לקח טוב על קהלת

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פירוש לקח מוב‬
‫על מבלת קהלת‬
‫מרבינו מוביהו ב"ראליעזר זק"ל‬

‫תצא לאור‬

‫פעם ראשונה ע"פכ"ימינכען‬
‫עם‬

‫מבוא הערות ותקונים‬
‫על יח‬

‫הק'גרשון אליהו‬

‫גלאאמו"ר הרב כש"ת מהור"ריוקודי‬
‫קפיינבעךנ ב"י‬

‫ב רלין‬

‫בדפוס של צבי הירש בר יצחק איטצקאווסקי‬

‫חרס"ד‪.‬‬

www.daat.ac.il * ‫ אתר לימודי יהדות ורוח‬- ‫דעת‬

Tobla ben Elieserts

Commentar zu Koheleth
(Leicaeh tob).
Zum eysten Nale hePausgegeben
nach elaer
der 3(finchner Eof- ‫ט‬. Staatsbibliothek
~aadschrin
‫ *טפ‬Vergleichung der Haadschriften zu Parma ‫ט‬.
samt Einleltang and Coamentar.

‫)י‬104

-‫י‬,*-

141‫פזםאם‬-*Dissertation
der

1. Sektlon 461 ho~en phllosophlsehen Fakalt~t
der

Universit~t Zari~h
‫ש‬

1grlangung der Doictor~vQrde
nrgelegt ‫פסז‬

(ierson Felnberg.
Genehmig~t anf Antnsg ‫ז‬0‫ פ‬Hetrn Prof. Dr. ‫ד‬- Rysseb

%%‫פ‬11!
Braak ‫ פשז‬8. 1;zkoweki,

1‫אש‬.

0‫*עו‬8". *

‫י‬

‫י זן‬9% ‫ ו‬-‫יא‬98 ‫ ז‬.‫ח‬18 % )% ‫ !*ששי‬28
.2987 )‫ ש‬.‫נ‬
.‫ח‬2‫ ח‬teett
:4‫צ‬9‫נ‬
)‫ו‬
4
781
-1‫יז‬9
.‫ע‬3:‫!*ו‬.!31 )‫ ף‬6'8
-‫! ע")נ‬1"‫ג‬948 ‫שו נ‬4 tJr"u ‫ צסנ‬.2 731 ‫ ק‬.3‫ ו‬1 %
-‫ מע שף‬8!‫והפ‬09! 89‫ה‬8‫ג ש‬49‫ ש‬Ie1A 18008 qone eua
‫ג‬9‫יו‬
‫סחםנ‬
.6
.0‫ש‬
.)‫*אטגגטט"א‬9!93‫ו‬,‫ס‬
nqsea
)
9
‫י‬
‫ו‬
8
‫י‬
*
8
)
‫פ‬
qof
'
‫ש‬
‫ז‬
)
0
‫ז‬
-ed
:1ea 184 lxe$Ieq!g ‫נ‬80 '*‫'ז‬5 ?‫) צת‬9 .9‫יז‬6‫) נו זז‬-8
8.
-8%

‫א‬

)‫"י‬

‫םי‬

‫ש‬

.%
31 1‫פ שו‬9131

‫שו‬9‫ אא‬89‫ף‬0%8%

-'gE

‫ני‬1‫ שז‬9ma~a -.gg 89‫זיףם‬9294 ‫ה‬3‫ו‬

), ‫א‬
4‫ס‬.‫גסס‬4 )4‫ ח‬uaau )‫א‬4‫גם ]סאג ט‬4‫ט‬
~ac.I
‫ חא‬a
)‫א‬4‫יש‬
a u a a u
‫סצא‬4
a
d
k
"
a
a
‫ס‬
,
‫ן‬
4
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
*
1
*‫אש‬
~
a
,tca
tt w.a4‫א‬
a~au ‫א‬4k‫ סיס‬aa~
L
d
‫ ם‬ICU,C ‫)סון‬

m

–

aa4
.n

.6a~au CNaL )
t‫ומ‬

Nak
a
* ca~ L ‫ע‬,‫ ט‬l tNUL,La ,‫סוש‬c
‫טסו‬., )"‫עט‬14ucau
4
‫א‬
4
‫א‬
,4 ucn acd
‫במ‬atc
‫סואו‬, QCQ KR,UI cLCL,L* L'tU cuui "4
‫ם‬
4
]
~
a
r
,
L
cdak ‫מג‬4~‫עס‬crtcccdtl‫א)ג‬, lCUU
‫~טא‬aQL
'
d
4‫צס)גס‬
‫ן‬
4
‫ס‬
"
,
‫ס‬
,
aau,L4
‫))ן‬
L
C
L
L
L
‫ט‬
‫נ‬
‫ס‬
,
‫ט‬
ac~a
a
k
C
‫ה‬
‫א‬
‫ס‬
t~au4‫~ס‬4L)C,Uc
‫ן‬
!
~
a
a
t
a
,L
I
~
a
c
L
L
uwaru.Qtcau ‫ג ]ם"א‬4‫ טטא‬as~a
)44‫""סן‬aLuL
RCL aic
~Qci
ACt ‫ *)א‬,", N~QIL ‫ס‬4‫]וס‬
4‫צ)ט‬,4‫ ד‬aL% ~ikw,L‫ט‬44 ‫ס‬4 taataL anL~
u
.L ‫ סוא‬c LUa,d
a ‫ס‬4‫ "ס‬Q
a~SaLUL LLL uatcu adr~t
~LCL*
).‫אט)םחגט) ס)וטטצם‬4
‫צן י)סן‬
‫טא‬
‫א‬
4
‫ט‬
,
)
4
‫ס‬
)
‫פ‬
0
w
a
L
‫ז‬
‫סף‬4‫(*]ם‬
~
c
d
a
QUL )‫ח‬4
‫צ אסס‬4
NQIk
L
'
U
L
NOlk*
1
)
LdU
L
'
d
c
.
"
i
c
d
cJ‫אג‬2‫א‬,
‫טא‬
;
~
c
c
L
‫אטטאג יע ס)ם *ס‬9 utka a~CULU ‫ג‬4‫ ח‬aak ‫צ‬4‫אסם‬
‫ש‬4 ‫שטם‬
IL‫ )סגם‬tua
)‫אס‬2 wak ‫ סאם ס)ם‬tkdU ‫ט‬,‫ א‬adau ‫אג‬4 ‫ ען)ט‬cdc~t‫~ג‬4Q
),
)‫ סצם‬t~c.Qi~uo )4‫ א‬Qak~aia ‫א‬4 ‫ !סט)ם‬caril cdcta HU adat*p
CtLA~ )]‫ג)ין‬4 )‫אטסהוטט)א‬
aia.q
a
~
L
ada ‫ג‬4‫ שט‬ucau cacd
"‫ (י)ש )סס אג‬cdcJ
‫ סצם ס)ם יא)ג‬ILKU
‫ גיג‬ata ‫אשג‬
4‫))ס‬1
~wdQ
]‫סע‬,‫ ס‬QSac* ‫משט‬,‫ ט‬a~ul
‫ג‬4)‫ צס‬CULLQ* iUL'N ULLUL 4
4
)
‫עסג‬
4
‫מ‬
C:LQ tatc Qxatl
‫סא‬, wtc ‫)וס טצן) סאם‬1 caa
S
X
L
'
d
'
a
4
‫ם‬
‫א‬
4
‫ם‬4] N~,dtk 2
.4‫א‬4Rxa~ ‫ם ו)ן‬4] ‫א]הש‬4 CklU
aci ‫סצ‬44'
~duiL
CUL~ atc ‫ סאם‬tLdu
caxlu,L ‫*ט)חיאטט‬,( wat ‫מ)ם‬,]‫ו‬

‫ם‬.

‫יג"נט‬

~ar.

'~eqloftqlqslsslg pan ‫סל‬% 2989%0%‫ אפ‬aep
11 .aR .aqeq -‫ע‬00 899

~xadG
www.daat.ac.il * ‫ אתר לימודי יהדות ורוח‬- ‫דעת‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מדרשיחכמיםוכן אמראנמר‪ as*l ).‬וידבר שלשת אלפים אלו שלשת‬
‫אלופים משלי קהלת ושיר השירים שיצאו מתוך המשה חומשי תורה‪.‬‬
‫ואלף שאלפו לישראל להנות בו ומצינו אלף שהוא למוד כענין שנא'‬
‫אלף המנןתלוי ‪ bysp‬והוא אלוף של מנן זה הקב"הס ושינה שמו של‬
‫שלמה בספר דאם' דברי קהלתבן דוד וכשם ששינה שמו לקרותו קהלת‬
‫ד"צ בו מדרש כך כל דבריו סחוטיםומהז שסותריו זה את זה וכל‬
‫סדר‪,‬ניוא כלםנשחיםלמכין אם' רל) יהודהבריהדרב שמואל בר שילת‬
‫טשמיה דרבבקשולגנוז ספר קהלתספני שדבריוסותריןזה את זה ומפני‬
‫טה לאננזוהו מפני שתהילתן דברי תורהוסופן דברי תורה תהילתן דברי‬
‫ל תחת השמש‪6 .‬‬
‫תורה פאי היא דכתי' מהיתרון לאדם בכל עמלו שיעמו‬
‫למעלה מן השמש יש‬
‫השטרידבי ר'ינאי תחת השמש הוא ראין‬
‫)‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫לויזו תורהשהיא קדומה לעולם שנ'י'יקנני‬
‫וסופןרברי‬
‫תורהמאי היא דכתי' סוף דבר הכל נשמע אתאלהים יראםונו' ומההיו‬
‫דבריוסותרין זה את זה כנון פוב כעס משחוקם וכתי'‪ )7‬ושבחתיאני את‬
‫השמחה‪1‬וכיסא בהם‪.‬‬

‫לי)‬

‫א‪.‬‬

‫‪)4‬רברי קהלתבן דוד‪ .‬כל מקום שאתה מוצאקינפורין בדברי‬
‫הנביאיםפותחיןלשון דבור‪ .)8‬בסשה רבי' הוא אום' אלה הדברים אשר‬
‫דאר סשה אל כלישראל ותהילתו‪ 1‬וסופוקיגטורין‪ .‬ממריםהייהםעםיי‬
‫מעם דעתי אתנם‪1‬כיאנני ידעתי אתמריך ואת ערפך הקשה‪.‬ש בעמום‬
‫הא אוס' דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע‪.‬ע דברי קנטרין דכתי'‬
‫יאמר "ימציון ישאג ומירושלםיתן קולו‪ .‬ואכלו נאות הרועיםויבש‬
‫ראש הכרטל‪ ".‬ואום' על שלשה פשעי ישהאלועל ארבעה לא אשיבט‪.‬‬
‫הצם' שמעו את הדבר הוה פרות הבשן אשר בהר שמרון העושקים דלים‬
‫והרוצצותאביונים‪.‬ע ואומ' שמעו את הדבר הוה אשר אנכי טשא עליכם‬
‫קינהבית "צראל‪ 4.‬בירמיהו הוא אום' דבריירמיהו בן חלקיהוש ורבר‬
‫יאלי הנה נתתי דבריבפיך‪ .‬דאומ' ראה‬
‫דבריקינפורין שנ' ויאמר י‪-‬‬
‫הפקדתיךהיום הזהעלהנויםועל הממלגות לנתוש ולנוצץ‪ 8.‬ואשם' הנה‬
‫נתתזהיום הזהלעיר מבצר ולעמוד ברזל) וטי ונאן נאמרדברי קהלת‬
‫‪ stets‬הקב‪.‬ח ‪ hat far‬לר (‪5( 0%61 4,4. 6‬‬
‫‪ 8.‬ע ‪1.‬שז ‪4‬‬
‫;‪061. 12,,18‬צ (ש ‪. 8. 0 Prv. 8,22.‬ע‪. 6( 20‬ע ‪. 8( Ygl.‬השם‬
‫)‪) 9,2‬מ (‪) 1,1. 1‬ם (‪. 8,16. 1‬א‪20‬מ ‪. 1( Eeel. 7,3-‬ע ‪Ygl.‬‬
‫י‪1 81,2‬ם ‪4‬צ‬‫‪. 1,1. 4 4=. 1,4 Bibeltest: han.‬מנ ‪4‬‬
‫‪ 1,9 ] 4Dht 1,1%‬ש‪8‬מ ‪. 1*1- 4‬צנ ‪ 4‬ן‪. 2,6. 4 i1DQk 6,‬פ‪(4‬ע‬

‫"‬

‫‪.‬לי‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫שהיודבריוקעפוריןעלרבליעולם‪ .‬קהלתשהיהמקהילי) קפלותודורש‬
‫ברביםוכן הדא אומי ועוד לסד דעת את העםדגתןוחיקרתקן משלים‬
‫הרבה‪ 8.‬בןדוד‪ .‬הוא נאהלאביוואביו נאהלו מלך בןסלך חכםנן‬
‫חנםצדיקבןצדיק‪ .‬אמת פוב לו לאדם שתהא לוזכות אנותלהתלות‬
‫בהם אבלמי ש"צלוזכות עצטו פובלו מכלזכיותאבותיו‪.‬צוהריהאוור‬
‫נתלהבניד אחדמשליי) אם נתחתכו‪ 5‬גידע הא צרז נטה חנלים‬
‫להתלותבו‪ .‬מלךבירושלם מקוםשכינה מקוםנבחשה סקום חורהומן החש‬
‫אומ' פה אשבכי אוא*ה‪ 'b1W 0‬והעעיניולבי שם גל היפים‪ 4‬ונתי'‬
‫כיסציט תצא הורהודברי*‪6‬סירהשלעי‪.)1‬‬
‫(ב) הבלג הבלים אטר קהלת‪.‬שיבר קהלת עלדגולווצלעולם‪.‬‬
‫שהכל פף וכלה והדורות עהנין כסנדגם זה אחר זהובונים בני אדם‬
‫בנעים נדולש והבתיםטחים והבניןעומד הלאכי להבלינע‪ .‬והזכיר‬
‫בפסוקזה שבעההבלים הבלהבליםהרי שלשה הבלהבליםהרישיצה‬
‫הכל הבל הרישבעדי') כננד שבעתשי השבוע וכפדטעימהבראשית‬
‫שנבראו בהם והםעתידים כולם להיכלות שנא'גי שמים כעתוןנמלות‬
‫והארן כבנד תנלה‪.‬ש האוט' וחפרה הלבנה ובחצה החטה‪ 1.‬אם אלהבך‬
‫כישאוארהברושים‪ .‬ס'א כננדשבעד‪,‬וסלמותשהאדםסחנדלבהן‪ .‬כשה‪%‬‬
‫ק שנה החש כפותבעריבה‪.)18‬בןב' שניםקופץסיכןומיכן‪ .‬בןי' שנט‬
‫משוטפ בחוצות הצומח בלא דאגה‪ .‬בן כ' רודף אחר אשה יצרוחזק‪.‬‬
‫נשא אשה רודףאחר טענותיוומזונותביתו‪ .‬העלובניםכבדעליוהעול‪:‬‬
‫הזקין תשש‪ 2‬כחו כבדעליו עולמםהריכאןז' ולמה חלק הפסוק השוס'‬
‫שלשה בראשות הצלשה בשניהוהשבחני באחרונה מלמדשהיה סלסד‪6‬‬
‫לישראלעלענין הבל העולםועודהיהסחד‪,‬צ עליהם חכמות ומדרקצחע‬
‫לפיכ' חלקם חשט' הבל הנלים אס' קהלתהכלהנליםפנלהבל‪.‬זה‪,‬ם‬
‫המיתה שהנשמה דומה להבלהקדירה בשעה שהיאיצאהמן חפף והש‬
‫סופו של אדם לכך אסר באחרונה הכל הבל‪.‬‬
‫(ג) טה יתרוןלאדם‪ .‬כלום' מהחצרון‪ .‬יציין במקוםתאיי) כנה‬
‫נחבט !‪ 6‬נתהתט ‪. 6( rar‬יד ‪EeeL 1% 9. Bibeltext:‬נ‪8‬‬
‫‪ 182, 14. 4( 1 8. 9,8. 6( Jes. 2,8.‬ש? (‪lesen;vgL ?. 0‬‬
‫‪ neaen Yers die ]Lbkaraang '%‬פ‪646‬ני‪0‬ז ‪16‬י ‪1* hier‬א‪ ? 5‬ש ‪0‬‬
‫י‪ 188, was 5‬פסיקתא ‪(, welche Bezeiehanng man bfiher far‬פסוק מם)‬
‫‪4 brtnm Amase gab, 468 Tobia 6. 1alie~er'schen Commentar‬פ‪46‬‬
‫‪68.‬נ (ש ‪.Buber, Einleitung 8. 11‬טז ‪561‬מ‪Peeikta sntarta su 46‬‬
‫‪.‬א‪0‬חש‪; ~beideLe8e~rten and 146‬תש ‪81 24,28. 0 ? hat‬מ (‪61,6. 1‬‬
‫‪1 21‬נו‪.‬‬
‫‪54‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פשריבר ‪ 8‬ואין פוהר אותם לפראק" האמ' מה שבח "צ לאדם‪ .‬בכל‬
‫עמלו‪ .‬ס"ת במקום ט"מ‪ .‬לאדם כ‪: "-‬ל העולם‪)'6‬על שם אדם הראשון‬
‫שבאמן האדמה ושב אל האדלה‪ .‬פנל עטלונהו שאמרו חכמים שפתח‬
‫בדברי השרה ואם' בכלעמלואיןלויתיון לפי שהוא תחת השמש אבל‬
‫השמל בדברה דבר שהוא קודם השמש "צ בו יתרון והנאה שנאמר‬
‫‪6.‬‬
‫בדוזהלכך תמרת אותךופי בשכבךתשמיר עליך והקבצות היאתשיחך‬
‫וכןאמי‬
‫רלוייש הנאה לבריות שמסנלין מצות ומעשים מוכים והקביה‬
‫מאירמניהם כנלנל חמה שנא' הזוהביו כצאת השמש בנבורתו‪ 4‬לפי‬
‫שראינובני אדם מהם רשעים ואוכלים את עולמם בשלוה וטהםצדיקים‬
‫) שיש הנאהלעולם דכאעלעמלשעומלין במה‬
‫תלימיהםבצערידעני‪1‬‬
‫שדיהקודם טשטש‪ .‬וכן אמרו דלבניי) חייוכהונילאו בוכותאתליא‬
‫מלתא אלא בטזלא‪ 6.‬ולמה אמר תחת השמש ולא אמר תחת השמים‬
‫לפי שהשטשנדול שבטאורות והחשיוצאטן המזרחובא בטערב ומתגלגל‬
‫בנלנלהעליק‪ .‬כךדילולם הוה מתנלנל והולך דור אחר דור וכן ההש‬
‫אוסר*דציו דורהולך ודור בא כדרך שהשמש סתנלנל בועךהרקיע ‪%‬א‬
‫‪1.‬‬
‫א זהיחהצהקא הצכב(יתעבו)‬
‫תצנההפקידוד"‬
‫דדגולךיורבא‪ .‬לפי שאטר למעלה מהיתרון לאדם בכל‬
‫(ד)יו‬
‫נלנל ברקיע והוא גורת‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כשם‬
‫השמש‬
‫ל‬
‫עטלואויעס‬
‫רוווות‪'.‬‬
‫הולךודור באאלו‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ו‬
‫כך‬
‫בפרחהצוקע‬
‫בני ארס שבקרש בעולםומתים ובאש אחרשתתזיהם‪ .‬והארץלעולם‬
‫עחפיםומעלה‬
‫עמריה בלט' הארץ אתה טשנהממנהנה‪.‬ששין ארםיר‬
‫שעורים‪,‬פיעוין ומעלהחפז‪.‬ונן אם‪4‬ר‪)19‬יצחק עומדת שמעמרת ווסתה‬
‫עליה* כשם שהשמשאיע משנה הפקירוכךהארץאינה משנהתפקידה‪.‬‬
‫מישדור הול ודורבא‪ .‬אם'ר ברכיה‪ )18‬אין דור פדות ס‪ '6‬רבואכענין‬
‫ןטחים‬
‫שני אםיראהא"צ באנשים האלההוידש מלמראדשיןיםשיאי‬
‫פ' רבוא ועלדים פ' רבוא‪ .‬ס'א דור הול ודור בא מלמד לעתיר לבא‬
‫שסויםהסתיםנדרךוצדת ‪ 5'r~ow‬בשעתטיחתן‪ .‬חערעומלחינר‪ .‬פומא‬
‫קןמד סהשא שנ' דור הולךודור בא כדרך שדולך כךבא‪ .‬וכלכך למה‬
‫שלאיהיו אום' אחרם הסיתאחרים החרה אלאעומדיןבמוטןומתרפאין‬
‫תן החש אוטראני ‪ n~aR‬אחיה מחצתיהשני ארפא‪ 1‬בתחילה אמי החמן‬
‫‪a)EeeL 8,1.‬‬
‫‪ %1 8%‬תו ;‪ e)Prv. 6,22‬ש"‪Gen. 4‬‬

‫דוי‬

‫(יי‬

‫]‪streichen, 4( 291 8‬‬
‫‪ 11 findet sieh hier Rh Rand‬פ‪6( 1‬‬‫מקא הא טקט שנקרא אהיה שהוא ל הי כפ ותפלל אל חי ‪bemerhn~ng:‬‬
‫‪ von‬וש ‪su 16860.( Die BemerAalng‬יההפללוש ותפלל ‪ G~'ar‬ינכה ורככה‬
‫‪ Eaa~ 1( Ygl 2.‬ז‪5‬אס‪1‬פ‪8‬‬
‫‪ 1,86. 1( 8.‬שם‬
‫‪1(4. 8%,89.‬ף‬

‫‪.‬יד‬

‫ש‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ת"וכן הקל אלאפוטר לך מה מחיצה ורפואה כאהד אףמיתהוחיים‬
‫א)יאחד‪ 8‬והאיץלעולםעומדת‪ .‬אלו ישראל שנקראו ארץ חפץ ואט'‬
‫מיוםנלוח הארץ‪6,‬וכי הארץ נלתה אלאאלוישראל שנקראוארץ‪.‬‬
‫(ה) וזרה השמשובא השמע‪ .)211‬אבא בשםר' אנא ביר כהנא אמ'‬

‫וכיאיןאנו יודעין שאם זרח השמש בא השמש‪ .‬אלא‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫משקיע שמשו שלצדיק מקים אחרתחתיוקורם שניפלס זהמןהעולם‬

‫הקביה‬

‫כדישלאיהאהעולם חשך‪.‬ונןאטריף)ז"ל במסכתפנהר' מאירדכתי'כי‬
‫ל‪4‬ימצוקי ארץ הנצתעליהם תבל‪ 6.‬ראה הקביה שהצדיקיםמעופיןעטד‬
‫ושתלן בכל דורודורכרי שתהא העולםמתקייםבהם‪ .‬ואלטקומושהשף‪.‬‬
‫כלומרואין אדםטניע במדרנתו של חמרוכי אם בסהשינזר‪ 1‬עליוטן‬
‫השמיםלהיותטקומווטררנתו‪ .‬נורח ההאשם‪.‬טעשיונזרחיןבדורו ובמה‬

‫ברורוובצדקתוש שופמו‬
‫שזכה‬
‫אלבו‪.‬שבשאהורויחכהמייו ההארבוורותתזוערחדיןיכסלותאסחלדךואחי‬
‫המשקת ודעשדברי קהלת‬
‫ישר‬
‫החכמהועל משמעןשלהפסוקים‪.‬וזרח השטש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫עסוקיםנדרשי‬
‫ןפי סררת‬
‫שאסריהבלהבליםזכרנםדבריםומאינםטתכליםכענין‬
‫ובא השמש‪.‬ל‬
‫שנ'א) והאהללעולםעומרת‪ .‬ונם השמששיורחושוקע בכליופוים‪.‬‬
‫ואל מקומושואף‪ .‬אם*ר שמואל ברנחמנייכול הואנלנל חטהלעלות‬
‫בשעתו ~לשקועבשעתו אלא שהקכיהמצוהעליו בכלשעה‪ .‬לשון שואף‬
‫כמוהשהשפיםאבעןא הדוחקיםאבית‪ ,‬כלום'ואלסקומושהוא בוט)איחשף‬
‫א שם‪ ,‬שלא ירונן רקצקע מהרה שכשם‬
‫עליו הקביהבטאמרו‪ .‬נורחהי‬
‫ש"צנבולליםכך"צנבול לשמשולירחוכן אסרו ‪41‬ל שסיתך) חלוטת‬
‫"צבונסנין שות החסהולכולםקרא שמורו תנו בשםר'נתןנרתיק"צ‬
‫לו לשמש ובריכה של מיםלפניו ובשעה שהא יוצאלעולם הקב"ה‬
‫טשיאומנרתיקוו‬
‫ששיוררףשעאהתקהשרשועלייהםפשנא'ותכםיההענםהההביאו‪.‬ם‪1‬בוערכתנורזה"‬
‫כלוידיםוכלעו‬
‫ה)הולךאלדרום‪.‬עונה אל פסוקשלטעלה ‪ 'DW‬תרחשאיןהרוח‬
‫נקראתבלשוןוכיש) בכל מקוםכהאי הרוחהורוחפערה באה‪ 1‬אלאעל‬
‫השמשעונה אםכפירכםהראשון")‪ .‬מאם כפירושהשני‪e$"w‬עלזריחת‬
‫ישראל שהש כל אחר הולך אל דרום שהחנטה היתה בארץ ישראל‬
‫שנקהאת דרוםכעניןשניים תפף אל ננף והנבא אלטקד‪,‬צם‪9‬ץ‪ .‬וסובב‬
‫‪.‬שיים ‪18. 18,80; Bibeltext‬ג (‪ heinsen" 6‬באחד ‪1~6 muss‬נ‪8‬‬

‫‪4 Sanhedrin 266. 6(1 88. 2,8. 0Ygl. g)ffier‬‬
‫‪ sa‬בא *‪81. 8,19; Yor ".%‬צ ף ‪ eimnaetaen. 4=. 8,4.‬שן ש‬
‫‪e‬‬

‫‪5‬י‬

‫‪( Ygl. 85.21,2 4 21,1‬ש ‪5. 1,4.‬ם‬

‫ף"‬

‫‪81,9.‬‬

‫‪ E$.‬ה‬

‫‪67848854‬‬

‫‪Anm; 29.‬‬

‫‪884‬‬

‫)‬

‫‪Y‬‬

‫‪g‬‬

‫‪L‬‬

‫‪E‬‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪8‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אל צפק‪ ,‬שהלם כנלא בארץצפון‪ .‬סובבטובכהולך‪ .‬שפורו*‬
‫ישראל בריההית השמים שנ'כי בד' רוחות השמםפורתי אתכםבית‬
‫"צראל‪6.‬ועלסביביו‪ 6‬שבהרוח‪ .‬הטפוזרים לכלרוהעוד עצובואל מקום‬
‫עיצאומהצם‪ .‬האוראל נקרא בהרבה מקומות בלשון הזיד‪ .‬ס"א‪ )%‬על‬
‫פיההצהע"יהולךאל דרוםביום לפ" שיוצאטן המורחוהולך אל דרום‪.‬‬
‫ובימת החמה הולך מזרח ודרום ומערב הצוקע בפאת מערבית צפונית‬
‫וביטוח הנשמיםידצא מפאת טזרחית דרומית והולך את רוח הדרום ער‬
‫פאתדרומית מערבינווירוקע נמצא הולך אל דרוםכיוםלעולם‪ .‬וסובב‬
‫ע‪4‬הטבובבלילהכענין שני אקומח נא ואסובבהכעירא‬
‫אלצפון‪.‬‬
‫שמעולם ‪ ab‬עבר השמש בצפוןביוםכי אםבלילה אבל סורח וטערב‬
‫פעמים טסובכהםופעטים מהלכתם‪.‬לכך נאם' סובב סובבהולךדווחהשל‬
‫שבהרחת‪ .‬כלטי הפהקה נקראת רוחפ) כסו מדר רוח הקדים‬
‫סבקינבהותהי‬
‫מיה‪ 6‬אלופנירוח הסוהחודוחהמערב שפעמיםמםובכיפופעפיפ‬
‫ב‬
‫ה‪1‬לכיפ‪ )'1‬לתיקי משמ' בהם סבוב והלוך עע' סוכב דגלך הרוח הפיאה‬
‫יצ‬
‫ל טורחתן הפשה של טערב שדווח סהצמש לנצון נקבה בכל פקות‪.‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ט‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫‪%‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ע‬
‫~)‬
‫נכנסין‬
‫להר הבעע והים אענו סלא כדתנןא)‪.‬עומדין צצפין ומשתחוים הפחים‪.‬‬
‫אט‪-‬ר שמואל ב"ר אשא ביצם ר' אחא ריחתן) ד' אטבע לכל צדכדי‬
‫עולאיהא שומע תפילתוש של תבירו‪ .‬אל המקום שהנחלים הולכים עגם‬
‫הם שבוםללכת‪.‬יצדחחוורץלאהליהםשסחיםופובי‪5‬ב‪ .‬משעלפשופו‬
‫של פשק אם' גלהנחלים היורדין טכס ההרים ודמושכש בנבוסת‬
‫ובשפלההולכים אלהים‪ .‬זא")אוקיעהםהוםושדולהסובב אתהעדרם‪.‬‬
‫יהבראשית שנ' אשר‬
‫הריםארצוטלא‪.‬איםיצאמכסותשהיה ‪n~wo‬ימ‬
‫שמתי דול נבול ‪5‬ים חק שלם לא יעברנהו‪.‬ש אל המקום ומהנחלים‬
‫שלביבר טקום שעררים שם במורד ללכת א‪ 5‬הים הם שבים ללכת כל‬
‫הימיםכימי השטים על הארץ‪ .‬ס"א שם הם שבדם ללבת שהענניםח)‬
‫מתאביםמידגשטיםמןהיםומורטים אהעםע‪5‬הארץ נעשים נחליםועוד‬
‫ד‪51‬כ‪-‬ם אלהים‪.‬‬
‫ם"‬
‫ימם ‪l‬‬
‫ערה צר‪w‬‬
‫‪a.‬אפיי‪f)%‬דבף ‪t‬‬
‫‪nrf‬כל‪~2‬היכרי‬
‫‪h‬עעךם‬
‫מק‬
‫שבאלרם להשתנן בהםבני אדםצריניןעיעה כיש ע‪ 5‬נפלאות שעשה‬
‫הקניהבסימו‪,‬תצניעי האדם לטצאחי קדםולאיטצא‪ .‬לאיכלא"צ‬
‫תעצומות מ"א דבל לאנוכללפי‪ rw‬להם מקש‬
‫לדבר‪ .‬מאםיבא‬

