האם היתה חורן מולדתו של איוב? (pdf)

יולי 11, 2012 · מאת חיים ברגר · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫טבת‪-‬אדר ב' תשל"ג‬

‫בית מקרא )נג(‬

‫האםהיתהחורןמולדתושלאיובי‬

‫(מסורותעתיקותבכתוביםעלמגוריאיוב)‬
‫מוען‬

‫חיים ברגר‬
‫חוקרי‪-‬המקרא 'מתקשים בקביעת מולכתו של איוב‪ .‬ברשימת היוחסין 'והתולדה‬
‫של אבות העברים‪ ,‬וממוצאם מארם‪ ,‬וכן בפרשת 'הסתעפותם של ובבטי ארם‬
‫שכני‪-‬ישראל במזרח‪ ,‬קיימת מסורת כפולה ובלחי‪-‬ברורה‪ ,‬וכיסודה ‪,‬בפילוג ענפי‬
‫שבטים שזכרם בא במקרש תהליך זה הטיב להגדיר ב‪.‬מייזלר (החר פרוש מזר)‬
‫בספרו "תולדות ארץ ישראלע עמ' ‪" :98‬בשאלת בתי‪-‬אב שישבו בארץ מקדמת‪-‬‬
‫דנא (ראה דבהי"א ז'‪ ,‬כ ראילך)‪ ,‬קשורה קשר אמיץ שאלת התפלגות שבטי ישראל‬
‫והסתעפותם לענפים ולקבוצ‪,‬ות בזמנים ומונים ‪ -‬תהליך מלא תסבוכת ‪P-Ye‬‬
‫סתימותיו מהובות מברורותיו בכל הנוגע לקורות המשפחות והתמזגותן לגוף‬
‫העמע‪.‬‬
‫התפשטותם של בתי‪-‬אב מן הענף הארמי בעקב נדודיהם ומשחוותם "במולות"‬
‫חדשה‪ ,‬גרמה לכפילות ואף לשילוש בכיוון האורינטציה על ארצו של אטב‪ .‬כל‬

‫"מ‪,‬צדד" שנתפס לכיוון שלו ‪ -‬אם דרומי‪-‬אדומי ואם צפוני‪-‬ארמי ‪ -‬מסתמך‬
‫לגופי‪-‬עניינובנתוניםונימוקיםגיניאולוגיים‪-‬אתנייםאולשוניים ואחרים‪,‬‬
‫ואלהכתוביםביחס‪ .‬לעוץ ה"אוומית"‪:‬‬
‫מאלופי החורי בארץ אדום‪ ,‬כראשית ל"ו‪ ,‬כח‪ ,‬והשווה‪ :‬דבהיעא א'‪,‬‬
‫נעוץ‬
‫י "ואת כלמ‪,‬לכי הארץ העוץ ואת כל‬
‫וי"ב; איכ‪-‬ה ד' וכנראה גם ורמיהן כסה‪ ,,‬כ‬
‫מלכי ארץפלישתים"‪.‬‬
‫עוץ ה"הארמית=‪:‬‬
‫"ובני‪-‬ארם‪ ,‬עוץ וחול וגו' ‪ -‬בראשית י'‪,‬יג; ועוין בן‪-‬נחור אחי אברהם‪" .‬את‬
‫ע‪,‬וץבכורו ואתבוזאחיו אבי ארם" (בראשית כ"ד‪,‬כא)‪.‬‬
‫היתך לפתור את כפיל‪-‬ות היחם במובאות לעיל וכן בדבהי"א א'‪ ,‬יח ‪ -‬עוץ‬
‫מאלופי ארם‪ ,‬ואולי בהמשכו של אותו פרק‪ ,‬מיוחס ‪8‬ין לאדום!? ואולי לוטה‬
‫בכפל הנוסח דנן מפתח לפתרון משוער‪ ,‬היינו קיום ענף מאבות השבט שלנפרד‬
‫בתוקף גורמים שונים מעם הטובתו המקויית? הבון‪" :‬ונסעתם מקים וימצא‬
‫בקעה"‪ ,‬כלומר התנחל בחבלמרוחק‪.‬‬
‫הדעה הרווחת‪-‬ביותר‪ ,‬גי מולותו של איוב היתה באחד מחבלי אדום‪ ,‬אינה‬
‫מבוססת למדי‪ .‬מבטחם של הסוברים ב"שישי ושמחי בת‪-‬אדום יושבת בארץ‬
‫עוץ" (איכה ד'‪ ,‬כא) מופרך הוא לדעת מזר‪,‬ולדבריו ‪-‬אין להאחז במקור המאוחר‬
‫איכה" ‪" -‬כי לא זו בלבד שהפסוק כ‪,‬לו תמוה‪ ,‬אלא שבתרגום השבעים חסרה‬‫המלה עוין"‪ .‬אסמכתא נוספת לבעלי ה'נטיה ה"*רומית"‪,‬‬
‫לדעתם ריעו של‬
‫‪228‬‬

