תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
ה ספ ר איוב
מאת
אליעזר ק'ררי
ישיצירותפיוטיות הקשורות אל תקופהידועהולמקוםמסויים,יצירות המשקפות
הווימסויים והמשמשותבטוינאמןלחוויותובעיות שבפרקזמןמסויים.יצירות כאלה,
אםהן מעולות ומשוכללות ,שופעותחייםובריאות ,מאצילות מהודן על הדור שבו
מצרו ומעצבות את דמותו הרוחנית .היצירה "יסורי ורטר הצעיר" מאתגיטה היא
דממהואמנהלהמייתרוחוולרחשילבו שלהנוערהגרמנישבזמןההוא.
וישיצירות ,והן מועטות ,החורגות ממסגרת הזמן והמקום ,החותרות אל פתרון
בעייותנצחיות,כגוןסודהנהגתהעולם,המפשפשותבנבכינשמת האדםבכדילהעלות
משםפנינירעיונותיקריערך.יצירות כאלה לא פג טעמן ולא נסליחן,הן נקראות
בכלזמן ומקום וכל אחד מוצא בהן מהרהורי לבו וכל אחד מבקש בהן תשובה
לספקותיוופתרוןלבעיותהמטרידותאותו.
יצירהגאונית כזאת ,האקטואליתתמידובכלמקום ,הוא הספראיוב.
אמנם כתוב הוא בשפה העברית(ועודאיזו שפה!)והוא חלק של התנ"ך העברי,
אולםבתוכנו,ברעימותיו ,באאיםהפועליםבואיןקויהודי משחד ,הוא כללאנושי.
הספר הזהאינו קשור אל שום תקופה היסטוריתואין בו כל רמז ,שלפיו מכל
לקבוע אתזמן חיבורו .מחברו יכול היה להיות בתקופת כיבוש הארץ או בזמן
השופטים,בימיהבית הראשתואוליגםהשני(בימיהחשמונאים).איןלנוגם כליסוד
ורמזלקביעתאישיותושלהמחברהגאוני.העלילה מתרקמתבאיזו ארץ לשדריתעוץ
והאנשים המשתתפים בההשאים אמנם שמותתנכיים ומדברים בשפתמזמוריתהלים,
אבלאינם מזרע יעקבואין כל רמז לשיכותם לעם ישראל.איוב עצמוהיה כנראה
אישיותאגדיתהידועה מאד במזרח העתיק כמונוחודניאל(יחזקאלי"ר,יד).
ומכיוןשכך,ניסו לפרק אתהיצירה הנפלאה הזאת לממלות ממלות אשר כל אחת
פצרהבידי משורר אחר .אםנסיח דעתנומנסיונות סרק אלה ,נראהכי הספר הזה,
המחפשתשובהברורה לשאלה הכאובה "-צדיקורעלו ,רשעוטובלו"היכן הצדק?
"השופט כל הארץ לאיעשה משפטז" הואאקטואלי בכלהזמנים.
אכן ,השאלה הזאתהיאעתיקה מאד ,ממש כימיאנושעלי אדמות ,והיא עוברת
כחוטהשני בספרי התנ"ך .לרוב שותק המעונה מתוך פחד והכרת חולשתו והוא
מצדיקעליו אתהדין בגלל רגש דתי עמוק .החסיד התמים שבספר תהלים נאנח:
"נאלמתי לא אפתח פי,כי אתה עשית" (תהלים ל"ט,י) "צדקתך כהררי אל -
משפטיך תהום רבה"(תהלים ל"ו,ז)ואםכי חםלבו בקרבוובהגיגו תבער אש -הוא
שם מחסוםלפיו ונאלםדומיה .בצרלו הוא מחפשמנוס ומפלט בבית ה' ,שופך את
מרישיחולפני קהו ומבקש שלא יכלא רחמיוממנו .התפילה הזאת ,תפילתעניכי
416
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
%
תמוז-אלול תשל"ב
הספר אטב
יעיף מעידת את חפו ומרשעה את סערתנפשו ההושה .לבו מתמלא שב בטחת,
כי ה' אוהב משפט ולאיעזוב אתחסידיו לעולם ,סוף סוף זרועות רשעים תשברנה
וקוויה' המהירשוארץויתעשעלרובשלום(תהליםל"ז,ט-יא) .לאכןהנביאשהוא
איש הצדק המוחלט :הוא רואה עוול ואינו יכול להחשות ,ישעיהו(נ"ז ,א) קורא
בתמיהה" :הצדיק אבדואיןאיש שם על לבואנשי חסד נאספיםבאיןמבין".ירמיה
מעיזיותר וקורא "9ב ,א) "צדיק אתה ה'כיאריבאליך אך משפטים אדבר אותך,
מדוע דרך רשעים צלחה ,שלו כלבוגדי בגד?" על כלהקושיות האלהידעה תורת
הנבואהתשובהחותכת ,אשרנוסחהונומקהבפייחזקאל":אישכדרכיואשפוט אתכם,
ביתישראל ע"ח ,כ) הנפש החוטאתהיא תמות" ע"ח ,ד) "צדקתהצדיקעליותהיה
ורשעת הרשע עליו תהיה" ש"ח ,כ) ,התשובה היתה אמנם ברורה ופסקנית ,אבל
המציאות לא נשתנתה .התמיהה הכאובה" :צדיק ורע לו ,רשע וטוב לו" ,הוסיפה
להעסיקגם את החכמים ,אשרירשו את מקוםהנביאיםכמוריהעםומדריכיו.גם הם
מזהירים(משלי כ"ד ,יט-כ) "אל תתחר במרעים ,אל תקנא ברשעים.כי-לאתהיה
אחריתלרעונררשעיםידעך".יתכן,כיהרמשו,בכךשהפתרוןהישןפגטעמו במקצת,
ע"כהוסיפוכעיןנחמה":מוסרה'בניאלתמאסואלתקוץבתוכחתו,כי אתאשריאהב
ה'יוכיחוכאבאתבןירצה"(משליג,/יא-יב) .כשםשהאב"החושךשבטושונא אתבנו"
(משליי"ג ,כד),כןגם ה'מיסר אתהצדיקכדילהוכיחוולתקנו.מכאן אפשרלהסיק
מסקנה ,כי סבלו של הצדיק ,מעיד על התנהגותו הבלתי נכתה ביודעים או בלא
יודעים .מוצא אחר מכלהסבךהמוסריהזה מצאואחריםוקוהלתובןסירא בראשם:
אמנםנכון הדברכיבמציאות המרה קורה לא פעם:כי "ישצדיק אובד בצדקוויש
רשע מאריך ברעתו" (קהלת ז' ,והעצה המעשית הנוחה היא" :אל תהי צדיק
הרבה,ואל תתחכםיותר -למה תשוממו אל תרשע הרבהואלתהי סכל למה תמות
בלאעתךזטוב אשרתאחזבזה,וגםמזה אלתנםידך,כייראאלוהיםיצאאתכולם".
