לקח טוב על איכה

נובמבר 15, 2011 · מאת רבנו טוביהו ב"ר אליעזר · מדרשים על ספרי התנ"ך

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פיחש לקח מוס‬
‫עי‬

‫י ל ת איכח‬

‫טרבינו כדביהן‬

‫ב"ר אליעזר זור'לי‬

‫יצא פעם ראשתה לאור עולם עלפי כהביד שבאוצר הספרים‬
‫בקאנמבריגיא באוכספארד ובמינכען'‬

‫עליד‬

‫אלבארט גראינוף‪.‬‬
‫לונדון‬

‫*‬

‫‪4‬‬

‫‪190%‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פירוש איכה‬

‫*‬

‫בי טכקויהי הבא רע ואייחלה לאור ויבא אופל טהנ"הה‬
‫נלה ומפרסם בין החבמי' שבל דברי איוב הם משל לישראל‬
‫ולבן זה הפסוק הם דברי ישראל שמהרעמין בנלותם וסומר‬
‫כי מוב קויהי ויבוא רע* אין מוב אלא הקרבה שנ'‪ .‬מוב‬
‫"‬
‫י‬
‫לבל בלום' הייהי מקוה שיי' יתברך יהיה לצינה ולמק‬
‫לישראל‪ .‬ויבוא רע זה נבוכדנצר בביה ראשון ואספסיינום‬
‫הצרוהי ס"א‬
‫בבית שני‪ .‬ואייחלה לאור השכינה תבוא‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫א‬
‫בי מוב קיהי זה הק"בה תבטש רע זה סמאל הקנאה והמקנא‬
‫כלום' בהיוהנו צריכים לסייוע אלהי ואנחנו תמאנו לו כמע‬
‫הפפל בביה המקדש ובסיבה זה חשייחלה לאור ויבא אופל‬
‫' שכוה‬
‫הצרות וה' למען רחמיו יראנו נחמה ציון בשוב יי‬
‫עמוינל יעקב ישמח ישראל אמן) אמר איוב כסבור היית?‬
‫לראות טוב בל ימי חיי נענין שנ' *ואפר עם קני אטע‬
‫ארבה ימים תביש רע זה השמן שבא לקמרנ ומנין‬
‫ובחי‬
‫שמקמרנ של אדם נקרא רע שנ' "בי יצר ‪5‬ב האדם‪ .‬רע‬
‫מנעוריו ואייחלה לאור נענין שנ' צואור פני לא יפילון דוהיו‬
‫בהמים בני אדם ממט* ויבטש אופל זנם עוילש מאסו בי‬
‫*‬
‫אקומה ידברו בי תעבכי מהי סודי וזה אהבהי נהפכו בי‬
‫אטר מוביהו ב"ר אליעזר ז"ל יזהר מח' מאוה שנה עברו‬
‫מן אטב עד שעמד ידמיהו גן חלקיהו ובדרך שהניע לאיוב‬
‫*‪n o i t c u d o t‬‬
‫‪t va‬‬
‫‪w t f‬‬
‫יח ‪6‬‬
‫רוב‬
‫ש‬
‫‪.‬ס‪.2‬ע‬
‫גחששקת ח'‬
‫‪~FS‬שש וק יח*נ"י ‪ anw‬צשהמד צ‬
‫‪8‬‬

‫'‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הניע לירמיהו* אני הנבר ראה עני אטר אני דומה לאיוב‬
‫שנ' עליו *מי נבר כאיוב ישתה לענ כמים איוב קלל אה‬
‫יחמו שנ' )יאבד יום אולד בו וירמיהו קלל אה יומו שנ'‬
‫ילדהני אמי איוב‬
‫*ארור היום אשר יולדתי בו יום‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫'‬
‫אמר *למה‪,,‬ילא מרחם אמות טבפן יצאתי ואנוע וירמיהו‬
‫אמר ‪/‬אשה לא מוההני מרחם ותהי לן אמי קברי לורחמה‬
‫הרה עלם למה זה מרחם יצאתי לראור) ‪, La?t‬וינק איוב‬
‫אמר גכי מוב קיהי הרמיהו אמר *קיה לשלום ‪.‬ואין פוב‬
‫אמר ירמידצ ~‪ mp‬הייהי שהק"בה נותן שלי‬
‫ם לישראל הוין‬
‫פופ (על שאינן ;ומקין בהורה גאין שלום אמר ף' לרשעים‬
‫*ה מרפא שיחזרו בהשובה והנה בעהה בענין שנ' ‪,‬מי‬
‫‪8‬‬

‫‪,‬‬

‫האיש החכם צבן ‪.‬אה זאת וע' אעל טה אבדה הארק נצהה‬
‫כמדבר מבלי "עובר ויאמר יי‬
‫' על עובם את הורהי ואום'‬
‫‪8‬כל קצרתך נדדו יחד מקשה אוסרו‪ .‬כללנמצאיה (מנאציך)‬
‫אסרו‪ ,‬יחדו מרחוק עמדו על שעמדו החוק ‪,‬מן‪ ,‬התורה וצן‬
‫מן המצחת לפיכך טפרו כיון שראה שירמיהו ‪.‬שלא היה בהם‬
‫הקנה הרוכל לקונן עליהם איכה ובאי זה זמן נכהבה ממלה‬
‫איכה‪ ,‬בשנה הרביעיה *הויקים רבתיב ויהי בשנה הרביעיה‬
‫*הרקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו‬
‫) לאמר קח לך סנפה ספי ובחבה אליה אה כל‬
‫מאתיי‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫הדברי' אשה‪ .‬רברהי אליך על ישראל ועל יהודה‬
‫כל‬
‫הנרם מיום דברהי אליך ממי יאשיהו תר‪ .‬היום‪,.‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ונהי'‬
‫יטוה ב* ~‪df‬‬

‫שם ג*‬

‫ב')‬

‫איוב‬
‫‪4‬ל ז'*‬
‫‪.:ftffi‬‬
‫ירמיה ‪'5‬‬

‫איבה ב' א‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אתב ל* ב"וג‬
‫א*נב'י*א*‬
‫י שלא הע ‪%‬‬
‫ב"בג‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫(‬
‫ישעיה פעה‬
‫'‬
‫ח‬
‫פ‬
‫י‬
‫*‬
‫שם ט'י"אית ' ‪6~1‬יה ס'פ‬
‫רן‬
‫"‪4‬‬
‫י"‬
‫"טראל‪4‬ש‪ "'.-‬ישעיה ב"ב ג'‪8‬‬
‫ואק‬

‫‪. ?%‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הקרא ירמיהו את ברוך ויכתב ברוך בן נריה מפי ירמיהו‬
‫אה כל דברי יי' אשר דבר אליו על מנלת מפר ישלח‬
‫המלך אה יהודי לקחה אה המנלה פקחה מלשכת אלישמע‬
‫הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים העומסים‬
‫מעל המלך והם' יהוב ביה החורף ובחדש ההשיעי ואת האח‬
‫לפניו מבוערת (לו) עצים הנדלקים באחוה ויהי כקרוא יהודי‬
‫שלש דלהות וארבעה יקרענה בהער הסופר יהשלך ש האש‬
‫אשר על האח ויהי דבר יי‬‫' אל ירמיהו אחרי שרף המלך‬
‫אה המנלה ואת הדברים אשר כהב ברוך מפי ירמיהו לאמר‬
‫שוב קח לך מנלה אחרה וכתוב עליה את בל הרבתים‬
‫הראשונים וגו' וירמיהו לקח מנלה אחרה ויהנה אל ברוך בן‬
‫נריה הסופר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל רברי הספר‬
‫אשר שרףיהויקים מלך יהודה באש ועוד נומף עליהםסברים‬
‫רבים כהמה הכתב זו פרשה איכה‪ .‬רטבה בדד ועוד נומף ‪11‬‬
‫ם זהב רבים זו‬
‫פרשת איכהיעיב דברים זו פרשה איבה ייע‬
‫אני הגבר דאהי מתלה אלפא ביהין נהמה זו פרשת זכור‬
‫' מה היה לנו כנגד אלפא ביה' גב' פסוקים איכה שאלו‬
‫יי‬
‫אה בן זומא דרהם לנו דבר אחד ממנפה ‪6‬קינוה אמר להם‬
‫לא גלו ישראל עד שכפרובייחודי של טקום ובעשרת ההברים‬
‫ובמילה שניתנה לעשרים דור ובחמישה חומשי תורה כמנין‬
‫ה*‬
‫‪ 'hYk‬ר' לוי אום' עד שכפרו ב"לו כריתוה כמנין ~‪54‬‬

‫איכה‬

‫א‬

‫‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרשה‬

‫א‪.‬‬

‫(א) איכה‪ .‬אמ' ירמיהו משה ראה את ישראל רבים‬
‫ככוכבי השמים ואמר עליהם *איכה אשא לבדי מרחכם‬
‫י אלהיכם הרבה אתנם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב‬
‫גיי‬
‫ועכשיו הם יושבים כאבל וקונן עליהם איכה אמר ירמיהו‬
‫י כה איה הבפחה שאם' הש' לאברהם אבינו )הבע‬
‫הנביאא‬

‫נא השימה וספור הכוכבים אם תוכל לספר אותם ויאמר‬
‫לו כה יהיה זרעך איה כה שנאמר לאבינו יעקב ‪4‬כה תאמר‬
‫נאמרו קינוח באל"ף בי"ח כדי שיהיו‬
‫לבית יעקב תו'‬
‫ננרסים בפי המקוננים ד"א למה לקו ישראל באל"ף בי"ת‬
‫הם עברו פאל"ף ועד תי"ו לפיכך לקו מא' ועד תי"ו תדע‬
‫לך שהרי אלוה שבמשנה תורה מן ויזו עד ה"א שנ' זוהיה‬
‫אם לא תשמע עד ואין קונה שהרי נ"ר פסוקים וכזב‬
‫אותיות מנין אל"ף ביזה מ"א למה לקו באל"ף בי"ת אם'‬
‫הש'‪/‬יען וביען במשפמי מאסו אני אמרתי לברכם מא' ועד‬
‫תי"ו שנ' זאם בחוקותי עד קוממיות והם מרחו ולקו מא'‬
‫ו'‬
‫ועד הי"‬
‫*‬
‫ישבה ימה אח ישראל לאשה וקרא עליה לשון נקבה‬
‫ישבה אם' השם אני אמרתי גוארשתיך לי באמונה אתי‬
‫מלבנון בלה ועכשיו תשבי בדודה אני אמרתי ‪1‬וישבתם על‬
‫הארץ לבפח וענשיו ‪/‬והושבהם לבדכם בקרב הארץ בדד‬
‫ן יעקב ועכשיו בדד‬
‫אני אמרתי גדשכן ישראל בפח בדדעי‬
‫'‪6‬‬
‫דברים א' ‪4‬נ‪4‬‬
‫שסותתם נ'‪ 4‬בראשיה ט"ו ה' ש שםי‬
‫"ושע ב' ב"ב ג שם ננץ נ' ל"גז ויקרא ב"ו מינוע דברים כ"ח פ"ו*‬
‫דברים ל"ג ב"חג‬
‫ישעיה ה' ח' (‬
‫הקרא בנהי"ח‪1‬‬

‫ימה‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪10‬‬

‫יהיה מחשבה נענין שג' יברר ישב מחוץ למחנה מהשבו'‬
‫תחת‬
‫בדד‪ .‬על עסק עשרת הדברוה שעזבתם' מנין‬
‫ה בדד*‬
‫שהץ ננוכבי דחטמיס לרוב עכשיו ישב‬
‫‪(.‬העיר רבהי'עם‪ .‬העיר ירחטלים וכן הוא' אום' שבעיריי'‬
‫צבאוה"נעיר אלהינו אמר ‪,‬ירמיהו עיני ‪.‬ראו‪ :‬ולא זר העיר‬
‫שראיתי‪'.‬בעיני שהשעה ‪ .‬רבתי עם‪ .‬רבהי יו"ד יהירה עמו‬
‫המשפילי הטנכיהי לפי שאות יו"ד הוא חפף הלשון בין‬
‫התיבה בהחלת התיבה נסו ‪-‬אז‬
‫בהחלת התיבה בין‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ענל בחורב וכל אלו וכל כיוצא‬
‫סטיר גאז יבנה יהושע‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫בהם פעישם נלא ע"ר ובסרף ההיכה‬
‫ארץ ‪,‬ובמו אלו‬
‫שאטרנו צהמשפץ‪4‬‬
‫בא וראה מה כתון בבית‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הראשע‪ .‬גויזבח שלמה אה זבח‪.‬השלמים‪.‬ל‪ .‬אשר זונחליי' בקר‬
‫כ"ס אלף וצאן ק"כ אלף ותנן הפר קרבךבג"ר‪ ',‬אלף'נהנים‬
‫והאיל קרב בי"א אלף בהניסז ואם הכהנים כך י"ב שבטים‬
‫על אחת כמה וכמה שלא היה להם מנין וכן הוא או'‬

‫‪5‬יי‬

‫יו‬

‫בסי‬

‫'‬

‫שיועדה השי"ת רעים כת‪1‬‬
‫ובבית שניך‪.‬אז"ל אנריפם‬
‫המלך בקש לעטור עלמנין של ישראל החם' לכהנים הפרישו‬
‫כליא‪ .‬מכל פסח ופסח והפרישו לו ה"ר אלף זונות כלעת‬
‫כפלים מעיאיל‬
‫מצרים חהן טטמא ושהיה בדרך רחוקה ואין‬
‫ל בל‪'.‬פסה ופסת שלא היה בו יותר מעשרה במשבת‬
‫ן לנגוה‬
‫(במכמת)"נפשות‪ .‬ואם‪ .‬תאמד והלא הכליות‪,‬היועוני‬
‫י עבוד הכי אלא לא הפהוקו גליות ממש וכנגד הכליחן‬
‫חייב‬
‫ם כננדן והביאע לסלך'‬
‫היו למוחין אבני‬

‫גי‬

‫‪.‬‬

‫ומא ש"ו א' ש‬

‫אטב ‪%‬ח‬
‫כ'ד‪/‬‬
‫ג'ז‪,‬‬
‫שם‬

‫ד‪-‬‬

‫תהמם‬
‫ט'חטיש‪.,‬‬
‫תה"ש יש‬

‫קי‬

‫ט"א חן ס*נג‬

‫הקראשעישגמי‬
‫יהו‬
‫י‬
‫ח"‬
‫ההשם קי‬
‫נ ‪1'1‬‬
‫‪4‬‬

‫‪dts‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫היהה כאלמנה‪ .‬שהיא יחטבת עגומה וענתה ממהנה‪,‬בעפה‬
‫שהניחה והלך לו בדרך רחוקה המא אלמנה ממש וכן הוא‬
‫או' *כי לא אלמן ישראל ויהודה פאלהיו כשם שנ' גבישראל‬
‫הע שרי יהודה כטשיגי גבול כננד טעשיהם היתה פירענוהם‬
‫דאמר ר' אבהו הם לא פילשו אחר מדה הדין שנא' "תהי‬
‫העם כמהאוננים ‪,‬כי כפרה סוררה ומדה הדין לא פלשה‬
‫אחריהם שנ' היהה כאלמנה ולא אלטנה ממש‪.‬‬
‫רבהי בנויםי טלשון אורבי המלך וכן ‪/‬כי רבה היא מלמד‬
‫שהיו ישראל נדולים בעיני האומוה ושרי המדינוה' ס"א‬
‫ננוים בחכמוה כענין שנ' זוהיב חכמת שלמה‪.‬‬
‫רבהי‬
‫*‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫י‬
‫'‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫'‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫נ‬
‫ע‬
‫כ‬
‫הני שחני‬
‫*בי‬
‫שזהי‬
‫בשם ר' יוסף כל מקום שהלך ירחטלמי היו מושבין אוהו‬
‫בקשיהרא לשמוע תכמהו והיא היהה למם התה שהיו האומוה‬
‫ומלכיהם נותנין מם גלישראל וכשיו היהה למם הם נותנין‬
‫להם סם וכן אנומשיאין משלמהרכתי' וכל הארץ מבקשים‬
‫אתפני שלמה לשמוע אה חנמהו אשר נתן אלהים בלבו והמה‬
‫מביאים איש מנחתו כלי בסף וכלי והב ועהה לסם נותנין‬
‫מם למלך אשור מדרש היתה למם החה ממל הקנאה שהיו‬
‫משתחוים לו ועל שעברו על הנאי סיני חושכניה רדין‬
‫ו לסם '‬
‫כשתבינה דדין ‪,‬על כן הי‬
‫*‬
‫(ב) בנה הבבה בלילה על חרבן ראשק ועל חרבן עשי‬
‫בכה על ציון תכבה על ירהטלים בכה על גלות ישראל‬
‫גלוה יהוה בבה תבכה בובה ומבבה אחרים עסהי‬
‫חבבה‬
‫'ג ירמיה‪-‬נ"א ה'‬
‫הרשע ר' ‪ dFe‬במדברי"א א"ש הושע ה'י‬
‫אן"‬
‫א' ב'‪ /‬ירטיה ס"א‬
‫מחא ‪0‬ש טש* וף טא ג ס"א ה'י*צ‬
‫"‬
‫י אספי‬
‫לפיכךהיתהבנמתישראל לסט אן מ"א‬
‫' ע"דג למלני השראל ההודה א‪/‬‬
‫'‬

‫ש‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪12‬‬

‫בלילה אמר ר' יחונן ע‪ 5‬עסקי לילה בנהי' *ותשא כל‬
‫יבכו דום בלילה שהוא הוא הלינה‬
‫העדה‪,‬יתנו אה‬
‫ערבן פ' באב היהה אם' הש' אתם בכיתם )בכות חנם אני‬
‫אקבע~ לכם לדורת‪ .‬ד"א בלילה שכל הבונה בלילה קלו‬
‫נשמע למרחוק‪ .‬ד"א למה בלילה לפי שהיו קולן הולך‬
‫למרחוק ומעשה באשה אחת שהיהה שרויה בשכונה רבן‬
‫גמליאל והיה לה בן תשרורה ומת' והיתה בוכה בלילוה‬
‫וההר ר' נחליאל שומע קילה ונובר לו חרבן ביה המקדש‬
‫והיה בונה עמה עד שנשרו ריסי עיניו וכיון שהרגישו‬
‫התלמידים עמדו ופנו אוהה משככים‪ .‬ד"א בלילה כאשה‬
‫חשובה שהיא מתביישה לבכות ביום ובובה מפני השכלם‬
‫והיא ב‪%5‬ה' ודסעהה על לחיה מבאן אהה מוצא כשנכנסו‬
‫נוים לירחשלים היו הופשין הבחורים וכופהין את ידיהם‬
‫‪4‬לאחוריהם והיו בוכים ומדמעות יורדוה מעיניהם ולא היו‬
‫ן לקנחם‪ -‬והיו נקשרות על לחחהם ונעשין כברבת וכן‬
‫יבהי‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ה‬
‫מקשת‬
‫ל‬
‫כ‬
‫י‬
‫מתירק‬
‫הוא אום" קציניך‬
‫י קשתוהיהם אוםחן בהם בחורי "שראל לכך נאם' ‪.‬על‬
‫יתיר‬
‫לחיה* אין לה מנחם מכל אהביה אין סי שידבר~לה דברים‬
‫ניחומין כל רעיה בגדו בהי כשאדם בעושר ובטובה בל‬
‫העקם אחהבין אותו וכשנחפש בייפורין אינו מוצא אהובים‬
‫י מרעהו רחקו ממנוי‬
‫וכן הוא אום' ‪/‬כל אחי רש שנאחזו אף נ‬
‫כ) גלתהייעודה מעני וסרוב עבורה‪.‬איני‬
‫‪,‬דומהגלותיהודה‬
‫ע דשנוסהן שאורצהדיגולם בנלוהן אוכלים ומשסחין עם‬
‫לניט‬
‫ברעב ובצמא‬
‫שוביהם אבל השראל אינו נן אלא‬
‫אן‬
‫ההוא ‪ habet‬דח ש מסתפגי‬
‫י"ד‬
‫‪4‬‬
‫בנהג א‬
‫כמדבי‬
‫לאויר א ש‬
‫~‪ mpe‬באב גן ש‬
‫ש‬
‫י‬
‫משלי ז'‪,‬נ‬

