טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
האותות בממשלת המאורות לפי בן-מירא ומגילות מדבר יהודה"
מאת
ש מואל עברי
מאז הצביע בן מתתיהו על הנוהג המוזר של האסיים למנות בעת תפילתם
בכוון עליית השחר" ,כאילו היפנו תפילתם (לשמש) שייצא" ,1נתברר שבתפילות
האסיים וברכותיהם לה' תפסה השמש מקום ממעל לחשיבותהירה ומאורותהאחרים.
מכאן נסון היה להניח שמסלול השמש גם הכריע אצלם בחרבה בקביעת מועדי
החגים ועונות השנה .יתר על כן ,אותה התענינות מרובה בשמש וגבורתו מודעת
גם בספרים שזיקתם הקרובה מסתברת מאליה,היינו בספר היובלים ובספר חנוך,
ובמידהמסוימתגם אצלבן-סירא.
,
ה
ד
ו
ה
י
שמרובות בהן
סמוכין להנחה זאת נמצא למכביר במגילות מדבר
הפרשיות הדנות בשמש והמאורות הגדולים ,בנוסף לפאפירוסליטורגי אחד (שטרם
פורסם) מצאנו קטעים מעניינים שדנים בקביעת עתים לתפילה ,כולל זמן עליית
השחר,גםבמגילתההודיותובמגילתסרך-היחד.
,
י
ל
נ
ו
ר
ב
שעה שנערכה ותורגמה בראשונה מגילת סרך-היחדלע"י.1ה.
בהשתת-
פותם שלח.א.גינסברג וכותב השורות האלה) 2ראינו שחלק ניכר ,החלק הסופי
שבמגילה ,כתוב כשיר 'מזמור ופנייה לה' בלשוןיחיד .בניגוד לחלק העיקרי של
המגילה שעוסק בחוקים ותקנות החלים על כל חברי עדת ה"יחד" ,הרי בשיר זה
המשהגר פורט את חובותיו הוא ,ואת העקרונות והפולחן שהוא שואף לקיימם.
המשורר נודר להלל ולענבה את ה' בנוסח קבועמדייוםביומו ,בשעות הקבועות,
ערב ובוקר ,ולפי הדפוסים המקובלים -לחדשים המועדים שנקבעים בדיוק לפי
סדרעלייתם שלהמאורותבשמים.
הופעת המאורות מתוארת כאן לא רק כגדרם מכריע בקביעת הזמנים,כי אם
גם כהנחה עקרונית שתיאום פעולתם של גרמי שמים ,והמחזור המתויק והנשנה
* המצית המאמר הזה הושמעה לראשונה בישיבת החטיבה בקונגרס החמישי למדעי היהדות
בירושלים והודפסה לאחר מכן ב"נוליטיזה של ביה"ס האמריקאי לחקר המורח משנת
(חוברת אולברייט) .היות ומסיבות טכניות לא הוכנסו המיסמכים והמובאות העבריים כחלק
של התימר בשעתו ,אנו מביאים בזה את המאמר כולו בהרחבות ותיקונים יחד עם הטקסט של
כל שלושת המקורותשעליהם חלהדיון.
1970
1
מלחמותהיהודים ,5וזע.2,
Bulletin of the American Schools Of Oriental Research, Supplementary 2
(.Stud~es 10–12 )1951
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
שמואל עברי
על העתות לתקופתןהסדירה ,כל אלה הם אות ומופתלחסדי האל ו"קדםהקימים"
(סרך-היהד ד',י).
.עת שתירגמנו אותו שיר מנמור (בסרך-היהד) עדיין לא נודע על קיום שיר
הלל למאוהות ולמחזור הקבוע של המועדים ,שיר זהה כמעט ,הכלול במגילת
ההודיות לראההודיהב"ב).
אם נעמידשני מזמורים אלה זה לעומתזה,ניווכח DttyNWשהשיר של סרך-היתד
איז בומאיתו רגש דתי עצום המובע בהודיות ,,הרעיון הכלול בכל אחד ממזמורי
שתיהמגילותעולהבקנהאחו.