לעומתזהבן סירא רואה את המציאות באור אחר( :ב' ,א-ה) הוא מדגיש את הצד
החינוכי שבבעיה "בני אם תקרב לעבוד את ה' -הכן נפשך לכלנסיון :הכן לבך
והתחזק ואל תבהלביוםאד …כל הבאעליך קבל ובשברך הארך רוח,כי באש
ייבחןזהבובני אדם בכורעוני" ,אולםכיצד לשמורעלשבילהזהב שלאורךהרוח?
הפתרוןלבעיהזאת בא מצד אחרלגמרי.
בימיאנטיבוסאישסוכו התפשטה בקרב העם תורת שכר חדשההיא תורתהעולם
הבא .אמנם אנטשוס אישסוכו ,כשהוא לעצמו ,לא רצה להכריעבין החדשוהישן
והורה "אלתהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא כעבדים
ט"
המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" .אולם תורת העולם הבא כבשה
במהרה את כלהרוחות והשתלטה על כתהפרושיםוגם עברה אח"כ אל הדתות אשר
הסתעפומן היהדות או הושפעו ממנה:הנוצרות והאיסלם.לפי התורה הזאת נדחה
הפתרוןלבעיה הכאובה" :צדיקורעלו",והוא הועבר אלהעולם הבא; בגללחטאיו
המעטים סובל הצדיק בעולם הזה,שחשיבותו אינה רבה ,בכדי לקבל את הפרס
במלואו בעולם הבא -שהוא העיקר.ולהיפך ,הרשע בעולם הזה בא על שכרו בעד
מעשיוהטובים המעטים בכדי באלם לקבל אתעונשו במלואו בעולם הבא .על כל
אדםלהתקין את עצמו בעולם הזה,שאינו אלא פרוזדור בלבד,בכדישיזכהלהכנס
לעולם הבאשהואבחינתטרקליןמפואר.
417
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
אליעזר קררי
[ק
מחברושל ספר אשב לאידע עדק.את הפתרק החדשזמהאוידע עלוודחה אמו
דחיה מוחלטת,יתכן מאד שהספר הזה נוצר בזמן הוכוח הסוער ע"ד תורת השכר
והעונש.מי יודע אסאין לחפש אותובחוגי ראשוני הצדיקים או הקרובים אליהם
ברוחם ,מתלמידי אנטיגנוס הנ"ל אשר אחד מעקרונותיהם היה" :אין עולם אלא
אחד",כי הלוא קל מאד לתרץ את סבלו שלאיוב ולהפסיק את הוכוח תיכף עם
הההלתו:איוב סובל בעולם הזה בכדישיוכל לקבל את מלוא שכרו בעולם הבא.
אולם המשוררדוחה אתהפתרון הקלוהנוחהזהושםבפיו שלאיוב משליפה הלקוח
מחייהצמחים ל"ד,ז-ט)"כיישלעץ תקוה אםיכרתועודיחליףוינקתולאתחדל.
אםיזקיןבארץשרשוובעפרימותגזעו -מריחמיםיפריח ועשהקצירכמונטע" .אם
העץנכרתאומעו ,שעלפני האדמה ,מת-ישלועדייןתקוה:הואישובלתחיה,יפתח
גזע חדשויעשה פרחיםופירותכאילוניטע מחדש.גםאין צורך לטפלבו ולהשקות
אותו -הוא "יריח" מים ויחדש אתנעוריו .והמשורר ממשיך ושואל בעצב" :וגבר
ימותויתלש,ישעאדם-ואין"?והואגםעונהבפשטות:ואיששכב"-ולאיקוםעדבלתי
שמים (עד סוף העולם ,לנצח נצבים) .לאיקיצו ולא יעורו משנתם" .המות משול
כשנה -אבל המתים לאיעורו משנתם .אמנםהיהאיוביכול למצואניחומים בשכר
המחכה לו בעולם הבא והוא מביעזו בדרך השאלה :כלימי צבאיאיהל עד בוא
הליפתי (י"ד ,טה אולם הוא דוחה את הרעיון הזה כנחמת שוא" :אס ימות גבר
היחיה?" והוא מסיים ושם י"ח ,יט) "ואולם הר נופל -יבול ,וצור יעתק ממקומו,
אבניםשחקומים,תשטוףספיחיה עפרארץ -ותקוות אמש האבדת" ,אםכןאיןעולם
אלא אחד,ועלכן:הבעיה הכאובה "-צדיקורע לו" במקומה עומדתוהיא משמשת
צירעליו סובבתעלילת הספראיוב.
הבעיה העיקרית בשירה הנפלאה הזאתהיא :האם סדר העולם מבוסס על צדק
או לא? אם החטא הוא רע" :מדוערשעיםיחיועתקוגםחגרוחיל?" (כ"א,ז)ואםיש
שכר למעשיו הטובים של האדם -מדוע :צדיק ורע לו? ומדועסובל איוב?בירור
הבעיה הזאת,תוךעלית המתח עדלשיא,מביא אתהמעיין בספרלידיזעזוענפשי-
כעיןקטרסיס שלהיומם,כיכפישנראהלהלןישנודמיוןמסויםביןמבנה הספרשלנו
ושל מבנה הטרגדיההיונית הקלסית,חייווגורלו של האדםנתוניםבידי כוח אדיר,
טמיר ובלתי מושג בשכל אמש ,כעין "סוירה" שלהיונים -הכוח הזה הוא ה' של
המסגרת הסיפורית שבתחילת הספר ובסופו של הדו-שיח עם איוב אוזהו אלוה,
אלוהים ,אל ,אושדיהנזכרים בוכוחשביןאיובוביןרעיו.
הקונפליקט הדרמתי נוצר ע"י החמשות שם כוחות הפועלים בכוונים מנוגדים
ששניהםצודקיםבנקודתראותם .מצד אחדבעלי השקפתעולםדתיתונוקשה השזרת,
כי החטאגורםלעונש בצורתיסורים וסבל(מוסריוגשמי) ,על הסובל לפשפשבמעשיו
ולתקן אתהעולשעשהע"יאקט שלתשובהולצפותלרתמיה'.ומן הצד השא מפרפר
לעינינובן אדם ,המאמין בצדקת נפשו והמתקומם ומתמרמר עלאי הצדק שפגע בו
והשורר בעולם .מרוב דבקותו בה' נפתל הואנפתוליאלוהים ללא תקוה לנצחון -
הוא מתפלשבתוך האפר מרוביסורים -אבלמחזיק עלאף הכלבתומתווצועק אל
ה',תוך כ חוחרדה,"(:ב) "אלתרשיעני-הודיעני'על מהתריביני",הקונפליקט
הדרמתיהזה מפתחעלילהשהיאפנימית ,כלומר מתרקמת בנפשם שלהפועלים בה,
עולה לשיא וממעה עדלמבוי סתום,שאין מוצא ממנו .אז מופיעכעין "דאוס אקס
418
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
[א
תמוז-אלול תשל"ב
הספר איוב
מחתה"ה' בכבשוובעצמהמיש אתהפתרת המתקבל על דעתגביהצדדיוישר
את כל ההדורים,איוב בא על שכרוובזה נפתרהבעייתו הפרטית ,בזהגםניצלה
ההשקפה הדתיתכייש שכר למעשיו הטובים של האדם .אבל נשארו עוד בעיות
פתוחותשבאחדות מהםאדון בהמשךדברי.
