אתר דעת -מכללת הרצוג
1
נ±ר-ב מוצא ? אוו* כנד ידיי
1ד* י י ^ ו -־ ^ ק ד ן ! נ ד י י ע ד
1£עלי א מ ד ת יע1דאל
1
1
ך ןן ן ^ ן .
הועתק והוכנס לאינטרנט
§^1)00148.01ץ\^.1161)16ז\
ע"י היים תשס״ט
קדושת שביעית /הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל
1
בדין ירקות הנכנסים מששית לשביעית /הרב קלמן כהנא . . .
3
ירקות הנכנסים מששית לשביעית )מכתב תשובה( /
7
הרב שלמה זלמן אויערבאך
9
על שיעורי חז״ל ומדותיהם /הרב יונה מרצבד
על פקוה נפש וצורך בטחוני בשבת /הרב מאיר שלזינגר 12 . . .
תוקפן של תעניות צבור בשעת שמד /הרב יעקב ק .רייניץ 15 . .
תגובות
19
יומן ירושלים
על ספרים ועל סופריהם
21
אגרות רבי עזריאל הילדםהיימר /יונה עמנואל
25
רשימת הספרים על שביעית /מאיר וונדר
כ״ה ירושלים ת״ו מכת תשכ״ו * כרך ו ,גליון כ * המחיר 1.25ל״י
מנוי שנתי :בישראל 4 . -ל״י
www.daat.ac.il
בחוץ לארץ , -
2
$
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב שמשון ר פ א ל ה י ר ש זצ״ל
קדושת פירות עב<ע<ת
והיתד ,שבת הארץ לכם לאכלה )ויקרא כה׳ י(
״שבת הארץ״ היא מה שהארץ מוציאה אם כי היא שובתת .על תוצרת
זאת נאמר ״והיתד ,לכם״ ,הרי היא ברשותכם לקהת אותה לצרכיכם .אולם רשות
זאת מוגבלת :״שבת הארץ״ היא ברשותכם ״לאבלה״ .והיות ובתחלה משמע
מהפסוק שניתנה רשות שימוש כללית, ,״לכם׳ לכל צרכיכם״ ,לכן פירוש
מורהב למטרה :״לאבלה״ .כלולה בה לא רק שתיה ,שהיא זהה עם אכילה ,אלא
כלול כל דבר ״דומיא דלאכלה״ ,דהיינו ״מי שהנאתו וביעורו שוין״ .לכן מותר׳
לדוגמה ,ליהנות משמן של פירות שביעית להדלקה .אולם אסור ליהנות ״מעצים
להסקה ,שהנאתן אהר ביעורן״ )בבא קמא קא ע״ב ,קב ע״א( .ובכלל צומצמה
הרשות ליהנות מפירות שביעית לאופן השמוש הרגיל לכל פרי :״פירות המיוחדין
לאדם אין מאכילין אותן לבהמה״ )רמב״ם הלכות שמיטה ויובל פרק ח׳ הלכה ה ( ;
״כל המיוהד למאכל אדם ,אין עושין ממנו מלוגמא )תחבשת ורטיה( לאדם,
ואין צרך לומר לבהמה״ )שביעית פרק ח ,משנה א(.
זכות הבעלות על פירות שביעית מצומצמת היא; כך משמע מההגבלות
ההלות לגבי פירות אלה, :״לאכלה׳ אמר רהמנא׳ ולא להפסד״ )פסחים נב ע״ב(,
״אין עושין סהורה בפירות שביעית )שביעית ז ,ג; עיין גם שם ח ,ג ועוד(.
הליפין של שביעית אסורין ,סלומר כסף או פירות שהוחלפו בסירות
שביעית — אסור לעשות גם בהם כל מה שאסור לעשות כפירות שביעית.
״שביעית תופסת את דמיה״׳ היינו דינם של פירות שביעית עובר על תמורתם.
שלשה איסורי הנאה ״תופסין דמיהן״ :קודש )חפץ שהוקדש( ,עבודה זרה )דבר
שעבדוהו כאליל או עבדו בו לאליל( ,שביעית .אולם אין תפיסת דמים של זד,
כתפיסת דמים של זה ,״קודש תופס את דמיו ויוצא להוליך /דבר שהומר בהפץ
שהוקדש׳ מקבל את דיני הקדושה של אותו הפץ ואילו החפץ הוזר להיות חולין.
הליפי עבודה זרה ,כלומר דברים שהומרו בעבודה זרה ,אסורים בהנאה כעבודה
זרה עצמה ,אולם מה שהיה עבודה זרה עומד באיסורו .ולפי דעה אהת ״אפילו
הליפי הליפין נמי אסוריך ,כלומר׳ איסור ההנאה עובר גם על תמורת התמורה
של עבודה זרה ,וכולם עומדים באיסורם ,ואמנם פוסק הרמב״ם כשיטה זו )הלכות
עבודה זרה פרק ח הלכה א( .דינם של פירות שביעית הוא באמצע בין דיני קודש
ודיני עבודה זרה .״אהרון אהרון נתפס ופרי עצמו אסור״] .לדוגמא :״לקח
כפירות שביעית )כלומר תמורתם( בשר ,אלו ואלו מתבערין)יש להם מצות ביעור(
בשביעית .לקה בבשר דגים׳ יצא בשר )מקדושת שביעית ומותר בהנאה כבתחלה(,
ונכנסו דגים) .קנה( בדגים יין ,יצאו דגים ונכנס יין) .קנה( ביין שמן ,יצא יין
ונכנס שמן״ [.כעבודה זרה ,כן פירות שביעית עומדים בקדושתם אף כאשר
קדושתם עוברת על תמורתם .אולם כחפץ שהוקדש ,כן חליפי פירות שביעית יוצאים
לחולין כאשר קדושתם עוברת על תמורתם )עבודה זרה נד ע״ב(.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל שאר איסורי הנאד .כגון ערלה׳ כלאי הכרם ,חמץ בפסח וכר אינם
תופסים את דמיהם מדאורייתא .אולם מאחר שאסורים בהנאה ,אסור למכרם .לכן
מי שעבר על איסור זה ומכרם או ההליפם ,אסור לו ,מדרבנן ,ליהנות מהכסף
או חחפץ שקבל בתמורתם )עיין קידושין נח ע״א ,חולין ד ע״ב ורש״י ותוספות
שם ,נדרים מז ע״א ור״ן שם(.
הושוה איפוא ענין שביעית עם עבודה זרה מהד ועם קודש מאידך ,והרי
זה מלמד על אפיו ומשמעותו של ענין שביעית .הנה יש הקבלה בין שבת לעבודה
זרה באשר המקיים מצות שבת מעיד באופן חיובי על ההפך של אותה כפירה
בעיקר הכלולה בעבודה זרה ,וכשבת כן שביעית היא הניגוד ההיובי של עבודה
זרה .השומר שביעית מעיד באופן חיובי על קבלת עול מלכות שמים ,על מלכות
ה׳ על אדמת ארץ ישראל כשם שהעובד עבודה זרה כופר כי הוא ית׳ לבדו מלך.
כל פרי אשר אדמת ישראל מוציאה נושא את רעיון מלכות ה׳ והרי הוא קדש
לביטוי רעיון זה ,כשם שעבודה זרה היא עצם המזכיר את היפוכו של רעיון זה.
הן פירות שביעית והן עבודה זרה הם נושאי רעיונות המוסבים על אמתת היסוד
של התודעה היהודית; אלה להודאה במלכות ה׳ וזו לכפירה בה .לכן נבדלים
שנים אלה בבירור מכל חפץ אחר שחוא נושא לחוקי התורה.
חפץ של עבודה זרה מזכיר תעיה ,אשר למען שלילתה נדרש מלוא
מרצנו חרוחני והמוסרי .לכן נאמר עליו )דברים ז ,כו( ״ולא תביא תועבה אל
ביתך והיית חרם כמהו״ כלומר ,אל תכנים למקום חיותך דבר שעליך להרחיק
מעולם מהשבותיך באשר הוא מאום אצלך מבחינח רוחנית ומוסרית כאחת ,שמא
תיתפס לאבדון כמוחו .מכאן אנו למדים )קידושין נח ע״א( ,,כל שאתה מחייה
ה י מ נ ו ) א ש ר את קיומו אתה משיג על ידי עבודה זרה( הרי הוא כמוהו״ ,ולכן הוא
אסור בהנאה וגם תופס את דמיו ,וכפי שהזכרנו לעיל שגם חליפי חליפין של
עבודה זרה אםורין בהנאה .שום דבר מקניניך לא יזכיר עבודה זרה ,אפילו
בעקיפי עקיפין .הרעיון של עבודת אלילים הרי הוא ״חרם״ ויש להרחיקו.
לעומת זאת מזכירים פירות שביעית א ת מלכות ה׳ על כל אשר לך׳ מזכירים
כי מימי בראשית לה׳ לבדו הארץ ויבולה הנחשבים רכושך .ושייכות זו של אלה
לה׳ מובעת בכך כי זכותך להשתמש בפרי האדמה ״שלך״ מוגבלת ,הן בזמן
)מצות ביעור( והן באופן השימוש .אילו יכולת להשיג זכות לשימוש בלתי
מוגבל בדמי םירות אלה על ידי שתמכרם ,הרי בכך היתד• ביטלת כל ממשות
מהרעיון שהם מזכירים .לכן קובעת התורה לגבי פירות שביעית ויובל ״קדש תהיה
לכם״ )ויקרא כה ,יב( .פירות אלה הם קודש לרעיון האלקי ,וכמו שקודש תופס
את דמיו׳ כך עוברת קדושת שביעית על כל הנקנה בתמורת הפירות .וקדושת
שביעית זו ,החלה על תמורתם של פירות שביעית ,קדושת דמים היא ולכן אפשר
להסיר אותה על ידי העברתה לחפץ אחר .לעומת זאת קדושתם של פירות שביעית
עצמם לאו קדושת דמים היא .קדושה זו היא אובייקטיבית ,היא חלה על הפירות
באשר גדלו בשנת שבת הארץ ולכן אינם יוצאים לחולין .עליהם נאמר ״,קדש
תהיה׳ — בהוייתה ת ה א ״ ) ס ו כ ה מ ע״ב(׳ הם עומדים בקדושתם אף לאחר שקדושתם
עברה על ידי מכירה על תמורתם.
מתוך פרוש רשד״ד• לויקרא כה ,ו ; תרגום — יצחק ברום
2
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן כהנא
בדין <רקות הנכנסמז מששית לשביעית
בירחון ״קול תורה״ שנח ל״ז חוברת א׳ )תשרי תשכ״ו( נתפרסמה תשובת
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך שליט״א ,בה הנו דן בדעת חר״ש בדין ספיחים
בירקות הנכנסים משישית לשביעית .ודעתו — בפירוש דברי הר״ש ,דלענין ספיהין
אזלינן בירקות בתר עונתן למעשרות וירקות שדרכן להיאכל עלין םגי במה שצמחו
מעט בשישית; אמנם אלה שמוציאים פירות בעינן דוקא שיצא תחלת הפרי בששית.
והנו קורא תגר על אלה המקילין בכל הירקות ,שאם התחילו לצמוח בשישית אין
בהם משום ספיתים ותולים הוראה זו במרן בעל החזו״א זצ״ל ,אע״פ שבספרו
כתב רק כלשון הראשונים שמהם לדעת חגרשז״א לא מוכח כן .ודעתו ,שכיון
שהר״ש פירש מה שפירש גם לר׳ עקיבא שספיחין מן התורה מנין לנו להקל
בדאוריתא בלי שום הוכהה מהש״ם.
ובהמשך דבריו הצריך עיון גם על דברי החזו״א ,שמשמע מדבריו שגם אורז
דוחן פרגין ושומשמין הינן לספיחין כדין ירקות ובפירוש נאמרו הדברים כן ב״הלכות
שמיטת קרקעות״ שנערכו על ידי מתוך ספרי בעל חזו״א .ונדחק לפרש ,דלחזו״א
הכוונה להקל לדעת הר״ש באורז וחבריו רק אם הגיעו לעונת המעשרות בשישית
וכשאר קטניות ,עיי״ש שהאריך בדברים.
והיות ונראית לי ברורה דעתו של הר״ש והנאים אליו ופירושו של החזו״א
בדבריהם ,והיות והרשימות של הירקות בנוגע לםפיחין המתפרסמות מדי פעם בפעם
המתחשבות דק עם תחילת הצמיחה ,סודרו לראשונה במחיצתו של בעל חזו״א
בשמטות תש״ה ותשי״ב ,ופורסמו בקונטרסים ״סדר שביעית״ ומרן זצ״ל ציווה
להדפיסם וכיוון את הדפסתם ,הנני מוצא לנחוץ לברר ענין זה,
והנה בכל דברי הגרשז״א לא הביא שום מקום לא בדברי הראשונים ולא בדברי
בעל ההזו״א שמזכירים כפרק לענין ספיהין בירקות עונת המעשרות — מלבד
רמז בדברי הר״ש בפירוש דברי ר״י בפ״ה מ״ג — ואי״ה בהמשך הדברים נעמוד
עוד על דברים אלה .וכמובן שאילו היתה עונת המעשרות פרק בירקות לענין
ספיהין לא יתכן שלא יוזכר הדבר כלל וכלל.
וזה לשון הר״ש בפירושו למ״א פ״ט בענין זה:
,,ויש לתמוה ,דהשתא ספיחי שביעית לר״ע אסורים מדאורייתא אפילו באכילה,
ואפילו רבנן מודו דמדברי סופרים מיהא אסור ,כדקתני בהדיא בתורת כהנים
]בהר פרק ד פי׳ ה [ ; ובכמח משניות משכחן דשרו באכילה :מתני׳ דהכא ]פ״ט
מ״א דשביעית[ דהפיגם והירבוזים; וההיא דהאומר לפועל הילך )סלע( ]איםר[
זה ולקט לי ירק היום בפ״ה )מ״ד( ,ולוקט ירקות שדה ובנו מוכר על ידו בפ״ז
)מ״ג( .וצ״ל דכולהו בשל ערב שביעית ,ומה שיש בהן תורת שביעית לפי שנלקטים
בשביעית ,דבירק אזלינן בתר לקיטה ,אבל לענין איסור ספיחים ,דנפקא לן מדכתיב
מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף ,משמע דתחילת גידול בעינן
,
,
1
1
כך בכ״י פריז ז וכך לפנינו בפ״ח מ״ד ובדא״ש )ע׳ להלן( :דינר.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
בשביעית ,אבל ירק ש ג ד ל בששית והוסיף בשביעית הבי ספיחי שישית מקרי
ולא ספיחי שביעית; •אע״ג דבתבואה ודאי דדינה בתר שליש אם לא הביאה שליש
בשישית אסורה משום ספיחי שביעית ,כדמוכת בידושל׳ בפ׳ בתרא דמעשרות
)ה״ב( ,דאמרי׳ גבי תבואה לר״ע הביאה פחות משליש לפני שביעית ונכנסה
שביעית אסורים משום ס פ י ח י ם . . .וצריך לדקדק ,לר״ע במאי מ י ת ו ק ם ד י ן ביעור
דדרשינן מכלה לחיה בשדה ,דהא יש ביעור בירק ,כדתנן לעיל בפ״ז)מ״ב( גבי עלה
הלוף ך ולא משכחת לה אלא כגון שהיה תחלת גידול בשישית והוסיף בשביעית;
וכפירות האילן משכחת לה שפיר; אבל בתבואה לא משכחת לה כלל ,דאם הביאה
שליש בשישית לא חלה עליה קדושת ש ב י ע י ת . . .דאזלינן בתר שליש הראשון
לכל ד ב ר . . .ל ר ״ ע . . .בין לענין ספיחים בין לענין קדושת שביעית ,ואם הביאה
שליש בשביעית אסורה משום םפיחין; ובירק נמי תימא היכי משכחת בה דין ביעור
לר״ש ,דאמר בפ״ק דר״ה )דף ט״ו( גבי אתרוג ,דאין לך דבר שחייב בביעור אא״כ
גדל בשביעית ובלקט בשביעית ,ואילו ירקות כי האי גוונא אסור משום ספיחיה דר״ש
כ ר ״ ע ן וכי תימא ביעור לר״ש בירק לית ליה ,התבן בפרקין ]מ״ה[ כל הירק
)חייב בביעור( ןאחד לביעור[ .ומיהו משכחת לה כשהתחילו לצאת בשישית ובגמר
רוב גידולן בשביעית דלא מיתםרי משום ספיחים כדפרישית״.
הבה שפתי הר״ש ברור מללו ,שכדי למצוא ירק שיש בו קדושת שביעית ואין
בו איסור ספיחים הבו מבדיל בין הפרק לקדושת שביעית שהוא לקיטה ,ובין הפרק
לספיחים שהוא ״תחילת גדול״ והוא ״כשהתחיל לצאת״ ,ונימוקו עמו; דהרי לר״ע
נלמד איסור ספיחים מדכתוב הן לא נזרע י — ולרבנן אהאי קרא אסמכיבהו —
משמע דתחילת גידול בעינן בשביעית בכדי לאסרו משום ספיחים .ואין לזה כל
שייכות לעונת המעשרות .ולא הוזכרה בדבריו עונת המעשרות כלל .והדעת היתד•
נוטה לאמר כן גם בקשר לתבואה אלא שבתבואה מפורש נאמר בירושלמי שאזלינן
בתר שליש ,וכמובן שאין לזוז מזה .ושערי הסבר לא ננעלו; ע׳ ״הלכות שביעית״
הנ״ל שם.
3
4
והדברים מפורשים כן גם בפי׳ הרא״ש לשביעית פ״ט מ״א שכתב :״והא דתנא
הכא כל הספיחים מותרים ,פירוש :מותרים באכילה ובקדושת שביעית; ואע״פ
שגדלו בששית דכיון שנלקטו בשביעית דין שביעית נוהג בהן דבירקות אזלינן בתר
לקיטה בין למעשר בין לשביעית; ובהנהו ירקות איירי כל הני מתניתן דלעיל,
ההיא דריש פירקן הפיגם והירבוזין ,וההיא דהאומר לפועל לקט לי בדינר ירק בפ״ח,
ולוקח ירקות שדה ובנו מוכר על ידו בפ״ז; דאילו אותם שיצאו בשביעית אסורים
באכילה ,לר״ע מדאורייתא ולרבנן מדברי סופרים .אבל ספיחים שיצאו בשישית,
דכל גדולם היה בשביעי׳ מותרים ,דלא אסרה תורה אלא אותם שיצאו בשביעית
חוץ מתבואה״.
2
3
4
בכ״י פריז :שגדל קצת.
כ ך בכ״י פריז ,וכך לפנינו במ״ד.
וכד הבינו הדברים הגרי״צ הלוי זצ״ל בספרו ״תורת השביעית״ סעיף מ״ז ,והגרי״מ
טוקצינםקי זצ״ל ב״םסר השמיטה״ פ״ו ה״ב זיבלח״ט הגרב״י זילבר שליט״א ב״הלכות
שביעית״ סי׳ ג׳ ס״ק י״ז,
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי שמפורש ברא״ש שהפרק לספיחין בידקות זזוא מתי יצאו ואין אף כאן
^
ןי
שום זכר ורמז לעונת המעשרות ומפורש נאמר ברא״ש שאף ל
בשביעית מותרים״ אם ״יצאו בשישית״; ו״כל גדולם״ משמע עוד מלפני עוה״מ.
וברמב״ן פ׳ בהר )כ״ה ה׳( ג״כ מחלק בין תבואה לירקות וכתב דיש דין
ספיהים ״בתבואה כל שהביאה שליש בשביעית וכן בירקות כל שצמחו בשביעית״
ואלה ״שצמחו בשישית ונלקטו בשביעית יש בהן משום קדושת ש ב י ע י ת . . .ואע״פ
שגדלו לגמרי בשישית …אבל אין בהם משום ספיחים שאינם ספיחי שביעית שהרי
בשישית צמחו ואפילו הוסיפו בשביעית אין בהם דין ספיחים״ .ומביא הנד משנות
שהביאו הר״ש והרא״ש ,שמוכח מהם שיש ירקות המותרים משום ספיחים ויש בהם
קדו״ש .וברור ש״צמחו״ בדברי הרמב״ן מקביל ל״יצאו״ בדברי הרא״ש.
א
ה
״ ד כ
ג ד ו
פ
ה י ה
ועצם הדבר שלא הזכיר אחד מן הראשונים שיש ירקות שאין מספיק בהם
שיצאו אלא שצריך להיות בגדר עונת המעשרות אינו מאפשר לדון דין חדש שלא
הוזכר כלל בראשונים .ומה שהקשה ד״גרשז״א ,שאין לנו להקל בדבר בלי שום
הוכהה מהש״ס יכול להיות קשה אעצם דינו של הר״ש ,אבל לא על הפרק בו נקט.
ומה שאיהר הגרשז״א את הפרק עד עונת המעשרות אינו מתרץ כלום בענין ,שהרי
יש עוד פרקים המאחרים ,כגון רוב גידול.
וחוזר הר״ש ואומר )פ״ה מ״ב( בקשר ללוף דאסרינן משום ספיחין ״הנך
דתחילת גידולן בשביעית״ ומתיר בלוף שגדל בשישית אלא שגדלו עליו בשביעית
שאין בו דין םפיחין .והני עלין משמע שגדלו כולן מהתחלתן בשביעית ,אף שלא
התחיל להיות עלה אלא בשביעית ואין כל הבדל בין עלה זה לבין הקישואין
הדלועין ודומיהן שפירותיהן החלו ל״גדול בשביעית״ .והטעם ברור בר״ש משום
ד״הן לא נזרע״ כתוב.
ומפורשים הדברים בחזון איש )שביעית כ״א ב׳( שכתב ש״העלים החדשים
אף אם נידון אותם בפ״ע הלא גדולן באופי של פירות אילן ואין ראוי לאוסרן
בשום ספיחין״ .ומתוך כך אף ברור שפסק בחזו״א )שם ט׳ י״ז( שאורז וחבריו אם
נגמרו בשביעית מותרין לר״ש משום ספיחין ונקט בהם אותו לשון ממש שנקט
בירק ,שכתב בו ״ירק שנגמר בשביעית״ .ולא נקט לשון שנקט שם בקטנית
ובתבואה .וברור שדעתו ,כיון שלא אזלינן בהם בתר שליש ואין דינן כשאר
קטניות ובתבואה דין ירק להם לגבי ספיחים ,שהרי דומים לירק בדין קדו״ש.
ומה שקבעו להם פרק מיוחד הרי הדבר נדון כבר בראשונים לר״ה י״ג ע״ב.
5
ויעויין חזו״א שביעית ט׳ ג׳ ד״ה וזהו דאמר ,שמפרש דברי הר״ש בעלה
ליף שאין בו משום ספיחין ולא הגיע עדיין לעונת המעשרות וגם כשיגיע בשביעית
לעוה״מ לא יהא נאסר שם משום ספיחין .הרי שהיתר עלה הלוף אינו ע״י הגיעו
לעוה״מ.
אכן כדמות ראיה הביא הגרשז״א מהר״ש פ״ה מ״ג )כצ״ל!( ״שפירש דטעמא
דאוקי התם ר׳ יוסי דמיירי כשעשה הלוף כביצה לפני שביעית הוא משום דלא
ליתסרי משום םפיחין משמע דבעינן דוקא שיעור חשוב של כביצה ולא סגי במה
5
וכן הבין דבריו ב״הללות שביעית״ הנ״ל סי׳ ג׳ ס״ק ם״ו.
5
www.daat.ac.il
בדברי ר״י ״שנתגדל כשיעור ביצה״.
דעת -מפרש
משה״
שצמחו מעט״ .והנה אף שה״פני
מכללת הרצוג
אתר
הרי אין הדברים נראים כן בר״ש; שהרי כתב ״ועשה ביצה לפני שביעית שהביא
גידולין ונקט גידולין כדי שלא יחשב ספיחי שביעית״ .וכך הבין הדברים מהרא״פ
שפירש ״ועשה ביצים היינו גדולים״ .ולא נזכר כאן שיעור כלל אלא עצם הגידול.
והוא מלשון ״בץ — בצבץ״.
6
אמנם ראיתי ב״תורת השביעית״ להגרי״צ הלוי זצ״ל בסי׳ מ״ז ובסי׳ ל״ח
ע׳ רמ״ז ,שאומר כי לריטב״א בירק אזלינן בתר לקיטה לענין קדו״ש ולענין ספיחין
בתר חנטה .ובעניי לא מצאתי שם כל ראיה לפרק זה של חנטה .וזה לשון הריטב״א
)קדושין ב׳ ע״ב סוף ד״ה הא דתנן( :״משמע הכא דבשביעית הולכין בירק אחר
לקיטה מדתני דאתרוג שוד .לאילן בחנטה ,אלמא אי הוי שוד .לירק לא היה אזלינן
ביה אלא בתר לקיטה .וק״ל ,הא דאמרינן בפסח ראשון )נ״א ע״ב( כל הםפיחין
מותרים חוץ מספיחי כרוב .ופירש רבנו נסים ז״ל דבירושלמי מפרש דבםפיהי
ירק בשישית הנכנסת לשביעית מיירי ,והכי פירושו :כל ספיחי ירק שחנטו בששית
ונכנסו בשביעית מותרים אפילו בשעת הביעור ,מכיון שהנטו בשישית ,ולא גזרינן
דילמא מאן דחזי סבר שהנטו בשביעית ,דמנכר הוא דספיחים הם; חוץ מספיחי
כרוב שאינם נכרים ואתו למטעי בהו; אלמא בתר חנטה אזלינן בהו .ובתוספות
העלו בגמגום .ומסתברא לפירושי :כל הספיהים של שישית מותרים בשביעית ,כדין
פירות שביעית ,דבתר לקיטה אזליגן; חוץ מספיחי כרוב שהן אםורין אפילו תוך
זמן הביעור לפי שאינם נכרים שהם םפיהים ,דהרואה סבר שנזרעו בשביעית ואתי
למזרע בשביעית; לאחר זמן הביעור כולן ספיחים נינהו בשביעית ובתר לקיטה
נינהו ,כנ״ל״.
והנה הריטב״א חוכיח שבירק אזלינן בתר לקיטה לשביעית .והקשה דמפירוש
רבנו נסים לפסחים נ״א ״כל הספיחים מותרים הוץ מספיחי כרוב״ משמע דאזליבן
בתר חנטה ,שהרי מפרש ,דכל ירקות שחנטו בשישית אין בהם קדו״ש כלל ומותרים
אפילו לאחר ביעור ,חוץ מספיחי כרוב שאף שחנטו בשישית גזרו בהם קדו״ש,
שאפשר לטעות בהם .ועל כן מפרש הריטב״א ,דכל הספיחים ,כלומר ירקות שנכנסו
משישית לשביעית ונלקטו בשביעית מותרים לפני ביעור ואין בהם דין ספיתים,
כדין כל פירות שביעית וכשיטת רש״י לענין ספיחים שאיסורן הוא רק לאחר ביעור
)ע׳ פה״ש כ״ב ג׳ וב״י שם ס״ק ב׳ ועה״ש העתיד סי׳ כ״ב(; םפיתי כרוב אסורים
אף לפני ביעור ,לפי שאינם ניכרים והרואה יסבור שנזרעו בשביעית גזרו בהם
לאסרם כדי שלא יבאו לזרוע בשביעית; ולאחר ביעור אסורים כל הספיהים בין של
ירקות בין של כרוב כדין ספיחים לדעת רש״י.
6
ובכ״י פריז איתא .ועשה ביצים …ונקט הכי״ והיינו הך ,כי אילו היחד .כוונת הר״ש
לשיעור אשד עד עתה לא הזכירו בשום מקום מחובתו היה לםדש.
www.daat.ac.il
הרב שלמה זלמן אויערבאך
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירקות הנכנסים מששית לשביעית
תשובה לרב לןלמן בהנא
לפני מסירת המאמר לדפוס ,שלח הרב ק .כהנא
שליט״א את מאמרו לגאון הרב ש.ז .אויערבאך
שליט״א .להלן מכתב התשובה ,אשד מסד
הגרשז״א שליט״א גם למערכת ״המעין״.
ב״ה ,שלו׳ וכ״ט סלה לידידי הנעלה ,הרב הגאון מוה״ר קלמן כהנא שליט״א.
אחדשה״ט וש״ת כיאות ,הנני להודיעו שעברתי על כל דבריו ,ומכיוון שכת״ר
כותב שכד היתה הוראה ברורה ומפורשת ממרן בעל החזו״א זצ״ל ,אין אני תוהה
ומפקפק ,אבל תורה היא וללמוד אני צריך ובעניי אין אני מבין טעמי הדברים.
עיקר הדושו של הר״ש הוא רק זה דאף שלקיטת בירקות דומה לשליש
בתבואה ,אפי״ה סובר דלענין איסור ספיחין כיון דכתיב ״לא נזרע ולא נאסוף״
אמרינן דכל שהגיעו בששית לשיעור השוב כזה שראוי להקרא בשם ״נאסף״ ,י
אשר נקרא בר״ש ״תחילת גידול״ — ,תו לא נקרא בשם ספיחי שביעית אלא
ספיחי ששית ,ואע״ג דחייל שפיר קדושת שביעית גם על תבואה שעדיין לא הביאה
שליש ,אפי״ה כיון דבהך קרא ד״לא נזרע ולא נאסוף״ כתיב בתר הכי ״ועשת
התבואה לשלש השנים״ ,דרשינן מיניה דתלוי דוקא בשליש ,משא״כ בירקות כל
שהגיע בששית לשיעור כזה אשר בכה״ג בשנה שביעית חייל עלי׳ קדושה ,שפיר
אמרינן דקרוי בשם ספיחי ששית ואין הולכין אהד לקיטתן אלא לענין קדושת
שביעית ולא לענין ספיחין .עפי״ז מיישב חר״ש כל אותם מקומות דמוכח מהתם
שיש היתר אכילה לירקות הנלקטין בשביעית ,וכיון שכן ,מהיכ״ת נאמר שהתכון הר״ש
להקל בדאורייתא ללא שום הכרח ולומר דאף דבתבואה בעינן שליש ,מ״מ בירקות
שפיר סגי בנביטה גרידא ואפילו לא הגיע כלל לשיעור כזה שחל עליו קדושת
שביעית ,בו בזמן שהר״ש רק כתב ״ונגמר רוב גידולו בשביעית״ ולא כל גידולו,
ועיין במהר׳׳ם חלאוה בפסחים נ״א ע״ב דכתב נמי האי דינא דירק של ששית הנכנס
לשביעית לא אסור משום ספיחין והוסיף לומר ״וכי תימא א״כ אמאי נהגי בהו
שביעית ,ירק בתר לקיטה אזלינן ולא בתר הבאת שליש״ ,ואפשר דכוונתו לומר
במלים אלה דאע״ג דלא שרי אלא א״כ הגיעו הירקות לעונה״מ בששית ובכה״ג
בתבואה ליכא נמי קדושת שביעית ,אפי״ה בירקות לא אזלינן בתר עונה״מ אלא
בתר לקיטה.
גם נלע״ד דאף שסובר שם הר״ש שהקוצר תבואה שלא הביאה שליש
בשביעית דאם כבד היו עשבים בששית הולכין אהד העשבים אע״פ שלא היתד,
עדיין תחלת תבואה וליכא כלל שום קדושה על התבואה ,והי׳ אפשר לומר לפי״ז דה״ה
נמי בירקות שהולכין בחם לענין איסור ספיחין אהר נביטת העשבים ולא אחר תחלת
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרי ,מ״מ נלענ״ד שזה אינו ,דשאני התם דלגבי תבואה שלא הביאה שליש שפיר רואים
את העשבים כחנטה והולכין אחר זה ,בין לענין השנים ובין לענין גדלו בפטור— ,
ברשות עכו״ם או בעציץ שאינו נקוב וכדו׳ — ,משא״כ בירקות נראח דלענין עיקר חיוב
ופטור ברור הדבר שאם רק היתד .הנביטה בפטור — ,ברשות הקדש או עכו״ם או
בעציץ שאינו נקוב וכד׳ — ,ואילו הפרי עצמו גדל כולו בחיוב ,שהוא ודאי חייב במעשר
ובשביעית ,ואם כן בספיחין שסובר ר׳ עקיבא דתבואה שהביאה שליש בשביעית
רואין אותה כאילו גם נזרעה בשביעית ואסורה מה״ת ,איך אפשר כלל לומר דבירקות
אף אם רק צמחו עשבים ואילו עצם הפרי גדל כולו מתחלה ועד סוף רק בשביעית,
דאין זה חשיב כנזרע בשביעית אלא בששית והרי איסור םפיחין נוהג בירקות
מה״ת כמו בתבואה ,ונמצא דחוץ מזה דליכא כלל שום קושיא מן הש״ם שהכריח
את הר״ש וחרמב״ן לחדוש שכזה ,גם נלענ״ד דאין שום טעם וסברא לכד ,וא״כ
מהיכ״ת נכניס כוונה זו בר״ש וברמב״ן ולומר אח״כ ש״שערי הסבר לא ננעלו״.
ומה שהר״ש והרמב״ן לא הזכירו כלל שיעור חנטה או עונה״מ ,הרי כתבנו
דכיון שהירקות הייבין במעשר גם בקוטנן ולא נזכר בהם שום שיעור ,לכן שפיר
כתבו דסגי בתחילת גידול ,ואף שכנים הם דבריו דמפשטות לשון הרא״ש לא משמע
כדברינו ,מ״מ אי לאו שכבר הורה זקן ,הי׳ נלענ״ד ברור שצריכים לדחוק ולפרש
כדברינו גם בדעת הרא״ש.
ומ״ש כת״ר בד״ה ועצם ,דמה שהקשיתי הוא ״אעצם דינו של הר״ש אבל
לא על הפרק בו נקט״ ,וכן מ״ש דגם אם השיעור הוא כמו שכתבנו חנטה
או עונה״מ ,ג״כ ״אינו מתרץ כלום בענין שהרי יש עוד פרקים המאחרים כגון רוב
גידולו״ ,לא ידעתי כוונתו ,הלא לפי דברינו פשוט הוא דכל שהירק הגיע בשנה ששית
לשיעור חשוב שחייב במעשר רואין אותו כתבואה שהביאה שליש ,וכיון שנזרע וגם
ראוי להאםף בששית שפיר חשיבי כספיחי שנה ששית ,ונמצא דלא קשה כלום אעצם
דינו של הר״ש ,וגם אין שום טעם וסברא לאהר את הזמן עד לשיעור של
רוב גידולו .וכן מה שכתב דלוף שגדל בששית אלא שגילי עליו בשביעית
דומה לקישואין ודלועין שפירותיהם התחילו לגדול בשביעי
נלענ״ד וחושבני דלוף שגדל ברשות עכו״ם או בעציץ שאינו נקוב שפיר פטורין
גם העלין ,משא״כ בקישואין ודלועין ,וכן מ״ש כת״ר לענין אורז וחבריו ״דכיון
שלא אזלינן בהם בתר שליש — רק דיו ירק להם לגבי ספיחים״ צ״ע דמהיכ״ת״נימא
שהמרחק צריך להיות דוקא מן הקצה אל הקצה ואם הולכין לענין עיקר הקדושה
אחר גמר פרי ,נאמר שהולכין משום כך לענין ספיחין אחר נביטת העשבים וכן
מ״ש בדעת הריטב״א ריש מם׳ קדושין שסובר כרש״י דאיסור םפיחין הוא רק לאחר
הביעור ,לא ידעתי אמאי צריך לזה וגם כוונת הריניב״א הוא לומר דירקות שחנטו
בששית ונלקטו בשביעית דאע״ג דשפיר קדשי בקדושת שביעית ,מ״מ לא אסירי
משום ספיחין וכהר״ש והתום׳ בפסחים נ״א ע״ב.
ת׳
א י ן
ה ד ב ר י ם
והנני חוזר ומדגיש דכל מה שכתבנו הוא לא למעשה הואיל וכבר הורה זקן.
והנני ידידו מוקירו כערכו
שלמה זלמן אויערכאד
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יונה מרצבך
על ש<עור< חז״ל ומדותיהבז
לוח שעורים ו מ ד ו ת חז״ל ,נ ע ד ך ע ל ידי מ ש ה דוז׳ה ושמעון בודנהיימר ,יצא
לאור ב ה ו צ א ת קריה נאמנה ,ירושלים ,ת ש כ ״ ה .
ט ב ל ו ת ,מ ס ו ד ר ו ת ב ה ן ו ב ט ע ם ובאופן שקוף ו ק ל לשמוש ,ע ל מ ד ו ת האורך,
השטה ,הנפח ,ע ל ה מ ט ב ע ו ת ו ה מ ש ק ל ו ת ,ודאי יקלו ל ל ו מ ד י ם צעירים ל מ צ ו א א ת
ואת רגליהם
ידיהם
ב מ ס כ ת שיעורים ה מ ס ו ב כ ת .ו ט ו ב ע ש ו
העורכים שהוסיפו
ב ט ו ר מיוהד א ת גודל ה מ ד ו ת והשיעורים ל פ י מ ד ו ת ח ר ג י ל ו ת כיום בחיי יום יום
שלנו, ,ואף נ ז ה ר ו לא ל ה כ נ י ס ר א ש ם בין ההרים א ל א ה ב י א ו ם כ פ י ש ת י ה ד ע ו ת
ב ע ו ל ם החרדי ,זו ש ל ר ו ב ח כ מ י א ש כ נ ז ש ל י ב נ ם ו ק ב ע ם החזון א י ש
המקובלות
זצ״ל ,וזו ש ל זקני ירושלם ו ה ס פ ר ד י ם ש ה א ר י ך להוכיחם ה ר ה ״ ג ר׳ היים נ א ה ז צ ״ ל ! .
א ל א ש ח ו ש ב נ י ש מ ו ט ל ע ל י ל נ צ ל ה ז ד מ נ ו ת זו כדי ל ה ב ה י ר ו ל ה ס ב י ר נ ק ו ד ה
א ח ת כ ל ל י ת שיש ל ע מ ו ד עליה ,חן ב ל ו ח זח׳ חן ב כ ל כיוצא בו ,ו ב פ ר ט ש כ י ב ד ו נ י
העורכים להזכיר א ת שמי ע ל מ ע ט עזר ש ד י מ ו ש ק י ב ל ו ממני.
כ ל א ד ר י כ ל ה ב ו נ ח ב י ת מ ו כ ר ח ל ח ש ב ח י ט ב א ת חוזק יסודות ה ב י ת ,ל ד ע ת
א ת ה ג ב ו ל ו ת ,הן ל מ ע ל ה הן למטה ,שראוי ל ב נ ו ת עליהם ,וכמו כן כ ל ל הוא ב מ ד ע
המדוייק
יסודות
ש ת מ י ד יש ל ה ת ח ש ב ב א י ־ ד י י ק נ ו ת ש ל ה ש כ ו נ ו ת כ א ש ר ה ם בנויים ע ל
בלתי-מדוייקים
במקצת.
ת ק ו פ ת שמואל ,למשל ,הבנויה ע ל חשבון מעוגל ש ל ש נ ת ח מ ה כ־365±
יום ,ט ו ב ה היא ,כידוע ,לדינים ש נ י ת נ י ם לעם ,ל ב ר כ ת ה ח מ ה ו ל ש א ל ת ״טל ומטר״
ב ה ו צ ה לארץ׳ א ך ס נ ה ד ר י ן ה י ת ה טועה אילו היתד .מ ח ש ב ת א ת דיני ע י ב ו ר ש נ י ם
ע ל יסוד ת ק ו פ ה זו ,שכן כ א מ ו ר ע ל יסוד ב ל ת י מדויק אין ל ב נ ו ת השבון מדויק.
ו כ ל ל זה אין ל ש כ ו ת ב כ ל ק ב י ע ת מ ד ו ת ושעורים.
רוב
רובי מ ד ו ת י נ ו מ ב ו ס ס ו ת ומיוסרות ע ל שיעור ר ו ח ב ה א ג ו ד ל -ה א צ ב ע .
ע ל פיו נ ק ב ע ו מ ד ו ת ה ט פ ח ו ה א מ ה
)עי׳ ר מ ב ״ ם ה ל ׳ ס ״ ת פ ״ ט ה״ט( ו ל א ע ל
מ ד י ד ת ט פ ח ו א מ ה בגוף האדם .ו כ ך ה א צ ב ע ק ו ב ע ת א ף א ת ה מ י ל והפרסה ,ש ש י -
עוריהם ב א מ ו ת ,וכן א ת כ ל מ ד ו ת השטח ,שכן מ ד ת ה י ס ו ד ש ל מ ד ו ת ה ש ט ח הוא
ב י ת ס א ח שנמדד׳ מ ח צ ר המשכן ,ל פ י ג ו ד ל ה ב א מ ו ת ) ר מ ב ״ ם ש ב ת פ ט ״ ז ה״ג(.
וכמו כן כ ל מ ד ו ת ח נ פ ח יש ל נ ו ל ב ס ס ן ע ל ח א צ ב ע א ח ר י ש ה ג מ ר א נ ת נ ה ל נ ו
1
ומחלוקת ישנה היא ושל כת קודמיו היא שכבר כתבתי במקום אחר ,ואף מצאתיו,
שמחלוקת הראשונים )עי׳ ערובין מח א וב״ב ק ב וראשונים( אם שלש אמות של
גובה האדם הן עם הראש או מבלעדיו ,ודאי אינה מחלוקת על מציאות ,וברור שאם
האמה 48ס״מ ,אין ננס שעם הראש גובהו 1.44מ .ולא אם האמה 56ם״מ ענק שגובהו
עד הכתפיים 1.68מ .נקראו אדם בינוני ,אלא שכבר הם נחלקו אם האמה היא שליש
של אדם בינוני עד כתפיו או עד קדקד ראשו ,וכעי״ז אם האצבע הוא 1/72מזה
או מזה.
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
שיעור רביעית הלוג במדות של אצבעות אורך ורוחב וגובה )פסחים קט א ( ,
ומהרביעית יוצאים ומחשבים כל מדות הנפח מהקורטוב עד הכור .אפילו מדות
הזמן ניתנו לנו בתלמוד על יסוד האצבע ,שכן סובבות הן על ציר ״כדי הילוך״
מדות אורך ,אלא שכאן למעשה יש לנו יסוד אחר לקבען ,הקבוע במדת היום
בזמן התקופה של ניסן.
וגם המטבעות והמשקלות למעשה יש להם יסוד אחר לחישובם׳ והוא
מסורת הגאונים על משקל הפרוטה כחצי שעורה של כסף או מסורת רש״י בדבר*.
ברור הדבר שאם משוים שתי שיטות של מדידות ,שהן שונות ,זו לזו,
ורוצים לעבור מאחת לחברתה בדרך כלל אי אפשר שיתאימו זו לזו עד שבדייקנות
האחת אפשר להעבירה לאחרת במספרים שלמים״ .האינטש האנגלי אינו בדיוק
מספר שלם של מילימטרים .או -כדי להשאר בדוגמא שהזכרתיה -מחזור
של י״ט שנות לבנה עם שבע שנות עיבור שלהן אינו בדיוק כי״ט שנות חמה,
עד חלקו של חלק ,ותקופת רב אדא שיסודה במחזור זה ובשויון זה ,על אף הדיי-
קנות הגדולה והנפלאה בחשבונה ,אף היא במשך הזמן קצת ומעט מעט נתפרדה
מזמן התקופה האמתית.
ואם כן ,איפוא ,כשהחזון איש והרה״ג היים נאה מדדו וקבעו או קיבלו
וקיימו מדת האצבע ,זה ב־ 2.4ם״מ ) 24מ״מ( וזה ב 2-ס״מ ) 20מ״מ(׳ אי אפשר
לומר שהיה בדעתם לקבוע כך בדייקנות של עשיריות מילימטרים ,הכמים למדי
היו מלחשוב שאפשר למדוד אצבע של אדם בינוני כפי עשיריות כאלה ,אלא שבאו
לקבוע ,זה ש 23-מ״מ פחות מדי ו 25-יותר מדי׳ וזה אותו דבר ב־ 21ו 19-מ״מ.
