אשה וחברה במעגל השנה

דצמבר 22, 2011 · מאת בלהה אדמנית, אסתי בראל · חינוך בנות

‫אסתי בראל‬

‫בלהה אדמנית‬

‫אשה וחברה במעגל השנה‬
‫עיצוב‪ :‬רזי פלדמן‬

‫קרן פופרס‪-‬פרינס‬
‫בסיוע‪:‬‬
‫מינהל החינוך הדתי‬
‫הגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫הממונה על השוויון בין המינים בחינוך‬

‫תשס"ו ‪6002 -‬‬

‫‪Women and Society‬‬
‫‪Throughout the Cycle of the Jewish Year‬‬
‫‪by‬‬
‫‪Bilha Admanit and Esti Barel‬‬
‫‪Design by Rozy Feldman‬‬

‫© כל הזכויות שמורות‬

‫אין להעתיק קטעים מן הספר ללא אישור בכתב‬

‫חובה נעימה להודות לגופים ולמוסדות שנתנו את רשותם לפרסום התמונות שברשותם‪:‬‬

‫מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫היצירות‪ :‬אליס גוגנהיים‪ 1950 ,Hoolegrasch ,‬בקירוב‬
‫שמן על בד‬
‫אוסף מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫צילום © מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫מוריץ אופנהיים‪ ,‬שבת אחרי הצהריים‪1866 ,‬‬
‫שמן על בד (גריסאיי)‬
‫‪ 63 X 52.5‬ס"מ‬
‫קרן שץ‬
‫אוסף מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫צילום © מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‪/‬אבשלום אביטל‬

‫מוזיאון תל אביב לאמנות‬
‫היצירות‪ :‬מארק שאגל‪ ,‬הכותל המערבי‪1932 ,‬‬
‫שמן על בד‬
‫‪ 92 X 73‬ס"מ‬
‫אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬מתנת האמן ‪1948‬‬
‫מאוריצי גוטליב‪ ,‬יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים‪1878 ,‬‬
‫שמן על בד‬
‫‪ 245 X 192‬ס"מ‬
‫אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬מתנת למון‪ ,‬ניו יורק‪1955 ,‬‬

‫רשות הגנים והטבע‬
‫צילום רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא‬

‫מלון "הולילנד"‪ ,‬ירושלים‬
‫צילום דגם בית שני באתר המלון‬
‫עיזבון הגב' סופי דיאמנט‪ ,‬באדיבות המשפחה‬
‫הגדת דרמשטאדט‪ ,‬מהדורת פקסימיליה ‪ ,Tafelband ,#85‬גרמניה‪1928 ,‬‬

‫המרכז ללימודי האשה והמשפחה – מכללת תלפיות‬
‫רחוב הזרם ‪ ,00‬תל‪-‬אביב ‪28028‬‬
‫טלפון‪ ;00-5068506 ,00-5068525 :‬להזמנות‪00-5068562 :‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫על הכריכה‬

