מדינת ישראל

משרד החינוך

מינהל החינוך הדתי

פרשנות נבחרת בתורה

פרשת תולדות

פרק
כה [פרק אקסטנסיבי]

כח.
רמב"ן

• לפי המפרשים – חסר הפועל "יביא"
  או "יתן".

• לפי ויתכן
  לפרש – זה תיאור מצב –בפי יצחק תמיד נמצא הציד של עשו.

• לפי והנכון
  בעיני – זו מליצה – כינוי לעשו.

• לפי כל הנ"ל "בפיו"
  = של יצחק, ולא כרש"י לפי המדרש:
  – "בפיו"
  =של עשו.

לד.
ראב"ע

• עשו בזה הבכורה,משום שראה שליצחק אביו אין נכסים להוריש לו.

• תמיהת רבי ם – הרי אברהם היה עשיר ומדוע יצחק עני כל–כך?

• דחית ראב"ע – אמנם אברהם היה עשיר אך נהיה עני בסוף ימיו.

• ראיות אחדות המוכיחות את עניו של יצחק.

• הוכחה מאליהו שהעושר אינו מעלה לצדיקים.

לד.
רמב"ן
עד
"מחידוש
משפטי
התורה"

• אי אפשר לומר שיצחק היה עני. וההוכחות לכך.

• דחיית גישתו של ראב"ע.

• בזוי הבכורה ע"י עשו היה:

• לאכזריות התנהגותו.

• הבכור היה קודם רק לענין קבלת ברכה או לקבל את מעלת האב.

• משפטי התורה בענין ירושת בכור עדין לא נהגו בימי האבות.

פרק
כו [פרק אקסטנסיבי]

ה.
רמב"ן

• לדעת רש"י – אברהם שמר כל התורה לפני שנתנה כולל גזירות דרבנן.

• קושיותיו של רמב"ן על שיטת רש"י.

• שלש גישות אחרות של רמב"ן:

• אברהם דקדק בז'
  מצוות בני נח.

• אברהם קיים את המצוות רק בארץ, כמי שאינו מצווה ועושה.

• "משמרתי"
  =אמונה בה'; "מצוותי"
  =ציוויים ייחודיים כמו "לך לך"; "חוקותי"
  =הליכה בדרכי ה';
  "ותורותי"
  =מצות מילה וז'
  מצוות בני נח.

כ.
רמב"ן

• "אין בפשוטי הסיפור תועלת".

• פרטי הסיפור כרמז לעתיד של עם ישראל.

פרק כז

א.
ספורנו

• מדוע כהו רק עיני יצחק ולא עיני אברהם ויעקב.

• ההקבלה לעלי.

ד.
רמב"ן

• כוונת יצחק היתה לתת כל הברכות לעשו.

• רבקה לא ספרה ליצחק מיד על הנבואה שקבלה לפני לידתה – שני הסברים.

• מדוע רבקה לא ספרה ליצחק על הנבואה,
  כשראתה שהוא רוצה לברך את עשו – שני הסברים.

ה.
ראב"ע שומעת – משמעותה כאן בלשון עבר למרות שנכתבה בהווה.

(דלא כ"אור החיים" המפרשה כפעולה מתמשכת).

ז.
רמב"ן מדוע הוסיפה רבקה בדברי יצחק את המילים "לפני ה'".

יב.
רמב"ן מדוע לא חשש יעקב שיצחק יכירנו ע"פ קולו – שני הסברים.

יג.
אונקלוס "עלי קללתך" = נאמר לי בנבואה שלא תקולל.

יג.
ספורנו רבקה
מקבלת על עצמה את הקללה, אם יעקב יקולל.

כג.
ספורנו
יצחק ברך את יעקב בגלל שחשד בו לשוא.

כח.
רמב"ן
מ"והנכון
בעיני"

• מתנת אלוקים היא תמידית – ללא הפסקה והיא ניתנת בשפע גדול.

• ההבטחה לעשו (פסוק לט) – איננה בשפע והיא עתידה להיפסק.

לג.
רמב"ן

• הקושי בדברי יצחק "גם ברוך יהיה".

• הסבר א': "גם ברוך יהיה"
  – תיאור מצב הווה שהוא ברוך.

• הסבר ב': "גם ברוך יהיה"
  יצחק ידע ברוח הקודש חלה ואינו יכול להעבירה לעשו.
  (והשוה ספורנו)

• הסבר החרדה של יצחק.

לט.
רמב"ן

• הדומה והשונה בין הברכות שניתנו ליעקב לברכות לעשו. והשוה לרמב"ן בפסוק כ"ח.

• "ברכת אברהם" ניתנת ליעקב.

מא.
ראב"ע
בד"ה
"ויאמר
עשו"
שני הסברים איך ידעה רבקה מה עשו חושב.

מא.
רמב"ן

• משמעות "אמירה בלב" היא,
  דבר שהאדם שלם עמו אע"פ שאומר זאת בדיבור גלוי.

