המאבק הרמוז בין אלהי ישראל לבין המן (pdf)

מאי 15, 2012 · מאת משולם מרגליות · אסתר

‫בית מקרא )עד(‬

‫ג‬‫‪//‬י‪.‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫‪..‬‬

‫=‪-‬‬
‫המאבק הסמויביןאלהי ישראללבין המן‪:‬‬
‫הבטים מנסיים במגילת אסתר‬
‫‪..‬‬

‫מאת‬
‫מ‪ .‬מרגלידת‬

‫לפרופ' גרשם שלום‬
‫בהגיעו לגבורות‬
‫בהוקרה ובהערצה‬

‫‪ .1‬אחד הנושאים המרתקים 'במגילת אסתר ‪ 1‬הוא המאבק המתנהל בין מרדכי‬
‫להמן‪ ,‬ולמעשה בין המן לעםהיהודי‪ .‬זוהי מלחמתהיים ומות שצריכה להסתיים‬
‫בנצחון האחד ובהשמדת השני‪ ,‬בגלל השנאה האישית התהומית בלניהם איו כל‬
‫ם אחרים למגילת אסתר‪:‬‬
‫‪ 1‬תרגומים‪,‬פירושיםוחיבורי‬
‫א‪ .‬תרגדמים‬

‫‪.1‬‬

‫תרגום השבעים מהדורת רהלפס ‪.4 Rah~fs, Septuaginta 41950‬‬

‫‪ .2‬תרגוםארמילמגילת אסתרמהדורת שפרבר )‪.)/).Sperber‬‬

‫‪ .3‬תרגום ראשון מהדורת מקראותגדולות‪ ,‬הוצאת שוקןלפידפוסווין‪ ,‬תרי"ט‬
‫‪ .4‬תרגום שני‪,‬בנ"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירו שים‬
‫‪ .1‬רש"י‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬ראב"ע‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫מובא בעברית בשם‪:‬‬

‫זיגפריד‬
‫פייטון‬
‫גונקל‬

‫‪1901‬‬
‫‪1908‬‬
‫‪1916‬‬

‫‪HKAT‬‬
‫‪ICC‬‬

‫‪Siegfried‬‬

‫תסי"ע‬

‫‪Esther‬‬

‫‪Gunkel‬‬

‫‪' .6‬הירשלר‪ ,‬פירוש לאסתר‪ ,‬בתוך‪ :‬תנ"ך עם פירושמדעי‪,‬א‪ .‬כהנא (עורך)‬
‫‪HS‬‬
‫‪1941‬‬
‫‪Schildenberger‬‬
‫שילדנברגר‬

‫רינגגרן‬

‫ברדטקה‬

‫וירטויין‬

‫‪21962‬‬

‫‪AT-13‬‬

‫‪1963‬‬
‫‪1969‬‬

‫‪KAT‬‬‫‪HAT‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪BK‬‬

‫‪Ringgren‬‬
‫‪Bardtke‬‬
‫‪Wuerthwein‬‬
‫‪Moore‬‬
‫‪Gerleman‬‬

‫מור‬
‫גרלמן‬
‫נ חיבורים אחרים‬
‫ב מ"צ סגל‪ ,‬מבוא המקרא‪947 ,‬ב‬
‫‪ .2‬ק קץפמה תולדותהאמונההישראלית‪ ,‬כרךד‪4956 ,‬‬
‫טלמון ‪ the Book 01 Esther, VT 13 )1963( 419-455‬תו ‪8.Talmon, Wisdom‬‬
‫‪ das Alte Testa~nent, 31964‬תו ‪)],.Eissfeldt, Einleitung‬‬
‫אייספלדט‬
‫‪.11.Ackroyd, Two Hebrew Notes, ASTI 5 )1966-67( 82-86‬ע‬
‫אקרויד‬

‫ביקרמן‬

‫דומרסהאוזן‬

‫‪1971‬‬
‫‪1973‬‬

‫‪1!.Bickerman, Four Strange Books 01 the Bible, 1967‬‬

‫‪.Dommershausen, Die Estherrolle )=SBM 6(, 1968‬על‬
‫‪32‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )עד(‬
‫[‪]2‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫המאבקהס‪,‬מויביןאלהיישראללביןדגנן‬

‫מקום לפשהות‪ .2‬יש לשאול כבר בתחילת המאבק‪ :‬מהו כוחם של ‪.‬שני האישים‪,‬‬
‫מהםהסיכויים של כל אחד מהם לנצח גמלחמהזו? והנה נראה מיד באופן ברור‬
‫שיחסי הכוחותביניתם בלתי שוים לחלוטין‪ :‬על מרדכי נאמר שהוא "יושב בשער‬
‫המלך"‪ ,5‬ז"א שהיהפקיד בחצר המלך‪ .‬לעומת מעמדו הנמוך וחסית‪ ,‬היתהעלייתו‬
‫של המן מפתיעה ומסחררת‪ :‬מעמדו לא היהיק הגבוה ביותר במלכות פרס ומדי‬
‫מתחתלזה של המלך‪ ,‬אלא המלך עצמו העלה אותואליו‪.4‬היהז'האיפואמלכתחילה‬
‫מאורקגיןבלתיכווים במעמדםרבכוחם‪ .‬בתועת הצורךהשכיל המן להשתמשביתרונו‬
‫זהבהשיגו בקלות את הסכמת דגולך להשמדת העםהיהודי‪ ,‬עםמרדכי‪.‬ולכן‪ ,‬תוצאת‬
‫המאבקהזהאינהנראיתמוטלת בספקכללוכלל‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרא אנו מוצאים לעתים עימות או התמודדות בין ישראלי לנכרי‪ .‬לפי‬
‫התפיסה המקראית ‪ -‬וזו גם השקפת המזרח העתיק ‪ -‬זהו עימות בין ה' אלהי‬
‫ישראללביןאדתוהנכרי‪,‬כולל אתאלהיו‪ ,‬אף אם לא נזכה(ו) ב'שמו(תיהם) במפורש‪.‬‬
‫כך מתוארת המלחמה בין אשור ליהודה בזמן המצור של סנחריב על ירושלם‬
‫כהתמודדותבין ה' אלהי ישראל לבין סנהריב‪ .5‬לדיוננו חשובים במיוחד שלושה‬
‫עימותים ונבהם 'מופיעים אישים מבני ישראל 'בצורה בולטת כנצגי ה' אלהיהם‪.‬‬
‫בראשון מופיע יוסף שהועלה מן הבור לפתור אתחלימות פרעה‪ .‬פרעה קורא‬
‫כמובן בראשונה "את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה"י גדי שיפתרו את‬
‫‪.8‬‬

‫יו‬

‫ג"ח כהן‪ ,‬מבוא למגילת אסתר‪ ,‬בתוך‪ :‬חמש מגילות‪ ,‬מהדורת דעת מקרא‪1973 ,‬‬
‫‪,118‬‬
‫‪ : The Religious Significaace 01 Esther,‬יי‪1‬בז‪118-80‬‬
‫‪.1(.Cohen,‬ג ‪9.‬‬

‫א"ר כהן‬
‫הערה‪ :‬כל המובאות מהנ"ל תורגמוע"יהמחבר‪.‬‬
‫‪ 2‬גורליות המאבקביניהם נתפסהבאופן מעמיק ועקביביותרע"י בר ד ט קה בפירושו;‬
‫‪Judaism 23 )1974( 87-94‬‬

