אתר דעת -מכללת הרצוג
-ה -
ם
ע
י
ז
T
~ כתב עת מרצא לאיר על ירי
מיס
,
.ן.צ ח ק
בוייעד
של פיעלי אגודת ישראל
'-
":
כתרכן:
"דר י.ברייער זצ Uל :
,.
n
11
לשראל ,הארמה אורצה באיר ההיסטרריה
משפט ידת
הרב ד .קצבלבבויגז :
"זנצב המידנה בחררת ישראל"
תרב "רבה מרצבך
לשאלת חדרש הסנהדרין בימינו
יעקב בררבר
בין חדרה ותקהו
י.רו m
רומיווש
פעולי אגדות ישראל mםתריז החררתי
לבעירת החברה
הרב משה מרבק
הנתיי למצוות
שארל לןסטיג
חבוי תיכרני תררבי לבביס
ר"ר
א.n.
מרגבך
-כיצרך
בעירת יסיי בפסיברלגיה לאור השקפתנן
ד /Jר ר .בדובהימר
התירה הומדע החדיש
דרד זריז
יהדרים ויהדית מארחרי מסד הברזל
ד;'ר ע .הילדסהימר :
הרב ע .הילדסהימר וצ"ל על זכדיה פרנקל
רבית רמודרש לרבבים בברסלאן
הרב 'ד'ר
).1
ולרף
היחס בין קרבנית המוטפים
ב' D
פנחס עי!)
רמזי המסירה
הרב מ.ש .ברי' kר
על טעמי המקרא
.ד":י תל-אביב ,תשרי תשי"ג .היצאה חופמעית.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד"ר יצחק ברייער זצ";
ישראל
ן v' r-
r
'J – ((.ח)I
-
;,,"-(; .'.
האומה וארצה באור ההיסטוריה
;,:
'!ו~ C
i
י
(,
א.
ישנו עם אתד בין העוכים ,השרנה מכל עמי עולם .ישבה ארץ אחת ביו הארצרת,
השונה מכל ארצרת תבל.
זה כבר אלפיים שנה שררי עם ישואל במצב של פיז'רו בניר אשר כמרהי לא נחיה.
זבז,מז עלה מספר ימי פיזירר בהרבה על וכספו ימי אישרך הממלכתי ביובי קדם .אולם
על אף חירבן מדינתי רעל אף פיזרור ,החזיק עם ישראה מעמ,ך העם היחיד בין עמי
ערלם ,לא רק כצברר בני דת אחת אלא דיקא כבני אימה אחת הדבקים בזכררנרת לארמיים
יבתקרית לאימיית משרתפים -התזיק עממד בתהליך היסטררי הרון.י יסררים בלי שערר.
זה אלפיים שבח חדלח ארץ ישדאל לחיךת המרחב בי מתרחשןת תולדרתין הלאומיית
של עם ישראל ,וכאז ניסה עם אחרי עם להטביע את רתתמי ,המייחד בארץ זי ולקשור את
גררלי ~",רה קשר בל יינתק .ב~רול הארץ הזאת .אולם ארץ ישראל התנגדה לנסיונות
אלה בעקשנרת אשר לא נרצחה ,רשמרה אמרנים לעם הנאמן" .ארץ הקרדש" ' -כתוי
שכזו קיימת היא לעד רבחרה להיית שיפסה מאיו יישב מלקבל עליה חרתמי של עם זר.
קדרשת הארץ היא
,ברם
קדושת העם.
כלום ה"דת" צריכה אומה ז כלרם ה"דת" צריכה ארץ ז לבב האדם הרא אדמת הדת,
ובכל מםוק רככל זונן שהלבברת מצואים זה את זה ,ימרצא מין את מיבו ,שם ,ראז נרצר
לדת צברר .לא לדת עניו בהיסטוריה אלא לאימה ולאץר ,ערם ' ישראל רארץ ישראל אינם
_
.
הידה דת"ת אלא חדיה היסטירית .משך אמות השניס מתבוססים העם והאץר כשני סמלים
וכלאי רזיס ,ארץ מחוסרת .ג~i.Pץ -מכאן ,עם מפוזר רמררחק מדאמתן -מא'ידך '.שניהם
מעיריים תמיהה ',ןב;jוב'ים שנהא -ופרתר אין להם .רבאשר העמים אינם ירעד'ים פתיין.
ן
חיש מהר הרפכת תסיהתם לשנאה.
יכלרם א~חנו הידיידים מבינים 'את עצמני ז כלרם אבחנו בעצמבו יודעים את
פתררן א iתה 'חידה היסטרריח עצימה הנקראת עם 'ישראל רארץ ישרא.ל ,אשר ניצחר ,את
הזמן ,רתלדדותיו בלעגם לרחקי ההיסטרריה ן
לשרא תבקשר דמייו בתרלדרת העמ'ים העשרי להבהיר את התעלומה .אחד ריחיד הרא
עם ישראל' בתילדות העמים דאחת ייחזיה היא ארץ ישראל ,אחד ריחיי
הערלם, .
הביאר אח -דבר די ,הביאו את החורה ,אל
-כמי אלקי
ההיסטירהי ,רתאירי בה אור אשר תצוי~
את ישראל ,את העם והז1רץ ,מחשבת התעלומה .רק הא-ל האחד ירדע לפתןר את חידח
iןעם
האחד
רהיחיד.
-'–,-נכבת
בשבח
תן-צ nז
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.ישוא"ל -האומה ואוזה בארי ההיסטוריה
2
ב.
תילדרת העמים הן תילררת הטרגריה שלהן .ההישגים הכבירים של דןח האדם בשטח
הציני;יוטירי של מחקד הטבע עימדים בניגרד מזעזע אל אי-יכרל תו הבדורה להבטיח לעמ~ם
קיים של אושר רשלים ,לתוו הםבע שיקע הבורא האלוקי את החלםיית הסדר וצונו האלקי
הנקרא חיק-טבע ,ועל תוקף תלרתי ,אשו לעולם לא תאכזב ,של חוק-טנזני זה מתררונם
בבטתה הבנין הכביר של הציביליזציה האנושית .ברם בגין האימרת ומדיגיתיהן נשאר
כמשד שלשת אלפי' שגות תילחת התרבית שלהן
-אד דבר מקוטע ועלוב ,סכל אדם
ללא שעור התרחש בקובו במשד תקרפת זומ ארייכה זי .גל אימים של דם ודמע ורתח סביבו,
דם יימע אשו נשפד במלחמת עשיר ועגי ,בןבoלחמת ארמה ואומה .הבעיה הפגים-לארסית של
~שיי רעני טכאן ,הובעיה הבירלאומית של מעצ·מה רמל מעצמה מאידו :כמה זעומה להפליא
היא מידת ההתקדמות שהשיגה האנרשות בתילדית מאות השנים הללר עד היום הזה.
בבעירת האלר" בעירת היסוד שלה.
הציביליזציה יסודה בחוק הטבע הגcלןקי .אד ההיסטוריה של האומה יסודה בחיק
המרינות האנןשי .חרק הטבע האלוקי מבסס את התופעות המתחלפות תדיו על יסוד מרחלט.
ההתקדימת הבט mה של הציביליזציה נתאפשרה על,-די כד שב'ובדה גדזחוהולכ nהיא
הכירה את היסוד הvכוחלט הזה בתוד ניובווות התיפעית .ארלם החוקים ,אשו הובדינות
מוחקקרת אותם לעצמ,ם הומצאו על-ירי בני אדם ..נקבעו על-ידי פי אדם בשם המדינה
הלבדשה ויבונית כל-יכרלח ,והרחקים האלה שייכים בעצםמ לפי כל מהותם לממלכת
התיפעות המתחלפות כי לעילם הם :משתניס ,חוק הרלד יחוק בא ,והרימנות המוחלטת אשי .
כל מרינה מעניקה לעצהנב ,איננה אלא וינרברת שבהתפארות ,אשר חלק ונחלה איז לה
ביי~נורת ד Iנדם ודמע מתומגגת ההיסןסויה של האומרת ,כיוין שרירבנוחו המיחלטת
של ז' איננה ובערזה .סיבת הטרגדיה של ההיסטוריה של הארמית היא הויבונית-
סוהנתפאוית של המדלנרת ,אשו רצונן זוויברני ייצר חיקים שאיגם רחק '.ד
חרק הנצח המסדיר את טבע 'ד ידוע לאומרת .לפיכך פררחת הציביליזצהי של הארמדת.
אי חרק ד' המםדיו את עולם האדם איננו ידרע לאוובות .לפיכך הלוכרת הן מובלחהמ
למלחוני" מלחםה .בין עשיר .,עני ,מלחזסב בין מידנה ומדינה ,דאין ץק לדם ולדמע.
זרהי גליתן של האומות ,אשר התחיהל ביםו שזרע אדפ גמו ארמ; "לעשרת fו vם"
בהיססוו~ה ,נמקים לקדש שם שמים בהיסםיריה ,לפתח על ירסד ההסדר האלוקי הןוכחלס
.
של חיי האדם ,בתהליד היסטררי ,את התרבות האנושית.
שעת הילדת וינרנרת-חהתפארות ש; המדינית היא היא שעת חילית
-כלביל
השפןת .כידן שההסדר האליקי nמוחלם סול חיי הוtדם שוב אינו מאחד ארחם ,הרי אין
עדד הבהנ בין עשיר ועני ,בין אומה וארמה .רק בדבר אחד שותפים כולם
-
נדם
ובדמע.
ויהי גלרתן של הארמות.
ג.
"ויאמר " אל אבים :לד לן ! מארצן ימובילדתך ימנית אביך ! אל האוז אשר
אראד !ואעשן לגיר גדלר ראברכד ,ואגדלה שמן ! ויהה ברכת Iואבוכה ובברכיי ןובקללך
אאר ! רנכרכו בד כל משפחת דא.דמה "!
זאת תעיזת בחירתר של עם ישראל יוטל ארץ ישואל .היא באה מיי אחיי תאור
חחילת גל"ת הינ/ובי,ם' אשי כריבונות-ההתפידרת שלהס ,בהדחיקפ את וצין .די ,השפ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
""ראל
-
האימה ןארצה -באןר היהס1כן"ה
3
חוק לאדס ,מתיר ההיסטוריה ,נופלים קרבן לבלביל השפות .ו:מעתה נאבק מעמ-ד במעםד
יכלפי חךך רודפית אומות זי את זו בדרך "יית הכר.
האם iאת תעידה לייסיד ..דת" ,אשר מפקירה את העולם בידי הקיסר ומבטיחה מפלט
לד' רק בלב המלא אהבה 1
אכו ,זאת היא התעודה לבניסת-פריצה של די לתוך ההיסטוריה ,ד' .שהוא מלכם
הריבוגי חיחיד של העמים ,ואהדי חטאם ינגלל חטאם היא עובר לעשיית מעו tה-רכ
מדיני :ייסו:ח של אומה חדשה .וייעודה של אימה ז·ד -שתגשים את ההסדר האל~קי של
ג;יי האדם כארץ הבחירה ,ושבכד תהא לברכה לעצמה )לבל העמים.
לא ב!ת הטבע בלבד מעצב רצוגי המחוקק של ד' וקוסמיס .לא הטבע .בלב,ן עם כל
חלופי תופעות'וו ,הוא זירת הריבונות המוחלטת .גם לעולם האדם שם רצוו די חיקת
נצח ומצפה לכר שהא,דם בחירותו יתעלה למרום פיסגת הריבונות המוחלטת ,למען לא
יפרל עולם האדם ביופיו מעולם הטבע.
כיחס חיק ;ךטנע לטבע ,כן יחם תררת ד' לעולם האדם .איו התורה מתכוונת רק
ל"געגועים הדתיים" בלב האדם ,לחזקם ,להדריכם ולהסדירם .אלוקי התורה אינו ניתן
להיסגר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וברתגם של אנשים בעלי כוונה וד?יקות .נושאה
של התררה הRו -האנשוות כילזז על צירית עשייתה המופלאות ברב·גו~נ"ותן -חיי
היחיה הנשיאין ,דמזשפה ,nהכלכלה ,המדע,
האמנית. ,המדיגיזת .רב-גווניות זו ידכלה
לבא לידי ביטוי רק בחיי אימה בעיצוב דמותה השלמה כעם-מדיבה בתור תחרם
ממלכתי משלו :לפיכר אין התירה יכולה לותר על האומה וארצה ,כי נועדה היא לנהל
~ת ה~זינ.ה .המשועבדת לה למעז החדיר את רצון ד' הנצחי להיסטוריה ולהפיץ ז Iת
ברכת-השלים ·.האליקית עלי אדמות,
. -'.כי'ה שתורת ',ד חיק אליקי כילל המסדיר את חיי האד,ם צריכה להגשמתה ואמה
וארץ משיעבדים לה ,לפיכד ברא 'ד את ישראל כעם התורה ינתז 'לעם התירה את אץו
התורה.
–….J
"ירושלים" :שלים כפול ,כלפי פנים יכלפי חיץ ,ישרור' לעיני כל בהןד האימה
הקדושה על אדמת הקודש שלה .שפת מדיגתה היא שפת קודש ,כי איז המדיגה עובדת
לעצ'מה אלא ל'ד לבדר .יממדינה זי יתפשט שמץ משלום כפול זה על כל הארץ ה'גןשא~
את גניין ריבובות-ההתפארןת שלה ביטירים חברתיים ומדיגיים קשים בירתר ,בדם ודונע.
כד עלה כמחשכת הבורא :מצבת שלום שהיקמה כיד ד' בתיד תכל המלאה מכיכזו
של תיוור וב mו " :ציון !וו
)עדו
www.daat.ac.il
יבוא(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד"ו יצחק בוייער זצ"ל
משפם יות
)ראשי פרקים להוצאית בסניף "עזרא" בירישויס ,ת"ש(
א.
משפט ודת לפי ה ttJסה המןדרנית
.1בספוי הקדשד שלבו ·א,ין המושגים האלה נמצאים כ·מתנגדים זה לזה.
גם בתרבות האיוופית גוצרו המושגים האלה ,כבהירות הבוכתית ,רק אחרי
.2
ימי
הביגים.
,3המשפט הריובי הבדיל ביז "יוס ל"פאס ~nפאס היה "ירס דיבינרס ,כולמר
II
D
משפט אלי-קי ,יררם ההי "יוס הרמבים" ,כלוומ משפט אברשי .למשפט האליקי היה שייר
למשל :קדישת הצירים אי קדישת הפליטים ובכל; כל הלכרת קשרים רגם קדישת הא.ב
המשפט האלקי האר שריד זכררן ואמית העולם' מימיס קדומנים אשר כהם התגלה השם לאםד
הראשון כמחיקק·
.4אחוי ימי חביבים התפתחן שני מ~שגים המתנגדים זה לזה תכלית התבגררת :
רינונרת המריבה הדמכאה תחחה כל מסכות אחרת· מלבדה ,ואישירת היחיר השרללת כל
התחיבות הבאה עליה בלי הםכמתה.
.5
החזיקה במשפט ,וא'שירת היחיד התגביה על הדת,
סתירה זר מצאה אח פתוונה בהבחנה השדרבית בין משפם רבין
רח :
הרמיבה
א .המשפט הוא הסדי חיי ·החברה על,-די איוה גדים בעל כדח-כפייה ,רביחדד על-
ידי רצין הכפייה של הפרינה הויבלנית .כל םםיני ·המושג הזה הם חשדביס מא.ד
אא .הםדו :כל הםזר רי-א יאשית-כל דבי חיציני המחייב את היד יאת הרגל ,אפשר גם
I
~ת :דפה מו השפה ילחץר ,אר איבו מחייב את המדח יביחיד לא 'את הלב אות ההכרה,
בכ .חיי החביה :פיירשם היחסים בין אזם לחבור רבין אדם לחברה ,מציאיתם של
,פ~n,ית שבי בני אדם הוא ,תבאי 'קידם למשפט ,דדי לו בתנאי זה .יש משפט בלי מדינה ,אד
אין מדינה בלי משפט,
גג .ןכח כ'שיה :איו חלות -המועפט תסיה בiזסכמתם של נתיניי' .יש לחלק ביו
יציית המשפט רגין המשפט הקיים זעימ.ד יכרל להיות שיציית המשפט תיריה בהסכמת
כל בבי החברה .אולם המועפט הקיים רעימד איני תלוי .בהסכמתם יאינו וכידאג מאיזה
שברי שחל בדעת בני החביה.
ב .דהת חיא חסזי חיי הפיט יחיי החברה של אנשים בעלי אמינה אחת ,כהתאם
לאפנתם .גם כל סימני המושג הזה חוערביס מאז.
אא ,גם ההסדר הוה הרא דבי חיצרני ,אי יםיזי היא האומהנ.
ככ ,ההםדר הזה נוגע גם בחיים הפרטיים של "
'!יחיד .דבר
למקום.
www.daat.ac.il
זה
קוראים :
בין אדם
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכשפם
5
ידת
גג .יש ואיזו דת מסתפקת בהסדר חיי היחיד .אולם על פי רוב מעונינת הדת גם
בהסדד חיי החבדה .למשל :
"כבסיה".
דד .לא חוקי הדת מהו'רים את החברה כי אם האמונה המשרתפת .לא דצרן הכפייה
של החברה כי אס האמונה של כל יח.יד ייחי.ן אם בפגמה האמינה ,נפגמה גם הדת
ובפגמה גם החברה .לא לדת יאתjן הריבונות אלא לאישיות.
ב.
הדת
לפי
השיטה
המןדרנית
-
והיהדות
.1כלל זה נקוט בידיך :אל תכניס מרשנים זריס לתרך היהד·ות .סכנה זו צפויה
בירתר על-ירי ההתברללרת ביודעיז או שלא בירדעיז הש iלםת בשפה העברית החדשה.
.2
.3לדת נמובן חז-רדרבי אין שום מקום ביהדות .הריפ~רמה יהציונות.
אש-דת.
א.כל הח iרה מראשיתה יעד סופה היא הסדר של חרבה .גס ארתר חלק מחלקי
.הותזת אשר אין .כופין עליו ,כ.גןו כל המציות .אשר מתן שכרן בצ·דן ,היא הסדי של
חיבה .יש להבחין בין חובה לבין כפייה.
ב .חרבת היחיד לשמור את התורה איבה תל,יה באמונתו .אדדהנ :
התרדה מחייבת
ארת iלהי~ת ימאמין .לא היראה מכיאה לידי שמירת הת~רה ,כי אם שמירת התררה מביאה
ל,די יראה ,כןבר שנאמר " :ויצונו השם לעשית את כל התרקים האלה לירץ:ה .את זדשם
ttל pיבו".
.
ג .לא ליחיד נמסרה התורה כדי שירין בה לפי מירח אשנחו ,כי אם לעם ישראל
אשר על,-.רי קבלת התירה נהיה לעם ,כמן שנאמר " :הי . .ם הזה נהיית לעם" .עם ישראל
איבן rזברה של בני ארם בעלי אמונה אחת ,ברית כרותה נין עם ישראל ובין השם,
ברית לא תופר לערל:ם א,שר לפיה כל 'מהותו של עם ישראל היא אך ירק להגשים אזו
}'צןךהכפייה של השם שנתגלה נתירתנו .מה ההברל בין 'חי דבין מת ? הרצין ! עם
ישראל חי כל זמן שיש לי הרצןו הזה ,עם ישראל ורצון התייה
-
אחת היא.
ד .נין היחיד רבין השם ערדמ עם ישראל .הוא הרא האמצעי "המתרוד" בין היח"'ן
השם.
ובין
ה .בין החיים הפרטיים 'יביז החייס החברתיים של היחיד אין שום הנדל ,גם
ר,יסס בין היחיד דבין השם הרא עבין של עם "שראל .חלןל שבת הוא עביו 'חברתי
כםד
רצח.
ו.א.יז שר-ם הבדל ביז "זכור את ~ום השבח לקרשר" " ~,,לא חשא· אח .שם· אלקיך
"אש'Iל דכין "כי יגח שיר איש את שיר רעה"ו .רצין השם היא היסוד .היחידי ,ההבדל הרר.פי
בין "יוס" רבין "פאס" אי!נו קייס בהידרת" .נפש כי תמעלר מעל רגו'" .גמ' מנא
נחוא
קםב :
מבלאה ראיה מסוכה לענין שטר
גיסין :
"הרחיק את העדים שני שיטין
מן הכתב פסול ,פחרת מכאז כשר) .אין למדין משיטה אחרונה( .היו ארכבזה רחפשח
עדלם חתופים על השטר ונמצא אחד מהן קרוב אי פסיל תתקיים עדות בשאר .מסייע
ליה לחזקיה ראמר חזקיה מילאהו .בקרןבים כשר .ואל תתמה שהוי אריר רסכה ופסל
בשלשה ,סכך ופסל בראבעה".
ז.
עבדים
הייני
רכר.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפט
6
ררת
ג.
המשפט לפי השיטה המודרנית
-:-
והיהדות
.1יש להבחין בין "משפט" ובין "משפטים" בספר·וח שלבו" .משפטים" הם על פי רוב
מה שקודאים מצירח בין אדם לחברר ,באשר הן שכליות וגם מריביות .אולם "משפט"
היא כיים באמת הסדי חיי החברה בדרך כפייה.
.2במיבז הזה כל היהדרת הי t,משפט .רכ Jהיא ארמי " :את כל החיקים האלה".
.3יאם ת.אמד :הלא ה~שפט מסדיד רק את חיי החברה ז .על זה יש להשיב :
א .כבר באדבר כי ביהדרת כל התייס הפרסיים הם ·דק חלק של החייס החברתיים.
ב.ביהזזת יש חיים חברתיים גם ביחס בין הדאם רבין הדרמם ,ביז האדם יבין
הצרמח ,בין האדם רנין החי .שהרי מליא כל הארץ כברדד .כל חליל שנת הרא גם
גבידה בחפץ אשד בו חילל את השבח .שבת הארץ .ש~ר הנסקל" .מיד כל חי אדרשנו".
.~.גם היחיד עצמי איננו יחיד .רק השם לבדו היא יתי.ד אבל האדם עצמו הונt
.
כבר ..חברה" .הוא מויכב משלשה חלקים :נפש ,רוח ונשמה ,יהרצין היא המקשר ביניהם.
גם' היחיר ·עצמו חי חיי חברה .הגשמה בועלם הזה זקיקה לררח ןלבפש אשר את שניהס .
היא ררצה לקרב לשס .על-ידי הרוח שולם האדם בעולם' .נ.ל,-די הנפש שילט הערלם
באדס .הרצדו "הרונחי היא בעל הכרה .הרצרן .,הגפש'י' היא בעל תאויה .משפט הרצ iן
H
"הררחנ"' ביחסר לעןלם דרוא
-האמח .משפט הרצרן "הנפשי" ביחסר לעולם הרא
-
הדין ,יעל ידי ה סינתיזה ביו האמת יבין הדין נעשה ~ שלום .זה מה שאמר י' ש:מערן
בן גמליאל " :על שלשה דברים העולם קייס ,על זואמת על הדי iיעל השלום" .יהגה שלשה·
דבריס אלה כרללים גם כל מגםרחיה של החברה ,כלומר של עם ישראל .כל התררה היא
משפט עם ישראל ומשפט כל יחיי באשר הוא חלק מעם ישראל .והםשפט הזה הרא משפט
של אמ,ת יהגשמת; בעולם הנעש ,עולם התאררה ,האר הדין ,רההרמוניה בין שניהם
האר
השלום..
ד.
הזת ביהדות
.1כל המ שצירתה התירה לעשרתר ,רnא .משפט ,יצרן·של~כ!כייה ,ו.הרא גם חברת~,
ניו האמת רהשלרם ,ב"ן הררח והנשמ!י .ביו השם ובין האדם עזמד ערלם התאויה ,ערלם
iזנפש המשזעבד :הנרשא העיקרי של הת;רה כמשפט היא עזום התאייה .התאורה היא
בכל עם עגין כתרתי .הנוש.א העיקרי של עם יישראל הערונד כ~ז.כצעי "מתויר" בין היחי j
ובין השם ,הדא Vולtנ ה J:איוה .במרבן זה .אין מקרם לרת ביהדל,ת mיא כרלה ונש!וט.
.2האמת ,הדין ןהשלים הם עבינים חברתיימ· .גמ האונת כאן· פ"ררשה :הדחקה מו
~ש~ר כמו שנראה מן הטו"ר .ולפי שהם עגיגים חברתיים הוי הם גם עבינים שבכפיהי :על
~לשה דברים אלה הערלם קייט .אבל העולם עימד על שלשה דברים אחרים :תורה,
עבייה וגובילות חסדיס .היהדות כמשפט ,איינה .מטרה ·~צמ.יח יגס עם ישראל כאמצעי
"~נ:יררר בין .היחיד רבין ~שם איננו מטרה עצמית .רמטז nתעצמית רהסזפית היא
·
·השקר ,נא לתרי
.,הדאם המושלם ,אשר על~ידי האמת .כלימו ההרתקה .מן
ל'אשר ע ל -
ח,
י
זי הננעת נפשר תחת הדיו בא לעניית
בא
ל
אהבת השם .אשר עיקרה היא אהבת
השם ,ארשר על,-די
",ל'"הם ב
".
הבריית )של"ה ( הא ת
מ ..הדין רהש לים
יד ררuו י'נפשי
J
www.daat.ac.il
•
J
.הם הם
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפם
יזת
7
קדיר אל התווה .העבודה יגמילית חסדים ,תווה .עבודה וגמילות חסדים הם :דעח השם
על-ידי הרציו "הריחני" ,עבידת השם על-ידי הרצין ..הנפשי" יאהבת השם על,-די הרצין
"הנשפתי ,תורה ,עבידה וגמילית חסדים :יראת השם ,אמונת השם יאהבת השם,
/l
•3נכרו מאד הוא שהדת היא ענין של היצרן החפשי של האדם ,אולם איז האדם
נילר ברצרן חפש" ,רצונר הגפשי משועבד לעלום זזנפשי .עולם התאירה ',עם ישראל
מקבל כל ילד רללד שנולד יםטיל עליו את היהדית כמשפט עם ישראל שנגלה לו מן
השמים ,עם ישראל ריצה לגאיל את רציבר מעבדרת התאייה ,יראה ,אמיבה ואהבה אינן
מתםרת אשר הילר מוצא ~ר.תו כבר בעריסגח :גכ מן השמים לא ניבאו על,ו אם סיפר
להלות 'ירא שמים אם לאו ,םשום כן גישת היהדרת אל כל יהרדי זיהרדי היא גישה ,
חברתית iגישה של
כפייה.כלובד :
משפט .ואם דת היא יחס הנשמה ,השרלטת ברוח
ובנפש ,אל השם .אז" כל היהדות היא "ות
/l
כמר שכל היהדרת היא "משפט" ,על-ירי
המשפט לזת :,זאת הי.א דרי היהדרת,
,4הדרר הזאת היא הזרד נה השם מיליד אותנר .היא דרר השם ,כמר
שנאמר :
..זשםרר דרר השם לעשרת צדקה ומשפט" .צדקה היא המדרגה העליונה אשר בה כל עמשי
הדאם נובעים מאהבת השם ,דויקא כלפי סדום נאמר ..צדקה" קידם ל ..משפט",
.5דברים ,ואתחנן .חישבני כי "מצווה /lבביגוד ל"חרקים" פיררשה היחס החפשי
בין אדם למקים.. ,כאשר צירגר" פירוש לא בחיר חיקיס ,כלרמר על-ייי אמצעי הכפייה
הבאים ונעם ישראל ,כי .אם לפי מקירם ,רצרן השם,
•6הדtבשגיס 'הבאים !מקבללים זה
לזה :
ירח
בפש
בשמה
אובת
דין
שלרם
חווה
עבוהד
גמילרת
יראה
אמרנה
אהבה
תשיבה
תפלה
,
www.daat.ac.il
צד:דק'
חסדים
אתר דעת -מכללת הרצוג
J{;.'~.
8
.. "… ', ..
~.,
.ן'.'!.
'',
"'
.
" {':,ו' • .
'… ".
.'""~1 ..':
ll" :זCV J
הרב רפאל קציבלינבויגז
"מצב המזינה בתורת ישראל"
ישראל,
סדינת
החכלננוחה,
מציארחה,
תnיקתה ,מרסדיתיה וכל מהלך החיים שלה
-
בצררחה
הברכחיח
רבדרכה
-
הביאה
לח~לרקי רחילרפי דעות' שרנים בחדגי היהדות,
שימרח תררה ,על העמ mשיש לנקרט כלפיה.
יש 'מחייב"ם איתה בהחלם ,ריש שו.ללים מדינה
יהדרית ככלל רכיפריס כה .ריש גם כאלה
ששאלת קירם המדינה היא אצלם כעין
..אין ןלאי ירפיה בידייהי" ,הזם בגדר ביס
ילא ניס ,תיר רלג חיר ,קרל להר ועונים .רלא
ולחזק בדקה .רילחם מלתמת ',ה הרי זה
בחזקת משיח .אם עשה רהצליח ובנה מקדש
במקרמר רקבץ בדחי ישראל הרי זה
משיח בוראי ,ייתקן אח העולם כילי לעביד
את ו 'iביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים
שפה ברורה לקררא כולס נשם ה' ילעבדי
שכם אחד) ".רמבIIם בהלכרת מלכים פרק
י"א רי"ב(.
יאם נבוא למדרד מדינתנו זר בקבה הפדה
של פסק הרובב"ם על מלכות הובשיח ,הרי
ידעי לאהדןרי 'מברא ,יבי מידכרן להר מיד
נריר שאף ..צל אי בבראה דבביאה של מלכרת
המשיח אין לראיח במ iיבחבו זו .העומדים
שתקומת מדיבת ישראל זו
אני לפבי ננין המקדש ו האם בכחם וב-
אפשרותם '1/,ל נדחי ישראל ,בכל מקרמית
כרי",
)פמחים
ביביהס הרא,
(.כ"ק
אמנם,
הצד
השרה
אינה ה"גאלר.ה Hהמקרוה ,שאליה ציפר רחיכו
בבי ישראל ,זה אלפיים שנה ,ראין במדיבה
משרם
זר
-
•
התגשמות
יעןדי
נביאיבר,
דחרזינר
פזרריהם ,להתקנץ
האס
יש
ברצרבה
לתיך
של
מר~בת
ישראל '1
ממשלת מדיגה
זי
להחזיי את כל המשפטים כמו שהיו מקידםי
יעוד משיחי.
.,אין בין העילם הזה
האם ערלה על העדת שבימי ממשלת מרינה זן
יקייבך קרבנות ! הלא לצערנו
'שם חידרש במעשה כראשיח .אלא עילם
.כמנהגר נדהג " .Hזאל יעלה על עדתך שהונלך
מאתנו .רמפני חטאינן התרחקנו משטח זה,
והרמב"ם
פרסק :
ליונרת המשיח אל~ .שיעברד מלכירת כלבד",
יאיובר " :אל יעלה על הלב שביסרת המשיח 'הגדיל הגענר למצב ,שהשויד של בית
יבטל דבר ממנהגי שי עולם,אי .יהיה מקדשני ותפארתנו ,הכרתל המערבי ,בלקח
ולכאבני
המשיח צריד לעשרת ארתרת ומרפחים יונחדש.
דנרים בעולם ,אד מחיה מחים ןכייצא בד
בריס אוי .איז הרבר כך , .Hמאידך ,בשמ-
דבר על החפקידים של המלי הפשיח הדא
אדמר דכרים ברורים ומפורשים " :המלך הם-
שיח עתיד לעמוד דלהחזיר מלכרת דדר לילשנה
לממשלה הראשדנה ,וברנה המקדש ומקבץ
בדחי שיראל ,וחרזרין בל המשפטים בימיר
כשהין מקירם ,מקריבין קובנית ,יעושין שובי'':
טין יייבלות בכל מציתה האמורה בתורה".
..ם~י" יעמרד מל ,מבית דרד היגה נתזיה
זעדסק בפצוה כדוד אביר ,כפי תירה שבכחב
ושבעל פה ,ויברף כל ישראל ל,ל ,בה
ואין אנו יכול,ם לעלות ולראות ולהשתחוות
שמה .האם ממשלח מדיבה זי ,או איזר ממשלה
תקבל
שהיא -שתקים במדינה כזי -
עליה את התפקיי הגדרל הזה " :שיעשך
שמיטין ריובלית ככל מציחה' האמייה בתר-
רה" ! האם יש סירביים .כל שהם ש"הנשיא"
או העימד בראש הממ,שלה של מדיבה זו
יהא הרגה בתורה וערסק בפצוה כדרי אבק
כפי תירה שככתב ושכעל פה ,ויכיף את
כל ישראל לילך ~ה ולחזק בדקה ז .ויהא
האופטימיDט הכי גדול ,ייהא ונהוזי ההזיות
הכי נשגברת לא יגיע לאמינה עירית כזו :
שמריבתנן הביכחית תאפשר ותכשיי להעמיד
בראשה איש בתנאים כאלה ,ידיקא בתנאים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..מצב
המרינה
את תישבי העיר מקילית היריות ,אין לצייר.
כאלה .לבשתנר רלכלימתנר הגדולה מיכרחים
אנו לומר ,שמאד מאד רחרקים אני ממצב
אידיאלי כזה.
#
•
בתררת
ישראל"
9
יצרכיי החירניים של העם היהוד" ,היושב
בארצי
ובתפרצרת.
ישראל
מדינת
בארץ
ישראל משמשת ,לגבי האחוז ההיא ,רק
כאמצעי למטרה של" רהיא :לתקן עולם
התכנירת הבחרצרת למדיבה צעירה רחלשה ז
#
רארלם מאידר אי אפ:סר להעלים עין
מכל מה שקרה ינתרחש בחיינר דבה'רני
במלכית סטאלין ותו לא .רבמצב בזה ,האם
היתה איזר אפשררת להיציא לפרעל את כל
התכנידת הבחוצות למדינה צעירה רחלשה ז
איני רראה
יכאן קרה הפלא הגדרל :הבריחה של
הערביים ,תרשבי הערים הגד iלרת ,יררשלים,
בלייק
וההכרזה
ההחלטה
יהמאררעות.
סאקסס על הקמת מדינה יהרדית בחיקה של
ארץ ישראל ,שעליה הסכימר שני הגושים,
המערבי והמזרחי ,שייכת לתופעות הבלתי
יותר
זה .דק מי שמרכה בסנרררים
,שהיא ,ומאיזה
תנאים שהם
-
מאיזר סבה
ואיבר מרגיש השגחח ה' על כל המעשים
יפל,
חיפה,
יטבריה
רכו',
ומהכפרים.
מחצי מילירן בפש עזבי פתאים בתיהם יכל
אשר להם וברחך .ובעיבינר ראיני "ריהם ה'
את
מחבה
הערביים".
כי
זן
היתה
ממש
טבעיןת .בכל השאלרת והבעירת' הבין-לאו-
מהומה של בריחה .האם יש להסביר זאת
מירת לא יכלו הגושים להתאחד רלהגיע
לעמק השרה ,לעדה אחידה .ררק בשאלת
ארץ ישראל ,שהיא שאלה כה חשרהב יכה
באופן טבעי ן היכרל מי שהרא לרמית את
עצמר ילומר שכל השתלשלות העניבים היתה
בראית רמחרשבת מראש 'lרהמלתמה ? הא t
לא הין נסים ובפלארת ממש 'lמסירת גבורים
המעסיקה רמטרידה את ,הערלם 'המערבי
והמןרחי גם יחד זה עשרות בשנים ,בשאלה
זי הגיער להחלטה מרסכמח ומארחדח .הרי
זה לבד הוא מהפלאים הגדולים.
ביד חלשים ,ירבים ביד מעטים .עם בל
רצינית,
בעית
המזרח
הקררב,
ים
התיברן,
ובהחלטה והבכרזה זר ערד לא בגמרה
הפרשה .בתאר לעצמנר :לו הסכימו הערבים
לקבל החלטת האו"מ ,לחלק את ארץ ישראל
לשתי מדיברת בפרדרת ,לפי ארתם הגביל.רז
ססרמני וצוייבי בלייק סאקסס ,הרי היתה
המדינה
היהרדית
מירשבת
ארבעים
רחמשה
אחיז ערביים .היכילים אבו לצייר תמרנה
ממדינה כזר המוקםח ומסובבת מכל צחיה
שש
מדינית
ערבירת,
רכמחצית
מחרשבי
המריבה עצמה הם ערביים ,א~יבים ושובאים
הבימרקים והטעמים שיסבירי את כשלרן הלג"
ירן הערבי ,אין זה מתקבל על הלב ,כי סר"ס
ידוע הרא ,שרק עשרית מטרים עמד הלגייז
הערני לפבי מניאית ירישלים החדשה',
ןכהיום אין זה כבר סוד שכמית הנשק
שהיתה ברשותנן היתה כמעט אפסית .והעולה
על כילו עמידתה של ירושלים בימי המצור I
מציר כזה ,ללא לחם רללא Jמים ,ופגזיC
ללאפים נררן עליה כחדש ימים ,לפבי
ההפרגה הראשינה ,בימיס יבלילות ,לכמעט
בלי הפסק .ומה שמפליא ביותר :שבכל יובי
המצוררהפגזים לא בשמע שהתפשטו מיבי
מחלרת ,כי הוי לפי כל השיקו~ים רהחי-
שובים הטבעיים ,היר צריכות כל מיני מחלזת
להתפשט בימים אלר .ררב ריבר של הישוב
בבפש~~ ,ל רק לעצם קיימה של מדינת ישראל,
אלא לעצם ישוב יהודי נארץ ישראל , 1ולא
בכסה על בושתבו ,שבין התרש;:גים :דיהודים
היררשלמי לא היה לו ירתר ממאה ועשרים
בארצנו במצא אחיז לא כל כר קטן רזעיר,
·וחמש גרם לחם ליוסי מים הין מחלקים
אשר סםק גדול יש בבאמניתר ואהבתר לעמר,
לארצו ,למדינתו זר .ההכרעה אצל האחרז
ההרא תלריה בקרמליו שבמרסקבה ,רכל רמז
רחיצת' הגרף
קל שיברא משם יחייב איתי ,בלי שים לב
כלל י?,לל לטובתה וושלוהמ של טדיבת ישואל
.במשורה,
רלא
הספיקי
כדי
באמבטיית וסקל הות .עובדי הנקיון לא יכל,
בשים פבים יאיפו להמשיך ,בעבררתם .הפחר~
המגור יהבהלה מירירת הפגזים ,אין בכח
עט אנרש לתארס .החיל יהיעדה' שאחזר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..מצב המדינה בתורת ישרלא"
10
ותושב Iירושלים קבלו כל אלה בשקם
ינדומיה .עשרית חללים בפלן לצערני הגדול
בכל יום פיפי הפצןר והפגזים ,אולם עברי
לסרר ·היי,ם אף כי כמיבן לא אלתי היום
יאיתל הסרר .לא נשמע אז שאשה הפילה
מפחד ובהלה .והפיגה שבאה ברגע האתרוו,
יממש ברגע האחרוו ,שהציל~ את ירישלם
מכניהע ,גם כו שייכת ·לסרג הפלאות .יבש-
מתעמקים ייתר ,הרי גם באי-היכולת לכביש
העיר הנ:,תיקה ,ייושלם עיר קדשני יעיז
עמים גם כהמקולקלים שבהם .העומדים על
יי ההגה של ממשלת ישראל לקתי להם
לסיסמה :מדיבה חילונית .יבבל ·כוחם הם
מתאמצים להגשים סיסהמ זו.
היהידים
שוםרי
מדינת ·ישראל,
התירה
רהמצרה,
מתאבקים
קשה
תושבי
במלחמת
מגן לחיי תירה יאמיבה .רכל סיסמת מל-
תמתם היא :אד ייק לעזרב "ארתם" למבר-
חרת ,לתת "להם IIחופש הדת .כאותן הדרישות
תפארתנר ,ראיבר את יד ההשגחח העלי רנה.
כי הרי כפשע היה ביך צבאנר לבין כביש
יהבקשרת שהיהידים בגילה תבעו משלטיבות
הבכרים .ויש לציין בצער ,שבארצרת שונות,
וזעיר העתיקה .בכל מקים שדרכה רגל הצבא
הלרחם הישראלי ,בחל והנחיל נצחין מזהיי,
ריכול .בבשו את כל דררם ירישלים החדשה,
הרבה ירתר ממה שהצליחו רמצליחים כאן
שסת גדיי רכביר ',המיישב לא בצפיפות,
והמא;כלם .אלפי תושבים ערביים ,בעוי הכהר
לארמית .יפר ,חיפה ,צפת ,סבריה; ,יד ירמלה
יבלן חויrזןב.ים לכברש ,דרק כברת .ארץ זי
לא יכלך וכביש .האם אין זן יר ?'ה נלקחר,
מאתני -לעת עתה -האפשרית לגשת
לשפרד .צקרן לחשנר במקימית הקדשוים,
שאין להטיל ספק באמיתיתם ,הכותל המ-
ערבי, ,קבר
אמנם
כו :
אמני,
רחל
כיהידים
ימערת
מאן),ינים
המכפלה.
זריכים
ץנ..י
ל,מר "גם זו לסיבה" .אכן היכוליס לרמר
על כל זה שמקרה הר,א האם איו לרארת
בזה' יד פכייבת ו
•
בזמנים שרניס ,-הצליח ,בבקשתם ובדרישתם
במריבת ישראל.
הרישם המתקבל ממצב זה היא שהיהודים
המאמיבים בה' ובתררתן הכתובה והמסייה,
הירוינ.ביס במרינת ישראל ,כלתיקים וכערלים,
נחשבים לאיזו כתה דתית .יממשלת ישיאל
היא 'טילרנטית ,וסיבלת ·כתרת דתיית שינית,
וממילא גם כתה דתית ישראלי.ת
ורlIיעו הדברים
עד
כיד
כד
שישנם
משרדים ממשותיים במדינתנו שחם סגר
ריס כמעט לגמרי בפני יהודים שימרי שבת
רמערדי ישראל .כל "ההישגים" -כביכול _
שהמפלגות ז:דחיות מתפארית בהם ,מינז-
תרעים על שטח מצימצם .יכילם לא באי
אלא למעט ,עד כמה שאפשר ,הפגיעה
'.11
ביגשיתיהם
·האיי יהחרשך ,השמש והצל מבראים לעי-
נינר אומרים 'לבי דרב מה~ אלא שבעינרתיכן
ה;בים אין הדיר ראיי רזכאי לגלרת העינםי
ולפקיח איתן ,לפתרח את הלבברת הסתומים,
לראות ולהבין את דרכי 'ה .הגלויות יהנדכ
תרות ,ללמ-יד רללמד "מה הן אלקיני דירש
מאתנרי '.לא זכינר ,לצערנו· הגדיל ,להבין
.,להשכיל" ,מה חובתני ובעשנה" .לא עמדנו,
על הגובה למלא תסקירגו :להיית לאיר
גוים ,להראות לעמים חדרן כח ילכו .להיפר,
המגטה 'ן.השאיפה של מרסדית מדינת ישראל
הביכחית .הך .:ככל הגירם בית ישראל .ולפ-
של
היהודים
שומרי
הדרה
רמצוה.
·ההשתדלייית השיברת והמרובןת לפבי
השרים יהסגנים כעך מצרכי מזדן כשריס
מזכירית לב'י הריצות של וכשלחות יחודיות
לשרים רלררזנים ,למושלים רלפקידים ,.בגר
לה ,יגם בארצנר הקדושה I ,בזמו ממשלח
הסריק'גם יממשלת המבדט.
לבשתנו ווכלימnבו הגדולת עלינו לרמר
שבהיבה מקרים הצליחה ההשתדלות אצל
שלטינית הגרים למצרא איזז ייתי :קשבת
לבקשותיהם רלדישותיהגג ·מהמ שהשיגל
ומשיגיס בהשתדליתם לפבי שלטיבית .מדינת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..מצב המרינה
נחירח ישראל"
ישראל .זה מצער אמנם ,אך זה היא המצב,
המעמד
היהודים
של
התודה
שומרי
11
"ימרת המשיחיי…
דברים
איזה
,לחוגמא אביא בזה רק
המאמרים
מאחד
הזה,
בענין
חורת יש-
ב"הצופה" ו"המגידיי שנה ששית חר"ר חנקרא
ראל ,במדינת ישראל ,האר בעיו גיטו ררחני
"מעיז ימות המשיח" רזייל :-
"אמר שמראל
וחברתי,
א'ן בין הערהייז כוי ,אלא כך אמר שמיאל
ומאמינים בתררת משה,
יהובציה
ומכייו
מניגדים,
החררה
שחיי
רבגדר
המדיבה
וחיי
תרתי דסתרי,
הם
הוי הדעות
בהידרת המסורתית ,על הכוון וחקו שיש
ליהודיס שומרי התירה והמציה לנקוט במצב
כזה ,אינז שוות,
'41
..
ברזח
סבאחרית
חכמתו,
כשיפסיק
הימים
כבר השעבור רעבודת פרד שסבלו בב"י כוי
רכל בני בשר יקראר בשם ח' א-ל עולם,
ריזבחי זבחי האחוה על מזבח השלים בלי
הבדל דח 'iאמונה ,הימיס האלה יהיו ימות
המשיח כר' ,כל איש אשר לב בשד לו
בראותו חבר לאומים ביצרים ירהודים נ קבצו
'41
יחדיו ,לכל דבר טוב ומועיל באהבה ישלרם,
אמנם ,ובצב מעין זה ,יאילי מ"ג,ין דוכ"נ,יז,
לעמני
היה
בזמן
הכרזת
שוריין
הזכויות,
אמנציפציה ,בובדינות אירןפה .זר jזיתה כקרן
אור בחשכת הגלית .גם אז היו יחידים שראו
אתחלתא
בה
דגאןלה,
לא
אם
הגאולה
רשאחינך בני עם אחר ידרשי שלום העיר,
אשר עיני כל ישראל .אליה כוי ,ימלא רגש
קודש כר' ויאמר גדול שמך ותחל להראות
למר את טובו אזזור הבטחתנו כן' ,רהיה
באחרית הימים כרן" עכייל.
השלמה .משיירים שרר ,סיפרים כתבי על
האושר הגזול ,הגאילה יה תמירה ,ונמצאי גם
סופרים שהעיזו לכתלב שהגיער ככר ..ימיח
הונשיח" מאחדי שערל הגלרת סר רסר.לק ,ראיז
שעבוד מלכייית .רכדאי לצטט דבריס אחדים
מהר
N
י.
ליפשיץ ז"ל שכתב בספרו ..זכרון
יעקב" .על כד.
"ררח החפש אשר נשכ על פני כל
הארץ למן הימים אשר אחרי מלחמת קרים,
התרחב
רהתפשט
ירתר
וייתר
1
הדריח
היה
לרוח מתעה עז מא.ד רבים יבן שלמים
תשבר,
כי
אכן
עברו
ימי
החש,ן
שמש
הדעת הביאה וברפא בכנפיה למשיבת בני
האדם ,ל.א ירעי ול"א ישתיחר איש לחייר עיד
בגלל
עם
האמונה
והזעות ! שנאח דת יקנאת
-לא תזכינה ולא תעלינה עיר על לב,
ההרלכים לרוח הזמו ,ראי את העדת כעמור
·אש ההולך לפני ישראל להאיי לפניהם את
הדרך החרים להטיב בקרב העמיס שכניהם.
גם בחלק ממחנה החרדים החיו ·לאט לאט
לחדיר
ועירנות שוניס
בריח
עיעים ,ריש
שלא ראו את חניל,ן והברק המתעה ·של ..
אןי השכלה הרליך אותם שילר ,והין גם
אלה שאמיו כי הימים ההמה הם ,כביכלו,
הרב
גם
הגאון
קאלישער זצ"ל,
המפורסם ר' צבי
שבא .אחרין
הירש
את
לבקר
מאמרו זה ב"המגיד" גליין 46בשם "תינחת
אהבה" אומר בזהייל " :ובזה אסכים עמ,ן
כי
זו
הקרמה
כעין
קטנה
סזקית
מחט
לתקית המשיחי! mואii ,רצהייק ,משיג על
עיקר המאמר ,יען כי בעל המאמר ממתיק
הרעל בדבריי הנעימים ,בהכחישו את עצם
מציאות המשיח המקווה ,ימחחכם והחלוט
כי ד·ות החפש יאהבת אדם אשר בין עם
לעם בלי הבלד רת ,היא הצרור בר mמליצה
חירותית בשם "משיחי!: ..חר Hי ליפשיץ
מסיים את דגריו " :אין את נפשי להכנס
כזה בגרף הענין ,וח?כצי היא רק להרואת
כמה
ער
נתעו
הרבה
הדור
ממתחנמי
אז
לחשוג את ווח החפש אשר עבהר אז על
הארץ
פני
להשתלמית
העחירה
עצטית,
להתקיים ולהיסיף לתח ·כחה וכבירה לאשרר
המיי .האנושי
בארז,
ער
אשר
גס
תקות
ישראל הלאוטיח הרמש:יחיוח בתנה רחתכובן
ממנה",,) .וברין יעקב" חייב עי (. 19
בני רררני זה .,שדאו בעיניהם את הענן
והערפל
שעבר
על
העם
הידיירי,
ארתי
ההכרזרת חיפרת mמצלצלרת של שרריין הז-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"מצב המדינה כחירח Iשראל"
12
כריות ,כשיקראו היוס את שיוי השנrז יהח-
ניחב ירתו .וכן גם בררי ,כי מחובת חבלל
הלה ששרו אז לחיפש ,לדויו ההי,א הלא
עימדים תמהים 'ומבולכלים .איד בתהע לככ
הוא לשואף לשריייי-ז~ירית בררך החיק.
אם נפתח סי.כוי להשיגן בדרך ,:,רז מברד
היהדדים להאמין ,ששנאת העמיס לעם הנר·
דף פג יהלד .איד נתבו בבי הדווות הקררמים
אמון בהבטחת העמיס ,אשר בעים זמיוות
ישראו כבת כרוח
קדשי :
שרא רימינס ימין שקר
"אשו פיהס דכו
• •N
ארלס ,בכל תביעה ורעשת מקילות בוקיס
אני את שייייר:דזכדידת ,ברארתי שהלחץ הג-
זרל כפף בערב את קימת ישיאל בחיים,
מנע ממגר לפתח את ררחו .צמצם את הזבי-
תית החפשי של תכיביתיי הנעלית יחכויח
קצת מבבי עמני .לשם קירם עצמם ,לילך
בררכיס ,שה באמנים בררח היהדות לא היר
וועמיס נשמע לפעמים קול דממה זקה,
רק ,אם
מתהלכים בהן .אף בעת הברח .אבוד את
האמנציפציה ? -מען ישראל -
·המכריז רארמר "לא ברעש '".ה יהקיל השקט
נך אש וראשינה יתעורר בעת ההיא הרוח
ןהצ Uע הרא המכיון והמררה את הדיד
הנאמן ,שעיקר תכויתר
הבכינה ,לבל ,לתעית אתרי משאות שיא
יש כגז אמנציפציה אי אין כאן אמנציפציה
קשבת
לשמוע מתוך רעש גדול של
,הגיע אל יעןד ישראל …אבו· ,איתהרק אז ,אם ישראל יקבל ארתה לא כתכלית
קולות וברקים ,קיל חלש אד צליל יברךו ,
תעןדתו ,אלא כשלב חדש בתפקידן ,כנסיין
רמדוחים.
המוכשות
מרבן
שרק
מאליו
איזן
יכולה לקלים ולהאזין לקיל ההוא .ילא כל
האזנים מדכשרדח רמתרקבות לשמרע ולהקשיב
וק לקיל הירצא מדממה רקה וחרישית .כי
היה המצב אז ברעש הגדול ההוץ נמצאו
M
חכמיס רגדילי ישראל אשר בקולות דממה
דקה התריעו יהתרד על גרדל הסכנה .שיש
בחמד לארמים זה .ומתשיבות הדברים ,שהם
אקםן ~tליים גם הירס
I
נממיר תמצית דבויס
שבתב אז אחד מחבמי· הדור בימים אלו,
הרה"ג "שמשון ופאל היוש זצ"ל ,ב"אגר·ןת
צפיך" שלו ,על שאלת שויירן הזכןית.
"חנד שונז; אותי ידידי ,להגיד לד חןת
דעתי והשקפת" ע"ד השאלה ,אשר מצאה
מסלות גלבית בבי הדרו ,הלא היא שאלת
-דאיז הבדל אם
חדש לתעירתו ,חמיו ירתר מנסיין חלחץ
והעוני .אך אתעצב אם ישואל ל.א יכיר
את עצמד
היטב…
עד כדי כד שמקדם בכר-
כה את האמנציפציה כסיף· רקץ לגליתו ,כמ-
סוה העליונה של תפקידר ההיטטררי :כהר·
זחה גדולה בתיימ ,כאמצעי להגיע לידי שפע
גדיל יותר של קנין יהבאה ,שרק ארתה ,את
האמנציפציה ,יעריץ הערצה א:לקית ,יייכיח
כי לא הביז את ררת רתרתן רל.א למד מ-וסר
מגלותי :יעיד ייתר תאבל pלי נפשי ,אם
ישואל מתכחש לעצמן עד כיי כר שלא 'יקר
בעינין כל מחיו ,שמרכן הרא כזדיי לבר,
לשם האמנציפציה ,למעז ש ·, IfIור מלחץ
הרשע ·יכדי להשיג חרפש בשאיסתו לרכישת
אם אחשרב
קבינים רתעברגית ,לוותר וריתור זדוני על
א iתה ,ברית היהדןת לזבר אפ' eרי ולחדב
נשמת
שש
מוטל עליני להתאמץ להגיע עדין ,ראם כדאי
יהגון הזא לבר …איו לדעתי בעית האובנ~
עשרה(,
"שיויון זכדירת"
)אמנציפציה( :
ציפציה בכלל בעיה .בשם שהגנן מצירים
רעומדים לרביש לני האמצעים החיצרניים
כתנאי
הקיים
,החיימ,
כו
ידאי,
כי
חדבה
על כל אחד יאחה שלא ידחה כל הקלה
רדיד להדברת את האמצעים ה"ללן ·כשזה
מיתר מצד
הדין :
כי ככל שירבו האמצעים,
כן תגדל האפשרית למלא את תפקידו בהיקף
""בו .H
)אגרת
צפין"
מכתב
כאמןר ,לא כולם הקשיבי והאזינר לקרל
דממה
דקה
זה,
שבשקט
רבהצנע
הכריז,
שעם ישר ICל יקבל את הבזמנציפציה דק
כנסיוו לתערזתו הגדרלה ,ונסיין ירתר קשה
מערני ,לחץ .אז ררק אז יש לקדמה בברכה.