כאןהמקוםלצייןולהדגיש,כיאיןיסודסביר שהספראיובהואצרוףשניחיבורים
שונים בצורתםובתוכנם.חיבור אחד בצורתסימור המשמש מסגרת הספרוהבטי על
העקרוןכיהצדיק מקבל אתשכרו עלמעשיוהטובים,והחיבורהשני ,הכתוב בצורת
שירהנשגבהוהמכיל אתהויכוחביןאיובורעיו.אולםבדיקהקפדניתשלמבנה הספר
כולו ותוכנו מוכיחה ,כי ההיפך הואהנכון .שף החלקים האלה משולבים זה בזה
ומאוחיםע"יעלילה דרמטית עד שהםמהויםיחידה שלמהואחידהשאין בשוםאופן
להפרידביןחלקיה.
ו
י
ד
ע
ל
ב
ש
ב
ו
ש
ח
ממלא
ד
י
ק
פ
ת
ת
ל
י
ח
ת
ב
החלק הספורי ש
הספר
ן
י
ב
ה
ל
ן
י
א
כראוי
את הויכוח .הוא מכיל את האקספוזיציה ,כלומר ,את כל הפרטים הדרושים
והאירועיםשהתרחשו עד להתחלתהעלילהוהנחוציםלהבנתה,הואגםמכיל אתנבט
העלילה.
קודםכלנקבעבו ללאצל של ספק,כיאיובהיהצדיקמושלםבמלואמובןהמלה
הזאת.תיכף בפסוקהראשוןמודגשכי"היההאישההואשרוב) תםוישרויראאלוהים
וסר מרע",ריבוי התארים הזהאינומקרי .הקורא בספרצריך לשמור בזכרונוכי
איובהיה באמתצדיק,והראיה לכך :הצלחתו הרבהבחיים ,עושרוהמופלגואושרו
המשפחתי .כהוכחהנוספת להנחההיסודית החשובה בדבר צדקתו שלאיוב ,מובאת
העובדה,כי הואנזהראפילו מצלצילו של חטא; הואהקריב קרבנותבכדי לכפר
עלעוונם האפשרי שלבניו,אפילו לא במעשהכי אם במחשבה בלבד("אולי חטאו
בניוברכו אתאלוהים בלבם");ובכדי שלאיתקבל הרושםכי מקרה כזההיהיוצא
דופןאו חד פעמי,מדגיש המשורר "ככהיעשהאיוב כלהימימ" (א' ,ה)ליתרדיוק
ישלהוסיף צדקתו שלאיובהיתהידועהגם לה'והוא מתפאר בהוחוזרפעמייםבאזני
השטן על אותה ההגדרה בדיוק נמרץ" :השמת לבך על עבדיאיוב,כיאין כמוהו
בארץאיש תםוישרויראאלוהים וסר מרע".לפיכך צדקתו שלאיוב,היא מושלמת
ומפורסמתגם בעולםהעשיה(המציאות)וגםבספירותהעליונותשלבניאלוהים.והנה
השטן,שהואעדיןבראשיתהקרירהשלו(מכללמסיתומדיח לאיצאולדרגתסיטרא
אחרא לאהמע)מצליח,בתוקףתפקידו,להסית הפעם לא בם אדם אלא אתאלוהים
בכבודוובעצמוומשפיעעליולהעמיד אתאיובבנסיוןאכזרי המבוצעבשנישלבים:
בראשונה הוא הורס את מעמדו החמרי והחברתי שלאיוב ע"י השמדתרכושווביטול
אושרוהמשפחתי :כלרכושו הרב שלאיובנהרסביום אחדוכלבניונהרגו בבת אתת,
וכאשראיוב מקבל אתהפורענותהזאתבהכנעה("ה'נתןוה' לקח,יהישםה'מבורך"
(א' ,כא)ולא חטא ,מכהאותוהשטן ,ברשות ה' "בשחין רע מכף רגלועד קדקודו".
איוב הצדיק אשר נזהר אפילו מחשש עבירה ,הועמדבנסיון קשה,יסוריו האיומים
מכיםאותובתדהמה.אולםהוא לאנשברועומדיפהבנסיוןואפילומתגבר עלפיתויי
אשתוהרחמניה ,אשר לאיכלה לראות בסבלו של בעלה וניסתה לשדל אותולשים
קץ למצבהזה,ע"י התמרדותבה'.איוב מקבל את הרעמידיאלוהיוהאהוב בהכנעה
רבה כשםשקיבלממנוקודםלכן אתהטובה; בכלזאת לא חטאאיובבשפתיו.השטן
419
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
אליעזר קררי
[ט
מפסיד את "המשחק"וילו אהבהשלם את שצאחעהאולם במשופרמההתלקח הר
געש מתח עצם של סבל וצער ,כאב מריון אמבה ומרק כל מ חיכה רק
להזדמנותבכדי להתפרץכנחל לאבה בוערת ומעלה אדים .עד כאןהאקספוזיציה.
ופה מתעוררת מעצמה השאלה :האם העמדתצדיקמובהק כזה,החף מכל פשע,
בנסיון כהאכזריהיא כשלעצמה מעשהצודקו האםמןהיושרהואלהביא עלהצדיק
המסכן הזה פורענות כה קשה ,אך ורק בכדי לסתום את פי המסית והמקטרג
המקצועיזבין כהוכה,איןבנסיוןזה משום הוכהה כללית,כיהלוא ה' בעצמומודה
ומדגיששאיובהוא אדםיוצאמןהכלל",כיאיןכמוהובארץ"(ב',ג) בכלזאתהסכים
ה' לעריכתהנסיק ומסר את עבדוהנאמןבידיהשטן .ולאזו בלבד ,אלא;בניו של
איוב ,אלה הצאן ,מה חטאוז עלשום מהנהרגו?
בסוףהאקספוזיציהמופיעים שלשתרעיו שלאיוב אשר קמוובאו למדלוולנחמו.