מאז פורסמו ההודיות ,נתברר ~ 1amהשירים ,על אף השוני 'בגודל ובסגנון
מקורם אחד הוא ,זהו שיר הלל לחלוקת העתים כשם שהושמעו באריכות עלידי
בעל ספר הנובלים וספר חנוך .כל החיבורים ,האלה מעלים על נס את תפקידו
המכריע של השמש בחלוקת עתות השנה ,וקביעת מועדי העונות והחגים.8
אףכי בראשונה תורגמו המונחים לחלוקת הזמנים שבשיר במגילת "סרך היחד"
לפי פירושם המקובל במקרא -נתברר לנו אחר כך ,שהמלה "קצים" בשיר
משמעה -זמנים והמלה "מועדים" באה להור'ות לא רק על עונות או חגים
בלבד ,אלא גם על רבעי שנה .ההמלה "תקופות"איןלהבין אותה כפרקזמן שהוא
בפי הרגיל בספרות הרבניתיהמאוחרת ,אלא "תקופה" שהיא משך IDTקצובשבין
שתי נקודות מפנה.4
יתר על כן ,נתברר לנו כעת המהבן הנכון של המונחיםהעבריים שמהם הועתקו
מהדורות עתיקות של ספר היובלים וספר הנוך ,שכן פירשו המתרגמים הראשונים
מונחים אלה לפי הוראתם כתנ"ך ,ולא לפי שהבינום מחברי הספרים התיצונים
ומגילות סתרים.5
הואילובני הכת של קומרן ,בדומהלאסיים אחרים ,נהגו לפי רוח דומה ,ואולי
אף זההעם הלוח שבספרהיובלים וספרחנוך ,שבו 364ימים לשנה ,בהתאם למהזהר
השנתי של השמש ,קל להבין את הבתים שבשזרים של סרך-היחד ,וההודיות.
%
ש
י
3לדוגמה :ספר היובלים (ו' ,לב)" :ואתה צו אתבני ישראל ושמרו את השנים כמספר
הזהו 364יום יהב שנה תמימה( .פס' לד) :ולא…יתעו (-פס' לה) :אחרי שגגתם ואחרי
איחלתם( .פס' לו) :והיו אשר יביטו אל הירח והוא ישחית את הזמנים( ,ויקדם משנה לשנה
עשרה ימים( .פס' לז) :על כן תבאנה להם שנים אשר בהן יעשו יום העדות לבוז ,ויום טומאה
לחג ,ובלבלו את הקדש בחול" .ראה גם:
8. Talmon : 'The t3alendar Reckoning of the Sect from the Judean Desert,
ש , 164ה1,)195
~((Scr1pta Hierosolymitana, 1
ראה גם :א .באומגרטן" :הלוח בספרהיובלים והמקרא" תרביץ )1963( 32 ,עמ' .325
י.
* הערות אלו באשר למשמעות המונחים האלה שבמגילות הגנוזות והדומים להם ,והתייחסותם
לנושאים באסטרונומיה והלוח ,נעשו ע"י חוקרי המגילות בישראל .במיוחד אנו מחזיקים טובה
ליעקב ליכט על מחקריו החשובים במהדורתו של מגילת ההודיות ,ומגילת הסרכים (ירושלים,
.)1963
5אנו יכולים לסמוך ביתר בטחון על תרגומי הספרים החיצוניים של א.כהנא (תל אביב
)1937הואיל ובתרגוםזהניסו למצא את הכמנההאמיתית שבטכסטהמקורי.
באחרונה הופיע גם שיחזורמדעי של הנוסח העברי המקורי של ספר "יהודית"ע"יי
.מ.גריניץ
לירושלים.)1957 ,
172
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
האותות בממשלה המאורעוהלפי בן-מיראומגילות מדבריהודה
]3[,
מכיוון שלפי ספר חנוך ,השנה מחולקת לארבעה חלקים שוים של 91יום ,שהם
ארבעת רבעי שנה ,הם המועדים ,ומצוינים ע"י ארבעהימים מיוחדים,יום אהד
לכל סוף המועד.6
ארגעהימים מוכנסים אלה ,המפרידיםבין העונות נקראים"ימי האותות".יום
זה המיוחד שחל בסוף כל רבע שנה ,נועדלפי חנוך (ע"ב,יג) "על-פי האות שלו"
ולפי ספר היובלים (" )23:6ימי זכרון הם,וימי מחשד הם בארבע תקופות השנה,
י
כתוביםוקיימים הם לעדותעולם".