‫בליה‬

‫לספי‬

‫‪. 6( caa~ 4 2.‬ע ‪6( 8.‬‬

‫‪4‬י ‪.8 Ues‬יי‬

‫‪4 YgL‬‬

‫‪4( Ygl‬‬
‫‪2:2.‬פ‪SecJhe.r.461,‬פ‪.‬ש‬
‫י?(‪6‬שד‪.‬‬
‫י ‪4414‬ין‬
‫ו‪.‬‬
‫ש‪%‬‬

‫(‪6‬‬

‫'‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ין‬

‫וחקר‪ .‬לא תשבע‪ rP‬לראות‪ .‬חדוש שהקכ'ה מחדש בעולמו‪ .‬אין‬
‫האדם שבע לראות‪ .‬ולא תמלא אזן משסוע‪ .‬נכורת ‪4‬י שאם "צמי‬
‫שמספרין אוהביםבני אדם לשמוע‪ .‬ואין חלאות והינעי כי אם בפה‪.‬‬
‫והואיומה לנחלים שהלכים אלהים ואינו סלא כך לא תשבעעין‬
‫לראות ולא תסלאאזן משטוע‪.‬‬
‫‪ 04‬טה שהיה הואשיהיה‪ .‬נשםשהיה ישראלבמלכותםכךעתידין‬
‫להיות מה שעשה הקביה והשמיר האומות מלפניבני ישראל בבואם אל‬
‫הארץ הואשיקיצה שנ' ועשיתיבאףובחימה נקם אתהנויט‪ 5‬ואום' אלה‬
‫הדבריםעשיתים ולאעזבתים‪ 0.‬ואין כל חרש תחת השמש‪ .‬כלומ' כשם‬
‫שהקביה סחדש מעוצה בראשית בכל עתכךעתיד לחדש מלכותישראל‬
‫פה‪.‬שהיה שהחביא הקביה את ישראל ממצרים והוליכם בטדבר ההש‬
‫שיהיה שנ' ואנכי ‪4‬יאלהיך טארץ טצריםעוד אהציבך באהלים כימי‬
‫סועד‪ 4.‬ואומ'כיסי צאתך טארץמצרים אראנו נפלאות‪6.‬‬
‫ף) ישדבר‪ .‬כלומ' וכ*"צ דברבעולם שאמר האדם ראהזהחדיש‬
‫הדא שאפי' המדרשות וההנדותוכל טה שהיו עתידין סופרים לחדש‬
‫וכל מה שהדרשניםדורשין בכל רוראינו חדש כבר היהלעולמים אשר‬
‫היהמלפנינו וראיה לרבר דכתי'ויתן ‪4‬יאלי את שני לוחות האבנים‬
‫ועליהם ככל הדברים‪ !.‬מהף') ככל הדברים לרכות חדוש פעמימש שהם‬
‫היו טבואריםלו למשה‪ .‬אלא שזכהזהונקיאעל שסו‪ .‬תרע שהואכן‬
‫כצהרי ישעיה הנביא עמ' לא מראש במתר דברתי מעתהיותי שםאני‬
‫ועתהריי אלהים שלהניורוחו‪ 5.‬מלסד שכל הדורות נלויותהיולפני‬

‫כפאהכבוד‪.‬‬
‫("א)איןוברון לראשונים‪ .‬אחר שדבר עלישראל שעתיר הקביה‬
‫לחדשימיהםכימי קרם‪ 1‬על הרשעיםאיןוכרוולראשונים*') ר' יהודה‬
‫בשם ר' שסעף אום'אין זכרון לאנשי דור אנהצ ודור הפלנה ודור‬
‫הטבול‪.‬ונםלאחרונים‪.‬אלואנשימדוםועטורהוהמצרייםשכלוטןהעולם‪.‬‬
‫עד ‪ky~W‬לאחרונה‪ .‬הםשמימות שלטהעריטהר המשיח לאיהיה להם‬
‫זכרק לאותם הרשעים עףשיהיו לאחרונה ופוישראל שעתיר הקביה‬
‫להעמירפ לאחרונהכענין שנ' ואחרקעל עפריקום‪'D1m 1.‬הןעפלנרד‬
‫חסכון ומשש לא יתחשב*פ האומר ‪4‬י בדדינתנו חקיןעמו אלנכר‪.‬פ‬
‫וכו' לא באלה‪ o.1pr pSn‬ר' חילפא אוט' איןזכרון לראשונים לנפים‬
‫‪6) 44 16. .6( 1108.‬נ (‪6,14. 6‬‬
‫‪i. 5( W‬‬
‫מגיעה ‪8( 1e2*8‬‬
‫‪8( Biels 7, 16.‬‬
‫‪) 9,10. 8( YgL ? 1‬מ ‪0 YgL‬‬
‫‪eron~en_ % YgL ?.‬‬
‫*ע ‪Jes. 48,16. 9 Hiet‬‬
‫!‪8882,1‬שט‬
‫)ם‬
‫י ‪) 28,9. 4‬פפא‪0.‬פ ‪,26.‬ט‬
‫‪4 Jer. 1416.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬י‬
‫טנף‬
‫‪.‬י‬

‫‪h‬‬

‫‪14 10.‬‬

‫ה‬

‫‪.‬‬

‫~‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הראשחיםער שלאיצאוישראל ממצרים‪ .‬ונם לאחרוניםשיהיואלונסים‬
‫שנצטוו שנעשו" לישראל משיצאו ממצרים ושבכל הדורות לאיהיה‬
‫‪ .‬עד שיהיולאחיונה‪ .‬אלוהעתידיןלהיותלימות המשיח שנ'‬
‫להםזכרי‬
‫לכן הנה ימים באים נאם"י לא יאמרועוד חי "י אשר העלה ששר‬
‫הביאבני ישראל טארץ מצריםכי אם חי"י אשר העלה העשר הביא‬
‫בני ישראל מארץצפון ומכל הארצות אשר הפיצם שם‪6.‬‬
‫(יב)אני קהלת‪ .‬לפי שהחנמה על לשון נקבה שכשם שהנקבה‬
‫יולדת!') כך חכמת שלמה היתה יולדת חכטות רבות דבר מדבר‪ .‬לכך‬
‫נאמראני קהלת‪.‬הייתימלך‪.‬הוא שאמרו ‪0‬ז"ל") מלך והדיופוסלךהיה‬
‫נעואוט' הייתי מכלל דעכשיולא הוה‪ .‬ס*אהייתי מלך פירושובזמן‬
‫שהייתי מל ונתיאשתי מכל עסקי ולא נתרולפני עסקים להתעסק בהם‬
‫התעסקתי בחכמהעל ישראל העם שבחר בהםהקב‪.‬ה וכל ישראל ויהודה‬
‫היה ממשלתובירושליםהעיר שבחר בה הקב"ה‪.‬‬
‫(ינ)ונתתי אתלבי‪ .‬מלסד שהלב מהרהר לדרתם‪ .‬ולתור בחכמה‪.‬‬
‫מלמד שהלב רהבה‪ .‬על כל אשר נעשה תחת השמים‪ .‬אלוצרכי העולם‪.‬‬
‫הוא רע‪ ,‬אמיר נתן"ש) מהוענין רע זהשיפועיי) של ממון שאט ישלו‬
‫לאדם מאה חפץלעשותן ק"ק מאתים חפץלעשותם ד' מאות‪ .‬נתן אלהים‬
‫לבני אדם לענות ט‪ .‬זה הממון שנתנו הקב"הלבני אדם לענותבו לפוב‬
‫ולרע‪ .‬לטובכענין שנ' וענתהבי צדקתיכיום טחי‪ 6.‬וכן אמ"ריהושל")‬
‫דסכנין בשם ר' לוי‪ 0‬פעמיםשהממון של האדם‪ )45‬לענותבו טובה וזכא‪.‬‬
‫כמן שעושהמטנו צרקה‪.‬וכןלענותבו רעה‪ .‬כענין שנ' לענותבו סרה!‬
‫זה שטקבץ מטונו לרעתו ואית נוהן טמנו צדקה אדרבה נוזל וחוטם‪.‬‬
‫ס"אענין רענתן אלהיםלבני אדם שהם לומדים ושוכחיםורבנן רתמן‬
‫בשם ר'‪8‬יצחק") ור'פוביה בשם ר' יצחקו השנחהלפובתו של אדמז*)‬
‫שאם היה לומד תורה ואינו שוכההיה מתעסק בה שלש שנים והול‬
‫ומתעסק בדברי הבטלה ומניח דברי תורה‪ .‬אבל מתוךעוה"ז שוכח אינו‬
‫טזיז עצמו מךברי תורה כליטיו‪ .‬ס"א הואענין רע נתן אלהים שהקב"ה‬
‫נתן להם פורענותםעל ענין רע ש"צ לבני אדםזהו הנוזל‪ .‬בוא וראה‬
‫הדבר ראמ'ר יעקב בשםיוחנן עשרים וארבעה חפשות סדר יחזקאל ולא‬
‫חתם אלאעל הנזל (שנ' הנה) הכתיכפיעלכפי אל בצעקןלכך נאסר‬
‫ההאענין רענתןאלהיםלבני האדם לענותבו‪.‬‬

‫י‬

‫‪ hat 1 % Eberall‬ע (‪ 6‬ןז‪ 28,‬י‪ 76‬ן‬
‫‪8( Ygl. 1.‬‬
‫‪. 80, 88.‬מ‪. 8( Vgl. 66‬הנמים‬
‫‪6( Ygl.‬‬
‫י‪ 19,‬ום ף‬
‫ר‪16‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫)‪8‬ץ (‪. 1‬ץ ‪ erginzen. ]( Ygl.‬טש אמדו ‪. 1( Hieriat‬ע ‪ Ygl.‬ש‬
‫‪%4 2% 1%‬‬

‫"‬

‫‪04‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- 11‬‬
‫ףד)ראיתי את כל המעשים שנעשהש תחת השטש‪ .‬צפה שלמה‬
‫בחכמתועלכל המעשים שלעולם‪ .‬והנההכלהבל‪ .‬חוגן מטהר שנעשית‬
‫קודם השמש‪ .‬היא התורה והחנמה והתשובה") כענין שנ' י'י קנני‬
‫ראשית דרכו קדם מפעליומאז‪ 0 .‬ואומ' במרם הריםיולדו וכו'‪ .‬תשב‬
‫אנוש עד דכא ותאמר שובובני אד‪4.0‬‬
‫(פו) מעוות לאיונללתקון‪ .‬זה שמת בלא תשובהוהואהולךמעוות‬
‫מן העולם לא יוכל לתקון לעולם הבא‪.‬וחסרון‪ .‬מי שהוא חסרון‪6‬טן‬
‫המצוו‪ )48,‬בעולם הזה לאיגל להמנות עם הצדיקים לעולם הבא שנא'‬
‫אשראנכי מצוך היוםלעשותני ולא לעולם הבא טכאןאמרוו‪-‬ל העולם‬
‫הזה דוסה‪ )60‬לערב שבתוהעולם הבא דומה לשבת‪ .‬מי שמרחבערב שגת‬
‫אוכל בשבתוסי שלא פרח מערב שבת מהיכןיאגל‪ .‬וכן ההא אומ'לך‬
‫אל נמלה עצל ראה דרכיה וחנם‪ 8.‬סי שמרח בקיץ"צלובחורף‪ .‬ר'‬
‫שמעון או‪ )61'0‬טעוות לאיוכל לתקון זה הבא על הערוה (והוליד טמנה‬
‫ממור)‪ )62‬וחסרת לאיוכל להמנות זה שטנוהו‪ 5‬חביריו לדבר מצוה ולא‬
‫נמנה עמהם‪ .)%‬ס'אעלדרכו שלעולם‪.‬מעוותלאיוכללהקון‪ .‬מה שברא‬
‫הקביה מעחתטי‪ 1‬יונל לתקנו כמוהכטל‪ .‬חיסרון‪.‬סי שהוא חסר אבר‬
‫מייונל למלאותו‪ .‬להודיעלבני אדם וללמדם חכמת יראתאל‪.‬‬
‫(פ‪0‬אני הנדלתי והוספתי הנסה על כל אשר היהלפניבירושלים‬
‫ולבי ראה הרבה חכמה ודעת‪ .‬טצינו שהלב מדבר‪ )%‬והלב רואהוהלב‬
‫שומח והלב שומע והלבסבין שנ' ונתתי לעבדך לב שומעם הלב שומת‬
‫‪1.‬‬
‫שנ'לכן שמחלבי‬
‫לו) ואתנהלבי לדעתחכמה‪.‬זו הנסתהתורה‪ .‬ודעת‪.‬וויראת‪4‬י‪.‬‬
‫הוללות‪ .‬ר' חנינא בר פפא אמ'זו מלכותוסכלותזו פרחות‪ .‬ור' סימק‬
‫אומ' הוללותזו מצותים כדתנן הו‪ 4‬שקוד ללמוד תורהפ מה שתושיב‬
‫לאפיקורוס ומכלות וו פפשות של בני אדם הרשעים הטתנאים בעצמם‪.‬‬
‫ידעתי שגם זההווי רוח‪ .‬שהולכיהם)ברצון עצמם ואומ'‪ rw‬כטוש‬
‫וטי ששולבנע‬
‫(")כי ברובהכמהרוב כעס‪ .‬כל אדם שהוא חכם רואה דבר שאינו‬
‫הנוןוכועס‪ .‬וכן הוא אוס' פלני טים ירדועיני על לא שמרו תורתך‪0.‬‬
‫אבלההדיוטיםרואים דבראפור ודברערוה ואום' מהבכך‪ .‬משכי ברוב‬
‫‪-‬‬

‫ילון‬

‫‪8. 80.2 1‬ע (‪. 0( Prv. 8,22. 4‬ע‬
‫(‪. 5‬ע ‪.‬נשו (‪8‬‬
‫‪6( YgL‬‬
‫ש ‪ wie‬שמנחו ‪. 6,6. 5( Far‬וזע (‪ 7,11- 8‬ומ ף‬
‫‪.‬ע ‪ Ygl.‬ף ‪-‬פ‪ 84 1680‬שנמנו ‪Berachoth 288‬‬
‫‪Ygl. 1 Reg. 8,9.‬‬
‫‪4 Bier 51 auegefallen.‬פ ‪ (Sehadrerei).‬מטה ‪8. 16,%. %4 Lies‬ע ל‬

‫י‪5‬‬

‫‪,81.‬י‬

‫יע ‪4‬י‬

‫‪,.‬ד‬

‫‪4 114 86.‬ע ‪.4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪12‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫חכמה רונכעם‪ .‬בזמןשתלמיד חכם שכרעבירה רב כעםעליוטן השמים‬
‫נדרך שאתה מוצא בדואנ ובאחיתופלובבניעליהכחן‪.‬יוסיףדעת רוסיף‪5‬‬
‫מכאוב שאם נפל אדם רופאלהולילפי שהואבקי רודע הרפואותועדע‬
‫‪ b~p‬חליו קשה שאינו עומד לפיכך הוא נואבעל נפשו‪ .‬כךהיודע‬
‫והחמאודינונדוללפיכךהוא כשבעל‪.‬נפשו‪ .‬אבלההדיופאינו חוששכן)‪.‬‬
‫סיא מ בחב חנטהמאין תבא החכמהלאדם ברוב נעם שרבו כועסעליו‪.‬‬
‫הוסיףדעת‪.‬סי ההשטישיוסיף מכאוב שהלקהו רבו הרבה‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫(א) שרתיאני בלנם לכה נא בהועתה אנסכה בשמחה‪ .‬רתקן דרך‬
‫פובלעזוב ררךריצע‪ .‬כסו נסבתי מלכ‪ 61‬והיא השטחה שיעצב רעוע‬
‫דרכו‪ .‬וראה בפוב לראות דרך הטוב להלוך בובני האדם‪ .‬ס"א אנסכה‬
‫אנסה בה‪ 6‬וכהח) דרך הטובלהבחיןבין שניהם‪ .‬וראהבטוב‪ .‬עויהארמשה‬
‫דרך הפוב‪ .‬והנה נם המש הבל עויצר הרע שהוא נוהנ בבני אדם הבל‪.‬‬
‫והכש מתעה אותם לניהנם אבללעתיד לבאכתיי והסירותי את לב האבן‬

‫טמשרבם‪6.‬‬
‫(כ) לשחוקאסרתיטהולל‪ .‬אמר רבא כרכהנאיף) כלושחוקעירומות‬
‫העולם שוחקים ושמדרם מהולל הוא ס?ורבב הוא וסופם תהלה ולשמחה‬
‫אצל אומות העולם טהזו עושה מה לישראל עמהם לעשותוכן הוא אום'‬
‫אל תשטח ישראל אל ניל העטים‪ ?.‬ס'א לשהוק אסהתי טהולללפי‬
‫ש"ט כצחוק בעולם והוא פתהפך לערבוב וכן לשטחה טה זו עהצה‪1‬ען‬
‫שמחהיצהיתה‪ )69‬לאהקביום השם*ניועד שהא שומח נהפכה שמחתו‬
‫עעד‬
‫לעגן שנ' ותצא אשטלפניי*‪.‬שוכן בהרבהסקוסותעשא*ן אדםיוי‬
‫כטה תטוש שסהרה וכצחיקתו‪ .‬לפיכך ראוי( לאדםלהיות איטת בוראו‬
‫*יו כל שעה הצעה נדרך שאתה טוצא בדור המבול") שנ' בהם זרעם‬
‫נכון לפניהם עטמ‪ 5‬וכתי' ויסחו מןהאהץ‪ 1.‬הע בם‪ )61017‬כתי' ארץ‬
‫סטנה נטש לחם‪ 1‬המכי' ר* המפירעל קדוםמזל עטרה‪ 1‬משין אדם‬
‫שסבתאקולסו כהצלםלנך נאסר ולשטחה סח עהצה‪ .‬טה הנאה"צ‬

‫‪.‬‬

‫לשדם‪,1‬צםחהי‪.‬‬
‫‪ )4‬הרהר שבי‪.‬‬
‫‪.‬שז (‪6‬‬

‫‪,‬י‬
‫‪g)L‬‬
‫‪e.‬‬
‫‪~. 149‬‬‫‪6( %8‬‬

‫י‬

‫דבר שאדם צופה ומתבונןבו הוא תרתי כענק‬
‫‪8. 2,6.‬ע(‪, 0‬ת‬
‫‪ fi]%8‬ע ‪.t‬‬
‫יכא" ‪6;%,‬צ‪86,‬‬
‫‪berall‬‬
‫‪h,‬‬
‫‪a‬‬
‫‪. eYd.aoh‬טי‬

‫)‪.142‬וי ףי‪Job 28,‬לי‬
‫‪084‬‬

‫ל‬

‫(‪.6‬‬

‫‪28-‬יז‬

‫י‬

‫‪081‬‬

‫‪8( Ygl.‬‬

‫‪4 Job 21,8.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪18‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ןאתבשרי‪ .‬להטריח*‪)'1‬ביינהשלתורה*השת‪4‬‬
‫ויתורו אתארץ‪ 8.‬למשוךביי‬

‫עצמיולבינוהנ בתכטה‪ .‬אם‪.‬ראחא") בשבילהשלתורה‪ .‬ולאחתבסכלות‪.‬‬
‫ולאחוזולהבין בשביליהסכלותעד אשר אראהאי זהמובלבניהאדםאשר‬
‫יעשו החת השמים מספריטיהייהם‪ .‬הואילוחייו של אדםמספריי הם‬
‫ם בה‪ 6.‬ס"א‬
‫ילךויעסק בוערה והואיחיה שנ' עץחיים היאלמחויי‬
‫תרהיבלבי לטשוךביין את בשרי הוא השחוק והשטחהולבינוהנ בחכמה‬
‫הרבה ולאחוז סעד בסכלותלהבחיןבין דרך החכמה לדרך הסכלותלפי‬
‫שההוללות הם רעיון רוה והחכמה רוב כעס והשטחה היא הבל לפיכך‬
‫תפשתי כשלשתןביין שהוא שטחה ובחכמה ובסכלות לראותאיזהפוב‪.‬‬
‫(ד) הנדלתי טעשי‪ .‬מטעשי אבותי‪.‬א)בניתיליבתים‪ .‬את בית אל‬
‫ה לשלטדא‪6‬‬
‫ואתביתהמלך‪ .‬נפעתילי כרמים‪ .‬כסשטעו שנ' ברםוי‬
‫(ה) עשיתי לי ננוחופרדסים‪ .‬נעת 'דשאגן ירק‪ )84‬פרדסיםלפירות‬
‫האילן‪ .‬ונטעהי בהםעץ כל פר‪ .)8%‬אפי'אילןפלפלין‪ .‬וכן אם'רינאי‬
‫בריה דר' שמעוןנירינאי שלמה עמדעל טשתיתה‪sw‬ארמזישראל")‬
‫וידע אלומעייטת המפולשים לאנדקי והיהנוטע בהןוהיוענשיןפירותי‬
‫(‪0‬עשיתילי ברכות טים להשקות מהם יער צומח עכרם‪ .‬יער‬

‫שלפירות‪.‬‬

‫ף)קניתי לי עבדים ושפחות‪ .‬הםהנתינים‪.‬ובני בית‪ 4‬הםבניעבדי‬
‫שלמה ונם הנציביםכענין שנ' וכלכלו הנציבים האלה את הסלך ולא‬
‫יעדרו דבר‪ 8.‬נם מקנה וצאן הרבה היהלידכתי' ועשרה בקרברשמנו‬
‫וברבוריםאבוסים‪.‬ש מנל שהיהלפניבירושלם‪.‬‬
‫את‬
‫שלטה‬
‫המלך הבסף‬
‫כנסתי לי נם בסף‪1‬ןדנ‪ .‬דנתי' ויתן‬
‫בירושלם כאבנים‪ 1‬ומנולתמלכים‪ .‬דכתי' וכל ספני הארץסבקףשים את‬
‫פני ‪ k"o~w‬והטדינות‪ .‬בטן מלכת שבא‪ .‬עשייני לי שריםושרות‪.‬‬
‫טשוררשזכריםונקבותיי)‪ .‬ותענונותבני האדם‪ .‬הם בטרהצאות‪'1‬ט‬
‫‪.‬שירה‬
‫‪m‬‬
‫ושידוהף‪ .)7‬הם מיני רפואות שילמדו השירים והשירות ‪ ~nw‬שדה‬
‫ושדותכלי הארנו כטהתענונותישלבני האדםבהן ר'‪1‬י)חייבירנחמיה‬
‫אומ'וני בא הכתוב ללמדנו עשרו ‪ sw‬שלמה אלא כננד התורה הוא‬
‫מדב‪41‬ז)‪ .‬הנדלתי מעשי עד הדלתי והוספתיתו'‪.‬‬
‫(ט) הוספתיונדלתי מכל שהיהלפניבירושלים‪.‬הכליל גם אתדור‬
‫אביי)‬
‫‪.‬וכן ההש אוט' רק אתה לא תבנה הביתכי אם בנך‪ 8.‬אף חכמתי‬

‫ף‪,‬‬

‫‪. 6( Prv.‬י‬
‫‪18. 18,2; Ygl.‬סא ‪83‬‬
‫ן ‪ vgl.‬ט ‪,‬ת ‪( Lies‬ם‬
‫‪1. 1( Vgl. daa.‬י‪ Ygl. ?. 8( Ygl. 1 8. 6‬ף ‪118. 6( Can~ 8,11.‬ש‬
‫‪ 10,27. 1( YeL daa. 10,24- 1(Ygl.‬מן ‪6,8. 5( 1‬‬
‫שהם (פמ‬
‫‪.0188‬‬
‫‪atreiehen 4 dafilr"e eiwneatsen. 4 1 1 414‬‬

‫‪,.‬י‬

‫‪.‬די‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫עטרהליי אם' שלמה גל אף וכעוקץ שבאעלי ללמוד החבטה המא‬
‫עמדהלזקנתי‪ .‬מ"אאףחבטתיעטדהליבלדברשחשבתי בחכמה לעשות‬
‫היא עמרהלי‪.‬‬
‫י אלו‬
‫כענין שנ' כיהיא ישרה‬
‫אשר‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪k‬‬
‫‪w‬‬
‫~)וכל‬
‫עינ‬
‫ק‬
‫'‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫'‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ב‬
‫לא‬
‫עי"ן‪)77‬‬
‫""ף‬
‫‪6‬ל‬
‫בעיני‪ 4.‬לא אצלתי מהם לשון הנשיםא‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫עצלתי מהם מלעשות לא טנעתי טהם את מכל שטחה שלנשים‪.‬‬
‫כילבי שמח בכלעמלי שהיהלו אלףנשים‪.‬וזה היהחלקי מגל עמלי‪.‬‬
‫זה רהבעם‪ )78‬דכתייובן שלמה רחבעם‪ 6.‬ס"א וכל אשר שאלועיני לא‬
‫אצלתי מהם‪:‬ו הכמת התורה דנתיי בני אל יליזוטעימך‪0.‬גילבי שמח‬
‫בכלעטלי‪ .‬שכרה של תורה‪ ,‬וזה היה חלקי טבל עמלי לעולם הבא‪.‬‬
‫(יא)ופניתיאניטנלמעשישעשוידי‪.‬שיניעתיבתורה‪.‬ובעטלשעטפתי‬
‫השנתטלא‬
‫לעשות‪ .‬חוכמות) וספרים‪ .‬והנההכלהבלורעותרוח‪ .‬כספלהי‬
‫בתועתווסתפנדי‪ )7‬בשעתו כך כל התורה שלמד שלטה בשעתו אבדה‪0‬‬
‫דכתי' ורעש שלמה את הרע‪!.‬ואיןיתרון תחת השמש‪ .‬כי אם בתורה‬
‫שהקשלפני העטש‪.‬‬
‫ליהופניתיאנילראותחנמה‪ .‬חנמהיתירה‪ .‬והוללותוסכלות‪ .‬הוללות‬
‫זה המינוקא) וסכלותזו המפשותלהבהיןביניהם‪.‬כי מה האדם נשיבאש‬
‫אחריהמלך‪ .‬אתרי מעשיו של סלך מלכיהמלכים‪ .‬את אשר כבר עשוהו‬
‫כלום'סייוכל עומר אם היה כן וכןהיה נינה‪,.‬אם"ר שמעון בן (האי‬
‫טלך בשלי) ודם שבנה פלפרין‪ %‬ובני אדם נכנםין לתוכה יכולין הם‬
‫לומר אם היתה התיקרה‪ 1‬נבוהה ביותר ע‪ 1‬נמוכה‪,‬היתה נאה אלו היה‬
‫העטורים גבוהיםיותר כמה היתה נאה אבלעל מעשיו של הקב"המי‬
‫יוכל לומרכן היה נאהוכןהיה נאה כלום'יוכל אדם לומ' אםהיולו‬
‫ותלשהקרנים כטה היה נאהונן או להחליף מתוקן נבראו‪ .‬את אשר כבר‬
‫עשוהו‪ ,‬כמו נעשה אדם‪ 1‬והואעל דרך נדולה ושלפעת‪ )81‬שהרי כתיב‬
‫ד"א עשך ויכוננך‪ 14.‬ס‪-‬א כי טההאדם‪ .‬כי טה "‪ 8‬לו לאדם לעשות אלא‬
‫אצבאאחרי הטלךאחרי מלנות התורהכדנתיב בעצתך חנחני ואחר כבוד‬
‫תקדגי‪.‬פ את אשר כברעשוהו‪ .‬הצדיקים הראשונים הלכו אחרי עצת‬
‫'‬

‫המצרהודשיהע‪.‬‬

‫~קוראיתיאני שישיתרוןלחכמהמןהסכלות‪ .‬שהבהנתיבין‪11‬לע‪.‬‬
‫וכטהיתרוןישכיתרון האורטן ההשר)כןביןנןעדןלניהנם‪.‬‬
‫‪46. 14,8. 6( 1 Ch. 8,10‬נ‪43‬‬‫‪.‬ע ‪Y~L Prv. 4.21. 83YgL‬‬
‫‪,8- 8n‬‬
‫‪h)Ygl.ePa.-L‬‬
‫‪.‬ע ‪ 7.81.‬ן‪W 0‬‬
‫‪r 0 1b8- 11h‬‬
‫‪v‬‬
‫‪3 Ygl.y‬‬
‫‪ vgL Levy‬וההוא ‪ m~glieh 56. 1( hat‬מלטין ‪,60, wonach aach‬ד‪1‬‬
‫‪8.18*26‬ע ‪3‬מ ‪1 8%8.‬מ (ם ‪) Gen" 1,21‬פ ‪( Lias‬צ‬
‫‪nhbr.‬‬