בראותם את מצבוהנורא שלריעםהאהוב,נדהמים הם במדה כזאת,עדשניטלמהם
כחהדיבורבמשך שבעהימימושבעהלילות"כיראו,כיגדל הכאב מאד"(ב',ש .הם
זכרו אתאיובהעשירוהנכבד ,בעל השפעהוהדרתפנים,והנהמוטללפניהםבןאדם
מתמלל בעפר ,כולו רמה ותולעה ,פקעת חיה שליסורים .את השתיקה הממושכת
הזאתמפסיקאיוב המתןפורקן לכאב אשר נצטברבו והוא מקלל אתיוםהולדתו,
כי טובמותומחייו ,מוטב היה לא להיולד מאשר להיותחיי עמלויסורים כאלה.
ובכלל "למהנתןאלוהים אורוחייםלמרינפש ,לגבר אשר דרכו נסתרהויסך אלה
בעדו" במלים אלהצפוןיינבט העלילה" ההנחה הזאת ,הפורצת מפיאיוב הנענה,
הבעירה אש דת בלב הרעיםוהסירה את המחסום מעל פיהם.
הם חוששיםכי ריעם המיואש רק כפשעבינוובין הכפירה ומחליטים להזהירו
ולהחזירו אל חיק האמונה התמה .הלא כתוב בפרוש בתורת משה (ויקרא י"מ,יז)
"הוכהתוכיח אתעמיתךולא תשאעליו חטא" והם מבצעים את משימתםזו כל אחד
לפיאופיוהמיוחדולפייכולתו .אםכיכוונתם אחתהיא ומטרתם משותפת -הביצוע
שלהםשונהמאד.
אגב,מי הם הרעים האלה? ומה תפקידם בעלילת השירה הזאת? מתוך דבריהם
מסתבר,כישלשתםאינם אלא אחד ,הם שלשהטיפוסיםשונים שלאותוחסיד המוכר
לנוממזמוריתהליםרביםכגון:י"ב ,ל"א ,ל"ז ,ל"תועוד ,אםכיאין המשורר מתאר
את דמותם,נוכל בקלותליצרלנומושג עלאופיםואפילו עלדיוקנם.
הנה אליפז התימניזהוזקן בעל הדרת פנים,זקנו מגודל ופרקו נאה ,כולו אומר
חשיבות והכרת ערךעצמי .דרכו להרצות אתדבריו בסדר קצוב ובמתינות ,בטון
אבהיומאלף,תוךבטחוןעצמיבולט; "הנהזאת חקרמה (בלשקרביםדוקא)כןהיא,
שמענה ,ואתה דע לך" (ה' ,כז) ,גם בשעת כעסואינו שוכח אתאדיבותו .הוא סומך
בדבריו לא רק על המסורת המקובלת אלאגם עלנסיונו הרבבחייו הארוכים ועל
חזיונותיו בלילה" ,בנפול תרדמה על אנשים" .בקיצורזהו טפוס משוכלל שלמנהיג
שלומיאמונים ושומרי גחלת הדת,מין מרא דאתרא ,חכם הרועה את צאן מרעיתו
בשבט מוסרו .גםאיוב מתיחסאליו בכבוד ביתור בראשית הוכוחונזהר בתשובותיו
מלפתעבכבודו(.לפי בראשית ל"ו,יא-יג:אליפז הואבנו של עשוואביו שלתימן).
בבגודלאליפז,הרי בלדדהשוחיהוא חםמזגוקצר רוח,דבריוהנמלציםפורצים
מפיו בפתוס ובחריפות ,שלמרות היותה רחוקה מאד מגסות ,היא פוגעת ,מכאיבה
420
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
"]
תמוז-אלול תשל"ב
הספר איוב
ומרמזה.הואסומךבעיקר על מסורת האבותהקדומיםואינומיחסחשיבות למחשבת
דורוונסיונו(.לפי בראשית כ"ה ,א היה שוח אחד מששתהבנים אשרילדה קטורה
לאברהםאבינו).
השלישישבחבורהצופרהנעמתי,הואגםהצעירשבה,הוא מתלהבומתרגזבקלות
ומשמיעמתוך כך האשמות כבדותובטוייםגסיםומעליבים.אמונתוהתמימהוהעוורת
וגםאופןדבורוההמונימעידיםעליוכי הוא אדם פשוט וחסר השכלה .הוא מכניס
לתוך הויכוח הרעיונינימה אישית הריפה המטה אותו למסלול צדדי צר המוביל
למבויסתום.מטענוהרוחני דלועלכןדבריופוחתימוהולכיםוהואגם משתתקראשון
מבלייכולתלהמשיךעודבויכוח.
שלשתהרעים האלה ,השומם כלכךזהמזה ,הם למעשהנציע השקפתעולםאחת,
הידועה לסממזמוריתהלים .עולמנונתון למרותו של אל "העושהגדולותואין חקר
נפלאות עדאין מספר" (איוב ה',ט) ,כוחו העצוםמתגלהבאיתני הטבע ובתופעותיו
הטובותוהרעות.גםהאדםנתוןלשלטוןהבלחימובןובלחימושג.ברוררקדבראחד"את
אשריאהבה'יוכיח",וע"כ"אשריאנושיוכיחנואלוהומוסרשדיאלתמאס"(.איובה',יז)
הפורענות המתרגשת ובאה עלבן אדםאיננה אלא אזהרה ,לפעמים -כמו במקרה
של איוב-חמורהמאד.עלהסובללקבלאתהיסורים באהבה ,לפשפשבמעשיו ,לעקר
אתשרשהרע מלבו,ולחזור בתשובה.איןדברבליסיבה .החטאגורם לעונש ,צדקת
הצדיקעליותהיה ורשעת הרשעעליותהיה"(יחזקאל ,י"ח,כ).
תלונתו המרה שלאיובפוגעת קשהבבתןהרעיוניהזה,ומזעזעת אתיסודותיו ,ע"כ
מתיצבים הרעים כחומת ברזלכדי להק על השקפתעולמם.הוכוח מתחילמתוךזה
ומתנהל בשלושהמהזורים שלנאומים ,בהם מסתמנת עלילה המתפתחתבשניקוים:
סו אחד שלהרעיםוהשני שלאיוב.
