו לו והלא אנו הולכים לתרשיש .אמר אבא
עמכם תרשישה .ודרך כל האניות כשאדם יוצא מהם נותן שכרו,
ויונה סרוב זריזות שרצונו לברוח נתן כל שכרו והקרים ב'זסחת
למשנאמר התו שכרה וירד כה לבא עמהם תרשישה ,א ן
ר' עתק שנתן שכרה של המפעה כלה ,ר אומר שכרה של מפעה
ארבעים אלפים דינרי רהנא ,פרשו מהלך יום אחד בים סיער
הקב"ה עליהם את הים כרוח סערה וכל האנתרק שייכ] ע כרורק
ושמת בשהם ,שנאס' והאניה חשכה להשבר,
א האהתת
'טכיובם .וכל כך לטה כרי להודיע כוחו וגכורחו יטל הקב"ה 'טהוא
מהטל ~ D'DWוכארץ וכים ו"ףן כל כריו; יכולר; להרר ,טפח ,ר'
חנינא אמטר כ"טכעים אתמות היו בספינה וכל אחר ואחר צולה"
בירה אמרו נקרא כל פוזר "1חד ביטם אלהיו ולא הועילו מאומה.
חונה ירר בירכתי הספינה ונרדם וישן כא אלט רב
החובל אמר 4הרי אט עוממם מן מיתה לח" ואהה ישה מאץה
עם אתה .אמר עברי אנכי .אמר לו והלא uycwשאלת
העכר"ם הוא מ %האלהים ,קום קרא אל אלהיך ,אי4
ששה אלהים ככל נפלאתם שעשה מם סף ,בהמר להבם חשק
ב,טכילי הצרה הזאת עליכם ,זטאומ ~הטילומ אל הים ח'טתוק הים
מעיכם ,שנאמר מאסר להם שאוני והטילוני אל הים,
רבי שטעץ אומר לא קבלו עליהם האנשים להטיל את יעה לים.
מה עשו נטלו הכים שכאניה והשליכו אותם לים להקל מע יהן
ולא הוללה רצו לחתורליבשה ולא יכלושנאמרויחתרו האנשים
להשיב אל היבשה ולא יכלה מה IWyנט
,את עה ואמה
אלהי עלם אל נא נאכרה בנפש האיש הזה ,שאץ אם
ערעים מה מעשע של איש הזה ,אלא הוא אומר בפיו כשכילי
הצרה האת עליכם .הטילו אותו ער ארככותץ ועמד הים מזעפו.
העלוהו אצלם והים הולך .1ylD:הטילו אוהו ער טיבורו זהי :ע~סר
.ttylDהעלוהו אצלם וה.ם הולך וסוער .ער ,מהטילו כולו, ,האמר
השא .את חנה ויטילוהו אל הים ,כאותה שעה רסן הקוה
דג גדול לבלוע את יונה .ר' טרפון אומר ממונה היה הרג מעביטת
גרי
'מ' בראשית .שנאמר ':מן ה' רנ לבלוע אח יונה .נכנס להן
דג כשק.
T'eכאדם הנכנס למת ה נכת גחלה,
שנ .עעץ
"
ש
' מא' -אמר מרנל'יה דיהה הלנך כמעץ
הלעית מא'ר:ק להנה .י
מה '2ב'מ,ם יבההימ,ת .;;,י הכהב
'2ל רנ :מא.רה לצנה ויאה
איר ןה; ר)צר.ק .כ"
אמר ל הרג אץ אהה מדע שבא :מס
"4מי
ואני מצי :אוסך זאת
לכנס כפז 'טל ליק .אמר לו הוליכני
נפש ..מיד הוליכו אצלו .אמר יונה ללויהן מהן הדע שי2,בילך
ד אלא שאנ' עה.ר ליטיל הכל
ירדתי לראוה מקום קרורך ולאעי
כלשנך ~להעלם א:הך ולזכה איהך כפעוד' גר1לה 2,ל צד.ק :.ולא
ראה בהוחמו של אברהם והכר לבר" .מר ברח לכהן
שר "יל
וק
"4מהלך 2,ני ימים .אמר יקה הרי הצלהיך מפי 2,ל מתן
לפני
יה"
אצל.
