אהרן-זאב אשללי
החסידות בפולין
א
בשתי משמרות של חקר ההיסטוריה היהודית נתקפחה החסידות .במשמרת הראשונה עמלו היסטוריונים בשאלת ביטולה
של יהדות בת הרבה דורות של קיום ,בברירת המופשט שבמופשט וסיגולו למציאות של התרוקנות .כל דמות שהיתה
מוחשית יותר ,בתוכן ובצורה ,פסולה היתה בעיניהם מחקרתה .לאמתו של דבר ,לא הק4מ49ננטים של החסידות כשלעצמה
הפריעו למעריכי הדור וערכיו ,אלא הכוח הרוחני שהיה בה ,בחסידות ,להתנגד לזרמים החדשים ,שכל עיקרם באו מעולם
שלא רצתה החסידות לדעתם ,כל אותו דור של השכלה ושינוי-מושגים-בדת ,שהיו כלי-שרת לשאיפת האזרחות היהודית
בקרב הגויים ,היתה לו לשון של ויכוח עם "מורדי-האור" .אמרו :אנו ואתם רוצים לשמור על התורה והמצוות ,אנו
ואתם מודים שהשמים שמים לה' והארץ נתן לבני-אדם -הבה וניווכחה מה הם גבולות התורה והמצוה ,ואם יש סכנה
בדרכנו .וכנגד כל טענותיהם לא היה בידי המשמרים נימוק אלא זה" :חדש אסור מן התורה" .ואולם החסידים אמרו:
מלכתחילה אין אנו ואתם יכולים לדור בכפיפה אחת .ההסידים גרסו :השמים שמים לאדם והארץ נתן לה'; כל אותו
גבול שבין שמים וארץ אינו קיים; ואשר לטובה בעולם הזה -טל 5טובתכם והשליכוה; השאירו את הדאגה לגורל העם
בידי ה' ,ואל-נא תערבו את דעתכם במעשיו ,ולא אתם בלבד פסולים ,אלא גם אותם המשמרים המתנגדים לכם ,גם הם,
מעשיהם איבם רצויים וכוונתם אינה רצויה; הללו מקיימים תורה שניתנה בסיני ,ואנו מקיימים תורה החוזרת וניתנת
לנו מדי יום ביומו.
זו היתה המשמרת הדתית-האוניברסאלית ,האזרחית-הפרוטסטאנטית.
המשמרת השניה היתה המשמרת הלאומית-החילונית ,שהופיעה אצלנו ,באיחור רב ,בדמותה של עממיות אשר
הורכבהעלהאובייקטיב של הדור :האובייקטיב החברתי-הכלכלי .עושיה עמדועלגבי פיגום מלאכותי-שהיה מלאכותי
ומוסכם לגבי ההיסטוריה היהודית בכלל -ומשם ציירו את תכנית דמות ראשיתה של החסידות .הפיגום הזה היה בנוי
מעיקריסוציולוגיהמינ4מנ4ל4גיתומאטריאליסטית כאחת,שהוסיפועליהתיאוריות של עממיות,פרי טישטושבין אתנוגראפיה
להיסטוריה ,אשר חכמי אותו דור הרבו להיזקק לו .התמונה הכללית היתה כזאת :בלב המונות העם,העניים ועניי-הרוח,
נתעורר מרד כנגד האריסטוקראטיה הרוחנית ,שתורה שלה לא היתה טובה להמון העם ,שלא נהנה ממנה .המרד הזה היה
החסידות .ולמרד הרוחני הזה נתווסף המרד החברתי כנגד עשירי העם בקהל ,בעלי-בריתם של אנשי התורה ,שהיה תוסס
בקהל כל הימים .ומגביית שני החובות הללו קמה החסידות.
אכן ,כל אותן תיאוריות של היסטוריונים יהודיים בדורות האחרונים אינן אלא תרגוםיהודי לתיאוריות ,שהן טובות
לגויים ואינן טובות לישראל .ואין זה מתמיה ,שרובן של תיאוריות אלו היו מכוונות להרחיק את ישראל מן ההיסטוריה
שלהם-מזקר שלהם או מעתיד שלהם .הרי כל אותן תיאוריות חברתיות-מדיניות-כלכליות מבוססות על עובדות
של מעשי עם ועם ,במה שניתן להם לעשות בתוך כלל מעשי העמים ,לשםמילוי רצונם ,במעשי שלום ובמעשי מלחמה,
במעשי הגנה ובמעשי התקפה ,בתקנה ובקלקלה .ואילו ישראל מה היה בידו ממעשי כלכלה ומדיניות ,שבהם הביע את
רצונו ועשה למען עניניו? הלא כל מעשיו היו מותנים בגירוש ובהרג ובגזירה! הלא כל מעשיו היו שליחות לגנאי של
משעבדיו ,או קאריקאטורה של מעשים ,שהוטלו עליהם!
ואםבעניני היסטוריה כך ,בענינים של תולדות האמונה על-אחת-כמה .הרי מזמן נתייחדועניני תולדות האמונה והוצאו
מעניני ההיסטוריה בכלל ,לא שאין מאורעות היסטוריים בשטח הנוגע באמונה קשורים בענינים של היסטוריה כללית,
86
אלא שאין הם מזדהים אלו באלו ,שעה שהם מזדהים ,כבר הפכו ענינים של אמונה לענינים של חברה ,והם נפגשים
תוך שאר ענינים של חברה ,שמקורם שונה.
ענינים של אמונה במה הם שונים מענינים אחרים שבחיי החברה 1בזה שהגורמים שלהם נמצאים בעולם רוחני אחר.
אין הם תלויים בהגיון רגיל ,בסיבה-ומסובב רגילים ,בפסיכולוגיה רגילה ,כל התנאים הללו ,שהם יסודות של כל התפתחות
בחברה ,קיימים כאן בתוך עולם אחר ,והם שלמים במהותם זו ,ויש להם התפתחות משלהם ,שאינה מזדהית עם שכמותן
בעולמות אחרים שבחברה .מכאן רעייה שונה ,תמונה שונה של מאורעות ומעשים .דבר שבחברה עלול הוא להיות בעל
ערך אסתיטי ויחסי בלבד ,יתכן שיהיה ,בהערכה הדתית ,בעל ערך מציאותי ומוחלט.
ההיווי הרוחני-החברתי שבחיי האמונה שואב ממקורות של אמונה .החסידות היתה תנועה חברתית-דתית .לא תנועה
חברתית שיסודה ומרכזה רעיון דתי ,אלא תנועה דתית ,שהיתה לכתחילה חברתית .וגם כאן יש לעמוד ולהעמיד על
טעות של מקצת היסטוריונים .החסידות לא היתה תנועה המונית ,ולא היתה חברה של עמי-ארצות ,ולא באה לשחרר את
העם -לא ממרותן של המצוות בחיי הדת ולא ממרותם של העוסקים בתורה בחברה .אם נוציא מכאן את הבעש"ט ,שאין
אנו יודעים עליו ולא כלום מבחינת הביאוגראפיה הנורמאלית -ואשר לא הוכח ,כנגד המסורת החסידית ,שהיה בור-הרי
ר' יעקב-יוסף בעל ה"תולדות" ,תלמידו המובהק של הבעש"ט ,ור' בר ה"מגיד הגדול" ממזריטש,היו גדולים בתורה לא
פחות מרוברבני דורם.ובין תלמידי ה"מגיד" -המנהיג הראשון של עדת החסידים -אנו מוצאים רבנים ואנשים שתורתם
אומנותם ,כהרב מלאדי ואחרים .ואין צורך לומר שלא היו ביניהם מקילים במצוות כחוט-השערה .ודוקא אנשי-המון לא
היו ביניהם ,ואלה מפשוטי העם ,שנצטרפו לחסידות ונעשו לתלמידיהם של מורי החסידות ,היו בעלי שאר-רוח ,שפרשו
מן ההמון .אכן ,החסידותיצל
ה -הראשונה בדורות האחרונים -מהות לחיי האמונה ,מהות שעשתה את מעשה קיום
המצוות לבד לפרק שאינו עיקר בקיומן ,הפכה אותו לחומר שבחקט דתי ,והיתה בזה יורשתם של בעלי הקבלה
וממשכת דרכם .היא גילתה את העולם הרוחני הפנימי שבתורה ,ועשתה על-ידי כך את ההתעסקות בתורת הנגלה לחקט
החמרי שבקיום התורה ,וממילא נמצאו העוסקים בתורה לשם לימוד שרויים כאילו בממד אחר ,בעולם שפל מקל
אלה אשר נזדהו בתורה עצמה ובכוונתה הפנימיתי
ב
ועוד הערות אחדות להבנת החסידות ומקורותיה ,האובייקטיביים והסובייקטיביים.
תולדות היהדות בכל דורות הגלות הן תולדות משבר דתי מתמיד .מאותות המשבר היא השאלה לדרכי קיומה של
התורה ולדרכי שמירתה של האמונה המסורה בתנאו הגלות :קיום התפתחות פנימית של האמונה במשך הדורות ,מתוך
התנגשות במציאות רוחנית של עולמות זרים .שונים היו הפתרונות ,לפי הזמן והמקום.היו שבאו מן הנסיון להסתגל
לעולם רוחני זר ,והיו שבאו מן הריאקציה לנסיונות אלו ,מתוך הסתגרות בפני כל השפעה חיצונית .הדרכים
השונות היו מותנות לפעמים במידת-מה גם בתנאים ההיסטוריים החיצוניים של הדורות השונים.
החסידות אף היא באה לעולם בשעה של משבר קשה ביהדות ,ביחוד בארצות שבהן קמה ,באותו דור ,שלאחר
התנוונותה של תנועת שבתי-צבי ,ובאותה הסביבה שבה קמה החסידות נתמצו כל הכוחות שעוד היו בשבתאות ברוח
הטומאה של התנועה הפראנקיסטית ,שיותר משהביאה נזק ליהדות הועילה לרכז ולצמצם את הרע ולדחפו אל מחוץ
ליהדות .החורבן היה רב ,וגדולה היתה השממה מסביב ,מורי החסידות שאמרו ,שהבעש"ט הביא כליה על השבתאות
יפה אמרו :מי יודע במה היה חורבן זה נגמר ,אלולא קמה החסידות .אולם כליה זו ,שהמיטה החסידות על השבתאות,
לא מן החוץ הובאה ,אלא מאותו שדה שבו צמחה השבתאות גופא .כשם שמיצה הפראנקיזם את כל הכוחות
בטומאה ,כך מיצתה אותם החסידות בקדושה.4
* השבתאי ר' משה-דוד מפודהייץ ,שבדברי-תורה שלו ובהתנהגותו היה הרבה מן הנוסח החסידי ,אמר :הייתי רוצה לברר עם הקונטרי
(=הפראנקיסטים) הטמאים ,כדי להוציא בדברי את מקצת הקדושה שעדיין נשארה בהט (ר' יעקב עמדין ,ספר ההתאבקות ,דפוס לבוב,
דף ל-ז) .ראה עליו;ח .וירשובסקי- ,ציון" ,ש"ז ,עמ' פו וכו'.
