בעזהף ת
פירוש
רביניו.,לבחיי
איהל
.
. 1..,
י..
עיה-ק ררושלים תובב"א
שנת ת ש "ח לפ"ק
'TADHAZt
Jerusalem
דפוסי
.ע .איתאח ,ירושלים
לדבריהמו"ל
ר' עקיבא הי' אימר ,ארבעה בנים למלך ,אחד לוקה ושותק
ואחד לוקה ומבעט ואחד לוקה ומתחנן .ואחד לוקה ואומר
לאביו הלקני ,אביהם לוקה ושותק וכו' איוב לוקה ומבעט
וב" חזקי' לוקה ומתחנן וכו' דור איר לאביו-הלקני וכו'.
(מס' שמחות פ"ח)
אורה ולא אבוש,כי ויה' לשון צרהבימינו,ימי מצור ומצוקה,ימי המלחמה
בין אחבנ"י ובני ערבוביא ש 5בני ישמעאל בני קטורה מצרים וארם ,בימים
אשר לקתה ירושלים בכפלים כי זה כמה חדשים העיר סוגרת ומסוגרת אין
יוצא ואין בא ,רעבים גם צמאים נפשית זקנים ועוללים ,חצי בליסטראות
של האויב פיגע מידי רגע בתיך הבתים ועושה שמות ,מאות אנשי ירושלים
העלו נשמותיהם בזמן קצר ,הרובע שלנו בתוככי חומת העיר נחרבה על
כשלשים בתי מררשי' וספרי תורה רח"ל .לא להכתב לדור אחרון את 3ל
הנעשה בעיר אלקים באתי,כי מי יתאר את האסון הנורא ,נשלל בחינת ההרגש
האמיתי ,וגם אין כאן מקימו -אך אווה ולא אבוש ,כי חוששני בי כי לא
זכיתי להי' בימים האלו ,לא כאחד משלושת בני המלך ,לא כאברהם שהי'
שותק לא כחזקי' שהי' מתפלל ולא כדוד שהי' אומר לאביו הלקני -אלא,
כאיוב שהי' מנעט רח"ל -לא הרעבין ולא הצמאון .1י' שהוציאני מגדרי,
תורה ולומוי' ,שבעוה"ר לקתה עיר
ואם אולי בעטתי אז אך ורק על ביטוי
קדושינו בכפלי כפלים ,אוי גא לנוכי כך עלתה בימינו ,התשב"ר בטלין
ומבוטלין הישיבות מתבטלות מימים ימימה ,תופסי תורח שרויים בצער,
ואיך אשתוק או איך אצלל את מוחי ואתחנןאו איך אגיר הלקני ,ובכן אולי
בעטתי -ובאמת שגיתי כי הי' לי לאחוז לכה"פ בדרך חזקי' המלך ולהתחנן
לאי אמנו שמשמע .הושענא למען ציון המצ1יגת הושע
נא" עשה למען שמיך ,ימינך ,חורתיך וקדושתך והושיענו אלקי ישעגג
1
דברי המו"ל
ובמח אכפרה ,אמרתי אקל מעלי ספק חטא זה ,ספר אי 1ב אלמור ואלמד
כוי שאזכור ולא אשכח הדבר ,ואדפיס אהד ספרוני הראש,נימ עלי- .יהנה
בהייתי בארץ א(גליא כא לירי כת"י נעל פרמט] פירוש רבינו בחיי הספררי
על איוב ,ואם גם שהספר כבר נרפס באמשטררם בשנת תקכ"ח בהסכמת רבני
אב"ר ראשבנזים וספרדים רשם ,אם כל זה אמרתי הלא הספר ממש אינומצוי,
וגם לרבות כי דברי רבינו בחיי הי' חביבים עלוקיני מרן החתם טופר ז"ל
ומירי שבת בשבתו בשתי הסעודות פעמיים למד למסוכים מירושו עח"ת,
ושלשכי בעיה"ר נתחדשהבין אחב"י הדעה הכוזבת כי המשפט לא לאלקים הוא
כ"א למקרים ,אשר נגד דעה זו מיוסד פירושי של רביני בחיי.
על אמיתת הכר שהפירש הזה היא מרבינו בחיי כנר העירו גזולי המסכימים
הזזי ולרבות נ"לכי מלה הראשונה ל ה 1ר 1ה גמטרי' רבינ"ו בח"י הס)רי"י.
ובבאתי אפרוש כפי אל אבי שבשמים ,קיים בנו ח:מי ירושלים .ויקוים
בנו בקרוב מאחז"ל על נבואת זכרי, ,ב' ח) אמרו מה"ש לפני הקב"ה רבש"ע
הרבה כרכים בראת בעולמך של אוה"ע ולא נתת מירח אורכן ומירח רחבן.
ירושלים ששמך בתוכה ומקרשך בתוכה וצדיקים בחוכה אתה נותן בה מירה
מיד ויאמר אליו רז דבר
הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרב
אדם וגו' ואני אהי' לה נאום ד' חומת אש סביב ולכבור אהי' בתוכה (ב"ב
אי
עיה"ק ירושלים ח"ו ער"ח מנ"א בש"ח לפ"ק.
יצבש"י
4ל
יננ'(-
אן
?
רבינו בחיי
איוב
להו ר 1ת על ענין ההשגחה נתיחד לנו בזה הספר הנכבד וגדול
מאד הוא ספר איוב שיימסו אותו רז"ל למשה רבינו ע"ה ,אמרו
משה כתב ספרו וספר איוב (נ3 53חר 5יד ,):כיונו לומר כי כשם
שנאמר לו בראשית בסיני מפי הגבורה ,כך נאמר לו ענין איוב
וחבריו ,ונאמרו לו הענינים כאשר הם היום אצלינו ,והנה ספר
איום דמיונו לס' בראשית כי ספר בראשית מורה על חידוש העולם
ועל ההשגחה ,ועל אמתת שכר ועונש ,ואעפ"י שיש בנסתרו מעשה
מרכבה ,יש בנגלהו מעשה בראשית ,ותחלת דבורו בד' יסודות שהם
יסווות לבריאת השפלים ועיקר חכמת המחקר זהו אמרו והארץ
היתה תהו ובהו וחושך גו'(3ר5סית )5הזכיר כסדרן עפר אש ורוח
ומים והתחיל מן העפר שהיא הנקודה ,וכן איוב שהיה חכם גדול
בחכמת המחקר הזכידן בסדר הזה עאר"מ ,והתחיל מן העפר שהיא
הנקודה ,הוא אמר כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים
יראה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה )3Vhכח) ,ספר בראשית
לא תמצא בכל מעשהו זכרון שם המיוחד כי אם שם אלהים ,או
אדני וש"ן דלית ,כי ישים הנהגתו לכחות המורה על מדה.ד ,וכן
ספר איוב לא תמצא שיזכיר איוב שם המיוחד כ"א שמות אלהות
כגון אל אלקים או אל"ף דל"ת ושי"ן דל"ת כי ישים הנהגתו לכהות
העליונים מנהיגי השפלים ח"ו לא לבורא יתעלה ,והנני מבאר לך
ענין הספר הזה בכלל על דרך הרמב"ן ז"ל ועל דעתו ורובו הוא
לשון פירושו הנכבד.
ה
י
ה
ת
ו
ב
ר
ו
ת
ו
א
ר
ב
ו
י
ת
ו
ר
ע
אעב
בלתי
וזה ביאורו ,כי
ב
רבית
איוב
נחיי
מאמין והשגחה ,והיה רוצה להתוכח עם מדה'ד והי' אומר מה זה
שבאו אליו היסורין והצרות והוא צדיק ,זה לו לראיה כי אין
השגחת השם יתעלה בשפלים,כי אילו היה משגיח עליו ,איך אפשר
שיענישהו שלא כדין ושיצא מלמניו משפט מעוקל ,ועוד כי יראה
כמה רשעים בעולס_והם בשלוה והשקט ,וחבריו אליפז וצופר טוענכם
אף כי "וא צדיק אי אפשר שלא חטא מעולםכענין שכתב כי אדם
אין צדיק בארץ גו' (קס(ס )1ועיקר כוונת החברים באיוב לומר
כי הצדיק הגמור שאירעלו החטא הקל ועבר בזדון על מצות בוראו
עכ"פ ראוי ליענש עליו ,והנה אם יאבד האדם מגופו בעוה"ז כל
השובה אשר נהיתה בעולם ויהי' נדון ביסורים של איוב כל ימיו,
טוב לו שלא יהי' נדון בעולם הנשמות ביסורי גיהנם ,או שיגרע
חטאו מנפשו מעט ממעלתו בעוה"ב ודבקה בזיו העליון ועוה-ב
בפחיתות הגוף וגריעות הטובה שתבזה בעולם הגופות אשר אין
בין הטובה ובין הרעה רק דבר גרוע וענין כלה ואבד ,ולמעלת
הנפש ועלוי הטובה אשר באור פני מלך חיים וכי היא הטובה
במאמר מוחלט אשר אין לה ערך ודמיון ולא חסולה בדבר גשמי
כלל ,וכן אחז"ל במסכת קידושין ((ט ):כל מי שזכיותיו מרובין
מעונותיו מריעין לו בעוה"ז ,ודומה לו כמי ששרף כל התורה ולא
שייר ממנו אפילו אות א' ,גם אמרו חכמינו ז"ל (סם מ ):רוב
זכיות ומיעוט עכירות נפרעין ממנו מעט עבירוה קלות שעשה
בעוה"ז כדי לתן שכרו משלם לעוה"ב ,וכך היא המדה ,וכך הדין
נוחן להקל מן הצדיק העונש ושיהי' בדבר הגרוע והוא הגוף ,ובזמן
הפחות והיא עוה"ז ,ויקבל דבר הגמול בדבר הנכבד ובעת הטוב,
וכן הדבר ברשעים כי ג-כ יהיה רחוק שיהי' הרשע נמנע כל ימיו
מעשות שום טוב וראוי הוא לקבל עליה שכר ואלו ישפיע האל
ית' בתגמולו תענוג וגדולה ומלכות כמלכות שלמה איננו שוה
לנמול וקטן מתענוג הנפש באור החיים בעולמים הראויים להם
יבינו
אטב
נמי
ג
ונמנע ממנו אותו גמול ומשלם אליו שכרו בדבר הקטן והגרוע
כאשר ביאור אונקלוס בפסוק ומשלם לשנאיו אל.פמו להאבידו
(דכריס זג ואחרי הביאור הזה יכול אדם לברוח מיד המקשים
קושיא זו שכל רשע וטוב לו יש לו מקצת מעשים טובים ,וכל
צדיק ורע לו יש לו קצת מן הרעות ונידונים כמדות אלו ,אבל
איוב היודע צדקת נפשו הגמורה ,והיודע ועד ית' מעידעליו("יו3
)3ותסיתניבו לבלעו חנם ,הוא וכיוצא בו כגון ר"ע שבא בקבלה
עליו (מגחזח נט ):שהי'
בשרו במקולין אמר לו זו תורה
מוכריי
במחשבה לפני ,איננו בא במדה זו,
וזו שכרה ,שתוק כך עלה
והנה השם ית ,רצה להביא את איוב לידי נסיון ע"י השטן ,וענה
אותו ביסורין רגים ,תחלה בממונו ,ואח.כ בבניו ,ואחזכ בגופו.
