מדרש זוטא על מגילת איכה / מהדורת שלמה באבר

‫_‬
‫ןיי‬

‫איף‬
‫ף‪-‬ףי‪4‬ףן‬
‫נ‪4‬עעו‪9% 6‬‬

‫‪8‬לש‬

‫‪8‬‬

‫זטא‬

‫‪ – – – – ,‬י‬

‫פררה א‪.‬‬

‫יסה‬

‫[ינביט‬

‫מתבה‬
‫באע‪ ,‬נרם א‪-‬ער אטר]‬
‫אש‪1‬שקבדזישבה‪,‬ב‬
‫רלך‪(..‬א'‬
‫התשא טלה‪,‬‬
‫שנאמר‬
‫ע‬
‫ישראל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫]‬
‫ת‬
‫א‬
‫[‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫העתר‬
‫וא‪-‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫)‬
‫ב‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫א‬
‫"‬
‫י‬
‫;‬
‫ם‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫'‬
‫ט‬
‫ל‬
‫עא?ע בקלך (דניא‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫שעב‪-‬‬
‫[מפני‬
‫רבי‬
‫כ"ב עבירותי‬
‫)‬
‫ג‬
‫(‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫]‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫כשנדכ"כ אוהיות‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫עב‪ -‬לשון תוכחה‪ ,‬הה"ר‬
‫)‬
‫א‬
‫"‬
‫כ‬
‫'‬
‫א‬
‫אסר‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫(‬
‫ה‬
‫איכה ודתה לזונ‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ש‬
‫רבי‬
‫אלא גספריא‬
‫פזיאיןלשון‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ו‬
‫ף‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫"‬
‫‪( tfb‬ד) כננדל‬
‫ח‬
‫ש‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫[‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ב‬
‫]‬
‫ל‬
‫ש‬
‫רבי‬
‫רביטסי‬
‫אסר‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ב‬
‫א‬
‫נ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫לפני הקב"ה רבש'עעיר‬
‫הם‪-‬לי וכן דרשרבי‬
‫ששפך ושבחך בתוכהז ורוב עמק בתוכה בשלש רגלים‪ ,‬תשב בדד‪ ,‬אמרלוהקב"הלירמיה‪,‬‬
‫ירמיהעדזלה"ה דורש את מלהסה דרוש אתשליו איכההיההלינהוגוי (שם שם)‪,‬ירפיה‬
‫אכר בכו תבכה בלילה‪ ,‬ה‪-‬ות הקדש אוכפה לו והנה שם הגשים מבפות את התמוז‬
‫(יחזקאל ח'י"דג ירטיה אסר גלתה יהורה מנוני וסרוב עבודה (איכה אןנ')‪ ,‬ורוח הקדש‬
‫וחפרת ותגל שת] ערמה (יחזקאלכ"גי"ח)‪( ,‬ה)[ירמיהאמי דרכ'ציון אבלות(איכה אןר"ג‬
‫ורוה הקדש] אומרת על דרכים ישבת להם (ירמיה נ' ירמיה אמר היו צריה לראש‬
‫(אכהא'ה')‪ ,‬ור‪.‬ח מדש אומרת חשתלנו‪-‬ת אותם[עליבך'‬
‫]‬
‫"אלופים לראש (ירמיה כ"ד חא)‪,‬‬
‫(ו)וכן כל דבר ודבר‪:‬‬
‫(י) ישבה‬
‫א'ד פאיי‪ .‬אמר לה הקב"ה לירובלים סי הושיבך בדד‪,‬‬
‫[ג]‬
‫ן‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ברד‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫אלא אתה‬
‫[ננעהביידו‬
‫אמרה לפ רבש"עפי להושיבני‬
‫פרעה ולאיעובהי בדר‪ /‬וכיון שנגעהבי ידך ישבתי בדר‪ ,‬שנאסר] ספני ידך בדד‬
‫י(ירמיהכויוי"ז)‪ :‬היא בדדי ברד‪.‬כעמה‪ ,‬בדר מלביאה‪ ,‬ברד מכהונהז‬
‫ייצבת‬
‫יבתיעם‪ .‬שצחיקת אהריבעפה‪( .‬ם)[‪'1‬יחנינאהעיררבתי עם‪,‬עיר‬
‫נ‪]4‬ש")‬
‫שרוב עמה בתוכה בשלשרנלים]‪ :‬ד"אהעיררבתי עם‪,‬עירשטבוניןלפרות‬
‫ולרבות בהוכה‪( ,‬י)כיצדתינוק בן שתים עשרה שנה טשיאין אותו אשה בת עשרים שנה‪,‬‬
‫כדי ע‪.‬תתעבי ותלד הגדול משיאין לו אשה קטנה כדי 'מהעבר ותלד‪:‬‬

‫כי‬

‫יי‬

‫לביד‬

‫ביי‪.‬‬

‫איכה‬

‫העיר‬

‫עיי‬

‫ונערות‪ .‬וכקרנים‬

‫א)לכות גנמנסיומת נ‪"6‬נ‪ .‬ל סמ‪6‬מר מסמדר‪ 0‬סוס מע‪ 6‬למס *כס *ת לס (רט ת;קף‪:‬ג‬
‫‪6 c11nst‬יכס רנתי ‪3‬פ' סרתיטמיעות סו‪ 6‬נסגמן ‪6‬מר‪ ,‬מסם מס ‪:‬במרס מלזת קעומ ‪36‬ס‪6‬‬
‫כיח‪ ,6‬ר' 'סורס גומר (סי ‪0‬כת‪1‬כ וכ( יסר‪. 56‬עגרו ‪6‬ח חורקך וגו' ססי‪ 6‬כחונס משף וטדהי"ו‪( ,‬סיכך‬
‫‪:‬כחרס סמגעס ‪(6‬ס‪6‬נידין‪ 11 ,‬כגנז א‪( :‬נ)~מס‪:‬י סענרו יסרג( כ‪1‬ססת' עמו ססו‪( 6‬גטן נפקוס ‪:ac‬‬
‫(ג) ר'‬
‫‪'6‬ןוסע בכס ‪(6(6‬ט‪11‬ימוכחס‪ ,‬ס‪":‬ד ריכס כיחס (‪:11‬ס‪ .‬כריך מדרךפיכס רצחי‬
‫ח ‪6‬מר פיכס תנמרו הכמיס ‪:6‬ח‪:‬יוגו';‬
‫יר הין (מון פיכס ‪( 6(6‬טון תכמס סז‪ 6‬מס‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫דמ‬
‫יסו‪6‬‬
‫ר‪* ,‬ס‪1‬דס‬
‫זד) כ(נד כריתות‪ .‬ננמר‪(33 6‬יס‪:‬סדרין קדד ע"‪6 6‬מר ר‪3‬ס ‪"6‬רי‪1‬ה‪:‬ן מסגי חס (קו יסרן( טיכס‬
‫("יע( ("ו כריתוק ט‪3‬חורס‪ ,‬ס" רס"י‪5‬יו כריחות ככריסוח זף ‪ '3‬מכיב (סו‪( :‬וא' ירמיס ‪6‬מר‪.‬‬
‫מסגי הככ‬
‫י ססו‪:( 6‬טן ני(קוט סס ‪ rth‬כ"ס‪)1( :,‬וכן ק( דגר ודהר‪ .‬סכוו‪:‬סוכן ככנס ירסיס ‪6.‬מר כך‬
‫רו‬
‫כמ‬
‫טססתי‬
‫ור~מ ‪.‬סקנס ‪16‬מרת כך‪( :‬ו) פיכס יסנס נדך ‪"6‬ר מקיר‪ .‬מוכן משט סט ‪8‬וה(' ומס סג'רס‪"6 6‬ר‬
‫‪,‬ממיס‪( :‬ה' מעיר רנתי עם‪ .‬מונן נפקוס ‪6 00‬ות ("‪( :6‬פ‪"6 ,‬ר ח‪':‬נ‪ .6‬כוסס‪0 '6‬סי‪ 63‬נעק‪91‬‬
‫;ם‪( :‬קכיר תירק גן '"נסיס ממיקס בתו ‪6‬סס ‪3‬ח ע‪0‬ריס כגמרן כבי ס‪:‬סזרכימ‬
‫יקיד ע"‪6 6‬מר‬
‫ן‬
‫‪-‬נס ‪"6‬ר 'וחץ מסיו נסי‪'6‬ס קס‪:‬ס (נדו(‬‫(סס טיס סרנס‪ ,‬וע"ס נטרס"י‪:‬‬
‫(מדרש זומא‪)1‬נדו(ס (קמ'ן כד*סיסיי‬
‫כ‪(6‬מ‪:‬ס‬

‫ימר‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫יימא‬
‫‪52‬‬
‫כדרש כן‪3‬ילרע‬
‫[הןלגיהה כאלמנה* (א)כאימ(ה]ויא אלמנהנמייה שתיך יתנשא לאחר ולא אשת‪-‬‬
‫איש שתקה מנכסי בעלה‪ :‬רבתי בנוים‪ .‬עיר שנעשו רבנים לאדוניהם‪.‬‬
‫(יב) אמרו מעשה בגוי אחד ששבה שני הינוק‪1‬ת מארץ ישראל ודיורצין לפני סוסיוי‬
‫אמר אדד להברו דרך זה שאנו כהככיב בה‪ ,‬גמל אהד סומא באחת משניו כהלך בהן‬
‫ן ואהד של חומץן ושני בני אדם‬
‫תו דףא הליכתו‪ ,‬ליג)ושני פרקין שעליו אהד שליי‬
‫י ואחד ישראלי אמר להם רבן מנע אתוןידעין שהנכל כומא הוא‬
‫כה]כים אחריו‪ ,‬אחדנו‬
‫‪ ,‬אמרו לו ראה עשבים שבצד הדרך‪ ,‬מקום שהוא כנגד עינו הסומא לא"‬
‫באחת מעיניו‬
‫מע בהם‪ /‬ומקום שאכל עשבים הוא 'טמצר עיט הפהוהה שהיה רואה אותמ והיה אוכל‬
‫ן ואחד של חוכ‪.‬ץז אסרו לו‬
‫אותם‪[ .‬ופנין אתון ירעץ] שני פרקים עלעליו אהד שליי‬
‫ן נבלע‪ ,‬ומקום הה;מץ נרתח‪..‬‬
‫הבם באם הדרך כקום שטפוה נופלוה עליה (יד)היי‬
‫[תנין אתון יודעין] שני בני אדם מהלכים אחריו אחד גוי ואחר ישראל‪[ ,‬א"ל] הנר‬
‫הטיל סים באטצע הררךז וישראל סלק עצמו לצר הדרך והטיל פים‪ ,‬ורץ אחריהם‬
‫ומצא כרכריהם‪ ,‬הניע לפתחו של רוסי‪ ,‬אסר אהד לחברו כרית אם (סו) קפלופות‬
‫[שביהודה] שמבשלים בקדרה של כפר חנניא‪ ,‬כעס עליהן רבן אמר להם אלהיכם לא‬
‫דיה יכול לסבול אתכם‪ ,‬עד שהוא מ‪-‬לל אוה‪ ,-‬בא (מז‪ ,‬פלסנטר של סלך‪ ,‬אאל מאין‬
‫באת‪ ,‬א"ל מארץ יהירה באתי הי‪,‬ם‪,‬‬
‫אעשר מארץ יו‪,‬ו‪-‬ה היום כהלך ארבע מא"ע‬
‫פרסא‪ ,‬א"ל רוח נענבה למפעה ובאהי דיו]‪~ ,‬אס אין אתה כאמינין ראה קפןוטין של‬
‫ארץ יהודה שמבשלים כקדרה ועדיין לא טעמהי טהן כלום‪ ,‬נכנס רבן לתוך ביהה‬
‫עמדה אמו ושהטה לו טלה‪ ,‬ועשתה לבנה מיני תבשילין‪ ,‬ופתחה לו חבית עליוף‬
‫והיה רבן מיסב בסעורה שעשהה אסו‪ ,‬ואוהן התינוקות היו עומדין עליו‪ ,‬אמר אהד‬
‫ן זה כריח כצז‪ ,‬אסר לאמו כהמיבו‬
‫לחברו ראה ריח הבשר הוו כריח כלב‪ ,‬וריחיי‬
‫ן זה ומהפיבו של בשר זה‪ ,‬אמרה לו רחלה היהה אצלי ‪51‬דורי איתה ינתעברה‬
‫שליי‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫י שיניקות חלבן‬
‫ן‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫הרחלה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש‬
‫מ‬
‫מתה‬
‫סלדה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ובלבה שלנו הולי‪-,‬הו ונטתי את האיל עם הכלבה והיתה טניקתי עםנוריה עד שנתגדל‬
‫ימאכילו עשבים ושעורים‪ ,‬ער שבאת ושחטהי אותו לך ואתה אוכל אותה‪,‬‬
‫האיל‪,‬והיית‬
‫ו‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫פ‬
‫של‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫)‬
‫י‬
‫ר‬
‫(עכשיותאפ‬
‫ה‬
‫ז‬
‫אמרה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א‬
‫נ‬
‫ן סאוהו‬
‫טה‬
‫היי‬
‫ומהיכן‬
‫"‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ם‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ולפי שירעהי שאין בכל‬
‫הקבר שאביך‬
‫הכרמים חשוב ככוהו‪ ,‬לפיכך כלאהי לך חביה מאותו כרמ‪ ,‬וסתמת)‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ג‬
‫א‬
‫וטועמתי‬
‫ה עד ביאת בני‪ ,‬ועכשיו שראיתי‪ -,‬שטחתי שמחה 'נרולה‪,‬‬
‫אוהה‪ ,‬ואכרתי אין אני ריתח‬
‫ועמדהי ושמפתי אה האיל‪ ,‬ועשיתי לך מיני חבשיליז‪ ,‬ופתההי ‪4‬ך אה החבית‪ ,‬נוד‬
‫ביעתן התינוקות שההיא עסו יותר מכל הביזה שהביא‪ ,‬מפני שכל‪.‬‬
‫אכל ושהה ושט‬
‫" היה בודק ז‪:‬הרירץ והיה מוצא דבריהן אמה‪ ,‬לאחר ששמח ואכל‬
‫פה שהיו אוסרש‬
‫ושחה עיד ורקד‪ ,‬אכ)‪ -‬דהר יחברו ראה רגל‪.1 .‬כ‪,‬ד‪ ,‬אם‪ .‬זנובך עם רקד שהיה זרי‬

‫איכה‬

‫‪,4‬י‬

‫ל‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הערור; ו‪:‬עקוגים‬

‫ני(קוט סם ‪6‬וי‪1 ,.1"(:‬טי‪.‬ן נגמרתסנסדי'‬
‫;יא) כ‪(6‬מ‪:‬ס ו(‪:1:(" ,‬ס כפורס‪.‬‬
‫‪ ,‬מס נסנגון ‪706‬‬
‫מו‪"03‬ג' הינוקות‪,‬‬
‫(יב) ‪6‬מר‪ 1‬מעסי‪ :‬גנוי ‪6‬מו ססנק‬
‫ן נימעט סכ‪rn1Dt1 ,‬‬
‫‪,‬יסר‪ ,136‬מונף נס כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ק‬
‫מ‬
‫‪6‬יכי‪ h"r :‬ז"ס חד מ"היגס"‬
‫ח (ירו‪30‬יס ענז תגח‬
‫‪qStni‬‬

‫(‬

‫‪.5‬סן‬

‫סגין וס‪3‬נ‬
‫נסגנו; ‪6‬חר שלרם‬
‫רנתי‬
‫דמכהת‪ ,‬וחסוסר סס ‪6 :'"0‬קד מ‪ ?:‬עגך ססיכ‬
‫ר נאת‪ :‬מעציו ע"ס‪,‬ועיין סגסדרין ‪0‬ס‪)3.( :‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫סרק‪ ;,‬סע(ע ‪ 706‬י‪-‬‬
‫ן‬
‫ן ‪ ?r'h.‬מ‪ :‬חומן‪ /‬נלקיט פס‪.‬סגי סרקיס י‪ 0‬עלו ‪ 706‬ס('ין ולחד ס( חוומ‪0‬ז"‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מ‬
‫‪6‬חזעיץ ומחד ‪ 30‬שמן‪ .‬וננטרלסגכירין כ"א "גידפת" נס מונף‬
‫‪(:‬‬
‫ע"ש סגי‬
‫‪6 00‬ת‪,‬‬
‫סמן נמ‪9‬סומחי ‪ 50‬תומן‪; :‬יי)סיין גנ(ט ומקוס ‪:‬מומן נרתח ג(כ;ל‪7‬ורטסו‪".‬יג‬
‫י‪-‬סית‪6‬‬
‫ס רנתי ססגון מט‬
‫דממרמ ססינפ יגסיס‪" 6‬שם‪ ,‬מן כטסותסגספי נורך מן;'ין מסתסנ‬
‫ושט‪ ,‬ומן טומן ‪6‬יגו ‪33‬לע‬
‫סקרן‪ ,‬ינגטר‪ 6‬כגסדריו‬
‫ט"נ ‪ 50‬יע מטפטף וכקט‪,‬‬
‫‪ Sal ,‬סמן‬
‫‪: /DDln 636‬יי‬
‫‪:.‬‬
‫ס'‬
‫ט‬
‫סיט‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫רן'י‬
‫ן ערוך סלך ?‪( :D)D‬מא פ(מגסר ס(‬
‫יכמסין סיב (סס ר‪6‬ם סגפן‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫חף‪( :‬פו)קס(‬
‫נ‬
‫ך‬
‫(‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫טמנך‪ ,‬ינ'!‪9‬פ "יכס ‪:‬ס נבן; ‪O'DIPT‬מטסט~‬
‫ממרס ע(‬
‫כין עתן ס‪3:.‬ס סרך ס‪,‬מגחר‬

‫נוח סי‬

‫‪.‬‬

‫סס‬
‫‪,‬רי‬
‫ש"גימא)‬

‫כתגי‬

‫פ(מ‪:‬כי‬

‫‪.‬נטעי‬

‫ויטא‬
‫כז‬
‫מדרש כמגילדת‬
‫מתעברה היכנו‪ ,‬כית עא‪2‬מ; אוחו האיש את הדברים האלה‪ ,‬נטל את הס‪14‬ף בידו‬
‫י דתינוקות‪ ,‬אמת אמרו לי‪ ,‬ספני‬
‫אצל אסו ואם‪ -‬לה כל הדברים 'שאסרול‬
‫י בן מ' אני‪ ,‬הריני הורגך‪ ,‬אמרה‬
‫שכבר בדקתי אה דבריהסן' ואם אין אח חומרתל‬
‫י אומרה לך האמת‪ ,‬פעם אחת הביא אביך וסר והיה רקד וודה‬
‫יבנ אל‬
‫יאנ‬
‫ל‬
‫גיי‬
‫ירב‪,‬יתלה‬
‫האביךטוליד‪,‬כיון שראיתיהו נבעלהי לו ונתעברתי ממנווילדהי אותךן‬
‫ארה‬
‫קלו ע‬
‫י שהבאתי שרש לאביך‪ ,‬כיון ששמע אוהו מעשה שעשהה‪ ,‬אמר הבארי‬
‫ולאיפהקיצית‬
‫לי כו שמוציא את'גנותי לבין הבריוה‪ ,‬צוה להם ואכר להם צאו כעלי לשלום‪ ,‬איני‬
‫כדאי עישמשהי כמותכם‪ /‬נהן לרום כלכניני מאבל וצדה לדרך דהה אותם עדגיצים‬
‫מעליו‪ /‬וחזר לביתה וכך נהקררה רנהו עליו‪:‬‬
‫~הן(יו) שררתן במדינוה‪ .‬וקר שמבעה '‪ hyl‬כסיף העולם וער סופו‪ :‬דוהה למס‪.‬‬
‫(יה) אמר רבי חוניא וראי עיר שכל עכאז הזקים יגבורים נשבר לבם‬
‫ספני אומות העולם‪ ,‬ספמ שאין לשק למס אלא לשון שבירה‪ ,‬שנאמר וימס לבב העם‬
‫תהי למים (ההושע ו' הן)‪ :‬ד'א היתה לכס‪ .‬א"ר 'חנן עיר שבל אומות הישלם איו‬
‫מעלין לה מס‪ ,‬תהא רפא נותנה מס לאחרים‪ ,‬א"ל‪.‬ריש לקיש אם במם הנתווך מרבע‬
‫(יח*) הרי הירנין ומטופולין ממנו על עץ‪ ,‬ומה ת"ל הזתה למס‪( ,‬יט) א"א כיון שרואים‬
‫את הדומה (כ) היו מכשכשין ינופלין; שאין ~‪ .DD‬אלא פשפש‪ ,‬שנאמר וחם הבטש‬
‫‪,‬נכס שמיק פ"‪ 1‬כ"א)‪:‬‬
‫(כא)ננכה הבכה ביייה‪[. .‬א"י חנינא] )אמי דקכ"ה בכדיםובגלית יכניה‬
‫הזרו‪ ,‬וחזרו בגלות חזקיהו‪ ,‬למה נשתנה בוכה בלילה מהבוכה ביום‪.‬‬
‫(כב) שהבוכה בלילה כותלי הבית ומלי הרקיע נושאים עמו קינה‪ ,‬אבל הבוכה ביום‬
‫אין כוהלי הביה ומזלי דוקיע בוכים עמו‪( :‬כנ) מעשה באלם ה אחת שהיהה בשכונתו‬
‫*‪2‬ל רבןגמליאל ומתושני בניה‪ ,‬והיתה בוכה כל שבע שני]‪,‬יהיהני"ג]יושבוביכה עמה‬
‫עד שירעו התלמידים ופנוה משם‪ :‬אין לה מנחם‬
‫בל הלכיכללה‪,‬אוהעבדיה‪,‬שנשארלוו ריסי עיני"‬
‫השקר שהתנבאו להם לישראל ולא הניהום לחזור‪:‬‬
‫נביגי‬
‫ל רעיה בנדו בה‪ .‬זה מכאי וגבריאלשדיו טלסדימ עליה זכות‪ ,‬אפר זהם‬
‫נז] (כד)פנ‬
‫הקב"ה מי חביב עליכם‪( .‬כה) אמרו לו [ישראל‪ ,‬יאחר ישראן] מיחביב‬
‫עליכמן אכרו לו] בית הטקדש‪ ,‬אבר להם נשבע אני בשמי הגדול שתהם בעצמכם‬
‫ר נטלו מיכאל וגבריאל שנילפידי אש והציתו אש בהיכל ה'‪,‬‬
‫מציהים בי את האור‪/‬כי‬
‫ה המקדש קירא ק'נה על עצ‪.‬ו שנאמר ממרום שלה אש בעצמותי וררנה (איכה‬
‫‪,‬די‬
‫א' י"ג)‪ ,‬וכתיב מניד מראשית אחייה (ישעיה כף‪ :‬ו')‪( .‬כו) [כשבא אוהו רשע עם‬
‫המלכים לירושלים דטו ללכדו בזרן מועפ‪ ,‬והקב"ה היה מחזק את אנבא ירושלים‬
‫י‬
‫ע‬
‫(בשנה השלישית אולייחזרו בתשובה‪ ,‬והיו גבירית בירושלים עדאין חקר‪ /‬והיו נלחכים‬