‫קים‬

‫'‬

‫(‬

‫)‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪18‬‬

‫ובעירום ובחוסר בל * ס"א נלתה יהודה מענז אחר שנאבר‬
‫עשרם וכבודם אחרי כן נלו‬
‫‪ .‬ס"א נלהה יהודה מעני כ‪5‬ום'‬
‫בעתי וברוב עבודה ורומה לו םהנוהר בבשר ובלחם והוא‬
‫מבשר ומלחםי ומרוב עבודה *על שהיו משעברין באחיהם‬
‫שלא כהורה ס"א ;ל שלא עבדו להק"בה נדכהי' )החת‬
‫' אלהיך בשמחה * היא ישבה בטים ר'‬
‫אשר עבדה אה יי‬
‫יהודה בר ר' נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש או' אלו מצאה‬
‫מנוח לא היתה חוזרה כענין שנ' עולא מצאה היונה מנוח‬
‫לכף רגלה‪ .‬נל רודפיה השינוהבין המצריםי אלו ימים שבין‬
‫י"ז בהמוז לט' באב שבהם קפב מרירי שרפ ואמר ר'‬
‫יוחנן כקו מלא עינים וקליפין שערוה ועין אחה קבועה בלבו‬
‫ונף הרואה אותו נופל ומה ומעשה בחסיד אחר שראה אוהו‬
‫ונפל ומה ואיט נמצא אלא בצל הממוך לחומה* ס"א בין‬
‫המצרים נענין שהדביקו אה צרקיהו בערבוה הירדן דכתי'‬
‫יתרדפו חיל כשדים אחרי המלך וישינו אוהו בערבות יריחו‬
‫ו'‬
‫וכל חילו נפינו מעלי‬
‫סם ~דרכיזיון אבלוה' שהיוישראלעולין לרגלנ' פעמים‬
‫בשנה בשמחה והיו עושין להם מכוה סכתז בכל מקום‬
‫ומקום כדי ~איינה עליהם השרב והשמש כמו שנ' זאלה‬
‫אזכרה ומשפנה עלי נפשי וענשיו אבלתו שעלו בארוען‬
‫גהררכים קמשבתהיןם‪ .‬וחרקים * נל שעריה שוטמין שאין מי‬
‫שנכנס תצא‬
‫כהניה נאנחים שאין סו שנוען להם‬
‫טהנתז כהונה* בהיתזיה נשות ר' יההרה בר ר' פימון או' אלו‬
‫ברשאזת' ‪ d*a‬דברים כ"ח מקז‬
‫א ‪4‬על יוכתורמש הקרא ה' ‪4‬צ ם‬
‫ב ה‪,‬‬
‫)‪ 20‬קלע ‪ margn ofl0 see Inw~ductbrin‬וסע ‪/‬‬
‫ירמיהי‬
‫ז‬
‫)‬

‫‪.‬‬

‫‪00‬‬

‫הדרביםג‬

‫תהמם מ"ב ה' ז‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫א‬

‫הלסהר שנמים והם כבתלות ונמש ענונוה שין עוסקיז‬
‫'‬

‫בהמרה סרוב הדוחק‪ .‬והיא מד לה ן בנפת ישראל"‬
‫(ה) היו צריה לראש אמר ד' ‪ bbn‬בן ברכיה גל המיחק‬
‫להם לישראל נעשה ראש וכן הוא או' *בי לא מועף לאשר‬
‫מוצק לה בא וראה שנבוכדנצר נקרא שפל אנשים לאחר‬
‫שכבש את ירהשלים נתגאה שהיה נדל כענין שנ' *ובדי ‪.‬דים‬
‫לבניה ותשלימו השם על' נל העולם שקרא דאש דכתי'‬
‫טאנו‪ :‬הוא ראשאדי דהבא‪ .‬אויביה שלווכאומות העלם יושבין‬
‫בשלוה הלא הראה עד שלא חרבה ירהפלים לא היו מדינות‬
‫הרינום בלום ומשחרבה ירהשלים נעשית קיסרין וממרופלין‬
‫‪ .‬ואם רצונך ןלדעת היאך נלכד בית שני הבא‬
‫של מלבים‬
‫מכאן נ' שנים ומחזה עשה אספיסיינום מקיף את וכהטלים‬
‫ועמו ד' דוכסין וכו'‪ .‬גייי' הגה מלשק הנעה בי דבריי'‬
‫להביא עליו כל אלו הצרות* על רוב פשעיה לפיב' עלליה‬
‫הלנו שבי לפני צר שהיו מנהיגין אה השביה לפניהם לרנל‬
‫כענין שנ' יעל נהרהר בבל שם ישבנו מכלל שעד עהה לא‬
‫ש *‬

‫ע) דכא מן בה ציק בל הדרה‪.‬כיון שעולליה הלבו בשבל‬

‫לפני זר פיד יצאת ממנה בל קדרה שיצאתומבינה עמהםבענין‬

‫‪ 'jff‬תוה סדור בלבושו * הע שריה באלים לא מצאו מרעה‬
‫אמר ד' זאבהו בש"שראל רבים משהים כצאן כשק שנ'‬
‫*שתנה זאפ זאן טרעיהי ונשהן קשיןמשיים לאיילים בענק‬
‫שנ' היוציריה כאילים מה איילים בשרב הם עייפש היעם‬
‫מובלים כת התמה בך לא היו ישראל יבולין לסבל עול‬
‫*‬

‫תהלם קלע א'‪ ,‬לדרוש ‪ dw‬שם ב'לשחש זניאל‬
‫יחזקאלליד ל"אג‬
‫לודז‪ habet :‬טדרט דבה]‪2‬‬

‫‪b'1dh‬‬

‫פשעיה‬
‫קששתט‪.‬נ‬

‫~‪aY1't‬‬

‫‪4‬ר‪/‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪15‬‬

‫רודף‪ .‬רודף מלא מלמר‬

‫האהלות שנ' וילכו בלא בת לחני‬
‫שנתמלאה גבורה הרודפין עליהן נענין שנ' אשפתו כקבר‬
‫פהוק כלם גבורים האו' *אשר חציו שנתים זבל קשהוהיו‬
‫דרונוה ונף אין עיף ואין ‪ Q".h‬בו‪ .‬אמר ר' יהודה בזמן‬
‫*ישראל עהטין רצתו של מקום הם מומיפין כח דכתי'‬
‫י יחליפו כח ובזמן שאין‬
‫זבאלהים נעשה חיל ואם' "וקוונירמי‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫י‬
‫ישראל עהטין רצונו של מקום‬
‫וילבו בלא כח לפנ*‬
‫'‬
‫רודף‪ .‬אמר ר' אחא נשם שנלו ברודף מלא בך עהידין ליגאל‬
‫בנואל מלא דכהי' יובא לציון גואל'‬
‫וו) זברה ירושלם ימי עניה ומרודיה* בימי עניה זכרה‬
‫מרודיה שסררה בשם‪ .‬ס"א פרודיה כמו ‪/‬ועניים טרודים‬
‫ר*ביא ביה נלום' ענייהה וירידהה טן הנבור שהיתה פה‬
‫זברה אעלה וגן הא א' גל מחמדיה אשר היו מימי קדם‬
‫רבנן רהמן אמרי בד הסדין כלה הדכר יומי משתוהה ורבנן‬
‫דהבא אמרי כד יוסף רוי במצרים הוה מדבר שלוהיה כביה‬
‫אבוהי* בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה היינו דאמרי אינש‬
‫נפל הורא זסניאו מבחי כל העקםני‬
‫ו היויריאין לשלוחיד‬
‫ן עוזר לה‪4‬‬
‫בירושלים והגלעוזרין לה ניון שנפלה ביד צר אי‬
‫ראיה צרים *אלו צף יהודה ובנימין‪ .‬שחקו על משבהיה‬
‫נלום' שהיו סשבהים מםלנותם ומכבור הראשון רבנן אסרי אם‬
‫היה אחד בא לשמר שבה מישראל היו כרוחקים עליר‬
‫חויו או' לו גאריצבם לא הייהם שבהין אח ייטבה ועהה‬
‫בארצה והע מכים אמו לחלל אה השבה‪4‬‬
‫אהם שבהיז‬
‫ה ה' נשחק‬
‫תהלים ש'יין‬
‫ישעי‬
‫ירמיה‬
‫‪at~U‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫גטם צ'ט ב' ‪4‬‬
‫ישעיה ט' ‪dd~b‬‬
‫גטם צקתין‪,‬‬
‫‪4‬‬

‫י *ייונניטץ*‬
‫מס זע‬
‫‪44‬‬

‫"חננ ~‪fVide Sabb‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ (rD‬חמא חמאה ירושלם* חמאה בכפו יקחה שנ' פני‬
‫מיד טו כפלים בכל חמאתיה‪ .‬ס"א חפא חמאה ירוטכם‬
‫חמאה ירהטלם וכן הוא אף *עק יהירה‬
‫חפא‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד‬
‫נ‬
‫מאד* מ"א דשם אמר להם בשעת מהן הורה‪) .‬בעבור ההיה‬
‫יראתועלפניכםלבלהי החמאוועל שחמאה‪ .‬עלכן לנדה היתה‬
‫ובן הוא אום' ‪4‬ויהיו נודדים בנתם* בל מבבדיה הזילנו‬
‫למועבר היו מביאין מנחות ותשורוה לירושלם ועבשיו הזילות‬
‫נטרפו אה ביה טן ואה ביה המלך' כי ראו ערוהה‪ .‬בי‬
‫ראו קלקלה* נם היא נאנחה שלא היה להם כח לדבר בפני‬
‫האתמה וכן אם' דוד *נאלמתי ח‪4‬א אפהח פי בי אהה עשיה*‬
‫ורברב אחו' אחור מן המלכוה' ס"א והשב אחור אין לך‬
‫ם*‬
‫ידםשאיני קשה מחבירווכן המו אום'שמהיו לאחור ‪%‬א לפני‬
‫(ם) מומאתה בנטליה * זה התש תופה וגי בן הנום שההן‬
‫בשמץ ירהטלם בוהיו שורפין שם אה בניהם הות בנוהיהם‬
‫ושהנירים* לא ונרה אחריהה אין ובירה אלא על דבר שעבר‬
‫ובן אם' ירמיה לא זברה ירחט‪4‬ם בריה אלהיה שאם' לה‬
‫יטצא בך מעביר בט ובהו באש לפיכך אחריתה לא‬
‫זכר‬
‫‪~gr‬הי והרד פלאים סופה שהיא יורדה פלאים וכן ההש אום'‬
‫*דביליך בהדמים ארץ דהם או' לא זברה כמו לא ידעה מה‬
‫ההא אחריתה ודומה ‪, 6‬יען אשד לא זכר עשות הסד לפ'‬
‫הערד פלאים מדרנחע מדרתה ירדה בענין שנ' ‪/‬ישפילנה‬
‫ישפילה עד ארץ הרמסנה רגלי ס"א פלאים * פלאים הע בעעי‬
‫דפלמכן דשאך ירדה ובן החש אום' *ציק היא דורש אין לה‬
‫שסף ב' ב')‬
‫טשקאל ס' ס'‪ 4‬ישעיה מן ביט‬
‫‪ smn‬פ' ‪dtvN‬‬
‫‪ nam‬ב' א'* דברש י"ג "ז ירישת ז' נ"ר‪,‬נ ומתלים ‪44‬שיש‬
‫תה"ש קנט‬
‫חטיה בץ (‬
‫‪4‬‬
‫‪4 4 "69‬ש*‬

‫"חה‬
‫גדי‬

‫י‬

‫י‪,‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪17‬‬

‫גל מקום שנ' אין סופה להיות לה כענין *אין לה ולך סופה‬
‫' אתעניי בי הגדיל ארב וכמה הנדיף נכנס‬
‫היה לה' ראהיי‬
‫כביה קדש הקדשים ויצא והכתי' אום' ‪6‬אותוהינו לא ראינו‬
‫מקום שישראל לא היה להם רשות ליכנם נכנסו אומות העולם'‬
‫(י) ידו פרש צר על כל מחמדיה אלו עמון ומואב שנ' בהן‬
‫שלא יבא עמוני וגו' כיון שראהה עמוני ומואבי שנכנסו‬
‫בהיכל יי' מיד תשש נחה ושאר האומות פשמו ידיהם על‬
‫בל מהמוריה ומנין לנו שעמון ומואב שמחו באידם של‬
‫ישראל שנ' ~כה אמריי' אלהיםיען אמרך האח אל מקרשי‬
‫נשמה ואל ביה יהודה כי‬
‫כי נהל ואל אדמת ישראל כי‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫צ‬
‫הלכו בנולה לנך נאמ' ידו פרש‬
‫כל האמות היו בהזים‬
‫בסף ההב ועמון ומהשב היו פורשים ידיהם בספר הורה‬
‫לשודפו על שכתו' בו לא יבוא עמוני ומואבי בקהל יי'‬
‫לפיכך ד' נביאים חתמו נזר דינם ישעיה ירמיהוצפניהויחזקאלי‬
‫צדעיה אם' שמשא סואב בי בליל שודר ער מהזב ירמיה‬
‫' כהשמעתי אל רבת בס‬
‫אם' תלכן הנה ימים באים נאםיי‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫צ‬
‫יחזקאל אמר ובמואב אעשה‬
‫גשפמים‬
‫אם' שכי‬
‫עממוואןב כבדום ההיה ובני עמון כעמורה‪.‬‬
‫(יא) כל עמה נאנחים ונ' וכן הוא אום' (ויחזק הרעב בעיר‬
‫היה להם לעם הארץ‪ .‬נתנו מחמוריהם באוכל להשיב‬
‫נפשי שבל אחד ואחר היה נומל בירו בסף ההב והולך בשוק‬
‫למצוא אובל להשיב נפש כיון שאינו מוצא היה מפזר אותו‬
‫בענין שנ' *כפפם בחוצותי ישליבו וזהבם לנדה יהיה כספם‬

‫יא‬

‫יחזקאל ב"ה ג'ו דברים כ"נ דיש תהליט ע"ד ט'‪ 6‬בראשיו;י"א‬
‫ישעיה ט"ו איש‬
‫כלה עג יחזקאל נ"ט ישן ירטיה מ"ט כ'‪/‬‬
‫יחזקאל ז' ישג‬
‫צפייה ב' ט'ש‬
‫ירמיה מב ר(‬

‫‪ats‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪18‬‬

‫חהבם ‪5‬א יונל להצילם* ראה חי והבימה כי הייתי זוקרה‬
‫י האומות'‬
‫לה *בעינ‬
‫(יכ) ‪5‬א אליכם כל עוברי דרך* כל‪6‬י שעבר ע‪ 5‬דרכה של‬
‫הורה לא בא עצי‬
‫ו כזה הענין ועוד כפשופו כאדם כמספר‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫צרתו ‪5‬חבירו והיש אום' לבד מינן כן וכן בא הביפו‬
‫וראו אם "צ מכאוב כמכאובי הביפו וראו הקרובים והרחוקים‬
‫אם יש מכאוב כמכאובי לא דקדק עם אומה כמו שדקדק‬
‫' אשר עגל כענין שנ' ‪6‬ע‪ 5%‬יעו‪154‬‬
‫י אשר הונה‬
‫חעימיביום חרת ‪5‬יי הא אם עשו תשובה היונגמפקןובלין‪.‬‬
‫אפי‬
‫(יט ממרחם שלח אש בעצמותיכענין שנ' זראמר אלהאיש‬
‫לבחצ הבדים כא' בא א‪ 5‬בינות לנלנל ונו' ותתב כשלח הכרוב‬
‫אתידומבינהזלכרובים אשרב'הכרוביםונצאויחןאלחפנילבחצ‬
‫הבדיםיקח רבא תאמר ויאמרב'פעמים למה מלמד שהם‪5‬אבים‬
‫נכתיםאיש ממחיצהתבירו וכשאם'לו השםלנבריאל ‪5‬מ‪5‬א חפניו‬
‫גחלי אש חור האם' לו נבריאל לביתו לרמז לו מן הנחצים‬
‫שבינוהיו וכן מיינו שהכרובים יש להם עים כענין שנ' ‪,‬רדי‬
‫אדם (בנזחת כנפיהם* וירדנה מלשן שליטה נ‪4‬ם' אם לא‬
‫שלח אש ממרום לא דןה שקם בו אש האומחז*‬
‫ירדנה ושלמנה האוברז‬
‫במקום הי"ויהיה כמו ותרדנה‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫*ד' כעכעה מנה יעמודנה וההן כמו העמוך‪2‬ה*‬
‫הימה‬
‫ס"א ררדנה מלשט הרודה פת מן ההנו נלום' שחר ששלח‬
‫אש בעצמתזי נפחם במקומם‪ .‬ועקרם * פרש רשת לרנון * פרש‬
‫האומות כמו הרשת שדעופחז ני‪1‬ודין בו* דבדבני אחור סבל‬
‫הפוכות שנענין שנ' זרתת לאחוד ‪%‬א לפסם אחור מן‬
‫שפי' ביאש‬
‫ה וו מן‪6‬‬
‫" ב' תזז יהי‬
‫בפרי א ‪4‬‬
‫ס‪40‬נקגק * *‬
‫ירמיה‬
‫'‬
‫‪5‬‬
‫ש‬
‫"‬
‫נ‬
‫ד‬
‫אחור‪/‬‬
‫‪~wpw‬‬
‫'‬
‫ח‬
‫ב*דז‬
‫כ"כ‪*-‬‬

‫*‬

‫י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪19‬‬

‫הנבואה וכהונה ומלכוה' נהנני שוממה מצפה דור אחד דור‬
‫עצובה םתלובה*‬
‫‪.‬‬
‫(יד) נשקד גענינו לפי מקומו נקשר או נהחבר ע‪ %‬פשעי‬
‫‪ .‬מלשון שקידה שהיה השם שוקד ע‪ %‬פשעי והיו כלם‬
‫בידו‬
‫חתומים לפניו לפיכך נשתרגו עלו על צואריי ס"א נשקד ר'‬
‫החה ר' כמו רודנים דודנים להתגרר להתגרר ויהיה פירושו‬
‫שלשון פקירה כי סוקר היה השם עול פשעי כמו פוקרא‬
‫לשון משנה לסוקרו בסיקרא‪ .‬ישהרגו כלום' יסהבכו שדיגות‬
‫שרינוה עלו על צוארי עלו בבל וכשדים טדי ופרס יון‬
‫וסקרון‪ .‬הכשיל כחי אמר ר' הנחום בר' חייא ד' דברים‬
‫טת"פין )אה הכח עון וררך ותענית ומלכיות עון דנהי'‬
‫אבשל בעוני כחי דרך דנהי' שענף בדרך כחי תעניה דכהי'‬
‫‪/‬עיניתי בצום נפשי מלכיות דכתי' ישהרגו עלו על צוארי‬
‫הכשיל בחי‪ .‬לוא אוכל קום' "לוא מלא בוי"ו כלומ' לא אוכל‬
‫לקום אלא זלחכות לו שנ' גאשרי בל חוכי לו וכן הוא או'‬
‫)נפלה לא הוסיף קום בתולת ישראל כלומ' אחרי הנלוה‬
‫ף עוד נלוה אחרת*‬
‫הזה האחרון לא שיוסי‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫פירושו מקרבי ב' החת מ' נמו‬
‫(פח סלה גל אבירי‬
‫‪,‬פאמ' בפסוק נלהה יהודה מעוני' סלה נמו *סולו סתו‬
‫המסילה והוא שהוציא וסילק השם אה החכמים ואה הגבורים‬
‫ן הוא או' ‪,‬כי מפני הרעה‬
‫הנחרי גן קרא עליהם מועד ינ‬
‫נאסף הצדיקי קרא עלי מועד זימן השם עלי זמן כענין שנ'‬

‫‪…‬‬

‫_‪0‬ח‪, vide Immanuel ben 5510‬א‪40‬עמנ‪1‬‬
‫נתחבר‪6‬‬
‫ונלמודה‬
‫שם ל"ה י"נ‪ 4,‬שם ק"ב כקדש תהלים ל"א י"אן כחו של אדם‬
‫‪. 30.‬ק ‪* Vide Introduction,‬‬
‫ישעיה ל' ג‬
‫הטהכה עז‬
‫'ג‬
‫רפם ב"ז א'‪7‬‬
‫תוסיפו ח‪ /‬עמום ה' ב'‪7‬‬
‫תפעלו מ"בי‬
‫‪2‬פ‬

