חוברת ב

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך ו', גיליון ב', 1956 · כרך ה, תשכ"ה

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1‬‬

‫נ‪±‬ר‪-‬ב מוצא ? אוו* כנד ידיי‬
‫‪ 1‬ד* י י ^ ו ‪ -‬־ ^ ק ד ן ! נ ד י י ע ד‬
‫‪1£‬עלי א מ ד ת יע‪1‬דאל‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ך ןן ן ^ ן ‪.‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫§‪^1)00148.01‬ץ‪\^.1161)16‬ז\‬
‫ע"י היים תשס״ט‬

‫קדושת שביעית ‪ /‬הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל‬

‫‪1‬‬

‫בדין ירקות הנכנסים מששית לשביעית ‪ /‬הרב קלמן כהנא ‪. . .‬‬

‫‪3‬‬

‫ירקות הנכנסים מששית לשביעית )מכתב תשובה( ‪/‬‬
‫‪7‬‬

‫הרב שלמה זלמן אויערבאך‬

‫‪9‬‬

‫על שיעורי חז״ל ומדותיהם ‪ /‬הרב יונה מרצבד‬

‫על פקוה נפש וצורך בטחוני בשבת ‪ /‬הרב מאיר שלזינגר ‪12 . . .‬‬
‫תוקפן של תעניות צבור בשעת שמד ‪ /‬הרב יעקב ק‪ .‬רייניץ ‪15 . .‬‬
‫תגובות‬
‫‪19‬‬

‫יומן ירושלים‬
‫על ספרים ועל סופריהם‬

‫‪21‬‬

‫אגרות רבי עזריאל הילדםהיימר ‪ /‬יונה עמנואל‬

‫‪25‬‬

‫רשימת הספרים על שביעית ‪ /‬מאיר וונדר‬

‫כ״ה ירושלים ת״ו מכת תשכ״ו * כרך ו‪ ,‬גליון כ * המחיר ‪ 1.25‬ל״י‬
‫מנוי שנתי‪ :‬בישראל ‪ 4 . -‬ל״י‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בחוץ לארץ ‪, -‬‬

‫‪2‬‬

‫‪$‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ר ב שמשון ר פ א ל ה י ר ש זצ״ל‬

‫קדושת פירות עב<ע<ת‬
‫והיתד‪ ,‬שבת הארץ לכם לאכלה )ויקרא כה׳ י(‬
‫״שבת הארץ״ היא מה שהארץ מוציאה אם כי היא שובתת‪ .‬על תוצרת‬
‫זאת נאמר ״והיתד‪ ,‬לכם״‪ ,‬הרי היא ברשותכם לקהת אותה לצרכיכם‪ .‬אולם רשות‬
‫זאת מוגבלת‪ :‬״שבת הארץ״ היא ברשותכם ״לאבלה״‪ .‬והיות ובתחלה משמע‬
‫מהפסוק שניתנה רשות שימוש כללית‪, ,‬״לכם׳ לכל צרכיכם״‪ ,‬לכן פירוש‬
‫מורהב למטרה‪ :‬״לאבלה״‪ .‬כלולה בה לא רק שתיה‪ ,‬שהיא זהה עם אכילה‪ ,‬אלא‬
‫כלול כל דבר ״דומיא דלאכלה״‪ ,‬דהיינו ״מי שהנאתו וביעורו שוין״‪ .‬לכן מותר׳‬
‫לדוגמה‪ ,‬ליהנות משמן של פירות שביעית להדלקה‪ .‬אולם אסור ליהנות ״מעצים‬
‫להסקה‪ ,‬שהנאתן אהר ביעורן״ )בבא קמא קא ע״ב‪ ,‬קב ע״א(‪ .‬ובכלל צומצמה‬
‫הרשות ליהנות מפירות שביעית לאופן השמוש הרגיל לכל פרי‪ :‬״פירות המיוחדין‬
‫לאדם אין מאכילין אותן לבהמה״ )רמב״ם הלכות שמיטה ויובל פרק ח׳ הלכה ה ( ;‬
‫״כל המיוהד למאכל אדם‪ ,‬אין עושין ממנו מלוגמא )תחבשת ורטיה( לאדם‪,‬‬
‫ואין צרך לומר לבהמה״ )שביעית פרק ח‪ ,‬משנה א(‪.‬‬
‫זכות הבעלות על פירות שביעית מצומצמת היא; כך משמע מההגבלות‬
‫ההלות לגבי פירות אלה‪, :‬״לאכלה׳ אמר רהמנא׳ ולא להפסד״ )פסחים נב ע״ב(‪,‬‬
‫״אין עושין סהורה בפירות שביעית )שביעית ז‪ ,‬ג; עיין גם שם ח‪ ,‬ג ועוד(‪.‬‬
‫הליפין של שביעית אסורין‪ ,‬סלומר כסף או פירות שהוחלפו בסירות‬
‫שביעית — אסור לעשות גם בהם כל מה שאסור לעשות כפירות שביעית‪.‬‬
‫״שביעית תופסת את דמיה״׳ היינו דינם של פירות שביעית עובר על תמורתם‪.‬‬
‫שלשה איסורי הנאה ״תופסין דמיהן״‪ :‬קודש )חפץ שהוקדש(‪ ,‬עבודה זרה )דבר‬
‫שעבדוהו כאליל או עבדו בו לאליל(‪ ,‬שביעית‪ .‬אולם אין תפיסת דמים של זד‪,‬‬
‫כתפיסת דמים של זה‪ ,‬״קודש תופס את דמיו ויוצא להוליך‪ /‬דבר שהומר בהפץ‬
‫שהוקדש׳ מקבל את דיני הקדושה של אותו הפץ ואילו החפץ הוזר להיות חולין‪.‬‬
‫הליפי עבודה זרה‪ ,‬כלומר דברים שהומרו בעבודה זרה‪ ,‬אסורים בהנאה כעבודה‬
‫זרה עצמה‪ ,‬אולם מה שהיה עבודה זרה עומד באיסורו‪ .‬ולפי דעה אהת ״אפילו‬
‫הליפי הליפין נמי אסוריך‪ ,‬כלומר׳ איסור ההנאה עובר גם על תמורת התמורה‬
‫של עבודה זרה‪ ,‬וכולם עומדים באיסורם‪ ,‬ואמנם פוסק הרמב״ם כשיטה זו )הלכות‬
‫עבודה זרה פרק ח הלכה א(‪ .‬דינם של פירות שביעית הוא באמצע בין דיני קודש‬
‫ודיני עבודה זרה‪ .‬״אהרון אהרון נתפס ופרי עצמו אסור״‪] .‬לדוגמא‪ :‬״לקח‬
‫כפירות שביעית )כלומר תמורתם( בשר‪ ,‬אלו ואלו מתבערין)יש להם מצות ביעור(‬
‫בשביעית‪ .‬לקה בבשר דגים׳ יצא בשר )מקדושת שביעית ומותר בהנאה כבתחלה(‪,‬‬
‫ונכנסו דגים‪) .‬קנה( בדגים יין‪ ,‬יצאו דגים ונכנס יין‪) .‬קנה( ביין שמן‪ ,‬יצא יין‬
‫ונכנס שמן״‪ [.‬כעבודה זרה‪ ,‬כן פירות שביעית עומדים בקדושתם אף כאשר‬
‫קדושתם עוברת על תמורתם‪ .‬אולם כחפץ שהוקדש‪ ,‬כן חליפי פירות שביעית יוצאים‬
‫לחולין כאשר קדושתם עוברת על תמורתם )עבודה זרה נד ע״ב(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כל שאר איסורי הנאד‪ .‬כגון ערלה׳ כלאי הכרם‪ ,‬חמץ בפסח וכר אינם‬
‫תופסים את דמיהם מדאורייתא‪ .‬אולם מאחר שאסורים בהנאה‪ ,‬אסור למכרם‪ .‬לכן‬
‫מי שעבר על איסור זה ומכרם או ההליפם‪ ,‬אסור לו‪ ,‬מדרבנן‪ ,‬ליהנות מהכסף‬
‫או חחפץ שקבל בתמורתם )עיין קידושין נח ע״א‪ ,‬חולין ד ע״ב ורש״י ותוספות‬
‫שם‪ ,‬נדרים מז ע״א ור״ן שם(‪.‬‬
‫הושוה איפוא ענין שביעית עם עבודה זרה מהד ועם קודש מאידך‪ ,‬והרי‬
‫זה מלמד על אפיו ומשמעותו של ענין שביעית‪ .‬הנה יש הקבלה בין שבת לעבודה‬
‫זרה באשר המקיים מצות שבת מעיד באופן חיובי על ההפך של אותה כפירה‬
‫בעיקר הכלולה בעבודה זרה‪ ,‬וכשבת כן שביעית היא הניגוד ההיובי של עבודה‬
‫זרה‪ .‬השומר שביעית מעיד באופן חיובי על קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬על מלכות‬
‫ה׳ על אדמת ארץ ישראל כשם שהעובד עבודה זרה כופר כי הוא ית׳ לבדו מלך‪.‬‬
‫כל פרי אשר אדמת ישראל מוציאה נושא את רעיון מלכות ה׳ והרי הוא קדש‬
‫לביטוי רעיון זה‪ ,‬כשם שעבודה זרה היא עצם המזכיר את היפוכו של רעיון זה‪.‬‬
‫הן פירות שביעית והן עבודה זרה הם נושאי רעיונות המוסבים על אמתת היסוד‬
‫של התודעה היהודית; אלה להודאה במלכות ה׳ וזו לכפירה בה‪ .‬לכן נבדלים‬
‫שנים אלה בבירור מכל חפץ אחר שחוא נושא לחוקי התורה‪.‬‬
‫חפץ של עבודה זרה מזכיר תעיה‪ ,‬אשר למען שלילתה נדרש מלוא‬
‫מרצנו חרוחני והמוסרי‪ .‬לכן נאמר עליו )דברים ז‪ ,‬כו( ״ולא תביא תועבה אל‬
‫ביתך והיית חרם כמהו״ כלומר‪ ,‬אל תכנים למקום חיותך דבר שעליך להרחיק‬
‫מעולם מהשבותיך באשר הוא מאום אצלך מבחינח רוחנית ומוסרית כאחת‪ ,‬שמא‬
‫תיתפס לאבדון כמוחו‪ .‬מכאן אנו למדים )קידושין נח ע״א( ‪,,‬כל שאתה מחייה‬
‫ה י מ נ ו ) א ש ר את קיומו אתה משיג על ידי עבודה זרה( הרי הוא כמוהו״‪ ,‬ולכן הוא‬
‫אסור בהנאה וגם תופס את דמיו‪ ,‬וכפי שהזכרנו לעיל שגם חליפי חליפין של‬
‫עבודה זרה אםורין בהנאה‪ .‬שום דבר מקניניך לא יזכיר עבודה זרה‪ ,‬אפילו‬
‫בעקיפי עקיפין‪ .‬הרעיון של עבודת אלילים הרי הוא ״חרם״ ויש להרחיקו‪.‬‬
‫לעומת זאת מזכירים פירות שביעית א ת מלכות ה׳ על כל אשר לך׳ מזכירים‬
‫כי מימי בראשית לה׳ לבדו הארץ ויבולה הנחשבים רכושך‪ .‬ושייכות זו של אלה‬
‫לה׳ מובעת בכך כי זכותך להשתמש בפרי האדמה ״שלך״ מוגבלת‪ ,‬הן בזמן‬
‫)מצות ביעור( והן באופן השימוש‪ .‬אילו יכולת להשיג זכות לשימוש בלתי‬
‫מוגבל בדמי םירות אלה על ידי שתמכרם‪ ,‬הרי בכך היתד• ביטלת כל ממשות‬
‫מהרעיון שהם מזכירים‪ .‬לכן קובעת התורה לגבי פירות שביעית ויובל ״קדש תהיה‬
‫לכם״ )ויקרא כה‪ ,‬יב(‪ .‬פירות אלה הם קודש לרעיון האלקי‪ ,‬וכמו שקודש תופס‬
‫את דמיו׳ כך עוברת קדושת שביעית על כל הנקנה בתמורת הפירות‪ .‬וקדושת‬
‫שביעית זו‪ ,‬החלה על תמורתם של פירות שביעית‪ ,‬קדושת דמים היא ולכן אפשר‬
‫להסיר אותה על ידי העברתה לחפץ אחר‪ .‬לעומת זאת קדושתם של פירות שביעית‬
‫עצמם לאו קדושת דמים היא‪ .‬קדושה זו היא אובייקטיבית‪ ,‬היא חלה על הפירות‬
‫באשר גדלו בשנת שבת הארץ ולכן אינם יוצאים לחולין‪ .‬עליהם נאמר ״‪,‬קדש‬
‫תהיה׳ — בהוייתה ת ה א ״ ) ס ו כ ה מ ע״ב(׳ הם עומדים בקדושתם אף לאחר שקדושתם‬
‫עברה על ידי מכירה על תמורתם‪.‬‬
‫מתוך פרוש רשד״ד• לויקרא כה‪ ,‬ו ; תרגום — יצחק ברום‬
‫‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב קלמן כהנא‬

‫בדין <רקות הנכנסמז מששית לשביעית‬
‫בירחון ״קול תורה״ שנח ל״ז חוברת א׳ )תשרי תשכ״ו( נתפרסמה תשובת‬
‫הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך שליט״א‪ ,‬בה הנו דן בדעת חר״ש בדין ספיחים‬
‫בירקות הנכנסים משישית לשביעית‪ .‬ודעתו — בפירוש דברי הר״ש‪ ,‬דלענין ספיהין‬
‫אזלינן בירקות בתר עונתן למעשרות וירקות שדרכן להיאכל עלין םגי במה שצמחו‬
‫מעט בשישית; אמנם אלה שמוציאים פירות בעינן דוקא שיצא תחלת הפרי בששית‪.‬‬
‫והנו קורא תגר על אלה המקילין בכל הירקות‪ ,‬שאם התחילו לצמוח בשישית אין‬
‫בהם משום ספיתים ותולים הוראה זו במרן בעל החזו״א זצ״ל‪ ,‬אע״פ שבספרו‬
‫כתב רק כלשון הראשונים שמהם לדעת חגרשז״א לא מוכח כן‪ .‬ודעתו‪ ,‬שכיון‬
‫שהר״ש פירש מה שפירש גם לר׳ עקיבא שספיחין מן התורה מנין לנו להקל‬
‫בדאוריתא בלי שום הוכהה מהש״ם‪.‬‬
‫ובהמשך דבריו הצריך עיון גם על דברי החזו״א‪ ,‬שמשמע מדבריו שגם אורז‬
‫דוחן פרגין ושומשמין הינן לספיחין כדין ירקות ובפירוש נאמרו הדברים כן ב״הלכות‬
‫שמיטת קרקעות״ שנערכו על ידי מתוך ספרי בעל חזו״א‪ .‬ונדחק לפרש‪ ,‬דלחזו״א‬
‫הכוונה להקל לדעת הר״ש באורז וחבריו רק אם הגיעו לעונת המעשרות בשישית‬
‫וכשאר קטניות‪ ,‬עיי״ש שהאריך בדברים‪.‬‬
‫והיות ונראית לי ברורה דעתו של הר״ש והנאים אליו ופירושו של החזו״א‬
‫בדבריהם‪ ,‬והיות והרשימות של הירקות בנוגע לםפיחין המתפרסמות מדי פעם בפעם‬
‫המתחשבות דק עם תחילת הצמיחה‪ ,‬סודרו לראשונה במחיצתו של בעל חזו״א‬
‫בשמטות תש״ה ותשי״ב‪ ,‬ופורסמו בקונטרסים ״סדר שביעית״ ומרן זצ״ל ציווה‬
‫להדפיסם וכיוון את הדפסתם‪ ,‬הנני מוצא לנחוץ לברר ענין זה‪,‬‬
‫והנה בכל דברי הגרשז״א לא הביא שום מקום לא בדברי הראשונים ולא בדברי‬
‫בעל ההזו״א שמזכירים כפרק לענין ספיהין בירקות עונת המעשרות — מלבד‬
‫רמז בדברי הר״ש בפירוש דברי ר״י בפ״ה מ״ג — ואי״ה בהמשך הדברים נעמוד‬
‫עוד על דברים אלה‪ .‬וכמובן שאילו היתה עונת המעשרות פרק בירקות לענין‬
‫ספיהין לא יתכן שלא יוזכר הדבר כלל וכלל‪.‬‬
‫וזה לשון הר״ש בפירושו למ״א פ״ט בענין זה‪:‬‬
‫‪,,‬ויש לתמוה‪ ,‬דהשתא ספיחי שביעית לר״ע אסורים מדאורייתא אפילו באכילה‪,‬‬
‫ואפילו רבנן מודו דמדברי סופרים מיהא אסור‪ ,‬כדקתני בהדיא בתורת כהנים‬
‫]בהר פרק ד פי׳ ה [ ; ובכמח משניות משכחן דשרו באכילה‪ :‬מתני׳ דהכא ]פ״ט‬
‫מ״א דשביעית[ דהפיגם והירבוזים; וההיא דהאומר לפועל הילך )סלע( ]איםר[‬
‫זה ולקט לי ירק היום בפ״ה )מ״ד(‪ ,‬ולוקט ירקות שדה ובנו מוכר על ידו בפ״ז‬
‫)מ״ג(‪ .‬וצ״ל דכולהו בשל ערב שביעית‪ ,‬ומה שיש בהן תורת שביעית לפי שנלקטים‬
‫בשביעית‪ ,‬דבירק אזלינן בתר לקיטה‪ ,‬אבל לענין איסור ספיחים‪ ,‬דנפקא לן מדכתיב‬
‫מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף‪ ,‬משמע דתחילת גידול בעינן‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫כך בכ״י פריז ז וכך לפנינו בפ״ח מ״ד ובדא״ש )ע׳ להלן(‪ :‬דינר‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪2‬‬

‫בשביעית‪ ,‬אבל ירק ש ג ד ל בששית והוסיף בשביעית הבי ספיחי שישית מקרי‬
‫ולא ספיחי שביעית; •אע״ג דבתבואה ודאי דדינה בתר שליש אם לא הביאה שליש‬
‫בשישית אסורה משום ספיחי שביעית‪ ,‬כדמוכת בידושל׳ בפ׳ בתרא דמעשרות‬
‫)ה״ב(‪ ,‬דאמרי׳ גבי תבואה לר״ע הביאה פחות משליש לפני שביעית ונכנסה‬
‫שביעית אסורים משום ס פ י ח י ם ‪ . . .‬וצריך לדקדק‪ ,‬לר״ע במאי מ י ת ו ק ם ד י ן ביעור‬
‫דדרשינן מכלה לחיה בשדה‪ ,‬דהא יש ביעור בירק‪ ,‬כדתנן לעיל בפ״ז)מ״ב( גבי עלה‬
‫הלוף ך ולא משכחת לה אלא כגון שהיה תחלת גידול בשישית והוסיף בשביעית;‬
‫וכפירות האילן משכחת לה שפיר; אבל בתבואה לא משכחת לה כלל‪ ,‬דאם הביאה‬
‫שליש בשישית לא חלה עליה קדושת ש ב י ע י ת ‪ . . .‬דאזלינן בתר שליש הראשון‬
‫לכל ד ב ר ‪ . . .‬ל ר ״ ע ‪ . . .‬בין לענין ספיחים בין לענין קדושת שביעית‪ ,‬ואם הביאה‬
‫שליש בשביעית אסורה משום םפיחין; ובירק נמי תימא היכי משכחת בה דין ביעור‬
‫לר״ש‪ ,‬דאמר בפ״ק דר״ה )דף ט״ו( גבי אתרוג‪ ,‬דאין לך דבר שחייב בביעור אא״כ‬
‫גדל בשביעית ובלקט בשביעית‪ ,‬ואילו ירקות כי האי גוונא אסור משום ספיחיה דר״ש‬
‫כ ר ״ ע ן וכי תימא ביעור לר״ש בירק לית ליה‪ ,‬התבן בפרקין ]מ״ה[ כל הירק‬
‫)חייב בביעור( ןאחד לביעור[ ‪ .‬ומיהו משכחת לה כשהתחילו לצאת בשישית ובגמר‬
‫רוב גידולן בשביעית דלא מיתםרי משום ספיחים כדפרישית״‪.‬‬
‫הבה שפתי הר״ש ברור מללו‪ ,‬שכדי למצוא ירק שיש בו קדושת שביעית ואין‬
‫בו איסור ספיחים הבו מבדיל בין הפרק לקדושת שביעית שהוא לקיטה‪ ,‬ובין הפרק‬
‫לספיחים שהוא ״תחילת גדול״ והוא ״כשהתחיל לצאת״‪ ,‬ונימוקו עמו; דהרי לר״ע‬
‫נלמד איסור ספיחים מדכתוב הן לא נזרע י — ולרבנן אהאי קרא אסמכיבהו —‬
‫משמע דתחילת גידול בעינן בשביעית בכדי לאסרו משום ספיחים ‪ .‬ואין לזה כל‬
‫שייכות לעונת המעשרות‪ .‬ולא הוזכרה בדבריו עונת המעשרות כלל‪ .‬והדעת היתד•‬
‫נוטה לאמר כן גם בקשר לתבואה אלא שבתבואה מפורש נאמר בירושלמי שאזלינן‬
‫בתר שליש‪ ,‬וכמובן שאין לזוז מזה‪ .‬ושערי הסבר לא ננעלו; ע׳ ״הלכות שביעית״‬
‫הנ״ל שם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫והדברים מפורשים כן גם בפי׳ הרא״ש לשביעית פ״ט מ״א שכתב‪ :‬״והא דתנא‬
‫הכא כל הספיחים מותרים‪ ,‬פירוש‪ :‬מותרים באכילה ובקדושת שביעית; ואע״פ‬
‫שגדלו בששית דכיון שנלקטו בשביעית דין שביעית נוהג בהן דבירקות אזלינן בתר‬
‫לקיטה בין למעשר בין לשביעית; ובהנהו ירקות איירי כל הני מתניתן דלעיל‪,‬‬
‫ההיא דריש פירקן הפיגם והירבוזין‪ ,‬וההיא דהאומר לפועל לקט לי בדינר ירק בפ״ח‪,‬‬
‫ולוקח ירקות שדה ובנו מוכר על ידו בפ״ז; דאילו אותם שיצאו בשביעית אסורים‬
‫באכילה‪ ,‬לר״ע מדאורייתא ולרבנן מדברי סופרים‪ .‬אבל ספיחים שיצאו בשישית‪,‬‬
‫דכל גדולם היה בשביעי׳ מותרים‪ ,‬דלא אסרה תורה אלא אותם שיצאו בשביעית‬
‫חוץ מתבואה״‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫בכ״י פריז‪ :‬שגדל קצת‪.‬‬
‫כ ך בכ״י פריז‪ ,‬וכך לפנינו במ״ד‪.‬‬
‫וכד הבינו הדברים הגרי״צ הלוי זצ״ל בספרו ״תורת השביעית״ סעיף מ״ז‪ ,‬והגרי״מ‬
‫טוקצינםקי זצ״ל ב״םסר השמיטה״ פ״ו ה״ב זיבלח״ט הגרב״י זילבר שליט״א ב״הלכות‬
‫שביעית״ סי׳ ג׳ ס״ק י״ז‪,‬‬

‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרי שמפורש ברא״ש שהפרק לספיחין בידקות זזוא מתי יצאו ואין אף כאן‬
‫^‬
‫ןי‬
‫שום זכר ורמז לעונת המעשרות ומפורש נאמר ברא״ש שאף ל‬
‫בשביעית מותרים״ אם ״יצאו בשישית״; ו״כל גדולם״ משמע עוד מלפני עוה״מ‪.‬‬
‫וברמב״ן פ׳ בהר )כ״ה ה׳( ג״כ מחלק בין תבואה לירקות וכתב דיש דין‬
‫ספיהים ״בתבואה כל שהביאה שליש בשביעית וכן בירקות כל שצמחו בשביעית״‬
‫ואלה ״שצמחו בשישית ונלקטו בשביעית יש בהן משום קדושת ש ב י ע י ת ‪ . . .‬ואע״פ‬
‫שגדלו לגמרי בשישית‪ …‬אבל אין בהם משום ספיחים שאינם ספיחי שביעית שהרי‬
‫בשישית צמחו ואפילו הוסיפו בשביעית אין בהם דין ספיחים״‪ .‬ומביא הנד משנות‬
‫שהביאו הר״ש והרא״ש‪ ,‬שמוכח מהם שיש ירקות המותרים משום ספיחים ויש בהם‬
‫קדו״ש‪ .‬וברור ש״צמחו״ בדברי הרמב״ן מקביל ל״יצאו״ בדברי הרא״ש‪.‬‬
‫א‬

‫ה‬

‫״ ד כ‬

‫ג ד ו‬

‫פ‬

‫ה י ה‬

‫ועצם הדבר שלא הזכיר אחד מן הראשונים שיש ירקות שאין מספיק בהם‬
‫שיצאו אלא שצריך להיות בגדר עונת המעשרות אינו מאפשר לדון דין חדש שלא‬
‫הוזכר כלל בראשונים‪ .‬ומה שהקשה ד״גרשז״א‪ ,‬שאין לנו להקל בדבר בלי שום‬
‫הוכהה מהש״ס יכול להיות קשה אעצם דינו של הר״ש‪ ,‬אבל לא על הפרק בו נקט‪.‬‬
‫ומה שאיהר הגרשז״א את הפרק עד עונת המעשרות אינו מתרץ כלום בענין‪ ,‬שהרי‬
‫יש עוד פרקים המאחרים‪ ,‬כגון רוב גידול‪.‬‬
‫וחוזר הר״ש ואומר )פ״ה מ״ב( בקשר ללוף דאסרינן משום ספיחין ״הנך‬
‫דתחילת גידולן בשביעית״ ומתיר בלוף שגדל בשישית אלא שגדלו עליו בשביעית‬
‫שאין בו דין םפיחין‪ .‬והני עלין משמע שגדלו כולן מהתחלתן בשביעית‪ ,‬אף שלא‬
‫התחיל להיות עלה אלא בשביעית ואין כל הבדל בין עלה זה לבין הקישואין‬
‫הדלועין ודומיהן שפירותיהן החלו ל״גדול בשביעית״‪ .‬והטעם ברור בר״ש משום‬
‫ד״הן לא נזרע״ כתוב‪.‬‬
‫ומפורשים הדברים בחזון איש )שביעית כ״א ב׳( שכתב ש״העלים החדשים‬
‫אף אם נידון אותם בפ״ע הלא גדולן באופי של פירות אילן ואין ראוי לאוסרן‬
‫בשום ספיחין״‪ .‬ומתוך כך אף ברור שפסק בחזו״א )שם ט׳ י״ז( שאורז וחבריו אם‬
‫נגמרו בשביעית מותרין לר״ש משום ספיחין ונקט בהם אותו לשון ממש שנקט‬
‫בירק‪ ,‬שכתב בו ״ירק שנגמר בשביעית״‪ .‬ולא נקט לשון שנקט שם בקטנית‬
‫ובתבואה‪ .‬וברור שדעתו‪ ,‬כיון שלא אזלינן בהם בתר שליש ואין דינן כשאר‬
‫קטניות ובתבואה דין ירק להם לגבי ספיחים ‪ ,‬שהרי דומים לירק בדין קדו״ש‪.‬‬
‫ומה שקבעו להם פרק מיוחד הרי הדבר נדון כבר בראשונים לר״ה י״ג ע״ב‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫ויעויין חזו״א שביעית ט׳ ג׳ ד״ה וזהו דאמר‪ ,‬שמפרש דברי הר״ש בעלה‬
‫ליף שאין בו משום ספיחין ולא הגיע עדיין לעונת המעשרות וגם כשיגיע בשביעית‬
‫לעוה״מ לא יהא נאסר שם משום ספיחין‪ .‬הרי שהיתר עלה הלוף אינו ע״י הגיעו‬
‫לעוה״מ‪.‬‬
‫אכן כדמות ראיה הביא הגרשז״א מהר״ש פ״ה מ״ג )כצ״ל!( ״שפירש דטעמא‬
‫דאוקי התם ר׳ יוסי דמיירי כשעשה הלוף כביצה לפני שביעית הוא משום דלא‬
‫ליתסרי משום םפיחין משמע דבעינן דוקא שיעור חשוב של כביצה ולא סגי במה‬
‫‪5‬‬