87
השבתאות עצמה היתה ביטוי למשבר דתי עמוק ביהדות של דורה .ומשום כך לא בטלה השבתאות ,אחרי ששבתי
צבי נמצא בדאי ,אלא להיפך ,העמיקה בעם .העם היה זקוק לגאולה ברוח ובחומר ,ולא קיבל את ההתבדות .אםעדיין
לא בא משיח,אין פירוש הדבר שלא התחילה הגאולה,ואין פירושו ששבתיצביאינומשיח .הוא הבטיל את קיומו הרוחני
של העם בגלות .הוא העביר אותו לעולם רוחני אחר ,לעולם רוחני של גאולה-בלי ביאת משיח כפשוטה ,בלי
ארץ-ישראל ,בלי גאולה בגוף .הכוונות והיחודים והסיגופים ,שבאו לחזק את התורה וקיומה ,ולהחיש את הגאולה ,הפכו
החליף לקיום התורה -ובדרך התפתחות מיוחדת ,המותנית בערכי פסיכולוגיה של אמונה ועיקרים של מיסטיקה ,אף
הפכו הם גופם מסיגוף ועינוי להפקרות ועשיית עבירה-לשמה ,הוא הדבר שהפראנקיזם היהביטויו הקיצוני ,ולאהיחידי.
לאותה צורה מיוחדת שלהוי דתי ,של ךיאבוליזם ,של מעשה-להכעיס נוסף רעיון מזל הקבלה ,שמצא כאן את ביטויו
המעשי :לרדת לתוך הטומאה ,כדי להעלות ולגאול אתניצוצי הקדושה שנשבו לתוכה,ואפילו להפוך את הטומאה עצמה
לקדושה .ועוד רעיון נצטרף כאן :אם אי-אפשר שיהא הדור כולו זכאי וראוי לגאולה ,יהא נא כולו חייב-שהרי גם אז
מוכרח המשיח לבוא ,ביחוד לאחר שתקופת הגאולה כבר הגיעה והתחילה*.
מתוך השדה הזה של השבתאות צמחה החסידות.
ג
מה היו הערכים של אמונה שהשבתאות נטעה בעם?
לא הכוונה הגלוייה של התורה היא עיקר ,אלא כוונתה הנסתרת.
עשיית המצוות אינה עיקר ,אלא הכוונה שבהן; ממילא אין חשיבות מיוחדת גם לפרטי קיומן לפי ההלכה כי-אם
לפי הכוונות.
,
ה
א
מ
ו
ט
ה
ו
חיי-החולין כתחום נייטראלי שבין הקדושה והטומאה אינו קיים .יש מגע מתמיד בין הקדושה
אף תיתכן
ה
י
י
ו
ו
ה
ה
שנפגמה
מציאות טומאה בתוך הקדושה ,ומציאות קדושה בתוך הטומאה ,התורה והמצווה באו לעולם לשם תיקון
בימי בראשית ,ולשם גאולת ניצוצי הקדושה מתוך הטומאה .הדרבים לכך שונות,וביניהן גם הירידה לתוך הטומאה לשם
העלאת הניצוצות,
משיח עלול לבוא כל שעה,כי הימים הם ימות הגאולה .אחיה השילוני ,רבו של הבעש"ט ,אמר לו,כי שעה שיפוצו
מעינות תורתו בעולם ,תבוא הגאולה.
לא כל הרעיונות האלה מופיעים בחסידות ,בתחילתה ,מחוורים ומאורגנים מבהינה מחשבתית ,אבל מציאות כל אחד
ואחד מהם מבצבצת ועולה מ"תורותיהם" של צדיקים ,משיחותיהם וסיפוריהם וממנהגיהם.
לבסיס רעיוני זה יש להוסיף בסיס של הוי -,שאף אותו הכינה התנועה השבתאית.
חברת המאמינים היתה מאוחדת בשאיפה אחת ,בתמיכה הדדית,בחיי צוותא.
שבתי-צבי הפך ,מימי שבתו במבצר גאליפולי ,לצדיק -במונח הזה ממש -אשר כל מאמיניו צריכים להאמין בו
אמונה גמורה ,ולהיות קשורים בו בנפשם .אף היו מזכירים עצמם לפניו ודורשים ממנו עצה בענינים של העולם הוה.
אף היה נוהג "לערוך שולחן" ולומר בו דברי "תורה" ,ונראה הדבר שאף היה מחלק "שיירים" ממאכליו .וכך נהגו גם
מנהיגים שבתאיים שלאחריו ,כפי שיוצא מתיאור חייהם .וולף שייזשיץ ,בנו של רבי יהונתן אייבשיץ ,רבה של אה"ו,
היה נוהג בבית-מדרשו השבתאי כמנהג החסידים ,בלבוש לבן ,באמירת "תורה" ,בעריכת שולחן ,וכף .האיש המקורב לו
והממונה על בית-מדרשו ,משה-דוד מפודם:ץ שבפודוליה היה נוהג כמנהגים הידועים לנו מן החסידים ,וקטעי תורותיו
שנשתמרו ,הם בסגנון החסידים ובנתיב מחשבתם .כתביו של ר' סשיל צורף מווילנא,מי שהיה נביא שבתאי,היו חשובים
מאדבעיני ראשוני הצדיקים.
* במפורט אני עומד עלענין זה בפרקיםי' ו"א שלחיבורי 'ספר המשיח" ,הנמצא בדפוס .ראה במחקרו שלג
.שלום ,מצוה הבאה בעבירה
"כנסתי תש"א.
88
יתירה מזו ,כל התנהגותו של יעקב פראנק ,תחילה באיוואני ואחר-כך באו49באך ,אם נסיר ממנה את מחלצות הטומאה,
היא התנהגות רבי-של-חסידים בהנהגתעדתו .גם דבריהם של מפיצים אחרים של השבתאות המאוחרת,כגוןלייבלפריסטיץ,
לייב רכניץ ,ישעיה חסיד- ,דברי המינות שלהם עשויים כדבריהם של מורי החסידות*.
אכן ,רבים מן הדברים האלה שהזכרנו ,בעיון ובהוי ,היו ירושת הקבלה הלוריאנית ,ולא דוקא משל השבתאותי אף
ראשיתה של החסידות אינה מן הבעש"ט ואילך ,אלא לפני כן -בחוגים של מקובלים ,שהיו יושבים בפולין המזרחית,
והיו מתפלליםבנוסח ספרדובכוונות,והיולבושיםבגדילבןוכר.ויש סימנים רבים לכך ,שהללו כבר נקראו בשם חסידים.
אמנם כל אותם חוגים של מקובלים חשודים היו על שבתאות ,ובכל-אופן היו יונקים מאותו עולם רוחני של הקבלה
הלוריאנית בנתיבה המעשי ,שבו הלכה השבתאות המאוחרת -הוא העולם שבתוכו צמחה החסידות.
יתירה מזו ,גם הערצת הצדיק והצורך בקשר הנפשי של כל העדה אליו,וכן ההקפדה על כל פרטי התנהגותו -במלבוש
ובמאכל ,בהליכתו ובישיבתו ובעמידתו וכו' וכו' -כל אלה היו נחלת המקובלים בני חוגו של האר"י בצפת ,ופיתחו את
הדבר תלמידיו ותלמידי תלמידיו ,ר' חיים ויטאל ור' יעקב צמח** ואחרים ,אלא שצורת ההגשמה ,שממנה נתבססה
החסידות ,היתה זו המאוחרת ,שעמדה בנתיבם של המקובלים השבתאים ושל הקרובים להם ברוחם.
אכן,בדבריםרבים היתה עדת החסידים הבעשט"נים דומה לעדת החסידים הצפתיים ,הסגפנים ,בדורו שלהאר"י.הדמיון
היה דמיון מקביל וגם דמיון של חיקוי ,לפי מקורות ספרותיים ומסורות איש מפי איש .וגם הכוונות היו דומות-ביסוד
המצעהפסיכולוגיהכללי.ההבדליםהיו בהתגשמות השונה,לפי הדורות,התנאים והאלמנטיםהאנושייםוהאתנוגראפייםהשונים.
אכן ,הדמיון לעדת צפת חשוב עוד מבחינה אחרת ,ובו נמצא סוד היסודותהרעיוניים השונים ,שנתמזגו ושלא נתמזגו
בחסידות ,ושגרמו לה לחסידות לשים לחל כל רוח וכל אפשרות של כיתתיות .טעות היתה בידי ההיסטוריונים הסבורים
שהחסמות קמה ככת–היא קמה מתוך הנטייה לביטול כל כיתתיות.
ו
י
מ
י
הבעש"ט
של
ועד סוף ימם של המגיד
אופייה ופל החסמות ותנאי הזמן גרמו לכך' ,ככבר בתחילתה—מסוף
מ9ןריטש -נצטרפו אליה אנשים מסוגיםרוחניים שונים :מקובלים הנוטיםלחיי עדה משלהם,בעלי תוכחה ומוסר ,למדנים
עממיים ,מצפי משיח -כל אלה שהוסיפ 1משהו על היהדות של יום-יום ,וכן גם רבנים ,מגידים ,יושבים בתענית
ומסתגפים .כל אלה נתערבו יחד עם אותם אנשים שדרכם היתה דרך החסידות.
ד
מה היתה דרך החסידות1
היה בחסידות יסוד ךקאך4טי מבחינת ידיעת הקבלה .מעשי האדם וכוונותיו ,שהגיעו לידי חשיבות מרובה בקבלה
הלוריאנית ,בשל השפעתם על מהלך העולמות העליונים ,הפכו בחסידות לערכים פסיכולוגיים ,שנודעת להם חשיבות
גם בלא השפעה על אותם העולמות .יותר מזה ,עם התפתחות היסוד העממי בחסידות ,נעשו המעשים האלה,בעלי הערך
הפסיכולוגי ,לבעלי השפעה בשמי מרומים .הקבלה דרשה דביקות והתפעלות לשם השגת מטרה מסויימת על-ידי
ייחודים וכוונות ,באה החסידות והסתפקה בדביקות לעצמה ובהתפעלות לעצמה .במקצת באותה דרך ,נעשית אהבת
ישראל ,שפירושה אהבת הבריות ,למידה חשובה בעבודת האלהים .אם אלהים נתן את העולם לבני-אדם ,ודאי לא
ירבה להקפיד ולהטיל עליהם אחריות רבה לקלקול ,ולא אותה האחריותלתיקון .הכל בידי אדם .וכך היתה המסידות
לתנועה 9ןיטיסטי ת ,תנועה של משתדליםומחמירים בעבודת אלהים,ולא רק מקדשים עצמם במותר להם ,אלא מוצאים
קדושה גםבחולין ומשונים כל מעשיהם לשם שמים .תנועה פייטיסטית זו ,בעיקרה היא משתמשת בדיאלקטיקה בא הקבלה
ובאוצר המלים שלה ,בלי התוכן המסור .מצד אחר משתמשים המקובלים שבחסידות במושגים מתורת הקבלה כמסורתם,
אלא שהם מפתחים אותם על דרך הדרוש ,שהקבלה כבר היתה משתמשת בו.