‫יח‬

‫חם‬
‫‪CM‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪20‬‬

‫יכל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה זה חדש אב‪ .‬נה‬
‫' לבתולה בה ידידה כשם שבגת בוססים אה הענבים‬
‫דרךיי‬
‫ויינם זב מהם בך הביא השם את האומות על ישראל והיו‬
‫בוסם*ן אותם' ודמם היה נשפך כמים כעתן שנ' ששפכו‬
‫רמם כמים סביבוה ירושלים ואין קובר )ר"א סלה רמם כמו‬
‫מלוה נמו ערמים‪.‬‬
‫(טז) על אלה אני בוכיה על דמם של צדיקים שנשפע אני‬
‫בוכיה לפי שהעוטר והכבוד יש לו השלומין שנ' רתחת‬
‫הנחשת אביא זהב אבל תחת דמם של עידיקים אין להם‬
‫תשלום להביא החתיהם שאפי' כל האומות היו נשחטין החה‬
‫ודיק אחד אין דיי וכן הוא אום' זונקיתי דמם לא נקיהי‬‫ועליהם אם' ירמיה על אלה אני בוכיה' אז"ל בחורבן בית‬
‫הרשע ג' ספינוה טגדלי ישראל אנשים‬
‫שני מלא‬
‫כיון שירדו לים אמרו לא‬
‫"שבקלון‬
‫ון‬
‫נד‬
‫יי‬
‫ימ‬
‫סע‬
‫פה‬
‫השים וטףאסל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫דיינו שהנעמנו את אלהינו בארצנו וכביה מקדשו אלא בחוצה‬
‫לארץ אט הולכים להכעיסו אמרו לנשים רוצוה אהם לכך‬
‫אמרו להם לא ואסרו ומה אלו שדרכן לכך אינן רוצוה בכך‬
‫אנו על אחת כמה וכמה אמרו אם משליכין אנו עצמנו בים‬
‫יש לנו חלק לעולם הבא האיר השם בעיניהם הפסוק הזה‬
‫' מבשן אשיב אשיב ממצלות ים הספינה הראשונה‬
‫אמר יי‬
‫אמרה אם שנחנו שם אלהינו והשליבה זעצמה לנס והשניה‪.‬‬
‫אמרה כי עליך הורננו כל היום והשלינה עצמה לים ורוח‬
‫הקודש צווחת ואומרה על אלה אני בוכיה כשם שהיה ירמיהו‬

‫מקהן על חורבן ביה ראשון בן היה מקונן על חורבן בית‬

‫ס‪* R.Joseph Kaura 2810‬משירמיה ב' כגדא‬
‫אי)‬
‫תהלם ע"פלקלנו';*רומיא‪,‬‬
‫יואל ד' נ"א* ישעה ס' י"זצ‬
‫‪ 4co‬עצמה?‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪21‬‬

‫שני שנ' ישישי תצמחי בה אדום וכך דוד ראה דירבן ביה‬
‫ראשון כענין שנ' גבה בבל השדודה ראה חורבן ביה שני על‬
‫'לבני אדום אחיוםירהמלם והרוצה להביא‬
‫יד אדום שנ' )זכוריי‬
‫להביא‬
‫על אלה אני בוכיה מעשים שנהיו כביה שני‬
‫מעשים מסיעה של בני אדום שהיו ממונים במערה אם'‬

‫יני‬

‫לאחד מהם צא והבא לנו עאחד מן ההרונים ונ' ומעשה‬
‫ב*וריינום הרשע שילדה *אשהו בערב מ' באב והיו ישראל‬
‫אבלים ומה בחנוכה והיו מדליקין את הנרות ונו' וגם מעשה‬
‫בני יהוצדק הכהן שנשבו אחד זנר ואחד נקבה ונו' ומעשה‬
‫במרים בה תנחום שנשביה ה' בניה עמה וכו' וכמו אלה‬
‫המעשים בתלמוד ומדרש אחר של רז"ל הרוצה לדרוש ידרוש‬
‫בהונה ומלכוה‬
‫נפי נחו' ס"א ‪/‬על אלה אני בוכיה על‬
‫בענין שנ' אלה בני היצהר והם אהרון ודור שנמשחו בשמן‬
‫המשחהי מ"א על אלה אנ* בוניה על במול ההורה שנ'‬
‫*אלה החוקים והמשפפים‪ .‬אני בוכיה עיניעיני יורדה מים‬
‫כניסה בונה על כניסה * כי רחק ממני גמנחם מנחם זה‬
‫‪ n~ro‬שנקרא איש זמת היינו צמח היינו מנחם צ' החה‬
‫נ' ופל מח' הרי זמח הרי מנחם' היו בניה שוממים‬
‫י נבר אויב אומוה העקם אום' אלולי דהינו 'אמה‬
‫בנלוה ב‬
‫למה נברנו ולמה שההה מלכותינו כל כך והם המיהין על‬
‫ב*‬
‫עצטן לכך נאסר היו בני שוממין שגבר אוי‬
‫(יז) פרשה ציון בידיה דומה לאבל שאין לו מנחמין והוא‬
‫ממהין שעה או שהים שיבאו המנהמים כמנהגו של עולם‬

‫בפי‬

‫א*אהדע‬
‫שם שם ז') תהלים ~‪ tdb‬חיג‬
‫א‪.‬על אלה * *‪ .‬המשחה‪,‬‬
‫הקרא כנו ס"וג‬

‫‪.‬‬

‫סס‪4‬מנחם * ' זהג‬

‫איכה ר' ג"אם‬

‫א‪4‬אשתו*‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪2‬ע‬

‫לפריט המצעות ‪%‬ישב עליהם ולהביא לו‪.‬שיאכףכיון שישהא‬
‫כל כך ולא בא מנחם לו'‪.‬מה יעשה בעל כרחו פורש הוא‬
‫בעצמו בידו וישב על הארץ לכך נאמר פירשה זיון ביריה‬
‫י שלא באו לנחמה‬
‫מה פעם מפני שאין לה מנחם ‪%‬אדי‬
‫אלא נם צוה יי‬
‫' ליעקוב מביביו יצרים אלו עמון ומחשב‬
‫שהיו שכנים רי‪,‬ים לישראל דאם' שעולא בפ' חלק עמון‬
‫ומואב שכיני בישי רירושלים הוו‪ .‬מ"א‪ .‬פיהשה ציון בידיה‬
‫ו ‪.‬למדא שום דבר‬
‫באדם שפורע במים והוא פורש אה ידי‬
‫' ליעקב שניניהם היו להם קשים‬
‫להנזל ואינו מוצא' צוהיי‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫יותר 'מכלמי היתה ירהטלם לנדה‬
‫לריחוק וכן הוא‬
‫אום' )ואת ירושלם בתוך הגנם שמהיה*‬
‫(יח) צדיק הואיי"בי פיו מריתי כעניןשנ' צואתהודיקעל‬
‫כל הבא עלינו‪ .‬כי פיהו מריתי* מריהי הורת פיהוי מריתי‬
‫עברתי‪ .‬שמעו נא נל העמים' רז"ל אמרו פסוק זה יאשיהו‬
‫המלך אמרו דכהי' שאחרי זאת אשר הכין יאשיהו אח הביה‬
‫עלה נכו מלך מצרים' להלחם בכרכמים על פרת ויצא יאשיהו‬
‫לקיאתו וישלח אליו מלאכים לאמר ימה ל' 'ולך מלך יהודה‬
‫וגו'‬
‫יורו המורים למלך יאשיהו כי קרא ניחא' נפשיה נתין‬
‫*יה‪.‬ירמיהו 'שמע דקאם' צדיק הוא‪.‬יי" כי פיהו מריתי‪.‬‬
‫ך( (יפ קראתי למאהביי רבנן אמרי אלו נביאי השקר שהיו‬
‫מאהבין אותו לעז' היו אום' הביאו הרוסות ומעשרוה לעו'‬
‫י נלוה בהני וזקני בעיר גועה*‬
‫המה רמוני ונרמול‬
‫י מעי חמרטרו אטר ר' שמאל בר‬
‫(כ) ראהיי" צרל‬
‫בינלשין כענין שנ' ‪/‬בארות בארות המר‪.‬‬
‫נחמני עשאן גיטין‬
‫'‬

‫'‬

‫(‬

‫יחזקאל ה'‬

‫ה')‬

‫בראשיתי"ד יקע‬

‫'‬

‫‪. 965.‬ם‪1566 82‬ג‬
‫דה"ב ל"ה כ' ש‬

‫?ריו‬

‫א‬

‫‪6‬‬

‫נהמהץ פ' ל"גע‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪28‬‬

‫נהפך לבי בקרבי בהוך הבית כענין שאם' משה רבינו ע"ה‬
‫שמחק תשכל חרב ומחרדים אימה לבך נאמר שיאבל חרב‬
‫בבית כמוה'בי מרו מריתי בדבריו של השם אמרה אחר"‬
‫מרה והוגש מלשון פורר ומורה לבן נהקיים שירת האזינו בי‬
‫ם אימה*‬
‫כתוב בה מחדן השכל חרב ומחרדי‬
‫(בא) שמע‪.‬בי נאנחה אני' הנו רבנן בשעה שחרב בית‬
‫המקדש שלחו ‪6‬האמוה בכל מקום שברחו בו ישראל ומנרום‬
‫שנ' "אל העמוד על הפרק להבריה וגו' כי אתה עשיה‬
‫שאמרה לי בהורה שולא ההחהן בם בחך לא התן לבנו‬
‫*‬
‫לפיכך בשעה גליהי לא קבלהני אומה' הבאת סם קראתי‬
‫הביא עליהם יום במו שקראתעלי ויהיו גם הם כמוני וכן‬
‫הוא אומ' שכי אעשה כלה בבל הנוים‪ .‬מ"א הבאת יום‬
‫קראתי מכמה שנים שקרא על יד נביא לבא נבוכדנצר על‬
‫ירושלים להחריבה‪ .‬אטר ‪/‬ר' לוי ית' שנה היהה בת ק‪%‬‬
‫פפוצצת בביתו של אותו רשע עבדא בישא קום חרוב ביהא‬
‫דמרך רבני מרך לא שמעין ליה * לא חרבה ירושלם אלא‬
‫בעון ביטול הורה' ר' פינחס בשם ר' חייא בר אבא אם'‬
‫כהי'זכי שהים רעוה עשה עמיאוהיעזבו מקורמיםחייםוגו'‬
‫שלא שמרו הורהי והיו מהעסקים בה והשאר היו מחזירין‬
‫אצלו‪ .‬אמד ר' אבא בר כהנא לא עמדו פולוסופין באומוה‬
‫העלם כבלעם בן בעור ובאבנימוס הנרדי נכנסו כל האומות‬
‫אצל אבניטום הנררי אמו'ו לו יכולין להזדוע לאומה זו‬
‫י‬
‫שלהםאמ‬
‫אם‬
‫להם לכו וחזרו על בתי בניסות *ובתי מדרשות‬

‫עובדיה "ד ז‬
‫אמונו העולם א ‪6‬‬
‫דברים‪.‬נ"ב ב"ה‬
‫!‬
‫וברש ‪ '1‬ג'ש‬
‫מז ‪"3‬ח ש‬
‫‪ Ioc.‬ש ‪fVide Joseph Kara‬‬
‫"‬
‫מ‬
‫"‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח ז ובתי מדרשו‬
‫נ‬
‫"‬
‫י‬
‫'‬
‫ב‬
‫~נ‬

‫‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫*‪2‬‬

‫יש שם הינוקוה מצפצפין בקלן אין אהם יכמין‬

‫להם ואם‬

‫גהקל קול‬

‫‪5‬א אתם יכלין להם שכן הבטיחון יצחק אביהם‬
‫ן שקלו ש‪ 5‬יעקוב מצפצף בבתי כנסיות ובנזם‬
‫יעקוב שבלימ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫מדרשות אין כל בריה‬
‫מצפצף‬
‫להם ובזמן שאין‬
‫‪ .‬אמר ר' יהודה בן פזי נתיב' זנח ישראל‬
‫והידיםידי עשו‬
‫מזב אהב ירדפו אין מוב אלא תורה שנ' "בי לקה מוב‬
‫נתתי לכם ונו' וכןהווי אומ' "לכן כאכול קש לשון אש ובי‬
‫יש קש שאוכל אש אלא דרכה של אש לאנוף הקש אלא‬
‫קש זה ביתו של עשו שנמשל לקש שנ' ‪/‬וביה עשו לקש'‬
‫לשון אש' זה ביתו של יעקוב שנכבול לאש שנ' זוהיה בית‬
‫יעקוב אש וחשש להבה ירפה להבה זה כיהו של יוסף שנמשך‬
‫‪ .‬שרשם כמק יהיה אלו האבות‬
‫ללהבה שנ' ובית יוסף להבה‬
‫שהם שרשיהן של ישראל‪ .‬ופרחם כאבק יעלה אלו השבמים‬
‫שהיו פרחיהם של ישראל מפני מה ‪4‬כי טאסו את תורתיי"‬
‫צבאות וו תורה שבכתב ואת אמרת קדש ישראל נאצו זו‬
‫תורה שבעל פה* אם' ר' חנינא לא חרבה ירושלים עד‬
‫שבפקו בה הינוקות של בית רבן שנ' (שפוך עלעמי‬
‫ל בחוץ‬
‫ל מחק אמר עולא לא חרבה ירושלים‬
‫מה שפוך משוםרעי‬
‫עד ש‪5‬א נתבייש זה מזה שנ' ‪/‬לכן יפלו בנופלים בעת‬
‫פקדתים יבשלו אמריי"‬
‫‪ .‬אמר ר' יצחק לא חרבה ירהמלים‬
‫עד שהשוו בה קמון בנדל שנ' גוהיה נעם ככהן ובהי'‬
‫‪4‬‬

‫)‬

‫;הבוק תבוק הארץ * אמר רב עמרם בר דשמואל בד אבא‬
‫אמר ר' חנינא לא חרבה ירחטלים אלא שלא הוכיחו זה את‬

‫הושע ה' ג')‬
‫בראשית כ"ז ב"בג " ‪4‬יצחק‬
‫מש* ד' ביש‬
‫עובדיה י'א‪,‬ל ישעיה ה‬
‫שם‬
‫ישעיה ה' נ"ע ‪1‬‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫"‬
‫י‬
‫נטענה נ"ב ב"ג שם סם ט"ו‪ /‬ירמיה ו' י"א‪,‬‬
‫שם ניד נ'‪/‬‬

‫‪4‬‬

‫נדש‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪25‬‬

‫זה שנ' יהיו שריה באיילים מה אייל זה ראשו של זה בצד‬
‫זנבו של זה אף ישראל באוהו הדור כבשו פניהם בקרקע‬
‫ה*‬
‫‪%‬א הוכיחו זה אל ז‬
‫(כב) הבא כל רעהם לפניךי כל הרע אויב בקדש ובן הוא‬
‫או' יאשראני קצפהי מעם והם עזרו לרעה‪ .‬ועולל לסו לשון‬
‫חהך אוהם באשר חתכה אוהי קמף עוללוהם‪ .‬באשר עוללת‬
‫לי' דקדק' עמהם נאשר דקדקת עמי נענין שנ' שוכרמך לא‬
‫העקל לשון חהיך' כי רבוה אנחוהי קבי דוי וכהי' "וכל‬
‫לכב' דוי ואם תרצה להביא הנה רוב האיברים של אדם‬
‫ד מהנחמין בהם *‬
‫שהסאו בהן ‪%‬קו בהן ועו‬

‫א שישעיה א' היא‬

‫' ש זכריה א' נו'ו ‪5‬‬
‫ויקראי"מי‬

‫איכה א'‬

‫ה'‪8‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרשה‬

‫ב‪.‬‬

‫(א) איכהיעיב באפוי העריב והחשיך והאפיל כענין שני‬
‫םמכוהה בענן לך והעב מאפיל יוהר לכך נאמ' איכה יעיב‬
‫באפו' על רוב מעשיהם וההכעשוה שהיו מכעיסים לפני‬
‫השם הביא עליהם אפו כענין שנ' ‪6‬בחר אף יי‬
‫" בארץ‬
‫ההיא להביא עליה אה כל הקללה* השליך משמים ארץ‬
‫הפארה ישראל עד שהיו מובמחין והייה רק למעלה והיו‬
‫מסה ממה לא היתה עלייהם כירירהם שעליהם‪ .‬מעם מעם‬
‫כענין שנ' "ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על צזרועוהי ארכיב‪.‬‬
‫אפרים ונשחמאו השליך משמים ארץ הפארה ישראל זה ביה‪.‬‬
‫המקדש כענין שנ' שבית קרשנו ותפארהנו' ולא זכר הרום‬
‫רגליו ביום אפו זה ביה המקדש שנ' ‪/‬השמים כסאי והארץ‬
‫י ואוי זנבואה למשכנותיו‬
‫הדום רגליעזי זה ביה אשר הבנול‬
‫נשתחוה להדום רגליו ורז"ל דרשו במררש על שחמר וי"ו‬
‫הבםרגליו‬
‫‪ .‬אמר ר' חנינא בר יצחק אמר הנביא לא זנר‬
‫השם הום של זקן שנימול לצ"ם שנה' ביום אפו* אפו אפו‬
‫'‬
‫שני פעמים אחד על‬
‫מקדש ראשון‪ .‬ואחד על מקדש שני‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫ג‬
‫אה ביה‬
‫(ב) בלעיי" ולא חמל כביה ראשון כהיב‬
‫יי" ואה ביה המלך ואה כל ביה גדול שרף באשי ביה יי"‬
‫זה בית המקדש ביה המלך זה פלמין של מלך ואת כל בית‬
‫הושע י"א נ' ז‬
‫ס"ד ש‬

‫ישעיה‬

‫י'‬

‫דה"ב כצק ט' ‪4‬‬

‫דברים‬

‫כ"ט כ"ו ‪6‬‬

‫איכה ג' ט'ד‬

‫ארכיב אפרים"‬
‫צ‬
‫זרועותיו ע ורועותי‬
‫שם ט"ו א'‪/‬‬
‫תהלים קל"ב זיז‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪80‬‬

‫נדל א‪5‬ו בתי מדרשות שהיו מנדקים בהם הורה ובמקדש‬
‫שני אמר ר' פינחס בשם ר' החשעיא ד' מאוה ופ' בתי‬
‫כנםיוה היו בירושלים ההן מביה המקדש ובבל אחה השחת‬
‫זריה ‪5‬ה ביה ספר ובית הלמור בית ספר למקרא ובית‬
‫לכבשנה ובכולם עלה אמפסיעום והחריבם שומנא לנו‬
‫חלמאי‬
‫ישבתי ננסיות נקרשי נאות יעקוב שנ' *רננו צדיקים ביי"‬
‫לשרים נאוו; ההלה' בלעיי‬
‫" ‪%‬א חמל בענין שנ' זנבקע‬
‫ישראל עהה היו בנים בבקי אין חפץ כוי את בל נאות‬
‫יעקוב אלו עה‪5‬מחץ שחכמים שהם נאהבם‬
‫ישראל שהם‬
‫ן פ' אלף ‪/‬פרחי ‪~ff‬‬
‫כהכה ובידם פ'‬
‫מניין לשם אם' ר' יחונ‬
‫שלף מניני רהב חזקנו ובקעו בחיילותיו ש‪ 5‬נבוכדנצר ודיכו‬
‫להם אצ‪ 5‬הישטעא‪6‬ם אם' להם השקכי מים אמת להם אבלו‬
‫תחלה הוציאו מיני מרוחין לאחר שאבלו הביאו נתוות נפוין‬
‫דיה אחד מחירו מותנן לתוך פיהו והיה הרחש נדנם לתוך‬
‫פיהםוויו מפרפריו ומתים ועליהם אמר זקנביא זוטא בערב‬
‫ביער בערב הלינו אורחתן דדנים לקראה צמא ההיו מים‬
‫בלחמו קדמו נודד ש" נודות* דום בעברתו אלו חומות‬
‫ירהח~ם שנבלט ממקומם שם הנהם לארץ' ממלבה' א‪5‬ו‬
‫ישראל נענין שנ' *‪.‬השהם ההטלי מלאנת בדצים חטריה‬
‫אלו שרים מ‪5‬שע‪5‬ה שירדו מגדליהם בענין שנ' )ואין אחד‬
‫שתחק עמי 'גל שה כי אם סיכלה *שרבם ואמר בעת‬
‫ההש יעמוד מיכאל השו הנד‪ %‬העומד עלבני עמך וכפשושו‬
‫מלבנה מורהה הכבכהן חשריהכענין שג' זמלכה ושריה בנהם‬
‫‪1‬‬