ורצונם שבאופן עגול קרוב שיעור האצבע ל 24-או 20מ״מ כפי דרך מדידה של
;יי
י'? #' -י ׳ -י י־י־^׳ ,0
אדם והרי הוא הוא שיעור היסוד .יי יי/׳
,
;
2ורק הרמב״ם בפירוש המשבח ובחבורו נתן לנו למעשה יסוד אחר לחישוב מדות
הנפח על ידי שמדד את הרביעית במים זקבע שיעורה במשקל המים שהיא מכילה
לפי מדות ערביות בדרהמים ,והשו״ע הלך בדרכו.
3שיטת רש״י המבוססת על משקל הישר )הברזל או הזהב( של קולוניא בפירושו
עה״ת שמות כא לב ושם כח לט והובאה גם ברש״י בכורות מט ב וב״ק לו ב
ובתום׳ בכורות שם •ועוד בכמה ובמה ראשונים — נשכחת בארץ ישראל אע״פ
שהיתה נהוגה בכל ארצות אשכנז וליטא ופולוניא ועוד ועל פיה פדו שם פדיון הבן
במשקל של 80-70גרם כסף .וכמובן לא באתי להזכירה ח״ו כאז להקל ,וגם לא
לעורר חוששי חששות לפקפוק בפדיונים שנעשו שם ולהוציא ח״ו לעז עליהם
מטבעות שנמצאו מזמן עתיק מתאימים יותר לדעתו של רש״י .הרוצה לדעת יותר
על שטה זו ימצא חומר רב באנציקלופדיה תלמודית בערך דינר כדר ז עמ׳ ת ב -״ ג
ובציונים המרובים שם.
4ולכן אינני רואה סתירה בדברי רש״י בשני מקומות פי׳ עה״ת הנ״ל כשתצא מדבריו
לפי האחת 96ולשני 100דינרים הם ליטרא ,שכן ההפרש אם מחלקים את הליטרא
לאוקיות והמנה ליעדים הוא קטן למדי עד שאין סתירה בחלוקה להשוות היחידות
המחולקות כשאין הבדל אלא .40/
כמוכן אינני מתלהב מהכנסת זית וגרוגרת לתוך משטר ושיטה של מדות הנפח .בלוח
הנ״ל .אפילו לא היו עוד כמה דעות על יהסן .וכל שכן מכיון שכתבי גאונים )תשוה״ג
הרכבי רםח( שאין לשאול מה שיעור הזית והפירות :הם עצמם שיעור ואין שיעוד לשיעור
0
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחריו
שינוי של יותר משני מ״מ באמה שהיא 24אצבעוח ,ושל כ5-
מטר
במדידת מיל שהוא 48,000אצבע ,ואם השינוי בעשיריות אחדות של מ״מ באצבע׳
תשוב בעצמד את הפרשי האמה והמיל .וכל שכן וקל והומר במדות השטח והנפח
שעל ידי ההכפלות — מדת אורך בהזקת שתים ושלש עד שיצאו מדות מרובעות
ומעוקבות — ההבדלים יהיו הרבה הרבה יותר גדולים״.
ומשום כך לבי נוקפי תמיד כשאראה בטבלות של מדות ,כמו בטבלות
שלפנינו ,השבון של אמה עד כדי מילימטר והשבון של מיל ופרסה עד כדי מטר.
כאילו כך הוא הלכה למשה מסיני ולא אחרת .וכן השבון של רביעית
6
— וכעין
זה כל מדות הנפח — עד עשירית של םמ״ק .בו בזמן שחשבון קל מראה שאפילו
עד כמעט עשר סמ״ק לא יוכל החשבון להיות מ ת י י ק י וכדאי היה לעגל כל שיעורים
כאלה שאין ביכולתנו לקבעם עד חוט השערה.
כמובן אין זה גורע כלל וכלל מערך הלוחות שלפנינו ,אלא מכיון שהדבר
הזה יסודי וכללי הוא ללל מחשבי קיצין של מדות ,חשבתי לנחוץ להעיר על כך.
ובפרט שגם מוסר השכל יש לדבר :תמיד ותמיד יכיר האדם את גבולות
הכרתו מה אפשר לו לדעת ולהכיר ומה לא ,מה מוחו סובל ובמה קצר שכלו
מלהכיר .וילמד אדם לשונו לומר אינני יודע.
5
טבע הדברים מכריח אם כן שהרבה יותר דיוק יצא ממדות שמתחשבות על ידי
חלוקה כשיוצאות ממדה גדולה הידועה וממנה קובעים שיעור הקטנה מלהיפך .ואם
למשל פלביום יוםפום קובע בספריו את שיעור הבת )והיא האיפה( במדות רומיות
הידועות לנו ויצא בהלוקה — 288רביעיות הן ב ב ת ! — כ־ 137סמ״ק לרביעית,
אין זה שונה אלא כמעט משיעורי החזון איש שאף לפי חשבון זה האצבע תצא
ביותר מ־ 2.3ם״מ ועוד שלישי מ״מ ומבין אני שחכמינו .מדדוהו בעגול ,ב־ 2.4ס״מ.
והרי למשנה בכלים )פי״ז מי״א( מדות הלח והיבש שיעורן באיטלקי .ואם אין
להוכיח מדברי יוסיפום נגד דברים המסורים לנו ,לסייע אפשר לשמעם) .דרך א ג ב :
בראיה זו שהובאה בשמי בספר שיעודין של תורה מהגאון הרב י .י .קנייבסקי
בבני ברק נכנסה טעות דפוס ,במקום 3.725צ״ל 3,275וחשוב הדבר להכיר שהמדות
הרומיות ידועות בדייקנות עד .(0.2 /0ומעניין ששיעור זה של 137םמ״ק לרביעית
ושל שתים ושליש ס״מ לאצבע מתאים לשעורים שאחרים חשבום בדרכים אחרנת
)עי׳ עדך מילין שפטל( ולאלה שקבלתים ממו״ר דד״צ הופמן זצ״ל.
על הסתירה הידועה בין שיעור נפח הרביעית לפי גודל ביצים ולפי אצבעות הגדולות
של חכמי אשכנז הוזר אני על מה שכתבתי במקום אחר שאחד מן התירוצים שאינם
כל כך ידועים הוא זה של גאון מגרמניה ,בעל גידולי טהרה ,ר׳ מנחם מענדיל
קראגויא מפיודדא ,שיש הבדל בין מידות הלח והיבש )עי׳ תום׳ מנחות ה ב(
והבדלם בשליש ,שהוא הגודש של מדות היבש ,ואם כן אף בשיעור ביצה כמו
שהוא ובשיעור ביצה של מדת לת שצריכה להכיל כמות לת עד שתכיל ביצה
וגודשה ,יש אותו הבדל .ראיה גדולה לו פיוט הקליד של פ׳ שקלים הידוע וז״ל
וסאת יבש חסרה שליש בלח וסאת הלח אחד משלש בבת וכוי עכ״ל ,הרי הלוג,
שמוזכר בפיוט אחר הבת מתחשב לפי סאת הלח ,שהיא סאת יבש וגודשה.
וכמובן מגוחר לגמרי מה שראיתי בין כמה קובעי שיעורים שיוצאים למשל מהאמה,
קובעים אותה לםנטימטרים שלמים ,ומחלקים עד שמגיעים לאצבע וקובעים אותה
עד ארבע וחמש ספרות אחרי הנקודה היינו עד אלפיות מ ״ מ !
0
6
7
www.daat.ac.il
11
הר,ב מ א י ר שלזינגר
אתר דעת -מכללת הרצוג
על פקוח נפש וצורך בטחוני להתיר מלאכות בשבת
בהסכמתו של הכותב ,רבו של קבוץ שעלבים,
אנו מפרסמים חלק ממכתב ששלח לידיד.
…ועוד
שאלת
מה
יקרא
פיקוח
נפש
וצורך
בטחוני
להתיר
מלאכות
בשבת ?
א ש י ב ב ק י צ ו ר ו ת ב י ן בודאי ד ב ר מ ת ו ך ד ב ר .
א י ת א ב ת ו ס פ ת א ערובין פ ר ק ג׳׳ תום׳ ה ׳ :״ נ כ ר י ם ש ב א ו ע ל ע י י ר ו ת ישראל,
יוצאים ע ל י ה ם בזיין ו מ ה ל ל י ן ע ל י ה ם א ת ה ש ב ת ; א י מ ת י ? בזמן ש ב א ו ע ל ע ס ק י
נ פ ש ו ת .ל א ב א ו ע ל ע ס ק י נ פ ש ו ת ,אין יוצאין ע ל י ה ן ואין מ ח ל ל י ן ע ל י ה ן א ת ה ש ב ת .
באו
לעיירות הסמוכות לספר אפילו
ל י ט ו ל א ת ה ת ב ן ואפילו ל י ט ו ל א ת
הקש,
יוצאין ע ל י ה ן בזיין ו מ ה ל ל י ן א ת ה ש ב ת ״ .ת ו ס פ ת א זו ה ו ב א ה ב ג מ ר א ערובין מ ה
ע ״ א בשינוי לשון ,וכן נ פ ס ק ב ר מ ב ״ ם ה ל כ ו ת ש ב ת ,פ ר ק ב ,ה ל כ ה כ ג וכן בטוש״ע
או״ת סי׳ ש כ ״ ט ס ״ ק ו ,ועיין שם ש ח ש ש ו ל כ ל א פ ש ר ו ת ש מ מ נ ה ע ל ו ל ה ל ה ת פ ת ח
ס כ נ ת נ פ ש ו ת ,וחששו ל פ ע מ י ם א ף ל ק ו ל שעומדים הם לבוא.
ה ר מ ב ״ ם מ ו ס י ף )שם( שמצור .ע ל כ ל י ש ר א ל שיכולין ,ל ע ז ו ר ולהציל א ח י ה ם
ש ב מ צ ו ר ] .א ג ב ה ר מ ב ״ ם ק ו ר א ל מ צ ב זר .״ מ ל ח מ ה ״ ו מ ד ב ר י ו ב ה ל כ ו ת מ ל כ י ם ,פ ר ק ה׳
ה ל כ ה א מ ב ו א ר ש ע ז ר ת ישראל מ י ד צר נ ק ר א ת מ ל ח מ ת מצור.[.
לפי הנ״ל מובן
שכאשר
ב א י ם גויים וחורשים א ד מ ו ת ה נ מ צ א ו ת ב ע י ב ו ד
ישראלי ,יוצאים א נ ש י ח ס פ ר ו מ ח ל ל י ם ש ב ת כ ד י ל ג ר ש ם ; אין צ ו ר ך ל ח ו כ י ח ש ע ס ק י
ק ר ק ע ו ת מהוים ס כ נ ה י ו ת ר ג ד ו ל ה מ ע ס ק י ק ש ותבן ,שהרי ע ס ק י ק ר ק ע ו ת א י נ ם
א ל א ה ת ה ל ה ש ל כ ב ו ש ע״י הגויים ה״ו .ה ל א מ ד ו ב ר כ א ן ב א ו י ב י ם ה מ צ ה י ר י ם ב ק ו ל י
ק ו ל ו ת ע ל ר צ ו נ ם לגזול א ת א ד מ ו ת י נ ו ו ל ה ש מ י ד נ ו ח״ו .ו ז א ת ל ד ע ת שהקיבוץ בנוי
מ מ ש ע ל ג ב ו ל המדינה ,ומטרים א ח ד י ם מ ה ב י ת מ ת ח י ל א ו ת ו ש ט ח הקרוי ״ ש ט ח ־
ה פ ק ר ״ .ו ל א י ע ל ה ע ל ה ד ע ת כ ל ל ל ה נ י ח לגויים הצריכים ל ה מ צ א מ ר ח ק ר ב י ח ס י ת —
בקצד .חשגי ש ל ש ט ח ה ה פ ק ר — ל ח ת ק ר ב ו ל ע ל ו ת ע ל ש ט ח י ם אלו ,מ ת ו ך ט ע נ ה
שאין
א ל ו ש ט ח י ם השייכים ב א ו פ ן ח ו ק י ליהודים .אין ,איפוא ,שום נ פ ק א מ י נ ח
לדין זה אם ה ק ר ק ע ו ת שייכים ל מ ד י נ ת ישראל באופן ה ו ק י או ש ה ם ע ו ב ד ו ע״י יהודים
ו ה פ כ ו ב א ו פ ן מ ע ש י ל ש ט ח ישראלי ] .ב ל נ ס י ג ה מ ח ז ק ת א ת ידי ה א ו י ב — ב ו ד א י
לטוה
ארוך
א ב ל בנידון דידן אין צ ו ר ך ל ה ס ת מ ך ע ל ס כ נ ה זו[ .י ת כ ן נ פ ״ מ
ב ש א ל ת ה ב ע ל ו ת ע ל ה ש ט ח י ם ל ג ב י ה ל כ ו ת ש ב י ע י ת ו ש א ר מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ.
כאשר
קטן
ה ו ד פ י ם א ת הגויים ,בודאי יש ל ג ר ש ם ה י ט ב ולא
להרחיקם מרחק
מעיירות הספר .הדיפה כזו יש לעשותה בכל האמצעים העומדים לרשותם
ש ל א נ ש י ה ס פ ר ויש ל ה ע ד י ף א ת א ו ת ם ה א מ צ ע י ם ה ע ש ו י י ם ל ג ר ו ר מ י נ י מ ו ם ש ל
סכנה
ליהודים .יש
להדגיש עוד נקודה חשובה,
אעפ״י
ש ד ב ר זה מ ו ב ן ל כ ל :
ל א ת מ י ד פ ת י ח ת א ש היא פ ע ו ל ת הגירוש ה ב ט ו ח ה ב י ו ת ר שיש ב ה מ י נ י מ ו ם ש ל
סכנת נפשות לכל חםביבח.
12
www.daat.ac.il
הרצוג
שהגויים נ צ ל ו א ת ה ש ב ת כ ד י
מכללתי ם
דעתמ -ה פ ע מ
אתרו כ
אגב עלי להעיר שכבר ראינ
להתקרב
ולגזול שטהים ,מ ת ו ך ה נ ה ה שביום ה ש ב ת אין א נ ו ש מ י ם ל ב עליהם.
כ ך קרה גם בשבוע ההוא; אמנם יצאנו משך כל השבוע לגרש אותם ,אבל הם
חשבו
ש ב ש ב ת ל א נצא ל ג ר ש ם ו ל כ ן יצאו ב י ת ר כוח .וזוכרני ש ש א ל ו א ת ב ע ל
חזון א י ש זצ״ל ב נ ו ג ע ש מ י ר ת ה ר כ ו ש אצלינו .ב ע ל
חזו״א ענד! ו ד ר ש
להתנהג
ב ש ב ת כ מ ו בימי ח ו ל ב כ ל ה ק ש ו ר בשמירה״ סיור וכיו״ב ,כ ד י ש ל א יחא ל ח ם מ ק ו ם
ל ה ש ו ב ש ב ש ב ת אין ש מ י ר ה מ ל א ה ושימוש ב ר כ ו ש נ ו ) מ פ י ה ר ב ב ר ו ק נ ט ל ש ל י ט ״ א ( .
ואשר
ל ש א ל ת ך ״מי ק ו ב ע א ת ה ו מ ר ת ה מ צ ב ? ״ ,ה ר י נ י מ ש י ב ש ז א ת אינה
ש א ל ה כ ל ל ל א ו ת ה ד ע ח ב ש ו ל ח ן ערוך ,או״ח סי׳ ש כ ״ ט סי׳ ו )עי׳ ב מ ש ״ ב ם ״ ק טו(
ש א פ י ל ו ע ל קול של ס כ נ ה מ ח ל ל י ן )עי׳ בדרכי מ ש ה ב ש ם או״ז ועי׳ ש ם ב מ ש ״ ב
שזאת
כ ו נ ת השו״ע ו ד ע ת ה א ח ר ו נ י ם ב ל י ח ו ל ק י ם ( .ויש ע ו ד להוסיף ש כ מ ו שיש
נ א מ נ ו ת ל ר ו פ א — גם ל ר ו פ א מ ח ל ל ש ב ת — היודע א ת מ צ ב ו ש ל החולה ,כ ך הדין
ל נ א מ נ ו ת ו ש ל כ ל אומן במקצועו ,כ א ש ר א נ ו זקוקים לעדותו .ואפילו א ם אינו נ א מ ן
ודאי ,מ ״ מ ס פ ק מיהו הוד .וגם ע ל ס פ ק מ ח ל ל י ם א ת ה ש ב ת .ואף ש ז ה ד ב ר פ ש ו ט
*
הוא ,אני מ ד ג י ש ש ש מ ע ת י ז א ת מ פ י ת ל מ י ד י ה כ מ י ם ומורי הוראה גדולים.
ע ד כאן בענין ש א ל ת ך .ל ש ם עיון אוסיף ה ע ר ו ת אחדות ,ת ו ך ה ד ג ש ה ש ה ד ב ר י ם
נ א מ ר י ם ר ק ל ש ם עיון.
כ ת ו ב ב ת ו ר ה ) ד ב ר י ם כ ,י ט — כ ( :כי ת צ ו ר א ל עיר ימים ר ב י ם וכו׳ ו ב נ י ת
מ צ ו ר ע ל העיר א ש ר היא ע ש ח ע מ ך מ ל ח מ ה ע ד ר ד ת ה .ה מ י ל י ם ה א ת ר ע ו ת ל כ א ו ר ה
מ י ו ת ר ו ת ו ש מ א י הזקן ד ר ש :ע ד ר ד ת ה — א פ י ל ו ב ש ב ת ) ש ב ת י ט ע ״ א ( .וכן א י ת א
ב ס פ ר י ע ל ה פ ס ו ק ה ז ה ו ב ת ו ס פ ת א )ערובין פ ר ק ג ,תוס׳ ו( .מ א י ד ך א ס ו ר ל ה ת ח י ל
ב מ ל ח מ ה א ל א ל פ ח ו ת ג׳ ימים ל פ נ י ש ב ת ,א ב ל א ם התחילו ,אין מ פ ם י ק י ן ) ת ו ס פ ת א ,
ה ו ב א ה בגמ׳ ש ב ת יט ע״א ,וכן נ פ ס ק להלכה; וראה ג ר ס ת ח ג ר ״ א ב ת ו ס פ ת א ערובין ,פ״ג,
תום׳ ו ״ואם ת ת ח י ל ו א פ י ל ו ב ש ב ת אין מפםיקין״ ,א ך ר א ה ד ב ר י ה ד ר י ש ה ט ו ר א ו ״ ח ,
סי׳ רמט ,ס ״ ק א(.
דינים
א ל ו נ א מ ר ו ב מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת שהרי ב מ ל ח מ ת ר ש ו ת ה כ ת ו ב מ ד ב ר ,
כ מ ב ו א ר כ ב ר שם ב ס פ ר י )הובא גם בפירש״י ע ל ה פ ס ו ק ח נ ״ ל ( וכן נ פ ס ק ב ר מ ב ״ ם ,
סוף פ ר ק ש נ י מ ה ל כ ו ת ש ב ת ,וכן בריב״ש ,ת ש ו ב ה ק״א .מ ס ת ב ר ש ה ה י ת ר ש ל ״אם
התהילו ,אין מ פ ס י ק י ן ״ אינו ת ל ו י ב צ ו ר ת היציאה ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת א ל א א ך ורק
ב מ צ ב ה ע ו ב ד ת י ,ואפילו א ם ה מ ל ך יצא ל מ ל ה מ ה ש ל א כהוגן ,הרי נ מ צ א ה ע ם בודאי
ב מ צ ב ש ל מ ל ח מ ה ל כ ל ה נ ו ג ע ל פ י ק ו ה נפש.
ואולי
יש
מקום
לצרף
כ א ן דיון
על
מ ל ח מ ת מצוד.
ולא
על
זאת
של
״ ע ז ר ת י ש ר א ל מ י ד צר״ .ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ן ב ה ו ס פ ו ת ל ס פ ר ה מ צ ו ת ל ר מ ב ״ ם ) ה ו ס פ ה
ד( ח ל ה בזמן ה ז ה מ צ ו ת ישוב ו כ י ב ו ש א ר ץ ישראל ,ו ז ״ ל :״ ש נ צ ט ו י נ ו ל ר ש ת ה א ר ץ
אשר נתן הא־ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתנו
מ ן ה א ו מ ו ת א ו ל ש מ מ ה ״ .ה ר מ ב ״ ן מ מ ש י ך ש ם ו א ו מ ר :״ א ם כ ן היא מ צ ו ת ע ש ה
ל ד ו ר ו ת ,מ ת ה י י ב כ ל א ה ד מ מ נ ו ו א פ י ל ו בזמן ה ג ל ו ת כ י ד ו ע ב ת ל מ ו ד ב מ ק ו מ ו ת ה ר ב ה ״ .
) א ג ב ׳ א ע י ר ך ש ש פ ת י ה ר מ ב ״ ן ב ר ו ר מ ל ל ו ש מ צ ו ת ה כ י ב ו ש כ ו ל ל ת המצוד .ל כ ב ו ש
ש ט ה י ם ש א מ נ ם א י נ ם בידי הגויים א ב ל נ מ צ א י ם ב מ צ ב ש ל ״ ש מ מ ה ״ ( .ל פ י ה כ ל ל י ם
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש מ נ ה הרמבי׳ם ב ה ל ׳ מ ל כ י ם ,פ ר ק ה .ה ר י זו מ ל ח מ ת מ צ ו ה ה ד ו ח ה ש ב ת ב ת נ א י ם
מ ס ו י י מ י ם ,ב ד ע ת ה ר מ ב ״ ם ב מ צ ו ת כ י ב ו ש ה א ר ץ בזמן הזה ,ישנן ש ל ו ש ד ע ו ת :לפי
ה מ ג י ל ת א ס ת ר )להוספות הרמב״ן ,הוספה ד( אינה נ ו ה ג ת מצות ישוב וכיבוש ה א ר ז
ב ז מ ן הזה .ל פ י פ א ת ה ש ו ל ח ן )סי׳ א ,ס ״ ק יד( נ ו ה ג ת מ צ ו ה זו ב ז מ ן ה ז ה מ ד ר ב נ ן ,א ב ל
ל פ י ה א ב נ י נ ז ר )יו״ד סי׳ ת נ ד ( מ צ ו ת כ י ב ו ש ה א ר ץ ה י א כ ל ו ל ה ב מ צ ו ת ״ ה ח ר ם ת ח ר י מ ם ״
ונוהגת
ו מ ס ת מ א ל פ י ד ע ה זו אין ה ב ד ל בין ה ר מ ב ״ ם
תמיד,
ולבסוף
להרמב״ן.
א ע י ר ש נ י ת שיש לדון ל ע נ י ן ש ב י ע י ת ב מ ה ו ת ה ש ט ח י ם ה נ מ צ א י ם
בין מ ד י נ ת י ש ר א ל ל ב י ן ש ט ח ה ע ר ב י ם .ה א ם ש ט ת י ם א ל ו בקראים א ד מ ת ה פ ק ר
א ו א ד מ ת גוי ? וכן מ ה ד י נ ם ש ל ש ד ו ת ש נ ע ב ד ו ע ל ידי ישראלים ,א ב ל אין ל י ש ר א ל י ם
בעלות עליהם.
ועל
נ ק ו ד ו ת א ל ו — ב פ ע ם א ה ר ת ב ר צ ו ת ה׳ .ו ה ש ם י ש מ ר נ ו מ כ ל פ ג ע ר ע
ו י צ י ל נ ו מ ש כ ן ר ע ש א י נ ו בן ברית ,ויה״ר ש נ ז כ ה ל ש מ ו ר ש ת י ש ב ת ו ת — ש ב ת
ושביעית — כהלכתן ,ולהגאל.
י ח ד ע ם ה מ ו נ י ע ם י ש ר א ל א נ ו מ ב כ י ם א ת ה ס ת ל ק ו ת ו של
מורנו רבי יעקב רוזנהיים זצ׳׳ל
מיסדה של הסתדרות אגודת ישראל העולמית
וממנהיגיה הגדולים של היהדות הנאמנה
אחרי התיעצויות שונות — גם עם משפחתו של הנפטר הדגול —
הוחלט
שבאהד הגליונות שיופיע
ב ש נ ת האבל.
יתפרסמו מאמרים ,מסות ומכתבים
לזכרו
ש ל ה מ נ ו ח זצ״ל
מערכת המעין
14
www.daat.ac.il
—
•1.1ו • • 1
"~
•
ו
מכללת הרצוג
דעת* ־-־ " י • -
אתר ^ ־
־־^
—
•י
יי־" י־ ״ '־*" י
ה ר ב י ע ק ב ק״ רייניץ
תוקפן של תעניות צבור בשעת שמד
ש נ י נ ו ב מ ש נ ה ) ר א ש ה ש נ ה יח ע ״ א ( :
אותם ,ו כ ל ח ו מ ר י ה ת ע נ י ת עליהן ,מ פ ס י -
על
ובסיכה
על
הדשים
ששה
יוצאין
השלוחין
ניסן מ פ נ י ה פ ס ח ו ע ל א ב מ פ נ י ה ת ע נ י ת
ושאלו
וכו׳,
אתמוז
ר״ש
בגמרא
)שם(
קין
הסנדל ובתשמיש המטה כת״ב,
ובנעילת
נמי
ו ק ר א מ ק י ש ל ה ו כ ת ״ ב ,א ל א ה א י ד נ א כיון
ו ט ב ת ד א ״ ר ח נ א ב ר ביזנא א מ ר
נהגו
הםידא
וליפקו
מבעו״י
ואםורין
ברחיצה
דליכא
בטילין
א מ ר ה׳
ל ה ת ע נ ו ת ב ה ן ו ל א ל נ ה ו ג ב ח ו מ ר ו ת הללו,
צום הרביעי וצום החמישי וצום
א ב ל מ ע י ק ר א ת ק נ ה ודאי אםורין ה ן בכולן,
ה ש ב י ע י וצום ה ע ש י ר י יהיה ל ב י ת י ה ו ד ה
ב״ד
צבאות,
לששון
להו
ולשמחה״
״צום״
בזמן
מ א י ד כ ת י ב ״בה
דבזמן
צרה
ורצו
וקרי
ת,
)זכריה
קרי
יט(
ל ח ו ״ששון ו ש מ ח ה ״ ,
גרע
דלא
בתעניות
גזירת
מגזירת
נביאים
אמצעיות ואחרונות ,וכל דתקון
נ ב י א י ם כ ע י ן ד א ו ר י י ת א ת ק ו ן וכר״.
ש י ש ש ל ו ם יהיו לששון ו ל ש מ ח ה ,
דבריי ה ר מ ב ״ ן ל כ א ו ר ה תמוהים,
שאם
אין ש ל ו ם צום .א ״ ר פ פ א ה כ י ק א מ ר בזמן
מ ע י ק ר הדין כ ל ה ת ע נ י ו ת ש ו ו ת ב ח ו מ ר ת ן
ש י ש ש ל ו ם )שאין י ד ע ו ב ד י כ ו כ ב י ם ת ק י
ובזמן שיש ג ז י ר ת מ ל כ ו ת ,ל א ת ל ו י ש ו ב
פה
על
ולשמחה,
לששון
ב״רצו״ וחיוב ה צ ו ם הוא מ ג ז י ר ת נביאים,
י ש ג ז י ר ת מ ל כ ו ת — צום ,אין
— א ם כן חרי ל פ י דבריו ,בימיו ,ר ב ו צ ר ו ת
ישראל.
יהיו
רש״י(
ג ז י ר ת מ ל כ ו ת ואין ש ל ו ם — ר צ ו מ ת ע נ י ן ,
ואין שלום ,ו ל כ ך צ ר י ך ל נ ה ו ג ב כ ל ח ח ו מ ־
ר צ ו אין מ ת ע נ י ן .א ״ ה ט< ב א ב נ מ י ) ל א
ואם בגיד ש כ ך הדין בזמנינו ,ה ר י
יצאו
פפא
שליהים כ י ב ר צ ו ת ל י א (
ש א נ י ט׳
אמר ר ב
רות.
בטור
)סימן
מפורש
כי ל מ ר ו ת
תק״ן(
באב הואיל והוכפלו ב ו
ש ר ב ו צ ר ו ת אין נ ו ה ג ו ת ה ח ו מ ר ו ת ,ו ז ״ ל :
הבית
״וכ״ש בדורותינו ,ה ל כ ך ה כ ל חייבין ל
בראשונה ובשניה ונלכדה ביתד ונחרשת
התענות
נביאים
העיר.
ומיהו כ ו ל ם מ ו ת ר י ם ב ר ח י צ ה וכו׳״ .ל כ א ו ר ה
דאמר
צרות
מר
בט׳
באב חרב
מדברי
קבלה
ומתקנת
ו כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ב ס פ ר ת ו ר ת ה א ד ם :״יש
דבריו סתרי אהדדי; מפרשי הטור עמדו
שלום,
ה י י נ ו בזמן ש ב י ה מ ״ ק קיים ,יהיו
ע ל הםתירח ,ו ט ר ח ו ביישובה ,ל ד ע ת ח ב ״ ח
לששון
ולשמהה,
בזמן
הקטע
ברחיצה״
הורבן
ואין צ ר ה
בישראל,
מוסב
אין שלום ,כגון
ב מ ק ו ם ידוע
רצו ר ו ב ישראל ונסמכו שלא להתענות
אין
מטריחין
עליהם
להתענות
)ו(אין
א ד ל ע י ל מיניה ,ע ל ת ק ו פ ת ״רצף׳
ואה״נ
לצום
״ומיהו כ ו ל ם
מותרים
הטור
ב ש ע ת ש מ ד חייבין
לדעת
בכל הצומות
בכל חומרי
כתע״צ
שלוהין יוצאין .ר צ ו ר ו ב ה צ ב ו ר ל ה ת ע נ ו ת
ה ת ע נ י ת .א ו ל ם תירוץ ז ה ד ח ו ק מ א ד ב ל ש ו ן
מתענין ,ועכשיו כ ב ר ר צ ו ו נ ה ג ו ל ה ת ע נ ו ת
ה ט ו ר וגם ל א ש מ ע נ ו כ י בימי ה ט ו ר ה ת ע נ ו
ו ק ב ל ו עליחם ,ל פ י כ ך א ס ו ר ל י ח י ד ל פ ר ו ץ
בכל התעניות צבור כמו בת״ב.
גדרן ו כ ״ ש ב ד ו ר ו ת הללו ,ש ח ר י ב ע ו ו נ ו
תינו
שלום,
מ ש ה ש ט ר נ ב ו ך ש ל י ט ״ א ב ס י מ ן מ״ז ש ע מ ד
ח ל כ ך חייבין ה כ ל ל ה ת ע נ ו ת מ ד ב ר י ק ב ל ה
בתחילת
ותקנת
צומות
שרבו צרות
נביאים,
תענית
בישראל
ומםתברא
צבור
הן
ואין
וראיתי
בספר
מועדים
וזמנים
להרב
דכולהו
ונביאים
על
דברי
הרמב״ן
המוקשים.
ד׳
ד ב ר י ו מ י י ש ב א ת ה ס ת י ר ה ב ק ב ע ו כ י ״יש
גזרו
היינו ד ו ק א ל כ ל י ש ר א ל ח ״ ו א ב ל
צרה״
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
צרת
צרח״
לצום
בכל
ת ע נ י ת מ ע י ק ר הדין .ל ה ל ן מ פ ל פ ל
קבלה
כמו
מקום
לחייב
אם
לא
אחד
״יש
מקרי
צ ב ו ר ב א ״ י ם ג י ל ג ב י זה,
דבר
העלם
ציבור,
של
כמו בפר
ולבסוף
מיישב
א ת הקושי׳ ב ד ר ך א ח ר ת ,עיי״ש.
במכ׳׳ת
אולם
הרמב״ן
עיין
לא
הולד
לא
בעצמו
המפורשים
הצומות
בדברי
ב ת ״ ב .ואין ל ו מ ר כ י ה ש ״ ע
הרמב״ן ,שהרי הב״י
בשיטת
הביא את דברי הרמב״ן והסביר
ל פ י זה א ת כ ו ו נ ת ה ט ו ר .גם ה מ ג ״ א )סימן
דברי
כגוף
) מ צ ט ט ו מ ת ו ך ד ב ר י הר״ן( ו ג ם
תק״ן
מבאר את דברי הש״ע:
ם ״ ק ג׳(
״צומות ה ל ל ו ח ח מ ת ״ ב מותרים ברהיצה״
העלים עינו ממש״כ ה ט ו ר :״וליכא שמד
— ע ״ פ ד ב ר י הרמב״ן ,ד ל א ר צ ו ל ק ב ל ע ל
כישראל״
)ברמב״ן
נאמר
ע צ מ ם א ת ה ח ו מ ר ו ת ל פ י שאין ר ו ב ה צ ב ו ר
צרה
כמקום
ידוע
יכולין ל ע מ ו ד בה ,ו ל פ י כ ך ה ו ס י ף ה מ ג ״ א
ידוע
כמקום
״וליכא
הלשון:
כי
כישראל״(..
בביאור הענין יש להקור בגדר ה ת ע נ י ת
בזמן שתלוי ה ו ב ת ה ת ע נ י ת ב״רצו״ ו ק ב
לן
נפש
בעל
יחמיר
קשה .על ה״משנה
מדוע
הטעם
ע ל עצמו .ו ב י ו ת ר
ברורה״
המבאר
את
בעל נפש יהמיר על עצמו
ע ל י ה ם .ה א ס ת ע נ י ת זו מ ד ר ב נ ן היא.
״ כ י ה א י ד נ א מצוי גזירות ,מן ע ו ב ד י ג י ל ו -
כ ת ע נ י ת יחיד
ל י ם ו א ״ כ ה ל ע צ ם ה ה י ו ב ע ל הג׳ צ ו מ ו ת
את
וגם
אשר
מדין ״רצו״
מדבריהם
או
התענית
לדין
תקנוה
ה״רצו״
דלמא
של
תענית
עשה
קבלה
דברי
וגזירת נביאים — כפי מה שהם קיבלו על
חקירה
עצמם.
הריטב״א
זו
לברר
אפשר
על
כמו
לפי
ת״ב
דברי
הגר״א
בביאורו
עכ״ל״.
ו א ״ כ מ ד ו ע רכן
הרמב״ן,
לדברי
מסכים
הרמב״ן
ב ע ל נ פ ש ראוי
מדברי
ש י ח מ י ר ע ל עצמו ,ה ל א ל פ י ה ר מ ב ״ ן —
— ב ב א ו ר ד ב ר י ה ג מ ר א בר״ה.
ו ב ע ק ב ו ת י ו ל ד ע ת ח מ ח ב ר — ח ל דין ה ת ע ־
ע ל ת ש ו ב ת ה ג מ ר א ״ ש א נ י ט׳ ב א ב ח ו א י ל
נ י ת מ ע י ק ר ת ק נ ת ו ג ז י ר ת נביאים.
ו ה ו כ פ ל ו בו צ ר ו ת ״ )וע״ב יצאו ה ש ל ו ה י ם
ע״פ
בביאור
ונראה
הדברים
מש״כ
עליה( ,מ ק ש ה הריטב״א דםו״ם מאי שנא
ה ר מ ב ״ ן ב פ ״ ק ד ת ע נ י ת ) מ ו ב א בר״ן שם(
ו מ ה ה ט ע ם ד ל א יצאו ה ש ל י ה י ם ע ל ת מ ו ז
על
ד ב ר י הגמרא ,שם ד ף יב ע ״ ב :אין
וטבת.
תע״צ
הרי
גם
על
התקופה שכבר
התעניות
למה
לא
ועיי״ש
חאחרות,
יהו
בהמשך
קבלו עליהם
מ ש ו ם שיש ג ש מ י ם ב ב ב ל .ו ה ק ש ה ה ר מ ב ״ ן
הריטב״א
ד ה א ש א ר צ ר ו ת נ מ י א י כ א שגוזרים ע ל י ה ם
בזמן,
ו ת י ר ץ :״דאין ת ע ״ צ ב ב ב ל א ל א
שואל
מקפידין
דבריו
בבבל אלא
ת״ב
בלבד .ופירש״י
לעשותן
הסברו
בדברי
ה ג מ ר א .הרי ל נ ו מ פ ו ר ש כי ל א ח ר ה״רצו״,
תע״צ.
כל
התעניות שמתענין
תענית
יהיד
לפיכך
ב ב ב ל אינן א ל א
אינו
אפור בחומר
מהות התענית היא מדברי קבלה ומתקנת
ת ע ״ צ ו ה ט ע ם מ פ נ י שהדיינין ש ל ה ם ה ד י ו
נ ב י א י ם ו ל כ ן מ ש ״ כ ה ר מ ב ״ ן ״ ה כ ל הייבין
ט ו ת הם ו ל א סמוכין ולא היה ל ה ם בשיא
ל ה ת ע ב ו ת מ ד ב ר י ק ב ל ה ו מ ת ק נ ת נביאים״
שתהא גזירתו קיימת על כל ישראל לפיכך
לאחר
מ ק ב ל י ם תעבית ,צ ר י כ י ם ל ק ב ל
על
מוסב
הגדרת
הצום
ומהותו
ש ת י ו ב ו ת ל מ פ א ת ״רצו״ ,ואין כוובתו ר ק
לתקופת
לדעת
נוהגים
שמד.
אולם
עדיין
קשה שאם
ר מ ב ״ ן ש ע ת צ ר ה היא ,מ ד ו ע ל א
בכל חומרי התעניות כת״ב.
כשהצבור
ע צ מ ן כיחידים ש כ ל א ח ד מ ק ב ל ע ל
על
ע צ מ ו ומשו״ה אינו חייב ל נ ה ו ג ב ו א ל א
כ ת ע נ י ת יחיד ו כ ל ח ו ״ ל כ ב ב ל ״ .
ל פ י זה יש ל ו מ ר ש ג ם ה א י ד נ א — א פ י ל ו
והנה ,יש ל ש א ו ל מ ד ו ע ל א מ ו ב א ה ב ש ו ל
ב ש ע ת ש מ ד — אין ת ע ״ צ ה כ ת ו ב ו ת ב ק ר א
חן ע ר ו ך ה ה ל כ ה כ י ב ע י ד ן ש מ ד מחוייבים
ממילא ,כי אם חובה עלינו ל ק ב ל
חלות
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ל ע צ מ נ ו ואף כ י ל א ח ר ה ק ב ל ה הויא זו
ו ה י ו ת ואין ל נ ו סמוכין ,א ״ כ ב ט ל ה ק ב ל ת
בעי.
ויחיד
מדין
נביאים ,מ ״ מ
תקנת
קבלה
ב ת ו ר תע״צ /א ך ב ל י ח י ד
חצום
) ה ס ב ר זה ש ת ק נ ת ה נ ב י א י ם היתד .ש א נ ו
ה י י ב ל ה ת ע נ ו ת מ ד ב ר י ק ב ל ה ולא ר ק מדין
מובא בס׳
ש ל א ח ר ה״רצו״ ,א ל א מ ע י ק ר הדין
נקבל
ע צ מ נ ו א ת הצום,
על
מועדים ו ז מ נ י ם ב ש ם הגרי״ז מ ב ר י ם ק זצ״ל
חובה
של
שלום
״אין
וגזירות
לפי
מלכות״.
ש כ ת ב )הל׳
ה ס ב ר ז ה יצא,שבימינו ,ב ש ע ת ש מ ד ר ״ ל
ת ע נ י ת ,פ ״ ה הי״ד( ״ ו ת ע נ י ו ת א ל ו מ פ ו ר
על אחינו ברוסיה — השם ירחם עליהם
ק ב ל ה ״ ו ל א כ ת ב ״חייבים״.
על
דייק מ ל ש ו ן ה ר מ ב ״ ם
אשר
במהרה
— יש ע ל כ ל
אחד
לקבל
שים
בדברי
לפי
ד ב ר י ו ע צ ם ה ת ע נ י ת היא מ ד ב ר י ה ם
ע צ מ ו א ת הצום מ ג ז י ר ת הנביאים.
ורק
אבל
מובנים
שרשה
ביסוד
ת ק נ ת נביאים,
מעתה
דברי
הרמב״ן
היטב.
כ ב ר הבאנו את שיטת הריטב״א שלאחר
א מ נ ם מ צ ו י ו ת ג ז י ר ו ת ו צ מ ת ,א ך אין ל נ ו
ק ב ל ת ה ת ע נ י ת ,א פ י ל ו ב ז מ נ י ם ש ל ״רצו״,
ל ק ב ל ע ל ע צ מ נ ו ת ע נ י ת צבור,
הסמכות
ח ו ב ת ה ת ע נ י ת מ ג ז י ר ת נביאים.
אבל כל יתיד הייב ל ק ב ל על עצמו הצום
ואולי כ ו ו נ ת ה ר מ ב ״ ם ב כ ת ב ו ״מפורשים״
מדין ת ק נ ת נביאים ש ה ר י זה ל א ת ל ו י עוד
הזמן שה״רצו״ ת ל ו י ב נ ו א ם ל ק ב ל
ולכן
—
על
הלה
ב״רצו״,
כי
אם
בחיוב
המפורש
ע ל ע צ מ נ ו א ו לא ,ו ל כ ן אין זו חובה ,אך
בודאי א ס ו ר ל פ ר ו ץ ג ד ר ו כ ל ה פ ו ר צ ו —
שתובת
ג ד ר ם ש ל נ ב י א י ם ה ו א פורץ ,ו כ ל ה מ ת א ב ל
לאחר
שקבלנו,
יודה
הרמב״ם
התענית מ ת ק נ ת נביאים כדברי הריטב״א(.
נתהןכל
ע ל ירושלים זוכה ו ר ו א ה ב ש מ ה ת ה .
במערכת
ר ב י שמשון ר פ א ל הירש ,מ ב ש ר ומגשים הווו ה י ה ד ו ת ה נ צ ח י ת ל ר ב י י ע ק ב רוזנהיים.
ה ו צ א ת נצח ,בני ברק ,תשכ״ו.
אגרות
ר ב י ע ז ר י א ל הילדםהייימר; כ י נ ס ו ע ר ך מ ר ד כ י אליאב .ה ו צ א ת ר א ו ב ן מם,
ירושלים תשכ״ו.
מכוא
לתורה
ש ב כ ת ב . .ו ש ב ע ל ־ פ ה ב א ס פ ק ל ר י ה של ה מ ס ו ר ת מ א ת א ב ר ה ם קורמן
ת ל א ב י ב תשכ״ו.
נ ח ל ת צבי ,ח ל ק ראשון ,ע ל ה ל כ ו ת אימוץ וגירות ל ר ב גדליה פ ע ל ד ע ר ,טורונטו ,קנדה,
ניו־יורק
תשי״ט.
שו׳׳ת ש א י ל ת ישרון ,ח ל ק ראשון ,ע ל א ר ב ע ה ח ל ק י ה ש ״ ע ל ר ב גדליה פ ע ל ד ע ר ,
טורונטו ,קנדה .ביו־יורק ת ש כ ״ ד .
יסודי ישרון ,ח ל ק רביעי ע ל ח ל ק מ ל ״ ט מ ל א כ ו ת ש ב ת ,מ י ל ה ופיקוח נ פ ש ב ש ב ת ,
איסורי מ ו ק צ ה ו נ ו ל ד ע ם דיונים ב ש א ל ו ת ש צ פ ו ועלו עם ה ת פ ת ה ו ת ה ט כ נ י ת ; דיני
ת פ ל ו ת ש ב ת ו ק ר י א ת התורה — ,מ א ת ה ר ב גדליה פ ע ל ד ע ר ,טורונטו ,קנדה .ניו־יורק
תשכ״ב.