* תרטיט גתעודות שבספר ההתאבקות לרייעמדין.
**עיין בספרו נגיד ומצוה ,פרטים על התנהגותו של האר"י שאינם שונים מבני סוגם בסיפורי חסידים.
89
הצדיקהיה בראש וראשונה מורה-הדרךלעבודתהאלהים ,שבההגדיללעשותוהגיעלמדרגותגבוהותברוחניות,ובתורמקובל
העוסק בכוונה ,אף היתה עליו רוח הקודש ,והוא גםידע להסתייע בקשריו עם העולמות העליונים .אכן מאחר שנצטרפו
אל התנועה,בין ראשוני החסידים ,גם בעלי-מופתים-הרי היה רבה של החסידות בעל-שם ,כותב קמיעות ומשביע
רוחות ומרפא חולים ,וכו'-ראה ההמון בצדיקים -מקובלים פרושים מן העולם ,שבכוחם לעשות "מופתים" ,שכן לא
תפסו את הצד העיוני ואת הכוונות הרוחניות שבמעשיהם .וכך היו מורי החסידות-מורי-דרך ביראת ה' ובעבודתו
לתלמידים ,שעסקו יחד אתם בעיוניהם ובמעשיהם; מנהיגי-עדות של כל אלה אשר לאהגיעו למדרגת תלמידים,
אך היו מסתופפים בצל הצדיק"-נוסעים" אליו בלשון החסידים-ובאים להתבסם מדבריו בתורה וביראה ובדרכי
האדם ,ומכניעים עצמם לפניו ועושים עצמם תלויים בו ,לא בלבד בנשמתם אלא גם בגופם,בעניני משא-ומתן ובריאות
מופת לבני המון-העם ,שלאהיו להםענינים רוחניים כמו לבינונים ושראו בצדיק איש המחזיקושידוכים :ולבסוף בעלי
בידו ,בכוח שניתן בו או בתפילתו ,את מפתחות החיים והבנים והמזונות והרפואה .בחברה הזאת מילא הצדיק כל
אותם התפקידים שמילא האיש הקדוש בכל הדורות ובכל העמים .החידוש הוא בהברה שמסביב לקדוש
התורה החסידית אינה ניתנת להגדרה ברורה ,הקומפונ~טיםהרעיוניים שלה שונים מאוד .אף האישים שהיוו אותה
היו שונים במהותם הפסיכולוגית והרעיונית ,וכל אחד מהם הבליט משהו מיוחד ,לפעמים בהתאם לשאר הקומפוננטים,
ולפעמים בניגוד להם .והרי בתנועה כזאת נודעת חשיבות יתירה למהותו ולאישיותו של המורה.
אם נעמיד על עיקריהן את המהויות הרעיוניות השונות בחסידות -מבלי להתחשב בכרונולוגיות ובבתי-מדרש שונים
ובמידת תיאומן ,הרי הן:
אמונה .אמונה גמורה בה' ,בתורתו ,בישועתו ,בהשגחה פרטית גמורה ושלמה ,עדלידי בטחון פאטאליסטי מוחלט-
ולא לילך אחרי השכל ,אחרי דעת הבריות ,אחרי החכמות .כל מעשיו של הקב"ה הם לטובת האדם.
ע בודת ה' היא תכליתו של האדם .המצוות כל עיקרן עבודת ה' .ולא המצוות בלבד ,אלא כל מעשה שאדם עושה,
צריך שיהיה מכוון לעבוד בו אתה' .אפשר לעבוד את ה' בכל מעשה חילוני ,וצריך לעבוד את ה' בכל מעשה חילוני,
אף באכילה ובשתיה.
ביטול עצמי .האמונה התמה ועבודת ה' צריכים להביא את האדם לידי ענוה יתירה ,מתוך התבטלות בפני ה' עד
לידי ביטול גמור של עצמו.
,
'
ה
שמחה,
א
י
ה
שמחה .הזכיה שזוכה אדם לעבוד את
כשלעצמה צריכה למלא את נפשו
כל דבר שאדם עושה -
ה
ו
צ
מ
ת
כיוון שאין לך דבר שאין להעלותו לדרג
ת
ו
ש
ע
י
ה
ל
.
ה
ח
מ
ש
השמחה
ד
ו
ס
י
א
י
ה
של
מתוך
צריךתקוה בלתי-
פוסקת ,של אמונה בעולם ,של אמונה במעשים הטובים ,של אמונה בתיקון עצמו- ,היא אור החיים .לעומת זאת העצבות
היא מקור היאוש והמעשה הרע" .העצבות אינה עבירה -אבל למה שהעצבות יכולה להביא ,לא תביא שום
עבירה" * -
הוא מאמר טופי בחסידות.
אהבת הבריות,
,
ם
ה
י
ל
ע
,
ל
א
ר
ש
י
ת
ו
ר
י
ס
מ
ש
פ
נ
ד
ו
מ
י
ל
אהבת
ה
י
ר
ו
ג
י
נ
ס
ל
כ
ל
ע
א
י
ה
ת
ו
ד
ו
ס
י
ה
של
החסידות.
יהודי -מן
האהבה היא פרי השמחה ופרי הענוה .מי שאין בו אהבה ,משמע שאין בו ענוה ,ויש בו עצבות.
הצדיק .אהבתהבריות לובשת צורה של חיי-צוותא ,של עדה :האמונה הגמורה ועבודת ה' מעלות את האדם למדרגה
גבוהה; בעל המדרגה הוא המנהיג -הלב והראש של העדה כולה ,כולם קשורים בו ,ועל-ידי כך -איש בחברו.
כל אחת מן המהויות הליו אינה חדשה אולי מבחינה רעיונית ,אבל בחסידות הן מופיעות כמהויות-יסודבהוי הרוחני
של עדה ,של תנועה ,אמנם לא כולן כוחם כאחד .היובין הצדיקים גם בעלי עצבות וסגפנים -מהם שנכנעו לשמחה
ולאהבת החיים ,אלא שמזגו לתוכן מיסודות העצבות והסגפנות שבנפשם; מהם שהמשיכו בדרכם הם ונתבלטו באחת
המהויות בלבד ,כגון בעבודת ה' או באהבת ישראל.
היסודות הרעיוניים הללו נעשו טוטיקא לכל החסידות .אםרעיון אחד נתבלט יותר מחברו או הועמק העמקה מיוחדת,
* ראה להלן את דבריו של ר' חנוך-הכהן מאלכסנדר על-אודות השמחה והע?בוח.
9)3
או אם אחדים מהם נצטרפו לתמונה רוחנית אחת ,לא פיתוח הרעיונות גרם לכך ,אלא האישיות שנשאה אותם .על-כן
אי-אפשר לעמוד כל הצורך על מהותה של תורת החסידות מתוך הספרות שלה בלבד .מעטים בה ספריהעיון ואף פרקי
העיון ,ורובה ככולה -ספרי דרוש ,המשתמשים בטכניקה דרשנית ובדיאלקטיקה של אותם טוסיקא כלליים .ומשום כך
יש לראות את רוב דברי התורה והאימרות השנונות כחנונימיות .אין זה מקרה שכמעט כל רעיון וכל אימרה מיוחסים,
במסורת החסידית ,לצדיקים שונים .חסידי כל ארץ וארץ וחסידי כל עדה ועדה מייחסים אותם הדברים לרבם.
החסידות היא תורה איסוטרית ,וכל דבריה מובנים לשומעיה ולקוראיה -לעתים רק בני עדה מסוימת -שאזנם ולבם
עשויים לקלוט את הד כל הדבוק באותם הדברים ,בקול ובתנועות ,כבשעת אמירתם ,דברי התורה של הצדיק ,כל כוחם
בזה שבעוד שהם נשמעים בפני אלפי אנשים ,מדמה
י אחד מהם שרק כלפיו נאמרו .דבר זה ,שמקורו בהתאמת דברי
כ
הטופיקא לכל בני העדה ובכניעת לבו של כל אחד מהם לדעתו של הצדיק ,אינו עשוי להיות מובן למי שלא חי את
חייה הטיסוטיריים של העדה החסידית .המגיד הגדול הורה את תלמידיו "אמירת התורה" מפי הצדיק ,שהוא הצד האחר
באותו קשר :שלא ירגיש כלל את מהות עצמו ,אלאיכניע את אזנו הפנימית לשמוע מה שמדבר בו עולם הדיבור,ואולם
משירגיש שהוא שומע דגרי עצמו -יפסיקן
ר,
ל"ב שרה'ס ,אותו צדיק נסתר שהיה חי כולו בעולם הנשמות ,אמר :אף לא נסעתי אל המגיד לדמוע תורה מפיה
אלא לראות כיצד הוא חולץ את אנפילאותיו וכיצד הוא קושרן .וכאשר נשאל "היהודי הקדוש" ,מה תורה הוא לומד
בלובלין ,אמר :מן "החוזה" למדתי שבשעה שאני שוכב לישון מיד אני נרדם.
יותר טיפוסיים מן "התורה" החסידית הם האימרה השנונה לעת-מצוא והסיפור החסידי .אמנם ,גם כאןצריך שתהיה
האוזן מאומנת לשמוע .כמה מגדולי הצדיקים היו מרבים בשבחם של סיפורי הצדיקים ,ורואים בהם דרך ללימוד יראת
ה' ועבודתו .וליל מוצאי-שבת היה קבועלסיפורי מעשיות .יש לזכור ,שהסיפוריםהיו סיפוריה של עדה איסוטירית ,ומשום
כךסיפורי אמת :מעשיםשהיו ,מתוארים באוררעייה מיוחדת ,שבה הסיבה והמסובב ,הכוחות הפועלים והתוצאות
הם מוסכמים בלב המספר והשומע ,כשם שהיו בלב הפועל והנפעל שבסיפור המסופר **.