‫וכן הבין דבריו ב״הללות שביעית״ הנ״ל סי׳ ג׳ ס״ק ם״ו‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בדברי ר״י ״שנתגדל כשיעור ביצה״‪.‬‬
‫דעת ‪-‬מפרש‬
‫משה״‬
‫שצמחו מעט״‪ .‬והנה אף שה״פני‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר‬
‫הרי אין הדברים נראים כן בר״ש; שהרי כתב ״ועשה ביצה לפני שביעית שהביא‬
‫גידולין ונקט גידולין כדי שלא יחשב ספיחי שביעית״‪ .‬וכך הבין הדברים מהרא״פ‬
‫שפירש ״ועשה ביצים היינו גדולים״‪ .‬ולא נזכר כאן שיעור כלל אלא עצם הגידול‪.‬‬
‫והוא מלשון ״בץ — בצבץ״‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫אמנם ראיתי ב״תורת השביעית״ להגרי״צ הלוי זצ״ל בסי׳ מ״ז ובסי׳ ל״ח‬
‫ע׳ רמ״ז‪ ,‬שאומר כי לריטב״א בירק אזלינן בתר לקיטה לענין קדו״ש ולענין ספיחין‬
‫בתר חנטה‪ .‬ובעניי לא מצאתי שם כל ראיה לפרק זה של חנטה‪ .‬וזה לשון הריטב״א‬
‫)קדושין ב׳ ע״ב סוף ד״ה הא דתנן(‪ :‬״משמע הכא דבשביעית הולכין בירק אחר‬
‫לקיטה מדתני דאתרוג שוד‪ .‬לאילן בחנטה‪ ,‬אלמא אי הוי שוד‪ .‬לירק לא היה אזלינן‬
‫ביה אלא בתר לקיטה‪ .‬וק״ל‪ ,‬הא דאמרינן בפסח ראשון )נ״א ע״ב( כל הםפיחין‬
‫מותרים חוץ מספיחי כרוב‪ .‬ופירש רבנו נסים ז״ל דבירושלמי מפרש דבםפיהי‬
‫ירק בשישית הנכנסת לשביעית מיירי‪ ,‬והכי פירושו‪ :‬כל ספיחי ירק שחנטו בששית‬
‫ונכנסו בשביעית מותרים אפילו בשעת הביעור‪ ,‬מכיון שהנטו בשישית‪ ,‬ולא גזרינן‬
‫דילמא מאן דחזי סבר שהנטו בשביעית‪ ,‬דמנכר הוא דספיחים הם; חוץ מספיחי‬
‫כרוב שאינם נכרים ואתו למטעי בהו; אלמא בתר חנטה אזלינן בהו‪ .‬ובתוספות‬
‫העלו בגמגום‪ .‬ומסתברא לפירושי‪ :‬כל הספיהים של שישית מותרים בשביעית‪ ,‬כדין‬
‫פירות שביעית‪ ,‬דבתר לקיטה אזליגן; חוץ מספיחי כרוב שהן אםורין אפילו תוך‬
‫זמן הביעור לפי שאינם נכרים שהם םפיהים‪ ,‬דהרואה סבר שנזרעו בשביעית ואתי‬
‫למזרע בשביעית; לאחר זמן הביעור כולן ספיחים נינהו בשביעית ובתר לקיטה‬
‫נינהו‪ ,‬כנ״ל״‪.‬‬
‫והנה הריטב״א חוכיח שבירק אזלינן בתר לקיטה לשביעית‪ .‬והקשה דמפירוש‬
‫רבנו נסים לפסחים נ״א ״כל הספיחים מותרים הוץ מספיחי כרוב״ משמע דאזליבן‬
‫בתר חנטה‪ ,‬שהרי מפרש‪ ,‬דכל ירקות שחנטו בשישית אין בהם קדו״ש כלל ומותרים‬
‫אפילו לאחר ביעור‪ ,‬חוץ מספיחי כרוב שאף שחנטו בשישית גזרו בהם קדו״ש‪,‬‬
‫שאפשר לטעות בהם‪ .‬ועל כן מפרש הריטב״א‪ ,‬דכל הספיחים‪ ,‬כלומר ירקות שנכנסו‬
‫משישית לשביעית ונלקטו בשביעית מותרים לפני ביעור ואין בהם דין ספיתים‪,‬‬
‫כדין כל פירות שביעית וכשיטת רש״י לענין ספיחים שאיסורן הוא רק לאחר ביעור‬
‫)ע׳ פה״ש כ״ב ג׳ וב״י שם ס״ק ב׳ ועה״ש העתיד סי׳ כ״ב(; םפיתי כרוב אסורים‬
‫אף לפני ביעור‪ ,‬לפי שאינם ניכרים והרואה יסבור שנזרעו בשביעית גזרו בהם‬
‫לאסרם כדי שלא יבאו לזרוע בשביעית; ולאחר ביעור אסורים כל הספיהים בין של‬
‫ירקות בין של כרוב כדין ספיחים לדעת רש״י‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ובכ״י פריז איתא ‪.‬ועשה ביצים‪ …‬ונקט הכי״ והיינו הך‪ ,‬כי אילו היחד‪ .‬כוונת הר״ש‬
‫לשיעור אשד עד עתה לא הזכירו בשום מקום מחובתו היה לםדש‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב שלמה זלמן אויערבאך‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ירקות הנכנסים מששית לשביעית‬
‫תשובה לרב לןלמן בהנא‬
‫לפני מסירת המאמר לדפוס‪ ,‬שלח הרב ק‪ .‬כהנא‬

‫שליט״א את מאמרו לגאון הרב ש‪.‬ז‪ .‬אויערבאך‬
‫שליט״א‪ .‬להלן מכתב התשובה‪ ,‬אשד מסד‬
‫הגרשז״א שליט״א גם למערכת ״המעין״‪.‬‬
‫ב״ה‪ ,‬שלו׳ וכ״ט סלה לידידי הנעלה‪ ,‬הרב הגאון מוה״ר קלמן כהנא שליט״א‪.‬‬
‫אחדשה״ט וש״ת כיאות‪ ,‬הנני להודיעו שעברתי על כל דבריו‪ ,‬ומכיוון שכת״ר‬
‫כותב שכד היתה הוראה ברורה ומפורשת ממרן בעל החזו״א זצ״ל‪ ,‬אין אני תוהה‬
‫ומפקפק‪ ,‬אבל תורה היא וללמוד אני צריך ובעניי אין אני מבין טעמי הדברים‪.‬‬
‫עיקר הדושו של הר״ש הוא רק זה דאף שלקיטת בירקות דומה לשליש‬
‫בתבואה‪ ,‬אפי״ה סובר דלענין איסור ספיחין כיון דכתיב ״לא נזרע ולא נאסוף״‬
‫אמרינן דכל שהגיעו בששית לשיעור השוב כזה שראוי להקרא בשם ״נאסף״‪ ,‬י ­‬
‫אשר נקרא בר״ש ״תחילת גידול״ —‪ ,‬תו לא נקרא בשם ספיחי שביעית אלא‬
‫ספיחי ששית‪ ,‬ואע״ג דחייל שפיר קדושת שביעית גם על תבואה שעדיין לא הביאה‬
‫שליש‪ ,‬אפי״ה כיון דבהך קרא ד״לא נזרע ולא נאסוף״ כתיב בתר הכי ״ועשת‬
‫התבואה לשלש השנים״‪ ,‬דרשינן מיניה דתלוי דוקא בשליש‪ ,‬משא״כ בירקות כל‬
‫שהגיע בששית לשיעור כזה אשר בכה״ג בשנה שביעית חייל עלי׳ קדושה‪ ,‬שפיר‬
‫אמרינן דקרוי בשם ספיחי ששית ואין הולכין אהד לקיטתן אלא לענין קדושת‬
‫שביעית ולא לענין ספיחין‪ .‬עפי״ז מיישב חר״ש כל אותם מקומות דמוכח מהתם‬
‫שיש היתר אכילה לירקות הנלקטין בשביעית‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬מהיכ״ת נאמר שהתכון הר״ש‬
‫להקל בדאורייתא ללא שום הכרח ולומר דאף דבתבואה בעינן שליש‪ ,‬מ״מ בירקות‬
‫שפיר סגי בנביטה גרידא ואפילו לא הגיע כלל לשיעור כזה שחל עליו קדושת‬
‫שביעית‪ ,‬בו בזמן שהר״ש רק כתב ״ונגמר רוב גידולו בשביעית״ ולא כל גידולו‪,‬‬
‫ועיין במהר׳׳ם חלאוה בפסחים נ״א ע״ב דכתב נמי האי דינא דירק של ששית הנכנס‬
‫לשביעית לא אסור משום ספיחין והוסיף לומר ״וכי תימא א״כ אמאי נהגי בהו‬
‫שביעית‪ ,‬ירק בתר לקיטה אזלינן ולא בתר הבאת שליש״‪ ,‬ואפשר דכוונתו לומר‬
‫במלים אלה דאע״ג דלא שרי אלא א״כ הגיעו הירקות לעונה״מ בששית ובכה״ג‬
‫בתבואה ליכא נמי קדושת שביעית‪ ,‬אפי״ה בירקות לא אזלינן בתר עונה״מ אלא‬
‫בתר לקיטה‪.‬‬
‫גם נלע״ד דאף שסובר שם הר״ש שהקוצר תבואה שלא הביאה שליש‬
‫בשביעית דאם כבד היו עשבים בששית הולכין אהד העשבים אע״פ שלא היתד‪,‬‬
‫עדיין תחלת תבואה וליכא כלל שום קדושה על התבואה‪ ,‬והי׳ אפשר לומר לפי״ז דה״ה‬
‫נמי בירקות שהולכין בחם לענין איסור ספיחין אהר נביטת העשבים ולא אחר תחלת‬
‫‪7‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הפרי‪ ,‬מ״מ נלענ״ד שזה אינו‪ ,‬דשאני התם דלגבי תבואה שלא הביאה שליש שפיר רואים‬
‫את העשבים כחנטה והולכין אחר זה‪ ,‬בין לענין השנים ובין לענין גדלו בפטור‪— ,‬‬
‫ברשות עכו״ם או בעציץ שאינו נקוב וכדו׳ —‪ ,‬משא״כ בירקות נראח דלענין עיקר חיוב‬
‫ופטור ברור הדבר שאם רק היתד‪ .‬הנביטה בפטור —‪ ,‬ברשות הקדש או עכו״ם או‬
‫בעציץ שאינו נקוב וכד׳ —‪ ,‬ואילו הפרי עצמו גדל כולו בחיוב‪ ,‬שהוא ודאי חייב במעשר‬
‫ובשביעית‪ ,‬ואם כן בספיחין שסובר ר׳ עקיבא דתבואה שהביאה שליש בשביעית‬
‫רואין אותה כאילו גם נזרעה בשביעית ואסורה מה״ת‪ ,‬איך אפשר כלל לומר דבירקות‬
‫אף אם רק צמחו עשבים ואילו עצם הפרי גדל כולו מתחלה ועד סוף רק בשביעית‪,‬‬
‫דאין זה חשיב כנזרע בשביעית אלא בששית והרי איסור םפיחין נוהג בירקות‬
‫מה״ת כמו בתבואה‪ ,‬ונמצא דחוץ מזה דליכא כלל שום קושיא מן הש״ם שהכריח‬
‫את הר״ש וחרמב״ן לחדוש שכזה‪ ,‬גם נלענ״ד דאין שום טעם וסברא לכד‪ ,‬וא״כ‬
‫מהיכ״ת נכניס כוונה זו בר״ש וברמב״ן ולומר אח״כ ש״שערי הסבר לא ננעלו״‪.‬‬
‫ומה שהר״ש והרמב״ן לא הזכירו כלל שיעור חנטה או עונה״מ‪ ,‬הרי כתבנו‬
‫דכיון שהירקות הייבין במעשר גם בקוטנן ולא נזכר בהם שום שיעור‪ ,‬לכן שפיר‬
‫כתבו דסגי בתחילת גידול‪ ,‬ואף שכנים הם דבריו דמפשטות לשון הרא״ש לא משמע‬
‫כדברינו‪ ,‬מ״מ אי לאו שכבר הורה זקן‪ ,‬הי׳ נלענ״ד ברור שצריכים לדחוק ולפרש‬
‫כדברינו גם בדעת הרא״ש‪.‬‬
‫ומ״ש כת״ר בד״ה ועצם‪ ,‬דמה שהקשיתי הוא ״אעצם דינו של הר״ש אבל‬
‫לא על הפרק בו נקט״‪ ,‬וכן מ״ש דגם אם השיעור הוא כמו שכתבנו חנטה‬
‫או עונה״מ‪ ,‬ג״כ ״אינו מתרץ כלום בענין שהרי יש עוד פרקים המאחרים כגון רוב‬
‫גידולו״‪ ,‬לא ידעתי כוונתו‪ ,‬הלא לפי דברינו פשוט הוא דכל שהירק הגיע בשנה ששית‬
‫לשיעור חשוב שחייב במעשר רואין אותו כתבואה שהביאה שליש‪ ,‬וכיון שנזרע וגם‬
‫ראוי להאםף בששית שפיר חשיבי כספיחי שנה ששית‪ ,‬ונמצא דלא קשה כלום אעצם‬
‫דינו של הר״ש‪ ,‬וגם אין שום טעם וסברא לאהר את הזמן עד לשיעור של‬
‫רוב גידולו‪ .‬וכן מה שכתב דלוף שגדל בששית אלא שגילי עליו בשביעית‬
‫דומה לקישואין ודלועין שפירותיהם התחילו לגדול בשביעי‬
‫נלענ״ד וחושבני דלוף שגדל ברשות עכו״ם או בעציץ שאינו נקוב שפיר פטורין‬
‫גם העלין‪ ,‬משא״כ בקישואין ודלועין‪ ,‬וכן מ״ש כת״ר לענין אורז וחבריו ״דכיון‬
‫שלא אזלינן בהם בתר שליש — רק דיו ירק להם לגבי ספיחים״ צ״ע דמהיכ״ת״נימא‬
‫שהמרחק צריך להיות דוקא מן הקצה אל הקצה ואם הולכין לענין עיקר הקדושה‬
‫אחר גמר פרי‪ ,‬נאמר שהולכין משום כך לענין ספיחין אחר נביטת העשבים וכן‬
‫מ״ש בדעת הריטב״א ריש מם׳ קדושין שסובר כרש״י דאיסור םפיחין הוא רק לאחר‬
‫הביעור‪ ,‬לא ידעתי אמאי צריך לזה וגם כוונת הריניב״א הוא לומר דירקות שחנטו‬
‫בששית ונלקטו בשביעית דאע״ג דשפיר קדשי בקדושת שביעית‪ ,‬מ״מ לא אסירי‬
‫משום ספיחין וכהר״ש והתום׳ בפסחים נ״א ע״ב‪.‬‬
‫ת׳‬

‫א י ן‬

‫ה ד ב ר י ם‬

‫והנני חוזר ומדגיש דכל מה שכתבנו הוא לא למעשה הואיל וכבר הורה זקן‪.‬‬
‫והנני ידידו מוקירו כערכו‬
‫שלמה זלמן אויערכאד‬
‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב יונה מרצבך‬

‫על ש<עור< חז״ל ומדותיהבז‬
‫לוח שעורים ו מ ד ו ת חז״ל‪ ,‬נ ע ד ך ע ל ידי מ ש ה דוז׳ה ושמעון בודנהיימר‪ ,‬יצא‬
‫לאור ב ה ו צ א ת קריה נאמנה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ת ש כ ״ ה ‪.‬‬
‫ט ב ל ו ת ‪ ,‬מ ס ו ד ר ו ת ב ה ן ו ב ט ע ם ובאופן שקוף ו ק ל לשמוש‪ ,‬ע ל מ ד ו ת האורך‪,‬‬
‫השטה‪ ,‬הנפח‪ ,‬ע ל ה מ ט ב ע ו ת ו ה מ ש ק ל ו ת ‪ ,‬ודאי יקלו ל ל ו מ ד י ם צעירים ל מ צ ו א א ת‬
‫ואת רגליהם‬

‫ידיהם‬

‫ב מ ס כ ת שיעורים ה מ ס ו ב כ ת ‪ .‬ו ט ו ב ע ש ו‬

‫העורכים שהוסיפו‬

‫ב ט ו ר מיוהד א ת גודל ה מ ד ו ת והשיעורים ל פ י מ ד ו ת ח ר ג י ל ו ת כיום בחיי יום יום‬
‫שלנו‪, ,‬ואף נ ז ה ר ו לא ל ה כ נ י ס ר א ש ם בין ההרים א ל א ה ב י א ו ם כ פ י ש ת י ה ד ע ו ת‬
‫ב ע ו ל ם החרדי‪ ,‬זו ש ל ר ו ב ח כ מ י א ש כ נ ז ש ל י ב נ ם ו ק ב ע ם החזון א י ש‬

‫המקובלות‬

‫זצ״ל‪ ,‬וזו ש ל זקני ירושלם ו ה ס פ ר ד י ם ש ה א ר י ך להוכיחם ה ר ה ״ ג ר׳ היים נ א ה ז צ ״ ל ! ‪.‬‬
‫א ל א ש ח ו ש ב נ י ש מ ו ט ל ע ל י ל נ צ ל ה ז ד מ נ ו ת זו כדי ל ה ב ה י ר ו ל ה ס ב י ר נ ק ו ד ה‬
‫א ח ת כ ל ל י ת שיש ל ע מ ו ד עליה‪ ,‬חן ב ל ו ח זח׳ חן ב כ ל כיוצא בו‪ ,‬ו ב פ ר ט ש כ י ב ד ו נ י‬
‫העורכים להזכיר א ת שמי ע ל מ ע ט עזר ש ד י מ ו ש ק י ב ל ו ממני‪.‬‬
‫כ ל א ד ר י כ ל ה ב ו נ ח ב י ת מ ו כ ר ח ל ח ש ב ח י ט ב א ת חוזק יסודות ה ב י ת ‪ ,‬ל ד ע ת‬
‫א ת ה ג ב ו ל ו ת ‪ ,‬הן ל מ ע ל ה הן למטה‪ ,‬שראוי ל ב נ ו ת עליהם‪ ,‬וכמו כן כ ל ל הוא ב מ ד ע‬
‫המדוייק‬
‫יסודות‬

‫ש ת מ י ד יש ל ה ת ח ש ב ב א י ־ ד י י ק נ ו ת ש ל ה ש כ ו נ ו ת כ א ש ר ה ם בנויים ע ל‬
‫בלתי‪-‬מדוייקים‬

‫במקצת‪.‬‬

‫ת ק ו פ ת שמואל‪ ,‬למשל‪ ,‬הבנויה ע ל חשבון מעוגל ש ל ש נ ת ח מ ה כ־‪365±‬‬
‫יום‪ ,‬ט ו ב ה היא‪ ,‬כידוע‪ ,‬לדינים ש נ י ת נ י ם לעם‪ ,‬ל ב ר כ ת ה ח מ ה ו ל ש א ל ת ״טל ומטר״‬
‫ב ה ו צ ה לארץ׳ א ך ס נ ה ד ר י ן ה י ת ה טועה אילו היתד‪ .‬מ ח ש ב ת א ת דיני ע י ב ו ר ש נ י ם‬
‫ע ל יסוד ת ק ו פ ה זו‪ ,‬שכן כ א מ ו ר ע ל יסוד ב ל ת י מדויק אין ל ב נ ו ת השבון מדויק‪.‬‬
‫ו כ ל ל זה אין ל ש כ ו ת ב כ ל ק ב י ע ת מ ד ו ת ושעורים‪.‬‬
‫רוב‬

‫רובי מ ד ו ת י נ ו מ ב ו ס ס ו ת ומיוסרות ע ל שיעור ר ו ח ב ה א ג ו ד ל ‪ -‬ה א צ ב ע ‪.‬‬

‫ע ל פיו נ ק ב ע ו מ ד ו ת ה ט פ ח ו ה א מ ה‬

‫)עי׳ ר מ ב ״ ם ה ל ׳ ס ״ ת פ ״ ט ה״ט( ו ל א ע ל‬

‫מ ד י ד ת ט פ ח ו א מ ה בגוף האדם‪ .‬ו כ ך ה א צ ב ע ק ו ב ע ת א ף א ת ה מ י ל והפרסה‪ ,‬ש ש י ‪-‬‬
‫עוריהם ב א מ ו ת ‪ ,‬וכן א ת כ ל מ ד ו ת השטח‪ ,‬שכן מ ד ת ה י ס ו ד ש ל מ ד ו ת ה ש ט ח הוא‬
‫ב י ת ס א ח שנמדד׳ מ ח צ ר המשכן‪ ,‬ל פ י ג ו ד ל ה ב א מ ו ת ) ר מ ב ״ ם ש ב ת פ ט ״ ז ה״ג(‪.‬‬
‫וכמו כן כ ל מ ד ו ת ח נ פ ח יש ל נ ו ל ב ס ס ן ע ל ח א צ ב ע א ח ר י ש ה ג מ ר א נ ת נ ה ל נ ו‬
‫‪1‬‬

‫ומחלוקת ישנה היא ושל כת קודמיו היא שכבר כתבתי במקום אחר‪ ,‬ואף מצאתיו‪,‬‬
‫שמחלוקת הראשונים )עי׳ ערובין מח א וב״ב ק ב וראשונים( אם שלש אמות של‬
‫גובה האדם הן עם הראש או מבלעדיו‪ ,‬ודאי אינה מחלוקת על מציאות‪ ,‬וברור שאם‬
‫האמה ‪ 48‬ס״מ‪ ,‬אין ננס שעם הראש גובהו ‪ 1.44‬מ‪ .‬ולא אם האמה ‪ 56‬ם״מ ענק שגובהו‬
‫עד הכתפיים ‪ 1.68‬מ‪ .‬נקראו אדם בינוני‪ ,‬אלא שכבר הם נחלקו אם האמה היא שליש‬
‫של אדם בינוני עד כתפיו או עד קדקד ראשו‪ ,‬וכעי״ז אם האצבע הוא ‪ 1/72‬מזה‬
‫או מזה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪9‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג‬

‫שיעור רביעית הלוג במדות של אצבעות אורך ורוחב וגובה )פסחים קט א ( ‪,‬‬
‫ומהרביעית יוצאים ומחשבים כל מדות הנפח מהקורטוב עד הכור‪ .‬אפילו מדות‬
‫הזמן ניתנו לנו בתלמוד על יסוד האצבע‪ ,‬שכן סובבות הן על ציר ״כדי הילוך״‬
‫מדות אורך‪ ,‬אלא שכאן למעשה יש לנו יסוד אחר לקבען‪ ,‬הקבוע במדת היום‬
‫בזמן התקופה של ניסן‪.‬‬
‫וגם המטבעות והמשקלות למעשה יש להם יסוד אחר לחישובם׳ והוא‬
‫מסורת הגאונים על משקל הפרוטה כחצי שעורה של כסף או מסורת רש״י בדבר*‪.‬‬
‫ברור הדבר שאם משוים שתי שיטות של מדידות‪ ,‬שהן שונות‪ ,‬זו לזו‪,‬‬
‫ורוצים לעבור מאחת לחברתה בדרך כלל אי אפשר שיתאימו זו לזו עד שבדייקנות‬
‫האחת אפשר להעבירה לאחרת במספרים שלמים״‪ .‬האינטש האנגלי אינו בדיוק‬
‫מספר שלם של מילימטרים‪ .‬או ‪ -‬כדי להשאר בדוגמא שהזכרתיה ‪ -‬מחזור‬
‫של י״ט שנות לבנה עם שבע שנות עיבור שלהן אינו בדיוק כי״ט שנות חמה‪,‬‬
‫עד חלקו של חלק‪ ,‬ותקופת רב אדא שיסודה במחזור זה ובשויון זה‪ ,‬על אף הדיי‪-‬‬
‫קנות הגדולה והנפלאה בחשבונה‪ ,‬אף היא במשך הזמן קצת ומעט מעט נתפרדה‬
‫מזמן התקופה האמתית‪.‬‬
‫ואם כן‪ ,‬איפוא‪ ,‬כשהחזון איש והרה״ג היים נאה מדדו וקבעו או קיבלו‬
‫וקיימו מדת האצבע‪ ,‬זה ב־‪ 2.4‬ם״מ )‪ 24‬מ״מ( וזה ב‪ 2-‬ס״מ )‪ 20‬מ״מ(׳ אי אפשר‬
‫לומר שהיה בדעתם לקבוע כך בדייקנות של עשיריות מילימטרים‪ ,‬הכמים למדי‬
‫היו מלחשוב שאפשר למדוד אצבע של אדם בינוני כפי עשיריות כאלה‪ ,‬אלא שבאו‬
‫לקבוע‪ ,‬זה ש‪ 23-‬מ״מ פחות מדי ו‪ 25-‬יותר מדי׳ וזה אותו דבר ב־‪ 21‬ו‪ 19-‬מ״מ‪.‬‬
‫ורצונם שבאופן עגול קרוב שיעור האצבע ל‪ 24-‬או ‪ 20‬מ״מ כפי דרך מדידה של‬
‫;יי‬
‫י‪'? #' -‬י ׳ ‪ -‬י י־י־^׳ ‪,0‬‬
‫אדם והרי הוא הוא שיעור היסוד‪ .‬יי יי‪/‬׳‬
‫‪,‬‬

