מדרש זוטא על מגילת שיר השירים / מהדורת שלמה באבר

‫מדרש‬

‫‪2‬י‬
‫קי‬
‫‪2‬יוך‪8‬יכם‬
‫יך‪8‬יףץ‬
‫‪9‬‬
‫ץ‪1‬ש‬
‫ש‬

‫‪8‬‬

‫זומא‬

‫פרשה ראשונה‪.‬‬

‫י השרתפכיו אותה‪ ,‬שנאמר שיר השירימו‬
‫זששירהסיים* (")גבינתזאימרמיאכ‬
‫הם'טורריםלפני הקב"ה סלךשלכי דגזלנים ואוברים ק' ק' ק'‪ .‬רבןנמליאל‬
‫אומר הקב"ה אמרה שנאמר שירהשירים‪ ,‬השיר הנבחר מכל השירים גב) ואסרוההאבית‬
‫והצריקים והנביאים ומלאבי הש‪.‬רת‪ ,‬סי אמרהז (ג) סי שהשלום עלו (בנוהג) [ונוסג]‬
‫‪.‬בלום (על) [עם] כל בריות‪( ,‬ד) החמה זורחת על הצריקימ ועל הרעדכם ועושה שלום‬
‫בין ‪0‬לאניו‪ ,‬שכן הוא אוצר עושה שלום במרומיו ;איוב ב"ה ג') (ה) הברקים שסחין‬
‫‪.‬מהוך דמים והמים אינם מבבין אישן של ברקים והברקיםאין שורפים את דגמם‪ ,‬הרקיע‬
‫של סים‪ ,‬החמהוהלבנהוהגובבים והמולותשל אשרציםומהלכים ואינםמזיקים זה את זה‪,‬‬
‫(ו) ואתה מוצא ‪,‬בברבבות) [במנותיי שלן פרעה [ברד] ואש כתלקחת בתוך הברה‬
‫(שמות ם' כ"ט]‪ ,‬שהיו מעויבים שניהם כאחר ולא דנו מזיקים זה לזה‪ ,‬וכן בהרסיני‬
‫‪,‬‬
‫ברד ונהל אש (ההלים "ז 'ש‪ .):‬בארץ ש אפשר לשור ‪5‬יאווע את הארי‪,‬שהייעינא‬
‫‪.‬לשר‪ ,‬אבל בסרים השור ותארי שניהם במעכבה ושלום ביניהם ואוהבים זה לזה‪,‬‬
‫‪,‬ז) שנאמי יפניהם איש אל אחיו (שמות ס"ה כ')‪ ,‬שהב נוהגים אהבה ורעות‪ ,‬שנאמר‬
‫עושה שלום באיומיו (איוב ב"ה ג')‬
‫‪ .‬רבי אוכרמי שהשלים לבנים (ח) מהשקיים לאבות‬
‫שאוכרכי נריהיה ורעך וגו' [ונם אחונוי אשר יעבודו דן אנכי] (בראשית ט"ו"גי"ר)‬
‫(פ) בשתי ארעיות קיים לו שהוא גואלם (י) ובשבעים [אותיות] נאלם‪( ,‬יא) שנאמר‬
‫במפות באותות ובמפוזזים ובמלחמהוגי' (דברים ד' ל"ר)‪ ,‬כנגד שבשם שירדו עם יעקב‬
‫'‪-‬‬

‫הערות ותקונים‬
‫‪(.‬א)רבי "ן‪ "5‬מצ‪6‬כ' סטכם ‪;:6‬ר! ‪:16‬ס‪ .‬רגןגמי'‪6‬‬
‫( קימר ‪:‬קכ"ס במרס‪ .‬נמדרס טית )‪ptnD‬‬
‫'מקני ‪.6‬‬
‫יכח הל גועים ר' ;הן הק‪ :"3‬נכג!י גדו(תן ‪"6‬רכ‪: ,‬ג‪6‬מר ב"ר סבר'ס הנר (;‪5‬מס‪,‬‬
‫‪5.‬מ(ך סס‪3:‬וס )(ו‬
‫‪ .‬רנן גמ‪ (6'3‬במרי‪6(,‬כ' הסרת המר!כו‪: ,‬יל סבר'ס‪ ,‬סיר ס‪6‬מר‪,‬מ סריס כ( מע‪3‬ס‪,‬‬
‫זמוכ‪ 6‬ני(קוע בס"‪ :‬רמז התק"ם כמצמר סמתחי‪ 5‬וסיכן נ‪;(6‬ר‪ ,‬וסוך ממזרם הוית‪( :‬ב) המרוסו ‪nuio‬‬
‫וס‪5‬ד'קיס וס‪:‬נ'‪'6‬ס ומ‪,‬חכ' מסרת‪ .‬וס מיותר סו ממקמר קטע‪ ,‬וכן‬
‫סמקת מי אמרססמתמחי'ו(תרות‪; :‬ג)מי‬
‫‪( :' .‬תקן יכ("( ‪ onlcS‬מ' ססס(וס ס(‪! ,1‬כן מונף ני(קוט מס נמ‪6‬מר‬
‫‪5‬סר (המס‪,‬‬
‫סכס(וססקי‬
‫‪.‬ומסר ס‪!'5‬ן !(קום מן וידרס סטםיוטח ס(סנ'‪:‬ו‪ .‬ועיין נססיקה‪6‬דר"כ ססק‪6‬וימיכיוס הות מנס(נ'ע"כ)‬
‫‪.‬נמקך ס((;ס נ(;‪-3‬בכס(‪,‬ס סקו‪ ,‬ד"‪ 6‬נמ(ך ס(מס ססס(י‪ 0‬טסכריותיו‪ 677 ,‬רומצך ססו‪ 6‬עמס סוססכריותיו‬
‫כו' ט"מ‪( :‬ד)מהניס יורהט ע( סגדיקיס‪.‬‬
‫ני(קוט כס‪( :‬ה) מנרקיס מטחין מקוך המיס‬
‫‪ .‬סמכות‬
‫ס"ס (יה‪ 6‬נ'(‪9‬ט‪ orhl )1( :‬מוט כמרננית‬
‫מ‪1‬ס‬
‫!כן ‪6‬תס‬
‫"רעס‪ .‬תקוותי כמכיתיו ס( פרעת‪ ,‬וני(ק‪,‬ס‬
‫מו‪6! 65‬ם מח(קחת נתיך סכרן‪ .‬ועיין נססיקת‪ 6‬זל"כ ‪,)'Dbt‬כין סמכם ס( סרעס עמסס‪,‬סכ("‬
‫וס דנחינ‬
‫ויסי כרר !‪ :6‬מתנקפת ע"ס כסברס ג"פ‪ )1( :‬כנקמר וטיכס ‪6‬יס ‪ .vnb (6‬לעסוק סוס ‪6‬זעניני נכלן‬
‫וראי (ככיל נמקומו ססס!קוסגי לריס ‪ Sh‬סימון ‪65‬רכעקס ופני סור מכסמת( (‪5‬רכעחן (ינאק‪'6 36‬י')‪:‬‬
‫(דץ) ‪OD‬מקיים (כנות‪ .‬כ'(ק!ט סס מס סמר (קנוח‪( :‬כפ) נסת' כותיות ק‪.‬יס (! ססו‪ 6‬ט‪(6‬ס‪ ,‬וגסנעיס‬
‫‪(5. ritnth‬ס‪ .‬כמדרם ד"ר ס"‪ 6‬הותי"‪"6 6‬ר ‪36‬ע‪6‬י נ"ריוסי נרוייגרס כך ‪5‬מר כקכ"ס ‪61‬נרסססינף(‬
‫‪6‬חכמי ננ' צוחוח‪ ,‬מג'ין סכך כהיכ ‪,‬נס ‪6‬ת כנוי ‪6‬מר יטנויו זן הכי‪ ,‬וכסנף (נחס נ‪(6‬ס כמנעים‬
‫וסת'ס ‪6‬וש!ת‪%,‬י 'ודן מ(נ!פ פקחת ‪15‬טי עד סוף מסמוק ע"נ ‪!6‬תיוח‪ ,‬וכן סו‪ 6‬כנ"ר סמ"ג ‪5‬ות י"ס‬
‫כ‪,'6‬ס ‪:‬יגוייס‪.‬ועיין )‪ br~ptDD‬זר"כ ססק‪ 6‬סחדס(נ"נ ‪' 776 ()ffu‬ודן וכו'‪ ,‬וכ"מ נסיח פ"נ פסוק כסופגם‬
‫)וגסנעי‪ nvntb 0‬גסס‪ .‬נמקומוח סג"( מ!נ‪ 6‬ע"ג‪ rt'r:'b‬סמוס‪ 3‬סקנס‬
‫גין סח!היס‪ ,‬והרריס סכ"נ‪(:‬י‬
‫ע"נ ‪ ,r.telb‬וע"ן רם"' מוכס מ"‪ 5‬ט"‪ 6‬ז"פ ‪ ':6‬וסו‪( :‬יא) סג‪6‬מרכמסיח נ‪6‬ותוה ונמוסת'ס ‪ 5"3‬מ(‪3‬י‪4‬‬
‫(קפח (ו נוי מקרפנוי כמסול כ‪"5‬יה ונמופחיס‪ ,‬עד ו‪3‬מיר‪6‬יסלרוויי* ניו ססו‪ 6‬למעמות סג"() ‪,‬טס‬

‫(‪0‬ךרשזופאי‬

‫(])‬

‫ס‪"'3‬‬

‫‪1‬‬

‫סדרש‬

‫שיר השירים י""‬

‫שנתנו לו(יב)כנגד שבזמם לשונות‪ ,‬שנאדר יצבגבילותעמים למספר"'‬

‫למצרים‪ ,‬ובשבשם‬
‫ישראל (שם ל"ב ‪r(tnR‬‬
‫בני‬

‫('גן כנגדן‬

‫לישראל שבעים שטות (יד) ולירושלים‬

‫שבשם (טו) ולחורה שבשם‪( ,‬טז) כנגרנקשרבאעיים שמות שנקראו להקב"ה‪ :‬ר"א שיר‬
‫רוטורים אשר לשלכה‪ .‬ללמדך שחכמתו של שלמה היא שקולה כנגד רוזה‪-‬ון (יז)רבי‬
‫עקיבא אומר אלו לא נתנהשיר השירים בתורה כראי וסתה לנהוג את דגולם‪ .‬ומניין‬
‫שהכסה שקולה כתורה‪ ,‬סנאט‪ -‬חכמה ומוסר אהלים בזו (משלי א' ו) וכיסר זו תורהב‬
‫שנאסר שכעבני מיסראביך (שם שםת')‪ ,‬ולאעוד אלא שהקדים חכמה להורהו שנאפר‬
‫ראשית חככה יראה ה' (תהלים קינאי')‪( .‬יח) ר' אלעזרבן עזריה אומר אםאין חככה‬
‫אין תורה‪ ,‬אסאין בידך יראת חטא אין בירך הורה‪ ,‬לפי שקדמה חככתו של עלסתן‬
‫שאמרעליו הכתוב ויאהב שלמה את ה' (מ"א ג' נ‪' /)/‬שריחה החמסה מתנה לשלמה‪:‬‬

‫אחר טשלשה שאכר להם הקב"ה שאלו‪ ,‬אברהם מזניח שלכה‪ /‬אשיפ שכתיב‬
‫שאמר המקום לאברהם אל תירא אברם אנני כגן לך (בראשית פיו א')‪ ,‬אסי אברהם‬
‫י לא נרצן זרע (שם שם ג'‪ 4‬א‪8‬ר הקב"ה רובפ נא‬
‫כל בקשותי נרצז חוץ מאחדן רןל‬
‫היג‪,‬מיטה וע' (שם שם ה') למה אסר לו הקב"ה כהיהיהזיעך (שם שם)‪ ,‬אלא שהראה‬
‫לו מולו של יצחק מן הכוכבים ששמו מול כהן שנאמר שבו לכם פה עם החמרי ואני‬
‫והנער נלכה ער כה (שם כיב ב')‪ /‬ונילא אני רואה מולו שליצמק בין הכוכבים‪,‬שריה‬
‫אביהם אסמרולוגיס ברזליה‪,‬וימ‬
‫ה אמר להם ונשת"יה ונשובה אליכם (שם שם)‪ ,‬אלא‬
‫שנהנבא אביהם שהם חוזרימ הוא ויצחק בשלום מן המזבח‪ :‬ד"א למה אמר נלכה עד‬
‫כה‪ ,‬אלא שנתנבא אברהם על אותו מקום שעקד עליו יצחק בנו‪ ,‬שעמידים הכהני‪:‬‬
‫לברך ולעמוד ופירשים את כפיהם לברך את ישראל בכה‪ ,‬שנפוכר כה תברכו את בני‬
‫י כ"ג)‪ :‬ד"א למה אמר ;הם שנו לכם פה עם ה‪-‬מור‪ ,‬שנתנבא על‬
‫ישראל (במדברו‬
‫אותו מקום בית הבחירה‪ ,‬שנאמר זאתכנוהתיעדי עד פה אשב וגו' וההים קל"ב ור)‪.‬‬
‫משיח שהוא בא לגאולה שראל מהרה‪ ,‬איל הקבאב ש‬
‫ב‪/‬אל‪ ,‬שנאמר ה' אסר אלי בני‬
‫אתה וגו' שאל טמני ואהנה גוים נהלהך ונוי (ההלים ד ח')‪ ,‬אבר משיח מה הנאה‬
‫לי במלכוה הוא‪.‬ל ‪21‬שיח מלחסה הכני‪ ,‬שכן נתנבאעליו זכריהו ויקפדו עליו כמספד על‬
‫י במלכות ובעשר אם עתיר שיימלטו בי‪ ,‬איני‬
‫היחיד (זכריה י"ב י')‪ ,‬מה הנאה יוםל‬
‫י חיים‪ ,‬אמר לו הקב"ה כבר נתון לך מה ששאלה‪ ,‬עד שלא עטרת‬
‫שואל אלא שתתןל‬
‫נתנבאעליך דוך אביך‪ ,‬שנאסרהיים שאל מטך נתתלו וגו' (תחלים כ"א ה‪ /,,‬ולאחיים‬
‫בלבד אלא גם עשר ונכסים וכביד‪ .‬כשיבא המ‪2.‬ית אז המלכיות פיסקות כק העולם‬
‫וטועתן את המות‪ ,‬שנאמר והיה יום אחד [הואיייע‬
‫] לה' לא יום ולא לילה (זכריה‬
‫ירד ~')‪ ,‬יומ שהואמפסיק ביןשני עולמות‪ .‬אבר לשלמה שאל‪,‬‬
‫אכר שלטה ונתת לעבדך‬
‫לב (יודע) [שומע ושפוט את עמך] להבין בין טוב לרע וגו‪( /‬כגיא ג' ט')‪ ,‬לדךדיע‬
‫כשנוהיו של שלמה כמה הן גדולות‪ ,‬נאמר ב'כלמה וירבר שלשת אלפים משל וירה‬
‫שירו חמשה ואלף (שם ה' *ב) ושיר השירים משובחת מכלם‪( .‬יט) ר' נחטיה אומר אין‬
‫דבר שלא אמר עליו שלמה שיר‪ ,‬שנאטר שיר השירים‪ ,‬הרי שלשה עירים‪ ,‬האיך היא‬

‫הערות ותקונים‬

‫סנ'‪( 6‬רמס ט( ט"‪( :rllnlfi 3‬יב) כענד סנע'ס (כהות‪ .‬ע' (סל מכר גס כסכת מ"ח ס"‪:6‬ויג) גדגדן‬
‫נקררו ‪4‬סר‪ (6‬סגעיס ממות‪ .‬מררם הדח פ"י כ""‪ ,‬וכמ"ר ח"ד ‪6‬ית "‪ 6‬מכעיס ממוח ‪4‬סר‪ ,(5‬עכלן‬
‫מיס ‪6‬והס נפרט;‪;:‬יד) ‪41‬רוס(ים ‪ .oft~r‬מדרכמיסה סם‪' ,‬גמ"ח סם‪ ,‬טנע'ס טמעמחס‪,‬יס‪ .‬והמש‬
‫(כזן ‪5‬סר מנגס ‪ onib‬כפרכס‪( :‬סו) ובמרס סנע'ס‪ .‬מדרם קזס‪ 6‬מס ‪,‬גמר סס ‪15‬ת "נ סנע'ס ‪nl,DC‬‬
‫יתורס‪( .‬סלן מוגם ‪,5‬תס‪( :‬מז) כן;ד סנטיה סמות סנקר‪6‬ו (סקכ"ס‪ .‬נמדרג כמ"ר סס‪ ,‬סנעיסטמיח‬
‫סים (‪( 1‬סקכ"ס‪( :‬יז) ר"ע במר הנו (‪ 6‬נתש סיר סס'ריס לקורס כדחי סיתםייסו‬
‫ג ‪6‬ק סטעס‪oJrr) ,‬‬
‫‪71‬יס סיג ר"מ ‪6‬מר סבן כ(סעו(סכונוכד"' כיוס סכיהןכו סירלאיריס (יסרר(‪( :‬יה)ר'מ(ע‪,‬ך‪3‬ןע‪,‬ריס‬
‫ממר ‪6oh‬ין חכמם ‪'5‬ן סורס‪ .‬סו‪ 6‬גמסגס חנות פ"נ (וכ"‪ 6‬ו(ס‪:':‬ו נמסמס הס ‪'6‬ן תורס‪5‬ין דרך ‪6‬רן‪,‬‬
‫‪'5%‬ן זרך ‪5‬רן‪'6‬ן הורס ‪5‬ס ‪'6‬ן מכמס‪'6‬ן 'ר‪6‬ס ‪'6 06‬ן יר‪6‬ס‪'6‬ן חכמס‪( :‬ים)ר' גחמיס קומר‪6‬י‪:‬‬
‫(סדרש זומא)‬
‫זכר‬

‫שיך השירים‬

‫ב‬

‫זרא‬
‫פדרש‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ש‬
‫)‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫(‬
‫)‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫(‬
‫[שמות]‬
‫שלשה שירים‪ ,‬שלשה שירים לשבעים‬
‫הנבעים‬
‫שלשה‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ם אמר כנגד‬
‫ימים‬
‫*שראל ושבעים לירושלם ושנעים לה שלעוהעיירי‬
‫שנשתכחו העלם לאחי חטוב ער שלא נבראה החסה וכנגד שלשה דברום שהיו קנחם‬
‫וקהלת‪ ,‬עויר‬
‫בראשית‪ ,‬המים הרוח והחשך‪( ,‬כ) שלשה ספרים כהב‪ ,‬שירהעדרים‬
‫*‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ו‬
‫השירים כתב בקפנוהו‪ ,‬מטלי בילרוהו וקהלת משהזקין‪( ,‬כא) שלשה שירים אפר כננת‬
‫שלש כעלות שעלה‪ ,‬בראשונה כהיב עתן לשלפה) [המלך] את הכסףבקיטלים כאבנים‬
‫ישיפה למאוכה (שם שםכ"א‪ ,‬דהש ב' פ' כ')‪/‬‬
‫(מ"אי'כ"ו" וכתיבאין כפף נחשבריס‬
‫המעלה השנא"ינ חכמת עלמה פחכמת גל בני קדם‬
‫‪.‬ה'י')‪ ,‬ה‪ ':‬נתן חכמה‬
‫מ'‬
‫לשלמה (עזם שם כ"ו‪ /‬המעלה השלמניתכיהיא רורה בכל(ע‬
‫ב"ר הנהר מתפסה וער עוה‬
‫ושם שם ד')‪ ,‬והלא תפסה העזה נתונוה זו בצר זו‪ ,‬אלא נמה שיצא מתפסח תלךויקיף‬
‫אתכל העלם כלו עד שיבא לעזה‪ ,‬כךהיה שלמה שולפ בכל העולם כלו‪ ,‬וישב שלכער‬
‫על כסא ה' למלך (יה"א כאש כ"ג)‪( /‬כב) ובי אפשר לישב על כסא ה'‪ ,‬אקא כמו‬
‫ומהקב"ה ע‪:‬ולמ פסוף העולם ונד סופי‪ ,‬כך היה שלסח שולפ מפוף רגולם ועד סופו‪:‬‬
‫(כנ) ד"א שלשהשירים אם‪ -‬כננד שלשירידות שירד‪ ,‬ראשונה שדהה פלך מסק" ~עולם‬
‫ועד סומי ונהמעמה מלכוהו וחזר להות כלך על ישראל בלבד‪ ,‬שכן‬
‫ו‪:‬הוא אוטה מעלי‬
‫שלפה בן דוד מלך ישראל (פשלי א' א')‪ ,‬ירידה שניה שחזר להי סלך בירהצלם‬
‫בן דוד מלך בירושלם (קהלת א' אן)‪ ,‬הירירה‬
‫בלבד‪ ,‬שכן הוא אוסר דברי‬
‫השלישית שפרדו בו בני ישראל ולא היה מלך אלא על מכהו בלבד‪ ,‬ולא היה יכול‬
‫אחזו המלך הגדול שהיה אדם מוביר שמו הרוחות שהןזועית ומרתיתות טפט‪ ,‬חזר‬
‫להיות פהירא פהן וגברי ישראל עומדיםעליו ושומרים את מטחו פן הרוחות‪( :‬כר) [ד"א)‬
‫שלעיהעירים אמר‪ ,‬כנגד שלשה עולמות‪ ,‬השיר הראשון על שירו של העולם הזה‪,‬‬
‫שהוא על שבעכינים‪ ,‬וכנאמר שבע ביום הללחיך (תהלים ק'‪8‬צ קכויד)‪ ,‬שני על עארו‬
‫של משיח שהוא על עכונה מינים‪ ,‬שנאמר למנצח על השמינית (תהליםי ב א'א‬
‫השלישי על שירו של העולם הבאעזיא על עשר מיניפן שנאם‪ -‬בנבל עשור זמרו לו‬
‫(עםל"ג ב')‪ :‬שיר השיכים‪)" ,‬שהוא שבח על כלהשירים‪( :‬כדי)שבעים שמות קרא‬
‫לישראל ואלו הן‪[ :‬ישראל]‪ ,‬ישרון‪ ,‬בכור‪ /‬נער‪ ,‬רך‪ ,‬יתיר‪[ ,‬ילד‪ ,‬אח‪ /‬רע‪ ,‬אהובן בן‪,‬‬
‫עבד‪ ,‬עם‪ ,‬נוי‪ ,‬לאם‪ ,‬בת‪ ,‬רעיה]‪ ,‬כלה‪ ,‬אשת נעורים‪ ,‬יוצרים‪ ,‬עברים‪ ,‬אריה‪ /‬אפרתימן‬
‫נחש‪ ,‬אליהן זאבן שור‪ ,‬ראם‪ .‬כרם‪ ,‬נטע שעשועים‪ ,‬גן נעול‪ /‬פרדס‪ ,‬מעק ההום‪ ,‬יושדו‬
‫גאולים‪ /‬קדושים‪ ,‬פמלכת כהנים‪ ,‬צבאות‪ ,‬משרהים‪( ,‬אלהים]‪ ,‬אדונים‪ ,‬עליונימן כמורהן‬
‫אישים‪ ,‬עדוד קההאילי הצדק‪ ,‬תמר‪[ ,‬אנוו]‪ ,‬ענבים‪ ,‬תאנה‪ ,‬רמוף נחלה‪ ,‬סגולה (קנה‪4‬‬

‫קדית‬

‫עי‬

‫הערות ותקונים‬

‫ורן‬

‫דגר ס(‪6 6‬מר עמו ס(מס סיר כו' סרי כנס ס'ריס‪ ,‬גחז'ת ס"‪ : 6‬ך"‪6‬סיר ססהןיס ר'‬
‫כי‬
‫יכוזס‪ ,‬ר' שנו ‪6‬מר סיר חז ססיריס תר'ן ‪60‬תטחי‬
‫מילס‬
‫ןו‪6‬וט‪ 63‬כקשט סס'ם רמו חחק"ס כרסוןחיס‬
‫חוית‪( :‬נ) ס(סס מסריס גתג סכ"ס ומטי ‪ .nsop,‬ס כדעת ר'יונתן נמנית ריס ‪3( :~ffe‬א) ס(סס‬
‫אכירר‪6‬יססו‪:‬ס‪6‬מר כגנןגיססווט‪6‬מערגווץת‪,‬כו'כ‪.‬מעכנסשיחסרסס"‪6‬וכ‪6‬מוסתיס'יססו‪ 6‬נסג‪:‬וכןמע‪6‬כמסר ‪(0‬ם מסקת ס(מסגמסיס‬
‫(מ(ך‪ /‬ומונכךהיכנ'(ק‪,‬ע סס"ם רם‪ ,‬תתקנס כמו ססי‪ 6‬נמזרמסיס(ח‪,‬וית‪( :‬כב)ס(יסיח‪6‬ססוירסג(יטט(כמסע‪5‬ע‪5‬כסכ‪6‬ס‪6‬ט'‬
‫‪.‬‬
‫הי‬
‫ס'‬
‫ף ת"נ ומשן סס אפסיקת‪ 6‬רנתי" וס‪61‬‬
‫נחוית מס מוכלים כטסר' '‪5‬חק‪ ,‬ומיגל כעקיס זשס רבו‪,6‬‬
‫כחוית ‪:6‬רסימפט 'כנסו (מעמיס נסס "ססיקה‪ 6‬רנתי"‪,‬וטיןמו"ס מנמור ט"כ ‪6‬יתכ'‪( :‬בג)ד"‪6‬כנסס‬
‫פירים ‪6‬מר גמד בכס 'ר'דוח זירז‪ .‬סו‪ 6‬נסנוון ‪6‬מר כחוית מס‪,‬ומוכין נעקוט ‪ oc‬כנקרס‪( :‬בך)‬
‫*‬
‫סיס‬
‫"ם‬
‫זר‬
‫ס טיריס ‪5‬מר כנגד ס(טס עוקמות ט'‪ .‬מ‪1‬נ‪ 6‬נ'(קוס מס"ס רמ‪ ,‬החר"פ ‪5‬חרססגי‪ 6‬מ‪6‬מליס מן מז‬
‫מדת סמ‬
‫הףהי( סיר ס‪:‬יריס סיר כמסרח ‪:‬מ‪ 65‬גס המקמרס"ס ס(סס מיריס כנד ס(סס טעמת‪ ,‬וחסר‬
‫סגיו; וסו מן מירע מס"ס ‪ hDlr‬פנסגי‪ ,1:‬רק ססעסדיסקוס ‪:oc‬יסיר ססיריס פסיק חמנס מכ‬
‫‪(,‬מסירים‬
‫סיס נס סנמ (סקנסס ר‪6‬סו כחס סו סנה מתורס ודגנועמ' ‪6‬סנס סנמיסר‪ 36‬כסוסגסג‬
‫י סטמיס‬
‫סנמ קג‪1‬ן גניות חסור' מרזם ‪6‬מגס‪ ,‬כמס כ( ססיריס מרויחי! ‪ e'el‬זמוקס‪ ,‬ע(יזי סרסו בו פסנוד‬
‫ססומריס"‪( .‬ית‪( 6‬‬
‫זכסיכ‬
‫רס‪('6‬קט' נסע(וחך כפסמירט סס"ס‪:‬‬
‫סנינו ככ"' ו‪6‬ו(י ;ממסן ומונף כרקג‬
‫(כד*)מס‪65‬נ‪1‬עגייס ממות קר‪( 6‬יסרק(‪.‬‬
‫' סך רשש‪.‬‬
‫סמ‪6‬מרסיקרמייסעכ‪5‬ו"מגו‪.‬ססתי סס לס וק ססמותי‪5‬דגי‬
‫*)סיר ‪ bto9‬מסונמ מכ‪5‬ס‬

‫שיחי‬

‫טיס‬

‫ימי‬

‫יץ‬

‫טדרש‬

‫שיך דןשירים‬

‫יוטא‬

‫טינה]‪ ,‬צביר‪ ,‬בני אלרי‪ ,‬אישון‪ ,‬עגלה‪ ,‬כרה‪ ,‬הולעט‪ /‬אמן חכמים‪ ,‬גבורים‪ ,‬צדיקים‪,‬‬
‫הסידים‪ /‬ישרים‪ /‬קרובים‪,‬ענוים‪ ,‬חמימים‪ .‬הרי שבעים שמות (כה) ונתפשרו שמות‪ ,‬ישראל‬
‫על שם דצסורין‪ ,‬ישר‬
‫סויןב)על שם שאסוו שירה על הים‪ .‬נקרא בכור‪ ,‬שנאמרבני בכורי‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫נ‬
‫י נע‪ -‬ישראל ושהבהו (הושע"'א א')‬
‫שנאמר‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ישראל (שמוח ד'‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫נקרא רך‪ ,‬שכן הוא אוכר כיבןהייהי לאבי רך ויחיד [לפני אמי] (משלי ד' ג')‪ .‬נקרא‬
‫יחידן שהםיחידי‬
‫ם בעולם‪ ,‬נקרא ילד‪ ,‬שנאם‪ -‬ילד שעשועים(ירמיה ל"אכ')‪ .‬נקרא את‬
‫ורע‪ ,‬שנאמרלמען אחי ורעי‪( ,‬תהלים קכ"בה')‪ .‬נקרא אהוב שנאמראהבהי אתכם אמר‬
‫ה' (מלאכי א' ב')‪ .‬נקרא בן‪ ,‬שנאמר בנים אתם להן אלהיכם (דברם י"ד אן)* נקרא‬
‫עבד‪,‬‬
‫יליבני ישראל עבדים (וקרא כנה נעה)‪ .‬נקרא עם‪ ,‬שנאמר עםהי (אלהי)‬
‫שנאסרכ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫'‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ג‬
‫]‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫"‬
‫מ‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫‪/‬‬
‫ז‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫(‬
‫[אל‬
‫נקרא לאם‪,‬‬
‫די‬
‫מ'‬
‫וי‬
‫כי מיג‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫שנאמר‬
‫א‬
‫"‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫(‬
‫הבת‬
‫שנאמר‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫ז‬
‫א‬
‫ה‬
‫דן)‪.‬‬
‫הסובבה (ירחיה‬
‫ולאטיאלי‬
‫ל"אכ"ב)‪ .‬נקרארעיון שנאסר אחותירעיתי (שה"ש ה'ב'ג נקרא כלהן שנאמר לבבת'ני‬
‫‪:‬חותיכלה (שםד'‪.‬פ‪,‬ג נקראיהודימןעל שהםכוהיםלהקב"ה‪ .‬נקראעברים‪( ,‬שעשו)[שקבלו]‬

‫את התורה שנכתבה בעברהירדן*)‪ .‬נקראאריה‪ ,‬שנאכרהן ‪ Dy‬כלביא וגון(במדברכ"גב"ר)‪.‬‬
‫נקרא נהרו‪ ,‬שנאמריהי דן נחש (בראשית מ"טי"ז)‪ .‬נקרא אילון‪ ,‬שנאמר נפתלי אילה‬
‫שלוחה (שם שם כ"א)‬
‫‪ .‬נקרא זאב‪ ,‬שנאמר בנימין זאב יטרף (שם שם כ'ו)‪ .‬נירא שור‪/‬‬
‫שנאמר בכור שורו (דברים ל"ג י"ז)‪ .‬נקרא ראם שנאמי וקרני ראם קרניו‪,‬שם‪,‬‬
‫‪ .‬כקרא‬
‫כרם‪ ,‬שנאכר כי כרם ה' [צבאות בית] ישראל (ישעיה ה'וי)‪ .‬נקרא פרדס‪ ,‬שנאמר‬
‫שלחיך פרדס (שעו"ש ד' י"ג)‬
‫‪ .‬נקרא מעין‪ ,‬שנאמר גן נעול מעיו התום (שם שם שב)‪.‬‬
‫נקרא ידידים‪ ,‬שנאמר מהלירידי בביתי (ירטיה י'א מ"ו‪ .:‬נקרא קדושים‪ ,‬שנאמי קדושים‬
‫י טמלכתכהנים (שנותי'טו')‪.‬‬
‫ההיו(וישאי"מבן)‪ .‬נקרא ממלכת כהיים שנא' ואתםההיול‬
‫נקרא טשרתים‪(,‬כון שנאמר (משרתיעליון) [מש‪-‬חי אלהינו (ישניה ס"או')]‪ .‬נקרא צבאות‪,‬‬
‫שנאסר יצאו כל צבאות ה' (שמות תב ‪ ,:heD‬נקרא אלהים‪ ,‬שנאמר אמרתי אלהים אתם‬
‫(ההלם פ"בו')‪ .‬נקרא עליונים (ואדונים)‪ ,‬מנאמר ולקדושי עליומם (דניאל ז'כיה)‪ .‬נקרא‬
‫אנודה‪ ,‬שנאמר ואנודהו על ארץ יכדה (עמוס ט'ר)‪ .‬נקרא אישום‪ ,‬שנאכר אליכמ אישים‬
‫אקרא (משלי ח' ד')‪ .‬נקרא עדה‪' ,‬כנאסר ויאמרו כל העדה (במיבר י"די')‪ .‬נקרא אילי‬
‫הצדק‪ ,‬שנאמר וקרא להם אילי הצדק (ישעיה ס"א גין נקרא קמר‪ ,‬שנאמר צדיק כתמר‬
‫יפרח (ההלים צ"בי"ג)י נקרא אגוז‪ ,‬שנאמר אל גנת אגוז יררהי (שחיש ףי"א)‬
‫‪ .‬נקראו‬
‫ענבים‪ ,‬שנאמר כענבים במדבר (הושע מ' י')‪ .‬נקרא האנה‪ ,‬שנאמר כהאנה כראשיתה‬
‫(שם)‪ .‬נקרא רמון‪ ,‬שנאמר כפלה הרמון רקתך (שה"ש ד' נן) נקרא נחלה‪ ,‬שנאמרונחלתי‬
‫מ ה')‬
‫‪ .‬נקרא‬
‫ישראל (ישעיה י"מ ה"הג נקרא סנולהן שנאכר והייתםלי מנולה (שמותי"‬
‫יונה שנאמריונהי בתנוי הסלע (שומש בןי"ד)‪ .‬נקראו בני אלחי‪ ,‬שנאמר יאמר להם‬
‫בני אלחי (הושע בן אן)‪ .‬נקרא אישונן שנאכר יצרנהו כאנטון (דברים ל"ב")‪ .‬נקרא‬
‫פרהז שנאנשכי כפרה סוררה [מרר ישראל] (הושע דןמ"ז)‪ .‬נקרא הולעה‪ ,‬שנאמר אל‬
‫תיראי הולעת יעקב (ישעיה ס"א י"ד)‬
‫‪ .‬נקרא ש~‪ ,‬שנאמר אפרים ענלה (טשולשה)‬
‫' י"א)‪ .‬נקרא אמן‬
‫נמלמדה] (ישעיהי‬
‫שנאמר‬
‫יי"א)‪ .‬נקרא‬
‫שעמרה‬
‫בעטרה‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫לשה"ש‬
‫ו‬
‫חכם‪ ,‬שנאמר רק עם חכם (דברים דן ו')‪ .‬נקראו גבווים‪ ,‬שנאמר גבורי כח ששה דברו‬
‫(תהלים ה"נ כ')י נקראו צדיקים‪ /‬על שם הצדקה שהם עושים‪ .‬נקראו ישרימן שלפלכים‬
‫*)ד'‪6‬ט( מססססגג' ‪5‬גרסס סגקר‪5 6‬גלסססטנלי כמסויגד (‪6‬גלסמעגיי(גרמניתיעדיצג)כ‪.('5‬‬

‫הערגת ותקונים‪.‬‬

‫וכן סס "‪(6‬סיס""צגיו" כמו ססי‪ 5‬הגון גמ‪5‬מר ס(‪6‬חריו כרצות מסכחוניס‪ ,‬וכרפיות מסכחוכיס מסריס‬
‫סרביות ט‪5 3‬סח גטוריס‪ totnsb ,‬געע סעסועיס‪ ,‬נ‪(15‬יס‪?5 ,‬וגיס‪ ,‬קסנ‪ ,‬נטר‪ ,‬תסיליס‪ ,‬ונע( ססוריס‬
‫נסערותך מן ‪5‬ססס סופר וממס ‪ O'D~C‬ממות ‪ ih1PS‬כסגנון ‪6‬חר‪( :‬בה) וגתססרו סמות ‪talon:t 3"5 1‬‬
‫פשפ‪ 3".1 ,‬נסרס כ‪3‬ססומס כרציות מסכסוביס‪( :‬בו) סגהמר מסרסיטליון ‪6‬ין ‪or‬מסון סכהוג זחקגת'‬
‫מכרתי‬