הנוסח המשוער לפי זה צריך היה להיות:ימי זכרון ואותות ,וכמו כן :ארבעה
ימי מועדים .ואמנם בסרך-היחד כתוב "ראשי מועדיםוימי קודש" .ובהודיותי"ב,
י
ח":מולדתי עתיסודי קץ ותקופתמועדים באותותם",וזהוהנכון %דלהפליא.
אם בארצות הצפון העונות ניכרות ביתוד מפאת השינוי היסודי במזג האויר
ובנוף הצומח ,אין מצב כזה בארץ-ישראל .כאן נודע רק קיץ וחורף (ימות החמה
וימות הגשמים) .וכן אומר המשוהר של תהלים ע"ד,יז בשבחו את האל ,יוצריום
ולילה ,המאורות והשמש מוסיף" :אתה הצבת כל גבולות ארץ ,קיץ וחרף אתה
יצרתם".
ומסתבר ,איפוא ,שמחבר הפסוקים בספר חנוך (פ"ב ,טז–כ) ,ניסה בעקיבות
לתאר את השוני בין אביב וקיץ ,שהן עונות נפרדות בשדה ובגן -העצים
וגידולי השדהז .מחבר מגילת סרך-היחד ,שהוא שותף לדעה על קיום ארבע
העונות בשנה ,הולך בעקבות מחבר ספר חנוך ובמזמורו (עמוד ")יושם ארבעה
מועדים ב:עונות :מועד קציר ,לקיש ,מועד זרע ,ומועד דודא .כלומר עונת קציר
(התבואה) ,האסיף '(של פרי העץ) זריעה (בהתחלת החורף) ומרעה דשא (בהתחלת
האביב) .הכוונה ברורה ,לתאם את שנת השדה לשנת השמש ,וההלותן; לרבעי שנה
שווים.8
בפתח דבריו מאמץ לו בעל השיר בסרך-היחד אתדברי המש'ורר בתהלים ל"ד:
"אברכה את ה' בכל עת תהלתו בפי" כשהוא מוסיף לפתה את הרעיון בהרחבה
ומתחייב לשמור על חלוקת העתים שקבע האלכי היא 'הנותנת ,הן לגבי אמירת
התפילותוהןלגביקידושהחגים.
בסוף הקטע של שירה נשגבה בסגנון ובקצב בלשון העברית ,מייצג
י
שמים ,ושליחי האהלמ.שוכר
כל
את המאורעות שלהם שני תפקידים נפרדים :הם גרמי
שעונה נוקפת עונה בשרשרת סוירה ויצופה ,המאורות נעשים סמל של קדש
הקדשים ואות ומופת לחסדי ה' המתמידים ("חסדי עולם") .המאורות נועדו להזכיר
6
ואלה מועדי השנה :ההשתוות האביבית ,ראשית תקופת תמוז ,ההשתוות הסתוית ,וראשית
תקופת טבת(The vernal equinox, the surnmer solstice, the autumnal equinox, .
).and the winter solstice
7איל הוא מסביר טבע החדשים האחרים .פרשנים מודרניים סבורים שהעורך דלג על
תיאורחדשים אלהבאקראי .אעפ"ככדאילעייןבספרהיובלים כ"ט,טז.
י שמריהו טלמון בפ.רסומוהאנליטי "TheGezerCalendar
8בענין הנ"להיטיב להסבירידיד
' Jo~rnal of 1"8 American Orientalי,ע2122ם and the Seasonal Cycle of Ancient
.Society 83 )1963% 177
".
173
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
ש מואל עברי
טבת-אדר תשל"ה
[א
לנו בואם וטל חגים וימים טובים ,כפי הטנקבעו לדורות במחער החדשים ,העומת,
השניםויךובלימ,
עכשיו נתברר למה מדגישים ומזהירים מחבריהם ומל ספר היובלים וספר חנוך
שלא לפגוע בדפוסים הקבועים של הלוח .הם חוזרים ומצהירים ששמירת לוח
הזמנים משולב במחזרר הע'ונות שאינו משתנה לעולם -רעיון שחשיבותו ומובנו
מודגשים כאןיותר מהכתוב בבראשית א',יד .החידדה הואשבשני המזמורים האלה
של קומרן אנו נתקלים בפעם הראשונה בחומר זה כתוב בציפה העברית המקורית
ולא בשחזורים ותרגומים.