‫ראה עמ' ‪.316-317‬‬
‫‪ 3‬לביטוי זה ר' ‪ des lLoenigs und verwirandte Ausdruecke,‬זסז‬
‫‪ .Der Islam 39 )1964( 247-260‬לדבריו‪ ,‬זהו ביטוי קבוע שאינו ניתן לתרגום מילולי‪,‬‬
‫ומשמעותו‪ :‬חצר השליט שהוא גם מושב המושל‪ ,‬כל פקידי הארמון‪ ,‬כולל את הבנינים‬
‫שבהם הםגרים‪ .‬אותוהביטוי בארמיתבדניאלב'‪ ,‬מט‪":‬ודניאל בתרעמלבא"‪.‬‬
‫‪085‬‬

‫‪11.Wehr,‬‬

‫‪ 4‬לפי 'הסגפן מורגש ומעלייתו של המן היתה מיוחדתובמינה בזה שהמלך עצמו העלה‬
‫אותו למעמדו הרם‪ .‬לפי הנאמר על "שבעת הסריסים המשרתים את פני 'המלך" וכן על‬
‫"שבעת שרי פרס ומדי" (א'‪ ,‬י‪ ,‬יד) יוצא שמעמר כולם היה שוה‪ .‬כאן‪ ,‬ב‪-‬ג'‪ ,‬א‪ ,‬מדובר‬
‫על שרים מבלי לנקוב במספרם‪ .‬אפשר שקבוצת שרים זו זהה עם הנזכרים ב‪-‬א'‪ ,‬יד‪,‬‬
‫והמלך העלה אותו בבת אחת מעל לכולם‪ – .‬המקבילה הלשונית הקרובה ביותר להעלאה‬
‫ב כרה‪,‬בז‪–‬כס‪.‬‬
‫מפתיעהזוהיאמלכים‪,‬‬
‫‪ 5‬מלהים ב "'ט‪ ,‬כב‪,‬יב‬
‫‪ ,‬וישעיה י'‪ ,‬ה ואילד‪ .‬השוה את העימות בין דוד לגלית‬
‫(שמואל א י"ז‪ ,‬יג ואילך)‪ ,‬בין יעקב ללטן (בהאשית ל"א פס' כד‪ ,‬כט‪ ,‬מב‪ ,‬נג)‪ ,‬ובין‬
‫משה (ואהרן) לפהעה‪ .‬בכל מקהה יש להבין שאל'הי הנכרי עומד(ים) מאתוריו ונלח(מי)ם‬
‫למענו‪ ,‬גם אם אינו‪/‬אינם נזכר(ים) במפורש‪ .‬ר' שמות י"ב‪ ,‬יב‪:‬‬
‫אלהי מצרים‬
‫מבכי‬
‫אעשה שפטיםאניה'‪".‬‬
‫‪ 6‬מזמן הוכרשהמינח "חכם" כולל גם את המומחה לחכמות נסתרות‪ :‬ר' בראשית מ"א‪,‬‬
‫לג‪ ,‬לט; שמות ז'‪,‬יא; ירמיה נ'‪ ,‬לד‪-4‬לן; ישעיה כף'ד‪ ,‬כה; ‪,Ttrn‬י‪-‬יא; דניאל ב'‪ ,‬כן;‬
‫ה'‪ ,‬סו‪ .‬היות ולא ברור מעל לכל ספק מהן בדיוק החכמות הנסתרות שנרמזו במגילה‬
‫בחרנו במונח הכולל'מנטי'‪ .‬בחירת התאריך המתאים נעשתה ככל הנראהע"י אסטרולוג(ים)‪:‬‬
‫ר' הערה ‪17‬להלן‪.‬‬
‫‪ 7‬המקרא מכיר את החלום 'הגבואי' שבו מדבר אלהים או מלאך ה' אל אדם ומזהירו‬
‫‪293‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )עד(‬

‫מ‪ .‬מרגליות‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬
‫‪]1‬‬

‫חלשותיה רק לאתר כשלח נמומתיהם נקרא הסף בהמלצת שר המשקיק הטכר‬
‫כעת במרמחיותו הרבה בתהום הוה‪ .‬יוסף מצללת באמת בהצעת פתרונו ההגיונית‬
‫לש'כנע את פרעה ואת עבדיו מההיא כוונת האלהים‪ .‬והרי לפי תפיסת המזרח‬
‫העתיק‪ ,‬כולל את המקרא‪ ,‬אין אדם חולם באופן סתמי‪ ,‬אלא החלום נשלח אליו‬
‫ע"י אלכדי להודיעו מה יקרה לו בעתיד‪ .7‬כך לגבי החלום הכפול הזה של פרעה‪,‬‬
‫וכך לגבי ההל'ומהת ‪2,‬ל שר המשקים 'ושר האופים‪ ,‬זכך גם לגבי ההלום הכפול‬
‫שליוסף‪ .‬אולם השאלהמי הוא זה המסוגל לפתור את הלום פרעה נהפכת לעימות‬
‫בין אלהי יוסף לבין אלהי מצרים‪ :‬תכונהאופיינית של אל במזרח העתיק היתה‬
‫יכלתו לדעת אתהעתיד‪,‬ולהודיעאותומראיםלבני אדםמאמיניו‪.8‬‬
‫העלמות השני התקיים בין משה ואהרן לבין הפרעה של השעבוד‪ .‬כחשר הם‬
‫מופיעים לפניו כנציגי אלהיהם‪ ,‬דורש פרעה מהם "תנו לכם מופת"‪ ,‬ז"א הוכיחו‬
‫שאתם בא'מת שליחי אלהיכם‪ ,‬כטענתכם‪ .‬אזי ערק אהרן את מטהו לארץ שנהפך‬
‫לתנין‪ ,‬אבל כך גם עושים הכמי פהעה וחרטומיו‪ .‬אולם אז בולע מטה אהרן את‬
‫מטותיהם‪ :‬הוכחה ברורה ומכוחו של אלהי ישראל גדול 'מכוחם של אלהיונצרים‪.9‬‬
‫העימות השלישי ‪,‬מקרב אותנו מאד לזמנה של מגילת אסתר‪ .‬בס' דניאל מסופר‬
‫שנבוכדנאצר חלם חלום‪ ,‬אלא דא עקא‪' :‬החלום נשכח ממנו‪ ,‬ועל בן הוא דורש‬
‫מחרטומיווחכמיו לא פחות מאשרלהגידלו את החלום עצמויחד עםפתרונו‪ ,‬באשר‬
‫ההדגשה עה החלום‪ :.‬החרטומים הנם כמובןחסריאונים‪:‬לדבריהם‪,‬אין אדם בעולם‬
‫המסוגל להגיד את דבר המלך‪ ,‬ז"א למלא את בקשתו‪-‬דרישתו (דניאל ב'‪,‬י)‪.‬אזי‬
‫בא דניאללפני המלך‪ ,‬והוא מודיע לו שאלהי השמים גילה לו גם את החלום וגם‬
‫את פתרונוכדישיוכל להגידם למלך‪.‬דניאל נקרא באותואירוע "אישמבני הגלות‬
‫של יהודה" (כך בתרגום לעברית)‪ :‬אף זהעימותבין ה'אלהי הלהודיםלביןהאלים‬
‫הבבליים (שם‪ 012 ,‬פס'כה‪,‬מז) ‪.10‬‬