‫שש‪.‬שחלאן‬
‫שוע‬
‫ח'יז ‪,‬טפאש ‪4‬צ א'*‬
‫‪ 84 rat‬ה‪* 4‬אחז לצמאיעז‬
‫‪w‬‬
‫‪f‬‬
‫א*וספש*‬
‫אוכה צן ‪8‬זן א ‪.tnsne 4‬שאי* א *על ‪ jdne‬דנאל " בעז‬
‫‪awp~aa‬‬

‫‪n‬‬

‫‪a‬‬

‫‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪81‬‬

‫היה אומר להם ירמיה חזרו בכם ועשו תשובה עד שלא‬
‫יבואו שנאים אמרו אם יבואו שונאים מה הםיכולין לעשות‬
‫דין אם' מקיף לה נורא ואחרינא אמ' אנא מקיף ליה פרזלא‬
‫אם' השם בירילי אתון משתמשין מה עשה עמה ושינה‬
‫שמוהם של מלאכים דין דהוה על נורא עביר על מיא ודין‬
‫דהוא על מיא עבדיה ע‪ -4‬פרזלא וכיון שגרמו עוונות ובאו‬
‫שונאים שרו מכריזין כל תר וחד פלן ופלן הא עביד לי‬
‫מלא פלן אמ' ליה ‪1‬ית בחילי דאנא מורם מיניה ההוא דכתי'‬
‫קדש ואהנה לחרם יעקוב וישראל לגדופיםי‬
‫"ואחלל שרי‬
‫'‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫קרן‬
‫(ג) נדע בחרי אף כל קרן‬
‫בלשון גדולה כענין שנ' שקרנו הרום בכבוד וכן הוא אם'‬
‫שכרם היה לירידי בקרן בן שמן ואום' עוקרני ראם קרניו‬
‫ואום' "עלץ לבי ביי" רמה קרני וגדע בל אלו הגדולות בחרי‬
‫אף שהכעיסו לבוראם וכן הוא אומ' וידעו בני ישראל כי לא‬
‫על חנם השיב אחור ימינו כמו טשל הוא לפי שלא היה‬
‫‪.‬להם זכות לישראל להושע ובמה להתלות נהיתה ישועתו של השם‬
‫נקראה ימינו כענין שנ' ‪/‬הושיעה לו ימינו באלו שבה אחור‬
‫ובן הוא אומ' ז למה ההיה באיש נדהם וגו' ואו' געורה‬
‫למה הישן יי" אלא וביוצא נהל ברוב עונות ישראל מפני‬
‫אויב שלא ההניע את ישראל מפני אויב * ויבער בי;קוב כאש‬
‫להבה אשר נתוב בו !הלא אח עשו ליעקב ואהב את יעקב‬
‫ועכשיו ויבער ביעקוב * ס"א ויבער ביעקוב אמר ר' שמעון ב'‬
‫לקיש נשהפורעמה בא אין מרגיש בה תחלה אלא יעקוב‬
‫תהלים קי"ב ט'‪5‬‬
‫ישעיה מ"ג נ"חם‬
‫ישעיה ה' איש‬
‫עברים ל"ג י"זש‬
‫ש"א ב' א' ש‬
‫תהו ע"ח א'‪/‬‬
‫תהולם ת"ד טרדג‬
‫טובי א' ב'!‬
‫ירטנה "ד ט'‪11‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪88‬‬

‫אין‬
‫יגל יעקוב ישמח ישראל‪ .‬אבלה מביב‪ .‬אלופלימי‬

‫שנ' ושער ביעקוב' וכשהשמחה באה‬
‫' ‪4‬‬
‫יעקוב שנ‬
‫אחריהם אה החרב*‬
‫חרב בענין שנ' *חטלחהי‬
‫*‬
‫(ד) דרך קשתו בשיב בא וראה עד היכן נברא מדתהדין‬
‫שנאם' פסוק זה כלפי שבינה שאלמלא מקרא נתיב אי‬
‫איפשר לאמר זורך קשתו כאויב החת אשר אמר הכהו'‬
‫זדרכתילי יהודה קשת מלאהי אפרים ועוררהי בניך ציון על‬
‫בניך יון תו' נהפך רעליהם שנ' דרך קשהו תחת שאם'‬
‫הכתו' *ההניעה לו ימיט נהפך עליהם' נצב ימינו נצר זהו‬
‫שאמר הכהוב וכלהיה כאשר דימיהי למצוה להם אעשה ‪5‬כםי‬
‫נצב השם לדין והעיר ימינו כצר על ישראל* ס"א נצב השם‬
‫לנקום נקמה ימינו זו ההורה ועמד בצר וכן הוא או'‬
‫זוהבאתי עליכם חרב נוקמת נקם בריה‪ .‬ויהרת כל מחמדי‬
‫ן כענין שנ'‬
‫עין א‪5‬י הינוקוה של ישראל הנקראו מחמדי עי‬
‫‪4‬גם בי עדון והמהי כל מחמדי )בניכם זבשאם' בל ריבה‬
‫הרבה ענינים* באהל בה ציון יש שפיכה לרעה הש שפיכה‬
‫למוכה בענין שנ' ‪/‬חשפכהי על ביה יהד פו' ‪%‬רעה דנהי'‬
‫ג עליו חימה אפו‪.‬‬
‫י היהיי" נשם שהאהב אסר ארדף אחרי שונאי ישראל‬
‫ה)‬
‫וגפ(פ‬
‫;‬
‫'‬
‫‪%‬א‬
‫אהב כן‬
‫בך כתב חשלחהי אחריהם אה החרב כאויב‬
‫לא ענה מלבו* בלע ישראל הבליעם בין האומוה* בלע נל‬
‫"רמנוהיה אלו פלמדין שלהם * שחת מבצדיו אלו ערי בצורחע‬
‫מרניש בה אלא‬

‫זכריה ט' ‪"4‬נ‬

‫)‬

‫במדברל"ג נ*‪,1‬נ‬
‫לא‪,‬‬
‫בפגם ‪babet‬‬

‫קצזיה ט' ברון‬

‫זריתה ט' פרוג‬
‫האלים‬
‫הושע ט' ‪ fa‬ג‬
‫ישעיה טיב בשה ג‬
‫שא א' ש‬

‫תהלים יקד ז'‬
‫"יעליהםע‬
‫ויקרא ב"ו כיה ‪1‬‬
‫‪4‬‬

‫זכרהז חבי‬
‫'‪/‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪88‬‬

‫שכיהודה‪ .‬וירב בבת יהודה‪ .‬הרבה בהם תאניה ואניה הם‬
‫לשון עצב ולשון אנינוה‪ .‬ד"א בלע ישראל אמר ר' ברכיה‬
‫משום ר' שמואל בר נחמני בג' מקמות נאנסו ישראל אחד‬
‫לפנים מנהר סמבמיון ואחד שירד עליהם הענן והקיפן ואחד‬
‫בדופני של אנמוכיא חטלשהן בפסוק אחד =לאמר לאסורים‬
‫צאו אלו שלפנים מנהר סמבמיון לאשר בחשך הגלו אלו‬

‫שהקיפן הענן‪ .‬ועל דרבים ירעו אלו נתונין ברופני של‬
‫ישראל'‬
‫אנמוכיא שמהן נהפזרו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫(‪ 0‬ויחסום כנן סכ אמר ר' חמא בר חנינא כגינה שנחמם‬
‫מעיינה והלבין ירקה שאם נחסם המעיין שהיהי משקה בה‬
‫אה הנן מיד נשחה הירק‪ .‬ומפני מה כתיב שוכו בשי"ן שכיון‬
‫שנחמסו ישראל ונלו ישראל סיד שכבה חמתו של השם וכן‬
‫הוא אומ' *וגם אני אכה כפי אל כפי ויחמום כגן כשם‬
‫שהנן כיון שגלה הירק מיד סוכתו נהרסת כך ביון שנסתלק‬
‫השם מירושלים טיד נהרסה וכן הוא אום' "ונותרה בה ציון‬
‫כסוכה בנרם‪ .‬שחת מועדו זה בית המקדש שהיה רבית וועד‬
‫" בציון מועד‬
‫לישראל בענין שנ' זונועדתי לך שם‪ .‬שכח יי‬
‫ושבת אלו קרבנות ומועדים והשבתוה וינאץ בזעם אפו מלך‬
‫ובהן מלך זה צדקיהו וכהן זה שריה הכהן הראש ויש אום'‬
‫" בציון מלך ושרים בשעת חרבן הביה לא היה להם‬
‫שבחיי‬
‫ל*‬
‫כח לשמור לא מועד ולא שבת' ס"א ויחסם ‪/‬פ"ת וינ‬
‫" מזבחו שלא קבל ממנו ריח ניחוח וכן הוא אום'‬
‫(‪ 0‬ונחיי‬

‫‪.‬‬

‫ז‬

‫ישעיה‬

‫יחזקאלכ"א כ"כ‪4‬‬

‫א' ט' ש‬
‫שמות כ"ה ע"ב ש‬
‫‪.Kimchi 18‬ם ‪,‬ש‪61 Immanud ben Salomo 18 10‬‬

‫‪ 8‬וו ‪78‬‬

‫ישעי‬
‫ה מ"ט ט' ‪6‬‬
‫מתועד לה‪6‬לישי אש‬

‫‪/4 1 Josepb Kara‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪84‬‬

‫;שבעתי עלוה אילים וחלב‬
‫*ומנחה‪ .‬לא ארצה כנדבם‬
‫מדיאימי נאד מקדשו שהיה מכפר על ישראל‪ .‬אטר ר'‬
‫שחייא בשם ר' יצחק אמר דגשם כלום בזכעיסין אותו אלא‬
‫‪ .‬הפגיר ביד אסב‬
‫הקדבנוה הריני זונחם ומקלקלם‬
‫רב'שבי‬
‫התא ור' אחא ור' מיישא בשם ר' ‪2‬ינאי אמרו בשעה‬
‫שנננסו נוים לביץ‪ -‬המקדש היו מבעטין ברנליהם ונתחין‬
‫רומחיהן בקרקע המקדש וזוקפין בלפי למעלה פניהם ומיגיזין‬
‫בקלם וכן הוא או' ששאנו צורריך בקרב מועדיך תו'‪ .‬ביום‬
‫מועד כיום שהיו ישףאל מהקבצים ‪/‬לרנל‪ .‬ניאר כמו זנארהה‬

‫אי‬

‫בריה עבדך‬

‫*‬

‫(וש חשביי" להשחיה‪ .‬זה שאמר הכתוב בי על אפי חשל‬
‫‪4‬‬

‫חמהי תו' ההא יום חינוך הביה שבו נשא שלמה אה בה‬
‫פרעה והיה ק‪ %‬שמחת בה פרעה יתאה שכקל המשוררים‬
‫בבית המקדש * נטה קו גזר גזירה ‪/‬נלום' נטה עליהם סדה‬
‫הדין' לא השיב ט‪-‬ו מבלע הם לא חזרו בהם והשם לא‬
‫השרב ‪ rp‬מבלעי וטשבל חיל וחומה ר' חנינא אמר שורה‬
‫‪1‬‬

‫ובר‬

‫שודה'‬

‫(פ שבעו בארץ שעריה‪ .‬זה שאמר הבהוב‬
‫דלתיך היאכל אש בארצך כיון שטבעו בארץ שעריה מיד‬

‫גפהח לבנון‬

‫ידעו ןהאומוה שנתן רשוה להשחיה‪ .‬מלבה השריה בנוים אין‬
‫תורה‪ .‬אין תורח סלניז ותורת שרים נוהנין ‪-‬בהם אלא‬
‫ראיהי עבדים על סוסים ופרים הולכים כעבדים על הארץ‬

‫א' הא ‪4‬‬
‫ו'חני ‪ Eaba rabbk habet‬ש‬
‫מלאכי א'"‬
‫במועדםומהלליםמשוררים בכלכליפששזערי"‪ fw‬ההלים ע"ד ד?‪ ,‬וצאי ‪0‬ש‬
‫א‪4‬‬
‫נדול שאד מקול אש‬
‫זרמיה לאבפןל"‬
‫תהלים פ"פ ט'קנ‬
‫ם א‪2‬‬
‫א ‪2‬‬
‫זכריהי"‬
‫אומחז"ע"‪5‬‬
‫‪ *00‬נ‪ * '6‬חוק ‪/‬‬
‫‪6‬‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪35‬‬

‫שהרייכניה היה בביה האמורים ושריה משרחים למלך‬
‫ס"א מלכה הטריה מלכוה ישראל הטריה בין האומות עד‬
‫שלא קבלו התורה' פד"א אין תורה אין יכלין ישראל‬
‫*לקיימה בין האומוה וכן הוא אומ' שהקו על משבהיה‬
‫במה גזירוה גזרו על ישראל שלא עיקיימו אה ההורה‬
‫‪ .‬נם‬
‫נביאיה לא מצאו חזון מיי" אלו נביאי השקר לא מצאו חזון‬

‫אשור'‬

‫)‬

‫מיום‬

‫שנלו'‬

‫(י) ישבו לארץ ידמו‪ .‬העלו עפר על ראשם לזכור ברית‬

‫אברהם שא' זואנוכי עפר ואפר' חנרו שקים לזכור בריה‬
‫זכוה יעקב שנ' בו ‪/‬וישם שק במתניו' הורידו לארץ ראשן‬
‫אויבי בתולה ירהטלם‪.‬‬
‫שלא היתה להם הרמה ראש מפני‬
‫י משוש לכל הארץי‬
‫שהיהה כלילת יופ‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫(י"א) כלו בדמעוה עיני אמר ר' אליעזר‬
‫ניתןלעין‬
‫להוריד דמעה אם הורירה יזהר מדאי מיד נססיה וכן הוא‬
‫או' יושבו העבים אחר הנשם זה מאור עיניו של אדם שהוא‬
‫‪ .‬נעשו מעי גושים‬
‫שב וכלה ספני הדמעות‪ .‬תמרמרו מעי‬
‫‪ .‬נשפך לארץ כבדי' כאדם‬
‫מלשון ‪4‬בארת בארת חמר‬
‫שהוא‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ב‬
‫עד‬
‫שמצמער יותר מדאי וכבידו לוקה‬
‫כחהך‬
‫יוצא ממנו' בעפף עלל ויונק ברחובוה קריה‪ .‬עיטוף זה‬
‫איני יודע מהו כשהוא אומ' זבההעטפם כחלל ידענו שגם‬
‫זה כן שהיו מפרפרים שגועים בהוך אבק דרכיםי‬
‫(יט לאמותם יאמרו איה דנן* ר'סימוןאומ' איה (קילוסקין‬
‫‪ loc.‬ת‪Vide 4' Joseph Kara 1‬‬
‫לקאם התורה א ‪6‬‬
‫ה )‬
‫אינה א' יפ‬
‫קייטו את התורה ‪0‬זק ימולו את בניהם ושיהללו את השבתות ע א‬

‫שם ל"ז לד‪.,‬‬

‫בראשיהי"רי‬
‫' ג קהלת יצב ב' ?‬
‫‪- 3%‬ק ‪Vide Introdaction,‬ג‬
‫‪02‬‬

‫בראשית י"ח כ"ז‬

‫"יכהב'י"ב'‬

‫‪4‬‬

‫?‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪88‬‬

‫נאים וחמר עהיק "שהיו מתעדנים‬
‫מעשה באשה אחת שאם' לבעלה צא וקח לנו דבר שנחיה‬
‫צא‬
‫בהם יצא ולא מצא ופרפר ומה אמרה לבנה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ה‬
‫וביקש אה אביך הלך ומצאו מת בכה עליו עד שמת נם‬
‫בהם' בהתעטפם כחללי‬

‫הוא‪ .‬בהשתפך נפשם אלו הקשנים‪.‬‬
‫‪ .‬שבזמן שאדם רואה אדם‬
‫(ינ) מה אעידך ומה אדמה לך‬

‫עלוב כמוהו מקבל על עצמו נחמה וכן הוא אום' על‬
‫נבוכדנצר *גם אההחיי‬
‫ת כמונו אלינו נמשלה והייה צור‬
‫נחמה לבל האומוה אבל ירושלים לא נמצא להשמתה לנחטה‬
‫שהיתה ירהטלים למעלה מנולם ואין הנדל מתנחם מן הקטון‬
‫כי אם מן השוה לו לכך נאם' מה אעידך ומה אדמה לך‬
‫כש מה אייעדך אי זה דבר לנדולתך אי זה מלכוה אדמה‬
‫לך לנחמך' מדרש מה אעידך הרבה עדיוה העידיתי בך‬
‫הרבה שביזות נתתי לך מלשון )יאכל עד‪ .‬ומה אדמה לך‬
‫לא דמיתי לך אומה בעלם * מה אשהה‪ .‬לך‪ .‬בזמן שאשוה‬
‫לך אז אנחמך וכן הוא אום' "והשארהי בקרבך עם עני ודל‬
‫וחסו בשםיי" ואעפ"ב אין מקרא יוצא מידי פשומו כענין‬
‫שא' למעלה‪.‬‬
‫בים שברך* כלום' השם שאמרהם לו‬
‫י‬
‫כ‬
‫יהוא ירפא לך‪.‬‬
‫ד‬
‫נם‬
‫שמי כמוכה על הי‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫ל‬
‫(יד) נביאיך חזו‬
‫נביאן השקר הם היו חחים לך‬
‫שוא ותפל היו מנחמים לך ומרפאים אוהך על נקלה כענין‬
‫‪ .‬היו‬
‫שנ' ‪/‬הרפו אה שבר בת עמי על נקלה וגו' ותפל‬
‫פחים הפל בדבריהם בענין ‪ 'ae‬זאל מחי הפל מחזו לך‬
‫משאות שוא וטדההים נבוסת שונר היו מרבבאים לך ואין‬
‫צפניה ג' ‪'4‬בצ‬
‫י"נ ‪4‬א‪,‬נ‬
‫‪~wptnv‬‬

‫בראשית ט"מ כ"ז י‬
‫‪4‬אן‪.‬שעיט*י‬
‫ירמיה ח'‬
‫)‬

‫שהחנו א‬
‫יצ 'ש‬
‫שמוח ‪4 f~w‬א ‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪87‬‬
‫הלא 'הראה‬

‫משאות אלא נבואה נענין שנ' *מה משא *יו"‬
‫" צבאות‬
‫חנניה בן עזור שהיה אום' לישראל "כה אמריי‬
‫אלהי ישראל לאמר שברתי את ע‪ %‬מלך בבל בעוד שנתים‬
‫" אשר‬
‫יטיס אני משיב אל המקום הוה את בל כלי ביתיי‬
‫לקח נבוכדנצר ונו' ומה נרמו להם מרוחים אשר הודחתים‬
‫" אלהיך‬
‫בכנפות הארץ נענין שנ' ‪4‬כי בקש להדיחך מעליי‬
‫ואם האמר הלא ב"ו מוסיף עלענין ראשון והיה ראת לום'‬
‫משאות שוא ומרוחים כלום' משאות שוא שגרמו היו מדוחים‬
‫על הפסוק ויחזו לך ‪.‬טשאות שא ומדוחים‬
‫בך יבא‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫ה‬
‫לא היתה נבואתם לך אלא כדי להתלותך על שוא שלא‬
‫לשמוע על דברי הנביאים הנבאים בשם יי‬
‫"' ומדוחים וכדי‬
‫" אפקיך וכדי להדיחך בנלות לכך נאמר‬
‫להדיחך מעל יי‬
‫ומדוחים שתי דחיותי‬
‫(סו) מפקר עליך כפים כל עוברי דרך שרקו בפיהם‬
‫מלשון שריקות עדרים' ויניעו ראשן על בת ירהצלם שכהאדם‬
‫ראה את חבירו משונה סמה שהיה הוא סופק עליו נפים‬
‫ושורק ומניע ראשוי הזאה העיר נענין שנ' על נעמי *הזאת‬
‫נעטי' שיאמרו כלילתיופי בא וראה מה בין ירושלים לשאר‬
‫ארצות שאר ארצות משבחות את עצמן צור אמרהאני כלילת‬
‫יופי סנחריב אמר ‪/‬ער בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם‬
‫נעמן אמר זהלאפוב אמנה ופרפר אבל ירושלם אחרים משבחין‬
‫אותה שיאמרו בלילה יופי משהם לכל הארץ שאמרה לא‬
‫נאמרה אלא שיאמרו משנס לכל הארץ שכל העולם היו‬
‫מצפין לדאותה היהנות מפובהי‬
‫ירחיה כ"ח ב' ש ‪.‬דא ש ‪ aon est‬רבר השדבר ‪ 94‬א* ירמיהכ"נ ל"ג*‬
‫ט"ב ה' י"בן ישעיה ל"ו ‪. ffi‬רח? א' י"פ* ‪31‬רים *"ג י"א‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪88‬‬