יוהנה מאז מילר בורוס ) Burrowsז41118ן) פירסם את המהדורה הראש'ונה של
סרך-היחד ,9בעיית הלשון של סרך-היחד 1Qs % ,4-6הביכה מתרגמים
רבים מכמה טעמים.10
את שורה 4היוקוראים:
"בהתחדשם הם גדול לקדשי קדשים ,ואנת 'נ' למפתח
חסדיו עולם":
הקריאה "המ גדול" שמבהינה דקדוקיתאינה מתקבלתעל הדעת ,והאות 'נ'
11
הבודדת באמצע הש,ורה ,העלו השערות של לשון מתרים כביכול .ו.ברונלי
ואחרים ראו בצירוף אות 'א' שנתוספה אחר המלה "ח ק ק " שמעל לשורה באחד
מכתביהיד,אקרוסטיכון של המלה "אמן".
וזה תרגום הפסוק שהוצעע"יבהונלי:
ofן01ן Mem 15 large 107 theה renew themselves, the )101)0ן~'As )"0
" )% key) for the unlocking of His eternalאי7
holies and the letter
ענגויmercies.
י סך הכל של
ברתלמי אף מצא גימטריה 12באקרוסטיכון אמן של ברונלי
אותיות 'אמן' הוא ,91זהה עם מספר הימים של בל עונה בעונות השנה בהתאם
ללוח הכת.
ק
י
ד
צ
ה
ל
ת
ו
י
נ
ו
י
מ
ד
השערות
כאלה בנחלבים
המטרה היחידה שיכולה היתה
המוקדמים של מחקר המגילות,היהבלי ספק הרצון לחסל את החידההכלתי מובנת
שבצירוף המלים "הם גדול".
יגאל ידין ,שלפניו עמדה אותה קושיה ,ניסה להוכיח ומהאות 'ה' במלה 'הם'
נפגמה ע"י סדק בגויל שנמשך מן השורה העליונה (המלה בראשית) עד המלה
"מועדים" שבשורה השישית; ספק זה ,שגרם להתכווצותפניהגליון וחסמוסהגויל
משני הצדדים,ןל הסדק (קרע) ,שינה לאחר 'מכן צורתן של במה אותיות ,וכתוצאה
,The Dead-Sea Scrolls ofse.Mark's Monastery. New Haven, 1951 9
?.Wernberg Meller 10העיר בהקשר לקטע זה" :קטע זה שנוי כממלוקת יותר מכל
יתרדברימגילהזו the Texts of the Desert of Judah. 1,01. 1, (Leiden ".מס Studies
.1957(, 142
11הוא גורס את התבה הם בנפרד,היינו ה'מ' גדולוכו'.
11א The Dead Sea Manual of Discipline, BASOR, Supplementary Studies 140.
.10–12, )1951(, 50
.Revue Biblique 59 )1952( 184-193 12
174
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
[]5
טבת-אדר תשל"ה
האותות ,בממשלת המאורעותלפי בן-מיראומגילות מדבריהודה
מזה באה האות 'ה' הנ"ל .מתוך נימוקים פאליוגרפיים טועןידין שלפנינו אחוי
שלשתי אותיות,ומציע לקרא" :בהתחדשםזיוום גדול"ועודשיש לפרש את הפסוק
כאסקאטולוגי ,הרומז לאחרית הימים :אז יתחדשו המאורות וזוהרם יופיע בעת
ובעונה אחת.13
בלל להיזקק לפאליוגרפיה הציע ח.א.גינסברג 14מכבר ,לקרא "יום גדול"
במקום "הם גדול" .אע"פ שגירסהזו נמצאת בעותק אחר של אותו מזמור במערת
קומרן ,4עלינו להודית שבתוך הקונטקסט ,קריאה "יום גדול" אינה מתיישבת
יותר מקריאה "הם גדול" ,יעןכי בשלב זה חסרה לנו אות 'ה' הידיעה בראש
המלה ,וכמו כן האוגד ) (copulaאחרי המלה 'יום' ,עלינו להניח איפוא ,שמה
שהוצע כאן הוא תחליף לקריאה משובטת של המעתיק הקדום וגם של החוקר
המודרני.
ק
ו
ד
ב
נ
ו
ת
ו
ע
י
ד
י
ה
ו
ת
ו
א
ה
נ
ו
ר
ח
א
ל
שצברנו
על
לאור
אולם אם נחזור לטקסט
הסגנון ולשון המגילות ,נראה שבהתחלת שורה ( 3בהופיע) ובכל הפסוק ,4לפנינו
שלושה משפטים קצרים ) (subordinate clausesשכל אחד מהם פותח במלת היחס
שפירושה "מאחר" והם 'מתייחסים לנושא (המאורות) בלשון רבים ובגוף שלישי,
ואלה הם "עם האספם"" ,עם מסרותם" ו"בהתחדשם".
