מדינת ישראל

משרד החינוך

מינהל החינוך הדתי

מיפוי נושאים בתורה

פרשת
דברים

נושאי
הפרשה
ותכניה
מושגים
המובאים
בפרושו
של
רש"י

פרק
א'

א–
ה הקדמה
לספר
דברים

• תוכחה מרומזת לישראל ע"י איזכור המקומות "כבודן של ישראל";
  לאיזה חטא רומז

שחטאו בהם (א–ב)
כל מקום.

• הסיבה לכינוס של כל ישראל (א)

• התאריך – ללמד שהתוכחה נאמרה סמוך למיתת "אין מוכיחין אלא סמוך למיתה".

משה (ג)

• איזכור הכאת סיחון ועוג – למנוע לעז על משה (ד–ה)
  "בשבעים לשון פירשה להם".

ו–ח הציווי
בחורב, לבוא
ולרשת
את הארץ.
"משל הדיוט" ומשמעותו;
אלמלא המרגלים היתה הארץ נכבשת בקלות.

ט–יח מינוי
השופטים
ותפקידיהם

• הסיבות לבחירת שופטים (ט–יב)

• האחריות היתרה של השופט בישראל (ט)
  "הגדיל והרים אתכם על דייניכם"

• היחס הבלתי ראוי של ישראל אל משה (יב)
  טרחנים;
  אפיקורסין;
  רוגנים.

• ברכת משה וברכת ה' (יא)

• התכונות הנדרשות מהשופט (יג)
  בין "חכם"
  ו"נבון";
  אחריות הדיינים.

• הסכמת ישראל ומינוי השופטים (יד–טו)
  מדוע הסכימו ישראל;
  מדוע הסכימו השופטים;
  חובות העם כלפי השופטים.

• הציוויים לשופטים (טז–יח)

• חובה לשפוט בצדק "הוו מתונים בדין";
  "גרו"
  – ב'
  פירושים

• אסור "להכיר פנים" במשפט אסור למנות דיין שאינו ראוי;
  "כקטן כגדול"
  – ג'
  פירושים.

• אסור לפחד מלומר את דעתו "לא תגורו"

• הבחנות בין דיני ממונות לדיני נפשות

יט–כא התחלת
קיום
הציווי
על ירושת
הארץ
(שבפסוקים ו–ח)

כא–מו חטא
המרגלים
ותוצאותיו

• בקשת העם לשלוח מרגלים והסכמת משה (כב–כג)
  ההתקרבות בעירבוביא – שלילית;

הסבר ההסכמה ע"י משל מכירת החמור

• תשובת המרגלים (כד–כה)
  "מי הם שאמרו טובתה"

• סירוב ישראל לעלות לרשת את הארץ (כו–כח)
  מי שונא את מי? – הסבר ע"י ב' משלים;
  "לשון הבאי".

• דברי החיזוק והתוכחה של משה (כט–לג)
  מהו "הדבר הזה"

• העונש על ישראל והשפעתו גם על משה (לד–מ)
  "פנו לכם" (מ)

• חטא המעפילים וענשם (מא–מו)
  משמעות הדימוי לדבורים (מד)

נושאי
הפרשה
ותכניה
מושגים
המובאים
בפרושו
של
רש"י

פרק
ב'
[פרק אקסטנסיבי]

א–ח המפגש
עם בני
עשו

• האיסור להתגרות בהם וההנמקה לאיסור שכר השתיקה של לוט

• מותר לקנות מהם מים ומזון "לא תכפו את טובתו"

ט–יב המפגש
עם מואב

• אסור להתגרות בהם למלחמה ההבדל בהתייחסות לעמון ולמואב (ט)

• תולדות ארץ מואב ואדום

יג–טז סיכום
ימי השהות
של ישראל
במדבר

יז–כג המפגש
עם בני
עמון
"אין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל"(יז)

• אסור להתגרות בהם

• תולדות ארץ בני עמון

כד–לז המלחמה
עם סיחון

• הציווי להלחם עם סיחון ותכליתו (כד–כה)
  "מדבר קדמות"
  – ב'
  פירושים מדוע פנה משה אל סיחון למרות הציווי

• בקשותיו של משה מסיחון:
  

• לעבור בארצו

• לקנות מים ומזון

• סירובו של סיחון והסיבה האמיתית לכך

• מהלך המלחמה בסיחון ותוצאותיה היחס לשלל סיחון לעומת שלל עוג

פרק
ג'
[פרק אקסטנסיבי]