‫‪.‬‬

‫שיך לנשירים‬

‫נ‬

‫טדרש‬
‫זומא‬
‫בנשרת לבם בררכי המקום‪ ,‬נקיאו ערובים‪ ,‬שנאמר לבני ישראל עםקרובו(תהלים קס"ח‬
‫י'ד)‪ .‬נקראו ענוים‪ ,‬שנאסרוענוים ירשו ארץ (שםל"ז"יא)‬
‫‪ .‬נקראו תמימים‪ ,‬שכן הוא‬
‫ח‬
‫ו‬
‫אומר ותמימים סתרו בה (פשלי בן כ"א)‪( :‬כז) שבעים שכ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫לירושלים‪.‬ירושלים‪.‬‬
‫)‬
‫ל‬
‫א‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫(‬
‫נרור‪4‬יפה‬
‫ושלום‪ .‬יראה‪.‬יביס‪.‬גלעד‪.‬לגנון‪.‬ציון‪(.‬טרוטים)[מרום‪,‬ים]‪ .‬כסאה'‪.‬עיר‬
‫נוף‪ .‬והרציון]‪4‬ירכתיצפון‪[ .‬קריה מלךרב]‪ .‬מנגוש כל הארץ‪ ,‬בעולה‪ .‬חפצי בוש או‬
‫מעמסה‪ .‬אפרתה‪ .‬שדהיער‬
‫‪ .‬טניחה‪ .‬אר‪.‬אל‪ .‬הר כוער‪ .‬יפה‪( .‬על)בתיה‪ .‬כלה‪ ,‬אשת‬
‫נעורים‪ .‬רבתי ע‪ 40‬רבתיבגוים‪ .‬שרתי במדינות‪ .‬עיר שחברהלה‪ .‬ביתחפלה‪ .‬מנדל עדר*‬
‫טצודה‪.‬ידירות‬
‫‪( .‬ירושה) [דרושה]‪ .‬עיר לא נעזבה‪ .‬גילה‪( /‬גןעדן ה') [עדן‪ .‬גןה']‪ .‬הר‬
‫מרום‪ .‬ה'קדישים‪ .‬עקרה‪ .‬ט‪.‬ריה‪ .‬הר גבוה‪.‬עיר היונה‪ .‬קריה נאמנה‪ .‬עיר הצדק‪ .‬גיא‬
‫חזיון‪ .‬דלתות העמים‪ .‬ככוה‪ ,‬נחלה‪ .‬הר הגדש‪ .‬הר חמר‪ .‬גבעת הלבונה‪ .‬עיר דוד‪ .‬שו‬
‫הנגב‪ .‬הר ט‪-‬וםישראל‪ .‬שם חדש אשרפי ה'יקבנו‪(.‬עירדור‪ .‬הנגב‪ .‬הי סרוסישראל)‪.‬‬
‫נקראה שלם‪ ,‬שנאפר ומלכי צדק סלך שלם (בראשיתי"ר י"ח)‪ .‬נקראה יראהן שבאסר‬
‫הן יראה (שם ב"ר י"ד)ז‬
‫י עמי] ימררם עליהם [ומהזכה)‬
‫שמחוכה הוא רואה (עם)[עני‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ל‬
‫‪/‬‬
‫ג‬
‫ברא את העולם‪[ .‬נקראי]‬
‫שנאבר ההר הטוב הזה והלבנון לדברים כיק)‪ .‬נקראה‬
‫מריס‪ /‬שנאכר‪ .‬נשגב ה' כי שתן מרום (ישעי‪ :,‬ל"ר ה')‪ ,‬נקראה כסא‪ ,‬שכן הוא אוטר‬
‫בעת הוצא יקראו לירושלם [כסא] ה' (ירמיה מ שפתוכה יקשב על ‪:‬מא[דין]ימחייב‬
‫אויביעמו‪[ .‬נקראהים]‪ ,‬שנאמר ונקוו אליה כלי"זה"‬
‫גויםליזם ה' ~רושלם )‪[ (DW‬וניפרז‬
‫א‪/‬‬
‫יקוו המים כתיה השמים אלמקים אחד (בראשית מ"אונמי שקבל ים כל‬
‫אתמטי‬
‫כךהיא עתידה לקבל אתכל בניך* נקראה עיר דודן שנאמר וילבודדיר‬
‫"‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫צ‬
‫ציון‬
‫היאעיר דוד (ש"ב הן ")ז ומפני מה נקראת על שם בשר ודמן אלא שהיה גלוי לפני‬
‫הקנשה שבשר ורם בונה אוהה ובשר ודם מחריבה‪ ,‬אבל(לעולם הבא) [לעתיר לבא] היא‬
‫נקראת על שסו של הקב"הן שנאמר ;יר [ק'] צין; קדוש ישראד (ישעיה מ'י"ד)‪ .‬נקראה‬
‫יגה נקא שנאסר יפה נוף טשוש כל הירץ (ההלים משה מ)‪ .‬נקראה הר ציון‪ ,‬כשס‬
‫שמעמירין ציון לקברות להודיעביןממי‪ ,‬לפה'ר‪ /‬כך הודעתי לכל באי עולם (כח) שהיא‬
‫ואנ"וווגמ‪: .‬קראהירכה צפוף שעהידין כלנכסיצפין')לדניסלתוכה‪ .‬נקראהקריהמלך‬
‫ימלכי המלבים הקב"ה‪ .‬נוראה כלילת יופי‪ /‬שנאמר כלילתיופר‬
‫רבן שהיא עירו שלסלך‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ו‬
‫"‬
‫מ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫נ‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫אלא‬
‫יאין‬
‫משוש לכל הארץ (איכה ב'‬
‫ילךיקרא הפצי בה ולארצך בטולה (ישעיה מ"ב דן)‪,‬‬
‫הקביה‪ .‬נכראה חפצי בה‪ ,‬שנאסר‬
‫כ‬
‫(שכן [הוא] אומר ציון‪ ,‬דורש ‪4‬הן לה (ירמיה לן ד))‪[ .‬ד"א] חפצי בהן שאני רוצה בה‬
‫מכל המדיניות‪,‬‬
‫אוהב הן את שעריציץ (תהליםפ"ו בקי נקראה עיר לא נעובהן‬
‫‪~QW:w‬‬
‫‪,‬‬
‫]‬
‫)‬
‫ב‬
‫"‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ג‬
‫י‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫'‬
‫[שנאמר ולך יקרא דרושהעיר נעזבה(ישעיה‬
‫נעזבת מפני‬
‫לעולסן נשנאכר לא יאמר לךעיד עזובה ונר (שם ‪ DW‬דן‪ .].‬נקראה גילהן שנאכרהנני‬
‫(עזם ס"הי"ה)‪ .‬נקראה בשן‪ ,‬שנאסר הר‬
‫(בונה) [בורא את] 'רושלם גילה ועכה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י חדרךן שנאכר בארץ חדרך(זכריה מן‬
‫גבנונים הר בשן (ההלים מזהמ"ז) (כם) ‪:‬קראה‬
‫"‬
‫‪/‬‬
‫א‬
‫שהיא מחרדה למלך שבכרום‪ ,‬נקראה רמה‪,‬‬
‫ברמה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ס‬
‫ר‬
‫י‬
‫(‬
‫ר‬
‫כ‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל"א כ‪":‬ו)‪4‬‬
‫נשמע‬

‫י‬

‫יא‬

‫העיות ותשניס‬

‫י'‬

‫מורהי שסיט‪ )13( :‬מכעיס סמם קר‪'( 6‬חסדים‪ .‬וס שנ‪ 6‬נלקוט סרכירי ע‪3‬יסטיס ג~ג ‪5‬ד ‪5!58‬‬
‫נסס סחת כיר מאיריס‪ ,‬יכוון (מקמר ס(פ;'(ו וינגסו סג‪7‬ח סיר ססיריס‪1 ,‬כמ‪6‬מרלסייגו בכ"י קטוע‬
‫וחסרים ‪6‬יוס סמנת מממסר סגעיס‪ ,‬ונס ‪3'3‬קיס סמכ‪,‬ר' סמ‪(6‬נר פקס נמסר‪! ,‬נס (כר‪6‬י!טמסכתיניס‬
‫טמר סרנם‪ ,‬ונח סטורים ‪?3‬ט(ותך פ' ‪6‬ססס(י טכסיס ‪6‬יס מוסרויווסר ס‪3‬ע'ס ‪'3 unc‬סר‪ 36‬ע"ס וס‪3‬י‪6‬‬
‫שטיס ממות (ירוס('ס ו‪ o~cn 63‬ככרוטרט‪( :‬כח) ססי‪6‬יפי ‪!,‬זג‪ ,::‬נ'(‪9‬ט ממכירי טס סגיך סניו ססי‪6‬‬
‫סני ‪ ':61‬חנס‪( :‬כס) נקרץ סררך‪ ,‬ס(‪6‬מר נסרן חדרך ססי‪ 6‬נוסררח (מנך סנמר‪1‬ס‪7 .‬רט חורך כמו‬
‫חרדך‪,‬ועייןריס שרי‪ ,‬וגן ‪3‬חויח ס' ‪5‬ו‪6‬רך‪. ,‬מקוס סו‪ 6‬סוקרך חכרך‪ ,‬וכוץ קרוב (למפק‪, ,‬לפסיקתך‬
‫ק‪%‬נ ‪ )6%‬נקרן חררך‪( ,‬וסי חדרר וס מ‪3‬ך ממסיח ‪ 6100‬הד (לימית ורך‬
‫דר"כ ססק‪ 6‬רנ‪s‬י‪stt‬עקרם (‪a‬ל‪s‬ף‪'b‬‬
‫‪3‬סכגס‪3‬חוכס‪.‬‬
‫(מדרש זופא)‬
‫('סר‪36‬‬
‫‪ '3!6‬נסיכי‬

‫י‪,‬‬

‫שיר השירים י"א‬

‫מדרש‬
‫‪6‬‬
‫‪ ,‬שבניה עתידים להכנס ולהתעדן בחיכה‪ )% :‬שב"מ שמית קרא שלכה‬
‫נק‪-‬אהעין‬
‫להורה‪ .‬ראשית*קנין‪ .‬חבטה‪ ,‬טומר‪ .‬בינה‪ .‬צרקי משפט‪ .‬כישרים‪ .‬ערמה‪ .‬דעה‪ .‬סזטה‪.‬‬
‫לקח‪.‬ירושה‪ .‬החבלוה‪ .‬משג כליצה‪ .‬חידה‪ .‬תורה‪' .‬ראתי ספר הב‪-‬ית‪ ,‬מלחמות‪ .‬המיכנת‬
‫מהורה‪ .‬נאמנה‪ .‬מחכימה‪ .‬משיבת נפש‪ .‬מאירתעינים‪ .‬עדו‪ .-‬נוצר‪ .‬משמחי לב‪ .‬עומדת‬
‫לעד* המודה‪ .‬זהב* כסף‪.‬גזי‪ .:.‬כליפז‪ .‬טובה‪,‬פנינים‪ .‬לויההן‪ .‬ענקים‪ .‬אמורית‪ .‬דבש‪.‬‬

‫נפת צוטט‪ .‬שטןתורק‪ .‬מנדים‪ .‬שעשועיםמיעצות‪ .‬אטרי אמת* נעימים‪.‬‬
‫עמוקה‪ .‬רהבה‪ .‬עפרת‪ .‬אשת נעורים‪ .‬אילת אהבים‪ .‬יעלתחן‪ .‬רודים‪ .‬חכמים‪.‬חלב‪ .‬עץ‬
‫היים‪ .‬יקרה* חרוץ‪ .‬הבואה‪( :‬לא) ובשבעם שכה; נקרא הקשה‪ .‬עליון‬
‫‪ .‬רם‪ .‬נשא*‬
‫[נשגב]‪ .‬נפלא‪ .‬נדול‪ .‬גבור‪ .‬עזוזי הוד‪ .‬הדר‪ .‬נורא‪'.‬שר‪ .‬אדיר‪ .‬צור‪ .‬הכים*נאמן‪ .‬מוב‪.‬‬
‫‪ .‬קרושי כהור‪ .‬קנא* נוקם‪ .‬נוטר‪ .‬בעלהימה‪ .‬גאה‪ .‬צח‪ .‬אדום‪[ .‬את]‪ .‬רחוקו‬
‫חסיד‪.‬צריק‬
‫נהלה‪ ,‬מתוקה*‬

‫קרוב‪.‬איש‪ .‬שומר‪.‬רא‪.‬נון‪ .‬אהרון‪ .‬אריה‪.‬נשי‬
‫‪ .‬רועה‪ .‬הפות‪ .‬נצר‪ .‬ארכול הכופר* ליער)*‬
‫[עירק מגדל‪ .‬שופם‪ .‬סלך‪ .‬מסתתר‪ .‬יוצר‪ .‬בורא‪ .‬גומל‪ .‬בונה‪ .‬קוראי רוגעי ה'* אלהים‪.‬‬
‫אהיה אשר אהיהי צבי‪ .‬עופר האיל‪.‬ם‪ .‬חנון רחום‪ :‬נקרא עליתן עליון בדרוכים* אלהים‪,‬‬
‫שברין ברא את העולם‪ ,‬ה' כרי ארעא וסרי שכיא‪" .‬דון‪ ,‬שהוא אדון כל הארץ‪ ,‬אלוה‪,‬‬
‫שהוא אלוה כל בריותיה שהוא תקיף עלכל‪ .‬אהיה אשר אהיה‪ ,‬שהוא יחידי ואין רעץ‬
‫סמני‪ .‬שדי‪ /‬שאין העונם כדאי שברא אוהו‪ .‬רם ונשא‪[ ,‬שכן הוא אוכר] כה ‪.‬אכר רם‬
‫ונשא(ישעיהנ"זפ"זג [נשגב]‪ ,‬נשגב הןכישוכןמרים (שם ל"ג ה')* נפלא‪ ,‬לעושה נפלאות‬
‫גדו‪:‬וה לבדו לתהלים קל"ו ‪ 8)'-‬גדולו גדול אדונינו ורב כח (שם קם"זה'ג עכז וגבור‪,‬‬
‫עכז ונבור (שםכיד ת'‪ 4‬הוד והדר‪ ,‬הוד והדר לפניו (שמצ"ווי)‪ .‬נורא‪ ,‬נורא ~תם‬
‫סטקדשיך (שם סיח ל"ו)‪ 4‬אדיר‪ ,‬אדיר בכרום ה' (שםע"ג ד'ג צור‪ ,‬ה' צורי ולא עולתה‬
‫בו (שם צ"בפ"ז)‪ .‬נאטן‪ /‬האל הנאמן(דבריםז'כין כוב‪ ,‬עוב הןלכל(ההלים קמ"ה מ'ג‬
‫י(ירמיה נ‪"' /‬ב‪ 4‬פהור‪ ,‬טהורעינים מראות רע (הבקוק א'י"נג‬
‫תאמשי‪,‬ד‪,‬כיחסיראני נאםדי‬
‫י ה' אלהיך אש אוכלה דכא (דברים ד'כ"ד)‪ .‬קנא‪,‬בי אל קנא (הוא)נהי אלהים]‬
‫ב‬
‫('סם ו' ט"ו)‪ .‬נוקם‪ ,‬נוקם ה' ובעל חמה (נחום א'ב')‪ .‬גאה‪,‬‬
‫י גאה גאה ;שמנה ט"ו א‪)/‬‬
‫כ‬
‫אח‪ ,‬מי יחנך כאחעי (שה"ש ה'א')‪ .‬רחוקן רחוק ה' מרשעים (משכי פיו ט'ד)‪ .‬קרובן‬
‫קרוב ה‪/‬בןלכלקוראיו ומהלים קכ"ה ותג איש‪ /‬והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי(לי) איש‪:‬‬
‫(הושע י"ח)‪ .‬שומר‪ ,‬הנה לא ינום ולאיישן שוכר ישראל (תהלים קכ"א דיג ראשון‬
‫ואהרן‪ /‬אנידם ראשון וא;אחרונים אני הוא (ישעיה ט‪,‬אד')‪ .‬אב‪ /‬הלא אב אתר לכלנ‬
‫(פלאתי בן"ג גוריהן אריה שאג מי לא יירא (עמוס גן ח"* נשי‪ ,‬כנשר יעי‬
‫ר קנו‬
‫ל"ב י"א)‪ ,‬תפוח‪ ,‬כהפוח בעציהיער‬
‫י (שם‬
‫(עה"ש בןנ‪,‬ג מור‪ ,‬צרור הסור דודיל‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫'* אשכול‪ ,‬אשכול הנפר (שם שםי"דג עירוקריש(דניאלד'י')‪ .‬סנדל' מגדלעז‬
‫נ)‬
‫יג‬
‫"‬‫ביי‬
‫ר'‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫פ‬
‫י‬
‫ש‬
‫)‬
‫י‬
‫כ‬
‫(‬
‫שם ה' (משלי י"הי')‪.‬‬
‫אלהים שופם צריק (תהלים ז'י"ב)‪.‬‬
‫כה אמר‬
‫[הק פלך ישראל (ישעיה מ"ר ו'ג נסתתר‪ ,‬אכן אתה אל מסתתר (ישעיה ה"ה פע‪4‬‬
‫יוצר‪,‬בי הנה יוצר הרים ובורא רוח(עמוסדייזגג מושיע‪ ,‬אלהי ישראל כוודע(ישעיה‬
‫נף'ה ט"וג גואל‪ ,‬גואלם חזק (ירכיה ג'ל"ד)‪ .‬ישרן ישר יחזו פנימו (ההלים י"אז'ג חנון‬
‫י צח וארום (שה"ש ה‪ /‬י‪:)/‬‬
‫רחום‪ ,‬רצת ו(רחשובםעהד) (ונהלים קי"א ד')‪ .‬צח ואדום‪ ,‬דיר‬
‫נקרא הקב"ה‬
‫"[בשבעים] שמות ובחר בישראל שנקראו בשבעים שפות ונתן להם‬
‫את התורה שנקראת שבעים שמות והוא עמיד לנחם בירושלים שנקראת שבעים שכות‪:‬‬
‫(לב) דבר אושי שיר השירים אשר כשלכה‪ .‬עשר שירות הן‪ :‬שי‪-‬ת ארם‪ ,‬שירת אברהם‪,‬‬

‫וי‬

‫‪–‬‬

‫הערות ותקונים‬

‫‪3‬יסרח‪( :3‬ל) סנעיס סמם קר‪ 6‬ס‪3‬מט (סרס‪ .‬נסרטן הסריס"יג‬
‫ס סמה‪( :‬לא) ונסנעיס ‪( rlnc‬קר‪8‬‬
‫סקכ"ס‪ .‬גסנגען ממקמר ‪ DIPp‬כי חסריםסיסממית (מספר סנעיס‪ ,‬ונמדרס כמ"רסי"ד"ות י"כ מן~‪6‬‬

‫ב"ה‪,,:‬ה;‪:‬ננ‪'%;:‬יימ‪:%‬נ‪:‬נ‪:‬טב"ג נ‪:4‬עעי‪:‬‬

‫לי‬

‫מדרש‬

‫שיר השירים י"א‬

‫ד‬

‫שורה ים‪ ,‬תירה הבאר‪ ,‬שהית סשה‪ ,‬שירת יהושע‪ ,‬שירת דבורות ‪ mw‬דור; שירת‬
‫שלמה דשירהשירים ושירת לעולם הבא [שנאפר] שירו לה' שיר חדש (ישעיה מ"בי')‪,‬‬
‫ושיוו השירים משובחת פכולם‪ ,‬שכל השירים יש מהם שתחלתו שבח וסופו גנאי‪ ,‬ויש‬

‫מהם תחלהו גנאי וסופו שבח‪ ,‬השיר שאמרו ישראל על הבאר ההלהו שבח וסטו ננאק‬
‫האזינו השמים (דברים ל"ב ארג התלהו גנאי וסופו שבח‪[ ,‬אשירה נא לירידי (ישניה‬
‫ה'‬
‫החלהו שגח וסופו גנאי]‪ ,‬שיר השירים שבה שבחים‪ ,‬שכל השירים שנאסרו‬
‫אם‬
‫אמרו‬
‫ן"נניאים בני הדיומוח‪ ,‬אבל שיר השירים אמרו מלך [בן מלך]‪ ,‬נביא בן נניא‪,‬‬
‫נשיא בן נשיא‪( :‬לג) החכמים אומרים פהרמיני נתנה‪ :‬ד"אע"ר השירים אשר לשלמות‬
‫(לד) אמררבי אלעזר בן עזריה משל למח העבר דומהן למלר שנתן לנחהום כור חטים‬
‫י כשם עשר מאין שלת‪ ,‬חור ואמר לו [הוציאלי] מתוך עשר ששל כהוך‬
‫ואסרלו הוצאל‬
‫‪ wo‬ארבע‪ ,‬כך הקב"ה סילת אה הנביאים מהיך הנורהיאה הכתובים מהוךהנביאים סטיר‬
‫השירים נסיחה ככולם‪ :‬ד"א שיר השיגיח אשר לשלטה‪( .‬לה) כל השירים שנאמרו‬
‫לשעבר‪ ,‬היו אומרים את השירה שעלידיהן היתה הנאולח‪ ,‬לפיכךהיו "וסרים שירה‬
‫לפני הקב"ה עומד לעשות נצחון לבניו הוא עתיד לוכר שירהלבניוי מנין אווזה אומר‬
‫ששתי שירות אמרו מלאכי השרה‪ ,‬אחת בעקדהיצחק ואחתעלהים‪ .‬ביצחקהיו משוררים‬
‫לפני מלך מלכי המלכים הקביה ואומרים הן ארונינו מה א‪-‬יר שמר בכל הארץ (תהלים‬
‫ה' בן) ולכה הם אומרים טלא כ' הארץ ככורו (ישעיה ו'ג"‪ /‬אלא שאסרו מלך פלכי‬
‫המלכים אםאיןלו כבור בארץאין שטו בארץ ואין שסו במרומן אםאין עמו טטליכ‪.‬ן‬
‫אחזו בארץ כביכול אץ לו טלכרד בשמי המרומ‪ .‬הרי ישראל אומרים שמע ישראל‬
‫‪.‬אלהינו ה' אהד (דברים ‪'1‬ד') והם נוהנים רשות למלאכי השרת שמקביים מהם ואטרים‬
‫ברוך שם כבוד מלכותו לעילם ועד‪ ,‬הרי לנו שירה אהה בעקדת יצחק ואחה על הים‪,‬‬
‫כמה שנאמר ספי עוללים ויונקים יסדת עז (תהלים ח' נ‪ ,):‬לכך נאכר שיר השירים‪/‬‬
‫מלמד ששתי השטיות האלו אמרו מלאכי הטרום‪ ,‬מפיעולליםויונקים יסדהעי‪ /‬ה'גזרונינו‬
‫מה אדיר שסך בכל הארץ‪:‬‬
‫מנשיקותפיהו‪ .‬זו עמידת; לפני הרפיני‪,‬‬
‫שאמר‬
‫להם משה כך אסי הסקים‬
‫[[ב]ישקני‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ואכרו לו מפיו אנו רוצים לשסוע‪ ,‬וא לפני הטקים מן התשובה אתה‬
‫למד‪ ,‬הנה אנכי בא אליך בעב הענו (שכוה י'מ פ')‪ ,‬רוצים אנו לראוהו‪ /‬אסר להם‬

‫וי‬

‫הערות והקונים‬
‫כסח מסכתנו ‪7‬סירת‪ 6‬ס"‪ 6‬סס‪,‬ק ‪6‬ת מסירם ס‪61‬ת‪ ,‬וגמגם כהגמומ‪ 6‬הגסס מנכר גסנה ‪rlh‬י'‪ ,‬ונעגן‬
‫ג'(‪9‬ט סמאני נס‪3‬מ רמו רמ"נ !ינקוט יסוט רמז כ' כסס סמגי(ת‪ ,6‬וכן ג‪,‬כריס ‪3‬תרנוס ‪0‬ס"ם ‪'6 '5‬‬
‫וי‪3. 0‬סס ניטייב‪ ,‬ומס ‪ hil~c‬סירת ‪6‬כרסס‪ ,‬נמ‪ 63‬נחסנות סג‪,6‬ניס סימן ‪( 1"0‬ס‪651‬נ‪ :‬סר‪ 3‬הכרסס ‪36‬יסו‬
‫הרכל) כי גס*ג (רב ס‪6‬י גבון מגינו נסירתי ‪5‬דו‪:‬י‪:‬ו מר סע‪ 6'7‬נצון נ"ע ‪ 1'iroc‬כסר הרוה סירת‬
‫‪36‬רסס‪ 651 ,‬סנטו טוס ס'‪ 6‬ססיםר‪:‬ה‪ ,‬לנרפס‪(' ,‬מדנו ‪6‬י‪1‬ני‪:‬ו מס סי‪ .6‬וט( זס כסיג רג ס‪6‬י גסן‪6 :‬ין‬
‫‪6‬גו יוזמים ‪ 6(6‬דנר' רכותינו‬
‫נם"ר ספר' זני רנ ע‪0‬ר ‪ rt1'D‬מן סירס ר‪:106‬ס כמגריסכו'‪,‬וים‬
‫סקכגו סרוח סרנם‪ bh ,‬כמסגת רכות‪ 6( 1:.‬נלעגו סירת אגרוס‪ ,‬ו‪6‬ס ‪5‬מל ‪6‬יס סרת הכרכס‪ ,‬סמ‪6‬‬
‫(*תן למורהי (תסקס ‪ )'6 D"D‬נתכוון‪ 16 ,‬סמ‪ 6‬סכתם מר ר‪ 3‬סעפים נבן נומו עדן ארת מגריסיסירת‬
‫סיס ‪1‬סטס נסוכר וכחג ‪36‬רסס ב"כ וכסר הרק כחיג נסורס נס כמדרסכ"י ס(סנ'‪ 1:‬סרח שגרפס‪,‬‬
‫יסמם ‪( 63‬ידי מגתנ עתי ממורח וכמערג ח"‪1 6‬ר‪'6‬ה' סס ‪5 75‬מ שהכס מוהר ככרסם עססטיין סקריך‬
‫(נ‪6‬ר מס ס'‪ 6‬ררתונכריס 'סכן פס נס דכר' סת‪0‬וכס ודנר' 'נקוט סנוכ'ר'‪ ,‬ססנ'‪ 6‬חת רמזרי סיס‬
‫ס(סניגו וככריו גכוניס ע"ס‪( :‬לג)וחכמים ‪16‬מריס מסרס'גי נחג‪ .:‬נחוית ט‪ 68‬מסוקי‪0‬קגי ‪6‬יוז‪6‬ר'יומק‬
‫‪5‬מרכסיני ג‪(6‬ורס‪ ,‬וע"ס גס" מסרו"‪1‬וכי מס סגתיכ סס נסתחט ר'יוכן גרני ס"מ‪6 ;,‬מר ‪3‬ס'‪ ':‬נממרס‬
‫ה‪ 61‬טעות ‪%‬פ‪; :‬לד) ‪"6‬ר ‪36‬עור כן עריס ‪( San‬מטך (מגך‪ 610 .‬כסגנון ‪6‬הך גהות ריו ס"‪ 6‬רני‬
‫כןעולים עגך (‪: 0‬נתת (‪6‬מד ‪0‬ס!(יך ס‪6‬ס ‪ 30‬הס'ס ‪6‬ג( ~‪D1pat_tI.cirn:‬ריס ש"ס רמז תהקס"ס‬
‫‪36‬ט‬
‫‪htJO‬‬
‫‪,‬יכיון ממורס חית‪ ,‬עין ח‪:‬חו;;‪ 6‬ס‪:‬ךפס מכנר תנוס ‪6‬וח ונחנחומ‪ 6‬רסןרים חגוס‪,‬ומוכ"זג"כ‬
‫כמנגון ‪6‬מר‪( :‬לה) ג(‪4‬סירי‪ 4‬ס‪5:‬מרו (סטכר כ!'‪ .‬כמכי(ה‪ 6‬כס ‪6‬יה‪ 6‬נך‪ ,‬ג(סוררות כולן קרואת כאון‬
‫‪.‬יקנס גסס סגקנס '‪7(1‬ת גך סחס!עות סענרו סיסשריסן ס'ענוד ‪6‬כ‪ 3‬סח‪0‬ועס סעת'יס (סיוח ‪'6‬ן ‪6‬הר‪,‬ס‬
‫‪5‬כך קי‪61‬ס כשע וכר כו'‪,‬ועיין כחוקו פסיק סמורס‪6‬גי‪ ,‬ו‪3‬תוס' פסחים‪ ,"pp‬מ"ג ד'יס ח‪(6‬ור‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫י‪,‬‬

‫"סבכיי‬

‫טירש‬

‫‪8‬‬

‫שיך לנשירים‬

‫צמא‬

‫דקב"ה רוצים אסם לראוהי ואם מתאוה לראותכם‪ ,‬שנאמרהראיני אתכראיך לשה"ש ב‬
‫‪"1‬ד)‪ :‬ד"אישקני מנשיקת פיהם (לו) אלו אדברוה שקבל מעיה בראשונה‪ ,‬אויכול כל‬
‫תוצרה כלה קבל מההלה‪ ,‬חזר הקב"ה ואבר למשה עלהאלי ההרה והיה שם (שסות‬
‫כאדי'בג מלבר ששתי פ;ם'ם קבל את רמזורה‪ :‬ד"אישקני סנעיקות פיהם לז) לפי‬
‫שמצינומלכי מזרח והערב נושקים שהיה אבללהוריע תבהן שלישראל שאיןנשיקותיו‬
‫אלא על פה‪ :‬ד"א ישקני מנשיקוית פרהו‪ .‬באדם שהוא ככובד על המלך ווצא מבקש‬
‫לנשקועלידו רגלו‪ ,‬אבלבצויקיםישקניטנשיקיהפהקו‪( .‬לח) אבאשמעון אוטר העברת‬
‫ישראל בנחלי ארנון שהשיק ראשי ההרימ ורצץ ראש שונאיהם‪( :‬לט) ד"א עברו ישראל‬
‫אתהירדן‪( :‬ם) ד"אישקני םנשיקיהשהו‪ .‬שתי נש‪.‬קותהן‪ ,‬אחת בעולם הזה ואחת בעולם‬
‫הבא‪ ,‬נשיקה בעולםהיה‪ ,‬שנאכך ויפח באפיו נשמתהיים (בראשיתב'ז')‪ .,‬נשיקהלעולם‬
‫הבא‪ ,‬שנאכר תההירוחי בכםוהייהם (יהוקאלל"זי"ר)‪:‬כיכובים דור‪.‬ךמיין‪.‬‬
‫שנאסראלודברי‬
‫(פא) מההיי‬
‫תנחומיך‬
‫ן הנחימין‪ ,‬אףדברי תורה תנהומין‬
‫הורה שנהן‬
‫ישעשעונפייסליש(רתאהלליים ב"רי"מא מהדיי‬
‫ן כלומן שמתיען הוא משזבה‪ /‬אףדברי תורה‬
‫כלזטן 'במתישנים בגוף מ‪2,‬תבחיםהם‪( .‬טנ) ד"אכי מובים דודיך מ"ן‪ .‬זה הלוותר תורה‬
‫בילרותו‪,‬כיק שנגמל סררי אמו לחוך ההתזה‪ ,‬נמולי מחלב לוה נאה לדברי תורה‪,‬עתיקי‬
‫באטרים‪ ,‬לטיהיעבדו אתריהיקים כדדי אטווען‪ ,‬שנאמר ושזיקיומיןייטי‬
‫ב (דניאל ז' מ')‪:‬‬
‫ן איןכונסין דותו אלא בכלי הרס ואין כונם‪.‬ן אוהו לא בכלי כסף ולא‬
‫(בג) ד"א זה הי‬
‫בבזי זהב‪ ,‬למהשאינו מתקיים בהו‪ ,‬כוידברי תורהאין מתקייפן אלאבכי שרוחו דכא‪:‬‬
‫ן או כ‪5‬‬
‫נמד) שאל רבי יהושע אקרבי ישמעאל האיך אהה קורא כי מובים דודיך מיי‬
‫לשה זכר‪,‬כימובים דוריך‪:‬‬
‫טובים דוריך‪ ,‬א‪5‬רלורבי ישמעאל לאקראתי כן אלא לשום‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ח‬
‫א‬
‫נ‬
‫ן כל מהשנתישן ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫ך‬
‫כ‬
‫(מהןד"אכימוביםרוריךסיין‪ .‬אי מההיי‬
‫דברי תורות‬
‫ת"ללריח שפניך טובימן כשםשאין השטן חסר כךאיןדברי הורהחמרים‪:‬‬
‫[ג]לריד] שמניךפובים‪ .‬מה שמן אפרסמון ריחו יוצא חוץ ממנה כךדברי תורה שמם‬
‫הולך בכל מקום‪( :‬מו) ד"א למה‪ .‬נמשלו דברי החיה לשמן‪ ,‬מה שמן רפואה‬
‫‪.‬‬
‫ה לאדם‪ ,‬שכן הוא אומר רפאות תוץ‬
‫לאדם (מז)ומצחיןי‪1‬זפמו‪ ,‬כךדביי תוהרפויי‬
‫לשרך ושקוי לעצמ'תיך (משליג' ח')‪( :‬מח) דשא‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫אםיחן‬
‫דברי‬
‫אדם קורטוב של שמן לתוךחביה שלפים‪ ,‬קורמוב שמן יוצא כנגדו‪ ,‬כךמי שהוא סלא‬
‫חרמהוהלנים] דברי הבפלה‪ ,‬דברי חרמה יוצאים מלפניולפי מה שהוא‪( .‬מט) ד"אלריח‬

‫ועי‬

‫הערות ותקונים‬

‫ס‪S~a‬רכיימונע מו‪ 63‬משר ‪6‬חד‬
‫(‪5‬ד)‪ 156‬סזנרוח ס;ינ( מפס ‪3‬ר‪6‬סוגס‪3 .‬י(קוע סס"ם רמו חהקסי‪6‬י"‬
‫‪6‬יסקגי מסיקותפיסו ‪ 1(6‬שרה קדכרות שמעו‬
‫ומזוי; שמדרם וסו‪ 6‬הנוסמר שמיגו נסכון ‪6‬הריו"(י"‬
‫‪ ",‬קומר (מסיקיה סת' נפקוק ‪6‬הח עמרה סלכרוה וזחת קפח סת‪1‬רס‪( :‬לז) (סיסמלינו‬
‫מס ונסורס‬
‫יי מזרחו"ערכ ג~סקיס ט( סיד‪ .‬כמסיקת‪ ,‬דר"כ נסק‪ ,‬סרס (‪'5‬ד ע"‪6 )6‬ני‪ .‬מגנח ‪6‬תננ' מורחאינס‬
‫מלכ‬
‫גוסק'ס ‪3‬סס ‪6(6‬ניו‪ .‬וכ"מ כמדר‪ :‬קס(ח ס' כ( וס‪:‬סיחי וג(מר‪ 6‬נרכותח'ע"נ ‪3‬ס(סס ן‪3‬ריס‪6‬וסנ‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬תכמרייס כס‪:‬יסקיס*‪ 1‬נוטק'ן ‪ hih‬ע(ננהיד‪( :‬לה) ‪6‬נ‪ 6‬ממשן צמר‪ .‬סמ‪5‬מר קרס סנגרע גרנות‬
‫"ותמן‪.‬‬
‫דף ג"‪7‬נים ע"נ‪, :‬לם) ‪ 6"7‬ענרו ‪.‬סר‪6 (6‬ת סיר‪7‬ן‪ .‬כג‪61‬מר קטוע‪( :‬מ) ‪' 6"7‬סקגי מתי נסיק‬
‫מלמר ‪6‬חד ומלוין מגרס‪,‬וסיט כחוית‪ ,‬ונסוף סייססניגסיקות‬
‫סי(קוט מס"ס רמז תמקס'י‪6‬י"‬
‫סימססק"‪:‬ס'סוכ‬
‫" ס(ס;יגו ופיתן נחוית וכן סירוס שס'סו ו(‪ 6‬גסיקס נים סו‪6‬‬
‫י‪6‬‬
‫וט‬
‫‪ '6‬נטווס סוס כו' סו‪ 6‬ממדרם‬
‫‪3‬ס' כ'סוביס וסו‪ 6‬מןמירס‬
‫ס בס"ס רמז‬
‫מן מדרס ז~ט‪( :6‬מא) מססיין ת‪:‬חומין‪ .‬מונ‪6‬גייקי‬
‫י כילקוט ס‪0‬בג"‪6"7‬גי סו‪3‬יס‬
‫ו‪/‬‬
‫ךמיין וס ס(ומד תורס כערותתתוקפכד‬
‫ווס‪ 6‬פ(סגיגו‪( :‬נוב) ‪6"7‬כ סוניםי‪1‬יי‬
‫סיגמדותו כדכהיגשתמייגרס ‪7‬עס ונויגמולי ‪ 5SnD‬עתיק' מסמס ('סעיס כ"ח‬
‫תור‬
‫יופךעין‪,‬‬
‫סוכס'סכמ‬
‫סרסידוייך גלילו כיס כה‪31‬ידיך (מון דד‪ ,‬וכן חרגם סס‪3‬עיס‪( :‬סג) ד"‪ 6‬מססיין‪6‬ין‬
‫ס')‪.‬ונר"‬
‫תו ‪6(6‬ככלי חרס‪3 .‬י(קוס מ‪ 631‬כס ‪ 6"7‬מסיין ‪6‬ין מהק"ס ‪ 6(6‬כסגות סכק('ס‪5 ,‬ףיכרי‬
‫מרסן גי‬
‫כ‪,‬גסי‬
‫ן‪6‬יןמתקיימין ‪ 6(6‬נמיסיעתו סס(כ‪( :‬מר) ‪ Shn‬רני 'מוסט ‪6‬ת ר‪3‬י יסמנו(‪ .‬ע"ז וף כ"ט ט"‪,3‬‬
‫וחויתסיגי ‪ ,O'JtD‬ולקיט מס"סרם‪ ,‬תחקט"‪( :6‬מה)י"‪6‬ג'טגיס‪6‬י מססיין כ(ומן ס‪:‬תימן סו‪6‬חסר‪.‬‬
‫‪( :‬מו) ד"ס (מס נמם(ס‬
‫חמן מדרס סס‬
‫מונא ני(קוע מסד"סד"‪ 6‬טוניס‪ .‬וסוליקו‬
‫ני‪:‬סי‬
‫"פ~(‪t5l1‬ח‪D‬י‪h‬ןפ(‬
‫‪ vl~S'J .1':‬מהי( מניס‪,:‬‬
‫‪6‬סת‬
‫‪7‬נר' תורס קסמן מס סמןכירסו‪6‬ס‪ .‬מ‪1‬נ‪ 6‬ננקוט ‪( :oa‬מז)‬
‫(מח) ‪3 6"7‬פס גמס(ו ‪06‬יתן ‪6‬דס ק~רעונ‪ .‬מו‪('3 63‬קוט קס‪or6"1taD) :‬חועסו‪ .‬מונ‪ 6‬נעקוםסס‪.‬‬

‫ימס‬

‫(מררש זומא)‬

‫ים‬

‫מירש שיר השירים יימא‬

‫וש‬

‫שמניך פובים‪ ,‬זה חזקיהו ורווו שנמשלו לשמן‪ ,‬שנססי וחבל עול מפני שמן (יתחדש‬
‫י‬
‫'כ"ז)‪,‬עולו שלסנחריב‪( .‬נ)רבידיסתאי כ'רינאיכשים רביינאי אומר למה שלח הקב"ה;‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ב‬
‫שדין‬
‫הסלרי מפני ששלם‬
‫שלבית הפקרש וקלנו להה אוהו למלך אשור‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫מ‬
‫)‬
‫א‬
‫נ‬
‫(‬
‫לכך‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫מ‬
‫הדקא‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫נ‬
‫א‬
‫"‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ח‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫ך‬
‫י‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ך‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫רבי‬
‫אומיהרי‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ל‬
‫אחה‬
‫שריה הצדיקים יפה ונכר משל רשעים‪2, ,‬כן כצינו שהכיר משה אח עצמגת‬
‫יוסף‪ .‬שהיה ריחו הולך‪(. ,‬נב) ואל תתמה שאף בעוה"ז י'‪ 2‬שמבדילים בין עצמית ארנו‬
‫ךעצטול בהמה‪,‬בין עצבוה ישראל ועצמות‪-‬גויס וכן אהה מוצא כיצחק כשנשקליעקב‪,‬‬
‫רוא אומר מרח ["ה] ריחבנדיו ויאמר ראהריח בם כריח שרה (בראשית כ"ז נ")‪ ,‬מלמד‬
‫של עשו‪( :‬ננ) ד"א לריח שמניך‪ .‬יש שמן ‪,‬שאיו) המדשן‬
‫טויה ריחיעקב נברכריחי‬
‫לו ריחואין לו מראה‪ ,‬יכול כך דברי הורה יש להם פעם ואין להם מראה‪ ,‬היל שבן‬
‫הורק שמך‪,‬‬
‫שמריקים אותו מכלי אלכלי וריחוהולך ומראהו נאה‪ /‬כך דברי הורה‪.‬‬
‫(נד) ד"א שמן הורק שמך‪ ,‬אם עשיה את ההורה שנמשלה לשמן המוב‪ ,‬שמך הולך עד‬
‫תורק שמך‪ ,‬עלכל‪.‬‬
‫סוף העולם‪ /‬האומותאוהבין אוהך‪ ,‬עלכן עלמוה אהבוך‪ .‬ד"א שטן‬
‫השמנים והברבוה שאכרהי להן לכם לעהיד לבא בשביל (שהוא) שהמלייות מרחקיכן‬
‫אתכם ומבקטים להרוג אהכם ולהחמיאכם לפני‪ /‬ואחם כורדים עליהם ומבקשים תורחי‬
‫ומקיימים אוחה‪ ,‬ומנין שנפשלו הסלכיות כשאול וכמהה‪ ,‬שנאמר סיר שאול אפדם ממגת‬
‫אגאלם (הושעי"גי"ד)‪,‬ומנין אף ברוחות רעות‪ /‬שנאכר אהי דברך מות אהי יטבך שאול‬
‫(שם שם)‪ /‬ומנין אף בגובא*‪ ,‬שנאמר והנהיוצר (נובא')[נובי] בהחלת עלוה הלקש (עכוס‬
‫ג'א')‪ :‬ד"א שפן ההיק שכיך עלכן עלמות אהבוך‪ ,‬אלו המלכיוה שנקראו עלמוהלישראל‪,‬‬
‫שנאמר ששש המהמלכות ושמוניםפילגשים ועלמותאין מספר (שהישו' ח‪ .)/‬ד"א עלכן‬
‫עלמוה אהבוך‪ /‬העוח‪,‬ו ~העוה"ב‪ ,‬עשה מצוה בעוה"זיתו לך שני עולסהת‪:‬‬
‫[ד] (נה)כמשכבני אחריך נרוצה‪ .‬כנמתישראל אומרה למי שברא ה‪.‬עולם משכני אחריך‬
‫ורוצה‪( ,‬נו)[משכני בגלוה על פנת אהריך (רוצהלעהיר לבא]‪ ,‬אמר ‪171‬‬
‫אף אני הכהבתי לךע"י ‪:‬ביא עלכן משכחיך הסד (ירמיה ל"א ל‪ 4‬אלא להוריע שכל‬
‫היבים שהייתם מסורים ביד המלכיות והיו פשעבדים ארכם‪ ,‬הייהי מקצר ימי השעבור‬
‫ומקרב ש‪ .‬הגאולה‪ ,‬שגליי לפני שאהם חוורים לשעבוד אחרן אבל עכשיו משכתי לכם‬
‫בחסד אה הגאולהומיד שהגאלו בפעם הזאה‪ /‬שובאין אתם חדרים לשעבוד מעהה‪ :‬ד"א‪:‬‬
‫משכני אתריך נרוצה מסכינין שבישראל עתירין לרצוח בין אב לבנים‪ ,‬לכך נאמר‬
‫י שמשכוני נהט ביד חברו‪ ,‬הוא‬
‫משכני אחריך נרוצה‪( :‬נז) ד"א משכני אח‪-‬יך נרוצה‪.‬כ‬
‫ן‬
‫ח‬
‫נ‬
‫(‬
‫שברא‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫הביאני המלך‬
‫רץאחריו שלא באובתו‪ ,‬כךנעורו ישראל משכון למי‬
‫חדריו‪ .‬טלמד שעתיד הקב"ה להראות את ישראל גנם המרום החדרים שברקיע‪:‬‬

