טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
בעייתמבנהג שלספרקוהלת
מאת
מרדכי זר-כבנד
כשם שחלוקות דעות חוקרי קוהלת לגבי תוכנו שול הספר כך הן מפולגות
הספהותית.הבעייה היא כפולה :א) אם נתחבר ב'מקורו
בלחגרביוזיצםורתהומתחלקים לצלעות ומוות במקצבן; ב) אם אפשר למצואבמבשסק
פר
י מבנה
אחיד ,לפי תוכנית קבועה מראש ,שכל חלקיו תואמ'ים אליה -או שהספר כולו
הואקובץ של רשימות,ווידויים ופתגמים שנסדרוזהלידזהבאופןמקריבלבד.
כאן נדון רק בשאלה השניה לפי מבחר הדעות של ראשונים ואחרונים .חז"ל
שלאטפלו במפורש בצדהספרותי של הספר-הביעו אתדעתם רקדרךאגב .במדרש
קיהלת ר,בה לפרק א' פסוקיב' .כתוב" :אני קההלת וכו' -אמר ר' שמואל בר
יצחק .1זה (הקטע) היה ראוי להכתב ולהיות תחילת המפר ,ולמה נכתב כאן?
אלאשאין מוקדם ומדוהר בתורה".2הרי שלא ראו בספר קוהלת מבנה מכוון,
יהבי ! "הרבה
כשם שלא ראו זאת בספריםאתרים .עקרון זההובע בחריפותעליד
פלשיות סמוכות זו לזו -ורהוטות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" ן אף פעםאיננו
מ'וצאים במדרש קוהלת השא'לה ,למה נסמכה פרשה זו לחברהה ,ואפילו על
הקשר בין פסוק לפסוק לא עמדו אלא כל פסוק ,נורש לעצמו .לעומת זה ניסה
במידה מסויימת לסדר המקראות בפסקה ן ,ויותר מזה השתדל
רש"י לשים
י בין פסוק לפסוק ולפעמים גם בין פסקה לחברתה.5
ראב"ע למצוא קשרעניינ
שירי,
יב
1אמורא בדורהשלישי.
2מאמר זה מקורו במדרש התממם ,ר מכילתא דר ישמעאל (מהד' האראתיטץ-רבין),
מסכתדויה (כשלח) פרשהז' ,והואחוזר בתלמוד ובמדרש.
3,ספריפ' 'בלק; הוא חולק שםעל ר'עקיבאשהיה דורשסמוכין.
4השווה ד',יב;ז',ז,כא.
.דבק גראשונימ בז' ,א); אחר
; 5ה הפסוק דבק ום הבא אחריו (א',ין ;4גס זה הפסוק,.
.אמר (ז' ,ד) 1שלה הפסוקים (ג' ,יב-סו) דבקים; מתהילת זה הפסוק (ח ,,יד) עד
שהזכיר..
פסוק "גם זו" (ט' ,יב) הם ששה עשר פסוקים בעניין אחד דבקים וכלומר :פסקה אחת) ,הוא
הדין לחיבור פסקאות:
כאשר השלים לבאר (פסקה הקודמת)..
.הזכיר וכ' (ח' ,יח;באימר השלים לצוות וכו' (בפסקה
הקודמת) שם להורות וכו' (ה' ,ח); בעבור שאמר …חזר לבאר..
(.ז' ,יט); כאשר השלים…
( .ח' ,ב); וזה העניין דבק עם( ..,ח' ,ט); בעבור שאמר..
.אמר הפך הדבר
שב להזהירו..
וכו' (ט' ,יג); בעבור שהזכיר למעלה …שב להזהיר (י' ,ד); כאשר הזכיר …אמר..
,"( .טז).
183
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
מרדכי זר-כבוד
1
בזה הוא דומה לפירוע רס"ג" ,אלא שהלה הרחיק ממכו במאמצע לקשר גם בץ
הפסקאות ,מתוך הנחתו שכל הספר הוא מיקשה אחת ,תה לעתנו" :ראה לאסוף
המאמרים המפוזרים ולגלות כוחן לנוכח המעיין ,כדי שיהיו יסוד ומורה לתלמיד
ואור ליאור בו"וכו'.
מגמה זו לפרש את ספר קוהלת כאחדות רצופה ומ ת1כננת ,בולטת
בפרשנות הפילוסופית בדרך האליגוריה ,כמו של ר' יצחק %ראמה ,ספורנו וכד'.