‫משמי‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה]‬

‫בית מקרא )נג(‬

‫האם היתה חורן מולדתו של‬

‫טבת‪-‬אדר ב' תשל"ג‬

‫איוב?‬

‫אעב‪ ,‬אליפז התימני‪ .‬באמר המונח הגיאוגרפי והאתני "תימן" מופיע במקרא‬

‫ובפינביאנו נשםנרדף'לארץאדום‪.‬‬
‫לעומתם מניח מזר "יחס בני‪-‬גחור והמסגרת ההיסטורית של ספר איוב"‬
‫(ציון‪ ,‬שנה י"א‪ ,‬חש"ו)‪ ,‬על יסוד ניתוח הרקע ההיסטוריוהגיאוגרפי‪ ,‬שארץ ע‪1‬ץ‬
‫היתה בגליל הפרת התיכון (החלק הסורי)‪ ,‬במברכת תרן ועיר‪-‬נחור‪ ,‬מולדתה‬
‫ומכורתה של'התרבותהעברית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫א‬
‫‬‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ה‬
‫מסייעים כמה נדבכי‪-‬יסוד שבכוחם‬
‫לזכותם של בעלי‪-‬הכוון‬
‫להזק את ‪,‬גירסתם‪ .‬בד בבד עם שם הארץ (עוץ)‪ ,‬הגדיר מחבר הספר את מרחב‪-‬‬
‫המחיה ‪:‬בעורפו של איוב‪ ,‬באומרו שהיה "גדול מכל ארץ הקדם"‪ .‬לטמרה‪ ,‬מושג‬
‫אתני וגיאוגרפי המסמן בתנ"ך את הקטע הצפוני‪-‬מורחי ממרחב המדבר הסורי‪.‬‬
‫כבר אברהם שולה את בני קטורה קדמה‪ ,‬אל ארץ הקדם‪ ,‬כלומר למדבר הסורי‬
‫ולאזור הפרת‪ .‬יעקב אבינו הולך ארצה בני‪-‬קדם ובה מרא מוצא את רועי הצאן‬
‫מחרן‪ ,‬בלעם בא מהררי קדם (במדבר כ"ג)‪ ,‬היינו מפתור אשר ‪%‬ל נהר פרת‪,‬‬
‫וכי אין היכרות מבורה בדבר‪ ,‬שיחזקאל בן‪-‬בוזי בחזיונותיו ותוכחותיו ‪%‬ל בהר‬
‫כבר באזור סרן‪,‬מציין את איוב חליפות בסמיכות מקום‪" :‬והיו שלשת האנשים‬
‫האלה בתוכה נח דנאלנסיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם" (יחזקאלי"ר‪,‬יד)‪.‬‬
‫סגנונם ‪.‬הפיוטי הנשגב של איוב וריעיו שאין במעט דומה להם לרציפות‬
‫בהקף הנישאים שבין אדם לקונו בספרי המקרא האתרים‪ ,‬סגבון הרצוף משלים‬
