טבת-אדר ב' תשל"ג
בית מקרא )נג(
האםהיתהחורןמולדתושלאיובי
(מסורותעתיקותבכתוביםעלמגוריאיוב)
מוען
חיים ברגר
חוקרי-המקרא 'מתקשים בקביעת מולכתו של איוב .ברשימת היוחסין 'והתולדה
של אבות העברים ,וממוצאם מארם ,וכן בפרשת 'הסתעפותם של ובבטי ארם
שכני-ישראל במזרח ,קיימת מסורת כפולה ובלחי-ברורה ,וכיסודה ,בפילוג ענפי
שבטים שזכרם בא במקרש תהליך זה הטיב להגדיר ב.מייזלר (החר פרוש מזר)
בספרו "תולדות ארץ ישראלע עמ' " :98בשאלת בתי-אב שישבו בארץ מקדמת-
דנא (ראה דבהי"א ז' ,כ ראילך) ,קשורה קשר אמיץ שאלת התפלגות שבטי ישראל
והסתעפותם לענפים ולקבוצ,ות בזמנים ומונים -תהליך מלא תסבוכת P-Ye
סתימותיו מהובות מברורותיו בכל הנוגע לקורות המשפחות והתמזגותן לגוף
העמע.
התפשטותם של בתי-אב מן הענף הארמי בעקב נדודיהם ומשחוותם "במולות"
חדשה ,גרמה לכפילות ואף לשילוש בכיוון האורינטציה על ארצו של אטב .כל
"מ,צדד" שנתפס לכיוון שלו -אם דרומי-אדומי ואם צפוני-ארמי -מסתמך
לגופי-עניינובנתוניםונימוקיםגיניאולוגיים-אתנייםאולשוניים ואחרים,
ואלהכתוביםביחס .לעוץ ה"אוומית":
מאלופי החורי בארץ אדום ,כראשית ל"ו ,כח ,והשווה :דבהיעא א',
נעוץ
י "ואת כלמ,לכי הארץ העוץ ואת כל
וי"ב; איכ-ה ד' וכנראה גם ורמיהן כסה ,,כ
מלכי ארץפלישתים".
עוץ ה"הארמית=:
"ובני-ארם ,עוץ וחול וגו' -בראשית י',יג; ועוין בן-נחור אחי אברהם" .את
ע,וץבכורו ואתבוזאחיו אבי ארם" (בראשית כ"ד,כא).
היתך לפתור את כפיל-ות היחם במובאות לעיל וכן בדבהי"א א' ,יח -עוץ
מאלופי ארם ,ואולי בהמשכו של אותו פרק ,מיוחס 8ין לאדום!? ואולי לוטה
בכפל הנוסח דנן מפתח לפתרון משוער ,היינו קיום ענף מאבות השבט שלנפרד
בתוקף גורמים שונים מעם הטובתו המקויית? הבון" :ונסעתם מקים וימצא
בקעה" ,כלומר התנחל בחבלמרוחק.
הדעה הרווחת-ביותר ,גי מולותו של איוב היתה באחד מחבלי אדום ,אינה
מבוססת למדי .מבטחם של הסוברים ב"שישי ושמחי בת-אדום יושבת בארץ
עוץ" (איכה ד' ,כא) מופרך הוא לדעת מזר,ולדבריו -אין להאחז במקור המאוחר
איכה" " -כי לא זו בלבד שהפסוק כ,לו תמוה ,אלא שבתרגום השבעים חסרההמלה עוין" .אסמכתא נוספת לבעלי ה'נטיה ה"*רומית",
לדעתם ריעו של
228
משמי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ה]
בית מקרא )נג(
האם היתה חורן מולדתו של
טבת-אדר ב' תשל"ג
איוב?
אעב ,אליפז התימני .באמר המונח הגיאוגרפי והאתני "תימן" מופיע במקרא
ובפינביאנו נשםנרדף'לארץאדום.
לעומתם מניח מזר "יחס בני-גחור והמסגרת ההיסטורית של ספר איוב"
(ציון ,שנה י"א ,חש"ו) ,על יסוד ניתוח הרקע ההיסטוריוהגיאוגרפי ,שארץ ע1ץ
היתה בגליל הפרת התיכון (החלק הסורי) ,במברכת תרן ועיר-נחור ,מולדתה
ומכורתה של'התרבותהעברית.
,
י
מ
ר
א
י
ר
ו
ס
ה
מסייעים כמה נדבכי-יסוד שבכוחם
לזכותם של בעלי-הכוון
להזק את ,גירסתם .בד בבד עם שם הארץ (עוץ) ,הגדיר מחבר הספר את מרחב-
המחיה :בעורפו של איוב ,באומרו שהיה "גדול מכל ארץ הקדם" .לטמרה ,מושג
אתני וגיאוגרפי המסמן בתנ"ך את הקטע הצפוני-מורחי ממרחב המדבר הסורי.
כבר אברהם שולה את בני קטורה קדמה ,אל ארץ הקדם ,כלומר למדבר הסורי
ולאזור הפרת .יעקב אבינו הולך ארצה בני-קדם ובה מרא מוצא את רועי הצאן
מחרן ,בלעם בא מהררי קדם (במדבר כ"ג) ,היינו מפתור אשר %ל נהר פרת,
וכי אין היכרות מבורה בדבר ,שיחזקאל בן-בוזי בחזיונותיו ותוכחותיו %ל בהר
כבר באזור סרן,מציין את איוב חליפות בסמיכות מקום" :והיו שלשת האנשים
האלה בתוכה נח דנאלנסיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם" (יחזקאלי"ר,יד).
