החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )II
ונקבת השילוח (נקבת חזקיהו) –
שני מפעלי המים של חזקיהו המלך
אשר גרוסברג
אשר גרוסברג
החלק הדרומי של תעלת השילוח )תעלה (II
ונקבת השילוח )נקבת חזקיהו(
-שני מפעלי המים של חזקיהו המלך.
המאמר עוסק גם בממצא הארכיאולוגי של מפעלי המים הנ"ל וגם בפרשנות של
הפסוקים הבאים :מלכים ב ,כ כ; ישעיהו כב ט-יא; דבה"י ב ,לב א-ה ,ל.
מקור הפרסום:
מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ) 6תשע"א(
מתפרסם ברשות מכון מגלים
אתר דעת תשע"ב
אשר גרוסברג
מבוא
72
שני מפעלי מים הובילו בימי הבית הראשון את מי מעיין הגיחון אל הבריכה שבקצה העמק
המרכזי של ירושלים :תעלת השילוח ('תעלה )'IIונקבת השילוח ,המכונה גם 'נקבת חזקיהו'
(איור .)1הקדום מבין שני המפעלים הוא תעלת השילוח ,שתחילתה במדרגות היורדות אל
מעיין הגיחון ,במפלס המדרגה השישית וכ 1.5-מ' מעל מפלס המים היום (איור .)2חלקה
הצפוני של תעלת השילוח נמשך כתעלה מקורה עד למרחק של 190מ' מהמעיין (נקודה 1
באיור )1ושם היא פנתה לנחל קדרון כתעלה פתוחה .קרוב לוודאי שהתעלה המשיכה אל
בריכת אגירה שנבנתה בנחל קדרון ומימיה שימשו גם להשקיית השטחים החקלאיים בנחל.
חלק זה של תעלת השילוח תוארך לתקופת הברונזה התיכונה ב' ,סביב שנת 1800לפסה"נ,
ואילו החלק הדרומי של התעלה נחצב כמנהרה כאלף שנה מאוחר יותר ,בתקופת הברזל ב'
(רייך ושוקרון ;2002תש"ע) ,שהסתיימה במצוק הסלע שמעל הבריכה שבקצה העמק המרכזי
של ירושלים (איורים .)28 ,3נקבת השילוח מתוארכת אף היא ,לפי הדעה המקובלת ,לתקופת
הברזל ב' (לוי דלה וידה ;1968הנדל ;1996הקט ואחרים ;1997פרומקין ואחרים ,)2003אך
לאחר מועד החציבה של החלק הדרומי של תעלת השילוח .ראשיתה במערה שבה נובע מעיין
הגיחון (איור ,4שמקומו נקודה 1באיור )8וסיומה בבריכה קטנה שנמצאת בקצה הדרומי
של הנקבה ,שהיא חלק מבריכת השילוח של התקופה הביזנטית ,שנחשפה בחפירות גּותֶה
( )1882ובליס ודיקי ( 157-152 :1898ולוח ( )XVIאיור .)5משם זרמו המים דרומה אל הבריכה
שהייתה בקצה העמק המרכזי של ירושלים (רייך ,שוקרון ולרנאו תשס"ז ;38 :שוקרון ורייך
תשס"ז .)15 :בגלל מפלסה הנמוך יותר שבתה נקבת השילוח את המים והוציאה את תעלת
השילוח מכלל שימוש.
התמיהה העולה מחציבתה של נקבת השילוח רבה :מדוע זנחו את מפעל המים שנחצב זמן
לא רב לפני כן – החלק הדרומי של תעלת השילוח – ובנו במקומו מפעל מים אחר (נקבת
השילוח) ,שהביא את המים מאותה נקודת מוצא אל אותו יעד אך במשאבים רבים הרבה
יותר :אורכה של נקבת השילוח גדול פי שלושה ,בקירוב ,מזה של החלק הדרומי של תעלת
השילוח ונפח החציבה שלה גדול פי שישה בקירוב .מדוע אפוא לא שיפרו את המפעל הקיים
על ידי הרחבתו ,הגבהתו וחיזוק ההגנה עליו במקום החלפתו במפעל אחר ,שהיקף העבודה
בו ומורכבותו גדולים פי כמה.
במאמר זה נבהיר את נסיבות התקנתם של שני מפעלי מים אלה .נ ַראה כי שני המפעלים
נחצבו על ידי חזקיהו המלך בהפרש זמן קצר זה מזה .חציבת נקבת השילוח ,שהיא מפעל מים
גדול ומורכב אשר להשלמתו נדרשו כמה שנים ,החלה עוד לפני מצור סנחריב ,אולי בהקשר
למרידה של חזקיהו באשור בשנת 705לפסה"נ .מסתבר שבעת פלישת סנחריב ליהודה בשנת
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
איור .2הכניסה לתעלת השילוח (משמאל) ולמערת הנביעה של
הגיחון (למטה)
1
2
73
3
נקבת השילוח
תעלת השילוח (תעלה )II
בריכת השילוח
הבריכה התחתונה
החומה הכנענית והישראלית
החומה הישראלית
חומת חזקיהו ('החומה [ה]אחרת')
איור .1מפעלי המים בעיר דוד
איור .3הקצה הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )II
אשר גרוסברג
איור .4מערת הנביעה של הגיחון ופתח נקבת השילוח
(מנהרה ,)VIמבט למערב
74
איור .5הבריכה ליד הקצה הדרומי של נקבת השילוח
701לפסה"נ המפעל טרם הושלם .כדי להגן על הספקת המים לירושלים בעת המצור האשורי
הצפוי הורה חזקיהו לחצוב את החלק הדרומי של תעלת השילוח .מפעל זה היטה את מי
הגיחון ,שזרמו לנחל קדרון ,אל תוך העיר – אל הבריכה שבקצה העמק המרכזי .פעולה זאת
נעשתה בזמן קצר יחסית ותחת איום ממשי של חשש ממצור אשורי .לאחר מפלת סנחריב
החליט חזקיהו להשלים את חציבת נקבת השילוח ,ככל הנראה בגלל המצאה בשלב מתקדם
של העבודה ואולי אף קרוב לסיום .עדות להשתלשלות אירועים זאת נמצאת במקרא והיא
מקבלת תימוכין מהממצא הארכיאולוגי.
הממצא הארכיאולוגי מלמדנו כי לחציבת החלק הדרומי של תעלת השילוח קדם מפעל מים
אחר ,שנעשה כמה עשרות שנים לפני ימי חזקיהו ,וחיבר את תחתית פיר וורן עם מעיין
הגיחון במנהרה (מנהרה .)VIמפעלו של חזקיהו היה חציבת מנהרה ,VIIIשאורכה 512.5מ',
שמסתעפת ממנהרה VIסמוך לפיר וורן והיא שהביאה את מי הגיחון אל הבריכה שבקצה
העמק המרכזי .מנהרה VIIIראויה על כן להיקרא נקבת חזקיהו ,והחלק הדרומי של תעלת
השילוח יכול להיקרא נקבת חזקיהו הראשונה.
בחלק הראשון של המאמר נביא את המקורות הכתובים – המקרא וספר בן סירא – על מפעלי
המים של חזקיהו בירושלים ונציג את פרשנויותיהם הרבות ,שאך מעידות על אי בהירות
המקורות ועל הקשיים בהבנתם .לאחר מכן נדון במספר פרטים של הממצא הארכיאולוגי של
נקבת השילוח ותעלת השילוח שיש בהם כדי לתרום להבנת דרך חציבתם ותיארוכם .בחלק
האחרון של המאמר נראה כיצד המקורות הכתובים והממצא הארכיאולוגי מסבירים אלה את
אלה ומביאים למסקנות שהוצגו לעיל ,המשייכות את שני מפעלי המים לחזקיהו.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
המקורות הכתובים ופרשנויותיהם
מפעליו של חזקיהו בתחום הספקת המים לירושלים מתוארים במקרא בספרים דברי הימים,
מלכים וישעיהו ,וכן גם בספר בן סירא.
התיאור בספרים דברי הימים ומלכים
בספר דברי הימים נזכרים שני מעשים שעשה חזקיהו בירושלים בתחום של הספקת המים.
בתחילת הפרק מתוארות הפעולות שנקט בהם חזקיהו כדי לקדם מצור אפשרי מצד הצבא
האשורי ,שצר על ערי יהודה בשנת 701לפסה"נ .פעולות אלו התמקדו בתחום של מניעת מים
מהאויבים וביצור העיר:
אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבֹא ביהודה וַּיִח ַן
על הערים הבצ ֻרות ויאמר לב ִקעם אליו .וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו
למלחמה על ירושלם וּיִּוָעַץ עם שריו וגִּבֹריו לסתום את מימי ָהעֲי ָנֹות אשר
ּקבְצּו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל
מחוץ לעיר ויעזֻרהו .וַּי ִ ָ
השוטף בתוך הארץ לאמֹר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים .ויתחז ַק
וַּיִבֶן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק
ׁשלַח לֹרב ו ָמג ִנים (דברי הימים ב לב ,א-ה).
את הּמִלוא עיר דויד ויעש ֶ
בסוף הפרק מתואר מעשה נוסף שעשה חזקיהו כדי לספק מים לעיר:
והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וַּי ַיּׁשְֵרם למטה מערבה
לעיר דויד וַּי ַ ְצלַח יחזקיהו בכל מעשהו (שם ,ל).
תיאור נוסף של מפעל מים שעשה חזקיהו נמצא בספר מלכים:
ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הבֵרכה ואת התעלה וַּיָב ֵא את המים העירה
הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה (ב כ ,כ).
75
אשר גרוסברג
בתיאור שבסוף פרק לב בספר דברי הימים נזכר מעיין הגיחון ,שממנו מתחילה נקבת השילוח.
הדעה הרווחת ,שכמעט ואין עליה עוררין ,מייחסת תיאור זה לחציבת נקבת השילוח על ידי
חזקיהו 1.בתיאור שבספר מלכים מעיין הגיחון אינו נזכר ואין בו כל פרטים שיוכלו לסייע
בזיהויו .אף על פי כן מקובל לייחס גם את התיאור הזה לחציבת נקבת השילוח 2.פירוש זה
מסתבר בהיעדר מפעל מים אחר שעליו מעיד המקרא כי נבנה בימי חזקיהו ואשר הביא את
3
המים אל תוך העיר.
בשני התיאורים האחרונים שמובאים לעיל (דברי הימים ב לב ,ל; מלכים ב כ ,כ) לא ניתן הרקע
לבניית מפעל המים ,אין בהם כל רמז למצור סנחריב והם אף מנותקים מהתיאורים הקשורים
למצור סנחריב .בספר דברי הימים הדברים נאמרים לאחר תיאור מחלתו של חזקיהו ובסופו
של הסיכום של שנות מלכותו .בספר מלכים ב מוקדשים פרקים יח-יט לפלישת סנחריב
ליהודה אך לא נזכרים בהם המעשים שעשה חזקיהו להגנת ירושלים .הפסוק ,שהובא לעיל,
המוסר על מפעל המים שעשה חזקיהו הוא הפסוק האחרון העוסק בשלטונו ובפועלו של
חזקיהו .אף על פי כן מסבירה הדעה הרווחת בפרשנות ובמחקר הארכיאולוגי כי חציבת נקבת
השילוח תרמה ליכולתה של ירושלים לעמוד בפני המצור האשורי והיא נכללת בפעולות שעשה
4
חזקיהו במסגרת היערכותו למצור סנחריב.
76
1לדעות אחרות ראו סנה ,ויינברגר ושלו ,2010שמשייכים את נקבת השילוח למנשה ,ומאמרם של רייך ושוקרון בכרך זה,
שמקדימים את נקבת השילוח בכמה עשרות שנים לפני ימי חזקיהו .תיארוך הנקבה בשיטה רדיומטרית ,שנעשה על פי
חתיכות עץ וצמחים שנמצאו בטיח של נקבת השילוח (פרומקין ואחרים ,)2003אינו מאפשר להכריע בין הדעות השונות,
מכיוון שכולן נמצאות בטווח התיארוך ובהסתברות גבוהה של .95%גם כתובת השילוח ,המתעדת את מעשה החציבה
ומתוארכת לתקופת הברזל ב' (לוי דלה וידה ;1968הנדל ;1996הקט ואחרים )1997אינה יכולה לסייע בקביעת המועד
המדוייק שבו נעשתה מלאכת החציבה ,שכן אין היא מזכירה את שמו של אף לא אחד ממלכי יהודה ואין בה מידע על
הרקע לחציבה (גרוסברג תש"ס.)66 :
2ראו :פירוש רש"י למלכים ב כ ,כ ,שמפנה לספר דברי הימים ,ומסתבר שכוונתו לפרק לב פסוק ל -סתימת הגיחון; הרטום
תשי"ז ,תשי"ח; קיל תשמ"ט; עודד תשנ"ד ;183-182 :קוכמן תשנ"ד ;184 :עודד תשנ"ה ;249-248 :מונטגומרי 511- :1960
;510גריי ;704-703 :1970כוגן ותדמור ;260 ,221 :1988שילה תשמ"ד :יח; תשנ"ב ;624 :דה-גרוט תשנ"א ;133 :בלנקינסופ
;334 :2000ווטס .339 :2005חלק מהמפרשים אף מוסיף כי הנקבה סייעה לעמידתה של ירושלים בפני מצור סנחריב ,כפי
שמתואר בדברי הימים ב לב ,ג-ד.
" 3תעלת הבריכה העליונה" ,שנזכרת בהקשר למצור סנחריב (מלכים ב יח ,יז; ישעיהו לו ,ב) ,הייתה קיימת עוד בימי אחז,
אביו של חזקיהו (ישעיהו ז ,ג) ,ולכן לא ניתן לייחס לה את הנאמר במלכים ב כ ,כ.
4אוסישקין (תשנ"ד) ,שעמד על כך שהתיאור המקראי אינו מזכיר את חציבת הנ ִקבה בהקשר למצור סנחריב ,סובר כי
מטרתו של מפעל מים זה הייתה להעביר את מי הגיחון אל גני המלך – הפארק המלכותי ,שהיה בנחל קדרון .אפשרות
זאת נשללה על ידי מזר (תשנ"ו) ועל ידי רייך ושוקרון ( ,)2006אשר הראו כי תעלה '( IVתעלת העודפים') ,שמובילה את מי
הגיחון מקצה נקבת השילוח אל נחל קדרון ,לא נחצבה כחלק מנקבת השילוח אלא רק בימי הבית השני ושימשה כתעלת
ההזנה של בריכת השילוח ,ואילו בימי הבית הראשון המשיכו המים לזרום ישר דרומה במרכז עמק הטירופויון אל הבריכה
שהייתה בקצה העמק המרכזי ,במקום שבו נחשפה בריכת השילוח המדורגת מימי הבית השני (רייך ,שוקרון ולרנאו
תשס"ז ;38 :שוקרון ורייך תשס"ז .)15 :דעתו של אוסישקין נסתרת גם מהמקורות הכתובים (גרוסברג ,תשנ"ה).
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
המעשים שנעשו במסגרת הכנותיו של חזקיהו למצור הצפוי של סנחריב מתוארים בתחילת
פרק לב בספר דברי הימים ב .מעשים אלו כללו את סתימת "כל המעיינות" ו"הנחל השוטף
בתוך הארץ" (פסוק ד) .פרשנים וחוקרים רבים ,הן מסורתים והן מודרנים ,הבינו תיאור זה
כמתייחס לסתימת הגיחון ,אשר לפי האמור בסוף הפרק (פסוק ל) מימיו הופנו על ידי חזקיהו
אל תוך העיר באמצעות נקבת השילוח (חלקם כתב במפורש על חציבת נקבת השילוח ולא
על סתימת הגיחון) 5.יש מהם שכתבו באופן כללי מבלי לפרט האם חציבת הנקבה נכללה
בסתימת "כל המעיינות" או שהיא נכללה בסתימת "הנחל השוטף בתוך הארץ" ,ויש מהם
שייחסו את שני התיאורים לסתימת הגיחון או לחציבת נקבת השילוח .רבים ייחסו את
חציבת הנקבה לסתימת "הנחל השוטף בתוך הארץ" ואת צירוף המלים "כל המעיינות" הם
פירשו כנסב על מעיינות אחרים שנבעו בקרבת העיר.
חלק מחוקרי ירושלים ייחסו את סתימת "הנחל השוטף בתוך הארץ" לסתימה מתקופת הברזל
ב' ,שסתמה את הקטע הראשון של תעלת השילוח .סתימה זאת נעשתה עם הפעלתה של נקבת
השילוח ,שמפלסה נמוך מזה של תעלת השילוח ולכן היא שבתה את מימיה וייבשה אותה
ממים 6.סימונס ( )187 :1952פירש את הממצא הזה כפעולה שנעשתה במסגרת סתימת "כל
המעיינות" ,שבה לדעתו ( )177 :1952חסמו את הפתחים שהיו בדופן תעלת השילוח ('חלונות'),
ששימשו ,לדעת חוקרים רבים ,להזרמת מים לצורך השקיית השדות בנחל קדרון 7.כמוהו
פירשו גם ויליאמסון ( )381 :1982וגיל ( .)25 :1996פסוק ד ,לפי סימונס (הנ"ל) וויליאמסון
( ,)380 :1982אינו עוסק בחציבת נקבת השילוח אלא בפעולה שנעשתה בעת הפעלתה – כאשר
אפשרו את מעבר המים בנקבה (שנחצבה קודם לכן – ראו להלן) ערב מצור סנחריב ואז גם
חסמו את הקטע הראשון של תעלת השילוח .עמירן (תשכ"ח; תש"ם) פירשה את "הנחל השוטף
בתוך הארץ" כנסב על קילוח מים טבעי שהיה קיים בתוואי שבו נחצבה נקבת השילוח.
5כך כבר בסדר עולם רבה ,סוף פרק כג (מהדורת רטנר ,נג ,ע"א) ,וראו :רש"י ,בבלי ,ברכות י ,ע"ב ,ד"ה סתם מי גיחון,
ופסחים נו ,ע"א ,ד"ה סתם מי גיחון; רד"ק תרל"ח; רד"ל תרי"ב :כג ,ע"א; שד"ל תש"ל ;174 :מלבי"ם תשי"ז; רודולף :1955
;308הקר תשט"ז ;195 :הרטום תשי"ח; מזר תשי"ח; רביב תשל"ט ;225 :קיל תשמ"ו; אוסוולט ;413 :1986שילה תשנ"ב:
;624יפת ;983-982 :1993קורטיס ומדסן ;486 :1994הופמן תשנ"ו ;116 :כוגן ותדמור ;260 ,221 :1988בלנקינסופ :2000
;334ווטס ;339 :2005אחיטוב תשס"ה.15 :
6כך פירשו וינסאן ( ;33-32 :1911תשס"ח ;)63 :וינסאן וסטב ( ;)223 :2004 ;280 :1952גיל ( ;)25 :1996ברקאי (תשס"ז;)88 :
דה-גרוט (תשנ"א ,132 :שלא התייחס לסתימת התעלה).