הרעים ,אשר הכירו היטב אתאיוב ואשר באו ממרחקים בכדילנוד לוולנחמו,
הועמדו לפני דילמא קשה :עליהם לשמור אמונים לידידותם עם איוב ואז עליהם
להקריב את השקפת עולמם,שהיאתוכןחייהם ,אושעליהם לשמור עלנאמנותם אל
השקפתעולמם,ואזעליהםלהקריב אתאיוב .הםבחרובדרךהשניה,אולםעשוזאת
בהדרגהותחתלחץתשובותיושלאיוב.הראשתפתחבזהאליפז:הואההרמלומרדבר
ברור אלארומזלאיובבעדינות"זכורנאמיהואנקיאבדואיפהישריםנכחדו?"(ד',ז)
ובכלל"האנושמאלוהיצדק ,אםמעושהויטהרגבר"?(ד',יז)ובכדילהקהותבמקצת
אתהעוקץשברמזיםהאלההואמוסיףגםנהמהמסורתית( :ה',יז)"אשריאנושיוכיחנו
אלוה ומוסרשדי אל תמאס"כי "הואיכאיבויחבש,ימחץוידיותרפינה" .כאשראיוב
הבין את הרמז וענה בחריפות נכנס למערכה הריע השני בלדד השוחי וצועד צעד
אחד קדימה .אמנםגם הואעדיןאינו אומר דבר ברורביחס לאשמתאיוב ,אלא הוא
מתקרב אלהבעיההזאתבעקיפין" :אםבתךחטאולווישלחםבידפשעם"(ח',ד).סופם
הטרגי שלבניאיוב מעידלפי דעתו על פשעם ,אבלביחסלאיוב עצמואיןלועדין
דעה ברורהאוישלווהוא מהססלהביעה .על כלפניםהואנותןלו עצהידידותית:
"אס אתה תשחר אלאלואלשדיתתחנן .אםזךוישר אתה,כיעתהיעירעליך(רחמיה
ושלםנות צדקך"(ח',ה-ו).
בכלזאתפוגעים הדבריםהזהירים האלהבאיוב במדה קשה מאד .אמנם הרשעת
במו האומללים מכאיבה אותו כאב הנושא באחריות למשפחתו ,אבל יותר מזה
421
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
אליעזר קררי
[ד]
הרעישה אותו דוקא המלה הזעירה "אם" הקודמתלזךוישר אתה (ח',ה המטילה
בספק את כלעברו שלאיוב המפורסם בצדקתו ,כמושהוא תואר בחלקהספורי של
הספר,איןפלאאיפואשהוא מאבד אתשווי המשקלהרוחתשלוובתשובותיוהואמגיע
קרוב מאד לסף ההתמרדותוהכפירה.
דברימרי אלהאיןהרועהשלישי,צופרהנעמתי,יכוללסבול.הואמצטרףלויכוח
בהתנפלו עלאיוב ובשפכו עליו לעגוחרופים .אמנם על המוקי חבריו אשויכול
להוסיף דגרשל טעם אבלביחסלאיובעצמוהואמתיר אתלשונוומטיחמדוהאשמה
קשה ,אםכיעדייןתוךהסתייגות מסוימת .בלהט דבורו הבלחי מרוסן הוא פונה
אלאיובבקריאה; "אםאוןבידךהרתיקהו,ואלתשכןבאהליך עולה" פ"א,יד)אין
זאתעדין הרשעה ברורהנשוב מלת ההסתיגות אם) אבל ככה הועמד איוב בסוף
המחזור הראשון שלהנאומיםלפני העובדהשרעיו,במקוםלנחמוולעודדו,מתחילים
לפקפקבצדקתו.
,
ד
ו
ג
א
ה
ב
ו
י
א
.
ו
י
ע
ר
ל
בהמשךהוכוחמחריף
שבין
הפקפוקבצדקתו שלאיובמתחזק
ז
והופך לחשדגלוי.אליפ רואהבדבריאיוב חתירה מסוכנת תחתיסודות הדת; "אף
אתה תפריראה ותגרע שוחהלפני אל" (ט"ו,ד) .הוא מנסהלהזהיר אתאיוב לבל
ימשיך בהתמרדותו":ירשיעךפיךולאאניושפתיךיענובך".גם בלדד מחרהמחזיק
אחריו .הוא מנסה לעצר בשטף דבריאיוב הפורצים כמתוך הר געש ,וקוראאליו:
"טורף נפשו באפו ,הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו?" ש"ח ,ד) ,אולם כל
האזהרות האלהאיןבהןכדילהרגיע אתנפשוההומיה שלאיוב .אדרבה,הןמוסיפות
שמן על המדורה .במחזור השלישי של הנאומים מתיאשים הרעים מאיוב ,ודבריהם
פוחתיםוהולכים .הכרתם באשמתאיובהיא עתה ברורה והם מדבריםעליהגלויות.
בנאומוהשלישיוהאחרוןקוראאליפזאלאיוב" :הלא רעתך רבהואיןקץלעוונותיך"
(כ"ב,ה) .בזה ממעה התפתחות העלילה מצד הרעים אלשיאה .בכדילהצדיק את
השקפתם הדתית בדבר שכר ועונש ,מקריבים הם אתאיוב האומללוהופכים אותו
לרשע .אליפזאינו מסתפק בפסקדינו הקצר ,אלא מונה שורה שלמה של חטאים
מהסםשבין אדם לחברו ,שכאילואיוב חטא בסתר בחשבו,כיליתדיןוליתדיין.
"ואמרת מהידע אל הבעד ערפלישפט.עבים סתרלוולאיראהוחוגשמיםיתהלך"
(כ"ב,ש,הריעיםבאים בסופו של הדברלידי המסקנה המוטעיתוהבלחינכונה:כי
איוב הוא לא רק רשע אלא גם צבועורמאי .זאתהיא דרכם שלאנשי הדתהקנאים
מאזועדעולם.יאבדאיובואלףכיוצאבוובלבדשתורת שכרועונש ,מורשת האבות,
לאתיפגע אף כמלואנימה.
לעומת זאת מתפתחת העלילה בנפשו שלאיוב בקו אחרלגמרי.איוב ,אשר היה
צדיק מפורסם ,איבד פתאום אתרכושו הרב ,את משפחתוואת מעמדו הרם בהברה.
רקשמםנשארולובכלהעולםהזהוהם:אמונתובדיורעיו ,אשרבאוממרחקיםבכדי
לנודלוולנחמו.והנה במקוםלגמוללו את החסדהזהולעודד אתרוחו,יושביםלפניו
רעיו כשהם נבוכים והם שותקים שתיקה ממושכת .סבלו הרוחני והפיסי שלאיוב
מתגבר מחמת הששקה הזאתוהוא מחפשלופורקןבתלונהמרה.הוא מנסה לנחם את
עצמוכי המותיפדהאותו מכליסוריו.והנה מתחילאליפז הנכבדשביןרעיולדבר.
איוב נדהםואינומאמין למשמעאזניו .הטפת המוסר שלאליפז קולחתבקילוחאיטי
וקצוב אבל מעמיק לחדור .פתאם עובר במוחו ,כמוזיק מסנוור ,החשש,כיריעיו
422
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
הספר איוב
נ]8
מטילים ספק בצדקתוורואים בסבלוגמולצודק עלחטאיו .הוא נדהםוקורא(ו',סו)
"אחיבגדו" "תראו חתתותיראו"(ו' ,כא)אולםתיכףהוא מתאוששומנסהלהציל את
הרעותתוךויתור על עזרתם שלהריעים ועל הנחמה והעדוד מצדם" :הכי אמרתי-
הבולי ומכחכםשחדובעדי"(ו',כב)"ומלטונימיד צרומידעריציםתפדוניפ',כס.