ויהי היום ויבאו בני אלהים גף ויבא גם השטן בתוכם,
נחלקו בו חכמים ,הגאון רבינו סעדי' פ' שהמקטרג הי' אדם ממש,
והי' מקטרג את אהב מתוך שנאה וקנאה שהיה לו על הצלחתו
ועל פרי גודל מעשיו הטובים ,וכן בני אלהים היו אנשים ממש
מבני דורו שהיו אויבים לו ומקנאים אליו ,והי' מנהג האנשים
האלה להתקבץ בימים מיוחדים בשנה בבית הועד בעבודת הש"י,
והיו עושים סעודה גדולה ביום הקיבוץ ,ופי'בגי אלהים גדולי השם
כלשוןבניבכורי ישראל (כמוח ד) ,בנים אתם לה' אלהיכם(דכריסיד),
ומה שהזכיר השטן בפרט מאחר שהי' מכללם וכמותם לפי שהאיש
ההוא היה גדול מכולם וכולם היו נמשכין אחר עצתו ,בדמיון קרח,
שפירושו להתיצב ויתיצבו על הי(חלים )3כלשון וכייזיד איש על
רעהו גו' (ממותכ") ,שפירושו הרג בכוונה שהתיצגו על ה' בעבודת
ה' יתעלה כמנהגם ביום הכנופי' ,ופי' הכתוב ויהי היום שבאו כני
אלהים אוחם האנשים גדולי השם ,ונתקבצו ביום הקיבוץ והתיצבו
בעבודת השם ועשו סעודה כמו שהיו רגילים ,ויבא גם הגדול
שבכולם בתוכם הוא שקראו שטןלפי שהוא המקטרג הגדול שבכולם
ל
רבינו
איל
בחגי
והמקנא לאעב טתר,ובתוך אותו הקיבוץ ויאמר ה' אל השטן
מאין תבא כלומר בא דיור הש" לאותו האיש המקטרג הגדול
כדי שישמעו השאר ושידעו כי אטב הי' צדיק גמור ושיתפרסם
זכיותיו בעמים ושיודע צדקתו ביניהם ע.כ בא אליו הדבור על
פני כל המעמד ,לא בינו לבין עצמו לפי שלא הי' נודע ,ואע"פ
שהאיש המקטרג בעל הקנאה והשנאה והכעס ,לא הי' ראוי לדיבור
הנטם יתעלה ,בא אליו לכבוד איוב ,ולהודיע מעלתו וזכותו כונתו
ושלימותו כי ה" שלם בעשרו ,שלם בעני ,שלם בבריאותו ,שלם
בחליו ,ככבוד לאבימלך לכבוד אברהם ,או ללבן לכבוד יעקב ,או
לבלעם לכבוד ישראל ,ושאלת השם יתעלה לאיש המשטין הזה מאין
תבא ,כשאלת הש"י לקין אי הבלאחיך(כר"סיח ד) ,או לאדם איכה
(מסג) ,או לבלעם מי האגשים האלה עמך3(,מדכלכב) ורבים ככה.
משט בארץ פ" בארץ הזאת ,והנה העדה הרעה הזאת שנאהו
שנאה גדולה וקנאו אותו על הצלחתו ,והש"י השליט עליו האיש
שקראו שטן ונמסריידו להביאו לידי נסיון בממונו ובגופו ולא
להמיתה והרא" כי השטן הזה הוא אדם ,מלשון הכתוב ויקם
ה' שטן לשלמה את הדד (ת" 6י )6ועוד בענץ יהושע כה"ג
והשטן עומד על ימינך (זכר" rOוהידוע כי השטן הי' רחום בעל
טעם ושמשי ספרא שהע מקטרגץ אל יהושע בן מוצדק שכתוב
ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה
ד) ,ומן
"
ר
ו
ע
(
מקטרג
דבר
ל
ע
הידוע עוד כי מדרך העולם שיקראו לכל
שטה
וכן ישטמני תחת רודפי טוב (ח5יס 5מ) זאת פעולת שוטני (סס ,(Dp
וכן ויקרא שמה שטנה ועפיי כל הראיות האלה יהיו השטן הזה
אדם ממש.
וכל אשר לו בידך ברשותך שרצתה רק את נפשו
11מ1ר הזהירו שיביאנו לידי נסיון בממונו בגופו ,אך יזהר 'טלא
ימיתנו ולא יפריד גופו מנפער ,ולכן פי' הגאוןז.לכי מלת שמור
~כינו
אעם
תהיי
במקום טה השמרכימר השמר שלא תמיתמ ,הוא כלשק
ה
ש מר1
מן ה הרם (יסוסמו) שפירושו השמרו ,ומ"ש ויך את איוב ,אינו
חוזר אל השטן כי בן אדם אין לו רשות בזה והנה הוא חוזר
לשם ית',ויצא השטן מאת פני ה' ,ויך ה' את איוב כלומר שסמך
מלת ויך אל השם כי לא השטן הוא המכה אלא השם כי לא אמר
ויך השטן את איוב ,ומה שלא אמר ויך ה' לפי שאין דרך הכתוב
להזכיר הום על הפורענות כי אם בהצלה כענץ הך נא את
ולה אמר ה' הך נא כמ"ש
הגוי הזה בסנורים (מו
ומ
ויראו
האלה
(לסג
מאץ
בהצלה ה' פקח את עיני
ז"לכי מן הנמנע להאמין כי פעולתם כנגד השם יתברך ולא כנגב
ההולכים בדרכים ,ועור וכאין ממידת המלאכים להיות להם קנאה
ושנאה ולהתלבש תאות ולהתקבץ במקום המעודות ותענוגות בני אדם,
אבל דעת הרמב'ן ז"ל ורוב המפרשים כי השטן הזה מלאך ,גם
בני האלהים היו מלאכים ומה שגתקגאו להצלחת איוב ולרוב עשרו
ונתלבשו תאות הגוף במקומות המשתה והשמחה ,איןלתמוה מ זה
שהר מקרא מלא מצעו ויראו בני האלהים את בנות
ה אדם (כר~סיסה ,ידועכי מלאכים לאבני ארם ,והם התלבשו
תאות גטניות וירדו ממקום קדושתן משמים ,וכן בענין איוב ,השטן
והמלאכים התלבשו מדותבגי אדם,כגון הקנאה והשנאה והתאוה והכעס.
וכ תב הרמבץ ז"ל ידוע בקבלתנו כי הוא מלאך נברא להשויץ
ולהזיק לאדם ,ובדרז.ל הוא שטן הוא יצה.ר גו' ("3כ טז) ,והנה
החכמיםז.ל יחסו לו כל אלה הפעולות וגם אמונתם שהוא מלאך
באמת לא טבע הטבעי' ולא כח מן הכחות כמו שנתבאר אחרי זו
המימרא כמעשה שחברו שם בתחלת ב"ב ובמקומות רבו' בדבריהם
גיארו לנו כי זה המלאך נברא להשטין ולהזיק ,ואולי כי מאצילות
כחו יהי' לאדם שטנה ,כי הוא סבה לכוכבי החרבן והדמים והחרב
והמלחמות והמכות והפצעים והמריבות והפירוד ,והכלל נפש לגלגל
"
הי
יבינו
ן
אסב
בחיי
מאדים ,וכנר בתנו רחל בחלקו מן האומות עשו ,כי הוא עם היורש
החרב והמלחמות ובחלקו עוד השדים הנקראים מזיקים בלשון חכמים,
ושעירים בלשון תורה ,כי כןיקרא הוא ואומתו שעיר (3ר6סיח כס,
סם לכ) ,וא-כ הוא וכחותיו המשטינים והמזיקים עכ'ל ז'ל ודעתו
",ל כי לפי שרצה הש"י לנסות את איוב והרשה את השטן בזה
נאצל מכח השטן חפץ לכשרים ולשבא על ענין החרב והשבי ההוא
והתגברות הרוח ולהפיל הבית על הנערים כאלו הוזקו ובטבע והוא
ענין אלהי.
