טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
[]1
זיראתה'לביזמוסרחכמה*
בי
וף.ג,י-~-ן"-
%
.
%
.,
'.
פ '::4
'
( ,4%….,י.
ע
,.
(.
(/
יןיי
,ל
. -
(שתימהדורותיו שלספרבן-מירא)
,
,,4
45י"
מאת
וולפגנג רות
אופיו של ספרבן-מירא והמתחבין יראת ה'לבין מוסר חכמה
ספרבן-סירא הוא סמרארוךומגוון .בחמישים ואחדפרקיואנומוצאיםחיבורים
חכמתיים קצרים על כלמיני דברים ונושאיםיום-יומיים ,הנוגעים במיוחד בקשר
שבין אדם לחברו .אנו שומעים עלכיבוד הוריםוחינוךילדים ,על חובותחברתיות
ואישיות ,אולםגם עלהרצוןהחפשי וההשגחההפרטית .אנוקוראים שםגםתפילות
לה',ודיונים על החכמה ,המוסרוהבינה ,ועליראת ה' ושמירת המצוות .אודכם של
חיבורים אלה שונה; כולם מורכבים מיחידות של שתי שורות המקבילותזולזו.
בעבר הקרוב התווכחוחוקרים אםיראת ה'היא המחשבההמרכזית של הספראו
מוסר חכמה .1אמנם ,בספרנמצאיםחיבוריםופסוקיםהתומכים באפשרות הראשונה
ועל-ידםחיבורים אחרים התומכיםבשנייה .שתי דוגמאות בולטות :מ',יח-כזו-נ',
כז-כס .בפרשה הראשונה יראת ה' היא השיא והדבר הנעלהביותר בעוד שהחכמה
נזכרת אך ורק כבדרךאגב .בפרשההשנייה ,שבה מדברבן-סיראעלאופיוהכללי של
ספרו ,חכמה ,מוסרובינה הם המושגיםהמרכזיים,בעודשיראת ה'אינה נזכרתכלל!
* הרצאת אודח ,החוג למקרא והחטיבו לספרות חיצונית וספרות יהודית הלניסטית של החוג
למחשבת ישראל ,האוניברסיטה העברית בירושלים ,י"ס באייר תשל"ט ( .)16.5.79ד"ר רות הוא
פרופסור למקרא בסמינר התיאולוגי גארט-אונגלי שליד האוניברסיטה הצפון-מערבית ,אונסטון,
אילינוי ,ארה"ב .בתקופהשביןינואר למאי 1979שהה בחופשת שבתוןבירושלים ,במוסד האקומני
למחקר תיאולוגי ,טנטור .המחבר מבקש בזה להודות לעמיתיו באוניברסיטה העברית על הזמנתם
ולחבריו בירושלים על עזרתם הרבה בשיפור סגנונו.
Josef'Haspecker, Gottesfurcht beiJesus Sirach )14.8. 30; Roma 1967( 1מציעכייראת
ה' היא המוונג המרכזי של בן-סירא ,342-336 ;201-196אולם אJohann Marbdck, Weisheit 5
( W'andel )888 37; Bonn 1971מדגישכי החכמה היא הנושא החשוב ביותר (.)132-33
150
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בין יראת ה' לבין מנסר הכמה
לפיכך ,המתחשביןיראת ה'לבין החכמה הואבעיהגדולהלמפרשי ספרנן-מירא.
[]2
המטרה של מחקרי ושיטתו
בהרצאתי אני רוצה לפתור בעיה זו עלידי ניתוח המבנה הספרותי של ספר
בן-סירא .מטרתיהיאהבירור של ההשקפותהחברתיותאוהדתיותשיצרו את הספר
(איננידן בשכבות הקדם-ספרותיות) .במלים אחרות ,מחקרי הוא מחקר שלעריכה.
הניתוחשלימבוססעלהנוסחהיוונימפנישזהוהנוסח השלםהעתיקביותרשבידינו.
שימור הנוסח העברי שלקטעיםמהגניזה הואבעיהבפניעצמה .בכלאופן,נוסחזה
מאוחר ורחוק מהנוסח המקורי שתירגם נכדו של בן-סירא באלכסנדריה ב132-
לפסה"נ .גם הקשרבין הנוסחהיוונילנוסחהלטיניולנוסחהסוריאינומענייניפה.2
את מספרי הפרקים והפסוקיםאני נותןלפי מהדורת השבעים של ראלפס.3
מפרשי ספרבן-סירא,במיוחד סמנדוסגל,4ניסולקבוע אתהסידור ואת המסגרת
הספרותית שהיו בלב בן-סירא .אינני סוקר פה את הצעותיהם .כמובן ,הם לא
השתמשובשיטת המחקר שלעריכהספרותית,אולםשימשויסודחשובלכלהמחקר
שאחריהס.5
שיטתי מבוססת על שאלות כגון אלה:
,
ת
.1האם נמצאים בספריחידות ,שורו ניבים אומלים שהםשוניםמן הפרשות
אוהפרקים שלהם?במליםאחרות ,האםישבספראחדותספרותית? אםלא ,מהטיבו
של החומרהמשני?הישעדויותמספיקות שלעריכהמשניתכלליתואחידה? אםכן,
מה אופיה של עריכהזו ,מה מגמתה ,מה הרקע שלה ומה תפקידה?
.2אםישלספראחדותספרותית ,מההעדויות שלמבנהומסגרתספרותיים? מה
טיבן של היחידות המרכיבות אותם ,מה מגמתן ,מה הרקע שלהן ומה כוונתן? מה
תפקידו של הספר?
.3אם נמצאותעריכות שונות ,מה הקשרביניהן? כיצדהן מבארות את הספר
שידינו?
י נכדו
המהדורה של ספר בן-סירא עליד
מפרשי ספרבן-סירא חושביםכי הוא אחידמבחינה ספרותית ,אף-על-פי שהוא
18]6601 2גסוקר את המחקר הנוכחי מ 1966-ב.71/3)1975( ,177-80Theologische Revue~-
Alfred Rahlfs, Septuagintas, vol. 11 (Stuttgart, 1952( 3
Rudolf Smend, Die Weisheit des Jesus Sirach erklart (Berlin, 1906( 4משהצבי סגל,
ספר בן-סירא השלש( ,ירושלים ,תשל"ב).
