תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
מידת החכמה בדמותהצדיק שבסרךהיחד
מאת
ברוך שרביט
בסרך היחד 14–2 ,4מצרעים מעשים ומידות של הנתמים למרותה של רוח
האמת ושל הנתונים למרותה של רוח העוול .ניתן ללמוד מהקטע הנ"ל מהי
דמותהצדיקומהי דמות הרשע,לפי תפיסתה של בת מדבריהודה.
,
ן
ו
ד
נ
ה
המצטיין
מידת החכמה מזדקרת מבין כלל המידות של הצדיק,כי בקטע
בתיאור מרוכז ותמציתי' ,מתיחס הכותב לחכמה כמהפעמים במלים שונות" :לתאיר
בלבב איש" (" .1)2 ,4ושכל'ובינה וחכמת גבורהע (".)3 ,4ירוח דעת בכזל מחשבת
מעשה" (" .)4,4והצנע לכת בערמת נול" ( .)6,4קשה'להניח ,שלמלים הללו משמעות
שוה והן מלים נרדפות שבאו לשם הדגשת מידת התכמה המצויה בצדיק .נראה,
ומהמושגים הנ"למורים על צור'ות שונות שלפעולת הש,כל האנושי .2ברור ,שניכרת
בכתוב אודות חכמת הצדיק בקטע הנדון שבסרך היחד השפעת הנאמר בישעיה
י"א,ב .רשומו של פסוק זהניכר גם בכתוב על מעלתו הרוחנית של נשיא העדה
בסרך הברנות ( ,)25 ,5אך חשוב לציין ,ששם הובא רק המושג דעת ,ואילו כאן
הובאומישעיהי"א ,במושגים רביםיותרבענין החכמה ,ואף בעל סרךהיחדהוסיף
עליהם.
הנאמר לעיל מעורר את השאלה :מדוע בעל סרך היחד הקדיש מקום כה נכבד
למיד.ת החכמה בתיאור דמות הצדיק?,
הדבר יהיה 'מובן לאלה הסוברים ,שהאיסיים זהים עם בני כת מדבר יהודה
ותורתם הושפעה מהפילוסופיה היווצת ,3שהרי החכ'מה היתה גורם ראשון במעלה
; 27הודיות
1השורש אור בא בהקשר לחכמה גם בסרך היחד .3 ,2ר' גם סרך הברכות
; 5 ,4צוואתלויד',ג ;י"ח,ג ; צוואתבנימיןי"א,ב.
2לדעת ליבט ,המושגים שכל ו,בינה בכתבי הכת מור,ים על הכושר השכלי ואילו המושג
דעת מתיחס בעיקר לתורת הכת( .ר' מגילת הסרכים ,מוסד ביאליק תשכ"ה עמ' .)42בפרקי
אבות ג',יז ,יש הבהנה בין דעת ובינה ור' שם פירושו של ר"ע מברטנורה .מפרשים האשונים
ואחרונים מבחינים במשמעות המושגים :חכמה ,תבונה ודעת -הנאמרים לגבי בצלאל בן
אורי בן חור (שמות ל"א ,ג) .ר' גם פירושו ש,ל רד"ק לישעיה י"א ,ב .ור' ערך הח,כמה,
אנציקלופדיה מקראית עמ' .128
3בער סובר ,שכת האיסיים ,הם החסיוים החכמים ,נוצרה מהפגישה של המסורת הנבואית
עם התרבות הימנית (ר' ספרו ישראל בעמים ,מוסד ביאליק עמ' .)56–37ביקרמן רואה
אף הוא השפעה הלניסטיתעלהאיסיים (ר' From Ezra 10 the last of the Maccabees -
. 181-182קק . 1968זר).ז . Bickerman. Scho-ken books.ץ .ר' גם The Jewish Sect of
Qumran and the Essenes – 1. Dupont-Sommer The Macmillan Company.
. 132.ק . 1956.ץ.א
,4
526
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
מידת החכמה בדממת הצדיק שבסרך היהד
וק
לפי תפיסתהיפנים ,והדגשת ההכמה בקטע הנדת' ,כבסרך היחד ,ובמקומות אחרים
בכתבי הכת ,4היא תוצאה של השפעהיוונית.