א–יא המלחמה
בעוג החשש של משה מהזכות של עוג

• עוג פותח במלחמה

• הציווי לא לירא מעוג ולהילחם בו

• מהלך המלחמה בעוג ותוצאותיה

יב–כג חלוקת
עבר הירדן
המזרחי מהי "הארץ הזאת";
"אינו מחובר לראשו של מקרא"

• ציוויי משה ליהושע

• ציוויי משה לבני גד ולבני ראובן

פרשת ואתחנן

נושאי
הפרשה
ותכניה
מושגים
המובאים
בפרושו
של
רש"י

פרק ג'

כג–
כט תפילת
משה
ותשובת
ה'

• שתי משמעויות ללשון ואתחנן "לשון מתנת חינם"

• "בעת ההיא" – לאחר כיבוש סיחון ועוג

• הבסיס לתפילת משה למרות גזירת ה' "ממך למדתי", ל"א מלכים

• ישראל גרמו לעונש של משה
  "ההר הטוב" "והלבנון"

• ה'
  נענה למשה ומראה לו את הארץ

• משמעות "הציווי"
  את יהושע "טרחות"
  "משאות"

• הסיבה לאיזכור בית פעור

פרק ד'

א'
"שמע ישראל, (פסוק א') כמשלים את דברי

משה בפסוק הקודם (ג,
כט)

ב–ד

• "לא תוסיפו" ו"לא תגרעו" חמש "פרשיות"

• גורל החוטאים לעומת הדבקים בה'

ה–ח שמירת החוקים והמשפטים מבליטה את

ייחודו של עם ישראל ואת יחודה של התורה

לעיני הגויים.

ט–יג ישראל
במעמד
הר סיני
"מוסב על מקרא שלמעלה ממנו"
(י)

• לא לשכוח ואף להודיע לבנים על מעמד סיני

• מטרת המעמד הגדול להשריש יראת ה' בלב

ישראל

יד–כד איסורי
עבודה
זרה
לסוגיה

• איסור עשית פסלים מסוגים שונים (טו–יח)

• איסור עבודת צבא השמים (יט)

• "אשר חלק ה'…
  לכל העמים" (יט)
  – "החליקם…
  לטרדם מן העולם"

שתי משמעויות

• ישראל יירשו את הארץ ואילו משה

ימות במדבר ואף לא ייקבר בארץ (כ–כב )

• ה'
  מקנא ונוקם בעובדי ע"ז.

נושאי
הפרשה
ותכניה
מושגים
המובאים
בפרושו
של
רש"י

כה–לא העונש
על עבודה
זרה בארץ
ישראל.

• ההתבססות בארץ כגורם לעבודה זרה
  "ונושנתם"

• הגלות כעונש על ע"ז

• השעבוד לגויים עובדי ע"ז נחשב כאילו

ישראל הם עובדי עבודה זרה (כח)

• ה'
  יקבל את ישראל גם כשהם שבים אליו מתוך

הצרות ( כט –ל)

• ה'
  רחום וזוכר את ברית האבות (לא)

לב–מ הניסים
שנעשו
לישראל
מחייבים
אותם
לעבוד
את ה'
לבדו.

• הנס במעמד הר סיני (לג)
  "כל הה"ין הללו תמיהות";

• הניסים שבהוצאת ישראל ממצרים (לד)
  "הנסה"
  – לשון נס. "במסות"
  – לשון ניסיון. "במלחמה"
  –

רמז לניסי ים סוף

• המסקנה:
  "ה'
  הוא האלוקים" (לה + לט)

• אהבת האבות והשלכותיה על הבנים (לז–לח)
  "סרסהו ודרשהו"

מא–מט הבדלת ערי
המקלט
בעבר
הירדן
המזרחי
ע"י
משה

• ערי המקלט נועדו לרוצח בשוגג

• ערי המקלט של משה אינן קולטות עד "מצוה שאפשר לקיימה –

שיפעלו הערים שבארץ ישראל המערבית אקיימנה"

• הברית שבערבות מואב היא חזרה על מה

שנאמר להם ביציאת מצרים ובסיני (מה–מט)

פרק
ה'
מעמד
הר סיני
ועשרת
הדברות

א–ה מבוא
לברית
שנכרתה
בהר סיני

• הברית נכרתה אתנו

• ה'
  דבר עם ישראל "פנים בפנים"

• משה העביר את דבר ה'
  לישראל מפני

יראתם לשמוע ישירות מה' "מוסב על…" (ה)

ו–יח עשרת
הדברות הערה:
יש
לעיין
בפירושו
של
רש"י לשמות
כ,
ב–יד.