אותו ריבוי-גוונים שביסוד החסידות ,הצטרפות אנשים בעלי מהות רוחנית שונה ,והשפעת היחיד ,שניתן לה כאן מצע
רחב לפעולה ,גרמו לכך ,שהחסידות איבדה בלבה את יסודות המהפכנות והכיתתיות ,ונכנסה למסלול המסורתי שלהחיים,
אלא שהעמיקה אותו בפייטיסם בהיי יום-יום ובעבודת-האלוהים החסידיתי
חסידי צפת ,בעלי הכוונות ומצפי משיח ,הביאו את השולחן ערוך לעולם ,מסגרת חיים לאדם מישראל ,בכל
חומרות-הדין שנתווספו עליה במשך הדורות .גם החסידות של בעלי האמונה הביאה ,בדור הראשון-השני שלה ,שולחן-
ערוך לעולם ,שחיברו אחד האישים הגדולים שבחסידות .ר' שניאור-זלמן מלאדי נתן לחסידות ,בכוח תורתו וידיעתו
בקבלה ובדברי עיון ,נתיב מחשבתי-עיוני-את שיטת חב"ד-והיה אחד ממחסלי המהות המיוחדת לחסידות
באולח החיים יום-יום.
* מפורסם משמו של ר' יחזקאל משינובה ,כאשר הפצירו בו ש'יאמר תורה' ,נטל חומש בידו ,דפדף בו מראשו עד סופו ,נשק לספר
ואמר :תורה קדושה ,תורה מתוקה ,תורה טובה -אין שום דבר קשהליעליה…
,
ם
י
ר
ח
א
ר
ו
ג
מ
ר' מנדל מוורקי לא היה מצויין בתורה ,ופעם אחת ישב עם ר' יצחק-מאיר
ם
י
ק
י
ד
צ
ו
ו
ר
ב
י
ד
ו
.
ה
ר
ו
ה
דברי
ביקש ר' יצחק-
,
ה
ר
ו
ת
ב
ש
ה
י
ה
ל
כ
ש
ר
ו
ד
אתעין
מאיר שישמיע גם ר' מגדל דברי תורה .אמר :בגמרא יש :שמעון העמסוני
וכשבא ליאת ה' אלהיך
תיראי-פירש .ומדוע לא היה יכול לדרוש את ה"את" הזה? אך משהגיע ליראת ד' לא היה יכול .לומר תורה' ,ופירש ולא דרש,..
ונשקו הריעם על ראשו.,.
** הרבי מלובלין עבר עלפני בית-מדרש וראה שיצא משם אור נדו ל ,והיה מדמה בדעתו שיושבים שם ועוסקים בתורה לשמה .משנכנס
מצא שם שני חסידים שהיו יושבים ומשיחים בצדיקים ומכאן בא האור.
,
י
י
ח
ב
ד
חסיד ותיק אחד נפרד מר' ישראל מרוז'ין ,ואמר :מי יודע אם עו
ה
כ
ו
א
ת
ו
א
ר
ל
את
ר
מ
א
י
רבי
לי אילו דיבורים שיועילולי
ת
א
לעולם .אמר לו הצדיק :הנה דיבורים שיועילו לכם לעולם -קודם בי
השערה,
המשיח
תהיה היהדות תלויה בחוט
והעצה היא להתאסף
בכל שבת ולספר במעשי הצדיקים ,דבר זה הוא לחיזוק האמונה.,,
ר' מנדל מקודק אמר :שהוא נעשה חסיד מזקן אחד ,שסיפר מעשיות מצדיקים" .הוא סיפר ואני שמעתי.-
91
בין שלושים וחמשת תלמידיו של הבעש"ט אנו מוצאים רבנים ,מקובלים ,מוכיחים ,מחברים של ספרי מוסר ודרוש
וקבלה והלכה .ביניהם -שיחסם לבעש"ט היה יחס חברים או חברים-תלמידים ,את רובםאין אנו מוצאים עוד אצל המגיד
הגדול ,מייסד העדה החסידית .מהם נעשו מנהיגים לעדות ,מהם נשארו ביחידותם ,גם אחרי שהסתופפו בצלו
של הבעש"ט.
השבתאות הביאה לפולין כמה דברים שבהוי מזרחי :נוסח ספרד ,תחת הנוסח שהיה מקובל מזה דורות רבים;גידול
זקן ופיאות; דרך התפילה בציבור בקול רם בפי כל המתפללים; סידורו של בית-הכנסת -חלל ריק וספסלים מסביב,
ועוד ועוד .כל הדברים האלה עברו לחסידות ונעשו לצורת-חיים בתוך העדה.
כל האמור נוגע לחסידות בכלל .הרוצה להיות קשור בכרונולוגיה ובביאוגראפיה ,לאיקיף את החסידות במהותה
האמתית .ואם באנו כאן לדבר על חסידות פולין ,הכוונה היא לצירוףסינתיטי של אורח החיים החסידי בדורותמסויימים
ובשטח מסויים .מהות כזאת היתה קיימת ,החל מזמן מסויים ,שבו התחילה תחיית החסידות מחדש,
ה
.
כל האומר החסידות בפולין ,מתכוון לשעט ,לצמצם,להבחין בינהלבין החסידות שמחוץלפולין.יש מקום להבחנה
כזאת לגבי מאת השנים האחרונות לחסידות בפולין :מימי נאפוליאון ועד מלחמת-העולם הראשונה .במאת השנים הללו
היתה דרך מיוחדת לחסידות של פולין -לחסידו ת ,שפולין נעשתה מרכז שלה ,ואילו בדורותיה הראשונים היתה
החסידות -חסידות של פולין ,משום שכל אותן ארצות שבהן נפוצה החסידות היו בתחילתה מחוזות של מדינה זו.
כמה היסטוריונים של החסידות בנובנינים
של ארצות :חסידות אוקריינה היא חסידות של לב ונפש ,וחסידות
שלרייסין (קרי :חב"ד) היא חסידות של מוח,באווחוסי
יות שלפולין היא חסידות של אמונה תפלה ,משום השפעת הסביבה,
רד
י
משום הקירבה לרוחם ולטבע אמונתם של העממים אשר בקרבם ישבו ישראל .אולם אין לדון מאוקריינה הרוסית בסוף
המאה הי"ט על אוקריינה הפולנית במאה בי"ח .אף אין לתלות את רוח חב"ד בלימוד התורה שבליטא ורייסין ,שהרי
עד דורו של הגאון מווילנא לא היתה ליטא מרכז ללימוד התורה יותר ממערבה ודרומה של פולין ,ולא יכלה וילנא
לעמוד בפנילובלין וקראקא .והרי ההתנגדות הגדולה לחסידות היתה באוקריינה -בבריד ובלבוב ,שפן מה שנקרא בשם
גאליציה המזרחית לא היה במאה הי"ה אלא חלק של אוקריינה ,ורק החלוקה בין האימפריות הבדילהביניהן לאחרזמן.
ולא עוד ,אלא שמורי החסידות ומנהיגי העדה הפיצו את תורתם לאו דוקא בארץ מולדתם -אוקריינים נטעוה בהונגאריה,
ובני פולין הפיצוה ברומניה'.
ואם נבוא לקבוע את גבולותהאזורים הגיאוגראפיים של החסידות לפי הגיאוגראפיה הפוליטית המאוחרת,עדיין נתקשה
בדבר .מזריט ש עצמה ,עיר-מושבו של המגיד הגדול ,היא בוולין-,כמוה כקוריץ ,כלוצק וכמה מקומות אחריםבוזלין של
פולין ,שבהם ישבו גדולי מורי החסידות -האם נוהי חסידות פולנית או אוקרייניתז
מה הם העיקרים לקביעת הגבולות בגיאוגראפיה של החסידות ? שמא מקום הולדתם
ושמא מקום
שלומורי הח?סידותי
:ר,
גידולם ,המקום ששם קיבלו את תורתם ,או אולי מקום מושבם? ואםכן איזה :הראשון א האחרון כגון
אברהם-
יהושע-העשל מאפטא ,בעל "אוהב ישראל" ,ןקן הדורבין תלמידי ר' אלימלך מליז,סק .מוצאו היה מגדולי רבני פולין
(כנראה נולד בעיר-חדש שבפולין המרכזית),בימי רבנותו והנהגתו בחסידות ישבבקול4ישיב שבגאליציה,באיטא שבפולין
המרכזית ,ביאסי שבמולדאביה ,ולבסוף העתיק מושבו לסז'יבוז' ,עירו של הבעש"ט .והמקומות הללו אינם רחוקים מאד
אחד מן השני -מזריטש ,עירו של ה מג
יד ,היא על גבול מרכזה של פולין -וצאצאי המגיד עברו לפודוליה ומשם
לגאליציה המזרחית ולרומניה ,ואילו במזריטש נתישבו בזמן מאוחר-יותר צאצאיו של היהודי מפשיסכא -שאינה רחוקה
מאד משם -והפיצו שם את החסידות "הפולנית" ביותר- .צאצאיו של ר' נחום מטשרנוביל ישבו בקוזמיר שעל הווייסלי
" ר ,מנדל מקוזק אמר! הבעש"ט בא לתקן מה שכתוב "ותהי יראתם אותי מצות אגשים מלומדה' -שיעבדו הש"ת כלב ,ועבודתו הלכה
מפודוליה לוולין ,משם לגאליציה ,משם לפולין ,ועתה צריך לקרב את אנשי ליטא לזו הדרך- .צדיק אחר .אמר ! המקומות שלשם הגיע
הבעש"ט בעגלתו ,במסעותיו ,הם גבול ארז החסידים.
מצד אחר ,הרי נמצאובין תלמידי הבעש"ט וה"מגיד" אנשים מפולין המרכזית והמערבית ,כגון ר' עוזיאל מייזליש,
שישב בריטשו1ל ובא1סשר41צי ,ר' לוי-יצחק מירדי?9ב ,שאביו היה רב בהוסאקוב שבגאליציה ,שם נולד הצדיק ,ואבי-
אביו היה מזאמושטש ,שעל גדות הוויסלא ,ולולא דמסתפינא ,הייתי מונה את ר' לוי-יצחק מברדיטשב בין אבות החסידות
של פולין ,שהרי אהבת-ישראל שלו והסניגוריה שלו על ישראל ,קרובים היו ביחוד ללבם של צדיקי פולין ,ונתקבלו
ביותרביןחסידיפולין .ה"עילוי מ~רוסלאב" הוכנס לעולם החסידותבימי שבתו בריטשוול,על-ידי ר' לסלקי מניקל?בורג,
אחד ממורי החסידות הלמדנית של פולין -והוא בן טש1רטק1ב שבגאליציה.
היוצא מזה ,שכל הבאלציין כיוון בחסידות בשם חסידות -של-פ1לין ,צריךלכיון להיסטוריהריר1סשקטיווית:
אותה חסידות שנשתרשה בפולין בדורות האחרונים ,ושהיה בה טיפוס משותף של אורח-חיים אחיד לעדה גדולה ,על-
אף ההבדלים הרבים שבתוכה בין פלגותיה.