הכנסת המשפט הקצר העיקרי בהמיכך לא תיתכןבליבינוי הגוףהשיגד "הם" -
מלה שבאה 'במקום שם DSyn,ושם הפעל -ומלת יחסזו מוכרחה אם כן להתאים
לקודמן ) (antecedentבאשר למספר ולמין .הואיל ואין לנו ספק שהמאבר
האלמוני פיח שולט גלשון ובנואג התקין ,עלינו להחליט ,כי אלמלי כתב את
המלה "הם" היה צורך לתקן את הטכסט ,וברור שהקריאה עם המלה "הם" עדיפה
על קריאה בלעדיה.
לדעתנו כל הקושי בהבנת הפסוקאינו במלה "הם" (ומכאן גם נסיונו של מעתיק
אחד קדום לשנותה) אלאבזו שלאחריה ,וזאתעלינו לקרא"גדיל" במשמעותציצית,
ונפלה כאן הטעות,יעןכי המלה "גדול" שכיחה מן הראשונה ,והצורך לשלב את
המלה "גדול" ,שהגיעה לטכסט עקב הדמיון שבין צורת האותיות ו-י ,בכתב
המגילות -הנא שגרם לתגובת שרשרת לאותה מלה פשוטה "הם" שהפכה למעין
) (crux interpretumצרת המתרגם.
אבל לפני שנבדוק את טיבה של המלה "גדיל" שהמחבת בחר בהלציי
ן:
"אות" או סמל ,כפי שנראה להלן שזאת היתה כוונתו -כדאי שנשים לב שנוסף
לצורה הדקדוקית הנכונה ,כל הפסוק בקונטבסט זהבנוי בתקבולתשירית שלמה:
ובהתחדשם הם (המאורות) גדיל (היינו סמל) לקדשי הקדשים -
ואותג[אמן] למפתחחסדיעולם .15
י
the Dead Sea scrollstt Israel Ex~loration Journal 6 )1956(, 13טס 0!85א 8אאז"
.160יתכן מאד שאולי דוקא ההפך הוא הנכון 1כי משום חספוס קל שבג.ויל משניעברי הסדק
שהיה כבר מלכתחילה,יצאה צורת האות "ה" מתחתיד הכותבכסישהיאלפנינו.
The dead Sea Manual of Discipline, B~slletin, Supplementary Studies, 14
.)1951( 50
15הקטע הקטן של 4QSdחסרה בו האות הבודדת [ ונוסחו" :אות למופת חסדי עולם".
, 411-416ן.Reu~e Biblique 67 )1960
175
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
שמואל עברי
-
טבת-אדר תשל"ה
%
(c'And when 407 are up for renewal, they are 8 symbol for the holy
)"of holies and 8 t(rue] sign 10! the unlocking of His eternal mercies.
בידוע שהמצוה" :גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך" (דברים כ"ב,יב)
יש לה מקבילה בספר במדבר (ט"ו ,לח)":ונימרת אליהם ,ועשו להם ציצתעלכנפי
בגדיהם".
י מלים אלה משמעות אחת להן1היינו חוט שזום ,tassel- ,הן באות גם
אףכ
להורות על אות לזכרון ,על סמל.כיוצא בזהמצינו במצותתפילין שמטרתהלהיות
סמל" :וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפהביןעיניך" (דברים ו' ,ח) .16יתר על
יל ,וגם סמל;
כן נראה שלמונת "ציצית" ttpttaכברהיושתי הוראות אלה 1גד
:
כי למצוה" :והיה לכם לציצת" (ב'מדבר ט"ו ,לט) אין פירוש אחר מלבד והיה
לכם לאות (כמבואר להלן" ):וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה'"י .1בלשון
המקרא הצורה הלשונית :והיה ל.,..פירושה השתנות לדבר אחר" :והיה ל"…
היינו ,ימלא תפקיד כלשהו יהפוך למשהו .18מן המפורסם שמבחינה פולחנית
(לא אטימולוגית) המונח המסופוטמי SISIKTUMמועיל ל,הבנת המ,לה ציצית.