הסבר זה להדגשת מידת החכמה בדמות הצדיק בסרך היחד ובמקומות אחרים
בכתבי הכת אינו נראה מכמה טעמים :יוסף בן מתתיהו ,המתאר בצורה מפרטת
את אורחחייהם שלהאיסיים ומספר אתעיקרי תורתם,אינו אומר ,שהתכמה היתה
גורם חשוב לפי תפיסתם .ואם ,אמנם ,היתה הערכת החכמה 2נל האיסיים דומה
לשלהיוונים לאיתכן שהוא לאהיה'מציין את זאת ,שהרייוסף בן מתתיהו תיאר
אתהכיתותהיהודיותבגווןהלניסטי.
ועוד ,פילון האלכסנדרוני בדברו על האיסיים אומר ,כי האיסיים "מניחים
המה את תורתההגיוןלאנשים הלהוטיםאחרי הפטפוט ,מש,וםשאין בהצורךלרמיגת
השלמות ,לעומת זאת 'לומדים הם בשקידה רבה את תורת המוסר" ומוסיף פילון
ואומר,גי תור'תם דורשת מהם "מעשים נעלים תחת תרגילים (עיומים)".5
קשה להניח ,שכת מדבר יהודה אשר היתה בעלת רגש דתי עמוק ובעלת תורה
ששרשיה נעוצים עמוק בתורת ישראל ,ואשר התנגדה להשפעת תרבות יוון על
היהדות (לדעת חוק,רים רבים כת 'מדבר יהודה קשורה ב"חסידים" שהיו בראונית
תקופת החשמונאים) תסגל 'לעצמה את ערך החכמה ,כפי שהפילוסופיה היוונית
ראתהאותו ,כאשרזהע'ומדבניגודמוחלטלתפיסההיהודית.5
ערכו של המוסר ,לפי הפילוסופיה היוונית ,הוא בהיותו אמצעי המאפשר פיתוח
הכוחות השכליים של היחיד .7ואילו כת מדבר יהודה ראתה את חשיבות החכמה
בהיותה אמצעי לעשית הטיוב" :ואני עבדך הנותני ברוח דעה (לבחור 'ב,א)מת
(וצדק) ולתעב כול דרך עולה"( .הודיות ,יליכט .)26–25 ,14 ,ובהיותה אמצעי
המסייע לאדם לשבח את האל(" :לה)לליה לפי שכלם וכפי דעתם" (הודיות ,ליכט,
קטע .% ,10וגם בהיותה אמצעי לתפיסת רזי אל" :אשר נתתה ל(עבדכה) שכל
דעהלהביןבנפלאותיך"(.הודיות',ליכט.)28,11 ,
,
ם
י
י
ת
ד
ם
י
י
ר
ס
ו
מ
ה
הכת העריכה את הכ'וחךת השכליים ואת המעשים
שהרי שני
גורמים אלו הוו את הקריטריון לקבלת המועמד לכת ולקביעת דרגתו של כל
חבר בכתמדי שנה בשנה ,8אולם לא נרמז בכתבי כת מדבר יהודה שהיא העדיפה
את החכמה על המעשים המוסריים-דתיים ,ואלו הפילוסופיה היוונית ראתה את
המידותהשכליות השובות עתרמהמידות המעשרות.9
יוצא ,איפוא ,שאין 'לחשוב שהדגשת החכמה בסרך היחד 14-2 ,4ובמקומות
אחרים בכתבי ה'כתהיא תוצאה של השפעהיוונ.ת.
המושג "דעת" מופיע בקטע הנדון בסרך היחד ובמקומות נ,וספים בכתבי כת
4ר'
למשל סרך היחד
,11 ; 21 ,5 ; 4–2 ,2
:1הודיות
; 26 ,7
:28 ,11ברית דמשק
.7-2 ,6
5
6
7
8
9
ר'על חרותהצדיק,פילון האלכסגדרוני,יב-יג (בתרגוםשסיין).