ד
ע
מהיכן מתחילה אותה חסידות של פולין? -סוף המאה הי"ט אנו מוצאים את דרכי-הקשר שבין בתי הצדיקים
בארצות שונות :תלמידים הנודדים מארץ לארץ לשמש צדיקים; צדיקים הנודדים ממקומם ומגיעים למרחקים -מוזלין
ועד הונגאריה :וקשריחיתון .בדור האחרון נשארו כמעט קשרי חיתון בלבד ,אך גם הם הוסיפו הרבה לטשטוש הגבולות
הגיאוגראפיים בחברה החסידית .מצד אחר ,הביאו טתם נידודי היהודים בארצות האימפריה הרוסית-הקמת סניפים לעדות
של חסידים מארץ אחת ,בארץ אחרת,
1
בין תלמידיו של המגיד ממןריטש נמצאו שלושה ,שמהם התחילה דרך החסידות בפולין ,ומפיציה היו צאצאיהם
ותלמידיהם .היחס בין השלושה היה מרובה צדדים :גם של חברים ,גם של מורים ותלמידים.
ר' אלימלך מלין'נסק שבגאליציה ,ר' ישראל מקוז'ניץ שבפולין ,ור' יעקב-יצחק מלאנצוט ואחר מלובלין ("החוזה"ז
נעשו לא בלבד למנהיגי עדות ,אחרי פטירת רבם המגיד ,אלא למורי-דרך בחסידות ,לרבותיהם של תלמידים ,שנעשו
הם גופם מנהיגים ,בהיי רבותיהם ואחר פטירתם.
,
ף
ת
ו
כאן ייקראו תלמידים ,אלה שעזבו מורה מש
והלכו אחרי אחד מחבריהם.כאן ידובר על כמהדורות של חסידות,
אשר כל אחד מהם היה קצר מבחינת השנים שבין דור לדור .נזכיר מיד ,ליתר בירור ,כמה שמות שידובר בהם להלן,
מן הקרוב אל הרחוק .ר' יצחק-מאיר מגור ור' חנוך מאלכסנדר היו מתלמידי ר' מנדיל מקו?ק ,והיו ,יחד עם רבם,
מתלמידי ר' בונםמי?יסכא .ר' מנדל היה גם ,יחד עם רבו ר' בונם ,מתלמידי "היהודי" מפשיסכא ,ושלשתםהיו מתלמידי
"החוזה" מלובלין .ר'לייבוש מזאקליקוב ור' נפתלימרוישיץהיו מתלמידי "החוזה" ,ויחד עם רבםהיומתלמידי ר'אלימלך
מליז'נסק .וכמוהם כרבם ,ותלמידים אחרים שלו ,וביניהם המגיד מקוז'ניץ ,היו מתלמידי המגיד הגדול ממזריטש .אותו
מגיד מקוז'ניץ ,שהיה תלמיד מובהק להמגיד ממזריטש -היה גם תלמיד מובהק לתלמידיו של המגיד :ר'ולילקי
מניקל?בורג ,ר' לוי-יצחק מברדיטשב ור' אלימלך מליז'נסק ,וכמוהו תלמידיו ,שהיו כרוכים אחריו ואחרי "החוזה" מלובלין,
או אחרי "החוזה" ואחרי תלמידו "היהודי" מפשיסכא .כלל זה נקוט בידינו :תלמיד סתם ,משמע תלמיד לרבו ,שממנו
קיבל באחרונה ,ביהוד מאחר שרובם של מורים אלו התחילו ל"נהוג" בחיי רבותיהם.
הרבי אלימלך והרבי זוזא ,שני האחים ,הם מן המפורסמים בין גדולי הצדיקים והחסידות ,דרכו של רבי אלימלך אל
החסידות היתה בנתיב מקלו ,הוא היה אחד מאלה שהגיעו אליה מן הקבלה של האר"י .סגפן ומתעבה ,היה עורך גלות
יחד עםיחיו
,וממציא סיגופים על גבי סיגופים לגופו .סיפרו עליו ,שהיה פושט בגדיו מעל גופו ,שכולו עצמות ,ויושב
,
ך
ל
,
ך
ל
מ
י
ל
א
,
ו
נ
מ
מ
.
ם
בקן שלנמלי
ח
י
כ
ו
מ
ו
י
ה
ו
מ
צ
ע
את
ם
י
ל
מ
נ
ה
מתרחקות
ם
י
ל
מ
נ
ה
:
אינן רוצותבך…
אף
והרביאלימלך
אוי
סגפנותו ,גם אחרי שהיה כבר מתלמידיו של המגיד ממזריטש ,הביאהעליו התנגדות רבה מצד חבריו בחסידות .במסורת
החסידית נשתמר סיפור אחד-טיפוסי מאוד ליחסי החסידות בפולין-על דבר פגישתם של שני האחים הסגפנים ,אחרי
ר,
תשע שנים של עריכת גלות ,עם ר' מנדל מלי4סק ,רב שהתחיל נוהג בחסידות (אביו של הצדיק מבודח-הדעת נפתלי
מר91שיץ ,ותלמידו של ר' אלימלך לעתיד לבוא).
93
הגיעו הלחים ,בבגדי גולים שעליהם ובחבילתם ,לבית-המדרש של הרב מלינסק ,ובעת סעודת ליל-שבת לא השגיחו עליהם ,והוכרחו
לאכולמיתם אשר באמתחתם .וגם בסעודת שחרית היה כך .בסעודה השלישית ,בשעת חשיכה ,קרבו אל השולחן לשמוע תורה ,ותמהו
איש אל אחיו ,שאין מכיר אותם ,בשעת הבדלה נגשו אל השולחן לברך על מאורי-האש ,ואחר ההבדלה אמרהרו9שי"י בשחוק:
לכיילך ,זו?א -קושיא…
והרב ר' מנדל אמר להם:
אילו הלכתיאני גולה ט' שניס,כי אזהיולי פנים יפים משלכם…
ועוד אמר להם:
באכילהיוכלו לפעול ולתקן יותר מאשר בתעניתים וסיגופים,
נפטרו ממנו ,ונתן להם שלוש מטבעות .כשיצאו ,ראו שהיו ג'אימ"ריאלין של כסף ,חששו אולי טעה ,ורצו להזור .אמר ר' זושא:
הלא אמר לנו שמעתה נעבוד באכילה ,נראה-אםיהיה לנו אכילה כפי הצורך ,נחזיר לו את המטבעות ,ואם לאו נסתפק מהם.
והלכו גולים עוד שנה אחת .לאחר שנה חזרו ובאו אצל ר' מנדל .הכה הרב באצבעו ואמר :עכשיו שחלתם כפי כוונתי.
כשנסתלק ר' מנדל ,ביקש ר' נפתלי בנו לחסית בצל צדיק .ואז נתפרסם שמו של הרבי ר' אלימלך .והיה ר' נפתלי ירא מפניו,
מפני שזלזל בכבודו אז ,אצל אביו .לבסוף אמר :אסע אצלו ויהי מה ,אפייס אותו .משהרגיש ר' אלימלך שהוא בדרך אליו,ציווה
על משמשה שלאיתן להמס עד שהדיעה וכאשר קרב
אל הדלת ,אמר ף אלימלך :הנה הוא בא ,בן הרוצח –
ידי
סקה
וד
ר"
הל
נעל את הדלת ,ולא נתן לבוא אצלה נתגלף הרופשיצי ע
לת .התחיל ר אלימלך לטפל גה לשפשפו ג"'ש ,עד שהקיד נטל
הרופשיצי את ה"'ש ,שנשאר בבקבוק ,והלך אל מת-המדרש .שמע קול מהומה! השיאו יתום מתומה ואץטלית ,ואץ ""ש מלקחן הלך
הרופשיצי תיכף בעיר וקיבץ את הכסף וקנה הכל וערך סעודה לפני החתן והכלה כראוי ,ועמד על השולחן ואמר דברי בדחנות .והיתה
השמחה רבה.
כאשר הגיע הלילה ור' אלימלך ראה שר' נפתלי לא חזר ולא בא אצלו ,התפלל מעריב ,ולא עלתה התפילהיפה .ערך חצות -ולא
עלתה כידו .שלח את משמשו לבדוק שמא משהו לא היה כשורה בחתונה שבעיר ,שמא נהגו מנהגי הפקר .כאשר הגיע המימש למקום
Sשל פשתן לפניו ,והתחיל רוקדיתו ,עד שהרגיש המשמש עונג
החתוגהי קפץ ר' נפתלי מן השולחן ,כמו שהיה מחושש לגיבן עםP.l
רוחני רב .ראה ר' אלימלך ,שהמשמש לא חזר ,הלך בעצמו אל מקום החתונה .ראהו משמשו דרך החלון ,קפץ החוצה ואמר לו :הכל
כשורה ,אך אל-גא ייכנס פנימה,כי שםיש אחד ,אשר תיכף יתפוס אותו וירקוד אתו הרבח.
חזר ר' אלימלך לישון ושכב ,בנוקר בא הרופשיצי ודחף את הדלת בכוח ונכנס אצלו ,ואמר אל הרבי אלימלך :היאך עלה החצות
בלילה שעכר? אמר לו ר' אלימלך! נפתלצ'י,מניין אתה יודע על החצות שלי? השיב לו :שנינו היינו יחד -ולי נתנו להכנס ,ולכבודכם
לא הניחו,כי לא רצו לבטל את השמתה הגדולה מן החתונה ב'חצות" שלכם.
סופו של הסיפור הוא הביקורת שביקרה החסידות של תלמידי ר' אלימלך את דרכו של מורם בסיגופים.
נראה ,שגם ר' אלימלך שינה את דרכו בהשפעת תלמידיו .ידוע המעשה בר' דוד מלילוב,י שהלך אצל ר' אלימלך,
איך-
*
י
אחרי שסיגף עצמו שתים-עשרה שנה בצום משבת לשבת ושאר עינויים ,ועדיין לא הגיע אל השלימות ,ראה אותו
ר' אלימלך והפנה לו עורף פעם ושתים .לבסוף ,בשעת הסעודה השלישית של שבת ,עמד ר' דוד מאחורי החלון ושמע
את הרב אומר "תורה" :באים אלי אנשים המענים את נפשם .,,יש מי שמסתגף במשך שתים-עשרה שנה ,והם סבורים
שראויים הם לרוח-הקודש ,ובאים לבקש אותה אצלי -רק היא חסרה להם,והרי כל עבודתם אינה עולה כלל אל השי"ת,
אלא אל אליל גאותם …עליהם להתחיל מחדש לעבוד בלב תמים ונאמן.
ר' מנדל ליוסשר היה "רוצח" ,שנתן לו ,לר' אלימלך ,להמשיך עוד שנה ב"גלות" ,ואילו ר' דוד מלילוב שינה את
דרכו תיכףומיה..