סגנונם .הפיוטי הנשגב של איוב וריעיו שאין במעט דומה להם לרציפות
בהקף הנישאים שבין אדם לקונו בספרי המקרא האתרים ,סגבון הרצוף משלים
והדגמות מעולם הקוסמיוגוני הנגלה ההנסתר ,מהויה יחידה אטימולוגית הנובעת
ממקורות השפה הארמית .לשון הספר ,כמו כן פשיטת הכשדים על ההעי-אירב
(שם א' ,ז) ומקור שמו הכנעני-ארמי וכיוצא ב"זוטות" אלו -כליםאינן עדות
מסייעתלכיווןצפוני?
נוכח נסיונותזיהוי של ארץ עוץ בשני חבלים נפרדים ורחוקים זה מזה ,שקמות
מסורותעתיקות-יומין ,יהודית וערבית ביחס למקום מגורו וקבורתו שלאיוב .הצד
השווה ההאופיוני בהן הוא,כי שתיהן קובעות את מבורתו של איוב בחורן ,בחבל
מרכזי ורבגוני מבחינות שונות והמהווה אזור-ביניים 'לגבי הנחות בכיוון הצפוני
והדרומי כנ"ל.
מסורת זו על מקום-מגורי איוב רצופה ומעורה בדורות ההאשונים שלאחר
ב"ש ,ומקום צמיחתה ,לפי מקוהות %בריים וערביים (נוצריים ואח"ם מוסלמיים),
מהווה החורן .לדברי אגדה מדרשית ,היתה העיר קרמים (לפי סברה ,היא שיח'-
סעד לצפון אדרעי כבשן),עיר מושבו של איוב ונעריו נתפסו שםע"י בני-שבא
(רות רבה ,כ').קרניים זו מפורסמת בתקופת .המקרא ובמלחמות המכבים .אבזברוס
(המאה הד') כותב ב"אונומסטיקין" על קרניא::קרניים "שם מראים לפי
המסורת את ביתו של איוב"% .ולת-רגל נוצריה מסוף אותה 'מאה מספרת שבק'רה
בקרגיאס" ,עירו של איוב הקדוש ונערץ יותר מכל כסא מלוכה בעולם .אולם
למראה אשפת-איוב ,אפשר לקבל השראת אלוה ותנחומים .לפיכך רבים עולים
לשם ,גם מעבר לים בכדי לחזות נגל ntsanהלנשק את האדמה שהיתה במה
ליסורי-איוב".
איוב נערץ במסורת הנוצרים החל מימיה הראשונים 1יעקב השליח (האפוסטול)
המטיף באגרתו לענדה המברא למיפת צהות הנביאים ואורך-רוחם ,מציין לשבח
229
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נג(
י:. , -:' (,,.'.חי.י:ם
טבת-אדר ב' תשל"ג
י
:ב רצר ,.הן"; -
]31
את.,כה :הסבל וכוח ,סבלות;,איוב",.מ~גרתן-י%קב.ה';'-וא).אין תימה אם נושאי
הנצרות הראשונים בהורן ,הקימו כאן מנזר לזכרוןהנערז;ששרידוו,:תוארו וצוירו
ערי סייהווהתיהן הר4הסונימן :בספרכ;הקור4יחנזכה :א~הב"כבבוא ובצדיק פעמיים
םיהערבים,
מסופר%.ל,מנתןה?סודום',יעל';תשועתןאללה'שזכד ,לה:לפז ההיסטוריוני
תמזה 'אל-אספהאני).ואברלפידה;:בנה .עמהןא'ו'טלכם]השני .של"הע'סאנים שורת
מנזרים בחורן ,ביניהם דיר-איוב .גם הגיאוגרף יאקוט.,אל-חמאוי (המאה הי"ג)
מומר:שאיוב היה חי בבוטן ,ובכפה:!',נוה'-הודוע),מתקאת .המשנה ההתלמוד ,ושם
ל איוב' ומנזול אהוב). .והגיאוגרף,מסעודי .אומר .שבסביבת נוה
היה המחנה.ש
;
י
ד
ו
ה
י
ל
ג
ר
ה
ל
ך
%
:
'
ע
)
ב
ו
י
א
:
של
ה
ע
ה
מ
ה
השתרעו' שדות
ממחצית
אווב"למראע?
.
ד
ד
י
מ
ו
ד
ד
ל
א
ל~אה:הי'ג; ר' יעקב השליח'שביקר,את קברו-
באזורעיזיוע" אומר
*ומזרוע לאדהעי -קבר איוב" .בין חושבי החורן(,רווחת-כמוהת.-םדצדבורתם היתה
מולדת .הכורדמבחן'לאיוב .עד ימינו מראים הפלחים:!:שבסבילת שית-סעד.(.על
ע איוב) המשמש מקום .תפילה ,מקעד.איוב ,מקום :מהרבו של
"מקאם-איוב"(,סי
. : .
איוב,וכיוצאבזה.
.
על "מדוכתץ'עוץ נתוספו במה דעות הראויות'ישימתגלב מפאת קרבתן לאתר
המסורת".חוקרים הלשר והול מזהים את חבל.עוץ ממזרחיואדי:סירחונה הוא
הנחל שסעיפו העליון (ואדי רג'יל) יורד מהרי חורן' .רבי .אשתורי הפרחי,
בהסתמכו% -ל
של ר' סעדיה'הגאון (בראשית י..;,כג?',ובני ארץ-עוץ ,חול
י
מ
ו
ג
ר
ת
.
ה
ה
נ
ה
ו
וגו'")מחליט;"5י ארץ %וץהיא נפת הבים
אל-ועוטה שמדהום וממזרח,,
לדמשק.
(
..
.
ל י
..,,
י..
,.
,.
.ן
.
י..
230
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il