‫עמוד ‪5‬‬

‫הקדמה‬

‫עמוד ‪7‬‬

‫ימי התשובה‬
‫פרק א התחדשות‬
‫פרק ב‬

‫הסליחה‬

‫סיכום‬

‫עמוד ‪11‬‬
‫‪ .1‬הקושי לבקש סליחה‬

‫עמוד ‪15‬‬

‫‪ .2‬האווירה התורמת לבקשת הסליחה‬

‫עמוד ‪16‬‬

‫‪ .3‬דרכים שונות לבקש סליחה‬

‫עמוד ‪20‬‬

‫‪ .4‬להתחיל בכל יום מחדש‬

‫עמוד ‪21‬‬

‫‪ .5‬הקושי לסלוח‬

‫עמוד ‪23‬‬

‫‪ .6‬איך מצליחים לסלוח?‬

‫עמוד ‪24‬‬

‫‪ .7‬ניתוח מקרה‪ :‬ברוריה והחוטאים‬

‫עמוד ‪26‬‬

‫משוב עצמי‬

‫עמוד ‪27‬‬

‫שעשועי לשון‬

‫עמוד ‪28‬‬

‫חנוכה‬
‫פרק א גבורה‬

‫פרק ב‬

‫סיכום‬

‫‪ .1‬מהי גבורה?‬

‫עמוד ‪31‬‬

‫‪ .2‬נשים גיבורות‬

‫עמוד ‪33‬‬

‫‪ .3‬מיהו הגיבור בחנוכה?‬

‫עמוד ‪37‬‬

‫חיוב נשים במצוות‬

‫עמוד ‪39‬‬
‫‪ .1‬פטור ממצוות עשה שהזמן גרמן‬

‫עמוד ‪40‬‬

‫‪ .2‬חיוב נשים למרות הפטור‬

‫עמוד ‪41‬‬

‫‪ .3‬קיום מצוות ע"י נשים‬

‫עמוד ‪43‬‬

‫משוב עצמי‬

‫עמוד ‪46‬‬

‫שעשועי לשון‬

‫עמוד ‪46‬‬

‫מידע על הדמויות בלהבות‬

‫עמוד ‪48‬‬

‫‪3‬‬

‫פורים‬
‫פרק א משמעות השמחה‬

‫פרק ב‬

‫לדמותה של אסתר‬

‫סיכום‬

‫עמוד ‪51‬‬
‫‪ .1‬סוגי שמחות‬

‫עמוד ‪52‬‬

‫‪ .2‬שמחה וערבות הדדית‬

‫עמוד ‪56‬‬

‫‪" .1‬לכל איש יש שם"‬

‫עמוד ‪59‬‬

‫‪ .2‬מהלך חייה של אסתר‬

‫עמוד ‪62‬‬

‫‪ .3‬תכונותיה של אסתר‬

‫עמוד ‪64‬‬

‫משוב עצמי‬

‫עמוד ‪68‬‬

‫שעשועי לשון‬

‫עמוד ‪69‬‬

‫פסח‬
‫פרק א מעבדות לחירות‬

‫פרק ב‬

‫‪ .1‬עבדות‬

‫עמוד ‪73‬‬

‫‪ .2‬חירות‬

‫עמוד ‪75‬‬

‫‪ .3‬המעבר מעבדות לחירות‬

‫עמוד ‪81‬‬

‫הנשים בגאולת מצרים ‪ .1‬יוכבד‬

‫עמוד ‪83‬‬

‫‪ .2‬מרים‬

‫עמוד ‪83‬‬

‫‪ .3‬בת פרעה‬

‫עמוד ‪87‬‬

‫משוב עצמי‬

‫עמוד ‪89‬‬

‫שעשועי לשון‬

‫עמוד ‪89‬‬

‫סיכום‬

‫שבועות‬
‫פרק א לימוד תורה‬

‫פרק ב‬

‫סיכום‬

‫מגילת רות‬

‫‪ .1‬מתן תורה‬

‫עמוד ‪93‬‬

‫‪ .2‬נשים לומדות תורה‬

‫עמוד ‪95‬‬

‫‪ .1‬מהלך סיפור המגילה‬

‫עמוד ‪99‬‬

‫‪ .2‬מגילה של חסד‬

‫עמוד ‪101‬‬

‫‪ .3‬תכונותיה של רות‬

‫עמוד ‪105‬‬

‫מנהגי עדות‬

‫עמוד ‪107‬‬

‫משוב עצמי‬

‫עמוד ‪109‬‬

‫שעשועי לשון‬

‫עמוד ‪109‬‬

‫‪4‬‬

‫על הכריכה‬

‫מוריץ אופנהיים (‪ ,)1882-1799‬גרמניה‪ .‬נולד בגיטו של‬
‫האנאו ליד פרנקפורט ולמד ב"חדר" ובתלמוד תורה‪.‬‬
‫בהיותו בן ‪ 11‬הוסרו המגבלות על יושבי הגיטו‬
‫ואופנהיים החל בלימודי אמנות‪ .‬חייו מקבילים לתקופת‬
‫האמנסיפציה היהודית בגרמניה‪ ,‬ויצירותיו משקפות את‬
‫התקופה‪ .‬אופנהיים התפרסם בעיקר הודות לסדרה בת‬
‫תשע עשרה תמונות המתארות הווי המסורת של‬
‫המשפחה היהודית‪ .‬בגלל עובדה זו הוא נחשב כ"צייר היהודי הראשון"‪.‬‬
‫בתמונה "שבת אחר הצהריים" (‪ )1866‬יש תחושה של שלוה ומנוחה‪ .‬על השולחן מפוזרות‬
‫שאריות הארוחה‪ ,‬והסצנה משקפת נאמנה את הבית היהודי עם האביזרים המסורתיים‬
‫ותשמישי הקדושה המצויים בו‪.‬‬
‫אליס גוגנהיים (‪ ,)1896-1858‬שוויץ‪ .‬סיימה את לימודי‬
‫האמנות בשוויץ‪ ,‬ובשנת ‪ 1917‬בזמן פרוץ המהפכה‬
‫הקומוניסטית ברוסיה‪ ,‬נסעה למוסקבה‪ .‬ב‪ 1920-‬חזרה‬
‫לציריך והתפרסמה בעיקר כפסלת‪ .‬בין ציוריה תמונות על‬
‫הווי החיים היהודי‪.‬‬
‫בתמונה "הולקרייך" (‪ ,)1950‬טקס הענקת השם לרך‬
‫הנולד‪ ,‬כל בני המשפחה‪ ,‬השכנים והרב סובבים את העריסה‪.‬‬