,
ר
הענוה והעבודה היו עיקרי דרכו של אלימלך ,ויורשו העיקרי בכך היה תלמידו המגיד מקון,ניץ .כלגדוליצדיקי
פולין ,המוריםומייסדי בתי-ההסידות לעתיד,היו תלמידיו" :החוזה" מלובלין ,המגיד מקוז'ניץ ,ר ,מנדל מרימנוב ,ר' קלמן
מקראקא ,ר' אברהם-יהושע-סשיל מ98טא* .אבל יותר משלמדו ממנו את תורת החסידות ,למדו ממנו את תורת הצדיקות
ואת ההתנהגות הצדיקית .ר' אלימלך פיתח ,יותר קכל איש אחר (אולי פרט לנכדי הפעש"ט) ,את תורת מהותו המיוחדת
של הצדיק ,שרק בקשר חתו ישועת הנשמה ,ואין לעבוד את ה' בלי הקשר הזה.
* ר' אלימלך מליז'נסק אמר ,שגתנו לו מן השמים ארבעה דברים :עינים ופה ומוח ולס .עינים נתן להרב הקדוש הרבי מלובלין,
לר' יהושע-השיל מאפטא ,מוח -לר' מנדל מרימניב ,ואת הלב -למגיד מקוז,ניץ.
9*4
פה -
צאצאי ר' אלימלך מליזינסק (מזריטש),תלמידיו ובתיהם
ר' אלימלך מליו'נסק
,
ו
ו
ר
ר' אלעזר מלי'3נסק
,
ן
,
נבת]אשתר' משה-
ן
11
[בת] אשת ר'צבי-
יוסף מרודניק
ן
ו
ן
,
ר'אלימלךמרודניק
ר' אלעזר מריישא
תלמידי ר' אלימלך מליז'נסק
ר' אליעזר-הלוי
ר' אברהם-
ר' אברהם-
מרדכי מפינטשב
מאפטא
הורביץמטארנוגרוד
,
ן
ן
,
ר' שמואל-השיל ר'אברהם-יהושע
ר' יצחק-מאיר השיל
,
.ן
השיל ממז'יבוז'
ון
11
'נחום השיל ר'דוי-מרדכימלוקא משטיפינשט
,
ן
,
ן
,
ר' חיים-מנדל
ן
,
מזינקוב
מזינקוב
ח
מזינקוב
ר'יחיאל
מקרילובייץ
ן
,
ר' ישראל
מסאדיגורא
ן
]
י
,
,
ן
ן
ר'ישעיה ר' אשר-ישעיה
אשת ר' משה
מ(במקראדריוטבש)ב מרחמיסטריבקה מטשיחוי
ריאברהם -רייצהק -ר' משה
מאיר
יהושע
מטארנופול
]ן
[בת] אשת
] [L~tDאשת
ר' מרדכי-שלמה
ר'מרדכי-שלוס-יוסף
ישל(סדיגורא)
מבאיאן
]ן
[חוה] [ newמרים] אשת
ר'אברהם-יהושע
'
ר
ר' אליעזר
אברהם-יהושע
מקופטשינייץ
מוויז'ניצא
מטארנופול
ן
,
ן
,
,
ן
ן
,
ביתו
ן
,
ן
,
ר' יצחק -ר' מרדכי
מאיר מרזינא
מראשקוב
מקלנקיביץ
תלמידיר'מנדלמרימאנוב
מטולנא
ן
ר'נפתלי
מרופשיץ
ן
,
ן
,
ר'יוסףהכהן
[בלומה] אשת
ר'אברהם-יעקב
מסאדיגורא
של ר' ישראל מקוז'ניץ
ון
ר' אלעיר מקוז'ניץ
ממוגלניצא
]ן
ר' יעקב-יצחק
מבלנדוב
ן
,
ר,ייסקןמנחם
ריאלימלך [וארשה]
ר,
,ן
]ן
ן
ר' ,
אלימלר
פייא
ן
,
]ן
ר' אבי-עזרי-זליג
ר' משה-יוסף
מגרויצא
ן
,
ישראל
תלמידי ר' שמואל מקארוב
מפשיטי:
ר'יחזקאל
מגרודז'יסק
ר'
ישהיה
ש
ר'הירש-משמש
מרימאנוב
ר' חיים-מאיר-יחיאל
ר'יחיאל-יעקב מקוז'ניץ
ר'
מחרטון
ר' משה-אליקים
מקיי,ניץ
ן
,
[בלומה] אשא [חוה] אשת
[חיה-שרהב
אשתהאדמו"ר ר'יעקב-ישראל ר'דוד-מרדכי
בריעה
ר'
[בת] אשת
ר' דוד מבוהוש
ן
,
ן
,
[בת] אשה
מפרוכניק(דולינא)
[בת] אשת ר' אבי-עזרא-
זליג אב"ד דמוגלניצא
ן
,
ן
,
ירחמיאל-משה הופשטין
מקוז'ניץ
ן
,
אהרן-יחיאל הופשטיין
ר' יוסף מטיברוב
'
'יצחק-מאיר-השיל ר' משה ר'זוסיא [גיטלא][ newבת] אשת
ר'ישראג",-טף י
מקופטשינייץ מנובומינסק ממז'יב '11ר'שלמה-זלמן ר' משה הגר
ממזיבוז'
מראשקוב
משוץ
ן
,
ן
[בת] אשתר'מרדכי
ר'ישראל
מלוטשינייץ אביחתןר' מש-
אליקים בריעה מקוז'ניץ
ון ,
ן ,
צבי-אריה
,
]ן
ן
,
נחס
מגנייבושוב
מאו3ירוב
[דינה] אשת
[יוכבד] אשתר'דן
מראדזיוויל
ממז'יבוז'
ן
ה
ר' אברהם-משה
מפשבורסק
מרימאנוב
מזאקליקוב
ר' יוסף-משה
מזינקוב
ן
,
ר'ליבוש
ר' מנדיל
ר'ישראל
מקוז'ניץ
ר' שמואל
מקארט
ביתו של ר' אברהם-יהושע-השיל מאפטא
,
ר' יצחק-מאיר
ן
,
י
ן
,
]ן
ר'יעקב-לייב מליז'נסק
יהושע-השיל
ר' ליפא מחמיילניק
י,
,,
ניק
י,ל
ליב מחמי
ר'י
ן
,
מקוז'ניץ
ן
ר' נתן
ממאקוב
מקוזמיר
ק
מווינגרוב
95
ר'איימלך אמר :הצדיק ,אף שמדבר בגשמיות ,כל כוונתו בעולמות העליונים ברוחניות .ועוד אמר :כשהצדיק רוצה
לעורר רחמים ושפע לעולם ,הרי הוא צריך תחילה חדוה ושמחה להבורא …וכיון שיש שמחה לצדיק ,הרי הוא מעורר
שמחה למעלה .הצדיק הוא המשפיע את השפע לעולם .הצדיקים ,כמעט לבדם ,עתידים להיגאל על-ידי משיח .המאמר
המדרשי ,שאור ששת-ימי-בראשית נגנז בשביל צדיקים לעתיד-לבוא ,פירושו ,שמראים אותו אור גנוז לילד לפני שנולד
ומי שהוא צדיק מוצאו אחר-כך בעולם הזה …ולא זו בלבד ,רוח-הקודש השורה על הצדיק ,אף עוברת בירושה מן האב
אל בנו ,ר' אלימלך היה הראשון -וכמעט היחידי -שביסס ביסוס אידיאולוגי את קיום מורשת הצדיקות במשפחותיהם
של מנהיגי החסידות ,דבר שלא היה מקובל לפני כן והיו רואים בכך ליקויו של הרעיון ולא קיומו .גם ספרו "נועם
אלימלך" ,מן החשוביםבין ספרי החסידים ,מלא -מלבד רעיונות על הנושאים הטוטיים של עולם המחשבה החסידית -
בעיקר רעיונות לביסוס הצדיקות.
וצדיקותו שלרבי אלימלך היתה בתפילה ועבודה וצדקה ,שאותן למדו ממנו תלמידיו ,ובאותות ומופתים וריפוי חולים
ומעשי נסים לכל הפונים אליו -והם היו רבים ,מכל קצווי פוליך נוסח זה ,שלא היה חדש לגמרי בחסידות ,ר' אלימלך
הביאו לפולין ,ואף היה אחד מעושיו בכלל.
הדור,
ת
י
ה
ל
ה
י
ה
ר' אלימלך היה צדיק הדור ,אבל לא ימל
מורה
לאלה שביקשו דרך לעצמם ולאחריות
ובימים ההם עדיין היו תלמידים-חברים ,וגם תלמידים שלא היו חברים יצאו לנהוג עדה ,אף שלא היו פוסקים מהיות
תלמידים לרבותיהם ,ולפעמיםלימי חג ומועד ,היו באים אל רבותיהם עם תלמידיהם .וכך ,על-אף השקפותיו בענין הצדיק
וירושתו לבנו -ור' אלימלך עשה את בנו לממלא-מקומו -פרשו ממנו תלמידיו-חבריו והחלו נוהגים בעצמם ,כך המגיד
מקוז,ניץ ,וכך הח!1ה מלובלין -ר' יעקב-יצחק הורביץ ,יליד ז?ךשין -שישב תחילה בלאנצוט הסמוכה ,ומשך אליו
את תלמידי ר' אלימלך ועדתו.
שלוש-עשרה שנה עברו מפטירתו של המגיד מסזריטש (תקל"ג) -שמת שלוש-עשרה שנה אחרי רבו הבעש"ט -
ועד פטירתו של ר' אלימלך (תקמ"ו או תקמ"ז) .באותה שנה נפטר כמו-כן ר' יחיאל-מיכל ,המגידמןלוייב
,מתלמידי
הבעש"ט ומגדולי מורי ההסידות לדורות הבאים.
,
ה
נ
י
א
ר
ק
ו
א
ב
ם
י
ק
י
ד
צ
ה
במשך אותן שלוש-עשרה שנה נתבססו בתי-
וכמעט שלא נית1סף עליהם שם חדש מאז ואילך.