הוא מבקש מהם" :הורוניואני אחרישומהשגיתי-הבינולי"(ו' ,כד)והואגם מתחנן
לפיהם (ו' ,כח) "ועתה הואילו פנו בי" (-העמידו עצמכם במצב" ,אך בראותו,
כי סוכת הרעותנופלת ,פונהאיוב אל הדברהיקרהיחידיוהאחרון שנשאר לו ,אל
אלוהיו,כייהסואלאלוהיוהואאנושיונפשיכיחסושלבן אלאביוהנערץ .אםכיהוא
הוגדרגםע"יבני אדםוגם ע"יאלוהים בעצמו ,כתםוישרויראאלוהים,הריאמונתו
איפה מבוססת על יראה(בניגוד לחבריו),כי אם מקורה בדבקותנלהבת השואפת
להתמזגותגמורה עםבוראו .עתה הואשופך אתלבולפניו":ימי קלומניארגויכלו
באפס תקוה,זכורכירוחחיי ,לא תשובעיני לראות טוב"(ז'-.1,ז).הפגיעהשפגעבו
אלוהים היא בלתי מובנת לו,ולפי הרגשתובלתי צודקת וע"כ הוא מתקומם ודורש
מאלהים" :חדלממניכי הבלימי" (ו',טז) ,הכוחותאינםשוים .מה ערכו של האדם
ביחסלגדולת האל הכליכול.
דבריוהנמרציםשלהרעהשני ,בלדד,אינםמשאירים כברכלספקואיובמשתכנע,
כירעיו באמתבגדובווהםמצדיקיםעליו אתהדין.ההכרה הזאתמזעזעתאותוומפיו
פורצתזעקתאימים; "תםאניויעקשני ,תםאני לא אדענפשי ,אמאסחיי .אחתהיא,
עלכןאמרתי; "תם ורשעהוא מכלה" (ט' ,כ-כב) ,העולם הוא הפקר,איןבו משטר
ןוליתדיין ,ואםכן" ,ארץניתנהביד רשע,פנישופטיה יכסה" (ט',
שלצדק.ליתדי
כד) .כךהגיעה העלילה שבנפשו שלאיוב אלשיאה .ברגעהזהנשברה רוחו מעצמת
העזתו.הכרתושבהאליווהואשואלתוך תדהמהוצער; "אם לאאיפואמיהואז"אחרי
ההתפרצותהגועשת ,אשרטלטלהאותועדלשעריהמריוהכפירה,נרגעהרוחובמקצת
והוא ממשיך בנימהאלגית"ימי כלומני רץ ,ברחו לא ראו טובה" (ט' ,כה) ,מעתה
ברורלושאיןלו לצפותעוד,כירעיויבינואתמצבו.והואדורשמהםשיחדלולהטיף
לומוסר".מייתןוהחרשתהרישוןותהילכם לחכמה" ל"ג,ה) ,עתה הואמביןכיהם
מוכניםלהקריבאותובכדילהציל את תורת השכרוהעונש שלהם; והוא שואל אותם
בתמיההסרקסטית":הפניותשאון ,אם לאלתריבתז"ואםכן,מוטבכי"החרישוממני
ואדברה אם"ל"ג,יג) ,אבל הרעיםאינם מרפיםממנו .עתלחשות ועת לדבר ,עתה
השתלטהעליהםרוחקנאהוהםמדבריםומתלהבים,הםנלחמיםלכבודווצדקתשלטונו
שלאלוהים,נוראהודושגיא כוח ,ומסיחים את דעתםמן האדם הסובלוכאבונעכר.
איוב ,אשר התיאש מרעיו לחלוטין ,נשארה לפניו רק דרך אחת" :ואולם אתם
טופלי שקר ורופאי אליל כולכם ,ואולםאני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ"
עתהישנהלאיוב רק משאלה אחת בלבדוהיא לחדש אתהיחס הלבבי אלה'ואת
הקשרהנפשי ,אשר קשראותו אלאלוהיו האהוב,לפני שפגעבוהאסון "כאשרהייתי
בימיחרפי ,בסוד אלוהעלי אהלי" (כ"ט,ד),בהלונרועליראשילאורואלךחושך"
(כ"ט,ג)" .העודשדיעמדיסביבותינערי" (כ"ט,ה).
אך לשםזהנחוץ ברור כלהנסיבותשגרמו למצבהאיוםהזה אשר בא בחטף,איוב
בטוחכיהואחף מפשעואשותופס עלשום מהנפגע כלכך קשה ,מדוענהפךאלוהיו
423
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
אליעזר קררי
1
מאוהב לא-ב ,וע"כ ה א פתה אל אלוחם" :הס מ ערכתי משפט.ידעתיכי אם
אצדק" (י"ג ,יח) ובכדי שהמשפט הזהיהיה משפט עדק הוא מבקש" :כפך מעלי
הרחק ואימתך אל תבעתני ,וקראואנוכי אענה או אדבר והשיבני :כמהלי עונות
וחטאות ,פשעי וחטאםהודיעני" (י"ג ,כא-כג) הכוחות שלשני הצדדיםאינםשוים,
להתגלות.
אולםאיוב בטוח,כיסוף
צדאקמתצי
יםלהרשיעומטרידותאותווהואסותראותןבאירוניה
אמנםטענותהרעיםהמת
שנונה -אך משימתוהעיקריתהיא עתה למצא את הדרך ,אשר תביאלהבנת מעשה
אלוהיוהאהובעליו ,למרותמה שקרה" :גם עתה-הנהבשמיםעדיושהדיבמרומים.
מליצירעי ,אל אלוה דלפהעיני.ויוכח לגבר עם אלוהובן אדם לרעהו"(ט"ז,יט-
כא).איובמקוה,כיהברורהזהיהיהכפול ,כאשריכירה'בצדקתו,כיהואסובל "על
לא חמסבכפיותפלתיזכה"(ט"ז,יז)ואזממילאתוכחאי צדקתםשלריעיוהמאשימים
אותובשרירותלבם .אולםתקוותוזו שלאיובנכזבה מהר,איהענותו שלה' לבקשתו
שלאיוב משרהעליורוחנכאים ומדכאה אתנפשו" :הן אצעק חמסולאאענה ,אשוע
ואין משפט"ש"ט,ז) ,בצרלוהואפונהשובלרגע קטאלרעיוומבקשמהםכיישנואת
יחסםאליו":חנניהעי אתםרעיכיידאלוהנגעהבי"(י"ט,כא),אולםתשובתוהנרמת
והגסה שלצופרהנעמתי(פרקכ') המתארת אתסופוהמרשל רשעחנףוצבוע" :אשר
חיל
אל"(כ',ט" ,משכנעת אתאיובכיאיןתוחלת מרעיו
בלעתיויקמשחנשו,בומתביטכנםויוומרזיישמי
ותעלי תחמוסו" (כ"א ,כז) .הוא פונה ומתרחק מהם
"הןידע
ומתרכז כולובבקשתאלוהים" :מייתןידעתי ואמצאהו,אבוא עדיתכונתו" (כ"ז,
"אערכה לפתו משפטופי אמלא תוכחות ,אדעהמילים,יענםואבינה מהיאמרלי"
(כ"ג,ד-ה) .למרבה הצערנשארתגם הפעםפניתוהנלהבת אלאלוהים ללאתשובה.