• מדוע עשו לא פגע מיד ביעקב.

• ממה חששה רבקה.

פרק כ"ח

ה.
רמב"ן

• מדוע מזכיר הכתוב שלבן היה אחי רבקה אם יעקב ועשו?

• עשו שינה בשני דברים מרצונו של אביו:

• לא לקח אשה מבנות לבן.

• לא גרש את נשותיו הרעות.

פרשת
ויצא

פרק
כח

יב.
רמב"ן שני
פירושים
למשמעות
הסמלית
של מראה
הסולם:

• א.
  השגחת ה' על העולם היא ע"י מלאכים.

• הבטחת ה' ליעקב שהוא וזרעו יהיו בהשגחה אלוקית ישירה.

• ב.
  לדעת ר' אליעזר הגדול – המראה מסמל את פעולת ה' בהסטוריה.

• המראה ליעקב כמו ברית בין הבתרים לאברהם.

• הראו לו עליה וירידה של ארבע מלכויות.

• הבטחת ה' ליעקב שיצילנו בכל הגלויות.

יח.
רמב"ן
בין מצבה למזבח.
מדוע נדחתה ונאסרה המצבה לדורות.

כ–כא.
רמב"ן

• אין במלה "אם"
  משום הטלת ספק,
  אלא התייחסות לדבר שיתרחש בעתיד.

והשווה רש"י.

• "והיה ה' לי לאלוקים" – הוא הנדר ולא התנאי שלו.
  ולא כרש"י.

מחלוקת הפרשנים מתבטאת בתפיסות תחביריות שונות של פסוקים אלה.

כ–כא.
ספורנו

• התנאי בנדר – שה' יסיר מעליו כל מי שמפריע לו.

• "והיה ה' לי לאלוקים" איננו נדר אלא הסכמה שה'
  ישפטנו במידת הדין אם לא יקיים את תנאו. השווה לרש"י.

פרק
כט [פרק אקסטנסיבי]

ט.
רמב"ן
"וטעם
כי
רועה
היא"
מה בין רחל ולאה, ומה בינן לבין בנות יתרו.

טו.
רמב"ן הסבר הצעתו של לבן ליעקב.

ל–לא.
רמב"ן

• מדוע לא גילתה לאה ליעקב כי היא לאה.

• שתי דרכים להסביר מדוע היתה לאה "שנואה"

פרק
ל [פרק אקסטנסיבי]

א–ב.
רמב"ן

• קושיות על פירושו של רש"י

• שתי דרכים להבין את בקשת רחל ואת תגובת יעקב

ב.
ספורנו הסבר כעסו של יעקב על רחל.

ה.
רמב"ן מדוע מדגיש הכתוב תמיד "ותלד ליעקב".

כז.
רמב"ן

• "נחשתי"
  – שתי משמעויות.

• יעקב מדבר דרך ענוה באמרו "לרגלי (בפסוק ל') ולא "בגללי".

פרק
לא [פרק אקסטנסיבי]

ז.
רמב"ן
עד
"וטעם
אם
כה"
דרך התורה לפעמים לא לספר דברים במקומם אלא מאוחר יותר.

יג.
רמב"ן
עד "וטעם
אנוכי"
יעקב מספר לנשותיו כל מה שנאמר לו בחלום, כדי לשכנען לעזוב איתו

את ארצן.

כ.
ספורנו

• הסבר התנהגותו של יעקב.

• מדוע מכונה כאן "לבן הארמי".

יב.
רמב"ן
ד"ה
"ויוכח
אמש"
"ויוכח"
מלשון הוכחה ולא מלשון תוכחה כרש"י.

פרשת וישלח

פרק
לב

רמב"ן
(הקדמה
לפרשה) המטרות
בכתיבת
הסיפור
של פגישת
יעקב
ועשו:

• ללמדנו את יחס ה' לעבדו יעקב.

• ללמדנו שיעקב עצמו לא בטח בצדקתו והשתדל להציל עצמו וביתו.

• לרמוז לדורות שכך אנו צריכים להתנהג עם צאצאי עשו – להכין עצמנו לתפילה,
  לדורון ולמלחמה.

ד.
רמב"ן

• מדוע שלח יעקב מיזמתו מלאכים לעשו.

• הרמז לעתיד.

ה.
רמב"ן

• הציוויים של יעקב לשלוחיו לכבד את עשו והמניע לציוויים אלה.

• יעקב מנסה לבטל את שנאת עשו אליו על מכירת הבכורה.

ח.
רמב"ן
עד
"וכך
אמרו
רבותינו"
שני הסברים
לפחד של
יעקב
מעשו:

• עשו יצא מעירו לקראת יעקב עם ארבע מאות איש.

• עשו לא התייחס כראוי לשליחים של יעקב,
  ולא נתן להם שום מסר ליעקב.

י.
ספורנו המבנה של תפילת יעקב דומה לתפילת י"ח.

יב–יג.
ספורנו

• שתי ההבטחות (בפס'
  יג)
  הן בניגוד ל"פן יבוא והכני אם על בנים" (פס'
  יב).

