עקבתא דמשיחא

דצמבר 1, 2009 · מאת רבי אלחנן וסרמן הי"ד · ציונות

‫עקבתא דמשיתא‬
‫מאת‬

‫הגה"קרבי אלחנן וסרמן הי"ד‬
‫מהדורה מחודשת ומתוקנת‬

‫דעת‬

‫אתרליהודייהדותורוח‬
‫‪ww.daat.ao.ll‬‬

‫בני‪-‬ברק‪" ,‬נצח"‪ ,‬תשמ"ט‬

‫תרגום מאידיש‪ :‬ר' משה שנפלד ז"ל‬

‫דעונ‬

‫אתרלימצדייהדותורוח‬
‫‪ww.daat.ac.il‬‬

‫מ‬
‫כלהזכויות שמורות‬

‫ניסד‬

‫‪,,‬נ צ ח'י‬
‫מכון ספרותיחרדי‬

‫בתש"א ע"י ר' יחזקאל רוטנברג ז"ל‬

‫לע"נ‬

‫המחבר הגהיק‬

‫רביאלחנן בונם ומרמן הי"ד‬
‫נהרגעל קידוש ה'י"ג תמוז תש"א‬

‫זל‬
‫ולע"נ‬
‫המתרגםרבי משה שנגלד ז"ל‬

‫נפ' ח' אלול תשל"ה‬

‫זל‬
‫ולע"נ‬
‫המו"לרבייחזקאל רוטנברג ז"ל‬

‫נפ'י"ג אדר תשמ"ד‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫")לקיל ר‪2‬ר‪1‬ח‪":1‬‬
‫ני‪.‬ין‪'1,4: ').':.[,‬ני‪,".%‬ז ‪, eHJ‬ץ ‪4‬י ‪ 11‬ט"יה‪ :‬ש‪44‬‬
‫‪aoJJ~ab‬‬
‫הרבאלחנןבונמווסרמן עעהש‪12(2 6‬י גש‪7‬ז לכוון‬
‫‪11)1 Uf~(h‬וע"ג‪4‬ת‪2‬י‬
‫‪t‬‬
‫‪* 94" /n*eLe‬י‪1‬‬
‫**אא]‪8‬גש ‪08‬א‪0‬אם ‪ Rshie‬ו‪'4"1/‬ל"'‪2‬ת'‬
‫"‬
‫ש‬
‫)ע ‪8‬ש‪/,4, 5"%‬תהרגה ג‪""/6‬שתים" ‪, 4"p/r‬נ‪2‬מ‪,‬ג‬
‫‪a/d‬‬
‫ת (זל'‬
‫‪%‬‬
‫‪f‬‬

‫‪e‬‬

‫‪a‬‬

‫‪t‬‬

‫‪J‬‬

‫~‬

‫‪1‬‬

‫""‬

‫‪ttd~O‬‬

‫‪=-‬ר‬

‫‪Skrz. pocit‬‬

‫ג"ז‪,‬ה חלת‪21‬ש ותגעי‬
‫ף‪",.‬‬
‫‪10.‬יי‪,‬יל' ‪1"2‬‬

‫י"‬

‫)'"ען ‪1‬‬

‫"‪4‬יי‬

‫‪/‬ן"'‪1‬‬
‫יעיק‪* ,‬ןעול גי)צל‬

‫"נ"‬

‫‪ "12‬הר'"‬

‫‪%‬ע‬

‫‪s ' t b t f h‬‬

‫וילוה ‪1‬ו)‪4‬וי ‪,"1"1‬ג‬

‫ה ת‪ 1‬כן‪:‬‬
‫ראשית דבר‪……………………………….‬‬
‫עקבוצא דבהסטקא‪15 ……………………………‬‬
‫שירז‪,‬תאדנו‪17 ……………………………….‬‬
‫‪%‬וניסהזובווצ‪21 ……………………………….‬‬
‫תגדגאצדן נדדד; כגו"נז‪24 ………………………..‬‬
‫הרוקץם‪26 …………………………………..‬‬
‫גצעו ~תתורה‪38 ……………………………….‬‬
‫מדיניותזתגלורנ קסל )(בורענו‪40 …………………..‬‬
‫זקרקץון זקל‪,‬ענ‪%‬י‪47 ' .' ………………………….‬‬
‫ארץ‪-‬הסר)?ל‪53 ……………………………….‬‬
‫‪13‬‬

‫דעת‬

‫‪,‬תרלימודי אזדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דעת‬

‫אתרלי~וזייהדותורוח‬
‫‪www,daat.ac.ll‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודי יהדות ורוח‬
‫‪www,daat.ac.il‬‬

‫לא הקדמה אלא הכנה‬
‫הגאון והצדיק רבי אלחנן בונם וסרמן‪ ,‬אשר את מאמרו אנו‬
‫מפרסמים בתרגוםעבוי‪,‬אינוזקוק להקדמה משלנוועל אחת כמה וכמה‬
‫שאינו זקוק להמלצה ולהסכמה‪ .‬אם בכל זאת מצאנו לנכון להקדים‬
‫ולהעיראי אלה הערות‪ ,‬אין זה אלא משום שאנו‪ ,‬הקוראים‪ ,‬זקוקים‬
‫להכנה נפשית במדהידועה לקראתדבריו של אותו שר התורהוהיראה‪.‬‬
‫האימים והבלהות שלימינו לאהיו כל כך מעיקים וכבדים מנשוא‪,‬‬
‫אלמלא נסתם מאתנו כלחזון ואלמלא שיאין עודנביא ולא אתנויודע‬
‫עד מה"‪.‬אין אנו מוצאים טעםביסורינו‪,‬אין לנו מנחם ומשיב נפש‪ .‬דור‬
‫המכיר אתטיביסוריו‪ ,‬מקורם ותכליתם‪,‬יש שהיסוריםמקיימים אותו‪,‬‬
‫זוקפים קומתו ומחשליםכוחותיו‪ .‬דור הסופג מכות באפלה‪ ,‬נמצא עומד‬
‫נבוך‪ ,‬נדהם ואובד עצות‪ .‬גדולי ישראל נתעטפו כאילו בטלית שכולה‬
‫שתיקה אלמת‪ .‬האם באמתאין בפיהם דבר או חצי דבר להשמיע גם‬
‫בשעה חמורה זו לעם צמא חזון‪ ,‬הנכסף לעידוד? או שמא במחשבה‬
‫תחילה נטו את אהליהם מחוץ למחנה המון בית ישראל ונסתגרו בד'‬
‫אמות של הלכה? מייבין פשר דומיה מחרידה זו? כלום לתופעה זו‬
‫נתכוונו חז"ל באמרם "והפלא ה' את מכותך‪ ,‬הפלאהזו תורה"‪" ,‬הנה‬
‫ימיםבאים‪…‬ישוטטו לבקש את דבר ה' ולאימצאו‪ ,‬דבר ה'זו הלכה‪ ,‬דבר‬
‫ה'זו נבואה‪ ,‬דבר ה' זה הקץ"‪.‬‬
‫מכיון שנדם קולם של מגידי אמת‪ ,‬עלתה קרנם של נביאי השקר‬
‫בתוכנוובעיניים עצומות אנו נוהרים אחריהם‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר לא נדם קולם שלגדולינו‪.‬אולי הוא רקחרישי מדי‪,‬‬
‫עד שאינו מגיע לכל אוזן‪ .‬יתכן כי לא הקפידו להעלות את דבריהם‪,‬‬
‫שהשמיעובהזדמנויות שונות‪ ,‬בכתב‪.‬יתכן גםכי הרבהדברים שרשמום‬
‫לא פורסמו בדפוס‪.‬‬
‫הגאון ר' אלחנן וסרמן‪ ,‬ולמידו ומעריצו הגדול של ה‪,,‬הפץ חיים"‬
‫זי"ע‪,‬קיבל מרבו גם את האהבה וגם את הדאגה למולו הנפשיוהרוחני‬
‫של הקטן וההדיוט בישראל‪ .‬בשפה פשוטה ובדברים פשוטים‪ ,‬לכאורה‪,‬‬

‫עומר הוא על פרשתימינו‪ .‬מסביר‪ ,‬מבאר‪ ,‬מברר‪.‬אין בדבריו שמץ של‬
‫נעיצות‪ ,‬אין בצורת מאמרו כל נטיה ומגמה ספרותית‪ .‬האמת אינה‬
‫זקוקה לכל אלה‪ ,‬מספיקה היא לכשעצמה‪ ,‬בלי כל נופך וכחל‪ .‬אנו‪,‬‬
‫שהרגלנו ללהטוטי לשון וכרכורי שפה שלנביאים מתעים‪ ,‬נדע להוקיר‬
‫את הפשטות והתמימות שבאמתזו‪.‬‬
‫אך לאלה מבין הקוראים שימצאו בדבריו של הגאון נטיה בולטת‬
‫לקיצוניות קנאית‪ ,‬יוגד‪ :‬עד שאנחנו בודקים את גדולי ישראל שמא‬
‫נתפסו לקנאות‪ ,‬מוטב שנבדוק את עצמנו שמא נתפסנו לפשרנות‬
‫ולוותרנות על חשבון קדשי הקדשים וערכי הערכים שלישראל‪ .‬ניגש נא‬
‫לביקורת עצמית‪ ,‬נחטט נא בעמקי הכרתנו‪ ,‬נקלוף נא את המושגים‬
‫וההשקפות הזרות והמתנכרות‪ ,‬אשר רכשנולנו דוקא פה בארץ ישראל‪,‬‬
‫מעל הגרעין המקורי‪ ,‬העצמאי‪ ,‬הראשוני שלנו‪ .‬שמא נלכדנו למהלך‬
‫מחשבה המתפרץ עלינו מכל צד‪ ,‬דרך אלפי צנורות ההשפעה‪ ,‬בצורת‬
‫נאומים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬שיחות‪ ,‬בפרדס‪ ,‬בסדנה ואפילו בבתי כנסיות?‬
‫עומדים אנו כמעט מחוסרי מגן וצינה בפני הלחץ הרוחני הכביר‬
‫הזה‪ .‬לנוהרי לא נשאר בלתי אם מעטידיעת תורה‪ ,‬מעט השקפת עולם‬
‫תורנית‪ ,‬שהצלנו לנו מהגולה ושבקושי שמרנו עליה כאן בארץ מקוצר‬
‫רוח ומעבודה קשה‪ .‬דבר זה יהא נא נגד עינינו טרם ננסה לבקר את‬
‫מאורי דורנו ולנתח את מידת הקנאות‪ .‬בנפשו של אדם גדול זה כרוכה‬
‫הקנאות עם אהבת ישראל ומידת החסד והרחמים לגבי הזולת‪ .‬אלפי‬
‫התלמידים שהעמיד‪ ,‬מהםגדולי ישראל‪ ,‬מעידים‪,‬כי היה להם אב אוהב‬
‫וחונן‪,‬כי דאג לשלומם גם בזוטותחיייוםיום‪ .‬בחורים שעלובימים אלה‬
‫ארצה‪ ,‬מסמריםכי רשיון כניסה לארץ ישראל ולארצה"ב גם יחדהיו‬
‫מונחים בכיסו של ר' אלחנן ובכל זאת סירב להשתמש בהם באמרו‪,‬‬
‫כי כל עוד נשאר גם אחד מתלמידיו בעמק הבכא חלילה לו להציל את‬
‫נפשו הוא‪.‬‬
‫ישמשו נא דבריו של הגאון והצדיק כוס תנחומים לנו בשעת יאוש‪,‬‬
‫משען ברגעי ספקות ופיקפוקים‪ ,‬סמי מרפא לנפשנו הדואבת‪ .‬והיה זה‬
‫שכרו של ד‪1‬רהדירהאמיתי‪.‬‬

‫מ‪ .‬שנסלד‬

‫ה'תש"ב‪.‬‬

‫‪1101‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדותורוח‬
‫‪Nwtdaat.ac.il‬‬

‫למהדורה השניה‬
‫מיזם הופעת המהדורה הראשונה מהמשא אשר השמיע הגאון‬
‫והצדיק רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל‪ ,‬עברו שנים עקובות דם‪ ,‬שנים בהן‬
‫התגשמה כל החזות הקשה והנוראה‪ ,‬שמוכיח‪-‬הדור הגדול חזה אותה‬
‫בדברים ברורים ונוקבים‪ .‬הוא עצמו עלה על המוקד כקרבן כליל על‬
‫קדושת השםית'ביחד עםכלהמוניבית ישראל‪ ,‬להםנועדוהגיגוושיחו‪,‬‬
‫אהבתו המסותרת ותוכחתו המגולה‪.‬‬
‫כמה מפליטי השואה מוסרים‪ :‬משנתפס רבי אלחנן זצוק"ל למלכות‬
‫הרשעה‪,‬ביקשו לשלחו לגרמניה לאחד המחנות‪ .‬ברם הוא‪ ,‬העשוילבלי‬
‫חת‪ ,‬שמעולם לא עלהעליו מורא בשר ודם‪ ,‬סירב להישלח לנכר וטען‪:‬‬
‫נוחלילהיקברחיים בתוךעמי‪ ,‬עםאחיבני ישראל הקדושים והטהורים‪,‬‬
‫כגורלם יהיהגוילי ומה שנגזר עליהם גם מנת חלקי יהיה‪ .‬משאלתו‬
‫האחרונה ניתנה לו‪ .‬בקבר אחים ענקי נקבר חיים בייחדו את השם‬
‫הגדול והנורא‪.‬‬
‫דרכי השם לא נפלאובעיניו והנהגתו את העולם לא עוררה קושיות‬
‫או ספקות בלבו‪ .‬בתורה‪,‬בנביאים ובדברי חז"ל מצא פתרון והסבר לכל‬
‫המתרחש וידיעה על העלול להתרחש‪ .‬אמונתו התמימה לא נתנה לו‬
‫לחשות‪ .‬הוא היתרה והזהיר עוד בימי השלווה והשקט‪ .‬זעק ברחוב‬
‫היהודי את זעקתו המרה‪ ,‬שיכנע‪ ,‬התחנן בעוד מועד וקרא לתשובה‬
‫שתעביר את רועהגזירה‪ .‬מה רבויסורי נפשו בראותוכי שומעאין לו‪.‬‬
‫הוא היה מיחידי הסגולה שהאסון הגדול לא הפתיע אותו‪ ,‬כי היה‬
‫מוכןמבחינה נפשית לקראת מוראות התקופה ועמד מראש על פשר‬
‫משמעותן‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרליאשייהדות ורוח‬
‫‪www,daat.ao.ll‬‬
‫[‪]11‬‬

‫למהדורה השלישית‬
‫מאמר זה שהופיע במקורובאידישבניו‪-‬יורקי בשנת תרצ"ט ותורגם‬
‫זמן קצר לאחר מכןעל‪-‬ידי ר' משה שנפלד ז"ל ~שון הקודש‪ ,‬מופיע‬
‫כעת במהדורה חדשה‪ ,‬בה נופו שיבושי הדפוס והוכנסו תיקוני לשון‬
‫(בהשוואה למקור)‪.‬כן הוכנסו כמה קטעים‪ ,‬שנשמטו בשעתו‪.‬‬
‫לעשות רצון צדיק‪ ,‬נוספו מראי‪-‬מקומות לפסוקים ומאמרי חז"ל‪,‬‬
‫בקשתו של הגאון המחבר (ראה מכתבו בראש הספר) וכןציוני‬

‫"יים‬

‫מקבילותלמאמריו האחרים‪.‬‬
‫הננומקווים שהמהדורה הנונחית תגדל תורה ותרבה את הדעת ‪-‬‬
‫דעת תורה‪.‬‬

‫‪ ,1‬נצ ח‬
‫מכון ספרותיחרדי‬
‫בני‪-‬ברק‬
‫"‬

‫‪ .1‬מז ושנין לצטט דבר= שכתב במכתב על הצורך בחיבור מעין זה וכיצד יש‬
‫לכותבו‪,‬שנים אחדותלפני שהוא עצמו הוצגת מחשבהזו לפועל‪:‬‬

‫"אשר עלה בדעתי זהימיםרבים‪,‬כיראוי מאד לאסוף מכה"ק ומדברי רז"ל‪,‬‬
‫הדברים ואח"כ‬
‫כלהכתובים והמאמריםמעניניתקופתינו‪…‬‬
‫אבלשורי‬
‫ולבאר‪..‬אתפ‬
‫‪.‬‬
‫לעשותה‬
‫אק‬
‫ן‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫מ‬
‫להראותאיך כלהדבריםנתקיימובימינוב‬
‫כי‬
‫בידי‬
‫צריך לעסוק בזה שבועות אחריםבלי הרף‪,‬ואנכי בותב ומדפיס בכל שבוע‬

‫הערות שלימוד השיעורים‪ ,‬ולא נשאר עת פנויה‪ …‬והעסק צריך להיות‬
‫מסודר‪ ,‬היינו להתחיל בהעתקת פסוקי התורה הקצרים ולבארן‪ ,‬ואח"כ‬
‫מפסוקי נ"ך ולבארן‪ ,‬ומדבבי רז"ל וכו'‪ ,‬ולעומת זה להראותאיך שהדברים‬
‫נתק=מו ומתקיימיםלעינינו ממש" (לקוט מאמרים ומכתבים מהרב‪ …‬רבי‬
‫אלחנן בונםומרמן‪ .‬ברוקלין‪ ,‬תשמ"ז‪ .‬עמ' קעה)‪.‬‬

‫*‬

‫[‪]12‬‬

‫דעת‬

‫אתילימודייהדותורוח‬
‫‪ww.daat.ac.il‬‬

‫ראשית דבר‬
‫התקופה העוברת עלינו כעת אינה תקופה רגילה‪ ,‬במיוחד‬
‫ביחס לעם היהודי‪ .‬עדי ראייה אנו לתופעות אשר לא שערנום‬
‫מעולם‪ .‬המאורעות הנם כלכךמהירימי‪ ,‬מופלאים ומפתיעים עד‬
‫שאנו עומדים מוכי תמהון ומחוסרי הבנה לגבי המתרחש‪.‬‬
‫"והייתמיגע ממראה עיניך" (פ' תבאר‪ .‬זאת כל עוד גישתנו‬
‫מתבססת על השכל האנושי‪ .‬אבל אם נתעמק בתורה‪ ,‬נמצא‬
‫שהכל ברור ומחוור‪ .‬כל הקורות בדבריימי ישראל‪ ,‬שארעובין‬
‫בעברובין בהווה‪ ,‬מתרחשותבדיוק כפי שחזתה מראש התורה‬
‫שבכתב ושבעל פה‪ .‬כל מלתא דאורייתא מציאות היא‪ ,‬מציאות‬
‫ממשית מאין דומה לה‪ .‬לפני אלפי שנה הוגד לנו בנבואה‪:‬‬
‫"והפיצך ד' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (פ'‬
‫תבא)' ונבואה זו הפכה למציאות‪ .‬אם נמצאו עד היום פינות‬
‫נדחות בירכתי תבל‪ ,‬שנעדרו מהן ישובי יהודים‪ ,‬הרי עתה‬