אולם נפשר על,י תאבל אם עם ישראל לא
יכיר את
עצמו ,ויחשוב
כי זו
קץ וסוף
לגלותן .יחלק גזול של עמני הלן אחדי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
nמצב
המריבה
ישראל"
כתירת
13
ההבל ויהבלו .והאמנציפציה ,לא רק שאיננה
בא,ה להקל על קושי הגלות והעוני ,אלא
שהכביסה את העם לגלרת חדשה ,גלות הגיף
אלא זו היא כפירה גמורה בכל יסידי התווה
הכתובה והםסווה .כי על-ידיה מוכרחים
לררתר וריתו ,גמור על חיי התויה ,מאחר
והאיום
שאחת מוכרחת להיית נדחית מהשניה ,דאי
עד
והנפש,
להחובן
השואה
הנררא
של יהדות אירופה.
והאם אין לבי כהיום לגשת באותה הגישה
של היב הייש זצ"ל ,האם אין לנו לחשו::
אותה המחשבה שאולי זה רק בסיון מהשי";;,
אם מוכשרים אני לםלא את תפקידנר הגדיל
שהרטל עוינו ? ואולי נבחנים אני םהקב"ה,
מרכנים
א,ם
אני
להקריב
לגשם
קרבנות
את יערדנו הנשגב כארצני הקדושה ?
רגדלו הוא הצער וגדלוה היא הכלימה,
עמדבו בבסיון זה ,ונכשלנר בבחינה
בארבע השנים הראשונות לקירם
ישראל .רחרקים הם למאד מוסדרת
ממrזשבה זי ,להעמיד את חיי התררה
חנשגבה .חארלימפיידה הגריית הנעי
כי לא
ההיא.
מדינת
המזיגה
כמסיה
רכת בהלסיבקי תופסת מקום ,יאולי מכריע
ירתו ,אצל האחראים ·במדינת ישראל וממי
שלתה ,מחירנים הוחלבית הישנים וחעתיקי t
של עם ישואל שקיבלם בהו סיבי מפי
הגבירה ,ראין פלא שההידות התורתית ,א,ותה
היהדרת ,שבכל ימי גלותה המרה רהבמהרה
לא הסיחה דעת אף 'לרגע מציין וירשולים.
איחה היהדות שקובנה ומקוננת ,בכתה וברכה
על גלית העם רחרבן הארץ ,על 'גלות השי
כיבה
וצערה.,
היא
היא
העומדת
כחירם
בלב קריע' רשותת דם על גללת הנפש והרוח
אפשר לשתיהן שידורו בכפיפה אחת .ואם
מחייבים אח המדינה ,הרי זה ממילא מהוה
רייתור ח"ו על התורה והאמרנה .ילפי דעה זו
עצם
תקומת
המריבה
היא
כאח,ת
הגזרות
הקשות שעברר על ישראל במשי ימי גלותן.
ייש להלחם בה בכל הא,מצעים ובכל האפס"
רות והיכולת .וההולכים בןשיסה יבדעה זו,
ואומרים
טובריס
שההשתדלות
והתחבולה
שאחרים
-השיכים לחוגי היהדרת המא"
-
עושים נדי להיטיב רישפר את חיי
מינה
התוהו
למאמינים
בה,
במידנה
זי.
הרי
זה בגדר ..מצוה הבאה בעבירה" .כי ההוהאר
בקירם מדינה היא כהדואה בעברדה זרה.
הדעה רחשישה ההיא יוצאת מההבחה שמי
דינה המושתתת על יסודי iזדיכ'.וקרטיה :היא
סתירה גמורה לחיי התורה .חיים מדיניים
עצמאיים יכולים להיות אד ורק בביאת המ-
שיח וטרם שהננו זוכים למלכות משיח צד"
קבו ,עלינר יקבל את עול מלכיתם 'דמימ
שלתם של זרים ובכרים ,עם כל נגזרות
האיומות והקשות העיברות עלינו .כי כיי
חיי מריגה עצמאית ,אוף בלי ארץ ישרא".
,יכולים בני ישראל להתקיים ,אם כי כפבל
ייסורים גדולים ונויאים .כי כי הבטיחה לבו
התורה
הקדושה :
קואף
גם
זאת
בהיותם
בארוי ואיביהם לא מאסתים דלא געלתיס
של אותה היהדות במדינת ישראל .ראיז' .לכלותם להפר בויתי אתם כי אני חי
להתפלא אם היא נמצאת במצב של דכאי , iא-להיהם) IIויקרא כ'Jו( .ובתיית כהניס שם :
רשברוז ווח.
הרעות
אכן,
היהחת
בחרגי
הדתית
הן
שונות.
•
6
"וכי המ נשתייר להם שלא נגעין ,לוא במאס,ו
הולא כל מתנות טרבות שבתני להם ניטלו
מהם ,ואילולי ס"ת שנשתיירה להם לא היו
משכ"ם מאומות העולם כל"tכ'ו .רהלא הנס'Iין
הראה לנו שחיינר בגלית ,זה כאלפים ,הב!.ז'
i:
דימוקרטית
תחת גזירות קשוח ,שזבה שחיטות זתריגית
ביםים אלה אי אפשר שתתנהל לפי חוקי
בכל מיחוח משונות ,ערם ישראל נשאר חי
הערה
התורה
האחת ·היא
זויניה
ויצירת
שמדיגה
מדיבה
כזו
נחשבת
לא רק בעיקר השלהש-עשילכפירה
משלהש-עש:י העיקרים ,ביאת המשיח
וקים.
ורוצחיו,
שובאיו ימנדי ,נאבדו ובמח'
שמם -וזכרם .אבל בלי התירה ,אף יוס אחר
לא היינו יכלרים להתקיי.ס לא באיץ ילא
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..מצב הידמנה בתירת ישראל'"
14
בח'ו'.ל "אם לא בריתי יומם רלילה חרקרת
שמים רארץ לא טמתי" )ירמיהר (.ג"ל
וגרילה מזה אנר מוצאים ברגרי i:ח ~ r.
סופר
בחשובותיו,
מתקשה
שהוא
על
הרמב"ם ,שחושב כיאת המשיח ,לאחד ג"'ב'.
עיקרים של האמונה .רז"ל :
"אר א"א לי נשלם אלפן להאמין שתהיה
גארלתנו אי מעיקרי הדת ,דשאם יפדל היסוי
תפיל החומה חלילה – ,רשנאמר אלר היר
חטאיבו
ח Uו
גררזכים
שיגרש
1ז',.רי':
ראתנן
ערלם ,וברס"ל לרע בעשרת השבטים שהt:
נדחים לעולם ,המפני זה רשאים הם לעריק
עול מלכות שמים אי לשבית קוצי ל~· י~ר
אפילו מרברי רבבן חלילה ,ואנחב~ לא
נעבדו ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה,
יעב" tלעשות רצונר א-להי ,חפצתי,
יעל "בל אופו עבדי ה' אנח'ני ,יעשה עמני
כרצונו יחפצו .ואיו זה עיקי ולא יסןד
לבנות עליו שום בנין .אך ביון שעיקר "סוז
הכל להאמיו בתירה ובנביאים ,דשם גאר
לתבי האחררנה בפ' :נצבים יבפ' האזי,,:
כמ"ש חרמכ"ו שם ,להרכה מזה נרכר~ בכיאים
,אייכ מי שמפקפק על הגאולה הלז :דרי
כלפר
בעיקרי
האמבת
התורה
mנביא"ם" .
)שו"ת חתם סיפר סוף ח Jיו (.Hר
ריש לציין ,שזעה ושיטה זו -ז;מת-
בגדת בכלל למדינה יהידית -מצאה ';מ jרם
בלבות רבים מטובי הזזידות התרדית ',גם
בארץ וגם כגולה .וחלק ·מיהדות זו ש~אף
ומשתוקק ,מחכה ומצפה והגאל מגלות חזשה
זי· ,גלות פדינת ישראל.
לעימת'רעה זי ·נשמעת'דעה אחרת לגמרי,
שגם
היא
יוצאת
םאןתה
ההבח;ד
רמא~תה
המסקנה שמדיבה סדררבית ,בתקיפה רבזס iשל
ז5כניקה משרכללת ,אי אפשו שתתקיים לפי
פסקי ה"של nן עריך" שונ.ו ומכיויך שאי
אפשר ששתיהן תתקיימגח בבת אחת ,גם
התררה יגם
המזינה ,הל.א מרכרחת
אחת
להדחרת מ:פני השביה .ומאחר שמדיבה עצ-
סאית היא ,לפי דעה זו ,אבר ינזנרנזמה
ישראל חלייה כו ;
יאי אעשר לשלול אבר
קייםה ולהיית כפופים ומסוריס לשלטין
זרים ונכרים ,לממשלת שובאי ישראל מיבי .
הקיס ומושבעים" ,רחלכה היא שעשי שובא
ליעקב" )ספרי בהעלרהך( ;ואצל חלק גדרל
מהעם היהודי פקע כבר כח הסבל מעיל
הגלות ושעביז מלכייות ; וחיי מדיבה עצמ-
אית הם עוגן ההצלה ; ואי אפשר כ' tום
פניס
וארען
לבהל
מדינה,
בתקופתנו
,ו~
בדרכיס ואופנים פרימיטיביים-הרי יש רק
שתי ברירות :אן לחיות עקניי~ ,כשיטת
..בטררי קרתא ,".לויתר על המדינה ןלשרללה,
ונם ללתום בה ,ולהחזיר מלכרת ישבעאל
אי אזרם בארץ ישראל ל,ושנה ,עד נ~את
גיאל צזק ,כפי יעדו חיזינר ונביאיבן ,או
למצוא זוי איד להתאים חלכה לחיי המריבה
הסרדרנית .דרך אחרת איו ,לפי דעה זן.
בין אלה הובחזיקים בשי.טה זו mערשיס
לה נפשית ,נמצאים יהרדיס אינטליגנטיים,
אנשי מעד רבעלי תובר:ר איררפית ,אשר
למעשה הם שימר" תוזת ומצוה .ריש באים
בטענות וקיבונרת חמררות יקשיח על אלה
היהודים
הדתיים,
מחזיקים ·בכל
אשר
פסקי
ביי
הלדכת
אחת
הם
הכתובות
ב..שלחך· ערןו~ שלני ,י~';נס ·זזים אף מ"יש
בוהגים"· הכתוב ברמ" ,Kרבידם השביה חם
מחייבים את המדינה ותומכים בה. ,אותח
המדיבה הדורסת ברגל גאוה קדשי ישראל,
אותח חמדינה אשד חבלק חשרב 'ממשרדיה .
לא ניכרים כלל ןכלל שבתרת ומועדי ישראל.
הובעיה איננה שאלה היושבים על יד ההג;ן
הם פורקי עול מלכות שמיס ,מפירי בררת
תירה הומצוה .הבעיה היא יותר עמוקה
לפיייותר יסודית :אם בכלל אפשרי
ההלכית וזינים· הכתיבים ב"שלnן עריי" __
לקיים ולנהל מדינה משרכללת למודרני:ו
בתקיפתנו זו ,ואם היהדות התלרתית מוכשרת
בכלל לעבד הצעה שלפיה תתנהל מרינה כזל,
בלי שיס לב אם תתקבל הצעה בזי או לא,
מצד החרגים הח,פשיים.
.
היהדלת החררית מחירבת ,לפי דעתם של
הטוענים והתובעםי ,לרמו את דברה היא
www.daat.ac.il
בחירת הרצוג
המדינה -מכללת
"מצבאתר דעת
IS
ישראל n
ללהלחם 'עלין .ארם 'אין בכחה רכיכלתה של
היהדית הדתית ינושאי דגלה ליובר מה ,יל-
הציע איזו הצעח ,איך אנשים דתיים מחייגיס
מדינה חילונית כזו ? וככקירת החמורה שלהם
אינם פיסחים גם על הרבביס רתה"ח" על
שתיקתם .הלא זי היא מחובתם לתקן תקנית
דסדרים ילהתאימן לצובי 'החיס הירם-יימיים.
רמצב זה" .מצב הדת במדינה" ,מםריד איתם,
להתויע ולקבול .כי לבם כראב .על חיי הפ-
קרית במדינת ישראל ,על אי התחשבית
כזו בחירת ישראל ראמינתר .מצד מוסיית
המדינה .וגם חם שיאפים ומשתוקקים ככל
לבם ונפשם לראית חיי תירה רמציה במדינח
הםישיאל .ימפני זה ,ררק מפני זה
אימרים
עודי"
חרבעים ודירשים כעין "שולחןחדש,
שיתאים
למדינה
מרדרנית
ימשיכללת.
זבל זה ירצא מתרר ההנחח ההיא :שאי
פאשי למדינה עצמאית כתקדפתנן זי שתת'-
נהל ,לפי דיני התירה ווחקיה הכתדב~ם
ב.,שלחן ערור" שלנו,
וכיטוד" לעטנתם הם
"
מסבירים
,..
,.. ,..
אין ברצוננן כמאמדנו זה לחחרכת ולהגיג
על עצם הדרישה להתאים ההלכח לצרכי
הזמן .כי ,רישה נזן ככר אכד עליה כלח .וזי
כעין אוחה הדריסה שיצאה ממשכילי ברליו,
..תקיבי-ם בדת" .ומלילינבלרם ייל"ג ברוסיא.
גם הם טעבר .ששררירו-הזכוירת יצר מצב אחר
לגמרי ,שאיני מצב חגלות ,כמי כן לא באנן
כעת להשיב "נ.ל הגטילים הצורמים את האוזי
ששמעה בהר סיני כל התורה שבכתב ושבעל
פה השלכ,ה והתמימה .כי כל אלן הם סתם יי-
כרחים .מה שכו ברצוננו .הוא להראות את
הטעות היפודית שיש בהנחה של שתי הדעית
הנזכרית למעוה :שמדינח עצמאית וחיי
התייה,כפי פסקי הלבות הכתרבים ב"שלחן
עייד שלנן ,הם תרתי דטתרי ,כביכול.
מיסרדי האמרנה שלנר הרא שתירתני היא
בצהית ,והיא אינגה חלייה לא בזמנים .יוא
בשום
תנאיס
ימצבים.
תוית
חי
תמימה.
ווכז קרראים אנו את פפר החיקים שונו.
שההלכה
כישראל לא' "התעסקה כשאלרתיה ובעייתיה
שגיתן בהר
סיני ,כשם
..תורה"; אין אני
קיראים ארתר בשם ..רת" ,או שם אחר ,כי
משמעותה של המלה "תורה" היא :להוררת
של מריבה כזו ,עיקרי ההלבות בנויים
ימיוסידם על חיי היהידים בזמני הגלות ,הנ-
לני את כל דרכי החיים שלנך ,ימים יציאתו
תרבים למסורים לו~לטרן זרים ונכרים ,או
בזמנים העתידים לבוא ,ימות חמשית ,שהמט-
מרחם אמי ועד ויברלא נתיייתא .תורה
אחת ,היא לנו ,גם בשבתנו על אדמתני.
רה הסופית הי.א :לתקז עולם במלכות ש~די,
ומכיוד שאנו נמצאים כהיום במצב חדש
לגמרי ,מצב שכהז שאיני לא יימות המשיח,
כשהיה בית המקדש בנוי על תלו ,ואש ירהד
מז השפים עו הונזבח ,ויצאר למלחמה על פי
אויים ותומים ,וגם בהיותנו בחשכת הגלות.
רים "לנכרים ,עצמאיים אנו .חיי עצמאות,
היינו זבתאימיס את חנאי חיינו לזיני התוהו
וחיקיה .תורתנר נשארה תמימה רשלמ:ד ,כפי
כפי היעוד והנבואה ,לגם איננו נגלןת ביז
הגויס ,ילא בגרלה ,איננו משועברים ב nח ל-r
אבל להתעםק ללפפל בשאלה חשובה זו,
אמינתנו הצריפה והטהוהו, ',ואם אנל נרכ
'lאים במד~בה וזבוקוםית ,ונזיבת ישראל .היי
שלטןו ומונשלה עצמאית.
'לחדש הלבית ילהתאי.7כן לצרכיה תדייה של
דיני התירה וחיקיה יש ל:דגשימם ,אם רק ודיא
·ח,דפינה.
.
-
הרי מיכוחים
תחת ידי שלטון רוצחים "'ועריצים .תזביד
'חרצין 'הודיר' יהא מוכשי ,גם כמדינה כזו,
"ומפני "שהנושא למאמריהם ולנאומיהם 'כי"אחרת הרי זל ח"ו פביע:ד בשל~וחה ובת-
האו " :מצב 'הדת 'במיינה ,Rביסתבו אכן ',מימרתה של תורתבו ',ואם ,אנו לואיס ,מצד
את נושא מאמרנו זה -שהרא מעין תשוכ'ה אחראי המדיבה ,בבידה 'בתורת ישראל יא-
.על דכריחם ~ -מצב המדיבה "'בתירת מרבתר ,הרי זה אך מפני עצת "יצרם הרע ,ילא
' "TIו מפני "וסזה אי אפשה כמו שגם בכית
" שייאל".
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
Uמצב המד!נה בתירת ישראל
16
מחרלק
ראשין חטאי ,עור .ופשעי 'בני ישראל ,לחר-
גשרים,
לשבי
שתי
אימפרירת t
יין
יורמי ,רהעם ד,יהזדי רארץ ישראל היר במצב
קשה למא,ן אל מי מהגרשים לבטרת ,ולהכניס
פתנר .הגזולה.
טעות היא גם כשנאמר שכל ההלכית הנרכ
.
U
את הראש בין חרים גדולים .יהנה מה
ש HTnל מספוים יבר " :תלתיז ותרין קרני
עבדר וומאי בדהי יינאי דלא יכילר להי עד
צארת ביריבר הן אך ורק ביחס לצירות חיים
אחרות כגרן חיי הגלרת בארץ לבגילה ,אי
בזמנים של תקין ערלם .כי הלא גם בבית שני
דשתפינהר לישראל בהזייהו) ,רש"י ,עד דש-
ישבנר עו אדמתנו וחיינר כםעט חיים עצ-
תפינהר יימאי לישרא.ל (,יהכי אתגי בהרייהו,
מאיים ,ונזמן שהשלטון היה בירי הפררשים.
אי מינן מלכי מבייכו הפרכי ,אי מנייכו מלכי,
חכמי התריה ,התבחלה הארץ לפי חוקי החורה
לריני:ד בכו פרטיה ודקדוקהי .יהבה מה
שאחד ונגד iלינו כרתב על תקיפת הביח השני.
מיבז הפרכי".
)ע"ז
ח' ע Hב(
זאת אומרת,
שבני ישראל כרתד אז ברית עם הררמאים בגד
"ידוע ומפורסם לכל מודה על האמת ולא הירבים .כי הררמאים בחנו להם תנאים יוחר
.
ירצה
ל
והנכרבה
הנביאים
צאת
.
מתחת
הואמיחית,
בענין
כבפי
שלא
הטובה
האמר.נה
נוחיס
הישהר
נתקיימו
יעודי
וכביגע לבעיה של הלכרת מדינה ,שספרי
חעתידה
בומ-
ההלכות לא התעסקר בהן ,הננו רק להעתיק
ניס שעברו ,ואפילו בבית שני ,שהוי טוף
הארבעים שנה משלו היונים עד זמן מתת-
איזה דניים שנמצאים בספרינו :
'.
יחר בן יונתן כהו גדול ,רבכל הארבע מאית
רעשרים
שנה
שעמד
בית
ורצויים.
שני
לא
..יאסרת אשיפה עלי מל" אין הפירוש
אמירה כמשמעו נפה ,אלא כלשרן וי.tמרת
ונלך
אוכלה בשר יכדרמה ,אכן לפי לשין זה היח
מלך משבט דו,ן ירובם היו כ:דנים שלא ניתן
להם המלכרת ,ובריב הזמנים היו משרענדים
למלכי ררמי אחר מלכות הירניס .גם ידהב .אלא רשות כמר ראמרת איכלה בשר וגר' והרי
במשמע שאין זו מצוה במוחלט למנוע מלך
ידוע בדברי תז"ו חמציה למנות מלר ,רא"כ
שחטרו בבית שני ה' דברים שהס שכינה
למאי כתוב ראמות ר גרי ,רנראה רמשום דהנ-
רררח הקודש שפסקח הנבואה ,גם לא ירדה
אש מן השמים להאררז נטמן ,גם האורים
והתרמים לא היו שם ,וכן לא מציבו שם
מכל היעררים הכתרבים בטפרי הנבראח בארתר
זמן ,כי כתוב בנביאית רבית שישילב כלדם
לארץ ישראו ,וידוע כי עזרא לא העלה'
ררבם ,ולא החשרבים שבהם ,כפי מה שבא
בקבית ,יהנה הכתיב אומר כל הקהל
ארבע ריבאו אלפים שלש מארת לששיס".
)"צהד לרר ,",דוי בזמז הגזרה של קנ"א(,
לבימי הכית השבי חיו לנו תמזררת שדנית.
ראם ברלב השניס של קירם הכית השני
היי מרשיעי ברית המרשלים ,הרי זה לא היה
מצד אי היכולת יאי האפשרות לנהל א'ת
.
הגת המדיבה משתנה אם מתנהג עפ"י רעת
מלי:דב ,אר עפ"י דעת העם ונבחריהם ,ויש
מדינה שאינה יכילה לסבול עדת מלרכה,
ויש מדינה שבלא מלך היי היא כספינה
בלי קברניט ,ידבר זח א"א לעשות עפ"י
הכרח ,ע"מ' שהרי בעניד השיי ,להנהגת
הכלל .ביגע לטכנת נפשות שדרחה מ ע
H
,ת~'/מ מש"ה
לא
אפשר
בהחלט
לציית
~מנית .מלך כ"ז שלא עלה בחסכמת העם
סבול ערל מלך עפ"י שרואים מדינות אשר
סביביתיהם מתנהגים בסדר יותר נכון ,אי אז
מI1ע לסנהדרין למנית מלד") .העמק רנר
לה'צי"ב "'
' ..וואל וזין, ,פרשת שרפטים(
..
דיר חדש א
,
.
ומר יני הגאון
חרב-
" ,
שכעני ן
הנצי"• -
הונדינה לפי התו;ח ,אלא רק מפני רשעותם
הש'י ל
""מ
ה
n
'שד~
לסכ"נ
נוגע
הכלו
הנהגת
,
,.'.
זרעתם של השליטים והסושלים.
ו;;
,
•
המ' IJת •N
-.
גם בימי הבית חשני עסקו חכמי ישואל
בהנהגה פלויטית .כי גם אז היה הערלם
יאם כי אין "אך
ל
It
•
..המקרם פלפי ביביי
רת"
ת ,מ"מ עליני
.החיבה ל מצוא מקוי לרביי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..מצב המדינה
בתירת
ישראל"
17
הנצי"ב הבז' .כי הלא זה חירוש גרול, .לעג"ר
נמצא באופן זה ,דאי איו כאז מ"ג כלל
הרברים הללי ממקרר ·מעין חיים יצאו.
כשידער שמקיימין תנאם ומתיצים ברצי כסף.
בשלחן
ס 3:יף
ז'
עררן
מרבא
אררת
חיים
הדין :
..יש
סי'
מי
שכ"ט
שאומר
ממין
שנזמן הזה אפילו ·באי על 'ב.סקי
מחללין )השבת( שאם לא יניחנו ישראל
לשליל רלביז ממינר יהרגני mוי עסקי נמ-
שרת" .יכתב על זה המגן אברהם שם בס"ק
הו .. :יצריד עירו דיניחנר ליקח הממוז ולא
יחלל שבת ,ואפשר כיין דאיז ארם מעמיד
עצמי על ממרבר חיישיגן שמא יעמוד אחד
נגדם ויהיג ,ולנז מחללין ,אבל באדם יחיד
יביח ליקח ממובר ולא יחלל שבת" ,הרי מבאר
לנו המגן אברהם שאע~ייי שמצד הדין א,ם
הגרים לא באו רק על עסקי ממיז ,יאם הי-
הדרים יניחר להם שיקחו את הממון ,לא יגען
בנפשרת ,רממילא הלא הדין או.מר~ שאסור
לו לחלל שבת ,אבל אם זה בוגע לרביפ. ,
וגם בזה נ"ל שאין לחלק לגמרי בין זמז לזמ i
· jכרי ,אד במקרם שיש ל mש שאינם שומרים
הבטחתם~' ,אעפ"י שיתנו להם שאלתם כר-
צרנם ~.חייכ יוסיפר לקחת באינס ~בחזקה,
ב"ל פשרט 'ב.לעולם מחללין אם חושביז להנצל
בכד ,אפילר מספק ,ילא שייד כל החילרק
בין עסקי נפיב i .ת לעסקי ממרן ,כששוללים
וליקחים בחזקה כל אשר ימצארי! )מור
וקציעה סיי שכייס(,
וכשתמצא לרמר ,דניי המגן אברהם לקו-
הים מרברתינן הראשינים כמלאכים ,מדברי
בעל הלכות גד iלרת ,שכל דבריו דברי קבלה,
)תרספרת חרלין די מ"ד ד"ה כדי תפיסת יר(
ררב האי גאין ררבני גחנאל ,רחבנו מע-תיקים כאן מדניי הרשבייא ןז"ל :
"אבל רב האי גאין ז"ל כ' דרב יהדרה 'י..פ(
אנר חלשזעין ,שאולי ימצא כאן אחד של:-t
במקרם הזיקא אסר ,א,לא דשמיאל לא ס"ל
ירכל לעמיד בנסיין ,ולא יביח להגרים ליקח
ממינר ,זיעמוד נגדם; רממילא הרה זה סכ"נ
כירחיה במקום דאיכא הזיקא רמשרם הכי התיר
לציד .את הנחש ילכבות גחלת של מתכת.
יבולם מיתרין לחלל השבת ,יממילא גם
מצהר לחלל שבת ,כמר בכל מקרה של
אבל גחלת של עץ אסיר לכבותה .רמה הפ-
יש ביניהז 'lשגחלת של עץ היא אדמדמת
סכ 'Iב,
רכיין
והגאיז ריע"נץ בספרו מיר יקציעה ,מבאר
ערד ירתר דברי המגן אברהם רכד הרא
כותב :
"אבל באמת אין נראה לפרש שבאיי
על עסקי ממוז לברז ברז ,שאם כן ·הייני
עסקי נפשית בכל זמז ,כי מל ייכל לראית
שיקחר כל אשי לר ,רישאר עני חשיב כמת,
אייכ רדאי יש בי פקיח בפשית בכל iענין
ובכל עת יזמן ,ואיו החליק כלל בין עכשין
לאז :בהירתנו על אדמתנן ,אל.א כד היא
פיררש על עסקי ממון ,שתבעו דבר קציב
לצררד מחיתם לבלתי .השחת הכל ,אי
בקשר שיפדג עצמו בני העיר בכסף דבר ידרע.
כמנהג חיייות הפ;שסות בארץ אייביהם.
שבראית פררשי j
'ממנה
ערברי ·דיד,
ראין באין ליזי הזיק ,אבל של מתכת אעפ'''
שכבהת כייו שהיא חמה שויפת היא ראינה
נראית ימזקת ,אלי דברי רבנו האי ז"ל ,וכן
כתב הרב בעל ההלכרת ור"ח ז"ל ,ומן
התימה הרא האיד התיר שמארל צידת נחש
שה'א מלאכה דאירייתא ·משרם זזזיקא ,י"יל
דכירן דדרכו להזיק ירבים ניזרקין בו בסכנת
נפשות חשיב ליה .שמארל ,דאי פאשר לרבים
להזהי ממנר ,ראם זה יזהר ,זה לא ישמר
מנמר .משא"כ בגחלת של עץ דהיא איבה
הילכת .רמזקת וכל אחד יכרל לישמר ממנה",
)הרשב"א בחירושיר למסכת שבת יד מ"ב(
גם הריטבייא שם בשבת כיתב בשם בעל .
הלכרת גדרלרת רמסיים …אלא שניאה שהרב
שצריכין לתת להם נרפר נפש רפדירן רכושם
זייל סרבר דנזקא דרבים כסכנת נפשית
וקבינם להבי n.ם ,איז מחלליו ,כשמתפייב'ו לן" .גם הר"ן נפרק כירה מביא דברי בעל
בכד ,יגם מניחים לנרתני הפידרז נכסיהם ההלכית הגז' ,דהמגיד משגה בפרק י' מהלכית
.רממונם ופוטרין אותם בדמים שקבצן להס' ,שבת הלכה 'ייז מביא דברי בעל הלבית
תשיב .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..וכצב המריבה כרנכרת ישראל"
18
גדילרת רמצרד לרמר שגם הרמב"ס סרבר
כדכריר .וז"ל :ב"א ..דכירו דרכים בזרקיו
כי חשיב ליה כסכ"נ יכ"כ קצת המפרשי!!:
בלשיי הזה ,יזעת רבבז האי רבעל החלבדח
כדברי רבנו כהיתר שני אלו ועיקר".
יהנני ריאים בפירןש ,שר :iהאי גאוו יבעל
ההלכית גרדליח ,ררבבי חננאל ,ולדברי המ"מ
גם הרמב"ם .סיבר כרבריהם ,שבמקום שיש
הזיקא דרבלם הרי זה
רכדברי
לחלל שבת.
בחשב כסכ I1נ רמרתר
ההסברה של רבנר
'הרשב Jlא ,שאם זזו יזהר .לא ישמר השני.
ואפילו .שאין כאן חשש של סכנת בפשרת.
כמו גחלת של מתכח; שבבבת:ך .אבל ,ובפני
שרכים הכ הךלבים בדרן .ייהבו .שיזיקי
כהם ,הרי זה גרפא חשיב כסכ"נ .ראולי .הז
היא המקרר של המגן אביהם ,יאחריו ,בעל
הנצי"ב .יאבי אינבי מהרבבים היושנים ,על
מדין ,ראינני בר סמכא להכריע בדינים
החליים
שכת,
בשערה.
מ"מ
דיבים
מראה
אני
חמ,רים
רק
כהלכית
שיש
כדיגמה,
לדלות מיס מבירות וםעיבות עמוקים ,לתי"
תנו הקרר;ןש.
גם שאלת הצבא בישראל .אם כי הפיס-
קיס לא כתבי דיניס .אלי ,מארת~ שלא נהגו
ראינם בהרגים בזמו הגלרת ,אעפ"כ יש למצוא
רמזים על כך.
הטיר
אררח
חייס .שגם הדא
במלחמת
הישות
על
מניא
הדין :
רק
"אין
עייררת של
עכי"ם ltא"כ התחילר גי ימיס קידם השנח
וכר'".
)טרי
הארץ אר ,מלכרת
מתגוות
(jירח
חייס
ילש
פין
רמ"ט(
זי בזי.
וטעאמ
ב"ל ייתי משרם חילול שכת בגעי בח .כי
בידאל קריב הדבר שלבזאר לידי חילרל שבח.
ימאחר
שאיני
סכבה
ברווה
כי
השונאים
במקום רלחק ,והם הילכים לקראחם ובאים
אל מקרמם להלחם עמהם ,אעפ IIי שעישיי
מדאגה מרבר לעתיה מ"מ אין ושאין להת-
חיל בחוד ג' ימיס רלגרום חילרל שבת .אלא
יתחילר קדום ,ואז אין איסרי כשיצטרכו אחייכ
לח,לל שבת") .מרר רקציעה סיי ומ"ם(.
גם ,בעל 'הצדה לרוך ,שמתעסק רק בדיבים
הניהג;ס בזמן חזה כשמדנר על הדין הבזי
הוא כיתב " :רבעיר 'הסמיכה לספר אפיל,
לא באר אלא על עסקי תבן יקש מחללים
עליהם ,את השבת ראפילר על יחיי מברדף
מכנענים .הומצילים "יזרין ככל ,זרין למ-
קימם ,להציל עצמם .ילעמרד על דמם מצד
מתקרםם .דעשיתם לי נאשר זמם .לא חדייס
שלימם ,למציה לרולד קמי ,כל עצם מעצמי.,
לתם' את לדחמ'י) '.צדה לזיזי מאמר רניעי
כלל ראשין פיק לייי( .
,אילולי דמסתפיבא הייתי אימר שמרז
חכיח ייסף לא הביא דיניס אחדים ,מבין אלה
שהטיי כן הביאם
הדיבים הבןהגים בזמו הזה ,מביא
צרין
וז:ד שייד בגלזח ג"כ לנביש מקימית שנ-ם
חרים שם שידדלם ההולכים לשלרל את
-בגין ,זורין הנ"ל
של איז צוין .גם כטיי חשן המשפם סלי
רע"ר מביא הטרר כל עשר ,התקנית שחיקן
יהשרע בן בין ,והכ''' בשלחן ערוו השמיםן.
רהרמ"א שם כיתב :אל ,,,ידעתי למה השמיטן
הובחנר הזה" ,יכאמ:ן הרל זה פלא .כי כל
וכתב מיו הביח ייסף ,יהאירבא שאין יש"
הפוסקים מביאים זאת ,הר"יף .הרא"ש הרטור,
ראל הרלכים להוחם ,לא היה צריך רבנ~
לכתיב דין זת .גם הב"ח ,מביא זה .באל
הגארן ריעב " rכיתב יז"י " :ראבי ארמד איגר
-ראולי ,כי נזמז
ימדרע לי הניאן הכ"י,
הב"י קדר שני מוארעית חשדכים ,זסדיניים.
מדיבה יהדוית בטבריא ע"י דין ליסף הנש 'Iא
מהנמנע בגיז ,שהיצרכי להלחם בגד שרנאים ,יש~לת הספיכה ע י הריי' כי רב ,רבשניהם
הקובים על המדינה שישראל שדיוים בה , ,אכלו קורצא כי מלכא ,ללכן לא היה כאפ-
ראעפייי שאיו השךבא נקירב מקרם ,שאם היה שרותי של מחבר השלחן עייי להביא בספרי
אנ עלהים רראי יןצאיז אפילי כשבת זבכלי דיבים כאלה המתעמקים בעבינ'Jם היבולים
N
זיבם
אלא
מפגי
שצריד
לפקדם
ללכת
לקראתם לגרשם אם אל עיר במצר יתאספי
להטיל משד כל שהיא על וכריהר במלכות.
כאמיר~ ,י ארמר רק השעיה בעלמא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשאלת
•
..
נגעתי במאמרי
חדרש
>11
זה רק
המזלג
בקצה
בבעירת אחזרת ,להיארת שאפשר לפתרר
את כל השאלות והבעיית במדיבת ישראל,
לפי כל חרקי התורה רזיביה .אלא שבעןה hר
טרם זכינ~ שרוב בני דרינר ישכילר ויבינו
לשארב מים ממעין הישועה .וההוכחה החן"
תכת לרברינו היא חלק חשך המשפט ,שלכל
נימינר
הסנהדרין
19
הרעית יש למצוא בר דיניס משלנר ,ושחרות
שלמים ורבבית יהזוים גדילי תירה התעסקו
בדיבים אלו ,ולבשתנו הגדולה איז שליטי
המדינה רוצים להשתמש בהם ,וחצבו להס
בארות בארות נשבריס ,אות מקוי מים חייס
עזבו.
יתפלתנן לה' שיערה על כל בני ישראל
טהרה
רוח
וקרושה.
הרב יונה מרצבך
,
לרושללם
לשאלת חדוש הסנהדרין בימינו
ועכשיו רואית דבר-מה
(•1
"וכאור
ברקר
יזרח
שפש".
הגאולה
העתידה ,שמשי 'של משיח ,לאט לאט תאי,
ותזרח.
היא
הולכת
ומאירה
כדיר
אור·
יבשפחה ללאו גברו ובגיל ללא סייג זנתלה:
זה היים
היא ,מתפעל ,-וטיעה ליזנר :
השמש.שקויתי לו ,אור זה הוא
הבוקי אשר כמעט ללא משים לב יתעייר
ויוסיף' ,מאיר יבא ,מתגבר והולך מרגע לרגע
עד יא;ר ירם ,עד שתנץ החמה ותצא בגבר
רתה ,בחסדי הבורא המאיר לארץ ביהמלם,
ולא בגבורה בבת אחת ,כרי שלא לסנייר
עיני הבריות ,שאין ביכלתן לקבל רוב טובה
בפעם 'אתת רוע צריכות להתרגל לאור הגדול
בהגיגה.
כר' ראן
-
איר -יגל לבו,
דאילי זה שיידע מהו יום ימהי שמש
-
באמת
אם
מידיעת עצמו,
אם
זנמסדרת
אבדת שספרי לי עליהם ולדבריהם הזנאיריס
האמין מעודו
אחת
עם
חברו.
,כמעט שלא ~מצא שפהיש
שנזהר
בזהירות-יתר,
משים שכבר היה מעשה ידמר העם שהאיר
תזנזרת ולא היה כי אם אור הלבגה בלבד
ינפסל הקרבן שכבר נשחט בטערת זר .ייש
חכמינו את הגאד.לה שתביא.
שנזכר מצית חכמים וגזרתם שלא להכיר
אין כמאמר הנזכר ;הפיץ אור על בעיות
רמשים ספק לילה להמחיז עד הנז החמה.
יחכם עדיף מנבotי.
בעמוד השחר לפי שאין הכל בקיאים בי
היסוד של תקופתנו ועל ההתלבטויות שאני
וברדאי לא יצליח זה 'להסביר לחברר ,שהוא
. :תארו לכם איש שמעדרו לא ראה איר
יוילד יוס רלא יזע אור שמש ,נוצר בחושד
כביכול יודע ידיעה כל כר ברירה ,שאין
להשיות בכלל את עצמת האוי 'יאת כח
זריחתי בעונה זי של תחלת עזנדן השחר
עדים להן.
יחי באפהל ,והנה ,עמיד השחר הראועיי
בחייך· ,דמדימי בוקר הראשונים מגלים לו
חדשית' ,עיניו שמעולם לא יכלו לגלות דבי
עם
גבורת
השזבש' כשתנץ,
ושהוא
מצפה
ומחהכ בכליין עיניס לאיתי לאור גדיל שאיו
קץ לוארו ,מצפה ימחכה להמליר מלבית
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשאלת חדוש הסנהדירן כייובני
20
-אי כעת עדיין
שמים עם הנץ החמה
איגי מתחיל בתפלת השחר כדי לכיין אז
,את השנהי הבכרנה .יקל יחיסר שאין ביכלתי
ללמד דעת
את מי
שהעבר נשכח ממבי
הועתיד לא בריר לי ,שכל האיר יהשחר איו
מקררם אלא מחמת השמש שכבר עימדת אח'ר
כתלנר,
שיצאה
ממקומה
וכנר
היא
בשפת
בעוני
קדמינינר
-
הרקיע .בתוו,
ללא ידיעה יללא' מסירת ,בחתלז/ברתי לא
יביז ארתר ,רלא יואה אלא קםנרת-כדח,ין נמה
שאבמת דיעיה
רברררה ירתר,
מקיפה
מיותר להסביר את הנמשל ,יביז המב'ו
את הקרש '.הגדיל של תקופחני ,שנדהמ
שהתחיל הנס ,שאברתינר האםיני לבראר בכל
נפשם יידער שגם סיפי ועיקרר ביא יניא,
נס הבסים ,לאיך יבינר אותנו אלח
-שלא
,האמינן ,שהתפעלו במה שיש ,ולא ידעי מה
עוד יההי,
אר יבין גם כי המניו שלא ייקטו קישי
זה -רהלראי שלא יגדל -לבאר להסכמה
הם הם שהחזירי עטרה יהשיבר בביס לגבולם,.
אפילו אילי הייתי מודה בטענה זן
איבבי םרדה בה ,אלא
'~כאן איז
-
המקו-ב
להטפל לה כטענה כללית -אפיל ,אז ,לא
הרי בעית חדיוס הסנהדרין בהיי כל נעיךת
של חדרש עם ישראל רארצר ,הקמת סנהך
יין
-
סאלח הלכה גרידא היא ,תיהר שאי-
בה אלא תררה ,שיק פסקם של ירדעי תירה
ירכל לפיתרה ,בחיזב אר .נשלילה.
אמבם ,אין שרם בעיה נערלם היהר iי
שאיבה בעיח הלכה ופסק יאיז דבר '"tאינר
בכלל נמסגית הפלאים ':,י' ים התלמי
i
המקיף את העילם כולו ,רשל מקורות הלכח
של" אי בעיה זו אי ריק רבלי הגבלה
שאלת הלכה היא.
איך
אחת :
אפסר
לעשרת דבר
והפוכו
בבת
לרצות בסנהדרין ובהרפעתה האדירה,
בכח התורה שיתגשם בה ,לשאוף שישרבך
שופטינו כבראשןנח ישקיל התיז nישמע
בא,רצנו -ובארתן רגע לא לשאו; ארתה
אחת עם מי שיזדע כמיני גבררת השמש חירה ,ואת פיה בלבר ,אם הגיע הזמן לכך
שתבלא ,עם מי שבוערת בלבו הלוהם אש ואם רשאיס אבי להקי Cכסאה 'lלצרפת ליבר
התקחר 'רשמחת ההילה גם יחד רייצה ;דחרק גזולי התזרה יגארנ"ה שדבר תררה יצא מציין
את השעה ולמחר הזמן רלקריא ,כני עכשיו מ'שמם סהנררין ובי בזמן לתת לכל הדיוט,
נשם שמש מה שאינה שמש ,לכנות בשם ,אר אפילן לחכם ,זכית חוות דעת מבלי לש-
איר-ירם מה שאינר איר-יים ,ינפוט כשכרבתר
כנה וחושב :זיא להפיץ ע~ ידי כי ארר
האמת ;אמיתי -ראייי אנחנו כתאפקים
רמחכים ,מצפים ומוכרחים יימר ,כי ,יזרח
ריזרח ,יאיר ריאיר ,ערד מעס ,ערו זעיר,
איל גדרלי תויה רגאוניה אם נתנה לבר חורח
ושרת לחיש סנהדרין ז להכנע להחלטת
הסנהדרין כשתחיה ,אתה דליש -מאחריפ,
ובשאלה :אפ הגיע זמנה להקיונ-ה אינן נכנע
לציית לדעת חכמי התירה הראשינים שב-
דרר ? תרתי דסתיי.
מחרתים ,מחר ,היים -אם בקרלי תשמער-
•
יא;
אך ערד לא הגיע הזמן ,ואל תעירו
לד שאל ,למשל ,את בעל החזון 'איס
תעוררי את האהבה עד שתחפץ,
.ב – ..רערר יבראר יונדרע רוקא אותי -א"
שאלת באופן כלליככה היא
את כל גדרלי ההוראה שבימינו ,המ עדתם
חדרש הסנהדרין כימינן.
בשאלה זי ,ואל תבלה זמן לחגם כפטפוטי
דברים ,כשיחךת יבוונרחים ,במאמרים לב-
ב.
שמא
אתמר,
היי
דברי
ימינר
הוכיחו,
שלא 'המהססים רלא המחכים לקץ למצפים
לישרעה זכר והשיגר ,הצילו רבגר ,אלא חכחד
שיס ערלמות במעשה ידהים ,במיצם לנכח
הדחיפה סבלבס .הם הם שהקיםי רמינה,
עצמn
הרצאות ,על דברים שאין אלא החרהר
זכאית להגיד דעהת אפ לה יאת:ד מלזבח
בימינר.
יאמ ,ככל שאלת הלכה חמררה שואלים
שאלת חכם -בשאלה זי שלא ה:די כמותה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשאלת
הםנהזרי1
חריש
בימיני
21
מאז "רב הביח ,לא כל שכן .שהרי 'מה צדק
הראה לה מן המקרא ,עמיד האש שהאיר
הגרש"י זיין נ"י באחד ממאמריי שהעיד
.::לילה את דובם של י Vl.דאל במדבר הקדיס
לבוא בערב עיד קדום שישקע עמלד הענן
,שאף בזמן שדנו ונלחמי אם לחדש סמיכה
אי לא )יאף אז החנגדי גדרלי הדרר ררצתזז
שהיה ביום, ,כד דרד ארץ הוא
הסמיכה דבר רלא על הסנהדרין .א'ן סנהדר'ן
להאי ,נר שנת בעיד שלא שקע ירם.
וזוהי דרכה של תירה .ראולי משרם
ההשגחה שנכשל
כל הנסייז ה-היא( ' ,ג.ל
בלא סוניכה אבל יש סמיכה בלא סנהדרין.
יאם בסמיכה לא הסכימי לחדשה
אתה מדבר על חדרש הסנהדרין ן
-
כבר
דרכה
מלהבין
העם
תשרבות הלכה ,שאין ובקרר האמת של הלכה
ותמציתה ,פלפרלא דרארייתא יעיקור של פסק,
על גדילי התירה בלבד מיטל הדבר לה-
גיד -ימעצמם יגידר ,ונבלי שתשפיע עליהם,
אם להקים מיסד גדיליכשיגיע הזמן
התורה בסנהדרין על פי מקוררת ההלכה
חכמים שאז מותו וכדאי ל:,ומרם ,ראם לא
אם ,לא ,רטעמיהם ,טעמי הלכו ..איו כתב-עת
דבר~ם
ואריים אל.א למי שבכנס כבר לכרם הי ומכיר
יינה של תורה וטעמי הטיב .יבלבד שכל
רעירנית .שלא מן ההלכה יביאו לקיים דברי
כן ,אם לסתרר דברי חכמים באר
'שניצר לעיין ,אד לא להלכה. ,מסיגל לעסרק
שאיז
בהם ילא בדבר הלכה טהררה ,במלחמתה של
תורה רבפלפילה.
בבי אדם ילא דרכיהם דוכיי .ייסתם פי
דיבד
אלא שלא די בכד ,לסיים דברים ילחחיד
העניז :לכי שאלו" ,נאיני הדור יפסקר לכם
-:אר ככרפסקר .-יאתם תחרישון ,ל.אלכם הביעה 'אלא למורי הירחא .בלכד.
לא כד היא 'דרכח של תורה .דרכיה . .
דרכי נועם -לקרב דעת הנרירת ,לזבי
'על לבם רלענות כהלכה על שאלית הלכה
אף ברעיינות שלא מן ההלכה.
כד היר רגילים חכמינ; .נשאל " תנחןט
מהי לככלת ~ tת הנר בשבת לצררד חולה ולא
ענה בקצרה ,מותל משום 'פmp
נפשm ,םל
I
הרחיב דברים יירש אגדית וסייס ערבה :
על הש dלה ששאלתם ,נר קרריה נר ונשמJו
טל אדם קרייה נר ,מלטב תכבה נר של
בשר יזם מפני נרי של הקב"ה ;
רכש לבברח
לעמדת ההלכה 'בהסבר של ועיין חצוד:ן
לבבות שלא מז ההלכח .רב '!וסף כשאשתו
היחזו מארחת להדליק נר של שבת סיסך
לחי v.כזז ,לא הסתפק לומר לה גבול שקיעת
,החמה או זמרמה לפניה ,לא אמי הלכה
'~ tרה ופסיקה .שכד הוא הדין לשנכבם לספק
חלזל שבת ובי שמאהר' להדליק ,אלא קירג
ללבה את ההלנה ברעיינות ש; fמי הלכה.
בהם ממש
-
רעירנית לקנטר ,ולא מחשברת ה' כמחשבות
ג.
,
שעזבני
זאת
נתרחק
להקדיוב
דבר
בגד
הם ,פסופטי מלים הם:
דברי
הלכה
של
גדרלי
הפוסקים.
ראף אבר בבר.כבtי לעסוק בשאלת חדיש
הסנהדרין בימינך לא גביא אלא דברים אח-
דיס לקרב הלבבית להבין את הדחיה שדן-
חיס גדולי _תירה בשתי ידים את 'חדרש
הסנהדרין .רנאיר את עמדתם זו משתי בחי-
נות ,מצד הוכב הסנהדרין ,אילי היו מחד~·C
ארתה בימינו ,ומצד
ארבע
ה : jמצד
תפקידיה .ושתים שהו
הרבבה האישי הו.קבוצתי,
רמצד תפקידה כלפי פנים ,כלפי אלה הנש-
מעים לה ,יכלפי חיץ ,כלפי המדינה והעם
כלרן.
..
.ד
מצד
הרכבה
האישי ,כיצד ז
ובירתר לחזיר על דברים ידןעיס שהיבי
כבר לכתוב עליהם' ,על החשש שרבניס
"נרארים" שאין בסיסם
תורה ואמונה יכנסר
לסנהדריו ,מיד או לאחר זמןm ,כפ יראה
,את הבילד מראש .ומיותר ,אף 'להכנס בפזל"
מרם הויכ mעם בעל המצע שראוה סבבה
זו ,מבטלה ,ומופיף שיש "הלבטיח מארש
הרכב אישי מתאיס ופנהדרין" :כדי שיהיה
נה "העלז והאומץ הריחני לפריץ את גדירת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשאלn
22
המסירת
במקםר
הוכקובלת,
חדיש
ובשעה
הםנהר"ן
שיס
צורד נכך" .די לשמרע מלים שכאלה רלד 3rת
שההרכג האישי של סנהדרין כימיבי יהיה
כיוניני
כיבים את הסנהדרין
והזא יהיה נדזו לכשלוו בעיני העם שלא
מישפע מכחות שבחיץ ,מקו מוסיים 'של
יכיר בו.
-
כתוב
מחייבי הרעיין שמרגישים את עצמם
זראי ושם שמים
-אחראים וזכאים להש-
פיע 'על הרכבה ,הממליכים מלכים ובחבא"
שוהם לבדם המלרכה, .רמי יודע אם לא
כרצין
כרצינם ,ולאיצויחר והרכיב
התירה .שוכחים הם שיש לאר מירחד בתורה
על מי שממבה דיי ,שאיבו הגון אע"פ שכרלן
םחמדיפ '.יש
בי
טובית ארתית.
-לא שבאת הדוח
פנים יכיוה והיית יסיד מוסד קדוש rה,
כספרינו :
זקניtt
משה יכנו בחד
במראה עיביו K ,ך הסתכל באיש והכיר את
ובי יאת פניסירתן ,ראה בעיגו שלא כהחח
ןידlI
-
"יאתה תחזה מכל העם
היא הדא שידע לiזרכיב
המשיח כשיכוא
-
וגו'''
-.
סנהדרין .המלך
במהרה כימינך
-
כעי-
בים עצומרת ידע מי היא שופנין ,יאם יראת
שמים בלבן ,בחוש הרק מן הדקים יבהרגשה
דבר אחר הרא שחושש אבי ומפחד מפני~.
!jלה שב Pלדת ,כחרש הריח ,ידע דיכיר,
-
תקופתנו היא תקיפת הא,רגון יהפקידןת .ניצן
היא היא שלדע
בגי אדם,
לעם ישראל
גה
מצב ש;ש י'>ש כמה יכמה
כרבחם לשם שמים יאיני חרשד בהם שלכבiר
דורשים ,אלא ששמם קשרר זה
עצמם הם
,
'
ב"כייסדי יזה כעמדתי הרשמית ,זה ברנבדתן
והז בישיבתו ,זה במשרדו יזה כמפלגחו ,ייש
"זודדיחו כיראת א'-קים – n
לבר",ר .אר כעת -אוי ראבדי
ולחירתי מאגרופיהם של בעלי זדוע ימקול-
מוסם של בעלי השפעה ,מבעלי הכתר המר
סיס שלהם מגיע גם הבחר וגם ההכתדה.
ד..
בהם שמדמים שהם דאין כמוחם ראוייtב לשבת
בסנהדרין כשחקים ולא זו בלכד אלא אף
שהם ואין כמיתם הדאןיים להרכיבה
-
יזהי הפזםל איתם מראש .לא לחנם ראה
עם ישראל אח הרוכז של שנאת הדרח פגים
בשם
"סנהדרין",
כאילי
דיקא
שבהא
זי
היא עיקר מושג הסנהדרין ווכמצה חפקידה
ווכהוחה .לכל זמן שיש לראית ארהח התררצ-
ציח ,איחן החביעית שלזה ילזה ונגיע הדבר
להיית במנה בי jחבריה -ויש שאף חשש
גומ;ין יהיה בדבר -לא זאת תהיה סנהך-
רין של עם ישראל.
מי הוא זה שאיגי ייזרע שבח :זהשפעה
ב, H
העצימה שיש כיוס לבעל החזיי איש
בין חדדי ''',א לפטקו ןלהכרעתו ,שאלפדtב,
ם Kלא ובבוח ,שומעים לו ,לא בלבד הידית
יאחרי שאלת ההרכב האישי
-שאלח
הדכהב הקבי~תי.
קהל גוים ההי ייהיה עם ישראל .בל
שבט ושבט 'קהל בפני עצמי הרא .רלשבטיבו,
לכל אחד יאחד בפגי עצמו ,נצטוינו לתת
שופטים ,ואין בז .שבט זה יכרל לדיז בגי
שבט אחר .ועל הסנהדריז 'מיטל להעמיד
סבהזן'(ר.ת לשבטים .רריח הבושם של עם
ישראל עילה לבחת ררח ביפיו ובעימרתי ,רק
בשכך שנט דשבט ,כפי טיבר יטבעו ומהרחן,
ניתן ייחו דאין בשבטיי כישל .כילד יפה .
רעיחי.
כ~שני שנטים בובד גלי יחסרר ממגיבם,
של ישראל רלא היד מירשבים כארצם ,כבי
לגאוניוך.ו וגדליתי בתררה בא ,אלא במה
'לא ,נהגו כל תרי"ג המצות ,כטל היוכל
שKין בחר נתין על ראשד מלבד בתר התריה.
יעמן כח התירב של כמה יכמה מצית של
Kיחל",ר המרחלםח ,חסריו הכנו ,זודתארר,
'וחרה .דמאז זעד עתה אין ) jחירה כש"למוחה.
הם שרכשי לי כבודן וכתרר .משרדים ימזכ~·
איז אלא דוביירמה -יבבל דמיין-מ:ד
ריס' ,מפלגרת ואגשים ושמי,ם ייראשיי,C
ויהין הגדללים שבגחלים ,אם הם הס חמר· יש בו משים שגיאה -בין יביי השבטים
',יבין הוב-גררניות של חלקי העם כיים ,שמ-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרוש
לשאלת
בימיני
הסנהרריז
23
I
קורה ברביי ארצות הגלוי·רת שמהן נתקבצר
איז הדבר כ,ן כאמיר כאיתי מצע שאת
אחיכר בני ישראל .אד כרלם אהךבים ךכרלם
תפקדיה
ברירים יאיו אנן ררצים במזיג שלם ער כר~
שכחת מנחגיהם המיוחדים ·ישל תררת-אם
יסגבין החיים של כל חלק וחלק ,שכו כל
אחר
ראחד
יש
בו
משים
דורות,
קרושת
יבלבד ועל מנת שלא נתרחק היא ממרכז
מחנהו של ישראו,
מלוחרת העדות ותירת
ה' שנארון .הרבה דרכי חייס יש לתררה
יהרבה דעות לבני אדם ,ובריר חכם חרזים.