רקראימ כל מה שיש בימים 1יקהומות .הראהו נהר גדול שמימי
אוקיעום יוצאים ,שנאמ' ונהר יסובכני .הראתו 'ככילי ים פוף
שעכרוישראל בתום .שנאמר סוף חבוש לראשי .הראהו מהנם.
TCNJWוהעל משחת היי ,הראוהו היכל "י .שנאמר לקצבי
הרי םירדחי .מכאן אנולמירין שירושליםעל שבעה הרים למדת.
הראהו אכן שח"ה קבעה כההום והראהו שם בס קרח ששמרים
.אמר ל הרג ענה הרי אהה נגד היכל ן התפלל
ע יה
ואתהותמעתנפהל,לי
ווה.ה יסה שלשה ישם 'yD1הרג ולא ההפלל .אמר
הקרהאני הרהבת' לו מדם כמעי הרג כרי שלא יצמער והוא לא
מתפלל לפס .אני מ:מק דגה משבררת בשלש מאורק וששים
וחמשת אלפים דמם קסמםכדי שיצטערויתפלללפני, ,טאמ מתאוה
להפ'לתן שלצדיקים .באותה שעהזימןלו הקב"ה דנה משכרת והלכה
"4צל הרג .אמרה הרגה לרג איש נביא ,טבמיעיך שערני הקב"ה
לבלש" ,ם אהה פ~למו מוסב ואם לאו אני בולעך עמו ,אמר לה
הרגלרנהמי יורע זה שאתה אמק אמרח .אמרה לפתן "רע .הלכו
'טמהם אצל לפתן .אמרהלו דגה ללףתז מלך על כל דם ימים אק
אחה "דע ששיגרני הקב"ה אצל דג זה לבלוע הנביא יטכמע",
אמר לה הן ,אמר לו דג ללטתן אימתי .אמר בשלש יטעורק
הלחראות כשירד הקב"ה לצחק בי שמעתי ק .אמר לה לרגה לכ'
ובולע את הנביא 'טכמעי הרג .פולטו הדג ובולעו אותו הרגה .כיץ
שנכנס לתוך מעיה היו-ק מ%םער בצער גרור-ו מת,ד הםימף ומתוך
חהמהה של רנה ,מיד מץ לס לתפילה לפמ הקטה .ויהפלל
'זנה אל י"י אלהיו ממעי הרנה .אמר לפמורטמ של שלם
,
,
-
פ9
-
אנה4ך מרוחך ואנה מפניך אברח ,אם אמק שמי' ש 2אתה ואציעה
שאול הנך אשאכנפי שהר אשכונה באהריה ים גם ש 2ירך תנהגי
ותאחזני ימינך ,ש"כ אמר לפניו ,רבונו של עולם .אהה הוא מלך
על כל ממלכת ,אתה ארון מושל על כל מזני תכל ,ככאך שמי
השם.ם והארץ הרום רגליך .מלכוהך במרוס וממשלתך כ,גומק,
מעשה כל העולם לפניך גלוים e:cl~ynl ,כל גבר לפניך פרושים.
ררכי כל הארץ אקא חוקר ,ומצעדי כל חי אהה בוהן .וכל רזי
עולםידועיןלדי ולבסת אתה מבין .מחשבה כל ארם חש:כין לך.
כל מסהריןגלוין לךי אין תעלומה לפני בכא כבודך: ,אין נסתר מנגד
עיניך .כלרז ורז אהה שרר .כל רכר ורבר אתה סח .כלמקים אתה
שם ,עיניך צופות רעים וטובים ,שנאמר עיני ה' צופות רעים וםובי/
כבקשה ממך ענני מבטן שאול .והושיעני ממצולה .ותבא לפניך
שועתי ,ועשה מתרה כקשתי .שאהה ברחוק ושומע בקרוב ,שנאמר
כערלי אקרא ה' .ועריין לא נענה .שוב אמר לפניורבינו של עולם
נקראה מיריר ומעלה הרי יררהי העליני ,ממית ומחירה נקראתם
הרי הגיעה נפש .למה ההייני .ולא נענה עד שיצא דבר זה מפי:
א'טר נדרת' להעלות את לויתן ולזבוח אותה בסעורה של צריקים
לפסך אשלם כעם טמעתי .שנאמר ואני בקול תורה אזבחה
לך אשר גררתי אשלמה .באותה שעה נקטלג ,רהמ" של
הקב"ה על ענה ואמר לרנה פלטי ענה ליבשה ופלס ywn :מאוה
a~wwlוחמשה פרסאק ליבשה שנאמר ויאמר ה' לדג .מלמר
עחימן הקב"ה דג גרף מכולן לבלוע לטנה ולרנה .כסן יראו המלחים
אותן נפלאות שעשה הקרה עם טנה השוכו את אלהיהם בים,
שנאמר משמרים הבלי שוא חסרם יעזובו ,תלו
ומל :בשר ערלהם .שנאמר ויראו האנשים יראה גדולה את
ה' טבחו זבח הם לא זבחו אלא רם ברת מלה שהוא כדם רה.