הדרום ,קובץ תורני ,ח ו ב ר ת כב ,יוצא ל א ו ר ע״י ה ס ת ד ר ו ת ה ר ב נ י ם ד א מ ר י ק ה ; ה ע ו ר ך
ה ר ב חיים ד ו ב שעוועל .ניו־יורק ת ש ר י תשכ״ו,
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
בגליון ז ה מ ו פ י ע ה ה ע ב ו ד ה ה ב י ב ל ו ג ד ם י ת
רשימת
ה ס פ ר י ם על שביעית
מ א ת ר׳ מ א י ר ו ו נ ד ר נ״י .נ ו ס ף ל פ ר ט י ם ה ב י ב ל ו ג ר פ י י ם ,מ ו ב א ו ת בין
השיטין
תולדות מצות שמיטה — מאבקיה ובעיותיה — בתשעים
השנים האחרונות
ר ש י מ ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ת זו מ ו פ י ע ה כ ע ת ג ס כ ה ו צ א ה מ י ו ח ד ת ע ם י ה ו ס פ ה
ש ל מ פ ת ח ו ת שונות.
ה מ ח י ר :בארץ 2.50ל״י ,בחוץ ל א ר ץ 1.50דולר.
בהזמנות נא לפנות למערכת
המעין
רה׳ צ פ נ י ה 26
ירושלים ,ט ל 29883 .
שמעתין
בטאון
אגוד מורים למקצועות ה ק ד ש
במוסדות
מאמרים
על יסודיים
דתיים
עיוניים׳ ש ע ו ר י ם ל ד ו ג מ ה ב כ ל מ ק צ ו ע ו ת ה ק ד ש
ד מ י מ י נ ו י ל ש נ ה ) 4ח ו ב ר ו ת ( 5ל״י
כ ת ו ב ת ה א ג ו ד :ב נ י ־ ב ר ק ,ב ן ־ ז כ א י 17
״נצח״
מכון ספרותי מ ס ו ח ת י
ב נ י ־ ב ר ק ,רח׳ ר׳ ע ק י ב א 73
הופיע
הספר
,,רבי שמשון ר פ א ל הירש — מבשר ומגשים״
מ א ת מ ו ר נ ו ר ב י יעקב רהנהיים זצ״ל
הוצאה מיוהדת לרגלי יום השלושים לפטירתו
ה מ ה י ר 2 :ל״י
נותרה עוד כמות מצומצמת מספרו של ה מ ט ה הדגול
״ ק ו ל יעהןכ״
— מבחר מסות —
ה מ ח י ר 3 :ל׳׳י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יומו
בשעה
ירושלים
<רושל<ם
ש א נ י כ ו ת ב ש ו ר ו ת אלה׳ שוהה ר א ש ה ע י ר י ה ״המיועד״ ש ל עירי
ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת .הוא ל א נ ס ע ל ש ם כ ד י לגייס כ ס פ י ם ע ב ו ר ה י ש י ב ו ת
ב ע י ר הקודש ,א ל א ב ש ל י ח ו ת ו של מוזיאון ישראל ,א ש ר ח ש ו ב בעיניו ה ר ב ה י ו ת ר
ו כ מ ה ישיבות .ד ב ר ה י ו ת ו ר א ש העיריה ״המיועד״ יסייע בודאי ל מ א מ צ י ו
מכמה
האמנותיים ,ו ת י ת י ל ה ל א ג ו ד ת ־ י ש ר א ל ,א ש ר ב ה ע ל ו ת ה א ו ת ו ע ל כ ס א ר א ש העיר׳
ה ב נ ה ראויה לציון ל צ ר כ י ה ה א מ נ ו ת י י ם ש ל עיר הקודש.
הוכיחה
מ ת ק ש ה אני
ל ה ב י ן ר ק ז א ת :ה י א ך אין נ ב ה ר י ה״אגודח״ בושים חיום מ פ נ י ב ו ח ר י ה ם מ א ת מ ו ל .
הרי ר ק א ת מ ו ל ש מ ע נ ו מ פ י ה ם שכל מ ה ש ה ם עושים ) ו מ ס ת מ א גם כ ל מ ה ש א י נ ם
עושים( ,עושים ר ק ע ל -פ י מ צ ו ת מ ו ע צ ת גדולי ה ת ו ר ה .מ ס ר ב א נ י להאמין ש מ ו ע צ ת
גדולי ה ת ו ר ה צ י ו ת ה עליהם ,או אף ר ק ה ת י ר ה להם ,ל ה ע ל ו ת ע ל כ ס א ר א ש ה ע י ר
אדם המבזה ברבים א ת מוסדות התורה .מנהש אני שלא שאלו אותם כלל .רוממות
גדולי ה ת ו ר ה חיא ס י ס מ ת ב ח י ר ו ת נוהה ,א ך כ א ש ר מגיעים א ל שולהן ה מ ש א ־ ו מ ת ן ,
נוהגים כ מ נ ה ג כ ל ה מ פ ל ג ו ת ,ולאו ד ו ק א כ מ ת ו ק נ ו ת ש ב ה ן )אם ישנן כ א ל ה ( .א ם
אין זה ח י ל ו ל -ח ש ם ׳ אינני יודע ח י ל ו ל ־ ה ש ם מהו.
*
מ ת י מגיע ח ב ר ־ כ נ ם ת ד ת י א ו ח ב ר ־ מ ו ע צ ת ־ ע י ר י ה ד ת י ל כ ל ל ת ו א ר ״ ר ב ״ ן
לא
פ ע ם ה ר ה ר ת י ב ש א ל ה ה ז א ת ל א ו ר ה א י נ פ ל א צ י ה ה ד ו ה ר ת ה ק י י מ ת היום ב י ח ס
ל ת ו א ר הזה .יש לי ה ר ו ש ם ש ה ת ו א ר ״רב״ ה פ ך מזמן ,ל ג ב י ע ס ק נ י ם ד ת י י ם מסוימים,
ל ס י מ ן ש ל ותק ,והוא נ י ת ן ל ה ם ב א ו ר ה אוטומאטי ,ב ד ו מ ה ל ת ו ס פ ת ה ו ת ק ה ב א ה
ל ו ל ע ו ב ד ש כ י ר מ ש נ ה לשנד ,ל ל א ט י ר ח ה יתירה .בגיל עשרים ק ו ר א י ם ל ו ״מר״׳
ב ג י ל שלושים — ״ר׳״ ,ו ב ג י ל א ר ב ע י ם כ ב ר מ ו כ ר ה ע ס ק ן ר ב -ה ז כ ו י ו ת ב ת ו א ר ״רב״.
ל ע ת י ם נ ע ש י ת ״ ס מ י כ ת ־ ר ב ״ זו ע ל ־ י ד י א ה י נ ו ב נ י י ש ר א ל ש מ ע ב ר לים ,ו מ ש ח ו ז ר
״ר׳ פלוני״ מ ש ל י ח ו ת ו בחו״ל ,ה נ ה הוא מ ו פ י ע בינינו כ ״ ר ב פלוני״ .לקיים מ ה
ש נ א מ ר ״מעלין בקודש״ .ב א מ ת אין ב כ ך כלום ,ורק ת מ י ה נ י א ם ח ש ב מ י ש ה ו מ ב י ן
ה״רבנים״ ה א ל ה ע ל ה א ה ר י ו ת ה ע צ ו מ ה שהוא נ ו ט ל ל ע צ מ ו ב ש מ ש ו ב ת ו א ר זה׳ ה ן
ב י ח ס ל ט ו ה ר המידות ,הן ליושר המעשים .ושמא הגיע הזמן ל ה ש ו ב ל א ר ק ע ל
ה ו ק ל ה ג נ ת חכיגוי ״כשר״ א ל א ע ל חוק ל ה ג נ ת ח ת ו א ר ״ ר ב ״ ?
*
מ ע ש ה ר ב א מ י ת י הוא ס פ ר ו ה ח ש ו ב ש ל ה ר ב יהושע נויבירט ,ש מ י ר ת ש ב ת
כ ה ל כ ת ה .ק ר א ת י כ מ ה ו כ מ ה ה ע ר כ ו ת ש ה ו פ י ע ו ב ע ת ו נ י ם ע ל ה ס פ ר הזה ,א ך נ ד מ ה
לי ש נ ק ו ד ה עיקרית ,ה מ צ י י נ ת א ת מ פ ע ל ו ש ל ה ר ב נויבירט׳ ל א ה ו ב ל ט ה ד י הצורך.
ל ע ג ״ ד הידושו הוא בגישה ה ה ל כ י ת ־ ה א ו ב י י ק צ י ב י ת ל ב ע י ת קיום ה מ צ ו ו ת ב מ צ י א ו ת נ ו
חחברתית
ו ה ט כ נ ו ל ו ג י ת .זוהי ה ל כ ה
ל ל א פוליטיקה ,ואם
תמצי לומר
_
ה
ןז
ב ה
ל ל א פדגוגיה .ו א ת ן דוגמה ד ו ק א מן ה ת ח ו ם הפדגוגי .מ ע ו ל ם מ נ ע ת י מ י ל ד י ל נ ג ו ע
ב ת ל ת ־ א ו פ ן ש ל ה ם ב ש ב ת .ס ב ו ר הייתי ש ב ש ע ה ש ה י ל ד רואד .מ ח ל ל י ש ב ת ה ר ו כ ב י ם
ע ל אופניים ברהוב ,מ ו ט ב ל מ נ ו ע מ מ נ ו כ ל שימוש ב ת ל ת ־ ה א ו פ ן שלו ,שכן ס פ ק
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ם יבין א ת ה ה ב ד ל .ח ו ש ב נ י ש א נ ה ג כ ך ג ם ל ה ב א .א ו ל ם ה ר ב נויבירט מ ק ל בענין
זה )עמ׳ ק ב ( ו נ י מ ו ק ו ה ה ל כ י עמו .ל א א ת פ ל א ל ש מ ו ע ש ה ר ב נוהג ל ה ח מ י ר כ מ ו נ י
ל ג ב י ילדיו .א ו ל ם ה ל כ ה פ ס ו ק ה לחוד ,ו ח ו מ ר א פ ד ג ו ג י ת לחוד .אין פ ל א שיצא ה ק צ ף
ע ל ה ס פ ר ה ז ה ד ו ק א מ ה ו ג י ם ה מ ז ה י ם א ת ״שלטון ה ת ו ר ה ״ עם ״ ש ל ט ו ן ה ח ו מ ר א ״ .
ס פ ר אהר ,ה ש ו ב ומענין ,ש י צ א ל א ו ר בירושלים בזמן האהרון ,ה ו א ״ ס ד ר
ה ס ל י ח ו ת כ מ נ ה ג ליטא״ ,מ ו ג ה ו מ ב ו א ר בידי ד ״ ר ד נ י א ל גולדשמידט .ה מ ח ב ר השווה
כ ת ב י י ד ר ב י ם ו י י צ ב נ ו ס ח ת ק י ן וסביר׳ ה ו ס י ף ב א ו ר י ם ו ה י ל ו פ י ג י ר ס א ו ת ו נ ת ן בידי
הקורא ,ה מ ת פ ל ל ו ב ע ל ה ת פ י ל ה ם ד ר -ס ל י ה ו ת מ ש ו פ ר ב מ י ד ה ר ב ה מ א ד .א ף ה ק ד י ם
מ ב ו א מ ל א ענין וידע .ח ב ל ר ק ש ת ו ך ד ב ר י ו ה מ א ל פ י ם ה פ ל י ג ל מ ר ה ק י ם היסטוריים,
ב ה ם הוא מ ת מ צ א פ ת ו ת מ א ש ר ב מ ק צ ו ע ה פ י ו ט ו ה ת פ י ל ה .יש ומן ח ד ב ר י ם ע ו ל ה
ר י ה -ע ו ב ש ש ל ה ש כ ל ת ח מ א ח ח ק ו ד מ ת ,ש א ב ד ע ל י ח כ ל ח .כ ך ה ו א טוען ,ל מ ש ל ׳
הדת
שהמשלת
באוביקטיביות
שהיא
הנוצרית
בידי
ר ב ה ״ )עמ׳ .(13א ך כ ל ה מ צ ו י ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר א פ י ה ה מ ו ד ר נ י ת יודע
מטעימה א ת
הפולחן
לעבודת
אלילים
נעשתה
מחברי
הסליחות
״לא
דבקותם
האלילי המגושם.
של המוני הנוצרים
בתקופת מסעי הצלב בסממני
ת מ ו ה ג ם ש ד ״ ר ג ו ל ד ש מ י ד ט רואה ב ק ל ל ו ת ה נ מ ר צ ו ת ,
ש ה פ י י ט נ י ם ה ש מ י ע ו נ ג ד ר ו ד פ י ישראל ,״ ת ג ו ב ה פ ר י מ י ט י ב י ת ״ .ע ל כגון ד א נאמר׳
ב ד ו ר ש ל א ה ר ה ש ו א ה :״אל תדון א ת ח ב ר ך ע ד ש ת ג י ע למקומו״ .ת מ י מ ה
ודוקא
ביותר ,א ם ל א ג ר ו ע מזה< היא ה ע ר ת ו ב ס ו ף ה מ ב ו א :״הפיוטים שייכים ל ת ק ו פ ה
מ ם ו י י מ ת ו נ ו צ ר ו מ ת ו ך מ צ ב ם ש ל היהודים בימי הביניים ,ו כ נ ר א ה א י נ ם מ ת א י מ י ם
הקיים כ ע ת .כ ל
למצב
קהילה
תוכל
ב ש א ל ה זו ו ל ב ח ו ר מ ה א ו ס ף
בקלות לדון
מ ה ש נ ר א ה לה״ .ה א ו מ נ ם ? ולאיזה ״ מ צ ב הקיים כ ע ת ״ ה כ ו ו נ ה ? ש מ א ל מ צ ב יהודי
*
רוסיה׳ או יהודי א ר צ ו ת ע ר ב ? ה ע ד ר כ ז ה ש ל כ ל ת ח ו ש ה ה י ס ט ו ר י ת — מ פ ל י א .
ה ס ת ע ר ו ת ה ע ת ו נ א י ם ע ל הוק ל ש ו ן -ה ר ע מיום ק ב ל ת ו ב כ נ ס ת מ ע ל ה שוב,
לפי
עניות
דעתי,
את
ה צ ו ר ך לעיין
בהקמת ״בית
הישראלי .פ ע ם א ח ר פ ע ם מ ת ק ב ל י ם ח ו ק י ם
עליון״
במסגרת הפרלמנט
ב כ נ ס ת בחפזון ובאוירה של קנוניה
מ פ ל ג ת י ת .ה צ י ב ו ר עוד ט ר ם ת פ ש א ת מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה צ ע ת -ח ו ק כ ל ש ה י ׳ ד ע ת ה ק ה ל
טרם
נ ת ג ב ש ה לגביה ,ויהי
חדשים
ע ר ב ויהי ב ו ק ר
— והנה
—
הוק
הדשן וכעבור
ספורים ש ו ב מ ת י ש ב י ם ח ב ר י ה כ נ ס ת ע ל א ו ת ה מ ד ו כ ה ו מ ת ק נ י ם ומשנים.
ד ב ר זה אינו עשוי ל ה ע ל ו ת א ת ק ר נ ו של ה פ ר ל מ נ ט ר י ז ם ה י ש ר א ל י ב ע י נ י חציבור,
ו ב ע י ק ר — ב ע י נ י הנוער .״ ב י ת עליון״ ש כ ל ה ו ק צ ר י ך ל ק ב ל א ת א י ש ו ר ו ל פ נ י
ה פ ע ל ת ו ,יאיט א ת ק צ ב ה ה ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ,ו ב ר ו ב ה מ ק ר י ם יהיה זה א ך ל ב ר כ ה .
ת מ ה נ י ש ה מ פ ל ג ו ת ה ד ת י ו ת ל א א י מ צ ו ל ע צ מ ן ס ע י ף בכיוון זה במצעיהן .הן צ ר י כ ו ת
לחיות מעונינות בכל עיכוב חוקי
המנוגדים
כמקובל
בתהליך ההקיקה של תוקים המכילים סעיפים
ל ה ל כ ה .״בית עליון״ כ ז ה י ו ר כ ב ל א ע ל יסוד מ פ ת ח מ פ ל ג ת י ,א ל א ,
ב מ ד י נ ו ת ד י מ ו ק ר א ט י ו ת ר ב ו ת ,ישבו בו נ כ ב ד י הציבור ,נציגי מ ו ס ד ו ת ,
מהוזות ,ע י ר י ו ת וכדומה .מ ש ת ו ק ק א נ י ל ר א ו ת א ת
שליט״א
יושבים
בבית
העליון
של
כנסת
ישראל.
ו ה ש פ ע ת ם ,ו י ל מ ד ו ת ו ע י ם בינה.
20
www.daat.ac.il
ה ר ב מ פ ו נ י ב ז ׳ ו א ת ה ר ב זוין
בוטח
אני
בכוח
אישיותם
אתר דעת -מכללת הרצוג
מל ספרים זעל סופריהם
יוגה עמנואל
אגרות רבי עזריאל ה<לדסוז<מר
אגדות רבי עזריאל הילדםהיימר ,בינם
תרגם
וערך מרדכי אליאב .הוצאת ראובן מם,
ב צ ו ר ת ם המקורית .ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת ש ה ו
ירושלים .תשכ״ו
שום
שמות
הקריאה
באגרותיו
מכתב,
סיף מ ס ב י ר ו ת
של
רבי
עזריאל
את
האנשים
העורך
אלא
עמד
נתן
תוכן
המכתבים
הנזכרים
ארכיון
את
בהם.
ובו
כולם
ואת
לרשות
לאלף
קרוב
ה י ל ד ס ה י י מ ר זצ״ל מ ב י א ה לידי ידיעה ו ה ב ־
מ כ ת ב י ם ,ש ה ר ב ד״ר ע .הילדםהיימר נ״י,
ג ה — י ד י ע ת ה ע ב ר ו ה ב נ ת ה ה ו ו ה — שהרי
תל
בעוד מועד
ה ב ע י ו ת ב ה ן נ ת ק ל ה ר ב הילדסהיימר מ ז כ י
מברלין
לא
רות
פעם
לארץ
רוב
ישראל.
בדורנו.
שבארכיון נ כ ת ב ו ע ב ר י ת ,א ב ל א ל ה ה מ ו ב
זרמים שוגים ק מ ו ב ד ו ר ההוא ,הן ב י ה ד ו ת
אים
בספר זה שלפנינו נתפרסמו ברובם
הנאמנה ,הן ביהדות ה ב ל ת י נאמנה ,והרב
בגרמנית,
הילדםהיימר
עמדה
כלפי
תופעות
ראה
חובה
כל
הזרמים
שונות
אביב ,הצליה ל ה ע ב י ר ם
המכתבים
משום
כנראה
ראה
שהעורר
לעצמו
לנקוט
שדוקא ב מ כ ת ב י ם א ל ה נ ד ו נ ו ת ב ע י ו ת צ מ
האלה.
בספר
שלרוב
שלפנינו
ריכז ד״ר מרדכי אליאב מאה
שלושים
ו ת ש ע ה מ כ ת ב י ם המהווים ע ד ו ת
מעניינות.
ריות
המכתבים
חלוקי
יש
דעות
התוצאה
ביוון
רבים
היא
פולמוסי,
שהיו
ומתגלים
בין
קיימים
נאמנה לפעילותו הגדולה של הרב המנהיג
מנהיגי ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ח .ד ו מ נ י ש מ כ ת ב י ם
ב ש ט ח י ם ר ב י ם :ר א ש י ש י ב ה ב ק ה ל ת איי-
אלה ,הדנים ב ב ע י ו ת צבוריות ,מ ט ש ט ש י ם
זגשטאט שבאונגריה ,ר ב של ״עדת ישר
במקצת
א ל /ה ק ה י ל ה ח ח ר ד י ת בברלין ,מ י ס ד ו ש ל
הילדםהיימר.
,
בית
א ת דמותו
האצילה
הרב
של
לפעמים קשה למצוא בהם
המדרש לרבנים בברלין ,לוחם נגד
א ת ד מ ו ת ו ש ל ״ ד ע ר ר ע ב ע ״ )הרבי( ,ב ו
חרפורם ,מ ת ו כ ח עם חוגים ק נ א י י ם ביהדות
כינו ר ב י ם א ת ר ב ם הגדול .בין ה מ כ ת ב י ם
החרדית ,דואג ל ב נ י ן ארץ י ש ר א ל ו מ נ ס ה
שבספר תשובות מעטות על שאלות הלכ
ל ע ז ו ר ליהודי רוסיה ב ת ק ו פ ת הפוגרומים.
אל רבה
ג
תיות
שהופנו ממקומות
רבים
הספר מחולק לשני הלקים :בהלק אחד
ש ל ק ״ ק ע ד ת י ש ר א ל בברלין .ה ע ו ר ך א ף
תשעים ושישה מכתבים בגרמנית ובשני
ממכתב לרב
.ארבעים
ושלושה
בעברית .העורך
לא
השמיט
הירש
) כ מ ו ב ן ציין זאת(
)עמ׳
(227
את
הסברו
ההלכתי
מאמרים רבים נכתבו על הרב הילדםהיימר ,אישיותו ,פעולותיו והשפעתו .רשימה
מיל ביבליוגרפיה גבחרת )בעברית ובגרמנית( מביא ד״ר אליאב בעמ׳ —284
.285וראה עוד ״תורה במערב״ לרב אברהם אלי׳ קפלן זצ״ל בספר ״בעקבות היראה
עמ׳ צא—צב ובהקדמה לשו״ת ״שרידי אש״ ,חלק א ל ר ב י .י .וייגברג שליט״א.
על יחסם של גדולי ליטא לרב הילדםהיימר ראה ב״שרידי אש״ חלק ב /סי׳ ח )עמי
י ד ( :״וידוע מה שסיפר הגאון מהר״י סלנטר זצ״ל בשובו מאשכנז ושם נזדמן עם
הגה״צ ר״ע הילדםהיימד זצ״ל ודאה אותו מרצה שיעורים בתנ״ך ושו״ע לפני נשים
צעירות ובתולות .וכה א מ ר :אם יבוא מי מרבני ליטא להנהיג כן בעדתו ,וודאי
שיעבירו אותו מכהונתו ,וכן הדין .מ״מ הלואי שיהי׳ חלקי בג״ע עם הגה״צ
ר״ע הילדםהיימר״.
ההסבר ההלכתי תוסס רק ארבע שורות — ראה ״יד שאול״ עמ׳ רמח.
www.daat.ac.il
21
2
אתר דעת -מכללת הרצוג
של
להכות
ל ד ח ו ת רוח היום בהשולען ,ר ק ל ע ש ו ת ם
שהיטתה ,לפיו
שפחה אשר תירש אותה גבירתח תוה״ק
ז א ת כ ו י ת ו ר ל ט ע נ ו ת נ ג ד השחיטה.
ואמונה הרמה ומעמד ומצב כמה קהילות
)עמ׳
הרב הילדסהיימד
על
ראש
עשה
הרב
הבהמה
אהרי
ל כ ל ויתור,
יהי׳
אז
מ ה ר ב ה י ל ד ם ה י י מ ר ל ע ש ו ת כמוהו.
נד(.
ו ה ר ב ה .ה ו ס י ף :
הירש ,מ א י ד ך ,
ודרש
להסכמתו
התעד
בודאי ל א כיון ד ״ ר א ל י א ב ל ה ב ל י ט ד ו ק א
הלוקי הדעות שהיו ביהדות הנאמנה.
את
יש ל ז כ ו ר ש ב ס פ ר ש ל פ נ י נ ו נ ת פ ר ס מ ו מ כ ת
בלבד,
בים
לפרסם
היתד,
ולא
זו
במסגרת
איפוא
גם
אפשרות
תורה
חדושי
לרב
לגבי
ברורה
כ ל ה ת ו פ ע ו ת ב ע ו ל ם היהודי .ד ע ת ו
מעולה
הילדים כ י
״ . . .א ד ר ב א ע״י
חוץ
תורה
מלימוד
ה ע י ק ר י י ל מ ד ו ג ם ה נ צ ר כ ו ת ל ה ו י ו ת העולם,
ילמדו
אצל
בשמהה
יותר,
ואני
זאת
נסיתי
תלמידי יותר מעשרים שנה ובאמת
אין מ ג מ ת פ נ י נ ו ל א ו ת ם ה מ ס ו ג ל י ם ל ה י ו ת
לומדי
ו ה ר צ א ו ת ת ו ר נ י ו ת ה נ מ צ א י ם בארכיון.
ה י ל ד ס ה י י מ ר היתד ,ע מ ד ה
שרואים
בדרך
יותר…״
רק על
תורה,
אשר אינם
אותם
מ ס ו ג ל י ם ל ה י ו ת כ א ב י י ו ר ב א ״ )שם(.
אבל
בארץ י ש ר א ל היו ר ב י ם
לא רק
ע ל זכריה פ ר נ ק ל ו ב י ת מ ד ר ש ו ב ב ר ס ל א ו
ש ל א ר א ו בעין יפה א ת ה ק מ ת ם ש ל ב ת י
אינה
משאירה ספק במה שנוגע לחששו
היתה
מפני
זה
הסכנה
הגדולה שראה
בכיוון
ספר
אלה;
קיימת
גם
אירופה
במרכז
ח ת נ ג ד ו ת ל ש י ט ו ת ח ח י נ ו כ י ו ת בהן
ב י ה ד ו ת )עמ׳ .(27ה ר ב ה י ל ד ם ה י י מ ר מ ז ד
ד ג ל ה ר ב הילדסהיימר .מ א ו נ ג ר י ח ,ל מ ש ל ,
שנכתבה
כ ת ב ה ר ב זוםמאן סופר ,א ב ״ ד ד ק ״ ק ה א ־
עם
הה
השלילית
הבקורת
על ״דרכי המשנה״ .בדעתו
לאש,
ה ש ל י ל י ת ע ל אישיותם ויושדם ש ל זכריה
ביקש
פ ר נ ק ל וד״ר גרץ ח ר ח י ק ל כ ת מ ה ר ב הירש,
מוסרית
3
ב״ישורון״
על
וקבל
מכמה
בבית
כך שהרב
הילדסהיימר
מרבני
אונגריה
תמיכה
המדרש
לרבנים
בברלין,
אשר נמנע מלהביע דעח על אישיותם של
ש ה ר י ידוע ה י ה ש ר ב י ם מ ג א ו נ י א ו נ ג ר י ה
אנשי ברםלאו ותקף בעיקר א ת דעותיהם.
מתנגדים לבית המדרש .הרב הילדםהיימר
נשאל
*
רבות
הדנות
האגרות
במאמציו
של
א ם אין מ ע ש ה זה מ ת נ ג ד ל מ א מ ר
רבים
״אחרי
להטות״.
והרי
התשובה:
ה ר ב ה י ל ד ם ה י י מ ר ל מ ע ן בנין ארץ י ש ר א ל
״לא
ולמען ה ק מ ת ב ת י ס פ ר ע ל ט ה ר ת ה ק ו ד ש
כ ל ל וכלל ,כ י אין זה פפי! דין א ש ר ב א מ ת
בירושלים .ע ל ש י ט ת ת ו ר ה עם ד ר ך ארץ
אין צ ר י ך ל ז ה ל א ל כ מ ה מ א ו ת ת ״ ת ו ל א
כארץ ישראל כ ת ב הרב הילדסהיימר לרבי
הוקבע
לעד״רן
״אבל
באמסטרדם:
עתה
אשר
ידענו מ ה ש י ד ע נ ו ב ע ו ה ״ ר מ ו כ ר ח י ם להודות,
נ א מ ר ע ל זה ׳אהרי ר ב י ם ל ה ט ו ת ׳
קדושי
לגאוני
ישראל.
כ י הדין
בש״ע
ל כ ל ישראל ,ו כ ל א׳ מ ח ו י ב ל כ ו ף
ראשו
ת ח ת י ו .א ב ל מ ה ש א י נ נ ו דין ,א ף
כי גם א צ ל י נ ו כ מ ה ע נ י נ י ם ב ע נ י נ י ה י ר א ה
אלף
יהי׳ ב ד ר ך א ה ד ו ט ו ב י ו ת ר א ם כ ב ר מ י ד
ותקנות
לא
רבנים
לכל
יוכלו
לעשות
המדינה ,ורק
גזירות
לב״ד הגדול
בשעה
ראשונה היו תופסים
בדרך הרב
יש כ ח ל ע ש ו ת ג ז י ר ו ת ו ת ק נ ו ת ל כ ל י ש ר א ל
הצדיק
א ב ״ ד ד פ ״ פ ) ה ר ב ש.ר .ה י ר ש —
ב ר מ ב ״ ם ר י ש הל׳ מ מ ר י ם .ו ה ר ב
והרב
י.ע(.
מאיר
3
להמן
הצדיק
—
כמבואר
א ב ״ ד דמיינץ
)הרב
עם
גילו
שלא
כעירם,
י.ע(.
ובני
ראשי
הקהל
יכולים
לעשות תקנות
ובאמת לא הלכתי לשום קהלה
זראה מאמרו של ד״ר עזריאל הילדסהיימר נ״י על נושא זה ב״המעין״ ,כרך א /
גליון א )תשרי תשי״ג( עמ׳ .73-65
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשר הרב היה מתנגד למגמת פני ולקה -מצות הוכחה יצא בזה מאחריות הערבות,
לות אחרות יש ויש לי הרשות״ )עמ׳ בז( .אשר כל ישראל ערבים זה בזה )עמי׳
לרב הילדםהיימר היתד ,דעה שלילית ם׳( .מאידך כתב הרב הילדסהיימד ביראת
ביותר על כרוזים וחתימות שבאו מארץ כבוד על הרבנים וגדולי התורה האמתיים
ישראל .בעלי זרוע שולטים בעם הקודש שחיו בארץ ישראל ,במיוחד על הגר״ש
שבארץ ישראל ,״החוצפה גוברת מיום םלבט שהתנגד להטלת חרמים )עמוד .(231
הרב הילרסהיימר הצטער על כך שאח
ליום והקבאים פוסעים על ראשי עם קודש
ובתוכם רבנים״ )עמ׳ (231ו״האנשים רים מרבני אירופה שתקו בשמעם על
האלו מתלבשים בלבוש החסידות ואימתם מגפת המםיון אשר פקדה את עניי הישוב
נתונה על תלמידי חכמים ויום יום יוגבר בירושלים )עמ׳ םא( .דעתו היתה שאין
הפחד ,כמו שכתבתי במכתבי הקודם ,כי לחםתפק בלחימה נגד הרפורם על כל
ג׳ ת״ח מופלגים כתבו לי מליצה על צורותיו ,אלא יש להאבק בכל תופעה
חתימתם שחיו מוכרחים מפבי סכבת נפ בלתי רצויה ביהדות הנאמנה .רבנים אח
שות!״ )עמ גג וראח גם עמ׳ בא( .במכתב רים ,לעומת זאת ,לא ראו אפשרות ללחום
אל הרב הירש מסביר הרב הילדםהיימר בשתי חזיתות בבת אחת .ואולי נעוץ כאן
באריכות את המצב העגום בירושלים )עמ׳ אחד ההבדלים בין ״שיטת פרנקפורט״
בג וראה גם עמ׳ (113ומדגיש את חילול ל״שיטת ברלין״ .בחליפת המכתבים בין
השם הנגרם מכך שרב חוזר מהסכמתו הרב הילדםהיימר והרב חירש בולט חבדל
על ספר רק מתוך לחץ .באגרת לרב עקרוני זה .מעולם לא היו קיימים בין
שלמה זלמן שפיצר בוינח מתלונן חרב שני אלה חלוקי דעות על הצורך בתקונן
של תופעות בלתי רצויות ביהדות הנאמ-
ה• :״ומי לא ידע בכל הנעשה ,אשר בקול
נה ,הן באירופה הן בארץ ישראל ,אבל
גדול יש לקבץ בירושלים מאיזה מפחידים
הרב הירש העדיף להמבע מכל מחלוקת
ואנשי מרי נפש חתימות למאות מכל
פנימית המכוונת בגד חוגים ימניים ביהדות
הקהל ,ובתוכם חרבנים ושאר תלמידי
הנאמנה .לעומת זאת סבר הרב הילדם-
חכמים כפופים תחתיהם באשר יראים
היימר שהרב הירש הרחיק לכת במאבקו
על חייהם .הנני בקי מאוד בטיב דבר
החריף למען הקהלות הנפרדות .הרב
)עמ׳ םא( .הרב הילדסהיימר רצה
י• •
הילדםהיימר חייב את הקמתן של קהלות
להקים בתי ספר לנוער העזוב בירושלים,
חרדיות עצמיות ,וחרה לו שיהודים נאמנים
בשמעו שאנשי המסיון הצליחו להעביר
לא עזרו לרב הירש במאמציו להקים את
עשרות ילדים לבתי ההינוך שלהם בירוש
קהלתו המפוארת בפרנקפורט ,שהיא
לים• הרב .הילדםהיימר הותקף קשות
״קהלה קדושה בכל פרטיה ודקדוקיה,
והוצאו בגדו חוברות שטנה בסגנון ארסי
הן בנוגע לעניני בין אדם לחברו והן בין
ביותר .הוא עבה בתקיפות על חחשדות
אדם למקום״ )עמ׳ .(111
השובים שהעלו בגדו קבאי ירושלים .הוא
לכן הסכים הרב הילדםהיימר עם הרב
ראה חובח ללחום גם בגד חוגים קיצוביים
הירש על כך שאסור להשאר בתוך מסגרת
ביהדות הנאמנה ,שהרי בודאי גם כלפיהם
הקהלה הכללית בפרנקפורט ,גם אם נתנו
קיימת מצוד .הוכהה :״מוטב שאהיה שוטה
פרנסי הקהלת עצמאות מסוימת לפלג
בעיני המתהכמים ,ולא אכבוש אף שעה
החרדי שבתוכה .באגרות 33ו 35-נמצאים
אחת תוכחה מגולה בזכרי מש״כ בשל״ה
דברי עדוד שהרב הילדסהיימר כתב לרב
הקדוש בראש ספרו ,כי כל מי שקיים
,,
זד
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
הירש עם קבלת ״המכתבים הגלויים״
שכתב האחרון בענין זה לרב י.ד .במברגר
זצ״ל ,אב״ד דוירצבורג .הרב הילדסהיימר
ביקש מתלמידיו שלא לקבל עליהם את
משרת הרבנות בקהלה הכללית בפרנק
פורט )אגדות 36ו .* (37-למרות זאת קיבל
תלמידו ,הרב מרדכי הורביץ ,את הרבנות
בקהלה הכללית בפרנקפורט .הרב הילדם-
היימר השלים עם צעד זה ואף קשר שוב
,אחרי־כן קשרי ידידות עם תלמידו.
הסבר מעניין נמצא באגרת 34על
גמוקיו של הרב הילדםהיימר למגמתו שלא
לצאת בתות דעת גלויה לטובת מאבקו
של הרב הירש למען היציאה מהקהלה
הכללית בפרנקפורט .הרב הילדםהיימר
נימק את שתיקתו בכך שראה בה אפשרות
יחידה למנוע את החרפת הקרע ביהדות
הנאמנה ,בין הרב מוירצבודג והרב הירש.
מחלוקת זו היא ״מעשה שטן״ ויש השש
שהיא תתרחב לממדים גדולים ותדמה
לריב שהיה בין ״הגאון מהו׳ יעקב עמדן
ומורנו ר׳ יונתן״ )עמ׳ 117וכעין זה בעמ׳
. (120הרב הילדסהיימר לא ראה אפש
רות לתמוך בצעדו של הרב מוירצבורג
)עמ׳ ,(119ולכן אף נמנע מלומר שאין
ברצונו להיות ״מכניס ראשינו בין ההרים״,
שהרי נוסתה כזאת בודאי היתד ,פוגעת
ברב הירש .מאידך הצטער הרב הילדם-
נ
היימר • על• הביטויים החריפים שהין
.במכתבו של הרב הירש לרב מוירצבורג
)עמ׳ • (120לרב הילדסהיימר היתד ,הער
כה כנה כלפי הרב מוירצבוג ,למרות
התנגדותו של זה לדרכו של הרב הילדס-
היימר •בבית .המדרש לרבנים :״והנה
חלילה להרהר אחרי צדיק מיוחד בדורו
ות״ח ג״כ כמעט יחיד בדורו ,וידעתי גם
ידעתי כי כונתו דק לשם שמים כאשר
ב״ה גם כןנתי הוא לזה ,ורק לזה״ )עמ׳
נ(.
8
רבות האגרות הדנות בארץ ישראל
ו ב מ א מ צ י ו ש ל הרב הילדםהיימר להביא
לשנויים הכרחיים בצורת ה״תלוקה״ .לכך
יש להוסיף שהוא לא הסתפק בתקונים
במוסדות של הישוב הישן ,אלא אף עזר
ככל יכלתו למתישבים הראשונים בפתח
תקוה .אחרי אכזבות כה רבות שנהל
בפעילותו למען ארץ ישראל ,זכה הרב
הילדסחיימר לכך שחותלט לבנות מקוה
ובית מרחץ בכסף ששלח למתישבי פתח
תקוה .שמחתו היתד .רבה :״דמעתי על
לתיי על אשר זכיתי להמציא להם מקוך,
טהרה שהיא נחוצה למאמינים בני מאמי
נים יותר מאשר כל צרכי רבים .ותודות
אלף על אשר רחש לבם לקרוא ,זכרי על
הבית הקדוש הזה •לזכר עולם״)עמ׳ עב(.
4
מורנו יעקב רוזנהיים זצ״ל מצא בארכיונו של הרב הילדסהיימד טיוטה של מכתי*
די חריף אל תלמידו הרב מ׳ הורביץ :במכחב הזה מסכים הרב הילדסהיימר עם
הנמוקים ההלכתיים של הרב הירש .ראה בספר ״מאמרים ונאומים נבחרים״ )גרמנית(
ליעקב רוזנהיים חלק א עמ׳ .345-344ד׳׳ר אליאב לא הכניס המכתב הזה בספר,
וגם לא מכתב אחר )הוזכר במאמר של רוזנהיים שם ,עמ׳ ,(346בו מביע הרב
הילדםהיימר את צערו על צעדו של הרב הורביץ.
5
בדורו של הרב הילדםהיימד היו עוד עדי ראיה שמסרו על הידידה הגדולה בלימוד
התורה בעקבות המחלוקת בין רי״א ורי״ע .בניגוד לדעה המקובלת שהישיבות
הרבות בערי גרמניה נתדלדלו בעקבות תנועת ההשכלה ,ראו זקני הדור את הגורם
העיקרי במתלוקת הנ״ל בתוך היהדות הנאמנה .ראה על זה בדברי הרב מאיר להמן
בפירושו ל״הגדה״ על ״הלילה הזה כולו מצה׳׳ )עמ׳ .(14
6
מהר״ם שיק הסכים עם הרב הירש ,אך גם הוא הצטער על הביטויים התריסים )שו״ת
מהר״ם שיק ,או״ח סי׳ ש . 0
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חשיבות רבה נודעת להערותיו והםבריו ״לא כך היתה דרכם של נקיי הדעת
של ד״ר מרדכי אליאב .העורך הצליח בירושלים ,הם עמדו בפרישותם מתוך
לברר מאות פרטים ופרטי פרטים הנדונים סיבות פחותות ערך בהרבה״ .גם הוא
במכתבים ,והודות לעבודתו החשובה מקבל וגם הרב הילדםהיימר מתיחסים כאן בודאי
הקורא הסבר על רקע הבעיות הנדונות לדברי הגמרא בסנהדרין בג ע״א :״כך
בספר .מאות מראי־מקומות לספרים היו נקיי הדעת בירושלים עושין לא היו
וכתבי עת נותנים מקורות חשובים לעיו־ חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי
נים נוספים .אך דומני שלגבי תסבר אחד חותם עמהן ולא היו יושבין בדין אלא
יש לחלוק על דברי חעורך .זמן רב סירב אם כן יודעין מי יושב עמהן ולא היו
הרב הילדסהיימר להצטרף ל״אליאנם״ ,נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי
למרות שהרב הירש קלישר והרב אלי׳ מיםבעמהן״ .על ״נקיי-הדעת-שבירושלים״
גוטמכר קראו לעשות זאת כדי להשפיע אלח דנו הרב הירש והרב הילדםהיימר.
על עבודות ה״אליאנם״ בארץ ישראל .ן>הרב הירש הצטער על צעד זה וכתב
אתרי שנים רבות ההליט הרב ה ,להצטרף עם זרים מתוך סיבות פחות חשובות
בכל זאת ל״אליאנם״ כחבר מן המנין^.י מאלה שעמדו לפניו כשטען שאין לשבת
הרב הירש סבר שאנשים אלה סרבו לשבתי־ עם מפירי הדת; על זה ענה הרב הילדם־
לרב הילדסהיימר :״צר לי בעומק ?בי היימר ש״מתוך רצון חופשי״ היה גם הוא
לראות שם נכבד כשמו של ד״ר הילדם־ נמנע מלשבת עם זרים ,אבל לפי דעתו
היימר בצוותא אחת עם האליאנס ועם מדובר באן בישיבה לשם מצוד .ולא בישי
אנשי ברסלאו ,דבר שנודע לי עכשיו בה של רשות .יש לציין במקביל לכך
מתוך מכתבו״ )מתוך מכתב שפרסם ד״ר שב״ביאור הלכה״ ,סי׳ קע סעיף כ ,יש
ע .הילדסהיימר נ״י ,תל אביב ב״המעי]״ ,דיון העוסק בשאלה אם דרכם של נקיי
תשרי תשי״ד עמ׳ .(49בספר שלפנינו הדעת שבירושלים שלא לשבת בסעודה עם
פורסמה תשובתו של הרב הילדסהיימר ,עם*הארץ היתד ,נוגעת לסעודת רשות
בה הצדיק את ההלטתו ,וציין שלולי בלבד או גם לסעודת מצוה.
ההכרח בודאי לא היה מעונין בחברות
אלה ,כדרכם של ״נקיי הדעת שבירושלים״
)עמ׳ .(108ד״ר אליאב מסביר )עמ׳ .157
הערה (101שהרב הילדסהיימר מתכוון
כ״נקיי הדעת שבירושלים״ לחוגים ההר־
דיים שלהמו נגד ה״אליאנס״ בגלל הרוח
החילונית שבבתי הספר שלה .נראה לי
שכאן שגה העורך .כבר הרב הירש הזכיר
במכתבו את ״נקיי הדעת שבירושלים״:
הבאנו דוגמאות אחדות של בעיות
הנדונות ב״אגרות הרב עזריאל הילדס־
היימר״ .אין צורך להוכיח שקריאת האג
רות מביאה לראיה והבנה בבעיות שונות
של היהדות הנאמנה בזמננו ,שהרי גם אנו
נתקלים בבעיות ובתופעות דומות.
זה מקור לנחמה ו ל . . .אכזבה.
www.daat.ac.il
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאיר ותדר
רשימת הספרים על שביעית
ראש דבר
ש ב י ע י ת — נתפרשו מצוותיה בתורה ,נתבארו הלכותיה במשנה ,נדונו
עניניה בירושלמי ,סדרם הרמב״ם בי״ג פרקי הלכות שמיטה ויובל.
ש ב י ע י ת — היא גם שאלת חיים בה נפגשים יושבי ארה״ק מדי שבע שנים,
וספרים רבים נתחברו ומתחברים בדורות האחרונים ,על צורת קיומה ופרטי דיניה.
גובר עתה הצורך בסכום כל מה שנדפס ,ולכן נגשנו למלאכת זו ,אלא שיודגש
מראש ,כי אין כונת רשימתנו להקיף את כל מה שנכתב על שמיטה .המחפש ימצא
הומר למכביר בספרים שעל התורה ונ״ך לסוגיהם השונים ,במפרשי המשניות
התוספתא והירושלמי למסכת שביעית ,בספרי ההידושים שעל הרמב״ם ועוד.