ר"י עראמה בפירוזנו על קוהלת 7מדגיש מבנהו המתוכנן של הספר ואומר:
"זה מחייב שיסודר בתכלית ההזהר בדבריו מן הסתירה והבפל וה'מותר ובעוצם
השמירה והזריזות וקישור חלקיו" וכו' .הוא רואה בו שרמזרתעניינים ובה שבע
חוליות:
ם המדומים;
א' ,א-יא,הגזרה הקצרה המוחלטתכנגדכלהענייני
יב -
א',
ג' ,ח ,מציאות האדם ותכלית כל פעולותיו מצד המעשים עצמם;
ג' ,ט -ד' ,ה ,בהניח הדעת האמיתי שהאיות השכליות המחזקות אותן;,
ד' ,ט -ט',ו,יאריךבו'התוכחהמעולהעםזה הכוחהשכלי;
ט' י"א,ח ,תעבור התנכתהעםהכוח
המתעהרר;
י"א ,ט -י"ב ,ה ,בההבות תוכחה ומוסר לאדם מצדכוחהחומרי;
הסינייהואבית
י"ב ,ט -י"ד ,הוא החלק ,הקטן ,בו יחתום בהודעת כוונת המחבר בזה החיבור.
ברור שכל המבנה הזה מבוסס על רעיונות שהוכנסו לספר תוך התעלמות מן
פשוטועול מקרא,והיאדרךבלהפרשניםההולכיםבשיטהזאת.
8
בדרך וו הלך גם ר"מ מבד'לסון .את פירושו על קוהלת הופ מבסס גם על
הפנוט וגם %ל הדרש ,בוסים לב אל הפרשנו,ת היהודית והלאיהודית, ,ו14ף אינו
נמנע מלסמוך על דברי הזהר ,מתוך מגמתו להסביר את קוהלת כיחידה רעיונית
ר צופה 'מתחילתה עד סופה .בהקדמה הוא כותב" :והנה אנכי הצעיר
כתתי אל לבי לפרש את המגיל,ה הזאת ע'ל דדך היותר נאות לפשוטו של' מקרא
ולהמש'ך הכתובים וחבורם ,כי ראיתי שכל המפרשים שקדמיני..
.לא מצאתי
לאחד מהם פירוש מספיק' לבאר המשך הכתובים על נכון ,וכמעט כל פסוק ופסוק
ההא לפי דרכיהם מאמר בודד ,ודבר זה לא יתכן למחבר הדיוט ומכל שכן למלך
החכם" וכו'.
פרשנים לא יהודים קדמונים סברו שהספר הוא וויכוח מסוג הידע בימיהם
דיאטריבה ,9וחכמה אנוסים השתתפו בה ,המעניין שגם פרשן מחכמי איטליה,
ברוך בן ברוך ,10חלק ,את ספר קוהלת לוחני קולות זה מול זה ,של
ושל
ורואי
6תמס מגילות..
.עם פירושים עתיקים ,היוצאים לאור..
.מאת יוסף בכה"ר דוד קאפח.
ירושלים תשכ"ב ,עמ'קסז.
7חזות-קשה ,מולות ,ורשה תרמ"ג.
8ספר מגלת קוהלת עם באור…ברלין..
.תק"ל עמ' א א .11פירוזם זה מבוסס בעיקרו
על ראב"ע.
9כן בספרות הפאטריסטית .הרדר ואייכהורן המשיכו והעבירו נות הרעיון על המבנה של
דושיח ר' ,)1964( ,)1. Loretz : Qoheletעמ' .32
ע"ח-שנ"ט,
10ברוך ז' ברוך ,קוהלת יעקב ,וניצה
ר
א
י
ב
א
ו
ה
ה
.
ז
"שספר
דברי שני
,
.
מוכיחים" (מתווכחים) ,קהלת ובןדוד".
,
.
.
.
.
,
184
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
בעייתמבנהו שיספד קהית
1
משיב .מבנה זה פותר במידת מה גם את בע"ת "הסתירות" שבספר .כנראה
כבר הכיר ראב"ע תיאורייה זו והתנגד לה" :והוצרך אחד מן המפרשים 'לפרש
מלת קוהלת כמו "ק"ילת יעקב" ,ואמר כי תלמידיו חיברו הספר ,וכל אחד כפי
מחשבתו -וזה אינו נכון כלל ,בעבור (שכתוב)" :ויותר שהיה קוהלת חכם -
והנה הוא אדם אחר" 'וכף (ז' ,ג) .פרכתו של ראב"ע עדיין אינה מבטלת את
האפשרות שאיש אחד היבר את הספר בצורה של ויכוח .דו-שיח מ דומה כוה
הרי מצאנו ,בנבואת מלאכי .11אף ראב"ע עצמו מפרש כמה מקומות כדעות של
אחרים .12שלפנינו ויכוח מסוג זה ,היה מקובל אצל כמה מפרשנינובימי הבינים,
כפי שעולה מהקדמת ר' מנחם המאירי לספר משלי 13האומר" :אבל קוהלת
מזכיר דעת ההפכיים..
.כידוע שרומז בקקת מקומות טענות המתנגדים עלינו
באמנותהפיגותהתוהתיות"וכו' ,ודומה'לזה בהקדמתר"יערבבה.