‫(אבימלך ל‪:‬בן ‪ -‬בלעם)‪ ,‬או מדבר "בו" דברי נבואה‪ ,‬כגוז במדבר י"ב‪ ,‬ו‪ ,‬מלכים א‬
‫כ"ט‪ ,‬כח‪ ,‬ה‪-‬ושע א'‪ ,‬ב‪ .‬שלושת החלומות הכפולים שעליהם בנויה פרשת יוסףיאחיו היו‬
‫בבחינת חידות (ר' יחזקאל י"ז‪ ,‬ב) שהצריכו פתרונות‪ ,‬וה"ה לגבי חלום נבוכדנצר בס'‬
‫דניאל (ר' להלן)‪ .‬לנושא זה ר' א"ל אופנהיים‪' ,‬חלום'‪ ,‬אנציקלופדיה מקראית ג'‪ ,‬טורים‬
‫‪.144-143‬‬

‫‪ 8‬זו אחת הנקודות שעליהן בנוי העימות בין אלהי ישראל לאלהי בבל אצל יודעיה‬
‫השני בפרקים מ'‪-‬מ"ח; ר' במיוחד מ"א‪ ,‬כא‪-‬כס‪ .‬וכן דניאל ב'‪ ,‬פס' יא‪ ,‬כ‪-‬כב‪ ,‬כח;‬
‫ד'‪ ,‬ה‪ ,‬כה; שמות ו'‪ ,‬ז; ז'‪ ,‬ה; דברים ד'‪ ,‬ל; י"ח‪ ,‬כז‪-4‬כב‪ .‬נבואות יחזקאל מסתיימות‬
‫פעמים רבית במשפט "וידעתם‪/‬וידעו כי אני ה'"‪ :‬ישראל וגם העמים יווכחו באלילותו‬
‫כאשר דבריו אכן יתקיימו‪ :‬יחזקאל י"ב‪ ,‬סו‪-‬טז; כ"ד‪ ,‬כד; כ"ה‪,‬יד; ל"ג‪ ,‬לג; ל"ו‪ ,‬לו;‬
‫ל"ז‪,‬יד‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 9‬יכלתם של חכמי פרעה וחרטומיו להפוך גם ‪3‬ן את מטותיהם לתנינים מועילה דוקא‬
‫להוכחת גדולת ה'‪ ,‬נקודה חשובה שלא הובנה כראוי ע"י רוב הפרשנים‪ :‬למטהה זו‬
‫ניתנה להם הצלחה רגעיתזו‪ .‬רקע"י הכנסתם לתוך 'זירת הקרב' נעשה העימות מדומעותי‬
‫לגבי המצרים‪ ,‬עימות שבו בולטת עליונות ה' ושליטתו המוחלטת בכוחות הטבע‪ .‬ר'‬
‫‪8. Jacob, Das zweite B,ch der Torah, Microlilm )8. 6.(, 344-348.‬‬

‫‪ 10‬ביהם לטיעוננו‪ ,‬אין חשיבות לדבר אם סיפור זה היסטורי או לא‪ .‬עכ"פ מורגש‬
‫שמגמתר העיקרית היא בדיוק עימות זה‪ :‬ר' דניאל ב'‪ ,‬מז; ג'‪ ,‬כת; ד'‪ ,‬לד; ה'‪ ,‬יא‪-‬‬

‫יז; ו'‪,‬כז‪.‬‬

‫‪294‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )עד(‬
‫[‪]4‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫המאבקהסמויביןאלהיישראללבין המן‬

‫למעשה‪ ,‬המסקנות 'משלושת העימותים האלה מרתיקות לכת עוד יותר מכפי‬
‫שניתן לראות במבט ראשון‪ :‬השאלה בכל אהד מהם אינה רקמי הוא האל הצודק‬
‫א'ו החזק יהתר ‪%‬ו היודע יותר ‪ -‬אלאמי הוא אל בכלל ‪ :11‬ה'אם ה' אלהי ישראל‬
‫ואלהי היהודים‪ ,‬או אלהי מצרים‪ ,‬או אלהי בבל‪ .‬התשובה במקרא אינה מותירה‬
‫כל ספק אצל‪,‬הקורא‪.‬‬
‫‪ .3‬השאלה המתעוררת כעתהיא זאת‪ :‬האם נמצא דגם כזה של מאבק אועימות‬
‫גם 'במגללת אסתר ? נהאה שהתשובהשלילית‪ .‬ה' אלהי ישראל‪ ,‬אלהי ‪,‬העםהיהודי‪,‬‬
‫אינו נזכר כלל במגילה; יתר על כן‪ ,‬מורגש היטב שמחבר המגילה נמנע במתכוון‬
‫מלהזכיר את שם ה'‪ .‬אי‪-‬הזכרה זו בולטת במיוחד בדברי מרדכי לאסתר בשיא‬
‫ד~שבר‪" :‬כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום‬
‫אחר" ‪ -‬אבל אינ‬
‫ו אומר 'מה'' או 'מאלהינו'‪ ,‬אלא דוקא ‪" -‬ממקום אחר"!‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ב‬
‫זה הוא כינוי של ה' הוא‬
‫ואין צריך להמר ומהפירוש הנפוץ ש'‪/‬מקום"‬
‫מאוחר‪ ,‬ואינויכול להיות הפנוטש‪ .1‬ואת ועוד‪ :‬אין אף מלה על אלהי פרס ו‪/‬או‬
‫מדי במגילה‪ ,‬וגם לא עלאלהי המן;יש'כנצערים שהמןהיהעילמי ‪ .13‬ובכן ‪ -‬כבל‬
‫הניאה התשובה לשאלתנו היא באמת שלילית‪ :‬במגילה אין דגם של מאבק בין‬
‫אלהיעמיםשונים‪.‬‬
‫מאבק‬
‫ובכל זאת‪ :‬לרגל‬
‫זה בין מרדכי לתמן‪ ,‬אי‪-‬אפשר שלא לשאול ‪ -‬מפני‬
‫שכך בנואלים תמיד כמזרח העתיק ‪ -‬מה הם הכוחות ומי הם האלים העומדים‬
‫מעליהם‪ ,‬מעל למרדכי ומעל להמן לבלשוננו‪ :‬מאחוריהם)‪ .‬בנוגע למרדכי‪ ,‬התשובה‬
‫פשוטה‪ :‬אע"פ ש'מחבר המגילהאינו מזכיר את שם ה'‪ ,‬מורגשת בכל זאת אמונתו‬
‫‪ 11‬הוא הדין לגבי האל המרפא ‪ -‬מלכים ב ה'‪ ,‬סו‪ ,‬והאל הבורא ‪ -‬ירמיה י'‪ ,‬יא‪,‬‬