‫איכה‬

‫ו*‬

‫ייא‬

‫ווי‬

‫הערות ותיקנים‬

‫פ‪5‬מ‪:‬סך ‪30‬מתך ‪ ("5‬ס(מגסל ט‪ 5‬טוך‪( :‬יון ‪:‬רח' נטל'גומ גמר סטכעס ץ‪65‬‬
‫ממט‪ .‬עמ‪5‬וגךעןנ‪('.‬קגייט(קומעסכ‪6‬רייחס‪5‬ו"רי‬
‫(יח) ‪"6‬ר חומי‪, .6‬כקוס ‪"6‬ר (חומ‪( :6‬יות')סרי סורנץ ומסוסכן‬
‫גת‬

‫;‬

‫יתכן ממט ע( מען‪, :‬יכו) ‪ 6(6‬גריסין ‪6‬ת סוומס‪ .‬ניקנס ‪ 656‬כען ארפוס בממס‪( :‬כ) סיו‬
‫ן חס ‪6 otDn‬ץ ‪5‬מס‪3.61 .CDTD ,56‬י ג"‪ 5‬מחפ‪0‬רץ וכן‬
‫מכסכ‪0‬ץ עוסקן‪ ,‬נ'‪1‬שס מוו ‪ i'~cctn‬ודפי‬
‫‪6‬ץ (מס ‪( 6(6‬סק ספרוהינוס ונמס ‪1‬ס‪:‬ר‪,‬ומי‪ :‬כמג'(ת‪ 6‬נכח מסכתותייסע ס"ן ‪1‬הס מסמם יכמסכגן‬
‫ססרמס הרחה כנע סיס סכר וסבך‪( :‬כא) בכס ח‪3‬כס גי(ס‪ .‬מ‪ 631‬ומקוט ‪16 oa‬ת ("ס‪:‬‬
‫יכב) כגכו;כ ‪(3‬י‪ ?1‬כותקי מכית ומ(' סרק'ע ‪ :thrl:‬ט‪4‬ו גסס‪ .‬ע"ן סגסדר'; ס‪-‬נ סכ‪ 5‬סכיכם‬
‫היגס כענים ‪1‬מ‪(,‬וס ‪3‬וכיס עמו‪( :‬נ‪:‬נ) מטסם נ‪36‬מ‪:‬ס ינקוט מס‪ ,‬וסל גסנגעק‬
‫"ח‬
‫‪6‬‬
‫יר כגמרך סס‪,‬וכן‬
‫נלקוט סס‬
‫סו‪6‬נג'וסן ‪6‬הר נמורסריכס רנתי ‪3‬ס' נ‪(4‬ס‪( :‬כד) כ‪ 5‬רסיס נגיז כס ‪1‬ס ‪.Shrtn‬‬
‫יקמרו ‪ %‬עד‬
‫נ‬
‫ון‬
‫‪6‬י‪"( :‬ט‪( :‬כה) ‪::6‬רו (ו *‪ Sb~c‬גו'‪ .‬סוססק' ‪:‬סו‪ 6‬כ'‪5‬ק‪,‬ס סס וססמיט סמעחיקממ‬
‫י‪':‬ר‪( :% 1‬כו) גטכ‪16 6‬מו רסע כון טל מטר‪15‬כרסיקנ"ס ‪'5‬ר(;'ס (ךוסגנך ע‪ 5‬יסר‪ .56‬סוספה' גסו ‪eloa‬‬‫כלקוס‬
‫(מדרש זוטא)‬

‫כעי‬

‫‪.‬‬

‫כמגילות איכה ייפא‬

‫מדרש‬
‫‪64‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫)‬
‫ז‬
‫כ‬
‫(‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ומפילים בהם חללים‬
‫עם‬
‫שםילי אחד ושסי אביקא בד‬
‫נבהיי‪ ,‬כשהיו אנשי ה‪-‬י? מקצעים באבנים גרולוה להפ החומה‪ ,‬היה מקבלם ביד‪:‬‬
‫ומשליכן על בני דנהיל והורג מהם הרבה‪ ,‬עד שהההל לקבל האבמם ברגלו והיה‬
‫מחתרן לחילן וגרם העון ובאת הרוח והפילהו מן הועמה ונבקע ומת‪ ,‬באוהב שעה‬
‫נבקעה ירושלים ונכנסו הכשדים‪ ,‬מה עעןה חנמאל רור ירמיהו‪ ,‬השפיע סלגכי השרזה‬
‫בשם והורידם כזוינש בכליזיי‬
‫ן על האומוה‪ ,‬כיון שראו מכשרים כןז נדהי ספ‪.‬י איתתן‪/‬‬
‫עד ששינה להם הקב"ה את שמותם‪ ,‬והעלם לרקיע ובקש חנמאל להורידן ולא יכול‪,‬‬
‫לפי שעאנה הקב"ה ‪*.‬טסיהם‪ ,‬מה עשה השביע את שר השלם בשם‪ ,‬והגביה את‬
‫ירושלים ותלאהבאוירו‪,‬גו;עד שבעפ(בו) נבה] הקב‪,‬יה מן השטום ונפלה‪ ,‬הדא הוא יכתיב‬
‫וכתיב גה דרך ה' לבתולה ונף‬
‫(איכה בן‬
‫השליך משנים ארץ‬
‫(שם א' ‪t(YD‬‬
‫ונכנסו כולס לירושלים ונב‪:..‬עו הרלטת‪ ,‬הדא הוא דכהיב היה ה' כאויב בלע יע‪-4‬אל‬
‫וגו' ושם ב' ה')‪. ,‬הכנמו להיכל ובקיטו לשרפו‪( ,‬כח) עד שקרא הקריין לגבריאל‬
‫ומיכאל ואסר להם פי חביב עליכם וכו'‪ ,‬אם‪ -‬לו הקב"ה לירמיהו ?ך והנבא על‬
‫ישראל והיה משיב לפני הקב"ה לא ירע‬
‫ת‪,‬י עדדבר כי‬
‫שאנשנער אנכי ('רמיה אן ו'א לפי‬
‫שאינו רוצה לההננאווז עליהם נבואה קערת‬
‫לו במרם אצרך בבטן‪,‬ידעתיך‬
‫ובמרם הצא מרחב הקדשהיך נביא לנוים נחתיך (שם א' הן)‪ ,‬סיד קיבל עליו נבואה‬
‫והיה סבור ירמיהשאיני ארא אל הגוים‪ ,‬כיון שקיבל עליו ירמיה סיד אסר לו הקבץ‪:‬‬
‫י נטלו ירמיה שנאסר ואקח את הכוס‬
‫קח את כוםודין החמה ונו' (נטם כ"המ"ו)‪ .‬מי‬
‫סיר ה' (שם שםי"ז)‪ ,‬והיה סבור‪' ,‬כאינו משקה אלא הגוים‪ ,‬וכך אפר לו הקב"ה צא‬
‫ולפד מררך ארץ‪ ,‬כלום משקים אלא לכו שכסב בראש‪ ,‬ראה סי מסב בראש כל‬
‫סדינכם והשקה תהלה ירוש~ים שהיא מסבה בראש כל הפדינות‪ ,‬משל לטה הדבר‬
‫רוטה‪ ,‬לסופ‪ ,‬שנכנסה לעזרה לשתות מי סוטה‪ ,‬בא כהן להשקיתה‪ ,‬ויעה מסתכל‬
‫והיא אמה מיר נתבייש וחור לאחוריו‪ ,‬והיה צועק ובוכה על אמו‪ ,‬כךירמיה כשאמר‬
‫לו הקב"ה השקק את ירושלים‪ .‬היה צועק ובוכה‪ ,‬אכר לפניו רבונו של עילם לא כך‬
‫באומה עולה פתהני ה'‬
‫אמרה לו נביא לנו‪.‬ם נהתיך (שם אן ה')‪ ,‬עכשיו החלת נבואתי‬
‫ואפח חוקקני והוכל ‪ DWJ‬כן ז‪ /,‬אטר לו הקב"ה כבר קבלת ואי אתה יכול להחוירן‪,‬‬
‫מיד נפלו מידו ושתת שתו כלו‪ ,‬ד"א עוד אלא שמצצה את הרמיה‪ ,‬שנאמר ושתיה‬
‫שתה ומצית ואת הרשיה הגרמי (יחזקאל כ"ג ע"ר)‪ .‬וכיון שראה ירמיה שנתהם גזר‬
‫רינה של ירושלים‪ ,‬מיר היה צועק ונפל קינה איכה ישבה בדדן באותה שעה אמר ‪:‬ו‬
‫הקב"ה טה אתה שטדי פד פתח אסר כה אפר ה' התבוננו וקראו למקוננות והבאנה‬
‫ונו' ותמררנה והשאנה עלינו נהי והרדנה עינינו דמעה (ירמיה ט' ם"ז יחו)‪ ,‬לומר לך‬
‫כל זמן שיש‪-‬אל שרוים בצער אף הקב"ה שרוי ?מהם בצעי' שנאזר בכל צרהם לו צ‪-‬‬

‫א"‪,‬‬

‫הערות ותקונים‬

‫כ‪/.‬‬

‫ססס"ר מכגטר סוס נמש‬
‫מלקוס מס וחסר ע"י‪( :‬כו)וס"ס סס גשר ‪6‬מד וסמו ‪6‬ניק‪ 6‬גן ננתר'‬
‫ן ‪6‬יה‪_5‬סס‪ :‬כגון ‪6‬ניקס גן ננ"תסכין סוף קמר מס סיתם‬
‫נססיקה‪ 6‬רנתי ססק‪ 6‬גממו גסגגון ‪6‬חר‪,‬יכ‬
‫נסע‪6‬ונר‪.‬ת‬
‫‪ .‬סל ‪6‬גיקסגן נעתכסניו סכון‪5‬יס למקיף ‪6‬ת ירוסליס טלס לראפ סחיטת‪ ,‬וכפיו מסלחים ‪6‬ת‬
‫ריסס‪6‬יתס נ‪6‬ס רסס ‪6‬ל סחומקמירסיס מתמרמרובטפ ‪6‬וס‪ :‬נרגלו‪-‬‬
‫ן פסיס‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫יי‬
‫ומתירס ‪ .G~'SP‬מס טסוסתסנ‬
‫סי‬
‫ני‬
‫ס‪ ,‬סיו וכלפיס ‪ onlh‬לס‪:‬ימ‪ ,‬כדי ס(‪ 6‬תכס ‪6‬ת מפסס‪6 ,‬ל‪ 6‬הג'ט (סני‬
‫‪6 /cnino‬גיקס סיססביר ססי‪ 6‬כ‪6‬ס אסוקס‪ ,‬נתמרמרי‪61‬ת לוהוהסטלייםנרנלוי ווסלגיןסחימיס‪ ,‬סטיו‬
‫סת' פימתןרוסיים ‪%‬לס‪:‬יס מע‪ ,‬כיון סרטו ‪'r)h‬יריסליס סיסנ פניקס (תסחרו‪"6 ,‬ל פניקס ‪6‬ל הירקו‬
‫(ר‪6‬ס שחומס וסו* ‪1‬סס‬
‫וס‪61‬ניכל‪,‬‬
‫סוגדך ‪ % th'c‬סדקתי כלוס‪ ,‬וכס סוהסיסלו סרולולים‬
‫סמסס‪ .‬יסרס מיסר"ס‪.6‬ססלים נתערס ל"ת סטיר סל‬
‫‪6‬יגס ונסג מקור וררותסגעיפ ‪:‬ס‬
‫קו‬
‫אטלסממגי‪ ,‬ונוסר חר‪6‬ס ממקור סו‪ 6‬כפיכס סלס‪:‬עוסיילס‬
‫ריכלרגוזי סילקוסיונטיס ‪ .ocn‬גס סטיר‬
‫ק‪5‬פ‬
‫רר"כ כסקר נהמו סטרס ס"ס ;לכרסי סס כ"י לסרפר"ל ‪:‬פלס‬
‫סס‬
‫טס סכתנהי‬
‫יי‬
‫עטיויכןולל ‪6‬י~ס מסקונתסס‬
‫קי‪:‬מ‪ rnc ,5‬נס סססור מן פניקס נן נגייס ‪ bin:o‬נססיק‪ 6:‬רנתי‪6 .‬עפ‬
‫קס‬
‫סי‬
‫רסיס‬
‫לד‪36‬יןנססי ‪'6‬ןסלי‪ -‬נטת ת"' ג' ס‪3‬הת'‪6 1‬ו תיכף (ח‪,‬רס‪( :‬כת) עו סקרך כקג"ס (ננרי‪ 36‬ונויכ‪36‬‬

‫יי‪6‬‬

‫יוסי‬

‫נ‪3‬זררש זופא)‬

‫יסיך‬

‫‪6‬יי‬

‫והמר‬

‫מגילת איכה‬

‫כח‬

‫מדרש‬
‫לשע‪.‬ה ס"‪ 3‬ט')‪ ,‬באחזה שעה קרא אבל על כל סעעיה בראשית‪ ,‬שנאפר אלביש שמים‬
‫קדרות ושק אשים כסותם (שם גענ')‪ ,‬וכחיב ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא‬
‫לבכי ולמספר ולקרחה (שם כ"ב‬
‫אכר ירמיה לפני הקב"ה מי פותת על ישראל‬
‫קשיונדהר אתה או כלאבי השרוגז אמי הקב"ה אני פותח תחלה‪ ,‬מיד פתח הקב"ה אהלי‬
‫וכל מיתרי נתקי בני יצאוני ואינם אין נומה עוד אהלי ומקיםיריעותי (ירמיה‬
‫י' כ')‪ ,‬ומלאזכיי)‪ mwn ,‬עונין אחריו הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום כריבכיין‬
‫(ישעיה ל"ג‬
‫באותה שעה נכנס מלאכי השרת לנהמו‪ ,‬ולא רצה לקבל הנחומין‪,‬‬
‫הדא וזא דכהיב על כן"אמרתי שעו מני אגרר בבני אל תאיצו לנחמני על שור בת‬
‫עמי (שם כ"ב ד')‪( :‬כם) אכר רבי יה‪,‬שע בר חנניא כיום שחרב בטס המקדש‬
‫יתרבה ירושלם אין שכחה לפני הקב"ה עד שיבנה את ירושלים ויחוור את ישראל‬
‫לתוככן שנאמר ונעתי בירושלם וששהי בעמי ולא ישמע בה שד קיל בכ* וקול זעקה‬
‫(ישניה ס"ה י"מ) אמן וכןיהי רצין‪:‬‬
‫[ח] (ל)‪3‬לרזה יהידה מעיני‬
‫עבודה ' [אמר כבי איער] משל למל שכעם‬
‫על בנו‪ ,‬ומסרו ביר עברה והיה העבד כזר;זע מן בן הפלך‪ ,‬עד שכפת‬
‫דגללךידיו לאחוריו‪ ,‬אף כך אכר הקב"ה לנבוכרנצר עלה לירושלמי והיה כזעירא עד‬
‫שכפת יד מיכאל‪ ,‬שנאמר הע‪:‬יב אחור ימינ‬
‫ו מפני אויב (איכה ב' גן)‪ .‬אכר הקב"ה‬
‫לישראל כשבראהי את עולמי לא היה לפני לא עמילה ולאיגיעה‪ ,‬שנאמר הלאידעת‬
‫ף ‪%‬אייגע אין חקר להבונהר‬
‫אם לא שמעת אלדד עולם הן בורא קצות הארץ לאייע‬
‫(‪.‬שעיה מ' כ"ח)‪% ,‬מעשיכם הרעים היה לי עמילה ויגיעה כדי שיעלועליכם מדכים‪,‬‬
‫שנאמר אך העבדתני בחמאהיך וצגעהני ב;ונווזיך (שם מ"ט כזד)‪:‬‬

‫וטא‬

‫י"ב"‬

‫יטייב‬

‫ופ] (לא)אערך מעשה באדם אחד ודואג בן יוכף שמו והיהה אכו וחם אכו ואחות‬
‫ואחות אב‪.‬ו מוררות את בנו במפחים ונותנות משקלו זהבןכיע‬
‫‪~YW‬‬
‫ב‬
‫נבוכדגצר על ירושלים היתה אמו וקרובותיו אוכלים חותו אברים אברים‪ ,‬ועליו מקו‬
‫ירמיה אם תאכלנה נשים פרים עוללי בנפוחים (איבה ב' כ')‪ .‬אם יהרג במקדש ה'‬
‫כהן ונביא (שם ‪2,‬ם) זה זכריה בן יהריע‪( .‬דב) [אמרוביים שהרגו אח זכריה בן‬
‫יהוידע] עברו שבע עב‪.‬רוהן הרגו כהן ונביא‪ ,‬וחללו שבת ויום הכפורים ועבדו ע"ז‬
‫ומסאו את הטקרש ובמלו אה דו;מיר‪:‬‬
‫מ] (לב)אמרך מעשה באיש אחר זעמיה לו ארבעה בנים‪ ,‬אסר לאשתו יש לנו‬
‫כלום בביהר אמרה לו יש לנו כף כלא קמח‪ ,‬אמר לה בשלי אוהו‬
‫ונאכל אותה ובשלתו בקררה נתזה הפה מן הקדרהז בא בנו הגדול לגרעי איהו‬
‫המפה‪ ,‬דחפו יאמר לו אל תנוול א; אחיךן וטא הספיקו לאכול עד שבאו כשדים‬
‫לטלחמה עליהם ועובו אדהם והרגו את כולם‪ ,‬הלך אייהם ומצא את כל אחר ואחד‬

‫הערות ותקובים‬
‫‪61‬מרעי מלנעיכס כו‪ /‬מס(‪:6‬מ‪ olto.~61‬וכסיחותסימר סוס (‪6‬וחי‬
‫) נמ‪ 61‬סמ‪6‬מרמי חמג סחכם‬
‫ונענור‪ cr‬סמעת'קגסנ'(קוס סס וס‪'5‬נ וכו'‪ :‬נכפ) ‪"6‬ר שוסע נרמכניף מיוססהרנ ניס"מ‪ .‬נינר‪,‬ע‬
‫פס סללכם ‪rctat‬נן (ז'‪( -‬ל) ג(הסי‪:‬וזס ‪"4‬ר פעור מס((מנך‪.‬מ‪,‬נ‪ 5‬נקשט סס ‪5‬ות מ"‪4 5‬הר‬
‫~‪( htJo‬ו‪6‬מרל‬
‫יפיכס רנתי ‪'6‬נ'סניך ‪6‬מ"כ סמ‪6‬מר ‪:‬וט כגורע ממרר‪5 :‬יכ‪:‬ויטף (סטנו‪ ,‬וסמ(ומ "‪"6‬ר‬
‫ומ‬
‫‪ "1rp5h‬סוססה' כמו ססו‪ DWS13 6‬סס‪,‬וגיסנ‪(.‬ק‪.‬ט ריכס ‪6‬ותג'‪( :‬לא) קמרו מעסתגרי‬
‫ס ‪6‬מד‪ .‬נו‪1‬נ‪6‬‬
‫‪6‬י‪,‬ס מ‪6‬מריס ממדרס ‪6‬יכס רנתי מהמי( כח"כ נמ‪5‬מר וס ממדרס היגס‬
‫נעקוט סס ‪,5‬ת מיג ‪8‬הר‬
‫"י ס"‪ 6‬פסוק ע‪63‬נס ‪:6‬י נוכיס נס טףס"נ ס‪ 6,‬נכג‪:‬ון ‪5‬הר‪ ,‬נס‬
‫‪ hg'r‬ס(ס‪:‬י‪:‬ו‪ ,‬ונמךרס ‪O)'h‬‬
‫'ת‬
‫ננ‬
‫סר‬
‫ס‬
‫נ'וס מסרגו ‪6‬ת וגריס נן'סו'לענגעמנררי‬
‫לסרט‪:‬‬
‫ו‬
‫יו‪"( 61‬מ ט"ו סו‪ 5‬נלסון ‪6‬רו‬
‫י‬
‫ממס‪.‬סוכגי‬
‫מנע ענ'רוח‪,‬‬
‫מה‬
‫כ"‬
‫יס ‪'63‬כס רנת' ס‬
‫יפכוק מהע‪6‬ח ומס כנירס‪ 6‬סנע עלריט‬
‫סנ‬
‫מכניתקעסס‬
‫ו"סיום‪ ,‬סמנו גסן‪ ,‬ונכס‪,‬וח"ן‪ ,‬וסטו דם נקי‪ ,‬וח(‪6 13‬ח כסס‪ thnDI ,‬סע‪,‬רס‪ ,‬ומגת‬
‫ענרו יסר‪ 36‬בסהו‬

‫יר‬

‫‪3‬לב‪.‬‬

‫ויו"כ טס‪ ,‬ר"( מסיס'ו"כ נמנח וזס (הסג("‬
‫יא‪( -‬לג) קמרו מהסס ‪63‬יס ‪5‬חדסחיו (‪1‬י' ‪.‬‬
‫זוטא‪,‬‬
‫למדרש‬

‫נג'ס מו‪63‬‬

‫גי(קיע‬

‫כמנילנם איכה‬

‫ישא‬

‫טררש‬
‫‪5‬‬
‫של בנו ה‬
‫במעטה נטל‬
‫אקגדול ו ניחה בתוך עינה אמי לו אצבעך שלא הנחתי‬
‫אצבעי לנריף המפה היא הטיל את עיני‪:‬‬
‫[יא](לד)‪14‬כמרך מעשיה באשר איה שהיה לה שלשה בנים‪ ,‬והלכו שני בניה למלחמה‪,‬‬
‫נטלה אה בנה שהיא סניקה ובשלתו בקררה‪ ,‬כשהם אוכלים‬
‫רי‬
‫ב‬
‫יע‬
‫י חלליריב מהלליהכר‬
‫י(דאייכאהחדי'הם‪ ,‬עסווהלינתנהונפילרוושולמםתו‪,‬צועועקזהיהוםאוממקורנתןיארלמלייהו טוביםהי‬
‫י כי הינהי כאומד* קיץ כעללוה‬
‫ל‬
‫"גול כאכול (מיכה ו' א')‪ ,‬אסרה קוצר מניח ספיחים והבוצר סניה עולריק‬
‫'ש‬
‫בציר איןטא‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫ר‬
‫צ‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫נ‬
‫הטבח‪:‬‬
‫א‬
‫אבל זבי ל‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ך‬
‫‪.‬‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ר‬
‫כ‬
‫נטמרתי‬
‫וכנרי‬