בספרות החדשה על קוהלת ,החל מן המאה התשע עשרה ,תופסתבעיית אחוות
הספר ומבנהו מקום הגון ,ורבו הדעות המחייבות והשוללות בנידון .קנובל
) 14 (Knobelרואה את ספר קוהלת ביצירה אחידה שבמה נושאים מקשרים את
כל חלקיו" :הכל הבל" בזה הוא פותח (א' ,ב),ובזה הוא מסתיים (י"ב ,ח); הכל
תחת תשמש קבוע כמו הוקדת שמים ויורץ -וכן יש חוקיות לחברת בני אדם
מדור ודור; לכל אדם מקרה אחד; האדם צריך להכנע לגזרה האלוהית ולהשלים
עמה .אמנם קנובל אינו מוצא במפר קומפוזיציה .מרחיק לכת ממנו היציג
(5)11"%]8י' המוצא בספר קוהלת לא רק שרשרת של בירורי דעות,כי אם גם
מבנה מדורג בשלושה חלקים ,והוא; בפרקים א'-ד' ,טז -מוסר המחבר לקוראנו
אוריינטציה בפרקים ה'-ח'
הוא מוסר את התלבטויותיו ביחס לשמחה;
בפרקים ט'-י"ב -כבר התגבר התכם קוהלת על היסוסיו ומלמד את דיעותיו
הצרופות .ליימדרפר ) 16 (Leimdoerferמחלקו לארבעה חלקים :א'-ד'; ה'-ו',
ח ו' ,ט -י"א ,ו; י"א ,ז -י"ב .קליינרט ) (Kleinertז 1מכיר אמנם בחוסר
השיטתיות בסדר הפסוקים ,ושבזה אינו שונה מספר משלי ומן ספרות המשל
המזרחית
ועם זה הש מוצא הוכחות לאהדות הספר וגם לאופן מ,בנהו.
בכ -
לרעתו פתב
גלהיאינו תימאטי אלא אריתמטי,כי המספר אחד עשר שולה בוכמניין
הפסוקים בפתיחה לספר ,א' ,א-יא .לפי זה מתחלק הספר להמשה הלקים
י
א) א' ,א-4יא (אחד עשר פסוקים); ב) א',יב -ב' ,בו (שלושים ושלושה פסוקים
נ ;)3%11:ג) ג'–ז' (תשעים ותשעה פסוקים ;)11%9 ,ד) ח'-ט' (שקושים
י
,
1%ר'גפירושיעלחגיזכריה,מלאכי מהד"צירושלים ה' השכ"ח עמ' .130
ימי (ט' ,ד) -מחשבתגני האדם; לך אכול (ט,,
)
ז
12טוב (ד' ,ו) -דברי הכסיל;כ
דבור לב בגי אדם; (ט' ,ח)-דבור לב האדם ,כאילו מדבר עם גששו; כי אין מעשה (ט' ,י)
דבריהם(בפירושועלז',ג). 13נספח אלמשלידף ב'עמ'ב .מקראותגדולותהוצ' פרדס,תשי"ד.
. 14-15 14ק .14. ILnobel, Com. ueber 6. Buch ILohelet, Leipzig 1836,
. 15ש . 125ק ,ל.?.1111218,Der Prediger, Leipzig 184
1. Hamburg 1882 16ע Prediger 5810ץ.]1. Leimdoerfer, 1(0
. 22-23 11ק . Kleinert, Der Prediger Salomo. Berlin 1864,ע.
185
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
מרדכי זר-כבוד
1
ב (אהבעים וארבעה פסוקים;)11()4 ,
חטלוטה פסוקים ;18)11()3 ,ה) "–י"מ י
מספו עליהם עני פסוקי החתימה :י"ב ,י-4יד ,בסך הכל :מאהף?ם'עשרים הבמים
פסוקים .)20%11 ,אך מסופקני ,אם מתוך גישה ספרותית ניתן להסכים לקומ-
בינציה זאת ,היאה לדורשי נוטריקון.וגימטריאות יותר מאשר לחוקרי הצורה
האסתיטית,עליסודתוכני-הגיוני.
בראש השוללים מבנה',מתוכנן יש -לראות את דרדר )~ '19 (Herdeהדוחה את
הרעיון הזה:לחלוטין ,וסרבר'שחוסר-.השיטתיות 'שבספר הוא בולט,ואין להסבירו
אלאבזה שהוא.נכתבבזמניםמלנים וגם,במצביםשונים שלמחברו.
,
בעקבותיו הלך,דיליטש ) ,20 (Delitzschהאהמר שהספר בולו לרבות הפתיחה
ואף-על-פי-בןהוא חסר השתלשלות
והחתימה,יצא אמנם מתחתידו מחבב
מודרגת של הרעיונות ,ואפילו.סידור..העאמחידניים הדומים אין בו .קשר ההעיונית,
במידה שנמצא ,ההא עלפי רוב מקרי,וחיצוני .אמנם הפרשה הראשונה (א',יב -
ב' ,כו) היא וידויים רצופים של קוהלת ,אבל מן פרק ג'ואיי
ך משתלט הסגנון
שכל הנסי,ונות למצוא בספר התפתחות גיניטית
הואלפרוארויתסטביו .מדבינלהיטש מדג
יגי -נתבדו בעבר ויתבדו בעתיד .יש חוקרים הנוטים
אורגאני
להסביר את .המגרעות שנזכרו בזה ,שהמחבר לא נתכוון כלל ליצור ספר אלא
לכתוב מעין יומן – 21ומכאן מסתברות הקפיצות והסתירות המצותת בו .לפי
זהלפנינוערימה של ההמרגולמי ,שנרשם באופןמקרי ולאזכהלעריכהכלל.