‫דברים ד‪ ,‬לה‪,‬לט‪.‬‬‫והאלנציל‪-‬‬
‫חמ במתהד בפסוק וה מבר היטב שהשתבר משתדל מתר להמנע מלהזכיר את שם אלהי‬
‫ישראל‪ ,‬אבל מאידך ברור שהוא מתכוון דוקא בפסוק זה יותר מאשר בכל פסוק אחר‬
‫במגילה לה'‪ .‬בתודעתו בלי ספק הבטח‪,‬ות ה' שלא יתן לעמים ל'השמיד את ישראל (ויקרא‬
‫כ"ו‪ ,‬מד‪" :‬ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא גאלתים לכלתם להפר‬
‫בריתי אתםכי אני ה' אלהיהם" ‪ -‬זוהי גם הפתיחה של האמורא שמואל למגילת אסתר‪:‬‬
‫אסתר רבה‪ ,‬פתיחתא סעיף ד)‪ .‬כידוע‪ ,‬נחשב 'מקום' ע"י חז"ל לאחדהכינויים של הקב"ה‪.‬‬
‫בלל זאת ראוילצייז שעדיין לא נתפרש במדרשים הקדומים ש"מקום" בפסוק זה הוא ה'‪.‬‬
‫עליו נאמר באסתר רבה ח'‪ ,‬ו'‪" :‬ומה את סבורה שהקב"ה מניח את ישראל מכל מקום‬
‫מעמיד להם גואל הע"ד רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר‪ ".‬אחדים מהתרגומים‬
‫העתיקים שנועדו מעקרם לקריאה לפני העם ‪ -‬השלימו מה שנראה בעיניהם כחסרון‬
‫סף בן מתתיהו)‪ :‬הנוסח הלוקיאני של השבעים‪( ,‬ה)תרגום (הארמי ה)ראשון‬‫(וכך גם יו‬
‫("מן אתר אוחרן‪…‬וישויביתהוןמרי עלמאמןידבעלירבביהון") ותרגוםשני ("קריורהון‬
‫ופורקבהון (נראה נגיש לקפוא‪ :‬פרוקהון) דיהודאי מצמח להון פורקנא מאתר אוחרן")‪.‬‬
‫גם הסיפא של הפסוק ‪" -‬ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" ‪ -‬נוטה למשמעות‬
‫דתית‪' ,‬וממנה ניתן להסיק על הרישא‪ .‬עכ"פ מבורים רוב הפרשנים שקיים בפסוק זה מצע‬
‫אורקע דחייטבמתכתז לא בוטא במפורש‪ :‬אייספלדט ‪ ,693‬דימרסהאוון ‪;74‬‬
‫ברדטקה ‪ 333‬אית יכול להכריע; פייטון ‪2‬מ‪ .‬טלמון ‪ 429‬חושב שסביר‬
‫שהמלים "ממקום אחר" חט למעשה תחליף לשם הע אבל הצעתו אעה מתנת להוכחה‪.‬‬
‫‪13‬ינ מן (מ‪55‬תם‪ )7‬זיתה כבר ב‪ 1892-‬את השם המן עם ‪ Humban‬או ‪,Humman‬‬
‫י טון ‪,69‬‬
‫האל הראקשי של העילמים; אבלקיימותגם‪:‬משמעויותפרסיותאפשריות‪ :‬ר' פי‬
‫ברד ט ה ‪ .315‬ערבהאין הכרעהבנידון מ‪ 1‬ר ‪.36–35‬‬
‫‪295‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫בית מקרא )עד(‬

‫מ‪ .‬מרגליוזז‬

‫[‪]5‬‬

‫בו; ומתר רוש אמרתו בהשגחתו ‪1‬ק בכמה מצביע כפי יטהם מתוארים במגלה‪,‬‬
‫אי‪-‬אפשר שלא להרגיש באמונתו זו‪ ,‬כגון באותו רגע מכריע כשאסתר נכנסת‬
‫לחצר המלך הפנימית ועומדת לפני המלך ‪ -‬הגע שבו גורלה‪ ,‬וגורל העםהיהודי‬
‫אתה‪ ,‬נתוןלחיים או למות והיא נושאת חןבעיניו‪ .‬ושוב‪ :‬אותולילה שבו נדדה‬
‫‬‫שנת המלך ודוא מצוה להביא את ספר הזכרונות‪ ,‬וקוראיםלפניו על אודות מרדני‬
‫שהציל אתחייו‪ ,‬אבל לא קיבל‪ ,‬משום מה‪ ,‬כל שכר ממנו על זה; ושוב‪ :‬כניסת‬
‫המן המבקש רשות לתלות את מרדכי דוקא ברגע מכריע זה‪ ,‬ועוד‪…‬הקיצור‪ :‬או‬
‫שכל אלהאינם אלא מקרים בלבד‪ ,‬זה אחר זה ‪ -‬או שמאחורי שרשרת אירועים‬
‫ד ההשגחה האלהית‪ .‬מחבר המגילה אינו משאיר אותנו אף רגע‬
‫אלה פועלתי‬
‫בספק בזהי בדיוק דעתו בניוון‪ ,‬אולם מבלי להביע אותה באופן מפורש אפילו‬
‫פעם אחת‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלתנו הגאה צריכה להיות אפוא זו‪ :‬בתמיכת אלו כוחות פועל חמן?‬
‫נראה לנו מהתשובה ניתנת בשלישה 'מקומות במגילה‪ :‬ב‪-‬ג'‪ ,‬ז נאמר‪" :‬בחדש‬
‫הראשון הוא חדש ניסן‪…‬הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש‬
‫לחדש שנים עשר הוא חדש אדר‪14 ".‬א‪ .‬כמבט ראשון נראה שפסוק זה ממסיק את‬
‫העלילה המסופרת באותו פרק‪ ,‬שהרי ‪ 'OD‬ח מהווה ה‪,‬משךישיר של פס'ו‪ .‬בפס'ו‬
‫נאמר‪" :‬ויבקשהמןלה'שמיד אתבלהיהודים אשרבכלמלכות אחשורוש עםמרבכי";‬
‫בפס' ח‪- :‬ויאמר המן למלך אחשורושישגו אחד מפור ומפרדבין העמיםוגו"'‪.‬‬
‫ובאמת הצביעו הפרשנים על נך שמקומו של פס' ז בעצם אחרי פס' יא‪ ,‬אחרי‬
‫שהמן קיבל את הסכמת המלד להשמדת היהודים‪ ,‬ולפני שנקראו סופרי המלך‬
‫ם ‪.15‬‬
‫לכתוב את האגרותאל‪,‬כלעמי מלכות פרסומדי להשמיד את כלהיהרדי‬
‫ובכן‪ ,‬מה היתה עשרה המחבר בקבעו את פסוקז במקומוהנוכחי? את התשובה‬
‫נקבלע"יניתוח הפסוק‪.‬לפני המן מומו אדם‪ ,‬קרובלודאי קוסם אואישיות בעלת‬
‫כוחותמנסיים או מאגיים"‪' ,1‬ומפיל פורכדי לקבוע את התאריך המתאים לביצוע‬

‫ים‬

‫‪ 14‬זהו גלי ספק אחד הנושאים המענינים ביותר ‪,‬במגילה‪ ,‬ורבות נכתב ונדרש עליו‪.‬‬
‫אין להסתפק בציון העובדה שרקע דתי נמצא בתוכה‪ :‬האמת היא שהוא משמש בסיס‬
‫תיאולוגי של כל המגילה‪ ,‬והוא מצעההסיפורי; הזנחתו הביאה שלאכדיןלידי הדגשתיתר‬