‫ביי‬

‫י בייישלים והיו יפיפיות ביותר‪ ,‬חפשים כשיים‬
‫ניב](לה)אמרו שתי נשים הי‬

‫יהלכו אצלם מאה וחמשים איש‪ /‬עד שמחו מהור הבעילי‪ ,‬והיו‬
‫צועקות ואומרוה איה רחטיך ו;' שבראה בהם עולמך‪ ,‬וכשכהו היה ירמיהי מקינן‬
‫י יהודה (איכה‬
‫י הבשדת ב‪.‬עלים את‬
‫עמהםלותנשיעםדבזישוהןלךענודםבהוהלבועתילבהעי‬
‫שנאסר‪%‬י"א)‪,‬חסי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ג‬
‫הבהו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫(‬
‫ן‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י'ג‬
‫אל הקרא נוגות אלא מן גה‪ ,‬גת דרך הן לבהולת בה יהודה (שם ש] מ‪ )9‬אל‬
‫תקרא לבהולת אלא לבעולת‪:‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ב‬
‫מג](לו)אמרך מעשה בשבעים בתולות שנשבי‪ ,‬והושי‬
‫ולהיטיבן‬
‫יחוורן דבקולחע אומניות לזו בואו ונקדש שכ‪ .‬שלהקב"ה‪.‬‬
‫כקובות‪,‬‬
‫ם יטבעו עצכ'ם בים‪:‬‬
‫אל יחללונו נוים ערלים‪,‬העימה עשן ע‪ 17‬לננ הכפ‪.‬נה ונפלו לי‬

‫י‬

‫ניד](לו)כתיבנחמינתרי עמי (ישעיהמ‪:‬א;)י(יה)ימ‬
‫ק שני פעכים' כבי אימר‬
‫זפי שבל מכוה שיהן כפולקע שכן 'רטיה היה אוכר שבר על שבר‬
‫י יוררה מים (שם‬
‫נקרא (ירמיה ד' ב')‪ .‬בכו תבכה בוילה (איכה א' ב'ג עיני עינ‬

‫שם מ"ז)‪ ,‬חטא המאה יישל‬
‫ם ;שם שם ה'ג וכל כך למח‪ ,‬לפי שחטאו בנפלים‪,‬‬
‫שנאבר כי עותים רעוה ;ביץ עמי (ירניה ב' חג)‪ ,‬וכיק ש"מאו בכפלים לקו בכפלים‪,‬‬
‫שכאטרכי לקחה כיד ה' כפלים בכל ח‪:‬אהיה (ישעיה מ' ב') ולפי שמכרעיה כפולהע'‬
‫נחבוקיה כפולוה‪ ,‬שנאסר נהכו נחסו ע‪ Qw) %‬פן‬
‫עורי עורי (שם נ"ב א'‪,:‬‬
‫בך‬
‫"‬
‫'‬
‫א‬
‫קוצי אורי כי בא אירר (שם ס' ס"א)ו התעוררי התעוטרי (שם נ"א הז)‪ ,‬אנכי אנכי‬
‫הוא מנהרכם (שם שם י"ב)‪ ,‬אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך (שם מ"ג כ"ה)‪ ,‬שוש אשיש‬
‫בה' ('בם ס"א ו'‪ ,1‬עולו סולו (‪2.‬ם מ"ב י')‪ ,‬וכן לכן בארצכם ס‪.‬טנה יירשו (שם סיאו')‪,‬‬
‫אדרו לו הכל אהה נותן בכפלים‪ ,‬כי סכת אויב ה‪:‬יהיך (ירניה ל"א י"ד)‪[ ,‬אבר להם‬
‫אל תאמרו כן‪ ,‬אלא כי פכה איוב הניהיך]‪ ,‬בה עשיהי לאיוב ~יוכף הן את כל אשר‬
‫ב לעשנה (עיוב מ"ב ין)‪ /‬אסר להם הקבאב טה לאיוב הוכפקי‪ ,‬לבני על אחה‬
‫ל‪.‬יו‬
‫כמה וכמה‪ /‬לכן בארצכם משנה יירשו (ישעיה ס"אז‪:).‬‬
‫[סו](ים) דבר אחרנהמי (חנו ;בי רבי איטר אין דבר שירושכם מהרעמה לפני‬
‫הקב"ה ונאינה מתפייסת עליה אינה ישבה בדד (איכה אן א‪)/‬‬
‫אכר לה אני משרה אשך יחידה לבניך‪ ,‬שנאטר וישבוז ישראל כטה בדד (דברים‬
‫ל"ג כ"ח)‪ :‬בכה הבכה בלילה (איכה א' ב')‪ ,‬כנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה מרמיה‬
‫‪ :‬גלתה יהורה מעיני ;איכה א' ג')‪ ,‬ונפוצית יהודה יקבץ נארנע כבפות הארץ‬
‫ל"אמ"‪).‬‬
‫הערות והקונים‬

‫מעמס ‪ .rnh r:hi‬טכ‪: DlpltJ 6‬ס ‪5‬ות מ"ט‪( :‬לה) טרו סעי ‪::‬ים‬
‫ני(קיס‬
‫מסיס‪,.6‬ת(;‪.‬מנ"ממ‪:3‬י((קולסד)‪:‬קסמ‬
‫יות ג'‪; :‬לו) המרו מעסם ‪3:3‬עיס ‪3‬קו(‪.‬ח סגתו‪ .‬מתח ‪3‬י‪5‬קיס ‪,6 ?:‬ת‬
‫סיג נירוס(‬
‫י‪5‬‬
‫‪:‬ת'‪ 3‬גשו גהגזו עמ'‪3'3 bilo .‬קוט סס ‪(6‬ה נ"נ‪( :‬לה) ‪5‬מססגי מעמיס‪ .‬ככסיקה‪ 5‬ררתי‬
‫ג"‪:6‬‬
‫ר"‪( 6‬התו נחמו ‪5‬מט ס;' סטמ‪.‬ס ‪ 656‬תסנין ‪3‬כס תכנס ‪6‬מר סק‪"3‬ס טכסיו ‪6‬ג* מגתם‬
‫ו‬
‫ס‪5‬יתסכקס ס‪:‬גה‬
‫נ'‪5‬ק'ס סט ‪6‬ות ג"ג‪( :‬מ) ‪ 6"7‬נחמו גממ'‬
‫מיסטמיס נהמו גמעו סמי‪( :‬לס) נחמו‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫"‬
‫‪7‬‬
‫עמי‬
‫(מדרש ;ובא)‬

‫‪,‬לי)‬

‫(מדרש‬

‫ממלה איכה‬

‫יימא‬

‫כם‬

‫‪(.‬ושעיהי"א י"ב)‪ :‬דרכי צ'ו; אבלות (איכה א‪ /‬ד'‪,:‬‬
‫וכן ושמו להם ראש אחר‬
‫ונריה לראש (איכה אן ה')‪ ,‬ונחנך ה' לראש (דברים כ"ח‬
‫ועלו מן הארץ יהרתם ‪-‬ב' ‪.‬ב‪ :)/‬ויצא סן בתציין כל י"ג"‬
‫הדרה (איכה א' ה)‪ ,‬זה הדור‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫'‬
‫ז‬
‫'‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫(‬
‫בלבישו (ישעיה פ"נ א')‪ :‬זכרה ירושלים יכו עניה ומרודיה‬
‫להם‬
‫ק"ו ס"ה)‪ :‬חטא הסאה ירושלם (איכה אן‬
‫(בייתי וינחם כרוב חסריו (תהלים‬
‫'‬
‫א‬
‫'‬
‫נ‬
‫)‬
‫"‬
‫'‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫יבוקש את עון ישראל ואיננו (יר‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫טומאתה‬
‫כ‬
‫(איזה ט'ג וזרקתי‬
‫ץ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫"‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ק‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫(ויקרא‬
‫עליכם מים טהורים וטהרהם (יחזקאל‬
‫זן)'‬
‫וכן‬
‫חץ פרש צר על כל מחמדיה (שכה א' י')‪,‬‬
‫שנית ירו לקנית את שאר‬
‫ף‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫אכו)‬
‫עמו (ישעיה י"א י"א)ז כל ;מה ‪:‬אנהים מבקשים לחם איכה א'ישא)‪ ,‬ואכלתם‬
‫ויצביע לאל ב'כ"ז)‪ :‬לא עליכם כלעוברי דרך (איכה א' י"ב) הרשו ייכשל מירך‬
‫עמי (יגעיה נ"ז "'ד)‪ :‬ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה ואיכה א'י"ג)‪ ,‬חשני אהיה‬
‫לה נאם ה' חימה אש סביב (זכריהב' ט')‪ :‬נשקר עול פשעי (כיבה א' ינד)‪ ,‬ואשביר‬
‫כעטות קןלכם (ויקרא כ"וי"ג)‪ :‬סלה כל‬
‫אנירי ה' (אייוכרהרחא'מיט"ו)‪ ,‬סולו סולו פני‬
‫ם (שכה אן טי)‪43 ,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫דרך (ישעיה ננו י"ר)‪ :‬על אלה אם בו‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫שוי‬
‫עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נ"ב הן)‪ .‬פרשה ציון ניריה (איכה א' י"זג‬
‫שור ישבו זבנים וזקנוה ברהובוה ירושלם (יבריה ח' ד')‪ :‬צדיק הוא ד‪4‬כי פירו מריהי‬
‫א' "'ח)‪ ,‬ועטך כלם צריקים לעולם יירשו ארץ (ישעיה ס' כ"א)‪ :‬קראתי‬
‫י אענה (ישעיה ס"ה סוד)‪:‬‬
‫למאהבי המה רפוני (איכה א'‬
‫והיה פרם יקראו ווינ‬
‫י (איכה י"ס"וירא בצר לים בשמעו את רנתם (תהלים ;" ט"ד)‪:‬‬
‫ואת ה' כי צרל‬
‫כ'‬
‫‪.‬א‬
‫''‬
‫ה~כא‬
‫" כא)‪ ,‬ולא ישסע בה עור קול באי וקול זעקה‬
‫יטמעו כי נאנחה אני (אי‬
‫(ישעה ס"ה חם‪ ,‬וכן ולא ישסע עוד חמס בארצך שור ושבר בגבוליך (שם י"ח)‪:‬‬
‫ועגת גאולי באה (שם ס"נ ד')‪:‬‬
‫חבא‬
‫רעתם‬
‫שולל עטו (איפה‬
‫"ב"‬
‫‪.‬כי רחןכלממני טנלפהנםיךמשיב (פעץ (איכה א'טויוכ‬
‫)‪,‬‬
‫‪ r!,arrn‬אומר אני ט חבך‪ ,‬שנאמר‬
‫וחכו נהנץ עכו יישעיח כ‪:),‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫אשתו‬
‫[סו‪ ,‬דבר אחר (ט' נטהנרחים‪-‬ינמחןמי עם‪ :‬ימי צריכים לנחםליאי למי‬
‫לא לבעל‪ ,‬כך יטשלהציון למתהן שנאם‪ -‬במחשכים‬
‫לטי‬
‫מנשיבני כמתי עולם ‪50‬יכה'ג' ‪.‬ה)‪,‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫א‬
‫צ‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ח‬
‫נ‬
‫‪.‬לסח הדבר דוכה‪ ,‬מסא)למי שנשסו בניו נהייה מנחסים לא לאביהפן כך בי‬
‫עיני‬
‫בני‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫יצאוני ואינס ;ירכיהי' כ')‪ ,‬כיוצא בו‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ה‬
‫י ששרפי את בירו‪ ,‬הדא‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ד‪1‬א דכתיב וישיוף את ביה ה' ואת‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ואת כל בית‬
‫בתי‬
‫הגדול שרף באש (ירמיה נ"ב'ימן כיצא בו (מב) ~מה הדבר דומה]‪ ,‬לסי ‪:‬נקצץ כרסו‪,‬‬
‫י כרם ה'‬
‫'למי טנחמים‪ ,‬לא ‪-‬בעל הכרם‪ ,‬כך ישראל כיסו של הקבאב‪ ,‬שנאם‬
‫בוכנחס‪.‬‬‫ת‬
‫נ‬
‫זבאוה בית ישראל (יששה ה' ז'א מי צריך להנחם לא אני‪ ,‬הוי‬
‫עטי‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫צ‬
‫נחסכי נחטיני עמי‪(1 :‬כנ) ועוד למה הרבר רו ה‪ ,‬לרועה שהיו לו‬
‫ס‬
‫נ‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫נ'ארי‬
‫‪.‬ואכלו‪ ,‬לכי מנחמים לבעל הצאן‪ ,‬כך צ‪4‬ץ אובדות היו ;מי רועיהם התעום (ירמיה ו')‪,‬‬
‫הוי שמר למי אקם צריכים לנחם ‪14‬תין נחמוני נחמונ‪ .‬עבי‪ ,‬לטה שמי שהוט נימל‬
‫כל שלו אין ד;‪-‬ו מיושבת עליו‪? ,‬י שביין נולים צ‪-‬יך כך לדוענחם‪ ,‬כביכול‬

‫פנו דרך ה' (ישעיה מ' גאז הי‬

‫יי‬

‫‪.‬אירת‬

‫ם‪.‬‬

‫יי‬

‫הכוגר‪.‬וזי‬

‫‪.–‬‬‫‬‫‬‫מעווה ותקונים‬
‫‪,‬סמי (מ' (ריכיס (‪:‬חס‪ .‬מונף כי‪5‬קוס מס ‪6‬ות גיד‪ .‬ניזקי‬
‫י‬
‫ניו ‪,oc‬יסר‬
‫‪8‬מםר 'ב‪C‬ק‪D‬נ'ז‪O‬סר‪5‬ממו' סק"רזיךס(נרחיסכס‬
‫ספסיק?‪ 6‬פחמו ‪:‬מ‪ 65‬שמר נדף סמתח'( ד"‪: 6‬חמו חמו‬
‫*ס‪61‬מן ‪o)'h‬‬
‫י‪,‬‬
‫וי‬
‫‪-‬‬

‫ו‪.‬‬
‫זוס‪ 6‬ס(פ‪:‬יגו‪( :‬מא)(‪ :‬מסכו ס‪':‬נ‪:‬יו חיי‬
‫י ‪ 610:‬הכון כלקוס סס ופסח ~‪ptnpn‬‬
‫ען;י(מס סדכר זומם‪( :‬מב) ((פ;ססססתוינרכמז‪;:.‬‬
‫(מס ?ונר חמס‬
‫ס ‪5‬מי ס‪:‬ק‪5‬ן כרמו‪.‬וח"ן סס'קת‪1 6‬ר"כ‬
‫'‪ .‬טז סופו‬
‫מגןחמו (הכ"ח ‪ (~vp‬רני לנין ‪5‬מר (מזך ‪:‬סיס כרס ‪( :‬מג)יניד (מק"ן לרוססגי‬
‫סוספת' עסי סי(ק;ס‪ ,‬ומסמים כמנקיק מ; נחמו;' גלמודי עמ' סן מסייס גאלוני כממנוסזסייקמתד‪5‬י‪ .‬ועיין‬
‫;מדרשזוטא)‬

‫(‪.‬‬

‫כ‪'.‬‬

‫ישא‬
‫ט רוש‬
‫‪68‬‬
‫ימקד'‪.:‬ז ;ל;‬
‫וגובותיך‬
‫הו שם ולבי שם כלהינים (מלנים אן ט' נ'‪ 1‬וכשח‪-‬ב בית‬
‫ירושלם הפקדתי שומרים גטן "ל תהני דמי לו עד מונן יעד יערם את ירושלם תהלה‬
‫בארץ מעקמה ט"ב ו'ז;)' דצי אתם צ‪-‬יכימ לנתם או‪ ,%-‬ואף אחם נהה נהו עמי‬

‫מגילת איכה‬

‫נחמוני נהמני]‪:‬‬
‫נהטו את ירושלם‪,‬‬
‫‪ .‬אכר הקב"ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ל‬
‫]דבר אחר (מך) נחנו נהמו עמי‬
‫ניי‬
‫אררה כביאזניי כלאיןבן התלוב‬
‫בית שבאו אצלה‬
‫כ‬
‫יחות שהוכחהם נוהי‪,‬‬
‫ואתם באים לנתממ‪ /‬מייתן יאשי סים ועינו מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את‬
‫ה‪,‬‬
‫הללי נוע יגמי (ירמיה טג‪ 4‬וירמיה כקונן ברוה הקורש ואומר בנו הבכה בלילה‪/‬‬
‫בו בכה‪ ,‬ישראל בכה‪ ,‬ויש אומר ם ירכיה בכה‪ :‬אמר רבי אחא כיון שהרבה ציון‬
‫וירושלם ובית המקרש וגלו ישראל‪,‬ויצאו‪.‬בקולרין והיו ישרוול מבקשים לבכות‪ ,‬ולא‬
‫הניחו] הכשדים‪ ,‬אלא היו רורפים ומגים אותם על צואריהכ‪ ,‬ש אם‪ -‬על צוארינו‬
‫נידפנו יגענו ולא הונח לנו (איכה ה' ה') שלא היו מניחים א‪.‬תם לבכוה‪ ,‬כיון שיצא‬
‫יום ראשון נפנו אלו לאבילה ולשתיה‪ ,‬ואלי נפנו לבכות‪ ,‬שכן נבתראדן צוה על‬
‫ירמיה קחנו ושניך שים עליו ‪,‬אל העש לו מאומה‪ .‬רע (ירמיה נ"ט "'ב)‪ ,‬אמרו ישראל‬
‫לירמיה נעשה תנאי בינינו עד שאחה נהון ברוחה הף בוכה ביום ואנו בוכים בלילה‪.,‬‬
‫וכן עשו ירמיה ה‪.‬‬
‫ה נוכה בי"פ‪~ ,‬איכר ארור היום אשר 'ולרתי בו ום אשר ילדתני‬
‫אמי אל ירץ בנוך‪ ,‬גרור האיש אשר בשר "ת אבי לאמר י~ל‬
‫ר לך בן זכר שמ‪71‬‬
‫שסחהו (י‪-,‬איה ב'י"‬
‫ד פץ‪ 4‬מישראל בוכים בלילה‪ ,‬שנאזכר בכו הבכה בלילה]‪ ,‬אפר‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ב‬
‫הקב"ה לי'‪-,2‬אל‪ ,‬נהם‬
‫ואני בוכה ביום ובלילהו‪.‬‬
‫שנאמר ואבכה יומם ולילה אתחללי בת עמי (ירמיה ת' כ'נ)‪:‬‬
‫[יה] קיבר אהר (מה) מי יהז יאשי )ניםיעינ‬
‫י מקיף דמעה‪( .‬שם שם) טה כהיכ‬
‫למעלה מן הענין‪ ,‬על שבר בת עמי השברתי קדרהי שמה ההוקהנו‬
‫(שם שם‪,‬כן")‪( ,‬סו) הקב"ה אמר פלגי כ‪,‬ים הרר עיני על שבר בת עמי (איכה נ'‬
‫טיח)‪ ,‬אילולא וכהבהוב מדבר היה הל‪2.‬ון האומרו חייב לחהבו אברים אברים‪ ,‬אלץ‬
‫קדש רא'‪2‬ינים‪ /‬שנאמי וקדמונים אחזו שפר (איוב"י‬
‫ץ כ')‪ ,‬כהוב שער תלויה‪ .‬משל‬
‫לבן סלך שבקש להנב'ה אבע כי‪,‬ן שבא להגביה אוהה נפלה ע;'יו ושברהו שם;‬
‫המלך שנשבר בנו התחיל לומר נשברהי‪ ,‬אמרו לו בני פלטין בנך נשבר ואתה אומר‪-‬‬
‫נשברהי‪ ,‬כך אמר הקנייה כביכול על שבר בת עפי השברתי (ירטיה שם הי כ"א)‪,‬‬
‫מהו קדרתי שסה החזקתני (שם שם) משל להבם שלא ‪.‬ראה אבל מיסיו‪ /‬דוה לר‬
‫בן אחר וכצו‪ ,‬קרא לכל תלמידיו אמר להם בבקשה ככם הראו לי היאך אבלים‬
‫טתאבליב‪ ,‬אכרו *בל קורע בגדיון אמר נהם אף אני קורע‪ ,‬אמרו לו אבל יושב‬
‫ודומם לעצמו ומיאה פנים‪ ,‬אגר להם אף אני יושב כן‪ ,‬אמרו לו אבל כופה טמהו‬
‫אמר להם אף‬
‫‪ ,‬אנו כופה מטתי‪ ,‬אמרו לו אבל לובש שחורים‪ /‬אמר להם אף אני‬
‫לובש שחורים אמרו לז אכל בוכההןביום ובלילה‪ /‬אטר להם אף אני אבכה ביום‬
‫ובקילה‪ .‬החכם זה האלהמן שנאמר‬
‫בחכמה יסר ארץ כונן‬
‫ששם בתבונה ומשלי‬
‫נ' י"א)‪ ,‬כיון שהרבה ירושלם וציון וביה המקדש ועברו על ישראל כל אוהן הצרות‬
‫שנאפר אשר למות למות ואשר לה‪-‬ב להרב ואשר‬
‫אמר ללרהעםב הלרראעוב ואשר לשבי לשבי‬
‫(ירמיה פ"ו ב')‪ ,‬קרא הקב"ה למלאכי השרת‬
‫י האיך בני אדם‬
‫ל‬
‫מתאבלים‪ ,‬אגרו לו אבל קורע את בגדיו‪,‬‬
‫אמר‬
‫י קורע‪ ,‬שנאמר עשה ה‪4‬‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ף‬
‫א‬
‫אנ‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ז‬
‫"‬
‫י‬
‫י קדם (איכה ב'‬
‫אשר זמם בצע אמרתי אשר צוה מיכ‬
‫א‪:‬רו לו האבל יושב‬
‫הערות ותקונים‬
‫נפטקת‪ 6‬זר"כ מסרני נרכ'ס ‪5‬מך (מ(ך מסיס(ו ג‪5‬ן ו‪:‬ס‪:‬כן ממס וחוכו ~נקעוס נז'‪( :‬סד)‪7‬יי‪ 5‬נחמד‬
‫מיס‪.‬‬
‫'נינקוט כס‬
‫‪5‬מר כקנט גגכ'‪6‬יס‪ .‬מונף הינקוט סס ‪6‬ות ‪, :OV:‬מה) מיית‬
‫ן תרב‪5‬יסס'‪DIQ1) ,‬מו‬
‫‪ 016‬ג"‪( :1‬מו) סקנ"ס ‪5‬מלסגני מיס הרר עזי‪ .‬מהן עד סכהונ סטר‬
‫"רכו' נסוג"ות‬
‫ג"‬
‫וו‬