‫מגורשים הם גם לשם‪ .‬המקרא הקובע "בכל העמים" מוכרח‬
‫להתקייםבנו בכל משמעותו‪.‬וכן הפסוק"והיית עשוק (יפרעובך‬
‫פרעות) ורצוץ"‪( 4‬יגזלו ממך זבויותיך ‪ -‬רצץ משפטי‪ .‬תבוא)‪.‬‬
‫אכן רואים אנו עתה מדינות בהן פורעים פרעות ביהודים‪,‬‬
‫ולאחרמכן עוד מאשימים אתהיהודים שהםאלו שפרעובגויים‪.‬‬
‫‪ .1‬ראה לקמן אותיח ובקובץ מאמרים מאת‪ …‬מק רבי אלחנן וסרמן‪ ,‬עמ' קא‪,‬‬
‫אות כב‪ .2 .‬דברים כח‪,‬לד‪ .3 .‬דברים כח‪ ,‬סד‪ .4 .‬שם כח‪,‬לג‪ .‬ושם‪ :‬ודנית רק‬
‫עשוק ורצוץ‪ .5 .‬הופיע ה‪,‬יא‪ :‬עשוק אפרים רצוץ משפט‪.‬‬
‫[‪]13‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫אם נרצה להשיג את מהותם של המאורעותבחיינו‪ ,‬עלינו‬

‫לחפש בפסוקים ובמאמריםהנוגעים לתקופת העקבתא דמשיחא‪,‬‬
‫דהיינו התקופה האחרונה של הגלות לפני בוא המשיח‪ .‬אם‬
‫נשוה את הכתוב עם המתרחש‪ ,‬נראה בתורה כבאספקלריה‬
‫מאירה את כל המוצאות אותנו ואת העלות הגורמות לכך‪ .‬כל‬
‫הנאמר בפסוקים האלה התגשםוכל המתגשם נובאעליו מראש‪.‬‬
‫הבה נתחל לקרוא בתורה‪.‬‬

‫‪1141‬‬

‫דעת‬

‫אתרליהודייהדות ורוח‬
‫‪www,daat.ac.il‬‬

‫עקבתא רמשיחא‬
‫א‪ .‬ההיסטוריה של עם ישראל מתחלקת לתקופות‪ :‬תקופת‬
‫התנאים‪ ,‬תקופת האמוראים‪ ,‬תקופת רבנן סבוראי‪ ,‬תקופת‬
‫הגאונים‪ ,‬תקופת הרבנים וכו'‪ .‬התקופה האחרונה בהיסטוריה‬
‫היהודית נודעה במקראי בשם "אחרית הימים"‪ .‬בגמרא מופיע‬
‫הבטוי "עקבתא דמשיחא"‪ ,2‬או "חבלי משיח"'‪ .‬המושג "אחרית‬
‫הימים" כולל את זמן ערב הגאולה והגאולה עצמה‪ ,‬בעוד‬
‫ש‪,,‬עקבתא דמשיחא"‪ ,‬או "חבלי משיח" מכוון אך ורק לתקופה‬
‫האחרונהשלפניביאתהמשיח‪ .‬הרמב"ם כותבעל אודות תקופה‬
‫זו‪,‬כי "גל דברי הנביאים מלאים מזה"‪ .4‬ואמנם גם בתורה וגם‬
‫בנביאים מתואר מצב עם ישראל באווזם הימים מבחינתו‬
‫הרוחנית והגשמית כאחת‪ .‬בדניאל פרק יב' נאמר כי מצוקת‬
‫הימים ההם תעלה על כל מה שאירע לישראלמיום הירתםלגוי‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהיא תעלה בהיקפה אפילו על המצוקה שבתקופת‬
‫חורבן בית המקדש‪ .‬כך נאמר גם בירמיהו פרק ל‪ .6‬חז"ל אשר‬
‫חזו מראש בצורה ברורה את אימות ה‪,,‬עקבתא דמשיחא"‪,‬‬
‫התבטאו"ייתי ולא איחמיניה" (פרק חלקי ושלהי מס' סוטה")‪.‬‬
‫יבוא נא המשיח‪ ,‬אולם בל נהיה עדי ראיה להופעתו‪ .‬הגאון‬
‫מוילנה‪ 9‬מסביר‪ :‬הגאולה נקראת לידה‪" ,‬חלה וגם ילדה ציון"‬
‫(ישעיה סא)"י‪ ,‬עם ישראליולד אז מחדש וכשם שהמכאובים ‪-‬‬
‫‪ .1‬ישעיה ב"ב; ירמיה ל‪,‬כה ג‪ .‬סוטה מט‪, :‬בעקבות משיחא"‪ .3 .‬שבת‬

‫קיח‪ .4 .‬הל' מלכים פי"א‪ ,‬ה"ב‪ .5 .‬פס' א‪ .6 .‬מס'ז‪ .7 .‬סנהדרין צח‪:‬‬
‫‪ .9‬אבן שלמה פי"א‪,‬ה‪ .10 .‬צ"ל‪ :‬סו‪,‬ח‪.‬‬
‫‪* .8‬הא‬

‫שם~‬

‫[ ‪]15‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫חבלי לידה ‪ -‬מבשרים את הלידה והם הולכים ומתגברים ככל‬
‫שהלידה הולכת וקריבה‪ ,‬כך גם יקדימו חבלי המשיח את‬
‫הגאולה‪ ,‬ולקראת ביאת המשיח לכו ויחמירו‪ .‬אותה תופעה‬
‫מצאנו גם בגלותמצרים‪ .‬בתקומה האחרונה לשעבודםגזר פרעה‬
‫"תכבד העבדה"יי‪" ,‬תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו‬
‫עשו"מ (פ' שמות)‪ .‬גם כעת קיימות מדינות המנשלות את‬
‫יהודיהן מכל מקור פרנסהויחד עם זה מכבידות עליהם אתעול‬
‫המסים‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימצדייהדות ורוח‬
‫‪ww,daat.ac.il‬‬
‫‪ .11‬שמות ה‪,‬ט‪.‬‬

‫‪,12‬‬

‫שמות ה‪,‬מז‪.‬‬

‫[‪16‬ן‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדותורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שירתהאיינו‬
‫ב‪ .‬שירת האזינו היא הפרשה היחידה בתורה‪ ,‬הפותחת‬
‫בהקדמה (דברים לא‪ ,‬יט‪-‬כא) וגומרת בסיום (דברים לב‪ ,‬מו)‬
‫ודבר זה מורה על ערכה הרב של הפרשה‪ .‬מה נאמר בה? כל‬
‫אשר יקרה לעם ישראל עד ביאת הגואל‪ .‬פסוקים אחדים‪ ,‬אשר‬
‫אותם נצטט ונפרש בזהלפי פירושו של רש"י‪ ,‬מכוונים לתקופת‬
‫ה‪,,‬עקבתא דמשיחא"‪.‬‬
‫ה'‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫"‬
‫ם‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ת‬
‫י‬
‫לאחר שישפוט את‬
‫"כיידין ה' עמו ועלעבדיו‬
‫עמו ישראל ביסורין המגיעים להם‪ ,‬יקוים בהם "ועל עבדיו‬
‫יתנחם" ‪ -‬תבוא הגאולה‪ .‬אימתי? "כי יראהכי אזלתיד ואפס‬
‫עצור ועזוב"‪ .‬בשעה שהקב"ה יראה את כוחות ישראל כלים‬
‫מאין פודה ומושיע‪ ,‬אז ישלח את משיח צדקו‪ .‬בך גם נשנה‬
‫בדבריהנביא‪" :‬ואביטואין עוזר ואשתומםואין סומך ותושעלי‬
‫זרועי" (ישעיה סא)‪ .2‬ולהל‪" :‬ויראכיאין איש וישתומםכי אץ‬
‫מפגיע" (שם)'‪ ,‬לאמור‪ :‬כי אין אפילו מי שיתפלל בשבילם‪.‬‬
‫"ואמר אי אלהימו צור חסיו בו"‪ .4‬השי"ת ישאל איה הם‬
‫האלילים אשר עליהם סמכתםכייהיו לכם למגן‪" ,‬אשר חלב‬
‫זבחימו יאכלו"‪ ,‬אשר להם הקרבתם את מבחר קרבנותיכם‪,‬‬
‫‪,‬וקומו ויעזרוכם"‪ .‬מכל זה עולהכילפני הגאולהיתעו היהודים‬
‫אחרי עבודות זרות שונות בהאמינם בכל עבודה זרה בשעתה‬
‫שהיאתושיעם‪ .‬מהטיבן של אותן עבודות‪-‬זרות שסגדולהן?‬
‫‪ .1‬דבריטלב‪,‬לו‪ .2 .‬צ"ל‪ :‬סג‪,‬ה‪ .3 .‬נט‪,‬טז‪ .4 .‬דברימלב‪,‬לז‪.‬‬
‫‪]171‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫ראשית עלינו להבין את פשר המושג "עבודה זרה"‪ .‬כל‬
‫הנראהלו לאדםשיכול הוא להטיב או להרע לו‪ ,‬חוץ מהשי"ת‪,‬‬
‫הרי הוא בכלל עבודה זרה (כך מטיבה (ו)כך מריעה ‪-‬‬
‫סנהדרין)'‪ .‬הבה נסקור מספר סוגי עבודה זרה שלהן סגדו‬
‫במאת השנים האחרונות‪ .‬השכלתברלין‪ ,‬או נכון יותר הסכלת‬
‫ברלין‪ ,‬ממנה קוו לישועה רבתי‪ ,‬משהחלה לנשוב רוח‬
‫הליברליזם‪ ,‬מיד התיצבו היהודים בשורות הראשונות של‬
‫מגיניה‪ .‬לאחר שהליברליזם ירד מעל הפרק‪ ,‬פנו לדמוקרטיה‪,‬‬
‫לסוציאליזם‪ ,‬לקומוניזם וליתר ה‪,,‬איזמים"‪ ,‬שירדו על דורנו‬
‫בשפע בה רב‪ .‬לעבודות זרות אלו הקריבו קרבנות של דמים‪,‬‬
‫תרתי משמע ‪ -‬ממון ונפשות ‪ -‬וכולן הכזיבו; אף אחת מהן לא‬
‫הגשימה את התקוות שתלו בה‪ ,‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שכל‬
‫ה‪,,‬איזמים" האלה מתו מיתה חטופה‪ ,‬לא טבעית‪ ,‬וחלפו לפתע‬
‫פתאום‪.‬איך מתבארת תופעה זו? ביחזקאל בט" נאמר‪,‬כי מצרים‬
‫תענש"יען היותם משענת קנה רצוץ לישראל"‪ ,‬כלומר‪:‬יען שמו‬
‫בה ישראל מבטחם‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מה פשעם וחטאתם של‬
‫המצרים? אלא ממשפטי התורה הוא‪,‬כי כל עבודה זרה‪ ,‬אחת‬
‫דינה להבטל‪" .‬ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים" (פ' באף‪,‬‬
‫"והאליליםכליליחלופון""‪ .‬מכיון שבטחו ישראל במצרים‪,‬הרי‬
‫עשוה עבודה זרה‪.‬‬
‫עינינו ראו עובדה מפליאה‪ 16 :‬מיליון סוציאליסטים‬
‫מאורגנים במדינה אחת נעלמו ממשבין לילה ולא נשאר מהם‬
‫כמעט זכר‪ .‬גם זו היתה עבודה זרה‪ ,‬שהיהודים לא נרתעו‬
‫מלהקריב לה את הקרבנות הגדולים ביותר‪ .‬קוו לקומוניזםכי‬
‫דרור ושויון בכנפיו‪ ,‬אולם הממשלה האדומה הוכיחה בעליל‪,‬‬
‫‪ .5‬סא‪:‬‬

‫‪ .6‬פס'ו‪ .‬שם‪ :‬קנה לבית ישראל‪.7 .‬‬

‫שם‪:‬יחקו‪.‬‬

‫‪1181‬‬

‫שמותיב‪,‬יב‪ .8 .‬ישעיה ב‪,‬יח‪.‬‬

‫שירת האזינו‬

‫מה הוא "הדרור והשויון" המקווה‪ .‬נוכחנו לדעת‪ ,‬כי כל‬
‫העבודות הזרות אשר אליהם נשאנו נפשנו‪ ,‬הובישו והכזיבו‪,‬‬
‫והקב"ה אומר "יקומו ויעזרוכם"‪ ,9‬מדועאין הם עוזרים לכם‪.‬‬
‫"ראוכיאניאני הוא"ש‪ .‬הגיעה בבר העת שתבינו‪,‬ביבלעדיאין‬
‫מושיע‪ .‬אבל העם מסרבים להבין‪ .‬עוד נאחזים בשולי‬
‫הדמוקרטיה הגוססת‪ .‬אף היא לאתועיל‪ ,‬בדומה לעבודות הזרות‬
‫הקודמות‪.‬‬

‫ג‪ .‬מלבד ה‪,,‬איזמים" הכלליים נתברכנו ב‪,,‬איזם" יהודי‬
‫מובהק‪ ,‬דהיינו הנציונליזם ‪ -‬הלאומיות ‪ -‬המתימר להנחיל‬
‫לכלל ישראל גאולה גשמית ובעיקר רוחנית‪ .‬מגמתו להקים עם‬
‫עברי חדש אשר ינער מעליו את "אבק הדורות הקודמים"‪,‬‬
‫ולהכריז "הסכי לא להזכיר בשם ה"'"‪ .‬תכנית פעולתו אף היא‬
‫פשוטהלמדי‪ :‬להפקיע אתרבון העולמיםמבית ישראל ומלבבות‬
‫בבי ישראל‪ .‬ואם ישאל השראלמי יעמוד לנו בעת צרה? תבוא‬
‫התשובה‪ :‬אנו בעצמנו ‪" -‬כוחי ועוצם ידי""‪ .‬מי זה "אנו"?‬

‫אלה הם המנהיגים‪ ,‬הנוער "הלאומי" שלנו‪ ,‬הגבורים שהביאו‬
‫למצב של מלחמהבין עם ישראל למלכותשמים‪ .‬האם אלויביאו‬
‫לנו את הגאולה? הם תארו לעצמםכי לאיבצר מהםלהפקיע את‬
‫רבון העולמים מתוך תחומנו‪ ,‬אולם מתבררשאין הדברכן‪ .‬כוחו‬
‫של השי"ת רב מכוחם ואנו דומים כעת לטפשיםמוכים‪ .‬לא סתם‬
‫טפשים אנחנו‪ ,‬אלא "טפשאי דטפשאי‪ ,‬דמגמרילהו ולא גמרי""‪.‬‬
‫מלמדים אותנו ומיסרים אותנו ואוזנינו אטומות משמוע‪ .‬נאמר‬
‫"ובאלציון גואלולשבי פשע ביעקב"א (פשע זה המרד‪,‬וכן הוא‬
‫אומר "אז תפשע לבנה")‪5‬י‪ ,‬זאת אומרת‪ :‬כי תנאי מוקדם‬
‫‪ .9‬דברים לב‪,‬לח‪ .10 .‬שם לב‪,‬לט‪ .11 .‬עמים ו‪,‬י‪ .12 .‬דברם ח‪,‬יז‪.‬‬
‫‪ .13‬יגמאגז‪ .14 .‬ישעיה נט‪,‬כ‪ .15 .‬יומאלו‪ :‬אר שם‪ :‬פשעים אלו המרדים‪.‬‬
‫[‪119‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫לישועה הוא שהמורדים ישובו בתשובה‪ ,‬וכל עוד לא יפסיקו‬
‫מנהיגינו למרוד במלכות שמים‪ ,‬לא תתכן ישועה"י‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרליהודייהדות ורוח‬
‫‪ww.daat.ac.ll‬‬

‫‪.16‬‬

‫ראה קובץ מאמרים עמ' עד‪-‬עה‪.‬‬
‫‪[zoI‬‬

‫דעת‬

‫אתרליהודייהדותורוח‬
‫‪www,daat.ac.ll‬‬

‫מעשה אבות‬
‫ר‪ .‬מהו פירושה של המילה "תורה"? תורה משמעה הוראה‪,‬‬
‫לימוד‪ .‬בל מילה ומילה בתורה לימוד הוא‪ ,‬שאם לאכןאין לה‬
‫מקום בתורה‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬מה היא ההוראה הכלולה‬

‫בסיפורי העבר על כל פרטיהן? התשובה לכך היא במפתח‬
‫המסורבידינוכי "מעשה אבות סימן לבנים"י‪ .‬בספורי התורה‬
‫רמוזים כלדבריימיו של עם ישראל‪ ,‬מראשיתם ועד אחריתם‪.‬‬
‫פרשת "וישלח"‪ ,‬המתארת את הפגישהבין יעקב ועשיו‪ ,‬רמז‬
‫היא לחיי ישראל בין העמים‪ .‬הפרשה הראשונה היא פרשת‬
‫הגלות (רמב"ן שם)‪ .2‬שם מרומז כיצד צריך להיות מהלך‬
‫היהודים בגלות אצלבניעשיו‪ .‬הפרשה השניה מספרת עליעקב‬
‫אבינו החוזר ארצה מפדן ארם ארץ גלותו‪ .‬הגאון מוילנה' קובע‬
‫כי זאת היא פרשת העקבתא דמשיחא‪ .‬נאמר בפרשהזו‪" :‬וישם‬
‫את השפחותוילדיהן ראשונה"‪ .‬מכאן‪ ,‬אומר הגאון מוילנה‪,‬כי‬
‫בימי העקבתא דמשיחא יעמדו בראש העם צאצאי הערב רב‪.‬‬
‫הרמב"ם כותב באגרותיו‪4‬כי קיימת הבטחה "וגם בך יאמינו‬
‫לעולם"‪ ,5‬דהיינו‪ ,‬שהיהודים יהיו דבקים לעולם באמונתם‬
‫בתורה‪ .‬אם בכל זאת ראית כופרים בישראל‪,‬בידוע "שלא עמדו‬
‫רגלי אבותיהם על הרסיני" ולאמבני ישראל‪ ,‬אלא מהערב רב‬
‫מוצאם‪ .‬אם רואים אנו כיום כופרים שהם מנהיגי העם‪,‬‬
‫‪ .1‬ע‪ ,‬רמב"ן בראשיתיב‪ .2 .1,‬רמב"ן שם ראש פ' וישלח‪ .3 .‬אבן תלמה פי"א‬
‫סוף אותו ס"ק ה (עמ' ‪ .4 ,)102‬איגרתתימן [ פ"ב] וכן במדרש הגדול שמות‬
‫יט‪,‬ט‪ .5 .‬שמותיט‪,‬ט‪.‬‬
‫[‪]21‬‬