בכל זאתאין איוב מתיאש או מתמרד" :עד אגוע לא אסיר תמתיממני ,בצדקתי
החזקתיולא ארפה"( ,כ"ז,
הוא דבקבאלוהי הזעם כשם שדבק קודםבאלוהי
החסד ,הואנוכחכיאיןלהבין אתדרכיד' בשכלאנוש ,לזה נחוצה חכמהעילאית:
"לאידעאנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים" (כ"ח,ים רק "אלהיםהבין דרכה
והואידע את מקומה" (כ"ח,כג) "ויאמר לאדם:הןיראת ה'היא חכמהוסור מרע
בינה" (כ"ח,כח).
לאחרשהרעיםנשתתקו מחוסר מענהבפיהם,נושאאיובנאוםספריהעלעצמובו
הוא מתאר על רקע מצבו האיום והנורא בהווה את דרךחייו בעבר ,המבוססתעל
צדקויושרואהבתזולתו .מוסריותו לאהיתהמצוותבניאדםמלומדהאלאהיא קשורה
בניצוץהאלוהי שבנפש האדם,הואמסיים אתנאומוהנרגשבהדגשה,כי מעולם לאנהג
כאותם החנפים הצבועים" :אםכיסיתי כאדם פשעי ,לטמון בחוביעוני" (ל"א ,לנ
בסוף דבריו הוא מכריז "הן תוי",כעין חתימה לסימן,שהואנושאבמלוא האחריות
לדבריוופונה בבקשה אלאלוהים" :מייתןשומעלי(,מייתן!)שדייעדי" (ל"א,לס
צד אחד ,המעונה והמקופח ,סים אתטענותיו -עתה על הצדהשני כלומר :אלהים
להופיע ולהשיב .במקום זה מופיע בספר מתוכח חדש :אליהוא בן ברכאלהבוזי
ממשפחת רם ,אשר לאנזכר עד כה בשום מקום בספר ומשוםזה נפוצה סברה,כי
דבריו הנמלצים הם תוספת מאוחרת של איזה עורך ,אשר ראה את עצמומחוייב
להדגיש את המגמה הדתיתהחינוכית של הספר כולו.גםיתכן,כינאומו הפטטי של
אליהואצריך לשמשהכנה לקראתמענהד'מןהסערה.אליהוא,כמושלושתהרעים,
י)
ה-י,
424
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
הספר איוב
[]10
אשומביןאת עמדתושלאיובוהואמזהיראותומפנידיןודבריםעםאלוהים":הןאל
שגיא ולא נדע ,מספר שמו ולא חקר" (ל"ו ,כז) "מי פקדעליו דרכוומי אמר(לה
פעלת עולה" (ל"ו ,כ .5החידוש הבולט בדבריו ,הקולחים בזרם אדיר ,הוא בזה
שאינורואהבזעםאלוהיםעונש ,כדעתהרעים ,אלאהואמדגיש את הצדהחינוכי"הן
אלישגיבבכוחו-מיכמוהומורהז(ל"ו ,כב)כוחווגבורתושלאלוהיםמתגלים בטבע
ועל האדם ללמוד בכליוםתמיד" :האיטה זאתאיוב ,עמוד והתבטן נפלאות אל"
(ל"ז,יד) ,מלבדזהאיןבנאוםהארוךוהנמלץהזה כלרעיון חדשוראוי לשמשתשובה
לטענותיו שלאיוב .ע"כנענה ד' בכבודו ובעצמו לבקשתאיובוהופיעמן הסערה
בכדילהוציא אתהויכוחמןהמבויהסתום.
מענה ה'הוא פסגתיקרתערךלחןוליופי ,לעומק המהשבות,לכשרון ההסתכלות
ולדיוק ההבעה .רק משוררגדול באמת,המחונן בכשרתבלתירגיליכולהיהלשיר
שירת טבע כח נהדרת וכה מקסימה .האדםאינושיא הבריאה ,מרכו העולם ועמוד
התווךשבו ,אלאגרגירזעיר בתוך שפעתהיצורים".ברןיחדכוכבי בוקרויריעו כל
בני אלוהים" (ל"ת,ז)איזה תוקףואיזה ערךישלקולו ההלוש שלבן האדם בהקף
הבריאה הנפלאה עם רבוא רבבותיצוריה-איזה ערךישלחיי אדם,הקצרים כהרף
עין ,ואם כך הוא הדבר -איך יוכל היצור המסכן הזה ,האדם ,להבין את צדקת
הנהגתהעולם.איןזאת,כי אם על האדם לבטוח בד'ולהשליךעליו אתיהבו.איוב,
מוקסםמן התפארתשבהוד שלשלטתד',מרכין את ראשוומודה בהכנעה" :ידעתי
כיכלתוכלולאיבצרממךמזימה"( …מ"ב,ב)"לכןהגדתיולאאבין,נפלאות ממש
ולא אדע" (מ"ב.5,
למראיתעיןהפסידאיוב במשפט ,אבל למעשההואיוצאמן המשפט כמנצח:הוא
זכהבדבר,שהואיקרבעיניו,אפילומהרגשתהצדק:הואמצאאתאלהיוהאהוב,אשר
כפי שנדמהלונהפךלאויבלו.אלוהים שמע את נקשתוונעתרלו .הוא בא בכבודו
ובעצמו להורותוולהוציא את הספקותמלבו .קשר האהבה אלאלוהיו חודשומרוב
אושרו דוברותשפתיו( :מ"ב" ,לשמעאוזן שמעתיך-ועתהעיני ראתך ,על כן
אמאס(,בטענות בדברהצדק)וניחמתי על עפר ואפר" -אני מקבל אתיסורי באהבה
אםכיאנייושב בתוך האפר .לשםחיזוק הקשר המחודש אלאיוב ולשם הדגשהכי
איוב עמדבנסית הקשה ,חורץ ה' את משפט הרעים להובה" ,כי לא דיברתםאלי
נכתה כעבדי איוב" אומר להם ה' פעמים (מ"ב ,ז-ח) ומטיל על איוב להתפלל
עליהם.כפיצוי על הסבל הרב הכרוךבנסיון הקשה,מחזירה'לאיוב את כלאושרו
ועושרוועודמוסיףלוכהנהוכהנה .פתאוםצציםאחיוואחיותיוויודעיושמלפניהנסיון
והםעטיםעליו לאכול עמוולשמוחבשמחתו .ובשודלרעיו,נדים הםלוומנחמיםאותו
"על כל הרעה אשרהגיאה'עליו" (מ"ב,יא) "ושובהיולולאיוב שבעהבניםושלוש
בנות "ולא נמצאנשיםיפותכבנותאיוב בכל הארץ" (מ"ב ,סו),ועוד מאה וארבעים
שנה זכהאיוב להתעב על רוב טוב" ,ויראה אתבניו ואת בםבניו ,ארבעה דורות"
(מ"ב,טז) .כלזהמודיע ההלקהספוריהמסייס את הספר בצורתאפילוג.