Marb~ck 5סוקר את המחקר הספרותי-העיוני מ 1966-ב,180_83 Theologische Revae~-
(.71/3 )1975
151
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
ת]
טבת-אדר תש"ם
וולפגנג רות
לא חובר בבת אחת .כךכותב סג …" 4בחר,בספרגדול כמ איאפשר שנתחבר
בבת אחת ו~י אתו תכמת קבתה מראש"( אף שואל אם נמצאת בספר שכבה
ספרותית נפרדת ,הרומזתכי ספרזה חוברלפי'פיטה ומגמהאחידה .נראה לקכייש
עדות לשכבה כזאת .הנה דוגמאות אחדות:
מ',יח-כז ופרשות דומות המשבחות את יראת ה'
הפרשה מ' ,יח-כז שוברת את הזרם הספרותי של יחידה מ' ,א-מ"א,יג .פה
נמצאתדוגמה ברורה של "חזרה מקשרת" :בסוף הפרשה שלנו נמצאהניב "כמוגן
עדן" ,ואותוניב מסכם בנוסחהיווני אתהיחידה הבאהלפני הפרשהשלנו.היא גם
מדגישה,כייראת ה'היא "כעדן ברכה" ,טובהוחשובהיותר 5כלהערכיםהנזכרים
שם ,כמו "ילד,עיר ,תכמה ,חלול,יופי ,אוהב ,והב ,חול" .בדרךכלל ספרבן-סירא
נותן מקוםנכבדלחכמה ,בד בבד עםיראתה'(י"ט ,כ) אוכמו השלמה שליראתה'
(א',יד) .אולם בפרשתנו יראת ה' לבדההיא שיא שלחייםטובים ,והחכמה נזכרת
בתחילת הפרשה כענין משני בחשיבותו.
גם הפרשה כ"ה,ז-יא שוברת את הזרםהספרותי שלהיחידותהשכנות(שובחזרה
מקשרת!) ,ויראת ה' היא גבוהה מהחכמה" :מהגדול המוצא חכמה ,אךאיננוגדול
מיראי ה"' .יש עוד פרשות כאלה שבהן נשגבה יראת ה' באופן בולט בהשוואה
לחכמה והשוברות אתהזרםהספרותימהיחידותשלפניהןעדליחידותשאחריהן(א',
יא-יג,יד,יז;ב',ז-י;ו',טז'2יז;; ט"ו,יג; ט"ז,ב; כ"א,ק כ"ה,ו;כ"ו,ג,2ד;;כ"ז,ג;
ל"ד,יג-סו;נ ,כט .2פרשות אלהמעוררות את השאלה :האםקייםבספרהשלם מתח
מסוייםבין יראת ה'לבין מוסר חכמה? נפנה לפרשות אחרות שבהן יראת ה' היא
חשובה ביותר.
ט"ו ,א ופרשות דומות המדברות גם עליראת ה'וגם על שמירת התורה
בפסוק ט"ו ,א נמצאהניב "ירא ה'" יחד עםהניב הנרדף "תופס תורה"" :כיירא
ה' יעשה זאת ותופש תורה ידריכנה" ,כלומר ,לפי החכמה .גם פסוק זה שובר את
הזרם הספרותי שלהיחידהי"ד ,כ-ט"ו ,ח ,שבה מתוארחיפושמצליח של החכמה.
פסוק זההוסיףלרעיון שליחידהזורעיון נוסף ,חדש .והנה פה "ירא ה'" הוא שם
נרדף ל"תופש תורה".ישעוד פרשותופסוקים שבהם נמצא~םניבים אלהכמושגים
נרדפים (א' ,כו-כח ,ב' ,טו-יז; ט' ,טת ,טע; " ,יט ,4,2כ ,כב ,כד; ט"ו ,טו,יח,יט;
י"ס ,כ ,כב ,כד; כ"א,יא; כ"ג,כז; ל"ב,טו-טז) .דוגמהבולטת נמצאתביחידה כ"א,
יא-יז ,שבה הפסוק הראשון נוסף ליחידה כדי להדגישכי "שומר תורה" מצליח
בחיפושו אחר החכמה(לפי הנוסחהיווני)" :ויראתה' תכלית מוסר".היחידה עצמה
חוץ מפסוק כ"א ,יא ,דנה אך ורק במוסר.
6סגל ,ע' .13
152
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בין יראת ה' לבין מוסר חכמה
[]4
דוגמה אחרתהיאי',יט-כד .שםהשורותיט '3 2כ ,כב ,כדנוספוליחידהמקורית
הדנה בכבודהראוי לחכםובקלוןהראוי לרשע(כג) .ההוספה מפרשתומרחיבה את
היחידה היסודית כתקבולת מנוגדת "יראי ה' -עוזבי המצוות" – .הדוגמה
האחרונההיא הפסוקהסופי של פרק כ"ג .אחרי ההרשעה שלאיש ואישהנואפים
והאישורכי הם אמנםיענשו ,באות שורות אלה" :וידעוכליושבי ארץ …כיאין
טוב מיראת ה'ואין ערב משמורמצוותיו".זוהי הוספה ברורה ,המפרשתומרחיבה
את המחשבההמקוריתבכיוון של ההשקפההמקיפה"יראתה' -שמירתמצוותיו".
כסך הכל פרשות ופסוקים אלה דומים לפרשות של "יראת ה'" שכברדנו בהם
בהעדפה של יראת ה' על החכמה .הם מוסיפים לאלה את המקביל "יראת ה' -
שמור המצוות/תפוש התורה".
ם
י
א
צ
מ
נ
שבהם
ם
י
ק
נפנהעכשיו לפרשותולפסו
ק
ר
ו
ר
ו
מ
ש
"
ם
י
ב
י
נ
ה
המצוות"
אך
או "תפוש התורה" ,אוניבים נרדפים.