‫;‬

‫‪ 2‬ורק הרמב״ם בפירוש המשבח ובחבורו נתן לנו למעשה יסוד אחר לחישוב מדות‬
‫הנפח על ידי שמדד את הרביעית במים זקבע שיעורה במשקל המים שהיא מכילה‬
‫לפי מדות ערביות בדרהמים‪ ,‬והשו״ע הלך בדרכו‪.‬‬
‫‪ 3‬שיטת רש״י המבוססת על משקל הישר )הברזל או הזהב( של קולוניא בפירושו‬
‫עה״ת שמות כא לב ושם כח לט והובאה גם ברש״י בכורות מט ב וב״ק לו ב‬
‫ובתום׳ בכורות שם •ועוד בכמה ובמה ראשונים — נשכחת בארץ ישראל אע״פ‬
‫שהיתה נהוגה בכל ארצות אשכנז וליטא ופולוניא ועוד ועל פיה פדו שם פדיון הבן‬
‫במשקל של ‪ 80-70‬גרם כסף‪ .‬וכמובן לא באתי להזכירה ח״ו כאז להקל‪ ,‬וגם לא‬
‫לעורר חוששי חששות לפקפוק בפדיונים שנעשו שם ולהוציא ח״ו לעז עליהם‬
‫מטבעות שנמצאו מזמן עתיק מתאימים יותר לדעתו של רש״י‪ .‬הרוצה לדעת יותר‬
‫על שטה זו ימצא חומר רב באנציקלופדיה תלמודית בערך דינר כדר ז עמ׳ ת ב ‪ -‬״ ג‬
‫ובציונים המרובים שם‪.‬‬
‫‪ 4‬ולכן אינני רואה סתירה בדברי רש״י בשני מקומות פי׳ עה״ת הנ״ל כשתצא מדבריו‬
‫לפי האחת ‪ 96‬ולשני ‪ 100‬דינרים הם ליטרא‪ ,‬שכן ההפרש אם מחלקים את הליטרא‬
‫לאוקיות והמנה ליעדים הוא קטן למדי עד שאין סתירה בחלוקה להשוות היחידות‬
‫המחולקות כשאין הבדל אלא ‪.40/‬‬
‫כמוכן אינני מתלהב מהכנסת זית וגרוגרת לתוך משטר ושיטה של מדות הנפח‪ .‬בלוח‬
‫הנ״ל‪ .‬אפילו לא היו עוד כמה דעות על יהסן‪ .‬וכל שכן מכיון שכתבי גאונים )תשוה״ג‬
‫הרכבי רםח( שאין לשאול מה שיעור הזית והפירות‪ :‬הם עצמם שיעור ואין שיעוד לשיעור‬
‫‪0‬‬

‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אחריו‬

‫שינוי של יותר משני מ״מ באמה שהיא ‪ 24‬אצבעוח‪ ,‬ושל כ‪5-‬‬

‫מטר‬

‫במדידת מיל שהוא ‪ 48,000‬אצבע‪ ,‬ואם השינוי בעשיריות אחדות של מ״מ באצבע׳‬
‫תשוב בעצמד את הפרשי האמה והמיל‪ .‬וכל שכן וקל והומר במדות השטח והנפח‬
‫שעל ידי ההכפלות — מדת אורך בהזקת שתים ושלש עד שיצאו מדות מרובעות‬
‫ומעוקבות — ההבדלים יהיו הרבה הרבה יותר גדולים״‪.‬‬
‫ומשום כך לבי נוקפי תמיד כשאראה בטבלות של מדות‪ ,‬כמו בטבלות‬
‫שלפנינו‪ ,‬השבון של אמה עד כדי מילימטר והשבון של מיל ופרסה עד כדי מטר‪.‬‬
‫כאילו כך הוא הלכה למשה מסיני ולא אחרת‪ .‬וכן השבון של רביעית‬

‫‪6‬‬

‫— וכעין‬

‫זה כל מדות הנפח — עד עשירית של םמ״ק‪ .‬בו בזמן שחשבון קל מראה שאפילו‬
‫עד כמעט עשר סמ״ק לא יוכל החשבון להיות מ ת י י ק י וכדאי היה לעגל כל שיעורים‬
‫כאלה שאין ביכולתנו לקבעם עד חוט השערה‪.‬‬
‫כמובן אין זה גורע כלל וכלל מערך הלוחות שלפנינו‪ ,‬אלא מכיון שהדבר‬
‫הזה יסודי וכללי הוא ללל מחשבי קיצין של מדות‪ ,‬חשבתי לנחוץ להעיר על כך‪.‬‬
‫ובפרט שגם מוסר השכל יש לדבר‪ :‬תמיד ותמיד יכיר האדם את גבולות‬
‫הכרתו מה אפשר לו לדעת ולהכיר ומה לא‪ ,‬מה מוחו סובל ובמה קצר שכלו‬
‫מלהכיר‪ .‬וילמד אדם לשונו לומר אינני יודע‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫טבע הדברים מכריח אם כן שהרבה יותר דיוק יצא ממדות שמתחשבות על ידי‬
‫חלוקה כשיוצאות ממדה גדולה הידועה וממנה קובעים שיעור הקטנה מלהיפך‪ .‬ואם‬
‫למשל פלביום יוםפום קובע בספריו את שיעור הבת )והיא האיפה( במדות רומיות‬
‫הידועות לנו ויצא בהלוקה — ‪ 288‬רביעיות הן ב ב ת ! — כ־‪ 137‬סמ״ק לרביעית‪,‬‬
‫אין זה שונה אלא כמעט משיעורי החזון איש שאף לפי חשבון זה האצבע תצא‬
‫ביותר מ־‪ 2.3‬ם״מ ועוד שלישי מ״מ ומבין אני שחכמינו ‪.‬מדדוהו בעגול‪ ,‬ב־‪ 2.4‬ס״מ‪.‬‬
‫והרי למשנה בכלים )פי״ז מי״א( מדות הלח והיבש שיעורן באיטלקי‪ .‬ואם אין‬
‫להוכיח מדברי יוסיפום נגד דברים המסורים לנו‪ ,‬לסייע אפשר לשמעם‪) .‬דרך א ג ב ‪:‬‬
‫בראיה זו שהובאה בשמי בספר שיעודין של תורה מהגאון הרב י‪ .‬י‪ .‬קנייבסקי‬
‫בבני ברק נכנסה טעות דפוס‪ ,‬במקום ‪ 3.725‬צ״ל ‪ 3,275‬וחשוב הדבר להכיר שהמדות‬
‫הרומיות ידועות בדייקנות עד ‪ .(0.2 /0‬ומעניין ששיעור זה של ‪ 137‬םמ״ק לרביעית‬
‫ושל שתים ושליש ס״מ לאצבע מתאים לשעורים שאחרים חשבום בדרכים אחרנת‬
‫)עי׳ עדך מילין שפטל( ולאלה שקבלתים ממו״ר דד״צ הופמן זצ״ל‪.‬‬
‫על הסתירה הידועה בין שיעור נפח הרביעית לפי גודל ביצים ולפי אצבעות הגדולות‬
‫של חכמי אשכנז הוזר אני על מה שכתבתי במקום אחר שאחד מן התירוצים שאינם‬
‫כל כך ידועים הוא זה של גאון מגרמניה‪ ,‬בעל גידולי טהרה‪ ,‬ר׳ מנחם מענדיל‬
‫קראגויא מפיודדא‪ ,‬שיש הבדל בין מידות הלח והיבש )עי׳ תום׳ מנחות ה ב(‬
‫והבדלם בשליש‪ ,‬שהוא הגודש של מדות היבש‪ ,‬ואם כן אף בשיעור ביצה כמו‬
‫שהוא ובשיעור ביצה של מדת לת שצריכה להכיל כמות לת עד שתכיל ביצה‬
‫וגודשה‪ ,‬יש אותו הבדל‪ .‬ראיה גדולה לו פיוט הקליד של פ׳ שקלים הידוע וז״ל‬
‫וסאת יבש חסרה שליש בלח וסאת הלח אחד משלש בבת וכוי עכ״ל‪ ,‬הרי הלוג‪,‬‬
‫שמוזכר בפיוט אחר הבת מתחשב לפי סאת הלח‪ ,‬שהיא סאת יבש וגודשה‪.‬‬
‫וכמובן מגוחר לגמרי מה שראיתי בין כמה קובעי שיעורים שיוצאים למשל מהאמה‪,‬‬
‫קובעים אותה לםנטימטרים שלמים‪ ,‬ומחלקים עד שמגיעים לאצבע וקובעים אותה‬
‫עד ארבע וחמש ספרות אחרי הנקודה היינו עד אלפיות מ ״ מ !‬
‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪11‬‬

‫הר‪,‬ב מ א י ר שלזינגר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על פקוח נפש וצורך בטחוני להתיר מלאכות בשבת‬
‫בהסכמתו של הכותב‪ ,‬רבו של קבוץ שעלבים‪,‬‬
‫אנו מפרסמים חלק ממכתב ששלח לידיד‪.‬‬
‫‪…‬ועוד‬

‫שאלת‬

‫מה‬

‫יקרא‬

‫פיקוח‬

‫נפש‬

‫וצורך‬

‫בטחוני‬

‫להתיר‬

‫מלאכות‬

‫בשבת ?‬
‫א ש י ב ב ק י צ ו ר ו ת ב י ן בודאי ד ב ר מ ת ו ך ד ב ר ‪.‬‬
‫א י ת א ב ת ו ס פ ת א ערובין פ ר ק ג׳׳ תום׳ ה ׳ ‪ :‬״ נ כ ר י ם ש ב א ו ע ל ע י י ר ו ת ישראל‪,‬‬
‫יוצאים ע ל י ה ם בזיין ו מ ה ל ל י ן ע ל י ה ם א ת ה ש ב ת ; א י מ ת י ? בזמן ש ב א ו ע ל ע ס ק י‬
‫נ פ ש ו ת ‪ .‬ל א ב א ו ע ל ע ס ק י נ פ ש ו ת ‪ ,‬אין יוצאין ע ל י ה ן ואין מ ח ל ל י ן ע ל י ה ן א ת ה ש ב ת ‪.‬‬
‫באו‬

‫לעיירות הסמוכות לספר אפילו‬

‫ל י ט ו ל א ת ה ת ב ן ואפילו ל י ט ו ל א ת‬

‫הקש‪,‬‬

‫יוצאין ע ל י ה ן בזיין ו מ ה ל ל י ן א ת ה ש ב ת ״ ‪ .‬ת ו ס פ ת א זו ה ו ב א ה ב ג מ ר א ערובין מ ה‬
‫ע ״ א בשינוי לשון‪ ,‬וכן נ פ ס ק ב ר מ ב ״ ם ה ל כ ו ת ש ב ת ‪ ,‬פ ר ק ב‪ ,‬ה ל כ ה כ ג וכן בטוש״ע‬
‫או״ת סי׳ ש כ ״ ט ס ״ ק ו‪ ,‬ועיין שם ש ח ש ש ו ל כ ל א פ ש ר ו ת ש מ מ נ ה ע ל ו ל ה ל ה ת פ ת ח‬
‫ס כ נ ת נ פ ש ו ת ‪ ,‬וחששו ל פ ע מ י ם א ף ל ק ו ל שעומדים הם לבוא‪.‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם מ ו ס י ף )שם( שמצור‪ .‬ע ל כ ל י ש ר א ל שיכולין‪ ,‬ל ע ז ו ר ולהציל א ח י ה ם‬
‫ש ב מ צ ו ר ‪ ] .‬א ג ב ה ר מ ב ״ ם ק ו ר א ל מ צ ב זר‪ .‬״ מ ל ח מ ה ״ ו מ ד ב ר י ו ב ה ל כ ו ת מ ל כ י ם ‪ ,‬פ ר ק ה׳‬
‫ה ל כ ה א מ ב ו א ר ש ע ז ר ת ישראל מ י ד צר נ ק ר א ת מ ל ח מ ת מצור‪.[.‬‬
‫לפי הנ״ל מובן‬

‫שכאשר‬

‫ב א י ם גויים וחורשים א ד מ ו ת ה נ מ צ א ו ת ב ע י ב ו ד‬

‫ישראלי‪ ,‬יוצאים א נ ש י ח ס פ ר ו מ ח ל ל י ם ש ב ת כ ד י ל ג ר ש ם ; אין צ ו ר ך ל ח ו כ י ח ש ע ס ק י‬
‫ק ר ק ע ו ת מהוים ס כ נ ה י ו ת ר ג ד ו ל ה מ ע ס ק י ק ש ותבן‪ ,‬שהרי ע ס ק י ק ר ק ע ו ת א י נ ם‬
‫א ל א ה ת ה ל ה ש ל כ ב ו ש ע״י הגויים ה״ו‪ .‬ה ל א מ ד ו ב ר כ א ן ב א ו י ב י ם ה מ צ ה י ר י ם ב ק ו ל י‬
‫ק ו ל ו ת ע ל ר צ ו נ ם לגזול א ת א ד מ ו ת י נ ו ו ל ה ש מ י ד נ ו ח״ו‪ .‬ו ז א ת ל ד ע ת שהקיבוץ בנוי‬
‫מ מ ש ע ל ג ב ו ל המדינה‪ ,‬ומטרים א ח ד י ם מ ה ב י ת מ ת ח י ל א ו ת ו ש ט ח הקרוי ״ ש ט ח ־‬
‫ה פ ק ר ״ ‪ .‬ו ל א י ע ל ה ע ל ה ד ע ת כ ל ל ל ה נ י ח לגויים הצריכים ל ה מ צ א מ ר ח ק ר ב י ח ס י ת —‬
‫בקצד‪ .‬חשגי ש ל ש ט ח ה ה פ ק ר — ל ח ת ק ר ב ו ל ע ל ו ת ע ל ש ט ח י ם אלו‪ ,‬מ ת ו ך ט ע נ ה‬
‫שאין‬

‫א ל ו ש ט ח י ם השייכים ב א ו פ ן ח ו ק י ליהודים‪ .‬אין‪ ,‬איפוא‪ ,‬שום נ פ ק א מ י נ ח‬

‫לדין זה אם ה ק ר ק ע ו ת שייכים ל מ ד י נ ת ישראל באופן ה ו ק י או ש ה ם ע ו ב ד ו ע״י יהודים‬
‫ו ה פ כ ו ב א ו פ ן מ ע ש י ל ש ט ח ישראלי‪ ] .‬ב ל נ ס י ג ה מ ח ז ק ת א ת ידי ה א ו י ב — ב ו ד א י‬
‫לטוה‬

‫ארוך‬

‫א ב ל בנידון דידן אין צ ו ר ך ל ה ס ת מ ך ע ל ס כ נ ה זו[‪ .‬י ת כ ן נ פ ״ מ‬

‫ב ש א ל ת ה ב ע ל ו ת ע ל ה ש ט ח י ם ל ג ב י ה ל כ ו ת ש ב י ע י ת ו ש א ר מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ‪.‬‬
‫כאשר‬
‫קטן‬

‫ה ו ד פ י ם א ת הגויים‪ ,‬בודאי יש ל ג ר ש ם ה י ט ב ולא‬

‫להרחיקם מרחק‬

‫מעיירות הספר‪ .‬הדיפה כזו יש לעשותה בכל האמצעים העומדים לרשותם‬

‫ש ל א נ ש י ה ס פ ר ויש ל ה ע ד י ף א ת א ו ת ם ה א מ צ ע י ם ה ע ש ו י י ם ל ג ר ו ר מ י נ י מ ו ם ש ל‬
‫סכנה‬

‫ליהודים‪ .‬יש‬

‫להדגיש עוד נקודה חשובה‪,‬‬

‫אעפ״י‬

‫ש ד ב ר זה מ ו ב ן ל כ ל ‪:‬‬

‫ל א ת מ י ד פ ת י ח ת א ש היא פ ע ו ל ת הגירוש ה ב ט ו ח ה ב י ו ת ר שיש ב ה מ י נ י מ ו ם ש ל‬
‫סכנת נפשות לכל חםביבח‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫שהגויים נ צ ל ו א ת ה ש ב ת כ ד י‬
‫מכללתי ם‬
‫דעתמ ‪-‬ה פ ע מ‬
‫אתרו כ‬
‫אגב עלי להעיר שכבר ראינ‬
‫להתקרב‬

‫ולגזול שטהים‪ ,‬מ ת ו ך ה נ ה ה שביום ה ש ב ת אין א נ ו ש מ י ם ל ב עליהם‪.‬‬

‫כ ך קרה גם בשבוע ההוא; אמנם יצאנו משך כל השבוע לגרש אותם‪ ,‬אבל הם‬
‫חשבו‬

‫ש ב ש ב ת ל א נצא ל ג ר ש ם ו ל כ ן יצאו ב י ת ר כוח‪ .‬וזוכרני ש ש א ל ו א ת ב ע ל‬

‫חזון א י ש זצ״ל ב נ ו ג ע ש מ י ר ת ה ר כ ו ש אצלינו‪ .‬ב ע ל‬

‫חזו״א ענד! ו ד ר ש‬

‫להתנהג‬

‫ב ש ב ת כ מ ו בימי ח ו ל ב כ ל ה ק ש ו ר בשמירה״ סיור וכיו״ב‪ ,‬כ ד י ש ל א יחא ל ח ם מ ק ו ם‬
‫ל ה ש ו ב ש ב ש ב ת אין ש מ י ר ה מ ל א ה ושימוש ב ר כ ו ש נ ו ) מ פ י ה ר ב ב ר ו ק נ ט ל ש ל י ט ״ א ( ‪.‬‬
‫ואשר‬

‫ל ש א ל ת ך ״מי ק ו ב ע א ת ה ו מ ר ת ה מ צ ב ? ״ ‪ ,‬ה ר י נ י מ ש י ב ש ז א ת אינה‬

‫ש א ל ה כ ל ל ל א ו ת ה ד ע ח ב ש ו ל ח ן ערוך‪ ,‬או״ח סי׳ ש כ ״ ט סי׳ ו )עי׳ ב מ ש ״ ב ם ״ ק טו(‬
‫ש א פ י ל ו ע ל קול של ס כ נ ה מ ח ל ל י ן )עי׳ בדרכי מ ש ה ב ש ם או״ז ועי׳ ש ם ב מ ש ״ ב‬
‫שזאת‬

‫כ ו נ ת השו״ע ו ד ע ת ה א ח ר ו נ י ם ב ל י ח ו ל ק י ם ( ‪ .‬ויש ע ו ד להוסיף ש כ מ ו שיש‬

‫נ א מ נ ו ת ל ר ו פ א — גם ל ר ו פ א מ ח ל ל ש ב ת — היודע א ת מ צ ב ו ש ל החולה‪ ,‬כ ך הדין‬
‫ל נ א מ נ ו ת ו ש ל כ ל אומן במקצועו‪ ,‬כ א ש ר א נ ו זקוקים לעדותו‪ .‬ואפילו א ם אינו נ א מ ן‬
‫ודאי‪ ,‬מ ״ מ ס פ ק מיהו הוד‪ .‬וגם ע ל ס פ ק מ ח ל ל י ם א ת ה ש ב ת ‪ .‬ואף ש ז ה ד ב ר פ ש ו ט‬

‫*‬

‫הוא‪ ,‬אני מ ד ג י ש ש ש מ ע ת י ז א ת מ פ י ת ל מ י ד י ה כ מ י ם ומורי הוראה גדולים‪.‬‬
‫ע ד כאן בענין ש א ל ת ך ‪ .‬ל ש ם עיון אוסיף ה ע ר ו ת אחדות‪ ,‬ת ו ך ה ד ג ש ה ש ה ד ב ר י ם‬
‫נ א מ ר י ם ר ק ל ש ם עיון‪.‬‬
‫כ ת ו ב ב ת ו ר ה ) ד ב ר י ם כ‪ ,‬י ט — כ ( ‪ :‬כי ת צ ו ר א ל עיר ימים ר ב י ם וכו׳ ו ב נ י ת‬
‫מ צ ו ר ע ל העיר א ש ר היא ע ש ח ע מ ך מ ל ח מ ה ע ד ר ד ת ה ‪ .‬ה מ י ל י ם ה א ת ר ע ו ת ל כ א ו ר ה‬
‫מ י ו ת ר ו ת ו ש מ א י הזקן ד ר ש ‪ :‬ע ד ר ד ת ה — א פ י ל ו ב ש ב ת ) ש ב ת י ט ע ״ א ( ‪ .‬וכן א י ת א‬
‫ב ס פ ר י ע ל ה פ ס ו ק ה ז ה ו ב ת ו ס פ ת א )ערובין פ ר ק ג‪ ,‬תוס׳ ו(‪ .‬מ א י ד ך א ס ו ר ל ה ת ח י ל‬
‫ב מ ל ח מ ה א ל א ל פ ח ו ת ג׳ ימים ל פ נ י ש ב ת ‪ ,‬א ב ל א ם התחילו‪ ,‬אין מ פ ם י ק י ן ) ת ו ס פ ת א ‪,‬‬
‫ה ו ב א ה בגמ׳ ש ב ת יט ע״א‪ ,‬וכן נ פ ס ק להלכה; וראה ג ר ס ת ח ג ר ״ א ב ת ו ס פ ת א ערובין‪ ,‬פ״ג‪,‬‬
‫תום׳ ו ״ואם ת ת ח י ל ו א פ י ל ו ב ש ב ת אין מפםיקין״‪ ,‬א ך ר א ה ד ב ר י ה ד ר י ש ה ט ו ר א ו ״ ח ‪,‬‬
‫סי׳ רמט‪ ,‬ס ״ ק א(‪.‬‬
‫דינים‬

‫א ל ו נ א מ ר ו ב מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת שהרי ב מ ל ח מ ת ר ש ו ת ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪,‬‬

‫כ מ ב ו א ר כ ב ר שם ב ס פ ר י )הובא גם בפירש״י ע ל ה פ ס ו ק ח נ ״ ל ( וכן נ פ ס ק ב ר מ ב ״ ם ‪,‬‬
‫סוף פ ר ק ש נ י מ ה ל כ ו ת ש ב ת ‪ ,‬וכן בריב״ש‪ ,‬ת ש ו ב ה ק״א‪ .‬מ ס ת ב ר ש ה ה י ת ר ש ל ״אם‬
‫התהילו‪ ,‬אין מ פ ס י ק י ן ״ אינו ת ל ו י ב צ ו ר ת היציאה ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת א ל א א ך ורק‬
‫ב מ צ ב ה ע ו ב ד ת י ‪ ,‬ואפילו א ם ה מ ל ך יצא ל מ ל ה מ ה ש ל א כהוגן‪ ,‬הרי נ מ צ א ה ע ם בודאי‬
‫ב מ צ ב ש ל מ ל ח מ ה ל כ ל ה נ ו ג ע ל פ י ק ו ה נפש‪.‬‬
‫ואולי‬

‫יש‬

‫מקום‬

‫לצרף‬

‫כ א ן דיון‬

‫על‬

‫מ ל ח מ ת מצוד‪.‬‬

‫ולא‬

‫על‬

‫זאת‬

‫של‬

‫״ ע ז ר ת י ש ר א ל מ י ד צר״‪ .‬ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ן ב ה ו ס פ ו ת ל ס פ ר ה מ צ ו ת ל ר מ ב ״ ם ) ה ו ס פ ה‬
‫ד( ח ל ה בזמן ה ז ה מ צ ו ת ישוב ו כ י ב ו ש א ר ץ ישראל‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״ ש נ צ ט ו י נ ו ל ר ש ת ה א ר ץ‬
‫אשר נתן הא־ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתנו‬
‫מ ן ה א ו מ ו ת א ו ל ש מ מ ה ״ ‪ .‬ה ר מ ב ״ ן מ מ ש י ך ש ם ו א ו מ ר ‪ :‬״ א ם כ ן היא מ צ ו ת ע ש ה‬
‫ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬מ ת ה י י ב כ ל א ה ד מ מ נ ו ו א פ י ל ו בזמן ה ג ל ו ת כ י ד ו ע ב ת ל מ ו ד ב מ ק ו מ ו ת ה ר ב ה ״ ‪.‬‬
‫) א ג ב ׳ א ע י ר ך ש ש פ ת י ה ר מ ב ״ ן ב ר ו ר מ ל ל ו ש מ צ ו ת ה כ י ב ו ש כ ו ל ל ת המצוד‪ .‬ל כ ב ו ש‬
‫ש ט ה י ם ש א מ נ ם א י נ ם בידי הגויים א ב ל נ מ צ א י ם ב מ צ ב ש ל ״ ש מ מ ה ״ ( ‪ .‬ל פ י ה כ ל ל י ם‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש מ נ ה הרמבי׳ם ב ה ל ׳ מ ל כ י ם ‪ ,‬פ ר ק ה‪ .‬ה ר י זו מ ל ח מ ת מ צ ו ה ה ד ו ח ה ש ב ת ב ת נ א י ם‬
‫מ ס ו י י מ י ם ‪ ,‬ב ד ע ת ה ר מ ב ״ ם ב מ צ ו ת כ י ב ו ש ה א ר ץ בזמן הזה‪ ,‬ישנן ש ל ו ש ד ע ו ת ‪ :‬לפי‬
‫ה מ ג י ל ת א ס ת ר )להוספות הרמב״ן‪ ,‬הוספה ד( אינה נ ו ה ג ת מצות ישוב וכיבוש ה א ר ז‬
‫ב ז מ ן הזה‪ .‬ל פ י פ א ת ה ש ו ל ח ן )סי׳ א‪ ,‬ס ״ ק יד( נ ו ה ג ת מ צ ו ה זו ב ז מ ן ה ז ה מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬א ב ל‬
‫ל פ י ה א ב נ י נ ז ר )יו״ד סי׳ ת נ ד ( מ צ ו ת כ י ב ו ש ה א ר ץ ה י א כ ל ו ל ה ב מ צ ו ת ״ ה ח ר ם ת ח ר י מ ם ״‬
‫ונוהגת‬

‫ו מ ס ת מ א ל פ י ד ע ה זו אין ה ב ד ל בין ה ר מ ב ״ ם‬

‫תמיד‪,‬‬
‫ולבסוף‬

‫להרמב״ן‪.‬‬

‫א ע י ר ש נ י ת שיש לדון ל ע נ י ן ש ב י ע י ת ב מ ה ו ת ה ש ט ח י ם ה נ מ צ א י ם‬

‫בין מ ד י נ ת י ש ר א ל ל ב י ן ש ט ח ה ע ר ב י ם ‪ .‬ה א ם ש ט ת י ם א ל ו בקראים א ד מ ת ה פ ק ר‬
‫א ו א ד מ ת גוי ? וכן מ ה ד י נ ם ש ל ש ד ו ת ש נ ע ב ד ו ע ל ידי ישראלים‪ ,‬א ב ל אין ל י ש ר א ל י ם‬
‫בעלות עליהם‪.‬‬
‫ועל‬

‫נ ק ו ד ו ת א ל ו — ב פ ע ם א ה ר ת ב ר צ ו ת ה׳‪ .‬ו ה ש ם י ש מ ר נ ו מ כ ל פ ג ע ר ע‬

‫ו י צ י ל נ ו מ ש כ ן ר ע ש א י נ ו בן ברית‪ ,‬ויה״ר ש נ ז כ ה ל ש מ ו ר ש ת י ש ב ת ו ת — ש ב ת‬
‫ושביעית — כהלכתן‪ ,‬ולהגאל‪.‬‬