‫‪,‬י‬

‫(י‬
‫‪.‬יו‬

‫מ‬

‫‪,.‬י‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪16‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫(יד) החכם עיניו בראשו‪ .‬שרואה הדברי יוסע טה יהיהבסופרך)‬
‫גדתנן איזהו חכם הרדיה את הנולדתן‪ .‬והכסיל בחשך הולך‪ .‬שאינו‬
‫מחשב סופו שלדבר אלאכל מהשיבאלועושה‪.‬וידעתינםאני שמקרה‬
‫אחדיקרה את שלם‪.‬עלענין המיתה כמות;הכן‪.‬טותזה‪.‬‬
‫‪ 04‬ואמרתיאניבלבי כסקרההכסיל נםאנייקרני‪ .‬בהה נקראאדם‬
‫וזה נקרא אדם זה נקרא חכםוזה נקרא חכם זה )קרא ר' וזה נקראר'‪.‬‬
‫ולמה חכמתיאני אויותר טה הנאה ישלי למרוח ולינע בדגרה משאר‬
‫כני אדם ודברתיבלבי נם זההבל‪.‬‬
‫(סו)כיאיןזכרון לחכם עם הכסיללעולם‪( .‬רוהב הקודש טבשרת‬
‫בנוסרת אל תאסר כטקרה הכסיל נם אנייקרנהכי איןוכרון לחכם עם‬
‫הכסיללעולם)שהריזנותו של אברהם‪)96‬אבינו עומד לעולם אבל נטרוד‬
‫כלהוהלךלו‪ .‬וכותו של יעקב נ'כ אבל עשו איןלווכרוק תורתו של‬
‫סשה סתקייטה לעדעל שמו ופרעההלך לדראוןעולס‪ .‬זכותו של דוד‬
‫קיימת לנצח ואחיתפל נשכחוכרו‪ .‬הרי כשכברהימיםהבאים הכל נשכח‪.‬‬
‫כל רשעת הרשעים נשכח‪.‬ואיך תאמרכייטוח החכם עםהנמיל‪ .‬אעם"‬
‫שוה נקרא ר' וזה נקרא ר' בזמן שיכנסו שניהם למקום אחד‪ )81‬זה‬
‫שהאלים לוועונהווהיחצבודומם‪.‬‬
‫ל‪ 0‬ושנאתי‪ 0‬אתההיים‪.‬בי מה הנאהבהיים סאהר שהכל נשכח‪.‬‬
‫כירעעלי המעשה שנעשה תחת השמש זה עסקהמיתה‪.‬‬
‫לחן‪.‬ושנאתי את בלעמלי שאניעומל החת השמש הם משאנטתן‬
‫שלבני אדם‪ .‬שאניהט לאדם שיחיה‪ 4‬אחרי‪ .‬שאין אדם צריך לעשות‬
‫לדגיחלבניו שאםבניוצדיקים הרי הםנזונים בזכותם שנ' לא ראיתי‬
‫צדיקנעזב‪ 6 .‬משם ~‪ (ssa'yw‬אסורלו לאדםלהניח ירושהלשונאיה'‪.‬‬
‫~פ)וסייודע החכםיהיה כלוט' אתרי מות האדםמיינירלווסי‬
‫יושענו התנםיהיה או סכל וישלוט בכל עטלו נםוה הבל שאין ארם‬
‫צדע! מהשיהיה אהרהר‬
‫(כ) ופשתילביטןהיראנההיאת ונתיאשתי שהוא רברשאין ארם‬
‫ת בוכלום‪.‬על כל העמל שעמלתי תחת ‪g.~twn‬‬
‫יכוללעיצו‬
‫(נא)כי "צ אדם‪.‬לפישאין רובבני אדספעמליןעל ההבטה והדעת‬
‫והכשרךכי אםגטקצת‪ .‬אפי' הל לארם שלא עמל ט יחנט‪.ySn‬‬
‫ש ע ‪( 18‬פ ‪.‬ע ‪1( Ygl.‬‬
‫ע ‪fehlt die Ba~amer.- 4 Ygl.-‬‬‫‪.‬לי‬
‫‪26. 0‬וד‪6( Ps. 8‬‬
‫טה ‪ $8 67818168:‬ען ‪Eier 181 naeh‬‬
‫וסבותי אני *אש אתלבי הואיל ומנהגו של‬
‫יהיה ודכא טווח להבל‪.‬‬
‫;‪18 11 findet eich 818 Randbemerkung‬ש ‪)6*6.(.‬עולם כךשאין אדםיודע‬
‫‪- 1( YgL‬מ‪)616‬יש אדם‪ .‬לטה אמרכי‬

‫*‬

‫‪.‬ע ‪ 781.‬מ‬

‫("‬
‫‪,.‬י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו‬
‫‪1,‬‬

‫כררך שעשה שלמה שעמל בכלמיני חכמה ונתן הממלכה ביד רחבעם‬
‫בנו‪ .‬ומתני נבהות לבו חילק את הממלכה שנ' וינח את עצתהזקנים‪8.‬‬
‫(כב)בי מה הואר לאדם‪ .‬מה הנאה יש לו לארם בכל עטלו לאחר‬
‫שהלך לבית עולמו הלאכי הנל אחריו נשאר ולא לוקח עמוכי אם‬
‫מה‪ .‬שעמל בדברי תורה ובמצות תדבר שהוא קורם‪ )89‬השמש‪.‬‬
‫(בג) כיכלימיו מכאובים‪ .‬בדאנות ובמורא ופחדבדרכיו‪ .‬וכעסעניינו‪.‬‬
‫אלו מריבות וצוקות הנפש‪ .‬נם בלילה ‪5‬א שכבלבו‪ .‬מןהדאגותייכענין‬
‫שנ' און יחשוב על משכבו יתיצבעל דרך לא טובח וכו' ואומי הוי‬
‫חושביאוןופועלי רעעל משכבותם כאור הבקר יעשוהכי יש לאל‬
‫יד‪ 6.0‬לכך נאמ' על הרשעים גם בלילה לא שכבלבו‪ .‬גם זה הבלהוא‪.‬‬
‫כיאיננו מחשביוםהדיןויום פקודה‪.‬‬
‫(כד)אין מוב באדם‪ .‬ראה שלמה בחכמתושאין פוב לאדםכי אם‬
‫שיאכל וישתהה)‪ .‬ר' נחמיה אמ' ליהג נחמןבריה דר' שמו' בר נחמן‬
‫ואמרי לה ר' מייאשאש ור' ירמיה בריה דר' יצחק‪,‬כל אכילה ושתיה שנ'‬
‫בקהלת אינה אלא בדברי תורהובמצוווי ובמעשים פוביםכענין שנ' לכו‬
‫שברו ואנולו ‪ h1ib1‬וכו'‪ .‬והראה את נפשו פובבעמלו‪ .‬התורה נקראת‬
‫פוב מעשים פובים נקראו טוב שנ' טור מרע ועשהפוב‪ 1.‬והראה את‬
‫נפשו‪.‬לחיי העולם הבאס שכולוטוב‪ .‬גם זה'ראיתיאני כימיד אלהים‬
‫היא‪ .‬שאם נתן הקב"ה דעת לבני אדם להלוך בדרך הפוב רצהבהן‬
‫י חפץ למען צדקו‪1‬וכו'‪'.‬‬
‫הקב"ה שנ'י'‬
‫ש‬
‫(נה)כי מ‪ )94‬יוכל‪ .‬אמר קהלת יותר סמה שפרחתי ועמלתי‬
‫במצוות לאהיהועל ביתי'י השתדלתיועל‪,‬ערייהודה לחזקםפרחתי‪.‬ומי‬
‫ן חשתי ולא התמהמהתי‪ .‬פ‬
‫יחוש‪ .‬ימהל‪ )9‬על עבדת י"י חוץממנינ‪.‬לשו‬
‫ס"אכיסייאכל ומי יחוש כל מי שנותן דעתועל דעת התורה‪.‬‬
‫(בו)כי לאדם שטוב לפניו נתן'חכמה ודעת ושמחה‪ .‬פסוק זה‬
‫מתפרשעל כל הצדיקים שנתן הקב"ה חכמה ודעת ושמחה היא‪.‬שמירת‬
‫מעשיםכענין שנ' שש אנכי על אמר‪.‬תיך כטוצא שלל רב‪ 0.‬ואוי נחלתי‬
‫ערותיך לעולםכי ששון לבי המהע וכן כיוצאבהן‪ .‬בא וראה מתחילת‬
‫מתן תורה נתנה הקב"ה בלב ישראל‪ .‬ולחופאנתן בענין רע לאסקס‬
‫ולכנוס אלו כנעניים‪ )98‬שהיו בונים ונופעים וזכו ישראל וירשום‬

‫;הוה ‪a)Ygl. 18. 1%8 8. 2Ch. 10,8. 6( DerBibeltext hat‬‬
‫‪. 2,1.‬שנ ‪. 6( Ygl.‬ע ‪8. 86,6; Ygl.‬ע (‪. 6‬ע ‪81.‬ץ () ‪Ygl.W.‬‬

‫‪8. 84,16.‬ע ‪Jee. 66,1. 0‬‬
‫‪.‬ע ‪Ygl.‬‬
‫‪8. 119,60. 0( Daa. 119,62.‬ע‬

‫"‬

‫"‬
‫" ‪.‬לי‬

‫‪.‬ע ‪ Ygl.‬ש‬
‫‪( Ygl.‬ש ‪1( Jes. 42,21.‬‬
‫‪( Das. 119, 11.‬ע‬

‫‪.‬יי‬

‫‪81.‬ץ ף‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫שנ' ובתים* מלאיםכל פוב אשר לא טלאת ובורות חצובים אשר‬
‫לאחצבת") ואכלת הטבעת‪.‬וכןתיקיהנתן אתלבולחכמת התורה‬
‫הטצות ובא סנה‪-‬יב ונפל‪.‬הואוכל חילובירושלםועליהם אמרהנביא‬
‫וכןבטרדכי כתיב‬
‫אסף שללכם אוסף החסיל כטשק נבים שוקק‬
‫ותשם אסתר את מרדכיעלביתהמן‪6 .‬וכןלעתיר לבאכתי'והיה סתרה‬
‫ואתננה קרשלי'י לא יאצר ולאיחסן ביליושביםלפני ‪4‬ייהיה סחרה‬
‫לאכל לשבעה ולסכמהעתיק‪ 4.‬ואומ' חילנוים תאכלוובכבורם תתיסרו‪6.‬‬
‫נס זה הבל‪ .‬לעושה הרע ורעת רוח שאינםשטים על לב ולהבין מה‬
‫שבאו לראשוניםכי אםהולכים בשרירותלבם‪.‬‬

‫ידעת‬

‫‪b‬‬

‫י‬

‫‪*4‬‬

‫‪4‬א)לגל זמן ועת לנל חפץ תחתהשסים‪ .‬שלא יהרשל האדם‬

‫ויתיאשמן הטיתה‪.‬‬
‫רבריאת האדם שאסו טתקשהבובעתלרתה אמת‬
‫‪)4‬עת ללדתייכ‬
‫והיא שמחה ‪%‬לאתישנולד‪.‬ועת לטותשכיוןשנולי ובא לעולםבידוע‬
‫שסופו למות ומעת לדתוראוילו לחשובטיההו‪ .‬ס"א עת ללדתועת‬
‫למהר מי לאידע בזה אלא כך אטר קהלת‪ )96‬אשויסי ששעתמיתתו‬
‫כשעתלידתו מה עת לידתונקי סכלעון אף עת מיתתונקי מכלעון‪.‬‬
‫ס"א עת ללרת נאטר עלישראלים) שבי*ו עליהם עתים לסובה ולרעה‬
‫כשהיו ישראל בטצרים פרו ורבו במאוד טאד כיון שהפאו בטדברכתיב‬
‫במדבר הוהיתמו ושםימותו‪ ).‬עתלפעתנענין שניונפעתיםעלאדסתם‪8.‬‬
‫ועתלעקור נטוע רכתי' ויתשם ‪4‬י מעל ארמתם‪4.‬‬
‫(נ) עתלהיונ דכתי' ויהרוג במשמניהמ‪ 1‬ואויויהרוג כל מחמדי‬
‫עון ‪1‬ועת לרפוא שנ'הנניסעפה לה ארוכה ומרפא‪ 1.‬עת לפרוץ שנא'‬
‫ופריצים הצאנה אשה ננדה‪ ]5‬ועת לבנות שנ' ובניחים ולא אהרום‪6.‬‬
‫(ד) עת לבנות שני ככה תבכה בלילהס ועתישבוק שני אויסלא‬
‫י אלהים צבשתלבכי ולסספר‪9‬ופ'‪.‬‬
‫שושקפינו‪.‬ק עת ספוד שניויקראי‪.‬‬
‫ועת רקוד שנ' ורחובותהעיר יסלאוילדים וילדות‪.‬ז‬
‫(ה) עת להשלז אבנים שנ' ערו ערו עדהיפוד בה‪ 6.‬ועת כפס‬

‫ה‬

‫‪.‬‬

‫‪—-.-…‬‬

‫‪] 6,11. 6( Jes.8868.,4.‬ם (*‬

‫‪Eeb 8,2. 4( 768. 28, 18.‬‬
‫‪ 29,27.‬שם (‪8( 4=.9,16. 5‬‬
‫‪( Ygl. AD~. 4,8.‬ם ‪Jer. 88,6.‬‬
‫‪ Ps. 18,81. 1( Thr. 2,4.‬ף‬
‫]‪8‬ץ‬
‫‪% 126,2.‬ן (ע ‪Thr. 1,2.‬‬
‫(‪0‬‬
‫‪5( Jer. 24,8.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪] 4 4‬ש‪( 86‬ז ‪Jea 221 12.‬‬

‫ש‬

‫מ‬

‫יע‬

‫‪ Kum. 14,‬ף‬

‫י‪8‬ז‬

‫‪6( Daa. 61,6.‬‬

‫‪a‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ס"א עת להשלךאבנים שנ' אבן‬
‫אאנש שנ'‪,‬הפיישדבציוןאנן‬
‫תחבקני‪ 0.‬ואו' כאשרידבק האזור‬
‫מאסודנומם‪ 6.‬עת לחבק שנ'‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪ -.‬ועתלרדצק סחבק שנ' ורחק"י‬
‫י‪-‬‬
‫רט‬
‫טקי‬
‫אלסחני אנצ' ק הדבקתי את כי‬

‫את האדם‪6.‬‬
‫)‬
‫ם‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ג‬
‫שנ' ובקשתם משם אתי*י‬
‫‪ )9‬עת לבקשאני ארעהצאני‬
‫א*‪.‬ן ועת לאבד שנ' כי אבדתאביק סהר‪.‬א עת לשמור שנ' הנה‬
‫לאיטםולאיחצן‪ 1.‬משום' ושסר"י אלהץלך 'אתהבריתת ועת להשליך‬

‫דכתי'‪,‬יובליכם‬

‫אל ארץ אחרת‪1.‬‬

‫(ז) עתלקרוע‪ .‬שניכי קרעי'‪ 4‬את הטטלכא'‪,‬סעלבית דוד‪.‬פ עת‬
‫לתפור שם והע לאחדיםבידיך‪.‬ם ואומ' ונקבצובנייהודה ובניישראל‬
‫‪ o.y~p‬ועת לחשותכענין שנ' נאלמתי לא אפתחפיבי אתהעשית‪.‬ע‬
‫רקת לדבר שנ' האטנתיכי אדבר‪4.‬‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ועת לשנואשנ'נתנהעלי‬
‫‪ %‬עתלאהוב שנ' ואהבתונרכך‬
‫על קשנאתיה‪ 8.‬עת מלחמהדכתי' וישפללהםלאויבוהואנלחם‬
‫ה אליה‬
‫במו* ועת שלום שנא'הננינוי‬
‫שלום‪.‬ט ס"א עלצרכי‬
‫ים‪ .‬כלומ'עתללדת בשעת‬
‫הו‬
‫נל‬
‫'והבלעוניןעלעת") טלחסה' ועתכש‬
‫שלוםועת למות בשעת טלחטונלפיאוישטיוזה שהש אובהטן הלידה‬
‫בוטןאואדר בצערכענין שנ' ונבחר מותמהיים‪".‬יעתלטעתבשעת שלום‬
‫עתלנטת בשעת מלחסה ועת לשרוק בשעתשלוע‪(- .‬ת ספוד בשעת‬
‫מלחסהועתרקוד בשעתשלום‪ .‬עתלהשליךאבנים‪ jpw~:‬מלחטה ועת‬
‫כטסאבנים‪-‬בשעתשלום‪ .‬עת להבק בשעת שלום עת לרחוק טחבק‬
‫הזה הכלעל צרניהעולך ‪ 1Vk‬העתים הם כ"פצ‬
‫ביפעת מלחמהוכדדך‬
‫שים שכשם שהלבנה מתחדשת בכל חדש ומתמלאת להודיע לבלבני‬
‫העולםכי"צ בורא בעולם וההרגוזרעל הכל‪ .‬וכל אשר ווק אל לט‬
‫המא עבדי*וכל הולך בדעתו ובסיכלותו הוא חומס ומשחית אתנפשו‪.‬‬
‫‪ )4‬מהיחרק העהצהז מקשראה שלמהאלוד‪,‬עיתים‪ 'dw‬מהיתרון‬

‫*ה‬

‫השים‬

‫‪.‬ן‪8. 114 22. 0( 0!. 2,6. 6( YSL 78‬ע (‪81. 761 28, 18. 6‬ץ (‪8‬‬
‫‪ aasgebnen.‬שמ !פ אם ‪8.84,16~ Yor‬מנ‪781.‬ף ‪6* 6,12.,‬נ (‪18,11. 0‬‬
‫‪8.'121,4.‬ע(‪ 4,26. ,1‬ום (‪1 sa lesen. 6‬נ' פ‪ 18‬שנ' זמש ‪. 4,291‬פס (‪8‬‬
‫‪. 87,17.‬פצ (‪( Yd~ 1 8. 14,8. 8‬פ ‪%. 29,27.‬ם(‪( Db 7,12. 1‬ע‬
‫‪8. 89,‬ע (ע ‪0( 808. 2,2.‬‬
‫‪Da. 118,‬‬
‫‪ 7,18.‬זפ ‪.‬שז‬
‫‪,10. 8( Jes. 66, 12.‬ש‪6%. 6‬נ ‪81 Jeh 1g2,8. 4 f‬‬
‫‪.‬ע ‪YgL‬‬
‫‪ ZnsUS:‬א‪04686‬ש כ"מ ‪ finde dch 0406‬ע ‪( 18 11 8.‬ג ‪Jeh 4 8.‬‬
‫ם ובהדרו‬
‫(עם מפץ ‪5‬כ‪ 5‬הפץ ההת השטים והם כנגד יטוה הלגנה ומנראיתבחיל‬
‫(‪0* 7‬ירח ו‪-‬פ‬
‫יח‪..‬‬
‫ל‬

‫י‬
‫'‬

‫מ "‪1‬‬

‫ש "‪1‬‬

‫(י‬

‫‪-‬‬

‫‪11,‬‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪19‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫העושה באשר הואעמל‪ .‬שהרשעיםעתידכןליפול פורענותעל פה שהן‬
‫עמלון ומה הנאהיש להםברעהממ‪.‬‬
‫(י)ראיתי אתהענין אשאין אדם שבעמן הטמון העמ' בנההענין‬
‫למעלה‪ )98‬ובאושינה הרברכרי שיתבוננובו בניאדם‪ .‬כיהענין הרע‬
‫שההא בעולםשאין בני אדםרואין אלו אתאלו‪ .‬עומרעל ‪ nw~p‬רעה‬
‫ובאלו רעה כי אם הולכיםכסומים‪ .‬אשרנתןאלהיםלבני ארם לעטת‬
‫בו‪ .‬שאם זכהוענתהבוצדקתו ואם לאותקפרנבועונוכענין שנ'והייתי‬
‫‪8.‬‬
‫עד מטהר במכשפים ובמנאפיםובנשבעים לשקרובעושקי שכרשכיר‬
‫(יא) את הכל עשה יפהבעתו‪ .‬ברא אתעולסו בחכמהוכלצרכי‬
‫העולם בעתם") נתן התורם בעתה הסביב את ישראל במדבר ארבעים‬
‫שנה כדי שיתקט כנעניים את הארץ ‪ )1%6‬כבראשונה ובאו ישראל‬
‫וכבשוה בתיםמלאים כלפוב‪.‬ירבנןאמריי'‪ )1‬את הכל עשהיפהבעתו‪.‬‬
‫טלסד שכל אדם יפה אומנותובפניו‪ .‬נם את העולםנגןבלבם‪ .‬ר' ברכיה‬
‫בשם ר'יופי ב"ר נהוראי אט' נתן בלב האדם תקונו‪ )102‬של עולם לבעת‬
‫בניניםולנפוענפיעותולישא אשהולהולירבנים‪.‬‬
‫ס"א נם את העלם חסר רו העלטתיום הטיתהשנ)ומאין אדםיודעה‬
‫מה בלבו ‪sw‬חבירוחי) וכל כך למה מבלי אשר לאימצא הארם את‬
‫המעשה אשר עשהאלהים טראשועדסוף‪ .‬לפיכךנתן העלסה בלבם‬
‫לכך חסרו'‪.1‬‬
‫(יב)ידעתיכיאיןטונבם במעשה האדםכי אם לשמוח בדרכי שרו‬
‫ולעשות פוב בהייוולעסוק בתורה ובטצות שהוא פובלובחייו שמשטת‬
‫נעשה חפשימן המצות‪.‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ע‬
‫(ינ) ונם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בנל‬
‫שמתעסק‬
‫בתורהובנטילוה חסדים סתת אלהים היא שנתןלו דעת ותבונהלהניןלו‬
‫ארוכהליוםהדיןלהיותלולחיי עדוכן החש אום'כיי"יתן תנטהמפיו‬
‫‪6 .‬‬
‫דעת ותבונה‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫אשר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫הולך‬
‫(יד)ידעתיכי‬
‫ודור בא והארץ לעולם עוטרת עליואין להוסיף סטנואיןלנרוע שנתן‬
‫המים באוצרות תהוטות ובשעה שהוא קוצף עלבריותיו מציפם עליהם‪.‬‬

‫‪ folgender‬הארץ ‪1 findet sich hier naeh‬נ פו (‪. 8,6. 6‬נ‪18‬נ‬
‫לפיזיכיון ששמעו שישראל באים קיפו שדותיהם ואת‬
‫כרמיהם כיק שהאריכו במדבר ארבעים שנה הגיששו האמרייט ורמח ותקט את‬
‫‪1 findet eich hier 418 za‬נ ‪ 8.‬פ‪4. 6,11. 6( 1‬מ (‪ ete. 0‬הארץ‬
‫אתיוטו איט ‪ rw‬אתיום הדין חטן הפסיח חטן שטשתברבוושין אדט ‪aatz:‬‬
‫‪eta' 6( Prv. 2,6.‬יודע‬
‫(‪.8‬‬

‫‪d Zunsatza(asa R‬‬

‫לי‬

‫‪e‬‬

‫)‬

‫‪:‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪20‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫חףוהאלהיםקמצה תזר סאה בעולםכדי שייראומלפניו‪ .‬שקויההיא‬
‫היראה‪ )18‬כננד הכל שנ' ועתה ישראל טהי'יאלהיך שואל מעטךכי‬
‫‪1.‬‬
‫אםליראהתו'‬
‫(פו) מהשהיה כבר ההע‪ .‬אסירנחמיה אם יאסר לךאדם‪ )108‬איפשר‬
‫אלולא אכל אדם הראשון מאותו העץ‪5‬עדיין חי אמורלו‬
‫הואא‪)1‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫שהריאליהוחי‪.‬יאשרלהיות כל מהשעתיר הקביהלהיטיבלצדיקים כבר‬
‫היה אם' להחיותמ מתים וכברההיה אותםעליריאליהו ואלישעויחזקאל‬
‫י משה שנ'‬
‫בבקעת אורא אם'כי תעכורבמים אתךאניד וכבר היהעליד‬
‫ובני ישראל הלכו היבשה בתוך היס‪ 6.‬אט' ובנהרות לא ישפפוך‪ 1‬ונבר‬
‫היהעלידייהוידע שנ' והורעתם אתבניכם לאמר ביבשה עבר ישראל‬
‫אתהיררן‪.‬ש אמ'כי תלך בסו אש לא תכוה‪ 1‬וכבר עשה כןעלידי‬
‫חנניה מישאלם‬
‫והאלהים יבקש את נרדף‪ )108.1‬כשם שביקש דמן‬
‫אגלישראלסידפרעהכךיבקשמידבלהאומות ששפט דמןשלישראל‬
‫הצל רודפם‪ .‬ואשרלהיות‪ .‬לבקש את ישראל שהם נרדפים כענין שנ'‬
‫ילכו בלאנח ספני‪ )110‬דורו‪ 1.‬אברהט מפנינמרוד‪ .‬יצחקמפני ישטעאל‪.‬‬
‫‪ .‬יוסףספניאחיו‪ .‬סשה טפם פרעה‪ .‬דורספנישאול‪.‬‬
‫יעקב מפסישו‬
‫והאלהים ‪ w~n%‬אתנררףויבחר בדוד עבדו לפיכ' בחר הקביה בנרדפים‬
‫רמן הרודפיםלענין הקרבנות שור ספניארי כשב מפני ‪1‬אב‪.)111‬‬
‫ית‬
‫(פ‪ 0‬עודראיתי תחת השמש טקום הטשפם שמה הרשע‪ .‬כלומ'‬
‫במקום ש"צ שם הטשפש והצרק שמה הרשע שולפ עלעט‪ rw1 )1‬שנ'‬
‫ירצוע מכתיר אתהצדיק‪1.‬‬
‫כ‬
‫סיח ‪ apo‬הטשפפ שמה הרשע‪ .‬סקום שראוילהיותבוסי שהוא‬

‫ה משפט שסה הוא הרשע כלומר עושה הרשע בכבוד העולם הוה‬
‫יאו‬
‫כת"צ אשר עושה ‪2‬מ ובטקום שיהיה ראוישיהיה ט עושה הצדק הרשע‪.‬‬
‫כי"צרושעיםשמניע אליהם במעשההצדיקים‪.‬‬
‫(‪ 04‬אמרתי אנ*בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלהים‪.‬כיון‬
‫שראיתי שהצדיק והרשע בעולם הזה במשקל אתר לכך אמרתיבלביובי‬
‫ן אחד לאכי אלא עת לכל‬
‫אתהצדיק ואת הרשע ישפופ האלהיםביי‬
‫ן לתת לאיש כדרכיווכו' לשלם שכר פוב לצדיקונמול‬
‫חפץליוםהיי‬
‫רעלרוצע‪ .‬כי עת תשלוםלעולם דגאלכל הפץ שבעולם הוה ועל כל‬

‫‪. 4 Jee. 48,1 *(Bx.‬ע ‪. 4 Ygl.‬ע ‪1 10,12- b)Ygl.‬ם ‪4‬‬
‫‪08. 48,2. %( ;08. 4,22. 1( ;88. 48,2.‬נ ף ‪14,29.‬‬
‫ב ‪18‬‬
‫‪veP‬ו‬
‫‪:‬ונרדף ‪46 Ei~schiebung )8801‬פ‪6‬ש‪188%1 eine Randbemerhmag %1‬‬
‫‪ eta‬א‪ "8‬צדיק לרשע כ"ש רשע את צדיק והאלהים יבקש את נרדף*פ‪)1‬‬
‫‪ etreiehen.‬מש ‪ 184‬בא"ב אשר עחפח (נמ ‪4.‬י‪. 1( 1146. 1‬ע ‪1( Ygl.‬‬

‫מ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪21‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫המעשה של אדם שם לעולם הנא‪ .‬שהאיל ובעולס הוה איןהריצע‬
‫משתלםבודאיכי לשם ישולםלוכמעלליוולצדיק יהיה עתלכל חפץ‬
‫טובשעיצהישולםלו טובכענין שנ' ‪ 8‬מה רבפובך אתהצפניכם‬
‫(יח) אמרתיאניבלביעל רבית בני האדםמןצריקיםביןרשעים‬
‫שהצדיקיםבעוניובייסוריןכלכך למה לברםאלהים לברורט‪ )1‬להם מדת‬

‫צדקהולראות שהםבהמה להראות להם ‪ 0‬שהצדיקיםנמשכים אחרותכינה‬
‫כבהמה‪ .‬מה הבהמהפושטתצואיהלשחיטהכךהצריקיםשנ'כיעליךהרגנו‬
‫כלהיום‪ 6.‬הטה להם‪ ,‬כך המה חושבים בלבם שהם כבהטהואינםמתגאים‬
‫בעצמםוהישעיםעל דברת שהם טחרפימ ומנדפים והקב"ה טשפיע להם‬
‫שלום כל כך למה לברם האלהים לברור להם סדת הרשעים ולראות‬
‫שהם נבהטה המה להם‪ .‬ולהראות לכל שהרשעים נמשלו לבהמה מה‬
‫בהטה כשינמרדינה לשחיפה שובאין להחייםכךהרותעים ומדתי ת‬
‫מסורה‪)114‬בידךכל העושה מצוהקרשלמיתתובידועשלאהיהטדתצדקו‬
‫לפיכ' השלימהוכלהעוברעבירה בשעתסיתתו‬
‫חסירה אלא אותה‬
‫לב‬
‫תירשעו חסירה אלא אותההעבירה והשלשהאלו‬
‫בד‬
‫בירוע שלא היתה מ‬
‫הולכיןשלמיןבצדקןחשלוהולכיןחסירין‪ )116‬ברשען‪!.‬‬
‫(יפ)כי מקרהבני האדם ומקרה הבהמה‪ .‬על משסעו של פסוק‬
‫ס"אכי מקרהבני הארם אלו ישראלשני בהם אדםאתם‪.‬‬
‫שאלומתים‪.‬‬
‫" אלוהאומותשנ' ובהמהרבה‪ %.‬אמ"ר אנין‪ )118‬כשםשעמדו‬
‫ומקרה הבהמה‬
‫נביאיםעל ישראלכךעטרועל אוטותהעולם‪.‬ר'יצחק"') אמרכימקרא‬
‫בני האדם וסקרה הבהמה‪ .‬האדם בחרבו הקב"הוביוםהשטיני שול בשר‬
‫ערלתו‪ .)1181‬והבהטהמיוםהשמיני והלאהירצה‪ %.‬ומקרה אהד לכל‪ 1‬שנ'‬
‫בו כל אשר נשטח רוחחייםבאפיו‪ DQ .‬ומותר האדםמן הכחסה איןזה‬
‫הבל פה המדברבו והואאין‪ ,‬דבר שאיןבו תפישהכי הכל הכל‪ .‬הבל‬
‫ספיםוגלים‪.‬‬
‫(כ) הכל הולךאל מקוםאחר‪ .‬לשוב לעפרהכלהיהמןהעפרלהביא‬
‫הנשם‪ )119‬והשלנ היורדים מן השמים שהםמן הארץוכן החש אוטי‬
‫יהללו אתי"יסן הארץ אש וברד שלנ וקיפורפ ואומרכילשלנ יאסרהוי‬
‫ארץ‪ 0 .‬והכל שבאלהעפרזהליוםהדיןשעהאחת קורםלתחייתםהמתים‪.‬‬
‫‪8. 44,28.‬ע (‪. 6‬ע ‪51.‬ץ (‪,. 0‬ד‪ 6.‬ע ‪8. 81,20. 6( Ygl.‬ע (‪8‬‬
‫‪. 4,11.‬פ‪einznsetsen. %( 20‬שלו ‪ 18%‬פתים‪. vor‬ע ‪Ygl.‬ף‪.‬ומיה ‪6( %168‬‬
‫לכל ‪ findet sich naeh‬שד ‪1 6.‬נ פ‪ 22,27. 1( 1‬ן‪Lev. 12,4. %( ]0‬‬
‫‪668‬פ‪0‬ש‪: l e s b e i h c%1‬‬
‫‪s n i E‬‬
‫שב על פשוטויטל פסוק כסות זה גן טות זה ורוח‪:‬‬
‫‪8. 148,7] . 0( Job 87,6,‬ע ‪.‬עץ (פ ‪( Gen. 7,28.‬פ ‪ 6%.‬אחד לכל‬