דבריו כבר הבאתי ,כאילו עיקר
לאחד הםבהגים השינים של ארצית
יהיה :
הגילה ,להחליט על הכרעית דתיי·ת חדשךת',
lכדימה ,בלב.ד להבהיג העם" ,לעשית תקניה
יגזרית רמנהגית לחזק הדת ולתקן העילם
ניסחר
כד
את
ראשינים
תפקידי
הסנהדרין
הראייה לשמה.
f
האם ברור לחסידי חדיש הסנהדרין שחר·
קים כאלה ,כמהוחה של תורה ,יקיפו את
א"וו היו מקימים כיום סנהדרין ,לא ה 'ה
כל חיי העם ,ואפילי עסקו וכלכלתו
בה להבטיח חרכב המקיף את כל חלקי
ישראל במלואם .יש ·חוקי העם iומנותקי t:
מחניד
עדיין וגמרי מארצנן ,ימדיע יקופחו
ספק
ביו
שיבואר
נכבדי
ריברץר,.
התורה
ומקומותיהם
וביו
ההוגים
אחיד
עמד
ושמירח
_.
המיסר
לא
פחות
כעם ז
האם
-
יחי
הביער
·מוכבים
הם
ה •i::
למסיר הכרעה זו לגמרי לסנהדרין -רלא
לכנסת ,לממלגותיה ; לקבל על עצמם כל
הC
מה שיאמדו ויגזרר ,אף אם יראי צירר לגזיר
רי' 'Z,כאלה שמכמה טעמים עירם מבחוץ יאי j
אף
{t
בדבריה..
בזרךת חדשרת לעשית סייג לתלרה המתחללת
ריש כאלי שעדיין לא מצאי הזדמנית מלאה
והילכת כישראל '1שהרי מי היא זה שקצר
ראות הרא עד כדי כד לחשוב שלא תעשה
ועיד מעט יא.ף הם יהיי ראויים .יי'י ,zאמידד
להקל ממשא
סנהדרין -דבר אחר אלא -
העם ימסירח הגזרית ,שלא יהיה שרם צירד
.מ~יין שהם ·ומשפ.חיתיהם ככשו להם א;.ן
להציל נשמת הארמה מהזבחה ומחיליל ,לחבר
להתפתח רלחגד את עצמם לגזלית בתררח,
גיסא כאלה ן Uדירשיס .לעצמם יתר על המרה,
בארץ
העם.להבזר גם מדבריס שיפי דעת הסבהדרין
ישראל ,ויש בהם שעוד לא הגיעי לרחבות
הלכ שישמח על זה ששביס עשר שכטיס
עלולים לקלקל '1את הטיב נקבל מהם יאת
ה,.רע" לא נקבל 'lיאם -לונשל -יגזרן
יחבר מסביב לאוהל מוע.ד ריש ערד הרבה
על כתי שעשיעים רגררי ה'יצר שבהם יעל
פררד לבבות שיש להתגבר עליי עד שאפשר
יהיה לימר על .סנהדרין כשתקום שתרכל
ריקודים מעררבים; יאם ~כריזי על שמיטה -
הקרקע
ראת
השטח
בשדה
הרבנית
היא להנהיג כמצותה את כל שבטי ישראל
גם יח,ן ושהיא
נתין את כולם באופיים
יבמעליתיהם ,יידע העם שלא יחסר חמזג,
איתה מזיגה הנאה יהיפה לסנהדרין שתב-
טיח גם הנהגת האימiד
כילה יגם קבלת
הרראתה לחיקיה ומשפטיה ככל ישראל.
האם
מרכביס כל
תומכי
הסנהדריז ללכת
בדרכהי ילא להמרות בה ,עורן שהיה גרבל
עם עברת זקן הממרא 1
ולא חיק .בלבד ,אלא אף משפט .אחרי
בוכת מקבץ נדחי עמי ישראל נקבעה התפלה
השיבה שרפטיבן ככראשינה ,אר אחריה קכעי
נרכת המינים וכליין הזדיס שביון ששןב
שופטםי בישראל ,נעשה דיו ברשעים.
ן.
שכן אמרו על הסנהדריו " :שהם עמיד
ההיראה ימהם חק ומשפם ייצא לכל ישראלי',
זהי תפקידה של סנהדרין .יאלה שררצים בה
ושיאפים לחדשה ,כלפיהם~ לפני הכל ,הדב-
"
ריס אומרים.. .
ישאלת הלכה שיאל אני )הגם לא לשם
שאלת הלכה אלא לשם ברור היברים
שיהיו( :
ואם תחידש הטמינה יתחידש הסב-
הדרין לאם יביאו לפבי הסנהרריז איש שעבר
במזיד על לא תעשה שבתיiח mתיי כי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשאלת
24
חרוש
הסנהזריו
יהוא ~הכעיס עשה ,באמדי "אף על פי .'',ןכ
האם 'מותר אז לסמוכים לבטל מצוה ולא
להלקותו -ויהיה הנדרן אפיל ,שר כישראל?
)הרי זאת היתה הסיבה והמגמה לפבי מאות
שנה כשדצי לחדש סטיבה ,להלקות חייבי
וחיק רנתרן הרבים וכל חיי המדיגה .ופי הוא
שהושב שסנהדריו זי בימינר תרבו יתנקוט
עמדה על פי התירה בחיי האימה 'lלמעט
את הדמרת ,זהו שיתנר לה .לנסח נרסחי תפיה
לימי חגי האימה ,להכשיר רלהטריף הבשר
מלקות ,להלקותם על פי חירב רלא על פי
רצין ,שבזה רצו אז האנוסים לכפר על
עבר~תיהם ,שעברו במזיד (.ומי שכובש פניו
בקרקע לפבי השליט ולא יענישו
-מוכרח
אז לזכור מה שהיה פעם סוף סנהדריך כשלא
הטילן עינש על זה שראוי היה לעונש.
האם כבר הגיע הזמן באמת להטיל תןו
קידי חיק לחזקקו ומשפט לדינו על סבהדרי'
שתקים בימיני אלה !'
יכמה.
אמונתם
בתירה יבנצחיותה
באים מחייבי חדוש הסנהדריו ומצפים לjדא-
דיר
תירה
בננוסד
נשגב
כמיתת,
ומכינד
שהקמתה ימציאירה .תהיה לככיד למדי;ה.
דלבי מלא
פח.ד
ימה
העברדה "שזניר 'ג.ל זכיתי להכריע מה הוא
חיוני ימה לא( ,מטת סדום יכינו לה לסנהר·
רין כדי ללעוג אחרי כן על תורה t :זהר כל
תוכנה .לסכס טכסיס -:-זהר שיניחו לה,
וראס הממשלה יכבד' את פתיחת כנס הסב-
-במכתב על תפקידיה מה הם ומה
זהר מה שכמצב של היים לא יתנו לסנהדרי j
ואם כלפי פניס דברים .אלה אמוךי!,:
בכל
מה מותר
אסרר
בשבת
-
כבר
שר
לא .אך לחדי!! ,את החיים באומה ,לעצבס,
כלפי חוץ ,כלפי המדינה רהעס' על אחת
כנות
המדכא ,לזה יסכימי ,לדחיק את התדרה,
רתרת החיים ,לקרז זיית של דת -לזה
יסנימו אילי )כולי האי וארלי ! שאם יחליטר
הדרין
ז.
כמה
בימינו
"עיני העדה
H
נקראי
הסנ~דויו .והמדרש אימר ,וחוזר וגזימר כמה
פעמים שרמ"ח אברים יש לאדם יכילם אינס
הולבים אלא אחר העינים ,כר אין ישרא,ל
יכולים לעשית דבר חיץ מסנהדרין ,שלהם.
האם יחן העם בימינר לעינים אלה לרארת, .
אי ירצי ישראל שעינים להם
לא נרמה את עצמנו :
הסנהדרין בתוד האימה ?
כסנהדרין -:-
, -ולא יראר ן
איד יהיה מצב
אם "ייחרקוק ק",
תאמר הכנסת שלה לב iזכרת
החקיקה ,נזם ידינו משפט כין איש לחברו -
שר המשפטים ישמרו על תיקרK .ם יענידנןן -.
האם יחנר להם !' ואם להם זכית חור-ה לאשר
הוצא!! למלחמה ,-האם יתלר הח'לטת הממ-
של !'Iבאשור הסנהדרין י התירה הקדןשה
מקיפה את כל חיי זועם ,צדקה יסעד ומשפט
כשים אופן.
עלרבות תהיינה העינים ,שהאברים יאמרר
מרגtש ,לא ללכת אחריהן .ארי לעיניס שככה
ורארת .לעיני העטיס ותבל ומלואה ,לעיבי
קטן יגדול כישראל ,יעשך לסנהדרין .מה
שעשי לתיר~ני .לסדר היום יעברי על;ןי
יעל דע.וכ תירתה .רמי לא יראה שבמקלם
קדיש-השם הגדול ,אשר בלב רנפש ריצים בו
כל אלה שמצפים גדילות ונוראות מחדרש
סנהדרין -כל זמן שלא נשתנה עם ישראל
מובה
שהרא
כירם,
ר,שלים
חס
ישיגי
-
את ההיפד.
כתר מלכרת וכתר תורה ילחמז זה ב •i.T
כד יהיה מוכרח להיות כעת .ימי יידע אם
לעת כז Kת הגיע כתר תרוה כבו למלכות.
ראם לא,
-מיטב
ולא יזידן עוד
,
שיהיר
שרגים
בדובם
ובזרת א,ת הסנהדריז.
ח.
אין עיווים כעכר"ם ,רמי
עבדי.
www.daat.ac.il
עירו כמשולם
אתר דעת -מכללת הרצוג
25
ביו חר iה ותקוה
ה'
פרקח
והלואי שתחזיבה עיניני כשיברא.
עיירים.
יברא הזמן ,ןי2עיני העזח
רכל
תראינה
הגרף יל ,אחריהן.
עוד לא הגיע הזמן .נחכה לבואו .גדול,
~הרראה הם יקבער הזמן.
יעקב
אוז
-
מלוא הירם יהיה רלא .עמרד השחר
בלבד .תבץ החמה ,רייראוד עם שמש.
בררנר .
בין
חרדה
זמננו מ'ביא
"השינרי בישר.אל ברא יברא I
לידי כד -ללא דירחי .אל תראה ,ידידי ,את
ואמנם מטילפני זמנני כה קרדרים I
לידה.
אבל וכינה
חרדה
אבל גם שמחה .ית~רה איז בר.
'צפרן" .מכתב
הצדקה לדבר על כשלוו ,בזמן שעיד כל
האפשרויות של פעילה ו'תקיו לפנינר .גם
כירס
קרלעים
למטרה
"דבריר
;;זאחריביס"
בכית
–
הכל בתהליי ההתהיית ,רשום דבר ערד איבני
),,אגרות
כאן אברך .כאן כדאי באמת להלחם .כא j
זו
אשה ירלדת .סבית 'עקרה שאין בר חרדה
II
ותקוה
של כ"ר יצחק ברייאר ז"ל )לפבי פסירתר( :
"לפיכד נחזיו תוביד רנאמר :כאו עיד
הרא חרדה עלינו כחרדת אשה שהע שאחזוה
חבלי
.ארר חדש על ציור יאיר ירצר המאורןת,
חשוב כל לרחם
'ייח(•
' .מלים אלה ,בהן מ:שתמש 'הרב רי
שמשרן רפאל הירש זצ"ל להגדרת המצב
בזמנו' הי.א -וכתאיסות ,ארלי בהצדקת·
יתר' ,לזמננו אגי ; לתקופת ראשיתה של
)כרובתו ~ לארץ ישראל(
המתייסף על שיררתיני ,גדרלה הסכנה ,באל
גדרלה גם אפשררת הנצחוי הסרפי".
""
.,יש מקים לרארת את המצב כאביר ח"י _.
השם עשה לנר גדרלרת ,יאן ,חטיל עלינו
תפקיי היסטורי .עלינו להתחיל במילדי
המשימה שניתנה לידינר .הגישישים הרא·
שיבים לקראת התתלת הפעזלה העמידו
ואתנו 'בפני קשיים גדרלים .הדבר .הזה
מתר jגישה מעשית ,ריאלית ,ככיכרל ,ובמ·
כשלעצמר איננר מבעית .ההיפר זובי~' ההי
מנקרדת-מבם
צריד להפחיד ארתנו ,כי קבעי הזא,
כהר •N
ש"צדיק "iם נדמה להם )חיצר הרע(
מדיגת ישראל וקבריו הגלרירת.
קשה הוא המצב כיום .כל סדרי עולמנן
מזדעזעים .קיל חרדה 'נשמע בררחבותינו,
קררה
לא-יהודית.
ההיסטרריה זזישראלית
אותה ,כיהייים ,יש
חודה ;סבל
אבל
כפי
פה
ויאיפ
ליהד,
שאנר
חבלי
-אבל גם שמחה ות~יה.
אבל ,בכל זאת דררש המצב מאתני מחשבה
מעמיקה על דרכי פערלתנר .לפי מ'הרת
בשנים
הקשיים המסתמנים באופק יש לבחןר' את
האחוונרת הם רק בראש"'ת צמיחתם .הנסיין
האמצעים איתם אני בוקטיס לביסרס יהדית
המאורעית
.
הגדרלים
שהתחיללר
,
הגדרל "של יררני מעוניד ארתני לפני תפקיד
.ו;;שק ,אנחני עימדי!. !:בגישרשי ההתלבטות
,התורה רהרחבתה .בעיקר יש ?בחרן,
כמרבן•.
הראשונים .התפתרתת ·.היטסררית כזר איננה
.את הצד הסןב~יקטיבישבכל רעיין רבבל
שיטת-פערלה .בן-אדם תרפס כל דבר בשכלו
נגז.ירת ,בשני .. I:1אחדרת ,.ערל :כן אין כל
הוא ,רלםי .דרכ~ הפייחזח מרסר היא ,ארחי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
- I '~:'" , :, ,-דJ
',ייכיז חררה רתקרה
26
לאחרים ,מיאשרים אנחני ,שניתן לני לבנית
על
יסיד נצחי ,על
תורת ,השם שאינבii
מתחלפת לעד ולעולמי עולמים .בייי,
שלר היינר יכול,ס להביא את התודה לעם
בכל הטדה ישלמרתה
-
כנתינתה מסיני
-
הייבר כיבשים את כל הלבבית לתירה תמימה
יטרבה
היא
יהדבר נראה כמעס
יאמיחיח.
למלא בעיניני ,שעל יסרד זה יכוליס לאכיל
משחיטתו,
ליהדות
ואם אילי הענינים הנוגעים
הם ביןם לא כל כד זבלתא
)ינענשני גם בתיפעח של מררדים להכעיס
דמםתבר'
וו .אבל אנחנו חיים בדוד של הסתר,
יאנר רראים את .התירה ב~ספקלריה שלני,
עם כל הגישה הסובייקטיבית של ו~כלבו
מיתאם ,כנרהא ,לתורת אמת .הדרכים הבלתי-
כל
נכ;בים שלנו במלחמתנו למען החורה םת-
המצרצמם.
ההסתר
הזה
הוא
מקור
כזבר ה"כנעבים" ידרמיהם(
בנר,
בחלק
-
ה סיביי קט יבי
החסררן הרא
שלנו,
שאיננ~
הקשיים ,שעליי..תס רירידחם קשורים במדה
נקמרת בנר מרה ,ומכסיח על מאררה של
שאנו מסחירים את מלוא אירה של תירה
על ,ידי iזתעדיבח של גישתני יתםיסתנד
תירח שלא יאיר בכל זהרו.
אנו .יעו כן אם דואים אני ,שאין דברי
תררה נשמעים ,על,נו לפשפש בדרכיס רבשי-
טיח ,בהו אני ,מלבישים אח דברי החררה
ה~לקית .בה במ:ח שנתאמץ להסיר את
ח"קליפה Hשלני רלהבליט אח המאיר שבחררה
בכל טהרר "~' נצל,ח בתפקיי של 'הקמת
התררה משפלרתה',
איפייני 'היא לבעהי זי הקטע דלהל i
מחשרבוה הרשב
H
א:
"עיד כחב הר,שנ Hא מפי
למחנה
קברע.
•
החילוני
אין
הכל בניי על
כל
יסרד
יסודרת
ררחני
ריפפים,
מתחלפים ובלתי-מתייבים .אבל סיד החיים
הרוהב';יס ךחתרברחיים המפכים בעיז בחוגיב
חילונייס 'ז.zרנים האו בבתיעה ,כפעולה .הם
עי,סקים בבעירת ,לומדים ,נואמים ,כותבים
ומכיאים ארתז לביטוי בכל הדרכיס האפס-
ריות .תניעה זי מעיררת חיים ייש לה כח
הר Hר ירנה ',ששמע מחכוני צרפח ,כי מימר
וכשיבה .אצלנו ,ביהדוח הדחיח ,יש יסרד
והוא הולד ממקוםלעברדת ברכבים
למקים ונעיר אחת מאמין בעברדת כיכבים
רוחני בצחי ,בריר ומחייב .אבל אין תנרעה,
בפני העובדים כרכנים רבעיר אחרת נכנם
איז .התעסקרת בבעייח החיים הממשיות
ובמקן~ שאין תנועה יש התץב..נרח ,קפא~ן
בביח ישראל יארונר '.שהיא "הרדי -כיון
שארמר לבי שהרא יהידי מ jהסתם נכנם
רירידה' .לא עשינו כלום למעז החייאת חזרז
ישראל 'הנצחי ,לניכח המאירעות ההיסםוריים
,וכשהיא 'זר.מר לבי שהיא ישראל הוא אומו-
בךב טוב ,לפר שאמונתנו אמונה היא; ,וטובה
כל פוא ,שאיננן יודעים איר להחדיר אה
כתררת
יהרדי
יאינו
ערשה
יין
נסן דכי:
ואמיתרת ומותא דמסתבך הוא,' ,ג"ע )הדגשת
" המעתיק( רממילא ,לענין שחיטה נזבי' הרי
של י~ינר ,בתיי חרגינר אנך, .יעל כן אין
החזרן הזה
-דרד כל המסכים המבדילים
: -לשדדות הרהברת' של האימה ככללה.
יכך רחרקים אני המגשמת תפקיד דייני :
חוא כישראל ,כשרי) '.מרכא ב"דברי חמרדרת" לעשרת אח~ ',מרנת ישראל ,ציפייתו לגארלה
על הרא"ש בפ!!ק דותלין כסיגיא דכשי~ם ,לתיקיו" לנכס חוןחני היסרדי של עם
ישר.אל .רכי כל כר ררחקים בבי ישראל
לשחיהט(.
מלתא דמטתבר חוא שמי שאוםר שהרא
יהב iי~ ,הוב tאומר אח זה בלב טרב _.
ןאfכילו במקרה רנן שיש להטיל ספ;
בהשחייכרתו לעס היהורי ,כפי שיש להב'ן
מתרד 'דברי הרשב"א ,-כי אמינתנו Iזמרבה
מדרכר של נארחם אביבר ,לעשות צדקה
ימשפט על יסוד של קרבת אלקים ואהבתן ..
" .
בידאי שלאן ל
• א א ,שאין מי שירריע להם
על כר
,
בצררה המתאימה .ההידית הדחית
,
, ,
איננה עושה א
' ,ת חרבתה בגייין זה
~
ל
m
,שא ה הזאת אינהנ ניגעת רק לאלה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
27
בין חרדה יתקיה
.,
שהתרחקו,
היא
אלא
המאמינים .לאןר
אנו
האחרון
חיינית
גם
לצבור
התפתחות העגיגים בזמן
באים
מסקגה
לידי
לפרוץ
רלהביא
גבולית
לכללרת האימה .גם
השם
דבר
מצד סופרים ,שאיגם
משתייכים למחנה הדתי ,נשמעה התביעjד
כלפי היהדות הדתית ,לעשות למען החדרת
רוב
יסודות האמונה כעם כולי .אם כי
ריבן של טענות סרפרים אלה אינן מוצדקוז,-
הרי יש בכל איפן להכיר בצדקת הדרישה
הכללית על היסוד של "כל ישראל ערבדכ
,
זה' לזה"; בראש יראשיבה מוטל על גאזכבי
התורה לשקיד על קיום הצוו הזה ולשאת
בעיל הערבות של האומה .יש צירך בפעילה
גדולה
להתעיררות ריתנית
הדתית
-
עצהמ
בקרב היהדות
יההשמעה
המבריאה
גם
,כלפי תיץ לא נ:יאחר לבוא.
מרטעה.
הרחב של החדרת רעיינבו לכלל הצביר,
היא
התעמולה
של
המפלגוח הדתיןת
כל
)הפרעל המזרחי וסיעת "למפנה" בכלל(
בבחירות לכנמת השניה .כל המפלגות החי-
לונירת )יגם הקומוניסטיות( השתדלו להביא
את דבריהם לצבור כולו .הכל היה מכורז
לכל העם ,והמפלגות הקומוניסטיות עשר
כל 'מיני להטוטים לדבר אל הסוחרים ,בעלי
יאפילו התעשיינים הזעירים .הם
המלאכה
דברו על כל שאלות החיים לכל העם ,דברי
על
המדינירת,
על
על
הדת
המשפחה,
הכלכלה,
על
אי
מבנה
על
ההשתחרררת
מעיל הדת .בסיבים :דבריהם התיחסי אל
כל הנרשאים הכלליים של החיים -לכל
צורותיהם ~ רבשפה המיבבה לכל נפש.
הדתיים
בתחום
הענינים
גרידא
מקירי
בחשכין
הדתיים ·המעשיים
כשנתרבי
דוגמא אפיינית להזנחח שדה פעילתנן
מישהן
I
הגופים
יעתי,ן
לא כי הבגי המפלגית הדתירת .הי הגבילר
את עצמי מרצין לשטחים מצרמצמים .הי
דברי בעיקר על ש~לית הדת -במרבז
צמ~·ם פעולית המפלגית הדתיות וכל
הצבוריים
תקוה
ברורה.,
שהיהדות הדתית בעצמה לא תיכל להחזיק
מעמד במקרה ' IL.היא לא תצליח ,חס ותלילה,
את
מהם היא ניזוגה ,ושבלעדיהם אין לה כל
בדרכנו ,עשינ~
הקושיים
המצימצם
אפילר
ביותר.
נסיון
לא
קליש
נעשה
של
מצד
חדירה
לשכבית
התזית ,הסתפקנו במלחמה טכסיסית וענינית
העממירת הרנתות ,להשמיע באזנהיי
יסודית היהדות יאת' השקפיתיה לבל תופעות
לקיים חתורה והמצות בשבילנו אנו .דרך זך
החיים ודרישותיה בנוגע להן .היהדרת הדחית
את
הדבר
הפשיט
בייתר :
צמצמנו
את
של צמצום לא נשארה נחלת הרגים קיצוניים
בלב,ך אלא היא הפכה לקו כללי של כל
היהדות הנאמנה ,בלי יוצא מהכלל ,רככל
שרבו
הקשיים
והטרדות
כד
צרמצם
שטח
הפעולה לטופח המוסדות הדחיים וזכויותיהם
מבחינה מעשית וחיצונית 'גרידא ,לא פש-
פשנר במעשינו ,למצוא את מקור הקשייC
' :ןלזזסלו .כל התערררית בכוין lח לא בראתה
בעיו יפה .לאם הועלתה ,טיף כל סרף ,פעם
'בעלית
ביפיס
זiיסרחר·ת
הרוחניים
שלני,
היתהכבר התשובה מיכנה מראש :הפעולה
את
דבה את עצ;ןןנ .מראש
לניווז
ולצמצום.
-
האם
נלי כל מאבק
אין
לנרשאי
דבר,
השם מה להגיד דיקא לאלה שנתרחקי ·מקיים
התירה רהמצוות ? הלא סיף כל סוף ישראל
חם ,יכל ישראל הרד ערביס זה לזה.
•
בדרך זו של צמצים רהת~גחית כלפי פנים
הולבים כל הפלגיס הדתיים .לגם אלה שמחרר
קרבתם המעשית .לכל בעיית 'המדיבה דיגלית
בכל
הדרישות
שהוזכרר
לעיל,
מתעסקים
בענ 'tבים של התנגחית פניוב-ית ביהיות הד-
המעשית קודמת לכל יאין כל מקים לפעולה
תית .אני מתכוון בעיקר לסיעת "למפב~"
אחרת .כאילו הפעילה המעשית יכילה להת-
ולקביץ הדתי ,המשמיעים דברים כדרבןניrו
בסס בלי החייאת .המקורית הריחנייIב .,שרק
בניגע לחובתנר כלפי כל~ האימה Iאבל –
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בין חרוה ותקרה
28
המעשית
ה-תענינןת
מעשה ססו -כל ,.,
מ~יכזת בסענות כלפי הרבנות הראשית
כגלל אי-הבעת דעה ככל השאלות ההלכתיות
שנתעידדי
עם
המדינ
הקמת
הI
או
כ""'ייים
יו .. oI
צדדיים אחרים ,ומתור כר איו כל התקדשת
בשסח העיקדי של העמדת הפעולה הרונחית
בראש התור ,הוחזרת הפעולה הזאת גם
לןחגיס ירתר דחבים ושם קי;וב רחיקים.
הדרישית התכופית כלפי גדולי הרתרה
לפסיק הלכה 'בכל העניבים הצבורייס אינן
"בו.צדקית,
בצירה
כפי
שהן
נשמעית,
והן
עלולות לגרום נזק' גדול ליהדית התורה.
ה"'-מיז'ים טענית כעיו אלה איגס
ל"'"""'
11
..,
רואיס נכונה את המציאןת בשסח עדין זה.
הגמרא במסכתא ביבת דף קלייח ע"ב
אומרת :
תנו רבבן ,בשנכנסר דבותינר לכרם
נeמרך :
עתידה
תורה
מבוססית לכאו ולכאן ,ווני יכריע ! ואם אין
לברא לידי הכרעה ,שלא תשאיר ארחיה
יצא שכר הקמחספקות ומחלוקות
הסנהדרין בהפדסה.
אבל כשבעוניק בעניו נראה ,של.א זוהי
הבערה הובעיקה והובכבידה עלינו ביזביס
גורליים
אלה.
ברור,
בואין
ההמון
בזרr:
מחiנ!דות בגלל שאין תכנית גמורה לניiדול
מרינה מזררנית על פי התררה .איו שאלות
על פרסים ,השאלה היא על הכלל כולן :
"מה לנו ולתורה הזאח "! נסיבות הזמן
הביאו לידי כר ,שרדג דובם של עוזבי
התדרה הם ,ובבחינה מכוימח ,כעיו "תינוקרח
שנשבר" ,אפילו אם הם ייידעים ,פחןת או
יותר ,את החובות שהתורה סטילה על אדם
וכישראל .הם אינדי כל קשר דכל הבבח ,
שתשתכח
ניבנה,
'להתתייבדיות אלח" .דר יצחק ברויאר זןןל
מישראל שנאמד ,הנה ימיס באים באיC
מסביר לנר במביא ל nאגדית צפון" ס"גח
השם אלוקים והשלחתי רעב באיץ ,לא
יעב ללחם ולא צ"בא ,למים ,כי אם לשרמע את
דברי השם .וכתיב ,ונ'ב.י מים עד יס ימצפין
ועד מזרח ישרסטו 'ובקש בת דבר הסם
ולא ימצאו ,דבי הסס זו הלכה ,דבר השם
זה הקץ ,דבר השם זי נבואה ',ומאי ישיססי
לנקש את דבר השם ,אמרו :
עתידה אשה
שתםיל ככר של תיימה ותחזור בבתי כבסירת
יבבתי מדרשית ;ידע אס טאמה היא יאם
היא
סהירה
ואין
מניו…
וכף '.תנאי
רבי,
שמעזן בן יראחי ארמר ,חס ישלום שתשחכ~
מישדאל ,שנאמר כי ל.א תשכת ונפ"
תרר;'j
זרעו ,אלא מה אני מקיים ישיטסי ,לכקט
את דבי השם ולא י~צאו ,שלא ימצוא הלכה
בדודה) .דש"י :הלכה בריז ,nבס"נ.ימם ,שלא
יהא נה מחליקת( .ע כ .המצב בזוכבני הדוז
H
בד"כוק כפי המתיאד בגמרא .לגאולה השלמה
ירידה זו ii .רא כיתב ניו
השאר :
וקבלת ·מרותם של גררלי
..הסביבה
התורה שזנש~
במשן ובאות שנים בגולה עריבה לנאמנותם
לחייה של בגי עמבו ,כירם אין כעמט ובקים
אחד כגילה בי לא נפרצה חרמת הסביבי..
לא בפגע כח ובדותס של גדילינו .בארץ
ישראל הי'ר יבבנה ישרב חדש ,בר עלינר
וק כעת לעצב ץת ..פני הסביבה ,להקים
מרית .כיים ישנם בכל אחר יאתר טפיסים
הדדמים ל"בנימיז" )הנזכ ,ב"אגררת צפוך(,
שהסבינה צרה הלם אי הבררחים פחינה,
הונתבכרים לכל מררח אר השוללים כל
מייח ,והרזצים "לחשרב ונחשבות ,להכיז
לותפיס בכל ,הרוח את הדבר הראיי ל - rn
רהצ .Hעבוז מאיו כהרונו משד הרב הירש
זצייל את "נביוניף אל כחני הקדוש רהרכיח
טרם זכיבז יאויהר סדם הןפיע לפחור ..אני
לן באגוית"ו
כל הבעירת רהספיקרת .ארל יסען הטעון ,שיש
להקים סנהדדיו ,שתכריע בכל הדברים
כ Uiהרא חוןIוJה מהמביהב ומהמרות שהנחילי
וה אך ורק בירועיה ,דבוו" כח עצםי נחצי
שאין והחבגי 11ךרו ,שאפשך ךה והסחסך
השביוים
במחליקח .כי
דא
עקא ,שגם
עניו הסנהזרין שניי במחלרקת עיד וניוני
הרלב ח רהר י בי רב .יסנז טענרת ונאד
H
U
שביהדוח ,המטורתית ·,אףI
עי הכה ק Tה ,וחזק ויהרוח וטע,ד יבב ןת
ווקומם, ,ךמשיך אירה אח בניה הפוחסים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
29
בין חרדה יתקרה
שחי
על
וירכוש
הםעיפים
או'ה
את
'יש אפיל ,בעיתונןת החילרנית רוכזים על
ה~תנכיים לה") .הדגשת המעתיק(.
הרכ הירש ידע ,כתקיפה איימה של מרד
רבגידה ,למשרד רכים מבין המורדים אל
כתכי הקידש ,אל מקיר האמןנה הפשיטה,
אל סיד האימה ואל הבגת ההיסטוריה שלה.
יבדרר זו היא הצליח ,לקשיר אלפים מישראל
בקשר מחידש ואמיץ למקור מחצבתם ,אחרי
שקשר הסביבה וקבלת תמרות בותק לגמרי.
הי.א הלו בדרבו של ביתי התורה ,שהתחיל
כספר הבריאה ,בספר תולזית אדם ותולדרת
ישראל ,יאחרי כד היא הנניס את עמי
כסוד המצוות ןהוחקים .יסיימה של תירה
הוא
כספרי
וכתובים,
נביאים
המכגיסים
את בני שיראל בבל לבטי האומה בהיסטרר"ה
המגרונת · iלה ובכל מנמני הםבע והחייפ;
,כדי שיב;או יוכריזו " :מה רבי מעשיך השם
כולם .בחכמה עשית ,מ;אה הארץ קניניד",
הרב הירש זצ"ל התחיל את קריאתך לאימה
בספרי
הקםן
צפר"ן
"אגרית
משאל .מרקדם בדבר
המחבר "על 'ישרא;
"מעיז
שהוא
פרסרם "בסירבות
וחובותיייי .בספר~
n
הראשרן היא מנסה להחזיר לבני האימה אז.
הרגשת
התקשרותם
התיוה.
הנתת
אחרי
בנותן
רבעם
התורה
היסיד הראשוני
הזה,
הוא 'ממשיך ,בלי הרף ,לדבו לבני הארסה
"על ישראל לחובותיר" ,על קירם הונצות בכל
שטחי החיים /שבלעדם א,ין יהידים ואי j
יהדות לאורך ימים.
…
על אלה שככר נמאטה להם הבקירת
תקרה
פעולית
ושמחה
'-
גדרלות,
.יו;דת i
להתלכד
שאןלי
זה
המלרm
לקראת
תהיה
שת-
האפשרות
לקשר אותז יח.ד לפעולה שלמה אחת.
-
מזמז לזמן .רעיבדא ידענא ,שחבד
היידע להסביר עגיבים של יהדות .איקיע
לקיביץ יתיק בגליל ,רשם נאמר לר ,שהם היי
שומעים בחפץ דב הרצארת יסודירת על עניגי
היהדרת .יש צויך בכל החוגים לעררי את
י'TL-
האמינה inתובימרת .במייחד
יסידית
לעורר ללימרז הנביאים בדרן המקירית _.
כי שם מקיר האמרנה רחזין ישואל .בקשך
לוה יש לצטט את דבוי בעל ה"שפת אמת"
זצ"ל בפרשת 'זן,יפטים )תוס"א( בדביו המת-
חיל "בפסיק תמים תהיה עם השם
אלקיןיי :
"רכל הקוסמים ומעוננים הכל בא מזה הקל-
קיל של חטא הראשרז .רבכי ישראל יצאו וכז
הכלל ב~בלת התררה רכור .לאף על פי שלא
נ' u.ארי ישראל בזר המדרגה כמר שכתיב,
אמרתי אלקים אתם רבני עלירן כרלכם ,אכן
כאדם תמותון ; אף על פי כן "נביא מקרבר
מאחיך כלמבי יקים לך השם אלקיך אליי
תשמעון .ככל אשך שאלת מעם השם אלקיך
בחיוב יני ,II/ונשאר התקזן על יזי הנבינים.
ונם עחה ,שאין לנו בניאים ,כח הנבראים הוא
בכוזב
יכול
בנב" iס'?
לביא
אל
ונתובים.
והן iןגה
בדבריהם
התמימןתי'.
השם נתן לני' מקורות נשגבים ,להחיות
ילעורר בהם עם רב ,אלא שהדברים האלה
'צריכים חיזיק ופעולה בדביק חבריס ..לא
בפקיר אח חזין אידרית הימים ש; כביאיני
בירי
התמדיית רהאממינים ,שהחרהר המקיפה אותנ"
'דימה לחרדה בבית אשה
על כך ,כי גם ההשפעה' כלפי'חזי אפשרית.
אחרים,
העושים
בו
שסרת' .גם
חזח
הצדק יהיישר של התירה ל.א ירכל להיאר
בכל זהרר אלא אם כז !זנחבי ,שרמוי התירה,
נעוcק בי~ נחדיר איתי באיהמ ובקיימו בחיים.
עלינן ללנת בדרכו שז ,הינ הירש זצ"ל.
היא סלל לנר דרך להתזיר עטרת ישראו
לישרנה .אמנ!ב היעמדני עכסיו בפני בעיות
חדשות .אבל בכל זאת אנו יכדלים להיעזר
בהרבה על ידי ספריר ידין פעולתו המום-
א .יש ;הקים 'מרכזים רינחיים ,בהם
תאררגן הפעולה לקראת ההתעוררית הריחנית
תית .אפ לא זכיני למנהיג אחד ,שיקח לידר
בפנים המחנה לוהחדרת השפעתה ;חוגיס
את רסן הפעולה ,אין מוצא אחר מאשר
ייתר רחכים .יש סימנים רבים המעידים
ויצליח,
לרכז
www.daat.ac.il
כחרת רבים,
שיעכדו יחד
אתר דעת -מכללת הרצוג
כיו .חחה יתקיה
30
להרציא את הדבר לפרעל נכח הרביס ; לפי
סטנציה המוסמכת ,לפי הדין ,להלרית הלכה .
הפתגם היזוע'· ,שאם אינס זרכיס' להררשע .לתושני המקיס.
נזכית ..תמלת רב" מוכרחים להיןשע בזכית
ב .להקיס ישיבזת בבקידית החקלאיות
הדחיית ,במקימות המעשה רההתענינלת בשא·
"תפות יבים",
.ב· כא~יר למעלה ,אין בזה כל :תועלת ל;תהעםרהמרינה .יק בררר זו נרכל להחזיר .
לבוא בטענות ליבנים~ על שאינס םמציא'ם
את פסקי הלכותהים לכל .שאלרת המדינה.
את עטרת התררה כפי שהיתה בתקופת
נה .יהתלמוד
יבתקופת
הזוהר
המש· ' ..
שלאחריה.
עלינו לבדוק ,האסאנחני םמלאים את רחב. -בתקרפות אלה היו ריב רובם של תלמידי
נחו כלפי iזרבבותהראשית ,וכמדומבי ,שדר
קא אלה המלאיםסענות כרמון כלפי הרבבים
החכמים ,מורי
עסוקים
ההלכרת רתופשי הישיבןת,
בענפי עביהר
שינים
רגם
בהנהגת
אינם חשובים אפיל,ו על כן ,שגס עליהם העם -במיבנה הכללי והמדיני .תיכז הלמו·
למלא את חיבתם האלמנטרית כלפי כנהיגלני .דיס בישיבות היה אז נוגע לכל פרטי החיים
הרוחב'ים .אין לרכניס כל הרגהש שיש להם האקטיאליים ,כפי שילצא ברלר מכ? .דף
על מי לסמור במקרים של סכסוכים ,קשיים
וכ!ןומה .אין להם עורף .ראיתם המבקרים
המקציעיים אינם מיכגים לשמש עורף לרב-
נים ,כה בשעה שחם מצדם' באיס אליהC
בדרישיjן 'בלי הרף .לכשאיןעירף צבורי
אין אפילך לובגרת הראשית אפשו.ית של
מעילה יהשפעה· .זא ;,חסידים גיכזקללו כח,
מרנרראנין זאל דער יבי בעמ'זמיח"- .
כשאין החסידים פרסיפים כח ,מאין יהיה.
לרבי מ .Mוכך הגענו לידי מצג ,שקנאים
זנספנ 'יש'בידם לעכב .כל פערלה נVזצה
,יסובה .עלינו להכין את הדרי לגדילי ישראל
האמתיים ,לעשרת את ההננות 'הדרשוית,
לברר את הדניים במקים המעשה ',רליצור
אתהעויף חצכירי .הדריש כדי שהם יוכלן
להגיד.את דברם בשעה המתאימה.
בגמרא ובפפררת הגאןנים ,בהם אנל מוצאים ' ..
תיאוי שלם של חיי העביהד ,חיי המ'י,zפחה:.. ,
המצב המדיני וגם "מה .ראמרי ·אינשי" .לא
חסר כתישבע"פ שים רבר .על ידי יצירת
ישיבות במרכזי החיים והעברדה שלבי ניציר .
את היסוד המעשי לבייוי כל .השאלית האלה.
הכיריר ,הזה 'ייעשה באיפן מנעי בדרך של
מגע .ישיר בין אבשיהמעשה דבין הערסקים
בליוביד ההלכה..
רק .על ·ידי פעולה מעש:ית ובצד התובעים
רהדורשים תיפתר הבעיה הגדילה של מציאת
התשרנהההלכרתית לכל שאלית החייפ החד-
שים ,הנרקמים; .ה;לכיס בובזינת ישראל .זה~
הפחרוןהסבעי .המגתבש באופןהןרגתי סתךו
הונצירxת עצמה .פתרון שבזה .יוכל לזכית
להסכמה כללית, .ייצור 'יסרך מוצק ·לחיי
דעל כן :זהצעה היא :
ת,רת בארץ.
Jcלמבית רבביס ,טימדו,ישמשי ;כל
צרכו ,בכל הנקודות החקלאייגך ,הדתיית.
רב~.ים אלה יטפל ,כמקום 'בחיזרק הדת יככל
הבעירת העומדית על ·הפרק .להס גמ הזכית
ל~~יק הלכות ,כי הרב ה~קוובי ,היא האיב-
.גדולי התורה ישמחי ,ללא לכ' ספק' ,ב.ל
'~עילה יסידית זי ,שיק היא יכללה לאפשו
וזום .לגשתבירם מן הימים להכרעה ;;לכתית
·בשאלית .הגורליית העיובדית על הפרק
בתקופתנן•
www.daat.ac.il
.,
אתר דעת -מכללת הרצוג
31
יהודה יומיויש
פועלי אגודת ישראל והפתרין
רבים .אם נשכיל ונביז את היוסדרת לא
א.
תורה
ומצ"אות בהשקפה
התוותי לבעיות החבוה
ובהגשמה
פאייי בולדה בפוליז לפבי שלשים שבה
בתרר תנרעה פרעלית במסגרת תבועת אגידת
יקשה על,נו
למצוא
•
תררתבו
את המסקברת.
• o
הקדרשה
היא
וימיה
בצתית,
ישראל .הרקע לקירמה היי הנסיברת .הכל-
כימי ערלם .היא איננה מתחלפת במריצת
כלירת של הצביר רהנרעי הרתדי נפרליז_
בתחלת צמיחתה באה כדי לארגן את הפו-
עלים הדתיים בתור כח נגדי לתבועת הבינד
והמפלגות השמאלירת האחרות .באלמכיין
הזמנים.
' .שהחומי שממבי הורכבה התנרעה היה פועלי
הואיבטרסים המקצועיים שלהם היר זהיס
עם הפועליס' ,היברר שא~ד ללחום בגד
השמאל אם אין 'מעמידים .נגדה אידיארלר
:גיה מקררק ? Vישבה' .הגנה על הפועל
הוערבד .וא 'פחות משישבתנוערח האחרלת,
רזה~ המרץ ,את גדלוי זזמחשנה שבמחנה
להתעמק רלמצוא .את הגרעינים לחנרעת
הימים
אבל
ראינה
המציאזת
משתנית
היא
החיים ,והחיים זורמים,
בכל עת ורגע
בתמירת
קלסתר
פביהם
של
משתנים ומתחדשים
חדשים לבקיים ,תפקידנו
להשליט התורה על החיים הרא תפקיר
קשה ומסובן מאו,ן יעז שאת החיים לא
אנר יוצרים ןלא אנחנו הבותנים להם דמית
רצןרה ,בעל כרחבי אנו נקלעים מiכצ~איזן
למציאזת שלא היינו שרתפים' כיצירחו רלא
ישבנו על האבנים שלהן ,ובתיד שגאו מר
ליחים במאמצים על-אנושיים f:ןשליט את
שלטון התורה על .מציארת אחת ככר נולדה
עבדוה דתית הנלחמת לצדק אלרקי בתוד
ביבתים
היהדות החרדית .רצרבי לעמרד כאן בעיקר
רעלינו להתחיל מכראשית ,וכך חיזר הדבר
על הצד ההשקפתי של התנרנ.ה .החשוב 'מן
חלילה.
תוניד חלריה בפירשו שבתנר למגמה.התברעה·
ישנם רבים הנרתעים 'הממלחמה הכלתל
פוסקת בגורל ,ובוחרלם בדרד הקלה של
התכחשות למציארת .קשה להם ליותר על
הצד
התוידתי,
האוילרחהתפתחרת
היתה
,החפתחה רק במקרמות שקם רהתפחח צביר
עובד דתי ,ילכן .כל עיקהר של התביעה
תדשה
העימדת
.
שיב
הטיוחה ,היגיעה רהמאמצים
בםערימיה,
השןשקעו ברב
היתה במזרח איררפה ובא"י יכמעם לא כלרם
ציאות העוברת 'ולפיכך פשוט עוצמים עיביס
.במערב :,במקום שימרת הפרעל .היהודי היתה 'רלא .רוציוכ להלדית .בקיומה של מציאות
בדירה.המלחמה נגד פא Nי היחה חזקה חמיד חדשה',לקעמים סר! 1יס רבים גם .לחשיב
יען שסתרך הרגלי גרלה -קשההיה להבין
שהחיים שנבלו הבם חלק בלתי ·בפרד של
.אח -המוכררת שלעבr:ח ויציזוו ומבחיבהבפ-
·שית לא .השלימי' אחהרבים.בוכאונר זה
רצוכיוביר .את "קויס 'היסרדי'םש; הת-
.נרעה ,כפי שהם היר בואשיתה רכפי שאלה
האידיאה הנפשית שא; אפשר .להם בלעדה.
צריכיס להביז' לפםיכולוג~ה של 'ההמונים
צריכים להיוח ,למר;ח שמסיבות .שונרת
·'לא היו השקפות .אלה .אפילו חיום .לבחלת
שהולידה את 'הטעות ,אם מתרחם צר וטמת-
סדרם שו חיי הנכר
. .
,אם .מקצרי.
והגולה,
…-
~
המשיג יעומק .המושג .אר תהיינה סיבותיה
איהז שתהיינה,היא בי.שאת בותבה
www.daat.ac.il
סכנה
אתר דעת -מכללת הרצוג
'פא"י יהפתריו התירתי לבנוירת החברה
~3
אירמה לעתידו של עם התידה ,ומכילה
סתיהר ישרה לאידיאה המרכזית של שלטון
תורה בתיים ,שכן החיים הם מקור בלתי
פוסק שי יצירה מתחדשת רמציאות גרלדת,
והתורה צריכה לפרוש מרותה ושלטונה על
כל הבריאה והמציאות ,ולא להתכיוץ ול-
הצטמצם במסגרת צרה של מציאית אחת.
מאחרים.
ידע
שיש
צבייו
מסורתי
קבוע
לפרנסתו ומשלת ידו ,אבל הפרנסה ומשלח
היד
היו
מצומצמים
ותמיד
מוסג
ידוע
,לפיכך כשנוצדה המציאות 'החדשה של
הרכושנית המתפתתח ונסדרו חיי כלכלה
חדשים שגם אבו נמצאנו במ'נ-גלם ,נשארו
הללו עומדים מחוץ להשפעת המסורה יתחום
ועלטונה.
"'
שלשה
שלבים
#
#
לפא"י,
שנהם
הולכים
ומתגבשים ברס..י רעיונרת שיש בהם לכאירה
משום גיהוץ של חיחש ולפיכר יש שהם
מעוררים בראשית גם התנגדות .ב.אל הת-
נגדות זאת מקורה לא בשנןי פבי האידאיה
אלא בשנןי פני החיים .האנשים .הסתגלו
למציאות קבועה ,ךב mל~ם מחמת הרגל
ונוחיות באחרת .אבל לאט לאט חודרת
ההכהר ללבברת ,שאין כאן מקים לא להו-
דיה:ר-לא להתנגדות הואיל ר~ין בידינו לק-
בוע
את
המציאות,
ואזי לא
דק שאוו"כ
בהפכים אויבים לארהבים ,אלא שזוכל הם
אסירי-תידה לאלה שהטביעו דפיס תורתי
על החייס התרשים ,ו;צרו זביון יהדרתי
למצי Rות :ןחדשה ,בה בשעה שאף אחד' לא
הכיר עדייו שהיא קיךמת.
החקרפה
הרכושנית
היהודית ,ב(
המציאות של
פנ"
הכלכלה
תקופת שיבת
ציוז ובנין הארץ ,ג( המציאות של המערכה
להקמת המידנה היהודית.
#
•
עצמאית מיוחדת .הבסיס והיסוד של הרכו-
שנית הנא ההיק של' .כל דאלים גנד .הנסים
המשפטי שלו היא ההכרה בזכות חוזק
היד ועל המצליח ,בשעה שלדעת התזהייק,
הרכוש אינו אלא פקדון ביד בעל הרכוש,
מידי אדוז העילמים שלו הכסף ולי הזהב,
ולפיכד הוחפש של הרביש מיגבל באלפי
חוקיט ,שהבסיס והיסוד שלהם חי.א הועלטון
המנחלט של הצזק האליקי בתייס .מכאן,
שביצועם
שלשה שלביס הם :א( המציאות של
ות1דוש
קיים יחס מיוחד של היהדות הצרופה
לחיי הכלכלה ,נבדל ופררש לגמרי מאחרים,
כשם שקיים יחס שכזה לכל צדדי החיים.
כשם שאין היהודי אוכל ושותה ימחנד את
בניו כאתרים כד אין הוא רוע Rי לנהל את
חיי הכלכלה שלי כאחרים .ישנם חיקים
מגבילים הכובלים את הכלכלה במרגדת
בחיים 'של
חיק';
הבדיבות
של
היהדות אינו רבר של רשות התליי בטוב יבו
ועל הנותז .אלא וIצדקה/ן זייא חוק תקיף
של ה"צדק" המוחלט שאין להשתחרד ממנו:
התיקים הסוציאליים .ועל התודה ,הנם
מסקנה עקבית .של שיטה ברירה בכלכלה
לבחברה ,השוגה מקצה לקצה מזו .של חיפש
•
אלילי והבפי /שיטה השוללת לגמרי את
מציאות התקיפה הרכושנית ןחידוש פני
הכלכלה היהודית ביצ; ד
האנוכיות 'והאליונות שכבושטר רכרשבי חיי
לוני וכיפח על בעל הרכיוע שרשרת של
המציאו !:!-של הגיטו היהת מכיוצת בתלד
עצהמ ,החיים התנועעו במעגל מסוים ישל-
טון התורה היה קבוע בתיך המעגל .הכלכלה
~מודדנית לא תפסה עדיין מקום במציאות
ולפיכך ל Rהרצקה בדפזסי חייס שו :ןמסורה,
היהידי ייע 'להיבדל באררחות חייו ומחיתו
וחקים העומדים בהתנגשרת גלויה לחופש
'המוקבל של' שלטוי ההון .לא דק חוק הש-
מיהט והיובל באמר ,המפקיע את הבעלות
בומן ידוע ,אלא שביחד עמו "נפוט'ף
בטויים_~מערערים לגמרי את יסודה של
בעל~ת זן .פן יהיה עם לכבד דבר "בליעל
הבה קרנה שנת השבע שנת השמיטה
www.daat.ac.il
II
אתר דעת -מכללת הרצוג
'''אפ והפתרון התורתי לבעיות
החברה
33
אומרת התורה ,היא קוראה "בליעל" לאיש
המציאות
המשתמש בקבינו הפרטי לרצונו יאיבו מפ-
קירך לנרכאי החברה ,כיצד להבין דבר
לא סגולה נפ i".ית מיוחדת היחה לציונים
לתפוס את תפיסת השעה ,בשבילם היחה
התחוקה
המפכני
כזה
הקיימים
במושגים
של
האליליתן
זר
הרלך
אם
ונוצר
בחוקף
חוכן
חדש אי רק מציאות חרשה .אבו לא חפצנר
הישראליים שהיו בגיטו במ-
ההמונים
ציאות כלכלית מייחדת ויצאו ·מתרכה למצי-
אית של הרכישנות לא יזעי למצ;א דפוסי
חיים מסירתיים למציאות החדשה ,הם מצאו
סדר חיים רמשטר כלכלי מוכן ולא ראו
את היסיד
אחת
החדשה
שנוצהר
החיים.
שבתוכם.
האלילי
גברו
רבים
להירתם עד שנוכחנר שזהו קול החיים,
ו'!/ומוטל עלינו להשליט את שלטון התירה
גם על המציארת הזאת,
כח הדוחף למציאות החדשה היה הת-
גברותן של הרזיפות האייימח כלפינו בכל
העןלם .הגלים הסיערים באו כחתף והפתיען
במהירדתם אפילר את רואי השחירות בקי-
כנר ,המעבר ממציאות לחכרתה היה רגע
יעשו חיל וחיקי מעשי שכניהם .כת הדחיפה
של החייס ברובי הגדיל היתה השאיפה
לצבור הין ,הוון זה לא היה כביל ומיגבל,
הוא שימש .מטרה ולא אמצעי למטרה,
שתפיסתני לא היתה מוכשרת לקליטה כה
כזרישת התירה.
מהירה של קצב המאררעית,
פיעלי אגודת ישרא? נילדה בפוליו על
רקע המציאות הכלכלית .החדשה .השלב
הראשון בגיבוש הרעיון היה הצירך הדחוף
להטיל ·את משטר התורה גם על זiמציאות
הזאת .אם ·אנו שואפים להשליט את התירה
על החייס .אזי אין מקום בחיים להשתמטות.
אין להסתפק בשלטרן חלקי של התריה .כשם
שהיהידי אוכל .בארפן אחר מאחרים כר היא
צריו לסרתר באופן אחר .אמנם קשה הדיו
למתרברב נהרבו ,היבה בזחייח ואנוכיית הוא
צריו להקריב על מזבח האמוגה ,אבל גם במ-
צאיות
הישנה
הקריב
היהודי
הפשוט
קר-
המציאות
החדשה
גריה
ככה נילדים הגרעינים הראשינים ,שבעי-
קרם ·באו כ iי לחזק ולבצר את האידיאה
המרכזית :לעצב את החיים יהבןציאוח ברוח
אחרלה
הם
הסיקי
שנחגבשר
תיכף·
את המסקנות
הישייית,
באיזיארת
ינחממשר
בראשרנה
אח"ב במםעלים קינססררקטיביים של קיבי-
צים
ומושבל עיכדים .המסקנרת ההמ:ד
התרהר.
#
החרגלנו
רכה מיוחדח לעבידה גופנית.
לצביון חיים מירחד ילא יצינו לצאת הימני.
ניסף על בך פעל כאן הםחר הטמיי בפני
החדיוש שבחיים .אין בכן כל פלא אם
במעגל
<>11
שיבת-ציין
רבנין
היו
חלק בלתי נפרד בתחלה ,ממציאןת חהשד זר
ששמה חיבח צירן/ .
בראשינה לא התחשבני בשניי שחל
השחמטות זו זזתנקמה בני נרראוrן.
<>11
בהכרח
שברי פני החיים רהרס כל המבנה הכלכלי
של שיגרה .המבנה הכלכלי הגלותי לא התאים
ליצירה זר .הכיני זאת הצירנים החילרניים
והתאימו את בל פעילתם לתנאים החדשים,
בחיים ,המציאות הישנזז יצרה בותכנו הע·
בנות כעד ·יהדיחו על כל צעד ושעל.
מציאות ' t .ל
כמי מריה .הסתגל;חנו לה היתה אטיח ,יען
הארץ,
כיצזז
קסמים
נמצאנו .
שאין הימנן מרצא.
מחז
גיסא דחפה אותנר :זJמציאות הגלןחית הרו·
אבת ,לבער שיבת 'צירן ,ההםרנים נאחזו בה
בתוקף המאורעית ,ההגירה היתה .שאלת
··.ובציאות ישנה ומופרנת ·של אלפי שנרת
חייס ימיית למילירגי נירפים .ומאידך גיםא
לא עשינן רבי כזי להשתרש ·במציאות
לצביןר מסוים דלא נתנח להם ועכל ·את
המתהיוים
ניריזים סיגלה את ·דפרטי המחשבה שלנר
הארצישראלית החדשה ,בחיים .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'''אפ רהפתררו החררתי לבעירת החברה
34
ונוצרים ,בחיי הענודה והיצירה של הישוב
החדש ,ולא יצרנו מקדמות קליטה מקבילים
לכח iדדוחף של הגרלה.
היחדית
הסיקה
החילונית
המטציאןת
ממשית ,שאם לא נדע
המתאים
להצלח,ת
לנצל את הוגע
התקיפה
היהודיח ,אוי
י;רע השם מה תהא ח"ו ביצירה הפלאית
שרכבות בפש וים של דם הושקעו בה.