‫מאוריציו גוטליב (‪ ,)1879-1856‬פולין‪ .‬החל את לימודי‬
‫האמנות בלבוב‪ ,‬עבר לוינה וחזר לקראקוב‪ ,‬בה צייר נושאים‬
‫היסטוריים מתולדות פולין‪ .‬במינכן‪ ,‬אליה עקר כתוצאה‬
‫מלחצים אנטישמיים‪ ,‬זכה להערכה ופירסום‪ ,‬שם החל מפתח‬
‫תחושת הזדהות עם העם היהודי‪ ,‬וצייר תמונות מתוך הווי‬
‫החיים היהודיים‪.‬‬
‫התמונה "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים"‬
‫(‪ )1878‬מבוססת על זיכרונותיו של גוטליב מבית הכנסת‬
‫בעיירת הולדתו‪ ,‬דרוהוביץ'‪ .‬דיוקנו של האמן מופיע בציור‬
‫שלוש פעמים (מתקופות שונות בחייו) ואף ארוסתו הונצחה בעזרת הנשים‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫הגדת דרמשטאדט (המחצית השניה של המאה ה‪ ,)15-‬גרמניה‪.‬‬
‫הסופר שכתב את ההגדה הוא ישראל בן מאיר מהיידלברג‪ ,‬אך‬
‫לא ידוע מי אייר אותה‪ .‬יתכן שהיו כמה ציירים מאותה‬
‫אסכולה‪ .‬המקור הועבר לספריית החצר בדרמשטאדט‪ .‬סגנון‬
‫הדמויות‬

‫הארכיטקטורה‪,‬‬

‫והביגוד‬

‫המיוצגים‬

‫באיורים‬

‫אופייניים לתקופה הגותית‪.‬‬
‫האיורים בדף המעוטר אינם קשורים ישירות לכתוב ("אז רוב‬
‫ניסים הפלאת")‪ .‬בציור‪ ,‬מופיעים מורים ומורות הלומדים‬
‫ומלמדים‪ .‬ההנחה היא שההגדה הוכנה כשי עבור אשה‪.‬‬