"סיסיקיטום",היינו קוצת חוטים שבשפת הבגד:גדילים אלההיו משמשים כאמצעי
וחותם,ואות (ת )5ן .19 (abs3 seal and
להטביעבלוחותחומר,שיהו
ז נמצא אתהמילה"גדיל"במובן קשוט שלזרי-פרחים )"("festoons
במל"א ד,י
שעל כותרותהעמודים.ואילו בספרות הרבנית הקדומה מש,מעות המלה הוט שזור,
) (twisted cordוגםמידה שלמה ,aoוגם כשם פועל במשקל קל :לקלוע ,לשזר -
בדומה להוראת המלהבאכדית,ארמיתוערבית.21
יע,
לאחרונההציע שאולליברמן שבמשקל"הפעיל" ,המלה 'גדל'פרושה להצב
לציין .והמלים 'גודלי 'אגודלי כמ,ו "הצביעי מופיעות במובן זה בספרות
ההבנית ומקורן ,המלה "אצבע".22
ולבסוף-,הקריאהופירוש המלה "גדיל"יום להסמוכין בטקסט שנתגלה באחרונה,
היינו משלי בן-סירא במקור העברי9 .דובידין גילה ופירסם נוסחו העברי שמצא
י
16וווק שבמקביל ,שמות י"ג ,טז בא התחליף ל'טוטפת' בפסוק ט "והיה לאות על ידך
ולזכרון בין עיניך ".בדומה לוה מופיעה המלה ' "symboYביחס ל'טוטפות' בתרגום ההדש
לתורה של Jrsבמקום " "frontletשבתרגומים הקודמים .וראה . Speiser,ןנ .מג
," JQR 48 )1957(, 208לכע]ךעלקך".
17מזמן הציעו לתקן את החזרה השלישית של המלה ציצית בפרשה וגרסו" :סימן" ולא
NJPSV "That shall be yourמשום זהאין'צורך
Rאו "fringe
S
" "tasselכפי שעשו ב-
~
)8161H
18 Hebraica) B
בשינויהקריוהיה "לאות" במקום "לציצת"כפי שהוצעב-
18להשמת שמותז' ,ט ; ח,,יב 1ט' ,ט 1גם בראשיתא',ידוטו.
19הפיסקה"4 kun~kki-i" :ח "-sd ki-maן;11-נ;ן.כיומך "ציצית בגוו מייצג הטבעת
חותמו"נדונהיחד עם ציטטות אחרות באותו נושאב. Vorder- -ט Reallexicon der Assyrologie
( 8. 4. Speiser,שפת הבגד) asiatischen .Arch~ologie (Berlin 1968( v.s. Gewandsaum
, (Publications of the American Philosophical Society, 107 )1963( %39(.אפריםפפייזר
20ירושלמי,פסחיםד' -ל"א,ג.,
' ו' .וגםגדיל שערות".
21שבתי
שונים כרך א' עמ' .220ר' גםיחזקאל קוטשר :הדואר (כתב עתבניו-יורק.)1963, 22תוספת רא
176
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
[]7
טבת-אדר תשל"ה
האותות בממשלת המאורעותלפיבן-סיראומגילות מדבריהודה
בחפירות מצדה בשנת 1964היו דעות"חוקרים חלוקות באשר לאוטנטיות הגירסה
שנמצאה בגניזת קהיר .יש שראו נקטעים של הגניזה העתקה נאמנה של המקור
ם.23
העברי,וגששראו בהםתרגום שלגירסהלועזיתשנעריהבימיהביניי
והנה מגילת בן-סירא מחפירות מצדה הוכיחה ללא ספק ,שכתב יד ב' של
הגניזה והערותהשוליים שבו -למרות השיבהמים ,בעיקרו נאמןהוא.יתרעלכן,
ההערות שבנ"י ב' (הגליון) שבגניזה מצביעות עלנסיון לרשום לא רק שגיאות
המעתיק (כפי שהנחנו לפנים) אלא מראה שניס'ו לתקן את הנוסח עפ"י כתבייד
מעוליםאחרים,שעמדולרשותהמעתיקוהקוראים(.זאת מבהתיגאלידיש
פרק מ"ג פסוק ה של בן-סירא דן בחשיבות המאורות 1הן מבחינהפיזית והן
בקשרם ללוח השנה .בנחיר הלל לשמש ,נזקק בן-סירא למלה "גויל" ,אותו מונח
שמצינו גם בסרך-היחד :וזאת הגירסה של שורה 5בכתביד ב' למשלי בן-מירא
של הגניזה,
"כיגדי
ל ה'עושהו(עשהס 23א
ו 25
ודברו 24ינצהאבירי
וגםירחיאריח אותות
ממשלת קץואותעולם
בם מועדוזמני חוק26א".