‫עקבתא רמשיחא‬

‫מתאשרים בכך דבריו של הגאון מוילנה‪ ,‬שאלה‬
‫הערב רב‪, .‬יאת לאה ולדיה אחרונים"‪5‬י‪ .‬רמז‪ 6‬הוא על המון‬
‫בית ישראל הכשרים‪ ,‬אשר יהיו משועבדים לערב רבי‪ ,‬כגון‬
‫במדינה האדומה ובמדינה נוספת [וד"ל]‪" .‬ואת רחל וילדיה‬
‫אחרונים"‪ .8‬אלו תלמידי חכמים השפלים מכל‪ .‬אף לתופעה זו‬
‫הננועדי ראיה; בכל מקוםשעדין נותרהבו שאריתהפליטה של‬
‫תלמידי חכמיםהרי הם לחרפה ולמרמס‪.‬‬

‫הם ילדי‬

‫ה‪ .‬עוד נאמר שם‪" :‬ויאבק איש עמו"‪ .9‬יעקב הוא עמוד‬
‫התורה‪ .‬איש הוא סמאל‪ .‬משמע כי בימי העקבתא דמשיחא‬
‫תאבק הטומאה עם למוד התורה‪" .‬ותקע כף ירך יעקב""י‪ .‬ירך‬
‫יעקב אלו תנוקות של בית רבן‪ ,‬שהוו את יסוד האומה במשך‬
‫אלפי שנים‪ .‬אף יסוד זה יתמוטט בעקבתא דמשיחא בפגיעת‬
‫מזיקין פנימיים וחיצוניים‪ .‬גם זה נתקיים בימתו‪ .‬בכל תפוצות‬
‫ישראל‪ ,‬רובם שלהילדים מתחנכיםכגויםגמורים‪.‬‬

‫‪ .1‬קיים מובן נוסף ל‪,,‬ירך יעקב"‪,‬דהיינו תמכין" דאורייתא‪.‬‬
‫תמיכה בלומדי תורה‪ ,‬לאפשר להם ללמוד במנוחה‪ .‬מיוםהיות‬
‫ישראללגוי‪ ,‬הקפידו עלכך (יששכרוזבולון)‪ ,‬אךבימי העקבתא‬
‫דמשיחא מצוה זו מתבטלת‪ .‬בכל מקום‪ ,‬אף במדינות שיש שם‬
‫לפי שעהעוד אפשרות לתרום כסף‪,‬נותנים לכלמיני מטרות‪ ,‬רק‬
‫עבור החזקת התורה נשארות פרוטות‪ ,‬ובמקרה הטוב‪,‬מתיחסים‬
‫לתורה באדישות‪ .‬זה טבעי בהחלט‪ ,‬שהרי הדור הצעיר אשר‬
‫הוא מנוכר לחלוטין לתורה‪,‬אינו מבין כלל לשם מה יש צורך‬
‫‪5‬י‪ .‬בראשית לג‪ ,‬ב‪ ,6 .‬אבן אלמה שם‪ .7 .‬ע' קובץ מאמרים עמ' צ‬
‫ועמ' צב שת‪ 1‬המסבירשענין דוקרב‪-‬רב מכוון רק כלפי המנהיגם וראה לקמן‬
‫אותט‪ .8 .‬בראשית לג‪,‬ב‪ .‬אך שם; ואת רעל ואת יוסף אהילים‪ .9 .‬שם‬
‫לב‪,‬כד‪ .10 .‬שמלב‪,‬כה‪ .11 .‬זוה"קיעלחקעא‪,‬א‪ .‬אךשם‪:‬סמכין‪.‬‬

‫אותג‪,‬‬

‫[‪]22‬‬

‫מעשה אבות‬

‫בה‪ .‬נמצא‪,‬כי הא בהא תקא‪ ,‬בטול תנוקות שלבית רבן ובטול‬
‫החזקת התורה‪.‬‬
‫והשמים מה תשובתם על כך? בעוון בטול תורה‪ ,‬חרבוביזה‬
‫בא"‪ ,‬שנאמר "והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית"ח‪ .‬ואין‬
‫ברית אלא תורה‪ ,‬שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות‬
‫שמים וארץ לא שמתי"‪4‬י‪.‬בוינה בלבדגזלו רכושיהודי בערך של‬
‫‪40‬מיליון דולר‪" .‬אוי להםלבריות מעלבונה של תורה""י‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימצדייהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.ll‬‬

‫‪ .12‬שבת לב ושם‪ :‬בשן עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה‬
‫חרב וביזה רבה‪ .13 .‬ויקרא כו‪,‬כה‪ ,14 ,‬ירמיה לג‪,‬כה‪ .15 .‬אבות פ"ו‪ ,‬מ"ב‪.‬‬
‫ע"ע קובץ מאמרים עמ'פז אותו‪.‬‬

‫‪1231‬‬

‫הסיסמהנהיהכגויים‬
‫ז‪ .‬ביחזקאל (נ)י נובא‪,‬בי בעקבתא דמשיחאיכריזו ישראל‬
‫על סיסמה‪ :‬נהיה כגויים‪ .‬נבואה זו החלה להתגשם לפני ‪150‬‬
‫שנה עלידינושאי הסכלתברלין‪ .‬הםהסתירו את הסיסמה תחת‬

‫האימרה‪" :‬היהיהודי באהלך ואדם בצאתך"‪ .‬לא ארכו הימים‬

‫ופרי השיטה הזו גמל ובשל‪ ,‬בניהם המירו את דתם‪ .‬בסיסמהזו‬
‫היה משום חתירה תחת יסודות התורה‪ .‬התורה הזהירה את‬
‫היהודים על התבדלות גמורה בכל אורח החיים מהעמים אשר‬
‫סביבותיהם‪" .‬ואבדיל אתכםמן העמים‪,‬להיותלי"‪( ,‬פ'קדושימי;‬
‫רמב"ם פי"א מהל' ע"ז)'‪ .‬עמדו המסכילים והכריזו ההפך‪ :‬רק‬
‫"ככלהגויים"‪ .‬אמר הקב"ה "אשר אתם אומריםנהיהכגוייםהיו‬
‫לא תהיה‪ ,‬אם לא‪ :‬א‪ .‬ביד חזקה‪ ,‬ב‪ .‬ובזרוע נטויה‪ ,‬ג‪ .‬ובחמה‬
‫שפוכה אמלוך עליכם"‪ .4‬זה יתחל ביד חזקה‪ .‬אם העם יעמוד‬
‫במריו‪ ,‬תבוא הזרוע הנטויה‪ .‬אםיוסיף העם ללכת בקרי‪ ,‬תבא‬
‫החמה השפוכה‪ .‬אין לדעת לאיזה מן שלושת השלבים הגענו‬
‫היום‪ ,‬העתיד הקרוביוכיח זאת‪ .‬בכל אופן ברור הוא‪,‬כי נבואת‬
‫"היו לא תהיה" מתגשמת‪ .‬הגויים מגרשים אותנו באכזריות‬
‫מגבולם‪ .‬מרגלא בפי העולם‪ ,‬כי קשה להיות יהודי‪ .‬ואילו‬

‫‪ .1‬פס' לב‪ .2 .‬ויקרא כ‪,‬בו‪ .3 .‬הלכה א‪ .4 .‬יחזקאל כ‪ ,‬לב‪-‬לג‪ .‬אך שם‪:‬‬
‫כה אמר ה' א'‪ …‬והעקה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה‬
‫כגויים‪…‬חיאני נאם היא א' אם לאביד חזקהוגו'‪.‬‬
‫‪]241‬‬

‫הסיסמה נהיה כגויים‬

‫לאחרונה אירע דבר פלא‪ :‬קשה יותרליהודי להיותגוי‪ .‬הגויים‬

‫משלחים אותנו מעלפניהם‪.‬‬

‫בשם הגאון בעלביתהלויי ז"ל אומרים‪ :‬כתוב "המבדילבין‬
‫אור לחושך‪,‬בין ישראל לעמים"‪."5‬בין אור לחושך יש מרחק‬

‫מסוים וקבוע (בין‪-‬השמשות) ואין בכוח ילוד אשה להוסיף או‬
‫לגרוע ממרחק זה‪ .‬כךבין ישראל לעמיםקיים גבול מסוים מה‬
‫צריך להיות המרחקבין האחד לשני‪ ,‬אם היהודים מתקרבים‬
‫לגויים יתר על המדה‪ ,‬דוחפים אותם הגויים חזרה למקומם‬
‫הקבוע‪ .‬נמצא‪ ,‬ככל שגדלה‪ ,‬ההתקרבות מצדהיהודים‪,‬כן גדלה‬
‫וקשה הדחיפה מצד הגויים‪ .‬זאת נוכחנו לדעת במדינות‬
‫שהיהודים התבוללולגמריבין שכניהם‪,‬איזו דחיפה איומה ספגו‬
‫מידם‪ .‬גם במצרים‪ ,‬בשעה שהשעבודהכביד מאדעלבני ישראל‪,‬‬
‫התחילובני ישראל מתקרבים אל המצרים‪ ,‬בחשבםכי דבר זה‬
‫יקל עליהם את העול הקשה‪ .‬מה עשה הקב"ה? "הפך לבם‬
‫לשנוא עמו" (תהלים קה)‪ .6‬שנאתם של המצרים לישראל מבקשי‬
‫קרבתם גברה יותר‪ .‬רק כשנוכחו היהודים בטעותם אז באה‬
‫גאולתם‪ .‬כךיהיה גם אצלנו‪" .‬אם אתם מובדלין מן העמיםהרי‬
‫אתםשלי‪ ,‬ואם לאוהרי אתם של נבוכדנצר וחבריו"‪.7‬‬

‫‪ .5‬השוה בית הלוי עה"ח פר' שמות ד"ה אמנם‪ ..5 .‬פסחים קג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .6‬פס' כה‪ .7 .‬תו"כ פרשתא ד פ"ט אותיב‪,‬מביאו רש"י בויקרא כ‪,‬בו‪.‬‬

‫[ ‪125‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדותורוח‬
‫‪wiw.daat.ae.ll‬‬

‫הרועים‬
‫ח‪ .‬יחזקאל (לד)י משרטט תמונה נאמנה של דור העקבתא‬
‫דמשיחא ורועיו של הדור ההוא‪ .‬מחלק הוא את אנשי הדור‬
‫לחמשה סוגים‪ ,‬במובן הרוחני‪ ,‬ואלה הם‪ :‬א‪ .‬גחלים; ב‪ .‬חולים;‬
‫ג‪ .‬נשברים; ד‪ .‬נדחים; ה‪ .‬אובדים‪ .‬שלושת הסוגים האחרונים‬
‫מסמלים שלושהמינימומרים‪ .‬ה‪,,‬נשברים" מסמלים אתהנבדלים‬
‫מכלל ישראל‪ ,‬אשר פרקו מעל עצמם עול מצוה אחת או מצוות‬
‫אחדות שבתורה‪ ,‬ועלכגון אלה אומר הגאון מוילנה‪,2‬כי מומר‬
‫לדבר אחד‪ ,‬הרי הוא מחוסר אבר אחד בנפשו‪ .‬ה‪,,‬נדחים"‬
‫וה‪,,‬אובדים"‪ ,‬הרי הם המומרים לכל התורה כולה; ה‪,,‬נדחים"‬
‫הינם הכופרים‪ ,‬שהם כמשומדים‪ ,‬אלא שהם קשוריםעדיין עם‬
‫כלל ישראל‪ ,‬בעוד שה‪,,‬אובדים" הינם משומדים שנתערבו‬
‫בגויים‪ ,‬עדכי נשכח מוצאםהיהודי‪.‬‬
‫הרועים אשר פרנסתם מהצאן‪" ,‬החלבי תאכלו והצמר‬
‫תלבשו"‪ ,‬ומחובתם לדאוג לצאן‪ ,‬מועלים בתפקידם‪,‬אינם רועים‬
‫את הצאן אלא את עצמם‪ .‬הצאן תועה על כל הר וגבעה‪ ,‬טרף‬
‫לשיני חיות שדה "ואין דורש ואין ‪ A"w~ln‬על‪-‬כן אומר‬
‫הקב"ה‪ :‬אשבית את הרועים מרעות ואנכי בעצמי ארעה צאני‪.‬‬
‫מה אעשה לצאן מרעיתי? א‪ .‬אתי האובדת אבקש; ב‪ .‬ואת‬
‫הנדחת אשיב; ג‪ .‬ולנשברת אחבוש‪ .‬יש לעמוד על הסדר‬
‫שבתהליך הזה‪ .‬ראשית‪ ,‬את האובדת אבקש‪ .‬האנשים אשר‬
‫‪ .1‬פס' ד‪ .2 .‬באור למשלייג‪,‬יג‪ .3 .‬יחזקאל לד‪,‬ג‪ .4 .‬שם פסיו‪ .5 .‬שם‬
‫פס'טז‪.‬‬

‫[ ‪26‬ן‬

‫הרועים‬

‫אבות‪-‬אבותיהם ואמות‪-‬אמותיהם המירו את דתם לפני‬
‫סכו‪-‬סכו שנה‪,‬יבדקוספרייחוסיהםויקבע מוצאם ה‪,,‬לא‪-‬ארי"‪.‬‬
‫הם יוכו על קדקדם וברורות יאמר להם‪ :‬דעוכי יהודים אתם‬
‫ויהודים תשארו על כרחכם‪ .‬במדינה‪ ,‬אשר בה רקיהודי אחדעל‬
‫כל אלף גויים‪ ,‬גם שם יבקשו אחר היהודים‪ ,‬יבקשו וגם ימצאו‪.‬‬
‫לשלב זה הגענו כיום‪ .‬התהליךעדיין בעיצומו‪ ,‬במהירות רבה‬

‫מתפשט הוא ממדינה למדינה‪ .‬לאחרשיסתיים השלב הראשון‬
‫וכל האובדים ימצאו‪ ,‬יחל השלב השני‪" ,‬ואת הנדחים אשיב"‪,‬‬
‫נדחים גרידא‪ ,‬משום שהאובדים משכבר יכללו גם כן בקבוצה‬
‫הראשונה‪ ,‬בסוג הנדחים‪ .‬לאחר מכןיקוים "ולנשברת אחבוש"‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ט‪ .‬ראוי לציין בנבואה הנ"ל את הבטוי "ישגו צאני""‪,‬‬
‫משמע‪,‬כי הדור כולו‪ ,‬פרט לרועים‪ ,‬יחשב לפני השי"ת כשוגג‪.‬‬
‫"כי לכל העם בשגגה"י‪ .‬אלמלא הרועים‪ ,‬המהוים מחיצה של‬
‫ברזלבין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬לא קשה היה להחזיר את‬
‫הדור לתורה‪ .‬המורים‪ ,‬המדריכים‪ ,‬הסופרים‪ ,‬מנהיגי המפלגות‪,‬‬
‫הם המעכבים בעד קרן האור של התורה לחדור למחשכי‬
‫הלבבות‪ .‬להם תורה שלהם‪ ,‬חכמי תורה שלהם‪ ,‬גדולי הדור‬
‫שלהם‪ .‬באמצעות תורה חדשה ומצוות חדשות מטמטמים הם‬
‫את המוחות והלבבות‪ .‬ניתן להבחין זאת בשעה שנתנת‬
‫הזדמנות‪ ,‬אי‪-‬פעם‪ ,‬להמון העם לשמוע דברי תורה אמתיים‪,‬‬
‫כיצד שותים הם בצמא את הדברים‪ .‬אבל הרועים מספקים לעם‬
‫אבנים במקום מרגליות‪ .‬במקום השקפות תורניות‪ ,‬מוסרים‬

‫לקוראים ולשומעים השקפות של כפירה‪ .‬במקרה הטוב הם‬
‫קוראים דברי בדחנות‪ ,‬ליצנות ומנה של נבול פה‪ .‬אלה הם‬
‫הרועים של דורנו‪ ,‬אשר אותם חזה הנביא‪.‬‬
‫‪ .6‬שם פס'ו‪ .7 .‬במדבר טו‪,‬בו‪.‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫‪ .‬הנבואה מציינת קבוצה מסוימת‬
‫י‬
‫והבריאה"'‪ .‬אלה הם רבים מן העשירים שבדורנו‪ ,‬המפזרים‬
‫מעותיהם בכל מקום שאין ראוי לפזר‪ ,‬אך קופצים את ידיהם‬
‫במקום שהתורה ציותה ליתן‪ .‬העשירים סובבים את עצמם‬
‫בשומרים‪ ,‬החוסמים את הדרך בפני הנצרכים‪ .‬הנביא אומר‪:‬‬
‫"ויתרמרעיכם תרמסוברגליכם ומשקעמים תשתו ואתהנותרים‬
‫ברגליכם תרפשון"‪ .‬וצאני מרמס רגליכם תרענה ומרפש רגליכם‬
‫תשתנה"ח‪ .‬את הנותר לאחר אכילתם שלהעשירים‪,‬דורסים הם‬
‫ברגליהם ואת זה מלקטיםהעניים והחלשים‪ .‬כל המתבונן ביחס‬
‫עשירי דורנו אללומדי התורה‪ ,‬שהם כעתאביוניהאביוניםודלי‬
‫הדלים‪ ,‬רואהבעליל כמה ברורה התמונההמצטיירת בנבואהזו‪.‬‬
‫מה יקרה עם העשירים? גורלם יהיה כגורל הרועים‪ .‬תתקיים‬
‫הנבואה‪" :‬והשארתי בקרבך עםעני ודל"יי‪.‬‬
‫יא‪ .‬לאחרונה הננו עדים לחזיון מוזר‪ :‬בכל קהילה יהודית‬
‫ניתן לפגוש יהודים‪ ,‬שנתכנסו או נתלקטו ממקומות שונים‪.‬‬
‫לפנים היה אחרת‪ :‬כל מקוםהיו לו תושבים יהודים משלו‪ .‬לא‬
‫ניתן היה למצואציבורגדול שליהודים ממקומותמרוחקים‪ .‬מה‬
‫נשתנה? אכן אודותימינוקיימת נבואה מיוחדת‪" :‬והניעותי בכל‬
‫הגויים את בית ישראל כנוע בכברה" (עמוס ‪ ~IZ(D‬מרגלא‬
‫בפומיה של ה‪,,‬חפץ חיים"" ז"ל‪ :‬הגרעיניםנופלים בכברה‪ ,‬אחד‬
‫קרוב ואחד רחוק‪ ,‬אבל אף אחד מהם אינו נשאר במקומו‬
‫הראשון‪ .‬זהיהיה גורלם של היהודים בעקבתא דמשיחא‪ .‬ועוד‬
‫הוסיף בשם הראב"ד (שילהי עדיות)"‪ :‬טרם ביאת הגואל תפוץ‬
‫המשפחה היהודית לכל עבר‪ ,‬ההורים למדינה אחת‪ ,‬ובל אחד‬
‫בצאן‪:‬‬