תחמנו לעצמנו לכלול ברשימתנו ,רק ספר או קונטרס שכולו או חלק ניכר
ממנו )בפרט כאשר המחבר קרא לו בשם מיוחד( עוסק בשביעית .מלבד שמיטת
קרקעות ,נכללו ברשימה גם מצוות שמטת כספים ויובל ,וכן מצות הקהל שתלתה
התורה בשנת השמטה )כפשטות דברי הגמ׳ בסוטה מא .מפסוק מפורש ועפרש״י( .מחוץ
לעניננו היא מצות וידוי מעשרות ,שאין השמיטה גורמת אותה ,והרי היא גם בשנה
הרביעית.
הרשימה נערכה לפי סדר כרונולוגי ,כיון שבסקירת התפתחות יש בנותן
ענין גם לצבור הרחב ,ולא רק לביבליוגרפים ועוסקים בענין .על כן השיקול הראשון
לקביעת סדר הערכים הוא שנת ההדפסה .באותה שנה יבואו תהלה דברי המתירים
ועליהם תשובות האוסרים ,ספרים שמשקלם נכבד לפני בעלי ערך משני ,וכל סבה
הגיונית אחרת.
שמות המחברים נרשמו לרוב ללא תארים )כהרב הגאון( וללא סימני הברכה
)שליט״א או זצ״ל( כפי הראוי ,ותספיק כאן הערה זו לכולם.
הרישום נערך בחלקו לפי כללי הקיטלוג המקובלים בספריות )סדרם של
פרטי הספר( אבל עם שינויים )בדייקנות בהעתקת השער כאשר הוא ארוך ,ובספירת
הדפים או העמודים( .סיבות שונות גרמו לחוסר העקביות בזה.
ס
ס
תבנית פוליו תסומן ,2אוקטבו ,8כל גודל שביניהם <> ,4וכל שקטן מהם
ס
.12
עם כל הרצון לרשום כל דבר באוביקטיביות ,ראויים להדגשת יתר ,אלו
הקוראים לשמירת השביעית כהילכתה.
נצטבר בידי הומר רב של סימנים בספרי השו״ת ,מאמרים שהופיעו
בקבצים וכתבי עת ,ומודעות בודדות ,אלא שלא כאן המקום ,וחזון למועד.
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בזמן הקצר שעמד לרשותי ,לא נתאפשר למסור מלאכה מתוקנת בלי
שגיאות .הרשימה נערכה בחדש מנ״א תשכ״ה ונמסרה לדפוס בחדש אלול שאחריו.
העכובים בהדפסה אפשרו להוסיף מספר הוצאות מראשית תשכ״ו.
תודתי נתונה לכל מי שיעיר על שינויים והוספות .הם יתפרסמו אי״ה בחוברות
הבאות של ״המעין״.
החוברת מכילה כ־ 100ערכים שחם כ־ 140מהדורות .בין השיטין עוד
כ ־ 40ספרים.
•
התופעות המזדקרות אגב רישום החומר וראויות לציון:
א .ש נ ת השמיטה גרמה הופעת רוב החיבורים שנדפסו בערבה ,בה או
במוצאיה.
ב.
מרבית החיבורים נדפסו בארץ ,ועל ידי תושביה שעליהם מוטלת מצוה זו.
ג.
מחברים מחו״ל שעסקו במקצוע זה ,עלו ברבות הימים בעצמם לדור באה״ק.
ד.
רבים מאלו שתברו על שמיטה ,המשיכו גם על שאר הלכות התלויות בארץ.
מ א י י ב״ר אלעזר ו ו נ ד ל
בני ביק׳ ז׳ חשיו תשכ״ו
מנהל הםפריה התורנית של המועצה הדתית ברמת־גן
אוצר
הספרים
רח׳ מאת שערים ע״י כבר גאולה
ירושלים ,טל23802 .
א נ ו ק ו נ י ם ו מ ו כ ר י ם ס פ ר י קודש ח ד ש י ם וישנים וכתבי יד
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראש
וראשון לחקירת א״י והלכותיה ,היה תלמידו של הרא״ש שעלה לארץ ,נר בה
בירושלים ובית שאן ,וספדו משמש אבן פגה לכל הבאים אחריו.
1
א .כ פ ת ו ר ו פ ר ח .דיני ארץ ישראל .ר׳ )יצחל!( א י ש ת ו ר י ב ״ ר מ ש ה פ ר ח י / .
0
ויניציאה ] ,ש ״ ו או ש״ט[ .עמ׳ ת י ג — :ת ל .
8
תכן ארבעת הפרקים העוסקים בשביעית :סרק מז :לבאר קצת עבודת השביעית
ודין פירותיה והספיחים וזכדון הארץ שכבש א ת ן כל הנביאים אדוננו משה ע״ה.
פרק מ ה :כבאור ביעור השביעית .פרק מ ט :בבאוד השמטת כספים בשביעית
בזמה״ז .פרק נ :בביאור פרוזבול.
ד״מבי״ט ה״א סי׳ כ״א מספד ,שכשבא לירושלים מצא הספר כו״פ ביד מהרלב״ח
ז״ל ,והיינו בכת״י טרם שנדפס .המבי״ט מוסר על הגהה שבגליון הספר ,הסותרת
את דברי הכו״פ )שו״ת אבקת רוכל סי׳ כב( .חשיבות רבה לחקירותיו של הכו״פ
על גבולות הארץ :״וכל דבריו ז״ל בחקירה דבה״ )תוי״ט ,שביעית פ״ו מ״א( .והוא
השמיענו ״הידוש
בזה אשר ממנו יתד להבין כמה ענינים בש״ס וספרא וספרי״
)פתח עינים לחיד״א ,שביעית פ״ט ,מ״ב(.
ב .ע ם ה ו ס פ ו ת ר ב ו ת ע״י ר׳ צ ב י הירש אדלמן / .ברלין ,דפ .זיטנפלד ,ת ר י ״ א .
<י8
/קב.־קי״ג:
ג .ה ו צ א ת ר׳ א ב ר ה ם מ ש ה לונץ .ירושלים ,ת ר נ ״ ז ־ ט / .ע מ ׳ ת ר כ ז ־ ת ש ב :
ס
12
ספר זה יצא ראשון מהסידרה :אוצר ספרות א״י ,ונלוו לו הערות והגהות מגאוני
וחכמי הזמן ,מפתחות ותולדות המחבר מהמו״ל ,תקונים והערות מד׳ יוסף ב״ר נפתלי
הירץ אב״ד י פ ו ) נ ד .תרס״א(.
0
ד .ה ו צ א ת ר׳ ירוחם פ י ש ל ג ר ו ס ב ר ג .ירושלים ,תשי״ט.
8
צלום מהדו״ב ,פרט לכמה הוספות מ״מ ומפת א״י מקופלת.
פירושיהם של הרבנים פעדלא )פדהי ציון( עי״ש בהקדמה ,ובלומגפלד )גן יוסף( הם
על הפרקים הראשונים בלבד ,ולא הגיעו לשביעית .ד״י דינקלם הוסיף בספריו
ליקוטים מהכו״פ השייכים לאותה המסכת ,אך משום מה לא בשביעית ).(40
בן דודו ר״י בן הרא״ש שגר בספרד ,מקצר בארבעת הטורים בעניני שביעית ,ביו״ד
דםי׳ של״א ובהו״מ סי׳ ס״ז .ר׳ מנשה גרוםבדג ור׳ יעקב ב״ר אליעזר שמחה רבינוביץ.
הוציאו בלונדון תר״ם הלכות א״י שיחסו להטור ,ובו גם על שמיטה ,אלא שדי״ם
טוקצינםקי מפקפק בכך ,וכותב )הל׳ שביעית ) (29עמ׳ כה(
ו ה ם ]המו״ל[ יחםוהו
להטור .ואיך שלא יהיה ,דעתו ודעת הרב קוק )במשפט כהן) (45עמ׳ קכד וקכז ובשבת
הארץ ) (32כז (:דעכ״פ הוא לאחד מגדולי קדמאי .נדפס שוב עם העדות דמ״ד פלוצקי,
ושוב עם מבוא מדי״ל פישמן ,ושוב ב״הדרום״ ה־ו עמ׳ 18—43ע״י ד׳ מרדכי גיפטר עם
הערותיו ,ושם קובע ללא ספק שאין זה להטור ,בגלל סתירות שמצא בין הנדפס כאן
לדעת הטור במקומות אחדים .וגם ההשערה שזהו קיצור ספר התרומה ,אינה נכונה.
www.daat.ac.il
מגורשי ספרד שהגיעו לארץ נבוכו בשאלת שנת השמיטה׳ ובקשו הוראתם של חכמי
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאלוניקי ,מרכז התודה בימים ההם .הדלב״ח שישב שם ,תמה על מיעוט הידיעה
בענינים אלו ,ודוקא ממקום שנאמר כי י פ ל א . . .וקמת ועלית ,ובירר באריכות
ארבעת הדעות בחשבון שנת השמיטה.
2
א .פ י ר ו ת ש ב י ע י ת .ב ת ו ך ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ר׳ לוי ב ״ ר י ע ק ב ן׳ ח ב י ב / .ויניציאה,
שכ״ה/.עמ׳
ס
רמח:־רנח/:
2
שם זה נתן המתבד לתשובה קמ״ג בספרו .המהדשד״ם תלמידו כותב ביו״ד סי׳
קצ״ב- :ומורי הדלב״ח חבר חבור קטן הכמות ורב האיכות בדרוש שנת השביעית,
וחקר ודרש בסוגיות התלמוד ודברי הפוסקים ראשונים ואחרונים ,ולע״ד לא הניח
זוית שלא נשתטח בו״ .ואכן על קוטב דבריו סובבים כל הדנים אחריו בשאלה זו.
די״ה שרף חבר ספדו מור ואהלות )* (6לעומת הקונטרס פידות שביעית להדלנ״ח״.
ב .ס פ ר ש ו ״ ת מ ה ר ל ב ״ ח / .ל מ ב ר ג ,א.ז.וו .ס ל ט ,ת ר כ ״ ה / .מ ח .־ נ ב / :
ס
2
ג .ד ״ צ מ ה ד ו ״ ב / .ברוקלין ,י .זאב ,ת ש כ ״ ב .
הב״י לא קבע בשו״ע הלכות שביעית )הסדון שעתיד להתמלא ע״י סאת השלחן)((4
״דבימיו לא הי׳ לישראל קרקעות בא״י״)רידב״ז בקונ׳ השמיטה ) ((25או ,בנוסח אחד,
מפני ש״שמטת קרקע היתה משך דורות רבים דבר שאינו מצוי כלל״)שלום ירושלים
) (36ע׳ .(79מתלוקות חכמי צפת אס נוהגת קדושת שביעית בשל נכרים ,ומה דינם
לענין תדו״מ ,נמסרו לנו בתשובות אבקת רוכל ,מבי״ט ומהדי״ט .מחכמי א״י
שהמשיכו לדון בשביעית :החרדים והשל״ה ,ומאותר יותר הגלאנטי ו״שמן המור״
שבהם ניצני ההיתר .ומחכמי הו״ל :הלבוש הדרישה והב״ח ,ובמיוהד ה״תומים״
שמדבריו המלהיבים לקיום שמיטת כספים בזה״ז ,למדו גם לענין שמיטת קרקע.
בתקופת הגד״א נתחדשו הכיסופים להונן עפר א״י .מהותנו בעל ״היי אדם״ שניצל
בעת נפילת הבתים ,נדר לעלות ולבוא ב ש ע ר י ירושלים )== צ ד ק( ,אם יתאפשר לו.
וכיון ש״אם יכנום אדם לחצר המלך ולא ידע מנהגו ,ודאי שמתחייב בנפשו ,כ״ש
הרוצה לדוד באה״ק ולא בקי בכל הדינים הנוהגים שם״ ע״כ חבר ספר
3
א .ש ע ר י צדה! .ר׳ א ב ר ה ם ב ״ ר יחיאל מ י כ ל דנציג / .וילנא ,דפ .מ .מן ,ת ק ע ״ ב / .
ס
יט.־כה/ .
8
משלשת שעדי הספר ,שהוא חלק מההכמת אדם וגם עליו העדות בינת אדם ,הראשון:
מצות האד? ,השני :משפטי הארץ ושאר דינים הנוהגים.
מיוסד ע״פ פסקי הרמב״ם .תכן הסדקים העוסקים בשביעית :טו :דין שביעית.
טז .דין הםפיחין בשביעית .יד .דין סירות שביעית .יח] .סחורה כפירות שביעית[.
יט .דין ביעור פירות שביעית .כ .כלים המותרים והאסורים למכור להחשוד בשביעית.
כא .דין פרוזבול.
ב .ה ו צ א ת ר׳ יהושע ב ״ ר ד ו ד ט ב י א מ ל א מ ז א / .ירושלים ,ב ר י ל ־ כ ה ן ־ ם ל ו מ ו ן ,
ס
תרכ״ד / .כ ב :־ כ ט .
8
נדפסה במספר טפסים מצומצם ,עם הסכמות הגאונים פקוטנא ומקליש.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ם
ג .מהדורת יעקובוביץ / .ירושלים ,דפ .ב״י דיסקין ,תש״א / .עמ׳ קטז־קמד8 / .
למהדורה זו נוספו שלושה ביאורים ע״ש התורמים :דברי ישראל ,נחמת אליעזר
ונשמת יוסף מאת ד׳ אלחנן יעקובוביץ ,הכוללים מקורות ההלכות וטעמיהן ,בידורי
שיטות ,ליקוטי דינים ,הערות מ״מ ותקונים .בנו ר׳ אהרן הוציא הספר לאוד אחרי
פטירת אביו באמצע ההדפסה ,בהרבה ענינים התיעץ עם גאוני ירושלים ]=רי״א
הדצוג ודא״ז מלצר ,עמ׳ קלב[.
ד .ד״צ מהדו״ג / .ניו יורק ,קמרא ליט ,.תשי״ד.
עם העדות הוספות ותיקונים מהמר׳ל ,התז בן המחבר ד׳ יהושע דב ב״ר חיים שמחה
גרודזיצקי .צלום הלכות שביעית ,נכלל בספר דברי יחזקאל שרגא )בסוף .(75
הספר היה בידי אחד מתלמידי הגד״א שעלה לארץ ,בעל ״פאת ה ש ל ח ך ),(4
אבל הוא כותב עליו בהקדמתו :״שם העתיק רק לשון הרמב״ם וש״ע ,ולא
חידש ביאורים ,ולא יגע בשיטות הירושלמי ושיטות רבנו הגאון ז״ל כלל״ .גם דמ״נ
כהניו כותב שהספד אינו מספיק ,כי ״לא כתב דק דעת הדמב״ם ,ולא דאה הרבה
מגדולי האהדונים שהעמיקו בהלכה זו״ )שנת השבע ) (5בסתיהה( .שניהם נגשו
לחבר ספרים חדשים.
4
א .פאת השלחן .ר׳ ישראל ב״ר שמואל משקלוב / .צפת .ר״י בק ,תקצ״ו/ .
*2
ד פ י ם ע ־קט•
״הוא סוף וסיום לארבע שלחן ערוך ,אשר נחסר בסדרי השלהנות אלו הלכות מהלכות
א״י״ .הפנים ,האותיות המרובעות הגדולות ,הן לשון הרמב״ם ,והאותיות המרובעות
הקטנות ,ואותיות דש״י שבפנים ,הן לשון הפאה״ש ,ומצדו ביאור רחב ״בית ישראל״.
הסכמות רבות מרבני ירושלים ,צפת ,ב ג ד ה ארם צובה ,פדשבורג ווילנא .הקדמתו
המענינת ,היא מקוד חשוב לתולדות הגר״א ,וקורות הישוב בצפת ובירושלים,
״ממהדורת צפת נאבדו הרבה לדגלי הרעש והמה ,עד כי בכל תפוצות הגולה לא
נמצא כמעט כלל ,וגם פה בפעה״ק לא נמצא דק אחד מעיד ,ונהיה כבד ליקר
המציאות מאד ,והתוצאה הראשונה מטושטשת מאד ,ונדפסה במכבש עץ ,ומלאה
שגיאות וטעויות לאין מספר״ .כ״כ דא״מ לונץ בהקדמה למהדורתו
ב .פאת השלחן / .ירושלים ,רא״מ לונץ ,תרע)א(־ב / .ד פ י ם פ ח ־ ק ל ד ]ב[.
ם
2
הוא מפרט מעלות הוצאתו :הגהה מדיוקת! ותקונים ,נפוי השגיאות ,פענוח ר״ת.
בהקדמה תולדות המחבר ,ובסוף הגהות האדד״ת והרב קוק שהודפסו מחדש בשבת
הארץ )32ב( .הלכות שביעית במיוחד ,הוגהו ע״י דא״א הלוי פדג.
ג .הלכות שביעית בלבד / .ירושלים ,רי״ד פרומקין ,תער״ב 126,12 / .ד /
י>2
״בו שני ספרים נפתחים שני בתים ושני שלחנות פאת השלחן ובית ישראל מהה״ג
ישראל ז״ל משקלוב ,שו״ע לשבת ובית רידב״ז מהרה״ג יעקב דוד נ״י דידב״ז
מצפת .ונלוה לזה קונטרס אחרון בשם משמרת להבית מאת ה ר ה ״ ג . . .נחום נ״י
ו י י ד ע נ פ ל ד . . .״ ע ם שעד מיוחד ,לקמן (30ועם תוספת שביעית).(26
על הדידב״ז לוחם מלחמת השמיטה ראה להלן שנת תרס״ט.
ד .פאת השלהן כולו ,בשלישית/.ירושלים ,פרדס ,תשי״ט״/פח־קלן
ד
/
0
2
ד״צ פהדו״ב ,מלבד העדות דח״י קוםובםקי שנדפסו כבר שם ,גוססו בהוצאה זו:
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א־ב .העדות שרשם המחבר בגליון ספרו ופנקס הכולל בצפת .ג ־ ה אגרות שונות.
ה .תולדות המחבר כתובים ע״י ר׳ בנימיו מינץ .ו .הגהות ד׳ קלמן כהנא )בהם ד״ת
בשם הגר״י כהנמן(.
ם
ה .מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה של הלכות שביעית / .ירושלים ,אופםט האמנים ,תשכ״ה.
8
ד״צ מקטן של מהדו״ג ,עם הוספת ספר קדושת שביעית ) (27מאת ר׳ אברהם מנדל
שטיינברג מבראדי ,והערותיו של ר׳ אביש אייזען.
וראה מש״כ רש״י זוין בסופרים וספרים ,פסקים עמ׳ ,33על הספר פאת השלחן.
נ*[4
ס פ ר הלכות שביעית .ר׳ בנימיו יהושע ב ״ ר ברוך זילבר / .ירושלים ,דפ.
ס
התחיה ,ע ר ב שמיטה התשכ״ו / .קפו ע /
8
״כילל :א .שלחן ערוך הלכות שביעית ]פאת השלחן[ אשר חיבר הגאון ד׳ ישראל
זצ״ל משקלאב .ב .כםא דוד כולל פירושים וביאורים והוספת דינים מאחרונים וביחוד
מספדי חזון איש ]בתבנית המשגה ברורה! .ג .ביאור הלכה ,בו יבואר ע״פ ש״ם
ופוסקים דינים הצריכיס ביאור״.
בהסכמת הגדד״ב ויידגסלד זצ״ל מיום מ׳ אלול תשכ״ה )דאה להלן בסוף (81כתןב
״שבכללות אינו צריך להסכמה ,כי כבר נודע לגברא דמרא סייעא בחיבוריו הקודמים,
שהנם יקרים מפז ומפנינים״ .בהקדמה מבאר המחבר דרכי סידור הספר ומטרתו.
חלק ראשון זה ,כולל ארבעת הסימנים הראשונים בלבד .בתכניתו של המחבר ,להמשיך
הדפסת ששת הסדקים הנותרים ,עד השלמת הלכות םרוזבול ,לקראת אלול תשכ״ו.
)בשם זה עומד להמםר בתשכ״ו להדפסה אצל ל .פרידמן בתל אביב הספר המקיף
״הלכות שביעית״ מאת ד׳ דוב צבי רומשםיין )ראש ישיבת רמלה( כולל בידודים
בשיטות הראשונים ומראי מקומות בדברי האחרונים .על דרכו של המחבר בחריפות
ובקיאות ראה בעבודתו המקיפה על ״מתנות כהונה״ שהחלה להדפם בקובז התורני
אהלי תודה ,בני ברק ,תשרי תשכ״ו(.
לקראת שמיטת תימ״ב ,טרם נתעוררה שאלת עבודת האדמה כי הישוב התרכז
בארבעת ערי הקודש .פתח תקוה שנוסדה שנים אחדות לפני כן ,נעזבה מתושביה עוד
קודם לכן ,מפני מתלת הקדחת ,ואך שקר ענה מל״ל ,כי שמירת השמיטה גרמה לכך,
וכפי שהוא עצמו מודה במקום אחר) .דבה״ש נרי׳) (51עמ׳ (55הספר היחיד שהופיע
קונטרס
שנת השבע .ר׳ משה נחמיה ב ״ ר מ ש ו ל ם פ י ב ש כהניו אבד״ק
ח ס ל ב י ט ש וכעת ר ״ מ ישיבת עה״ח / .ירושלים ,דפ .רי״מ שלומון ,תרמ״א/ .
ם
לד ד׳.
8
כשער הנוסף :״יכיל הלכות שביעית דיני שמטת קרקע ושמטת כספים ב ק צ ר ה . . .
וזד סביב לו באר שבעי .םדורו של הספר נאה ,פרקים לפי פרטי מצוות השביעית,
ס״ק להלכות ומ״מ למקורות .לפלא שאין חוזרים ומדפיסים אותו ,באשד הוא יקד
המציאות .נדפס במאה עותקים בלבד )דף לא .למטה( .למרות זקנתו ,חליו ודחקו,
המשיר המחבר לעסוק בזרעים ,והדפים על דרך ספרו זה הל׳ תרו״מ )ארז חפץ,
תדמ״ד( והל׳ כלאים)חוקות עולם ,תדמ״ו(.
בעמוד אחד שנדפס שם בשנה שלאחריה בשם .ט ו ב הארז״ להכשיר אתרוגי יפו,
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוזכר גם שאין בהם חשש שביעית ,כפי הנהוג בירושלים כהב״י ,שאין שביעית
כפירות שגדלו ברשות עכו״ם.
לקראת שמיטת תרמ״ט ,נתעוררה ״שאלת״ קיומה בכל תקפה ,באשר היו אז כבד
מושבות חקלאיות יהודיות .ספר אחד הופיע כבר בתרמ״ז.
,
מור ואהלות .ר יהושע העשיל שרפף מפפד״מ / .א מ ש ט ר ד ם ,ד פ .ר ״ ד ברנזון,
ם
ת ר מ ״ ז 12 ,48 [2] /ע׳.
4
״חדושים במקרא במשנה ובגמרא בהלכה ואגדה ובאור כמה ס ו ג י ו ת . . .וזה יצא
ראשונה ספיח קציר אחד מהקונטדס ספיחי שביעית אשד זכני ה׳ ב״ה לחבר ]בשנת
תדכ״ה ברשות האב״ד וגאוני הדור במיוחד די״א מקובנא ,הנציב הקוטנר והרוזינאי
שהסכימו על ספדו בתרכ״ח[ על הלכות שמיטת כספים ,ועל כל הסוגיות הנוגעות
בהן ,אשד קראתיו בשם זה לעומר .הקונטרס פידות שביעית ) (2ל ה ד ל נ ״ ח . . .והיה
עליהו של הםפית זה לתרופה ,בביאור שנת השמיטה לשיטת רבנן סבוראי והגאונים,
אשר נעלמה עד היום מעיני כל הפוסקים *…החוברת השניה מור ואהלות .המחבר
מתרעם על מדפיסי ש״ם וילנא ,שםרבו לקבל את חידושיו להדפסה בסוף המסכתות.
לאמשטרדם בא לעיין בספריות ,ושם הדפים ]בתד״ן[ ״פסק להלכה ולמעשה בנדון
העובדת על דת משד .ויהודית״.
הויכוח אודות היתד המכירה התנהל בעיקר מעל גבי מכתבי העתים .גדולי הדור
נתבקשו לפסוק בענין .רבני קוטנא ,ביאליםטוק ,וודשא סמכו ידיהם עליו ,ואליהם
נצטרף די״א מקובנא ,ובלבד שיסכימו עמם רבני ירושלים .הם לא הסכימו ,והמכירה
סודרה ע״י רבני הספרדים.
ק ו נ ט ר ס שנת השבע .בתוך תשובות שמחד .לאיש .ר׳ יעקב שאול ב ״ ר א ל י ע ז ר
7
ירוחם א ל י ש ר / .י ר ו ש ל י ם ,ד פ .ר״ש צוקרמן ,ת ר מ ״ ח / .ד פ י ם ק ז – .ק ט .
ם
2
זוהי תשובה מיום ד׳ ניסן תרמ״ח ,לבסס אדני ההיתר ״אע״פ שהשאלה מוטלת על
האשכנזים ,כי לספרדים אין במושבות אף לא אחד״ .מצורפת הסכמתו של הראשון
לציון ד׳ רפאל מאיר פאנידל .התשובה נדפסה שוב בדבה״ש הידשנזון ) (8ובתחלת
שלום ירושלים אלאזדאקי) .(19לקראת שמיטת תרס״ג ,פנה מד אלבירט עגתבי מנהל
יק״א אל היש״א ברכה ,שיהיה חורבן המושבות אם לא יתיר כקדם .על כך עגה לו,
שההיתר כבד בוסס על ידו בתשובה זו .נדפסה ברביעית ב״שתי תשובות״ ירושלים
]תדס״ב[ אחרי תשובה בענין כלאים מד״אדר״ת .אתה מתוכח קונ׳ חוק השמיטה )4זא(.
לדעת הקוטנד הרבנים ד״ספדדים הם מארי דאדעא דישראל)שלום ירושלים ברוד )(36
עפ׳ .(78כוותם פסק בדורנו לספרדים ד׳ עובדיה יוסף ב״קול סיגי״ אלול תשכ״ה.
גם בין האשכנזים נמצאו תומכים להיתר.
8
דבר השמיטה .נ א ס ף ו נ ע ר ך ע ״ י ר׳ יצחל ,הירשנזון מדפים ) .מ ח ב ר ת ר א ש ו נ ה (
/ירושלים ,ח׳ סיון שנת כ ח ד ה י ת ר א )תרמ״ח( /ד ,ק י ע׳.
0
12
״קובץ כל דברי הרבנים הנאונים המהפכים בכחא דהיתדא וממציאים לנו תקנה ע״פ
תוה״ק באופן שיהיה מותר חדישה וזריעה בא״י בשנת תרמ״ט ה ב ע ״ ל . . .״
המכתבים המקובצים כאן הם מאביו ד׳ יעקב מדדכי• המספר שאליו פנו אנשי
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המושבות לחפש היתר .והוא י ע ז להם לפנות בקול קורא לרבותינו שבאר? ושבחו״ל,
ו-הצבי״ שנה ד׳ המליז לשים אליו לב ,ר׳ יום טוב שיריזילי ר ב במצרים .ר׳ מרדכי
אליאשברג מבויםק ,משה ברי״י ריינעס ,ר׳ רפאל יצחק ישראל ,ד׳ אלכסנדר לםידות
מדאסיין ,ר׳ יצתק וולף אולשוואגגער מפםרבורג — פוקו וזרעו בשביעית — 1ר׳ דוד
טעבלי קצנלבויגן מוודזבלעווע ,הישא ברכה ופאניזל )לעיל .(7כמו״כ נוסח החרם
מחכמי צפת על שומרי קדושת שביעית כפירות גויים ]בזמן הב״י[ ,ונוסחי שטרות
המכירה.
אבי העורך נפטר בליל ש״ק חוה״ם סוכות תרמ״ט .ובנו זה הדפים עליו באותה שנה
הספד מ ר בן 4עמי .פםקיהם של האוסרים נדפסו בקונטרס בשם זה שהו״ל
ולנשטץ )וו(.
גם בתו״ל נדפס לסייע למתירים
מאמר על עניו השכיעית כזמן הזה לרמ׳׳ה / .ברדיטשוב ,דפ .י .שעפטיל,
ם
תרמ״ח 20 / .ע׳.
8
זמן ר ב היתה זו תעלומה ,מיהו אותו הרמ״ה שמצדיק ההיתר .ובין מסקנותיו לדיגא,
שמותר למכור קרקע לנכרי בא״י .לא ידעו זהותו גס אלו המתוכחים עמו אורנשטיין
) (13והויזדורף ) (12שתפסוהו על שמעלים שמו .התנצלותם על שאולי פגעו בכבודו,
יש לפרש כחשש ,שמא אחד מגדולי הדור מסתתר מאחרי שם זה .אף ש .הלוי מניחה
זאת בסימן שאלה) .דפוסי ירושלים.(580 ,
שמו המלא הוא ר׳ מאיר בן הרב משה יצחק הלוי מין .גביר מופלג בקדלין-פינסק.
ש
ע ל אף מפחדיו העצומים היתה התורה שעשועיו) .כנראה אליו היא התשובה בשאילת
דוד יו״ד סי׳ נ״ז( נבחר כבורר בסכסוכי ממון מסובכים ,וענה לעו״ד גדולים שתמהו
על גודל חריפותו ותפיסתו ,שזה בא לו מעיונו בתלמוד .בתקופה זו נתקף במחלה
קשה ,והרופאים שאסרו עליו לעיין ,שלחוהו להתרפא ביאלטה שבקרים .נסיעתו לעיר
קיט זו של הצארים ,בה לא היתה זכות מושב ליהודים ,מעידה על רוב עשרו .שם
חבר את ספרו השני ,קונטרס דרך וזנזלך על הרמב״ם )ברדיטשוב ,שעפטיל ,תר״ן,
סי ע/
0
(8וגס שם נדפס בשער מאת הרמ״ה ,אבל בסוף ההקדמה בה מסופר כל
הנ״ל׳ הוא חותם בשמו המלא.
עוד באותה שגה התלו להופיע דברי האוםדיס .במגמה ״לברר וללבן שאלת אחב״י
האברים והכורמים באדמת הקודש״ יצא
קונטרס
קול התור נ ש מ ע בארצנו .ר׳ יהושע העשיל ב ״ ר אלי׳ מ ר ג ל י ו ת
מוישבאווע מחוז וילנא / .וילנא ,דפ .ר א ״ צ קצנלבויגן ,תרמ״ח 30 / .ע׳.
0
8
זיקתו של המחבר לנושא .מאז בקורו בירושלים משך המשים יום בשנת תרל״ד ,אצל
אביו מגדולי ויקירי ירושלים .מתבטא בחריפות ״שפורצים בקדושת א״י אלה הנוגעים
בחכמות חיצוני״ ותולים כביכול בקובנר ובקוטנר ״והוא לחם כזבים …והרי כל גדולי
ירושלים אסרו .ואיככה יוכלו לבוא להתיר מה שאסור לפי דעתם״ .ומתובח עם
המתירים ב״המליך׳ רי״ו אולשוגגד ורא״מ לפידות מראםיין .עדוד להוצאת ספדו
שאב אחדי שיחתו עט הנצי״ב המתנגד בתוקף )ראה להלן) .((17וראה קונטרס ב״דין
השמיטה״ ) (33בו נדפסו מכתביו של ראמ״ל המשיבים על השגות ״קול התור״.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשנת השמיטה עצמה בברה המערכה .פעילות ציינה את האוסרים.
קונטרס דכר השמטה .ר׳ אליעזר אלי ב״ר משד• נחום ולנשטין/.ירושלים,
12
דפ .זכרון שלמה ,תרמ״ט / ,כו ע׳.
לעומת דבה״ש הקודם ) (8כולל קונטרס זה נוסחאות פסקי הדין עליהם באו על החתום
הגאונים מקובנא ומקוטנא מהד ,וגאוני האשכנזים בירושלים מאידך ,עם תשובת
המחבר ,שאין שום צד היתר והלכה כרבותינו שבא״י.
,
ס
קונטרס קדושת ארץ ישראל בזמן הזה .נגד מאמר ״הרמייה״ על ענין
השביעית בזה״ז ) .(9ר׳ חיים אליעזר ב״ר זליג הויזדארף / .ירושלים ,דם•
12
מ .ליליענטל ,והשביעית תשמטנה )תרמ״ט( ,[1] / ,יך ע /
המחבר ,חתנו של מהר״י בצלאל קנטדוביץ בעהפ״ח משכן בצלאל ,הי׳ םםיסדי ס״ת,
בה השקיע כל הוגו כשעדיין לא היו בתים ובאר ״דגלנו בצקה ונפשנו יבשה בהוץ
שכבנו* ולכן חדה לו אחדי הקרבה שכזו מפני חיבת אדה״ק ,שאין איש יוצא נגד
הרמ״ה ,וכי יבוא לומד שבטלה קדושת א״יז! הכותב ,שהוא בן מערב ארופה מגולל
.בסגנון מתון למדי השתלשלות הדברים ,ומספד שכמה מושבות כפ״ת נמנעו השנה
מעבודה )דיסקין מספד שבאו בשכרם והופחת להם המכס( ואלו שעבדו לא ראי
ברכה בעמלם .בהערה שבעמי ג׳ מביא מכתב סרטי מדיי מקוטנא ,שלא התיר עבודת
ישראל.
באותה שגה הדפים בירושלים מספד מר בשם ״יקרא דתיים״ שאמד שבועיים אחרי
פטירת ר׳ שמשון ב״ר רפאל הירש פספד״מ.
ס
13
בחריפות מרובה יותר יצא נגד הדפ״ה ,כשאף גדולים לא נקו משבט זעמו
קונטרס דבר כעתו .ר יעקכ ב״ר ישעי׳ אורנשטין יליד ירושלים ,דפ .רי״ד
12
פרומקין ,ת ר מ ״ ט / .ט ז ע׳.
״מאמר בענין שנת השמטה בזה״ז ,והוא מענה על מאמד בענין הנ״ל להרפיה .לפני
המעיין בהכרח שיהיו פתוחים ב׳ הקונטרסים של הדמ״ה נ״י והקונטרס הנוכחי״ .אינו
נושא פנים לאיש וכותב בהקדמה :״היות ושכר שביעית וגבורתה גדול ,התחילו
לבקש עצות לפרוק עולה …ושדי להו פאדייהו להגאונים הצדיקים דק״ק קובנא
ודעמי׳ שליט״א ,כי הם קררו האמבטי תחלה .ועשו מדוחחים פושרים׳ ועוד יותר
בחריפות על ה״ישא ברכה*.
,
ס
14
ספד שהופיע בחויל וקובע ברכה לעצמו הוא
קונטרס תורת יהונתן .ד׳ יהונתן ב״ר אברהם יצחק ]אכלמן[ מחאראשץ
וכעת מורה ודאין בביאליסטוק .שני שערים / .וילנא ,דפ .רי״ל מ״ץ ,תרמ״ט/ .
8
מג ,ט ד .
״קונטרס זה הוא תשובה על שגת השבע ,אשד בו יתבאר דין עבודת קרקע בשפיטה
בזה״ז בא״י לכל פרטיו וענפיו* נתעורר לחברו כשדאה שדנו בזה גדולי הדור
בםכה״ע .בעשרת פרקי הספר ה אס שביעית בזה״ז פה״ת או מדרבנן׳ היתר
דארנונא ,מכירה ,השכרה ,איסור דהפקעה מתרו״מ )מהר״י ס״ב ) (73כותב שלא ראה
פי שעורר זאת( ולא תחנם ,מכירה לישמעאלי ,ואם מותר לישראל לעבוד אחרי
ט
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמכרה .בסיף ,מ כ ת ב ו של הגרי״א מקובנא מט״ו םיון תדמ״ח להתיר המכירה לישמעאל
ייקא׳ יליד בערכאות גם בב״ד ישראל.
המחבר שב לנושא זה בתשובותיו זכרון יהונתן ) (24ושם נכתוב מה ששבחו החזון
14
ר
1
היים יטקב הכהן )פינשמין( שדיר צפת ,נסע שנים מספר אחדי ר״י ספיר
בעקבותיו לאסיה המזרתית ,והדפים בכלכתא שבהודו בחדל״ד ,ספר אמרי שבת לברר
״איסור הליכות מסילות הברזל״ בשבת ,ואי״ז דומה לספינת קימור .עתה הובא
^ביה״ד שנית ע״י ידידו ר׳ ברוך דוד כהנא מצפת )קראקא ,דפ .ר״י פישר .תרמ״ט.
(12בתוספת קונטרס חוק השמיטה משגת חרח״ס )דפים פב*.פח (.בו מתנגד להיתר,
ומתוכח עם הרבנים הספרדים ) .(7מסקנותיו :א .מותר למכור בל זכות שיש לו
ג ?
י ? ע א״י .ב .להשכיר מותר ר ק בהבלעה .ג .עבודת הארז ליהודי אסורה בכל
אופו• ה שורים וכלי מחרישה מותר למכור לגוי .ה .מחמת ארנונא מותר לזרוע
בצמצום ר ק עבור מגת המלך .ו .רמלה היא מכבוש עולי מצרים ואסורה בעבודה
בשביעית .ז .ספק א״י ספק סורי׳ אסור בעבודה בשביעית .מספר דפים מהספר נדפסו
בדפ .סרוםקין בירושלים)ש .הלוי( .ממנו העתיק וגתן בכליו בעל ״ברבת אברהם״).(21
כיצד נהגו באמת המתישבים בסערה שקמה בעד ונגד ז על כך אפשר למצוא בםפדו
ש
ל אבר חדדי מתושבי פ״ת ,דברי מרדכי״ מאת ר׳ מרדכי דיסקין םהורודנא
)ירושלים תרמ״ט( שהוא מקור תשוב לתולדות הישוב בארז ,עזרת הברון ,סדר
עבודת האדמה ופרטים על עמדתם של הגדיל״ד קרובו ורנ״ה מיפו .בחלקו הרביעי
)עם׳ (51—66ידבר על מצב ירושלים כעת ועל ענין השמיטה .״ובדרו כלל נוכל
להעיד׳ כי לא שמרו בשנה הזאת את היתר השמיטה כפי שיצא מאת רי״א .מפני
בלבול המוחות ודוב המהומות שהיו במכ״ע…״ בעבור שלש שמיטות שב להדפיס
מה שנתתדש בהישוב מאז ,ואודות השמיטה הנוכחית ב״מאמר מרדכי״ )ירושלים,
0
ר י י ד פדומקין ,תער״ב (12 ,אליו נספחה מהדורה שניה מספרו הראשון.
יי מרדכי גימפל יפר .מיהוד יצא לימין רבני ירושלים ,בהדפיסו .ל א טת לחשות״,
ם
)ירושלים ,דפ .סלומון .תדמ״ט 2 .ע׳.(4 .
י ׳ שמשון ב״ר רפאל הירש עמד בתחילת שגת השמיטה בראש המגבית לטובת שומרי
שמיטה .ימים אתדים לפגי פ ט י ר ת ו ) כ ״ ז טבת תרמ״ט( מסר ב״ישורון״ תרמ״ט ,עמ׳
832דו״ח קצר על הכנסות המגבית וקרא להמשכה .בנגוד לנדפס ב״נחלת צבי״
שנתון ) 8תרתיצ( ,חוברת 7—8-9עמ׳ ,196איננה ידועה עמדתו של הרב הירש על
היתד המכירה.
לסיום אותה שנה יצא גדול אחד לזרז אודות המצות ש״אמז״ לו.
א .קונטרס זכר למקדש .יבאר מצות הקהל .חובר מאת פלא״י = 1ר ׳ אליהו
דוד רבינוביץ־תאומים ,האדר״ת[ והובא לביה״ד ע״י בימ״ם ר״ש ובנד ר׳
יצחק םובלםקי ןעורך' השנתון כגסת הגדולה[ / .וורשא ,דפ .ר״ת קלטר,
8
תרמ״ט / .ן [1יד ד׳,
ם
עוד במוצאי שמיטת תרל״ה נשא דרשה על כך לפני ״נכבדים ויקרים״ שבאו לביתו
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בסוניבז׳ ביום א׳ ב׳ דחוה״מ סוכות תדליו .נדפסה מכתי״ק במהדו״ב .כעת עורר זאת
שוב ביתד פרסום .הצליח בחכמה להסוות זהותו ,ע׳׳י מתן העדות לחוברת והסכמה,
בצדן של הסכמות ר׳ יוסף דובר פבריסק ודי שמואל מוהליבר ]״ידעתי את המחבר
אשד העלים שמו והוא אחד מגדולי זמנינו״[ .כ״כ גס המו״ל בדבר אל הקוראים ,המופיע
לפני דף התעמולה ל״כנסת הגדולה״ שהושמט במהדורה הבאה .בחמשת פרקי הספר ח
בשאלת א .מי ב .מה ג .מתי ד .איפה ה .איך .כשעלה לארץ לפני שמיטת תדם״ג.
לא הדפה מהרעיון ,והדפיס שם שוב את ספדו בעילום שם -כדבר בעתו״).(23
ב .הוצאה ש נ י ה בגילוי ש ם ה מ ח ב ר ב ק ו ב ץ ״ ה ק ה ל ״ ) (64ע ם ה ע ר ו ת י ו מ כ ת י ״ ק
ס
ו ד ר ש ת תרל׳׳ו .מח ע׳.
8
בשנים שאחרי כן הופיעו תשובות הגאונים האוסרים .בראשם ר׳ יוסף דב המי
סולובייצ׳יק מבדיסק שבתשובתו משנת השמיטה העמיק הרחיב בבירור השיטות ,לסתור
אדני ההיתר .נדפסה מאוחר יותר ,כתשובה ראשונה בחלק ג׳ מספדו חידושי בית הלוי
)וואדשא ,תרנ״א ,דפים ב.יט.(:
גם בעל -סדרי טהרה״ בין האוסרים ,ומחמיר בעבודת קרקע.
16
ק ו נ ט ר ס ו ז ה ד ב ר ה ש מ מ ה .ר׳ גרשון ח נ ו ך ב ״ ר י ע ק ב ל י נ ר מראדזין.
לא ראיתיו ,וכנראה לא נשתמד בידינו .עליו כותב הגד״א מלובלין בשלום ירושלים
לברור ) (36דף סא- :שמעתי מד׳ דוד מטומשוב המסדר הקונטרס״ .המחבר עצמו
מזכירו ג״פ בספרו -עין התכלת״ )וורשא תדנ״ב( .בעמ׳ 32מכתבו לרי״א מקובנא
מיום י״ג ניסן תד״ן- :הנני שולח בזה שגי מאמרים על דבד השמטה שמה נתבאר
איסור השמיטה גם בזמן ה ז ה . . .ולא האמנתי שכבוד הדר״ג הי׳ ה מ ת י ר . . .״ ובעמי
37מכתבו להגדי״י מקוטנא ממוש״ק לס׳ ועשו להם ציצית תר״ן פה וורשא- :והנני
שולח בזה שני קונטרסים ,בהם נתתי חלק לשבעה היא שגת השמיטה בבידור
הלכותי׳ ,וגם לשמונה הם שמונה חוטי ציצית ,לבאר דיניהם עם התכללות התכלת״•
חוזר על כך שוב בעמ׳ - 249כי כבר חברגו בעזה״י בזה קונ׳ ארוך בביטול דבריהם׳
ולהחזיק ידי שומרי מצות שמיטה״.
הנצי״ב פרסם דעתו עוד בערב השמיטה ששביעית בזה״ז מה״ת ,אבל הדפים זאת
בתשובותיו דק אחדי כמה שנים.