‫(מדרש זוטא)‬

‫‪"",‬‬

‫סמדגיס‬

‫איכה‬

‫בטא‬
‫טדרש במנילנך‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫שנאגר ישב בדד וירום כי נטל‬
‫לעצמו ומראה ‪,‬פתם‪ ,‬חמר להם‪ ,‬אף אני אשב‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫אכר‬
‫הזה‬
‫להם אף אני עושה‬
‫עלי‬
‫‪( :‬איכה ג' ב"ה)‪ /‬אמרו לו האבל ‪,‬כופה מפת‪/:‬‬
‫ההת עד כי כרמון רמ‪.‬ו (דמאל זן מ')‪ /‬אכרו לו האכל מכבה פנס‪.‬ן‪ ,‬אכר להם אף‬
‫אני זרעה כן‪? ,‬נאמר ראיהי את הארץ והנה הרו ובהו ואל השטום ואין אורם‬
‫ראיהי ההרים והנה רועשים וכל הנבעות דוזקלקלו (ירכיה ר כ"ג‬
‫וכהיב ראיתי‬
‫"חן צאני צאן‬
‫דא‬
‫והנה אין האדם (שם שם כ"ה)‪ ,‬ואין אדם אלא ישראל‪ ,‬שנאמיכ"ו‬
‫מרעיהי אדם אקם (יחזקאל ל"ר ל"א)‪ ,‬אמרו לו האבל לובש שהה‪-‬ימו אטר להט‬
‫אף אני לובש שחורים‪ /‬שנאמר אלביש שסים קדרות ושק אשים כסווגם (ישעיה‬
‫מ ג')‪ ,‬אטרו לו אבל בוכה ביום ובלילה‪[ ,‬אמר ?‪:[Dn‬ףאני בוכהביום ובלילתו שנאמר‬
‫ואבכה יומם ולילה את חללי בת עני (ירמיה ה' כ"ג)‪ ,‬כי בוכה‪ ,‬כביכול הקב"הן‬
‫דומה לחכם שהיו לו שני בנים טשכים ומוליכם לביה דספר‪ ,‬מעריב וטולי‪2‬ם לבית‬
‫המשהה‪ ,‬ארר ימים מהו לו שניהם‪ ,‬והיה משכים והולך לביה המפר ובוכה‪ ,‬מלריב‬
‫הולך לבית המשקה ובוכה‪ ,‬כך כשהרבה ציון וירושלם‪ ,‬דוה ולקביה משכים והולך‬
‫לצ‪.‬ון ומבקש אדם מישראל שמה‪ /‬ולא היה תצא שם בריה‪ ,‬ומעריב הולך לירושלם‬
‫ומבקש אדם מישראל שמה‪ ,‬ולא היה כוצא שם בריהן לכך נאמר ואבכה יו‪20‬‬
‫ולילה אה הללי בה עטי‪:‬‬
‫ז ראשי סים ועיט מקור דכעה (ירסוה ח' כ"ג) מהו‬
‫(מז) מי ית‬
‫[ים]ואבנך‬
‫מי יתן ראשי מים‪ ,‬אמר הקב"ה (הלואי] הנחתי עלמי תהו ובהו‬
‫כשם שהיה שנאמד ורוח אלהים כרחפת על פני המים (בראשית א' ב‪ ,)/‬ואץ ראשי‬
‫שנאכר כאן אלא ברייתו של עי‪:‬ם‪ /‬שנאכר בראשית ברא אלהים ושם שם א')‪:‬‬
‫סיני ונתזי להם הורה‬
‫ד"א ‪%‬יתן ראשי טים‪ .‬אמר הקב"ה הלואי לא יררהי‬
‫כר לה‬
‫י‪-‬קנני ראשית דרכי ק"מ‬
‫שיעברו עליה ויענשו בה‪ /‬ואין ראשי אלא הורה‪ ,‬ע‪:‬נא ה‬
‫מפעליו מאז (פשלי ח‪ /‬י‪".‬ב)‪ ,‬בוא וראה סשה מ‪-‬לסר בפי יחן‪ ,‬שנאסר מי יהן והיה‬
‫לבבם וה להם (דברים ה' כ"ו'‪ ,‬וירמיה אמר מי יהן ראשי מים (ירמיה ח' כ"ב)' הנא‬
‫שאמר דניאל והוא פהשנא ענריא וישניא (דניאל ב' כ"א!‪ ,‬משיצאו ממצרים אמר‬
‫פשה ויושע ה' ביום ההוא את ישראל‪( ,‬שמות י"ד ל))‪ ,‬וכשיצאי ישראל מיוושלי‪2‬‬
‫אכר ירמיה נתנני ה' בידי לא אוכל קום (איבה א‪' /‬שר)‪ .‬כשיצאו ישראל כמצרים‬
‫אכר משה‪ ,‬היתה יהודה לקדשו ישראל פמשלותיו לתהלים קיד ב') וכשיצאו ישראל‬
‫מה‪-‬השלים אמר ירכיה כויו מפא קראו לכו סורו סורו ‪( '131‬איכה ר' כוו)‪ .‬כשיצא‪,‬‬
‫ישראל ממצרים אטר משה הים ראה וינוס הירר‪ 1‬יסוב לאחור (תהלים קי"ר ג')‪,‬‬
‫וכשיצאו י‪ '.‬ראל פירושלימ אמר ירגיה על נהרות בבל שם ישבזו גם בכינו (ההלים‬
‫‪ .‬כשיצאו ישראל מפצרים א‪2‬ר משה ההרים רקדו כאילים (תקלים קיש ד'‪,:‬‬
‫קל"ז א')‬
‫וכ‪2.‬יצאו ישראל מירושלים אמר ירכיה ראיהי (אה) ההרים והנה רועשים ('רמיה ד'‬
‫כ"ד)‪( ,‬כשיצאו ישראל ממצרים אמר מ'‪2‬ה זה ארבעים שנה ה' אלייך עמך לא‬
‫הכרה דבר (דברים בן ו')‪ ,‬ובשיצאו ישראל סירשלים אטר ירמיה עוללים שאלו‬
‫ן להם (איכה ד' ד')]‬
‫‪ .‬כשיצאו ישראל מ‪,:‬צרים אמר מ'שה ובמדבר‬
‫להם פורש אי‬
‫אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך כאשר ישא איש את בזו (דברים א' לייא)ן‬
‫וכשיצאו ישראל נירושלימ אכר ירכיה השליך כשמים ארץ תפארת ישראל ואיכה‬
‫ב' א')‪ .‬כשיצאו ישראל כמצרים אכר משה ואהם הרבקים בה' אלהיכם חיים ונוי‬

‫ל‬

‫אחי‬

‫הערות ותקונים‬

‫סמדסיס ג‪(6‬דמ‪ 16‬ו"( (סנר סמ‪6‬מר ~‪3 Or‬טסנית‪ .‬ונס סמ~ס "סכת‪ 31‬סטר תריסן ‪3 a'1tlo‬מס‪3‬רס‬
‫ונלבנתס‪.‬‬
‫‪ 6‬מתרס ס('חס‪( :‬מ‪6"7 0‬מייה‬
‫‬‫ן ר‪6‬ס' מיס מסו מ' 'תן רססי (ו'ס ‪5‬מר סק‪"3‬ס ט'‪ .‬מ‪631‬‬
‫נקשט סםהי; ‪6 r~c‬קר ססכ'‪ 6‬מלתריס ‪5‬הריס מן ממדרס ‪ r)~h‬רכתי סח( נמסמר סוס ממדרסעיכס‪:‬‬

‫(מררשזוטא)‬

‫"ט‪6‬‬

‫כגיירם איכה יימא‬

‫מ דרש‬
‫‪60‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫'‬
‫ד‬
‫ו‬
‫א‬
‫צ‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ו‬
‫]‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫[‬
‫שרושלים אסי ירמיה דבק לשון יונק אל ורבו‬
‫ודברים ד'‬
‫בצמא (איבה ד' ד')‪ .‬כ'טיצאו יעויאל ממצרים אפי סשה וענן ה' עליהם יוכמ‬
‫' ל"ד)‪ ,‬שכשיצאו ישראל טרושלים אמר ירמיה סכותה בענן לך טעבור‬
‫(במדבר י‬
‫הפלה (איכה ג'‬
‫כשיצאו ישראל ממצרים בשירה יצאה שנאסר או ישיר משה‬
‫יבני ישראל אהסה"שדי"רה (שכות מ'ו אן)]‪ .‬וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירכי‬
‫ה בכו‬
‫תבכה בלילה ודמעתה על לחיה (איכה א' ב‪:),‬‬
‫י זקן אחד בבק‪:‬ת טנירו ‪2,‬הרנ נבו~רא‪-‬ן [רב‬
‫[כ] (מה) אמך רבי נ'הושעבןלוי(]סם)סחל‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה‬
‫פבהים]מישראל מגי‬
‫)‬
‫נ‬
‫(‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫תשעים‬
‫ן‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫הדא‬
‫ל‬
‫ש‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫וארבע ריבואן ;ד שהלך דמם (נא) ינג‬
‫ב‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ד‬
‫פרצו‬
‫ודמים בדמים נגעו (תשע דן ב') (נב) חויה לרמי‪ :.‬של ובריה דהוה קא רתח וסליק‪,‬‬
‫אכר להץ מאי ההש‪ .‬אמרו דם זבחים ‪ ra~lpl‬דאשתפיך איידי דמי פרים ואילום‬
‫י מוטב‪ /‬ואי לא מכריקנא לבשריבון‬
‫ושחט ולא אידמ'‪,‬אסארמורלילההונבאייא אהסורהיתו ל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫בסכרקא דפרזלא‪.‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫לן‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ק‬
‫לן‬
‫מימה וקמט‬
‫א‬
‫נ‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫מ‬
‫אסר‬
‫עליה וקטלנוה‪,‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ו‬
‫לרססה‬
‫אייהי‬
‫כטיל עליה ולא‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ו‬
‫נח‪ ,‬א"הי תינ‬
‫רבן‬
‫אייתי סנהררי גדולה ומנהדרי‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫קמנה כמיל ע‬
‫וכריה כל הפובים שבהם‬
‫טפכן‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫פ‬
‫ק‬
‫א‬
‫]‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫הרנתי‪ ,‬אםני‬
‫ואם‬
‫מיד‬
‫נבווראזץ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫]‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫[‬
‫אחת‬
‫ר‬
‫פ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ה‬
‫הרהר בדעהי‬
‫כך‬
‫אני שהרגתי‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫)‬
‫נ‬
‫נ‬
‫~‬
‫)‬
‫ר‬
‫נ‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ז‬
‫א‬
‫אחת‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫א‬
‫נ‬
‫א‬
‫ח‬
‫בפה נפשות על‬
‫נעכן נר תועב‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫י צדק היהו‬
‫ך‬
‫ד‬
‫א‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ג‬
‫[כא](נה‪ ,‬אמך רבי ‪"1‬ןרה אכר‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ןדותש‪.‬מואל‬
‫א‬
‫נ‬
‫ת‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ב‬
‫מעשה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ס‬
‫א‬
‫ו‬
‫בארבע‬
‫ויל‬
‫)‬
‫ו‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ו‬
‫(‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ש‬
‫סאות ילקים‬
‫ו‬
‫ש‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל‬
‫בעצמן‬
‫לשה הן מתבקשץ‪ ,‬אס‪-‬ו זה‬
‫?‬
‫‪8‬‬
‫ל‬
‫אם‬
‫י חובשן בים [אנו באים לחיי העולם הבא‬
‫אנ‬
‫דרש להם הגדול שבהם אבד ה' טבשן אשיב אשיב פמצולותים (תהלים משח כ"ג);‬
‫אם‪ -‬ה' מבשן אשיב מביןשיני אר‪.‬ות‪ ,‬מסצולהע ים אלו שפובעי‪ 4‬בימוכיין שהסעי‬
‫יליא כך עמדו כלן וטבעו אתעצמן בים] נשאו ילר‪.‬ם קל וחומר בעצטם ומק הללו‬
‫כר"מ‬
‫אהה כמה וכמה‪ ,‬עמדו כולם‬
‫שדרם] לכך מבעו את עצמן‪ ,‬אנו שאגי‬
‫ומבעו אה עצפנע וע*המ כקונן ירכיה ואסר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן‬
‫הערות והקונים‬
‫‪ 6‬נ'(קיט ‪16‬ח‬
‫ווסל‪( :‬פח)*ר יסוסע‪ .'1( 13‬תקושכמ סיי‪3‬‬
‫ח‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫כזמרך‬
‫ר‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫נ‬
‫גטג‪:‬ון‬
‫מתח'(‬
‫ימין ‪"6‬ר יסלע גן ק‪-‬חס סה‬
‫גר‬
‫י וקן ‪6‬חן ((‪:6‬מ יר‪'(:1‬ט‬
‫ניטי‬
‫(‬
‫הגחרו‪,‬‬
‫כןעסנ"‪ 1‬רעו"סנ'‪(,‬קי‪1‬טסס‪0‬ס סכיך‪"6‬כרמו ס‬
‫‪i‬‬
‫‪g‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫שמו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ד‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ו‬
‫כ‬
‫נ‬
‫י‬
‫כ‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ון ניטין‬
‫ני‬
‫זון‬
‫‪6‬ח‪-‬‬
‫ףכו ‪51‬י‪ 3‬גר')‪6 ,‬נ( ס‪1:(.‬ע (‪ 6‬תעתיק סמובר מגמרת גיטי‬
‫ן ;ס; (מם) מתת'ס ‪61‬מד ‪D't:DI‬‬
‫י‬
‫ס סס ‪ 6"'1 ctrhn‬רנונןוכ;ים (תקן (ם‪:‬י‪:‬ו‪ ,‬וסיס‬
‫)‪ o'rhl‬ולחת עסרס רט‪61 6‬מ"כ‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫ל‬
‫וכח‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫נחמ(ף ‪3‬מ‪6‬היס ממק ‪,‬ע‪50‬רני(ס ימ‪61 5‬מח ועמרם‪ ,‬וכן סו‪(( 6‬כון ‪3‬גמר‪ 6‬סס‪[ :‬נ) הסעים ‪61‬רנע רט‪.6‬‬
‫וכיס ‪:3‬נ‪1‬ן נגררה סס‪ ,‬נ'‪3‬עע נסטת ‪ 6"5‬רט‪"51.("31 6‬י רט‪( :6‬נא) ‪1‬גנע כזמו ‪30‬וכייס‪.‬‬
‫פירטי סס וכריס גן 'סוייע סככן ססרגיט מרי 'כוזס ‪3‬מ‪5‬וחי‪,‬‬
‫‪:6‬ן (נב) חוס (זמו ‪ 50‬זכרים דס‪1‬ס‬
‫) תדק‪ (,6‬ו‪6‬גייר‪ .‬גגמר‪ 6‬סם טרק ‪ 516‬סדך‬
‫ק‪ 6‬רתח וס(יק‪ .‬עיץ ~‪ hrntne‬ז‪'5‬כס רנתי ס" נ"נ‪, :‬נג‬
‫מסר סרסח‪ 6‬כנהתיס ופ"ר (דעתי מקת ‪'-.DTN‬י ‪:‬וכףיסר‬
‫ם ‪(::‬ה פלט;‪ ,6‬וס‪1‬ר‪6‬ק סמ(ס כצחעיין ערוך‬
‫ערך פלט סבביך סמ‪6‬מר מג'סין גס מס‪:‬כךר‪.‬ן טד‪6‬‬
‫‪3‬כיתיס ‪'61‬נ'יר וכשסי' ססר (‪ ,:61‬ו‪3‬ננ;ר‪6‬‬
‫פרסנ‬
‫ינ‪!:‬ר‪ 6‬ג'סין‪ ,‬וכבכס ר‪3‬ת' כסת'מ;‪ 6‬ע"נ ן"ס‬
‫סגסדלין סגוסח‪ 6‬סדר פירע';‪ 6‬נ‪3‬י מ(; ‪ 1DC‬כנוסף‬
‫סדר כריסג‪ 6‬נניתיס ‪ vtJ'bt‬וגת כס ממוססי ס" ‪"(3‬י מתגס עדנות‪:‬‬
‫וזכור ‪6‬ת נורתך‬
‫(נד) חג‪ 6‬נטמן גרסנחיור‪0‬ס‪3‬יסיס‪ .‬וע"ס כנמרס ננ‪ 4‬טס‪( :‬נה)ציי יפיס ‪6‬מר סמו‪.36‬‬
‫נ'(ק‪1‬ס סס‬
‫ג'‬
‫ות‬
‫מי‬
‫‪6‬ות ס"ס‪ ,‬וסמסטר נסס ‪3‬גמי‪6‬ניעין נ"נ ע"‪ ,3‬וסם סגירסן ‪"6‬ר 'סוךס ‪6‬מר ר‪ 3‬ו‪6‬‬
‫"מ‪ 6‬רב ‪6‬מ'‪:‬‬
‫(נו) ‪( tsc:c‬קלן וחרסס‪ .‬מנח ומרסס ססגרח' כי מניס ‪ rJlc‬ס‪1‬סיף וסכי חמ‪ 3‬מ‪3‬ס ‪3‬ק(ון פי'‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫(‬
‫‪51‬חרסס (כן סוכיף גס מ(ת וחרס? ‪63 C?1‬מק קנון פ" חרכם ‪6‬כ( סס סוס‪,( 36‬נוה‪ ,‬וג'(קוט ונגמרה‬

‫‪.1‬א‬

‫עי‬

‫(מדרש וולא)‬

‫וגטין‬

‫כמגילת איכה‬

‫מדרש‬

‫ישא‬

‫לא‬

‫טבחה לההלים ט"ד טע)‪( :‬נח יאית דאכרי וו אשה ושבעה בניה שאמר להם קימר‬
‫הרשע בשעה ששבה אונעם בואו הכשתהוו לע"ז‪ ,‬אכרו לו כהוב בתורה אנכי ד‪4‬‬
‫~היך (שכות כ' ב')ן אטר להם קיסר קטלוהי‪ ,‬הביאו דילדול שבהם אכר ליה פלה‬
‫ליה הכהיב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שם שם‬
‫לעבודה זרה‬
‫אכר להם קימאימיקטלוהו‪ ,‬אהיוהו לתניינא אטר ליה פלח לע"י‪ ,‬אמר ליה יחשיב‬
‫~ובת לאלרים יררם (שם כ"כ חם)‪ ,‬אכר להו‪ -‬קמ"והו‪ ,‬אייהי נלת"יתאח אמר לית‬
‫פלח לע"ז צ"ל הכתיב לא השקרעה לצל אחר‪ ,‬א"ל קטלוההאייתי] ליביעאה אמרליהל‬
‫פלח לע"ז‪ ,‬אכר ליה הכתיב שסע ישראל דו אלפונו ה' אחד (דברים ‪ '1‬ד'ג אטר‬
‫‪1‬ו קטלוהו‪ ,‬א*יהי להטשא אטר ליה פלח לשה אמרליה הכתיב וידעת היום ורטובות‬
‫אל לבבך וגו' (שם ד' ‪ t(a~s‬אכר להו קטלוהו‪,‬אייתי לשתיתאה אטר ליה פלח לע"ז‪,‬‬
‫אעמר ליה כהיב אמה הראת לדעה כי ה‪ ,‬היא האלהיםוגי' (דברים די לשה)‪ 1‬אמר‬
‫קטלוהו‪ ,‬אייהי לשביעאה זוכרא דכולהון אסר ליה פלח לע"ז‪ ,‬אמר ליה כתיב‬
‫לד‬
‫י ן ושר כתוב אחר אוסר וה' ראמירך היומ (שם‬
‫יה' האטרת היום (רברים ח"ו‬
‫את‬
‫ר‬
‫י‬
‫שם י"ה)‪ ,‬כבר נשבענו להקב"ה שאין אנו ממירים אווזו באלוה אחת ונשבע הפב"ה‬
‫לנו שאינו טמירנו בארסה אחרת‪ ,‬אס‪ -‬ליה קיסר אנא חמי; בך דסוכלנוהך מניא‬
‫ואת זעיר וחסת עליך נפשיהא עול להבא‪ ,‬עאל לגביה ההוא ינוקא אכר ליה תא‬
‫וחמין 'תך ויילון בדלן פלח לעבודה‬
‫ואשדי לך גושפנקא דיל קם‪ .‬ע"ז וז"ל‬
‫יך כטה דקטלינןאיליההגיך שיתא אתוך‪ ,‬אלא בבעו מינך וצייר‬
‫זרה והשזיב ולא נקטלינ‬
‫לי יקרא קרם בעלי דבבי אמי ליה מבל ‪.‬עלך קירר ומה לכבודך כך לכבוד סלך‬
‫המלכים שהוא רר וקים לעולם ולעולטי עו‪1‬סים על אחת כמק ובמה‪ ,‬אמר להו‬
‫טלכ‬
‫מיר קטלוהוו אסרה להון אמינון מרים בת מנחם בבעו פנייכון הב לי ברי זעירא‬
‫קי‬
‫ואחבקיה !גפפת יחיה (ער דלא תקפלון יהיה‪ ,‬חס עלה קיסרן ואמר לה עביר ביה‬
‫רשתך וחות יהיה לקטלא‪ ,‬אתה אכיה וחבקתיהיה ונשקת יהיה וגפפת יהיה] ולתשה‬
‫ך אברהם‬
‫ליה באויניה ואכפת ליה ביי בר' זעירא [דכולה(ן] זיל ואיטא ליהלניבי‬
‫אחר ואני עקךתי שבעה מובחות‪ ,‬עלתה לננ‪,‬‬
‫אל תזוח רשעך‪ ,‬אתה עקרת‬
‫ב‬
‫ז‬
‫כ‬
‫יאמרה לה אם הבנים שבחה לההלים גיחפ')‪:‬‬
‫ונפלה ומהה‪ ,‬יצא; בת קול ו‬