‫(מז) פצו עליך פיהם‪ .‬מפני מה סהקדים פ"ה לעי"ן על‬
‫שהיו או' בפיהם מה שלא ראו בעיניהם פצו עליך פיהם כל‬
‫אויביך והיו שמחים במפלתך' שרקו ויחרקו שן' למדנו ששנ*‬

‫שריקות היו אחה לטובה ואחת לרעה למעלה אמר שרקו‬
‫ויניעו ראשם וכאן אמר שרקו ויחרקו שן ובן הוא אום' ‪6‬ישום‬
‫וישרוק על מכותיה‪ .‬אפרו בלענו אך זה היום שקיוינוהו‬
‫מצאנו ראינו וכן הוא אום' לי קוו רשעים לאבדני‪.‬‬
‫(יז) עשה יי" אשר זמם כענין שנ' שכי על אפי ועל‬
‫תמהי ונו'‪ .‬בצ; אמרהו השלים דברו אשר צוה מימי קרם‬
‫על פי משה רבינו ע"ה שאמר והשימתי אה מקדשכם ודומה‬
‫לו אמרהי הוא דברו כענין שנ' *שש אנכי על אמרהך‬
‫כמוצא שלל רב' הרם כותלי ביה המקדש ולא חמל על‬
‫קדושתםי וישמח עליך אויב‪ .‬הרים קרן צריךי הוא שהנביא‬
‫אומ' ‪/‬אל השמחי אוייבהי לי כי נפלהי קמתי‪.‬‬
‫(יח) צעק לבם אליי"' מקרוה לבם היו צועקים כענין‬
‫שנ' זאוחילה קירות לבי ולא כמו שנ' גהפהוהו באיהם אלא‬
‫צעק לבם אליי‬
‫"‪ .‬חומה בה ציון הורידי בנחל דמעה היה‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫לך להוריד יומם‬
‫אל תהני פוגה לך כלום' אל‬
‫התבטלי ודומה לו ‪,‬על כן ה?ונ הורה תתבטל הורהי‬
‫(ים) קומי רני בלילה‪ .‬בליל כתי' בלילה קרי כלום'‬
‫‪/‬והעבור‬
‫בליל ט' באב זכרי אותו בבל שנה ושנה‪ .‬רני‬
‫הרנה והוא לשון מפפד' לראש אשמורות בשעה שהתנומה‬
‫מתנודדת מבני אדם‪ .‬שפני כמים לבך לכן אין הפלתו של‬
‫)‬

‫כמי‬

‫ט צ"ד )‬
‫ירמיה טיט ל"ז ‪6‬‬
‫ההליס קי"‬
‫תהלים קייט קס"ב ש‬
‫ירסיה ד'י"ס ן סיכה ז'‬
‫‪ %. Joseph Karh‬מ) מ"א ב"ב ל"ו ‪ /‬חבקוק א' ד'‬

‫ח'‪,‬‬

‫~‬

‫‪San. 1045.‬‬

‫‪ vide‬ם‬

‫ירמיה ליב ל"א צ‬
‫תהלים ע"ח ל"ו ג‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪89‬‬

‫אדם נשמעה אלא אם כן משים את לבו כמימי נכח פני‬
‫יי" כל המהפלל בלילה כאלו שכינה כנגדו מפני‪.‬שלבו פניי‬
‫ואינו טהרהר בצרכי העולם והוא מתפלל *בכוונה שאי אליו‬
‫כפיך‪ .‬פסוק זה על בני הניה ושיבקשו רחמים על ישראל‬
‫‪ .‬על נפש עולליך העמופים ברעב בלא נבואה‬
‫בכל דור ודור‬
‫וחזון כענין שנא' "והשלחהי רעב בארץ לא רעב ללחם ‪%‬א‬
‫חוצוה‬
‫" * בראש‬
‫צמא למים כי אם לשמוע אל דברי יי‬

‫מפטרים בחוצוה לארץ בכל חוצוה הנוים‪.‬‬
‫‪ .‬כלשון בני אדם‬
‫" והבימה‬
‫(כ) ראהיי‬

‫י‬
‫כ‬
‫דבריו‪.‬‬

‫שכופל‬

‫למי עקלה כה אם תאכלנה נשים פרים פרי במניהםי עקלי‬

‫מפוחים במו ‪4‬וימיני מפחה שמים ופירושו תקנה שמים מתוקנים‬
‫כמו נדופים ונוראים כך היו בני ציון עקלי פפוחים מתוקנים‬
‫בכלמיני הענונים מפונקים בבל מיני תפנוקים ובשעה כשלון‬
‫ירושלים היו אונלוה אוחם ובדברי ר' ז"ל אם' "מעשה בבית‬
‫שני בדו‪14‬נ בן יוסף שהניחו אביו בן קמן לאמו והיה (והיהה)‬
‫מודדתו במפוחים ונותנה משקלו זהב לביה המקדש ובשעה‬
‫כשלונה של ירושלם מפחתו ואכלהו ועליה קונן ירמיהו אם‬
‫האכלנה נשים פרים עוללי מפוחים‪ .‬אם יהרוג וגו' זה זכריה‬
‫בן יהוידע הכהן שהיה דמו תוסס בבית המקדש עד שבא‬
‫נבוזראדן רב מבחיא ונקם עליו נקם גדול כמו שמפורש בפר'‬
‫חלק שלא מצינו שאומות העלם הרגו נביאים כביה המקדש‬
‫אלא רוח הקדש אומרה להם לישראל‪ .‬אם יהרג במקדש יי"‬
‫כך לקיהם בדבר‬
‫כהן תביא כשם שעשיהם דבר משונה‬
‫משתה שדול‪.‬‬
‫וגדי‬

‫עסופ ח' יא‬

‫ש‬

‫‪*eo‬‬

‫מח"‬

‫לבקש‬
‫" שם*‬

‫א‪6‬‬

‫בכוץ הדעת‬

‫אש"""‬

‫"נ ‪4‬‬

‫א‬

‫‪6‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪*0‬‬
‫(נא) שכבו לארץ חוצוה נער וזקן ‪.‬במדה שחטאו בה לקו‬
‫מה כתיב בהם "כי גם איש עם אשה ילכדו נער עם מלא‬
‫ימים לפיכך שכבו לארץ חוצוה נער הקן שהיו שוכבין מוטלין‬
‫בחוצוה כרומן על פני האדמה' בהולוהי ובחורי נפלו בחרב‬
‫שאם לא גהת ישוה לאומות העקם אין כל אומה ישון‬

‫היתה יכולהלי‬

‫*‬

‫‪ .‬מגורי אוהב שהיו‬
‫נכנ) תקרא כיום מועד מנורי מסביב‬
‫יראים ומתפחדים מפני מלשון"סגור מסביב בהוסדם וגו' ולא‬
‫" לפיכך הקדים השם והנלה נלוהיהוינין לבבל‬
‫היהביום אףיי‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫צ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ועדיין גלוה צד‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ח‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ק‬
‫מן‬
‫כדי‬
‫‪.‬‬
‫השבי מרנוע בהם אשר טפחהי ודביהי אויבי כולםי בלום'‬
‫אשר הקנתי והגדלהי ורביהי אותם אויבי כלם כמה בחורים‬
‫של ישראל וכמה בהלוה שנהנדלו בכל מיני הענוגים נפלו‬
‫ביד צר ובלם הלכו להם‪.‬‬

‫תהולם ל"אי"ר*‬

‫ירמיה ו' "א‬

‫ם‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרשה נ‪.‬‬
‫ח) אני הנבר ראה עני ‪8‬רו יהושע דסכנין בשם ר' לוי‬
‫אמר אמרה כנסת ישראל לפני השם אני למודה להביא עלי‬
‫סכות כמו איוב שנ' גמי נבר כאיוב וכשם שבאו על איוב‬
‫באו על ישראל ואיוב היה משל לישראל כשם שאיוב תחלה‬

‫אבד ממתו ואחר כך כניו השחר כך לקה בנופו נך ישראל‬
‫החלה לקחו מניני הזהב וקצצו דלתוה ההיכל )ולקחו בל‬
‫אוצרוה המלכים ואחר כך מילה כל אביריי ואחר כך נת‬
‫" לבתקה בה יהורה עד אשר פפחתי ורביתי לכך‬
‫דרךיי‬
‫נא' אם הגבר ראה עני דומה אני לנבר אשר ראה עני זה‬
‫איוב‪ .‬נשבם עברתו בחטת אפו ובחמתו וכן הוא אום'‬
‫עופקדהי בשבפ פשעם ואו' * הף אשור שבם אפי ששבט‬
‫עברהו של השם הוא הרשע ונם נקרא חרב שנ' ‪/‬פלפה‬
‫נפשי מרשע חרבך לכך נא' בשבם עברהו שהביא עלי את‬
‫הבשדים הנף הסר והנמהר שהם שבם עברהו' זם"א אני‬
‫הנבר ראה עני בשבפ עברתו ייאוטו צל אומו כי נרנם מלי‬
‫אברי פספופו מ) כך אדמה עלי יכול כל אדם לום' זה‬
‫האיש ראה עלי בשנם עברהו של השם מכל הנביאים‬
‫שההנבאו על החרבן שהרי כסה נביאים נהנבאו על חרבן‬
‫בימיהםכי אםכימי * (תוספות‬
‫הכיה ובכלם לא חרבה‬
‫המאור הנדל רש"י ז"ל) הבי"‬
‫איובל"דז'ג‬

‫ושנרובתנותלסלךאשורוכלגו"*ו)‬
‫ישעטו *ן ה' ש‬
‫תה*םיז "נ‪/‬‬
‫‪rf.R.Joseph K#antin loc.‬‬

‫‪Yalkut Sbimoni.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ ahnn‬פ"ק ל‪4‬ר~גש‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫**‬
‫(ב) אוהי נהנ וילך חשך ולא אור כנגד שתי חרבנוה‬
‫ממשם; שנ' חשך איני יודע דלאו אור ומאי ולא אור בלא‬
‫נבואה שנ' פאין ;ור נביאי ד"א ולא אור בלא תורה ונעו‬

‫מים אל ים‬

‫'‬

‫(נ) אך בי‬

‫פקודה שניה‬

‫*שוב במכוה משונוה זה‬

‫ממהרת'‬

‫מזה על‬

‫הראשונה‬

‫(ד) בלה בשרי ועורי‪ .‬בשרי זה זבור ועורי זה סנהדרין‬
‫כשם שהעור מנמה הבשר כך הם מכסים ומנינים על ישראל‬

‫בזבוהן' שבד עצמוהי אלו נבורימ העצומים השרים והסגנים‪.‬‬
‫(ה) בנה עלי ויקף‪ .‬כאדם שמשימין אוהו בתוך הבנין‬
‫כל זמן שראשו חוץ מן הבנין ורואה אוירו של ;ולם יש לו‬
‫נחמה ומביאין לו לאבול והוא חי שם כיון שבונין למעלה מן‬
‫הראש אז תבא לו ההלאה נך ישראל לא דיי שנלו אלא‬
‫שנהפזרו עוד בכל פינה מהם מעבר לנהרי כזפ ומהם‬
‫‪6‬לנהרי חשך ומהם בדופני של אנטוכיא שהכתו' מעיד‬
‫עליהם ו‪-‬ה בת יהודה מכרהם לבני היוונים למען הרחיקם‬
‫מעל נבולם‪.‬‬
‫(ת במחשכים ההניבני‪ .‬זה שאמ' דוד "שהני בבור‬
‫תחתיות זבמחשכים במצולות זו היא הגיה שהיא חשך‬
‫ואפלה‪ .‬כמיהי עולם ולא מיתי עלם ממש מלמד שיש עוד‬
‫)‬

‫" ונו'‪:‬‬
‫תקוה שנ' ‪/‬ויש תקוה לאחריתך נאם יי‬
‫‪ .‬שהסתיר נבואתו מישראל לפיכך לא אצא‬
‫(ז) גדר בעדי‬
‫שאי אפשר זלישראל לצאת מן הנלוה בלא נבואה' הכביד‬
‫נחשתי שפיזרני בן האומיה שלא תמצא מהם ריבוהים יחד‪.‬‬
‫' )‬
‫גהרי ע ‪6‬‬
‫‪"(.‬‬
‫)יואל ד' ו‬
‫תהלים ע"ד פ' ‪4‬‬
‫ח* *שראל צ ירכיה ל"א י"ז‪,‬ע במצרים ‪4‬ש ש תהילם פ"ח ז'א‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪45‬‬

‫(ח) גם בי אזעק ואשועי שכמה שנים ישראל צועקים‬
‫בגלות ם;ורה למה הישןיי" שהושיעני אלהים כי באו מים‬
‫עד נפשי‪ .‬שהם הפלהי ששם מחבה ברזל בינו ובין ישראל‪.‬‬
‫ן'‬
‫שתם כתי' בשרן כמו )שהום העי‬
‫(ם) נדר דרכי בנזית כענין שנ' "הנני סך אה דרכך‬
‫י פהח לשוב נאספו הנביאים כלו החוזים‬
‫בסירים לא נהן‬
‫ל בנו כח במה להשען‪.‬‬
‫במלו הרואים ואין‬

‫(י) דוב אורב הוא לי‪ .‬זו מלכות פרם שנמשל כרוב‬
‫רכה*' 'וארו חיווא אחורי רמיא לדוב‪ .‬הני רב יוסף אלו‬
‫הפרסיים שאוכלין כדוב ושוהין כרוב ומסרבלין שיער בדוב‬
‫ואין להם מנוחה כרוב' ארי בממהרים ארי קרי אריה כהיב‬
‫זה נבוכדנצר דכתי' ביה ‪/‬עלה אריה מסבכו לכך נאם' כרוב‬
‫כאר? ימהו שנא' הואיי" הוא נזר ונהיה כענין שנ' זוקיאהי‬
‫לי נבוכרנצר עבדי‪.‬‬
‫(יא) ררכי סורר ויפשהניי לשון משנה ופשח אילן שנפשח‬
‫קושרין אותו בשביעיה כלום' לאחר שהגלני בנלוה סורר‬
‫דרכי‪ .‬ד"א ררכי סורר ראה השם שהייהי סורר כבן מורר‬
‫ומורה לפיכך ויפשחני הבקשני כענין שנ' *והבקע העיר‬
‫סיד שמני שומם‪.‬‬
‫(יב) ררך קשהו ויציבני כמטרה לחץ כשם כמשימין‬
‫המטרה והכל יורין בו כך שמני בנלוה וכל האומות יורין בי‬
‫ומנין אותי ובוזזין ומחרפין ומנדפין אותי‪.‬‬
‫במדבר כ"ר נ'‬

‫ירמיה ד' ז"ר‬

‫)‬

‫שם ס"ט ב'ש‬

‫*זז‬
‫שם נ"ב ז'ג‬
‫אושא"‬

‫כמאל ר ה' ש‬

‫תה*ט ט"מ כיד‬

‫שם כ"ח ט'?‬

‫‪4‬‬

‫הושע ב' ח'ע‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪46‬‬

‫(ינ) הביא בכליוהי בני אשפתו' אלו החצים שבתוך‬
‫האשפה אלו הם דאגוה הנלוה ומצוקוה הנלוה וכן הוא אום'‬
‫(יד) המהי שחוק לכל עמי' ‪%‬טה חסר מ"מ אלו כשדים‬
‫שהם אומה שפלה מנל האוטוה שנ' פהן ארץ כשדים זה‬
‫העם לא היה‪ .‬ננינהם בל היום מהנתצים בישראל ובן הוא‬
‫אום' באיוב גועהה נגינהמ הייהי ואהי להם למלה ודוד הוא‬
‫‪" '1%‬וננינוה שוהי שכר שהאומות אוכלין ושודוין_ ומשהכהין‬
‫יממפרין בישראל ומלעינים אוהסי‬
‫במרומים‪ .‬חרבן ראשון ושני‪.‬‬
‫(טה‪.‬השביעני‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫השם אמר ליחזקאל רבן אדם‬
‫(מז) וינרם‬
‫עשה לך כלי נולה ור' חייא ורבא ור' שמעון בן חלפהא אמרו‬
‫חמה וקערה הטטיח וכל אחר ואחד משמש שנים או נ' דברים‪.‬‬
‫חמה ממלאה קמח' ונוהגות החת ראשו קערה אוכל בה‬
‫הטותה בה שטיח לש בו וישן עליו אמר השם אני אמרתי‬
‫תהיה יחזקאל לכם לסופה ככל אשר עשה כן העשו ואהם‬
‫לא עשיהם כן אלא נליהם ‪%‬א היה במה ללהט והיו גומוה‬
‫עשוין בארץ ‪%‬שין בהן והצרורות ‪/‬נרכסין בעיפה והם אוכלין‬
‫ושינם קהוה שנ' וינרם בחצץ שני ודומה לו וואחר ימלא‬
‫פיהו ‪ *ryn‬סגרם לשון גשיכור כמו )נרמה נפשי להאוה‬
‫חלוא לשון שבור כלום' אמר דוד נשתברה נפשי להאוה של‬
‫השם‪ .‬הכפישני באפר‪ .‬הבליעני בהוך האפר' הנפישני אין‬
‫לו דמיון למקרא והוא לשון הלמוד נופש לשון אונם‪.‬‬
‫(יז) והזנח משלום נפשי' על עון אשה זנחה משלום‬
‫ישעיה כ'צי"‬
‫איוב ל' סףג‬
‫נ ‪6‬‬
‫תהלים ‪O"D‬י'צ‬
‫שם כ"ד כיד ש יחזקאל י'ב ג'ק‬
‫ב'י'ח ש מדבקת ע‪,‬ל‬
‫מש*‬
‫'‬

‫)‬

‫תהלים קי'ט ב'צ‬

‫" ‪4‬שיכחו בסוג‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪47‬‬

‫*דרכיה ירכי‬

‫נועם וכל‬

‫נפשי שזנחתי התורה שכהו' בה‬
‫נהיבהזיה שלום על בן נשיתי סובה יצאתי בנלות ונשיתי‬
‫ארץ סובה ורחבה וכן הוא אום' יזנח ישראל פוב אהב‬
‫ל מוב *‬
‫ירדפו מה פעם אויל ירדפו משום דזנח ישרא‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫(יח) ואומר אבר נצחי ונו' ואומר לפי הצרוח‬
‫עלי‬
‫' אבד נצחי אבל תוחלתי מיי" כענין‬
‫ואורך גלותי ישלילים‬
‫" ואום' שמה השהוחחי נפשי'‬
‫שנ' קוה קויהייי‬
‫(יפ) זכור עניי ומרודי' אסרה כנסת ישראל לפני השם‬
‫זונרה אניבעניי על המרדים שמרדתי ולענה ורהט שההפקהני‬
‫בכל רור ודור שהם עומרין עלינו לכלותינו *ד"א זכור עניי‬
‫ן'‬
‫ומרודי ולענה ורוש ואיפיק דין לדי‬
‫(כ) זכור הזכור והשות עלי נפשי' אמרה כנמה ישראל‬
‫לפני השם רבתו ש"ע במוחה אני כי זכור תזכור מה שעשו‬
‫לי אומות העקם אבל תשוח עלי נפשי עד שהבוא הנקמה‬
‫‪,‬‬
‫עליהם נפשי משהוחחה‬
‫*‬
‫בה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪/‬כי ידין יי"‬
‫(כא) זאה אשיב אל לבי כי‬
‫עסו ועל עבדיו יהנחם וא' )כי רם עבריו יקום ונקם ישיב‬
‫לצריו וכן דוד או' *לקי הורהך שעשועי ונו' וכפשופו של‬
‫פסוק זאה אשיב אל לבי חמד על החסד שאמר לסמה הסרי‬
‫" כי לא המנו‪.‬‬
‫יי‬
‫" בבל דור ודור‬
‫(כב) חפרייי" כי לא המנו' חסדי יי‬
‫עם ישראל וכן אסר ישעיהו ‪,‬חסדי יי" אזכיר ההלוה יי"‬
‫תחלה יצאו ישראל ממצרים בחסדו היה ‪%‬א טפובם כשהוציאם‬
‫מש*‪.‬ג'י'‬
‫ז ‪6‬‬
‫תהמם ס' ב')‬
‫הושע ח' ג'*‬
‫)‬