שי
מעתה 'ננסה 'לבדוק מחדש את הבעייה מקצה השני ,כלומר :אם נערך הספר
לפי עקרונות מסויימים ,בדי להסיק מזה ,אם נבנה מלכתחילה עלפי תכנית או
לא .לשם כך נבהון את הפרשיות לפסקאותיהן ,ונראה אם יש קשר ביניהן ואם
יש קשרגםביןפרשהיתברתה,ואםכן -מהאופיים שלקשריםאלה.
;
ם
י
ס
פ
ד
נ
ה
על
יש להקדים שפרשיות אלה אינן זהות עם הפרקימי 2בספרים
כך כבר עמד רמבמ"ן בהקדמתו לספר קוהלת 8וזה לשונו":והנה ,הקוראבפירושי
יראה שלא גתתי את לבי אל הלוקת הפרשיות (ר"ל הפרקים ,או "הקאפיטולי"
בדפוסים הראשונים) ,ובדבר הזה הלכתי בעקבות המפרשים הראשונים שריבם
י אם
לא חשו אל הפסק הפרשיות,כי אין הסימנים הללו מקובלים באומה….כ
רשות מפרש להעמיד אתהציונים ,ההםכפי דרכובביאורהעבין".
הבירורים הבאים מתייחסים לחלוקת הפרשיות דלהלן :אפ א'-44 ,יא; ב) א',
יכל
י-
א–ו;יב)י"א ,י-ב,ז;יג)י"ב,ח-יד.
.
בפרורה א' ,בפסקה הראשונה (ב-ג) שהיא הפה-תה 'לספר ,מובע הנושא
18
19
ההיאמעביר אתשני הפסוקיםהאתרוגים מפרק ט' לפרקי'.
לצוררי
. 148ק .7.);.Herder, Werke, 1829, Tom. 13,
. 195 BOע . Kohelet, Leipzig 1875,ט .Delitzsch, Hohes Liedו.
. 669 21ק .)(. Eisfeldt, Einleitung 1-6. AT~,Tuebingen 1964
22החלוקהלפרקים נתקבלהמןהוולגטה במאה הארבעעשרה .ר' . 933ק .)(. Eisfeldt,
186
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נג(
געייתמבגהו
1
טבת-אדר ב' תשל"ג
של ספר קהית
המרכא התחר בכל חלקי הספר; אק יתרת לעמלו ,טל האדם,כי הכל הבל כל
מעטרו חולפים וענברים; כמוהם כעחסיהם מוכחים נמירוז והמבים.
הבל ,יתרון לאדם% ,מל ,תחת השמש -הם המוטיבים הנשנים במפר .פסקה ב'
(ד-ז) היא דוגמה למחזוריות המתמדת בעולמנו ,בדורות האדם כמו בגורמים
שבטבע ,הגלוים וידועים לכל; מהלך הש'מש ,תנועות הרוח וזרימת הנחלים -
כולם הולכים שבים ובאים.המאפיינים את הפסקה הם הפע'ליםן הלך (ששפעמים)
בוא; שוב (כל אחו פעמיים) .הפסקה השלישית (ח-ש היא הסיכום
י כיוון
שמחזוריות מתגלית בפרטים לאין ספור ,הרי המסקנה היא; "מה ונהיה הוא
שיהיה ,ומה שנעשה הואשייעשה -ואין כל חדש תחת השמש" .פסקה ד(י-יא)
מסבירה אתההעיוןשאיןכל חדש,אפילו כשהואנראהחדש.
פרשה היא איפרא הטיבה שלמה ,בגלל הרציפות הרעיונית שבה וגם בשל
המרביב הסגמנטי הבולט בפסקה ב'; היא משמונת מפתח לגופו של הספר
מבחינתתוכנווגםדוגמאלדרביהחיבור שלחלקיו.
ט
פ
ש
מ
ו
ד
הפרשה שלאחריה לא' ,וב -ב' ,כו) באה להמחיש את
"הבל
,
ו
הבל" ,כולה מנוסחת בלשוןאני .כאן סוקר קוהלת את נסיונותי המאשרים את
הכלל "הכל הבי" .מבחינה סימגטית' 23נשנות המלים ה בל (שמוגה פעמים)
עמל (שתים עשרה פעם) ,נוסף (לגרעין *חכמה" ,החוזר עשרים פעם.