‫מרק שאגאל (‪ ,)1985-1887‬רוסיה‪ .‬בן למשפחה חסידית‬
‫דלת אמצעים‪ .‬למד ב"חדר" ואחר כך בבית‪-‬ספר כללי‪.‬‬
‫בזכות מלגה שקיבל‪ ,‬הגיע ב‪ 1907-‬לסנט‪-‬פטרסבורג‪ ,‬שם‬
‫למד בבית‪-‬ספר לאמנויות‪ .‬בשנים ‪ 1914-1910‬חי בפריס‬
‫והתיידד עם אמנים בעלי שם שעודדו אותו בדרכו‪ .‬שאגאל‬
‫גיבש את סגנונו האמנותי עוד לפני שעזב את רוסיה‪ ,‬והדבר‬
‫מתבטא בריבוי דימויים מהעיירה היהודית של ימי ילדותו‪ .‬איפיינו אותו צבעים בהירים‪,‬‬
‫פיוטיות רבה‪ ,‬חולמניות ונאיביות‪ .‬אייר מספר ספרים בצבעי מים ושמן‪ ,‬פיסל בחרס ועיצב‬
‫תפאורות עבור התיאטרון‪ .‬בשנות חייו המאוחרות התמחה ביצירות גדולות‪-‬ממדים‪ :‬ציורי‬
‫תקרה וקיר‪ ,‬ויטראז'ים (כמו חלונות "שנים עשר השבטים" בביה"ח "הדסה")‪ ,‬שטיחי קיר‬
‫(הכנסת) ופסיפסים‪ .‬בתמונה "הכותל המערבי" (‪ )1932‬מתואר מקום תפילה של יחידים‬
‫בודדים‪ ,‬בצבעים שקטים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫הקדמה‬
‫הספר "אשה וחברה במעגל השנה" מתמקד בסוגיות חברתיות ובהיבטים שונים הנוגעים‬
‫לדמותן של נשים לאורך ציר הזמן של לוח השנה העברי‪ .‬בספר חמש יחידות‪ :‬ימי התשובה‬
‫(חגי תשרי)‪ ,‬חנוכה‪ ,‬פורים‪ ,‬פסח ושבועות‪ .‬בכל יחידה מובא דיון בסוגיה חברתית ובדמות‬
‫נשית הקשורות לאותו החג‪ ,‬וחתימה בפעילות של שעשועי לשון‪ .‬את יחידות פורים ופסח‬
‫חתמנו בחידות שניתן לשלבן בסעודת החג המשפחתית‪ .‬הסוגיה החברתית הנלמדת בכל‬
‫חג הינה כללית ולא נוגעת בהכרח לפן הנשי‪ .‬הספר מיועד לכיתות ו‪-‬ז‪ ,‬מתאים ללימוד‬
‫במסגרת תוכנית 'בת‪-‬מצוה'‪ ,‬בשל המיקוד בדמויות הנשיות המשתקפות מן המקורות‬
‫היהודיים‪ ,‬ומקומן במסגרת המשפחתית ובחיים הציבוריים‪.‬‬
‫ביחידה הראשונה התמקדנו בתהליך הסליחה‪ :‬האפיונים האישיים והחברתיים הכרוכים‬
‫בו‪ ,‬הקשיים וההתמודדות הן בבקשת הסליחה והן בהיענות לה‪.‬‬
‫לא קיימת דמות נשית הקשורה באופן מובהק לימים אלו‪ .‬הסיפור על ברוריה מהווה‬
‫השלמה לסוגיית הסליחה‪.‬‬
‫היחידה השניה עוסקת בחג החנוכה ובמושג הגבורה‪ :‬משמעויות שונות של גילויי גבורה‬
‫ודיון בדוגמאות יוצאות דופן הראויות להערכה‪.‬‬
‫שתי נשים מזוהות עם חג החנוכה‪ :‬חנה ויהודית‪ .‬העדפנו לא להעמיק את העיסוק בפועלן‬
‫ולכן העדפנו להתמקד בלימוד עיוני הנוגע לקיום מצוות ע"י נשים‪.‬‬
‫היחידה השלישית הפורימית עניינה במושג השמחה‪ :‬היבטים שונים של ביטויי שמחה‪,‬‬
‫והתייחסות למימד של אחריות חברתית‪.‬‬
‫אשת החג היא כמובן אסתר‪ ,‬עסקנו בניתוח דמותה כפי שמשתקף מן המגילה‪.‬‬
‫היחידה הרביעית דנה במונחי עבדות וחירות המהווים את הציר של חג הפסח‪ :‬ניתוח‬
‫המונחים‪ ,‬הרחבה להיבטים אקטואליים של התמכרות‪ ,‬זכויות אזרח‪ ,‬ועבדות וחירות‬
‫בימינו‪.‬‬
‫"בשכר נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" ואנו התמקדנו בשלוש מהן‪ :‬יוכבד‪ ,‬מרים‬
‫ובת פרעה – אישיותן ופועלן כפי שמשתקף מהתורה והמדרש‪ ,‬והפניית מבט לעשייה‬
‫חברתית עכשיווית‪.‬‬
‫היחידה האחרונה מוקדשת לחג השבועות ולשני רעיונות המשולבים בו‪:‬‬
‫לימוד תורה – חשיבותו והשינויים שהתרחשו בימינו לגבי לימוד תורה ע"י נשים;‬
‫חסד – גילויים של חסד ואחריות חברתית‪.‬‬
‫רות היא אשת החג‪ ,‬למדנו על תכונותיה כפי שמשתקפות מן המגילה‪ ,‬וחתמנו במנהגי עדות‬
‫הקשורים לחג השבועות‪.‬‬
‫החלוקה לפרקים נעשתה על פי שיקולי תוכן ולא על פי חלוקה של יחידות זמן‪ .‬סדר‬
‫הפרקים איננו הכרחי – תכני כל פרק עומדים בפני עצמם‪ ,‬כך שניתן לשנות את סדר‬
‫‪7‬‬