26
כמעט בל העורכים הקודמים של קטע זה פוסלים את המלה "גדיל" בהעדיפם
במקום זה את המלה הפשוטה "גדול" ,בהולכם בעקבות הערות השוליים (שבכתב
ע קודם כל
היד) והגירסות הקודמות ,אבל פה ,כמו במגילת סרךדהיחד,ישיהכרי
,
ל
כ
ה
ביןהקרי ,עושה ,עושהו ,ועשהו(?) ,כלומר אם מדוברעל נושא,או נשוא תלוי
בניקוד המלה .והקוראים" :גדול ה' עושהו" מפרשים את הפיסקהלפי תהלים מ"ח,
א" :גדול ה' ומהלל מאד" ,כאלו הכונההיא גם כאן להלל את ה' הכליכול -ואין
זהלפיגירסתנו לראה הדףהרצוףלגוף המאמרעם הטכסט שלכלשליכתהמקורות),
והיא שה' עשה את השמשלאותשהיאגדיל.
ואמנם קריאת הפסוק הבאלשורה)6נ
23דעהקיצוניתהיא שלח .גגינסברג .ש. 93עק (.JBL 74 )1955
23א גוסה מגילת מצדה" :עשהו" בחסר; נוסה הגליון "עשה" .ביחס לגירסא "גדול" .מעיר
ידין שכך גםבכ"י ב' והתרגומיםואילו "נוסחהגליון'גדיל' והואשיבוש".
24השווה תהלים קמ"ז ,סו.
25אם כי אחדים מהמפרשים שכימינו מתרגמים מלה 11במובן של "מלאכים"
או "גבורים"(8615," RSV 128. 78, 25מ ("heroes") )'%לפי תהלים ק"ג ,כ כולל גם השמש
ביניהם בהתאם לתהלים י"מ ,ו אנו מבכרים בכל זאת להסביר את המלה "אביריו" בנוסח
שלפנינו במובן """Ieadersמנהיגים" ,כפי שיוצא מן התיאור המפורט בספר חנוך פ"ב–1 ,כ
בתרגום כהנא ואתרים ,משום שתפקידם של "מנהיגים" אלה הוא לפקה ,לחלק ולהבדיל בין
ארבעת חלקי השנה ואת כל צבא השמים במערכת הילוכם .על השמש במיוחד השווה פסוקיח.
" 26יאריח" מלשון אורה =דרך 1יורהדרך.הערה שלי
.מלמן.
14א הגירסה במגילת מצדה" :לו מועד וממנו חג" כלומר על ידו נקבעות העונות וממנו
אנויודעיםמתי חלהחג.
177
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
.
- -
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
שמואל עברי
וגם הירח יארח אותות" וההמשך של מלת היחס "בם" בלשון רבים מוכיחה" ,גדיל" מושא משני,והמכוון :גם השמשוגם הירח הם אותות,
שהשמש הוא הנשוא
ם ז,2
הגורמיםהמכריעים בחלוקתהעתים,התאריכיםהקיימיםועומדי
המייל ויגאל ידין מצא שטכסט ב' של בן-סירא מגניזות קהיר גורס "בם"
(לשון רבים) ,ב,ניגוד לבן-סירא מחפיר'ות מצדה שבו מופיעה המלה "בו" (לשון
יחיד) הוא באלידי מסקנה :אםכי בן-סירא בעצמו מזכיר את הירח בלבד,
שקובע את העונות כפי שנראה מפסוקים ז-ח שבמגילת מצדה ,והערת 'השוליים
בטכסט ב' ,הרי מציאות המלה "בם" בגוף הטכסט ב' ,מוכיחה על הנחה שמדובר
עלשני מאורות.
לאור עובדות אלה אומר ידין,כי מותר להניח שגירסה ב' הושפעה מביקורת
שמקורה ,בעדת ים המלח ,והם בכוונה שינו את הכתוב במגילה להורות שהשמש
הוא הגורםלקביעתהמועדים.