‫ג"‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫של רני ישטעאל‬
‫שמואי]‬
‫ניב] (נח) אמר יב יהייה‬
‫נמייםיבנב‬
‫מעשה‪ ,‬בב‬
‫הו‬
‫זד‬
‫יבו לשני ארינים‬
‫יוגו שניהם זה אצל‬
‫לי‬
‫מש‬
‫אנ‬
‫(בן אלישע](ש‬
‫י שפחה שאין‬
‫;ה‪ ,‬אכר אחד יש לי עבד שאין כיפיו בכל הווים‪ ,‬וזה אכר ישל‬
‫כיופיה בכל העולם‪ ,‬אוטר אחד לחברו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק ביוקרות שלהם‪,‬‬
‫וכן ;שו ווהשיאום והכנימום לביה‪ ,‬בערב זה יושב בקרן חיות כל הלילה ובוכה‪ ,‬יאוסר‬
‫כה‪ .‬בן כהן גדול א‪.‬טא שפחהן וזא; אומרת ובוכה אני כהנת בת כה‪:‬‬
‫אני‬
‫אנשא לעבד‪ ,‬כיון שעלה עמור השחר הכירו זה את וה‪ ,‬ונפלו זה על זהו ןעו‬
‫בבכיה נדויה ומרה ער שטתוז ועליהן היה ירחיה מקונן על אלה אני בוכיה עיני‬
‫יורדה מים‪:‬‬
‫י‬
‫‪,‬כנ] (נפ)כן' יתוך כאח יוע‬
‫ישדי אבי (שה"ש ה' ‪ .‬לעה'ד לבא יבוא‬
‫נק‬
‫הקב"ה לטיסה לכנה"ג 'שראל‪ ,‬והיא אומרה לפניו רבתו של עולם‬

‫נדי‬

‫יי‬

‫א"‬

‫הערות ותקונים‬

‫‪.‬‬

‫‪.:‬טין כס (ימ‪ 5‬מלה ממרסס"ן (נו)‪ r:'ht‬צמרי ‪5 11‬סס ומנססנגיס כן מוכל נס נעקוס נמסמר‬
‫ס ליס ונס 'ס מס ‪6‬יזס‬
‫‪6‬סס‪.‬סנע‬
‫ס(‪6‬מריו ‪6‬ות ע"ג‪1 ,‬ננמר‪6‬נימיןנ"נ ע"נ ‪'6‬ה‪ 5‬רב יס‪71‬ס‬
‫‪6‬מר‪5 (ria1)1 :‬מר ר‪' 3‬כולס ‪5‬מר סמ‪.(61‬‬
‫מירח ז!ט‪ 6‬ס(ס‪:‬י‪:‬ו נאת כ"‪6‬‬
‫וסי(‪9‬ט כ‪ 6'3‬כרסון‬
‫‪2‬ןכייס‪ ,‬לקשט סס ‪5‬ות ע"ש ‪1‬נג"ר‪6‬ניסין ג"ח ע"‪ 6‬סנירס‪"6 6‬ר ‪6‬מר רנ‪ ,‬גס 'ס סס שוס סיגויס‪1‬‬
‫‪%‬ס‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫צ‬
‫יסי(ק‪1‬ט סניף כחסון ס(ס‪(':‬ו‪:‬ז‪l‬ו‪a‬פ‪m‬א(‪,‬מ' יתך ג‪6‬ח (י* סונ‪6‬כי(ק‪,‬ס‬
‫ספת‬

‫עז"‬

‫(מדרת‬

‫סיהש מגילת איכה' ייטא‬

‫‪82‬‬

‫צמה אהנחם שלא עשיהלי 'אפילו כבשר ודמן יוסף שהוא בשרירם אף‪.‬עלפי‬
‫‪2,‬נמלוהו אחיו רעוה‪ ,‬לא נקם מחם אלא כשבאו אחיו אצלו כבש רחמיו עמהם‪,‬‬
‫ובנאמר ולא יכול יוסף להתאפק (בראשיתכעי" אבל אהה[לא] כבטה רהטך ממני‬
‫"(שמית וע‪ .‬ו')‪ :‬ד"א אמרה לפניו‬
‫ן‬
‫זהצרצע אומונהך שכהוב בך ה' ה' אל רחו‪ 6‬וחאמ‪/‬‬
‫י עטך ויודעת אני כמה נסים וגבורות‬
‫;רבונו של עולם זכורה אם אהוה וריעות שריהל‬
‫כנעשית לי‪ ,‬אף אני עשיתי לך טובוה קדשתי את שמך הגדול על אותם הנסים‬
‫שבוו‪-‬ות‪ ,‬ואמרהי עי‪-,‬ה על כל נס ונס‪ ,‬וקבלהי תורתך טה שלא קבלו אוטית העולם‪,‬‬
‫‪.‬יצפיהי שאכנס אני ואהה לגן עדן והשטחני שם‪ ,‬שנאכר אנהנך אביאך אל ביה‬
‫אמי הלסרניי (שה"ש ח' ב')‪ ,‬כיון שכנסתי לביהך הבאה עלן צרים והשחקתם עלי‪,‬‬
‫שנאמר ראוה צרים שחגן על משבתיה (איכה א' ז'ג במה אהנהם‪ ,‬אבר ליה הקב"ה‬
‫את שסרת כך‪ ,‬לא צערתי עמך באותו צער‪ ,‬משל למה הדבר רומה למלך בשר ודם‬
‫שבאו עליו אויבים והציתו אש בביהו‪ ,‬והיה עשב ויומם‪ ,‬אמר סה אעשור אעמוד‬
‫י כח בדרךן ישב והיה מניע האור אצלו‪( /‬חזרו) [באו]‬
‫זארוצה')כביה" (ואמרו)אין ב‬
‫'ואמרו לו אדוני הטלך ספני טה אתה יושב והאור בביתך‪ ,‬אף כך אקב"ה בשעה‬
‫‪.‬שנכנוס אויבים להיכר והגיהו אש בבית המקדש‪ ,‬דנה הקב"ה יושב ובוכה‪ ,‬נכנס‬
‫אסף אצלו יאמר ליה דבונו של עולם האור דולק בביתך ואחה יושב‪ ,‬קו] צא‬
‫מביתך‪ ,‬שנאמר דגימה פעמיך למשואות נצח כל הר; אויב בקורש (תהוים ע"ד ג'ג‬
‫(‬

‫באוניה שעה סהכנמין כל הנביאים והולכים אצל ירושלם לנחמהן אמר להם הקב"ה‬‫י או לירושלים‪ ,‬סי שמה לו בן לסי מנחסים‪ ,‬לא‬
‫ילמאוב‪ ,‬אתם צריכים בלינהוח‪,‬ם החלהל‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫סי שנשרף‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫מ‬
‫למי סנח‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ך‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫לקנ‪-‬ומץ‬
‫שאני‬
‫יכן לכו ופייסוהו‪ /‬ומהכנכין כלם להופכים אצלה‪ ,‬וכיון ששיא רואה‬
‫(ההלה‪ ,‬אף עלפ‬
‫אותם אום‪-‬ה להם ‪5‬כ‪ 1‬לכם איני צריכה להנהומין של בני‪ ,‬סיר הולכים לפני הקב"ה‬
‫ואיסרים לפניו רבונו של עולם אינה טקבלת פיוסין שלנו‪ ,‬אאר להםאין ראוי שילך‪,‬‬
‫אלא אני בעצמי ואפייסנה מפני שעברתי על הדין‪ ,‬כתבתי בתורה לא העבוד בבכור‬
‫שזרך ולא תגוז בכור צאנך (דברים ‪'1‬יי"מ)‪ ,‬לישראל קריתי בני בכורי ישראל‬
‫('סטות ד' כ"ב)‪ ,‬ואסרתי להם הביאו [את] ‪.‬צואריכם בעש מלך בכל ועביו אותו‬
‫וגו' (ירמיה כ"ז "ב‪ 4‬כתבתו בהורהי לא השנא את אהיך בלבבך עיקרא י"ס י"‪,0‬‬
‫ואני שנשצזידע לפיבך אזי ראם לפ‪.‬יסה‪ ,‬כיד הלך הקכ"ה אצלה ואומר לה כעס זה‬
‫יסה‪ ,‬אמרה לפניו רבינו של‬
‫ולא אכעס ‪,‬שהוגליתי לבין אומות העולמן וקללהני‬
‫קללות רעודן ונעשה פני כשולי קררתי ובכל זאת קרשהו את שמך הכדול‪ ,‬אמר‬
‫לה כנגד זכות שעשית כך יש לך חובה‪ ,‬וזה שכעסתי עליך‪ ,‬כתובעי בוצרה כבר‬
‫את אביך ואה אמך (שמוח כ' יגב)‪ ,‬ואה כתבת אב וים הקלו בך (יחזקאל כ"ב ז')‪,‬‬
‫כחבתי בתורה שופך דם האדם (בראשית ט' ו')‪ /‬ואת כתבת אנשי רכיל היו בך‬
‫למען שפך דם (יחוקאל כ"ב ט'ג כתבתי בהורה לא תרצח לא תנאף לא הננוב‬
‫(שמוה כן חג)‪ ,‬ואת כחבה אלה וכחש ורצוח וננוב ונאקן (הישע ד' ב')ן אמרה‬
‫לפניו רבונו של עולם כיון‪9‬שהגליתני לבין אוטו; העולם בדין הוא שלא אשטור שבת‪,‬‬
‫יקיימהי מצותיך‪ ,‬אפי לה בהי הגיע ומוך לגאל‪ ,‬אסרה לפניו איני כתנהמת עד‬
‫שתראני באוהם רשעים י‪2‬ציערוני והרפו את שטך‪ ,‬סיד אמר לה בתי חין אני‬
‫תביא אותם לפניך ונפרע כהם בפניך עד שאוכלים את בשרם‪ ,‬שנאסר והאכלתם‬
‫שה מוניך אח בעדם וכעמים דמם ישכרון וידעי כל בשרכיאני ה' מויטי;ך וגואלך‬

‫שים‬

‫אביר יעקב (ישעיה פיט כ"ו)ו‬

‫השיב‬

‫י)נעקט ~‪051761 &Dl:‬תניפי מפזיסנ‪6‬יצרי סבן‪3‬י כמ כרם ‪1‬יטנ ‪ 1DWns‬וסיס ‪1lee‬כו'‪.‬‬

‫(מררש זוטא)‬

‫כדר‪:‬‬

‫כמנילרז איכה‬

‫יובא‬

‫לב‬

‫י אלעיר משל למלך‬
‫נכר](מ)הש‪-‬באחיי ישנ כפזי א‪.‬יב (איכה ב'ג')‪ .‬אמייד‬
‫יבנו ומסרו ביד עבדה והיה מזדעו; מןבן המלך עד שכפת‬
‫שבעם ;ל‬
‫י בט לאחויי‪ ,:‬אף כאן אס‪ -‬ליה הקב"ה נבוכדנצר עלה לירושלים והוה טתירא‬
‫‪.‬לו‬
‫זדיד‬
‫י מיכא?ז שנאסר השיב אחור ימינו‪ ,‬ספני טה שמאסו בהורה‪ /‬שנאבר‬
‫ה‬
‫פ‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ל‬
‫יר‬
‫כי מאסו אה תורה ה' צבאות ואת אררת קרוש 'שראל נאצו (ישעיה ה‪ /‬כ"רג כי‬
‫טאסו אה הורת ה'‪ ,‬הורה שבכתב‪ ,‬ואת אם‪-‬ת קדוש *שרא)‪ ,‬וו תורה שבעל פה‪:‬‬

‫י‬

‫הילכית בקימה‬

‫ן (י‪2.‬עיה‬
‫וכה]תאמר (מא) ה'יפז בינכהי בניתציי‬
‫שם)‪ .‬כלנהיתהש‬
‫י מהן מתקשטת‬
‫"החית‬
‫זקופה‪ :‬ותלכנה נטויוה גרון (שם‬
‫ה מטה בניינה לכאן ולכאן‪ ,‬כדי להראוה אה הכבקטיה‪ :‬וממקרוה עימם (שם‬
‫יית‬
‫שם)‪ .‬במיקרא‪ .‬רבי שמכון ‪3‬בן לקישן אמר בקילורית אדומה‪ :‬הלוך ופפוף תלכנה‬
‫'(שם שמ)‪ .‬כשהיהה אחת סהן ארובה סביאה שתי קצרות ומהלכת ביניהן‪ ,‬כדי‬
‫ושההא נראית לבחורים (פפח) [צפה] נביהן‪ ,‬וכשהיתה אחת מהן קצרהן היהה לובשת‬
‫קורדוקין עבה‪ ,‬ומביאה שהי ארוכות ומהלכת ביניהן כדי שתהא נראיה לבחורים‪:‬‬
‫וברגליהן תעכסנה (שם שם)‪ .‬אמר רבי אבא בר נהנא שהיתה כל אחת מהן מביאה‬
‫שלפוחית של הרנגולה וסמלאקו שמן אפרסמון ונוהנה אותו בין עקבה לסנעלהן‬
‫יכשהיהה מנעה לכת של בחורים עומדת ודורסת עליה והיא נבקעת‪ .‬והיה הריח יוצא‬
‫ממנה ומפעפע בהם‪ /‬והיה הקב"ה אומר לירם'ה סה עושוה אלי כאן יגלו מכאן‪,‬‬
‫"והיה ירמיה מחזר עליהן‪ ,‬ונזמר בנוהי עשו נא תשובה עד שלא יבואו שריונאים‬
‫נפליכם‪ ,‬והן אימרות יטהר יהישה כעשויו למען נראה ותקרב התבואה עצת קדוש‬
‫אוה‪.‬‬
‫ד' פ"‪* )1‬‬

‫עי‬

‫"שראל ונרעה (ישעיה ה' "ש)‪ ,‬דוכוס רואה אותי והוא נוטל‬
‫לו לאשה [אפרכוס‬
‫רואת אותי ונומל אותי לו לאשה] ותקרב והבואה עצת קדוש האראל ונרענן‪ .‬על‬
‫ומאן הוא קיימא עלדירן או עלדיליה‪ ,‬וכיון שגרמו העונות ונכנסו השונאים לשם‪,‬‬
‫פקיו יוצאות לפניהם סקו‪2.‬מוה כזונות והיה דוכוס רואה אחת מהן ונוטפה לו לאשה‪,‬‬
‫יוסושיבה בקרונין שלו‪ ,‬אמר הקשיח הא קמת עלדילהו‪ :‬ושןדיש לא קסהע סה עשה‬
‫'להם הקב"ה‪ ,‬רבי אלעזר אופר הלקם בצרעה‪ ,‬שנאסר וספה ה' את קדקד בניתציון‬
‫י בר חנינא אמר‬
‫‪,‬ה(עשלםהד'עלי"ז)‪ ,‬וכתיבמ‪7‬ו‪1‬לפשחואהת ושללספכחנתיםולבהיה (ויקראי"דנ" רבייומ‬
‫ו" אמר עשה אותן שפוזת‬
‫רביחייא בר אבא‬
‫ראשיהן‬
‫בשם‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ומתורנות‪ ,‬רבי ב‬
‫י אומר שיסר משפחותיהן שלא יתערבו זרע קרש‬
‫רבייומ‬
‫שעמי הארציה אף עלפי כן לא חורו בהם‪~ ,‬מר הקצייה יורעאני שאין אומוה העולם‬
‫‪:‬בדילין מן הזיבה ומן הצרעתן מה עשה להן הכימיה וה' פתהן יערה לשעיה נ'י"ו)‪,‬‬
‫מהו פההן יערה‪ ,‬רכז הקב"ה למעינות שלוץ והיו‬
‫ומסלאות קרבין רם‪ ,‬כיון‬
‫עו‬
‫ופא‬
‫‪.‬שרואים אותן כך היו דוקרים אורק בחרב ומשייכישם‬
‫תריק תחת קרונין‪ ,‬והיו עוברים‬
‫עליהן ומפםקהז‪ ,‬והיו אומרים זה לזה כורו טמא קראו לסו (איכה ב' ת"ו)‪2‬‬
‫(סב) ה' אלהים צבאית ביום ההיא לבכי ולמספד ולקרחה ולתנור עלק‬
‫זכו]‬
‫(ישעיה כ"ב"צ)‪ .‬אמרו בשעה שבקש הקב"ה להחריב את ביה המקדש‬

‫‪.‬‬

‫דיקרא‬

‫הערות ותקונים‬

‫'(מ)ססינ קמורימינומסגי ‪16‬ינ‪6 .‬שר סעור מס‪5 5‬מל‪ ,‬מונסיעי‬
‫ן ‪8‬ומ מ' מן נ‪5‬תס יכוזס‪ ,‬וכן מונת‬
‫ג'‪5‬קוט ‪6‬ות ע"ג‪( :‬סא) ויקמר ס' יעןכי גנח נגחניון טסיו סו‪3‬כוס גקותס יקופה‪ .‬מונס ני(קוש‬
‫‪6‬ות ‪,1"2‬וכן נסס כמזרפ איכסרכתי סדךט" מסוקסירו סמ‪ ,6‬מונע ‪ hnp'DDn‬זר"כ ססק‪ 6‬ומלמר‬
‫ן כשיערות ס‪ '5‬כמקומות‬
‫‪5.‬י‪1‬ן (ק("נ ע"‪)6‬ועיי‬
‫יסג"(‪( :‬סב) ‪1‬יקר‪ 6‬ס' ונו'ביורו (ככעס סנקס סקכ"ס‬
‫‪5.‬סמריג ‪6‬מ גיס סמק‪-,‬ט‪ .‬סוסססי ‪6‬ת סכחוכ‪.‬ויקרב ס' ‪56‬סיס כיעביו יסוכ ג‪ 5‬סזרוס‪ ',‬ומגס ‪3‬ע‪5‬‬
‫‪.‬סי((ןס בהרי ‪6‬סר הכיקעימ‬
‫ר ס‪3‬סגיו ממזרם איכס‪,‬וע‪D"D1 6‬וסיו ‪ ot1~tb‬ו‪06 0‬סמן טמ‪6‬‬
‫בי‬
‫ס‬
‫רמ‬
‫‪5.‬מו‪ ,‬סח‪( 5‬מעתיק סמ‪6‬מר ס‪65‬חריו (סייט מאה ג'ו) סמתחי‪5‬ויקרסש' ‪5‬נ‪6‬וח מוס ‪6 ht~o‬נ‪65 5‬קנ‬
‫ר עס‬
‫‪:‬דסתמ ס"ס‪ ,‬כי ססיוס מס‪6‬מרי כ‪5‬תימיר מכס סיוסכסיגו‪5‬כע ע‪5‬עוכו' ‪5‬הן ‪ctc 15‬ליסו‬
‫‪~ch‬‬
‫נמררש עמא)‬
‫סכרים‬

‫*‪0‬‬

‫מדרש‬

‫כמנילוס איכה יו"א‬
‫'‬

‫בתוכה‪.‬אין אוכוון העולם נוגעים בה‪ ,‬אלא ככבוש שני ססנה'‬

‫אטר כל זטן שאני‬
‫י עת קץ‪ ,‬ויבואו איבים ויחריבו אוהה‪ ,‬מיד השיב הקב"ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ואשבע שלא אזקק ע‬
‫יפיט והחזירה לאהוריון והנאסר ;הטיב אחור יכינו ספני אויב לאכה בו גן)‪ ,‬באותה‬
‫שנעלףת*'אמר‪ .‬הקב"ה שוב אץ לי‬
‫שעה נבכאנרסוץןאויבים להיכל ושרפוהו באאלראג‪-.‬כית‬
‫נ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫כל הארץ לא שלי הגא‪,‬‬
‫שעה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫מושב‬
‫ק‬
‫ל‬
‫אמ‬
‫בעה‬
‫ממנה‪/‬‬
‫שחטאו‬
‫ר‬
‫ט‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫הקב"ה‬
‫מה עשיתי שהשריתי שנינתי בשביל‬
‫חזרתי‬
‫ועכשיי‬
‫למיקום הראשון‪ ,‬חס ושלום שהייתי שהוק לאוסרים ולעג לבריות באותה שעה בא‬
‫משכרון ונפל על פניו‪ ,‬ואסר לפניו רב'נ"ע אני אבכה ואמה לא תבכה‪ /‬אמר לו‬
‫למה אין אתה מניח אותי לבכיה‪ ,‬א‪-‬נס במקום שאין לך רשות ליכנם ואבכה‪ ,‬שנאיר‬
‫ואם לא תשטעוה בטסהרים תנכה נפשי מפני גוה ודמיע תדמע והרד עיני דמעה‬
‫הן‬
‫כי נשבה ערר (ירטיהי"ג "יו)‪ ,‬אטר להם הקודיה למלאכי ה'שרת באו ונלך אני‬
‫ואהם ונראה מה עשו האויבימן כיד הלך הקב"ה ומלאבי השרת ונימיה לפניו‪ ,‬ביון‬
‫שראה ביה המודש אטר ודאי זה היה ביתי‪ ,‬וזה היה‬
‫שבאו האויבים שפ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ועשו כרצונמי‪ ,‬באותה שעה היה צועק ובוכה‪ ,‬ואומי בני היכן‬
‫כהניי ולויי היכך‬
‫הם‪ ,‬אדיריי היכו הם‪ ,‬ומה אעשה כסה פעמים ההריתי בכם שהחזרו בתשובה ולא‬
‫עשיהם‪ ,‬אטר הקב'וק לירטיה טה אתה רואה זדוטם‪ ,‬ה‪14‬ם אני דומה לאדם שהיה לו‬
‫בן ועשה אותו חופה ומת בהוך הופחה ואין לך כאב לא עלי ולא על בני‪ ,‬דך‬
‫י הם יויקים לבכות‪ ,‬אמר לפניו רבונו‬
‫וקרא לאבררצט יצחק ויעקב ומשה סקבריהמ‪ /‬כ‬
‫ן‬
‫ע‬
‫של עולם איני יורע היכן משה קבורי אמר לו לך ועכור שפת הירדן וקרא ‪:‬ע‬
‫עכרם בן עמרם‪ ,‬עמור וראה צאנך שבלעוהו (אויבים) והזאבים]‪ ;,‬סיר הלך ירמיה‬
‫לסערת הטכפיה ואסר אבית העולם עטדו שהניע ומן שאחם מתבקשים לרני הקב"ה‪,‬‬
‫אסרו לו למפז אפר איני‪.‬יורע‪ ,‬מפני שהיה ירא לומר להם וו‪-‬בן בית המקרש‪ /‬אמר‬
‫י בימיך היהה זאת‪ ,‬הניהם ירמיה והלה ועמה על שפה היררןן וקרא‬
‫עכשיו יאסרול‬
‫בן עמרם בן עמרם הניע זמן שאתק מהבקש לפני הקב"הי אמר לו למה‪ ,‬אמר לו‬
‫זבנייודע‪ ,‬הלך אצל מלאכי השיה‪ ,‬שהיה מכיר אוקם טשעת מתן תורה‪ ,‬אטר להם‬
‫משרתי עליון‪ ,‬א‪-‬ם יידעים ‪:‬פני מה אני מתבקש לפני הקב"ה‪ .‬אסרו לו אינךיודע‪.‬‬
‫שבית המקיש חרב בימי ירמיה וישראל נלו‪ ,‬ואהה מתבקש לספיד ולבכות‪ ,‬מיר קרע‬
‫י‪ -‬כבור שהלבישו הקב"ה‪ ,‬והניח ירו על יאשו והיה צועק ובוכהן והלך אצל‬
‫רת‬
‫נו‬
‫בב‬
‫א‬
‫העולם‪( /‬אסר לו אביו עמרם‪ ,‬כה זאת לן‪ .‬בני)‪ /‬ואכרו לו זיבות העולם משה‬
‫ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫אכר להם אבותי אין אחם יודעים שביה המקדש חרב‪,‬‬
‫רועה ישראל מה היום‬
‫וישרא) נלו לבין אורות העולם‪ ,‬מיד קרעו אח בנדיהם‪ ,‬והניחי ידיהם עלרישוםוריו‬
‫צועקים ובוכים עד שבאו לשערי בית המקרש‪ ,‬כיון שראה אותם הקב"ה חגר שק‬
‫והלש שערו‪ ,‬ואלטלא מקרא כתוב אי'אפ‪2.‬ר לאטיי‪ ,‬היא הוא דכתיב ולקרחה ולחגור‬
‫שק (ישניה כ"ב י"ב)‪ ,‬והיו מהזכים ובוכים משער זה לשער זה‪ ,‬כאדם שמתו טוטל‬
‫לפניה והקב"ה מספיד ואום‪ -‬אף לו למלך שבקטנוהו הצליח ובוק‪:‬ותו לא הצליען‬
‫אוי לרם לזבנים שבזסנו‪1‬הם המב ביתם‪:‬‬
‫הערות ותקונים‬