‫ש‬

‫‪.‬שי‬

‫מ‬

‫ן ע‪.‬טז(ע ‪:‬ע ‪vgL‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אכת" והרוח תשוב אל‬
‫(כא)סייודע ~‪ am‬העולההיאלמעלה‪.‬והי‬
‫האלהים אשרנתנה‪ .‬אלאתניבין נפשות הצדיקיםוביןנפשות הרשעים‬
‫עולות למעלה‪ )120‬אלא של צדיקים נהוגותבנןעדן ואמ'מ‪ .‬אדע רוה‬
‫י האדם הצדיקים שהיא עולה למעלה אי‪,‬זה מקומה ומה יעשה בה‪)121‬‬
‫בנ‬
‫יאלהיך‬
‫‪)122 0 .‬‬
‫שהרי נתי' והיתה נפשאדוני צרורה בצרור החיים אתי‬
‫הבקטה נפשותיהס של רשעים לאחר‬
‫אבלמייודע נאי זה מקום‬
‫‪71‬‬
‫ת‪1‬ם"לניהנם שנ' ואת נפשאויביך יקלענה‬
‫שעלו לטעלה עוד‬
‫או‬
‫ילהבירו‪ .‬לכך נאסר ורוח הבהמה היורדת לטשה‬
‫י‬
‫רי‬
‫דך‬
‫א‬
‫ול‬
‫בתוךקף "‪ap~p‬מט‬
‫לארץ בשאול טטהסייודעאי זה מקומה‪.‬‬
‫(כב) ראיתיכיאיןמוב מאשר ישמח האדם במעשיו‪ .‬ירבה במעשים‬
‫פובים ובטצותגי הוא חלקולחייעד‪.‬ני טייביאנו לראות במה שיהיה‬
‫ןלסו‪6.‬‬
‫אחריו בעולם הזהוכן אמי איוביכבדובניוולאידעויצערוולאיבי‬

‫י‬

‫(א) השבתיאניאראה את כל העשוקים‪ .‬אלו ישראל שהםובצוקים‬
‫בין האומותכעניןשנ' עשוקיםיהודהובני ישראל‪.‬ז ואנהדמעת העשוקים‬
‫תדירהלפני הקב"ה שנ' תידנה עיני דמעה לילה ויוטם אל‬
‫"‬
‫‪.‬ל‬
‫הצ‬
‫ננ‬
‫מה‬
‫תדל‬
‫ואין להם מנהם שניאין להמנהם מגל אוהביה‪1.‬ומידעושקיהם‬
‫ן להםעוזר‪ .‬ס‪,‬א‬
‫כחאין לה‪ 6‬שני פורקאין טרדם‪1.‬ואין להם טנחם‪,‬אי‬
‫ה נ"ראליעזר פתרקרייה בתיטקות‪' .‬אתכל העשוקים‪ .‬הט‪)18‬‬
‫ד'ייסד‬
‫ר‪4‬זימוא שהם עשוקים מן העולם בלא עון‪ .‬והנה דמעת העשוקים‪.‬‬
‫אבותיהם טוריד‪4‬ם עלותם דמעה‪.‬וסיד עושקיהם כדו אק נח להצילם שנ'‬
‫אין שלפת‪.‬ביום המוש‪2‬האין להם מנחם‪ .‬לומ'עלכך טחווהם לא מתו‬
‫אלאבעון אביהם‪.‬‬
‫(ה הטבח אני את הסתים שבברטחו‪ .‬אלו ר‪1‬ריוש שהרינינה‬
‫טאשה רבינו*'‪ )1‬בזכותם שנ' זהר לעבדך לאברהם ליצחקוליעקב‪ 1.‬ס‪.‬א‬
‫ם ונתיאשו מן העולם‬
‫שכבר מתו שכבר קבלויינ‬
‫הצבחאני‬
‫אתם‪.‬הסתי‬
‫אשר הסהחייםעדנה האינםיודעיםמהעתידלבאעליהם‪.‬‬
‫הזה‪.‬טןהחיי‬
‫(‪1 0‬פוב משניהם את אשרעדן לאהיהובן נמת ונמרו רדל‪)!96‬‬
‫אשרימי שלא נברא ומשנבראש יפשפשבטעמיו‪ .‬חשור לש השה את‬
‫ד ‪8~ Ygl.‬‬
‫‪( 088.‬ש ‪ 26,29.‬מם‪. 6( Ee~L 12, 7. 6( 184‬ש‬
‫‪06 14,21.‬נ (‪6‬‬
‫‪. 4 2.‬ז‪( Jer. 14,17. 1( 11‬ן ‪ Jer. 64 88.‬ף‬
‫‪.‬ע ‪80 VgL‬‬

‫‪27.‬י‪1 9‬םמ‬

‫‪48.‬‬

‫]‪66‬צ ~‪6‬‬

‫‪ 6,8.‬ישנם ‪0‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪28‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫המעשה הרעאלורעותיי בניהארם‪ .‬אשרנעוצה תחת ‪ON*WDWn‬על‬
‫טעשההבלי האדם‪.‬‬
‫(ד)וראיתיאני את כל עטל זה עמל ויניעה‪ 5‬האדם שעומל בעולם‬
‫הזה‪ .‬דגתכלכשרוןהמעשה‪.‬תקוןטעשההאדם‪.‬כיהיאקנאתאישמרעהו‪.‬‬
‫שאומר פלוניתבירי בנהבית נםאניי‪ '9‬אבנהפלוני הבירי קנהנכסים‬
‫נםאניאקנה‪ .‬נם זההבל‪.‬לפי שהםדברים שאין להםאחריות שהבל‬
‫טניחיןוהולךלו‪.‬‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ע‬
‫(ה) הכסיל חובק אתידיו‪ .‬שההרעצל ואינו‬
‫בעולם וטתוך‬
‫עצלותו רואה וטתקנא‪8‬א) השוכל אתבשרו‪ .‬ס"אעלשני אחים‪9‬ט) שגנבו‬
‫כאהד וחמסוונולו כאחד אחד מהם עשה תשובהלפניסיתתווהכסיללא‬
‫עשה תשובהליוםהדין יראה אתאחיובנןעדן והאבגיהנם והוא סבור‬
‫שטשואפניםביבר אמ'לו לאיש בכאן‪ 6‬משהשפנים כ‪ 4‬א‪ 80‬אלאזה‬
‫ערוה תשובה טחייו‪ w~m‬לא עשהסיד חובקמאוכל אתבשרו וטפיל‬
‫אתעצטו‪.‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ח‬
‫נ‬
‫א‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫פ‬
‫נף בנןערן‬
‫דגלי‬
‫(‪0‬‬
‫העולם הזהס‪ .)18‬ד"א פסוק זה טשסע ‪ sy‬צרכו העולם פובסי ששונה‬
‫מעפ הודעלטודו'") סמי ששונה הרבהואינובקיבו‪ .‬פובסיאוישלו‬

‫עשרהזהובים והחס מתפרנס בהן טמי שההר טלוה ברביתונופל שכר‬
‫משלאחרים‪ .‬טובטי שישלושדה אחת ומתגקה‪ 6‬ומתפרנס בהממי ש"צ‬
‫לו הרבה שדות והםעולות קטשונים‪ )189‬טובטי שעעוטחן פרוטהלעני‬
‫מטי שחומם ‪ ka1‬ונותן צדקה‪.‬‬
‫מ) הטבתי אנ*ואראה הבל תחת השמשזהאימתו של טלאךחטא‪.‬‬
‫(ח)יש אהדואין שני פשומו של פסוקכך הוא"צעניןרע אחד‬
‫ואיןשניכטוהו‪ .‬נםבן ואח איןלו כלום' אדם שהוא עשירולא חסר‬
‫כלוםעל כל זה נםבן ואחאיןלולירש אותוהשיןלכל עמלולןשינע‬
‫ועמל נםעינו לא תשבע עושרהשינו עושה צדקתךולמיאניעטל‪.‬מעיט‬
‫משים ברעתולוטרולטיאניעמלומחסראתנפשיטמובהטןהמצותוטטובה‬
‫של עדןהלא נםזה הבלועניןרע הואשאין‪ f.1S‬ס"אעליצר הרע"‪1‬‬
‫גן‬
‫ן שנ' ובאחתיבערו הכטלא‪2‬‬
‫יש אחתש שהוא מתעה‪ 5‬את הבריותבעני‬
‫ואיןשניאיןלושותף"') בעבירה נםבן ואהאיןלו לא למפה השנו‬
‫ולא בדוטהלו‪.‬ולאעוד אלא שנורם לארם שלאיהיהלובו‪ 1.‬תורםלו‬

‫‪%1 sa‬גי אם (‪. 6‬ו ‪. 4 781.‬מגיעת ‪5( Lies‬ו ‪4 781. ?.‬‬
‫‪568.‬פ‪ zu 628%‬דמיק ‪ 41‬לו ‪,. 0 Naeh‬‬
‫ן ‪1. ? 8.‬שז(* ‪etr~iehen.‬‬
‫‪1‬שז; מטעת ‪? 111 hier 628 aramaisehe Nebenform‬נו י? ‪ Yg1.‬ל‪8‬‬‫‪. 0 Jer. 10,8‬פעה ‪84‬‬
‫‪.‬ע ‪. 1( Y~L‬‬
‫‪~esenias-8851‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪24‬‬

‫ש‪5‬איהיהלו אחוריע מפץעומתיו‪.‬ואין קץלכל‪,‬עטלו‪5.‬ענירות שעכר‬
‫יצר'הרע אץקץ‪ .‬נםעינו של יצר הרע לא תשבע עושר לא תשבעמן‬
‫ולמיאניעמל ולחמר אתנפשי מטובה‪ .‬אםאיןצדיקים ‪8‬ובובשין‬
‫אתביר‬
‫הע‬
‫צר‬
‫" הרע טפנויצר טובלם הלמנם זה הבל ורעות רוח‪.‬‬
‫(פ) פובים "שניםמן האחד‪* .‬ל‪,‬פשופו פובים השנים העסוקיס‪0‬‬
‫בפרקמטיא‪ )"6‬מן האחדזהבפני עצמווזה בפני ;צמואשי יש להם‬
‫שכר טובבעמלם‪.‬‬
‫(י)כי אםיפול אחד מהם בסחורה אויפולבחולי‪ )1'6‬יהאחריקים‬
‫אתתבירו‪ .‬ואילוחואוילו כמושי) אילךארין האחד שיפולואין שני‬
‫להקיזנו לעוורו‪ 0‬ונמעלהולכי) דרכים טובם השניטימזהאחד‪ .‬ס"אפובים‬
‫דשאים האחדאלו שנים שעוסקים בתורהא') מן האהדזהבפני עצטו‬
‫‪,‬‬
‫וזהבפניעצטו‪.‬‬
‫'‬
‫("ש) נם אםישכבווסנים וחם להם‪ .‬פירושו של זה הפסוקא~) עונה‬
‫על של מעלה שאמ' פובים השניםמן האחד כשם שבדרך ארץ פובים‬
‫השניםמן האחדוכן בתורהכךבייבוי העולם פובים השנים איש ואשתו‬
‫טן‪9‬ץ) האחר שנ' ולא אחד עשה ומוש אשר‬
‫שכה טוב בעמלם‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ש‬
‫'‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫שנ' לא טובהיות האדםלבדו" אבל השניםיש‬
‫טוב בעמלם‬
‫שהרי אעם 'מביא יהטים ואשתו לשה ומתקנתלו לחם‪ .‬פשתן עושה לו‬
‫חלוק‪.‬כי אס יפלו חלאים וצרותעל האהד האחרעוורלחבירו‪ .‬נם אם‬
‫ישככו שנים שניהם איש ואשה וחם להם ויולידובנים ובנחתכענין שנ'‬
‫ויחסן הצאן ] ולאחד איךיחם כלום' בלא אחראיךיחם[כענין שנ' ומה‬

‫סי‬

‫האחדי מבקטזרע א‪5‬הים‪1.‬‬
‫ו‪4‬ם יתקפו 'האחד אנאם יתחזק טסנו האחדטן השוק לאחד‬
‫יש‬
‫(ה‬
‫"נים‪ ,‬יעטדוננדו‪ .‬וחופ המשולשל כל‪,‬טי שהוא עוסק בחורה‪1‬א)‬
‫מאלו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫שמע‬
‫א‬
‫ל‬
‫במהרהינתק השעם*י שהוא ניתק‪)148‬‬
‫ונדרך ארץ‬
‫חהר התורה חוזרת על בית אכסניה‪.nbw‬‬
‫(ינ) פובילד מסכן וחכם‪ .‬פירושועלבני אדם שימצא ילד טסכן‬
‫אמאעם'י שהחש קפןביטיםוקפןבעהשר שהואילדטסכן‪ .‬אבל אםההשנם‬
‫חכםו"‪8‬לובינה ההש פוב סמלךוקןתפיל אמשם המא'עשירכסלך והחש‬
‫ושבבמבוםוצץבודייה אשר לאירע להזהר עור‪.‬סןהקימח ולא די‬
‫חטאתבשי? אלאעי‬
‫דבולמתו חוטאולאיףע להוהרעודבעצטו‪.‬‬
‫‪. 6( Ygl. 1.‬ע ‪81.‬ץ ‪ 4‬ותטיב ‪1( Liee‬‬
‫‪.‬שממשין ‪4( 1268‬‬
‫‪.‬ע ‪4-‬ץ (‪6‬‬
‫‪t)Wd- 21 16. 1( Gen.- 4 18- i)VgL 968‬‬‫‪%,89.‬‬
‫‪ 28-‬ז‪ %186886‬ינתק י‪Wd. 416. 1 8 findet eich 840‬‬

‫‪ Ygl.P.‬ף‬

‫‪**4‬‬

‫ח‬

‫"‬

‫‪ mna‬תש חשש ונלאי יהא תבתבו חכמ לא ‪ mn~s‬עת‪sat: 9‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫)כימבית האסורים‪ 8‬יצאלמלוךכמו יוסף‪ )144‬שהיהבבית המוהר‬
‫(יי‬
‫ויצא בכל ארץ מצרים אכל הכסילכי גם הוא במלכותוובעושרו ובכבודו‬
‫נולד רש נולדמן השמיםנזירה ויהיה רשש) שירד מנוולתו למרנו מזה‬
‫שטוב לאדם שיהיהילד טסכן ופכם ועוסק במצותמטיך‪ ,‬טאדם עשיר‬
‫והואזקןוכסיל ולא שמר המצוח שסופו של זה הצדיק שיהיה עשיר‬
‫כסלך אבל הרשע סופו תקלה מעשרו‪ .‬תלד רש‪ 6‬כענין שנ' עשיר‬
‫"צכב ונו'‪.‬פ‬
‫(סו) ראיתי את כל החיים‪ .‬הם‪ )1%‬הצדיקים שהםחיים בזה ובבא‪.‬‬
‫המהלכים תחת השמש‪ .‬שבוחרים להם ררך טוב לאור להם כמו השמש‬
‫שנ'ואוהביו כצאת השמשבגבורתו‪ 4.‬עםהילרהשני‪ .‬הםדורותהבאות"‪)1‬‬
‫דור אסר דור זה שני לזה וזה שני לזה אשר יעמוד תחתיו בכל‬
‫דורוצור‪.‬‬
‫(טז)איןקץ לכל העם אלו מעשיהם של צדיקים לכל אשר היה‬
‫לפניהם דרךי"י היה לפניהם‪ .‬נםהאחיוניםשיהיו אחרונים ליצר טוב הם‬
‫הרשעים שלא תפשו דרך הראשונים החיים לא ישמחובו ביצר הרע‪.‬כי‬
‫גם?ה הבל‪ .‬שלא חזרו בהםורעיוןרוח‪ .‬ס"אאיןקץ לבל העםשתעו אחר‬
‫יצר הרע לכל אשר היה לפניהם‪ .‬נם האחרונים שאבדם יצר הרע לא‬
‫ישטחובו בשמש שהיום כאן ומחר בקבר נם זה הבל‪.‬‬
‫(יז) שטר רנלך כאשר תלך אל בית המלכים‪ )148‬והשופטיםכענין‬
‫שנ' אלהים לא תקלל‪.‬פ וקרוב לשמוע דבריהדיינים‪ .‬מתת הכסילים זבח‪,‬‬
‫שלא תהא כמו הנסילים שמכעיסין את השופטיםוחתריןומפיימין אוחם‬
‫בחשורתט וזבחתם‪.‬כי אינםיודעים הכסיליםלעשותרע‪ .‬לעשות‪*9‬נ)רעיון‬
‫השופט בתחילה עד שמבין! אותם ואזמבינים‪ .‬ס"א אינםיודעים שהם‬
‫עושים רע לפי שהם כסילים‪.‬י‪ )15‬ס"א שמר רנלך שתהיה נקי מכל‬
‫חטא‪61‬ן) כי כאשר תחטא תלך אל בית האלהים להביא קרבן וקרב‬
‫לשמוע התורה‪ .‬סתת הכסילים זבח‪ .‬שחוטאים ומביאים קרבן מ אינם‬
‫יודעים לעשות דעות קונם‪.‬ש ס"א אינםיודעים אםעל הטובה הם מביאים‬
‫אם לאו‪.)169‬‬

‫ה‪.‬‬

‫‪3‬א) אל תבהל עלפיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים‬
‫שאם באות צרות על האדם אל ידבר שלא כהונן על‬

‫בוראו '‪6‬י)‬

‫‪. 6,81.‬א"נ (‪6‬‬

‫‪.‬ע ‪8( Ygl.‬‬
‫‪6( Ygl.‬‬
‫‪6( 706 27, 19.‬‬
‫ש ע ‪( Ygl.‬ש ‪-‬ע ‪. 2427. 0 Ygl.‬צ‪6( 8‬‬

‫‪,.‬י‬

‫‪.‬שי‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כדרך שני באיוב בכל שת לא חפא איוב בשפתיו‪ 8.‬כי האלהים‬
‫בשמים ואתהעל הארץ נלומ' הוא שליפ בך ההא עושךויכוננך הוא‬
‫מרים משפיל הוא מוריש הוא מעשיר ואיןלך להרהר אחר מדותיו‬
‫הי‬
‫יו‬
‫עלכןהו‬
‫יו רבריךמעמים‪.‬‬
‫(ב)ני בא החלום לאדםמרובעמן מרובהרהורילבובאהחלוםכענין‬
‫שנ'והרהורי לבךעל טשככך סליק‪ 51‬ונשם שההלום נא ברובעניןשל‬
‫מחשבה כך קול כסיל ברוב דברים שנ' נם אויל מחריש חכם יחשב‪0‬‬
‫ומתוך רוברבריונודע שהואכס‪.‬ל‪.‬‬
‫(נ) כאשר תדור נדר לאלהים לא תאחר לשלמוכיאין חפץאלהים‬
‫את אשר תדור שלם לפי שאם'‬
‫בכסילים שנודרים ואינם משלימין"‬
‫למעלה וקולכסיל ברוב דברים אלו שמרכין לנדור ולאמ"שלימין‪ 0‬לנך‬
‫סמךלו את אשרתדורשלם‪.‬‬
‫(ד) פוב אשר לא תדור‪ .‬ר' יהודה*‪ )16‬או' פוב מזה ומזה נורר‬
‫ומשלם שנ' נסרו ושלטול"י אלהיכםונו'ן פוב אשר לא תדורי*!) שנ'‬
‫כי תחדל לנדור לאיהיהבך חפאש ונראין הדברים שלא תבהלעל פיך‬
‫ולבך אל ימהר להוציא דברלפני האלהים דברכנדרים‪ .‬וכן אם' ז"ל אל‬
‫תהי פרוזן בנררים*‪ )!6‬שלא תטעול‪.‬‬
‫(ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך זה הנודר ברבים ואינו‬
‫משלמיי!) ואל תאסרלפני הטלאך זה שליח צבור‪ .)!"8‬כי שננה היא‬
‫ספיקההיאלי אם נדרתי אם לאנדרתי‪ .‬למהיקצוף האלהים עלקוליך‪.‬‬
‫על דבריך שאתהמשתנהבעצטך‪ .‬והבל אתמעשהידז אלו טיעוטנכסים‬
‫שישבידו‪ .‬ס"א אלובניוובנותיו"י!) שעל עסקי נדרים של שוא בנים‬
‫מתים‪ .‬ר' חיננאי*!) פתרקרייאכאומרילשוןהרע‪ .‬אלתתןאתפיךלחטיא‬
‫את בשרךלהיותהולךרכילתי) אל תאסרלפני המלאךעליךכי שננה‬
‫היא לא אסרתי לשק הרע‪ .‬לטהיקצוף האלהיםעל קולך‪ .)!'2‬על א‪…‬‬
‫‪..‬‬
‫הקול'וחבל אתמקהיהידיך‪ .‬אלו מיעוט מצות שישבידך‬
‫(ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה שאם אתה ריאה‬
‫חלוטות'*‪ )1‬ואתה מפחדונם הבלים מבהיליםודבריםרבים אומר' בני אדם‬
‫עליךכי את האלהים ירא ואין אתה ירא טהן ומה אתה עושה תפלה‬
‫תשובה וצדקה כענין שניויכנעו עמי אשר נקרא שמיעליהם ויתולו‬
‫זו צדקה'*‪ .)1‬סיא כי ברוב חלומות‪ .‬שאם תראה הלומות‬
‫ויבקשופניי‬
‫שאתהחי הרבה ונםיבואו לך פובות הרבה והבלים שבניאיםמוציאין‬

‫"‪1‬‬

‫‪8( Job 2,‬‬
‫~‪( Lie‬ם ‪. Dan. 2,29. 6( pry. 7,28.‬ושד (‪6‬‬
‫‪8. 76,12.‬ע ף ‪.‬ע ‪6( Yel-‬‬
‫‪,28. 5( 2 01 7,11‬פ‪1 2‬ס‬

‫ש‬

‫)משלמ'ו‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- 27‬‬
‫הבל פיהםעליך לפובה ודברים טובים הרבה אומ'עליך עםעל כל אלה‬
‫‪8 .‬‬
‫כי אתאלהיםירא הואעיקר (תשובתך) תשועתך‬
‫(ז) אם עושק רש ונזל משפם וצדק תראה במדתה‪ .‬פירושו אם‬
‫ראיתה!) רשים נעשקים ואביונים והמשמט מעוות וצדק תראה במדינה‬
‫שצדיקו של עולם טשפיע להם שלוה בסדינה אל תתמהעל החפץ על‬
‫חפצו של מקום שהוא מאריך אפו וניבה את שלו‪ .‬כי נבוח מעל נכוה‬
‫שומר‪ .‬אלו מלאכי השרת";) הממונים על הבריותוגבוהים עליהם זה‬
‫הקב"ה שכחנכורותיו נבוה עליהם ולמה אמ' נבוהיםעל דרךי*‪ )1‬טמשלה‬
‫ושלטנות כסו כי אלהים קדוש הוא‪ .‬כך וגבוהים עליהמ‪( 0‬זה הקב"ה)‬
‫ ס"אונבוהיםעליהם‪ .‬יביא עליהם הקב"ה נבוהיםויכניעם לפי שהוא‬‫נבוה אצל נבוה והוא קנואונוקם‪ .‬מינאן אתה" לומד‪ )145‬שעשו הרשע‬
‫שעושקי ישראלבידוונול משפטשל ישראלבעירוכנוןרומי הטרינה‪)169‬‬
‫וצדקשיפוע פוב של הקביה! בהם אל תתמה על החפץ כינבוה מעל‬
‫נמה שוטר על הדוכסין‪0‬י‪8)1‬ועל ההנמוגים ‪ 5‬ונבוהים טרשיו של הקביה‬
‫ה מושבך‪1‬‬
‫ו בשביל שאם' לויצחק הנהמשמניהארץיהי‬
‫עליהם‪ .‬אםעיצ‬
‫כך כשיבאה הקב"הלקיים לישראל הבסחתו שנ' הנהיום באל"י וחולק‬
‫שללך בקרבך‪ 1‬על אתת כמה ונמה‪.‬‬
‫(ח)ויתרון ארץ בכלהיא‪ .‬כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא‬
‫דבראחדלבטלהלכלישלהםיתרון אפי' התולעיסםוהצרעותוהיתושין!י‪.)1‬‬
‫סלך לשדה נעבד‪ .‬אפי'צוייך ם הוא לשדה ללחםולשאי התנואות‪75‬י)‪:‬‬
‫ס"א לשדה טשדה נענדמן המם שנותניןלובני אדם נעבדוסקכץטמון‪.‬‬
‫ס"א מלך‪ .‬אדם שאינו הולך בסחורה ועובד אדמתו הוא ישבע לחם והוא‬
‫נקרא טלך‪.‬‬
‫(ט) אוהב כסףלאישבעכסף‪ .‬פירושו שאםיתן ארםאת לבולאהוב‬
‫לקבץ כטף לאישבעכסף‪ .‬שכל מה שמקבץ אום' הלואי עוד אםהיהלי‬
‫ומי אוהבבהטון שאוהב לקנץ המוןעמים וישלוטעליהם לא תבואה לא‬
‫יאהב תבואה ולא כסף‪ .‬שהאוהב התבואה והכסף אינו חפץ בהמון וסי‬
‫שאוהב בהמון אינו חושש על תבואה ועל כסף נם זה הבל‪ .‬ס"א אוהב‬
‫המצוות שנמשלו ננסף‪ 0‬לא ישבע כסף רוצה לעשות מצוה על מצוה‬
‫ומי אוהבבהטון של תורה לא תבואה שהוא מתעסק בתורה כלהיום‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫_‬

‫‪4‬‬

‫ע ‪- 6( vgl.-‬ע‪. 5( YiltW- c)Ygl.-‬לי‪.‬ם ע ‪.‬שזע‬‫‪ !81. das, gnech. dodxa~, Eerzog, First.‬ש ‪.‬ע ‪81.‬ץ ‪. 0‬ע‬
‫‪5( griech.‬‬
‫‪.‬ע ‪81.‬ץ (‪en. 27, 89. 1‬‬
‫‪0( GYor‬ע ‪r.er.‬ם‪ah‬ע‪YgEle.erf‬הת‬
‫(שאר‪.‬‬
‫ע‪0 Sech. 14,*1‬‬
‫‪ ansgefallen.‬טלך צריך‬
‫‪,.‬י‬
‫‪6( Ygb‬‬