לפיכך מאותה סיבה אנו באים לידי מסקנה ,שהקרי" :הם גדיל" במגילת
הסרך ,%:4שמתייחס לנושא בלשון רבים ,הוא שהיה בגירסה המקורית של
מגילות הכתואין לשנותה .מאידך ,כל מי שמנסה לתקן את הקרי 'ולשנות אותו,
בין אם שינו מעתיקים קדומים ,או חוקר מודרני -הרי הוא מתעלם מעיקרון
מרכזישביסוד תורתהכת.
[]8
%
,/
,.:1…,ין
*
27אלה הטעמים שסותרים גם אלטרנטיבה אחרת ל"כי גדול ה' עשהו" קריאה שדומה
להצעתו של ש.טלמון . 32פ . 89ק ( the DSS (Hebrew) Jerusalem 1961חס ."Essays
שלפיה יש לתקן במגילת היחד ולקרא :השאור ה)גהול( .המאור הגדול) .כדי למנוע קריאה
מסורבלת "בהתחדשם המאור הגדול" בטנסט שקרוב ג"כ לחנוך 83-42בתכנו 00% ofש')
)" Celestial Physicsטלמון ,בעקבותדר .הברמן,מסיים את הפסוק במלה "בהתחדשם" .ואחריו
פותח פסוק בשלים ! המ(אור ה)גדול…אע"פ שנדחו ניחושי גימטריות שבשיר סרך-היחד
שהמונח "מאור גדול" כתואר לשמש שכיח במקורותינו
(. 411ק. cie.ע1% 0פ4ן) אין
להחכדחיודגי
ם בגירסה של בן סירא -הקרי "גדיל"עדיף בהחלט .הלא
בהתאם לקונטכסט ,אבל בסרך-הי
אלה דברי מחבר ספר היובלים " :9:2ויתן ה' את ה ש מ ש ל או ת גדול על הארץ לימים
ולכל עתות השנים".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
[]9
טבת-אדר תשל"ה
האותות בממשלת המאורעותלפיבן-סיראומגילות מובריהודה
הודיות 1QH 12:4-11
ותפלה להתפללוהתחנןתמיד מקץ לקץ
עםמבואאורממ(עונתו)
בתקופותיום לתכונו
לחוקות מאורגדול בפנותערס
רמיצאאור ברשות ממשלת חושך
למועדלילה,בתקופתו לפנות בקר
מא האספו אלמעונתו מפני אור
למוצאלילהומבואיומם
תמידבכלמולדיעתיסודי קץ
ותקופת מועדים בתכונם
באותותם לכל ממשלתם
בתכוןנאמנה,מפי אלותעודתהויה
והיאהתהיהואין אפס
וזולתה לוא הלהולאיהיהעוד
כי אל הדעותהכינה
ואין אחר עמו
Ms. 8, Marginal 1 Masada
בן-סידא
שמש!מופיע בצאתו נכסה
כלי נוראמעשיעליון
.4לשון מאור תגמור נושבת
ומנגרה תכוהעין
סרך היהד 1QS 10:1-8
(אברכנו)עם קצים אשר חקקא
ברשות ממשלתאור
עם תקופתו
ובהאספו אל מע'ון חזק[
ברשית אט)נזורי חושך
כייפתחאוצרווישתהועלת
ובתקופתו עם האספומפני אור
באופיע מאורות מזבול קודש
עם האספםלמעוןכבוד
במבוא מועדים לימי חודש
יחדעם מסורתםזהלזה
בהתחדשם הם גדול לקודשקודשים
ואות למופתחסדיעולם
לראשי מועדיםבכול קץ נחיה
ברשית ירחים לממדיהם
וימיקודש בתכונםלזכרוןכמועדיהם
תרומתשפתים הברכנו
כחוק חרותלעד.
בראשישנים ובתקופתמועדיהם
43
יעשהו
כי גדילי
ודברוינצחאביריו
וגם ירח יאריח עתות
ממשלת קץואותעולם
בם מועד וזמני חוק
בהשלם ח[ק תכונם
יום משפוטזהלזה.
מועדקצירלקיץומועדזרעלמועד
דשא.
מיעדי שנים לשבועיהם
וברוששבועיהם למועדדרור
ובכולהיותי חוק חרותבלשוני
לפרי תהלה ומנתשפתי.
.8חדש בחדשו הוא מתחדש
מהנורא בהשתנותו
179
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il