‫כי‪5‬‬

‫סכתונס‪1 ,5":‬גדסוס וו‪6‬רס‪,‬י ‪6‬סר סדפ'ס מסרי ג‪(6‬דמ‪6‬ן ו"‪ 5‬כרזותוכי ס‪:‬תוכ סוס ‪6‬ין (ו סיכות‬
‫יסדרסס ס‪65‬חרע ס‪5‬ינ סכתיכ סוס גס'ף מנמר ס(פ‪ 1':‬לחרי סמקת וויו ‪6‬ומריס ו? (וס סורו סמ‪6‬‬
‫קרש (ש ‪1‬ס‪5‬ינ "כבז' ויקרץ ס' ‪5‬ג‪6‬וח‪" ,‬נ( גלמת שן מס סנ‪:‬ס (ס"ס נס‪:‬ה‪,‬נ ס‪,‬ס‪ ,‬רק ר‪6‬ס‬
‫מ סי(קוס נסוף רמו תתרעד סח( גסען'ק נס ממחמר סוס ס(פ‪:‬י‪:‬ו גמורם שגס ו‪1‬ט‪ 6‬ממהמי( ‪1‬יקר‪6‬‬
‫ס' ‪5‬נ*ת נסס סס‪( 6,‬נגי‪.‬ו(‬
‫‪,‬מססד ו(קןחס ולהנזר סק‪ ,‬ומסמסך מן ‪6‬מרו כסעס פכקס סקכ"ס שנחריב‬
‫תמ‪65‬ס נעלוס נסתמ(ס גרס ההרטן (סו‪6 6‬ומ ד') ומס מתיזי( ‪3‬י(קוס קמרו נסטס סכקס‪631 ,‬מת‬
‫כסחח(ס ס(וו גמרו סייר (רמו התר("נ לחרי כמ"ת ויקרן ס'‪1":5‬ת‪,‬והין ~‪pc‬כי ס'‪ 1‬כע(י‪ 6‬מן מדרס‬
‫‪6‬יכס ‪hDlt‬נותי מכורכים‪1 ,‬ס‪(:‬יון מן לתרי ככעס סנקס‬
‫מסמסך סין כסתחת מקונן‪( ,‬כן ס‪5‬ינ‬
‫ס‪"1:‬‬
‫גט‪3‬‬
‫(מדרש זוטא)‬

‫טדרש‬

‫נמביגירז איכה ייטא‬

‫לג‬

‫פתח אביהם יאטם כביני של עולם קני היכן הם‪ ,‬אמר לו הקב"ה ענן בא עליהם‬
‫ושבה אותם‪/‬‬
‫אסרובלשפנעיהו רבוני של עולם למאה שגט נתת לי בף והינעי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫שמח בו שפחה גד‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫לי‬
‫שמחתי עכבתי‬
‫דבריך‪ ,‬ובאו מלאכי השרת ואסרו זה לזה בואו ונראה בן שניתן לו בקהיר‪:‬‬
‫י ואת העיונםעליו‪ ,‬פתח וקרא‬
‫מזנים למאה שנה ואינו חסעליו‪ ,‬ועכשיו לא הזכורל‬
‫מקרא זהמייתן ראעד מים‬
‫מקיר דמעה ואבכה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫בת‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫את‬
‫חללי עמי‬

‫הי‬

‫פרזתן יצחק ואטריפמ הקבו"עהייר(ביורנםו'השהלןעכו"לגם)י‬

‫י היכן הם‪ ,‬אמר לו נמסרו‬
‫י‬
‫ית‬
‫בו‬
‫י אבא כפ‬
‫נולם‬
‫צריהם כצאן לפבח‪ ,‬אמר לפניו רבונו שלבע‬
‫בשעה שאסרל‬
‫עצטך על נבי הטזבה לא עכבתי ‪ L'p‬דבריו‪ ,‬עכשיו לא תוכווןלי זאת ותרחם עלבני‪,‬‬
‫פתח ואבר שמעתיונירגז בטני וגו' (חבקוק נ' מ"‪0‬‬
‫אמר ל‬
‫ן דמע שלטה‬
‫כלרזה יעקב ואמרלפני הקב"ה רבונו של עולםבני היכן‬
‫יועי‬

‫הסי‬
‫בהם ורגלו אותם לבבל‪ ,‬פתה וקרא המקרא הזה קליםהיו רודפינו טנשרי שמים‬
‫(איכה ד' י"מ)‪:‬‬
‫ם משה ואמר לפני הקב"ה רבונו של עולם לש‪,‬א ררפתי לפניהם‪ ,‬לשיא נפלו‬
‫'מנרזי‬
‫עצמותי בטדבר‪ ,‬פתת ואמר המקרא הזה כויתןלי אברכיונה אעיפה הכשכונה‬
‫‪ .‬באוהה שעה עטדו כלם באגורה אחת חויו צועקים ובוכים‪ ,‬אטר להם‬
‫(ההלים נ"ה ז')‬
‫‪,‬הקב"ה אבות העולם למה אתם בוכים‪ ,‬אמר להם אוי לו לזקן שבקטנוהו הצליח‬
‫זבזקטתו לא הצליח‪ ,‬אוילו למלך שנשבו בניובהייו ולאיכול לר~ילם‪ ,‬אוי לו למלך‬
‫שגעשה שחוק לכל בריותיו‪ ,‬שנאסר הייתי שחיק לכל עמי (אכה ג' י"ד)‪ ,‬אסרו‬
‫למניו רבונו שלעילם שמא אין הזרה לבנים‪ .‬אטי להם אל האסרו כך‪" ,‬ם רור שהוא‬
‫מצפה לסלכוהי כיד הם נגאלים‪ ,‬שנאמי ויש תקוה לאהריהך נאם ה' ושבו בנים‬
‫לנבולם (ירמיה ל"א ט"ו)‪ ,‬באויקה שעה אטר לו משה לירמיה לךלפני שאלך ואביאם‬
‫יאראה מניח ירו עליהמן אמר לו (סנ)אי אפשר לילך בדרך ספני ההרוגים‪,‬‬
‫מ‬
‫יפיכן לך‪ ,‬סיר הלך משה וירמיה לפניו‪ ,‬בתן שתגיעו לנהרות בבל ראיהו‬
‫ל‬
‫‪–DR‬‬
‫לג‪4‬בראאףלעלמשה‪ ,‬ואסרו זה לזה בא בן עמרם מקברו לפדיה אומנוכיר צריטן יצאה‬
‫בעע קול ואמרה סשה גזרה היא שנגזרה‪ ,‬אטר להם בני להחזיר אחכםאי אפשר‪ ,‬אלא‬
‫המקום יחזיר אתכם בטהרה‪ ,‬הניחם באותה שעה בכו בכיה גדולה עד שעלהה בכיהן‬
‫למקום שנאמר על ;הרות בבל שם ישבנו נם בנינו כון (ההלים קל"ז א'ג כיון שבאו‬
‫אצ‪ 5‬אבית אסרו לו טה עשו אויבים לבנים‪ ,‬אסר להם מקם הרנו בחרב‪ ,‬ומהם‬
‫ידיהם לאהוריהם ומהם מופשטים ערומים‪ ,‬ומחם מושלכים לחפה רעבים וצמאים‪,‬‬
‫כפת‬
‫ואמרו [ופי על דסטא לבנן] היבא הויתק כיתכי בלא אבא‪,‬‬
‫‪(:‬סד)‬
‫י סיד‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫פ‬
‫הלכתון במור ובחצצי בלא כמאני ובלא סנדק‪ ,‬היכא טעניתון מטל רחלאז היכא‬
‫תי לאחוריכון‪ ,‬פתח משה ואטר ליטא שמשא אסאי לא חשיכת בסיעתא‬
‫כפיהון ידיכ‬
‫דעאל מנאה לביה מקדשא‪ ,‬אהדר ליה שמשא יאסר טשה רעיא טריטנא היכי הוה‬
‫הערות ותקונים‬

‫סייס‬
‫‪3‬ע‪ 5‬כקוקס ‪6‬ת ס‪:‬ו‪6‬מר סזס ‪3‬תה‪5‬תו‪ ,‬וערס סירו‪37‬ין ס‪37‬קיס‪ ,‬וסכחו‪ 3‬ויקרנו מן גנחה נסרר עד‬
‫ויקלק‬

‫ע‪ 5‬מקומו ‪3‬ס‪5‬וס‪ ,‬וג‪ 5‬סמ‪6‬מל נסגס נס ‪'63‬כס ר‪3‬הי נסחיחח‪ 6‬סי' ג"ן נ‪6‬מ‪5‬ע כ"ס ‪6"7‬‬
‫ס'‬
‫‪5 o'c5h‬נ‪~6‬ת וגו' נסטס מכקס סק‪"3‬ס גו' ‪6‬כ‪ 5‬גסחיחת‪ 6‬סם סו‪ 6‬ק‪5‬ת גסינויס ונסרמנס‪ ,‬וסי(קוש‬
‫‪6‬סיסניגו ‪ 65‬מן ססת'חת‪ 6‬סג"(‪, :‬סנ)‪6‬י אפסר (ירך סדרר מסני ססרוגיס‬
‫סעחק כ‪ 5‬וס מן שנסו‪.‬ס‬
‫מסחו ‪,‬אמרו ‪.‬גן סו‪ 6‬גס ‪('3‬קוס‪3 536 ,‬סת'חת‪ 6‬ד‪'6‬כס ‪40‬‬
‫גי ס‪.‬ס כסן ‪'61‬ן‪, 15‬ססמ‪( :6‬סד)‬
‫'‬
‫ו‬
‫כ‬
‫גתן ‪hntb‬וכך חיך מקהו )‪ osl‬ורכומ‪1‬י‬
‫‪(636 653‬‬
‫יג‪:‬ו נקי‪.:‬ח ווי ‪.‬ע( ‪7‬מס‪356‬גן‪ ,‬סיכיסו‪.‬יסון‬
‫קו‬
‫מניו‪ 6(3‬ס‪:‬ד‪,65‬‬
‫ת'‬
‫י‪:‬‬
‫כ‪6‬‬
‫סיכ' ךמגיה~ן נסי'‪:‬ך‪ 6‬ונק"ס‪35 6(3 6‬ום‪ 6‬ו‪ 653‬כסו‪,‬סיגי סניתון נסורי ונמ‪55‬י ח(י‪ '5‬מכ‬
‫סיכי סעג'מון מונ(' סע‪:,‬י דח(‪ ,6‬סיכי סגו'תיכון כסיחך ג‪6‬ח‪,‬ריכון‪ ,‬סיכי ‪ itrwSJ 65‬רוקק כסומויכו;‪,‬‬
‫זפת ע‪ 3‬מס ססמע ‪5‬נגיגו סיבך ‪ cnttc:‬כיחומים נ(‪6 6‬נ‪ ,‬סיעך ‪6‬הס ‪?53 Ot)ct‬ריס ותקין ‪3( 653‬וס‬
‫‪6‬וי‬
‫‪.‬נ‪65‬‬
‫(כ)ררים זוטא) ך‪:‬ן‪4‬‬

‫‪.‬‬

‫כמגיגית‬

‫מדרש‬
‫‪66‬‬
‫איכה‬
‫‪4‬‬
‫ל‬
‫שבקץ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל‬
‫אוה ח"דכא‬
‫לי כינקיונו בשירון‬
‫לי‬
‫ואמרו לי פוק אנהר‪ :‬חוב פהח משה ואמר וא' ל‪ 4‬על זחך מקדשא וסכי השך‪,‬‬
‫טקליאז ורררקף דבי‪-‬‬
‫י דמטא ומנא (כפא עדנא) דמקדו‪2‬א חרב‪( ,‬סו)‬
‫זעה)ח‬
‫רכן טתקפלין ואבהתכון אזלין בשבזה כלו‪:‬‬
‫‪( 2‬סי) פתח (אברהם) ששה] ואכר ‪411‬י בחייכון כשראי לא מקפלת קפולך‬
‫[כו]ו‪,‬ד‪1‬‬
‫אכזראה‪ ,‬ולא השוון כלאה נסירא‪ ,‬ולא הקטלון ברא באנפי אבא‪ /‬ומלהא‬
‫באנפי אמא‪ ,‬דמפא ז"א דמרא שמיא חושבנא תשיב‪.‬מנכוין וכשדאי רשיעיא לא עבדץ‬
‫הכי אלא מותבין ליהו לברא בסונפיהדאבורי ואמיהן וממרזן ליה זלאבוהי יקם נכמיה‬
‫ואסיה בכיא ונהיין דמעתה לשהי ואבוהי הלה ליה ריעדה‪:‬‬
‫[כח]עףזיד (סח) הקב"ה‪.‬להפוך תשעה באב לשמההן שנאסר כה אמר ה' צבאות צום‬
‫הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשיהייהיה לביתיהידה‪.‬לעוומק‬
‫ולשעתה ולמועדים מובים (וכריה ח' "ט)‪ ,‬ולבנות את ירושלם הוא בעצמו ולקבץ‬
‫גליות ישראל להוכהן שנאמר בונה ירושלם ‪4‬ה נדחי ישראל יכנס (ההלים קמ"ן ב')‪:‬‬
‫(סח*) שד יוחק כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשפחתה;‪-‬שנאמר שכשן את‬
‫ירושלם ונילן בה כל אוהביה ישישי אהה משוש כל המתאבלים עליה לשעיה ס"ו");‬
‫וכל אשר אינו מתאבל עליה אינו רואה בשמחתה‪:‬‬
‫[כפ]ולברי (סם) ירמהו בן חלקיהו מז הכהוים אשר בענהות בארץ בנימין (ירמיה‬
‫א' א'‪ 1‬אמי רבי שמעון מאי דכתיב עד מתי פתיים האהבו פתי ולצים‬
‫להם (משלי א' כנב‪ /‬אמר הקב"ה בנוהג שבעולם‬
‫' ארם אובל (ע) שהזנה‬
‫לשצנוין יח‬
‫ד‪.‬‬
‫מם‬
‫מי‬
‫י(עא) ונמשו קצה ע‪4‬ו וקנימא עליו‪ ,‬אבל אקם כסה שנים אתם עובדים‬
‫ע"ה אוהה שייוי בה צא האמר לו (ישעיה ל' בשי)ן צואה תאמר לו‪ ,‬ואין נפשכם‬
‫קניפא מהנה‪:‬‬
‫[ל] אמר (עב) דבישמעיו כל מה שכחוב בישראל לגנאיז כתוב ברחב לשבה‪ ,‬ברחב‪-‬‬
‫י בהן כי עשיתי עמכם חסר (יהושע בן י"ב)‪ ,‬ובישראל‬
‫כתוב השבעו נאל‬
‫'‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫'‬
‫ב‬
‫כתיב ואמחי יאמרו אכן לשקר ישבעו (ירפיה‬
‫'ברחב כתיבודהייתם אתאבי‬
‫ואתאמי מהושע ב'‬
‫ובישראל כתיב אב ואם הקלו בך (יחזקאל כ"ב ז')‪ ,‬ברהב‬
‫כהיב ותממנם בפשהי העץ (יהושע ב' ו')‪ ,‬ובישראל כהיב אומרים לעץ אבי אהה‬
‫(ירכוה ב‪ /‬כ"ז)‪ ,‬ברחב כתיב הערוכות לה על הגג (יה‪-‬ע"ע ב' ה‪ /‬ובישראל‪.‬כתיב‬
‫זוף‬

‫שופי רנורא ומחו לף‬

‫יריכ?א‬

‫‪.‬‬

‫וי‬

‫י"ג"‬

‫הערות דהק‪,‬ונים‬

‫ונא כסות‪ ,‬סי‪6‬ך כ(כתס כסריס ‪61‬נג' מ‪5‬ןסקוסי מ‪:‬ע('ס ונאסגד(יס‪ ,‬סיפך ‪6‬תס ססוניס מם‪6‬ות טעונות‬
‫סו(‪ ,‬סי‪6‬ךסיויייכס קמורות ‪63‬חיר'גס‪ 6( 1h'o ,‬סיס (כס עגלי ‪(35‬וע סרוק ס‪3‬ס'כס כאם ממ"כ‪:‬‬
‫למה) וף ‪ htm‬זמש מט‪ 6‬טיך‪ .6:‬סס‪:‬רח' סמ‪13‬ת מע‪ 6‬טיךנ‪ 6‬כי מיותרות מן‪ ,‬וכ"מ נס ‪5'3‬קוס טיכס‬
‫‪6‬וק ס'ן וכחן רסס ננ(יון ע‪ 5‬מס‪6‬וימד מט‪ 6‬עיזנ‪ 6‬וסוננו סגימס‪ 16 ,‬סן ‪( '3‬וסמ‪16‬ה‪ ,‬ונפתיחת‪6‬‬
‫כ"ס ‪6:‬מר רק מט‪ 6‬זימג‪( :6‬סו)יסיכ‪ 65‬מיק‪ .64‬טלין הריסס מק"מ ‪6‬סר קלס מ‪3‬ך נב(‪ ,‬וכן בנמרן‬
‫ס‪:‬סירין ‪ 1"5‬ע"נ דמקךב‪ 6‬חרג וכיכבמיקני‪ ,‬וכן כלסוס רטון כפתיחתך סם כח"כ מקלי‪ ,‬רק כדפוסים‬
‫‪5‬חרוגיס סללנו מכ‪( :4‬סו) תו‪ 3‬פתח טכס חמריני לסייגון גסז‪ .'5‬מונן פוקוס סם ‪6‬ותו'‪,‬יענין‬
‫נסחימת‪ 6‬סס ק‪5‬ת סי‪:‬ויס‪( :‬סח) עתיל סקנסס (מסוך ת"‪ .oni:ci 3‬מונן וינקוט ‪16 00‬ת ונרסס‬
‫י ירסיסו וכו' ‪"6‬ר ממעין * מ‪631‬‬
‫כי תסרס ססהח‪5‬ס‪[ :‬סחי) ת"ריומנן‪ .‬מונקוינקוט כס‪( :‬ספ)ינר‬
‫‪3‬י(ק‪1‬ט ‪16 00‬ת וגס כג'רס‪"6 6‬ר סמ(‪ ,'6‬וכמקמר ג‪31‬ט מ; ססיקה‪ 6‬זר"כ דגרי 'רמיסו (ק'"‪6‬ע"‪)6‬‬
‫ומונך ‪('3‬קוס‬
‫ריס רמז החק("‪3 3‬סס ס‪:‬סיקח‪, .6‬סס סנירמ‪"6 5‬ר סמעע ‪3‬ןנזירי‪( :‬זן) ‪5‬ח‪.6:‬‬
‫מונק נערוך חרך ‪5‬חנס ‪3‬סס כססיקין‪ 6‬ןכתכ סי' סרחון מסון יתע( שגחו (י‪ 561‬נ' כ')‪ ,‬ו‪3‬ססיקח‪ 6‬סכו‬
‫סברס יחכיםכחקן ילקוט מסלי כמקוס '(קוסיכעיס‪( :‬עא) הססו ק‪5‬ס ט‪ 14‬וקג'ס‪ 6‬איו ממלוה‪.‬ק‪5‬ס‬
‫סליו" סטמ‪5‬יזס ‪( 1DID‬סרס קגיט‪ 6‬ע(י‪, ,1‬ים (הקן ‪:‬קיעס‪ ,‬וגס ‪('3‬ק‪,‬ט כס ‪3‬סע‪1‬ת ק‪:‬יסס ‪ 3"1‬גקיסס‬
‫ט‪4‬ה כמו סכות (נכון ‪3‬ססיקה‪ ,6‬וסמלות "ק‪5‬ס ט‪'3‬ו" (ית‪ 6‬סס וסוד מרסון סמקר‪: '6‬קטס ‪:‬פר' גועי‬
‫' ‪ )'6‬סגנו מניס יתעוכ ל‪3‬ר מס וסוף ‪1:'3‬ני פש( מסרס (~ס‪ ,‬ועיץ ‪3‬ססיקחמ סס סטרת י"ך‪:‬‬
‫(‪6‬שכי‬
‫(עב) ‪"6‬ר סמלון כ( מס סלתות ניסר‪( 36‬ננ‪6‬י‪ .‬מונף גי(קוס סס ו‪3‬עעות נלססכנויו; מדרס וסו‪ 6‬ג"כ‬
‫י ירמיס קי"‪ 6‬ע'‪1 ,3‬ט‪ 63‬נסני(קוס יסוסע רכז י"‪ 6‬נסס סססיקת‪,6‬‬
‫‪63‬יגס ווע‪ ,6‬ונונסמססיקת‪6‬יתר‬
‫(מריש זופא)‬
‫ופז‬