‫*"‬

‫‪.-‬ע‬

‫‪0( YgL‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ס"א אוהבכסףלא אצבעי ממוןסי אוהב בהמקלהיות הוטהאחר הטטון‬
‫ואיןלו קרקע ולא תבואה נם זה הבל שעיקר ההא הקרקע‪.‬‬
‫(י) ברבות הפוכה רבואוכליה‪ .‬שאדם ש"צלו מאכלים רבים מזמן‬
‫עמו אורחיםלאכלם‪ .‬ומה כשרון לבעליהכי אם ראותעיניו כשם שנהנה‬
‫מן הפעםכן נהנהמן הראיה‪ .‬וכן הוא אומ' וחרא האשה בי פוב העץ‬
‫למאכלוכי תאוה הוא לעינ*ם‪ 5‬ונחסד העץ להשניל‪0.‬‬
‫(קא) מתוקה שנת העובד‪ .‬על פשופו של פסוק זה השכיר שהוא‬
‫עובד בכית רבו ואיןלו דאנה מה יאכל ומה ישתה כיון שבא הלילה‬
‫מתוקה היאלו שנתו אם מעט ואם הרבה יאכלישן בטוב שאיןלו דאנה‬
‫אחרת‪ .‬והשבעלעשיר‪ .‬מי ש"צלו נכסים הרבה ודואבעלנכסיואיננו‬
‫מניחלולישון‪.‬וכן אסרו רז"ל‪ )174‬סרבה נכסים מרבה דשה‪ .‬ס"א מתוקה‬
‫שנת העובד בתורהשהיא פורח‪6‬י‪)1‬וינעוישן בנועם והשבע לעשיראיננו‬
‫מניחלו לרצון זה שיש לוגירסא הרבה והחג דואם עליהם שלא ישכחם‬
‫ונעור טענתו‪.‬‬
‫ס*א‪(6.‬יב)יש רעה חולה כלומ' רעה משונהראיתי תחת השטש‪.‬‬
‫עושר שמורלבעליולרעתו‪.‬כגון שמצאוהו ליסטים*י!) ונרצחעליו‪.‬‬
‫(ינ) ואבד העושר ההחשבענין רע כנק ממונו של קרחייי) וכנון‬
‫ממונו של המן וכן בהרבה רשעים‪ .‬והולירבןואיןכירו מאומה מאותו‬
‫הממון שהיהבידו‪.‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫א‬
‫צ‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ע‬
‫לנוגבגניבה‪.‬‬
‫(יד) כאשר מבפן‬
‫הטאוילש משל את האד‪86‬י!) לשועל שבא לכנם לכרם והיה הכרם טוקף‬
‫נדרובו חור קטן ולא היה השועליכוללכנוס מה עשה הרעיב את עצטו‬
‫שלשהימים עד שנקפן ונכנס דרך אותו חור אכל ונתמפם‪ .‬בא לצאת‬
‫ולא היהינול עוד הרעיב את עצמו שלשהימיםויצא‪ .‬הריערום ישוב‬
‫ללכת כשבא וטאומה לא ישא בעמלו כי אם מה שנתן צרקה ומה‬
‫הועסק במצותשיוליך נידולהיות לו לפרקליפלפניקונו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ונם ‪ %‬רעה חולה כל עומת שבאכןילך ל‬
‫שהוא בא‬
‫"רות'י‪ )1‬כלומ' אקבץ כל העולםביריו כןילך שפושפ אתידיו‬
‫םו‬
‫(נ‬
‫רדיו ס‬
‫והולך ל‪ 11‬אין טזה בידו כלום‪ .‬ואיןלו שיעטול לרוח כ‪ 4‬אם לסנל‬
‫מצות חכמת‪.‬‬
‫(י‪ 0‬הנה אשרראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשטת ולראות‬
‫פוט בכלעמלו שיעמול תחת השמש טטפרימיחייו אשרנתןלוהאלהים‬
‫‪P‬‬
‫‪1 Y‬ש י‪g 8, 6‬‬
‫‪7.‬י‪.‬ם‬
‫‪( 988.‬ם ‪81. ?.‬ץ‪. 5(l‬ע ים ‪7‬ן‪81..‬ץ (‪8‬‬
‫‪. 6( Liee‬המשילו ‪Lies‬‬
‫‪ Ygl.‬ף ‪ hier za streiehen.‬א‪ 2‬מח (‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫(‬
‫‪,.‬י‬
‫‪-‬ע ‪. 1( Ygl.-‬ע ‪VgL‬מ ‪.‬כדין‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪29‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ .‬ר' תטאטא ‪ (~sO8‬ואטרי להבריה דר' שטואל ברנחמן‪5‬‬
‫כי הואחיקו‬
‫ור' טנחמא ואמרי לה ר; מיאשה ור' ירמיה בשם ר' שטואל ב"ר יצחק‬
‫כל אכילה ושתיה שכתוב בקהלת אינה אלא מצות ומעשיט פובים‪'1‬י‪.‬‬
‫(טז) נם כליטיו בחשךיאכל‪ .‬כשטורח למצואסזון לעצמו‪ .‬וכעס‬
‫הרבה‪ .‬שעובר עבירות ומכעיס לבוראו‪ 0‬מחליאו וטקציפו‪( .‬וחליווקצף)‬
‫וגורםלוחלי וקצף‪.‬א‬
‫(יח) נם כל האדם אשר נתןלו האלהים עושר ונכסים והשלימו‬
‫לאכל טמנו ולשאת את חלקו שיהיהלו לעולם הבא ארוחהטן הטמון‬
‫שישלו לעולם הזה ולשמוח לעולם הבא נעסלו שיעטל בעולם הוה‪11 .‬‬
‫מתת אלהים היא‪ .‬אמ"ר פינחסע'‪)1‬אין הסדה הזו נתנת אלאמןהקב‪.‬ה‪.‬‬
‫(יט)כי לא הרבה יזכור אתימיחייו כלומ' איןראוי לאדם לומר‬
‫אקח ממון ואפסין שיהיהלי לעת זקנותיכי לא הרבהיזכור את יטיחייו‬
‫אני הרבהאחיה ואל אובלואל אשתה ואל אפזרלעניים למהכיהאלהים‬
‫טענה בשמחתלבו‪ .‬הואיל והקב"ה נותןלו דבריום ביוטו ראוי שיאסר‬
‫ברוך "ייוםיוסי מי שנתןלי היום יתןלי לעת וקנותי שכבר הקמה‬
‫מומןלומזונותיועל הסדר‪ .‬מענה כמובל פעלי"י למענהו‪ 1‬כלום' לערכו‬
‫כך‪.‬סענה צורך‪ )!'4‬בשמחת לבוויבמת בו ויעשה פוב לנפשו‪.‬‬

‫ד*‬

‫(א) יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על הארס‪ .‬אמ‪.‬ר‬
‫שמואלס!) ב"ו נחסןוו מחשבתן של רמאיןכנון המערבין מיםבייןוכן‬
‫כיוצאבהן‪.‬‬
‫(ב) איש אשר יתןלו האלהים עושר ונכסים וגבור ואינפ הסר‬
‫לנפשו מכל אשר יתאוה ולאישליטנו האלהים לאכול ממנו ולעשותמהן‬
‫צדקהבי איש נברי יאכלנו שלא טרה בהם זה הבל וחלי רע הוא שאין‬
‫בני אדם שטין עללב‪.‬‬
‫(נ) אםיוליד איש ק' בנים ושנים רבות יחיהש ורב שיהיוימי שניו‬
‫בעושר ובכבוד ובבל זאת לא זכה לשבוע נפשוטן הפוכה‪ .‬ונם קטרה‬
‫לא היתהלו שרצחוהו טפם הסטוןאסרתי פוב ממנוהנפל נוחםלו שלא‬
‫‪—–‬‬

‫ים‬

‫ד ‪81.‬ץ (‪8‬‬
‫‪ hier‬דו ‪. 4( Yers‬ע ‪( Ygl.‬ס ‪,. 5( Ygl.-‬‬
‫‪) findet‬נ פו (‪. 16, 4. 8‬יזע ף ‪8. 68, 20.‬ע (‪6‬‬
‫ה ‪8iCh naeh‬‬
‫כש הרבה רשקץם שה‪51‬יד‪ 1‬הרבה בנים ‪folgender Znsatz:‬יחי‬
‫‪.‬ע ]‪8‬ץ (‪ a~ie ete.- 5‬רבותיחיו‬

‫‪.‬יי‬

‫‪. 16 vorangeetellt.‬ץ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪80‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫נברא לעולם כמו אחאב‪ )186‬שהיו לו ע' בנים בשטרון חוץ מירושלים‬
‫וטיזרעאל וחיה הרבה שנים ועושר וכבוד היהלו‪ .‬ונפשו לא תשבעמן‬
‫הטובה שהרי המד הכרם טנבות היורעאליונם קבורה לא היתהלו כענין‬
‫שנ' במקום אשר לקקו הכלבים את רםנבות היורעאלייאכלו הכלבים את‬
‫דמך נס אתה‪1.‬‬

‫(ד)כי בהבל בא ובחשךילך כאלו לא נא לעולם‪ )186‬ובחשך שמו‬

‫יכוסה בניהנםל‪.)16‬‬

‫(ה) נם שמש לאראה‪ .‬שלאבאלעולם ולאידע מהעסקו שלעולם‪.‬‬
‫נחת לוה טזה שבאלעולם בהבלזבהושךהולך‪ .‬משללספינה'‪8‬נ)שנננסה‬
‫לנמל הכל ירדו לבקעה ולמדינה ‪ by~n‬מאהדכיון שחזרו מן הסדינה אמ'‬
‫להם לקחתם כלוםטן המדינה אמרולו לאו אמ' להם א"כ מוטב עשיתי‬
‫שלאיררתימן הספינה נחת לזה מזה‪.‬‬
‫‪ )0‬כל עטל האדםלפיהו‪ .‬אמ"ר שמואל בראטי כל מה‪ )159‬שהאדם‬
‫מסגל מצות ומעשים פובים לפיהו ולא לפי בנו ולא לפי בתו‪ .‬בם הנפש‬
‫לא תטלא‪ .‬לפי שהנפש יודעת‪ )190‬שכל מה שהיאיגיעה לעצמה היא‬
‫יניעה למינך אינה שביעהמלהמצוות ובמעשיםמזבים‪.‬‬
‫(ח)כי מהיותרלחכםטן הכסיל כלהאיברים שיש לחנם ישבכסיל‬
‫ולא נרם להרע אלא הוא כעצמו‪ .‬מהלעני ‪ e~ills‬במשא וכמתןוהואיושב‬
‫בטל‪ .‬להלוך ננדהחיים‪.‬ואיןלו מה לעשות‪ .‬כיילך וילטו‬
‫ד אומנות ‪)191‬‬
‫‪.‬והקב"ה מכלכלו ואםענים בתורהילך אצל רבוויחזור לו תלמודו‪.‬‬
‫(פ) טוב מראהעינים טהלךנמש‪ .‬ם‪:‬ב מישהוא סברן ‪ 0‬נ‪ )19‬בעמורו‬
‫מיש שישלו הרנל לשון‪ .‬פ"א פוב מראהעינים"י) שבאשה יותר מנופו‬
‫של מעשה‪ .‬ס"א טוב מראהעינים מהלוך נפש‪ .‬טוב לארם שממונו בידו‬
‫ואליתן אותו לסחור בו ניהלוך לבו אחריו ויהיהדואנעליו‪ .‬נם ~ה הכל‬
‫שרודף אחרהון רבורעיוןרוח‪.‬‬
‫(ן טה שהיה נבר נקרא שמו מששת ימי בראשית‪ .‬כל‪.‬סה שהיה‬
‫כבר נעשה האץ להשיב וכןבני אדם כבר עשם הקב"ה וצדע לכל אשר‬
‫הוא אדם נבראמן הארמה וסופו אל האדמה ולא יובללדין עם שתקיףש‬
‫טמע‪.‬אין אדםיכול להתרעםעל בוראו אלא טה שבא לוצייך להודות‪.‬‬
‫)‪(bP‬כי "צ דברים הרבהמרבים הבל‪ .‬שאט בא ארם להראותדברים‬
‫לפניקונו מרבה מכשולועון‪ .‬ומהיותר לאדם מהנשאר לארםעומרלפני‬
‫קוץכי אם ללכת בכלדרכיו כאשריצובע‪ .‬ס"א מהיותר לאדם שהרי‬
‫‪, *( Y‬בקעה חק ע (‪8( YgL 18. 21,19. 5‬‬
‫‪gl.P. d)Ygl‬‬
‫‪YgL‬‬
‫‪. 6( YgL‬ע‬
‫יע ‪YeL‬‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫‪.‬י‬

‫"י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪31‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫ק נלהנריותבירו ובממשלתו שנ' ומוראכם וחתכם יהרתעל כלחית‬
‫השדה‪8.‬‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫פ‬
‫(יב)כי יורע מה לארםבחייו מטפר ימיחייהבלו ויעשם‬
‫כצל אשרמייניר לארם מהיהיהאחריו תחת השמש‪ .‬פירושומייודע‬
‫סח פוב לאדםבחייםבימי עושרו שיעשם‪6‬ויהיהלו פובאחרימותו ונם‬
‫מספרימיחיי הכלו ‪ 0‬כמו צל בענין שנ'ימי כצל עוברה והוא צלו של‬
‫עוף הפורח והנאי עובר כרנע*‪ ,)19‬סזאכימייודע לאטר שיטות האדם‬
‫מהיהיה בעולם הוה לבניו שהםבחיים טספרימיחיי הבלו שאם היה‬
‫יודעשבניויהיואחריו בפובלא היה האב חוששעל מספרימיחייהבלו‪.‬‬
‫ויעשםכצל‪ .‬היה עושה אותוכאין וגה למד מסופו אשר סי‪1‬לאים טה‬
‫שיהיה אחריו תחת השמש אם פוב ואם ‪ 8‬רע לכן הוא עצב כשהוא‬
‫נפטרטןהעולם‪.‬‬

‫ז*‬

‫(א) פוב שם‪.‬על שאמר למעלה גימייודע מה טוב לאדםבחיים‬
‫אמ' טוב שם משטןטיב‬
‫‪ .‬טובלו לאדם לקמת שם פוכ בעולמו טשטן‬
‫פוב‪ .‬שהרי שטן טוב בדטים'‪9‬י) ושם טוב בחנם שנ' לכו שברו בלא‬
‫כסף‪ 5.‬שמן החוביוררעל הזקן‪'6‬י) ושםטוב עולה שנ' ואנדלה שמך‪.1‬‬
‫שמן הפוב מסריהעל המת ושם פוב אעו מסריחעל הטת‪ .‬שמן הפופ‬
‫הולך די אמותת!) ושם טוב משוף העולםועדסופו‪ .‬שטןהטוב כלהושם‬
‫טובאינו כלה שני שם עולם לא יכרתע שם טובלחייםולמתים‪ .‬שסן‬
‫טוב לשעה שם טוב לדורות שנ'יחי שטולעולם‪ !.‬אמ"ר יהורה ב"ר‬
‫סימון‪ )!98‬טשוחים בשמן הטוב נננסו למקוםחייםויצאו שרופים‪ )199‬אכל‬
‫בעלי שם טוב נכנסו למקום מהים ויצאוחים‪ .‬ואלו (הם) חנניה מישאל‬
‫ועזריה‪ .‬שמן הטוב שנמשחבו אהרן הכהן הוצרך לשמותם של שבטים‬
‫שנ' ונשא אהרן את שמותבני ישראלעל לבו‪.‬במויום המות מיום הולדו‪.‬‬
‫שכיון שנולד‪ )2*0‬סייורע מהיהיה אם צדיק אם רשע כיון שמת הכל‬
‫יודעין בו שהוא צדיק שנפטר בשלום מן העולם‪.‬ם כשהצדיק סלד אין‬
‫ ‪-‬‬‫‪ findet sich nach‬ע ‪.‬ט ע פו (‪0‬‬
‫‪.‬נעץ (‪4( Gen. 9,2. 5‬‬
‫ילו מה םוב לו‬
‫לו‬
‫‪ %u18. Z‬הב‪s‬‬
‫לד‬
‫‪.‬י‬
‫הםימי רעים והם של הגל וסי יודע להג‬
‫י הבלו‬
‫ע ‪81-‬ון (‪8. 144, 4. 6‬ע ‪ 610. 6( Ygl.‬ויעשפ כצל תשכח אתימיחי‬‫‪.‬פ‪6‬ו) (‪ 5( 768. 55,1. 1‬שם ‪einzuaetzen. 8( 1,168‬יגיד !‪ 18‬לאדם ‪ Yor‬ף‬
‫‪( 1,81. Ex. 28, 29.‬בע ‪2,17-‬ד ‪8.‬ע(‪12,2. 1( Ygl. 768. 66, 5. 1‬‬
‫סיע יום השת ‪:‬פ‪ 24841‬ז‪56‬פ‪ 10186‬השלם ‪661 eich nach‬פ‪ 15 5‬פ‪( 1‬מ‬

‫‪.640.‬מיוםחסידו‬

‫‪a‬‬

‫‪t‬‬

‫‪z‬‬

‫‪:‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫העקם מתראין ס אבל כשמת הכל טרניארן (בו)‪ 8.‬בשעה שנולדה‬
‫מרימי‪ )90‬לא הרנישו בה מקראל מתה נוטל הבאר שנ' ותמת שם סרים‬
‫ולא היה מים לעדהל והכל הרנישו שבזבות' היה הבאר‪.‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫באשר‬
‫(ב) טוב ללכת אל ניחאכל מלכת אל בית משתה‬
‫סוף‬
‫כל האדם‪ .‬טוב ללכת‪ 0‬לסדה שהיאנוהנת בכל מלכת למרהב שמקכלי‪61‬‬
‫עליה שכר טוב מלכת למדה שאין מקבלין עליה שכר טוב‪ .‬אמזריורן‬
‫נ‪.‬ר סימון‪ )909‬במשתה של אברהםאבינו הלכו לבית האבלז ונתפרשו‬
‫שמותם שנ' ויעש אברהם משתה גדול וריעי איוב הלכו לבית האבל‬
‫ונתפרשו שסוהם במנשר הוא סוף כל האדם‪ .‬מדה כנגד מדה‪ .‬יוסף וכה‬
‫באביו לפיכך נפפל בו משה הנדול שבישראל‪ .‬סשה וכהביוסף לפיכ'‬
‫ויקבור אחזובניא‪ .‬והחייתן אללבויי‪ .)9‬הצדיקיםנותנין אללבם‪.‬‬
‫(נ) טוב כעס משתוק‪ .‬פוב לו לאדם שיכעוס עלבניו ויוכיחמ‪5‬‬
‫משחוק שלא יניתם בשרירות לכם וישהוק עמהם שאלמלא כעס דור על‬
‫אבשלום טקטנותו לא שחקהעליו מרת הדיןובןעלאאמנון*‪0‬ג)כי ברוע‬
‫פנים ייטבלבולפי שלאעצבואביומיסיו נטרדי‪)90‬מן העולם‪ .‬רז"לאמדו‬
‫טוב שהקב"ה כועס על הצדיקים ומיסרן משחוק ששוחק לרשעים לטורדם‬
‫מן העולםכי ברוע פניםייטב לב לצדיק לעתיד לבא‪.‬‬
‫(ד) לב חכמים בבית אבל לנחם את האבלים ולדבר על לבם ולב‬
‫כסילים בבית שמחה כלרג' לשתותולאכול‪ .‬מ‪.‬א אם'רהיקיה לב חכטימ‬
‫בבית אבל אלו בחי כנטיותובת‪ .‬מדרשות ולמה נקראובית אבל שבשעה‬
‫שהדרשןדורש בלמישיודעעבירהכידו כלאיבריו מתאכליןעליווהקניה‬
‫עתיד לשמה אותם האיברים שנ' ויספוענוים שמחה‪1.‬ולב כסילים בבית‬
‫שמחה אלו בתי תאפראות'‪ )90‬וקרקסאות‪.‬‬
‫(ה) טוב לשסוע גערת חכם‪ .‬אלו השוסעים נערת תלמירי חכמים‬
‫מתוך שהם דורשים מאיש שומע שיר נסילים‪ .‬ס‪-‬אטוב היה להם לישראל‬
‫לשמוע נערת חבם שהיה משה רבינו מוכ'הם מאיש שומע שיר כסילים‬
‫שהרי משבירכם בלעם‪ )'07‬ננה לבם ונפלו בשפים‪.‬‬
‫(ו)כי נקול הסירים תחתהסיר‪ .‬אמ"ר לר בריה דר' ועירה‪08‬ג) כל‬

‫‪-‬‬

‫‪–‬‬

‫‪1 findet‬פ ‪. 4( 18‬ע ‪418. 20,1) 0( vgl.‬א (‪. 6‬ע ‪8( Ygl.‬‬
‫ומאינה טחנת בבל טוב כלכח למדה ‪:‬‬
‫‪: b neiehhnach‬‬
‫למדה ‪c‬‬
‫‪s fo‬‬
‫‪nlgenider E‬‬
‫‪ (die beabsichtigte Foyausetsang‬שהיא שהגת החיש ומסתים מלכת לסדה שא'‬
‫*‪(. 6( ffiet 18‬שאינה פהגת אלא בחיים ‪5:‬ש‪188‬‬
‫‪ ausgefallen:‬שטקבלין‬
‫‪~or‬‬
‫‪:‬‬
‫נת למ‪e‬דח ‪a‬‬
‫טוב לל‪e‬‬
‫‪6 maas‬פ‪e. 0i 1‬‬
‫‪e‬‬
‫‪h‬‬
‫‪.‬לבית המשהה לא כהפרשו שטוחם‬

‫‪,.‬י‬

‫‪. 1( 7*8. 29,18; vgL‬ע ‪( YtL‬ש ‪.‬ע ‪5( Ygl.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪33‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫העצים ~‪ tPsl‬ואין קולס נשמע‪ .‬ונרוכהסירים קולם נשמע כלא' נם‬
‫אנחנובני אד‪ 50‬נםזההבל‪.‬‬
‫(ז)כי העושקיהולל חכם‪ .‬מה שהחכם עושק את תלמידו‪(aoa‬ואינו‬
‫רוצהלנלותלואת טעמיהתורהואזלל חכמתו ומעורבב דעתוויאבס אותו‬
‫החכם את לב טחנה מה שנתן הקב"ה‪ 5‬בלבו אותו המעט מאבדו שוה‪0‬‬
‫דוטה לפסוק עשיר ורש נפגשו עושה כולםי'י‪4.‬‬
‫(ח) טוב אחריה דבר מראשיתו זה כמו שאם'ויום המות מיום‬
‫הולדו"!‪ )9‬כלומ' טוב הוא אחרית דבר מראשיתו לאחר שסויים הדבר‬
‫והכליודעין שהוא טוב טראשיתו שבשעה שהוא מתחיל בו אין אדם‬
‫יודע אם פוב יהיה אם רע כענין שנ' יש דרך ישר לפני איש ואחריתו‬
‫דרכי מות‪ 6.‬לכך נאמר פוב אחרית דבר טראשיתו‪ .‬ס"א טוב אחריתה‬
‫מראשיתובימן שמתחלהו הואפוב‪ .‬ס"א טוב אחרית דבר מראשיתוהיינו‬
‫דאמריאינשיסופך סבכולך טב!!‪ .)2‬טוב ארךרוח שמקרב את המושעים‬
‫לתורה טנבה רוח שדוחה אתבני העולםמלפניו שלא להרגילם במצות‪.‬‬
‫(ם) אל תבהל ברוחךלכעוס שבני אדםכועסיםעל לאדבר‪.‬ועליהם‬
‫נאמרני כעס בלב כסיליםינוח‪ .‬לאיעזבו כמלותם לפיכ' צריך אדם‬
‫להנהינ עצמו דרך שפלותובן אמרו ז"ל‪ )9!9‬רנזן לא עלתהבידו אלא‬
‫רבנותו‪.‬‬
‫(י) אל תאסר מה היה שהימים הראשוניםהיו טובים מאלה‪ .‬מנאן‬
‫אם'ר שמעון ב'ל'~‪ )9‬ואיןש לך אלא מה שבדורךוכן הוא אומ' ובאת‬
‫אל הנהניםהלוים ואל השופט אשר יהיהבימים ההם‪.‬ן כי‪-‬לא מחכמה‬
‫שאלת על ואת‪ .‬לפי שבימים הראשונים היו תגרים מועפים והיה‬
‫ריוחבעולם‪.‬‬
‫לא)טיבה הנמה עם נחלה היינו דתנן*!‪ )9‬ר"נבנו של רי יהודה‬
‫אום' יפה תלמוד טורה עם דרך ארץשיגיעת שניהם משכחת עטויותר‬
‫לרואי השמש ביותרעל האדם שהוא סבר וחכם שהוא אומ' דברים טלבו‬
‫כשמש‪ .‬ס"אפובה חכמהעםנחלהזה חנם שמלמדתורה לרבים ומנחילם‬
‫תורתוויותרלרואי שמשויותר שמלביןלהם הדבר כשמש וכצהרים כררך‬
‫שעשה סשהרבי' לישראל‪.‬‬
‫(יב)כי בצל החכמה בצל הכסף ר' חנינא'‪ )91‬ור' ירמיה בשם ר'‬
‫חייא בר אבא אם' טקום שעתיר הקב"ה לעשות צל חופה לבעלי תורה‬
‫יעוצהלבעלי מצות שנ'ני בצל ההנמה בצל הכסףויתרון רעת החכמה‬
‫‪- 6( YgL 1:‬ע ‪6( Ygl.‬‬
‫‪17,9.‬‬

‫‪g)YgL 8- h)DL‬‬

‫‪- – . . – -‬‬

‫‪61860161‬‬

‫‪ zu‬גן*פ אדם ‪8( Naeh‬‬

‫‪8] 2.‬ץף ‪- 14,12-‬חע‪d)Prv. 22,.1 4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪34‬‬
‫תחיהבעליה‪ .‬זה המחזיקדברי תורה ופודיעה לרבים תהיהבעליה‪ .‬ס"א‬
‫ויתרון דעת החכמה תח‪.‬ה בעליה‪ )916‬בהרבה מקומות אדם מציל את‬
‫עצמומן המות‪.‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫את‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫טעשה‬
‫(ינ) ראה‬
‫עולמי!‪)9‬‬
‫והתנונן‬
‫שאתהב‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ע‬
‫את‬
‫את‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ת‬
‫אשר‬
‫מעשיךטייוכל‬
‫ממי יובל לתקן‬
‫לתקנך ואוינוורעליך ייסורין סייובל להשינך‪ 5‬להצילך שהרי אדם‬
‫הראשון עברעלצווי אחד ונתעוותמנןעדן ושוב~לאחור‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫ל‬
‫וביום‬
‫י‪)9!6‬‬
‫(יד)ביום מוכההיה בטובבזמן שאתהמצאוי'ימצאו‬
‫רעה ראה היאך לעשות השובה ותנצל מדינה של גיהנם‪ .)3!9‬גם זה‬
‫לעומת זה ערצה האלהים‪ .‬ברא גןעדן לצדיקים וניהנם לרשעים*‪ )99‬על‬
‫דברת שלא ימצא האדםאיודיו מאומה‪ .‬שלאיאמר האדם לאהייתייורע‬
‫שכן הוא מתן שנרן של צדיקים‪ .‬ס"א גם זה לעומת זה עשה האלהים‬
‫נותן לאדם נם פוב נם רע‪ .‬שלאיוכל להרהר אחר בוראו מאומה‪.‬‬
‫(פו) את כל ראיתי בימיהבלי‪ .‬הםימיהאדם שנקראו הבל‪ .)991‬יש‬
‫צדיקאובדבצדקו‪ .‬שאלו לשמואל‪22‬נ) מהוישצדיקאובד בצדקו שהקב"ה‬
‫לוקח את הצדיקימא מן העולם עד שהוא בצדקו כדי שלא יבאלידי‬
‫חפא‪ .‬ויש רשע מאריך ברעתו לפי שהוא‪ 6‬ברעתו מאריך לו הקב"ה‬
‫שמא יעשה תשובה‪ .‬אם"ר יאשיה ממני שלשה דברים מאריכיןימים‬
‫לרשעום'‪ )99‬אולייעשו תשובה ושמא ימצא להם זכות מצוה בעולם!‬
‫ושמא יצאו מהם צדיקים‪ .‬שהרי האריך הקביה עם אחזם ימים ויצא‬
‫ממנוחזקיהו עם אמנוןא יצא סטנו יאשיהו עם שמעי יצא טמנומרדכי‪.‬‬
‫ס"א"ם צדיק אובד בצדקו עסו ויש רשע מאריך ברעתו ואינו חוזר‬
‫בתשובה‪.‬‬
‫(פז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם‪ .‬יותר‪ .‬שלא תאמר אפזר‬
‫מעותי כל מה שישלי לעניים*‪ )99‬ואל תתחנם יותר ממח שצוהעליך‬
‫הקב‪.‬ה‪ .‬לטה תשומם ותהיה דעתך‪ 1‬עםהבזויות‪ .‬ס"א אל תהוצדיק בעינך‬
‫הרבה שלא תיזמראני צדיק ואיך‪( 1‬ולא) כאיםעליייסורין‪ .‬למה תשומם‬
‫מדעתך‪ .‬אל תהי צדיק הרבהכדרך שעשה שאול‪ )296‬על‪ 1‬אננועל מיפב‬
‫הצאן והבקר ואל תתחנםיותרעל דוערה‪.‬נמ‬
‫) אל תרשע הרבה שלא תאמר עברעבירה בנראותו האיש*‪)99‬‬
‫(יו‬
‫נפרד כבר יעבור עוד‪ .‬לכך נאמר אל תרשע הרבה נלומ' שלאתוסיף‬

‫י‪4‬‬

‫להשיגר (‪. 5‬כשאתה פ‪8( 1,16‬‬
‫‪4.‬ך‪.‬ם ן ‪ streichen. 6( Ygl.‬ט‪2‬‬
‫‪.‬ע ‪81.‬ץ (‪- 8‬הצ'ק ‪6( Liea‬‬
‫‪.‬אסון ~‪( Lie‬ע ‪.‬ע ‪- 8( Ygl.‬ע ‪YgL‬‬
‫‪.‬ע‪ Ygl.‬מ‪- 8‬ע ‪. YgL‬ע ]‪8‬ץ(‪1‬‬
‫‪Ygl. 14.‬‬

‫ת‬
‫מ‬

‫‪,.‬י‬

‫מ‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪35‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לחפהאי‪"."8‬שלתהי פכל לשכוח המצות לטה תמות בלאעתך‪ .‬ס"א אל‬
‫תרשע הרבה בדעתך‪ 8‬תאמר נבר איןלו תקנה‪ )298‬שלא תמות קורם‬
‫עתךמדאנותיך‪.‬‬

‫לי‪0‬‬

‫פוב אשר תאחוזנוה במצוה אחתונם טוה אם באתםלירך נם‬
‫ם אתכלם‪ .‬ס‪4‬א‬
‫אחרת אל תגחידך‪.‬כיירא אלהיםיצא אתנולם‪ .‬יקיי‬
‫טוב אשר תאתתבנה‪.‬זו מקרא‪ .‬תםמזה אל תנהידךמן הטשנהוטדברי‬
‫חכמים אל תנחידך'") כיירא אלהיםיצא את שלם כפן ר' אבהו‬
‫בקיסריןשהיה חכם בתורה ובמקראובתלמוד‪.‬‬
‫לפ) החנטה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היובעיר‪ .‬התורה‬
‫קרויי ההכמה שנ'אני הנמה שכנתיעד טה‪ 4.‬תעח לישראל שנקראו‬
‫עם הבםונבון‪ 6.‬טמפרה שליפים אשרהיו בעיר טי' דברים הטשמשין‬
‫(באדם) ואלו הם"‪ .)1‬הוושט‪ .‬והריאה‪ .‬והקיבה‪ .‬והמרה‪ .‬והכבד‪.‬והלב‪.‬‬
‫והכליות‪ .‬השמחים והלשותרז"לאמרו‪)9'1‬טי' שליפים‪ .‬שתיידים‪.‬ושתי‬
‫רנלים‪.‬ושתיאזנים‪.‬ושתיעינים והאףוהפה‪ .‬אשרהיובעיר‪.‬זהטפו של‬
‫אדםכענין שנ'עיני ‪ n~SW‬לנפשי מכל נגוחעירתם‬
‫(כ)כיאין אדםצדיק‪ .‬לפיב' צרז להתחבם לעשותולכלכלכבריו‬
‫כמשפש‪ 5‬שהחכמהתעוזלו להנצלמניהנם‪.‬כיאין אדםצדיק בארץאשר‬
‫יעשהטובולאיחפא‪ .‬ר' ~‪ (i$stt‬נזרשטעוןאומ' אלו מחלקיהצדקה‪)9'8‬‬
‫שהםנותניםלמי שהואראויכמי שאינוראויולטי שאיטראויבמי שהוא‬
‫ראף‪ Uw~1 *)"4‬דאם"ריוסייהיחלקי מנבאי צרקה ולא מסהלקי צדקה‪.‬‬
‫(כא) נם לכל הדברים אשרירברועליךבני אדם אלתתן לבך שזה‬
‫חנמה היא ותעהלך תביש דאגה בלבך אשר לא תשסע את עבדך‬
‫מקללך כ‪ 4‬אםבני אדם שאינםיראיםסמך‪.‬‬
‫(כב)כינםפעמיםרביםידעלבך אשרנם אתהקללת אחרים כאשר‬