17
ק ו נ ט ר ס ד ב ר ה ש מ ט ה ב ת ו ך ש ו ״ ת מ ש י ב ד ב ר .ר׳ נ פ ת ל י צ ב י י ה ו ד ה ב ר ל י ן ר ״ מ
ואב״ד
ד ו ו ל א ז י ן / .ו ו ר ש א ,דפ.
הלטר־אייזנשטט,
סימן נ״ו ,ד פ י ם נ ה :־ נ ט .
ת ר נ ״ ד / .ח ל ק יו״ד א ח ר י
ם
2
תשובה זו כתב לגבאים המשתתפים עמו במצוה זו ]חובבי ציון[ .ותמציתה שאין
לעבוד האדמה בשום פנים ,ירקות אפשר לקנות מהגויים ,וכדי למנוע קלקול דבטלה
יש להנהיג מרביצי תודה ושיעורים ,והברון יסייע גם במילי דשמיא .כתב כעין זה
שנית לר׳ יודל לובעצקי מו״צ בפריז .במכתבו להדב אב״ד דנויאדק אוסר אתרוגי א״י׳
קדושת שביעית גוהגת בהם ,ואחרי דו״ד שהיה לו עם הגר״ש םלנט ,מוסר כיצד נהג
הוא למעשה .מדבריו- :ושמענו שנתברכו תבואות הששית ,מה שלא היה כבד עשר
שנים . •.ואין זה אלא השגחת ה׳ כדי שימצאו דצון לשפוד משפדת ה ת ו ר ה . . .שאס
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא ישמרו מצות שביעית ,הרבה עונשים יש למקום ית׳ ,כמו עצירת גשמים וארבהוכדומה ח ״ ו . . .קיום האומה הישראלית אינו ע״פ שכל אנושי וטבעי…״ ועוד:
״וידע שאנשי ליטא ואגפי׳ נדבתם לא״י אינו להחיות איזה אנשים ,אלא להושיב
נשמות אה״ק ,ולא מתוז פלשתינא ,אלא קדושת א״י ,ואחרת יסלקו ידיהם ,ולא יוסיפו
להיות גורמים מצוה זו בעבירה…״ .צולם מחדש ,ניו יורק ,תש״י—.
מפלפל בדברי תשובות אלו ספר
1 8
הלכה מפוררת .ר ׳ טובי׳ )ר׳ טעבעלי( ראזענטאהל / .וורשא ,דפ .רי״ז
ם
א ו נ ט ר ה נ ד ל ר ,שבתון יהי׳ לארץ )תרנ״ה( / .ד ,כג ד׳.
8
״בו מבורר הלכות שמיטת הארץ בא״י ותרו״מ ומהאתרוגים והיין מא״י משגת
השביעית שהמה אסורים בין לאנשי א״י ובין לאנשי חו״ל ,ממשגיות וברייתות
ומגמרות ירושלמית ובבלית לאמתה של תורה״ .המחבר תושב ירושלים ,שנמנה בין
החותמים על כרוז תדמ״ט ,מזרז את בנו המו״ל ר׳ מרדכי אברהם אבלי ,שבקר אז
בארוסה להשיג תורמים ומסכימים לספריו ״פרי מרדכי אברהם״ א־ב ,להדפיס ספד
זה עוד לםני השמיטה ,כי אף שכבר הורה זקן ]הבית הלוי לאסור[ מ״מ דבריו
לפלסולא .ואילו בחבורו יש נוספות לאיסור בשל עכו״ם ולענין מעשר .מפלפל
בתשובות ביה״ל והנצי״ב ,אם כי מסבים לאסור .בנו בהג״ה מחזק זאת ואוסר הפירות.
הוא מחבר הספר ״פרי מרדכי״)תרמ״ה(.
יבול דל מציין את שמיטת תדנ״ו .בשנה זו הסכימו גאוני ירושלים דיל״ד ורש״ם להצעת
דנ״ה למכור את האילנות של ישראל )בלי הקרקע( לגוי ע״מ לעקור] .לקראת השמיטה
הבאה הציע דג״ה להוסיף בשטר המכירה שאם הגוי לא יעקור את האילנות תחול
מכירת הקרקע לזמן של שנתיים[ .רנ״ה התנגד להיתרו של רי״א למכור שדות זריעה.
ב״שנת השבע״ ) (70עמ׳ ר ט :״מאז ועד היום כמעט לא הפסיקו לטעון שההיתר
שנוהגים ב ו לפי הוראת הגרא״י קוק הוא ע״פ הסכמת הרג״ה ,המהריל״ד ,המהרש״ם
והאדר״ת אשר הם לא הסכימו למכירה לזמן ורק הורו היתר של שעת הדחק לאילגות״.
כעין זה ב״שלש תשובות״ ) (73עמ׳ עדיה .אחרים נמשכים אחרי הדברים שנמסרו
ב״הוראת שעה״) (26ועדותו של הגרצ״פ ״ונצדק קודש״) (56ו״תורת השביעית״).(74
יא״ז מלצר בכרס ציון)44ג( כותב שהגריל״ד הסכים לרג״ה להלכה ולא למעשה.
שלוט ירושליט .יכלכל בו כל דיני שביעית .ר׳ אברהפ ב ״ ר שלמד .אלאזראקי
1מקושטא[ / .ירושלים ,דפ .רא״מ לונץ ,תרנ״ה / .ח ,עב
ע ,
׳
1 2 0
המחבר הוא בן בתו של ר׳ שלמה אמריליו משאלוניקי בעל ״כדם שלמה״ .עלה
לארץ בשנת תק״ץ ,ואסף בשקידה דיני ושבחי א״י וירושלים ,בתוכם עניני שביעית.
כת״י הספר ,גדל הכמות ) 60בויגן פוליו( נשתמר בידיו של האספן הירושלמי הנודע
ר׳ יצתק בכר מיכאל בדהאב .בגלל ההוצאה המרובה ,הוציא מהם פרקים פרקים והדפיסם.
וזה יצא דאשוגה בקיץ ערב שביעית ,עם הסכמת ה״ישא ברכה״ ותשובתו ).(7
בהסכמה ובהקדמה הובלעו הפרטים על המחבר ,בעוד שבשער הספר מופיע באותיות
גדולות .שם המו״ל בלבד .דבר זה הטעה את כל הביבליוגרפים ,ליחס ספד זה לבדהב.
כדי להשיב אבידה לבעליה בשלמות ,שיקרא שם המחבר על נחלתו ,יש לציין זאת
,׳גם בספר הבא.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
20
תופפת שביעית .כל דיני שמיטת כספים ופרוזבול .הוצאתים לאור יצחנן בכר
0
מ י כ א ל ברהב / .ירושלים ,דפ .רא״מ לונץ ,שבת ש ש ו ״ ן ) ת ר נ ״ ו ( 48 / .ע׳12 .
קרוב לודאי שגם קובטרם זה שבסופו שבי בוסתי פרוזבול ,מתורתו של ריא אלאזראקי.
אע״פ שלא נזכר .מצוין דק ש-הוא חוברת ב׳ מספד שלום ירושלים״ ) .(19ראה עוד
בכתבי בדהב -עיר של זהב והיא ירושלים דדהבא״ יכלכל מעלות ציון ושבחי ירושלים.
ובשער השני :הפרדס הוא פרדס ירושלמי שבחי ציון וירושלים לר״א אלאזראקי
בספרו שלום ירושלים כת״י ,יו״ל שנית )ירושלים ,עזריאל ,תדם״ז( ושם כותב המו״ל
בהקדמתו ,שבחד בשם זה ,כי הוא בגי׳ מתורתו של אלאזראקי ,ולא יטעו שזה שלוו
אצל בדהאב היו בכת״י גם שני ספרים קטנים ועבים מהמתבר ,מבשרת ציון ומבשרת
ירושלים שהם דרשות שדרש כל שבת ,בזמן הדאשל״צ ד׳ שלמה משה םוזין ,עם
הסכמתו לדרוש אחד .זמן פטירתו לא נודע לבדהב עד היום הזה )תרפ״ז(] .גם פ .ד.
גאון אינו מביאו[.
אף לשמיטת תדם״ג יבול ספרותי דל.
21
ב ת ו ך ברכת א ב ר ה ם .ר׳ א ב ר ה ם ב ״ ר אלי׳ בארג
ק ו נ ט ר ם חוק ה ש מ י ט ה
ס
מ מ ז ר י ט ש / .ירושלים ,ד פ .ר י ״ ן לעווי ושות׳ ,ת ר ם ״ ב / .ד פ י ם י ג :־ ט ו :
8
קונטרס זה הוא גניבה ספרותית .המחבר נסע כבר שנים רבות קודם לכן לחו״ל וקבל
מכתבי המלצה חמים מגדולי אירופה -כי הוא ת״ח גדול״ .בסוף ספרו זה ,הדפים מחצית
י קוב׳ חוק השמיטה של משולח אחר )א (14דהיינו את הקטעים א־ג ,ו ,י ,בשלמות ,ממש
מלה במלה ,וחותם בהתחסדות -והמקום יאיר עינינו בתורתו הקדושה״ אברהם
בהדה״ג אלי׳ בארג .הספר עצמו נדפס לראשונה בלי קונטרס זה בירושלים׳ דפ .ד״ש
צוקדמן ,תרמ״ב ,בח׳ דפים.
22
א .דיני ש ב י ע י ת — ב ק צ ר ה — להלכה ל מ ע ש ה .ר׳ משה יהושע יהודה ליב
דיםקין מ ב ר י ס ק ד ל י ט א / .ירושלים ,ת ו צ א ת ח ד ו ת ישראל ) ס פ ר ה (.ע ״ י ר א ״ א
0
זוננםלד ,תרס״ג ,[2] / .ב־ו [1] ,דף.
1 2
את ההלכות עדך הגדיל״ד עוד בשנת תדמ״ט ,עבוד בגי המושבות שבא״י .היו בין
תשובותיו של המחבר ,ולבקשת רבים נדפסו בקונטרס מיוחד .חזרו ונדפסו
ב .ב ת ו ך שו״ת מהרי״ל דיסקין .ירושלים ,הו׳ חנ״ל ,דפ .מורי׳
י :
ז :
׳
־ •
דף
תרע״א
' ״2
עומדים לצלמו כעת מחדש.
ג .ב ת ו ך ״ ב צ א ת שגה״) (89ע מ ׳ ע ב ־ ע ז .
האדד״ת שדרש על הקהל במוצאי שמיטת תדל״ה ,והדפים -זכר למקדש״ )(15
בתרמ״ט ,המשיך לזרז כשעלה לארץ ,אודות -אחת ממצות התורה שנצטוינו מפי
הקב״ה ע״י מדע״ה״.
23
קונטרס כדבר כעתו .חובר מאת מדן ן׳ צורכ ]=האדר״ת[ / .ירושלים תרם״ד
/יב ד׳•
12
0
רוב הקונטרס כעין ה-זכד למקדש״ ,לקוטים מהמקורות עם הלכות והערות׳ ואחרי
שב-סתת דבר״ תמה ,מדוע תגרע מצוד .זו שלא נעשה לה שם ושארית אצלנו .כותב:
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ־ י ך יהיו נשמעים לקטן במוני ,וידדוש בל ד ב בצי״י ב ש ״
^
ק
.י ם ד ,בפרט שקצתם מקיימים באה״ק שמימה כדת״ .ודאה עוד להלו הקהל
זכר למצות הקהל ) ,(71ומש״כ רמי״ל זק״ש במאמרו על נושא זה )אחרי (86
שהופיע גם כתדפים מיוחד.
ג ט ר ם
*י
ד כ ר השמיטה בתוך שוי׳ת ב ד ״ ח שו״ע זכח־ן יהונתן .ר ׳ יהונתן ב ״ ר
רחם אבא יצחק אגלמן מחורושץ ומו״צ ביאליםטוק / .וילבא ,דפ .פ .מ״?
•2
תןס״ה/.דףקנח:־קען
:
י
^ " ^ מקדים ,שזו השגה הכוללת הערותיו על תשובת בית הלוי שהוזכרה לעיל
.(16מה שהשיב לו על כ ך הגדי״ד ,גרפס בהגהות שלמטה ,ועליהן באותיות
^
ת שוב הערות המתבר .התאריך הוא י״ז אדר תרג״א .וכן תשובה לאהד מגאוגי
שליט״א)!( ששלח לו השגות על ספרו תודת יהונתן).(14
•
י יו איש מצטט ממנו באריכות )כגון; זרעים ,עז( ואומר בשבחו ש-העמיק מאד
כוח אלו ,והרבה דברי תורה גתפרשו על ידו•)שם .(182 ,משקל גוםף יש לדברים
^
^ ״ כשאומדם ידוע כמי שלא הרבה להשתמש בספרי האתרוגים מדורותיבו ,ובספרו
שביעית ) (42הוא מזכיר ר ק את בית הלוי)שאיגו תחת ידו( ואת הגצי״ב ב״משיב
דבי״).(17
לקראת שמיטת עת״ר קבלה המערכה תנופה חדשה ,כשבראש שגי הצדדים עומדים
אישים בהי ידב״ז וחרב קוק.
0
ק נ א קנאת השם .היה כל ימיו הרידב״ז) .שם משסתתו וילובםקי לא השתרש״ והוא
נ ו
י ע בשם דידב״ז ,אשר בהקדמה לתשובותיו בית רידב״ז )וילגא תדמ״א( מפרשו,
״ת ש ל :ריגת יעקב דוד בן זאב( .את פרסומו העיקרי קנה לו ע״י פירושיו הרידב״ז
ותוספות ר י ״ ה שגדססו בצד תלמוד ירושלמי .פרטים ביוגרפיים רבים עליו ,אפשר
מ
ז ז ו
נ
* ו א בהקדמתו המופלאה עד מאד ,לתשובותיו בית רידב״ז )ירושלים תרם״ח( בה
א סוקר תולדות חייו ,ירידת הדורות ,דרך הלימוד ,חבור ספרים ועוד .בתרם״ב
ס
ע
לאמריקה לכהן כ״רב הכולל וזקן הרבנים לכל ארה״ב וקנדה חונה בשיקגו״ א ך
ח י
י הדת שם ,ובאותה תקופה ,לא הרווהו גחת ,ולא התאימו לאופיו הסוער) .וראה
ג י מ
י ק י דידב״ז עה״ת ,שיקגו ,תרם״ד( .מלחמות היו לו בקשר להשגתה על השתיטה
בשיקגו ,וגדסס שם על כך באותה שגה .ספר .דברי אמת״ מאת יריבו ד׳ צבי שמעון
אלבום .כנראה מסבה זו עזב ,וצוד באותה שגה עלה ארצה .בצפת בה קבע משכגו,
החזיר עטרה לישגה׳ וע״י הישיבות וביה״ד שיסד ,גתםלאה ארץ הגליל תורה .תאור
ס ע נ י
) ם ט
י יהי על כך ,מוסר תלמידו ר׳ ישעי׳ איש הורוויץ ,בהקדמה לספרו יבא שילה
• ליאיס תרס״ו( .בקש לישב בשלוה ולהרביץ תורה ,קפצה עליו רוגזה של שגת
השמיטה.
עוד בערב השמיטה הוציא לאור מחידושיו .שנלמדו בעיון בישיבתו תורת א״י.
ק ו נ ט ר ס ה ש מ י ט ה .הרידכ״ז / .ירושלים ] .ר י ״ ד פרומקין[ ,ישמוטו בהארץ
)תרס״ט( ,[1] / .י ד ,
ב
״4
י
״נושא ונותן בה׳ ש ב י ע י ת . . .אשר על מדוכה זו ישבו מלפנים ארבע מאות שנים
בכפה שני שמיטה בעה״ק הזאת ! צ פ ת ! . . .וזו שמימה השלישית אשד לאחר שיצאה
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
הודאת ד ע ה בשמיטה הראשונה סגתישבו
ס כ י אתיגו בהקאלאגיעם באה״ק הותרה לגמרי,
שביע ת ״ ק ר ה ת״ו ומיותרת היא בישראל .ולמען שלא ישתקע
ת ו לגמרי שגת השבתון מן הארזי ולמעו שלא יי־י-י י * . ! ,
מ*ו שלא יקבע הלכה לדורות ,כתבגו הקוגטרים
א ת י 1ו
ח״
ב די -לוו יהא תזקת ג׳ פעמים! בערב שביעית בתורת מ ח א ת ,בהקדמתו
הסעניגת מכפר ,שבשממת הראשוגה ]תרמ״ט! היה ביולקוביסק שבפולין .ואת הכסף
שקבז שלח לרוזינאי .שרב צדיק מ מ ו ט ) ז ( בכה כל השגה על ההיתר .שאחרי השמיטות
בא ארבה וגתפזרו רבים לגלויות .שקנה קרקע ליד צפת כדי לקיים בה מצות שמיטה
.ח ב י ת י כדת בעדי ובעד כל קהל ישראל הנפוצים בכל קצות תבל״ .בסוף ,קול
מהיכל ה׳ לתמיך בשומרי שביעית .כבר כאן מוזכרים הגר״ג ויידנפלד ) (26שעמד
לימיגו בתזוק השביעית .והרב קוק ) (32ידי״ג .והמבין מתיר לשווי .איר לבבו
הטהור מלא כאב ויגין ואגהה על ההיתר שגשתקצ בעו״ה ,וכותב ג״כ שהי׳ * ר הוראת
שעה .ולא שישתקע מצות שמימה מארצנו ה ק ׳ . . .״ .
לא תם הפק בדברים שבכתב ,והשפיע על במה תרדים שישמרו שביעית .למענם גםצ
לפריז וללוגדון .והנדיב הידוע הבמית ,שלא יגיע נזק לשובתים .בתרע״ב קנה נחלה
בעין זיתים להתבודדות .ורק יתידי סגולת באו לתתיעץ עמו .בשלהי תרע״ג חלת.
ולדעת הרופאים הסיבה. .מעמלת מוחו ורגשת לבבו על שפלות מצב התורה .ודיו
גרפ* בגיזקין של מחלתו האנושה״ .נפטר בליל א׳ דר״ה תרע״ד )יבא שילה( .יתר
מפריו בעגיגי שביעית ראה)4ג .ה (10 :
עם קוגמרם זה .הדפים הרידב״ז תוספת של רעו ועמתו במצות וו.
26
א .קוגטרם תיבפת שביעית .ר׳ נחום ב ״ ר י ע ק ב ויירנפלד מדומברובה בגליציען.
/ירושלים ,ןרי״ד פרוביקיו! ,תרם״ט ,5 / .ד ־ ט ד׳׳
נ > 4
המחבר בקר שגה לפגי כן בארץ ,בשליחות רבני מדינתו .פגישתו הנרגשת עם
הרידביז.
שבכה על חלול השמטה ,רתמה אותו לפעילות לטובת המגבית .עבור
הקילוגיות שישמרו שביעית .פרסם כרוזים בכל תפוצות הגולה .וקול קורא לתמוך
בעגין .עליו חתמו כמעט כל גדולי פוליו והוגגריא ,ואצלו היתה הכתובת למשלוח
כספים .פרסים אלו כלולים בהקדמות הרידב״ז והמהבר לקוגםרם .הרידב״ז מלוהו
בהערותיו.
ב .בדפם בידים שניות מדברי סופרים ע״י המחבר ,בסוף םפרו מעומדת להבית
), ,(31יראה לעיל)!׳.(:
ג .הופיע שוב בצלום מהדורת פאת השלחן עם בית רידבו)4ה(.
שגי הקוגמרםיס גשלחי אל גדולי הדור .ועוד באותה שגה נדפסו דברי המםייעם•
א.
קדושת שביעית .ר׳ אברהם מענדיל שמיינברג מברודי / .ירושלים ,ןרי״י
4 0
םרומקיו ,1תרם״ט / .יג די.
יצא לאיר עיי ר׳ אברהם אביש מרדכי הלוי אייזען מירושלים עם הערותיו .תשובת
הסתבר .והארות להערות שגית .מפלפל בחריפות ובקיאות .לחזק את קדושת שביעית
שנת השבתון ,מסכים עם הרידב״ז בסתירת ההיתר .וקורא לתמוך בשומרי שביעית.
תאריך הכתיבה :כ״ג ת ם ח תרם״מ.
.הופיע שוב בצלוס מהדורת פאת השלחן עם בית רירבו )4ה(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדבריו :״הטעו הרבנים משום ארנונא .ובאמת חוק הממשלה יד״ה .דשדה שאינו
נזרע סטור מן ארנונא ,והשואליס מבקשים להטעות את החכמים .ואוי לנו אנא נשא
את חרפתנו .הגויים הערבים מניחין שדותיהם בור אחת לג׳ או לד׳ שנים לטובת
האדמה ,וב״י חודשים וזורעים בלי הפסק אף אחת לשבע ,אי״ז כ״א למען ח״ו לחלל
קדושת ה א ר ץ . . .״
עוד מי שפלםל בדבריהם .הוא רמ״מ קידשבוים בקונטרסו תורת השביעית )להלן א.(39
הרב שטפל בסדור המכירה כותב )בערך שביעית ) (43עמ׳ :(30״דאיתי שרב מפורסם
!הרידב״ז( הדפיס קונטרס בענין שמיטה ) …(25אז הייתי מוכרה להדפיס ספר
מיוחד על ענין ההיתר.
״
הוראות שעה .ר׳ יוםף צבי ב ״ ר א ב ר ה ם הלוי ראב״ד ומו״צ דפעיה״ק יפו.
י
בעהמח״ם ״בכורי ציון״ ] ס פ ר ו הראשון ,ירושלים ,תרם״ג[ / ,ירושלים ,חש״מ,
4 0
,
שבתון יהיה לארץ )תרם״ט( 128 ,[4] / .ע .
״מערכה בדין םירות עכו״ם .אס גוהג בהן דין קדושת שביעית .ואם מותר למכור או
להשכיר ל
ה ם
ק
ר
ק
ע
ב א
״
י ״
ן א ם
ע ב ן ד ה
מ ן ת ד
ע
״ י
י
ל או ע״י עכו״ם .וכל פרטיהן
ש ר א
ודקדוקיהן ,וכל המשא ומתן שהיה בין הגאונים שבארצנו הקדושה בהשמיטות שעברו.
וביחוד של הגאון המקובל מר חותני זצ״ל עם הגאון רשבבה״ג מוהרי״ל דיםקין
זצ
י ק ״ ל בשנת תרו״ן…״
ל ס פ ה שמטרתו לברר ההיתר ,הסכמת הרב קוק מיום ״ ן אלול תרס״ט .כלולים בו
כ
חליפת המכתבים שבין תותנו והאדר״ת .ומכתבו של הגרי״א מקובנא ,שמתיר לשמיטה
השניה בלי שינוי .תמצית סקירת העבר בפרק ל״ב ,נוסח החוזה ודיני תפוזים.
,
הרידב״ז גדם לחיבורו של ספר נוסף.
קונטרס הלכות שביעית .ר׳ יחיאל מיכל ב ״ ר אהרן םוקצינפקי / .ירושלים,
1 2 0
יפ .א ח י ם סלומון ,עתר / .כח ע׳.
י ל ו ״ ,ועיקרי הדינים הנוהגים בשנת השביעית.
,
כשער השני :״
על פי מסקנת דוב ה פ ו ס ק י ם . . .ובשולי היריעה ,חקרי הלכות הערות וספיקות ,ומראה
מקומות נהוצים .בתוספת הערות והארות מארבעה גאוני הזמן אשר בא״י״ )להלן(.
״בתור הקדמה״ מוסר ש״הרידב״ז הי׳ הראשון שעוררגי לערוך הלכות שביעית ,נו״ג
״ י קוק ח״ז ר״ש
כ ו ל ל
ע מ ו
ס ם ק
ה ה ל כ ו ת ן ז ר ג
ן ש ב צ ת י
ע ן ל
י
״
ח
ב ר ל י ן ״
ו י ״ י
ד י ס ק ץ
ו ר א
סלנט אמר .שכאשר תגענה תשובות הרבנים ,יחוה דעתו באיזה ענינים .אבל היה כבר
חולה ונפטר .מאלפי תשובותיו ,לקט״י כמה גרגרים בעניבי שביעית״ .מלבדם משבץ
מחכמי עץ חיים ]גם מהגרצ״פ[.
לימים נעשה מראשי המדברים בענין השמיטה ,הלכותיה ובעיותיה .לפופולריות זכה
ספר השמיטה ) (65שלו ,שהוא גלגולו השני
ש
ל קונטרס זה .כתב ערך שמטה ב״אוצר
ישראל״.
ושוב סרסם הרידב״ז ,״בדין פירות שביעית שנתגדלו בעבירה ,אם מותרין לפי
,
ישראל או לא.-
,
^
קונטרס הלבה למעשה .קבוצת מכתבים מכבוד מ ר ן רידב״ז ,ששלח לחכמי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ורבני ירושלם אשר דרשו מאתו להורות הלכה למעשה קבועה לדורות• /
ירושלים] ,דפ .רי״ד םרומקין[ ,עתר ,[2] / .ז׳ ד׳•
ב״פתח דבר״ שוסך מד לבו על שמאשימים אותו שעשה -שנאר גישעסט״ מהשמיםה•
תוקף בחריפות את כנוס דאל״צ ,שהתיר סירות שביעית סירות עבירה ,ובמיוחד אח
שץ המכנה א״ע להבדיל בצלאל״ והשני לו -מין המן דמתקרי מרדכי ]בן הלל[ הידוע׳שיצא מכלל ישראל ומכנה א״ע בשם כ ה ן . . .׳
המכתבים :א .פסק לאסור ענבים מכרם ישראל שעבר על לא תזמור .ב .עוד בענין
זה להגר׳ שלום אייזנבך ]בסופו :ועיין בקונ׳ ה׳ שביעית שחבר הרב ד״מ סוקצינםקי
) (29מש״כ בשמי[ .ג .לד׳ פנחס עפשטיין ,מצפת יום ו׳ מנ״א עת״ד .ד .לד׳ אביש מרדכי
אייזען ]בסופו- :וידע כ״ת נ״י אשר אני מחכה ,אם ינצחו הפרושים להצדוקים
בשנה הזאת ,אז תשוב השמיטה לארצנו הק׳…״[ .וכן נוסח וחתימות ססה״ד
מבתיד״צ פרושים וחסידים וד״ח ברלין מב׳ אלול עת״ר ,שהמכירה אינה מתרת םירות
מעבודת איסור ,והוספה מהדידב״ז.
בסוף מכתב ד׳ כותב הרידב״ז -וצריך לעשות חיבור כמו ש״ע על הלכות שביעית״,
לא הספיק לו פאת השלחן ) (4נדפס בשנת תרע״ב )ב( עם הגהות הרב קוק ,ובאותה
שנה הוא מדפיס הלכות שביעית ,עם פירושו שו״ע לשבת ובית רידב״ז )ג( וספר
נוסף בעל שעד מיוחד:
א .קונטרס אחרון משמרת להמית .די נחום ב״ר יעקב ויידנפלד / .ירושלים] ,רי״ד
2
פרומקין[ ,תרע)א(ב 40 ,1 / .ד׳.
העדות על ספר בית רידב״ז ,עם העדות הרידב״ז ורא״א אייזען ,גם על מכתבי רא״מ
שטיינברג הנספחים ]בהם מצטט מספדו קדושת שביעית ).[(27
8
ב .צולם מחדש עם פאת השלהן שביעית ,תשכ״ה )4ה( .כח ד /
כתב יד שלם של המחבר ,חידושי ״חזון נחום״ על כל זרעים׳ נמצא בספרית םינםינטי,
וכבר נמצא התורם ,שיממן צלומם של כמאה דסים שעל מסכת שביעית ,על מנת
לכודכם ולהעמידם לשמוש המעיינים ,בהיכל -כולל חזון איש״ בבני ברק.
4 0
31
0
ס
כנגדם יצא עוד בשמיטה עצמה עמוד המתירים ,שהעמיק הרחיב לבסס את ההיתר
בספרו
32
א .שבת הארץ .הלכות שביעית .ר׳ אברהם יצחק הכהן קוק אב״ד בעיה״ק יפו
8
והמושבות / .ירושלים ,דפ .לעווי ושות] /עתר[ / .נה ,יז ,ג ד׳.
תחלה בא מבוא רחב לברר יסודות ההיתר ,בו מתוכח המחבר עם -ידידי הגאון
הדידב״ז שליט״א בקונ׳ השמיטה ) (25אשד לו״ ומסיים- :וצריכים אנו להשקיט לב
היושבים והמתישבים באה״ק ,שהם מוכרחים להשתמש בדרך היתר זה כסי המדה
המוכדתת ,להודיע אותם כי אשדי חלקם ,וכי טוב גורלם שזכו לשבת בנחלת ד׳ ,ושהם
שמיס לב לקיום המצות התלויות בארץ כפי כהם ,ומה שאי אפשר לקיימן ,הס
מתנהגים בהן ע״פ דרכי הודאות חכמים ,להפטר מחיובם עד עת רצון ,וחלילה להוציא
לעז על ישראל קדושים…״
0
הספד עצמו סודר לפי הלכות שמטה ויובל של הדמב״ם ]האותיות הגדולות[ .על ידדברי הדמב״ם ,הוא מביא את בל שיטות הראשונים והאתרוגים בצורה קצרה ומרוכזת
]-הדינים בלא ציון המקור ,מס׳ פאה״ש) (4עסי״ד״[ אף גם את דעתו הוא הלכה למעשה.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקוגמדם האתרון שנלוה בסוף הספר .הוא מבדד את יסודות חידושיו מש״ם בבלי
וירושלמי ודבדי הדאשוגים״1) .די׳ת בדבה״ש) (51עמ׳ .(75
״באותה שנה ]עת״ר[ רבו השואלים והמתוכחים ,ותשובותיו הלא הן כתובות על ספרו
״משפט כהן״) (45הלכות שמטה ויובל)נרי׳ שם( .בעמ׳ קל״ד תשובה מב׳ אד״ש תרעיין
לר׳ צבי הירש קאהן .על הערותיו לשבת הארץ.
חומד דב אתר נמצא במכתביו שנדפסו ע״י בנו .וסודרו לפי שנות כתיבתן ב״אגרות
הראי״ה״ )ירושלים תשג־ו( ושנית ע״י מוסד הרב קוק )שם תשכ״ב( .במפתח קצרו
במקום שהי׳ להאריך .דעתו החיובית של ה״חזון איש״ על ספרי ההלכה שכתב הרב
?יק׳ דאה בילקוט דעת תורה )שבסוף עקבתא דםשיחא ,תשכ״ב(.
ב .מהדורא שניה בהוספות ותקונים / .ירושלים ,דפ .העברי חרצ״ו / .יד,[2] ,
4
קלב ע׳.
״ל ע״י האגודה להוצאת ספרי הרב ,כשמיני בסדרת ספרי מערכת ההלכה.
בהקדמת בנו ר׳ צבי יהודה מי״ז אלול תר־צבאיד ,שבגלל קירבת שגת השבע ,הוקדמה
הדפסת ספר זה שאפס ואיננו .נוספו להוצאה זו :א ,הערותיו לה׳ שביעית שבם׳ פאת
השלחן) (4הו׳ לינץ )ב( המשלימות ומבארות ד״ק שבשבת הארז .ב .הערותיו לקונ׳
״הלכות שביעית״ ) (29לרי״מ טוקציגםקי ,אשר באו שם מקוצרות מתוך מקורות
מכ״ק׳ בדיקת המקורות .זירוז ההדפסה ע״י הגרא״ז מלצר .תוספת הערות מהאדר״ת
!חותנו[.
ם
יו
ג .מהדורה שלישית .בהשמטת הקדמת בנו / .ירושלים ,מוסד הרב קוק ,תשי״א.
4 0
– /קלב ע׳.
י• הדפסה חדשה .שם ,תשכ״ה.
מאמר .שבת הארז״ שהוא סקירה עיונית על הספר ]למעשה איגו אלא תמצית[
הדסים הרב משה אוסטרובסקי ]=המאירי[ בח״א של הקובז .אזכרה״ )ירושלים
תדצ״ז( במדוד דברי הרב ,עם׳ רה-רכב .הופיע גס בתדפיס) .י .ורפל(.
ספרים נוספים נדססו נגד ההיתר ובעדו .לאסור
קונטרס כדיו השמיטה ר׳ ארי׳ ליב ראשקעם שהי׳ מו״צ בפרור שניפישאק
בעיר וילנא וכעת ר״מ ישיבת פרי יצחק / .ירושלים ,המו״ל רא״ל גורדון ,הדפ.
1 2 0
^
יא״מ לונץ ,עת״ר [2] / .ד 67 /ע׳.
״יבאר דין השמיטה בזמן הזה מה משפטה ,וכיצד צריכים לעשות לתועלת אכרי
אהיני בעלי המושבות החדשות בארה״ק ,י לקיים את המצוה הגדולה הזאת כדעת
רבותינו ז״ל גדולי ההוראה .ואחינו האכריס יוכלון שאת ,מו״ם של הלכה …ובדרך
אגב יבוארו בו כמה עניגיס בהלכה ובאגדה השייכים לענין השמיטה״.
תיקף בחריפות את מתישבי הארז שאינם שומרים תורה ,וכן את מבקשי ההיתר.
.עונ* ׳ אלכסנדר משה לפידות אב״ד
מע ׳
כ ד
פ
כ ד
מ ב ת ב ן
ב ע ג י ן
ש מ ט ה י
כ ג ר א ה
יאסיין במכתבו מכ״א ארד ״רמ״ח׳
שחפשתי צדדי ההיתר יקילית• *י* י<
יתברך ויצליח בהפלגה כאשד
תקוה שבזכות^ זה יבא במ״אי *
^
ף א י י
ל מ צ ו א
ע
ר
ז
י ם צ י ע
מ פ ג י
ל ה י פ י ם
ה ה כ י ח
י נ מ ד י מ ה
ב י ע י ת
ח ן ז ב י ל ה
ג
ד
״ ,׳
ע
׳ "
ד ב י י י
ב ל
ש ל ע צ ם י
א
י
? י י ב
י
www.daat.ac.il
"י
ב מ
0
ה י י ״ י
:
? ^'^1
י'
ד
; 1״1
א י 1ד!
י
^
שרמזתי במכתבי^
לנכדי ,במו ״ ? ? ״ י
אתר דעת -מכללת הרצוג
שגדפס במכה״ע ]המליץ[…״ במכתבו השני כותב :״…הגה זה מכבו כתבתי אזוב
הגאב״ד דק״ק בויסק ,צדדי היתר לשביעית בישוב אה״ק ,והוא שלחו להמליץ .והוא
םדםמו בנומר ,25ולפי שרשמתי אז ראשי פרקים כיאות לגברא דבא .ע״כ נמצאו
השגות ע״ז בקונטרס קול התור ) (10הנשמע באדצגו מהרה״ג אביו ויציניווע ,אמדתי
לפרש שיחתי …ובזה נסתם כל השגות שבקוגטדס קול התור״) .וראה מאמריו בדבר
השמיטה בכנסת הגדולה א׳ )וורשא תרג״ג( עמ׳ 39—43ובהלבנון שע״כ הותקף
בבי מדרשא )דבה״ש הירשנזון).((8
ולהתיר
דבר בעתו בתוך ״ירושלים״ .ר׳ יונת דב ב״ר יהודה כלומברג מדועסק תושב
12
197.—208
רחובות / .ירושלים ,רא״מ לונץ ,עת״ר / .עמ׳
העווד מעיר שהמתבר ״ת״ח מצוץ שהתישב ברחובות ,השמטנו הביאורים הרבים
בהלכה והגדה ,מפני שאיננו נו״נ בהל׳ שמיטה כ״א ע״ד ערכה ויחוםה לזה״ז וגם
מפני ששנתנו זאת היא שמיטה ודבר בעתו מה טוב״ .המחבר מודיע שאינו פוסק
בפגי גדולים )אף כי משתמש כלפיהם בסגנון זול( ,דק מעורר שדעתו כי ״כל עוד
לא התישבו אחינו בא״י ישוב נכון וגמור ,באופן שיהא בתכונת ההתנחלות טבוע
ומתגלם יחם של ״עצמיות״ לא ״שעבודי״ אין להרעיש עולמות .ואין מקום לקיום
השמיטה״!
המחבר )שהיה סוחר והפסיד במסחריו( ,השיב על דברי ד׳ יצחק ליאון בספרו מצות
ישיבת א״י )וילנא תרג״ח( עליו הסכימו גדולים )דש״כ מוילגא ,ד״ש מוהליבר ,ר״ח
ברלין ,רמ״ש מדיגה( .ד׳ ליב נח באם רב דשאווקאט ס׳ קובנא שנטה אחדי הציונות,
ותפץ לפרסם בעם ספר ידידו בלומבדג ,חבר נגדו ם׳ תבת נח )וילנא עתר( עם
הסכמת הגרי״י ריינם] .בקונ׳ תולדות אבות שבסוף שו״ת מילי דאבות ח״ה כותב
ד׳ יוסף מרגליות־יפדדשלזינגד אב״ד דגנדורף ,שחבר ספד נגדו בענין ישוב א״י.
כתה״י נמצא אצל נכדו אב״ד בת״א[ .ביפו תדע״ד הדפים בלומברג :מאמר הדבור
העברי עפ״י מקורי חז״ל ,והוא פוק מתוו ספריו ״תורה מציון ,וישראל וארץ ישדאל,
הערוך כולו בדוח לאומי דתי ,לתחית שפתנו הק׳״.
0
מאוחר יותר ,גקבעו בספר דבריו של אחד מגדולי האוסרים.
חדושיס בעניני שביעית .בסוף שו״ת שאילת דוד ח״א .ח דוד ב״ר שמואל
פרידמן מקרלין / .פיעטרקוב ,דפ .מ .צדרבוים ,תרע״ג / .דפים יד.־כב2 .
מדבריו :״אחשבה להלכה שהיא צריכה עתה ככל הלכות הנוגעים למעשה ,וכמעט
עזבתי כל שעורי לעסוק בשביעית …כאשר יעזדני השי״ת אוציאו לאור בדפוס…
הלכות שהעלו חלודה מרוב ימים שלא נתעסקו בהן …האברים החדשים מהפשים
מודים אשר מאורות לו יראו ,ולעצים ישאלו אשד מקלם יגיד ל ה ם . . .כי רבים
נתלים על בנין זה ,ובראשם אדם גדול ז ]אם אמת הדבר לא אדע[…״
על המקוש כפירות שביעית דן כבר בפסקי הלכות ח״ב )וורשא תדס״א( ם״ה מהל׳
אישות הלכה גי .תשובה י״ח בחיו״ו היא בענין קנין עכו״ם בא״י.
0
שלש שמיטות עבדו עתה ב״שקט יחסי״ .שנת תוע״ז היתה בעיצומה של מלחמת
העולם הואשונה .שוות הארץ שבתו מאונם ,בגלל הקרבות שהתנהלו בהן ,עד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהאנגלים כבשו את הארץ מידי הטורקים .את האדמות מכרו לקונסול האמריקאי
רי״צ הלוי די״א ציטרון מפ״ת וד׳ יוסף רבי] .סרטים ותצלום ב-מעדיב״ מיום כ״ד
אב תשכ״ה[.
שמיטת תרפ״ד אף היא ,לא הניבה ספד חדש ,והדיונים במדד .שהיו ,נערכו על גבי
כתבי העת .הספד היחיד שהופיע ודוקא בפולין ,הוא פרי חידושי שמיטת עת״ד ,כפי
שמעידות הסכמות רבני לענטשנא לוקוב ויאנוב משנים תדע״ג־ה — מלבד מוצ״י
וורשא — ותשובת הגר״א מלובלין משנת עת״ד ,לשאלת המחבר על שמיטה.
36
ש ע ר ש ל ו ם ירושלים .ח ו ב ר ת א׳ ה ו ס פ ה ] ל ס פ ר ו ?[ ש ע ר י תורה .ר׳ יהודה נ ח
ב ״ ר א ב ר ה ם א ל כ ס נ ד ר ] ב ר א ו ו ע ר [ א ב ד ״ ק ב א ר נ ו ב / .לובלין ,ד פ .ר מ ״ מ
0
שניידמסר ,תרפ׳׳ג 164 (128) / .ע׳.
8
המדבר בזה״ז ע ל . . .וקדושת הארץ ושמיטותי׳ ואתרוגי׳ ,ועל דיני קנין נכרי וחני׳
בארץ ,ועבודה בשדותיהם והיתד פידותיהם ,וע״ד הערמת מכירת ושכירת שדותנו על
שנת השביעית ,עפ״י תורת העולה מים התלמנד בבלי וירושלמי ,ספרא וספרי
ופוסקים ראשונים ואחרונים ,ותשובות גדולי זמננו״ .עמדת המתבד נגד ההיתר ,ומדף
מ׳ סוקר השתלשלות הענין ,כולל העתקת הערך שמטה מ״אוצד ישראל״ )ראה .(29
בספר מצוטטות תשובות רבות ודיונים בדברי התורת יהונתן ) (14והנצי״ב).(17
)בעמ׳ - : 65ובשנת התרפ״ט הוא הקץ הכתוב בספר דניאל״(.
ספריו הקודמים של המחבר :חקל תפוחין קדישין ,וילקוט פרי עץ הדר להעדיף
אתרוגי א״י על של קורפו )פיעטרקוב תרנ״ח( .אחדי שעלה לארץ הדפים בירושלים
אבני הלבנון״ )תרפ״ו( במצות בנין ביהמ״ק בזה״ז ,שעד -דלתי הלבנון״ )חדפ״ח(היתד כניסה להד הבית בזה״ז ,ו-מלאכת מפרק״ )תרפ״ט( נגד היתד ד״ח הירשנזון
לחלוב בשבת.
מספד שנים נמשכה הדפסתם של שני םפדימ שהופיעו בתדפ״ח:
37
תורת הארץ .חלק א־ב .מדיני מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ .ר׳ משה ב ״ ר מ א י ר
פןליערם מ ט ב ר י ה / .ירושלים ,דפ .ר ״ ש צוקרמן ,תרפ״ת / .ד ף ק ל ט .־ ק פ ד :
ס
2
סדקים ו*ז*ח בחלק ראשון עוסקים בשביעית ,בהם מתבארת סתירת ההיתר) .מצטט
תשו׳ כת״י לד׳ מיכל הילפדין שהי׳ ר ב בטבריא( .המשיכו להדפיס גליונות אחדים
מהלק שני ,והגיעו לתחלת פרק רביעי .בניו מודיעים בשער- :נפסק באמצע הדפוס
מהמת פטירתו ,ואין אפשרות להדפיס את הנשאר״ .חוסר האפשרות מונע לא רק
סדסום ח״ב בשלמות ,ובו רבים מעניגי שביעית ,אלא גם הדפסה חוזרת של ח״א
שאזל מכבר .במשפחתו הענםה אין בעלי אמצעים שירימו משא זה ,אם כי הרצון לכך
הביא לאחרונה ,להופעה שניה של ספדו הקטן )טבור הארץ( .מה חבל שאין גואלים
לספר חשוב ויסודי זה.
38
א .אמונת זרעים .ילקוט הגדול על כל סדר זרעים .ר׳ יהודא ליב ב ״ ר אהרן
מאיד
מ ע נ ד י ל ז א ה ן מוורשא.
/וורשא ] ד פ .פ י מ ע נ ט [ ,
תרפ״ח.
/מסכת
ס
ש ב י ע י ת כט ד׳.
2
בו מלוקט כל מאמרי חכמינו ז ״ ל . . .וסביב שני פירושים הפשוט ו ה א ר ו ך . . .ונלוהבסוף קונטרס עיני יוסף מבנו של המחבר ,ציונים הערות על הססר״ .המחבר התל
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במלאכתו שנים רבות לפני כן ,וכבר בתרע״ג הדפים בוורשא עמ״ס סאה ודמאי.