• יסוד הבקשה "הצילני נא"… – הוא בעבור כבוד ה' ולא בגלל שמגיע ליעקב.

יג.
רמב"ן

• יעקב חשש שמא יגרום החטא ואעפ"כ מבקש חסד מה' (ולא מסתמך על מעשים טובים).

• "דרך הצדיקים לירוא תמיד".

כה.
רמב"ן
בד"ה
ויותר
יעקב
לבדו
כיצד נותר יעקב לבדו מֵעֵבר למַעֲבר יבוק.

כו.
רמב"ן

• מדוע לא ניצח המלאך את יעקב.

• המלאך "נגע בכל הצדיקים שעתידין להיות ממנו".

• דורו של שמד ודורות אחרים.

• "מעשה אבות סימן לבנים"

לב.
ראב"ע
(להלן
לג,י
"ויזרח לו השמש,
כדי להבליט את הנס.

מ"ושואלים
ישאלו")

פרק
לג [פרק אקסטנסיבי]

יג.
רמב"ן

• יעקב חומל על הילדים ואינו מעלה אפשרות שימותו אלא רק את מות הצאן.

• כוונת יעקב שהילדים יתעייפו ויסרבו ללכת והצאן עלול למות.

• [פירוש זה, אינו כפיסוק הטעמים].

יד.
רמב"ן

• הצעת עשו ליעקב היתה, שילכו יחד עד שיגיעו ליצחק אביהם.

• יעקב אינו רוצה בחברת עשו,
  ומחפש תירוצים להרחיקו ממנו.

• "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה" – אינו נדר ולא הבטחה אלא דחיה.

• לפי המדרש זו הבטחה לימות המשיח: "… לשפוט את הר עשו".

טו.
רמב"ן

• יעקב לא חפץ בקרבתו של עשו אליו.

• ר'
  ינאי:
  זו עצה לדורות – כשצריך לדבר עם שליט, לא לצרף גויים גם כשהם תומכים בו.

יח.
רמב"ן
ד"ה
ויחן

• קנית השדה בשכם – רמז לעתיד.

• להודיע את מעלת ארץ ישראל – לדעת ראב"ע.

פרק
לד

יג.
רמב"ן
עד
"ועל
דעתי"
ומ"אבל
ענין
שכם"
עד
"ואם
נאמין
בספר
מלחמות
בני
יעקב"

• בני יעקב דברו עם שכם ולא נתנו ליעקב לדבר,
  מפני כבודו.

השאלות
על התנהגות
יעקב:

• הרי יעקב ידע שהאחים מרמים את אנשי שכם ומדוע שתק?

• מדוע יעקב ארר רק את "אפם"
  של שמעון ולוי,
  הרי כל האחים ענו כך לשכם?

• התשובה:

• יעקב והאחים חשבו שבעקבות ברית המילה, הם יוכלו להציל את דינה מידי שכם בלי להרוג את אנשי העיר.

• לא חשב ששמעון ולוי יהרגו את משפחת שכם, בודאי לא את האחרים.

• השאלה
  על
  התנהגות
  האחים:

• איך עשו האחים הצדיקים מעשה כזה עם בני שכם?

• התשובה:

• בשם הרמב"ם (מלכים ט,
  יד):
  בן נח חייב מיתה אם עובר על אחת המצוות שלו. לכן בני שכם היו חייבים מיתה שהרי ידעו על המעשה ולא דנו אותו

• שאלות הרמב"ן על הרמב"ם.

• שיטת רמב"ן:
  האחים רצו לנקום במשפחת שכם.
  וחשבו שמותר לפגוע גם בתושבי העיר, משום שהברית שעשו לא נחשבה בעיניהם כלל אלא רק עשו כמצוות אדוניהם ונימולו.

• יעקב חשב ששמעון ולוי נהגו בחמס כלפי תושבי שכם,
  שהרי הבטיחו להם להיות לעם אחד! ולכן ארר את "אפם".

פרק
לה [פרק אקסטנסיבי]

א.
רמב"ן

• משמעות הציווי "ושב שם":

• להטהר מעבודה זרה או מטומאת מת.

• לכוון את הדעת לקראת בנין המזבח לעבודת ה'.

ח–ט.
ספורנו מדוע מפסיק הכתוב עם הסיפור על מות דבורה מינקת רבקה.

כח.
רמב"ן מות יצחק ומכירת יוסף – מה קדם?

פרק
לו [פרק אקסטנסיבי]

ז.
רמב"ן
ד"ה
וטעם
וילך
אל
ארץ
לאן הלך עשו? שתי גישות.

לא.
רמב"ן
ד"ה
ואלה
המלכים

• איזכור מלכי אדום – כדי להראות שברכת יצחק ליעקב נתקיימה.

• בין מלכי אדום למלכי ישראל:

• באדום לא היה מלך בן מלך.

• מלכות אדום נפסקה לפני שהתחילה מלכות ישראל.