' אמרת ,הוצ'דביר ,עמ' .148-137 ; 94-57
ר'הפילוסופיה העבריתהעתיקה,י
ר' שם עמ' .140
ר' סרךהיחד .24-23 ,5 ; 14 ,6
ר'הפילוסופיה העברית העתיקה ",אמרת ,עמ'.160
527
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
ברוך וברביט
[]3
מדבר יהודה .10יש חושבים ,שמושג זה קשור בגנוסטיקה וניכרת השפעת תורה
זו בכתבי הכת .11סברהזוכבר דחו כמהחוקרים ,12הנראיתדעתם.
בבואנויברר את ורקע ואת המגמה של הדגשת החכמה בתיאור דמות הצדיק
בסרך היחד ובמקומות אחרים בכתבי הכת עלינו לזכור שבספרים החיצוניים
מצויינת החכמה כאחת המידות של הצדיק :בספר חנוך א' ,א' ,ב (כהנא) נאמר:
"ויאמר חנוך איש צדיק אשר עיניו נפקחו בידי השם ויתז מחזה קדש בשמים
ומהם בינותי את אשר ראיתי 'ולא
אשר הראוני המלאכים ומהם שמעתי
,
'
ד
לדור הזה כי אם ל(דור) רחוק אשר יבוא" .ובספר יובלים יז נאמר לגבי
חנוך" :הוא הראשון מבני האדם אשר נולדו בארץ אשר למד ספר המדע וחכמה
וגו'" .על הצדיק ,שהוא בגדר בחיר אל ,נאמר בספר חנוך א' ,נ"א ,ב-ג" :הכבחיר
ישב בימים ההם על כסאיופיו יפיק כל מסתרי חכמה ועצהכי אדון הרוחות נתן
לו (אלה) ויפארהו" .13ראוי לציין ,שבספר חנוך א' ,מ"ט,ב_ג ,נאמר על בחיר
השם כי "בו תשכון הות החכמה והרוח אשר תתן ברנה והות דעת וגבורה ורוח
הנאספים בצדק" .ניכרת כאן הקבלה לנאמר אודות הצדיק בקטע הנדון בסרך
היחד .דמיון מכמה בחינות לנאמר ע'ל הצדיק בסרך היחד אפשר למצוא גם בנאמר
על הכהן הנבחרבצוואתלויח',ב.
העיון הנ"ל בספרים החיצוניים מראה שמידת החכמה נחשבה למידה חשובה
של הצדיק .מידה זו מיוחסת לנבחרי אל :לחנוך הצדיק ,לכהן הנבחר ,הנזכר
בצוואת לוי ,ליוסף הצדיק ,לפי חכמת שלמה י' ,יג ,וליראי השם ,לפי בן סירא
ל"ב ,טז.
בהקשר לכך יש להז'כיר,כי חברי הסנהדרין היו צריכים ,לפי דברי הגמרא,
להיות מחוננים בחכ'מה ובמידות מוסריות" :שולחים בכל עיירות שבארץ ישראל
וכלמי שהיו מוצאים אותו חכם ,עניו ,שפוי,עין טו'בה ,נפש שפלה ,רוח נמוכה,
.14
לב טוב ,יצר טוב ,חלק טוב -היו מושיבים אותו בבית הדין שבהר
אפשר להסיק מהנאמר לעיל ,שבתקופת בית שני יחסו השיבות הבה למידת
ההכמה .יתכן ,שבאמרת ר' חנינא בן דוסא" :כל שמעשיו מרובין מחכמתוה,ביחתכ-מתו
מתקיימת ,וכל שחכמתו מרובהממעשיואין חכמתומתקיימת" - .15נשמעת ביקורת
כלפיהנוטים.להחשיביתר על המידה את החכמה ,שכן,חנינאבן דוסאוחוני המעגל
מיצגים את "אנשי המעשה" ,שהצטיינו במעשיהם 'ולא בחכמתם ובלימודיהם".1
הבי
10ר' למשל סרךהיחד :25-24 ,10 ;18 ,9 ;4 ,4 ;1 ,3 ;12 ,1ה,ודיות .28,11
11ר'
Le Monde Juif vers 10 temps de Jesus – Charles Guignebert.
~aris.
. 276.ק Michel 1969.חEditions 111"1
12ר'דברי פלוסרבאנציקלופדיהעברית ערךגנוסטיקה.