‫י ח ד ע ם ה מ ו נ י ע ם י ש ר א ל א נ ו מ ב כ י ם א ת ה ס ת ל ק ו ת ו של‬

‫מורנו רבי יעקב רוזנהיים זצ׳׳ל‬
‫מיסדה של הסתדרות אגודת ישראל העולמית‬
‫וממנהיגיה הגדולים של היהדות הנאמנה‬
‫אחרי התיעצויות שונות — גם עם משפחתו של הנפטר הדגול —‬
‫הוחלט‬

‫שבאהד הגליונות שיופיע‬

‫ב ש נ ת האבל‪.‬‬

‫יתפרסמו מאמרים‪ ,‬מסות ומכתבים‬
‫לזכרו‬

‫ש ל ה מ נ ו ח זצ״ל‬

‫מערכת המעין‬

‫‪14‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫—‬

‫‪ •1.1‬ו • ‪• 1‬‬

‫"~‬

‫•‬

‫ו‬

‫מכללת הרצוג‬
‫דעת* ־‪-‬־ " י • ‪-‬‬
‫אתר ^ ־‬
‫־־^‬

‫—‬

‫•י‬

‫יי־" י־ ״ '־*" י‬

‫ה ר ב י ע ק ב ק״ רייניץ‬

‫תוקפן של תעניות צבור בשעת שמד‬
‫ש נ י נ ו ב מ ש נ ה ) ר א ש ה ש נ ה יח ע ״ א ( ‪:‬‬

‫אותם‪ ,‬ו כ ל ח ו מ ר י ה ת ע נ י ת עליהן‪ ,‬מ פ ס י ‪-‬‬

‫על‬

‫ובסיכה‬

‫על‬

‫הדשים‬

‫ששה‬

‫יוצאין‬

‫השלוחין‬

‫ניסן מ פ נ י ה פ ס ח ו ע ל א ב מ פ נ י ה ת ע נ י ת‬
‫ושאלו‬

‫וכו׳‪,‬‬
‫אתמוז‬
‫ר״ש‬

‫בגמרא‬

‫)שם(‬

‫קין‬

‫הסנדל ובתשמיש המטה כת״ב‪,‬‬

‫ובנעילת‬

‫נמי‬

‫ו ק ר א מ ק י ש ל ה ו כ ת ״ ב ‪ ,‬א ל א ה א י ד נ א כיון‬

‫ו ט ב ת ד א ״ ר ח נ א ב ר ביזנא א מ ר‬

‫נהגו‬

‫הםידא‬

‫וליפקו‬

‫מבעו״י‬

‫ואםורין‬

‫ברחיצה‬

‫דליכא‬

‫בטילין‬

‫א מ ר ה׳‬

‫ל ה ת ע נ ו ת ב ה ן ו ל א ל נ ה ו ג ב ח ו מ ר ו ת הללו‪,‬‬

‫צום הרביעי וצום החמישי וצום‬

‫א ב ל מ ע י ק ר א ת ק נ ה ודאי אםורין ה ן בכולן‪,‬‬

‫ה ש ב י ע י וצום ה ע ש י ר י יהיה ל ב י ת י ה ו ד ה‬

‫ב״ד‬

‫צבאות‪,‬‬
‫לששון‬
‫להו‬

‫ולשמחה״‬

‫״צום״‬

‫בזמן‬

‫מ א י ד כ ת י ב ״בה‬

‫דבזמן‬

‫צרה‬

‫ורצו‬

‫וקרי‬

‫ת‪,‬‬

‫)זכריה‬

‫קרי‬

‫יט(‬

‫ל ח ו ״ששון ו ש מ ח ה ״ ‪,‬‬

‫גרע‬

‫דלא‬

‫בתעניות‬

‫גזירת‬

‫מגזירת‬

‫נביאים‬

‫אמצעיות ואחרונות‪ ,‬וכל דתקון‬

‫נ ב י א י ם כ ע י ן ד א ו ר י י ת א ת ק ו ן וכר״‪.‬‬

‫ש י ש ש ל ו ם יהיו לששון ו ל ש מ ח ה ‪,‬‬

‫דבריי ה ר מ ב ״ ן ל כ א ו ר ה תמוהים‪,‬‬

‫שאם‬

‫אין ש ל ו ם צום‪ .‬א ״ ר פ פ א ה כ י ק א מ ר בזמן‬

‫מ ע י ק ר הדין כ ל ה ת ע נ י ו ת ש ו ו ת ב ח ו מ ר ת ן‬

‫ש י ש ש ל ו ם )שאין י ד ע ו ב ד י כ ו כ ב י ם ת ק י ­‬

‫ובזמן שיש ג ז י ר ת מ ל כ ו ת ‪ ,‬ל א ת ל ו י ש ו ב‬

‫פה‬

‫על‬

‫ולשמחה‪,‬‬

‫לששון‬

‫ב״רצו״ וחיוב ה צ ו ם הוא מ ג ז י ר ת נביאים‪,‬‬

‫י ש ג ז י ר ת מ ל כ ו ת — צום‪ ,‬אין‬

‫— א ם כן חרי ל פ י דבריו‪ ,‬בימיו‪ ,‬ר ב ו צ ר ו ת‬

‫ישראל‪.‬‬

‫יהיו‬

‫רש״י(‬

‫ג ז י ר ת מ ל כ ו ת ואין ש ל ו ם — ר צ ו מ ת ע נ י ן ‪,‬‬

‫ואין שלום‪ ,‬ו ל כ ך צ ר י ך ל נ ה ו ג ב כ ל ח ח ו מ ־‬

‫ר צ ו אין מ ת ע נ י ן ‪ .‬א ״ ה ט< ב א ב נ מ י ) ל א‬

‫ואם בגיד ש כ ך הדין בזמנינו‪ ,‬ה ר י‬

‫יצאו‬
‫פפא‬

‫שליהים כ י ב ר צ ו ת ל י א (‬
‫ש א נ י ט׳‬

‫אמר ר ב‬

‫רות‪.‬‬
‫בטור‬

‫)סימן‬

‫מפורש‬

‫כי ל מ ר ו ת‬

‫תק״ן(‬

‫באב הואיל והוכפלו ב ו‬

‫ש ר ב ו צ ר ו ת אין נ ו ה ג ו ת ה ח ו מ ר ו ת ‪ ,‬ו ז ״ ל ‪:‬‬

‫הבית‬

‫״וכ״ש בדורותינו‪ ,‬ה ל כ ך ה כ ל חייבין ל ­‬

‫בראשונה ובשניה ונלכדה ביתד ונחרשת‬

‫התענות‬

‫נביאים‬

‫העיר‪.‬‬

‫ומיהו כ ו ל ם מ ו ת ר י ם ב ר ח י צ ה וכו׳״‪ .‬ל כ א ו ר ה‬

‫דאמר‬

‫צרות‬

‫מר‬

‫בט׳‬

‫באב חרב‬

‫מדברי‬

‫קבלה‬

‫ומתקנת‬

‫ו כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ב ס פ ר ת ו ר ת ה א ד ם ‪ :‬״יש‬

‫דבריו סתרי אהדדי; מפרשי הטור עמדו‬

‫שלום‪,‬‬

‫ה י י נ ו בזמן ש ב י ה מ ״ ק קיים‪ ,‬יהיו‬

‫ע ל הםתירח‪ ,‬ו ט ר ח ו ביישובה‪ ,‬ל ד ע ת ח ב ״ ח‬

‫לששון‬

‫ולשמהה‪,‬‬

‫בזמן‬

‫הקטע‬

‫ברחיצה״‬

‫הורבן‬

‫ואין צ ר ה‬

‫בישראל‪,‬‬

‫מוסב‬

‫אין שלום‪ ,‬כגון‬
‫ב מ ק ו ם ידוע‬

‫רצו ר ו ב ישראל ונסמכו שלא להתענות‬
‫אין‬

‫מטריחין‬

‫עליהם‬

‫להתענות‬

‫)ו(אין‬

‫א ד ל ע י ל מיניה‪ ,‬ע ל ת ק ו פ ת ״רצף׳‬

‫ואה״נ‬
‫לצום‬

‫״ומיהו כ ו ל ם‬

‫מותרים‬

‫הטור‬

‫ב ש ע ת ש מ ד חייבין‬

‫לדעת‬

‫בכל הצומות‬

‫בכל חומרי‬

‫כתע״צ‬

‫שלוהין יוצאין‪ .‬ר צ ו ר ו ב ה צ ב ו ר ל ה ת ע נ ו ת‬

‫ה ת ע נ י ת ‪ .‬א ו ל ם תירוץ ז ה ד ח ו ק מ א ד ב ל ש ו ן‬

‫מתענין‪ ,‬ועכשיו כ ב ר ר צ ו ו נ ה ג ו ל ה ת ע נ ו ת‬

‫ה ט ו ר וגם ל א ש מ ע נ ו כ י בימי ה ט ו ר ה ת ע נ ו‬

‫ו ק ב ל ו עליחם‪ ,‬ל פ י כ ך א ס ו ר ל י ח י ד ל פ ר ו ץ‬

‫בכל התעניות צבור כמו בת״ב‪.‬‬

‫גדרן ו כ ״ ש ב ד ו ר ו ת הללו‪ ,‬ש ח ר י ב ע ו ו נ ו ­‬
‫תינו‬

‫שלום‪,‬‬

‫מ ש ה ש ט ר נ ב ו ך ש ל י ט ״ א ב ס י מ ן מ״ז ש ע מ ד‬

‫ח ל כ ך חייבין ה כ ל ל ה ת ע נ ו ת מ ד ב ר י ק ב ל ה‬

‫בתחילת‬

‫ותקנת‬
‫צומות‬

‫שרבו צרות‬
‫נביאים‪,‬‬
‫תענית‬

‫בישראל‬
‫ומםתברא‬

‫צבור‬

‫הן‬

‫ואין‬

‫וראיתי‬

‫בספר‬

‫מועדים‬

‫וזמנים‬

‫להרב‬

‫דכולהו‬
‫ונביאים‬

‫על‬

‫דברי‬

‫הרמב״ן‬

‫המוקשים‪.‬‬

‫ד׳‬

‫ד ב ר י ו מ י י ש ב א ת ה ס ת י ר ה ב ק ב ע ו כ י ״יש‬

‫גזרו‬

‫היינו ד ו ק א ל כ ל י ש ר א ל ח ״ ו א ב ל‬

‫צרה״‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪15‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫צרת‬

‫צרח״‬

‫לצום‬

‫בכל‬

‫ת ע נ י ת מ ע י ק ר הדין‪ .‬ל ה ל ן מ פ ל פ ל‬

‫קבלה‬

‫כמו‬

‫מקום‬

‫לחייב‬
‫אם‬

‫לא‬

‫אחד‬

‫״יש‬

‫מקרי‬

‫צ ב ו ר ב א ״ י ם ג י ל ג ב י זה‪,‬‬
‫דבר‬

‫העלם‬

‫ציבור‪,‬‬

‫של‬

‫כמו בפר‬

‫ולבסוף‬

‫מיישב‬

‫א ת הקושי׳ ב ד ר ך א ח ר ת ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫במכ׳׳ת‬

‫אולם‬
‫הרמב״ן‬

‫עיין‬

‫לא‬

‫הולד‬

‫לא‬

‫בעצמו‬

‫המפורשים‬

‫הצומות‬

‫בדברי‬

‫ב ת ״ ב ‪ .‬ואין ל ו מ ר כ י ה ש ״ ע‬
‫הרמב״ן‪ ,‬שהרי הב״י‬

‫בשיטת‬

‫הביא את דברי הרמב״ן והסביר‬

‫ל פ י זה א ת כ ו ו נ ת ה ט ו ר ‪ .‬גם ה מ ג ״ א )סימן‬
‫דברי‬

‫כגוף‬

‫) מ צ ט ט ו מ ת ו ך ד ב ר י הר״ן( ו ג ם‬

‫תק״ן‬

‫מבאר את דברי הש״ע‪:‬‬

‫ם ״ ק ג׳(‬

‫״צומות ה ל ל ו ח ח מ ת ״ ב מותרים ברהיצה״‬

‫העלים עינו ממש״כ ה ט ו ר ‪ :‬״וליכא שמד‬

‫— ע ״ פ ד ב ר י הרמב״ן‪ ,‬ד ל א ר צ ו ל ק ב ל ע ל‬

‫כישראל״‬

‫)ברמב״ן‬

‫נאמר‬

‫ע צ מ ם א ת ה ח ו מ ר ו ת ל פ י שאין ר ו ב ה צ ב ו ר‬

‫צרה‬

‫כמקום‬

‫ידוע‬

‫יכולין ל ע מ ו ד בה‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ו ס י ף ה מ ג ״ א‬

‫ידוע‬

‫כמקום‬

‫״וליכא‬

‫הלשון‪:‬‬

‫כי‬

‫כישראל״(‪..‬‬
‫בביאור הענין יש להקור בגדר ה ת ע נ י ת‬
‫בזמן שתלוי ה ו ב ת ה ת ע נ י ת ב״רצו״ ו ק ב ­‬
‫לן‬

‫נפש‬

‫בעל‬

‫יחמיר‬

‫קשה ‪ .‬על ה״משנה‬
‫מדוע‬

‫הטעם‬

‫ע ל עצמו‪ .‬ו ב י ו ת ר‬

‫ברורה״‬

‫המבאר‬

‫את‬

‫בעל נפש יהמיר על עצמו‬

‫ע ל י ה ם ‪ .‬ה א ס ת ע נ י ת זו מ ד ר ב נ ן היא‪.‬‬

‫״ כ י ה א י ד נ א מצוי גזירות‪ ,‬מן ע ו ב ד י ג י ל ו ‪-‬‬

‫כ ת ע נ י ת יחיד‬

‫ל י ם ו א ״ כ ה ל ע צ ם ה ה י ו ב ע ל הג׳ צ ו מ ו ת‬

‫את‬

‫וגם‬

‫אשר‬

‫מדין ״רצו״‬

‫מדבריהם‬

‫או‬

‫התענית‬

‫לדין‬

‫תקנוה‬

‫ה״רצו״‬

‫דלמא‬

‫של‬

‫תענית‬

‫עשה‬

‫קבלה‬

‫דברי‬

‫וגזירת נביאים — כפי מה שהם קיבלו על‬
‫חקירה‬

‫עצמם‪.‬‬
‫הריטב״א‬

‫זו‬

‫לברר‬

‫אפשר‬

‫על‬

‫כמו‬

‫לפי‬

‫ת״ב‬

‫דברי‬

‫הגר״א‬

‫בביאורו‬

‫עכ״ל״‪.‬‬

‫ו א ״ כ מ ד ו ע רכן‬

‫הרמב״ן‪,‬‬
‫לדברי‬

‫מסכים‬

‫הרמב״ן‬

‫ב ע ל נ פ ש ראוי‬

‫מדברי‬

‫ש י ח מ י ר ע ל עצמו‪ ,‬ה ל א ל פ י ה ר מ ב ״ ן —‬

‫— ב ב א ו ר ד ב ר י ה ג מ ר א בר״ה‪.‬‬

‫ו ב ע ק ב ו ת י ו ל ד ע ת ח מ ח ב ר — ח ל דין ה ת ע ־‬

‫ע ל ת ש ו ב ת ה ג מ ר א ״ ש א נ י ט׳ ב א ב ח ו א י ל‬

‫נ י ת מ ע י ק ר ת ק נ ת ו ג ז י ר ת נביאים‪.‬‬

‫ו ה ו כ פ ל ו בו צ ר ו ת ״ )וע״ב יצאו ה ש ל ו ה י ם‬

‫ע״פ‬

‫בביאור‬

‫ונראה‬

‫הדברים‬

‫מש״כ‬

‫עליה(‪ ,‬מ ק ש ה הריטב״א דםו״ם מאי שנא‬

‫ה ר מ ב ״ ן ב פ ״ ק ד ת ע נ י ת ) מ ו ב א בר״ן שם(‬

‫ו מ ה ה ט ע ם ד ל א יצאו ה ש ל י ה י ם ע ל ת מ ו ז‬

‫על‬

‫ד ב ר י הגמרא‪ ,‬שם ד ף יב ע ״ ב ‪ :‬אין‬

‫וטבת‪.‬‬

‫תע״צ‬

‫הרי‬
‫גם‬

‫על‬

‫התקופה שכבר‬

‫התעניות‬

‫למה‬

‫לא‬

‫ועיי״ש‬

‫חאחרות‪,‬‬

‫יהו‬
‫בהמשך‬

‫קבלו עליהם‬

‫מ ש ו ם שיש ג ש מ י ם ב ב ב ל ‪ .‬ו ה ק ש ה ה ר מ ב ״ ן‬

‫הריטב״א‬

‫ד ה א ש א ר צ ר ו ת נ מ י א י כ א שגוזרים ע ל י ה ם‬

‫בזמן‪,‬‬

‫ו ת י ר ץ ‪ :‬״דאין ת ע ״ צ ב ב ב ל א ל א‬

‫שואל‬

‫מקפידין‬
‫דבריו‬

‫בבבל אלא‬

‫ת״ב‬

‫בלבד‪ .‬ופירש״י‬

‫לעשותן‬
‫הסברו‬

‫בדברי‬

‫ה ג מ ר א ‪ .‬הרי ל נ ו מ פ ו ר ש כי ל א ח ר ה״רצו״‪,‬‬

‫תע״צ‪.‬‬
‫כל‬

‫התעניות שמתענין‬

‫תענית‬

‫יהיד‬

‫לפיכך‬

‫ב ב ב ל אינן א ל א‬

‫אינו‬

‫אפור בחומר‬

‫מהות התענית היא מדברי קבלה ומתקנת‬

‫ת ע ״ צ ו ה ט ע ם מ פ נ י שהדיינין ש ל ה ם ה ד י ו ­‬

‫נ ב י א י ם ו ל כ ן מ ש ״ כ ה ר מ ב ״ ן ״ ה כ ל הייבין‬

‫ט ו ת הם ו ל א סמוכין ולא היה ל ה ם בשיא‬

‫ל ה ת ע ב ו ת מ ד ב ר י ק ב ל ה ו מ ת ק נ ת נביאים״‬

‫שתהא גזירתו קיימת על כל ישראל לפיכך‬

‫לאחר‬

‫מ ק ב ל י ם תעבית‪ ,‬צ ר י כ י ם ל ק ב ל‬

‫על‬

‫מוסב‬

‫הגדרת‬

‫הצום‬

‫ומהותו‬

‫ש ת י ו ב ו ת ל מ פ א ת ״רצו״‪ ,‬ואין כוובתו ר ק‬
‫לתקופת‬
‫לדעת‬
‫נוהגים‬

‫שמד‪.‬‬

‫אולם‬

‫עדיין‬

‫קשה שאם‬

‫ר מ ב ״ ן ש ע ת צ ר ה היא‪ ,‬מ ד ו ע ל א‬
‫בכל חומרי התעניות כת״ב‪.‬‬

‫כשהצבור‬

‫ע צ מ ן כיחידים ש כ ל א ח ד מ ק ב ל ע ל‬

‫על‬

‫ע צ מ ו ומשו״ה אינו חייב ל נ ה ו ג ב ו א ל א‬
‫כ ת ע נ י ת יחיד ו כ ל ח ו ״ ל כ ב ב ל ״ ‪.‬‬
‫ל פ י זה יש ל ו מ ר ש ג ם ה א י ד נ א — א פ י ל ו‬

‫והנה‪ ,‬יש ל ש א ו ל מ ד ו ע ל א מ ו ב א ה ב ש ו ל ­‬

‫ב ש ע ת ש מ ד — אין ת ע ״ צ ה כ ת ו ב ו ת ב ק ר א‬

‫חן ע ר ו ך ה ה ל כ ה כ י ב ע י ד ן ש מ ד מחוייבים‬

‫ממילא‪ ,‬כי אם חובה עלינו ל ק ב ל‬

‫חלות‬

‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ע ל ע צ מ נ ו ואף כ י ל א ח ר ה ק ב ל ה הויא זו‬

‫ו ה י ו ת ואין ל נ ו סמוכין‪ ,‬א ״ כ ב ט ל ה ק ב ל ת‬

‫בעי‪.‬‬

‫ויחיד‬

‫מדין‬

‫נביאים‪ ,‬מ ״ מ‬

‫תקנת‬

‫קבלה‬

‫ב ת ו ר תע״צ‪ /‬א ך ב ל י ח י ד‬

‫חצום‬

‫) ה ס ב ר זה ש ת ק נ ת ה נ ב י א י ם היתד‪ .‬ש א נ ו‬

‫ה י י ב ל ה ת ע נ ו ת מ ד ב ר י ק ב ל ה ולא ר ק מדין‬

‫מובא בס׳‬

‫ש ל א ח ר ה״רצו״‪ ,‬א ל א מ ע י ק ר הדין‬

‫נקבל‬

‫ע צ מ נ ו א ת הצום‪,‬‬

‫על‬

‫מועדים ו ז מ נ י ם ב ש ם הגרי״ז מ ב ר י ם ק זצ״ל‬

‫חובה‬
‫של‬

‫שלום‬

‫״אין‬

‫וגזירות‬

‫לפי‬

‫מלכות״‪.‬‬

‫ש כ ת ב )הל׳‬

‫ה ס ב ר ז ה יצא‪,‬שבימינו‪ ,‬ב ש ע ת ש מ ד ר ״ ל‬

‫ת ע נ י ת ‪ ,‬פ ״ ה הי״ד( ״ ו ת ע נ י ו ת א ל ו מ פ ו ר ­‬

‫על אחינו ברוסיה — השם ירחם עליהם‬

‫ק ב ל ה ״ ו ל א כ ת ב ״חייבים״‪.‬‬

‫על‬

‫דייק מ ל ש ו ן ה ר מ ב ״ ם‬

‫אשר‬

‫במהרה‬

‫— יש ע ל כ ל‬

‫אחד‬

‫לקבל‬

‫שים‬

‫בדברי‬

‫לפי‬

‫ד ב ר י ו ע צ ם ה ת ע נ י ת היא מ ד ב ר י ה ם‬

‫ע צ מ ו א ת הצום מ ג ז י ר ת הנביאים‪.‬‬

‫ורק‬

‫אבל‬

‫מובנים‬

‫שרשה‬

‫ביסוד‬

‫ת ק נ ת נביאים‪,‬‬

‫מעתה‬

‫דברי‬

‫הרמב״ן‬

‫היטב‪.‬‬

‫כ ב ר הבאנו את שיטת הריטב״א שלאחר‬

‫א מ נ ם מ צ ו י ו ת ג ז י ר ו ת ו צ מ ת ‪ ,‬א ך אין ל נ ו‬

‫ק ב ל ת ה ת ע נ י ת ‪ ,‬א פ י ל ו ב ז מ נ י ם ש ל ״רצו״‪,‬‬

‫ל ק ב ל ע ל ע צ מ נ ו ת ע נ י ת צבור‪,‬‬

‫הסמכות‬

‫ח ו ב ת ה ת ע נ י ת מ ג ז י ר ת נביאים‪.‬‬

‫אבל כל יתיד הייב ל ק ב ל על עצמו הצום‬

‫ואולי כ ו ו נ ת ה ר מ ב ״ ם ב כ ת ב ו ״מפורשים״‬

‫מדין ת ק נ ת נביאים ש ה ר י זה ל א ת ל ו י עוד‬

‫הזמן שה״רצו״ ת ל ו י ב נ ו א ם ל ק ב ל‬

‫ולכן‬

‫—‬
‫על‬

‫הלה‬

‫ב״רצו״‪,‬‬

‫כי‬

‫אם‬

‫בחיוב‬

‫המפורש‬

‫ע ל ע צ מ נ ו א ו לא‪ ,‬ו ל כ ן אין זו חובה‪ ,‬אך‬

‫בודאי א ס ו ר ל פ ר ו ץ ג ד ר ו כ ל ה פ ו ר צ ו —‬

‫שתובת‬

‫ג ד ר ם ש ל נ ב י א י ם ה ו א פורץ‪ ,‬ו כ ל ה מ ת א ב ל‬

‫לאחר‬

‫שקבלנו‪,‬‬

‫יודה‬

‫הרמב״ם‬

‫התענית מ ת ק נ ת נביאים כדברי הריטב״א(‪.‬‬

‫נתהןכל‬

‫ע ל ירושלים זוכה ו ר ו א ה ב ש מ ה ת ה ‪.‬‬

‫במערכת‬

‫ר ב י שמשון ר פ א ל הירש‪ ,‬מ ב ש ר ומגשים הווו ה י ה ד ו ת ה נ צ ח י ת ל ר ב י י ע ק ב רוזנהיים‪.‬‬
‫ה ו צ א ת נצח‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשכ״ו‪.‬‬
‫אגרות‬

‫ר ב י ע ז ר י א ל הילדםהייימר; כ י נ ס ו ע ר ך מ ר ד כ י אליאב‪ .‬ה ו צ א ת ר א ו ב ן מם‪,‬‬
‫ירושלים תשכ״ו‪.‬‬

‫מכוא‬

‫לתורה‬

‫ש ב כ ת ב ‪ . .‬ו ש ב ע ל ־ פ ה ב א ס פ ק ל ר י ה של ה מ ס ו ר ת מ א ת א ב ר ה ם קורמן‬
‫ת ל א ב י ב תשכ״ו‪.‬‬

‫נ ח ל ת צבי‪ ,‬ח ל ק ראשון‪ ,‬ע ל ה ל כ ו ת אימוץ וגירות ל ר ב גדליה פ ע ל ד ע ר ‪ ,‬טורונטו‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫ניו־יורק‬

‫תשי״ט‪.‬‬

‫שו׳׳ת ש א י ל ת ישרון‪ ,‬ח ל ק ראשון‪ ,‬ע ל א ר ב ע ה ח ל ק י ה ש ״ ע ל ר ב גדליה פ ע ל ד ע ר ‪,‬‬
‫טורונטו‪ ,‬קנדה‪ .‬ביו־יורק ת ש כ ״ ד ‪.‬‬
‫יסודי ישרון‪ ,‬ח ל ק רביעי ע ל ח ל ק מ ל ״ ט מ ל א כ ו ת ש ב ת ‪ ,‬מ י ל ה ופיקוח נ פ ש ב ש ב ת ‪,‬‬
‫איסורי מ ו ק צ ה ו נ ו ל ד ע ם דיונים ב ש א ל ו ת ש צ פ ו ועלו עם ה ת פ ת ה ו ת ה ט כ נ י ת ; דיני‬
‫ת פ ל ו ת ש ב ת ו ק ר י א ת התורה‪ — ,‬מ א ת ה ר ב גדליה פ ע ל ד ע ר ‪ ,‬טורונטו‪ ,‬קנדה‪ .‬ניו־יורק‬
‫תשכ״ב‪.‬‬
‫הדרום‪ ,‬קובץ תורני‪ ,‬ח ו ב ר ת כב‪ ,‬יוצא ל א ו ר ע״י ה ס ת ד ר ו ת ה ר ב נ י ם ד א מ ר י ק ה ; ה ע ו ר ך‬
‫ה ר ב חיים ד ו ב שעוועל‪ .‬ניו־יורק ת ש ר י תשכ״ו‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪17‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בגליון ז ה מ ו פ י ע ה ה ע ב ו ד ה ה ב י ב ל ו ג ד ם י ת‬