עררו להמא איש את אשתו ואת במו ואת כל אשר לו לאלהי
סנה ונררו ושלמו .ועליה' ועל שאר מרי הערק נאמר יאמרו נא
יראי ה' כליח .מיד נגלה עלט בית רע שנית, .טנאטר ויהי דכר
ה' אל יונה יטנית לאמור ,קום לך אל נינ:ה הע"ר
הגדולה ,שירו להתנבאות עליה ולהחדר אנש' נעה בתשובה.
מיר עמד ענה ~הלך לנעוה בלב שלם .שנאמר ויחל יונה לבא
בעיר מהלך יום אחר ,ונינוה היתה עיר גרולה .מלמד
שהיהה מטה מהלך ארבע" פרפא,ת על ארבע" פרםאף והד בה
ירושים
100
-
-
שנים עשר שווקים וכל שוק ושוק היה כה שנים עשר אלף ריבוא
בני ארם והיו כה שני רחובות וכל רחוב ורחוב היו בה שנים עשר
מבואות וכל מנוי היה שנים עשר חצירנו-ש וכר-ן חצר שניכם עשר
בתיכם וכר ]-בית ופיו-ש היו ברה שניכם עשר גיבוריכם וכ; )-גיבור
וציבור היו לו שניכם עשר בניכם .זהיר-ה יונו-ה עוטר בשוק כהחר
ומכריז והיה קולו מהלך מ' פרכאות והיו שנמעין קולו בכרן שוק
ושוק ורחוב ורחוב וככ )-מבוי ומבוי בכם ]-חצר וחצר בכר] כירק
ובית ובכל שער ושער כעיר נינוה ,והיו אנשי נינוה שוברים את
לבם ונהפכה רעתם עליהם ומרו כולם כחשוכה אחר אנשים ואחר
נשי' אחר שרים rl~wlואחד בחורים וכתולות .שנאמר זיאמינו
אנשי נינזה באלקי' ,הניע הרבר לאסנפר מלך נינות-ה ועמר
מכסא מלכותו ונטל כתר מעל ראשו והניח על ראשו אפר Dt'el
וכ;)
בגרי ארגטן הניח בעפר לבושו ונתפלש בעפר ,ואמר הוא
וכר]
אנשי ביתו וכל שריו ועבריו וכל גדולי המלכות להתענות הם
אנשי בתיהם שלשהימים ושלשהלילותוכליושבי עיר נינוה ,והכרוז
היה יוצא למני המלך שלשה ימים ~שלשה לילות אל האכלו ואל
תשתו כל משתה ויהכסו בשקים ויהפלשו באפר ויתפללו כבכילפני
הקב"ה בכל שוק ושוק ככל רחוב ורהוב בכל בית ובית ככל שער
ושער שכעיר נינוה .הרכיה ,יונקי שרים שלהם כלפי סעל' ואמרו
לפני הקב"ה בבכי גדול עשה בשביל אילו שלא חטאו ואולי ירחם
הקב"ה עלינו ולא יאבר אותנו מכעסו .אמר ר' שמעון בן חלפתא
תשוכ' של רמאות עשו אנשי נינוה .מה עשו העמידו עגלים מכפני'
ואימותם מכהוץ סייחים סכפני' DnlD'NIמבחוץ והיו אילו נועין
מכפני' ואילו סכחוץ .אמרו לפני הקביה אם אין אתה סרהבעלינו
אין אנו מרחמי' על אילו ,אמר ר' אחא כערביא עכדין כן שנא'
מה נאנחה בהמה נבוכו עררי כקר ,כתי' ויקראו אנ ]-אלקיכם
בחזקה,4 .טר ר' ' pyceבן חלפת4ן חציפא נצח לבישא וכ"ש