‫שיא‬

‫י‪.‬‬

‫עשיתכן עושים‬

‫(כנ)כלזהנפית* בחכטדנ שהיתה החכטה מתנוססת‪1‬‬
‫כטו‬
‫הנם‪ .‬וכן הוא אום'ויתן"י חכמה לשלמה נחול‪ 1.‬וכתי'‬
‫"הלןיהודה‬
‫‪86‬ל‬
‫רשראלרביםכחול‪ 1.‬ס"א מה החול נדרלים**‪ )9‬אף חנסת שלמה נדרה‬
‫לישראל דכתי' וחרב חכמת שלמה מכל חכמת מצרים ‪ 11‬וכתי' ויחכם‬

‫עלי‬

‫באה ‪e YgL 2. i5( Liee‬‬
‫‪l ; ineh d‬‬
‫באת ערס? ‪gie‬‬
‫‪~ whw m‬‬
‫;‬
‫‪. 8( 781.‬קחיה חבטה ‪0( ]168‬‬
‫‪vgL Geeenius, Eebr. Gr. 5 441‬‬
‫‪4. 4,6.‬מ ‪81.‬ץ (‪6‬‬
‫‪7. 8,12.‬ל‪2 8. 2‬‬
‫‪4 findet‬נ ‪.‬פ מ‪ 1‬ף‬
‫ק ‪sieh hier 08 Randbemerkung: %‬‬
‫‪1 280. 0 Thr.‬פנ ‪"; vgL‬ןי‬
‫*‪8‬ם‬
‫]‪8,6‬‬
‫‪V~L 18. 6,9.‬‬
‫‪. 21‬ט‪ 7‬ף ‪,.‬ר ‪YgL‬‬
‫‪.‬פ*‬
‫‪. 1 1] 6,11‬פע‬

‫"‬

‫וי‬

‫מ‬

‫"‬

‫""‬

‫‪h‬‬

‫;‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪56‬‬

‫מסל האדם‪ 5.‬אמרתי אתכמה והיא רחוקה סמני‪ .‬זו חכמת של פנים‬
‫הטלאחור‪.‬‬
‫(כד) רחוק מה שהיה ועסוק עמוקזו חנטת עומק רום ועומק תחת‬
‫סיימצאע‪ .‬ס"אעל הכמת החורה‪ .‬מפני טה נאסר זה ונטהרזה מפני‬
‫מה אפר פרה אינה מסמאה ומזה אפר מטאי'‪.)9‬‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ת‬
‫(כה) פכותי אני בלבי לדעת ולתור ונקש‬
‫חכמת התורה‬
‫וכעצבון של יום הדין וחשבון בריתעולם‪ .‬ולדעת רשע כסל‪ .‬מפני מה‬
‫באדםזה רוצע כסל ובזה דעת חכמה‪ .‬והסכלות הוללות שהאדם מתהולל‬
‫ומשתטה בהםמאיןבאיןלולאים כל אלה‪.‬‬
‫(כ‪ 0‬ומהבא אני מר ממות את האשה הזונהוהרעה‪'8‬י) אשר היא‬
‫מצודה וחרמים לבה אסורים ידיה שהיא צרה בים וביבשה‪ .‬המצודים‬
‫והחרמים הם בים‪ )9'9‬ובית האסורים ביבשה‪ .‬ידיה מקומהכנון יד חוית‬
‫והדב מקום התורף‪ .)5*0‬טובלפני האלהים ימלמ ממנה כנון יוסף!*‪)9‬‬
‫שנטלפ מאשתפופיפר‪ .‬וחומאילכד בו‪:( 6.‬מרי) שנלכדבכובי בתצור‪.‬‬
‫ס'א מר ממות את האשה ע מינות שמתעה את העולם להדיהם מתחת‬
‫כנפי השכינה וכן כל דת רע שהוא חוץ מתורת מוצה איש האלהים‬
‫ומחכמיישראל‪ )949‬נקראו מר ממות‪.‬‬
‫(בו) ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון אם"ר‬
‫יצחק אדם נכשל בהטא'*‪ )5‬ונתחייב מיתה טת שורו אבדה תרננולתו‬
‫נשברה צלוחיתוניקף אצבעו בשוק רצא ממנו פפת דם**‪ )9‬מקצת נפש‬
‫ככל הנפש הוט הדא היא דכתי' אחת לאחת למצא חשבון למצות**‪)9‬‬
‫החששן למרוק עונותיו כמוכימיץ חלב‪ 0.‬ס"א אחת לאחת מצוה אחר‬
‫משה עד שנעשה חששןנדול טלסד שהקב"ה מצרף כל פרוטה ופרופה‬
‫עתודםנותן צדקה לחשבון נדול**‪.)9‬‬
‫(כדל אשר עוד בקשה נפשי למצא ולא טצאתי‪ .‬אדם נאמן וחכם‬
‫מאלף מצאתי כלום' מן הסרובים נמו לאלף דורה נוצר חמד לאלפים'‬
‫שההאעל דרדי*‪ )9‬רע חשבקז ‪%‬א אלף ממש‪ nwm .‬בכל אלה לא‬
‫מצאתי‪ .‬נאמנת וחכמהלפי שדעתן שלנשים קלהעליהן‪.‬‬
‫(כט) לנד ראה זה טצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר שנ'‬
‫הן האדםהות באחר ממנו לרעתסי‬
‫ב ורע‪ 8.‬תחלההיה כאחד ממלאכי‬
‫ן שניפלה צלעו טמע לדעת פובורע שהיא נרמהלו לאכול‬
‫השרתכי‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫ד‬
‫א‬
‫ה‬
‫מעץ הדעת‪ .‬אמיר ברכיה ‪ nwg‬הקביה את‬
‫והמה בקשו‬
‫‪.‬זיע ‪] 4‬ם‪eowia Num. 25, 16 8. 26, 1‬ע‪( Ygl.‬ש ‪88. 6,11.‬מ(‪8‬‬
‫‪ Ygl.‬ף ‪.‬ו‪.8. 6( 11- 841‬ד שט (‪8‬‬
‫‪8( Gen. %,22.‬‬

‫‪.‬יד‬

‫‪%0,%8.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- 57‬‬
‫השנונותרבים לאחר שנים‪ )9*8‬בקשו השכונות רבים‪ .‬ס"א אשר ‪nwp‬‬
‫האלהים את האדםלהיות ישר והמה לאחר שמתנדלים נכנס בהםיצר‬
‫הרע והטה בקשו חשנועתרבים‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫ח‪.‬‬

‫(א)מי כהחכם‪ .‬נאסרעל אדם הראשון שנקרא חכמ‪ )8*9‬שנ' אתה‬
‫חותם תבנית סלא חכמהוכליל יופיע ומייודע פשר דבר שקרא שמות‬
‫לכל החיה והבהמה ולעוף השמים‪ .‬חכמת אדם תאיר פניו שהיתה‬
‫תפוח ‪ o‬עקיבו טכהא‪ 6‬נלגל‪e‬חמה כ"ש קלסתרפניו‪ o.‬ועת פנ‪14‬ישונא‪.‬‬
‫אואכלטן העץ ישונא‪ .‬ס"אמי נה"נםמי בישראלנ‪ )55‬שנ' בהם רק עם‬
‫חכםונבוןי‪0‬מייודע פשר דבר שיודע לדרושולהביןבתורה‪ .‬תכמת אדם‬
‫תאירפניו בשעהשעוסקין בתורה ובמצות הקב"ה טאיר פניהם שנ' וזרה‬
‫כחאשך‪ 4‬אורך‪ .‬ועוג פנים‪ 6‬ישונאעל שעוברעל התורה שני בטחשכים‬
‫ההציבני במתיעולם‪1.‬‬
‫(ב)אניפי מלך שמור‪ 8.‬על דברה וצבועתאלהים שנ' לאיהיה‬
‫לך אלהים אחריםעלפני‪ 1‬לא תשא את שם "י אלהז לשואצ"‪.)5‬‬
‫ס‪-‬א אם' שלמה לישראל אני אום' לךפי מלךמלכי המלכים שטור‬
‫התורה'‪ )96‬שנתןלך שנ'כיעלפי הדבריםהאלה כרתיאתך‪% 1.‬ל דברת‬
‫ששעת אלהים שנשבע לנאלךמןהגליות שנ'בינשבעתייצאמפי צדקה‬
‫ולא ישובכילייכרע בל ברך פ חשומ' נשבעי'י ביטיע‪6‬ונוי(כיטאספיו‬
‫וט')ונםזושבועה‪ .‬שמור‪ .‬הטתזס וקוה לו כענין שנ' אם יתמהטה‬
‫חנהלוע או' אשרי המחכה‪4.‬‬
‫(נ) אל הבהל ספניו תלך אע"פ שתלכובנלות אל תבהלו עצמכם‬
‫לעזוב את"י נזמן שטפניו תלךכענין שנ' שלחמעל פני רצש‪.‬זולא‬
‫תעמוד בדבררע‪ .‬אל תעמוד בדרכי האומות ללכתבחוקותיהם שהם דבר‬
‫הוא אום' כל את‬
‫ולא שכחנוך‪6.‬כי כל אשריחפותן‬
‫רהעק‪.‬ב"הוכןיעשהיוצגת אתעמו מבנאלתונ‬
‫תיועודיקמץנרחותיהם‪ .‬מאש אל תנדף‬
‫‪ 8.‬ע ‪Ygl. Ez. 28, 12. 6( Ygl.‬נ‪8‬‬
‫‪ 4,6. 4( Jeg.‬ש(‪0( 1‬‬
‫‪ findet‬ע ‪.‬פ ‪ 14‬ש (‪ Thr.- 8,6- 5‬ף ‪.‬ע ‪0( Ygl.‬‬
‫‪68,10; vgL‬‬
‫‪ fol‬שטו‪e‬ר ‪t SICh anach‬‬
‫‪agender Z‬‬
‫אמ"ר לס א‪5‬יפי סלד מלכי הטלכים‬
‫‪ ete. 5( Ygl.‬אשמור מה ואמר אנכי יא אלהקי ועל‬
‫‪1( 141.‬‬
‫‪( Jes.‬פ ‪( Ygl. 768. 46,28.‬ש ‪20,8. 1( Daa.- 20'7- 1( Ex. 84,27-‬‬
‫‪6% 1 0( Ygl.‬‬
‫‪( Jer. 1611.‬ז ‪( Bab. 2,8- 4( Dan. 12,12.‬ע‬

‫‪,.‬י‬

‫‪,.‬י‬

‫‪.‬לי‬

‫‪,.‬י‬

‫‪4 Ps. 44,18.‬‬

‫‪i‬‬

‫‪z‬‬

‫‪:‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- 38‬‬
‫ספניותלך כמו אל תבהל ברוחך לכעוס‪ 8‬כלומ' אל תמהרוכן ףבהילו‬
‫להביא את המן‪ 6‬שאם באו עליךייסורין אל תבהל כי אםמפניו תלך‬
‫תלך נשפלות ספני חטתי'י‪ .‬אל תעמוד ברבררע‪ .‬אל תהי סרבן‬
‫לעאוותם רע‪.‬כי אם תהיה נוח לרצות‪ .‬ס"א אל תעטור כדבר רע בזמן‬
‫שאתה רואה דבר רע העלםעינו או שטה מעליוועבור הרחקמעליךנ‬
‫דרכך‪ .‬אתכל אשר יחפוץ הצדיק יעשה הקב"ה שנ' רצוןיראיו ~‪.enwy‬‬
‫(ד) כאשר‪,‬‬
‫דבר הטלך שלפון‪ .‬שהקב"הש מלך על כל האשן‬
‫ישלים נטעשיו ודגרוקיים לנצחוסי ואטרלו טה תעשה‪ .‬זהישפילוזה‬
‫ירים שנ' ‪4‬י מורגם ומעשיר משמיל אף מרומם‪ 1.‬הוא קירב את ישראל‬
‫לתורתוההאהנפםבכל הארצות הואעתיד לקבצםוסי יאמרלו טהתעשה‪.‬‬
‫(ה) שומרמצוה‪ .‬אלו שמרו ישראלתורתי"י לאהיוהולכים בנלות‬
‫ועת והשפתידע לב חכם שהקב"ה הוא חנם לבב מצטיץ כח ויודע‬
‫עת נצולתישראל כי עת לחננה‪ 1‬ואום'כייוםגקם‪ 1.‬וטשפפ שיעשה‬
‫ן שנ' לעשות בהם טשפט כתתה‪1‬‬
‫באוטותכעני‬
‫(ו)כילכל אשר עושה אדם כחפצו"צ עת ומשפפוכן הוא אומ'‬
‫ועתלגל הפץ שוכן הוא אוט' עת לעשות לפי הפח תורתך‪ 8.‬לעוצות‬
‫בכלעוברי רצונוכי דעתס האדם רבהעליו שיצר לב האדם ומחשבות‬
‫לבו רק רע גלהיום‪.‬לפיכ'נתןלו הקב"ה עתיטשפם לנטת ממט למען‬
‫חצובבובעודנוהי‪ .‬ס"א באשר דבר הטלך שלמון שהחש שלים בעולטו‬
‫וטסית ומחיהומי יאטרלו טה תעשה‪ .‬שומר מצוה שצוה הקב"העליו‬
‫לאידע דבר רע ינצל טןדין ניהנם שנקרא רעוצנ' תם רשעליום‬
‫רעה‪.‬ע ועת ומשפפליום הרין ידע לב שההר חכם רחצים אל לבוכי‬
‫לכל חפץ"ט וצןועתלכלחפץ‪.‬כירעת האדם רבהעליו‪.‬זו(היא) איבה‬
‫הנחרות הכנאתדנם‪.‬‬
‫(‪0‬כיאיננויודע מהושהיהאחריו (אהף טות‪0‬וסייניד לה‬
‫‪0‬קאין אדם שליפ ברוחר'ידידה אום'‪ rw‬אדם של'פברוחו של‬
‫סלאך*‪)'6‬לכלהא את הרוח לכלותה טמנו שהמלאךנקרא רחת שנ'עפצה‬
‫מלאכיו רוחות ואין שלטוןביום להטות)שישמר למלאךהדי אני טשלח‬
‫ם הסות כדאם'ר‬
‫אתעברי או את בןביתי תחתי סיסאיןשלטוןבי‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ד‬
‫לף‪ )866‬בשםרי חמא ב"רחנינא קרוגלנ"בפעטיםכתי' והמל אבל‬
‫‪-‬‬

‫‪,.‬ד‬

‫‪8( EeeL 7,9. 6( 880 6,14. 6( vgl.‬‬
‫ש? (‪8(Ygl. ?. 6‬‬
‫‪146, 19.‬‬
‫‪ 102, 1) k)Jea.‬ש?(‪. 1( 1888] 2, 7. 1‬ו ‪8( Ygl‬‬
‫‪l841‬‬
‫ל‪1 119,121 0( Ygl. 2‬ו (‪( Eect 4 1. 8‬נפ ‪g Y ~Pa 149,9.‬‬

‫מ‬

‫‪(erv. 161 14.‬ע‬

‫‪. W .‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪59‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בשעת הטיתהכתי' רקרכו יטי דודלטותיי הריאין שלפקביום הטות‪.‬‬
‫ואין משלחת במלחטה‪ .‬כשישתלח האדם כמו ו"‪2‬לחהו וילך בשלום‪.6‬‬
‫כלומ'אין אדם ניצל‪ 0‬מן הטלחמה‬
‫ט‪.‬בגבורתו ובחכמתוכי עם בעזרת"י‬
‫אתו‪ .‬ולאימלט רשע את בעליג שהוא בופח בעשרו ובהזקתו לא‬
‫יועילנוליוםהדין להמלטמדינה‪sw‬ניהנםכי אם תשובהומעשיםפובים‪.‬‬
‫(פ) את כל והראיתיונתוןהייתינותןאתלבילהתבונןלכל מעשה‬
‫אשר געשה תחת השטשוראיתי עת אשר ‪ esw‬הארפ באדם לרעלו‬
‫שאדם קונה עבד והוא קםעל ארונו והורגו סלךיוצא למלתטהוהוא‬
‫והורנו‪ .‬ס"א עת אשר שרפ הארס‬
‫לוקח בשביה‬
‫לו‪.‬אנאשמייםרואאלחערורטהםעומי‬
‫פבו‬
‫שהארם‪6‬מתחייבעלתבירו והואשוי‬
‫בארםלרע‬
‫ותבהווטצערווטתחייבליום הדין‪SW‬ל‪N‬כ~ך נאסרלרעלו‪ 6.‬שהאדםהשויפ‬
‫בבני ארםיבא עתויהיה רעלו הוכיחם‪.‬‬
‫~)ובנן ראיתי רשעים קכורים ובאו כלומ' הרבה פעמיםראיתי‬
‫רשעים קבורים שסתו ובאוטן העולם כסו באה שמשה ובא השמש*‪,)86‬‬
‫ומטקום קדושיהלכו כלומ' כלוטן שהיובחייםאותן הרשעים עחצין‬
‫ן שכ' האומריםאליך אל תגש כי קדשתיך!‬
‫עצמן כסוקרושיםביכי‬
‫וישתכחובעיר מפניאותן הרשעיםהיו הצדיקיםנשכחיןטןהעיר‪ .‬אשר‬
‫כן עשושהיועושין לישראלבן במונןבנותצלפתר‪.‬ש גםוה הבלהיאך‬
‫היו הרשעים טתנבריןעל הצדיקיםוכן הוא אום' עלכן תפונ תורהבי‬
‫רשע מבתיר את הצריק‪ %.‬ס"אובכןראיתי הרבה פעטיםראיתי רעועים‬
‫קבורים שטתוונאו שנאו אחרים תחתיהםועשו כמעשיהם של ראשוניפ‬
‫וממקום קדהציהלנו לעולם לא נתחברו עם הקדישים לאבבתי כנטיות‬
‫ולאבבתי מדרשות וישתכחובעיר אשרכן עשוכי נשכחזכרםמןהעיר‬
‫ה‪1‬‬
‫שהיועשויןבהן‪ 1‬הרעותולא שמו האחרונימי בלבם לאמר טהחניי‬
‫לנו לעשותעוד רעה אלאעושין כטותם נם זה הבל שבאולעולם‪.‬‬
‫(יא) אשר אין נעשה פתנם טעשההרעה‪ .‬אין הקב"ה עהפהמין‬
‫ונקמהבעושי טעשה הרעהבן שיבא עליהם טפלתם במהרה‪ .‬עלכן מלא‬
‫לבבני האדם בהם בעצמם לעשותרע‪ .‬לפישרואין שהקביהארךאפים‬
‫טתקשים לעשותרע‪.‬‬
‫(יב) אשר חוטא עושהרע סאתוכתייפעמים ‪ wsw‬עםנבר פ אלא‬
‫‪. d)Liee‬ע ‪. 8,21. 4 vgl.-‬פ‪8( 1 8- 41- 6( Ygl. 2 88‬‬

‫הי‬

‫‪11 findets eich 080%‬‬
‫ס"א עת‬
‫דם‬
‫‪ c‬פו (‪. h 6‬כשהא‪u‬‬
‫‪n 6 foi‬‬
‫‪lgender E‬‬
‫‪Vgl. 768. 86,6.‬ת ‪ ete.‬אשר שלט האדם באדםואינו מכריש למצוות לרעלו‬
‫‪. 1(vgl.‬ע ‪( Ygl.‬ן ‪.‬גה ‪Liea‬ה ‪,1. %( Eab. 1,4.‬ד‪6. 2‬נפ‪ 14‬ש‬‫‪3 Job %8,29.‬פ ‪0 Ygl. 2.‬פ‬

‫‪,.‬י‬

‫‪b‬‬

‫‪:‬‬

‫ן‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫נ‪.‬‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫!‬
‫ן‬
‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כמו מביתעבדים‪ 8‬מביתעברות‪.‬כידהאלהים‪.‬הכללפניוגלויים‪ .‬נסאהבה‬
‫נם שנאהאיןיורעהאדם כלומ'נםאם הקב"האוהב אתאוהביו ואם שונא‬
‫את הרשעאיןיורעהאדם (כלומ')איןיכול‪.‬אדםלהביןבעולםהזהבטי בחר‬
‫הקב"ה הכל לפניהם כלומ' הכל שויםלפני בני הארםכין הפוכיםבין‬
‫הרשעים הכל שוים לפניהם כאחר 'מאין אדםיכול להפרישביניהםלפי‬
‫שהקכיה מאריך לרשעים ומביאייסוריןעל הצדיקים לכך אין להתכנן‬
‫במעשיי"י ואם יאמר החכם לדעת לאיוכל למצוא‪.‬‬
‫(ב) הכל כאשרלכל‪ .‬הכל של עולם כאשר לכל הרשעיםכן לכל‬
‫הצריקיםאין הפרשביניהן בעולם הזה מקרה אחר לצדיק ולרשע כדרך‬
‫שאתהטוצא בנחשה‪.‬ה אישצדיק תמים יאמיריוחנן נשם ר' אליעזר‪)9*9‬‬
‫ננו של ר' יוסי הנלילי‪ .‬לצדיק‪ .‬זה נח כשבא לצאת מן התיבה‬
‫הכישו האריושכרווהיה צולע‪ ,‬ולרשע‪ .‬זהפיעהנכו‪ .‬באלישבעל כסא‬
‫שלמח ולא היהיודע מנגנון'‪6‬ג) (פי' ג'העורמעותשלוובלע'אי‪7‬לי‪7‬ין)‪6‬‬
‫שלו והכישו האיי ושכרו לכך נקרה מרעה נכו‪ 0.‬לטוב ולטהור זה אהרן‬
‫שהיה קדשי"י נכרר‪ 4‬לקיש הקדשים‪ .‬ולטמא אלו טרנלים**‪ )9‬שרברו‬
‫דבר גנאיעל א‪-‬ן ישראל ולא אלו נכנסו לארץ ולאאלו‪ .‬ולזובח זה‬
‫יאשיהו דכתי' וירם יאשיהו לסגי העם צאן כבשים ובני עזים הכל‬
‫לסטחים‪ 8.‬ולאשר איננו זונח זה אחא‪ :‬שביטלון עברתביתי*י מעל‬
‫המזנח ומה שהוא או' ויזבח לו צאןובקיש לעצטו (זבח) ולא לקרנן‪.‬‬
‫וזהם מתו בחצים שנ' ואיש משך בקשת בתומו ואומי וירוהמורים‬
‫למלך יאשיהו‪ 1.‬כטוב כחוטא‪ .‬טוב זה רוד שנ' פוכרואי עםיפהעינימע‬
‫כחוטא זה נב‪::‬דנצר שנ' וחטאך בצדקה פרק‪ 1.‬רודטפך מ' שנה ויטר‬
‫בית המקדש ונבוכרנצר החריבו וסלך ט'ה שנה‪ .‬הנשבע כאשר שבועה‬
‫ירא‪ .‬הנשבע זה צדקיה שנא' בו כס במלך נכוכרנצר סרר אשר השביעו‬
‫באלהים‪.‬ימ במה השביעו רן יוסי‪ )966‬כיר חנינא או' במזבח השביעו‪.‬‬
‫כאשר שבועה ירא זה שמשון שנ' ועתה השבעו נאליבי*יפן תפנעון‬
‫בי אתטם זה מקרו פלשתים אתעיניו תהעיור נבוכדנצרעיניו‪ .‬ולפי‬
‫שראה שלמה כל אלה ברוח הקרש אמר מקרה אתרלכל‪.‬‬
‫(נ) זה רע בכל אשר נעשה חהת השטש כי מקרה אהד לכלונם‬
‫‪. 20,2.‬גש (‪8‬‬

‫‪ ? nicht; das‬ח‪6( Dieeer Znsatz findet sich 1‬‬
‫;‪wieaergeben‬‬
‫"‪"iagenieux‬‬
‫‪. Gode~oy Bd. 10 8. 16.‬שז‬
‫‪ 86‬עה ‪05‬ץ נט ‪Demnach w~re‬‬‫‪.‬ו ‪ 8.‬אך ‪ Ygl.‬ף ‪6( 2 Chr. 86, 7.‬‬
‫‪ 0.‬ן ‪86161!0" 4( Ygl.‬‬
‫‪2 Chr. 18,2- 6( Ygl. 1'- 0 Ygl. 1 8. 22, 34. 1( Ygl. 1 Sam.‬‬
‫"‬
‫(‪1‬‬
‫‪]81. Jud. 16, 12.‬ך (ם ‪. 88, 18-‬ש‪( 2 0‬ש ‪6,12. 1( Dan. 4,24.‬‬

‫‪. neufranz~sische‬ע‪-‬י‪5011 488 81‬א‪.‬גניוץ‬

‫ה ‪.‬ין‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪– 42‬‬
‫לבבני הארם טלא רע והוללות בלבבם בחייהם הלן טשימ*ן על לבםכי‬
‫"צ להקב"הליחן שכרטוב לצדיקיםונמול רעלרשעים אלאלבם מלארע‪.‬‬
‫ואחריו אל הטחים‪ .‬ואחריתו של אדם למתים ואל שביםמחייהם ליוצרם‪.‬‬
‫(ד)כיסי אשריחובריבחר כתי' כלומ' כלמי שהואיחובר אל כל‬
‫החיים‪ )966‬יש במחון לעשות תשובהוכןמי אשר יבחר שיבחר בו הק'‬
‫אלהחייםבנמן שהוא בחייםיש בטחון שיעשה תשובהכי לכלבח‬
‫‪ .‬הוא‬
‫פובלענין תשובה‪ )967‬וקיום המצוותמן האייה המת שני במתים חמשי"‬
‫כיק שמת אדם ככרה נעשה חמשימן המצוות‪ .‬ס"אכי לכלבחי הוא‬
‫פובקטןבןיומו(חי) מחלליןעליו את השבח דוד סלך ישראל מתאין‬
‫מחלליןעלי‬
‫ו את השבת‪(ssa .‬‬
‫(ה)כי הח"מיודעיםאויטותו אעפ"ישאין הפסוקיוצאמידי פשוטו‬
‫המדרש שאין טוציאו טפשופו‪ )969‬נאה הוא כנון זה אשר אמרו רז"ל‬
‫כיהחיים יודעים שימותו אלו הצדיקים שאפי' בטיתתן נקראיןחיים‬
‫הם יודעים שימותו ומחשבין תמיד עת הטיתה‪ )970‬ועוברים לבוראם‬
‫כלזמןחייהם והמתים אלו הרשעים שאפי' בחייהטוי‪ )9‬נקראין מתים‬
‫שני ואתה חלל רשע‪ 0.‬אינםיודעים טא‪:‬מה‪ .‬אין הושבין יום המיתה‬
‫שאיןדואניםהאין כואבים על עסקיוםהריןואיןנ ~‪ cri‬שנראלו המתים‬
‫משימותואין להם שכרואיןיכולין להתעסק במצות שהטצותלחייםניתנו‬
‫ולא למתיםכי נשכח זכרםמן הארץלכך ‪:‬אמרכי לכלבחי הוא פוב‪.‬‬
‫(ו) נם אהבתם של רשעים שהיו אוהבים את הרשע נם שנאתם‬
‫שהיו שונאים את הפזבונם קנאתם שהיו מקניאים למראם(כענין) שנא'‬
‫*קניאוהובזרים' כבר אבדה ובטלה לה וחלק אין להם עוד עם הצדיקים‬
‫אראין כחבידם לעשות‪ .‬לעולם‪ .‬כלימי היותם בקבראין להם כח לעשות‬
‫תשובה בכל אשר נעשה תחת השמש בכל דרך הטצוות והמעשים טונים‬
‫שבני אדםעהצין תחת השמש אבל הצדיקיםאוכליןעולם ‪a~w‬ועל! כל‬
‫אשר הסנילו תחת השמש‪.‬‬
‫‪)0‬לך אכול בשמחה לחמך על שאמ' על הרוצעים וחלקאין להם‬
‫עוד לעולם לכראין להם כי נשנת זכרם שב לוסר על הצדיקים‪ ,‬ומה‬
‫פובהש שכיון שמסתלק הצדיקמן העולם הזה מלאכי השרתמקבלין‬
‫אוחבט ~‪nae‬לחמך‪ .‬דורה שינעת בהבחייך בא וקבלשכר פוב תחתיה‬
‫סזוטן פובה וטנוחהלחיעד לפניקונךלהודיעך שכלדברי קהלת‬
‫בןדורעלחזוק התורה והטצוות לאעל אכילההצתיה‪.‬‬
‫שע (‪ 6‬ן ‪1 21,80. 8( Ygl.‬צ ‪ 6. 6( 781. 2. 4‬יפ ‪28.‬‬
‫‪-‬‬

‫ל‬

‫ו ‪5( Naeh‬‬
‫"ית‬

‫‪"1jedeniitlk BQ‬‬

‫ש‬

‫*‬

‫‪.‬ש ‪ Liea‬ף ‪84 16.‬‬
‫‪.‬טותם ‪166‬פ‬
‫‪ 614‬האבהןלו לך אנ‪erghmen 4‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪43‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫(ח)בכל עתיהיובנדיך לבנים הצמן עלראשך‪ .‬אמ' ר' ‪Pnp‬בן‬
‫זכאי‪ )972‬לא מדבראלאבמצותובמעשיםפובים‪ .‬אם'ריהודההנשינו ‪*8‬יי)‬
‫בשם ר'יוחנן בןוכאי משל למלךשזימן כלבניעירו ולא קבע להם‬