הארצישראלית את המסקנה העקבית ,והש-
ניסף לכך עמרה שאלת שאריח הפליטה
בכל חריפותה .שרידי האש התגלגלו במת'
והתישבות עובדת .יאנחגו 1אמנם שלחנו את
אדץ ישואל
קיעה 'את קינותיה בגאדלת קיקע והכשרתה
טרבי בנינר לענדה ולשמהר .אד הסחנו דעת
שכאן ביצרת מציאות ~דשה של עבידה
ויצירה שעליני להתכוגז לה ,להטביע עליה
; IIת שלטין התירה על ידי חיכחית משכב-
עית של ענדוה ,יצירה ונניז ברוח
המסורה.
השלב השני במשנת היסרד של פועל,
אגידת ישראל ,היא ההכרה הגמורה כמ-
ב;יאות החדשה הארצישראלית והסקת הטס-
קנית ההגיוביות של תהליר "שיכת צייו.
אבד נמצאים בתוכם של החיים המתהוים,
רמתוכם עלינו להשפיע על אופייס .אין
לעמוד בשתי רגלים במציאות חדשה ול-
חלום על אחרת .תפקידנו נתור נבי עם
התורה ,לפרוש את שלטון התולה על
חיי ,העבדוה רהכפר ,לקדש את המציאות
הקלימת ילעצב את דמותה ,מתיר הכרת
החלים הותחשבות
#0
בהם.
•
גות ללא .כל
סכיי
ותקיה.
היתה הפתרוז היחידי והבטו" לסבלם הבריא
של רבבות אומללים ,אבל העברתם י~יד,ים
כמקימות מחיה אי אפשד אלא עו ידי
פיתו" חפשי של אדמת כור יהכנת מקר
מרת קליטה מתאימים ,דברים שיק ביךי
מדינה עצמאית לבצעם .תקרפת הפרינה
היהןדית
היתה
במציאות
איפוא
הדארבת
של אחרי חמלתמה לצורך חיוני עליון ,שרק
המתעלם
מז
החייס
היח
יכיל
להתעלם
הימבו.
-,
כלונו ללא ייצא מן הנלל שמחים על
הנצחון הסופי שנא למדות כל המכשולים"'
שהרי לב יהודי פרעם בכיתו ולב כלוגן :
חהמ לניכח אגדת הגבירה הפלאית של גבויר:,
חמולדת .אבל 'תבערת פעולי אגדות ישראל
בתור שכזל המשתתפת
ביש המציאות .רצתה
באיפן פעי; בגי'
לא
רק לשרש ע~
הנצחון אלא לעזור ליציר חר ,הדיא עשתה
את הדבר 'לא מתוד השלמח עם המציואת
o
הכציאות של המערכה להקמת המדיבה
היהידית כיצד !
במלחמת העולם השניה בחיבי מוסדות
עולם ובת~יססו יסודות עם ישראל .החורבן
האיים והנורא המעיד את כרלנו בפני פרו-
רההכרח אלא חיבכה את החמונים להכינה את"
חלבובת מבחיבה פסיכולרגית ,להשתתף בר
צין כמסע ההגנה על הנכטים שגרצרן
ובילרשר בדמי העם היהרדי.
השלב השלישי במשנת היסוד של פא"י :
היה החיבןו להשתתפות במערכת הישוב
בלימית ידאגות ,החודררת עד למעמקים.
רשיתרף-פעולה בחזית המדיבה של העם :
הסי-הכל הופתרין של כל הבעיות היה
הצורר בהתשת פתרין שאלת ארץ-ישראל היהרדי .ההבדלים הריחניים העמקוים חקיי ,
בכיורז של הקמת מדיבה יהודית ל.אלתר .מים ,ביניבר וניז שאר חלקי הישוב אינס .
עד החורבן עמדו מאחריגו רזרבות עצומות ,משחררים אותנר כל'ל ממיירי החובות
נעלות כח פרט נצי אלי ,חשיוו עררבה בסו -הגדולוה ה'ביבעדת מהמציאית החדשה אוינם :
חה לקידים מפעל הבני iוהיצירה .ואדלם
גירעים אף כמלא בימה iדמאחריות הריבצת "
כשאלה נסתלקי ביד אכזרית ,רחפה סכנה עלינך להשליט את שלטון החורה הנטור ג!כ
ע; השלב השלישי ההיא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פא Uי והפרתין התירתי לבעיית החברה
אלה הם
המעצבת
קרים
את
עקריים
המציאןת
תנעוה
בחברה באשמתה של חברה הבנוהי על גזל
ומרמה ,רבניגוד לדרישת התורה mז"ל .אבל
אלה שלא גדלו ונתחנכר על ברכי פא"י
התנגדותנו.
בארץ
של
ברוח
התירה.
אין
בידיבן ליצרר או לבטל ונציאות .היא קיימת
כלי הטנמתנו
למרות
ונרצרת
35
ינשתלבו
בגילה
במערכת
התנוהע
השם ב"ה יצר את הערלם רהטביע בר את
ישראל ,לא ניזונו והתפרנלlכ כלל על הרע-
הטבע .הטבע וכרליד את המציאןת
ייבית החברתיים הכבירים של חזון פא"י
ורובם כמעט שלא יודעים על קיומו של
חזוז נפלג ומקורי שאיו כמוהן לשגב ולטו·
הר ,ונוהים אחרינו רק בכחז של סיסמאות,
עמלים ברוח התררה רבתרך ",ברה בריאה
בכחז
חרתם
חדשים לבקרים .עלינר ללחום בטבע הפררע
ולרטבו רלפרוש את שלטון התורה על כל
עמלים עלינו
מעוכת החיים ,ביז
להיות
שבלי
חז~ן
הן
בבוברת
וריקות
ויאן
ציבור חי רפןעל ברוח התורה.
להדליק אש בלבבןת .ההבדל הפנימי הזה
אינם פרי
כיז פא'יי בפולין ,ברא.שית ימיה ,ופאווב באווי,
האידיאה הנפשית אלא פרי המציאןת .מצי·
הוא לא סקרי ,אלא יסודו בנסיבות ההת-
אית משתנית יאידיאה קיימת.
פתחות המיוחדות של שבי חלקי התנועה,
יירצרת
המצבים
-
השובים
בהם
אנו
חיים
זהו הגרעין העקרי של התנועה בגרלה,
רחמצית ההשקפה של יהדות חרדית יוצרת
השואפת' להסליט את התררה על כל המצ'
בים השונים וכל התקלפות.
הסקומות.
בפוליז קמה התבעוה במסגרת של כל-
כלה מפותחת בידי יהודים דתייס ".לפ" הני·
תוח,ים רה.גיוביים והסטטיסטיים של כלכלי
ב.
חזון הדצק
וברקע הסיוחד ' tל החיים הומציאות בשני
!יתורת" ,חזון פא"' בגולה
מומחה 'כר'ר יצחק שיפר ,התקיימה בפוליז
מאות בשבים כלכלה יהודית מיוחדת ,טבועה
ונולל
בצביונם ובילושה ברוחם .בתיבה תפסה
ומאחד לחטיבה אחת כל התבועה בגולה
היהדות
בענף
ובארץ ,אולם ישנם הבלדים עמוקים בין
הטקסטיל דו;היה כולו ב~די יהידים ,ולר~ב
תנועת האם ותבועת הבת ,בין הגולה רארץ
הישיר של פועלים וניתני
הרעיון שהזכרני 'הרא
תמציתי
ישראל ,שצצר מן הנסיבות הזביוחדות של
החיים בשכי המקימות .ההבדלים הללו ::א
לא מביניס אותם ולא מתאמ.צים לסלקם
כעקשנרת ,סיפם להיהפז לסטיות שהשפעתן
הרתיח
דתיים .המגע
מקום
מכריע,
בפרט
עבודה דתיים בשרה הכלכלה ןהחרשות ,נןת
אותותיו גם בגיבוש חייהם הרוחניים הרהש-
קפתיים.
המלחמה
המקציעית 'של המיני
הפרעלים הדתייט לש"פרר נתאי חייהם הת-
רעה מאד .רצרני לעמוד על ההבדלים מללן
נגשה ברצונם של נותני עבודה mרזuתניס"
דתייס .האינטרסים של שני -חלקי היהדות
וממילא גם את תיקיכס .המכירים את פרקי
ההיסטוריה של פערלי אגלדת ישראל מת-
החרדית נבדלו באופן בולס .בחלקים הא-
חרים של ההידית הפןלנית נגמר הענין
על ידי מלחמת מעמדות חריפה שהתנהלה
ולהסבירם בקיצור ,למעז נביו את סיבתם
חילת
בריאתה,
ועמרד
מתוכם
על
טיבה
והמותה ,יקראו את הפפיות הצנועה הור-
צינית שגיצרה על 'ייד קומץ אידיאליסטים
ובעלי ובעוף באותם הימים ,ידועים שפ.א"י
נוצרה לשם הגשמת החזון של צדק ירישר
תורתי בחיים~ vנרכל עיקרה לא קמה אלא
כדי לתברע נשם ',התררה השלמה את
עלבלנם של המדובאים ,הסרגל,ים .והמנוצלים
ביז נוחני העברהד יהסתדרויות הפועלים
החילוניות של הבובדיסטים m,סרציאליסטים,
מה שלא היה יכןל להיות אצל היהרות
החרדרת .הפועלים הדתיים רצר תטיד לשמור
על הצבייז ,המקורי של עט התורה ,לוהךכ
תייג מהשיטות החמרניות-כפרניות של הה-ס
תדרליות החילוניות ,ומאידן הלא הרי גט
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ '''!tוהפתרון התורתי לבעיות החברה
36
הם מערנינים בשיפרר תנאיהס והגנת עני~
ניהם המקצועיים גפני השלטון המופרז של
הבצע .הם עמדו בפני מנוכה רעירנית קשה,
ררגים לא עמדו גנסיין ילא החזיקו מעמד.
היה קש;ן להם לעמוד במציאות של קרע
כביכיל בין התירה והחיים .יכשבאו אחרי כו
הובוריס יה.אידאילןגיס ·המוכשרים של הת-
ניעה ,יחיפשו לעין כל את תיכנו החברתי
הנפלא
של
המצוות,
את
חאור
המקררי
שנתיר תנן הקדר-שה ,יאת הפתר~ו לבעיית
החברה שבתו:ח .כביאיס יחז"ל ,היiזת
זאת אפתעה שחישמלה את כולם mחזירה
להם את בטחיבס העצמי .פתאים נמצא הפ-
תרון המתאים בירתר לכל הבעיר·ת שהת-
חבטו בהן כ"כ קשה .מצד אחד הגנה ותריס
בפני ההשפעה ההרסנית של חסתדריירת
רפ·ג.לים חיליביות החיתרות ת Mהאמרנה
כאמתל (!,שהיא ח"י מכשיר כידי כעלי ההרן,
ומצד השגי האפשררת של הגגה בפבי הני-
צול המרפרז של הכצע ,כתביעה צידקת בשם
התירה והאמיבה לכל השומרים והמקיימים
את התירה ,לקיים את התורה השלמה יאת
חזיך הצדק האלוקי בחיים ,ילא להתעלס
מישיתם
של
חרקי-התררה
תאורת השלםרז של הבצע.
..
הכיבלים
את
האדישות של היהדות החרדית לבבירהאוז•…
תסיסה שהיתה בעיקרה "צירנית" ולא · .
..חכרתית" ,רגיבשה את השקפת-עולמה של ·
פא"י באיפן מיוחד .השם פועלי אנדות:; .
ישראל היה לשם נרדף לכירו ארצישראלי
יוצר ובונה ,בניגוד לתלרת "ההצלהוו של ·
חוגים מסוימים ,ועל ידי כך ריכזה התנרעה · .
מסביב לדנלה לאו ריקא פועלים עוובדים", ,
אל אלה המעןביבים בהגשמתי של חזון הצדק
בחיים ,אלא גם סכביח אזרחיות שינית", ,
המתנגדות לקי הרסמי של אגודת ישראל ..
·
בנוגע לא.ר- Yישראל.
בוטף על כ,ן נערכה בא"י מלחמה עזה ·
יממושכת ביו הפועל הדתי והלא-דתי: ,
על זכית לחיים ולעב רדה .הצעירים חדפך
עלים של אגידת ישראל שעל.ו ארצה· ,
שרצו ·לקייס את העצמאות הגמורה נם ·
בחיי החברה Mכלכלה של הארץ ,נתקלי ·
נתבאי המציאות המירחדת של חיי הכיבשו ·
מתרד
וההנשמה,
הנובעים
המינרפולין
של ..ההסתררות".
הנרקשה נפני מוביפולין זה
העובדה
של ..
ההתנוננית ~:
שכל
מפתחות·
המחיה והכלכלה בידר ,הפכה לקרב וזריי ..
ומיגע שהרבה מרץ וכיחות הושקעו בר•..
ושרשמין עירם קיימים עד היום .סרשות
ההתבקשר-רת ,הקיפוחים והמהלימות שנפלה…
..
גבורלם של הופעלים הדתיים '''אב עיצבן
בארץ ישראל היה הרקע להתפתחותה
את ~עיכת המחשבה והדעת בכירון הפרן
של התביעה שיבח וגמרי .חיי הכלכלה
גמדינה לא היר בידי יהידים דתיים יר v,רס 'iי-
תווה .וממילא לא באה לייד ביטיי תביעתם
של העמלים הדתיים לקיימו של ו:יזיו הצדק
ל1~n
מאשר בפולין.
השאיפה
הםר'ירה
הצדק התירתי בחייס ,אב:ח הרבה מערכה ·
ותיחג ,למראה העוול המבוצע על ידי .אלה ·
שרוממרת ה"צדק" בגרונם ,רחרב פי!!יות :
התירתי .בחבהר רבכלכלה היה חלקם של
לנגח ;ןב את הפרעלים החרדים בידם .החונר .
היהדוים הדתיים בא.רץ ישראל מטעו ,יהכל-
בים הסיקר את המסקנרת לפי תפיסה שפחית'.
,חיצוביח ,מבלי שיבינו כי המגרעות הרטי':.-
כלה היתה בידי חילונייס למיביהם .אם קם
יצץ איוה חייץ בין פרעלי אגודת ישראל
.ארנודת-ישראל בא"י ,היה זה לא על רקע
סיציאלי שהרעיונרת החבר·תיים של התדרה
יתפסי כד מקום! אלא
על
רקע
מידחד
של תנאי המציאות .בלב הפרעלים הדזוייס
שעול מו הגולה '''אל קמה תסיסה כלפי
לרפים ב"צדק" החילוני הם דיקא על היותן .:
חילוני ילא על זיי'תר "צדק" ועל שנית. ·P
את חיונירתר מן הצדק ההחלטי של ונקיי::
ישראל.
·
הגררפםי הללו הביאר לידי כ.ך שפת;י :
אגדרת ישראל לא שילכה בנימיה הנפשיים;'
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החניר למצוות
את השאיפה לחזרן הצדק שבמקור התנועה,
-כיצד !
37
לזכות קיום התנהלה בכסיכות אחרות ,אבל
ילא גיבשה השקפת ערלם המשקפת מהרת
איו החזיז שלבר יק אמצעי למטוה ,שמכיוז
אפיינית .המלחמה הבלתי פרסקת שבגררלה,
שמלחמת
ישתבה
רהחיים האפירים של מאבק וסבל כייובי
את כל הפעילות לא לפי קר אלא לפי תבאי
הקיים יההגתיננית .אבל כאן שגיאה יסוזית
גם החזיז ,אלא מטרה כשלעצפה ,המחייבת
שעליבר להגתבר עליה למרות השיגרה של
עשרית שנים .כל זכית קיומה של התכערה
מדתנה במיחמתנר ימען התורה השלמה,
ילמען החזרן המקירי של צדק ייישר תורתי
בחיים .ראין בכן כל הבדל ביז פאוו ,בפיליז
לפא"י "".אב נכון אמנם שהחיים בארץ
ישואל התפתחו לפי מסליל שינה ,יהמלחמה
החיים
היא
אחרת
אזי
בכל התנ~י Pב.בכל הנסיכות .פאי'י בבראה
לשמש את החזיז ילא החזיז את פא"י .אין
החזין של צדק רק אמצעי כדי להתגונן
על ידר בפני חרשתביס מנצלים יתאיות
הבצע של בעלי-הין ,אלא התמצית של היד
יתפארת שגנרזה בחיי התירה השלימה שת-
חילתה אחדות-היטם יאחדית האנישית ,רסרפה
ימות
המשיח.
)עיד יברא(
חוב' מהש פונק
החברר למציית
הבעיה,
שאני
ורצה להשתדל להתרות
כמה דרכים לפתרונה במאמו זה ,איננה
חדשה כל ,ציקי .מי שיעייז בספירת הקדמי-
נים ~ למשל בקיבציו של הרב אסף " :מקו-
-כיצד1
עצלנית ינרחיית ,מדות מרשושןת בנפש
האדם ,שיק בדרך חנין שיטתי אפשר לעזיר
לצעיר להאבק אתן.
שרנה
לגמרי ועולה כחשיבותה בהרבה
'לות לתילדרת החיכיך" ,ימצא שם היראית
ובית להירים איד לחנד את ילדיהם
למצרית ,אם בדיד רציי ,מגדנים רמתברת,
היא בעית החבןו למציית היים ,בתקופתנן.
המאבק הוא ~פיל :גגד דעות ונגד יצרים,
נגד ררח האדם ינגד רוח הזמן .אין לצאת
הדרגמה .גם
כיום מההנחה ,שתוקהפ של המצו;ד טרכן
שם
מאליו ,ורק קיוונה למעשה דורש אמין מתמיד
מאמיים בענין החניך בכלל ,ינתין למצרית
יעדין היצר .עצם תוקף המציה היטל בספק,
ואם
בדרד
כדברי
עינש,
חז nל
ראם
מסיזרים
בדרך
אי
פה
אי
בפיט .סיגית קטן אוכל ככלרת )יבמוח י"ד(
,כיח חיובה הכילל איבי מקרבל על דעת
-
הצביר היהודי ,באיץ וברתץ לארץ ,הפר-
היא דוגמה וכך ,האב מדיי בני בנזיר
לפי דעה אחת ,לחנכו למציית ')בזיו (.ס"כ ,הס'ה אינה מקיימת את המצרית יממילא אין
להניח מראש שהחניך מקבל איתן להלהכ,
אין ספק ,שמצית הקהל היא ידן.ס גדיל
של החנון בדוכי התררה .זמיבן הדבר ,כי
ורק מתקשה בקיימן למעשה .רלא זן בלב,ן
יש צירך נחנון ,למצירת בכל התוקפית ,יגם
המצרית גם איבן מדבררת אל לב האדם
מאליהו ,הרחיב איבו ספיג קיים המצוות,
Tiוספק החל מנקר כבר בגיל צעיר ,מתרן
השיהא עם הצבור שחייו מעירטלים מהז.
הטצוית ,המגבילות אןתי בכל' מ-אייין 'יספיק
יצריר .לשם קיים המצייון .יש ל~תגבר על
יתו על כן :המציית הן לצברר הלא דתי
כמדיבה המביססת על החביה 'התירתית יעל
המשפט התדרתי .יצר לב האדם רע מנעי'
ריו,
דכדרר
הטבע
האדם
מתנגד
לק,ייC
אבן הנגף העיקרית בדרן ליהדרת ולא הא-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החניר למציוח -כ Iצי ?
38
יסו,ן המתפתח 'במריצת הזמנלם לפי הבנת
הזרר .עזל המצררת ,תרי"ג עשין ולאוין
הירם ,היא קשה לאין עררך מזה ,שעמך לפני ·:.::
מחנר יהיזי בתקופת הגיטארת ,הוא והה :.'.
אחי יגם עילה גז.ליז .שימה על הפחנ,ך '.
להתגבך גס על היצר וגם על האדיסו;ת .':
גם על התאררה רגם על ההתנגדית ההכרתית· ',
..
גם על העצלנית רגם על הזדות.
על כל גזריהם וסיגיהם ,זבדאיריתא וםדרבנו.
אזלי ניחז להג·דיר את התפקיד בארV:ה.
מוגה המופשטת נמציאדת ',ה .נשכר גחונש,
בהשגחה פרטית
-ואפי'ו באיזה נוסחה
בלתי מחייבת של תירה המשמיס ,דרך איב-
טואיציה של נניא ,לפי מושגיiזם ,דבתדן
חוהכ גדולה בצייה זו ,בה היקפן החיים
שלביס . 1 :לעצם קיים המצרה
היהיזיים ,הדא המעדרן את התנגדותן גם של
.2להדיר המצרה
הצביר המכנה עצמי "דחי;" לפי תפיסה
המצוה
אוניברסלית
)ל.א
יהודית(,
של
. 3לחוית
האישיס
.4להכרת ערך המצוה
המדברים גבדהה על הרגש רהרחיה הדתיים
סדר זה של שלביס מכיין ליל.ד המתחנך
בתחיתם
לנער הובתבג,ן
המקיננים .בלבם,
מעוניני!t
והם
בבית הרריס
דתייס ,ולא
בתוד כלל האומה ,אם רק תסולק המעמסה
חנא אליבד מרחיק ,דאנו צריכים להחזיר אוחי
המכבידה ·של דקדוק בפרטיס "ספלים" ,שיפי
גרסתם הגלות יצרה אותם ,מרחיקים את
לתיק היהדית ,אחרי שכבד טעם .מפעיו.
הספקרת ,יכבד טעם גס טעם העביוה .לגנין ..
האדם
המיירני
המעשיות בר iבז
ממקיר
אינן
היהךות.
באית
הםצוות
לספק
שים
צורד נפשי של האדם ,הרא אינו זקיק להן.
היא זקוק לחייה נפשית ,לנטחון בה' ,אבל
איבו צריד לתת ניטוי מעשי לרגשות ,להש-
תמש בסמלים ,לקיים חיקים צרמוניליים .מתיי
גישה זר לא רק קשה ·לחנן .ח( האזם
המרדרגי לקיום המציות ,אלא להיפך ,תביעת
היהדךת ~קיום קפדני של כל סייג דיבנן
מרחיקר מז היהדית נכלל) .עיין מאםרו של
אנרד
בחרבר: n
"חנרד דתי"(.
גם כעיה זי נזכרת כבר בדברי חו"ל
לגבי חזקיס שהרגדוך :זביים שחקקתי לן,
אין לד רשות להרהר בהם ,יהשסן מקטרג'
הבמ ,ראומית העולם משיבות .עליהם .הנה,
כי בעיה זר של מציות שאינן עונית על
כל ציוד דיאלי של האםד ,יהיה היא נפשי
אי מעשי ,היתה ידועה גם בתקופית ,שהכ~
פיוה לא היתה הפרהסיה הרשובית ,וסכבתה
הנחוכירת הוסברה :חשסן ובקסרג עליהם,
הסביבה הרחיקה ירתר ,אומית העילט משי-
ברח עליהם.להיוס גט יהדוים ובשיביס על….
ל
ו א רק ע
על ובצידח.
,ם~.,
י"קים ,גם על משפטים רגם
התפקיד ,איפו.א,
העימד לםני זזובחנד
הטלבים
דסר
יהיה
שרנה,
ריתחיל ןאלי
בהכרת עיד המצרה בדרך השכל אר נירן
החויה ,בהתאם לאופיר השכלתני אן הרגשי:'.,
בובאובר זה איני יכיל להקיף את כו
האפשרןיית ןהמקרים ,אלא 'אתאר את זרן ·
החניך של הצעיר הגדל באיירה של מסןר'n
ובנעוריר,
.1
היסיד של החניך למציה הוא קירס'
הז:.ציה למעשה ,חקיי של מעסי ההורים
וובלרי פקודתם לבנם אי בתם לקייס את
I
המצוה.
מעשה ה~ציה לבד אינר מספיק ,יש
.2
לקיים אותה בזריזות רבמסיררת ,יש 'למצאו
סיטראציות הדירשית מסידרת לקירס הפציה"
אל תקנה אתייג זול אלא אחרוג נאד..
תקום
וביקדם בכדי
להתפלל
בנחת ילא
בחפזוו ,פ"יס את חברד ,גם אם הנר טבןר
שהוא אשם בריב.
.3יש לקיים את המציות בסכס שלא
"שכח במהדה ,שיעררר געגועים אליiן .כן
יווצר הצורך הנפשי של המצרית ,-כך יייצי
החלל הריק בלב ,השמצרית בראת למלא
.
.
יאתר.
,
.4בכל גיל יש להסביר את הטעם במצרית
כפי הבנתר .של החניד ,יכמדת גירל צמאונן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החנוך למצרות
-כיצד !"
39
להבין את המעשים ,שהררגל נהם ,כן חגדל
המרבז 'ועל אידיאל פה רלטיבי למסתכל,
העגות המגnי לבקשת החניך להסברים .שני
גבררה,
מיתגה
השלבים הראשיגים ירצרים את הבסיס לשני
האחרינים
הגפשי
מעין געשה
רהשכלי.
קידם לנשמע
הראשרגים
שלי. ,אם
יופי אר מיסד .אמנם הגבולרח ביז חקיי
להזדהית מטישטשים ואחד עובר לשני.
-
מאמנים
באידאלים
הם
את
המחבר
דוגמת
בקירם
צדיכה
המציית
להיית גם איבייק,ט לחקיי יגם ,ארבייקט
הצעיר להתגבר על יצרר ,לכבשר ילהשחחרר
משיעבידי ,האחרינים באים לחת תשיבה
על הספק לגבי ערך המציה המנקר במרחר
של האדם של ימיני ,מת iי הרגשת הצורן
להזדהית -בהתאם לגיל החניד.
אt .זרבייקט לחקוי :יש לשרית לקיום
המצוה
צורה קביעה ימענינית המושכת אןז
המציה
תשימת לב החניר ומניעה אותי לחקיי
המעשה .זהו השלב הראשון בדרך החנור.
מה הד הדרכים המעשיות העומדרת לרשית
המחגך ,לבצוע מעשי של השלבים האלה,
מצוה הנעשית כלאחר י,ך בלי הדגשה ,בלי
צירה בילטת ,לא תעירד את ההס תכלית ואת
לממיש
ענין הנחיר .יש לתת לחניך ץת .ההזדמגית
בקיום
הגפשי
ומתון
המצוה
קררב
להבנתי השכלית.
הם
מה
ב.אמתחתר
סממני החגוך
המני ,שהן בעיקרן שלש ,יכהמ אמצעי
לרארת את מחנכו בזמן בצוע המצרה .יסתכל
נא! בז'מן שאביו מתפלל ,ותהיה זאת לא
עזר לידד '.החבור למצורת ,רכל חנון לקראת
תפילה חטיפה .ישתתף בקדיש ,ותינתן כיס
שלשה
לידר ,בכדי שיוכל לחק iת מעשי אביר ,ויש-
מטרתר החבוכית ז
איזר
מטרה
שהיא,
משפיע
דרך
חרש בו רה.רגל הניבע בראשונה ממעשי
החקוי .יררכח נא במעשי חסד שאביר דגיל
בהם ,כעזרה לנדכא ,בגחיס אבוים יבן' ,כדי
צנררות :
. 1דרך
הדרגמה.
.2דרך
הרגש.
שיהיה מעיגיו -מתיך יצר החקיי
.3דרך .השכל.
הבה וננסה לתאר את השמיש בצנורות
הללו לקראת מטרת קיום המצוית.
•1
זחך
דמות המחבר
בכל
היסדורת
שיטת חנוך ,לקראת כל מטר:ו שהיא .כות
השפעתה על החניך בשתי דרכים ' :בדרר
החקוי ובדרר ההזדהות.
חקרי הוא
פערלה
מכנית ,הזדהות היא פערלה רצונית .חקוי
היא רק לפי דוגמה 'מוח~ית ,הזדהות תיתכד
גם לגבי דוגמה דמיונית או היסטורית ,על
דרד המ.אמר ':לערלם יאמר אדם ,מתי יגיעו
מעשי למעשי אברהם יצחק ריעקב .שא~פת
החקרי
טביעה בטבע
'בית מסודך ,נישיאיס מיcו..שרים ,שלםר ביח,
יתקשו להקים בית בעל עמודי תווך אלה.
הדוגמה :
היא
כמ mר .הלא ידיע ,שאלה ,שלא ראר לפניהם
.
אחד
-לעשית
הילד הצעיר ,רציז
'בחפש
להדגמת המצוות
את ההזדמנות
לחניכיברבביבו בגיל צעיר ,בארגז אח קיום
המצוית
בצלרה
גתיגית,
הנחרטת
במח
רבלב .ואם' חרצר ,הרי כה הגבה מציית
מנרצעית דוקא בצירה המושכת מאליה 'את
לב יל" על שם' המיוחד שבהן ,המרזד לילד.
'נטילת
לולב,
תקיעת
שרפר 'רעוד
ועוד.
אבר iכ iצאיס בחז"ל שיטה זי :מעשה ומי
שאמר ':הנני שוחט את הפסננ על מי יעלה
הראשון בירישלים -רכפי שמביאר בסרגית
הגמרא ,כדי לזרזם במצורת אמר כך )גיטיד
ההזדהות יכיל להיית אצל בבי אדם מכל .( .ה"כ הוי שניטף לורשם העצרם ',שהבאת
קרבן· פסח
בכנרפיא
בודאי
עשה ,יצר ~ב
הגילים .הילד יחקה כל מעשה הנראה לר
מענין ,יבפרט של האדם ,אליר הרא קשיר
זה עוד אמצעי חניו נוסף ,ללמיד מדת
רק עם 'האדם
בי
לחקר" של
דו.א רואה תבונית אידיאלירת מייחדרת
-
נ~הבה.
המביגר
יזז.rזה
הזררזות
ע"י
מעשה
המעודר
מעשה הזריזרת בכל החייס .כמה טרחו' חז~ל
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החביי למצרית
40
לשררת לחג המופת של חניך ללאיוכיית היר·
זית ,לחג :זפסח ,צויה ברלטת רמישכת ,מעיר-
ית תשימת לב ,ןהרסיפי על המציות דאוריי-
תא ,כזי Vיהיה היכוא לתינרקית.
תנאי
בוסף
מצוית :
בהרבה
ציוה
קביע:ו .כל חקיי מביסס על הסתכל,ת חוורת,
כדי Vחללמד הפעילה ,כדי שלא חישכח,
בכל תהליך החייס תשתזרנה המציית בתקיפית
קביעןת ובאופו יציב .לא חעבוו המציה
מהמגחך ;חני,ן אם לא תקייס על ידי המחבך
בארתו חצבי;ן רבארתו הסגנון ,ולהיפך לא
תווגש הופעמיות של מציות מייחדרת ,בפ-
סח ,ביוס הכפירים ,אם לא חבלטבה מתיך
מחזוויית קבועה של מצוות אחרית באיפיו
הוכיוח.ד ישיב :גם אלה ילבשר דמית קביעה,
כדי שתיקבעבה בזכריו במרוצת השנים .הל,ת
העברי וובתכרנת החגיס ממילא ערזרים במגהמ
-
כיצד ?
)כתובית (.א"י ובתור כר :כמקים שבעלי' ;.
תשונה עומדים ,אין צדיקים גמורים יכולים , .
לעמי.ד הרגל יישתת על תקיי כעיקר ,כפיה
להרגל תחטיא את מטרתה בדרו כלל .יש'
ומדתר להשתמש באמצעי כפהי כדי להעניש
על סטיה מהרגל ,ורק אצל בנו הקטן ,בבנו
הגדול באמר :לפני עיר לא תתו מכשרל,
במכה בבו הגדרל הכתיב דמבר .אי ,להקנרת
iIרגלים בררר ייריי ,כי מרד ישריש בלב
הבן ,יחנר לעקשנות ולהתנגדות ,ויעזזר את
הרציו ;פר'קת עיל ,דק הרגל הבקבה בדרן
חקוי
הרא
איתו
ויתמיד.
הבה
כי
חובתו
iJראשונה של המחנך הוא לעירר את החקיי
למעשה המצרה .יש להשקיע מחשבה כארב
צעים הנאותים לכל ובצוה .הכאתי דןגמאוח
(/חדרת ,רנל המוכה הדי זה משרבח.
ב.
אובייקט
להזדהות :
ההזדהות
היא
לרערו אובייקט לחקיי ,כד עיצנן ינתגבשי
בריבי ישראל ובמסורת מדיי זיר .על,בן
להוסיף על המגמה הזאת הטברעה במצרית
ולתזק ארתה על ידי הקבע במעשיגר יההד·
גורם אח.ז גם אהבה איבה רגש בלי בנוז-
גמה הובכוינת לעיני חביכינר.
קים .מקרבל הכלל שבו ארהב את היריר: : ,
על ידל הדוגמה וחקייה ביצו ההוגל .אל
בזלזל נר ,ביקירו ובכבדר~ ,ין כמרתי לעזרר
לחביר להתגבו על היצר ,כי לעימת הונ-
פערלה רצינית ,אמבם מביע הרצרו אינר רוקא
השכל .גיומים שוביס פועלים בבחירת אוב-
יקם להזדהדת כלב המזדהה .רא,כה היא
כר,ם ,יש יוצאים מן הכלל ,ויש יקיימת שנאה
מצד הנן לכאיו .כך אומדים חז"ל :אם
זרחה השמש ע-ליי רמים לו ,הפורץ לדיותו
סו סר-לעני רה זה ,עןמד ההרגל הטביע בדם ',של נבר ,נרדאי לא נא הלרדגך ,אבל בן ', ',
המזכו יר.א.כק אתן .לא קל לנטיש הרגל ,קפרוץ לדירתר של אביר ,ייתכן שנא להורגל ' ::
גם אם היצר תרבע נתיקף .ההיגל היא בן )סנהררין ע"ב(• אהבת הבן לאכיו תלריה ,
בוית במלחמה בגד התארוה .רבנרת אנשים
בונבעים מלחתחרות על משרה גבוהה ומש-
תלמת ידתר מכיוין שכבר מ.ורגללם בעבידתם
ביחס אביו אל,י ,ה'א אהבה מרתבית כגיי"
סים .אב איהבאת בנר תמיד ,יש פה גררם
,ב""י האר מעוביו שלא ייכית זיעו .גם מה
הס ,דהתיה גם במוכה בדוגה .דל.א זי בלבז:
שחז nל ,קוראים :
קל ירחר לאדם המירגל לעמיד נגד פתזי
כזבי ,אין פירישה שאינה מותבלת בשרם
היצר מנעוייי גם בבגריתר ,מאשו לוה שכבר
סנה ;
גפל קרבי ליצר וצויד להתחיל חיים הזשים,
הערכה הזדית
דגמרא מפירשת מסכיוה
זאת :
גר קטן מטבי-
לים ואתר על דעת בית דין ,זכית היא לו
להיית יהרדי ,דזכין לאדם שלא בפביו ,אבל
לעכד להיות יהרדי ,חיב זויא לד ,כי טעם
בכו טעם אסיר ,יקשה לי לפיש ממלוי תאיתי
אהבה
שאיבנה
תלריה
דרד ייהרגתן אהבו זה את זה מתרר
של
איפי
רירשר ,וכהגבת
יהרגתן על ריד :למה ירמת מה עשה .אהבה
חיא גררם להזדהות ,אבל יש לעררי את
האהבה עו'י יצירת תבא~ם ,שגיימים לחניו
;אהרב -את מחנכי ,ויההי rה גם באיו .יש .
צורך שאכיר לא יכיח את האהבה כדני המיבן
מאליר ,אלא יטפח את אהנת כבי אל,ר ,קל
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החנרך למציית ~ כיצד ו
41
~
וחומר למנתי זר ,שעמל קשרת ,עד שיזנה
לאהבת חניכר ,רנלל גדול יינתן לידי המחנן :
אל תצפה לאהבת חניכן א,ליד ,עד שלא תקדים
וראשית א,וני ,שלא ראה קרי מימיו ,הזדהותו
I,אהוב אותו ,אל תחכה להזדהרתר אתד ,עד
של יוסף ,הבן הנאהב ע IIי יעקב ,עם אביר
שמקרדם לא .תזרהה אתל,
מנע איתו מהעבייה .לא על יאיבו .השפיעה
ויש עוד גרימיםהיוצרים הזהדרת ,דמרת
נעוצת
-גם .א,ם לא נאהבת
-עלולה
מלשכב עם אשת פוטיפר_ )סרטה ל (. IIה ארלי
ביתן להסביי" שזהי יעקב שנאמי עליו :כרח"
ההזדהות
ולא על יהדרה ,אלא על יוסף
הנאחב ,וכפי שכתבתי לעיל,
לעורר את דמיון הצעיר ,ער שירצה להזדהות
אתה .הלא כבר נרדעו מקרים ,שילדיס .ראו
שודד גבוי בקולנרע ,וניסו לבצע את
פעולרתיו הנערזות בחיים ,ושרר ,ונתפסר.
שתוכז ההזדהות
כמה .משתלהב דמיוו הנלער בשמער על מעשי
המצוות.
עליני לרתים את השפעת ההזדהית
לשררח החנרך למצורת .שני תנאים בזבי :א,
שהמחנר יהיה האיבייקט של מהזדהית ב,
יוביל את החניך לקיום
גבררה במלחובה ,עד שיגיב :אהיה גם אני חייל,
הסברתי כבר ,איר מגיעים לקיים התנאי
"קט." ,ולפעמים גם גורם עריץ .ישלחקרר
את· המניעים הפסיכולרגיים ,המטביעים בארם
אהבת ,ואליהם מגיעים על ידי אהבה לחניר.
אל אהבה זר שוב מגיעים על ידי הכרת
אלה נובוקים שכליים' ,אלא תכרנות נפשיית,
'הק~ימו'ת בכני ארס בחרזק שרנה -ופיעלים אח
על ידי יאיתי כאדם הנזקק למחבר ,בחולשותיי
ילפע-מים גם הנהג השילם בהגה הוא האוב·
א,תהשאיפה להיות גבור אר עריץ וכי' ,אין
פעולתם .בכל אופן ההז iהות היא פעולה
הראשון ,הדרו האחת חיא יצירת קשרי
מעלותיי הוב:יוחדות ,ולכל חניר יש מעלות,
ובחרסי יכולתי בצעיר ,ע"י הערכת צלם
אלקים בכל אדם ,ע"י אהבה ·לאדם באשי
רצונית" ,ארצה לה~ות -כמרתף ,היצון נובע
הוא אדם .תקצי היריעה מהכיל פה הרראות
', .עלינו" לבצל _ :את השאיפה_ להזהדרת עם
דוגמה· נאהבת או נערצת למסרתנו ,מםרתקיים
רלהחדיר ,אל עצןמ אהבה לכל חביד .איד
אהבה למפרע או אנטיפתיה למפרע .דרמבי,
,המצרות .והנה גם רעיין זה כתרב בחז"ל :
שמי שסבוי כ,ן אינו יכול להירת מחבן, ,
מ?1Zאיפנ:י "הנפ)ס~ . ~:-
i
מפריטרת ~מנחד לרכוש את אהבת חניכו.
ללכת בכל דרכיר ,מה הרא ירתם וחברן אף
jןדרד השניה_ היא התנהגות אישית בד
אתה יחרם רחנרן .ולדבקה בו ,לכי אפש;
רכים המעורררת הערצה יותר גדולה מצד
להידבק נהקב"ה ,אלא הידבק בתלמידים
החביר זנהמדית של גב;רה רעריצרת שמניתי
רחכמים ,ומעלה אגי עליי כאלו" נדבקת בו
לעיל"n -ז"ל מני ארתן :איזהו גבור הברבש
)יש"י עקב( .ובר תדבקון ,הידבק בדרכיו,
את יציו ,איזהו עשיי השמח בחלקו~ איזהר
גמיל חסדים ,קברר-מתים ,בקר ח,לים כמי -חכם הלודממ:iל' אדם ,איזהו מכובד המכבד
שעשה הקנ"ה '''שר) יאה< .מנה בי כן,
את הברירת;.והתחרות עם המדרת המכועררת
'.החזדהית העליונה היא זועם חקב"ה_ ,רנכיד
על .הערצתו – -של '"החנ~ר איבה '.קלה .אנר
'להמ~nשאוnג :.לנר; נלמד מתלי1נדי חכמים.
בפסוק 'בעקב נזכית מקרדם גם -האהבה להי
כיסוד .להזרחןת ,אמנם .זהוי .מעלה גדולה,
שהחביי ·.טים ·דכה לה~ )לא אעמד על ההב.דל
בפירושים .של יש uי,ןעיין',שפתיחכמים(
בא;'"nנימ;צאיס גםהזדהרת -עם הירים
:בחז IIל,
יוסף .לדביעבייה :נתבוון
אלא
שהרפיע בחלון דמות דיוקנ,ר של אביר ונמנע
ובאמינים" בצלם אלקיםשנכל אדם ,ראבי
מאמ 'Jנים שמי שמקיים כלליס אלה בנאמנלת
ובירשר ,בכנות ;במסיורת ,יזכה לנצח ·כהת'-
חרית· עם • . .הנבור· העריץ ,העשיר מקמצן; .
החכם להוע ,הוםכובד מתון P-חד .יגש
'הצדק מקרנן בלב כל אדם,ואםהמחבי· מתנהג
בלב תמלם ןנבפש חפצה בדור זו שריירונו-
חז iIל ,יוrמ ,לגדל את בביל בדרביו,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החגיך למציית -ניזד 1
42
תוכן
ההוד ה,ו ת ,הוא ממש גם תבאי לר·
כישת ההזזהות .א iתו המזות ',שהן הגור·
מות להערצת החניר ,הן ,שאנו
םעונינים
בהן ,שחביכינן ירכשו ואתן .אבל אין זה
התוכן היחיזי .כל קירם המצוית ז,אר תופעת
לואי של ההזדהות עם המחבד .הילז שראה
בקולנ iע את השוזד המלi Iיב את זמיונו ,לא
יבצע
רק
את
כמתכונת
השיז
אשר
ראה
•
ממצוותיו.
ידע החניר ,מחנכי שכח תפילת
מעריב ,והתקין תקנה לעצמו ,שלא ייסנה
הדבר -לא יאכל עד אם יתפלל וכיי .יעד "
שאפשר לשגית ולחזור בתשובה ,יזע שדז .
בירה היא כאב נפשי עמוק· אל יתן המחנך ·
אמתלאות רתרוצים ,להיפך ,
יחג~'.:ה
כה קרה ואל
יספר לחביכר
בתשובתו ,אין ספק
שזו היא התנהגות מחנכת.
בסרט ,גזלא אול ,ילבש גם אותה העביהב,
כלל גדול הוא :מצירת שבין אדם לחבון
שפארה את השודד .ההזזהות היא טןטלי.ת
להזדהות על
וכל פעולת הםחגך
אצל
החביד
ממילא
תעורר
רצון
הוא
בעצמו.
קיופ
לעסיתה
המצוות יהיה איפ iא תופעת לראי של ההד'
דהות ,כמו ןןןהאהבה אל חן םמילא תער
רר את הרצןן לבקר ותלים ולקבוו מתיב,
אעמוד על כמה חכונרת חשובוח ,גם לעצם
ההזדהות וגם לתונבה המיוח.ד התכונה העי-
קרית היא יושד פניםי של המחנד .איו כב,ו
הילז המיטיב להבחין בין יוסר למלאכותיות,
בין מצורת הנובעות מן
הלב ,לבין אלה,
שמטרתן הפגנה כלפי חוץ ,ביז ~קביות לבין
מקריות ,ביו פעולות שהו צררך הנפס ,לבין
אלה ,שעיקרן הבלטה עצמית וחפוש הכרת
החברה .האם לא פעם יתפס הילד את מחנכו,
נזמן שהלה חרשב סאיו עין צופיה מופנית
אליו ז הל.א מספרת הגמרא שר' עקיבא הלר
אן'זרי ר' יהושע לבית הכסא ,ירב כהבא
שכב תח.ת מטתר של רב ,בזמן שהיה עם
תורה היא
אשתו ,ותסרבה היתה בפיהם ;
וללמז אני צריר ) .ברכרת (.ב"ס • עד היכן
הגיע
רצין
ההזהדרת
של תלמיךים
אלה,
ועד היכן יש למחנך לדקדק במעשיו אפילו
בחדרי חדרים! יבדק.ו נא המחנכיס את עצמם,
וירכיחר עד כםה מחשבותיהם טהורות ,רפיהם
הו עדיפות
שבין
מצוות
הוא :
מבחינת
אדם
אבל מי
הרצוו
למקום,
שקורא
ותלמוד עויך
ומסמש
ישונה
תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ·
דבור"
יא.ין
הברירת
בנחת
אומרות
עליו,
עם
הבריות,
ו'ו
אוי
וכה
לפלוני
סלמד תורה ,אוי לי לאביר שלמדי תורד~
גזוי לך לרבי שלמדו תורה ,פלוני שלוכך
תורה ,ראו כמה
מכוערדם
ברורה :
דרכיו
מקולקלים
)יומא
מעשיו,
.(.ו"פ
הסיר .
רכסה ·
היא
מציות שבין אדם לחברו גם השכל
והרגש תופסים ואתן ,וממילא שיפוט היל,
וגם
המבוגר
לגביהן
מפוחח
יותר,
וכ i
מצרות אלה יוצרות את היחס הבונה .את
ההזדהרת .לא יהיה ערך חנוכי לדליקות·
הגדולה ביותר בתפילה ,אם האב ינצל ~ת
פעול,ו וירמה את קוניו ,רלא ישעה אל
חחנוני הנדנאים .דיספררפךרציה בין קנאות
למציות בין אדם למקום וזלזיל מו.חלט .
במצוות ביו אדם לחברו ,היא מן הגורמים
העיקריים לנטישת היהדות ע"י הדרר הצעיר
בימינר אלה'i ,חדבריס ידרעים ויגעים .ומאיזן:
כז-ה השפיעו דמותו וטוהרו של הקזיש
מרזין -זצ"ל ,בעל החפץ חיים ,על הזור
הצעיר של ימינו .ידע כל אב שיחס רע
ילבם שוה ,וידעו ,איה המקיר להצלחה ול. -
כשלון ,רחמנא לבא בעי ,ורק אם הדב זרמה
למלאר ה' צבא-ות יבקשו חירה מפיהר במצ.וות לחברר ,המקיים את קריאת הנביא:
)חגיגה ט"י :(.
למדר היטב ,דרשו משפט אשרו חמוץ שפםו
לזולת יתנקם בתנוך בניר .ירשר בנחו
יידה נגז המחנד בגליי ,אם בכשל בע-
בירה ,כי אין אדם יעשiד טיב ללא יחטא.
צערו האמיתי על העבירה מבחי אןלי יותר
יתים ריבו אלמנה ,יהיה הזמות האיזיאלית
של חביכיו .הלא גם ההזדהית עם ה' דירשת :
מה הרא רחום אף אתה רוחם ,מה האר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החניך למציית
-
כיצד ז
43
להזדהית ,גם צדיקי הדודות הקדומים ,גם
חלק ממנה לפחות -=-על שאלת הדאם
המידרגי לגבי המציות ,שראתה הבאתי
בראשית מאמרי זה .המצרית בארת למלא
חלל ריק בלב האדם ,אשר ,אם הרא איני
מתמלא ,משהד עליו תוגה רעצבר-ח .קיום
של אברהם אבינר ,אשר יצוה את בניר וביתר
המצורת מרציא ארתו מיגון לבר עוושה א~תו
אחריו ·ושמרו דרך חו לעשות צדקה ומשפס !
לאדם מארשר.
נתין אף .אתה חנין.
דק
לא
בפרעל
המחנך
אובייקט
הוא
ספררי חסידים ,יכילי Cלחאציל מרוחם המחנך
על הילד יהבער .מי לא יתבתך על דמותי
ייטיב המחנך לקרא באזבי חביכיר דוגמאות
קיום
של
מתוך
מצוות
ריושר,
מסיררת
מתוך אהבח רשמחה ,על ידי גאוני עולם
יחסידיי.
על
קיימת
חיי
כבר
גדולים,
הירם
מעולם
ספרות
עשירה
חחסידות
ועולם
חמוסר ,ויש לבצל;ן ,כי גם המחנכים הסיבים
בירתר רחוקים וכרחק רב מאצילות הקידמים.
שבאדתי,
כפי
הזדהות
תיתכן
לגבי
גם
אישיו,ת שאינה עומדת וכוכש לפני החביך.
גם את התג"ך יש לנצל לזה ,וצערו האמיתי
העמוק של דיד הוכלך על עבירתו הגדולה
היא דוגמה לחנוך מתוך חרטת אמת .נעד
את
להגביר
הפחיטיביים,
הרשמים
שס'"!ו
ררתנר העתיקה רהחדשה וכעגיקה לני ביד
נדיבה '-על ·הרשמים הניגטיביים ,שהילד
סרפג לתרכי מחיד עולם וספרות Iבלי תורה
רבלי
מיסר.
בוחר
מעצמת
רהספרות
טרם
חשפני
המחנך
על
של
גדרלי
את
הלרט
התנ"ך
רחז"ל,
ישראל,
רראוי
המאמץ ועייעשה ,ההתחררת גדולה ,אבל גם
ארר
מעט
הטרב
הרבה
דיחה
באדם ,ראפילו
חושר.
עם
עם
הזהדרת
נכרי כדובא בן
נתינה שהפליא לקיים כבוד א;ב ראם )קי
דרש'ן ל" .(.kזהר תפקיד חנוכי המקדב את
המצורת.
קירס
עיגינר
ועיני
ארתנר רגם
•2
דרך
נשרהר ,דמרירת אלה
חביכיבר,
ןךרגמחס
כי יש הבדל בין שמחה להוללרת ,כהבדל
האור· מן החרשך .הוללות ביצרח משעשיע בלי
תרכן ,ממסברת ללא מטרה ,מגרריים מרתחים
עינים ילב ;
המתמדת
שמחה היא השלרה הפגימית,
חדלפת ,הפרושה על
ראינה
כל
החיים ,ושהיא תוצאה מחיכן ומטרה ברירים,
מחייס
בטרחים
שלמה המלך :
בחכליתם ובכוונם ,כדברי
לך אכל בשמחה לחמך רשתה
בלב טיב יינך ,כי כבר רצה אלקים אח
מעשיך )קהלת טי( .בערלם מרגיז רמריגז
זה ,בתנאי אי-בטחין לחיים רלרכוש ,עתיד
מעויפל
יהירה
הבטחון
ובסיס
יימצאר
במציארת
מכירן
ששום
מדאיג ,דריש
מוצק.
מכיורן
החיצרבית
אנרש
רשרם-
לאדם עיגן
שאלה
לא
המקיהפ
ארתנר,
מעצמה,
יתהיה
החזקה בירתר ,לא ירכלר לתת עריבה לשלרם
רלבטחין ילאישר האנרשות ,רק מבפבים יכולה
לבא הישעוה ,רק בתיך קיררת לבר יכול
האדם לגלרת את משעבת חיין ,תהיינה
תהפרכות ההרה אשר תהיינה ,יקרר זעזרעים
כאשר יקרי ,לא עמלתי לריק יל.א ילדתי
לבהלה ,כי את רצרן הי עשיתי ילי עבדתי,
לבי היה פתרח לאהבתך ייראתר ,כי תירת
אמת נתן ·לבו ,רחיי עןלם גטע בתרכנר .כמה
לגגד ··עמרקה תפילת ירם-ירם זו ,כמה 'היא שיפעת
גס
תבתר
אותם.
בטחרן ועצמה ,נתחומים יאישי.
גם האדם המרדרני ,הוא שיסודרתיך רעד
הרנש :
עים ביותר ,הוודף אחיי התענוגרת יותי
אשר
מכל קדווב-יר t ,מרגיש איבטחון וחוסר יצינרת
לא עבדת ·את חו אלקיר בשמחה ,יטרב לבב".
אחד .
יוחר מהס ,דרקא הרא זקיק לבסיס איתן
וליסוד מרצק לאישירתר ולבנין חיין ..השלךה
האולימפית ממנר יהלאה ,בתאריתו האו מחפש
את החבאה ,ובתרר ההנאה מתגעגע על
אר
התארוה )גיהת( .כה .עצמו הישגיר ,כה רבי
"עבדי
את
הו
,
בשמחה H
"תחת
לא רק על עול ;;מצררת וכדברים ,אלא על
השמחה
לעביד את
חו .החייאת חשוכחה
הזאת בלב חניכיו בזמן קירם המצרה האר
הערכים
החנךכיים,
וזוהי
התועיבה
-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החגןך למציית
44
חגליותיל ,יבבו זאח :כמקרה זזכסיל גם
אני 'יקרני ילמה חכמתי
)קהלת '(.ב שכל
לגעגיעי
התשדבה
האדם
אני אז
אינו ניתן
איר
האנושית :
יותר
את
תההי
ובאישרת !' קירם המצוות יכיל לתח איתח.
שמחה
פרישה
לע
חיינו,
כבר
כי
רצה
אלקים את מעשי.ך
על המחנר והדגיש את המומנט של שמהח
בקיום הובציות, ,ליצור איירה של גיל וששון
בשעת קיימן .אנר מיצאים בחז ; nדיגמאות
רבית של עויכת שמותת מקיריית יהידירת,
הבאת בכררים,
בזמן שמחת בית השראבה,
ט"ו באב וירם הנפירים .אנו מצואים בחנ"ז
של
סבסזם
ליררשלים
שמחה,
ארין הקידש
בהנאת
-שמחה מתור בסרל המחיצית
הונעמדיות לפי הוכרח בין זרז ימיכל -,
בזמן קריעת ים סרף ,יערד רעו.ן הזממור
האחוין של תהילים הלא שיר-השמחה היהרדי.
ישנם
תיארריס גם
למסיבות של שמטח
כיצד 1ירתר ,ןממילא היא
מציה גררית
.בנתינת :
מציה .הבה נקיים בתניעות נועי ובחברית
נרער ובבצעי קיום מצותן בין ארם לחברד
רביז אדם למקום .ילקרש חררש למפעל
"גמילרת
לקירם
חס'ד' ,ויוכנם
זו
מצרה
גירם ההתחרות המביא ליז ,מתיחרת יליזי
מאמץ .חרדש אחר יעמיד בסיסמת "תפילה'!
ישוב ייכרז על התוחית :קיים מצירת שבת
למיפת ,יבן הלאה .גם כך ירכנס גירם הרגש
לתיד המצןה ,ראם גם איני בובע ,רק ממקור
טהרר-הלא ההחחרית גיימת לקנאה ילכברד
הרי יש לגריס :מתיר שלא לשמה בא לשםה
רכדברי
החנרך :
ספר
האדם
אחרי
נמשך
ובעשיך .בזמן סיכום הפעילה ע 1Iי המדייך
בסיף החדש יונלטר הערכים שנקנו ,י~א הצד
האישי. ,ההתקדמות
שהושגה
י"~
המ.אןיונ
האישי והחברתי לקראת קיום המציה בשלי-
מרתה ,רלא הנישר האישי של היחיר.
ישלב
:
נחפש
הזדמנרירת
הזדמנרת.