‫"השמנה‬

‫‪ .8‬שם פס'טז‪ .9 .‬שם פס'יח‪ .10 .‬שם פס'יט‪ .11 .‬צפניה ג‪,‬יב‪ .12 .‬פס'ט‪.‬‬
‫אך שם‪ :‬כאשרינוע בכברה‪ .13 .‬ראה ח"ח עה"ח הפטרת קדושים‪ ,‬עמ'קסד‪.‬‬
‫‪ .14‬פ"ח‪ ,‬מ"ז ד"ה וחכמים אומרים‪.‬‬

‫נ ‪28‬ו‬

‫הרועים‬

‫מהילדים למדינה אחרת‪ ,‬ולא יוכלו להתאחד עד בוא אליהו‬
‫"והשיב לב אבות עלבנים ולבבנים על אבותם"‪5‬י‪.‬‬
‫‪ .‬עוד תופעה הראויה לציון‪ .‬האנושות בולה הנה כעת‬
‫יב‬
‫אחוזתעוית התרגזות‪ .‬דומה‪,‬כאילו שוכנים אנוביער עבותבין‬
‫חיות טרף משוסות‪ .‬מדינה על רעותה; במדינה עצמה‪ ,‬אומה‬
‫אחת על רעותה‪ ,‬ובתוך האומה עצמה‪ ,‬מפלגה אחת על רעותה‪,‬‬
‫כולםנכוניםלטרוף אתכולם‪ .‬תופעה שאף פעם לאהיתהבמידה‬
‫כזאת‪ .‬אולם גםהיא נחזתהלימי העקבתא דמשיחא‪" :‬אשלח את‬
‫כל האדם איש ברעהו" (זכריה)"‪.‬‬

‫יג‪.‬‬

‫"בדור שבן דוד בא‪…‬פני הדורכפני הכלב" (סוטהיי ופ'‬

‫חלקיי)‪ .‬דרכו של בלב להתקדם ולרוץ לפני בעליו; לכאורה‬
‫נדמה‪ ,‬כאילו הכלב הולך לו כאוות נפשו והאדון נגרר אחריו‬
‫ומכבד אתרצון כלבו‪ .‬אך האמת היא‪,‬כי נהפוך הוא‪ :‬בעלהבית‬
‫הולך אל אשרירצה והכלב רץלפניו ונשמע לפקודתו‪ .‬אםיסוב‬
‫בעל הבית על עקבותיו‪ ,‬מיד הכלב מסתובב אף הוא ומתקדם‬
‫לפני אדונו באותו כוון‪ .‬בשנים כתקונן‪ ,‬עת היהודים נשמעו‬
‫להוראות התורה‪ ,‬הורו "פני הדור" את הדרך‪ ,‬הם קבעו לאן‬
‫ללכת והדור צעד בעקבותיהם‪ .‬בעקבתא דמשיחא ידוכא שלטון‬
‫התורה‪ ,‬הדור יבחר את הדרך כראותעיניו ו‪,,‬פני הדור" ירוצו‬
‫בדרךזו לפני ההמון ככלב לפני אדון (בשם הגאון ר' ישראל‬
‫סלנטר ז"ל)‪ .‬יש רבנים בדורנו הנגררים אחרי דעת הקהל‪,‬‬
‫ומשתדלים להוכיח עד כמה "דימוקרטיים" הם ומתדרדרים מן‬
‫הפסגה אל התהום‪.‬‬
‫היחפץ חיים"‪9‬י ז"ל (בשם הגרי"צ בן בעל נפש החיים ז"ל)‬
‫‪ .15‬מלאכי ג‪,‬כד‪ .16 .‬ח"י‪ .‬ע"ע קובץ מאמרים עמ' פב אותב‪.‬‬
‫‪ .18‬סנהדרין צז‪ .19 .‬ע' ח"ח עה"ת עמ' רט במעשילמלך‪.‬‬
‫[ ‪]29‬‬

‫‪ .17‬מט‪:‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫פרש את המימרא "פני הדורכפני הכלב" בדרך אחרת‪ .‬מטבעו‬
‫של הכלב‪ ,‬שאם סוקלים אותו באבן‪ ,‬מיד הוא מתנפל על האבן‬
‫לנשכה‪ .‬בשעה שקםעלישראלאיזשהו "המן "יש לדעת‪,‬כי הוא‬
‫אינו אלא מקל השלוח מן השמים לחבוט בנו‪ ,‬וכדברי הכתוב‪:‬‬
‫"הוי אשור שבט אפי" (ישעיה)יי‪ .2‬אין שום טעם להלחם עם‬
‫המקל‪ ,‬כי כלום חסרים מקלות בשמים‪" .‬הרבה שלוחים‬
‫למקום"ת‪ .‬יש לנקוט באמצעים שמהשמים ימנעו מלהקים‬
‫"מקלות" עלינו‪ .‬אולם בימי העקבתא דמשיחא תהיה הדעת‬
‫נעדרת‪ ,‬וככלב שוטהירוצו לנשוך את המקל‪ .‬מנהיגנו החדשים‬
‫הכריזו מלחמה על ממלכות אדירות‪ .‬מה כוחנו‪ ,‬מה גבורתנו?‬
‫רק לירות מאמרים בעתונים היהודיים‪ .‬והתוצאה מה היא?‬
‫מבעירים רק את חרונם וזעמם של הנחשים עלינו‪ .‬המנהיגים‬
‫רואים רק את המקל ומסרבים להכיר את המכה במקל‪" .‬והעם‬
‫לא שב עד מכהו" (ישעיה)"‪.‬‬
‫יד‪" .‬בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי"מ‪ ,‬כלומר‪ ,‬תתרבה‬
‫החוצפה‪ .‬מובן נוסףישנו למלהיסגי‪,‬היינו גדולה‪ .‬מגדולי הדור‬
‫נדרש לפניםשיהיו מחוננים בתורה‪ ,‬ביראה ובחכמה‪ .‬בעקבתא‬
‫דמשיחאיוכתר "לגדול"‪,‬כלמישישלו מידה גדושה של חוצפה‪,‬‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא שכלמי שחוצפתו גדולה יותר‪ ,‬יחשב כבר‪-‬סמכא‬
‫גדוליותר‪ .‬זאת רואים אנוכיום‪ .‬התכונה היחידה הנדרשתכדי‬
‫להיותמנהיג מפלגה‪ ,‬היא החוצפה‪.‬‬
‫טו‪" .‬ואין תוכחה""‪ .‬מאז ומקדם היו "מוכיחים" בישראל‪,‬‬
‫‪ .20‬י‪,‬ה‪ .21 .‬רש"י שמות טז‪,‬לב‪ .‬ושם‪ :‬הרבה שלוחין יש לו למקום‪ .‬השוה‬
‫גם תענית יח; הרבה הורגים יש לו למקום‪ .22 .‬ט‪,‬יב‪ .23 .‬סוטה מט‪:‬‬
‫בדפוסים שלנו‪ :‬יטגא‪ .24 .‬שם‪ .‬כן במשניות וברש"י שם‪ ,‬אבל במשניות שבגמ'‪:‬‬
‫ואין תוכחת‪.‬‬
‫‪]301‬‬

‫הרועים‬

‫אשר נדדו מעירלעיר והוכיחו את העם‪ .‬גם המרא דאתראהיה‬
‫אומר דברי תוכחה בעירו מפרק לפרק‪ .‬לפני כמאה שנה היה‬
‫מפורסם המגיד מדובנא שהגאון מוילנה שלח לקרוא לו שיטיף‬
‫לו ‪ -‬לגאון מוילנה ‪ -‬תוכחת מוסר‪.‬לפניזמן לא רב‪,‬חי הממד‬
‫מקלם‪ ,‬שבדרשותיו המלהיבות החזיר רבים בתשובה‪ .‬מתשובות‬
‫הראשונים (רשב"איי‪ ,‬ריב"ש)‪26‬ידועלנו‪,‬כיבימיהם נמצאו בכל‬
‫עיר ועיר "בירורי עבירות"‪ ,‬אשר תפקידם היה לבער עוברי‬
‫עבירה‪ .‬בימינו בטלו המוכיחים‪ .27‬נואמים ישדי והותר‪ ,‬אולם‬
‫אלה אינם מוכיחים‪ .‬אין מנהגם להעלות כלל דברי תורה על‬
‫שפתיהם‪ .‬מי הם הנואמים? תעמלני מפלגות שכורים אשר‬

‫תפקידםלהרדים את ההמון בחלומות מתוקיםעל גאולתישראל‬
‫שתביא המפלגה הלאומית‪ ,‬או על גאולת העולם כולו‪ ,‬שתביא‬
‫המפלגה הבין‪-‬לאומית‪ .‬זאת למרות שהכל נוכחו לדעת‪ ,‬כי‬
‫חלומות אלה שואידברו‪ .‬כל העבודות זרות נותצו והובישו את‬
‫קוויהם‪ ,‬אבל נביאיהן‪,‬נביאי השקר‪ ,‬לא שמויד לפה‪.‬‬
‫המרגלים‪ ,‬בשעתו‪ ,‬כשבקשו לשקר‪ ,‬הכניסו מקצת אמת לתוך‬
‫דבריהם‪" ,‬כי כולו שקר לא מתקיים" (רש"י)"‪ .‬אךנביאי השקר‬
‫של דורנו לא דואגים כלל לקיום השקר‪ ,‬שהם מטיפים לו‪,‬כי‬
‫בהבטלו‪ ,‬שמורים באמתחתם שקרים רבים אחרים וההמון‬
‫הנבער מדעת תורה‪,‬אינו מוכשרלהבחיןבין קלאאילן לתכלת‪.‬‬
‫"שקראין לו רגלים"‪ ,29‬דרושים לו תומכים וסועדים‪.‬מי מחזיק‬
‫בידי נביאי השקר של ימינו? שכחת התורה והעם‪-‬הארצות‪.‬‬
‫מרגלא בפומיה של היחפץ חיים" ז"ל‪ :‬התורה היא מאירת‬
‫‪ .25‬ע' למשל שו"ת הרשב"א ח"ד סי'שיא‪ .26 .‬ע' למשל שו"ת הריב"ש‬
‫סי' רמה‪ y,,y .27 ,‬קובץ מאמרים עמ' פד אותד‪ .28 .‬במדבר יג‪,‬בז‪ .‬שם‪:‬‬
‫כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו‪,‬‬
‫וע' תקוני זוהר תכ"ה‪ .29 .‬אותיות דר"ע בראשו‪ ,‬וראה שבתקד‪ .‬קושטא קאי‬
‫שיקרא לאקאי‪.‬‬
‫‪311‬ן‬

‫עקבתא רמשיחא‬

‫עינים‪ ,‬אבלמבלעדי התורה "העינים רואותואינןיודעות מההן‪.‬‬

‫רואות"‪ .‬שורר חושך ואפילה ואז מגיחות כל החיות ממאורתן‪,‬‬
‫‪,‬בו תרמוש כלחיתו יער"‪" .%‬אםאין דעת הבדלהמנין"ע‪" .‬כי‬

‫רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה‪ ,‬זה תלמיד שלא הגיע‬
‫להוראה ומורה""‪ .‬המדובר בשאלות פרטיות של כשר וטריפה‪,‬‬
‫קל וחומר לשאלות הנוגעות לכלל ישראל‪ .‬מי הם הפוסקים‬
‫והמשיבים לשאלות הדור שלנו? ריקים ופוחזים‪ ,‬חסרי דעת‬
‫תורה; שפלים‪ ,‬הנכונים למכור את יהדותם עבורנזיד עדשים‪.‬‬
‫אלו הם מנהיגי דורנו‪ .‬נתקיימה הנבואה‪" :‬ותעלולים ימשלו‬
‫בם""‪.‬‬

‫טז‪" .‬קטיגוריא באה בתלמידי חכמים""‪ .‬האפיקורסים‬
‫בדורות הקודמים טענו‪" :‬מה אהנולן רבנן‪,‬לדידהו קרולדידהו‬
‫תנו" (פ' חלק)‪ .35‬הם הודו בעצם ההנאה והטובה הרוחנית‬
‫שבלימוד התורה‪ .‬אך האפיקורסים של דורנו טועניםבי לומדי‬
‫התורה ממיטים שואה על עצמם ועל העםכולו‪.‬קיים עוד מובן‬
‫למימרא זו ‪ -‬הקטיגוריא חדרהלבין תלמידי החכמים עצמם‬
‫והם מקטרגים איש על רעהו‪.‬‬
‫‪" .‬בחרבימותו כל חטאי עמי"‪ .36‬ה‪,,‬חפץ חיים"ת ז"ל אמר‬
‫יז‬
‫על פסוק זה בשם הזוהר‪ ,‬בי גזירת החרב נתחלפה בגזירת‬
‫העניות‪ .‬לפני הגאולה תתרבה העניות בישראל‪" .‬עם עני ודל‬
‫אושיע" (עמוס)‪ .%‬עוד הוסיף ואמר‪ :‬אלה אשר ממונםעדיין‬
‫ברשותם‪ ,‬אל ידמו‪ ,‬כי כספם יתקיים בידם לאורך ימים‪ .‬את‬
‫‪ .30‬תהלים קד‪,‬כ‪ .31 .‬ירושלמי ברכות פ"ה‪ ,‬ה"ב‪ .‬שם‪ :‬אם אין דעה הבדלה‬
‫מנחן‪ .32 .‬ע"ז יט‪ .33 :‬ישעיה ג‪,‬ד‪ .34 .‬כתובות קיב‪ .35 :‬סנהדרין צט‪:‬‬
‫‪ .36‬עמוס ט‪,‬י‪ .37 .‬ע' ח"ח עה"ח עמ' קעז במעיד למלך בסוף העמוד‪.‬‬
‫‪ .38‬לא נמצא שם‪ .‬או* הכוונה לצפניה ג‪,‬יב‪ .‬שם‪ :‬והשארתי בקרבך עם עני‬
‫ורל וחסו בשםה'‪.‬ואולי הכוונהלתהליםיח‪ ,‬כח ושם‪:‬כי אתה עםעניתושיע‪.‬‬
‫[‪]32‬‬

‫הרועים‬

‫היהודיםיציגו ככלי ריק‪ .‬לו היה מוח בקדקדם‪ ,‬כי עתה היו‬
‫יודעים איך להשתמש בכסף זה בעוד הוא בידם‪ .‬עברו עשרים‬
‫שנה מיום שה‪,,‬חפץ חיים" הביע דברים אלה וכעת נתקיימו‬
‫דבריו במלואם ביחס לרוב העם היהודי‪ .‬דבר זה הוגד מראש‬
‫בגמרא‪" :‬אין בן דוד בא‪ …‬עד שתכלה פרוטה מן הכיס"‬
‫(סנהדרין)‪.'9‬‬
‫יח‪ .‬עוד אמר היחפץ חיים" ז"ל"‪ :4‬כיום מתחוללות בעולם‬
‫תהפוכות כה מפליגות ובמשך תקופה כה קצרה‪ ,‬תהליכים אשר‬
‫לפנים נדרשו להם מאה שנה ויותר‪ .‬רואים אנוכי גלגל הזמן‬
‫מסתובב במהירות הבזק‪" .‬מה זה עשה לנו ה'?"י‪ .4‬למה נשתנו‬
‫הנסיבות? והשיב על כך‪ :‬בשמים נערמומימי בראשית עדהיום‬
‫הזה חשבונות רבים‪ .‬טרם ביאת המשיח יש להסדיר חשבונות‬
‫אלה‪ ,‬מפני שאז יתבטל יצר הרע ועלידי כך יחוסלו כל עסקי‬
‫העולם הזההתלויים ועומדים במלחמת היצר‪ .‬עלכן שומה על‬
‫כל נפש ונפש לפרוע את שנשארה חייבת לשמים‪ ,‬היותוימי‬
‫המשיח קרובים מאד‪ ,‬הכרחי הוא לזרז את התהליך הזה‪ .‬מעת‬
‫שהחפץחיים ז"להביע דעהזו ‪-‬לפני עשרים שנה ‪ -‬עלה קצב‬
‫התרחשות המאורעות בעולם‪ .‬מתרחשים דבריםבין לילה‪ ,‬מה‬
‫שדרש לפנים זמן של דורות רבים‪ .‬דומה‪ ,‬שגלגל הזמן אץ‪-‬רץ‬
‫כאילו מישהו דוחקבו‪" :‬הזדרז וחוש"‪ .‬כל בר דעתיסיק מכך‪,‬כי‬
‫חיים אנו בתקופה מיוחדת‪ ,‬אשר עתידה בקרוב לשנות את כל‬
‫סדרי העולם‪,‬ומדייוםביומו הקצב הולךוגובר‪.‬‬
‫‪" .‬ושננתם לבניך"נ‪ .4‬תלמוד תורה לתינוקות היווה את‬
‫יט‬
‫‪ .39‬צז‪ .40 .‬השיה ח"ח עה"ת עמ' סז‪-‬סח במעשי למלר ובעמ' קעו במעשי‬

‫למלך‪ .‬ראה גם קובץ מאמרים עמ' קא‪ ,‬אותכב‪ .‬ראה גם החפץ חיים ופעלו‬
‫לר"מ ישר ח"ג עמ' תתעכב‪ .41 .‬בראשית מב‪ ,‬כח‪ .‬אך שם‪ :‬מה זאת עשה‬
‫אלקיםלנו‪ .42 .‬דבריםו‪,‬ז‪.‬‬