‫רשימת‬

‫ה ס פ ר י ם על שביעית‬

‫מ א ת ר׳ מ א י ר ו ו נ ד ר נ״י‪ .‬נ ו ס ף ל פ ר ט י ם ה ב י ב ל ו ג ר פ י י ם ‪ ,‬מ ו ב א ו ת בין‬
‫השיטין‬

‫תולדות מצות שמיטה — מאבקיה ובעיותיה — בתשעים‬
‫השנים האחרונות‬

‫ר ש י מ ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ת זו מ ו פ י ע ה כ ע ת ג ס כ ה ו צ א ה מ י ו ח ד ת ע ם י ה ו ס פ ה‬
‫ש ל מ פ ת ח ו ת שונות‪.‬‬
‫ה מ ח י ר ‪ :‬בארץ ‪ 2.50‬ל״י‪ ,‬בחוץ ל א ר ץ ‪ 1.50‬דולר‪.‬‬
‫בהזמנות נא לפנות למערכת‬

‫המעין‬

‫רה׳ צ פ נ י ה ‪26‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ט ל ‪29883 .‬‬

‫שמעתין‬
‫בטאון‬

‫אגוד מורים למקצועות ה ק ד ש‬

‫במוסדות‬
‫מאמרים‬

‫על יסודיים‬

‫דתיים‬

‫עיוניים׳ ש ע ו ר י ם ל ד ו ג מ ה ב כ ל מ ק צ ו ע ו ת ה ק ד ש‬
‫ד מ י מ י נ ו י ל ש נ ה )‪ 4‬ח ו ב ר ו ת ( ‪ 5‬ל״י‬
‫כ ת ו ב ת ה א ג ו ד ‪ :‬ב נ י ־ ב ר ק ‪ ,‬ב ן ־ ז כ א י ‪17‬‬

‫״נצח״‬

‫מכון ספרותי מ ס ו ח ת י‬

‫ב נ י ־ ב ר ק ‪ ,‬רח׳ ר׳ ע ק י ב א ‪73‬‬
‫הופיע‬

‫הספר‬

‫‪,,‬רבי שמשון ר פ א ל הירש — מבשר ומגשים״‬
‫מ א ת מ ו ר נ ו ר ב י יעקב רהנהיים זצ״ל‬
‫הוצאה מיוהדת לרגלי יום השלושים לפטירתו‬
‫ה מ ה י ר ‪ 2 :‬ל״י‬
‫נותרה עוד כמות מצומצמת מספרו של ה מ ט ה הדגול‬

‫״ ק ו ל יעהןכ״‬
‫— מבחר מסות —‬
‫ה מ ח י ר ‪ 3 :‬ל׳׳י‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יומו‬
‫בשעה‬
‫ירושלים‬

‫<רושל<ם‬

‫ש א נ י כ ו ת ב ש ו ר ו ת אלה׳ שוהה ר א ש ה ע י ר י ה ״המיועד״ ש ל עירי‬

‫ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ‪ .‬הוא ל א נ ס ע ל ש ם כ ד י לגייס כ ס פ י ם ע ב ו ר ה י ש י ב ו ת‬

‫ב ע י ר הקודש‪ ,‬א ל א ב ש ל י ח ו ת ו של מוזיאון ישראל‪ ,‬א ש ר ח ש ו ב בעיניו ה ר ב ה י ו ת ר‬
‫ו כ מ ה ישיבות‪ .‬ד ב ר ה י ו ת ו ר א ש העיריה ״המיועד״ יסייע בודאי ל מ א מ צ י ו‬

‫מכמה‬

‫האמנותיים‪ ,‬ו ת י ת י ל ה ל א ג ו ד ת ־ י ש ר א ל ‪ ,‬א ש ר ב ה ע ל ו ת ה א ו ת ו ע ל כ ס א ר א ש העיר׳‬
‫ה ב נ ה ראויה לציון ל צ ר כ י ה ה א מ נ ו ת י י ם ש ל עיר הקודש‪.‬‬

‫הוכיחה‬

‫מ ת ק ש ה אני‬

‫ל ה ב י ן ר ק ז א ת ‪ :‬ה י א ך אין נ ב ה ר י ה״אגודח״ בושים חיום מ פ נ י ב ו ח ר י ה ם מ א ת מ ו ל ‪.‬‬
‫הרי ר ק א ת מ ו ל ש מ ע נ ו מ פ י ה ם שכל מ ה ש ה ם עושים ) ו מ ס ת מ א גם כ ל מ ה ש א י נ ם‬
‫עושים(‪ ,‬עושים ר ק ע ל ‪ -‬פ י מ צ ו ת מ ו ע צ ת גדולי ה ת ו ר ה ‪ .‬מ ס ר ב א נ י להאמין ש מ ו ע צ ת‬
‫גדולי ה ת ו ר ה צ י ו ת ה עליהם‪ ,‬או אף ר ק ה ת י ר ה להם‪ ,‬ל ה ע ל ו ת ע ל כ ס א ר א ש ה ע י ר‬
‫אדם המבזה ברבים א ת מוסדות התורה‪ .‬מנהש אני שלא שאלו אותם כלל‪ .‬רוממות‬
‫גדולי ה ת ו ר ה חיא ס י ס מ ת ב ח י ר ו ת נוהה‪ ,‬א ך כ א ש ר מגיעים א ל שולהן ה מ ש א ־ ו מ ת ן ‪,‬‬
‫נוהגים כ מ נ ה ג כ ל ה מ פ ל ג ו ת ‪ ,‬ולאו ד ו ק א כ מ ת ו ק נ ו ת ש ב ה ן )אם ישנן כ א ל ה ( ‪ .‬א ם‬
‫אין זה ח י ל ו ל ‪ -‬ח ש ם ׳ אינני יודע ח י ל ו ל ־ ה ש ם מהו‪.‬‬

‫*‬
‫מ ת י מגיע ח ב ר ־ כ נ ם ת ד ת י א ו ח ב ר ־ מ ו ע צ ת ־ ע י ר י ה ד ת י ל כ ל ל ת ו א ר ״ ר ב ״ ן‬
‫לא‬

‫פ ע ם ה ר ה ר ת י ב ש א ל ה ה ז א ת ל א ו ר ה א י נ פ ל א צ י ה ה ד ו ה ר ת ה ק י י מ ת היום ב י ח ס‬

‫ל ת ו א ר הזה‪ .‬יש לי ה ר ו ש ם ש ה ת ו א ר ״רב״ ה פ ך מזמן‪ ,‬ל ג ב י ע ס ק נ י ם ד ת י י ם מסוימים‪,‬‬
‫ל ס י מ ן ש ל ותק‪ ,‬והוא נ י ת ן ל ה ם ב א ו ר ה אוטומאטי‪ ,‬ב ד ו מ ה ל ת ו ס פ ת ה ו ת ק ה ב א ה‬
‫ל ו ל ע ו ב ד ש כ י ר מ ש נ ה לשנד‪ ,‬ל ל א ט י ר ח ה יתירה‪ .‬בגיל עשרים ק ו ר א י ם ל ו ״מר״׳‬
‫ב ג י ל שלושים — ״ר׳״‪ ,‬ו ב ג י ל א ר ב ע י ם כ ב ר מ ו כ ר ה ע ס ק ן ר ב ‪ -‬ה ז כ ו י ו ת ב ת ו א ר ״רב״‪.‬‬
‫ל ע ת י ם נ ע ש י ת ״ ס מ י כ ת ־ ר ב ״ זו ע ל ־ י ד י א ה י נ ו ב נ י י ש ר א ל ש מ ע ב ר לים‪ ,‬ו מ ש ח ו ז ר‬
‫״ר׳ פלוני״ מ ש ל י ח ו ת ו בחו״ל‪ ,‬ה נ ה הוא מ ו פ י ע בינינו כ ״ ר ב פלוני״‪ .‬לקיים מ ה‬
‫ש נ א מ ר ״מעלין בקודש״‪ .‬ב א מ ת אין ב כ ך כלום‪ ,‬ורק ת מ י ה נ י א ם ח ש ב מ י ש ה ו מ ב י ן‬
‫ה״רבנים״ ה א ל ה ע ל ה א ה ר י ו ת ה ע צ ו מ ה שהוא נ ו ט ל ל ע צ מ ו ב ש מ ש ו ב ת ו א ר זה׳ ה ן‬
‫ב י ח ס ל ט ו ה ר המידות‪ ,‬הן ליושר המעשים‪ .‬ושמא הגיע הזמן ל ה ש ו ב ל א ר ק ע ל‬
‫ה ו ק ל ה ג נ ת חכיגוי ״כשר״ א ל א ע ל חוק ל ה ג נ ת ח ת ו א ר ״ ר ב ״ ?‬

‫*‬

‫מ ע ש ה ר ב א מ י ת י הוא ס פ ר ו ה ח ש ו ב ש ל ה ר ב יהושע נויבירט‪ ,‬ש מ י ר ת ש ב ת‬
‫כ ה ל כ ת ה ‪ .‬ק ר א ת י כ מ ה ו כ מ ה ה ע ר כ ו ת ש ה ו פ י ע ו ב ע ת ו נ י ם ע ל ה ס פ ר הזה‪ ,‬א ך נ ד מ ה‬
‫לי ש נ ק ו ד ה עיקרית‪ ,‬ה מ צ י י נ ת א ת מ פ ע ל ו ש ל ה ר ב נויבירט׳ ל א ה ו ב ל ט ה ד י הצורך‪.‬‬
‫ל ע ג ״ ד הידושו הוא בגישה ה ה ל כ י ת ־ ה א ו ב י י ק צ י ב י ת ל ב ע י ת קיום ה מ צ ו ו ת ב מ צ י א ו ת נ ו‬
‫חחברתית‬

‫ו ה ט כ נ ו ל ו ג י ת ‪ .‬זוהי ה ל כ ה‬

‫ל ל א פוליטיקה‪ ,‬ואם‬

‫תמצי לומר‬

‫_‬

‫ה‬

‫ןז‬

‫ב ה‬

‫ל ל א פדגוגיה‪ .‬ו א ת ן דוגמה ד ו ק א מן ה ת ח ו ם הפדגוגי‪ .‬מ ע ו ל ם מ נ ע ת י מ י ל ד י ל נ ג ו ע‬
‫ב ת ל ת ־ א ו פ ן ש ל ה ם ב ש ב ת ‪ .‬ס ב ו ר הייתי ש ב ש ע ה ש ה י ל ד רואד‪ .‬מ ח ל ל י ש ב ת ה ר ו כ ב י ם‬
‫ע ל אופניים ברהוב‪ ,‬מ ו ט ב ל מ נ ו ע מ מ נ ו כ ל שימוש ב ת ל ת ־ ה א ו פ ן שלו‪ ,‬שכן ס פ ק‬

‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ם יבין א ת ה ה ב ד ל ‪ .‬ח ו ש ב נ י ש א נ ה ג כ ך ג ם ל ה ב א ‪ .‬א ו ל ם ה ר ב נויבירט מ ק ל בענין‬
‫זה )עמ׳ ק ב ( ו נ י מ ו ק ו ה ה ל כ י עמו‪ .‬ל א א ת פ ל א ל ש מ ו ע ש ה ר ב נוהג ל ה ח מ י ר כ מ ו נ י‬
‫ל ג ב י ילדיו‪ .‬א ו ל ם ה ל כ ה פ ס ו ק ה לחוד‪ ,‬ו ח ו מ ר א פ ד ג ו ג י ת לחוד‪ .‬אין פ ל א שיצא ה ק צ ף‬
‫ע ל ה ס פ ר ה ז ה ד ו ק א מ ה ו ג י ם ה מ ז ה י ם א ת ״שלטון ה ת ו ר ה ״ עם ״ ש ל ט ו ן ה ח ו מ ר א ״ ‪.‬‬
‫ס פ ר אהר‪ ,‬ה ש ו ב ומענין‪ ,‬ש י צ א ל א ו ר בירושלים בזמן האהרון‪ ,‬ה ו א ״ ס ד ר‬
‫ה ס ל י ח ו ת כ מ נ ה ג ליטא״‪ ,‬מ ו ג ה ו מ ב ו א ר בידי ד ״ ר ד נ י א ל גולדשמידט‪ .‬ה מ ח ב ר השווה‬
‫כ ת ב י י ד ר ב י ם ו י י צ ב נ ו ס ח ת ק י ן וסביר׳ ה ו ס י ף ב א ו ר י ם ו ה י ל ו פ י ג י ר ס א ו ת ו נ ת ן בידי‬
‫הקורא‪ ,‬ה מ ת פ ל ל ו ב ע ל ה ת פ י ל ה ם ד ר ‪ -‬ס ל י ה ו ת מ ש ו פ ר ב מ י ד ה ר ב ה מ א ד ‪ .‬א ף ה ק ד י ם‬
‫מ ב ו א מ ל א ענין וידע‪ .‬ח ב ל ר ק ש ת ו ך ד ב ר י ו ה מ א ל פ י ם ה פ ל י ג ל מ ר ה ק י ם היסטוריים‪,‬‬
‫ב ה ם הוא מ ת מ צ א פ ת ו ת מ א ש ר ב מ ק צ ו ע ה פ י ו ט ו ה ת פ י ל ה ‪ .‬יש ומן ח ד ב ר י ם ע ו ל ה‬
‫ר י ה ‪ -‬ע ו ב ש ש ל ה ש כ ל ת ח מ א ח ח ק ו ד מ ת ‪ ,‬ש א ב ד ע ל י ח כ ל ח ‪ .‬כ ך ה ו א טוען‪ ,‬ל מ ש ל ׳‬
‫הדת‬

‫שהמשלת‬

‫באוביקטיביות‬
‫שהיא‬

‫הנוצרית‬

‫בידי‬

‫ר ב ה ״ )עמ׳ ‪ .(13‬א ך כ ל ה מ צ ו י ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר א פ י ה ה מ ו ד ר נ י ת יודע‬

‫מטעימה א ת‬

‫הפולחן‬

‫לעבודת‬

‫אלילים‬

‫נעשתה‬

‫מחברי‬

‫הסליחות‬

‫״לא‬

‫דבקותם‬

‫האלילי המגושם‪.‬‬

‫של המוני הנוצרים‬

‫בתקופת מסעי הצלב בסממני‬

‫ת מ ו ה ג ם ש ד ״ ר ג ו ל ד ש מ י ד ט רואה ב ק ל ל ו ת ה נ מ ר צ ו ת ‪,‬‬

‫ש ה פ י י ט נ י ם ה ש מ י ע ו נ ג ד ר ו ד פ י ישראל‪ ,‬״ ת ג ו ב ה פ ר י מ י ט י ב י ת ״ ‪ .‬ע ל כגון ד א נאמר׳‬
‫ב ד ו ר ש ל א ה ר ה ש ו א ה ‪ :‬״אל תדון א ת ח ב ר ך ע ד ש ת ג י ע למקומו״‪ .‬ת מ י מ ה‬

‫ודוקא‬

‫ביותר‪ ,‬א ם ל א ג ר ו ע מזה< היא ה ע ר ת ו ב ס ו ף ה מ ב ו א ‪ :‬״הפיוטים שייכים ל ת ק ו פ ה‬
‫מ ם ו י י מ ת ו נ ו צ ר ו מ ת ו ך מ צ ב ם ש ל היהודים בימי הביניים‪ ,‬ו כ נ ר א ה א י נ ם מ ת א י מ י ם‬
‫הקיים כ ע ת ‪ .‬כ ל‬

‫למצב‬

‫קהילה‬

‫תוכל‬

‫ב ש א ל ה זו ו ל ב ח ו ר מ ה א ו ס ף‬

‫בקלות לדון‬

‫מ ה ש נ ר א ה לה״‪ .‬ה א ו מ נ ם ? ולאיזה ״ מ צ ב הקיים כ ע ת ״ ה כ ו ו נ ה ? ש מ א ל מ צ ב יהודי‬

‫*‬

‫רוסיה׳ או יהודי א ר צ ו ת ע ר ב ? ה ע ד ר כ ז ה ש ל כ ל ת ח ו ש ה ה י ס ט ו ר י ת — מ פ ל י א ‪.‬‬
‫ה ס ת ע ר ו ת ה ע ת ו נ א י ם ע ל הוק ל ש ו ן ‪ -‬ה ר ע מיום ק ב ל ת ו ב כ נ ס ת מ ע ל ה שוב‪,‬‬
‫לפי‬

‫עניות‬

‫דעתי‪,‬‬

‫את‬

‫ה צ ו ר ך לעיין‬

‫בהקמת ״בית‬

‫הישראלי‪ .‬פ ע ם א ח ר פ ע ם מ ת ק ב ל י ם ח ו ק י ם‬

‫עליון״‬

‫במסגרת הפרלמנט‬

‫ב כ נ ס ת בחפזון ובאוירה של קנוניה‬

‫מ פ ל ג ת י ת ‪ .‬ה צ י ב ו ר עוד ט ר ם ת פ ש א ת מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה צ ע ת ‪ -‬ח ו ק כ ל ש ה י ׳ ד ע ת ה ק ה ל‬
‫טרם‬

‫נ ת ג ב ש ה לגביה‪ ,‬ויהי‬

‫חדשים‬

‫ע ר ב ויהי ב ו ק ר‬

‫— והנה‬

‫—‬

‫הוק‬

‫הדשן וכעבור‬

‫ספורים ש ו ב מ ת י ש ב י ם ח ב ר י ה כ נ ס ת ע ל א ו ת ה מ ד ו כ ה ו מ ת ק נ י ם ומשנים‪.‬‬

‫ד ב ר זה אינו עשוי ל ה ע ל ו ת א ת ק ר נ ו של ה פ ר ל מ נ ט ר י ז ם ה י ש ר א ל י ב ע י נ י חציבור‪,‬‬
‫ו ב ע י ק ר — ב ע י נ י הנוער‪ .‬״ ב י ת עליון״ ש כ ל ה ו ק צ ר י ך ל ק ב ל א ת א י ש ו ר ו ל פ נ י‬
‫ה פ ע ל ת ו ‪ ,‬יאיט א ת ק צ ב ה ה ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ‪ ,‬ו ב ר ו ב ה מ ק ר י ם יהיה זה א ך ל ב ר כ ה ‪.‬‬
‫ת מ ה נ י ש ה מ פ ל ג ו ת ה ד ת י ו ת ל א א י מ צ ו ל ע צ מ ן ס ע י ף בכיוון זה במצעיהן‪ .‬הן צ ר י כ ו ת‬
‫לחיות מעונינות בכל עיכוב חוקי‬
‫המנוגדים‬
‫כמקובל‬

‫בתהליך ההקיקה של תוקים המכילים סעיפים‬

‫ל ה ל כ ה ‪ .‬״בית עליון״ כ ז ה י ו ר כ ב ל א ע ל יסוד מ פ ת ח מ פ ל ג ת י ‪ ,‬א ל א ‪,‬‬
‫ב מ ד י נ ו ת ד י מ ו ק ר א ט י ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬ישבו בו נ כ ב ד י הציבור‪ ,‬נציגי מ ו ס ד ו ת ‪,‬‬

‫מהוזות‪ ,‬ע י ר י ו ת וכדומה‪ .‬מ ש ת ו ק ק א נ י ל ר א ו ת א ת‬
‫שליט״א‬

‫יושבים‬

‫בבית‬

‫העליון‬

‫של‬

‫כנסת‬

‫ישראל‪.‬‬

‫ו ה ש פ ע ת ם ‪ ,‬ו י ל מ ד ו ת ו ע י ם בינה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה ר ב מ פ ו נ י ב ז ׳ ו א ת ה ר ב זוין‬
‫בוטח‬

‫אני‬

‫בכוח‬

‫אישיותם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מל ספרים זעל סופריהם‬
‫יוגה עמנואל‬

‫אגרות רבי עזריאל ה<לדסוז<מר‬
‫אגדות רבי עזריאל הילדםהיימר‪ ,‬בינם‬

‫תרגם‬

‫וערך מרדכי אליאב‪ .‬הוצאת ראובן מם‪,‬‬

‫ב צ ו ר ת ם המקורית‪ .‬ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת ש ה ו ­‬

‫ירושלים‪ .‬תשכ״ו‬

‫שום‬

‫שמות‬
‫הקריאה‬

‫באגרותיו‬

‫מכתב‪,‬‬

‫סיף מ ס ב י ר ו ת‬
‫של‬

‫רבי‬

‫עזריאל‬

‫את‬

‫האנשים‬

‫העורך‬

‫אלא‬

‫עמד‬

‫נתן‬

‫תוכן‬

‫המכתבים‬

‫הנזכרים‬

‫ארכיון‬

‫את‬

‫בהם‪.‬‬

‫ובו‬

‫כולם‬
‫ואת‬

‫לרשות‬
‫לאלף‬

‫קרוב‬

‫ה י ל ד ס ה י י מ ר זצ״ל מ ב י א ה לידי ידיעה ו ה ב ־‬

‫מ כ ת ב י ם ‪ ,‬ש ה ר ב ד״ר ע‪ .‬הילדםהיימר נ״י‪,‬‬

‫ג ה — י ד י ע ת ה ע ב ר ו ה ב נ ת ה ה ו ו ה — שהרי‬

‫תל‬

‫בעוד מועד‬

‫ה ב ע י ו ת ב ה ן נ ת ק ל ה ר ב הילדסהיימר מ ז כ י ­‬

‫מברלין‬

‫לא‬

‫רות‬

‫פעם‬

‫לארץ‬

‫רוב‬

‫ישראל‪.‬‬

‫בדורנו‪.‬‬

‫שבארכיון נ כ ת ב ו ע ב ר י ת ‪ ,‬א ב ל א ל ה ה מ ו ב ­‬

‫זרמים שוגים ק מ ו ב ד ו ר ההוא‪ ,‬הן ב י ה ד ו ת‬

‫אים‬

‫בספר זה שלפנינו נתפרסמו ברובם‬

‫הנאמנה‪ ,‬הן ביהדות ה ב ל ת י נאמנה‪ ,‬והרב‬

‫בגרמנית‪,‬‬

‫הילדםהיימר‬
‫עמדה‬

‫כלפי‬

‫תופעות‬

‫ראה‬

‫חובה‬

‫כל‬

‫הזרמים‬

‫שונות‬

‫אביב‪ ,‬הצליה ל ה ע ב י ר ם‬

‫המכתבים‬

‫משום‬

‫כנראה‬

‫ראה‬

‫שהעורר‬

‫לעצמו‬

‫לנקוט‬

‫שדוקא ב מ כ ת ב י ם א ל ה נ ד ו נ ו ת ב ע י ו ת צ מ ­‬

‫האלה‪.‬‬

‫בספר‬

‫שלרוב‬

‫שלפנינו‬

‫ריכז ד״ר מרדכי אליאב מאה‬

‫שלושים‬

‫ו ת ש ע ה מ כ ת ב י ם המהווים ע ד ו ת‬

‫מעניינות‪.‬‬

‫ריות‬

‫המכתבים‬
‫חלוקי‬

‫יש‬

‫דעות‬

‫התוצאה‬

‫ביוון‬
‫רבים‬

‫היא‬

‫פולמוסי‪,‬‬
‫שהיו‬

‫ומתגלים‬
‫בין‬

‫קיימים‬

‫נאמנה לפעילותו הגדולה של הרב המנהיג‬

‫מנהיגי ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ח ‪ .‬ד ו מ נ י ש מ כ ת ב י ם‬

‫ב ש ט ח י ם ר ב י ם ‪ :‬ר א ש י ש י ב ה ב ק ה ל ת איי‪-‬‬

‫אלה‪ ,‬הדנים ב ב ע י ו ת צבוריות‪ ,‬מ ט ש ט ש י ם‬

‫זגשטאט שבאונגריה‪ ,‬ר ב של ״עדת ישר­‬

‫במקצת‬

‫א ל ‪ /‬ה ק ה י ל ה ח ח ר ד י ת בברלין‪ ,‬מ י ס ד ו ש ל‬

‫הילדםהיימר‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫בית‬

‫א ת דמותו‬

‫האצילה‬

‫הרב‬

‫של‬

‫לפעמים קשה למצוא בהם‬

‫המדרש לרבנים בברלין‪ ,‬לוחם נגד‬

‫א ת ד מ ו ת ו ש ל ״ ד ע ר ר ע ב ע ״ )הרבי( ‪ ,‬ב ו‬

‫חרפורם‪ ,‬מ ת ו כ ח עם חוגים ק נ א י י ם ביהדות‬

‫כינו ר ב י ם א ת ר ב ם הגדול‪ .‬בין ה מ כ ת ב י ם‬

‫החרדית‪ ,‬דואג ל ב נ י ן ארץ י ש ר א ל ו מ נ ס ה‬

‫שבספר תשובות מעטות על שאלות הלכ­‬

‫ל ע ז ו ר ליהודי רוסיה ב ת ק ו פ ת הפוגרומים‪.‬‬

‫אל רבה‬

‫ג‬

‫תיות‬

‫שהופנו ממקומות‬

‫רבים‬

‫הספר מחולק לשני הלקים‪ :‬בהלק אחד‬

‫ש ל ק ״ ק ע ד ת י ש ר א ל בברלין‪ .‬ה ע ו ר ך א ף‬

‫תשעים ושישה מכתבים בגרמנית ובשני‬

‫ממכתב לרב‬

‫‪.‬ארבעים‬

‫ושלושה‬

‫בעברית‪ .‬העורך‬

‫לא‬

‫השמיט‬
‫הירש‬

‫) כ מ ו ב ן ציין זאת(‬
‫)עמ׳‬

‫‪(227‬‬

‫את‬

‫הסברו‬

‫ההלכתי‬

‫מאמרים רבים נכתבו על הרב הילדםהיימר‪ ,‬אישיותו‪ ,‬פעולותיו והשפעתו‪ .‬רשימה‬
‫מיל ביבליוגרפיה גבחרת )בעברית ובגרמנית( מביא ד״ר אליאב בעמ׳ ‪—284‬‬
‫‪ .285‬וראה עוד ״תורה במערב״ לרב אברהם אלי׳ קפלן זצ״ל בספר ״בעקבות היראה‬
‫עמ׳ צא—צב ובהקדמה לשו״ת ״שרידי אש״‪ ,‬חלק א ל ר ב י‪ .‬י‪ .‬וייגברג שליט״א‪.‬‬
‫על יחסם של גדולי ליטא לרב הילדםהיימר ראה ב״שרידי אש״ חלק ב ‪ /‬סי׳ ח )עמי‬
‫י ד ( ‪ :‬״וידוע מה שסיפר הגאון מהר״י סלנטר זצ״ל בשובו מאשכנז ושם נזדמן עם‬
‫הגה״צ ר״ע הילדםהיימד זצ״ל ודאה אותו מרצה שיעורים בתנ״ך ושו״ע לפני נשים‬
‫צעירות ובתולות‪ .‬וכה א מ ר ‪ :‬אם יבוא מי מרבני ליטא להנהיג כן בעדתו‪ ,‬וודאי‬
‫שיעבירו אותו מכהונתו‪ ,‬וכן הדין‪ .‬מ״מ הלואי שיהי׳ חלקי בג״ע עם הגה״צ‬
‫ר״ע הילדםהיימר״‪.‬‬
‫ההסבר ההלכתי תוסס רק ארבע שורות — ראה ״יד שאול״ עמ׳ רמח‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪21‬‬