ו' ,לב-לז (לז; )2יפרשות מקבילות הדנות במצוות ה'
היחידה ו' ,לב-לז מזמינה את התלמיד לעשות כל שביכולתוכדילהגיע לחכמה.
בגוףיחידהזואנוקוראים" :ראה מהיבין ושחרהו ותשחוקבסיפירגליך".אחריזה
הנוסחהיווני מדברעל מצוותה'וחוקותיו,מזמין אתהתלמידלהתבונןבהןוממשיך,
כיהואיבין אתלבו.הרי שהמשפטעלמצוותה'שוברגם אתהזרםהספרותיוגם את
המחשבה שליחידהזו:ביחידההיסודית המורה החכם הואישכיל אתלב התלמיד,
אולםלפי המשפט הנוסף המצוות מוסיפות דעת לתלמיד .יש עוד הרבה דוגמאות
כאלה :ו',לז ;2 ,י"ס,יז
; כ"ג ,כג; כ"ד ,כג ;2כ"ח '21 ,ז;; כ"ט ,א ,ט,יא; ל"ב ,כג'2
כד;; ל"ג'ב-ג; ל"ד'ח; ל"ה ,א-ד;ל"ז,יב ;2ל"ט ,א'2ב,ח; מ"א ,ח'2ט;; מ"ר,כ;
מ"ו ,טז ;,מ"ט ,ב ,ד ;3נ"א ,יט')4'2
;2
אנידן פה במפורט בשתי דוגמאות בולטות.
בשבח החכם המצליח (ל"ת ,כד-ל"ט,יא) הוא מתואר כחכם העושה היטב את
עבודתו .לכן הוא מוזמן לעצת עם,לענייני קהל ,לכסא שופט ,לחוק ולמשפט ,לתת
מוסר השכל ולהבין במשלי חכמים (ל"ח ,לב-לג ,ל"ט ,ז-יא) .איננו שומעים
ברשימות האלה דבר על "התבונן בתורתעליון" ,אולם בתיאור המרכזי של החכם
המצליה נמצאים גם הניבים האלה "ומתבונן בתורתעליון …ובנבואות יהגה"
(ל"ט ,א,ח) .נראה ,שאיזכורזהאינו תואם את רשימותתפקידיוהאחרים .הוא גם
שובר אתהזרםהספרותי והמחשבתי שלהיחידה(ל"ת ,כד-ל"ט,יא).שניניביםאלה
מפרשים ומרהיבים את המחשבה של היחידה המקורית בכיוון המושג "תורת
ה'/נבואה" .לפיכך השורות ל"ט ,א ,4,2ח נוספות להשקפה "תורת התיראת הס'.
היחידה ,U"Dד-ז מתארת בקיצור ולפי השיטה התיאולוגית של "הנביאים
הראשונים" את חטאת המלכים של ממלכת יהודה "חוץ מדוד ,חזקיהו ויאשיהו"
153
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
[]5
טבת-אדר תש"ם
וולפגנג רות
ומוסיפה אתהמלים"ויעזבותורתעליוןמלכייהודהעדתומם".האיזכור של",תורת
עליון" שובר פה את הרצף הספרותי (חורה 'מקשרת!) ומשלב רעיון נוסף ,חדש,
ליחידה המקורית.
לבסוף אדברבקיצורעלפרק נ"אמפני שגם שם עומדת "שמירת התורה" במקום
החשובביותר .נראה,כי פרק זה נספח עלהיפר,מפני שהוא בא אחריחתימתו של
בן-סירא ב-נ' ,כז-כס .הפרשה נ"א ,יגבל היא אוטוביוגרפית וקרובה במחשבתה
למבואות החכמתיים על חיפוש החכמה בחלק הראשון ,שבהם אדון למטה .קטע
ממסורתזו נמצא במגילות מדבריהודה .7שם הוא מיוחס לא לבן-סירא ,אלאלדוד
המלך! חשובבשבילנוכי בנוסח הקומראני חסרותשתי שורות בפסוקיט,שקרובות
באופיין ובאוצרמיליהן למגמת המהדורה שלנכדו שלבן-סירא:גםהןמדגישות את
יראת ה' ואת שמירת המצוות .נראה שנכדו שלבן-סיהא עיבד את הקטע המסורתי
והעצמאי הזהלפישיטתווהוסיף אותו למהדורתוכסיוםראוי .עלכן הסוףהמקורי,
המדגיש את החכמה (נ' ,כו-כט) ,איננו המשפט המסיים את הספר.
סיכום הממצאים :שכבה שלעריכה כללית משנית
בסך הכלשייכים לשכבהזו כחמישים פרשות ,פסוקים ,או שורות;.כלומר170 ,
שורות לערך ,אוחמישהאחוזים של הספרהשלם .הםמפוזרים בספרהשלם :כנראה
הם שכבה מפרשת שנוספה לספרהיסודי .פרשות אלה שוברות את הרצף הספרותי
וניתנות להפרדה ממנו בקלות.הן מפרשות ומרחיבות את המחשבות שליחידותיהן
לפי המושג "שמור המצוות /תפוש התורה -יראת ה'" ,ולפעמים עומדות במתח
רעיוני עם ההקשרשלהן .השקפתן מקיפה מאד ,ומגמתן הבולטתביותרהיא הדגשת
העליונות של שמירת המצוות והתורה ויראת ה' על כל הדברים האחרים ,במיוחד
החכמה .החכמה היא אך ורק ראשיתה של יראת ה' ,בניגודלרעיון המובע בספר
משלי א'אובספרבן-סיראהיסודי .שםיראתה'היא ראשיתה של ההכמה(משליא',
ו;בן-סירא א',יד,ב) .בשכבה שלנויראת ה'היא ההשלמה והשיא של החכמה.לכן
אני מסיק,כי פרשות אלה הן שכבה אחידה המפרשת את ספר בן-סירא המקורי
באופןמסויים .מה המגמה ומה הרקע של שכבה זו? ומה תפקידה?