באותן שלוש-עשרה שנה נתבססה הצדיקות בפולין ,וקמו בה כמה עדות של חסידים .בניו של ר' אלימלך המשיכו
בצדיקות ,כרצון אביהם ,אבל ההנהגה והתפקיד של צדיק הד1ר לא היו עשויים לעבור בירושה מאב לב4
בלין'נסק היתה ראשית התהוותה של החסידות בנוסח המיוחד לפולין ולגאליציה .פחות גרם לכך ר' אלימלך עצמו,
מאשר תלמידיו מכל קצוויפולין .מסוףימיו של ר' אלימלך ,שאז התחילו תלמידיו לנהוג עדות ,ועד שנת תקע"ה ,עברו
כשלושים שנה .אלה היו שלושים השנים ,שבהן עמד בראש החסידות בפולין הח1זה מלובלין .החוזה היה האיש שהכריז
על דרך מזלו עוד כשבע-שמונה שנים לפני פטירתו של רבו .הוא לא היה היחיד שפרש מרבה אבל רק בו קינא
ר' אלימלך -כי הוא התכוון להיות צדיק הד1ר במקום רבו .וכאשר שאל בנו של ר' אלימלך מאביו ,מדוע הוא
מתנגד לו ,אמר :אני ע1ד רוצה לחי 1ת -לחיות כמנהיג הדור .וסופו ,שר' אלימלך עצמו הסכים לעצמאותו .מה
ש"החוזה" סר מפניו ומסביבתו ללובלין שבחלק אחר של פולין ,היה לא רק ויתור מצד התלמיד לרבו ,אלא גם הפיכת
לין'נסק למקום צדדי בחסידות ,והעתקת המרכז למקים אחר.
שלושים שנה אלההיו שלושים שנה של הפצת החסידות בארצות פולין ,והתחלקותה לחסידות פולין וחסידות גאליציה.
בגאליציה הלכה החסידות בדרכים כבושות ,והיתה העתקה לחסידות האוקראינית ,עוד לפני שהגיע לשם ר' ישראל
מריז'ין ,נכדו של המגיד ממזריטש ,שייסד את בתי-החסידים החשובים ביותר בגאליציה וברומניה .תלמידי המגיד ותלמידי
ר' אלימלך מליז'נסק ,אשר התחילו לנהוג עדות ,נעשו למייסדי בתי-צדיקים ,שהיו מורים לעם את דרכי יראת-השם,
והיו מצטיינים בעשיית אותות ומופתים לעם .ההסידות פיתחה את החברה היהודית באורח-החיים שלה ,אך מבלי להוסיף
לו עוד ערכים חדשים5 .חד הסימנים הבולטים למצב העמידה ,שאליו הגיעה החסידות בגאליציה ,היה ירושת ההנהגה.
מאותו דור ואילך היתה ההנהגה עוברת בירושה מאב לבן ,ובתי-הצדיקים היו משתדכים אלו באלו ומביאים בחשבון את
96
ירושת הצדיקות ,שהיתה לפעמים עוברת לחתן ,אשר היה גם הוא מגזע צדיקים .ולא זו בלבד ,אלא שדרך כלל היתה
הירושה מתחלקת לכמה בנים וחתנים .זו היתה אחת הסיבות להתפשטות החסידות בגאליציה :אחרי מותו שליחד
הצדיקים היו אחדים מבניו מתחילים ל"מלוך" גבת-אחת במקומות שונים .גם בזה היתה גאליציה דומה לאוקראינה .שונה
במקצת היה בגאליציה התהליך של חלוקת ההנהגה .רובם של צדיקי גאליציה היו יודעי תורה ,ומלכתחילה היו רבים
מהם רבנים ובני רבנים ,בכל-אופן היו מגדלים את בניהם לרבנות ,והם היו תופסים את כסאות הרבנות בקהילות ,אם
משום שבאמת היוראויים לכך מאחרים ,ואם משום ההשפעה שהיתה לאבותיהם .עם התפשטות החסידות ,היתה זו בעיקר
התחרות בין שני בתי-צדיקים .אופייה של החסידות בגאליציה ,עממיות ועשיית מופתים ,עשה אותה במידה רבה
ך~י1נאלית ,וההשפעה היתה נתונה לצדיק ששלט באותה סביבה .אותם רבנים הפכו אחר-כך צדיקים במקומותיהם ,או
ירשו את מקום אבותיהם ועברו לעירם או לעיר אחרת .ריכוזים של חסידות נמצא בדור מאוחר מזה.
באותו דור של ראשונים היו עוד אחדים ,שנתבלטו במקצת בחסידות של דורם :ר' מנדל מריטטב ,תלמידו של
ר,
ר,
ר' אלימלך ,ר' נפתלימרוישיץ ,שהיה עוד תלמידו של "החוזה" מלובלין ,אורי מס9לליסק "השרף",ותלמידו יהודה-
צבי מ9יךטינא ,שנמנה כבר על דור אחר בחסידות.
ז
בי"ב תשרי שנת תקי"ב נפטר ר' ישראל מק1ז'ניץ ,וכפה ימים אחריו נפטר "היהודי" מפשיסכא ,וכעבור חצי שנה
נפטר ר /מנדל מריטמב ,וכעבור עוד שנה נפטר "החווה" מלובלין.
שלושים השנהשבין פטירת ר'אלימלךמליז,נסקובין פטירת החוזה,היו שנות הנהגתו שלהאחרון .אלה שנפרדומלי!'נסק,
בחייו של ר' אלימלך או אחרי מותו ,והתחילו מנהיגים עדות -הלכו מאז באותה דרך סלולה שלא נתחדש בה ולאכלום.
אלה שפרשו מלובלין,בחייו של החוזה אואחרי מותו – ,מלבד אלה שנצטרפוליהודימישיסכא -הלכוגם הם בדרךהזאת.
יורשתה של החסידות בפולין ומנהיגתה במדינה
אם-כי לא יורשתה ב"עולם" ועל יסוד זכויות מוכנות- ,היתה
,
א
כ
ס
י
ש
פ
ב
,
ה
ב
ששיסכא ,שההלה את תהליך ההתפתחות הפנימית מבראשית.
מתחילה באמת חסידות פולין ,בזרמיה
העיקריים ,בפי שהתקיימה מאז ועד ימינו .ולכן עמדה פשיסכא מתחילתה גם כנגד ה"מתנגדים" -שעדיין היו חזקים
בפולין והתנקשו עתה בחסידות לוחמת ,כשם שהתנקשו חמישים שנה לפני כן בתנועה בראשיתה -וגם כנגד כל שאר
החסידים.אוליטיפוסי הדבר למצב ההסידותבימים ההם,שבפוליןהיו לפשיסכאידידים ומתנגדיםביןצדיקי הדורוחסידיהם,
ואילו בגאליציה ,שבה היו רובמנהיגי העדות מתלמידי ליז'נסק וקוז'גיץ ומיעוטם תלמידי לובלין -התנגדו לפשיסכא כל
?דיקי הדור,בסיפורי החסידים נשמרזכרמאורעטיפוסיכיצדקיבלו ר' מנדל מריטנ1ב ור'נפתלימר91שיץ אתפני"היהודי",
בבואו אליהם לקנות את לבם :הם יראו מפניו ,נכנעו לגדולתו האישית ,ולא נכנעו לדרכו.
מבחינתהכרונולוגיה של החסידות,קיבל"היהודי" מפשיסכא את תורתומלובלין ,ו"הנהיג"בחיי רבו; ר' בום מפשיסכא
הנהיג אחרי "היהודי" ,ור' סנךל מק41ק אחרי ר' בונם -אם-כי שלושתם היו תלמידילובלין .אמנם ,ר' בונם ויותר מזה
ו' מנדל לא קיבלו עליהם את עול לובלין בשלימות.
מעשה בר' מנדל שלמד ,בעודו נערבן ט"ו שנה ,בבית-המדרש שבעיירתוניראי .ושםבעיירה היה מלמד אחד מחסידי
החוזה .אמר לו התוזה:בעירך נמצא ניצוץ קדוש ,חקור אתריו והביאהואלי .אחרי השתדלות רבהגילה המלמד אתהנער,
שהיה מסתיר את מעשיו ,ופיתה אותו לנסוע אתוללובלין .בבואולעירהגדולה קנה הנעראולר .כשבאלפני החוזה ,אמרלו:
באת אלי לכאן לקנות אולר? השיב לו הנער :לא באתי לכאן לראות רוח-הקודש!
סיפור זהמציין את המהפכה שהלה בלובלין ושממנה קמה חסידות פשיסכא .אלוהיו שני עולמות :מכאןלובלין ומכאן
פשיסכא ,שר' מנדל האברך עתיד להיות ,אחרשנים אחדות ,אחד מעמודיה ויורשההעיקרי.
סיפור מאוחר מזה,האופייני בעיקר לפרק פשיסכא-קוצק,יש בו מן הטיפוסי גםלגבי מהפכת פשיסכאמתחילתה.אחרי
פטירתו של היהודי,היה ר' מנדל חוכך בדעתו ,אתמי יקבל עליו לרבי .באאליו "היהודי" בהלום הלילה ואמר לו שלא
ידאג,כי הואיהיה רבו גם לאחר מותו .החויר לו ר' מנדל:אין אנו רוצים ברבי מן העולם ההוא אלאדוקאמן העולםהזה.
יו-
97
מה היתה לובלין? -כל המקורות לתולדותיה של חסידותפולין,תורותיהם שלהצדיקים,הסיפורים ,האנקדוטות והמסורות
שבעל-פהשופעיםידיעותעלהחוזהומוסרים אתדבריו,ובכל-זאת,הריהיא אחת הפרשיות הסתומות בתולדות החסידותבפולין.
מהותו הרוחנית של החוזה והתקופה שבה פעל קבעו את חשיבותה של לובלין ועיצבו את דמותו המיוחדת של המנהיג.
תחילת הנהגתו היתהבפולין שבין החלוקה הראשונה והשניה -התקופה האחרונה לקיום ההןי ההיסטורי של יהדות פולין,
שאמנם כבר הוחרד קמעא וכבר התחילו חודרים לתוכוהדי קולות מצבר לגבו( במשך שלושים שנות הנהגתו של החוזה
חלו החלוקה השניה והחלוקה השלישית של פולין ,חילופי שעבוד ומלכות בכמה ממחוזותיה ,והיתה המהפכה הצרפתית
ומלחמותבונאפארטהוכיבושינאפוליאון,ודוכסות וארשה עםשיווי-זכויותליהודים,ושלטוןפרוסיה,וניצני ההשכלההברלינית.
פולין עצמה עברה,עםשקיעת עצמאותה,מחיימדינהפיאודאלית-אציליתלחיימדינהאירופית בתזמנה.לגזירותעלהיהודים
מימי קדם ניתוספו גזירות מודרניות ,בשטח הכלכלי ובשטח ההברתי.שינוי הערכים התחיל נותן אותותיו גםביהודיפולין
ונמצאו חוגים ,שנעשו רגישים ביותר לגזירות החברתיות .החל מסוף המאה הי"ח צצו גם בפולין -בהשפעת המעשים
והספרות בנידון זה בצרפת ובגרמניה -הצעות ל"תיקון המידות" של היהודים ולתיקון מצבם האזרחי .נכתבו חיבורים
בידי נוצריםובידי יהודים ,אף הורכבו ועדות מיוחדות לשםכך.