תי-
בחז"ל ,בפרט בסכס הנשואים )פרק אן וב'
מצאנה להבליס טעם של מצהר ,גם בובצרית
בכתלברת( .פה גדרל כח החסידים כנתיך,
"פררזאיית"
ומיערלם ,בגין
יאבר ירדעים איר הצליחה שיטחה להציל
חרר"מ ,היצאת כלאים שנבםי מאליהן
ירתר
יבכרת מברגרים לצעירים המשפעתה ההרסנית
של ההשלכה וההתביללית הר נית .דברי,C
שב:דא לידר על nחמיצנה ,ישתף את
חניכיר ,יהפד אלתה למפעל חברתי בלתי
m
המנחן
דיגמה :
רנית,
אשר .לא ,יושגו בשכל ,ירשגו ברגש ,לא ייכל
יראה
מחגים
רכהנה .
פה
מהדצ
להירת מחנר ,מי שלא טעם דביקית להתל-
נשכח ,יתירגש השמחד .,שבאה המציה לירר.
גם
רמ -n
הבית
כשיר"
הקרושה
שלנד.
אפשר.
הלא ניםד מדרכי חnםש' : cכמה עמל
לההליב לרעיינית אחרים ,הרגש אינני בירני,
שבה מישקע בהכנת "קצירת הערמר והבאת
רתניעות הניער החיליניות יידעות יפה את
יסי IIס כל המסתכל יעדו ,שסתם
השמוש בן .גם הגירמים המרשכים לסטרא
אחרא אינם יק רצירנליים ,רארל ,לא בריבם.
אר 'לכה"פ נעמיר התלהבית מיל התלהברת,
רגש מו; רגש ,רסבריני שאינה דרמ;ן הת-
להנרת,
הנובעת
טדביקית
בנצח,
נמקיר
האלקי של הבזומה ,להתלהבית לענין ,שרמת
בן ארם זממי .כר ברחב למחנכיס ליזובה פה,
נשנת לנחג,
בשעת
שמחה
ילעת מציא.
הבכירים,H
פרי
דמיין האדם
ויוח אלקים אין
הרא,
ברתר החגיגות האלה ,אבל כניאה השפעה
יש בהן ,יישם הן משאירות ,יאבחנו שבכל
קירם וכצרה יש לנר אפשרית של דביקית ,רבKר'
שע Hי צררת חקיים,
מצהר,
עי"
בציע
ע"י
הובצהר
שמתת קיים כל
בבתרה,
רביס
העישים את חמצרה' ,ניכל להשריש בחניד
רשמים בל ייימחו.
גירם חשרב להתעייררת הרגש היא החב-
·,לא רק חנרר 'ובתוך שמחה ,גם חןנר מתיר
ודוקא
רה .מתיך כך מצוה להתפלל בצבור
צער :חייב אזם לברך על הרעה ,שכם
נרגש.
בצברר גדיל :בבית אלקים נהלר
'שמנרן על הסונה .כמה השפעה יכילה לצאת
מצלה הנעשית כחניה ,כח השפעתה גדול
ובמררלי .שגם בשעת
www.daat.ac.il
מציקה אינו ובאדב
אתר דעת -מכללת הרצוג
החניך למציית
.
-
כיצד ז
45
את סרוי משקלו ,את בטחיגי האיתו ,יגם
מסייות את נאמנותם לר ,למרית 'שיודעים.
אז מקייס את המצירת מתרד דביקרת ומתרד
גם היא ימות .כל הפרלחן הזה בא לספק
צוור נפשי של אדם במהדורה חרשה של
אוברנה .לילא דסמתפינא הייתי ארובר ,שדיני
אבילרת באים דרקא לס;רל דרד לרגש ילכרובו
לאפיקי הרצרי .בל חניד ,שלב יגיש לו,
הלא יתרשם מעומק היחס של ובחנכי אל
.המצוה ויחוש אתו את היחס ההרוק של האדט
אל המצזת.
הנה כי כן ,מתיר שמחה באית המצוית
לספק צריר אמיתי של הנפש לשמחה ל~'
ממש ,הן כארת ;מלא חלל ריס באדם ,השואף
לבעלה רלנשגב ,לדניקלת רלהתלהבית של
אמת .וזיהי התשובה לבעיה ,שהוצגה במ-
אמרו של אניד )ואה למעלה( .הלא גם
עכוזה
זרה,
ואנחנו
לא ;-עליון ערבים על צוכי הנפש של האדם.
השיאף להביע בובעשים את Iכוביהתר לנצח,
את ,תדרתי על רחוני '.ה המצררת הן ואפי
ההבעה של הכמהיה
להסיר מהתניכים את הקליפה ,כדי שיגלר
בתוכם את הנפש הצמאה למקיר יבזז 'Iכתה.
ואלה רבוי עוברס הבביא :הבה ימיס ב~ים
יהחרנה הזאת ,ויש
נאום ה' אלקים והשלחתי רעכ באוץ ,לא
רעב ללםח .,לא צמא למיס ,כי אם לשמע
את דכרי הי.
)ערד יבוא(
האתאייסטיס ברוטיה מגלים כמנהיגם ,להב-
,יל ,את כל הטוב ,ומוכיחים במעשים של
,
ע"י
קלים
המצוית'
שאלל ללסטיג,
,חינרו תיכוני תורנ" לבנים
'.א
בזמן האחרון 'בוסדו בתי ספו'
תיכונייQ
חדשי~ ;:נמספר לא' קטן ,כלליים ירת~יiנ.
,הציור בחנרר תיכדבי לנעזר הדתי הוא .בורר,
הן 'מצד האינטרם 'האישי של הנחיר הצעיר
יהן מצד צרכי החבוה .מי שלא למד מקציע
לא ירריח את לחמר 'בכביד יישאר כל 'יוני
,חייו פיעל לא-מקצועי ,שתמיר מוכיח לצמ-:-
צם הוצאךתיו ארינו יכו; להושך; nעצמך
'ייההוצארח
המררבות ה~ררכרת ,בחייט
רחיים.
שמירת שכת וכשיית ,חניי ,בנים ,קיים
ונצוות כבל; אין זה :מן :זרברים הזלויט.
פועל לדובקצערי יצטרף מו הסתם להסתדרית
הכללית הן בגלל מקםר 'העב;הר הן גבלל
קופת חרליט אך כגלל האפשררת הקלה ירתו
להשגת שכרן .ממילא ישלח אח בנו לבית
החבור של זרם הערברים יילדיי' יתרתקו
בבלל מן ההוי חדתי .השבלה חיכךנית יכו;ה
להעלרח ארתר למקצרע אשר ובקנה לי עצ-
"מארת כ;כ;ית רבעקבותיה עצמאית ווחנית.
יעיי זאת :ובי שריצה להתרחק מעסקים
שתייים
P
י רבtןרת המרחפות באויר ,מעסקי
ספסוית רחייד יבכל זאת להרריח אח לחפר
בהרחבה :,מי שריצה להיית ישו רלא להיית
עבי ,עליר לעדת מקצךע 'כדי שיךכל לדריס
תמייה עביר פע'לה '",צירה ממשית ששקלוה
נשיק הכלכלי לערד גבר;ן .לשם זה דוישה
לן השכהל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מינו ,תיכוני תיובי לבנים
46
רערו נקודה רוגחית :החניד צרין לדעת 'את כל המקצועות ,גם חנ",ך תלמוד ודינים,
את ענפי הסדע על ברריר כדי שיוכל ·לכטר וזלא שהיקף לימוד הגמרא ויחר ליכלדי
את הטענות
הכרזנות של אנשי הכפירה
העלילות וצדו כרשתם את שאינס יידעים
הקודש כמר שנלמדים בנית ספר תיכון דחי
מטיפרם .רגיל
איבנו
מספיק.
שעה
אחת
גמרא ביום איננה מאפשרת הספק ולא ~- nד
השכלה מהי.
וה מעמיקה רגם לא הקנית רגילות בלשז.
פעםד הצבור הדתי כתון המדינה תלרי
בעיקר באפשררת להעמיד לרשןח המדינה המיmדת של התלמיד ראופג" החשיבה שלר,
ראין בה כזי לחבב את ..המקצועיי ..על התל-
מספר לא קטן של אישים כעלי יכולת יכשר
פערלה רכעלי השכלה גבוהה .אם לא ,ירשג מידים .היחס למקציע תלמוד בביח ספר
תיכון דחי הוא איפוא בדרך כלל שלילי.
החבא,י הזה הרי כל מאבקנו לשלטרן החורה
בתוד :כל מה שמחיב את התלמיד
במדינה נידון לכשלרן מלכתחילה .חבוך ·
ישיבתז הוא תנאי מוקדם להטבעת החורה
במהותנו ולהשליט ·איתה על עצמנו ,רהשכלה
'כללית היא 'תנאי מיקזם להשלטח התורה
במדינה.
.כל זה מחייב אותנר לחפש דרכיס לחנןך
חיכוני ,וכאן מתעורית השאלה אם לא יתרהק
החנין מן המקיר הנצחי של זויהדית עם
ובוי הלימוד במקצועית כלליים ואם לא
יביט על למידי תקודש כעל זכר מיושן
שאיני הולם את רמח המדע וההישגים י tל
יפיבז .יש איפוא צררו חייני להרבות ולהעמיק
בלימידי קודש בה במהד שמרבים בלמדוי:כ
כלליים I
יש צורד להראיח להנין שבתירה ·
סמון אר.צר מחשבתי ובפשי כביר שבלעדיו
לא כדאי לו לחיית ישרק אתם החייט נסואים
מטעם חכבית הלמודים ירצר מלכתחילה הח-
נגדית מסיימת א.צל התלמיזים .ההחבגדות
הואת עיברת אחד כך לתוכן הסיעור ים ו.א.
לתלמוד בכלל .חסיה כאי הmירה של שמתת
הלימדו שהיא בקניח רק עייי חופש פעילח
עוצמאית המתלמד ,אייוה השורות בישי-
בוח .בוא יראה מה רג ההבדל ב~ן לימוד
גמרא בביח ספר ללימוד גמרא בישיברח.
כאן :צלציל ,כתה ,משטר ,הפוערת ,כבילת
העירנוח הלימודיח .שם :התעוררוח כלי
גנרל של הרצרן העצוני ,פעילךת תמידיח,
שמחח היציוה וההישגים.
ועזר ניוביק ש;י;י :בנית ספו היכןר בי
תופשים לימידי חיל מקים בואס הוהערצה
שרוחשים ל'lמרה תלידה בוכידח השכלתו וש-
nי~ם .נסקיר כאו אח הטיפרסים השוביס ש'י ליטחד בעבפי המדע השרניס ,בלמדים לימידו
בתי ספר תיכרביים דתיים הקיימים ,כפ! · התלמדו בררך כלל עIIי מ-ורים בבי תורה אבל
שהתפתחו נארץ ישראל על יסוד זוגמארי)
מו הגרלה.
ובחיסרי השכלה כללית ,דבר שונרריד ערכם
עררן iזמקצי~ בעיני התלמידים שובערינים את
המורה לפי '.מדח השנלתו הכללית ללא רק
ב.
מוסדות ·החניד התיכרנ"ים היהידיים במ-
עוב איורפה .הצליחך בזםנם להעמ"ד בעל",
בתים משכילים – ,שימרי חדרה ,מכיירן שיריע
היה וכראש שמסגרת הלימדוים שלהם שניצ'
זזו עIIי הגרים איבה יכולה למלא את כל
צירך החנרך היהוד" ייש זזכוח להשלים אותי
ע"י לםוזי קודש נצרדת שיעררים משן שבר!"
תלימרד ובשנים של לימדו ;נ.ישיבה· אחר גמו
חלימ.וזים בבית הספר.
הפק~רעית .גם לימיד החב"ך גבית ספר
תיכרן דתי וגיל איננו נדתו ~ר.תר פר" נע-
רכים דתיים רמיסויים בנפש התלמידים שהיי
יכולים .לקורת לי .הסיבה נעיצה כנרהא במ-
גמת חלימיד כונר שהיא נקבעת ,על יוי
המירים ..ר~ ,אולי ע/יי נסרח השאלה בבחי-
נות התב ך מטעם אגף החנוך של הממשוה.
קבה המדה איננו הערך המיסרי הדתי של
התב ר אלא הצד הבלשני תמדעי ה"יסטורי
•
".,
ל .
הארץ-
ישואי ולכל היוחר החבותי .התנ"ך
,
היא כאז הארבייקם של חקירתנו הספררחית
H
כאז כואץ הכניסו למסגרת הלימרד~ם
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיניך
תיברג"
המדעית ולא אנחנו האובייקט של ההשראה
והמוסרית
הרוחנית
היוצא,ת
ממקור
קדיס
שעומד למעלה מכל בקירת של בני אדם.
השאלה היא :מה צריו להיות יחסנו לתנ"ר?
הרב הירש התכוון לאותי היחס באמרו "כיהר-
דים עלינו לקרא את התנ"ךי '.ורק אם היחס
לעשן·ח
לקורת
.
הזה ניתז מלכתחילה נוכל ,
-
ענבים
והנה באושים.
נקודה נזספת של בקורתנו השלילית לגני
בית
הספר
התיכוז
הדתי 'הרגיל
נוגעת
תרוני
לבנים
47
מדוב דאגה להישגים לימודיים ועל ידי
הסייט התמיזי של הבחינות שעומדות תמרד
מאחירי כתלי הלימןד -הן כחינותפני-
מיות של המוס,ן ה jבחינות שנערכות על ידי
אגף החנוד אחת לשנתייס ~ אין .פנאי ואיז
שהרת להסיח את הזעת אף לרגע מן הלימדו
ממש .ואין מתפנים כלל לענינים אחדיס כמר
עיצוב האישיות ילביז השקפת עולם שו
החניכים .גם בבחירת חווכר הלימודים איו
המירח ואיז המוסד בני חורין כי הרי התכ-
לתכנית הספרות .אם ,תכנית הספרית כיללח
סופרים חילוניים או אנטי-דתיים כמי אחז
העם ,טשר ניחן בסקי ואחרים בדואי לא בוכל
נית הממשלתית מחייבת .אחרת היה אפ' eרי
לבחןר פרקים שיש בהם כדי להתעונק בער-
כיס כלליים וחיונכיים.
לחסז את התלמידים נגד הדעות השםחין וז
עובדה היא שמרדי בית הספד התיכו i
הם כולם מורים מקצועיים .אי אפשר לדירש ,
אם גם מבריקות השובות את לב השדמעים
הבעמידם ·את ערכי הדת בכלל ,רהשקפית
ממורה 'שיהיה מומהח בכל המקצועות או
ופעולית חז"ל בפרט ,בסימז שאלה .מורים
אפילו ברובם .יש ,מירה לשפה האנגלית
,דיש מדיים למקצועות ריאליים ,יש מררה
וכסרימים רוצים להביא את הסרפרים' הנ nל
;בו 'במקום לסתיר את זכריהם '..אבל ה'מקיר
הספרותי .המדופס .והמסוגנן באופן מליצתי
'פיעל .ירתר וכאשר דברי ההסברה '.של
לעברית
יוצא שכל מורה נוכצא בבתה אחת דק מספר
שערת בשבזע יעל פני הכתה ערברים במררצת
יום
'המירה.
אם נסכם את הבקורת שלני לגבי בית .
הספי התיכון הדתי מטיפוס רגיל הרי אפשך
לומד שאין בו כדי לחנך יהודי מעורה בערכי
היהדות המסורתית קשר בל ינתק ייש צורר
להשלים 'את החנור של בית הספר,ע I1י ביקיי
לא קצר באחת הישיבלת .אלא 'דא עקא :
החנור שתלמיד בי"ס תיכון' דתי, ,ונקבל בבית.
ספרי איננר מקרב איתו וישיברת אויננו 'מסייע
וספר,רת
ויש
מרריס
לתורה
וב"ך.
הלימודים
הנמנע
הוא
איבעה
מזרים
רירתר, .רמו
שהמורים
יקשרר
נפשי
קשר
וחינוכי איזה שהרא למספר כה גדרל .של
תלמידים בכתית השונות .בקושי זוכר המררה
~אתשמות התלמידים ולעתים רחרקות מאוד
היא יודע משהי על הרקע המשפחתי הוחב-
רתי ~ליו צמחה 'אישיות החלמיד. .המורה
איננו יידע אם התלמיז הןא עלרה חדש אי
יליד הארץ ,אם היא' בו משמחה עשירה או'
בן להורים ,המתל~,סים בקשיים כלכליים ~
אם יייא בן -יחיד למשפחה או' אח לאחיס
לעידחיצח איתן בלבו-לבקר בישיבות אחרי
במרחוק ליוכוזיל בבית הספר ·התיכיך.
,ולאחירת ; א,ם היא 'בז .העיראו הכפר; במה,
הכשלרן החבובי של בית הספר התיכיו הדהי,
:,הקיי,ם נחרץ "י';ע זה שבית הספר ,הזהלא האו 'ערסק בומנו הוחפשי ומהי החברה ש.לי :
בשמר גם ,וכהשגיאות החבוכיות .של 'בית הספר
nתיכ;ז בכלל, .
..
ג.
"
'.
החסרוך הגהול של "בתי ,הספרהתיכוביים
הרא שהם' פחות וא ירתר .וכוסרית הלקביז.
ידיעות 'ראין בהם במעט מקום ורצון לחנרך'
, -:-,חנון ,המזות ,חנךר 'לשמיית המציי.ת
א'ם יש ,לי חברים מבין תלמידי חכתה או
·,מבין
.השכנים
בבית ;
אם
חבריי
הם
דתיים · Iאם הדא משתייר לאיגדו נרער
ולאיזה; מההם ספרי הקריאה שלר ;אם הוא
מבקר לעתים קרובות בקולנוע אר בקרב-
וכהנה שאלות ,משאלות שוניתצרסיס
החישפות
את
גורמי
הסביבה
שמשתתפים
ביצון או שלא ברציו בעצוב נפש החניר '.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיניר תיכיני חיוני לבנים
48
ובעבדוה הבחובית הן לשויוח הן לחיוב.
מלפני 20שנה כאשר למד באוניברסיטה.
מעט מאד יודע המורה על אופי ההרריס
העיקרית
ו.מרצא משפחתם כגורמי תורשה רנתרד הקרב-
עים הרבה אם לא הכל בהצלחה החנרכית
הסרפית .המררח שבהפר בעל כרחי למוצה,
רהנה
אחרי גמר
המורה
עבודתי
בבקר הרא ממהר ורץ למקום עבי mאחרת
ואין לו הפנאי להזמיו פעם תו'.כיד לביתן
לשיחה .מאוחר בערב חוזר המורה הביתה
מה שממלא נפש תלמידיו באמת .גם אם
מטיוים עו מררה מסוים תפקידים מיוחדים
ד~ז הרא מתחיל לתקן מחברות ולהתכיגו
לשיעורים של יים המחרת .על כו איו לחזכוב
בדרד כלל על פעולות כתתרית מחר'ן לכחלי
בי'מחנך הכתה" הריהו נשאר םורה מקצועי
בית הספר כמר מחבית ,ו''ilפינ מחנות עביזה,
בכל הכתות ורראה את כתתו רק במספר
מסייים של שיעורים ומתרך קנה מהד של
הישגים לימודיים במקצעוות, .
טיולים ,בקורים במוסדות גבוהים וסיורים
בבתי חרשת יבתי בכאית ,כל אלה הזדטנויות
מצוינות לקשירת קשרים אישיים חנרכיים
עם התלמידים .למרבית הרע הרי החופש
המצב המתואר .הםלרים ריבם ככרלם אינם
איו
לכעין ספר חי ,הנך
יש
עדר
מונמס
וחיק
אחד
םאדר
הםחריף
מכל
אח
יבולים להסתפק במשכרת המשתלמת עבור
משרה אחת .יש להם על פי ריב משפתה
לא קסנה ז.א .נטל כספי ריבץ עליהס .נוסף
לזה יש מהם שהתחייבו לשלם ע Hח חובות
שקבלי ע Hע בקשר עם רכישת דירה אי
מטעמים אחרים .חמשכרת מספיקה בקושי
להוצאית יוס יים אבל אין בה כדי לכסרת
את
התקציב הנרסף העומד בסימן
nסללק
הרא
ערבי
חובות".
מה
ערשה
המררה ן
אחה"צ במשרה ניספת הן במסגרת כתי ספר,
הן בקורסי ערב למבוגריס לומורים הן בשי
עורים פרטייס ,וכי :יש בתי ספי תיכרן
ש? ערב שכל קיימם מביסס על מוריס
המומדים 'שעות נוספית אחוי שגמרו את
,
עבודתם העיקרית בבקר.
המצב הזה איני לםיבת כרשי עבידתו סל
ממררה .בכילנה חחילה והטילו •• ל ה
"ומורה
זםתיכרני מספר t.,שעןת של 24טשר השביע
jגםנ'iםt
30שע ,המיוה בבי"ס עםמי לו
מד,
~ z:rnו'
י י ,את דיגת משכיתו .י'ין זה כיי
:
ilr
פraוצא"iiוה'ו ..Iעל שנית לימודיי ה
י"
ומרובית
בנם tוכסדrrין רגtםנניברסיסה ,אוא עניקר כדי
nlrנם nlll",cnpרת rהלרכתבן כראיי לשעירים
הל'MשJיlלrם~מנ~ נ'tח olלהרחיב
ו
נ_……
Vז~
yג''.1lמ!: Iכ'iךoיג ~ווב"Iן:Jtק לpיךא בספריח
ז.rפזוביf'Iן~rיםעrז"~ rש:וםי tחסבקרים ב •
את ידר
הקיצי
היא
אווך
מאי,ן
ארךו
מדי.
הכררבה וצד הפיזי ,כי הרי קשה ללםיז,
בימות השרב והחום רמגיע גם לתומיד רגם
למורה זמן בופ'tו ומרגוע ,אבל הנזק החניכי
של החופש האררר 'ב.ולה על התועלת הגר
פבית שלו ,התלמידים מבתקים קשריהם
עם עולם הלימרד רהמחשבה זרק מיעיטם
מסיגלים לבצל את הזמו הערמד לרשיתס
בציהר בארתה.
ד.
לאור המצב צף הרעירן ליצןר ישיבוח
ממש אשר בתיך כתליהן מקברת מדה מיני· :
מלית אבו שיסתית של וידרמי רn.ל עד כיי "
הבנה לבתינת הנגרית .שבי מוסדית הגשימו ,
את הרעיין של ישיבה עם לימייי ;nלי ;
מדרשית בע"ם בפרדס חבה ,אשר הב ליםידו
חיל מתקימים אחה"צ ,וישיבת תל אביב בה :
לימ!יי חלו מתקיימים לפנות ערב .הםר: ,
ושיה מכיבה את תלמידיה במשך גרבע שנtכי"
לבחינת הבגרית ,מאמץ גדרל םא לוקח'ם:
בחשבון "שהתלמידים
לומדים
יותר ובחצ,'",
יים תלמוד דווקא בשעות הטיבית בירתו',,
של הביקר .ישיבת תל אביב מכיבה ,כפי"
ששומעים משך חמש שניס לבחיבת הבגוור'.ג:,',
שבי המיסדית האלה לא יכלו עוד ליג.לונ'
מתבב,יח "המזרתי" בספררת ,דבר שניתן עטם',
xsכrגםפןזm.ל.עא r1י;זי== שתורא mגרפtחד;'~ב :לפגם היאיל ולבחיר בישיבה שאיננן רגיל"
די m.י=ז •& ' 1יPהi'tכז~~tעllfן rשי.tי~ו לדברי בקורת מצד אבשי ההשכלה ישנפשי' "
רגילה ללכת בתפימרת
www.daat.ac.il
בשביל היהילח. ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
חנזי
תיכזבי
חזרני
לבנים
בדואי ייותר מסרכן להתמצא בטענרת המסג-
מתקרן )נקרא איתו בית ספר תיכרן חרדי( יוJ
יירית עיגים וסל אחד העם מאוסר לתלמיד
לבררר יפה את התלמידים לפי החנוך שקבלר
מה
בבית ההורים ובבית הספר היסרדי א~ בתל-
בית
הספר
התיכון
א~ר
הבר
במובן
מחרסן נגד .הרעל המחשבתי הצפרן בדברי
הסופרים העבריים המודרניים.
מיד תרוה.
כתנאי שגי יש לכריר היטב את חסיפ':
נריב בתי הספר התיכךניים של חמזרחי
ריס שיעמדו לפגי התלמידים ביצירות מרפח.
יש להציע מהסרפרים וחוגי הדעית של ימי
סידים הבאים מבתים דתיים מכל הגוונים ,גם
מא.לח שערמדים רק על גביל הדתיות ,רידתר
רי
נתקלים בבחירה בלתי-מספקת של חומר התל-
חזק כהם לפעמים הרצרן הדתי מאוסר המציארת
הדתית .דבר זה הךא הגירם הראשי בכשלרן
החניכי הדתי של בתי הספר חתיכדגיים של
המזרחי .רהגה עצם המבנה ,תכנית ררב הלי-
ביגיס
את הרמב"ם,
רן יהודה
הלןי,
' tלמה גביררל ,כמר כן מבחר מרב סעדיה
גאיו ,חובת הלבבות ,ספר עיקרים רספר
הגתיד .מהתקיפה וסל חמא,ח הקודמת יש
להציע את שד"ל ,רמת"ל רהרב הירש רמהספ-
ורת העברית של ימיגר את עגנוו רשמעיגיביץ.
מצד שבי כדאי להרחיב את אופק המחשבה
מידים וסדר יימה של ה מדרשיה ,אשר
דירוסים עזיבה מוחלטת של בית ההררים
ימדגישים בירתר את לימזרי התלמדד mיהדדת
ספרי מיפת מתדרגמים מהספרות העולמית
';'אב~ -:כל אלה יוצרים כארפן טבעי בחייה
אםלטון ,מבחר סוגידירת יוך כמו אנטיגרנה
קפדנית של חרמר התלמידים ומבטיחים הצ-
של סרפוקליס., .מתקופה יוחר מאותרת שקס-
ידררשים ·ריתרר על משחק ושרבבית בשערת
לחת המאמץ החינרכי.
( V
והרגוס של התלמידים ע"י מספר מצרובצם של
כמו אודיסיא של
הומרוס .מבחר
כתבי
פיר ,גיתה' ,ן,zילר ,טילסםיי רכיי.
כתבאי שלישי ועיקרי תעמרד תכנית לי-
מרדים דחבה ש~ לימודי תלמרד ולימירי
ה.
.
49
··אנו מחרייבים ליצרר בתי ספר תיכרניים
תררה על ידי לימרדי ב"ר .הסטרריה,
ספררת•
דתיים מטיפיס מתיקך אשר לא יכריחו את
שפות ,ולמרדים ריאלייס .ליח השערת יעמיד
בים את הלימוזים ,גם לימודי ·קרדש רגם
וימודי חיל ,בהמשך אחד בשערת הבקר.
הטרבות ביותר של הירם משד 4שערת
לימן,ד מהן שלוש לתוהר שבע"פ ושעה אחת
התלמידים לעזיב את בית הרריהם ואשר נית-
את לימידי הקידש בראשית הבקר כשעית
לחררה שבכתב .ירסיפו יום יים עוד שלרש
יש מקרם להציע תכנית לימודים עם לרח
.,שעית לימידי חול .יכינר לבתיגת הבגורת
שעות ובירחד עברר מיסד תיכרני אוסר אינגר
במגמה תלמרדית במשך 5שבים.
מתימר להי,רת גם ישיבה אלא יתאמץ להשריש
יש ·צררר להבטיח למררים תנאים כאלה
בלב חניכיו העוצה רהבנה ללמיד ישיבתי עד
שיאפשרר להם להשתחרר מכל עברדה גרספת
.כדי כר שממילא הם -יחליטו להמשיר את
ליובזריהם לא ישר בארניברסיטה )אם בזמן
שרותם
בצבא
בעתרדה
אקדמאית
או
אחו
שרותס· בצבא( ·אלא לפני זה באחת היוסי-,
בות הותיקרת אי שירתרר בכלל על ביקיר
בארגיברסיטה ויסתפקו בבחינת הבגררת רהש-
אחה"צ ייאפשרו להם עברדת הכנה רהש-
תלוברת במקצועם יטפול מתמיי בתלמיזים
גם בסביבתם הביתי~ ובשעות הפגאי שלהם.
.ביסי קיץ יש צרור לראגי מחגות קיץ
ילימרד באחד הקברצים של פרעלי אגורת
כ"בית הספר "חירב" ביררשלים מתכנן בסיין חדש של
כלה ישינתית כל עוד שאין לגר מיסד
שלרב ישיבה ולימידים תיכ;נייס במשך ארבע שניח
אקדמאי תררני גביה.
לימיד .אשר שנ:ד אחח· מהן מרקרשת כילה ללמיד
בישביה1 .ש לחכות לבצרע העמשי של התכבית הזאת ,
כתנאי וברקדם להצלחת בית סםח תיכין
בשנתיים הכאית כדי לדרז על הצלחתה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעירת יסרז כפסיכולוגיה לאור השקפתני
50
יטואל למען יראו וילמדי להעריך .דיגמה
של חיי יציוה וידטר ,חיים טלמים ילכו
חרוניים .החניכים יבויאן במחבות העניהד
רהקיץ האלה לא וק באופן גופני וילמנעו
מהתפרקות כללית מעוכי .עבודה למחשבה
אשו החופש העירובי כוהפ עליהם בצורה
של התבטלות כללית אלא ילמדי להכיר
מקריב דיגמה לחייהס ה·ב.תידיס .יש תקי,ה,
שבהשפעת מחברת קי" 'tועבודה כאלה יצטררפ
החניכיס אחרי בחינ!ן הבגרות שלהם לגר
עיני נח"ל ,בסביבה חירניח ,ייחסכי לעצמם
הנסיון הקשה בסטח המיסר הדדת ~ש.ר
עובר על אלה שמתגייסים לצבא ביחידית
כלליות.
"דר א. .ת מרצבך
בעיית .יסיד בפסיכולוגיה לאור השקפתנו
)הרצאה .בכינוס הוופאים
הנושא סעבורו אבי מבקש לעררר התעב~
הדתיים ,ירושלים תשי"א(
שעד כאן באו לידי אחרית דעות למשל .
ינרת כללית יש לר חשיבות בסטח החנוך
ביחס לכר שאותה הדת שמדגישה גישה של
רהפסיכיתירפיה לא וק בתוך עמנו אלא
שכר ועונש אינה תורמת לשפור הבריאית
אפילו נזירה הבינלארמית .בתיר המסגרת
הווחנית הכללית.
של החברה הבלנלאומית לחיגינה חחבית(#
שהיא המרכז המקשר בiי העמים בשטח
הפסיכוללגיה המעשי~ נוצוה קבוצת מחקו
מיוחדת··( על מנת לטפל בבעירת ההיגינה
הרm
נית של
הדחות {.ooo
כך מסרפר בזר"ח השנתי
קצרבת מחקר זו,
1948-49
עי
,61
אמנס התאספה יבאה ליזי מסקברת מסרימית,
אך השתתפי בעבודןת קבוצה זר רק נציגי
דיגמה
זי
מדגישה
אח
הצייר
שניחד
במה מיוחדת לדיון על היחס בין היהדות,
המסורתית רבין תפקידי הפסיכולוגיה
המייר ",
ביים.
היום נעוסק בבחינת בעיות היסוד בשםח ':
הפסיכולוגיה לאור השקפתנר .נתחיל בהכיח "
השיטות הפסיכולוגוית הג,הוגרת באיצנו :,
העדות הנרצריות ינעררו באי כח ההידית
" ,ינדון אחר כך בבעירת היסוד של הפסיכרת~ :
ייתר הזתרת .לפיכר נצטמצמה הענרדה
היעילה של קבוצה זי .בצרפת ,הילנ,ן שוייץ
רפיה והפסיכרלרגיה של הילד ןהפסירכהי ":
גיינה.
ואררצת הברית כנו טיפלו בבעיות ההיגינה
השיטות הפסיכוךוגיוח והשפעתן הסוציאליח,
גם מרכז לבעיה זר כארצנן" .כפגישה זר כבר
מה המצב הקייס בשהד הפסיכוליגיה .
הרפארית בארץ '1עליבר לקביע שלרש "
הרוחנית והדת ,ולפי דעתי יס צורד להקים
קבער שאין כאז קינפליקט בין
פסיכאן-
בליזה רפסיכותירפיה מצר אחד הודת מהצד
ערבדןת.
ראשית כל עליני לקברע שהפסיכאן.נלי
השני .לפי דעתי אין לקנל סברה זי םת. -
חילה בלי בחינה נוספת ,מכל שכן לאחר זה הפרוידינית כבשה את כל החזית של
הפסיכוללגהי הרפואית בארצבי ,ז.א .שאסכר
יי
a HealthנWorld Federatlon for Ment
".
+++י
Worklng Group 6
onו Menlal Heallh Aspects of Rellg
לות פסיכיאנליטיות אחרית כגיז הפסיכר ,
לוגיה האינדיבידואלית של אדלר ,אסר
שמה במיכזה את המושג של יצי השלטןן,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעיית
יטרד
בפסיכיליגיה
השקפתני
לאיר
51
או הפסיכיאנליוה האנליטית של ק.ג .יונג,
איריפוס ,יעוד .היות ישרות המבחן בישראל
בדחו בארצנן לקרן זוית.
גתון במירת מה להשפעת השיטה הפסיכיא-
שנית עלינו לציין כי השיטה הספיכו-
אנליטית
השוררת
כאן
עוד
היא
השיטה
הנושנה של פרויד כלי התקינים שכאו א,חר
כ.ן בעיד שכארצות הכרית האסכולה הש-
לטת כהנהלתו של פרנץ אלכסנדר כבר
עזבה את הגישה הקפואה הקודמת ומצטינת
בזרימה חיה ,יכתוצאה
ריותר
לגישה
מכך התקרבה יותר
הפסיכולוגית
כגון
הקלינית,
למושג של הטפוסים רכו'.
הפסיכולוגיה
שלישית,
הפרוירינית
מו-,
ינ.ים כתורה יציבה מקובלת על כולם ,רלא
היא :
דיגמה
חשיבה
בירתר
היא
העובדה שהעובדים הסיציאליים המתחנכים
בבתי הספר השונים אשר במסגרת ובישרד הס-
עד ומדרכים ל!! ברכי השיטה חפסיכיאנליטית
גרידא יהם נהפכים לכת מאמינים ותעמול-
נים של תורה זי ,ויש שלפני ריפאים ה I:
מעמידים א,ת עצמם כאילו 'ברריהם האמת
המרחלטת והחדשה בעוד שהרופאים עוד
תלייים באםיתות שאבר עליהן כלח .דעתי'
זאת
אינה
רק
פרי
נסיוני
האישי
אלא
מתבססת גם על תעדוה חשובה של מבקר
מארצית
הברית
ןב.ר
חלים ומתאימים םא ,האנליטיקאי עצמו
משתמש בהם במהלך עבודתו המקציעית .אבל
בתיך העבודה הסוציאלית הם הפכי להיות
מעין דפוסים של הרשום שמשתמשים בהם
לעתים תכיפית כדי להסיק את החקיררת י
המריבות יהמעוכיקות לפי קוים .אטייליגיים
ןתירפייתיס אשר חייבים להירת תוי ההיכר
של התמחות ומקצועיות.
פיעה בעיני הצבור ובפרט בעיני קהל המעיב-
מעשית
נליטית אבי חושב כי מן הרצוי להכגיס
כאן מלה של אזהרה כלפי מונחים אלה .הם
אדמונד
פיטצגירלדס(
אם חוקרי וכשרדי המבחן ריצים למלא
את התחיבוייתיהם הצביריות ביושר עליהם
יהיה לזכור כי השערות .אף כי בעלית משקל
רכ הן .אינו מהורת תחליף לעיבדות מאי·
מתות .ספקילציות בלתי וככוסןסת איבן
יכולות
מחוכמות.
מדעיים ·כרי
שתהליך
הרשםו ~היה
מקוצר
ישטחי יותר יעוד גרוע מזה גם תהליד
המחשבה נעשה לייתר שטחי ומקיצר .גדל
של
H
ע' " : 51אם מרתר לי לתת אזהרה לפקידי
המבחן בישראל תההי זו לצאת ממלכודת
זו.
אם
הם
לרשום
באים
מקריהם
את
בכתב עליהם לזכיר שהשיהר הארוכה יהכר.
קפיחים בילדות ,של ובעצורים
באת של
בהתבגרות ישל אבובית נגיל הבגרית אי:דב
מהיוה את כל ההיסטוריה של
האיש • H
מכל האמיר בזה מתלרר יב" שמתפקירנו
אשר פרסם את רשמיי מבקור בארץ בשנת
.1949ואלה הם מרבריי ,ע' " : 52נדמה
שקיימת נטיה ברורה ·לה:שתמש במונחים
להתכסית באיצטלה
מליצית
אני
בתור
האמת
והמחקר
את הדברים על אמיחותם
הפסיכאונליm
ההשפעה של
ד' אמרת ההלכה
הרא.
להעמיד
לוהגביל אור
הפררידינית בתור
שלה..
פסיכ lאנליזה כתירפ'ה רפ lא'ת
והולך השטוש במרנחים ,שאילים אלה .על
בשלישה מאמרים קירמים כבר עמדתי
בסיס חוסר הבנחה .אשר לי מצירף לפעמים
על
אמון ·נא.יבי ביעילותם המגית .בתיר אמצעי
רק
הבחנתי או גירם משחרר בטפול .למשל ישנה
החולה
באיש ;זמטפל
דחית
במטפל
תלויות הרבה מההכרע~ת הרוחניות
נטיה ~הפריז
בשמוש
במונחים 'כגון
הללד מצד ההורים ,התחרית אחים ,תסביכי
).
קצין מכחן ראשין של County Court of Klng,s
•Counfy, Brooklyn, N. Y
פרטי
הגדוז
להרגדש
כי
הזה.
בובקים .הזה
עלי
המקשרת
את
הזיקה
בו חזקה
מאד.
ובו
של החולה ,וקוןח ששורשיה 'הדתיים של
אישיית החולה עומרים בסכנת זעזוע של.
בטחרנם .במיוחד עלינר לעמיי על סכנת
החיצוריות של הטפיל האנליטי כגרן הערהכ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כעייח יסרי כפסיכןלרגיה לאיר השקפתני
52
היתר ' v,ל המיניית .בתור דרגמה אזכיר רק
החובית שלנו –תל בי זעזיע עמוק .הבס-
את היחס בין הפתד m.מיניות .מקידם חשבו
בארצות
אולC
שכל שטח הפחד מוצאו בשסח המ;ני
כיום אנר ירדעים שאמנם יש דבר כזה ,אד
הנעשים
ירגרת
)בעיקר
עכשיר
הקטוליות( לסיב ולהרים את קרנה של
הדת לעוורה לחיים חדשים ולשג' t,וג מחרדס
יש גם סינוח אחרות לףופעת הפחד אשר אין
מזכירים לנו את נסירנות הרפודמה הסוצ'רt
כרגע לפרטן.
לית התמימים בדרן של החיאת אומנית חיד
כדי לע:זןתה מרכשרת מחדש להתחרות ביצי
על כז על החילה הדתי המוסר את עצכן
.לטפול בידי םסיכיאבליטיק.אי לבדוק פקודם
א:ת אישיותו יהשקפת חייו של הפסיכוא-
נליטיקא:י .א:ני ראיתי מקרים רבים המשמ-
שים עדות לחשיבות בחינה קודמת זו. .
הפסיכןאנ}" זה
בתור
רות
תעסיניים …
כבר עכשיו העניק המדע לאדם רברת ובזח
שהוא ציפה וו מאת הדת זה אלפים בסנה
או שלא תלם כלל על השגתם .לפיכך עליבי ,
לתלות גם להבא את מיטב תקררתינו בונדעיי.
השקפה
בתשובה
לכד
הבעתי
כבר
את
הזעה
ארלי jןתשרבה ביותר בי iהשאלרת היא
שדרקא האמונה ע:נולה להיות בסיס יציב
ליסדוית האישירת ובגלל זה היא מסוגלת
לשמור את הנפש הבריאה מהתהוית בוי"
שהאנליזה הפררידינית .מביאה לידי ·בקורת
הדת ולהתפרררות הבסיס הדתי של השקפת
הערלם בתזד האישיןת במקום שישנה .ספריר
בחוות
בעית ההכרה וההשפעה של הפסיכואנליזה
בתור השקםת ערלם .איו לי צל של ספק
של פרריד "עתידה של אילחתי" ר"משה::
·עשריים ל"שמש הדגמה להתפןרררת זן .זאת
רערד.
נחרד
האישירת
הפשרטה
מתעמקת
רמתרחבת השאלה ביחס להערכה של הגישה
רוזרת,
ולדעה
זו
מצאתי
דעתם של חוקריס
סמוכים
אמריקאים בעלי שם.
"מנקדות מבט מעשית רפראית וצוי להדגיש
את הערך הפסיכוהיגיני הרב של השקפת
עדלם קבועה לבדיקה לחיי הפרט ,בקשר
לזאת יש לבחיו א.ם המדע לבדי יהיה מתאים
ליצות ולהשקיט את רוחו של האדם- :-
jןמוסרית ומשתרש במקום·· זה ה~פק אם נכזו
את שאיפותיו וגעגועיו ,אח רגשרתיו וצרבי
עשינו שדחינר את שלטון .היצרים על ידי
אמונתו .ראוי להבליט אף בימינו רבע~ני את
תהליר ההדחהק עד לפינה צדדית של
הנפש כי יתכו שעל חשברן השקט הנפשי
הערר הפסיכיהיגיני של הדאגה הנפשית בדת;
ראף כי אנשי הדת לא מציא תוניך את הזוד
רהבריאות הריחנית נעשה הדבר.
הנכונה' ,אין לפסיכוהיגינה לויתר מתהילה· .
.
הסםר "אי הנחת בחרד התרבות" מהוה
סמל לזעזיע של האישי,רת המביא ליד'
זעזוע של בסיס התרברת.
בארצנו החריף הנגרד הזה עד כדי כר
שרא:ש המדברים של האסכרלה הפסיכארנ-
.ליטיח בי~יאל ,באחד ממאמרין ,כנר הביע
)את הדעה המפורשת שיש להחליף את הד
,ת
כאשר היא ניסנה( כ"מדע" )באשר הוא
מתבסס
על
ההכרה
הארביקטיבית(
.
)רהא
מאמרר של ד"ר ורלף ב"פסיכואנליזה ופסי-
בוהיגיינה" כעיות ההיגינה הנפשית כי
iול עחר איתן כמר הדח ,שנתנה עצות הכ
יכרת למניסית בטפול הנפשי ,ועלינו לא וק
להשתמש כעזרה זר במקום הנכין לאא עויני
גם להשתדל להחדיר את האדגה הנפשיז. .
הדתית
הרעירנית"
)ראה
מאמרי
נאותה
חוברת ע' • (~(73,72
1
עדות חשובה חדשה להוכחת נכינות
זעה·' .
זר הזדמנה לני באממר פסיכוליגי תסוב
)0
סמוכים :
438t
p.ו Carrol A· Wlse
homas Verner Moore Ip.• 4521ז
שרכ
.דתי.
ירושליס תש"ז ע' …." (53-54יהמוסר ה ,
היהןדי-ברצדי שהיא גם " .אבו הפנה לכל
..
Mental Health Publlcatlon o' fhe American
Assoclatlon~ for the Advancement o' Science
www.daat.ac.il
זוור
" r • 9,א
•1
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעירת יסוד
בפסיכולרגיה
מעטי של פרופי קלינברג מניו יורק על
.שגיאות המדע הפסיכולוגי (ooבהסתכמו על
3דוגמאות פסיכולוגיות הוכיח קלינברג
שעקרונות מדעיים מלפני 20עד 40שנה
.
התגלן עכשיו כמסולפים רבלתי נכונים ומורי
דעות אלה היו אמיצי לב להודרת בשגי·
אותיהם(. ojl' °
בהתחשב עם כל האמיר נשאלת השאלה
המצפונית האם הפסיכולוגיה יכולה לבא
עכשיו כתחליף לדת ולשמש כבסיס להשקפת
עולם ?
לארן
השקפתני
חנור העם שנקדיש דור אחד שלם לנסיונות
פסיכולוגיים חדשים ושנפקיר ע Itי כו תורה
שעמדה בתוקף במשד דורות ?
לזאת עלינו
בקשו
להדגיש
שבמיותד
הפסזכרלוגיה הסרביטית מתנגדת בתוקף לשל-
טוז התררה הפרוידינית והיא פתחה במקומה
פסיכולוגיה משלה המביססת על התפיסה של
הפיזיולוג הרוסי פבלוב אשר היה מיסדה
של התאוריה של הרפלקסים המותנים!' .תכן
והצדק עם הדעה הפסיכולוגית הטוענת שכמו
הרפלקסים
לבעית הפטיכוךוגיה של הילד
53
המתפתחים על בסיס
הנמוכים
סלילת דרו המררשם אל התגובה כך גם
.נעבור עתה לשסח המיוחד של הפסי-
הפסיכה
לכל דרגותיה
צריכה פחוח לפי
תורת
שיטת קבלת ררשם חיצוגי ופעילה תגרבתית
המדורכת ע"י ההרגל.
הפסיכולוגיה של הילד על התאוריה שצפוי:ו
הג;ובןננותי בשיטת פבלרב מביאה אותי
כולוגיה של הילד .כמעט כמי בכל רחבי
.הערלם
כד
בארצנן
גם
מתבססת
סכבה לעתידב של הילד Nם .לא ניתגת לי
הילדות
האפשרות בגיל
לתת פררקז מכרים
.ליצריו התקפניים בה במייה שאיז היא ונזיק
בכד
לזולת.
על
בסיס .,.,תפיסה
זר
נפתחה
למשל תחנה לטפול בילד ע"י הדסה בירו-
שללם ',על' ,יסוד התבוגנותי אני בשיטה
זן במשד השנים באתי ליזי חמסקנה הרפראית
שישנם יליים אשר אך ווכשים להם בצררה
זו נסיון בחרגלים מסוימים .אם כן לפי הנסיר':
רההגיון יש מקרם לשאלה :האם אןלי נחפוך
הזא mילד הרר צריך להתאמן ב~ופן שיטתי
לעשות את הטוב רלכבוש את התוקפגיות
שבלנו .הם.א נכון הוא ~נקזזת מנט וl.זל
).+
he Present POlltlonז Race dlfferencel ':
o,'the Problem by' Olto Kllneberg, reprl ~ ted
from Unesco InternalJonal Sclence 8ulletln
Yol. 11 Nr. 4 Wlnfer " 50
כי·'
שלש הדיגמאית הן :
t. Howard Odum ,
Pro'eslor 01 Soclology, Unlverslty o. Norfh
ביחס לפגין השכלי של הכישי Carollna -
'0
• Psychology
2. C. C. 8rlgham, Pro'essor
ביחם ,לרמת ;ןאינטליגנציה Prlncefon Unlversily -
בצבא האפריקאי.
3. Florence L. Goodenough. Pro'essor 01
nnesotaז Mיס Psychology, Unlversllyבימם למסיכיל;ניה של יצירי ילדיפ.
לידי השואה בין שיטה זר ו!יחנו jהיהרדי
המסורתי .נראה בעיבי שהחנרךשלנו מדררי
דרררת
-
החנוו במצוות
המחחיל בגיל
-
הילדות יחד עם השמירה מפני האסורים
בנרי כולו על פתוח ההרגלים במשד שנות
הילד·רת עד לגיל הגתבשות האישיות השכלית
ז.א .על יציות רפלקסים מרתנים.
אם כז מתרכזת שאלתנו הפסיכולוגית
והחינוכית
פביוב
-
בברירה
פרויד
הזאת
או
ך
הפסיכוהיגי]ה
נמשך ~Oהשנה האחררנרת הסתעף זרם
מירתד בפסיכולוגיה הרפואית המכונה היג'
יינה
ררחנית
)heallh
, [mental
זרם
מניעתי
זה התחיל לעסוק בהכנ,ת חדרנים החברתיות
הטינות לשם מניעת מחלות ווח רלשם הכנסת .
חולי
נפש
לחיי
החברה,
ועכשיו
מגמתו
לשפר את 'תבאי החיים הכלליים בתקיה
לשפר את תבאי בריאות הנפש לטו?ת חיים
בריאים בחברה ובמשפחה ובמקצוע .אין ספק
שאידיאליס אלה ,מכובדים הם ירש לעשות
למעז הפ'צתם ,אזלם גם כאז יש מקום לשאלה
אם ההשקפה הרפארית הכלל"ת הזאת חלה
גם בשטח השכל ;'בעולם הערכים ,עו"ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעיות
54
יטוד
בפסיכרלוגיה לאור השקפתנר
ירישלמי אםר לי פעם בדרד הלצה .שבמי~ג
lealthו menfal
.
צפוגה כבר מתהילה
-
סתירה כשלעצמה .אי menfal
רא
לבסוף הרשו לי שאעמיד את כל השקולים'
הוכררבים מהשטחים השוגים על כלל יסiר~
health
זבש····;א· אים שא'iף לרוחנירת וזא עלי,
להתגבר על קונפלקטים
-
אחד והו.א :יש לבחון בחינה מצפונית םא·.
כל הפסיכולוגיה החדשה לזרמיה השונים' "
או ששאיפתר
היא לבריאות ,ואז איני יכול לעלות למדרגה
.רוחגית גבוהה .אם נתבונן בתורות הנצח"ית
ובהשקפות הדתיות של הדתות המקיבלות
באספקלריה של ההתבוגנות ההיסטורית איו
להעמידה רק על האטיקה עתיקת הימים של ,
'הפיליסיפים המטריליסטים היזנים כמי למשל ·
החל ביהדות ובנצררת יגמרר בבודיזם יקינ·
דוברקליטס והיא תר;ת האושר לאדם ,לדפי
פוציזם ,מתטורר ספק קל באז-יתות הערבים
תרמנר גיכל לשארל סתם :האם תפיסה זן
הגבוהים של הרפואה הפסיכולוגית ,ספק
שאפשר לבסאו בשאלה ,האם נולד האדם
היא
אנו נמ'צאים כעת בדור
המידרגית
הדגגידים
בין
הזה
ובמקום הוה
בארצגן בגקידת המרקד של התבאקית
האסיקה המטריליסטית והאידיאליסטית !
זי ילאור ה:זתובטוירת הרבות של האישיית
ערד
בהתא,ם
להשקפתנן
המסררתית ן
ושם
התמצאות 'עצמית אולי גשאל יז,ת עצמנו האם
ובתחילה ·על מנת להיות מראשר ! אפילו
היגי דעות ל Kיהודיים דשי הרבה בבעיה
יערד
סיכום הדברים
שיש
בי1
למצוא להם פתרין בחיים המעשיים היו
אם תחליטן לכאן או לכ Kן ,תואילו נא:.
בעלי שם שבאי .לייי מסקנות .כגון אלה · :לקבל את דברי תור הצדקת משפט שיש ·
"החיים אינס מטרת החיים העליונה ,אן למצאי כמשפט הסופי של הספר "תלויות·
הרע שברערת היא רגש .האשמהיי ,ורימן החרמרגות //של פרידריד אלברט לגגה :
רילנד בספרו הומפורסם "ייןקריססוף" אומן''; :אף פעם אין המתבוגן המהרהר רשאי
"אתם לא נילדתם להיית 'ובאושרים
לשתיק מתוך כך שהוא יידע שכרגע ישמען
.אתם גילדתם רק להיות בני אדם".
וקןון ךק מעטרם".
דר' ו .בודנחיםר
..ירושלים
"
…..
התורה והמדע החדיש
איתא בגסרא שבת _,:,י!ע "אמר ר' שמעין
בן פזי אמר ר' יהןועע בן .ליי ,כל ·היודע
כי היא חכמתכם רבינתכם לעיני העמים ,איזי·
לחשיב '.בתקופות ומזלית יאיגר חושב ·עליו' חכמה יבי~ה שהיא לעיני העםים ,הוי איםר:,
הכתרב ארונר יאת פיעי יד לא ,יביטו ימעשה זה חכמת תקיפות וובזלות".
המהרש"א מפרש שאין הכוונה לתקופ;ת'
ידיר לא ר~ד .א"ר vמואל בר ·נחמגי א"ר
ייח) Uיירנתן( ,טני ,שמצוה על האדפ לחשב
תקוופת ימולות שבאמר ישמרתם ערשיתם
ומזלית לענין קביעת החידש והחגיס אלא
לענין גיליי גבירת '.ד
'ספריתנו העתיקה היא מלאה מאמרי~·
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התורה 'המרנו
הארמרים כי "השמים מספריס כבין א-ל
האחר .אולם בחיי המעשה בעמדים .אבי לע-
ןמעשה ידיי פגיד הרקיע" ",שכל מה שברא
הקב"ה .לא ברא אלא לכבריי" .איז פ,ירו''aו
תים קרונות לנובח עיברןת מסיימות הנארת
הזבריס כי בל אדם מבין מיד את שפת
i
החריש
55
לפתע לעוער את אמונתנו ,כביכול ,בהרכיחן.
לפי jןנראה .למרות הכל ,שאמנם קיים ח::
השמים רהארץ .אלא שאם אני מרננים לבד,
הרי נרכל לרואת את גבירת יי בכל רבי.
על ספי הטבע חל אותר כלל כמי על ספד
חמררות ורציניות מאי .בסוף המ~~ה .הקרדמת
שלשים
איתן בסבע השולט בי שלסרן בלי מצרים
ושאינו יידע צדק ןמוספט .בעיית אלה היי
המיסר :שלבר ,על .התררה " .. :כי ישרים דרכי
רבראשית
'ד צדיקים ,לכן בם ופןשעים יכשלן בם".
השבים האחר ובית הרחיבר א~ בקודת ראינת,ן
הקב"ה ברא בזת העולם ואת חושינו לראוחן.
במסםר בחיבות .מטרתנו התא ,איפוא ,להן-
יכני .תלרי הדבו אם נואה בי .אד סידרה ל~·
תופעות סבע ללא חייס וללא מסרה ,אי
ביטיי לגבירת /.ד אם להכיר בקיימו של
משפט-צדק אליקי בטבע אם לא -דבר זה
.
כיח .שהנעירת המתעדררדת יסודן איבו נערב-
דרת
הביכחית.
המאה
ארלם
שאנו רואים אותן ,אלא בפירוש וב-
הסבר הניתנים להז על-ידי ראות עיביבו
השרירותית..
"תלוי בבחירתב" ברצינגו החפשי.
ב.
א· .א נל יזה
א ..
.
חוק .טבעי
וחוק
היסוד
מוסרי
הסיבתיות.
לבל
סיבתיןת
מחוסבת
האדונ
פיררוסו הזא שאם
היא חרק
אד נתחיל
את הבע'ה ,א.ם העולם נתרו ל.שלטוז חוק-
לשאול לסיבחתופעה מסוימת ..ו( למהותה..