מסקנה :שכבהוו מתאימה את ספרבן-סירא (המקורי) לתנאי הגולה
תשובתו נמצאת בפרשה ל"ה ,א-ד שכולהמתייחסתעל השכבההזו .שםמופיעה
המילה "מצוות" פעמיים והמילה "תורה" פעם אחת .אנו גם רואיםכי פרשהזו
שוברת את הזרם של היחידה ל"ד ,יח -ל"ה ,כד ,הדנה בקרבנות .יתר עלכן,
פרשתנו דנה לא בקרבנות ,אלא במעשי מוסר שהםשווים לקרבנות ,למשל" :גומל
., 1967(, 115 7ץ.א .Sanders, TheDeadSea Psalms Scroll(Jthaca,ג7.
154
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בין יראת ה' לבין מוסר חכמה
חסד מקריב ועוורה צדקה זובח תודה" .במילים אחרות ,מעשים מוסריים
כנגד קרבנות .פרשהזו מתאימה לאנשים שאינםיכולים או אינם רשאים להקריב
קרבנות .מי הם?
הנה ,שתי אפשרויות .הם יהודים ,אזרחים או גרי-צדק ,שבגולה אינםיכולים
להקריב קרבנותממשיים ,או שהם"יראי ה'" במשמעותטכנית,כלומר ,לאיהודים
ולאגויים,כי אםדבקיםביהדות.ביוונית foyoapevoz rdveedv:הם הצטרפולבני
ישראל בגלות ושמרו את מצוות התורה ,אולם לא נימולו ,וכך לאהיוליהודים
שלמים.יוסף בן-מתתיהו,הברית החדשה,פילוןואחדיםממכמיישראלמדבריםעל
יראיה' ועליראתה' במשמעותטכניתזו.איננייכוללחקורכאן נושאזה.8אני רק
מצביע על איגרת אריסטיאס ,234שבה נאמר,כיעדיף לעבוד אתה' לא בקרבנות
[]6
שקיים
ובזבחים ,אלא בלב טהור ובאמונה אדוקה.
,
שתי האפשרויות האלה (יהודים בגולה או יראי ה' במשמעות הטכנית)אינן
מנוגדות בהנרחזולזו ,אם הרקעלשכבהזוהוא "התרגום" שלספרבן-מיראהמקורי
"והשלמתו" עלידינכדו שלבן-סירא ,כמושנכתבבמבואהיוונישלו.לכןאנימציע
כי נכדו של בן-סירא הוסיף את פרשות השכבה ,בדיוק כמו שהוא כתב במבואו
(שקשה לתרגום),כי הוא "גם תירגם וגם השלים" את הספר שלזקנו בשביל אלה
שרוצים"לחיותלפיהתורה" .9בכלאופן ,החורה המקשרת באחתמפרשותינונמצאת
רקבנוסחהיווניולא בנוסחהעברי! -הצעתייכולהלבארמדועהניבים"יראתה"'
ו"-יראי ה'" נמצאים כמושגים מרכזיים בשכבה זו ,צד בצד עם הניבים "שמור
המצוות /תפוש התורה" .האופי ההוראתי והאופק המקיף של מהדורהזו תואמים
את המצב של היהדות בגולה .הצעתי גם יכולה להסביר מדוע ספר זה נמסר רק
ביהדותההלניסטית המוקדמת ,ומדוע קיבלההכנסיה את הספרלכתבי הקודש שלה
וכינתה אותו "(ספר)כנסייתי" ) (ecclesiasticusתיאורמוכן ומקיף של מוסרדתי
בכל ההבטים שלהחיים.
עכשיו נפנה לספר בן-סירא היסודי ,כלומר ,הספר שחיבר בן-סירא בירושלים
בערך בשנת 190לפסה"נ.
הספר המקורי שלבן-סירא
מבוא
ו
ד
כ
נ
אם שלבן-סיראיכולהיה להשלים ואחרכך לפרסם את הספר שלסבולפי
8על יראי ה' יאה 111: Proselytes and God-Fearers" Theץ Kirsopp Lake, "Note
, 1933(, 74-96מ60תס]) עBeginnings Of Christianity 1/
IHaspecker 9סוברכי הפרשות עליראתה' חוברועלידיבן-סירא עצמו ומבטאות את ההשקפה
שלו (.)336-42
155
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
ה]
טבת-אדר תש"ם
וול פגנג רות
השקפתוהדתיתבשבילהיהדותבגולה,באלכסנדריה,הרי שהספרהמקוריהיהיסוד
ראויוהולם להשלמהכזאתוגםדישונהבמגמתו מהשקפתושלהנכד.במלים אחרות,
אנומקווים למצואגםהמשכיותגםאי-המשכיותביןשתימהדורותאלה.לפיכךאנו
שואלים מהאופיו שלספרבן-מיראהיסודי ,מה המסגרתהספרותיתשלו,מהמגמתו
ורקעו ,ומה תפקידו?
נ /בז-בט ,חתימתבן-מירא בסוף ספרו ,מדגישה את מוסר החכמה.
בפרשה הזאתנותןבן-סירא ,את שמו השלםוגם מתאר אתהאופי שלספרו .הוא
כולל "מוסר" (4וש~זם7נ) שלבינה ושכל שהוציא בן-סירא כ"חכמה מלבו" .הוא
מוסיףכי אשרי האיששיהגה באלה ,הואיחכםויצליח בכלמעשיו,מפני שאורה'
הואדרכו .בשבילבן-סירא ספרו הוא ספר החכמה והמוסר ,ויראת ה' אינה נזכרת
ם אחדים שינו "אור ה'" ל"יראת ה'",
כלל! (שימו לב כי כתבי-ידיווניי
~
נראה שהםהרגישו במתחוניסו לבטלאותו ).בכלאופן ,מוסר וחcכaמה
ו~
df
ל
שגים המרכזיים של ספרבן-סירא המקורי .התלמידיםמצליחיםמפני שה'
fמ
orה
ה-ם
מדריכם עלידי אורו .יש בספר הרבה פסוקים ופרשות שבהםדן המחבר בחכמה
ובמוסר; נפנה לפרשה שבה הוא מדברבגוף הראשוןגםעל החכמהועל אור ה' וגם
על עבודתו :כ"ד ,ל-לד.