הספד לא נתקבל בהתנגדות כמו ספרי ה״סדדי טהרות״ בשעתו ,וזכה להסכמות
נלהבות ,מהחפץ חיים ]מן השמים הניחו לו מקום להתגדר בו[ האדמו״ר רא״מ מגור
]הכל צריכים למרי חטיא[ ואחיו דמ״ב ,הגאון מאוסטרובצה ]בתנאי שלא יגרע
ויוסיף ח״ו אפילו לכתוב ת״ר או תביא או תנן[
הגאונים מוורשא ואוסטרוב,
והאדמורי״ם מםוכטשוב נובומינסק וראדזין .כשנשלם סדר זרעים ,המשיך המחבר
בעבודתו והו״ל )וורשא תרצ״ה( עמ״ם עדויות בחירתא ,עם הסכמות חדשות ,בהן
גרשמו אלו שהגו בעבר את הרעיון ,ולא עלה בידם .ד״מ זמבה ]כבד טרחו בזה
גדולי ישראל מאז כד״ש סיריליאו ) [(40ורמ״ד םלוצקי ]מהד״י חגיז רצה לעשות
כזאת( .בספר יוחסין ממהד״ל ,המובא בהסכמת רי״ש נתנזון לסדרי טהרות ,מוסר
שעל מצבת קברו של מהר״ל כתוב ,שעשה ליקוט על סדר זרעים וטהרות ובעוה״ד
נשרף.
ב .שביעית בלבד ,צולם ע״י חתן ה מ ח ב ר ר׳ ש מ ו א ל קלקשטיין ובניו / .ב נ י ברק,
ם
אופסט י ש ר א ל ־ א מ ר י ק ה ] ,תשי״ט[ / .כט ד׳.
2
כולל הסכמת הגדד״ב ויידבפלד ,וסונטרם הארות מבכד המחבר )ירושלים ,דפ .ספעדא(.
וראה דרך סידורו של ספר כלכלת שביעית).(46
באותה שבה בדפם ססרו של אהד מגדולי המתירים.
39
א .אוצרות יוהף .שביעית בזמן הזה .ר׳ יוסף ענגיל ר א ב ״ ד ק ר א ק א / .וינה,
0
דפ .אוניון ,תרפ״ח / .ג ,נב ד׳•
8
בראש הספר ,מכתב ד׳ יצחק מנחם מורגנשטרן מקוצק חתן המחבר ,שהתשובה
נועדה לאביו ד׳ ישראל מקוצק־פילאב ,כמענה על סדר דבריו בקונטרסו ״תורת
השביעית״ ]לתזק שמירת השביעית כהילכתה[ .הקונטרס עצמו אבד ,והמפלםלים
ב ו ) כ ה א ג ד ת לנבוכים ) ((80מצטטים מדבריו המשוקעים כאן) .הגאון בעל ״אבני נזר״
כותב בחיו״ד סי׳ תנ״ה תשובה למחו׳ ר׳ ישראל ,אודות קונטרסו לאהבת אה״ק משגת
תדנ״א(] .ודאה שם סי׳ תנ״ח תשובתו בענין המכירה בשביעית[ .בספרו ״שלום
ירושלים״ על מצות ישוב א״י שי״ל ע״י רי״ב גולדרט )פיעטדקוב ,פ ל ן ,
מ
ת ו פ
(״
כותב ששמטה חיוב בזה״ז.
הר״י נפטר בתדס״ה ,וע״כ יש לקבוע לאיזו משלושת השמיטות הראשונות יש ליחס
את הילופי תשובותיהם .בעמ׳ 90כותב ד״י ענגיל :״הנה תשובה זו לא גמרתי
בשעתה ז ועתה ]תרע״ד[ בחזרי על תשובותי כבר יצאו מלבי״ ומציין צדדים רבים
להיתר השביעית בזה״ז.
ב .דפוס צלום / .בני ברק ,בית הסופר] ,תשכ״ה[.
גם שמיטת תרצ״א ,עבדה כמעט ללא כל רושם .בשנת תר״צ כותב הרב קוק לר״א
ריגיק דב דכפד סבא )עד היום לאי״ט( בדבר חילוק בין העבודות ,והעצה לפרוש
כעין בית )משפט כהן) (45עמ׳ קמח(.
כוכב מזהיר בשמי היהדות ,שנועד לגדולות ונגדע באבו ,הדפים בתרצ״ה את ספר
תשובותיו .כלולה בו תשובה כ׳ העוסקת בשמיטה ,ונקראת
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קונטרס תורת השביעית בתוך שו״ת מנחם משיב .ר׳ מנחם מענדיל קירשבוים.
[39
/לובלין ,דס .עוזר צוועקין ,תרצ״ה / .עמ׳
0
108ד־80.
4
המחבר נולד בקראקא בשנת תרג״ו ,וחבר שם קונטרס זד ,בט״ז אייר תער״ב ,והוא
א ו בן ט״ז 1הדיון הוא אס שביעית נוהגת בשל עכוי׳ם ,פלפול בדברי קונטרסיהם
של הרידב״ז ) (25ו ״ נ וייונפלר ) (26ודא״מ שטיינבוג ) ,(27ת ו ו חויפות ובקיאות
עצומה ,והסתייעות בספרי שו״ת בלתי מצויים ,ומאמרים בכתבי עת תורניים .מסקנתו
לאסור המכירה ]ובמוםגר :אם כי הישועות מלכו ואוצרות יוסף ) (39התירו[.
את קונטרסו שלת להדידב״ז ,שהשיב לו תשובה מפורטת בצרוף הסכמה .הם נגנבו
ממנו׳ בפי שכותב להרידב״ז במכתבו השני ,נדפס כתשו׳ כ״א ,ושולח אליו שתי
הערות לספרו בית דידב״ז)4ג( ,במקום הקונטרס שרצה לחבר ע״ז.
בגיל צעיר נתקבל המחבר לאב״ד םקאלא בפולין ,בתרפ״ו עבר לפרנקפורט לכהן
כדומ״ז ואח״כ כרב ,ולקח חבל פעיל במערכה על השחיטה הכשרה .מאימת הנאצים
עבר לבריסל ,גתסם וגודש בשנת תש״ג לאושביץ ,בה נספה עם שאר הקדושים הי״ד.
את התלק
מ ם ס ר ו
ה ש נ י
ה ך פ י ם
ז ה
ש
ב
ח
נ
״ ,
ת ר ח
ו ה ו
צ
א יקר המציאות .נדפס מחדש
כתור ספד ״ציון למנחם״ הכולל שו״ת הערות וחידושי המחבר ,עם תולדותיו ונוספות,
עיוו ומסודר ע״י ידידו הביבליוגרף ר׳ יהודה רובינשטיין )ניו־יודק ,המכון לחקר
בעיות היהדות התרדית ,תשכ״ה(,
את ס י ד ו
ה
ש
נ
ר
ש
ה ג ד ן ל
ש
ד ב נ י
מ
ל
ב
ה
״
כ
ו
ס
י ו ם ף
,י י על סדר זרעים החלו להדפיס
ל
ר
א ן
בהוצאה חדשה בשנת תרצ״ד)תרומות( ,ושנה לאחריה יצאה לאור
מסכת שביעית מן תלמוד ירושלמי .עם פירוש ר ״ םיריליאו)נעתק מכת״י
ש
עתיק הגנוז בבריטיש מוזעאום בלונדון( בהוספת הערות וביאורים עליו ,בכל
הסוגיות של המסכת בשם אמונת יופף ,ועוד קצת חידושים ! מ ל י ו ן [ בשם
גן י ר ו ל י .
ש
ר
מ
,
י ו פ ף
״
ב
ב
ר
ן
ה ל ו
צ י ו ן
,
ד
,
ל / .ירושלים ,דפ .ר״ח צוקרמן,
ם
נ ל 1
2 0
אז תרצה הארץ את שבתותיה / .קעו ,ד ד•
אזהרה שלא לסמור על החידושים להלכה ,בתחלה בדיי״ות מת״כ פ׳ בהר ,ובסוף פי׳
הראב״ד שלא היה מצוי אז.
מד י
פ
די
כ
ס י
י ד ו ש ל מ י
נ ק ל ס
ל
ע
ך
כ
^
ש ב י ע י ת
א
כ י
ס
א
ל
ה ע ת י ק י
ה ך ם י ם ן
מ כ א ן
ח י ד ן ש י י
ת
א
״ א מ ו נ ת
,ד ,״
ד
פ
י ו ס ף
ם
ש
י יליאו ,ומודים לר״י
ד
״ .אין להשיג את הספר שאזל
ל י ל משוק הספרים.
בעקבותיו יצא
ק
ו
נ
ט
י
^
ס
ישיבת ר ״ י
ו ו ס
ע
,
י
א
״
,״
ה
ב ע
ל
ע
,
ק
״
י
י
ו ו ס ל
,
י
י י ( ן ק א ל
ם
נביהמ״ד ,כ ו ו ן משה( / .ירושלים,
י י נ י קדושת פייוי־ שניעיוז בק5יה לדגני־ ־ י י .עוד
״
פ
ע
י
־
ה
ל
,
ק ו 0
^
,
״ ,
^
־
^
8
ה
מ
מ
מ
<
״
י
נ
י
רפ
״
ש י י נ ל ע י ע ו
ש
י
8
נ
״
,,י
,ו ,ש א־"״ יי־י
_
מחוקאוו )מלומדי
^
1
0
י
־
,
< ( , 0
מ י
,,״,
ל י י י ־ ל מ
•
״ . .ש״י״ד .בעיצומו
צ
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של מאורעות הדמים בשנות תדצ״ו־ט) .בסימן השנה ומאורעותיה השתמש ר׳ שלמה
זלמן עהרנרייך משאמלוי ,בכתבו נגד ההיתר בהסכמה לספר בני ציון) : (49״ומי יתן
שדבריו הטהורים …יעשו רושם בלב אנשי דודינו אשר מקלם יגיד ל ה ם . . .עם
היתרים אשר בדו להם נגד רצון גדולי הדור האמתיים …שימו אל לבכם דברים
האלה אתם מנהלי ומנהיגי ישראל …ולא לחנם היו הפרעות ונשפך דם ישראל
כמים ,והוא הכל ע״י חטאים שעושין באה״ק …והשנה הבע״ל הוא שנת ה׳תרצ״ח.
יהי׳ שנת השמיטה ,ואני שואל :התרצ״ח ו וכי ח״ו עוד תגרמו שיהי׳ רציחה חלילה.
לכן נא מנעו עצמיכם מליתן עוד היתרים בדויים…״(.
כמה שנים לפני כן ,עלו על הקרקע למחנות הכשרה חרדיות הנוער האגודתי
)מכפר סבא( וחפץ חיים)מגדרה( לקבוץ חפץ חיים ונתעוררה אצלם שאלת קיום השמיטה•
הרבנות הראשית וחלק מגדולי ירושלים המשיכו לסמוך על ההיתר ,אבל כנגדם התיצב
במלוא סמכותו ה״ארי שעלה מבבל״ מרן ה״חזון איש״ .לזכותו יש לזקוף החיאתה של
מצוד .זו בימינו ,להלכה ולמעשה.
עלה ארצה באביב תדצ״ג ,ואת ספריו המשיכו להדפיס בוילנא .כשנוסד ע״י כולל
ם״ת קובץ ״תורת הארץ״ )טבת תרצ״ה( שלח להם מחידושיו ,שנדפסו אח״כ בספרו,
בהשמטת הפתיחה האומרת כה הרבה :״למען עשות רצונם ,ולמען הגדיל תורה,
רשמתי איזה דברים ,אבל רק דרך מו״מ ,אבל ההודאה מסורה למי שהגיע להוראה.
ואכפול שלום באהבה ויקד .אי״ש בני ברק א״י״) .יצוין ,כי דוקא בקובץ זה שנתיםד
על הל׳ א״י ,והופיע בתקופתו הראשונה אף בשמיטה עצמה ,אין בעניגי שביעית
דבר ,וכולו עוסק בעגיני זרעים אחדים(.
ערב שביעית הופיע ספרו הראשון שנדפס בארץ.
א .ספר חזון איש] .ר׳ אברהם ישעי׳ ב״ר שמריה יוסף קרליץ[ .הלכות שביעית.
!כ״א סימנים[ י״ל ע״י הרב ש .גרייגימן / .ירושלים ,דפ .ר״ח צוקרמן,
2
תרצ״ז ,[2! / .עח ד׳.
״וכל דבריו הקדושים מסווגים לאמיתה של תודה״ — הגרי״י קניבםקי בקדושת
שביעית )77א( עמ׳ כט .בשנה שלאחריה נדפס ספדו על נגעים פרה ,ובסופו הוספות
שביעית .נכללו עם ענינים המפוזרים בספריו האחרים בספר
ב .חזון איש .הלכות שביעית / .כ״ו סימנים ,ובסוף סדר השביעית )/ .(54
©2
ירושלים ,דפ .המסורה ,תשי״ב .עא! ,ד[ ד׳.
נכלל שוב כשסודר מחדש
ג .חזון איש .זרעים / .בני ברק ,דפ .קולמוס )נבעתים( ,ערב שנת השמיטה
ס
התשי״ט ]תשי״ח[ / ,דפים פד־קנד.
מלבד ספד זה ,בו נדונו ונתבארו פרטי ההלכות ונסתרו יסודות ההיתר ,כתב עוד
לעודד קיום המצוה .בקובץ אגדות ח״ב )בני ברק תשט״ז( נדפסו כמה מאגרותיו:
סט .התעוררות לשמירת שביעית ,דק ברצון תליא .ע .שומרי שביעית בגבה ובשדה
במסי״נ ממש ,הם עיקר שומרי שביעית .עא .בעגין תמיכה בשומרי שביעית .עב .ברכה
לתומכי שומרי שביעית .עג .כשמחשבים מחיר הטורת באתרוג של שביעית כמחידו
בכל השנים ,משכח את ענין מצות שביעית .חובתגו שיהיו מעשינו מכריזים על קיום
התורה .עד .לסדר אכסניא בבית שומר שביעית) .מהמפתח(.
ס
2
רישומם של דברי החזון איש וסםקיו ,ניכר בספרים וחוברות שהופיעו לאחד מכן.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד א ה :הלכות שמיטת קרקעות ) (55ירושלמי שביעית ) (55שנת השבע ) (70הלכות
שפיטה ) (75לקראת שנת השמיטה) (65ועוד.
חברי הקבוצים התורתיים קבלו את דעתו .וגם פועלים חקלאיים רבים רצו לשמור
שביעית .פעולה צבורית התלה ,לסייע להם להשלים את הכנםתס .ע״י מגבית נרחבת.
<י12
ע י ר ש ב י ע י ת / .ירושלים ,דפ .העברי ,תרצ״ן [1] / .ד 60 /ע׳.
״חוברת מכילה שורה של הערכות על שמירת שביעית כהלכתה מאת רבני ארץ
י ש
י א ל • יוצאת לאור ע״י ועד .ק ר ן השמיטה״ שע״י מרכז קרן הישוב בא״י ]אגודת
ישראל[״.
שמות הכותבים בחוברת זו :רי״צ דושינםקי ,רי״ז מיגצברג ,ד״פ אפשטין .רי״פ
ברנשטין ,ר״ד יונגרייז ,רש״פ הלםרין ,די״מ הורביץ .דמ״א עמיאל ,דב״צ עזיאל,
די״צ הלוי ,דא״ז ורגד ,ר״ב מרקום ,רא״ל זילברמן ,רא״ש וייגגוט ,ר״נ אתרוג.
ר״י* כ ז .ר״א זקהיים .ד״י לגדא ,רא״א אלטמן ,רגב״צ שמושקוביז ,רת״ז חרלפ,
דמ״ש קרול׳ ר״א ריגיק ודי״י ויסקי .בסוף 3עמ׳ פסקי הלבות ע״י ועדת השמטה,
ותמצית התקציב הדרוש :כסר סבא וגדרה 900 -ל״י כ״א .מחנה ישראל .500פועלים
12.000ס״ה 14.300ל״י לשגה.
מיד באותה שנה נדפסו תגובות המתירים עם השגות על החזון איש ) (42ומנהגי
שביעית ) . .(41מ ד ר ש בני ציון״ קבוז לברור הלכות א״י ,החל להוציא בתמוז
תרצ״ה קובז ,הכולל חרושים ובאורים בהלכות התלויות בארז ,והוקדש כל פעם
לאחת ממצוות זרעים .הפעם כמובן:
כ ר ם ציון .ח ל ק .1ה ל כ ו ת שביעית / .ירושלים .דפ .ויבגרטן ,תרצ״ז/ .
0
ק ל א ע׳.
8
התוכן :הגרצ״פ פרגק :היתר מכירת קרקעות לגוי לשנת השביעית ]לעומת החזוו
איש׳ הוא מבסס מתדש את ההיתר .וכן המאמר הרביעי[) .בעמ׳ ג .ו כ ן מצאתי תשובת
הגאמ בעל תודת חסד״ והכוונה לתשובתו בשו״ת זכר שמחה סי׳ רט״ו( .ר׳ גרונם
י נ י א :קדושת הארז בזה״ז .רא״ד רוזנטל :גדרי עבודות השנה האסורות בשביעית.
י ש
י ו י ל ב י ז :הערות בעניו ההיתר .רש״ז אויערבך :הקדשות ותרומ״ע בגדולי
״א
שביעית .דש״ס סרנק :חרישה בשביעית .רד״ב אליעזרי :שביעית בהקדש .רא״י
זלזניק :מהות הביעור של פידות שביעית .ר׳ יצחק רוזנטל :מהות הסקירא דשביעית.
בשנה שלאתדיה יצא:
כ ר ם ציון
ל
ח
ק
ד
.
ק
,
ו
נ
ט
ר
ם
י
ש
ע
ו
ה א
ת
ךץ,
כ ו
ל ל עיקרי ד ע י שביעית / .ירושלים.
דפ .מרכז ,ת ר ח ״ צ / .ל ו ע׳.
כהקדמת הגדצ״פ פרנק מיום ה׳ תשרי תרח״צ ,עומד על הצורך בסידור ההלכות .חברי
י ״ על יסוד דברי הרמב״ם׳
י
כ
ת
ה
פ
ד
ד
ש
ש ב ד א ש ן ת ן <
ע ר נ ן
א
ת
ב
״
א
ם ף ק י
ה ל ב ו ת
ש ב י ע
בצרוף הערות סאת השלחן) (4רידבז)4ג( ושבת הארז)•(32
בקובז ט׳ שי״ל בניסן תש״ד ,הופיעו שני מאמרים .רש״פ פרנק :שיעור איסור פירות
שביעית לאחד הביעור .ר׳ היים אקער :גדרי איסור עבודות שביעית.
כ ר פ ציון ח ל ק י .ע ש ר ה מ ת ו ך כ ״ ז ה מ א מ ר י ם המופיעים ב ק ו ב ץ שיצא ב א ל ו ל
תש״ה ,ע ו ס ק י ם ב ש ב י ע י ת .
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגדצ״פ פרנק :זורע ע״י גרמא בשביעית ,גדרי פטור בית לענין שביעית .רא״ד
רוזנטל :בגדדי הבעור של מיני הצובעים ,בדין חפירה ועידוד בשביעית .רש״א
יודלביץ :בענין תקנת פרוזבול .רא״י זלזניק :בדין חלול פידות שביעית לאחד זמן
הביעור ,גדרי איסור סחורה בפידות שביעית .דב״ז פדאג :בדין מרחץ שהוסקה
בתבן וקש של שביעית .די״ה ברים :בדין לאבלה ולא לסחורה .רח״י אקר :דין זרע
כדמו בשביעית והפקידא דשביעית.
בקובץ יא מםיון חש״י מאמר אחד ,בדין ביעוד בשביעית לד׳ ישראל יעקב פישר.
כרם ציון חלק יב .אשל אברהם .חרושים ובאורים בהלכות שביעית/ .
8
ירושלים ,טבת תשי״ב / .רכב ע׳.
0
הקדמת ר׳ יצחק רוזנטל מנהל מדרש בני ציון המו״ל .התוכן:
א .בדין זריעה על פני המים — הגרצ״פ .ב .העדות ברמב״ם הלכות שביעית —
הגדא״ז מלצר .ג .בענין חיוב תדו״מ בשביעית — ר״ח מעדניק .ד .בענין תוספת
שביעית בזמן הבית ובזה״ז — רא״ד רוזנטל .ה .בענין שביתת שדהו בשביעית —
דש״פ פרנק .ו־ז .בענין חלול דמי שביעית שאינן ברשותו ,בדין הפקר ב״ד בשביעית
— רא״י זלזניק .ח.־ט .גדרי איסור פיר״ש שנזרעו בעבירח ,בגדר איסור ספיחי
שביעית — ר״ש בוקשפן .י .בעגין סיכה כשתיה — דב״ז סרג .יא ,בדין שמיטת
מלוה — ר״י בדי״ם .יב .בגדר קדושת פירות שביעית — דח״י אקר .יג־טו .בענין
קדושת דמי שביעית ,בענין שביעית משמטת את השבועה ,הלואה בלי זכו״ת אי
שביעית משמטתו — רי״י פישר .טז .בדין איסור הפסד פידות שביעית — דד״מ
אייזנשטיין .יז ,בענין פרוזבול הי׳ לי ואבד — הרב עובדי׳ יוסף .יח .נכסי רטושין
של הערבים שנכבשו ע״י הצבא הישראלי מה הן לשביעית — הגרצ״פ.
בקובץ יג מאמר אחד ,לרח״ש בקר .בדין אין קנין לעכו״ם בא״י.
מאמרים נוספים הופיעו ב״כרם ציון )יד( כרם צבי״ לזכר הגדצ״ס שי״ל בכסלו
תשכ״ג .רא״ד רוזנטל :שביעית בעבר הירדן .דא״י זלזניק :קנין עכו״ם באר״י.
דא״י זסלנםקי :בדיני בכורים ]ובשביעית[ .דח״ז גרוסברג :גידולי מים בשביעית.
רח״ש בקר :תוספת שביעית .רמי״ל זקש :בכורים בשביעית .רמ״ד הרשמן :תרו״מ
בשביעית .דש״א שזורי :שביעית ,א״י וקדושתה.
לאחרונה יצא לאור הכרך הראשון מהסדרה החדשה בשם
]א [44כרפ ציון השלם .אוצר הלכות ארץ ישראל .ביאורים ,חידושים והקרי הלכות,
בירורי דינים ופסקים במצות התלויות בארץ .בעריכת הרב יצחק רוזינטאל.
<>4
ירושלים ,מדרש ב נ י ציון ,תשכ״ה .פגינציות שונות.
בדך זה עוסק בענינא דיומא ונקרא אוצר השביעית .חלקו הראשון הוא מדור שפתי
ישנים ,ובו נכללים :א .חזון נחום לד׳ אליעזר נחום רבה של ירושלים לפני כ־250
שנה .נדפס כאן לראשונה מתוך כת״י שעל כל סדר זרעים .חחיד״א מעיד בשה״ג על
שבחי המחבר וספריו .ב .העתקה שלימה של תשובה ד׳ בספר שמן המר לד׳ מדדכי
רובייא מחברון] .השוה בצאת שנה ) .[(89ג .הר צבי לד׳ צבי פסח פרנק ,י״ח סימני
בידורי הלכות )עמ׳ ]לא[ ־קד( .מהם שנדפסו בקבצי ״כרם ציוך הקודמים .ומהם
חדשים כגון שלשת האחרונים :אתרוג שביעית מהו למצוה ,אזוב אימתי נוהג בו
שביעית .ואם יוצא ביין של שביעית חובת ד׳ כוסות .כמו״כ חליפת מכתבים עם ר׳
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראל סודת מקליבלנד .ד .אבן האזל לד׳ איםר זלמן מלצר )עמ׳ קה-קכ( .הערות
ברמב׳׳ם הלכות שביעית ,ותשובה בדין בשול יין של שביעית .ה .אהל משה לד׳ משה
ח ס
ק י ו מםרילוקי )עמ׳ קכא—קסג( .ביאורים במשנה ובירושלמי שביעית .הסכמות
רצפ״פ וראז״מ הן משנת תרת״צ ,שנת הופעת ספרו כלכלת שביעית ).(46
-קובז ם״ה בירורים וחקרי הלכות שנדפסו בכרכי
החלק השני כולל :גידולי ציון
״כרם ציון״ הקודמים ותרשים ,מסודרים בי״ז פרקים של עניני שביעית )עמ׳ א-שיט(.
בראשם חלוקא דרבגן מהגדא״י אונטרמן בענין בעור חמץ של שביעית )הרחבת
מאמרו שבקובץ .ב י ת מדרש״( .כמו״כ תליפת מכתבי העורך עם ר׳ אליהו משה בלוך.
וקוב׳ גבולות הארץ עם המפה של ר״י ליברמן .מתוך ספרו משגת יוסף ) .(91ובסוף
הלכות פסוקות )עמ׳ ]שכא[־שצב( הוצאה מחודשת של כרס ציון ד׳ עם הוספות
הגרצ״ס שנרשמו על ידו בגליון לזברון .בשעדיך ירושלים — אם גתחייבה בתרו״מ
ושביעית ,מו״ם שהיה לרא״י ולדגברג בזה עם רצפ״פ ,ותוספת מרובה של הערות
חדשות.
הלכות ססוקות שביעית יצאו בגםרד .עם שער מלא .צורתו :כרם ציון .הלכות פסוקות.
0
שביעית .בעריכת הרב יצתק רוזנטל .ירושלים ,מדרש בני ציון ,תשכ״ה .עו ע׳.
8
האגודה להוצאת ספרי הראי״ה קוק ,הוציאה כראשון בספרי מערכת ההלכה .את:
משפט כהן .תשובות במצוות התלויות בארץ .ר׳ אברהם יצחק הכהו קופ!^/
0
ירושלים ,דם .וייס ,תרצ״ז / .עמ׳ קיט-קסו.
*
יבי באים אתרי הלכות ערלה וכלאים ותרו״מ ,הלכות שמטה ויובל .וראה מש״כ לעיל
אצל ספרו שבת הארץ ) (32שמהדורה חדשה ממגו)ב( יצאה בשנה זו.
נצטט ת ש ו
ש
ב ה
א
ח
ש
ת
ת
כ
פ י ם ו
ב
ב כ
.
א ל ו ל
א
י י ״ ן ,לרא״ב קלוגר מברודי :״צר לי
ת ר ע
ל א אוכל לשלות לו ]אתרוג[ ,כי של הגויים בחזקת מורכבים ,ושל ישראל ,אע״פ
שאני
מ ק י ל
לעצמי אין לי
ימר׳ ש ח ז י ״ .
וי
ס ן ד
ק י ו ם
ל א ח ר י ם >
ע
ם
ק
מ ם נ י
ב ס י ר ו ת
ל ד ע ת י
י ש ן ב
ן ן ך ן ז ק
,
א ה
״
,
ק
ט
ן ן ן י י
ו
ג
ל ח ו מ ר א
ן ן ת ל ן י
מ ן ן ׳
ן ן נ פ ש
״ ןאיך אתעסק להוציאם ל״ו״ל ,ובפרט לגבי
ש ב י ע י ת ח
״
מ מ ש
.
ל ס מ ו ו
על ההפקעה .מ״מ כשאני
,
ב ע
ק ר
ה י י ת י
י ן ,שאלמלא גודל ההכרח והדחק׳
ה ע נ
א ן מ ר
ג ״ א
ב ן
. . .ק ׳ אברהם יצחק ה ק•
ה
אמנם על הכלל כולו ,דעתי להתיר בפשיטות ע״י ההפקעה״.
ם פ ר י ם
יבול מבורך הופיע בשמיטה עצמה׳ יבי
ח ש י ב י ם ,
!.
מ פ ר י ל י ק
תורת א ר ץ ישראל .ספר כלכלת שביעית .ד משה חםיייי
1ירושלים ,דפ .ר״ת הכהן ,ת
ר ח
צ
״ י /
4 2
ת
׳
ד
י
ב
ע ׳ י
ג׳ חלקים לספר .הכולל בתוכו כל מאמרי ״ ד ל ח ש י
בבל הש״ם בבלי וכל הש״ם ירושלמי ־ ־ ״ י
ע
ם
בש״ ׳
עפ״י סדר
המסכתות ^
^
מכל הש״ס^ ,
א ח ד
ם
^
ן ח י ן ן ש י ט י י
־לג
,
י ן י י
] ע <
^
^ ^ ^ ,
׳
שיג
ט
1 ".ד ^ ג ם
ו ג ל ו
^
ב״קימה מ ם 6
ה י י נ י 0
טרס
ח אליו גם קו
.קונטרם
:ב ; ^ לב
ב
״.״,״״י״ .נ־־ד די״
י י ! ״ ו נ י ם וגדולי האחרונים ב ה ל מ ת שנרפה.
www.daat.ac.il
8
^ ~" ' 1״כל גדולי
מ ״ .מ ע ב ד הירדן״ ו-היחר המכירה״.״
פ0ני־יפל
ה
*
י ר י
7
^ ,י * י ו ה החיבור
י י״יי י״יב• י״־ -י״׳׳ י•
ו ־
ז
ב י
ל ה
ם י ר י ש ל מ י
כ ל
}
ק
,״ מ פ ו ז ר י ם
י ה י ם
הר
*•^ .יוד(
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
47
א .ס פ ר ת ו ר ת ה ש מ ט ת .ע י ק ר י דיני ש ב י ע י ת .ר׳ ח מ ד זונדל ב ״ ר ד ו ב ב ע ר
ג ר ו פ כ ר ג / .ירושלים ,ד פ .חורב ,והיתה ש כ ת ה א ר ץ ל כ ם ) ת ר ח ״ צ ( [2] / .
0
8
דף ,ל ב ע׳.
י״ט פרקים לספר ״הכולל קובץ הלכות ועיקרי דינים גהוצים בהל׳ שביעית ,מהגשר
הגדול הרמב״ם ז״ל ,ושאר גדולי הראשונים והאחרונים עד אחרוני זמנינו ,עם מ״מ
וציונים מפורטים על כל הלכה והלכה ,רצוף לזה קצת העדות נחוצות הנוגעות
למעשה״ ]אף כי מזהיר שאין להסיק מכאן הלכה למעשה [.בהערותיו משובצות גס
הערות רבני ירושלים רצפ״פ ,די״ז מינצברג ור״ג לפידות) .לשני האחרונים מכתבים
בעמ׳ י״ג ,בענין אם מותר לסחוט תפוזים ,הראשון מתיר והשני אוסר] .לשזן החזון
איש :הדעת נוטה להתיר ,וראה מצות שביעית כהלכה ) (94פ״ג ם״ג[ .באמצע ההדפסה
הגיע לידו ספד חזון איש ) (42ולכן הוסיף בסוף ,נוספות וליקוטים ממנו.
אחדי פרי בכוריו זה ,המשיך לסדר חיבוריו בעניני זרעים ,והדפים המעשר והתרומה
]בהסכמות שם משבחים םםדו זה :ריא״ה הרצוג ,רי״צ דושינסקי ,דז״ר בנגים,
דא״ז מלצר ,רי״ם חדלפ ,וכן בהערכת רש״י זוין .הלכות שביעית שבסופו נדפסו לחוד
) [(76ועוד.
חזר והדפים עיקרי דיגי שביעית ,גם ב״לוח ירושלים״ לשנת תש״ה.
הבקורת הספרותית גמדה עליו את ההלל :״הדינים מוגדרים בקצרה׳ ימםוגנניס בדיוק
רב .בהערות ניתנו הסברות מאלפות וביאורים מספיקים .מראי המקומות מעידים על
בקיאות עצומה ועל עבודה שיטתית״) .יצחק ורפל ]=דפאל[ בביבליוגרפיה שפרסם
בשנה זו ב״הצפה״ ער״ה תדצ״ט ,ודאה על רשימותיו להלן שנת תש״ה(.
0
ב .מ ה ד ו ר ה ש נ י ה מ ו ר ח ב ת ו מ ת ו ק נ ת / .ירושלים ,דפ .חתחיה ,תשי״ט / .מד ע׳8 .
עם הסכמותיהם של הגר״י נסים ,הגרד״ב וידגפלד ,מכתבו של הגרא״י אונטרמן,
והוספות ״תוספת שביעית״.
48
ע ר ו ד ה ש ל ה ן ה ע ת י ד .ע ל דיני זרעים .ר׳ יחיאל מ י כ ל ב״ר אהרן הלוי עפשטיין
מנאווהרדק / .ת ל א ב י ב ,ילקוט] ,תרח״צ[ / .ה ל ׳ ש מ י ט ה ד פ י ם כ ג ־ מ ט ,ויובל
©4
מט־עג.
זהו חלקו הראשון של הספר ,הפותה בהלכות לקט שכחה סאה ומעשר עני ,עם
הקדמת ד״מ ברלין מיום טו שבט צ״ח .חלקו השני הופיע בתש״ו .הערכה מפורטת
על הספד .כותב רש״י זוין בסופרים וספרים ,פסקים עם׳ 30-35׳ ושם מגדיר מד.
שמאפיין את החיבור וסידורו .הוא מציין שהמיקל בדרך כלל ,מחמיר מאד בענין
ההיתר .וז״ל בסי׳ טו סעי׳ י׳ :״מה שהקילו בעו״ה בעת הזאת בישובי אה״ק ,לעשות
בשביעית עפ״י שטרי מכירה ,זהו עלבון התוד״״ק ועלבון אה״ק להאדיר פזורינו…״
ודאה הערותיו של רא״י זםלנסקי בספרו דבר השמיטה).(68
49
ם פ ר ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת כ נ י ציון ח ל ק א .ר׳ ד ו ד ב ״ ר מ נ ח ם בן ציון שפירא.
/ירושלים ,דפ .חעברי ,תרח״צ / .ד פ י ם א.־כד :ועוד.
<־2
לספר הסכמות :ר״ב ממונקטש ,דח״ע גרודזנםקי ,רש״ז עהרנדייך )העתקנו מדבריו
לעיל )לפני ((42דז״ד בנגים ,רי״ח זריהן וד״נ וידנפלד ]״זד ,ספד תולדות אדם דב
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יסודתו קודש תורת השמטה ובירור הלכה על ביטול ההיתר של מכירת הערמה בחוב
מצות התלויות בארץ .קונטרסי) (26.31בא זכרם בםפרו״.1
מ ה ת כ
ו :סי׳ א :לברד חשבון שנות השמיטה ,ואם יש ספק בזה ,ואת״ל דיש ספק.
אי יש לצדד להקל בשביעית בזה״ן ,או לא .סי׳ ב :לבדד אם יש צדדי היתר אחדים
י לא <ןועי איסור שביעית בזה״ז
,
להקל ב ש י
ב
ב ז ה
ע י ת
ז <
מ ן ת ר
ן א ס
ל כ ת ח ל ז ן ״
ל ה ע ו
פ
ם
א ו
לא .סי׳ ג :הוראת רבנן קשישאי לאסור בתרמ״ח ,נעתק מפאה״ש עם בית דידב״ז
<יג( .סי׳ ד :הודאת מות״ז רמ״נ ולנשטיין הדאב״ד .מועתק מ״החבצלת״ כ״ז תמוז
תדס״מ .סי׳ גג :תשו׳ על מה שפלפלו בדבריו ב״כרם ציוך *0ג>.
בתלק שני)ניו יורק תשט״ז( מפתחות מפורטים לחלק זה ,תצלומי ההסכמות ,ומכתבו
של החזון איש אל המחבר )נדפס בםסרו על ערלה( .םי׳ ו׳ הוא תשובה לר״פ עפשטיין
על שביעית.
50
דכי־ השמינזה .חידושים וביאורים על מםכת שביעית ,ר׳ מאיר ב״ר צבי
ס
2
סיריביץ / .ירושלים ,דפ .ר״ח צוקרמן ,חרח״צ ,[4] / .ב־צ 11!,ד׳.
י אל״ םלבודקה-חברון ,מציין ששם לו
המחבר שלמד עד שנה זו בישיבת .
המםכתא.בחבור זה ,לאסוף ולברר כל עניני שביעית לפרטיהם .וסדרם על פי םדד
למטרה
כ ב ס ת
שר
הגרא״ז מלצר כותב בהסכמתו :״וספר כזה ראוי ליעשות ע״י אחד
מהגדול
בדשיילים המפורסמים בישראל …בעודגו צעיר לימים עשה החבור החשוב הזה״.
ימת רש״י זרין על הספר .בסופרים וספרים ,פסקים עמ׳ ,217-220מבקר אותו
על שמחקה בסגנונו את הרמ״א ,חולק על הגר״א ,מבטל דעות מהרי״ט ורידב״ז .מתעלם
מ״שכת האר?״) (32ועוד.
ת״ח צעיר אתר ,הדפיס בשגה זו את החלק הראשון מספרו.תורת זרעים״ ,שהתקבל
י י אצל הלומדים ובהוגי הישיבות .המחבר ,שנקטף שנים ספורות לאחר מכן באמצע
י ׳ הוא י׳ א י י ׳ ליב פוגזתציק יליד בדיסק .רבו הגאב״ד מבריםק ,שלח לו
*
ממקום הרתצה קריניצא הסכמה ,ובה אחד מחידושיו .כעבור שנתיים נדפס החלק
השני בירושלים .דפ .א״י ,ת״ש ,הפותה בתידושיס על מסכת שביעית )עמ׳ נגיעה
•(2הספר׳ על שני תלקיו צולם לאחרונה מחדש ]תשכ״ד!.
ע
מ י ח ת
י ב י השממה .קדושתה הלכותיה טעמיה .ההנהלה הארצית של ארגון בני
א בא״י .ערוד ע״י נריח / .ירושלים ,דפ .הפועהמ״ן )בסיוע הלשכה
״ ״
הראשית של הקק״ל( ,תצח״ר 112 / .ע׳.
״ ח .אליעזר^אלינר
^ _
מ
ע ק י ב
ה ת נ ן :
ה
ק
ך
פ
ל ק ן ם י ם
ת
מ מ ק ן ו ן ת
ע ל
מ ע ל
1חבר בעתיד :על ה ש מ ט ה :מהלכות שמיטה .נוי-ה :היתר השמטה ותורותיו
!סקירה זו יסודית וממצה ,ובה שפע של מקורות .חזרה וצולמה ב״שגת שבתון״) .1(93ד ר
הנס גיסלד :העדר החברתי של השמיטה והיובל .גדליה אוגא :שביעית בזמן הזה ,הצעות
״יתי
ש י צ
ל ז כ י י ע
י ה ? ב י ז
;11׳1״
״
*
]ניס׳ שוב במאמרי לשאלת השביעית ,בהובז
אן ,ב ק עם הלכות שביעית
גם
]קטע ם״וו״י! .יוםף צבי סינקהוף :העדי
יתייימ בזמה״ז! .נרי־ה:
פ א ם ר ו
ש
ל
ע ן מ ן א ל
ש
חס
ל ש א ל ת
ב
ת
ת ן ז ו פ י
ש ר
ב י ת ש
ה א ר ז
בל
ר ש י מ ה
א י ש י ם
ש ב ז כ ר י
ב ח י ב י ת
^^
י*יאלי והכלכלי של השמימי־ והיי ׳
באותה שגה .הוציאה מתלקת ההדרכה של ההנהלה הארצית ,חוברת משוכפלת בת
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט׳ עמודי רוחב ,הכוללת מדברי הרב קוק על קדושת שביעית ,ושביעית בזה״ז,
ומאמרו הנ״ל של הנם גוסלד :הערך החברתי של השמיטה והיובל.
בגלגולה השני נקראה החוברת ״שמיטה׳*).(88
כספיחה של שמיטה זו ,נדפם פירוש חדש לירושלמי שביעית ,מתוך פירוש על כל
זרעים ,שי״ל בשנים תרח״צ־ת״ש.
מסכת שביעית מן תלמוד ירושלמי .עם פירוש החדש שושן בצלאל .ד׳
בצלאל ב ״ ר יהושע העשיל ה ר ש ו ש ן = ר ו ז נ ב ר ג מפתח תקוה / .ירושלים ,דפ.
ם
ב״י דיםקין ,תרצ״ט / .נא ד׳.
2
למעלה הפגים ,למטה פירושו ,ובגליון :מסורת הש״ם ועין משפט.
בהסכמת דיא״ה הרצוג מספר ,שמכיר את המחבר מעיד לידז ,בה יסד חברה ש״ס,
והיה נשיאה ומגיד השיעור ,לשביעות רצון הלומדים .ספרו הוא ״תרומה חשובה
ונעלה ,לאוצר הפירושים שנתחברו על הסדר הזה״ אמנם ״חלק מהדברים מתקבלים
על הדעת ,וחלק טעונים ביסוס ובידור״ .ברוח זו כותב גם דש״י זוין ,בבקרתו
בסופרים וספרים ,פסקים עמ׳ .249—254
שנות מבול ודם באו לעולם .עוד טרם נסתיימה מלחמת העולם השניה ,כבר הדהדו
בארץ פעמי השמטה המתקרבת .ראשון בזמן ובחשיבות להופעה ,בכמות ובאיכות,
הוא הספר
,
מעדני ארץ .באורים חרושים וחקרי הלכות בעניני שביעית .ר שלמת זלמן
ב ״ ר חיים ליב אויערבף מישיבת עץ חיים / .ירושלים ,מ ד ר ש בני ציון ,בסיוע
מוסד חרב קוק ,תש״ד 296 ,[12] / .ע׳.
נ>2
הסכמות נלהבות לספר מדיא״ה הדצוג .דצ״פ פרנק ,דא״ז מלצר ]״והיות שמבוסס
בעיקר בפרטי ההיתר ,ובדבר יש מחלוקת גדולה ,לא אכניס ראשי בין ההרים״[
דז״ר בנגים ]״ואיני מצטרף למסקנות ההלכה ,לא להחמיר וכ״ש לא להקל״[ רי״מ
חרלם ואבי המחבר הגרחי״ל ,אשד לו מכתב בסוף הספר בענין שביעית.
״בהקדמה סוקר המחבר את תולדות ההיתר שהוצא בשנת תרמ״ח ,וההתנגדות
שעורר .בספר זה יש משום סיכומי הבידודיס והחידושים בשטח זה״ )י .רפאל(.
הספר אזל מכבד ואין להשיגו כלל ,מאחר שלא יצאה ממנו מהדודה חדשה .גם בספר
״מעדני ארץ״ חלק ב׳ )ירושלים תשי״ב( על ארבעת הפרקים הראשונים של הלכות
תרומות לרבנו הרמב״ם ,ישנם בדודים בהלכות שביעית.
החוגים שסרו למשמעת החזון איש ,גילו פעילות ענפה לשמירת השביעית כהילכתה.
א .קונטרס פדר השביעית .ק צ ו ר דיני שביעית / .ירושלים ,דפ .חורב ,תש״ד/ .
״12
ח׳ עמ׳.
בסוף העדה :הדינים הועתקו מספדי ״חזון איש״ ) .(42העדה זו מופיעה
בשער
המהדורה הבאה )ובעמ׳ 9שם( ,הכוללת גם סדר הפרשת תרומות ומעשרות.
ב .בני ברק ,דפ .שילה ,תשי״א 25 / .ע׳•
י>12
ג .שם ,תשי״ב 16 / .ע׳.
לקונטרס היתה תפוצה עצומה .נשלת לכל דורש באמצעות נאמן ביתו ,ר׳ זליג שפירא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נדסס גם בתזון איש )42ב( ,בעמ׳ 134—141של ספר שנת השבע )70א( בשינויים,
ובססי דברי יתזקאל שרגא)בסוף .(75
באגרת לנבוכים ) (80עם׳ עא :״וכ״כ במכתבי הזו״א דיש להקל ]בנשמר ונעבד[ ,אבל
בסדר השביעית ,ששם סדר דיני שביעית בקצרה ומסור לכל ,סתם כהמחמירין״.
י• ה י י ה ש ב י ע י ת .ק י צ ו ר דיני שביעית ,ה ל כ ו ת התלויות בארץ ו פ ד ר ה פ ר ש ת
ת ר ו ״ מ ע ״ פ פ ס ק י החזו״א .ירושלים ,תשכ״ו .נ ש ל ח ל כ ל דורש ע״י ר ב ״ צ
0
סלמן ,ב נ י ברק.