טבע או חיק-מוס" אין להכרי.ע ען-ידי ביסוי
·הוי כבר הנחבן שקיימת סיבה ,שלעתים היא
אר נסייז..שאלה זאת היא נקודת המוצא
לכל מחשבה פי.לרסופית של האדם .ותילדןת
וק הקשר הפנימי ביז עובדות ואיוועים שאני
הפילוסיפיההן תרל;ות הבעיה הזאת .בחיי
'המעשה הממשי ·ב.ראים במרקים העשייים להב·
מסתכליס בהם .מן ההבוח שתהא סיבה לזLיכ
שאני רראים .לפיכך -אל שאני שואלים
"מדיע" כהנ~נתי שקדימת ררח מתכננת ,יאזי
'ריע :באחד משני הכיורנים ,יהנמרקים לטרבת
הבימוק .שנמצאו יגיד לני מה עלתה בדנiתה
של ואהת רוחמתכבגת ; אר -אם גשאל
'נרגעת' ·בכך
".ךאיח ·,,ה:ייאין ·אנחני חיקוים' אלא לסיבת
שאומרים לה שיש גמדקים לשביהם .כי כה
התחולל.ות התופעה שאני 'מסתכלים בה .בכךי
כ'ווז אחד נואים כשוללים את נמוקי הכייוז
השני.
אך
רוח ·האדם
אינה
בשעה שאנו מסכימים לאחד ר -שללבו Iת לחשן'ב על השאלית "היאך" .י "מרוע" ,אין
האחר .בשבילנר כיזiירים שןמריתרוה היב . -זה מספ,ק לתת.גימיק איכיתי ,אלא .התשרבה
ועה השאלה ,בי בקיימנו ·מצוות .כגוו קרי,את צויכה·· .להיות מספקת גם; מבחיגה כמרתית.
שמע ישבת אנר ינצהיויס תמיר וחדיו אז. .למשל .,אם נאםר !Zlפתיחח 'הבוז ,גורמת
.אמונתנר·-באתדות הבווא 'לבחדרש הערלם ,רהן לזרים.ח ה~ים; הוי איך יה' מספיק.נחזר גם .
יסןד מחשבתבן .אנחני אפילן מרחיקים לכת ·לקבוע .איזה כוח מז;~ם .את 'המים ר~· מישד
'וובאמינים בתררה ·.מן ·השמים ,כלימר שיש ואתם .למטה ,כגרו הכרח המוסיש; האיץ',
.בידיבר חןק מרםוי :מעשי שניתו :לבי על-ידי' .וגרדס למי.ם לברעלאחר שנפתח חבוז,רנרתץ
'. ..
'.
בררא העו;ם~
'גםלpברע ~יזו כמרת שי .מים תבנחבהת'ליך
מכירן שב~iנו מקזרם שא'ן .זה .תלריבני-
·המוםוי אי. .הטבעי
היסדו
סויים .להדכיח את
'..
.
·של .הערום .ומלואר ,הרי אין לראי.ת 'מדדע
ת~ערררנה .:עבירת אזי: .,שהן ·בכייין זה או
זה. ,וכו'.
חרק
הזה
הסיבתירת
אלנבו מיוiד,ן~א
·מבחינת~ .כובות ולא מבחינת האיכו·ת. ,לדור
המחש~ההמרםוית וא המדעית אשר שתיהן
I
www.daat.ac.il
"
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
התררה רהמרע החידש
56
מושתתות ע,ליו ,ובלעדיו איך להך יסו.ר שאלת
המיצא של חוק הסיבתיות עניך הוא לווכוח
רחב .יש סוברים שהיא צורה מייחזת של
הלך מהשבתנו בדרך כלל ,אשר אנר משתמ-
שים בה למעשה רק בדרך המחשבה המדעיזן..
לזעתם של אלה ,הריהי מידה אפיינית של
שכלני כמו שאברינר דומרתנר הן מיזות אפיי-
ניות של גופני .אחרים סוברים שהסיבתיות
היא דרך מהשבה אשר רכשנר לעצמנן תוך
כזי ראיית סיברת ותוצ'(ר..ה שנאו זי אחר
זר בארפן
אז נעלמה מהם הערנדה שעצם מרידת השנרי
במרחק נע;יית ביחידות אשר בעצמו תלךיו. r.
בהבחת מושגי זמן רמקרם מרהלטים .למשל. ,
שרם דבר איבר מאפשר לקבוע אם המגניט ·
היא ·אשר מושך את הברזל אר הברזל מרסר ·
את הגמניט .יבאמת ,איך זה מעלה רלא מרריז.
גם כל ההדכחרת שהארץ סרבבת נתרך הערלם
אר הערלם סרבב מסביב לארץ
בלתי-הגירביות.
סדיר.
אכן ,מסקנת הורכוח הזה לא תשפיע iזל
מסקנותיני במאמר זה .משום כו לא בעקוב
אחריה ירתר .אילם "ב.וינו לבחין בחינת יתר
את הס'נ.לה באיזה אופן פועל הרק הסיבתיןת
בערלם הטבעי ובאיזה אופן
ג.
מקודם ידעי ,למשל ,שכל תנועה איננה אלא
ביטוי לשנדי המרחק ביך יכני גופים .אבל
-בעולם המיסר.
.
מה
הכריה
נעסרתקופרניקוס
את
·
להכריז שהארץ סיבבת רלא הערלם ? לא
היתה לו הרכחה אחרת מלבד העובהד ש:ז'
ברסהאית המתימטיות המבטאןת את התנרעיה
בעשות הרבה יותר פ"-:רסות אם מביחים הtו~
ארץ איבנה אלא חלק מן האוביברסדם אשך
בחוכו היא מתנרג-עת רמסתיבבת ,מאשר אם
עוום הטבע
מניחים את ההיפך .לגבי ':!.דמ הפיסיקה ·
היה זה חלרם אנשי המד.ע במאה התש-ע
המידרבי איך זה באמת השדב לקבוע טה
עשרה שיהיה לאל ידס לקבוע מראס את
סרבב מסביב להמ .חרק פיסיקלי אינר אלא
כל האירועים עד סרף העולם .הם יימו לעצ-
הניסיח המתיסטי של התנרעה היחסית .םח
מם כי אם יהיו בידם כל הנתרנים בנוגע
זה "נח" דמה זה "נע" תלרי רק במה שה'
לגרפים רלכרחותי מך ההכרה שייכלר לחשב
פיסיקאי מחליט לקבל כבקרדת יחסים שוו.
את תוצא',ת פעולןתיהם ההדז?רת למשר כו
תקרפת זמן נן,זונה .לא היר להם ' Rשליות
.לגבי קרשי משיבה זר ,אך הם חשבר איתה
כאפשררת ובבחינה עיונית .ס~ברת זהרת מך
ההכרח שיגרמד תוצאןת זהרת ,לפיכך ביזעC
:ןל הסיבית מן ההכרח שידעי כל התרצאות.
זר היתה מחשבת לאפלאס ,ומשים כך הרא
המציא את רעיוך הררח העלירנה ההיפרתיטית
הכל-ייעדת רייזעת מרא:ז.
בשלש;ם ה;ענים האחררנןת הרס המעד
.את הדמיו~ר:zי ;זאלה ,זכך היה הדבר :אף
לפבי תחילת המאה הזאת נרכחר אנשי הובדע
כי איך ביכןל !'" 1ם להגדיר Rת המרשגים הוברח-
לסים של זמן דמקום. ,ף(' כי .קירו תוכ..,
להתגבר על רחסר-ארניס זה .אילם משמערתי
מד'יו -
המלאה של חרסרR-רבים
ה" הדבעה
נJ
ל
איינשטיי
במ יאה רס .על-ידי
ן
רהל מידיר
·ג
אשר כלליה הבגדרתם את חרקי הטבע .ג~
בביח למשל שמישהר נךמע באביה בלב יס,
רמטייל על .סיפין האביה .יש לו מהייות
מסוימת אם נגיד 'ב·הסיפרן נתשב כבח ,אם
הסיפרך
נחשב
כבח
אזי
לים
מהירוח
יש
מסוימת לגבי האניה: .כ::Iז הים בחשב ננח
אזי יש לניסע מהירות אחרת .יבכל זאח
לא איכפת כלום לניסע איזד מהירות הפי'
סיקאי מיחס לי לגבי אי iר בקידה נחה .מה ·
ש~ראה אילי ערד ירתר בלתי-הגירנ"י הוא,
ש,פי חוק מנני מסריים המסה :זל גוף .נע
הילכת רגדלה עם ההמירות :זל הגוף~ .אח
אדמרת ,אם יש שני גרפים
ביביהם הרלך וגדל
Aר8-
מהר ,הרי
שהמרחק
A
וחשב
ש-ל B
Bזז י B -חרשב שי Aזז ,לםי Aהמסה
הרלכת יגדלה ר A -ביכאר כמו שהרא.
:
רחשב ש A -זז רמסתר גזלה ר B -נשאן·
וי"' ה,רבה מקרים כאלה. .
כמד
לחישיב
w
שהיה•1
'
המתימטי קובעים ברקרה מסוימת כבחה .ארכ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התירה יהמדע
החדיש
" 57
נם מח שבאמת בח ומה שבאמת נע אי אפשר
החלוקה המדוקזקת ביותר בה אפשר לחלק
j
את האנרגיה נקבעה על-ידי הכמות היסודית
על =
לקבוע ,המדע החדיש מוךתר לגמרי
למצוא ולקכוע ומ jי האמת האבסולוטית.
ישנה
נקודה
נוספת אשר גם
היא
elementary quantum
של פלנק ,שהיא
יתנן
א,ופיינית לכל צורה של אנרגיה ,אחד הגלויים
וחיתח יזועה כמידת מה מקרדם ,ארלם רק
החשוכים בירתר ,אם לא החשוב בירתר ,במדע
הפיסיקה המודרנית הונרחה לנסחה בחוקים
הפיסיקה במאתים השנים האחררנית .גרפים
תצפית
שהם כה קטנים עד השאנרגיה בגידל של
וכללים .זהר חוסר האפשררת של
מךשלמת.
הכמות היסודית
רואים אל~ את שחושינו מרשים לבו לראן:ו.
שיב אי אפשר להסתכל בהם בדיוק .משל
למה הדבר דימה 'lלאזם הרוצה למצרא את
בעלי מחשכות ידער מעולם שאין אנחנו
אולם ההגבלות החלות על הסתכלותנו נכלל~
הופכת אותם על פניהם,
•
צורתו של עציץ פרחים ישאר תכונוחור על-
שוI
ידי שהוא ביגע בו בעזרח מוט ברזל .לנסיין
הקוונטים .מדע הפיסיקה המידרני כא לכלל
כזה תהא אן תוצאה
עוד בטרם נעריד
דעה שההסתכלןת אפשרית רק ע,ל-ידי תהליר
את תצפיתנו יישבר העציץ לרסיסים.
בחרקום פיסיקלייס רק ' l.ל ידי המכניקח
אחת :
כפי שציינתי לעיל ,האלמנטים הקטניt:
בו מתחוללים שנויים ג bבמסתכל וגם כגיף
הנחקר .אין אבחנו יכולים לראות גוף אי iה
שהוא אלא אם כן הגוף הזה מקרין קרני אור
ואשר הגופים היותר גדולים מירכבים מהם,
יקרבי אור אלה גורמות שנוי חימי בעינינו.
קיבעים את תכרנותיהם של הגימים היותד
אם
ץנ..חבו
כתצפיות
ז;וסתפקים
אשר
בסופ'
'של דכר יתבו לנו חוקים פיסיקליים שישתרLנ i
האלה ,אשר
איז אבחנן יכולים לראותם,
גדולים ,יחוסר האפשרות להסתכל ב nלקי : t:
הקטנטנים מכניס יסוד של חרסר דייק לתוד .
על שטח קטז יעל תקופה קצרה ותלותם
חרקי הגיפים היותר גזזלים .לעתים טועבים
על גיפים גד~לים בלב,ך הרי אין אנחני
שהפיס,יקה המודרנית וכבטלת את חוק הסיב-
מידאגים א~דית סעויות קטנות אלה .ברם
תיות 'בגלל חיסר יכרלחה לבטא בצירח
העניבים בעסים חמורים ,אם אנתני מסתכלימ
מדויקת את היחס כיז סיבה ומסובב, .טענה
בגיפים קטנים בירתר ,שהם לאמתו של דבר
זי אמנם איננה נכונה בצי ~,זי .המיסיקה
האלמנטים היסודיים שמהם מררכבים הגופים
המודרנית איננה אומרת אלא שאיז ביכולהת
עיס את התנהגו,תם של הגדולים .למשל ,אם
לעקוב אחרי הסיבה יהמן.םבב כתהלין האל-
מנטרי ,אולם בכל זאת יש להניח שקיימת
אנחנו ריצים להסתכל בגיפים ,שגדלם כגודל
סיבה ,יהיא עדייו משתמשת בוחק הסיבתיות
-איז אבחנו' יכוליס
לגבי גיפים שבהם אפשר והזניח את הטעןת
הגדולים ראשר
של
בסופו
גל האור ,בעזרת היtר.ר
דבר
קרב'
'לעשית כן ,כי לגביהם האור היא כוח הכ
גדרל שהרא משנה את הגופים האלה תוך
כדי תהליד
התצפית ,ישם לאל
את כל
התצפיתית כגלל גודלם היתר.
רעתה מלים אחדרת אודית השאלה ,האיך
מתגבר המדע המרדרגי על הקושי הזה שב-
עריכת תצפיית ,כייז שאפשר לבסח חוקים
תצפיתנך.
אפשר לטעוז' בצדק :אם האור נעשה
פיסיקליים רק בנוגע ;גופים הנתרנים להס-
,מכשיר ירתר מדי גס לעריכת תצפית ,הבה
תכליתנו ,הרי אי אפשר ·לבסות לבטא חוקים
אודות גיפים 'מסרימים שהם מעבר לתחרם
רנשתמש
כמשהי
עדיז
יותר
שאינר
מפריע
·כל כר ל גרף שאבי מסתכלים בי .דבר זה
בעשה באמת .מה שאיז אנחנר יכולים לראות
דרן המיקרוסקופ הרגיל ,ניכל לרראת על-
ידי 'המיקרוסקופ האלקטרוני .אולם יש גנרל.
'
הסתכלרתנו .אם א~ו אנחנר יכולים עדר להם-
תכל בחלק הקטבטן המסוים ,הרי בכל זאת
אפשר לערון אבחנות אודות ההתנהגות
הכללית של קבןצת תלקים כאלה .אבחנו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
58
התיר,ן והמזנו החדיש
~
עושים ,איפו.,א כמעשה חכם הסיציוליגיה
הרוצח
לדעת
כיצד
מידח
ובאיזו
נפיציח
זיערת מסוימית בין האוכלוסין של ארץ
ידיהע .אין הרא עוסק בזיעיתיי של יחיד
איזה שהוא ,בתור יחיד ,אלא רצוני לדעת
רק את מספר היחסי של אלה הדביקים בדעה
',א ',ב גן וכו' .הוא מארגו משאל גאלופ
יבזרר זר הוא מוצא את מבוקשו .פירישי של
דבר ,הוא אוסף את המספרים מקביצת אב"
שים המהווה לדעתו ייצוג ממוצע של האוב"
לוסין ,יכר הוא מסיק את מסקנותיו לגבי
שאר האוכלוסין .אף על פי שראינו לא פעם
לא ידאית .על המדע להסתפק ע nה בעובדה
שלכל הירתר החוקים הפיסיקליים הם כללים
הסיבלים יזצאים מן הכלל ,יהללו מאשרים .
אותם ככללים אד לא כחיקים .יתר על כו
יוצא מכאז שלערלם לא יוכל המדע להציג
לפנינר סידרה שלמה רציפה של איריעים .
זה
הבאים
אחר זה
לעילם לא ייכל,
נסיוני
מהו
בבחינת
סיבה ימסובב.
איפו.א המדע לקביע באןם j
"מרפת"
במוכו
הפשך ,tl
כי אם
נתון מספד מספיק של מקדים ,הדי הזבר'
הבלתי-מסתבר
יהיה
לו
ולהיית אפשרי.
סכיי
להתחילל
'-1:-
שמשאל גאלופ עלול להטעות אם הסיגויים
לפיכ,ן איש מדע מידרני כי יוכרח לחרוח
דעה על התנהגותי של אלקטרוז מסילם ,יוכל
לות המרשות יותר משתי אפשרויית זכה
לקביע רק כי קיימת הסתברות Xשהיא ,יבוע
הם מחצה על מחצה ,הרי בדרך כלל בשא"
הוא בהצלחית טיבות מאד .על-ידי מבחר
בכיוין , aהסתברית Yשינוע בכייוו b
טוג של הייצוג הממךצע ועל-ידי עריכה
וכי' .אולם איו בכירח לומ~
שאלון טוג אפשר ל~בל השעררת די מדויקות
של מצב דעת קPהל ,למשל אם ררצים לדעת
במה אגשים מתור מספר נתון יצביג/ן בכיורן
.זה או אחר לטיבת רשרמות שונית .בדרך זן
ביתן לשער את סבייהי של כל מפלגה זכד~נית
בבחיר,ת רההסתברות של הכרעת כל בוחר
ובן nר .אולם מה ז;'אי אפשר לקבוע מרא' ,t
היא התנהגיתו הממשית של
-
' .
.
וכאשר .משתמשים
היחיד.
באותו
.
תהליר
לגבי
הא?קסרונים ,בלימר חלק~ גוף קטנטנים
1lהם ומטה מגבול התצפית האינדיבידואלית,
הרי מקבלים תןצאר.ת רק לגבי קבוצת אלק"
טרינים והסתברןת התנהגותי של האלקטר;ז
היחיד ,אילם לעילם' לא '?גבי התנהגוךת
הממשית של איזה אלקטרין שהיא .תוצאיזו
הדרך החדשה
מהפכניית למדי.
ה~את
במדע
הפיסיקה
חן
,
בערו שבמדע הקלסי די בתצפית ,אחח
בתנאים מתאימים כדי לנסח חוק פיסיקלי,
כייו שסיב',ת זהית בהכרח תג;ימנה .לתרצאית
זהרת ,הרי עתה אי אפשר אפי לו
מב תינה
עיוני~ לקבוע חוק בעל תרקף של מאה אחיז,
אף לאחר תצפיית רבות .כל מה שב
,ידינו
לעשות הוא לקביע הסתגרות ,אולם לעולם
Z
בכיורן
C
באיזה כיויו היא יניע למעשה .כז אין בכרחו
לומר מהן שמביע אותו לניע באיזה ו.:ו
הכי~ינים האלה .כיוז שהכיחרת המניעים אורת,
אינם ביתנים להסתכלותנו ,הרי כל דבר
הנאמר עליהם יהיה נטיל ערר מבחינה,
מדעית,
מפני
שאי
אפשר
לבחנו על-יזי'
ניסויים .על-ידי כר אי אפשר גם לקבוע
את קיומי של חיק הסיבתיית ,אם מהסוג
המוסרי אי מהסוג הטבעי ,בתחימים אלה.
יתר על כו ,לארר איהדיוק בהסתכלותני'
שהפר חלק מחוקי הפיסיקה שלני ,הרי מעתה
יקשה עליכר עוד ירתר לקביע דברים אירית
איריעם הרחוקים ממנו מרחק זמו רב ,בעבי
אי בהייה ,כיין שהטעויית הכלולות בותקי
הפיסיקה לא זר בלבד שהן מצטריפ,ת זי לזי
אלא הו ככפלי-ת .בדומה לכך אין משאל ג ' 'N
לופ יכרל למסור אלא מצב דעת הקהל בוסו
ידוע ,ואפילו אם ימסור תוצאות משאלו בזרכ
נים שונים ויציין איתן יחר בעקיהמ אחח,
הרי זה עדייו לא יאפשר לו לקבוע מיאס
את תיצאו~יהן של בחירות אשר תתקיימנה
בעיר שנה .ככל שאנו מתרחקים מומן הה'"ס
תכלר.ת כך תרד דייקנות קביערתינן מראש,
כייו שמסםר המקרים עילה להסכויים שרבי,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התררה
יהמדY
בלתי צפיי יתוחש ,ובתובים ,יככל שעולה
מספר המקרים שעלינו לקחת בחשבון ,כד
תתמעט האפשרות שניכל לקבוע מראש את
גורלי של המקרה הברד.ד
התפתחויות אלו שחלי בזמז האחרון ,גומי
לאנשי המדע המודרניים לברr.דן מחדש את
דעותיהם על האבייקטיביות של תצפיותינו
וחלותם של חוקיס המושתתים ע,ל תצפיות
אלה .האישיות שהיא אזלי הרגילה בירתר
בין אלה הוא סיר ארתור ארינגטון.
59
החדיש
תצפירתינו .םא תצפיותינו איבן ערלרת בקנה ~
אחד עם חרקי-מושכל-ראשרן אלה ,אזי אנר
מסיקים שקיימים כוחות פעילים המסיחים
אותם ממסלולם ,ארלם כידתת אלה שיב צוי-
לעלות
כים
רהנה,
פע,ילות
ידי
תרכובת
שלהם
הגומלין
של
כוחות
שוב
נערכות
חרקי-המושכל-הואשון
אשר
שלנ,ו:
על'
אנחנו
שבעי רצון אם הצלחנו להגדיר את היחסים
תופעות
בין
ירסדים
אדיגגטון שר.אל :איזהו "בית הדין העל-
בקנה
איפוא,
אחד עם
החוקים הללו,
שרבות
בסרפו של
בהתאם
לחרקים
המ-
דבר על דרכי המחשבה
היסודירת שלנר עצמנו.
שיכריע אם תצפית ;;סויסת היא נכונה
לפי דברי יז.דיגגטיו ,אף הרחקים היבסד
ומתי אפשר לקבל חוק מדעי מסרים "1הוא
a
יון
H
ביותר
בנים
בא לידי מסקנה שלא הביסר' מכריע בדבר
, prlorl
אלא השכל האבישי עצמר .הרא חוקו בשאלה
ררקויסטס
'':הסיקם
אפשר
בדרך
הוא מדמה את איש המדע לפ-
איש
העתיקה,
יין
כדרר
אשר,
האיד ,אבו מגיעים לניסרח חוקים ,רניתוחו
אנשי
מרבילר אל המסקנות הבאות.
למתאימן למטתם או חתכן למטרה זר.
הצעד ,הראשון 'ינאבו עוש"ם הוא הנסיוו
לפרק את תצפיתנר ליסרדר-תיה ולהתברנן
ביסודרת אל:ו' כאלו~ ,הם קיימים איש
איש לבדר ,ואחר כד למזג את היסוזות האלה
עם מה שאנו קוראים העולם .כבר הצעד
'הראשון הזה ,אימר הרא ,אינו אפשרי מבלי
לערבב את תצפיותינו בהנחות סובייקטיביות.
הרעיון של התבוננות בגוף מסוים כשהוא
מ3זורטל מסביבתו ,הוא לבדו כבי איבי
אפשרי לעמשה ,מכיון שכל גוף וכוחותיי הם
סדום,
מתח
את
רגל,
ןארחיר
כדי
ברצרני להדגיש שאין אבי מביא כאן
את כל טענרתיו של אדינגםרן אי רק אלה
שהרא מצייו בעצמו .יכילתי להביא כדרגמiד
שוב את השאלה ארדרת התניעה היחסית
של
הארץ ;יהערלם,
אשר,
כפי
שצינתי
מקיזם ,היבדעה אי ירק על יטוד הטעגה
של ניסוח מתימטי 'פשוט ירתר .בעוד שלמשל
טיר גיימס ג'יס אימר שהעולם ותכנן
על,-די מתימטיקאי גדול ומשום כד חיקי
הטבע אפשר לבטאם בניסחארת 'מתימסירת,
סביבה
הרי אדיגגטון אימר שין ,אנו יוזעים מאומה
שבעצמה מושפעת ע"י הגיף בעצמו .אפילן
וכל מה שניתן לומר הוא שגאן
תוצאה
השפעת
של
עליו,
סביבתו
.
,
'החיקים iדיסוריים ביותר ,כגין חיק כוח הרנ
על כד
ניגשים לערלם עם מושכלים מתימסיים אחי-
,שיכה של הארץ ,אי אפשו "עקיב אחריהם
דים ובהתאם .לכד אנו מנסחים את חוקיי.
כוח
אזינגטון בא לכלל מסקנה שאין תצפיות
במאה
iדמשיכiד
בדרד
להסיק
אחיז.
ןב.אידד,
הויחסים
כלל,
רכן
בין
חרקי
כל
דתקי
גיף
ההנדסה',
ואנרגיה
אפ'ינ,ר
אותם 'על-ידי תהליד יסרד' של
מושלמרת ,כיון שלערלם .לא 'נוכל להבחין
בכל הגורמים המשפיעים על התחוללות
תרפעה מסוימת ,רהחיקים שאני רראים אותם
חשיבה ,מבלי לקחת בחשבון כלל 'את
כחוקי הטבע הם יצררי שכלנר שאין אני
שקוראים מציאות .לפי דבוי אדיגגטון אין
ראתם מבחץו אלא אבו מרכיבים
זה נכין שאני מ~יקים את החוקים האלח
,מתצפירתינר ,אלא הם נעיצים כשבלנר בחינת
משוכל ראשרן ואנר מרכיבים ארתם על
מסיקים
אותם
על
תצפיותינו,
אי
שהם
מערכות
כללים אשר יצרני יאשר כהן אני ובסדירים
את תצפיותינו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החירה יהוכרע החףש
60.
כז אפשר להראות שכל חוקי הפיסיקה
מנווזסים .במשוואות מתימטירת .אשר עם כל
הירת 1מסובכות הריהן בסוופ של דבר
מייסדות על פעולרת וונשררארת מתימטיות
אלמנטריות .אפילר נוסחאות הכוללות אותיות
'שהוא של כוכבים קיבלר את שמותיהם בהת:
אם לתונינה שהם ציירו בדמייו הובעים'
העתיקים בהופיעם ·לנגד עיניהם בשוני;ס
מנקודת תצפיתם על הארץ .אלי היי ובסת-כ.
ליס כשמים מזוית שובjן ,הרי היו מחבו~ם
יוונירת ואחרות המטילות אימה אינן אלא
כוכבים
תרכיבת של פעולות אלמנטריות המצירפית
הנראיס קרובים מא,ד וכהארץ ,בראיס ביחם!
פ~.רוית ניספוח~ .שום כר 'כל הרתקים ה-ם
מרחק ארחים לגמרי ממקומות אחרים בעול.ם:
בדומה לכד ,אלמלא שכלנו הפועל כונרנח"ם'
על,-יי סמלים אשר בעצונם הופכים ·חלק 'של
נרסחים .בצררות
זrמדע
היא
מתיוכטירת
מנכי~טיות . -
לבטא
-
את
וונטרח
איr:
חוקיו ,בניסה'זר.ת
אפשר להסיקם על-ידי פעולה
שכלית כלבד באופ;
priorl
11
בדיוק
כמו vזמדע הטכניקה ומדע המתימטיקה הס-
רמשית הם למעשה היינו הד ,כד .אפילו
עכש"'ו כבר כל השטח של מעד הפיסיקה הוא
מתימטיקה
בכ.תו
שמושית
ובסררפ
של
זבר כד ;הא גורלן של ה~דע וכלו.
ודוגמה :
)הערה :
אחריס
עם
שמות
אחדים.
כרכבים
מחימטיים כפי שהיא פרעל ,הרי הערלם ההי
נראה אחו לעינינו .כל החוקים שנמצאים:
בעילם -הם חיקינר אנר ,רהויהי עולוננו.
שאבו
אנו
בעצמני
יוצריס
איתי
בחרסינן
אך שנוצר בהכרתני באמעצות שכלבו' .אבדב
צעות חישיני באר מתרשמים מהועלם החי
ציני .פעולת עיצוב הרשמים לערלם אחד:…. .
זרהי פעילתני אני.
)ערד
יאב(-
המזיזת המורכבים ממספי איזה
במאמר .זה Hהסתברות Hפירושה ( Probablllty
דרך .זרזי
ייהוז"ם ,ייהזרת ~א, nרי מסר הברזל ,
א.
.
כשבאתי לשם בוכחתי לואות ,כי כבו:.
בשנת 1942 .סחב לארתי .זרם המל חמה קדמרנ ,
וקירביזהי הסוביטית ,ע
ירה קטנה ,נ'>יrית ראינה ררוטהי חלבנה אולם היי גם :'':יז'הי
ל
Lל
.'….",
"
ק
7רג י ההימ יים היתה זי ע
ירה אשו וגל '.זג רים ,מקוקז ומררסיה הגדולה.
.. ,
יי
"
,
הדר לא דרכה בה מיום ברר.א אליקים שמים
כמקיבל בשעת טיררף כזר ,מסיכ ארח:.
יארץ .תרשבי הונקרם ,מונוגולים לפי .
יהרדים אחו'ם ,בעיקר פל'ט~
אי '".ו".I
הטרבירוסק השני ,טרם שהתידע אל'ן ,חבולק:.n
פניהם זשמייס לפי לשונם ידתם ל ובראה את
,א יעדר
אפילר על קיימה של אוהמ יהרדית רהם ינלי
את פגינו נארתה האדינות המפיק tקת -כה';
נטח אורחים המיוחדת להם כמ; א
הגילים משבעים האו'lמת שבריטיה .תג יהר
',טית עקבה אחרי כל אח,ן ,:םופ~:
אחר נ,ך יהרדי פוליו שהיינו בחזקת טרפה~…
אולם הקשר היעמד מיר והבעיה הראסינה ;
שעמדה לפניני היתה :ימציא מקלם לתפ.הל:.
לא פה המקום לפרט את פעו לי תינו ,עי~.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודים ייהדית מאחיוי מסו הבוזל
שהשגנו
את
n
מבוקשנו.
העיקר,
כעבור
כמה
;שים קבלנו רשיון למתיחת בית :נכת.
שכרנו בית קט,ן צר ובהכיל שני
מנינים .
יהודים ,והתתלנו להתפלל בו.
בררר הדבר שעשינו הכל בצנעה ,כלומר
לא בסודיות כי אם בהצנע לכת ,כדי שלא
להתגרות בבולשת ,ורק אלה שהתענינו בזה
ומשחוסלה
61
;ןיבסקציה
נגד
-
הטמיעה
וההתבוללות.
הממשלה הסוביטית נלחמה במשר כל
השנים עד שנות מלחמת העולם השניה,
מלחמת תנופה נגד האנטישמיות .הדבר לא
עלה בידה ,המדברים לא דברי ,המכים לא
העיזו להכות ,אולם בכל הזדמנרת פרצה
באמת 'ידעו על קיומו של בית התפלה.
משום נר לא עשינו גם כל הננות יתירלת
צרעת זו על הגוף הרוסי ובפרם בשנות
המלחמה.
שהחדך
הרבה יהודים ,שחונכו על ברכי מה-
בהתקרב
יספיק
הימים
בחשבנו
הנוראים,
לנו .אולם מה השתוממנו בראות:ר
שכבר בשעות שלאחרי הצהרים בערב יום
הכפורים התחילו לנהור מארת אגשים שלא
פללנו שהנם יהודים ,קציני צבא גבנהים,
פקידים בדרגות גבוהות שמילאו משרות
חשובות בממשל::ו ובמפלגה הקומוניסטית,
יסתם יהודים אשר רק מלאר אלוקים יכיי
היה לדעת על היזותם .הם מילאו א,ת כל
החצד ,סתמן את הרחוב הקטנטן .הם לא
התפללו ,דברו' רוסית ואף לא ,הבינו ,ברובם,
אף מלה יהודית .אולם בעברי תור סקרנית
בינהים,
אנחה
ראיתי
דמעה
יחומה
קלושה ,פיענחחי
בעין,
שמעתי
מחשבית שבצבצו
מבין קמםי הפנים ,ולפתע נתגלו לפני הפנים
היהודיים של כולם ,כאלו מישהו טמיר הסיר
את המסו mהגויי מעל פניהם ,מסהו שהונח
עליהם זה כשלושים שנה בעל כרחם .ועתה
עם קדושת החג ,עם התרוממות הרוח ,נפל
המסוה
שלנו.
הם
והרי
הם
יהודים
כחיים
וכשמדל
.פנת ארקםובר ניסו להתחמק מהידותם בדר-
שינרת,
כים
מהם
בתוד
שציינן
תעודת
הזהות שהנם אוקראינים ,רוסים וכדומה .מהם
שהתחתנו עם
השתישבו במ-
נכריות ,ומהם
קומות שלא הכירו אותם ונכנסו במערברלת
החיים
להזכיר לשכניהם
הכלכליים מבלי
ולילדיהם על מוצאם וגזעם.
השפה
הבערית
היתה
אסוהר
אמנם
בשנים הראשרנות שלאחר המהפכה~ ,ולם
אידיש
בתי
זפותר
ספר
היה
יהודיים,
לזבר
ולקרו.א.
מספר
הופיעו
נפתחו
עתונים,
בחרקוב ,במוסקבה ,לבבירובידז'ז .אולם במשד
י
הומן נסגרו בתי הספר,
ל
-
פי דברי היהודים,
בגלל שהילדים בעצמם לא רצו לבקר בבתי
ספר יהודיים ,והילדים היו צודקים .בביתם
לא ידעו שהם היודים ,בשפה זו לא יבלו
להשתמש אלא בינם לבין עצמם ,שום קשי
אחר לא היה_ להם עם העם היהידי ,רלא
הבינו ,אפילו ,להמ
להם האבר המדולדל
'הזה.
בכו
ואני
בכיתי.
בשנות המלחמה כבר 'לא 'ההי קיים אף
אבי בכיחי .עליהם והם בכו על עצמם ..
בית ספר יהדוי אחך בכל רחבי המדינה
הגדולה .השבועון היחידי באידיש,
ב.
)אחדות(,
יש בבכי מה שאיך במחשבה .שנן הבכי
עליל להתעמק הרהב יותר מאשר המחשבה
.ולהחשיף נסחרות אשר איך בכותה של המח-
שבה להגיע עליהן .בכי זה שרשו בה:ר·-סיני.
עיקרי במלחמה העקשנית וקשת-העורף יב-ןב
שן אלפי שנות גלותנך ,ובופומשתרע על פני
·ש.הופי~
במוסקבה,
"אייניקייטW
היה
עלוב,
צנים לשיוף קדים .המלחמה פיזרה וי:ת
ריכוזי היהודים למרחבי סיביר ולאסיה התי-
כונה _..הדור הצעיר השתלב במחנה האדום,
הוקבים ,הנשים או אלו שלא היו ראויים
לשרות בצבא -התיישבן בטשקנט באלמה-
אטה,
סמרקנ.ד
פרינז:ד,
נובוסיבירסק
ועוד
השטח הענקי -של ווסהי תור מלחמת גרילה
ערים גחלית בחלקי ורסי~ שלא נכבשי ע"י
של היהדות הדתית נגד היבסקציה בראשונה,
הנאצים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהיירם ייהררח מאחררי מסר הברזל
62
רשם
בפגשנו
בראשונה
היהודים
עם
האמיתייס.
ג.
אל תתחמי על השם המוזר ,.יהודים אמי·
חיים" .יש בזה כדי לבאר את כל חמרות
והמיירית שבדבר .כי יהידי אמיתי ,לפי
המישג שקבלנוהי יק בשנןת המלחמה ,הוא
רק יהררי כזה שלמיית הכל בשאר י~ודי בלי
המםוה הרגיי שריב רובם של יהייד ריסהי
נוהנים לשאת על פניהס.
..היידי אמיתי" פיריסי שעבי את כל
שעה שהבולשת עקבה אחיי כל חאד יבזקה
,
·
כל איש בשנע בדיקות שמא חס ושלום נפגע ·
בקצת רוחניית ,בימיס אלה יסדו יסיביח .:.
בטשקנס ,בסמרנק,ן בחוסין ובעיד כפ:ז .:
עריס ,ולא סתם יסיבות ,אלא יסיבוח'·
נדילות בנות כהמ מאות תלמידים שיסבו יםר',
יליל על התררה ועל העבודה .בסימטאית '..
הצרית הועקלקלית שבסמרקנ,ן במרתפים ·
אפווים ,במחביא תור מחבוא ,ישבר דלמיי.'~ ,
~ אלפי יהלדים ,פקידים גבוהים בממשל.ה',
חברים במפלגה ,מנהלי בתי חוושת ענקיים· ..
העמידו את חייהם בסכבה ו ..גנבו" אלפי ובאיח
הגיהנרם של היבסקציה ,שישב במחנות סיביי
רובל למען החזקת הישיבות .מי זה פלל~:,
אי בבתי הסוהר ,שנשלח לארץ גזירה ,ושבכי
כי יהידים ישתלטר עד כדי כר שיכופי ,ם"פ" ·
זאת עמד במריי ביארת ל,הרדי ,השאיר את
שמו ואת שם משפחתו ,יאפילו את זקבו
ומקצת פיאותיו.
גם יוהדים כאלה פגשתי.
mם נתני לי שלום עליכם יהרדי ,רחיוך
יהודי ,היד שלהם היתה יהידית ועיניהם _
יהדויוח,
כיהידים
הם
בכי וצחקי,
דברו והתרגזר
יזה היה בשבילי דבר בעים רמוזר ס~ .ית.ר
וכשפגשתי
נרכחתי לעדת שאבי
כילני ,שבנאי מערטוים כעשרות שנות לימוד
בישיב ו ח
ףא מקרה שמיסהו יעיז להס~ב את פביו~ ~:
·
ריקם.
אז ביעד לי על י:ית מסיעפת של חזויס ·
מתחת לאדמה הקומרניסטית .אז גם ביעד .,ל' .:
על אברכים העונדים ביום כרופאים ,כחא .
ריכלים ,כמהנדסים ,כמומחים נדולים בכל~'
עבפי החרישת והתעשיה ,רבערב הם מתכניסם';,
אמיתיים.
ארתם
גדרל מאד על כל חסיד חבי'ד ,ולא היה'
כהתאבקית בעפר תלובידי חכמים,
בבת" כבטיןת יבתי מדרשות -כק;יפח
השים נגדם ..עמדתי משתרמם ליאות כיצד
היהודים האוה מדברים בפשטיח גמירה על
כבימי האינקביזציה הספרדית ,באי mפקרם~;
בפתר ,בבית מדיש צנעו בפנה נידחת בעיי :
הגדולה ,ולימדים שיעוי בגמרא ושופעים'.
שיהת מהדאמ"ור דמבגנים ניגין חסידי ,חב·יד;~:
מי זה הבין שיש איזה קשר כין און::
חסידי חב"ד לביז כשני סיליין היהייים:,
הפזררים על 'פנ; ייסיה ! מי יוכל ושעו ;:
יהזזת כעל אומנה לרחמת ,כעל חלק ממדז
שאלה שבאר לבית הכנסת שלנו בערב יםר;:
יאשי עמדה בפרץ בגד המלחמה הנוראה
-יונקים את לשד התחיה מהקיופ:
ש;ם עילאית אשר לא יעדה מחטום לה
הכפויים יפלטר אנחה לתוך הארירה ח~קו:
דשת
לחיים אר למית עם השטן המרקד ריקרד הקטן של ה"ה'רדים האמיתיים"
ההשמדה ,נגד ורחנ;ות ככלל רווח ההידית
בפיס.
יאז הכינרתי שיט ליהדות
אכל הדבר
כן היא,
!
;'::
"
"
לא לחינס אווברים האנטישמיים שנכ~:
•
גרעיי מיצקרוסיה ואתו ,דיי רריי' .כיקיים .איזה קשו טמי ,ונעל:·c
הגרעין שחסר לנר,
תרר מלחמה ,שנזוע בדמע ,כיסורים ה~;~~~ ב:י ,היהידי Pבכל העולם ,יש להם ,לפי ד'"בר
אלי הם חסידי חב"ד .הם נפיצי על פ~
כל המדינה ובחשאי ,בסתיי סתרים עשי את
מעשיהם .וני זה פילל שביוני הרג יא
I
כדרן'
ר הם ,איזו שפה משרתפת ,שהפ אילוב~:,
כמתכונת המביקה ,רבשפה זו הם מרבו~:
בין מדיבה רמדינה ,ביז יבשה ליכסה ,מבלי:
"' 'מ'
..שהי זי ירגיש בהז.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהייים יי'הדות מאחורי מסר זזכרזל
וכשבא
הזעזוע
הראשון,
מינימלית,
בשעה שאלה
הצעירים שרא ידעו ולא חשכו אף פעם
א,פשרות זו,
אילם
הם
נלחמו
בקרב נפשם ,בשתיקה ,אבל בלי הרף'.
על יהדיתם ,הוגישו פתאום שהנם יהודים,
בשעה שעמךו על יד בית הכנסת מבלי
שידעו על הכוח שמשך אותם אליו ,כשראו
63
.
בפעם הראשינה בחייהם יהודים מ,תפללים,
ה.
ומאין
לנו שהם נלחמו !
זאת הוכיחה מלחמת העולם השניה .הזע-
עטופי טליתות ,ונעוטרי קדושה וטההר ,אפר
זוע הנורא שסבל העם היהודי זעזע גם את בניי
הרגיש הכוח הטמיר שבהם
שהת-
פי דמע יעצב
-
בשנים
שברוסיה.
הראשונות,
בשעה
את הרגש השיתופי שיש באומה כולה ,הווא
חילו לדבר גבלהה על לאומיות ,לא'חר נאומו
ונצמד בו.
המפורסם של סטלין בו הוכיר בפעם הרא-
נמשך למגניט שבבית הכנסת -
שונה את המלה שהיתה כה שנואה עד כה,
ד.
"לאו,מיות",
בשנים הראשונות אתרי המהפהכ הרגישו
ורפובליקה על לאומיותה של אומה זו ,יכאן,
רבותי ,ניכחו .היהודים שאין להם "לאומיות".
היהודים א,ת עצמם כמשוחררים באמת ,השע-
בלד הגופני חיה כה חזק יכה הע'ק עליהם
שבהשתחורםנסתחרר
'ייחרחורת 'נבלע
גם
ראשם
הרוח
ובתוו
שבהם,
רבר זזז משונה מא,ך אבל אמת לאמיתו.
הס-
הרימו עד לשמים את גירלם של האוזבק'ם,
נבלע,
הטטרים,
,בטמטם ,זאב; את ערבל וצורתו.
,
~'.
התחילו
לרבר
בכל
רפובליקה
הקיוגיזם,
הקלמיקים,
הצ'צ'נים,
הארמנים ,הגרוזים ,והס היה מלהזכיר את
.
,מי זה ,חשב בשנים הראשונות על ,רוח,
העם היהוו~ ,כאלו הוא איננו 'קיים כלל,
על ערכים היווייס" על ,גצחיותשבאומה
ה'הודית!
וכלל.
"
ובשעח זי יצאי הרבה סופרים יהוויים ,בי-
כששנות השכרוןתלפו התחילו המתי קנים
ניהם כאלה ,שתפסו מקום חשוב בייתרבספ-
שבהם להרגיש שהם 'בכל זאת אומה מאוחךת,
,ואלם נתאכובו 'אכזבה מרה .הממשלה הסוב-
':טית ריבתה וטיפחה את כל העמים ,נתנה
להם מה שיכלה לתת חץו מעצמאות אמיתית,
שיכללה את שפתם ,הוכיחה להם בכל ההו·
כחות שהם עמים לבדם אלא שנמצאים
תחת חסותה של הוימי קרטיה הגדלוה ,אולם
רות הרוסית ')ארנבורג,אנטוקולסקי יכ'ו(
והיללו ישיבחו 'ייאת העם הרוסי ,האוזבקי',
הקירגיזי ,הטטרי ,י~תר שבעים ,האומות ,אולם
אף אחר ",מהם לא העיז להזכיר את עמי'
'הוא' ,שגם בניו נפלו על ,שרה הקרב ,שגם,
בניו יצרו 'תחמושת ,שגם ,בגיו היו כין
הממציאיס ',הגזרלים 'ביותר ביוסהי: .
,
בבוא,ם אל העם היהירי ,לא מצהא רימוקרט;ה ' .
עי 'שבאה '":זיעה החארונה .על אבדן
.
,
זו את יריה ואת רגליה .העם הזה הרגיש בכל
! ,
.
רמ"ח אבר'י שעם 'הנהו ,כל המרתו היתה .יהדות .אירופה. .
..הזיק חיהודי בתיך אלה היהוזים שהת~
iרמיוהתבודדות ,הר mניות נהיתה' אצ,לר
למשהו מוחש~ .הוא רצה רק חופש לשאוף ,רחקר .היהכל כן ע~רק שרק .מהלימת מוות
.אר'ר כמו כל' אדם .וזה ניחן ;ו;ובכן העם איפשרה את ,החתירה לתרך',העומק ייק היא
.ה~הרזי לא ביקש .מאוכה יותר '.ואחרי ככלות" .הלהיבה את הזיק הזה.
בין לי.לה יצאו כמע~ .כל הסופרים היהד
..חכל'נוכח עם זה שעםכל החירות שהוא קיבל' ,
נטלו ממנו כלזכר'ותיר הרוחניות~ ובאשר ויים במאמרים חריפים .ובכיותוהס!ברים .על'
העם' ה'הזרי הוא ;וחני מ'יםהיולרו ,הוי
אחיהם שנס!בי ,בין 'לילה בלעדנו' על הקשר,'.
כל יהרדי ברוסיה ,באופן אינסטינקטיבי ,הר-
נ'סבעצמםלא ,חלמו עליו .התחילה הת~
,נטילת הרוחביות שבו כמוה כבטילת נשמה.
גיש זאת וגוחם בה בכל אפשרותו .היא חיתה
האמיץ הקיים למרית הכל ואשר אפילו הכות-
קיבות 'ביןיהיףו ויהדוי ,התתילי ,להכיר אחד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודים ויהרות מאחורי מטר הכתל
,64
את השני ,התחליר לכבות דמעות יהודיוח.
ונתערבו הדמעות שראיתי בבית הכגסת
שלבר כדמעית על אכין האחים
-זעלי
בירתר ,וזם 'הרגישן בעומק לבבם שהיייים
הנם ,ושסבלו מזה על שאיו בידם לגלית ·
את מצפןניהם.
שיחות אלה ב'תנו גם לני וגם להם .הרבה ·
השמימה.
.
טובות עשי לני אחיגו ברוסהי ,והרבה אוזוב
י.
ווח נפוח בהס .וסכא,ן מפגישות אלן,
חלק גדלו כחשיף הפגיס האמיתייס של
ההיודים בריסיה בשנית המלחמה
-גדמו
יהרדי פרליו וליטה שהרגלר' לקציי המדינה.
הועיוו של השתלבותם עם גרלי פוליו ,ליסה ·
ריציאה יחז אתם מרוסיה ,דבר שעלה בידי ;
הובה מאחיגו.
הערבדה שחלק הארי מהעם היהריד תי מהץר
לכותלי הדימדקיםיה העממית ,ראבר של
הגרף הזה ,חי יקיים ,התיצב פנים אל פגים
עם אחיהם בווסיה Rשי לא יערו שים דבי
,עליהם -עיבדה זו נתנה דחיפה עצרמה
להתקיבית כין יחיוזים והיודים ,להבנה
הדדי,ת
והעיקר ,כאמרר,
לתשוף
הפנים,
להסית המסייה מעל פני אלפי היהלדיס.
רהם ,כשגיל ,את פביהם ,גילו את לבם.
צ'Y
ז.
כעת סרב נסתם הגולל.
אלה
שתחילו
לבכות
r
דמעות
יהוזיות
נשלחו לארץ גזירה ,הסרפדים היהדו;יפ :.
שהעיזר לכתוב כיהירים ,הוצאי להידג אי.: :
נשלחו למחנות הטגר בסיביר .ארלם יזענו.
שאפילו 'מתתת ל3-וובי האדמה דופק הלב:
החס ,הפןעם ,היהןדי ,של אחינר נגרלח יוסהי-.
הם שפכן לפנינו את' מקור יגשותיהס .סיפרו
ירדעים אבו .שקייס מלאי גדיל של מסיר.ת'
נפש ,של געגעוים לרוח עילאית ,של תשיקה':
גועים ליהודים· ,לשפה היהודית ,לבית-כנסח,
לעלות ארצה ולהתחבו לעם כולר.
על הגעגיעים לחייס מלאי·יוח' .על הגע-
להלצה היןרית ולחנוה סל יהדריס .הם
טיפרר לנר שבמשך שלשים השנה לא פגה ררח
היהדות בלבם ושתסי,ן אף במצכ הגר,ע
יהדות רוסיה היא אבר שלם ,בריא
ששותק :
לכמה זמז ,אולם" בטוחני שנזכה עוד להרגי;vן
בגרפנך וזר תההי שמחה כלללת לעם
www.daat.ac.il
היהודי. ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו"ך עזריאל הילדסהיימר
תל-אביב
חרב עזריאל הילדסהיימר זצ"ל על ר' זכריה פרנקל ז"ל ובית-המדר'זL
לרבנים בברסלאן
)מתור מנתכיו(
את המכתבים הבאיס בתכ זקני זצ"ל
בגרמנית .תוגמתי ארתם מלה כמרה ,עד כמה
שאפשר.
)מרבו שראש המכתב השני נמצא
כך כבר במקיר( .לקטתי ארתם מתיך ארסף
גדול מאד של מכתבי זקני הנמצא כיוי .כרו-
בם הגדיל אינס המכתבים הארריגיבליים המ-
ייזמתך של הרב .,פ חשב לח.בר בהשתתפות
כמה מומחים .עבידה זו היתה לפי דעת זקני
עשויה "להעלות בעיני המדע את ערכה על
מפלגתנו" ,כלומר חוג החרדים המחייבים את
הלמודים iiאקדימיים ,עוד בימי צעיררתו
היתה התענינןתו נתונה לשאלות בשטח הפר-
יערידם למקבליהם ,כי אם טיוטות או העתקות
שנרת של התב"ן .נו'י,:א הדיסרטציה שלי
משנת 1845היה :הדרך הנכרנה לפרש את
הראשרנים הכתובים לרב פיילכנפלד זצ"ל הם
התנ~.ך'
לא
מז המנתבים iדארריגינל'ים הובעטים .אבי
נשארה בכתב-יד(,
מררי זצו'ל קבלם ,עם עוד אחדים ,שבוע ימי:ב
Pרםם ב. -
לפבי פטירתו 'י) מבו'א· תרצ"ד( מאת כלתי
של הרב .,פ רבמכתבן האחרין ~לי עמד על
ערכם הרב של כל המכתנים האלה.
שנת
מהם ,ברלז בכתב ידר של זקני .שגי המכתבים
הרב זאב יולף פיילכנפל,ך "שאליו בכתבר
כאמיר שני המכתבים הראשרנים ,נילד נט i :ר
סייז תקפ"ז בעיר גרוס-גלוגאר במדיבת פלזן
)מקרס הילדתם של כמה
'~,כ jמיכאל זקס ,שמראל
נזמן כתיבת המכתב היה
למורים בקלו שהרא .היה
חכמיס ידרעי שם,
מרנק .דיד קסל(.
מנהל נית המדרש
גס מיסזו ,בשנת
תרל"ב נתמנה כרבה של 'ק"ק פרזן וכיהן שם
מטך
41
שנה ,כשהוא עומד בשורה הראשונה
של רבני גרמניה ,עד לפטייתו בג' אייר
תרע"ג .זקבי התידד עמו ערד
בשנת תר"ד
כאשר שניחם למדו באוניברסיטה רב"בית-
המדרש" בבדליו רפד לפטירות נשאר קשרר
אתר בידיררת אמיצה והערזי את חורת עזרת
)הדיסרטצהי
1848
לא
גדפםה
יגם
של~ שביס אחרי זה
• Llteraturblatt des 0, I e n t
גל'
9
כר'(
ארר-ך
מחקר
בשכ
Materialien zur Beurlellung der Septuaglnfa
שבו עמד על הסטיות ש? תרגום השבעים מן
הניסח המסירתי בדבי התאריכים .ביז שאר
הדברים
ראיוח
כר!יב
בנחב
זקני
במכתב :
שיגאב"ד
"ישנן
דק"ק
בידי
ררירצבררג
)הרב זליגמז בער במביגר( ·הרגאב"ד דק"ק
אלטובא )הוב יעקב עסליבגר( חושבים על
העניז בארפן אוהד מאד" .זקני כתב על הע-
בדוה הזאת בכמה מכתבים' ,ומתוכם מתברר
שההנבות לעבודה התקדמו יפה .נמצ.אים ;
בידי ראויים לדפוס חתרגום והפיריש לפרשת .
ראה .הסיבה להפסקת המפעל אינה ידרעה
די .צרכה,
יתכ Jשהיא
נדחה מפני .הרצאת
החרמש ע'!י הרב שמשוו רפאל הירש זצIIל.
jן"אגדרה הברסלאוית" היא כנראה
l1di.ch·theologischer Vereln …נ •
על יד
בית מדרט לרבנים כברסל.אר ששמו היה
בירחר.
" nar.ז sches Semז l1disch.fheologנ
מכתב
א'
הרצאית מורי הסימינר בברסלאו ואחרים.
הנושא העיקרי של המכתב הוא פירוס
התררה עם תרגים גרמנל
8
שם jורצו
אשו .זקני ,ע JIפ
רק פעם
צ~רn
www.daat.ac.il
א',nn
בסוף שנת ,1869נדפסו ההר-
שהחקיימו שם ,ומעניין שמובד שמות
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב ע.הילדסהייונר ז " ltל על זכריה פרנקל רנית מדרשי
6p
הרוצבrכים
של
הסימיבר
את שמו של גידמן
-
אבו
רק
פרגנוים
מי שהתפרסם כרב
ביינה החל משנת תרכ ז .לא עלה בידי לברר
II
לאיזו הרצאה של ג .התכוון זקבי.
-
בראה
שוקבי הכיר את ג .מעיר מילדתן היל,סהייס,
כי גם זקני נילד בקרבת עיר זן ,בגליידינגן ע"י
הילדסהיים -ומכאו השם הילרסהיימר .אגב',
ש Cאבי iקבי היה ר' ליב גליא ,ע"ש מקרם
מוש;:בז גליאד;נגן ,רגם זקני קרא את עצמו
בצע יריתן :
עזריאל בליא.
* * *'
ב'נ.זה"י אזר ב' פ' חיי שיה חיכ"א לפ"ק
חברי הטוב והיקר לי מאד לא"יט !
טים קבלתי תשרבה ע'ג מכתבי שכתבתי לד בין כסא לעשןר ,לכז אני כיתב לד שרנ
,חרשב שכתוצאה מן המרחק העצום המבדזל ביביבו עלןלים מכבתים ללכת לאני.ן
בטוחני שא,יבן דירס ממגי לאשר לן ששמחתי ,ומה "מאד שמחתי ,על מכתבך מיום
"י"א אלול ,הלא זה ממתבר מאליר .אתה היחיד מכל חברי בימי הלמרדיס בארניברסיטה שאבי
מחליף אחר מכתבים עד היוס .קשה לתאר לך את גרדל שמחתי שהיא שמחה מעיו
עונג עילם הבא כא C',ר אבי השרוי ב"אןבגריה הרחיקה והמשרבשת" ,שהשקפיז:יה שינרת
מא,ד מקבל :ונכתב מאת יייד יתיק ריקר .לא ארכל להימנע מהנזרה זי ,שהיא באמת
ייתו מדמר סתם ,בל ,לבקשך לגירם לי שמחה זר לעתיס תכופות ער כמה שאפשר.