ב-ע"ד ,ל-לד ונפרשות מקבילות בן-סירא מדבר עלעריכתו הספרותית
באמצע הספר נמצא שבח החכמה המפורסם :כ"ד ,א-כס ואחריו יחידה
אוטוביוגרפית .שםבן-סירא משווה את עצמו לאמתמים שעלידה הוא משקה את
גנו ,כלומר ,לוקח לעצמו קצת מלקח החכמה .אולםסיר הוא מופתע מפני שאמת
המיםהיתהלנהר,והנהרלים; זאת אומרת ,המחקרשלובחכמההביאלוהצלחהרבה
ובלחי צפויה .לפיכך ,הוא "עוד" מטיף מוסר "כמו שחר של הבוקר" ,גם לדורות
הבאים ,גםלבני אדם הגרים במרחקים .כנראה ,בן-סירא מביט לאחוריו על החלק
הראשת של ספרו ,ורוצה עכשיו לפרסם לקח נוסף .לקח זה נובע באופן ישיר
מהחכמה ,ששובחה בפרקזה .כך הוא אושר עלידי החכמה עצמה ,וכך הואצריך
להתפרסם.
יש עודיחידותאוטוביוגרפיות כאלה בחלקהשני של הספר :ל"ג ,טז-יט ה-ל"ט,
יב-יד.הןמקבילות ל-כ"ד ,ל-לד במבנהובכיווןשלהן ,אולםשונות באוצרהמילים
ובדימוייםשלהן .ב-ל"ג,טז-יט אומרבן-סיראכי הוא עבדבמחקרוהחכמתיכאיש
שבא לכרם אחרי גמר הבציר" ,כמועולל אחרי הבוצרים" .הוא הופתע מאדמפני
שאסף אותה כמות של ענביסכמו שאספוהבוצרים ,כלומר,ישלועכשיולקח חדש
שהוא שווה ללקח של החכמים הקדומים (כמו המחברים של משלי או קוהלת).
לפיכך ,צריך בן-סירא לפרסמו ,בשביל כל מחפשי החכמה – .ביחידה
156
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בין יראת ה' לבין מנסר חכמה
האוטוביוגרפית ל"ט,יב-ידהוא משווה אתעצמולירח מלא ,זאת אומרת -ישלו
[]8
לקח מלא וסופי שהוא רוצה וצריך לפרסם בדרך השלמה שלעבודתו.
שלושיחידותאוטוביוגרפיות אלהמכניסותאוספיםחכמתייםחדשיםשלחיבורים
מוסריים.היחידות באות אחרי מבואותתיאולוגייםהדנים בחכמה (כ"ד ,א-כס)או
בחכםבאופןכללי(ל"ב,י
ג -ל"ג,סו)אובחכםהמצליחכמובן-סיראעצמו(ל"ת,
כד -ל"ט,יא).יחידות אלה שוותוגם שונותזומזו.הןשוותבמבנה(גוף ראשון,
דימויים הנלקחים מהטבע ,תיאור הצלחתו של החכם ,הזמנהלתלמידים ולמחפשי
החכמה)ובכיוון(אישור שללקחו המחדשכמולקח כשרושווהלחכמה שלהחכמים
הקדומים,צורך לפרסםאותו);הןשונותזומזובאופןחלקיבאוצרטסיהן(לשקוד -
להתבונן,שרי עם רב -בניםחסידים) ובהימוחם (אמתמים -נהרים;עולל -
בוצר;ירחמלא).מקבילותושינויים אלהמעלים את ההשערה,כייחידותאלהחוברו
יחד כמסגרת ספרותית מקיפה לחלק השני של הספר .מבנה ,כיוון ,אוצר מלים
ודימויים נותנים ליחידות אלה אופי אחיד והדרגתי .בן-סירא מפרסם בחלק השני
שלושהסעיפיםהדניםבנושאיםשונים שכל אחד מהם חשוביותר מהבאלפניו,וכל
החלקהשני הוא לקח מוסרי חדש שלבן-סירא ,בעוד שבחלק הראשון הואנותן את
הלקה המסורתי.לפיכך,איננומוצאים בחלק הראשוןיחידותאוטוביוגרפיות כאלה,
המסבירות אתפירסום החכמה החדשה .המבואותהתיאולוגיים,הבאיםלפנייחידות
אוטוביוגרפיות,דניםבאופןכלליועיוניבמושגהמרכזי שלהאוסף הבאאחריהם.כך
ל"ח,כד -ל"ט,יאפותם אתצוואתו שלבן-סירא(ל"ט,יד -נ',כו),הסבואל"ב,
יד -ל"ג,טומדברעל העצההטובהשלפיהיכול אדםלהבחיןביןטובלרע(ל"ג,כ
ל"ח ,כג) ,וכ"ד ,א-כט עם כ"ה ,א-ב ,ג-ו משלבים את הנושא של אוסף זה:יהדות מסודרת כמו "פולים" הלניסטית בשלושתהסוגים החברתיים :העםהיהודי,
הישובהיהודי ,המשפחההיהודית(לפי המאמרכ"ה,א) .בסךהכלהעיוןשלנובספר
המקורי מראה,כי החכמהוהמוסרהםמושגיםמרכזיים,כילספרהיסודישניחלקים
נפרדים (א' -כ"ג; כ"ד -נ') ,וכי החלק השנימייצג את הלקח ה"חדש" על
בן-סירא.
הקשר
אלה?
ה
מ
ו
הספר
ק
ל
ח
ה
ם
י
ק
ל
ח
הקשר
מה
ן
י
ב
ל
ן
ו
ש
א
ר
ה
בין
בין
המקורי
השלם? פרק כ"ד גם מאחד גם מחלק אתשני החלקים .לפיכך ,נפנהאליו.