‫של חילוניותה‪ .‬הבחנת ההבט הדתי באופן ברור אצל סג ל ‪ ,729‬קו‬
‫י פ מן ‪,447-445‬‬
‫דורמסהאוזן ‪%‬ה ג"ח כהן ט‪ .‬אק ‪,‬טרקה לד"ם של אייספלדט מא‬
‫ל התערבות‬
‫או של גרלמן ‪"( 28‬מחבר מללת אסתר עדע על ‪,‬עצתה האלהית או"‬

‫נטנה בקרתו של אקר‪1‬יד ‪85‬איי‬
‫הערה‪4‬עלעובנזוןן בעקבות פרעעים מצר"ם‬
‫הםית'י‬
‫כקדמו להם‪ ,‬כדן פפיי פר‪- –‬האלך ‪.1] Pfeiffer, Introduction !0 Old‬ת‬
‫לי‬
‫אב‬
‫ר‬
‫"‪6‬י‬
‫‪.ment, 1941, 743‬‬

‫‪14‬א ככל הנראה ניכרת כאן השפעה בבלית‪ :‬החודטיטטמיח התאים באופן מעתד‬
‫להפלת הפור מפני וסבו נקבע גורל בני אדם באספת האלים גמומים‪ .‬ר' גונ קל ‪,19‬‬
‫מזר ‪ .38‬מייסנר ‪- 8. Meissner, Babylonian und Aasyrien, 2. Band, 1925-‬‬
‫‪ 242‬ו‪ :278-‬דוקאהיום ה‪ 13-‬בחודשיכוללהיות במזל רע‪ ,‬אבל גם במזלטוב‪.‬‬
‫ט ר ברדטקה פ‪ ,%~4‬וירטויט ‪%‬ג מור ד‪,4‬ה ברדטקה נעת‬
‫להשאיר את הפסוק כמקומו מתוךנימוקיםספהותיים בעקר‪.‬‬
‫‪ 16‬סביר להניח שלא המן עצמו הפיל את והפור‪ ,‬אלא עשו זאת לפניו מומחים למקצוע‪,‬‬
‫מגידי עתידות או קוסמים‪ :‬ג‪,‬ונ ק ל ‪ ,19‬פיי סון ‪ ,201‬קויפ מן ‪,446–445‬‬
‫מור ‪ ;38‬הפלתגורלות אצל הפרסיםניכרתגם אצל הרודוטוכסנופון‪.‬‬
‫‪296‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫בית מקרא )עד(‬
‫[‪]6‬‬
‫המאבק‬
‫הסימויביןאלהיישראללביןהמן‬
‫תכנית ההשמדה‪.‬שלו‪ .‬ברור שמא'חורי פעולהזומתגלית אמונתו של המן בגורל ז‪:1‬‬
‫רצון האלים ניתן לפענוח ע"י הגורל‪ .‬אין הגורל "עוור" כלל וכלל‪ :‬באמצעהתו‬
‫יוודע לאדם היום הטוב ביות'ר 'והמתאים ביותר לפעולתו לדעת האלים היודעים‬
‫אתהעתיד‪ ,‬ובהסכמתםלפעולתוזו‪.18‬‬
‫נשים לב להמשך‪:‬גיר‬
‫ל זה מרחיק למעשה את ביצוע ההשמדה לאחד עשר‬
‫חדשים‪ ,‬כמעט לשנה שלמה‪ ,‬ועל כןהיא התאריך הגרוע בוותר לתכניתו של המן‪.‬‬
‫בכל זאת המןאינו מנסה להפיל גורל נוסף‪ :‬גם בהפלת גורלות ישכללים‪ .‬הגורל‬
‫ההאשון הוא הוא גזרת האלים‪ ,‬הוא הוא רצונם‪ .‬בשבילנו אין חשיבות לכך מי‬
‫הוא אומי הם אלהי המן; מחבר המגילה אףאינו טורח להזכירם‪ .‬אבל כעת נוכל‬
‫לתת תשובה לשאלתנו‪ :‬המחבר הקדים את הפסוק על הפלת הגורל למקומוהנוכחי‪,‬‬
‫מפני שבפסוק לה‪ ,‬בפעולה זו של המן‪ ,‬התחילה השגחת ה' לפעול ‪ -‬וכמו בכל‬
‫'המגילה‪ ,‬באופן סמוי‪ .‬היא פועלת ע"י דחיית הגזרה לומן מירבי‪ ,‬שנה פחות‬
‫חודש‪,‬דחייה המאפשרתליהודים להתכונן לקראתה‪ ,‬ולמרדכי ואסתר לתכנן ולבצע‬
‫פעולהנגדית‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬הגורל נפל ‪ -‬תרתי בנשמע‪ :‬לא רק תאריך העומדתהיהודים נקבע‪ ,‬אלא‬
‫ה' בכבודו ובעצמו התערב במאבק זה להצלת עמו‪ .19‬העימות הגורלי הוא כעת‬
‫בין ה' אלהי היהודים לבין אלהי המן‪ .‬בתודעת הההודי הקורא את המגילה כבר‬
‫הוכרע המאבקבין המן למרדכי‪ ,‬עודלפני שהתחיל בפס' ח עם עלילת המן‪":‬ישנו‬
‫‪ 17‬קויפ מן ‪ :446‬על ההימירולוגיה האלילית‪" :‬רקעו (ומל הנחש) הוא‪ …‬האמונה‬
‫בימים טוביםיבימים רעים‪ .‬תכליתו‪..‬‬
‫‪ .‬לקבוע את היום הנכון‪ ,‬יום של מזל טוב‪ ,‬היפה‬
‫להצלחת הפעולה‪ .‬קביעתהיום הנכון קודמת בעולם העתיק לכל פעולה"‪.‬וכן פייטון ‪.201‬‬
‫אולםאין לקבל את דעת קויפמן (שם) שהמחבר היה "אחוז בחבלי אמונת זמנו‪ …‬הוא‬
‫מאמין בכוחו של הנחש‪ ".‬לדעתנו‪ ,‬ההפך הוא נכון‪ :‬העלילה "ראשית בנויה כהלה על‬
‫הניגוד בין פעולת ה' והתערבותו הנסתרת למען עמו לבין הפעולה המנטית‪-‬האלילית‬
‫של המן וחכמיו‪ ,‬חכמי החכמות הנסתרות‪.‬אין ספק שמחבר המגילה היה מודע לניגוד הרב‬
‫הזה‪ ,‬שהרי מורגש היטב שהוא עצמו מאמין בהשגחת אלהיו‪ .‬יחד עם זה אינו נמנע‬
‫מלתאר בנאמנות את הפעולה המנטית של המז‪ ,‬אם גם ‪,‬בקיצור רב‪ ,‬בהתאם למסורת‬
‫הסיפורית של המקרא‪ .‬השוה במדבר כ"ג על הפעולות המנטיות של בלעם‪ ,‬ושמואל א כ"ח‬