זה זמו רב שמעיק על ,עבין אח,ן שעליו היה לי לתת דין ידבריס פעימם רביח
מא,ד הירח רידר~ הרא ששביבו מקררבים-זה לזה ,ףמרדה אבי שאבי בעצמי אינני מוצא
עשר הדבר.
איך יתכז שבכנסת ,לחברה זiברסלאוית ? מזז מיעט הרא
ההבדל הפרינציפיוני
ני Jהמתקנים האלה שעישים את מלאכתם כשכפפרח של משי על יריהם רביו המתקן
גייגר אשר מכה בפטיש יבקורניס.
גידמו
הרצאח i
זאת הוביחה לי ביז השאר
-אגב ,ביניני קיימים יתס~ם ידידדתייס
של דר'.
-אשר עלין מראים לא בלי הצדקה
כעל ~חד מתלסי ",ברCלאר .כלים תוכל להשלים עם העקרין שלהם :מה שאני חיסג
זהו ענין של מה בכ,ן וק מה שאני ערשה זהו חשוב ,כללמר קדושת המעשה ילא ירחר,
רא עם מה שגירמז נעצמי כתב לי :לא מה שנאמר האר ה'ג,יקר .כי .ם{" ע"י מי '1אמנס
שמעתי שi.יצט ':Iפת לאגר:ח וק בתנאים מםךי:מ'ם .אכן .האס בכל זאת איבך אחואי כלפי
חצברר
על שיסת
ברסלןא
ככללת ?
זב
מכחב ב'
* ,:,
בעברית .בתרגרמר היא נקרא
המאמר וימרזכר ב"ישררין" )בעריכת הרב
שמשיז רפאל חירש( הרפיע שס נכרד חש-
כיעי ')תדכ"א( ע' ,214-196את שני ההמ-
שכים של המאטר שנדפסי ג /lכ בכר ,זה טרם"
דאה זקני בסעת כתיבת המכתב .ה~א מכיל
חידות רמקיפה על הספר "דרכי
בקררת
המשבח" של . . ,ז פרנקל .מחבון הוא גןטליב
וש')! בשסילררייסנבורג בהיבגריה .שכחב ארתו,
. Freundo uns'.'.ו .tמ aמ SendschreibeמוE
"
IDdlschen Zukunft
עניני של הרב ירנתן אלכסבריזיו העסיק
חלגיס מסרימים של היהרות החריית באונ-
גריה וגרמניה במשן בטה שניס .אל ,.שההי
רכה של העיי CSilbilבאיבגריה ,היה ביחסים
מתזnיס עם חלק גריל של קהלתו .יבאשו
סירו שם גט ,הגס שמעולם לא ביתז גט
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב ·ע •.הילרסה"מר וצי'ל על
כמקום הזה .ולמרות התנגדותו של ר' אלעזר
רקח ,בעל "שם רקח" .ראי צורך לכזיק
ל.א רק עניו חגס עצמו
כ 'I
אם את הנהגתי
זכירה פרנקל רבית מדרשך
67
יגם הגיש "!.צומות אל הסיבאט של העיר
שרק לי בתור רכ העיר מיתר להוציא סדו"
ןלקרא איתי בשם "תפלות ישראלי '.המתקנים
הסעירו נגדו יגם פני לכמה רכניס המקי-
רכים להם שיחיי את דעתם על 'פעילת הח;:ןם
של אל ,בבלל .בית דינר של ד' א,לעזר רקח
קיבל עליו את התפקיד הזה .יהיא בא
לידי :כסקנה "שהרא חשוד להרוס דת תוה"ק
ברבייס ,ביניהם היה גם פרנקל ,הוא חיכר
כמה גאינ~" הדרר סמכר א;ו
תשרכה ארוכה ,כגרמנית) ,שנדפסה כ Orient
ידיהם על פסק זה .יביניהם בעל החתם
סדפר ,אל .באלץ לעזיב את הרבנוח ונסע
גליין זן יהלאה( .מתיכה
ויסוד
האמרנה" !
ממקרם למקרם כדי לאסיף כתבי סניגור
כרן
גן
)(1842
מתבלטת עמדתד למציא פשרה בין המסןרח
זבין שאלפית הזמ iהח,דש ,אין להכחיש
בשבילר,ר"ז פרנקל ,שגם .אליו פכה אל"
נענה לבקשתר ינתן לי מכתב כזה )ביום
מקומית כסדןר "המתיקן" ,אכל עם הכקירת
"תומך
שהיא מותח בכורן זה הוא מראה' הסתייגות
תצ!'ט.
י"ב ,שבט
הוא
בספי
נדפס
ככוז" .פרבקפורט א"מ תר"ז ',שבך iכבץ אל,
את כל .מכתבי חסניגוריה שקיבל ,י בע' '.(54
מלבד זה היגר פר) ,ביים ח' אייר תצ"ט(
מכתב א.ל .החתם סיפר "ברבר התבהגותר בגד
'רג אחד 'באינגריה" )הכורנה לאל .(,לשלח
ארתר למערכת השברעוו
des ~ udentums
Allgemelne Zeitung
שעררכי היה ל;,ביג
,פיליפזין .והנה החתםסרפר בשמר מלואות
מכתב זה .שה;ה ברכמרנן משום פגיעה
בכבידי ,שכז הרא נפטר ביים כ"ח תשוי ת"ו
יהמערכת הספיקה להדפיס .ו כ ..תוספתn-נס"
רק בגליין שיצא ביום ,2,11,1839הייבר כ"ה
חשרז
.565
ת' iר,
ראה
המערכת
גם .הערת
בעי .
)המכתב בעתק 'גם ב nתרמך כביר" נזן
(136-128גם 'אחר כד השתדל פר~ ,סרבת
אל ,יכתב לומכתב שלישי )נירם' ה' אדו
ת'ה"תרמד כנזד" ע' .(52~50
" "רךב חהיכל"":שהרעישאת:זיהדותהגר~
מנית
משד
תקרפה
ארוכה
במאה ..
'שאינן מסתיר
,tת התנגדיתו לכמה וכמח
כלשרנו ,אחרת לגמרי הוא מתנהג כלפי
החכם כרנייס ,עליר הרא כותב בצורה 'מדז
ליבה .כהחלט .ודי לציין שכאשר נזכר שמן
של החכם ,הרא ,נקרא תמיד .מר ברנייס.
בעמרד אחד ,ע' 55נמצא .כתיכ " :מר כרנייס
ראויה לאנשי קדרש לור
נקט פערלה שאלנה ,
בנים".
ובן :
"הוא טעה בכמה ענינים'!
דכו :
שי ',,לגנות איתו,ו' פרנקל אינו מהסס לקכוע
בסיכום תשובתי )ען " (72מר ברנייס•..
חטא חטא קשה ביותר" ! ככל ונקום שפרנקל
מטפל בעמדתו של החכם ברנייס הוא כותב
נטרן עוקצני ,אבל גם פסקני כדרך ה-
OberconslstorlDlrat
אשר בתורחבר הועד
ח.עליון של הכנסיה הפריטסטנט'ת ובביע דעה " .
מכריעה :בשאלות הדת ,על בקידה אופיינית
זו
איבד עומד 'הבי;גרף של פר" רי .שאדי
פנתס רכינוכיץ,בתאיר האריד של .התערבות .
פרנקל ב"ריב ההיכל" ,ע' 5ך כו, :
הקרדמגi:
זקני היה קשיר עם ח ..חכם" ע"י קשרים
התחולל כידרע .בגל.ל הקמת בית .כנסת 'עם
.עוגב בעיר המבררג; יעם זה הבסירומצד הבןת -מימי'מר;ין ביועיבתו של .הרב' יעקב עטלינ-
קנים לשנותא'ת נוסח 'התפלה .ע ~ חרבה גר זציול 'באלטרנה .ידרע שזקני הלן כשבת
.מחיקרת" ,בפרט במקרמית 'ינ,בחם נזכרת שיבת .מ t;tלטרבה 'לחונבררג ל·ינ,מיעאת הטפרתיר של
II
ה"חכiכ" ,שהוא נשא ,בגרמנית טהורה' .בערד
צירן·.ולעומת .זאת הוספת תפלות' בלשון .
הגרמנית.גיו מתנגדי המתקנים בלסה"חכם' iשמלבךו הטיפר כד בזמנר ·רק הרבנים הונתק-
יצחק 'ברנייט' ,שכיהן 'כרב "בהמברדג 'משנת ניס .מסתבר שדרגםתו 'של החכם ·ברנ~יט•.
תקפ"א.כא,שר· יצאה ב 1Uנת תר"א הIב:דדויחשהיה 'בעל יריעות רכות ',בתרברת הכללית
השניה 'שלסדיר '.המתקנים
הרא 'הכרין
נתי
שאסזר ·.להתפללמתןכן mדביק 'בכל
.
'
.
'
חכנסיית שבעי,ר ,כריזים שפירסונו א~סיי זה,
וגם למד בארניברסיטה,השפיעה על .זקבי
ללכת בא;ת nהדר,ן רלא' להסתפק בהשגת
תעידת' הבגרות דוגמת רבו ר"י עטלינגר.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיב בז .הילרובהייפך זצ"ל על 'זכייה פתקל דנית מדישו
- 68
* *
,"t
בעזה''' א"ש פו 'וארא תרכ".א לפ"ק
ישמח צדיק בדי מחסה בישיעתר ה IIה ידידי .ריב חביבי 'ובבחו מיידעי אשר נפש
קשורה בבפשי איש חמידרת כליל החכמה והמדע התירה הויראה על ישראל הררו,
כקש"ת מיהר זאב ירלף פיילכענפעלר ב י אבוור רק"ק ריםלדארף.
/l
חברי היקר לי מאד ,ידידי רחביבי !
בשעה שלא יצא הלבלר בקולמיסי אבי כ'/תג את השירית הכאית רגעיס אחריס א,חר
קבלת מכתבך היקר ,ראע'יפ שהו רק מעטרת ,תהייבה לד סימן לשמחתי הגדילה ע~
דבריד ,הנעימים לי ,מאד .חן חן לך אלף פעם !…
הירם אבי רוiרצ רק לעמוד במלים אחדות על פיסקה אחת כמכתבן הנוגעת במאמי
שנדפס בחיברת האחריבה של "ישורווו; .גם לגי מא,ד כאב כאשר קרא.תי את ה'מאמר
אבל אף על פי כז אני ריאה איתר כנרתץ יאנל מגד ,בלי הסוסים לםובח עירד ה"ישורוןי',
אשר אמנם קיבל 'על עצמי אהריות גדולה בפרסמו ,את המאמר .אני מרבר אל,יך בעביו
זה בדרן איש אל אחין ,דאבי מדבר ומתיר שיחי ,כעסי ,וסונני ידידי היקר בירחר איב"
רוצה לכסזת מאימה.
עיד בימי חרפי ;:זתח,לתי להטיל חשד על פרנקל ,אודית מעשה שאין לי כפרה,
כאשד היא קם -לפבי שלשים שבה -נגד רבו של כל כבי הנולה הגאוז ר' משה סזפר
זציק"ל לטובת ארם ,נבזה איש בליעל ישמו אלכסנדרזרז .אחרי כן העליב פרנקל את
החכם כרבייס זצ"ל לניכח המתקנים בסכסוד הידוע נדבר ,.ריב ההיכל"
שבך היא היפיע באיצסלא של hן orialraןנ Ober ~onsl
נ. mpellfrelfזן
)שהיא בכלל אה;בה עליר( .כל זה
יצי בי משפס קדים קשה נגדי.
.
אני רוא,ה בי איתך איש ש;ןןא וובתיאר בנקירת הנזכרת .אני_ ירזע בוודאות שכלל
אין.נ ר~אנ לאמונה הזתית של תלמידי הסימינן ,זה לא איכפת לי .האמן לי ,פיילכענפגזלד
'היקר ,שוזיבי כיתב כאן שים מלה שאיני יכיל להךכיח ע"י בסייביתי אני~ רכשתי לי
את ספרי ..דרכי המשנה" ,כבד קראתי בי וכחפץ לב הייתי זבתחיל לכתרב 'נקורת חידרת
,
,ו~ל~ אכל לדאביני חסרים לי הספרים הדוישים;, ,הם ה-
Gerichlllcher Bewell
udlen %ur Septuaginta,ן VOrl
,
ןMonatsl ~ hrlf
ישיב זז
"
של פרנקל ,ספרי,
Monillsschrlff
רערר ספר
שני יעיי ספר שלישי ,כרלם הם ספרים' שהיא מצטט ארתם.
אגי מגלה לדשזה זזבן רב זבאד אני חושב לי 'לזכית שאני מעכב בחרריס .מלכת
לכיהמ"ד בכרטלאן ,הרי שם ירכלי ליהפד רק לאנשים צבעוים וגררעים ותו לא .כל עניו
יהזזי שם נדיס ביגויס .שם נחקבל כתלמיד מי שיש לי לפחות ידיעךrן .במשכירת )כר !(,
כנזיי ,שבשטח ה ?tדעי דורשים בגרית של סירקבדה
-יחס אופייני ! גרץ )כד (! מלםד
בכתה אחת גמרא .איזה לעג ,תחת מס mהיהדות ,התעללי!' כזאת לא היחה מעילם.
והריאה כל זאת צריך לכבוש אח כאבי העומק :עיניי ריאית שילדים חמימים מרבילם
שם .',ושחיטה ,אתד אחרי השני ,לויורדים לדדגה למטה מפישעי ישרא,ל ,הם נעשים
צברעים ,יזיאייטם ,כרפריס ,בדיהמ לגרץ אשר כסיכךת ·מחבענע עם ~רכעה המיניס בידיר
כאיל .,היה רבי של חסידים ,כפי שאבי יררע ממסיי נאמן .זבפבי טעמים אלה שהכאתי
אמנם רק כקצרר .כי הזמן סזברד לשבת ואינר מ'ספיק כלל לספיל בנישא כה' בכיר -גרם
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ע .הילדסהיימר זצ/ל על זכריה פרנקל רבית מירשי
69
לי המאמר בחת רוח .עצרתי את הנשימה בשעת קריאתו ,כשאני גתין ברגש של דכאוז,
שהוא ,מענה אךתי כבר משך כמה שנים .למה דוקא אדתי? הנה ·ש לי מזג אר.מלל
-
רא אדלי מבורך.
את
מחבר הבקדרת מכיר
אני
היטב .הדא
בז
ששים
מכדבד דב' lרץ
יכמה,
אוגגדית ,בעל אופי שכמוהו ,אני מכיד רק מעטים במאד מא.ד ת',א סוחר
בכל
)סיטונאי(
שהקריב 'כבר הרבה קרבנות בדם ,יריו;.יס בשביל תורתנו הקרושה ,נקי כפיס ובר לבב,
הי~ ,נאמן להשי"ת ולתירתו הקריסה ורק םעטרם םאד ישנם כמיהי .אני מכירו הרבה
שבים ררוחש לי את הערכתי והערצתי הגדןלה ביותר …די בשביל היוס…
*
1:
מנתב ג' ד' ה'
הקהלה
טרור
עמדה
לבחור
רב
בשנת
תרל"ט .בין המועמדים נמצא גם ,דר ,טיודור
קררנר ,שגמר את .חק הלמודים בבית המד~
רש לרבבים בברסלאר .ועד הקהלה פנה לזקני
בשאלה אם מיתר לבחור כרב מי ,שהיה חב' i
ביהמ"ד הנ"ל ,התשרבה היתה שלילית ,זקני,
אף הוסיף שבמקרה שיבחר מוסב לצאת מו
הקהלה .כאשר
בכ~ i
~ב
לא נתקבל כרב בעיר טריר ,קר .קבה לו
שם כמחבר של ככה ספרים טדבים .בשבת
תרנ"ג נתקבל בעיר שטוטגרט כרב ראשי
לכל הדוכסןת דירממברג עם התיאר המוזר
•Ober
Klrchenratכיד"ר של
kirchenbeh6rdeעורכי של ה-
Wochenschrlfl
.ו sraeו • KCSnlgl
Israellflsche
ב iמן כתיבת המכתבים
היה הרב מ .ראהמר בעיר מגדיבורג.
אחרי כלית חדשים
המנהג
אח,דים היתה הנטיה לבחדר את דר., .ק יצא i
כמה מחברי הועד מן הקהלה .אז הריץ דר,
כמעם
.ק' את מכתבו הראשון לזקני .אגב :למעשה
עירוב.
בעיביו,
בדבג
מיוסד
בכל
על
המטפחת,
העובדה
המקומית
שלא
מצא
חן
שבברלין,
כמו
לא
היה
בגרמניה,
* * *
ב'/ה ו"ח מנחם אב תולייט לפ"ק
מר דוקס iר מאד נכבר,
טרם אשיב על 'פרטי מכתבו מיום אתמול עלי להקדים העוות אחדות.
(1מניח אני שכJ.r/תים' דעה אתי שלא ענותי כמתקיף את הגנולות של עבידת
ההוראה שלי אר ש'ל פעילתי הצנורית .זלא 'עיד אלא לביכח כל ההתקפות וההגתרייות
נגדי שתקתי ',הי באי בעיקו' מבטאינן של ביה?'/ב לובבים ,בברסלאי ה-
sraelltlsCheז
~ Wochensc:hrlftבשעת ירסד .ביהמ~/ד לרבנים שלנו פיוסם עתרן זה כמה יכמה התקפית
מעליבית 'עלינן .ביו השאר ה;א טען ',שבית מדרשנר לא ייהיה כי אם מוטד לקז;ן~רת
המטפחת מטביב לגריז אן לגףו ) (Taschentuchumwlndun9sanstaltעל כל זה לא הגבחי
בבםחי ,על ~:מעשיר יקרביך ,ומעשיך יותקיך" .איני קם כנמקי לבתי מדרש אחרים,
'שהיי איש אינר 'עשוי 'פחות ממני להיות מטיף מוסר רמויה נמיסים.
(2
בטוחני שכן יאמין ל" שאני מעריר את כל המבקש הן ,נכבית רבאIז..ונה ,יהיה
במקום שיהיה .ולא 'עור אלא אני מע,ידז ארתו ומסיע בירר עד כמה ,שידי מגעת .א,בל
,אף על פי כי -עם כל השמחה שאני רוחש על כל מה שראיי להערכה -אין' כזה
כדי להפלג את באבי העומק בזכרי מה שאמרי לי ידועי דבר ,שלגמרי אינו בטוח שאנשי
ביהמ"ד הנ"ל ר,יאים את בשמם קשירים ע"י התחי~.בית חזקה ושלמה אל דברי ח" rל ןמנהיגיה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ,31הילסרהייפר זצ"ל yל זכריה פרנקל רביח מירשי
70
ע"פ רתיקים .רמגיש אני זאת כדי להסביר לכ' לובה כתבתי את מכתכי הקודם בקציר
יבהתאפקות ,דבר שכ' אינר רגיל כו אצלי .לא רציתי להירת המתקיף .אילן הרחבתי את
דכרי אי אפשר היה להימנע שכרח ,יהנה ידעתי שהיכיח יהיה מלריה טרחה ןהתרגשות
בשביל ',כ ילכן קצרתי בדברי.
(3בה כמזה שאבי שילל ממני את הרשית לדרוד.ץ אמחר'ם שיקכל ,את דעתי
רלהתערב בשאליח הנוגעית במיעמדים לרבנות ,אפילו אם הם תלמדיי ,כד אבי מרגי-ש
,בי את הmבה להשיב לשיאלי דבר ,אילו הייתי נרהג אחרת ,חלה עלי מלבד החרפה
הכללית של פחדנות הרפה נוספת כתיצאה מובה שעברתי על "לא תמנע טוב מבעליו"
בהירת לאל ידי לעשרתו ,רבם על "לפני עיר לא תתן מכשל· ".מקרה זה אירע לפני חדשים
אחרים ,ואני מלאחי את תפקידי כאמוהנ שלמה וככתתי חןיח עדתי ,יאיב' ?1הסס לשלוח
לכ' העתקה ממנה .עד כמה שכ' ,כמי שביגע בדבר ,יוכל להירת אוביקטיבי ,בדואי
יעיד עליה שהיא בכחבה בלי קנאה ושנאה ילגמרי אוביקטיבית.
פוטתי שם תנאיס אחדים שהמועמד לרבבית צוין לקיים דהוספתי !"וכי ·,,ה ..דכו'''
הזה הרא וב התוכן ,למשל כוובתי בו ל"היתוי' שהובנית הולכת פוועת יאש ,והנה
הפורשים מז האיסרר הזה של פריעת ראש בין תלובידי בית מדושר הם בידאי וק
היוצאים מן הכלל ,באיזן מדה כ' ממל.א אח התנאים הנ"ל ,אם הובה או מעט ,לא
ידדע לי ,אבל בגל זאח אבי רראה את עצמי מחןינ התחייבית קדוש;ן לחזיר ולהג~ז
שעם כל ההערכה שאגי רוחש לכ' על • t-הרא מדקדק בכמה מנהגים ·של החיים הדתרים
הצברריים ,עלי להתחשב באפשרית שלעימת זאח 'ישב Cביבינו חלוקי עדךת חשיכים,
כ' פנה אל ,כבקשה שאגיד לו מה שבלני ,ע' tיתי איפוא !:בה שביקש ממני.
אחרי דב ",המברא הארוכים האלה ,שאמנם היי נחרצים ,איכל לקצר כאשר אבי
בא להוסיב על הנקידןת השרגית של מכחבו .כ' טוען שתינרתי "חשיבה" .אמנם בכ~ן
היא שדב.עתי את דעתי שא"ן לבחיר תלמיד בית המדרש בברטלאו i ,ן"ש לצאח מן
הקהלה במקוה שייבחו .לדאבןני אי iמצ!נונ" ימרשה לי להגיי ·בצירהן חייבית שהמסקנה
של חלית דעתי אינן חלית על '.כ צו לי ,צר לא מאד להיות ובןכרח לכתיב זאת ,אבל כ' ב"קןז;
-
תשיבה,
ממני
תשינה
.
כבה.
.
.
ראשד לשאלחי החשובה :מה כ' יוב; לעשות למעז תקון ,משפטי הכללי על כי,
הנה ל.ס' דעת; מיטב לiדשאירה בלי השיבה ,לא ;ק ·פפני ·שמעצי פביימ ,הכבד על,
בירתר ,מעכבגי לתת לי את התשיכה ,כי אם גם מכיון שהתבאים תילי להתבות הם
כאלה ש'ב כלל אינו יכיל למלא איתם ,לןנ.של בקשר לובה שכחבחי .למעלה בפירשוי
ל "זכר' Hוסבמכתבי הקודם .ונמרט יהיה על ב' להצהיר הצההר ·.חייבות בפני רבים שבי
מאמין בקדמית ההלכה למשה נכסיני ,בקהישת התורה שבכתב ושבצל פה ,לא ·.רק הלכה
למעשה ,כי אם שהוא זנכיר בהן גם הכרה Vירנית כלימר התבגדית למסקנות של
"המחPי ההיסטזוי; ",ןןלא אם 'כ .יעוסה כד יהיה על,י לנתק ת.א .הקוסרים עמ בית
.
המדרש שוו!
..
זאת היא חייח "!עתי אשר לגליתה לפבי כי אבי 'מרגיש .חינה בתור איש זבתוי
יהרדי אבל עם זאת אני מלסיף את ההנסחה השריכדח הזה בינינר אין בן :לפחית מצדי,
כדי .ל:שנות את היחס שהיה קייס עד
..
עכשיר ביבינר ,אף כמלא נימה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ע.ייילדסה"מר זצ"ל על זכריה פרנקל רנית מדרשי
71
~
ב"ה ז' מבחם אב תרל"ט לפ"ק
מר
דיקטןר
בכבד,
מאד
לפבי שאשיג על מכתבן ממש"ק עלי להעןב.ידו על כד t • ,הגלייז החדש של
ה-ז IsrilelilischeWochenschrlfשנשלח לי ·ממגדבורג כנראה גז"" העירך עצמו ,הביא לידי "Uובזי
··חשיב במצב העניביס .עליו זה של בית המדרש שבברסלאיקרע אח המפה בין ביח
המדרש הזה ,יביני )כהשתמשי בבטיי כה רגיל בימינו( ,יאיני ריאה את הצירך לאחות
את הקרע .יהרי כל תל·מיד ביהמ"ד אחואי למה שכתיב שם ,כל מי שאיבו מצהיר ברכים
שאיד לר עסק עמי -וזה הגם שאבי מידה שאנשי בית המדרש הזה ·יז.יבם מעיר אח.ד
למררת זאת איז בדעתי להפסיק 'את חליפי המכחבים שלנו .במייחד ע:לי להדגיש
שלא כתבתי במכתבי הקידם שב' אינר ,מרד;ך בקדמדת התירה שבכתב התירה שבעל פה,
רצר לי שכ'כה התרגש על ·מה שכחבתי בעביו זה ,אילם אני חף ·מפשע .מה שטענתי
היה אך ררק שאצל אבשי בית המדרש
r:
שלר אינה קיימת חזקת ודאי ב ~יין זה' ,וטענת"
.זאת לא זן .בלבי שלא היפרכה כי אפ להיפך הי~ Iז.צאה חיזיק מדבריו .כ' איבר
מכחיש כלל זiולפרןפ .גרץ יש השקפה אחרתm , ,ל.א
סןד >,,לג הרא שהיא ,שתןכיי היה
כר nחשוב בנית ןנדר lיני/oב כעת ומסיף כיח יהשפעה ·מיוס לי,זס .אבל גס מה שהמנהל הבוכהי
"בתו היראה המבוגרת לדעה זו" איבו מספיק ל~ לי ולא לחברי לדעה .את ההבחה שהתורה
שבעל פה בי:נתה :לבו מפי הגבררה בראפן בלתי אמצעי ,ישהזר יסוד היסרהות ,צריכים
ללמד .ולשנן בצורה
החיובית ·ביותר.
.כעיקר ·זה .אבל הרי ראשית זאת
הםבור כר .ילכן מי שנשאל ע"ר
כי כ·רתב
שהוא
משרכבע
כי
ריב חבריר מאמיניס
היא רק דעתי הפרטית ,ישבית גט לפיה קייט רק .דיב
נאמביתי של .ח~וביד בית המדרש בברסלאי איבך יביי
'לתת תשובהחייבית כל עיקד .הלא 'עייי תשובתר היא מקבל עלין את כל .האו:ורירת החמררה
הניבעת
מי ,תיצ~תיה …
,מיבך ·שקראתי בעבין רב שכי בזהר בכמה
עניביס יוחר מרוב ·חבויי רשב' ·שמחדל
.בראb1מצית jמרינה ..לiוריס את קרן ·היהדות בתרך כבי קהלתו .אכן בכ"ד מ:חו כי בעצמי,
כפי שהבנתי את דבריו ,שכעתאיבו נזהר בחלב שחלבו נכרי .שגס כמה מאחב IIי שאינס
"ברמלרייס" מקילים כחלב שחלבר .בכרי ,ידיע לי 'לצערי היטב. ,אבל ·ש"יראי ~לקים
.N
מזלזלים בסתם ייבם ~ .על זה לא שונעתי.במקרה שיתאמחשהס עובריט ·.לע .היארבר
הזה ,ובידיעת האיסור ,כלל לא אהסס .לשלול מורפאת התארירא אלקיס ,ומובן ·מאליו
שלעןלםלא אשתדל.לטובתם -:",.!,אעיר .שכ'.לא זiג"ב על בקיזה אחת במ-כתכי הקודם.
) .הכורנה למש"כ ש"הרבנ'ת ""לכת .פריעת ראש"~ המעת~ק( יהא כי בטרח .שלא אמל,ץ גם
'לע· ':גרלמידי שלי כשאשמע שהס ןנזל rריס בעב';ו זה ,כvזס שבכלל איני יידע הכזל,ס ,ביבס
ובין אחריס .בדבר –יראת שמי,ס.
.
'צר .לי ונאדשאיבי יכ.,ללמוא אחרי בקשתו .לנהיגכלפיו באופו יוצא מן זוכלל .אבל
הרי ,זהר עבין :המצטרן· ,ויאונין:לי שלא מלב
שםח כתבתי אתחוה רע lIי' ,כי .אם רק ·אחרי
שקול דעת ,וציבי …על 'מרלהאתריות כתיצאה מותות הרעת הזאת ·.התקשרות ·ה"אגף·
דזמני"של חבריו ·אתי,שב'
רימז עליה ,היצעה דרבא".מנפש חפצה ,אכן .היא .אינה 'בת
'בלתי אפשרי '.מפני ·יראת .הכביד
יהנה
נתוקהקשרים'ייעס .פרדפ..גרץ,
בiידצ :אלא ·אחוי'
·זהי .
',
,.
.
שררחשים לו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
72
ע.
~רנםל
"'"'~'
ו''''
ל"'-
,..
- I
"
~ I -,
-;: ….
היו'ן כן',
ז::יח
:בדר':ן
•
ב"ה י"א סנהtב אב תרל"ס לפ"ק
~דוני
הרב
הנכבד
מאד.
:ז!בע i:::אני משיב למכתבו 'ב.ל ראשיז ראשו iיעל
אחרין אחרו , j
לא היה לי צררך בסכתבי כדי ללמדו '~פוופ ,רר .:ץר יש לן ה'כקפה :הבל; על
בעירת 'ב,יקריית' ,יאפיל ,א t:לא ה':מיע בהרצ'אזחיי דברי כפירה בדבר תסב"כ
וח;יכבע"'פ ,חרי עמדתו גלויה מזמז לע'בי כך ח"ב.ולם ~התיק על עניז זה נסגר מכבר.
.למסקנתי מדברי כי במכתבו הקזוtב :שמיעום תלמ"די ביהם"ד בברסלאן אינו מו,דה
בקדמןתה וקדושתה ~ל .הת:ןבע"פ· ,מסכים כי רק יב' ;:הדרר הצעיר ~אינו ידיע '?.י
הסתייגךך" כלפי
דברי היא כה כ,פתי"::ה ,ןהבקדדה
הכ
חשיבה בשביל
וכוחנר,
':זעוי
להרחיב את הרבוי עליה .מה ';:הללז :נרגי' ijיס בחדרי לנס ,כל איש ואיש לפי הכרתן
הרא ; מה סלפי מצפונם ה iא תוצאה ';:חקירה אי יסון לחק"רה ,הן אם הם אהובים תירה
mלכה הן אם לאר – ,כל הז יגמור לא איכפת לנו ,לבל iIiיס משקל רב כשיחות בין
אדם לחבור ,אבל ~,יבן עגי iוצברר .מכריע אך .,רק מה הם מוריס ןמסיפים ,והנה
יי~ '1ת ז בברלין בתפבתה משדתך סל גרינר בביהכ"ב שברחרב אןרנ"ננןרג-והר'
.
מה עינינן
דבר זה איני טערז פירריכים -,ולא עוד אלא ה'משיה ההיא יאה לה להקרא משרה
של .,פקידי מחסדר של רא'., t,עד הקהלה אשר הוא המצביא ישהיא הכל יכיל .תיכף
ומיד מתגלגל יבא :זספוז :בק'ז,:ן· nעל גבי בקשוח ,כריבו מחניכי ביהמ"ד בביסלאן,
ב'ניהם 'רב הגליל גרסמ iחמ:זפיל ~ nעצמו להיות "פקידיי לעניגים דתייס ! יהבה עובדה
זו היא אופיינית למדי שהוי הוא אחד ~מי התלמידים הןת~קרס ,והיא גם נמנה על האגף
הימ ~.3יהגה מה נשמע בפיר כא ) ? lבהילדסהיים ,מקדם כהונתו ,הוא מטיף בביון אחר,
לפי שאבי מניח {.קיל הערד בגורד·,. '.לכ דבריר הךתאפ ,לטעמם של חברי הועד,
כגון ~:ז על הכהן מוטלת החיבה להירת זנוי תמיר את המטדה שנקבעה לעילמי
ערלמים בלי להתבגר לשאיפות זמבי )'ריל לפקרדוח הועד( ,רב.וד דבירים כאלה ס'ררננל
לפרש~ לכאי ולכאן .ידא עקא שאגסיס אלה ,מלבד מיעוטא דלא מינכרא,N ,ינם עומדים
'בפגי הכסיןו ~יאבם בבי סמכא לא בהלכה ווא במעשה ,ואין בני אדם
אמרן
יכולים לתת
בהם.
כי ס-גיב למה שכתבי בדבר ה Israel. Wochenschrlfl -ושלאל אות" אם אני יכול
לקבל את האחריות .לכל מה שכתרבב ,Juedisc:he Presse -אשד בך ריאים למזל ..הרע את
העתון 'שלי .בודאי שלא tיגם לא עלה על דעתי להטיל על כי את האחריית בעד כל מה
שכתוב בעתיז הנ"ל .לא כתנתי אלא זאת ,ד::יש לי להטיל -ב.ל כ~ וחבריו את האחריות
לעניבים העיקריים של העתרן ושמ'~ום כך על כי לשאת באחדיות בער הגליון סל ' ilעחרן
שנכתב בצייה המתאימה ,כביכ',ל ,ודמותו ,לצל'מו .דהבה כזה לא היה קרהר אילן לא
הגיחה הסערנ nשהיא nע~ה בזאת נח nיוח מררבה לכ'.
· .אבי ערבר .עכשיו אל השאלה החשרבה שבסרף מכתבו :אין יתכז אחדר בין אלח
מחלמידי בית .המדרש .שלו הנרסים אלינן וביבינו .לדאבוני אין בידי לענות לכי אלא זאח:
במצב הסייס קאיחוד הוא בלתי אפשרי -כמיבן עד כמה ס'איחיד זה א Pבו רק אהדה
אישית ,דבר שאינר מעבינו של הצכרו .במוקי החזקים מבוססים על ההנחה שתגאי קודם
לאחיד היא הבטחון שהמונ.דמ הדא א( למדן ,לפחרת רארי להויאה ,נ( היודי .בוערתיי
יב.מעשיו ,ג( עומד בנסיין ,נבחן את 'התאנים האלה ,שאין לדזתר עליהם ,לאןר המציאןת.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ע.הילדםה"ינר זצ"ל על זנריה פרנקל ובית מדרשו
3ך
לנקודה אי :גם מתנגדיו של דר .פרנקל ז"ל לא יכלו א,לא ל1דעיד עליו שהוא למדן
מופלג ,רמי שהיה לן הרצין וגם היה מצויד בידיעות הנחוצות ,אפשר היה לו ללמדר
אצלו ,בהחלט .ומה המצב כע;תן כלים פררפ .גרץ יעמיד רבנים ,או אילי איזה אדוי
קירשנר אן איןו "קריאטורה" אחרת של הפרופסור ר יסלח לי את iJנטוי הזה ,אבל
הצבור רוראה בזה תבאי להתקבל כמרעפד השפי .ואחרי ככלרת הכל ,כל יראת ן 1iמיס
א,ינה שריה ילא כלים כל זמן שההרראה איבה בת סונכא.
לנקרדה' בי :כל עיד גרץ פרעל בשס,ך לערלם לא ניתו אמרו בתלמידים שוהבכר שם,
איי סרמכין על הנס.
כל עיד הדבורים על אהבת הרתרה יהיראה
לנקרהד גי :
אר רדויים והודיות מעין אלה ,עולים בתוהו כאשר רק ·מתחילה לנשב הריחציף
מאיזר משרה בברלין ,שסטין אי כה'מה ,ומתברר לנר שכל הדב~רים היפים האלה -
המפתים את לב השימעים -מן ההכרת שלנן .הם אינם אלא דבורים ,דב iרים ,אך ~רק ז
-
הגם 'הם ברטפים נרפת
דבורים ,ותו לא.
מעציב היא כל זה ,ייאמין לי שלבי עלי דירי ,אבל איו לאל ידנו לשנרתו .ני!!אר
לבו איפוא .רק לקיים יחסים אישיים טובים ,אחר עם חברו, .ב'.,י גם בין אבשי ביהמ"ד
שלי קיימים בעבין עמדתנו המשיתפת חלוקי דערת עד כדי בגרדים.
יבחיש
זאת
-,
הגם
שאינם
מרדים
בכך
-ובוךאי כי לא
ברבים.
.. . .
והרי חוות הזעת הנ"ר של חרב הילדסהירמר זצ"ל
נשאלתי ..ם(י יהודי חרד יכרל להוגע .במצפוני כאשר תלמיר בית-המדרש שבברסלאי
…
בתמבה כרב בקהלתר.
היות וריבם המכריע של תלמידי ביהמ"ד הזה ,ואולי כרלם ,עוברים על כמה מצורת
ררבנו ,כגוי 'טלטול בכר~לית ב~ייק; סתם יינס ,חלב שחלבו בכרי
יכיי ;
יהירת יהם מקבלים פשרןת .בקהלית המתקנים ,כפי שעיניני ררא!'ת. ,יהם נותניס
"למען השלום" 'לשנית דיבים רפנהגים שחיד הקדושה ח;פף עליהם .- ,תרפעה המתפרשת
בעינךה שמיסהד של "השטה .ההיסטורית" המלמך .עד· עכשיו במרסד ו'ה ( 0תילה לא
רק את 'התורה שבעל פה ני אם גם אח התורה ' TLבכתב בקריטריון של האמינה הסיביקטיבית;.
'.
·עלי להשיב בשלילה.
*,
הנחנה לפרןפ .גרץ.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
74
הרנ ד"ר פנחס יילף
פתח תקיה
היחס בין קרבנות המוספים נפ' פנחס על פי רמזי המסורה
מתרך כ"י הספר "אבני כיס"
אם
מדקדקים
אנחגר
בהבדלים
בלשרן
הקרבנרת בפ' פנחס בפרקים כ"ח רכ"ט .אנחנר
מביבים שיש אם ומסררת .כי האס היא התנאי
להבבה .אם אבחגו מדקדקים במסררה .אנחגן
מבינים את כררגות התררה ,ראם וץ~ ,אין
להביו את מה שהתירה
אנר יכרלים
'ללמדנר.
בטבלארת
האמת
בר tוגי
הבאית
הזאת על ידי
.7הנסכים-מסמלים את היין המשמח לבב
אנדש ,יאנחגד סדדים בהזדאה ובהדויה כי כל
אישר רשמהח בערה"ז ,מתנת אלוקים הם,
ישיב הם משמשים מכשיר לבנין החיים
העזלה לקראת אלדקים )במדבר ט"ר (.ז"ט
ריצה
לברר
את
הצגת ההבדלים בט-
.
אלוקים
m
תמציתית את פיווש הסמלים לפי שיטתר.
הוא מזינה של אש .דח" .4וחט"
שתיקר על המזנח ,ז.א .כוחרתינר הריחניים
על המקרם בפירשרי ישרה זצוול(.
המכשיר העיקרי לעבלדת השהד,
להגשמיים יהי,ד חדררים אש התיוה (.םש)
הוא סמל לעבדות ד' הפעילה ,לתקו ערלם
במלכית '·ד-ש )בסדנר 'כ"ט (ג"'•
ג( המספרים.
.3
•2ס'"]ש -מסמל את הראובה כחטיבה
מררכבת אשד חוקיה משלימים זה את זה
(,םש) pלבר כקרבנןת הגת אשר בי שני
האייים באיס אחד לישראל אוחד לאיה IIע
מנהיג עריי ,סמל למירה
,רד לעם ,המנהיגר )שמרת כ"ט '(.א
)במרבר '(.ל
מסמל את העת הסביל להגן
.4שערר -
על קיםר תירת ד' יעל שלרפ עם " )ויקרא
ד' כ"נ
.
.
מסמל את האומה כחטיכה . 1אחד
'..
ת..ח(' )ויקרא כ"ג 'ייח( •
•2כבש -נהוג '''ע הרןעז ..tרערה ישראל
נרהג כצאו ייסף' ,יימסמל את עבך,ת ד'
הסברוה .רהיא ידיעתנן בלב יינפש כי הכל
זב-אתי ית' )ייקרא א' ('ג•
איל
('ב•
אש דת תלקם נערלמר של .3אשה
I'Iקב~ה ,והיא שולטת בכל ,ראליה שזאף הכל
)ויקרא א' '(.ט
א( חומר הקרבגות) .מראה המקום מרוה
-
שהי,א
לטהרת
עברדת
"
המקריב ארתה חפץ בעליה .2עולה
מיל האלוקים )ריקרא ד' '(.ב
הסמלים שבקרנבות .נציג ,איפאו ,כאו נצווה
•1
היסזר
בחיים כויקרא ד'
מבוא
פר
ב(
סןגי הקרבנות.
הנפש החיטאת שהתרחקה .1חטאת
מן ההשתעבדית לה' ,רשזאפת לקראת קיבת
במקרמות רבים נסתמד יגע פיורשז של
הגאןו רש"ו היוש זצ"ל ,וכמ' ד על פיודש
-
.8
מרס
הנחרץ לחיים ,אשר ביחן במעשה בראשית
כבמדבר כ"ט (.ט"י
סררה אשי בכררנתם ללמר את מהית החב-
דלים של הימים וההלברת בחגים התלריים
בומזים אלה.
-
מזכירים
את
הקרבת
דבר
.3שבעה
.י
-טעיד כמר השבת ,יים השבי-
עי ,והשמיטה ,השנח השביעי,ת ,ישבעח ימי
בסרף( .
הסהרה של ידלדת ,זב "מצורע ,כי הא-ל
המסתתר בעצמייתי אמנם מתגלה בחיי
ארמה זי!, ,כל חייה כיים יאנם אלא החגוךתי
•5בן בקר -סמל לבעוריס ,-שבני הגעי·
רים יתליפו כרח ·לעשות חיל בעבדות ד'
כחיבח בכל יום יהיר בעיני ,כחדשים )זיקרא
ישה ~~(.ת בקרב האנר:עית )ויקרא כ"ג
ההדואה בפני ההשגחה ,הפיתחת 'את ידיה
.4ששה-טספר הררמז על הערלם הניאה
)·רכרוו גם ארה"ע( ,הגברא בששת ימי יביא':
ר ג' בסוף(.
•6 ,מנחה ~ קרנן סרלת' ,מסמלת את
רמשביע~ לבל חי ,רלחם לבב אניש יסע,ד
fi . .
שיח ,רכל הרגשת אזה"ע היא רק הרגשה
י.צור • את ההשגחה הפרטית )זיקרא ב'
חרמרנית של העולם הנראה )כמדבו כ"ט
י"זכ מאמר
"י'
www.daat.ac.il
"לריחו"( .
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרבנות
.
המוספים
מירכב משבע המירחס .5שלשה עשר
לעם ישראל ימשש הרדמז לאוה"ע ,יאדתר מס-
פר נמצא בפרי החג יהילו ~חסר בכל יום,
יבזה ברמז כי ההבזל ביו ישראל לעמים ז"א
בין ה אנרכיית יאהבת כל הברראים יתאחדר
אחת
באגודה
.
שלם.
לעשר.ת
רצרן
הבררא
,
בפי
75
פנחס
.6
ארבעה
-
עשר
פעמים
שבע
שבע.
לישראל ישבע לאוה"ע )שם ,שם(.
לשטתו זאת של רש"ר ,הירש זצ"ל הסכים
גם מו"ר רד"צ הרפמן זצ"ל בפיררשר לספר ריק-
רא ,אחרי שמנה את כל השיטות בענין
בלב
,
הקרבג,ות.
'p
טבלה
פרק
בענין
פסיק
כתרב
ר'
אן
לדיח
גיחוח
ח'
אשה
ריח
ניחוח
ר"ח
י"ג
דיח
ניחרח
א.שה
פסח
תמיד 'כ"ח
שברעות
,
rאש 'השנה כ"ס
לד'
במלה "אשה" שי"ן סגרלה
לד'
שי"ן צרריה
אשה
שי"ן סגדלה
לד'
י"ט
אשה
עלה לד'
שי"ן סגרלה
כ"ז
אשה ריח ביחרח לד'
שי"ן צררהי
לד'
כ"ז
ערלה
ב'
עלה לריח ניחרת לד'
לריח
ד"
לריח
ניחוח
ביחרח
לד'
אשה
עלה לד' ריח ניחרח
ייה'''נ
ח'
ככרת
י"ג
אשה
ריח
ביחדח
ש"ע
לHר
אשה
ריח
ביחרח
סיכוס :בתמיד
וש"ע כתרב אשה
דפסח ,ר"ה בש"ין
'ערלה 'לריח ניוחח
.
שי"ן סגדלה
לד'
שי"ן צרייה
לד'
שי"ן צררהי
)פסרק '(,ח פסח ,סכות"
בשי"ן צרדיה' .נד"ח ,א'
סגרלה ,בר"ה פסרק ב'
לד' רבפסח עולה לד:
הרא פעם אחת Iבחרדש אר בשבה .על כן
בתמי,ך אשר קרב בכל ירם ,או .בפסח וסכות
בהם קרבים הקרבגרת במשך שברע )רז:ן"ע
הדא ידם אחר,דן 'של סכרת ,כפי שאומרים
קרדמת ,חרץ ,מבפסח )כ"ח י"ט( 'ששם באמר
אשה ען,לה .בתמיה ),פסרק ('ר שברערת
רר"ה כתרב לריח נירחח .בתמיד ')פסרק חי(,
כאילר לא חטאתם מימיכם)' ".ירןשל' ר"ה
(.ח"ד אמנם רק בשברערת מתאררה ,ישדאל
ע"י קבלת התררה למצרא קרבת ,ד' לעשרת
ריח ביחרח לדי ,אבל בי,רה"כ אין המטרה כו,
בשבןר.עתייוה".כ חסרה המלה "אשה" .בש,-
ברערת מבדיל "לריח ,ניחרח" בין "עולה"
'",ד"ל רבירה"כ כתוב ערלה לד' .בכל מקרם
שבזכרי יחד ,iערלה" 'ו~אשה" המלה "ערלה"
ר"ח ,פסח ,ירה"כ ,סוכית וש"ע :-ריחניחוח.
,יפי הנאמר במבוא על 'פי מאור הגרל;ן
רשר"ה זצוק"ל בריקרIז גי י"א בענין עולה
אשר ,היא האשה יש' להבין כיה"אשה" ערלה
הייג,רהלחם .שנרתנים על המזבח .רה.,עולה"
היא ההעלאה העצמית של המקריבשמטרתר
הוא להיות ·תמים בחוקי ד' לעשרתם .א,ם
כן בכל'"מקרם הכינה שלמעלה ע'דלה היא
שהרא'ררצה להתעלרת בהזמנת חייר 'לקירם
' ' ,
האש,של הדת.
:,
רק בפסח. ,בזכררן יציאתמצריס ,עיש;ן
האשה ,את הערלה, .ז.א הגאולה .מסבלרת מצ-
1
גם בתפילה "בשמיני"( כתרב אשה בצרי.
בשברערת ריוה"ב חסר KIIשה" ,כי ירם
מתן תדרה רירה"כ הם כפרה לישראל מצד
הקב"ה "'כירן שקבלתם עליכם ערל התררה
אלא,כבר
בתכפרו' ,כי
הם רצרים
לעלית
עלידי מעשיהם לד' ,והתוצאות של השאי~iי
,הזאת היא ריח ביחרח ,כמי שאמר ,יחזקאל
,כ) מ~א( בריח ביחח ,ארצה אתכם'.
תמיד )פסוק /(,ר שבוערת' יראש השנ-:י,
מסמלים את 'שאיפת ישראל להיות ראריים
לרצין לפביד" ברועד שתמיד )פסרק '(,ה
ר"ח ,פסח ,ירה"כ .,סכרת ,ישמוני עצרת
מלמדים את' העםאת .חסדי 'ד א,שר היו
בפרעל ,רנגמלר ,לישראל.
ההבדל בין .שני הפסוקים אצל ,התמי,ן
רים מאפש;ת ,רמכיבה ..Itת העליה~הרוnבית 'מקרר,ר בזה שפסוק רי ,נ'משדאל הערהל הע-
'שריה בהר סיני ,רשם כתזב )שמרת כ"ט'
'
באיש-ישראל, .
התמידה;א ה'שנרת הפסח בכל ,ירס בזכררן
יצ"את ,מצרים ,וסכרת 'דש"ע הם סרף
המיעדרת אשד מתחיל ,בפסח.
נ"ל שההבדל בין Iזשה בשין צרריה ,ז"א
נסמך ,ובין א,שה בש"" jסגולה, ,ז"א בפר,ז'
הדא
בזה
שהראשרן
כתיב
נקרבן
מ"א( ,לריח ניחוח ,כי שם מתבררת מטרת
סדר .
התמיד "אשר' ארעד לכם ,שמה …וברעדתי
'שמה לבני ישדאל' ינקדש בכבדר" ,דהיינר
היסוד לבסים אשר ייעשי לישראל .לפי זה
הנשנה,
)שי"ו
פעמים אחדות אי פעמיס בייס בנויי שהשבי
אם ,מקריבים גם
)פסוק
'(,ח
צרוהי-נסמך(,
www.daat.ac.il
התמיד של
והקרבן
ז.א.
בעשה
באמת
ביז הערביים
אשה
תמידית,
הובטח
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרבנית המיספים כפ' פנחס
16
ישראל שהיא כבר ריח ניחוח "מצד הקב"ד~
כ",א יוה"כ -כ"ז -וש"ע -לייי .-
לכם יבהתאם לזה כתיב כאן בפסח וכסכ iת
היא פסיק בן המשמש מביא לכל הקרבנית
כפי שמיכח מל' הרבים ,.איסי" )ז:ןי"ז פתוחח
נערד'
יראיה להבדל זה בין ..לריח
H
יבין ..ריח
;'ר:ר'א" )שי"ן צרויה( ריח ביחוח ,כי בוגוים
אב; ימי-ים על
S
~שנועות רייהווב מיריס לנר את הדרי נלי
רבו מדבר הקב"ה על 'ב.צמי באמרי "ריח
ביחרחי".
בה~' ,מיבי 'ב.צרת יש לן צזדי.ם לכאן ילכאן,
איפי כפיל של שמחת ישל הריאה ,על כן
כתרב בו "אשה Nפה במדבר ,רבאסרו; ~סיק
.
בפ' המעודיס באמיר )ויקרא כ"ג( נתינ
בפסח -פסיק יי -ובסוכרת -פסיקים ל'יו,
ךכ מ"א ",ד'ל" בעיד שבשביערת,
-
החסד טככו עת,
ל Oי "לכסי' .ראה עיד פירןס לטבלח ר,
פסרק
o
ב'
טבךה
כתינ
פרק
פסוק
כ"ח
ט"ו
ר שעיר עזים אחד לחטאת לדי
פסח
כ"ב
י שעיר חט.את אחד לכפר
שביערת
לי
בעבין
ר Hח
כ"ט
ראש השנה
שעיר עזים אחד לכפר
י שעיר עזים אחד חטאת
הי
יהו"כ
י"א
;רם ·אי
ט"ו
ירם ב'
י"ט
אחד חטאת
סעיר עזים
טכ 1ת
.
ו שעיר עזים אחד חטאת
י שעיר עזים אחד חטאת
יןס גן
כ"ב
י שעיר
ירם ד
כ"ה
ר שעיר עזים
יים הן
כ"ח .
י שעיר.
חטאת אחד
יזם ר
לייא
ר שעיר
.חטאת אחל
יםר זן
לייד
ו שעיר
חטאת אחז
לייח
ו .שעיר
'חטאת אתך
ש"ע
בשביעית
יילה"כ
חסרה
אחד חטאת
,
טרכ 1ס :
בשעיר .נפסח יהימים ",ב גן ,ה' יז' של
סכ·ית' יש"ע חסרה המלה "עזים" .בר"ח כתוב
וי"ד
,
מיעט את הירח ) Mולין מ' ע"ב( נחל ידי
הקנאת בעליר.כים סיבב הקנאה בהחתונים,
I
ויה צריד להביא תס.nא •.
אשר
.v
חטאת לד ',כפסח ובשבערית .בוספה המלה
"לכפר" ,רביסף בפסח לשעיר "חטאת" בעדר
שבשבעוית כתוב במקיפ זה "עזיפ" .בר"ח
כשניעות לבד חסרה המלה ..חטאת" כמי
המלה "לכפר" ,רנוסף כפסח לשעיר "חטאת"
'נפסח רבשכיערת· כתיב לכפר .בשברעית
כראמרן ,יבפסח זכר להם "חסד נערריך
כתיב
חטאת
לד' .בפסח
ובשביערת
שא.מרנו בפיררש לטבלא או ,בייו שקנלר
את התר;ח היי כאילו לא חוכאי מימיהם.
נוספה
בערד .שבשביעית כתוב כמקים זה IIנוזים •n
ביומא פ"ז משנה ג' כתרנ ששעיר של
,
חטאת אחד
מיםף קרב עם התוב-יד של בין הערבייפ ולא
עם הGזילית שנכתכר כפ' פבחם .דימה וזה
גם ענין הכאת הקרבנות בשבערית ,ניןה"כ
קרננךתיו כתרבים בחלקם ,בפ' אחרי 'מית,
וחלקם בס' פנחס ,וכן בשברערת· חלק הקר
כנית כתובים בפ' אדמר ,ירק זrלק כפן פבחס.
הכלל ביןה"כ היא שחטאות של עבודת היזס.
לכתן אחרי נמדבר" .אמבם המל:ז "חטאת"
כתרבה בכל זאת .כי היה צריך כחתק יד
להדציא את .בני ישראל ממצרים ,וגם אחרי
כן זכרי ערד הדגה אשר אכלי .במוצים
חינס .מארת;ן הסכה חסרה גם המלה "עזים"
,כי
)עייז
חסרה המלה "חטאת" כי הכפרה אשר השיג
ישיאו בהר סיגי היתה להם ·מאליה ללא
m
חטאות קרד
קזדמות לחטאת ;ש' חמרספים,
מות לעילרת) ,יימא ע' רטב nם הל' עבידת
יה"כ פ"ד(
מעילה עצמאית מצד העם .אלא על ידי
מערלת ההשגחה הפרטית ,אשי את דרכיה
כו גם כשנרעית עבידת היםר
שבפ' .אמרר קירמת למוספים שבפ' פגחס ,יעל
כו שעיר של מזספים בימים אלה חסר וי"ו
החיברר כשעיר.
אבר רראים ,את הסכה ואת הפעילה ,רמ~ז
מעמד
,
בר"ח כתיב חטאת לד משים שהקנ"ה
ערר
לא
במביא
התרגלי
פיריש
ישראל
להבתלת
"עזים .(H
ד'
כשביעות
כרחד.
..