מבחינת תוכנה יש בפרשה השתלשלות הרעיונות; בטחונו בחכמה ואכזבתו
ן ומעוני סבלות) ומפח נפשו מהם גב' ,א-ס,
יב-יה) ,פנייתו לתענוגות(יי
סמשב"
ום מעשיו ועמלו (ב' ,ונפוי) ,הרהוריו על החכמה ותועלתה (ב' ,לב-טז),
מיעוטערכו שלהעמל (ב',יח–כג)והמסקנהשאליההגיע(ב',כדנ_כו).
הרי שגם פרווה ב' מהווה חטיבה אורגנית מבחיגה הגיונית וגם מבהינה
צורנית ,על ידי השימוש במלות מפתח ,המקשרות את חוליותיה והמחברות
אותה%ם הפרשההקודמת.
פר שה ג' (ג' ,א4–כב) במבט ראשון לא ביכר הקשר בינה
הקודמות
לה ,מפני שהיא פותחת במחרוזת של ניגודים ,מסוג "אשר איזן" ,24המסוגרת
בין משפטי הפתיחה (א) והחתימה (ט); אולם דווקא שני משפטים אלה הם
ג;
המקשרים את הפרשיות.הביטוי "תחת הונמיסע (ג' ,א) מהברה אל הפסוק א',י
"ונתתי לבי לדרוש וכו' %ל כל אשר נעשה תח ת ה שמים " ,והפסוק הסוגר,
"מה יתרון העושה באשר הוא עמל" (ט) מחזירנו אל אותו הנושא בפתיחת הספר
,'%ס, :מה יתרוןיאדם בכל עמ'לו וכו'" ,הנש,נה שם "ואין יתרון תהת השמש"
י "מה שהיה כבר -הוא ,ואשר להיות -כבר היה"" /ט ,0הוא
(ב',יא) .המשפט
מובאה כמעטבאותונוסח ,הנמצא בפרשתהפתיחהלא',ט).
תוכן המחרוזת הוא ,שאדם נתון במסגרת של עתים קבועות ,מספר ימי חייו,
והקובע הוא אלוהים .זוהי משמעות השאלה החותמת את המחרוזת; "מה יתרון
המלים:
יו
יו
יבין
גסו,יז,כא,בג,כו.
23מבחשהזואין הבולבין שםלפעל .הבל -א',יר;ב',א,י"
עמל ב',י ,הו,יח,יט ,כ ,כא.
הכמה,% –יג,טז,יז,יה;ג~,ג,ט,יג,יד,טו,טז,ים,כא,כב,כד,כו.
24ר' מאמרי על משמעות הפעליםאזן ,חקר ,תקן, ,בספרש.ייבין
,עמ' (4ש,ירושלים (.)1970
187
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
מרדכי זר-כברך
"ן
העושה באשר "וא עמל"? אחרי אשר "את הכל עשה יפה בעתו" –אלמים.
מכאן ואילך מתמשך הנושא ,אלוהים-אדם" החוזרות המלים :אדם ,אלו-
י ם( ,כל אחת שמונה ,פעמים); ע שה (תשע פעמים) 25חיקורו של קוה'לת
ה
מתחיל במלה"העושה"(ט)ומסתיים; "האדםבמעשיו"(כב).
מבחינת תוכנה ניתנת פרשה זו להתפלק לשלשה עניינים
י מעשי אלוהים -
העתים (א–ח) אלוהים ואדם,
; אדם ובהמה( ,יח-כב) .נמצא שפרשה
ט
(
ימ
ד"ו2ולו112במבנה.
זוהיאאחידהבהשתלשלרתהרעיונות
פר שה ד' (ד' ,א–טז) פותחת בנושא "העשוקים אשר נעשים תחת השמש"
ובכך היא מתקשרת לנושא זה בפרשה הקודמת- :חוד ראיתי תהת השמש מקום
המשפט שמה הרשע" (ג' ,טז) .הפסקאות הבאות (ד-ו ,ז-ח) מדברות במ"ר
העשק -הקנאה והתאווהיעושר .בפסקה דנדון משובצים שני פתגמים מנוגדים
בהערכת בשרון המעשה והעמל .טכניקה זו של הסמכת ניגודים ושיבוצם בחיקור
העניין ,שכיח בספרות החכמה ומצויה גם בספר קוהלת 26הפסקה הסוניה (ז-ה)
היא לעג לכי'לי הבודד ,העמל ללא טעם .כאן מופיע המוטיב המספרי "אחד -
שני" ~ vbnושש פעמים) והוא מקשר את הפסוקים ח-יב; המלהעמל -נשבית
שש פעמים בפסוקים ד-ט .הקטע יג-סו בנוי על חזרה משולשת של המלים
ילד ,מלך והוא מעין נספה לפתגם" החוט המשולש" שקדם לוי ,2אם אמנם
מבחינתהתוכן -זיקתולקודםרופפת.