‫‪2‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫של‬

‫להכות‬

‫ל ד ח ו ת רוח היום בהשולען‪ ,‬ר ק ל ע ש ו ת ם‬

‫שהיטתה‪ ,‬לפיו‬

‫שפחה אשר תירש אותה גבירתח תוה״ק‬

‫ז א ת כ ו י ת ו ר ל ט ע נ ו ת נ ג ד השחיטה‪.‬‬

‫ואמונה הרמה ומעמד ומצב כמה קהילות‬
‫)עמ׳‬

‫הרב הילדסהיימד‬

‫על‬

‫ראש‬

‫עשה‬
‫הרב‬

‫הבהמה‬

‫אהרי‬

‫ל כ ל ויתור‪,‬‬

‫יהי׳‬

‫אז‬

‫מ ה ר ב ה י ל ד ם ה י י מ ר ל ע ש ו ת כמוהו‪.‬‬

‫נד(‪.‬‬

‫ו ה ר ב ה‪ .‬ה ו ס י ף ‪:‬‬

‫הירש‪ ,‬מ א י ד ך ‪,‬‬

‫ודרש‬

‫להסכמתו‬

‫התעד‬

‫בודאי ל א כיון ד ״ ר א ל י א ב ל ה ב ל י ט ד ו ק א‬
‫הלוקי הדעות שהיו ביהדות הנאמנה‪.‬‬

‫את‬

‫יש ל ז כ ו ר ש ב ס פ ר ש ל פ נ י נ ו נ ת פ ר ס מ ו מ כ ת ­‬
‫בלבד‪,‬‬

‫בים‬

‫לפרסם‬

‫היתד‪,‬‬

‫ולא‬

‫זו‬

‫במסגרת‬

‫איפוא‬

‫גם‬

‫אפשרות‬
‫תורה‬

‫חדושי‬

‫לרב‬
‫לגבי‬

‫ברורה‬

‫כ ל ה ת ו פ ע ו ת ב ע ו ל ם היהודי‪ .‬ד ע ת ו‬

‫מעולה‬

‫הילדים כ י‬

‫״ ‪ . . .‬א ד ר ב א ע״י‬

‫חוץ‬

‫תורה‬

‫מלימוד‬

‫ה ע י ק ר י י ל מ ד ו ג ם ה נ צ ר כ ו ת ל ה ו י ו ת העולם‪,‬‬
‫ילמדו‬
‫אצל‬

‫בשמהה‬

‫יותר‪,‬‬

‫ואני‬

‫זאת‬

‫נסיתי‬

‫תלמידי יותר מעשרים שנה ובאמת‬

‫אין מ ג מ ת פ נ י נ ו ל א ו ת ם ה מ ס ו ג ל י ם ל ה י ו ת‬
‫לומדי‬

‫ו ה ר צ א ו ת ת ו ר נ י ו ת ה נ מ צ א י ם בארכיון‪.‬‬
‫ה י ל ד ס ה י י מ ר היתד‪ ,‬ע מ ד ה‬

‫שרואים‬

‫בדרך‬

‫יותר‪…‬״‬

‫רק על‬

‫תורה‪,‬‬

‫אשר אינם‬

‫אותם‬

‫מ ס ו ג ל י ם ל ה י ו ת כ א ב י י ו ר ב א ״ )שם(‪.‬‬
‫אבל‬

‫בארץ י ש ר א ל היו ר ב י ם‬

‫לא רק‬

‫ע ל זכריה פ ר נ ק ל ו ב י ת מ ד ר ש ו ב ב ר ס ל א ו‬

‫ש ל א ר א ו בעין יפה א ת ה ק מ ת ם ש ל ב ת י‬

‫אינה‬

‫משאירה ספק במה שנוגע לחששו‬

‫היתה‬

‫מפני‬

‫זה‬

‫הסכנה‬

‫הגדולה שראה‬

‫בכיוון‬

‫ספר‬

‫אלה;‬

‫קיימת‬

‫גם‬

‫אירופה‬

‫במרכז‬

‫ח ת נ ג ד ו ת ל ש י ט ו ת ח ח י נ ו כ י ו ת בהן‬

‫ב י ה ד ו ת )עמ׳ ‪ .(27‬ה ר ב ה י ל ד ם ה י י מ ר מ ז ד ­‬

‫ד ג ל ה ר ב הילדסהיימר‪ .‬מ א ו נ ג ר י ח ‪ ,‬ל מ ש ל ‪,‬‬

‫שנכתבה‬

‫כ ת ב ה ר ב זוםמאן סופר‪ ,‬א ב ״ ד ד ק ״ ק ה א ־‬

‫עם‬

‫הה‬

‫השלילית‬

‫הבקורת‬

‫על ״דרכי המשנה״ ‪ .‬בדעתו‬

‫לאש‪,‬‬

‫ה ש ל י ל י ת ע ל אישיותם ויושדם ש ל זכריה‬

‫ביקש‬

‫פ ר נ ק ל וד״ר גרץ ח ר ח י ק ל כ ת מ ה ר ב הירש‪,‬‬

‫מוסרית‬

‫‪3‬‬

‫ב״ישורון״‬

‫על‬

‫וקבל‬
‫מכמה‬

‫בבית‬

‫כך שהרב‬

‫הילדסהיימר‬

‫מרבני‬

‫אונגריה‬

‫תמיכה‬

‫המדרש‬

‫לרבנים‬

‫בברלין‪,‬‬

‫אשר נמנע מלהביע דעח על אישיותם של‬

‫ש ה ר י ידוע ה י ה ש ר ב י ם מ ג א ו נ י א ו נ ג ר י ה‬

‫אנשי ברםלאו ותקף בעיקר א ת דעותיהם‪.‬‬

‫מתנגדים לבית המדרש‪ .‬הרב הילדםהיימר‬
‫נשאל‬

‫*‬
‫רבות‬

‫הדנות‬

‫האגרות‬

‫במאמציו‬

‫של‬

‫א ם אין מ ע ש ה זה מ ת נ ג ד ל מ א מ ר‬
‫רבים‬

‫״אחרי‬

‫להטות״‪.‬‬

‫והרי‬

‫התשובה‪:‬‬

‫ה ר ב ה י ל ד ם ה י י מ ר ל מ ע ן בנין ארץ י ש ר א ל‬

‫״לא‬

‫ולמען ה ק מ ת ב ת י ס פ ר ע ל ט ה ר ת ה ק ו ד ש‬

‫כ ל ל וכלל‪ ,‬כ י אין זה פפי! דין א ש ר ב א מ ת‬

‫בירושלים‪ .‬ע ל ש י ט ת ת ו ר ה עם ד ר ך ארץ‬

‫אין צ ר י ך ל ז ה ל א ל כ מ ה מ א ו ת ת ״ ת ו ל א‬

‫כארץ ישראל כ ת ב הרב הילדסהיימר לרבי‬

‫הוקבע‬

‫לעד״רן‬

‫״אבל‬

‫באמסטרדם‪:‬‬

‫עתה‬

‫אשר‬

‫ידענו מ ה ש י ד ע נ ו ב ע ו ה ״ ר מ ו כ ר ח י ם להודות‪,‬‬

‫נ א מ ר ע ל זה ׳אהרי ר ב י ם ל ה ט ו ת ׳‬

‫קדושי‬

‫לגאוני‬

‫ישראל‪.‬‬

‫כ י הדין‬

‫בש״ע‬

‫ל כ ל ישראל‪ ,‬ו כ ל א׳ מ ח ו י ב ל כ ו ף‬

‫ראשו‬

‫ת ח ת י ו ‪ .‬א ב ל מ ה ש א י נ נ ו דין‪ ,‬א ף‬

‫כי גם א צ ל י נ ו כ מ ה ע נ י נ י ם ב ע נ י נ י ה י ר א ה‬

‫אלף‬

‫יהי׳ ב ד ר ך א ה ד ו ט ו ב י ו ת ר א ם כ ב ר מ י ד‬

‫ותקנות‬

‫לא‬

‫רבנים‬
‫לכל‬

‫יוכלו‬

‫לעשות‬

‫המדינה‪ ,‬ורק‬

‫גזירות‬

‫לב״ד הגדול‬

‫בשעה‬

‫ראשונה היו תופסים‬

‫בדרך הרב‬

‫יש כ ח ל ע ש ו ת ג ז י ר ו ת ו ת ק נ ו ת ל כ ל י ש ר א ל‬

‫הצדיק‬

‫א ב ״ ד ד פ ״ פ ) ה ר ב ש‪.‬ר‪ .‬ה י ר ש —‬

‫ב ר מ ב ״ ם ר י ש הל׳ מ מ ר י ם ‪ .‬ו ה ר ב‬

‫והרב‬

‫י‪.‬ע‪(.‬‬
‫מאיר‬

‫‪3‬‬

‫להמן‬

‫הצדיק‬
‫—‬

‫כמבואר‬

‫א ב ״ ד דמיינץ‬

‫)הרב‬

‫עם‬

‫גילו‬

‫שלא‬

‫כעירם‪,‬‬

‫י‪.‬ע‪(.‬‬

‫ובני‬

‫ראשי‬

‫הקהל‬

‫יכולים‬

‫לעשות תקנות‬

‫ובאמת לא הלכתי לשום קהלה‬

‫זראה מאמרו של ד״ר עזריאל הילדסהיימר נ״י על נושא זה ב״המעין״‪ ,‬כרך א ‪/‬‬
‫גליון א )תשרי תשי״ג( עמ׳ ‪.73-65‬‬
‫‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אשר הרב היה מתנגד למגמת פני ולקה‪ -‬מצות הוכחה יצא בזה מאחריות הערבות‪,‬‬
‫לות אחרות יש ויש לי הרשות״ )עמ׳ בז(‪ .‬אשר כל ישראל ערבים זה בזה )עמי׳‬
‫לרב הילדםהיימר היתד‪ ,‬דעה שלילית ם׳(‪ .‬מאידך כתב הרב הילדסהיימד ביראת‬
‫ביותר על כרוזים וחתימות שבאו מארץ כבוד על הרבנים וגדולי התורה האמתיים‬
‫ישראל‪ .‬בעלי זרוע שולטים בעם הקודש שחיו בארץ ישראל‪ ,‬במיוחד על הגר״ש‬
‫שבארץ ישראל‪ ,‬״החוצפה גוברת מיום םלבט שהתנגד להטלת חרמים )עמוד ‪.(231‬‬
‫הרב הילרסהיימר הצטער על כך שאח­‬
‫ליום והקבאים פוסעים על ראשי עם קודש‬
‫ובתוכם רבנים״ )עמ׳ ‪ (231‬ו״האנשים רים מרבני אירופה שתקו בשמעם על‬
‫האלו מתלבשים בלבוש החסידות ואימתם מגפת המםיון אשר פקדה את עניי הישוב‬
‫נתונה על תלמידי חכמים ויום יום יוגבר בירושלים )עמ׳ םא(‪ .‬דעתו היתה שאין‬
‫הפחד‪ ,‬כמו שכתבתי במכתבי הקודם‪ ,‬כי לחםתפק בלחימה נגד הרפורם על כל‬
‫ג׳ ת״ח מופלגים כתבו לי מליצה על צורותיו‪ ,‬אלא יש להאבק בכל תופעה‬
‫חתימתם שחיו מוכרחים מפבי סכבת נפ­ בלתי רצויה ביהדות הנאמנה‪ .‬רבנים אח­‬
‫שות!״ )עמ גג וראח גם עמ׳ בא(‪ .‬במכתב רים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא ראו אפשרות ללחום‬
‫אל הרב הירש מסביר הרב הילדםהיימר בשתי חזיתות בבת אחת‪ .‬ואולי נעוץ כאן‬
‫באריכות את המצב העגום בירושלים )עמ׳ אחד ההבדלים בין ״שיטת פרנקפורט״‬
‫בג וראה גם עמ׳ ‪ (113‬ומדגיש את חילול ל״שיטת ברלין״‪ .‬בחליפת המכתבים בין‬
‫השם הנגרם מכך שרב חוזר מהסכמתו הרב הילדםהיימר והרב חירש בולט חבדל‬
‫על ספר רק מתוך לחץ‪ .‬באגרת לרב עקרוני זה‪ .‬מעולם לא היו קיימים בין‬
‫שלמה זלמן שפיצר בוינח מתלונן חרב שני אלה חלוקי דעות על הצורך בתקונן‬
‫של תופעות בלתי רצויות ביהדות הנאמ‪-‬‬
‫ה•‪ :‬״ומי לא ידע בכל הנעשה‪ ,‬אשר בקול‬
‫נה‪ ,‬הן באירופה הן בארץ ישראל‪ ,‬אבל‬
‫גדול יש לקבץ בירושלים מאיזה מפחידים‬
‫הרב הירש העדיף להמבע מכל מחלוקת‬
‫ואנשי מרי נפש חתימות למאות מכל‬
‫פנימית המכוונת בגד חוגים ימניים ביהדות‬
‫הקהל‪ ,‬ובתוכם חרבנים ושאר תלמידי‬
‫הנאמנה‪ .‬לעומת זאת סבר הרב הילדם‪-‬‬
‫חכמים כפופים תחתיהם באשר יראים‬
‫היימר שהרב הירש הרחיק לכת במאבקו‬
‫על חייהם‪ .‬הנני בקי מאוד בטיב דבר‬
‫החריף למען הקהלות הנפרדות‪ .‬הרב‬
‫)עמ׳ םא(‪ .‬הרב הילדסהיימר רצה‬
‫י• •‬
‫הילדםהיימר חייב את הקמתן של קהלות‬
‫להקים בתי ספר לנוער העזוב בירושלים‪,‬‬
‫חרדיות עצמיות‪ ,‬וחרה לו שיהודים נאמנים‬
‫בשמעו שאנשי המסיון הצליחו להעביר‬
‫לא עזרו לרב הירש במאמציו להקים את‬
‫עשרות ילדים לבתי ההינוך שלהם בירוש­‬
‫קהלתו המפוארת בפרנקפורט‪ ,‬שהיא‬
‫לים• הרב ‪.‬הילדםהיימר הותקף קשות‬
‫״קהלה קדושה בכל פרטיה ודקדוקיה‪,‬‬
‫והוצאו בגדו חוברות שטנה בסגנון ארסי‬
‫הן בנוגע לעניני בין אדם לחברו והן בין‬
‫ביותר‪ .‬הוא עבה בתקיפות על חחשדות‬
‫אדם למקום״ )עמ׳ ‪.(111‬‬
‫השובים שהעלו בגדו קבאי ירושלים‪ .‬הוא‬
‫לכן הסכים הרב הילדםהיימר עם הרב‬
‫ראה חובח ללחום גם בגד חוגים קיצוביים‬
‫הירש על כך שאסור להשאר בתוך מסגרת‬
‫ביהדות הנאמנה‪ ,‬שהרי בודאי גם כלפיהם‬
‫הקהלה הכללית בפרנקפורט‪ ,‬גם אם נתנו‬
‫קיימת מצוד‪ .‬הוכהה‪ :‬״מוטב שאהיה שוטה‬
‫פרנסי הקהלת עצמאות מסוימת לפלג‬
‫בעיני המתהכמים‪ ,‬ולא אכבוש אף שעה‬
‫החרדי שבתוכה‪ .‬באגרות ‪ 33‬ו‪ 35-‬נמצאים‬
‫אחת תוכחה מגולה בזכרי מש״כ בשל״ה‬
‫דברי עדוד שהרב הילדסהיימר כתב לרב‬
‫הקדוש בראש ספרו‪ ,‬כי כל מי שקיים‬
‫‪,,‬‬

‫זד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪23‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הירש עם קבלת ״המכתבים הגלויים״‬
‫שכתב האחרון בענין זה לרב י‪.‬ד‪ .‬במברגר‬
‫זצ״ל‪ ,‬אב״ד דוירצבורג‪ .‬הרב הילדסהיימר‬
‫ביקש מתלמידיו שלא לקבל עליהם את‬
‫משרת הרבנות בקהלה הכללית בפרנק­‬
‫פורט )אגדות ‪ 36‬ו‪ .* (37-‬למרות זאת קיבל‬
‫תלמידו‪ ,‬הרב מרדכי הורביץ‪ ,‬את הרבנות‬
‫בקהלה הכללית בפרנקפורט‪ .‬הרב הילדם‪-‬‬
‫היימר השלים עם צעד זה ואף קשר שוב‬
‫‪,‬אחרי־כן קשרי ידידות עם תלמידו‪.‬‬
‫הסבר מעניין נמצא באגרת ‪ 34‬על‬
‫גמוקיו של הרב הילדםהיימר למגמתו שלא‬
‫לצאת בתות דעת גלויה לטובת מאבקו‬
‫של הרב הירש למען היציאה מהקהלה‬
‫הכללית בפרנקפורט‪ .‬הרב הילדםהיימר‬
‫נימק את שתיקתו בכך שראה בה אפשרות‬
‫יחידה למנוע את החרפת הקרע ביהדות‬
‫הנאמנה‪ ,‬בין הרב מוירצבודג והרב הירש‪.‬‬
‫מחלוקת זו היא ״מעשה שטן״ ויש השש‬
‫שהיא תתרחב לממדים גדולים ותדמה‬
‫לריב שהיה בין ״הגאון מהו׳ יעקב עמדן‬
‫ומורנו ר׳ יונתן״ )עמ׳ ‪ 117‬וכעין זה בעמ׳‬
‫‪ . (120‬הרב הילדסהיימר לא ראה אפש­‬
‫רות לתמוך בצעדו של הרב מוירצבורג‬
‫)עמ׳ ‪ ,(119‬ולכן אף נמנע מלומר שאין‬
‫ברצונו להיות ״מכניס ראשינו בין ההרים״‪,‬‬
‫שהרי נוסתה כזאת בודאי היתד‪ ,‬פוגעת‬
‫ברב הירש‪ .‬מאידך הצטער הרב הילדם‪-‬‬
‫נ‬

‫היימר • על• הביטויים החריפים שהין‬
‫‪.‬במכתבו של הרב הירש לרב מוירצבורג‬
‫)עמ׳ ‪ • (120‬לרב הילדסהיימר היתד‪ ,‬הער­‬
‫כה כנה כלפי הרב מוירצבוג‪ ,‬למרות‬
‫התנגדותו של זה לדרכו של הרב הילדס‪-‬‬
‫היימר •בבית ‪ .‬המדרש לרבנים‪ :‬״והנה‬
‫חלילה להרהר אחרי צדיק מיוחד בדורו‬
‫ות״ח ג״כ כמעט יחיד בדורו‪ ,‬וידעתי גם‬
‫ידעתי כי כונתו דק לשם שמים כאשר‬
‫ב״ה גם כןנתי הוא לזה‪ ,‬ורק לזה״ )עמ׳‬
‫נ(‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫רבות האגרות הדנות בארץ ישראל‬
‫ו ב מ א מ צ י ו ש ל הרב הילדםהיימר להביא‬
‫לשנויים הכרחיים בצורת ה״תלוקה״‪ .‬לכך‬
‫יש להוסיף שהוא לא הסתפק בתקונים‬
‫במוסדות של הישוב הישן‪ ,‬אלא אף עזר‬
‫ככל יכלתו למתישבים הראשונים בפתח‬
‫תקוה‪ .‬אחרי אכזבות כה רבות שנהל‬
‫בפעילותו למען ארץ ישראל‪ ,‬זכה הרב‬
‫הילדסחיימר לכך שחותלט לבנות מקוה‬
‫ובית מרחץ בכסף ששלח למתישבי פתח‬
‫תקוה‪ .‬שמחתו היתד‪ .‬רבה‪ :‬״דמעתי על‬
‫לתיי על אשר זכיתי להמציא להם מקוך‪,‬‬
‫טהרה שהיא נחוצה למאמינים בני מאמי­‬
‫נים יותר מאשר כל צרכי רבים‪ .‬ותודות‬
‫אלף על אשר רחש לבם לקרוא ‪,‬זכרי על‬
‫הבית הקדוש הזה •לזכר עולם״)עמ׳ עב(‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מורנו יעקב רוזנהיים זצ״ל מצא בארכיונו של הרב הילדסהיימד טיוטה של מכתי*‬
‫די חריף אל תלמידו הרב מ׳ הורביץ‪ :‬במכחב הזה מסכים הרב הילדסהיימר עם‬
‫הנמוקים ההלכתיים של הרב הירש‪ .‬ראה בספר ״מאמרים ונאומים נבחרים״ )גרמנית(‬
‫ליעקב רוזנהיים חלק א עמ׳ ‪ .345-344‬ד׳׳ר אליאב לא הכניס המכתב הזה בספר‪,‬‬
‫וגם לא מכתב אחר )הוזכר במאמר של רוזנהיים שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,(346‬בו מביע הרב‬
‫הילדםהיימר את צערו על צעדו של הרב הורביץ‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בדורו של הרב הילדםהיימד היו עוד עדי ראיה שמסרו על הידידה הגדולה בלימוד‬
‫התורה בעקבות המחלוקת בין רי״א ורי״ע‪ .‬בניגוד לדעה המקובלת שהישיבות‬
‫הרבות בערי גרמניה נתדלדלו בעקבות תנועת ההשכלה‪ ,‬ראו זקני הדור את הגורם‬
‫העיקרי במתלוקת הנ״ל בתוך היהדות הנאמנה‪ .‬ראה על זה בדברי הרב מאיר להמן‬
‫בפירושו ל״הגדה״ על ״הלילה הזה כולו מצה׳׳ )עמ׳ ‪.(14‬‬

‫‪6‬‬

‫מהר״ם שיק הסכים עם הרב הירש‪ ,‬אך גם הוא הצטער על הביטויים התריסים )שו״ת‬
‫מהר״ם שיק‪ ,‬או״ח סי׳ ש ‪. 0‬‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חשיבות רבה נודעת להערותיו והםבריו ״לא כך היתה דרכם של נקיי הדעת‬
‫של ד״ר מרדכי אליאב‪ .‬העורך הצליח בירושלים‪ ,‬הם עמדו בפרישותם מתוך‬
‫לברר מאות פרטים ופרטי פרטים הנדונים סיבות פחותות ערך בהרבה״‪ .‬גם הוא‬
‫במכתבים‪ ,‬והודות לעבודתו החשובה מקבל וגם הרב הילדםהיימר מתיחסים כאן בודאי‬
‫הקורא הסבר על רקע הבעיות הנדונות לדברי הגמרא בסנהדרין בג ע״א‪ :‬״כך‬
‫בספר‪ .‬מאות מראי־מקומות לספרים היו נקיי הדעת בירושלים עושין לא היו‬
‫וכתבי עת נותנים מקורות חשובים לעיו־ חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי‬
‫נים נוספים‪ .‬אך דומני שלגבי תסבר אחד חותם עמהן ולא היו יושבין בדין אלא‬
‫יש לחלוק על דברי חעורך‪ .‬זמן רב סירב אם כן יודעין מי יושב עמהן ולא היו‬
‫הרב הילדסהיימר להצטרף ל״אליאנם״‪ ,‬נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי‬
‫למרות שהרב הירש קלישר והרב אלי׳ מיםבעמהן״‪ .‬על ״נקיי‪-‬הדעת‪-‬שבירושלים״‬
‫גוטמכר קראו לעשות זאת כדי להשפיע אלח דנו הרב הירש והרב הילדםהיימר‪.‬‬
‫על עבודות ה״אליאנם״ בארץ ישראל‪ .‬ן>הרב הירש הצטער על צעד זה וכתב‬
‫אתרי שנים רבות ההליט הרב ה‪ ,‬להצטרף עם זרים מתוך סיבות פחות חשובות‬
‫בכל זאת ל״אליאנם״ כחבר מן המנין‪^.‬י מאלה שעמדו לפניו כשטען שאין לשבת‬
‫הרב הירש סבר שאנשים אלה סרבו לשבתי־ עם מפירי הדת; על זה ענה הרב הילדם־‬
‫לרב הילדסהיימר‪ :‬״צר לי בעומק ?בי היימר ש״מתוך רצון חופשי״ היה גם הוא‬
‫לראות שם נכבד כשמו של ד״ר הילדם־ נמנע מלשבת עם זרים‪ ,‬אבל לפי דעתו‬
‫היימר בצוותא אחת עם האליאנס ועם מדובר באן בישיבה לשם מצוד‪ .‬ולא בישי­‬
‫אנשי ברסלאו‪ ,‬דבר שנודע לי עכשיו בה של רשות‪ .‬יש לציין במקביל לכך‬
‫מתוך מכתבו״ )מתוך מכתב שפרסם ד״ר שב״ביאור הלכה״‪ ,‬סי׳ קע סעיף כ‪ ,‬יש‬
‫ע‪ .‬הילדסהיימר נ״י‪ ,‬תל אביב ב״המעי]״‪ ,‬דיון העוסק בשאלה אם דרכם של נקיי‬
‫תשרי תשי״ד עמ׳ ‪ .(49‬בספר שלפנינו הדעת שבירושלים שלא לשבת בסעודה עם‬
‫פורסמה תשובתו של הרב הילדסהיימר‪ ,‬עם*הארץ היתד‪ ,‬נוגעת לסעודת רשות‬
‫בה הצדיק את ההלטתו‪ ,‬וציין שלולי בלבד או גם לסעודת מצוה‪.‬‬
‫ההכרח בודאי לא היה מעונין בחברות‬
‫אלה‪ ,‬כדרכם של ״נקיי הדעת שבירושלים״‬
‫)עמ׳ ‪ .(108‬ד״ר אליאב מסביר )עמ׳ ‪.157‬‬
‫הערה ‪ (101‬שהרב הילדסהיימר מתכוון‬
‫כ״נקיי הדעת שבירושלים״ לחוגים ההר־‬
‫דיים שלהמו נגד ה״אליאנס״ בגלל הרוח‬
‫החילונית שבבתי הספר שלה‪ .‬נראה לי‬
‫שכאן שגה העורך‪ .‬כבר הרב הירש הזכיר‬
‫במכתבו את ״נקיי הדעת שבירושלים״‪:‬‬

‫הבאנו דוגמאות אחדות של בעיות‬
‫הנדונות ב״אגרות הרב עזריאל הילדס־‬
‫היימר״‪ .‬אין צורך להוכיח שקריאת האג­‬
‫רות מביאה לראיה והבנה בבעיות שונות‬
‫של היהדות הנאמנה בזמננו‪ ,‬שהרי גם אנו‬
‫נתקלים בבעיות ובתופעות דומות‪.‬‬
‫זה מקור לנחמה ו ל ‪ . . .‬אכזבה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪25‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מאיר ותדר‬