‫ל"ב‬

‫ידשבעריהי ס‪-‬נז'ל*שי‬

‫סאו *‪.‬ד"א תו'*‬

‫ומקזיםקיפ שזבג‬

‫שם מ"ב ו'ע‬
‫ושם שם מתן‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪*8‬‬
‫מבבל לא בזכותם אלא בחסרו וכן כשהשם ירצה לקכץ את‬
‫ישראל טן הגלות לא מפני מעשיהם הטובים כי אם למענו‬
‫שנ' פלא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם למעני למען‬
‫שמי המחולל בגוים לכן הוא או' חפרייי" כי לא תמנו ‪3‬כי‬
‫לא המנו הנו'ן טפילה וראיה כי אמר למטה כי לא כלו‬
‫" נדולם הם כי לא תמנו בין האומות כי לא‬
‫רחסיו' חסרייי‬
‫כלו רחמיו‪ .‬חסדייי" אשר הבסיחנו כי אני יי" לא שניתי‬
‫מ ואימ' )כי אעשה כלה בכל‬
‫ואהם בני יעקוב לא כייה‬
‫ך שמה אך אותך לא אעשה כלה'‬
‫הנוים אשר הפיצוהי‬
‫(כנ) חדשים לבקרים' חרושים אהם עתיד לעשוה אה‬
‫ישראל כענין שנ' ~הנני בורא חרשה עתה תצמח בארץ‬
‫)נקבה תסובב גבר ‪/‬ואמר זכי כאשר השמים החדשים והארץ‬
‫החדשה‪ .‬לנקרים אהה עתיר להצמית כל רשעי ארץ רבה‬
‫י כל רשעי ארץ '‬
‫אמונתך לקיים דברך שאמרה אצמית ל‬
‫ס"א חדשים לבקרים מתיך שאתה מחרש בכל בקר ובקר‬
‫ם אנו שרבה אמונהך לגאלינוי‬
‫נשמתנו יודעי‬
‫'‬
‫י‬
‫ש‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ס‬
‫נ‬
‫כ‬
‫אמרה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫אמרה‬
‫לפני‬
‫(כד) חלקי יי"‬
‫השם רבונו של עולם לא בחרהי באלוה אחר אלא באלהי‬
‫השמים והארץ שנ' עיי" מנה חלקי וכוסי וגו' כי הלק יי"‬
‫עמו על כן אוח~ל לו כמו שנ'‪,‬אשרי כל חוכי לו‪.‬‬
‫" לקוויו' יכול לכל ת"ל לנפש ‪-‬תדרשנו שנ'‬
‫(כה) טוביי‬
‫הדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך *‬
‫‪/‬כי‬

‫חס זכי‪.‬‬

‫ירסיס ל' י"א‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ * 00‬ואסרי החדשה‪,‬ע‬
‫)‬

‫ישעיה ל' הה‪,‬‬

‫' ' למטף ‪3‬‬

‫ירסיה ל"א כ"א ש‬

‫תהלים ב"ז ה' ג‬
‫דברים ד' כ"ט (‬

‫יחזקאל ל"ו נ"נ פ‬

‫(מ~‪,‬ישעיה מ"ג י"טצ‬

‫ישעיה ס"ו נ"ב ש‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪49‬‬

‫(כס טוב ויחיל ודומם‪ .‬טוב הוא לישראל ליחל לשם‬
‫‪ .‬ורומם‬
‫החסד‬
‫כענין שנ' יחל ישראל אל יי"‪ -‬עם‬
‫אשמרהכי ררכייי"מחמוא בלשוני‪.‬‬
‫זהו שאמר דוד שאמרהי‬
‫" עד שהבוא הישועה מלפני השםי‬
‫להשועתיי‬
‫(בז) טוב לגבר' אמר ירמיהו אילמי הייהם נושאים ע‪%‬‬
‫מלכוה שמים מהחלה לא נרמהם לעצמכם גלוח שנ' )חנוך‬
‫לנער אלא למימי אבוהיכם סרתם מאחרי לפיכך תפשתם‬
‫הדרך ההוא עד שגליהם‪.‬‬
‫(כח) ישב בדד וירום‪ .‬כזון שרואה אדם שייסורין באין‬
‫עליו לא יבעם בהם אלא מאחר שנליהם הסבלו עול הגוים‪.‬‬
‫כי נמל עליו כי בן השם נטל עליו ונגזרה גזירה עד עת קץ‬
‫לפיכך יהן ישראל בעפר פיהו ויפל בהחנונים לפני בוראו‬
‫בכל יום ויום אולי יש תקוה אלי יזכור להם זכוה אברהם‬
‫אביהם שאם' ואנוכי עפר ואפר‪.‬‬
‫"‬
‫(ל) יתן למכהו לחי' כענין שאמר ישעיהו זנוי נתהי‬
‫למכים*‬
‫(לא) כי לא יזנח לעולם יי" כענין שנ' ‪/‬כי לא לעולם‬
‫אריב‪.‬‬
‫(לב) כי אם הונה ורחם ברוב חסדיוי חסדו נהי' למה‬
‫זק"ה )זכר חסדו ואמונהו לביה ישראל‪.‬‬
‫(לנ) כי לא ענה מלבו * כלומ' כשהשם מביא צרה על‬
‫ישראל אינו געושה כרצונו לענותם אלא למה וינה בלי איש‬
‫על שהוא רואה אוהם מתגאין בעצמן ומהנשאין זה על זה‬
‫‪4‬‬

‫משלי נ"ב ו'‬
‫שם כ"ז ~'‪ff‬‬

‫)‬

‫שם לים ב'ש‬

‫ישעיה נ'‬

‫סביב אותו ע ג‬

‫ו"‬

‫תהליך ק"ל ז'‬

‫פ‬

‫בראשיתי"מ כ"זע‬

‫תהלים צ"ח ג'ק‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪60‬‬

‫הנא כהטפילם עד גיא שאול תחהיה ומנין שהשם אינו חפץ‬
‫כמיהת הרשע שנ' *החפוין אחפוף כמוה המת' ד"א ויגה‬
‫חבה כמו שכנהו ננהו כלומ' ואף לא הכה בני איש מלבו‪.‬‬
‫(לד) לדכא התה רגליו' להודיע לבל שהוא שלים בעולמו‬
‫ויש לא כח לדכא החת רנליו כל בני אדם נקראים אסירים‬
‫בעלם שנ' "אם יחלוף ייסניר ויקהיל כרי שיחזרו בהשובה‬
‫ודומה לו ‪.‬והם תוכו לרגליך‪.‬‬

‫(לה) להמוה משפט גבר‪ .‬בהמיהה כלומ' אין השם רוצה‬
‫להטוה משפטו של אדם ולמה אמר נבר בענין שנ' "בי כן‬
‫" נלום' בזמן שיש צדיקים אין השם רוצה‬
‫יבורך נבר יראיי‬
‫ן שום אדם בעולם שהוא ירא שמיסי‬
‫להטות דינם ‪%‬א די‬
‫נגד פני עליון שאין לפניו לא משוא פנים ‪%‬א מקח שוחד‬
‫‪%‬א עתלה ואי אפשר שיהיה השם מטה משפם גברי‬
‫‪ 0%‬לעוה אדם בריבו‪ .‬אינו ראוי לפני השם לעוה אה‬
‫האדם בריבו אלא בי פועל אדם ישלם לו נך הרבה היה‬
‫רוצה השם שיהיו ופניאל יהטבין על אדמתם אבל בעיתם נלו'‬
‫‪%‬ז) מי זה אמר ותהיי כלום' בל זמז שהשם היה חפץ‬
‫בישראלמי זה מן האומות אמר ותהי מחשבהו שהרי צרעה אמר‬

‫" לא זוה ובשבל‬
‫"כל הבן דולזד היאורה השלינוהו הלא יי‬
‫שלא צחה ראה מה כתב ‪/‬וכאשריענו אותו בן ירבה וכן יפרשן‬
‫פרעה אמד זארדוף אשיג ונתי' *מרכבוה פרעה ויעלז ‪,‬סיסדא‬
‫בא על ישראל בט' מאות רכב ברזל והשם לא צוה לפיכך‬
‫נחל קשון נרפס סנחריב עלה על ירושלם הטירף וינדף ודיכם‬
‫‪. 3.‬ש ‪ Gen.‬ש ‪Tobiah‬‬
‫'ש‬
‫אסב י"אי‬
‫חזקאל י"ח כ"ג *‬
‫כ'צש ‪*1‬‬
‫שסות א'‬
‫ההלים קניה דין‬
‫שט ום י"ב‪/‬‬
‫שופפים ד' י"גן‬
‫שם פ"‪ 1‬פיז‬
‫שם שם ד'*‬

‫_א‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪61‬‬

‫" ויך במחנה אשור‬
‫לא צוה וראה מה כתי' *ויצא טלאךיי‬
‫אבל נבוכרנצר בעבור שצוהו השם מיד עלה בירושלם והצליח‬
‫כענין שנ' *ועהה אנוכי נהתי אה כל הארצות האלה ביד‬
‫נבוכדנצר‪.‬‬
‫(לח) מפי עליון לא הצא' אמר ר' אלעזר משעה שאמר‬
‫השם למשה קראה נתהי לפניך היום את החיים ואת המוב‬
‫מאוהה‪.‬ש;ה מפי עליון לא תצא הרעוה והמוב נלום' מיום‬
‫שנתנה התורה מיר נהן ענשה ושכרה ועל לא שמרו ברית‬
‫יי" אלהים גלו ולנך נאמ' מפי עלית‪ .‬לא הצא כלום' מפי‬
‫ההורה*‬
‫השם אינן יוצאין אלא מפי‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר' יודן או' מה יהאונן אדם‬
‫(לט) מה יתאונן אדם‬
‫חי בלום' למה יהאונן אדם ויאם'כי אבדה תקותי על שחמאהי‬
‫אבדה תקותי חי נלומ' בהיוהו חי יכף לעשוה תשובה * גבר‬
‫על חמאיו חמאו בהי' אפילו על חמא אחר צריך *לעשות‬
‫השובה יהגבר על יצרו ויחזור בחשובה לפני *השם ובן הא‬
‫ש בטחון‪,‬‬
‫או'סבי סי אשר יחובר אל בל החיים י‬
‫(ם) נחפשה ררבינו ונחקור‪ .‬אחר נחפשה ררבינו בעינן‬
‫שנ' זאחפש את ירהטלם בנרות ונחקורה מעשינו אחר כן‬
‫תשובה יי" גדי‬
‫ה חשובה שמנעת עד כסא הנבור שנ'‬
‫" אלהיך'‬
‫עדיי" ואו' גשובה ישראל עריי‬
‫(מא) נשא לבבנו אל בסים‪ .‬נחזור בהשואה ונהפלל לפני‬
‫*השם בכל לב' אל כפים עם נשיאת כפים כענין שנ'‬
‫שפרשהי ידי אליך ואחר כך אל יי" בשמים הפלהנו יהיה‬

‫עי‬

‫יגריס ל'‬

‫‪e1~a‬‬

‫צפניה א' י"ב?‬

‫קהלת סךירדמ'ו‪,‬ס ב"זי*‬

‫הבורא ‪*44‬‬

‫תהלם קס"ג ‪'1‬ש‬

‫גפ‬

‫הושע ינד ב'*‬

‫מ"ב ‪%‬ט לנה*‬
‫א *‬

‫‪am~pb‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪62‬‬

‫נכפה לפני השם ורז"ל אמרו נשא לבבנו אל נפים נשיב‬
‫דעהינו אל מעשהידי רוע בפינו ונשליכה ממנו ואז התקבל‬
‫הפלותינו לפני אבינו שבשמים והמשל משל לאדם שהופש‬
‫השרץ בידו ומובל עד שלא זרק סידו לא עלהה לו מבילה‪.‬‬
‫(מב) נחנו פשענו‪ .‬רב הונא בשם רב יוסף אמ' אנחנו‬

‫פשענו ומרינו באמונהינו אהה לאי חסת באמונהך אלא‬
‫מבוהה באף ותרדפנו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כגבור שטשים הצינה לפניו‬
‫(מס מנותה באף‬
‫והחרב בידו ומכה בכל כחו ואין הצינה צריכה אלא מפני‬
‫שלא הרחם עליהם פכותה לך‪.‬‬
‫הידאה כי אם כדי‬
‫(מד) פכוהה בענן לךי שאפילו בשעה תפילה ‪5‬א העבור‬
‫דאמ' ליה ששאל לר' חנינא בר פפא שמעתי עליך שאתה‬
‫בעל אנדה מהו מכוהה בענן ‪5‬ך אם' לו שערי הצלה‬
‫פעמים פהוהים פעמים נעלים וכן הוא אם' =ואני הפלהי‬

‫" עת רצון‪,‬‬
‫לךיי‬
‫(מה) סחי ומאוםן על שמכוהה בענן לך והאריך גלוהינו‬
‫ובמה החמה וכמה בקשוה עושין ישראל בכל יום ויום ובכל‬
‫דור ודור דור אחר דור שואינם מקובלוה על כן סחי ומאוס‬
‫ההממנו בקרב העמים שהם עצמם תמיהין על ארך נלוהינד‬
‫והיאך עזבנו אלהינו לארך זמן כזה שיודעים נלוה מצרים‬
‫ונלוה בבל היה לוטן וזה ארך הרבה והם תמיהין על אשר‬
‫האריך השם אפו עליהם וקצף על בניו במה שנים וזה אינו‬
‫אלא מפני שמנוהה בענן לך*‬

‫(סו) פצועליהם פיהס אמ' ההשיל וכל כך נופשנובגלוים‬
‫*‬

‫א ‪ 4‬חוצם טקובלמש‬

‫תהלם מ"ש"י‬

‫‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪58‬‬

‫אין להם הקוה והוחלת לכך אשי יכמיהו פצו עלינו פיהם‬
‫ראה ברוח הקרש ארך הנלוה ואם' עתידין אומות העלם‬
‫לפצוה פהעל ישראל ולום' להםאין ישועה לכם באלהים סלה‪.‬‬
‫(מז) פחד ופחה היה לנו *ראה ירמיהו ארך הנלות‬
‫אחזנו *פחד ורעדה מן האומות הצרוה שהן כמו השוחוה‬
‫והפחתים השאה והשבר שנאה ושברון שאיהם של אומות‬
‫העלם משבר אה לבנו שעומדים עלינו בכל יום ויום‬
‫להוציאנו מהחת הורה אלהינו' ועל אלה‬
‫‪.‬‬
‫(מח) פלגי מים הרד עיניי על שארך על עמי הקץ וכן‬
‫הוא אום' )על שבר בה עמי השברהי'‬
‫*‬
‫(מם) עיני נגרה‪ .‬כמים המוגרים במורד ולא הדמה‬
‫מאין הפונוה שאומות העולם אין מפיגין מגזירהם כמו"אל‬
‫ן תפונ תורה'‬
‫ההני פוגה לך ואל הדם בת עיניך וכמו יעל כ‬
‫(‪ 0‬עד ישקיף וירא‪ .‬עד יערה עלינו רוח ממרום עד‬
‫יבונן עד ישים אה ירושלים וכן הוא אום' ‪/‬כי השקיף‬
‫" משמים אל ארץ הבים לשמוע אנקת אסיר‬
‫ממרום (קדשהיי‬

‫וגר‪.‬‬

‫(נא)עיניעוללהלנפשי‪ .‬כלום'עיני(ניערה) כנערהעל נפשי‬
‫מגל איברי מצינו שהנידים של אדם נקראו בנוה כמו זוישחו‬
‫בל בנות השיר‪ .‬עירי גופי וכן הוא אום' געיר קמנה ואנשים‬
‫בה מעט‪ .‬ס"א עיני עוללה לנפשי יוהר חזקהני עין הרע‬
‫שלי בראוהי עצטי בשלוה מכל בנוה עירי מכל האומות‬
‫שהיו סביבות ירהטלם נמו בנות ציון והם סביבי זיון*‬
‫אמר ירמיהו‬
‫מזק אמר ישראלטיירטמיהשראיהב"אא*‬
‫שחתק‪ +‬א*‬
‫‪,‬‬
‫איכה י"חע‬
‫חבקו‬
‫א' ד'*‬

‫ום ט' י"דג‬

‫ב'‬

‫קהלתי"ב דו‬

‫*‬

‫ה'‬
‫תהלם ק"ב כ' כ"א‪/‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪64‬‬

‫(נב) צוד צדוני כצפור) מגולה אל גלה צדוני עד שאני‬
‫נמלם טתחת ידו של זה כענין שנ' ‪6‬נפשנו נצפור נמלפה‬
‫עוד היו רודפים אחרינו כיוצא בהם וכן הוגש אוי ששקדתי‬
‫ואהיה כצפור בודד על גג מפינה לפינה ומגג לגג מאומה‬
‫לאומה וממלכות למלכוה* אויבי חנם וכן הוא או' שכי חנם‬

‫פסנולי‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫שצמתו‬
‫'‬
‫א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫מ‬
‫צ‬
‫(נט‬
‫חיי‬
‫חיי דיי‬
‫שיידו אבן בי אחד אחד הנופל ובן הוא או' צכי אתה אשר‬
‫י כמו דניאל שהשליכו אותו‬
‫הכית רדפו ועוד צמחו בבור חי‬
‫ש אריווהא *‬
‫לנג‬
‫(נד) צפו מים על ראשי אמרתי* כענין שנ' זאזי עבר‬
‫על נפשנו הסים הזידונים ואו' ‪/‬פבעהי ביון מצלה אמרהי‬
‫ננזרהי כענין שאמר יסה זואני אמרתי נגזרהי טננד עיניך‬
‫כן ישראל או' בנלות ננזרהי שנ' גבן אדם בל השימות‬
‫האלה כל ביה גבראל הם אבדה תקותנו נגזרנו לנו אלו‬
‫בנהע הנלהע‪.‬‬
‫" כשם שיונה קראך ממעי הדנה‬
‫(נדם קראהי שמך יי‬
‫כן ישראל קוראים מתוך הגלות‬
‫וממצלות ימים מבפן‬
‫תבין האומות שנקראו בור החהיות שנ' )שהני בבור החתיתו‬
‫שעתיד השם לשמוע תפלת עמו גבראל להוציאם לרשיה‬
‫'‬

‫אלא‬

‫‪1‬‬

‫שאי‬

‫ירכתה‬

‫'‬

‫עוז שמעה פירושו השמע בדכתי' ‪/‬רצית ח" ארצך‬
‫ופירושה להבא * הרצה‬
‫שבת שבות יעקוב ונל הפרשה‬
‫שם ק'ב ט'‪6‬‬
‫שם ל‪4‬ה ז' ש‬
‫' ‪6‬‬
‫תהלים קיד ז‬

‫כיה‬

‫שםם"םב'‪,‬‬

‫שם פ"ה ב'‪/‬‬

‫רפם‬
‫תהלים פיח ז"שקב'ייחזקאל ‪4‬עישג‬
‫ה' ש‬

‫שם מ"פ‬

‫נקע‬

‫יעה ב' ה'?‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪56‬‬

‫יי‬
‫" ארצך השיב שכוה יעקוב ללמדך שבל מה שעהיר השם‬
‫לעשוה כאלו נעשה וכן הוא אום' ‪4‬אלה הדברים עשיהים‬
‫ולא ע‪:‬בהים ומהרגמינ' אעבדינון ולא שבקינון'‬
‫(נז) קרבה ביום אקראך' כל זמן שישראל בצרה בנלווז‬
‫מהם קוראים מהוך צרהו והשם מושיעם*‬
‫(נח) רבה יי" ריבי נפשי* פירו' הריביי" ריבי נפשי‬
‫שמכבידין ‪.‬עלם עלי ומציקים נפשי להנניעי מתורתך אע"פכ‬
‫ם'‬
‫מהחנן אנכי לפניך שהגאל חיי שלא לממנני ביניה‬
‫" עווההי' ראה היאך אומוה העולם רצים‬
‫(נם) ראית יי‬
‫מתורהך‪.‬‬
‫לעונתני מהורתך בענין שנ' *חבלי רשעים עוהוני‬
‫‪ .‬אין ארם יכול לשפוט משפפי מבלעדך שנ'‬
‫שפמה משפמי‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ע‬
‫וכן דוד אום' ‪4‬כי עשית‬
‫שכי ידין יי" עמו ועל‬