לטובתו של עול' ,סיר כל כני העיר עשו כרכר הטלךויתפללו בבכי
ובמר נפש וברמע,תלפני הקכ"ו .,ביום השלישי שכו מררכם הרעה,
שנאמר וישובו איש מררכו הרעה .מער '2ט אשלו ממאה
לבעלים ,וככר]
1NSDWבשדות ובכרמים בשוקים וברחובות החררו
ביתזנית שהיו עשרה לננוח מן הגזל זאפ" בפלטיךי2ל מלך רהט
דמת יקרים ער אין חקר שוכרם כולם והחתרם לבעליהן .וכל נן
המוך]
הן וכל כרם וכרם שהיו כה '2תי גפנים או שני אילמת מן
101
-
-
עקרו'והחזירולבעליהן .שתי כריכית אחת של שתי ואחת של ערב
שגזלה אשה קרעוכל הבנר וכרכו שתי כריכות אחת של שתי ואחת
של ערכ והחזירם לבעליהן ,כיצר שכו מררכם הרעה מלמר שכל
אחר ואחד היה עושה משפם וצרקרה וכר] מי שהי' בירו עבירה
הלך ומתורה ונזכר כתורו-ה ומקבל עליו רין שטים ,אכה לסקילה
סקילה אם לשריפה שריפה אם להריגה הריגה אם לחניקהחניקה
עד שזכולחיי העולם הבא .אפי' אם מכר אדם לחכירו בית חריבה
ועמר לבנות' ומצא בה מטמון של כסף וזה? מה היה עושה היה קורא
לאותו האיש שמכר לו את הכית חריכתם ואומר מטמון שמצאתי
כתוך ההזרבהזז היא שלך משיב המוכר ואומר ללוקח אני כשמכרתי
ו-קבי' החריבה כנ ]-אשר בתוכ' מכרתי לך ועכשיו סטמונית הללו
שלך ,אם לא היו רוצים ליטיל לא הסיכר ולא הלוקח הלכו שניהם
אצל הריין אמר לוקח לריין ארוני כשלקחתי חורכה זו מן ההאיש
היה לא לקחתיה אלא חורב' בלבד וכשחפשתי בו-ה מצאתי ברה
בשביר]
אכני' טונז' ומרגליו' ועתה יטול ממני ולא יעזב אצלי כי
הגזת] הקב"ה מחריב ארק העולם שנאמר כי מלאה הארץ חמס
מפניהם ,אמרלו מוכרלריין אני כשמכרתי לו הורכה זו מכרתי לו
וכר)-
ו-קיא
אשר מה שבתוכה כשם שאתה בורח מן הגזל כך אני
בורחמן הגזל שכל מי שטזל מחכירו אפי' שוה פרוטה כאילו נוטל
נשמתו ממנו שנאמרכן ארחות כל בוצע בצע אק נפש בעליו יקח,
מה עשההריין ניקש שטר של אותו חורכה הלך במניין ער ארבעה
רורורמ ומצא יורש לאוהו איש שהטמין אותה והחזירו לבעליו על
אותו נאמר אמת מארץ תצמח וברק משמים נשקף ,כיון שראה
הקב"ה באנשי נינוה מעשיהם הטובים קרע את גזר דינכם .וירא
אלק" את מעשיהמי אמר ר יצחק
מעשה,קרצשע'ק"רי
ארבעהינדדבתם מ
ק
השכם ,וש
חט של
ארםאצלעקהה' ,צרקהל.הםשע"
ממצמתיהםישירים .צרקה דכתיכ
ו
ק
ע
צ
ה
כצי
דכת"
שרקה תציל ממות .שימי השם רכתיב תאמר ה' אל אברהם שרי
/שעף מעשה רמי' וירא אלקים את מעשיהם,
אשתךי"ס