‫כש"‬

‫הי‬

‫נים‬
‫ה ערות ותקי‬
‫נ)רכי חסת‪ '6‬כרנ' '‪; .'6:‬ס חסר נעק!ס סם‪( :‬נא) ‪ 6"7‬סיס ר'מיקה שמר‪ ,‬טונה ני(ג‪1‬ט מס‪:‬‬
‫‪(6,‬‬
‫‪( ,‬יתם ניקשט סס‪( :‬נג) ‪6"7‬ים סמן סדין (ו ריח‪ .‬מ‪ 63,‬נלקיט סס‪ ,‬ותקנתי 'ס סמן‬
‫ס(ינסב)(‪ 1‬ריחתתכמכוםיי כ‪0‬ו‪ 6‬כ'(ק‪,‬ט‪ ,‬וניקנס ‪,‬ריחו סוגך סני' גי(ק‪,‬ט וריחו גודף‪( :‬נד)י"‬
‫‪6 6‬ס טסית ‪6‬ת‬

‫סיס‬

‫ס ‪1(6‬‬
‫‪6‬סר סו‪( 6‬סנטו נססים ווט‪ ,6‬וסס'!ס‪3‬י‪,‬ק‪,‬‬

‫כתורס‪ .‬מונך ג'(קט סם‪ ,‬ומלקוס ממט מקמר‬
‫)מסגני מחריך ‪:‬רו‪ :5‬חסת ‪Sblct‬‬
‫סמ(כי!ת סנ‪6‬מר !ע(מ‪,‬ח ‪ 1,6‬מספר סו‪6‬י;‪0‬מדרס כמפגיזו נכ"'‪, :‬נה‬

‫שמרה‬

‫‪0 b13G‬עויס כו'‪;( .‬וכה נ'(‪9‬ט ‪ '03‬מסגנ' כסופו ממתחי( ‪ 6"7‬מכגג' נלוה‪, .‬ס‪6;:‬מר ס(ס‪:‬ץ‬

‫ן (‪:‬גרס מס"ס ו!ט‪ 5‬סנס‪:‬ינו‪:‬‬
‫ני(קוט(מסיס ‪ 610‬מן מדרס חוית נק‪5‬ח מייויס‪ ,‬ומן ‪6"7‬בסכיי ‪610‬ינ‬
‫(‪ )13‬מסג‪':‬כנ"מ‪ 'rDDC .‬כמ! ‪ 6100‬ני(ק‪,‬ט‪( :‬נז) ד"‪ 6‬מסכנ' מ' ‪0‬מסכו‪:‬ו ‪:‬ח!; ג'ל חכרו‪ .‬מו‪63‬‬
‫ניקוט סס ריס רם; התקס"נ‪ ,‬ו(ח‪:‬ס ססך'דו ‪0‬גנ‪7‬ס'ס'ס וסדנו רמוחים ‪,‬נקמח ‪ 610‬סוף כמקמר ס(ס‪':‬ו‬
‫סקג"ס (‪0‬ר‪6‬ות ‪6‬ה יסר‪(6‬‬
‫ומרמו מתחי( מן כני‪ ':6‬סמקך חסריו‪ :‬ונח) סני‪6‬מ‬
‫ימרסרעםתיכ‪"7‬י ס(סגי‪:‬ו‪ ,‬וכן ר‪6‬ית' גי ‪0‬וגכגו‪'6‬כסרממרזוררןי‬
‫קמס‬
‫מן‬
‫סמ‪7‬ריס מנרקיס‪ .‬מונח נ'(ק‪1‬ט רמו תתקפ"נ ופקוחמ‬
‫מכפרו הורתסריס נסער סנטו( (רףפ"נ ע"ג) וו"( כמדרס כס"ס פזורו כןסנילי סמ(ך ח‪7‬ר'! מ(‪,:‬ד‬
‫סעת'ך ‪0‬קנ"ס (סר‪16‬ח קיסרם( נרי מרוס סחדריס סכסמסכו'‪ .‬וטון ‪ 36‬ממדרס פסיס ווט‪ 6‬ס(סניגו‬
‫(מדרש זומא)‬
‫‪-?h‬‬

‫י‬

‫"נ‬
‫מדרש שיר השירים‬
‫"‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫נט)א"ריעקבהרי אתהלמדומעקבן שאמרלו קוםעלהבית"לומב שם(בראשיתליהא'ג‬

‫י‬
‫מלמד שהראה הקניהעליה למעלה מעליה והראה אותוחררים שבמרוסו (ס) ד"אהביאנ‬
‫עדן‪,‬‬

‫דלדלך חרריון אלו חדרי גןערן‪ ,‬טכאן (הן אלו) [אמרי] כמעשה הרקיע כך מעשהגן‬
‫מגשההיקיע ענוי שורות שהווה של 'ריעות ומאירים כ‪:‬וכבים‪ ,‬מכאן הם אוסרם כשם‬
‫שגלגל המה נתון באמצע דוקיע‪ .‬כך עץ החייםנתין ב"סצע גן עדן‪ ,‬כשם שההרמוניה‬
‫נתונה באמצע המרקליף כך עץההיים מכוון כנגדנלנלדיוטה" אחרים אומרים עץההיים‬
‫מכון כנגד גלגל חמה מהלך שנה‪( .‬מא)רבי מאיר אומר כהגלגל התמה רפ"ק שנדע אף‬
‫עץ ההיים ת"ק שנה וכל פלוגתא דמי בראשית יוצאים כתחתיו‪ ,‬שנאפר והיהכעץ שיחול‬
‫עלפלגי מים (תהלים א‪ /‬נסג מהמצינו מי בראשית יוצאים טתחתיו של עץ החיים אף‬
‫בעליות של מים שבמרום סם‪7‬ות לגלגל רמה‪ ,‬לכך נאמר רנניאני המלך חדריו נגילה‬
‫ונשבחה בךן (סב) אמרו ישראל לפני הקב"ה כך אנו שמחים מפל המתנו‪( .:,‬מג) משל‬
‫(לבןמלך)[למלך]שא‪:‬רלמטרונהאיאפשיבך‪,‬מליכל סקשתרציכלכלימוב שאתיודעתוצאי‬
‫לביה אביך‪0 ,‬ה עשתה‪ /‬השקתהו והאכילתה' וקראק (עבדי ביתאביה ואמרה להם טלוהו‬
‫במטתי והו‪,‬יכוהו לבית אבא‪ ,‬כיון שנעור משנתו אמר כו הביאני כאן‪ /‬אמרה לואני‬
‫[אכר לה] ומה ראית‪ ,‬אמרהלו אתה אכרת לי ברי לךכוייפה שבכאן ומליולכי לבית‬
‫אביך‪ ,‬נכה‪:‬לתי בכלקניניך ולא פצאתי כלי הרדהיותר סכך‪ ,‬כך אסרוישראל להקבע‪:‬‬
‫טוב לי רורתפיך מאלפי זהב וכסף (תהלים קי"ט ע"ב)‪ 4‬וכן סנינו כשנגלה הקב"ה בהר‬
‫יומלאכי השרתעבו‪ ,‬בררוהמכלכלאכי השרת‪ ,‬שנאמר (ואת)א[ואתהןמרבבות קרש(דברים‬
‫סלי"נג ב') רבבות שאין להםמספר‪( .‬סר) א"כ למה נאפרשנים ועשריםאלף (בפרברג'ל"מ‪,‬‬
‫אלא להן כביד לשבפו שללוי‪ ,‬שהיא מקודש מכל השבמים‪ ,‬כשנגלה סרוח אחת ועש‬
‫עשרים ושנים אלף מלאכי השרת ובידם עשרים ושנים אלףכתרים ונותנים בראש כל‬
‫אחד ואהד כשבסו שללוי‪ ,‬שהם שנזם ועשרים אלף‪ 4‬וברוח השניה ששים רבוא ושלשת‬
‫אלפים וחמש מאוה ‪.‬וחמשים מלאכים ובידם כתרי אש וניווני] בראש כל אחד ואחר‬
‫מישראל‪ .‬נגלה מרוח הש)ישית כפלים‪ ,‬שני מלאכים לכל אחר ואחר כישראל‪ ,‬שנאמר‬
‫כלמכי צ‪.‬אות ידודוןירודון (ההלים מ"ח ה"נ)‪ .‬ננלה מרו‬
‫ח כערביה ועמו מלאכי השרת‪/‬‬
‫שאין להם הקר ומנין שוגלה מאיבע ריהוה‪ ,‬ש אמר ה‪ ,‬מסיני בא וזרח משציר לסו‬
‫וצפיע סדופארן (ד‪:‬ריםל"גב')‪,‬היי שלש רוחות‪ ,‬יכול הרביעיה‬
‫חבקוק מפרשה‬
‫וי‬
‫הה"הארץ (שם שם)‬
‫נא‬
‫אלוה מהימןיבא (חבקוק ג'נין יכול האמצע פנוי‪ /‬ת"ל ותהלתו [מ?ל‬
‫ולא ב?נהנ הארוך כמלך שרגאיוצא כמדינהזו לפדינהוו‪ ,‬כשהיא 'וצא פמנה מהרוק‪.‬ה‬
‫וכשהיא נכנס מתמלאת‪ ,‬יכול כר היה ביום מקן תווה‪ ,‬כשנר ה מהרסיני והמלא כל‬
‫העולם כלו מהדרו‪, ,‬יכול השמיםהיו פנוים‪ /‬ה"ל כסה שמים הדו (שם שם)‪ ,‬יבול הארץ‬
‫פנויה‪ ,‬ת"ל וההלתו מלאה הארץ (שם שם)‪ .‬ממלאכי השרת לא בררו להם ישראל אלא‬
‫הקב"ה‪ ,‬שנאסרבייעקב בחר לו יה (ההליס קל"ה ד‪ ,),‬ואוטר ל' מנת חלקי תומי (שם‬
‫מ"ז ה')‪ ,‬לכךנגילה ונשמהה בך‪ ,‬אימתי אנוגילים ושמחימן כשיעפדו רגלי השכינה על‬
‫"ערוה ותקונים‬
‫‪ .‬מ‪1‬כ‪6‬‬
‫(נפ) 'עק‪ .3‬וס‪5‬י‪ 66‬ני(ק‪1‬ט‪1 ,‬נרמנ"ן מס סניי ‪"6‬ר יס‪71‬ס‪( :‬ס) ך"‪(6 6‬ו חדרי נןעין‬
‫יס עד פכן מן קטרו ‪1‬מ‪1‬כ‪ 6‬כרמג"ן סס עד מכסס מרקיע‪,‬וכן נסירת מ"ר עורית( (מס"ס סכ'‪6‬‬
‫ניקשט‪%‬מ‬
‫וו"( ‪ (61‬סעג'ן סוס'ססירססי כטירוני ו"( נמדרס מס"ס ס‪6,3‬גי כשךמיריו ‪ 1(6‬מ‪7‬ר'נן סדוןכ(‪( :‬סא)ר'‬
‫מקיר ‪16‬נורכן'* ג'ר‪1‬ס(מ' ‪3‬רכ‪1‬מ ‪"1D‬ס‪(.0'h‬דףנ' ט"ג)‬
‫תגי ען טיס מסגך חמסס"‪6‬מ‪15‬ת סוס סיווגמי‬
‫י יסורס ‪3‬ר‬
‫‪16‬ת‬
‫)‪ TD‬סתו( ע(סגני טיסן ‪1‬נן נגיר‬
‫‪3‬ר‪6‬פימ מחס(גין מסחחי‪1 1‬מכ טעם‬
‫פ‬
‫‪(6‬ט‪6‬י טןחיים משך ת"ק מגסיכ( ט' נר‪6‬סיחעחסיגין מהמת‪.‬וי ‪1‬כמ‪7‬רם מ‪',‬ת ס"‪ 1‬פסיק ‪6‬חת‪"5‬ס(י‪5‬יונתי‬
‫מוגך כמונירוס(מי‪ ,‬וכן ‪ 610‬נס‪"1‬ט מזמור ‪16 '6‬מי"ט וע"ס סערם ‪ :ff1‬וגמק‪1‬ס כ"ר ‪:I~DD h"'D‬‬
‫(סב) ‪5‬מר‪ 1‬יסרני (סם סקנסס כך ‪ 1:6‬וכממיס‪(' .‬קוט רמו הסקט"כ ‪"7‬ס ‪6"7‬ביורו י‪:‬ר‪ 56‬וסו‪6‬מן‬
‫נבלס מס"ס ו‪1‬ס‪6‬ס(סניט סנווסויטנול מקנס(סגיססוס'נר‪6‬סס‪,‬ומןגוכירס ‪610‬מן מסרם חזיה‪:‬‬
‫י‬
‫גקיס סס‪( :‬סד) ‪"6‬נ במס נקטל סג'ס וטסריס‪qse‬כוי‪.‬סיין כסיקח‪7 6‬ר"כ‬
‫בי‬
‫(מג) מס( (נן טוך* מ‪1‬נ‪6‬נ‬
‫ססק‪6‬‬
‫(מדרש רפא)‬

‫יע‪-‬‬

‫‪71‬רהיהים‪ :‬היאנגילה‬

‫כדר'‪:‬‬

‫שיך דץשרררכ)‬

‫זיטא‬

‫ך‬

‫בר‪ ,‬אימהי היא השמחה כשיעשו האוכותכנעים של ‪twp‬‬

‫ד"אננילה ו‬
‫הנא]מחקהרבך‪ .‬א"רונקאבםר'וה כשיראה הקב"ה קב‪-‬ו של גוג וסנוג לישראל‪,‬הרי‬
‫קדרק עד נרגשתא‬
‫רגלי השכינ על הזיותנישםבת‪ -‬של גוג ובנונ נפקחכיבין‬
‫י‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ל‬
‫של מזרחהים של מבריא ובא עד נכנסה‪ ,‬שנאמר גיא הע‪.‬ברים קדמת הים (יה;קאלל"מ‬
‫‪'5‬א)‪ ,‬נזכירהדודירכין‬
‫‪ .‬אלו האבות שהיומן המבול נחובניו (ואלו הן מישרים אהכוך)‬
‫(מה) [ד"א]י‬
‫ה אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬כשאנו נכנסים לצרה אנו טוכירים לפניך סעיפו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫טנכוך חנהנסך עלגבי המזבח‪( :‬סו)מישרים אהבוך‪ .‬ביושר‬
‫אבות וזכרונם בא לפניך‬
‫לבם "הכוך ולא הרהרו בלבם ולא(דנו) [רננו] אחר דבריך‪ ,‬אמרת לאברהם להן לו אח‬
‫הארץ‪ ,‬שנאמר כי [אח) כל הארץ אשר אהה רואה ינו‬
‫' קום הההלך בארץ לארכה‬
‫ולרהבה (בראשיהי"ג ט"ווי"ז)‪( .‬מז) אמרת לו קק בית קבורה ולא (דן) מינן] איוריך‪.‬‬
‫‪:‬סח) ההורע בן יהונהן היה אוכר עלפי שהרגו מורנופרופום הרשע הרבה אהבו אאך‬
‫יותר מןהצריקים הראשונים‪ .‬ד"א נזבירה דודיךמיין‪( ,‬כט) והטעיה טה הדד הזה טושך‬
‫הלב כך היה משה טושך רכמק‪ ,‬ויהוא אומר עליו לשלשה לילות‪ ,‬סיום שעלה סשה‬
‫להר נבו השכי‪ :‬בל‬
‫וכל ההלכות ויש אומרים לשלש שעות אהל ליום שמה בה‬
‫הןמ‬
‫‪,‬‬
‫ד"א נזכירה דוריך מיי‬
‫פה‬
‫דיז‬
‫ישמואל‪ ,‬בשנה שנא]" עליו ויחי כאשר זקן שפואל וישם‬
‫נצן בניו שופסי] לישראל ולא הלכו בניו בה‪-‬כיו (ש"א ח‪ /‬א'וג')‪ .‬איד הגדול מק‪-‬לים‬
‫אנו על 'המואל אדם וכהיהשני למשהויידע שאין בניו כשרים והוא סמנה בניו שופטים‬
‫לישראל‪ ,‬פוצל הוא‪ ,‬אלא כשרים היו כתחלהם ומשם‪:‬ה אותםדיינים הורו לקלקול‪ ,‬אבל‬
‫ן מישרים אהבוך אצו שם‪.‬אל‬
‫היוזוכים במשפט כשכואלן לכך נאבר נזכירה דודיךמיי‬
‫יבניו‪ .‬ד"א נזכירה דודיךמיין‪( .‬ע) זהרבי עקיבא וכי אפשר לרר הזה להוציאיי‪,‬‬
‫ז אלא‬
‫פה הרד הזה נובע חלב‪ ,‬כך עמר רבי עקיבא ופלש את ההורה‪ :‬מישרים אהבוך‪.‬‬
‫זה בן עואי וחבריו‪:‬‬
‫[ה]שדץדרדץאני ונאווה (עא) וכי אפעיר לשחור להיות נאה משל לפה הדבר דומה‬
‫לתינוקת בת מלכים שקלקלה בבית אביה ונזפהויוצאה (עב) וה'תה מלקפה‬
‫בשבלים והשחירהז החהילו חברוהיה ומחם‪-‬ות) [מחמדות] אותה‪ ,‬כה היא אופרת לון‬
‫אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש‪.11 ,‬י‪:‬ו דודה אדמ שיצא כעור ממעי אמו‬
‫לארם שיצא נאה ונתנול‪,‬כי נות לו במהרה להזור ולהיות נאה‪ ,‬כך אפרה כנסת ישראל‬
‫לאומותהעילם שחורהאני ונאוה‪(.‬עג) שה'רהאני ברעשה העגל ונאוהאניבמעשההמשכן‪.‬‬
‫עד)רייא וכהורה אי ונאוה‪ ,‬שחורים היו ישראל במצרי] כשדיו ;ושים בפיט בחטר‬

‫הערוה והקונים‬
‫פסקךגחים סם('ם' (ק"ו ע"נ)‪( :‬סה) ד"‪6‬י‬
‫ם שנרסס '‪5‬מק ויעקנ‪ .‬ני(קוס בג" ז"‪ 6‬גוכירס ר‬
‫וזיךמי‬
‫'פע(‬
‫נ‪6‬‬
‫((רם ‪1;6‬‬

‫(סמך כ‪6‬כרסס יוחק חעק‪ 3‬כמגו ;נגסים‬
‫מו‪.:‬ריכ (סניך מבסס ס‪36‬וח‪ ,‬ווכר‪;1‬ס (סגק‪-‬‬
‫יוהר מג'סוך מסיס ט(גגי סגוו‪3‬ח‪( :‬סו) מי‪2‬ריס ‪6‬ס‪3‬וך כנסר (כס לסכיך‪ ,‬ני(ק‪1‬ט מס סוכל ‪3‬מ‪6‬מר‬
‫‪.‬ס(פג';ו גסיג‪1‬י מעט‪"6 .‬ר ‪"6‬מ עפרת גדתס ענדו לוחך ס‪6‬ג‪,‬ת (‪ 6‬סיס נ(‪3‬ס גב( ‪6(1‬רגנו ‪6‬חר דבריך‪,‬‬
‫(לנרכס למרתכי ‪6‬ת ג‪ 3‬סקרן ‪6‬סר ‪6‬הס ר‪61‬ס (ך ‪6‬חגנרי‪1 ,‬כסנ‪( 6‬קנור ‪6‬ח סרס נסן ‪5‬ר‪3‬ע מקות סק(‬
‫י קח ‪6‬תנ"ך ‪6%‬רגן‪5 ,‬תמו‪ 5‬למרת (‪ 1‬כ' ני(מק יקרס (ך ורע‪:‬‬
‫ככף ‪6(1‬‬
‫למרת‬
‫(סז‪ ,‬למררחגן(ו‪6‬חקךח'ךןביותכיקנורס‪(.‬ס(סין מסוגם ומונך (‪:‬כון )'‪ DWS‬גמז ססנ‪5‬ת' נכטרכ סיס‪:‬יס‪:‬‬
‫(סח) ישסע ‪3‬ן'ס‪,‬גהן כיס קומר‪ .‬סמ‪6‬מר פתימודן‪( :‬ספ)זס מפס ט' טד כךסיס מסס מוסך מכמס‪.‬‬
‫ג‪,‬ונ‪6‬וילקיט ‪ 02‬וסס'‪,‬ס סס‪3‬י‪ 6‬מיסרים נסכוך וס נסרן ונניס נס(וס ונמסור ‪%‬ך ‪5‬תי‪ .‬וס (ית‪( 6‬סיגו‪:‬‬
‫י ‪6‬ססר (סה‪,‬ר‪ .‬ניגף ני!קוס סס‪:‬‬
‫‪1‬ע) ז"‪ 6‬וס רני עקנ‪ .6‬מו‪ 63‬נישקט סם נשגורש (עא)ימ‬
‫(עב) וסיקס ‪23 nDpin‬נ('ס‪ .‬ני(קוס סגיו )‪ ctirc‬וכן כמזיחפ"י מסוק (‪ 'fiD1' 6‬מס( (כת מנג'ס ססיתס‬
‫מרקטת נסס(יספי' סנ('ס ע( 'מסויך‪ ,‬ונל"ן מזמור כ"כ כי' '"‪3‬יו(קטת ‪3‬טפ(ין‪5 ,‬ננ גכ"י ס‪6‬סריס‬
‫ירסס"ז‪( :‬עג) סמורם‪6‬גי גמטסס סטג( ואס‪;6‬י נ‪:‬ועסס סמככן מרקוע‬
‫דע‬
‫"‪ D"lC‬ו‪;3‬דססגי'גסכ(ין טת‬
‫ר‪p‬ת‪~u‬סחורם‪:6‬י שמעסי‪ ,‬ו;‪16‬ס‪:6‬י גמטטס קנותי‪ ,‬וסי(קוט סג'‪ 6‬סרוססוס גסו‬
‫גני' כך גגסמ יסרס( טימ‪,‬‬
‫ססו‪6‬נהוית ‪3‬ס' סחורס‪,‬וכן סו‪ 6‬אדרסספיר ‪6 D~nD‬ותנ'‪, :‬עד) דא כחרס סמורים סיו יסר‪56‬כו'‪.‬‬
‫סברס‪ ,‬נחמוס ס‪3‬י‪ 6‬מנחר נדו(מן מזרם פית ‪3‬ס' סחורס‪,‬וסס'וס מהורס‪6‬ני ‪3‬ט'ס‬
‫מונף‪3‬י(קיס‬
‫ונגיס‬
‫‪,‬סררש וודא)‬
‫‪~laD‬‬

‫מדוש‬

‫‪12‬‬

‫שיר השירים‬

‫ישא‬

‫ובלבנים‪ ,‬אבל נאיםדי‬
‫ו עלהים‪.‬כשהיוטוענים בתהם שלמצרים‪( .‬עה)שהיהרביאלעאי‬
‫בןפילה אומר לא דוה סוס (עו) שלאהיה במעימה יותר מבעשר רביא זהן‪ ,‬לקיים מה‬
‫שנאסרכנפי יננה נחפה בכסף ואברוהיה בירקרק חרוץ (תהלים מ"ח י"ד)‪ .‬ד"א שחורה‬
‫אני ונאוה‪ ,‬כנסת ישראל אומרת לכי שברא את העוזם שיורים אנו במעשינו כאהדי קדר‬
‫אלא מה אתה רואה אהלי קדר מברוץ‪ /‬נכנס אדם לתוכוהרי הוא כלא כל ביכה‪ ,‬כך‬
‫ישראל האומות מבזין עליהם ואינן יורמית שהם טלאים טצוה‪( .‬עז) ד"א כאהלי קדרי‬
‫כדרך שמותחים את האהל הזהאין אדם אחד יכול לכוסחו לעצמו אל רבים סתזחיבנ‬
‫אוהה יכול כך הוא עושה הקבעה‪,‬וי"ל הנוטה כדוק שמים וימהחם כאהל לשבה (יששה‬
‫כסכ"כ)‪ ,‬הוא עצכן פתח אתהרקיעים ולאסיעו בריה לכך נאמר כאהלי קדר‪:‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫שלטה‪ ,‬המלך שהשלים שלו ברא עשתימי נראשיה וברא אח הארם ביום הששי שלא‬
‫‪ :‬מתנאה‪ ,‬וגה עכשיו שאין יוצא כן המעיניה שלו אלא כים סרוהים היא מהגאהו‬
‫יהי‪.‬‬
‫אלו היו יוצאים מכנו ממינות של דגש ושל חלב ;ל אחת כמה וכמה שהיה מתנאהן‬
‫[ו]בלבי אמי נחרו ביי אלה המלכים יוהננידים) [והנמיאי?] של שקרן ומניו‬
‫אתהםאומי‬
‫אטר‪.‬‬
‫כשישראל הוממים לפני העקום לא היה נפרע אלא מן שדול‪ ,‬שכן הרקו‬
‫קח את [כל] רששי העם והוקע אותם לה' (במדבר כ"ה ד')‪( .‬עח) משל למלך שמרר‬
‫י השבון ‪( Dy‬עט) (האימרמיוניות) [האיסטרפיוטות]‬
‫עליו הלגיון‪ ,‬אמר המלך מהישל‬
‫שהיו (אפכי‪,‬תיו) [אפסניותיו]כלין אלא דבר‪ ,‬אלאאני הורג את הגרול שהוא נוטלששים‬
‫דינרו‪ ,‬בכליום‪ :‬שמוני נוטרה את הכרמים כרמישלי לאנטרתי‪ .‬לאהיה נפשכם להיות‬
‫נתוביםליכד בראשיה ולאלבנין ביה המקדש ולאליציאה מצרים (נאות) (פ)והיוכהובים‬
‫לעני הקברוה‪ ,‬הזרו ישראל להיות כתובים לחמשים למלכותו של (אנוממות) [אונומטוס]‪,‬‬
‫לעשרים והמש שזה למלכות של אררינוס‪ ,‬וכן לשמונה עשרה שנה למלכות ש)אסוירוס‪.,‬‬
‫לא היה נפשכם שומרים לבית המקדש כגאןוהיו שמורים כבורגני הגולה‪:‬‬
‫י האיך אני רועה‬
‫נו] (פא)ולנידהלי שאהבה נפשי זה משה שאמר למקום הנידהל‬
‫את העם הזה‪ ,‬האיךאני מנהיגם והאיךאני מרביצם‬
‫ך‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫אנ‬
‫ה~‬
‫בכ‬
‫יט‬
‫שנ‬
‫מר‬
‫ויםמפ‬
‫והאיך הם עומדים במלכיות שנמשלו לשרב ולצהרים‪( ,‬פבן ומה המק‬
‫‪ .‬היציאה אהה יודע מה אנ‪4‬‬
‫ה בנשים צאי בעקבי הצאן‬
‫נח] אם היעי ייפ‬
‫עהיד לעשות להםבעקב‪ .‬א'ם'ל' (פג) ארבעיםיום חררה קיימה בידם במדבר‬
‫ש אומרים ארבעים שנדע לקיים מה שנאמר ובני ישראל אכלו [אח המן] ארבעים שנה‬
‫י‬

‫יא יד‬

‫יד‬

‫הערות ותקונים‬
‫ו(נ‪:‬יס ‪3‬מ‪5‬ריס טז ר' ‪3‬רחיי‪ 610 6‬ממירם מס"ס ווט‪6‬ס(טגיגו‬
‫‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫ע‬
‫פ‬
‫)‬
‫ה‬
‫ע‬
‫(‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫מ‬
‫‪16‬מה‬
‫ר'‪(6‬ט‪,‬רגן‬
‫‪Dl~lts‬סני' ר' יסולע(ו‪3‬ין ס‪'7‬כ סונור‪( :‬עו) ס(‪ 6‬סיס גמע‪,‬עס 'וער מכעסך רי‪3‬ו‪6‬וסי‪ ,‬ג'אקט סג" ס‪%3‬‬
‫סיסוטע‪,‬ן עמו‪( :‬ע‪ ),‬ד"‪ 6‬כגססי קדר כנרך ‪6 ofnntnc‬ת שוס( כו'‪ .‬מו‪3 63‬י‪3‬ק~ט ממכירי ע(ימעיס‬
‫עמיו ס(גיון‪.‬‬
‫גז ‪ 118‬נסס סגרת סיר ססיריס וטוןממירט ס‬
‫סס"וסת‪.‬ווטו‪6‬כןס‪(6‬פססנגי'גוות‪:‬יו‪(.‬עה‪)0‬קגעהסי‪3.3‬ומפי(וך ‪6‬ססעסר‬
‫ג'‬
‫יות נעי סנר‬
‫ממס( נמתי מונן ומפכם סו‪( :6‬עם) כ‪6‬יססריו‬
‫‪0:6‬י מחמס‪1 :‬פ) כתוניסמסני כק‪3‬רוח‪ .‬מרו ‪( lhlat‬סיגתכת‪'3,‬ס ‪3‬חמיסיס (מזכותו ס(‪6‬ג‪.‬סעוסל‬
‫מי‬
‫יר (סין סכווגכ‪( :‬פא) סני‪7‬ס וס מ‪0‬ס‪ .‬ס‪6‬מר (מקוס סנייס (' סיפך‪:6‬י רוסס‬
‫‪1‬‬
‫ו‪6‬‬
‫גו'‪ .‬סמממר גריך ‪'3‬‬
‫‪ .‬גרפס ‪("50‬כיפך ‪6‬תס רועם ‪6‬ה לעס טוססיפך ‪6‬הסטגסיגס‪ ,‬ר"ג מפס‬
‫‪6‬ת סעס ס‪,‬ס סיפך ‪6‬ני מנסיגס‬
‫ס‪6 56‬ח סקנ"ס‪ ,‬ו‪3‬ח]יח נ‪ '0‬סני‪7‬ס‪6 ,‬מר (סגיו ר‪3‬ט"ע סופי( י‪6‬תס מסנקגי מן סעו(סס‪,‬זיעגי מי ומי‬
‫סרועיס ‪60‬תס מעמיד ע(נגיך כו' הכר‪ %‬חרטםנימימזכיות הכס מרכין כ‪p5a‬ס‪p‬ר)י‪,‬ס נסעניד מ(כיוה‪ ,‬ועיין‬
‫נסערי סינחס פסקך קאט‪( :‬פנ)מס כמקס מסיט ‪6‬ס(‪6‬תרצימו'‪65‬ילך כ‪65‬ן סעי‪6‬ס שתןירט‬
‫מס‪%‬גי טתיד‪ rlED)-‬לסם ‪3‬טקנ‪ .‬שילקיט מס ר"ת‪65‬י (ך ‪3‬עקכי ס‪65‬ן ס‪' 6'3‬ו"‪ :3‬מזמז ססר‪6‬ס (‪1‬‬
‫ף כ( מזורות‬
‫סקנסס ‪3‬מסס כ(רועיסס ופרנסיכס ‪' (0‬סר‪ 36‬עז סעקכ טדסי‬
‫‪ .‬ד"‪' 6‬ס((קךוס(ירסטו‪36‬ס‪,‬ףורעי‬
‫‪6‬ח גזיותיך סגדייס סגכגט'ן ט"כ‪ .‬וגס (יה‪ 6‬נחוית ‪0‬סני‪3 6‬מ‪6‬מר ס(סגיו‪ ,‬וגרור‬
‫מן‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ס‬
‫סגמס סיסק‪ 6‬קבס‪( :‬פג) ‪6‬ר‪3‬עיס'וס חררס קיימת ‪3‬יךמ נמהר‪ .‬מפויח ‪6‬יה‪ 6‬ר' ‪(6‬טזר קומר ממררס‪:‬‬
‫‪6‬כ(ו ‪6"3‬ימיס וע"ס ש"כ‪ ,‬ו‪3‬ס‪7‬רעורס סרק ‪6‬ימ‪ 6‬ס(סיסיום‪ ,‬ובממ"ד‬
‫ס'‬
‫‪0‬גס‪ 13‬יסרק( לידס ממגריס‬
‫סקס ‪4‬ת ‪ '7‬ס‪5‬י‪7‬ס ~‪th'lto‬כיוס (‪%1‬ויס עלס (מס ס"‪ 6‬כע‪71‬ותי‪6‬כ(‪ 1‬אחו‪"5‬מ קוס וע"ס‬
‫"‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו‬
‫"‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ועיין נמכי‪ 603‬כ‪ 0(0‬מסכם‪ '7‬ס"‪6‬ר' ‪ hlfC‬שסרוסן סע;ס סשס ו‪06‬ז שמודוס וע"מ בש' מ*ר‬

‫העי‬
‫(מררשיופא)‬

‫פץ‬

‫טדרש‬

‫שיר השירים‬

‫ישא‬

‫ז‬

‫(שפת מאל"ת)‪ ,‬עדיתה הררה ביוצאת בירם מטצרים קייטת עד בואם אל ארץ נושבת‬
‫(שם)‪ ,‬ואף לעתיד לבא המקום עושה להם נסים‪ ,‬לקיים טה שנאמר וענתה שסהכיכר‬
‫שים ע*הה מארץ מצרת והושע ב'רז)‪ .‬איר ישמעאל לא נגלה דמקות אלא‬
‫נעוה"‬
‫לאחר שלשהימים הסיך עליהם הענן על משיכנוס הרריים‪:‬‬
‫[ם]לסוםתי ברכבי פיעה דמיהיך רעיתי* יפד) זו המריה שר‪-23‬ו ישראל עלדיםואיזה‬
‫הרדיה שנמה אוחם המקום ייבש הכים והמים לא ייבש‪ ,‬ההחילו ישרא‬
‫ויכולליבש‪ ,‬אמר להם המקוםנסיתי אחכם‬
‫אוסריםהמים הואיכולליבש‪ ,‬אבלהמיטיציג‬
‫ולא עמדתם‪ ,‬כמו שאבדוסוסי פרעה ורקבו כךהייהםחייבים לאבד‪ ,‬אבל אעשה בשביל‬
‫ם בים כוף ויושיעם למען שבן (הגדול)‬
‫שמ הגרול שלא יחלל‪ ,‬לכך נאסר וימרו עלי‬
‫ידיע את נבורהו (ההליםק"וז' וטנין שיבש הכקום את המום והמיס לא יבש‪,‬‬
‫להו‬
‫שנאמר דרכתבים סוטיך המר מיס רבים (חבקוק נ' מ"ו)‪ :‬ד"א לסוסתי ברכבי פרעה‬
‫[דכיהיךרעיתי]‬
‫‪( .‬פה) מכאן דמהרבי מאיר אוסר אע"פ שיצא פרעה בכומיא נקבה‪ ,‬אף‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ק‬
‫נ‬
‫(הקב"ה הראה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ק‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫שנאמי קלברכבי‬
‫פרעה‪ ,‬ולמהיצא פרעה בסוסיא נקבה‪ ,‬אלא אמר פרעהסי בכל הבהסות שלי לרדוף‬
‫אחרי ישראל‪ /‬אמרו לו סומיא שלך ספני שהיתה צבעונין ולא היה כיוצא בה בעולם‪,‬‬
‫ללפיכך היו כל המוכים זכרים רצים אחריהן סיד נמלה פרעה‬
‫שאמרורכב עליה‪ ,‬לכך נאסרכי‬
‫פרעהלהילותיו כך אמר‬
‫בא סוט פרעה ברכבו ובפרשיובים (שכוה מ*‪1‬י"ס)‪ ,‬וכש‬
‫וזסקום למלאכי השרת‪ ,‬מי בכל הבריות המשמשין לפני קל‪ ,‬אמין לו הפלגלוי לפניך‬
‫ן קל אלא הרוח היוצא מתהה כנפי הכרובים‪ ,‬מיד ננלהעליו הקב"ה‪ ,‬שנאמר וירכב‬
‫ישאי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫פ‬
‫)‬
‫ו‬
‫פ‬
‫(‬
‫א‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ח‬
‫"‬
‫י‬
‫)‬
‫א‬
‫'‬
‫"‬
‫א‬
‫"‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫כ‬
‫על‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ף‬
‫ע‬
‫י‬
‫ו‬
‫למוסתי ברכבי‬
‫למסועי‬
‫כנפי‬

‫י"‬

‫כתיב‪ ,‬מלמר שהיה הקב"ה שש ושמח לאבר את [שונאיהם של]ישראל עכו‪ :‬ד"א לסוסתי‬
‫ברכבי פרעה‪ .‬מלמד שנהן הקב"ה אימתם של 'שראל על המצרים והיו מבים את הפרדות‬
‫שיחוירו אוהם למצרים והיוהגלגלים כושכים אוהם בים‪ ,‬לכך ואטר לסוסתי ברכבי פרעה‬
‫רבי יהודה בא‪ -‬שמעון אומר לפי שיצאוהטציים בסוסים‪ ,‬לפיכך התסיד עליהם השקום‬
‫סומים בים‪ ,‬לכך נאסר למוסחי ברבבי פרעה‪ :‬דמיהיךרעיתי‪ .‬אין דמ'תיך אלא דמ‪.‬ות‪,‬‬
‫טלמד שברמיון נגלה המקום עלישראל‪ ,‬כאדם שמראה אח הכרו ואומי זהפלומ‪ ,‬כךהיו‬
‫ישראל כמהכלים בהקב"ה ומדמים אוהו‪ ,‬לכך נארר דמיתיךרעיהי‪:‬‬
‫י זהב‪ .‬זו עמידהם לפני הרסיני‪ .‬אימתי‪ /‬כמה שנאמר יישלה אה נערי בני‬
‫לפרר‬
‫ישראל (שמות כ"ד ה')‪ ,‬ואוטר ויקה משה הצי הדם וישם באגנות והצי הדם‬
‫‪ ,‬שהיה דם הבריהנזכריןן לכ‪,‬י שברא הערם‪ ,‬שנאכר הנה דם‬
‫זרק על המזבח (שם שם‪"1‬‬
‫שמר‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫הברית אשר כרת ה' עמכם (שם שם רבי הייא‬
‫הורי והב נעשהלך‪ ,‬זו‬
‫הלינתו של משה להצרים‪ /‬כמה שנאטר אלכה [נא] ואשובה אל אחי וגו' (שם ר' י"ח)‪,‬‬
‫עם נקורר; הכקט‪ ,‬כסה שנאמר ויעש האוהותלעיני העם (שם שםל')‪:‬‬
‫[יב]עך שהמלך במסבו נרדי נהןריהו‪ .‬עד שהשכינה במקום קבלועליהם ישראל ואמיו‬
‫כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שם כ"ד ו')‪ .‬ד"א עד שהשכינה בשמי מרום‬
‫נתנה רשות להפרע מן האומוה‪:‬‬
‫הערות ותקונים‬
‫(‬
‫ע‬
‫(‬
‫ך‬
‫ר‬
‫פ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י שרייס מס‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫!‬
‫ק‬
‫(‬
‫'‬
‫נ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫סנ‬
‫תהק‪"0‬‬
‫טין‪ vlp);at ,‬נסכ"ם סנרהג" ‪:' otc~c‬ס‪( :‬פד)ו‬
‫;‬
‫‪6‬מר סס‪ 6'3‬מלמר ‪5‬חן ולנוין נג('!ן "ססיקח‪ 5‬ר‪3‬ח'" וסב מן מפסח‪,‬ית ‪ 6"0‬סמקומיפיך ‪!5‬ח‬