התפקידהמרכיי של כ"ד ,א-כט! החכמה שוכנת בישראלובירושלים
שבח החכמהמסיים את החלקהראשוןומכין את החלקהשני .שם החכמהמדברת
על עצמהבגוף ראשון (כ"ד,ג-כב).היא אומרתכיהיא באהמפיה'וישבהבמרום,
סובבה בשמים ובארץ,בים וביבשה .כשחיפשה מנוחה לעצמה אמרלהה'" :ביעקב
שכני ובישראל תירשי"! (כ"ד ,ח) .כך מנוחתה היא בעם ישראל ובעיר האהובה,
בירושלים,וכךהשרישהשם.היאגדלהכמועץטובופורהועכשיויכולהלהזמין את
157
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
[]9
טבת-אדר תש"ם
11לפגנג רות
המתאויםלה לשבועמפירותיה; עדכאןהדיבורהאוטוביוגרפי שלהחכמה .בפרשה
העוקבת מבארבן-סיראבגוףהשלישי את שבח החכמה .הוא מזהה אותה עםברית
עליון ,מורשה של קהילת יעקב ,ומוסיףכי החכמה/הברית משפיעות כמו אור גם
חכמה ,גםבינה ,גם מוסר -אותם המושגים שמצאנו בתוספת שלבן-סירא בסוף
ספרו (נ' ,כז-כס) .הוא מסיים את פירושו כך" :לאכילה החכם הראשון (כלומר,
שלמה המלך) לדעת אותהוכן החכם האחרון (כלומר,לפניבן-סירא,אולי קוהלת)
יחקרנה.כי מים רב שכלה( " …כח-כט)0ן.
פה מופיעים שוב המושגים החשובים של ספרבן-סירא המקורי (חכמה ,מוסר,
בינה ,אור ה')וגם המחשבהכי מחקר החכמהוחיפושהאינםבאים לסופם בחכםאו
במקום או בזמן מסויימים .להיפך ,הם נמשכים מדור לדור ,מעבר להווה ,מהווה
לעתיד.כמובן,רעיוןזההואהיסודוהאישור שלעבודתבן-סיראעצמו,אולם בשבח
החכמה המחשבה החשובה ביותר היא ,כי ה' ציווה לחכמה לשכון בישראל
ובירושלים .שם -ורק שם -נמצאתמנוחתה שלהחכמה,לאבמקומותאחריםאו
בעמים אחרים ,שבהם חיפשה החכמה בתחילה את מנוחתה ,באופן רומה ,אין
מנוחתה נמצאת רק באנשיםמסויימים ,במו החכמים הקדומים ,או רק באיש אחד,
כמו שלמההמלך.ציוויה' לחכמה,ניתןבגוףהראשון -הואשיאו שלהפרק .הלקח
החדש שלבן-סירא בפרקים של החלק השני זורם מנקודה זאת ,והלקח המסורתי,
הבא בפרקים של החלק הראשון,מכין את השיא הזה.
היש פסוקים ופרשות בחלק הראשון המאשרים את הצעתי?
פסוקים אחדים של עריכה ב-א'-כ"גרומנים למנוחתה של החכמה
גם בחלק הראשון נמצאותיחידותשבהן מדברבן-סיראעל החכמה,עלתלמידיה,
ועל הדרך למציאתה :ב' ,א-יח (חלק) ,ד',יא-יט;ו',יח-לז; י"ד ,ב-ט"ו,ח) .אלה הם
מבואות לאוספים שלחיבורים מוסריים קצרים או שלדיוניםתיאולוגיים על נושא
מסויים .בפרק א' נמצא מבוא לספרהמקוריהשלם .מה הקשרשלכלהיחידותהאלה
לשבח החכמה בפרק כ"ד?
במבוא הכללי (פרק א') מופיעה שורהזו על החכמה" :עם אנשיםיסוד עולם
שכנה( " …א' ,טו) .11משמעותה של שורהזוהיא,כי החכמה גרה במקוםמסויים
באופןקבוע,אולם שמו שלמקוםזהאינונזכר – .במבוא שלהאוסףהשנייששורה
דומהעלהחכמה" :משרתיקודש משרתיה"(ד',ידי) -גםזהרמז למחשבההברורה
הנמצאת בפרק כ"ד.ביחידה החכמתיתו' ,כג-לא אנומוצאים רמזדומה .שם נאמר
10לפי התרגום של סגל ,ע' קמ"ו.
11לפי התרגום של א' כהנא ,הספרים החיצונים ,ב'/ב' (ירושלים ,)1978 ,ע' ת"נ.
158
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
בין יראת ה' לבין מוסר חכמה
]101
עלבגדי כבוד שילבש תלמידה של החכמהאחריחיפושו הקשה (כס-ל); תיאורזה
מזכיר אתבגדי הכבודשלאהרוןושלהכהןהגדולשמעוןבימיבן-סירא (מ"ה,ז-יג;
נ',יא) .אולם במיוהד ביחידה י"ר ,כ-ט"ו ,ה אנו קוראים שלשה רמזים חזקים:
התלמידהמצליח של החכמהישב בטוח תחתענפיה שלה(י"ד,כו /כ"ד,יב-יט);
החכמה תאכיל ותשקה אותו (ט"ו,ג /כ"ד ,יט-כב) ,והתלמיד הטובימצא מנוהתו
בצד החכמה בצל מנוחתה (ט"ו ,ד; י"ר ,כד-כז/כ"ד ,ז ,ח ,יא,יב) .רמזים אלה
מאשרים את הצעתיכי פרשותמסויימות בחלק הראשון של ספרבן-סיראמכינות
אתהשיא שלהספר :מנוחתה שלהחכמהבעםישראלובעירירושלים.הןגםמציעות
כי המסגרת הספרותית אחידה.
מהיבדיוק מסגרת זאת ,מה המבנה שלה ,ומה כוונתה?