‫סיט‬

‫"‬

‫י‬
‫י‬
‫ממי'‬

‫‪.‬‬

‫במגילתן איכה‬

‫לך‬

‫מדרש‬
‫*ת המשתחוים על הננוח וט' לצפניה א' ה')‪ ,‬ברחב כחיב והאמר ‪4‬הם הדיה לכר‬
‫(יהועפע בן * ובישראל כ(תיב על ראש‪1‬ההרים יזבחו‪( f‬קושע דן ‪ f‬ברחב נהי‪t‬ב‬
‫פחתם ‪ 4‬אח; אמת (יהושע ב' ובישראל כתיב ואמת לאירבייו"‬
‫ג(‬
‫"ירכוה ם' ה')‪:‬‬
‫י"ג"‬
‫~א]דבך אפף (עג) דברי ירמיהו בן חלקיהו‪ ,‬אטר הקב"ה אני נתתי עשרת הדברות‬
‫ה‪/‬‬
‫אלהיך (שסות‬
‫לישראל והם החכום לרעה‪ ,‬אמרתי להם אנכי‬
‫כ' ב‪ 41‬ההם לא עשו כן אלא אומרים לעץ אבי אתה (ירמיה ב' שזג אמרתי להם‬
‫לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ' מ)ן והם לא עשו כן‪ ,‬אלא ואת‬
‫דפשתחוים על הנטת לצבא הסמים (צפניה א'הין אסרתי להם לא תשא את שםה'‬
‫אלהיך לשוא (שםיז כן ז')‪ ,‬והם לא עשו כף נאלא אכן לשקר ישבעו (ירמיה ה' ג')‪,‬‬
‫אני אמרתי להם וכור אתיום השבת לקדשן ('המוית כ' ח')‪ ,‬והם לא עשוכן]‪ ,‬אלא‬
‫ואת שבחוסי חללת (יחזקאל כגב ה') אצרתי להם כבד את אביך ואת אמך ושמות‬
‫מ י"ב)ז והם לא עשו כן‪ ,‬אלא אב ואם הקלו בך (יחזקאל כ"ב אני אמרהי להם‬
‫לא תרצח לא תנאף ולא הגנוב (שמות כו י"ג י"ד מ"וג והםזי"‬
‫לא עשו כןז [אלא‬
‫רצוח וגנוב ונאוף (הושע ד'ב"‬
‫‪ ,‬אני אסרתי להם לא הענה ברעך ער שקר (שמות‬
‫'‬
‫ט‬
‫שקר‬
‫כ' מאג והם לא עשו כן]‪,‬‬
‫אלא‬
‫קשתם‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫(‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ל‬
‫בן)‬
‫את‬
‫אני‬
‫אטרתי להם לא תחמור (שמות כ' י"ו)ז והם לא עשו כן‪ ,‬אלא וחמדו שדוות פזלו‬
‫זוטא‬

‫וגי' (סיכה בן בן)‪:‬‬
‫א‬
‫י‬
‫[לב] אטך (עד)רבי יורן בר סימון מאי רכתיב נב‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ק‬
‫א‬
‫כשך‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫(דבריםי"חי"א)‪ ,‬והאכהיב ולא קם עוד‬
‫‪4‬ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫כמשה‬
‫ם‬
‫ש‬
‫(‬
‫ו'ג‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫בתיכחוה‬
‫א‬
‫צ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫אתה‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ומאי אמר כמוך‪ ,‬אלא היה ירסיהו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ש‬
‫בזה‬
‫וה‬
‫כז‬
‫כתוב בזה‪ ,‬זה מתנבא ארבעים שנהכו‬
‫היכתנכא ארבעים ‪17‬נהן זה מתנבא על יהורה‬
‫וישראלי וזה מתנבא על יהודה וישראל‪ /‬וה עמרו בני שבטו כנגדו‪ /‬וזה עמדו בם‬
‫י‬
‫שבטו כנגרו‪ ,‬זה הושלך ליאור‪ ,‬וזה הושלך לבור‪ ,‬זה הוצל ע"י אמהי וזה הוצל ש‬
‫עבד‪ ,‬זה בא בדברי תוכדיה וזה בא בדברי הוכחותן לפיכך הוצרך הכתוב לומר‬
‫רכרי ירמיה בןחל‪,‬יהו *)‪:‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫[לג]חוכמך (עה) רבי הנהום גל מקום שאתה מוצא דב דברי‬
‫דברי‬
‫תוכחות‪ ,‬כהוב אלה הדבהים אשר דבר סשה (דברים א' אן)‪ ,‬וכתיב תכן‬
‫רעב ולחוכו רשף (שם ל"ב כ"ב)‪ ,‬כתיב דבר ה' ומבר היה אל הושע בן בארי‬
‫‪(0‬זהיושע א' א')‪ /‬וכתיב תמן כי אתם לאעמי וגו' (שם שם ט')‪ ,‬כתיב דבריירכיתו‬
‫(ירמיה א' א')‪ ,‬כתוב אשר לכנה למות ואשר לשבי לשבי (שם ס'עי"א)‪:‬‬
‫י שמואל בר נהמני פתח ואם לא תורישו אה ישבי הארץ מפניכם‬
‫[לר] (עו)ניב‬
‫(במדבר ל"ג נ"ה)]‪ .‬אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם החרימם‬
‫החתיל והאמורי וגו' (דברים כ'יא)‪ ,‬ואתם לא עשיתם כן‪ ,‬אלא ואת רחב הוונה ואת‬
‫בית אביה ואת כל אשר לה הויה יהושע (יהושע כיה)‪ ,‬הרי ירמיה בא שהוא‬
‫"‬
‫הערות ותקונים‬
‫(‬
‫"‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫"‬
‫ך‬
‫ט‬
‫י‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ן נפסילן‪ 6‬סם מערס ל'נונסקים נפקוס מכס רמו תתקנ"ס‬
‫)‬
‫ג‬
‫ע‬
‫(‬
‫זביי ירוכסו‬
‫יעיי‬
‫‪6‬מר סקנ"ס‪ .‬מוכך ‪('3‬קום מס ‪,6‬ת ל ונונע ג"כ מפסיקתנו דר"כ ססק‪ 6‬דגרי ירוסס (קי"נ ע"‪ ,)3‬ומו‪43‬‬
‫כי(קס 'רמים רמו רג"ו‪( :‬עד) ~ריוון נרסימון מ‪6‬ייסמינ גנ'‪ totpb 6‬מוג‪6‬מיאוס *כס סס‬
‫‪6‬ותי"‪ ,6‬וסמ‪5‬מר (ו‪3‬ט מססיקח‪ 6‬דר"חדגריירמיסו וק‪",‬נ ע"‪ )6‬וש‪63‬ני(קי‬
‫ט תורס רמו חמקי'ט ‪003‬‬
‫ספסיקת‪ ,6‬ועיין ‪3‬ססיקת‪ 6‬פס ‪3‬סטרוח‪( :‬עה) ‪"6‬ר מנחוס מקוס ‪ onbc‬מו‪ .65‬מוחגעקיס אינס‬
‫כו‬
‫י‪3‬פס‪.‬קת‪ 6‬סס ר'תימומה ה קעור כסכך‬
‫סס ‪"6‬ר סגמס‪ ,‬ונעקוע מורס מסר סס ס‪16‬מר‬
‫סס‪,‬‬
‫ר'רסי‬
‫ג‬
‫מקרוה‬
‫י טמא( ‪3‬ל נממ‪ '3‬סחם ו‪6‬ס (‪ 6‬תוליסו תו'‬
‫‪ tnp~to .‬וחסר‬
‫פלסמת ‪3‬ס'יר נרסיס‪( :‬עו)‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ"נ ני(קס סס ‪6‬ותי"ג‪ ,‬ומוגף (נכון ‪3‬פסיקח‪6‬יר"‬
‫כ (זף ק'"‪ 3‬ע"‪ )3‬נמסמר הסמו ומונף ג"כ ‪3‬י(‪9‬ס‬
‫מסטי סטס"יר"חו‪6‬ס (‪6‬טוריטו ‪3‬ססססנאקה‪ 6‬וץני‪3‬קוסימוסס למז ט"וג"ג ‪3‬סס סססיקת‪,6‬ומנקוז‬
‫י) וס סיס מסרסלויוגס סיס מס‪3‬פלוי‪,‬ועיין ‪3‬סקרמח מסרגי ‪35‬ר‪3‬נ‪5‬נלירמיס‪.‬‬
‫רמ'‬
‫ירסיס‬
‫(מררש זוטא)‬

‫תירש‬

‫‪88‬‬

‫מגילת איכה‬

‫ישא‬

‫טבמ בניה של רחב הזונה‪ ,‬וששה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצמנים בצדיכם‬
‫(בטדבר שם)‪[ /‬לפיכך צריך הכהוב לוטר דבריירמיהון‪:‬‬
‫[לה] לבך(עי) אחר יברי ירמיהו (ירמיה אע אן)‪ .‬סחי ירסידצ‪ ,‬שבימיו נעשה בית‬
‫הטקדש אריפון‪( :‬עת) דבר אחר שביטוו נתרוממה מדת הרין על ישראל‪:‬‬
‫(עם) גן הכהנים אשר בענהות (שם שם)‪[ .‬אטר רביברכיה] אסר ירמיה עשוק שמי‬
‫בכדנים‪ ,‬בוכו משה יברכך ה' (בהדבר ו' כירון‪.‬ובימה ולוקק כהם קללה ונו' (ירמיה‬
‫כים כ"ב)‪ .‬בימי סשה וישפרך (במדבר שם)‪ ,‬וביעז ואשר למות למות ואשר לחרב‬
‫נחרבונוי(ירמיה פ"ו בן)* בימי משה יאר הןפניו (בטדבר שם ב"ה)‪ ,‬וביכו‪ ,‬במחשכים‬
‫ומשיבני כסחי שלם (איכה ג' ון)‪ .‬בימי משה ויחונך (במדבר שם)‪ .‬ובימי‪ ,‬אשר לא‬
‫‪ .‬בימי כשה ישא ה' פניו אליך (במדבר שם)‪,‬‬
‫אתן להם חנינה (ירכיה פא י"ג)‬
‫‪ .‬בימי מציה וישם ‪5‬ך שלום (במדבר‬
‫ובימי‪. ,‬אשר לא ישא פנים לזקן (דברים כ‪-‬חנ"‬
‫שם כ"וג ובימי‪ /‬כי אספתי את שלומי מאת העם' הזה נאם ה' אח החסר חשת‬

‫הרחמ‪.‬ם (ירסיה מ'יו הן)‪:‬‬
‫(פ)יבר הן ביתיעקב (ירכיה ב' ה')‪ .‬אטר להם הקב"ה לישראל שמעו‬
‫[לט‬
‫דברי הורה ער שלא השמעו דברינביאים‪ ,‬שמעו דברי נביאוה [עד שלא‬
‫תשסעו דברי תוכחות‪ ,‬שמעו דברי הוכחותן עד שלא תשמעו דברי קינטויין‪ ,‬שטעו‬
‫דברי קינפורין]ז עד שלא תשמעו קל קרנא טשרוקיתא (דניאל נ' פ"ו)‪ ,‬שמעו בארץ‪,‬‬
‫עד שלא תשמעו בחוץ לארץ‪ ,‬שמעו חיים‪ ,‬עד שלא תשפעו מהים‪ ,‬שמעו אזניכם‬
‫[עד שלא הע‪.‬מעו גופיכמז ישמעו גו‪8‬יכס]‪ ,‬עד '‪ N?U‬ישספו עצמוהינמו [הדא ומא‬
‫דכתיב] כה אטר ה' העצמות היבשות שטעו דבר ד‪( 4‬יחזקאל ל"ו ד')‪:‬‬

‫שהע‬

‫ארבעה‬

‫מז]‬
‫(פא) שומעים המו יש שוסע והפסיד‪ ,‬יש‬
‫שימע והפסיד‪ ,‬ויש לא שוטעונתיכי]‪ ,‬שומע והפסיד זה אדם הראשון‪,‬‬
‫שנאסר ולאדם אמר כי‬
‫י עפר‬
‫שמעת לקול אשהךונ(שכברראשזהיהאבני'נוי"זא ומה הפמיר כ‬
‫"ברהם‪ ,‬כל אשר תאמר‬
‫אתה ואל עפר תשוב (שם שם י'ם)י שומע‬
‫אליך שרה שמע בקולה (שם כ"א יגב)‪ ,‬ומה נשכרי כי ביצחק יקרא לך ורע (שם‬
‫‪ t(DW‬לא שוסע ונשכרי זה יוסף‪ ,‬ולא שמע אליה לשכב אצלה (שם טים‬
‫ופר‬
‫"הן לא‬
‫נשכר‪ ,‬ויוסף הוא השלים על הארץ הוא הטשביר לכל עם הארץ (שם ט'במו‬
‫שוטע והנסיר‪ ,‬אלו ישראש‬
‫ולא שמ‪..‬ו אלי ולא הפו אה אזנם (ירמיה וי כ"וא ומה‬
‫הפסידו ואשר למות למות ואשר לחרב להרב (שם פ"ו ב*)‪:‬‬
‫שומע ונשכרי [ויש לא‬

‫ךלח] (פב) [ףה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול (ירמיה ב' ה')]‪ .‬אם‪ -‬הקב"ה‬
‫י עהג אדם הראשון לא‬
‫לישראל‪ ,‬אבותיכם לא מצאו בי עול‪ ,‬ואת] מצאתם ב‬

‫הערות והקונים‬
‫יונווגגרעסמרסמסויקרנה"‪6‬ו ‪3‬סס סמ‪7‬רס‪,(737:‬עז) ד"‪6‬דירי'רמיסו מ‪.6‬ירמיסו ט'‪.‬מ‪3.‬‬
‫‪ 6‬כילקוט מכס מס ‪6‬ותי"ר‪,‬‬
‫יר"כ ססק‪6‬‬
‫'רמיתו (דף קטם ע"‪, )6‬מונס ג"כ ‪3‬י(ק‪,‬ט ירמיז ר"מ רנא‪ ,‬וכן תמ‪65‬‬
‫עריס מערס קמ"ר ולמס נקרך סמו ירמיס מנימיי נעכס ירום‪3‬יס לירמיה‪ :‬ונערוך ערך 'רמים ס‪3‬י‪6‬‬
‫מתקמר נסס סססיקת‪ 6‬ס‪3‬ימ'ו ‪3 ocve‬ית סמקיס גירימון‪ ,‬סירוסו סיס ‪53‬שן רומי ומנכון‬
‫נמו סכהנ ממוססי יערך פרשון נ‪ '"5‬סי' מרפס ומממס‪ ,‬ודרסי י‪-‬מיס ;‪,‬מוס סיוגת ‪:hD'1h‬‬
‫(עח) ל'‪ 6‬ס‪'3‬מיו נסרוממס טרה סדן‪ .‬ירס ירמיס מוסנן רוס‪, :‬עפ) מן סכס(יס ‪5‬סר ‪3‬ענסוס‪.‬‬
‫‪"6‬ר ‪3‬רכיס כו'‪ .‬מו‪ 63‬ני(קוס פס‪ ,‬ופס סס(ויס ממסדר תקמר סוס מסבסיקק‪ 6‬דרי'כ סס יסח(‬
‫ו ‪"6 o~:O)O‬ר ‪3‬רכיס וסוף נסס'קת‪ 6‬סס (דף קס"ו ע"ב)‪( :‬פ) סמע‪ 1‬דגר ס' ‪5‬פר (סס‬
‫"מקמר פ‬
‫סקנ"ס‪ .‬מוג‪ 6‬נ'(ק‪1‬ס סס ‪6‬וחט"י‪ .‬ו‪31:‬ע (‪,‬פסיקתם ‪7‬ר"כ פסקם סיועו (קיקו ע"נ)‪.‬ומ‪ 531‬ג'(קוס‬
‫ירמיס רמו רס"ך נסס ספס'קת‪( :6‬פא) ‪6‬רנעס ס‪,‬מטין מן‪ .‬מ‪3 631‬עק‪,‬ע סס ‪6‬וה ט"ו‪ ,‬ונודע‬
‫מן ססיקח‪7 6‬ר"כ כמטו (קסם ע"‪)3‬‬
‫כבקוט ח‪1‬רס ריו ("‪1 ,3‬ניל(ו'ס רמו רמ"ד ‪3‬סס ספסיקת‪:6‬‬
‫(פב)ים ‪5‬מר ס' ‪6‬מר סק‪"3‬ס‪ .‬מונדומוגן""כ כ'(קוט בכס ס‪6 0‬וקי"‬
‫סוכ‬
‫ו וגס ס‪ 6( 0‬סגים ‪6‬ת‬

‫‪;6‬ר מוססתי וסח ‪:‬ונט נ"ע מססיקת‪ 5‬ךר"כ פיס (קי"מ ט"‪ ')6‬ומונקנ"ט ‪3‬י(קוע *רמיססרכ‬
‫תירכ"ס‬
‫מו‬
‫(מדיש זומא)‬

‫הטעית‬

‫חטא‬
‫‪. .‬‬
‫טדרש כצלילת איכה‬
‫ואחם טצאתם בי ע‪,‬ל‪ ,‬למה היה אדם הלאשל דומה‪ ,‬לאילה שנכנס‬
‫מצא בי‬
‫רופא אצלה ואסרלו דברפלוני תאכל ודברפלוני לא תאכל‪ ,‬וכיף שעבר על דבריו‪/‬‬
‫גרם כוחה לעצמו‪ ,‬נכנסו קרוביו אצלו‪ ,‬אמרו לו אותו רופא המיה אוותך‪ ,‬אסר להם‬
‫חס ושלום אני גרמתי לעצמי המברחי על דבריכן כך בשעה שעבר אדפ הראשון‬
‫גזר עליך מרה הדין‬
‫וואסל] נכנסו כל הדהוה אצלו‪ ,‬אמרו לו אי‬
‫יי‬
‫רס‬
‫בי‬
‫עב‬
‫שק‬
‫אפשרי‪,‬שה‬
‫ני עלצווי של הקב"ה‪,‬‬
‫שהמוח‪ ,‬אמר להם חס ושלום אני גרמתי מיהה לעצמ‬
‫י ביום אכלך ממנו מות ימות (בראשיה ב; יז)‪ ,‬הרי אדם הראשון לא מצא‬
‫ששמרל‬
‫בי ע‪ ,%‬ואחם מצאתם בי עול‪ :‬פרעה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול‬
‫(פג) למה היה פרעה דומהן למלך שהלך למרינה הים והפקיד כל כטהשדיה לו‬
‫י פקדוני‪ ,‬אמר לו לא עבדך‬
‫את‪ %‬עבדו‪ ,‬לאחר ימים בא המי‪ ,‬אמר לו הן ל‬
‫אנק ‪%‬א הפקדת ל‪ 4‬לא כלוס‪ ,‬נטלו (פד) ותלאו בנרדון‪ ,‬אמר לו עבדך אני וכל‬
‫י אתן לך‪[ ,‬כך] בשעה שאמר לו סשה שלח אח עמי ויעבדונ‪4‬‬
‫מה שהפקדת ל‬
‫(עיטותז' כפו)‪ ,‬אמר מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' (שם ה' וכיון שהביא עליו‬
‫בז'‬
‫)‬
‫ועמי הרשעים (שם מ' כ"‬
‫"‪ :‬אבותיכם במדבר‬
‫קלטר מכות אמר ה' הצריק ואני‬
‫ה בו (שמוה ט"ז כ"ו)‪,‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫אסרתי להם עבטה ישם הלקכוהו‬
‫השביעי שבה יהי‬
‫ןוהם לא עשו כן‪ ,‬אלא] כהי ביום השביעי יצאו כן ‪ Dpn‬ללקוט ‪%‬א מצאו (שמוח‬
‫ן שאמרו ישראל נעשה ונשמע (שמות כ"ד‬
‫טא כ"ז)ז [אילו מצאו לקטו]‪( :‬פה וכיו‬
‫ר')‪ ,‬ואחרי כן עשו אח העגל‪ ,‬אבדו את (נשמע) [נעשה]‪ ,‬אסר להם הקב"ה שמרו‬
‫(נעיטה) ]‪ iuea‬דשם מעלה עליכם כאילו קיימהם שניהם‪ ,‬וכיון שאמרהי להם שמעו‬
‫ולא שמבז' אבדו את שניהם‪:‬‬
‫[לס]איכה (פו) ישבה בדד‪ ,‬כל מה שאירע לאדם הראשון כך אירע ל"טראל' אדם‬
‫הראשון הקביההכניסולגן עדן וצוהו‪ ,‬ועבר ודנו בשלו~היןגירושין וקונן‬
‫עליו איכול (פז) ויאמר לו איכה (בראשיה ב' כ') איכה‪ ,‬דן אוהו בגירושין טנין דכתיב‬
‫ויגרש את האדם ‪ DWi‬שם כדד)‪ ,‬דן אותו בשלוהין מנין‪ ,‬דכהיב רשלרהו ה' אלהים‬
‫(שם שם כ"ג)‪ ,‬וכן עשה לישראל הכניסם לארץ ישראל‪ ,‬שנאמר ואביא אתכם אל‬
‫ארץ הכרמל וגו' ‪,‬ירמיה ב' ז'א וציוה אוהם ואכר להם זאת עשו והיו וואה לא העשו‪,‬‬
‫ועברו על צוויו ורנם בגירועאן ובשלוחיןן שנאמר מביתי אגרשם (הושע ם' מ"ו)‪,‬‬
‫ודן אוחם בשלההין‪ ,‬שנאמר שלה מעל פני ויצאו (ירמיה ט"ו א')‪ ,‬ויקונן בעצמר‬

‫לה‬

‫עי‪,‬‬

‫עליהם איכה‪ ,‬איכה ישבה בדד‪:‬‬
‫ש] (פת) [רבי אבא בר כהנא פהח] סי האיש החכם ויבן את זאה ונו' (ירמיה מ'י"א)‪.‬‬
‫והני רבי שמעון בןיוחאי] אם ראית עיירוה נהלשות ממקומן [בארץ ישראל]‪,‬‬
‫דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים‪ ,‬מה מעם‪ ,‬על מה אבדה הארץ (שם שם)‪,‬‬
‫וכתיב בהריה על עזבם אה הורהי (שם שם"'ב‪:,‬‬
‫הערוה והקונים‬

