אתר דעת -מכללת הרצוג
נ±ו-ב מ ו צ א ד**^* גב? יזרי
: 113ז ד י>*גו־־1ק-ן .ב נ ד י י ע ד
ב*רכצ +*7א ג ו ד ת ^^!!ו־״אד
1
1
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן;
§£ ¥ 13 0 01^8.01־. 1161)1
ע״י חיים תשס״ט
על כסוי שער ראש האשד / ,הרב יחיאל יעקב וייגברג
השביתה לאור ההלכה /הרב רפאל קצנלגבוגן
אגודת ישראל ו״האורתודוכםיה המערבית״ /מרדכי ברויאר
על הראשונים ופעולותיהם ביסוד הישוב החדש /הרב שמואל א .םלנט
תכנון תורתי לקבוצים הדתיים /שמואל עמנואל
פא״י לאן ?
אהוד של כל העמלים למען מדינה תורתית /הרב משה מונק
אחוד של היהדות החרדית /מנשה בן חיים
תוארים בספרי עזרא ונחמיה /שמחה בונם שטיין
תפלה בצבור — חיובה ,רעיונה וגדרה /הרב נתן אורטנר
מכתבים למערכת
,.
.
•4
ל• ו ־
,
י
* www.daat.ac.ilכרד ה ,גליון א • המחיר 1.25ל״י
כ״ה ירושלים ת״ו תשרי תשכ״ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב״ה
אל קוראינו
בחוברת זו ,המופיעה לקראת התחלת שנת תשכ״ה ,ערב שנת השמיטה ,הבאה
עלינו ועל כל ישראל לטובה ,אין מאמרים על הפרשיות המסעירות את דעת הקהל
בחודשים האחרונים .אין תגובות על פרשת אחינו ״בני ישראל״ ועל הפגיעות
החמורות ברבנות הראשית .גם אין מאמרים על בתי המטבחיים של קרית מלאכי
ותל אביב ועל הכשרות שבהם .ואפילו מדור ״תגובות״ לא מצא לו מקום בגליון הזה.
לעומת זאת מתפרסמים מאמרים הדנים על מחננו־אנו :מאמר על כסוי הראש
של נשים נשואות ,מאמר על בעיות הלכתיות המתעוררות בצבור הפועלים הדתיים
ע״י הכרזת ״שביתה״ ,מאמר על העדר הסובלנות כלפי הכיוונים החנוכיים השונים
ביהדות החרדית ,מאמרים על איחוד מלא ו/או איחוד חלקי ביהדות הדתית ועוד
מאמרים אחרים.
למרות כל המאבקים של הצבור הדתי נגד החילוניות ,אין לו להתעלם אף רגע
מהבעיות החמורות בתוך היהדות הדתית ,הן ביחסים בינה לבין עצמה ,הן בגישתה
להשלטת התורה על כל שטחי החיים והן בקיום של כל דיני התורה ,בלי יוצא מן
הכלל ,בתוך המחנה .אם יקום איחוד ביהדות הדתית ואם נפתור בעיות הלכתיות,
חברתיות וחינוכיות שונות ,הנמצאות זה שנים רבות ללא טפול ,אז גם פרשיות
מסעירות וטרגיות לא יכבו את האהבה של היהדות הנאמנה לתורה ולמצוות ולארץ
האבות.
׳התורה תובעת תמיד ,אך במיוחד בזמנים של מאבקים :״והיה מחניך קדוש
ולא יראה בך ערות דבר״.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
המערכת
לקראת השנה החדשה אנו מבקשים את קוראינו למלאות את תלוש ההזמנה בדף
זה ולשלוח לנו בהקדם.
דמי מנוי לשנה ) 4גליונות( — 4.ל״י בישראל ,בחוץ לארץ —) $ 2.כולל דמי משלוח(.
לכבוד
מערכת ה מ ע י ן
רחוב צפניה 26
י ר ו ש ל י ם
א .נ.
הרני חותם בזה על מנוי שנתי ל״המעיך ומצרף בזה דמי מנוי.
השם
…
הכתובת
התאריך
)חתימה(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ח י א ל י ע ק ב ויינברג
על
שער
כ7זו<
ראש
האשה
מבואר בשו״ע אורח חיים סי׳ עה ,הלכה ב :שער של אשה שדרכה לכסות
אסור לקרות כנגדו אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר וכר .בדין זה
של קריאה כנגד שער בתולות ופנויות יש מבוכה בין הפוסקים׳ הללו מתירים
גלוי ראש בבתולות ואוסרים בפנויה שאינה בתולה והללו אוסרים גם בבתולה
)יעוין במגן אברהם ובמחצית השקל שם ועיין בשו״ע אבן העזר סי׳ כא ושם
בחלקת מחוקק ,בית שמואל ופ״ת( .ולפי שראיתי שמחלוקת זו תלויה גם בחלוקי
דעות בין הפוסקים בבאור לשון התורה ״ופרע את ראש האשד.״ )במדבר ה ,יח(,
אשר עליה גתלבטו מפרשים רבים ,אמרתי לבאר את הדבר׳ אך מראש אקדים
שאין בדעתי להכניס ראשי בין ההרים ולהכריע בין רבותינו אחרוני הפוסקים!(.
מקור האסור של גלוי שער ראש האשר .הוא במשנה כתובות )עב ע״א(
בענין עוברת על דת יהודית — וזו לשונה! ״ואיזוהי דת יהודית? יוצאת
וראשה פרוע״ .ושואלת הגמרא :״ראשה פרוע דאורייתא הוא דכתיב ,ופרע
את ראש האשד.׳ ותנא דבי רבי ישמעאל מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא
יצאו בפרוע ראש״ .והגמרא מתרצת :״דאורייתא קלתה שפיר דמי )קלתה=
סל — רש״י וערוך( ,דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור״ (.
צ
והרמב״ם בהלכות אםורי ביאה )פרק כא ,הלכה יז( וכן בשו״ע אבהע״ז
)סי׳ בא( הביאו להלכה :״לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק אחד
פנויה ואחד אשת איש״ .וכבר שאלו הב״ח והגר״א ז״ל מנין לו להרמבים
להוסיף איסור גם בפנויה? וביארו דהרמב״ם הוכיח זה מלשונו של תנא דבי
ר׳ ישמעאל מדקאמר ל״בנות ישראל״ ולא קאמר ל״אשה״ ומבארי השו״ע
ההלקת מתוקק והבית שמואל נתקשו על מחבר השו״ע שהביא לשונו של
הרמבים האוסר גם בפנויה וזה סותר את הדין המובא בשו״ע או״ח סי׳ עה
הנ״ל להתיר לבתולות לילך פרועות ראש ולפיכך כתבו שכוונת הרמב״ם והשולחן
ערוך לאסור רק בפנויה שהיא אלמנה או גרושה אבל בתולח באמת מותרת
לילך פרועת ראש וכמו שמוכח מדברי המשנה ״יוצאת בהינומא וראשה פרוע״
)פרק ב׳ דכתובות( .והרב בעל מגן אברהם באורח חיים הנ״ל כתב שדוחק
הוא לפרש ד״פנויה״ היינו אלמנה ולפיכך יצא לחדש ד״פרועת ראש״ היינו
שסותרת קליעת שערה והולכת בשוק ,זהו אסור אף בפנויה משא״כ גלוי
השער אסור רק בנשואה ונראה כי הרב בעל מג״א מפרש את הכתוב ״ופרע
את ראש האשד.״ )במדבר ה׳( שהכהן יסתור את שערותיה המקולעות ורמז
לעיץ בפירוש רש״י בחומש על המלה ופרע :״סותר את קליעת שערה כדי
לבזותה ,מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להם״.
1
ה ר ה -ג מהר״ש ק ר ל ב ך ז י ל אסף את כל ה ח ו מ ר ה מ פ ו ז ר בש״ס
זו
2
ע״ד
במאמרו
ב ס פ ר -לדוד צבי״
הגירםות
הראשונה
ה ש ו נ ו ת ראה
שי״ל ליובל השבעים של
במאמרי
להלן.
בכ׳׳י
ו פ ו ס ק י ם הנוגע
להלכה
הרה״ג מהר״ד
ה ו פ מ ן זצ״ל.
שטראק
קלתה
מינכן הוצאת
מלת
באלף והשני׳ בהא.
3
www.daat.ac.il
הגמרא בכתובות ע״ב הנ״ל
דעת -הוא
המקרא
נגדהרצוג
מכללת
ולפי שבאור זה בלשון אתר
דהרי הגמ׳ הוכיחה מפסוק זה את האיסור לילד בגלוי הראש והתירו עפ״י
דין התורה רק במקום שהאשה שמה סל )קלתה לרש״י( או מטפחת )עפ״י
פירוש המשניות לרמב״ם ועיין תוי״ט( על ראשה ,אבל ללכת בשערות מקולעות
ומגולות אסור ,לכן חזר בו הרב בעל מג״א מדבריו הנ״ל והעלה שאמנם
האיסור לילך בגלוי הראש הוא רק בנשואה ד״קרא לא איירי בפנויה״ ולכן
מותר לקרות שמע נגד שער בתולה מגולה ומה שכתב הרמב״ם והשו״ע לאסור
גלוי הראש בין בנשואה ובין בפנויה ) = ב ת ו ל ה לפי דעת המג׳יא( הוא רק
מטעם מדת צניעות ,יעו״ש (.
3
* * *
ואולם הרב בעל שבות יעקב )חלק אבהע״ז סימן ק״ג( הרחיק לכת
יותר .גם הוא מפרש את המקרא ״ופרע את ראש האשד,״ במובן של סתירת
קליעת שער ומתוך זה מתיר גם הוא )על פי דין תורה( לאשר ,נשואה ללכת
בגלוי הראש אם רק שערותיה מקולעות .את הגמ׳ כתובות הנ״ל העומדת נגד
ביאור הזה ,הוא מבאר באופן שונה מפירש״י והרמב״ם וזה לשונו! ״ואי לאו
דמםתפינא מרש״י שבש״ס ורמב״ם בפירוש המשניות הייתי מפרש גם סוגית
הש״ס בכתובות על דרך זה דהא דקאמרה המשנה ״יוצאת וראשה פרועה״
היינו שסותרת קליעת שערה )לפי ההו״א שבגמ׳( ומקשה ״פריעת ראש דאורייתא
הוא״ אם סותר שערה ,א ה שפיר משני הש״ס ״דאורייתא קלתה שפיר דמיי׳
פירוש מדאורייתא שאסור לבנות ישראל לילך בפריעת ראש בשוק היינו
ששערותיה סתורות אבל קלתה פירוש מלשון קליעת שער שפיר דמי ,אבל
דת ומנהג יהודית אפילו קלועין שערה ג״כ אסור לילך בגלוי וכר והרמב״ם
שלא כתב וכו׳ דהיינו אם שערותיה סתורות ולא קלועות דאסור אפילו בבתולה
לילך כך פרועת ראש אשד ,אינו אלא בשערות סתורות ולא קלועות דאסור
אפילו בבתולה לילך כך בשוק״ יעו״ש .מתוך ביאור זה אנו למדים שנ*
דברים! א( דאיסור התורה של פריעת ראש אשד ,אינו אלא בשערות סתורות
ומפורעות משא״כ בשערות מקולעות ומגולות דמותר עפ״י התורה ,ב( דעכ״פ
האיסור של פריעת ראש במובן הנ״ל חל גם על בתולה והרמב״ם וכן השו״ע
שלא חילקו בין נשואה לפנויה לא הוציאו את הבתולה מכלל זה ולא כמי
שכתבו הח״מ והב״ש הנ״ל.
ולכאורה פירושו מתקבל על הדעת ,ביאור מלת ״ופרע״ במובן של
סתירת קליעת השער נזכר ברש״י המובא לעיל והוא מלשון המשנה בסוטה
דף ז׳ ״עד שהוא מגלה לבה וסותר את שערה וכו /היה שערה נאה לא היד׳
סותר״ ובברייתא המובאה שם דף ט׳ ״היא קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר
את שערה״ ועיין גם בספרי על פרשה זו .גם הרווחנו בפירושו זה ליישב לשון
3
בדברי המג״א יש ערבוב קצת
מחוורים.
בלשון ונדחקו
מפרשים
4
www.daat.ac.il
בבאורו ולפי
שכתבתי
הדברים
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשנה בכתובות שם ״יוצאת וראשה פרועה״ דלפי תירוץ הגמ׳ מדברת המשנה
באשה שיצאה ידי חובתה נגד אזהרת התורה והתנהגה כמצוותה אלא שעברה
על דת יהודית ויצאה כשראשה פרוע ולפי פירש״י ורמב״ם ששמה סל או
מטפחת בראשה הרי ראשה מכוסה ואינו פרוע עוד! ואולם לפי פירוש השבות
יעקב הלשון ״וראשה פרוע״ מתישב כהוגן אבל אחר עיון יש לברר שפירוש
השבו״י אינו מכוון אל האמת וצדקו בזה פירושי רש״י ורמב״ם .קודם כל אעיר
שעצם הדין לאיסור גלוי שער ראש באשה יוצא ברור ומפורש מדברי הספרי
פ׳ נשא על הפסוק ופרע את וכו׳ וז״ל :כהן נפנה לאחוריו ופורעה כדי לקיים
בה פריעה דברי ר׳ ישמעאל ,ד״א לומר על בנות ישראל שיהיו מכוסות ראשן
ואעפ״י שאין ראי׳ לדבר זכר לדבר שנאמר ותקח תמר אפר )סודר( על ראשה
וכו׳ )מלכים א׳ כ׳ ל״ח( וכשאנו משווים נוסח הספרי י( עם לשון הגמ׳ בכתובות
עב ,אנו רואים שהם הם הדברים שהובאו שם בשם התנא דבי ר׳ ישמעאל
ובאמת כבר הגיה הגר״א בלשון הספרי וגרס? אמר רבי ישמעאל לימד על
בנות ישראל וכו׳ ועכ״פ הדבר מפורש שהאיסור הוא בגלוי שער ולא בסתירת
קליעת השער .כנראה הוציא הרמב״ם את מקור הדין והאיסור גם לפנויה לילך
בגלוי ראש מדברי הספרי דהרי הספרי הוכיח מתמר שנתנה סודר בראשה
ותמר פנויה היתה.
אבל גם בלעדי הנ״ל אי אפשר לפרש דברי הגמ׳ בכתובות כפי דעת
השבו״י דהנה גמרא זו הובאה גם בירושלמי כתובות והלשון בירושלמי אינו
נותן מקום בשום אופן לביאור השבו״י וז״ל הירושלמי :ר׳ חייא בשם ר׳ יוחנן
המצאה בקפלטון שלה אין בה משום ראשה פרוע הוא דתימר לחצר אבל
למבוי וכו׳ .בבבלי מובאה ג״כ מימרא זו בשם ר׳ יוחנן ״אמר ר׳ אסי אמד
ר׳ יוחנן קלתה אין בה משום פרוע ראש״ .ומוכח דקלתה וקפלטון היינו ה ו
)והערוך גורס קפליטין ומבאר ״פירוש בלשון רומי שער ותלתלים ופיאה
נכרית״ ועיץ גם מה שכתב על מלת קפליטא ועיין במלון העברי־ארמי של
לעווי הקריאה הנכונה של מלות אלו ותרגומם הלועזי( וברא״ש הגירםא ״אמר
4
עיין
ספרי
הספרי
הוצאת
״כהן
הורביץ.
נפנה
ולפ״ד
הורוביץ
רח״ש
וכו׳ ״ עיין
קטע
הוא
פיסקא
תו״ה
שנשמט
י״א—יב.
למלכים
ממקומו
ז׳יל
המפרשים
ביאור
ועיין
ו נ ש ת ר ב ב לכאן
לבאר
לשין
הספרי
רח״ש
עמלו
הוא להלן
בתוך
מו״ל
ומקומו
דברי ר״י בן ברוקא ע״ש וכפה״נ גם דעת הגרי׳א כן .תמוה בעיני שנעלמו דברי ה ס פ ר י
ומהגר״א
מהב״ח
ז״ל
שהוכרחו
עד
לדקדק
מלשון
ל״בנות
ישראל״
מקור
על
דיי
הרמב״ם .אמנם יש לדחות ולומר דתמר כםתה את ראשה לאחר שנאנסה ; ועכ״פ מוכח
מזה שאנוסה צריכה ל כ ס ו ת א ת ראשה וזה דבר זר וכמו שתמה בצדק הרב בעל שבו״י
בתשובתו
בושת
בתולה
הנ״ל דהרי ״מכיון דעדיין רגילה היא
בגלוי למה נביישה
וצער גדול מזה .וראית השבו״י מפירכת הגמ׳
וכו׳
זימנין
דתפסה
וכו׳ וחזינן
כתובות
דחשו אף לטענה
בחנם״,
ט ״ ו :אמאי
דלא שכיחא
שאין ל ך
נעברי׳ קמי
וא״כ אי
נימא
דאנוםה אין ל כ ס ו ת א ת ראשה א״כ מדי הועילו חכמים ב ת ק נ ת הינומא דעדיין יש לחשוש
שמה אנוסה היא ומעי״ז
פריך
בירושלמי שמא
אלמנה
מן
האירוסין היא
ויש
לדחות
ב ק ל דאנוסה יש לה ק ו ל ועיין כ ת ו ב ו ת ט׳ ב ת ו ס פ ו ת .
www.daat.ac.il
5
הרצוג בקלתה וכו׳ ובתום׳ הרי״ד
מכללתאפילו
דעת -ד״י
אתר דמי
ר״י א״ש דאורייתא בקלתה שפיר
גורם *אמר ר״י א״ש דאורייתא קלתה על רימזה שפיר דמי ודת יהודית בקלתה
נמי אסור״ .מכל זה יוצא כי מלת קלתה איננה שם הפעל לקליעה אלא שם
לדבר המכסה את הראש׳ יהיה מה שיהיה׳ סל או צעיף או מטפחת או קפלטון.
וע״פ השואת המקורות ובדור הנוסחאות יש בידנו להתיר את הםבד שנאחזו
בו האחרונים ולישב עם זה הסתירה שבין דברי השו״ע או״ח סי׳ עה ושו״ע
אבהע״ז סי׳ כא .מתוך הנ״ל הוברר לנו שהרמב״ם אינו מחלק בין נשואה או
פנויה או בתולה עפ״י דברי הספרי הנ״ל ואולם זהו רק כשהיא הולכת בשוק י(
או במבוי אבל בבית מותרת גם בגלוי שער ראשה )ועיין תום׳ כתובות ע״ב ועיין
ב״ש וח״מ שו״ע אבהע״ז קט״ו( .זהו מדינא .אבל מדרך צניעות החמירו בגות
ישראל לכסות שער ראשן אף בבית ומשום מעשה דקמחית שזכתה לראות בני׳
כהנים גדולים )עיץ בד״מ סימן הנ״ל( ואולם בחומרא זו נהגו רק הנשואות אבל
הבתולות דרכן לגלות ראשן בבית ובשו״ע או״ח סי׳ עה המדבר מק״ש שהוא
בבית ,שפיר כתב ״אבל בתולות שדרכן לילד פרועות ראש מותר״ והדברים
מבוררים ומלובנים .ובאמת כבר הרגיש הב״ח בישוב זה ,אלא שהקשה על זה
מפ״ב דכתובות )דף כח ע״א( ״יוצאת בהינומא וראשה פרועה״ דמשמע דגם
בשוק מותרת ובשבות יעקב סימן קנ״ג כתב לתרץ דבכלה הנכנסת לחופה התירו.
ולולא דמםתפינא הייתי מציע ישוב פשוט׳ אבל בשביל חדושו אולי כדאי
להציע בקהל :במשנה רפ״ב דכתובות כתוב :יוצאת בהינומא וראשה פרוע.
תיבת הינומא נתנה מקום לחוקרי הלשון לענות בו ונאמרו השערות שונות,
)עיין בערוד השלם לקאהוט( .בתלמוד בבלי שאלו מאי הינומא ? סורחב בר פפא
משמי׳ דזעירי אומד תנורא דאםא )כמין חופה של הדם עגולה — רש״י( רבי יוחנן
אמר קריתא דמנמנמה בה כלתא )צעיף על ראשה ומשורבב על עיני׳ כמו שעושין
במקומותינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוד שאין עיני׳ מגולות ולכד נקרא הינומא
ע״ש תנומה — רש״י( .ביאור רש״י ז״ל נראה לחוקרי הלשון לדוחק גדול:
מלבד הטעמים הפילולוגיים קשה להניח שהצעיף המשורבב על עיניה נקרא
בשביל כ ד הינומא בשביל שהכלה מתנמנמת בו לפעמים ואולם בערוד (6מביא
פירוש בשם גאון וז״ל :פירש גאון קובהא מן אםא דמהנמנא בה כלתא; ר׳ יוחנז
אמר קרייתא ( ועיץ בירושלמי כתובות תמן נמנומא רבנן דהכא אמרי פוריומא•
לפי ביאור רוב המבארים זהו כסא או עגלה של כבוד שהיו נושאים בו הכלה וזד׳
מתאים יותר ל״תנורא״ דאסא ולא ל״קריתא״ ואולם מלת קריתא עמומה היא
ונתתבטו עליה המבארים .ובאמת הרשב״ם במם׳ בבא בתרא דף צ״ב ד״ד׳
ז
5
6
ד
וכן הוא לשון ה ר מ ב ״ ם והשו׳׳ע לא תלכנה וכו׳
עיין בערוך השלם של קהוט.
עפ״י הפירושים שנאמרו
קרדתא
במלת
להתאימה עם פורימא שבירושלמי
)עיין
פ ר ו ע ו ת ראש
ערוך
השלם
ומלשון הירושלמי משמע
בשוק.
ובמלונו
של
לעת(
א״א
שנמנומא ופויומא הן שגי
ש מ ו ת לדבר אחד ,ואם נדחוק ונאמר שהם שני פירושים שונים של ר ב נ ן דתמן ורבנן
דהכא ,א״כ יקשה מאד שדבי יוחנן יפרש כרבנן דתמן ולא כרבנן ד ה כ א ! ובע״כ שדעת
רבי
6
יוחנן היא א ח ר ת
מאותן
שנזכרו
בירושלמי .ודו״ק.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהינומא גורס :״קלתא דמנמנמא בי׳ כלתא״ ע״ש ,ואם נצרף גירםת הרשב״ם
אל גירםת הגאון הנ״׳ל יצא לנו הנוםה םורחב בר פפא וכו׳ תנורא דאםא
דמנמנמא בי׳ כלתא ר׳ יוחנן אמר קלתא *( ,השוה לזה דברי ר׳ יוחנן בכתובות
ע״ב אמר ר׳ יוחנן קלתא אין בה משום פרוע ראש ואז יתברר כי קלתא הוא
דבר שמכםין בו הראש׳ יהי׳ צניף או צעיף או מטפחת ״( .ולפי זה שתי המשניות
ברפ״ב דכתובות )יוצאת בהינומא וראשה פרוע( ובפ״ז דכתובות )יוצאת וראשה
פרוע( מתאימות זל״ז לא רק בבטויי הלשון אלא גם בהלכה .ומתוך שתיהן יוצא
כי מדרך הנשים ואפילו הבתולות לכסות את ראשן עכ״פ בקלתא אלא שזהו
אינו כסוי כדבעי ונקרא בלשון החכמים ״ראש פרוע״ ולכן החמירו על הנשים
הנשואות שתהי׳ מכסות את ראשן ברדיד.
ובכן נתברר לנו דעת חז״ל בבאור מלת ופרע שמשמעותה היא גלוי
כלומר שהכהן יגלה את ראשה ומה שכתב רש״י על הפסוק ופרע הכהן סותר
שערה לא בא לפרש מלת ופרע כי אם להביא את ההלכה המבוארת במשנה
סוטה ובספרי שהכהן צריך גם לסתור את שערה אבל סתירה זו אינה נלמדת
ממלת ופרע כי אם ע״י דרשא מיתורא דקרא וכמבואר במם׳ סוטה ״ת״י
ופרע את ראש האשה׳ אין לי אלא ראשה גופה מניץ ת״ל האשה א״כ מה
ת״ל ופרע את ראשה מלמד שהכהן סותר את שערה״ )מרבה בגלוי׳ שסותר את
קליעתה — רש״י( ומבואר שרק מיתורא דקרא הוא דורש לסתירת שערה אבל
מלת פרע בלבד אין משמעותה אלא גלוי הראש .וכך בפרש״י סוטה ח׳ ע״א
ד״ה ופרע * ״בכל מקום לשון גלוי הוא״.
הוכחנו למעלה את אמיתת דעת חז״ל שמלת ״פרע״ — פרושה הוא גלוי
הראש .גם אונקלום והתרגומים העבריים והתרגומים האחרים כמו תרגום
השבעים ותרגום הפשיטא תרגמו מלה זו במובן של גלוי שער הראש .נבאר
עוד א ת אמיתת מסורת חז״ל על פירושה של מלת ״פרע״ מול המתרגמים
הנוצריים החדשים .חז״ל לא פרשו את מלת ״פרע״ במקומות השוגים בתורה
באופן שוה אבל אחרי בדור ועיון אפשר להוקיר את חכמת חז״ל בלשון
התורה .אין כאן המקום לחזור על ההוכחות למסורת חז״ל על דרכן של נשים
נשואות לכסות א ת שערות ראשיהן .החכם ר׳ י .נויבויער הי״ד כתב
ב״ישורון״ )שנה ,8חוברת (11/12כי האיסור לנשים נשואות לגלות שער
ראשן הוא מנהג ישן נושן שגם עמי הקדם חעתיקים נחגו בו״!( .אמנם אנו
8
כידוע מפרש הר״ח )הובא בערוך( הינומא עפ״י לשון יוגי במובן ח ו ק ה ב ת ו ל ו ת והגרי״ב
•מהגהותיו ע ל הערוך משתדל להתאים פירוש הר״ח עם דעות האמוראים
בבבלי ונכנס
בפנים ואז יהי׳
פרושו כדעת
לרחוקים.
ואולי הי׳
גירםת הר״ח כ פ י
הנוסח
שתקנתי
ר ב י יוחנן שזו היא קלתא ומלת הינומא מ ר מ ז שהוא כ ח ו ק ה ב ת ו ל ו ת ל ל כ ת בראש מכוסה.
9
ד א ה ס פ ר ו של קרענגעל 16 111 (161• ^113011113.ג:נס158ן113,
קריוס י1מ61111-'7611נ1
ב ה ע ר ה 7ו ב ס פ ר ו של
עמ׳ 560ב ה ו ם פ ת י ו של ל ע ו ו שמגיהים מ ל ת ק ל ת א ש ב ב ב ל י ל מ ל ת
ק פ ל ת א ) ב ה ו ס פ ת פ׳( שבירושלמי והוא מ ן ת כ ש י ט הראש .ו כ ב ר ר מ ז ת י על זה לעיל.
10
עיין בסנהדרין נ ח :מאימתי ה ת ר ת ה אמד ר״ה מ ש פ י ע ה ראשה בשוק ,ו פ י ר ש ״ י :שהיו
רגילות א ף הנכריות הנשואות שלא לצאת בראש פרוע.
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוצאים במדרשי חז״ל שנשי ישראל כיםז את ראשיהן גם בניגוד לדרכן ש
נשי הגוים :״את פרשת מדרך בנות ישראל שדרכן להיות מכסות ראשיהן
והלכת בדרכי הגוים שהן מהלכות ראשיהן פרועות״ )במדבר רבה ,פרשה ט ,יג(.
* * *
לא באתי לברר כאן אם יש לדין זה של כסוי שערות ראשה של האשד,
הנשואה דין תורה מפורש או מנהג תורה .למעשה סובר אני שגם מצד המוסר
היהודי ראוי שהאשה הנשואה תכסה את ראשה ן בכך היא מראה שאיננה
להוטה למצוא חן בעיני אנשים זרים ומתנגדת לכך שאנשים אחרים יפסעו
אחרי׳ .כל כבודה של בת מלך פנימה — בביתה ובחוג משפחתה ודרכן של
נשי ישראל הכשרות שהן בוחלות שאנשים זרים יתנו בהן עין חומדת .אך
מאידך אין להעמיד את כל תורת היהדות אצל הנשים על הפאה הנכרית —
שייטל בלע״ז — ,במיוחד אם השייטל עשוי לפי האופנה האחרונה של
תספורת הנשים .כסוי הראש של האשד ,הנשואה קשור בקשר בל ינותק
בדרישותיה של היהדות לצניעות ,פשטות וטהרה מוסרית שהן מופנות לכל
ישראל ,לאנשים ולנשים .ר׳ שמשון רפאל הירש ז״ל הזכיר את דין כסוי
הראש של האשה בספרו ״חורב״ באותו פרק בו הוא דן בקדושת המחשבה,
עליה נצטוו כל איש ואשר! מעם ישראל ( .ישמש אות זה של צניעות מקור
לטהרת המחשבה .אל נא יגרום אות זה לפרוד ולרחוק קרובים אלא אך ורק
לקרוב לבבות .יבין כל בחור בישראל וכל בעל בעמיו את החובות המוסריות
המוטלות עליו כאשר בנות ישראל מכסות את שערות ראשיהן אחרי הנשואין.
11
במאמר
ננ
שני :מ ל ת ״פרע״
פ ר ק זד ,מ״חורב״ ת ו ר ג ם ב-״ספר ה ר ב שמשון רפאל הירש ,משנתו ושםתו׳׳ ,עמ׳ .252—249
www.daat.ac.il
8
במקרא
הרב רפאל קצנלנבוגן
אתר דעת -מכללת הרצוג
השביתה
לאור
בימים שהחיים הצבוריים והפרטיים
של העם היהודי התנהלו לפי חוקי
ודיני תוה״ק ,בתקופות ש״חשלחן ערוך״
— ״חשן המשפט״ היה ״הספר״ — ספר
החוקים של החיים הכלכליים ,החברתיים
והצבוריים לעם הישראלי ,בלי הבדל חוג
ומעמד — לא היתד .שאלת השביתה
בעיה מיוחדת .הכרזת ״שביתה״ — מצד
העובדים — נובעת מסכסוכים הפורצים
בין העובדים והמעבידים ובזמנים שיד
התורה היתד .תקיפה ומושלת בישראל,
היו שני הצדדים פונים לרב ,לביד״צ או
לבי״ד של בוררים ״זבל״א״ )במקרים
שההלכה נותנת הזכות לכל אחד מהצדדים
להתדיץ לפני בי״ד של זבל״א ,במקום
שאין בי״ד קבוע( .שני הצדדים קבלו
עליהם מראש לקיים את פסק הדין ,בידעם
שהרב והדיינים ישפטו באוביקטיביות
ובצדק ,וכי רק אור התורה והאמת נר
לרגלם.
״סרבן״ להיענות להזמנת הרב והביד״צ
היה חזון בלתי נפרץ בחיי עמנו ,ואם מי
שהוא לא נענה להזמנת הרב והביד״צ ולא
הופיע להתדיין ,הכריזו עליו שהוא
״סרבן״ ,שביאורו ופירושו :מורחק ומוב
דל .וכל בני העיר ,ידידיו ומכיריו נמנעו
מלבוא אתו במגע ולא צרפו אותו לכל
דבר שבקדושה ,שהרי ״סרבן״ הוא.
אורח חיים זה מנע מרוב רובו של
הצבור היחודי — בכל מקום מושבן —
מלהגיש תביעה משפטית נגד חברו
ב״ערכאות״ בלי קבלת רשות מהביד״צ
)רשות זו ניתנה רק במקרה שהנתבע לא
ענה להזמנת הביד״צ( .יהודי שפנה
ל״ערכאות״ — בלי רשות — היו בני עירו
מביטים עליו כבוגד .ובכל מיני לחץ
ההלכה
השתמש הצבור היהודי נגד ה״עבריץ״ הזה
שיבטל את התביעה המשפטית שהגיש
ל״ערכאות״ נגד חברו.