‫על אשת בעלת האוב‪.‬‬
‫‪ 18‬פיי ט‪1‬ן ‪" :201‬מזמנים קדומים ביותר השתמשו בגורל בכל הארצות לודא את‬
‫רצח האלימה קו‬
‫יפמ‪" :446 1‬אט ספק שהמספר ראה את בשנה הפר כ מ ענ ה‬
‫א להים‪ ".‬כין‬
‫שמלת‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ו‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫המפתח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ה‬
‫"‬
‫אכת‬
‫"‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫"‬
‫פר"‬
‫כעי‬
‫שהוכיח לוי ‪,1.Lev~y, ola Assyrian puru'um and pEruJn, RftA 5 )1939( 117_124‬‬
‫ור' כעת גם ‪,AHw 881-882 : pEru(m) 11‬יש להניח שנוהג הפלת הפור עבר מהבבלים‬
‫לסרסים‪,‬וניתן לשערשיחד אתהגם משמעותההמנטית‪.‬‬
‫‪ 19‬על מרווח הזמן הארוך שאפער תכנון אמצעים נגדיים וביצועם עומדים קויפמן‬
‫‪ ,446‬ביקרמן ‪ ,191-190‬וירטויין ‪ .184‬שילדנברגר ל‪-‬ג'‪ ,‬ז‪" :‬ההשגחה‬
‫האלהית מתגלית כבר בזה שהיום נדחה כמעט עד סוף השנה‪ ,‬ועי"ב מרויחה הפעולה‬
‫הנגדית זמןמספיק‪ ".‬ועוד שם‪" :‬השליטה הנסתרת של ההשגחה האלהית‪ ,‬שבידה כלאירועים‬
‫במדה כזאת שהיא יודעת גם לכוון אורקל אלילי המכוון ‪,‬נגדה‪ .‬השוה גם יחזקאל‪ ,‬כ"א‪ ,‬בו‬
‫ואילך"‪ .‬זוהי מקבילה חשובה‪ :‬ה' הוא שכיוון את הקסם האלילי ‪ -‬הזא הגורל (ר'ין‪-‬ל)‬
‫לשורש 'קסם') ‪ -‬של מלך בבל באופן כוהשיגיעליחו הקסם שלירושלים ולא של רבתבני‬
‫עמון‪.‬לפירצונועשויה' לפעולבדיוק באותואופןגם נגד עמו בשעתהצורך‪.‬‬
‫‪297‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫בית מקרא )עד(‬

‫מ‪ .‬מרגליות‬

‫[‪]7‬‬

‫עם אחד וגו"'‪ .‬בזה ממשיך מחבר המגילה מסורת עתיקה של הסיפור המקראי‪,‬‬
‫הנקראת בלשון חז"ל 'הקדמת תרופה למכה'‪ .20‬מסורתזו מיוסדת על הלקח הדתי‬
‫שה' פועל ‪,‬בסתר לטובת עמו הנתון בצרה‪ ,‬בשעה שהעם עוד אינו יודע כלל על‬
‫תשועת ה'‪ ,‬העתידה להתגלות להם רק בזמן מאוחריותר‪ .‬אולם לאחר המעשה‪ ,‬על‬
‫הדורות המאוחריםיותר לדעת את התכנית ההיסטורית של ה'כדי ללמוד ממנה לקה‬
‫לזמנם הם‪.‬‬
‫‪ .5‬המקום השני במגילה הוא מחציתו השניה של הפרק החמישי‪ ,‬פס' ט‪-‬יד‪.‬‬
‫ו ‪,21‬‬
‫קטע זה נתבארע"י כל הפרשנים כהתפארות המן‪ ,‬ומשמש להםלאיפיוןאישיות‬
‫בדרכו הביתה ממעורת אסתר נתקל המן שוב פעם'במרדכי בשער המלך‪ ,‬והלז "לא‬
‫קם ולא זע ממנו" ‪ -‬אפילו עבוד מינימלי אינו מוכן לתת 'לו‪ .‬תגובת המן היא‬
‫כעס עצום אבלעצור‪ .‬הוא נכנסלביתו‪ ,‬מכנס אתאוהביו'וזרש אשתו ומפרטלפניהם‬
‫את גדולתו‪ :‬את עשרו הרב ואת מעמדם המכובד שלבניו אף הם‪,‬ואיך נישא אותו‬
‫המלך מעל כל ערלו ורבדיו‪ .‬את דבריו ה'וא מסיים במה שנראה בעיניו כשיא‬
‫הצלחתו‪ :‬אסתר המלכה לא הזמינה למטתה שלה צם ה‪,‬מלך אף אהדכי אם אותו‪,‬‬
‫וגםליום המחרת רקהוא‪,‬מוומןאליהיחדצםהמלך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ובבל זאת‪ :‬בתוהו‪,‬אינו נותן לו מנוחה‪ ,‬מחנהו‬
‫לשקט‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫מ‬
‫כדברי‬
‫הנפשי‬
‫ונרגילה‪" :‬וכל זה עינבושיה לי בבלית אשר אני ראה את מרדכי היהודי‬
‫יושב ‪,‬בשער המלך‪ ".‬הפרק מסתיים בהצעת אשתויאוהבלו להקים "עץ גבה חמשים‬
‫אמה"‪ ,‬ולבקש מהמלך למחרת הבוקר‪ ,‬לפני המשתה‪ ,‬שיתלו את מרדכי עליו‪.‬‬
‫אולם באינטרפרטציה זו נרצה משהולקוי‪ ,‬כמזהו חסר‪ .‬לשם מהיש להמן צורך‬
‫באסיפה מידית זו ? מה צורך יש לו בכל התפאר'ותו המפורטת הזאת על גודל‬
‫חשיבותו ועלילתו לשיא מעמדו? האם הוא מונה אותם רקכדי לתת סעד וסיפוק‬
‫לנפשו שנפגעהמתגובתמרדכי?‬
‫נראה לנו שמהשבת המן היתה בנקודה חשרבה אחת שונה מכפי שנהוג לחשוב‪.‬‬
‫‪ 20‬מסורת ספרותית זו מבוססת על רעיוז תיאולוגי מובהק‪ :‬ה' אינו מביא צרה על‬
‫אוהביו מבלי להכין עבורם את ישועתו מראש‪ ,‬לרוב מבלי שהם יידעו עליה כלל בשעת‬
‫צרתם היא עתידה 'להתגלות להם רק בבוא הישועה‪ .‬הרי הצרה אינה תכלית הפעולה‬
‫האלהית‪-‬אלא אמצעי בלבד להוכיח את אההביו או את עמו‪ ,‬לגסותם או ללמדם לקח‪ .‬יש‬
‫שמטרת ה' תושג דוקא באמצעות ישועתו הגדול'ה אחרי הצרה‪ .‬דוגמאות‪:‬א‪ .‬כבר 'בסריתבין‬
‫הבתרים‪ ,‬זמן רב לפני שעבוד מצרים‪ ,‬הובטח לזרעו של אברהם שחרורם ע"י ה'‪ .‬מטרת‬
‫השעבוד'במצריםהיתה לעשותם לעםגדול מחוץלארץכנען‪.‬ב‪.‬מקומו של בראובתל"ת‪,‬מעקיה‬
‫יהודה ותמר‪ alh ,‬אחרי מכירת יוסף‪ ,‬ולפני ירידתו למצרים שהיא תחילת הגלות והשעבוד‪.‬‬
‫כך כבר המדרש ~ב"ר פ"ה‪ ,‬ב')‪" :‬קודם שלא נולד משעבד הראשין נולד גואל האחרון"‬
‫(הוא המלך המשיח העתיד לצאת מדוד‪ ,‬מבית פרץ)‪.‬ג‪ .‬יוסף נתגלגל למצרים ועלה שם‬
‫לגדולה לפני שמשפחת יעקב נאלצה לרדת למצרים בימי הרעג‪ .‬רעיון זה כבר בבראשית‬
‫מ"ה‪ ,‬ח‪ ,‬ו‪-‬נ'‪ ,‬כ‪ ,‬ובתהלים ק"ה‪ ,‬יז‪ ,‬בג‪ .‬על 'לידת משה; על התערבותו במצרים ובמדין‬
‫למען הנעשקים מסופר לפני צעקת בני ישראל אל ה' מעושק השעבוד ‪ -‬לפני שה' שולח‬
‫אליהם את מעוה להוציאם משעבודם‪ .‬ה‪ .‬במגילת רות‪ ,‬בסוף הפרק הראשון‪ ,‬כאשר נעמי‬
‫מגישה לעומק יאושה‪ ,‬כבר הוכנה הישועה העתידהע"י דבקות רות בנעמי‪ :‬ישועתה תבוא‬
‫באמצעות רות שעתירה להנשא לבועז הקרוב של נעמי‪ ,‬וכך תמשך שושלת המשפחה שלה‪.‬‬
‫‪ 21‬כך מהחדשים שילדנברגר לפסוקים האל'ה‪- ,‬רינגגרן ‪ ,135‬דומרס‪-‬‬
‫האוזן פ‪ 4*4‬וירטויק ‪-1%‬מ‪ ,1‬גרלמן ‪2‬ח‪.‬‬