‫[ ‪133‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫היסוד‪,‬עליו הושתתה היהדות במשךאלפי שנים‪ .‬משאת נפשם‬
‫של ההורים היתה לגדל בנים גדולי תורה ויראה‪ .‬ופרנסה מה‬
‫תהא עליה? ידעו‪,‬בי "מאן דיהיב חיי‪ ,‬יהיב מזוני""‪ .‬בדורות‬
‫האחרונים‪ ,‬עם אבדן האמונה‪ ,‬אבדה גם מדת הבטחון בה'‪.‬‬
‫ההורים דואגים לתכלית חומריתלילדיהם‪ .‬הם סבורים שאם רק‬
‫ישתלמו בלמודיםכללייםיהיו בטוחים מבחינהכלכלית למשךכל‬
‫חייהם‪ .‬עלידי כך תבוא גם תשועת ישראל; אם נגדל שכבה‬
‫גדולה של "מלומדים" יגדל גם ערכנו בעיני הגויים‪ .‬עד כמה‬
‫"צדקה" הנחה זו‪ ,‬הוכיחו ימינו אלה‪ .‬כל זה במובן החומרי‪.‬‬
‫במובן הרוחני הם גידלו גויים גמורים‪ ,'4‬גויים לאומיים או‬
‫בין‪-‬לאומיים‪ .‬מה היא התשובה הבאה משמים על מגפה רוחנית‬
‫זו? "תיסרך רעתך"!'‪ 4‬האינטליגנציה הצעירה ובעלי ההשבלה‬
‫הם ראשי הפורעים בנו ברוב המדינות‪ .‬הסטודנטים היהודים‬
‫מוכים במוטות ברזל עלידי "חבריהם" ללמודים‪ .‬בעוד שלפנים‬
‫מסרוילדי ישראל את נפשם על למוד התורה‪,‬כיום הם מוסרים‬
‫את נפשם בעד "הכבוד" הגדול לשבת על ספסל אחד עם פראי‬

‫אדםובניבליעל‪.‬‬

‫כ‪" .‬אל תשמח ישראל אלגיל כעמים""‪ .4‬אללוליהודילבלות‬
‫את זמנו כדרך שמבלים אומות העולם‪ .‬לגויים שעות של פנאי‬
‫אחר גמר עבודתם‪ ,‬והם מחפשים שעשועים ומשחקים לבלות את‬
‫זמנםהפנוי‪ .‬אולםליהודיאין שעהפנויהבחייו‪ .‬לאחר גמרו את‬
‫עבודתו‪ ,‬חובה עליו לעסוק בלימוד תורה‪ .‬מי שאיננו מוכשר‬
‫ללמוד באופן עצמאי‪ ,‬יעשה לו רב שילמדנו‪ .‬יהודי חייב גם‬
‫להקדיש מזמנו למצוות ומעשים טובים‪ ,‬לגמול חסד עם זולתו‬
‫כפי יכולתו‪ .‬זוהי צורת החיים שהתורה תובעת מהיהודי‪.‬‬
‫‪ .43‬עפ"י תענית ח‪ :‬דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב‪.‬‬
‫גם קובץ מאמרים עמ' ע‪-‬עא אותיות ח‪-‬י‪.‬‬

‫‪ .44‬ראה‬

‫‪ .45‬ירמיה ב‪,‬יט‪ .46 .‬הושע ט‪,‬א‪.‬‬

‫‪1341‬‬

‫הרועים‬

‫"קדושים תהיו""‪ .‬היהודי יהא קדוש‪ ,‬הביתהיהודי יהא קדוש‪,‬‬
‫בל לביהודייהא קדוש‪" .‬ואבדיל אתכםמן העמיםלהיות לי"א‪.‬‬
‫אם אתםמובדלין מן העמים‪,‬הרי אתםשלי‪ .‬בתקופה האחרונה‬
‫חדלו ללמוד תורה‪ ,‬ממילא נשאר זמן פנוי‪ .‬מה עושים? באים‬

‫ם‪,49‬‬
‫יהודים וממלאים בהמוניהם בתי שעשועים ותיאטרוני‬
‫חוזרים משם לבתיהם ספוגים רוח טומאה וכך נטמא גם הבית‬
‫היהודי‪ .‬התשובה מן השמים אינה מתמהמהת לבוא‪ .‬היהודים‬
‫מגורשים כמצורעים מבתי השעשועים‪" .‬יהודים החוצה"! "כאן‬
‫לא מקומכם"! אכן‪ ,‬נכון הדבר‪ .‬מקומו של היהודי הוא בבית‬
‫המדרש‪ ,‬שם יהגה בתורה או ישפוך לבו בפרקי תהילים‪ .‬הרי‬
‫התרובנו עלכך‪" :‬אםאין אתםמובדלין מן העמיםהרי אתם של‬

‫נבוכדנצרוחבריו""י‪.‬‬

‫בא‪ .‬בימינו אלה בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות‬
‫אשר להן יקריבו את קרבנותיהם‪ :‬הסוציאליזם והנציונליזם‬
‫[הלאומיות]‪ .‬את תורת הלאומיות החדשהניתן להגדיר בשלוש‬
‫מילים‪ :‬נהיה בכלהגויימיי‪ .‬לדבריהם‪ ,‬לא נדרשמיהודי אלא רגש‬
‫לארמי‪ .‬השוקל את ה‪,,‬שקל"מ והמזמר את "התקוה"‪ ,‬פטור מכל‬
‫המצוות שבתורה‪ .‬ברור‪,‬כי שיטה זו נחשבת כעבודה זרהלפי‬
‫דעת התורה‪ .‬שתי עבודות זרות אלה טישטשו את המוחות ואת‬
‫הלבבות של הנוער היהודי‪ .‬לכל אחת מהן מנגנון של נביאי‬
‫שקר‪ ,‬בצורת סופרים ונואמים‪ ,‬העושים את מלאכתם בשלימות‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬ראה זה פלא‪ :‬בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות‬
‫לאחת ‪ -‬נציונל‪-‬סוציאליזם‪ ,‬יצרו מהן מטה זעם איום‪ ,‬המכה‬
‫‪ ,47‬ויקרא יט‪ ,‬ב‪ .48 ,‬ויקרא ב‪,‬בו‪ ,49 .‬ראה גם קרבץ באבורים עמ' סד אותז‬
‫(בקצרה)‪ .50 .‬רש"י ויקרא כ‪,‬בו‪ .‬ור' לעיל ע' ‪ 25‬הערה ‪ .5 .7‬ראה יחזקאל‬
‫כ‪ ,‬לב; שמואל‪-‬א ח‪,‬כ‪ .52 .‬דמי חברשנתיים בהסתדרותהציונית‪.‬‬
‫‪]351‬‬

‫עקבתא רמשיחא‬

‫ביהודים בחמת רצח בכל קצוות ארץ‪ .‬הטומאותלהן סגדנו‪,‬הן‬
‫המכותבנו‪" .‬תיסרך רעתך"מ‪.‬‬
‫כב‪ .‬הנביאים נבאךכי עתידה לבא צרה על ישראל אשר לא‬
‫אירעה כמותה מיום היותםלגוי‪ .‬הגאון מנילנה מסביר"‪:‬יסורי‬
‫הגלות נמשלו בפסוקים לצער העבור של האשה‪ ,‬ותקופת חבלי‬
‫המשיחלחבלילידה‪ .‬כשםשאין להשוות את צער העבורלחבלי‬
‫הלידה‪ ,‬כך גם אין להשוות את צרות הגלות לחבלי המשיח‪.‬‬
‫לצרות הגלות יש סדר מסוים המרומז בפרשת הגלות (ריש‬
‫וישלח)י'‪ .‬שם נאמר‪" :‬והיה המחנה הנשאר לפליטה""'‪ .‬בשעה‬
‫שרדפו והציקו ליהודים במדינה אחת‪ ,‬נמצאה תמיד מדינה‬
‫אחרת ששמשה להם מקום מקלט‪ .‬בתקופת גרוש ספרד פתחו‬
‫תורכיה‪,‬פולין והולנד את שעריהםלפני הגולים‪ .‬בתקופת חבלי‬
‫המשיחיהיה אחרת‪.‬יהודיםיהיו נרדפים בכל מקום‪,‬באין מנוח‪.‬‬
‫יגרשום מכל המקומות ולאיורשו להכנס לשום מקום‪.‬‬

‫בג‪" .‬ורוח תשימובין עדר לעדר""‪ .‬בתקופת הגלות תהיה‬
‫אתנחתאבין גזירה לגזירה‪ ,‬אולםבימי העקבתא דמשיחאיהיו‬

‫הצרות ללא הפסק‪" ,‬מושכות ובאות כנהר""‪ .‬מלבד זאת‬
‫תחמירנה הצרות מיום ליום‪" .‬בבקר תאמר מי יתן ערב ‪-‬‬
‫שלפניו" (רש"י)‪.59‬קיים עוד הבדל גדולבין תקופתנו לתקופות‬
‫הקודמות‪ .‬בדורות שעברו לא הרגישו היהודים את עצמם‬
‫נטושים ועזובים‪ .‬ידוע ידעו‪ ,‬כי יש להם אב בשמים‪ ,‬שומר‬
‫ישראל‪ ,‬שהבטיח להם "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא‬
‫מאסתים ולא געלתים לכלותם""‪ .‬ידוע ידעו‪,‬כי סובלים הם על‬

‫פי"א אית‬

‫‪ .53‬ירמיה ב‪ ,‬יט‪ .54 .‬אבז שלמה‬
‫‪ .56‬בראשית לב‪,‬ח‪ .57 .‬בראשית לב‪,‬טז‪.‬‬
‫באותעליו כנהר‪ .59 .‬דברים כח‪,‬מז‪ .‬שם‪ :‬ויהיה הערב של אמש‪ .60 .‬ויקרא‬
‫ה‪.‬‬

‫‪ .55‬בראשית לב‪ ,‬ח‪.‬‬

‫‪ .58‬סנהדיץ צח‪ .‬שם‪:‬שצייתרבית‬

‫כו‪,‬מד‪.‬‬
‫[‪]36‬‬

‫הרועים‬

‫אמונתם בשי"תוכינכונים להםחיי עולם "שאין כלבריהיכולה‬
‫לעמוד במחיצתן" (תענית)"‪ .‬ההכרה הזו הקילה בהרבה את‬
‫סבלותיהם‪ .‬בימינו אלה גרמה שכחת התורה לבטול האמונה‬
‫אצל חלק גדולמן העםהיהודי‪ ,‬וכך נשארו היהודים האומללים‬
‫בבני אדם‪.‬אין הם רואים טעםליסוריהם‪,‬אין להם אלמי לפנות‬
‫ביום צרה‪ ,‬והרי הם מיואשים ומאוכזבים‪ .‬אין הם רואים כל‬
‫מוצא אלא שלאיבודעצמי‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתילימודייהדות ורות‬
‫‪www.daat.ac.ll‬‬

‫‪ .61‬יח‪ :‬ברש"י בר"ה בלודקיה‪ ,‬והוא מגמ' ב"בי‪:‬‬
‫[ ‪137‬‬

‫דעת‬

‫"תרליועדייהדותורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫עצת התורה‬
‫כד‪ .‬מה יעשה אדם בשעה קשה זו? כלום אבדה עצה ממנו?‬
‫יש בתורה תשובה גם לתקופהזו‪" .‬שאלותלמידיו את ר"א‪ :‬מה‬
‫יעשה אדם וינצל מחבלי משיח‪ .‬אמר להם‪ :‬יעסוק בתורה‬
‫ובגמילות חסדים"י‪ .‬ה‪,,‬חפץ חיים" ז"ל היה אומר‪" :‬יעסוק"‬
‫פירושו התמסרות‪ .‬כדרך שהאדם מתמסר לעסקיו בכל לבבו‬
‫ובבל אונו‪ ,‬כך גם יעסוק בתורה ובחסד ואזינצל‪.‬‬
‫כה‪" .‬מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה" (שה"ש)י‪.‬‬

‫ישראל בגלותם נמשלו לכבשה' אחתבין שבעים זאבים‪ .‬במצב‬
‫כזה אין טוב לה לכבשה‪ ,‬אלא להשתדל שתשכח מלבבות‬
‫הזאבים‪.‬אין טוב ליהודים‪ ,‬אלא שיהיו אומות העולם עסוקים‬
‫בדברים אחרים ולא ישיתו לבם אליהם‪ .‬כאשר הגויים מרבים‬
‫לדבר בנו‪ ,‬כשאין פוסקים מלדבר אודותנו‪ ,‬זו הסכנה הגדולה‬
‫ביותר‪ .‬שאלו המלאכים‪" 4‬מה נעשה לאחותנו ‪ -‬כנסת ישראל ‪-‬‬
‫ביום שידובר בה"‪ .‬על כך באה תשובה מפי הגבורה‪" :‬אם חומה‬
‫היא נבנה עליה טירת כסף"‪ .‬אם חזקים' הם באמונתם כחומה‬
‫בצורה ולאינועומפני שום רוח שבעולם‪ ,‬נבנהעליה טירת כסף‪.‬‬
‫"הכסף הזה נכנס לאשויוצא שלם‪ ,‬אף ישראלנכנסין למלכויות‬
‫ויוצאין שלמים""‪" ,‬הסנה בוער באש והסנהאיננו אכל"‪ .7‬אולם‬
‫"ואם דלת היא ‪ -‬כדלת הסובבת על צירה" ‪ -‬נצור עליה לוח‬
‫אסתר רבה פ"י‪ ,‬יא‪.‬‬

‫‪ .1‬סנהדרין צח‪ .2 :‬ח‪ ,‬ח‪ .3 .‬תנחומא תולדות ה;‬
‫‪ .4‬ע' תרגום שה"ש ח‪ ,‬ח‪ .5 .‬רה"י שם‪ .6 .‬יל"ש שה"ש רמז תקצד‪.‬‬
‫‪ .7‬שמותג‪ ,‬ב‪ .8 ,‬רש"ישיו"ש ח‪,‬ט‪.‬‬

‫נ ‪38‬ו‬

‫עצת התורה‬

‫ארז" (שמרקיב והולך)‪ .‬אם ינועו לכל עבר כדלת הסובבת‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬שיסחפו בכל זרםחולףויושפעו מכל רוח מצויה‪ ,‬אזיהיו‬
‫כעץ המתגולל במקום רטוב ונרקב‪ .‬כאן נתנתהנחיהכיצדעלינו‬
‫לנהוגבימים הקשים‪ .‬העצה היא נצחית‪ :‬לעמודאיתנים כחומה‬
‫באמונתנו ולא להכנע לסביבה‪ .‬אבלאיך אפשרי הדבר במצבנו‬
‫המיוחד? גם על כך ישנה תשובה‪ :‬אני חומה ‪ -‬זו תורה'‪ .‬רק‬
‫התורה בכוחה לחשלנו שנהיה חזקים כברזל‪ .‬מעידים על כך‬
‫תולדות ישראל במשךאלפי שנה‪,‬כי בכח התורהיצאנו בשלום‪,‬‬
‫אף כאשר באנו באש ובמים‪" .‬כי תעבור במים אתךאני וגו'כי‬
‫תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך""‪.‬‬

‫כו‪ .‬רעיון זה מובע במלים אחרות בפסוק אחר‪" :‬הגידהלי‬
‫שאהבה נפשי איכה תרעה‪ ,‬איכה תרביץ בצהרים"וי‪ .‬צהרים‬
‫היא שעתהיום הקשה ביותר לצאן‪ .‬בשעה זו החום רב ביותר‪.‬‬
‫שאלה בנסת ישראל את רועה ‪ -‬השי"ת ‪ -‬איכה תרעה את‬
‫צאנך לכשיגיעו השעות הקשות ביותר של הגלות‪ ,‬הרי הצאן‬
‫יתעה‪ ,‬מבלי דעת את הדרך בהילך‪ .‬על כך באה התשובה‪" :‬אם‬
‫לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן"‪ .‬אם תראו‬
‫לפניכם דרכים שונות ולא תדעו באיזה מהם לבחור‪ ,‬הרי לבם‬
‫סימן מובהק‪ :‬צאי בעקבי הצאן‪ .‬חפשו בשבילי הדרכים את‬

‫עקבות אבותיכם ובדרך בה תגלו אותם‪ ,‬בה צעדו‪ .‬בדרך חדשה‬
‫שלאהלכו בה אבותיכם אלתלכו‪,‬כי כלהדרכים בחזקת סכנה~י‪,‬‬
‫והדרכים החדשות סכנתם מרובה ביותר‪ .‬באיזה דרך הלכו‬
‫אבותינו? בדרך התורה‪ .‬יש לנו‪ ,‬איפוא‪ ,‬תמרור ברור‪ ,‬באיזו‬
‫שיטה ובאלו אמצעיםעלינו לנקוטלהגנתנו'י‪.‬‬
‫‪ .9‬פסחים פז‪ .10 .‬ישעיה מג‪,‬ב‪ .11 .‬שה"ש א‪,‬ז‪ .12 .‬ירושלמי ברכות‬
‫פקד‪ ,‬ה"ד; קה"ר פ"ג‪,‬ב (ב)‪ .13 .‬ע' גם קובץ מאמרים עמ' צג‪ ,‬אותח‪.‬‬
‫[‪]39‬‬

‫דעת‬

‫אתרליטצדייהדות ורוח‬
‫‪www,daat.ac.ll‬‬

‫מדיניות הגלות שלאבותינו‬
‫בז‪ .‬בעל היחפץ חיים" הקדוש ז"ל רגיל היה לגמרי‪ :‬בחיי‬