מהפרצות הכי חמורות והכי גדולות בחיי
הצבור היהודי ,היתד .נחשבת הפניה ל־
״ערכאות״ :״כל הדן בדייני גויס ובער
כאות שלהן אע״פ שהיו דיניהם כדיני
ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף
והרים יד בתורת משה רבנו שנאמר :״ו
אלה המשפטים אשר תשים לפניהם״ ולא
לפני גוים ולא לפני הדיוטות״ )רמב״ם
הלכות סנהדרין סוף פרק כו וכך נפסק
בשו״ע חשן המשפט סי׳ כו( .מקור של
הלכה זו נמצא במדרש תנחומא; ״מנין
לבעלי דינין של ישראל שיש להם דין זה
עם זה שיודעים שהגוים דנין אותו הדין
כדיני ישראל שאסור להזדקק לפניהם,
תלמוד לומר אשר תשים לפניהם ,לפני
ישראל ולא לפני עכו״ם ,שכל מי שמניח
דייני ישראל והולך לפני עכו״ם כפר בה־
קדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר
בתורה ,שנאמר ״כי לא כצורנו צורם
ואויבנו פלילים״ )תנחומא ,משפטים ,סי׳
ג( .ורש״י בפירושו על התורה בפרשת
משפטים מביא ההלכה הזו ,וז״ל :״לפניהם
ולא לפני עכו״ם ,ואפילו ידעת בדין אחד
שהם דנין אותו כדיני ישראל אל תביאנו
בערכאות שלהם ,שהמביא דיני ישראל
לפני עכו״ם מחלל את השם ומיקר שם
האלילים להשכיחם )להחשיבם( שנאמר כי
לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים״ ,כש־
אויבינו פלילים זהו עדות לעילוי יראתם״
עכ״ל .אנו למדים מזה ,שההלכה של ״ער
כאות״ כוללת שני דינים :א( להתדיין לפני
שופטים נכרים ,וזה אסור אפילו כשהם
דנים כדיני ישראל ,כלומר לפי דיני
www.daat.ac.il
9
התורה ,ב( להתדיץ לפני בית משפט
מים חיים לחצב להם בארות בארות
מקורהרצוג
נכרי -,מכללת
אתר דעת
כלומר ,שחוקי המשפט הם חוקים מתורות נשברים אשר לא יכילו המים״ )ירמיהו
נכריות ולא חוקי תוד״״ק ,וזה אפילו אם ב׳ יג( .מה גדול הכאב ומה עמוקה החרפה
השופטים הם יהודים ,מכיון שהחוקים ,שחוקי ה״מג׳לה״ הם הם החוקים השוררים
במדינת ישראל׳ ואשר שופטים יהודים
שהשופטים הללו מסתמכים עליהם בדיונם
משתמשים בהם׳ וחוקי המגילה הם נר
ובפסק דינם ,הם חוקים זרים.
ומרן ה״בית יוסף״ בטור השן המשפט לרגלי השופטים ואור לנתיבתם .ספד
״חושן המשפט״ חדל׳ לצערנו הגדול
סי׳ כו מביא תשובת הרשב״א אשר בין
ולבשתנו הגדולה ,להיות ספר החוקים
שאר הדברים שם כותב :״אבל ללמוד מזה
המעשיים של חלק גדול מעמנו.
לילך בדרכי העכו״ם ומשפטיהם זדו לעם
״סרבן״ אינו היום שם וכינוי המטיל
קדוש לנהוג כ כ ה . . .והתורה מידו תבקש
פחד .ההליכה ל״ערכאות״ איננה מהע
ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר
ברות חנדירות ,גם אצל הלק לא קטן
משום דיגא דמלכותא ,טועה וגזלן הוא
מיהודים שומרי תורה ומצוה.
ואפילו גזילה ישיב ,רשע מיקרי כדאיתא
בפרק הכונס )ם (:ובכלל עוקר כל דיני
התורה השלמה ,ומה לנו לספרי הקודש
המקודשים שחברו לנו רבי ואחריו רבינא
ובזמנים האלה ,ובסדרי חיים הללו׳ ב
ורב אשי ,ילמדו את בניהם דיני העכו״ם
ויבנו להם במות טלואות בבית מדרשי מקרה של סכסוכים המתהוים בין איש
העכו״ם ,חלילה ,לא תהא כזאת בישראל לרעהו ,הלא כאויל וכמשוגע יהשב ,מי
חם ושלום ,שמא תחגור התורה שק שינסה לומר להצדדיםן מה לכם להת
וטענותיכם
קוטט׳ הגישו תביעותיכם
עליהם״ ,עכ״ל.
עד תקופת ״ההשכלה״ וה״התבוללות״ ,לפני בי״ד רבני ,או לבוררות זבל״א.
רוב רובו של העם היהודי שמר בקפדנות התשובה היחידה בזמן הזה היא :״בית
ובמסירות דיני התורה ולכן נשמר גם הדין משפט״ ממשלתי,
יותר מסובך הוא המצב׳ בסכסוכים
הזה ,האיסור החמור ללכת ל״ערכאות״.
המתהוים בין עובדים ומעבידים ,שרוב
אכן ,בעו״ה בתקופות האחרונות ,שה־
היים הצבוריים והפרטיים של עמנו לבשו רובן של הסכסוכים האלה ,אינם יכולים
צורה חילונית ,והלקים מהעם התנערו להפתר ע״י בית־משפט חילוני .כלומר,
מלבושי התורה ,החכמה והדעת המקורית ,החוקים החילוניים ,הזרים והנכרים ,אינם
נפרצה פרצה גדולה גם בחומת ההלכה יכולים לחייב את המעבידים להיענות
ההיא ,של הליכה ל״ערכאות״ .ומה גדולה לתביעות העובדים .בסכסוכים שיש עליהם
היא הכלימה ומה גדול הוא הצער שב
חוקים כתובים בספרי החוקים הזרים
מדינת ״ישראל״ ,שלכאורה ,היא בנויה והנכרים ,אין שום בעיות .מי שמוצא
על ״עצמאות״ .והנה דוקא בשטח התרבות את עצמו מקופח ע״י מעבידו ,מגיש
היא לוקקת משולחנם של אחרים ,נכרים טענותיו ותביעותיו לבית־המשפט ,וה
תרים .בתי־המשפט החילוניים של ״מדינת שופטים דנים ומחליטים לפי ספר החו
ישראל״ שופטים ודנים אך ורק על פי קים .הסכסוכים — שאינם יכולים לבוא
ספרי חוקים הבנוים על יסודות דתות ל ב י ת המשפט החילוני ,הם הם המיצרים
ותורות זרות׳ כדברי הנביא :״אותי עזבו ה״בעיד״״ הגדולה ,בעית ה״שביתה״.
* * *
10
www.daat.ac.il
הרצוגלהשתייך אליו ולהיות נמנה כחבר
אסור
החוקמכללת
אם דעת -
ומה המקור של כל שביתה ? אתר
שייענו
אינו יכול לחייב את המעבידים
לו ,אם קיים בתקנותיו חוק זר זה ,חוק
לתביעותיהם של העובדים ,פירוש הדבר ,השביתה .דעתם היא .שבמקרה שפו
שהחוק עומד לזכות המעבידים .וכאן עלים׳ באיזה מקום שהוא ,הכריזו שבי
עומדים העובדים על דעתם־הם ,למרות תה׳ אסור למי שהוא להזדקק לדון ולפשר
שהחוק החילוני אינו לזכותם־הם ,וכדי בסכסוכים שבין אותם הפועלים שהכ
ללהוץ על המעבידים שייענו לדרישותי
ריזו שביתה ובין בעה״ב — כל זמן שלא
הם הצודקות—לפי דעתם־הם ,משתמשים
בטלו את השביתה בלי שום תנאים.
ההסתדרויות והארגונים של הפועלים כמו מי שהולך לערכאות ,הרי כל זמן
בנשק הנקרא הכרזת שביתה.
שלא ביטל את תביעתו בבית משפט
הפועלים
ומכיון שבין
המאורגנים ,ממשלתי אין בי״ד של ישראל נזקק לו,
נמצאים גם פועלים שומרי תורה ומצוה ,כן הוא הדין — הם אומרים — במי
עומדת לפניהם הבעיה הזאת ,אם התורה שמשתמש בחוק הכרזת שביתה .וזה
מתירה ה״שביתה״.
עוד יותר גרוע מערכאות ,כי הכרה
ישנם האומרים ,שהשביתה היא בניגוד בשביתה היא הודאה בכחי ועצם ידי.
גמור לדיני וחוקי תוה״ק ,כי כח של
ובהיות ששאלה זו היא שאלה שנוצרה
כפיה והכרעה מסור אך ורק בידי הביד״צ בזמננו־אנו*( וקשה למצוא דין זה ממש
או לבי״ד של זבל״א כששני הצדדים
בפוסקים ובשו״ת ,אנסה לבאר ,עד כמה
קבלוהו עליהם .וכל זמן שאין פסק דין שאפשר ,את הדין לאור ההלכה.
מביד״צ הנותן זכות להכריח ולכפות,
אמת הוא שבכל המשפט אין דין כזה
אין רשות למי שהוא להשתמש בדרכי
שלבעל דין יהא מותר להכריח את הצד
כפיה ולכן עצם ההשתמשות בכח ,בלי
השני להסכים לדרישותיו ולטענותיו .אם
פסק דין מבי״ד .הרי זה מתנגד למשפטי
הביד״צ אינו מוצא שלפי הדין יש להכריח
תוה״ק וזה מדרכי המקולקלים שבהם.
את הנתבע למלא את תביעותיו של התו
ונמצאים עוד המרחיקים לכת ואומ
בע ,ממילא אין שום רשות ושום זכות
רים׳ שעצם ההכרה בחוק השביתה הרי
להשתמש בכח ובכפיה .וזה בודאי שלא
זו הודאה בחוקי און שחקקו הכופרים
עפ״י דין תוה״ק.
בתורת משה .כי ממציאי הוק זה הם
אולם בסכסוכים אלה מנסה המעביד
ראשי ההסתדרות של הפועלים הבינ
לאומיים ,שהכריזו מלחמה בתורה ובא־ לשכור פועלים אחרים שיסכימו לעבוד
מונה .ועוד הם אומרים ,שכל ארגון ע״פ תנאיו וזה גורם לקיפוח פרנסה
של פועלים ,אף אם הוא ארגון דתי ,של הפועלים הראשונים .וכאן ,במקרה
*(
ש א ל ת הפועלים ו מ ש כ ו ר ו ת י ה ם היא כיום שאלה ב ו ע ר ת ב י ש ו ב הארצייישראלי ,גם בחוגי
היהדות הדתית .חלק גדול ו ח ש ו ב ס ו ב ל מ ה מ ש כ ר ת ה ז ע ו מ ה שהוא מקבל .במיוחד ס ו ב ל י ם
פועלים דתיים בלתי מקצועיים שהקדישו שנים ר ב ו ת ללימוד תורד ,ת ו ך ויתור על ה כ ש ר ה
מקצועית
אגב,
ועכשיו עליהם ל פ ר נ ס מ ש פ ח ו ת ג ד ו ל ו ת מ מ ש כ ו ר ת קטנה.
החתם סופר
בתשובותיו
חו״מ סי׳ ק ס ״ ו
פוסק
להלכה בשאלת הוספה
למשכורת
הרב ,ע״י ה ת י ק ר ו ת השער ,שנוי ה מ ט ב ע ו ת ו ס פ ת מ ש פ ח ת ו ו ז ״ ל :״וא״כ מ כ ש ״ כ בזה״ז
דאפילו ש כ ר הראשון ש נ ק צ ב ב ש ע ת ק ב ל ת ה ר ב נ פ ח ת ע״י שנוי ה מ ט ב ע ו ג ם השער נתיקד
ו מ כ ש ״ כ כ ש נ ת ו ם פ ו גם בני ביתו ד׳ ישמרם ,שכופין ה צ ב ו ר ל מ ל א ו ת ם פ ו ק ו של הרב״ עכ״ל.
www.daat.ac.il
11
שיש
הרצוג הלבושים בחו״מ םי׳ הנ״ל
מכללת בעל
דעת -גם
זה ,מקרה של קיפוח פרנסה ,דומני,אתר
למצוא דוגמא בפוסקים .עיקר השאלה מביא להלכה את דברי המהרי״ק .אמת
של השביתה היא :מה שהשובתים אינם הוא ,שמרן הבית יוסף בספרו ״בדק
מניחים לפועל אחר שיכנס לעבודה במ הבית״ חולק על המהרי״ק ,בזה״ל:
קומם ,על תנאים אחרים ממה שהם ״ודבריו תמוהים בעיני ״האי!־ יופקר זה
תובעים ודורשים וזה אולי נקרא בשם להתגבר עליו ע״י השר ושלא עפ״י בי״ד
ואעפ״י שהפריז הרב על מדותיו להתרים
״קיפוח פרנסה״ ,או פסקת לחיותא.
* * *
נגד החולק על דבריו ,לא בשביל זה
וארשה לי לצטט דברי אחד מגדולי
הפוסקים ,מהר״י קולון בתשובותיו שורש
קצ״א.
״וכן ההיא דאי שייך בכרגא דמתא לא
מצי מעכב היינו עפ״י בי״ד וכדפירשנו,
וזה דבר פשוט אפילו לתינוקות של בית
רבן ,אבל אם יוכל לסגור לפניו הפתדי
שלא יבוא פשיטא ופשיטא שהרשות בידו,
וגם רבנו אשר שכתב בתשובה ומייתי
לה בטור חשן המשפט שאדם יכול לדור
בכל מקום שירצה ואין בני העיר יכולין
לעכב עליו פשיטא ופשיטא שרוצה לומר
ש א ץ בני העיר יכולין לעכב עליו עפ״י
בי״ד ,כההיא דבבא בתרא שהבאתי לעיל
וכפירשנו ,אבל אם תגבר יד בני העיר
לסגור דשא באפיה הן על ידי השר הן
על ידי שום מניעה פשיטא שהרשות
ב י ד ם וכדפירשנו ,ולא יחלוק על זה כי
אם העקש והפתלתל אשר לא ידע ולא
יבין ולא הגיע להוראה״ ,עכ״ל.
הננו רואים מדברי המחרי״ק ,שיש
לפעמים ,שאעפ״י שבי״ד אינו יכול לומר
שיעכבו אותו מלהכנם לעיר ,אבל בעלי
הדין בעצמם יש להם הרשות למנוע את
מי שרוצה להכנס .מרן הבית יוסף בטור
חו״מ סי׳ קנ״ו מביא את דברי המהרי״ק.
גם רבנו הרמ״א בסימן הנ״ל מביאו
בזה״ל:
״ולכולי עלמא אם בני העיר יכולים
לסגור הדלת ולגרום עם המושלים שימחו
בבאים לגור או ע״י מונע אחר הרשות
בידם )מחרי״ק שורש קצ״א(״.
12
אמנע מלכתוב הנראה לי ,דמלאכת שמים
היא ואין משא פנים בדבר״.
אמנם ,כנראה שיתר הפוסקים החליטו
כדברי המהרי״ק .גם המהרשד״ם בת־
שובתיו בחו״מ סי׳ ת״ז כותב :ואעפ״י
שלכאורה נראה דבר תמוה מאד )הכונה
על דברי המהרי״ק — ר.ק ,(.מ״מ מי
יבוא אחרי המלך את אשר כבר ע ש ה ו . . .
והרשות נתונה על דרך מ״ש המהרי״ק״.
ודין זה של המהרי״ק אינו רק באופן
שיש שאלה של מעורפיא )הזקת ישוב(
היינו מגוי ,אבל לא הנוגע מיהודי ליהודי,
כי כן אנו מוצאים בחת״ם סופר ,בתשו
בותיו חו״מ סי׳ מ״ד:
״ואילו בא לפנינו היינו גם כן מתקנים
כן הוא דלא יתרבו הסרסורים יותר ממה
שראו לפי העיר והמסחר כדי שיכולים
להתפרנס ולא יפסקו חיותא זה לזה…
ומצינו כיוצא בזה …וה״ה כל תקנות
שתיקנו ביניהם דלא למיפםק חיותא וכתב
ליה במהרי״ק ומייתי ליה ג״כ מהרשד״ם
סי׳ ת״ז ,אע״ג דמין הדין כל השייך בכרגא
דהאי מלכות אין כח בידי בני העיר לאסור
עליהם משא ומתן באותה העיר ,מ״מ אם
ראו בני העיר דפסקו חיותא טובא מותר
להם להשתדל אצל השר לאסור עליהם
גס שהוא שלא מן הדין .ע״ש ,וה״ה ומכ״ש
הכא״.
הרי בפירוש שהחתם סופר פוסק להלכה
כדברי המהרי״ק ,אפילו במקום שאין דין
מערופיא )חזקת ישוב( ,שבמקום דפסקו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיותא טובא מותר למנוע למקפח שלא
יכנס תחתיו ,ואפילו אם זה שלא עפ״י
דין ,כי על פי הדין בי״ד באמת אינו יכול
לעכבו ,אבל לבעל דין מותר לעשות
כל מה דאפשר כדי למנוע את פיסקת
חיותא.
ה״פתחי תשובה״ בסי׳ הנ״ל מביא דעות
ושיטות החולקים על המהרי״ק :המב״יט,
הב״ח והחמדת שלמה .אבל םו״ם רבו
אלו הפוסקים כהמהרי״ק :הרמ״א ,הלבוש,
המהרשד״ם והחתם סופר .ומכיון שהנושאי
כלים של השו״ע ,הש״ד ,הסמ״ע ,הט״ז,
באורי הגר״א ,הקצות החשן והנתיבות
לא העירו כלום על פסק הרמ״א ,יש לנו
הרשות לחשבם גם כן שמסכימים לפסק
הרמ״א.
ובנידון דידן שפועלים אחרים יבואו
במקום השובתים לעבוד ,בתנאים אחרים,
הלא אין לך פסקת לחיותא גדולה מזו.
ולמרות שבי״ד אינו יכול להוציא פסק
דין שיכולים לעכבם שלא יכנסו אחרים
לעבודה ,אבל השובתים עצמם יש להם
רשות לעכבם ,כדברי המהרי״ק והפוס
קים כמותו.
מובן מאליו ,שעל עצם הדרישות והת
ביעות שיש לפועלים ,עליהם להציע
מקודם למעבידים ,שיתדיינו לפני בי״ד
קבוע — אם ישנו כזה — ובמקרה זה
יכולים הם לדרוש שיוסיפו דיינים על
הבי״ד הקבוע )עיין פתחי תשובה ם׳ ג׳
סק״ג( ובמקום שאין בי״ד קבוע — כמו
בעיה״ק ירושלים — יכולים עפ״י דין
לדרוש בי״ד של זבל״א .כשבעה״ב אינם
נענים לדרישה זו ,הרי אין זה נגד הדין,
כמדומני ,אם הפועלים מכריזים שביתה,
ומונעים פועלים אחרים מלהכנם לעבודה
תחתם .אולם כשבעה״ב מסכימים להת
דיין לפני בוררות ,אז בודאי אסור לפו
עלים לעשות דין לעצמם.
ויש עוד להוסיף ולומר שבמקרה
שבעה״ב אינם רוצים להתדיין לפני
בוררות והפועלים הכריזו שביתה ,הרי
הפועלים האחרים שרוצים להכנם תח־
תם ,בתנאים יותר זולים ונוהים לבעה״ב,
הם ודאי עוברים על איסור גמור .כך
נפסק הדין בחו״מ סי׳ קנ״ו סעיף ה׳
ברמ״א וז״ל :״ואפילו ישראל שעושה
מלאכה אצל עכו״ם ורגיל בכך אסור
לישראל אחר לכנס שם ולהוזיל המלאכה
ואם רוצה לעשות ,גוערין בו״.
וזה לאו דוקא עכו״ם ,אלא אפילו אצל
יהודי ,כי מקורו של הרמ״א הוא מתשו
בת הרשב״א בח״ג סי׳ פ״ג וז״ל שם:
״כיון שרגיל לעשות מלאכתו על ידי זה
הוד ,כאילו בא לידו ,ועוד דכל מכר
)המ״ם פתוחה והכ״ף קמוצה( הרי היא
כאילו בא לידו כבר כדאיתא בפרק יש
נוחל ין)קכ״ג( גבי בכור נוטל פי שניים…״
הרי שהרשב״א סובר שבמכירים ,שהוא
תמיד רגיל לעבוד אצלו ,הרי זה כאילו
הוא מוחזק ,וכאילו בא לידו כבר ,ואפילו
אצל יהודי .כי כל הראיה של הרשב״א
היא מבכור ושם הלא בודאי מיירי ביהו
דים .ואם כן ,לאו דוקא עכו״ם ,אלא
ה״ה אם הוא עובר אצל יהודי ,אסור
לפועל אחר להוזיל את העבודה ,כדי
שהוא יקבלה .כי זה נקרא פוסק לחיותא
או נכנס בכלל הוזלת העבודה ואת זה
יכולים להוכיח ע״י בוררות .או ע״י
בי״ד קבוע.
ולכן ,אפשר אולי לומר ,שכשמונעים
לפועלים אחרים שיכנסו לעבודה במקום
השובתים ,הרי מונעים אותם מלעבור
עברה ,שזה ודאי מותר.
* * *
רצוני להעיר עוד הערה קטנה,
היא חשובה למאד .ישנם האומרים:
שת תוספת ממוסדות צדקה וחסד
דרישה בלתי הוגנת .םו״ס הכסף
www.daat.ac.il
אבל
דרי
היא
הלא
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא מכספי צדקה ,ומוטב שהפקידם
יסבלו ולא להוציא כסף צדקה .כתשובה
לדברים אלו ,הנני מעתיק דברי המהרש־
ד״ם בתשובותיו חו״מ סי׳ שע״ב:
״ומכאן אנו לומדים שאין שום גנאי
לדרוש לאדם בקי ויודע באומנות ליקח
שכרו ויותר מאד ואפילו מתרומת הלש־
כה שהיה קודש גמור אשר אין למעלה
הימנו״.
ובהיות שאינני מהיושבים על מדין,
הרי דברי הם רק בתור הדן בהלכה.
ויבואו ת״ח גדולי התורה ויבארו ויבררו
את הדין עפ״י מקורות חראשונים וה
אחרונים.
נתקבל במערכת
העולה הגדול
פנינים,
-ד״ר נתן בירנבוים
מאת
מרדכי סליפוי׳
הוצאת
ירושלים
תולדות זאב על מסכת שבת ,חלק שני עם קונטרס ״מעלת ומצות ישובה של
ארץ ישראל״ מאת הרב חיים שרגא פייביל פראנק ,ירושלים תשכ״ד
הדרום — קובץ תורני בהוצאת הסתדרות הרבנים באמריקה? העורך
הרב ח .ד .שעוועל ,חוברת יט ,ניו־יורק ניסן תשכ״ד
ישראל ושבתו
מאת
הרב
ד״ר
אהרן
נויוירט ז״ל׳ הוצאת
קרית ספר,
ירושלים תשכ״ד
רבי יצחק אייזיק הלוי -ספר זכרון ,כולל חלק חדש של ״דורות
הראשונים״! העורך הרב משה אויערבך ,הוצאת נצח ,בני ברק תשכ״ד
הנאמן׳ קול סיני׳ דעות
ירחונים /רבעונים,
אלול תשכ״ד.
14
www.daat.ac.il
חוברות
ניסן
תשכ״ד
—
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרדפי ברויאר
אגודת ישראל ו ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ה המערבית׳׳
היזמה
תחת
אגודודישראל
ליסוד
מן
יצאה
היהדות
שעמדה
בגרמניא,
ה ש פ ע ת ר׳ שמשון רפאל הירש זצ״ל.
ה ה כ ר ה הרשמית,
….
הארציים,
ניתנה
על־אף
כל
שיש
שנויי
לשיטה ארצית מיוחדת
אחרת
ששיטה
ארצית
יהודים
ממדרגה שניה.
מקום
בארגון
עולמי
השיטות
שנתהוו
ביניהם
ל ו מ ר :אני
מ ת נ ג ד ת ליהדות
והעיקר הזה
אחד
לכל
במשך
האראונים
הימים.
לא
ואפסי עוד .לא ניתנה לה ל ט ע ו ן
ה ת ו ר ת י ת ,או
שחסידיה
בארצה
היא ב א מ ת ההנחה ה י ס ו ד י ת של
הם
אגודת
ישראל עד היום הזה.
ד״ר
יצחק
ברויאר,
מוריה
עמ׳ 213—211
בראשית דרכה של אגודת ישראל עמדה הפשרה .נפגשו גדולי היהדות
הנאמנה במזרח־אירופה עם גדולי היהדות הנאמנה במערב־אירופה והסכימו
ביניהם להקים ארגון יהודי עולמי ,אשר ימחיש במסגרתו את שלטון התורה
בציבור היהודי״ ואשר יחתור לקראת הגשמת שלטון התורה בעם ישראל כולו.
ידעו גדולים אלה כי שדרות הציבור העומדות מאחוריהם שונות אלה מאלה
שוני ניכר באורח חייהם התורתיים ,בעיקר בתחום החינוך וכל הקשור בו .ידעו
הם כי יהדות המערב דוגלת בשיטת ״תורה עם דרך ארץ״ ויהדות המזרח
דוגלת בשיטת החסידות ובשיטת הישיבות של ליטא והונגריה ,וידעו הם כי
בתחום החינוך וכל הקשור בו רתוקות שיטות המערב והמזרח ממש כרחוק —
מזרח ממערב .אולם נמנו וגמרו׳ קיימו וקיבלו ,כי מעבר ומעל להבדלי השיטות
יש במטרותיה הכלל־ישראליות של חארגון חמתוכנן משום גורם מאחד ומשתף
לבני היהדות הנאמנה לכל גווניה .והתפשרו.
בראשית דרכה של אגודת־ישראל עמדה הסובלנות .יהודי ״מערבי״ כי
יזדמן לעיירה פולנית או לישיבה ליטאית׳ עודד תמיהה ואף סלידה ,אם כי לפעמים
גם התפעלות הרישית .אילו ניסה לעשות נפשות במקום אירוהו לאורה חייו
ולדעותיו על תורה ותרבות ,היה נתקל בהתנגדות ומחאה .יהודי ״מזרחי״ כי
יזדמן לקהילה ״מערבית״ עורר רחמים וחיוכים ,אם כי לעתים גם התפעלות
גלויה .אם ניסה לעשות נפשות במקום אירוחו לאורח חייו ולדעותיו על
תורה ,חסידות ומוסר ,היה גורם למדנים ומחלוקת .אולם ע ל דגלה של אגודת
ישראל המתארגנת חרתו גדוליה־מיםדיה את עקרון הסובלנות ההדדית.
במסגרת אגודת־ישראל לא נפסקה ההלכה בין השיטות ולא נפסלה שום שיטה
אם הםידיה קיימו וקיבלו את עקרונותיה הכלל־ישראליים .אדרבה ,נהגו כבוד
זה עם זה והעלו על נם את החיוב שבשיטת הזולת.
כ ך היה באגודת־ישראל של קאטוביץ ושל ורשה ושל קובנה ושל
פדשבורג ושל וינח ושל פרנקפורט .אולם באגודת־ישראל של ירושלים נשתנו
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
פני הדברים .באגודת־ישראל של ירושלים יש מקום לורשה ,לקובנה ולפרש־
בורג ,אך לא לפרנקפורט ,ואף לא — לירושלים! הפשרה האגודאית של
ירושלים בשנת תשכ״ד היא פשרה בין שיטות ממזרח אירופה בלבד .שיטת
ירושלים פרשה והלכה לה מזמן ודבר אין לה עוד עם אגודת־ישראל ה״ציונית״.
שיטת פרנקפורט — ״האורתודוכסיה המערבית״ בלשון אבותינו ז״ל — הורחקה
ונדחקה לקרן זוית עד שנאמני ״תורה עם דרך ארץ״ אומרים בשעה זו :צר לנו
המקום שנלין בירושלים .ורשה וקובנה אומרות :אנחנו ואפםנו עוד׳ פרשבורג
ווינה עונות אחריהן — אמן.
כיצד קרה הדבר הזה? מה גרם לכך שדוקא אותו חוג ביהדות הנאמנה,
שממנו יצאה בשעתו היזמה לייסוד אגודת ישראל ,מורחק ומתרחק ממנה היום י
אין להסביר את התופעה בגורם אחד ויחיד .נרחיב את היריעה בניתוח אותם
הגורמים ששורשם ב״אורתודוכםיה המערבית״ גופה.
יהדות ״תורה עם דרך ארץ״ היתד .שיטת־חיים תורתית מיוחדת במינה,
שבה שימשה בערבוביה מידת הרוחב ומידת הצמצום :רוחב לגבי כל תופעות
החיים והישיגיה הכשרים של הרוח האנושית; צמצום לגבי התארגנותם של
גופים ציבוריים בישראל ללא רוח התורה .מידת הרוחב ומידת הצמצום נבעו
שתיהן מיסוד שיטתו של ר׳ שמשון רפאל הירש זצ״ל :תמים תהיח עם ה׳
אלקיך — תמים כיחיד ותמים כעם )עי׳ מוריה עמ׳ .(212תמים כיחיד.
התמסרותו של האדם כולו ,על כל כוחותיו ויצריו׳ לעבודת הבורא ,וזו כוללת
התרחבות אל כל תופעות החיים וניצול כל הישגיה הכשרים של הרוח האנושית
באשר הם פועל־יוצא של צלם־האלוקים שבאדם .תמים כעם :אין עם ישראל
תמים אלא בצמצומו כעם התורה .הרי הרוחב והרי הצמצום ,ושניהם אינם
אלא שני הצדדים של מטבע אחת :״תורה עם דרך ארץ״.
יהדות המזרח קבלה מיהדות המערב רק את הצד האחד של המטבע,
את מידת הצמצום .לגבי מידת הרוחב האנושי נהגה בסובלנות כל עוד הפרידו
גבולותיהן של מדינות אירופה בין המזרח והמערב .השואה פיזרה את שרידי
יהדות אירופה והוליכה אותם ,מזרח על מערב ,באותן דרכי העליה וההגירה.
עם התקרבותם המרחבית של שרידי המזרח והמערב ובהשפעתם של גורמים
אחרים שעליהם יש ליחד את הדיבור׳ עברה יהדות חמזרח ,ביחסה אל ״תורה
עם דרך ארץ״ ,מסובלנות לתוקפנות .אגודת־ישראל דהשתא שוללת הלכה
למעשה את הצד השני של מטבע ״תורה עם דרך ארץ״ ,את מידת חרוחב
האנושי ,ושיטתה כיום — אם לזאת שיטה תיקרא — הצמצום שבצמצום.
ואיה שרידי ״האורתודוכסיה המערבית״?
יהדות ״תורה עם דרך ארץ״ התפרקה לשלושה מחנות .למחנה האחד,
ודומה שהוא הגדול בין השלושה ,נקלעו אלה אשר ממשיכים לדגול במידת
הרוחב ,אך וויתרו על מידת הצמצום .עם חורבן הקהילות החרדיות הנפרדות
בגרמניה ניטל הבסיס המציאותי מן האידיאולוגיה של ה״פרישה״ )אוםטריט(
בתחום הארגון הקהילתי היהודי .החיים הקהילתיים בארצות העליה וההגירה
היו עשרים במתכונות שונות לגמרי מאותם תנאים שתבעו בשעתם יצירת
16
www.daat.ac.il
מאידך,דעתגם -מכללת הרצוג
אתר
אגודת־ישראל — על־כל־פנים במדינת
אוטונומיה לקהילה החרדית,
נטשה את השיטה העקיבה של עצמאות ואוטונומיה — אשר בלאו
ישראל
הכי לא היתד• מעולם מיסודות שיטתה של יהדות המזרח מחוץ להונגריה —
והותירה בקעה זו ל״נטורי קרתא״ להתגדר בה .התפרקות הארגון הקהילתי
מהד ,והחשדה גוברת והולכת של שיטת ״תורה עם דרך ארץ״ מצד אגודת
ישראל מאידך ,גרמו לבידודו של מחנה זה של שרידי ה״אורתודוכסיה המערבית״
מאגודת ישראל.
במחנה השני מצויים אותם בגי המערב ,אשר יחסם ל״תורה עם דרך
ארץ״ דומה ליחסם של בעלי תשובה אל חטאות נעוריהם ועוונות אבותיהם.
הללו שוב נחלקו לשנים .יש מהם המלמדים סניגוריה על שיטת ״תורה עם
דרך ארץ״ כפי שדרתה נהוגה בדורות שעברו ובקהילות שנחרבו ,בשל תנאי
המקום והזמן ,אך שוללים תקפה של שיטה זו בתקופה של אחר השואה .ויש
מהם אשר רואים בשיטה זו מיז ״חטא קדמון״ ,אשר יכופר לו רק בביעורה
הטוטלי של השיטה מז העולם .אלו ואלו רואים עצמם כבעלי תשובה אשר,
כידוע ,צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקומם .לפיכך רק חלק מהם יכירו
מקומם באגודת־ישראל ,והשאר מתרחק גם ממנה׳ שכן עדיין נדבק בה קורטוב
של קורטוב מריח פרנקפורט…
במחנה השלישי ,נשארו לפליטה אותם שרידי ה״אורתודוכסיה המערבית״,
אשר אין להם הרהורי תשובה על ״תורה עם דרך ארץ״ וגם את חזון עם
התורה ,הנובע ממידת הצמצום ,לא זנחו .הם כמהים לשמוע מוסר
אבותיהם ואינם חפצים ליטוש תורת אמותיהם .אמנם הם מעבירים את איזמל
הניתוחים על ״יבלותיה״ של שיטת ״תורה עם דרך ארץ״ ,כפי שנתבצעה
פה ושם בדורות האחרונים בגולה .אולם את עיקרה הם מקיימים בידיהם.
הם מאמינים שמקום יש בחיי התורה המסורה ליותר מאשר לשיטותיה של
ורשה וקובנה .הם אינם מתביישים בשיטתם של ר׳ עזריאל הילדסהיימר ור׳
שמשון רפאל הירש ,זכר צדיקים לברכה .הם רואים בצער עצור כיצד מוסדות
תורה ,שנתיסדו על ברכי ״תורה עם דרך ארץ״ ,נהפכים מקלטים ל״בעלי
תשובה״ .לשרידים אלה אין׳ כמובן׳ מקום באגודת־ישראל דהשתא.