‫י‪.‬‬

‫‪298‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )עד(‬
‫[ק‬

‫המאבקהסמויביןאלהיישראללבין המן‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫לפי תכנונו של המן‪ ,‬כששאל בעצת האלים וברצונם בא‪,‬מצעות הגורל שקבע את‬
‫היום הטוב ביותר לביצוע 'מזימתו‪ ,‬היה המן בטוח לגמרי שמאותו הזמן תתפתח‬
‫תכניתו כמתוכנן ‪ -‬איך יכול להלות אחרת? אולם לא כך קרה‪ :‬משהו לא פעל‬
‫כשורה! משהו בתכניתו התקלקל ‪ -‬בניגוד גמור למה שהמן היה רשאי לצפות‪.‬‬
‫היכן בדיוק חל הקלקול ? ובכן‪ ,‬מרדכי היהודי הזה‪ ,‬אע"פ שנתפרסמה תכנית‬
‫ההשמדה בכל הממלבה‪ ,‬בכל זאת לא נכנעלפניו ‪" -‬ולא קם ולא זע ממנו" ‪-‬וזה‬
‫לא רק מרגיז את המן אלא מדאע אותו 'מאד מאד‪' :‬מה קרה עם תכניתו ? זאת‬
‫היא הסבה שבגללה הוא מכנס כעת את אוהביו ואת זרש אשתו‪ ,‬יש לשים לב‬
‫וכבאסיפה השניה‪ ,‬בסוף פרק ו'‪ ,‬נזכרים עם אוהביו ‪,‬גם "חכמיו" ‪ -‬חכמי החכמות‬
‫הנסתרות‪ ,‬המומחים שלו לידיעת העתיד‪ ,‬האסטרולוגים שלו ‪ .22‬נהאה שאת תפקיד‬
‫ה"חכמים" שם ממלאת כאן זרע אשתו‪ .23‬המן מביא לפניהם את בעיתו‪ :‬נתגלה‬
‫לוליקוי בביצוע התכנית שנקבעה בעזות האלים באמצעות הגורל ‪-‬כמיהואינו‬
‫פועל בה כשורה‪ .‬זאת היא הסיבה כזהמן מונה לפנ~הם את גודל הצלחתו ומוכיח‬
‫אותה באופן מדויק 'ומפורט ע"י חמש הוכחות (הפס' יא‪–‬יב); פירוש הדבר‬
‫שהצלחתו אינה יכולה להיות מוטלת בספק‪ .‬הבכל זאת‪…‬לא כל הסקמנים הם‬
‫טובים‪" …‬וכל זה איננושי‬
‫ה לי"‪ …‬סימן אחד הוא רע‪ :‬תגובת מרדכי שונה‬
‫מכפי שצריכה להלות‪ ,‬ההיא מבוזרת רעות‪ .‬המןכינס אפוא אסיפה זו כדי ליטול‬
‫עצה מזרש אשתו ומאוהביו‪ .‬תשובתם‪-‬עצתם‪ :‬יש לפעול מיד‪ ,‬ללא כל דיחוי‪,‬‬
‫ל'הוצאה להורג של מרדכי‪ ,‬ועל המן לעשות מיד את הצעד הראשון בכיוון זה‪,‬‬
‫להקים את העץלתלייתו‪.‬והרי בחכמות הנסתרות ק‪-‬מת האמונה שתחילתהעשייה‬
‫היא סגולה שתביא למירמה‪ .‬לכן‪ ,‬עם הקמת העץ בבית המןניאה לכולם‪ ,‬להמן‪,‬‬
‫לזרש ולאוהביו‪ ,‬ואף לנו‪ ,‬לקוראים‪ ,‬כאילו מרדכי נבר תלויעליו‪,‬שתלייתו ודאית‬
‫ובלחי נמנעת‪ :‬מה מסוגל עוד כעת להציל את מרדכי? הואייתלהבלי שום ספק‬
‫ם המתרת‪.21‬‬
‫ביו‬
‫אולם‪ ,‬מה קורה באמת ? התכנית כולה מתקלקלת‪ .‬הצדק היה עם המן‪ :‬סררובו‬
‫של מרוכי להכנעלפניו היה סומן רע‪ ,‬רע מאד; הרגשתו לא הטעתה אותו כלל‪.‬‬
‫עצת יועציו כהרום מה לא היתה נכונה‪ :‬הם שמו לב רק לעלייתו המסחהרת‪ .‬ולא‬
‫‪ 22‬זיגפריד ‪" :163‬חכמיו" רומז ש"אהביו"משתייכים אל האסטרולוגים של הממלכה‪.‬‬
‫לפי פיי ט‪1‬ן ‪" ,238‬אהביו" כאן זהים עם "חכמיו" ב‪-‬ו'‪ ,‬יג‪ :‬כמו שיש מועצת יועצים‬
‫למלך (א'‪ ,‬יג)‪ ,‬בך גם להמן‪ .‬קויפ מן ‪…" :446‬חכמיו שהם כאן חכמי נחש‪ ,‬יודעי‬
‫פשרי אותות‪- ".‬יש 'לשים לב שחכמים נזכרים ב‪-‬א'‪,‬יג בהקשר משמעותי מאד‪" :‬לחכמים‬
‫ידעיהעתים"‪ .‬ר' ב רד ט ק ה לפסוק ההואוהערותיו ‪14-12‬שם‪.‬‬
‫‪" 23‬זרש אשתו" נזכרת במגילה רק בשתי ההתיעצויות האלה (ה'‪ ,‬י‪–‬יד; ו'‪ ,‬יג)‬
‫עם אוהביו וחכמיו‪ .‬לכן נראה שאף היא עסקה באסטרולוגיה‪ :‬היא הנותנת לו את העצה‬
‫ב‪-‬ה'‪ ,‬יד‪ ,‬חכן גם ב‪-‬ו'‪,‬יג יחד עם "חכמיו"‪ .‬מפורסמת נטיית הנשים הוקא לעסוק בחכמות‬
‫נסתרות‪ ,‬מןהזמנים העתיקים ביותר ‪,‬ועדהיום ('מגדת העתידות' למשל)‪.‬‬
‫‪ 24‬אולי מהראוי להוסיף שבעצה שניתנה לו נאמר "יעשו עץ וגו'"‪ ,‬אבל בהוצאתה‬
‫לפעל נאמר "ויעש העץ"‪ :‬אפשר שכזינוי זה בא ל'העיד על להיטותו וגודל שנאתו של המן‬
‫לבצע את המעשה ‪ -‬לפחות את ההכנה ‪ -‬בעצמו (כך ‪ .5‬חכם ‪,‬בפירושו לאסתר ב"דעת‬
‫מקרא" לפסוק)‪ .‬אבל מעשהו זה ניתז גם לפרש כמעשה משמעותי מבחינה מנטית‪ :‬על‬
‫מנת שהעצהתצליח‪ ,‬על המןלהתחיל אתביצוע'העצהבמוידיו‪.‬‬
‫‪299‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )עד(‬