‫זמן‪.‬הפיקחים אום'אין המלךחסר כלום פתאוםיזמיןאותנו מופבשנהיה‬
‫מתוקנים הלכו ורחצו והחליפו שמלותיהם כדרךהנכנסין לביתהמלך‪.‬‬
‫הפיפשין אום'וכי לא נרנ"צ בשעת תקון הסעודה הלסנל אחר ואחר‬
‫לבית סלאכתו‪ 6.‬הפחם לפחמת‪ .‬הסיידלסיידו‪ .‬היוצרלפיפ‪ .‬הבורסקי‬
‫למלאכתו‪ 0.‬הכובס לביתהטשרה‪. .‬פתאם קראם המלך שמחהמלך לקראת‬
‫הפיקחין וכעםעל הטיפשין‪ .‬אם' המלך אלו שתקנו עצמם יאכלו לפני‬
‫ואלו לאיעמדולפני אלויעמרועלרגליהםויראו בשמחתהפיקחיןכדי‬
‫י יאכלו ואתם הרעשםלכך נאסר‬
‫שיהומצטעריןוכן הוא אומ' הנהעבי‬
‫בכל עתיהיובנדיךלבנים הצמןעל ראשך אל יחסר אלו סאביםפובים‬
‫היינודתנן*י‪ )9‬שוביום אחדלפנימיתתך‪.‬‬
‫(פ) ראהחיים עם אשה אשר אהבת‪ .‬מזהירך הכתוב שתהא שסק‬
‫במלאנה כדרך‪ 6‬הארץ‪6‬ז‪ )9‬שהם ח‪4‬ם לעולם כענין שנ' וכחרתבחיים!‬
‫בדרךארזן‪ .‬עם אשה אשר אהבתזו תורההיינו רתנןכל שרה אראין‬
‫עסה מלאכה סופה כפלה ועררת עון‪ 5'6‬וכן הוא אומ' וההופ הטשולש‪8‬‬
‫זה שישבידו תורהודרךארץומעשיםטובים‪ .‬נלימיהבלך‪ .‬שלאתעזונ‬
‫תורתך לעתוקנותךכי היא חלקךבחיים לחי העולם הנאובעטלך אשר‬
‫אתהעטל תחת השמש‪ .‬בדרך ארץ אתה חי‪5‬ובתורהלעיל‬
‫ם הבאלפיכ'‬
‫יפה תלמוד עם דרךארסיי"‪.‬‬
‫(ס כל אשר תמצאידך ~‪ niwy‬תובה בכחך עשא עד צואתה טצר‬
‫כמת‬
‫~ צדקות ודעת‪t‬יהדת ‪4‬י וה‪s‬‬
‫(‬
‫‪ .‬גיאין‬
‫וטשי‬
‫מעשה פוב וחשבת‬
‫התורהבאמלול אשר אתה הולך‪ .naw‬אט'רועירא הטת ‪p~w‬קול‬
‫קילוסו‪1‬בתוך אהבוכמצקךחלום‪.‬‬
‫רא) שבתיוראה חתת השמש כ‪ 4‬לא ל‪4‬ש המדוץ שעד שהא‬
‫קל טען? הואנופל כרוך שחתה מהמז בעזראל קוהיה‬
‫י‬
‫‪9ky~p‬נלדוקבוצ‬
‫קא‬
‫ול‬
‫תפל ונם לא לחכמים להם שהרי קרח‪9‬י‪ )9‬היה‬
‫היה טנ חנטה שעמדשנירעדעל הכדשנהוגם לאלנכונים עופרשפרי‬
‫איובהיהאדםנדולובעל הנוטתתזועאם'חנוניוגוני אתםריש פם‪wb‬‬

‫‪4 Jea. 66, 18.‬‬
‫‪%‬חי ‪5( Nach‬‬
‫‪.‬ע ‪YgL‬מ‬

‫‪,.‬ן ‪4 YgL‬‬

‫‪5( Ygl.‬‬
‫‪6E(ceYgL‬פ ‪,.‬י‬
‫‪,2..‬‬
‫י‪l. 41‬‬
‫'‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪4. 8419.‬פ ‪4‬‬
‫‪ erghnsen.‬בקלט הזח‬

‫"‬

‫‪YdtPt‬‬

‫י ‪Ygl.‬ס‬
‫‪,.‬‬

‫‪8( Lies‬‬

‫‪88‬‬

‫‪84 Job 19,21.‬‬

‫‪f‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪44‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫לישיםחן שדוי אט' לו משה‬
‫המקנא אתהלי* ולאהיה‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫כי ופנע יקרה‬
‫לוחן בדברו ‪ )'6!5‬ומאלה את ליההצע‪"60‬‬
‫אתכלם‪ .‬וכן אמרו רדל חיבני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא‬

‫במזלא‪."6'0‬‬

‫(יב)כי נם לאידע האדם אתעתוכדמם‪ .‬זה עתיום המיתה שהקש‬
‫נעלמהמן הבריות נדנים שנאדרים במצודה רעה אט'ר ברכיה*'‪)9‬זו חכה‬
‫טלטד שמיתת אסכרהקשה מכולםוכצפוריםהאחוזות בפחם בהם ‪ 9‬יוקשים‬
‫בני האדם לעת רעה‪ .‬האדם הולך ליהבות פרוטה והוא נכשל בה ומת‪.‬‬
‫כשתפול עליהם פתאום כמונוים אוליספים או שפף נהר או תבעירהאו‬

‫זופו שלים וכיוצאבהם‪.‬‬
‫(ינ)גם זהראיתי חכמה תחת השטש וגדולההיאאלי וכיש לשאר‬
‫בני אדם אם לחכם שבחכמים כן כ"ש לשארבני אדם‪ .‬ס"א נםזוראיתי‬
‫חכמה אם*ר שמהשל ברנחמניאלו רמאות*‪)26‬ק"לבני אדםקעטערביןטים‬
‫בי!וכן לכלמינינניבה והמשבקרניהם כחכמה וההא רשעוסכלות‪.‬‬
‫) קץרקפנה ושנשיםבה סעט‪ 2‬אלו אבריםשבו רמיח‪)9'6‬איברים‬
‫לי‬
‫ובא אליה סל נדול זהיצר הרע אוהוא טולךעל האדם וטושכולרצונו‪.‬‬
‫נדולכענין שנ'כיהנדיל לעשושה וסבב אותה שצופהלהפיל אתהאדם‪.‬‬
‫נדולש אלו עומקניות*‪ 98‬שבלבבני האדם‪.‬‬
‫ובנהעליה‬
‫"‬
‫ד‬
‫ש‬
‫מ‬
‫(פו) ומצא בהאיש טסכןוחכם‪ .‬זהיצרהפוב שהוא מפכןומאיןרוב‬
‫בני אדם שומעיםאליו וחכם שכלהשומעלו הואחכםוטלפהואאתהעיר‬
‫בחכמתו שכל השוטע ליצר הפוב נמלפ מדיןגיהנם חשדם לא זכר את‬
‫הא"ש המסכן ההחש שהחש רוחואין אדםיכול לעשות עמוס טוכהי'י)‪.‬‬
‫אטר הקניה אדם לאזכר אני אוכרט והסירותי את לב האבן מבשרכם‬
‫ונתתי לכם לב ‪ i~pa‬שיהוכל העולםשוסעין ליצרהטוב‪.‬‬

‫(פז) השטרתי אני פובה דהמה מנכורה שהחכמה מצלת את האדם‬
‫וחבטת המסכןבוויה‪ .‬אמיר_יוחנןוכי אדם‬
‫סדינה שלגיהנם ולא‬

‫בנבורהי‬

‫מסכן למה תהיה הנטהו בורה אלאזהאוה"ע ססכן"‪ )9‬בדבריוכגון‬
‫ק שהחש יףצבודה"צ למה! תשה טשפפ והוא מפה לא תכירפניםבפ‬
‫‪ 0( 18 3! findet eich hier‬ובדבריו ‪8( 1788!. 11,29. 5( 1208‬‬
‫‪" 6( 18 31‬ש ט‪ rbn %‬והחש אחיה אשר אהיה ‪Randbemerkang:‬‬
‫בפח‬
‫‪zfindettsie~ nach‬‬
‫‪a‬‬
‫‪s folgnender Z‬‬
‫שהצשר שילכת ליחיל הפה טן‬
‫‪ 0%. 6( YgL‬המקש במארה נאחזת בפח‬
‫‪ 6 Joel‬ן ‪ %‬ז ‪ YgL‬ף‬
‫‪%‬א ‪ 1(1268‬השבורה ‪- 1( 25. 88, 28. 1( 1288‬ע ‪% 20. 5( YgL‬‬
‫‪818‬‬

‫‪-‬יי‬

‫‪! 16, 19.‬ם (פ‬

‫;‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪4‬‬

‫‪46‬‬

‫‪-‬‬

‫ודשאמניר ודברהאינם נשסעים בצטרעל שדבשרע מהם והמש שטי‬
‫פול קיסם(סבין)עיניךוהם אום'לופול קורהמביןשינן‪* .‬‬
‫(י‪0‬דברי חכמים בנחת נשמעים‪ .‬אלורברי טררש בהו וראה סשה‬
‫אמר להם לישראל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבהה וכל‬
‫ישראלשומעיןלווכל ‪ 0‬הדורות‪ .‬מזעקת מושלבכסילים שהרי פרעהנור‬
‫כלהבן הילוד היאורה תשליטהוש ולא עמדהנזירתו אמ' אםנן הוא‬
‫והסיתן אותו‪ 6‬אפי'המילרות לאשמעונזירתו‪ .‬מושלבכסילים ארםשליפ‬
‫על העם והואכסילאין דבריונשסעים‪ .‬בכסילים‪ PWybP .‬בנסילותי‬
‫כסטרההכסילים‪.‬‬
‫(יח) פובה חכמה סכלי קרב כמו חכמתה של אשה חכטה'‪6‬י)‬
‫ש סרח‬
‫שקראהאליואבמן החומהאנכי שלמיאמוני ישראלש אמרוהי‬
‫בת אשר שהשליטהמניינם של ישראל במצרים שבעים נפש אמרהלו‬
‫האתה יאב חכם ונטר שבישראל ודוד חסיד שבמלכים לא למדתםכי‬
‫תקרב אלעיר להלחם עליה וקראתאליה לשלום‪ 5‬ושתה מבקש להמית‬
‫עיר ואם בישראל אט' לההלילה חלילהן לאלי ולא לדוד טיס ותבא‬
‫האשה אל כל העם בחכסתה‪ 1‬תהילה אס' להם סי עמד כננד רוד‬
‫והצליחוכננד יואב ונטלפ אטרו לה ומה הוא מבקש אמרה אלף איש‬
‫אמרו טופב ניתן אלף איש ולא ישחית כל העיר אמרהאנכי אפייסט‬
‫בסאה איש אסרו הלהניופי מעכב עשתה עצמה כאלוהיש ברברתעמו‬
‫אסרה להם איש אחד הוא מבקש אטרו אפי' הפוב שבע אמו מבקש‬
‫יהרנולא נצחית את כל העיר אט' להם אכסנייפ הוא ושבעבןבכרי‬
‫שטו ומיד כרתו את ראש שבע בןבכרי וישליכו אותוטן הועמה‪.‬פ‬
‫וחופא אהדיאבד פובה הרבה בשביל חפ‪ )890‬אחד אטר העולם הזה‬
‫והעולם הבא ומכאן אתה לסד לכל אדם שיש קונהעולסו בשעה קלה‬
‫ו"צ מאבדעולמו בדבר קל שדברי קהלתכטבועיסיםוכנחלים נפיו‪91‬י)‪.‬‬

‫י‬

‫‪ 'aat )4‬מותיבאישיביע שמן רוקח‪.‬פי' שאםיפלוזבובים ראותו‬
‫בשמן רוקח של מלכיםיבאישיביע כמו נבעה'‪ )99‬בהומה נשנבהיקלקל‬
‫‪. 1,22.‬צן (‪8‬‬
‫‪ 24 10.‬שם (‪5‬‬

‫‪.‬ע‬
‫‪.4 YgL‬פ‪8.281‬ש‪.x. 86,‬ע‪16.( E‬וץח‪,.‬י‬
‫‪24 19.‬‬

‫‪. t~voc, Fremdling,‬ק ‪. 80‬ע ‪.‬שץ ‪0‬‬
‫‪8. 24 21‬ש ‪4 Ygb 2‬‬

‫‪.4‬יי "‬

‫‪Dah 24 22.‬‬

‫‪18.‬‬

‫‪- Ygl.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪88. 1,16.‬מ (‪8‬‬
‫‪. %, 20.‬פ‪1(2 88‬‬

‫‪81. Levy, ahbr.‬ז ;‪aast‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪48‬‬
‫‬‫אוחו ‪ tDWn‬הפוב אבל טבל מקום עדאן *קד החש אםאינוראוי למלכים‬
‫ראוי לרפואה ולשרים אבל חכמה וכבוד שהיה לאדם(ובה סכלות מעפ‬
‫מאבדוכעניו שנ' וחוטא אחד קאבר פובההרבה‪ 8.‬ס‪4‬א כשם שזבובי מות‬
‫יבאישיביע את שמן רוקח ונאבד ואיט שוה כלום כך האדם שהואיקר‬
‫מפני תכסה וכבוד ש"צ בו סכלות מעט מבוהו שאם עבר עבירה סיר‬
‫הוא מתבזה כמו השטן המזב שמתבנה בדברקל שהרי חומא אחד טאבד‬
‫אובה הרבה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 00‬לב חכםליטינו שהואמיימין ~‪ (gg‬את דעתו ולבו לדרך הפוב‬
‫ה‪0‬‬
‫והחיים‪ .‬ולבכסיללשמאלושהואנוטהלבסלות הבליעולם‪ .‬התויה נתנ‬
‫בשין שנ'מימינו אש דת לטור הרי לב חכםליסיט‪.‬‬
‫(נ) ונם בדרך כשסכל הולך לבו חסר שההא סבור שהכל שופים‬
‫כמוחו‪ (ae~.‬ואם' לכלכי סכל הוא מודיע שטותו וטפשותולכל‪.‬‬
‫(ד) אם רוח הסונדל תעלה עלז סקוסך אל תנה‪ .‬פירושו אם‬
‫באת ‪ ( 0‬טמשלהמן השמים אל תגח ענותנותך‪ )*95‬כדרך שאתה טוצא‬
‫בדוד'‪ )59‬סלך ישראל שהוא אם' שטעוםעסי ואתיז לא כררך שעשה‬
‫זכריהבןיועידע הנהן דכתי' ויעמוד ממעל'לעמש שראה את עצמו נדול‬
‫טן הכל שהיה כהןונביא הייןי‪9‬י) והתחיל מבזמר ברברים שנ' ויאמר‬
‫י סידיקשרועליווירנמוהואבן‪1 .‬‬
‫להם לטה אתם עוברים את טצותי"‬
‫י טרפא שבא בדרך ענוה כדרך שאמ' תי עטכם בהיותכם עמו ונו'‪1.‬‬
‫כ‬
‫יניחהמאיםנרולים‪ .‬סשקיפימ כל חפאופשעשהריתפאו ישראלעלזכריה‬
‫שהרצובהןונב‪*,‬ודין הצחיה שבת וששפט דם נקי‪ .)598‬ס'א אט רוה‬
‫המושל‪ .‬אםיכעוםעליך המוופל סקומך אל תנחעור תפיל תחנתךלפניו‬
‫(כי מרפא) אמשם תחרפא‪ )'99‬ותתעצל שלא לבקש מאליו יניח חטאים‬
‫נדולים‪ .‬ס‪4‬א כ‪ 4‬טרפאיניח חמאיםנרולים אםתמתיןלו עדשיעבורכעסו‬
‫וחמתויניה חפאיםנדופים בטחוללך‪.‬‬
‫(ה) "פ ראיתי תחת השמש כשעה שי"א סלפני השליפ שנן‬
‫אתה מוצאביעקב אבינו שאס' ללבן עם אשר תמצא את אלהיך לא‬
‫יחיהפוכן הוה לההוי כשגנה טיוחתי סלפני השליפתי) וכן אמרו‬
‫רדלי‪ )*0‬לעולם אליפתח אדםפיו ‪*taeb‬‬
‫‪-‬‬‫‪ 2.‬ז‪ 88‬ום (‪. 6‬ע ‪. 0( YgL‬לד ‪51.‬ץ (‪6‬‬
‫‪001. 9,18‬צ (‪8‬‬‫‪-‬‬

‫י‬

‫יעה‬

‫‪; 88‬גאה ‪ fiir‬נאת ‪hier gebraucht Tobia wieder die Form‬‬
‫(‪0‬‬
‫‪~ueh‬‬
‫‪eehe‬‬
‫‪.‬שץף ‪. 6.‬שצו ‪. 8.86‬שז ;‪intdemnach, aasa8 eie beabsichtigte‬‬
‫‪ 24, 20.‬ום ‪1( 2‬‬
‫‪81. 2 Ch. 24 20. 5( YgL‬ץ (‪1 )6. 28, ! 8‬‬
‫‪0 Ygl 2: 8( Gen. 84 81‬צ ‪Dah 16,2.‬‬
‫‪Dah 24,21.‬‬

‫‪.‬לי‬

‫מ‬

‫"‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫(ו)ניתן השנל‪09‬י)בטרומים" בעולםהזהובעולםהנאועשירים ‪t~Nff‬‬
‫בהם דעתיהיו מטויםויהיו בשפל כסועניים‪.‬‬
‫(‪0‬ראיתי עבדים על סוסים זהעל ררך שררה שהרי אחאב היה‬
‫כמו עבדלפניאליהו בהכטה ובתכונה ובצרקות דכתי' ‪5‬ויר"י היתה אל‬
‫אליהו וישנס טתניו וירץלפני אחאב‪ 0.‬ס"אראיתי עבדיםעלסוסים אלו‬
‫ישראלנעניןשנ'וילכו בלא נחלפנירודף‪(soa4.‬ראיתיענדיםעלסוסים‬
‫נלום' שהעבר אם הואבן דעת מושלבבןכסילים‪.‬‬
‫(ח) חופר נומץזה הרשע שחופרנומץ לצריק והוא נכשל בה כדרך‬
‫שאתה מוצא בהמן שניויתלו אתהמן על העץ אשר הכין למררכי‪6.‬‬
‫ופורץנרר‪ .‬כלמי שהואפורץגדר התורה‪ )'"4‬ישכנו נחש זהקללת טשה‬
‫שאם' ארור אשר לאיקים‪.‬ז‬
‫(ס) מסיע אבנים יעצנ בהםעל פשוטו של פסוק שאין אדםיכול‬
‫לעשות מלאכה חשובה כי אם יטרח בה והואיעצב בהם כמו בעצמן‬
‫תאכלנוש ובוקעעצים נותן נפ'צו בנפו ויסכן בם לשון סכנה ספני‬
‫הנרון'‪ .)*0‬ופירושו שאם רוצה ארםלעסוק כתורה ובחמסה ולהסיע דברים‬
‫עמוקים ממקומם שהם משורשין כמואכני ההריעצב בהם ער שיקיא‬
‫חלב שינק משדי אמואינו נעשה חכם שנ'כימיץ חלב יוציא חטאה‪5‬‬
‫ונוקע עצים שהוא רוצה לבקוע הדבר ולהוציאו לאור ולסלסל התורה‬
‫יסכן בם יתהמם בם כסוהלאליסכן(נבר)כייסכןעליטו משכיל‪ 1‬שהוא‬
‫מוציא רבר מתוך דבר וסרבה הכסהומוסיף תבונה בכליוםויום‪.‬‬
‫ל) אם קהה הברזל ה"א‪ 1‬נמקוס כ"ף‪ )'%‬כסו והיה כעם ככהן‪1‬‬
‫ופירושו אם קהה השמים והיה כברזל מלהוריר טל ומפר והוא לא פנים‬
‫קלקל הרור לאנהם כשורהוקלקלו טעשיהם מהיעשווחייליםיגבריקדישו‬
‫צוםויקראו עצרהי‪ .)*0‬ויתרון הכשר חכמה ואזיהיה להםיתרון והכשר‬
‫בעשותם דתיים של הכטה‪ .‬ר"ל אמרו‪ )'"8‬אם ראית תלמיר שטשנתו‬
‫קשהעליומפני שאין רבו מסביר לו מניםעל שקלקל פה יעשה ירבה‬
‫עליורעימתילפייסוויתרון הכשר הכמה תהיהלו‪ .‬ס"א נאמרעל תלמיד‬
‫שאינומבין לטורו אם קהה דעת התלמיד כברזלואיןסבין טה שהרב‬
‫אום'לו‪ .‬והוא לא פנים קלקל לא הזר למורו ולא הפך הדפים של ספר‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫אםניתן ‪ folgender Zusat~: 6‬בעולם ‪2 findet eich vor‬נ ‪4 16‬‬
‫סו ‪( 1‬פ ‪.‬וכתי' ‪ ete. 5( Lies‬לארם חכמה ויעחב הסכלותיהיה במרומים‬
‫‪ 27,26. 8( Gen. 8, 17.‬ו‪ 1,‬ף ‪18,46. 6( Thr. 1,6. 6( Est. 7, 10.‬‬
‫‪. 80, 88. 0 Job 22,2. 1( YgL‬דל‪5( 1‬‬
‫‪.‬ע ‪!( Ygb‬פ ‪1( 1108.4,9.‬‬

‫‪,.‬י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬
‫ןו‬
‫קן‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ן‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪49‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ס"א עמלהנפיל תינענואינו הולךלעיר לעשות מלאכתוויהיהלו ריגה‬
‫וינוח אלאהולך לכאןולכאןויגע ועמל בכסלותו כענין שנ' ועיניכסיל‬
‫בקצה ארץ‪ 8.‬ס"א ועמל כסיל תיגענו זה תלמיד שהוא יניע ללמידת‬
‫ההלכהואינוהולך אצל רבו שהואעיר לשוןעיריןוקדישין‪.‬‬
‫(טז)אילךאריןשטלכךנער‪ .‬אינם מתעסקיםבישונו של עולם בא‬

‫וראה מה עשה רחבעםבן שלמה הניח עצתזקנים בשביל עצתהנערים‬
‫ונתחלקהמלכותו‪.‬‬
‫(יז) אשריך ארץ שמלכךבןחורין כלום'בן מיוחם כסוחורי הארץ‬
‫חוריה ואין שם מלוכה יקדאו‪.‬ט ושריך בעת יאכלו בגבורה סתעסקין‬
‫להתנכר במלכותם ולא כשתי ולא בהלשות‪2‬י') כמו נשתה נבורתם‪ 6‬רז"ל‬
‫אמרויוי) אלו מלכיבית דוד שהיודנין את ישראל כענין שנ' בית דוד‬
‫כה אמר"ירינו לבקר סשפמנ ואום' ויחי דוד עושה משפט וצדקה‬
‫לגל עמו ‪*6‬י') בנכורה של תרה ולא בשתיה שליין‪.‬‬
‫(יח) בעצלתיט ימך המקרה על פשוטו של פסוק שאם היה ארם‬
‫עצל וראהכיהו מתרועעיפול המקרה ויבאלו הנקגדול ובשפלותידים‬
‫שאינו מתקן הרעפים ירלוף הבית ויהרס ופירושו שאם יתעצלאים‬
‫מלכסות ראשוכראוי'וי)ימך המקרהויכאיב ראשו ובשפלותידיםענפינו‬
‫מקנחראשוטן המרחץידלוףהביתמזמלא חטטים‪ .‬ומדרשועלישראל'יי)‬
‫על שנתעצלו לעשות טוב ותשובה נתמכטכו שנ'וינל את טסך יהודהש‬
‫והלכו בגלות ובשפלותירים שלא עשו תשובהירפוף הביתכענין שנ'כי‬
‫הנה"י מצוה והכה אתהביתהנדול רסיסים‪8.‬‬
‫(יט) לשחוק עושים לחם‪ .‬פשוטו של פסוקמי שישלו שדה ~רעו‬
‫ועושה לחםלאכולהרי הוא שוחקכילא ימות ברעבויין ישמחחייםוסי‬
‫שישלו כרם ובוצר אותו ועושהיין גם זה שמח בחלקוכענין שנ'ויין‬
‫ישמח לבב אנוש‪ 1.‬והכסףיענה את הכל‪ .‬מי שישלו מסון יענה את‬
‫הבליסדיר לו הכל בביתו בלא טורח קונהלו להםויין וכל צרכיכיתו‬
‫מקטן ועדנדולכי לאעל הלחם לבדויחיה האדם‪ 1‬כי על כל מוצאפי‬
‫י למענהו‪.‬ע לסדורו'‪ .)'1‬ס"א‬
‫י'י יחיה הארם‪ .‬יענה כמו כל פעל י"‬
‫לשחוק עושים לחם אלו שלומיים ואינם סברימ‪ )"'1‬ויין ישטחחיים‬
‫אלו סברים ‪5‬פ שהם שמחיםמיינה של תורה‪.‬והכסף‪ .‬ואם הוא חכםונם‬

‫‪,‬י‪1‬‬

‫‪———‬‬

‫‪( vgl. Jes. 84, 12. 6( Jer. 61,80. 6( Jer.‬ש ‪ Prv. 24.‬ן‪8‬‬
‫‪8. 104, 16.‬ע (ש ‪. 6,11.‬פית (‪ Jee. 22,8. 8‬ף ‪. 8, 16.‬ש‪21,12. 6( 2 88‬‬
‫‪! findet‬פ פ‪( prv. 16,4. 1( 1‬צ ‪ anaerem Sinne.‬פו ‪ 8,8; hier‬זפ (‪1‬‬
‫‪.‬הנף ‪5( Lies‬פ ‪.‬ר"לומירין סברה ‪188818:‬נ ‪folg.‬מין ‪eieh vor‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪50‬‬

‫שעיי‬
‫ריענה את הכלנענין שנ' וענתהבי צדקתי‪8‬ואסי לא עקשה צדקה‬
‫לענותבו סרה‪0.‬‬
‫(כ) נם במדעך מלךעל תקלל ובחדרי משנבך אל תקלל עשיר‪ .‬גם‬
‫במדעך מלך אל תקלל‪ .‬סלך שבדורך‪19‬י) ובחדרי משכבך אל תקלל‬
‫עשיר‪ .‬עשיר שבדורך‪.‬כיעוףהשמיםיוליך את הקול שנ' בחדרי משכבך‬
‫לפי שאונים לכותל שמא ישמע אדםוילךויגיד‪ .‬ובעל כנפיםיניד דבר‬
‫שבמדעך‪ .‬אמר רב אבין‪ )520‬בשעה שאדםישןנשמה אומרת לכוףי‪)52‬ונוף‬
‫אומר למלאך ומלאך אומרלכרוב וכרוב אוטר לבעל כנפים‪4‬ובעל כנפים‬
‫ינידלפנימי שאם והיה העולם‪ .)522‬וכן מצינו שנתחייב דודעל שאול‬
‫בשעה שאט' יבולו ויבהלו כלאויביי וכת‪ '.‬ביום הצילי*י אותו מכףכל‬
‫אויביו ומיד שאול‪ 1.‬לכך נאמרשניון לדוד אשר שרלי"יעל דברי כוש‬

‫בןימיני‪.‬ש‬

‫ר"מ‬

‫‪ nsw )4‬לחמךעל פניהמים‪ .‬פשופו של פסוק להיותזורע במקום‬
‫שיש שם לחלוחית מים שהזרע מחכיך כי ברוב הימים ביטי קציר‬
‫תמצאע‪ .‬ופירושםעלבעלי צדקה‪ .‬אם' רב פפי‪ )525‬אם בקשת לעשות‬
‫צדקה עשה עםעטילי תורה שהם עמלים ‪ 1‬שנטשלה למים ‪ )524‬כי ברוב‬
‫הימים אם תפול לצרה תסצאנויתנצל" מחוד צרה‪ .‬רי אלעזר בשם רי‬
‫סיטא פתר קרא באבירם אבינו‪:‬יי) שנ' וירא והנה שלשה אנשים‪1‬‬
‫‪ .‬במדבר‪ .‬ם‬
‫וא' וכת‪ '.‬יוקח ‪:‬א מעם טיםיםוכו' וכנגדן פרע הטקוםלבניו‬
‫להםמן ‪ o;cstwn‬בארץ‪ .‬ארץ הטה ושעורה‪.‬ע לעתיד‪ .‬יהי פסת בר‬
‫אס עישה ‪ als Znsatz:‬אם ז‪0‬ז ‪1 findet sich‬ג ם‪Gen. 80, 88. 5( 1‬‬
‫‪8.‬ע ‪. 19, 16. 4 Ygl. Jes. 6,2. 6( Ygl.‬זם (‪. 0‬צדקה ושתה ‪3‬י צדקתי‬
‫שנמשלה ז‪0‬ץ (‪. 1‬ופיררטו ‪( Lies‬ן ‪.1.‬ך ‪8. 18, 1- %( Ps.‬ע ף ‪6, 11.‬‬
‫‪. 181 2.‬פ‪. 1( 00‬תתנצל ‪Lies‬‬
‫‪18! 488‬‬
‫‪.‬ם‪6‬שפ‪%1‬ז‪ zu 6‬בתורה‬
‫‪-8‬‬
‫‪o,‬‬
‫‪r.‬‬
‫"‪a6246! si‬זג פו (ם ‪t4. t‬‬
‫‪z~s1‬‬
‫(‪c‬‬
‫‪" ufolgender Z‬הס ‪hs s-ol.‬‬
‫‪( Gen.‬נס‬
‫דכתי'עלי באר ענו להי)‪ .‬בארץ דבתי‪ ,‬ארץנחלי מים‪ .)2‬לעתיד לבא ומעין מבית‬
‫ירי יצאי) הרי כנגד יוקה ג* מעט מט ורהט רגליכס‪ )4‬גתן לבניו מי הכיור‬
‫לרחצה במדבר‪ .‬בארץ שרחצך כמיסי) לעתיד לבא אם רחץ י"י‪ .)5‬והשענו‬
‫תחת העץו) נתן לבניו במדבר ענני נבוד שנ' *רש ענן למסך‪ )8‬בארץ שנ'‬
‫בסוכות תשש שבעת יסים‪ )9‬לעתיד לבא שוכה תהיה לצל יומס‪9‬נ)‪ .‬ואקחה פת‬
‫‪. 8,8.‬ז(‪( 1‬ע ‪. 0( 2%. 16, 4.‬לחמו‪ ),‬פרש‪ )]2‬לבניו הנני ממטיר לכם‬
‫‪ 152.‬ף ‪. 18, 4.‬ם‪06‬ף ‪ Joel 4, 18.‬ל ‪. 8, 9.‬ש‪. 21, 18. 2( 11‬נבטא (‪1‬‬
‫י ‪88. 4,4.‬נ ף ‪16, 9.‬‬
‫‪ Lev. 28,42.‬ל ‪. 18, 4. 5( Ps. 106, 89.‬ם‪(60‬‬
‫‪.‬פרע ‪2( Liee‬נ ‪( Gen. 18,6.‬י‪1'( 768. 4,6. 1‬‬