‫האדם ישנם רגעים בהם הוא נאלץ להחליטבענין מסויםואינו‬
‫יודע מה להחליט‪ .‬יש והענין הוא בנפשו ומשאינו יודע מה‬
‫לעשות‪ ,‬יש לו מפח נפש‪ .‬והנה מאן דהוא אומר לו‪ :‬הרי תוכל‬
‫לשאול בעצתו של השי"ת בכבודו ובעצמו‪ .‬הייתכן? ישתומם‬
‫האדם‪ .‬אכן‪ ,‬אמר ה‪,,‬חפץחיים" ז"ל‪ ,‬אפשרותזוניתנה לכל אדם‬
‫ואדם‪ .‬יש לנו תורה‪ ,‬הכוללת בתוכה תשובות לכל השאלות‬
‫שבעולם‪" .‬ליבאמידי דלארמיזאבאורייתא"‪ .2‬הפתרון שמוצאים‬
‫אותו בתורה‪ ,‬הוא עצת ה'‪.‬‬
‫יש לדעת‪,‬כי מלבד המצוות והאיסורים שבתורה‪ ,‬מצויות בה‬
‫גם עצות מעשיות ומנוסות‪ ,‬וכשם שהתורה נצחית היא‪ ,‬כך גם‬
‫עצותיהנצחיותהן‪ .‬לדוגמא‪" :‬לעולםישליש אדםמעותיו‪,‬שליש‬
‫בקרקע‪ ,‬שליש בפרקמטיא ושליש בכספים"'‪ .‬שאם יפסיד‬
‫בהשקעה מסוג אחד‪ ,‬יהיה הנשאר לפליטה‪ .‬זאת היא עצה‬
‫נהגלפי כלל זה‪ ,‬לא בטל מצוה כלשהי‪ ,‬אלא‬
‫מנוסה‪ .‬מי‬
‫"‬
‫‪b‬‬
‫‪w‬‬
‫סרבלקבל עצה טובה‪ .‬דוגמאנוספת‪ .‬אמרו חכמים‪" :‬נחות דרגא‬
‫נטיב איתתא"‪ .4‬ישא אדם אשה שהיא בדרגה נמוכה משלו‪.‬‬
‫שהרי העולם מושתת על‪" :‬והוא ימשול בך"‪" ,5‬להיות כל איש‬
‫‪ .2‬ע' תוס' ישנים יומא לח‪ :‬בדקה‬

‫‪ .1‬ע' ח"ח עה"ח עמ' קב במעשי למלה‬
‫ולא‬
‫א‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫רמוזי‬
‫מידידכתיביבכתובי‬
‫מדאורייתאמגלןשציינולתעניתט‪ .‬ושם‪:‬מי‬
‫באורייתא‪ 4 .‬ב"מ מב‪ .‬ושם‪… :‬ושיש תחת ידו‪ .4 .‬יבמות סג‪ .‬שם‪ :‬נחית‪.‬‬
‫‪ .5‬בראשית ג‪,‬טז‪.‬‬
‫[ ‪40‬ן‬

‫מדיניות הגלות של אבותינו‬

‫שורר בביתו""‪ .‬אם היא תהיה בדרגה גבוהה משלו‪ ,‬אזי היא‬
‫תשלוט בבית‪ ,‬וכבר אמרו חכמים‪" :‬ומי שאשתו מושלת עליו‬
‫חייואינם חיים"‪ .7‬כאן שוב עצה לכל עת‪,‬כיצדיזכה אדםלחיים‬

‫מאושרים‪.‬‬
‫עוד מרגלא בפומיה‪ :‬דרושות עינים בהירות לראות היטב‬
‫היכן כתוב בתורה ומה כתוב בה‪ ,‬אך הכל כתוב בה‪ .‬אםישנז‬
‫בתורה עצות עבור הפרט‪ ,‬קל וחומר שיש בתורה הוראות‬
‫ברורות עבור כלל ישראל‪,‬וביניהן גם כיצד צריך להיות מהלך‬
‫היהודים עם אומות העולם בתקופת הגלות‪ .‬אםאין נוהגיםלפי‬
‫עצת התורה‪ ,‬מעמידים את כלל ישראל בסכנה חמורה‪ .‬עד‬
‫הדורות האחרונים ניהלו היהודים את מדיניות הגלות שלהם‬
‫בהתאם לעצת התורה‪ .‬התנאים" קודם הליכתם לרומא לבטל‬
‫גזירות קשות‪ ,‬היו נוהגים ללמוד את פרשת יעקב ועשו ושם‬
‫מצאו ציוני דרך לפעולתם (רמב"ן‪ ,‬וישלחף‪ .‬בזמן ההחרון‬
‫השפילו את כבוד התורה‪ .‬שואלים ל‪,,‬דעת תורה" רק בעניני‬
‫אמירת קדיש‪ .‬אך שאלות מדיניות‪,‬היינו שאלות הנוגעות לכלל‬
‫ישראל‪ ,‬סבורים שאין להם כל שייכות לתורה‪ .‬לשם כךקיימים‬
‫המדינאים המקצועיים והסופרים‪ ,‬והם מנהיגי הדור‪ .‬מאיזה‬
‫מקור שואבים הם את שיטותיהם הפוליטיות? מתורתם הם‪:‬‬
‫"נהיה ככל הגויים""י‪ ,‬ובהתעלמות מוחלטת מתורת ה'‪ .‬כשם‬
‫שלדעתם יש לחקות את הגויים בכל תחומי החיים‪ ,‬כך גם יש‬
‫לחקותם בתחום המדיניות והמפלגות‪ .‬הם אינםיודעים‪ ,‬אונכון‬
‫יותר מסרבים לדעת‪ ,‬את האמת‪ ,‬שאילו היו היהודים נוקטים‬
‫משכברהימים בשיטתנהיהכגויים‪,‬כי עתה כשם שנמחקועמים‬
‫גדוליםוכבירים מהם‪ ,‬לאהיה נשאר זכר גם להם‪.‬‬
‫‪ .6‬אסתר א‪ ,‬כב‪ .7 .‬ביצה לב‪ .8 :‬ב"ר פע"ח‪ ,‬טו‪ .9 .‬לג‪ ,‬טו‪.‬‬
‫שמואל‪-‬א ח‪ ,‬כ; יחזקאל כ‪,‬לב‪.‬‬
‫‪]411‬‬

‫‪ .10‬ראה‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫ברור לכל מתבונן‪ ,‬כי דבריימי ישראל מתנהלים במסלול‬
‫יחיד ומיוחד‪,‬שאין דומהלו בכל אומה ולשון‪ .‬הנוקטים בשיטות‬
‫מקובלותביחסלמדיניות הגלות שלהיהודים‪ ,‬מודדיםבמידה של‬
‫כזב ושוקלים במשקל של מרמה‪ .‬אריגים מודדים במטרים וחלב‬
‫בליטרים‪ ,‬או בכוסות‪ .‬הבא למדוד משקאות במטרים ואריגים‬
‫בליטרים‪ ,‬הרי הוא חסר דעה‪ .‬אולם כאלה הם המדינאים‬
‫החדשים שקמו לנו‪ .‬הם מודדים במידה לא מתאימה‪ .‬השיטות‬
‫התופסות אצל עמים היושבים על אדמתם‪ ,‬אינן תופסות אצל‬
‫היהודים‪ .‬ממדיניות נבונה נדרש להתחשב במסיבות‪ .‬כשם‬
‫שמצבנו הוא מיוחד במינו‪ ,‬כך גם צריבות להיות השיטות‬
‫המדיניות שלנו‪ .‬שיטות אלוניתן למצוא רק בתורה‪ ,‬אשר חזתה‬
‫וגם הגידה את הכל מראש‪ .‬אלפי שנה הוכיחו עד כמה צדקו‬
‫שיטות התורה‪ .‬מה הן שיטות התורה? "שלש שבועות השביע‬
‫הקב"ה את ישראל‪… :‬אל תמרדו באומות"‪( .,.‬כתובות)וי‪ .‬אחת‬
‫משלושת השבועות היא‪ ,‬שהיהודים לאיהיו מהפכנים‪" .‬ירא את‬
‫ה'בני ומלך‪ ,‬ועם שונים אל תתערב"מ‪ .‬התרו בנו‪ :‬אםמקיימים‬
‫אתם את השבועות מוטב ואם לאו אני מתיר בשרכמח כצבי‬
‫וכאיל הנרדפים על צואר‪" .‬השבעתי אתכם בצבאות ובאילות‬
‫השדה"‪4‬י‪.‬‬

‫כח‪" .‬אם ראית רשע שהשעה משחקתלו אל תתגרה בו"י‪.‬‬
‫"לךעמי בוא בחדריך"‪ .‬בשעה שאתה רואה השעה חצופה לא‬
‫תעמוד כנגדה‪ ,‬אלא תן לה מקום‪ .‬הסתכלובי שהרי אני נתתי‬
‫מקום לשעה‪ ,‬שנאמר‪ :‬השיב אחורימינו" (מדרש)לי‪" .‬א"רחייא‬
‫אם ראיתם אותו ‪[ -‬עשו] ‪ -‬שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו‬
‫‪ .11‬קיא‪ .‬ושם‪ :‬שלא יירדו באומות‪ .12 .‬משלי כד‪ ,‬כא‪ .13 .‬כתובות שם‪.‬‬
‫‪ .14‬שה"ש ב‪ ,‬ז‪ .‬ראה גם קובץ מאמרים עמ' קב אות כד‪-‬כה‪ .15 .‬ברכות ז‪:‬‬
‫‪ .16‬ישעיה בו‪,‬כ‪ .17 .‬יל"ש שמות ריש רמז קסח‪.‬‬
‫[ ‪]42‬‬

‫מדיניות הגלות של אבותינו‬

‫כנגדו‪ ,‬אלאהצפינו עצמכם ממנו עדשיעבורעולמו‪ .‬א"ריהודה‬
‫ב"ר שלום‪ ,‬אמרו לו ישראל‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬אביו מברכו ועל‬
‫חרבך תחיה ואתה מסכים עמו‪ ,‬ואומר לנו הצפינו עצמכם‪,‬‬
‫ולהיכן נברח? אמר להם ‪[ -‬הקב"ה] ‪ -‬אם ראיתם שמזדווג‬
‫לכם‪ ,‬ברחו לתורה‪ ,‬שנאמר סעו ופנו לכם צפונה‪ ,‬ואין צפונה‬
‫אלא תורה‪ ,‬שנאמריצפון לישרים תושיה" (מדרש דברים)"י‪ .‬כל‬
‫המאמרים הללו‪ ,‬מכוונים לדבר אחד‪ :‬ליהודים אסור להתנגד‬
‫לרודפיהם‪ .‬זהו כלל רב תועלת בהתאם למצב היהודים בגלות‪.‬‬
‫חכם אחד אמר"‪ :‬כדאי להלחם בשונא‪ ,‬שאני חזק ממנו והוא‬
‫הגון ממני‪ ,‬אבל אם הוא חזק ממניואני הגון ממנו‪ ,‬מוטבלי לא‬
‫להלחם בו‪ .‬ההמנים השונים הקמים עלינו‪ ,‬עולים עלינו בכוחם‬
‫ונופלים מאתנו בהגינותם‪ ,‬נמצאשאין כל תועלת להתנגד להם‪.‬‬
‫התורה והתפילה הםכליזיננוהיחידיםוהיעילים‪" .‬ונצעק אל ה'‬
‫אלקי אבותינו וישמע שועתינו""‪.‬אין כוחנו אלא בפהי‪ .:‬אך אל‬
‫נא נפנהצעקותינו אל "העולם התרבותי"‪ ,‬או אל חבר הלאומים‪,‬‬
‫אלאבלפי שמיא‪.‬‬
‫כט‪ .‬כאשר פונים לאומות העולם אל לנו לדרוש‪ ,‬עלינו רק‬
‫לבקש‪" .‬לשון רכה תשבר גרם""‪" .‬וכי לאבני אב אחד ולאבני‬
‫אם אחת הננו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים‬
‫עלינו גזרות קשות?"" "למה תתראו‪…‬בפני אחיכםבני עשוובני‬
‫ישמעאל"‪ .24‬ניתנה כאן אזהרה לבל ניתן לאומות העולם‬

‫הזדמנות לראותנו בכל מקום ולדבר אודותנו בכל עת‪ .‬בה‬
‫במידה שהאומותימעיטו להגות ולדבר אודותנו‪ ,‬באותה מידה‬

‫‪ .18‬דברים רבה פ"א‪ ,‬יט‪ .19 .‬ראה ח"ח עה"ת עמ' עב במעשי למלך בשם‬
‫הגר"ח‪ .20 .‬דברים בו‪ ,‬ז‪ .‬ושם‪ :‬וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת‬
‫עמלנו ואתלחצנו‪ .21 .‬ראה במד"ר פ"כ‪ ,‬ד‪ .22 .‬משלי כה‪,‬טו‪ .23 .‬ר"היט‪.‬‬
‫‪ .24‬ראה תעניתי‪:‬‬
‫[ ‪]43‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫יוטב לנו‪ .‬רק בשעה שגוזרים גזירות על מצוות התורה‪ ,‬עלינו‬
‫להיות קשים כחלמיש ולא לוותר כחוט השערה‪ .‬בשעה שגזר‬
‫נבוכדנצר שישתחוו לצלמו‪ ,‬קרבו חנניה מישאל ועזריה להכנע‬
‫לגזירה ואמרו לו‪" :‬מלבא נבוכדנצר! אם מלבא למה נבוכדנצר‬
‫ואם נבוכדנצר למה מלכא? אלא כך אמרו לו‪ ,‬אם למסים‬
‫וארנוניות‪ ,‬מלכא את‪ ,‬אבללהעבירנו על דת תורתנו‪ ,‬לאו מלכא‬
‫את‪ ,‬אלא נבוכדנצר‪ ,‬את וכלבאשוין""‪.‬‬

‫ל‪ .‬אלה הן בקיצור הוראות התורה בדבריחסנו אלהגויים‪.‬‬
‫עלפי ההוראות האלה נהגו היהודים בכל הזמנים עד הדורות‬

‫האחרונים‪ ,‬עד שקמולנו "מנהיגים" המסרבים לדעת את התורה‬
‫ואת עצותיה והם מנהלים את המדיניות היהודית בדיוק בכוון‬
‫ההפוך‪ .‬לדעתם‪ ,‬על היהודים להלחם ולדרוש‪ .‬במי עלינו‬
‫להלחם? במעצמותהכבירות שבעולם‪.‬עלינולהחרימן ולהרעיש‬
‫בקונגרסים נגדן‪ ,‬ל‪,,‬הפציצן" במאמרי עתונים וכך נכניס מורך‬
‫בלבם‪ .‬העתוניםהיהודייםמוכיחים באותות ומופתים‪,‬כי שונאי‬
‫ישראל הם לא תרבותיים‪ ,‬לא דימוקרטיים וכד'‪ .‬מטיפים הם‬
‫מוסרלקוזק‪ :‬התבייש‪,‬אדוניהקוזק! על אף ששונאיישראלאינם‬
‫מטיבים את דרכםעקב הטפהזו‪ ,‬בכל זאתאיןעתונינומתעייפים‬
‫מעבודתם "רבת הערך" לדבר אל העצים ואל האבנים‪ .‬דברים‬
‫שיש להפנותם אל עצמנו‪ ,‬אודות ה‪,,‬לינקיזם" [שמאלנות]‪,‬‬
‫ה‪,,‬מודרניזם" ושארה‪,,‬איזמים"שנתברכנו בהםבעתהאחרונה ‪-‬‬

‫מכך מתעלמים הסופרים הללו‪" .‬נביאיך [הנואמים ונביאי‬
‫השקר] חזולך שוא ותפל ולאגלו על עונךלהשיב שבותךויחזו‬
‫לך משאות שוא ומדוחים"‪ .26‬ידוע‪,‬כי בתקופת הנביאיםהיו גם‬
‫נביאי שקר‪ .‬בשעהשנביאי האמתזעקו‪" :‬הודע אתירושלים את‬
‫ג‪,‬‬
‫‪ .25‬ראהרש"ידניאל כץ;מק"י‬

‫פל"גבסופי‪ .26 .‬איבה ב‪,‬יד‪.‬‬
‫[‪]44‬‬

‫מדיניות הגלות של אבותינו‬

‫תועבותיה"ת‪ ,‬טענו עליהםנביאי‬

‫השקר שהם עוכרי ישראלה‪,‬‬

‫המוציאים לעז עלבית ישראל‪ .‬בשעהשנביאי האמת לא נרתעו‬
‫מלהכניס עצמם בסכנה וקיימו בגופם‪" :‬גוי נתתי למכיםולחיי‬
‫למורטים""‪ ,‬היו באותה שעה נביאי השקר מאוכלי שולחן‬
‫איזבלה‪ .‬תפקידנביאי האמת היה לעורר את ישראל מתרדמתו‪,‬‬
‫אך נביאי השקר מלאו תפקיד הפוך‪ :‬להרדים את ישראל‬
‫בחלומותנעימים‪ .‬ברורכי קליותר ונוח יותר לשחות עם הזרם‬
‫מאשר נגדו‪ .‬כיוםאין אתנו נביאי אמת‪ ,‬אולםנביאי שקר יש‬
‫לנו די והותר‪ ,‬לאומיים ובין‪-‬לאומיים‪ ,‬אוכלי שולחן איזבל‪,‬‬
‫המתפרנסים מקרנות שונות‪ .‬וכשם שכלל ישראל שילם מחיר‬
‫יקר על שנשמע בשעתולנביאי השקר‪,‬כן הדבר גםכיום‪.‬‬
‫לא‪ .‬מצב היהודים בשעה זו‪ ,‬הוא הנורא ביותר שבתקופת‬
‫גלותנו‪ .‬הכח שעמד ליהודים בכל הזמנים‪ ,‬הוא ההתקשרות‬
‫לתורה‪ .‬זה נתן להם כוחות רוחניים‪ .‬התורה הראתה להם‬
‫את הדרך‪ ,‬נחמה אותם ונתנה להם תקוה ורוממות נפש‪.‬יהודים‬
‫ידעו שהם אינם בודדים‪ ,‬שישנו "שומר עמו ישראל""‪ .‬בדורות‬
‫האחרונים קמו אצלנו מסכילים אשר ניתקו את היהודים‬
‫מהתורה ולפיכך נשארו היהודים בודדים ללא מורה דרך‪ ,‬ללא‬
‫נחמה ותקוה‪,‬ואין הם רואים כל דרך אלא שלאיבודעצמי‪.‬‬

‫לב‪ .‬הקללה הגדולה ביותר הרובצת עלינו כיום היא‬
‫ההתפצלות למפלגות ולרסיסי מפלגות בגוונים שונים של‬

‫חוסר אמונה‪ ,‬החל ברפורמים וכלה בפסבדו‪-‬אורתודוקסים‪,‬‬
‫המתעטרים באדרת אורתודוקסית‪ .‬אין אחדות וגם לא תתכן‬