‫מ‪ .‬מרגליןת‬

‫ניסן‪-‬סיון תשל"ח‬

‫‪]-‬‬

‫הרג"טו במשמעותו המכרעת וטל אותו הסימל הבודד‪ .‬ההמשך מדהים במהירות‬
‫התפתה'ותו‪ ,‬אבל אינו מפתיע‪ :‬המן נכנס אל המלך‪ ,‬נשאל על ידו "מה לעשות‬
‫באיש אשר המלך חפץ‪%‬יקרו"‪ ,‬הושב כמובן ‪ -‬בהתאם לתכניתו! ‪ -‬רק על עצמו‪,‬‬
‫ומחוייב לעשות את כל היקר הז'ה דוקא למרדכי‪ ,‬שאינו רק האדם השנוא עליו‬
‫ביותר‪ ,‬אלא שהוא גם אלויבו 'הגורלי'‪, .‬ואח"כ‪'" :‬והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי‬
‫ראש"‪ ,‬המום כולו מהתפתתות מהירה זו‪ ,‬מיואש כולו‪ .‬הוא לודע כעת בעומק לבו‬
‫שכל התכנית נכשלה כשלון איום‪ .‬אבל ‪-‬אולי עוד לא הכל אבוד; הרי אפשר‬
‫שזה כשלון זמני בלבד‪ ,‬נסיגה שאחריה ש'וב ניתן להתקעם ולהגיע אל המטרה‪,‬‬
‫ומה עוד שגזרת המן‪-‬המלך עדיין שרירה וקיימת‪ ,‬כך שגם מרדכי‪ ,‬בבוא העת‪,‬‬
‫יושמד בהיחד עם כלהיהודים‪ .‬לכן הוא מכנס בדחיפות את האסיפה הזאת שנית‪:‬‬
‫זרש אשתו‪ ,‬אוהביו 'וחכמיו‪ ,‬הנזכרים כעת במפורש‪ .‬וורהי תשובתם‪" :‬אם מזרע‬
‫הלהודיםמרדכי אשרהחלותלנפללפניו לאתוכללוכינפול תפוללפניו"‪.55‬תשובתם‬
‫מתמיהה מאד‪:‬הרייכלו גם להסיקשעדיין לא הכל אבוד‪,‬זיתכן שהמןיצליח בכל‬
‫זאת בסופו של דבר לגבור עלאויבו ? אבל לא לפי ההגיון של הגורל‪ :‬אם מזלו‬
‫של המן כברהתחיל לרדת‪,‬ירידתוהיא בלתי נמנעת‪ ,‬סופנת‪,‬גורלית‪.‬ואוליהתחילו‬
‫להרגיש ‪.‬בשעהזו שלא רק מהדכי היהודי נלחם נגדם‪ ,‬אלא גם אלהי‪ ,‬אלהי העם‬
‫היהודי‪' .‬כעת נוכחו שמזלו של המן בירידה מסחררת‪ ,‬וסופו אבדן גמור‪ .‬איך‬
‫שהוא לא הבינו את הגורל‪ ,‬לא פירשו אל נכון את רצון האליס‪,..‬ואולי אפילו‬
‫אלהיהם הכזיבו במאבקם נגד אלהימרדכי‪.‬יוד לאנסתיימה התיעצותם ‪ -‬והמן‬
‫כבר נלקח‪ ,‬לא מרצונו ולא לטובתו‪ ,‬אל המשתה של אסתר לקראת נפילתוהסופית‪,‬‬
‫לקראת מותו‪ ,‬לקראת גורלולהיותתלוי ‪ %‬העץ אשרהכין במוידי‬
‫ו למרדכי‪.26‬‬
‫בךנסתיים המאבקהסמויביןאלהיהיהודיםלביןהמןואלהט‪.‬‬

‫‪ 25‬בצדק שואלים הפרשנים מפני מהצוינה עובדה זו‪ ,‬שמרדכי הוא יהודי‪ ,‬עוד פעם‬
‫כאן‪ ,‬ובנוסף על כך במשפט תנאי‪ .‬נראה לנו שמשמעות המשפט התמוה הוה היא וו‪ :‬לולא‬
‫מררני היה יהודי‪ ,‬יכולת לנצחה אלא היות והוא והודי‪ ,‬תפול לפניר‪ .‬הנקורה המענינת‬
‫היא שתשובתם מנוסחת בניסוח מנטי טיפוסי‪" :‬אם‪ ,…‬אזי‪ ,"…‬הידוע היטב מטכסטים‬

‫מנסיים בבליים‪.‬‬

‫‪ 26‬קויפמן ‪" :446‬אלם קרה להחן מה שקרה לקרף~ס בדלפי‪ :…‬המנחש היה‬

‫י פגים‪ .‬היום היה באמת‬
‫נכת‪ ,‬אלא וממשמעותו ותתה בתזית‬
‫יפה לפורענות‪ ,‬אבל ‪–‬‬
‫פורענות להמן ילקהל מצוררים‪ ".‬ר' ט'‪ ,‬א‪," :‬בי‪ 1‬ם חזור מברו איבי היהודים לשלוט‬
‫קויפמן שם‪" :‬אק‬
‫בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היורם המה‬
‫ספק שהמחבר האה את מענה הפור כמענה אל הים‪ ".‬לדע‬
‫גשנאשמיתנו (ר הערה ‪ 17‬לעל)‬
‫רצהית‬
‫ו כמענה ך‪ — .‬רעען דומה מצף בתופפת של תרמם השבעט לאסתר אחרי ר‪ ,‬ג‪,‬‬
‫בפס' ן‪-4‬טהפי הר ום‪ "3 "–] =,‬לפי רהלפמ)‪- :‬תשע‪ %‬אתעמו"‪ .‬לכן עשה שם‬
‫גורלות‪ ,‬אחד לעם אלהים ואחד לכל העמיה תבואויטמ הערלות האלה לעתיזמ‬
‫ן ולעם‬
‫המשפט לפני אלהים ולכל העמים‪ ,‬ויזכור אלהים את עמו ויצדק את נחלתו‪ ".‬להתרגום של‬
‫הרטוב‪ ).‬ר' א"ד כהן ‪89‬בבוגעלתפקידוומשמעותוהכפולים שלהגורל‪.‬‬
‫‪2~0‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)