‫רשימת הספרים על שביעית‬
‫ראש דבר‬
‫ש ב י ע י ת — נתפרשו מצוותיה בתורה‪ ,‬נתבארו הלכותיה במשנה‪ ,‬נדונו‬
‫עניניה בירושלמי‪ ,‬סדרם הרמב״ם בי״ג פרקי הלכות שמיטה ויובל‪.‬‬
‫ש ב י ע י ת — היא גם שאלת חיים בה נפגשים יושבי ארה״ק מדי שבע שנים‪,‬‬
‫וספרים רבים נתחברו ומתחברים בדורות האחרונים‪ ,‬על צורת קיומה ופרטי דיניה‪.‬‬
‫גובר עתה הצורך בסכום כל מה שנדפס‪ ,‬ולכן נגשנו למלאכת זו‪ ,‬אלא שיודגש‬
‫מראש‪ ,‬כי אין כונת רשימתנו להקיף את כל מה שנכתב על שמיטה‪ .‬המחפש ימצא‬
‫הומר למכביר בספרים שעל התורה ונ״ך לסוגיהם השונים‪ ,‬במפרשי המשניות‬
‫התוספתא והירושלמי למסכת שביעית‪ ,‬בספרי ההידושים שעל הרמב״ם ועוד‪.‬‬
‫תחמנו לעצמנו לכלול ברשימתנו‪ ,‬רק ספר או קונטרס שכולו או חלק ניכר‬
‫ממנו )בפרט כאשר המחבר קרא לו בשם מיוחד( עוסק בשביעית‪ .‬מלבד שמיטת‬
‫קרקעות‪ ,‬נכללו ברשימה גם מצוות שמטת כספים ויובל‪ ,‬וכן מצות הקהל שתלתה‬
‫התורה בשנת השמטה )כפשטות דברי הגמ׳ בסוטה מא‪ .‬מפסוק מפורש ועפרש״י(‪ .‬מחוץ‬
‫לעניננו היא מצות וידוי מעשרות‪ ,‬שאין השמיטה גורמת אותה‪ ,‬והרי היא גם בשנה‬
‫הרביעית‪.‬‬
‫הרשימה נערכה לפי סדר כרונולוגי‪ ,‬כיון שבסקירת התפתחות יש בנותן‬
‫ענין גם לצבור הרחב‪ ,‬ולא רק לביבליוגרפים ועוסקים בענין‪ .‬על כן השיקול הראשון‬
‫לקביעת סדר הערכים הוא שנת ההדפסה‪ .‬באותה שנה יבואו תהלה דברי המתירים‬
‫ועליהם תשובות האוסרים‪ ,‬ספרים שמשקלם נכבד לפני בעלי ערך משני‪ ,‬וכל סבה‬
‫הגיונית אחרת‪.‬‬
‫שמות המחברים נרשמו לרוב ללא תארים )כהרב הגאון( וללא סימני הברכה‬
‫)שליט״א או זצ״ל( כפי הראוי‪ ,‬ותספיק כאן הערה זו לכולם‪.‬‬
‫הרישום נערך בחלקו לפי כללי הקיטלוג המקובלים בספריות )סדרם של‬
‫פרטי הספר( אבל עם שינויים )בדייקנות בהעתקת השער כאשר הוא ארוך‪ ,‬ובספירת‬
‫הדפים או העמודים(‪ .‬סיבות שונות גרמו לחוסר העקביות בזה‪.‬‬
‫ס‬

‫ס‬

‫תבנית פוליו תסומן ‪ ,2‬אוקטבו ‪ ,8‬כל גודל שביניהם <>‪ ,4‬וכל שקטן מהם‬
‫ס‬

‫‪.12‬‬

‫עם כל הרצון לרשום כל דבר באוביקטיביות‪ ,‬ראויים להדגשת יתר‪ ,‬אלו‬
‫הקוראים לשמירת השביעית כהילכתה‪.‬‬
‫נצטבר בידי הומר רב של סימנים בספרי השו״ת‪ ,‬מאמרים שהופיעו‬
‫בקבצים וכתבי עת‪ ,‬ומודעות בודדות‪ ,‬אלא שלא כאן המקום‪ ,‬וחזון למועד‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בזמן הקצר שעמד לרשותי‪ ,‬לא נתאפשר למסור מלאכה מתוקנת בלי‬
‫שגיאות‪ .‬הרשימה נערכה בחדש מנ״א תשכ״ה ונמסרה לדפוס בחדש אלול שאחריו‪.‬‬
‫העכובים בהדפסה אפשרו להוסיף מספר הוצאות מראשית תשכ״ו‪.‬‬
‫תודתי נתונה לכל מי שיעיר על שינויים והוספות‪ .‬הם יתפרסמו אי״ה בחוברות‬
‫הבאות של ״המעין״‪.‬‬
‫החוברת מכילה כ־‪ 100‬ערכים שחם כ־‪ 140‬מהדורות‪ .‬בין השיטין עוד‬
‫כ ־‪ 40‬ספרים‪.‬‬

‫•‬
‫התופעות המזדקרות אגב רישום החומר וראויות לציון‪:‬‬
‫א‪ .‬ש נ ת השמיטה גרמה הופעת רוב החיבורים שנדפסו בערבה‪ ,‬בה או‬
‫במוצאיה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫מרבית החיבורים נדפסו בארץ‪ ,‬ועל ידי תושביה שעליהם מוטלת מצוה זו‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫מחברים מחו״ל שעסקו במקצוע זה‪ ,‬עלו ברבות הימים בעצמם לדור באה״ק‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫רבים מאלו שתברו על שמיטה‪ ,‬המשיכו גם על שאר הלכות התלויות בארץ‪.‬‬

‫מ א י י ב״ר אלעזר ו ו נ ד ל‬

‫בני ביק׳ ז׳ חשיו תשכ״ו‬

‫מנהל הםפריה התורנית של המועצה הדתית ברמת־גן‬

‫אוצר‬

‫הספרים‬

‫רח׳ מאת שערים ע״י כבר גאולה‬
‫ירושלים‪ ,‬טל‪23802 .‬‬
‫א נ ו ק ו נ י ם ו מ ו כ ר י ם ס פ ר י קודש ח ד ש י ם וישנים וכתבי יד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪27‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ראש‬

‫וראשון לחקירת א״י והלכותיה‪ ,‬היה תלמידו של הרא״ש שעלה לארץ‪ ,‬נר בה‬

‫בירושלים ובית שאן‪ ,‬וספדו משמש אבן פגה לכל הבאים אחריו‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫א‪ .‬כ פ ת ו ר ו פ ר ח ‪ .‬דיני ארץ ישראל‪ .‬ר׳ )יצחל!( א י ש ת ו ר י ב ״ ר מ ש ה פ ר ח י ‪/ .‬‬
‫‪0‬‬

‫ויניציאה‪ ] ,‬ש ״ ו או ש״ט[‪ .‬עמ׳ ת י ג ‪ — :‬ת ל ‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫תכן ארבעת הפרקים העוסקים בשביעית‪ :‬סרק מז‪ :‬לבאר קצת עבודת השביעית‬
‫ודין פירותיה והספיחים וזכדון הארץ שכבש א ת ן כל הנביאים אדוננו משה ע״ה‪.‬‬
‫פרק מ ה ‪ :‬כבאור ביעור השביעית‪ .‬פרק מ ט ‪ :‬בבאוד השמטת כספים בשביעית‬
‫בזמה״ז‪ .‬פרק נ ‪ :‬בביאור פרוזבול‪.‬‬
‫ד״מבי״ט ה״א סי׳ כ״א מספד‪ ,‬שכשבא לירושלים מצא הספר כו״פ ביד מהרלב״ח‬
‫ז״ל‪ ,‬והיינו בכת״י טרם שנדפס‪ .‬המבי״ט מוסר על הגהה שבגליון הספר‪ ,‬הסותרת‬
‫את דברי הכו״פ )שו״ת אבקת רוכל סי׳ כב(‪ .‬חשיבות רבה לחקירותיו של הכו״פ‬
‫על גבולות הארץ‪ :‬״וכל דבריו ז״ל בחקירה דבה״ )תוי״ט‪ ,‬שביעית פ״ו מ״א(‪ .‬והוא‬
‫השמיענו ״הידוש‬

‫בזה אשר ממנו יתד להבין כמה ענינים בש״ס וספרא וספרי״‬

‫)פתח עינים לחיד״א‪ ,‬שביעית פ״ט‪ ,‬מ״ב(‪.‬‬
‫ב‪ .‬ע ם ה ו ס פ ו ת ר ב ו ת ע״י ר׳ צ ב י הירש אדלמן‪ / .‬ברלין‪ ,‬דפ‪ .‬זיטנפלד‪ ,‬ת ר י ״ א ‪.‬‬
‫<י‪8‬‬

‫‪ /‬קב‪.‬־קי״ג‪:‬‬
‫ג‪ .‬ה ו צ א ת ר׳ א ב ר ה ם מ ש ה לונץ‪ .‬ירושלים‪ ,‬ת ר נ ״ ז ־ ט ‪ / .‬ע מ ׳ ת ר כ ז ־ ת ש ב ‪:‬‬

‫ס‬

‫‪12‬‬

‫ספר זה יצא ראשון מהסידרה‪ :‬אוצר ספרות א״י‪ ,‬ונלוו לו הערות והגהות מגאוני‬
‫וחכמי הזמן‪ ,‬מפתחות ותולדות המחבר מהמו״ל‪ ,‬תקונים והערות מד׳ יוסף ב״ר נפתלי‬
‫הירץ אב״ד י פ ו ) נ ד ‪ .‬תרס״א(‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ד‪ .‬ה ו צ א ת ר׳ ירוחם פ י ש ל ג ר ו ס ב ר ג ‪ .‬ירושלים‪ ,‬תשי״ט‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫צלום מהדו״ב‪ ,‬פרט לכמה הוספות מ״מ ומפת א״י מקופלת‪.‬‬
‫פירושיהם של הרבנים פעדלא )פדהי ציון( עי״ש בהקדמה‪ ,‬ובלומגפלד )גן יוסף( הם‬
‫על הפרקים הראשונים בלבד‪ ,‬ולא הגיעו לשביעית‪ .‬ד״י דינקלם הוסיף בספריו‬
‫ליקוטים מהכו״פ השייכים לאותה המסכת‪ ,‬אך משום מה לא בשביעית )‪.(40‬‬
‫בן דודו ר״י בן הרא״ש שגר בספרד‪ ,‬מקצר בארבעת הטורים בעניני שביעית‪ ,‬ביו״ד‬
‫דםי׳ של״א ובהו״מ סי׳ ס״ז‪ .‬ר׳ מנשה גרוםבדג ור׳ יעקב ב״ר אליעזר שמחה רבינוביץ‪.‬‬
‫הוציאו בלונדון תר״ם הלכות א״י שיחסו להטור‪ ,‬ובו גם על שמיטה‪ ,‬אלא שדי״ם‬
‫טוקצינםקי מפקפק בכך‪ ,‬וכותב )הל׳ שביעית )‪ (29‬עמ׳ כה(‬

‫ו ה ם ]המו״ל[ יחםוהו‬

‫להטור‪ .‬ואיך שלא יהיה‪ ,‬דעתו ודעת הרב קוק )במשפט כהן)‪ (45‬עמ׳ קכד וקכז ובשבת‬
‫הארץ )‪ (32‬כז‪ (:‬דעכ״פ הוא לאחד מגדולי קדמאי‪ .‬נדפס שוב עם העדות דמ״ד פלוצקי‪,‬‬
‫ושוב עם מבוא מדי״ל פישמן‪ ,‬ושוב ב״הדרום״ ה־ו עמ׳ ‪ 18—43‬ע״י ד׳ מרדכי גיפטר עם‬
‫הערותיו‪ ,‬ושם קובע ללא ספק שאין זה להטור‪ ,‬בגלל סתירות שמצא בין הנדפס כאן‬
‫לדעת הטור במקומות אחדים‪ .‬וגם ההשערה שזהו קיצור ספר התרומה‪ ,‬אינה נכונה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מגורשי ספרד שהגיעו לארץ נבוכו בשאלת שנת השמיטה׳ ובקשו הוראתם של חכמי‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שאלוניקי‪ ,‬מרכז התודה בימים ההם‪ .‬הדלב״ח שישב שם‪ ,‬תמה על מיעוט הידיעה‬
‫בענינים אלו‪ ,‬ודוקא ממקום שנאמר כי י פ ל א ‪ . . .‬וקמת ועלית‪ ,‬ובירר באריכות‬
‫ארבעת הדעות בחשבון שנת השמיטה‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬פ י ר ו ת ש ב י ע י ת ‪ .‬ב ת ו ך ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ר׳ לוי ב ״ ר י ע ק ב ן׳ ח ב י ב ‪ / .‬ויניציאה‪,‬‬
‫שכ״ה‪/.‬עמ׳‬

‫ס‬

‫רמח‪:‬־רנח‪/:‬‬

‫‪2‬‬

‫שם זה נתן המתבד לתשובה קמ״ג בספרו‪ .‬המהדשד״ם תלמידו כותב ביו״ד סי׳‬
‫קצ״ב‪- :‬ומורי הדלב״ח חבר חבור קטן הכמות ורב האיכות בדרוש שנת השביעית‪,‬‬
‫וחקר ודרש בסוגיות התלמוד ודברי הפוסקים ראשונים ואחרונים‪ ,‬ולע״ד לא הניח‬
‫זוית שלא נשתטח בו״‪ .‬ואכן על קוטב דבריו סובבים כל הדנים אחריו בשאלה זו‪.‬‬
‫די״ה שרף חבר ספדו מור ואהלות )‪* (6‬לעומת הקונטרס פידות שביעית להדלנ״ח״‪.‬‬
‫ב ‪ .‬ס פ ר ש ו ״ ת מ ה ר ל ב ״ ח ‪ / .‬ל מ ב ר ג ‪ ,‬א‪.‬ז‪.‬וו‪ .‬ס ל ט ‪ ,‬ת ר כ ״ ה ‪ / .‬מ ח ‪ .‬־ נ ב ‪/ :‬‬

‫ס‬

‫‪2‬‬

‫ג‪ .‬ד ״ צ מ ה ד ו ״ ב ‪ / .‬ברוקלין‪ ,‬י‪ .‬זאב‪ ,‬ת ש כ ״ ב ‪.‬‬
‫הב״י לא קבע בשו״ע הלכות שביעית )הסדון שעתיד להתמלא ע״י סאת השלחן)‪((4‬‬
‫״דבימיו לא הי׳ לישראל קרקעות בא״י״)רידב״ז בקונ׳ השמיטה )‪ ((25‬או‪ ,‬בנוסח אחד‪,‬‬
‫מפני ש״שמטת קרקע היתה משך דורות רבים דבר שאינו מצוי כלל״)שלום ירושלים‬
‫)‪ (36‬ע׳ ‪ .(79‬מתלוקות חכמי צפת אס נוהגת קדושת שביעית בשל נכרים‪ ,‬ומה דינם‬
‫לענין תדו״מ‪ ,‬נמסרו לנו בתשובות אבקת רוכל‪ ,‬מבי״ט ומהדי״ט‪ .‬מחכמי א״י‬
‫שהמשיכו לדון בשביעית‪ :‬החרדים והשל״ה‪ ,‬ומאותר יותר הגלאנטי ו״שמן המור״‬
‫שבהם ניצני ההיתר‪ .‬ומחכמי הו״ל‪ :‬הלבוש הדרישה והב״ח‪ ,‬ובמיוהד ה״תומים״‬
‫שמדבריו המלהיבים לקיום שמיטת כספים בזה״ז‪ ,‬למדו גם לענין שמיטת קרקע‪.‬‬
‫בתקופת הגד״א נתחדשו הכיסופים להונן עפר א״י‪ .‬מהותנו בעל ״היי אדם״ שניצל‬
‫בעת נפילת הבתים‪ ,‬נדר לעלות ולבוא ב ש ע ר י ירושלים )== צ ד ק(‪ ,‬אם יתאפשר לו‪.‬‬
‫וכיון ש״אם יכנום אדם לחצר המלך ולא ידע מנהגו‪ ,‬ודאי שמתחייב בנפשו‪ ,‬כ״ש‬
‫הרוצה לדוד באה״ק ולא בקי בכל הדינים הנוהגים שם״ ע״כ חבר ספר‬
‫‪3‬‬

‫א‪ .‬ש ע ר י צדה!‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם ב ״ ר יחיאל מ י כ ל דנציג‪ / .‬וילנא‪ ,‬דפ‪ .‬מ‪ .‬מן‪ ,‬ת ק ע ״ ב ‪/ .‬‬
‫ס‬

‫יט‪.‬־כה‪/ .‬‬

‫‪8‬‬

‫משלשת שעדי הספר‪ ,‬שהוא חלק מההכמת אדם וגם עליו העדות בינת אדם‪ ,‬הראשון‪:‬‬
‫מצות האד?‪ ,‬השני‪ :‬משפטי הארץ ושאר דינים הנוהגים‪.‬‬
‫מיוסד ע״פ פסקי הרמב״ם‪ .‬תכן הסדקים העוסקים בשביעית‪ :‬טו‪ :‬דין שביעית‪.‬‬
‫טז‪ .‬דין הםפיחין בשביעית‪ .‬יד‪ .‬דין סירות שביעית‪ .‬יח‪] .‬סחורה כפירות שביעית[‪.‬‬
‫יט‪ .‬דין ביעור פירות שביעית‪ .‬כ‪ .‬כלים המותרים והאסורים למכור להחשוד בשביעית‪.‬‬
‫כא‪ .‬דין פרוזבול‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה ו צ א ת ר׳ יהושע ב ״ ר ד ו ד ט ב י א מ ל א מ ז א ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ב ר י ל ־ כ ה ן ־ ם ל ו מ ו ן ‪,‬‬
‫ס‬

‫תרכ״ד‪ / .‬כ ב ‪ :‬־ כ ט ‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫נדפסה במספר טפסים מצומצם‪ ,‬עם הסכמות הגאונים פקוטנא ומקליש‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ם‬

‫ג‪ .‬מהדורת יעקובוביץ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ב״י דיסקין‪ ,‬תש״א‪ / .‬עמ׳ קטז־קמד‪8 / .‬‬
‫למהדורה זו נוספו שלושה ביאורים ע״ש התורמים‪ :‬דברי ישראל‪ ,‬נחמת אליעזר‬
‫ונשמת יוסף מאת ד׳ אלחנן יעקובוביץ‪ ,‬הכוללים מקורות ההלכות וטעמיהן‪ ,‬בידורי‬
‫שיטות‪ ,‬ליקוטי דינים‪ ,‬הערות מ״מ ותקונים‪ .‬בנו ר׳ אהרן הוציא הספר לאוד אחרי‬
‫פטירת אביו באמצע ההדפסה‪ ,‬בהרבה ענינים התיעץ עם גאוני ירושלים ]=רי״א‬
‫הדצוג ודא״ז מלצר‪ ,‬עמ׳ קלב[‪.‬‬

‫ד‪ .‬ד״צ מהדו״ג‪ / .‬ניו יורק‪ ,‬קמרא ליט‪ ,.‬תשי״ד‪.‬‬
‫עם העדות הוספות ותיקונים מהמר׳ל‪ ,‬התז בן המחבר ד׳ יהושע דב ב״ר חיים שמחה‬
‫גרודזיצקי‪ .‬צלום הלכות שביעית‪ ,‬נכלל בספר דברי יחזקאל שרגא )בסוף ‪.(75‬‬
‫הספר היה בידי אחד מתלמידי הגד״א שעלה לארץ‪ ,‬בעל ״פאת ה ש ל ח ך )‪,(4‬‬
‫אבל הוא כותב עליו בהקדמתו‪ :‬״שם העתיק רק לשון הרמב״ם וש״ע‪ ,‬ולא‬
‫חידש ביאורים‪ ,‬ולא יגע בשיטות הירושלמי ושיטות רבנו הגאון ז״ל כלל״‪ .‬גם דמ״נ‬
‫כהניו כותב שהספד אינו מספיק‪ ,‬כי ״לא כתב דק דעת הדמב״ם‪ ,‬ולא דאה הרבה‬
‫מגדולי האהדונים שהעמיקו בהלכה זו״ )שנת השבע )‪ (5‬בסתיהה(‪ .‬שניהם נגשו‬
‫לחבר ספרים חדשים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫א‪ .‬פאת השלחן‪ .‬ר׳ ישראל ב״ר שמואל משקלוב‪ / .‬צפת‪ .‬ר״י בק‪ ,‬תקצ״ו‪/ .‬‬
‫*‪2‬‬

‫ד פ י ם ע ־קט•‬

‫״הוא סוף וסיום לארבע שלחן ערוך‪ ,‬אשר נחסר בסדרי השלהנות אלו הלכות מהלכות‬
‫א״י״‪ .‬הפנים‪ ,‬האותיות המרובעות הגדולות‪ ,‬הן לשון הרמב״ם‪ ,‬והאותיות המרובעות‬
‫הקטנות‪ ,‬ואותיות דש״י שבפנים‪ ,‬הן לשון הפאה״ש‪ ,‬ומצדו ביאור רחב ״בית ישראל״‪.‬‬
‫הסכמות רבות מרבני ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬ב ג ד ה ארם צובה‪ ,‬פדשבורג ווילנא‪ .‬הקדמתו‬
‫המענינת‪ ,‬היא מקוד חשוב לתולדות הגר״א‪ ,‬וקורות הישוב בצפת ובירושלים‪,‬‬
‫״ממהדורת צפת נאבדו הרבה לדגלי הרעש והמה‪ ,‬עד כי בכל תפוצות הגולה לא‬
‫נמצא כמעט כלל‪ ,‬וגם פה בפעה״ק לא נמצא דק אחד מעיד‪ ,‬ונהיה כבד ליקר‬
‫המציאות מאד‪ ,‬והתוצאה הראשונה מטושטשת מאד‪ ,‬ונדפסה במכבש עץ‪ ,‬ומלאה‬
‫שגיאות וטעויות לאין מספר״‪ .‬כ״כ דא״מ לונץ בהקדמה למהדורתו‬
‫ב‪ .‬פאת השלחן‪ / .‬ירושלים‪ ,‬רא״מ לונץ‪ ,‬תרע)א(־ב‪ / .‬ד פ י ם פ ח ־ ק ל ד ]ב[‪.‬‬

‫ם‬

‫‪2‬‬

‫הוא מפרט מעלות הוצאתו‪ :‬הגהה מדיוקת! ותקונים‪ ,‬נפוי השגיאות‪ ,‬פענוח ר״ת‪.‬‬
‫בהקדמה תולדות המחבר‪ ,‬ובסוף הגהות האדד״ת והרב קוק שהודפסו מחדש בשבת‬
‫הארץ )‪32‬ב(‪ .‬הלכות שביעית במיוחד‪ ,‬הוגהו ע״י דא״א הלוי פדג‪.‬‬

‫ג‪ .‬הלכות שביעית בלבד‪ / .‬ירושלים‪ ,‬רי״ד פרומקין‪ ,‬תער״ב‪ 126,12 / .‬ד ‪/‬‬

‫י>‪2‬‬

‫״בו שני ספרים נפתחים שני בתים ושני שלחנות פאת השלחן ובית ישראל מהה״ג‬
‫ישראל ז״ל משקלוב‪ ,‬שו״ע לשבת ובית רידב״ז מהרה״ג יעקב דוד נ״י דידב״ז‬
‫מצפת‪ .‬ונלוה לזה קונטרס אחרון בשם משמרת להבית מאת ה ר ה ״ ג ‪ . . .‬נחום נ״י‬
‫ו י י ד ע נ פ ל ד ‪ . . .‬״ ע ם שעד מיוחד‪ ,‬לקמן ‪ (30‬ועם תוספת שביעית)‪.(26‬‬
‫על הדידב״ז לוחם מלחמת השמיטה ראה להלן שנת תרס״ט‪.‬‬

‫ד‪ .‬פאת השלהן כולו‪ ,‬בשלישית‪/.‬ירושלים‪ ,‬פרדס‪ ,‬תשי״ט״‪/‬פח־קלן‬

‫ד‬

‫‪/‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫ד״צ פהדו״ב‪ ,‬מלבד העדות דח״י קוםובםקי שנדפסו כבר שם‪ ,‬גוססו בהוצאה זו‪:‬‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א־ב‪ .‬העדות שרשם המחבר בגליון ספרו ופנקס הכולל בצפת‪ .‬ג ־ ה אגרות שונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬תולדות המחבר כתובים ע״י ר׳ בנימיו מינץ‪ .‬ו‪ .‬הגהות ד׳ קלמן כהנא )בהם ד״ת‬
‫בשם הגר״י כהנמן(‪.‬‬
‫ם‬

‫ה‪ .‬מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה של הלכות שביעית‪ / .‬ירושלים‪ ,‬אופםט האמנים‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫ד״צ מקטן של מהדו״ג‪ ,‬עם הוספת ספר קדושת שביעית )‪ (27‬מאת ר׳ אברהם מנדל‬
‫שטיינברג מבראדי‪ ,‬והערותיו של ר׳ אביש אייזען‪.‬‬
‫וראה מש״כ רש״י זוין בסופרים וספרים‪ ,‬פסקים עמ׳ ‪ ,33‬על הספר פאת השלחן‪.‬‬
‫נ*‪[4‬‬

‫ס פ ר הלכות שביעית‪ .‬ר׳ בנימיו יהושע ב ״ ר ברוך זילבר‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪.‬‬
‫ס‬

‫התחיה‪ ,‬ע ר ב שמיטה התשכ״ו‪ / .‬קפו ע ‪/‬‬

‫‪8‬‬

‫״כילל‪ :‬א‪ .‬שלחן ערוך הלכות שביעית ]פאת השלחן[ אשר חיבר הגאון ד׳ ישראל‬
‫זצ״ל משקלאב‪ .‬ב‪ .‬כםא דוד כולל פירושים וביאורים והוספת דינים מאחרונים וביחוד‬
‫מספדי חזון איש ]בתבנית המשגה ברורה!‪ .‬ג‪ .‬ביאור הלכה‪ ,‬בו יבואר ע״פ ש״ם‬
‫ופוסקים דינים הצריכיס ביאור״‪.‬‬
‫בהסכמת הגדד״ב ויידגסלד זצ״ל מיום מ׳ אלול תשכ״ה )דאה להלן בסוף ‪ (81‬כתןב‬
‫״שבכללות אינו צריך להסכמה‪ ,‬כי כבר נודע לגברא דמרא סייעא בחיבוריו הקודמים‪,‬‬
‫שהנם יקרים מפז ומפנינים״‪ .‬בהקדמה מבאר המחבר דרכי סידור הספר ומטרתו‪.‬‬
‫חלק ראשון זה‪ ,‬כולל ארבעת הסימנים הראשונים בלבד‪ .‬בתכניתו של המחבר‪ ,‬להמשיך‬
‫הדפסת ששת הסדקים הנותרים‪ ,‬עד השלמת הלכות םרוזבול‪ ,‬לקראת אלול תשכ״ו‪.‬‬
‫)בשם זה עומד להמםר בתשכ״ו להדפסה אצל ל‪ .‬פרידמן בתל אביב הספר המקיף‬
‫״הלכות שביעית״ מאת ד׳ דוב צבי רומשםיין )ראש ישיבת רמלה( כולל בידודים‬
‫בשיטות הראשונים ומראי מקומות בדברי האחרונים‪ .‬על דרכו של המחבר בחריפות‬
‫ובקיאות ראה בעבודתו המקיפה על ״מתנות כהונה״ שהחלה להדפם בקובז התורני‬
‫אהלי תודה‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשרי תשכ״ו(‪.‬‬
‫לקראת שמיטת תימ״ב‪ ,‬טרם נתעוררה שאלת עבודת האדמה כי הישוב התרכז‬
‫בארבעת ערי הקודש‪ .‬פתח תקוה שנוסדה שנים אחדות לפני כן‪ ,‬נעזבה מתושביה עוד‬
‫קודם לכן‪ ,‬מפני מתלת הקדחת‪ ,‬ואך שקר ענה מל״ל‪ ,‬כי שמירת השמיטה גרמה לכך‪,‬‬
‫וכפי שהוא עצמו מודה במקום אחר‪) .‬דבה״ש נרי׳)‪ (51‬עמ׳ ‪ (55‬הספר היחיד שהופיע‬
‫קונטרס‬