שתי טענות מופנות כרגיל מצד אגודת ישראל דהשתא כלפי המחנה הזה.
הטענה האחת פונה אל המצפון התורתי .הרי אתנו — כך טוענים — רוב
מנין ובנין של גדולי התורה בדורנו ,והיאך תעמדו מנגד? מטעמים
שבמצפון התורתי עלי להימנע מדיון פומבי לגופה של טענה זו .אציין רק
עובדות אחדות ,מבלי להביע דעה שיש בה משום הערכה .מאז ייסודה של
אגודת־ ישראל היו תמיד קבוצות של גדולי תורה ושלומי אמוני ישראל שלא
נמנו עם חבריה .זקני הרבנים של שרידי ה״אורתודוכםיה המערבית״ ,הן
בירושלים והן בניו־יורק ,לא נענו לקריאתם של מארגני הכנםיה הגדולה
החמישית .זאת ועוד :בין מחנות החסידים בימינו קיים השבט של ״החסידים
חמתים״ ,חסידי ברצלב ,אשר ממשיכים במסורת רבם זה כמה דורות ,אם
כי מזמן הלך רבם לעולמו ולא קם לו ממלא־מקום .ובכן ,גם נאמני ״תורה
www.daat.ac.il
17
מנהיג משלהם בכל מקום ,הרי
דעת -קם
אתרולא
עם דרך ארץ״ בדורנו ,במדה
להםהרצוג
מכללת
הם ה״טויטע חסידים״ של ר׳ שמשון רפאל הירש זצ״ל .ושום מספר ומשקל
של גדולי תורה המתנגדים לתורתו ,לא יניעו אותם לפנות עורף לתורתו
ומשנתו של רבם הגדול ותלמידיו ממשיכי דרכו.
הטענה השניה פוגה אל הרגש :הבאמת תבגדו בארגון שייסדו אבותיכם
ורבותיכם? אכן תשובת ה״בוגדים״ היא :מום שבך אל תאמר לחברך .לא
נאה לאלה ,שבגדו באגודת־ישראל של קאטוביץ ,לתבוע נאמנות כלפי אגודת
ישראל של ירושלים .הרגש ,הסנטימנט ,גמיש מאוד ובלבם של ה״בוגדים״
מכריע הסנטימנט של ״תורה עם דרך ארץ״ את הסנטימנט האגודאי.
דבר אחד ברור לאנשי המהנה השלישי :בחינוך בניהם ברוח ״תורה
עם דרך ארץ״ הרי הם תורמים תרומה לא פחות חשובה לחיזוק הדת והתורה
במדינת ישראל מאשר מתנגדיה באגודת־ישראל .בשעה שההשכלה וחזונות
שוא אכלו בקצה מחנה התורה במזרח־אירופה ,נתבצר והתעצם מחנה ״תורה
עם דרך ארץ״ במערב.
ההיסטוריה אוהבת לחזור על עצמה.
ירושלם ת״ו ,י״ג מנחם־אב תשכ״ד
שתי
'י1יהי
מצוות
הן
בשלם סכו
ש ה א ד ם נכנס בהן
ו מ ע ו נ ת ו בציון*
ב כ ל גופו :
סוכה
) ו נ ה ל י ם עו ,ג•1
וארץ ישראל•
וכשם
שבסוכה
ורמז לזה
מצותה
בפסוק
תעשה
ולא
מ ן ה ע ש ו י ,ב ן י ש י ב ה בציון ,מ צ ו ת י ש ו ב א ר ץ י ש ר א ל ,ת ה י ה ע ל ידי ע ש י ה •
בשם
18
www.daat.ac.il
הגריא מוילנא
הרב שמואל אי סלנט
אתר דעת -מכללת הרצוג
על הראשונים ופעולותיה ם ביסוד הישוב ה ח ד ש
פרק א
בשנת תק״ל ) (1770התקיימה אסיפה טעמתי ,ובשבי הקשה בסוגר ישבתי וכו׳
גדולה מגאוני וגדולי רוםיא בוילנא ,והרבה הצלתי ועזרתי את ארצנו הקדושה
בעגין חזוק וחדוש הישוב בעיר הקדש ואנשיה ,ולמוד התורה ברבים קבעתי
ירושלם .הוחלט לשלוח כמה משפחות ויסוד ישוב א״י מבהוץ ומבפנים יסדתי״.
מכובדות לירושלים ,כדי לחזק את הישוב וכן הוא מ ס פ ר :״ויהי בשנת תקע״ג
ולתקן את הצריך תקון וחזוק .הראשון בשובי ממדינתנו אחרי עזרני הרחמן
שהתנדב לענין קדוש ונשגב זה היה הרב ויםדתי יסודות קבועות לישוב ארצנו
הצדיק ר׳ עזריאל משקלאוו זצ״ל .הוא פגעתי בזמן צרות המגפה ר״ל ויברחו
הגיע לארץ יחד עם בני ביתו בשנת אנשים רבים למדברות ויערות בשיירות
ת ק ל ״ ב והחל ליסד ישוב האשכנזים וגם אני ובני ביתי נסענו )מהגליל(
בירושלם ואחרי בחנו כל המכשולים חזר לעה״ק ירושלם ת״ו ,ובדרך מתה עלי
לחו״ל לבצע חזוק הישוב .הוא הצליח נות ביתי אשת נעורים הצנועה יראת ד׳
בכל אשר פנה והשתדל אצל נדיבי קושטא מרת העניא תנצב״ה ביום ה׳ סיון ואקברה
בדרך שפרעם תוב״ב ,ובבואי עם ב״ב
ואח״כ בארצות רוסיא ופולין .אולם
בחזרתו לירושלם ,נפטר בדרכו בעיר לעה״ק ירושלם ת״ו ,גם שם מצאתי
מחדרים אימה וחשיכה עלה מות בחלונינו,
איזמיר
בשנת תקס״ח ) (1808החלו להגיע ושמה נלקיתי בעו״ה ,בני יצאוני ואינם
בחורי חמד חמודי לבבי״ .הוא מפרט
שיירות לארץ בראשות בחירי תלמידי
הגר״א ,הגאון ר׳ מנחם מנדל משקלאוו שמות בניו שנפטרו בזמן קצר ,ואחרי כל
זצ״ל ור׳ סעדיה משקלאוו זצ״ל ועוד .אלה העבירוהו לבית האסורים בעכו,
שנתיים אחר כך ,בשנת תק״ע עלה הגאון לאחר שחזר מירושלם לצפת .בשנת
תקפ״ה היתה מפולת בתים בגליל ,גם
מרן ישראל משקלאוו זיע״א ,נכד ר׳
ביתו התמוטט ובדרך נם ניצל .בשנת
עזריאל הנ״ל ,יחד עם אביו ,הרב רבי
שמואל ז״ל ומשפחתו לארה״ק ,בראש תקצ״ד בעת מרד הבידואים בפחת מצרים
שיירה מתלמידי הגר״א זללה״ה .הוא מחמד עלי ובנו־חורגו איברהים פחה ,נתנו
יהודי צפת לבז והרג בידי שודדים שנסו
נהיה לאבי הישוב ,אב ופטרון לכל אחד
מישראל וסבל יםורי א״י במדה שאין לפגוע גם ברבי ישראל ,שנמלט עם עוד
לתארה .בהקדמתו לספרו ״פאת השולחן״ יהודים לבית הכנסת .השודדים רדפו
הוא כותב :״ביסורים רבים עמדה לי אחריו ורק אחרי מאמצים מרובים ופדיון
שזכיתי להסתפח בנחלת ד׳ ולהתגדר כסף נצול רבי ישראל .באותו זמן התנפלו
גם על הצדיק ר׳ אברהם דוד מאבריטש
בעפרה זה כ״ז שנה ,פחד ורעב וחרב
1
1
2
ז כ ר ו נ ו ת לר״א רבלין ,ע מ ו ד .53
ראה ה ק ד מ ת נכדו ר׳ ישראל משקלאוו
ירושלים חלק ג ,עמ׳ 140
ו׳״זכרונות
זצ״ל
ל ס פ ר ״ פ א ת השלחן״ וכן
״תולדות
חכמי
־״א רבלין״ עמי .5
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעלטה בארעא חשוכא להגיה באוירא
דא״י ולדבר מול גדולי ישראל ,אך מה
אעשה וענות צדקו דמר ג״י גזר עלי
לעיין בדבריו״ .בהסכמה לספרו פאת
השלחן מכנהו :״מארי דארעא דישראל״.
בשנת תקצ״א ) (1831חתם רבנו ישראל
כראשון לחכמי א״י במכתבם לעשרת
השבטים ,וחתם :ישראל ממונה ומשגיה
דכולל פרושים שבא״י תו״ב.
לאחר הרעש הגדול בצפת בשנת תקצ״ד,
שבו נצול שוב רבי ישראל בדרך נס
אחרי שנסע באותו זמן לירושלם להתעסק
ברכישת החצר הידוע בשם ״חצר רבי
ישעי׳״ )ע״ש חתנו הגאון רבי ישעי׳
ברדקי זצ״ל( ,החליט רבנו להשתקע
בירושלם ועמד בראש העדה .אחרי שנים
אחדות נסע להתרפאות בעיה״ק טבריא,
ונפטר שם ביום ט׳ םיון תקצ״ט ).(1839
ועל הג״ר נטע בה״ר מנחם מנדל ונקרו
לו עין אחת .רק לאחר זמן הצליח רבי
ישראל להודיע ע״י שליח לקונסולים של
אירופה על המצב הנורא ,בו נמצאים
היהודים .הקונסולים פנו לאיברהים פחה,
והלה התקשר עם אמיר הדרוזים שהשקיט
את ההתקוממות והטיל עונש קשה על
השודדים .אולם ביזמת הגר״י משקלאוו
קנו היהודים עוד בימי איברהים פחה
שדות וכרמים ,כעדותו של הגר״ם
אויערבך אב״ד קליש ב״הלבנון״ תרכ״ג
גליון .4כן נטעו ראשוני מתיישבי
ירושלם ,גן ליד מערת שמעון הצדיק עוד
בשנת תקפ״ה ) (1825וכשבקר בשנת
תקפ״ח השר משה מונטיפיורי בפעם
הראשונה בא״י הלכו אתו מנכבדי העדה
להראותו את הגן.
כאמור לעיל ,יסד הגר״י בית מדרש
גדול לתורה בצפת ,והחליף מכתבים עם
גאוני הדור .הגאון בעל חתם סופר
בתשובותיו חו״מ סי׳ יב׳ מכנהו :״נזר
תפארת הגאון הגדול המפורסם וכו׳
פקודתו שמרה רוחי וכו׳ וגם כי אינני
כדאי שישלח לי ואיך יאירו דברי שנתנו
עם מסירת מאמר זה לדפוס נודע
שנתגלה קברו של מרן ישראל משקלאוו
זצ״ל בעיה״ק טבריא .כל כותבי הסטוריה
הדגישו שלא נודע מקום קברו .על חלק
מהמצבה רשום :פ״נ רבנו נר ישראל בעל
״תקלין ה ד ת י ך זיע״א.
*
פרק
אחרי פטירת אבי הישוב מרן רבנו
ישראל משקלאוו זצ״ל ,נפלה כל המעמסה
על שכם חתנו ,הגאון רבנו ישעי׳ ברדקי
זצ״ל.
אגן מוצאים כי אביו של הג״ר ישעי׳
ברדקי ,הרב ר׳ יששכר דוב בער בהרב
ישעי׳ זצ״ל נלב״ע בירושלם בשנת
תקפ״ח ) , (1828וכנראה שהגר׳יי ברדקי
עלה הרבה לפני תאריך זה .הגר״י
משקלאוו בהקדמתו לספרו פאה״ש כותב:
״את בתי הצנועה מרת שיינדיל נתתי
לאיש חשוב ות״ח ,הוא חתני הרב החריף
3
3
20
ובקי ,ירא ד׳ המפורסם כבוד מו״ה
ישעי׳ נ״י מעיה״ק ירושלם ת״ו״ .הגר״י
ברדקי הי׳ רועה נאמן ומסור לעם ה׳
היושב בציון ,ובמרצו הכביר הצליח לבסס
את המוסדות ,ועם כל זה היה שקדן
עצום בתורה ,משים לילות כימים בנגלה
ונסתר ,גאון ,קדוש ומקובל .הוא היה
ראש הרבנים ,מוכר רשמית מטעם ממשלת
קושטא ,בתואר ״חכם באשי״ ,ונוסף
לזאת היה ציר ממשלת אוסטריה .דבר
זה נתן לו סמכות לדון ולשפוט לא ר ק
בגי עדתו ,כי אם כל העובר על החוק
ת ו ל ד ו ת חכמי ירושלים ח ל ק ג׳ עמ׳ .181
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם בקרב הערבים .בחצרו הידוע ״חצר
רבי ישעי׳״ היה לו בית סוהר מיוחד,
בו נאסר כל העובר על החוק .הוא קנה
חלקת האדמה לבית הקברות לעדת
האשכנזים בהר הזיתים מכסף הנדיבה
מרת דבורה פאלאק ע״ה ,מראשוני מיםדי
בתי הת״ת וישיבת ״עץ־חיים״ הגדולה,
וביזמתו ובהשפעתו הוקם בית החולים
הגדול ״בקור־חולים״ שחתנו הרב נתנאל
לוריא זצ״ל היה גזברו הראשון .
עוד בשנת תקצ״ט )י״ב תמוז( חתם
על תזכיר ידוע לשר משה מונטיפיורי
בבקורו בארץ ,בענין יסוד מושבות
חקלאיות ב א ר ץ .רבנו נהג נשיאותו
ברמה ,ובעת בקור רשמי הלך לפניו שמש
המכונה ״קאוואס״ ובידו מטה גדול וגולת
כסף בראשו .כן היה לו מתורגמן ומזכיר,
רבי יצחק פ״ח שידע היטב את השפה
הערבית ׳ .רבנו אישר את מנויו של
הרה״ג ר׳ משה מגיד זצ״ל למגיד דמתא
בירושלם .כן פנה יחד עם הצרי״ז סלאנט
למרן הרב שמואל םלאנט זצ״ל לקבל עליו
משרת רב העדה בשנת תר״א ) .(1841בנו
רבי שלמה ,חתנו של רבי שמואל סלאנט,
בפנקס הח״ק כתוב :״ציון במר תבכה
וירושלם תתן קולה .על השריפה ששרף
ה׳ בציון שנלקח ארון הא׳ הרב הגאון
המפורסם ,שמו הולך מסוף העולם עד
סופו ,מנהל ומנהיג צאן קדשים בעיה״ק
ירושלם ת״ו״.
פרק
ביום ה׳ כסלו תקצ״ח ) (1837עלה
לירושלם הגה״צ רבנו יוסף זונדל בן
הרב בנימין בייניש סלאנט זצ״ל .הוא
נולד בראש השנה תקמ״ו והיה מראשוני
תלמידי רבנו הגר״ח מוואלאזין ,ממנו קבל
רוב תורתו בנגלה ונסתר ע״פ דרך רבו
המובהק רבנו הגר״א זיע״א .הגר״ח כונה
״פה שני לאליהו״ ורבנו הצריז״ס ״פה
שלישי לאליהו״ .לאחר פטירת רבו הגר״ח,
נסע הצרי״ז לפוזן בשנת תקפ״א ולמד
תורה מפי רבנו הגר״ע איגר ולמד הרבה
מדרכיו ,הנהגתו ומדותיו .רבנו היה בעל
דקדוק מצוין בלשון הקדש ,בקי נפלא
במשנה .תלמוד ופוסקים ,וכן בכל כתבי
האר״י ז״ל ורבנו הגר״א ז״ל ,הוא היה
חכם מדיני ועם כל זה עניו בתכלית.
סרב לקבל כל משרה או רבנות ובפרייסין
בגרמניא היה סוחר .תלמידו המובהק
היה שליח הציבור הראשי בחורבת רבי
יהודה החסיד ,במשרה זו החזיק עוד
נכדו רבי ישראל בר־זכאי יבלחט״א עד
נפול העיר העתיקה בידי הירדנים.
על מצבתו כתוב :רום המאורות אספו
נגהם ,מאפילי׳ שם ,אראלים נצחו
ובמרומים הופיע שלהבת ה׳ ,על כבוד
ישראל כי גלה ,אי כבוד אבן השתיה,
יללת בת ציון תצרח מר .כי גוצל עדיה,
הדרה וגאונה הורד ,פנה זיוה במות
ישעי׳ ,רועה הנאמן ,כל חמדת ישראל,
תורה ותושיה ,רכב ישראל ,צדקת ה׳
עשה ,בצל שדי חסי׳ משים לילות כימים
בנגלה וסתריה מר ליום ח״י חשון ,ציון
תזעק בחבליה ,שנת רב להושיע תרכ״ג
אוד .למושב י־ה ,הרב הגאון המקובל
ציס״ע מו״ה ישעי׳ במו״ה יששכר בער,
רוח ד׳ תניחנו ותהי נצב״ה ,זכרו לתחיה.
4
ג
1
7
8
4
ת ו ל ד ו ת חכמי
ירושלים ח ל ק
ג׳ עמ׳
.227
״יהודית״ למונטיפיורי ,עמ׳ 275
5
ראה ס פ ר
6
ז כ ר ו נ ו ת ל ב ן ירושלים לי .ילין ,עמ׳ 53
ד
ל ו ח ארץ ישראל ,תר״מ ,עמ׳ כא־כב
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלמד מדרכיו ,רבנו הגר״י מםלאנט מעיד
עליו בהקדמה לספר התבונה :״יצקתי
מים ע״י מורי הרב ר׳ יוסף זונדל היושב
בירושלם ,ועד כה לא הגעתי לקרסוליו,
הוא היה סולם מוצב ארצה ,טרוד
ברעיוני המסחר לבקש טרפו וראשו מגיע
השמימה וכו׳״ ומסיים :״הארכתי מעט
במעלת האדם הגדול הזה— א ו ר ע ו ל ס —
לפי השערתי ,יאריך ה׳ ימיו ושנותיו,
למען ישמעו בעה״ב וילכו באורחותיו״.
כנס מן השמים היה בואו לירושלם
בשנת תקצ״ח ) ,(1837בדיוק לאחר הרעש
הגדול בגליל ,וביחוד אחר כך עם פטירת
אבי הישוב ,מרן הגר״י משקלאוו ז״ל
בשנת תקצ״ט .ירושלם היתד .אז הקבוץ
היחידי מכל יהודי הגליל שברחו משם
לאחר הרעש .סבל גדול סבלו ביחוד
אחינו האשכנזים מערבי הארץ .היהודים
נהיו כהפקר ,מחוץ לחומות העיר היו
שודדי דרכים .-ובתוך העיר נאלצו לסגור
הבתים עם הערב שמש? מסים כבדים
הוטלו מטעם הממשלה וחמסנים ערבים
שדדו מחסני אוכל לעיני הבעלים ואל:־.
לא יכלו לפצות פה ,כי שופטי העיר לא
קבלו עדות רק מעדת המוסלמים.
בשנת ת״ר ) (1840עם כבוש הארץ
ע״י נזמשלת קושטא מידי המצרים ,רבו
החמסנים והשודדים הערבים והבדואים,
והרבה מאחינו חשבו ברצינות לחזור
לחו״ל .בצדק יש לכנות את מרן הצריז״ם
כמחדש הישוב ומבססו .בכח השפעתו
ותבונתו הצליח להסדיר עניני העדה ,גם
של עדת הספרדים ,והיה למעשה אז מורה
הוראה לאשכנזים וגם לספרדים ,וכל זה
בלי תואר רשמי ,בלי קבלת פרס ויותר
מזה :מבחינה עקרונית סרב אף לקבל את
8
ה ו ל ד ו ת חכמי ירושלים ח ל ק ג׳ ,עמ׳ 220
9
ךכרונות לר״א ריבלין ,עמ׳ 3
22
חלקו ממעות ה״חלוקה״ ,ומכאן תשובה
למכנים את הישוב הישן כאנשי ״חלוקה״
ואוכלי פת חנם .רבנו עדד את צעירי
ירושלם לבנין ופתוח העיר .עזר בכל
יכלתו לבנין בית הכנסת הגדול ״חורבת
רבי יהודה החסיד״ ,ובשמחת חנוכת בית
הכנסת ביום כ״ח אלול תרכ״ה ערבו שמחה
בשמחה ושמחו עם רבנו ליום הולדתו
השמונים ,ונשאוהו על כתפיםיי .הוא
ארגן קהלה מסודרת ויסד את הבד״צ
שבראשו עמד אח״כ חתנו רבי שמואל
םלאנט .מסופר עליו כי שמח על כל בנין
חדש שנתוםף בירושלם׳ אף בנין של
נכרי ,כי אמר הרי הם בונים עבורנו,…
דבר שנתקיים בימינו לאחרי מלחמת
השחרור כשעברו לידינו שכונות שלמות
וערים שלמות מידי הערבים .זכה לבנן
וחתנן רבנן :את בתו טויבא השיא עוד
בחו״ל למרן ר׳ שמואל שהיה אח״כ מארי
דארעא דישראל ,בתו צביה השיא לרבנו
נתן נטע נאטקין זצ״ל שהגיע לארץ
מעיר פאריץ ,מחוז פינםק׳ גדול בתורה
וחכמה ,בן בנו של רבנו ארי׳ ליב ממיץ
זיע״א ,בעל ה״שאגת אריה״; הוא עלה
לארץ בערך בשנת תר״ י ) ,(1850ועשה
הרבה לטובת הישוב ואף יצא להו״ל
לבםום הישוב .בשנת תרכ״ו וגם בשנת
תר״ל התאחדו האשכנזים והספרדים
ומינוהו כבא־כחם המשותף ,ויצא בשליחות
כל הישוב לאמריקה .הוא היה הראשון
שגשר וקשר בין ארצנו הק׳ וארה״ב,
פעל שם הרבה לטובת הישוב ,והיה
כשגריר הישוב באמריקה .הרב נתן נטע
השפיע בנועם מדברותיו כנואם מצוין,
פה מפיק מרגליות לטובת הישוב ,מלבד
פעולותיו בשטח הדת שם .לתמהונו
התברר לו כי אין באמריקה מקוד .טהרה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כשרה כהלכה .אמנם היו שם מקואות אך
לא בנויות לפי דין תורה ובע״ה הצליח
לסדר שם מקוואות כשרות .בשנת תרל״ו
יצא שנית לארה״ב ונפטר בניו־יורק בט״ו
טבת ,תר״מ ) .(1880פנקס שליחותו נמצא
הלאומית של האוניברסיטה
בספריה
בירושלמי״ .בתו הענא השיא רבנו
הצריז״ם לגאון רבי שבתי ד״צ זצ״ל ,חבר
ה ב ד ״ צ ,ובנו יחידו הרה״ג ר׳ ארי׳ ליב
זצ״ל היה מעסקני ובוני ירושלם.
11
פרק ד
קשה לפרט כל פעולותיו של מרן רבנו כתב בנו ב״הלבנון״ .!-בהתחלה הוא
שמואל סלאנט זיע״א במשך שבעים שנות מספר בשבחו של קונס-־ל ממשלת
מלכותו ,משנת ת״ר ) ,(1840שנת עליתו אוסטרייך שהוא היה נתינה ,שפועל
לארץ ,עד ליום פטירתו ,ערב ר״ח אלול במסירות לטובת היהודים הנתינים שלו,
תרס״ט ) .(1909עוד בררכו לארץ נפגש ומסיים :״והנה באשר מדי דברי היום
בקושטא עם השר בונה הישוב ,סיר משה הזכרתי שם ״נחלת שבעה״ ו״אבן ישראל״
מונטיפיורי ז״ל ,ואז כבר נדברו יראי ד׳ לא אמנע מספר מקצרה טיב הנחלאות
איש אל רעהו בדבר התכניות שבידי האלה :באשר כי בשנים האחרונות העלו
שניהם לחזוק וביסוס הישוב .בקושטא הישמעאלים מחיר החצרות בירושלם
נפגשו השנים גם עם הרב הגדול ,שכונה למעלה ראש׳ קנינו אנכי וששת ממרעי
עוד בהיותו בחו״ל בשם ״הדורש לציון״ ,אחוזת קרקע מחוץ לעיר וקראנו אותה
רבי משה מגיד ז״ל ,שנסע אז גם כן בשם ״נחלת שבעה״ ,וה׳ עזרנו ולאט
לירושלם בתור מגיד מישרים והסדרת לאט הקמנו לנו בתים טובים ומרווחים
עניני העדה .לזכותו של רבנו שמואל יש לשבת וגם בית תפלה ,אחרינו נאספו
כמאה אנשים מבני ציון היקרים ואיש
לזקוף הרבה מהפעולות הטובות שנעשו
אז בעיר קדשנו ת״ו .כל הישוב גודל איש נתן מעט כסף וקנו להם נחלה מחוץ
וחונך על ברכי מרן הגרש״ם מיום עליתו ,לעיר )הכונה לשכונת מאה שערים( וגם
שמספר הישוב היה אז בסך הכל חמש המה כבר הקימו כשלשים בתים ובית
הכנסת מהודר .ועתה נוסדו חברות אחרות
מאות איש ,עד ליום פטירתו שהישוב הגיע
לחמשים אלף נפש .על פיו היה בנו יחידו בשם ״אבן ישראל״ ,״משכנות ישראל״,
רבי בנימין ביינוש זצ״ל מבוני השכונות ״בית יעקב״ ועוד ומטרת כל החברות
האלה לבנות בתים לכל בעלי החברות
החדשות בירושלם ומרוכשי אדמות פתח־
תקוה וראשון לציון ,רחובות ועוד .חיג׳ה מחוץ לעיר ,באופן אשר כל איש מהם
הראשונה )שטר מכר( באדמת פתח־תקוה יהי׳ לו בית לשבת !^לא תכבדנה עליו
הוצאות הבנין בפעם אחת ,ועוד מעט
היתה על שם בנו .רבנו היה הנאמן
ופרזות ישבו בני ירושלם מחוץ לעיר
והממריץ של החברה ״נחלת שבעה״ שבנו
שלוים שאננים ולא יוסיפו לשמוע קול
רבי בנימין ביינוש ז״ל היה אחד המיוחד
נוגש של הישמעאלים בעלי החצרות
מהשבעה שעל שמם נקראת השכונה ,וכן
10
״עיר ווילנא״ עמ׳ 244וכן
״תולדות מ ש פ ח ת
גינםבורג״ )שש
מ ש פ ח ת ו של
רבנו
בעל
.ש א ג ת אריה״( עמ׳ 52ו־291
11
ת ו ל ד ו ת חכמי ירושלים עמ׳ 253
12
הלבנון ,מם׳ ,23י ו ם כ ב ס ב ת ת ר ל ו
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת
אשר בעיר אשר יאכלו את ישראל בכל
הרצוג ולרוםיא .בהשפעתו גם בניו
לאירופה
פה ,אמן כן יתן ה׳!״ ,רבנו הגרש״ם ז״ל הרבנים ר׳ יוסף ,ר׳ נתן נטע ור׳ ישעי׳ וכן
קנה לו מראשוני הבתים בשכונות אבן חתניו ר׳ אלתר בורקי והרה״ג ר׳ יחיאל
ישראל ומאה שערים ,והקושאנים של רוב מיכל טוקצינםקי ז״ל היו מפעילי ומבוני
שכונת מאה שערים וכן של בית ישראל הישוב .אין כמעט מוסד גדול וחשוב
היה רשומים על שמו; נכדו הרב ר׳ צבי מהותיקים שרבנו הגרש״ם לא היה
הירש סלאנט זצ״ל היה מראשוני ממיםדיו ומטפחיו ,מלבד פעולותיו׳ עצותיו
המתישבים מחוץ לעיר בשכונות אבן ותשובותיו לכל הפונים אליו מכל קצות
ישראל ואח״כ בשכונת מאה שערים ,ואף תבל בהלכה למעשה וכו׳.
הוא הרים כבוד ירושלם בנסיעותיו לחו״ל
פר ק ה
כפי שנזכר למעלה ,היה הנחשון הראשון לרבי ישראל בק ביסוד בית הדפוס
לישוב הארץ מהאשכנזים הפרושים ,רבי הראשון בירושלים; נלב״ע כ׳ אייר תר״ה.
עזריאל זצ״ל ,זקנו של רבי ישראל
בערך באותו זמן היתה גם עליה לעיה״ק
משקלאוו זצ״ל שעלה לארץ בשנת תקל״ב חברון ,שבמיוחד עלו לשם מתלמידי בעל
) .(1772עליה קבוצית של עשרות ומאות ה״תניא״ ,חסידי חב״ד ,ויסדו שם ישוב
מתישבים היתה אח״כ זו של החסידים וקהלה מסודרת ,כן עלה לחברון הרב
תלמידי רבעש״ט ,שהקדימו את עליתם החסיד ,מתמיד ושקדן עצום בתורה ,רבי
של תלמידי הגר״א בהתישבות בגליל .משה ב״ר חיים ווארטמאן זצ״ל מקאזניץ,
אולם בירושלם הקדימו תלמידי הגר״א מחבר הרבה ספרים .הוא היה מהראשונים
ובראשם הגה״צ רבי מנחם מנדל משקלאוו שרכשו בתים בעי״ק חברון וגר שם,
זצ״ל ,חברו של הגר״י משקלאוו ,שעלה ובסוף ימיו עלה לירושלם .הוא הדפיס
להתישב בעיה״ק עוד בשנת תקע״ד בירושלם בשנת תר״ל את ספרו קדושת
) (1814והיה מהמכוננים הראשונים של הארץ ,בהסכמה מרן הגר״מ אויערבאך
ישוב האשכנזים בארץ קדשנו .רק אח״כ זצ״ל וכן הדפיס כמה ספרים ספר החיים,
בערך בשנת ת״ר עלה מקמניץ פאדאליא צדה לדרך ,דברי תורה ורוממות נשמת
הרה״צ משה אהרן זצ״ל ויחד עם הרב ישראל בעלום שם ,נלב״ע א׳ אייר תרל״ד.
הנודע המדפיס ר׳ ישראל בק ובנו ,יסדו כדי להוכיח עד כמה שיש להכחיש
בירושלם את עדת החסידים ,שגולת את הכנוי לאנשי הישוב בשם אנשי חלוקה
הכותרת היתד ,בית הכנסת המפואר אפשר ללמוד גם מהעובדה שעוד בשנת
״תפארת ישראל״ ע״ש הרה״צ מוהר״י תרי״ב ) (1852קנה ציר בריטניה בארץ.
מריז׳ין ,הנקרא בשם בית הכנסת של הלורד ג׳יימם פין שטח אדמה של עשרה
רבי ניסן בק.
אקרים בשכונת ״כרם אל חליל״ כיום
מבין המתישבים הספרדים יש להזכיר שכונת כרם ליד שכונת מקור ברוך,
במיוחד את הרב הראשי ה״חכם באשי״ במטרה להרגיל צעירי ישראל בעבודת
רבי חיים אברהם גאנין המכונה בשם הרב בית וכרם ,ובזמן קצר באו אליו כמאתיים
אג׳ן ,שנתמנה במטרתו הרשמית מוכר צעירים לקבל עבודה .הוא הזמין אז ערבי
בפירמאן מהממשלה בשנת תר״ב ,עזר מומחה שחנך ולמד את הצעירים עבודת
גם לתושבים האשכנזים והחסידים וכן בנין ,ואמנם הבתים שנבנו בשכונות כרם
24
www.daat.ac.il
הרצוג לזכותו של הגאון רבנו מאיר
מכללתלזקוף
אתר דעת -
ראשונה
היתה עבודה יהודית טהורה
בארץ .רק לאחר שהרבנים נוכחו כי כונתו אויערבאך זצ״ל ,הרב מקאליש ,מחבר ספר
של הקונסול הבריטי לא היתד .טהורה ״אמרי בינה״ ,שעלה לירושלם בשנת
כלל והמטרה היתה הטפה מיסיונרית ,תר״ך ,ושמש ברבנות יחד עם מרן
אסרו הרבנים את העבודה אצלו ,עד הגרש״ס זצ״ל ,הוא התמסר לבנין הארץ
שמשרד החוץ הבריטי החזירו לאנגליה׳ והיה מבוני השכונות בירושלם ומעורר
לאחר התערבות סיר משה מונטיפיורי לישוב החקלאי בארץ? נלב״ע ח׳ אייר
תרל״ח.
ז״ל.