ואותן השנים עצמןהיו שנות התפתחותה והתפשטותה שלהחסידות בפולין ,שהגיעה לקם מן הקצוות,מוזליןומגאליציה
המזרחית .מאורעות הימים גרמו לכך ,שכל אלה ששאפו להחזיקבהויהיהודי המסורתי נמשכו אל החסידות.מימי לאנצוט
ומימי שלטונה של אוסטריה בלובלין היו לחוזה תלמידים ועדה בגאליציה ,ועם צמצום שטחה שלפולין המרכזית היתה
לובלין למרכז של חסידות בחבלזה .מכל תלמידי המגיד ממזריטש ור' אלימלך מליז'ן9ק ,התבלט החוזה באישיותו ,ואליו
נמשכו יחידי-הסגולה ואנשי ההמון .החוזה -ואתו המגיד מקוז'ניץ -עמדו כחומה לשמור על רוחה של יהדותפולין מן
הדורות שעברו ולהתנגד לכל הנסיונות בכיוון לימאנסיפאציה ,החוזה קבע בכך את דרכה של החסידות בדורות הבאים,
ופתח דרך פעולה לצדיקיפולין.
נוסף על כך עוררוהשינויים שנתהוו בעולם -החלמימי המהפכה הצרפתית וחילופי המלכויות בפולין -חרדה נפשית
גדולה ,חרדת אימים ותקוה .הצלייה למשיח היתה נוכחת כל שעה בלבם של יהודי פולין .השבתאות והפראנקיזם הסתירו
אתפני הצפייה הזאת ,אך לא ביטלו אותה .משבאו מאורעות עולם ,אשר כמוהם לאהיו בדורות שלפני כן ,התחילו רואים
בכך סימן לחבלי משיח,האין מלחמת נאפוליאון והאומות מלחמת גוגומגוגזהאין מלחמתנאפוליאוןורוסיה השתערות מלך
הנגב על מלךהצפוןז רביםהיוהסימנים וחישובי-הקץ,ורביםהיוהמאורעות שאישרו אותם,והרימשיחקיים,משיח מתגלגל
והולך מדור לדור -ובדור הזה ודאיאינו אלא צדיק הדור :ההוזה מלובלין ,שאמנם לא ברור אם תמיד ראה עצמו כמשיח,
אך ודאי שראה תפקיד לעצמו בהבאת המשיח .אכן ,החוזה לא היההיחידיבין הצדיקים שעסק בהבאת המשיח ,עסק בכך
גםר' מנדל מריטנוב ועסקו בכך גם אחרים -אבל אף אחד מהם לאהיה עשוי לפרנס כמוהו את רוח הזמןבין המוניהעם.
מדוע נקרא שמו ח1זהז באשרהיה רואה במצחו של אדם ואומר לו שורש נשמתו וגלגוליו הקודמים וחטאיו; באשר
היה חוזה מה שנעשה במקומות רחוקים ,בבתיהם של האנשים שהיו.נזקקיםאליו.
כבר הזכרנו את השפעתם של חסידי צפת ושל דרכי המקובלים מבית-מדרשו של האר"י .החוזה היה מושפע ביחוד
מר,חיים ויטאל .ממנו נטל הלובליני את הקלאסיפיקאציה של הנשמות ,משורשקין ומשורש הבל,ונטל את תורתהגלגולים,
ואת החזייה ועשיית המופתים ,וגם את תורת הייחודים לשם הבאת דברים הרצויים לתיקונו של עולם ,וכמוהו נתנסה ועמד
כנגדהחיצונים .בעל הסיפור החסידי יודע ,שניתנה לו ,לחוזה ,הסגולה לראות מסוף העולם ועד סופו .ראה ונזדעזע מרוב
הרע שבעולם ,וביקש שיינטל ממנו כוחו -ועדיין היה רואה בהיקף של ארבע מאות פרסה סביבו .והיה עוצם אתעיניו
בנערותו ,במשך שבע שנים ,כדי שלא יראה דבר טמא ורע .ועל כוח ראייתו ביקש מצדיק אחר -מא' מרדכימלוויי -
שיינטל ממנו ,משום שהוא גורע מאהבת ישראל.
החווה לא היה יחירי בדבר הזה .השפעת תורתו ומעשיו של ר'חיים ויטאל וסיפוריו על עצמו השפיעו על הנלהבים
בישראל מדורו ואילך ,וגם בחסידות נמצאלו אחר-כך 8ך9טוסמצויין ,בר'מדויק מקומאךנא ,שחלם חלומות כר'חייםויטאל,
וידע את גלגולו וגלגולי שאר האנשים ,וראה עצמו משיח בןיוסף .אולם החווה היה הראשון בדרךזו על רקע החסידות.
98
מתוך דברי תלמידיו נראהשדברי התורה שלוהיו עמוקים בשיטת החסידות .מספריו-דברי אמת ,זכרון זאת ,זאת
זכרון -אין הדבר ניכר; ו?נןנם הטופיקא הרגילים בדברי התורה שלהחסידים .מתוך"חידושיו" לכמה ממסכתות התלמוד,
נראה שכוחו היה רב גם בנגלה .אולם לא ידיעתו בתורההיאשהכריעה אתהמתנגפים -רבה שללובלין,ר'עזריאלהוךביץ
"ראש הברזל" ומנהיגי הקהלהיו מתנגדיו עדיום מותו ואחרי מותו -אלא כוחם המכריע שלמעריציו הרבים בכל רהבי
פולין .הללו -שרדיפת המתנגדים הגבירה את הערצתם לרבם -הם שהניעו אתמנהיגי ק"ק לובלין ,שערשו לו להשתקע
בעיר ,אחר שהחזיקוהו במשך כמה שנים בפרברטשיחיב.
תלמידיו וחסידיו המרובים נמשכו אחרי דרכו בעבודת ה' ,דרך ההתלהבות והדביקות עד כלות הנפש ,המתנגדים ,שראו
בו ובדרכיו את הגשמת החסידות ,לאיכלולהשפלאליובעניני דתודין,כיבלובליןהיומחמירים מאודאף במנהג קלומבקלים.
ההשפעה העיקרית של החוזה על סביבתו באה מאישיותו ,אישיות של לוחם עם מצוקים ואראלים; חובק שמים ,שכל
הנסתרות גלויותלפניו .חסיד שהסתתר בחדרו של החוזה ,שעה שעסק בתורה-,ראה אור גדול ,ונתעוור עדסוףימיו; הוא
ראה את האור הגנוז מששתימי בראשית ,שלדברי ר' אלימלך מליז'נסק הוא מתגלה לצדיקים.
החוזה עשה אתענין רוח-הקודש חולין,דבר שהיה אמנם למורת-רוחם שלגדוליהתלמידים,אך עשהאותו מקובלונערץ
על המון העם .תלמידיוהגדולים ,כמוהם כאנשי-ההמון ,העריצוהו כאיש קדוש ,החיבשני עולמות,ויותרמשהעריצוהו ,חששו
מפני הקפדתו ,מפני הכוחות הנסתרים שהיה שולט בהם .כחוזה כתלמידיו ראו דברים גדולים ,מסמלי מאורעות עולם ,בכל
דבר שהיה בו מגע באישיותו .האוירה בלובלין היתה טעונה מתיחות נפשית נלהבת ,שכל תנועה בה היתה עלולה להביא
לידי התפרצות .ובתוך אוירה זו היה הרבי מפזר רוח-הקודש לכל עבר ,וחוזר אל העולמות העליונים שבהם היההי*.
חחד הדברים המציינים את הרבי מלובלין ,יותר ממנהיגים אחרים בחסידות -אם-כי מידהזו משותפת לכולם -היתה
כמיהתו לתלמידים ,גם ביחסו לתלמידיו -וביחוד לתלמידים-הברים -ישדמיון רב להשתדלותו של ר'חיים ויטאל להטיל
את מרותו על חבריותלמידיהאר"י.כמי שאוצררבניתןבידווהוא שואף.להנחילו ,להפרותו,לפזרו,היהלבויוצאלתלמידים,
שבהם ישקיע את רוחו ויעשם שותפים לפעולותיו -דבר שלאהיהיכול להשיגו בכל עדת דורשי עצה וישועה ומופת.
חכס רזים ,מקובל והוזה ,מתקן תיקונים ומייחדייחודים ,תלמיד המגיד הגדול ותלמיד ר' אלימלך ומורה חסידות -היו
בו כל המידות למשוך אליו תלמידים .ובימים ההם לא היו תלמידי הצדיקים מסתפקים ברב אחד ,אלא היו הולכים מרב
לרב ,בוחנים ובודקים ,עד שקיבלו עליהם עולו של אחד מהם .וכולם באו אליו ,מפולין ומגאליציה ,ואפילומוזלין ופודוליה
באו .באו תלמידים ובאו חברים .באו כאלה שהיו כברמנהיגי עדות ,וחזרו ונעשו תלמידים,כגון ר'ליעישמזאקליקוכ,ובאו
כאלה שהמשיכו להנהיג עדה,כגון ר' נפתלי-צבימרופשיץ.והחוזההיה דורש בפה מכל אחד :הלואר-נאעמדי,והרינימבטיח
לך מדרגות ורוח-הקודש .ולא עוד ,אם שמע על מישהו ראוי ל"מדרגות" ,היה מטיל על חסידיו להביאו אליו -גם זה
ממנהגם של כל בתי-הצדיקים ,ומסורתו מגעת עד הבעש"ט ,והיה נוהג בייחוד בפולין.
וכך קמה בלובלין קהילה שלחסידים בעלי-מדרגה ,נוסף לתלמידים הגדולים ,שנתפרסמובחייו של החווה ואחרי מותו
כמנהיגים וראשי-עדות .אחד מתלמידיו אמר ,שהיובלובלין ארבע מאותשכינו אותם כפריים ,והיוכולםבעלירוה-הקודש.
בסיפורים רבים נשתייר זכר להיטותו של החוזה אחרי תלמידים ,המומנטים המיוחדים שהיו קשורים באישיותו של כל
אחד מהם ,ותולדות האיניציאציה של כל אחד מהם .בולטבין כל הסיפורים הללו ,זה הנוגע באישיותו של ר ,יעקב-יצחק
מפשייכא -הידועבכינויו "היהודי הקדוש" -אם משום אישיותו ואם על שום סופו ,שמרדבחוזה ונעשהצדיק הדורלרבים
בחיי רבו ,ואשר ממנו מתחילה תקופה חדשה בחסידות -החסידות נוסח פולין ,שבית החוזה היה מקוםגידולה,אך לא
שם ניתנה לה צורתה.
* ר' אברהם מסוביט?ב אמר :הרבי הקדוש מלובלין נסע מהלך רב והוציא הוצאות רבות והשיג ירושה דבר פחות-ערך ,זו היתה בקורת
ברוח החסידות של קודק.
99
המשך