1דע כי איוב הי' מזרע אנרהם ע-ה מבני אחיו הכיר את בוראו
ועבדו במצות שכליות מן התום והיושר וסור מרעלבני אדם ובעבודת
הלב שהוא שרש הכל שהי' ירא אלהים ,וכן חביריו הקדים אליפז
שהוא הגדול שבכולן ונקר' בשם בכור עשו והוא תימני מתיחס אל
בכור אליפז דכתיב בני אליפז תימן(ססגי)
,אומרים כלדד השוחי
מבני אברהם ,גם מצינו את ישבק ואת שוח (ססכס) צופר מתיחם
אל צפו בן עשו כי כן נמצא בתורה אחי נקרא במקום אחר אחירם
(3מד3רכן) ,גם זה צפו שינו שמו בד"ה( 6צפי ,ונמצאת אומר
איוב וכל הביריו כולם מתיחסים אל משפחה אחת ,גם אליהוא
מתיחס אל המשפחה הזאת,כי הוא נקראבוזי מתיחם אל בוז בן נחור
(3ר6סיסכ )3ועוד כתוב בו ממשפחת רם ממשפחת אברהם שהיה נקרא
רם ,כי כן היה שמו אברם ,ואמר התרגום מן גניסו' אברהם ונמצאת
כי איוב וחביריו מזרע אברהם שהיה שרש האמונה אוחזין דרכו
כמ"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה גו' (כלעית יה) ,ובבואו עליו
הצרות והיסורין בקו שלשתן איש ממקומו לנחמו על צערו הגדול,
")
ואז ענה איוב:
יאבד יום אולד בו ,המ כומת ספראיע בכלל מ
אעב בראותו הצרות הרבות הבאות עלת והוא ידע בעצמו צדקת
("
נפשו ,חשב כי אולי אין דעת וחשבון אצל אלהים במעשה בגי
רבינו
אטב
בחיי
י.
אדם ,וכי ההשגחה מסולקת בהם,
לאמר ,כי ממסלת
פתח דברי
הכוכבים והמזלות בימי הלידה ונגעי ההריון נותנין לולד הרעות
והטוב לדעת הוברי השמים המבהילים ,ולכן פחח יאבד יום
א1לד כו ,וקלל היום והלילה וכוכבי נשף ועפעפי שחר ,כי הם
גרמו רעתו וידיעון כי מצד גריעות האדם ומעלת האלהים לא ישים
אליו לבו ,והנה הוא תחת ממשלת המקרה כפי מערכת הכוכבים
ומשטרי הארץ יאמין כי כן באדם כמו שנאמין אנחנו בשאר בריות
הארץ ,כי אין השמירה העליונה בהם רק לקיים המין אין ליחיד
מהם עונש או שכר ולא נאמר שחטאו כשימוחו ,ולא שזכו כשהאריכו
ימים ,והיו מזונותםמצויין להם בשבע ,זאת כוונתו במענה הראשון
ויחזיר כוונתו זאת במענה השני באמרו מ ה אנו ש כי תג דלנו,
והראיי עוד על זה שאמר לו אליפז ו א מ ר ת מה ידע אל
הבעד ערפל ישפוט עבים סתר לו ולא יראה,
אתה הסתרת ההשגחה מן השפלים וחוג שמים יתהלך השגחתו בקיום
המורים בכל השמים וצבאם ,הארח עולם תשמור ותראה אינו מתנצל
עצמו ,לומר כי לא היתה הסברא הזאת עמו בשלוה ואחר אם אראה
אור כי יהל וירט יקר הולך ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי כי
ממנו רב חיל וכביר מצאה ידי ,וענין אם אראה אור פירושו אור
השמים בהלו וירח שמגיה והולך ,וזה כענין וראית את השמש ואת
הירח ,ויקר מלשון אור יקרות ויפת לבי לשמש ולירח בסתר לומר
אלהות הם כשאר אומות הנראים העובדים לצבא השמים ,ותשקידי
לפי ,כמודה בדבר גם הוא עוןפלילי כלומר הי'בעיני עון פליליכי
כחשתי לאל שהוא ממעל ומאתו הכל לא מכחות סוככי האור והירח
כזאת היתה דעתו בזמן השלוה ,אבל עתה בבא הצרות עליו על
לא חמס בכפיו הי' לו לראי' שההשגחה נעדרת מן השפלים ,ולדעת
רז"ל תהי' תלונתו יותר רעה אמרו בשמות רבה רגם את האיקונין.
יאבד יום אולד כה קלל את השלשול הלילה ההוא
ח
רבינו
אלב
בחיי
יקחהו א1פל יתכן לומר שמרד במדת עם ומדת ללה מנהירי
העולם השפלים ,והמשכיל יבין במענה כעצמו ,באמרו אולם אני
אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ ,ואומר ואל הרך לבי ושדי
הבהילכם עם השמות האלה יתוכח לעולם ,ואשר אומרהן יראת ה'
היא חכמה ,איננה מן התוכחות והוא כתיב באל-ף דלי-ת,וכן הקב"ה
במענה הזכיר לו שמותיו הנכבדים אלה בפסוק ,הרוב עם שרי יסור
מוכיח אלוה יעננה ,ובכל דברי השטן יזכיר שם המיוחד ,וכשחזר
לאיוב אמר ,החנם ירא איוב אלהים ,וכשתסתכל בספר הזה תמצא
שאין בטענות איוב ובדברי החברים זכרון שם המיער כ"א שמות
אלהות ושדי ,והם שמות המקובלים להם מן האבות ,כמ.ש וארא
אל אברהם אל יצחק גו' באל שדי (תמית ,)1ואולם בתחלה הזכיר
איוב השם המיוחד באמרו ה' נתן וה' לקח ,כי כן נזכר בדברי
אבות ויקרא שם אברהם בשם ה' וזולתו ,ומן המענה הראשון הזה
למדנו כי מהשבתו של איוב היתה בביטול ההשגחה מן הבורא יתברך
מפני רעות ההוות תמיד בעולם ,כי אין מדרך מנהיג צדיק לעשות
מן האין יש לרע לו ,ועדיין לא הקשה מצדיק ורע לו או מרשע
.וטוב לו ,והגה תפסו אליפז בהיותו מסיר דעתו מן האדון העושה
הכל במשפט וצדקית' שמו ,ושומו הממשלה לכוכבים ומזלות ,ענהלו.
ם האובדים ולא
(ך) מי הוא נקי אבד ,ר"ל אחר שאיןהנקיי
בכח השעות והככבים ,ואם נראה במקצת האיש" שאין המד' בהם
כן כאשר ראיתי אויל משריש ,הנה קללתו תבאעליו פתאום ויאבד.
(ה) א1לם אני אדרוש אל אל ואל אלהים אשים דברתי ,ואולם
אדרוש בזה אל האל יתברך ואליו אשים דברתי ההנהגה הזאת לא
אל ככב ומזל רק כי הוא יאבד הרשע המשריש ,והצדיק הבאה
אליו רעה כמוך ,מוסר אלהים אל תמאסהו ,וענין המוסר לדעתו
הוא כמו חנסיונות בצדיקים ,כמ"ש כאשר ייסר איש את את בנו
ה'אלהיךמיסרך(וכליסמ),וכתיבלמעןענותך להטיבך באחריתך(לסג
רבינו
אטב
בחיי
ט
זאת תשעת א4פז למעש אדב הראשנן הנסה דבר אליך
תלאה ,הנה אליפז היה גדול מכל החברים ,לכן ענה ראשונה.
וכן הכתוב מקדמו לשאר החבריםכיהיה גדול בחכמה ,ועוד שלבסוף
הגיע למעלת הנבואה ,ואחרי כן ישיב 'נבות איוב על טענת אליפז
שאמר 4הנה אשרי אנוש יוכיחנו אלוה ומוסר
שדי אל תמאס כי הוא יכאיב ויחבש ט' אמר אם
מוסר הוא.
) מה כחי כי איחל עד שיעבור המוסר,כי רוב צערו מהיותו
(י
דרךנסיון ,וכנגד הטענות האחרות אשר אמר אליו אליפז הוא רואה
הרשעים נכרתים והצדיקים נמלטים מכל רעה ומזה יוודע כי הכל
במשפט ,ואין מיתה בלא חטא ואיןיסורין בלא עוןטעוןדרך תלונה,
(ז) הנה כי צבא לאנושעלי ארץוכי ימיו קלומני ארוג והאדם
ת"ו תהו זש הלא צבא לאנוש עלי ארץ תיש שמר
ימיה ואין זכותו מציל אותו ושן המות ,וזאת תשובה על הצדיקים
כי על כל פנים יש צדיק אובד בצדקה ועל הרשעים יאמר כיכאויר
צדקו של צדיק לא יצילנו בשובו מצדקו כן אם חטא לא הי'ראוי
במשפט היושר לקבל יסורץ יותר כי מעיקר הונותו להבל דמה
כמ"ש מאסתי לא לעולם אחיה חדל ממני כי הבל ימי ,חזר הענץ
בשאר המענים עוד ,כמ"ש אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז,
עד שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו ,ויטעון עוד איכה
יגדל בעיני האלהים פשע וחטאה והוא ופשעו אינו כלום לפני
האלהים ,וזה המאמר יורהכייעלה על דעת איוב אולי אין ההשגחה
העליונה דבקה במין האדם יותר משאר הנבראים השפלים שאין
ההשגחה בהם רק לקיום המין ואינו מביט לענשם ולא לזכותם
והכל ממעלת הבורא יתעלה וגדולתו ופחיתת השפלים אצלו ,וזהו
כנגד מאמר אליפז שאמר ואל אלהים אשים דברתי.
(ה) ויען בלדד השוחי ויאמר ,האל יעות משפט ואם שדייעות
4
רבינו
אטב
בחיי
צדק ,אם בניך חטהו לו וישלחם ביד פשעם ,הנה בערד השותי חולק
על איוב ומסייע דברי אליפז והי' דבריו חזקים מדברי אליפז ,כי
האל יתברך לא יעוות משפט וצדקו ,שם הבנים רשעים גמורים
ח"בי כרת הגוף שכבר מתו ,והוא שאמר אם בניך חטאו לו וישלחם
ביד פשעם ,אבל נהג עמן אחר שבאו יסוריו למרק קצת חטאים
שעשה ,ואם ישחר אל אלהים ישלם צדקה והוא מי שהרשיע את
אסב תחלה כי לא ראה בדעתו שיה" זה מוסר כמו שנחמו אליפז
מפני טענות איוב שאמר מהכחיכיאיחל ומהקצי כי אאריךנפשי.