‫הלימוד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הנושאים החברתיים הינם כלליים ויכולים להילמד לא רק בסמוך לחג‬
‫שאליו הם צורפו‪ ,‬כך שניתן להקדים לימוד או לדחותו בהתאם לאילוצי השעה‪ .‬לפני חגי‬
‫תשרי ובין פורים לפסח – הזמן מועט‪ ,‬ואילו בין סוכות לחנוכה הימים מרובים‪.‬‬
‫כל יחידה צבועה בצבע שונה כדי להקל על המעבר מיחידה אחת לחברתה‪ :‬ימי התשובה –‬
‫כחול‪ ,‬חנוכה – בורדו‪ ,‬פורים – ירוק‪ ,‬פסח – סגול ושבועות – כתום‪.‬‬
‫המשימות מגוונות וכוללות עיון‪ ,‬דיון‪ ,‬כתיבה‪ ,‬ציור‪ ,‬עיטור והמחזה של קטעי המקורות‪,‬‬
‫זאת בכדי להביא לידי ביטוי אינטליגנציות שונות‪ .‬לא נעשה פירוט לגבי כל משימה האם‬
‫תיעשה כעבודה יחידנית או קבוצתית‪ ,‬הדבר תלוי באופייה של הקבוצה ובמסגרת בה נערך‬
‫הלימוד‪ .‬סמלי הפעילות כפי שמופיעים בספר‪:‬‬

‫משימה מגוונת‬

‫עיון בספרים‬

‫חיפוש באינטרנט‬

‫ברצוננו להודות לרב שמעון אדלר‪ ,‬ראש מינהל החינוך הדתי‪ ,‬לד"ר מתי דגן ראש מינהל‬
‫החינוך הדתי בעבר ולסגנו ד"ר נסים אליקים‪ ,‬לגב' מרים שכטר‪ ,‬הממונה על שוויון בין‬
‫המינים בחינוך‪ ,‬למר נח גרינפלד‪ ,‬מנהל הגף להכשרת עו"ה ולנציג הגף מר גד חדד על‬
‫תמיכתם בפעילות המרכז ללימודי האשה והמשפחה לאורך השנים; לגב' רבקה צ'רקה‪,‬‬
‫מפקחת ארצית על החינוך לחיי משפחה‪ ,‬על הכוונתה בראשית הדרך‪ .‬תודה רבה להנהלת‬
‫קרן פופרס‪-‬פרינס ולנשיאה ד"ר ג'ופ סנדרס וכן למר חיים רוט נציג הקרן בארץ על האמון‬
‫שנתנו בנו ועל התרומה הנדיבה שהעמידו לרשותנו‪ .‬ואחרונה חביבה‪ ,‬למכללת 'תלפיות'‬
‫ולעומד בראשה מר בנימין בהגון על היותה אכסניה חמה ותומכת‪.‬‬
‫אנשי חינוך שונים קראו בעיון את כתב היד והגיבו‪ :‬גב' סיגל אלגזי‪ ,‬גב' נורית בן‪-‬מנחם‬
‫גראוס‪ ,‬גב' שרה הלד‪ ,‬גב' רות וינקלר‪ ,‬ד"ר אהרון מונדשיין‪ ,‬ר' משה מלך והרב אלחנן‬
‫שבח‪ .‬הערותיהם המאירות היו לנו לעזר רב‪.‬‬
‫התוכנית הועברה כלימוד ניסיוני בשנת תשס"ה‪ ,‬בהנחייתם של ד"ר בת‪-‬שבע ויינרב‬
‫וסטודנטיות ממכללת 'תלפיות' (בבי"ס 'אמית' תל אביב)‪ ,‬גב' ארנה בצלאל (בבי"ס 'הראל'‬
‫בת‪-‬ים)‪ ,‬גב' אורלי קרש (באולפנת השומרון אלקנה)‪ ,‬וגב' אילה שיינברום (בבי"ס בפדואל)‪.‬‬
‫משובי ההתנסות והערותיהן סייעו בידינו מאד‪ .‬אנו מודות לכולם על ההשקעה והמאמץ‪.‬‬
‫זה ספר תולדות האדם ‪. . .‬‬
‫זכר ונקבה בראם ויברך אותם‬
‫ויקרא את שמם אדם ביום הבראם‬
‫(בראשית ה‪ ,‬א‪-‬ב)‬

‫‪8‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)