תש אומרים אף שעף מקום שנאמר תאמר ן אל אכרם לך לך
והרר ואעריך לטי גרול .ואירך ההוא זמתא דארעא רישראל הוא
רקא גרים, ,טנו רבותינו פררתעניות כיצר מוציא'ן התיבה לרחבה
של עיר ומתנץ אפר מקלה על גבי ת בה ובראש הנשיא ובראש אב
בית דץוכל אחד ואחד מטל שהן בראשו זנק שבהם אומר לפגיהם
-
-
-
-
—- 101
דברים כמשים אחיט לא שק ולא תעמת טרם ם אלא חשוכה ומעש.ם
סוייטת טרמ" .שנא' וירא אלהיך :ארק מעשיהכם כי שכו
טררכ' .ואומר ויחככו שקים האר' והכהם' .מאי עמד אסה
הכהמות לחוד והכלרות לחוד ..אסרו לפניו רבומ 'טל עולם אם אין
אתרם סרחםע,מ ומ כראמריק לעל ,ויקראו אל) אלקיכם
בחוקה מאי אטרח אמר
אמר לפחו ר ומ של עלם עלב
מינדהה
ספממי .וישוכו מררכם הרעה
~NICW
U'NWIעלובצדיקורשע
ומזההמם .אמרשמו אפ" טל מרשינאובמרה מקעקעהמרה
וטחדר מריר לבעלה .ופל'נא דר' טחך דאט' ריי טה שהיה בכף
יריה' החוירו כטירה תיבה "מגרל לא החוירו ,כיק ,טראה הקב"ה
מטה ששכו סררכם נח מכעסו ועטר מכסא דק השב ער)
כאנשי
כסא רחמים תתרצה ואמר סלחתי ,סיר נפל סנה על פסו ואמר
רבש"ע תרע אס שחטאתי לפסך מחול לעוס שכרחתי ליכם שלא
ירעתי כח נבורתיך ועכשיוידעתי ,שנא'כי אתה אל רחום וחנון,
אמר לו הקב"ה אתה חסת על כבורי וברחת סלפני לים אף אני
חסתי על כבודך והצלתיך מבטן שאווי] .וטרוכ חמה שהירח במעי
הדנה נשרף בגרו וסעילז ושערריו וזבוכין ויתושין ונמלים ופרעושין
שרוי.ן r~yזסצערין אותועד שכקש נפשו לטות .שנאמרוי ש אל את
נפשו למות ,מכאן אמרו כל שאפשר לו לבקש רחטיםעלחבירז
או להחוירו כהשוב' ואינו l-HnDבא לירי צער ,מה עשה הקכ"ה
העל' קיקיון על ראש יונה בלילר-ה ובשחריו-ש bvעליו ער"ה
וכל עלהועלה ארבעה זרת ,neulארבעה אנשי יכולין לישב בצילו
תחת הקיקיון נ]ככוש את השמש ,זימן הקב"ה תולעתה והכה ארת
הקיקיון ויבש ומת ,ווביבין ויתושין שרויין עליו ומצערים אותו מכל
צררים ער שבקש נפשו למות ,באותה שעה זלנו עיניו רטעות כסטר
לפני הקכ"ה ואטרלו יונה מפני סה אתה כזכה יש לך צער על זה
שלא גדלתי לא הכנסת בתוכו זבל ולא השקית בו מים לילה אחת
לא אתוס עז]
ולילו-ה אחת יכש .כך הסרק עליו .זאני
נינוה העיר הגדולרק ,באותה שעה נפל על פמו ואטר הנהג
עי
ה
לדס-ך כמרת רחשם תתיכ לה' אלקיני הרחמים זהסליהזת:
רן~צר ל לרגץ גי באקה
אמר 4ה .אלא בשעה
- -
עליי
טים
ץ
ק מ דף קמת.