(ט) 1יען איוב ויאמר אמנם ידעתי כיכן ומה יצדק אנוש עם
אל ,אם יחפוץ לריב עמו וכו' ,ענה איוב לדברי בלדד וכונתו
בהעדר ההשגחה מפרטי השפלים הוא אמרו אשר בשערה יסופני
וכו' ,פי' בבא השערה על בני אדם ישופנו בכללם כמו ישופך
ראש ,השופנו עקב(כר"מיח נ) ,ר"ל כי המקרים ברוח סערה יפיל
עלה ופרי כלומר ימית הצדיקים והרשעים ,וע-כ ירבה פצעי איוב
חגם ,ולא יני..נו להשיב רוחו וינפש כי ישביעהו תמיד מרורות,
ואמר עוד אם שוט ימות פתאום למסת נקיים ילעג ,ארץ נתנה
ביד רשע גו' ,וימי קלו מני רץ גו' ,יתן ראי' על הסרת השגחה
מבגי אדם כי אם נאמר שיהיה בהשגחה ויעשה בחפץ וברצון ושוט
שוטף יבא מאתו וימית בני אדם פתאום ולמסת הנקיים שבהם
ילעג האל וינית אותם בהשגחה ורצון ,א-כ נתנה הארץ ביד מלך
רשע שמכסה פני שופטיה שלא יראו ויעשו משפט ,רק הוא
יעשה חמס כרצונו ,וכמ"ש שהוספת להרשיע ממשפט ואם לא כן
מי הוא איפה המכלה הכל והמשחית אותו ,כי ימי קלו מני רץ
ולא ראיתי בהם טוב ,ר*ל כי טוב ונכון הוא להסיר ההשגתה מן
השפלים לרוב מעלת הגבוה ית' מלומר שיהי' בהשגחה ויצא משפט
מעוקל כאשר נזכר ,אדברה ולא איראנו ,לפי שאני ירא מן הדין
לפי שהוא חטא ואני לא חטאתי כך דרז'ל כי לא כן אנכי עמרי
יי
ב נו
א"ב
ב חיי
יא
אעי כאדם הראשון שאמר האשה אשר נתת עמה (סס 4ועל כן
איני ירא מן הדין ,ואמר עוד :
ל) הטוב לך כי תעשוק מ תמאסיגע כפך ועל עצת רשעת
י שלוקח מה שאינו שלו נקרא עושק ,והנה באדם ג'
הופעת ,מ
שותפין וכיון שמת ,הקב"ה נוטל חלקו וחלק אביו ואמו מוטל
לפניהם ,וז"ש הטוב לך כי תעשוק הצוף שאינו חלקך אלא חלק
אבי ואמי אותו אתה מפקיר שאמרת אך את נפשו שמור ,היה לך
ליטול חלקך שהוא הנפש שתפריד נפשי מגופי ואל אתיסר ביסורין
הללו ,ואמר ידיך עצבוני ויעשוני כלומר עשאוני ידיך
ותקנו אותי איברים איברים להיות גופי תקיף וחזק ועתה תבלעני,
או ירצה לומר עצבוני מלשון גידים ועצבים ,כי החוטי ,הבאים מן
המוח וחוט השדרה נקראים עצבים ,זכור נא כי כחימר גו' כחלב
תתיכני גו' עור ובשר גו' שלשה פסוקים אלו רמז לשלש הוויות
כי כחמר עשיתני ,רמז להוי' הראשונה הוא יצירת אדם הראשון
שנברא עפר מאדמה ,וע"כ מדבר לשעבר ,הלא כחלב רמז להוייתו
מן הזרע הנקפא זה שאמר כגבינה תקפיאגי לשון הוה שהוא בכל
יום ,עור ובשר תלבישני רמז להויה השלישית לימן התחיהוהזכיר
זה בלשוןעתיד.
(יא) 1יען צופר הנעמתי ויאמר הרב דברים לא יענה גו' ,בדיך
מתים יחרישו גו' ,ותאמר זך גו' עד כי הוא ידע מתי שוא גו'
כונת צופר היה לסייע דברי חביריו שאיוב חטא ועל כן באהעליו
כל הרעה הזאת ,אך חדש ואמרכי מעשה אלהים מהם נגלים ומהם
נעלמים ,ז"ש כי כ פלים ל ת 1שיה ביאורכי התורה היא כפולה
נגלה ונסתר כמ"ש (מסליכד) תפוחי זהב במשכיות כסף ,וכי האל
יתכרך עובר על פשע הרשעים וירא און להם ולא יתבונן לו בתחלה
אולי *שובואליו מפני חמלתו על מעשיו ,וכשמיטיב לרשעים וחומל
עליהם ,כ"ש שלא יעשה רע לטובים ,ולא באו יסורי איוב ,אלא
יב
רצי
נ1
איוב
גחיי
שיכוון לבו ויפרוש כפיו לאל יתברך בתפלה ויהי' סופו שלוה,כי
שלות רשעים סופה מפח נפשם אם לא ישובו ,והנה עשה הקושיא
הגדולה של איוב שהוא רשע וטוב לו ראי' בחמלת ה :על ברואיו
וכי איננו מואס יגיע כפיו וב"ש שלא ירקע לטובים ,והקושיא בצדיק
ורע לו אינה מתפרסמת ונראית כי כל הנספה נאמר לו חייבהיית
בכך ,ואין הקושיא הזאת אלא לאיש עם נפשו כשידע שהוא צדיק
ואין בו עון ראוי לרעה הבאה עליו אולי ישא פנים לעצמו וישיא
נפשו בצדקו וע"כ תראה מן המענה הזה והלאה החמרים כי הפליגו
באבדון הרשעים והכרת זרעם כי היא הקושיא המהפרסמת עליהן
ועל הנביאים כולם כירמי' כי כלם ברשע וטוב לו יתמהו מדוע
) מצרף לזה צדיק ורע לו
דרך רשעים צלחה (יעמיסינ) וחבקוק("
י רשע מכתיר את הצדיק גו' ,ואמר כבלע רשע צדיק ממנו,
כמ"ש כ
כי הוא נראה לעינים שזה רשע ממנו ,והנה איוב ענה לחביריו
בתורת הקושיא על עצמו כי ירבה להצדיק נפשו וכן נהג עם ג'
חבריו ,הן_הפליגו באבדן הרשעים והוא הרבה להצדיק נפשו ,ובראותו
כי אין אחד מהם מקבל דעתו הן לא יאמינו לו ,שב לטעון עוד
כי רשעים מתים בשלוה ומה חפצם בביתם ובזרעם אחריהם כאשר
התחיל לאמר בזה המענה.
(יב) 1יען אידה ויאמר אמנם כי אתם עם גו' ,שחק צדיק תמים
גו' ישליו אוהלי' לשודרים ובטוחת למרגיזי אל זה רשע וטוב לו,
כי ישיב איוב על מענה צופר על תלונתו הראשונה ,רשע וטוב לו,
והשיב להצדיק עצמו בכל המעגים ,עוד הוסיף בלדד לענות ולא
הוסיף דבר במענהו ,רק להפליג על אבדן הרשעים כי היא ראיה
גמורה ביסורין שהן במשפט.
1הנני מבאר לך בשער הזה ענץ עולם הנשמות הבא
לאדם תכף הפרידו מן העולם וענין עולש הבא שלאחר
התהייה וענין התענוג שיש לנפש בכל העולמות כלם.
אהב
רבינו
בחיי
יג
דע כי בסעודה השכלית בגוף ובנפשהיא לזמןהתחייה כי יתבטל
לגמרי הנהוג הגופני הזה ויתחדש נהוג אחר מופלא וחדש ותכלה
הזוהמא מן העולם והמקטרג יבלע אין שטן ואין פגע רע יעשה
"י חדשה בארץ ותתחדשנה הנפשות כהתחרש הנשר ץהץ כלם
חדשים מעשה ידי אומן וקל וחומר מכלי זכוכית ואז יתעדנו כני
תחיית המתים בגיף ובנפש בסעודה שכלית בעולם הבא שלאחר
התחייה שאץ שם סעודה גופנר כלל ,ועל אותו זמן אמרו רבותינו
זכרונם לברכה מרגלא בפומיה דרב העולם הבא אין בו לא אכילה
ולא שתיה ולא קנאה ולא שנאה ולא ההרות אלא צדיקים יושגין
ועטרותיהם בראשיהם ונהניןמזיו השכינה ,והמאמר הזה יורהשיהיו
וסם באותו עולם בגוף ובנפש ועל כן אמר אין בו לא אכילה ולא
,צתיה שאם לא יה" שם בגוף ובנפש לא היה צריך רב שיאמר
שאפן אכילה ושתיה לנפשות אלא בודאי יהיו שם בגוף ובנפש
ואף על פי כן אין בו לא אכילה ולא שתיה שיתבטלו מהם הכחות
הגופניות כהתבטלם ממשה ואליהו ע"ה ,ואם תאמר שהכלים לבטלה,
אינם לבטלה כיון שמקבלים השכר והתענוג ביחד כשם שטרחו
בתורה ובמצות בגוף ובנפש ביחד שהרי הקרוש ברוך הוא אינו
מקפח שכר כל בדיה ורוצה הוא שיקבל הגוף שכרו ולא יהיה
עשוק במשפטו כי אף על פי שהנפש עיקר מ"מ אין הגוף טפל
כי הוא עיקר גדול כי הוא הכלי שהנפש מראה פעולותיה בו ואין
לה כח להוציאם לפועל זולתה אם כן ראוי שיהיה הגוף מעותד
למתן ושכר עם הנפש יחדיו ,ומה שאמר ועטרותיהם בראשיהם על
האור הבהיר אמר בן שהוא מחופף עליהם כמו שאמר (יסטי' כח)
י צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה וכו' דרשו
ביום ההוא יהיהי"
רבותינו זכרונם לברכה למי שמשים עצמו שירים ואלו וראי הם
בני תחיית המתים ,ואפשר שנאמר עוד ועטרותיהם בראשיהם דוגמת
הכתרים שנתנו להם בסיני והם העדי שזכו אליו בקבלת התורה
.