. 562-565עק The Judaen Scrolls – );. 1). Ddiver. Basil Blackwell. Oxford 1965.
ר' 4. Burrows (Traduit par Glotz). Laffontג Les Manuscrits de lEL rner Morte -
. 289-298.קק 1965
13ר' גם ספר חנוך א' ,ה' ,ח .ובבן סירא כ"ז ,יא נאמר" :דברי צדיק תמיד חכמה".
14ר'ירושלמי סנהדרין א',ד ;בבליסנהדרין פ"ח,ב.
15ר' אבות ג' ,ט.
16
ר' חסידים ואנשי מעשה והנביאים הראשונים -גד בן'עמי צרפתי ,תהביץ ,טבת תשי".1
528
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
[]4
בית מקרא )נט(
מידת החכמה בדמות הצדיק שבסרך היחד
יחוס החכמה לצדיק ע"י הספרים החיצוניים שהזכרנו ,שאליהם היתה לכת
מדבר יהודה זיקה ,יכול להסביר את הופעת מידות החכמה בדמות הצדיק שבסרך
היחד .גורם נוסף העשוי 'להסביר זאת הוא העובדה ,שבמק,ומות שונים במקרא
מיוחסת החכמה לצדיק ,וקירורה היא בעשית הטובי ,1והמקרא הרי היה יסוד
לכתבי הכתולספריםהחיצוניים שהזכרנו.
התורה ,18
של
ת
י
ל
ע
ו
השפעתם
קלית ערךלימור התוהה בתקופת ביתשני
חכמי
היו ,כנראה ,הגורמים העיקריים ליחוס ההכמה לצדיק ע"י הספרים ההיצובים
וע"י כתבי כת מדבר ההודה .בהיות 'לימוד תורה ערך נכבד ביותר בתקופה זו,
לא יתכן היה לתאר צדיק שאינו הוגה בתוהה ומקיים את מצוותיה ,ויחסו לו
חכמה כי היא קימורה בתורה ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי במקומות ש'ונים
במקרא ובספרים החיצוניים" ,1משום שלימוד תורה וקיום מצוותיה מותנים
בהבנתה .כת מדבר יהודה ראתה גם היא את לימוד תורה ואת שמירת המצוות
כערכיםהשוביםוהכרחיים ס ,2ומשוםכך גםהיאיחסהלצדיקחכמה.
ד 21
בעל מגילת ההודיות ,שאפשר לראותו כהתגלמות דמות הצדיק שבסרך היח
מודה לאל על שהעניק חכמה" :א(ודכה אדוני) כי השכלתני באמתלה וברזי
פל(אכה) הודעתני"" .)27-26 ,7( .ברוך אתלה אדוני אשר) נחתה ל(עבדכה) שכל
תעה להבין בנפלאותיכה" ((" .)28–27 ,11א,ודכה) אדוני הנותן בלב עבדך בינה
(ולהשכיל בכולרזינה ולהתבונן בפלאיך)" (.)9–8 ,14
ק
י
נ
ע
ה
המובאות הללו מדגישות שתודות לחכמה שהאל
לבעל ההודיות הוא זכה
להשיג אתרזי אל.
השגת רזי אל נחשבה ע"י כת מדבר' יהודה לאחת 'מסגולותיה ,המציינת את
עליונותה על מתנגדיה .22האדם ,לפי דעת הכת* הוא יצור שפל ,ואין הוא מסוגל
להשיג את רזי האל 23בני הכת זכו להשיגם בזכות החכמה שהאל העניק להם.
השובלציין ,שבקטע המתאר את הצדיק בסרך היחד 'נאמר ,שהצדיק "חבא לאמת
רזי דעת" ( .)6 ,4משמע ,שהצדיק זבה לרזי אל :הואיל והורגתם מותנית בחכמה,
הוזכרה החכמה לגבי הצדיק גם מסיבה זו ,שהרי כל אלמת שנזכרת השגת רזי
אלבכתבי הכתמצויינתעלידה החכמה .24
,
ט
ר
פ
ב
ד
ח
י
ה
ה
הטעמת החכמה בכתבי 'כת מדבר יהוד
ל
ל
כ
ב
ובקטע בסרך
המתאר
,
ת
כ
ה
את הצדיק ,שהוא בבחינת הטיפוס האידיאלי של איש
מובנית לנוכח
יו
17ר' למשל :משליב,,ז ;י' ,לא ; י"ד ,טז ,תהלים ל"ז,ל.ישעיהי"א,ב.