‫"א]‬

‫צות ו‪ /‬סכי‪0‬ך'‪65‬ז"‪ 'nDIDS 6‬וו מטר"מ גי' !ס!‪( 6‬קנח מן כת‪3‬י ס(סוי‪:‬ו‪, :‬פה) מגלן סיס ר‪'6" '3‬ר‬
‫‪3 .‬מכ'(ה‪ 5‬גבה ממגחך‬
‫ומר‪ o~Jh‬פרעם ‪ h'DtD3‬גקכסגי'‬
‫י כן ט"ו זרם ‪0‬סי‪( 0‬ס'סת' נרכ‪ '3‬סרעס‬
‫ובג סרעס ע(‬
‫‪!6‬קמס נקנס ג‪'3‬נ~( גג(ס כק‪"3‬ס ט( פס גקכס כ!'‪! ,‬ע"ן ‪3‬חויח נס' (סוסה'‪ ,‬ונמורס סו"ט‬
‫מוטורי"מ '"ז‪( :‬פו) (ססק' כהינ מזמז פסיס טקכ"ס סט !ממח‪ .‬גמכי(ת‪ 5‬סס (כסת' כתיג ‪5‬מר‬
‫קק‪"3‬ס כסס פססתי ע( כמוריס (לגוס‪ ,‬כך כמעט ססה' ע( 'סר‪35( (5‬וס‪ ,‬ונלאם כך‬
‫סנ"ס!‪'5:‬כסססס'‪353‬י‬
‫(מדרש טמא)‬

‫שיך‬

‫מדרש‬
‫‪14‬‬
‫ווטא‬
‫העברים‬
‫ן‪( .‬פז)רבייורא אומר הואהלילה שלקו הבכורות‪.‬‬
‫~ג]צרדך המורדודיליביןשריילי‬
‫(פח) בין שדי ילין‬
‫‪ ,‬זו השכינה שהיהה נתונה בין שני הכרובים האש‬
‫צרור המור‪( ,‬פט) זו הפסקה שהמקום מפסיקנין‪.‬גיחכת ג'ג ומגוג לחתית הסתים‪ ,‬מנין‬
‫אתה איסף שהשכינה רוזרת לכקומה שכן מצינו שהיה הכקום מדבר עם משה מבין‬
‫שני הכרובים‪,‬‬
‫וישמע את הסול פרבר אליו [וגו'] מבין שני הכרובים (בסרבר‬
‫שנאם‪-‬רום עלתה על כעוב אחרו שנאמרוירכבעל ברוב (תהליםי"חגיא)‪,‬‬
‫ו'(פ"מ)‪ ,‬וכעעלהה לנ‬
‫משל למלך שסרחהעליו אשהו והוציאה‪ ,‬והיה לו ממנהשני בניםלפי שהיה בלבו של‬
‫מלך להחוירה ונהג אחת טן ההינוקוה ויניח אחד אצלה‪ ,‬כך עשה הקכ*הלפי שהיה‬
‫גלוי לפניו שדהטכינה עתידה להחזירה למקום לא עלהה עלא עלנבי אחדן כמה שנאסר‬

‫‪.‬‬

‫נ"י]אשכול‬

‫וירכב על כרוב ויעף (שם)‪:‬‬

‫ייניי‬
‫יבכימיעין‪3‬יייעכידהםשי‬

‫ישראל בנהליארנון‪ ,‬חילפא‬

‫הכפי‬
‫היה אשר אשכול הכפר דודי לי‪ ,‬בשעה שחנו ישראל בנחל זרד תשע‬
‫עשרה שנה עשו בנהל וררותשע עשיה שנה [עשו] בקדש ברנע‪,‬הרישלשים ושמונהשנה‪.‬‬
‫רבי ישמעאל אומר אשכול הכופר דודי לי‬
‫‪ ,‬בשעה שקברו את אהרן הכהן הנרול‪2‬‬
‫(צ) ד"א אשכול הכפר דודילי‪ ,‬זה בית המקרש‪ ,‬במרמי עיןגדי‪ ,‬פהכרמיעיןנדי עושים‬
‫(צא) (ארבעים) לארבות וחמשפעמים בשנה‪ ,‬כךהצדיקיםעימדםלהיותפולידים (ארבעים‬
‫[ארבע] וחמש פעמים בשנה‪ ,‬ויש אומרים על כל בעילה ובעילה‪:‬‬
‫יפה‪ .‬חביבה כנמת‬
‫נטי]‬
‫מקום שישראל משבחים להקב"ה'בשני(סקימית'‬
‫[לשונוה]הריישראלאומריםמיכסוכהבאליםה'מיכמוכה נאדר בקדש‪,‬אסר להם‬
‫לכם אשריך ישראל כסוך‪.‬‬
‫הסב"ה לישראל אתם אמרתם מי כמוכה‪ ,‬אף אני הכתבתי‬
‫מי‬
‫(דבריםל"ג כ"ט)‪ ,‬אמרו יש‪-‬אל הי ימלוך לעולם וער (שמות ט"וי"ח)‪ ,‬אמר להם הקב"ה‬
‫אףאני הכתבתי לכם ואהם ההיולי ממלכת כהניםוגוי קדוש ('רמותי"מו') אסרו ישראל‬
‫א‪.‬ן כאל ישרון (דברים ל"ג כ"ו)‪ ,‬אמר הקב"ה מי כעמך ישראל (דה"א תיו כ"א!‪ .‬רבי‬
‫שלמיא היה אומי אין כאל ישרון‪ ,‬משללרני אדם שהיו משבחים את המלך‪ ,‬נענה אחד‬
‫מהם ואמר אף הכקוםפליני כיוצא בו‪ ,‬כך המקים אמר לגבראל אין"תה כי‪,‬צא בו ואין‬
‫כאל 'שרון‪ ,‬כנסת ישראל אומרה דודי צח ואדום והמקום אוכר לישראל פהיפו פעמיך‬
‫(בנעימים) [בנעלים] בתנדיב‪ :‬ד"א חנך יפה רעיתי‪ ,‬במתן צדקה ובגמילות הסדים‪ ,‬רעיתי‪.‬‬
‫'צאתם הולכים ודרכי‪ ,‬אתם אוהבי ויעי‪ ,‬מה המקים רחום וחנון הי ארך אפים ורב חסד‪,,‬‬
‫מאריך אפו עם כל הבריות‪ ,‬גומל חסדים ינותן צדקה לכל באי עולם‪ ,‬שנאפר כי צדיק‬
‫"‪ /‬צדקוה אהב (ההליםי"אז')‪ ,‬צדקה לא נאחר אלא צדקות‪ ,‬דיבה מאכיל ומיטקהרעבים‬
‫וצמאים‪ ,‬מלבישעגומים‪ ,‬פויה שנוים‪ ,‬טשיאיחומים‪ ,‬גומלחסדים‪ ,‬שתהיודומים להקב"ה‬
‫שהיה ניהן צדקה וגומל חמרן אבלאינייודע מהן שכר לנותני צדקה‪ ,‬הציקה ישריחזו‬
‫פניכו (שם)‪ ,‬הישר הוא הקב"ה‪ ,‬שכו הוא אומר אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא‪.‬‬
‫(דבייםליב ד‪/‬ג ונאסר עשירמיהו כה אמי ה' אליההלל חכם בחכמתו (ירמיה ט' כנבכן‬
‫אםאין מכיר מי עזבראו האיך הוא חכם‪ ,‬ואף ברשעים יש חכמים בעיניהם‪ .‬בני אדם‬
‫שהכירו חמהולבנה והמזלות‪ .‬מה חטהיהרה על הלבנה וחלקו אוהה על החדשים והתקינ‪:‬‬
‫החדשים על קצופת רדומה ‪:‬וכטת כמו שהזקינו לא הסי ולא יותרו הככרס הם להתקין‬
‫ו להכיר מ שביאפ ונם אף‬
‫תקנה הגדולה הזאת‪ ,‬לידע מעשה האלהים ברקיע ולא ירע‬

‫הנך‬

‫‪:‬שיאלבכי‬

‫הערות ותקונים‬

‫‪' 30 O~'hJIG‬סר‪( :56‬פז) '‪ Osts.~61:' 1D1b 611‬ספקו סככורוח‪ .‬מו‪63‬נינקוס ריס רמז תמקפ"ר‪.‬‬
‫רכי‬
‫‪ .‬מונק נ'!קוע ססל‬
‫וססעיס מס סמובר‪5( :‬ה) ד"‪ 6‬סשכי‪:‬ס‪: .‬‬
‫נ;סונ‪6‬כיירוט ‪( :oa‬פפ)זו ססס"ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪"6 oc‬ל יכרעו!וס כ"חסמקזם‪ .‬ונס‪:‬י‪:‬ו סמומך ‪~t:tsg‬‬
‫(צ) ד"‪ 6‬זססיח סמקתם‪( .‬וו‪ 63‬כ'(קו‪ 1‬סאן‬
‫מונף נססרנייסמט‪?( :56‬א) סר‪3‬ט'כ ‪":‬מס‪ .‬מקוחי ‪6‬רנע וממם סטמיס וכיס‬
‫י‬
‫כ‬
‫א‬
‫ן ‪5'3‬קיע ד' ו‪-‬‬
‫מעמיס‬
‫(סררש זוטית)‬

‫י‬

‫מדיש‬

‫שיר השירים‬

‫ת‬

‫ישא‬

‫ן (צב) ולכבוש את‬
‫העולם כלה חכמים הם לבנות מדינות 'ופלכים ובתים‪ ,‬לעשוה כליויי‬
‫י עשה אחזן‬
‫ו‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ה‬
‫המים בלפדנים לא דרך ולא שביל מהלכים כרוח עלפני המים ולא מ‬
‫ובדמשיב אתהרוחי חכמים הסקלהקןלאיורים ולא מתהבכיםלוזקן עצמם ונפשמן חכמים‬
‫דם בכל ובדבר אחד הם טפשים יבאחת הם מאברים חומתם שלא הכירו את האלהיהן‬
‫יה‪ .),‬אל יתהלל הנבור בגבורתו (שם‬
‫ובאחת יבערו ויכם‪:‬ו מוסרהבלים עץ הוא(ירמיהי‬
‫ן פשעיה הן כ"ב)ן‬
‫טן כ"ב‪4 4‬ף הרשעים נקראים גבורים‪ ,‬שניזמרהוינב‪,‬רים לשתותיי‬
‫ולהנביה ולעשות מלחסתומי דם גב~רימן אלו הצדיק‪.‬ם שכבשו את יצרמו שנאמר וכושל‬
‫ברוחו מלוכדעיר (טשלי ‪ 1'6‬ל"ב‪ 4‬שהםמישלים ביצרם לעשות רצון קוניהם‪ ,‬וכן הוא‬
‫אוטר לא בגבורת הסוס יחפץ (ההלים ק‪":‬ז יי‪ 4‬אלא בכה רצונה רוצה הן אחיראיו‪,‬‬
‫(שם שםי"א)‪ :‬אליתהלל עשיר בעשרו (ירמיה ט' כ"ב)‪ .‬אםאינו טחן צדקה וגומל חסר‬
‫סנכמיו אזאיןלו אלא לתקלהי ובן הוא אופר עשר שמו‪ -,‬לבעליו לרעתו ואבד העשר‬
‫ההואבענין רע (קהלתוו‪,‬י"ב‪ 4‬שעינו רעה כנגדגבאי צדקהולעניים אולשבוים להברות‬
‫אבלים ולקבור טהים והואטנזיף בהם ומקללם ואוטר להםאין לכם מלאכה לעשותל ‪:‬ול‬
‫ולאכול‪ ,‬לפיכך"ין עשרו כתקיים בענין רען שיהוא עונה אח הגבאי צדקה‪ ,‬ובסה היא‬
‫שבהו של ארם השכל וידוע אותיכיאני ה' עושה חסר (ומשמם) נמשפט] וצדקה בארץ‬
‫כי באלה חפצתי נאם ה‪( /‬ירמיה ט'כינו‪ .‬עשית כל המעשים האלה הרי עתה כיוצאבי‪,‬‬
‫רצגנך עשות צדקה שרפא חביבה לפני טן הקרבנותז שנאמר עשה צדקה ומשפט ננהר‬
‫לה' מזבח (משלי כ"א נ‪ 4/‬המא אד] ישוב ויתן צדקה וימחול לו‪ ,‬שנאסר בחסד ואמת‬
‫ןעומדיםלו בשעתצרכו בצרהזזשכן הוא‬
‫יכפרעין (שםט"זזן)‪ ,‬אםמש] נאדם אלףרבואאי‬
‫אופר לאיועילהון ביום עברה (שםי"א ד'‪ 4‬ותו צומד לון איסר אחד שרוא נותןז שנאטט‬
‫וצדקה תציל סמוה (שםי‬
‫‪ .‬בן)‪ .‬כל הוותן צדקה אע"פ שהוא חמא ונתן הקב"ה רשות‬
‫‪ ,‬שכר אותה צדקה שנתן בקדים למלאך ואינו מניחו לשלום בו‪ ,‬ולא‬
‫למלאך לשלוטבי‬
‫ו ואוסע‬
‫פ‬
‫"‬
‫ע‬
‫א‬
‫שחמא‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫עוד אלא שדוחפו‬
‫למלאך‬
‫לשלוט בו אני קדמתירשוהי קדמה לריטיתוז כדאיה היא הצדקה שנהן לרעבים ואלולי‬
‫שהאכילןהיו כת‪.‬ם‪ ,‬הוא כסה ערמים ואלולי שכסן היו טחים‪ ,‬כדאיה היא הצדקהשקייט‬
‫נפשות להציל נפשו ממותן ובה"א סמן בסתר יכפה‬
‫אף ‪,‬שוהחורא בריס חטה עזה (משלי‬
‫כ"אי"ד)‪ .‬איסר אחד או להם שארםנותו אל יאסר בעצמוטנין יודע המושא הוהנונתן‬
‫לו‪ ,‬אמר המקום אתהאיכרים אני משלם עלידי‬
‫ו‪ .‬רבי עקיבא אומר‬
‫משלח(‪,‬צג)ואםאםיהי‬
‫דניסכום לבעל הזמוה הרי לבו גס‪ /‬הלוה להנכון כמהיהיה לבו נם י‪0‬שתב‬
‫הלוה‬
‫למוש‪ ,‬הגדול על אחת כמה וכסה‪ ,‬אלולי שהדבר כתוב כל האומרןחייב סית‪( 21‬צד) אמך‬
‫הקב"ה נפשך ההא דניקטם ויהא שמח בחיים טובים‪ ,‬תן לעני‪ ,‬שכך הוא אוסר מלוה ה'‬
‫חונן דל (משלי'"טי"ז)‪ ,‬אויכול שהוא משלם לו כררך בשר ורמן (צה) הרי אנו ויוצאים‬
‫בבוש כמהנתןלרותמלאקמצו קכהקלי‪ ,‬מהמציטששלמ(לוהקב"ה]מהאומר בשלכהשלשים‬
‫כור סולת וששם כור קטת (מ"א רף ב'‪ 4‬בשכר הקומץ ההוא הפועל הוהעיטה מלאכה‬
‫כלהיום ובא לבית הכנסת ונ‪-‬ן משכר פעלו‪ ,‬המקום מעלהעליו כאלו נחן נפשו לעני‪-‬מן‬
‫שאין שכר הפועל אלא נפשו‪ /‬שנאחר ואליו הוא נוורא את נפשו (דברים כ"ר ט"וג‬
‫‪,‬‬

‫העדות ותקונים‬

‫ם‬
‫וגן‪5‬גרגי‪"536‬יע"רמפיוסי‬
‫‪6‬סי‪15‬‬

‫סעמיט נסגס‪( :‬צב)י‪5‬כנום ‪6‬ח ממיס נ(סדניס‪6 .‬ו‪5‬י‪ 5"5‬נ(נרניס‪ ,‬וסור‪6‬ח‬
‫ותרי‪"3‬ס וכסידך מן מלריס ~‪( rt,:h‬דנריס כ"ח מ"ח) ג‪35‬רנ'‪,6‬‬
‫ם‪f‬‬
‫‪5‬קירנורןגין נדרס ‪6‬י(סיכויס (ענ~ר נס‪( :‬צג)'‪6‬סיעייניסנוס סזיטמ‪ .‬סמ‪5‬ס מס‪31‬סת ‪f06 s‬יסי‬
‫יניסעיס ‪5‬נע‪ 5‬שמירסוסי' וממטיס מקס וכן מוס נמורם סמל"נרעיריםס"‪ oe 5‬גסףחיו‬
‫ס מס( ‪65‬חד סוס‬
‫מןויג'סטיס‪.‬וגן ‪3( 5%‬ע‪ 5‬סו(חרסוס" מוסר‪ ornl,‬נטורם סקס מזמור ע"נ ‪6‬וסנ'יס פסס מסכיםלסיום‬
‫‪3‬ע‪ 5‬ומורס עסית קוהומלטוןכ(וציה‪,‬וני סרן עגך ‪3‬ע‪5‬ומורס‪( :‬צד) ‪6‬מר סקנ"ס כספך תס‪ 6‬ומקטם‪.‬‬
‫ער' ‪6‬ג‪ 1‬מתריסננוע‪ ,‬נמסנחן(יום ‪ d)D‬ק~ו ג~סקם‪6.‬גלרום‬
‫פ‬
‫ס ‪5‬סקן דניסט'ס?‬
‫נס נכלןי‬

‫נירוס(מי סקוס ס"ו‬

‫(מדרש זוטא)‬

‫‪6‬מר‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫שנ‬

‫מדרש‬

‫שיר השדים ייבא‬

‫שכר הפסלן מעליםעליו כאלו נתל]‪[ra‬נפשו‪ ,‬האלמדנו משכרו של בזעזשאיןסוף‬
‫י הצדקה‪( .‬צו) ארבעה דבריפ שאחה אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרןקיימתלעולם‬
‫ון‬
‫נת‬
‫הט‬
‫ל‬
‫הבא‪ .‬כבור אב ואם‪ ,‬וגכילוה המדימן והצדקה‪ ,‬וריפאת שלוסשבין אדם להברו‪ ,‬ותלכוד‬
‫הורה כנגד כלם‪ .‬ומה שכרו לעילם הבא‪ ,‬חלקו עם אביהם יצחקייעקב‪ ,‬וכנאסר האדם‬
‫הגדול בענקים (יהושע י"ד ג'וק כן אכרו לאברהם אבינו נשיא אלהים אתה בתוכנו‬
‫(בראשית כ"ג ה)‪ ,‬שעזיהגדול כאלד;ימ‪ /‬ומה שכי נטלו עלכך‪ ,‬שכבדו אה אברהם נוערה‬
‫מהם פלטה החב וכלביתה‪ ,‬מהם הלכו לא?ריקי‪ ,‬אף פלטו במלחמהן הכל בזכות אברהם‪,‬‬
‫שנאמר הארםהנרול בענקים דוא והא‪-‬ץ ש?טק מתלהמהמהישעי"א‬
‫כהעמןזה אצל‬
‫כ‬
‫זה‪ /‬אלא מלמד שלא שקטה ממלחמה אלא בזכותו של אברהם‪,‬‬‫"ו כביר‪ ,‬ומה אם‬
‫"גב‬
‫ה שנהני‬
‫עמדהזבהו להטעל אחת כמה וכמ‬
‫שהםמבברים[אווזו]‬
‫הכנעניםעל שבברו‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ע‬
‫וטה זה‬
‫כי אם מעט‬
‫עשו כטעשיו עמרה‬
‫עכשיו כאלו היהחי‬
‫זכותו להם‪ ,‬בניו שהם הולכים בדרכיו על אחו‪ :‬כטה וכמה‪ ,‬ואוהבים את המקום ועושים‬
‫צדקות וגמילוהחסדייך אם לרשעים עמדה זכותו‪ ,‬לצדיקים לא כלשכן‪ .‬ןצז) ולמה נקרא‬
‫שם חברון קרית ארבע‪ ,‬קריה של ארבעה גבורים‪ ,‬עני אשכול וממרא ואברהם יצחק‬
‫ויעקבו שנאמר הארם הגדולבענקים‪ ,‬האדםזה אדם‬
‫הגדול זה אברהםיצחקויעקב‬
‫גדל (בראוניתכ"ד ל"דג ביצחק‬
‫מאדשווניי‬
‫‪.‬שנקראוגדולים‪ ,‬באברהםכחיב והן ברך אתאדני הרא‬
‫ך הלוך וגדול (שם ט"וי"ג)‪ ,‬ביעקב כתיב ויגדלו הנערים (שם כשה‬
‫כתיבויגרל‪-‬האישויל‬
‫כ"ז)‪ ,‬הרי יעקב ועשו‪ /‬כשם שהל השם על יעקב‪ ,‬כך היה ראוי שיחול‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪1WY‬‬
‫היהראוי שיקיאיעקב ויעקבויהראוי שיקרא עשו‪/‬עיפוהיהראוי להצטיד מלכע‬
‫ים‬
‫ש"ויעקב‬
‫היהראוי להעמיד כהנים‪ /‬הנרכותדיאשונות ראויותלעשו והאחיונות ליעקבן לאה וולפה‬
‫ראויות לעשו ורחל ובלהה ראויות ליעקבן ונמלו ממנו כל המתנות האלו‪ .‬מכר בכורחו‬
‫ליעקב‪ ,‬סיד נאמרעליו הנה קמן נחתיךבנוים בווי אחה מאד לעובדיהא'בן)‪ ,‬עשו פרק‬
‫ממנו עול שכים אף אלהים שנאו‪ /‬שנאמי ואת עשו שנאתי (מלאכי א' ג'‪ 4‬נמל את‬
‫‪.‬השם וחל עליעקב פעמים‪ ,‬פעמימ אלהי יעקב ופעםימאלהיישראל‪ ,‬נטלה ממנו הבכורת‬
‫ונחנה ליעקב‪ /‬זכה בכלכות וזכה בכהונה‪ ,‬נטלה ממנו לאה וולגה הכה ינקב בארבעהן‪,‬‬
‫לפי שהלך בדרכי אבותיו‪ ,‬נהם נותנים צדקה וגמילוה חסדים ואוהבים את ה?קומ ואף‬
‫ד"א זכה בכל המהנוה האלה‪ :‬ד"א קריה ארבע‪ .‬שנקברו שם ארבע אמהותן חוה שרה‬
‫רבקה ולאהן ומנין שכל ההולך בדרכיהןיהיה חלקו עמהזן שנאפר מהן אדם ירחיבלו‬
‫(פשליי"ח ט‪-‬ו)‪ ,‬משרה אוהו לעולם עם האכוה שנקראו גדולים‪ ,‬מהחיב לו בעוה"ו‬
‫ווגומיעכבהים‪:‬י אקהפורענוה‪.‬רביעקיבא אומר טשל למה הדבר דוטה לבני אדםשהיוחייבים‬
‫[הוב]למלךונתן להםזמןשיקנולוחובוולאהיו מקפירים לכבד את הטלך ולהוליךלודורון‬
‫והיה אהד מהם ככבד את המלך ושיאל בשלומו בבליום ומביא לודורון והיה אוסר דרך‬
‫ארץ היא כבד הרופא לפני צרכך‪ ,‬וכןביעכב הוא אוטר אכפרה פניו במנחה [ההולכת‬
‫לפני] ואחרי כן אראהפניו (בראשית ‪"4‬ב כ"א)‪ ,‬הגיע זמנו שלח המלך למשכן כל אוחם‬
‫החייבים לו‪ ,‬באו לכשבן את האיש שנבדו‪ ,‬אמר להם משאתם פמשכנין אותיישבידי‬
‫לשלם‪ ,‬הלך לפני המלך הלכו עמו‪ ,‬כיון שראהו המלך נתןלו ריוח עד שלא הגיען חשם‬
‫הערות ותקונים‬
‫וקמר רקויוסט ‪05‬קלי לרות כ'י"ר)‪( :‬צו)‪5‬רנסס רנריסבו‪ :‬נטסיס ס‪6‬ס ס"‪6‬מ"‪6 .6‬לו רנריס פקרס‬
‫‪6‬ו‪0‬ל סירות'סן נטוס"‪ 1‬וסקרןקיימת (ו )‪ sH~lP‬כנוד ‪6‬נ ו‪6‬ס ונעילות חס‪1‬יס וסנטת סקסנין ‪6‬וסלחניות‬
‫וסלטיר תורס כלנר כולס‪ ,‬סגל סורק? ל‪6‬תסב‪,‬וסייןנגי‪:‬ר‪ 6‬סנר קנך ט"‪( :6‬צן) למש (קר‪ 6‬מסמגרון‬
‫קרית ‪6‬רנט‪ ,‬קריס סל ‪6‬רנטס גנוריס סנר ‪6‬ס‪ %0‬וממרע ו‪6‬ברסס עת‪ .)pD't 9‬פס ס‪5‬סעמפיגם ‪"51‬‬
‫ע ננ"ר סרת ‪6‬וס ו' קרית ‪6‬רכט ולטס‪0‬י‪ 6‬קורע ‪6‬וסססריס ‪5‬רנט‪ ,‬סדרו כסו'‪5‬ויקיס טסך‬
‫סטוסיי‬
‫‪6‬סכו‪5‬וטירףי‪5‬כרסס‪hr~ .‬קייה ‪6‬רנטסיקורו נס ד'יויקים ‪6‬נוט לטוכס ‪6‬וססר‪6‬סין ‪8‬נר‪0‬ס עס‪9‬‬
‫ייטרק‬
‫‪1‬סוכרססי‪5‬ס‪ 9‬רעקכ סנקר‪65‬ק‪.1‬נ‪311‬יס‪:‬‬
‫ו‪0‬‬
‫‪.‬ילפי (כי טס(סממדסרו‪4‬שפזסומ‪6‬אד)ס ‪1‬ס ‪6‬רססר‪6‬סיןסנרי‬

‫מדרש‬

‫שיר השירים‬

‫ישא‬

‫מצ‬

‫הסלך ידו ושאל שלומו ונהלה ואטרלו הכנם לכאן‪ /‬אלו שהיו ה*יבים למנך ‪.,‬וסדים‬
‫ורואים אוהו בצרו ואומרים מה ראה המיך לכבר את זה והלא הוא חייב אל המלך‪ ,‬לא‬
‫נהמשכן אלא שקבל שדכל הכבור הזה‪ ,‬אמר להם ספני שהיה מכבד אה המלך‬
‫ד‬
‫ימביאלו דורין ומשכים ושואל בשךומו‪ ,‬ואתם לא כברהם אוהו ולא שאלתם בשיומו‪,‬‬
‫ו‬
‫הרי אלו שהלכו למשכז רואים אותו יושב והם שנחים שלא משכנוהו ואומרים אלו‬
‫משכננו את זה‪ ,‬שכך הוא אדוב ומכובד על המנךהיינו מהים‪ ,‬שפרענו אוהבו של סלך‪,‬‬
‫סי גרם לאיש לכביר הזהי הדורון שדרה מביא למלך‪ ,‬הקהילו כל א‪.‬רםחייבים נפפחים‬
‫על פניהם ואיכרים לכה לאעשינו כך‪ ,‬ומהו הדורון של הפב"ה צדקות שכן הוא אוסר‬
‫צרקה ומשפט נבהר לה' מורה (משלי כ"א נ‪ ,)/‬כןהנוולן צרקה‪ ,‬אפילו היההבידו עברה‬
‫ן וכו'‬
‫ונתהם דינו לאבד ~נה‪.‬ה רשות לטלאך הממונהעל הפורענות לילך ויפרע מפנואי‬
‫כדלעיג והקביה אוסרלו צדקה הציל מסות(משליי' ב‪ /).‬יכוויהיוה מקבל פנישכינה‬
‫ל יום‪ ,‬שנאמר הרד ואמת יקדמופניך (תהלים פ"ט מ"וג והקב"ה אומר לסלאאןר‪ .‬של‬
‫יג‬
‫א‬
‫כהיענות חל הגע בו‪ ,‬מצאתילו זנות למחול עלכל עונוהיו‪ ,‬וכן הוא אוברעלידי‬
‫ותקרב לשחת נפ'‪ 12‬והייהן למכהים אםישעליו מלאך כלי'ן אחר מני אלף להגיר לאדם‬
‫ישרו החננו ויאמר פר;הו מרדת שחת מצאתי כופר (איוב לים כ"ג וכ"ד)‪ ,‬מי שיש בידו‬
‫תשע מאוה והשעים ותשע עברות‪ ,‬זכוה אחת שעשה היא מעכבת מאנו את הפורענות‬
‫בעולם הזה וכנחילו לעולם הבא‪ .‬אםאיןלו למישיתן צדקה‪ ,‬מנין שאם לא באים אצלו‬
‫שילך אחריהם‪ ,‬ע‪:‬נאכר צדק צדק הרדוף (דברים מ"ז כ')‪ ,‬רדה אחר משפט וצדקה‬
‫לעשוהו‪ ,‬שנאמר רודף צרקה וךסד ימצאהיים צדקה וכבוד (משלי כ"א כ"א)‪ ,‬ו‬
‫כןכ‪.‬ציני‬
‫באברהם אבינו שהיה מקד'ם לקבל את ראורהים‬
‫ל‬
‫העוברים והשבים וזכה לקב מיאכי‬
‫השרה‪ ,‬ומה שכר זבה לקבל על הציקה שהיה עושהן שאכר לו רקב"הכי את כל הארץ‬
‫אשר אהה רואה לך אתננה ולזרעך (בראשית י"ג ט"ו)‪ /‬עוד ערך שלהן לבניו ארבעים‬
‫שנה‪ ,‬ועוד השיבו הקב"ה כי ירעהיו למען אשר יצוה את בניו וגו' (שםי"תי"ס)‪ .‬וכן‬
‫בנשה א"ל כשה נדון כה הצדקה שכל מעשיו של משה לא נשהבהו אלא על הצדיה!‬
‫ועלהדין‪ .‬וכן בדוד אום‪[ -‬ויהי דוד] עושה כשפט וצדקה לכל עמו (עף'ב ח' מ"‪ .)1‬וכן‬
‫סככת שבא כ'‪.:‬ראהה גדולתו של שלמהלא שבהתהו אלאעל הצדקה‪ ,‬שנאכרוישמךלמלך‬
‫' ט')‪ .‬וכלדור שיש בו צדקהוגמילות חמדים (חףאלו כל)‬
‫לעשות משפם וצדקה (מ"אי‬
‫‪/‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ג‬
‫ם‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫[אפילו שכל] מעשיהם רשעים‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫עשה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫שהרי‬
‫;ייו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ב‬
‫"‬
‫י‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ז‬
‫"‬
‫י‬
‫השרה‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫(‬
‫אסר‬
‫לדחקו‪/‬‬
‫שנאפר ויהי לו(הלוי)[הנער] לכהן‬
‫להם‬
‫מלאכי‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫עושים‬
‫הקב"ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי‬
‫ואנשי‬
‫בני‬
‫צדקה לאהיו אבודים‪ ,‬וכן מפורש על סדים‪ /‬אע"פשהיו בירם כל העברות לא נהקם נור‬

‫שיא‬

‫דינם אלא על שלא רצו להן צרקה‪ ,‬ולנאדר גאון שבעת להם [ושלות השקטן היה לה‪:‬‬
‫ולבנוהיה ויד עני ואביון וא ההזיקה (יחזקאל ט"ז י"מ)‪ /‬ומנין לאנשי [דורן האבול כסדים‪.,‬‬
‫בסיום ה‪.‬א אוכר זעקת כרום ועמורהכי רבה (בראשיתייחכ')‪ .‬ובמנשיי דור המבול כהיב‬
‫כי רבה רעת האדם בארין ‪DW1‬ו' ה')ז וכה סדום יד עגי ואניון לא החניקה‪ ,‬אף אנמי‬
‫דור הסבולכן‪ ,‬לא הכירו מי שבראם ולא רצו לעשות צדקה‪ /‬לפיכך אבדו מן העונם‪.,‬‬
‫שכן אליהוא אומר מבלי פשימ לנצח יאבדו (איוב ד'כ')‪ ,‬כך היא מדת הרשעם‪,‬‬

‫אע"פ‪.‬‬

‫שהמקום שטיב להםאין שכירין אותו‪ ,‬שנאסר לוה רשע וכא ישלם (תהלימ כ"ז כ"א)‪,‬‬
‫אפיקו הצדיקים אין כל יגיע‬
‫ם אלא צדקוה‪ ,‬שנאמר צדיק חונן ונותן (שם‬
‫של‬
‫שבעים מן המצות‪ ,‬ונפני הרשעים קשה מצוה לעשותה‪ ,‬שנאם‪ -‬ראמות לאיי‬
‫ם"הכטות‬
‫(כשלי כירז')‪ ,‬קשה בעיניהםלהן צדןה ולגמול חסד‪ ,‬יראים לחפר ממונם‪ ,‬שהם הלכיריו‬
‫של נבל‪ ,‬שנאסר ולקחתי את לחכי ואת כימי ואת טבחהי אשר מבחקי לגוזזי ונההי‬
‫לאנשים אשר לא ידעתי אי כזה המה ל‪2‬סואל א' כ"ה י"א)‪ ,‬כך הרשעים איכרים מה‬
‫ל לתן להם‪ ,‬אלא לפי‪2'.‬הוא ש‪.‬נאם לזו‪,‬‬
‫מוב שאני נותןלעניים אתשלי‪ ,‬אין הקב"ה יכו‬

‫אינם‬

‫(ם‪-‬רש זומאו בלידן‬

‫נמן‬

‫מדרש‬

‫‪16‬‬

‫שיר השטים‬

‫ישא‬

‫נתן להם ואני אהן לשונאיו שלהקב"ה ואינם יודעים שהכניסם לנסיון נוהנין לאדם‪ /‬ובן‬
‫י לאיהיה בךאביון (דברים ט"ו ד')‪ /‬לא ‪-‬חרל אביון מקרב הארץ (שם‬
‫הוא אומר אפסכ‬
‫שם"א)‪( .‬צח) לכך נקראו נכסים‪ ,‬שהןנכמין מזה ונוהניםלזה‪ ,‬כיצדיתקיימושני כתובים‬
‫אלה‪ ,‬אלא הקב"ה נותן לך נכסים אם אתה עושה כהם צדקה הרי נכסיךקיימיםלך‪ ,‬אם‬
‫י צדקה ולא נתנה היכנס ההחיו‪/‬כי לא יחדל אביון פקרב הארץ‬
‫יבאעני ויאמר הןל‬
‫יכן חנה אכרה שבעים בלחם נשכרו (שמואל אן ב'ה')‪ ,‬שלא רצו לתן צדקה לעמים‬
‫סמה שהיהלהם‪ ,‬ורעביםחדלו (שם)‪ ,‬שעשו צדקה מדוחק ונרן להם המקוםשיעשובריוה‪.‬‬
‫רבייונתן אוטר העושה מצוה מדוחק כופו לעשותה מריוח והמבטל מצוה שריוח סופו‬
‫לבטלהמדוחק ! פהוח תפתח את ידך (דברים פ"וי"א) לתן עד שלא תפתח לטול‪ .‬שתי‬
‫ידותה‪,:‬הנתחןצריךלתןהודיה [שהוא]מןהנוהנין ולאם‪,‬המטלין‪.‬שהיידותהן‪ ,‬אחתפלסעלה‬
‫ואחה מלטפה‪,‬יד דשני מלטסה ויד בעל הבית מלמעלה‪ /‬שצריך לתן הודיה שותתה יקו‬
‫עליונה ולא תחתונים ד"אפתיח הפתחן כל הנותן צרקה לאלעצמו בלבדד"אמיטיב אלץ‬
‫לכל הבריות מכוף העולם ועד כופו‪ ,‬לכך נאמר פהוח תפחת‪ ,‬אם פתהק ידך לעני אהה‬
‫פותח להוריד גשמים סן השמימן שנאמר יפתח ה'לך ‪4‬עע אוצרו הטוב [את] השסיםוני'‬
‫(שם כ"חייבא הא נמצא זהמיטיב ל‬
‫מקעצבו ולכל הבקיות‪ ,‬לא יאסר אדמ מחסראנימנכסי‬
‫‪,‬‬
‫ף‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫מ‬
‫מחסר‬
‫שער‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫הראש‬
‫אם אתן לעניים‪ ,‬יסתכל אדם בל‬
‫והזקן שהן‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫מסתפרין לעולם פגדלין‪ /‬והגבינים‬
‫חק‬
‫ישראל‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ג‬
‫נ‬
‫שנה‬
‫צמר‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ע‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫לרחל שגוזזים איתהיהי‬
‫א מגרלת‬
‫מוסיףי אם‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ה‬
‫שנאפר‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫י הזהב (הניב' חן)‪,‬‬
‫הבסף‬
‫נחת‬
‫משל‬
‫נתת צרקה לא פשלך‬
‫לי‬
‫ול‬
‫י מטך הכל ומידך נתנו לך (דו)'א כ"מ "'ד)‪ ,‬וכןהיה רבי אליעזר אומר‬
‫וכן רוא אומר כ‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫ס‬
‫‪/‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מ‬
‫שאתה‬
‫בבדו לסלך טש)ו‬
‫תןלי שאתה ושלך שלו‪.‬‬
‫וכן רבי‬
‫(צם)ומנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאילה באה ובית המקדש גבנה‪ ,‬שכן אומר‬
‫ישעירוציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (ישעיה א'כ"ז)‪ ,‬במשפט תפדה זו הגאולה‪,‬‬
‫ושביה בצדקה אלו הנליוה‪ ,‬שבזכות הצדקה הגליות מהכנסה‪,‬ומנין אתה אומר שמתן‬
‫צרקה שנותן שלים בעילם‪ ,‬שנאכר והיה מעשה הצדקה שלום (שם ל"בי"ז)‪ ,‬שהרי הוא‬
‫אומרכי תמעול מעל (ויקרא ה' פ"וג שוה פרוטה‪ ,‬ופרוטה מ‪ .‬וטמונה באימר היא אלף‬
‫וקמ‪,‬ש מאות וגולשים ושש פרומות מן שמינה באיסר מן ארבעים ושמונה פינדיונים‬
‫בסלעים‪,‬ימה סרובה מדת הטוב או מדת הפירענוה‪ ,‬הוי אימר ץ סרת הטיב‪ ,‬ומה אםמי‬
‫שמעל בקדש שיה פרוטה הרי הוא משלם אחד נא‪-‬ף ותטש מאות פשלשימ] וששהי‬
‫(הנוטל) [הנוהן] צדקה שאין סוף לשכרה על אחת כמה וכסה כסה יטול‪ ,‬אחאב הרשע‬
‫הוא שלא עשה מצוה ולא כלום‪ ,‬אלא מנע כפיו סעורה אהה ולא מנעה לשם שם'ם‪,‬‬
‫אלא היה מטענה על עצטו‪ ,‬כמה סעודות נתן לו המקום על אוהה סעודה שמנע טפיו‬
‫נתן לו ארכהן כל ישראל שמונעים מפיהם ומפי בניהם ונתינים לעניים על אחת כמה‬
‫וכמה‪.‬וכנין אהה אומר אדם שנפל ממנופונדיון אוסלע ומצאועני ומתפרנס בה‪ ,‬מעלים‬
‫עליו ש‪:‬רימ נפש‪ .‬המועל בקדשי] בלא יריעה משלם אלף וחמש מאות ושלשים וששה‬
‫אשש שלא היה יורע‪ ,‬סי שהוא זוכה בלא ידיעה איני דין ערתן לו שנר יתר‪ ,‬והזוכה‬
‫בלאידיעה שקנל שכר המכון *כות עאכ"ו שימול שכר‪( .‬ק)וכ‪ :‬אתה מוצא כשחטאו‬
‫ישראל לאהיהביניהם ובין המדומים אלא צדקה‪ ,‬שנאמר ואח תךסיום ובנותיה (יהוקאל‬
‫אלולא המתן של צמקה שהייהם עושים‪ ,‬כמעט כזדמ הייתם רעים כהם‪,‬‬
‫מ"ז‬