‫‪ .27‬יחזקאל טז‪ ,‬ב‪ .28 .‬מלכים‪-‬א יח‪,‬יז‪ .29 .‬ישעיה נ‪ ,‬ו‪ .30 .‬מלכים‪-‬א‬
‫יח‪ ,‬יט‪ .31 .‬ע"פ תהלים קכא‪ ,‬ד‪ :‬לא ינום ולא ישן שומר ישראל‪ ,‬ובתפילת‬
‫מעריבסוף השכיבנו‪.‬‬
‫‪]451‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫אחדות בצבא חסר משמעת‪.‬אין אוטוריטטה המקובלתעלכולם‪.‬‬
‫בימים שהתורה שלטה בישראל‪ ,‬היה כלל ישראל ממושמע‪.‬‬
‫כולם הכירו בסמכותה של התורה‪ .‬כיום החליפו את אמונת‬
‫התורה באמונה במצעי מפלגות‪ .‬במקום להשמע לחכמינו‬
‫הקדמונים‪ ,‬נשמעיםלמנהיגי המפלגות‪ ,‬כלומר‪ ,‬במקום להאמין‬
‫בנביאי האמת‪ ,‬מאמינים כיום בנביאי השקר‪ .‬השקר עולה לנו‬
‫ביוקר רב‪ ,‬ואנו פורעים את החשבון במלואו‪ .‬בקיצור‪ ,‬דרכנו‬
‫המוגדרת היא‪" :‬צאי לך בעקבי הצאן"ע‪ .‬כאשר מציעים לנו‬
‫איזה אמצעי‪,‬עלינו לבדוק‪ :‬אם גםאבותינו נקטובו‪,‬עלינולנהוג‬
‫כמותם‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אל נעשה זאת‪ .‬למשל‪ ,‬מוצע לכנס "קונגרס‬
‫יהודיעולמי"‪ .‬ברור הוא שאבותינו מעולם לאכינסו אספהמעין‬
‫זאת‪,‬והרי זה בבחינת‪" :‬בניןילדים סתירה"ע‪ ,‬ואללנו להתנסות‬
‫בבך‪ .‬כךלגבי כל שאלה העולה על הפרק אם לעשות או לחדול‪,‬‬
‫עלינו לבדוק מה עשו אבותינו במקרה כזה‪.‬זוהי הדרך היחידה‬
‫שהינה בטוחה‪.‬‬
‫לג‪ .‬סוף דבר‪ :‬כל עוד נניח עצמנו להיות מונהגים עלידי‬
‫אותם מתעים‪ ,‬שהכניסונו לעימות עם הקב"ה‪ ,‬אין כל סיכוי‬
‫שמצבנו ישתפר‪ ,‬להיפך‪ ,‬הואילך הלוך ורע מיוםליום‪ .‬רק דרך‬
‫אחת קיימת להצלתנו‪ ,‬להשלים בינינו ובין אבינו שבשמים‪,‬‬
‫שומר ישראל‪ ,‬אזיהיה שלום על ישראל‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודי יהדותורוח‬
‫‪www.daat.ac.iI‬‬

‫‪ .32‬שיר השירים א‪ ,‬ח‪ .33 .‬נדריםמ‪.‬‬

‫נ ‪46‬ן‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדותורוח‬
‫‪ww,daat.ac.il‬‬

‫הרעיון הלאומי‬
‫לד‪ .‬אבי הרעיון הלאומי המודרני בישראל‪ ,‬הוא בעל‬
‫"השחר" הירגע‪ ,‬שחילפני כ‪-‬ס‪ 6‬שנה ונלחם כלימיו במרירות‬
‫רבה נגד התורה‪ .‬כנראה סבור היה‪ ,‬שהתורה כבר שבקהחיים‬
‫ויש לרשת אותה‪ .‬לשם כך המציא תחליף לתורה בצורתהרעיון‬
‫הלאומי‪ .‬בעצם‪ ,‬לא היתהזו המצאתו המקורית‪.‬בימים ההם‪,‬ימי‬
‫המלחמה הבלקנית‪ ,‬הגו רעיונות לאומיים כל עמי הבלקן‬
‫הקטנים‪ ,‬אשר בקשו לפרוק מעל צוארם את עול התורכים‪ .‬היה‬
‫עליו‪ ,‬איפוא‪ ,‬רק להעתיק נטיעהזו לקרקעיהודית‪.‬‬
‫לה‪ .‬עיקרה של שיטה זו‪ :‬להיות יהודי‪ ,‬משמע להיות בעל‬
‫הכרה לאומית ותו לא‪ .‬ממשיכי דרכו השלימו את תורת רבם‪,‬‬
‫באמרם‪ ,‬כי גם משומד יכול להחשב כיהודי לאומי נאמן‪ .‬מה‬
‫דעת התורה על שיטה זו? ישנן הלבות ברורות בנושא זה‪:‬‬
‫"בשלושים וששה מקומות הזהירה התורה על הגר"י‪ .‬את הגר‬
‫יש לפנק כפנק אב אתבנויחידו‪ .‬האםתלוי מהו מוצאו של הגר?‬
‫לא‪ .‬אפילו אם הוא מבניבניו של המן‪ .2‬ולהיפך‪ ,‬בנו של הגדול‬
‫שבישראל שהשתמד‪ ,‬הרי הוא בכלל "מורידין ולא מעלין"';‬
‫גרוע הואבעינינו מכלב‪,‬שאין מצות"מורידין " נוהגתבו‪ .‬רואים‬
‫אנוכי המוצא הלאומי כשלעצמו‪ ,‬בלעדי הוזורה‪,‬הינו חסר בל‬
‫ערך נמצא‪,‬בי הרעיון הלאומי במות שהוא‪ ,‬אינו מובר עלידי‬
‫התורה ואינו אלא אליל חדש שגם הוא עבודה זרה‪ .‬במרוצת‬
‫‪ .1‬ב"מ נט‪ .2 :‬גיטין נו‪ :‬מבני בניו של המן למדו תורה בבני‪-‬ברק‪.‬‬

‫בו‪:‬‬

‫‪ .3‬ע"ז‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫הזמן הולידהרעיון הלאומיבן ונקרא שמו‪ :‬דתי‪-‬לאומי‪ .4‬שם זה‬
‫מורהכי התואר דתי לבדו אינו מספיק‪ ,‬יש להשלימו בתואר‬
‫לאומי‪ .‬השם הזה לכשעצמו‪ ,‬מהוה כפירה באחד מיסודות‬
‫האמונה‪ .‬נאמר‪" :‬תורת ה' תמימה"‪,5‬היינהאין היא חסרה דבר‬
‫ומוםאין בה‪ .‬הוזהרנו‪" :‬לא תוסיפו"‪ 6‬ו‪,,‬כלהמוסיף גורע"‪ .7‬אם‬
‫הרעיון הלאומי הוא בבחינת עבודה זרה‪ ,‬אזי הרעיון‬
‫הדתי‪-‬לאומי הרא בבחינת עבודה זרה בשיתוף‪ .‬לאמיתו של דבר‬
‫ניסו כבר בעבר הרחוקלהוסיף תורהשניה עלתורתנו‪ .‬הרמב"ם‬
‫כותבבאגרותיו"‪,‬שמיום שנתנה התורה קמו להלחם בה בשיטות‬
‫שונות‪ .‬שיטה אחת היתה‪" :‬ביד חזקה"‪ ,‬באמצעות גזירות‬
‫ושמדות‪ .‬על זה הובטחנו‪" :‬כלכלייוצרעליך לא יצלח"‪ .9‬שיטה‬
‫אחרת‪" :‬בפה רך"‪0‬י‪ ,‬על ידי הסתות וויכוחים‪ .‬גם על כך‬
‫הובטחנו‪" :‬וכללשון תקום למשפט אתךתרשיעי"‪ .‬במשך הזמן‬
‫המציאו תחבולה חדשה; אמרו‪ :‬אמנם התורה טובה היא‪ ,‬אלא‬
‫שיש להוסיף עליה עוד תורה אחרת‪ .‬השיטות הללו שאותן‬
‫מזכיר הרמב"ם‪ ,‬הובאו מן החוץ‪ ,‬על ידי הגויים‪ ,‬אולם‬
‫כעת‪ ,‬בעקבתא דמשיחא‪ ,‬משתמשים בכל אלו האנטי‪-‬דתיים‬
‫והלא‪-‬דתיים משלנו‪.‬ביד חזקה‪ ,‬כיצד? כשיש להם הזדמנות לכך‪,‬‬
‫כגון במדינה האדומה‪ ,‬שם ראשי הרודפים של~יהודים הכשרים‬
‫הם המשומדים שלנו‪ ,‬וכן במקום מסוים אחר‪ ,,‬בו ניתנה להם‬
‫האפשרות‪,‬רודים הםביהודים כשרים‪ .‬במקומות אחרים‪ ,‬מחוסר‬
‫עוצמה פיזית‪ ,‬משתמשים הם בשיטה השניה‪ ,‬השפלת התורה‬
‫באמצעים שונים‪ ,‬עלידי מאמרים ונאומים‪ .‬השיטה השלישית‪,‬‬
‫הוספת תורה על תורתנו‪ ,‬מוגשמת עלידיהדתיים‪-‬לאומיים‪.‬‬

‫לו‪ .‬אלו האחרונים‪ ,‬הבניסו בלבול דעות וערבוב מושגים‬
‫‪ .6‬דברים ד‪,‬ב‪.‬‬
‫ן להלן‪ .5 .‬תהלם יט‪,‬ח‪.‬‬
‫‪ .4‬במקור‪ :‬לאימי‪-‬דתי‪ ,‬יכ‬
‫‪ .7‬סנהדרין כס‪ .8 .‬אגרתתימן (בהתחלה)‪ .9 .‬ישעיה נד‪,‬יז‪ .10 .‬ע' סוטהיא‪.‬‬

‫‪1481‬‬

‫הרעיון הלאומי‬

‫נורא לתוך מחננו‪.‬לפני הופעתםידוע היהכיכיהודי נחשב רק‬
‫זה המסכים להכנס תחת עול התורה‪ .‬הכופר בתורה‪ ,‬דינו‬
‫כמשומד ואין לו שום קשר אתנו‪ .‬הדתיים‪-‬לאומיים טוענים‬
‫אחרת‪ :‬אמנם כופר הוא‪ ,‬אבלמכיוון שהוא בעל הכרה לאומית‪,‬‬
‫משלנו הוא‪ .‬ההלכה קובעת‪" :‬כל אדם שאין בו יראת שמים‪,‬‬
‫אסור למנותו לשום מנוי בישראל" (רמב"ם‪ ,‬הלכות מלכים)"‪,‬‬
‫והמה מכשירים את הכופריםלהיותמנהיגים של כלל ישראל‪.‬‬
‫לז‪ .‬נאמר‪" :‬מצרף לכסף וכור לזהב ואישלפי מהללו""‪.‬‬
‫הכסף נבחן ע"י מצרף‪ ,‬הזהב ע"י הכור‪ .‬ואיש? איך נבחן האדם‬
‫לדעתמהיפנימיותו?לפי מהללו‪.‬יש לבחון אתמי הוא מהלל‪.‬‬
‫אם תמיד דרכו להלל את הטובים‪ ,‬אות הואכי גם הוא טוב‬
‫מעיקרו‪ ,‬ואם דרכו להלל רשעים‪ ,‬הרי זה אות שאף הוא‬
‫נמנה עליהם (שע"ת לר"י)‪ .‬מששומעים בשבח מי מדברים‬
‫הדתיים‪-‬לאומיים‪ ,‬מתברר מה טיבם‪ .‬ברורכי אוהב תורה‪,‬אינו‬
‫אוהבשונאי תורה‪ ,‬המבבד את התורה‪ ,‬לאיבבד אתמבזיה‪" .‬לא‬
‫לחנם הלךזרזיר אצל עורב אלאמפני שהוא מינו""‪ ,‬חלוק כבוד‬
‫לרשעים "אש היא עד אבדון תאכל"‪4‬י (שע"תלר"י)‪5‬י‪.‬‬

‫לח‪ .‬הזיווג של דת עם לאומיות הביא דבר נוסף‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫במאה האחרונה נוצרה בגרמניהיצירה‪ ,‬שכדי לשבר את האוזן‬
‫קראו לה "חכמת ישראל"‪ .‬ליוצרי אותה חכמה היתה תכלית‬
‫מוגדרת‪ :‬לחלל את כל הקדוש ליהודים‪ ,‬לעקור את האמונה‬
‫בקדושת התורה‪ ,‬לנתץ את הסמבות של חז"ל ולהשפיל את‬
‫חכמי התלמוד ולהציגם כאנשיםרגילים‪ ,‬אשר באילו אמרו מה‬
‫שאמרו מהרהורי לבם‪ .‬מכך נוצרה ספרות שלמה בצורה של‪:‬‬
‫‪ .11‬פ"א‪,‬ה"ז‪ .12 .‬משליכז‪,‬כא‪ .13 .‬ב"קעב‪ .14 :‬איובלא‪0,‬נ‬
‫אות קמח‪ .‬וע"עאותיות קפז‪-‬קצטובמיוחד אותקצג‪.‬‬
‫‪]491‬‬

‫‪.15‬‬

‫שערג‬

‫עקבתא רמשיחא‬

‫תולדות ישראל‪ ,‬תולדות ספרות ישראל ועד ביקורת המקרא‪.‬‬
‫היראים העריכו נכונה את יוצרי אותה "חכמה"‪ ,‬וראו בהם‬
‫מסיתים ומדיחים‪ .‬אך הדתיים‪-‬לאומיים קיבלו את "חכמת‬
‫ישראל" החדשה באהבה וביראת כבוד‪ ,‬וקבעו אותהלאבן פינה‬
‫בחינוך הדור הצעיר‪ .‬למודי תולדות ישראל בנוסח אשכנז נהיה‬
‫לאחד מהמקצועות העיקריים בבתי הספר שלהם‪ .‬במדינות‬
‫מסויימות קיימות מה שקרויים "ישיבות"‪ ,‬אשר בהם נלמדים‬
‫באופן רשמי "דור דור ודורשיו"‪ ,‬כתבי גרץוגייגר וכד'ו‪ .‬נוכל‬
‫לתאר לעצמנו איזו יראת שמים מקבלים התלמידים מספרים‬
‫כאלה החדורים כפירה‪ .‬אלה הם פירותהזיווג של לאומיות עם‬
‫דת‪,‬‬

‫לט‪ .‬למרות שהתורה מזהירה‪" :‬אסור להתחבר לרשעים‬
‫אפילו לדבר מצוה"לי‪ ,‬אומרים הם‪ :‬עלידי התחברותנו לרשעים‪,‬‬
‫נחזירם למוטב‪ .‬הםדימולהיות חכמים וטוביםמן התורה‪ ,‬אולם‬
‫התורה מזהירה "אל תצדק הרבה""י‪" .‬הרבה"‪,‬היינו‪ ,‬יותר מן‬
‫המידה הדרושה‪ .‬מה היא המידה? אותה קובעת התורה‪ ,‬ואללו‬
‫לאדםלהיותיותרצדיק מן התורה‪.‬‬
‫אומרים בשם ר' ישראל סלנטרח‪ :‬פעמים שאדם רוצה‬
‫לעשות מעשה שהואיודעבי הוא בנגוד לדעת התורה‪ ,‬אך אומר‬
‫הוא לנפשוכי מעשה זהיביא תועלת רוחנית רבה‪,‬יש בו משום‬
‫הצלת היהדות‪ .‬המשיל הגאון על הדבר משל‪ .‬מעשה במלך‬
‫ששלח אחד משריו בשליחות מדינית אל מלך אחר ומןהר‬
‫הזהירו‪ :‬אםיציעו שרי המדינה שאתה הולך לשם להמר עמך‪,‬‬
‫אל תהמר אתם‪ .‬הוא חזר‪ ,‬ושנה ושלש את הזהרתו ‪ -‬אל תהמר‬
‫‪ .17 .‬שע"ה ג אות נא‪ .‬וע"ע אדר"נ‬
‫‪ .16‬ע"ע קובץ מאמרים עמ' עא איוי‬
‫פ"ט‪ ,‬מ"ד‪ .18 .‬קהלת ז‪ ,‬טז‪ .‬ושם‪ :‬אל תהי צדיק הרבה‪ .19 .‬השוה ח"ח‬
‫עה"ח במעשילנעך עמ' קלו אותד‪.‬‬

‫[ ‪50‬ן‬

‫הרעיון הלאומי‬

‫בשום אופן‪ .‬השר באליעדו ומלא את שליחותו‪ .‬כשעמד לחזור‬
‫אמרו לו השרים‪" :‬היודע אתה שיש לך חטוטרתו" "לא נכון‪,‬‬
‫איןלי ומעולם לא הייתה לי"‪ ,‬טען השר‪" .‬הבה נהמר"‪ ,‬אמרו‬
‫השרים‪",‬במיליון זהובים‪ ,‬שאכן גבן אתה"‪ .‬נזכר השר באזהרת‬
‫המלך‪ ,‬אולם אמר בלבו‪,‬הרי תוצאת המורזואינה מוטלת בספק‪,‬‬
‫מדוע לא אסכים לה ובבך אעשיר את אוצר המלוכה? הסכים‪,‬‬
‫איפוא‪ ,‬השר להימור‪ .‬הפשיטו את מלבושיו ונוכחו לדעת‪,‬כי‬
‫אמנםאיננוגבן‪ .‬נתנולו את הכסף שזכה בו והוא חזר למדינתו‬
‫שמח וטוב לב‪ .‬בבואולפני המלך‪ ,‬ספרלו עלענין ההימור‪ .‬אמר‬
‫לו המלך‪ ,‬בשעה שהזהרתיך‪,‬ידעתי על מה ולמה הזהרתיך‪.‬שרי‬
‫המדינה ההיא הימרועמי על סכום גדולפי מאה מזה שזכית בו‪,‬‬
‫כי הםיצליחו להפשיט ערום את אחד משרי‪ .‬אתה אמנם זכית‬
‫במיליון‪ ,‬אבל עלי יהיה להפסיד ‪ 99‬מיליונים עקב פחזותך‪.‬‬
‫הנמשל מובן‪ :‬אם אדם חושב בלבוכי למרות הזהרת התורה‪,‬‬
‫יביא הדבר האסור תועלת מרובה‪,‬יש לומר לו‪ :‬אותה התועלת‬
‫שאתה רואה‪ ,‬חזתה אותה מראש גם התורה ואם היא אסרה‪,‬‬
‫אות הואכי לא תועלת‪ ,‬אלא נזק גדוליגרום הדבר‪.‬‬
‫תוצאת ההתחברות לרשעים היתה כפי שחזתה אותה‬
‫התורה‪ .‬במקום להחזיר את הרשעים למוטב נהפכו הדתיים‪-‬‬
‫לאומיים להיות תלמידים נאמנים לחפשים והם מפנים‬
‫את כל מרצם וכוחם‪ ,‬בגלוי ובסתר‪ ,‬נגד נושאי דגל תורה‪ .‬הם‬
‫מהוים גשרבין שתי המחנות‪ ,‬של הדתיים והלא‪-‬דתיים‪ .‬אלא‬
‫שבדרך כלל על פני כל גשר רואים עוברים ושבים‪ ,‬ואילו על‬
‫הגשר הדתי‪-‬לאומי רואים רק עוברים ולא פוגשים בשבים‪ .‬חגי‬
‫הנביא אומר"‪" :‬הן ישא איש בכנף בגדו וגו' היקדש‪ .‬ויענו‬
‫הכהנים ויאמרו לא‪ .‬ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה‬
‫‪ .20‬ב‪,‬יב‪-‬יד‪.‬‬
‫[ ‪]51‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫היטמא‪ .‬ויענו הכהנים ויאמרו יטמא‪ .‬ויען חגי ויאמר כן העם‬
‫הזהוכן הגוי הזה וגו"'‪ .‬פירוש הדברים הוא‪,‬כי ממגע בקדושה‬
‫בלבד אין מתקדשים‪ ,‬אבל ממגע בטומאה נטמאים‪ .‬התורה‬
‫מעידה‪" :‬אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים"י‪ ,2‬אם הלך‪,‬‬
‫סופו לעמוד‪ .‬ואם עמד‪ ,‬סופולישב‪ .‬ואם ישב‪ ,‬סופו" וכו'‪ .‬עדות‬
‫התורה נצחית היא ומכוונת לכל התקופות ולכל הנסיבות‪.‬‬
‫החושבכי הואיהיהיוצאמן הכלל‪ ,‬שוטה הואוגס רוח‪ .‬הנשמע‬
‫לעצות התורה אשרילו‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדותורוח‬
‫‪ww,daat.ac.ll‬‬