יל
רבינו
אלב
יחיי
כמו שאמר (סמוק5ג) תתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב,
ודרשו רבותינו זכרונם לברכה זיינאות של שם המפורש חגר להם
וכיון שחטאו נסתלקו מהם וזכה בהם משה וזהו שאמר הכתוב מהר
חורב ומשה יקח את האהל (סמוםמס) כלומר לקח כל אותן מעלות
ומיני מאורות זהו את האהל מלשון בהלו נרו וגו'(לקמן ככ) וכשם
ששיעור עדונם כשיעור עדונו של אדם בגן קודם החטא כן הכתרים
שבראשם דוגמת הכתרים שבסיני קודם החטא ,ודע שמפני שהגוף
כתנת הנפש באר שלמה המלך ע"ה בענין תחיית המתים ,פשטתי
את כתנתי איבכה אלבשנה (סים ס) גלה לנו בפירוש שתתלבש
הנמש באותו הכתנת אבל אמר איבכה אלבשנה איך אפשר להיות
זה כדרך טבע אלא דרך נס הגמור והפלא העצום שאחזור ואלבשנה
אחר ההתפשט ואמר זו כמתמיה לא כמסתפק חס ושלום ,רחצתי
את רגלי כלומר אחר שרחצתי את רגלי איך אפשר שאחזור לאותו
הטינוף טוב לי להשאר ברקיע מלחזור שם וכל זה מכלל התימה
אלא שהוא דבר מלך שלטון שהבטיחנו כן בתורה שתחזור הנפש
בגוף לתחיית המתים לקבל שכרה או עונשה כפי מה שיבא לה מן
הדין וגומר ביאור הענין הזה בעיקרתחיית המתים אשלמנו לך בשער
הזה חפש אחריו ורדפהו ותשיגהו.
1דע והבן כי על הסעידה הזאת של תחיית המתים דרז"ל במס'
פסחים (קיט ):ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל גו' ,עתיד
הקב"ה לעשות סעורה ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק ונותנין
כוס של ברכה לאברהם לברך ואומר להם איני מברך שיצא ממני
ישמעאל ,נותנין ליצחק כוס של ברכה לברך ואומר אינו מכרך
שיצא ממני עשו ,גותנין לו ליעקב כוס של ברכה לברך ואומר
להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן,נותנין לו למשה כוס
של ברכה לברך ואומר להם איני מברך שלא זכיתי להכנס לארץ,
נותנין לו ליהושע כוס של ברכה לברך ואומר להם איני מברך
רבינו
א"ב
בחיי
סו
ברכה לברך ואומר להם
וטלא זכיתי לבן ,נותנץ לו לדוד כוס
ם
ו
כ
ישועות
אני מברךולי נאה לברך למלך יתברך שנא'(אליס
אשא ובשם י*! אקרא.
1הסע1דה היא לעולם הכא אחר תח"ת המתים וכוס של ברכה
זהו משל שכבר נתבאר שהעוה'ב אץ בו לא אכילה ולא שתיה ובא
ללמד על דוד המלך ע"ה שהוא מקלם תחלה להקדוש ב"ה על כל
הצדיקים ואמרו כמסכת יומא (עה) כסא של דוד לעלמא דאתי
מאתן עשרץ ואחד לוג הוי שנאמר (חלס כג) דשנת בשמן ראשי
כוסי רויה ,רויה בגימ' הכי הול וכל זה משל על ענין מעלותיו
וקלויו שהוא מקלס בשם וימה ראשק לכלם למעלת המלכות ,וכבר
ביארו לנו רז"ל (סגסדרץקב ).שהוא ראשון לכל הצדיקים בגן עדן
הוא עולם הנשמות ממה שאמרו אמר הקב"ה לירבעם חתר בך
ואני ואתה ובן ישי נט"ל עם הצדיקים בגן עדן אמר לו ומי בראש
אמר בן ישי אמר ליה א"כ לא בעינא ,נמצאת למד שכשם שהוא
ראש לכל הצדיקים בגן עדן כן ביאר בכאן בעוה"ב שלאחרהתחייה
שהוא ראש לכלן לברך ולקלס ראשכן ותדע באמת כי מעלת הנשמות
בעולם הנשמות הסמוך.
וכן העולם הבא שלאחר התחייה והוא תקות כל מקוה אץ
להעריך אותו ולדמותו בעולם הזה ולא לציירו בלב לפי שציורו אינו
מכיל בלב כל חכם לב שיוכל לצייר ענינו ואיכותו הינך הוא והיאך
הנשמות מתעדנות בו וטעם הדבר בסבת היותנו שקועים בעוה"ז
הגופות -העבים והגסים בתכלית העובי והגסות .והעולם העליון הוא
בתכלית העלוי והדקות והזכות והנה הם שני הפכים ומן הנמנע
לחשב דבר אל הפכו .וכשט שהדג בהיותו ביסוד המים ולשם היותו
וחיותו אי איפשרלו שישוב אליסוד האש שהוא הפכו,כןשני העולמות
האלו שני הפכים נבער כל אדם מדעת איכות העולם הבא בעו"ה
וכל החכמים המחוכמים פתאים בו .וכבר ידעת שאמרו רבותינו
ודי
קט"
טז
רבינו
אטב
בחיי
זכרונם לברכה שאפילו הנבאים לא נתנבאו עליו מרוב העלמתו
הוא שאמרו בסנהדרין (5טו כל הנביאות לא נתנבאו אלא לימות
המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך.
א מנס על הכל אנויודעים בבירור מדרך השכל ומדרך התורה
שהיא מחכימת פתי כי כשם שהגוף נהגה ומתעדן בסעודה ערוכה
ומבוסמת כפי 'פיעור עדון הגופני כן הנפש תהנה ותתעדן בעולם
"עליון ההוא אמנם עדונה וטס כאין שיעור לפי ,טהגופנימ כעלי
שיעור ומדה והעליונים אין להם שיעור ומדה שמעלתם גדולה עד
אין חקר ועודנם עצום עד אין שיעור ואף על פי שהכח הגופני
דל הוא וא.ן ידו משגת_לצייר בלב מציאות העליונים ועדונם שאין
לו שיעור אין כח העליונים ושלמותם מתבטל בכך בשאין הפחותים
מורכבי החומר משילם אותם כשם שאץ חכמת האדם ומעלתו
מתבטלת כשאץ השכל או הבהמה מדמה אותה ומשעה והעמן הזה
תיארו חכמי האמת במסכת ברכות הוא שאמרו בוא וראה שלא כמדת
הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם כלי ריקן מחמק
מלאאינו מחזיק אבל הקב"ה אינו כן מלא מחזיק ריקאינו מחזיק שנא'
(ןנל'ט'"
) אם שמוע תשמע ,וביאר זה כי בהיותהגופנים בעלי שעור
ומדה על ריקן מחזיק וכשממלאין אותו אינומחזיק יותרלפי שככר
נתמלא שיעורו ואין בעל שיעור מחזיקיותר משיעורו אבלבעליונים
מלא מחזיק לפי שאינה בעלי שיעור ועל כן מחזיקין בלא שיעור
ועולם הנשמותזהו הנקראגן עדן אצל החכמים וקראוהו כן דרך משל
בדוגמת הגוף המתעדןבגן .וכן כתיב בגן עדן שבארץ ויניחהו בגן
עדן לעבדה ולשמרה (3ר"ס'ת )3כי אותו גן עדן של מעלה הוא
עולם הנשמות המכוין כנגדו נקרא גם כןגן עדן והוא שכר המצות
שהנפש מתעדנת בו כדמיון הגוף המתעדן בגן .ומה שלא הזכירה
תורה בפירוש בשום מקוםענין גן ערן המעותד לנפש בשכר המצות
והזכירה היעודים הגופנים בשבת ישראל לבטח בארצם ובהיות להם
רבינו
אטב
בחיי
ץ
גשמיהם בעתם וברבוי הברכה והשלוה העונין היה מפני שהתורה
נתנה להמון כל ישראל וההמון לא יבינו היעודים השכליים ואלו
תבוא התורה לספר בזה בקצרה לא הע מוצאין בו פתח להבץ ולא
היה מספיקויהיה להם כחלום כלא פתרך ואם תאריך הספור במכתב
הלא ירבו הספקות לפי רוב המכתב .ומטעם זה לא רצתה תורה
לדרוך הדרך הזה לא בקצרה ולא בארוכה .לפי שההמון לא הע
מאמינים בהם כלל עד שיראו אות או מופת בעיפיהם עליהם ועל
כן באה חכמת התורה בסימור היעודים הגופנים ולהאריך בהם בהיותם
הכנה לתגמול הנפש שהואגן עדן שלה ובהיותם אות ומופת על מה
וטלא יבינו ומטעם זה לא הזכיר בפי' בסיפור גן עדן בנסתרו פן
תרבינה הספקות ומבוכות בהבנת הענין והזכירה בנגלה מה שהוא
אות ומופת עלץ וזה טעם נכון מספיק לכל מבין ומשכיל בהיות
התורה נתנת להמול אמנם המשכיל הנלבב הנכנס לפים ממנו ימצא
הכל בתורה .כי מי מחלב יוציא חמאה מי שנתמצא בעסק התורה
חלב שינק משדי אמו הוא יוציא חמאה של תורה ועל כן אתה
המשכיל הנלבב הפוך בה והפוך בה רכולה בה .תמצא בענין חנוך
יתהלך חנוך את האלהים:( .סס) וההתהלכות הזה כתרגומו שהיה
צדיק מושל ביראת אלהים וכשאמר גי לקח אותו אלהים ידוע
כי הלקיחה למעלתו ולטובתו היתה כיון שהיה צדיק ואם כן מכאן
ביאורעניןגן עדן לנפשהצדיק .ועוד תמצה בתורה בפרשת אםבחקותי
כן) ופניתי אליכם ופירוש
שהיא הבטחה לעתיד שכתב שם
ח"
חאקר
יי העה"ב כענין ,ככתוב חיים
(ו
שהיה רצוני רבה בכם ורצון הש"י ה
ברצונו (חליםל) וכן כתיב נטם והתהלכתי בתוככם והיעוד הזה אין