‫מה"‬

‫הערגת ‪1‬תק‪,‬ונים‬
‫(צה) ‪5‬גרגליה גכסיס‪ ,‬פסן נרסין ‪5 otsl)1 OtD‬זס‪ .‬נסגמומ‪ 6‬פף מסות ‪6‬וס ס' ונמדרס נסקרסיף‬
‫ן ‪16onb‬פריס סוכות ס‪5‬דק? ~)‪o)th‬‬
‫פכ"נ ‪5‬סס גקר‪ 6‬כמס גגסיס סגג‪'0‬ן מוסוגג‪5‬ין ‪5‬וס‪ :‬וצט)הבגי‬
‫נ‪6‬ס כו'‪6 .‬ונ‪ 6‬בפלופ ממכירי ט‪ 5‬יסורס ‪5‬ר ‪ 18‬כפס סרוס סס"ם וכהן סטופרסולנינו‪ :‬לק) וגן ‪6‬קס‬
‫ם‪:‬‬
‫גסמס‪6‬ו ~‪ .'Sbla‬סוגףכי‪5‬קיפמתיירי כ‪ 5‬יסורס ‪ 9 15‬נסס סיר ססיריס ‪ 5"5‬פרס סירסיירי‬
‫למררש ןטא‪:‬‬
‫ופני‪6‬ין‬
‫סו‪"5‬‬

‫שיר השירים ייטא‬

‫מררש‬
‫שנאסר לולא ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעם כסדותדצינו (ישעיה א' ט')‪ ,‬ול'‪:‬‬
‫"‬
‫מעט (יחו‪Y‬ק‪D‬‬
‫אל‬
‫לישראל ביבי המן אלא צדקה שהיי עושים‪ ,‬שנאמי ואתי להם למקדש‬
‫""א‪ ,e~e‬וסגין 'רענו שהיה הצדקה סער שסה‪7 ,‬נאכר לולא ה‪ /‬צבאות הותיר לטשריר‬
‫י ואביון לא החזיקה (שםט'יז מ"ט)ן‬
‫בפעם‪ ,‬שמיתם מחזיקיםידיעניים‪ ,‬אבל סדות ידענ‬
‫)‬
‫א‬
‫ל‬
‫(‬
‫וקרנה היא הצדקה [והלא] בכל כקום הוא מפרש עליה שהיא גדולה‪,‬‬
‫[ולסף] נאסר‬
‫‪:‬מעט‪ ,‬אלא שהיא קטנה פפני עושה‪[ .‬הנותן] איסר או די‪.‬ר או סלע אינו (דומה)‬
‫[טדכו‪,‬ן שנוטלעליו שכר‪ ,‬אבל לפני דמקות (אין) [היא] גדולה‪ ,‬שהיא נכנסת בפני‬
‫השנינת‪ ,‬ומנין אתה אומר צרפה נהווים עושים תולים חטאיהם‪ ,‬שנאמר צדקה תרומם‬
‫נוי (משליי"ד ל"ד)‪ ,‬צדקה שעשה עשו היא נרמהלו שקבל כלכותיותר‪ ,‬שכן הוא אומר‬
‫וזל חגי שהיו הנניאים מצטערים על ישראל ואומרים אימתיניע קצנה אפר להם עור‬
‫אחת סעט‪ ,‬עד עבשיו יש להן שתי מלכיוה שעבדו אותן‪ /‬עול כלכותיון ועול מלכות‬
‫‪.‬אדום‪ /‬ומה זכות דיהה ביון‪ ,‬בזכיתו של יפת שחס על כבוראביו‪ ,‬כסה שנאפר ויקח שם‬
‫ויפק את השמלה (בראשית מ' כ"ג)‪ /‬ואין כלום סועה לפני האלהים ואינו מאבד שכר‬
‫בריה‪ ,‬אמר יעמוד‪.‬סדי סיפת הקבל מלכות מאה ושמונים שנהבזכויך יפת אביהם שכבד‬
‫שעה אחת אקאביי‪ ,‬עמדה כלכות מדי ועמד חני ואסר האלהים עודקיים לה עור אהה‬
‫‪ eiD:‬דיה מלכותו של עשו שדנה בידו שתי טצות שהאמין באביו ואבר לו הברכה אחת‬
‫היא לך אבי (בראשית כ"ז ל"ת)‪ ,‬הא מהלחגי עוד זכות אחדאני נותןלעשו שהיה בוכה‬
‫ומבקשמאביו הברכהשהאמיןבאביו כעט היא‪.‬צרי‬
‫הוכי עשה[עשו] צרקהמימיו‪ ,‬אלא מה‬
‫שנאמר ויאהב יצחק את עשוכיציד בפיו (שם כאל כ"ח)‪ ,‬אכר הקב"ה כדציהיא האמנה‬
‫שעשה שאתז לוסיכות‪ ,‬הא אף לרשעים צדקה חולה‪ ,‬ומה עשו שעשה עםאביו אע"פ‬
‫שלא היה צריך שהיה יצחק עשיר‪ ,‬נתן לו הקב"ה המלכות בשכרו מעלה עליו המקום‬
‫שעשה צדקה‪ ,‬ישראל שהם מפרנסיםעניים על אחת כסה חמה‪ ,‬הרי למדנו שאף לרשעים‬
‫צדקה תולדו וכןדניאל אוסר לנבוכדנצר גזרדין נכתבעליך בשמים ואין כעכב פ‪.‬רענותך‬
‫אלא צרקה‪ ,‬שנאמר וחפאך בציקה פרוק (דניאל ד' כ"ד)‪ ,‬קבל הימנו נבובד צר‬
‫אגרות ואמר כלהעניים יבואו ויתפרנסו מנכסי הסלך וחלהלו המקום שנים עבר חדש‪,‬‬
‫י שבנעעצמי מן הצרקה לא באהעליו המורענות‪ ,‬לסוף שנים עשר חדש הנביה‬
‫אליל‬
‫ן שלו אאר לעבדיו מה הם עושים‬
‫עצמו ורומו‪.‬כיון שראה שנכנסוחגריןוטומיןלג'לטי‬
‫בפמליא שהבאתםלי‪ ,‬אגל הןעניים שאמר לך דניאל לפרנס שי‪,‬תלהלך האלהים‪ ,‬אסר‬
‫להם מה הוא יכול לעשותלי‬
‫‪ ,‬שרפתי ביתו באש‪ ,‬עליו הכתוב אוסר לפני שבר גאון‬
‫חרשן‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫צ‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫‪(.‬משלי טיז ה'ח)‪ /‬ומנין שנתל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ן‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר‬
‫י‬
‫תרי‬
‫אדב‪-‬‬
‫עשר על היכל מלכותא וגו'(דניאלד' כ"ו)‪ ,‬אמר לו הא בהקפך עשית תעמיד לך גבורתך‬
‫ודע שכחה של צדקה גדולמן רוח רגביה‪ ,‬וכן הוא אומר טוב מעם בצדקה(כושלי כ"‪1‬ח')‪.‬‬
‫ויפה לך הצדקה סכל ארצך ומכל כסף וזהב וכל נאונך לא יעטור לך עוד‪ ,‬וכל כך למה‬
‫נתעסק בו המקום‪ /‬לאשריו כל הגוים כלםכאין נגדו‪ ,‬אלאלהודיע כהה של צדקה‪ :‬חיא‬
‫י‪ .‬צדקה שישראל עישים סרוסטת אותם על כל אומות העולם‪ ,‬שכןהיא‬
‫צרקה הרומםגי‬
‫י‪ ,‬היא גורמת‬
‫אוסר ונחנך ה‪ /‬אלהיךעליון על כל [נויי] הארין‪ :‬ה'א צדקה הרומם גו‬
‫להקב"השיהיו כל האומות סרוממיןומנמליןאותן (קא)ומשיאין נקרונות ובפרימין‪ ,‬שנאסר‬
‫ורביאו אתכל אריכם מכלהגיים מנחהלה'(ישעיה כ')‪ :‬ד"א צדקה תרומםגוי‪.‬שיהיו‬
‫ב‬
‫חוככם (ויקרא‬
‫ישראל מקבליםפנ‬
‫י שכינה והוא שרוי עמהם בארץ‪ ,‬שנאסר ההקהלבתיהוא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ט'‪ 1‬י"ב)‪ :‬וחסד לזוכרם המאת‪ .‬החמד והצדקה שהנוים עושים חטא‬
‫בונים‬
‫רימום'אות ומרחצאות שירהצי בהםענייםומידיריםהיינומו חשים הרבה‪ ,‬ומה חטא"ם‬
‫‪1‬‬

‫ושיח‬

‫סי‬

‫הערות ותקונים‬

‫(קא) ומנ'‪'6‬ן גקווגות וגסרימין‪' .‬ס (תקן ס‪ ("5‬ךורוגומ‪ nSD %6 .‬כשימין (‪~ 6‬זע ‪:o;11re‬‬
‫וק‬
‫למדרש זוטא)‬

‫שיר השירים‬

‫יטף‬

‫טדרש‬
‫! ‪20‬‬
‫להם בכאן‪ ,‬אלא בזמן שהם נוסרים אתהבנין אופרים‬
‫מקום לע"ז ונמצאת זכותן‬
‫המה‪ /‬אשליכן שכר גדול היהלהם‪ ,‬ואמר אסבזכויכם הם ח'טאים‪ ,‬כשהם וחטאים על‬
‫החח כמה וכמה‪ :‬ד"א צדקה תכופם גוה כמה שנאמר וגם‬
‫לואתהנוי אשר(ידעבברוידםו דןאנכי‬
‫'‬
‫ל‬
‫ל"דג‬
‫גוי‬
‫מחריכןיצאו ברכושגדול (בראשיתט"ויגר)‪ ,‬לבא לקחת גוי‬
‫רשעתם‪ .‬שלגוים עליהם‪ .‬כמה שנאמר וברשעת הגוים האלה וגה (שם ט' ד‪ :)/‬וחסר‬
‫לאמים חטאה‪ .‬החסד שעשהיצחק הואהזכיר רשערים שלנומעליהם‪ ,‬ואיה החסד ~‪nwr‬‬
‫יצחק‪ ,‬שפשט צוארו ;סכין‪ ,‬שנאמר מצא ‪ 71‬בטדבר עם שרירי ‪.‬חרב (ירמיה ‪4‬א א')‪:‬‬
‫ד"א צדקה תרומםגוי‪ .‬צדקה שעישהישראל היא עוטרת להם לעהיד לבא‪ ,‬וחטר לאכים‪,‬‬
‫הסד שישראל עושים היא עוכרת להם ומבש את הגאולה‪ ,‬שנאסר ווכרת' לך חמר‬
‫נעוויך ~רמיה ב' ב')‪ :‬ד"א החסד שעשה דור הוא מזכיר עומת לאומות העולס‪ ,‬שנאמר‬
‫(ואכרות להם) ןואכרותה לכם] בריתעילס הסדי דוד רנאמנים (יש'‪':‬ה כ'ה ג')‪ ,‬ואוסרחנוכן‬
‫בחסר ככא (שםט"ז שהצדקהוגמילות חמדיםהיא גורפת (שכינה שתשרה ביניהם‪:‬‬
‫'‪.‬‬
‫הת‬
‫ד"א וחדד לאמים הסא‬
‫" התמד שעשה יוסף לאוכות שיזכרו עונותם שיבא עליהם רעב‬
‫שקבל יוקץ אתהמלכוום‪ .‬ואיוה הסד עשהיוסף בבית‪ ,‬שנאמר ויופף היה רועה אתאחיו‬
‫(בראשית ל"ז וכי רועה היה והלא בנית הטדרש היה‪ /‬שנאמרכיבןזקונים הוא לו‬
‫"בשביל שריה עתיד לפרנס אע אדוו קראו רועה ער שהוא אצל אביו‪:‬‬
‫'א‬
‫בל‬
‫(שם שם מן א‬
‫ד"א וחסר לאנימ חטאה‪ .‬צדקה שעטה אברהם היא גרבה לבניו שי‬
‫הצדקההיו מתנדלש בע‬
‫י נרם ~הם נזאת]‬
‫שעשה אברהם‪.‬‬
‫האום‪.‬ת‪ ,‬שנאפיוכיגוי גדול(דברים ד'ז'גימ‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ע‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫ת‬
‫וחסד שעשה אברהם הווו גרם להניא פורענו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫הס ער‬
‫;‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫אברהם ולאדיהעליהם רעכן וכשעטר אברהם ויהי רעב בארץ ד"א וחסד לאסים‬
‫הפאת‪ .‬החסד שעשה בן הדד ונעמן ףךא גרם להםשיגלו‪ ,‬אמר להם הקב"ה אלו עובדי‬
‫צץיכבדו אוהי ואתםסכעימיםאותי‪ .‬וכןמצינו כבלדן החסד שעשה היה גורם קצף על‬
‫חזכרהו ונזכרו עונותיהם שלישראל‪ ,‬שנאפר דנהיסים באים ונשא (את) כל אשר בבאך‬
‫(מ"ב כ'ג'ז)*וכןאנשיניניה כשעלץ השובה נפקרו עונותיהם שלישראל‪ .‬וכן אמר נינה‬
‫שס‪:.‬ו עמים (מיכה א' ב"ג ושהגוים עושים וישראל אינם עושים‪ :‬ד"א וחסר לאמים‬
‫הסאת‪ .‬דהסדשהנויםעושים לישראלשיזכירו עונותיהם‪ /‬שכן אוכר בסלך כואביקה את‬
‫בנו הבכור ~סרימלותחתיוויעלהועילה[על ההומה]ויפיקצףגדולעלישראל(מ"בג'כ"ז)‪:‬‬
‫‪ .‬אלוישראל שהם כרוממים בעולם הזה ומביאה אונעם לעולם הבא‪.‬‬
‫ר"מ צדקה הרוטםגוי‬
‫י נשמור לעשות וגו‪( /‬דבריםז' כ"ה)‬
‫‪ .‬ובכל מקום ושש‬
‫וכן מלה אומר וצדקה תהנדיוהףלנוכ‬
‫מכל המצוה* וכן נכתוביםיצדקהתציל פשת(משליי"אד')‪.‬‬
‫כלמרע‪ 5‬הצדקה שכהה‬
‫ומחו שנש שלמינעי [צדקהן עשרים ו)‪.‬רבע קללות כנגד עשרים וארבע ברכות‪ ,‬הריהן‬
‫טפרשותע"ירודעריריםואיבעקללות‪ ,‬שנאפר הפקרעליו רשעושפןיעמודעלימינובהשפטו‬
‫יצא רשע ונע‪/‬יהיוימיו מעמים וגו'‪' ,‬וצובניו יתומים יגו‪ /.‬ינקש נושה וגו‪ /‬זרים‬
‫וננה‬
‫ימען‪ ,‬אליהילוסווגך המר וגו'‪,‬יהיאחריתו להכרית‪ ,‬יוברעוןאבוהיו אלה'וגוי‪,‬יוי‬
‫מ‪ 4‬תם'ד סכרת מארץ זכרם‪ ,‬הלבש קללהכמרו‪ ,‬ותבאכמים בקרבו‪ ,‬תהילו כבגדיעטה‬
‫‪ .‬על מי הקללות‬
‫לטח תשד יהגרה(תדרים ק"ט ה ערי"טן‪ /‬הרי עשוים וארבע‬
‫באות‪ ,‬על כו שנאכר עליויען אשר לא זכר עשות חסד (עם שם ט"ו)‪ .‬מהו אשר לא‬
‫זכר‪ ,‬רואהיתומםלאנתן כלומןדיהלולהזכיר שלאימותויהיובניויהובים ויתכוונכסיו‪,‬‬
‫וכל מהאישלי‬
‫‪,‬ויהיו אף הם מבקשי צרקה ולא יהא אדם נוהן כלום וסררם ;ליתם*‬
‫(קב)וכן דשא אוכרוכי הראהערום וכסיתו לששה נ"הז') אם ראית ]‪[Dl~p‬צריךלהתכסות‬
‫אל תסתכל בו אלא הסתכל בבשרך ואמור מה אני ומההיא‪ ,‬אני והוא בשרוים אכסה‬
‫נ' שה‬

‫סביב‬

‫ל‬

‫יבי‬

‫קלית‬

‫הערות ותקונים‬

‫בקב)יקסו‪6‬עמווסיתריס הרוסוכסיחו‪6 ,‬סר‪6‬ימ פרוס"ריך(סהעסוסכו' טנ‪6‬בסקוססגרירימסעים‬
‫(מרטט חטא)‬

‫‪3‬ו‬

‫מדרש‬

‫שיר השירים‬

‫ישא‬

‫יא‬

‫אם אצמרךויכס אותי‪ .‬באיםענייםרעבים אל הה וך[פניך]מהם‪ ,‬אםככיחפניך מ‪-‬ם השוב‬
‫שאהה בשר ורם‪ ,‬ומבשרך לא תוזעלם (שם)‪.‬וכן הוא אומר כל אלמנה ויהום לאהענון‬
‫('תמוה כזב כ"א)‪ ,‬אם תענה אוהו שומע אני לראשונות ופורע על האחרוניה לא רציתם‬
‫לעשות צדקה‪.‬על היתומיה ועל האלמנות‪ /‬אני א‪-‬אה אסכם שאין אדם שאיןלו יקומים‬
‫ואלכנית‪ ,‬וחרהאפי~הרנתי אתכם בחרב (שם שט כ"ג)‪: .‬ותני צדקהכביאיםשלום לעולם‪,‬‬
‫שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבורת הצדקה השקם ובפה עדעולם(ישעיה ל"בי"ו)‬
‫מונעי הצדקה מניאים הרב לעולם‪ ,‬וככה ענשם עולמונעי צדקה‪ ,‬עשרים ‪5‬ארבע קללות‪,‬‬
‫ושכר טחני צדקה עשרים וארבע ברכוהז שכן ה‪.‬א אומר עלידיישעיהו אז יבק; נטהר‬
‫אר‪-‬ך וגו' או תקרא וה' יענה (שם נ"ח ח‪ /‬מקן וזרח ‪.‬בחשך אורך‪ ,‬ונחך ה' הסיר‪ ,‬ובנו‬
‫טסך חרבות עולם‪ ,‬אז תהעננ על ה' (שם שםי' י"אי"ב חר)‪.‬יכול בטרקש‪ ,‬הדלויהיה‬
‫מעשה הצרקה שלום (ש]ל‪,‬יבז')‪ .‬יכול לשעה‪ ,‬ה"ל ועבורה הצדקה השקט ובמח ער‬
‫עולם לשםשמי"ו)‪ ..‬ומוין בשבועה‪ ,‬ת"לכיפי ה‪ /‬דבר (שםניחי"ד)‪ .‬הרי עשריםואי‪-‬בע‬
‫ברכוו? לניתמ צמקים כנגד עשרים וארבע קללוה למונע צדקה‪ .‬והפתע עצמו כן הצדקה‬
‫מפסיד ארבעים ושמונה חלקים‪ ,‬כרהיק סמנו עשרים וא‪-‬בע ברכונת‪ ,‬ומדבק בו עוכרים‬
‫וארבע קללוה הנוהנים צדקה ;קראים פרנסים להקב"ה‪( ,‬קנ) שנאמר הנך יפה רעיתי‪,‬‬
‫בסתן הצדקה‪ ,‬הנך יפה‪ .‬בגמילוה חמדים‪ ,‬ואין רע‪.‬תי אלא פרנסים‪ .‬מעלה אני עליכם‬
‫י אהם מפרנסים‪ :‬ד"א הנך יפה רעיהי‪ .‬הקב"ה‬
‫כשאהם מ?רנכי] אההעניים‪ ,‬כביכולל‬
‫אומי לישראל אתם מפרנסים אוהי‪ ,‬שנאכר אתכרבני לחם‪( .‬במדבר כ"ח ב')* יכול יש‬
‫לפניו אכילה ושהות‪ ,‬ו?'ללאישי (שם)‪ .‬לאישים אתם נותנים‪ ,‬א"כ לכה נאמר לחמי‪ ,‬אלא‬
‫אע"פ שאהם נהניםלאישים כעלהאני על כם כבנים המפרנסים לאביהם‪ :‬ד"אהנךיפה‬
‫ועיונו אטם מרצים אותי לכל האומוה‪ ,‬בשבילכם אני מימיב לכל באי עורם‪ .‬וכנסת‬
‫ישראל אף היא [אודרה] להקב"ה הנך יפה דודי‪:‬‬
‫[סי]דגנך יפה דודי‪ .‬כשאהה נפרעמן האומוה אף נאי‪ ,:‬כשאתה נותןידידיך לבאיך‪.‬‬
‫ד"א ונך יפהדודי‪ .‬כשאתה הולה לבלבאי עוגם‪ .‬אףנעים שהיו הצדיקים‬
‫מקבילים פע‪.‬ניהם ‪:‬פי מעשיו‪( .‬קד) אף ערשנורעננה‪ .‬אלועירת השבמים שגלו לפני]‬
‫ססבמיו‪ /,‬כמה שנאם‪ -‬בפאה ממח [ובדמשק ערש] (עכום ג' "יב)‪ .‬שלא 'פייר‬
‫מב‬
‫ו‬
‫נמרקיום סחם אלא אחד משבעה ואחד כשמונה‪ ,‬כסה שנאמר בפאה מטה‪ ,‬והפאה של‬
‫מטה אחת‪ .‬הרי לך שהי פאיח ושתי ירכים ואיבע רגלים‪ ,‬והסטה כלה‪ ,‬להיכן‬
‫הלכה לה‪ ,‬לפנ‪.‬ם פרמשק‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ש‪4‬‬
‫)‬
‫ה‬
‫ק‬
‫(‬
‫אבנה‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ב‬
‫]קררות בהינו ארזים רה‪.‬טנו ביוהים‪ .‬לטד הקב"ה ש‬
‫בית‬
‫[יי‬
‫הפקרש לשבע שנים ובנה [בי‪:,‬ו] לשלש עשרה שנה‪ :‬קורות בהינו ארזים‪,‬‬
‫אלו הקורות (קו) וכהביא הירום (משה) [מלך צור] לשלמה‪ :‬ד"א קורוה בהינו ארצם‪.‬‬
‫(קו) אלו ‪.‬םער' ניקנור שהביא אוחם בים יאבד אחד מהם ועשה המקומ נס‪,‬כיון שהגיע‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הערות ותקונים‬

‫נד ‪ 229‬נסם‪?.‬גוה סיר סם'ריס יסו סמ‪6‬מ‬
‫ר‪,‬ס(סגי‪( :1:‬קג) ס‪::6:‬ר סגך ימסרעיתיגיוסן (דקם‪.61 ,‬ן‬
‫רעית' ‪ 6(6‬סרגסיס‪ .‬מונק ‪('3‬קוט ס((ע‪:1‬י רם תתקס"ס ד"ס ן"‪ 6‬כזך יפס רעיתי נמתן (וקם‪ .‬וסב‬
‫(קומ מן סגו‪:‬רס ‪ 601‬סלסלתו‪ :‬לקר) ‪6‬ף ערכט רט‪:‬גס ‪ 16‬עמרת סס‪3‬עיס סנלולס;יס מנסרסמ‪3‬טיין‪.‬‬
‫ט סם ו‪0‬ו‪ 6‬לקח (‪:‬ן יקי סלס‪:':‬י‪ ,‬ומקמר ~ס ס‪3‬י‪ 6‬סרב ר‪3‬י ‪6‬כר‪0‬ס ‪3‬ן סרמנאס ואן כסס‬
‫מו‪363‬ייקי‬
‫ו ‪3‬מנו‪ 5‬מס ס?‪53‬הי מס‪( :‬קה) ‪ o;3c‬נ'ת ממקרס לסרט טפס‬
‫[כתון לסלט טטרס‬
‫סמררפ כוס‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫מגס‪ .‬חוית ריס ‪h"e‬כי' ס'‪ ,‬ד"‪ 6‬הסה ‪'6‬ס מכיר ומלרכתו ‪1‬ס סלמס כו'‪ ,‬ומדרס מסלי סוף סכ"‪ ,3‬ומסורס‬
‫ןסגסררין ‪ 1rp‬ט"‪3‬ו‬
‫‪3‬קר‪5‬יימינו ס‪3‬טסייס למ'‪ 6:‬ל"ת) ו‪6‬ת כהו גוס סלפ תסרס סרסובסו' ‪)'5‬יעיי‬
‫וקרן סס‪ 6'3‬היר‪,‬ס מטס‪.‬לסלמס‪ .‬חקיתי תירום מלך סר לסלמס‪ ,‬ומסורס ‪3‬קר‪ 6‬וטתס ‪ 015‬ויכרתולי‬
‫לפייס מןסל‪3‬יין (ת"‪ 6‬ס' נ')‪6 ,‬טסס כל הסוך‪3‬ס‪5‬י ‪ o'r~h‬וסטוי ‪3‬רוסיס לסם סס כ"‪)3‬גיסי חירום‬
‫י ‪3‬רים'ס ג( חפו )‪ oc GC‬מ"ר)‪( :‬קז)‪ (6‬סערי גקנור ססכ'‪ 6‬ממס כיס‬
‫טפן(סימם לרייסיעז‬
‫יי 'ומ‪"( 6‬ח ע"‪6‬מסיפר ‪otano‬‬
‫ן הוססתםיומם ס"נו‪,‬רוס‪,‬מי יומק פ"נ סיח (לף נלד ע"‪ ,.)6‬וכת‬
‫גו'‪.‬עיי‬
‫(מדרש זומא)‬
‫‪163‬סן‬

‫'‬
‫‪.‬‬

‫סי‬

‫ירי‬

‫‪3.‬יס‬

‫שיך השירים‬

‫מרר‪:,‬‬

‫‪22‬‬

‫יטא‬

‫לנמל שליפו (קח) הקציפההגל‪ .‬וי"א אחתמןהחיות שבים בלעה אותם‪,‬ביק שהניעניקטר‬
‫לנפל פלסה אותה ועמרה בים שלשה ימים עד שלא נכר את כלה‪ :‬ד"א קורות בהינו‬
‫א‪-‬זים‪ .‬זו קבורת משה‪ ,‬שנאסרוירא ראשיהלוכי שם הלקת מחוקקכפון (דברים ל"גכ"א)‪.‬‬
‫איןספון אלאארזים‪ ,‬שנאכרוספון בארז(ירמיהב"בי"ר)‪:‬רהימנוברוחים‪.‬זהביההשנינה‪2‬‬

‫פרשה‪ ,‬שני‪.‬ה‪.‬‬

‫י חבצלת השרק [‪ nJwlw‬העמקים] ‪ 4‬ט‪2‬היא) וכדרך '‪2‬ה‪2‬ר‪2‬נה הט) נאה‪ .‬כך‬
‫נא] (א)הב‬
‫ישראל נאים במעשיהם מכל האופות‪ :‬ד"אאני חבצלת השרון‪ .‬אק השרון‬
‫)‬
‫אלא שהיא שרה למקום‪ ,‬לכו שברא אח העילם‪ :‬שושנת העמקים‪ .‬שאין שושנה נאה‬
‫בעולם אלא שושנה העמקים‪ .‬כדרך שתתושנה נאה כך ישראל (ב) נשם בזרן הבכירים‬
‫שהיה שבם יהודה כביא‪ ,‬והשיר בראשם ועמרה של זהב בראשם‪ .‬הגיעי למקרש היו‬
‫השליח‪.‬ם מעטרים אה בכוריהם‪ .‬הקריבו דנו מביאים ענבים ופאנים והמרים והשיר היה‬
‫ככה לפניהם‪ ,‬והיו הסגנים והפהוה והגזברים עומדים מפניהם‪ .‬דגיעי לע רה היו הלוים‬
‫מכים בשיר ואומרים (אודך) [ארומסך] הן כידליתני (מאר)(תהלים ליבן)‪ .‬לכך נאמר‬
‫אני חבצלת השרון שושנת העמקים‪ ,‬שטמנו שבח למי שברא העולם‪ :‬ד"א אני חבצלה‬
‫השרן‪ .‬אימתי שרו ישראל למקים‪ ,‬כיון שעלו מן הים אמרו שירה‪ .‬וי"א שושנה העמקים‬
‫זה נחשון שירד להוך הים והיה מהלך במים עד שהניעו המים בהוספו‪ ,‬שנאמר הושיעני‬
‫אלהיםכי באו מ‪.‬ם עד נפש(תהלים ם"ם ב‪ .),‬וי"א שושנההעסקים‪ ,‬בשעה שירדו ישראל‬
‫להוך הים בעונקי הים‪ ,‬נכפפו המים בראשיהם עליהם‪ ,‬והר המים בימינם ובשמאלם על‬
‫גביהם‪ ,‬התחילו ישראל בוכים ומצטערים (נ) ואומרום מה מהונים והמעה כל הקהל הזה‪,‬‬
‫אמר הקב"העשיהינסים לעמי ולאידעו כת הממה אשר בידך והכה אתהים וקרםהכיפין‬
‫של מים ויחורו הסוס למקומם‪ ,‬וכך עשה משה‪,‬ומנין לך שכךהיה‪ ,‬הרי הבקיק מפרשה‪,‬‬
‫‪ .‬באוהה שעה העלהעליהם המקום‬
‫נקבת בסטיו ראשפרויו יסערולהפיצני (חבקוק גןי"ד)‬
‫וימרו עלים ס‪.‬ף וקא עשו אלא נותנים אהה סרגליהם ביבשה ואחה על הים והיו אומרים‬
‫‪ .‬זה אברהם ששר למקום‬
‫שירה‪ ,‬לכך נאסר אני חבצלת השרון‪ :‬ד"א אני חבצלת השרון‬
‫הערות ותקונים‬

‫‪63‬וסן ‪6‬חרסים‪ ,‬ומס סטנתיפרט‬
‫'סי‪ ,‬ו‪33‬כ‪5‬י ג(‪ 51‬ס‪ 5‬עכו‪ ,‬ונחוססח‪ 6‬סו‪ 6‬כמו (ס‪:‬יגו גמ‪ 5‬ס‪5‬יפו‪( :‬קח) כק‪'5‬סס‬
‫וכיר‪1‬ם(מי ‪6‬ית‪6‬‬
‫סג(‪6 .‬ו‪5‬י ‪ 5"5‬סקס'‪5‬ס מחון ‪ TDOD‬ע( סגנעוק עגעו זיגוג‪ 16 .‬סו‪ 6‬מסון גק‪5‬ף ע‪5‬סג'מיס (מוסע"ו')‪:‬‬
‫י מ‪53‬מ ססרון‪ .‬מוכס כילקוט כס' מוסגת סעמק'ס וסוף לקוח מןנ"י'ם(סג'גו‪ :‬נב) כך י‪0‬ר‪6‬ן‪.‬‬
‫(א)אנ‬
‫‪othl‬כימן סככיריס‪ .‬סנו‪6‬מר נכף שינם‪ ,‬סמ‪15‬ת מסיס פ‪3‬ט יסוקס מניף 'ס (מסוק מן‬
‫סססר נס סמ(וח ומסיר ‪3‬י‪26‬ס ועירס ס‪ 5‬וס‪ 3‬נר‪6‬סס סו‪ 6‬מכוסס‪ ,‬גס סמ(ס‪.‬סקריכו" ‪'6‬ן ‪5‬ס סהר‬
‫גס סכקוג מוכל כמעות‪ ,‬וסמ‪(6‬ור נוגע מן גכ‪,‬ריס מ"ג מ"ג ומ"י‪ .‬וכך 'ס לטקן מסיו י‪0‬ר‪ 56‬מ‪3‬י‪'6‬ס‬
‫ך (פגיסס ועטרם כ‪ 5‬זית גרעפס‪ ,‬סג'טו (מקרס חיו ס‪50‬ומין מעברין ‪6‬ק ‪'3‬גוריסן‪,‬‬
‫ג'כור'ס וספירסוי‬
‫סקרוכין ס'ומכיהן ע‪3:‬יס ותקלס‪ ,‬ותורסיו‬
‫ך ‪ c~t):S‬וסר ססג‪:‬יס וספחותוסניוכריןיו‪65‬יס (קר‪6‬חס‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪1‬כ‪5‬נערי ‪316‬וגות סטרוסמסע‪,‬מזיס ‪G?':C3‬כניע (סרס ודגרו סריס ‪,03‬ר ‪6 D'1tthe‬ר‪1‬ממךס' סי(יהגי‬
‫יע"י הנחססיסר‪ ,‬י‪3‬ע(הינקוט מס"‪ :‬סס סגם סמסטר‬
‫ו(‪ 6‬סלחתבויני‪,1‬וסכייסמינר מקוטע ‪,‬מסיכם‬
‫‪ 6‬מדגר גמני‪6‬יכי‪,5‬ריס פסיו ‪ cfht~n‬סטכוריס ‪1‬כ‪10‬ר כ(ס(נ‪,‬יס סוגך (פנס‪, :‬קרמו מ‪15‬סות וס‪3‬‬
‫סוס‪,‬י"‬
‫ועירס ס(זית ‪0673‬ו (סייע ססניכוריס מו' ‪of)e‬וסחייך סיס מגס (סג'סס מגיע (עורס סיו המריס‬
‫ע"כ‪ .‬וכגרפס סיס (סגיו סל' ;כונס ‪ 16‬תקנו נעקמו וטמיות "ס‪3‬‬
‫~‪q'Di‬‬
‫שמרדוגמקמ‪0‬ך'סס'וגןכיסזר("'הסגיגממגס שם כת‪ 3‬ומסור סבך ‪5‬סניסספ" וס סטיר (קרכן ‪ ,otnla‬גס ססנ(ומר'תס""מודיע‬
‫ס מו' מי;יס" מוסיף ‪3‬ע‪ 5‬כי(קיט מד‪:‬ססיס‪ ,‬וסב גורע מיר‪(01‬מי ‪3‬יגוריס ‪JUO‬‬
‫)‬
‫ססכיכירי‬
‫‪%‬נ ג("סכ"סססע"ענ‪,‬‬
‫ועטרת ‪ 10673 r?,r 50‬ססו‪6‬ממין ס‪3‬עס‪ ,‬ושין כסרמג"ס ס‪ '5‬ניגוריס ס"ד סס"ו וסת ‪1‬סכ'‪6‬‬
‫ועסרס ‪"30‬ת "(ס‪,‬דיע ססכיכוריס משכעת סמיג'!"‪( :‬ג) ו‪6‬ומריס מס ((תוניס וסטעס כ‪ 5‬סקס( ס‪,‬סכוי‬
‫י נס‪ 5‬כעלמו ‪6‬מת נוסן וססי(וס ‪'5‬ס‪,,‬‬
‫‪61‬נד ‪6‬מד ‪ ,oon‬מסופר פסכ‬

‫ימייםסי‬

‫גי‬

‫‪.‬‬

‫(מדרש זומא)‬

‫סמ"רר‬

‫שיך השירים‬

‫יב‬

‫מדרש‬
‫]‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫בשעלה מכבשן האש‪ :‬ד"א זה חנ"ה‬
‫ועזריה ששרו למקום בשעה שעלו מתוך‬
‫ששר‬
‫כבשן האש‪ :‬ד"א זה דניאל‬
‫למקום בשעה שעלה מנוב אריות‪:‬‬
‫[ב]ננשןשנה בק החוחים‪ .‬כררך ‪,‬טרוטושנה נאה בין החותים‪ ,‬כך ישראל נאים בק‬
‫האיכותו‪ ,‬אימתי נאים בשעה שעלו ממצרים;י) וצ‪-‬לו כחבצלה‪ :‬ד"א‬
‫כשהונהבץהחותים‪ .‬אימהי השושנה נאה כשהיאנראי‪ ,‬לפעלהמןהחיתים‪ ,‬אםנתחייבה‬
‫השושנה הרוח ~ושבה בחוחים והם מרים אוהה‪:‬‬
‫[טכתפוחבעציהיעי ינו'* טה התפיה הזה כשאדם רואה אותו בסתו אינו מכירת‬
‫(ה) כיון שהוא טיציאעלי הנץ קורם אה (העלין) [העליו]‪ ,‬כך היו 'שראל‬
‫עד שלא עטרו לפניהיסיני‪ ,‬כך קדמו ישראל המעשה לשמיעה‪ ,‬ואמרו כל אשר דבר‬
‫ה' נעשה ונשבע (שמות כ"ד ז')‪ :‬חיא כתפוח בעציהיעי וגו‪ /‬הרי ישראל אסרו למקום‬
‫כדרך שהתפוח הזה נאה בהוך אילני סרק‪( .‬י) כך ברקונו של ע"ז לא היה סואב ועטון‬
‫וצדה;לקיים מה שנאמר בצלו חסרתי וישבהי ופריו מתוק לחכי‪,‬אני חמרהיפרברי תורתך‬
‫לא אהה רפפה אותי‪( ,‬ז) לא רומה באלו מסב לבאמ;יצמי‪ ,‬נחמדנו לישב בצלך‪ .‬ופריו‬
‫מהיק לחב; אלודברי תורה לקיים מה שנאמר ממני פריך נמצא (הושעי"ד ט')‪:‬‬
‫(יתהייו‪,‬י‬
‫'[י]‬
‫ה דרו של פשית‪ :‬ורגלועלי אהבה‪ .‬אלו האבהה‪ :‬סטכוני‬
‫באשישית וגו‪ /‬מה החולה הזה מצפה להרוחה‪ ,‬כךישראל מצפים לגאולה‪:‬‬
‫ד"א למה ומשלי ישראל להולה‪ ,‬מה החולה אינו אוכל לא דבלה ולא פת נריא‪ ,‬אלא פת‬
‫ן וחפורין‪ ,‬אלא מעמי האגדות‬
‫המה מעט‪ .‬כך הדור הוה אי‪ 4‬מבקש כסבתות ולאכהלי‬
‫זוטא‬