בין הבונים הראשונים יש להזכיר את
רבי שלמה זלמן לוי זצ״ל ,בנו של הרב
ר׳ נחום לוי משאדיק ,שהיה המרכז
ומראשוני המיסדים של שכונת מאה
שערים ,בית ישראל וכו׳ בשנת תרל״ד
).(1874
המושבה קולוניא — מוצא נוסדה בשנת
אחינו
) ,(1855בעיקר ע״י
תרט״ו
הספרדים מעירק ,הרב שאול ואחיו הרב
בנימין ,בניו של הרב הידוע יחזקאל
יהודה מבגדאד ,מחותנו של הגאון רבי
ישעי׳ ברדקי זצ״ל .הרב שאול יהודה
היה גדול בתורה ,ויסד שם את הישוב
החקלאי הראשון .באחד הלילות בחורף
שבט תרכ״ד הזר רגלי ממוצא לביתו
בירושלם ,וחלה בדלקת ריאות? נלב״ע
כ״ד שבט תרכ״ד .אביו ,הרב הגביר חכם
שלמה יחזקאל עלה מבגדד בשנת תרט״ז,
והתערב בין אחינו האשכנזים ,בשנת תר״כ
קנה חצר ברחוב חב״ד ובנה שתי ישיבות
לתורה ״חסד קל״ ו״כנםת ישראל״ .הוא
היה קרוב למשפחת ששון הידועה.
חלק חשוב בבנין ירושלם והארץ יש
13
ת ו ל ד ו ת חכמי ירושלים ,עמי 270
14
-האסיף״ תרמ״ח ,גליון ו עמ׳ 69
בשנת עליתו של הגר״מ אויערבאך
תר״ך עלה הרב הגאון רבי משה נחמי׳
ב״ר משולם כהנא זצ״ל ,מחאםלאוויטץ,
ומונה כראש ישיבת עץ־חיים .בשנת
תרל״ז יצא לטובת המוסד לחו״ל ,דרשן
וסופר נפלא ,מחבר ספרי ״שאלו שלום
ירושלם״ ,״שנת השבע״ ,״חוקת עולם״,
היו לו תכניות מענינות לפתוח העיר׳
כגון סדור צנורות מים מהוץ לירושלם,
יסוד בנק עברי ,בית הרושת לניר-׳ .הוא
היה ממיסדי הגמ״ח הגדול בירושלם
״שערי חסד״; גלב״ע ב׳ סיון תרמ״ו י י .
בענין מצבם של הצעירים והכשרתם
בעת ההיא ,אפשר להוכיח גם מעתון
״הלבנון״ ,מיום כ״ח בתשרי תרל״ו ,מס׳
יא .כתוב שם בין השאר :״ומזה כשלשים
שנה שסכנת הדרכים )בה נתיסרו ראשוני
העולים( חלפה עברה ,גם היודעים לעשות
מלאכה כמו רצענים ,חיטים נגרים וחרשי
ברזל מוצאים שכר לפעולתם גם באה״ק״.
ואמנם מי שיסתכל מתוך מבט עובדתי
על העולים והמתישבים הראשונים ,יוכח
כי רק להם מגיע הכנוי :הלוצי הישוב!
www.daat.ac.il
25
שמואל עממאל
תכנון
אתר דעת -מכללת הרצוג
תורתי
לקבוציבו
הדת״ם
התנועה הקבוצית מקדישה בשנים האחרונות מאמצים רבים לנתוח המבנה
החברתי ,המשקי והכלכלי של הקבוץ .המחקרים האלה נעשים מתוך ההכרה שלא
ניתן לפתור את הבעיות הרבות בצורה שגרתית אלא שיש צורך וגם אפשרות
להעזר בענפי המדע השונים ,כדי לקבוע את גורמי הבעיות ולמצוא את פתרונן.
מתוך ההכרה שבעיות כלכליות־הלכתיות של המשק ההקלאי הדתי ניתונות
לפתרון בעזרת המדע ,הקימו המשקים של פא״י לפני כעשר שנים את המכון
לחקר החקלאות על פי התורה .עבודות חשובות עשה המכון הזה וגם מצא פתרונות
נאותים לבעיות החקלאות בקיום המצוות התלויות בארץ ,אבל עדיין אין
לנו מוסד שיעסוק בבדיקה ונתוח המבנה של הקבוץ הדתי בכללו .כל המחקרים,
הן של אנשי מקצוע בתנועה הקבוצית בכללה ,הן של המכון לחקר החקלאות
על פי התורה ,לא יעמידו את הקבוצים הדתיים על בסיס תורתי איתן׳ כל
עוד לא נכין תקנון כולל ותוכנית מעשית לקבוץ תורתי ,כלומר לחברה
שתופית תורתית על כל שלוחותיה.
בספר ״משנה לשנה״ )שנתון תשכ״ג בהוצאת היכל שלמה ,ירושלים(
נתפרסם לפני שנה התקנון של אגודת רבני ירושלים שהתכוננה לצאת להתי־
שבות לפני כששים שנה .על התקנון חתמו בין השאר ר׳ דוד בהר״ן ,ר׳ י .מ.
טיקוצינםקי ור׳ צ .פ .פראנק ,זכר צדיקים לברכה .בתקנון זה אין מחיצות
בין הקודש ובין החול ן את הקודש רצו להשיג בעזרת החול ואת החולין רצו
לקדש בעזרת הקודש .מבחינה תאורטית ישנו מרחק גדול בין התקנון הזה
ובין התקנון של הקבוצים הדתיים .התקנון שלנו דומה לתקנון של כל הקבוצים
בארץ ,חוץ מכמה שנויים ,שכמובן אין לזלזל בהן כל עיקר .המעיין במבנה של
הקבוצים הדתיים רואה שכל המבנה אינו מבנה של לכתחילה אלא של דיעבד.
הקבוץ התורתי לא הוקם לפי תכנית ולפי הנחיות ברורות איד להקים משק
וחברה דתית שתופית .מתוכניותיו של הקבוץ החילוני נמחקו וסולקו נ ל
הדברים שהם בנגוד להלכה׳ הכניסו לתוכו את החובות המוטלות על הפרט
ועל הכלל ע״פ התורה וכך נוצר הקבוץ התורתי.
לכאורה הכל ״כשר״ ,אבל למעשה נשאר המבנה התחוקתי וגם המבנה
המעשי של הקבוץ הדתי מבנה שמהרבה בחינות אינו יעיל ,אינו נוח ואינו
חינוכי להגשמת המטרה )שהיא בשבילנו רק אמצעי( :להקים משק וחברה
דתית שיתופית למופת .את הקבוץ התורתי של היום — עם כל המעלות שבו
ועם כל הישגיו — אפשר להשוות לבית הכנסת שסדרו בתוך בית שלא תוכנן
ולא נבנה עבור בית הכנסת .ואילו הקבוץ שיש לשאוף אליו ,דומה לבית
הכנסת שתוכנן והוקם למטרה זאת .כמובן שגם המבנה היעיל והחנוכי ביותר
שמתכוננים עבור קבוץ דתי אינו שוה אם לא יודעים למלא אותו תוכן ,כמו
שבית הכנסת המפואר ביותר אינו שוד! אם אינו מהוה מרכז לתורה ולתפלה.
26
www.daat.ac.il
פועלי אגודת ישראל לא יחסו
בקבוצים
שלהרצוג
מכללת
אחד הגורמים שאפילואתר דעת -
חשיבות מספקת ליצירת הכלים הדרושים הנחוצים להפעלה תקינה ויעילה
של המבנה הכלכלי והחברתי שנקרא ״קבוץ תורתי׳ /היא הנחה שהעיקר
והיסוד הוא שהכל מתנהל על פי ההלכה הפסוקה של המרא דאתרא .לכן יש
להדגיש שעצם המחשבה שקבוץ ,בו מתנהלים כל הענינים בהתאם לפסקי
ההלכה של הרב ,מהוה חברה תורתית אידאלית ,אינה אלא אשליה חמורה.
חוסר המסגרת המתאימה והיעילה מפריע בביצוע של השאיפות הרבות וגם
ממעטת את ההשפעה החנוכית על הנוער ועל ילדי הקבוץ .חברה כזאת יכולה
להיות רחוקה מאידיאלית ואף בלתי חינוכית .וראוי להסביר למה חברה כזו
שמתנהלת רק על פי הכלל של ״הרב מרשה״ או ״הרב אינו מתנגד״ היא
עדיין לא החברה ,לה אנחנו שואפים.
והגה כמה דוגמאות לכך:
א .ישנן הלכות שאפשר לעקוף אותן על ידי יצירת מצב של שעת
הדחק או בדיעבד .ע״י חוסר התחשבות בהלכות חול המועד לפני החג או חוסר
התחשבות בהלכות שמיטה לפני שביעית ,אפשר להגיע למצב של שעת הדחק;
חוסר הכנות לקראת שבת שבגללו יש לעשות עבודה )לא מלאכה!( שהיה אפשר
למנוע אותה! חוסר התחשבות בזמני התפילה מצד מרכז הענף ,שבעקבותיו
אין יכולים להתפלל בצבור; חוסר התחשבות בתענית שבעקבותיו קשה להשלים
את התענית.
ב .ישנם דברים ,בהם ההלכה היא ברורה אבל מי שאינו נוהג לפי
ההלכה אינו נקרא עבריין .קשה לפסוק שאסור לקבל חבר שעליו יודעים
שיתפלל רק בשבתות ובמועדים בצבור ,או ישתתף רק בשבת בשיעורים.
ג .ישנם דברים שאינם תלויים בפסק ההלכתי של
היות שנוהגים להיות מן המהדרין )עניני כשרות ופסח(.
המרא
דאתרא,
ד .ישנן הלכות ,בהן ההלכה לא קבעה בדיוק את הכמות ,כגון לימוד
תורח ,כבוד אב ואם ,לשמח את אשתו בשנה ראשונה׳ בקור חולים ,הכנסת
אורחים ,עזרה לחבר וכר.
ה .ישנן הלכות שהן בלי ספק מצוות חשובות ביותר ,אבל קשה
להגדיר אותן כמצוות שכל אחד מחויב לקיימן ,היות ולא כל אדם מסוגל
לכך )הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו(.
ו .ישנם הרבה מצבים ,בהם ראוי להתנהג לפנים משורת הדין בלי
שיש על זה פסק דין ברור מהרב.
דוגמאות אלו מראות שלא הכל תלוי בפסק דינו של המרא דאתרא
ולכן יתכן מאוד שהמצב הדתי עלול להיות רחוק מאידאלי כאשר הכל תלוי
אך ורק בדעה ההלכתית של הרב )דוגמה קלסית לכך מביא הרמב״ן בתחילת
פרשת קדושים בהגדרתו של ״נבל ברשות התורה״( ,לכן עלינו להסיק מכאן
מסקנה ברורה שאסור לנו לבנות חברה תורתית שבנויה אך ורק על ה״כן״
וה״לאו״ של הרב.
על הקבוץ הדתי מוטל התפקיד להיות דוגמה של חשלטת רוח התורה
www.daat.ac.il
27
להכין תקנון תורתי ותכנון מפורט
לכך -יש
בכל ענפי המשק .כדי להגיע
מכללת הרצוג
אתר דעת
עבור חיי הקבוצה .כמובן שהתכנון המעשי עולה בחשיבותו על התקנון
התאורטי ,אך אל לנו לזלזל בתקנון מדויק ומבוסם שילוד ,את התכנון ויראה
לקבוץ את הבסיס ההשקפתי של חיי תורה משותפים .בתקנון יהיה אולי גם
מקום לצטט את דבריהם של גדולי ישראל שהמליצו על צורת חיים משותפת
כיסוד לחברה תורתית מושלמת .נזכיר כאן רק את ר׳ יעקב אמדן ,הרב
חיד״א ור׳ יעקב מדוכנה שכתבו על היתרונות של חיים קבוציים )ראה פרק
״קנין וחברה״ בספר ״מערכי לב״ להרב א ,בר שאול שליט״א עמ׳ .(187—179
להסביר
ובתכנון כדי
בתקנון
לשנויים
דוגמאות
כמה
להלן
את ההבדל בין המבנה של הקבוץ הדתי כיום לבין המבנה אליו יש לשאוף.
קבלת חברים
בתקנון כתוב שחבר שאינו מתנהג לפי התורה אינו יכול להיות חבר.
להגדרה סתמית זו לא ניתן אף פעם פרוט נוסף .נשאלת גם השאלה אם זה
באמת מספיק .האם אין צורך שלכל חבר וחברה שרוצים להתקבל בקבוץ,
תהיה לו לה ידיעה מםויימח בתורה ובהלכה?
מנוי בעלי תפקידים
במנוי בעלי תפקידים אין מתחשבים מספיק בידיעות המיוחדות בהלכה
הקשורות בתפקיד זה .כמעט בכל ענף במשק יש צורך להיות בקי בהלכות
מסוימות .גם טרם ניתנו הנחיות לחברים ,מתי לעשות שאלת חכם .בהתאמתו
הכללית של המועמד מתחשבים היום כמעט רק בתפקיד של מרכז המועצה
הדתית ודוקא זה כמעט התפקיד היחידי שגם ״עם הארץ״ מוחלט יכול למלאות.
שהרי כל עניני המועצה הדתית נעשים בשיתוף פעולה עם הרב .מאידך
מרכז המטע מוכרח להיות בקי בעניני כלאיים ,ערלה ונטע רבעי! לגזבר
דרושים דיני רבית ומקח וממכר וגם החובשת ומרכזת המטבח ,מזכיר פניה
ומרכז המשק ,מרכז ועדת תרבות ויושב ראש האסיפה זקוקים לידיעות
הלכתיות שונות.
היום המצב הוא כך שהרב דואג לכך שבעלי התפקידים לומדים את
ההלכות הקשורות בעבודתם במשך הזמן ,יחד עם הבעיות המקצועיות .על
ידי תכנון מתאים אפשר להגיע לכך שכל חבר שנכנס לתפקיד חדש ילמד
את ההלכות הקשורות בעבודתו לפני כניסתו לתפקידו .גם הנחיות ברורות
בכתב תעזורנה כאן לחברים.
תפקידו של הרב
מעולם לא היה קשה לקבוע את מקומו של הרב במסגרת של מוסדות
הקבוץ :בעניני הלכה סמכותו היא מעל כל המוסדות ומעל כל החלטות
הועדות.
יותר קשה השאלה באיזה מוסדות של הקבוץ ראוי שהרב ישתתף
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהם ,כדי שהרב ימלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר .קיימת סברה
שהרב לא ישב בשום ועדה ,חוץ מהמועצה הדתית .מאידך ישנה סברה שהואיל
ואין שטח בקבוץ ,בו אין צורך להנחיות הלכתיות ,ראוי שהרב ישתתף בכל
הועדות .טרם החלטנו בין סברות אלי .כמובן שהקבוץ אינו יכול להחליט כאן
החלטה מחייבת לכל מצב שעלול להיוצר .גם יש להתחשב באישיותו של הרב.
הוצאות והשקעות לצרכי דת
עד היום הזה לא נקבע ברוב הקבוצים הדתיים כמה מס ישלם כל חבר
לסדור ושפור השרותים הדתיים בקהילה .במלים אחרות :אין הנחיות ברורות
כמה אחת מתקציב החזקת החבר ומתקציב ההשקעות מיועד לצרכי דת קהלתיים.
ולדבר זה יש חשיבות מבחינה עקרונית וגם מבחינה מעשית ,הרי
בכל קהילה בעולם — תהה דרגת חבריה אשר תהיה — מקובל שמפרישים
חלק מהרווח בצורת מס לקהילה׳ ואילו אנחנו ,על אף ההשקפות הרבות
והטובות שאנחנו דוגלים בהן׳ טרם הגענו לדבר זה .אנו משקיעים כל
הכספים הדרושים לשרותים הדתיים אבל אין תקנון ברור שמהייב להפריש
תמיד חלק מסויים מהכנסות הקבוץ לצרכים התורתיים של החברה .נדמה לי
שתופעה זו היא תוצאה טיפוסית של שיטת ההעתקה בתקנון הקיים מתקנון
הקבוץ החילוני.
תכנון ענפי המשק
גם בתכנון ובחירת ענפי המשק מורגש לעתים חוסר התחשבות
באופיו הדתי של המשק .אינני גורס את ההשקפה של הרב שאמר :״למה
לכם להתעסק בפרות חולבות אם יש בהן בעיות הלכתיות בשבת״ .אך מאידך
גיסא התעלמות מהקשיים הנובעים מההלכה בפתוח ענפי המשק גם איננה
נכונה .ולא רק בבעיות הלכתיות יש להתחשב אלא גם באורח החיים הדתי
של החברים .מותר לעשות מלאכות בטחוניות מסוימות בשבת מתוך מצות
״וחי בהם״ אבל ברור הדבר שחזרות תמידיות על עבודות אלו מפריעות
למנוחת השבת של החברים .העבודות הבטחוניות יש לקיימן במלואן ,אך
יש למעט בעבודות מטרידות אחרות אפילו אם הן מותרות ע״פ הדין .ידועה
העובדה שבקבוץ החילוני ״גזר״ חלקו ביום שישי מנה כפולה של תערובת
לעופות כדי למעט את העבודה בשבת ,אעפ״י שזה גרם הפסדים קלים.
לפי דעתי יש בההלט להתחשב בכל אורחות החיים של יהודי דתי בבחירת
עופי המשק ,בהשקעות ובסדור העבודה .המצב בשטח הזה היום הרבה יותר
טוב מבשנים הקודמות אבל יש עדיין מקום לבדוק מוסכמות מםויימות.
כל הדברים הנ״ל הם אמנם חשובים ,אבל נוגעים רק לחלקים קטנים
של חיינו היומיומיים .ישנם שני שטחים שהם מקיפים את כל חיינו והם
יקבעו בסופו של דבר את דמותו של הקבוץ הדתי .כאשר בישוב הארצישראלי
מתפשטים נגע המותרות והשאיפה לחיי לוקסוס ,רואה אני תפקיד חשוב לקבוץ
התורתי ,אבל על מנת שתהא אפשרות להקים חברה תורתית אמיתית בקבוץ׳ יש
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
לעיין ולבדוק שני דברים :המשימות הרבות של הקבוץ הדתי והשפעת חיי
הקבוץ על חנוך הילדים.
א.
המשימות הרבות של חברי הקבוץ הדתי
ידועה הטענה שהקבוץ הדתי סובל מרבוי שאיפות ומשימות׳ שהוא
רוצה לבצע .נציץ רק את השאיפות הקשורות בסדר היום הרגיל של חבר
הקבוץ והקשורות בצד הכלכלי :רוצים להתפרנס בכבוד מיגיע כפים׳ בלי נצול
של הזולת ובלי רמאות ,בלי השתמטות מצרכי צבור ,לחיות על רמה נאותה,
רוצים גם לקבוע עתים לתורה ולקיים מצוות התלויות בארץ על כל דקדוקיהן.
אנחנו רוצים בעזרת ברכת השמים מעל להקים משפחות שישקמו את
הריסות עם ישראל ולפתח משק חקלאי שישקם חורבות ארץ־ישראל .נוסף לכך
אנחנו שואפים לרמת חנוך גבוהה עבור הילדים ,גם רוצים זמן לעבוד בגנת נוי
ולשמוע הרצאה על חקר החלל .ועוד צורכי עמך מרובים ויש צורך שכל חבר
יקבל על עצמו תפקידים במסגרת החברה .חוץ מזה אנחנו רוצים להתפנות כל
יום ללמוד ו/או לשחק עם הילדים ? אנחנו רוצים חברה דמוקרטית ,דבר שעבודו
אנחנו משלמים הרבה שעות ,בזמן העבודה ,הן אחרי העבודה .נוסף לכל הרשימה
הזאת שאפשר להוסיף עליה ,קיים עוד העול הבטחוני׳ שדורש מאתנו מאמצים
רבים.
נשאלת השאלה :האם קיימת אפשרות מעשית לבצע את כל המשימות
האלה ביחד? לי נדמה שהגיע הזמן לבדוק את הדבר הזה .במקרה שיתברר
שאין אפשרות לבצע את כל זה ביחד ,יש להחליט במשותף על איזה דברים
עלינו לוותר .אבל גם כשיתברר שכל המשימות נתנות לבצוע אין לי ספק
שהדבר רק אפשרי על ידי תכנון מדוקדק של כלכלת הקבוץ מצד אחד
ושל עיסוקיו של החבר מצד שני .המציאות של הקבוצים הדתיים היום
הוכיחה שבצורה בלתי מאורגנת ובלתי מחושבת נגיע ח״ו למצב שדומה
למצב שיתרו נבא למשה רבינו במקרה שמשה לא יבצע בצורה יעילה את
המשימה שהקב״ח הטיל עליו.
כמובן שאין הכוונה שיגידו לכל חבר מה לעשות בזמן הפנוי שלו׳ אלא
שינתו יעוץ והדרכה לכל חבר על הצורה היעילה ביותר בבצוע של כל
המשימות ,ועל החבר להחליט אם לקבל את העצה או לא.
ב.
השפעת חיי הקבוץ על חנוך הילדים
על אף כל המשימות הנעלות שקבל על עצמו הקבוץ הדתי ,לא מורגש
הדבר בצורה מספיקה בילדי הקבוץ .נדמה לי שיש צורך לבדוק את כל
תופעות החיים של הקבוץ באיזה מדד .חם עוזרות או מפריעות לחנוך הבנים.
תנאי ראשון לבדיקה כזאת הוא שהיא תיעשה בלי מוסכמות הקיימות בחיי הקבוץ.
כמובן שהמסקנות מהבדיקות צריכות להסיק בזהירות רבה .כי הרי
רוב המוסכמות חם בעצם דברים ערכיים וחיוביים אלא שיתכן שלחלק מהם
השפעה שלילית בחנוך חילדים .רק מוסכמות ערכיות שברור למומחים שהם
www.daat.ac.il
30
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכולים להפריע בחנוך הילדים יש לשגות או לבטל .עד עכשיו לא היתד,
קיימת תמיד הזהירות הדרושה כלפי מוסכמות ערכיות .כלפי מוסכמות סתמיות
אפשר להתנהג בצורה יותר קלה ואם יש רק םפק־ספקא שיש להן השפעה
שלילית יש לחשוב על בטולם .הנה שתי דוגמאות של שני סוגי מוסכמות.
מוסכמות ס ת מ י ו ת :
אם נגיע למסקנה שהתפילה בבגדי עבודה בלתי־נקיים גורמת אצל הילדים
לחוסר כבוד כלפי התפילה וכלפי בית־הכנםת אז יש לבטל הדבר ,כי הרי
לעולם לא טען מי שהוא שיש ערך לתפילה דוקא בבגדי עבודה כאלה ,אלא
רק מוסכם סתם שכך מתפללים בקבוץ דתי.
מוסכמות ערכיות:
אם נגיע למסקנה שיש חשש להשפעה שלילית לעובדה שהאבא משרת
את ילדיו כתורן כחדר האכילה ,אז יש לנהוג בזהירות ,כי הרי עצם החלוקה
של העבודות בקבוץ בין כל החברים היא ערך מוסכם ויש לבטל אותו רק כשיש
חשש מבוסס שהוא מפריע לחנוך הילדים ושאי־אפשר למצוא פתרון אחר.
אותו דבר לגבי השאלה של בצוע ״עבודות שחורות״ בנוכחות חתלמידים
על ידי החברים והחברות העוסקים בהוראח .אין ספק שאנחנו שוללים את
המושג ״עבודה שחורה״ דהיינו שאחד יכבד את השני בעבודות כאלה.
המוסכם שגם מורה עושה עבודות כאלה מותר לשנות רק במקרה שיש
לזה שקןלים מכריעינ*.
* * *
תמיד
לדרוש
קטנים
בדרך
לחיים
פעפוע
יש להניח שישנם חברים שיתנגדו לבחון את הדברים שציינתי .קיים
חשש מפני הבלתי ידוע .אין שמרן כמו יהודי דתי ותמיד קל יותר
מיהודי חילוני לשנות את כל אורח־החיים שלו ,מלבקש מעצמו דברים
שאינם דורשים מאמץ מיוחד או להמנע מדברים פחותי ערך.
בחנוך הילדים ישנם היום רק שתי דרכים :או העמקת חיי תורה
של צמצום היקף התורה על ידי תלישתה משטחי חיים רבים ,או חנוך
תורתיים מלאים ושלמים׳ דהיינו ,לא רק שלטון התורה על החיים אלא
של התורה ורוח התורה לכל תנאי החיים.
תורה שהיא תורת חיים וחיים שהם חיי תורה.
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
פא״י
לאו ?
בחודשים האחרונים נערכו חלופי דעות בפועלי אגודת ישראל על
הכיוון הרעיוני של התנועה ועל הדרך המעשית לעתיד .לית מאן דפליג על
הצורך ההיוני באחדות של היהדות הדתית ,בפרט בהופעתה כלפי חוץ .במקרה
שלא תקום אחדות שלמה בין כל הלקי היהדות הנאמנה בארץ ישראל ,יש
לשקול היטב האפשריות השונות של אחוד חלקי בתוך המחנה.
אין להסתפק בברורים פנימיים ולכן פנינו לאישים אחדים בפא״י להביע
את דעתם בענין זח .את החשיבות של סימפוםיון אנו רואים בלבון של היסודות
הרעיוניים של הכיוונים השונים ביהדות הדתית במדינת ישראל בשלהי שנת
תשכ״ד .היסודות הרעיוניים הקיימים היום מכוונים את החנוך ואת הדרך
המעשית בתנועות השונות ביהדות הדתית ולכן רואים אנו ברכה בכל הסתכלות
מעודכנת בשאלה זו.
נוסף להצעות המובאות למטה על אחוד חלקי עם גורמים דתיים אחרים,
קיימת דעה שקולה שעל פא״י להמשיך את דרכה הרעיונית והמעשית בצורה
ארגונית עצמאית עד שנגיע לאחוד מלא ביהדות הדתית במדינת ישראל .לפי
דעה זו רק אחוד מלא של כל המפלגות הדתיות יבטיח את ביצוע שאיפותיה של
פא״י לבנין הארץ על פי התורה וקבוץ נדחי ישראל לארץ האבות.
המערכת
הרב משה מונק
אחוד של כל ה ע מ ל י ם למען מ ד ע ה תורתית
ארבע מפלגות דתיות מציעות עצמן
כמוכשרות בזמננו להשיג את החזון
החברתי של היהדות במדינת ישראל:
נטורי קרתא ,אגודת ישראל ,פועלי אגודת
ישראל והמפלגה הדתית הלאומית .הן
תבחנה עפ״י אמיתת וטוהר חזונם ועפ״י
דרכי חבצוע ,שנקטו ומבטיחות לנקוט
בהן כדי להפוך הלכה למעשח.
הלכה ,כדת מה לעשות .ממילא רק טבעי
שבמדינה הנוכחית ישלטו החפשיים ,וכך
יהיה עד שירחם ה׳ על עמו וישלח משיח
צדקו .אם זו הגישה ,תפקיד המפלגה
הדתית לנהל מלחמה נגד המדינה ,לא
להכיר בה ,לפרוש ממנה ולהבדל מן
העדה הרעה הזאת .שלטון התורה יקום
רק אחרי הגאולה.
מהו חזונה החברתי של היהדות הדתית
במדינת י ש ר א ל י קיימות ארבע גישות
שונות.
ב .המדינה חיא צורח של גלות ,ואין
פח חדוש עקרוני ויסודי לגבי הגולה.
כמו שם ,כך פה אין לנו שיור רק התורה
הזאת ועלינו ליצור בכל כוחנו את התנאים
הדרושים לחיי תורה שלמים .אם המדינה
יוצרת את חאפשרות לחיי תורה ברמה
גבוהה יותר ,נברך עליה; אם היא מונעת
ודרכינו
זאת ,נלחם בה .תכסיסינו
א .עצם הקמת המדינה היה אקט של
כפירה .עד לבוא גואל הצדק אנו נדונים
לחיות בצלם של נכרים .אין בכחנו
להקים ולנהל מדינה עצמאית עד אשר
יבוא אליהו הנביא וידריך אותנו ויורנו
32
www.daat.ac.il
דעת -מכללת
הפוליטיות במדינה אינן שונות אתר
הרצוג הסוציאליים הסגוליים שמפעם
מהתכנים
מאלה
שנציגינו בחרו בהם במדינות אחרות ,לפעם הצטרפו לבסיס האידיאולוגיה
בהן ייצגו את היהודים הדתיים .החזון המתואר .תכנים אלה משמעותם פחתה
החברתי במדינת ישראל זהה עם החזון ופגה ,ואחוד המזרחי והפועל המזרחי
החברתי בכל אתר ואתר :להבטיח חיי למפלגה אחת יוכיח.
תורה שלמים.
תארנו את תפיסות היסוד של ארבעת
ג .יישוב ארץ ישראל ובסוס המדינה
בהתאם לחוקי התורה מקרבים אותנו המפלגות .הבה נסקר את דרכי הבצוע
לקראת הגאולה השלמה .לדברי המקורות העיקריים ,ומובן שנצטרך לנסות לחפש
תבוא הגאולה קימעא קימעא ואנחנו כעת את המועט המחזיק את המרובה.
בשלב הראשון של קבוץ גלויות .טובת
א .נטורי קרתא מכירה תפקיד בצועי
המדינה חיא טובתנו וח״ו להיפך .יש חיובי אחד :שמירה על מסגרתה ,על
לשאוף להעלאת כל היהודים למדינת שלימות חבריה ועל קדושת הרחובות
ישראל ,כי כאן מקומם של עם ישראל אשר הם בבעלותה כאילו חם אכסטרי־
ורק כאן ישנה אפשרות לחיים תורתיים .טוריאליים .הם מעולם לא נסו להשליט
ברם ,המדינה אינה מטרה לעצמה .היא רצונם על המדינה כולה ,להלחם בחלול
מסגרת מקודשת לתוכן מוקדש ,קיום שבת בחיפה או בבריכות מעורבות בת״א
התורה .טול תוכן זה והמסגרת נשארת או במועדוני כפירה בבאר שבע.
קליפה ריקה ,אבל קיום התורה בארץ
הם יצאו למלחמה על קדושת השבת
מקיום
ישראל ובמדינת ישראל נשגב
ברחוב שבטי ישראל ,על מועדון המריבה
תורה בגולח ובגלות .אנו אחראיים לכך ליד מאה שערים ועל בריכת התועבה,
שהקליפה תתמלא תוכן ,כך צוו וחזו שאמנם מרוחקת ממאה שערים ,אבל
נביאינו והכריעו גדולינו .על המפלגה קרובה לתושבי העיר העתיקה חגרים
לשאוף לקרב ייעוד זה.
בקטמון .אין מענינם ,לא חנוך ילדי תימן
ד .המדינה היא מטרה בשביל עצמה .עם
ישראל לעולם לא קיבל את הגלות כעובדא
קיימת אלא כעונש וזכאי לשאוף לחיות
חיים נורמליים כמו כל אומה .אמנם חיי
האומה חייבים להיות מושתתים על התורה
ולכן יש להאבק על קבלת התורה כתחוקת
המדינה ויש לשאוף לכך ,כי כל בניך
למודי ה׳ .אבל ערך המדינה אינו מותנה
בערך התורה :ערך דתי לחוד וערך לאומי
לחוד ותפקיד המפלגה להרים ולהגביר
את שני חערכים ,לבססם ולשכללם.
ולא גדול חזירים בקבוצים ,לא נתוח
מתים בתל חשומר ולא גטין קונסרבטיביים.
ולדידם הדין א ת ם :האם חסידי םטמר
הפגינו פעם נגד חלול שבת בברודווי
בניו־יורק ,נגד גטין רפורמיים בקליבלנד,
נגד מסעדות טריפות בבעלות של יהודים
בברוקלין או נגד רחיצה מעורבת בחופי
האוקינוס? לדידם אין מדינת ישראל
ואין צורך לגייס כח פוליטי נגד כופרים
בגלות .די אם התורה תשמר כמובלעת
במאה שערים.
בנקל יזהה הקורא ארבע גישות אלה
עם ארבעת המפלגות הדתיות הקיימות
במדינת ישראל ,ויסלח לכותב ,אם קצר
ושרטט קוים כלליים בלבד לתאור דמותן
המורכבת ,ואם התעלם ,לצורך דיון זח,
ב .אגודת ישראל יצרה את חחנוך
העצמאי ,זהו מפעל חשוב ויקר והוא מביא
ברכה לכל רחבי מדינת ישראל .הוא
המשך הגיוני ועקבי של פעולות קרן
התורה בגולח ,של תנועת בית יעקב
,
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת
הרצוג ומכרעת הלא היא דמותה העתידה
חדשה
המהוללת .הישיבות הגדולות אינן יציר
בפיה של אגודת ישראל אבל הן ניזונות ,של מדינת ישראל.
ג .פועלי אגודת ישראל פועלים בשטח
בחלקן ,מהחנוך הניתן בבתי ספד של
הבטחת זכויות הפועל׳
ההתיישבות,
אגודת ישראל.