להצע אותו מכלליעודי הגוף אלא מיעודי הנפש לעולם הבא וכענץ
שכתוב מתהלך בגן לרוח היום(ני"':
סנ) ודרשו רז.ל והתהלכתי
בתוככם עתיד הקדווש ברוך הוא לטייל עםהצדיקים בגן עדן ודומה
לוה אמרו (סוףמשגית) עתיד הקדוש בדוך הוא לעשות מהול לצדיקים
.ח
רבינו
איוב
גחיי
בגן וכבודו ביניהס והמשיל המגת התענוג אשר לנפשות למחול
שהוא אין סוף ותכלית ולפי שהעגול סובב טביב הנקודה
והנקודה באמצע לכך אמר וכבודו ביניהם .וכן הזכיר שם בתוככם
כי המשיל ישראל לעיגול ולעצמו לנקודה ואחר שאמר והתהלכות
בתוככם אמר והייתי לכם לאלהים .והוא שדרשו חכמים ז-ל (סס)
וכל אחד ואחד מרא :לו באצבעו שנאמר הנה אלהינו
משל לקירוב ההשגה כמי שיש לו ידיעה בנמצא ומכירו בבירור
זה מלת זה
ומבחין אותו משאר הנמצאים.ואין להבין מלת זה ממש כמי שעומד
לפני האדם אך הואכענין כי זה האיש משה (סמיח לכ) שלא היה
עומד עמהם אך היה להם ידיעה בו .ומכאן נתבאר למשכיל עולם
הגשמות שהיא גן ערן לנפש אך הכתוב עירב אותו נכלל היעודים
הגופנים וסמך על שכלו של משכיל שיבינהו מתוכם ולא יהעלה ממנו
כהתעלם מן ההמון .עוד תמצא בדברי משה בסוף התורה הבטחה
מפורסמת בענין העוה"ג הוא שכתוב(דבך'ס(נ) אשריך ישראלמי כמוך
עם נושע בי"י נפני שהזכיר למעלה היעודים הגופנים באמרו וישכון
ישראל בטח בדדעין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל
לכך סמך לו מיד אשריך ישראל ואמר אל תחשוב שיהיה זה לכם
תכלית הגמול ושכר המצות כ'אין זה חלק בעולס הכא זהו אמרו
אשריך ישראל וכמו שאמרו חז"ל (קנן חילכ) אשריך וטוב לך
אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא ,ואחר כך אמר מי כמוך
כלומר מי כמוך בכל העמים שיהיה נושע בי"י וזהו תשועת הנפש
לעולם הנשמות ועל כן אמר נושעבי"י כלשוןהנביא ישראל נושע
תשועת עולמים .ואמר מגן עזרך כי אחר שהזכיר גמול הנפש
ותשועתה בעולם הנשמות נתן להם מופת על זה ואמר שהוא ית'
מגנם ועזרם וחרב גאותם כלומר שיוכלו להתגאות בה זהו שאמר
מגן עזרך ,ועוד יכלול שקיא למדת הדין של מעלה מגן לפי
שדרכו של מגן בשמאל והבטיחנו בה ,שתהיה בעזרנו ולא נפחדמן
רבינו
אטב
בחיי
יט
האהב אך נתגבר עליו וכן אמר דוד(חמס יה) לי מגן ישעך
יים הוא השם
הה
תד
מגן שהוא ישעך .וביאור עודכי שמש ומגןי"יוא
הגדול הוא מדתו של יעקב שמש .וכן דרשו רז"ל אמר יעקב מי
גלהלו ששמי שמש וררא מדת הדין של מעלה מגן וזהו שאמר
י אלהים זה הוא שהזכיר מגן עזרך ואשר
(תניססד)כי שמש ומגןי"
חרב גאותך (דכליס לנ) כי בהיות להם לישראל ההצלחה התמידית
והתגברות העצוםעלכלאויביהם הנה כלזה מופת שהםדבקים ונושעים
בי"י בעולם הגשמות אם כן אין סיפור יעודי הנפש שבתורה אלא
הבנה ומופתותז לבךלדברי משהאיך רצה ביום מותו לחתום דבריו
בעולם העליון והבן זה.
(יט) ויען איוב עד אנה גו' זה עשר פעמים תכלימוני .הזכיר
עשר פעמים שעד עתההזכיר עשר מעניםבין איוב וחביריו.חנוני
קשה עניות לאדםיותר
חנ1ני א תם רעי .מכאןאחז.ל (כ"כ
(סמך
)
ד
י
ב
י
ת
כ
ו
במצרים
את
מחמשים מכות .כי יד .אלוה נגעה בי
היד הגאולה והי' חמשים מכות .גם צופר ענה אחרי כן ולא הוסיף
דבר רק באבדן הרשעים ובהכרת זרעם אחר זאת השים איוב.
(כא) ש מעו שמוע מלתי להפליג בו ולדבר על אבדן הרשעים
כי יש מהם שטוב להם בעולם הזה בעושר ונכסים וכבוד נבנים
ושלום והלעיג על חביריו במה שאמרו שזרעם נכרת אחריהם .כוון
בזה לסתור דבריהם בראיות מכריחות .כי כבר דבר עם שלשתן
בטענות צודקות נפשו ולא הודו לו .כי רעת צדקיס אינה
קושי' מתפרסמת .שכל מי שאובד יאמרו לו חטאתו גרמו לו .גם
רשע וטוב לו .יאמרו כי יאבד או זרעו יכרת לרורו' כאשר בא
בדבריהם כצל ימינו עלי ארץ גו' .וכאשר הלאו אותו בנסתרות
להרשיע ולהכרית זרע הרשע לארךימים .ענה אותם הנה לעיני השמש
זאת רשעים מצליחים וצאצאיהם ובתיהם בחייהם בשלום :וכי תאמרו
לפי
קט)..
שיכרת זרעם אחרי מאות שנים .מה יזיק להם ומה צער יהי' להם
5
לבינו
אלב
בחיי
בפך .והגת על כרחך המשפט מעוקל .ואץ להאמץ לדבריכם שיכרית
זרע הרשעים בוטאתם .וגם בראותכם צדיק אובד כמוני היום .אל
תרשיעוני כי המשפט לא לאלקים הוא כ"א למקרים.
(כב) ויען אליפז הלאל יסכן גבר גו' החפץ לטדי כי תצדק.
הוסיף אליפז במענה זה וחדש במעגהו לאמר לאיוב כי אין חפץ
לשם שיעשה האדם הטוב והישר ולסור מרע רק בעבור טובת
הנבראים.וזאת לו לרא"כי האל יתברך חפץ להצדיק ברעותיו ולחמול
על מעשה ידיו והוא משגיח עליהם .א"כ רעת איוב באה עליו על
כל פנים או על פעולות רעות מאד שעשה עם בגי אדם .ואמר
בסוףשיהיה מה שיהיה אם ישוב בו איוב ישוב אלקי' להטיב אחריתו
מראשיתו.
(כג) ויען איוב גם היום
דבר במענה הזה .רק כעס על שחשדוהו רע לשמים ולבריות
ורצה להתוכח עם האל יתברך על צדקתו וישרו ועל חטאת הרשעים.
(כה)ויען בלדד השוחי ויאמר המשל ומהד עמו גו' הוסיף בלדד
נמענה הזה כאשר לא מצאו מענה לסתור דבריו הביא ראיה ממעלת
הבורא יתברך ומפחיתות האדם כי הכל במשפט וצדק כי השופט
צדק .והנשפט סכל מדעת הסוד .וע"כ לעג עליו איוב .והשיבלו.
(כו) מ ה עזרת ללאכח .יאמר כי דבריו ללא עזר ולא להועיל
לא לו .ולא לשאר בני אדם הבאים לחקור העגין הזה ואין להם
גו' אערכה לפגיו משפט .לא חרש
כח לבא בסודו האומרים כי משפט האדם מקרה הוא לו ומרוב
גדולתו יתברך יאמר כן ,כי האדם פחו' אצלו מהשיב אליו לבו.
(כז) ויוסף איוב גף ישא במעג' הוא שאת משליש כמו לא
תמולה בכתם אופיר .וכונתו בו לאמר שהוא צדיק ,והנה יש צדיק
ורע לו וכשש טיש רשע וטוב לו כי אין זה חמם גדול כראשוה
ואם נראה שהרשעים נכרתים בעה"ב הבל הוא ואינו עיקר מוצא
החכמה וסופה כי החכמה נעלמת מבני אדם ולא גלה להם ית' ממנה
~יתנו
אלב
בחיי
לא
אלא שיראו מלפנת ויסורו מרע .אך ענשם ושכרם ושלות הרשעים
ויטוריןיטל צדיקים לא נגלה לבני אדם .כי אין איוב מוצא ורואה
בהםדין ומשפט ולא שמע מחביריו דבר חכמה על הענין .ובכאן
נשבע שלא חטא הוא מעלום באומרוהי אל הסיר משפט' ועשה לי
רעעל לא המס בכפי .כי כל עוד שאני חי לא אדבר עולה ורמיה
לרמות בני אדם והצדיק נפשו .ומסיים דבריו במענה בענין היראה
באמרו.
(כח) ניאמר לאדם גו' הגיד לאדם שיראו מלפניו והיא כל
חכמתכם שיסורו מרע והיא בינתכם כי זה כל אדם ,ובזה אמר
במופלא מהם אלישאלו ובמכוסה אל יחקורו אץ להם עסק בנסתרות.
והשלים ענגנו כדרך שהשלים קהלת סוף דבר הכל נשמע גו /וזה
יורה כי דעתו וסברתו טובים המה בידיעה ובהשגחה 11111רק
בעה"ז יראה דברים שלא כדין ויטעה בהם או יסתפק.
(כס) 1י1סף אסב גו' מי יתנני כירחי קדם ,משבח את עצמו
במענה הזה .וכלל רברסכי בזמן שלותו היה יוצא בשערהעיר ושם
היה מביאין לו מושב כדרך שר העיר או שופט ז"ש בצאתי שער
עלי קרת גו' והיו הנערים הרואים אותו נחבאים והזקנים עמדו
בפניו ושרים היו עוצרים במלים למוראו .והיה ממלט עני מנטוע
ויתום ואץ עוזר לו ,והיה לובוט צדק מבפגים ומבחוץ והיה מוטפטו
טהור ונקי כמעילוצניף וטהם בגדים נקיים ,והיה עינים לעור ורגלים
לפסח ואב לאביונים והיה מוטמר מתעצות עול ומוציא הגזל משניו
ן סט).