‫(פנ) (מס סיס‬
‫גמשת רסיס סם ~זרסש ‪ 5"51‬ססיקה‪ 6‬ושויון כסיקת‪ 6‬כרסו כ(ס‪:‬יי מוסס גס‬
‫ס ממות רמו קס"‪3 1‬סס סססיקה‪,6‬‬
‫טרסס רומס‪ .‬ס'ססתי כמו סכ‪ 61‬נלקיט חיגם סס‪ ,‬יכן מוגף ‪5.3‬קו‬
‫ן נפסיקח‪ 6‬ממטו סס (קי"ח ע"‪( :)6‬פד) י‪ 16(:‬נגרדון‪ .‬עיין ‪3‬ססיקת‪ oc 6‬כערס ?;"‪,6‬‬
‫וגמ‪ 65‬יגכו‬
‫‪6 rplt)t‬יגס סס נסעות ות‪65‬י ננרונ‪( :1‬פה)יעיו‬
‫ן כקמרו של‪ 56‬נכסס וגסמע‪ .‬מו‪('3 ,3‬גןע‬
‫פיכס טס וככומרו '~‪ Shl‬געסס ‪;1‬סמע כו'‪ ,‬וגומת ‪'6‬ן טניגו (ג‪5‬ן כ‪, (5‬ס‪3 6‬ססיקת‪ 6‬סס גמ‪6‬מר‬
‫ס(סג'ו (דף ק"ו ע"ג) ‪3‬ס‪6‬מר ס?;חוי‪ 5‬ב"ר‪5‬וי‪ ,‬ו‪:‬י‪5‬קיס ג‪6‬ינס סס סטהיק ככתנו וכרסונו ‪63‬יכס ווט‪:6‬‬
‫‪,‬פו) שינס יסרס ‪ .773‬כ‪ 3‬פס ס‪6‬ירע כו'‪ .‬מ‪3 631‬י‪5‬קוס שיגס סס ‪6‬ות '"ט‪ ,‬וס‪ 61‬נורע טססיקת‪ 6‬דר"כ‬
‫פסקך טיכס (קייט ט"‪ ,)3‬וכן גסנס לפיכס ר‪3‬ת' גסחיחת‪ 6‬סימן ד'‪ ,‬וגמדרס ‪"3‬ר סרט ‪6‬וח סף‬
‫ג*‬
‫‪6‬‬
‫ות‬
‫מק‬
‫וי‬
‫‪ :‬יכי‪5‬קוע מוסע רמז הקכ"נ‪ :‬ופז)י'*הר לו עיכסעיכס‪"33 .‬ר ‪31‬סס‬
‫‪3 plpi's‬ר‪6‬סיח רם‪,‬כ"ו‬
‫סנירס‪ c)th 6‬גמת‪ ,‬סכוונס ‪ Sh‬פקוד ‪ 56‬מקר' ~שה ‪ 6(6‬שוה‪( :‬פח)רני ‪ 636‬נר כסגך סהמ‬
‫ט' ס‪6‬יס סח‪:‬ס וס ‪ 65‬מעתיקיותר ‪3‬ט‪5‬סיקס סס גנגס וסט‪6‬מר טבע ק ססיקח‪ 6‬ססק‪*6‬ינט‬
‫ע"ג‬
‫נתדרש ‪%‬מא)‬
‫ט(‪:or‬‬

‫‪.‬‬

‫לפגיית איכה‬

‫ישא‬

‫‪70‬‬
‫מדרש‬
‫הא] (פם) אמר סבי אבא בר כהנא לא עמדו (פלוסתון) ‪4‬פילומופין] באום'ה העולם‬
‫כבלעם‪,‬בן בעור‪; ,‬וכאבנינוס [וכאבנימום]הגרדי‪ ,‬נכנסו אומוה העולם‬
‫אצל (אבנינוס)‪,‬נאבנימום] הגררי‪ ,‬אמרו לויכולים אנו להזדווג לאומה זה אמי לרם לכו‬
‫חיזרו עלבתי כנסיות ובתי מדרשות שלהם אם [מצאהם שם‪,‬חינוקוה] מצפצפים בקולם‬
‫אין‪ .‬אהם יכולים [להזדווג] להם‪[ ,‬ואם לאו 'אתם יכולים להזרוונ להם]‪ ,‬שכן הבמיחם‬
‫אביה‪ ,:‬הקול קול יעקב (בראשיה כ"ז כ"ב" כל זנקעיקולו‪ ,‬של ויעקב] מצפצף‪.‬בבהי‬
‫י עשו שולם בהם‪[ ,‬וכל ז‪3‬ןשאין קולו של הנקב‬
‫כנסיוה ובבתי מררשוה‪ ,‬איןהכינדסייםוהיד‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫י עשו]‪:‬‬
‫מצפצף בבהי‬
‫ובבהי‬
‫יד‬

‫כמב]איכה (צ) היהה לז‪:‬ה קריה נאמנה (ישעיה א' כ"א)‪[ .‬רבי פנחס בשם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫אושעיא אמר] (מאה ושמונים) [ארבע פאות ושמונים] בתי כנסיות דדו‬
‫בירושלם‪ ,‬וכל אחת ואחה יש בה בית מפר למקרא‪ ,‬לבית הלמוד למשנען וכולן‬

‫"‬
‫(אפסיינום) [אספסיינוס] והחריבן‪ ,‬הדא רוא דכהיבויגל את מסך ;ביה)יהודהוגו';ישעעל‬
‫יה‬

‫כגב ה')‪( :‬צא) שלאתי משפ ] ;ישעיה א' כ"א)ן ‪5‬גו משנתו שלרבי חייא [ומשנהו‬
‫של רבי אושעיא] ומש‪.‬הו של בר קפ‪-‬א; ;צב‪ ,‬צעק ילון בה שם) אמר רבייודן‬
‫סימי‪ -‬לא לן אדם בירושלם ובידו עון‪ ,‬כיצד השד של שחר היה מכפר על עון‬
‫שבלילתן הפיר שלבי‬
‫ן הערביים היה מכפר על זון שליום‪[ .‬סכל כקום לא לן אדם‬
‫בירושלם ובידו עון מה פעם] צדקילי‬
‫ן בה ועהה מרצחים ישעיה שם)‪ ,‬הרנו את‬
‫אוריה חח‪-‬גו אה זכריה‪( :‬צג' ואשיבה שופטיך כבראשונה לישעיה א' כ"ו)‪ .‬אלו סשה‬
‫וארסןן רועציך כבהחילה (שם) זה דוד ושלמה‪ :‬ואחרי כן יקרא לך עיר הצדק‬
‫קריה נאמנה (שם)‪ ,‬ואומר ציון במשפם הפדה ושביה בצדקה (שם שם כזז)‪:‬‬
‫לפג]רגנן (צר) רבנן שלש נזרות נורה מלכוה הרשעה‪,‬בימי רבי שמעון בן יוחאי'‬
‫שלאיהקיים מצות מולה‪ ,‬הטלא לעיי‬
‫ם אה השבה‪ ,‬ושלאלקיים אה הנרה‪,‬‬
‫והיה שם וקן אחד ושמו רבי ראובן האיצמרובלי‪ ,‬והוא נכנס ויוצא לפני המלך בלא‬
‫רשו‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫הערוה ותקונים‬
‫פ"נ ע"כ‪ .‬ומוכל ‪.63‬כס רנת' ‪3‬סח‪.‬חת‪ ,‬סימן ‪ ,'3‬ומו‪3 63‬י(קוט יר‪:‬וי‪ 0‬רמו רס"נ ורמוס מס טררם‬
‫‪ ("5‬מסיקתך‪( :‬פס) ‪"6‬ר ‪ 636‬נר כס‪ 6( ,:‬עמרי‪ .‬גס‪,‬ס (‪ 6‬ככיל ‪3'0‬קוט כ‪6‬יכ? פס וסמגןר סו‪5‬‬
‫‪3‬סס‪.‬קה‪ 377 6‬כסב טס (קכ"‪ (3Ubp 6‬ומו‪ 63‬ג"כ נפהימת עיכס מס‪,‬‬
‫ג"‪ -‬סה"כ ‪16‬ת כ'!‬
‫מררסי‬
‫(צ) מכס כיחס (זונס‪ ,‬רכ' סנתמ ‪3‬סס רנ' ‪6 btD~lh‬מר‪ .‬נס וס סו‪:‬נ‬
‫י‪6‬‬
‫י(קוט נ‪6‬יכס סס ו‪0‬ו‪6‬‬
‫גוכט ג"כ מפסיקתך איכס (קכ"‪ 6‬ע"‪ ,)3‬ומו‪ hnntnel 63‬יעכס רכח' סי'יייכ‬
‫‪ ,‬ונמורס מכס רנתי‬
‫עסוק ‪(3‬טסי‪" ,‬ונ‪ 6‬נ'(ק‪1‬ט יכעיס רמן ר‪ ,1":‬וטוון כמסיקתך סס ‪0‬טר‪1‬ה פני‪( :‬צא) מתתי מהסט‪,‬‬

‫("‬

‫ססיקה‪ 6‬סס קג"נ ט"‪ 6‬ועיין סס נסערס ס'‪( :‬צב) ‪5‬דקילין ‪"6 03‬ריודן‪6 .‬סיקח‪ 6‬כס מס‪ ,‬ומס‬
‫סגירכ‪ 6‬רנ' ‪3 0710,‬ר ממון‪( :‬צג) ‪ s~1'ahl‬ס‪1‬סטיך ‪(6‬ו מנס וסרן‪610 .‬‬
‫סס סף ‪6‬יגס‬
‫(קכ"נ ט"‪( :)3‬צר) הזו רננן סקס גורות כוי‪ .‬משן עד כוסו ‪'6‬ן ע‪(':‬ו כ(( (כ‪e53‬ן‪ 1( ;~'6r1p',c‬סוס פייכות‬
‫(מפרם ס‪,‬ס‪ ,‬רק הין פסקכי סיס (סמעחיק מקוס פנוינסיף ‪0‬טתקתו ‪1‬סעתיק נס סמ‪6‬מר סוס‪1 ,‬ססיסור‬
‫סוס נמ‪ 65‬נגמרנו מטי(ס '"ז ע"‪ ,6‬וסס מסוגם קלת‪ ,‬וכן ‪3‬מקיס רני‪ .‬ר‪3'6‬ן ס‪6‬ילסרו‪(3‬י ‪6:‬מר סס‬
‫גן ‪6‬יסטרו‪(3‬י‪ ,‬וכן ‪3‬ס(ן גס(סג'‪:‬‬
‫‪3 .‬ן "'וט‪-‬ונ('‪ ,‬וכן ננמר‬
‫סס יסיסר קומי ס"ס‪3 -‬סירס"י‪,‬‬
‫גמר‬
‫טו‬
‫נס‬
‫ועודסי‪:‬ויס רניס‪ ,‬יע"ס ‪3‬רם"י ססני‪ 6‬מסרם ‪63‬נןת‪ 6‬כיכי סו‬
‫יכעס ד‪:‬סס נססו ‪ TD ntlYs‬סיכר‬
‫י סומר (‪ 1'36‬ס'ס‪ 6‬מחוירו (סוס וכקם טסו רחמים ‪: 1'bol‬הרפך מסרס סקס‪ ,‬ר"( ג‪5‬נדס סס‪,‬‬
‫יסנ"‬
‫וכוון ‪ 36‬ס‪6‬ג‪7‬ס ספסלינו‪ ,‬ט‪1‬ד ‪3‬רס"' סס ע‪33 (6‬רח‪ ,‬כקיסר ‪30‬י‪ (']1 6‬נססגעס והיתר מטקת ‪61‬ומרת‬
‫‪0‬מ‪6‬ו מ ‪6.‬ת רסנ" נכ( סעס ‪'61‬דך כולס מסרס סתם‪ ,‬כוון (ס‪5‬נןס ס(ס‪:‬י‪:‬ו‪ ,‬ומדמי סתוס' ‪ oc‬ך"ס‬
‫‪ 1%‬סני‪6‬ו גססייוס(נר סררי ‪ itWtg‬נדר (ו ס(‪' 6‬סע"מ‪6‬ס‪1‬ו‪ -,1‬ונעלס ממ;י ‪ h~e: o)h‬ו‪ 0‬כיר‪1‬כנמי‪ ,‬וכן‬
‫‪3‬ור‪.‬ס‪ 16'3‬כורוס(מ' מסרס מעסם‬
‫‪5‬סכרס וכסנטר רנ' סוטכן ע( סכת‪::‬‬
‫עון סס ‪"7‬ס ‪"6‬מ‬
‫תרסינו ‪.(6‬שניו‬
‫וסתס(‪ 3‬טויו ונתר‪ ,66‬סו‪( 6‬ס‪':‬נ‪ 1‬כ‪6‬גדס‪ ,‬ומס ספניך פט ‪6‬רסכ"י רבש"ע‬
‫לסנר ספחתך ומנח מממס מלמכיס‪ ,‬וננחרת סס ‪'5‬ק‪ 6‬ימס מ(‪5‬כיס; עיי‬
‫ן ‪ oa‬נפירם"י והוס'ן‬
‫וננ"ר סס"‪5 0‬ות ו' ‪6‬הס‪ 6‬רכנן קמרי ‪1 OP)~h‬רי‪"3‬ח ‪6‬מר חמסס ‪,‬גן ‪"33‬ר מע"ס ‪6‬ות סנר‬
‫מסחה פרי צימגו ‪ 03‬מתסס ‪:ctjhln‬‬

‫(ונדרש זומא)‬

‫י‬

‫טדרש‬

‫קמילת איכה‬

‫ישא‬

‫וש‪( )8‬ארם בעולס‪ ,‬ביופ) מום) אחו שנסלפני המלרךבים‪,‬ומצאאיזוצייה‬

‫לו‬

‫יחצב לברוז‬

‫כוסנרוצה]שיהיו‬
‫שכו לוראובןארוני רמלד לאדם תוש לואויבים‬
‫גבהיימן ואלו יהוריס אונם ‪ DWSn‬אלא בשביל דבילתו כיון ליש בן לאחד מהם‬
‫ן בו כא יהזה‪ ,‬אם אהה‬
‫מביאו וחותך בשיו לשסויה ימים הע"שש כקו‪ ,‬שוב אי‬
‫הבטל מילה מהם ועלא יהיו נסולין‪ ,‬מיד הם מהגברימי וכשאהה משגר חוכלסין‬
‫עליהם סיד הם מוררים בךן אמר לזה יפה אמרת הבטל‪ .‬שוב ‪8‬עם אאת אמר לו‬
‫מן‬
‫‪ .‬אמר לו עני'מן אם‪ -‬לו‬
‫יל‬
‫רי‬
‫יב‬
‫שש‬
‫לשך רי שיש לו אויבים מהו עזיהםעניים או עב‬
‫רבי ראובן איצטרובלי אלויהודים אינמעניים אלא‬
‫עתקם מקייפים אח המצוה‬
‫ומשט‪-‬ס אח השבה‪ /‬עושה אחד מהם ~לאכה כ‪ 5‬שות דאובת וכשתגיע ערב‬
‫שגת הוץ מוציא בשביל כבור שבהן ויש מהם שאין בידו מה יוצאן ואס אהה‬
‫מבמל שבה‪.‬יהיו עשירים כמוך‪ /‬וכשאתה משלת אוללסין עליהם שד הם טורדים‬
‫בךן אטי לו יפה אטרת תבטל‪ .‬שוב פעם "תה אמר לו ראובן בן איצמרוב‪5‬‬
‫אדוני המלך מישישלו אויבים טהו רוצה שיהיו סרובים או מועטים‪ /‬אמר לו מועכינו‬
‫אמר לו אדוני המלך אלו היהודים אינם מועטים אלא בשביל שהם משמרים את‬
‫הנדה‪ /‬אחת מהם יושבה שבעה ישם‪ ,‬ארבעה עשר‪ /‬וארבעים הנמונה‪ ,‬ואס אתה‬
‫מבטל נדה מהם‪ /‬והם משמשים מטהזיהמ בין ניום ובלילה כע‪:‬הן צדותן הם פרים‬
‫ורבים ככווזינה אמר לו יפה אמרת תבטל גזירהזו‪ .‬אם‪-‬לו כחוב אנית להם ושלח‬
‫לארץ ישראלי מיד צוה המלך לכתוב אגרת‪ /‬אצא רבי ראובן בן "יצטרובלי ונכנסו‬
‫גרופי מלכות אצל המלך ומצאו דברים כתובים‪ /‬אמרו אצבע של קפודים נכנסה‬
‫לכאן‪ ,‬אמרולו חוור בך‪ ,‬אמר להם אין המלך חוור בדבריסן אמרו לו כהוב באגרת‬
‫כל ש שיוליכם יהרג‪ /‬צוה המלך וע'טה כן‪ /‬שמע רבי ראובן הפלח לארץ ישראל‬
‫שכך היה המעשה ועכשיו אםיש בכם "יש כלומד בנסים יבא אפול האגרת‪ ,‬נהנו‬

‫‪ DW~n‬או‬

‫‪.‬‬

‫עיניונם ברבי שמעין בןיההאי' אמר להם אין אני הלר לעצמי‪ ,‬נתן עיניו ברבי‬
‫י ל‪-‬כי שמעון בןיוחאי נתת עיניך בבבת‬
‫אליעזר ברמיט" אמר לו רבייוס‬
‫"‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫אתם‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫אמר לו רבי שמעון אלמלא היה יוחאי אבא קיים‬
‫תן בנך‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪ * ..‬כהלכה ואהה מחזריו‬
‫להריגה‪ ,‬אמי לו רבי‪.‬יוסי אם כ; השבעלי שאין‬
‫‪ ,‬נשבע לו רבי שמעון בן יוחאי‪. ,‬הלכו וישבו לספינה אחת וישב עמהם הלכור אחר‬
‫לי‬
‫הקמו מתיא בן חרש‪ ,‬ההחיל הזיה שואל אוויו בריכה‪ ,‬אסר להם מנין לרם השרץ‬
‫ביהוא טמא יותר מבשרו‪ ,‬אמר לו רבי שמעון זה פמא וזה סמא‪ ,‬אמר רבי אליעזר‬
‫דמו ממא מבשרו‪ ,‬עמד רבי מתיא בן חרש ונשקו על פיו‪ ,‬אמר רבי שמעון ולי לטה‬
‫לא נשקתני‪ ,‬אמר לו רבי לא נשקתי אלא עריכה שפתיו‪ ,‬באותה שעה נתן בועיניו‬
‫רבי שמעון‪ ,‬והיה מטרף למות‪ ,‬ונזכר שבועה שנשבע לאביו ונתיישבה דעתו עליו‪,‬‬
‫‪.‬הזיו המלחים עוברים בספינה ודרך אחד מהם ;ל צוארו של רבי אליעיר ויצאה‬
‫אסכרה מפיו‪ ,‬באותה שעה תלה רבי שמעון עיני‬
‫ו לתורן של ספינה‪ ,‬וראה עקרה‬
‫אשמדאי שהיה יושב עליו‬
‫‪ ,‬אמר רבי שמעון מה סיבך‪ ,‬אמר לו לעשות לכם נס‪/‬‬
‫באוהה שעה‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫של עולם‬
‫שפחתך זמנת חמשה‬
‫אסר רבי שמעון בן יותאי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ש‬
‫)‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ע‬
‫אמר‬
‫אמר‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ם‬
‫נ‬
‫לו רבי שמעון ינה‬
‫העשה‪/‬‬
‫אני הולך‬
‫מלאכים ולי‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫ל‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫יאכנס בבת‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ו‬
‫צ‬
‫י רבי שמעון‬
‫ל‬
‫סמנה‪/‬בןאמר לו והמבהיאולי‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫צ‬
‫ו‬
‫י‬
‫בא‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ז‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ב‬
‫רבי שמעון‬
‫סימן‬
‫ואני‬
‫יש כשאתה יטא ממנהו אמר לו באוננה שעה היא שוברת כל כלי זכוכית שיש‬
‫בבנק הטלך‪ ,‬אמר לו לך ועשה כאשר דברת‪ ,‬הלך ונכנס בבהו של מרמן ההיתה‬

‫‪__.‬‬

‫‪ 5‬כסת‪(,‬סין‪:‬‬
‫נמטי(ס לףי"ז עז"ו‪3‬טאו)גסןס‪.‬‬
‫‪).‬עיין‬
‫‪,‬טררש‬
‫‪~nDI:O‬‬

‫צהרים‬

‫כפנילת איכה יימא‬

‫מדרש‬
‫‪2‬ז‬
‫צויה שוסיתיביאו רבו שסעתבז טחאק שלחו לארץ ישראל אחריו‪ ,‬אספו להם‬
‫הוא לפניכם בספינתן באו מצאו בטחינה ח~ווליכוהו לפני המלך‪ ,‬אמר לו הסלך‬
‫ע בהק‬
‫אתה הוא רב* 'שמעת בן יוחגו‪ ,‬אמר לו ד‪ 4‬אמר לו אתה יודע לרפא א"‬
‫נילה באזנה‬
‫אנשרלוהן‪ ,‬צ"ל וטה תעסה לה‪ ,‬אסר לורבי שמעון בןיוחגי אני לוחש‬
‫חייט כשרפאה‪ ,‬אמר לו וקמלךומהסימןיש~לה)ולך‪ ,1‬אמר לו באותה שעההיא שוברת‬
‫בלנלי זכוכית שהן בבית הסלךז ולחש לה רבו שמעט בןיוחאי אל אזנה ונהרפאת‪,‬‬
‫יצאה ושברה כלכלי זכוכיה של מלר‪ ,‬אמר לו המנך לרבי שם;ון בז יוחסו מה‬
‫י טבקש אלא קאגרות‬
‫אתה טבקש שאתן לך‪ ,‬אמרלי רבי‬
‫שצעקומכבםן ייהורחגא‪,‬י גינ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫שבהבת לבטל דגזירו; וכתוב בהן כל‬
‫ק‬
‫ע‬
‫אמר לו אם כן הוא הרנין‬
‫וצל סלך שכל ‪ %‬שיעשה לו כן פורע בהריגה‪ ,‬אמר לו אין אני פורע בהריגה‪,‬‬
‫אשר לו אני מקבל על" לציר צוה המלך וקרע האגרוה הראשונות וכחבו לו אחרות‪,‬‬
‫שלט לאיץ ישראל ובמלו הגזירוה‪ .‬בן יבטל הקבה מעלינו כלגזירות קשורו חיעתן‬
‫במהרה בימינו ובונך קריב אנן אמן סלה‪:‬‬

‫ריי‬

‫*‬

‫פליק מדרש מבילת איכה‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)