המבואות התיאולוגאם ב-א'-כ"ד -ביאור של דברים ח' ,ה
אופיים שלמבואותאלההואתיאולוגי,ובדרךזאתהםמכניסיםאוספיםהבאיםזה
אחרזהבאופןהגיותוהדרגתי:שניהאוספיםהראשונים(ג' ,א -י',י
;ד',כ -ו',
יז) על חובותאישיותיסודיות(כיבודהורים; גמילותחסדים; שמירת הלשון; הרע
הנאמן) ,האוסף השלישי (ז' ,א -י"ד,יט)דן בחובות חברתיות ,והאוסףהרביעי
(ט"ו ,ט -כ"ג ,כז) בנושאיםתיאולוגיים (כמו רצון חפשי) ובנושאים מוסריים
כלליים (כמו מוסר נפש או הטיפשות כניגוד לחכמה) .באוספים יש התקדמות
מהפשוט למורכב ,מדבריםיסודייםלעיונים מופשטים.אולי האוספים גם מסודרים
באופן אלפביתי :הראשון מתחיל בנושא כיבוד אב ואם" (א),השני בנושא "בוש"
(ב) ,במרכז שלהאוסףהשלישינדונה ה"גאווה" (ג),והרביעיכולל "דעה"(ד).בכל
אופן ,ארבעת המבואות כוללים דיונים מפורטים על דרכו של התלמיד החכם
בחיפושו אחר החכמה.
,
'
ד
(
)
ט
י
א
י
קשר
ם
י
י
ו
ס
מ
ם
י
ר
ק
ו
ח
ה
לאחרונה ראה אחד
לבין
בין המבוא השני
דברים ח' .12זאתהבנה חשובהלמחקר של ספרבן-סירא.אנימציעכילא רק פרשה
זאת ,אלא גם כל המבואותהתיאולוגיים הםמעין מדרש שלבן-סירא עלדברים ח',
כלומר ,הוא מבסס מבואות אלהעלהפסוקהמרכזי בפרקח' שלספרדברים" :וידעת
עם-לבבךכי כאשרייסראיש את-בנוה' אלהיךמיסרך" (ח',ה).בדבריםח' משמש
פסוקזהלהסבירמעיןתהליך ,זאת אומרת :להסביר אתהדרך הארוכה והקשה ,שבה
הלכו בני-ישראל מיציאת מצרים במדבר ,עד בואם אל ארץ כנען ,לנחלתם
ולמנוחתם .אולםבן-סיראגםהופך אתמשמעותו שלפסוקזהוגםמיישםאותולחיי
היחיד ,כלומר ,הוא מייחס אותו אל כל פרט ופרטבעם .כךבן-סירא רוצה לאמור:
12
otto Rickenbacher,
i
16" Sira )080 1;Feiburg/Schweiz-נ W'eiesheitsperikopen b
Gdttingen, 1973(, 53-54
159
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
.
בית מקרא )פא(
מ]1
טבת-אדר תש"ם
וולפגנג רות
"וזעתעם-לבבךכי כאשר מסרה' אתעמובמדבר,כך מחסרת החכמה אתכלאחד
ממבקשיה" .הפסהשבדבריח'מסבי אתראשיתתולדותיושלעםישראלכתהליך
קובלעליו מאד כאשרהוא משתמשבוכיסוד
חינוכי;לבן-סיראהרעיוןהזהברורומ
להצעתו .הוא משווה אתחיפוש החכמה שלכלאחדממבקשיהלדרכו הקשה שלעם
ישראל בתחילת תולדותיו ,ובמיוחדלנסיונותיו במדבר.
בן-סיראמעונין בבן-האדםהיחיד ,כמו החכמים הקדומיםלפניו.כך הואמיישם
את הפתגם שלדברים ח'ליהיר ,כלומר,בנדודי ישראלממצריםביקש 3ל העם את
נחלתו ,בעוד שבחיפוש בחכמה מבקש 3ל אחד מתלמידיה ,כל אדם כפרט ,את
נחלתו.לפיכך,בחיבור המבואותהתיאולוגיים שלוהולךבן-סירא בעקבותדבריםח'
ומתאר את החיפוש של החכמה עלידי מבקשיה בהתאם לדרך ישראל במדבר,
ממצרים ועדכנען .וכאן אנו פוגשים זיקות אלה:
הליכהבדרךארוכה דבריםח',בבן-סיראו',כו;י"ד,כא
דבריםכ"ו,ו,ז
בן-סירא ב' ,ד ,ה
עונידבריםח',ה;ד',לו
בן-סירא ד',טז
חינוךוניסיוןדבקות מחמדתבה' דברים,י"א,כבבן-סיראו',כז
דבריםח',טז
מציאתנחלהבן-סיראו',כח
אכילתלחםושתייתמים דבריםח',ג,טזבן-סירא ט"ו,ג
בן-סיראו',לז
דבריםח'1,
שמירתהנאמנים,
'
ד
,
א
"
י
ח
כ
בן-סירא יט
דברים
איבודהתועים מעשיםזרים של התחכמהדבריםח',גבן-סיראד',טז
בן-סיראי"ר,כא; ט"ו,ח
דבריםח',ב
היזכרותבדרךדבריםו',ה;ז',ח
בן-סיראד',יד(יוונית)
אהבהבן-סיראד',יג
נחלה ,שמחהוברכה דברים ח' ,אדבריםח',טז;ז',יד
בן-סיראט"ו,ו;ד',יג
מטרותהדרךבראה ,שבן-סירא משתמש גם בפסוקים אחרים של ספר דברים ,המקבילים או
קרובים לפסוקהמרכזיבדבריםח' .המחברחיבמסורת של ספרדבריםוקיבל ממנה
אתהשקפתו .אולםהוא לאחיבר אתהמבואותכיחידותמיוהדות,המתייחסותזולזו
כמוחוליות בשרשרת ,כלומר ,הראשונה רק מתארת את החלק הראשון של הדרך
החינוכית,והשנייה רק את החלק השניוכולי ,להיפך,כולן מתארות את כל הדרך,
מתחילתה ועד סופה ,בעוד שבכל אחת מהן מדגיש בן-סירא עיקרים יסודיים
מסויימים של התהליך ,למשל ,עוני ונסיון בראשונה ,מעשים זרים של החכטה
בשנייה ,חיפוש מתמיד ומלא כאבים בשלישית ,הצלחה והשגת נחלה ברביעית,
מנוחתה של החכמה בישראל ובירושלים בחמישית ,ומנוהתו של החכם המצליח
'
160
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
בין
טבת-אדר תש"ם
יראת ה' לבין מוסר חכמה
[]12
בשישיתובשביעית.כמובן ,הדרךהיאהדרגתית .כברראינו,כימגמותיהםותוכניהם
של ארבעתהאוספיםהמוסריים בחלק הראשון של הספר תואמים את ההדרגההזו.