דומני ,שזו פעולתה העיקרית והחשובה שליחות ליהדות הגולה ,קליטת עליה
ביותר של אגודת ישראל .היא לא יצרה והקמת מסגרות חברתיות לפועל אשר אינו
כמעט התיישבות ,פרט לקוממיות וחלק לן באהלה של תורה בלבד ,ע״י הקמת
מכפר גדעון שהצטרף אליה .היא לא מועדונים ,ארגון שעורי תורה ,מסבות
עמדה על ערס הרבנות הראשית ואינה וגו׳ .פועלי אגודת ישראל כמעט לא
שותפת לה כמעט .היא אינה יוזמת תחוקה חצליחו לארגן מערכת חנוכית המבטאת
דתית ואינה פעילה בקליטת עליה .היא את השקפותיה .החנוך העצמאי לא הסכים
היתה אדישה לגורל הפועל ,היא לא עסקה לשתפם בהנהלתו ,מתוך מניעים פוליטיים
בשליחות ליהדות הגולה ,בפרט בתקופה ומתוך פחד מפני חדירת השפעות ישראל
לאחר המלחמה .שליחיה — אשר רק יות׳ ובחנוך הממלכתי הדתי היא נספח
בקרו בחפזון במחנות ,רובם נסו לכוון קטן ,אשר אין בכוחו להשפיע הרבה.
את שארית הפליטה לארצות הברית׳ ואני חוסר מסגרות חנוכיות עצמאיות לא
הגבר נאלצתי להלחם בהם .כל הפעולות אפשרו לה לתרגם את השקפתה לתכנית
החיוביות המנויות בסעיף זה צומחות למודים סגולית ,ואולי מוטב להגיד —
מתוך ההכרה שמרכזה של האומה וגורל בית הספר האזורי בנחל שורק
היהודית עבר לישראל .פעולת חזונה מוכיח זאת — שבתוככי פועלי אגודת
היא כלל יהודית־עולמית ואינה מושתתת ישראל מתרוצצות שיטות חנוכיות רבות
על ההכרה בזכות הבכורה של מדינת ומנוגדות .יותר נכון עוד לקבוע ,ששיטות
ישראל .החנוך העצמאי כופר בבכורה זו ,חנוכיות אלה מקורן בתפיסות שונות של
יש התעלמות מכוונת מיום העצמאות; אין מהותה של פועלי אגודת ישראל .חברים
הילד סופג לתוכו את ההכרה ,שאכן יש יקרים ונאמנים לא יסכימו לבסום
להתכונן לתפיסת השלטון במדינת ישראל האידיאולוגי שהתויתי לעיל )עמ׳ (33או
ע״י היהדות החרדית ויש לבחור חניכים ,לא יאותו להסיק ממנו מסקנות חינוכיות,
שילמדו חכמת יונית כדי שיהיו קרובים בנגוד למסורת בית הוריהם ובית מדרשם.
למלכות )בבא קמא פד( או בלשון פשוטח :הם יחייבו מדינת ישראל בלב ונפש,
יש להכין גם בני תורה בעלי ידע ישמחו בשמחותיה ויתאבלו על כשלונותיה,
אקדמאי ,שיוכלו לנהל מדינה מודרנית אבל לא יהיו מסוגלים להבין ,שתופעה
ע״פ התורה )ראה מאמרי :״תורה עם מהפכנית זו בדברי ימי ישראל תחייב
גם שנויים מרחיקי לכת בחנוך הדור
דרך ארץ בימינו״ בספר ״הרב ש.ר.
הגדל בתוכה ,כדי שיוכל פעם לשלוט בה
הירש ,משנתו ושיטתו״ ,עמ׳ .(232
במעשיה מגשימה אגודת ישראל את ולהשליט בה את התורה.
שיטתה :אין לנו שיור רק התורה הזאת.
כל מעשיה הפוליטיים טפלים המה לגבי
השאיפה להמשך ההנוך התורתי ,כפי
שנהוג היה ב ג ו ל ה היא אינה חשה שעל
סדר יומו של עם ישראל עלתה שאלה
;
34
פועלי אגודת ישראל בארץ ובגולה
קראה וקוראת תמיד לקבוץ פזורי ישראל,
מעמיסה על עצמה את הדאגה לשלום
מדינת ישראל ,מגייסת תורמים וכספים
למגביות ולמלוות של המדינה ומשתפת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פעולה עם שגרירויות המדינה בכל אתר,
ברם ,לא חדרה התנועה אלא ליהדות
אירופה וארה״ב .בארץ ישראל כוחה
בערים ובהתיישבות׳ בעיקר בין אשכנזים?
מעטים עסקנים מבני יהדות המזרח
בשורותיה .מתוך כך לא הצליחה התנועה
להתפשט ולהתחזק ובשורתה נקלטה רק
באזני ותיקים.
מאידך .זו התפתחות טבעית הנובעת
מהעובדא ,שמדינת ישראל שרירה וקיימת,
ואין צורך לרכז מאמצים נגד המתעלמים
או הנלחמים נגד המדינה ,אלא יש לגייס
את כל כובד המשקל של המפלגה למען
יצירת מדינת התורה.
ד .המפלגה הדתית הלאומית כוחה
בחנוך הממלכתי הדתי׳ברכוזי התיישבות,
ובנציגות פוליטית .בישיבות
ברבנות
הגדולות ,רכוזי התורה הגדולים כוחה
דל ורוב בני הישיבה רחוקים ממנה .גם
גדולי התורה היושבים על מדין ובפרט
כדיינים אינם מוכנים לקבל אותם כנציגות
פוליטית ועל זה לבה דוי .לאחרונה היא
פתחה ישיבות תיכוניות ,אשר קולטות
חלק מעידית הנוער הדתי ומחנכות אותו
לאהבת תורה ומכשירות אותו גם לחנוך
אקדמאי .חלק נכבד מנוער זה ממשיך
דרכו בישיבות הגדולות ומתרחק מהאידי
אלים של המפלגה הדתית הלאומית.
סקרנו את דרכי הבצוע העיקריים של
השונות .אין המפלגה רק
המפלגות
אידיאולוגיה ודרכי בצוע; פועלים בה
אישים ,יש לה תכסיסים ואינטריגות,
ואינטרסים ודרכי התנהגות .אכן ,האדם
המכריע לבחור במפלגה מושפע גם מאלה
והערכתו את המפלגה כוללת לא רק
השקפת עולם ומעשים ,אלא גם את
המטען האנושי שלה ,את דרכיה הפוליט
יות ואת צורת המאבק שלה .איש יפה־נפש
סולד ממפלגה ,אשר מטרתה מקדשת
אמצעים פסולים ומגונים ,אשר דרכי
המאבק שלה עם מפלגות דתיות אחרות,
ולו תהא השקפתן שונה ופסולה בעיניה,
רחוקים מדרכם של שמאי והלל ,שאע״פ
שאלו פוסלים ואלו מכשירים ,אלו
מטהרים ואלו מטמאים ,חבה ורעות
נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר האמת
והשלו־ ם אהבו )יבמות יג־יד( .האם נהגו
כך חברי אגודת ישראל בנו ,חברי פועלי
אגודת ישראל? האם לא שטו בנו את
הרחוב ,גנו אותנו ככת שבתי צבי ומנדלסון
ותלו בנו כל מיני בוקי סריקי ?
נוער זה גרם להזזת המפלגה ימינה.
כיום אין המפלגה רואה עוד שויון בין
הרעיון הדתי והרעיון הלאומי .חדרה
ההכרה ,שלאומיות ערטילאית אין בה
ממשות ואין בה חשיבות .יש לנו מדינה
ויעודנו היחידי הוא להפוך אותה למדינת
התורה .אין הכרה זו נחלת המפלגה כולה,
ו״עמודים״ ,עתון הקבוץ הדתי ,רואה
בחרדה שתחושת השותפות עם כל היהדות
הדתית בארץ התעמקח ותחושת השותפות
עם כל בוני מדינת ישראל התרופפה .אכן,
אם בני הישיבות התיכוניות יהיו החלוץ
העובר לפני המחנה ,תמשיך ההתפתחות
לצעוד בכוון זה והמומנט הלאומי יצטרך
לסגת לפני ההדגשה הדתית .מאבק
המפלגה כולו יופנה כלפי המפלגות
החפשיות ולא תלחם עוד בשתי חזיתות-,
כלפי האגודאים מחד וכלפי החפשים
נדון לגופה של בעיה ,ננסה להתעלם
מפגיעות ,שקלעו לצפור נפשנו .נניח׳
לצרכי דיון ,כאילו מפלגח אינח נפסלת
ע״י פראות; נשפוט ,כאילו אין היהדות
תובעת מדות טובות ,אהבת ישראל ,לשון
נקיה ,איסור מוציא שם רע ,המנעות
ממחלוקת וכאילו כל זה טפל לגבי המטרה
והמעשה חצבורי.
מה דרכנו נכון לפנינו? לא הצלחנו
www.daat.ac.il
35
הרצוג
צבורי -מכללת
אתר דעת
להקים מפלגה המונית ,בעלת כוח
אמצעים אשר ישרתו את מפעלי
לגיוס
וכספי .נטישת האידיאל הלאומי ע״י החלקים השונים ביהדות הדתית; מדוע
המפד״ל והתרכזותו במאבק למען שלטון לא יתאחדו מנגנוני הקליטה אשר כולם
התורה קרבה אליה אנשים ,אשר על פי יחד אינם מספיקים להביא את דבר ה׳
השקפתם חיו משתייכים למחנה פועלי לכל עולה חדש? ישנם שטחים רבים,
אגודת ישראל ,כי מצאו בה משען חזק אשר בהם שתוף הפעולה בין כל המפלגות
יותר ,פעילות רבה יותר ,מרחב גדול יותר .הדתיות לא יופרע ע״י חלוקי ההשקפות
לעומת זה :המאבק העז והכבד הנטוש ביניהן ,אם רק נתגבר על השטן המרקד
בין היהדות הדתית והחילונית על עצוב בינינו .אחוד פוליטי זה לא יבטל מחלוקת
דמות המדינה הביא הרבה מאמינים לכך לשם שמים שסופה להתקיים ,בתוך
להתייאש מהתקוה שיזכו לראות בהגשמת מסגרת פוליטית אחת תתקיימנה תנועות
מדינה תורתית ,וממילא עברו למחנה אחדות ,אשר תייצגנה דעות שונות,
הקיצוני הימיני ,שפכו את הילד עם ובדרכי שכנוע והסברה ינסו להרחיב את
האמבטיה ,את הזיקה למדינת ישראל מעגליהן 5כך נאה וכך יאה בתוך מפלגה
חיה ותוססת.
יחד עם הזיקה ליישוב היהודי החילוני.
כאלה כן אלה התרחקו מפועלי אגודת
ישראל ,העליה הגדולה מעדות המזרח
ואם אגודת ישראל לא תאבה להצטרף
וממזרה אירופה של היום פסחה עליה.
ישנם אשר נגרפו לקיצוניות דתית מבלי לחזית הדתית? אז נקים את החזית
להבין משמעויות אידיאולוגיות וישנם בלעדיה .ואם לא תקום החזית הזאת
אשר חסו בצל המפלגה הדתית הגדולה ופועלי אגודת ישראל תצטרך להכריע בין
אחוד עם אגודת ישראל או המפד״ל?
בעלת הכח ,הפקידות והתקציבים.
דומני ,שהתשובה כלולה במאמר הזה.
הקמת חזית דתית אחידה צו השעה
היא .אמנע מהוכחות .כנוס צדיקים הנאה אכן ,בנינו ובנותינו מתחנכים בחנוך
להם והנאה לעולם )סנהדרין ע״א .(:אם העצמאי; אבל אין רואים אותו ככליל
כל יראי ה׳ יתאחדו למטרת שלטון התורה השלימות .הוא אדיש לגבי המדינה ,ומחנך
במדינת ישראל ,בוראי יגבר כוחם את בנינו להתעלמות ממנה וממשמעותה
ויתקרבו למלוי תקותם .חזית זו תוקם ההסטורית־דתית .הוא מחנך את בנינו
לצרכי גבוש הכח הפוליטי של היהדות רק לתורה כדרכו של ר׳ שמעון בן יוחאי
הדתית .מה מעטים חלוקי הדעות בין ואנחנו יודעים שהרבה עשו כמותו ולא
נציגי המפלגות הדתיות השונות בכנסת עלתה בידם )ברכות ל״ה .(:הוא מחנך
ואם ישנם נושאים השנויים במחלוקת,
בנותינו רק להוראה יסודית וגננות ואנו
תנתן זכות הצבעה חפשית לכל נציג כפי
יודעים ,שיש גם לדאוג לאחיות דתיות,
ומורות
דתיות
סוציאליות
מצפונו ,ואינני בטוח ,שתמיד יצביעו עובדות
נציגי אחת המפלגות הקיימות במשותף .תיכוניות דתיות )המדרשה החדשה מיסודו
רבים למשל במפד״ל יצביעו נגד גיוס של הרב קופרמן שליט״א נפסלה ע״י
בנות ,אפילו נגד שרות לאומי ,אבל נציגי התנוך העצמאי(.
הקבוץ חדתי יעמדו מעבר למתרס כנגד
לא נמצא באגודת ישראל לא דאגה
חבריהם וכנגד הצבור האגודאי .אך מדוע לפועל — למרות ארגון הנפל של עובדי
מפעלים
בהקמת
לא ענין
לא תהיה פניה אחידה ליהדות העולם אגו״י׳
36
www.daat.ac.il
מוסדות אתרחנוך
לא
קונסטרוקטיביים,
הרצוגברויאר זצ״ל .אם נגזר עלינו
מכללתד״ר
דעת -של
מקצועיים ,לא רשת מושבים דתיים לכרות ברית אחוד — ואולי אין זו גזירה
ומרכזי התיישבות אזוריים ,לא דאגה רעה כלל — הבה נצטרף אל המחנה
לכשרות כוללת בכל מדינת ישראל ,לא העולה של אלה במפד״ל ,אשר הורידו
קרנות לבניית מקוואות ,לא הוצאת ספרים את הרעיון הלאומי החילוני מכםאו ,אשר
לספרות חנוכית דתית ולא ענין בהנוך חנכו דור חדש של יהודים גאים על
דור של אקדמאים דתיים .בקצור ,אין תורתם ודרוכים לקראת תפקידים תורתיים
לה שיור רק החנוך התורתי ,ואיני .זלוציים .פגשתי את אנשיהם ואת צעיריהם
מזלזל בו .היא לשיטתה מקדמת דנא ,בשפיר ובעזתה ,בכפר מיימון ובכפר
שיישוב ארץ ישראל טפל להקמת רשת פינס ובשדה יעקב .הם מבינים היום ,כי
מוסדות חנוך תורניים ,וגם אלה רק בעלי היעוד הפוליטי היחידי שניצב לפנינו הוא
גוון אחד ,בפרט לבנים .מנהיגיה לא לטהר את המדינה .להחדירה תורה ויראת
הכירו בפרימט של התביעה הארץ שמים ,להפיץ דעת ה׳ לכל פנה וללב כל
ישראלית — פרט לד״ר ברויאר זצ״ל,
יהודי ,ואין להם אותה השניות המסוכנת,
אשר עוד בשנת תרפ״א התריע נגד שציינה את המזרחי בתקופה הקדם־
האדישות לגבי התופעה של הצהרת מדינתית .אם מחנה שלומי אמוני ישראל
בלפור ,בה ראה אתגר לעם ישראל של פא״י יצטרף אל האגף הימני והחזק
מההשגחה העליונה .כלום לא השתנה של המפד״ל ,יווצר בה כח כביר ,חדור
מאז ,לא נלמד כלום ולא נשכח כלום? הכרה בתפקיד הצבורי 'היחידי ,המוטל
אגו״י טוענת שלא חל שינוי מהפכני כיום על היהודי הדתי ,המכיר במהפכה
בהסטוריה הישראלית ע״י קום המדינה ההםטורית של מדינת ישראל ובתביעה
אלא רק שנוי תנאים ,הדורשים הסתגלות הנובעת ממנה :להוציא את הגרעין מן
של חיי תורה כמו בתנאים המשתנים הקליפה ,להפוך כדברי המהר״ל ב״גבורות
של הגלות .אכן ,זו אידיאולגיה :מה הם ה׳״ ,את המלכות הבלתי קדושה למלכות
לקרב את הגאולה ,כדברי
16שנה של מדינה ו־ 70שנות שיבת קדושה,
ציון בעיני הנצח היהודי .שהוא התורה!
הרמב״ם בפירוש המשניות לפרק א של
חברי פא״י שדעתם כדעת אגודת סנהדרין ,ע״י הקמת משפט התורה בציון.
ישראל ,טוב יעשו אם יצטרפו לה ,כי
יש בה מחשבה ,השקפה והכרה ברורה.
בבשורה
המאמינים
חברים,
אבל
האלקית שתקומת מדינת ישראל הודיעה
לעם ישראל ולעולם כולו ,המאמינים
שקבוץ גלויות ,שהובטח לנו בתורה
ושמתקיים זו הפעם הראשונה לעינינו•
מעיד על פתיחת תקופה חדשה בהםטוריה
של עם ישראל ,שפריחת השממה הוא
הסימן הגלוי ביותר לגאולה כדברי
חכמינו)סנהדרין צ״ח( ,לא יוכלו להצטרף
לאגודת ישראל ,אשר לא הלכה בדרכו
הדרך זרועה חתחתים ,היא לא תוביל
בעיקר דרך התחיקה הפרלמנטרית אלא
דרך קרוב לבבות ,דרך האדרת החנוך
הדתי לכל צורותיו ,דרך כבוש מפעלי
כלכלה ותעשיה ,התיישבות ועמדות מפתח
המחייבות מומחיות בכל ענפי המדע ,דרך
הדוגמא האישית של יושר ,אהבת ישראל
ומצות החסד והצדקה .המטרה תושג ע״י
אחדות כל יראים לדבר ה׳ ,החדורים
הכרת הייחוד של תקופתנו ,השואפים
לתרום חלקם לקרב פעמי משיח ה׳..
www.daat.ac.il
37
מנשה בן חיים
א ח ו ד של
אתר דעת -מכללת הרצוג
היהדות
אחודה של היהדות החרדית עומד
במרכז השאיפות של כל יהודי חרדי.
המציאות המרה הוכיחה כי היהדות החי
לונית — בפרט זו שעומדת ליד הגה
המדינה — מנצלת כל פרצה וסדק בשורות
המהנה התורתי ,ומשתמשת בפיצול הארור
ואי־ההבנה ופילוג השורר בין המפלגות
הדתיות ,להשלטת תכניתה להילונזציה של
המדינה.
אין ספק כי הופעת שלש מפלגות
דתיות המתהרות ביניהן על קולו של
היהודי החרדי ויהודי המגדיר את עצמו
כדתי ,לא מביאה תועלת ואינה משיגה
את המטרה שמפלגות אלו הציבו לעצמן,
והיא :הגברת כחה של התורה ונושאי
דגלה .אין היהודי הפשוט יכול להבין,
את ההבדלים הקטנים שבמצעות המפלגות
הדתיות .שש עשרה שנות קיום הוכיחו
כי ?> 99של הבעיות שעלו על שולחן
הכנסת ,הצביעו המפלגות הדתיות ביחד
בעד או נגד ,בבעיות מעטות ובלתי ח
שובות באו לידי ביטוי הבדלי השקפות
של מפלגות הללו.
החרדית
לאיחוד כזה סיעת ,׳למפנה״ וחלק ניכר
מיתר הסיעות שבפועל חמזרחי ,בנימוק
שליכוד כזח יגביר את כחה של יהדות
המתבדלת ,המתנגדת לכל פעולה למען
ארץ ישראל ומדינת ישראל והשואפת ל
הביע לידי קרע מוחלט וסופי של העם
היהודי.
המפלגות הדתיות עמדו בשנים האחרונות
תחת לחץ עצום מצד אישים תורניים
ומפורסמים ביהדות הדתית למען הקמת
חזית דתית מאוחדת״ אולם רצונם של אלו
התנפץ על קיר התנגדותם של הקיצונים
שבשני המחנות.
ברור לכל כי עצם קיום שלש מפלגות
דתיות מקשה על האיחוד .כמ״כ מובן לכל
כי איחוד מפלגה אחת עם חברתה וירידת
מספר המפלגות הדתיות משלש לשתים,
מהוה צעד קדימה לקראת האיחוד הכולל.
0
לאור הנחה זו דורש הצבור חדתי חזית
דתית מאוחדת שתלחום מלחמתה של תורת
ישראל בארץ ישראל.
אולם המציאות המרה הוכיחה גם ,כי
שאיפה זו לא בקלות תתגשם .כוחות
גלויים ונסתרים פועלים נגד מגמה זו.
איחוד זה נתקל בהתנגדות של שני ה
קצוות שבמחנה התורתי גם יחד .מצד
ימין מתנגדים לאיחוד זה הקיצונים שב
מחנה האגודאי ,בטענה שאיחוד זה ידרוש
התנכרות והתכחשות לרעיונות המקוריים
של האגודאיזם .מצד שמאל מתנגדים
38
אולם כאן נשאלת השאלה ,על איזה
מפלגה משלש
מפלגות
הפועלות היום,
לעשות את הצעד הראשון לאיחוד או מיזוג
עם חברתה י
והשאלה
השניה
והיותר
קשה היא,
מפלגה זו שעליה מוטלת החובה לעשות
צעד ראשון זה לקראת חאיחוד ,לאיזה כיון
צריכה היא לעשות צעד כזה?
כחבר פועלי אגודת ישראל זה עשרים
שנה נותן אני את תשובתי :על פא״י
לעשות את הצעד הראשון לקראת חאיחוד.
היו זמנים שבין רעיונה של אגודת
ישראל ובין רעיונותיה של היהדות הדתית
הלאומית ,היה חלל ריק בשטח המעשי
והאידיאולוגי גם יחד .בזמנים הללו היה
www.daat.ac.il
הרצוג במיוחד שלשה שטחים
מכללתלציין
אתר דעת -יש
מרחק עצום בין אנשי אגודת ישראל לבין
חשובים שבהם בא לידי ביטוי השינוי
אנשי המזרחי.
כל שאיפתם של הראשונים היתר .הגדול באגודת ישראל.
שיתוף פעולה עם מוסדות חילוניים
ביסוס התורה בגולה ,וחיזוק הקהילות א.
כגון :השתתפות בכנסת וברשויות
הדתיות בתפוצות ,על ידי התבדלות מק
המקומיות.
סימלית מיהודים חילוניים ,כשבעית ארץ
ישראל וישובה ,שימשה כבעיה צדדית
במיוחד יש להדגיש את החלטתה
לחלוטין.
הנועזה לקבלת תקציבים גדולים ל
לעומת שיטח זו טענו אנשי המזרחי
מבחינה רעיונית לשיתוף פעולה עם כל
גורם ואצלם היתה בעיית ארץ ישראל
הציר המרכזי שסביבו התנהלו כל הענ־
ינים .לפעמים ותרו אנשי המזרחי ותורים
רעיוניים וגם מעשיים כדי למצוא שפה
משותפת עם היהדות החילונית שעסקה
גם היא בישוב הארץ.
לגשר בין קצוות אלו ולמלאות חלל
ריק זד .באד .פועלי אגודת ישראל.
ואכן מילאה פא״י תפקיד נכבד ורב
ערך בקירוב רחוקים לרעיון ישוב ארץ
ישראל.
בלי גוזמה אפשר לומר כי המצאותם
של רבבות יהודים חרדים מקוריים בארץ
ישראל והשתלבותם בכל שטחי החיים
הארץ־ ישראליים ,יש לזקוף לזכותה של
פועלי אגודת ישראל.
וכאן חמקום לציין את חלקו הגדול
בפעולות אלו של מנהיגה הבלתי נשכח של
פא״י ,ר׳ מנימין מינץ ז״ל אשר עשה ימים
כלילות למימוש רעיון נשגב זה.
פעולות של פא״י והצלחתה הגדולה ב
בניית ארץ ישראל תורתית הביאו לידי
תסיסה בשני מחנות — אגודת ישראל
והמזרחי — גם יחד.
לאט לאט התגברה בתוך אגודת ישראל
כחו של אותו חוג ,שדרש כל הזמן פעולות
קונסטרוקטיביות בארץ ישראל ,ושיתוף
פעולה מינימלי עם גורמים אחרים הפר
עלים בשטח זה.
מען החיניר העצמאי מתקציב המדינה
ולשתף פעולה עם מוסדות חילוניים
בענין עדין ורגיש כמו חנוך.
בניית שיכונים בכל רחבי הארץ
ב.
לחבריח.
ג .שאיפתה לחשתלבות במסגרת כלל
הפועלים )קרי הסתדרות העובדים(
בעניני יחסי עבודה ועל הכרזתה ב
צורך של התישבות חרדית )דוגמת
הישוב קוממיות שעלתה על אדמת
ק.ק.ל(.
רק מי שהכיר את אגודת ישראל מלפני
ארבעים שנה יודע להעריך לנכון את
המהפכה הגדולה שבאגודת ישראל בהם־
כמתה לשינויים בעקרונות המקודשים לה
מימי קטוביץ.
גם במחנה חדתי־חלאומי חל בשנים
אלו שינוי והשינוי חל דוקא לצד ימין.
עשרות שנים של שיתוף פעולה עם
מוסדות חילוניים ובפרט שש עשרה שנות
קיום המדינה נתנו הזדמנות נאותח למנ
היגי מחנה זה להכיר פרצופיהם הרוחני
של מגחיגי חיחדות חחילונית ואת
שאיפתם האמיתית.
האחרונים שהתעטפו כל הזמן במעטה
לאומי וכםובלנים כלפי התורה ומכירים
בערכה ,התחילו עם קבלת השלטון המעשי
לידם לגלות תקיפות יתר .בנצלם את
שרביט השלטון ואת התקציבים הממשל
תיים הגדולים שעומדים לרשותם התחילו
לאט לאט לדהוק את רגליהם של חבריהם
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
השותפים הדתיים והכריזו בפומבי על
שאיפתם לנתק את קשר הנצח בין עם
ישראל לתורתו ולא לתת לתורת ישראל
דריסת רגל ועמדה מכובדת המגיעה לה
לפי ערכה.
וכאן יש לציץ במיוחד את מלחמת
המפלגה השלטת בחינוך הממלכתי הדתי.
מלחמה זו מתנהלת בשקט אולם באכזריות
רבה ובתשומת לב מרובה מצד השלטון
וכל הדרכים כשרים לה למעט את דמותו
של חינוך זה .דברים אלו וכיוצא בהם
פקחו את עיני רבים מבין מנהיגיה של
המזרחי .בפרט יש לציין את ערנותם של
הצעירים במחנה זו ואת התגובה החיובית
של הנוער כלפי היחסים המחריפים בין
הדתיים ללא דתיים.
במחנה זו התחילה נהירה לצד ימין
ונמצאה שפה משותפת בשטחים שונים עם
הצבור החרדי המקורי.
עם התקרבות המחנות ,אלו לקראת אלו,
על ידי ותורים רעיוניים בשני המחנות
גם יחד ,הלך והצטמצם שטח המחיה האי
דיאולוגי של פועלי אגודת ישראל עד כי
לפעמים נדמה כי כל פעולותיה גובלת
או נכנסות לתוך שטחי הפעולה של מחנה
זה או השני.
ואפשר גם להגדיר את המצב במלים
אחרות :פועלי אגודת ישראל הצליחה
להחדיר רעיונותיה לתוך המחנה התורתי.
חלק מרעיונות אלו נקלטו אצל אנשי
אגודת ישראל ,וחלק אצל אנשי המזרחי,
כך שלמעשה לא נשאר לה שטח פעולה.
לאור מצב זה מעלים חברים רבים את
השאלה ,האם לא פא״י היא היא המפלגה
שצריכה לעשות את הצעד הראשון
לאיחוד ן
תשובתי המפורשת :כן.
אולם אם נענה בחיוב לשאלה זו .נש־
ארה השאלה השניה והיא לא פחות חשובה
40
לאיזה כוון יש לעשות
מהראשונה .והיא
את הצעד הגורלי ?
אינני מתימר כי מכיר אני את רחשי
לבם ואת השקפותיהם של כל חברי פא״ י
בשאלה גורלית זו .אולם ברור ,שחלק
של חברינו )לא מדובר על יחסי הכוחות
במוסדות התנועה( נוטים לאיחוד עם
אגודת ישראל ולא עם הפועל המזרחי.
אין ברצוני בשום פגים ואופן לזלזל
ח״ו בדתיותם של רבבות חברי הפועל
המזרחי ולהנמיך את קומתם הרוחנית של
מנהיגיהם ואני מעריך את פעולתם של
אלה למען מתן צביון דתי למדינה.
אולם חברינו לאלפים ומנהיגינו לע
שרות שונים לגמרי במהותם מאנשי
הפועל המזרחי הן בשטח הרעיוני והן
בשטח המעשי היום־יומי .הציונות הדתית
מראשית היוםדה פזלה עין להשכלה וט־
עני׳ להימצאות נקודות חיוביות בתוכה.
היא הצהירה במפורש שאין בדעתה ל-
הגמל מערכים תרבותיים כלליים של
העולם המודרני.
השקפותיה אלו תרגמה היא
המעשה ונציין רק שני דוגמאות.
לשפת
השאיפה להקנות לבניהם השכלה
א.
גבוהה ,גם אם זה על חשבון הקניית
תורה ויראת שמים — מהוה קו מנחה
אצל רוב גדול של חברי הפועל המז
רחי .שאיפה זו הביאה לידי הקמת
אוניברסיטת בר אילן.
הביקור בקולנוע ותיאטרון ,הוא
ב.
פעולה תרבותית ליגיטימית בהחלט
אצל חברי מפד״ל .עתון ה״צופה״ מ
פרסם מודעות הקוראות לבקר במוס
דות הללו.
ומה מאד שונה דרך חייהם של חברי
פועלי אגודת ישראל.
רובם אנשי תורה ועמל .אין עיניהם
להשכלה גבוהה בידעם כי מסיבות בלתי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הללו הכפירה
להקניית תורה
ומסתפקים ב־
למען הרויח
תלויות שולטת במוסדות
שלטון בלי מצרים .דאגתם
ודעת ד׳ בישיבות רגילות
הקניית מקצוע לבניהם
לחמם.
אין שפה משותפת בשטחים אלו שהם
יסוד חיינו ,בין חברי פא״י לבין חברי
הפוהמ״ז .עובדה היא כי אורח חייהם
הפרטי של רוב חברי אגודת ישראל מז
דהה עם זה של חברי פועלי אגודת
ישראל.
־*
*
*
משקע של מרירות רב הכמות והאיכות
נשאר בלב אלפי חברי פא״י בארץ וב
תפוצות עקב היחס הקשה והמאבק האכזרי
שניהלה אגודת ישראל נגד פא״י במשך
השנים מאז קום המדינה ובגלל מלחמת
השמד אשר הוכרזה על ידה נגד פא״י
לפני ארבע שנים אחרי הצטרפותה של
פא״י לממשלה מבלי לקבל הסכמת אגודת
ישראל לצעד זה .מרירות זו מוצדקת
בהחלט ,ומובנת לכל.
אגודת ישראל האשימה את פא״י מאז
עליית קבוץ חפץ חיים על אדמות קרן
הקימת ,בנטיה לציונות ונטישת עקרונות
אגודת ישראל שהונחו בקטוביץ .ההא
שמות ברוח זו התגברו עם הצטרפות
פא״י ללשכות העבודה ברחבי הארץ והש
תלבותה במועצות הדתיות שהוקמו כ
המשך לועד הקהילות ביסודו של הועד
הלאומי .לקיחת חלק פעיל בהגנה ושליחת
שליחים לגולה לעידוד העליה גם היא לא
נשאה חן בעיניה .היא טענה קשות נגד
פא״י בגלל שיתוף הפעולה עם מוסדות
החילונים השונים שעמהם באה פא״י
בקשר.
למנהיגי פא״י לא היה שום ספק שלא
עזיבת העקרונות ובגידה ברעיון האגודאי
הם הם המדרבנות את אגודת ישראל למ־
אבק נגדה .צרות עין מפלגתית והפחד
מעלייתה של פא״י על הבמה הצבורית
שיביא לידי הנמכת קומתה הפוליטית של
אגודת ישראל ,הם הם שדירבנו את
אגודת ישראל לצאת למלחמה נגד פא״י.
נימוקים אלה לא יכלה אגודת ישראל
להביא לידי פומביות והיא התעטפה ב־
איצטלא של קנאות נגד בנים סוררים
אשר לא רוצים כביכול לקבל על עצמם
את עולם של הזקינים והנבונים .גם אנשי
ישוב הישן הנקראים כעת ״נטורי קרתא״
ניהלו בשעתו מאבק נגד כל נטיה לשיתוף
עם מוסדות חילוניים ,וחציהם היו אז
מופנים בראשוראשונח נגד חברי פא״י,
שעם היותם יחודים חרדיים חסידיים
במלוא מובן המלה ,נטו לשיתוף פעולה
כ״הוראת שעה״ עם כל מוסדות הישוב
)שיתוף פעולה עם חילוניים היה הוראת
שעה לגבי פא״י ולא היתה הוראה לדורות.