‫והדגמות מעולם הקוסמיוגוני הנגלה ההנסתר‪ ,‬מהויה יחידה אטימולוגית הנובעת‬
‫ממקורות השפה הארמית‪ .‬לשון הספר‪ ,‬כמו כן פשיטת הכשדים על ההעי‪-‬אירב‬
‫(שם א'‪ ,‬ז) ומקור שמו הכנעני‪-‬ארמי וכיוצא ב"זוטות" אלו ‪-‬כליםאינן עדות‬
‫מסייעתלכיווןצפוני?‬
‫נוכח נסיונותזיהוי של ארץ עוץ בשני חבלים נפרדים ורחוקים זה מזה‪ ,‬שקמות‬
‫מסורותעתיקות‪-‬יומין‪ ,‬יהודית וערבית ביחס למקום מגורו וקבורתו שלאיוב‪ .‬הצד‬
‫השווה ההאופיוני בהן הוא‪,‬כי שתיהן קובעות את מבורתו של איוב בחורן‪ ,‬בחבל‬
‫מרכזי ורבגוני מבחינות שונות והמהווה אזור‪-‬ביניים 'לגבי הנחות בכיוון הצפוני‬
‫והדרומי כנ"ל‪.‬‬
‫מסורת זו על מקום‪-‬מגורי איוב רצופה ומעורה בדורות ההאשונים שלאחר‬
‫ב"ש‪ ,‬ומקום צמיחתה‪ ,‬לפי מקוהות ‪%‬בריים וערביים (נוצריים ואח"ם מוסלמיים)‪,‬‬
‫מהווה החורן‪ .‬לדברי אגדה מדרשית‪ ,‬היתה העיר קרמים (לפי סברה‪ ,‬היא שיח'‪-‬‬
‫סעד לצפון אדרעי כבשן)‪,‬עיר מושבו של איוב ונעריו נתפסו שםע"י בני‪-‬שבא‬
‫(רות רבה‪ ,‬כ')‪.‬קרניים זו מפורסמת בתקופת ‪.‬המקרא ובמלחמות המכבים‪ .‬אבזברוס‬
‫(המאה הד') כותב ב"אונומסטיקין" על קרניא‪::‬קרניים "שם מראים לפי‬
‫המסורת את ביתו של איוב"‪% .‬ולת‪-‬רגל נוצריה מסוף אותה 'מאה מספרת שבק'רה‬
‫בקרגיאס‪" ,‬עירו של איוב הקדוש ונערץ יותר מכל כסא מלוכה בעולם‪ .‬אולם‬
‫למראה אשפת‪-‬איוב‪ ,‬אפשר לקבל השראת אלוה ותנחומים‪ .‬לפיכך רבים עולים‬
‫לשם‪ ,‬גם מעבר לים בכדי לחזות נגל ‪ ntsan‬הלנשק את האדמה שהיתה במה‬
‫ליסורי‪-‬איוב"‪.‬‬
‫איוב נערץ במסורת הנוצרים החל מימיה הראשונים ‪ 1‬יעקב השליח (האפוסטול)‬
‫המטיף באגרתו לענדה המברא למיפת צהות הנביאים ואורך‪-‬רוחם‪ ,‬מציין לשבח‬
‫‪229‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )נג(‬