עד כאן עסקתי בספראיוב מבחינתתוכנו .עתה אשתדל להראות,כיגם מבחינת
מבנהוהריהויצירה מושלמתואחידה ולא צרוף מלאכותי שליצירותשונותבתוכנן
ובצורתן.
.
ת
י
ס
ל
ק
ה
כבר
הספראיובבנוילפי המתכונת השלטת בטרגדיה חיונית
ציינתי
ו"
425
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תשל"ב
בית מקרא )נא(
אליעזר קררי
[]11
בתחילתדברי,כיהואמתחילבפרולומס,זהו החלקהספורי (פרקים א-ב),המכיל
אתהאכספוזיציה ,כלומר מערכת הארועים שקדמו להתחלתהעלילהותאוראופיו
של הגבור הראשי .בסופו של הפרולתוס באנאום הגבור הראשי ,המכיל אתנבט
העלילהשהיאפנימיתאויותרנכוןה.2העלילותהמקבילות.מצדאחד-הגנתהריעים
על דבקותם בתורת שכר ועתש המביאה בסופו שלהויכוח,להכרזהגלויה,כיאיוב
הוא רשעוחוטאצבוע.ומאירךאסאמתיאשאיובמרעיו ,אשר במקוםלנודלולנחמו
מטיליםעליואת האשמהבאסונו.ואילודבקותובאלהים ,אשר נתערערהבתחילה-
חוזרת אליו ואפילו מתגברת .שני קוי העלילה הזאת מתעשים זה בזה בשלושה
נאומים (אפיזודיה של הטרגדיההיומת) .במדה שעמדתם של הריעיםנעשית ברורה
יותר ותוקפנית כלפיאיוב ,נעשים נאומיהם קצריםיותר עדשבאפיזודית האחרת
נשתתק אחד מהם (צופר)כליל .לעומת זאת נאומיו של איוב גדלים והולכים בכל
מחזור (אפיזודיון) ,שלשת מחזורי הנאומים מסתיימים בנאום אלת ארוך של איוב,
המסכם את פרשתחייועדבואהאסוןוהמבליט אתצדקתו.
לאחר שהעלילה הגיעה למבוא סתום(כעין קלימקס) מתחיל החלק הנקרא בפי
היונים אקסודוסובוכנהוגבטרגדיהשני חלקים:נאוםאליהוא(כעיןנאום "השליח"
או "הרץ" שלהיוונים),המשמשכעק,הכנהלחלקהשניוהוא:מענהד'מןהסערה(דאוס
אקסמחינהשלהטרגדיה).בסיום הספר(באפילתוסשלהיונים)מתרחשתהפריפאטיה
שלהיונים ,כלומרהפיכהפתאומיתבגורלו שלהגיבור הראשי:איוב .אליבא דאמת,
הסר בספראיוב מרכיב(קומפוננט) קבוע של הטרגדיה ,הממלא בה תפקיד חשוב,
והיאהמקהלה.אולםחסרונהאינומורגשואינופתם במהלךהעלילהואףאינומפחית
את ערכהשלהיצירההמושלמתהזאת.כןאיןערכושלספראיובפוחתמשוםשנמצאו
אצלעמיםעתיקיםסיפוריםדומיםלובתוכנם,כגוןהספורהאכדי עלשובשי-משרי-
נרגל; מלך באחתמערימסופוטמיה העתיקה אשרירד מגדולתווהלה במחלהקשה.
גם בהודו העתיקה נשתמר ספור על מלך צדיק ותמים ,אשר עמד בהצלחהבנסיון
קשה שהטילועליו האלים בהשפעת האל המסיתשיווא .למרות הדמיון שבפרטים
רבים ,שונה הספראיוב במשתו המיוחדת והמעמיקה לבעיה הכללאנושית וברמת
הדיוןבה.
לפיהנתוניםשביצירה עצמהמןהנמנע הואלקבוע,כפישציינתיכברבתחילת דברי,
באיזה מאורעהיסטורי קשורה עלילת הספר הזה ומהוזמןחבורו .השםאיובמופיע
בכתבות עתיקות בשפות אכדואוגרית וכנראההיה ידוע בחבל ארץזה כמוגםנוח
ודניאל .בבראשית רבה נ"ז ,ד' ,מובאות סברות שונות בדברזמנו של איוב ,כמן:
"ר' אבא ברכהנא אמר:בימייעקבהיה …דינה אשתושלאיובהיתה" אחרים טעם:
"בימישפוטהשופטיםהיה"או"בימי מלכת שבאהיה".ור'יוחנן אמר" :מעוליגולה
היהוביתמדרשובטבריה".איןאיפוא לתמוה עלרישלקיש שהצע למסקנה":איוב
לאהיהולא נברא ,אלא משלהוא" .השוהגם :בבא בתראט"ה,ם"ז.
:
ת
ר
ח
ו
א
בתרמםהיוני לספראיוב נמצאת הערה מוזרה (כנראה תוספת מ
"על
פי
ספר ,שבאמסוריה,ישבאיובבארץעוזשעלגבולאדוםוערבומקודםהיהשמויובב
מלך אדום" (הנזכר בבראשית ל"ו ,לל ,לפי הערהזו נקרא האיש אחרי שפגע בו
האסון בשםאיוב שפרושו:מישאויבים לובשמים .אחרי שעמדבנסיך הקשה ,שוב
ן(מחוק).
לחיני
הוסבשמי
.
,
…
426
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נא(
יט
תמוז-אלול תשל"ב
הספר איוב
הבבלייתםשלילי אל
לסיםדברי tp~SNכי בדרך כלל התפסוהכמי
י
מ
ל
ת
ה
בחרא,
הספראיב ,כרתמה ו~הס המחר מה אבו את
בבבא
הכתב
ט"ג
בה
אטב לא בדעתידבר ודברע לא בהשכל.
מכלהאמורעדכאןעצא,שאקפתרתלשאלתזה"ושלאשבחמן חבקושלהספר,
את ערכו של הספר שהם פגעהיקרה
העלם .הלאכתוב
א
ערומש:מהפ
טדרב"
חת
נס
בם
"רות לד'אלהיםוהעלותלנוולבניע עד עול
רים כ"ט ,כח)ולשם
בפ
ס(
הדגשהמיוחדתקבעוכאןלפיהמסורת אחתעשרהנקודותמעלהאותיא .גם לזהאין
פירושמוסכם.
427
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il