‫"‬

‫‪:‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪61‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫כארץ‪8.‬סכןהשילךהנן מדעתךכיבתגהיסים תטצאנווכןהוא שמ'פתן‬

‫לרשאיןטחסור‪6.‬ואוי קרנו תרום בכבוד‪0.‬‬
‫ה‪6‬‬
‫(ה) אשרה יעשה את הכל שעשה ושעתיד ‪.(ts~nlwys‬יוםמית‬
‫דכתי'כי לאידע האדם את עתו! יום נהמהכייום נקםבלביש עומק‬
‫הדיןכי המשפם לאלהיםהווש‪ 5.‬ואין אדםיודע מה בלבתבירו שנ'אני‬
‫י'י חוקר לבבוחן כליוה‪ 1‬טה עוברה של אשהה דכתי' כעצמים בבטן‬
‫המליאה כמה ישתבר‪ 1‬דכתי'כי מתת אלהים היא פועל מלנות הרשעה‬
‫דכתי' כייום נקם בלביפ והואילואין אדםיודע את מעשה האלהים‬
‫לא ישמור רוח ולא יראה בעבים‪0.‬‬
‫ל) בבקרורע אתורעך ולערב אל תנהידיך‪ .‬התהלךבתומיך וצא‬
‫לזריעה וצא לקצירהכיאינך יודעאי זה יכשרויצליח הוה אוזה ואם‬
‫של בקר ואם שלערב‪ .‬ואם שניהם כאחר שוביםויוצלחו שניהםהרילך‬
‫אוב טסה שהיית מתעצל ופירושו שאם טרחתויגעת כבחורתיך בננסת‬
‫ולערב נםבזקנותך אל תנחידך ר' אליעזר אומ' אם זרעתבבכירזרע נם‬
‫באפילזע')שאין אתהיודעאי מרע)מתקייםכידך‬
‫‪ .‬ר' יהושע אומ'‪)'98‬‬
‫אם באעני בבקר תןלו צדקה ואל תחזירהו ריקם ואם בא עוד לערב‬
‫תןלו‪ .‬ר' ישמעאל או' אם למד אדם תורה בילדותו יחזור וילמוד‬
‫כוקנותו‪.(agg.‬‬
‫(ו) ומתוק האור וטובלעיניםלראות את "‪ .(aiowcw‬ומתוקיהיהלו‬
‫לאדם לעולם הבא אם יסתכל באור הזהויתבונן מעשה השם‪ .‬וטוב‬
‫לעינים הוא שיראה הארם את השמש שהוא המאור הנדוף שהואעולה‬
‫ויורר ופעמימע מחשיך ויאמרבן אדם בדעתו ‪ q11D‬הוא דרךבני האדם‬
‫פעמיםיהיו בשסחתהז פעמיםיהיובעצבון נישית אל לבוויודה לבוראו‬
‫על כל מה שבאין‪ 8‬עליו אם טוב אםרע‪ .‬ס"א ומתוק האור שעתיד‬
‫הקב"ה להאיר לצדיקים אשרימי שיונה לאותו אור! לאור באורהחיים‪.‬‬

‫יה‬

‫‪pry. 28, 27. 4 Ps. 112, 9. 4( Zwischen‬‬
‫‪2, 16.‬ד "ע (‪8‬‬
‫‪ StOck ausgefallen,‬פ‪ 181 o~'enbar 61‬אשר יעושה ‪ 5. dem folgenden‬בכבוד‬
‫ע ‪; vgl.‬פ‪ vermissen 12886‬פ‪%6‬מז‪11854805‬‬
‫‪welches aueh die‬‬
‫‪zu 10, 16. 6( ]168~brigen‬‬
‫‪.‬ןם (‪ Eeel. 9,12- 8( Jes. 68,4. 5‬ף ‪.‬המיתה‬
‫‪;lies‬י‬
‫ן ‪.‬נשגר (‪. 1‬מה בשבורה של אשה ‪1, 17. 1( Jer. 17, 10. 1( Lies‬‬
‫‪( Jes. 68, 4. 0( Eccl.‬פ ‪( Ygl. Ecel. 6,18.‬פ ‪.‬במה ישתכר ‪jedoch‬‬
‫‪.‬ופעמים מאיר ~‪ 818 Zusat‬ופעטים זסץ ‪ findet 8105‬ןנ פ‪( 1‬ע ‪11, 4.‬‬
‫זסץ ‪4 findet sieh‬נ פ‪. 1‬שבא ‪. 8( Liea‬גשמהה ‪. Lies‬וו ‪Vgl.-‬‬
‫‪sfolgeunder Z‬לאור ‪a‬‬
‫‪..‬ומתוקיהיח לומנים של צדיקים אותו השר לדאוהו‬

‫"‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ש‬

‫‪t‬‬

‫~‬

‫‪:‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪62‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫את השמש‪ .‬נתן הקב"ה השמש רונטאבעולפ הוהשהשונן אורו של‬
‫הקב"הלעתידלבא‪.‬‬
‫(ח)כי אם שנים הרבהיחיה הארם בכלם תצמח במעשים פובים‬
‫ויסנל במצותוזכיות לעצמוויזכור ימי החשךימי הקבורהכי הרבהיהיו‬
‫כל שבאהבל‪ .‬כל אדםשהוא בקבר שחט" הבל לא יעשה שם לא זכות‬
‫ולא סשה ולאיהלל שם לבוראו שנ' לא הסתיםיהללו יה‪6‬וכו'‪.‬‬
‫(פ) שטח בחורבילדותך‪:‬ה כמו ‪ W'H‬נלוליעיניו (השליכו) לכו‬
‫עבדו‪6‬י'*) כלומ'ידעתיכיהשוטיםוהנסיליםכןדרכםלשמוחבילדותםוביטי‬
‫בחרותםולהלוך בדרכי לבם ובטראית עיניהם אבלהנני מודיעםכיעל‬
‫כל אלהיביאךאלהים במשפטכיישדיןוישדייןויש מתן שכרלצדיקים‬
‫ופורענות לרשעים‪ .‬ר' חייא ורבאט*) המשיל הפסוק הזה לאחד שהיה‬
‫שפעלפני המיםוהיה גננם הרבה אמ' לו תשופ ותכנס אבל רעכיעל‬
‫כל אלה יביאך אלהים בטשפט‪.‬‬
‫) והסר כעס מלבך‪ .‬אלו העונות שמכעיס בו האדם בילדותו את‬
‫(י‬
‫בוראוומששיריןפניו בעת זקנותו‪.)8'8‬כי מעשה הילדות וטעשה השחרות‬
‫הםימי הבחרותשעדיין שער ראשו שחור*") ודומהלו משחרלך פל‬
‫ילדותך‪6.‬הבל‪ .‬שמהבליןאותולעתירלבא‪.‬‬

‫יב‪.‬‬
‫‪ )4‬וזטר את בוראך זטרסי שבראך במעי אפךבימי בחורותיך‬
‫בוטן שהכהבךוכן הוא אוטר אשרי איש ירא י'י‪~nww 9‬סי שמתגבר‬
‫לנבובוביצרו נשהוא איש עד שלא יבואוימי הרעה אלויטי הוקנה‬
‫שהזקןכבדיןעליו הימים והנל דומים לורעים‪'6‬י)‪ .‬והניעו שנים אשר‬
‫תאמר אין לי בהם חפץ‪ .‬אלו יסי הייסורין (שהאדם) קץ בחייו‬
‫מפניד~זלאים‪.‬‬

‫(ב) עד שלא תחשך השמש והירח והכוכבים‪ .‬עד שלא והשך‬
‫קלסתרז פניםוהעינים שהם כשמש והאור זה החופם חהפהשב החיות‬
‫לטף כסו הטאור לעולם והירחזו הפדחת‪'8‬י)‪ .‬והכוכבים אלו ראשי‬
‫הלסתותי'*) בזמן שהבשרבפנים וראשי הלסחות מלאים בשר הםנאים‬
‫לתנים‪ .‬הצבוהעבים אחרהנשם‪ .‬באלהפילמיםמוציאנללים‪.‬‬
‫‪ 116, 17.‬ש? (‪. 6‬שמש ‪8( Liee‬‬
‫ש‪28. 20,89. 6( 2‬‬
‫‪d8i1e.Sahreibang‬ץ(‬
‫" ‪ YgL‬ף ‪110, 8. 6( YgL 28. 112, 1-‬‬
‫‪ 66‬קלספר‬
‫‪, nhbr.‬זיפ] ‪die riehtigw;vgL‬‬
‫‪,816.‬י‪1‬‬

‫‪,:‬י‬

‫‪.‬די‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- 53‬‬
‫(‪0‬ניזםשיזועו שומרי הבית ארבעה יסודי הטף"') דםוליחה‬
‫ומרה שחורה ומרה ארומה והם ד'רביעיות שאם הסרומןהנוףרביעית‬
‫רםורביעיתליחהורביעיתי אדומה ושחורהמיד מת‪ .‬כלרביעית הכתוב‬
‫בתלמור ביצה ומחצה‪ .‬ובעםשיוועו אלוהיסודות הארבעה טתנרים‬
‫‪-‬‬

‫בו החלאים ערשימות‪ .‬ס"אביוםשיזועושוטרי הניתאלואמריכי‬
‫בותיו‬
‫שלאחרשנזקןמזדעזע‪ .‬והתעוותואנשיההילאלו הצלעותוכפלו הפוחנות‬
‫זה הססתן") ואצטוטי ‪ 6‬דליבא הקרבהעליון שפוחן המאכל שלאחר‬
‫שנזקןהאדם סתקרב‪( 0‬מתקדר)ההחק'רבהעליוןואינופוחןהמאבל‪.‬כיסיעפו‪.‬‬
‫אלוהשינים שנם הםפוחניןובזקנותו מתמעטין והשכו הרואות בארובות‬
‫אלוהעינים ר'חייא בר נחמא‪1‬א) אומ' אלו הכליות שהןיועצות והלב‬
‫סביןוכיוןשהזקין בטלה עצתו ומחשבתו‪.‬‬
‫(ד)וסונרו דלתים בשוק אלו השוקים‪ )"2‬שאיןהזקןיכוללהלוך‬
‫והחג נסנרבניהו‪ .‬בשפל קול הטחנה ספני שאיןיכול לאכול ולפהק‬
‫מאכלו והוא נסנרבביתו והיינו דאמרי אינשי כריסא פענא רגלין'‪)56‬י‬
‫ויקוםלקול ר‪1‬פור שאפי' קול הצפור קטנהיעירנו סשנתו‪ .)88‬וישחו‬
‫כל ננוחהשיר‪ .‬אלונירי הצואר שמוציאין‪ 4‬אתהקול‪.‬רננן אסריאלו‬
‫השפתים ור'חייא נר נחטי' אם' בנות השיר הםכנפי הריאה שמהם‬
‫יוצאהקולורז‪.‬ל אסרו בתלמוד וננהו כלבנות השיר (כסווישחו)שאפי'‬
‫אויר נאה דומהלוקן כשיחהודבוריי והירה נמוכהמפנישאזניו כברות‪.‬‬
‫(ה) נם מגבוה יראו שהזקן פתפהר במקום נכוה ואפי' נבשהשית‬
‫קפנהנרטיתעליו כהרנבוה‪ .‬וחתחתים בדרך שהחש חת בכל הדרך שלא‬
‫יפוללשון‪1‬יהי התתאלהים?והיסודחתת‪.‬וחתחתיםכטומתעתע‪ ,‬מתלהלה‪,‬‬
‫סתסהסה‪ .‬הנאץ השקר‪.‬זה עצם שבזנב שהוא כטו שקד‪.‬ובלשון תלמוד‬
‫נקרא השקד לוז שבשדרה‪ )"5‬שכיון שבאלידי זקנה הבשר סתסעפ‬
‫הההאיוצאובולפ טתוך העור ונראה כאלוהינץ השקרוינץכטו‬
‫‪~wm‬נצה‪ %.‬ויפתבל החנב‪ .‬הוא הענבעיין במקום חי'ת'א) כסו עשקה‬
‫עלתה‬
‫לי ערבני‪ 1‬שהחס כמו חשקה שהבשר כלה והחנב מסתכל‪ )847‬כסוהנבן‪.‬‬
‫יהולך הארם לבית‪1‬‬
‫ותפרהאביונה‪.‬זו תאנתנשים"') שמתכפלתסמנו‪.‬כ‬
‫ואהד"צלו עולם לברולפי טעשיו‪ .)"9‬וספדו‬
‫עולסו‪ .‬מלמד שכל‬
‫ידם מספריםמעשיו"')‪.‬‬
‫אתא‬
‫בשוקהסופדים‪ .‬שבני‬
‫(‪ 0‬עד אשר לאירתק חבלהכסף‪ .‬אט'ריוחנן בשם ר' שמעוןבן‬
‫‪)889‬‬

‫ש‬

‫‪- – -‬‬

‫‪.‬ע ‪.‬שץ (‪8‬‬
‫‪Ygl.‬‬
‫‪ 1‬ע ‪6( Ygt.‬‬
‫‪4( Vgl‬‬
‫ע ‪ VgL‬ף ‪. 86,6. 8( Gen.40,10. 1( Jes. 88,14.‬ם‪06‬ף ‪.‬ע ‪8( Ygl.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬שי‬

‫‪.‬וי‬

‫‪,.‬י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪54‬‬
‫‪-‬‬

‫שתרה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ירתק ינתק ר‪4‬ש בטקום עץכסו ראצר‬
‫יהתיקוה ‪%‬פ של‬
‫נאצר‪ )'61.‬רתכןלהיות טנזרת ורתוקות כסף‪ 5,‬הרתוקם ואטי רתקכליע"ז‬
‫עשהדא שבר ‪1‬הכה‪ 44‬תכל הכסף הוא המוח שבשדדה שהמשלבו ככסף‬
‫ותרץ טלות‪ 6‬המהב זה הראשני) שלאחרשנזקן ‪rw‬בו טח לסבול‬
‫ותרוץ נמולא יכרה ולא~‪ gyn‬הערשן את טלנלתוע‬
‫ראעעכי אם‬
‫ןת‬
‫דו‬
‫רצר‬
‫‪.‬ת‪1‬ניותשנר כד על המבוע‪ .‬שלאחרנ'ימיםכריסו (של‬
‫אך ‪p1Wp‬ו‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫א‬
‫'‬
‫ס‬
‫אדם) נבקעתוהפרש טפלעל‬
‫המבוע הלשע‬
‫שנפסקת מלדבר בתוך הפה‪.‬מבוע'י') במשקל מבול ומצאנונחל טבעו‬
‫א'כענוד מבולטבל‪ .‬ומזה היסודיביע אמרבם יבאתםיביע‪ 6‬תבענה‬
‫שפתי תהלה‪ 0.‬ונרונןהנלנל אל הבור זההגוףשהויונעיצהנלל נלל‬
‫והוא מתנלנל אל הקבר‪.‬‬
‫(ז)ורטוב העפריזההגוףשניכיעפר אתהמשל עפר תשוזרעוהרוח‬
‫תערב אל האלהים אשר נתנה‪ .‬אלו נפשותהצדיקים שנ' והסנה נפש‬
‫אדני צרורה בצרור ‪ awnn‬את ‪4‬יאלהיך‪1.‬‬
‫(ד‪ 0‬הבל הכלים אטר הקוהלת אלודברי חבטה שאם' קהלתמפי‬
‫דגבורה*‪6‬י)עלהבלי העולם משנבראועד סופוועדיוםהדין‪ .‬הכלהבל‪.‬‬
‫הכלצרנין לתת דעתעל הבל שהחש נבראבו מה יעשהיוכרת‬
‫(פ) רוהר שהיה קהלת חכם כלומ' אפי' אמרו מרעתו קהלתהיה‬
‫ראה לכוף א?נט לשמעם ויותרץ שאמרם ברוח הקדש‪ 8‬שהיה קהלת‬
‫חכם‪ '1 .‬פעמיםנזכרקהלת במגלה‪ .11‬ואלוהן‪.‬דבריקהלית אטרקהלת‪.‬‬
‫אניקהלת‪ .‬אסרהקהלית אמרקהלית שהיהקהלת‪ .‬בקףשקהלת‪ .‬שכל‬
‫דבריו לא ד‪%‬סיפט ולא פ‪-‬עו משבעה ספרים שבתורה‪ .‬בראערת‪ ,‬משלה‬
‫שמש‪ ,‬רקרא‪,‬אדבר‪,‬ויהי בנסוע‪8,‬ויהיהעם‪,‬ז אלההרברים‪ .‬עותרשהיה‬
‫קהלת שבם לויעלת עצטו שד ננה וזיכה לימד דעת את העם דעת‬
‫~‪ ma‬והטצוות ודעת צעד השם ודעתיוםהדין‪.‬ואיון וחיקר‪ .‬פתה להם‬
‫אונש לההרס דבר מוצך דבר לחבץולהשכיל דעת'ן ובינה?ג')*איזן כטו‬
‫אזנים של קופה נדולה עשה"ש מפלפלתעלידי אעיםכך התורה נלמדת‬
‫על טץפירהשידעוחיקה‪ .‬שלא היה אדםיטל לרצותולסבורבדברי תורה‬
‫ ‪-‬‬‫‪.‬אל (‪, 629. 6‬זן ‪.‬לד ‪erner Levy, nhbr.‬‬
‫‪ 4 ,‬ע ‪4 YgL‬‬
‫‪;fYgL‬‬
‫י‪. 7,28.‬שצ ‪, 19. 4‬ט‬
‫ת ‪6( 066‬‬
‫! ע ‪.‬שזמ שי‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬ע ‪) 28,88. 1( YgL‬פ ף ‪8) 9,68.‬נ ‪.‬שז (‪8( V~L 241 44) 1‬‬

‫י‬

‫*יי‬

‫‪,.‬י‬

‫‪ 119, 171.‬וע ‪ 4‬ן ‪( EeeL 1%‬פ ‪8. 19,8.‬ע (פ ‪. 18,4.‬זש‪ 2‬ף‬
‫‪1 findet Bieh‬נ ש (‪. 8‬ע ‪.‬שז ‪( Gen. 8,19. 4 LSaaa 26, 29. 4‬ע‬

‫‪:8.‬י ‪, Ygl‬הקשית ~‪-YgL4 Li,e‬י‬
‫א ]ע‪ % Naa 11,‬י‪8‬‬
‫‪%‬‬
‫וק‬

‫‪.‬‬

‫שתל ‪a‬‬
‫‪e da‬‬
‫‪a Z‬‬

‫‪~or‬‬

‫‪Nnma 14‬‬

‫‪h‬‬

‫‪:‬‬

‫‪t‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪66‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫כלעיקרעד שעמד שלמה למכורולהגות בדברי תורחונתןררך ופתה‬
‫לסשכילים‪( 8‬לסברים)ולמבינים להבין דבר מהוך דבר ומדרגש מטדרש‬
‫והכל לקחו ררך לררתם פסוקיהתורה‪ .‬אג' רב נחטן משל לחכם אחד‬
‫שטצא הרישה של קנים*'‪ )5‬ולאהיה אדםיטל לכנוס בתוכהנפל את‬
‫המגלוהיה עושה בהשבילוהיו הכל נכנסין בדעכהכך ער שלא עמד‬
‫שלמה‬
‫) ברברי שרה‬
‫שלמהלאהיה אדםיטללהבין‪5‬ילסבור‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫אמירחנינא משל‬
‫התחילו הכל ‪ 0‬לסבורבדבריתורה‪.‬תקןמשלים‬
‫לבאר עמוקהשהיו מימיה מהזקיןושנין ולא היה אים יטל לרלות‬
‫ולשתותסימיה‪ 8‬נא פקחאחד וקשר חבל בחבלודלה הצתה‪.‬כךדברי‬
‫תורה טדבר לדבר דבר לסרמענינו ודבר למרססופוי‪ )'6‬טמשללטחול‬
‫ער שעומד עליבר תורה לכך נאמר תקן משלים הרבה לשק שול‬
‫‪ 1SIwn‬לה‪ 6‬כך הםהמשלים מרצך! דברלדברוכןההש אונ'באיוב טפף‬
‫איוב צואת משלוויאמר‪ 8.‬היא הכסתו אל תהי קלבעיניך והעלידי‬
‫משל האדםעוטרעלדבריתורה‪ .‬אמיריודןכל האומראבריתורה הכח‬
‫י ‪hny1‬‬
‫שתשרהעליושכינה שנ'יהב חכטתאלחכימין וסנדעהלייע‬
‫ל) בקש קהלת לטצאטחן שכר המצותי") למצא דברי חפץ שנ'‬
‫א‬
‫כי באלהחפצתי נאם "‪ 144‬וכתי'‪ 1‬יושריכריאמת‪ .‬שני ררעתכי‬
‫אלהיך הוא האלהים‪ 1‬יהיובניאים ניתלין לשמה וסופן לקבלשכרן‪.‬‬
‫ס"א בקש קהלת למצאדברי חפץ לעמורעל הקץ'") שנ' אםתעירו‬
‫"ם תעוררו ‪1‬כו'‪ 81.‬וכתוב יווצר דברי אטת שנ'כי יום נקםבלביא‬
‫ליבא בפומאולאנילה‪ 0.‬רכל אמרו בקש קהלת למצוארנרי חפץלרון‬
‫רינין שבלב"') ומנין שנקר' חפץשני כי אס ‪4‬י עושה טשפפ וצדקה‬
‫בארץ"ו'‪.‬ע יצתה בתקול ואסרהלווכתוב יעצר דברי אמתעלפי‬

‫שניםעדים‪4.‬‬

‫(ש)דגרי הכסים בדרבונות כשם שהדרבן סיישר'‪ )88‬את הפרה‬
‫לתלמיה נךדברי חכסיםז מי"צרין את ישראל בררךבוראם‪ .‬הצמא‬
‫תאסר כשם שהדרבן טטלפל ונורקכךיהיויברי חכמיםקליםונזרקים‬
‫תיל וכסשסרות נטועים בתוך הקרשים שאינם זזים ססקוסס כךדברי‬
‫תורהחוי‬
‫ם וטקיימים ושטא תאסר מה סססרות הללו אינם ענשין‬
‫ר טדבר לכך נאסר‬
‫פריכךדברי רירהאין בם פרי אם לא תלסר יב‬
‫‪. 8(Ygl.% 4(884- 2,16.‬ע ‪81.‬ץ ‪-‬ע ‪. 5( YgL‬ע ‪Ygl.-‬‬
‫~‪Ide‬‬
‫‪Jer. 9,28.‬ה ‪. 2,21.‬פחם ‪ Job 29, 1.‬ט וע ‪0 Ygl.-‬‬
‫‪88. 88,4. o‬ג(פ ‪.‬ד‪( 01 2,‬ט ‪1~4 % Ygl.Dt. 4,89.‬‬
‫~ ‪)Ygl. P u‬‬
‫‪ 1‬ום ש ‪ Ygl. Jer. 9,28.‬א ‪-‬לטמא לא ‪868‬‬
‫‪,6. ygl.-‬י‬

‫"‬

‫*‪,‬י‬

‫"‬

‫""‬

‫"‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪-‬‬

‫‪58‬‬

‫‪-‬‬

‫נטועים ננמיעתאילן שהיא רבה ופדה ולא נרסי' ‪ (sestt‬אףדברי תזרה‬
‫פריםורבים עך שנעשהכמעייןנובע מנהרשמתנכרוהולך‪.‬בעליאסופות‪.‬‬
‫אלו טסמרות שיש להם ראשים רחבים‪ .‬רכל פרשו אלו תלטידי חכ'‬
‫שסתקכצין ונאספיןויושבןשורותשורות‪ .‬נתנו מרועה אהד‪ 8.‬נאמן אהד‬
‫אמרן מפי אל אחד שנ'רועה ישראלהאוינה‪5‬וברברימי שעמדה הלכה‬
‫כטותו עושין כל ישראל‪ .)'"9‬טוביה ב"ר אליעי‬
‫ר אם' משום רבו ר'‬
‫שמשורת)ז‪-‬ל ‪0‬דביי חכמים כדרבונות צריך לאדם ששוסע דברי תורה‬
‫כדרבן וכטסמרות נטועיםשיהיודגרי תורה‬
‫מפירבושיכניסדביינ‬
‫בת‬
‫לו‬
‫בפ‬
‫נטועיםנלבו‪ .‬בעלי אסו‬
‫י‪ .‬לפי שבעלי החנמה נאספים לביתעולמים‬
‫טעמי ההורהוכיון ששמע אל ישכחואל יסיחם‪6‬‬
‫ולא ימצאסיילטדנו"‬
‫מדעתו ואליליזומעיניו‪ 1.‬נתנו מרועה אחד כל‪ ,‬טה שדברוהנביאיםוכל‬
‫חכמי הדורות כלם נאמרו למשהינבי‬
‫א שהוא טרועה אחד‪8.‬‬
‫(יב)ויותר מהסהבני הזהריותר מסה שכתבתילךנני הזהרלהבין‬
‫מרעתך ולהרבות חבטה עשות ספרים הרבה אין‪ rp‬שאם נא שלמה‬
‫לכתובכל טעמי התורהופירושי החכמה עשות ספריםאז‪ rP‬לא היה‬
‫להם קץ"‪ )4‬ולהנ הרבה בעולס יגיעת בשרח‪4‬א היו בם אדםיכמין‬
‫לסבול לפיכ' פתח להם דרך והם טבינים סדעתם‪ 1‬כל אחד ואחד‬
‫לפיבו‪ .%‬זרזיל אמרו בני הזהר ברבדוסופרים עהר טדבר הורהרת)‬
‫ופירושו שדברי תורה"צ בהם פעמיםנעלסים הצמא שאטר ש"צאני‬
‫הנהרברי חכמי‪ %‬שביררולך טעמו של דבר והתורה אסרה אואלאביך‬
‫וינדך‪ 1‬לא חסור סכל הדברים אשרעידולךימין הצטאל‪ % .‬השם אתה‬
‫עוברעלדברי תורה‪1‬במזידולא בשתםהריעותר טהסהבניהזהיר עשות‬
‫ספרים הרבהאיןקץ‪ .‬ושמא תאסר למה לאננחשעלסי ‪nwo‬תאיבתך‬
‫מ(הם)ספרים הרבה ולאנתןןפ לסשהרב" ע"הכי אם ~‪mvb‬כאסיר‬
‫הק‪ 4‬ואתה תדרהצ ותחקה‪ .‬ותמצאבל דברפטנהזש')‪ .‬ול"נ הרבת כל‬
‫הלועג"י)על דנריחכטיםדיט הרבח קשח ומשונחבציעתבנשר שנ'‬
‫השלהםלא תמהע ואשם לא תכבדנ‪1‬‬
‫(ה‪ 0‬מקש דבר הכלנשמע‪ .‬נל חכטה את האלחש וש‪ 4‬נדלה‬
‫היאהיהאה שמים בה קהלת אתסק‬
‫יפרה קבלתוטחוליכם) טק כתב את‬
‫ס‬

‫‪05 08 Randbemerknng:‬א ‪8findet‬נ מ‪1‬נ‪8‬‬
‫‪5(1" 80,2.‬‬
‫טתייץ נ‪%‬פ טבעסיעף אחד‬

‫אעש" שא* אאיין‬
‫‪4 Ygl.P~aW.‬‬
‫‪.PlgY)d‬‬
‫יז‬
‫וולטז ‪=.4,21. 0 YeLPt 4‬ת‪.‬ע‬
‫א*ף ‪4 Ydtw.‬‬
‫ן ‪ 1% 11. % Lie~ awn. 84 Yelt‬שע ‪YgL‬‬
‫‪4 84%‬פ ‪8‬‬
‫‪4 144 ee,21‬‬

‫"‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪51‬‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫האלהיםיראובמשליכתיב אשהיראת"יהיא תתהלל‪ 8‬ואו' עקב עטה‬
‫'ראת"י‪ 6 .‬וכן סשה א"צ האלהים אם' טהי'יאלהיך שוויל‬
‫אם ליראה את"יאלהיך‪.‬ם ואתמצותיו שמור‪ .‬שמתוך יראת תי באים‬
‫בני ארם לשמורמצותיו‪.‬כיזה כל האדם‪.‬כיעל זה נקראכל האדם*י‪)5‬‬
‫לשמור מצות ‪4‬יאלהיו‪.‬‬
‫לד)כי את כל מעשה האלהים‪ 6‬שעושיןבני ארם האלהיםיביש‬
‫במשפפלעתיר לבאעל כל נעלם כ"שעלהגלויות‪ .‬פ"אעל כלנעלם‬
‫מן הבריות שאיןבני אדםטכירין טעשיו והקב"ה טביאו לדיןעליהם‬
‫שהוא חוקרלבובוחןכליות‪ .‬ס"אעל כל נעלםאט' רדל'") אם"דונכינה‬
‫לפניתבירו וכסאםלפישהניק לחבירו שהיהבואנינות הדעתכינם ~‪pb‬‬
‫יביא במשפט כ"שעל החמורות אם פוב ואם רעיקבל ם רע‪ .‬ס"א‬
‫אפי' חשב לעשות רע ולא ‪nwp‬כי נאנס‪ 6.‬ס"א אם פוב ואם רע*אפי'‬
‫נתן צרקהלעני והש ונתבייש העניכינתנולוי") בפרהפיאיביאאוהו‬
‫נמשפפעליוואעפ"י שעשה פולי‬
‫נשלם פירוש קהלת אהלה לנותןעוז וססשלת*‬

‫מעסך ג‪4‬‬

‫שצתיו פה בלוויית בחרש*")אייר ז‪4‬ת ה‪-‬א‬

‫ואברהם‪,1‬קין באבימים‪.‬‬

‫ת"ם ת"ג‬
‫‪.2.‬שץ ‪ 14 11 4‬שם ‪.81,8" 42=.2%4. 4‬דת ‪4‬‬
‫‪4‬ן‬
‫ד‬
‫ש‬
‫כ‬
‫‪0 Ygl.‬‬‫‪4‬‬

‫‪,.‬י‬

‫‪,.‬י‬