• מצוות אמונה בה'
  (ו')

• איסור אמונה באל אחר (ז)
  בין "לא יהיה" ו"לא תעשה";

משמעות "אלוהים אחרים"

• איסור עשית פסלים (ח)

• איסור עבודה לאל אחר (ט)

• "פוקד עון" לרשעים ו"עושה חסד" משמעות "א–ל קנא";

לצדיקים (ט–י)
"אוחזין מעשה אבותיהם"

• איסור שבועת שוא (יא)
  שבועת שוא ושבועת שקר

• מצוות השבת וטעמה (יב–טו)
  "זכור ושמור בדבור אחד

נאמרו";
"כאשר צוך" – במרה.

• איסור כללי על עשיית מלאכה בשבת משמעות "ועשית כל מלאכתך";

"להזהיר גדולים על שביתת הקטנים"

• טעם המצוה – זכירת יציאת מצרים (טו)

• כבוד אב ואם למען יאריכון ימיך "כאשר צוך" – במרה;
  "מכלל הן אתה שומע לאו"

• איסורי רציחה, ניאוף,
  גניבת נפשות, גונב נפשות – דבר הלמד מענינו.

עדות שקר, חימוד של השייך לאחר (יז–יח)

נושאי
הפרשה
ותכניה
מושגים
המובאים
בפרושו
של
רש"י

יט–כח תגובות
העם למעמד
הר סיני
ויחס ה'
אליהם

• הפחד של ישראל לשמוע את קול ה'

• בקשת ישראל שמשה ימסור להם את דבר ה'

• ה'
  מתייחס בחיוב לבקשת ישראל (כה–כח)

כט – ו,ג שמירה קפדנית על כל המצוות תביא לאריכות ימים,

לריבוי בארץ ולהנאה מטוב הארץ.

פרק ו'

ד–ט "שמע
ישראל"
"ה'
אלוקינו עתה.. עתיד להיות

ה'
אחד"

• מצוות אהבת ה'
  העושה מאהבה והעושה מיראה

המשמעות של: "בכל לבבך (ב'
פירושים)

ובכל נפשך, ובכל מאודך" (ב'
פירושים);

אהבת ה' מתבטאת ב"והיו הדברים

האלה".

• מרכזיותה של התורה בחיי האדם (ו–ז)
  "כדיוטגמא חדשה"; "מחודדים בפיך";

"עשם עיקר"; "זמן שכיבה זמן קימה"; "דרך ארץ דברה תורה".

• מצוות תפילין ומזוזה (ח–ט)
  תפילין של יד ושל ראש;
  "מזוזת כתיב"

י–טו טוב הארץ שיינתן לישראל ללא עמל עלול
"ובשמו תישבע" – תוצאה של תחילת

לגרום לשכחת ה'
ולעבודה זרה
הפסוק;
הצורך להזהיר באלוהי עמי

הסביבה

ט"ז האיסור לנסות את ה'
הניסיון במרה

יז–יט הציווי לעשות הישר והטוב והגמול על כך פשרה;
לפנים משורת הדין

כ–כה מצוה לספר לבנים על יציאת מצרים כבסיס
"מחר שהוא לאחר זמן"

ליראת שמים ולקיום כל המצוות

פרק ז'

א–ה חובה
להתרחק
מיושבי
הארץ

• מצוה להחרים את ז' העממים

• איסור לכרות עמהם ברית

• "לא תחנם" (ב)
  משמעות "לא תחנם" (ב'
  פירושים)

• איסורי נישואין עם הגויים (ג–ד)
  מיהו "בנך"
  ומי "יסיר"
  אותו;
  ייחוס

הולד נקבע לפי אמו.

• מצוה להרוס כל זכר של עבודה זרה מזבח;
  מצבה;
  ואשרה.

ו–יא בחירת
עם ישראל
והשלכותיה

• ישראל נבחרו כעם סגולה משום אהבת
  "לא מרובכם.. כי אתם המעט"
  –

ה 'אותם והשבועה שנשבע לאבות (ו–ח)
הפשט (גודל העם) והדרש (תכונת העם);
"כי"
משמש בלשון דהא או בלשון אלא.

• יחס ה' לאוהביו,
  לשומרי מצוותיו עושין מאהבה ועושין מיראה; "אלף דור"

ולשונאיו
ו"אלפים";
תשלום הגמול הטוב לשונאיו