ואפילו אם אכלו כבר שהוא קשה להחזיר כמשחז"ל(מוי
nepגזל הנאכל .והוא היה כופה אותו להחזירון והיו כולם מיחלים
לעצתו ולא ישנו דבריו וכולם מיחלים לו כמטר ולא יאמינו כי
ישחק להם ולא הי' מפילים אור סניו והי' גם כן בין אנשי דורו
כמלך בגדוד ,ואחר כל השבח הזה אמר ועתה צחקו עלי צעירים
הי' מבזה את חביריו שהי' מואס אותם לשומם עם כלבי צאנויחדיו,
לב
רצינו
אוב
נחיי
ואמר גם כח ידיהם למה לי ,כח ידיהם הוא עוטרם ,כי הוא מבזה
עשרם ואין לו חפץ בו ,עלימו אבד כלח ,כי הי' מבזה זקנותם
שהזקנה אובדת בהם ואינה ניכרת במעשיהם וזה עלימו אבד כלת,
הזקנה שהיא בכח הלחות של אדם נקראת כלח כלשון תבא בכלת
ק) ,כי אם ירבה ימים הוא למשא על כני ביתו והי' משכח
את עצמו שהי' כורת ברית לעיניו ופי מעולם לא הלך לבו אחר
עיניו ,ואמר על זה ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תומתי ,ואמר
מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו ,ושבח עצמו במדת
הצדקה ואכל פתי לבדי שלא אכל יתום ממנה ,ואח"כ אם לא
ברכוני חלציו ומגז כבשיו יתחמם,ויותר מהמה דבר מצדקת נפשו.
(לב) רם ממשפחת אברהם שהיה שורש האמונה וחרה אף אליהו
על איוב ,והיה בעיניו תועה על צדקתו נפשו באלקים ואמר לא
בדעת ידבר גו' וכן חרה אפו על החבירים כמ"ש בשלשת רעיו
חרה אפו ,הנה זה ברור שלא ירשיעהו אך לא יצדקגו מאלקים
לאמר ששם ית' יעות משפטו ובעיניו שגו כלם בדבר פקו פליליה
ועוד אמר ולא ערךאלי מלין גו' פי' בכאן ב' דברים האחד שאין
דברי איוב ותלונותיו כלה כנגד הטעם שפירש אליהו כי הוא
טעם חדש מספיק זהו ולא ערך אלי מלין ,והב' שלא יענה בהם
ולא על דרכים להרשיע אותו רק יצדיק את איוב ויצדיק האלקים
במשפטו כמ"ש הנה זאת לא צדקת וג' יאמר אעפ"י שאפשר שצדקת
כי אולי צדיק גמור אתה,אני עושה אותך שלא צדקת יותר מאלקים
כמו שאמרה ,כי בוודאי ירבה אלוה מאנוש ,ומפרש והולך סוד צדיק
ורע לו ,כי באחת ידבר אל בחלום חזיון לילה כלומר במראות
הנבואה יגלה אוזן האנשים ויחתוםידו ביסורים שלהם ליסר הארם
מה שנעשה בו כבר מעשה כמו כל כלי המעשה ,והוא מכסה ממנו
גויתו ,כי צורות הגוף לבלות שאול והעיקר היא הנפש ולא נברא
הגוף אלא להיות כלי לנפש א"כ הגוף כלי אדם הוא כלי מעשה
(לעיי
רבינו
איוב
בחיי
והסרת אדם וכסוי מגוי' כפל לשון .לומר כי
כג
הצרות משתנות
והנפש מתקיימת ,ומה עושה הקב"ה שהוא רב חסד כדי שיחשוך
נפשו מני שחת ושלא ישלחנה ביד פשעיו לעולם ,נותן לו ייסירין
והוכאב במכאוב על משככו ורוב עצמותיו במכאוב ויזכור לו הקב"ה
עוניותו ויגיע עד שערי מות אםישעליו מלאך מליץ שיגיד בשבילו
ישרו ,כלומר שעשה תשובה ויחננהו הקמה ויאמר לאותו מליץ
פדעהו גו' ביאר בזה שהועיל התשובה והיסורין שימצא כופר ולא
ירד שחת ,אבל לא יראה באור העליון כי לא זכה לכך ,ומה עושה
הקב"ה בחסדו כדי שיזכה לראותו באור העליון ,נפשו מתגלגלת
בגוף וחוזרות שם כבראשונה זהו רטפש בשרו מנער וג' יחזור
לנמש שהזכיר למעלה יחשך נפשומני שחת יאמר כי ישמח לבשר
מנוער לנפש הזאת וכשיגדל יעתר אל אלוה וירצהו בתשובהויסורין,
ואז ישוב לאנוש הזה צדקתו עתה ,כי מיום שנולד זה לא חטא
כלל ויסוריו באו על עונות הראשונים שהי' ראוי שיאבד בהם
והקב"ה חשב שלא יהי' נדח מעוה"ב ויראה באור העליון ,ז"ש
פדה נפשו מעבור בשלח וחיתו באור כלומר באור העליון ,וזהו
פעם שניח ,וז"ש ושניהם בנעמים והמדה היא פעמים שלש וז"ש הן
כל הלא יפעול אל פעמים ג' עם גבה ,כי לפעמים המדה פעמים,
ולפעמים שלש וזה שהזכיר לשון פעמים ג' ולא אמר ג' פעמים
להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים כלומר פעמים שלש היא
מאירה באור החיים שעל פני האדמה כדי להשיבה מני שחת ,והנה
נתבאר בפירוש הזה סוד צדיק ורע לו ונסתלקה הקושיא לגמרי
ולא נשאר שום ספק ,גם סוד רשע וטוב לו ,נלמד ממנו או נאמר
שהוא דרך חסד ותראה מעת אשר שמע איוב לאליהו לא ענה אותו
דבר ,וזה יורה כי היתה תשובה מחודשת לא כדבריהם וקבל דבריו,
והי' טענותיו מספיקות לשאלתו ,ולכן קבל עליו השתיקה ,ואליהו
אמר לו אס יש מלין הסיבוני ,וכן אמר לו.
כד
רבינו
אטב
בחיי
(לג) אם תוכל השיבני ערכה לפגי התיצבה ולא התיצב כלל
נגד דבריו ,ועיד ראינו כי האל יתעלה האשים החבירים על טענותם
ואמרכי יצטרכו לעולה שיכפר עליהם כי לא דברו נכונה ,ולא
האשים אליהו ולא הצריכו לכפרה הזאת ,גם זאת ראי' שדבר
כהוגן בטענה מחודשת לא על דרך החברים ועוד תשוב ותראה כי
החברים היו טענותם סברות שהוליד מחשבותיהם כדי להצדיק
אלהים ולא תמצא בהם כדי שיזכור שיאמר חכמה זולתי שיאמר
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם שסוף הרשעים להכרת,
ואיוב יבקש חכמה מאין תמצא כי לא ימצא בהם חכם ,וגם אין
אחד בהם מתנשא לאמר שיפי ,חכמים ממנו ,או שיאמר לו שנוא
מדבר מבלי הכמה או מבלי דעת ,והנה אליהו יאמר תמיד שכל
דבריו בחכמה ,כמ"ש החרש ואאלפך חכמה ,ואמר עוד,
(לד) ש מעו חכמים מלי ,הי' מבזה לחבריו שלא
ו
מ
כ
ח
י
ושלא
יבינו ושאיוב מחרף תמ.ד בכלי דעת מלין יכביר דבריו בהשכל,
גם זו ראי' שדבריוותענותיו מחודשים והם בחכמה מקובלת מאנשי
התורה והנבואה ,ואילו ידע איוב ככה ,לא היה מתלונן ולא דיבר
כלל.
(לו) ו הנה הוסיף אליהו לספר בשבח האל יתכרך ובשמירתו
לעולם וא"א להאמין בהסרת השגחה בשפלים מפני מעלתו ,ושמירתו
על כל הנבראים בעבור האדם המכיר את בראו ,ושיש לנו לתת
צדק ליוצר הכלכי הוא שופט בצדק ומשגיח כאשר אמר אשא דעי
למרחוק ולפעלי אתן צדק.