הדבר החשוב הוא,כיבן-סירא מתאר אתהתהליךהחינוכי שלכל אחדמבניישראל
בחיפושו אחר החכמה מעין הדרך ההיסטורית של כל עם ישדגל כשהיא נודעת
לכולם מכתבי הקודש .כךבן-סירא נותן לשיטתו אופי קאנוני!
סיכום הממצאים :העריכה הספרותיתהיאכעין מדרש עלדברים ח'
התוספת בסוף הספר ,היחידות האוטוביוגרפיות והמבואות המפוזרים בספר -
אלה מראיםכיבן-סירא נתן לספרו מסגרת ספרותית מאוחדת ,הררגתיתוהגותית.
המבואהכללי בפרק א' והתוספת בפרקנ' -זאת המסגרתהכללית .פרק כ"דהוא
השיא והמרכז של הספר ומחלק אותולשניחלקים .הוא מסכם את החלק הראשון
ונותןיסוד ללקח החדש שבחלקהשני .שלושהיחידותהאוטוביוגרפיות בחלקהשני
ושבעת המבואותהתיאולוגיים ,המכניסים את אוספיהחיבורים המוסריים,נותנים
לספר את המסגרת הייחודית ,כלומר ,מסגרת המשקפת את התהליך החינוכי -
הדתי ,שבוכל אדםצריך לחפש את החנמה .כךהואמגיע למנוחתו ,כמושהגיע עם
ישראל לנחלתו אחרי הדרך שהתחילה ביציאת מצרים .אחרי העלייה לרגל
הפרטית-הרוחנית הזאת (ב' ,א -כ"ג ,כו) ,הפך התלמיד לחבר של פולים של
ישראל(כ"ד ,א -ל"ב,יג) .אזהיהלאיש העצה הטובהוהנכונה(ל"ב,יד -ל"ח,
כג) ,וחלק של העולם המסודרט""" )"5המתואר באוסף האחרון (ל"ח ,כד -נ',
כו) .בדרך זאת המסגרתהספרותית של הספרהמקוריהיאמעין מדרשעלדבריםח',
ה.
מסקנה:בן-סיראמרכז את החכמה בעםישראל ומשחרראותהמזיקתההמקורית
לשלמה
מהתפקידושלהספרהיסודי?בן-סירא רואה אתמעשיהחכמהבתולדותיושלעם
ישראל ,במיוחד במעשימנהיגיו (שבח אבות עולם ,מ"ד ,א -נ' ,כד) ,אף עלפי
ששני הספריםהחכמתייםהנודעיםבזמנו,משליוקוהלת ,פורסמו בשם שלמההמלך,
מדגישבן-סירא,לפי השקפתספרינביאים ראשונים,כיבסוףחייואיבד שלמה את
הכמתו (מ"ז,יט-כ) .שלמהאיננוהדוגמה והדמות שלהאיש החכם!לפיכך,בן-סירא
אומרבי לא ראשון החכמים ולא האחרון שבהםיכוללהבין את כל החכמה (כ"ד,
כח) .הוא מציעכי החכמה הולכת וגדלה ,גם בעבר ,גם בהווה,גש בעתיד,וכיהיא
נחלתו ומנוהתו של כל אהד ממבקשיה (ו' ,לב-לז; י"ר ,כ -ט"ו ,ה).
יתר עלכן,בן-סירא רואה את מעשי החכמה בכלתחומי העולם,במיוחדבמעשי
ה' בטבע (מ"ט ,סו -מ"ג,לג; יד-לה),בחייו של אדםפרטי(ט"ז,יז -י"ח,יד)
161
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
[]13
טבת-אדר תש"ם
וולפגנג רות
ובעיקרבבריתה' עם עמו (כ"ד ,כגו .)3,אף עלפי שספרקוהלתמציעכיאישאינו
יכול לדעת אתמעשי ה' (למשלג',יא)מרגישבן-סירא את הסדרהנכון והטוב של
העולם (ל"ט ,יד-לה) ואת ההשגחה הפרטית(.י"ז ,סו-כד; ט"ז,ד-יד).לבניישראל
בזמנו שלבן-סיראהיסוד של החכמה הוא רקבריתה' עםעמו,והמרכז של החכמה
הוא רק בעם ישראל,בעירירושלים.כך מתארבן-סירא אתישראל שלזמנוכמעין
פולים הלניסטית ,המבוססת עלברית ה' עם ישראל והמתפשטת בכלהעולם .בעיר
זאת חכמת בן-סירא היא נחלתו ומנוחתו של כל אחד.
בחזור לשאלה ששאלנובתחילתהרצאתי :מדועקיים מתחביןיראתה'לביןמוסר
החכמה?הנה ,מתחזה אמנם נמצא בספרשבידינו.הוא התוצאה שלהגידולהספרותי
של הספר :יראת ה' ושמירת המצוות הם המושגים המרכזיים במהדורת נכדו של
בן-סירא בשבילכל איש הרוצהלחיות"לפי האורה" (המבואהיווני) ,בעוד שמוסר
החכמההואהרעיון החשוב של הספרהמקורי .מתחזהקייםועומדעודהיום; הרבה
אנשים ונשיםדתיים עומדיםבין אמונהלבין בינה,בין יראת ה'לבין חכמה.
162
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il