‫הביאניאי‬

‫וש‪.‬דוק חכמים‪:‬‬

‫ייאשי‬

‫יי‬

‫י תחבקנה (חן פשהן כסה שנאסר מוליךלימין משה‬
‫וי]שמאלו‬
‫תחת הפארהדיימ(יינ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫א‬
‫"‬
‫ד‬
‫)‬
‫ב‬
‫"‬
‫י‬
‫נ‬
‫"‬
‫ח‬
‫שבח‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫תחת‬
‫זרוע‬
‫לפני‬
‫הטקום‪ ,‬השמאל מרחקת ורישין כקרבה‪( :‬י)היא שמאירו החת לראשי‪ .‬אלו ענני הכבוד‬
‫שהיו טקיפים אה ישראל טלס;לה ומלסטה‪:‬‬
‫א‬
‫' את האהבה]‪ .‬איוו הי‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫אהכם ב‪.‬דת‬
‫זוירושלים‪,‬‬
‫~י‬
‫(י‬
‫[ן]‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫(‬
‫הקב"ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫את‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫תבנו ער‬
‫שאמי‬
‫‪ r‬השמים לכרים מהע‪:‬נאטר כנשוא נסהרים תראו וכהקוע שופר תשמעו‬
‫שתשסעו קיל‪o‬‬
‫חג')‪ :‬אם העירו ואם תעוררו וגו‪/‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫"‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ג‬
‫נ‬
‫כ‬
‫(ישעיהי"‬
‫מלכהי‬
‫כך נאמר בצבאות‪ ,‬ב‪.‬י שדוציא אה צבאותי ממצרים‪( .‬יב) ד"א בטה משביע שתם‬
‫בצ‪-‬אות‪ ,‬בישראל שנקראו‬
‫המדברוהן צבאוה‪ ,‬כמלך שהוא נודרבהיי בנו‪ :‬אובאילוני השדה‪,‬בכי‬
‫כטה‬
‫'‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫שנאכר‬
‫ל‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫'‬
‫ה‬
‫שהוא פזעזע אה‬
‫יחולל אילות וההלים‬
‫כ"ט ט')‪ :‬ד"א בצבאות אובאילוה השדה‪ .‬אם מרדתםעלהטלכיות הרידמיבםכצבי וכאל‪:‬‬
‫דודי הנה זה בא‪ .‬אלו הקולוה שעתידים לבא קודם למשיח‪ :‬ד"א קול רודן‬
‫[ח]‬
‫הנה זה בא‪( .‬יג)כיון ששנע קול השופר עשרה זועות עתידין לבא‪ ,‬עשרה‬
‫נקוטות נהפכים ועשרה(טקופוק]נשרפים‪ ,‬מלמרשאין הפתהנפתחכלוכאחת‪,‬אלאאלידע באלו‬
‫לעיר אהה ונעלם מחברתה ומדבר עם האיש ונעלם מחברו‪:‬‬

‫השבעתי‬

‫ייישיים‬

‫קיל‬

‫ ‪-‬‬‫הערות והקונים‬

‫‪-‬‬

‫ק‬

‫ס‪:‬ו‪6‬מר מכיש ו‪53‬חי מ‪(:131‬י‬
‫) ‪5,‬ס(‪ 1‬כהכסח‪ .‬ס‪ 6,‬מוסנן ‪5‬ס‪5‬כי‪ OtJD 5‬מסמןופי' נמו (מסיר‪( :‬זן)ג'ון‬
‫‪ 6100‬ש‪5‬י‪6‬עזיו סגן קורס ‪6‬תסע(י‪ .1‬וכן ‪ rtrnJ‬סהסוח סוס (וו‪ 6'5‬נ'‪ 15‬קבס‪5‬ע‪'3‬ו‪ .‬גן סו‪ 6‬תחוח‬
‫ספרי‪ ,‬ועיין סכתסיח ע"‪ 6‬ונתוס'‪"7‬ססר‪.‬ו‪)1( :‬כךנרקונו ס(ע"ז‪6.‬ין‪5‬ו ס‪:3‬ס‪( :‬ן) ‪ 65‬לונוס נ‪(6‬ו מט‪3‬‬
‫(נ‪::8‬עקמו‪.‬סיפון מסרס וים ותקן (‪ 6‬זומם נ‪ 6‬מ‪ 65‬מטפו ‪5‬כ‪ 6‬מעקמו‪( :‬ח)וס מסם‪ .‬מו‪63‬גיעגוע‬
‫מס"ס רמו חהקס"ו פ' כממוחחי (ר‪6‬ס'‪1 ,‬סו‪( 6‬קום מכ"י ס‪:(D‬ס‪:'f;:‬ו‪ :‬נס) כנחכסגי סמקוס‪ .‬ג(קועסני'‬
‫ט מס‪( :‬יא) ‪11'6‬‬
‫סמנו ס‪ 5‬סקנס סי‪ 6‬מרמקתויניידו מקירה‪( :‬י) ‪(6 6"7‬ו סככת‪ .‬מו‪ 63‬ג"כניקו‬
‫סי‪ 6‬ס‪6‬ס‪3‬ס‪ .‬מ‪('3 631‬קוט סמכיר' ע( 'לעיס ‪3 106‬סס סנדל כיר ססיריס וסוג ממדרס ס‪5‬ס‪:‬עו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫יכס' סס‪3‬עתי‪ ,‬וסוף (קוח מע"'ס‪5‬סניגו‪( :‬יג)כיון ססמע‬
‫(ינ)‪ 6"7‬נמסמסתיע‪6‬ותס‪ .‬מו‪ ciplu 63‬סמטו‪:‬י‬
‫ק~( סכוסר עסרס ‪nipir‬עתידין ‪ .635‬מו‪3 63‬י‪5‬ק‪,‬ס סת"ם ‪"7‬ס מד(נ ע( מסריס ד"‪ 6‬קו‪ 5‬דון'‪ .‬יסוך (קות‬

‫ס‪6,.‬מ‬

‫(כדרש זוטא)‬

‫מן‬

‫שיר‬

‫מדרש‬
‫‪24‬‬
‫השירים‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ז‬
‫[ם]דדותהדורי‪:‬לצבי או לעפר האילים‪ .‬יכול לצבי נאפר לעפר האילים שתין‬
‫מנדלים לעולם זכי זקן ועושת אותו אמרה‪ :‬ד"א או לעפר האילים* אין‬
‫אלאעולם‪ ,‬כסה שנאדרמי מנה עפריעקב (בהדבר כגי‪ .)/‬מלמד שנראה המקום‬
‫לעפי‬
‫לישראל כעולם‪ .‬כך משלו‪:‬כקום את השכינה שהיא חוזרת למקומה‪ :‬הנהזה עומר אחי‬
‫כתלנו [משגיח מן החלונוה מציץ מן החרכים]‪ .‬מלמד שהמקום נראה פציץ ומפיע‪:‬‬
‫(יד) ר'א משניח מן החלונותי ‪:‬ה המשיה‪ ,‬שכיון שיבא שערי מזיח ‪:‬פתחים לו כסה‬
‫ולכה הוא באממזריז‪ ,‬אלא‬
‫שנאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהולרגלו (ישעיה מ"א‬
‫מהיכןשהיום עולה‪( ,‬אחמשית) [והכשה] מבניבניו של דוד שהוא מעוול כחמה‪ /‬שנאמי‬
‫וכסאו כשמשנגדי (תהלים פישל"ז)‪ .‬וכמה שאאר עליו הכתוב שהוא נעור כביהוא כאלו‬
‫יעה‪ /‬אף הקביהכיון כשהגיע הקץ אמר הכתוב העירותי כצפון ויאתסמזרח שמש יקרא‬
‫בשמו(ישעיה כ"אטיה)‪ .‬ולטה דוא בא מן הצפון‪ ,‬אלא שגלו ישראל לצפין כביכול נלה‬
‫עמהם הכבוד לצפון‪ ,‬בשביל כך נאסר האירוחי מצפט‪ .‬וכן אמר יחזקאל וארא ‪:‬הזה רוח‬
‫(גדולה‪:‬נס‪:‬רוט באה מן הצפון‪,‬יחזקאל א'ד')‪ .‬להיכן הוא הולך לדרום‪ ,‬לטקום ישיבתו‪,‬‬
‫לכך נאמר לפתוח לפניו דלתים (ישעיה ס"ה א')‪ .‬אלו שערי מזרח‪ ,‬ושערים לא יסגרו‬
‫(שם)‪ ,‬אלו שערי הדרום‪:‬‬
‫י יאסר [קוכי יעיחי‬
‫]י ע היא הגאולהן איןאומרים לאדם קום אלא‬
‫[י]ענההיי‬
‫כשהואיושב‪ ,‬שהמשיח עתיד לחזק יריהם של ישראל שנחרפו במעשה הטוב‪:‬‬
‫י הנה הסתו עבריהעניי‪ :‬הנשם חלף הלך לוי ימי השעביד‪:‬‬
‫[[ייאב]]כ‬
‫‪2‬ץ‪3‬צנימ נראו בארץ' אלו מנשי הצדיקים‪ :‬עת האזלמי‬
‫יר המע‪ .‬זטנה של מלכוה‪,‬‬
‫ד‬
‫כמה שנאמר זמירעריציםיענה(ישעיהיח‪ :‬הן)‪ :‬ד"אענהרודי יאבר‬
‫י‬
‫ל‬
‫לךרעיהי‪.‬כיוןשיבואו למדבר שיגי;זכרוןמלכיוה מלאכי המרומ עוניםעליהם‪,‬לקיים מה‬
‫שנאמר הידד כדורכים יענה (ירמיה כ"חל')‪ :‬ד"א קומי לך רעיהי‪ ,‬אטר רב נחצן ביום‬
‫שאמר הקב"ה ליהושע עשה לך חרבות צרים (יהושע הי בי)‪:‬‬
‫בחגויהסלע‪ 11 .‬כנסתישראל שנמשלהליונה‪ ,‬כשיאהה רץ אחריההים סונר‬
‫[יר]יך‪3‬רז‬
‫י מלפניה ושונא רודף אחריה‪ ,‬יצא פרעה כגבור והקב"היצא כנגד פרעה כנבור‬
‫ולאהודיע שהואאיש מלחמה עדשיעשה כלחטה כנגד פרעה‪ ,‬כמה שנאבר ה'איש מלחמה‬
‫ן והקב"ה יצא בצדקהן שנאמר וילבש צדקה‬
‫ה' '‪2‬סו (שמות מ"וג')‪ .‬יצא פרשהבביריו‬
‫כשריוו (ישעיה נ"ט י"ו)‪ ,‬יצא פרעה בכוב; וקהת וחצים והקבש" יצא בצדקה ככובש‬
‫‪ .‬בחציר‪[ ,‬לאור חציך יהלכו] לנגה ברק חניתך (תבקוק‬
‫ישועה בראשו (שם)‬
‫שנאפר)‪.‬וכוובצעלת פרעה על המוס והקב"ה צלח כנגדי‪ ,‬שנאסר והדרךצי‬
‫ת רכב (הה"ים‬
‫נ'י"א‬
‫נויה ה')‪ :‬בתנוי הסלע‪ .‬זו עמידתםלפני הרכיני‪ ,‬כמה שנאפר תתיצבו בתחתית‬
‫הה‪-‬‬
‫נשטות חט י"ז) משל לטה הדבר דימה‪ /‬למלך שהוא מבקש אשה‪ ,‬שלה שהנשא לו‪,‬‬
‫קביה עליה‪ .‬אמר המלך לראותה‪ ,‬ראה אותה‪ ,‬אכר לה דברי ואני שימע דבריך‪[ ,‬והיהה‬
‫פדברת]באזניה מלדן ותהקולה ערב(לאחר)‪ .‬כך אכר הקב"הלישראלהראיני אתטראיך‪,‬‬
‫זו הגאולה שהביא הקב"ה לישראלבימי רבי שמעון ורביי'שי_‪,‬עאל‪ ,‬שהיה מעשה בשבעה‬
‫אנעים שדיו'עולים לירושלים כצא הראשון הכרה אחת יאמר פלה הברי וכן ד‪,‬שני‪ ,‬כג‪-‬‬
‫עשו כולם עדשהגיע השביעי ונמלה עדשהגיע לכור וחלקוה בינ‪.‬הם‪( .‬סו) עד עכשיוהיה‬
‫קורא כור תמרה‪ ,‬כיוןשיגיע המעשה לפניהם אסר כדאי ה‪.‬א שהבא רגאולהעלידיהן‪,‬‬
‫על אפה נאמר הראיני את מראיך בסנע!ים כיבים‪ ,‬ה'‪2‬סיעיני אח קילך בטצות‪:‬‬
‫הערות ותקונים‬
‫ף‬
‫י‬
‫נ‬
‫ס‬
‫סו‪ 6‬סרס עקומות‬
‫מןל"י סנס(י(ו‪ ,‬וני(ק‪ 61‬הנ" ‪ C'1CD‬ועות‪ ,‬ונמקםעיר‬
‫ס מקומות )‪Q~O‬‬
‫‪ .‬מוס ‪Dl~)'a‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫שרמ‪it‬גסהחותכוי‬
‫ט סער'‬
‫‪( :‬יד)י"‪ 6‬מסניה שחוגות וס כמסיח‪ ,‬סכין‬
‫(מרנין ע‪ 5‬ילעיס ‪5‬ד ‪125‬מןו‪5‬ד ‪ 150‬נסס סגרת סיר נסירים וסול המדרס ס(ס‪:':‬ו‪( :‬מ!ו) עד נכסיו‬
‫במכירי‬
‫סיס‬
‫(טדרש זוטא)‬

‫ישא‬

‫ב"‪.‬‬

‫י יר‬
‫י‬

‫‪.‬‬

‫טדרש‬

‫שיר השירים‬

‫ינ‬

‫יימא‬

‫‪ OWl‬ד"א השם‪.‬עיני אתקולך‪ .‬אטר רבי אלעזר נותן כח לישראל כקולו של משה שהיה‬
‫במצרים יושבורויש וכל ישראל [שימעים]עי שנים עשרמיל‪ ,‬כסה שנאמר כשה ידבר‬
‫והאלימםיעגני בקול (שמותי"סי"ס)‪ :‬ד"א השסיעיני את קול‪:‬ך‪ .‬כשאחם מהפלליםלפני‬
‫בקול גבוה כי קולך ערב בתפלתך‬
‫‪~,‬טו](יז)‪14‬דקזך שיעלים‪ .‬אלו המצרים הזקכים‪ :‬קטנים‪ .‬אלו בניהם‪ ,‬שהיו רעים‬
‫לישראל יוהר מן הגדולים‪ ,‬שהיה נכנס להוך ביתו שלי‪:.‬ראל נרואהיונק‬
‫‪ .‬אלי ישראל הנדולים‪ :‬וכרמינו כמדר‬
‫'ומיסרו‪ :‬מהבליםכיסים‬
‫‪ .‬אלו היונקים‪ ,‬שכךכונתם‬
‫י‪2‬למצרים‪ ,‬אמרו הרי אנו הורגים קטנים והנהלים כתים והנקבות נשאוה ושצרים ו מצא‬
‫זרעו של אברהם כלה מן העולם‪:‬‬
‫ייני'‪.‬‬
‫'‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫(‬
‫)‬
‫'‬
‫ב‬
‫ילי' בשעה שאסי אנכי ה' אנהיר‬
‫דודי ‪ 4‬שני‬
‫ינ‬
‫י‬
‫ואני‬
‫ל‬
‫כשאכר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ימנילה ככל העבים ‪,‬שם י"ט ה')‪ :‬הרועה בשושנים‬
‫[ט" ליי‪,‬שראל‪ ,‬שנאסר רועל‬
‫ם‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ח‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫)‬
‫'‬
‫ב‬
‫ה‬
‫האדנה‬
‫'‬
‫פ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫כשירעה את‬
‫הדע‬
‫ידוע פני צאנך‬
‫וגוי‬
‫(נשלי כ"ז ח"נ)‪ .‬אלו עם הארץ‪ .‬שית לבך לעדרים (שמא אלו הנשיאים‪:‬‬
‫[ץ]עך שיפוח היום ונסו הצללים‪ .‬כשתעבור פירענית מישראל‪ :‬דייא עדשיפוח היום‪.‬‬
‫כשתעברו הבולבני עשו‪ :‬ונמוהצללים‪ .‬אנובני לוט‪ :‬סוב דמה זך דורי וט‪:‬‬
‫וובר ז‪3‬י להם שעשה אברהםבין הבתרים‪:‬‬

‫ינו‬

‫כ‪ 12‬שה שלישית‪.‬‬

‫וא]על משיכביבלילית בקודתי אה שאהבל נפש" בשעה שהעריבו ישראל בחנובה')ה‪.‬ו‬
‫סבורים שה‪.‬א ביה הבהירה‪ ,‬אמר להם הקב"ה בקשהיו ולא מצאתיו‪ ,‬אין אתם‬
‫מקריבים בו מעהה‪,‬אי‬
‫ן קדושה אלא במקום שעקד אברהם את יצחק בנו‪ :‬אחזתיו ולא‬
‫אלפנו‪ .‬ואח מנוחתי עדי עד (תהלימ קל"בי"ר)‪:‬‬
‫[ב]אנהרכמה נא ואכובבה בעיר* כשאמי הקב"ה לישראל רב לכם כוב את הקר הוה‬
‫(דברים ב'ג')‪ :‬אבקשה את שאהבה נפטי‪ ,‬בטזבה שבנ‪ -‬נשהברפירים‪:‬‬
‫ן‬
‫י"א עלמ‪.‬ככבי בלילות‪ .‬אמר רבי יהורה בשעה שהיה דוד בורח מלפפי שאול‪ :‬כקשהי'‬
‫חלאכתמאתי‪ .1‬בשעה שירד שאולא‪-‬ריו למדבר‪ :‬אקשה נא ואמובבהבעיר‪ .‬ששלחשאיל‬
‫רוכלם לארן ישיאל שאכרו לו הוא דוד ממתהי עם‪:‬ו (ש"א כע י"ט)‪,‬בין הבתולות‪:‬‬
‫י בשעה ע‪:‬ה‪.‬רידה כיכל בת שאול כביר העזים על המטה וףןה‬
‫[ד]אהזהיו איפ‪.‬י‬
‫שאול סבור שהוא תפוס‪( :‬א) ד"א אחזתיו ולא ארפנו‪ .‬זה דור שתפם את‬
‫וצנורן כזד ארונה היבוסי ואסר זהו בית הבהירה‪ :‬ער שהבאה‪.‬ו אל ביה אמו ואל חדר‬
‫מצרחי‪ .‬ברועה שעלו בני ישראל לו‪:‬וכיףעל הכזבת וימצאו גלגלתי של ארונה (א') נהונה‬
‫החת הטובה ולא פסל הקב"ה אה הקרבנות של 'שראל‪:‬‬

‫ייא‬

‫') מ(‬

‫כח‪:1:‬ה ?מינה‪.‬‬

‫הץרות ותקונים‬

‫י ‪5‬ת קלך ‪5‬מר רני קלטור גסן כס‬
‫סיס קורץ כ‪,‬ר הג‪:‬רכ‪ .‬מכון ‪ :CJl~o‬ובוז) ‪?6.'7‬סיויכיי‬
‫‪,‬י‬
‫ר‬
‫רמ‬
‫כי‬
‫'ג‬
‫נק‪1‬לי מלס‪ .‬מינת )'‪ D'pS‬כפ' ססמימי;י ‪'06‬קסורל‪5‬ך‪ ,‬ילך סג" בסססמיכי‪:‬י הת קולך זס מרס‪,‬לו‬
‫מסס ידגרוס‪6‬יסיס יתנגו ‪3‬קו! וסיס מדגר זג(‬
‫כימט'ס‪ .‬ר"‪0 6‬סג‪',‬עיג' ‪5‬ת קלך ס‪5‬חס מחס(('ס‬
‫מקיל גסוס קולכם סרג‪( :‬יז) מהוו(גי סוכל'כ ‪46‬ימ‪5‬רייס‪ .‬מ‪,‬נ‪ 6‬נעקוש סם‪:‬‬
‫נא) ד"א כמזחיו ‪5 6(1‬רפ‪:‬ו ו‪0‬י~‪ 7‬כהמס ‪6‬ת סנורןכי'‪ .‬מו‪ 63‬מ(ק'ט וס"ס ד"ס סךסיסותסייס‪.‬‬
‫כמתגם כ‪ 6'3‬מקמר ‪3‬כס כתגמו(ו‪ 6‬וס‪ b"? 61‬טד סיסוח סיוס וסיףיהיחומ‪6‬‬
‫‪6‬ות ד'‬
‫וימר‬
‫ז‬
‫גטן ע( ‪(3 e)cn‬י(וה ‪ 610‬מןכייסלסג'‪:‬ו‪( :‬א*)וימאי גלגלהו ‪5 (0‬רחס ‪:‬תוים המת כ‬
‫יבת‪.‬עיין‬
‫חמת ממוכח‬
‫‪OP~D‬פיס כ"‪ 3‬כמס זמר רני סימון נר וכדי גו(נ(קו ס( ‪5‬ר(ן‬
‫'"‬
‫ת‬
‫על‬
‫~מ‬
‫‪ :‬כיגעו כ‬
‫;‪,‬נלפו"חממיומ'‪ Oc :‬נסגסךרין רגולנלתו סל ‪5‬ר;ןיי‪13‬סי סיכרסגירן לרור סלימ‪3‬קי‪,‬ססי סאבהכי‬

‫סי‬

‫יך‬

‫לבוררשזיפא)‬

‫מ"י‬

‫וס‪?:‬ררין‬

‫סררש‬

‫‪26‬‬

‫שיר השירים‬

‫ימא‪-‬‬

‫זאתעילהמן המדבר* וגימז המרבר העלה אותם והלא טמצרים העלה אפעם‪,‬‬
‫[ו] (ב)‬
‫אלא מלסד על תבתם של י'‪:‬ראל‪ .‬שהם חביבים לפני המקום כמציאה שבם‬
‫אדם מוצאים במדבר‪ ,‬לקיים מק שנאפר יפצאהו בארץ מרבד (דברים ל"ב ")‪( :‬ג) ד"א‬
‫מי ואת עולה מן מדבר כהמרות עשן‪ .‬וכי כעשן היה אלא מה העשן הזה כל מקום‬
‫שהוא הולך מיצר‪(. ,‬ד) כך בל האום‪.‬ה מצירים בשעה שעלו ישראל ממצרים‪ :‬מקטרת טי‬
‫ולבונה סכל אבקת רוכל מלמר שלא היו חסרים עלום‪( :‬ה) ד"א כקמרה מר ולבונה זה‬
‫אברהם‪ ,‬מה המור הוה ראש לבל הבשמים‪ ,‬כך אברהם ראש לכל הצדיקים‪ ,‬וכך אטר לד‬
‫לקב"ה להקריב לו את יצחק בנו בהר המוריה‪ ,‬ולבונה זה יצחק‪ ,‬כדרך שמקמרין את‬
‫הלבונה על גבי הפזבח כך נעקד יצהק על גבי המזבח‪ .‬כלבונה‪ ,‬מסל אבקה רוכלי‬
‫זה יעקב‪ /‬כמה שנאסר ויאבק איש עכו (בראיית ל"ב כ"ה)‪ )1( :‬ד"א כקצרה מר ולבונה‬
‫זה משה ואהרן‪ :‬מכל אבקת רוכל‪ .‬אלה שבעים זקנים‪:‬‬
‫ששיםגבירים סביב ' (ז) עשרים וארבע משברות לכהמם‪,‬‬
‫[ט הנה‬
‫יים וארבע ס'שטי‪,‬ת לליים‪ ,‬ושנים עשיר שבטים‪:‬‬
‫הר‬
‫מש‬
‫מע‬
‫ו‬
‫נמה שנאמר ביעקב אשר לקחתי מיד האמורי‬
‫[ח](ח)כלם אתתיחיב‪ .‬טעשיםמיבימי‬
‫(בראשית נאק‬
‫(ם)וכי היכן מצינו שעשה יעקב‬
‫בדרבי‬
‫שלחמה‪ ,‬וכהליופף יותורבקעשלתיאחיו‪ ,‬זו הבכורה‪ ,‬כגב‬
‫אשר"לקחתיסיר האמורת זה עשו ‪nwtP‬‬
‫טעשי אמירי‪ ,‬בחרבי זו מעשים טוביב‪ ,‬ובקשתי זו תפלה‪( :‬י) ר'אכלם אחוס חרב‪ .‬זו‬
‫חרבו של אברהמז שנאמר ‪ 1‬קח את המאכלת לשחוט אה בנו (בראשית כ"ב")‪ :‬מלמדי‪.‬‬
‫(יא) ו‪2‬המ מלמרים בניהם‪ :‬מלחסה‪ .‬זו הורה‪ ,‬שנאמר על כן ואסר בספר מלחמות ה'‬
‫(בטרבר כ"אי"ר)‪ :‬ד"א הנה כטחו שלשלמה‪ .‬זה המשכן‪ :‬ששים גבורים סביב לה מגבורי‬
‫ישרא)‪ .‬אלה השבטים‪ ,‬שנאמר והחונים לפני המשכן קרכה וגו' (שם גן ל"ת)‪ :‬ד"א הנה‬
‫מטתי שלשלמה‪ .‬מירושלים‪ ,‬כה פסה זווההיא מאהבת אדם ואשתו‪ ,‬כךהיו אוהבים זה‬
‫את וה בירושלים‪ :‬ד"א הנה ממתו של'נלמה‪ .‬זה שלם‪ :,‬ודאה ללמד על שלמה שהיה‬
‫רודה בכל העולם‪ ,‬חורה ונה?עכה מלכותו ולא היה שולס אלא עלתדמיר‪ ,‬כנאמר(יכו‬
‫אה תרמור כמדבר‪ ,‬נויבן אה הדכור במדברן (דדויב ח'ד')‪ ,‬חזרלהיות שולט על ישראל‬
‫בלבד‪ ,‬הזר שלא שלט אלא על סטרו ואףעל ‪ InDD‬לאהיהיכול לנוח בהוכהמפני רוחות‬
‫רעות‪ :‬כלם אחוזי הרבי ביים שישב רבי אליעז‪ -‬בן הורקנוס‪ ,‬שבו ביום שמו איש הרבו‬
‫על ירכו‪ :‬פפחד בלילות‪ .‬שהיו סעבירין פורענות מישראל‪:‬‬
‫עשה לו המיך עלסה‪ .‬סלך שהשלום שלו‪( :‬יב) [אפריון] זה הארת‪ :‬מעצי‬
‫[ם]‬
‫הלבנון * אלו הקרשים‪ ,‬לקיים כה ענא?ר שני אדנים תחת הקרש האחר‬
‫('כמוה כ"ו י"ס)‪:‬‬
‫עשה ככף‪ .‬אלו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫'‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫'‬
‫ק‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫כפף (שם כ"ז‬
‫והב זו‬
‫מ]‬
‫הכפורח‪,‬‬
‫שנאסר‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫)‬
‫ז‬
‫"‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫(שם‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ז‬
‫פרבבו ארגמן‬
‫זו הפרונתשל ארגמן‪ ,‬שנאסרועשית פרוכה תכלת וארגמן (שםכ"ול"א)‪ :‬תוכורצקט אהברי‬

‫כמי‬

‫‪.‬‬

‫שישימה‬

‫יה‬

‫אפרידן‬

‫‪4‬‬

‫עמרדיך‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫הערית וחקינים‬

‫"נסגסזרין" ('חסנמ' כגסורין ס"‪ :‬ס"‪( 3‬דףי"ה ע"‪ )3‬וע"ן מס ‪53‬יון וירוס('ס‪( :‬ב)מי ו‪6‬ת עולס מן‬
‫סמ‪37‬ר וכ' מן ?מדגר סע(ס ‪16‬הס‪ .‬מ‪1‬נ‪ 6‬נ'‪3‬ק‪1‬ט סס ‪"7‬ס וכ'נון‬
‫עי‪3‬כ וכי געסן ס'‪ .1‬מו‪ 63‬ויוקיע סס‪( :‬ד) גף ג( סלמות מירין ‪3‬סעס סעפו 'פר‪.36‬‬
‫(נ) ‪6"7‬מי‬
‫‪"6‬ס נ" למרת כךסיו 'סר‪ (5‬מגרן ‪1tn'DS‬ויעוג ‪5"(1‬מ‪,‬כיס‪( :‬ה)י"‬
‫יק‬
‫ומגריס‪ .‬נצ‬
‫‪ 6‬נ‪:‬קטרת מור וס‬
‫הנרסס‪ .‬מוש נ'(סס סס‪ )1( :‬ו"‪,6‬ס מטס ‪61‬סרן‪ h~lD .‬כילקוט מס‪( :‬ז) מסריס ו‪6‬ר‪3‬ע מסמרות‬
‫(גסג'ס‪ .‬מ‪('3 631‬י‪,‬יט ‪ oa‬וסוף גק‪,‬ח מן מכ"י ס(סגיגו‪( :‬ח) כלס ‪6‬חוו' מר‪ 3‬ממסיס טויס‪.‬‬
‫י‬
‫‪5'3‬קוס סס‪( :‬ם)וגי סיכןמזיגיגי‬
‫רו‬
‫ונ‬
‫מר‬
‫' טד ‪3‬מרמ ‪ or‬מפסס כטונ ססמיע לע‪ 3‬סי(ק‪,‬ט‪(:‬י) ‪ 6"7‬וס מ‬
‫ס( ‪36‬רסס‪ ,‬נוונם ‪ Wlp)t1‬סס‪( :‬יא) ססס מ(מדיסנ‪:‬יסס‪ .‬וילקוט סנ‪ ',‬ס‪6:‬מר ו(מדהס ‪6 Qnlh‬ת ‪3‬ג'כס‬
‫(רגריסי"‪"' 6‬ט)וגן גמקוס מלממס ‪ 11‬תורס ככב ס'(ק‪1‬ס נו(חמס מ(ממחס ‪ (0‬הורס‪(:‬יב) ‪6‬סריון וס‬
‫סקרון‪ .‬גן ‪ tr)pn‬וגן ‪3‬ח‪,‬ית ‪3‬ס' בפריון רני יודם ‪3‬ר‪3‬י ‪(6‬ט‪6‬י נחר קר‪63 6‬רון בפריון וס ס‪146‬ן‪:‬‬
‫(מדרש זוטאן‬
‫י"‪6‬‬
‫ס(וד‪3‬ר סע(ס 'וס‪ 61‬מכ"י ס(פניגו ן‬

‫שיר השירים‬

‫יימא‬

‫מדרש‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫אלו הלוחות‪ :‬טבנוץירושלים* אלו‬
‫מה שעשו ישראל הם גרפו להם (יג) ד"א‬
‫אפריון‪.‬זו(בריה) [בריאה] העולם מבראשית(יד)סביה הכקדש ננרא שנאמר [אלאלהים]‬
‫דבר ויקרא ארץוגו'מציון מכלליופי לצהליםנ'א' בן)‪ :‬עמוריו עשה כסףי אלו ההרים‬
‫שהם עומרים עלגבי האלץ כעכודים‪ :‬רפירתו זהב‪( .‬סו) זה הרקיע פמליךו שלעולםב‬
‫ן‬
‫מרכבו ארגמן * זה נסא הכבוד; הוכו רצוף אהבה (בז) אלו נפשות שלצדיקים‪ ,‬שי‬
‫נהונוה עמו בסרוב ולשה הם שנכנסו זה לפנים מות‪ /‬ומשה נגש אל הערפל (שכה כש‬
‫‪.‬לפנים כמנו צרק וכשפם שנאנר צדק ומשפפפכון כסאך(תהלים פ"ט פ"ו)‪ .‬ולפנימ‪.‬‬
‫י'ה)‬
‫ממנו נפשות הצדיקים‪ ,‬שנאמר אשר בידו נפש כלהי וגו' (איובי"בי')‪ ,‬ואומר והיתה‬
‫נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך (שמ"א כ"ת כאם)‪ :‬רצוף אהבה‪ .‬נפשות‬
‫הצדיקים ושאהבו את הקב"ה שנאם‪ -‬זרע אברהם אוהבי(ישעיה מ"א חן) וכן הוא אוסר‬
‫להנחיל אוהבי יש (משלי ת‪ /‬כ"א)‪ :‬כבנות ירושלים פהפרשוה) הן נפשות ישראל‬
‫(סלאומוה) [הסופרשוה מהאומוה]‪ .‬ואין נפשות צדיקים טתערבות עם רשעים‪:‬‬
‫וראינה בנותציון‪ .‬צאו וראו כל האימוה יום שכחה שעשה הבלך‬
‫[יא](יז)‬
‫‪ .‬על הים‪ ,‬כסה שנאמר הנ‬
‫שהשלום שיו‪ :‬בעפרה שעפרה לו אמו‬
‫ימלוך לעולםועי (שמוח מ"‪:‬י"ח)‪ .‬אמר להם הקב"ה כביכול אחם קשרהם כתר סוכות‬
‫בראשי‪ :‬כיום חתונתו‪.‬זו עמירה הרטיני‪ :‬שפחת לבג אלוימיהמלואים‪( :‬יח) ד"א צאינה‬
‫וראינה‪ .‬כל האוטות (כמיפלאים) [מתפלאים] שהוא עושה לבניו והכבוד והעטרה שהוא‬
‫מתעטר ביום כנוס גליוה‪ .‬שנאמר ומלך ה‪/‬עליהם בהרציון מעתהועדעולם (כזכה ד'ו')‪.‬‬
‫והלא שלו היא הכלכיח‪ .‬שנאמר ה'ימלוך לעולם ועד (שמות ט"וי"ח)‪ .‬הן מלך עולם‬
‫ועד אבדוגוים מארצו (ההליםי' מ"ז)‪ .‬אלא שאכר לישראל כביכולחין ל‪ 4‬מלכווז ולא‬
‫הילות עד שעמדהם והמלכהםאותי‪.‬אין אהה מוצא צבאות בספר יחזקאל לומה כלהיכים‬
‫י הילות ומלכוה ער שתהורו לטלכוועכם‪ ,‬שנאמר ועלו מושיעים בדצי‬
‫שאחם בגילה איןל‬
‫ציון לשפוט אה הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובריה א‪ /‬פ"א); (ים) ד"אביום חתונתו‬
‫אלוימי המשיח שנכשל הקביה לחהן‪ ,‬שכן הוא אומר ומשוש חתו על כלה וגו'(ישעיה‬
‫סיב ה')‪ :‬וביום שמחת לבו‪.‬בבניןגיח המקדש‪ .‬שנאפר וגלתי בירושלים וששתיבעטי‪-‬‬
‫‪ .‬כשירדה שכינהלבית הטקדש‪,‬‬
‫(שם טיהי"מ)‪ :‬ד"א בעכרה שעמרהלו אמוביום חתונהו‬
‫]‬
‫'‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫שנאמר וכל בני ישראל רואים ברדה האש ווהכבוד) [י‬
‫'‬
‫ז‬
‫ב‬
‫"‬
‫ה‬
‫ד‬
‫(‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫נ)ב‬
‫וביום שמחה לבו‬
‫‪ .‬יום שחנך שלמה את הבית‪:‬‬

‫‪dnp‬‬

‫!‬

‫‪.‬‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ובאינך;‬

‫‪.‬‬

‫פרענה רביעית‪.‬‬

‫[אן (א)הנך "הרעיתי‪ .‬אלו הזקנים‪ :‬הנךיפה עיניךיונים‪ ,‬מההעינים הללו נהןבית‬
‫בגובה של ראש (ב) כך דברי חכמים גבוהיםבעיני האדמן מההעיניםשהן‬
‫הערות ותקינים‬
‫‪,‬יג‬
‫) ‪ 6"7‬תפריע וס נפית מעלס‪ .‬מונ‪ 6‬ני(קוט נפ' מעט כנכוץ‪ ,‬נתח(ס סנט מקמר מן מדרס חוי‪,,‬‬
‫עמס וס ולית עורס סו‪6‬‬
‫‪6"7‬‬
‫טרסטט‪, ,‬גס‬

‫‪.‬‬

‫לסרתן‬
‫ומן‬
‫‪3‬י(שס סג" "נרית סעו(ס" שקנחי נרדי?‬
‫מכ"י‬
‫סע‪(1‬ס‪( :‬יד) ממת סמק‪7‬ס ג‪3‬ר‪ .6‬וינקוט סם סג‪ 4‬מעג' ס(‪3‬וון וס נים סמקדס )‪ (6 b~s‬מסיס דגר‬
‫‪1‬יקר‪6 6‬רןינו'‬
‫‪, :‬מוו) וס מרקיע סט"'(ו ס( עלס‪('3 .‬שט סי'‪,‬ס סרקיע ססו‪ 6‬טנ(ו ס( טקס‪:‬‬
‫‪,‬מז) ‪ 1(5‬נססות ס( נד‪,‬קיס‪( .‬י(ק‪,‬ט סגי' הוכו ל‪15‬ף ‪3:6‬כ ‪ 1(6‬ס‪6‬גוח‪.‬י"‪: 1(6 6‬מסות ס‪5‬דיקיס‬
‫י‬
‫סנ‪6‬‬
‫‪3‬טגור לגראס ‪16‬סנ'‪ ,‬וכן סו‪ 6‬טומר (סגתי( ‪6‬וכ‪3‬יים‪ ,‬ומס‬
‫‪,‬ש‬
‫ו(ר‬
‫סס‪3‬י(תייסמסמי ‪(:‬יז) ‪65‬י(ס ‪1‬ר‪'6‬נס‪65‬י‬
‫כו'‪ .‬מוגף ‪3'3‬קוט רמו התקפי ד"ס שיגסור‪6‬י‪:‬ס ומן ‪5‬ת קסרהס כתר מ‬
‫יזכות נרחצי עד‪8‬ין ‪6‬הס מסלו‬
‫כ( נוס ס‪3‬י;ת'יס ססמיט‪( :‬יה)י"‬
‫‪ 6‬נ‪6‬י‪:‬ס כ( ס‪6‬ומ‪1‬ת מסיס(‪8‬יס ססו‪ 6‬עוסה (כניו‪ ,‬תמהי מהס(‪5‬יס‪:‬‬
‫(ימ) ‪1'3 6"7‬ס מתמהו ‪(6‬ו 'מי ממסיח כ‪ .'1‬נוונך ‪('3‬ק‪1‬ט ריס רנו התקס"ח וסט (קותנוןסכ"' כ(;ג'גוב‬
‫(א)שבך יסה ‪ 1(6‬ס;ק‪:‬יס‪ .‬טונף ‪ Dl~stn‬רנו ח;קס"ה‪( :‬ו‪ ):‬כךינרי סכמים גג‪1‬סיס ‪3‬עיגיס‪5‬יט*‬

‫נמררש זומא)‬

‫השט‬

‫מדרש‬

‫‪28‬‬

‫שיר השירים‬

‫ימת‬

‫טאירות‪ ,‬מד דודיהם [של חכמים] מאירים לישראל‪ :‬מבעד לצמתך‪ .‬מ)אימתי (דן) [אהםן‬
‫משובהים כשאחם סצום'תין לפני (לא עושין) [ועו'‪2‬ין] אגודות אגורות ךסצות]‪ :‬ד"א‬
‫מבער לצמתך‪ .‬כשאתם עושימעדברי הורה (כצמתה) [בצנעה]‪ :‬שערך כעדר העזים‪ .‬וה‬