) ובסופה עגנה
פרשה ה' (.ד' ,י ;1ה' ,ז) מתחילה במלה "17מר" (ד' ,יז
י קשר סימנטי הוא כלובה בפרשה הקודמת במלה 'להזהר"
שמר" (ה' ,ז) העליד
(ד' fOV ,כולה מלוכדת בנושא עאת האלוהים ירא* .המלה אלוהים מכרת בה
שש פעמים ,ויש בה שש אזהרות שכל אחת מתחילה במלה " 28 " 8בהתאם
למוטיב אלהזהר".
פר שה ו' (ה' ,ח -ו' ,ט) נושאה העיקרי הוא; יתהון העובד בשדה על
אוהב כסף וכונס נכסים; אפילו אם העובד הוא רש -אחורו גדול משל העשיר,
הטרוד יומם ולילה .תוך היקורו הוא חוזר על הרעיון ,שטוב לאדם שייהנה מחלקו
אשר נתן לו האלוהים ,ומדגיש שגם היכולת ליהנות היא מתת אלוהים ,בפי
שהובע כבר קודם (ב' ,כד; ,ג',יב-יג) .המשך הפסוקים ו' ,א–ו הן שתי דוגמאות
המבליטות מקרים שליליים ,טיפוסיים שלא חוננו ביכולת זאת .מבחינה הגיונית
יש בפרשה השתלשלות העיונית .גם הפתגמים ה' ,ט-י; ו' ,ז-ט משתבצים
י
25
26
27
אום -י',י*יג,יח,יט ,כא,כב.
,יא,יג,יד ,טו,יז,יח,
אלוהים -י'
ע ש ה -ט;יא,יא,יחגיב,יד,יד,יו,כב.
ר'מאמרי:הסתירות בספר קוהלת בספרברסלבי,ירושליםתשחיזעמ' .181
אחד
-ח ,ט,י,יא,יב.
שגיח -ח,ט,י ,ש,דב,טו.
עמל -ד,ו ,ח ,ח,ט.
לד –ע ,ע ,טה
מלך –
אלוהים–ד,ת;;הץא4*,ה,ה
אל –הrW /א4 ,וע ה 4
ידיד ,קח
28
.
188
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נג(
1ק
בעייתמבנהו של
ספר קהית
טבת-אדר ב' תשל"ג
יפה בשמשך החיקור .מבחינה לערנית —המלים המקשרות את הפרוטה הן:
ע שר (ארבע פעמים) ,עמל (שש פעמים) אלדהים (שש פעמים) 29הניגודים
רש -עשר; רש בקודמת (ה' ,ז) עשר לאוהב כסף) בראש פרשהזו .בפסוקים
ו' ,ג-ט צץ גרעין סימנטי חדש -המלה "טוב"" 3והוא מקשרה עם הפרשה
הבאה.
פר שה ז' (ו',י -ז' ,יב) היא ילקוט של דברי חכמה ועצות המתייחמות
י מה טוב לאדם בחיים (ו' ,ב) .המלה ט1ב היא הטבעת המאחזת את
לנושא
החוליות השונית לפי תוכנן ,ונשנית שלש עשהה פעמים ,מלבד המלים; אדם
~~שפעמים); לב לחמשפעמים);חכם לשבעפעמים) .31
י .32
בניגוד לפרשיות שקדמו -כאןהחיקור הוא מגט וקצרוהוא פותחבמילית ב
ם מספרמשלי .33
בולטתפההטכניקה של השרשור,המצויהגםבחיקי
פר שה ח' (ז',יג -ח',יז) מתחילה במשפטים "ראה את מעשה האלוהים…
שלא המצא האדם" וכו' (ז' ,יג-יד) ומסתיימת בפסוק" :וראיתי את כל מעשה
האלוהים ,כי לא יוכל האדם למצוא" וכו' .פרשה זו מחוברת אל הקודמת על
ידי המלים :טובה (יא ,יד) ,חכם לארבע פעמים) ,חכמ ה (ארבע פעמים) -
ובקודמת :חכם (שש פעמים) ,חכמה (חמש פעמים) .הבעייה המרכזית הנדונה
כאן היא :צדיק (החכם) ורע לו -ורשע (רע) וטובלו .קוהלת מודה שאין ביכולתו
של אדם לבוא עד תכליתה .הק.ביעה" :לא יוכל למצא" מסיימת את הפרשה.
אגב זה הוא מראה על מגבלות האדם :של הצדיק ,של החכם וגם של השלוט.
המוטיבים :מצא (אחת עשרה פעם) ,אום (תשע פעמים) ,חכם ~שר פעמים),
צדיק (חמש פעמים) ,ר שע (ש,בע פעמים) ,רע (שבע פעמים) -מהווים את
כנגד ז',
השתי במסכת .34משובצים בפרשה פתגמים של ביגוד כמו ,ז' ,טז -
ז; ח' ,ב-ג (כנראה ציטטה מדברי החכם המצריאני) -ותשובתה בפסוקח.