12
מהוצאה זו יצאו כמה מהדורות עם תקונים ,כמש״כ המו״ל במכתבו למערכת ״המודיע״
מיום י״ד תשוו תשכ״ו.
ט
ה .והלאה .ק ו נ ט ר ס פ ד ר ה ש ב י ע י ת .ת ל אביב ,דפ .אשל ,תשכ״ו .כ ע׳.
12
בעל הדפום ,ר׳ שלום פרידמן ,מחבר ספר משמרת שלום על בעלי התוססות ]שתי
מהדורות[ ,מדפים מפעם לפעם קונטרסים מעניני השעה ,על ספירת העומר .או
תשעה באב שחל בשבת .כעת מזכה את הרבים ,בהפצת חנם של סדר השביעית.
בחדשים אלול ת ש כ ״ ה -ת ש ר י תשכ״ו ,הדפים שבע)!( מהדורות ,כל אחת בת אלפיים
טפסים ,ועוד היד נטויה .בשער הקונטרס מודפס כל פעם מספר המהדורה .תחלה
בא ״סדר השביעית״ מהחזון איש ,כשמדי פעם נוספות הלכות מספריו ,תוך התיעצות
עם גיסו הגדי״י קניבםקי .המתצית השניה ,היא לקט של המו״ל מםפה״ק ,התעוררות
ע
ל עניני שביעית.
ה ל כ ו ת * ש י מ ת ק ר ק ע ו ת .נ ע ר ך ו נ ס ד ר ע״י ה ר ב קלמן כהנא / .ירושלים ,דפ.
0
קצבורג ,ת ש ״ ד ,[4] / .נ ב ע׳.
8
במבוא מוסר המחבר ,שכל דברי ההלכה שבחוברת ,נלקחו מספרי החזון איש )(42
]היו בידו ונערכו במתיצתו ,ולכן משנה לא זזה ממקומה ,בספר שנת השבע )(70
שהתפתח מזה .על אף ההערות שנתקבלו וצוינו שם[ סופר סטיות ההיתר מכונת מיםדיו,
ומאמץ ידיהם של שומרי שביעית כראוי.
במאמר ״שמיטה במהלך הזמנים״ .פרטים חשובים לתולדות הישוב החקלאי .ושמירת
השמיטה בארץ .ב״בירור הלכה״ יוצא נגד מאמר הגרצ״ם ב״כרם ציון״ ).044
קדמה לכד חוברת ]א[ שמיטת קרקעות׳ ס י "
״
ול
נ ן ע ר ׳
הח
ר ד י
ע ן ץ כ ה
ב א
.
י
ע
י
ה מ ח ב י <
) י ף ן ש ל י ם
ד ם
ע ״ י
ע ן י צ א ה
ע ״ י
ן ן ן ר ב
מיום כ״ח שבט תש״ר :״בשגת תרצ״ז פ י
ענ״מ תוברת (7,8סקירה על ש מ י
בייי לפרסם היום סקירה שכזי׳
^
^
מ
כ
ב
ש
ש
ה ד פ ו ם
ט ה
ל
ב
ש
פ א ג ״ י
ם מ ה
ת
1
י י
ק ו ן
ת ש
י
מ
ט
ה ל מ
״ 19 ,חצאי עמודים( .בהקדמה
ד
ב ח י ב י ת
ה נ י צ י
״
י
ע י ״ בשפה ןןגרמנית,
^
מ
ת
ע ל
מ צ י י ״ י ה
? י ק ״ ו מ
.
י >
י ז } ל כ י
^
?
ו ר של עזרא .ארגון הנוער
.
ל
ב
י
כ מ ן ב ן
״ ״ ״ ל
יל!!״ ״1
2ד ס ,רד רז
^
אין מכוונת הסקירה הזו
לפסוק שום דין״.
ונ
ת3
גשנה ״לאחריה'הונויע ]ב[ הלניח " '"' "י"" י״*״*
?י
״י־י״יה
<ט
,,'!'1יימ״י 1י1ז
י
ה
־יי״ ־י ״״״י י ־י׳ ? ^ ב ״
״• ״יי
יד••••^^^^
דיי• ־״״י—
ש
־
י
ט
ת
־ ס 0י פ
ת ־ נ י ח
י
ל
מ
י
0
י
! " ל ״ ־נח ה־־י־ח ״־׳ה.
~
"
"
־
.כ ת ו ר תוספת לתכנית ההננח לבנו־ הל־ודי השני .חו־יע לי״
ד ו
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לעונות הצמיחה והאיםוף הראשון של תנובת הארץ ,להשיג ע״י לשכת קרן הלימוד
ירושלים .המחיר 40מא״י״.
המתבר חיבר כבר בעבד ,והמשיד גס בעתיד ,בעריכת קבצי הלכות התלויות בארז ,על
פי פסקי החזון איש .בשמיטה זו פרסם גם מאמרים ״על השמיטה״ ב״בתוך ,למחשבה
ולבעיות הזמן״ ,וב״שעדים״.
קפץ עליו רוגזו של אחד מחוגי המתירים )הוזמן לטקס המכירה לקראת שמיטת
תשכ״ו ,על אף גילו הקשיש( המתפלמס עמו בחריפות רבה ,לפי סדר דבריו .ומאריך
56
לבסס ההיתר ולהצדיקו.
ונצדכן קודש .כלפי המקטרגים על היתר השמיטה .ר׳ אהרן יצהי! זפלנפקי/ .
8
ירושלים ,מוסד הרב קוק ,תש״ה ,8 / .םד ע׳.
מהקדמתו :״קבוצת המשטיגיס והמקטרגים ,הפיצו חוברת ״דיני שמיטת קרקעות״
) (55חובר ע״י צעיר בלתי נודע בשם קלמן כהנא ,ויש אומדים ד״ר קלמן כהנא.
חוברת זו מכ־לה בדותות סילופי דברים…״ פגיעותיו העוקצניות האישיות ,הרצופות
לאורך כל הספר ,מנמיכות את רמת הויכוח שלו.
ס
57
58
תנובה נוספת הופיעה בספר
דברי משה .בירורי הלכות והיתר המכירה בשנת השמיטה .ד׳ משה ב״ר אשר
פריצהןר מורה הוראה בירושלים / .ירושלים ,מוסד הרב קוק )דפ .קצבורג(,
<י8
תש׳׳ה ,[5] / ,כו ע׳.
דוב הספר בענינים אחדים ,ורק מעמ׳ יז על שמיטה .תוקף את ר״ק כהנא ,טוען
נגד החזו״א ,וגגד עצת רש״י זוין להניח פנת אדמה ״שהרבנים לא תקנוהו במשך
כל השמיטות״ .בהסכמת דצ״פ פרנק מיום טו טבת תש״ה ,מציג את המחבר ,ששמש
כמו״צ בברידטשוב שלושים וחמש שנה ,ו״כותב דברים נכונים ,בנוגע להפקעת
איסוד שביעית ע״י היתד המכירה .שהסכימו עלי׳ גדולי הדור המפורסמים ועמודי
ההוראה״.
הלימוד המוגבר בעניגי שביעית ,הביא את הצורך בהוצאה חדשה של הירושלמי.
א .ממכת שביעית .תלמוד ירושלמי .כגירסת הגר״א מוילנא עם ביאור הגר״א,
ועם פירוש חזון איש / .ירושלים ,כולל אברכים ב״ב זכרון מאיר )בסיוע
8
עזרת תורה בניו יורק( ,תש״ה / .עב ד׳ ,כג ע .
בהקדמת המו״ל ,מבארים הצורך בהוצאה זו המנופה משגיאות ,ודרכי סידורה .מודים
לד׳ שמדי׳ יוסף ]ב״ר מאיד[ קדליץ ,שהשקיע הרבה כח ומרץ בעריכת הספד הזה,
ולמסייעים בחומר וברוח .בסוף ,הוספות והעדות מחברי הכולל ,ולקט ראיות מספדי
חזו״א ) (42ששביעית נוהג גם בשדות נכרים) .נדפסו שוב בססדו)ג((.
ב .ירושלמי שביעית / .בני ברק ,דפ .קולמוס )גבעתים( ,תשי״ח ,[6] / .שפה,
8
] [1ע .
״ועתה יוצא לאור בתוספת מדובה ]על מה שנדפס בראשונה ע״י כולל אברכים
״חזון איש״ בזכדון מאיר[ :א .פירוש רבנו שלמה בכ״ר יוסף סיריליאו ז״ל מגירוש
ספרד ) •(40ב .פירוש רבנו אליהו מפולדא ז״ל .ג .פירוש ניד להג״ד מאיר מאדים
,
,
0
0
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז
׳ ל מקוברין״ .מלבד ההקדמה הראשונה של המו״ל ,גוםפח הקדמה למהדורה
הנוכחית ,על ריבוי ההפצרות מחכמי הישיבות ,להדפיס ולכלול כל הב״ל .במהדורה
זו חסרות דוב ההוספות וההערות שבמהדורה א׳ על שביעית בשדות בכרים.
קיצור דיינים והדרכה מעשית לשנת השמיטה .הלשכה הדתית שע״י אגודת
^
ישראל תל א ב י ב / .ת״א ,דפ .לוריא ,תש״ה [11 48 / .ע׳•
אחרי הדינים באות הטבלאות :א .לפירות האילן .ב .ירקות וסירות האדמה .ג.
קטניות ותבואות הדגן ,״הפרטים נתקבלו מביה״ם החקלאי מקוה ישראל ,ונערכו שם
לפי הצעותינו׳ ע״י מר רב צפורי״ .ד .לוח שנת השמיטה )כולל א־ג( .ה .פירות
יבשים ומצרכים שונים ,כסי שנתקבל מסיטונאים והנהלות בתי חרושת.
עורך החוברת הוא הרב מרדכי שלזיגגר־יפה ,אז רבה של אגו״י ת״א )ידיעה אישית(.
גס מצות שמטת כספים זכתה לגואל ,כשמתיר מאות מ״מ וציוביס ,הוקס בצורה נאה
ומסודרת .בניו מפואר.
1
ז ,ז
^ ״ ^ כםפים .אופן* מקורות ,עם פירושים בירורים ציונים והערות .ד״ר
^חק זאכ כהנא / .ירושלים ,מוסד ה ר ב קוק ]דפ .י.ע .איתאח ,אלול[ תש״ה.
0
9 /׳ ר׳ ע׳.
8
התיכן :הקדמה 1״ . . .ת ו ב ר ו ת קונטרסים וספרים שלמים נכתבו על נושא זה״[ .פרק
ראשון :שמיטת כספים דאורייתא .פרק שני :הלכות פריזביל .פרק שלישי :שמטת
כספים בזה״ז .נספחות :שטר פרוזבול בפוסקים .שקדגותו וסידורי המופלא של המחבר,
כרים לני גם בעבידיתיו האחרות ,כספר העגונות ,תשובות מהר״ס רוטנבורג ועוד.
61
מצית היוכל ויסודותיה ,ר׳ משה דוד גרום / .ירושלים ,דפ .קואפ .אחיה,
0
תש״ה• 16 /ע׳.
8
״פרק מתיר הספד מדרש גאולת הקרקע ,העומד לצאת בקרוב ע״י הקק״ל״ .הספר
נדפס שם )תש״ו( וזהו הפרק האחרון בחלקו השני :״גאולת הקרקע בהלכה ובאגדה״
ע מ
) ׳ קלג־קמז( .כולל ד׳ רעיונות יסודיים כחומר מחשבה ,ומבוסם גם על מקורות
זרים.
בשמיטה זו כמו בקודמתה ,ערך מד יצחק ורפל ) ־ ר פ א ל ( רשימה ביבליוגרפית ,של
ח
ל ק מהספרים שהופיעו על שמיטה ,ולו כתר הראשוניות בעבודה מעין זו .ברם,
רשימותיו זרועות שגיאות הדפום לרוב ,והן נעתקו ונדפסו ככתבן וכלשונן ,אות באות
כמעט .בשלושה מקומות :ב״הצפה״ מי״ב תשרי תש״ה ]וראה שם בי״ז חשון מאמרו:
לפרשת
היתד העבודה בשמיטה[ ,בקובץ ״ארשת״ תש״ד ,ובספרו ביבליוגרפיה
ציוגית־דתית עמ׳ לי-מב.
ז
בשגה שלאחריה יצאו:
, . ,
תו
ד ת
ה ש ב י ע
ת
ר
י ן פ ף
צ
ב
,
,
י ל ו י א ב ״ ד לעיה״ק י פ ו ־ ת ל אביב / .ירושלים,
ה
8
דפ .חורב ,תש״ו / .טז ,ת ר י ט ע׳.
״מיוסד לבאר כל פרטי דיני תורת השביעית …ובו גמצאות מאה ושלשים וארבע
57
www.daat.ac.il
ע ״ !^ .11הלל הזקן ,ובו נמצאות שלשים
הלכות גדולות .מקורו וביאורן וטעמך ,יראה המעיין במסרי ״אור ציון״ ןהב״ל .1כולל
להדפיס םדרה של ספרים ,על כל מצוה מהלכות
המחבר זכה
הקדמה ולות ההלכות.
מכללת הרצוג
אתר דעת -
התלויות בארז .ספרו הראשון בעניני שביעית הוא הוראות שעה ).(28
63א .ל א ו ד ההלכה .בעיות ובירורים .ר׳ ש ל מ ה יוםף זוין / .ירושלים ,מוסד הרב
״8
קוק ,תש׳׳ו / .עמ׳ םד־קיג.
החלק השני שבספר עוסק בשמיטה ,ובו הסדקים :א .חשבון השמיטה .ב .עשין ולאויו
בשמיטה .ג .שמיטה בזה״ז .ד .היתר המכירה .ה .שבועות ושביעית ,ועל הקהל.
המאמרים נדפסו תחלה ב״הצפה׳׳ חדשים תשרי־חשון־כםלו תש״ה ,וכונסו כעת לכאן.
מתמת הצניעות השמיטו עורכי קובץ אגרות חזון איש ,שמו של הרב עליו נכתב
בה״א סי׳ קפג :״מקומן הנכבד בחוברת מיוחדה מזמן לזמן ,אבל אין מקומן יפה
להן במקום שהוא נותנן ,והתורה בבחינת שבוי /מלבד שסופן ליעשות תכריך
לחמאה׳׳) .וראה בספר מלחמת מצוה ) (81עמ׳ מט ,שמביא תשו׳ רי״ז מינצברג משנת
תרע״א ,שאין לכתוב חדו״ת בעתונים ,מפני שזורקין לאשפה .וערוב ד״ת ודברי
חול הוי כלאים׳ וחולק עליו ״דבזמנינו דדבו קוראי העתונות ,ונתמעטו קוראי הספרים,
עת לעשות הוא להגדיל תורה ,והלואי שידפיסו גמרא ושו״ע ,וידברו בי״א בשוקים
וברתובות בד״ת…״(.
גם בספרו זה ,מצויות כל אותן מעלות שמנו ,בדרך כתיבתו הפופולרית של המחבר,
ומטבע סגנונו המיוחד ,וכמו יתד ספריו ,אף הוא דב־מכד ,וזוכה למהדורות.
ב .מ ה ד ו ר ה שניה ע ם ה ו ס פ ו ת ומלואים / .ת ל אביב ,א .ציוני ,תשי״ז / .עמ׳
ס
פה־קמה.
8
ג .מ ה ד ו ר ה שלישית / .ש ם תשכ״ד.
התעוררות מחודשת באה בקשר למצות הקהל.
ה ק ה ל .קובץ ל מ צ ו ת הקהל ובירור הלכותיה .בעריכת ר׳ כנימין ר כ י נ ו כ י ץ ־
ת א ו מ י ם ] נ כ ד אחי האדר״ת[ / .ירושלים ,מוסד הרב קוק) ,תשרי( תש״ו/ .
״8
יב ,ק ל ד ע׳.
התבן :הקדמת העורר ,םתיחת רצ״י קוק ,קונ׳ זכר למקדש )15ב( מהאדר״ת בהוצאה
שניה ,עם הערותיו הגוססות ,קוג׳ זכר להקהל מריא״ה הדצוג ]תשובה למרכז לתרבות
של הפועהמ״ז מער״ת תמוז תש״ה להסיר הפקפוקים[ מכתב במקהלות ברכו אלקים
מיום ג׳ מנ״א תש״ה מדי״מ חרלפ ,תשובת דש״ד כהנא רב העיר העתיקה מטו תמוז
תש״ה ,אל המרכז לתרבות של הפועהמ״ז ]בנו[ בדודי הלכה על הקהל בזמה״ז ,ר׳
יוסף הלוי אב״ד יםו־ת״א על יום הקהל שחל בשבת ,דצ״י קוק לבירור הגדרת מצות
הקהל׳ ר׳ בנימין צבי יהודה רבינוביץ-תאומים :בירורי הלכה בעניגי הקהל )עם״י
םדר דברי הרמב״ם ז״ל( ,מתוך מכתב ר״ח ברלין להאדר״ת מיום י״ב כסלו תר״ן
www.daat.ac.il
הרצוג מו**י ש״מ״״ .״ * * ז * ד * ״
דעתי -ז מכללת איו
אתר״ י
^
£י
״ ^ י
. .אמור לעסות כן״ רדום על שער החוברת .ז כ ר למצות הקהל״ שהופיע
בזי1ת ת־־י״יז .גראיו הדברים שרשם זאת בשער חוברת זו .ולא על החוברת שהופיע״
בשמ זה בתשייג)יוד(.
ח
הצוברה שביו שמיטה זו לבאה אחריה .קמה המדינה .חזקה עמדת האוסרים ,שהרי
מתר הדבר שהממשלה היהודית תמכור כל אדמותיה לערבי)וראה ק״א ל״שבת האר?״
) (32פ״ד הל׳ כט׳ ומאמרו של ר״ש ג ו ר ן .ת ק פ ו של היתר המכירה בשמיטה לאחר קום
המדינה״ האחרון בספרו -תורת המועדים״ )ת״א .א .ציוני ,תשכ״ד( מעמי .(624מחנה
שומרי שביצית ,הלך והתעצם בהדרגה .מאידר לא נסוג מתגה המתירים מעמדתו ,מבלי
יכולת להשבית עבודת האדמה ,בשנות הצנע והקיצוב ,בתקופת השיא של קליטת
העליה .כפרים חדשים הופיעו .מלבד מהדורות של התזון איש )42ב( ,סדר השביעית
)54ב,ג( שעל פיו .וספר שבת הארז).032
65
א .ספר השמיטה .הלכות שביעית — דינים ו מ נ ה ג י ם ל ש ו מ ר י ש ב י ע י ת .ה י ת ר
מכירת קרקעות להפקיע שביעית .ר׳ י ח י א ל מ י כ ל מ ו ק צ י נ ה ק י / .ירושלים,
מוסד הרב קוק ,תשי״א / ,קלה ׳ .
0
ע
8
זהו עיבוד מחודש של הלכות שביעית ) (29שלו ,שלא הספיק להדפיס בשמיטת
תרח״צ.
ספרו התקבל מאד בצבור הרחב וזכה לתפוצה רבה .המחבר מסביר בחלק השני של
הספר את היתד המכירה ,שהרי אי אפשר עוד להעלים עין מן המציאות ,אך מדגיש
שההיתר הוא דק הודאת שעה ,והכרעה קבועה צריכה לצאת מכנםית־דבגיס גדולה.
וראה מש״כ החזו״א ב״קובץ אגרות״ ח״א סום״י צו.
ב .מהדורה שניה .שם ,תשי״ח .ק כ ו עי.
0
8
ג .הדפסה חדשה מאמהות .שם ,תשכ״ה.
66
שביעית כ א ד מ ת הפקד .ב ר ו ר הלכה .ר׳ מ ש ה צ כ י נדי׳ה / .ת״א ,ד פ .ת ר ב ו ת ,
< > 8
תשי״א 15 / .ע׳.
תדפיס מקובז .התורה והמדינה״ ג׳)תשי״א( .שני העמ׳ האחרובימ ,הערות העודד הרב
שאול ישראלי .בקובץ זה מאמרים רבים על שביעית ,ומקומם במפתח כתבי עת.
בנושא זה דנים שם כמו כן :ד״ש טנביצקי )טנא( ,רנ״צ פרידמן ,ר״א בונוסובסקי
)בינה( ,העורר ,ובקובץ ד׳ הרב עובדיה הדאיה ,והערה בסוף .וראה מש״כ רצפ״פ על
נושא זה ב״הד צבי״ סי׳ ו׳)בתוך א.(44
67
ק ו נ ט ר ס ע ל ד ב ר השמיטה .ר׳ י צ ח ק אייזיק ה ל ו י ה ר צ ו ג / .ירושלים ,ת ש י ״ א / .
ב ש כ פ ו ל .טו ד׳.
חומד ששלח ראש הרבנים לישראל ,לחברי המועצה המורחבת של הרבנות הראשית,
0
2
59
www.daat.ac.il
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלבות גדולות .הפנים הוא מלשון רבינו הרמב״ם ז״ל ,ובתוספות דינים מחודשים
מהראשונים .מקורן וביאורן וטעמן ידאה המעיין בספרי תורת ציון ]מודפס כבאור
לתורת השביעית[ .בסוף צירפתי אליו עוד ספר מיוחד תורת השמיטה והפרוזבול,
מיוסד לבאר כל דיגי פרוזבול הנהוגים ע״פ תקנת הלל הזקן ,ובו נמצאות שלשים
הלכות גדולות .מקורן וביאורן וטעמן ,יראה המעיין בספרי ״אור ציון״ ]כנ״ל[ .כולל
הקדמה ולוח ההלכות .המחבר זכה להדפיס סדרה של ספרים .על כל מצוה מהלכות
התלויות בארץ .ספרו הראשון בעניגי שביעית הוא הודאות שעה ).(28
63
א .לאור ההלכה .בעיות ובירורים .ר׳ שלמה יופף זוין / .ירושלים ,מוסד ה ר ב
8
קוק ,תש״ו / .עמ׳ סד־קיג.
0
החלק השני שבספר עוסק בשמיטה ,ובו הפרקים :א .חשבון השמיטה .ב .עשין ולאמן
בשמיטה .ג .שמיטה בזה״ז ,ד .היתר המכירה .ה .שבועות ושביעית ,ועל הקהל.
המאמרים נדפסו תחלה ב״הצפה׳׳ חדשים תשדי־חשון־כסלו תש״ה ,וכונסו כעת לכאן.
מחמת הצניעות השמיטו עורכי קובץ אגדות חזון איש ,שמו של הרב עליו נכתב
בח״א סי׳ קסג :״מקומן הנכבד בחוברת מיוחדה מזמן לזמן ,אבל אין מקומן יפה
להן במקום שהוא נותנן ,והתורה בבחינת שבוי /מלבד שסופן ליעשות תכריך
לחמאה״) .ודאה בספר מלחמת מצוד!) (81עמ׳ מט ,שמביא תשו׳ די״ז מיגצברג משנת
תרע״א ,שאין לכתוב חדו״ת בעתונים ,מפני שזורקין לאשפה ,וערוב ד״ת ודברי
חול הוי כלאים״ וחולק עליו ״דבזמנינו דרכו קוראי המתונות ,ונתמעטו קוראי הספרים,
עת לעשות הוא להגדיל תודה ,והלואי שידפיסו גמרא ושו״ע ,וידברו בנ״א בשוקים
וברתובות בד״ת…״(.
גם בספרו זה ,מצויות כל אותן מעלות שמגו ,בדרך כתיבתו הפופולרית של המחבר,
ומטבע סגגוגו המיוהד ,וכמו יתר ספריו ,אף הוא דב־מכר ,וזוכה למהדורות.
ב .מהדורה שניה עם הוספות ומלואים / .תל אביב ,א .ציוני ,תשי״ז / .עמ׳
8
םה־קמה.
0
ג .מהדורה שלישית / .שם תשכ״ד.
התעוררות מהורשת באה בקשר למצות הקהל.
64
ה ק ה ל .קובץ ל מ צ ו ת ה ק ה ל ובירור ה ל כ ו ת י ה .ב ע ר י כ ת ר׳ בנימין ר כ י נ ו כ י ץ ־
ת א ו מ י ם ] נ כ ד א ח י ה א ד ר ״ ת [ / .ירושלים ,מ ו ס ד ה ר ב קוק) ,תשרי( תש״ו/ .
ט
יב ,ק ל ד ע׳•
8
חתכן :הקדמת העורך ,פתיחת דצ״י קוק ,קונ׳ זכר למקדש )15ב( מהאדד״ת בהוצאה
שניה ,עם הערותיו הנוספות ,קוג׳ זכר להקהל מריא״ה הדצוג ]תשובה למרכז לתרבות
של הפועהמ״ז מער״ת תמוז תש״ה להסיר הפקפוקים[ מכתב במקהלות ברכו אלקים
מיום ג׳ מנ״א תש״ה מרי״מ חרלפ ,תשובת דש״ד כהנא רב העיד העתיקה מטו תמוז
תש״ה ,אל המרכז לתרבות של הפועהמ״ז ]בנו[ בדודי הלכה על הקהל בזמה״ז ,ד׳
יוסף הלוי אב״ד יפו״ת״א על יום הקהל שחל בשבת ,דצ״י קוק לבידור הגדרת מצות
הקהל׳ ר׳ בנימין צבי יהודה דבינוביץ-תאומים :בידורי הלכה בעניני הקהל )עפ״י
סדר דברי הרמב״ם ז״ל( ,מתוך מכתב ר״ח ברלין להאדד״ת מיום י״ב כסלו תד״ן
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על הקהל ושמחת בית השואבה ,הערה נוספת לרי״א הרצוג ,הערות בהקהל לרש״,
זיין ,וחותם — ״עם הקובץ״ — ד״ר שמואל זנויל בחב*.
לשון החזון איש זרעים )42ג( םי׳ ג׳ טז :״!ראה דאי שביעית בזמן בית שגי דרבגן,
גם מצות הקהל דרבנן ,דאי אין שמיטה ,אין מוצאי שמיטה״ .ובקובץ אגרות ת״א
ם י
,
׳ י״י .״אסור לעשות כן״ רשום על שער החוברת ״זכר למצות הקהל״ שהופיע
בשנת תש״ה .נראיו הדברים שרשם זאת בשער חוברת זו ,ולא על החוברת שהופיעה
בשם זה בתשי״ג ).(71
העובדה שבין שמיטה זו לבאה אחריה ,קמה המדינה ,חוקה עמדת האוסרים ,שהדי
מוזר הדבר שהממשלה היהודית תמכור כל אדמותיה לערבי)וראה ק״א ל״שבת הארז״
) (32פ״ד הל׳ כט ,ומאמרו של ר״ש גורן ״תקפו של היתר המכירה בשמיטה לאחר קום
המדינה״ האחרון בספרו ״תודת המועדים״)ת״א ,א .ציוני ,תשכ״ד( מצמ׳ .(624מחגה
שומרי שביעית ,הלך והתעצם בהדרגה .מאידך לא נסוג מחנה המתירים מעמדתו ,מבלי
יכולת להשבית עבודת האדמה ,בשנות הצנע והקיצוב ,בתקופת השיא של קליטת
י׳עליה .ספרים חדשים הופיעו ,מלבד מהדורות של החזון איש ) .042סדר השביעית
)54ב,ג( שעל פיו ,וספר שבת הארז )32ג(.
65
א .ס פ ר השמיטה .ה ל כ ו ת ש ב י ע י ת — דינים ומנהגים לשומרי שביעית .ה י ת ר
מכירת
ק ר ק ע ו ת ל ה פ ק י ע שביעית .ר׳ יחיאל מ י כ ל מוקצינםקי / .ירושלים,
מ ו ס ד ה ר ב קוק ,תשי״א / .ק ל ה ע׳.
ז
ה ו
ע י ב ו ד
מ
ח
ן
ד
ש
ש
ל
ש ב י 8י ת
ה ל ב ן ת
0
) ( 2 9
ש ל ו
,
ש
ל א הספיק להדפיס בשמיטת
תרח״צ.
ספרו התקבל מאד בצבור הרהב וזכה לתפוצה רבה .המחבר מסביר בחלק השני של
הספר את היתד המכירה ,שהרי אי אפשר עוד להעלים עין מן המציאות .אך מדגיש
שההיתר הוא דק הוראת שעה ,והכרעה קבועה צריכה לצאת מכגםית-רבניס גדולה.
וראה מש״כ התזו״א ב״קובץ אגרות״ ה״א םום״י צו.
8 0
ב .מ ה ד ו ר ה שניה .שם ,תשי״ח .ק כ ו ע׳.
ג .ה ד פ ס ה ח ד ש ה מ א מ ה ו ת .שם ,תשכ״ה.
שביעית ב א ד מ ת ה פ ק ר .ב ר ו ר הלכה .ר ׳ משה צבי נרי׳ה / .ת״א ,דפ .ת ר ב ו ת
ת ע ן י
״ א • 15 /ע׳.
'80
תרפים מקובץ ״התורה והמדינה״ ג׳)תשי״א( .שגי העמי האתרוגים ,הערות העורך הרב
ש א ו
כ ב
ל
ישראלי .בקובץ זה מאמרים רבים על שביעית ,ומקומם במפתח כתבי עת.
ו ש א זה דנים שם כמו כ ן :ר״ש טנביצקי )טנא( ,רנ״צ פרידמן ,ר״א בונוםובםקי
)ביגה( ,העורך ,ובקובץ ד׳ הרב עובדיה הראיה ,והערה בסוף .וראה מש״ב רצפ״פ על
גושא זה ב״הר צבי״ םי׳ ו׳)בתור *.(44
ק ו נ ט ר ס ע ל דבר השמינזה .ר׳ יצחק אייזיק הלוי הרצוג / .ירושלים ,תשי״א/ .
ב ש כ פ ו ל ,טו ד׳.
ג>
2
חומר ששלת ראש הרבנים לישראל ,לחברי המועצה המורתבת של הרבבות הראשית,
59
www.daat.ac.il
8
אתר דעת -מכללת הרצוג
בצרוף בקשה לעיין בדברים״ לקראת האסיפה העומדת לקבוע סופית את הסידורים.
א .הוג הרבנים חברי הפועהמ״ז ,הגיש הצעה מנומקת של הוראות לסידורים חקלאיים
לשנת השמיטה תשי״ב .ביום י״ג אד״ב תשי״א השיב רבצמ״ח עזיאל הערותיו להצעה
המנומקת ]״בכלל אין דעתי נוחה מכל ההיתרים״[ ,העדות לדברי ידי״נ הראשל״צ
מיום כ״ז לעומד תשי״א לדיא״ה הרצוג .ב .דיון נוסף אם מכירה או הפקד ]נדפס ג״כ
בקובץ יד שאול )ןיינגורט ,ת״א ,תשי״ג( מעמ׳ נ [.ושבנגוד לדעת הרב ע .הדאיה,
מצדדים ר״ד כץ ור״ש ישראלי בהפקדה.
כמעט כל הקונטרס כלול בקובץ ״התורה והמדינה״ ד׳ )תשי״ב( ,ההצעה המנומקת,
הערות הרב עזיאל ,תשובת הרב הרצוג ,ומאמר הרב הדאיה .ודאה לעיל ).(66
הדי הדיונים משתקפים גם בספריו של מחבר פורה ,לו שלשה ספרים על שמיטה
בלבד.
68
ד ב ר השמיטה .ר׳ אחרן יצחק ב ״ ר ראובן זםלנפקי / .ירושלים ,בסיוע המועצה
4
הדתית ,תשי״א / .בהכפלה ,1 .לט ד׳.
0
מהתכן :להגדי״א הרצוג — הערות לקונטרסו ״על דבר השמיטה״ ) ,(67מלואים
למאמר
סדר
העבודה
בשביעית
)כעין
מכתב
גלוי
לרבני
הפועל
המזרחי(,
בדין הפסד סירות שביעית ,העדות למאמר ״בידוד דין חמץ בשביעית״ להגרי״א
אונטדמן ב״בית מדרש״ )ת״א תש״א( ,הערות ל״דגל ראובן״ ח״ב סי׳ ל״א — בדיגי
שביעית = מו״מ עם רי״י וכטפויגל ,הערות לערוך השלחן העתיד ) (48הל׳ שמטה
ויובל ,להגרצ״פ בענין בל תחנם ובל תשחית ,לרי״י וכטפויגל בעגין פידות שביעית,
לרצ״י קוק בענין חדישה בשביעית ,לאוקמי גירםא על מאמד רמי״ל זקש ב״סיני״
ן״יש מקום ר ב להשש יוהדא למתאמצים להחמיר בזה יותר מכפי הצורך״![.
69
למועד שנת השמיטה .ד׳ אהרן יצחק זפלנפקי / .ירושלים ,דפ .ר.ח .הכהן,
0
בסיוע מוסד ה ר ב קוק ,תשי״ב / .מח ע׳.
8
מהתכן :שני מכתבי תשובה להגרי״א הדצוג על מאמרו ) .(67להגרי״מ טוקצינסקי
על ספדו השמיטה ) .(65להג״ר ישראל רוזנברג תוכחה על שפדםם ב״הפרדס״ לתמוך
בשומרי שביעית! רשימת המתירים ,מקורות ושני עניניס אחרים.
תתת
כותרת
זו
הופיע
ב״דעות״ ,פסח
תשי״ט,
מאמר
נגד
טענותיו
של
המחבר ,כאילו לשביעית בזמן הזה יש דין של ספק דרבנן.
בשנת תש״ה כ ת ב המחבר הנ״ל ספד ונצדק קודש ) (56נגד הלכות שמיטת קרקעות
• ) .(55עתה הזד מחברם של הלכות אלו והוציאן עם הוספות במהדורה חדשה ,בצורת ספד
70
א .שנת השבע .ד׳ קלמן ב״ר בנימין זאב כהנא מחפץ חיים / .תל אביב ,לשכת
ק ר ן הלמוד ע״י עזרא ארגון ה נ ו ע ר ה ח ר ד י בא״י )דפ .מל״ן( ,תשי״ב/ .
143ע׳.
הקדמה
0
8
למדריך כיצד ייעזר בתומר .מהתכן :הלכות שמטת קרקעות ,סקירות
הלכותיות ,מדור היסטורי ,סדד שביעית ) ,(54מורהבים מאלו שנדפסו בזמנן באכסניות
שונות.
ב .מהדורא שניה מתוקנת ומורחבת .ת״א ,המכון לחקר החקלאות על פי התורה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ע
״ י פועלי
ישראל ,בסיוע קרן הלימוד של ״עור*״ א מ ו ן הבוער
*
החרדי
0״
* י ,תשי״ח 190 ,12!.ע׳.
? מהסיוט הנוספות למהדורה הקודמת.
י ר א שלי ,
מתוקנת ומורחבת .ת״א ,המכון )דפ .מלו( ,תשי״ט.
רל ,
* • טקס.
י׳ מהדורה ד
ביעית מתוקנת .ת״א ,״ספרייתי״ )דפ .גרפיקה( ,תשכ״ה.
י
״
״ • פקס.
״חקר י ,
יעיין״ שהוציא המחבר בתש״כ נמצאים מאמרים רבים הדנים
בשמי .״
יבקציר תשבות )עמ׳ קת( ,והשביעית תשמטנה ונמשתה )צמ׳ קיח(,
השכי
< ר )עפ׳ קגג( ,ירושלמי שביעית ם״א ה״ב )עמ׳ קנח(,לחשבין שגת
הש
קסד( .בדין נשמר וגעבד בשביעית )עמ׳ רםא(.
ו ד ת
א
8
ה ד
י ש י ת
ע
ט
8 0
י
ר
י
מ
י א
8 0
כ ם ס ר
ק
נזד
עית
י ם
מ י ט ה
גסכסמיטהזו
זכר ל ^ ^ י י ענינו של הקהל.
הקהל .מסכת דברים ולקט מקורות ,בעריכת הרג מרדכי הכהן.
^
/
מ
י ע ד ת
8
הקהל ,ערב סוכות תשי״ג 91 / .עי.
^
התכן:
הרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל בהר ציון בר״ח םיון תשי״ב לקיים
^
יקיז מהגולה ,דבר שר הדתות ןשפירא[ וסגנו ןירהפטיג[ ,האדמו״ר
0ל,
״ ק ז השמיטה נזכרים אנו בזאת המצוה .ומצווים ביתר שאת על חיגוך
י יי ׳ יבימי תג הסוכות ימי הקהל הבע״ל ,יתעורר כל רב ומנהיג לצורר
ה כ ף ן
וב
מ
ה 3ב י ס
1
א ת
1
״תי לתוי״ימ״ז
ש ל
הקהל,
^
^
^
ש .1ד״ר ש.ז .כהגא; מאפר מקיף על מקורותיו מגמותיו ופרטיו
יקמ מקירות ןמהםסריס הקודמים ) .((15,23,64ח .א .זוטא :תאור יום
ח-צ .מייבש מציריך :הרעיין לזבד הקהל )מזכיר ספריי בליעזית על נישא
מהקהל תש״י ,שליש מאגדית הקהל לד״ר שז״ך.
0
2ן
עילייזסשל
גשי משרד הדתית בגידין ,הגיעה אף מעבר לים•
דוקך^ !,-
ק1למן1מירפקי ,פרופ׳ לספרות הרבנית ,ישיבה איביברםיטה.
/י *
ק ,תלפיות והמחלקה לחבור ותרבות תורניים בגולה של הסוכנות
•8
^ ׳ יזשי״ג• 26 /ע׳.
^ ^ י ח באנגלית .הדפסה מיקדמת מ״תלפיית״ שגה י׳ תוב׳ א־ב עמ׳ 92-118
^ ^ ז מאמרי של ר׳ יהידה גרשיגי על תקיעת חציצרית בהקהל עד עמ׳ .1123
^ כביד חגיגת ״זכר למעמד הקהל• לבני ישיבות באולם ישיבת רי״א ,ילקהל
*ולם מליו קימידיר בחיהמ״ם תשי״ג.
ח
^ ^ חבק* לארגן בארה״ב עצרות הקהל ,ולהדפיס על בך ,יכן היזמן לעצרת
^ י הועדה להיי דתי שליד משרד הדתית ,בראשות מנהלו הכללי ד״ר שז״ר.
סקירה הלכתית יהיםטירית ,יקריאה לחדש המציה ,בצריף הצעת תכנית
• משיד הדתית מכין כבר עתה .את.הקהל• של שנת תשב״ו.
כ ו י א י
ב
ר
י ן ר
ה י
ן י ע י
י
ן
ן
י
ן
י ב
מ ן ן כ ף
3
כ ן ן ף
י
ינס של ״
ח ר י ג י
ש ב י ע י ת שיצאי לשמינית .גרם לחביד מספר ספרים.
ישיבות .שהשיב אדמו׳׳ר מתר״י מ״ב ןר׳ יואל טייטלביים[ האבד״ק
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט א ט מ א ר יצי׳ו .ב ע נ י ן א ת ר ו ג י ארץ י ש ר א ל ב ש נ ת השמיטה / .ב ת ק ל י ן ,דפ.
0
ה א ח י ם ט ב ר ס ק י ,תשי״ג / .צ י ע׳•
8
המו״ל ,משמשו בקודש ר׳ אפרים יוסף דב אשכנזי ,כותב בהקדמתו מיום י״ז אלול
תשי״ג ,שנתעוררה השאלה לאחד שמיטת תשי״ב ,כיצד לנהוג באתרוגי א״י ,ונחלקו
הדעות בין רבני ניו יורק ,והמתקיפים עשו פרסום לדעתו של מהד״י טייב לאסור,
ולכן בדר זאת בספר ,לתברו בסוף ספר מטה אפרים לרא״ז מרגליות.
בספר משוקעות כמה וכמה מהשקפותיו על המצב בארץ ,אשר נתבארו בהרחבה בספרו
״ויואל משד,״) .פה ושם נדפסות תשובות לכמה מדבריו .וראה קונטרס ״בירור הלכה:
במעלת ומצות ישובה של ארץ ישראל״ שחבר ד׳ חיים שרגא פייביל פרנק ,נכלל
בספרו ״תולדות זאב״ עמ״ם שבת )חלק שני ,ירושלים תשכ״ד ,עמ׳ סז״ס,
0
.(2
שלשת המכתבים הם לרב ,שלדבריו נתון תחת השפעת הציונות ,ונוזף בו על כך
עמש״כ שכאילו שביעית תגרום להפסד א״י ,נגד דעת תוה״ק שאדרבה עי״ז ישבו עליה.
אותו רב אינו אלא ד׳ אלעזר כהנוב )ידיעה אישית( ,ד״מ במתיבתא ״תודה ודעת״
וחבר הועה״פ העולמי של אגו״י .כעבור שנתיים הדפים תשובתו בספרו
74
ת ו ר ת ה ש ב י ע י ת .בו י ב ו א ר ו ה ל כ ו ת א ת ר ו ג י א״י מ ש נ ת השמיטה ,ועוד כ מ ה
ע נ י נ י ש ב י ע י ת .ר׳ א ל ע ז ר ב״ר אורי מאיר ה כ ה ן כהנאוו / .ניו יורק ,דפ .בלשן,
0
ת ש ט ״ ו / .ק כ ע׳•
2
לספר הסכמת רצ״ם פרנק ] ״ . . .כ מ ו נעלמה מכמה וכמה גדולים שבדורינו ,ואע״פ
שיש מהם שכוונתם לשם שמים ,אבל מתוך שתחלת גישתם לעיין בהלכה זו ,הי׳ תחת
השפעת רצונם להיות מהמחמירים ד ו ק א . . .״ [ .בהקדמה כותב המחבר שכבר נתפרסם
היתר האתרוגים ע״י החזון איש ורצפ״ם ,אך מאחר שיצאו מערערים והחלימו כי
האתרוגים אסורים .חבר ספדו זה .בו מבוררות דעות כל הראשוגיס בשביעית בזה״ז.
הויכוח נמשך בספר מלחמת מצוה ) (81ותשובת המחבר בספרו הגדול פרי הארץ ).(82
בעתים יצאו כמה ספרי דינים והלכות .הרב ברוך ישר )שליכטד( אסף ליקט וסידר
״קצווי דינים והלכות״ במצוות התלויות בארץ ומגהגים הנהוגים בה )ת״א ,סיני,
תשט״ו ,עמ׳ (12—16שביניהם פרק ד :שנת השמיטה והלכותיה ,ופרק ז :שמיטת
כספים ופרוזבול .סודר לסי לוח תורת הארץ תשי״ב שי״ל ע״י מדרש בני ציון ובו
תקציר מהקובץ ״כרם ציון״) 44ד(.
75
ה ל כ ו ת ש מ י ט ה ו ה ל כ ו ת ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת כ ל א י זרעים ע ר ל ה ו נ ט ע ר ב ע י .
ע פ ״ י פ ס ק י החזון איש .ר׳ ?למן ב״ר בנימין ז א ב כ ה נ א / .ירושלים ,ת נ ו ע ה
למשמרת
מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ ןהאדמו״ר מ ם ט ר א פ ק ו ב ר׳ י ח ז ק א ל ש ר ג א
ל י פ ש י ץ ־ ה ל ב ר ש ט ם [ ,תשי״ח / .פ ג י נ צ י ו ת שונות] .יח ע׳[.
בראשם
מופיעים
דברי חיזוק
גם
בהוצאה
80
]מהמו״ל[
לשמירת שביעית בלי לסמוך על ההיתר .הם
אחרת,
ההלכות,
זחה
לגמרי
שיצאה
ע״י
המכון.
הן אלו שנדפסו כקיצור דיני מצוות התלויות בארץ ,בסוף הקיצור שלחן ערוך
)ירושלים ,אשכול ,לראשונה בתשי״ד ,עמ׳ יט־לא( בשינוי סדר הפרקים )מפי המחבר(.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״אחי המולי״ם
7
עצתו,
^
ב
ה
ו ה ו א
מ
ח
כ
.