‫מעשה נסים שבמשכן‪( :‬ד) שגלשו מדו גלעד‪ .‬אלוישראל‬
‫ן‬
‫ן‬
‫י‬
‫‬‫י (הרחלים) [הקצובות]‪ .‬בביאתם (של מדה) (כמ זכים מעריות ומע"א‬
‫‪:‬ננ]‬
‫ל הקב"ה כעדר הקצובות שלא היה נבהר עקרבן אלא הקצובות‪,‬‬
‫עמ‬
‫כל‬
‫ו‬
‫יה כצ"‬
‫ן בהם‪( .‬ו) שלא‬
‫כך לא נבחרו בסדין (ה) [אלא הכשיים]‪ :‬שכלם כתאימות ושכולה~י‬
‫נשתכלו בטדין לא בהליכתם ולא בביאהם‪ ,‬הני רבי מאיר לא נבחר מהם אלא ממאה‬
‫אלף לכך שבלם כתאימות ושבולה אין בהם‪:‬‬
‫ם השני שפהותיךנ זה הפרוכתשהיה מבדילביןכהן גדול [לעם] ‪ 1‬ד"א כחים‬
‫[ג] (ז)כנדקרכ‬
‫השני‪,.‬‬
‫‪ 1‬כניסתו של כשיה למשכן‪ .‬שנאמר וישמע אה הקול מדבר אלט‬
‫הכפורה אשרעלארון הערותמביןשני הכרובים (בכדנר ז‪,‬פ"ם)‪ .‬לכך נאמר ימדברך‬
‫גאו‬
‫‪~pD‬ה‪ :‬ד"א ומדברך נאוה ‪ ,‬אלו הנביאים‪ :‬כפלח דרמון רקתך‪ ,‬אלו השבי המדרשות‪:‬‬
‫טבעך לצמתך‪ .‬זה הציץ שהיה ביןעי‪:‬יו של אהרן‪:‬‬
‫פכנכמגזחל דור צוארךבנוי לתלפיות‪ .‬במקיםשהיו ישראל נוהנים הידיק לטקום‪:‬‬
‫ןד](י‬
‫אלף המנן תלויעליו כלשלטי הגבירים‪ .‬זה אברהם שאמר לו הקב"ה‬
‫אנכי מנן לך (בראשית ם"ו אז)‪ .‬ונתן לשלמה בנו אלף הסק‪:‬‬
‫[ה] [ט)שני שדיךכשניעפרים‪ .‬זה סשה ואה‪-‬ן‪( :‬י)הרועים בשושנים‪ .‬זהיהושעוכלב‪:‬‬
‫[ו]‪54‬לד היהטיי'י‬
‫ה אברהם‪ :‬ואל גבעת היבונה‪ .‬זה יצחק‪:‬‬
‫י אל דרהמיר‪ .‬זה אברהם ושרה‬
‫[י]כלך יפהרעיהי ומיםאיןבד‪ .‬זהיעקב‪ :‬ד"א אלךל‬
‫אשהו‪ .‬שנאמר פקח אברם את שרה אשתו ונף (בראשיתי"ב ה')‪ :‬כלך יפה‬
‫רעיהו ומוםאין בך‪ 4‬זה יעקב [ובניו] שלאהיו בהם רשעים ובעלי סומים;‬
‫נא](יא)אקי מלבנק כלהארעימלבנוןהבואי‪.‬איזהולבנון‪ ,‬זהובית הטקדש שנקראלבנון‪,‬‬
‫ישדייה עולה לשם ובידועון לא דההוו‬
‫ילטה נקרא שסו לבנוןן אלא כלמ‬
‫משם עדמדהיו עונווץיו מתלבנים כשלגןלקיים מהשנאמי אםיהיו הבאיכם כ‪.‬שנים כשלג‬
‫ילבינו (ישעיה אן י"ח)ז ד"א אהי טלבנון כלה‪ .‬כשהגליתי את השכינה מבית המקדש‬
‫הגליתי אתכם עמה‪ :‬תשורי מראש אטנה‪ .‬שהאמנתם בי תהלה‪:‬ייב) טראש‬
‫י והרמון‪,‬‬
‫נלו‬
‫‪ 1‬הליכתם במדבר ארבעים והמשה סס;וה‪ :‬מם;ונות אריות מהררי נמרים‪.‬שא‬
‫יהמלכים‬
‫שרבדת ביניהם שהו רעים מאריות ונמרים‪:‬‬
‫כשהלכו למדין‪:‬‬

‫שניר‬

‫י‬
‫יאי‬

‫הערות ותקונים‬

‫‪3‬י(קוע סני' כך סיו יוסניס חסכת ‪0‬ג‪,‬יח סג‪6‬מר וקמח וטלית‪ ,‬ו‪1‬ר‪6‬ס גי הסר מס ‪'6‬זס מקמו‪:‬‬
‫י ‪6‬ימ‪0‬ימןמסינוני‪:‬כוי‪ .‬חקנהי כמו‪.‬ססו‪ 6‬כילקוט‪ olcli onfi~) 6"7 :‬שרי הורס כמנוסס‪,‬טקסיי כמו‬
‫(ג‬
‫ססו‪ 6‬פינקס‪( :‬ד) כנעו מנרגלעד ‪' 1(6‬טר‪ (6‬כסס(כו (מזין‪ .‬מו‪ 63‬כנקוט רגוז ‪0‬חקס"ח וסוד (קיח‬
‫"נ'*סיסגיגו‪( '%61 .‬וס גוון נסירוסו (מס"ס ‪ 6"7‬כ‪su 1,16‬מיי‬
‫ן נטנר סירכן סואץ ‪6‬רן‬
‫ג(ט‪7‬ו!ס‪,‬ן וס ‪3‬מזרס סיר ססירי‬
‫רכיס טכ"‪( :3‬זה) ‪ 6(6‬סכסריס‪ .‬ססנ‪,‬נסתסיתי כנוו כ‪ "1:‬כי(קוט‪ /‬וטסנינבט‬
‫המקוס סככ(ס ‪"5‬ג ‪ o))c‬מה‪'5‬מ‪,‬ת‪ )1( :‬ס(‪ 6‬נכחכנו ‪3‬מ‪'7‬ן (‪ 6‬גסלג‪0‬ן ‪ 6(1‬ננחתן‪ .‬ג'(קוס סג" ס(‪6‬‬
‫ססקכ‪ 6‬גגם‪( .‬וד'ן (‪6‬ניליכתו ‪03 6(1‬ו‪,‬ר‪0‬ן‪( :‬ו) כמוט ‪ t)go‬וס ססרוכח* נוונך ‪('3‬קוס סס ‪3‬ס' כ‪10‬ס‬
‫פור‪ .‬וסס‬
‫סטי‪( :‬ח) כמגו( רוד ‪3‬מקוס'כיי‪ 1‬יסרר( יותם יוךיות(מקים‪ .‬מונךהינקוט מסנס'‬
‫רמ‬
‫נ‬
‫מס‬
‫ן‪( :‬ם)סני מזיך וס נוסס ולסרן‪ .‬היפקוסכס‬
‫יוגך מלמר‬
‫סגל ‪(6‬ף כמגןהקוי ע(י‪ 1‬וס טס יטרסיגנו‬
‫‪3‬סססגיה סנוור( ‪6 l"DD e1o1‬ות ‪6‬ן טפס‪( :‬י) סרועיס נסוכגיס וס ‪ ccl~t‬וכף‪ .‬סחמ(ח סמ‪6‬מר מי‪63‬‬
‫‪('3‬קוס פס‪61 ,‬ח"כ סניף ‪(6‬ך(י ‪ (6‬סר סמ‪,‬ר וס ‪6‬כרכס וסרס ומ‪ 6‬ג"כ‬
‫‪(teio‬סי(סב‪):‬ינו‪( :‬יא) ‪6‬תימינע‬
‫וסו כיח כ(וק?ס‪ .‬מו‪ Dpi') 63‬סס ג"כ ‪6‬קי מ(‪:3‬ון‪ .‬וסוךמן גזי ס(פ‪:':‬ו‪:‬‬
‫סרר והרמון ע‬
‫‪3‬מד‪3‬ר ‪5‬רנעיס ‪0,‬מסס מסעות‪5 .‬י; מסק מסיס כ‪10‬כ מ"ח מכעוה ‪1‬סנועהיק תסג ס( ‪6‬וחט'‬
‫‪ '0 6100‬וס‪5‬יג ‪6‬רגטיס ו‪0‬מסס ממעוה‪ ,‬וראתי גי גס נלקוט טס ס‪3‬י‪ 6‬נ"ר סמ‪6‬מר כ(ס‪':‬נ‪ ,‬מזרם ]‪1‬ט‪6‬‬
‫וס כמכתר מיס ממטוה‪,‬וסיין ‪3‬סנסוחמיימ‪1‬גיוטס(' כ"חס'יו סי' ‪ '0‬ס‪3‬י‪,6‬ו"( ‪3‬מס' מפריסי‪ :‬מ"חסיסין‬
‫‪3‬כ( ק)וזף ג‪:‬ג‪ 7‬סמסט‪1‬מעב"(‪ ,‬חוגם(פנינו ‪3‬מכ' כ'‪:‬ר'ס (כ"ג ס"ו) סנוס‪60‬כסיסין גותגין סכ‪; 0‬טסעות‬
‫ומדרש צמא)‬
‫‪6‬ר‪3‬טיס‬

‫טיכתס‬

‫מיש‬

‫מדרש‬

‫שיר העררים‬

‫ישא‬

‫פו‬

‫דיפהןיתינוקת בת‬
‫לפה‬
‫[ט]לקרבתנ אחותןכיהיבבתמ באחתמעיניך*‬
‫באחתהמדשבני‬
‫יה ושבחה‪ ,‬אלו ראה‬
‫י פלכים ששלח הפלך אחריה ראה אוהה‬
‫באחתמעיניך]‪:‬‬
‫כלהגוףעל אחת כמה וכטה לכך נאמר לבבתני אחותי כלה [לבבהיני‬
‫ד"אלבבתני אחותי כלה* את נתתלי את הלב שאדנה פלך על הבריות‪:‬‬
‫הקר‪(5‬ףז שהקריבי ינראל בשילה ובנוב ונבשן‪2‬‬
‫ידיריך‬
‫י כלה*‬
‫[י]בזה‬
‫ית‬
‫יפ‬
‫ל בשפומי ביום שגמרו מלאנתן נהב‪:‬צת;‬
‫כ‬
‫אחמ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫יח שמניך‬
‫י כשיה הצייק שהוא עומד כידידה‪ :‬ד"א חז‬
‫[יא](ינ)נכלת תכיפנה שפתהעידכיה‬
‫משוח מלחמה שרגא עומדכיוסף ואינםפקנאים זה לוה* לקיש טה שנאמר‬
‫אפיים לא יקנא אתיהודה ויהודה לא יקנא את אפרים (ישעיהי"אי"ג)‪ :‬דבש וחלב‬
‫תחת לשונך‪ .‬זה יעקב שברך את היבמים‪:‬‬
‫נעול אחותי כלה‪ .‬זה הקץ שהיה נעול מישראל‪ :‬ד"א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ג‬
‫אהוהי כלה*‬
‫‪ 1‬אלו קצי ספר דניאל הההום‪:‬‬
‫נאים‬
‫]‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫[‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ם‬
‫מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫)‬
‫ם‬
‫ד‬
‫‪ D~-D‬רכונים * מה הפר‬
‫הי‬
‫יטההרמון הזה‬
‫[יג]שלאוירימעשיהם הולכים ח‪,‬ץ כהר‪ .‬ולפה נכשלו לפרדס *רמוכמדם‪.‬‬
‫טדעופורעה בךישראד כובשים עצמם בנצרים וכשהגיע הקץ פרעו עצמןויצאוז (יד) ד'ש‬
‫‪ .‬זו הקפרת‪ :‬כפרים עם נרדים‪ '.‬שהיה כפרה עליהם‪:‬‬
‫פרדס רמונים‬
‫[יד]נרדיכינימ קנהיקנמין *י‬
‫ה בצד"ל בן (אהליאב) [אורי]‪ .‬שעלה ;הרסיני ותראה‬
‫אותו פעשה המשכן כאלו עשוי למעלה‪ 4‬ויש אומרים המקום הראה ימשה‬
‫וירר והראה לבצלאל‪ .‬והשכים בצלאל לוע‪ !,‬האלהים‪ :‬ד"א קנה וקנשן‪ .‬זה אהרן ותור‪.‬‬
‫כמה שנאמר ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחר וכזה אהד (שסותי"זי"ב)‪:‬‬
‫[פו] (פו)מעין גנים בארמיםהיים‪ .‬וההרטין שהטקוםעתיד למהר אתהצריקים‪.‬לקיים‬
‫' סה שנאכר ואת דמי [יר‪,‬שלימן ידיח כקרבה(ישע ה ד' ד')‪ :‬ד"אמעין‬
‫ננים באר מים חיים ונוזליםכןלבנון‪ .‬מה (הטובה) [הטבח] הזה שהוא נתזן ‪ nre‬אחת‬
‫בכוס או בקדרה ונוולה‪ .‬כך עתיד המקום למהר אתישראל מע"ז‪.‬וגלה עררת ושפיכות‬
‫דרים‪ .‬אויכול יאסרו הצייקים על הקלוח הוא כוהל‪ ,‬אבלעלהחסורות אינוטוחל‪ .‬הוא‬
‫‪ .‬ואומר‬
‫אומר עלההרים לא אכלועיניו לא נשא אלגלולי בית ישראל (יחזקאלי"חמ"ו)‬
‫‪ .‬אלו אכר כמופאה נבלה או‬
‫לישראל כממאת הנדה ועתה דרכם לפני (שם ל"ו י"‪)1‬‬
‫כפומאה שרץ לא היה להם כהרה לעולם (פו) [אלא כה הנדה שהיא מובלת במים‬
‫וכשרה לביתה כך כשנתרחצובפעין הזה אסם מהוריםלעולם]‪ :‬ד"א נוזלים מןלבנין‪.‬‬
‫אלו הוביאים שעטרו בבית המקדש‪:‬‬
‫[מז](יו)עדרי צפון ובואי תימן‪ .‬מכאז אתה אומר שהצדיקים לעתיד לבא אינםצריכים‬
‫לא אפרסמון יטא כלכיני בשמים‪ .‬רוחצפונית טכבדת יהתלת לפניהם‬

‫משי‬

‫‪8‬‬

‫איי‬

‫יה‬

‫‪,‬יב‬
‫]ק‬

‫שי‬

‫'‬

‫ישיאי‬

‫‪.‬‬

‫הערות ותקונים‬

‫‪5‬רנעשומניס‪ ,‬וכךסי‪ bnD1i~ 6‬סימרסכי גכת‪1‬כ ל‪ 6‬גמ‪6 hSb 65‬רנטיס יסגיס מעטות כמו ססכי‪ 6‬רפש‬
‫נמ‪7‬נר ‪"3‬נ‪ '6‬ומסג' מנס" (ויימו‪1':‬ה סיתםגי' מוטעת גנ!ס'כוסריס ‪6‬רנעיס ו‪:‬מ‪:1‬ס‪( :‬יג) ‪:‬ומת חט‪1‬פנס‬
‫‪,‬ס מסיס ס‪75‬יק‪ .‬מונך ני(קוט המגירי ע‪ 5‬יהסס (‪8 7‬מ גסס סגרה סיר ~‪, otitr‬סו‪ 6‬ספי ס‪5‬סינו‪.‬‬
‫וסי(קוט סמע‪,‬נ' נפ'סיומי‬
‫ך סר‪7‬ס רמוגיס ד"‪ 5‬נוסת תט‪1‬סגס ‪1(6‬סני מ‪:‬ימיס גן געול ‪,‬ס מקן ס(מיך‬
‫פרוס רמוגיס מס רשגיס )‪ D'h‬כו'‪hla .‬נ"כ מןכ"י ס‪3‬סניגו רק כקילר‪( :‬יד) ד"‪ 6‬סרי‬
‫ס רמו;‪,‬ס ‪11‬‬
‫סקסרח מ‪1‬נ" ניזקים סממני נפ' עורי ‪5‬סון יס!‪ 6‬מסכיי ס‪5‬סני‪:‬ו‪ ,‬ומס כסכים ‪:‬ס נ(‪(61‬ור הסגיו גסס‬
‫נ"ר סן‪ 6‬גפכ"נ‪[ :‬כמו)מעיןגייס‪,‬ססמטין ססמק‪,‬ס עח'‪ 7‬אסר‬
‫י ‪6‬תס(ייקיס‪;( .‬ונ‪ 6‬כ'‪5‬קוט סמכ'ר'‬
‫ע‪5‬יסעיס ‪5 75‬ט נססמגית פיל ססיריס‪hto1 .‬ככ'י' מ(סני‪:‬ו‪( :‬כ‪3‬גז) ‪ 6(6‬מססנדס‪ 'nDDtO .‬ע"סי‪5‬קיט‬
‫סמגיר' וסכמים סמעת'ק מן )‪ o~lu‬עז ‪5‬עו‪5‬ס‪(:‬יז) עור' ‪5‬סון מכתן ‪6‬תס ‪16‬מרכ‪',‬‬
‫‪63,;( .‬ניוקש סמכוג'‬
‫ן נג(יון "‪ hnp'ep‬רכך" מ‪1‬סכ ע‪ 5‬ממהמי ‪ vlnh5c‬כלתי (מי מסל ‪5‬מס‬
‫כס"ס ‪7‬יסעורי ‪5‬סו!וניססמ‪,‬וי‬
‫סינר ‪!(17‬ס‪ ,‬וסול נסס'קח‪ 6‬רנתי פ"ע‪ ,‬וסמ‪6‬מר ס(ס‪:‬יט ‪3‬כ"'(מ‪5,‬כעין זס נתדפס כמ"ר סיפג ‪16‬ה ‪'3‬‬
‫‪ 6"7‬עורינסי‬
‫ן (ע"‪ 5‬עתיד סקנ"ס‬
‫; ‪65‬כפ(סמ‪,‬ן ‪ 'Sh1 651‬גכמיס‬
‫י‪.‬‬
‫ג‪-‬‬
‫‪:‬ס‬
‫רה‬
‫‪'5‬‬
‫סע‪71‬ס (‪5‬ד'קיס כנ"ט ‪'61‬ןר‬
‫(‪r‬ט‪r‬ס‬
‫ו‪l‬‬
‫‪in‬‬
‫מ(‪ 6‬רוח ‪5‬ט‪ ;1‬ורוח כרוס מנגלות ‪l‬‬
‫"‪ n‬כ‪3 5‬י‪:‬מג' נ"ע ו‪:‬וה!'ס‬
‫ס;"‪ 7‬ספיחינזי וס ג'‪4‬ך סגן‬

‫‪.‬‬

‫מדרש זומא)‬

‫‪l?rt‬‬

‫טדוש‬

‫‪80‬‬

‫שיר השירים‬

‫יוטא‬

‫שהרוחות עתידות להכניס (ובאה)‬

‫בלביסמני נןעדן‪( 1‬יה) ושאעורי צפק ובזאי הימן‪.‬‬
‫"נאה] וו עם זו‪ .‬הדרום אומר אם מביא גלות תיכן וכל הגדה וכל הדרום‪ .‬והצפת‬
‫אוטר מביא גלות צפון וכל הצפון‪ .‬והמקום שיוםביניתן וק נכנסין בפתה אחר‪.‬‬
‫אני‬
‫י אחותי כלה‪:‬‬
‫לקיים מה שנאבר באהינלונתני‬

‫כ‪ 11‬עטה חמישית‪.‬‬
‫י רעם שתו ושנרודורים‪ ,‬אלויע‬
‫כוי עם‬
‫[א]‬
‫בשמהיהשעיהקיבניתיא‪-‬י‬
‫אריתי אוהבידמעים‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫[ב] ישנה ולבי ער וו גלות בבל‪:‬סי זאת הנשקפה ככו שחר זו נלונו המשיח‪:‬‬
‫וננהיבחגיי הסלעו זו גלות מצרים‪ :‬ד"אאני ישנה ולביער‪ .‬זה העולם נדמה‬
‫לישן הזה והדחיקעליו המקים ועוררו‪ ,‬רבי עקיבא אוכר לכה היה העולם דימה‪ ,‬לבעל‬
‫"בית שעשה כלים ולא פתחן שהיו בריאים כבר חזר ופתחן‪( :‬א)אני "‪2‬נהולביש‪-‬‬
‫‪.‬זו‬
‫הנאויה שהיא דומה לישן ודמדום טעוררו‪ .‬כסה שנאבר העירותי מצפון ויאת (יששה‬
‫ס"א ס"ה)‪ .‬ואוונ פמורח שכש יקרא בשמי (עם)‪ .‬והמקום מעורר הגאולה נק הדרום‬
‫‪.‬הדי רווקצפון לדרום והדרום לצפון‪ .‬כל זהליבש את‬
‫החלה יאה"כ מן המזרח ומן דצפון‬
‫מעי‪:‬וה המים חוון ס'טנעה נהרות‪( .‬ב) כל עץ פרי‪ 1nalw .‬שם לע"ע ויבשו‪ :‬ד"א אני‬
‫ישנה ולבי ער ‪ %‬גאולה מרדכי ואסתר‪ :‬ד"אאני ישנה ולביער‪ Dlpcn .‬איצר לישראל‬
‫י אחותירעיתי‪ .‬א"ר אלשר ביום שאכר כלך בבל כל בית‬
‫אני ישנהולב ‪:‬‬
‫טבל‬
‫יוענרכנסיפ‬
‫יווויםאוהו‪ .‬וכלבית שומא נעול אל תכנסו בתוכו*ונעלו ישראל‬
‫םתו‬
‫שיהא פהוחהי‬
‫בתיהם* לפיכך שלח המקום נביאים לישראל ואום‪-‬ים להם פתחו בתיכם עד מתי אתם‬
‫יישכים באפלה‪( :‬ג)ד"א פתחילי אחותירעיתי*ת‪-‬יזולימי טג נומעג] שישראלעתידים‬
‫להיא טמונים כמערות ובמהילות חהקבייה מרתיקעליהם‪( ,‬ר) שמעון בן שטה היה אומר‬
‫שהקב"ה אוסר לישראל פתחי לי אחותי והם' מסתכלים והמקום עושה להם נסים והם‬
‫רואים את דשאיה עומד בראש מדבי כואב ועמו ארבע כאוה איש ודגוקום נותן להם‬
‫את כרמיה משם (הושע ב'ח"ז) והמדילה (נפרדת)‬
‫גאולה לקיים מה שנאמרונתהי לה‬
‫[נפתחת] להם משם פמרבר מואב לחורב וישראל הולכים וניטלים אתהזיין מכרבר חורב‬
‫שהשם כתוב בו ובאיםוניטלים עכון ומואב‪ .‬לקיים סק שנאסר אדום ובואב משלוחידם‬
‫ובני עמק משמעהם (ישעיה קנא י"ר) אפר רבייוסי [באי יוקודהן (ה) כדרך שהלניונהע‬
‫עושים להם ביק חמדה‪ .‬כך חורב עשוי לישראל ביה חמדה‪ .‬הרי מלכי הצפון שומעים‬

‫‪.‬‬

‫אני‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫נ‬
‫~‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ש""מ‪2‬ם'"‪%‬ע‬
‫ש"‬
‫‪%‬ע‬
‫‪::‬‬
‫וששז‪1‬עי‪"1'4‬מןי"ש‪;'1:‬ן‪'":‬יג‪:‬נק‬
‫הערות ותקונים‬

‫ל‬

‫ר'"‪5‬‬
‫י 'כנס ‪51‬נ' ער וסכג"ו‪5‬ס‪,:,‬גגמונ‪6‬ינגע ו' ע‪ 5‬ומע"ס ‪5‬ד ‪ 125‬כסס סגדת סיר ססיריס‬
‫(א)אנ‬
‫‪:‬נותי רעיתי סרי וו ממי נונ ומנזנ‪ .‬כ‪5‬‬
‫שהט‬
‫‪5‬נ‪ 5‬ממקמר קס‪,‬ע‪( :‬ג) ‪6"7‬‬
‫גמכיר' ‪5‬יסכיס ‪5‬ד ‪ 89‬גסס סגותסירספירים‪( :‬ך) סעעון נן כעת‪ .‬ברקוע סמכיל' פס כמ' ממעה‬
‫‪3‬ן ו‪(.‬נ‪( :5‬ה) כדרך סס‪5‬ניו‪:‬וס כומן ‪5‬סס ‪'3‬ס ממוס‪5'3 .‬קוסכמנירי מס נטעות כדררמסנ‪5‬יתוסים‬
‫(מדרש זומא)‬
‫הקן‬

‫כש‬

‫מדרש‬

‫שיר השירים ייט"‬

‫מז‬

‫ושהרגו עשן וסואב ובלם מחכנכים ובאיםוקובעים המלוכה בדמשק‪ ,‬ומלכי המערב והדרום‬

‫כמוכנסים אף הם‪ .‬באים ונוסרים עצה במדין‪ )1( .‬וישראל טציוין להניח ‪4‬עע החכמים‬
‫שבמדין אי אפשר‪ /‬ולהניה את אחיהם שבירושלים (ז) ההמקום פענח פתח לאליהו והוא‬
‫יוצא למדין ומניח את ההכמים שבירושלים]‪ .‬ובהאליהו עויטה‪ .‬כל המדבר שהוא הולך‬
‫מירושלים לסדין שכלו מרשים והיה רעה‪ ,‬עושה לו המקום נסים והוא בא ועומד לפני‬
‫המשיח במדין והמשיח נפכר מ'טם ואליהו עוכד‪ ,‬באוהה שעה הואפוציא את ספרהישר‪.‬‬
‫‪.‬שכלדיבורה הזאה אינה אלא שירה צחק כתוכו‪ .‬הארץ נפתחה מהחהיהם ושירפת איתם‬
‫ונעשה להם שם [קבר]גדול‪ .‬נכצא מקיים פת"'לי אחותירעיהי‪ .‬והמשיח באלוממדין‬
‫‪.‬לקיים כה שנאמר ישא אתרגל דמשק (יששה‬
‫וגומלכל בזהה‪ .‬וכן לדמשק וגומל בזהה‬
‫ח'ד')‪ .‬עד שלא הפול מזכית אדום‪ .‬והפתח נפתח משם לרומו‪.‬לקיים טה שנאבר שם‬
‫ירעה עגל ושם ירבץ (שם נסן ‪( 1 )11‬ה) שראשי נמלא פל‪ .‬וט) אמר להם הקב"ה אדם‬
‫כיומה לישן הזה ואני עיררהו‪ .‬הרימלכי מזרה מתכנסים להדמור וישראל באים מרומי‬
‫(י)ומקריבים לירושלים שנעתימים‬
‫‪ .‬והקב"ה משיב הרוה ואומר לישראל חורו להדמור‬
‫בנגד מלט המזרה‪ .‬ומלכי הגוים אוכרים נרכן לישראל [רשוה] לבנות בית המקדש‪ /‬והם‬
‫באים לשרפו והקב"ה יוצא‪ .‬ונלחם עמהם‪ .‬לקיים מה שאכר ויצא ה' ונלחם‪,‬בנוים ההם‬
‫(וכריה "דנ')‪( .‬יא)והמשיח באל לצורולצידון ולהדכורולבירי‪( .‬יב)לקיים מה שנאמי‬
‫אדום ומואב משלוח ידם עטון‬
‫ימשמעתם(ישעיה י"אי"ר) ‪ ,‬וכל האוכותהיו עתידית‬
‫לשמוע תון כת?נסוה ובאוובהני(יג)על פוגה ועלעכו והםבוכים על סביבות עכו פרומות‪.‬‬
‫וכלהירדן וכל ישראל מראין לחבוש הזה שבאפלה‪, .‬הקב"ה קורע אחהרקיעים וכראה‬
‫לישראל את כסא הכבוד‪ .‬לקיים מה שנאכר ומעי המועליו‪.‬ודי‬
‫ו מתפללים והוא כסבלם‬
‫י אחותי רעיתי‪:‬‬
‫לקיים מה שנאמר‬
‫[י]אנילייני* בפהחשייאה יהםכתייפלהיהםיילהקב"ה מעמידיה‬
‫ם המה‪ .‬כדכד שהעמיד‬
‫ליהושע בןנון‪ .‬שהשביע ביום ההוא לפניו ואחרי זה משיה‪ :‬ודודי חמק ?בר‬
‫נפשי יצאה בדברו‪ ,‬שהואטוציא קרח וכל ערהו‪:‬בקשתיים ולא כצאתיהו‪ .‬הדי הכזכינה‬
‫מסתלקת לשמים וישראלסבירים שהוא מחיה להם אה המתים‪ ,‬לכך נאסר קראת‪.‬י ‪%‬א‬
‫ענני‪ :‬ד"א קראהיו ולאענני‪ .‬בשעה שנסתלקההשכינה בסיישעיה(יד) עשר פעטים עד‬
‫שלא נסהלקה דהטכינה ט הברוב האחר לכרוב השני‪ .‬מן הערוג השני למפת; הבית‬
‫כפה שנאמר וירם כבוד הן מעל הכרוב על מפתן הבית (יחזקאל" ד')‬
‫‪ .‬וממפתן הבית‬
‫למובת‪ .‬כמה שנאכר ראיהי את ה' (עומד) [נצב] על הבוכח (עמוס מ'אי)‪ .‬וססובח‬
‫לחומה‪( .‬פו) שנאמר ראיתי אתה' עומד על ההומה) [ההנהה' נצב על חוכת אוך] (שם‬
‫ז'ז')‪ .‬וכחופה לגג‪ ,‬כמה שנאמר מוב לשבת על פנה גגימשלי כ"אט')‪ .‬ומפנת גג לרר‬
‫הזיתים‪ .‬כמה שנאמר ויעל כביד ה' ויעכוד על ההר אשר מקדם לעיר‪,‬יחזקאל "'א כ"ג)‪.‬‬
‫הערגת ‪1‬הקוניס‬
‫‪:‬‬
‫לחקן כדרך סס(גיונומ‪ ,‬גססגי' סם הית תעמס נמקוס טת ממזם (ו) ויסר‪36‬ממרין ‪3‬סנימ ‪6‬ת סחכמיס‬
‫י ‪6‬ססר‪ ,‬ו(סגימ ‪6‬ח לועסן סנ'ר‪1‬ס(יס‪3 ,‬י‪3‬קוס סמכיר' סגיויסרך( מפרין (‪;5‬ימבמיחס ~‪otD)n‬‬
‫שנמתין‪6‬‬
‫סנמייןוייפטר‪ ,‬ו(סנימ ‪6‬ת ‪6‬היסס כחכמים ס‪3‬יר~ס(יס‪6‬י ‪6‬ססר‪( :‬ו) וכמקוס סוחח‪ .‬מוספתי כמו ססו‪6‬‬
‫‪ Dt~StS‬ממכירי וממעתיק ‪(7‬נמ; ס‪3‬יר~ס(יס עדסגיר~ס(יס‪( :‬וו) סר‪6‬ס' גמ(‪6 SD 6‬מר ‪3‬סס סק‪"3‬ס‪ .‬נס‬
‫זס מונת ‪9('3‬ט סמררי סס‪( :‬פ) ‪6‬מר (סס סק‪"3‬ס ‪5‬וס שמספיסןס‪,‬ס ‪61‬נ' עוררכן‪('3 ,‬קוס ממכירי‬
‫סנ*' ‪6‬מר (סס סמקוס מורו לכס ('רוס('ס סרי ‪6‬מס דומין(יסן סוססימן‪( :‬י)ומקריג'ן (ירום(יס בנעת‬
‫ימים‪3 .‬י(ק‪,‬ט סמכיר'ומקרישן ניריס(יס ככתתימיס‪( :‬יא)וממסיח ‪( 63‬ו ‪155‬ר‪'5(1‬דון ולתדמורולנירי‪.‬‬
‫ני(קוט טמכירי (הרמוד תנורו‪ .‬ולרמ"ד סו‪ 6‬כמוסדמיר‪ .‬נ‪:(33‬י 'כמות ט"ו ס"‪ 3‬במר חרמודיסונירוס(מי‬
‫ב‪( ).‬ק"ס מס ס‪6:‬מר ‪76‬וס ומ‪ 361‬וטע‬
‫י‪6‬‬
‫(ו‬
‫י סו‪ 6‬סס ‪ elpn‬ס‬
‫‪,‬למוח ס"‪(6‬יף נ'ע"ג) סגי' תזמורייסוכיר‬
‫ע"כ סו‪(,3 6‬קוט סרכיר' סס‪( :‬יג) ט( סוגם וט( עכו‪ .‬סני סס ‪ olpn‬מוןייר~ס(יס‪~.‬עיי‬
‫ן ערל‬
‫ספ(ס ערר כיה ס‪6‬נ'‪( :‬יד)עג סע‪'::‬ס ען ס(‪6‬יסחיק‬
‫ס ססכיגס‪ .‬ינחרנכון וגרוס עפר ‪ O'"DP‬גסע‪5‬‬
‫י‪ 6‬ככריירסיסו (ק'"ד ע"‪ )3‬ונסהימ‪ 6‬ז‪6‬יכס ר‪3‬ת' ס" ‪"5‬ס‪ ,‬וגרז' ר"מ‬
‫ססכיגס‪ ,‬עיע ססיקח‪ 6‬דר"כ ססק‬
‫("‪ 6‬ע‪ ,69‬ו‪5‬דר"ג ס("ן וסנוסמ‬
‫(מדרש‪6‬וגהוממסאווגות‪( :‬סו) סג‪6‬מר רמתי*תס' עוווד ע( ‪.ontno‬ככה‪6‬ייןנוסיבון‬

‫יי‬

‫‪.‬‬

‫שיר השירים‬

‫יובא‬

‫‪5%‬‬
‫מדרש‬
‫כהר הזיתים למדם‪ .‬כסה שנאמר פוב שבת בארץ מדבר (משלי כ"א "'פ)* מן המדבר‬
‫לשמים‪ .‬כטה שנאכר השמים שם'ם לה' (ההלים קם"וי"ז)‪ .‬הרי ישראל מבקשים את‬
‫הידכינה ודיא לא תחרת עד שיגיע הקץ * לכך נאמר קראריו ולא ענמ‪:‬‬
‫ן שנסתלקה השכינה באו הלחכיות ושרפו את‬
‫השימניחהמיבביםבעיי‪.‬כיי‬
‫[ו]‬
‫‪( .‬מז)‬
‫‪:‬הוא משול כנחנת‪( :‬יז) ד"אמצאוני השוכרים הסובבם‬
‫בית המקדש‬
‫בעיר‪ .‬ביום שנחנה רשות למלאכי השרת שיהו (עכהם) [עו)דימ] על ההומה (ביום) [כמה]‬
‫שנאמר ;ל חומותיך ירושלים הפקדתי שיכרית (ישעיה מ"בו')‪ .‬אמר רביחנינא בנו של‬
‫י הגלילי בו בים נתנה רשות לגבריאל להפרע טן המלביות‪ .‬לקיים מה שנאמר‬
‫רבייוס‬
‫קול המון (בהמון) [בהרים] דכות‪-‬‬
‫מקול הטון נדדו עמים (ישומה ע"נה‪/‬גן)‪ .‬וכן הוא אומי‬
‫עם רב (שם רג ד')‪ .‬זה הקב"ה וכלי זעמו לחבלכל הארץ(וטח שם ה')‪ .‬ואההיריע‬
‫אף יצריח עלאויביו יחנבר (שם כעב "'ג)‪:‬‬
‫הטה בנשים‪ .‬הכשרים שבאשות אומרים לישראל לכי שאתם‬
‫נט](יה) מה דורך‬
‫נדוני‬
‫לך עמכם‪ .‬כטה שנאמר אז ההפוך אל עמים שפה ברורה ~רא‬
‫עובדים‬
‫כלם בשם הן לעבדו שכם אהד (צפניה ג‪ /‬מ')‪[ :‬מה דודך מדוד שככה השבעתנון למה‬
‫נאסר שבכה השבעתנו‪ .‬אלא שעתירים להשבע להקב"ה ולישראל שלאלילך אחר ע"ו‪.‬‬
‫‪ .‬אטר רבי אלקזר הרי אהה למד מאברהם יום שהכה את המלכים‪ .‬כבה שנאמר‬
‫מעהה‬
‫אל עמק שוה (בראשית י"די"ז)‪ .‬שנשבעו לו כל האומוה‬
‫שלאיחל‪,‬ילךשלאמעהה אחר ע"ו‪.‬‬
‫ובמקום שנשבעי ‪%‬ו לאברהם כך הם עהידים להשבע למקום ולמש‬
‫לילך אחר ש"ז‬
‫לכך ואמר שוכה השבעהנו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ד‬
‫צח ואדום דור צח‪ /‬שאנינויהן את הקורה‪ :‬וא שהוא נפרע מן השלמות‪:‬‬
‫[י‪1‬‬
‫[יא]ראשן בתם פז בשעה שהוא מביא את היסויים על ישראל לנקוהם מעון נ‬
‫קוצוהיותלתלים‪ .‬זה[היה] המזבח‪:‬‬
‫[יב]ררחצררצ בחלב‪ .‬איו המדרשות‪:‬‬
‫כערוגת הבשם‪ .‬אלו הלחות‪ :‬שפתותיו שושנים‪ .‬אלו האגדות?‬
‫[יג]‬
‫[פו] שרקין עכורי '‪2‬ש ביום שנכנס משה ועמד לפני כסא דבבוד‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫כמסיאובי‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫דדיתי‬

‫לחייו‬

‫היד‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫פרסקוו ‪2‬טשגירז*‬

‫*ביים שבאמיויבו מיבק תחתהה‪()-‬שמיי; דן)‪ .‬שהע ישראל‬
‫דייר‬
‫[א]אנה סבורים ‪7‬שהר] ‪ U'D‬קדושת עולם ולא היה אלא קרושכת"ישעה‪:‬‬
‫[ב]דרדר ירד לגנו‪ ,‬ביוםויירדה האש לקרבנו של הבל ולקרבנו של נח‪ .‬וכן בנדב‬
‫‪ .‬לכך נאברדודיירדלננו‪ .‬עוד אחת‬
‫ואביהוא‪ .‬וכן בקרב‪ ,‬פנות ושלמה ואליהו‬
‫הוא עתירלירד‪ .‬כמה שנאמר כן ירד ה' צבאיה לצבא על הרציון ועל גבעהה (ישעיה‬
‫‪ .‬מכאן הם אומרים בעליה שברא הקב"ה כשברא אק העקם‪ .‬כןירד על הרסיני‪.‬‬
‫ל"א דן)‬
‫יכן הוא לעתיד לבא‪ .‬לקיים ןה שנאסר כןירד ה' צבאות לצבא ;ל הרציוץ‪:‬‬
‫הערות ותקונים‬

‫סכתונ ותקנתיוסיס ס'נ‪:‬ג ט‪ 5‬חומס ‪:6‬ך‪ ,‬כהו סמ‪1‬ג‪ 6‬נמקומ‪1‬ח סג"(‪( :‬פז) ססו‪ 6‬מסע ככהנת‬
‫י‬
‫ראת‪5.‬מכ(מ‬
‫י‪5‬ם הסר ומתכסת כ'‪( :6‬יז) ‪ tilhlr 6"7‬ס‪:‬ומריס סס‪31‬ניס ‪3‬ע'ר כיס סניהנס‬
‫זי‬
‫‪6‬כ‬
‫בז‬
‫ככחם כו'‪ .‬גוונםניקוע כמכיר' ‪' SD‬כעיס ‪5‬ך ‪ 91‬נסס סגלת סיר ססיריס ‪,‬כ‪ 61‬המסמר ‪3 1)tJDSC‬ג"'‪:‬‬
‫מסרה‬
‫מ‪717‬סייס ~‪ otr:‬סססריס ס‪163‬מ‪1‬ת (מ‪('3 53‬ק‪1‬ט מ(‪1‬טוגי מס"ט רמו קתקג"‪.6‬וסיר י'‬
‫(ין‪,‬‬
‫) גוס ‪7‬ו‪7‬ך‬
‫פ"י ס(סג'ג‪ 1‬ומן '‪'7‬ו נ‪ 1(6 301 '('5‬ס(וחוה ‪ 610‬מן גוברם הוית‪:‬‬
‫'מדרש זופא)‬
‫;‪3‬י‬

‫מדרש‬

‫*שיר השירים‬

‫ישא‬

‫ת‬

‫(פאניליידי יכר שיעהבשישנים‪.‬‬
‫אין הקב"ה מקרבן באהבה‪ .‬אמי אני‬
‫י‬
‫יאדם שלאמעמו פעם עבירה מימיהם‪:‬‬
‫כי‬
‫ינ‬
‫בב‬
‫י הרועה בשושנים‪.‬ככ‬
‫לדורי ודודיל‬