הר סיבי
אין
מישל
בישראל
נעל
בענין סוכות עיין בפיריש לטבלה י.י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרבנות
המוספים
בפי
77
פנחס
מבלה גי
בענין
פוק
פסיק
כתיב
כ"ח
י"א
פרים בני בקר שנייס
פסח
י"ס
פרים בני בקר שביים
שביעית
כ"ז
פרים בני בקו שניים
ב'
פר בן בקר אחד
ייה"כ
ה'
פר בן בקר אחד
יום אן
י"ג
פרים בני בקו שלשה עשר
יום ב'
י"ז
פריס בני בקו שביס עשו
ר"ח
ואש השנה
כ"ט
סכות
יים ג'
כ'
פרים
עשחיעשר
יים ד'
כ"ג
פרים
עשרה
יו.ם ה'
כ"ו
פרים
תשעה
ירם ו'
כ"ט
פרים
שמינה
יום ז'
לייב
פרים
שבעה
ש"ע
ל"ר
פר אחד
סכום :בר"ח ייוה"כ כתוב פו בן' בקר,
וכז בכל שאר החגים ,מלבד וביום ג' עד יים
ז' דסכות ישווע ששם חטרה המלה בן ,או
)עין רמב"ן בואשית ',ג'ב והחלק הראשרן
של הספר הזה( ,דהייבר ליוס ראשרן של
הבריא,ה ,רירם השני כנגד הבריאה החדשה
כמבראו במביא ,בכל מקרם שקרבה בה-
מה אחת במיבה ,היא ב~,ה Iלעם בכללו,
יבובקרם שקרבית שתים ,זה 'מלמד על תפקידו
השבי
פריס
בבי בקר ,ומכאן ראילד עד שמיבי
רעד בכלל חסר התיאר ..בבי נקר".
עצרת
בני
של
שלאחר המביל ,רמאז ·ראילד לא בחרבה עדר
לעבדה רלשונהר כיוני הנעורים ,רעל כן
בקר.
כל
אחד להיות
חלק
מן
הכלל.
הקריבו
ר"ה
רירה"כ ,אף על פי שבהם כל באי עיל.ם
ערברים לפניו כבני מורן כהמשנה ארמרת רק
בר"ה ,אמנם לפי אומד כתיבה רחתימה
בר"ה,
פסה
זמני
ושבוערת,
יציאת
מישראל
ן irתררה
ושמיני
נישא
משיונים
עצרת
את
תפקידן
עליי,
מביאין
אבל
פר
שדברי
בר"ה,
אח,ך
נבואה לכל באי ערלם ,שיביאר וישתחרו בהר
הקדוש ביר ישלים.
•
מלבה ד'
בענין
פרק
פסוק
כתיב
תוניד
כ'וח
ח'
י'וא
ר איל אחד
תעשה בין הערביים
יעשה רבסכר
טו'ר
ר איל אחד
יעשה רנסכר
כו'ד
שבעדות
.כ"ז
איי אחד
ל'וא
רמבחתר תעשר
ב'
איל אחד
ירהו'כ
ח'
סוכית
',וג
איי אחד
אילם שניים )'וכן בשוא יוני החג(
ש'וע
לו'ן
איל אחד
ואש
השנה
כ"ם
כי
ימים
טהרה ברווה ,כפרה בייה"כ ,ישוניבי עצרת-
)ר"ה כ"ו (.ב"ע
פסח
יוה"כ
הארץ :
יים ראשןן של סכית הוא כנגד הבריאה
י"ט
היזבים
אלה מציינים אח עם הסגולה מכל אימדת
העילם . ,כי דברים כאלה איז בכל
ורואה כולם יח,ן על כן מקריבים פר אח,ן
בן בקר ,דבר"ה
צריד להיות
זה
ופר
וירה"כ "כמה דפשיט איביש דעתיה טפי
ו Oח
מצ-
רים ןמטרחה ,מביאיז שני פרים שכל אחד
דין אחד להם( )ו"ה א' ('ב מכל מקום
הירצו ריאה יחד לבם ,משג'ח ממררם שבתי
מעלהי"
ביום
הראשון
ובירם
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קובנות המוטפים בפ' פנחס
78
כוח הזריע ,אלא אנחנו נהרגים ,כי "גורשו
ממצרים" ,יכו אין ההתחדשות כלבנה ;וח
העצמית שלני כי אם ניתנה לנר המש·מ ס,
סכןס :בר"ח רפסח כתרב ואיל אחד ם~)
רי /Jר החיבןר( ,בסאר כל המיעדים כתיב ~ ל
אהד מלבד בסכות שסקריבים בו שני אי,ים.
רבקבלבו את המצiזז הראשונה הננן זוכרים
מצד ישראל
ללא פעילה
שקבלנןה
שרוחר הית;ו קשה מריב העבררה .על
כן איו לבר להתגאות בהשיגיני הגדללים.
נפסח חוברר שבעה הכבשים בוי IIד החיבור.
גפסח ובשביעית כתיב ייעשה בכניז נפעל.
ראש החררש היא המצהר הראשרנה שנית-
בה לישראל ,רנתקדש ישראל בזה שבעתיד
יתחדש כלבנה .פסח ,זמן יצ'את מצרים,
הראה לר.עלם שהבטחה שניתנה לאבות נת"
לעומת זאת בקבלת התורה היינו כבר
בבחינת חסד נעררים ,אוז כתרב תעשו
בכבין פעול.
קיימה ,יושלאל היה 'רראה אז ·מצרים 'מת על
בנוגע ליי"ו החיבור עם ז' כבשיס בפסח.
בניגוד לר"ח ילשאר המעודים ,יכו בשאר
המועדים כ·תרבה המלה ..כבשים" לפני המ-ס
'פו ורק בפסח המספר לפני הכבשים )עי'
שפת ;ןים .העבדים הי· ,חפשיים ומבצחים,
הריזבים בשברה רוחם וכוחם" ,אז בכ;;לר
א.לרפי אדים" ,ונשני הדברים האלה ,ביו
גם 'בטבלה ז' דלקמו( .יש להביז :ישראל
בתיאר לבנה שנדאה ביים ובלילה ,רבהתחדש
האדם כמו הלבהנ ,מאיר ישראל עיבי אומות
נקרא צאז מרעיתי )ת;ןיליס ע"ד א Iצ Dה· ',ז
ירמיהר כ Hג וא רערד( ,רנחג החיררת רארי
להדגיש את עיקר חייבן ריסודם ,שד' הרציאנר
מונצרים .ע.ל כן מ1דרבר הכבש )אשר תפקידו
בררני במבוא( עם כל שאר ;ןקרבברת.
הערלם ,ובין באמיתות ההבטחות שבתבו
לשלושה האבות ליתן להם את ארץ כנען
אחר שברת גלית ,מאיר ישרא,ל עיני אימות
העזלס ,ומרריך ארתס לעבידת '.ד 'נ,ל כן
כר"ח ובפסח כתוב "ראיל" ברי"ז החיבךר
"ייעם הפריס כבי הבקר .לישראל היה כביד
ותפקיד במיעדים א.לה.
והמספר שבע מורה על שיתיף ראשיבי של
שם שמים עם הליכרת העולם עו"י שאבחנר
מדגישים שהגבי צאן ,א,יז להחסיר או אף
אמנם בר /lח רבפסח ייעשה בנפעל ,לרמר
שיציאת מצרים לא היתה מלחמת חרות ע"י
הליכות העולם ,יהבורא היא הטיבה הר אשרנה.
לטשטש את החיברר של בררא הערלם עם
•
טבלה ה'
בענין
פרק
שבת
כ Nח
כתיב
פסיק
,.,
על עלת התמיד
" H
ט"ו
על .עלת התמיך
פסח
כ"ג
מלבד עלת 'הבקר אשר לעלת התמיר
כ Nד
על ערלת התמיד
ו
'והקרבתם ערלה
כ"ז
שבלעית
מלבד
ל Nא
ר"'ה
,
סיכוס :
מיד"
חץר
כ~/ט
ו.ו
.
)מלבד(
…ועלת
)מלבד(
…ועלת
התמיד
ייוה"כ
ין
סכות
ט"ז
מלבך עלת התמיד
ל /lה
מלבד 'ג.לת החמיד
ש"ע
בכולם
כתוב .,מלבד עלת הת-
מבשכת,
כי גם
"~ילה" ,מלאה.
ר"ח,
מיםר
יפסח
ב'
בשנעררת ,פסוק
כ 'Iז
המלה
המלה "על ' Nמירה על הוספה' והמשך,
בימסף שכת איז 'מקריביך חטאת ,אלא רק
'ערלית בוספרת על התמי.ד ולכן כתוב כשבת
!'לע" אםנם בר /lח יש גס דבר חדש ,מק-
ריביז חטאת .אכו מוסף .ר"ח בחשב הרספה
ביחם למצות קידיש החרוש ,שהיא המציה
הרKשרבה שבה נצטיינו ערו במצרים ,ומש-
מעותה שהלבנה היא צטרת תפארת ליש~
ראל והתרורש כמיתה ,רעיוז זה
•
עלת
התוניד'
התמיד·
והלאה ,אשר אצלם כתרב "על עלת התמי"ד.
כתיב ·,,עלת הבקר אשר לעלת
במסת
התמיד). I1חסר( עווד על'עילת התמי,ך דהינן
"על" ·כמו בשבת ור"ח ,יהמלה ..עולה"
מלאח.
1.
של י"ח
)וכן .בשאר היונים(
מזדהה ,איפא ,עם הרעיין של ן Uבת יתמיד
המחגכים איחנו להיות צאן מרעיתו .ילכו
המלה "על" בשבת זר"ח מאחדת את התוני,ן
'מוסף שבת ןמרסף ר"ח לחטיבה אחת .הרע-
י,רן הזה כזיול גם כז את חג הפסח מ'יום ב'
ראיל,ן אשר בי מתחילה ספיוח הערמר .כי'
ספירת העףםד וב-כיגה את קבלת התררה אשר
עשתה את ·ישראל לעס סגילה צל ידי
ענודה מתמדת.
קרבז ·תמיד בכלל ייחשב 'לזזמשך ילהת-
מדה של קרבז פס.ח יהןי"ו של המלה "עלה"
הכתוב
גבי מסח
רומזת 'א,ף
היא ,בהדג~שזi
את המלה "ערלה" ,כי תסיד עוילה המיברים
זה עם זה .כי הפסח הוא יסוד -ועיקר של
התסידים .י;ןרי"י Iבמלה "רעלה" שי עולת
החג בשבוערת רומזת על הקשר ביז חג הפסח
ךחג השבעוות ,כי בלי סתו תירה איז ערר
ליציאת מצרים,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרבנות
המוספים
את המלה "על" הכתובה בשבת ,ר"ח
ופסח אפשר לפרסה גם באיפן אחר :א,
כדי לומר שהמוספים קריביםבשבת
תיכף אח,רי תמיד של שחר ,ב ,בר"ח -
כדי לומר שחלק של מוסף ר"ח ,היינו החא-
טת ,קרב תיכף אחרי התםיד של שחר ,אף
על פי שבכל הקרבנות עולה קודמת לחטאת,
חלק ממויםהפסוק מדגיש ,כי החטאת
קרב תיכף אחרי קרבן תזבידשל המוסף
של שחר )אליבא מ~,ן דמסיק 'הכי( ,חוץ
מסכות שהח,טאת קודמת לעולה ,ג ,בפסח-
כדי לומר כי קרבן פסח בא אחר תמיד סל
בין הערביים ,דבר היוצא ,מן הכלל ,כי אין
שים קלבן אחד הקרב אחרי תמיד של בין
הערביים חוץ
ממחוסר
כפרה
בערב
פסח,
פנחס
בפ'
79
המלה "עולה" כתובה כתיב מלא ,כל~מר
שמפסח 'ג.ד שבועות נמשך תהליך העליה
הרוחנית ,כיצד !' קרבן עומר הבא ביים ב'
של פסח בא ,מהשעורה ,שהיא מאכל בהמה,
בשבועית באים
ושתי הלחם הבא,ים
שהיא מאכל אדם,
אולי אפשר ללמוז מהויוויין היתרים גם
את החלטה הבאה ,בשבת )כ"ד ע"ב( אומרים
~ין שרפים קדשרם ,ביו"ט מדכתיב עולת שבת
בשבתו.
וכן
דרשת
הספרי,
ומדכתינ
עולת
אם
מחטה,
עבר
חודש
הירם
בחדשו
בטל
קרבנו,
למדו
)ראש
האלו
תיזבא
"חדש והבא קרבן מתבואה .חדשה"
השנה ז' (,א"ע ואולי כל הדרשדת
דררשים מהאות היתרה .כי א,ם לא
הכי ,יש אשר צריכין את המלים לגופן.
טבלה ו'
פסוק פרק
בענין
כ"ח
תמיד
כתוב
זה האשה אשר תקריבו ל'ד
ג'
תקריבר עלה לד'
ר"ח
ךהקרבתם אשה עלה לד'
י"ט
פסח
והקרבתם ערלה לריח ניחוח לד'
כ"ז
שברערת
ועשיתם עלה לריח ניחרח לד'
כ"ט ב'
רא,ש השנה
והקרבתם עלה לד' ריח בחוח
ח'
יום הכפורים
והקרבתם עלה אשה ריח בחוח לד'
י"ג
סכרת
והקרבתם עלה אשה ריח נחוח לד'
לייו
'ינ",ע
לעבודת מי סלו הליכרת עולם חמי ששמר
טרכום :בתמיד רר"ח כתוב תקריבו ,רבכל
נקשר בשם עמ .,ישראל ,ובסכות ובשמיני
האחרים "והקרבתם" חוץ מר"ה שכתוב שם
עצרת נקראו אומות העולם לראות את
"ועשיתם"" .אשה" חסר בר"ח ,שבוערת ,ראש
המרפת שניתנה לישראל ,לעבוד את ד' שגם
השנה ,ויוה"כ .בפסח המלח "איינ..ה" לפני
הם יבואר להקריב אשה כמו שישראל,
עולה:' ,ובסכות רש"ע אחריה.
מעלה עולה תמיד ליתן לחם על המזבח
הצווי ,הוא הצורה הרגילה של ,פקורה.
העתיד
הוא
בעין
המשך
של
הקדום.
ר"ח
הוא ההמשך של התמי,ן רעל כן כתרבה בו
המלה ;,תקריבו" .בראש השנה נתרבה המלה
"רעשיתם" ,ומפורש בויקרא רנה )פרק כ"ס
('ה כאילו היום 'בעשית'ם שהיים הרת עולם,
וכל כjן ,שעבר נגמר ונתבטל ,ארתם תתחך
שר) .לענין הוי"ו במלה עולה ,עיין לעיל
טבלה '(,ה
על מובן המלה "אשה" בענין קרבן עייו
במביא ,ר"ה ,יןה"כ רגם ר"ח ושביעות ,בכולם
חסהר המלה "א.שה" כי כילם באים לכפרה.
ר"ח 'דכתיב ביה )כ IIח ט"י( לחסאת לד' ,אמר
הקב"ה שעיר זה כפרח על שמיעטתי את
הירח )חולון ס' ע"ב( ,שבועות ,ר"ח זיוה"כ
הן ימי טהרה וכפרה ,ונחנז :מתנה 'מיד הקב"ה
שהוא מקום אש דת.
בשבועות ןביוה"כ אפילו בנסכים חסרה
המלה "אשה" כי הימיס הא,לה הם זמני tIiכרה
שלמה.
בענין הזובדל בין "אשה" )ש"ין צרויה(
ובין "אשה" )שי"ן סגילה( אפשר לראות את
ההבדלים בהתאם לכתוב בטבלה ',א על פי
פירוש רשר"ח זצ"ל בויקרא ג' י"א כדלקמן :
בר"ח חיא צרויה כי כאן יש המשך אתד
תמיד ,מחידשלחרדש ,בתמיד חשי"ן סגילה
בפסוקים ג' וה אולם בפסוק ח' היא צריוה
ייתכן שהיא מרמזת כאן על ,ההמשך ל תמיד
העשויה ,בהר סיני ואז היא סגולה כמר בשרמת
כ"ט לייח ,וויקרא ט' ',ז נעיד שבציוי לדורות
היא ,סגולה .בפסח ,בפסוק י"ט היא סגלוה,
לישראל ,וגם שבועות ,זמן ,מתן ת'ירתנו נחיזז.,ב
על ,ידי קבלת עול תרדה כאילו לא חסאו
'אבל פסוק ב"ד בצרי ,דהייני ביים הראשרן
היא סגולה ,אולם בהמשך היא צרריה .בסבות
עצרת "עולה אשה" ובתמיד כ,תיב רק "אשה",
הצורי על התמיד כבר כתוב בפ' תצוה ,תובז)'!],
ובי בש"ע .לפי זה אנו רואים שהגורם לשב'ן:י
הוא :ההמשך של הקרבי נקוד צרי ,אוילו
',
בפעם הראשונה בא הסגול,
ישראל ,מימיהם )ירושלמי ר"ה ד' '(.ה
בפסח כתוב "אשה עולה" ,בסכות דשמיני
כ"ט ל"ח וגו'( וזאת הךא העשייה בהר סיני,
ומזכיר שתפקיד המזבח הוא שאש תמיד תוקד
בו )ויקרא 'יו '(,ו להזהיר את ישראל שאש
דת שעולה על המזבח
דורשת מן העם את
שלאגתגו במזבר בכל מצוותיה כ'ד מינים(
והצווי היה רק לדורות כתיב "אשה" בצרי,
כל חצווים בקרבנות נאמרו נלשין רבים,
לא מכיון שכל א,חד' ואחד הוא חייב בקר-
הלחם יקיים ולהרבות את התורח .בת!ני,ן ,בנות צבור ,כי אין הדין כך· אבל כל דרר
איפא ,מיחתרת כאן ההדגשה .לפי זה בפסח' ,ו:ןור חייב לאדיג לקרבנית שלו.
זמן חרותנו כמו בקרבן התמיד ,נקרא
העם
www.daat.ac.il
)עוד יבא(
אתר דעת -מכללת הרצוג
80
הרב מרדכי ש .ברייאר
רחרבית
על טעמי המקרא
,
בימים אלה יצא חלק ניסף לספר "דקדיק
הלש'רן העברית" לצבי הר-זהב (. oפנה מכו·
בדת בתיחדה בספר לתורת הגגיברת )עי •522
I , 377מהם 34עמוד לטעמי אמ"ת( ,ינמצא
טפי זה משלים את החסר כר,וב של ספרי
הרקדוק העברי .תירת הבגינית שהיתה עד כה
ענין לחדבבים מעטים ,יצא,ה מעתה לרשית
הרבים',יאיז ספק,שעל כי ראיר המנתר לבדא
על הברכה; הכל תלרי במול דאפילי ספר
תררה שבהיכל .כמעט אין להכיז כשל מה
–
הכ עלתה לה לתורת הבגינות .תרדה זר
כולה חכמה והגיון ,ועם זה כילה
-
פייט
ושירה ,כלליה כרררים רמרצקים ,המנן.אשר,ים
בכל מקרם ,כמעט ללא חריגיס .בנגרד לשאר
ענפי 'הדקדוק ,כמעט ראין היא גוזרת גזררת
שאין
אנחנן
רשאים
אחריהם
להרהר
ראין
משפטיה תלייים בהתפתחרת הלשון שבתיבו-
תיה הראשונים געלמיס מאתבר
לנו בהס אלא השערות.
-
בוz.ז'נ 'Iאיו
רהלבמתמוא גאון ,שהרי תורה זר -אין
משלה לכל ארמה .,לשון Iש.לא כדברר ,המשותף
לניעם כל אומרת העולם ,הרי הדעה והסעם "( o
-לנך הם,גחלת הארמה לגארן רל,תפארת .יאם
"הראש'רנים
האריכו
שבח(, OOO ,
אף
אני ,גייסף עליהם ,ותמהיה גדולה בפיגך,
אם ,כל בר בי רב ,זבל תינרק רבית רבן יכל
בימיני לפלפל בסברה עו רגש יעל שרא
נע ,פעל ערל ,שם ,כיצד זה נשכחה מתוכנר
,היצירה ,הגדולה
שכילה על
טהרת
הקדש,
שכילה ,שלנר ,שאין כמותה ראריה שיטפחי
א iתה ,רשילמדר ,ארתה" שישאר ייתנר בה
בבתי הספר ,רבבתי ,המדרש !
זכה איפיא המחבר .הנכבד 'יקיים ,את
המצרה שבאהלידיר ,ונמצא .הרא גראל תררה
שעתידה
היתה
להשתכח
וכללי כללים ,מרוכ שבילים וועבילי שבילים,
שהדרך נהם מתפתלת בעקלתין ,יעדין דרד
המלד מאתגו והלאה.
ייאמרי הדבריס כבי נמקום הזה :יש
בטעמים,
דרד
מישראל.
רדוקא
שכולה
דנכחה,
ישרה
שהז-:.
הלי בה לא נונמז-רה הוא טועה ,יאיז אורם
של טעמים מתגלה אלא בה .הרבה עמל
השקיען חכמי הטעמים ביצירתם ,רהרי היא
לפגינן ,כרלה מלאכת מחשבת של סעיפים
וטעיפי טעיפים ,המהוים כאחד בגין מוצק
בנוי על יטודות .איתנים .כל הרראה את
הסעיפים ,בלי
לואית את הכלל ,עדיו לא
הביןמטעיז:ים רלא כלרם .אדרבא ,בכו שהוא
מרבה פרטים ודקדוקים ,איני אלא מכביד
על המעיין: ,ונלאה הלב להכיל את כל השפע
הזה של דקדיקי סופוים ,ומאליה מתערדרת
התמיהה לשם מה כל הסרח הזה ,יבלום
דקדוק
כו הכא כסיר תירת הטעמים ,וא ייכל
שלא להתרשם מבנין זה שכרלן מעשה' מח-
שבת :עקד:י ויסדדר על הררי הסברה ,יגם
פרטיו ורקריקיי -יש להם על מה שלסמכו.
בדברי
הטעמיס .עודני נברך כשהיה מר,וב כללים
אנחנו
חסריס !
חכמת
הטעמים
'-
אמנות היא ,המבקשת יד עדיבה ;וצר לואות
שהמחבר הנכבד נכשל כאמו ,גס אם הצליח
-
כחוקר.
תחלת דבריר לו '1/צה"ז הם הקרמה כוללת
על ערי הטעמים רמהותם )פטקית אי –
י"ד( ; אחרי דירן ממצה על שמי של כל טעם
)פסקה ט"י( היא עובר אל כללי הפיסרק כפי
שהם באים לידי בסוי במשפט הטעמים
)פסקית ט"ז.
פסקית נ"ג
-
(,ב"נ ןמכאן עד סיף הפרק
קי"ב(
הרא דז בפרן.טרוט
בהלכותיו של כל טעם ,משרת ומפסיק
כאה,ן הן ,בכ"א ספרים iחן בטפרי אמ"ת.
כפי שכבר אמרגן הרבה חמר ר·רכן בסעיפים
אלה ,ימרבית חקיר·יתיהם . .של חכמי הטעמים,
רא.שונים
,וארחונים .כאחד,
ליקטן
ינתקבצי
כאז לא;כסניא אחת .דבר iה אנראומרים
לשבח ןלגנאי ..שהרי כמעם מן הנמנע הוא לה-
ביא שטות רברת כל כ,ן מבלי שהאחת תסתר
את .חבותה ,ונמצאת אחדרתר של הלקט פגר~.
חברתה ,ונמצאת אחרותן של הלקט פגומה.
,משןם כד ,משנה צער יש להצטער על שלא
קילם את המצרה בשלמרז .mיותר משגלה,
יתר על כן :כמה חזרןת מיוחרות ,כמה
"כפל מלים',ועני jאחד" ,וכ:קןפלים ןבאיס בין
סעיפים אלה .ררק שכבה ·'דקה של הבדלי
רשקד על מלאכתו בחריצות ·נאמנה ,שכמ-
עט אין ·בעיה ןןןלא .העלה ארתה מתהים
הנשיה ואף דן בה 'באריכרת יביטדריית ,הדי
בשם אומרם מעיז שטה מקןבצת של גר jל~
כטה ;,ר~יתר 'משפרש,סתם .זאע"פ שעל כר-
חנו זנדה ,שעלה בידו לרכז חרמר רב ,שעמל
בטיפי של דכר נמצאי ~קרי הדבריס סתימים
ומעירפלים ,והררצה .להחכ~ם ו,לעמד על שרשי
(~ .דקדןק· הלשן lהענרז ,rמימות ילךוilה
עד T:ilס lשפס j7ה מוחיות בפרה שו הא Tjlה
בהסקת מסקנןת ללשון בימינו .מאת צבי הך
זהב .כרך שני :תורת ההגה והגור ,ההטכנמה
ןהטעמדם ,חלק
שני,
.
•• ( ושום שכד -אלו הטעמים )נ"ך ל"ו( .
( ..~: •.
;ערי"ש חלJו שנר עי ,380
·נסרח
מכסה 'עליהם.
יאלי
באמיר
הדברים
הטעמים -החושבי .אבל דברים אלה הזכאי
כעין חתימה אחררנה של 'משנת טעמים ,כעין
שלחן עררן ,נו ימצא המעיין את כל הצריד
לר ,על ,פיו ילי ערל פיי ינאר ',משבה ולא
גמרא ,ספר כללים רלא לקט מאמרים ,יהבה
אינן אלא ר.אסף בלתי מגרבש של דעית שדנות
ומשן.נית
שהאחת
סותרת
את
אד
חברתה
חוזרת עליה ללא טעם, .רסמי .ובכאי 'כל זה •
לשיא נחפש בי iהכללים הרבים האלה >יז:
התרשמןתי האישית של המחברi .זעתק נא-
מו יש כאן של כל מה שאחרים טרחי "גלו
ולא עברד כל שהוא ,ללא טביעה בחותם חדש'
ללא יצירה וללא התר-שמות .רכר דברר על
פאגיז,הכל כנתינתי מאת המחבר,
www.daat.ac.il
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
טעמי
ותדברים מגיעים ד,.ב' לידי אבסירד .הנה
הס' !Jיפים כ"ב
–
נ"כ ,שמחברם מעיד עליתם
ש"על פי ספריהם של יפת ושפניו הם" .כע'
,411תערה( ,יהיא מעלים מאתנו שריבם
נכרלם ,אך תרגום הם ,תרגום נמעס מלולי
-
אם כי לא תרגום משדכת; ולא פעם נמצאים
הדכרים מסורסים ומשובשיס ,-מת,וך שלא הצ-
ליח המחבר למסר העתק נאמן ,של הזבקור,
ממנו
שואב.
הוא
כד,
אין
אנחנו
סבורים
שאפשר לומר מצד אחד )פיסקה לייג( 'ז.:רק
ה"ריחוק מן הפעל ,כמעט שלא חלק המשפזכ,
הוא המכריע בטעמים" ומצד שני ,בתוד כדי
דבור ,ללא הפסקה כל שהיא .. -העקר כאן
כודנת הדברים" !סבורים היינו ,לתומנו U' ,אין
לך נגרו גדול מזה שבין הריחוק החיצוני -
לביו ,הכוונה הפנימית .חזרנו על כל חכמי
הטעמים ,ולא 'מצאנו לדכרים אלח עיקר
בםקורם :
עד שלא מצאנו אותם
-
• Nur dle Entfernung, nlcht etwa dle grammall
i r die Akzenlualionו t fנ che Arl del' Sa ~ teile Iנ
enlscheldena' FQr dle Entfernung seJbsl, fllr dle
Relhentolge
der
elnzelnen
Sa ~ Ieile
11I
• frelllch deren grammatllcher Werl yon wesenl
licher Bedeulung, daneben ilbrigens auch …: hrendו : ussere Ausdehnung der SalJteile. Wו dle
nlimllch 'normalerwelse die Reihenfolge IsI :
• Verbum, Subjekl, Objekl, adverblale Beslim
mung – 10 Yerlinderl $ich diese Folge, wenn
die adverblale Beslimmung sehr kur:z oder das
• Subjekt oder das Objekt sehr lang Ilt
!נ.ן • A. Spanier, Dle massoretisclien Akzenle, pי
וכ iזכינו להביו ערד משפט מדברי צה"ז,
התנוף א.ף הוא ,ללא כל הפסקה ,אל זה
שלעיל
:
"אס הסדר המצוי שבמקרא היא
הובקךא
81
מספר משרתיס למפסיק את.ד וכלום אין הס-
פר מלא .דגמאות אלה ,יבלום אין עקרו של
הספר מבוסס ל~' עצם קיומה של תופעה
שני כ~שרתים למפסיק"מתמיהה" זי
אח,ה ,ראף רשימה נמצאה להם ולכשכמותם
"וכיוצא בןה לרוכ" )פיסקה מ"א( רשם או'
איך פוצה פת ומצפצף ,לא הערה ילא תמיהה,
הכלל :
לא שאלה ולא קושיא ,אלא זה
בזה
"כיוצא
לרוב" !
וא'ן אלו אל~ דגמאות מעטות בלב.ד
הרבה עבדוה השאיר המחבר בשביל "בקרת"
ספרו הגדזל .חבר חכמי,ם ינתח את 'םקררותיו
השונים של הספר ,ויתרץ לאחת אחת את
הסתירות השרבות, ,דאת מרבית הכפלריות ,על
פי
הת'ב.,ודןת"
"תורת
הםודרני.ת
הרי
מקןר
)שפניר( הורי מקיר ) Jיפת( רהרי
S
מקור בלתי יזרע ,המתגלה אחרי עיון שקדני
)נתן e Tonzelchenו) ( Dעי
N
כמקור
,430פסקה שניה וכן ע' 466פסקה שביה.
חסר שם אפי' הרמז הצנוע;" :על פי ספרר
של(…
והרי
)העורך( המוכיף נפך משל,ך
R
ומנסה בהצלחה לא קטנה לעשות את התקו-
נים הנחוצים במקודית השונים ומוציא מתחת
ידו ספר אחדותי ,ומגובש ככל האפשר בנ-
סיברת הקשות .מי זה אומר שתורה שלמה
לא
ניתנה ז
ניתנה
הר 'זהב
תירת
אלא
כגילות 'מגילות הדב,וקות זו לזו דבק קל ישם-
חי ,והרי היא מונחת בקרן זוית וכל בר בי
ינתחנה
רב
הפדר והרי
לנתחיה t
הכרעים !
הרי
ומה בכך
סותרים אלו ,לאלר ,אם נע'
התבות 'הדומות
שארבע
348
הרא.ש,
הרי
אם הדברים
תהמ המחכר
"ותהר עיד ותלד
ב "iיש ומסתיימות בסגל )בר' כ"ט (,ג"ל
רי'tו ומסתיימות כרביע )שם (ה"? ואל,ו
פעל ,נ,ושא נשיא ומלת תאר ,משתנה סדר
זה ,כשמלת התאר קצרה מאד דא נשהנישא
כע' 409הוא מסביר בפרוטררט שאין סגר
וכדרך ש"הןכתרגם" קצרםמקום שראוי היה
הרואה
נ
תמיהתו מיושבת ן הרי "מקור"
את הטעמים כסמני פיכוק ,ןאין קשה לו כלרם,
הרואה את הטעמים כסמני ,נגינה,
והוי 'R
או הנושא ארוכים ייתר ,מדי".
לו להאריך ,כן הוא מאריך במקום שראוי היה
לולקצר.תוסר פרופורציה ,מבהיל מתגלה
באותה הערה קטנה 'ע) 417ה' (4המצ,ורפונ
וזרקו את הדם על"א.ל אחד הפסוקים
המובח סביב :מתמיהנו כאו ,ש "הדס" אינו
כךטעם בטעם מפסיק ,שהיה ראוי לבוא בו.
המעיין ,ימצא לחרדתו הרבה שגס תמיהה
זו אינה אלא ,תמיהתו של שפניר ,אף היא
באותי ענין ועל אותר פסוק ,ואף הרא בצורת
הערה!
J
•
,
In Vers 5 …הרס Es mag befremden, dillj
,חן kelnen Tren'nungsakzent hilt. Dies Isl jedoch
• erwlhע elner ganz besllmmten noch spllter z
•nenden, akzenltechnlschen Aegel begrDndel
'ע) •44העוה (.' 1
יהנה לא די שתמיהה גדולה אנחנו תהמים
על ,המחבר שתרגם 'את השאלה ילא תרגם
את התשןבההרמוזה בצדה m ,מלם לא נימלט
מי החשד שאין זה 'אלא כלאחר יד נאמרה,
)אגב דיון יםודי ,ומקיף בשט~תיהם של בקדבי
בכל בהשואה לשטותיהם של חכמי טבריה
)שם ע' ( 73זזרי מלבד כל אלה ,כמה לא
חלי ולא מרגיש האי גברא ,שתמיהה זו
ע~מה ,יש לתמה בכל אותם מק'ומות בהם
אלא בכוף הצלע הראשון של הפסוק ,ונמצאת
ובדין הוא מתמיה 'עלינו גם את הפשוט.
וםה בנך אם בע' 378הוא תמה על נסמך
המנוגן במפסוק ,נגון על-פני )ספתא( רקיע
השמים ,ראלו כע' '417רברזה מיסבר מעצמו
םתוד
"שהשם הסומך האו מרכז הכח שהטעמים
שבתבות שלפניו תליוים בר" והרי "ישערד
ספור ,שכח' סמיכתי עדיף משלר" (!!כ 'ע)
איד בכד כלרם ! ,א.י j 433י 'גם' זה
אכיר ,הלרחמים
דברים אלIו אלא דכרי ,S ,
לתפיסת הטעמים כסמני פיסוק ,ו,מה' לבר
החולק עליו ,וכלום גברא
כי 'נלין על , R
(
אגברא
'קרמית "l
ראם
בע' 430 ,
:במצא רברים
שאין הרעת סובלתם ,זשנתיישןנ עוד עשרות
כשנים לפני הופעת' הספר ,הויאין כאן,
) (,, 1893שלוכרבה
אלא המקור הישו ' N
הפלא זכה גם הוא לא.כסניא םכיברת בלקט
שלני ; ואיו בכך 'כלרם ייש :,, N -זה 'איני מד
הידענים הגדולים ,וגם ,שאר ,דכריו יותר
משמרע יש הבם ,דרוש ור,מז יש בהם ,כלום'
בשל .זה
יאסר
עליו 'לבוא בקהל
הרבגוני
של חכמי הטעמיםשבזדמנר כאן :באקראי לפנ"
דק אחדז
צר מאד לראית עבן.רה מרובה כל כן
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
:על
~
ס:עןבי
מתבזבזת לשיא ,כמ-עם ללא תיעלת של ממש,
המקרא
עם דרמטי
מתאים ',ראין
שיצות
כזרקא
מצי
~שויחית זן ..הדייקנים שבבעלי קריהא שמ~
נירים 'על הקוי.א שלא לצרר כלל ,.כמה
כגין
שלשח
על אוחם 36סעיפים "ט) – Tנ ג( שכ~
עקרם אינו אלא אחד :יש תנה ה'lימסב,ת לת
המברקש אם בעלי בפש הם ,אף נותביס טעם
במשרת,
לכר( אר אותה שלינזלת שבתבת "יו,זבאו" במה
היא מפגינה את עוצם המאיי יתקיפיתן
והרי
פאילו ארחם
סעיפיס
הבוכבים
גז ,ם )על פי יבז.נ-קזד : ,5דמעןהל שב:ב
ק~~ת (1
דיות
גם הם ברובם מיוחרים הם ,ומב
משתפכין ,כםח קילמוסים ~שחבוים
בה שלאחריה ,ויש אינה מוסבת אלא לכמה
מנרגנת
תבות כאחח Iהראשינה
והאחר'ונה -במפסיק !
לא באבר כאז לבאר את תררת טעמ-י
המקרא למי שאינר בקי בה ; ןאעפ"כ מן
הנמנע שלא להזכיי במקים זה שסדו פיןסק
םעימם זנקופל בכלל םשוט זה ,הפך בר יהםד
בו יכלא ביה
I
אף לא למדבר יבר זע אל~
מתוררברי רש"י המפורשים ,רבדים כ ט"כ :
בדיה הכתובה בספר החורה הזה ,וז ל •
לומעלה
האר
אומר
החורה
בספר
הזאת
)כייח (,א~ הזאח 'ל ,נקב;:ו ומסב !:ע התןרה.
הזה לי זכר מוסב על הספר ;ער י פס;,ק
הטעמיס הן בחלקיס לשתי לשונרת .בפר~ ח
הקללית )לעמלה( הטפ nא נתיגה תחת בספר
והתורה הזאח דבוקים זה לזה ,לכד אמר הזאח,
וכאז הטפאח נתונה תחת התירה ,ב'מצא ספר
התריח דביקים
זל",T
לפיכי לשין זכר נופל
אחריר ,השלן נופל על הספר".
ואין אבי באים בטרוביה על המחבר על
שהרבה עליבן דגמאית המראלת את הפנים
מרבההשוביס שלכלל יסורי זה .אדרבא
רי ,כאמרר,
רגוכאית ומסיף הבבה זבהיר,ות.
m
ירבם 'של הסעיפים האלה Rינם אלא העתק
נ Rוכו פדברי שפביר ,לא רייסיף עליהם כלרם
רלא גרע מהם אל Rמעם .אך מה טעם יש לחת
כלל מי mר לכל דוגהמ ידיגמח ,כלל לשם
ינלל לפעל ,כלל ,רא.יד Z'iוכלל למשלים ,שפע
של כלליס המראים על בקיארת גדילה ,יאיר
חסר בהם אלא ארתו קב חימטיו ,המעמיד
את הכל :ארתו חרס שני העיבר דרד כל
הוראהכללים ,רבא 'ומעמירם על אתד
העקרm ,
שאר טפלים לר.
כאזבור ,בסעיפים האתרוגים דז המחבר
בהליכותיי של כל סעם לחו,ך משות וובפכיק
·בקיאות גדילהכאת.ר גם סעיפים אלה
י"ריפית
·מערטת.
'של 'לפחות שלש
ערביב
גישרת
גדול
שר-בית
יש כאו
למעמי
המקרא ,הרחיקות זי מור מרתקים יקצוניים.
לב לכד שיש טעמים המפתיעים אותבר ע
איןה מעב-ר פתאימי ,בלתי צפוי בירתר,
פשטא
שאחריו
-
רביע,
זקפים זה אחר זה ,ירק אחריהזב
-הסליק
לדב,ר כגין "הוןמ נפל" )הרי די "נפיהל,
ער שאול תחתירת • אר בדןשל ממש
ר"מרעימה" י;,מועידה" 'ג.ד סרף כל הדירית !
יזו בעלי קריאה היורעים יפה שסדרס של
טעמים נתון לשבייים רבים ,שלא כל זקף
סכין ארתני לסליק לומעשה ררב הטעמיס,
עלרלים לברא אחריר ,המימחים האלה עלךלים
למצא ענין ברשימה םדויקח של טעביס
היכלים לבא אתרי טעם פליני ואלמובי,
וכשםוגשים בטעם מטעמי המקרא ,יכליס
הם לעיין ברשימתם ילקבע בדואית מוחלטת
איזה' טעם יכל לנוא עכשיו ,אם כי .אינם
ירדעים כלל Rיזה טעם צריך לבוא עכשיו.
"דידם ,כו הנחת הטעמים בעשתה באקראי,
כאות בפשר של בעל הטעמיס ,רצה מטעיס
רביע ,רצה
מטעים
זקף ,רצה
אינו מטעים
לא זה ולא זה אלא גרשים ,יבלבר ינזלא
יחרג ממסגרת האפשריית הקבעוות
פרים ברשימה .אנשים אלח עלךלים
ענין בדבר שיש מקראות הפותחים
בחתא ,ללא כל טעם ליאי ,רלל Rכל
מוסיקלית" ,ןכנגדם
מקראזתשסלרק
כמןכ
למציא
באת-
"הכנה
תכוף
לאתנחתא ,אף היא ללא "טעם מבין" .אף
נמצא
להם
מלאות
דרשרח
עניו,
הבאית
והסביר תיפעית מעיז אלה .הנה ,למ;זןל,
איתה · ..נסיעה" דרמטית בח השליכו על ,ה'
את יהבם יעקב ומשפחתו
" -ויסער"; ..
)-אתנחחא( )בחו ,ע' ( 16או איחה אמירה
חיצבת אש להביח שכל עקרה בת שלש ובלים
בל ב,ד יעם זה הכל בה ,יהכל מ-מנה" :ויאמר"
–
עבד אברהם אנכי !! )שם ~
(. 15
אראה
בנחמה אם לא היה בעל הרעיונית האלה
קררא ובכיבד בתירה בקהל ישראו שבעירו,
ראיז וני אלא להתפלא שיא זכי גם פניניי
אלה למצא ~ת מקימם ,בין 'יתר רבריי
כטפר-הלקט שלבר'.
,.
.כל הבקי בטיב טמעים ·דiקדיקיהם ,לא
·ירכל להתיתס כרצינדת כל' השיא ל"מחקרים"
אלה ,אפילר יש כיוצא בהס אצל חשזב"
הריגישת בעלי המסררה ,הרי גישת "בעלי
קריאה" ',והיי גישת ' -:דמקדקים !איז צריד
החוקרים) .עי אידלסין ,הריאה כטעמים שריד
להתקבל בספר דקדוק אריר צייר לומו שיק
בדיי ·ורקא _ _ _
ליזנר שרק הגישה האחר·רנה הי Rהראירה' של הוכוסיקה הישראלית העתיקהועיייכ" במר
גישה זי היא המתישבת על הלב mמכניכה
סדי בעוברבית הבללים.
כל כ,על קריהא רחיק יעזו את טדרם
של טעמי,ם גם סאלא עסק בפושה זד
נאפן זנרעי .הכל ירעדים שאחרי 'המפר פשטא
-זקף קטן .וארחיהם על פי ריב -מרכא
מפחא אתנחתא .הן ..לא יתיא" ,שאחויפזר
לביא במוכתיע -זקף גדון ,או ארחי תלישא
גדווה
-סליק .החשר הפיכיקלי יתקימם
כןא ,זהאו הדררש סרד דייע שעליו איו לעבר
יובמני אין לז.נור נעים להכין את הסגל '''ע
,
פו זעל דבר ,מבאר להמ
בשיי השירים (! לרא באבר בקמים הזה להב-
ניס אח ראשני בין ההרים הגדורים ,דלהכ-
ייע במחלקחם של החוקרים ,פא טן»זי המק-
רא עיקרם סמני פיסוק או תוי נגינה .יילנר
אם נקבע בדואות ברדהר שכרליהט של טעמי
המקוא כרךי פיט lק הם,יכללי פיכוק בלב,ן
שרם "נימה לידיתיי רשםר ןרמטיית בספיר אין
בכחר לעקר אפילו קצרר של זרקא ממקרמו,
אם יק חמויב הוא על פי כללי הפסיק ז
שםר "מיארן" ייהא תקיף שבתקיפים ,אין
בכחר לברא שלשלת 'בוכקים שיאיר היה
לנדא טעם זולתה.
".,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,ל
סוובי
אן.ב אין לנר 'בטעמים אלא כח פסוקם ,רק
בהתאם לכחם זה הרי הם מתחלקים לאר-
בעת סיגיהם ,קיסרים ,מלפים ,מ-שבים רשל~·
שים ,ררק משקבענך את דרגת'ו של וכעם ,נדע
את מ-קומי בפסוק ,הכל לפי אררך הפסיק ולפי
חלקיר.אורי צלעיי
ישתכח הדבר לרא יאמר )צה"ז פסקה (ח"'
"שצלע
שנחלק
לצלעים
קטנים
ממני' ,חרי
הצלע הקטן מסעם בזקף קטן או בטעם
א;ןר…
,ממדרגה נמיכה הימני" .לא כי' ,שרם צלע לא
יהלק ע"י "מבחר של טעמים" ,אלא ע"י
הטעם האחד ההןלמן היא הטעם הנםרד בדר'
גח אחת מהטעם המס;ים את הצלצ
כל
מקים
שאתה
מיצא
רשימת
טעמים
ה"יכלים") (Iלהירת שכנים לטעם פלרני ,הןה
חושד נארתה רשי;ןמ שרשימםת של בעלי
קריאה היא Iכל מקום שאתה מוצא מחקרים
על טעמים מתרדפים" ,כשבי זקפים ישני ש iפ-
רות רצופים" )צה"ז פסקה נ"ז( יהא מחסר
זה חש·ןר עליך כיגיעת נשרם של חזני כנטת
.ומנעימי זמירות) .אפילר אנשי המסרה שעוד
ניחר עליהם את הרברר ,לא הרחיקר לכת עד
כדי רשימה כזן של צר·רף מפטיק ומשרת
כאח.ד(
ככלשאין הדעת סיבלת את ,גישתם של
'
"בעלי הקריאה" ,הרי שרנה ממנה תכלית שנןי
גישתם של נעלי המסרה ולא בנסרח הדברים
:i~,כורים
-
אלא במגהמ ! שהדי דוקא "בעלי
';קריאה" ,רב חכמתם מטפרי המסררה ,מהם
דיו ובהם הם מסתייעים .מהם למרו לערב את
הטעמים
אר
ה"שכנים"
רשיזבת Iזטעמים
ה"מתרדפים" ,בדייקנות בפלאה העתיקר מהב
'גם את רשימת הטעמים היוצאים .מן ,הכלל,
ראיו צריך לימר שלמרבי מהם גם את ,מעט
כל?י הדקדרק 'הפזורים ,פה ישם בין השוכין
דנתוד השטין שו גדולי המטירה יחכמיה.
כסב·~רים הם שארתר זקן רבז בלעם שמי אינו
שא Qף
אלא בעל קריאה מניסה כמוחם
כמה כללי דקדוק לתועלת הקיראים ,יאיז להס
אל ~,להעתיק 'את דבריו )אחרי שכנר לוקטר,
בספר,ן "מעט הכמרת :רב האיכות" של היירנ-
ילהוטיף ע.ליהם בפד
היים )נתן ,שם ע' 5
«(
כל שהיא זב·מצאת ,מלאכתם ,בעשית מאליה
ררבר מתוקן י,יצא מתחת ידיהם .ולא היא.
ככל שדומים דבריהם של תכמי המסררה,
לדבריהם של בעלי הקריאה ,כז שרבים הם
במגובתtנ ,שלא כ"בעלי הקריאה" ,מועולם לא,
בקשו חכמי המטררה להיית אנשי דקדוק"
·רלא זה היה תפקידם ,איז הם גלא אבשי
מסוiח" ,סרפרים" אותיותיה של ,תררה על
,נקדוותיהז וטעוביהן ,כל ארת במקומה רכל
"טעם על ובתכבתר.
ילא ,בלבד שלא התימיר אנשי המסורה
להירת רקדקנים ',אלא פרמלים היי לתפקידם
ההיסטורי
באני 'כאז
'"
אל,ו אבשי דקדוק היו .לאלדון על תולרתהים של חכסי
'המטררה ילא לנר היא לחרץ משפם עליהם,
הידעו את דקרוק' הטעמים אם לאר .ככל גדולי
יישראל שבכל' ההורות ,מעט מאד יתע 'לנו
יגע קורות ימיהם יעל אישירתם האינדיבידרא-
וית .רק מפעל חייהם ,רק דובותם ההיטטוריח,
היא הנשקפת לבי מבעד לדוררת ,רק היא
שניצלה מהשכחה ,ואליה אנחנו ,מתכרנים
המקרא
83
כשאבחני מדברים על חכמי המטורה .אכ , j
אנשי המסררה כתופעה היסטורית לא זדעו
בדקדיק ילא כלום ! בעמל במלים רבשקידה
אין קץ טפר ,רמבו וכינטר כל אית וכל תג
יכל טעם ,ערכר רשימות ילקטו ליקוטים ,כמה
פעמים תנה פלונית בראש הפסרק .וכמה
באמצךע ,היכז היא במקץ יהיכז היא בפתח,
יכל כירצא באלה .וכדרד שעשי לתבות
ולבקרדות ,כך עשר לטעמים .איזה טעם נמצא
שכן לחברו ,ראיזה מתרדף ,היכן פשטא
אחר יחיב· ,ומתי חל רביע להיית אחר פשט,א
החל במפסיקים רכלה במשרתים ,לא הניחר
לא טעם ולא מתג שלא העבירר עליהם את'שבט
בקרתם עד שזקקי אותם מכל סיגיהם.
ערכן הדקדוקי של הרשיומת האלה -
סמלי בלב,ך שהרי אין בהן אלא צרופים
'מקריים גרידא ,ולכל הי,ותר סמני ,היכר חיצו·
ניים לכללים בעלי משמעית עמוקה הרבה יו·
תר .כך. ,אע"פ שחכמי המסררה קבעו שרק אחד
עשו פעם יבוא פשטא אחר יתיב) ~,כגיז
את סיוחן מלר האמרי( אין זה אלא "מקרה"
;~,
גרידא.
קובטטלציה ידזעה שיכלה
אין כא jאלא
היתה להיות מאית פעמיIב י"בתמזל מזלה"
,ילא נתאועה אלא איתז אחד עשר פעם .וכד
ארתו צרוף נדיר של פשטא ,רביע ,תביר אינ i
תל להיות אלא פעמים במקרא ,וכבגדר פעמים
אין סםור פשםא ,רביע ,פשטא ,אף האר א~ני
אלא "מקרה" ,רלאמתי של דבו עוד יש כמית~
זרלתן,
בהבדל
קטן,
אפסי
חלוטיז
מבחיבה
דקדרקית ,וחשוב ביותר מבחיבת המטירה )עין
על דבר זה תשובתו הנכונה של בר על הש-
"גתי של ?",דש בספר תררת אמ'!ת ,ע'
הערה (24רכך ,בסופו של דבר .כל ארתם
כלליס על שכנותם של מעמים ,אינם אלא
,69
'תולדרתיהם של כללים אחריס ,רונזים ,ורמזי
רז:זים למשמעותם העמוקה של טעמלם ,כעין
טובנים מיבהקים למה שנרא,ה לתלמיד חכם-
בטביעת
עין !
.
-
ודיקא בזה
על כללי
מדעת
כחם הגדול .רק המות
הדקדוק ,רשאי ונאמו
עליבו לבדק את הניסח ולהכריע בין הספקות ן
רק אז בהיה בטוחים ב,ו שלא הכריע על פי
שקול דעתו רעל פי כללי דקדוק הנראים
בעיניו יאשר ברבית העתים עלדלים להתגלית
כמשיבשים ,אלא הלך לארר המטורת ,יהכ-
ריע לפי המקרבל מרבו-תיר רלמי המאסררת
שבבטאתות, .מערלם לא שמעבר שחכמי יש-
ראל הי,ו זנכריעים את סמקותיהם על 'פי
הבואה לעינהים ' :ג" ספרים מצאו בעזרה,
;
נאחד
ספר מעובי רטפר ועטוטי יטפר היא
מצאו כתוב מעון ובשנים מצאי כתרב מעובה
-
יקיימו
תענית (.ח"ס
שנים
ובטלי
,
אח"ד
)ירישלמי
כל המצוי אצל ספריהם של אנשי המסורה
ו,,,מבלח את יזניי רשבותיו בדבריהם" לעולם
לא יעמד על סדר הטעמים ;'שהר" עבודתם
ההיססורית של חכזני ,המטורה אינה אלא
הבטיס דהיטדר לכל מחקר 'דקדוק Jינמקרם
שכליס דבריהם של אנשי המסורה רק ובת-
חילים דבריהם של אנשי הדקרוק.
אכו ,בדיו קובל שד"ל "שהקדמובים לא
ירדר לעוזנקדרכי הנגיבית כי ואיתי
www.daat.ac.il
כי …
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
84
םy
וני
המקרא
nMכפ ר"וו היירבהייס .אשי בלה ימיי' יש-
ילא שאבחנר באים לדסלל את',זכותו של שד"'ל
והמדקרקים
להטיל ספק בקנ~תר של בז בלעס,לפחדת
הראשרנים יל.א הרגיש כלל בכח סעןני הפסיק
עמך.
בדברי
ברתיר
אבשל
המסורת
)כמתב שר
'ו~.על על גזזי צאנו
הוא' n
ספר תירת אמ"ת ען
. (55 ,54
", H
אלא במקרם
ששףל מיצא את חלשתס של הקדמינים ,שם
אננחו רKויס את גדלרתם יעניחביתם 'כאחד I
שהרי כמה אפירה היתה ענייתם זאת' של
חכמי המסייה ,וזבה גדילה חבת הקיש
נח
הכשירי את קרבנס זהיך לשיוניי משמרה
ספרי הקדש .אלמלא הם כנר נשתכחה תורה
מישראל,
m
דיק,
שבדו להם מלבם ,במקום ששומה עליהם
לבסס ,את .כלליהם על המצוי להם במרקא~ת,
יכני
יירתר•
יי
יהיתה
נמסרת
מכיינים
את
בידי
אבשי
המקראות
הדק"
היתה ·תויה בעשית כשתי
לא אחד .כש"דל היה משבה
לכללים
תורות
רמתק i
דזבחליף אח הג';סא ,מפני שכד נדמח לי
• שהרגיש את כח טעמי" פסוק זה או חאר.
במקום
הנ"ל
שייב
ספרינו מסכימים
אבל כשם שסביי האר "שהקדמונים לא יררר
לעימק .דרכי
הנגינית",
כו
אבחנו
מעידים
נזליו ,שלא הנין היא בדרכיהם של
המסורה
ולא
כלרם,
יבהנל
פיר
תכמי
היא
דן
ברותחין את כל אלה שאין היא כדאי ראין
היא יכרל ראיז
הרא גם חייב ללכת ב~קבן.תיחם ..
צר לני לראית שעדין לא נגאלה חכסת
הסנזזנים מבדידותה ; במקים ששדיל ייאה
שלא ירדי הקדמונים ןיעמק דרכי הנגינה,
שם צבי הר זהב ריאה ·את הקדמונים כמעי~
יים שכדקדקנים ,כשקיזח יתרה רבחריצןת
דאר:זי לשבח היא מביא את כל דבריהם משל
כ/זל ,מחקרים מדעיים יש בהם m .בא
לימד .
מספר זה ,עדין לבי מהסס ,ריפםי של טעימם,
והתכהדב
www.daat.ac.il
חגנר-זה ·הבם,
עד",
ממנו
….הלאה•
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשןךי הגךרןן
העדר במה ספריתית המוקדשת לעיין ,מחקר וכירור בשאלות העידובות על
סדי יןןמ של -עם התריה ככלל ובובדינת ישראל כפיט
-הררגש :מזמן .מרדס
יצחק ברייעי נמיש כזה לקויא גליון ראשיי של כתכ-עת שנדעו למלא חסירן
זה.
הדביים המתמרסמים נכתבp-ת זה -
של חיי חרתרה
במ:זר השם נוגעים בבעירת האקטר~ליה.ח
-הריהם נגדי עיןן יביררר רעירבי ינשום אופן אינם נאים
למסרק הלכה.
ונרקיס אני להפךו כת:-ועח זה ליבערן רונ.רפיע לפרקים קבעוים .הגליין הבא
ייפ.עי איווה בשרות טבת תש""ג .דחפר ספריתי· לפרסים ב..העמי '1יש לשלוח
ימערכת ע Nפ הכתיבת :רמםד יצחק בוייער ,כםר הילדים של מא " Nגדהר.
מערכת
דםר., Dזהרוו )t-&'n ,ייי
www.daat.ac.il
…
הטעין"