אף פעם לא טענה פא״י לשיתוף פעולה
מבחינה רעיונית .פא״י ראתה כי השתנה
חמצב ,ואותו צו חםתגרות שכחו היה יפה
בתקופה מסויימת ובמקומות מסוימים אינו
מתאים למציאת בארץ ישראל הנבנית(.
אולם בעוד שאנשי הישוב הישן היו
עקביים והתנהגו בחייהם היום־יומיים ב־
התאם להשקפותיהם ולא נהנו מכל
המוסודות הכלליים ולא שיתפו פעולה עם
החילוניים ,גם אם התנהגותם זו עלתה להם
בהפסדים כספיים וענינים אחרים ,הרי
אנשי אגודת ישראל התנהגו אחרת לגמרי
וניהלו חיים מדיניים דו־פרצופיים .בעוד
שבפומביות הצהירו על קנאות ושפכו אש
וגפרית על מוסדות הישוב ,הרי במעשיהם
היום־ יומיים שיתפו פעולה עם כל הגורמים
ונהנו הנאה כספית וענינית מרובה משיתוף
פעולה זה.
למעשה הלכה אגודת ישראל צעד בצעד
אחרי פא״י .כל מוסד בארץ אשר קשר
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
קשרים עם פא״י נעשה כשר גם לאגודת
ישראל והיא עשתה מאמצים כבירים לק
שור קשרים עם כל אותם המוסדות שהיו
בקשרים עם פא״י .אולם באותו זמן ממש
שהיא התרפקה באהבה על מוסדות החי
לוניים ניהלה אגודת ישראל תעמולה
ארסית נגד פא״י והכל בגלל החטא הנורא
של שיתוף פעולה עם מוסדות חילוניים.
לשיא הגיעה התעמולה עם הצטרפות
פא״י לממשלה לפני ארבע שנים .אז
הותרה הרצועה והוסר כל רסן .הוכרזה
מלחמת שמד על פא״י ומנהיגיה .דרכים
פסולות מכל הבחינות נעשו למצוות
מהדרין מן המהדרין במטרה למגר את
פא״י ואת מנהיגיה.
בהזדמנות זו נתקה אגודת ישראל
את קשריה הארגוניים עם פא״י ועשתה
זאת בשמהה ופומביות גדולה .צעד זה
החדיר בלב כל חברי פא״י את ההכרה כי
נשרפו כל הגשרים בינה לבין אגודת
ישראל וגט כריתות לנצח נכתב בין שני
הגופים ביתדות החרדית.
ואכן על רקע הדברים האמורים מובנת
חמרירות שבלב חברי פא״י על אגודת
ישראל ומנהיגיה ולאור זה יש להבין
את ההתנגדות העצומה של הרבה חברי
פא״י לרעיון איחוי הקרע בין פא״י לבין
אותם האנשים השולטים כיום באגודת
ישראל.
אולם אם נעמיד זה מול זה חשבונות
נצחיים האמורים למעלה לעומת חשבונות
זמניים וחולפים שתיארנו כאן ,נצטרך
לדחוק את רגשותינו לקרן זוית ,ולשכוח
עד כמה שאפשר את העבר ולהתחיל
מחדש חיים משותפים סדירים ותקינים,
כשכל אחד מוותר לשני ,ובונים במשותף
את חיי חנצח של האומה.
אין ספק שאיחוד כזה יקרב בסופו של
דבר את האיחוד הכללי.
אולם לעצם הענין אין אני רואה אסון
לפוזיציה ואופוזיציה .ולא רק שאין אני
רואה אסון בזה ,אלא אדרבה במצב היום,
ברכה טמונה בחלוקה כזו .הנסיון הוכיח
כי ישנם דברים רבים שאפשר להשיגם
רק מבפנים ,כשיושבים בתוך המוסד,
ונלחמים ונאבקים על יד השולחן כשות
פים.
אולם אין מי שיכחיש ,כי נוצרים
מצבים אשר רק מבחוץ אפשר להסתער
על היעד ,וההתערבות מבחוץ כחה יפה
יותר וחזק יותר מהשתדלות מבפנים.
ישב נא איפוא חלק אחד של המחנה —
אשר יש לו נטיה נפשית לשיתוף —
מבפנים ,וישיג אשר ניתן להשיג ,וישאר
חלק השני באופוזיציה ויעביר אשר ניתן
להעביר על ידי היותו מבחוץ.
במושג ״מבחוץ״ אין הכוונה לחוץ מכל
מה שיש לו קשר עם המדינה ומוסדותיה
כדוגמת ״נטורי קרתא״ .הכוונה לאופוזיצ
יה כדוגמת יתר סיעות האופוזיציה בכנסת
שיחם חיובי להן למדינה ומוסדותיה,
והתנגדותן היא למשטר הקיים במדינה,
כל אחת מבחינתה היא.
המחנה התורתי יחם חיובי לה למדינה.
אולם היא שוללת בתכלית השלילה את
המשטר החילוני הקיים המדינה ,ותלחם
בדרכים שהתורה מצוה עליהן למען שינוי
משטר זה והקמת ממשלה אשר התורה
ומצותיה הן הן היסוד לחוקיה ומתן
הוראותיה.
www.daat.ac.il
42
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמחה בונם שטיין
תוארים
בספרי עזרא
ונחמיה
סרק א
הפקידות ובעלי השררה הם עמוד התווך את הממלכה החדשה )הוא נעשח אחרי
של כל שלטון .דרגת שלטונם נקבעת כן ע״י דריוש( וכל מדינה ועם יכול היה
באחת משתי הדרכים :א .בכוחות עצמם ,להמשיך בדרכו המקובל .מצב זה השפיע
ע״י השתלטות על חלק מן האוכלוסיה׳
בלי שום ספק גם על יהודה ועצוב השל
או פקידות .ב .ע״י מינוי מטעם השל־ טון בה .מעניץ איפוא לעקוב אחרי הת
טון המרכזי ,אשר יחד עם מנויים מע־
פתחותה החברתית והשלטונית של יהודה
ניק להם תוארים המעידים על דרגתם החדשה ,כפי שהיא משתקפת בתוארי
בסולם התפקידים שהשלטון זקוק להם .התפקידים של ראשי העם ומנהיגיו הג
עובדות פשוטות אלו מסבירות את חשי
דולים והקטנים.
בותה של חקירת התוארים שהיו נהוגים
בולטת העובדה שבקשר עם העליה
בתקופה הםטורית מסויימת שצורת של
הראשונה עלית זרובבל ,אינו נזכר אף
טונה אינה ברורה ומשום כך קשה תואר אחד לכנות בעלי תפקידים ,הן
לקבוע את חזותה הרוחנית.
בעת העליה והן אחרי ישובה ביהודה.
תקופת שיבת ציון מהוה דוגמה קלסית
של עם המחדש חייו המדיניים החבר
תיים על חורבתה של מדינה בה לחמו
הכוח והשלטון זו בזח במשך מאות שנים.
לפני שבי ציון עמדה לקחה של המלוכה
כשלונותיה
עם
בימי הבית הראשון
המוסריים המרובים שהיו הגורם העיקרי
לכשלונותיח חמדיניים ולחורבנה .שבי
ציון ניסו להקים מדינה טהורה מכשלו־
נות העבר המקדמת את אחרית הימים
הנבואית.
נםיון זה הסתבך כבר בראשיתו שהרי
יהודי בבל לא עלו ״כחומה״ ולא חצליחו
לממש מיד את המשימה העיקרית של
העליה — את בנין בית המקדש .אי
לזאת לא הצליחו ליצור חברה מוצקה,
שיכלה לקבוע לדורות את הצורה החבר
תית של המדינה.
גורם חיובי אחד נתן סיכוי־מה להצ
לחת נםיון זה :ההכרזה על בנין בית
המקדש חלה בראשית כבושה של בבל.
בתקופה זו טרם גגשו הפרסים לארגן
בעזרא ב ,ב מתחילה
״אשר באו עם זרובבל
שים אלו עמדו בראש
רמז לתוארו של אף
לתפקיד שמילא.
רשימת העולים
ישוע וכו׳״ ,אי־
העולים אך אין
אחד מהם ולא
מטרתם הראשונה של העולים היתה
לבנות את בית המקדש ,אך ״המנצחים על
עושי המלאכה״ )שם ג ,ט( לא זכו לתו־
אר מיוחד )בניגוד לנחמיה יא ,יא השוה
גם מל״א ה ,כט(.
כמו שזרובבל וישוע עמדו בראש העם
בלי תואר ,כך הופיעו גם יתר ראשי העם
בתואר סתמי ״ראשי האבות״ )עזרא ר,
א־ד 5ה ,ה(.
אמנם לא חיו תוארים מיוחדים לבעלי
תפקידים ,אבל כינו את כל הנושאים
בעול הקהל ואת כל העוסקים בבנין
המזבח ובית המקדש בתואר אחיד ונעלה
בפשטותו ״אח״ :״ויקם ישוע ואחיו הכ־
הנים וזרובבל בן שאלתיאל ואחיו״)שם ג,
ח בניגוד לנחמיה ה ,טו(.
מעלית עזרא חל שינוי בדבר .עוד בעת
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
עליתם מבדיל עזרא ״שרי הכהנים והלוים
ח ,כד( ומדבר על ״שרי הכהנים והלוים
ושרי האבות לישראל בירושלים״ )שם,
כח( .אך בהגיעם לירושלים טרם מצאו
שם ״שרים״ אלא רק אישים העוסקים
במלאכת הקודש )לג( .
1
החל מעליה זו מתרבים נושאי המש
רות בתוארים חמציינים חשיבותם ודר
גתם .ברור שגם לפני כן היו אנשים
שהשיגו שלטון מסוים בעם או על חלק
ממנו ,וגם היו למעמד מיוחד ומיוחם )שם
ט ,ב( ,אך הם לא היו בעלי תפקידים
רשמיים שנבחרו ע״י העם או נתמנו ע״י
העומד בראשו .נראה עוד שבכלל לא
היה קיים מוסד כזה .
ההבדל בין תקופת זרובבל לזו של
עזרא דומה במידת מהי להבדל שהיה בין
תקופת השופטים והמלכים .בדרך פאר־
פראזה נוכל לאמר :״בימים ההם אין
שרים וסגנים ביהודה ,איש הישר בעיניו
יעשה״ .וברוח המפרשים הקדמוגים ניתן
להסביר? הרגשת הגאולה פעמה בלב
העולים .המטרה הקדושה לבנות בית לה׳
הלהיבה אותם ואיחדם .כל העולים היו
״אחים״ לדעה למעש .״ויאספו העם כאיש
אחד אל ירושלים) .נחמיה ג ,א ,בניגוד
לעזרא י ,ז—ח(.
מרשימת רכושם של העולים )שם ב,
סה—ז( וכן מרשימת נדבתם המשותפת
לבנין בית ה׳ )םח־ט( ,יש לדון שברא
שיתה של העליה ,טרם היו הבדלים סו־
ציאליים ניכרים בין העולים ,עוד לא
השתרר החזק על החלש )בניגוד לנח׳
ה ,א וזכריה ה ,ג־ד (.באותם הימים
1
טרם היו שליטים שמינו פקידים להבטחת
שלטונם בעם.
¥
חוקרי תקופה זו הרבו לדון בטיבה של
הפקידות אשר נהלה את מדינת יהודה
בראשית ימיה .יסוד לכל החקירות הללו
משמשת ההנחה :היות והמדינה קמה ע״פ
צו מלך פרם ובמסגרתה של הממלכה
הפרסית .בהכרח התנהלה ע״י פקידות
פרסית ,או עכ״פ ע״י יהודים שנתמנו על
ידיהם בכל אופן היא נוסדה ונוהלה לפי
חדוגמא חפרסית .מאחר שלא מצאו אותם
במקורות ,בדום והעמידום
הפקידים
במקומותיהם לפי המתכונת הפרסית.
הפריז לעשות בשטח זה פרופ׳ י׳
כל הפקידים
שמינה את
קלוזנר
האשוריים — בבליים ופרסיים ומעתיקם
ליהודה הקטנה .ומפני שבמקורות לא
מצא להם רמז כלשהו ,די לו בהסתמכו
על חוקרים גרמניים שחשבו למצוא אותם
בפחת עבר חנחר .אך אותם מלומדים
עסקו בחקירות רגיונליות ולכן אין פלא
שנעלם מהם אופיה המיוחד של מדינת
יהודה הקטנה ,שלעת כזאת היתד .עוד
חסרת משמעות מדינית .תרבותית ואפילו
דתית .היא היתד .מדינה קטנה ונדחת עד
שהפרסים בכלל לא הזכירוה .גם רושמי
הקורות של התקופה לא ידעו עליה.
הרודום שביקר בערך בתקופה זו בארץ
ישראל מספר על ה״פלשתינאיים״ ,אבל
אינו יודע על קיום היהודים .לא כן
חחוקר תולדות עם היהודים בארץ יהודה,
על פי מקורות שנרשמו בה ונשתמרו על
ידי העם השב אליה? הוא חייב להכיר
2
ראה ד ו ר ו ת הראשונים ח״א כ״ג ע׳ .565לדעתו האישים ה מ ו ז כ ר י ם ב פ ס ו ק לג הם ה ש ר י ם
שבפסוק
כח,
אך
פשטות
ה פ ס ו ק י ם אינה
משמע כ ך
ופירוש
ל ה ו כ ח ת דבריו שם.
2
ת ו ל ד ו ת ה ב י ת השני כ ר ך א /עמוד 178ועמוד 231ואילך.
www.daat.ac.il
44
דחוק
זה
גם
אינו
נחוץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
את השוני שבמדינה זו לעומר ,שכנותיה,
הוא מוכרח להעריך את הרקמות היסודיות
של חברה חדשה ,אותה קוו עולי בבל
לבנות.
פרופ׳ קאופמף צנוע יותר .גם הוא
מנסה לשחזר ת הפקידות ,על ידה
נוהלה יהודה ,אבל ע״פ תוארים ותפקידים
המוזכרים בספרי עזרא ונחמיה .אך גם
הוא אינו מבדיל בין העליה הראשונה
ובין השניה וכן אינו בודק האם פקידים
אילו נתמנו ע״י הפרסים ,היהודים או
זכו במשרתם ובמעמדם בכוח עצמם.
שתי סיבות לגישה מוטעית זו :א .יהודה
נקראת ״מדינה״ )עזרא ב ,א; ה ,ח( ולא
יתכן מדינה בלי שלטון ושליט המסתמך
על פקידות ,וכח שיטור .ב .לדידם הכרזתו
של מ ר ש היתד ,דתית־מדינית במטרה
להקים עוד מדינה תחת מלכות פ ר ס .
אבל כבר עמד על כך פרופ׳ קאופמן)שם
ע׳ (187שלכל הדברים האלה אין זכר
בהכרזת כורש .הוא מהסס להסיק מכך
את המסקנה האפשרית היחידה ,שאם לא
דובר על מדינה יהודית ולא על התישבות
יהודית בקנה מידה רחב ,ואפילו לבנין
ירושלים אין זכר ,קרוב ההסבר שאחרי
ההכרזה שוב לא מצא השלטון הפרסי
המרכזי ענין בירושלים ובהנעשה בה.
ההכרזה החגיגית נגזו בבית הספרים של
המלך כמסמך שאבד עליו הכלח )עזרא
ו ,א — ב( .האדמיניסטרציה הפרסית
המרכזית שכחה את יהודה הקטנה ויש
להוכיח זאת מהעובדה שהפחה הפרסי
שביקר בפעם הראשונה בירושלים לא
ידע מאומה על טיבה של עיר זו ועל
4
3
4
מטרת עלית יהודי בבל )עזרא ה ,ג
ואילך( .זו גם הסיבה שבעלי השטנה
השיגה בקלות כזאת את מבוקשם ,במיוחד
אחרי ששכרו יועצים בעלי השפעה בחצר
המלכות )שם ד ,ה(.
חוסר התעניות בירושלים מצד השלטון
הפרסי ,מסביר את העובדה שלולא
חשתדלות נחמיה לא היו שולחים איש
לפקוד את מדינת חיחודים ולעמוד על
הנעשה בה )נחמיה ב ,א — י( .הסיבה
לכך ברורה :ההכנסות במסים מעבר הנהר
היו נמוכות וספק אם יהודה בכלל נטלה
חלק בה )אולי על זה רומז עזרא ד ,יג(.
בכל אופן השתתפותה היתד ,זעומה .אנשיה
שמספרם היה קטן הסתגרו בד׳ אמותיהם.
הבל ארץ בו ישבו היה רחוק מדרך המלך
שבצפון א״י ווגם מהים ומדרכי המסחר.
הם בכלל התרחקו מהמסחר )נח׳ י ,לב?
יג ,טז( ,כי רצו להתמסר להייהם הפנימיים
ולחינוך בניהם לתורה ולתעודה )פלויום,
נגד אפיון( .צבאות פרס לא עברו בכלל
דרך יהודה ,או רק לעיתים רחוקות.
)בעצם ידוע לנו רק מקרה אחד שמצביא
פרסי שהה בירושלים — פלויוס :קדמוני־
יות היהודים יא ,ז ,א(.
הדעה כאילו השתתפו יהודים במרידות
נגד פרס ושראשיהם נחשדו בכגון דא
אינה
והוחלפו בפקידים־פחות־פרסיים
אלא דברי חלום אשר יסודה בהשקפה:
ככל העמים בית יהודה ,אך אין לה רמז
בשום מקור היסטורי.
5
גם הרעיון כאילו עד שיבת ציון היתד,
יהודה כפופה לפחות שמרון וגם אחרי
כן לפעמים עמדח תחת מרותה של שמרון
ת ו ל ד ו ת האמונה בישראל כ ר ך ח׳ עמ׳ .179
ראה
קלוזנר
שם
עמי 136
שמשתדל
למצוא סיבה
מדינית־הגיונית
ל ה ק מ ת ה של מדינת
יהודה.
5
קלוזנר ,שם עמ׳ 230
ואילך.
www.daat.ac.il
45
6
אתר דעת -מכללת הרצוג
*פורח כולו באויר״ .קרוב יותר הדבר
שבעת שיבת ציון גם בשומרון לא היה
פחה ולכן איננו מופיע בין המשטינים
ומפריעים את בנין המקדש .מכתבו של
ארתחששתא נשלח ״על רחום בעל טעם
ושמש ספרא )כנראה פקידים פרסיים,
אך לא בדרגת פחה( ושאר כנותהון די
ישבין בשמרוך )עז׳ ד ,יז( .אילו חית פחח
בשמרון ,מאנשי המקום או פרסי ,מכתבו
של המלך היה נשלה אליו .השומרונים־
הכותים טרם היו אז לעם ,עם שליט —
פחה העומד בראשם והיושב במדינה
שגבולותיה קבועים .חשומרונים יחד עם
שרידי העמים הקדומים של ארץ ישראל
ושכנותיה ,שעוד שוטטו בארץ ולא מלאוה,
תפסו רק חלק קטן משטחיה .ע״כ אין
זכר לריב נחלאות בין ״עם חארץ״ ובין
עולי בבל? הם חזרו לנחלות אבותיחם
באין מפריע ,נשאר רק זכרו של מקרה
אחד :״כשעלתה גלות הראשונה ,הלכו
לחם למטלית של כותים ולא חניחום״
)מגילת תענית( ,הארץ כולה היתד ,שממה
וריקה מאדם ,כמעט כמו שהשאירוה יורדי
מצרים אחרי הריגתו של גדליהו בן
אחיקם.
חוקרים אחדים רוצים לחוכיח את
הממלכתיות היהודית או זכות שלטון
ממלכתי למחצה שזכו היהודים ב ה ,
ע״פ חמצאותם של מטבעות עבריות
מתקופה זו עם הכתובת ״יהד״ .הזכות
כלל
בדרך
מטבעות נתנה
לטבוע
ל־״מדינה״ ולעומד בראשה .אולם מטבעות
אלו מקורן בסופה של התקופה הפרסית.
יתר על כך; כבר נתעוררו ספקות בקשר
להנחה שטביעה מטבעות מוכיחה את
קיומה של אוטונומיה יהודית בכל צורד,
שהיא .
תקופה אידיאליסטית זו של חברה
מאורגנת סביב רעיון המרכזה ,ארכה זמן
קצר מאד .את המעבר ממנה לממלכתיות
מציינים התוארים המובאים בספרי עזרא
ונחמיה ,עליהם נעמוד בפרק הבא.
7
8
ב
נשיא ־
התואר ״נשיא״ הוא הראשון שאנו
פוגשים בספר עזרא .״ויוציא כורש מלך
פרם — את כלי בית ה׳ — ויספרם
לששבצר הנשיא ליהודה״ )עזרא א ,ה(.
מיהו ששבצר וממי זכה בתואר נשיא י
ועוד :האם תואר זה היה מקובל ביהודה
בימי שיבת ציון והוא תרגומו העברי של
״פחה״ האשורי?
בעיה זו מסתבכת ,כי בין העולים עם
זרובבל )שם פרק ב( אין שמו מופיע,
זאת אומרת לא היה בין העולים הראשונ־
6
קאופמן,
ת ו ל ד ו ת ו כ ר ,כרך ח׳ עמ׳
פחה
ים .אולם כבר הזכרנו שהוא העלה את
כלי בית ה׳ לירושלים ולפי עזרא )ה,
ח( הוא גם בנה את חומות הבית .אם
כן גם הוא היה בין העולים ? אך הודעה
זו גם סותרת את דברי הנביא ״ידי זרובבל
יסדו הבית הזה״ )זכריה ד ,ט(.
זאת ועוד :בעזרא ה ,יד נקרא ששבצר
פחה .בעזרא ה ,יד נקרא ששבצר פחה,
וקשה להניח שנביא בזמן ההוא מכנה את
זרובבל בתואר זה )חגי א ,א .יד ועוד(.
כדי לצאת מסבך זה כותב האבן עזרא
.178
ד
ש .ברון ,היסוד ה ח ב ר ת י הדתי של עם ישראל ,עמ׳ 108והערה 36שם.
8
י 1 .ר ק י ס :מ ט ב ע ו ת א״י ,עמ׳ .14
46
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר
שמרו על אופיה המיוחד של
אתדעת -בעצמם
שששבצר הוא זרובבל .רש״י מביא
חז״ל שששבצר הוא דניאל )על פי דניאל ארצם .רק פעם אחת מזכיר הפסוק את
א ,ז( .הוא עלה יחד עם זרובבל ונצטרף יהודה כ״מדינה״ וגם אז מתוך הדגשה
שהיא מדיגתא לבית אלהא רבא״ )עזרא
ל נ ב י א י ם ״ שלא נמנו עם העולים.
ה .ח ( .
זרובבל אינו פהה .תפקידו לא הוגדר
כבר הזכרתי שחגי קורא לזרובבל
״פחה״ ,אך מפליא שבספר עזרא אין זכר כלל ,כמו שלא הוגדר תפקידו של ישוע
לתואר זה בקשר לזרובבל .אמנם בפקודת בן יוצדק הכהן .בראש העולים עמד
דריוש להמשכת בנין המקדש מוזכרים זרובבל )עזרא ב ,ב( .אבל בעת בנין
״פחות יהודיא ושביא יהודיא״ )עזרא ו ,המזבח היה ישוע הראש וזרבבל עזר על
ז( ואפשר היה לפרש שהבונה לזרובבל ידו )שם ג ,ב( .בעת הוכוח עם צרי יהודה
או לששבצר שהזכירום היהודים בדברם ובנימין שוב עמד זרובבל בראש וישוע
עם חתני פחת עבר הנהר )שם ה ,יד( .אבל תמך בו )ג(.
מדוע אינו מזכירו בשמו כמו שם ד ,יז.
עם הידוש בנין הבית התעורר וכות
לכן נראה לנו פירושו של רש״י :״פחת בין השנים ,כנראה בקשר עם תפקידו
יהודיא — שלטונות יהודיא״.
של ישוע בתור כהן גדול בעת בנין בית
ט
1 0
צ1
המקדש .אז נבחר זרובבל לראש ״כי בך
בחרתי נאום ה׳ צבאות* )חגי ב ,כג(.
בד בבד הוגבל תפקידו של הכהן הגדול
לעבודת הקרבנות ושמירת על קדושת
בית המקדש הבנוי כבר )זכריה ג ,ז —
ועיין שם ברש״י(.
הלוקת תפקידים זו נשארה בתוקפה
במשך כל ימי עזרא ונהמיה .זו הסיבה
זרובבל לא נזכר בספר עזרא כפחה,
כי הוא לא היה פחה מטעם מלך פרם,
בכלל לא היה פחה ביהודה ולא שליט
אחר ביהודה ,בכל אופן לא בימיה
הראשונים .מטרת הכרזתו של כורש היתה
רק עלית היהודים כדי לבנות את בית
המקדש ואין שום דבר אהר .מוסד אינו
זקוק לפקידים ושליטים חילוניים .העולים
9
ק ל ו ז נ ר הים׳ וכו׳ ו ד א עמי 152
מ ס ב י ר ש ז ר ו ב ב ל הוא שם
ב ב ל י • :זר־בב־איל • .-ז ר ע
בבל״ ושואל ל מ ה ליהודי שני ש מ ו ת בבליים ז אולם ל מ ר ו ת ה ס ב ר ו ההגיוני ,נראה ה ר ב ה
יותר ק ר ו ב לאמר ,שהאיש
שעמד בראש
ישראל מבבל ,כדברי הנביא )ירמיה נא,
ארצה׳״;
אחרי
כן
יתגלה
• כ י לא א ל מ ן
העולים
מ ב ב ל סימל
ב ו ( ״ושלחתי לבבל
ישראל
ויהודה
גס
בשמו
זרים ו ז ר ו ה
מאלקיו מה׳
גאולתם
של
ויבקקו
את
!באות״
והגיע
הזמן ,״נוסו מ ת ו ך בבל״ ,שמו של ז ר ו ב ב ל )״בבל — זרים — זרוה׳׳( מ ס מ ל את ה מ ת ר ח ש
והעומד ל ה ת ר ח ש בבבל.
בבל ר ק •תזרה׳׳ ,אבל בני ישראל כ ב ר •זרוים׳״ ד,ם ב ב ב ל — זה כנוי מ ק ו ב ל בגולה כ ב ר
בפי ירמיהו
)שה
פזורה
נ,
ישראל.
יז(
ובמיוחד אצל
יחזקאל
•ואפיץ
אותם
במים
ויזרו בארצות )לו ,ים .וכן ה׳ ב ,י ועוד( .ה׳ גם • ת ז ר ר ו ר ו ח ת ש א ם וכו׳ — ו א ת ה
תגיל
ב ה ״ ) .ישעי׳ מא ,םז(.
ל פ י הנ׳י־ל יתכן שבן מלכים )דברי הימים א ג( ה ק ר ו ב ל מ ל כ ו ת ק ב ל שם בבלי )השוה
דניאל א ,ז( ו ב ע ת עליתם שינו שמו ל ש ם עברי — סמלי.
10
שהש״ר ה ,ד בההיא גזר — כורש — ואמר דעבר פ ר ת — עם ז ר ו ב ב ל — עבר ,דלא
עבר
לא יעבר .דניאל וסיעתו עלו
ב א ו ת ה שעה.
ד״ה וראיתי אני דניאל וכו׳ אמנם דניאל אינו נביא ,א ב ל
11
ראה מגילה ג.
12
על האמור עזרא ב ,א כ ב ר העיר רש״י ן אלה בני ישראל אשר מ מ ד י נ ת א״י.
www.daat.ac.il
היה ח ב ר ם .
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאין זכר להכהן הגדול בכל הפעולות
הגדולות עליהן מסופר ב ס פ ר י ה ם ״ .
לעומת זאת כאשר הנביא מעוררו לבנין
בית קורא לו ״פחה״ )חגי א ,א( כלומר:
ראש שבטי ישראל אתה ועליך מוטל
הדבר לעשותו .אבל כאשר הנביא מספר
על מעשיו )שם שם ,יב( נעלם התואר
פחה שנזכר שוב כאשר הנביא בא אליו
במלאכות ה׳ )שם יד(.
במידה מסוימת דומה היד ,מעמדו של
נחמיה .אמנם הוא נשלח ע״י המלך
)נחמיה ב ,ה( אך לא כפחה ,אלא כבונה
עיר קברות אבותיו )שם שם ,ח ,ח( .אם
לפני עליתו לא נתמנה לפחת יהודה ,ברור
שאחריה לא זכה לכך .אך נכון הוא
שהתנהג כאילו היה פחח מטעם השלטון.
כל העזרה שביקש וקיבל מהמלך ,ניתנה
לו עד בואו לירושלים )שם שם ,ז(.
שלטונו שם הקים וביסס בכחות עצמו.
צרי יהודה ידעו עד כמה מוגבלת סמכותו,
הם גם ידעו שעקב פעילותו המקיפה הוא
חורג מגבולות סמכותו .לכן העיזו
להפריעו וגם לאיים עליו )שם ו ,ה־0י
נחמיה נקרא פחה ,כאשר מוזכר יחד
עם עזרא הסופר )שם יב ,כו ,לו( לכבודו
של נחמיה .אבל כאשר הוא בא עם
זרובבל )שם שם ,מז( שניהם חסרי
תואר ״ .
אם הפרסים לא מינו פחה ,ברור שגם
״נשיא ליהודה״ לא מינו .נשיאותו של
ששבצר בכלל לא היתה קשורה עם שיבת
ציון .הוא היה נשיא לבית יהודה שבבבל
)רש״י ,עזרא א ,ח( ולא למדינת יהודה.
תפקידו כנשיא קיבל מהמלך )כעין ״ריש
גלותא״( ,או על כל פנים הוכר על ידו.
בתוקף זה נמסרו לו כל צוי המלך הנוגעים
ליהודים .לו נמסרו כלי בית ה׳ ועליו
הוטל בצואה של הכרזת המלך ״לבנות
לו — לה׳ — בית בירושלים״ .זקני
יהודה מסתמכים עליו )שם ה ,טז( לא
כעל בונה בפועל ,אלא במובן ״הוא יבנה
ביתי״ )פירוש :ידאג שיבנה ביתייי,
התרשתא
חמש פעמים מוזכר ״חתרשתא״ בספרי
עזרא ונחמיח .פעמיים חאחרעות )נחמיה
ח ,ט; י ,ב( כתוארו של נהמיה ושלוש
פעמים הקודמות )עזרא ב ,סג׳ ,נחמיה
13
ואין יסוד וטעם ל ת י א ו ר י ו ת ה מ ר ו ב ו ת שהעלו החוקרים א ג ב כך .ראה לדוגמא פינקלשטיין,
הפירושים ואנשי כ ג ס ת הגדולה ע׳ סב.
14
* ו ה פ ח ו ת הראשונים״ )נחמיה ה ,טו( פירוש :שליטים ורודנים ולא ממונים מטעם המלך.
החוקרים על כך ש כ ב ר ב ר א ש י ת ה ת ק ו פ ה היונית אין זכר לפחה או שליט מדיני
עמדו
אחר שבא ב מ ק ו מ ו )ראה א .צ׳ריקובר ,היהודים והיונים וכוי ,עמ׳ 6־ .(45הם רואים ב כ ך
את סיומו של תהליך היסטורי ממושך ,שראשיתו בימי שיבת ציון — והוא העברת ראשות
המדינה מידי הפחה — השליט החילוני לידי הכהן הגדול — השליט הדתי .לאמיתו של
דבר הכהן הגדול אמנם לא היה שליט מדיני ב ת ק ו פ ה הפרטית ,בכל אופן לא בראשיתה.
ברם:
15
גם פחה מטעם מ ל ך פרס לא היה ב ת ק ו פ ה זו.
ה פ ח ו ת והסגנים
בכורים.
נזכרים גם במשגה
סדרי ה ב א ת בכורים
)בכורים ג ,ג( בין
היוצאים ל ק ב ל
וצורתה נ ק ב ע ה בלי שום ס פ ק
עוד
את
פני מביאי
בראשית ה ב י ת השני
ו מ ס ת ב ר שע״י נחמיה ,כדבריו בסיום ס פ ר ו :״ולבכורים — זכרה לי אלקי לטובה״ )השוה
שם
דברי
רש״י(.
ב ר ו ר ש פ ח ו ת וסגנים נזכרים במשנה לא כשליטים ,אלא כאנשים חשובים ו מ כ ו ב ד י ם )ראה
שם
תויו״מ ד״ה הפחות(.
www.daat.ac.il
48
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז ,םה? ע( ,לדעת חז״ל גם כן הכונה
לנחמיה .האבן עזרא מסביר :הוא שם
או פחח .בעצם יותר מזח לא חדשו
תפארת וגדולח בלשון כשדים ,כענין שר
החוקרים עד היום .הם רק מתוכחים
בקשר לשייכות התואר.