עיסיף הק"ת נעתק חווהרס' "קהלקי
תכ"
-
-
103
שברא הקב"ה אח העולם בשבעה ימי
בראשית כיום החמישי ברא
רני הים וצוה שיהא הר רג מוומ ,לבלוע ליונה ויהיה בטעיז שלשה
ימים ושלש' לילות ואח"כ ישליכהו לחוץ .ולא זה בלכד אלא כל
טה שברא הקב"ה במעש' כראשית בכולן התנה עמהם בתנאי ,ביום
הראשון ברא שמים והתנה עמהם שיעלהאליהי השמימהכין הסערה
וכן הוה דכתיכ ויעל אליהו כסערה השמיסה ,בההוא יומא התנה
עמהן דיחשיך לעמשא במצרי' דכתיב ויהי חושך אפילה ככל ארץ
מצריםנ'ימים ,ביוםהשני ברא רקיע שיהיה סכדיל בין סים למים
י רקיע בתוך המים ויהי מבריל כין D'D
כרכתיכ ויאמר אלקים יה
והתנה הקב"ה עמהן שיהיו מברילין בין טמאה לטהרה לטהר בהון
וכן הוה ,ביום השלישי הוציא הארמהמכין המי' ואסף המים למקום
אחר וקרא להםימים והתנה עם הים שיעבור ישראל מתוכו ליבשה
ולטבוע את המצריי' וכן הוה רכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו
אלתקרי לאיתנו אלא להגאי כמה שהתנה הקל'ה במעש' כראשי'
ועור התנה לארץ שתפתח את פיה במחלוק' קרח ותבלע לקרח ~כן
הוה דכתיב ותפתח הארץ אוה פיה ותבלע אותם ואת קרח .ביום
הרביעי ברא השמש והירח רכתיביהי מארת ברקיע השמי'והתנה
עם השמש שיהיה עומרה באמצע השמים בימי יהושעדכתיבויעמור
והשמ' בחצי השמיכם התנה עם הכככי' שילחמו עם סיסר' רכתי'
הכככי' ממסילות' נלחמו עם סיסרא .ביום החמישי ברא דגי הים
ועוף השמים התנה כעופות למיזן עורכים לאליהו בזמן שעצר השמים
ולפה היה מטר רכתי' ואת העורבי' צויתי לכלכלך שם צויתי ככר
מששת ימי בראשית והתנה עבד דגי הים ~ yhJLחד רג ליונר-ה
ולהשליכהו ליבשה ,ביום הששי ברא את הארם והתנה עמו רנפיק
מיניה האשה שתתן מזון לליהו רכתיב הנהצייתי שם אשהלכלכלך
הנהצויתי מששת ימי בראשית .וכן כל דבר ורבר שיתחרש בעול'
הקב"ה טצוה הרבר ההוא מששתימי בראשית אף הכא ויאמר ה'
לרג ויאמר מששת ימי כראשית:
שירד לפפינה זו הנשמה של ארם שיררה בעולם הזה
להיוון-ש כגוף של ארם הנמשל לספינה .ולמה מקרי הנשמה יונה
על ררך הפפוק לא תונו איש את עמיתו ,וכל זה נורם השותפות
שיש לה עם הגוף ,והאד' הולך בעולם הזה כספינה בלב הים הגדול
יינה
שחישב להשכר כרכתיב והאניה חשבה להשבר ,כן האדם
כשלם הה שחטא וחשב כלבם שלא ייהיה לו ש ם מכשל מעך ח
-
-
-
-
—- 104
הקקה מטיל הת פערה חקה ומזמר 4העץ והחטא שעשה ושלח
לו יסורץ ופורענעת כמו הסערה .מהו הסערה לספים'כהוא הארם
,ממזכירלו העץ והכייא לו הישורין והפורעטת .זכיץ 'בנתפס ביפזרץ
י ק הנשמה עומדת במרדה %א החררת בתשובה ,מרק
אף על פ
כתיב ויקרב אליו רב החובל מי הוא רב החבל זהו יצר טכ
שהוא מנהיג הכל ,ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל
אלהיך לא nywכושר הוא לישן שמעלרק לך דץ על כר] מרק
שעשית נעולם הזה חטר בך המתכל בדברים האיל ושוב למרך.
ומה מלאכתך ועסקיך בעולם הזה שעשיה ומורהלפניארו,העולם.