(לח) מן הסערה עתה הגיע איוב למעלת הנבואה יען כי היותו
סור מרע והוכה על נסיון אעפ"י שחטא בהסתפקו במשמט הועיל
אותו הנסיון לקרבו אל אלקים כי קבל דברי אליהו וראה שהם
מספיקים לשאלתו,וענין מן הסערה הוא ששמע סערה גדולה והשיג
מה מהשיגו הגבאים בתחלת החזון כמ"ש ביחזקהל("
) 'החלה וארא
רבינו
אטב
בחיו
כה
והנה ה' עובר והנה רות סערה באה מן הצפון ,וכן באליהו נאמר
י"ס) והנה ה' עובר ורוח גדולה גו' ואחר הרעו? אש ואח"כ
"ג
מי
(ש
ה
"ו הנבואה ,וכן איוב השיג ראשית החזון וממנו מצא לו קול
עונה אותו המענים בחוזק ותוקף כמנהג הנביאיםוידע כי קול אלקים
הוא העונה אותו ,והקב-ה הודיע לו בכ' מענים איך הוא יתכרך
מנהיג עולמו בשתי מדות מדה"ד ומה"ר ,הזכיר במענה הזה ענק
הים משם לו גבול החול שלא יעברגו וזה חסד ורחמים גדולים
לעולם 'ויתקיים ולא יחרב ,ואח"כ הודיעו ענץ הגלגל תתהפך כחומר
חותם ,שהוא ג"כ חסד ורחמיםלבריות שתכו כל ישראל לעוה"ב לאור
באור החיים ולא יעברו בשלח שהוא גיהנום ,כענין שכתוב יחשוך
נפשו מני שחת גוי כנה אש של נינם בשלח שהוא החרב מלשק
ובעד השלח ימולו (עקל כ) והזכיר לטון העברה כי כן מציגו
לשון העברה באש (דכריס י
) מעביר בנו גו /ואח"כ הודיעו ענץ
המטר שהוא רחמים לעולם ,ז"ש מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזם
קולות וחזיז הוא הברק ונקראחזיז על שם שרואין אותו למרחוק,
ואמר היש למטר אב זולתי או מי הוליד אגלי טל והאלף נוספת
והוא מן גלת הים ואמר מייכון לעורבצידוכיילדיו אל אל ישועו כל
אלה פעולת הרחמים שמתוכם יתגלו רחמיו על כל המעשים ,ובמענה
הב'הודיע הנהגתו במה"ד שהזכיר שני הנבראים הגדולים אחד ביבשה
ואחד בים ובריאתם הגדולה והחזקה מורה על מדת הגבורה והזכיר
שם ואם זרוע כאל לך ,ובקול כמוהו תרעם ראה כל גאה והכניעהו
גו ,ומפני שכל מדה ומדה כלולה ברחמים והרחמים בדין ,לכך
תמצא במענה הראשון פעולת מדהר"ח שהזכיר מן הפערה בה"א
ובמענה הס' מן סערה וזה יורה כי זה כלול בזה ,ומהנבראים
שהזכיר עורב ויעלים ואילו' נראה שיש השגחה פרטית גם על
שאר ב"ה .ואין הדבר כן כי אין ההשגחה כ"א כדי לקיים המין
ולולי הקב"ה מכין מזון לכל טין ומין הי' בטל המין ההוא ,וז'ש
כי
רבינו
אטב
בחיי
(טיסקמו) נותן לבהמה לתמה גו' וכתיב (סםקו) הכפירים שואגים
לטרף גו' וכתיב (סם קמה) פותח את ידיך גו' מזה דרשו רז"ל
) שהעורבים אביהם שונאים אותם ואינן מפרנסן והקב"ה
יט
(זזימקיי
י להם יתושין מתוך צואתן ונכנסים לתוך פיהם וכן חולל
ן
מ
אילות (הליס כס) מלשון חיל כיולדה (סם מם)כי האילה רחמה צר
ואין הולד יוכל לצאת ובשעת לירה הקב"ה מזמין דרקון ומכישה
ברחמה ויוצא"3( ,כ טז ).ומכל הענינים האלו מבוארת ההשגחה
לקיום המין בלבד .סוף דבר הודיע הקב"ה לאיוב שהשגחתו שופעת
על כל מין האדם בכלל ובפרט ועל שאר ב"ח לבד לקיום המין,
ורמז לו מתוך דבריו על הסוד שגילה לו אליהוא שהוא אמת כי
איוב לא קבל הדבר ממנו,כיאין לאליהו ראי' מוכרחת על הענין,
ועתה אמר לו השם יתעלה המענה הזה ,ואיוב שתק חזר עוד ויצא
מלפניו קול דממה דקה לא בסופה וסערה שלא יבהל איוב מתגרתו
שאמר ואימתך אל תבעתגי .ואמר הרב עם שדי גו' ,שיוכיח האל
ית' יענה על זאת .כך פי' ר' אברהם ז"ל ,והנכון לי שיאמר העם
המריב עם שדי יסר אותו עתה על דברנו ,אלא כי עתה ידע דרכיו
ואורחותיו וייסר אותם אם אינן ישרות ויוכיחנו על התשובה הזאת,
או ענה איוב הן קלותי מה אשיבך גו' יאמר כי הוא קל ונבזה
מהשיב על דבריו ,וישים ידו על פיו מענות אותו פי' פעם אחת
ידבר אל ולא יענה עוד ושתים לא יוסיף עליהם עוד והענין לא
מן תלונתו שלא יוסיף להתלונן בעת אחרת ,כי הבין שהאל ית'
יודע ומשגיח עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ ,והנה ראינו שהודה
איוב בסוף וה' קיבל דבריו ונתרצה אליו,ולא הוסיף השני בשאלו'
שלום רשעי' ויסורי צדיקים.
(ס מא) מן סערה אעפ"י שהודה איוב וידע שה' הוא הצדיק,
אך בעבור שלא התודה על תלונתו ענה ה' אותו מן סערה ולאמן
הסערה כמו בראשונה בה"א היריעה לרוב גדלו וחזקו ,אלא בנחת
רבינו
אסב
בחיי
מז
ואמר הנה נא בהמות גו' הפליג עתה בענין ב' נבראים עצומים
כהמות ולויתז' זה ביבשה וזה בים אשר עשיתי עמך ,על שם
שנבראו ביום הששי עם בריאת האדם ,ואמר עליו ראשית דרכי
אל כלומר ראש לבהמות לבריאת עולם ,העושו גו' לא יוכל לו
שום נברא רק מי שעשהו ,כי בול הרים ישאו לו דרשו רז"ל
שהוא רועה בכל יום אלף הרים ,וז.ש דהמע"ה (חלס נ) בהמות
בהררי אלף .ואח"כ אמר תמשוך לויתן בחכה גו' עד אין על עפר
משלו .כלומר אין ביבשה דומה לו בכח וגבורה .ואף כי הנבראים
בים ראוים להיו ,חלשים לפי שבריאתן הוא מלחות המים
ואין מאכלם דברים חזקים שיחנו להם כח ,הנה יש בו בריה יותר
חזק מכל הנבראים ביבשה ,להורות שלא נבראו בטבע בלבד .ואת
כל גבוה יראה כשיגביה ראשו על המים מרוב ארכו וגדלו ,והוא
מלך על בני שחץ הנולדים בים וכן תרגום מלכא על בני יאורי.
(מב) והנ ה אחר שהשלים הש"י מענהו והודיע לו מנפלאותיו
בשפלים ,השיב איוביקעתי כי כל תוכל לעשות בכחך הגדול אשר
אין לו קץ ולא יבצר ממך מחשבות חכמה ,כי חכמתך אין להוסיף,
ומלת כל אין לו מקור אלא שם דבר ,ואמר שמע נא ואנכי אדבר
אשאלך והודיעני כי אינני אוכל לדעת דבר בנפלאוחך רק מה
שתודעני בחסדך ,לשמע אוזן שמעתיך ,היתה לי קבלה באלהותך,
ועתה הגעתי לנבואה וידעתי אמתות המציאות וכי אחה גמצ' ויודע
ומשגיח ושופט צדק רב חסד ואמת על כן אמאס מה שהייתי חפץ
םחיי עוה"ז ושלותו אשר הי' חפצי בהם ומתלונן על
בו עד עתה.ה
אבדי אותם ונחמתי על אפר ואפר הוא הגוף כי כן יתודו הצדיקים
עם בוראם כדרך ואנכי עפר ואפר ,יאמרכי יחגחם על גופו שהי'
חפץ בו ועתה מתנחם על חפצי בגוף וארצה לדבקה בך לאור
באור החיים באור פניך.
ויאמר ה' אל אליפז גו' גם זה האייש הגיע למעלת הנבואה
כח
רבינו
אטב
בחיי
למעלת חכמתו ,כי הוא הי' גדול ההבירים ,או הי ,בחלום הלילה
כענין אבימלך ולכן אתרי אשר הפץ ה' לכפר חטאתם הודיע לו
כי שגו באמרי פיהם ולא דברו נכונה כעבדי אהב ,קרא אותועבדי
כי התודה אליו וע"ז הי' במעלה גדולה שנקרא עבד ה' כמאמרם
"ל (לשכוח לה) במקום ,נבעלי תשובה עומדים וכו' והודיע הי
לאליפז שלא דברו נכונה בהרשיעם את א"ב סתם ,אך אליהו פי'
לו הטעם כנזכר ,וע"כ בהיות מסבוריםהיו שבטוב טעם ודעת דברה
לא התודו ,והיו צריכים לכפרה וכן מורה מלת אלת וה ,שב את
שגות איוב ,סברת הרמב"ן שלא מת דבר מכל אטר לו כ"א השטן
לקח כל אשר לאהב והוליך אותם למדבר ארץ גהרה ,כי הוא
ידע רצון ה' שהוא לנסותו בלבד ולכן לא שלח בהם יד להמיתם,
ואולי בכך נצטוה כי אמר הנה כל אשר לו בידך לא אמר לעשות
בהם כטוב בעעיה רקבידו יהר להביאם במצרף הנסען ,ח"ש בתחלת
הספר ומלאך בא אל אעב ולא מצאנו מל' מלאך בכתוב רק על שליח
השלוח מאת אדוניו לעשות דבר ,וע"כ הוא ז"ל סובר שהשטן נצטוה
מאתו ללכת אל איוב ולספר לו מה שבאו כפי דעתם ,ועתה השיב
הש"י שבות בניו ובנותיו ואת כל רכושו והוסיף לו עוד בגמלים
ובצאן למשנה ,ומלת שבות הוא נאמר על נפש אדם לא על צאן ובקר
לבדו כי זה נקרא מלקוח ,וע.כ לא אמר הכתוב ויולדו לו שבענה
בנים גו /ואולי הה"א נוטפת במלת שבעגה להורות על הידיעה ,ועתה
קרא שמותחדשיםלבנותיוכיהיויפות מראה ותואר ,מאשרהיו בראשונה
כאשר שבחו אותןהכתיב והוסיף לו למשנה גם בשנים ,ז'טויחיאיוב
אחר זאת ק"מ שנה ,שהרי שנות האדם ע' ש' והואחי ק"מ שנה ומתזקן
ושבעימים ,בזכות שה" לבבו שלם עם ה' אלהע בבריאותווחליו בעשרו
ובעניו היה ירא אלקים שהיראה היא עיקר העבודה והיא מצות הלב
והלבעיקרכל המצותועיקר האמונהוהיחוד כענקשכ'(דכריס ()והשבות
אל לבבך וכענק שכ"(,יכסג) נשא לבבנו אל כסים אל אל בשמים.