‫י'‬
‫משפטי ודינ‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫נ‬
‫(ם) ראיה כל‬
‫הראה כל מה שהם עתויןלי‬
‫ותביא עליהם נקמה דינם כי כל מחשבותםלי כשם שיושבין‬
‫בכהי ע"ז שלהם ובכהי משהאוהיהן אין כל מחשבוהם אלא‬
‫עלי וכן דור‪ -‬אומר שלי קוו רשעים לאבדני אין סחשבוהם‬
‫אלא זה אע"פכ עדוהיך אהבונן‪.‬‬
‫" * שהם מחרפים אותנו שנ' תאשר‬
‫(מא) שמעה חרפהםיי‬
‫חרפו אויביךיי" כל מחשבוהם להתנעלעלי ולהתעולל עלילות‬
‫רשע'‬
‫(מב) שפתי קמי והגיונם‪ .‬אלו שהם קמים עלי שפתם‬
‫י בל היום אומרים היאך נפלה בירינו אומה ‪11‬‬
‫והגיונם על‬

‫דביים לנב ‪ c~db‬עודני ‪ urhabet‬תהמם קייט ס"א* ישעי‬
‫ה מ"ב ~‪ate‬‬
‫שם קי"ט צידש‬
‫תהלים ט' ה'ע‬
‫שם פ"ט ב"ב‪,‬נ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪56‬‬

‫והיאך לא נפקדו עדיין והם עצמם תמיהין על ארך מלכוהם‬
‫כי יודעים שאין בהם ממש ועל בן כל היום אנחנו להם‬
‫למשל וכן הוא אומ' *כל היום חרפוני אויבי מהו כל היום‬
‫רור אחר דור וכן הוא או' 'כי עליך הורגנו כל היום כל‬
‫היום כלמתי ננרי‪.‬‬
‫(סג) שבתם וקימתם הביפה אני מנגינתםי מרנינתם‬
‫שנוין במקום רי"ש כסו נאצר ראצר שהם רוננים עלי'‬
‫"‪ .‬וכן אמר ישעיהו צכעל נמולות‬
‫(סד) תשיב להם נמוליי‬
‫'*‬
‫נעל ישלם וכן או' דוד שתן להם כפעלם וגו‬
‫שה) תחן להם מגינת לב* פירוף הדעת והוא לשוןיין‬
‫אמגינה תאלתך מגזיר' אלה ישמע וכן תאנה מן ‪/‬אנה לידו‬
‫זמתאנהלי‬
‫‪ .‬תאלתך כל האלות שאמרה ה‪2‬כהבה בתורתך‬
‫‪.‬‬
‫*ונתןיי" אלהיך כל האלות האלה על אויביך יחולו עליהם‬
‫ו‪ 00‬תרדוף באף ותשמידם כענין שנ' שועשיתי באף‬
‫" מתחת פרס השמים שלא יהיה להם‬
‫~חימה‪ .‬מתחת שטייי‬
‫זכר בעקם שאתה איש מלחמה שאתה אל קנוא ונוקםיי"‬
‫וכו' (יי" בעביר יצאי‬

‫‪inGen. 14 ao.‬‬

‫])ש‬

‫יחזקאל כ"אייג‪/‬‬
‫טירח ח(‬

‫ידי‬

‫טס ס"ד ג*ג*‬

‫תהלים כ"ח דיש‬
‫גברים ל' ז*ג‬

‫ישעיא טשג י"ג(‬

‫תהלם ק"ב‬

‫ט‪4‬פ‬

‫ישעיה נ"מ "חש‬

‫מ"ב ה' ז'?‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרשה ד‪.‬‬
‫(א) איכה יועם זהב כלום' איכה החשיך הזהב הוא נוי‬
‫אנשי ירושלם שהיו דומין לזהב ומתוך הצרה החשיך ודומה‬
‫לו *ארזים לא עמטוהו‪ .‬ישנה הכתם המוב שהיה נופם רומה‬
‫לאבנים טובות ומרנליות ושונה מראיתם‪ .‬תשתפכנה אבני‬
‫קדש' אלו דמי הצדיקים שבישראל שהיו דומין לאבני קדש‬
‫ונשהפכו בראש כל חוצוה‪.‬‬

‫(ב) בני ציון היקריםי שהיו צנועים בכל מעשיהם‪ .‬יקרים‬

‫מה היתה יקרותם בשעה שהיה אחד מהם נושא אשה גדולה‬
‫הימנו היתה סעודתו יותר מהצנו; ואם קטנה הימינו היה‬
‫עיטה הצנוע יותר טסעודתו ועוד זה היה יקרותם שלא היו‬
‫נכנסין לסעודה אלא אם כן יודעין מי ישב עמהם ‪%‬א היו‬
‫יהטבין בדין אלא אם כן יודעין מי ישב עמהם שנ' ‪6‬אל‬
‫השה ידך עם רשע ועוד זאה היתה יקרותן תני רבן שמעון בן‬
‫גמליאל אוי )'מנהג נדול היה בירושלם בשעה שהיה יושב‬
‫בסעודה היתה מפה פרחנה על פתחו וכל זמן שהיו רואין את‬
‫נכנסין לבית ניטלה המפא לא היתה רשוה‬
‫המפא היו‬
‫לאחד מהםהאולריחכינןם וכאלה הענינים הרבה במדרש איכה‪.‬‬
‫המסלאים בפז‪ .‬ולהלן הוא אום' ~לא ת‪%5‬ה בכתם אופיר‬
‫והוא כלום' לא הערוך התורה והחכמה בכתם אופיר וגו' לכך‬
‫נאמ' כאן המסולאים במז כערך דמוה הפז היתה רמוה בני‬
‫בשר בני ירושלם מעוננים ומפונקים צחים ואדומים ונאים‬
‫איובכ"חט"זע ‪.‬ש‪ tVide Baba Bathra,93‬שסותכ"ג א'‪6‬‬

‫יחזקאלל"אח' פ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪60‬‬

‫כמו פז ובשעה הכשלון נחשבו ס~בלי חרש נלום' אוהם‬
‫הנופים הנאים‪ .‬אינה נחשבו לנבלי חרש שכיון שנשבר אין‬
‫לו הקנה כך היו מושלכין באשפהוה‪ .‬מעשה ירי יוצר שלפי‬
‫י יוצר שנ' )הנה כחומר ביד היוצר‬
‫שהאדם נמשל למעשה‬
‫יר‬
‫אל‪.‬‬
‫כן אתם ~בירי בית ישר‬
‫(ט נם תנין חלצו שד כלום' אע"פ שדרך ההנים שהם‬
‫מתאכורין על בניהם ואין נוהנין לבניהם להניק עד שיבנו‬
‫הרבה ובשעה שהן מניקין בניהם מכפין על פניהם כדי שלא‬
‫יראו אה פניהם אדוטיס בבשר יאכלו אוהם אע"פכ נם‬
‫אוהם על בל זאה חלצו שר התיאו שדיהן ומיניקין בניהם‬
‫אכלבניעמי היו לאכזרכיענים במדברשכיון שיולרת אה בנה‬
‫שוב אינה חוזרת עליו וכן הוגש או' זאעשה מספד‬
‫י‬
‫ין‬
‫ני‬
‫הל‬
‫כב‬
‫תשבל כבנוה יענה * התנין בניו סופדין אבל לא מתא‬
‫אבל בנות יענה נאם' בה אבל לעולם אינה חוזרת על בניה‬
‫לכך נאם' בה עסי לאכזר לא היו חומלין על בניהם‬
‫בהשתפך נפשם אל חיק אמוהם ונתב ‪/‬הנביא זה על קינוה‬
‫לבכות אה ישראל להודיע כמה צרה נברה עליהןי‬
‫(ד) דבק לשון יונק' אמה המים היהה באה זמעיניהם‬
‫(‪ )1‬פעם אחה עמדו המוקרים והחריבו אוהה והיה אחר מהם‬
‫נופל אה כדו והולך לאמה המים ומבקש לשתות ‪%‬א היה‬
‫פתא פים לשהתז והיה התינוק פדבק לשונו אל‪ -‬אמה המים‬
‫ומת‬
‫‪ .‬עקלים שאלו לחם ונו' אפילו פרוסה קפנה כענין שנ'‬
‫י לאכזר'‬
‫א‬
‫ל‬
‫*ה פרוס לרעב לחמך לכך נאם' בה עמ‬

‫ימרח ")‬

‫קשה ח‪/‬‬

‫"אדה‬

‫יכה‬

‫לה ו ‪4‬‬

‫א*לן‪*'.‬י‪1‬ש‬
‫‪ 44‬אס‬
‫א' ה'ז‬
‫זא"ספ‪1‬ם‪6‬שמ) ‪dM 5*6‬‬

‫םחעת ‪hdxt‬יא*א‪ 511‬צ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪81‬‬

‫(ה) האוכלים למעדנים‪ .‬שהיו אוכלים‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫המלובשים‬
‫איך נשמו בחוצוה הפוחי רעב האמונים עלי‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫איך חבקו‬
‫צבעונין ובתולעת‬
‫בגדים נאים כל‬
‫אשפהות שהיו מיני ומהפלשין בהוך האשפות‪.‬‬
‫מהעפרין‬
‫(‪ 0‬וינדל עון בה עמי' כמדום לא חלו בה ידים אלא‬
‫בסו רנע נהפכה‪ .‬ויגדל עון בה עמי אמר ר' יהושע ור'‬

‫בל מיני מעדניםי‬

‫נחמיה בשם ר' אחא נעשה בשבם יהודה מה שלא נעשה‬
‫במדום‪ -‬במדום כהי' וחטאתם כי כבדה מאד ובשבם יהודה‬
‫ובנימין כתי' געון ביה ישראל ויהודה גדול במאד מאדי‬
‫ס"א ויגדלעון ביה עמי בלומ' יותר היהה נקמהך מנקמת מדום‬
‫שדאילו פרום לא נמסרה ביד אויב שישמחו בה אלא הקב"ה‬
‫בעצמו נפרע ממנה אבל בה עמי חלו בה ידי האויבים‬
‫ששו ברעהה וזו היא קשה ממדום וכן שמעתי מפי ר' משה‬
‫שאמר מפי רבינו סעדיה ז"ל‪-‬‬
‫(ז) זכו נזיריה כקולג' אלו שהיו שותין השלג שצחר‬
‫סחלב דאלו מדום לא נמסרה ביד אויב שישמתי בה אלא‬
‫השם בעצמו פרע ממנה אבל בת עמי חלו בה ירים ירי‬
‫האויבים ששו ברעתם וזו היא קשה טסדום וכן שמעהי מפי‬
‫ר' משה שאם' מפי ר' סעדיה ז"ל] זבו נזיריה משלג אלו‬
‫שהיו מי השלג צחו סחלב אלו שהיו שותין אה החלב* ס"א‬
‫זנונזיריה משלנ נלום' שריההיו מונזרים משאר העם בעשרם‬
‫ובדמוהם הנאה נקראו נזיריה וכן הוא או' בנחום *מנזריך‬
‫כארבה ומפמריך נגוב גוב עפ"י שהםהיו נאים ~בניםיזהר טן‬
‫‪6‬‬

‫* *י ז'לז יחזקאל ט' טיש‬
‫‪.‬א פ)‬
‫נחום ג'‪0,‬י‪0‬ז*קדאהי "‪4‬צחו ' * * זשלע‬

‫בראשיתי~ח כ'‬

‫‪6‬‬

‫‪ 100.‬ש ‪lose~ Kara‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪62‬‬

‫‪ .‬אדמו עצם‬
‫השלנ צחו שהיו מהורים בנופם יוהר מן החלב‬
‫מפנינים זה הבשר שעל העצם שהיה אדום יוהר מן הפנינים'‬
‫ספיר נזרהם נמו הספיר כך היתה יפה חהיך מראיה דמוהם‬
‫ספירי‬
‫החומם והנחירים והשפהים וכל הקון הפנים היה‬
‫י‬
‫מ‬
‫נ‬
‫(ח) חשך משחור הארם יוהר מן השחור שבו משהירין‬
‫אח העורוה חשך הארם של אותם שהיו זכים מן השלג‬
‫צחים יוהר מן החלב חזרו להיוה שחור'י לא נכרו בחוצוה‬
‫לא היה אדם מכיר את תבירו אלא שצפד עורם על בשרם‬
‫בלום' יבש היה כעץ צפד דבק‪.‬‬
‫(ם) מוכים היו ‪ ~bbn‬חרב מחללי רעב‪ .‬שהם ההללי‬
‫חרב יזובו מדוקרים ומתים הם במהרה יוהר מאותם שהיו‬
‫‪ .‬מפני הנובוה שדי שאין להם מה יאכלו‪4 .‬ס"א‬
‫מהים ברעב‬
‫מובים היו חללי חרב מחללי רעב לפי שטה ברעב מאריך‬
‫שייסורין ואותו שטה בחרב טה מיד לפי שעה אבל עכשיו‬
‫שאום' שהם יזובו מדוקרים מן תנובוה שדי על כרחך זה‬
‫הוא המעם למה היו מובים חללי חרב מחללי רעב שאזהם‬
‫שמתו ברעב כשטועמים להם הנובהר שדי ואוכלין הרבה‬
‫נבקעו מעים שלהם שנקצרו מחמה הרעב‪ .‬מדוקרים מבוקעים‬
‫יזוב הנוף מחמת נול וריעי שיצא חק לכריפם הוספוה ר"ש‬
‫י‪4‬ת‬
‫‪ .‬מרהא בה ביהום עהירהא דירהטלם הוה אמרה ליה‬
‫זיל אתהי ליה ממיד"א פי' סלה נקיא טשוקא אדאזיל איזדבין‬
‫אתא אמרה לה היוורהא ליבא משקרא איבא אמרה לי זיל‬
‫י אדאזיל אהדבין אהא אם' לה חיוורהא ליכא משקרא‬
‫אייתיל‬
‫ודיכא אסרה ליה זיל אייהי ליה אדאזיל איזדבין אתא אם'‬
‫מ‪ 10‬ש‬

‫‪Kata‬‬

‫‪Vide‬‬
‫‪4 J‬א‬
‫‪o‬‬

‫‪4‬‬

‫‪s‬‬

‫‪e‬‬

‫‪p‬‬

‫‪h‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪83‬‬

‫ליה משקרא ליבא קימחא דשערי איכא אמרה לי זים אייתי‬
‫לי אדאזיל איזדבןכיון רחזיי הכי אמרה איפוק אנא ואחזידי‬
‫למא אשכחנא מירי למיכל הוה שליכיא ממנא אייהי באלה‬

‫פורהא ברעה ומיה' קרי עלה רבן יוחנן הרכה בך והענוגה‬
‫אשר לא נמהה כף רגלה הצנ על הארץ איבא דאמרי‬
‫גרוגרות אכלה מדר' צדוק ואהניסא ומחה דר' צדוק הוה‬
‫יהיב בהעניהא מ' שנין דלא איחרובו ירושלם ובכל יום ויום‬
‫ז'‬
‫היו מביאין לפניו גרונרוה ומוצצן ואונל‬
‫(י)ירי נשים רחמניוה' טקודם עכשיו בשלו ילדיהן' היו‬
‫י'‬
‫לברות לסו שהיו סוערוהחמאהווה‪.‬ם במקום לחם בשבר בת עמ‬
‫" את‬
‫כענין שנ' שחצי אכלה בם‬
‫(יא) כלה יי‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫" אה‬
‫לישראל‬
‫חצי כלין והם אינם‬
‫ס"א נלהיי‬
‫מ'‬
‫תר‬
‫ורחמיו לא כלון שפך חרון אפו ולא נותר עו‬
‫היויצת אש‬
‫בציון והאגל יסידותיהי‬
‫‪.‬‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫א‬
‫שהרי סנחריב )וכל שאר‬
‫(יב) לא תאמינו מלכי‬
‫אומוה לא הצליחו בהם‪.‬כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלם‬
‫שגל אומה ולשוןיהיו שולפין בה‪.‬‬
‫(ינ) מחפאה נביאיה' אלו נביאי השקר' עונוה נהגיה‬
‫כענין שנ' ~כהניה במחיר וגו'‪ .‬השופכים בקרבם דם צדיקים‬
‫מ"א מחמאה נביאיה מחמאת שהיו עושין העם עם נביאיה‬
‫‪ .‬השופכים‬
‫חם כהניה שהיו מכים את הנביאים ואת הכהנים‬
‫בקרנה רם צדיקים של נביאים ושל כהנים "נמו דמי זכריה*‬
‫ויד) נעו עורים נהוצוה' כמו העורים היו נעים בחוצות‬
‫ננואלו בדם של חללים בלא יונלו האומות יגעו בלבושיהן‬
‫א זןנל שאו אומות)‬
‫ו ‪6‬‬
‫דברים כ‪4‬חני‬
‫דבריםליב אגש‬
‫סיכה ג' י'א ן‬
‫ח )במו ' ' זנריהש‬
‫‪6‬‬

‫ז‬

‫ן‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪64‬‬

‫של אנשי ירהטלמי סם"א ננואלו בדם מחמה"שנלואלו בדם‬
‫נקי עד שלא‪,‬יוכלו בנ‪ 4‬אדם או הם עצמך לינע'בלבושיהן‪.‬‬
‫(מו) מורו טטא קיאו למו‪ .‬אמרו האימו‪ ,‬לאנשי ירושלם‬
‫מורו סורו אל תגעו בך היו צועקים שרי האימות זה לזה‬
‫שלא תנעו באלו הניעולים כי הם עם אלהיהם עף שהיו‬
‫ה ‪.‬ממו העוריםי‬
‫בשלוותם 'היו נעיםלפני כלראם נם נעו ע"‬
‫אסרו בגוים לא יוסיפועי‬
‫ד לנור ‪.‬בירושלם" וכן'החש או' ראין‬
‫ו באלהים'‬
‫ישועהה ל‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫ר‬
‫חלקם‬
‫(פז) פנייי‬
‫" חלקמי כמי )פני יי"‪ .‬בעושי‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫'‬
‫א‬
‫י‬
‫לא יוסיף‬
‫" ה חלקתם ופזרתם 'בין‬
‫נמו אף יי‬
‫'‬
‫להביטם להשיב עור‪-‬שבוהם‪ .‬פני' כהנים לא נשאו על שלא‬
‫מהדרים פני אדוניהם אלא והיה כעם נכהןי'וזקנים לא חננו‬
‫אלו אומות העקם טרה כנגד מדה כשם'‪,-‬שישראל פני כהנים‬
‫לא נשאו כך האויבים וזקנים לא חננו‪ 4‬זקנים כהי" הקנים‬
‫קר‪ 3‬כלומ' פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו אומות העולם‬
‫אז יבואו שניהם‪ .‬על ישראל שפני בהנים' לא נשאו וזקנים של‬
‫עצמם לא חננוי‬
‫יז) עודינה תכלילה עינינו* כלום' עודינו בארצנו תבלינה‬
‫עינינו שהיו עינינו מיחלוו; אל עזרתנו' הבליואלו חיל של‬
‫מצרים ששלחו ישראל לבוא לעזרתם וניון שנכנסו לים הראה‬
‫להם השם כמין גופים הפוחים בים והם או' אלו לאלו סי‬
‫אלו וכשיבין זה לזה אלו הפגרים שטתו בים סוף כשבאו‬
‫ישראל ממצרים ומיד היו מהמלאים תימהל 'אום' העם שבך‬
‫גרמו לאבוהיהם אנו הלכין לעזרתם מיד הלבין חווזרין להם‬
‫למצרים לבד נאם' בצפייהני צפינו אל גוי לא יתניע וכן‬
‫'‬

‫‪,‬‬

‫(‬

‫שם לשד י"ה‬

‫)‬

‫תהלים ג' נ' ‪3‬‬

‫א * ס"א ונוי‬

‫‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪86‬‬

‫אמו ישעיהו פוזויה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל‬
‫מצרים לכלמה כל גהבאים אל עם לא יועילו לסו לא לעזר‬
‫ולא להועיל כי לבשת ונם לחרפה ואום' שמצרים הבל וריק‬
‫יעוורו לכך נקראת לזאת רהב הם שבת* מ"א עודינה תכלינה‬
‫עינינו עדין היו‪~.‬מצפין לעזרת הבל* (תוספת רש"י המאור‬
‫ז"‪6‬‬