‫י‪:. , -:' (,,.'.‬חי‪.‬י‪:‬ם‬

‫טבת‪-‬אדר ב' תשל"ג‬

‫י‬

‫‪:‬ב רצר‪ ,.‬הן"; ‪-‬‬

‫‪]31‬‬

‫את‪.,‬כה ‪:‬הסבל וכוח ‪,‬סבלות;‪,‬איוב"‪,.‬מ~גרתן‪-‬י‪%‬קב‪.‬ה';'‪-‬וא)‪.‬אין תימה אם נושאי‬
‫הנצרות הראשונים בהורן‪ ,‬הקימו כאן מנזר לזכרוןהנערז;ששרידוו‪,:‬תוארו וצוירו‬
‫ערי סייהווהתיהן הר‪4‬הסונימן‪ :‬בספרכ;הקור‪4‬יחנזכה‪ :‬א~הב"כבבוא ובצדיק פעמיים‬
‫םיהערבים‪,‬‬
‫מסופר‪%.‬ל‪,‬מנתןה?סודום‪',‬יעל';תשועתןאללה'שזכד‪ ,‬לה‪:‬לפז ההיסטוריוני‬
‫תמזה 'אל‪-‬אספהאני)‪.‬ואברלפידה;‪:‬בנה‪ .‬עמהןא'ו'טלכם]השני‪ .‬של"הע'סאנים שורת‬
‫מנזרים בחורן‪ ,‬ביניהם דיר‪-‬איוב‪ .‬גם הגיאוגרף יאקוט‪.,‬אל‪-‬חמאוי (המאה הי"ג)‬
‫מומר‪:‬שאיוב היה חי בבוטן‪ ,‬ובכפה‪:!',‬נוה‪'-‬הודוע‪),‬מתקאת‪ .‬המשנה ההתלמוד‪ ,‬ושם‬
‫ל איוב' ומנזול אהוב)‪. .‬והגיאוגרף‪,‬מסעודי ‪.‬אומר ‪.‬שבסביבת נוה‬
‫היה המחנה‪.‬ש‬
‫;‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ר‬
‫‬‫ה‬
‫ל‬
‫ך‬
‫‪%‬‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫ע‬
‫)‬
‫ב‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫של‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ה‬
‫השתרעו' שדות‬
‫ממחצית‬
‫אווב"למראע?‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫‬‫ד‬
‫ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל~אה‪:‬הי'ג; ר' יעקב השליח'שביקר‪,‬את קברו‪-‬‬
‫באזורעיזיוע" אומר‬
‫*ומזרוע לאדהעי ‪-‬קבר איוב"‪ .‬בין חושבי החורן‪(,‬רווחת‪-‬כמוהת‪.-‬םדצדבורתם היתה‬
‫מולדת ‪.‬הכורדמבחן'לאיוב‪ .‬עד ימינו מראים הפלחים‪:!:‬שבסבילת שית‪-‬סעד‪.(.‬על‬
‫ע איוב) המשמש מקום ‪.‬תפילה‪ ,‬מקעד‪.‬איוב‪ ,‬מקום ‪:‬מהרבו של‬
‫"מקאם‪-‬איוב"‪(,‬סי‬
‫‪. : .‬‬
‫איוב‪,‬וכיוצאבזה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫על "מדוכתץ'עוץ נתוספו במה דעות הראויות'ישימתגלב מפאת קרבתן לאתר‬
‫המסורת‪".‬חוקרים הלשר והול מזהים את חבל‪.‬עוץ ממזרחיואדי‪:‬סירחונה הוא‬
‫הנחל שסעיפו העליון (ואדי רג'יל) יורד מהרי חורן‪' .‬רבי ‪.‬אשתורי הפרחי‪,‬‬
‫בהסתמכו‪% -‬ל‬
‫של ר' סעדיה'הגאון (בראשית י‪..;,‬כג‪?',‬ובני ארץ‪-‬עוץ‪ ,‬חול‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫וגו'")מחליט;"‪5‬י ארץ ‪%‬וץהיא נפת הבים‬
‫ אל‪-‬ועוטה שמדהום וממזרח‬‫‪,,‬‬

‫לדמשק‪.‬‬

‫(‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫ל י‬

‫‪..,,‬‬

‫י‪..‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪.‬ן‬

‫‪.‬‬

‫י‪..‬‬
‫‪230‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)