‫*‬

‫[ד]יכנה אהיעיז כתרצה* כשאדם משכח את אשהו אום‪ -‬לה נאה קומתך כתרצה‪:‬‬
‫[ה]שערך כעדישיים‪( .‬א) כבר אכרנו‪:‬‬

‫[ון(ב)שניך כעררדרהלים‪ .‬כה הרחל הוו שכלה קרועה‪ ,‬כך ישראל כלם קדושים‪.‬‬
‫(ג) עדר הרחלים לאהל כועד‪( .‬ד) הצמר לפעמונים‪ .‬הקרנים לשופרווע‪.‬‬
‫‪,‬והרשעים נמשלו לכלבים עאין הנאה מהם‪ :‬שנאמר כלם כלבים אלמים לישעיהניויי)‪.‬‬

‫‪( .‬ה) בקש מטנו אדם נרמה למיטיב אינו‬
‫מה דנלב הזה שהוא [נושך] את האדם‬
‫לכך נפשלו לכלבים שאין בירם לא מעשה מוב [ולא מצוה]‪:‬‬
‫‪(,‬ה]צטוטיכם המהסלטות‪ .‬זה אברהם ויוצא‪.‬ירכי‪ :‬ושכוניםפילנעים‬
‫‪ .‬אסויוצאיהתיבם‪:‬‬
‫ועלכות אין מספר‪ .‬אלו הם'שפהות שאין להם מספר‪:‬‬
‫‪[,‬ט] אחת היא טבחי המתי וגוע אימתי כששלה כשה כרגלים‪ .‬מה ראו בשעה שהגיעו‬
‫לחמת‬
‫‪ .‬איר סשה אל הכנסו כגנבים‪ .‬אסא והתחזקתם ולקחתם ספרי הארץ‬
‫(במדברי"ג כן)‪ .‬דתה'לו האסורי‪ :‬אומרים(אין כאן) ‪%‬א באו אלו אלא לקצץ ששתהאילנות‬
‫ילשרוף את הערים‪ .‬יצאו השליחים אחריהם ונכנסי האמוריים אליהם‪ .‬היו אחיתן ששי‬
‫יתלמי רודפים אחריהם עדשהניעו למישור של הטת שביהודה וכלבנפללו אחוריהגדר‪.‬‬
‫בנו; שמצאן שהניען בישראל עמד וצוח צוחה אחת ונפלו כלםלפניו ומפה לפניהם‬
‫‪ .‬אמר‬
‫א‬
‫להם מפני טה באתם בשביל חמשיה רכונים ואשכול ארעע‪ .‬אמרו לו רא באנו אל מפני‬
‫שאמרתם הערים אנו שורפין‪ .‬כשבאו לפני כעזה הוציאו דבתהארין ועה‪ .‬אמרו ה‪8‬ם‬
‫‪,‬ראינו אתהנפילים בני ענק (שם שםל"ג)‪ .‬אטר להם כלב‪ …‬כנסת ישראל שנים עעד‪.‬‬
‫לכך נאם‪ -‬ריווה בנות [ויאשרוה מלכות ופילגשים] ויהללוה‪:‬‬
‫](ו) זאת הנשלפה נמו שחר‪ .‬זו גאולת משיח‬
‫‪ .‬כדרך שהשחר יוצא ואפלה בורחת‬
‫ני מ‬
‫ימפניו‪ ,‬כך האפלה בורחת על המלכיות כשיבא ‪( ."wo‬ז) דא"פי זאה הנשקפה‬
‫כמו נמהר‪ ,‬יפה כלבנה ברה כחמה‪ .‬פה גלגל ‪%‬ה והלבנה שהם באים בפרהסיא‪ ,‬בך‬
‫בשתנלה סלכות המנייח הגלה בפרהסיא לעולם‪ :‬ד"א מי זאת הנשקפה כסו שחר‪.‬‬
‫‪.‬בשהקב"ה מביא טובהרעולם בהשקפה הוא מביאה‪ .‬שנאסר ד‪.‬שקף ה' אל מחנה מצרים‬
‫(שסותי"ד כיד)‪ :‬ד"אמי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה‪ .‬טה דוטחר‬
‫‪ .‬ולא הליכתו של זה כהליכתו של זה‬
‫עלבנה והחטה לא מאורו של זה דומהל"ת‬
‫‪ .‬כך‬
‫אין הצדיקים שוים לעתיר לבא‪ .‬אלא אדם מקבל לפי מעשיו‪ .‬מה החמה והלבנה שוץ‬
‫'‬
‫טבררין את הפירוה‪ ,‬כך המקום מברר את הצדיקים‪:‬‬
‫[‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫אברהם‬
‫‪:‬‬
‫הפרחה‬
‫ה‬
‫ז‬
‫לראות‬
‫לראות‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ג‬
‫א‬
‫ירדתי‬
‫דלפן* זה‬
‫מא] אל ננת‬
‫באבי‬
‫יצחק‪ :‬הנצו הרכונים‪ .‬זהיעקב ושבטיו‪( .‬ט)שנכרייה ברית לאבות‪ .‬כמה‬
‫שנאסר שבועוה ‪ nliDO‬אוסר סלה (חבקוק ג' פ')‪ :‬ד'א אל ננת אגוז ירדתי‪ .‬אלה‬
‫ישראל שנתקדשו לפני הרסיני שנפשלו לאנוו‪ .‬מה האגוז הזה אם הקשתו כלו כפעפע‬
‫(י)כך ישראל נהים כאנת‪ .‬איר יוסי כרר ירודה מי שלא ראה אנוז ואינויודע מהו‬
‫הערות ותקונים‬
‫(א)כברשיגו‪3 .‬ע'‪3‬ז' ‪( :'6‬ב)סגיך כעזרכרחים מס סרחןס‪,‬ו‪ .‬מושכי‪5‬קיסממכירי פ‪5‬יסעיס‬

‫יכולי‬

‫(ה*‬

‫‪5‬ז ‪ 216‬נסס מגזה סיר ססיריס‪( :‬ג) סדרסרח(יס ‪65‬ס‪ 3‬מועד‪ .‬גי(ק'ס סמג‪,‬ר' עור סרח‪3‬יס‬
‫‪163‬ס( ‪( :1Dtr‬ד) שמר ‪5‬סטמוג'ס‪.‬ניקוטממסירי שמר ‪5‬ססגו‬
‫ניס‪( :‬ה) נקם מצו ‪6‬דם גדמס‪3‬סיסינ‬
‫‪6‬י‪:‬ו יכת‪ .‬נתקס סמכיר' נקס ‪6‬דס מגווו ממסומדוגו‪6‬י‪:‬ו יכף‪ .‬וסמ‪6‬מר מסונפ גס ‪ oc‬וקרס ותקנו‪:‬‬
‫‪%‬מי ו‪6‬ת סגסקכסי‬
‫‪ ,‬ג‪6‬ו‪3‬ת מסיה‪ .‬מ‪,‬נ‪ 6‬נ‪6‬י(‪3‬קוט סמע‪,‬ני מס"ס רמו סתק‪ 6"5‬גססוקס‪,‬ס‪( :‬ו)י*‪ 6‬מי‬
‫ו‪6‬ת ס‪:‬סקסס‪ .‬מתג ג"פניקוע פס‪( :‬ה) גנת לנוו ירןתי וס ‪6‬גרסס‬
‫‪ .‬מ‪,‬כ‪ 6‬ני‪93‬ס ‪3 oc,‬ס' פסן‬
‫‪:‬כסלמס סגין מלמרניולומסיןשיען אססקמ‪5‬ינד" ‪ b"e 6101‬ססק‪6‬יסוזס ויסרך(‪,‬ומן ז"‪6,6‬ג‬
‫לנוו‪ or‬סיס הכרסס טו‪ 6‬מכ"י ס(ס‪:‬י‪:‬ו‪( :‬פ) סנגרמס כריתגוי עד ד"‪ 6‬גסמס ני‪3‬ק‪,‬ס‪(:‬י) כן‬
‫(מררש זופא)‬

‫בימל‬

‫‪.‬ופ‬

‫טכס‪,‬ק‪64‬י‬

‫שיר השיטם ייבא‬

‫סדרם‬

‫*‪8‬‬

‫(יא) מבור שמא(כלין) נכלו] דכא עצים‪ .‬פעפע הרי [הוא מוצא] אותו (יב) אנוטע ‪be‬‬
‫אוכלין* כךישראל‪ ,‬האוסת שאין סכירין אותן אוחרים בעונוהיהם הם לוקים בדקו‬
‫אותם והם שצ'כים אותם אטדוה אטדוה של מצות‪:‬‬
‫[יב] לאידעתי ופשי שמתני‪ .‬יעקב שהלך להרן‪ .‬שנאמר וישא יעקב רגליו (בראשית‬
‫כ"ט א')* א"ר יופדה בן בבא מנין אתה אוטר שהראה לו הקב"ה מלכיות‬
‫שהן עתידות לשעבד את במו‪( .‬יג) שנאמר וירא והנה באר בשדה (שם שםב') * זוכנסת‬
‫אצראל‪ .‬והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה (שם)‪ .‬זו מלכות בבל סדיית‪:‬‬
‫ונאספו יהמה כלדביררים (שם שםגן)‪ .‬זו מלכות הרשעה שהיתה מבהבת מרוניא בכל‬
‫לשון‪ :‬י"א לאירעתי נפשי שמתגי‪ .‬אלו ישראל שהיו במצרים שהיו מצפים ופאולה‪.‬‬
‫וכשנאלם המקום הושיבם בענני הכבודי אמרו ישראל הרי אנו יושבים עם הסלך ברכב‬
‫שלו‪ .‬לכך נאבר מרכבותעמי נדיב‪ :‬ד"א לא ירעתי נפש‪ .‬שמתני* אלו ישראל ביכר‬
‫ברק ודבורה שבאהנאיקה עלידיות‪ :‬ד"אעמי נדיב‪ .‬זההיום שהתנדבו האראל למשכן‬
‫ואף לעהיד לבא אוהבם נדבה‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫פרשה שביעית‪.‬‬

‫נא]שובי עכבי ד"‪2‬ילמית‪.‬‬
‫באיעילם עתידים להיטלים להקבצה והוא נוחן להם‬
‫‪.‬‬
‫היכון‪ ,‬כדרך שנהן להם במתן הורה‪ .‬רבי אלעזר אוכר שובי שובי הש‪,‬לםית‪.‬‬
‫שבמהים עהידים להיות ולעמוד זה אחר זה כדרך 'נשלכו דורות‪ .‬כך הם באים דורות‬
‫‪ .‬רביאליעזר אומר כלם באים כאחה מלךומלך בדורועל כסאו‪.‬נוציאונשיא ודורו‪.‬‬
‫דורוה‬
‫כמחולת המחנים‪ .‬זה דמיו של אלישע שהיה ממחולה ודוד ממחנים‪ .‬א"ר יהודה יכול כ‪,‬‬
‫‪ .‬אמר לאה אלא שעהידים לעמוד מהנים מרנים מחולות‬
‫מה מנהגו לעולם הבא כרשעים‬
‫מחולוה ומושיבם למקומם דור הולך ורש בא‪ .‬זה דורו של אליהו ושלאלישע שיעצו‬
‫ברעב ודורו של אבשלום שנהרנ במחנים‪:‬‬
‫‪ .‬מההן פעכים‪ .‬אלו ה‪-‬גלים שנקראורגלים פעמים‬
‫[ב]‪3‬מהיפו פעמיך בנענים בה נדיב‬
‫ואשורים‪ .‬כמה שנאמר תמוך אשורי במענלוהיך בל גמומו פעמי לההליםי"זה')‪.‬‬
‫אימתי כשהיו ישראל עולים לרגל בירושלים בזמני הממדות‪ .‬כמה שנאמר שלש פעמים‬
‫י בשנה (שם שם י"ר)‪ :‬ד"א מה‬
‫בשנהונוי (שמות כ"גיז)‪ .‬ונאמר שלש פעמים החוגל‬
‫‪ .‬כשאדם רואה ברגלו של חברוהיה אומר לו כמה נאה רגלך במנעל‬
‫יפו פעמיך בנעלים‬
‫ו כל האומוה אוכרים לא היה רכבוד נאה אלא לכם‬
‫נך כשימלו ישראל את הכבודיהי‬
‫לנך נאחר בת נדיב‪ .‬כמה שנאמר בההנדב עם וגו' (שופכים ה' ב')‪ :‬ד"א מהיפו פעמיך*‬
‫אסר הקב"הלישראל בת נדיב‪ ,‬בק אברהם‪,‬מעשהידי אמן‪ /‬למעשההדיות‪:‬‬
‫[נ]כקררך אק הסהר‪ .‬זה השית שלא חסר נסכים‪:‬‬
‫[ה]צדארך כמגדל ה'טו * אלו הכנהירין‪ :‬עיניך ברכות מחשבון‪ .‬אלו ההכם'ם כשהם‬

‫שבי‬

‫‪.‬‬

‫הערות ותקונים‬

‫נומס כ‪6‬נ‪1‬ו‪ .‬נעקם פס כך 'סר‪ (6‬מסגתקי‪5‬סליייה‬
‫י‬
‫יס‪(( :‬ויגיבס)‪6:‬ג(ויחאס)ססלנו‪6‬רוכליסןת‪.‬ת כלין ‪ 610‬ט‪5‬יס‪.‬תיגס‬
‫מנורות סל‬
‫‪ ,‬טקס‬
‫כיס‬

‫‪,‬ונילקיסכגי'סכירספין נו‬
‫ניל סג"‬
‫סמ‪6‬ילו‬
‫ן לסלן לגורות לנורית סל מות סג"נילקוע מורות מנורות סל מ‪15‬ס‬
‫קיי ימיס! וכן‬
‫מ"‬
‫כ‬
‫י‬
‫*יעלי‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫‪Q‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫‪h‬‬
‫‪o‬‬
‫ייטתו מגורס‬
‫מס‬
‫ס‪,‬בחית סוס ‪"6‬ר נרכיך מס‪5‬גי‪1‬וי טרף ‪6‬רכט מדוריס‪.‬וסיסמלסין‬
‫רססי‬
‫(מעברות ס"‪ 6‬מ"ג)‪ ,‬ניר‪1‬ם(מ' מלסרות פ"‪( 6‬דף (;"ח ע"ד) ס‪6‬נו‪1‬יס מסיעה מגורס‪( :‬ינ) סג‪5‬מר‬
‫יר‪1 6‬סגס נ‪6‬ר נסוסוכ‪1‬ן‪ 1‬כנסת '‪Se1c‬כוי‪ .‬ננ"ר מ"ע ‪16‬ת ה' חרס כך‪ :‬ומגס כ‪6‬ר ‪511‬י‪1‬ן‪ :‬וסנס סם‬
‫‪OJIDO‬גל‪:‬סערריס‪ ,‬ע מלנוח רומופסי‪6‬מכחני‬
‫ס‪5‬ססעדרי‪65‬ן* ‪ oc)c 1!6‬כלכיוס ‪bl‬מ‪c‬י‪t‬ר)ו‪t‬ג‪n‬י‪6‬כו'מכ‪:‬ליקמוסמכיותסמי‬
‫מ‬
‫(נוררש זומא)‬

‫נסי‬

‫סדהש שיר השירים ישא‬
‫קץ‬
‫ן‬
‫מתכנתם לעצההאין ארםיודע מה הםיועצים והדבר נודע לרבים אפך כסנדלהלתנע‬
‫צופה ‪6‬מ דמשק‪ .‬זהביתיערהלבנון‪.‬וכהיה אדם עומד בראותוופונה כפהבתימישבדמשק‪:‬‬
‫‪ .‬הם הדלים שבישראל שהםעתידיםלהיות‬
‫[ו]ראשךעליך ככרמל ודלת ראותךכארגמן‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫"‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫י לבושים כמלכים האלו ‪21‬הםלבוש‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ר‬
‫א‬
‫כ‬
‫כדרך‬
‫ראשךעליך‬
‫שעלה אליהו בהר הכרמל וגזר על הקב"הוקיים‪ .‬כך העניים והדלים שבישראל כל‬
‫י‬
‫שיש בידו מצוה אחת עתיד להיות נוזר על המקום והוא מקיים‪ :‬סלך אסור ברהטים‬
‫כה‬
‫‪.‬ז‬
‫יעקצו שנאסר ויצג את הסקלות אשר פצל ברהטים ‪,‬בראשית ל"ת)‪ :‬ד"א מלך אסל‬
‫ל'‬
‫‪ .‬וה סשה שנטל שלו על המים שנאכר עלה אל דו העברים הוה הר נבו וגה‬
‫ורהטים‬
‫(דברים ל"ב פ"ם)‪:‬‬
‫נקוחכךבייןהמיב'י‬
‫ה שגל שהזכירליהונתן בם בן נעות המררות (שפואל א' כ'ל')‪:‬‬
‫‪ .‬אבא יודן אישגוריון היה אוסר אלו היוקין והבל עושו‬
‫דיבב שפהי ישנים‬
‫תחלת העולם והיהקין בעל דובב להבל‪ .‬אמרקין להבל כך הצולם נוהג במי שהסקים‬
‫אוהב ‪ 6‬נתזן‬
‫‪ .‬אלא מה שעשה אדם אבינו שהשליפו על בריותיו כדרך שברא אח העולס‬
‫ך‬
‫כ‬
‫א‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫כהוך נפלה‬
‫תחלה* כךנתןלו חנם‪ .‬אבל מכאן ואילךאיניניתן לסי‬
‫קטמהביניהם‪ ,‬נהנו הבלתחתיו‪ .‬אמרלו המקום אל תחתולעליו עלזההישע‪ .‬חסעליו‬
‫הבל‪ .‬אמרלו המקום אתה חסתעליו והואיהרגך‪ .‬לכך נאמר יקםקין (בראשית ד' חי)‬
‫‪ .‬שנשפך דט‪.‬‬
‫שהיה לפטון ומניין אתה אומר שנלה לו הטקום מקום להרגו חלוא נובך‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ג‬
‫‪ .‬ראה כסה‬
‫ולא עלוצריהין עד עכשיו‪ .‬לכך נאמר רוגב שפתי ישנים‬
‫חבת קי‬
‫והבל וגביע שלבנימין‪:‬‬
‫‪ .‬כדרך שאמרתי לחוה אמכם ואלאישך תשוקתך (בראשית‬
‫ילדודיועלי תשוקתו‬
‫~א]א‬
‫נ גןט"ו)‪.‬‬
‫חיטאים אתם ועלי תשוקהכם‪ .‬שכן פהחמרין וחוזרי‬
‫ן לסקוסן *‬
‫י‬
‫ואין חשוקה אלא תחכסשוה‬
‫‪ .‬הרי אהה אופר עלה שישק מלך מצרים עלירושלים וגו*‬
‫הת‬
‫רו‬
‫)‬
‫ו‬
‫"‬
‫כ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ויקח את כלמניני הזהב אשר עשה שלמה (מ"אי"ד כ"ה ‪.‬‬
‫היה שמו‬
‫שישק‪ .‬אלה שהיה מהחמד מתי יסות שלמה‪ .‬שהיהיורע שאין בנו שלים כשתו‪ .‬כיון‬
‫ת אשרות בית הסלך ואת‬
‫ששמע (שלמה) [רחבעם] כיר ויקח אז אוצרוה בית ה'‪.‬א‬
‫הכל לקח ויקח את כל מניני הזהב ;שם)‪:‬‬
‫מב]לכה דוח נצא השיה נלינה בכפרים‪ .‬הרי פשית בא לנולם ואופר להם לישראל‬
‫הגאולה באה לעולם והם מחכנמין ובאים כתות כהות‪ .‬כת ראשונה זקנים‬
‫שאינםיכוליםלילך * שניה נשיםיטף‪ .‬עליהם הכחוב אומר נשכיטה לכרמים נראה אם‬
‫פרחה הנפן ונח‪ .‬אלו עושי הכלחפה‪:‬‬
‫[יד]וץדודאיםנתניריח‪ .‬אליבניאים של מעשה צדקה‪ .‬כשם שדודאים נותנם ריח‬
‫בעילם הוה‪ .‬כךבני ארם של מעשה צדקה(נותנים) [נותלין] כבוד בעולם‬
‫הבא‪ :‬ועלפתחינו כל מנדים * א"ריוסי זהאליהו באואיסר להם לישראל אני אליהו והם‬
‫אומרים לו אם אתה אליהו החיה לנו מתיםי ולא פתים שאין אנו מזכירים אלא הסינט‬
‫שאנו מוכהיימז ועור אסר רבי יומי אם יבא אליהו ואני אומר לו פרש לי פריעת‬
‫נראים שנדרתלי אתה‪ ,‬הדשים גםישנים‪:‬‬
‫ן‬

‫מי‬

‫פרשה שמינית‪.‬‬

‫[‪ ]8‬יחנך כאחלייונק שדי אמי‪ .‬וה רוח הקודש של מוצה‪:‬‬
‫שהספיח‬
‫[ב]אנדץגך אביאך אלביתאמי‪ .‬אלי שבעה דברים‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫לישראל‪.‬‬
‫בראשון טראה להם גןעדן בשני מראה להם כסא הכבור‪.‬בשליית מראה‬
‫ופדרש זופא)‬
‫להם‬

‫‪.‬‬

‫מדרש‬

‫‪86‬‬

‫שיר השירים ייבא‬

‫‪5‬הס קרח וכל עדתו‪ .‬ברביעי טראה להם גימם‪ .‬בחמישי טרדי‬
‫ה ללחהיםות‪:‬רששם‪ .‬בערשי‬
‫מראה להםצדיקים‪ .‬בשביעי מראה להם צדיק עתיד‬
‫‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ .‬לפו שנשא‬
‫מ(א) זאתעולהמן הטדבר מהרחקת על דודה‬
‫~ד‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫צ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪3‬מי אשה ואמר לה צאי והתקרשילי בפדבר‪.‬כית‬
‫אסרה זרחני‬

‫עלנבך‪.‬סי האשה הזאת‪ ,‬זו כנסה ישראל* ומי הוא הכ‪.‬לדז זה מלמלכיהמלכיםהקב"ה‪.‬‬
‫כיון שיצאה למדבר‪ .‬אמרהלו ישאהו על אברהי (רברים‪5‬עבי"א)‪ :‬תחת ההפוח עוררתכן‪.‬‬
‫רבי חנינא היה אומר צוה לנו משה למען לספות והיה הענן מהקרב אצל ישראל והם‬
‫טוענים עליו נשיהם ובניהם עבדיהם ואמהוריהם וכלותיהם‪ ,‬אף סוסימ פרשים ופרדים‪.‬‬
‫חייההיגנן טקיף את ארץ מצרים שהוא מהלך ארבעי] יום כהר ‪.‬‬
‫מתחבלתףעכיחןבלילכיךולדנהא‪:‬מר שכעי‬
‫ח‪5‬להך אמך שסה חבלה ילדהך‪ nr.tnw .‬האיץ‬
‫כחיתם לבד‪ .‬בשעה שנאמר ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאפר‬
‫נט‬
‫אברהם אביהם (בראשיה כ"בי"א)‪ :‬כחותם עלז‪-‬ועד‪ .‬כררךהתפיין הל‪6‬‬
‫שנוהנים על ורועותיהם שלבני אדם ואין בהם מום‪ .‬כךאין ביצחק מום‪( :‬ב)כי ענה‬
‫כבות אהבה‪ .‬עזה היתק האהבה שהקב"ה אהב את ישראל בימי סנחריב‪ .‬שנאמר‬
‫הוי היורדים מצרים לעורהועלמוסיםוגו'(ישעיה ל"א ת"א); (אלו) [אמיו] עשר סכותהביא‬
‫הקב"העליהם כדרך שהביא על פרעה ועל מצרים‪ ,‬שנאמר וסטהו עלהים ונשאו בדרך‬
‫טצרים (ישניהי‬
‫' כ"ל‪ .‬רבי נתן אומר הרים בממריר על(השירים)‪1‬אשורימ]י שנאמר הף‬
‫אשור שבט אפי ומטה הוא בירם ועמי (עזם שם ה')‪ :‬קשה כשאול קנאה‪ .‬קשה היתה‬
‫הקנאה שהכניס אליהו כנגד ישראל שנאמר קנא קנאהי לה' אלהי צבאות כי שבו‬
‫בריתך וגו' (מ"א השי') היהלו לאליהו לילך למקום שעמדו אבוהיו ויבקש רחמים על‬
‫אמר לו הקב"ה צרכף בקשה לך שיב לדמשק‪ .‬וכן הוא אומר‬
‫ישראל ולא עשהכוי‬
‫בחזקיהוכייהיה שלום ואמה בימי ('שעיה ל"פ ח')‪ .‬א"ל הקביה צרכך ‪ .rwpt‬נחמו‬
‫נחמועמי יאכר אלהיכם (שם ט' א')ואין אתםצריכים לתפלהו של אליהו‪( :‬ג) רשפיה‬
‫רשפי אש שלהכתיה‪ .‬עתיר (ומן)[זיון] של ישראל להיות יוצא כאש מתחת כסא הכבוד‪.‬‬
‫'י"ז)‪ .‬א"ר חנינא בן אחיו‬
‫שנאמר והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהטה ‪'131‬לישניהי‬
‫על רבי יהושע יש נהרות של אש שהם עוברום לפני השבינה כנהרות שלמים מעורבים‬
‫באש וכשנתנה רצוח לגבריאל לשרוף את כל היל סנחריב‪ .‬נתנה רשות ללויתן לחבל‬
‫את כל הנהרוה‪ .‬לכך נאמר רשפיה רשפי אש שלהבתיה‪:‬‬
‫מ] יבים‬
‫לכבית את האהבה‪.‬עבייה מכבה את המצוהואין העביטה מכבה‬
‫יי‪.‬בל‬
‫את התורה‬
‫יד"א נים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה‪ .‬אין היא אהבה‪ .‬זו‬
‫האש שהיא מנדלה עלנרי האשים‪ .‬שנאסרויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הנרד (שפוזת‬
‫ט' כצד)‪ .‬ר"א מים רבים לאיוכלו לכבווז את האהבה‪ .‬אלו בני אדם הבוטחים בעשרם‬
‫ובממונם‪ .‬שנאסר בוטח בעשרו הואיפיל (ס‪21‬ליי"א כ"ח)‪ :‬א]יתן איש את כל הקביתו‬
‫באהבה‪ .‬שאהבתי אתכםאי אפשר את כלהון ביתו באהבה ביזיבוזי לו‪ .‬שנאמר בית‬
‫אל מים והעי מקדם (בראשית יגב ח')‪ .‬שעהידים כהנים פבניבניו של אברהם להיות‬
‫עופדים ונושאים כפיהם על הקהל ומברכים אוחם בשם המפורש‪:‬‬
‫[ח]‪%4‬קדךזלנו קטנה‪ .‬זו סרו] ובנותיה שהיו לה שרים ואינה נוהנת צדקה לעניים‬
‫ואינה מפרנסת את האביונים‪ :‬מהנעשה לאחורינוביוםשירובר בדןלפורענוה‪.‬‬

‫שימבי‬

‫עי‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מים יא‬

‫הערות ותקונים‬

‫(א)מי ו‪5‬ת עלס מס‪5 5‬מססז‪3‬י חמס‪ .‬מונף נ'‪5‬קוס רטו תתק‪"5‬ג‪( :‬ב)כי טזט כמות ‪6‬סנס ‪otP‬סייס‬
‫ס רססי ‪06‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‪6‬סנס‪ .‬טוש ני‪5‬קוע סטכירי ע‪5‬יסעיס ‪5‬ד ‪ 80‬כסס סגדם סיר האיריס‪( :‬נ)יססי זום‬

‫סת'ז"זן פ‪' 3‬סר‪ .56‬מ‪63‬וינקוטממטירי ע‪5‬יסטינ‬
‫ו ‪5‬ו ‪ 79‬נסס מנדח סיר ססיריס וסוף סמןרס‬
‫‪, 11tlDSC‬סכיך סם כ‪ 5‬סמסטר‪ .‬וכילקוט סמעומ רטט ‪5‬מק‪"5‬נ עונך‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ע‬
‫‪6‬‬
‫ע‬
‫ס‬
‫'‬
‫י‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ופסיי‬
‫(מררש זומא)‬

‫רססי‬

‫שיך השיךים‬

‫ז"א‬

‫קם‬

‫מרוש‬
‫ואלו ק חמשה כרכים‪ .‬ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' (בראשית" פ')‪ :‬ד"א ארות לע‬
‫קמנה ‪3‬ה‪ .‬זה דורו שלחזקיה שהיו דומים לאשה נאה שאין לה שרים‪ .‬ששו נאים‬
‫ולא דדו מעשיהם מובים'‪ :‬מה נעשה לאתותינו ביום שידבר בה‪ 8‬לפורענות‪ .‬דורי‬
‫של [גדליהו בן] אחיקם‪:‬‬
‫[פ]אם חומההיא נבנהעליה טירת כסף וגו‪ /‬פשל למחהדבי דומה לאחד שאסר לחברו‬
‫יעלגלוי עריות‬
‫‪ .‬אבא אלעזרבןמנן‬
‫איש ברקעאלוכרסהליממהחולהדלבךרהדמוקמיהם‪.‬לאעחלד"ףשזהישובאיורסךריא‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ח‪5‬ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫פלויי ואין בירו‪.‬‬
‫אישפלוני עניוואיו חכמה בירו‪ .‬אגל הכתוב הרני נותן רכסה וענוה‪:‬‬
‫חיטה‬
‫כםנדיית‪ .‬אמרה כנסתישיאו אםאיני כדורוה הראשונים‪ .‬לאכדור‬
‫[י]‬
‫הטבולישופליא כדור הפלגה ולא כאנשי מדום‪.‬כי חכמים 'שבי‪ .‬צדיקיםישב*‪.‬‬
‫מכלכלים ומפרנסים ישבי‪ .‬שנאסר אז ה‪14‬תי בעיניו כמוצאת שלום‪:‬‬
‫[יא] (ד)כברם היה לשלמה בבעלהפון‪ .‬גלו עשרת השבפים שבאועליהםנויםהמונים‪.‬‬
‫שנאמרהוי הכהעכיםרבים ונף(ישעיהי"זי"ב)‪ :‬נתן את הכרםלנופרים‪.‬‬
‫זה נבוכדנצר שעכר והחריב אתירושלים ושרף את בית המקדש באש והגלה אח ישראל‬
‫לבבל שנקראו כרם‪ .‬שנאמרכי כרם ה' צבאוה ביתי‪.‬ורא" וגו' (שם ה‪-,‬ו')‪ :‬אישיביא‬
‫בפריו אלף ככף‪( .‬ה) [זהירבעם בן נבם שאכרו לו ישראל‬
‫שכהתיסולךךע(להינווש‪.‬ע אכל'ר)]‪:‬להםעני‬
‫‪ .‬שנאמר ברעהם‬
‫‪ .‬אסרולו הרי כסף וזהב‬
‫אנכי‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫ן גנות אחרות‬
‫‪ .‬לפיכך אץ‬
‫~יג]וקירשבנרזבגנים זו כנסת ישראל שהיא דוטה לגנהבי‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ש‬
‫הקב"ה כומר את גנתוביר אחרים‪ :‬חבריםכק‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ששנה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הכמים יהלנוריהם שהם מפרישים כקרא בפני עצכו‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ב‬
‫‪:‬בפני‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ט‬
‫ם‬
‫י‬
‫עצמן יאגדות בפני עצמן‪ .‬אמך להם הקב"ה חבר‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל‬
‫השמיעיני‬
‫[יד]בנרה דודי* [ברח] כבוד כישראל‪( .‬ז) רבי חנניה היה אום‪ -‬ברח רודי‪ .‬ברח‬
‫כנור מישראל אימתי‪ .‬יו‬
‫ם ששכר בלק את בלעם וילך לקלל את ישראל*‬
‫שנאמר ארם כקדם ופלשתים כאחור ויאכלו את ישראל בכל פה לישעיה פ' י"א)‪.‬‬
‫(ח) [ארם מקדם זה בלעם‪ .‬ופלשתים מאחיר] זה עמלק‪ .‬מאכלו אה ושראל בכל פה‪.‬‬
‫אלו החכמנים והגזלנים‪( .‬צ'ר‪[ ,‬אטר רבינו] הגדול באורה שעה שלח עמלק לקח‬
‫את כל אלופי אדום (ט] ונהן לרם אדף אלפים דינרים לכל אחר ואחד טאותם החילים‬
‫שהיו כאלופי עשי‪( .‬י) לפיכך היה יושב ודורש אק כל ההיבה למפרע‪ :‬ר"א‬
‫*‬
‫א‬
‫ה‬
‫לך שלמה‪ .‬לכלך מלכי המלכים 'כהשלום שלו‪ :‬וכאהים לנוסרים את פרש‪ .‬אימתי‬
‫יום שעבדו עליו עכון יסואב נתן להם כאחים דינוין‪ .‬ואמר להם ש‪.‬טרו לי שלא‬
‫למרוד עלי‪ .‬לפיכך נהגו המלוכה שכיון שהרג אהד מהם את חברו ובא וישב על‬
‫י ‪ 4‬ברה כבוד מישראל *‬
‫כסאו ;יא) היה בוחן (דינממם) [דינספיס]‪ :‬ד"א ברח דור‬
‫י בזה שבעה מזבחות וגו' (בטדבר כ"ג אן)‬
‫אימתי‪ .‬ביום שאמר בלעם לבלק בנהו‬
‫כשם שבנה שלסה במהרה והעלה רמהרה‪ .‬כדי שההא תפלתו נשמעת‪ :‬ד"א ברח‬

‫יה‬

‫אני‬

‫הערות ותקונים‬

‫רססי ‪6‬פ (טחיך (נ‪6‬ויוון ס‪' 5‬סר‪ 651' (6‬נ‪6‬ס ס( כס‪ 6‬סכג‪1‬ד סנ‪6‬מר וסיס ‪' 716‬סר‪6( (6‬ס‪( :‬ד) כרס‬
‫סיס (סלמס ‪ 1(6‬טמרת ססנטיס‪ .‬מונף נ'(קיט סמכיר' ע( 'כעיס ‪5‬ד ‪ 105‬ככס סגרת סי‬
‫*‬
‫ר סמססיררייסניו‪6‬סגו‬
‫ו‪:‬‬
‫כמו סס‪ 61‬וילקוט ‪:‬מכיר' מסייפוינ‬
‫ו ‪3‬ג"י‬
‫) וס ירנעס גן (נט‬
‫סכייטיסגיגו‪, :‬ה‬
‫~?‪'?CD‬קוט סמניר' ע‪' 5‬פעית ‪5‬ר ‪ 74‬נסס כנזח סיר ססיריס‪:‬‬
‫י נרח כנוד מיסר‪ .56‬מונף נל‬
‫(ו) גרחיו‬
‫ז'ס סיס ‪'6‬ג‪:‬ר‪ .‬מוססתי כמו ססו‪6‬כמג‪.‬רי‪( :‬ו)) ‪5‬רס ‪ .‬סוסגתי כמו סכ‪( 831‬מכירי סס‪:‬‬
‫(‪ )1‬רבי חגג‬
‫‪,‬‬
‫‪o‬‬
‫‪l‬‬
‫‪p‬‬
‫‪n‬‬
‫(ט!) נתן (סם ‪(6‬ף ‪58‬פס דיגריס (כ( ‪6‬מ‪61 7‬חך‪.‬במגירי סנ" נסן (ססייגר (כ‪6 5‬תז ‪61‬מד‪(:‬י) (סיכך‬
‫ס ‪5‬ת כל סגרכס למסרס‪:‬‬
‫סיסיוסב ‪71‬ורס ‪6‬ח ג( סחיבס (מסרס‪ .‬כמגי סני' (סיכך כיסיוסט יריר‬
‫רימום‪6, 5‬ךו; (סטרסער) עיין ערוך ספ(ס סרך וגסססנ‬
‫(יא)סיסנוחן ריגיסטס‪ .‬תק‪:‬ה' ויגסטים וס"‬
‫‪1‬ס‬
‫(טדרש קופא)‬

‫פררש‬

‫‪88‬‬

‫חרי‪ .‬שומתי‪( .‬יב) יום‬

‫שיר השירים‬

‫ותא‬

‫בדית עם א‪-‬חומו וירעלו שני טלאים‪ .‬אחד לצפק‬

‫המזבח לשם ארחוטו ואחשדכרלירחריום המזבח לשם ירושלים‪ :‬ד"א ברח רודי‪ .‬אימתי‪.‬‬
‫‪ .‬שנאסר‬
‫בימי אחז בן ותם שלאקיים את ההורה ונור על ישראל שלא ";מקו בתירה‬
‫‪ .‬מג) ביסו‬
‫צור תעודה התום הורה בלמודי (ישעיה חן ט"ז)‪ :‬ז"א ברה דודי‪ .‬אימהי‬

‫כגחם ונילל שנפלה מחליקה ביניהם ויצא מנחם הוא ושמונה מאות תלמירים מלובשים‬
‫סריקונין 'טל זהב ובא חנן בן מדרון ובעינן בן יהורה אחיו של מנחם והרגו‪ .‬ועלה‬
‫אלעור וההלמירים עסו (יר) וחהכו מנויות סנויות‪ .‬באוהה שלה שלתו אנשי אורחסו‬
‫והועצבו קסטרא על ירושלים והיו כטמאים כל רנ'טים שהיו בהוכה‪ .‬ועלה אלעע‪-‬‬
‫שדינלמירים עטו והכו כל אנשי קסטיא‪ .‬באותה שעה נפלה מחלוקת בירושלים * על‬
‫אוהה שעה אפרו ברח דורי ורמה לך לצבי או לעפר האילים‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫כסליק כמדרש שיר השירים‪.‬‬
‫הערית‬

‫והקונים‬

‫(יב) טס ‪0‬כרית' נריה עם לרמומו כו' (סם ‪6‬ר‪0‬ומי‪ .‬גע(ס ממני ססחר‪,‬ן‪( :‬ינ)כימ' מגסס וס((‪.‬פיין‬
‫"ניגס ט"ו ע"‪ 6‬ס((ו';(חס (‪6‬גח‪,‬ק‪,.‬‬
‫ןסיריקין‪ ,‬יכיחס!מי ח‪:‬יגס ס"נ כ"כ לרף ט'יז כ"ג)לזליכן ע‪ ,6‬יט קומרים המירס‬
‫ווגוחתליוידיסיגיסי‬
‫(מיזם '‪ ,65‬ו'"‪6‬כגניסגין ‪ 65,‬סו‪ 6‬וסמ‪:1‬יס‪,‬י‬
‫ג ‪(0‬תרמיזי מכמיטמעינוין תירקי זסכ סססחירו‬
‫‪.‬‬
‫נוה‬
‫מי‬
‫גסוסקירס ס‪6‬מרו (מן כח‪ 13‬ע‪ 3‬קרן ס‪1‬ר ‪3 i'hc‬כס ‪30‬ק ‪(63‬סי יסר‪'( :36‬ד) ‪,‬חכו חויות מג‪,‬‬
‫י‬
‫ס‪,‬‬
‫י‪6‬‬
‫‪ 416‬גש( וחתכו מסלוח עע‪4‬ות סי' ‪( :nl),po‬סו) נפחס סער סלמו ‪6‬גס' בורתנו‪ 'ellu .‬סגוונס‬
‫פיוס מקוס ‪6(1‬ייד‬
‫ע(י ‪:‬ס סמק‪1‬ססיס‪:‬‬
‫‪ 65,‬פחס ‪:1‬כ‪:‬ס ‪, ,th~:c‬כנמרק סס (סיכן '(‪ 6‬כו'וי‪ 165‬סמו ‪C'1l~fi‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)