י
פ רשה ט' (ט' ,א-יא) תחילתה נקשרת לרעיון שבסוף הקודמת "לדעת -
29ע ש ר ה',יא,יב,יג;ו',ב.
ע מל -ה'-,יד,סו,יז,יז,יח;ו',ז.
אלוהים -ה',יז,יח,יח,יט;ו',ב,ב.
31טוב -ו',יב;ז',א,א,ב,ג,ג,ה,ח,ח,י,יא,יד,יד.
אום -ו',י,יא,יב,יב,ז',ב,יד.
חכם ז'ד ,ה,ז,י,יא,יב,יב.
32ו'-,יא,יב;ז',ג,ו,ז ,ט,י,יד.
33לדוגמה .פסוק ז' ,ב ,המדבר בבית אבל ,מסתיים בחוליה (מסוג ההיקור) "והחי יתן אל
לבו" ; הפסוק הבא אחריו שנושאו שבעס חותם בחרוז" :כי ברוע פניםייטב לב"; הבא
אחריו מתחיל :לב חכמים וכו' 1ל ב כסילים וכו'; הבא אחרירלמלים "חכמים -כסילים".
34מצ א -ז' ,כד ,בו,כז ,כח ,כח ,כח,כס.
אדם -ז' ,כט; ח',א,ו,ט ,ט,יא,טו,יז,יז.
צדיק -ז,,טו,טז ,כ; ח',יד,יד.
,יד,יד,
רשע -ז',טו,יז ,כהוה',ה,י
רע -ח',ג,ה,ו ,ט,יא,יא,יב.
189
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
מרדכי
י/
זר-כבוד
]1
יק בהדגשה :אע עדע האדם (ט' 1 ,יב); ההשא המשת שא
לא עכל"
ה"מקרה* –שפירושו בספר קההלת :המות הפסקה י-4יח ,היא באה להמחיש
את מה שאמר בפסוק יא .המלה "היים" נשנ
"34ית שש פעמים ההעניין מות שבע
פעמים .35בכל הפריכה יש השתלש'לות הרעיונות .גוון מיוחד יש לפרשה זו
בגלל אגודת שבע החמישיות שבה; צדיקים ,חכמים ,עבדים ,אהבה ,שגאה
(פסוק א); ח מ שה ניג1דיםי צדיק -רשע ,טהור -טמא ,זובח -אינו
זובח ,טוב -חוטא ,נשבע -שבועה ירא ,לפסוק ,ב) .חמ שידיעו ת על
המתים :נשבח זכרם ,גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם -כבר אבתה .וחלקאין
להם וכו' (ה-ו) .חס ש עצד ת לחיים :אכל ,בשמח'ה להמך ,ועותה בלב טוב
יינך ,בכל עתיהיו בגדיך לבנים ,ושמן על ראשך אל יחסר ,ראה חיים עם אשה
וכו' (ז–ט) .ח מ שה טיפוסים :קלים ,גבורים ,חכמים ,נבונים ,יודעים (יא).
חמ שה פהטים במעשה אחד :עיר קטנה ,מלך גדול ,מצודים גדולים ,איש
מטכן ,אדם לא זכר וכו' (יד-סו) .חמש מסקנות :טובה חכמה מגבורה,
חכמת המסכן בזויה ,דברי הכמים בנחת נשמעים ,טובה הכמה מכלי קרב ,וחוטא
אחדיאבד טובה הרבה(טז-יח).
פר שה י' (י' ,א-כ) היא ילקוט של אמרי חכמה .היא פותחת בהדגמה
36
קודמתה :וחוטא אחד וכו' וממשיכה במשל "זבוב ימות"
למשפט המסיים
ס
ל
א
ו
ה
ה
ט
ו
ר
פ
ב
.
ת
ו
ל
ב
ס
כ
א
ש
ו
נ
ה
מעט
ו
ל
ק
ש
מ
ל
של
וכו' שכוונתו
י
י
ז
כ
ר
מ
ה
סבל ,הנמצא תשע פעמים ,37מסתבר שגם הפתגמים ח-ט ,מסוג "אשר אזן"
מתייחסים למעשי הכסיל שאינו יודע ל,הזהר .נספח לפרשה קטע על "מלך
ער" כלומר :פתי בחברת שרים שכלים העצלים ,זוללים ומתהוללים ,שהוא
נ
הדגמה למה שנשמר בשמוק";1נתן הסכלבמרומים".
פר שה י "א (י"א ,א-ו) כולה מקשה אחת; עצות טובות לעובו האדמה,
שהוא הטפוס דול האדם האידאלי לפי קוהלת (השווה ה' ,ח-יא) ,והוא מעודדו
לפעולה מתוך זריזות וחריצות .עובד האדמה החרוץ הוא הניגוד לעצלים הזוללים
שבסוף הפרשה הקודמת; שם מלך מושל בכסילים -וכאן מלך לשדהבעבד.