ש לתבר סרק זה מתיר סטרי הרב בהנ*״)״קול סיגי״ תשב״
ף
ה ה ל כ י ח
,
^
0
האיץ״ )ת״א ,ספרייתי ,תשכ״ו .ק׳ ע׳ (8 .ובו גכלליס כל קבצי
אור במצוות התלויות בארץ .הלבות שמיטה הן החלק המרבזי בספר
•
מופיעים לותות תאריכים לפרי האדמה לשגת השמיטה תשכ״ו ולשגה
*•*•י ע
ת
ן ה ל כ
אלי יצאי
המכון ב-שערים״ ,במצות שביעית כהלכה ) (94ועוד
*י*
^ ^
״ י שוב במסגרת ספר דברי יחזקאל שרגא על הלכות שמיטזז,
'
יות באר?׳ שיצא לאור בפקודת האדמו״ר ר׳ יחזקאל שרגא ליפשיץ
ה ר כ ך נ ט 0ס
ט ר א ם ?
0
י ב
)ירושלים .התנועה ,ערב שמיטה תשכ״ו .פ׳ עי.(8 .
'
ק ^
מלבד
• והלכות שמימה דלעיל ,נכללו במפר צלום הלכות שביעית מספר
—
•
מבוקרםט —
שור מבוקרםט
אייזיק שור
יצחק אייזיק
מהג״ר יצחק
אור״ מהג״ר
״מאורי אור״
יו״ד ״מאורי
קש״צ •י־ד
*
״
שעל מצות
על
מצות 1התלויות בארץ ןאין בהם על שביעית[ ,סדר השביעית ),(54
וחן,…״
מהמתבר.
פות שובות מהםתבר.
ה ה
ך
ג ג (
צ ל ן
צ ל ן ס
6ד
קונטרס
מ ־ ה ש מ י מ ה .ת ק צ י ר דיבי שביעית .ד׳ ח נ ו ך זונדל גרוםברג/ .
!ידוע
>8
ישליס1׳ תשי״ת 5 / .ע /
חרסים מסח
פ י ו המעשר והתרומה .מהדורה שניה ,תשי״ח .וראה מש״כ לעיל בספרו
י*ורת השמיטה ).(47
גד
ילים צדיסי*
^
? ס במיתתם יותר מבחייהס .לא ראה החזון איש בימיו ,עד כמה הולכת
^
המצות
^ השביעית ,ומקיפה תוגיס רהבים ,אשר השפעתם מקרינה הרחק מחוצה להם.
?יק קוה ש״משממה לשממה יתופפו רבים אשר בעז ד בלבבם ירחיבו את גבול
ז ז ר כ
בכל הרתבתה ופרטיה״)הקדמה ל״שבת הארץ״(.
תשי״ם הביאה בכנסיה מהדורות תדשות לספרים :כפתור ופרת מד( פאת
^
ו ) 4י ( הזיו איש זרעים )42ג( תורת השמיטה )47ב( ירושלמי שביעית ) 058ספר
טה )65ב( ושנת השבע )70ב.ג( .אבל גם הרבה דברים חדשים.
^
ק
״
וג
^י
^
ם
ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת .ק ו ב ץ חדו״ת בריבי שביעית ,ממרבן גדולי התורה
ל י ה י ש י ב ו ת ב א ה ״ ק .יצא ל א ו ר ע״י שומרי שביעית באה״ק החרדים ע ל
8 0
_ מ י ת ה ״ /ג ב ע ת י ם ,דפ .קולמוס ,ביםן תשי״ח / .נ י ע׳•
מה )שנעתקה בקדושת שביעית ) ((92מבוארת מטרת החוברת ,להביא התעוררות
^ קיום השביעית ,באמצעות הגברת לימוד עניגיה ,וכמו שהיה החזון איש רגיל
^
•י בעניו שביעית בזמה״ז
-ר׳ אלעזר מנחם ך .בדין מ״ו בשבט הנאמר באילן
י*יו .הערה בענין ביעור שביעית
_
ש
י ׳ אליעזר סלצינםקי .בדין שביעית משמטת את השבועה
מ ן
י י ג י מ
ו•
בענין קנין םירות
* ו שמיטת כספים
בשביעית
ה -חכם אחד.
-ר׳ אלעזר צדוק
-ר׳ גדלי׳ נדל .בעניני ביעור -ר׳ חיים שאול
-ר׳ יעקב ישראל קניבםקי .בענין חשוד על השביעית
יי י ׳ משה יצחק דייםש .הערה בדין חליפין בפירות שביעית
ג י
ה
יי לי׳ עמ׳ .(353פרט זה גזבר גם בהקדמה לספר התדש שהוציא
״
כ ע 0
״
ל
ז
ז
י
פ
י
ם
קש״ע עם מצוות התלויות בארז ,ופנה לתזו״א לבקש
-ר׳ שמרי׳ גריינימן.
-ר׳ שמרי׳ יוסף תיים קנייבםקי .הערות בענין עבודת קרקע
5
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .כנ״ל ,מנחם אב תשי״ח.
״עם הקונטרס״ מובע הסיפוק על התכונה הרבה לקראת השמיטה ,הן מצד חובשי
ביהמ״ד העוסקים בהתמדה בהל׳ שביעית ,הן מצד עובדי האדמה המנצלים מלוא
תנובת השנה הששית ,הן מצד יושבי על מדין העוסקים בהקמת אוצרות ב״ד׳
לאספקת ירקות באופן המותר ,הן מצד הצבור הרחב הדואג לסידור האפשרויות
ולהרשמה .״קדושת שביעית״ ימשיך במצוד׳ שהתחיל בה ,לעודד הלבבות לקראת
שגת השמיטה הבעל״ט״.
התכן :בגדרי מלאכות דרבנן בשביעית — מכת״י מדן החזון איש )טרם נדפס( .בדין
עציץ — ד׳ ברוך דב פובדסקי .שנות המעשר באורז ודוחן — ר׳ ברוך יצחקי .בדיני
השקאה בשביעית ובמועד — ד׳ גדלי׳ נדל .בדין דמי שביעית — ד׳ חיים שאול
גדיינימן .בעניגי תוספת שביעית — ר׳ ידידי׳ ווייגר .במלאכת זורע וחורש — ר׳
יהודה שפירא .בדין עפר הבא מחו״ל — ר׳ מרדכי שלמה בדמן .גידולי היתר מעלין
את האיסור — ר׳ משה יצהק דייטש .בדין חילול בהקדש ובשביעית — ר׳ ראובן פיין.
בדין אתרוג שוד ,לאילן — ד׳ שלום שפירא.
ג .כנ״ל ,תל אביב / .דפ .אשל ,שבט תשכ״ה / ,ק ׳ ע /
0
8
בהקדמה חוזרים על חלק מהדברים הקודמים ,מציינים ששמיטת תשי״ט נשתמרה
ביתד שאת מהשמיטות הקודמות ,והחכם עיניו בראשו להתכונן בעוד מועד ,לבז
הוקדמה הוצאת החוברת שלא תבוא השמיטה בפתע מבלי שיהיו מוכנים לה ,גם
מצדדים הלכתיים גם מצדדים מעשיים.
התכן :בענין ערלה ושביעית — דא״מ שך .בירק של שביעית שנלקט בשמיגית׳
אס הי׳ הפקד בשביעית — הגרי״י קניבםקי .בענין אין קנין לעכו״ם בא״י — ד׳
ברוך רוזנברג .בענין מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית — ר׳ גדלי׳ נדל .בדין
לאכלה ולא להפסד — ר׳ חיים שאול גריינימן .בדין טעם לענין ביעוד — ר׳ יהודה
שפירא .דין שביעית בהקדש ,ובכור מבהמת שביעית — ר׳ מיכל יודא ליפקוביץ.
גידולי היתר מעלין את האיסור — ר׳ משה יצחק דייטש .עונת המעשרות וחנטה.
ספיחים ,אם מותר ליקח דבר שיש בו זיקת שביעית מן הלוקח אצל החשוד לזרע,
מכירת סירות שביעית .הנהגת אוצר ב״ד ,בענין ריסוק פירות שביעית ולשנות אותם
מברייתם ,בענין הנאתו וביעורו שוד״ העדות בדמב״ם הלכות שמיטה — ד׳ שאול
ברזם ז״ל .בענין כמהין ופטריות בשביעית — ד׳ שי״ח קניבםקי .בדין קטף וע״ע —
חכם אחד.
ד .שם ,תמוז תשכ״ה / .קעו ע׳.
י>8
בהקדמה על האושר והמעלות שזוכים ע״י קיום מצות שמיטה לכל פרטיה.
התבן :דין נטיעה וזריעה בע״ש בזה״ז — ד״א הלוי הורביץ .בענין מחפה זרעים —
דא״ד הכהן רייכמן .בהילפותא דעונת חנטה — דא״צ טודצין .בלאו דקצירה ובצירה
בשביעית — ד״ב יצחקי .ט״ו בשבט לערלה ולשביעית — ר״ב רוזנברג .בדין מי
פידות לשביעית ולברכה — דב״ד פובדסקי .העדות בר״מ ור״ש בפ״א דשביעית —
ד״ג נדל .בדין נטיעה בשביעית — רד״צ אורדנטליך .קרקע שאולה לענין פרוזבול
— ד״ת בדים .בדין תופפת שביעית — רח״א טודצין .ביאור בסוגיא דג׳ כבשים —
ר״י ראט .דין ספיחים בסוריא ועבה״י — ר״י זוקובסקי .בידודים בדין קנין עכו״ם
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ע י ת
־־ רי״א ויגטרויב .העדות בסוגיא דהבאתו וביעורו -ד״מ גריינימן .אין
יז פחות מל׳ יום לפגי ר״ה -רמ״י ליפקוביץ .בדין פרוזבול -ד״מ מן .בעבין
א׳׳י לתרו״מ ולשביעית -רמ״ש בדמן .מלוה בשטר לעגין שמיטת כספים -
רוזנטל .בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו -רמ״י דייטש .כאילו התקבלתי
^יו שמטת כספים -ר״ג גשטטנר .בדין משומר -ד״פ שרייבר .בדין פירות
לעניו מעשרות -ר״צדרבקין .בדיו כיבוש יחיד למעשר ולשביעית -דשצ״ה
י
א .הערות בענין שיעור סרי לשביעית -ד״ש ברעוודא .בעניו חוב שירשו
תומים בשביעית -בן ישיבה.
ל י ת
8
י א.
ר השמימה .ועד השמיטה .וערה מרכזית לאספקת בשביעית בשתוף ועד
•
.כשרות שע״י העדה החרדית / .ירושלים ,דפ ,התחיה) ,ער״ה תשי׳׳ט ,שלהי
0
יקייטא( תשי״ח !6 / .׳
״בשער״ מוסרים על הקמת ועד השמיטה ותפקידיו ,ביניהם הוצאת חוברת זו .לדווח
הנעשה ולפרסם הוראות הב״ד ,מכתב תזוק לשמור בלי פשרות מהגאב״ד מהר״י
ט ב׳ מודעות ופסקי דין הבד״צ להחמיר ולא להזדקק להיתר ,רשימת חנויות שומרות
שמיטה ,הודעות בקשר למצרכים שונים.
ב .דבר השממה ומדריד לכשרות / .ירושלים ,דפ .רונלד ,ער״ח ניסן תשי״ט/ .
*8
ע׳•
״בשער״ סכום מחצית השנה .תוך הבעת ספוק על האלפים השומעים להוראות
הבד״צ ,הוראות והודעות שונות לפםת ,קריאת קודש לקהל שומרי שביצית ,לתרום
חמש לירות גוםפות לכל משפתה לכיסוי גרעוגות הועד .דיני ביעור ווידוי מעשרות,
הודעות לימות השגה ,ידיעות על מצרכים .גבולי הערוב ועוד.
• ״ ל / .דפ .התחיה ,ער״ה תש״ך / .טז ע׳.
״בשער״ סכום מעודד של שנת השמיטה ,וקריאה להמשיך לשמור איסורי השביעית.
מודעות הבד״צ על המשך הדינים בשמינית ,ההסדר עם היקבים .איסור סירות
ע
8
י
כ ד
ג
כ ב
שנעבדו בשביעית כהדידב״ז ור״ת ברלין .רשימות מצרכים חנויות ומאפיות.
ד .מדייר הכשרות ודבר השממה / .שם ,ער״ח ניסן תש״כ / .לו ע׳.
״בשער״ תאור המסירות והמרץ שהשקיעו העסקנים ,והעובדה שהקלה עבודתם ,כי
היהירים הרבים שנשמעים לבד״צ הוסכים לצבור ״ואבן לשנת השמיטה הגוכחית
הוכית זאת .וב״ה ראינו קצת נתת ומרגוע בעבודתנו ,אחרי שתלי״ת הוכםל והושלש
מספר שומרי השמיטה״ .הוראות והודעות לחג הפסח ולכל השנה .חזרה על ידיעות
ורשימות קודמות ,סקירה ודו״ח מעשי בקצרה מהפעולות שנעשו בשנת השמיטה
תשי״ט ,מודעות מסחריות .החל מתשכ״ו עומד להופיע בטאון חדשי .ובו יופיע חומר על
שמיטה) .מודעה ב״דאם אידישע ליכט״(.
ומן העיד לכסד.
גמ בישוב התקלאי ,נתרחבו הנםיונות למצוא פתרונות שיעקפו את עבודת האדמה.
א .גידולי הצץ כישראל .מאיר שוארץ] / .ת״א[ הקריה ,תשי״ח / .שער נוסף
,
ותמצית הדברים באנגלית] .48 .ב 1ע ׳
ת מ ו נ ת
ש ע ר
•
״
8
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החוברת המכילה חומד מדעי ,הוצאה ע״י המרכז המשותף להדרכה חקלאית שליד
משדד החקלאות ,והמחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית ,בשתוף עפ המכון לחקר
החקלאות על פי התורה ,במסגרת המדור לפרסומים חקלאיים חוברת מס׳ .21
בהקדמה מפורט ,כי הנסיונות בשמיטה בקיבוץ חפץ חיים ,עברו מחביות לגידולי
חצץ׳ וחשיבותם רבה גם לנגב .החזון איש השיג את הסכומים הראשונים לניסויים,
ואחריו עזרו מוסדות כהסוכנות ,פיק״א ועוד.
ב .ה י ד ר ו פ ו נ י ק פ
> גידולי ח צ ץ < .מ ה ד ו ר ה שניה / .תל א ב י ב ,המכון ל ח ק ר
ה ח ק ל א ו ת על פ י ה ת ו ר ה ,תש״ך [2] ,86 / .ע׳ ,תמי•
0
8
שער נוסף ותמצית באנגלית .בשתוף עם המחלקה לפרסומים חקלאיים ,משדד
החקלאות .בפתח דבר מיום כ״ח שבט תש״כ כותב הרב קלמן כתנא .שהחזון איש
בע״פ התיר לנו ,ודנו בכך בירחונים הפרדס )תשי״א( וקול תודה )תשי״ב־ג( ובם׳
השמטה ) (65ע׳ צז] .הרחיב הדבור על כך בפרי הארץ ) ,(82וראה ״הד צבי״ סי׳ י ״
א
)בתוך א.[(44
התכן :הקדמה ,מבוא ,הציוד הדרוש ,התמיסה המזינה ,הרכבתה ,באיזה תמיסה
להשתמש ,שיעור ותכיפות ההשקאה ,מחלות כתוצאה משינויים בתמיסה ,העיבוד
בגידולי חצץ ,הגידולים השוגים ,שיטות אהדות ,גדול בנציץ ,בדיקות כימיות ושל
הרקמה ,כלי המעבדה ,טבלאות ושונוח.
ת״ח צעיר יושב בארה״ב ארץ מולדתו ,יורד לעומקם של יסודות השביעית ,ומסיק
לאסור המכירה כהחזון איש .את ספדו שהשלים בשנת תשם״ז ,הדפים בארץ לקראת
השמיטה.
80
אגדת לנכוכיפ .ד׳ יצחק יהיאל הכהן ]גרופ[ / .ירושלים ,דפ .ורדי ,תשי״ח/ .
עב ע׳.
80
בספרו המוקדש לשומרי שביעית ,מגלה המחבר בקיאות והבנה רבה ,ומצטט מספרים
שונים דעותיהם בענין ,כדי לסדר היטב כל השיטות במגמת האוסרים ,ורשימת
שמותיהם .מתנצל ״וקצרנו בהבורנו הרבה ,ויש הרבה דעות שלא הבאנו ,הן מחמת
שלא היו ספריהם תחת ידינו ,והן מחמת שנשמטו מזכדוננו בעת ה כ ת י ב ה . . .״ .
״עיקר המבוכה תלויה בארבע שאלות״ :א .מה דין שמטת קרקעות בזה״ז בקרקעות
של ישראל ]מה״ת או מדרבנן[ ,ב .מה דינם של קרקעות הערביים .ג .אם יש היתר
למכור הארץ לערביים .ד .אם המכירה מכירה היא או לא.
כעבור שנה הדפים את ספרו השני
81
מלחמת מצוה .ר׳ יצחק יחיאל ה כ ה ן גראפפ ) נ כ ד הרז״ה( / .ירושלים ,דפ.
ס
חורב ,תשי״ט / .נב ע׳.
8
הספד כתוב בחריפות נגד תורת השביעית ) (74ומחברו ד״א כהנוב ]מבלי להזכיר
שמם[ ,לבאר השגיאות שכתב לערער על המהד״י ט״ב ) .(73מצורפים ל ו :המכתב
ששלח עם ספרו אגדת לנבוכים ) ,(80רשימת הגדולים שלפי דעתו הספד הוטב
בעיניהם :הגרי״ז מבדיסק .הגד״י אברמםקי ,הגדצ״פ)!( הגדע״ם מפרשבודג ,הגד״י
וועלץ ,האדמו״ר מגור ,והגדד״ב ויידנפלד מטשעבין )וראה להלן( .מכתב הגרי״י
קניבםקי המשבח חידושיו ,ומכתבו הידוע של הד״ב מנדלםון ]נדפס שוב במשנת יוסף
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)ו9א( ובקדושת שביעית) .[(92בסוף תספר שתי חשובות אל הגד״י מינצברג .ב״אתרית
דבר״ טוען שהיו רדיסות עליו ועל ספריו.
המתבד מוסר מסי הג״ר דב בעריש ויידנפלד זצ״ל מטשעבין שבקש לסרסם ,כי דעתו
בעניו שביעית כדעת אחיו ה״חזון נחום״ ) .(26,31בין פעולותיו האחרוגות של הרב
ויידנפלד היו עניני שביעית ,כגון חתימתו למען קרן השמיטה ,והסכמתו לספר
הלכות שביעית )א.(4
בר פלוגתית לא בושש תשובתו ,ויצא בספר גדל הכמות והאיכות.
*
ספר פרי הארץ .על הלבות שביעית ומעשרות ,ועוד מצוות התלויות בארץ,
)וקוב׳ פירות שביעית ) (83לרי״ז מינצברג ,וקוב׳ אמרי כהן הי׳ אביו(.
ם
ר׳ אלעזר הכהן כהנאוו / .נוא יורק ,דפ .בלשן ,תשי״ט ,[2] / .רלד [31 ,ע׳2 .
הספר סובב בעיקר על גידולי מים בשביעית )הידרופוגיקם( ,היתד פירות שביעית,
ואודות היתר המכירה .מתזק דעתו בספרו הקודם תודת השביעית ) (74ומביא דעת
ר׳ משה סיינשטיין להתיר האתרוגים ,בספרו אגרות משה או״ח סי׳ קפו .הגדצ״פ.
שהרבה מדבריו במו״מ בע״פ עם המחבר משוקעים בספר ,מביא בהסכמתו התירוש
ששלה להחזון איש ,ישוב לקושיתו על ביאור הגר״א ,והתשובה שענה לו על כך
״שמחתי מאד מדבריו האמתיים״] .ובספרו הוסיף החזו״א :״אבל עיקר הראיה דגם
בזמה״ז אין קנין קיימת מפני…״ )דיגי שביעית בשדות גברים ,ד״ה ובידו׳ כלאים(
ועי׳ ״האיש ותזונו״ להדב קלמן כהנא מהדורה שניה .עמ׳ כו[.
בתוך הספד הנ״ל נכלל בשער מיוחד.
ק ו נ ט ר ס פירות שביעית .על הלכות פירות ארץ ישראל משנת השמיטה ,ועוד
הלכות שביעית .ר׳ ישראל זאב מ י נ צ ב ר ג ר ב העיר העתיקה / .נוא יורק ,דפ.
ס
בלשן ,תשי״ט / .עמ׳ קעג־רד.
2
בהקדמת המחבר מיום ה׳ אדר תשי״ח ,מוסד שכתביו נשארו בעיר העתיקה ,ולכן
לקונטרס זה המדבר על היתרם של סירות שביעית ,צירף מכתבים שלקטו למענו
ממקומות שונים ,מאמריו מכתבי העת וחידושיו שבכת״י ,להדפיסם עם פדי הארץ).(82
תכן עשרת מימני הקונטרס:
א .מאמרו מ״החבצלת״ ח׳ כסלו תרע״א ע״י רא״א אייזן .ב .תשובה למשיגים )דא״א
אייזן ,ואת והב בסופה( .ג .לדומ״ץ אנטורפן ר׳ יצחק הכהן שטרגברג משגת תרפ״ד,
להכשיר האתרוגים .ד .תשובה לה״בני ציון״ ) (49על מה שפלסל בדבריו בספרו.
ה .ב״שדה צבורית״ בשביעית מ״שערי ציון״ תרפ״ד .ו .עציץ שאינו גקוב בשביעית.
ז .בדין םירות עכו״ם בשביעית .ת .לד״א כהנוב בתשט״ז על לקיחת פידות שביעית.
ט .להג״ל בתשי״ז על המכירה לגוי .י .מכתבו מ״עדך שביעית״).(43
שמיטה זו הביאה לגאולתו של חלק מכתב יד ,שהיה גנוז מאה וחמשים שנה ,ורק
עתה זכה לראות אור עולם.
ספר פני אריה .על ירושלמי מסכת שביעית .ר׳ ארי׳ יהודה לעוו מבאניהאד.
/ירושלים ,דפ .התחיה ,תשי״ט ,[2] / .נ [2] ,ע׳•
0
8
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשער הנוסף :כתב היד על כל זרעים״ היה טמון שנים רבות אצל בני המשפחה .וכעת
נדפס על שביעית בלבד ,ע״י ד׳ משה ארי׳ פריינד האבד״ק הוניאד ,רב בשכונת בית
ישראל ,ור״מ דישיבת ״יטב לב״ דםאטמאד בעיה״ק ירושלים.
2 0
]א [84משנת שביעית] .בני ברק ,תשי״ט[ / .בשכפול] .נ׳ ד׳[.
בחוברת זו שהופיעו ממנה 90עותקים בלבד ,חידושיהם של אברכי כולל ישיבת
סוניבז׳ ,שנאמרו בסגל חבורה בעת לימוד מסכת שביעית .לא אייםתייעא מילתא
להמשיך בזה או לפרסם בדפוס.
התכן :דב״צ פלמן — בדין תוספת ועבודת קרקע בשביעית .ר״ד זיין — בענין
הוצאת סירות א״י לחו״ל .ד״ח פובדסקי — בדין ט״ו בשבט ר״ד ,לאילנות לענין
שביעית וערלה .ר״י רוט — בביאור הסוגיא דג׳ כבשים לשיטת ר״ת והד״ש ]נדפס
מחדש בשינויים בקדושת שביעית )77ד([ .די״מ זכריש — בדין הפקר שדותיו על
פידות שביעית בשמינית .רמ״א ברורמן — בגדדי לאכלה זלא לסחורה .ר״ב טולידנו
— בדין ביעור .ר״ס שרייבר — בענין איסור בצירה כדרך הבוצרים .ד״צ דרבקיו —
בדין עשר גטיעות .ד״ש גודניאנסקי ]=הררי ,המו״ל[ — בדין אוכל אדם ואוכל בהמה
ומלוגמא לאדם.
85
תנועת פועלי אנודת ישראל ,שלחבריה נפיון רב בשמירת השמיטה ,הקימה שני כלים
לכך :המכון לחקר החקלאות ע״פ התורה ,וקרן השמטה .בהוצאתם הופיעו:
א .לקראת שנת השמיטה תשי״ט .חוברת הדרכה / .תל אביב ,המכון)דפ .זהר(
8
44 /ע׳.
0
,״בחוברת זו ,רוכז
השמיטה .ההודאות
של מדן בעל חזון
עם כל זה טעונה
הוראה מוסמך…״
חומר הדרכה לחקלאי שומר השמיטה ,לשם הכנת משקו לקראת
התקלאיות הניתנות בזה ,ניתנות אמנם ביסודן על פסקי הלכה
איש זצ״ל ,פסקים בכתב ובע״פ שניתנו בשמיטות הקודמות׳ אך
כל עבודה ועבודה הנעשית בשביעית ,פסק הלכה ברור מבעל
תוכן העניניס :א .עם החוברת .ב .והשביעית תשמטנה — הרב קלמן כהנא .ג .גדולי
בעל — משה ד .ד .הזנת הבקר בשנת השמיטה .ה .ייצור ירקות — משה זקם.
ו .גידולי תעשיה — שמואל לוי .ז .דו״ח מנסיון בגדול דויעונתי של ירקות .ח .גידול
צמחים ללא קרקע — מאיר שוורץ .ט .גידולי מים בעבד ובהווה — מנשה בן חיים.
י .המכון לחקר החקלאות עס״י התורה — יששכר גרייםמן ]״יצאו כבר מטעם המכון.
שתי חוברות בקשר להכנת המשק התקלאי לקראת שמיטה תשי״ט .כן יצא שנת
השבע) (70לרק״כ ועל גידולי מים) (79ממאיר שוורץ״[.
ב .לקראת שנת השמיטה תשכ״ו .חוברת הדרכה לחקלאי .בעריכת מ]שה[ זקפ,
אגרונום / .תל אביב ,המכון לחקר החקלאות ע״פ התורה] ,מנ״א תשכ״ה[/ .
״>8
[1] ,35ע /
במבוא מציין העורך ש״מודגשת כבד כיוס תסיסה בחוגים רחבים ,לגאול מצוד.
גדולה זו ,ולהפש דרכים לקיומה המלא ככל האפשר״ .החזון איש שהתנגד למכירה,
הצביע ״על דרכים מותרות רבות ,לפתרון בעיות מוגדרות ,בעבודה היום יומית
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כחקלאות בשמיטה״ .אתרי .שמתוה את דרך פעולתו של המכון .מודה ל״הרב י .נויבירט
שעזר בעריכה ,מד א .דטנד שהשתתף בעריכת הפרק על המספוא .מ ר נ .ליפשיץ ומר
ש .לביא ממכון וולקני ,ומד א .זרם ממינהל ההדרכה שהדריכוני בפרטים שונים״.
תוכן הענינים :הנתות הלכתיות )לפי שיטת בעל ה״הזון איש״( .הוראות מעשיות:
גידולי בעל ,גידול ירקות )בקרקע( ,גידולי תעשיה ,עצי פרי .מספוא והזנת בקד,
צמתי נוי)ופרחים( ,גידול בעציץ שאינו נקוב )גידולי מים ,חול ,חצץ ,קש( .נספח א :
מסיכומי ניסויים בכותנה דו שנתית .נספח ב :נתונים לגידול אספסת בבעל ,לקוטים
מחזו״א.
הרב יהושע ישעיה נויבירט הנזכר ,ליקט קיצור דיני שנזימת קרקעות )ירושלים.
,
ס
]תשכ״ו( 16 .ע (8 .הכולל ע״ג סעיפים)מיוסדים על הרצאותיו בנושא זה( .מביא בעיקר
פםקיהם של החזון איש ורבו דש״ז אויערבר• כבר איתמחי גברא בספרו ״שמירת
חשבת כהילכתה״ .בעמ׳ 10הוסיף המתבר הערה בכתב ידו :״סירות מאדמות שנמכרו
לנכרי ,תייבים מספק בתרומות ומעשרות״ .כעבור זמן קצר יצאה מהדורה שניה ,עם
הוספות ושינויים.
86
הלכות שממה ויוכל להרמכ״ס ן ע ם המפרשים[ ,תל אביב ,ק ר ן השמיטה של
פ ו ע ל י א ג ו ד ת י ש ר א ל )ע״י ה ר ב נ ח ח ד ש ביו יורק( ,ע ר ב ש ב י ע י ת תשי״ט/ .
ה
]ד״צ ,מ ק ט ן כ ה ו צ א ת ניו־יורק ,פלדהיים ,תשי״ג[ / ,יח ד׳.
8
בסופו קריאות למען קרן השמיטה ,מרא״ז מלצר ,ד״מ קרליץ ומהתזון איש )תשי״ב(
ומכתביהם של האדמורי״ם מגור—הוסיאטין—צורטקוב—ויזגיץ)תש״ה( ורי״צ דושיגסקי
)תרת״צ ,בערך שביעית ).((43
כמו״כ יצאו משגיות מסכת שביעית עם פי׳ רע״ב השלם )ירושלים ,אדיה ,תש־ו םב
ס
עי] .12 .קדמה לה מסכת שביעית .משגה ערוכה לתלמידים ומפרשת )בעברית קלה(
ע״י ת.נ.ב ,.עם הקדמת פסוקי התורה ומבוא) .תל אביב ,דביר ,תרצ״א .ל [2] ,ע׳[.(12* .
מר פנתם קהתי סירש מסכת שביעית סירוש צת וקל במסגרת קונטרסי ״המשנה
היומית״ שיצאו על ששת הסדרים .באלול תשכ״ה הזד ״היכל שלמה״ והדפים את
מסכת שביעית בלבד.
חוברות עזר למורה ולמדריך ,הופיעו אף הן בחוגי ההינוך הממ״ד.
8 7
על השמיטה .אליעזר אלינר / .ירושלים ,המדפים הממשלתי ,תשי״ט/ .
ה
39צ׳.
12
התוברת יצאה ע״י משדד החיגוך והתרבות אגף החינוך הדתי .״עם החוברת״ מציין
מר י .גולדשמידמ שהיא מיועדת למורים ,כדי ״שכל ילד הלומד בשגת שמיטה זו
תשי״ט ,מכיתה א׳ עד ביתה ת׳ ,ישמע וילמד על דבר השמיטה…״ בתכן :אל
המורים ,ז׳ מסקנות המתקבלות מדיגי השמיטה והיובל ,מקורות ,הקבלה בין שבת
הימים ושבת השנים מהלכות שמיטה ,מנין השמיטה ,התוצאות הסוציאליות והרוחניות
של דיגי השמיטה והיובל ,חלות דינים אלו בימינו ,מעשי ב״ד בימי חז״ל ,מרבדי
חכמים.
!69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
0
שמיטה .מקורות הלכות וטעמים .ירושלים ״אמנה׳ /תשי״ט / .סב [1] ,ע 8 .
המחלקה לתרבות תורנית שליד משרד החינוך והתרבות ,סייעה להוצאת החוברת,
המעובדת בצודה דידקטית למדריך .בהקדמת צוריאל ארמנית צוין שזו מהדורה
מחודשת של דבר השמיטה בעריכת רמ״צ נריה ) .(51בסוף ,רשימת גדולי ישראל
שסייעו להיתר .ב״עלונים״ בטאון ״עזרא״) ,כסלו תשי״ט( צוינו אי־דיוקים שבספר.
מוסד הרב קוק החל לארגן כנס ארצי לתורה שבעל פה מדי שנה .הרצאות הכינוס
הראשון שהוקדש לסדר זרעים ,כונסו בספר תורה שבע״פ )ירושלים תשי״ט( בין
ההרצאות גם על שביעית .בעמ׳ ידכח דש״י זוין :שמיטה )תמצית מ״לאור ההלכה״
) .((63בעמ׳ כח־לב דמי״ל זקש :תוספת השביעית בזמן הזה ]נדפס בםסרו ״זמנים״
)ירושלים ,דפ .העברי ,תשי״א( ושם גם המאמרים :זכר למצות הקהל )עמ׳ פ־פה(
— הופיע בתדפיס מיוחד — ]דן בדברי האדר״ת ) (15,23ועל תמיהתו מדוע לא
מקיימים ,כותב שישנה לחובה ,ויש גם מקום לברך עליה ,אלא שלא נהגו ,מפחד
האומות ,שיחשדו שרוצים לחדש מלכות ישראל ,בעיר בה דוד חנה[ ר״ה לאילנות
בשביעית — דעת הגאון הא״י ר ב נתן אב הישיבה — )עמ׳ צח־קב( ,למועד שנת
השמיטה )עמ׳ קח־קיא([ ובעמ׳ נט־סז די״מ טולידנו :שנויים בפירוש הדמב״ם למסכת
שביעית.
גם הכנוס באלול תשכ״ה הוקדש לשמיטה ,וכלל סיוד לעמק בית שאן .ההרצאות
יפורסמו בספר.
בשמיטה זו ,הוגבר עומס העבודה של המחלקה להלכות התלויות בארץ ובחקלאות.
שע״י הרבנות הראשית לישראל .״היכל שלמה״ בעל האכםגיא ,בהשתתפות מכון הדי
פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה ,הוציא לאוד
כצאת שנה .ל ק ט מ ק ו ר ו ת ,ם כ ו ם פ ע ו ל ו ת ה מ ח ל ק ה / .ירושלים ,ד פ .העשור,
0
תש״ד / .קכו [2] ,ע׳.
8
בהקדמת הגד״י נסים ,מוסר את שמות חברי המחלקה :ד״ש ישראלי — יו״ד ,רח״ז
גדוסבדג ) ,(47,76ד״צ מאיר ורא״ת םנדומידסקי .בתכן :סקירה מפורטת של פעולות
המהלקה .ר״ש ישראלי :השמטה במהלך הדורות ,כרוזים חוזרים וטפסים .גספחות:
אגרות המתירים ,דינים ]של מהדי״ל דיסקין) (22ושל ד׳ נפתלי הידץ מיפו שגדפסו
בקובץ שעדי ציון תד״צ[ מקורות ,תשובות מקמאי ]ביניהן של ״שמן המור״[
ורשימה ביבליוגרפית דלה.
בתיקי המחלקה נצטבר חומד רב להלכה ולמעשה ,ועדיין הוא מצפה לגאולתו בדפוס.
אחרון לספרי שמיטה זו ,שהופעתו בדפוס נתאחדה ,הוא
פפר שיח השדה .כ ו ל ל ה ע ר ו ת ביאורים וחידושים בענינים ממסכת ש ב י ע י ת .
ח יצחק אייזיק ב״ר שמעון הלוי פרג / .ירושלים ,ד פ .ה ע ב ר י ) ב ס י ו ע מ ד ר ש
בני ציון( ,חשכ״א ,[12] / .קס ע׳.
׳8
ההסכמות המעטרות את הספד .שזיכה את מחברו בפרס עידית רמת גן לספרות
תודגית ,הן :דצ״פ פרנק ,דא״י פינקל ]כותב ״על המש שנות לימודו אצלנו״ בישיבת
מיד ״שהצליח ה׳ בידו בשמיטה שעברה״[ רח״ל שמואלביץ ,וחותנו דא״ד רוזנטל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המתבר מספר ש״עםקנו בשביעית סגל חבורה ,ביזמתו של המנהל הרוחני ד׳ חיים
זאב פינקל״ והדברים נאמדו על ידו ,בדבוק חברים מבני ישיבתו .מודה גם להגר״י
אברמםקי ,ולישיבת םלבודקה בה למד כמה שנים.
כבד בתשכ״ד הופיעה הסנונית הראשונה ,המבשרת יבול מבורך לשמיטת תשב״ו
המתקרבת.
* 9א .משניות שביעית — משנת יוסף .ר׳ יופף ליברמן .משניות מסכת שביעית
והחונים עליה :פירוש הרא״ש השלם מוגה ומנופה ומסודר מחדש בצורה
מאירת עינים .שיטות המפרשים תמצית השיטות העולות מפירושי המפרשים,
במשנה ברמב״ם ובסוגיות הש״ס ,תופפות אתרונים שיטה מקובצת מספרי
הראשונים והאחרונים בפירוש וביאור המשנה .משנת יופף חידושים וביאורים
במשנה ומפרשיה ובסוגיות המסתעפות .חלק ראשון .פרק א־ג / .ירושלים,
2
דפ .התחיה ,תשכ״ד] / .ב[ ,רטו ע .
לספר הסכמת דוד המחבר הגדד״ב ויידנפלד .ב״אקדמות מילין״ מביא שהמבי״ט היה
כותב ,כל מה שחידש בלימוד שגת השמיטה .״פתיחה דאגדתא״ על פסוקי התודה
המדברים משמימה ,ותזוק לשמירתה .קונטרס ״אבות ותולדות בשביעית״ .בסוף.
מפתת הספרים המובאים בפגים .בסוף החלק האחרון יופיע מפתת עגיגי מפורט )ידיעה
אישית( .בספר מכתבים מהר״ב מנדלםון ,רי״י קניבםקי ור״י וועלזו.
ב .חלק שבי .פרקים ד־ו .שם וצרתי את ברכתי)תשכ״ה( / .טו .קםג .ן 11עי2• .
בחלק זה משתמש המחבר בכ״י של פירוש הרא״ש השלם.
מםפה״ק ,שני קונטרסים ״איסור
מ״מ מ״״!• ־׳!
^..יי* מ מ
.״ מהרבה
בספר כלולים ״פתיחתא דאגדתא״
א״י וגבולותיה מאת המתבר )המציין
*
י״
קציצת אילנות״ ו״ביאור גבולות הארז׳
״.י* -יי״י וריגולד ורש״ה ואזגר ,והערות11״ י שבת רארז״ ו(32
שאיו לסמוך עליה להלכה*
***י-ו* אינו משתמש ב״ שבת הארז )2צ
רח״ז גרוםברג .ר״ג גשטטגר ורמ״ג שפירא ,המחבל י
^ ^ ״ביעית ,ויש לצפות להופעת החלק
^ ״ כ הקרוב .ריבוי התומר עלול
״״״־
^ ^ ^ .מ ״ ו ^
השלישי .על ארבעת הפרקים ״ ״ ״ ״
לגרום שת״ג יהיה רק על הפרקים ז-ח ,והמסכת בולה תכ
ם
,
א
מ פ ת
מ י מ י
ת ע ו י ב י ח
מ י ז ,
י
א ג
נ ת ק ב ל
י פ ה
ב י ש י ב י ת
י ב כ י ל ל י ם
מ
,.,,..יי* דמשר של קדושת שביעית )77ג(
^
י 8 5נ (
״ ״ ״ י
ח י 0י מ
ש ל
'
5 0
" " ״ ? ,י ל ״ נ ד גט ־קו־ם
י
? 6
שי דברים חדשים.
ע
ד '
נ
״י
נ י ק
•י
ת לאביב
יפ
אשל
• • ״ ״׳
עיה
י1כ
סייו
,"4,
) 7 7א (
י ; י ־ ״ <־״יי ־ י י
ב
ולף .ד .וציויתי אח
־ '
׳ ו•• א .הקדמת קוג׳ קדושת ש ב י
ייני ן .ה .פעולות
" ל
השביעית ) .((54ג .נסיוגות שמירת
י ענין רב ביותר׳
־־ ' * ״
מכתב הר״ב מנדלםון ,פיריי ״ ^ ^ רבותינו)רמב״ז׳
יערת השמיטה בבני בדק -ר׳ יוסף * " " ל י *
י*ייז עין בעין השגתת הבוי״ת על שומרי שביעית .:ו• לקט
ד ו ב
ה ש מ י ט ה
מ
מ
י
י
ו ת ן ו 1
ג ד כ י ז י
ת
ו י ר ק ו ה
גר
י
מ ל א
י
ל
www.daat.ac.il
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהר״ל ,תומים ,חזון איש( .ז .תולדות קיום השמיטה :בתדמ״ט ועם ד׳רידב״ז .אחרי
ההדפסה נוסף דף סטנסיל ,ובו פרטים מענינים מועדת השמיטה בירושלים.
א .שנת שבתון .מצות שמיטה טעמיה ודיניה .ערך יהודה אייזנברג / .ירושלים
8
בי״ס ״חורב״ ,מנ״א תשכ״ה 140 / .ע׳.
בי״ם זה ,הוציא כבר קודם לכן ,לקט הלכות שמיטה לתלמידיו ,עם עיטורים גרפיים,
ועם שאלות מבחן .עתה הוציא האחראי על לימודי הקודש בבי״ס זה ,ספד עזר
למודים ולתלמידים ,הכולל :מצוות התלויות בארץ ,טעמי שמיטה ,השמיטה בהלכה׳
היתר המכירה ובעיותיו ,שמידת שביעית למעשה ,מקורות ומפתהות .הספר נחטף מיד
עם הוצאתו .משדד החיגוך דכש כמות גדולה ,ובתי ספד רבים ,עממיים ותיכוניים,
קבעו מתוכו לימוד חובה בשיעוריהם .על כן נאלץ העורך להוציא מיד מהדש ,עם מספד
שינויים והוספות.
ב .כנ״ל ,אלול תשכ׳׳ה.
93
0
94
א .מצות שביעית כהלכה .דיני שביעית ,לוח ,עצות והדרכות .בעריכת ר׳ משה
שטרנבוף / .ירושלים ,כולל אברכים ״יד אפרים פישל״ ראש העין) ,דפ.
8
התחיה( ,תשכ״ה 32 / .ע׳.
בהקדמת הנהלת הכולל כותבים ,שלרגל עבודתם בהרבצת התורה בסביבה העדיפו
סדור קצור דינים היאך להתנהג ,על פרסום חדר׳ת שחדשו האברכים בעניני שביעית.
התכן :פתיחה להלכות שביעית ,ובד׳ מבואר שהספד מיועד לשמחים לקיים מצוה זו
כהלכתה ,ולא למחפשי ההיתר שאין לו מקום כלל בזמנינו ,לוח לשומרי שביעית
עפ״י מה שנתקבל מחקלאים ומהמכון ,וחמשת פרקי ההלכות :א .איזה עבודות
אסורים בשביעית .ב .איזה סירות וירקות אסודין לאכול בשביעית .ג .מהו הקדושה
כפירות שביעית .ד .היאך לקנות ולמכור וחילופין בסירות שביעית .ה .היאך מסדרים
חנות לשומרי שביעית.
ב .הוצאה שניה .עם הוספות הגהות ותיקונים .שם ,תשכ״ו.
ם
95
עקב הלימוד המוגבר בעניני שביעית ,הגה ד׳ יעקב מנחם מנדל דייטש מבני ברק
רעיון נאה ,לצלם
מפכת שביעית .ירושלמי ,משניות ותוספתא / .תל אביב ,דפ .אופסט ברודי־
8
כץ ,תשכ״ה 140 / .ע׳.
הירושלמי הוא ד״צ פיעטדקוב ,הכולל פני משה רידב״ז ותוספת הדי״ד על הדף,
ול״ז הוספות ד״צ וילנא בסוף ,הכוללות מדאה הפנים ,תורתן של ראשונים ,הגד״א
ועוד .המשניות עם ד״מ וד״ש ,והתוספתא עם ביאוריה ,הן ד״צ וילנא ראם .לזה
הוסיף המו״ל ״קונטרס ״תורת השביעית׳ ) 8עמ׳ משוכפלימ( לקוטים מדבריהם של
ראשונים ואחרונים ,עם כמה פנינים מחידושיו ,בהל׳ שביעית החמודים .כל יהודי
מצטרף לדברים בהם סיים :״ונזכה להגות בהם לדוד דודים ,ונעלה לציון ולבנין
ביהמ״ק ברננים ,אכי״ד״.
מ
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
דפוס התחיח בע״מ ,ירושלים
www.daat.ac.il
€1