‫‪ .21‬תהלים א‪,‬א‪ .22 .‬ע"זיח‪:‬‬

‫‪[szl‬‬

‫דעת‬

‫אתרליהודייהדותורוח‬
‫‪ww.daat.ac.il‬‬

‫ארץ‪-‬ישראל‬
‫מ‪ .‬ארץ ישראל תופסת את המקום הנרחב ביותר בתורה‪.‬‬
‫שלושה סדרים בש"ס קשורים בארץ ישראל‪ :‬זרעים‪ ,‬קדשים‪,‬‬
‫טהרות‪ .‬חלק גדול של שלושת שארהסדרים אף הוא קשורבא"י‪.‬‬
‫בסדר מועד ישנן מסכתות אחדות כאלה כמו‪ :‬יגמא‪ ,‬שקלים‪,‬‬
‫חגיגה‪ ,‬החלק האחרון של פסחים‪,‬פרקי סוכה האחרונים‪,‬תענית‪.‬‬
‫בסדר נשים‪ :‬נזיר‪ ,‬סוטה‪ .‬בנזיקין‪ :‬סנהדרין‪ ,‬מכות‪ ,‬הגריות‪.‬‬
‫נמצא‪,‬כי כמעט שני שלישי הש"ס תלויים בארץ ישראל‪ .‬אותו‬
‫יחס מספרי נמצא גם בתורה שבכתב‪ .‬מובן‪ ,‬איפוא‪ ,‬שארץ‬
‫ישראל היא צורךחיוני לעם ישראל‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הרי ישוב ארץ‬
‫ישראל הוא מצוה בפני עצמה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬עובדה היאכי זה‬
‫אלפיים שנהקיימים יהודים בחוץ לארץ‪ ,‬אמנם בתנאים קשים‬
‫ומרים‪ ,‬אבל למרות הכל לא תמנו ולא כלינו גם בלעדי ארץ‬
‫ישראל‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬נתאר לעצמנו‪ ,‬כי היהודים נטשו‬
‫את התורה‪ ,‬האם הםהיו מסוגליםלהתקייםאלפיים שנה? ברור‬
‫כי אפילו מאה שנה לא יוכל עם ישראל להתקיים בלי‬
‫תורתו‪.‬‬
‫עובדה נוראה נצבתלנגדעינינו במדינה האדומה‪ .‬זה עשרים‬
‫שנה משהחלו היבסקצים‪ ,‬עוכרי ישראל‪ ,‬לעקור את זכר התורה‬
‫שם באמצעות גזירות שמד וכבר עומד להמחק זכר ישראל‬
‫ממדינהזו‪ .‬רקבני הדור הקודם‪ ,‬נשארו עוד ביהדותם‪ ,‬אך הדור‬
‫הצעיראין לו מושג מהויהודי‪ .‬נמצא‪,‬כי בלעדי התורה אין‬
‫בכוחנו להתקיים אפילו כמה עשרות שנים ואילו בלעדי ארץ‬
‫ישראלהתקיימנו ‪ 2000‬שנה‪.‬‬

‫‪53 1‬ו‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫נדגים זאת במשל‪ :‬לקיום האדם דרושיםאויר לנשימה ולחם‬
‫לסעוד אתלבו‪ .‬מה עושים בשעה שלאדם חסרים שניהם‪ ,‬מהיש‬
‫לספקלו תחילה‪ ,‬אויר או לחם? ברורכיבלי אויר‪ ,‬לאיהיה את‬
‫מי להאכיל לחם‪ .‬עם ישראל זקוק לארץ ישראל‪,‬ועדיין לא זכה‬
‫לה‪ .‬גם התורה נחוצה לו‪ ,‬ואנועדיםכולנולחזיון של התמעטות‬
‫התורה‪ ,‬משום שרוב הדור הצעיר מנותק ממנה‪ .‬נשאל‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫אותה השאלה‪ ,‬למה יש לדאוג קודם כל‪ ,‬לתורה או לארץ‬
‫ישראל? ארץ ישראל אמנם נחוצה לנו‪ ,‬אבל בלעדי התורה לא‬
‫יהיו לנויהודים‪ .‬על כן‪ ,‬ראשיתיש לדאוג ליהודים ולאחר מכן‬
‫לארץ ישראל עבורם‪ .‬כיצד עושים זאת אצלנו? הופכים את‬
‫הסדר‪ .‬אין פוסקים לצעוק‪ :‬ציוןן ציון! במקום לזעוק‪" :‬תורה‪,‬‬
‫תורה מה תהאעליה"? בלעדי התורה אנו חסרימגן וישע‪ ,‬בעוד‬
‫שעם התורה אנו החזקים בעולם‪.‬אין זו מליצה גרידא‪,‬זו עובדה‬
‫המתאשרת עלידי ההיסטוריה בת שלושתאלפי שנה שלנו‪.‬‬
‫ה'‬
‫זאת ועוד‪.‬קנין ארץ ישראלאינו תלוי ברצוננו‪" ,‬אם לא‬
‫יבנהבית‪ ,‬שוא עמלובוניו בו"י‪ ,‬אבללהפיץ תורהברבים‪,‬בידינו‬
‫הוא‪,‬בנותלוי הדבר‪ ,‬ו‪,,‬הבא לטהרמסייעין אותו"יי‪ .‬בערךלפני‬
‫‪ 15‬שנה‪ ,‬בהיותו בוורשה‪ ,‬ראה היחפץ חיים" ז"ל שהחלה‬
‫תנועה בקרב אדמו"ריפולין לעלות לארץ ישראל‪ .‬אמר על כך‬
‫היחפץ חיים"‪" :2‬מדוע נטפלו למצוות? שיפעלו למען התורה‪.‬‬
‫עם התורה כל המצוות הן מצוות‪ ,‬בלעדי התורה הכל רפש"‪.‬‬
‫נסבירדבריו בכמה דוגמאות‪.‬ישוב ארץ ישראל מצוההיא‪ ,‬אבל‬
‫הושבת קבוצות של מומרים להכעיס‪ ,‬עבירה גדולה היא ולא‬
‫מצוה‪.‬אין זהבנין הארץ אלא חורבנה‪" .‬ליתאינון נטורי קרתא‬
‫‪ .1‬תהלם קבז‪ ,‬א‪ .1 .‬שבת קד‪ .2 .‬השוה שיחות הח"ח ח"ב עמ' כח‪:‬‬
‫"א"י ללא תורה חתיכת אדמה פשוטה" (מתורגם)‪ .‬ראה עוד‪ :‬ילקוט מאמרים‬
‫ומכתבים מהרב‪ …‬רבי אלחנן בונםווסרמן‪ .‬ברוקלין‪ ,‬תשמ"ז עמ' קכא‪.‬‬
‫[‪]54‬‬

‫ארץ‪-‬ישראל‬

‫אלא חרובי קרתא"‪ .3‬קשה ומסוכן חורבן זה מכל החורבנות‬
‫שהמיטו הגויים על ארץ ישראל‪ .‬החורבנות הראשונים היו‬
‫מכפרים על כלל ישראל‪ ,4‬אבל חורבן זה שבא ע"י משומדים‬
‫יהודים‪ ,‬קטרוג קשה הוא על כלל ישראל‪ ,‬המעניק להםמיליונים‬
‫ונותן באותה שעה לתורה רק פרוטותי‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪,‬לייסד תלמודי תורה הוא מהמצוות הגדולות‪.‬‬
‫מיסדים הם‪ ,‬איפוא‪ ,‬תלמודי תורה‪ ,‬אלא בשינוי פעוט‪ :‬במקום‬
‫שילמדו בם תורה‪ ,‬מלמדים שם כפירה בתורה‪ ,‬עלידי מורים‬
‫לאומיים המדקדקים במצוה של "עברית בעברית""‪ .‬נמצא‪,‬‬
‫שהתלמוד תורה הופךלבית ספר שלמסיון‪ .‬חובה על כל קהלה‬
‫לקחת לה רב מורה דרך‪ ,‬אך הם בוחרים ברבנים שאינםבקיאים‬
‫בשולחן ערוך‪ ,‬אלא בספרות הלאומית החדשה‪ .‬אלה הן‬
‫התוצאות של קיום "מצוות" בלי תורה‪ .‬את המצוות האלה‬
‫מקיימים בהתלהבות ובמסירות מיוחדת‪" .‬אכן השכימו‬
‫השתיתוי‪ .‬אמר ר' חייא בר אבא כל השחתה שהיו עושין‬
‫בהשכמה [בזריזות] היו עושין אותה""‪ .‬מה השגנו מהמצוות‬
‫החדשות ומהתורות החדשות? נטשנו את תורת רבותינו‬
‫הקדמונים‪ ,‬קדושי עליון‪ ,‬והנה ספקו לנו מן השמים "רביים"‬
‫אחרים‪ ,‬את היטלר וחבריו‪ ,‬המלמדים אותנו לפי השיטות‬
‫החדישות שבחדישות‪ .‬הם יוסיפו ללמדנו עד שנפלוט את‬
‫"התרבות" וה‪,,‬השכלה" גםיחד‪ .‬אזיבא השלום על ישראל‪.‬‬
‫נמסור בזה מימרא בשם בעל ה‪,,‬חפץ חיים"‪ 9‬הקדוש ז"ל‪.‬‬
‫נאמר‪" :‬רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו"‪0‬י‪.‬‬
‫‪ .3‬פתיחתא לאיבה רבה (ב)‪ .4 .‬ירושלמי חגיגה פ"א‪ ,‬ה"ז‪ .‬מדרש רבה איכה‬
‫פרשה ד‪ ,‬יד‪ .‬וע' רש"י קידושין לא‪ :‬בד"ה איסתייעא מילתא‪ .5 .‬ראה גם‬
‫קובץ מאמרים עמ' קא אות כא‪ .6 .‬שיטה להוראת העברית‪ .7 .‬צפניה ג‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ .8‬ירושלמי שקלים פ"א‪ ,‬ס"א‪ .9 .‬ע' ח"ח עה"ת במעשי למלך עמ' סג‪,‬‬

‫פו‪ .‬תהלים לב‪,‬י‪.‬‬

‫[ ‪]55‬‬

‫עקבתא דמשיחא‬

‫מבאר הוא את זאת כך‪ .‬כאשר צריך לתת תרופה לחולהמעיים‬

‫והיא מרה ומרירה‪ ,‬מתחכמים ועוטפים אותה בכמוסה וכך‬
‫בולעים אותה‪ .‬התרופה עושה את שלה ואין החולה חש‬
‫במרירותה‪ .‬כן הדבר ב‪,,‬מכאובים לרשע"‪ .‬היסורים הם התרופה‬
‫לפשעיו‪ ,‬אלא שהם מרים כלענה‪ ,‬אבל לבוטח בה' עוטפים את‬
‫התרופה במעטה של חסד ‪" -‬חסד יסובבנו" ‪ -‬וכך הוא בולע‬
‫אותה‪ .‬הבטחון בה' מועיללו שלאירגיש במרירות המכאובים‪.‬‬
‫את הפסוק "אתם נצבים היום"ח מפרש רש"ימ‪" :‬היסורין‬
‫מציבין אתכםומקיימין אתכם"‪ .‬פסוק זה יתפרש עלפי הפסוק‬
‫"לאהביטאון ביעקב""‪,‬ועלפי רש"י שם‪" :‬הקב"האינומתבונן‬
‫באוניותיהן של ישראל"‪ .‬איך ניתן להבין זאת? הן חז"ל‬
‫אומרים‪" :‬כל האומר הקב"ה ותרן הוא‪ ,‬יותרו מעוהי"‪4‬י‪ .‬אולם‬
‫אלה ואלהדברי אמת הם‪ .‬הקב"האינו מחפש אתעוונותיהן של‬
‫ישראל‪ ,‬אבלקייםמנגנון קבוע‪" :‬כל העוברעבירה אחתקונהלו‬
‫קטיגור אחד""‪ ,‬והקטיגוראינו מחריש‪ ,‬הוא מודיע את הדברים‬
‫ומוכיח בעובדות‪ .‬לדחותו בקש אי אפשר‪" ,‬כי מלך במשפט‬
‫יעמיד ארץ""י‪ .‬כדרך מלכותא דארעא‪ ,‬שאין השופט רשאי‬
‫לשחרר את הנאשם גם בהיותוידידו הטוב‪ ,‬אם הקטיגור מביא‬
‫הוכחות ברורות‪ ,‬כך גם דרכה של מלכותא דרקיעאח‪ .‬בשעה‬
‫שהקטיגוריה מתגברת נגד ישראל ותובעת כליון גמור‪ ,‬ח"ו‪,‬‬
‫ומוכיחיםכי כךראוילהיות עלפידיני שמיםואין במה לדחות‬
‫את טענותיהם‪ ,‬מה עושה הקב"ה? מחד‪ ,‬שלא ברצון‪,‬יש לקבל‬
‫את טענות המקטרגים‪ ,‬ומאידך‪ ,‬קיימת ההבטחה "אני ה' לא‬
‫‪ .11‬דברים כס‪ ,‬ט‪ .12 .‬שם כט‪ ,‬יב‪ .‬ושם‪ :‬והקללות והיסורין מקיימין‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ומציבין אתכם לפניו‪ .13 .‬במדבר בג‪ ,‬כא‪ .14 .‬ב"ר פס"ז‪ ,‬ד (יתוות בני‬
‫‪ .16‬משלי כט‪ ,‬ר‪,‬‬
‫מעווני); ב"ק נ‪( .‬יותרו הייו)‪ .15 .‬אבות פ"ר‪ ,‬מי"ג‪.‬‬
‫‪ .17‬ברכותנח‪ .‬דמלכותא דארעאכעין מלכותאדרקיעא‪.‬‬

‫אתכם‬

‫‪561‬ן‬

‫ארץ‪-‬ישראל‬

‫שניתי ואתםבני שקב לא כליתם""‪ .‬עם ישראל לא יכלה ולא‬
‫יאבד‪ .‬מה עושה הקב"ה? מעמיד על ישראל "המן"‪ ,‬הרודפם‬
‫באף וחמת זעם ומשנעשים ישראל נרדפים‪ ,‬באה גם הצלתם‪.‬‬
‫כי ממידותיו של הקב"ה "והאלקים יבקש את נרדף‪9‬י‪ ,‬אפילו‬
‫צדיק רודף רשע"חי‪ .‬לטענותהקטיגוריםיש תשובהבפי הקב"ה‪:‬‬
‫ישראל נרדפים הם ויש לעמוד לימינם‪ .‬נמצא‪ ,‬שבה במידה‬
‫שהרדיפות‪-‬הולכות וקשות‪ ,‬באותה מידה גדלים גם הסיכויים‬
‫להצלתנו‪ .‬אם רואים אנו שרדיפותנו כיום הגיעו לממדים שלא‬
‫היו כדוגמתן‪ ,‬מן ההכרח‪ ,‬שהקב"ה יבקשנו כנרדפים‪ .‬נאמר‬
‫"האני אשביר ולא אוליד יאמר ה"מ‪ ,‬כלומר‪ :‬בתקופה הקשה‬
‫ביותר שלהגלות‪ ,‬תבאגם שעתהלידה‪ .‬מאחר שברורכיברגעזה‬
‫יושביםאנועל משבר‪ ,‬מסתבר‪,‬איפוא‪,‬כיגםהלידה קרובהלבוא‪.‬‬
‫אמן ואמן‪.‬‬
‫נאמר‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫אלרודפינו‬
‫כי‬
‫"אל תשמחיאיבתי כינפלתי‬
‫אשב בחשך ה' אורלי‪ .‬זעף ה' אשאכי חטאתילו‪ ,‬עד אשריריב‬
‫ריבי‪ ,‬ועשה משפטי‪,‬יוציאני לאור‪ ,‬אראה בצדקתו‪ .‬ותראאיבתי‬
‫ותכסה בושה‪ ,‬האמרהאליאיו ה' אלקיך‪,‬עיני תראינה בה‪ ,‬עתה‬
‫תהיה למרמס כטיט חוצות וכו'‪ .‬אזניהם תחרשנה‪ .‬ילחכו עפר‬
‫כנחש‪ ,‬כזחלי ארץ‪ ,‬ירגזו ממסגרתיהם‪ ,‬אל ה' אלקינו יפחדו‪,‬‬
‫ויראו ממך" (מיכה)י‪.2‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדותורוח‬
‫וו‪881.80.‬ש‪".‬י"חש‬
‫‪ .19‬קהלת ג‪ ,‬סו‪.‬‬

‫‪ .18‬מלאכי ג‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ .21‬מיכהז‪ .‬ח‪-‬י‪,‬טז‪-‬יז‪.‬‬

‫‪19‬י ויק"ר בז‪ ,‬ה‪.‬‬

‫[‪]57‬‬

‫ס‪ .2‬ישעיה‬

‫סו‪ ,‬ט‪.‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.ll‬‬

‫דעת‬

‫אתרלימודייהדות ורוח‬
‫‪www.d:881.80.11‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)