‫הגדי(יח) צדו צעדינוי שלא היה יכל אדם לצאת בשוק ומיד‬
‫נופלים עליו זועקים הנה היהודי עובר' קרב קצנו וגו' בי‬
‫הביע זטן הפורענות ונתמלאת הסאה וכן הוא או' עבי כל‬
‫סאון סואן ברעש וגו' ס"א צדו צעדינו נשמו צעדי אורחותיט‬
‫כמו שונשמו דרכיכם מתרטמי' ויצדיין אורחתכון‪.‬‬
‫(ים) קלים היו רודפינו מנשרי שמים' וכן הוא או' ‪/‬קלו‬
‫‪ .‬מנשרי שמים שהם‬
‫מנשרים (טנמרים) סוסיו וחרו מזאיבי ערב‬
‫מנביהין לעוף ומבימין לעוף מרחוק כך היו חיל כשדים זריזין‬
‫וממהרין לבא על ירושלם' על ההרים דלקונו שלא היה אחד‬
‫מהם ניצל* במדבר ארבו לנו לתפשנו‬
‫" נאמר על יאשיהו אשר נלכד‬
‫(כ) רוה אפינו משיהיי‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫בשחיתוהם של אומות שהיינו סבורים עליו כי אם‬
‫חי‬
‫היינו היים* בצלו בגרים בוכוחו היינו כגוים ביניהם ויש לום'‬
‫" ונלכד דכתי' )ואתעיני צדקיהו‬
‫על צרקיהו שהיה משיחיי‬
‫עור' אשר אמרנו שהיינו אומרים בצלו נחיה בנוים שאם היה‬
‫הוא בחיים והיה ממנה אותו עזר מלך בבל עלינו ונותן‬
‫*‬

‫לו סם‪.‬‬

‫ישעיה ל; גי ה' פ‬

‫הבאיש על ‪. habet‬זאש‬
‫' )‬
‫שם שם ז‬
‫‪ 100.‬ש ‪ Balaam‬פ‪ 16‬א ‪0=. % Jes 9.4‬ם ‪ Vide Saadith‬שם פ' ד'‪4‬‬
‫יקרא בש ב"ב ש‬
‫תבקוק א' ח'‪/‬‬
‫ירמיה ע"פ ‪?'1‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪68‬‬

‫(נא) שישי הימחי בת אדוםי הוא שאמרנו שירמיהו היה‬
‫מקשן על ביה ראשון ועל בית שני ואומ' לה הנביא לאדום‬
‫זה מיפום ואספסיינום שהחריבו בית המקדש בשניה כל מה‬
‫שתובלו להיות ששה ושמחה שישי הימחי בי לא לנצח‬

‫תשמחי' גם עליך תעבור נום התרעלה כום החימה כאשר‬
‫עשיה כן יעשה לך גמולך ישוב בראשך השברי ותתערי וכן‬
‫" הנה אשר אין משפמם לשתות‬
‫הוא או' *בי בה אמר יי‬
‫הנום שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא הנקה ני שהה‬
‫תשתה‪ .‬ותתערי כמו גערער התערער' "ס"א שישי הצמחי‬
‫בת אדום‪ .‬באדם שאומר לחבירו ורואהו שהוא עושה שום‬
‫עבירה וכו' לו עשה בל העבירות שיבאו לירך ני דע לך כי‬
‫על כל אלה יביאך האלהים במשפפ אף באן ראה הנביא‬
‫לאדום ששמתה במפלתן של *שראל אם' שישי הצמח כי נם‬

‫שד תעבור כס שעבר על ישראל ושתית ומצית עד שתערי‬
‫כל הכום ואף לאומות שעדין לא פעמו כום ההרעלה וערין‬
‫" את‬
‫עתידין לשתות ואשריהם לישראל ששתו בבר מיד יי‬
‫טס חמתו לא תוסיפו לשתותה עוד ההוא דנהי' תם עתך‬
‫בה ציק גלה על חפאתיך לקית כבר נתופפוה רשיי ‪44‬ה)*‬
‫(כב) הם עונך בת זיון‪ .‬זה סימן טוכ לישראל נזמן‬
‫שאדום התחיל ללקות מיד תם עתך בה ציון‪ .‬לא יוסיף‬
‫השם להגלווזך* פקד עונך בת אדום* זה מעשה ביה ראשון‪.‬‬
‫נלה על חטאהיך' זה מעשה בית שני וכך דוד אמ' ~זכור‬
‫" לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו ער‬
‫יי‬
‫הימור בה'‬
‫‪ 104‬ש ‪.Josep21Kaat‬ע ‪Vide‬ש שם נ"א נ"טג ירטי‬
‫ט ט"מ "ב ‪4‬‬
‫ההן קל"ז ז'ש‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרשה ה‪.‬‬
‫" מה היה לנו' לקיים ויסרתי אתכם שבע‬
‫(א) זכוריי‬
‫כחמאותיכם אמר ר' ברכיה אמרה ננסת ישראל לפני השם‬
‫רבונו של עלם אתה צויתנו שזכור את אשר עשה לך עמלק‬
‫אנו שכחה מצויה בנו אתה שאין לפניך לא עולה ולא שכחה‬
‫ם ירושלם'‬
‫אתה תזכור וכז הוא או' זכוריי" לבני אדום אה יו‬
‫הביפה מקרוב כענין שנ' שויכם והנה מראשוהיו עוגת רצפים‬
‫וראיה מרחוק מנין שנא' צוישא אברהם את עיניו וירא את‬
‫המקום מרחוק כלום' בל הנליוה המפוזרוה בכל העולם‬
‫‪4‬‬

‫הקרובות והרחוקוה‪.‬‬

‫‪ .‬במו שאם' אסף שאלהים באו‬
‫(ב) נחלתינו נהפכה לזרים‬
‫מקדש‬
‫נוים בנחלהיך וירמיח קראה נחלתינו' בתינו זה‬
‫ראשון‬
‫ומקדש שני' לנכרים שהיו קדש קדשים ועתה לשקוצים ביד‬
‫‪/‬נכרים'‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ואין אב‬
‫במו היתומים שאין להם‬
‫(ט‬
‫ו'‬
‫כלום' "ט אב ואין עתה עוזר כי רחק ממנו בעונותינ‬
‫אמותינו כאלמנות‪ .‬זו כנסת ישראל שהיא בלא נביא ולא חוזה‬
‫מנחה*‬
‫ואין סלך ואין שר ואין זבח ואין‬
‫נר) מימינו בכסף שתינו' אפילו ללמוד הורה אין מניחין‬
‫ו'‬
‫אותנו ‪ -5‬שאנתנו נותנין להם שוחר‪ .‬עצינו בסחיר יבוא‬
‫‪ .‬נהטאותיבם ‪4‬‬
‫ס"א "פ ף ש דברים נעץי'ז‪ 4 4‬אס ‪4‬לקיים‪..‬‬
‫בראשית נ"ב ד'צ‬
‫תהליםע"‬
‫פ א'‬
‫שוטםאס‪.,‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪70‬‬

‫אלו פרי האינות כלום' אלו מעמי הורה שאנחנו נוהנין‬
‫שכר להשכיר את הנוים להוליכנו מעיר לעיר לשמרנו מפני‬
‫עם הארץ*‬
‫טש על צוארינו נרדפנו' על שהיו רואין את בחורי‬
‫ישראל יפה קומה ונאין בצואריהם היו מתקנאין בהן ומביאין‬
‫אותם ועומסין אותם ירודפין אחריהם כדי לייגען ולכפף את‬
‫ל ‪%‬א הונח לנו ולא היו‬
‫קומתן* יגענו למצוא מחיהיאכי‬
‫מניחין אותט כי אנחט טקבצין והם או ולא הונחינו‬
‫*‬
‫ההם‬
‫‪%‬א מצינו מנוחה כענין שנ' ‪8‬ובנויםנועלי‬
‫י לא תרגיע‬
‫(‪ 0‬מצרים נתנו יד‪ .‬כענין שנ' ‪ 6‬הף היורדים מצרים‬
‫*זרה' אשור לשבוע לחם לאשור היו עובדים כדי לשבוע‬
‫ן שנ' )השלח סלך ירב גו''‬
‫לחם כעני‬
‫(ז) אבותינו חמאו ואינם * הם בנו בכיה שלא לצורך‪.‬‬
‫ואנחנו עתוהיהם סבלנו בכיה לדורותיהם הוקבעה לנו‪.‬‬
‫ו*‬
‫‪ .‬זה נבתראדן ובן בל ניחא ב‬
‫(ח) עבדים משלו בנו‬
‫פורק אין סידם של אווזות העולם ‪%‬א להודיע עד מתי‪.‬‬
‫(מ בנפשינו נניא לחמנו‬
‫‪ .‬אם נצא לשדה אנחנו ממוכנין‬
‫בנפשנו מפני חרב המדבר ובן עוד היום אדם מישראל הולך‬
‫בסחורתו והוא מסוכן בנפשו מפני חרב האומות‪.‬‬
‫(י) עורינו* זה עור שעל בשרינו' כתנור נכמרו נחלו‬
‫נשרף בהנור כמו שאז"ל ןבהלמוד בהפלא בסטרא * מפני‬
‫זלעפות רעב נשרפועורינו מפני הרעב' נכמרו בלע"ז ארפדומ)‬
‫כל דבר נשרף באש הוא נקוק בהפלא בזמרא על שם‬
‫שמהקצין התאנים לכלי אחד שיהבשלו והם נקווצים‪.‬‬
‫הושעה' י‪8‬ג)‬
‫דברי‬
‫ישעה ל"א א' ‪6‬‬
‫ם ג"ח ס‪8‬ה ‪4‬‬
‫‪48‬‬

‫‪'Batadghoth,‬ע‬

‫ל‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪71‬‬
‫(יא) נשים בציון ענו בתולת בערי יהודה' בתולה חסר‬
‫ול"ו מלמד ששנים בלבד עינו'‬
‫(יב) שרים בידם נהלו' אלו הגזברים שהם הולין אותם‬
‫ומייסרין אוהם להת ממוןי פני זקנים לא נהררו אלא היו‬
‫ן ולהראת להם ממון*‬
‫מכין אוהן ומורמין אוהן כדי לית‬
‫"(יג) בחורים טחון נשאו‪ .‬היו מטחינין אותם על כרחם‬
‫לינעם ונערים בעץ כשלו אמר ר' יהושע מח לי זקן אחר‬
‫מצאתי שלש מאות הינוקוה במבלא אחה*‬
‫(יד) זקנים משער שבתו' אלו זקנים שנלו' בחורים גם‬
‫הם ‪6‬מננינתם שבהו ונעדרה ונאמפה כל ששון ונילה כענין‬
‫מערי יהודה ומחוצוה ירושלם קול ששון וגו'י‬
‫שנ' והשבתי‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ל‬
‫המדרש‬
‫מיום שחרב ביה‬
‫גטו) שבה משהו‬
‫אין‬
‫שסחה שלימה בעולם' נהפך לאבל מחולינו החת המחולות‬
‫שהיינועטיין נהפך לאבל ‪4‬אם לא אעלה את ירושלם על‬
‫ראש שמתהי זה אפר סקלה שמשימין הלמירי חכמים על‬
‫ראשון בעה חהונתם‪.‬‬
‫(טז) נפלה עמרה ראשנו‪ .‬זה ההורה שנמסרה ביד זרים‪.‬‬
‫אוי נא לנו כי חטאנו כי עונוהינו הטו וחטאהינו מנעו המוב‬
‫ממנו‪ .‬הנן ההם נמסכה זסוטה בפולסום של אספסיינום‬
‫נזרו על עטרוה כלוה חתנים ועל האירוס ושלא תצא אשה‬
‫בפיפורון בתוך העיר‪.‬‬
‫(יז) על זה היה דוה לבנו‪ .‬אמר ר' אלעזר בנו של ר'‬
‫י שפורשת מבעלה ז"‬
‫יוסי הגלילי ומה האשה הזאה על יד‬
‫ח * מפינתם ‪ 6‬תהלים ק‪"'.4‬ז מזן‪deed‬י"ג ‪"vers.‬‬
‫ירמיז ז'‪4‬י‬
‫‪6 494‬‬
‫ו'‬
‫)‬

‫)‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪72‬‬

‫ימים נקראת דוה אנו שפירשנו מבית היינו הרי כמה שנים‬
‫ו*‬
‫אחת כטה ובמה שיהא דוה לבנ‬
‫(יח) על הר צית ששמם שועלים הלכו בו' וכבר היו‬
‫רנן נמליאל ור' יהחצע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא‬

‫*‬

‫מהלכין' בדרך ושמעו ק‪ %‬פהמורה של רומי מאנטיפרם רחוק‬
‫ק"כ מקין ההחילו ‪-‬הם בוכים ור' עקיבא טשחק אמרו לו‬
‫לר' עקיבא מפני מה אתה משחק אם' להם ומפני טה אתם‬
‫בוכים אמרו לו נוים הללו עובדים לאלילים ומקטרים לעזבים‬
‫יהובים ‪.‬לבריח ובשלוה החנו בית הדום רגלי אלהינו נשרף‬
‫באש ולא נבכה אמר להם ולכך אני טשתק אס למכעיסיו‬
‫בך לעתני רצתו על אחת כמה ובמה‪ .‬שוב פעם אחה היו‬
‫לצופים קרןד בגדיהם כיון שהניעו‬
‫‪ r~v‬לירושלםכיון‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫הם‬
‫להר הבית ראו שועל יוצא מביר* קדשי הקדשים‬
‫בוכים ור' עקיבא כיצחק אמרו לו מפני מה אתה משחק‬
‫אמר להם ומפני מה ~תם בוכים אסרו לו מקום שכהוב *בו‬
‫ההזר הקרב יומת נתקיים בו הפסוק דכתי' )וכזעירהלי עדים‬
‫נאמנים עאת אוריה הכהן טת זכריהו בן ברכיהן וכי מה‬
‫ענהן זה אצל ?ה אוריה אצל זכריה אוריה בבית ראשון‬
‫הכריה בבית שני אלא מק"ט נבואתו של זה לנבואתו של זה‬
‫בנבואתו של *וריה נא' זזיון שדה תחרש ונם איש היה‬
‫" אוריה בן שמעיה מקרית יערים ‪/‬דנבא בכל‬
‫מהנבא בשםיי‬
‫דברי ירמיהו וגם מוסיף עלענין ראשון בשם שסיכה המורשתי‬
‫אמר ציץ שדה תחרש ררחצלם עיים תהיה והר הבית לבמות‬
‫ישוחת חץ‬

‫המאח‪/‬‬

‫‪ '2‬ש‬

‫בטדבו א' נ"א*‬

‫יט"והי"*‬

‫הזטרה ס ‪4‬‬
‫א*חעח*בתשן‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪8‬ז‬
‫יער כך אמר אוריה שנ' ונם איש היה מתנבא שאין אתה‬
‫מתא פסוק זה במיכה המורשהי וממנה אהה למד לאוריה‬
‫" עוד ישבו זקנים וזקנות‬
‫ובנבואת זכריה כתי' פכה אמריי‬
‫ברחובות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים דיאתיקי‬
‫שמקצהה קיימתכי‬
‫ה ומתקיימין דברי אוריה ומתקיימין דברי‬
‫זכריה עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה מתירא על נבואתו‬
‫מזכריה אינו מהקיים עכשיו נהקיימה נבואתו של אוריה‬
‫בידו שנבואתו של זכריה ההקיים כלשון הזה אמרו לו‬

‫עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו‪.‬‬
‫(ים) אההיי"‬
‫‪ .‬אם' הנביא רבונו של עולם * אתה הוא‬
‫ך בבל משלה'‬
‫ושנותיך לא יתמו אההיי" לעולם תשב ויד‬

‫(כ) למה לנצח תשבחנו' הלא אהה מלכו של עולם ואין‬
‫זולתך אלהים ואין מבפעריך מושיע למה הארכה עלינו‬

‫הנלוה‪.‬‬

‫" אליך ונשובה' בירושלם עיר קדשך‬
‫(כא) השיבנו יי‬
‫‪ .‬ונשובה ונשוב כתי' כלום' תהן לנו לב ונשובה‬
‫כבתחילה‬
‫אל מצוהיך ונשוב לקרמוהינוי חרש ימינו כקדם נימי עלם‬
‫וכשנים קדמוניוה הכל ידך ואין סי מעכב‪.‬‬
‫כי‬
‫(כב) כי אם מאום מאסהנו* אע"פכ שטאם מאסהנו‬
‫קצפת עלינו עד מאד על דם נקי ששפכנו עד מאד על‬
‫" אליך ונשובה‬
‫שהרבינו להנעים עד מאד אע"פכ השיבנויי‬
‫חדש ימינו נקדם "אמר ר' חלבו עהיד הק"בה לעשות מחל‬
‫לצדיקים בנן עדן והוא יושב ביניהם וגל אחד ואחד מראהו‬
‫באצבעו שנ' ‪14‬אמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו‬
‫ישעיהב"ה‬

‫‪dta‬‬

‫ס*אטדי‪..‬אסזז‬

‫תהלים ק"ב ב"ה*‬

‫זכריהח'ד'‬

‫‪4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪4‬י‬

‫" פינו לו נגילה ונשמתה בישועתו והק"בה‬
‫ויחפיענו זה יי‬
‫עתיד לננהע חרבות ירושלם כענין שנ' *אני יי" בניתי‬
‫הנהרסות נטעהי הנשמה ונו'‪ .‬ונזכה לראוה מלכות משיח‬
‫*‬
‫במהרה בימינו ונאמר אמן‬
‫בן‬

‫דוי‬

‫נשים פירוש איכה‬

‫*‬

‫‪6‬אהה תקום הרחם ציון‬
‫חעקבץ נדחי ישראל נבראשון‬
‫ויזבחו לך שם הודה‬
‫זבחי שלמים וגם זבחי‬

‫נדבה*‬

‫"הגו רבנן כשנחרב בית המקרש ערב פ' באב היה‬
‫ומוצאי שביעית היה ומשמרת יהויריב היתה והלוים עומרין‬
‫‪ %‬הדוכן ואומרים שירה ומה שירה היו אוסרים וישב עליהם‬
‫את עפם ולא הספיקו לוסר יצמיתם ער שבאו עליהם שונאים‬
‫וכבשום חפירה פ היא של יום חטישי אלא שנפל בפיהם‬
‫בים ראשון כרי‪.‬לנלנל רעה ברבר רעה לפיסן טשנכנם אב‬
‫ממעפין בשמתה ורצן כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בפ'‬
‫א‪*6‬ושו‪…‬וער‬

‫‪*0‬אתה‪…‬בדבה‪-6‬‬

‫יחקאלואויע*‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪16‬‬

‫באב אסור באבילה החתייה בההיעה בנעילת הסנדל בתשמיש‬
‫המימה ותנן ערב פן באב ‪5‬א יאכל ב' תנשילין ‪%‬א יאכף‬
‫ן ואמר רב' יהודה בסעודה המפסיק בה‬
‫‪.‬בשר ולא ישההיי‬
‫משש שעות למעלה אמור מסום שנהנו לעשות מלאכה בפ'‬
‫באב עתוין הנלא לקהוות אין עושין ובכל מקום תלמירי‬
‫חכמים במלין וחכמים אומרים כל העתדה מלאכה בפ' באב‬
‫אין זוכה לראות בנחמת ציון שנן שישו אתה משהצ כל‬
‫המתאבלים עליה אמר רן חלבו עתיד הקב"ה לעשות מח‪%‬‬
‫לצדיקים בנן עדן והוא יהוב ביניהם וכל אחד מראה באצבעו‬
‫ואום' הנה אלהינו זה והקב"ה עתיד לבנות חרבות ירהשלם‬
‫שנ' אנייי" בניתי הנהרסות נזכה לראות מלכות משיח בן‬
‫דוד במהרה בימינו ונאמר אמן ואמן סלה ועדי‬

www.daat.ac.il * ‫ אתר לימודי יהדות ורוח‬- ‫דעת‬

THE

COMMENTARY
0"

‫פ‬. SbIE8EB

3. 10811

ow

‫ק‬

‫ ם‬11 ‫)נ‬11

‫וסש‬78‫ ס‬POR 7‫ח‬8 ‫)אוז זשאח‬

"‫אסא‬

OX~ORO* ANO

*

7‫ח‬1 ‫א‬88. AT cA~SRIOaS.

‫אטא‬,‫אס‬.

BT

3_‫וו‬. ~R1fIENVP,

t l ?‫ז‬1‫ממ‬5‫וא‬
er Pf
y
I .r o~
eQ e ef orand

e

B e
'
Ofi
bx 816%81

‫]"צ‬,

‫פ‬.‫פ‬.,

bionakm C

Dean f(Ae FaewNy of Tiwokyy, ffwiwrtt.ty

SScO~b

Enx~ow

IdNDON

1968.

'Di~dwtdv;

~ofl
.‫י‬,bmdbN.

⬇ הורדת הקובץ (PDF)