פר שה י"ב (י"א; ז-יב ,ז) גם היא קשורה לשלפניה בקשר של ניגוד;
ערב" (י"א ,ו) וכאן הניגוד "אור -חשך" ,המסמלים:
שם הצמד "בקר
שמחה אבל ,בחר-ות זקנה ,הנושא של הפרום,ה הזאת .חלקה הראשון (י"א,
ז י"ב ,א) מדבר בתקופת הפריחה -בחלקה השני (ב–גז) מתוארת בסגנון
אליג-ורי תקופת הכמישה ,המסתיימת בפירוק ,השותפות סובין יסוד העפר לבין
הרוחהאלוהית שבאדם שנברא בצלםאלוהים,החוזרתלמקומה.
שי
34א עי' רשי' מיד ,ג' יט; ט'ב.
35חיים -ט',ג,ד,ד,ט,ט.
ג ,ג,
מקרה -
יא.
מות -ג,ד ,ה,ה.
36קריאה 11בלשוןיחיד עולה מן התרגום "כמובא" וכן מדברי בן עזאי :זבוב אחד שמת
וכ'(ירושלמיקידושין פ"אה"יובשגוימועט בקוהלתרבה).
37סכל -א,ג,ו,יג,יד.
כסיל -ב,יג,טו.
190
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
בעייתמבגהו של טפר קהית
מט
יא
פרשה י"ג מ"ג-4 ,יק ,חתימת הספו,
מעע סכם ותמצית הסמה
(ל,
המשפט "את האלהים
פסוק ה תחר על הנחמא "הבל הבלים" שבהאשו
ירא" הוא חזרה על הנוגמא הנדון בפרשה "כי זה בל האדם" -הוא תשובה
לגואלת היסוד שבספר ומוצא חיקורו" :אי זה טוב לבני האדם" (ב' ,ג) -סופו
של המפרנעוץבתחילתו.
סקירה זודייה להראות שאין ספר קוהלת גל של משפטים מגובבים ללא קשר
וללא סידור ועריכה ,אלא שיש פה מערכת רעיונות שהם משחדים לכל פרשה.
הפרשיות מצטרפות זו לזו על 'ידי עניין 'משותף או על יסוד סימנטי-לעווני,
אועלידישני מרביבים אלהיהד.הואהדיןביחסשביןהלקי הפרשה -הפסקאות
וחוליותיהן .יש שהקשר הוא סמוי מן העין בקריאה מרופרפת ,המבקשת למצוא
קשרים פשוטים וברורים בסגנון של כתיבה רציונלית מן המאה התשע עשרה;
אבל אין זה מתכינת ספהית החכמה, ,לא הישראלית ואף ,ל,א הנכרית הקדומה
כמו שקבע חוקר הספרות המצרית הקדומה ארסן ) 88 (Ermanשהדגיש ,בי
קובצי החכמה המצריים כתובים אמרי חכמה זה ליד זה ,בלי קשר תוכני
י ,וזה לשונו" :אופייני לשירה זו הוא שאין לה סדר ,ואין עמין אחד
1רעי נ
מרוכז במקום אחד .האילתור מונחה עלידי מלה ,ntm~bהמצרפתעניין לעסין
הקשר הוא אסוציאטיבי" .לבן ,ספר קיהלת אינו י.ומן ,כפי שניסה דיליטשלהסביר את היעדר הקומפוזיציה ממנו ,כי דווקא החלק הרצוף ,הביאוגרפי
(פרשה ב') ,הוא החורג מממגרת גוף הספר ,ומשמש לה רק הקדמה בנוסח של
סיפור מסגרת :גם הלצעון "ראיתי' אינו ראייה יהתארעות ממשית בתולד'ות
ו – 39ומאידך ,אין כאן חיבור שמבנהו תוכנן מראש,
היבור
חיי
ם
ה
ל
כשהורו
זה הוא מסוג "מגילת סתרים" שרשמוחכמים לעצמם ,בדי לשמש
תוהתם וחכמתם בעל פה .בך מובנים דברי חז"ל שאמרו :משלי ושיר השירים
.עד שבאו אנשי כנסת הגדולה
וקוהלת גנוזים היו (כלומר; ברשות יחידים)..
ופירשו אותן ",4
ב"
י
אבי
. 13 38ק Aegypter, Leipz~g 1923,מ0י.Erman, Die L~teratur 6. 81ג.
.ראה :קוהלת ד' ,בפירוש .L.Hertzfeld, Braunschweig 1838,
.,39
ותבים קבלודעהזו.,ראה. 166 :ע /8 1964,נ .LoNtz, Qohelet, Freiburgל).
40אבות דר' נתן פרק א' כקומר ,שהספר היה ברשותם של חכמים יחידים ולא נתפרסם
איש שלום על משמעות הפעל "גנו" בלשון הו"ל" ,הגרן" של
הבוצרבוודרצ.קיעיישןנהמחדק.רו של ר'מאיי
191
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il