מתוך השואת כל המקומות בהם מופיע
״התרשתא״ מתברר שתואר זה ניתן לראש
הישוב או המדינה כאשר הוא משפיע
לא בכח השלטון שבידו אלא באישיותו
הנעלה .חכרעתו ודבריו מתקבלים מתוך
יחם של כבוד והערצה ומתוך בטחון
בכונתו ונאמנותו לעם .הוא נערץ ומקובל
על כל .משום כך הסכמתו להכרעת
הממונים על בדיקת יהוםי כהונה משתיקה
כל התנגדות )עזרא ב ,סג( .העם מתנחם
)נחמיר• ח ,ט( .בין ההותמים על האמנה
כאשר ״נחמיה הוא חתרשתא״ מדבר אליו
הוא היחידי המופיע בתוארו ,כי עצם
חשתתפותו של ״נחמיה התרשתא״ )שם,
י ,ב( מוסיף כבוד וחשיבות.
רוב ימיו של נחמיה עברו בריב ומדנים
למען מטרות מקודשים בעיני רוב העם,
לכן זכה מצדו בתואר ״התרשתא״ ,חאיש
העומד למעלה מכל ריב ומדון ,״הוא
התרשתא״ האהוב ומקובל על כולם.
)המשך יבוא(
ו ע ל ידי מ ד ת ה ס ב ל נ ו ת מ ש י ג א ד ם רצונו י ו ת ר ו י ו ת ר מ ע ל ידי ב ל ת ק י פ ו ת ש ב ע ו ל ם •
ר׳
חיים ממאלוזין :דרשה ביום א ל ס ל י ח ו ת תקעיב
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב נתן אורטנר
תפלה בצבור :חיובה ,רעיונה וגדרה
פרק א :חיוב או מצוד, .בעלמא
היוב התפלה בכל יום ,אם הוא מן התורה או רק מדרבנן — מצאנו בזה
מהלוקת בין הרמב״ם לרמב״ן .הרמב״ם סובר )בהל תפלה פ״א ה״א ובספר
המצוות ,מצוד ,ה׳( שמצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את
ה׳ אלקיכם וכו׳ ,אלא שאין מנין התפלות ,נוסחן וזמנן — קבוע מה״ת ודבר זה
הוא מתקנת הכמים בלבד ,כלומר מה״ת יש חיוב ״שיהא אדם מתחנן ומתפלל
בכל יום ומגיד שבהו של הקב״ה ואח״כ שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה
ובתהנה ואח״כ נותן שבח והודי׳ לה׳ על הטובה שהשפיע לו כ ל אחד ל פ י כ ו ח ו ״
)לשון הרמב״ם( .
הרמב״ן בספר המצוות השיג על הרמב״ם וסובר דמן התורה אין חיוב כלל
להתפלל כל יום אלא מ״ע להתפלל ולזעוק אל ה׳ בעת צרה בלבד כענין הכתוב
וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם
לפני ה׳ אלקיכם ,אלא שרבנן תקנו להתפלל בכל יום )הקושיות שהקשה הרמב״ן
על הרמב״ם כבר יישבו הנושאי כלים על הרמב״ם ביד החזקה ובספר המצוות
וכן הפרמ״ג בפתיחה חכוללת לאו״ח( .המגן אברהם )או״ח סי׳ ק״ו( כתב דדעת
רוב הפוסקים כרמב״ן.
,
1
תפלה
בצבור
לפי האמור חיוב שלושת התפלות ביום חוא מ״ע מדרבנן בלבד .השאלה
באם נוסף לכך קיימת מצוה מדרבנן להתפלל דוקא בצבור ,שנויח במחלוקת
המפרשים אשר חלק מהם נוטים לומר שתפלה בצבור אינה מצות עשה מדרבנן
אלא היא לתועלת המתפלל שתפלתו תתקבל לפני אדון כל.
בטור או״ח סי׳ צ׳ איתא * ״לא יתפלל אדם אלא בביהכ״נ עם הצבור דאמד
ר״י אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת ,פי׳ עם הצבור״ .נראה
מדברי הטור דם״ל דיש חיוב להתפלל בצבור.
1
ב ע ל ס פ ר *החנוך״ במצוד ,תל״ג בהביאו א ת שי׳ ה ר מ ב ״ ם אינו מביא א ת לשון ה ר מ ב ״ ם
הנ״ל אלא א ו מ ר כי ל פ י הרמב״ם ״מ״מ חיוב ה ת ו ר ה הוא ל ה ת ח נ ן לא־ל בכל י ו ם ו ל ה ו ד ו ת
לפניו כי כ ל ה מ מ ל כ ה אליו והיכולת להשלים כ ל בקשה״ .ויתכן כי ב כ ך בקש ליישב מה
ל ה ק ש ו ת ע ל ה ר מ ב ״ ם )כמובא ש ם בלח״מ ו ב ק ר י ת ס פ ר ( מנין ל ו ל ה ר מ ב ״ ם ש מ ה ״ ת
שיש
צריך לסדר ק ו ד ם ש ב ח ו של ה ק ב ״ ה ואח״כ שואל צרכיו וכו׳ )בכ״מ שם נאמר ש ה ר מ ב ״ ם
הוציא ד״ז ממשרע״ה כדאמרינן ב ב ר כ ו ת )ל״ב( דרש ר ב י שמלאי לעולם יסדר אדם ש ב ח ו
של
ה ק ב ״ ה וכו׳ ש כ ן מציגו ב מ ש ה וכו< ה׳ אלקים א ת ה ה ח י ל ו ת וכו׳( .ויש ל ו מ ר דלזה
התנוך
דאין כוונת ה ר מ ב ״ ם שכ״ז מ ה ״ ת אלא שמה׳ית צריך ר ק ל ה ת ח נ ן ו ל ה ת פ ל ל אלא
שאחר
כ ך מביא ה ר מ ב ״ ם כיצד נהגו מ מ ש ה ועד עזרא שסדרו קודם ה ש ב ח )וזה למדו
ממשה( ? יש ש ה ר ב ו ב ת ח נ ה ,ויש ש ה ת פ ל ל ו פ״א ביום ויש כ מ ה פעמים ,עיי״ש
בלשון
הרמב״ם .ו כ ן כ ת ב ה מ ג ״ א באו״ח סי׳ ק״ו ס ק ״ ב דלשי׳ ה ר מ ב ״ ם מקיימים מ״ע
דתפלה
מה״מ
בפעם א ח ת ב י ו ם ובאיזה נ ו ס ח שירצה.
www.daat.ac.il
50
כיוון
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוהר״א מלובלין ז״ל בספר ״יד אליהו״ םי׳ ו׳ אומר :״חלילה לגו למעט
במ״ע של ונקדשתי בתוך בני ישראל שהיא קדיש וברכו בעשרה וענית איש״ר,
עכ״ז אינה מ״ע דרמיא עליה׳ ואסיפת עם לקדש שמו ית׳ ברבים עם גודל הפלגת
מעלתו בלתי שעור׳ אינח רק מצוד ,מדרבנן״ .הרי דגם הוא ס״ל דתפלה בצבור
הוי מ״ע מדרבנן )אמנם יש לדחות דכוונתו רק לענית קדיש וברכו וזה יקיים
אף אם לא יתפלל אז עם חצבור׳ ר א ה לקמן בזה(.
לעומת זאת אומרים המפרשים האחרים כי תפלה בצבור אינה כשאר מ״ע
דרבנן .וראיתם העיקרית היא מהא דאיתא בברכות ז׳ ע״ב :״א״ל רבי יצחק
לרב נחמן מ״ט לא אתי מר לבי כנשתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא )פירש״י —
תש כוהי( א״ל לכנפי מר עשרה וליצלי ,אמר ליד ,טריחא לי מילתא ולימא ליה
ליתי ולודעיה למר ,א״ל מאי
מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא
כולי האי״.
עפ״ז אומר ה״חוות יאיר״ סי׳ קי״ב שאין להתיר אפילו אמירה לגוי אף
בשבות דשבות לצורך תפלה בצבור כי אינה מצוה כולי האי .ובתש׳ הרב בשמים
ראש ,וז״ל :״ומודד ,אני לך שאין דוחין שום שבות קל לקיים מצות תפלה בצבור
ובקל יכולים לדחותה כמו שאמר רנב״י לא יכילנא״ .ובמוהרי״ל חל׳ עירובין כתב
דתפלה מצבור קיל מללכת למשתח נשואין.
ואם כי בספרים הנ״ל מחכר כי תפלה בצבור היא עכ״פ מצוה כלשהיא
אלא שדרגתח פחותח מכל מצוד ,חיובית אחרת מדרבנן ,הרי באחרונים אתרים
מצינו שהוכיהו מהגמ׳ הנ״ל בברכות ,דתפלה בצבור אינה מצוה כלל מדרבנן
כי אחרת לא היה רנב״י נמנע מלקיימה מטעם ״דלא יכילנא״ ולא היה אומר
על כ^ ״מאי כולי האי״ ,אלא שגדולה מעלת תפלת הצבור שהיא נשמעת ,כדאיתא
שם בגמרא.
מוהר״מ חזן ז״ל בס׳ ״כרך של רומי״ אומר :״ענין תפלה בצבור אין לה
זכר ורושם בין המצוות ואפי׳ מ ד ר ב נ ן . . .אבל בצבור אין ריח מצוד ,בדבר״.
וה״יריעות האוהל״ על ספר ״אהל מועד״ אומר על דברים אלו ״אם כי הפריז
על המידה לומר כי אין ריח מצוד ,בדבר כי הלילה לנו לומר בן אהרי ראותנו
כל ספרי מוסר השכל מלאים מאמרים שונים ומופלגים בגודל מעלת הצבור
ואיך יוצדק לומר כי אין בד ,ריח מצוד,״ .אך בכ״ז לדינא מסכים ה״יריעות
האוהל״ לדעה זו ואומר :״הגם כי גדלה מעלת התפלה בצבור וערכה מי יעריכנה
עד כי הן א־ל כביר לא ימאס ,מ״מ איננה מהמצוות החיוביות אף מדרבנן רק
היזוקי סופרים מהיות טוב״) ,עיי״ש שהביא עוד אחרים הסוברים כך( ועפ״ז
מסיק כי ק״ש כםדל ותיקין דוחה תפלה בצבור אף אם נאמר שק״ש כסדר ותיקין
אינו אלא למצוה מן המובחר ־.
גם ה״עמק ברכה״ סובר דתפלה בצבור אינה מצוד ,אף מדרבנן׳ ונוסף
לאמור לעיל׳ הוא מוכיה זאת מלשון הרמב״ם בפ״ה מהל׳ תפלה ה״א ,וז״ל ש ם :
2
והראה לי ה ר ב י.
ותיקין,
וכאשר
קלפהולץ דבצוואת
לפעמים לא
היה
הריב״ש
מנין׳
מובא
שהבעש״ם היד,
מדקדק
להתפלל
ה ת פ ל ל ביחידות.
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
״תפלת הצבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקב״ה מואס בתפלתן
של רבים׳ לפיכך צריך האדם לשתף עצמו עם הצבור ולא יתפלל ביחיד כל זמן
שיכול להתפלל עם הצבור״ .הרי שלא כתב שחיוב הוא להתפלל עם הצבור אלא
מכיון שתפלת רבים מתקבלת אף אם יש בהם חוטאים לכן צריך אדם להתפלל
בצבור כדי שיהא בטוח שתפלתו תתקבל לרצון לפני אדון כל ,כי מי יוכל להעיד
על עצמו שהוא תם וישר עד כי תפלתו תעלה לשמי רום ,אף אם היא לא תיכלל
בתפלת הצבור.
ונראה דעוד יותר יש להוכיח זאת מלשון המחבר בשו״ע או״ח סי׳ צ׳
סעיף ט׳ :״ישתדל אדם להתפלל בב״ה עם הצבור ואם הוא אנוס שאינו יכול
לבוא לביהכנ״ם )היינו שתש כוחו אף שאינו הולה — מג״א( ימין להתפלל בשעה
שהצבור מתפללים״ .הרי שלא נזכר כל חיוב אלא ״ישתדל״ אדם להתפלל עם
הצבור ,ותו לא .אלא דלכאורה אפשר להקשות מהסעיף הסמוך שם בשו״ע:
״כשעומד עם הצבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הצבור אלא אם כן השעה
עוברת ואין הצבור מתפללין לפי שמאריכין בפיוטים וכו״ /א״כ נראה דיש אסור
להתפלל שלא עם הצבור ,הרי דלפחות ישנה מצוד .להתפלל בצבור כי בלא״ה
איזה אסור שייך בזה ,וא״כ שני פסקי המחבר סתרי אהדדי .אלא דהא לא קשיא
כי במשנה ברורה שם ס״ק ל״ד הביא בשם אורחות חיים דטעם האסור שלא
לקדים תפלתו לתפלת הצבור הוא מפני שבזה הוא כמבזה את הצבור׳ הרי
שזהו אסור צדדי ולא מפני שישנה מצוה להתפלל בצבור .וכן מביא שם המ״ב
בס״ק ל״ב דהמאמר מרדכי כתב דביוצא חוץ לביהכ״נ אין אסור אלא דלאו
שפיר עביד דמפסיד מיהא תפלת הצבור ,כלומר דהמונע עצמו מהתנלל בצבור
מונע טובה מעצמו ואיהו אזיק אנפשיה )והוא חולק על המג״א דס״ל דמהריב״ש
משמע דאסור זה הוי אף ביוצא חוץ לביהכ״נ ,אבל גם אליבא דהמג״א י״ל
דהטעם מצד מבנה הצבור ולכן אסור גם לצאת מביהכ״נ כדי להתפלל(.
אבל ברכינו יונה בברכות )הובאו דבריו בב״י( מבואר דאסור להקדים
תפלתו לתפלת צבור אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור שתפלת הרבים היא
רצויה יותר לפני המקום ,הרי שהר״י סובר שיש חיוב להתפלל בצבור מאחר
שתפלה זו רצויה יותר ,ובהקדמת תפלתו יש אסור מצד הדין )וכך ד״־באו דברי
הר״י בשו״ע הרב( אבל מאחר שאסור זה הוא רק בצבור כלומר כשבא לביהכ״נ
)ראה בשו״ע הרב ובידיעות האוהל דמיד עם כניסתו לב״ה חל אסור זה( ׳ צ״ל
שלדבריו אין על כל אחד חיוב להתפלל בצבור אלא כאשר יש צבור בביהכ״נ
והם יכולים לקיים מצות תפלה בצבור׳ חל על כל אחד מהם חיוב להתפלל
בצבור.
3
וי״ל שזו גם דעת הטור בסי׳ צ׳ )המובא לעיל( דלאחר שהביא ״לא
יתפלל אדם אלא בב״ה״ הסמיך את הדין הנ״ל שלא יקדים תפלתו לתפלת
הצבור׳ לומר לך שהחיוב להתפלל בצבור הוא דוקא בהיותו בביהכ״נ כדחזינן
דאסור הקדמת תפלתו הוי דוקא בצבור ולא ביחיד הנמצא בביתו .ולפי״ז ניחא
3
דלא כ ה מ א מ ר מרדכי ה נ ״ ל ד מ ו ת ר ל ו לצאת מ ב י ה כ ״ נ כדי ל ה ת פ ל ל .
www.daat.ac.il
52
דבריוהרצוג
בהמשך מכללת
שלא יסתרו דברי הטור אהדדי דכתבאתר דעת -
״לכן צריך להשתדל בכל
כוחו להתפלל עם הצבור״ בעוד שקודם כתב דאל יתפלל אלא עם הצבור ,אלא
דכאן כוונתו ליחיד שישתדל בכל כוחו להתפלל בצבור הן בגלל מעלתה והן
כדי להכניס עצמו בחיוב המצוה בהיותו עם הצבור׳ ,בעוד שקודם דן הטור
על הנמצא בב״ה ועליו אמר דהוא חייב להתפלל דוקא בב״ה ואל יתפלל אלא
עם הצבור .ולפי״ז מובן מדוע ר״נ לא בא לביהכ״נ ,כי אין חיוב על היחיד כנ״ל.
אבל מלשון המפרשים האחרים שהובאו לעיל האומרים שתפלת הצבור
הוי לכה״פ מצוד ,כלשהיא ,משמע דס״ל דאף על היהיד מוטלת מצור! זו ,א״ב
יקשה עליהם מדוע האסור להקדים תפלתו לתפלת הצבור חל רק בצבור ולא
ביחיד )ואולי י״ל שהם יסברו דמשום המצוד .כלשהיא אין אסור להקדים ,אלא
כאן האסור רק מצד מבזה הצבור כדברי האורחות חיים הנ״ל(.
גם יש לומר דמצינו מהלוקת הראשונים בהך אי איכא מצוד ,להתפלל
בצבור דוקא ,דשנינו בברכות מ״ז מעשה בר״א שנכנס לביהכ״ג ולא מצא עשרה
ושחרר עבדו והשלימו לעשרה ואע״ג דעבר עי״ז בעשה ד״לעולם בהם תעבודו״
מכיון דמצוה דרבים שאגי .ופירשו תוס׳ שם דמצוה דרבים קאי על תפלח
דרבנן ובכך דחו דברי הבה״ג האומר דמצות שמחת יו״ט אחרון דרבנן לא
דוחה אבלות יום א׳ דאורייתא ,דהא הכא הזינן דמצוה דרבים דרבנן דחי עשה
דאורייתא .חרי שיש מצוד .דרבנן לחתפלל בצבור ולכן שחרר עבדו אע״ג דעבר
בעשה .אבל הרא״ש שם פירש מצוד ,דרבים דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל
דהיינו עשה דמקדשין את ה׳ בעשרה ברבים ואפי׳ הוי מילתא דרבנן כגון לשמוע
קדושה וברכו ,ופי׳ שם התפארת שמואל ״נ״ל פירושו שהעשה הוא שמקדשים
שמו ברבים ולא ביחידי אבל הקידוש גופא הוא מדרבנן שהרי כל תפלה
מדרבנן״ ,כלומר ,אם אומרים קדושה בעשרה מקיימים בזה עשה דרבנן ,ולא
עשה מה״ת .גם הרא״ש דחה את דין הבה״ג המובא בתוס׳׳ אבל גם לא פירש
כתום׳ דשחרר עבדו בגלל תפלה בצבור ,אלא לאו ש״מ דהרא״ש סובר דזה
לא הוי מצוד.,
אלא דאם יש מצור .מדרבנן לומר קדושה וברכו בעשרה כדמשמע ברא״ש
)וכן לשון הח״א כלל ל׳ דתקנו אנשי כה״ג לומר בעשרה קדיש וקדושה( ,מדוע
לא הלך ר״נ )ברכות ז׳( לביהכ״נ ,דנהי דאין מצוד .להתפלל בצבור ,אבל לומר
קדושה בעשרה כן הוי מצוד) .דהרי לפי״ז נהי שאדם יכול להתפלל ביחיד בביתו
אבל עכ״פ חייב לבוא לביהכ״נ לומר קדושה וברכו( .וצ״ל דמצות אמירת
קדושה וברכו אינה חיוב על כל יחיד אלא רק על הצבור ,שאם יכולים לקיים
המצוה ,חל עליהם חיוב לומר קדושה בעשרה ,וכדברי ה״יד אליהו״ המובא
לעיל דמצות אמירת קדיש וקדושה אינה מצוד .דרמיא עליה דידיה ,אלא דר״א
רצה להכניס הצבור בחיוב מצוד ,זו.
והרמב״ם בפ״ט מהל׳ עבדים ה״ו כתב דמותר ״לשחרר עבד לצורך מצוד.
אפי׳ מצוד .של דבריהם כגון שלא היה י׳ בביהכ״נ ,ה״ז משחרר עבדו ומשלים
בו המגיך .סתם ולא פירש אם לצורך תפלה )כתום׳( או לצורך קדושה )כרא״ש(,
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
וצ״ל דכוונתו לקדושה דהא הבאנו לעיל דגראה דשיטת הרמב״ם דאין מצוה
להתפלל בצבור׳ א״כ אין לומר דכוונתו לצורך תפלה בצבור.
פ ר ק ב :ה ס ב ר י ם רעיוניים
ברם ,אף אם אין מצוד .חיובית להתפלל בצבור׳ הרי עד כמה דרושה
תפלת הצבור עבור האדם כדי שמצות התפלה שלו תתקבל .וכך כותב השל״ה
הקדוש בעניני תפלה :׳פנה אל תפלת הערער׳ כלומר כשהיחיד מתפלל בודקין
א ת תפלתו אם היא ראויה להתקבל וכמה מערערים יש עליה אבל כשהצבור
מתפללים לא בזה את תפלתם אע״פ שאין תפלתם כ״כ הגונה מקבלים אותם
מלמעלה וזהו שאמרו ז״ל מנין שאין הקב״ה מואס בתפלתן של רבים* וכר״.
ובהמשך הדברים מתעכב השל״ה על השאלה שאם תפלת רבים אינה
נמאסת הרי יש לתמוה דהא עינינו דואות שאינו כן דהרי תפלת י״ח כל ישראל
מתפללים אותה ג״פ ביום ובתוך זה מוזכרת ג״כ התפלה על הגאולה׳ ראה נא
בעגינו ,תקע בשופר גדול וכו׳ והרי לצערנו עדיץ לא נתקבלו תפלותנו .ובישוב
השאלה ,מגדיר השל״ה את ההבדל בין מעלת התפלה בצבור לבין תפלת היחיד,
ומביא בשם ספר אחד וז״ל, :׳אמת תפלת רבים נשמעת אבל אין הענין שיעשה
הקב״ה כל בקשתם ממש רק עושה מדוגמת הבקשה וממינד .כי בכל יום ויום
עומדים עלינו לכלותנו והקב״ה מצילנו״ )כעין זה מפרש מהר״ל ב״דרך היים״
שכל מי שאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ״ואם אין מביא גאולה
גמורה ,הנה מביא דבר הדוהה שכל חרוהה מיד האומות ומיד המושלים הכל
גאולה היא״(,
וממשיך השל״ה :״אמנם לי נראה שורש הענין הוא כך .התפלה שהיא
העבודה בלב היא מ״ע מה״ת כמו כל שאר מ״ע וענין שמיעת התפלה היא
שהקב״זן בוהר בתפלה והמלאך קשרה ועושה כתר להקב״ה אבל אין מוכרח
שיקיים ויעשה להמתפלל מה שמבקש רק הקב״ה קיבל המ״ע שקיים כמו
שמקבל הקב״ה כל מ״ע שאדם עושה דהיינו ציצית ותפילין ומזוזה וד׳ מינים
וכיוצא בחם אע״פ שאינו שולח ברכה בעבור זה ,מ״מ המצוד .רשומה למעלה
והשכר שמור .כן הוא בתפלות הכשרות הם עולות למעלה להיותן כ ת ר ועטרה.
אבל למלאות הבקשה לפעמים עושה הקב״ה בקשתו ולפעמים לא• ית׳ הוא
היודע וצדיק בכל דרכיו אבל תפלה פסולה בר מינן נדחית לגמרי ,היה כלא היה
ומי יתן החרש יחריש ולא יענש על לא תשא ה׳ אלקיך לשוא ותפלת רבים היא
העולה למעלה״ .הרי אף אם נאמר שאין מצוה להתפלל בצבור׳ בכ״ז לעצם קיום
מצות תפלה דרוש להתפלל בצבור ,כי המתפלל עם הרבים בטוח הוא כי תפלתו
4
וראה ב ס ו ס ה
ישאל
ל״ג ע״א על הא דתנן דתפלה בכל ל ש ו ן ,והאמר ר ב יהודה לעולם א ל
אדם צרכיו
בלשון
א ר מ י ת דאמר
ר״י
כל
השואל
צרכיו
בלשון
ארמית
אין
מלאכי ה ש ר ת נזקקין לו לפי שאין מלאכי ה ש ר ת מכירין בלשון ארמי ,ל ״ ק הא ביחיד
הא בצבור ,וברש״י
ש ם :יחיד צריך שיסייעוהו מלאכי השרת ,צבור לא צריכי לד״ו
ד כ ת י ב ה ן א־ל כ ב י ר ולא ימאס ,אינו מ ו א ס ב ת פ ל ת ן של
54
www.daat.ac.il
רבים.
אתר דעת -
הרצוג— חושש השל״ה — יתכן
מכללתיחיד
שבתפלת
תתקבל כמקיים מ״ע של תפלה בעוד
לפעמים שהיא תדחה לגמרי ,כך שקיום מצות התפלה שלו לא הושג כלל׳ ומת
שהזכיר את שם ה׳ בתפלתו חושש השל״ה שעבר על לא תשא את שם ה׳ אלקיך
ל ש ו א .לפי השל״ה משמע שכוונת חז״ל שתפלת רבים נשמעת ,אין הכוונה
שהיא נשמעת כדי למלאת בקשת המתפלל אלא נשמעת פירושה שהתפלה
מתקבלת כקיום מ״ע .ומה שמצות תפלה שונה משאר מצוות עשה שצריך זכות
כדי שעשיתה תתקבל כקיום מ״ע ,נראה שזה בגלל מעלת התפלה וחשיבותה
כפי שעוד נראה להלן,
5
הסבר נאה בטעם קבלת תפלת הרבים נמצא בספר ״ערבי נחל״ )בעל
לבושי שרד( על יסוד דרשות הר״ן לבראשית .וזה תורף דבריו :יש בגוף ב׳
מיני אברים ,יש אברים פחותי הערך והם כל אברי הגוף בכללן ויש אברים
חשובי הערך וכר .גם האומה הישראלית היא גוף אחד המחולק לאברים רבים
כי מצד נשמתן הם לאחדים רק שמחולק בגופים הרבה והם בכללות כגוף חמחולק
לאברים .ויש בכל אחד מעלה וחסרון כי המון העם שהם בחינת אברים פחותי
הערך יש להם דבקות בזמן שיש אהבה ביניהם והיו לאחדים כגוף אחד ממש
ולכן מקבלים עזר זה מזה ומושפעים זה מזה ואף אם יש בא׳ איזה מדה רעה
או איזה חטא שהוא כאב הנשמה אין הכאב נרגש כ״כ עד שיתקטן ויכלה ח״י
כי מקבל עזר מכללות ישראל ובמעט עונש הוקל חטאו מעליו ולזה אמרו חז״ל
הן א־ל כ ב י ר לא ימאס ולא עוד אלא שאין הכאב שהוא החטא נרגש בהם אא״ב
הוא חטא גדול ואף בהיותו גדול אינו נרגש כ״כ עבור היות כולם לאהדים וה״ז
מעלת הצבור )עיי״ש בפר׳ נצבים שהאריך בזה( .8
וב״דעת תורה״ למהרש״ם מברעזאן מובאים דברי המדרש באיכה )פ״ג
פ״ח( להסברת מעלת תפלת הרבים :״כל המתפלל עם הצבור למה״ד לבני
אדם שעשו עטרה למלך ,בא עני אחד ונתן חלקו בתוכה .מה חמלך אומר בשביל
זה עני איני מקבלה )בתמיד (,מיד מקבל המלך ונותנה בראשו ,כך אם עשרה
צדיקים עומדים בתפלה ורשע עומד ביניהם מה הקב״ה אומר בשביל רשע זה
5
ועי׳ במחה״ש או״ח סי׳ צ׳ סקי״ז דהסביר דברי התום׳ בע״ז ש ח ל ק ו בין ה מ ת פ ל ל פ ם
הצבור ד ת פ ל ת ו נשמעת לבין ה מ ת פ ל ל בשעה ש ה צ ב ו ר מ ת פ ל ל י ם דאינה נדחית,
ומסביר
ה מ ח ה ״ ש עפ״י ה ה ס ב ר הראשון בשל״ה הנ״ל )המבוא ב ש ם ס פ ר אחד( ,ו ה מ ת פ ל ל
פס
הצבור ממלאים מעין אותו דבר שמבקשים א ב ל ה מ ת פ ל ל בשעה שהצבור מ ת פ ל ל י ן אין
ממלאים בקשתו ש ה ת פ ל ל עליה אלא היא מ ק ו ב ל ת ברצון למעלה ו ש כ ר ה כ כ ל מ ״ ע א ח ר ת
)כלומר כ ה ס ב ר ה ש ל -ה בעצמו על ת פ ל ת הצבור( .אך צריך להבין ל פ י ה ס ב ר השל״ה
עצמו מה החילוק בין ת פ ל ה עם הצבור לבין ת פ ל ה בשעה שצבור מתפללין דהא לםי״ד
ב ת פ ל ה עם ה צ ב ו ר ג׳׳כ הוי רק כ ק י ו ם מ״ע .ואולי ה ו א ם״ל ד ת פ ל ה ב צ ב ו ר ובשער ,שצבור
מ ת פ ל ל הוי היינו ה ך כדמשמע ק צ ת בדבריו .וראה ל ק מ ן מ ח ל ו ק ת בזה.
6
לפי ה ס ב ר ה״ערבי נחל״ י ו ס ב ר ו ב ט ו ב ם ע ם דברי הרדב״ז ה א ו מ ר , :ו ל א י ת פ ל ל אדם
במקום שיש לו איבה ע ם ה צ ב ו ר ו ב פ ר ט עם המנהיגים ,ומכ״ש א ם מכעיסים א ו ת ו על
פניו ,ולולא דמסתפינא דהוי אמינא דיותר ט ו ב ביחד וכו׳״ .דכיון ו כ ל
תפלת הצבור
מעלתה כי כ ו ל ם מ ח ו ב ר י ם והיו לאחד ,א״כ דה לא שייך בכה״ג שהוא ב מ צ ב איבה עס
הצבור.
www.daat.ac.il
55
מובא כי המתפלל ביחידות
במדרש
איני מקבל תפלתם )בתמיד .(.ושם
מכללתגםהרצוג
אתר דעת -
מעשיו נפרטים )נמנין בפרוטרוט א׳ וא׳ והקביה מדקדק בהן — מתג״כ(,
כדוגמת דברי השל״ה שהובאו לעיל.
ועל פי דברי השל״ה אפשר ליישב קושיא נוספת שיש להקשות על
שימת השו״ע .כפי שהוכחנו לעיל׳ סובר השו״ע שאין מ״ע מדרבנן להתפלל
בצבור כי הוא פוסק *ישתדל* אדם להתפלל בצבור .א״כ מדוע פסק המתבר
בסי׳ צ׳ סעיף ט״ז *ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה אם לפניו עד ד׳
מילין מקום שמתפללין בעשרה ,צריך לילך שם ולאחריו צריך להזור עד מיל
כדי להתפלל בי׳״ ,כי אם אין חיוב להתפלל בצבור מדוע יש עליו חיוב ללכת
ד׳ מילין לפניו עד מקום תפלה בצבור .אמנם על הרמב״ם אין להקשות זאת,
אעפ״י שגם הוא סובר שאין מצוד .להתפלל בצבור כהוכהת ה״עמק ברכה*
שהובאה לעיל ,כי הוא אינו פוסק דין זד ,של הליכה עד ד׳ מילין לגבי ת פ ל ה
בצבור אלא רק לגבי נטילת ידים לתפלה )כפי׳ הערוך ועוד ראשונים בפסהים
מ״ו( ,וא״כ לגבי תפלה בצבור באמת אין כל חיוב ללכת ד׳ מילין ,אבל על
המהבר דפוםק כרש״י וכתום׳ שם ש״לתפלה״ שם בפסחים ,הכוונה להליכה
למקום תפלה בצבור ,קשה כנ*ל.
ונראה לתרץ סתירה זו דהרי מדברי השל״ה לעיל נוכחנו לדעת כי אס
אדם מתפלל ביחידות קיים חשש כי תפלתו תחא ,חלילה ,פסולה ולא נחשבת
כלל כקיום מ״ע של תפלה מדרבנן ,הרי שאף אם אין מצוד ,להתפלל בצבור ,חייב
אדם להשתדל ולדאוג להתפלל בצבור לצורך קיום עצם מצות התפלה שהיא
לכו״ע מצוד ,היובית מדרבנן ,כי בעטיה של תפלה ביחיד יתכן כי על אף
תפלתו ישאר הוא מבלעדי קיומה של מצות התפלה .על כן סובר השו״ע שחז״ל
תקנו שאדם חייב ללכת עד ד׳ מילין לפניו כדי להתפלל בצבור לצורך קיום
מצות תפלה ,אבל יותר לא חייבוהו חז״ל׳ פי׳ דמצד מצות התפלה שלו חייב
אדם ללכת רק עד ד׳ מילין למקום תפלה בצבור ,אבל אם היה אדם רחוק יותר
מד׳ מילין ממקום תפלה ,וכתוצאה מכך אולי לא נתקבלה תפלתו כלל בכ״ז הוא
נקרא אנוס ולא שהוא נמנע מקיום מ״ע של תפלה מדרבנן לאחר שתפלתו לא
נתקבלה בגלל שהתפלל אותה ביחידות ,כי אע״פ שהיה יכול ללכת יותר מד׳
מילין ,לא היה חייב לעשות זאת לצורך קיום מצות תפלה.