7על תיאוריית ה'חלונות' ,שבה החזיקו רבים מאז ק' שיק ,ובהם גם שילה (תשמ"ד :יז; תשנ"ב ,)624 :אריאל ודה-גרוט
( ,)166-165 :2000אריאל ולנדר ( ,)2000מזר (תשס ,)213 :ושלילתה על ידי רייך ושוקרון ראו רייך ושוקרון תש"ע-א.22-20 :
בין נימוקיהם :בחלק הצפוני ה'חלונות' הם חללים קרסטיים שנחסמו וטויחו לצורך התעלה; בחלק הדרומי לא נמצא
כל סימן לתעלות מים שהובילו מתעלת השילוח לנחל קדרון; החומה הישראלית ותעלה Iשעברו ממזרח לתעלת השילוח
חסמו אפשרות של הזרמת מים ממנה .ראו גם להלן על אחד ה'חלונות' – פתח – 106-5שנסיבות היווצרותו מעידות שאינו
פתח מתוכנן.
77
אשר גרוסברג
פרשנים אחרים פירשו כי סתימת "כל המעיינות" מתייחסת גם לגיחון ,וכוונתה ,כאמור לעיל,
היא לחציבת נקבת השילוח .את "הנחל השוטף בתוך הארץ" הם זיהו בדרך שונה .לפי דלמן
(ראו סימונס ,177 :1952הערה )4הכוונה לתעלה שאספה מים מהעיר העליונה דרך העמק
המרכזי אל מאגר שנבנה "בין החומותיים" (ישעיהו כב ,יא) ,כפי שמתקבל מנוסח תרגום
השבעים שלפיו הנחל היה "בתוך העיר" .גם לפי מאיירס (" )187 :1965הנחל השוטף" יכול
להיות מוביל מים פתוח ,שהוביל מים אל בריכה בתוך העיר ,וכך סובר גם עודד (תשנ"ה,)242 :
שמוסיף כי הנחל יכול להיות נחל קדרון או נחל אחר בתחום ממלכת יהודה שבו זורמים מים.
גם סימונס ( )177 :1952סובר כי הכוונה היא לזרם מים בנחל קדרון שנאסף מפלגי מים שירדו
משיפוע ההר ובעקבותיו כתב כך גם ויליאמסון (.)381 :1982
78
הצעות הזיהוי השונות ל"נחל השוטף בתוך הארץ" מעוררות כמה קשיים מלבד השאלה
העניינית כיצד סתמו נחל שבו זורמים מים (יפת .)983 :1993נחל כזה ,שנמצא בקרבת
ירושלים ,יכול להיות רק נחל פרת (ואדי קלט) .כיצד אפוא הצליחו למנוע את זרימת המים
בנחל? אם הזיהוי הוא של תעלת מים ,מדוע היא נקראת נחל? אם הזיהוי הוא נחל קדרון,
הרי מים זורמים בו רק לאחר גשמים ,ואם כן האם ראוי הוא להיקרא "נחל שוטף"? בהמשך
המאמר נדון במשמעות הלשונית של הביטוי "הנחל השוטף בתוך הארץ" והיא תאפשר לתת
פיתרון לשאלות אלו.
המכנה המשותף של מרבית הפירושים שלעיל הוא כי חציבת נקבת השילוח מתוארת פעמיים
באותו פרק – בתחילתו ובסופו .התיאור הכפול של אותו מפעל מים בפרק אחד מעורר תמיהה
מצד עצמו (רד"ל תרי"ב :כג ,ע"א) וביותר בשל השוני הבולט בין שני התיאורים .הפעולות
שננקטו לפי התיאור בתחילת הפרק נועדו למנוע מים מהאויבים ואילו מטרת הפעולה
שמתוארת בסוף הפרק הייתה הספקת מים לתושבי העיר (יפת ;982 :1993עודד תשנ"ה:
.)242מובן לכן השוני בין פעולת ההרס שמתוארת בתחילת הפרק – סתימה של המעיינות –
לבין תיאור המעשה של הזרמת מים לעיר שניתן בסופו .הבדל בולט אחר הוא התיאור הכללי
שבתחילת הפרק מול התיאור המפורט בסופו .בתחילת הפרק נזכרים "מעיינות" בשם כללי
וללא שמותיהם ואילו בסוף הפרק מדובר רק על מעיין אחד ,שנזכר בשמו – הגיחון – שאת
מימיו הזרימו אל העיר (אקרויד ,)11 :1977וניתנים שם גם פרטים נוספים ,כמו :כיוון הזרמת
המים וייעודם וכן הגובה היחסי .תיאור זה דומה באופיו לתיאור שבספר מלכים ב כ ,כ (יפת
,)995 :1983בעוד שהתיאור בתחילת הפרק חסר פרטים ואינו מאפשר לעמוד על משמעותו
המדוייקת ,כפי שמעידות הפרשנויות המרובות שלו .בנוסף ,בתחילת הפרק מודגש השיתוף של
"שריו וגיבוריו" של חזקיהו בקבלת ההחלטה על סתימת המעיינות ולעומת זאת בסוף הפרק
מוזכר רק חזקיהו ולזכותו נקפת ההצלחה כולה (מהרש"א תר"מ-תרמ"ו :ברכות י ,ע"ב; רד"ל
תרי"ב :כג ,ע"א) .השוני שבין התיאורים מחזק את הגישה הרואה בהם מעשים שונים.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
הפירושים שלפיהם האמור בפסוק ד (סתימת "כל המעיינות" ו"הנחל השוטף בתוך
הארץ") מתייחס לפעולת החציבה של נקבת השילוח או לשלב הפעלתה – הזרמת המים
לנקבה והפסקת פעילותה של תעלת השילוח (כמו לפי סימונס 187 :1952וויליאמסון :1982
,)381-380מעוררים גם כמה קשיים מהותיים.
על פי ההחלטות שהתקבלו בהתייעצות שערך חזקיהו עם "שריו וגיבוריו" הפעולות בתחום
של הספקת המים נועדו להיעשות מחוץ לעיר .כך אכן נעשה ,כפי שמעיד הנימוק שניתן לאחר
הביצוע (בפסוק ד)" :למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים" .לכן ,את מקומם של המעיינות
ושל "הנחל השוטף בתוך הארץ" ,שנסתמו ,יש לאתר מחוץ לעיר .חלק מהדעות שנזכרו לעיל
סברו ,על פי המידע שהיה קיים בזמנן ,כי הגיחון נבע מחוץ לעיר ,ובעת שנחצבה נקבת
השילוח כוסתה מערת הנביעה והוסתרה מעין רואה .אולם ,לפי הידוע לנו היום ,מעיין הגיחון
הוקף בביצור רב עצמה וגם חובר אל העיר במסדרון מוגן ומבוצר ,כבר בתקופת הברונזה
התיכונה ב' ,סביב שנת 1800לפסה"נ (מירון ;2002רייך ושוקרון תשס"ח-א; תשע"א) (איור .)6
ביצורים אלו הגנו גם על מוצאה של תעלת השילוח .גם המשכה של התעלה דרומה ,עד למרחק
של 190מ' מהנביעה ,מקום שבו היא פנתה לנחל קדרון ,היה מקורה ומוגן 8.הגיחון והקטע
הראשון של תעלת השילוח היו אפוא בתוך ביצורי העיר ועל כן הם אינם יכולים להיות אחד
מהמעיינות שנסתמו או "הנחל השוטף בתוך הארץ".
איור .6המסדרון המבוצר שהוביל אל מעיין הגיחון ואל ראש הבריכה החצובה
8יש להניח כי על פתחה של תעלת השילוח הגנו על ידי בניית מחסום אבנים בצורת סורג ,כפי שנמצא בפתח תעלת הניקוז
שעברה מתחת לשער העיר לכיש במחצית השנייה של המאה השמינית לפסה"נ (אוסישקין .)131 :1983
79
אשר גרוסברג
קושי אחר הוא הזמן הקצר שעמד לרשות חזקיהו כדי להכין את ירושלים לקראת המצור
הצפוי בהשוואה לזמן שנדרש לחציבת נקבת השילוח .הערכות הזמן הנמוכות לחציבת נקבת
השילוח הן כחצי שנה ( 7-6חודשים -וינסאן וסטב ;284 :1954וינסאן וסטב )227 :2004או
קרוב לשנה (בין 6ל 11-חודשים -וינסאן ;39 :1911וינסאן תשס"ח 9 ;73 :חודשים בעבודה
של שישה ימים בשבוע ו 24-שעות ביממה -רוזנברג .)1988לעומת זאת ,ההערכות העדכניות
גבוהות הרבה יותר והן לפחות ארבע שנים בעבודה של 24שעות ביממה ושישה ימים בשבוע
(כלומר ,לפחות שמונה שנים של עבודה בשעות האור בלבד) ,מהם שלוש שנים (שש שנים
בשעות האור בלבד) לחציבה הנקבה עצמה (מנהרה )VIIIושנה נוספת (שנתיים בעבודה
בשעות האור בלבד) להיערכות ולחציבת מנהרה ,VIשקישרה אותה עם המעיין ,והמנהרות
האחרות הסמוכות לגיחון (ראו להלן) (סנה ,ויינברגר ושלו .)2010
80
לפי דברי הימים ב (לב ,א-ב) החלו הכנות חזקיהו למצור הצפוי של הצבא האשורי רק לאחר
שסנחריב צר על ערי יהודה ,ולפי מלכים ב (יח ,יג) וישעיהו (לו ,א) רק לאחר שסנחריב כבש
אותן .התיאור המקראי ,הן בספר דברי הימים והן בספר ישעיהו מעיד על חשש ממשי מאויב
שעלול לבוא תוך זמן קצר ביותר .בדברי הימים ב לב ,מתואר גיוס כוח עבודה רב ("עם רב"),
מינוי מפקדים על האוכלוסייה וכינוסה לשמיעת דברי חיזוק ועידוד מפי חזקיהו (פסוקים
ו-ח) .בספר ישעיהו כב ,שקטע ממנו מובא להלן ,ואשר ניתן לפרשו בהקשר לפלישת סנחריב
ליהודה ,מתואר צבא האויב המתקרב אל העיר ,שבה נערכים למצור ואף הורסים בתים
לביצור העיר ,מעשה המעיד גם על קוצר הזמן שעמד לתושבי העיר וגם על האווירה הקשה
והפחד הגדול מהאויב (שד"ל תש"ל ;174 :מונטגומרי ;511 :1960יפת .)983 :1993מחנה
סנחריב היה בלכיש ,לשם שלח חזקיהו את שליחיו ושילם לסנחריב כסף רב ומשם שלח
סנחריב את רבשקה לירושלים כדי להסית את תושביה נגד חזקיהו (המשך המקראות שלעיל).
לחזקיהו היה אפוא מקום לחשוש כי תוך זמן קצר ביותר יעלה סנחריב מלכיש לירושלים
כדי לצור עליה ולכן לא היה לו הזמן שנדרש כדי להוציא לפועל מבצע כה מורכב וארוך כמו
חציבת נקבת השילוח גם לפי הערכות הזמן הקצרות (וינסאן ;40-39 :1911וינסאן תשס"ח:
;73וילאמסון ;380 :1982גרוסברג תשנ"ט; תשס"ו) .לכך צריך להוסיף כי חציבת הנקבה היא
מפעל מים מתוכנן היטב ומסתבר יותר שהוא נחצב ביישוב הדעת ולא תחת לחץ של מצור
(אחיטוב תשס"ה.)15 :
חוקרים ומפרשים שונים אכן סוברים כי את נקבת השילוח חצב חזקיהו קודם לפלישת
סנחריב (סימונס ;186 :1952ידין תשכ"ג ;311 :רביב תשל"ט ;225 :ויליאמסון ;380 :1982
הופמן תשנ"ו ;114 :קיל תשמ"ו :תתסז ,כהצעה) .כמה מהם סוברים כי חזקיהו חצב את
הנקבה לאחר מרידתו באשור בשנת 705לפסה"נ כדי להתכונן למסע עונשין אשורי .אחרים
סוברים כי חציבת הנקבה קדמה למרד והייתה חלק מהכנות חזקיהו למרד (מזר תשי"ח;
אשל תשנ"א ;146-145 :עודד תשנ"ד ;151 :תשס"ט ;35 :קוכמן תשנ"ד .)184 :כמה חוקרים
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
כתבו כי הנקבה נחצבה קודם למצור סנחריב מלבד החיבור עם מערת הנביעה ,שהיטה את
המים אל הנקבה .חיבור זה נעשה רק בעת הפלישה ליהודה ואיום המצור על ירושלים ואז
יצאה תעלת השילוח מכלל שימוש (סימונס ;187 :1952ויליאמסון .)381 :1982על כל פנים,
לפי דעות אלו הייתה לירושלים הספקת מים קבועה ובטוחה בעת המצור האשורי ולא היה
מקום לחששות הכבדים בתחום של הספקת המים לתושבי העיר ,כפי שעולה מן המקראות
וכפי שהובהר לעיל.
הקדמת זמנה של נקבת השילוח לפני מצור סנחריב מחד ,והייחוס של חציבת נקבת השילוח
לאמור בפרק לב ,פסוקים ג-ד מאידך (אשל תשנ"א 146-145 :וקיל תשמ"ו :תתסז; בניגוד
לויליאמסון ,380 :1982שמדגיש כי פסוקים ג-ד אינם קשורים לנקבת השילוח) ,אינם עולים
בקנה אחד עם פשוטו של מקרא .על פי פשוטו של התיאור המקראי בספר דברי הימים ב לב
(וכך גם בספר ישעיהו כב – להלן) כל המעשים הנזכרים בו נעשו על ידי חזקיהו רק לאחר
פלישת סנחריב ליהודה (ווטס .)338 :2005האם אכן ייחס הסופר המקראי למועד זה מעשים
שנעשו כמה שנים לפני כן או שכוונתו למעשים אחרים? נבהיר זאת בהמשך.
קושי אחר שמקשה על קבלת הדעה המקדימה את חציבת נקבת השילוח נובע מהממצא
הארכיאולוגי של החומה הישראלית העוברת למרגלות המורד המזרחי של עיר דוד מהגיחון
ועד מצוק הסלע שבדרום העיר ,שתוארכה למאה ה 8-לפסה"נ (רייך ושוקרון תשס"ח-ב) (איור
.)7חומה זו הגנה על רובע המגורים הקטן ,ששטחו היה כ 7-6-דונם ,שהיה בשטח שבין חומה
זאת לבין החומה הישראלית שנמצאת כ 30-מ' ממערב לה (שכונת 'בין החומותיים') וגם על
תעלת השילוח ,שעברה מצדה המערבי של החומה .זו היא ,ככל הנראה" ,החומה [ה]אחרת",
שבנייתה בהקשר למצור סנחריב נזכרת בספר דברי הימים ב (לב ,ה) ,והיא החומה שנזכרת
בספר ישעיהו (כב ,י – להלן) ,שבו גם נזכר לראשונה הכינוי "בין החומותיים" לשטח שבין שתי
החומות (גרוסברג תשנ"ט ;69-68 :תשס"ו ;123-122 :אריאל ודה-גרוט .)2000
על פי הנאמר בספר ישעיהו (כב ,י – להלן) הרסו את בתי השכונה הסמוכה ובאבני הבתים
בנו את החומה ,כפי שביאר המדרש" :מלמד שהיו נותצין בתיהם ומוסיפין על החומה" (איכה
רבה ,פתיחתא כד ,מהדורת ש' בובר ,וילנה תרנ"ט ,יב ,ע"ב) וכפי שביארו פרשני מקרא רבים.
תומך בכך הממצא הארכיאולוגי של הרס השכונה בסוף המאה ה 8-לפסה"נ ,שלא ניתן
להסבירו באירוע הקשור למצור סנחריב ,כפי שהסבירו החופרים (שילה תשמ"ד :כג; אריאל
ודה-גרוט ,)164 :2000שכן הן על פי התיאור המקראי והן על פי המקורות האשוריים הוטל
הסגר על העיר אך לא נעשו פעולות להבקעת החומה ולפריצה לעיר ולא הייתה לחימה בעיר
(גרוסברג תשנ"ט ;67 :תשס"ו .)120 :ההרס המכוון של השכונה מעיד שהחומה לא נועדה
להגן עליה אלא על יעד הגנה חשוב יותר ,שלמענו גם הרסו את שכונת המגורים .לפי הדעות
המקדימות את חציבת נקבת השילוח למצור האשורי ,תעלת השילוח ,שעברה בצדה הפנימי
81
אשר גרוסברג
איור .7החומה הישראלית כ 120-מ' מדרום לגיחון
82
של החומה ,לא הייתה בשימוש בעת המצור והייתה יבשה ממים ועל כן גם היא לא הייתה
יעד הגנה של החומה .לשם מה אפוא נבנתה החומה בסוף המאה ה 8-לפסה"נ .דיון בנושא
זה מחייב התייחסות לסדר האירועים המתוארים בספר דברי הימים בתחילת פרק לב ובספר
ישעיהו כב :תחילה טיפול בנושא הספקת המים ורק אחר כך שיפור ביצורי העיר ובניית חומה,
וזאת נעשה בהמשך.
וינסאן ( ;40-39 :1911תשס"ח )73 :אכן איחר את מועד חציבת הנקבה לאחר שנת 701לפסה"נ,
אך הוא החזיק בדעה כי היו שני מסעות מלחמה של סנחריב 9.לדעתו נחצבה הנקבה לאחר
המסע הראשון ,שבה ניצלה ירושלים על ידי תשלום כסף רב לסנחריב ,ולכן לחזקיהו היה
מספיק זמן כדי לחצוב את הנקבה לאחר מסע זה 10.גם מונטגומרי ( )511 :1960העלה ספק אם
חציבת הנקבה הושלמה בשנת 701לפסה"נ .לדעת עמירן (תש"ם )251 :נחצבה נקבת השילוח
בשנים שלאחר מצור סנחריב על ירושלים .היא ביססה את דעתה על ההסבר (שנדחה על ידי
9על ההשערה שהיו שני מסעות מלחמה של סנחריב ליהודה – בשנת 701לפסה"נ ומסע שני בין השנים 681-689לפסה"נ –
ועל הדעות השוללות אותה ראו :כוגן ותדמור ;250-248 :1988תדמור תשס"ו .258 :לפי וינסאן המסע השני היה בשנת 691
לפסה"נ ולכן היו לחזקיהו עשר שנים כדי לחצוב את המנהרה .על שנות מלכותו של חזקיהו ראו בהערה הבא.
10לשיטות השונות בקביעת הכרונולוגיה של מלכי יהודה ובהם חזקיהו ראו :תדמור תשכ"ג ;262-261 :עודד וגליל תשנ"ד.
לפי תדמור היו שנות מלכותו של חזקיהו 698-727לפסה"נ ,ולפי עודד וגליל .697/6-726 :השיטה המאחרת ביותר את
שנות מלכותו של חזקיהו היא של אולברייט .687-715 :במאמר זה נקטנו בשיטת תדמור (השוני בין שיטתו לבין שיטת
עודד וגליל אינו משמעותי לענייננו).
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
שמרון ואחרים ;1998פרומקין ושמרון )2006כי היה קילוח טבעי של מים לאורך המנהרה
ולכן לא הייתה סכנה לעיר ולאחר המלחמה הורחב נקיק המים .במאמרים קודמים (גרוסברג
תשנ"ט; תשס"ו) קיבלתי את הדעה המאחרת את חציבת נקבת השילוח .אולם ,לפי הערכת
הזמן הגבוהה לחציבת נקבת השילוח (מנהרה )VIIIלא ניתן לקבל הצעה זאת ,שכן מאז מסע
סנחריב בשנת 701לפסה"נ ועד מותו של חזקיהו בשנת 698לפסה"נ עברו שלוש שנים ואילו
לחציבת הנקבה עצמה (מנהרה )VIIIנדרשו שלוש שנים בעבודה במשמרות של 24שעות,
ובנוסף נדרש גם זמן לתכנון ולהתארגנות .גם ההנחה שלאחר שהוסר האיום האשורי עבדו
לאורך כל שעות היממה במשך שלוש שנים ויותר נראית חזקה מדי ,ואם כך הזמן שנדרש
לחציבת נקבת השילוח היה שש שנים של עבודה בשעות האור וזמן זה לא עמד לרשות חזקיהו
ממצור סנחריב ועד מותו.
קושי נוסף ומהותי ,שקיים לכל הדעות המאחרות את חציבת נקבת השילוח לאחר מצור
סנחריב ,לרבות הצעתם של סנה ,ויינברגר ושלו ( )2010המאחרת את חציבת הנקבה לימי
מנשה ,הוא השאלה שהצגנו במבוא מדוע במקום לשפר את מהלכה של תעלת השילוח השקיעו
עבודה רבה פי כמה בחציבת נקבת השילוח.
התיאור בספר ישעיהו
בספר ישעיהו מוקדשים פרקים לו-לז לפלישת סנחריב ליהודה ופרקים לח-לט מוקדשים
לאירועים נוספים משנות שלטונו של חזקיהו .גם בפרקים אלו לא נזכרים המעשים שעשה
חזקיהו להגנת ירושלים .לעומת זאת ,בפרק כב ("משא גיא חזיון") ,שעוסק בתוכחה ,נזכרים
מעשים שנעשו להגנת ירושלים מפני האויב המתקרב אל העיר:
ויהי מבחר עמַקיך מלאו ָרכב והפרשים ׁשֹת ׁשָתו הׁשָערה .ו ַי ְג ַל את מסך
יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער .ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי
רבו וַּתְַקּב ְצּו את מי הבֵרכה התחתונה .ואת בתי ירושלם סְפרתם וַּתִתצו
הבתים לבצר החומהּ .ומְִקו ָה עשיתם בין החֹמֹתים למי הבֵרכה הישנה ולא
הִבטתם אל עֹׂשֶי ָה ויֹצְרה מרחוק לא ראיתם (ישעיהו כב ,ז-יא).
83
אשר גרוסברג
למרות שחזקיהו וסנחריב אינם נזכרים בפרק פירשו רבים את המובאה שלעיל בהקשר
לפלישת סנחריב ליהודה ,שמתוארת בדברי הימים ב לב והפעולות הנזכרות שם שנעשו על ידי
11
חזקיהו כדי לקדם את הרעה.
גם בספר ישעיהו ,כמו בספר דברי הימים ,מתוארות הפעולות שננקטו להגנת ירושלים על
רקע של תיאור מוחשי של אויב שנמצא בקרבת העיר ומתקרב אל שעריה .הפעולה הראשונה
שנעשתה ,כמו לפי ספר דברי הימים ,הייתה בתחום של הספקת המים ורק לאחר מכן חיזקו
את ביצורי העיר ובנו חומה .אולם ,התיאור בספר ישעיהו שונה בהדגשו .בעוד שלפי ספר דברי
הימים הפעולות התמקדו במניעת מים מהאויבים ,שנמצאים מחוץ לעיר ,הרי שבספר ישעיהו
נזכרת הספקת המים לתושבי העיר (גריי .)371 :1980השוני בין שני התיאורים בא לביטוי גם
בפעולות שננקטו .לפי ספר דברי הימים סתמו את מקורות המים ואילו לפי ספר ישעיהו אגרו
מים .ההבדלים הבולטים בין התיאורים מעלים את השאלה האם הם מתארים את אותם
מאורעות ומעשים אך מנקודת מבט שונה או שהם מתארים אירועים שונים.
84
משמעות המילים "וַּתְַקּבְצּו את מי הבֵרכה התחתונה" בהקשר שבו הן נאמרות היא כי אספו
מים בבריכה התחתונה .אולם ,השימוש בשורש 'קבץ' לאיסוף מים בולט בחריגותו .השורש
'קבץ' בצורות פועל שונות מופיע במקרא עוד 126פעמים אך אף לא פעם אחת בהקשר למים
אלא בהקשר של קיבוץ אנשים או חפצים בדידים ,כמו אוכל ,צאן וכדו' .משמעות הפעולה
של איסוף מים נמסרת במקרא באמצעות השורש 'קוה' ("יִּקָוּו המים…" [בראשית א ט]) ,ואף
בפסוק העוקב (יא) נאמרּ" :ומְִקו ָה עשיתם בין החֹמֹתים למי הבֵרכה הישנה" .מה אם כן הייתה
הסיבה לשימוש החריג בשורש 'קבץ' בהקשר למי הבריכה התחתונה 12.על כך נעמוד בהמשך.
הכתוב סתם ולא פירש כיצד העבירו מים אל הבריכה התחתונה .רבים פירשו פעולה זאת
בהקשר לחציבת נקבת השילוח 13.פירוש זה מעורר קושי ,שכן ,כפי שהראו ר' רייך וא' שוקרון
11כך פירשו :שד"ל תש"ל ;175-172 :מונטגומרי ;511 :1960גריי ;704 :1970הרטום תשל"ב; חכם תשמ"ד :רלא ,הערה ,10
ג; אוסוולט ;413 :1986כוגן ותדמור ;221 :1988יפת ;983 :1993עודד תשנ"ד ;183-182 :הופמן תשנ"ו ;116-114 :בלנקינסופ
;334 :2000ווטס .339 :2005ראו עוד :דה-גרוט תשנ"א ;133 :אשל תשנ"א ;146-145 :מזר תש"ס .214 :חז"ל דרשו את
ראשיתו של הפרק ("משא גיא חזיון") על חורבן הבית הראשון אך את חלקו השני -התוכחה לשבנא – הם קישרו עם מצור
סנחריב (בבלי ,סנהדרין כו ,ע"א).
12נראה כי הקושי הנובע מהשימוש בשורש 'קבץ' עמד לפני יונתן בן עוזיאל ,שתרגםּ" :וכְנ ַשתּון ית עַמָא למי בְֵריכְתָא
אַרעָיתָא" .כלומר אספו אנשים אל הבריכה .רש"י הביא את תרגום יונתן בן עוזיאל וכתב שהאנשים נאספו בבריכה כי שם
הייתה נקודת התורפה של העיר.
13ראו לעיל ,הערה ,11את פירושיהם של שד"ל ( ,174התייחס לסתימת הגיחון בדברי הימים); הרטום (בהקשר ל"בין
החומותיים"); חכם; אוסוולט; כוגן ותדמור; עודד; הופמן; בלנקינסופ; ווטס; מזר .כך משתמע גם מכותבים אחרים שנזכרים
שם ,שקישרו את האמור בישעיהו עם דברי הימים ב לב .גריי ( )371 :1980כתב על תעלה שסיפקה מים (בלי לזהות אותה)
אך גם על הפירושים שלפיהם מנעו יציאת מים מהבריכה.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
(רייך ושוקרון ;2006תשס"ז-א ;38 :שוקרון ורייך תשס"ז )15 :מי הגיחון ,לאחר יציאתם
מנקבת השילוח ,זרמו בימי הבית הראשון ישר דרומה אל הבריכה שבקצה העמק המרכזי ,אך
בריכה זאת קיבלה הספקה סדירה של מים גם קודם לכן באמצעות תעלת השילוח .אחרים
פירשו בדרך שונה :לקחו מים מהבריכה ואגרו אותם בבתים ובמאגרים אחרים לשימוש
תושבי העיר וכדי למנוע מים מהאויבים 14.פירוש זה אינו מסביר מדוע לקחו את המים
דווקא מהבריכה התחתונה ולא מהגיחון .קיימים גם פירושים אחרים ,שלא כולם מתאימים
15
למציאות הגיאוגרפית של ירושלים.
התיאור בספר בן סירא
ספר בן סירא ,שחובר בתקופה ההלניסטית (בתחילת המאה ה 2-לפסה"נ) ,משבח את חזקיהו,
שהגן על ירושלים מפני צבא סנחריב:
יחזקיהו ִחּז ַק עירו
ו ַיחצב ּכַנחֹשת צורים
בימיו עלה סנחריב
וּי ֵט ידו על ציון
בהטות אל תוכה מים.
ו ַיחסום הרים מִקו ֶה.
וישלח את רב ׁשֵָקה.
ויגדף אל בגאונו.
(בן סירא מח ,כב-כה [)]18-17
בן סירא מזכיר את מעשיו של חזקיהו בתחום של הספקת המים לעיר ,שכללו שני רכיבים:
הטיית המים אל העיר באמצעות חציבת מנהרה ,ואגירת מים בבריכה .לאחר מכן מזכיר בן
סירא את מצור סנחריב ועל כן ניתן להבין כי מעשיו של חזקיהו נעשו קודם למסע סנחריב.
הפירוש המקובל רואה את דברי בן סירא כמכוונים לחציבת נקבת השילוח ודבריו תומכים
לכאורה בדעה המקדימה את חציבת הנקבה למסע סנחריב.
בן סירא כותב על הטיית מים אל העיר 16.משמעותה של הטיית המים היא כי קודם לפעולה
זאת זרמו המים מחוץ לעיר וחזקיהו היטה אותם אל תוך העיר ,שם הם נאגרו בבריכה.
14ר' יוסף קרא ור' ישעיה מטראני (כהן תשנ"ו); שד"ל (תש"ל ;)174 :חכם (תשמ"ד).
15אברבנאל (תשט"ז :קכז) ,רד"ק (כהן תשנ"ו) ומלבי"ם (תשכ"ד :שעט) פירשו שמנעו את זרימת המים אל מחוץ לעיר
ואספו אותם כדי להשתמש במים להכנת חומרי בנייה לסתימת פרצות החומה .אבן עזרא (כהן תשנ"ו) פירש שהמים הגנו
על העיר "כמו חומה סביב למקום" ,וגם ווטס ( )341 :2005פירש כי יצרו חפיר עם מים ברווח שיצרו הבתים שנהרסו בין
שתי החומות לצורך הגנת העיר ,ששימש גם כמאגר מים לתושבי העיר.
16המהדיר (מ"צ סגל) מעיר כי בתרגום היווני והסורי (פשיטתא) מופיע "ויבֵא" במקום "בהטות" ,אך הוא כותב כי ייתכן
שהמקור היה "וַּי ֵט".
85
אשר גרוסברג
תיאור זה אינו מתאים לנקבת השילוח ,אשר רק החליפה את תוואי הולכת המים של תעלת
השילוח אך לא היטתה את המים למקום אחר .שני מפעלי מים אלה החלו באותו מקום
(מעיין הגיחון) והסתיימו באותו מקום (הבריכה שבקצה העמק המרכזי) ,וכל מהלכם עבר
בתוך השטח המבוצר של העיר .השינוי היחידי בין שני המפעלים הוא בתוואי הולכת המים
אך לא ניתן להתייחס לשינוי זה כאל הטיית מים אל העיר .מהו אם כן אותו מפעל מים של
חזקיהו שהיטה מים אל תוך העיר?
סגנונו של בן סירא מעיד על חיבור קדום ,שהיה מוכר לכותב ,ואין כאן רק שימוש במוטיבים
מקראיים (בינטג'ס .)1989עלינו אפוא לבדוק האם יש תימוכין למשמעות זאת של הטיית
המים אל העיר גם בתיאורים המקראיים שהובאו לעיל .נעשה זאת לאחר הדיון בממצא
הארכיאולוגי.
הממצא הארכיאולוגי
86
בחלק זה של המאמר נדון רק במספר פרטים של הממצא הארכיאולוגי של נקבת השילוח
ותעלת השילוח שיש בהם כדי לתרום לנושא שבו אנו דנים 17.מספור התעלות והמנהרות
בקרבת הגיחון המקובל היום במחקר ובו נעשה שימוש גם במאמר זה הוא על פי המספור
שקבע וינסאן ( ;1911תשס"ח) (איור .)8
המנהרות הצפוניות בקרבת הגיחון
מערכת המים של תקופת הברונזה התיכונה ב' כללה את מעיין הגיחון ,שהוקף בביצור רב
עצמה ,ואת מערכות המים הנסמכות עליו .תעלת השילוח (תעלה ,)IIשהחלה במעיין הגיחון
(נקודה 1באיור ,)8נמשכה דרומה לאורך של 190מ' כתעלה מקורה .במרחק של כ 5-מ'
מתחילתה מסתעפת ממנה מנהרה ( IIIנקודה 6באיור )8דרכה הזרימו מים אל החלק העמוק
של 'הבריכה החצובה' (נקודה 7באיור .)8שאיבת המים יכלה להתבצע מראש הדופן הצפונית
של הבריכה .למקום זה היה ניתן להגיע בצורה בטוחה דרך מסדרון מדורג ומבוצר (איור ,6
שמקומו נקודה 8באיור )8ולאחר מכן באמצעות מעבר תת-קרקעי – המנהרה שבחלקו העליון
של מפעל המים המכונה 'מערכת פיר וֹורן' (נקודה 9באיור ,)8שככל הנראה החליפה את
מרבית מהלכו של המסדרון המבוצר (מירון ;2002רייך ושוקרון תשע"א).
17לתיאור מפורט של נקבת השילוח (מנהרה )VIIIומערכת המנהרות שבקרבת הגיחון ראו וינסאן ;1911תשס"ח; וינסאן
וסטב .220-202 :2004 ;279-264 :1954לסיכום המידע ראו מזר תש"ס .לסיכום המידע על תעלת השילוח ומחקרה ראו
רייך ושוקרון תשע"א .על תעלת השילוח בשטח Bראו אריאל ולנדר .2000
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
9
ריכת
לב
ילוח
הש
5
2
4
3
1
8
מנהרה VIII
ניקבת השילוח
6
7
מסדרון מבוצר
87
תעלת I
תעלת השילוח
(תעלה )II
מנהרה III
לבריכת השילוח
איור .8תוכנית השרידים והמנהרות בקרבת הגיחון
כאלף שנים מאוחר יותר ,בתקופת הברזל ב' ,חובר מעיין הגיחון עם תחתית פיר וורן במנהרה
( VIאיור ,)8שאורכה כ 24-מ' וגובהה הממוצע כ 2-מ' (ראשיתה בנקודה 2באיור .)8במרחק
של כ 12-מ' מתחילתה (נקודה 4באיור )8מתחברת אליה מדרום מנהרה ,IVשמגיעה
מ'הבריכה החצובה' ואורכה כ 10-מ' .במרחק של כ 2.5-מ' מהקצה המערבי של המנהרה
במערה שבתחתית פיר וורן (נקודה 5באיור )8בנוי היום קיר ,שחוסם חלקית את המעבר
אל הפיר (להלן ,איורים .)18 ,10במקום זה מסתעפת מערבה מנהרה ,VIIIשאורכה 512.5מ',
שדרכה זרמו מי הגיחון אל הבריכה שבקצה הדרומי של העיר ,המקום שבו נבנתה 'בריכת
השילוח' של ימי הבית השני (רייך ,שוקרון ולרנאו תשס"ז ;38 :שוקרון ורייך תשס"ז,)15 :
היא ּבְִרּכֶת אֶלַ -חמְַרא של היום (איור .)1בדרך כלל משתמשים בשם נקבת השילוח או נקבת
חזקיהו לכל מהלך המים מהגיחון אל בריכת השילוח דרך מנהרות VIו .VIII-כדי להבחין בין
שתי המנהרות נתייחס בהמשך הדברים בשם נקבת השילוח רק למנהרה .VIII
אשר גרוסברג
מנהרה VI
ניתן להבחין במנהרה VIבשני שלבים.
בשלב הראשון נחצבה מנהרה נמוכה ורחבה
– בגובה של כ 1.7-1.6-מ' וברוחב לא אחיד
של 90-70ס"מ .לאחר מכן הגביהו את כל
המנהרה בכ 60-40-ס"מ וגובהה הגיע
לכ 2-מ' בממוצע .החלק העליון המוגבה
צר מהחלק התחתון וצורתו טרפזית –
כ 45-40-ס"מ בראשו וכ 55-50-ס"מ
בבסיסו .יחד עם החלק התחתון קיבלה
המנהרה מתאר של צוואר בקבוק (איור ,9
שמקומו נקודה 3באיור .)8
VI
88
ההבדל בין שני השלבים במנהרה
בולט בעוד כמה פרטים :א .דפנות החלק
העליון מאונכות יותר מאשר דפנות החלק
התחתון המתעגלות כלפי מעלה (איור ,9
איור .9הקטע המזרחי של מנהרה ,VIמבט למזרח
וראו גם להלן ,איור .)13ב .סיתות החלק
העליון עדין יותר מאשר הסיתות של
החלק התחתון ,והוא מעיד על עבודה קפדנית יותר (וינסאן ;10 :1911תשס"ח ;32 :רייך
ושוקרון תשנ"ט).
הגבהת התקרה של מנהרה VIלא נעשתה בקטע המערבי של המנהרה ,שאורכו 2.5מ' ,שנמצא
מעֵבר למקום החיבור עם מנהרה ( VIIIאיור ,10שמקומו נקודה 5באיור )8ומתחבר אל
המערה הטבעית שבתחתית פיר וורן .בקטע זה הסיתות גס יותר גם בהשוואה לחלק הנמוך
של שאר חלקי המנהרה ועל כן תיאר אותו וינסאן ( ;10 :1911תשס"ח )31 :כ"חור חצוב באופן
גס ,ללא התחשבות ברגולריות או ביופי" .קטע זה של המנהרה דומה באופיו למנהרה ,IV
שתתואר להלן.
סימני החציבה מראים כי ההגבהה נעשתה מכיוון מנהרה VIIIמזרחה עד למרחק של כ 5-מ',
ומשם והלאה נעשתה ההגבהה ממזרח למערב ,כפי שהראו רייך ושוקרון (תשנ"ט) .ההגבהה
מגיעה עד מערת הנביעה (איור )11אך לא הגביהו את הפתח המנהרה ,שנשאר בגובה של 1.25
מ' (איורים .)11 ,4
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
איור .10מנהרה ,VIהקטע המערבי והקיר החוסם את איור .11מנהרה ,VIהקטע הראשון מכיוון מערת הנביעה,
מבט למזרח אל פתח המנהרה (בצד ימין)
המעבר לכיוון פיר וורן ,מבט לדרום-מזרח
מתארה של מנהרה VIמשלבה הראשון ,הנמוך ,דומה לזה של מנהרה ,IVוגם התקרה של שתי
המנהרות נמצאת בקו גובה אחד ,כפי שרואים בנקודת מפגשם באיורים 12ו .13-רוחבה של
מנהרה IVבמקום זה הוא 70-65ס"מ וגובהה 1.6מ' .גם מפלס הרצפה של שתי המנהרות
אחיד אך הוא נמוך מזה של מנהרה VIIIהמסתעפת ממנהרה VIומובילה את מי הגיחון אל
בריכת השילוח .מאידך שונה מתארה של מנהרה VIבשלבה הראשון ,ממתארה המלבני של
מנהרה ( VIIIאיור .)14ניכר אפוא כי השלב הראשון ,הנמוך ,של מנהרה VIוכן גם מנהרה
( IVיחד עם המנהרות ה'עקרות' היוצאות משתי המנהרות ,שמפלס תקרתן זהה לאלו של
המנהרות הראשיות) נחצבו בתכנון אחד ובמועד אחד .לעומת זאת הסיתות במנהרה VIעדין
יותר בהשוואה לסיתות המצוי במנהרה ( IVאיורים )13 ,12ובקטע המתחבר אל תחתית פיר
וורן (איור ,)10אך כאמור פחות עדין מאשר בחלק העליון של המנהרה .ייתכן כי סיתות זה
הוא שיפור בן השלב השני של המנהרה ,אז לא הייתה כל סיבה לשפר את הסיתות בחלקים
שאמורים היו לצאת משימוש כעבר זמן קצר – מנהרה IVוהחיבור לפיר וורן – כפי שיובהר
בהמשך.
89
אשר גרוסברג
איור .12מנהרה IVומפגשה עם מנהרה ,VIמבט לצפון
90
איור .13מנהרה VIומנהרה IVמימין,
מבט למזרח
איור .14מנהרה VIIIבראשית
מהלכה ,מבט למערב
את זמנו של השלב הראשון (הנמוך) במפעל המים שחיבר את מעיין הגיחון עם פיר וורן ניתן
לקבוע על פי ממצא ארכיאולוגי שנמצא בשני צדיו :במערב – ליד ראשו של פיר וורן ,ובמזרח –
בראשיתה של מנהרה IVובבריכה החצובה .את חשיפת פיר וורן תיארכו רייך ושוקרון
(תשס"ב-א) למאה ה 8-לפסה"נ על פי נרות חרס שנמצאו בערימה של שבבי חציבה שמוצאה
מהסלע הקשה שבו הועמקה המנהרה שמעל פיר וורן .על גבי רצפת בית המגורים שנבנה על
גבי המילוי שנערם בבריכה החצובה נמצאו כלים שתוארכו לשלהי המאה ה 8-לפסה"נ (רייך,
שוקרון ולרנאו תשס"ז) ,ואילו המכלול הקרמי מהבריכה החצובה ומהשקע שבתחילת מנהרה
IVתוארך על ידי דה-גרוט ופדידה (תשע"א) לסוף המאה ה 9-לפסה"נ .הבריכה ומנהרה IV
יצאו אם כן מכלל שימוש במאה ה 8-לפסה"נ ומכאן שחציבת המנהרה נעשתה קודם לכן,
כמה עשרות שנים לפני ימי חזקיהו (רייך ושוקרון בכרך זה).
לאחר שנחשף ראשו של פיר וורן ,שהוא פיר טבעי (גיל ,)13 :1996הוחלט לחבר את תחתית
הפיר עם המעיין (פאוסט תשס"ד) .לשם כך יצרו תחילה את החיבור עם הבריכה החצובה
באמצעות החלק המערבי של מנהרה VIומנהרה ,IVולאחר מכן יצרו את הקשר עם מערת
הנביעה של הגיחון על ידי החלק המזרחי של מנהרה ( VIרייך ושוקרון תשנ"ט) .סימני החציבה
מראים כי כיוון החציבה היה מתחתית פיר וורן מזרחה אל מערת הנביעה של הגיחון ,וגם
מנהרה IVנחצבה בכיוון מזרח – ממנהרה VIאל הבריכה החצובה – למעט שלושת המטרים
הסמוכים לבריכה החצובה ,שנחצבו מכיוון הבריכה (וינסאן ;10-9 :1911תשס"ח;32 ,31 ,29 :
רייך ושוקרון תשנ"ט).
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
בצד ימין של הפתח של מנהרה IVבבריכה החצובה קיים משטח מלבני מוחלק ,שממדיו
38X48ס"מ (איור ,15שמקומו נקודה 7באיור ,)8שנראה כהכנה לכתובת ,אך זו לא נחקקה
(וינסאן ;9 :1911תשס"ח .)30 :ייתכן שמשטח זה מעיד כי התוכנית המקורית הייתה לחבר את
הבריכה החצובה (ולא את מעיין הגיחון) עם פיר וורן ,וכאן ,בנקודת ההתחלה של העבודה,
הוכן מקום לכתובת הנצחה ,כדוגמת כתובת השילוח .העובדה שהכתובת לא נכתבה יכולה
אולי ללמד כי בשלב מתקדם יותר של העבודה הוחלט לשנות את התוכנית ולחבר את פיר
וורן עם המעיין על ידי חציבת החלק המזרחי של מנהרה .VIמנהרה IVנותרה כמנהרת שירות
עד סיום העבודה ולאחר שנוצר החיבור עם המעיין כבר לא בה צורך והיא יחד עם הבריכה
החצובה יצאו משימוש והמקום כבר לא היה מתאים לכתובת הנצחה .ראיה לכך אפשר אולי
להביא מהרצפה של מנהרה ,IVשבה נמצאו סדקים וסטיות מהמפלס ,שאינם מתאימים
למנהרה שנועדה להוביל מים (וינסאן ;9 :1911תשס"ח.)29 :
איור .15פתח מנהרה IVוהמשטח המלבני בצדו הימני
(מסומן בחץ)
לאחר החיבור של תחתית פיר וורן עם המעיין
מלאו המים את מנהרה ,VIומכיוון שלא
היה למים מוצא עלה מפלסם לגובה המים
בתעלת השילוח – כ 2.5-מ' מעל המפלס של
נקבת השילוח 18.החיבור עם תחתית פיר וורן
לא פגע בזרימת המים בתעלת השילוח ושני
מפעלי המים פעלו במקביל .המים במערת
הנביעה כיסו כליל את הפתח למנהרה ,VI
שנמצא במפלס נמוך מתעלת השילוח ,ולא
היה ניתן לדעת על קיומו ללא מידע מודיעיני
(אבלס וארביט תשנ"ו( .)15 :במערת הנביעה
של הגיחון – איור – 4ניתן להבחין בקו מים
בגובה של 1.7-1.5מ' מעל מפלס המים היום,
שמתאים למפלס המים בתעלת השילוח).
18מפלס תעלת השילוח גבוה מפני המים במערת הנביעה בכ 1.5-מ' ,וסף הפתח של מנהרה VIגבוה מהמפלס בתחילתה
של מנהרה VIIIבכמטר (לפי הנתונים של גיל 19 :1966ורייך תשס"ח .)78 :ראו גם אבלס וארביט תשנ"ו ,14 :שהגיעו
למסקנה כי המים בפיר וורן הורמו לגובה של 2מ' אך משיקולים אחרים ,וראו הפניות נוספות אצל פאוסט תשס"ד:
.13-12לענייננו אין חשיבות במתן מענה לשאלה האם המים הורמו למפלס תעלת השילוח באופן מלאכותי על ידי קיר
סוכר (גיל ;25 ,1 :1996אריאל ודה-גרוט ;166 :2000כראל ואבלס תשס"ב וראו עוד פאוסט תשס"ד )13-12 :או כתוצאה
מבניית מגדל המעיין (מירון תשס"ט ,)130 :או שהם עלו בסדק המעיין לגובה זה כתוצאה מלחץ הידרוסטאטי שנבע
מהבדלי הגובה שבין האקוויפר שבצפון העיר לבין מקום הנביעה (רייך ושוקרון תשס"ב-ב; תש"ע-א.)16 :
91
אשר גרוסברג
איור .16פיר וורן ,מבט מלמעלה
92
גובה משוער של המים
קיר חוסם
מנהרה VI
איור .17פיר וורן ,חתך דרום-מזרח -צפון-מערב
( ,)Cוחתך מזרח-מערב של הקטע החסום של
מנהרה (B) VI
בפיר וורן ,שהוא ,כאמור לעיל,
פיר טבעי לא הושקעה עבודה
כדי להכשירו לשאיבה נוחה –
לא הוכן משטח מתאים בראש
הפיר ולא יישרו את דפנותיו
(איור – )16ולכן העריכו רייך
ושוקרון ( )33 :1999ושנקס
( )1999כי הפיר כלל לא שימש
לשאיבת מים .הם מצאו
תימוכין לכך גם בעובדה שלא
העמיקו את תחתית הפיר כדי
שגובה המים יאפשר שאיבה
נוחה .לפי הערכתם של רייך
ושוקרון (תשנ"ט ,11 :ומאמרם
בכרך זה) המנהרה שהגיעה
לתחתית הפיר נחצבה כחלק ממפעל המים של
נקבת השילוח .אולם ,לפי הצעת הדברים שלעיל
גובה המים בפיר היה כ 2.5-מ' ועובדה זאת גם
הקלה על השאיבה ,שכן הבליטה הנמצאת בדופן
הפיר בגובה של כ 5-מ' מהקרקע (איור )17הפריעה
פחות לשאיבה .נראה אפוא כי אף ששאיבת המים
מהפיר לא הייתה מאוד נוחה היא הייתה אפשרית,
וגם משלחת פארקר השתמשה בפיר וורן לסילוק
עפר ובוץ מהמערכת (וינסאן ;16 :1911תשס"ח:
.)39מסתבר לכן כי החיבור של תחתית הפיר עם
המעיין נעשה לשעת חירום ואפשר שלשם כך בנו
בראשו מתקן עמידה מעץ שהקל על השאיבה
(פאוסט תשס"ד).
השלב השני ,שבו הוגבהה מנהרה ,VIקשור
לחציבתה של נקבת השילוח (מנהרה )VIIIוהדבר
ניכר בחיבור של שתי המנהרות .ההגבהה של
מנהרה VIמסתיימת במקום שבו מתחילה מנהרה
( VIIIאיור 18מעל שער הברזל ,שמקומו נקודה
5באיור .)8כאשר מתבוננים במקום זה מכיוון
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
מנהרה VIIIאפשר לראות כי החלק הגבוה של מנהרה VIאינו מסתיים בזוית ישרה אלא
בכיוון אלכסוני אל פתחה של מנהרה ( VIIIאיור 19מעל שער הברזל) .מנקודה זאת ממשיכה
ההגבהה בכיוון מעיין הגיחון ,כאשר מפלס תקרת מנהרה VIזהה עם מפלס התקרה של מנהרה
" .VIIIבגלל הקרקעית הנמוכה יותר של מנהרה VIהיא מעט יותר גבוהה בקטע המערבי שלה –
כ 2.2-מ' (אך כ 1.8-מ' סמוך למערת הנביעה של הגיחון) – לעומת כ 2-מ' בראשית מהלכה של
מנהרה .VIII
93
איור .18מנהרה ,VIהקטע הצפוני-מערבי והקיר החוסם את
המעבר לכיוון פיר וורן ,מבט לצפון-מערב
איור .19הקטע הראשון (הצפוני) של מנהרה VIII
והמפגש עם מנהרה ,VIמבט למזרח
על פי רייך ושוקרון (בכרך זה וראו גם רייך ושוקרון תשנ"ט) נחצבו מנהרות IVו VI-כחלק
ממפעל המים של נקבת השילוח ,שאת נקודת ההתחלה שלו הם רואים במנהרה ,IVכמו וינסאן
( ;22 :1911תשס"ח .)49 :לדעתם נעשתה ההגבהה של מנהרה VIכחלק ממפעל זה ובשלב
הסיום של העבודה .אולם ,השוואה של מנהרה VIעם נקבת השילוח מעלה כמה הבדלים
מהותיים ביניהן שאינם עולים בקנה אחד עם מסקנה זאת .ההבדלים מתמקדים בשלושה
תחומים :א .מתאר המנהרה .ב .מפלס הרצפה .ג .שיטת העבודה – שלב אחד או שני שלבים.
איורים 13ו 14-מציגים את מנהרה VIואת נקבת השילוח (מנהרה )VIIIזו בצד זו (ראו גם
את תמונת השער של מאמר זה ,צד שמאל) .בולט בהם השוני בין המתאר המלבני והקירות
האנכיים של מנהרה VIIIלבין מתאר מנהרה ,VIהן של החלק הנמוך של השלב הראשון
אשר גרוסברג
המתעגל כלפי מעלה והן של המנהרה כולה לאחר שהוגבהה וקיבלה מתאר של 'צוואר בקבוק'.
מאידך בולט הדמיון במתאר המלבני בין החלק המוגבה של מנהרה VIלבין נקבת השילוח
(מנהרה ,)VIIIשכאמור לעיל הם דומים גם במימדיהם – רוחב ממוצע של כ 60-ס"מ בנקבת
השילוח ורוחב של 55-50ס"מ בחלק הנמוך של ההגבהה במנהרה .VI
VI
הבדל נוסף בין שתי המנהרות הוא במפלס רצפת הסלע .מפלס רצפת הסלע של מנהרה
נמוך מקרקעית מנהרה VIIIבכמה עשרות ס"מ .מעל רצפת הסלע הונחה שכבה עבה של
מלט ,שהביאה את גובה הרצפה לגובהה של הרצפה במנהרה .VIIIשכבה זו הוסרה בחפירות
פארקר ,שבהן נחשפה רצפת הסלע ,ועל כן המים במנהרה VIעמוקים היום יותר ,עד כ70-
ס"מ ,מאשר במנהרה ( VIIIוינסאן ;23 ,20 ,10 :1911תשס"ח.)51 ,47 ,31 :
94
נקבת השילוח הינה מפעל מים מורכב ,שתוכנן היטב לפרטיו ובוצע בדקדקנות במשך כמה
וכמה שנים (ראו לעיל) .המתכננים והמבצעים חצבו את מנהרה VIIIלאורך של 512.5מ'
ובמתאר מלבני שגובהו הממוצע כ 1.85-מ' (ללא 75המטרים הדרומיים ,שגובהם 5.1-3מ'),
רוחבו הממוצע כ 60-ס"מ ,עם התרחבות קלה בגובה הכתפיים ,ובשיפוע מזערי של כ18-
ס"מ בלבד (רייך תשס"ח( )78 :לפי משלחת שילה כ 30-ס"מ מהמעיין :שילה תשמ"ד :יח
[אך שילה תשנ"ב 35 ,624 :ס"מ]; גיל 32[ 19 :1996ס"מ]) .החציבה נעשתה בשלב אחד לכל
גובה המנהרה ורק בקצה הדרומי ,שגובהו מעל ל 5-מ' ,ניתן להבחין בשני שלבים כתוצאה
משינוי בתוכנית שחייב את הנמכת מפלס הנקבה ,אך גם שם גובה המנהרה שנחצבה בשלב
הראשון – במפלס העליון – הוא 1.80מ' (רייך ושוקרון תשס"ז) .קשה לכן לקבל את הדעה
כי במסגרת אותו מפעל תכננו וחצבו את הקטע הראשון ,שאורכו כ 21-מ' ,באופן כה שונה
משאר הנקבה – בשני שלבים ,שהראשון מביניהם שונה מאוד בממדים ובמתאר משאר מפעל
המים ,וגם שלב הסיום שלו ,שיצר מתאר של צוואר בקבוק ,מאוד שונה משאר חלקי הנקבה.
ממפעל שביצועו כה מדויק היינו גם מצפים שמפלס הקטע הראשון לא יהיה בפער כה ניכר
משאר חלקי המנהרה.
ההבדלים הבולטים בין שתי המנהרות מביאים למסקנה כי שני השלבים של מנהרה VIלא
נעשו ברצף או על פי תכנון מוקדם .השלב הראשון שבו חיברו את המעיין עם תחתית פיר וורן
באמצעות מנהרה VIנעשה ,כאמור ,כמה עשרות שנים לפני ימי חזקיהו .לעומת זאת השלב
השני ,שבו הגביהו את מנהרה ,VIנעשה במועד מאוחר יותר ,יחד עם חציבת נקבת השילוח
(מנהרה .)VIIIעל זמנו של מפעל זה נעמוד בהמשך .תומך במסקנה זו גם ההבדל בגימור בין
שני השלבים של מנהרה VIלמרות השיפור שנעשה לחלק הנמוך .שוני זה מעיד כי שני חלקים
אלו לא נחצבו תחת אותה יד מבצעת ומפקחת.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
חציבתה של נקבת השילוח (מנהרה )VIIIלא חייבה את ההגבהה של מנהרה .VIההסבר
להגבהה זאת קשור ככל הנראה לתוכניות שהוכנו לנקבת השילוח .ממדי הקטע הצפוני של
הנקבה (בראשיתה של מנהרה ,VIIIסמוך למוצאה ממנהרה )VIהם גובה של כ 2-מ' ורוחב של
כ 60-ס"מ .מסתבר כי התכנון היה להתאים לממדים אלו גם את מנהרה VIוכך אפוא נעשה:
הגביהו את המנהרה לגובה התקרה של מנהרה VIIIואת רוחבו של החלק המוגבה חצבו לפי
הממדים שבתוכנית – ממדי מנהרה .VIII
הגישה למנהרה VIלצורך חציבת נקבת השילוח התבצעה דרך פיר וורן ודרכו גם פינו את
פסולת החציבה .כדי לאפשר זאת היה צריך לנקז תחילה את המים ממנהרה VIומתחתית
פיר וורן .את זאת יכלו לעשות על ידי הפניית מקור המים – נביעת הגיחון – אל נחל קדרון,
ואז יכלו לשאוב את שאריות המים ממנהרה .VIכדי לאפשר את הזרמת מים בתעלת השילוח
ויחד עם זאת למנוע חדירה נוספת של מים למנהרה סתמו את פתח מנהרה .VIמשעשו זאת
יכלה מערת הנביעה להכיל שוב מים והם יכלו לזרום כמקודם בתעלת השילוח .בצורה זאת
יכלה עבודת החציבה של נקבת השילוח להימשך במשך כל השנים שנדרשו לשם כך מבלי
לפגוע בהספקת המים השוטפת.
החלק הדרומי של תעלת השילוח
בתעלת השילוח ניתן להבחין בשני חלקים .החלק הצפוני ,עד למרחק של 190מ' מהמעיין,
הוא החלק הקדום ,שמתוארך לתקופת הברונזה התיכונה ב' ,סביב שנת 1800לפסה"נ
(רייך ושוקרון ;2002תש"ע) .חלק זה נחצב כתעלה וקורה בגושי אבן גדולים .מקצה התעלה
זרמו מי הגיחון אל נחל קדרון בתעלה פתוחה וקרוב לוודאי שנאגרו שם בבריכה ,שם יכלו
לשאוב את המים וגם להזרימם אל השטחים החקלאיים .החלק הדרומי – מנקודת הפנייה
של התעלה לנחל קדרון ועד לקצה הדרומי שלה במצוק הסלע שמעל הבריכה אשר בקצה
העמק המרכזי – נחצב כמנהרה .חלק זה מאוחר בכאלף שנים לחלק הצפוני והוא תוארך על
ידי רייך ושוקרון ( ;2002תש"ע) למאה ה 8-לפסה"נ ,שנים מעטות לפני נקבת השילוח .לפי
קביעתם החדשה במאמרם שבכרך זה ,המקדימה את נקבת השילוח בכמה עשרות שנים
לימי חזקיהו ,יש להקדים לתקופה זאת או סמוך לה גם את חציבת החלק הדרומי של תעלת
השילוח .בתקופה זאת טרם נבנתה החומה העוברת בתחתית המדרון המזרחי של עיר דוד
(רייך ושוקרון תשס"ח-ב) ועולה על כן השאלה מה הייתה התועלת בחציבת מנהרה מחוץ
לתחום המבוצר של העיר ,שלא ניתן להגן עליה כראוי ,במקום תעלה מקורה כדוגמת תעלה
Iמשלהי תקופת הברזל (מאות 7-8לפסה"נ) ,שעוברת ממזרח ובמקביל לתעלה השילוח (רייך
ושוקרון ,תשס"ב-א) .שאלה זו מתעצמת לנוכח תוואי המנהרה הסמוך מאוד לפני הסלע,
שעושה אותה לפגיעה ,ובמיוחד לדעות הסוברות כי הפתחים בדופן המנהרה ('חלונות') שימשו
95
אשר גרוסברג
להזרמת מים להשקיה (ראו לעיל ,הערה )7וכי היו לה גם פתחים עיליים לקליטת מי נגר עילי
(שילה תשמ"ד :יז; אריאל ולנדר .)2000
בחלק הדרומי של תעלת השילוח קיימים כמה פירים ,שאפשרו את חציבת המנהרה כמנהרת
פירים ,טכניקה שמוכרת מתקופה זאת גם בממלכת אשור (דה-גרוט תשל"א ;132 :אריאל
ודה-גרוט .)166 :2000חוקרי תעלת השילוח לא הרבו בפרטים על כיווני החציבה בין הפירים.
בקטע הדרומי של תעלת השילוח ,בשטח Aשל חפירות רייך ושוקרון ( 325-290מ' מדרום
לגיחון ,נקודה 3באיור ,)1זוהה על ידם פיר ,שצורתו אינה רגולארית ,שדרכו נכנסו לחציבת
המנהרה .סימני החציבה מעידים על חציבה מהפיר לשני כיוונים – צפונה ודרומה (רייך
ושוקרון תש"ע-א .)24 :להערכתם (שם )24 ,14 :קטעים נוספים של המנהרה שנמצאים בין
פתחים עיליים נחצבו אלה כלפי אלה ,אולם הם לא מסרו פרטים על פירים אלה.
96
בקטע התעלה ,שאורכו כ 70-מ' ,העובר בשטח Bשל חפירות שילה (הקטע הצפוני של החלק
הדרומי) ,קיימים שני פתחים עיליים (פירים) וחמישה פתחים בדופן המנהרה ,שמכונים
'חלונות' .התעלה בשטח זה נחקרה ותועדה על ידי וייל (:2004 ;147-142 :1 ,1947-1920
)57-53ועל ידי אריאל ולנדר ( 2000ותוכנית – 5איור [ 20חלקי])( .להשוואת הסימון והמספור
של הפתחים כפי שנרשמו על ידי החוקרים הנ"ל ראו רייך ושוקרון תש"ע-א).
צ
106-4
106-7
106-6
106-5
כיוון החציבה
איור .20תעלת השילוח בשטח ,Bפירים 106-4ו ,106-7-וביניהם פתחים 106-5ו106-6-
וייל כתב כי שני הפירים ( R1ו R2-לפי סימונו 106-4 ,ו 106-7-לפי אריאל ולנדר) נחצבו לצורך
סיוע בחציבת המנהרה על ידי קולות הקשה שהשמיעו בפירים ,שעזרו לחוצבים שהתקדמו
אליהם מכיוונים מנוגדים למצוא את דרכם אל הפירים (וייל ,149-148 :1 ,1947-1920וייל
.)58 :2004הוא מביא לדוגמה את פיר ,)106-4( R1שנמצא בין הפתחים zו 106-3( y-ו106-5-
אצל אריאל ולנדר) .אולם ,כפי שנראה להלן כיוון החציבה בקטע זה היה הפוך – מהפיר לשני
הכיוונים ולא חציבה בכיוון הפיר .אריאל ולנדר לא ציינו את כיווני החציבה בקטעי המנהרה
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
ולא התייחסו לתפקידם של הפירים בהקשר לחציבה .את הפתח העילי (פיר) 106-4הם ,כמו
שילה (תשמ"ד :יז) ,ראו כפתח לקליטת מי נגר עילי.
על פי הממצא הנ"ל בשטח Aשיערנו כי ממצא דומה של חציבה מפירים לשני כיוונים יימצא גם
בשטח ,Bאף שלא דווח עליו עד כה .כדי לבדוק זאת נעשתה ביוזמת כותב שורות אלו בכסלו
תשע"א (נובמבר )2010חשיפה מחדש של פתח ,106-5שנמצא במדרון הסלע שמתחת ל'מבנה
העגול' (איור ,21שמקומו נקודה 2באיור 19.)1עם חשיפת הפתח התגלו סימני החציבה מימין
ומשמאל שמעידים כי במקום זה נפגשו שתי קבוצות חוצבים (איור .)22הקבוצה הדרומית
הגיעה מכיוון פתח ( 106-4פיר) ,שנמצא כ 5-מ' מדרום לנקודת המפגש (הפתח סתום היום
ולא ניתן לבדוק אותו ,אך ניתן להניח שממנו חצבו גם דרומה) .הקבוצה הצפונית הגיעה
מכיוון פתח ,106-6שנמצא כ 8-מ' מצפון לנקודת המפגש .מכיוון שפתח 106-6סתום היום לא
ניתן לדעת אם החציבה דרומה החלה בו (ובמקביל החלו לחצוב ממנו צפונה) או שהחציבה
דרומה החלה בפיר ,106-7שנמצא כ 11-מ' מצפון לפתח .106-6
97
איור .21המדרון שבו פתח 106-5
(מוסתר ,מסומן בחץ)
איור .22פתח – 106-5מקום המפגש של
שתי קבוצות החוצבים .שימו לב לסימני
החציבה מימין ומשמאל
19החשיפה נעשתה בתיאום עם רשות העתיקות ,רוני רייך ואלי שוקרון אשר תמכו ברעיון החשיפה וסייעו בכל הנוגע
לתיאומים ולביצוע ,רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד ,שסייעה בכוח אדם .לכולם תודה.
אשר גרוסברג
98
איור .23תעלת השילוח מצפון לפתח .106-5שימו
לב להנמכת התקרה בנקודת המפגש
איור .24תעלת השילוח מדרום לפתח 106-5
בנקודת המפגש של שתי קבוצות החוצבים הונמכה התקרה של המנהרה הצפונית בכ 25-ס"מ
והותאמה לתקרת המנהרה הדרומית (איור .)23גובה המנהרה הצפונית כ 3.5-מ' מצפון לנקודת
המפגש הוא 1.75מ' ואילו צפונה יותר ,סמוך לפתח ,106-6הוא כ 1.4-מ' ,בעוד שהמנהרה
הדרומית נמוכה יותר וגובהה נע בין 1.2מ' בשני קצותיה ל 1.4-מ' במרכזה (לפי החתכים של
וייל [ ,]55 :2004 ;144 :1 ,1947-1920ונתונים שהציג בטקסט [.)]56 :2004 ;146 :1 ,1947-1920
מסתבר לכן כי הגובה המקורי של המנהרה הצפונית היה דומה לזה של המנהרה הדרומית אך
היא נחצבה במפלס גבוה יותר .לאחר שנוצר המפגש עם המנהרה הדרומית הנמיכו את הרצפה
כדי להתאימה למפלס הרצפה בקטע הדרומי וכך הוגבהה המנהרה .ההבדל בין שתי קבוצות
החוצבים בולט במתאר המנהרה ,שבקטע הדרומי הוא טרפזי הפוך דמוי האות ,vבהשוואה
למתאר מלבני יותר בקטע הצפוני .הקטע הדרומי גם צר יותר ,קשה לעמוד בו ישר ובבסיס
התעלה קשה להניח את כף הרגל (איור ( .)24וייל ציין את השינוי במתאר ובגובה של המנהרה
במקום זה "ממטר אחד למשנהו" אך לא את השינוי בכיוון החציבה שמסביר זאת).
נראה כי פתח 106-5במתכונתו היום לא קדם לחציבה ,שכן לו היה כך היינו מוצאים עדות
לכך בסימני החציבה בדופן המערבית של הפתח וניתן גם לשער שהיו מנצלים את הפתח
לצורך החציבה ממנו צפונה ודרומה .כאמור ,סימני החציבה בדופן המערבית מעידים על
מפגש וחציבה בכיוונים הפוכים .גם השוני במפלסים בין שני קטעי המנהרה שמשני צדי
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
הפתח מעיד כי הפתח לא היה חלק מתכנון החציבה ,שכן קיומו של פתח במקום זה היה
מאפשר להשתמש בו לחציבת המנהרה והיה מונע את הסטייה במפלסים ,מלבד התרומה
לקיצור קטעי המנהרה ובכך לקיצור זמן החציבה .מסתבר על כן כי פתח 106-5אינו פתח
מתוכנן וייתכן שהוא אירע בשוגג בעת החציבה או שנעשה במכוון מאוחר יותר.
רייך ושוקרון ( ;2002תש"ע) ציינו את הדמיון שבין המנהרה של החלק הדרומי של תעלת
השילוח (להלן נשתמש בשם תעלת השילוח לחלק הדרומי של התעלה) לבין מנהרת נקבת
השילוח ,שבגינו הם שייכו גם את תעלת השילוח לאותה תקופה (כאמור לעיל ,תעלת השילוח
קדמה לנקבת השילוח ,ומשנחצבה נקבת השילוח היא שבתה את המים מתעלת השילוח וזו
יבשה ממים) .הדמיון שהם מציינים בין המנהרות ,בהשוואה לשוני מול החלק הצפוני של
תעלת השילוח ,הוא בממדים ,בסיתות העדין ובקטעים 'עקרים' .מאידך קיימים כמה הבדלים
בולטים בין שתי המנהרות ,כלהלן:
.אמתאר המנהרה :מתאר נקבת השילוח הוא בצורת טרפז הפוך ,דמוי האות ( vאיורים ,23
[ 24בשני האיורים קרקעית המנהרה מכוסה בסחף ואינה נראית בתצלום]) ואילו מתאר
נקבת השילוח הוא מלבני (תמונת השער של מאמר זה צד שמאל ,ואיור .)14
.בממדי המנהרה :הרוחב הממוצע של תעלת השילוח הוא כ 30-ס"מ בבסיסה וכחצי מ'
בחלקה העליון לעומת רוחב אחיד של כ 60-ס"מ של נקבת השילוח .גובהה הממוצע
של תעלת השילוח הוא כ 1.5-מ' לעומת כ 1.85-מ' של נקבת השילוח (ללא 75המטרים
הדרומיים ,שגובהם 5.1-3מ') ו 2.2-מ' של כל הנקבה .רק בכמה קטעים קצרים גובה
20
הנקבה אינו עולה על 1.6מ'.
.גטיח :תעלת השילוח לא טויחה למעט מקומות בודדים שבהם התעלה חוצה סדקים או
שברים בסלע ,בעוד שנקבת השילוח טויחה לכל אורכה עד שני שליש מגובהה (שני איורי
השער של מאמר זה) (וינסאן ;23 :1911תשס"ח.)51 :
.דתוואי המנהרה :תוואי תעלת השילוח עוקב אחרי הטופוגרפיה של פני הסלע ודופנה
המזרחית קרובה מאוד לפני הסלע .תוואי זה הקל על מלאכת החציבה.
20הנתונים לתעלת השילוח הם על פי החתכים לשטח Bשפרסם וייל ( ,)55 :2004 ;144 :1 ,1947-1920התואמים את
הנתונים הממוצעים שלו ( ,)54 :2004 ;143 :1 ,1947-1920והחתכים שפרסם לשטח ( Aוייל :3 ,1947-1920לוח .)VIIIנתוני
נקבת השילוח הם עיבוד של נתוני וינסאן ;42 :1911תשס"ח.76 :
99
אשר גרוסברג
.השיטת העבודה :נקבת השילוח נחצבה על ידי שתי קבוצות עובדים ,כפי שמעידים סימני
החציבה וכתובת השילוח ,מבלי להשתמש בפירים 21.לעומת זאת ,תעלת השילוח נחצבה
על ידי כמה קבוצות עובדים שנכנסו דרך פירים ואולי גם דרך פתחים צדיים ,ומכל אחד
מהם נחצבה המנהרה לשני כיוונים.
המאפיינים המייחדים את תעלת השילוח בהשוואה לנקבת השילוח מעידים על גישה פרגמטית
שננקטה בחציבתה ושעליה עמדו וייל ( )54-53 :2004 ;143-142 :1 ,1947-1920ואריאל ולנדר
( ,)16-15 :2000שהתייחסו לקטע התעלה בשטח .Bהגישה הפרגמטית באה לביטוי במיוחד
במתאר ובממדים של תעלת השילוח .ממדי תעלת השילוח הינם מינימליים ומתארה הותאם
לממדי החוצב ולא מעֵבר לכך – הוא אפשר מרווח נוח לכתפיים אך מקום צר לרגליים ,וגם
גובה המנהרה לא היה מעבר לדרוש .כתוצאה מכך קטן נפח החציבה היחסי (ליחידת אורך)
בחלק הדרומי של תעלת השילוח בכמחצית בהשוואה לנפח החציבה של נקבת השילוח ולכך
הייתה השפעה מהותית על זמן החציבה של תעלת השילוח.
100
לקיצור זמן החציבה של תעלת השילוח תרמו גם תוואי המנהרה ,שעוקב אחרי הטופגרפיה
של פני השטח ,והעובדה שהתעלה לא טויחה .אולם ,הגורם המשמעותי ביותר בקיצור זמן
החציבה היה השימוש בכמה קבוצות עובדים שעבדו בו זמנית .את הזמן שנדרש לחציבת תעלת
השילוח ניתן לאמוד לפי הזמן שנדרש לחציבת מחצית המרחק בין שני הפירים המרוחקים
ביותר זה מזה.
קשה להעריך את הזמן שנדרש לחציבת המנהרה של תעלת השילוח ללא ניסוי שישחזר
את החציבה בשיטות העבודה של אותם ימים .בהיעדר ניסוי שכזה אנו נאלצים להשתמש
באומדנים שנעשו לחציבת נקבת השילוח על אף השוני במסלע ביניהם .נקבת השילוח נחצבה
א ְחמַר (גיל ,)6 :1996בעוד שתעלת השילוח נחצבה בסלע
בסלע דולומיטי קשה מסוג מיזי ַ
רך יותר מסוג ֶמלֶּכֶה (גיל בעל פה) ולכן הספק החציבה בה צריך להיות גבוה יותר .ההצדקה
לשימוש באומדנים אלה היא האפשרות שהספק החציבה שלהם מוטה כלפי מעלה ולכן ייתכן
שהם דווקא מתאימים לתעלת השילוח ,שנחצבה בסלע רך יותר.
לפי האומדן של סנה ,ויינברגר ושלו ( ,)61 :2010קצב התקדמות החציבה בנקבת השילוח היה
של 35ס"מ ביממה ,שהם כ 0.5-מ"ק .הם הניחו עבודה של 6ימים בשבוע בארבע משמרות
בנות 6שעות ,עם שעה להחלפת משמרות .אם נשתמש באומדן זה אך נקצר את הזמן שנדרש
להחלפת המשמרות משעה לחצי שעה בגלל קטעי החציבה הקצרים בתעלת השילוח ,נקבל
21בחלק הדרומי של נקבת השילוח קיים פיר טבעי אך לא נעשה בו שימוש לצורך ירידה למנהרה וחציבה לשני הכיוונים
(פרומקין ושמרון .)234-233 :2006
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
הספק של כ 0.6-מ"ק ביממה .בממדים של תעלת השילוח נפח חציבה זה מתאים למרחק
התקדמות של קרוב למטר לאורך המנהרה .אם המרחק המירבי בין שני פירים היה 50מ',
מרחק החציבה המירבי היה 25מ' ולחציבתו נדרשו אפוא פחות מארבעה שבועות (וכפי שנזכר
לעיל היו גם קטעים קצרים יותר) .ניתן אפוא לשער בזהירות המתאימה כי החלק הדרומי של
תעלת השילוח ,שאורכו קרוב ל 200-מ' ,נחצב תוך כמה שבועות עד חודש.
הגישה הפרגמטית שננקטה בחציבת תעלת השילוח אפשרה לסיים את העבודה – הבאת המים
אל הבריכה שבקצה העמק המרכזי – ביעילות ובמהירות .מה אם כן עמד ביסודה של גישה
זאת ,שהעמידה בראש את המהירות על פני האיכות ,לפחות בהשוואה עם נקבת השילוח:
האם היו אלה בעיות תקציב ,שסבירותן נמוכה בהתייחס למבצע ממלכתי ,או שגרם לכך
אילוץ חיצוני או פנימי שהכתיב את מועד סיום העבודה .על שאלה זאת נענה בהמשך.
הבנת התיאורים הכתובים והממצא הארכיאולוגי
ההיערכות למצור סנחריב
על פי ספר דברי הימים ב לב ,ד ,במסגרת ההכנות למצור סנחריב סתמו את "הנחל השוטף
בתוך הארץ" .הביטוי "נחל שוטף" מופיע במקרא רק עוד שלוש פעמים ובמשמעות של מים
רבים -נהר שאף עולה על גדותיו (ישעיהו ל כח; סו יב; ירמיהו מז ,ב) .מפרשי מקרא רבים
התלבטו לכן בפירושו של פסוק זה בהקשר לירושלים ופירושיהם הובאו לעיל עם ציון הקשיים
העולים מהפירושים השונים.
על פי טעמי המקרא (איורים )26 ,25יש לקרוא את פסוק ד' עם הפסקה ראשית ב"כל
המעינות" ,הפסקה קלה ב"הנחל" וחיבור של המילים "השוטף בתוך הארץ" .כלומר ,על פי
המסורת שהייתה אצל חכמי המסורה בטבריה במאה ה( 10-אהרן בן אשר ,אשר הגיה והוסיף
את הניקוד ,הטעמים וציוני המסורה לכתר ארם צובה) ,אין מדובר בפסוק זה על "נחל שוטף"
אלא על "הנחל – השוטף בתוך הארץ" ,כלומר ,נחל שזורם מתחת לפני הקרקע 22.המילה
"בתוך" בפסוק זה מתפרשת במשמעות הדומה לזו של להיבלע בפנים ,כמו" :דמֵך יהיה בתוך
הארץ" (יחזקאל כא ,לז); "בתוך הים" (שמות יד ,טז ,כב) ,ועוד ,ולא במשמעות של באמצע או
בפנים השטח .כך – מתחת לקרקע – אכן תרגם רודולף ( )308 :1955ובעקבותיו הלכו קיהלר
ובאומגרטנר במילונם בערך 'שטף' (.)1475 :1999 ;1367 :1990
22נראה שרד"ל (תרי"ב :כג ,ע"א) וגם קיל (תשמ"ו) פירשו לפי הפיסוק שעל פי טעמי המקרא אך לא במשמעות של נחל
שזורם מתחת לפני הקרקע אלא על הגיחון שזורם אל מחוץ לעיר.
101
אשר גרוסברג
איור .25כתר ארם צובה ,דברי הימים ב לב ,ד
איור .26תנ"ך כתר ירושלים (תש"ס),
דברי הימים ב לב ,ד
משמעותה הרגילה של המילה נחל בלשון הפרוזה של המקרא היא אפיק הזרימה הטבעי
בעמק שבין ההרים ,אשר במציאות הארץ ישראלית הוא בדרך כלל יבש ממים ורק לאחר
גשמים זורמים בו מים ,אך בפסוק הנ"ל הנחל הוא זרם המים עצמו (אליצור תשס"ח) .את
זרם המים הזה ,שזרם באפיק תת-קרקעי ,סתמו במסגרת ההיערכות למצור סנחריב כדי
למנוע מים מהצבא האשורי ועל כן הוא צריך להימצא מחוץ לעיר.
102
איור .27מקום המעבר של תעלת השילוח (תעלה )IIמתעלה
למנהרה והסתימה של הפנייה מזרחה לנחל קדרון
"הנחל השוטף בתוך הארץ" הוא לדעתנו
החלק הצפוני של תעלת השילוח ,שנמשך
לאורך של 190מ' כמנהרה ואז פנה כתעלה
פתוחה אל נחל קדרון .כאמור לעיל ,מנהרה
זו פעלה יותר מאלף שנה לפני ימי חזקיהו
וזרימת המים הקבועה בה הייתה כנחל
זורם לתושבי ירושלים (ואפשר שהיא גם
"הצינור" שנזכר בתיאור כיבוש ירושלים
בידי דוד" :כל מכה יבוסי וְי ִגע ּבַצינור"
[שמואל ב ה ,ח] [גרוסברג תשס"ו121 :
הערה .)]14במקום שבו פנו המים לנחל
קדרון חסמו את מהלכם והפנו את המים
אל הבריכה שבקצה העמק המרכזי של
העיר על ידי חציבת החלק הדרומי של
תעלת השילוח (איור .)27סתימת הנחל
היא אם כן חסימת מהלכו אל מחוץ לעיר
והטייתו אל תוך העיר על ידי חציבת
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
מנהרה ,כפי שמתוארת פעולה זאת בספר בן סירא (מח ,כב-כג [" :)]17יחזקיהו ִחּז ַק עירו
בהטות אל תוכה מים ,ו ַיחצֹב ּכַנחֹשת צורים" (גרוסברג תשס"ו) .על ידי פעולה זאת מנעו מים
מהאויבים וגם דאגו להספקת מים לתושבי העיר.
חציבת החלק הדרומי של תעלת השילוח מתוארת בספר דברי הימים מנקודת המבט של
מניעת מים מהצבא האשורי" :למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים" .אותה פעולה
מתוארת בספר ישעיהו (כב ,ט) בביטוי "וַּתְַקּבְצּו את מי הבֵרכה התחתונה" .ביטוי זה משקף
את נקודת המבט של תושבי העיר שזכו עתה להספקת מים סדירה לבריכה זאת ,שקודם לכן
יכלה לאגור רק מי גשמים .השימוש החריג בשורש 'קבץ' לפעולה של איסוף המים בא כנראה
ּקבְצּו
לרמז לעובדים הרבים שגויסו לעבודה כפי שנאמר בספר דברי הימים ב (לב ,ג)" :וַּי ִ ָ
עם רב" 23.עובדים אלה הם צוותי העבודה הרבים שנכנסו דרך פירים וחצבו בו זמנית את
המנהרה לשני כיוונים.
על פי ההסבר שלעיל יש לזהות את מקומה של 'הבריכה התחתונה' בקצה העמק המרכזי,
בּבְִרּכֶת אֶלַ -חמְַרא של היום ,שאליה מגיעה תעלת השילוח (תעלה ,)IIושבה נחשפה בריכת
השילוח של ימי הבית השני (רייך ושוקרון תשס"ה; תשס"ו) ,כפי שזיהו חוקרים שונים
(וינסאן ,סימונס ,ב' מזר וע' מזר) (מזר תש"ס( )226-225 :איור .)28יש אמנם לשער שממדיה
של הבריכה היו קטנים מאלו של בריכת השילוח של ימי הבית השני ומקומה היה בחלק
המרכזי והנמוך של ּבְִרּכֶת אֶלַ -חמְרא ,כפי ששיערו רייך ושוקרון בהתייחס לבריכה שקלטה את
מי הגיחון שזרמו בנקבת השילוח (רייך ,שוקרון ולרנאו תשס"ז ;38 :שוקרון ורייך תשס"ז,15 :
וראו גם רייך ושוקרון תשס"ה ,139 :שם הם התייחסו לבריכה שקלטה את מי תעלת השילוח,
בלי להתייחס לממדיה) .זיהוי זה שולל את הזיהוי שהציע מ' אבי-יונה (שם) עם הבריכה
הקיימת היום ליד הקצה הדרומי של נקבת השילוח ,שהיא חלק מבריכת השילוח הביזנטית
שנבנתה במקום זה (גּותֶה ;1882בליס ודיקי 157-152 :1898ולוח ,)XVIוזאת גם אם יימצא
שקדמה לבריכה הביזנטית בריכה קדומה .אם תימצא בריכה כזאת ייתכן שיש לזהותה עם
"הבריכה" שנזכרת במלכים ב כ ,כ בהקשר למפעל המים שבנה חזקיהו ,שאותו מקובל לזהות
עם נקבת השילוח ,כפי שהוסבר לעיל .ייתכן שבמקום זה אפשרו גישה למים לצורך שאיבתם
(מזר תש"ס )225 :ולשם כך נבנתה כאן בריכה.
23שימוש חריג הפוך – בשורש 'קוה' – בהקשר להתקבצות אנשים בירושלים נמצא בירמיהו ג ,יז" :ונ ִקוּו אליה כל הגוים" .גם
כאן השימוש החריג נועד להבליט את המסר :הגוים יתקבצו לירושלים כמעט באופן טבעי ,כמו שמים נקווים אל מקום נמוך.
103
אשר גרוסברג
104
איור .28בריכת השילוח משלהי ימי הבית השני ,מבט לצפון-מערב ,והקצה הדרומי של תעלת השילוח (תעלה ( )IIמימין,
מסומן בחץ)
השימוש בצוותי העבודה הרבים קיצר את זמן חציבת המנהרה והדבר היה הכרחי בגלל
האיום הממשי של מצור מצד הצבא האשורי ,שכבר פלש ליהודה .לקיצור זמן החציבה תרמו
גורמים נוספים :א .נפח החציבה ומתאר המנהרה היו מינימליים בהתאם לנדרש לממדיו של
החוצב ולכן נחצבה מנהרה צרה ונמוכה שמתארה טרפזי הפוך .ב .לא טייחו את המנהרה
למעט נקודות חיוניות .כפי שנאמר לעיל ,ניתן לשער בזהירות המתאימה כי החלק הדרומי של
תעלת השילוח ,שאורכו קרוב ל 200-מ' ,נחצב תוך כמה שבועות עד חודש.
בספרים דברי הימים ב (לב ,ד) וישעיהו (כב ,י) נמסר על בניית חומה לאחר הפסוק המוסר
על הפעולות שנעשו בנושא הספקת המים .כאמור לעיל ,את החומה ניתן לזהות עם החומה
העוברת למרגלות המדרון המזרחי של עיר דוד מהגיחון ועד מצוק הסלע שבדרום העיר ,אשר
תוארכה למאה ה 8-לפסה"נ .ייעודה העיקרי של חומה זאת היה להגן על תעלת השילוח
שעוברת ממערבה ולעתים היא צמודה לה (גרוסברג תשנ"ט ;69 :תשס"ו .)123-122אורכה היה
קרוב ל 300-מ' וממדיה – רוחב של 2מ' וגובה של 5מ' (רייך ושוקרון תשס"ד.)43 :
את החומה היה צריך לבנות במקביל לחציבת החלק הדרומי של תעלת השילוח ובהתחשב
בקטעים שבהם היו פתחים לתעלה ולכן שם היה צריך להמתין לסיום חציבת המנהרה .מצב
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
המתנה זה ,עם האיום הממשי ממצור אשורי ,מסבירים את הלחץ והחשש הגדול מהבאות,
ּקבְצּו עם רב" – שנועד גם לבניית החומה ,וגם
שבא לביטוי גם בגיוס כוח עבודה רב – "וַּי ִ ָ
בהרס בתי השכונה הסמוכה לצורך בניית החומה מבלי להמתין להספקת אבנים מחוץ לעיר.
לפי הערכתם של רייך ושוקרון (תשס"ד )43 :בנאי מיומן בונה נפח של מטר מעוקב ביום ולכן
כדי לבנות את החומה בחודש (שהוא ,כאמור ,אומדן זהיר לזמן החציבה של תעלת השילוח)
נדרשו כ 110-פועלים ,ומסתבר שניתן היה לגייסם.
מי הגיחון ,שזרמו לשטחים החקלאיים בנחל קדרון קודם להטייתם על ידי חזקיהו אל
הבריכה התחתונה ,כונו ,ככל הנראה ,בימי אחז ,אביו של חזקיהו" :מי השילוח ההולכים
לאט" (ישעיהו ח ,ו) (גרוסברג תשס"ו .)121 :את השימוש בשורש 'שלח' בהקשר למים הזורמים
בתעלות לשטחים חקלאיים אנו מוצאים במקומות נוספים במקרא .כך ביחזקאל לא ,ד" :ואת
ׁשלָ ַחי ְִך פרדס ִרמונים" .מי הגיחון
תעֹלתיה ׁשִלחה אל כל עֲצֵי השדה" ,ובשיר השירים ד ,יגְ " :
שזרמו בתעלות אל השטחים החקלאיים קיבלו לכן את השם מי השילוח ,וכאשר הם הוטו
על ידי חזקיהו אל הבריכה התחתונה ונאגרו בה הם גרמו לשינוי שמה כעבור זמן ל"בריכת
ּׁשלַח" בימי נחמיה (נחמיה ג ,טו)" ,בריכת השילוח" בסוף ימי הבית השני (יוחנן ט ,ז)
ה ֶ
ולקיצור "שילוח" ,שמצוי במקורות חז"ל .משמעותם של שמות אלו היא הבריכה שבה נאגרים
מי השילוח .שרידיה של הבריכה המזוהה עם בריכת השילוח של אמצע המאה ה 1-לפסה"נ
ועד סוף ימי הבית השני אכן נמצאו במקום זה – בקצה הדרומי של העמק המרכזי הגובל עם
חומת העיר (רייך ושוקרון תשס"ה; תשס"ו) (ראו איור .)28
מתי נחצבה נקבת השילוח?
בשני מקומות – בספר דברי הימים ב (לב ,ל) ובספר מלכים ב (כ ,כ) – נמסר על מפעל מים
שעשה חזקיהו ובאמצעותו סיפק מים לירושלים .ספר דברי הימים קושר את מפעל המים עם
הגיחון ועם עיר דוד ומקובלת לכן הפרשנות המזהה אותו עם נקבת השילוח ,שהעבירה את
מי הגיחון אל הבריכה שבקצה העמק המרכזי של העיר ,שהייתה בתוך חומות העיר (החומה
משלהי תקופת הברזל החוצה את עמק הטירופויון גובלת בצדה הדרומי-מזרחי של בריכת
השילוח של ימי הבית השני [רייך ושוקרון תש"ע-ב]) .את הבריכה הזאת ניתן ,כאמור ,לזהות
עם הבריכה התחתונה .גם את מפעל המים שנזכר בספר מלכים ב מקובל להסביר כמתייחס
אל נקבת השילוח ,וראו לעיל את ההסבר האפשרי ל"בריכה" שבנה חזקיהו על פי התיאור
בספר מלכים ,כבריכה שנבנתה ליד הקצה הדרומי של הנקבה.
105
אשר גרוסברג
דברי הכתוב בדברי הימים" :והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וַי ַ ּי ּשְֵׁרם למטה
מערבה לעיר דויד" ,מתפרשים לכן כלהלן :על פי חכמי המסורה בטבריה במאה ה ,10-שהציבו
טעם מפסיק (פשטא) מעל המילה גיחון (ראו בתמונת השער של מאמר זה) ,חזקיהו סתם את
המוצא העליון של מי הגיחון ולא את ה"גיחון העליון" (מצודת דוד תשי"ט) .כך תרגמו גם
הוולגטה ובעקבותיו חלק מהתרגומים הלועזיים .ה"מוצא" הוא מקור המים ,הנביעה ,כשם
שגם בכתובת השילוח" ,מן המוצא אל הבֵרכה" פירושו ממקור המים ,וכך במקומות שונים
במקרא .כאמור לעיל ,ממערת הנביעה של הגיחון זרמו מי המעיין לשני מפעלי מים :לתעלת
השילוח במפלס גבוה ולתחתית פיר וורן במפלס נמוך יותר באמצעות מנהרה ( VIאיור .)29
המוצא העליון של הגיחון הוא על כן תחילתה של תעלת השילוח ,וסתימתו נעשתה על ידי
הזרמת המים אל נקבת השילוח וחסימת הקטע הראשון של תעלת השילוח ,כפי שפירשו רבים
(ראו לעיל) .משמעות המשך הפסוק היא כלהלן" :וַי ַ ּי ּשְֵׁרם" = הובילם – את המים – בדרך ללא
מכשולים; "למטה מערבה" = במפלס הנמוך יותר של מנהרה VIובכיוון מערב (הקטע הראשון
של נקבת השילוח – מנהרה – VIIIהוא בכיוון מערב); "לעיר דויד" = מקום סיום הנקבה.
באופן דומה תרגם הוולגטה כי המים הופנו "מתחת לקרקע בכיוון מערב עיר דוד" ,והתרגום
הארמי תרגם כי המים הובלו "בצינורות מתחת למישור/מקום עיר דוד" (תרגום).
106
איור .29מערת הנביעה של הגיחון
(המים זורמים מתחת לשבכת
הברזל) והכניסה לתעלת השילוח
במדרגות היורדות אל המעיין
(מימין)
בשני התיאורים שלעיל נאמרים הדברים בסיכום שנות מלכותו של חזקיהו וללא קשר עם
מצור סנחריב ,ואכן כפי שהוסבר לעיל ,לאחר שסנחריב כבר פלש ליהודה לא היה ניתן
להוציא לפועל מפעל כה מורכב וממושך .כנגד האפשרות כי חציבת הנקבה נעשתה על ידי
חזקיהו לאחר מצור סנחריב עומדת שאלת הזמן שנדרש לחציבת הנקבה מול שנות מלכותו של
חזקיהו .באופן תיאורטי היה ניתן להספיק לחצוב את הנקבה בזמן זה ,אם נקבל את הצעת
סנה ,ויינברגר ושלו ( )2010כי עבדו בחציבת הנקבה ברציפות 24שעות ביממה ,ואז נמשכה
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
החציבה של מנהרה VIIIשלוש שנים ,ונניח גם כי התכנון וההכנות לחציבה נעשו קודם למצור
סנחריב .אולם ,מאידך ברור כי מי שתכנן וביצע את חציבת הנקבה יכול היה להמירה בשיפור
של תעלת השילוח גם בהיבט התפקודי וגם בהיבט ההגנתי .עולה אם כן השאלה שהצגנו
במבוא מדוע לא עשו זאת והעדיפו לחצוב את נקבת השילוח ,שהיקף העבודה בה גדול פי
כמה .שאלה זו תקפה גם להצעתם של סנה ,ויינברגר ושלו ( )2010המאחרת את חציבת הנקבה
לימי מנשה ,מלבד השאלה מהו אותו מפעל מים שזוקף המקרא לזכותו של חזקיהו?
האפשרות שחציבת הנקבה אירעה קודם למצור סנחריב אינה יכולה להתקבל משני נימוקים
עיקריים שהוזכרו לעיל :א .אם כך היה לא הייתה בעיה של הספקת מים לירושלים ,בעוד
שלפי התיאור המקראי זו הייתה הבעיה הראשונה שאתה התמודדו .ב .לפי התיאור המקראי
נבנתה חומה רק לאחר שנושא המים טופל .חומה זו מזוהה עם החומה העוברת למרגלות
עיר דוד במקביל לתעלת השילוח .אולם ,מכיוון שלפי הצעה זאת תעלת שילוח הייתה יבשה
ממים עוד קודם למצור סנחריב (עם הזרמת המים לנקבת השילוח) לא ברור לשם מה נבנתה
החומה ממזרח לה ומה גם שהרסו בתים כדי לבנותה .על מה אם כן הגנה החומה – על תעלה
יבשה ממים ועל בתים הרוסים? מסתבר יותר כי נקבת השילוח לא פעלה בעת מצור סנחריב
בשנת 701לפסה"נ.
שלילת שתי האפשרויות שלעיל מביאה למסקנה כי חזקיהו החל בחציבת הנקבה עוד קודם
למצור סנחריב .החציבה הייתה של מנהרה VIIIוהיא החלה במנהרה VIסמוך לפיר וורן,
כאשר במקביל חוצבים אחרים החלו לחצוב מדרום .כדי לאפשר את החציבה של החלק
הצפוני של מנהרה VIIIהיו צריכים לרוקן ממים את מנהרה VIעל ידי הפניית מי הגיחון לנחל
קדרון ,ולאחר מכן חסמו את פתחה המזרחי של מנהרה ,VIואז יכלה מערת הנביעה להכיל
שוב מים ואלו זרמו כמקודם בתעלת השילוח .כך נמשכה חציבת נקבת השילוח במקביל
להספקת מים שוטפת בתעלת השילוח .במסגרת העבודה של הקבוצה הצפונית גם הגביהו את
מנהרה .VIנתיב הכניסה לעבודה והפינוי של פסולת החציבה היה דרך פיר וורן.
איננו יודעים מתי בדיוק החלה חציבת הנקבה אך ייתכן שפעולה זאת הייתה קשורה למרידה
באשור בשנת 705לפסה"נ והחשש של חזקיהו מפעולת עונשין מצד אשור ,אך הדברים אינם
יוצאים מגדר השערה .על כל פנים חציבת הנקבה לא הסתיימה לפני מצור סנחריב ואף ייתכן
שהיא הייתה בשלב מתקדם של העבודה ,ולכן היה על חזקיהו למצוא פיתרון אחר לשעת
המצור .הפיתרון היה חציבת החלק הדרומי של תעלת השילוח .מסתבר כי לאחר המצור
החליט חזקיהו להשלים את חציבת נקבת השילוח במקום לזנוח אותה לאחר שהושקע בה
עמל רב .המקרא אכן אינו כורך את חציבת נקבת השילוח עם מצור סנחריב והוא זוקף אותה
לחזקיהו עצמו ללא שותפים.
107
אשר גרוסברג
הד להשתלשלות האירועים כפי שהיא מתוארת כאן אפשר שניתן למצוא במסורת חז"ל
שמתייחסת בביקורתיות לסתימת הגיחון על ידי חזקיהו ומונה מעשה זה בין הדברים שעשה
חזקיהו "ולא הודו לו" חכמים:
ששה דברים עשה חזקיה המלך ,על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו
לו ]…[ :על שלשה לא הודו לו ]…[ :סתם מי גיחון העליון -ולא הודו לו…
24
(משנה ,פסחים ד ,ט).
108
את הגישה הביקורתית של חכמים למעשה חזקיהו הסביר רש"י בביאורו לבבלי (פסחים נו,
ע"א ,ד"ה ולא הודו לו)" :שהיה לו לבטוח בהקב"ה שאמר' :וגנותי על העיר הזאת להושיעה'
(ישעיהו לז ,לה)" .לפי סדר האירועים שתואר לעיל חזקיהו השלים את מלאכת חציבת הנקבה
לאחר שהתממשה ההבטחה הנבואית להגנת העיר .לפי הסברו של רש"י חכמים סברו כי
חזקיהו היה צריך להישען על הבטחה זאת גם לעתיד ולא להשלים את חציבת הנקבה,
שנתפשה בעיניהם כמעשה שנועד להגן על העיר מפני מצור נוסף תוך התעלמות מההבטחה
הנבואית להגנת העיר .מאידך חכמים לא ביקרו את חזקיהו על חציבת החלק הדרומי של תעלת
השילוח ,שאותה הוא עשה בגלל החשש ממצור אשורי ,מכיוון שהיא נעשתה לפני ההבטחה
הנבואית להגנת העיר ולאחר שחזקיהו התייעץ עם "שריו וגיבוריו" (מהרש"א תר"מ-תרמ"ו:
ברכות י ,ע"ב; רד"ל תרי"ב :כג ,ע"א; רטנר תרנ"ד-תרנ"ז :נג ,ע"א ,הערה נב).
במקורות חז"ל אחרים נמצאת התייחסות חיובית למעשה חזקיהו 25והיא הוסברה על ידי
פרשנים שונים על פי ההבנה כי סתימת הגיחון – חציבת נקבת השילוח – היא המעשה של
סתימת המעיינות ,שנזכר בספר דברי הימים ב בתחילת פרק לב ואשר לגביו נועץ חזקיהו עם
"שריו וגיבוריו" (רד"ק תרל"ח :דברי הימים ב לב ,ל; רד"ל תרי"ב :כג ,ע"א; רטנר תרנ"ד-תרנ"ז:
נג ,ע"א ,הערה נב) .אולם ,כבר הראינו לעיל מדוע לא ניתן לקבל פרשנות זאת.
24המשנה אינה אלא ברייתא .היא חסרה בכתבי היד קאופמן ופרמה וחסרה גם בירושלמי .בבבלי המשנה אינה מובאת
כמשנה אלא כברייתא בגמרא (פסחים נו ,ע"א) ,אך בכ"י מינכן היא מופיעה גם כמשנה וגם כברייתא בגמרא .מקבילות:
ירושלמי ,פסחים ט ,א ,לו ,סע"ג-ע"ד; נדרים ו ,יג ,מ ,ע"א; סנהדרין א ,ב ,יח ,ע"ד; בבלי ,ברכות י ,ע"ב.
25ראו :אבות דרבי נתן ,נוסח א ,פ"ב (מהדורת שכטר ,ו ,ע"א-ע"ב) ,שם מונים את סתימת מי הגיחון בין הדברים שעשה
חזקיהו "והסכימה דעתו לדעת המקום"; פרקי דרבי אליעזר פ"ט (מהדורת רד"ל ,כג ,ע"א) ,אשר מונה את סתימת הגיחון
בין אירועים נ ִסיים אחרים; והשוו עם מדרש תהלים פז ,ה (מהדורת בובר ,קפט ,ע"ב) ,וילקוט שמעוני ,תהלים פז ,רמז
אלָה של מעשה חזקיהו לדברי תורה .אפשר שכך יש להבין גם את סדר עולם רבה ,סוף פרק כג
ׁש ָ
תתלז ,שבהם נמצאת ַה ְ
(רטנר תרנ"ד-תרנ"ז :נג ,ע"א ,הערה נב).
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
סיכום
בתקופת הברונזה התיכונה ב' (סביב שנת 1800לפסה"נ) כללה מערכת הספקת המים של
ירושלים את מעיין הגיחון ,שהוגן בביצור רב עצמה ,את תעלת השילוח (תעלה ,)IIובריכה
חצובה ומוגנת שממנה יכלו לשאוב את מי הגיחון .תעלת השילוח נמשכה דרומה כתעלה
מקורה עד למרחק של 190מ' ,שם היא פנתה לנחל קדרון כתעלה פתוחה וקרוב לוודאי
שמימיה נאגרו בבריכה ,שם יכלו לשאוב אותם וגם להפנותם להשקיית השטחים החקלאיים.
סמוך לתחילתה של תעלת השילוח מסתעפת ממנה תעלה ,IIIדרכה הזרימו מים אל החלק
העמוק של הבריכה החצובה .שתי דרכי גישה מוגנות הובילו מהעיר אל מגדל המעיין ואל
ראש הדופן הצפונית-מזרחית של הבריכה החצובה ,שם יכלו לשאוב ממנה מים :מעבר עילי –
מסדרון מדורג ומבוצר ,ומעבר תת-קרקעי – המנהרה שבחלקו העליון של מפעל המים המכונה
'מערכת פיר וֹורן' – שככל הנראה החליפה את מרבית מהלכו של המסדרון המבוצר.
כאלף שנים מאוחר יותר ,בתקופת הברזל ב' ,במהלך המאה ה 8-לפסה"נ ,נחשף ראשו של פיר
וורן ,ככל הנראה כאשר ניסו להעמיק את החציבה ולהגיע אל מפלס המים .משנתקלו בפיר
נזנחה תוכנית זאת ובמקומה חיברו את מעיין הגיחון עם תחתית פיר וורן במנהרה (מנהרה
.)VIמי הגיחון זרמו אל תחתית הפיר במקביל לזרימתם בתעלת השילוח ,ועל כן מפלס המים
בפיר היה גבוה בכ 2.5-מ' מעל קרקעיתו .ייתכן שמפעל מים זה יועד רק לשעת חירום ,שכן
לא הושקעה עבודה לשיפור נוחיות השאיבה מהפיר.
זמן קצר לאחר מועד זה ,בימי אחז ,אביו של חזקיהו ,אנו מוצאים לראשונה במקרא את
הכינוי "מי השילוח" .כינוי זה מכוון למי הגיחון שהגיעו מתעלת השילוח וזרמו בתעלות אל
השטחים החקלאיים בנחל קדרון.
חזקיהו מרד באשור בשנת 705לפסה"נ ובשנת 701לפסה"נ ערך סנחריב מסע מלחמה לארץ
ישראל וצר על ערי יהודה .מקור המים של ירושלים – מעיין הגיחון – יכול היה לספק מים
לעיר בעת מצור באמצעות פיר וורן אך במקביל זרמו מי הגיחון באמצעות תעלת השילוח אל
מחוץ לעיר ויכלו לספק מים לאויבים .חזקיהו חשש ממצב זה ,כפי שמעיד המקרא בספר דברי
הימים ב (לב ,ד)" :למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים" .כדי לקדם את הסכנה הוחלט
בהתייעצות שערך חזקיהו עם "שריו וגיבוריו" לסתום את "הנחל השוטף בתוך הארץ" (דברי
הימים ב לב ,ד) .לפי מסורת הקריאה של פסוק זה על ידי חכמי המסורה בטבריה במאה ה,10-
שבאה לביטוי בטעמי המקרא ,יש לקרוא" :הנחל – השוטף בתוך הארץ" .כלומר ,הנחל הזורם
מתחת לפני הקרקע .נחל זה הוא לדעתנו החלק הצפוני של תעלת השילוח ,שנראה כתעלה
תת-קרקעית ,שממנו זרמו מי הגיחון לנחל קדרון.
109
אשר גרוסברג
חסימת הזרמת המים לנחל קדרון נעשתה על ידי חציבת מנהרה שהמשיכה את תעלת השילוח
אל הבריכה שבקצה הדרומי של העיר .בכך הושגה המטרה של מניעת מים מהאויב האשורי
אך גם שופרה הספקת המים אל העיר ,כפי שהדבר בא לביטוי בספר ישעיהו (כב ,ט) באמירה:
"וַּתְַקּבְצּו את מי הבֵרכה התחתונה" .את הבריכה התחתונה יש על כן לזהות במקומה של
הבריכה שבקצה העמק המרכזי של העיר ,שבו נבנתה בריכת השילוח של ימי הבית השני ,היא
ּבְִרּכֶת אֶלַ -חמְרא של היום .מי הגיחון ,שנקראו גם "מי השילוח" ,הוטו ממהלכם ,כפי שנאמר
בספר בן סירא ,והוזרמו אל בריכה זאת ,שקלטה את מי השילוח וכתוצאה מכך היא שינתה
ּׁשלַח' בימי נחמיה ומאוחר יותר ל'בריכת השילוח' ,שמשמעותם
כעבור זמן את שמה ל'בריכת ה ֶ
– הבריכה שבה נאגרים מי השילוח.
110
הזמן שעמד לרשותו של חזקיהו לחציבת המנהרה של החלק הדרומי של תעלת השילוח היה
קצר בגלל האיום הממשי של מצור מצד הצבא האשורי ,שכבר פלש ליהודה .כדי לקצר עד
כמה שניתן את זמן החציבה נקטו בכמה דרכים :א .המנהרה נחצבה בשיטה של מנהרת
פירים .כלומר ,פעולת החציבה נעשתה על ידי צוותים רבים שנכנסו במקביל דרך פירים (ואולי
גם דרך פתחים צדיים) ומכל אחד מהם חצבו לשני כיוונים .ב .נפח החציבה ומתאר המנהרה
היו מינימליים בהתאם לנדרש לממדיו של החוצב ולכן נחצבה מנהרה צרה ונמוכה שמתארה
טרפזי הפוך .ג .לא טייחו את המנהרה למעט בכמה מקומות חיוניים .קשה להעריך את הזמן
שנדרש לחציבת המנהרה ללא ניסוי שישחזר את החציבה בתנאים של אותם ימים ,אך על פי
אומדנים שנעשו לחציבת נקבת השילוח ,עם כל מגבלותיהם ,ניתן לשער בזהירות המתאימה כי
החלק הדרומי של תעלת השילוח ,שאורכו קרוב ל 200-מ' ,נחצב תוך כמה שבועות עד חודש.
על תעלת השילוח הגן חזקיהו בחומה ,היא "החומה [ה]אחרת" שנזכרת בספר דברי הימים
ב (לב ,ה) .חומה זו עברה למרגלות המורד המזרחי של עיר דוד מהמצוק שבדרומה ועד מעיין
הגיחון .לצורך בניית החומה הרסו את בתי השכונה הסמוכה והשתמשו באבניהם לבניית
החומה ,כפי שנאמר בספר ישעיהו (כב ,י)" :וַּתִתצו הבתים לבצר החומה" .ייעודה של החומה
היה ההגנה על תעלת השילוח ועל כן היא לא יכלה להיבנות לפני חציבת המנהרה של תעלת
השילוח .מסיבה זאת היא נזכרת במקרא רק לאחר מתן המענה לבעיית הספקת המים.
החשש הגדול של חזקיהו מפני הספקת מים לאויבים והפיתרון שבו הוא נקט מעידים כי
נקבת השילוח לא הייתה פעילה באותם ימים .לו היא הייתה פעילה מי הגיחון היו זורמים
לבריכה התחתונה ותעלת השילוח הייתה יבשה ממים ,ואז גם לא היה צריך להגן בחומה על
תעלה יבשה ואף להרוס לשם כך בתי מגורים .מאידך ,את ההצעה כי נקבת השילוח נחצבה
רק לאחר מצור סנחריב קשה לקבל מכמה סיבות .א .הזמן שנדרש לחציבת הנקבה (שש שנים)
מול שנות מלכותו של חזקיהו לאחר המצור (שלוש שנים) .ב .היקף העבודה הגדול פי כמה
מהאלטרנטיבה של שיפור החלק הדרומי של תעלת השילוח לרבות שיפור ההגנה על התעלה.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
איננו יודעים האם וכיצד נערך חזקיהו לאפשרות של מסע עונשין מצד אשור לאחר שמרד
בה ,אך מסתבר שחזקיהו החל בחציבת נקבת השילוח עוד קודם למסע סנחריב ,אולי כהכנה
למצור אפשרי ואולי מסיבות אחרות לגמרי .מלאכת החציבה לא הסתיימה קודם למסע
סנחריב ועל כן נאלץ חזקיהו למצוא פיתרון אחר לבעיית הספקת המים בעת המצור .לאחר
נסיגת צבא סנחריב החליט חזקיהו לסיים את חציבת הנקבה ,אולי מכיוון שהיא הייתה
בשלבי עבודה מתקדמים .אף במקרא ,שבו חציבת הנקבה על ידי חזקיהו נזכרת פעמיים
(דברי הימים ב לב ,ל; מלכים ב כ ,כ) ,היא נזכרת ללא קשר עם מצור סנחריב אלא בסיכום
שנות מלכותו של חזקיהו וכמפעל בפני עצמו שראוי לציון מיוחד.
נקבת השילוח מתחילה במעיין הגיחון ונמשכת לאורך 533מ' עד פתחה הדרומי .הנקבה
מורכבת משתי מנהרות ,שנחצבו בנפרד ובשתי תקופות שונות .המנהרה הראשונה ,מנהרה
,VIנחצבה במהלך המאה ה 8-לפסה"נ וחיברה את מעיין הגיחון עם תחתית פיר וורן .לאחר
20.6מ' מתחילתה ,כ 2.5-מ' לפני המערה שבתחתית פיר וורן ,מסתעפת ממנה מנהרה ,VIII
שנמשכת לאורך 512.5מ' עד פתחה הדרומי של נקבת השילוח .מנהרה זאת היא שנחצבה על
ידי חזקיהו .במסגרת מפעל זה הרימו על ידי מילוי במלט את מפלס הרצפה של מנהרה VI
והתאימו אותו למפלס הרצפה של מנהרה ( VIIIהגבהה זאת הוסרה בחפירות פארקר ולכן נמוך
היום מפלס רצפת המנהרה מזה של מנהרה VIIIוהמים בה עמוקים יותר) ,הגביהו את מנהרה
VIוגם שיפרו מעט את הסיתות בחלק הנמוך של המנהרה .כדי לאפשר את עבודת החציבה
רוקנו את מנהרה VIממים ולאחר מכן חסמו את פתחה המזרחי שבמערת הנביעה של הגיחון.
לאחר מכן החזירו את המצב לקדמותו והמים יכלו להמשיך לזרום בתעלת השילוח כל אותן
שנים שבהם נחצבה מנהרה .VIIIהכניסה לעבודת החציבה ופינוי פסולת החציבה נעשו דרך
פיר וורן .משהסתיימה חציבת מנהרה VIIIעל ידי שתי קבוצות העובדים פרצו את הפתח של
מנהרה VIבמערת הנביעה של הגיחון והמים זרמו "למטה מערבה לעיר דויד" (דברי הימים
ב לב ,ל) – במפלס שהוא נמוך מזה של תעלת השילוח ,אל הקצה הדרומי של עיר דוד ,אל
הבריכה התחתונה שבקצה העמק המרכזי ,ותעלת השילוח ,שמפלסה גבוה יותר ,יבשה .לפי
ספר מלכים ייתכן שבקצה הדרומי של הנקבה ,במקומה של הבריכה הקיימת שם היום ,שהיא
חלק מבריכת השילוח הביזנטית ,נבנתה בריכה כדי לאפשר שאיבת מים גם במקום זה.
מנהרה VIIIהיא אפוא המנהרה שראויה להיקרא נקבת חזקיהו .אולם ,מכיוון שבדרך כלל אין
מתייחסים בנפרד לשתי המנהרות המרכיבות את נקבת השילוח ,אפשר לקרוא לשתיהן בשם
נקבת חזקיהו .גם המנהרה של חלק הדרומי של תעלת השילוח ,שנחצבה על ידי חזקיהו בעת
מצור סנחריב ,ראויה להיקרא נקבת חזקיהו ,אך כדי להפרידה ממנהרה VIIIניתן לקרוא לה
נקבת חזקיהו הראשונה.
111
אשר גרוסברג
ביבליוגרפיה
אבות דרבי נתן – מהדורת ש"ז שכטר ,מסכת אבות דרבי נתן בשתי נוסחאות… ,וינה תרמ"ז.
אבלס וארביט תשנ"ו
צ' אבלס וא' ארביט ,מערכות אספקת המים לעיר-דוד ,ירושלים.
אברבנאל תשט"ז
י' אברבנאל ,פירוש על נביאים אחרונים ,מהדורת תורה ודעת ,יפו.
אוסוולט 1986
J. N. Oswalt, The Book of Isaiah Chapters 1-39 (The New International Commentary on the Old
Testament [NICOT]), Michigan.
אוסישקין 1983
D. Ussishkin, Excavations at Tel Lachish 1978-1983: Second Preliminary Report, TA 10: 97-175.
112
אוסישקין תשנ"ד
ד' אוסישקין' ,מפעלי המים של ירושלים בימי חזקיהו' ,קתדרה .28-3 :70
אחיטוב תשס"ה
ש' אחיטוב ,הכתב והמכתב – אסופת כתובות מארץ-ישראל ומִממלכות עבר הירדן מימי בית-
ראשון (ספריית האנציקלופדיה המקראית כא)' ,כתובת נקבת השילוח' ,ירושלים.20-15 :
אליצור תשס"ח
י' אליצור' ,נהר ,נחל ו'נחל איתן' ' ,ב"י שורץ ,א' מלמד וא' שמש (עורכים) ,איגוד – מבחר
מאמרים במדעי היהדות ,א ,ירושלים.19-3 :
אקרויד 1977
P. R. Ackroyd, The Chronicler as Exegete, Journal for the Study of the Old Testament, 2: 2-32.
)) ונקבת השילוח (נקבת חזקיהוII החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה
2000 גרוט-אריאל ודה
D. T. Ariel and A. De Groot, The Iron Age Extramural Occupation at the City of David and
Additional Observations on the Siloam Channel, D. T. Ariel (ed.), Excavations at the City of
David 1978-1985, Directed by Yigal Shiloh (City of David Excavations Final Report, vol. 5 =
Qedem 40), Jerusalem: 155-169.
2000 אריאל ולנדר
D. T. Ariel and Y. Lender, Area B: Stratigraphic Report, The Siloam Channel, D. T. Ariel
(ed.), Excavations at the City of David 1978-1985, Directed by Yigal Shiloh (City of David
Excavations Final Report, vol. 5 = Qedem 40), Jerusalem: 13-18.
אשל תשנ"א
: ירושלים בימי בית ראשון,) ד' עמית ורבקה גונן (עורכים,' 'מסע סנחריב לירושלים,ח' אשל
.156-143 :)15 פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן, סיכומים,מקורות
1989 בינטג'ס
113
P. C. Beentjes, Hezekiah and Isaiah: A Study on Ben Sira xlviii 15-25, A. S. van der Woude (ed.), New
Avenues in the Study of the Old Testament (Oudtestamentische Studiën, xxv), Leiden: 77-88.
1898 בליס ודיקי
F. J. Bliss, Excavations at Jerusalem, 1894–1897; plans and illustrations by A. C. Dickie, London.
2000 בלנקינסופ
J. Blenkinsopp, Isaiah 1-39: A New Translation with Introduction and commentary (The Anchor
Bible), NewYork.
. ירושלים תשי"ט, ספר בן סירא השלם,בן סירא – מהדורת מ"צ סגל
ברקאי תשס"ז
מחקרי עיר דוד,) א' מירון (עורך,' 'הערות על מפעלי המים הקדומים של ירושלים,ג' ברקאי
.100-83 :2 וירושלים הקדומה
1882 גותה
H. Guthe, Ausgrabung bei Jerusalem, III: Die Arbeiten am Ausfluss des Siloahkanals, ZDPV 5:
52-133; Taf. II.
אשר גרוסברג
גיל 1996
D. Gill, The Geology of the City of David and its Ancient Subterranean Waterworks, D. T. Ariel
and A. De Groot (eds.), Excavations at the City of David 1978-1985, Directed by Yigal Shiloh
(City of David Excavations Final Report, vol. 4 = Qedem 35), Jerusalem: 1-28.
גרוסברג תשנ"ה
א' גרוסברג' ,מעיין השילוח בימי הבית השני ומקומה של מצבת הורדוס' ,קתדרה :75
.184-179
גרוסברג תש"ס
א' גרוסברג' ,מתי נחצבה 'נקבת חזקיהו' ומקומם של בין החומותיים והמכתש' ,י' אשל
(עורך) ,מחקרי יהודה ושומרון ,ט.74-63 :
גרוסברג תשס"ו
א' גרוסברג' ,כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?' ,א' ברוך ,צ' גרינהוט וא' פאוסט (עורכים),
חידושים בחקר ירושלים ,הקובץ האחד עשר.128-113 :
114
גריי 1970
J. Gray, I & II Kings: A Commentary (The Old Testament Library, vol. 8), London.
גריי 1980
G. B. Gray, A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Isaiah (The International
Critical Commentary on the Holy Scriptures of the Old and New Testaments [ICC]), Edinburgh.
דה-גרוט תשנ"א
א' דה-גרוט' ,מפעלי המים בירושלים בימי בית ראשון' ,ד' עמית ור' גונן (עורכים) ,ירושלים
בימי בית ראשון :מקורות ,סיכומים ,פרשיות נבחרות וחומר עזר (עידן ,)15ירושלים.134-124 :
דה-גרוט ופדידה תשע"א
א' דה גרוט וע' פדידה' ,המכלול הקרמי מהבריכה החצובה שליד מעיין הגיחון' ,חידושים
בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ,ד.66-53 :
הופמן תשנ"ו
י' הופמן (עורך ומפרש) ,ישעיהו ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,תל אביב.
)) ונקבת השילוח (נקבת חזקיהוII החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה
1966 הנדל
R. S. Hendel, The Date of the Siloam Inscription: A Rejoinder to Rogerson and Davies, BA 59, 4
(December 1966): 233-237.
1997 הקט ואחרים
J. A. Hackett, F. M. Cross, P. K. McCarter, A. Yardeny, A. Lemaire , E. Eshel And A. Hurvitz,
Defusing Pseudo–Scholarship: The Siloam Inscription Ain’t Hasmonean, BAR 23, 2 (March/April
1997): 41-50, 68.
הקר תשט"ז
ספר ירושלים – טבעה,)יונה (עורך- מ' אבי,' 'הספקת המים בירושלים בימי קדם,מ' הקר
. ירושלים ותל אביב,תולדותיה והתפתחותה של ירושלים מקדמת ימיה ועד לזמננו
הרטום תשי"ז
. תל אביב, ספר מלכים מפורש על ידי א"ש הרטום,א"ש הרטום
115
הרטום תשי"ח
. תל אביב, ספר דברי הימים מפורש על ידי א"ש הרטום,א"ש הרטום
הרטום תשל"ב
. תל אביב, ספר ישעיהו מפורש על ידי א"ש הרטום,א"ש הרטום
2005 ווטס
J. D. Watts, Isaiah 1-33 (revised edition), (World Biblical Commentary, vol. 24), Nashville.
1920-1947 וייל
R. Weill, La cité de David – Compte rendu des fouilles exécutées, à Jérusalem, sur le site de la
ville primitive, 1-3, Paris.
2004 וייל
H. Shanks (ed.), The City of David: Revisiting Early Excavations – English Translation of
Reports by: Raymond Weill and L.-H. Vincent; notes and comments by R. Reich, Washington.
1982 ויליאמסון
H. G. M Williamson, 1 and 2 Chronicles (New Century Bible Commentary), London.
אשר גרוסברג
1911 וינסאן
H. V. [vincent], Underground Jerusalem – Discoveries on the Hill of Ophel (1909-11), London.
וינסאן תשס"ח
, תרגם ר' רייך,1911-1909 ירושלים של מטה – תגליות מעיר דוד,] [איג וינסאן. ו.א
.ירושלים
1954 וינסאן וסטב
L. -H. Vincent and M. -A. Steve, Jérusalem de l’Ancien Testament – Recherches d’archéologie et
d’histoire, 1, Paris .
2004 וינסאן וסטב
H. Shanks (ed.), The City of David: Revisiting Early Excavations – English Translation of
Reports by: Raymond Weill and L.-H. Vincent; notes and comments by R. Reich, Washington.
חכם תשמ"ד
, תנ"ך עם פירוש דעת מקרא,) מ' מדן א' מירסקי וי' קיל (עורכים, ספר ישעיהו,)ע' חכם (מפרש
.ב- א,ירושלים
ידין תשכ"ג
. רמת גן, תורת המלחמה בארצות המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים,י' ידין
.תרל"ח- ורשה תרל"ו,ילקוט שמעוני – מהדורת י' גולדמן
1993 יפת
S. Japhet, I & II Chronicles – A commentary (The Old Testament Library), London.
כהן תשנ"ו
. רמת גן, מקראות גדולות הכתר, ספר ישעיהו,)מ' כהן (מהדיר
1988 כוגן ותדמור
M. Cogan and H. Tadmor, II Kings – A New Translation with Introduction and Commentary
(The Anchor Bible, vol. 11), New York.
116
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
כראל ואבלס תשס"ב
'הערות למאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון "חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד",
קדמוניות ( 122תשס"ב) ,עמ' ,'87-78קדמוניות לה.58 :123 ,
כתר ארם צובה
מכון בן צבי ,ירושלים ,אתר האינטרנטhttp://www.aleppocodex.org :
לוי דלה וידה 1968
G. Levi Della Vida, The Shiloah Inscription Reconsidered, M. Black and G. Fohrer (eds.), In
Memoriam Paul Kahle (BZAW 103): 162-166.
מאיירס 1965
J. M. Myers, II Chronicles (The Anchor Bible), Garden City.
מדרש תהלים – מהדורת ש' בובר ,מדרש תהלים המכונה שוחר טוב ,וילנה תרנ"א.
מהרש"א תר"מ-תרמ"ו
ש"א הלוי אידלש ,חידושי הלכות ואגדות מהרש"א ,תלמוד בבלי ,וילנה ,הוצאת ראם.
מונטגומרי 1960
J. A. Montgomery (H. S. Gehman ed.), A Critical and Exegetical Commentary on the Books
of Kings (The International Critical Commentary on the Holy Scriptures of the Old and New
Testaments [ICC]), Edinburgh.
מזר תשי"ח
ב' מזר' ,ירושלם ,ירושלים' ,אנציקלופדיה מקראית ,ג ,ירושלים ,טור .826
מזר תשנ"ו
ע' מזר' ,האם נחצבה נקבת חזקיהו לשוא?' ,קתדרה .188-187 :78
מזר תש"ס
ע' מזר' ,הספקת המים ומפעלי מים בימי בית ראשון' ,ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים) ,ספר
ירושלים ,ירושלים.232-195 :
117
אשר גרוסברג
מירון 2002
E. Meiron, A New Look at Jerusalem’s Water System During the Middle Bronze 2 Period, in: C.
Ohlig, Y. Peleg and T. Tsuk (eds.), Cura Aquarum in Israel (In Memoriam Dr. Ya’akov Eran):
Proceedings of the 11th International Conference on the History of Water Management and
Hydraulic Engineering in the Mediterranean Region, Israel 7-12 May 2001, Sieburg: 7-13.
מירון תשס"ט
א' מירון' ,ירושלים הקדומה :על ארבעה שחזורים ארכיאולוגיים חדשים' ,א' מירון (עורך),
מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה .151-125 :4
מלבי"ם תשי"ז
אוצר הפירושים על תנ"ך מקראות גדולות ,סדרא א ,פירוש המלבי"ם ,ירושלים ,ג.
מצודת דוד [יחיאל הלל בן דוד אלטשולר] תשי"ט
מקראות גדולות ,כתובים ,ועליהם …פירושי …מצודת דוד ,מצודת ציון ,…ירושלים ותל
אביב.
118
סדר עולם רבה -מהדורת ב' [ד"ב] רטנר ,מדרש סדר עולם ,וילנה תרנ"ד-תרנ"ז.
סנה ,ויינברגר ושלו 2010
A. Sneh, R. Weinberger and E. Shalev, The Why, How, and When of the Siloam Tunnel
Reevaluated, BASOR 359: 57-65.
סימונס 1952
J. Simons, Jerusalem in the Old Testament – Researches and Theories, Leiden.
עודד תשנ"ד
ב' עודד (עורך ומפרש) ,מלכים ב ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,תל אביב.
עודד תשנ"ה
ב' עודד (עורך ומפרש) ,דברי הימים ב ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,תל אביב.
עודד תשס"ט
ב' עודד ,תולדות עם ישראל בימי בית ראשון ,ד :ממלכת יהודה ,רעננה.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
עודד וגליל תשנ"ד
ב' עודד וג' גליל' ,הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה' ,ב' עודד ומ' גרסיאל (עורכים) ,מלכים
א ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,תל אביב.15-13 :
עמירן תשכ"ח
ר' עמירן' ,הספקת המים לירושלים' ,קדמוניות א.18-13 :2-1 ,
עמירן תש"ם
ר' עמירן' ,מי השלוח ותעלת חזקיהו' ,ב"צ לוריא (עורך) ,עיונים בספר ישעיהו (דברי חוג העיון
בתנ"ך בבית נשיא המדינה) ,ב ,ירושלים.265-245 :
פאוסט תשס"ד
א' פאוסט' ,לשאלת תפקודו של פיר וורן לאור התגליות החדשות' ,א' ברוך ,ע' ליבנר וא'
פאוסט (עורכים) ,חידושים בחקר ירושלים ,הקובץ התשיעי.20-7 :
פרומקין ואחרים 2003
A. Frumkin, A. Shimron and J. Rosenbaum, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem,
Nature 425 (11 September): 169-171.
פרומקין ושמרון 2006
A. Frumkin and A. Shimron, Tunnel Engineering in the Iron Age: Geoarchaeology of the Siloam
Tunnel, Jerusalem, JAS 33: 227-233.
פרקי דרבי אליעזר -מהדורת רד"ל ,ספר פרקי רבי אליעזר מהתנא רבי אליעזר הגדול בן
הורקנוס עם ביאור הרד"ל ,ורשה תרי"ב.
קיהלר ובאומגרטנר 1990
L. Köhler and W. Baumgartner, Hebräisches und aramäisches Lexikon zum Alten Testament, vol.
4, Leiden.
קיהלר ובאומגרטנר 1999
L. Köhler and W. Baumgartner, The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament,
subsequently, revised by Walter Baumgartner and Johann Jakob Stamm ; with assistance from
Benedikt Hartmann [et al.], vol. 4, Leiden.
119
אשר גרוסברג
קוכמן תשנ"ד
מ' קוכמן (עורך ומפרש) ,מלכים ב ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,תל אביב.
קורטיס ומדסן 1994
E. Curtis and A. Madsen, A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Chronicles
(The International Critical Commentary on the Holy Scriptures of the Old and New Testaments
[ICC]), Edinburgh.
קיל תשמ"ו
י' קיל ,ספר דברי הימים א-ב ,מ' מדן א' מירסקי וי' קיל (עורכים) ,תנ"ך עם פירוש דעת
מקרא ,ירושלים תשמ"ו.
קיל תשמ"ט
י' קיל ,ספר מלכים א-ב ,מ' מדן א' מירסקי וי' קיל (עורכים) ,תנ"ך עם פירוש דעת מקרא,
ירושלים תשמ"ט.
120
רביב תשל"ט
ח' רביב ,מבית אב למלוכה :ישראל בתקופת המקרא ,ירושלים.
רד"ל תרי"ב
ספר פרקי רבי אליעזר מהתנא רבי אליעזר הגדול בן הורקנוס עם ביאור הרד"ל מכבוד הרב…
דוד לוריא ,…ורשה.
רד"ק תרל"ח
ד' קמחי ,ספר רד"ק ,לעמבערג.
רודולף 1955
W. Rudolph, Chronikbücher (Handbuch zum Alten Testament I, 21), Tübingen.
רוזנברג 1988
S. Rosenberg, The Siloam Tunnel Revisited, TA 25: 116-130.
רטנר תרנ"ד-תרנ"ז
ב' [ד"ב] רטנר ,מדרש סדר עולם ,וילנה.
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
רייך תשס"ח
ר' רייך' ,הערכה לעבודתו של וינסאן בגבעת 'עיר דוד' בעת חפירות משלחת מ' פארקר' ,א .ו[ .איג
וינסאן] ,ירושלים של מטה – תגליות מעיר דוד ,1911-1909תרגם ר' רייך ,ירושלים.97-77 :
רייך ואחרים תשס"ט
ר' רייך ,ג' אבני ות' וינטר ,אבני דרך בירושלים -מדריך לאתרי העתיקות ,ירושלים.
רייך ושוקרון תשנ"ט
ר' רייך וא' שוקרון' ,מערכת המנהרות והחציבות הסמוכות למעיין הגיחון ,ירושלים' ,א' ברוך
(עורך) ,חידושים בחקר ירושלים ,דברי הכנס הרביעי.13-5 :
רייך ושוקרון 1999
R. Reich and E. Shukron, Light at the End of the Tunnel – Warren Shaft Theory of David’s
Conquest Shattered, BAR 25/1: 22-33, 72.
רייך ושוקרון תשס"ב-א
ר' רייך וא' שוקרון' ,חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד' ,קדמוניות לד:122 ,
.87-78
רייך ושוקרון תשס"ב-ב
'תגובתם של רוני רייך ואלי שוקרון להערותיהם של חיים כראל וצבי אבלס' ,קדמוניות לה,
.59-58 :123
רייך ושוקרון 2002
R. Reich and E. Shukron, Channel II in the City of David, Jerusalem: Some of its Technical
Features and their Chronology, C. Ohlig, Y. Peleg and T. Tsuk (eds.), Cura Aquarum in Israel (In
Memoriam Dr. Ya’akov Eran): Proceedings of the 11th International Conference on the History
of Water Management and Hydraulic Engineering in the Mediterranean Region, Israel 7-12
May 2001, Sieburg: 1-6.
רייך ושוקרון תשס"ד
ר' רייך וא' שוקרון' ,ההתפתחות העירונית של ירושלים בשלהי המאה הח' לפסה"נ' ,מחקרים
בארץ ישראל – ספר אביאל רון ,י' בר-גל ,נ' קליאוט וא' פלד (עורכים) ,חיפה.46-41 :
רייך ושוקרון תשס"ה
ר' רייך וא' שוקרון' ,חשיפת בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים' ,א' ברוך וא' פאוסט
(עורכים) ,חידושים בחקר ירושלים ,הקובץ העשירי.139-137 :
121
אשר גרוסברג
רייך ושוקרון תשס"ו
ר' רייך וא' שוקרון' ,בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים' ,קדמוניות לח.96-91 :130 ,
רייך ושוקרון 2006
R. Reich and E. Shukron, On the Original Length of Hezekiah’s Tunnel: Some Critical Notes
on David Ossishkin’s Suggestions, A. M. Maeir and P. de Miroschedji (eds.), “I Will Speak the
Riddles of Ancient Times” – Archaeological and Historical Studies in Honor of Amihai Mazar
on the Occasion of his Sixtieth Birthday, Winona Lake, 2: 795-800.
רייך ושוקרון תשס"ז
ר' רייך וא' שוקרון' ,נקבת השילוח – הערות והארות בדבר חציבתה' ,א' מירון (עורך) ,מחקרי
עיר דוד וירושלים הקדומה .161-133 :2
רייך ושוקרון תשס"ח-א
ר' רייך וא' שוקרון' ,תולדות מעיין הגיחון' ,ארץ-ישראל כח.218-211 :
122
רייך ושוקרון תשס"ח-ב
ר' רייך וא' שוקרון' ,בכל זאת חומה מתקופת הברזל ב' :ביקורת הצעתה של א' מזר' ,א' ברוך,
א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים) ,חידושים בחקר ירושְלים ,הקובץ השלושה-עשר.34-27 :
רייך ושוקרון תש"ע-א
א' שוקרון ור' רייך' ,תעלה IIבעיר דוד שבירושלים :מאפייניה הטכניים ,תקופתה ותפקידה',
א' ברוך ,א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים) ,חידושים בחקר ירושלים ,הקובץ החמישה-עשר:
.28-7
רייך ושוקרון תש"ע-ב
ר' רייך וא' שוקרון' ,חפירה בין בריכת השילוח המדורגת לבין פניה הפנימיים של חומת-הסכר
בקצה הדרומי של עמק הטירופויון ,ירושלים' ,א' מירון (עורך) ,מחקרי עיר דוד וירושלים
הקדומה .45-27 :5
רייך ושוקרון תשע"א
ר' רייך וא' שוקרון' ,חידושים בחפירות עיר דוד ,'2010-2008קדמוניות מג.79-70 :140 ,
החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה )IIונקבת השילוח (נקבת חזקיהו)
רייך ,שוקרון ולרנאו תשס"ז
ר' רייך ,א' שוקרון וע' לרנאו' ,תגליות חדשות בחפירות עיר דוד ,ירושלים' ,קדמוניות מ:133 ,
.40-32
שד"ל תש"ל
פ' שלזינגר ומ' חובב (מהדירים) ,פירוש שד"ל – ר' שמואל דוד לוצאטו -על ספר ישעיה ,תל אביב.
שוקרון ורייך תשס"ז
א' שוקרון ור' רייך' ,שרידים חדשים מן הרחוב המדורג העולה מבריכת השילוח להר הבית',
א' מירון (עורך) ,מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה .24-13 :2
שילה תשמ"ד
י' שילה ,חפירות עיר דוד א' – 1982-1978 ,דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה (קדם ,)19
ירושלים.
שילה תשנ"ב
י' שילה' ,ירושלים'' ,מפעלי המים' ,א' שטרן (עורך) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות
ארכיאולוגיות בארץ ישראל ,ב ,ירושלים.626-623 :
שמרון ואחרים 1998
A. E. Shimron, A. Frumkin, J. Rosenbaum and Y. Porath, The City of David Waterworks: A
Geological and Ingineering Overview, E. Baruch (ed.), New Studies on Jerusalem, vol. 4, English
section: III-XI.
שנקס 1999
H. Shanks, I Climbed Warren's Shaft (But Joab Never Did), BAR 25/6: 31-35.
תדמור תשכ"ג
ח' תדמור' ,כרונולוגיה' ,אנציקלופדיה מקראית ,ד ,ירושלים310-246 :
תדמור תשס"ו
ח' תדמור ,אשור ,בבל ויהודה :מחקרים בתולדות המזרח הקדום ,ירושלים.
תנ"ך כתר ירושלים תש"ס
כתר ירושלים ,תנ"ך האוניברסיטה העברית בירושלים ,ירושלים.
123
אשר גרוסברג
124
מקורות האיורים
שלוש תמונות השער ואיורים :29-28 ,24-21 ,19-18 ,16-9 ,6-2אשר גרוסברג
איור :1לפי רייך ואחרים תשס"ט ,69 :באדיבות רשות העתיקות
איורים :27 ,8 ,7באדיבות רוני רייך ואלי שוקרון
איור :17גיל ( 14 :1996איור ,)6באדיבות המכון לארכאולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים
איור :20אריאל ולנדר :2000תוכנית ,5באדיבות המכון לארכאולוגיה ,האוניברסיטה העברית
בירושלים
איור :25באדיבות מכון בן-צבי ,ירושלים
שני הפסוקים בשער ואיור :26באדיבות נ' בן-צבי ,מפעלי דפוס בע"מ ,ירושלים
125