18ר' תולדות עם ישראל בימי קדם -מלמט ,שטרן ,ספראי ,בעריכת בן ששון ,דביר ,עמ'
.226–425ר' גם הסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל ,-בארון ,מסדה ,תשט"ו עמ' .117-116
19ר' נחמיה ה' ,ג ,ז-ח .ירמיה ח' ,ח .תהלים קי"ט ,לד .דברים ד' ,ו' .בצוואת נפתלי
ח'-1 ,ט ,נאמר" :כי גם מצוות התורה שני פנים להן ובתבונה תמלאנה" .ר' גם חנוך א',
צח ,ג; בןסירא י"ט,כ.
20ר' סרךהיחד .8,1 ; 8—6 ,6
21ר'בעניין זהדבריליבט במגילת ההודיות ,מוסדביאליק עמ' .39-38
22ר' הודיות .28 ,4 ; 11 ,13
23ר' שם .21 ,15 ; 33-32 ,7
24ר' למודלהודיות .28 ,4 ,11 ; 27-26 ,7 21 ,1סרךהיחד .4-3 ,11
י
529
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ד
בית מקרא )נט(
צרוך שרביט
[ט
הפולמוס החריף שהיה לכת עם מתנגדיה 5ק אותם היא מכנה בכיניים שתיםי
"דורשי .חלקות" " ,26אנשי מרמה"י" ,2דורשי רמיה" " ,28מליצי 'כזב"י" ,2עם
לא בינות" ,aoכינויים אלה קשורים בטענה העיקובית ,שטענו אנשי הכת כלפי
מתבגדיהם ,שלכת הפרוש הנכון לתורת משה ,שהשיגו בזכות החכמה ,שהאל
העניק להם' .בעל ההודיות בדברי הפולמוס החריף שלו עם מתנגדיו אומר:
"אודכה אדוני כי האירוחה פני לבריתכה" (הודיות .)5 ,4הנאמר לעיל מסביר
ה 31
משום מהיש זהמזשג חכמהבכתבי הכת באבמקים המושגתור
י האל נתפסה ע"י כת מדבר יהודה כחסד שהאל גומל
הענקת החכמה עליד
י האל .32
ת
ר
י
ח
ב
ל
ם
ד
א
ה
ת
ו
לנבחריו,והיא אחד האות
ע"
הצדיק המתואר בסרך היחד ( )6–4 ,4הוא ,למעשה ,הדמות האידיאלית של
חבר כת מדבר יהודה, ,ההוא בבחינת הנבחר שבנבחרים' ,לפיכך לו הוע'נקה החכמה
המשלמת .המושגים הרבים בעמין החכמה בתיאור הצדיק באים ,כנראה ,לבטא
את זאת.
בעל סרך היחד מבליט בתיאור דמות הצדיק את מידת החכמה 'מהטעמים,
שהזכרנו לעיל ,אבל אין הוא רואה אותה במידה נעלה על יתר המידות ,שהצטיין
בהן הצדיק ,שכן ,הוא טורח לפרט מידות מרסריות רבות על יד מידת החכמה,
משום שהוא מיחס להן חשיבות ואף הוא חוזר פעמים במלים שהנות בקטע תמציתי
זה על מידת הצניע'ות' .מבחינה וו שוה גישתו של קטע זה ומבסרך היחד לגישה
שבכתבי בת מדבר יהודה האחרים ,המדגישה את מידת החכמה ,אךאינה נותנת לה
מעמד בכורה.
25
ר'הודיות .4,5-5 ,4
26ר' שם .32 ,15 ,2
הנ ר' שם .20 ,4
28ר' שם .34 ,2
29ר' שם .10 ,4
30ר' שם .19 ,2
" 31למוד את השכל הנמצא לפי העתים וגו'" (סרך היחד .)14 ,9ור' הכרי ליכט הודיות
עמ.43—42 ,
32ר' למשל הודיות .27-23 ,13 ,14
530
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il