הסבר זה בגדר השתדלות האדם להתפלל בצבור נראה גם בפירוש דברי
החנוך במצוד ,תל״ג שכתב :״ . . .ו כ ן מענין המצוד) .של תפלה( מ״ש שחייב
כ״א לחזור עכ״פ להיות מתפלל עם הצבור שתפלת הצבור נשמעת יותר מתפלת
היחיד״ .דלכאורה קשה דפתח דחייב לחזור להתפלל בצבור ,וסיים דעצה טובה
קמ״ל דתפלת צבור נשמעת יותר .וי״ל דכוונתו כנ״ל שאף שאין מצוד ,להתפלל
בצבור ,בכל זאת עליו לראות שיתפלל בצבור כי תפלה זו נשמעת יותר א״כ
בכך יבטיח עצמו יותר שאכן יקיים המצוד .כי ע״י כך היא תתקבל לרצון כמ״ע,
וזהו מענין המצוד ,וכו׳ פי׳ דמצד מצות התפלח עליו לחזור להתפלל בצבור.
ולפי דרד זו יסור חידושו של ה״עמק ברכה״ שרצה לחדש דהא בסי׳ ם״ו
נפסק דמותר להפסיק באמצע ק״ש וברכותיה לקדיש וברכו וק״ו שמפסיקים
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכבוד בנ״א כ״ש לכבוד שמים .והמג״א שם סובר שה״ה לברכת רעמים וכל
מצוד .עוברת .ויש חולקים עליו בזה .וכתב הח״א דכל זה באמצע הפרקים אבל
בין הפרקים ודאי מותר להפסיק לצורך מצוד .עוברת .ומסתפק ה״עמק ברכה״
אם בתפלת ערבית התחיל הצבור בתפלת י״ח כשהוא עומד בין הפרקים בק״ש
אם מותר לו להפסיק לצורך מצות תפלה בצבור׳ דהא בערבית אין עכוב של
סמיכת גאולה לתפלה ומסיק דאסור להפסיק מכיון דתפלה בצבור אינה מצוד.
כלל .אבל לפי הנ״ל י״ל דאין זה כך׳ דאף דתפלה בצבור אינה מצוה לכשעצמה׳
בכ״ז ע״י תפלה בצבור מקיים האדם מ״ע מדרבנן של תפלה ,כי היא סיוע חזק
ומועיל לקיום מצות התפלה וקבלתה כמ״ע לפני אדון כל ,אם כן מותר לו
להפסיק בין הפרקים כדי להתפלל י״ח בערבית ,כי בתפלת צבור זו הוא מקיים
עתה מצות תפלה ,אף כי עצם התפלה בצבור מצד עצמה אינה מצוד..
ובאופן זה אפשר גם להסביר תשובת הרדב״ז המובא באחרונים לגבי
אסיר שניתן לו רשות להתפלל בצבור יום אחד איזה שירצה ,דפסק שם שיתפלי
תיכף ביום הראשון ולא יחמיץ המצוד .להמתין על יו״כ וכדומה .לכאורה ראיה
דםברתו דתפלה בצבור הוי מצוה ,אך י״ל דכוונתו ג״כ דע״י תפלה בצבור
מקיים מ״ע דתפלה בודאות .
1
7
ואם נעמיק חקור ודרוש בספרים ,נראה כי רב רישומה של מ״ע דתפלה
אם זוכים שהיא אינה נפסלת אלא מתקבלת לרצון.
ב״מגיד מישרים״ להבית יוסף באמצע פרשת בהר ,מובא כי המגיד אמר
להב״י בחלום בין השאר :״ואם תרצה להתנמנם קצת כשתגיע לעמוד השהר תישן
מעט בעבור שלא תפסיד התפלה כי היא במקום הקרבנות ואין לנו עתה זולה
התפלה ,ותקרא כל התפלה מראשה ועד סופה כסדר ,לא יחסר אפי׳ תיבה א׳ דהא
כולה מיוסדת ע״ד הסוד ולא כאותם השוטים שמדלגים התפלה בסיבת שינתם
הרעה על משכבותם ,אוי להם שמקלקלים בצינורות וכמה וכמה רעות גרומים
להם ולכל העולם ,מניעת טובת השפע לעוה״ז בהיותם מקדימים חמאוחר ומאחרים
המוקדם וכו׳ ״.
הרי שהורדת השפע לעולמנו בזמן שביהמ״ק( היה קיים — באה ע״י הקרבנות
והיום — ע״י התפלה ,וזהו ונשלמה פרים שפתנו ,כפי שמובא הדבר במקומות
רבים וכמו שאמרו חז״ל תפלות כנגד תמידים תקנום .פירושם של דברים
הוא שקיימת מהות משותפת בין הקרבנות לתפלה אשר בעטיה דוקא התפלח
נבחרד .כחשלמת חסרון הקרבנות .על מהות משותפת זו אפשר לעמוד בדברי
המהר״ל ב״נתיבות עולם״.
ר׳ שמשון רפאל הירש מציץ שהתפלה נתקנה כנגד קרבנות צבור ולכן
התפלה המושלמת אינה אלא תפלה בצבור .לפי הסברו )״חורב״׳ פרק ״תפלה
בצבור״( מגבירה התפלה בצבור את רצונו של המתפלל לבקש את צרכי כלל
ישראל ותפלה כזו בתור הקהל תגדיל אהבח ורעות בין אדם לחברו .אכן׳ שפע
ד
רבים דנים על דברי הרדב״ז אבל אין כאן ה מ ק ו ם להאריך.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ב תשפיע תפלה בצבור לעולמנו ,הן כתפלה מושלמת בין אדם לקונו׳ הן
כתפלה מהנכת לאהדות העם.
הרמה״ל ב״דרך ה׳״ ה״ד פ״ו בדברו על סדרי התפלה ,מסביר כיצד ע״י
התפלה מושפע השפע לעולמנו :״והכוונה בכלל — להעמיד הבריאה כולה ,כל
העולמות ,במצב הראוי לשיושפע בם השפע העליון ,ולהמשיך השפע מלפניו,
יתברך ,אליהם כפי המצטרך״ .ולאחר שהוא מסביר כיצד כל חלקי התפלה
דרושים לשם כך ,אומר הרמח״ל :״ואז נקשר הכל וניתלה באורו׳ יתברך,
ונמשך השפע לכל הברואים ,והוא מה שנעשה בתפלת שמונה עשרה״.
ע״י קיום מ״ע דתפלה אין מקיימים מצוה בלבד ,אלא בכך מסייעים
להורדת השפע העליון לעולמנו ומה גדולה׳ איפוא ,החובה לראות ולדאוג כי
התפלה לא תידחה אלא תעלה ותבוא לפני שוכן מרום ,אשר לתפלה בצבור
הלק רב בכך ,אף אם גניה כי אין תפלה בצבור מצוד .בפני עצמה.
פרק
ג:
תפלה
אופנם שונים של
בזגבור
קיימת מחלוקת אחרונים אם מעלתה של תפלת הצבור היא דוקא אם
מתפללים ממש יחד עם הצבור או ישנם אופנים אחרים הדומים במעלתם
לתפלת הצבור.
א( חזרת הש״ץ .האם המתפלל מלה במלה עם הש״ץ בעת הזרת התפלה,
נקרא כמתפלל בצבור או לא? ב״אשל אברהם״ להגאון מבוטשאטש ,באו״ח סי׳
נ״ב ,מובא כי המתפלל עם הש״ץ מלה במלה זה הוי כתפלת צבור ממש .ואומר
ה״אשל אברהם״ כי הא דנפםק שם בשו״ע ס י נ״ב דיש לדלג על פסוקי דזמרה,
אם נתאחר לתפלה כדי שיוכל להתפלל עם הצבור ,זה מיידי ביודע כי ללא
דלוג לא יגיע לשמ״ע עד תחלת הזרת הש״ץ ,כי אחרת אסור לו לדלג אלא
יתפלל שמ״ע עם הש״ץ דזה הוי ג״כ כתפלת צבור.
והראני הרב י .קלפהולץ כי ב״אגרות סופרים״ ,מכתבי החת״ם ,סי׳ י״ד,
במכתב אל הגאון ד״י אםאד ,אומר החתם סופר כי ״כשאירע שיהיד אומר עם
הש״ץ זהו תפלת צבור האמיתי ואומר כל סדר קדושה עמו״.
וכן אומר ההזו״א במועד או״ה ס י י״ט אות ז׳ :״אהד שבא לבהכ״ג
בשעה שהש״ץ מתזיר התפלה )קודם שהתהיל עדיץ( נראה דיתפלל יהד עם
ה ש ״ ץ . . .וכשיתפלל עם הש״ץ הוי תפלת הצבור״.
אך הפרמ״ג באו״ת סי׳ נ״ב א״א ,מסתפק ״אם בא לבהכ״נ ורואה שא״א
שיתפלל עם הצבור בלחש אם נאמר דחזרת הש״ץ נמי תפלת הצבור הוי
שמוציא שאינו בקי ויעשה על דרך האמור לדלוג כדי שיתפלל מלה במלה עם
הש״ץ ,ומ״מ נראה שתפלת הצבור הוי בלחש וכעת לא מצאתיו״ .ואם כי כאן
מסתפק הפרמ״ג בכך ,הרי נראה דבתר דבעיא הדר פשטא ובסי׳ ק״ט םק״ד
בא״א ,כתב בפשיטות ״כשש״ץ מתפלל נראה שאין זה תפלת הצבור״.
,
,
,
וכן נראה שכך היא גם דעת הרמ״א שם ס י ק״ט ם״ב׳ דהמחבר שם
פ ס ק :״אם מתהיל להתפלל עם הש״ץ כשיגיע לנקדישך יאמר עמו מלה במלה כל
הקדושה ובו׳ .וברמ״א ש ם :״הגה ,אבל לכתהילה לא יתחיל עד אהד שאמר
www.daat.ac.il
58
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלה במלה,
ויתפלל עמו
תפלת צבור
יכול לגמור
קודם שיגיע
קדושה והא־ל הקדוש״ .הרי שלדעת הרמ״א אין בתפלה עם הש״ץ
משום תפלה בצבור ,כי א״כ מדוע לא יתחיל לכתחילה עם הש״ץ
מלה במלה ,ויזכה בכך בתפלת צבור ,אלא ודאי דדעתו דאין זו
כלל .ובזה נראה דגם המחבר בעצמו לא פליג ,כי אף לדבריו
התפלה בפני עצמו אחר אמירת הא־ל הקדוש ,אם יוכל לסיים
הש״ץ לשומע תפלה )ראה במג״א שם(.
והוא הדין נראה דדעת הרמב״ם דאין זו תפלה בצבור דגם הוא פסק
בהל׳ תפלה פ״י הט״ז דהנכנם לביהכ״נ ומצא צבור מתפללין בלהש ולא יכול
להתחיל ולגמור קודם שיגיע הש״ץ לקדושה ,ימתין עד שיתתיל ש״צ להתפלל
בקול רם׳ ״ויתפלל עמו בלחש מלה במלה עד שיגיע ש״צ לקדושה ועוגה
קדושה עם הצבור ומתפלל שאו חפלה לעצמו״ .וכן נראה באמת מתשובת
הרמב״ם לגבי שאלה בענין חזרת הש״ץ ,דאין זו תפלת צבור אלא כיום זה
רק משום התקנה ,מאחר שחיום כולם בקיאים ואין צריך ש״צ להוציא א ת
שאינו בקי ,וז״ל הרמב״ם :מאחר שתקנו חז״ל להזור הש״ץ לפני התיבה להוציא
מי שאינו ב ק י . . .לא תהיה חזרת ש״ץ ברכה לבטלה בשום פנים ב ס ב ר ת עיקר
התקנה עם היות שלא יש באלו הקהל מי שלא יצא כמו שהם תקנו קדוש
בביהכנ״ם מפני האורחים ויתחייב בכל בתי כנסיות אפילו שלא יהיו שם
א ו ר ת י ם . . .וכן כל מה שתקנו בסבת איזה סבה אין ענינו עד שתהיה שם
אותה הסבה אשר מצדה נתקן אבל ענינו שיעשה זה עכ״פ גזרה שמא תהיו/
שם הסבה שנתקנה בשבילה״ )תשובה זו מובאת גם באבודרהם(.
ב( בשעה שהצבור מתפללים .מהגמרא בברכות ז׳ )שהובאה לעיל( מוכח
שבשעה שהצבור מתפללים הוי ג״כ עת רצון .וכן איתא בע״ז ד׳ ע״ב שיחיד
לא יתפלל ביום א׳ דר״ה מוסף בשלשת השעות הראשונות כיון דמפקיד דינא.
אבל שהרית יכול להתפלל אז ד״כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא קא מידחי״.
ונשאלת השאלה האם זה הוי כתפלת צבור ממש אם לאו .אף מ ה נהלקו
האהרונים ,אלא ששאלה זו מתפצלת למספר אפיקים :האם בשעה שהצבור
מתפללין — הכוונה דוקא לשמ״ע או דגם שאר הלקי התפלה מיקרי בשעה
שהצבור מתפללין׳ ואם צריך דוקא שעת תפלת שמ״ע׳ האם תפלת מוסף בשעה
שצבור מתפללין שחרית הוי בשעה שצבור מתפללים ,ואם יש הילוק בין
מתפלל ביחידות בביתו לבין המתפלל ביחידות בביהכ״נ — בשעה שהצבור
מתפללין.
ה״מגן אברהם״ באו״ח סי׳ צ׳ ס״ק י״ז ובסי׳ רל״ו םק״ג ס״ל בהדיא
דמעלת בשעה שהצבור מתפללים לא הוי כמעלת תפלת הצבור ממש ,אף אם היחיד
מתפלל באותו ביכ״נ בו הצבור מתפלל )וכדברי התום׳ בע״ז ד׳ דתפלת צבור
נשמעת ,אבל בשעה שהצבור מתפללין רק אינה נדהית ,וראה לעיל בהערה 5
את הסבר המחה״ש בזה( ולכן המתפלל בביכ״נ מוסף בעת שהצבור מתפללין
שחרית ,או מנחה בעת שצבור מתפללין מעריב ,זה לא הוי כמתפלל תפלה
בצבור .ועוד יותר אומר המג״א ,דבכה״ג אף בשעה שהצבור מתפללין לא מיקרי,
דהא חזינן בגמרא בע״ז הנ״ל ,דמוסף יכול להתפלל ביחיד רק בשעה שהצבור
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתפללין מוסף דאז לכל הפחות מיקרי בשעה שהצבור מתפללין׳ אך זה לא
מהני שיתפלל מוסף ביחידות בג׳ שעות הראשונות אף שזה זמן שהצבור
מתפללין שחרית.
אבל הנוב״י בצל״ח לברכות ו׳ חולק על המג״א ואומר שהמתפלל
בביהכ״נ בשעה שהצבור מתפללים הוי ממש כתפלה בצבור ואף היא נשמעת,
והגמ׳ בע״ז ותום׳ שם מיירי מיחיד המתפלל בביתו בשעה שהצבור מתפללין,
וזה לא הוי כתפלה בצבור ממש דנשמעת אלא רק אינה נדחית ,ועוד אומר
חצל״ח שם ,דהמתפלל בביהכ״נ בעת שהצבור כבר סיימו תפלתם אלא שעםוקין
עדיין בשירות ותשבחות כמו אשרי ובא לציון׳ ג״כ מיקרי כתפלת צבור
הנשמעת ,והיינו לשמוע אל הרנה ואל התפלה ,הואיל וה׳ שומע אל הרנה של
הצבור שומע גם אל התפלה של היחיד )השוה המד״ר באיכה שהובא לעיל( ,וק״ו
— אומר הצל״ח — אם מתפללין בביהכ״ג שחרית בעת שצבור מתפלל מוסף,
דזה הוי כתפלת צבור .(8
גם היריעות האוהל )דף ל׳( סובר שבשעה שהצבור מתפללים ותפלה
בצבור הוי היינו הך ,ולכן אם מקדימים מעט לפני תפלת הצבור או מאחרים מעט
לאחר שהם חחלו תפלה בלחש ,בכ׳׳ז זה מיקרי תפלה בצבור מכיון דהוי בשעה
שהצבור מתפללים ,אלא שהוא מוסיף דזה רק אם אח״כ מתאחד בתפלתו עם
הצבור כך שחלק מהתפלה היא יהד עם הצבור )כעין סברא זו איתא גם ב״ישועות
חכמה״ וב״שיח יצחק״ בסדור הגר״א( ,ובזה דעתו חלוקה ,איפוא ,מדעת חצל״ח
שהרי הצל״ח סובר שאם מתפלל שמ״ע בעת שצבור אומרים אשרי ובא לציון,
ג״כ מיקרי בשעה שהצבור מתפללים (.
0
והט״ז באו״ח סי׳ רל״ו םק״ד סובר דיחיד שלא התפלל מנחה ובא
לביהכ״נ והקהל שם החלו להתפלל מעריב בעוד יום ואמרו כבר ברכו׳ יתפלל
מנחה בעת ק״ש וברכותיה של הצבור ,ושמ״ע של מעריב יתפלל יחד עם שמ״ע
של הצבור )דבמעריב הרי תפלה בצבור עדיף על סמיכת גאולה לתפלה( ,ולא
אמרינן כיון דםו״ס יתפלל תפלה אחת ביחידות ,מוטב שיתפלל שמ״ע של מנחה
עם שמ״ע של מעריב בצבור ואח״כ יתפלל ערבית ביחידות ויסמוך גאולה
לתפלה ,כי לא תתכן שותפות בין מנחה שלו למעריב בצבור כיון דהוי תרתי
דםתרי .ואומר הט׳׳ז ואף אם נאמר דאם מתפלל מנחה עם ערבית של הצבור,
הוי עכ״פ בשעה שהצבור מתפללים ,א״כ אותו תועלת תהא לו אם יתפלל מנחה
בעת שצבור קוראים ק״ש וברכותיה דהוי ג״כ בשעה שצבור מתפללים.
8
בצל״ח שם ב ר כ ו ת ח׳ מ ס ת פ ק אם הדין ״כל מי שיש לו בהכ״נ בעירו ואינו נכנם ל ת ו כ ו
להתפלל
מתפלל
נקרא שכן רע״ ,הוי דוקא אם צבור מ ת פ ל ל
בביכ״נ זה או אף אם אין צבור
פ״ח
״ואינו
וראה
בו ,עיי״ש.
ברמב״ם הלי
תפלה
ה״א
דכתב
על
דינא
הך
מ ת פ ל ל בו עם הצבור נקרא שכן רע״ .וכן נראה דעת הטור סי׳ צ׳.
9
ועל היריעות האוהל יש ל ה ק ש ו ת מתום׳ בעי׳ז הנ״ל דאמרו דיש חילוק בין ת פ ל ה בצבור
לבין
בשעה
למתפלל
שצבור
בביהכ״נ
מתפללין,
בשעה
שצבור
דגראה
מדבריו דאינו
מתפללין,
עיי״ש.
ג״כ יש לדחות ,ואכמ״ל.
www.daat.ac.il
60
מ ח ל ק כצל״ח
ומה
בין
מתפלל
שמביא שם ראיה
בביתו
מברכות
ז׳,
מכללת הרצוג
בשעה שהצבור מתפללים אינה
דעת -חדשה.
אתרדעה
עכ״פ חזינן דדעת הט״ז היא
מעלתה כתפלת צבור ממש )כמג״א( ,אבל המתפלל שחרית יחד עם צבור
המתפלל מוסף׳ הוי תפלת צבור ממש )כצל״ח( דדוקא מגהה עם מעריב לא הוי
תפלת צבור כי הוי תרתי דםתרי .וכן בשעה שצבור מתפללים לא הוי רק בעת
שצבור מתפלל שמ״ע אלא אף באומרים חלקים אחרים מן התפלה )ג״ז כצל״ח(.
והפרמ״ג פסק שם בסי׳ רל״ו מ״ז םק״ד )ומביאו המ״ב( דמתפלל מנחה
עם הצבור המתפלל ערבית ,הוי תפלה בצבור )אבל משמע שם מדבריו דעכ״פ
מעריב עם צבור המתפלל ערבית עדיף ממנחה עם צבור המתפלל מעריב(.
ונראה דכך ודאי גם דעת הצל״ח אף דלגבי מנחה עם מעריב ישנה סברא נוספת
לגריעותא מטעם תרתי דסתרי כנ״ל )בט״ז וכ״כ המג״א( ,בכ״ז הרי זה לא
גרע ממתפלל בעת שצבור אומר אשרי ובא לציון דהוי כתפלת צבור משום
דכמו שה׳ שומע אל הרינה של הצבור שומע אל התפלה של היחיד ,ה״ה כאן
שמתקבלת תפלת שמ״ע של היחיד כשם שמתקבלת השמ״ע של ערבית דצבור,
וז״פ.
ועתה צ״ע אם אף לסוברים שבשעה שצבור מתפללים ותפלת צבור הוי
היינו הך ,זה רק אם נניח שתפלת הצבור לא הוי מצוד .בפ״ע אלא שמעלתה
גדולה ולזה אמרינן דמעלת בשעה שצבור מתפללין ,שור .לזה .אבל אם נאמי*
דתפלה בצבור הוי מצוד .בפי׳ע ,א״כ י״ל דאם מתפלל בשעה שהצבור מתפלל
לא קיים מצות תפלה בצבור מדרבנן והוא חייב לכתחילה לראות להתפלל עם
הצבור ממש ,מכיון שיש לדון אם הא דתקינו רבנן מצוד ,להתפלל בצבור
)לסוברים כך( זה מטעם דתפלת צבור נשמעת יותר )כדברי רבינו יונה המובאים
לעיל( ,א״כ י״ל דהמתפלל בשעה שצבור מתפללין ג״כ יצא יד״ח המצוד,.
או דטעם המצוד .הוי גם משום קדושה וברכו כדברי ה״יד אליהו״ שהובאו לעיל,
א״כ בכד״״ג דלא ישמע קדושה וברכו כשמתפלל בשעה שצבור מתפללין ,לא
יקיים המצוד ,דרבנן של תפלת הצבור.
לכאורה אפשר היה לפשוט מהרשב״ש ז״ל האומר דהנשבע שלא להכנס
לביהכ״נ ,לא נקרא לבטל המצוד .כי יכול להתפלל בשעה שהצבור מתפלל,
דמזה מוכיח ה״יריעות האוהל״ דתפלה בצבור ובשעה שצבור מתפללין הוי היינו
הך ללא תוספת כלל )ומשמע אף במתפלל בביתו דלא כחצל״ח( ,א״כ מלשונו
נראה דתפלה בצבור הוי מצוד .ובכ״ז נקרא שמקיים המצות ע״י תפלה בשעה
שצבור מתפללין .אלא דזה אפשר לדחות כפי הסברנו לעיל דאף אם אין מצוה
להתפלל בצבור ,בכ״ז מקיימים מצוד .בעת תפלה בצבור כיון דע״י כך מתקבלת
המ״ע של תפלה ,א״כ י״ל דכן כוונת הרשב״ש ,וכיון שהמצור ,הוי רק מטעם זה
שע״י כך התפלה תתקבל ,הרי שאין חילוק בין תפלת צבור לבין בשעה שהצבור
מתפללין ולא הוי נשבע לבטל את המצוה .ואף היריעות האוהל לא הוכיח
מהרשב״ש דיש מצוה להתפלל בצבור אלא רק דבשעה שצבור מתפלל שוה לזר
ג( לפי המגן אברהם תפלה בצבור ממש הוי רק המתחיל שמ״ע כשהצבור
מתחיל בתפלתו .בסי׳ ק״ט הובא הדין שהנכנס לביהכ״נ ומצא צבור מתפללין
ולא יכול להתחיל ולגמור שמ״ע קודם שיגיע ש״ץ לקדושה או קדיש ,ימתין
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
עד אהד התפלה ואת״כ יתפלל .ואומר שם המג״א בםק״ב דאם זה הוי בתפלת
מגהה וע״י שימתין עד אהד התפלה יפסיד ערבית בצבור ,יתפלל תיכף מנחה,
כי תפלה בצבור עדיפא מאיש״ר וכדומה .ואומר הפרמ״ג שם אעפ״י שבגלל
הפסד אישיר אמריגן לו דלא יתפלל יחד עם הצבור המתפללין כבר בלחש בעת
שנכגם לביהכ״נ הרי שאיש״ר עדיף מתפלה בצבור׳ ״וצ״ל דכאן לא הוי ממש
ת פ ל ת הצבור דבא באמצע משא״כ כשמכוין עמהם ודוהק (״ עכ״ל הפרמ״ג
)אלא שהאהרונים שם הולקים על המג״א — ואף הפרמ״ג עצמו — וס״ל דאיש״ר
עדיף אף מתפלה בצבור ״(.
10
ד( תפלה בצבור בעשרה אפשר להתפלל אף אם רק ששה מהם לא
התפללו ,וב*יד אליהו* להגר״א מקליש ז״ל מובא דזה לא הוי כתפלת צבור
ממש אלא דמועיל לגבי זה שלדבר שבקדושה צריך י׳ ,ובכה״ג ג״כ מהני.
אבל נראה מלשון הרמב״ם דזה הוי ממש כתפלת צבור דבהל׳ תפלה
פיה מביא מעלת תפלת הצבור ,ובסמוך כותב :וכיצד היא תפלת הצבור ,יהיה
אהד מתפלל בקול רם והכל שומעים .ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני
חורין וש״צ אהד מהם ,ואפי׳ היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו יד״ח משלימין
לעשרה ,והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו״ ,הרי דבששה מתפללין הוי
תפלת צבור .וכן רק אה״ז מביא הרמב״ם שם את הדין שאין אומרים ד ב ר
שבקדושה פחות מעשרה עיי״ש,
אבל עכ״פ ברור שהששה יתפללו יתד שמ״ע ,וכן איתא בשו״ת מהרש״ם
ה״ד סי׳ קמ״ה :״ . . .ומה ששאל בדין צירוף לתפלה הדבר פשוט דדוקא אם
מתפללים הששה יחד השמ״ע אבל אם א׳ עומד עדיץ בברכת ק״ש וכו׳ או
בהתפלל כבר שמ״ע אינו מצטרף עם החמשה לאמר אח״כ השמ״ע בק״ר״.
וה״ה לגבי מנין של עשרה ,מביא במשנה ברורה בשם הה״א *ועיקר התפלה
בצבור הוא תפלת י״ח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד״.
10
ה מ ו ש ג ״אינו ממש ת פ ל ת הצבור״ אפשר אולי להבין עפ״י ה ס ב ר ה מ ח ה ״ ש לעיל ב ה ע ר ה
,5
דע״י ת פ ל ת
צבור
הנשמעת
ממלא ה׳
מעין
הבקשות,
משא״כ
בזו
שאינה
נדחית
בלבד )בשעה שצבור מתפללין( ,א״כ בזו שאינה מ מ ש ת פ ל ת הצבור ,הוי י ו ת ר מאיגה
נדחית אבל ה ב ק ש ו ת מ ת מ ל א ו ת פ ח ו ת מ ת פ ל ת צבור ממש.
11
ה מ ה ר -ל ב נ ת י ב העבודה פי״א א ו מ ר :״ …כ ל ל הדבר כי כאשר ה י ה המקדש בעולם באה
ברכה
ל ע ו ל ם בשביל ב״ה כ מ ו שאמרנו ועכשיו ש ח ר ב אין ברכה באה לעולם .וגם ע״י
ה ק ד ו ש ו ת שהם שלשה אין ה ב ר כ ה באה ל ע ו ל ם ר ק העולם קיים ע״י אמן יהא שמיה רבד,
דאגדתא וםדרא דקדושה בהם העולם מקוים שע״י ה ב ר כ ה באה מ ע ו ל ם העליון*.
www.daat.ac.il
62
מכתבים למערכת
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאלה גלויה לתלמידי הרב הירש זצ״ל
נוכחתי לדעת — אגב קריאת הםסר *הרב ש .ר .הירש .משנתו ושטתו״
שרבנים וסופרים חשובים מעמיקים בדברי הרב הירש זצ״ל ורבים הם הלומדים
גם היום מדבריו .בשנים האחרונות גם אני וביתי התקרבנו אל ספריו — והוא
נהיה לי למורה.
תלמידים רבים שואפים מהרב הירש תורה ודעת ,אבל עלי לשאול שאלה
פשוטה• .האם ישנם עוד היום כאלה ההולכים בעקביות בדרכיו?
אפרש דברי .זאת התורה שהרב הירש לימד אותנו :עם ישראל — הורתו
בידי שמים )אברהם הוליד את יצחק( ולידתו בידי שמים )והוצאתי וכו׳ ולקהתי
אחכם לי לעם( .אחרי יציאת מצרים קבל ישראל את יעודו ואת יהודו במעמד
הר סיני להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש .ארבעים שנה קבל העם א ת חנוכו
ונכנס לארץ ישראל ,נחלת ה׳ כדי להגשים שם את תפקידו מסיני .לבנות את
מדינתו על פי החוקה שקבלו .התנ״ך מלמד שבהיותם נאמנים ליעודם ,הצליחו
ואם לאו וכו׳ וכו׳ וכך כל תולדות עם ישראל משתלשלים סביב ליעודם.
כולנו מודים שכך היא האמת .הירש בתקופתו הרים אמת זאת על נס׳ כי
קמו מסלפים נגדה משמאל ומימין ן על הקהילה שבגדה ביסוד היהודי הזה
הכריז הרב הירש כבלתי־חוקית וקרא לבני דורו לעזוב מסגרת כזו.
והנה קמה תקופה חדשה בתולדות ישראל! יהודים מקימים מדינה עצמאית
בארץ ישראל .היסוד ההוקי של המדינה איננו ע-פ התורה ורוב השלטון בידי
אנשים הכופרים בשורש עם ה׳ .ביעודו הנצהי ובקדושתו .המדינה הוקמה
על טהרת הוקות הגויים׳ הרשות המחוקקת והמבצעת מורכבת ברובה מאנשים
עבריעים על דברי תורה — אולי בשגגה ואולי באשמת הנוכם אבל על כל
פגים פסולים לעדות הם .להם הסמכות לחחליט על שלום ומלהמה ,לתקן
תקנות ולהוקק הוקים ולהורות על דיני ממונות ודיני נפשות.
וכאן אני שואל :איה תלמידי הרב הירש זצ״ל? איה מחאתם הגלויה
נגד שלטון יחודי חילוני? האם לא חלים עלינו׳ נאמני התורה׳ הוראותיו ש י
הרב הירש בדבר אי־הזדהות והתבדלות ? דומני שכאן מקור המבוכה של הצבור
הדתי על כל שכבותיו .איך אפשר להטביע חותם דתי *תורתי על חיי המדינה
שמיסודה ולפי חוקותיה מתנגדת לשלטון התורה .בטה יאמרו ר ב י ם :על ידי
חנוך מושלם שניתן לבנינו נשנה את המצב׳ אך דומני שבמצב של היום קשה
לקוות לכך.
מה בפי הוגי דעות שלנו? ידוע אני שאין אפשרות להקים על יד
המדינה הנוכהית מדינה תורתית ,כמו שבשעתו הקים הרב הירש קהילה תורתית
מול קהילה כפרנית ,אבל ברור לי שתשובה כזו איננה עונה על שאלתי בדבר אי
הזדהות במדינה יהודית שאיננה מכירה בתהוקה התורתית מסיני.
אליעזר קמפה
בין המצרים תשכ״ד
בית חלקיה — נחל שורק
www.daat.ac.il
63
שנת השמטה
השבע,
שנת
מכללת הרצוג
דעת -
קרבה ערב אתר
שנת תשכ״ה הבעל״ט תהיה ע ר ג שנת השמטה.
דומני שמן הראוי שמערכת המעין תקדיש תשומת לב לערב שנת השביעית
ותתחיל כבר בשנה זו בכתיבת מאמרים על שמטה ועל הלכותיה ורעיונותיה ,על
בעיותיה המעשיות ועל פתרוניהן.
בהזדמנות זו אני פונה לבב׳ ראשי הישיבות שליט״א ולכל מנהלי
בתי הספר ות״ת בארץ ישראל ובחוץ לארץ בהצעה להתחיל כבר בערב
שביעית בלמוד מסכת שביעית ודיני שמטה.
לברכת
ובזכות קיום מצות שמטה של ״גבורי כח עושי דברו״ נזכה
״וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית״.
ה ,נוי׳ ירושלים
הופיע
ספר
זכרון
לרבי יצחק אייזיק הלוי
כולל
ח ל ק ח ד ש של
״דורות הראשונים״
על התקופה האחרונה של ימי בית שני
ה עורך:
הרב דייר משה אויערבך
552עמודים ,פורמט גדול ,ניר משובח ,כריכה הדורה .מאמרים בכל
שטחי הספרות ,בעיקר במקצוע ההיסטוריה היהודית לפי המסורה,
מפרי עטם של רבנים וסופרים חרדים ידועים.
המכירה:
הוצאת ״ נ צ ח ״ ׳ בני־ברק׳ רח׳ עקיבא 73
ליחידים:
למוכרי ספרים :בימ״ם יהודה בוים׳ ירושלים .רח׳ שטרויס 36
הםפר
הופיע
בכמות טפסים מצומצמת!
המחיר 15ל״י
במשך החודש הראשון להופעת הספר ר ק 12ל״י
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
05
•י 3י?*-
•י*
•י* .
י ׳5.־ ־י*"!.
•..׳•־־י*גי
www.daat.ac.il