ומאין תבא הסתכל מאין באת מטיפה סרוחה ולא תתגאה .זמה
ארצך הסתכל מן העפר אתה בא ואל העפר אהה תשוב ,ואי
מזה עם אתה הסתכל אם זכות אבות p~Dעליך ,כיוןרסלקיןליה
לרינא ,והסערה שהיא
והפורעניות הם לפני הקב"ה לסירן
ש
י
י
י
ר
ו
ס
י
ה
ו
א
ב
כה את הארם ,בההיא שעה
הביד הגרול מהם שמזכין
א
ל
אח האדם ויש מהם שמחייבין את הארם ואם
זכה האדם 0ה
כתו מה ויחתרו האנשיסלבא ~היבשהולא יכלה משחמץ
המזכים את האדם להמא לעה"ב %א יחו .מ"ט כי היכם הולך
וסוער עליהכם מירק הרץ שחטא הארכם לפס הקמה שמית
עליו לרטבו ,ובההוא שעה יוררין ף אלוהים הר רכתב כל זבותיה
גל רוביה שעשה בעלם הזה ,ואחר שעשה החשכץ כמה ימה,
ואהד שהיה הלך כשהירק במעי אמה וישאו ,מץ שמשאץ את
הארכם מביתו לבי-ק הקברות טכריץן עליו אם זכאי הוא מכריזץ
עליו תמיקר לר"קנא'טל סלךיבוא שלום ימחו על נךטכבותם הולך
נכחו ,טנא ליה רכתיב והלך לפניך צרקך כבוד ה' יאספך .ואם
חי לפלוח טובלו NSWנברא מ'2ננרא,
חייב הוא מכרתין r~y
מריי
מה כ יב בת-ה ואו
ויטלהו
אל הים ויעמד הים מזעפו ,מץ
שנכנס לבית הקכר~ת ,כהוא מקום הדק הסערה 'טהם היכורץ עומרץ
טזעפו ורנ שבלע הוא הקבר .מה כתיב ויהי יונה במעי הדג,
מעי הדג הוא השאזל סלל רכקיכ מבט ,שאול .,nylutודנה
במעי הדג היה קרי ליה בטן שאול ,שלשרק ימיכם ושלשרק
לתילות .אי 4שלשדת יים'ם שהאדם בקבר עתכקל מעת ,לאחר
שלשה ים ם ההוא טמפא מתהפךעל אפע ואומר לו טול מה שנתת
בי ,אכלת ושתית ולא נתת לענ"ם וכל ימיך הח כחגץ וכסועדים,
עלים הת רעבים 2,לא אכלו עמך .קח מה 'הנתת בי נהו דכתיב
105
–
-
וזריתי פרש על פניכם .לאחר שלשה ימיםלהניאהרן הקדושברעי
הוא את האדם טה שחטא בעיניו וביריו וכרגליו ער שלש.ם י~כם
כל שלשים ימים האילו נידון הנשמה והנוף ביחר ,ובשב.ל כך לא
פלקת הנשמה לרקיע והיא כארעא ולא סלקת למקום שחצבה משם
כאשה ש.ושכת ברר מהגץ כלימי טומאתה לאחר שלשיםיום הנשמה
סליק לרקיע וגוף אתכלי ?ארעתם ער ההוד ,ומנא דכתיכ מהקיצו
ורננו ש'כני עפר כי טר4 4הורורק טלך וארץ רפאיכם ההפירם.
ואימתי יהיו בזמן שיעבור מלאך המזת מן העולם רכתיבבלע המזת
לנצח כיון דבלע המות לנצח לאחר כך ומחה י"י דמעה מעל כל
פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ .ויאמר ה' לדג ויקדש
את יונה אל הירטה ,כסן שיקיצו,טוכני עפר כל הקברים יקיאו
את המהים ,טבהם היעו הוא דכתיב וארץ רפאים תפיל מאיתפיל
ריקיא לק לחוץ מבי קכרי ,רפאים מהו רפאים יטיקכלו הרפואה
ויחיו ככראש~נה וירכקן עצם כעצם .והא כתיב רפאים כל יקומו,
אלא וראי כולי עלמא ידבקו עצם בעצם ויחיו כבראשונה בבירא
הקכרור-ס ,אברן מקעת מהם יקומו ומקצת מהם לא יקומו ועל,ה
כתיב רפאים בל יקומו וטוב חלקיהון של ישראל רכתיב כהו נבלתי
יקומון:
הם ונשלם טררש יונה: