המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה

ספטמבר 2, 2012 · מאת אשר גרוסברג · מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 3 (תשס"ח). · קדמוניות ירושלים

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני‬
‫ותחומי החומה השנייה‬
‫במקורות חז”ל‪‘ :‬התחתונה’ ו’העליונה’‬
‫אשר גרוסברג‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫מבוא‬
‫לאורך כל תקופת הבית הראשון היה חלקו העליון של המדרון המזרחי של עיר דוד כלול בתחומי‬
‫החומה‪ ,‬בעוד חלקו התחתון נכלל בתחומי החומה רק מימי חזקיהו ומנשה‪ .‬בימי הבית השני נותר‬
‫כל המדרון מחוץ לחומות ירושלים‪ .‬במאמר זה נברר‪ ,‬על פי מקורות חז"ל‪ ,‬כיצד התייחסו בימי‬
‫הבית השני למדרון המזרחי של עיר דוד מנקודת המבט ההלכתית‪ .‬כלומר‪ ,‬האם ראו בו מקום‬
‫שנמצא בתוך התחום המקודש של ירושלים או מקום שנמצא מחוץ לתחום זה‪ .‬כמו כן נברר האם‬
‫שטחים שנוספו לירושלים בצפונה בימי הבית השני והוקפו בחומה ('החומה השנייה' ו'החומה‬
‫השלישית') נחשבו חלק מירושלים המקודשת או לא‪.‬‬

‫שער‬
‫האשפות‬
‫חומת מנשה ©‪®ø‬‬
‫שטח ‪G‬‬

‫חו‬

‫הו ‪" -‬החומ‬
‫חומת חזקי‬

‫בין החו‬
‫"‬
‫מותיים‬

‫ה האחרת"‬

‫ממזרח לחומה הכנענית והישראלית‪ ,‬בתחתית המדרון ובמרחק של כ‪ 30-‬מ' ממנה‪ ,‬נחשפו קטעים‬
‫של חומה העוברת מהמצוק שבקצה הדרומי של העיר ועד למעיין הגיחון (רייך ושוקרון תשס"ב‪,‬‬
‫תשס"ח)‪ .‬לדעת כותב שורות אלו (גרוסברג תשנ"ט‪ ,‬תש"ס‪-‬ב) חומה זאת נבנתה על ידי חזקיהו‬
‫במסגרת הכנותיו למצור סנחריב‪ ,‬כפי שמתואר בספר דברי הימים ב (לב‪ ,‬ה)‪ַ " :‬ו ּיִבֶ ן… ולחוצה החומה‬
‫אחרת"‪ ,‬ובנבואת ישעיהו‪" :‬ו ִַּתתצו הבתים לבצר החומה" (ישעיהו כב‪ ,‬י)‪ 1.‬החומה יצרה שטח צר‪,‬‬
‫שהיה תחום בשתי חומות ושטחו נאמד בכ‪ 7-6-‬דונם‪ ,‬והוא קרוב לוודאי המקום המכונה במקרא‬
‫'בין החומותיים' (גרוסברג תשנ"ט‪ ,‬תש"ס‪-‬ב; שוקרון ורייך תשנ"ט)‪ .‬כינוי זה מופיע לראשונה‬

‫"‪" ,‬המכ‬

‫במדרון המזרחי של עיר דוד נתגלו שלושה קווי חומה (איור ‪ .)1‬החומה הקדומה ביותר היא זאת‬
‫העוברת בשליש התחתון של המדרון ושרידיה נחשפו לאורך של כ‪ 110-‬מ' בחפירות קניון (‪:1974‬‬
‫‪ )147-144 ,83-8‬ושילה (תשמ"ד‪ :‬י‪-‬יא‪ ,‬כ‪ ,‬כב)‪ .‬חומה זאת נבנתה בתקופת הברונזה התיכונה ב'‬
‫(סביב שנת ‪ 1800‬לפנה"ס) ובוני החומה הישראלית בתקופת הברזל ב' השתמשו בחלקים מקו‬
‫ביצורים זה‪ .‬חומה זו שימשה עד לחורבן העיר בשנת ‪ 586‬לפנה"ס‪.‬‬

‫תש" ©‪®ø‬‬

‫חומות ירושלים במדרון המזרחי של עיר דוד‪:‬‬
‫העדות הארכיאולוגית‬

‫מת העיר‬

‫‪72‬‬

‫מעיין‬
‫הגיחון‬

‫החומה הראשונה‬
‫שראלית‬
‫והי‬
‫הכנענית‬

‫להבחנה בין מקום שנמצא בתוך השטח המקודש של העיר לבין מקום שנמצא מחוץ לו הייתה‬
‫בימי הבית השני השלכה על אכילת קרבנות ומעשר שני‪ ,‬שאכילתם הותרה רק בשטח המקודש‬
‫של העיר‪ .‬מקורות חז"ל מלמדים אותנו מי הקפיד על הבחנה זו‪ ,‬שיש לה השלכות גם על הלכות‬
‫הנוהגות כיום‪ .‬אבא שאול מוסר בתוספתא (סנהדרין ג ב‪ ,‬מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪ )418‬על מקום‬
‫אשר מכונה 'התחתונה'‪ ,‬שהוא לדעתנו‪ ,‬כפי שיובהר בהמשך‪ ,‬המדרון המזרחי של עיר דוד‪ ,‬אשר‬
‫נכלל בשטח המקודש של העיר; ומקום אשר מכונה 'העליונה'‪ ,‬שהוא לדעתנו השטח שנוסף לעיר‬
‫עם בניית 'החומה השנייה'‪ ,‬ואשר לא נכלל בשטח המקודש של ירושלים‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬
‫נקבת חזקיהו‬

‫חומת חזקיהו‬

‫‪ .1‬חומה זו עברה במקביל ובצמוד לתעלה ‪ II‬והגנה עליה‪ .‬להערכתנו חזקיהו חצב את החלק הדרומי של תעלה ‪ II‬במסגרת הכנותיו למצור‬
‫סנחריב‪ ,‬וחציבה זו היא שמתוארת בספר דברי הימים ב‪ ,‬לא ד‪ ,‬כסתימת "הנחל השוטף בתוך הארץ"‪ ,‬ובנבואת ישעיהו (כב ט)‪" :‬ותקבצו את‬
‫מי הבריכה התחתונה"‪ .‬לאחר חציבת חלק זה של תעלה ‪ II‬הגן עליה חזקיהו על ידי בניית "החומה [ה]אחרת" ובכך פתר את בעיית המים‪.‬‬
‫(את נקבת חזקיהו חצב חזקיהו מאוחר יותר ואף התיאור המקראי אינו מזכיר אותה בהקשר למצור סנחריב אלא בסיכום שנות מלכותו‬
‫של חזקיהו) (גרוסברג תש"ס‪-‬ב‪ ,‬תשס"ו)‪.‬‬

‫בריכת השילוח‬

‫תעלת השילוח‬
‫חומת העיר‬
‫הכנענית והישראלית‬
‫החומה הראשונה‬

‫איור ‪ :1‬חומות עיר דוד בימי הבית הראשון והבית השני‬

‫‪73‬‬

‫גן המלך‬

‫אשר גרוסברג‬

‫בנבואת ישעיהו בהקשר להכנות שעשה חזקיהו לקראת המצור הצפוי של סנחריב (ישעיהו כב‪,‬‬
‫יא)‪ .‬ייתכן שניתן לזהות מקום זה‪ ,‬שנמצא קרוב לאפיק הקדרון‪ ,‬עם 'המכתש' הנזכר בנבואת צפניה‬
‫ֹן‪/‬בנַחֲ ָלא‬
‫(א‪ ,‬יא)‪ ,‬כפי שמתקבל גם מתרגום יונתן בן עוזיאל ל'יושבי המכתש'‪" :‬דִ י ְָתבִ ין ְּבנַחֲ לו ְּ‬
‫דקדרון" ‪ -‬היושבים בנחל קדרון (גרוסברג תש"ס‪-‬ב)‪ .‬אף מנשה‪ ,‬בנו של חזקיהו‪ ,‬בנה חומה נוספת‬
‫וחיצונית לעיר‪" :‬חומה חיצונה לעיר דוד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים" (דברי הימים ב לג‪,‬‬
‫יד)‪ .‬כלומר‪ ,‬החומה החלה ליד הגיחון והגיעה עד שער הדגים שבצפון העיר‪ .‬שרידים של חומה זאת‬
‫לא זוהו בוודאות‪ ,‬אך מסתבר שהיא המשיכה את חומת חזקיהו צפונה והוסיפה שטח צר ממזרח‬
‫לחלק הצפוני של עיר דוד וממזרח להר הבית (דלמן ‪ ;124 :1930‬הרטום תשי"ח; קורטיס ומדסן‬
‫‪ )499 :1994‬ובכך נמשך 'בין החומותיים' צפונה‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫קו החומה השלישית‪ ,‬המאוחרת מכולם‪ ,‬עובר בראש המדרון‪ .‬חומה זאת היא 'החומה הראשונה'‬
‫של ימי הבית השני‪ ,‬שאת מהלכה מתאר יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ה ד ב)‪ .‬החומה‬
‫הראשונה הגנה על העיר עד חורבנה בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬וכמה קטעים ממהלכה בעיר דוד נחשפו‬
‫ונחקרו (שילה תשמ"ד‪ :‬ז‪ ,‬טז‪ ,‬כג)‪ .‬מסתבר כי זניחת קו החומה של ימי הבית הראשון נעשתה כבר‬
‫בימי נחמיה (מזר תשס"ח‪ ,)21-18 :‬ככל הנראה בשל ההרס הרב במדרון המזרחי של עיר דוד לאחר‬
‫הכיבוש הבבלי‪ .‬כתוצאה מכך נותר המדרון המזרחי של עיר דוד מחוץ לתחומי העיר המוקפים‬
‫בחומה בכל ימי הבית השני‪ .‬עם זאת‪ ,‬הממצא הארכיאולוגי מעיד על פעילות במדרון המזרחי של‬
‫עיר דוד (קירות תמך וטרסות) במרבית ימי הבית השני (שילה תשמ"ד‪ :‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬יב [שטחים ‪D1,‬‬
‫‪ ,)]D2, E1, E2, E3‬ואף חומת חזקיהו נותרה גלויה עד המאה הראשונה לספירה‪ .‬מעידים על כך פניה‬
‫המזרחיים של החומה כ‪ 120-‬מ' מדרום לגיחון‪ ,‬שנמצאו מכוסים בשפכים ובהם חרסים‪ ,‬מטבעות‬
‫וכלי אבן מהמאה הראשונה לספירה (רייך ושוקרון תשס"ב)‪ ,‬וכן סירי בישול תמימים משלהי‬
‫המאה השנייה ומהמאה הראשונה לפנה"ס ובהם עצמות בעלי חיים ודגים‪ ,‬שנמצאו בכמה מקומות‬
‫סמוך לפניה המזרחיים של החומה בקטע הדרומי שלה (רייך ושוקרון תשנ"ז)‪.‬‬

‫‪ .‬בחפירות ארכיאולוגיות שערכו ר' רייך וא' שוקרון נחשף קיר שכיוונו צפון‪-‬דרום כמה מטרים ממזרח לקיר המזרחי של הביצור הכנעני‬
‫שהגן על מעיין הגיחון ‪' -‬מגדל המעיין' (רייך ושוקרון תשס"ג)‪ .‬הקיר נחפר לגובה ‪ 6‬מ'‪ ,‬עוביו כ‪ 2-‬מ'‪ ,‬והוא תוארך לשלהי תקופת הברזל ב'‬
‫ המאה השמינית לפנה"ס‪ .‬החופרים ראו בו המשך של חומת חזקיהו (רייך ושוקרון תשס"ח) ואף העלו את האפשרות שהחומה קשורה‬‫לקטע קיר שעשוי להיות מימי הבית הראשון‪ ,‬שנחשף כ‪ 150-‬מ' מצפון לגיחון (שטח ‪ )L‬ונבנה במפלס החומה ‪ NA‬שחשפה ק' קניון (רייך‬
‫ושוקרון תשס"ג)‪ .‬אפשר אפוא שחומה זו היא החומה שבנה מנשה והיא עוברת אפוא בנחל קדרון בכיוון צפון‪-‬דרום וממזרח לגיחון‪.‬‬
‫אפשרות זאת תואמת את תרגום הפשיטתא למילים "מערבה לגיחון"‪" :‬מן מערבה דגיחון נהרא" ‪ -‬ממערב לנחל גיחון‪ ,‬הוא נחל קדרון‪,‬‬
‫וייתכן אפוא שהתרגום שימר מסורת על מקום החומה בצד המערבי של נחל קדרון וממזרח לגיחון‪( .‬תרגום השבעים אינו מתייחס למילה‬
‫"מערבה" ולפיו החומה נבנתה בעמק)‪ .‬איתור מקום החומה ממזרח לגיחון ובנחל קדרון תואם גם את מסורת הקריאה הספרדית שהייתה‬
‫בפיו של רד"ק למילה "מערבה"‪ ,‬ובאה לביטוי בפירושו השני לדברי הימים ב‪ ,‬לג יד‪ .‬לפי המסורה נהגית המילה "מַ עְ רָ בָ ה" בהטעמת מלעיל‬
‫ונראה שזו גם מסורת כתר ארם צובה (גרוסברג תשס"ד‪-‬א‪ ,‬הערה ‪ .)29‬לפי הגייה זו האות ה"א היא ה"א המגמה‪ ,‬ומשמעותה‪ :‬למערב‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מהלך החומה היה למערב‪ ,‬לגיחון‪ ,‬ו"בנחל" נמצא הגיחון או החומה‪ .‬הסבר זה מעורר קושי לנוכח המבנה הטופוגרפי בסביבת הגיחון‬
‫והתוואי האפשרי של בניית חומה ממזרח למערב במקום זה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי מסורת הקריאה שהייתה בפיו של רד"ק המילה "מערבה"‬
‫נהגית בהטעמת מלרע‪ ,‬ולפי פירושו השני האות ה"א במילה "מערבה" היא כינוי הנקבה ולא ה"א המגמה ולכן "מערבה לגיחון" מתפרש‪:‬‬
‫"מערב החומה היה לגיחון"‪ .‬כלומר‪ ,‬החומה נבנתה ממזרח לגיחון והמילה "בנחל" מתייחסת לחומה שעברה בנחל‪ .‬אמנם מן הבחינה‬
‫הלשונית וכן לפי טעמי המקרא ניתן לפרש כי הגיחון הוא הנמצא בנחל‪ ,‬אך המציאות הטופוגרפית היא שהגיחון נמצא למרגלות המורד‬
‫המזרחי של עיר דוד ולא באפיק נחל קדרון (תודתי ליוסף עופר ולאורי מלמד על עזרתם בהבנת פסוק זה)‪ .‬אחרים הציעו לזהות את חומת‬
‫מנשה עם החומה הישראלית שחשפה ק' קניון (‪( )Wall NA‬בהט ‪ )1981‬או עם החומה הכנענית הסמוכה (‪( )Wall NB‬אריאל ודה גרוט‬
‫‪ .)163 :2000‬שתי הצעות אלה אינן מתיישבות עם הכינוי "חומה חיצונית"‪.‬‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫חומות ירושלים בימי הבית השני‪ :‬העדות ההיסטורית‬
‫בימי הבית השני הוגנה ירושלים בשלוש חומות‪ ,‬שעל פי זמן בנייתן ועל פי סדר תיאורן על ידי‬
‫יוסף בן מתתיהו מהעיר החוצה הן נקראות 'החומה הראשונה'‪' ,‬החומה השנייה' ו'החומה‬
‫השלישית' (איור ‪.)2‬‬
‫'החומה הראשונה' תחמה את שטח העיר מימי הבית הראשון‪ ,‬למעט המדרון המזרחי של עיר דוד‪,‬‬
‫שם‪ ,‬כעדות הממצא הארכיאולוגי‪ ,‬הוסט קו החומה מערבה‪ .‬יוסף בן מתתיהו מתאר את מהלך‬
‫החומה (מלחמת היהודים ה ד ב) ובשני מקומות הוא מייחס את בנייתה לדוד ולשלמה‪ .‬במלחמת‬
‫היהודים (הנ"ל) הוא כותב‪" :‬דוד ושלמה והמולכים אחריהם היו עוסקים בעבודה בשמחה"‬
‫ובקדמוניות היהודים (ז ג ב [‪ )]66‬הוא כותב‪" :‬ודוד ביצר [לפי מהדורת ניזה‪ :‬תפש] [גם] את העיר‬
‫העליונה וחִבר אליה את המצודה ועשאה גוף אחד ובנה חומה סביב לה ומינה את יואב למפקח על‬
‫החומות"‪ .‬בחפירות הארכיאולוגיות אכן נמצאה חפיפה בין תוואי החומה הראשונה של ימי הבית‬
‫השני לבין תוואי החומה בימי הבית הראשון‪ ,‬למעט‪ ,‬כאמור‪ ,‬במדרון המזרחי של עיר דוד‪.‬‬
‫'החומה השנייה' הקיפה שטח מצפון לעיר שנוסף לה בימי הבית השני ולא היה כלול בתחומי העיר‬
‫המוקפים בחומה של ימי הבית הראשון‪ .‬יוסף בן מתתיהו אינו מוסר פרטים על מהלכה של החומה‬
‫למעט נקודת המוצא שלה מהחומה הראשונה וסיומה באנטוניה (מלחמת היהודים ה ד ב)‪ .‬שרידים‬
‫ודאיים של החומה לא התגלו ועל כן חלוקות דעות החוקרים על מהלכה (ראו הפניות ביבליוגרפיות‬
‫אצל קלונר תש"ס)‪ .‬בהקשר לדיון הנוכחי אין חשיבות למהלכה המדויק של החומה השנייה ועל כן‬
‫לא נרחיב בכך‪ .‬מועד בנייתה של החומה השנייה אינו ברור‪ ,‬אך בתיאורו של יוסף בן מתתיהו את‬
‫כיבוש ירושלים בימי הורדוס בשנת ‪ 37‬לפנה"ס (קדמוניות היהודים יד טז ב [‪ ,)]476‬אשר נעשה‬
‫מצפון‪ ,‬הוא מזכיר את כיבושן של שתי חומות‪ .‬נראה שאלו הן החומה השנייה והחומה הראשונה‪,‬‬
‫ואם כן החומה השנייה נבנתה עוד בימי החשמונאים (אבי‪-‬יונה תשכ"ח)‪ .‬המועד המדויק של בניית‬
‫החומה אינו ידוע וייתכן שהיא נבנתה רק בסוף התקופה ‪ -‬במחצית הראשונה של המאה הראשונה‬
‫לפנה"ס (גבע תשנ"ב; קלונר תש"ס)‪.‬‬
‫'החומה השלישית' היא המאוחרת שבחומות‪ .‬החומה הקיפה את 'העיר החדשה' של ירושלים‬
‫ונבנתה בימי אגריפס הראשון (‪ 44-41‬לספירה) כדי להגן על יושביה (מלחמת היהודים ה ד ב)‪.‬‬
‫בניית החומה לא הושלמה בימיו אלא רק עם פרוץ המרד ברומאים בסוף שנת ‪( 66‬מלחמת היהודים‬
‫ב כב א)‪ .‬שרידי התוואי הצפוני של החומה באורך של כ‪ 700-‬מ' התגלו במרחק של כ‪ 400-350-‬מ'‬
‫מצפון לחומת העיר העתיקה והם מאפשרים לשחזר חלק ממהלכה (סוקניק ומאיר תרצ"א)‪.‬‬

‫הטקס הנדרש לקידוש תוספת לעיר‬
‫המשנה מונה את עשר מדרגות הקדושה בארץ ישראל ובהן מנויה קדושת ירושלים‪" :‬לפנים מן‬
‫החומה מקֻ דש מהם (מערים מוקפות חומה מימי יהושע בן נון) ‪ -‬שאוכלים שם קדשים קלים‬
‫(קרבנות שנאכלים לבעליהם) ומעשר שני" (כלים א ח; וראו גם ספרי זוטא ה ב [מהדורת ח"ש‬
‫הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪ .)]228‬מקורות חז"ל אחרים (תוספתא‪ ,‬נגעים ו א‪-‬ב [מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪;]625‬‬

‫‪75‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫אבות דרבי נתן‪ ,‬נוסח א‪ ,‬פל"ה [נב ע"ב]; בבלי‪ ,‬בבא קמא פב ע"ב) מונים הלכות נוספות המיוחדות‬
‫לירושלים‪ ,‬שחלקן נובע מקדושת העיר‪ ,‬כגון‪ :‬איסור הלנת המת (אף לכבודו); האיסור להעביר מת‬
‫או עצמות אדם דרך העיר אף אם הקבורה נעשית מחוץ לעיר; האיסור המוחלט על קבורה בעיר‬
‫והחובה לפנות קברים מהעיר‪.‬‬

‫חו‬

‫מת ה‬

‫התחום המקודש של ירושלים תחום אפוא בחומת העיר‪ ,‬אך לא נאמר במשנה או במקבילותיה‬
‫לפנים מאיזו משלוש החומות של ירושלים נוהגות הלכות אלו‪ .‬אנו חסרים אפוא הגדרה מדוייקת‬
‫יותר של התחום המקודש‪ .‬תשובה עקרונית לשאלה זו ניתנת במשנה (שבועות ב ב) ובתוספתא‬
‫(סנהדרין ג ב‪ ,‬מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪ )418‬בהקשר להלכה המתייחסת לטמא שנכנס למקדש‬
‫ולא זכר שהוא טמא או שלא ידע שנכנס למקדש‪ ,‬שחייב להביא קרבן‪ .‬נאמר בהלכה זאת שאין‬
‫הבדל בין אם הכניסה הייתה לשטח המקורי של העזרה (החצר שהקיפה את בית המקדש) או‬
‫לשטח שנוסף לעזרה‪ .‬בהקשר לכך נאמרת הלכה הנוגעת לשטח שנוסף לעזרה או לירושלים ‪ -‬מתי‬
‫שטח זה נחשב כשווה בקדושתו לשטח המקורי ומתי אין הדבר כן‪:‬‬

‫עיר הע‬

‫תיקה‬

‫הח‬

‫ומ‬

‫הה‬

‫שני‬

‫יה‬

‫ל הח‬
‫פי ומ‬
‫הצע ה ה‬
‫ות שני‬
‫שונ יה‬
‫ות‬
‫ח‬

‫ומ‬

‫תה‬

‫עיר‬

‫ה‬
‫עת‬

‫י‬

‫החומה השנייה‬

‫‪76‬‬

‫קה‬

‫"העליונה"‬
‫יש‬

‫של‬

‫ומ‬

‫הה‬

‫הח‬

‫החומה הראשונה‬

‫הח‬

‫חומת‬

‫ומ‬
‫הה‬

‫מנשה ©‪®ø‬‬

‫רא‬
‫שו‬
‫נה‬

‫חתו‬
‫"הת‬

‫העיר‬

‫נה"‬

‫התח‬
‫תונה‬
‫חו‬

‫מת העיר‬

‫העתיקה‬

‫ית‬

‫תי‬

‫עיר‬

‫הע‬

‫תה‬

‫ומ‬

‫ח‬

‫קה‬

‫אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה‪ ,‬שאין מוסיפין על העיר‬
‫ועל העזרות אלא בַ מלך וּבַ נביא וּבָ אוּרים וּבַ ּ ֻתמים ובסנהדרין של שבעים‬
‫ואחד ובשתי תודות ובשיר‪ .‬ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם‪ ,‬וכל‬
‫ישראל אחריהם; הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת‪ .‬וכל שלא נעשה בכל‬
‫אלו‪ ,‬הנכנס לשם ‪ -‬אין חיבין עליה (משנה‪ ,‬שבועות ב ב‪ ,‬מהדורת אלבק‪.‬‬
‫ההדגשות הן שלי)‪.‬‬
‫לפי הנאמר במשנה‪ ,‬התנאי הנדרש לקידוש שטח שנוסף לעיר או לעזרה הוא עריכת טקס מתאים‬
‫שנעשה בהסכמה של‪ :‬מלך‪ ,‬נביא‪ ,‬אורים ותומים וסנהדרין גדולה של שבעים ואחד חברים‪ .‬קידוש‬
‫התוספת לעיר נעשה בתהלוכה לאורך החומה החדשה‪ .‬בתהלוכה נישאו שתי חלות חמץ של קרבן‬
‫תודה ואחריהן הלכו חברי הסנהדרין כשהם מלווים בשירת הלויים ואחריהם הלך העם‪ .‬כשהגיעו‬
‫לסוף המקום שאותו קידשו נאכלה שם אחת החלות והחלה השנייה נשרפה‪ .‬מידע נוסף על טקס‬
‫הקידוש הכולל פירוט של מרכיבי הטקס שנזכרו לעיל ופרטים אחרים ובהם מזמורי התהלים ששרו‬
‫הלויים וכלי הנגינה שניגנו בהם בעת הטקס‪ ,‬ניתנים בתלמוד הירושלמי (סנהדרין א ה‪ ,‬יט ע"ב;‬
‫שבועות ב ג‪ ,‬לג סע"ד) ובתלמוד הבבלי (שבועות טו ע"א‪-‬ע"ב) והם נלמדים מהטקס שנעשה בימי‬
‫עזרא ונחמיה בעת חנוכת חומת ירושלים (נחמיה יב‪ ,‬כז‪-‬מג)‪.‬‬

‫מת‬
‫חו‬
‫יהו‬

‫חזק‬

‫מהתוספתא שתובא בהמשך על תקפותם של הטקסים לקידוש העיר בימי הבית השני עולה‬
‫כי השטחים המקוריים של העזרה או של העיר‪ ,‬שאליהם מתייחסים המקורות כאשר הם דנים‬
‫בתוספות שנוספו להם‪ ,‬הם השטחים שקודשו בימי דוד ושלמה‪.‬‬
‫בריכת‬
‫השילוח‬

‫טקסים לחנוכת החומה ולקידוש העיר בימי הבית השני‬
‫בימי הבית השני תועדו שני טקסים שנערכו לרגל חנוכת החומה וקידוש העיר‪ .‬הראשון שבהם‪,‬‬
‫שנעשה בימי נחמיה‪ ,‬מתואר במקרא (נחמיה יב‪ ,‬כז‪-‬מג) ונזכר לעיל‪ .‬טקס זה ומשנהו נזכרים‬
‫איור ‪ .‬ירושלים בסוף ימי הבית השני‬

‫‪77‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫במגילת תענית‪ .‬לפי הסכוליון למגילה זו הטקס השני נערך בימי החשמונאים‪.‬‬
‫מגילת תענית היא חיבור קצר בארמית מימי הבית השני המונה כשלושים וחמישה ימים שאירעו‬
‫בהם מאורעות מיוחדים‪ .‬ימים אלו נחשבים ימים טובים שאסורים בתענית ומקצתם נאסרו גם‬
‫בהספד‪ .‬שניים מהימים הנזכרים במגילה ‪ -‬ז' באייר וד' באלול ‪ -‬מציינים את חנוכת חומת ירושלים‬
‫והם נאסרו הן בתענית והן בהספד‪:‬‬
‫בשבעה לאייר חנ ֻכת שּור ירוש'[ ֶלם] ודִ ָלא למספד [=בשבעה באייר חנוכת חומת‬
‫ירושלים ושלא לספוד]‪.‬‬
‫בארבעה באלול חנ ֻכת שּור ירוש'[ ֶלם] ודִ ָלא למספד [=בארבעה באלול חנוכת‬
‫חומת ירושלים ושלא לספוד]‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫הסכוליון למגילת תענית ל‪-‬ז' באייר במהדורת כ"י אוקספורד (מהדורת נעם תשס"ד) מבאר‪:‬‬
‫"ופעמים באייר‪ :‬אחד כשעלו בני הגולה ואחד כש[פר]צוהו מלכי יון וחזרו וגדרוהו"‪ .‬כלומר‪ ,‬אחד‬
‫משני התאריכים מתייחס לחנוכת החומה בימי נחמיה ומשנהו מתייחס לימי החשמונאים‪ .‬בימי‬
‫נחמיה הסתיימה בניית החומה בכ"ה באלול (נחמיה ו‪ ,‬טו) אך הדלתות לא הוצבו אז בשערים (שם‬
‫ו‪ ,‬א) אלא מאוחר יותר (שם ז‪ ,‬א)‪ ,‬ותאריך החנוכה לא צויין‪ .‬הסכוליון למגילה לז' באייר מביא את‬
‫הפסוק מנחמיה על סיום בניית החומה בכ"ה באלול וממשיך‪" :‬ואף על פי שנבנית החומה לא נבנו‬
‫השערים" ומובא הפסוק בנחמיה (ז‪ ,‬א) המעיד על הצבת הדלתות מאוחר יותר‪ .‬נראה שבכך מסביר‬
‫הסכוליון את התאריך המאוחר יחסית ‪ -‬ז' באייר ‪ -‬לחנוכת החומה עליה אנו יודעים שבנייתה‬
‫הסתיימה הרבה קודם לכן‪ .‬הסכוליון למגילת תענית ל‪-‬ד' באלול (במהדורת כ"י אוקספורד)‬
‫מביא את המשנה (שבועות ב ב) העוסקת בתוספת לעיר ומסיים‪" :‬לפיכך דִ ָלא למספד"‪ .‬נראה‬
‫אפוא שסכוליון זה מייחס את חנוכת החומה בז' באייר לימי נחמיה ואילו את חנוכת החומה בד'‬
‫באלול הוא מייחס לחנוכת החומה השנייה בימי החשמונאים‪ ,‬אשר הוסיפה שטח לעיר‪ .‬לפי מגילת‬
‫תענית נראה כי בנייתה של החומה השנייה החלה בט"ז באדר‪ ,‬תאריך אשר מצוין במגילה כיום‬
‫שבו "התחילו לבנות את חומת ירושלים" (תרגום)‪ ,‬והוא אחד מהימים הטובים האסורים בתענית‬
‫‬
‫ובהספד (בניית החומה בימי נחמיה החלה בד' באב)‪.‬‬

‫תקפותם של הטקסים לקידוש העיר שנעשו בימי הבית השני‬
‫כבר בראשית ימי הבית השני חסרו מקצת מהתנאים הנדרשים לפי המשנה לטקס חנוכת‬
‫החומה וקידוש העיר‪ :‬מלך (מבית דוד) ואורים ותומים‪ .‬לכן עולה שאלת תקפותם של הטקסים‬
‫לחנוכת החומה וקידוש העיר שנעשו בימי הבית השני‪ .‬ואכן‪ ,‬על מעשה הקידוש בימי עזרא ונחמיה‬
‫(בתלמוד הבבלי נקרא מעשה הקידוש על שם עזרא‪ ,‬שהלך בראש התהלוכה ‪ -‬נחמיה יב‪ ,‬לו) נאמרו‬
‫בתלמוד הבבלי (שבועות טז ע"א) שתי דעות‪ .‬על פי אחת מהן הטקס אכן היה סמלי בלבד ‪" -‬זכר‬
‫בעלמא" ‪ -‬ולא העניק כל קדושה לעיר‪ ,‬ואילו על פי הדעה השנייה מעשה זה אכן קידש את העיר‪:‬‬
‫‪ .‬לדעות השונות בספרות המחקר על זיהוי מועדים אלו שבמגילת תענית ראו נעם תשס"ד‪.305 ,226 ,183-180 :‬‬
‫‪ .‬בנוסף למובאה שלהלן מהבבלי ראו גם להלן‪ ,‬תוספתא‪ ,‬סנהדרין ג ב (מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪" :)418‬כשעלו בני הגולה‪ ,‬שלא במלך‪,‬‬
‫שלא באורים‪ ,‬שלא בתומים"‪ ,‬ולכך גם מקורות נוספים רבים‪ .‬ראו גם קדמוניות היהודים ג ח ט [‪ ,]218‬שם כותב יוסף בן מתתיהו כי "מאתים‬
‫שנה לפני שחיברתי את החיבור הזה פסקו החושן ואבן השוהם להאיר…"‪.‬‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫רב הונא אמר "בכל אלו" תנן ‪ -‬קסבר‪ ,‬קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה‬
‫לעתיד לבא‪ ,‬ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד‪.‬‬
‫רב נחמן אמר "באחת מכל אלו" תנן ‪ -‬קסבר‪ ,‬קדושה ראשונה קידשה לשעתה‬
‫ולא קידשה לעתיד לבא‪ ,‬ועזרא קדושי קדיש אף על גב דלא הוו אורים ותומים‪.‬‬
‫שתי הדעות חלוקות בשני נושאים‪ .‬האחד‪ :‬האם רשימת התנאים הנזכרים במשנה (שבועות ב‬
‫ב)‪" :‬וכל שלא נעשה בכל אלו"‪ ,‬היא רשימה שכל פרט בה הכרחי ולכן בהעדר אפילו אחד מהם‬
‫הקידוש אינו תקף; או שדי "באחת מכל אלו" ‪ -‬גם אם היו רק חלק מהפרטים המנויים ברשימה‪,‬‬
‫ואפילו רק אחד מהם‪ ,‬תקף טקס הקידוש‪ .‬הנושא השני הוא מחלוקת ּ ַת ּנָאים האם ה"קדושה‬
‫הראשונה" ‪ -‬מימי דוד ושלמה (רש"י) ‪ -‬בטלה עם חורבן הבית הראשון או שהיא קיימת‬
‫מאז ולתמיד‪.‬‬
‫לדעת רב נחמן הקדושה הראשונה של ירושלים בטלה עם חורבן הבית הראשון ולכן עזרא ונחמיה‬
‫היו צריכים לקדש את העיר‪ .‬לדעתו אף אין צורך בכל התנאים שבמשנה אלא די באחד מהם ולכן‬
‫טקס הקידוש היה תקף למרות העדרם של מלך ואורים ותומים‪ .‬לפי גישה זאת היה ניתן במהלך‬
‫ימי הבית השני להוסיף על השטח המקודש של העיר ושל העזרה והר הבית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לדעת רב הונא קדושתה של ירושלים נובעת מהקדושה הראשונה של ימי דוד ושלמה‪,‬‬
‫ומכיוון שבימי עזרא ונחמיה לא הוסיפו על שטח העיר לא היה כל צורך בטקס לקידוש העיר‪ .‬הטקס‬
‫שנערך בימי עזרא ונחמיה היה לפיכך סמלי בלבד ‪" -‬זכר בעלמא"‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לדעת רב הונא‬
‫נדרשים לטקס הקידוש כל הפרטים המנויים במשנה והעדרו של אחד מהם שולל את תקפותו של‬
‫טקס הקידוש‪ .‬מסיבה זו לא היה כל תוקף לטקס קידוש העיר בימי עזרא ונחמיה‪ .‬לפי גישה זאת‬
‫כל שטח אשר נוסף לעיר במהלך ימי הבית השני‪ ,‬אף שהוקף בחומה ונערך טקס לחנוכתה‪ ,‬אינו‬
‫יכול להיות חלק מהשטח המקודש של ירושלים‪ .‬כך הדבר גם לגבי העזרה והר הבית‪ ,‬ולכן לשטחים‬
‫שנוספו להם בימי הבית השני חסרה קדושת החלק המקורי‪ .‬השטח המקודש של העיר מוגבל‬
‫אפוא לשטח העיר שהיה מוקף בחומה בימי הבית הראשון‪ ,‬ובמקומות שנוספו לירושלים בימי‬
‫הבית השני היה אסור לאכול קרבנות ומעשר שני‪.‬‬
‫לדעת רב הונא מביא התלמוד הבבלי ראיה מטקסי קידוש העיר שנעשו בימי הבית השני‬
‫ומהתנהגותם של חכמים בימי הבית השני בתוספות אלו לעיר ‪ -‬היכן הם אכלו קרבנות ומעשר‬
‫שני והיכן לא אכלום ‪ -‬כפי שמוסר בתוספתא אבא שאול‪ .‬גם מהירושלמי (סנהדרין א ה‪ ,‬יט ע"ב)‬
‫משתמע שצריך את "בכל אלו" המנויים במשנה לקידוש העיר‪ ,‬כדעת רב הונא‪ ,‬בעוד שמסורת‬
‫בבלית המובאת בו סוברת שאין צריך "בכל אלו"‪ .‬כדעה ש"קדושה ראשונה קידשה לשעתה‬
‫‬
‫וקידשה לעתיד לבוא"‪ ,‬שכמוה סובר רב הונא‪ ,‬מכריעות סוגיות רבות בתלמוד‪.‬‬
‫‪ .‬המחלוקת היא במשמעות הלשונית של "בכל אלו" ולא בבירור הגירסה הנכונה בתוספתא‪ .‬השוו עם "אל ִת ּ ַט ְּמא ּו בכל אלה" (ויקרא‬
‫יח‪ ,‬כד)‪ ,‬שנאמר על תועבות מצרים וכנען‪ ,‬ושם ברור שהכוונה היא "באחת מכל אלה" ‪ -‬ראו‪ :‬בבלי‪ ,‬סנהדרין פא ע"א; מכות כד ע"א (העירני‬
‫על כך הרב אביגדר נבנצל‪ ,‬וראו חידושי מהרש"א במכות)‪.‬‬
‫‪ .‬התלמוד הירושלמי מסביר כיצד קוימו כל התנאים הנדרשים לקידוש העיר בימי דוד ושלמה‪ .‬ראו‪ :‬ירושלמי‪ ,‬סנהדרין א ה‪ ,‬יט ע"ב;‬
‫שבועות ב ג‪ ,‬לג סע"ד‪ ,‬וראו גם בבלי‪ ,‬סנהדרין טז ע"ב; שבועות יד ע"ב ‪ -‬טו ע"א‪ .‬ראו גם בבלי‪ ,‬ברכות מח ע"ב לגבי הזכרת "מלכות בית‬
‫דוד" ב"בונה ירושלים" וברש"י שם‪" :‬שעל ידו נתקדשה ירושלים"‪ .‬ראו גם רמב"ם‪ ,‬הלכות בית הבחירה ו יד‪.‬‬
‫‪ .‬ראו ביאור הגר"א לשולחן ערוך יורה דעה שלא ו‪ ,‬ובהרחבה קוק תרצ"ז‪ :‬קפב‪-‬רכז (סי' צו)‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫‪80‬‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫‪81‬‬

‫איור ‪ .3‬חפירת המדרון המזרחי ע”י משלחת שילה‬

‫אשר גרוסברג‬

‫"שתי בצעין ‪ /‬שני ביצועין היה בירושלם"‬
‫התוספתא (סנהדרין ג ב‪ ,‬מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪ )418‬מוסרת את ההלכה שניתנת גם במשנה‬
‫(שבועות ב ב)‪ ,‬שהובאה לעיל‪ ,‬על הצורך בטקס לקידוש תוספת לעיר ועל כך שהעדרם של חלק‬
‫ממרכיבי הטקס שולל את תוקפו‪ .‬לאחר מכן מוסר אבא שאול על החלקים שנוספו לירושלים‬
‫ומפרט את התנהגותם של חכמים ושל 'עמי הארץ' בחלקים אלו בנוגע לאכילת קרבנות ומעשר שני‪.‬‬
‫אבא שאול חי בדור שלאחר החורבן וקרוב לוודאי שהיה תלמידו של רבי טרפון‪ ,‬שחי בירושלים‪,‬‬
‫היה כוהן והיה צעיר בזמן החורבן‪ .‬ממנו‪ ,‬כנראה‪ ,‬קיבל אבא שאול את המסורות הרבות מזמן הבית‬
‫הקשורות לירושלים‪ ,‬למקדש ולעבודה בו (אפשטין תשי"ז‪ .)160 :‬ניתן אפוא לראות בדבריו של‬
‫אבא שאול תיעוד של מקור ראשוני מהדור האחרון לפני חורבן הבית השני‪ .‬וכך נאמר בתוספתא‪:‬‬

‫‪82‬‬

‫כיזה צד [בדפוס‪ :‬כיצד] הן עושין? בית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם‪ .‬הפנימית‬
‫נאכלת והחיצונית נשרפת‪ .‬וכל שלא נעשית בכל אילו (=המנויים במשנה‪ ,‬שבועות‬
‫ב ב)‪ ,‬הנכנס לשם אין חייבין עליה‪ .‬שתי תודות שאמרו‪ ,‬בלחמן אבל לא בבשרן‪.‬‬
‫אבא שאול אומר‪ :‬שתי בצעין [בכ"י וינה‪ :‬שני ביצועין] היה בירושלם‪ :‬התחתונה‬
‫והעליונה‪.‬‬
‫התחתונה נתקדשה בכל אילו‪ ,‬והעליונה לא קדשוה אלא כשעלו בני הגולה‪,‬‬
‫שלא במלך‪ ,‬שלא באורים‪ ,‬שלא בתומים‪.‬‬
‫התחתונה שהיתה קדושתה גמורה‪ ,‬עמי הארץ אוכלין בה קדשים קלים [בכ"י‬
‫וינה‪ ,‬בדפוס ובירושלמי נוסף‪ :‬ומעשר שני]‪ ,‬וחברים ‪ -‬קדשים קלים אבל לא‬
‫מעשר שיני [בבבלי‪ :‬וחברים אוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני]‪.‬‬
‫והעליונה שלא היתה קדושתה גמורה‪ ,‬עמי הארץ אוכלין בה קדשים קלים אבל‬
‫לא מעשר שיני‪ ,‬וחבירים [בבבלי נוסף‪ :‬אין אוכלין שם] ‪ -‬לא קדשים קלים ולא‬
‫מעשר שיני‪ .‬ומפני מה לא קידשוה? מפני שתורפה של ירושלם משם ונוחה ליכבש‬
‫משם (ההדגשות הן שלי)‪.‬‬
‫שני החלקים שנוספו לעיר נקראים בשם 'בצעין'‪ .‬מילה זו פורשה בדרך כלל במשמעות שדומה‬
‫ל'בצְ עֵ י המים' ‪ -‬מקום מים‪ ,‬שאינם עמוקים‪ ,‬מכונסים ועומדים‪ .‬קשה להלום הסבר זה בהקשר‬
‫ִּ‬
‫שבו נאמרים הדברים לגבי ירושלים ועל כן נראה שיש להעדיף את הפירוש הרואה ב'בצעין' חלקים‬
‫‪10‬‬
‫של העיר‪ ,‬ואולי אף חלקים מבותרים‪.‬‬
‫ההבדל בין שני החלקים הוא בזמן שבו נוספו לעיר ובקדושתם‪' .‬התחתונה' "נתקדשה בכל אלו" ‪ -‬כאשר‬
‫היו כל התנאים הנדרשים לקידוש העיר‪ ,‬ובהם מלך‪ ,‬נביא ואורים ותומים‪ .‬כלומר‪ ,‬בימי הבית הראשון‬
‫(רש"י‪" :‬שמימי בית ראשון הכניסוה וחיבורה לעיר על ידי חומה אחרת")‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בטקס קידוש‬
‫‪ .‬ירושלמי‪ ,‬סנהדרין א ה‪ ,‬יט ע"ב; בבלי‪ ,‬שבועות טז ע"א; מגילת תענית‪ ,‬הסכוליון לד' באלול‪ ,‬בנוסח הכלאיים (מהדורת נעם תשס"ד)‪.‬‬
‫"בצְ עָ ה") ומילון א' בן‪-‬יהודה (בערך‬
‫"בצַ ע")‪ ,‬מ' יסטרוב (בערך ִּ‬
‫‪ .‬כך פירשו המילונים התלמודיים‪ :‬מוסף הערוך וערוך השלם (בערך ּ ַ‬
‫"בצָ ע")‪ ,‬והשוו עם פירוש רש"י בבבלי (שבועות טז ע"א)‪" :‬מרישק"א" = אחו‪ ,‬שדה מרעה‪ .‬פירוש זה מתאים לגירסת הירושלמי "בצים"‬
‫ֶּ‬
‫(בצִ ים)‪ ,‬שהיא צורת הרבים של ִּב ּ ָצה (אפשטיין תש"ח‪ ,‬ב‪.)1240 :‬‬
‫ִּ‬
‫‪ .10‬ראו‪ :‬הירשנזון תרע"ד‪ ;200 :‬קליין תרצ"ט‪ ,12 :‬הערה ‪ ,16‬שכתב כי הכוונה ל"חתיכה" (בצעה) ‪ -‬מקום שבו הקרקע מבותרת או שקועה‬
‫ביותר‪ ,‬וכמוהו ביאר ספראי (תשכ"ה‪ )153 :‬על פי נוסח כ"י וינה "ביצועין"‪ ,‬שהכוונה לשני מקומות מבותרים; טוקצינסקי תשכ"ט‪ :‬מו;‬
‫לוריא תש"ם‪.20 :‬‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫'העליונה' חסרו מלך ואורים ותומים‪ .‬כלומר‪ ,‬הטקס נערך בימי הבית השני‪ .‬היות שכך הייתה‬
‫קדושת 'התחתונה' "גמורה" ‪ -‬מוחלטת ‪ -‬ולכן היה מותר לאכול בה קודשים קלים ומעשר שני‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התוספת 'העליונה' "לא היתה קדושתה גמורה" ולכן היה אסור לאכול בה קודשים‬
‫קלים ומעשר שני‪ .‬כך נהגו 'חברים' (חכמים שנזהרו בהלכות טומאה וטהרה ובתרומות ומעשרות)‪:‬‬
‫הם אכלו קרבנות ומעשר שני ב'תחתונה' אך לא 'בעליונה'‪ .‬לעומתם 'עמי הארץ' קיבלו את דעת‬
‫חכמים רק לגבי התוספת 'התחתונה' ואכלו שם קרבנות (כך לפי כ"י וינה והירושלמי)‪ 11,‬אך הם‬
‫לא קיבלו את דעתם לגבי התוספת 'העליונה' ואכלו גם שם קרבנות‪ .‬את המניע לכך הסביר רש"י‬
‫(שבועות טז ע"א) בכך שלדעתם מכיוון ש'העליונה' מוקפת בחומה כמו חלקי העיר האחרים אין‬
‫סיבה להבדיל ביניהם‪.‬‬

‫איתור מקומן של התוספת 'התחתונה' והתוספת 'העליונה'‬
‫ירושלים התרחבה בימי הבית הראשון לצפון‪ ,‬למערב ולמזרח‪ .‬ההתרחבות למערב כללה את הגבעה‬
‫המערבית היא 'העיר העליונה' של ימי הבית השני‪ .‬ההתיישבות בגבעה המערבית‪ ,‬לפי הדעה‬
‫הרווחת‪ ,‬אירעה במאה השמינית לפנה"ס‪ ,‬ובניית 'החומה הרחבה' מיוחסת לחזקיהו (גבע ‪:2003‬‬
‫‪ .)516-514‬אחרים מקדימים את בניית החומה הרחבה לימי אחז‪ ,‬אביו של חזקיהו (נאמן תשס"ו)‪,‬‬
‫ויש שמקדימים את ראשית ביצור העיר העליונה בחומה לסוף המאה התשיעית או לתחילת המאה‬
‫השמינית לפנה"ס (ברקאי תשס"ב)‪ 12.‬ההתרחבות למזרח התרחשה בעיקר בראשית המאה‬
‫השמינית לפנה"ס במורד המזרחי של עיר דוד‪ 13,‬והיא הוגנה בחומה שנבנתה בימי חזקיהו למרגלות‬
‫העיר‪ ,‬כפי שתואר לעיל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בימי הבית השני הקיפה החומה הראשונה את כל שטחה של ירושלים בימי הבית הראשון‬
‫למעט המדרון המזרחי של עיר דוד‪ .‬העיר התרחבה צפונה ועם בנייתן של החומה השנייה ושל‬
‫החומה השלישית גדל שטחה פי שלושה משטחה בימי הבית הראשון‪ .‬יוסף בן מתתיהו מתאר‬
‫את ירושלים במלחמת היהודים (ה ד א)‪ ,‬ואת תיאורו הוא מתחיל בשתי גבעות העיר המוקפות‬
‫בחומה הראשונה‪ ,‬וביניהן עובר 'העמק המרכזי'‪ ,‬שנקרא גם 'עמק הטִ ירו ֹּפו ֹיו ֹן'‪ ,‬שחצה את העיר‬
‫לכל אורכה‪ ,‬מצפון לדרום‪ ,‬וחילקה לשני חלקים‪ :‬במזרח 'העיר התחתונה' (עיר דוד) והר הבית‪,‬‬
‫ובמערב 'העיר העליונה'‪ ,‬שהייתה גבוהה מ'העיר התחתונה'‪ .‬כינויים אלו משקפים אפוא את הגובה‬
‫הטופוגרפי היחסי של שני חלקי העיר‪.‬‬
‫‪ .11‬נראה שזו גם הגירסה שהייתה לפני ר"י מגאש ‪ -‬ראו את חידושיו למסכת שבועות טז ע"א‪ .‬עדות לגירסה כזאת נמצאת בנוסח הכלאיים‬
‫של הסכוליון במגילת תענית‪ ,‬ד’ באלול (מהדורת נעם תשס”ד)‪ .‬מאידך‪ ,‬לפי הגירסה בבבלי שלפנינו‪ ,‬שהיא גירסת רש"י‪ ,‬עמי הארץ אכלו‬
‫מעשר שני רק בחלק הקדום של העיר התחתונה ולא בתוספת לה ‪' -‬בתחתונה'‪.‬‬
‫‪ .12‬על תהליך ההתרחבות למערב ‪ -‬האם הוא התרכז ברבע האחרון של המאה השמינית לפנה"ס או שהיה הדרגתי והחל קודם לכן ‪ -‬יש‬
‫דעות שונות‪ .‬לדיון בדעות אלו ראו נאמן תשס"ו‪.‬‬
‫‪ .13‬שילה תשמ"ד‪ :‬ו‪-‬ח‪ ,‬כב; אריאל ודה גרוט ‪( 2000‬הם כתבו על בנייה מחוץ לחומה‪ ,‬שכן החומה טרם נחשפה אז)‪ .‬באזור זה נמצאו שרידי‬
‫יישוב מהמאות האחת עשרה והעשירית לפנה"ס אך ההתיישבות במקום הייתה בעיקר בראשית המאה השמינית לפנה"ס‪ .‬ההתיישבות‬
‫הייתה צפופה ופסקה להתקיים בסוף המאה השמינית לפנה"ס‪ .‬החופרים אמנם שיערו שפרבר זה ניטש או נחרב בעקבות מצור סנחריב על‬
‫ירושלים בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬אך גם לפי התיאור המקראי וגם וגם על פי המקורות האשוריים לא הייתה לחימה על חומות ירושלים וגם לא‬
‫היו פעולות מצור שנועדו להבקעת החומה‪ .‬נראה על כן כי הפסקת ההתיישבות ובניית החומה קשורים זה בזה‪ ,‬והסיבה לכך היא הריסת‬
‫הבתים לבניית החומה או לביצורה‪ ,‬אותה מזכיר ישעיהו הנביא‪" :‬ו ִַּתתצו הבתים לבצר החומה" (ישעיהו כב‪ ,‬י)‪ ,‬וכפי שנאמר על פסוק זה‬
‫במדרש איכה רבה‪ ,‬פתיחתא כד (מהדורת בובר‪ ,‬יב ע"ב)‪" :‬מלמד שהיו נותצין בתיהם ומוסיפין על החומה" (גרוסברג תש"ס‪-‬ב‪ ,‬תשס"ו)‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬את בנייתה של החומה הראשונה מייחס יוסף בן מתתיהו לדוד ולשלמה‪ .‬ניתן להניח‬
‫שדבריו משקפים את המסורת שרווחה בירושלים באותם ימים אשר ראתה את שטחה של העיר‬
‫העליונה כחלק מקורי של ירושלים מימי דוד ושלמה‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬מסורת זאת עומדת‬
‫ביסודה של התוספתא העוסקת בהתרחבות העיר ובקדושתה‪ ,‬והיא נאמרת גם במדרש תדשא‬
‫(כב ‪ -‬דברים‪ ,‬מהדורת א' אפשטיין‪ ,‬מקדמוניות היהודים‪ ,‬וינה תרמ"ז‪ ,‬עמ' קעא)‪ ,‬שאף הוא מייחס‬
‫את הרחבת ירושלים למערב לדוד ולשלמה‪" :‬בעיר הזאת נתגייר ארונה היבוסי‪ ,‬וכשלכד אותה דוד‬
‫התחיל לבנות ירושלים העליונה ועשה חומה בהיקף וסיבב לעליונה ולתחתונה ונעשו שתיהן שם‬
‫האחד ירושלים‪ ,‬שנאמר‪' :‬ויבן העיר מסביב' וגו' (דברי הימים א יא‪ ,‬ח)"‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫'התחתונה' בתוספתא היא‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מקום שהוקף בחומה ונוסף לעיר במהלך ימי הבית הראשון‪.‬‬
‫מבין שתי התוספות לעיר בימי הבית הראשון ‪ -‬ההתרחבות לגבעה המערבית וההתרחבות במורד‬
‫המזרחי של עיר דוד ‪ -‬יש להעדיף את זיהוי 'התחתונה' עם התוספת המזרחית משתי סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬תושבי ירושלים בימי הבית השני ראו את כל השטח התחום בחומה הראשונה כשטחה המקורי‬
‫של ירושלים בימי דוד ושלמה ולכן הגבעה המערבית נחשבה על ידם כשטח מקורי של העיר ולא‬
‫כתוספת שנוספה לאחר ימי דוד ושלמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכינויים 'תחתונה' ו'עליונה' מעידים על משמעות טופוגרפית‪ ,‬כפי שפירש גם רש"י (שבועות‬
‫ט”ז ע"א)‪" :‬בשיפוע ההר היו ואחת למעלה בגבהו ואחת בשפולו"‪ .‬הכינוי 'תחתונה' רומז לפיכך על‬
‫מקום טופוגרפי נמוך‪ ,‬והוא גם רומז על קרבה לעיר התחתונה של ימי הבית השני‪ ,‬שאף היא קיבלה‬
‫את כינויה לפי מקומה הטופוגרפי הנמוך ביחס לעיר העליונה‪.‬‬
‫נראה על כן כי 'התחתונה' היא המדרון המזרחי של עיר דוד לכל ארכו‪ ,‬שנמצא בחלק הנמוך ביותר‬
‫של ירושלים וצמוד ל'עיר התחתונה' של ימי הבית השני‪ ,‬ומכאן כינויו‪ .‬שיפועו התלול אף מתאים‬
‫לכינוי 'בצעין'‪'/‬ביצועין'‪ ,‬המעיד על מקום מבותר‪ 14.‬המדרון המזרחי כולל בתוכו שני חלקים‪.‬‬
‫החלק הנמוך הוא אכן התוספת מימי חזקיהו ומנשה ‪' -‬בין החומותיים' ‪ -‬אך חלקו העליון‪ ,‬שבין‬
‫החומה הראשונה לבין החומה הכנענית והישראלית‪ ,‬היה כלול בתוך תחומי העיר כבר מראשית‬
‫ימי הבית הראשון‪ .‬אולם‪ ,‬בימי הבית השני ייחסו את בניית החומה הראשונה לדוד ולשלמה ועל כן‬
‫מסתבר כי אז ראו את כל השטח שמחוץ לחומה הראשונה כשטח שנוסף לעיר במהלך ימי הבית‬
‫הראשון ‪ -‬לאחר ימי דוד ושלמה ‪ -‬ולא הבחינו בין שני החלקים של המדרון‪.‬‬
‫'התחתונה' הייתה אם כן מחוץ לחומות ירושלים אך היא נחשבה חלק מהשטח המקודש של‬
‫העיר ולכן היה מותר לאכול בה קרבנות ומעשר שני‪ .‬מקום זה יכול היה לספק פיתרון אכסון למי‬
‫שנבצר ממנו להתאכסן בתוך חומות העיר‪ .‬ניתן היה להקים במקום זה מאהל ארעי ולאכול בו‬
‫קרבנות ומעשרות‪.‬‬
‫על מאהלים וחניונים של עולי רגל מחוץ לחומות ירושלים ידוע לנו מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו‬
‫בהקשר למהומות שפרצו בעיר לאחר מות הורדוס (‪ 4‬לפנה"ס)‪ .‬הוא כותב כי הבאים לירושלים‬
‫סבִינּוס‪ ,‬האחראי מטעם רומא‬
‫לחג הפסח חנו באוהלים (קדמוניות היהודים יז ט ג [‪ ;)]217‬וכאשר ַ‬
‫על נכסי המדינה בסוריה‪ ,‬ניסה להשתלט על המצודה ועל אוצרות הורדוס בסמוך לחג השבועות‪,‬‬
‫‪ .14‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .10‬על הדעות האחרות בספרות התורנית על מקומן של 'התחתונה' ו'העליונה' ראו אנציקלופדיה תלמודית תשס"ב‪.‬‬
‫חלקן נובע מגירסת הבבלי (שבועות טז ע"א) על מקומן של הבצעין‪" :‬בהר המשחה"‪.‬‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫הוא נתקל בהתנגדות המוני העם שבאו לחג וחנו בשלושה חניונים‪ :‬בדרום ‪ -‬ליד ההיפודרום;‬
‫במערב ‪ -‬בקרבת ארמון הורדוס; ומצפון להר הבית (קדמוניות היהודים יז י ב [‪ ;]255‬מלחמת‬
‫היהודים ב ג א)‪ .‬ייתכן וסירי הבישול שנמצאו ליד חומת חזקיהו ('החומה האחרת') עם עצמות‬
‫בעלי חיים ודגים (רייך ושוקרון תשנ"ז) קשורים לחניית עולי הרגל במדרון המזרחי של עיר דוד‪.‬‬
‫ייתכן כי ב'תחתונה' נכללה גם שכונת המגורים שהייתה ממזרח להר הבית ובתוך השטח המוקף‬
‫בחומה הראשונה‪ ,‬וחלקים ממנה נחשפו בשנים האחרונות (שוקרון ורייך תש"ס)‪ .‬בתלמוד‬
‫הבבלי נזכר מקום בשם 'בית פאג ֵי' (לעתים הכתיב 'פגי') בזיקה לכמה נושאים הלכתיים‪,‬‬
‫שהמשותף להם הוא שעליהם להיעשות בתוך תחומי העיר המקודשים ‪ -‬בתוך חומות העיר של‬
‫ימי הבית הראשון (אכילת קרבן פסח ‪ -‬בבלי‪ ,‬פסחים צא ע"א; מעשר שני ‪ -‬בבלי‪ ,‬בבא מציעא‬
‫צ ע"א; לחמי תודה ‪ -‬בבלי‪ ,‬מנחות עח ע"ב‪ ,‬פסחים סג ע"ב; זקן ממרא ‪ -‬בבלי‪ ,‬סוטה מה ע"א‪,‬‬
‫סנהדרין יד ע"ב‪ .‬ראו‪ :‬גרוסברג תשנ"ט‪ ,‬תשס"ד‪-‬ב)‪ .‬בברייתא שמובאת בתלמוד הבבלי (לעיל‪,‬‬
‫סוטה וסנהדרין) נזכר 'בית פגי' בהקשר של תוספת לעיר ‪ -‬יציאת הסנהדרין כדי לקדש שטח‬
‫שנוסף לעיר‪ ,‬וכך אכן הבין רש"י את מקומה של בית פאגי‪" :‬היקף חיצון של ירושלים‪ ,‬שהוסיפו‬
‫עליו‪ ,‬קרוי בית פאגי" (בבא מציעא צ ע"א ד"ה בית פאגי)‪ .‬מפירושיו במקומות אחרים עולה‬
‫שבית פאגי של התלמוד הבבלי נראית כרצועה שצמודה לחומת העיר ולה גם חומה משלה‪.‬‬
‫מסתברת על כן הדעה המזהה את בית פאגי של התלמוד הבבלי עם 'התחתונה' של התוספתא‬
‫(מהרי"ט תשי"ט‪ :‬ח"ב‪ ,‬אבן העזר סי' יב; אלפנדרי ת"ע‪ :‬ד ע"ב‪-‬רע"ג; גולדמן תרפ"ד‪ :‬ה;‬
‫ובהרחבה‪ :‬גרוסברג תשנ"ט‪ ,‬תש"ס‪-‬א‪ ,‬תשס"ד‪-‬ב)‪.‬‬
‫בית פאגי של התלמוד הבבלי הוא אפוא המדרון המזרחי של עיר דוד ונראה כי הוא כלל את השכונה‬
‫שהייתה ממזרח להר הבית‪ ,‬כפי שעולה מההקשר של בית פאגי עם הר הבית (משנה‪ ,‬מנחות ז‬
‫ג; בבלי‪ ,‬מנחות עח ע"ב‪ ,‬ופירוש הרמב"ם למשנה)‪( .‬גולדמן תרפ"ד‪ :‬ה‪ ,‬הערה ‪ ;11‬טוקצינסקי‬
‫תשכ"ט‪-‬תש"ל‪ ,‬ג‪ :‬יד‪-‬טו; בן אליהו תש"ס)‪ .‬חכמי התלמוד הבבלי‪ ,‬שלא הכירו אישית את תחומה‬
‫של ירושלים‪ ,‬קישרו אפוא את הידיעה על האזור שנוסף לעיר במהלך ימי הבית הראשון ושהיה‬
‫מוכר בימי הבית השני‪' -‬התחתונה' ‪ -‬עם השם בית פאגי‪ ,‬שהוא שמו של היישוב בית ּ ַפ ּגֵי‪ ,‬שהיה‬
‫בהר הזיתים‪ 15,‬אולי בשל משמעותו האפשרית של השם באוזניהם של דוברי ארמית בשל הדמיון‬
‫הפונטי ל ּ ַפג בארמית‪ ,‬שמשמעותו רסן‪ 16,‬והדמיון למבנהו של מקום זה שנמצא לאורכו של החלק‬
‫‪ .15‬בית פגי בהר הזיתים נזכר כמה פעמים במקורות הנוצריים‪ :‬מתי כא א; מרקוס יא א; לוקס יט כט‪ .‬היישוב בית ּ ַפ ּגֵי‪ ,‬שנמצא מחוץ‬
‫לירושלים‪ ,‬נזכר במקורות תנאיים בהקשר לחובה של עולי הרגל ללון בתוך העיר ובהקשר לאפיית לחמי תודה ולהכנת שתי הלחם ולחם‬
‫הפנים‪ .‬בהקשר לחובה ללון בעיר ראו לדוגמה‪ :‬ספרי במדבר‪ ,‬פיסקא קנא (מהדורת ח"ש הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ;)196‬תוספתא‪ ,‬פסחא ח ח (מהדורת‬
‫ליברמן‪ ,‬עמ' ‪ ,)186-185‬ועוד‪ .‬בהקשר ללחמי תודה ראו‪ :‬ספרי זוטא במדבר ו יג (מהדורת ח"ש הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ;)245‬תוספתא‪ ,‬מנחות ח יח‬
‫(מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪ .)524‬בהקשר להכנת שתי הלחם ולחם הפנים ראו‪ :‬משנה‪ ,‬מנחות יא ב; ספרא‪ ,‬אמור‪ ,‬פרק יח י (מהדורת א"ה‬
‫ויס‪ ,‬קד ע"ב); תוספתא‪ ,‬מנחות יא א (מהדורת צוקרמנדל‪ ,‬עמ' ‪ .)529‬על ההבחנה בין בית פגי שמחוץ לעיר לבין בית פאגי שבתוך ירושלים‬
‫ראו‪ :‬ערוך השלם‪ ,‬הערך "בית ּ ַפאגֵי"; סגל תשל"ט‪ ,43-41 :‬הערך "בית ּ ָפאגִ י‪ ,‬בית ּ ָפגֵי‪ ,‬כפר בית ּ ָפאגִ י"‪.‬‬
‫‪ .16‬ראו את פירוש רש"י המתבסס על הבבלי‪ ,‬בבא מציעא ט ע"א‪" :‬אמר רב אשי‪ :‬זה קנה חמור ובית פגיה"‪ ,‬בשני מקומות‪ :‬בבבא מציעא צ‬
‫ע"א‪ ,‬ד"ה בית פאגי‪" :‬היקף חיצון של ירושלים‪ ,‬שהוסיפו עליו‪ ,‬קרוי בית פאגי‪ ,‬ונראה לי שהוא לשון כבישתה של עיר‪ ,‬שונגל"א בלע"ז [=רסן‬
‫של בהמה]‪ ,‬כדאמרינן פרק קמא (דף ט ע"א) זה קנה חמור ובית פגיה"‪ ,‬ושם פירש רש"י‪" :‬קיציי"ל בלע"ז [=חלק הרתמה הקשור לראש‬
‫הבהמה]‪ ,‬מה שבראש החמור"‪ .‬בדומה לזה פירש רש"י בסוטה מה ע"א בד"ה אבי פאגי‪" :‬ולי נראה שהוא לשון חבישה כמו שקורין ציגל"א‬
‫של עיר [=איזור‪ ,‬חומה המקיפה את העיר]‪ ,‬כמו חמור ובית פאגי (בבא מציעא ט ע"א) בשטדידור"א [=אפסר של בהמה] בית ראש של אפסר‬
‫קורין כן"‪ .‬לפי הסבר רש"י בית פאגי‪ ,‬כמו רסן של בהמה‪ ,‬מאפשר את האחיזה בעיר ואת ביטחונה‪ ,‬ונראה כרצועה שצמודה לחומת העיר‪,‬‬
‫ולפי ההקשרים השונים הוא הוקף בחומה משלו‪ .‬תיאור זה הולם את התוספת לעיר במזרח‪ .‬מאידך‪ ,‬פג הוא גם תאנה שלא הבשילה‪ ,‬ושם‬
‫היישוב בית פגי‪ ,‬שהיה בהר הזיתים‪ ,‬קשור‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לתאנים שגדלו בו‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫המזרחי של ירושלים (גרוסברג תשנ"ט‪ ,‬תשס"ד‪-‬ב)‪.‬‬
‫'העליונה' נוספה לעיר “כשעלו בני הגולה”‪ .‬לא ניתן לייחס ביטוי זה לימי עזרא ונחמיה‪ ,‬שהרי‬
‫נחמיה שיקם את החומות הקיימות ולא הגדיל את שטח העיר‪ ,‬אלא יש לייחסו לשטח שנוסף לעיר‬
‫במהלך ימי הבית השני‪ .‬הנימוק הביטחוני שניתן בתוספתא לבניית חומה ל'עליונה'‪" :‬שתורפה של‬
‫ירושלם משם ונוחה ליכבש משם"‪ ,‬מתקשר לצפון העיר‪ ,‬משם נעשו ההתקפות על העיר בימי הבית‬
‫השני‪ :‬מצור אנטיוכוס השביעי סִ ידֶ טֶ ס (‪ 132-134‬לפנה"ס) (קדמוניות היהודים יג ח ב [‪;)]238‬‬
‫כיבוש פומפיוס (‪ 63‬לפנה"ס) (מלחמת היהודים א ז א‪-‬ג‪ ,‬קדמוניות היהודים יד ד א [‪ ,]57‬שם יד‬
‫ד ב [‪ ;)]60‬כיבוש הורדוס (‪ 37‬לפנה"ס) (מלחמת היהודים א יז ח‪ ,‬שם א יז ט‪ ,‬קדמוניות היהודים‬
‫יד טו יד [‪ ;)]466‬המצור וההתקפה של נציב סוריה קֶ סְ טִ י ּוס גאלּוס על 'העיר החדשה' והר הבית‬
‫(תשרי שנת ‪( )66‬מלחמת היהודים ב יט ד‪-‬ה); והכיבוש הרומי בשנת ‪( 70‬כיבוש החומה השלישית‬
‫ושריפת 'העיר החדשה' ‪ -‬מלחמת היהודים ה ז ב‪ ,‬ופריצת 'החומה השנייה' והריסתה ‪ -‬מלחמת‬
‫היהודים ה ח ב)‪ .‬יש אפוא לאתר את 'העליונה' בצפון העיר‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫בימי הבית השני נוספו בצפון העיר שטחים בעקבות בנייתן של שתי חומות‪ :‬החומה השנייה‬
‫והחומה השלישית‪ .‬לאיזו מהן מתכוונת התוספתא? את החומה השלישית השלימו רק בשנת ‪66‬‬
‫עם פרוץ המרד‪ ,‬ואם הכוונה ב'עליונה' היא לשטח שנוסף עם בנייתה של החומה השלישית הרי‬
‫שהעדיפו לקיים טקס לחנוכת חומה זאת אך לא טרחו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לחנוך את החומה השנייה בכל‬
‫השנים הרבות שעברו מאז בנייתה ‪ -‬קרוב ל‪ 150-‬שנה‪ .‬השערה זאת אינה סבירה ועל כן מסתבר‬
‫יותר הקשר עם ימי החשמונאים‪ ,‬כפי שביאר הסכוליון למגילת תענית לז' באייר בכ"י אוקספורד‪,‬‬
‫שהובא לעיל‪' .‬העליונה' היא אם כן השטח שנוסף לירושלים עם בניית החומה השנייה‪ .‬נראה שאת‬
‫השם 'העליונה' קיבלה תוספת זאת לעיר מצמידותה ל'עיר העליונה'‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫בשטח 'העליונה'‪ ,‬כלומר בתחומי החומה השנייה (וכמובן בתחומי החומה השלישית)‪ ,‬היה אסור‬
‫לאכול קרבנות ומעשר שני‪ ,‬אך 'עמי הארץ' לא נשמעו להלכה זאת ואכלו שם קרבנות‪ .‬הממצא‬
‫הארכיאולוגי של סירי בישול מנוקבים שנמצאו במקומות שונים בעיר‪ ,‬לרבות ליד שער הפרחים‪,‬‬
‫מעיד שאכן היו מי שאכלו קרבנות גם מחוץ לתחום המקודש של העיר (גרוסברג תשס"ג‪,‬‬
‫תשס"ד‪-‬א)‪ .‬מאידך נראה שאיסורים שחלו בתחום המקודש‪ ,‬כמו האיסור על קבורת מתים‬
‫והחובה לפנות קברים‪ ,‬הורחבו גם לתחומים שלא היו מקודשים ‪ -‬תחומי החומה השנייה והחומה‬
‫השלישית ‪ -‬כפי שמעיד הממצא הארכיאולוגי (קלונר תש"ם‪ ;150 ,147-145 :‬קלונר וזיסו תשס"ג‪,50 ,5 :‬‬
‫‪ ;309-308‬זיסו וקלונר תש"ס)‪.‬‬

‫איור ‪ .4‬חפירת המדרון המזרחי ע”י משלחת שילה‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫סיכום‬
‫ירושלים התרחבה מעיר דוד לצפון‪ ,‬למערב ולמזרח‪ .‬ההתרחבות לגבעה המערבית ולחלק התחתון‬
‫של המורד המזרחי של עיר דוד התרחשה כבר בימי הבית הראשון‪ .‬בימי הבית השני הצטמצמה‬
‫העיר במזרח ותוואי החומה הוסט לראש המדרון‪ .‬המורד המזרחי של עיר דוד נותר מעתה מחוץ‬
‫לחומה‪ .‬לעומת זאת התרחבה ירושלים לצפון והשטחים שנוספו לעיר הוקפו בחומה השנייה‬
‫ובחומה השלישית‪.‬‬
‫בתוספתא נמצאת התייחסות לשטחים שנוספו לעיר במהלך ימי הבית הראשון והבית השני מתוך‬
‫נקודת המבט של התחום המקודש של ירושלים‪ ,‬שרק בו היה מותר לאכול קודשים קלים (קרבנות‬
‫שנאכלים לבעליהם) ומעשר שני‪ .‬השטח שנוסף לעיר במהלך ימי הבית הראשון נקרא בתוספתא‬
‫'התחתונה'‪ .‬שטח זה קודש בטקס מתאים ועל כן הוא נכלל בתחום המקודש של ירושלים‪ .‬לעומת‬
‫זאת השטח שנוסף לעיר בימי הבית השני ומכונה בתוספתא 'העליונה'‪ ,‬הוקף בחומה ונערך טקס‬
‫לקידושו‪ ,‬אך הטקס לא היה תקף בהיעדר כמה ממרכיביו בימי הבית השני‪ .‬בשטח זה היה אסור‬
‫לאכול קרבנות ומעשר שני‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫התוספת 'התחתונה' היא המדרון המזרחי של עיר דוד‪ ,‬שהיה מחוץ לחומות העיר של ימי הבית‬
‫השני אך נחשב כולו כתוספת לעיר מימי הבית הראשון‪ ,‬ולכן היה מותר לאכול בו קרבנות ומעשר‬
‫שני‪ .‬נראה שמקום זה הוא גם המקום שנקרא בתלמוד הבבלי בשם בית פאגי‪ ,‬ואפשר גם ששם זה‬
‫מתייחס גם לשכונה שהייתה ממזרח להר הבית‪.‬‬
‫התוספת 'העליונה' היא השטח שהוקף בחומה השנייה בימי החשמונאים‪ .‬תוספת זאת לא הייתה‬
‫קדושה בקדושת ירושלים ולכן היה אסור לאכול בה קרבנות ומעשר שני‪ ,‬וכך היה גם דינה של‬
‫'העיר החדשה'‪ ,‬שהוקפה בחומה השלישית‪.‬‬
‫כפי שמעידה התוספתא‪ ,‬חכמים הקפידו לאכול קרבנות ומעשר שני רק בתוך השטח שהיה כלול‬
‫בחומות ירושלים של ימי הבית הראשון‪ ,‬לרבות השטח שנוסף לעיר במהלך ימי הבית הראשון (אף‬
‫שהיה מחוץ לעיר של ימי הבית השני) ‪ -‬ב'תחתונה'‪ ,‬היא המדרון המזרחי של עיר דוד‪ .‬כנגדם‪' ,‬עמי‬
‫הארץ' התירו לעצמם לאכול קרבנות גם בשטחים שנוספו לעיר בימי הבית השני ‪ -‬ב'עליונה'‪ ,‬היא‬
‫התחום שהוקף בחומה השנייה‪ ,‬וכפי שמעיד הממצא הארכיאולוגי הם עשו כך גם בתחומי 'העיר‬
‫החדשה'‪ ,‬שהוקפה בחומה השלישית‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫גבע תשנ"ב‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫ה' גבע‪" ,‬ירושלים"‪" ,‬ימי הבית השני"‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬א' שטרן (עורך)‪ ,‬ב‪ ,‬מפה‪ ,‬עמ' ‪" ;634‬החומה השנייה"‪ ,‬עמ' ‪.655-654‬‬

‫אבי‪-‬יונה תשכ"ח‬
‫מ' אבי‪-‬יונה‪" ,‬ירושלים בימי הבית השני"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,2-1‬עמ' ‪.27-19‬‬

‫אלפנדרי ת"ע‬
‫חיים אלפנדרי‪ ,‬דרך הקדש‪ ,‬קושטא‪.‬‬

‫אנציקלופדיה תלמודית תשס"ב‬
‫"מקומה של ירושלים וגבולותיה"‪ ,‬נספח לערך ירושלים‪ ,‬אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬כה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫טורים תרפט‪-‬תשיח‪.‬‬

‫‪H. Geva, “Summary and Discussion of Findings from Areas A, W and X-2”, in H. Geva (ed.),‬‬
‫‪Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem, Conducted by Nahman Avigad, 1969-1982,‬‬
‫‪2, Jerusalem, pp. 501-552.‬‬

‫גולדמן תרפ"ד‬
‫י' גולדמן‪ ,‬בני אשר‪ ,‬יפו‪.‬‬

‫גרוסברג תשנ"ט‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬תחומיה המקודשים של ירושלים"‪ ,‬תחומין יט‪ ,‬עמ' ‪.487-469‬‬

‫אפשטיין תש"ח‬
‫י"נ אפשטיין‪ ,‬מבוא לנוסח המשנה‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫אפשטיין תשי"ז‬
‫‪90‬‬

‫גבע ‪2003‬‬

‫י"נ אפשטיין‪ ,‬מבואות לספרות התנאים ‪ -‬משנה‪ ,‬תוספתא ומדרשי‪-‬הלכה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫גרוסברג תש"ס‪-‬א‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬בית פאגי של התלמוד הבבלי ‪ -‬במזרח עיר דוד"‪ ,‬תנובות שדה ‪( 27‬כסלו‪-‬טבת‬
‫תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪.39-38‬‬

‫גרוסברג תש"ס‪-‬ב‬

‫אריאל ודה גרוט ‪2000‬‬
‫‪D. T. Ariel and A. De Groot, “The Iron Age Extramural Occupation at the City of David‬‬
‫‪and Additional Observations on the Siloam Channel”, in D.T. Ariel (ed.), Extramural Areas‬‬
‫‪(Excavations at the City of David 1978-1985, Directed by Yigal Shiloh [City of David Excavations‬‬
‫‪Final Report],5), (Qedem 40), Jerusalem, pp. 155-169.‬‬

‫בהט ‪1981‬‬

‫א' גרוסברג‪" ,‬מתי נחצבה 'נקבת חזקיהו' ומקומם של בין החומותיים והמכתש"‪ ,‬בתוך‪ :‬י' אשל‬
‫(עורך)‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון ט‪ ,‬עמ' ‪.74-63‬‬

‫גרוסברג תשס"ג‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬סירי הבישול המנוקבים מירושלים ומנהגיהם של 'חברים' ו'עמי הארץ' "‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫א' ברוך וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬הקובץ השמיני‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,‬‬
‫עמ' ‪.70-59‬‬

‫‪D. Bahat, “The Wall of Manasseh in Jerusalem”, IEJ 31, pp. 235-236.‬‬

‫בן אליהו תש"ס‬

‫גרוסברג תשס"ד‪-‬א‬

‫א' בן אליהו‪" ,‬למקומו של הכפר בית פגי"‪ ,‬על אתר ו‪ ,‬עמ' ‪.62-51‬‬

‫א' גרוסברג‪" ,‬סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים"‪ ,‬תחומין כד‪ ,‬עמ'‬
‫‪.516-505‬‬

‫ברקאי תשס"ב‬

‫גרוסברג תשס"ד‪-‬ב‬

‫ג' ברקאי‪" ,‬חומה נעלמה בירושלים של ימי בית ראשון"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך (עורכים)‪,‬‬
‫חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי הכנס השביעי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.44-39‬‬

‫א' גרוסברג‪" ,‬התחום המקודש של ירושלים"‪ ,‬מפירות הכרם ‪ -‬קובץ דברי תורה מאת בוגרי ישיבת‬
‫כרם ביבנה ורבניה שנכתבו ושנאספו לרגל מלאות יובל לישיבה (תשי"ד ‪ -‬תשס"ד)‪ ,‬כרם ביבנה‪,‬‬
‫עמ' ‪.471-453‬‬

‫‪91‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫גרוסברג תשס"ו‬
‫א' גרוסברג‪" ,‬כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪ ,‬צ' גרינהוט וא' פאוסט‬
‫(עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬הקובץ האחד עשר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.128-113‬‬

‫ב"צ סגל‪ ,‬הגיאוגרפיה במשנה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫דלמן ‪1930‬‬

‫סוקניק ומאיר תרצ"א‬
‫‪G. Dalman, Jerusalem und sein Gelände, Gütersloh.‬‬

‫א"ל סוקניק ול"א מאיר‪ ,‬חפירות החומה השלישית של ירושלים העתיקה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫הירשנזון תרע"ד‬

‫ספראי תשכ"ה‬

‫ח' הירשנזון‪" ,‬שמות בארץ"‪ ,‬ירושלים (מאסף ספרותי בעריכת א"מ לונץ) י‪ ,‬עמ' ‪.211-197‬‬

‫ש' ספראי‪ ,‬העליה לרגל בימי הבית השני‪ ,‬תל אביב‪.‬‬

‫זיסו וקלונר תש"ס‬

‫קוק תרצ"ז‬

‫ב' זיסו וע' קלונר‪" ,‬מערת 'שמעון הצדיק' ומערת 'סנהדרין הקטנה' ‪ -‬לקורותיהן של שתי מערכות‬
‫קבורה שכנות מימי הבית השני בירושלים"‪ ,‬בתוך‪ :‬י' אשל (עורך)‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון ט‪,‬‬
‫עמ' ‪.111-95‬‬

‫אי"ה קוק‪ ,‬משפט כהן‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫טוקצינסקי תשכ"ט‪-‬תש"ל‬
‫י"מ טוקצינסקי‪ ,‬עיר הקדש והמקדש‪ ,‬א‪-‬ה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪92‬‬

‫סגל תשל"ט‬

‫לוריא תש"ם‬
‫ב"צ לוריא‪ ,‬פרקי ירושלים ‪ -‬מחקרים בקדמוניות ירושלים ויושביה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫מהרי"ט תשי"ט‬

‫קורטיס ומדסן ‪1994‬‬
‫‪E. Curtis and A. Madsen, A Critical and Exegetical Commentary on The Books of Chronicles, ICC,‬‬
‫‪Edinburgh.‬‬

‫קליין תרצ"ט‬

‫‪93‬‬

‫ש' קליין‪ ,‬ארץ יהודה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫קלונר תש"ם‬

‫תשובות המהרי"ט‪ ,‬תל אביב‪.‬‬

‫ע' קלונר‪ ,‬קברים וקבורה בירושלים בימי בית שני‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫מזר תשס"ח‬

‫קלונר תש"ס‬

‫א' מזר‪" ,‬החפירות בעיר דוד ‪ -‬מרכז המבקרים (‪ ,")2007-2006‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪ ,‬א' לוי‪-‬רייפר‬
‫וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬הקובץ השלושה‪-‬עשר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,‬‬
‫עמ' ‪.26-7‬‬

‫ע' קלונר‪" ,‬על חומותיך ירושלים‪ :‬החומה השנייה מימי הבית השני"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך‬
‫(עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי הכנס החמישי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.51-43‬‬

‫נאמן תשס"ו‬
‫נ' נאמן‪" ,‬עלייתה של ירושלים למעמד 'עיר הראשה' בממלכת יהודה במאות הח'‪-‬הז' לפני סה"נ"‪,‬‬
‫ציון עא‪ ,‬עמ' ‪.456-411‬‬

‫קלונר וזיסו תשס"ג‬
‫ע' קלונר וב' זיסו‪ ,‬עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫קניון ‪1974‬‬

‫נעם תשס"ד‬
‫ו' נעם‪ ,‬מגילת תענית ‪ -‬הנוסחים‪ ,‬פשרם‪ ,‬תולדותיהם‪ ,‬בצירוף מהדורה ביקורתית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪K. M. Kenyon, Digging Up Jerusalem, London.‬‬

‫רייך ואחרים תשנ"ח‬
‫ר' רייך‪ ,‬ג' אבני ות' וינטר‪ ,‬ירושלים ‪ -‬מדריך לגן הארכיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫אשר גרוסברג‬

‫המדרון המזרחי של עיר דוד בימי הבית השני ותחומי החומה השנייה‬

‫רייך ושוקרון תשנ"ז‬
‫ר' רייך וא' שוקרון‪" ,‬ירושלים‪ ,‬עיר דוד"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות קו‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬

‫רייך ושוקרון תשס"ב‬
‫ר' רייך וא' שוקרון‪" ,‬חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,122‬עמ' ‪.87-78‬‬

‫רייך ושוקרון תשס"ג‬
‫ר' רייך וא' שוקרון‪" ,‬ירושלים‪ ,‬עיר דוד"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪ ,115‬עמ' ‪"=( 71-69‬חידושים‬
‫בחפירות עיר‪-‬דוד‪ ,‬ירושלים"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך וא' פאוסט [עורכים]‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬הקובץ‬
‫השמיני‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.)20-15‬‬

‫רייך ושוקרון תשס"ח‬
‫ר' רייך וא' שוקרון‪" ,‬בכל זאת חומה מתקופת הברזל ב'‪ :‬ביקורת הצעתה של א' מזר"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪,‬‬
‫א' לוי‪-‬רייפר וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬הקובץ השלושה‪-‬עשר‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.34-27‬‬

‫שוקרון ורייך תשנ"ט‬
‫‪94‬‬

‫‪95‬‬

‫א' שוקרון ר' רייך‪" ,‬חומה משלהי ימי הבית הראשון במזרח עיר דוד"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך (עורך)‪,‬‬
‫חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי הכנס הרביעי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.16-14‬‬

‫שוקרון ורייך תש"ס‬
‫א' שוקרון ור' רייך‪" ,‬האזור שממזרח להר הבית בירושלים בתקופת הבית השני‪ ,‬הרומית והביזנטית‬
‫לאור חפירות ‪ ,"1998-1995‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי‬
‫הכנס החמישי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עמ' ‪.116-113‬‬

‫שילה תשמ"ד‬
‫י' שילה‪ ,‬חפירות עיר דוד א'‪ – 1982-1978 ,‬דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה (קדם ‪ ,)19‬ירושלים‪.‬‬

‫מקורות האיורים‬
‫איור ‪- 1‬‬
‫איור ‪- 2‬‬
‫איור ‪- 3‬‬
‫איור ‪- 4‬‬

‫על פי רייך ואחרים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪ .54‬תודתנו לרשות העתיקות וליד יצחק‬
‫בן צבי על הרשות לעשות שימוש באיור זה‬
‫על פי גבע תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ .634‬תודתנו לחברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה על‬
‫הרשות לעשות שימוש באיור זה‬
‫באדיבות אלון דה גרוט‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫באדיבות אלון דה גרוט‪ ,‬רשות העתיקות‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)