‫שנת השבע‪ .‬ר׳ משה נחמיה ב ״ ר מ ש ו ל ם פ י ב ש כהניו אבד״ק‬

‫ח ס ל ב י ט ש וכעת ר ״ מ ישיבת עה״ח‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬רי״מ שלומון‪ ,‬תרמ״א‪/ .‬‬
‫ם‬

‫לד ד׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כשער הנוסף‪ :‬״יכיל הלכות שביעית דיני שמטת קרקע ושמטת כספים ב ק צ ר ה ‪. . .‬‬
‫וזד סביב לו באר שבעי‪ .‬םדורו של הספר נאה‪ ,‬פרקים לפי פרטי מצוות השביעית‪,‬‬
‫ס״ק להלכות ומ״מ למקורות‪ .‬לפלא שאין חוזרים ומדפיסים אותו‪ ,‬באשד הוא יקד‬
‫המציאות‪ .‬נדפס במאה עותקים בלבד )דף לא‪ .‬למטה(‪ .‬למרות זקנתו‪ ,‬חליו ודחקו‪,‬‬
‫המשיר המחבר לעסוק בזרעים‪ ,‬והדפים על דרך ספרו זה הל׳ תרו״מ )ארז חפץ‪,‬‬
‫תדמ״ד( והל׳ כלאים)חוקות עולם‪ ,‬תדמ״ו(‪.‬‬
‫בעמוד אחד שנדפס שם בשנה שלאחריה בשם ‪ .‬ט ו ב הארז״ להכשיר אתרוגי יפו‪,‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪31‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מוזכר גם שאין בהם חשש שביעית‪ ,‬כפי הנהוג בירושלים כהב״י‪ ,‬שאין שביעית‬
‫כפירות שגדלו ברשות עכו״ם‪.‬‬
‫לקראת שמיטת תרמ״ט‪ ,‬נתעוררה ״שאלת״ קיומה בכל תקפה‪ ,‬באשר היו אז כבד‬
‫מושבות חקלאיות יהודיות‪ .‬ספר אחד הופיע כבר בתרמ״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫מור ואהלות‪ .‬ר יהושע העשיל שרפף מפפד״מ‪ / .‬א מ ש ט ר ד ם ‪ ,‬ד פ ‪ .‬ר ״ ד ברנזון‪,‬‬
‫ם‬

‫ת ר מ ״ ז ‪ 12 ,48 [2] /‬ע׳‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫״חדושים במקרא במשנה ובגמרא בהלכה ואגדה ובאור כמה ס ו ג י ו ת ‪ . . .‬וזה יצא‬
‫ראשונה ספיח קציר אחד מהקונטדס ספיחי שביעית אשד זכני ה׳ ב״ה לחבר ]בשנת‬
‫תדכ״ה ברשות האב״ד וגאוני הדור במיוחד די״א מקובנא‪ ,‬הנציב הקוטנר והרוזינאי‬
‫שהסכימו על ספדו בתרכ״ח[ על הלכות שמיטת כספים‪ ,‬ועל כל הסוגיות הנוגעות‬
‫בהן‪ ,‬אשד קראתיו בשם זה לעומר‪ .‬הקונטרס פידות שביעית )‪ (2‬ל ה ד ל נ ״ ח ‪ . . .‬והיה‬
‫עליהו של הםפית זה לתרופה‪ ,‬בביאור שנת השמיטה לשיטת רבנן סבוראי והגאונים‪,‬‬
‫אשר נעלמה עד היום מעיני כל הפוסקים‪ *…‬החוברת השניה מור ואהלות‪ .‬המחבר‬
‫מתרעם על מדפיסי ש״ם וילנא‪ ,‬שםרבו לקבל את חידושיו להדפסה בסוף המסכתות‪.‬‬
‫לאמשטרדם בא לעיין בספריות‪ ,‬ושם הדפים ]בתד״ן[ ״פסק להלכה ולמעשה בנדון‬
‫העובדת על דת משד‪ .‬ויהודית״‪.‬‬
‫הויכוח אודות היתד המכירה התנהל בעיקר מעל גבי מכתבי העתים‪ .‬גדולי הדור‬
‫נתבקשו לפסוק בענין‪ .‬רבני קוטנא‪ ,‬ביאליםטוק‪ ,‬וודשא סמכו ידיהם עליו‪ ,‬ואליהם‬
‫נצטרף די״א מקובנא‪ ,‬ובלבד שיסכימו עמם רבני ירושלים‪ .‬הם לא הסכימו‪ ,‬והמכירה‬
‫סודרה ע״י רבני הספרדים‪.‬‬
‫ק ו נ ט ר ס שנת השבע‪ .‬בתוך תשובות שמחד‪ .‬לאיש‪ .‬ר׳ יעקב שאול ב ״ ר א ל י ע ז ר‬

‫‪7‬‬

‫ירוחם א ל י ש ר ‪ / .‬י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ד פ ‪ .‬ר״ש צוקרמן‪ ,‬ת ר מ ״ ח ‪ / .‬ד פ י ם ק ז ‪ – .‬ק ט ‪.‬‬

‫ם‬

‫‪2‬‬

‫זוהי תשובה מיום ד׳ ניסן תרמ״ח‪ ,‬לבסס אדני ההיתר ״אע״פ שהשאלה מוטלת על‬
‫האשכנזים‪ ,‬כי לספרדים אין במושבות אף לא אחד״‪ .‬מצורפת הסכמתו של הראשון‬
‫לציון ד׳ רפאל מאיר פאנידל‪ .‬התשובה נדפסה שוב בדבה״ש הידשנזון )‪ (8‬ובתחלת‬
‫שלום ירושלים אלאזדאקי)‪ .(19‬לקראת שמיטת תרס״ג‪ ,‬פנה מד אלבירט עגתבי מנהל‬
‫יק״א אל היש״א ברכה‪ ,‬שיהיה חורבן המושבות אם לא יתיר כקדם‪ .‬על כך עגה לו‪,‬‬
‫שההיתר כבד בוסס על ידו בתשובה זו‪ .‬נדפסה ברביעית ב״שתי תשובות״ ירושלים‬
‫]תדס״ב[ אחרי תשובה בענין כלאים מד״אדר״ת‪ .‬אתה מתוכח קונ׳ חוק השמיטה )‪4‬זא(‪.‬‬
‫לדעת הקוטנד הרבנים ד״ספדדים הם מארי דאדעא דישראל)שלום ירושלים ברוד )‪(36‬‬
‫עפ׳ ‪ .(78‬כוותם פסק בדורנו לספרדים ד׳ עובדיה יוסף ב״קול סיגי״ אלול תשכ״ה‪.‬‬
‫גם בין האשכנזים נמצאו תומכים להיתר‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫דבר השמיטה‪ .‬נ א ס ף ו נ ע ר ך ע ״ י ר׳ יצחל‪ ,‬הירשנזון מדפים‪ ) .‬מ ח ב ר ת ר א ש ו נ ה (‬
‫‪ /‬ירושלים‪ ,‬ח׳ סיון שנת כ ח ד ה י ת ר א )תרמ״ח( ‪ /‬ד‪ ,‬ק י ע׳‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪12‬‬

‫״קובץ כל דברי הרבנים הנאונים המהפכים בכחא דהיתדא וממציאים לנו תקנה ע״פ‬
‫תוה״ק באופן שיהיה מותר חדישה וזריעה בא״י בשנת תרמ״ט ה ב ע ״ ל ‪ . . .‬״‬
‫המכתבים המקובצים כאן הם מאביו ד׳ יעקב מדדכי• המספר שאליו פנו אנשי‬

‫‪32‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המושבות לחפש היתר‪ .‬והוא י ע ז להם לפנות בקול קורא לרבותינו שבאר? ושבחו״ל‪,‬‬
‫ו‪-‬הצבי״ שנה ד׳ המליז לשים אליו לב‪ ,‬ר׳ יום טוב שיריזילי ר ב במצרים‪ .‬ר׳ מרדכי‬
‫אליאשברג מבויםק‪ ,‬משה ברי״י ריינעס‪ ,‬ר׳ רפאל יצחק ישראל‪ ,‬ד׳ אלכסנדר לםידות‬
‫מדאסיין‪ ,‬ר׳ יצתק וולף אולשוואגגער מפםרבורג — פוקו וזרעו בשביעית ‪ — 1‬ר׳ דוד‬
‫טעבלי קצנלבויגן מוודזבלעווע‪ ,‬הישא ברכה ופאניזל )לעיל ‪ .(7‬כמו״כ נוסח החרם‬
‫מחכמי צפת על שומרי קדושת שביעית כפירות גויים ]בזמן הב״י[‪ ,‬ונוסחי שטרות‬
‫המכירה‪.‬‬
‫אבי העורך נפטר בליל ש״ק חוה״ם סוכות תרמ״ט‪ .‬ובנו זה הדפים עליו באותה שנה‬
‫הספד מ ר בן ‪ 4‬עמי‪ .‬פםקיהם של האוסרים נדפסו בקונטרס בשם זה שהו״ל‬
‫ולנשטץ )וו(‪.‬‬
‫גם בתו״ל נדפס לסייע למתירים‬
‫מאמר על עניו השכיעית כזמן הזה לרמ׳׳ה‪ / .‬ברדיטשוב‪ ,‬דפ‪ .‬י‪ .‬שעפטיל‪,‬‬
‫ם‬

‫תרמ״ח‪ 20 / .‬ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫זמן ר ב היתה זו תעלומה‪ ,‬מיהו אותו הרמ״ה שמצדיק ההיתר‪ .‬ובין מסקנותיו לדיגא‪,‬‬
‫שמותר למכור קרקע לנכרי בא״י‪ .‬לא ידעו זהותו גס אלו המתוכחים עמו אורנשטיין‬
‫)‪ (13‬והויזדורף )‪ (12‬שתפסוהו על שמעלים שמו‪ .‬התנצלותם על שאולי פגעו בכבודו‪,‬‬
‫יש לפרש כחשש‪ ,‬שמא אחד מגדולי הדור מסתתר מאחרי שם זה‪ .‬אף ש‪ .‬הלוי מניחה‬
‫זאת בסימן שאלה‪) .‬דפוסי ירושלים‪.(580 ,‬‬
‫שמו המלא הוא ר׳ מאיר בן הרב משה יצחק הלוי מין‪ .‬גביר מופלג בקדלין‪-‬פינסק‪.‬‬
‫ש‬

‫ע ל אף מפחדיו העצומים היתה התורה שעשועיו‪) .‬כנראה אליו היא התשובה בשאילת‬

‫דוד יו״ד סי׳ נ״ז( נבחר כבורר בסכסוכי ממון מסובכים‪ ,‬וענה לעו״ד גדולים שתמהו‬
‫על גודל חריפותו ותפיסתו‪ ,‬שזה בא לו מעיונו בתלמוד‪ .‬בתקופה זו נתקף במחלה‬
‫קשה‪ ,‬והרופאים שאסרו עליו לעיין‪ ,‬שלחוהו להתרפא ביאלטה שבקרים‪ .‬נסיעתו לעיר‬
‫קיט זו של הצארים‪ ,‬בה לא היתה זכות מושב ליהודים‪ ,‬מעידה על רוב עשרו‪ .‬שם‬
‫חבר את ספרו השני‪ ,‬קונטרס דרך וזנזלך על הרמב״ם )ברדיטשוב‪ ,‬שעפטיל‪ ,‬תר״ן‪,‬‬
‫סי ע‪/‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ (8‬וגס שם נדפס בשער מאת הרמ״ה‪ ,‬אבל בסוף ההקדמה בה מסופר כל‬

‫הנ״ל׳ הוא חותם בשמו המלא‪.‬‬
‫עוד באותה שגה התלו להופיע דברי האוםדיס‪ .‬במגמה ״לברר וללבן שאלת אחב״י‬
‫האברים והכורמים באדמת הקודש״ יצא‬
‫קונטרס‬

‫קול התור נ ש מ ע בארצנו‪ .‬ר׳ יהושע העשיל ב ״ ר אלי׳ מ ר ג ל י ו ת‬

‫מוישבאווע מחוז וילנא‪ / .‬וילנא‪ ,‬דפ‪ .‬ר א ״ צ קצנלבויגן‪ ,‬תרמ״ח‪ 30 / .‬ע׳‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫זיקתו של המחבר לנושא‪ .‬מאז בקורו בירושלים משך המשים יום בשנת תרל״ד‪ ,‬אצל‬
‫אביו מגדולי ויקירי ירושלים‪ .‬מתבטא בחריפות ״שפורצים בקדושת א״י אלה הנוגעים‬
‫בחכמות חיצוני״ ותולים כביכול בקובנר ובקוטנר ״והוא לחם כזבים‪ …‬והרי כל גדולי‬
‫ירושלים אסרו‪ .‬ואיככה יוכלו לבוא להתיר מה שאסור לפי דעתם״‪ .‬ומתובח עם‬
‫המתירים ב״המליך׳ רי״ו אולשוגגד ורא״מ לפידות מראםיין‪ .‬עדוד להוצאת ספדו‬
‫שאב אחדי שיחתו עט הנצי״ב המתנגד בתוקף )ראה להלן)‪ .((17‬וראה קונטרס ב״דין‬
‫השמיטה״ )‪ (33‬בו נדפסו מכתביו של ראמ״ל המשיבים על השגות ״קול התור״‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בשנת השמיטה עצמה בברה המערכה‪ .‬פעילות ציינה את האוסרים‪.‬‬
‫קונטרס דכר השמטה‪ .‬ר׳ אליעזר אלי ב״ר משד• נחום ולנשטין‪/.‬ירושלים‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫דפ‪ .‬זכרון שלמה‪ ,‬תרמ״ט‪ / ,‬כו ע׳‪.‬‬
‫לעומת דבה״ש הקודם )‪ (8‬כולל קונטרס זה נוסחאות פסקי הדין עליהם באו על החתום‬
‫הגאונים מקובנא ומקוטנא מהד‪ ,‬וגאוני האשכנזים בירושלים מאידך‪ ,‬עם תשובת‬
‫המחבר‪ ,‬שאין שום צד היתר והלכה כרבותינו שבא״י‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ס‬

‫קונטרס קדושת ארץ ישראל בזמן הזה‪ .‬נגד מאמר ״הרמייה״ על ענין‬
‫השביעית בזה״ז )‪ .(9‬ר׳ חיים אליעזר ב״ר זליג הויזדארף‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דם•‬
‫‪12‬‬
‫מ‪ .‬ליליענטל‪ ,‬והשביעית תשמטנה )תרמ״ט(‪ ,[1] / ,‬יך ע ‪/‬‬
‫המחבר‪ ,‬חתנו של מהר״י בצלאל קנטדוביץ בעהפ״ח משכן בצלאל‪ ,‬הי׳ םםיסדי ס״ת‪,‬‬
‫בה השקיע כל הוגו כשעדיין לא היו בתים ובאר ״דגלנו בצקה ונפשנו יבשה בהוץ‬
‫שכבנו* ולכן חדה לו אחדי הקרבה שכזו מפני חיבת אדה״ק‪ ,‬שאין איש יוצא נגד‬
‫הרמ״ה‪ ,‬וכי יבוא לומד שבטלה קדושת א״יז! הכותב‪ ,‬שהוא בן מערב ארופה מגולל‬
‫‪.‬בסגנון מתון למדי השתלשלות הדברים‪ ,‬ומספד שכמה מושבות כפ״ת נמנעו השנה‬
‫מעבודה )דיסקין מספד שבאו בשכרם והופחת להם המכס( ואלו שעבדו לא ראי‬
‫ברכה בעמלם‪ .‬בהערה שבעמי ג׳ מביא מכתב סרטי מדיי מקוטנא‪ ,‬שלא התיר עבודת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫באותה שגה הדפים בירושלים מספד מר בשם ״יקרא דתיים״ שאמד שבועיים אחרי‬
‫פטירת ר׳ שמשון ב״ר רפאל הירש פספד״מ‪.‬‬
‫ס‬

‫‪13‬‬

‫בחריפות מרובה יותר יצא נגד הדפ״ה‪ ,‬כשאף גדולים לא נקו משבט זעמו‬
‫קונטרס דבר כעתו‪ .‬ר יעקכ ב״ר ישעי׳ אורנשטין יליד ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬רי״ד‬
‫‪12‬‬
‫פרומקין‪ ,‬ת ר מ ״ ט ‪ / .‬ט ז ע׳‪.‬‬
‫״מאמר בענין שנת השמטה בזה״ז‪ ,‬והוא מענה על מאמד בענין הנ״ל להרפיה‪ .‬לפני‬
‫המעיין בהכרח שיהיו פתוחים ב׳ הקונטרסים של הדמ״ה נ״י והקונטרס הנוכחי״‪ .‬אינו‬
‫נושא פנים לאיש וכותב בהקדמה‪ :‬״היות ושכר שביעית וגבורתה גדול‪ ,‬התחילו‬
‫לבקש עצות לפרוק עולה‪ …‬ושדי להו פאדייהו להגאונים הצדיקים דק״ק קובנא‬
‫ודעמי׳ שליט״א‪ ,‬כי הם קררו האמבטי תחלה‪ .‬ועשו מדוחחים פושרים׳ ועוד יותר‬
‫בחריפות על ה״ישא ברכה*‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ס‬

‫‪14‬‬

‫ספד שהופיע בחויל וקובע ברכה לעצמו הוא‬
‫קונטרס תורת יהונתן‪ .‬ד׳ יהונתן ב״ר אברהם יצחק ]אכלמן[ מחאראשץ‬
‫וכעת מורה ודאין בביאליסטוק‪ .‬שני שערים‪ / .‬וילנא‪ ,‬דפ‪ .‬רי״ל מ״ץ‪ ,‬תרמ״ט‪/ .‬‬
‫‪8‬‬
‫מג‪ ,‬ט ד ‪.‬‬
‫״קונטרס זה הוא תשובה על שגת השבע‪ ,‬אשד בו יתבאר דין עבודת קרקע בשפיטה‬
‫בזה״ז בא״י לכל פרטיו וענפיו* נתעורר לחברו כשדאה שדנו בזה גדולי הדור‬
‫בםכה״ע‪ .‬בעשרת פרקי הספר ה אס שביעית בזה״ז פה״ת או מדרבנן׳ היתר‬
‫דארנונא‪ ,‬מכירה‪ ,‬השכרה‪ ,‬איסור דהפקעה מתרו״מ )מהר״י ס״ב )‪ (73‬כותב שלא ראה‬
‫פי שעורר זאת( ולא תחנם‪ ,‬מכירה לישמעאלי‪ ,‬ואם מותר לישראל לעבוד אחרי‬
‫ט‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמכרה‪ .‬בסיף‪ ,‬מ כ ת ב ו של הגרי״א מקובנא מט״ו םיון תדמ״ח להתיר המכירה לישמעאל‬
‫ייקא׳ יליד בערכאות גם בב״ד ישראל‪.‬‬
‫המחבר שב לנושא זה בתשובותיו זכרון יהונתן )‪ (24‬ושם נכתוב מה ששבחו החזון‬

‫‪14‬‬

‫ר‬

‫‪1‬‬

‫היים יטקב הכהן )פינשמין( שדיר צפת‪ ,‬נסע שנים מספר אחדי ר״י ספיר‬

‫בעקבותיו לאסיה המזרתית‪ ,‬והדפים בכלכתא שבהודו בחדל״ד‪ ,‬ספר אמרי שבת לברר‬
‫״איסור הליכות מסילות הברזל״ בשבת‪ ,‬ואי״ז דומה לספינת קימור‪ .‬עתה הובא‬
‫^ביה״ד שנית ע״י ידידו ר׳ ברוך דוד כהנא מצפת )קראקא‪ ,‬דפ‪ .‬ר״י פישר‪ .‬תרמ״ט‪.‬‬
‫‪ (12‬בתוספת קונטרס חוק השמיטה משגת חרח״ס )דפים פב‪*.‬פח‪ (.‬בו מתנגד להיתר‪,‬‬
‫ומתוכח עם הרבנים הספרדים )‪ .(7‬מסקנותיו‪ :‬א‪ .‬מותר למכור בל זכות שיש לו‬
‫ג ?‬

‫י ? ע א״י‪ .‬ב‪ .‬להשכיר מותר ר ק בהבלעה‪ .‬ג‪ .‬עבודת הארז ליהודי אסורה בכל‬

‫אופו• ה שורים וכלי מחרישה מותר למכור לגוי‪ .‬ה‪ .‬מחמת ארנונא מותר לזרוע‬
‫בצמצום ר ק עבור מגת המלך‪ .‬ו‪ .‬רמלה היא מכבוש עולי מצרים ואסורה בעבודה‬
‫בשביעית‪ .‬ז‪ .‬ספק א״י ספק סורי׳ אסור בעבודה בשביעית‪ .‬מספר דפים מהספר נדפסו‬
‫בדפ‪ .‬סרוםקין בירושלים)ש‪ .‬הלוי(‪ .‬ממנו העתיק וגתן בכליו בעל ״ברבת אברהם״)‪.(21‬‬
‫כיצד נהגו באמת המתישבים בסערה שקמה בעד ונגד ז על כך אפשר למצוא בםפדו‬
‫ש‬

‫ל אבר חדדי מתושבי פ״ת ‪,‬דברי מרדכי״ מאת ר׳ מרדכי דיסקין םהורודנא‬

‫)ירושלים תרמ״ט( שהוא מקור תשוב לתולדות הישוב בארז‪ ,‬עזרת הברון‪ ,‬סדר‬
‫עבודת האדמה ופרטים על עמדתם של הגדיל״ד קרובו ורנ״ה מיפו‪ .‬בחלקו הרביעי‬
‫)עם׳ ‪ (51—66‬ידבר על מצב ירושלים כעת ועל ענין השמיטה‪ .‬״ובדרו כלל נוכל‬
‫להעיד׳ כי לא שמרו בשנה הזאת את היתר השמיטה כפי שיצא מאת רי״א‪ .‬מפני‬
‫בלבול המוחות ודוב המהומות שהיו במכ״ע‪…‬״ בעבור שלש שמיטות שב להדפיס‬
‫מה שנתתדש בהישוב מאז‪ ,‬ואודות השמיטה הנוכחית ב״מאמר מרדכי״ )ירושלים‪,‬‬
‫‪0‬‬

‫ר י י ד פדומקין‪ ,‬תער״ב‪ (12 ,‬אליו נספחה מהדורה שניה מספרו הראשון‪.‬‬
‫יי מרדכי גימפל יפר‪ .‬מיהוד יצא לימין רבני ירושלים‪ ,‬בהדפיסו ‪ .‬ל א טת לחשות״‪,‬‬
‫ם‬

‫)ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬סלומון‪ .‬תדמ״ט‪ 2 .‬ע׳‪.(4 .‬‬
‫י ׳ שמשון ב״ר רפאל הירש עמד בתחילת שגת השמיטה בראש המגבית לטובת שומרי‬
‫שמיטה‪ .‬ימים אתדים לפגי פ ט י ר ת ו ) כ ״ ז טבת תרמ״ט( מסר ב״ישורון״ תרמ״ט‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ 832‬דו״ח קצר על הכנסות המגבית וקרא להמשכה‪ .‬בנגוד לנדפס ב״נחלת צבי״‬
‫שנתון ‪) 8‬תרתיצ(‪ ,‬חוברת ‪ 7—8-9‬עמ׳ ‪ ,196‬איננה ידועה עמדתו של הרב הירש על‬
‫היתד המכירה‪.‬‬
‫לסיום אותה שנה יצא גדול אחד לזרז אודות המצות ש״אמז״ לו‪.‬‬

‫א‪ .‬קונטרס זכר למקדש‪ .‬יבאר מצות הקהל‪ .‬חובר מאת פלא״י ‪ = 1‬ר ׳ אליהו‬
‫דוד רבינוביץ־תאומים‪ ,‬האדר״ת[ והובא לביה״ד ע״י בימ״ם ר״ש ובנד ר׳‬
‫יצחק םובלםקי ןעורך' השנתון כגסת הגדולה[‪ / .‬וורשא‪ ,‬דפ‪ .‬ר״ת קלטר‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫תרמ״ט‪ / .‬ן‪ [1‬יד ד׳‪,‬‬
‫ם‬

‫עוד במוצאי שמיטת תרל״ה נשא דרשה על כך לפני ״נכבדים ויקרים״ שבאו לביתו‬

‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫בסוניבז׳ ביום א׳ ב׳ דחוה״מ סוכות תדליו‪ .‬נדפסה מכתי״ק במהדו״ב‪ .‬כעת עורר זאת‬
‫שוב ביתד פרסום‪ .‬הצליח בחכמה להסוות זהותו‪ ,‬ע׳׳י מתן העדות לחוברת והסכמה‪,‬‬
‫בצדן של הסכמות ר׳ יוסף דובר פבריסק ודי שמואל מוהליבר ]״ידעתי את המחבר‬
‫אשד העלים שמו והוא אחד מגדולי זמנינו״[‪ .‬כ״כ גס המו״ל בדבר אל הקוראים‪ ,‬המופיע‬
‫לפני דף התעמולה ל״כנסת הגדולה״ שהושמט במהדורה הבאה‪ .‬בחמשת פרקי הספר ח‬
‫בשאלת א‪ .‬מי ב‪ .‬מה ג‪ .‬מתי ד‪ .‬איפה ה‪ .‬איך‪ .‬כשעלה לארץ לפני שמיטת תדם״ג‪.‬‬
‫לא הדפה מהרעיון‪ ,‬והדפיס שם שוב את ספדו בעילום שם ‪-‬כדבר בעתו״)‪.(23‬‬
‫ב‪ .‬הוצאה ש נ י ה בגילוי ש ם ה מ ח ב ר ב ק ו ב ץ ״ ה ק ה ל ״ )‪ (64‬ע ם ה ע ר ו ת י ו מ כ ת י ״ ק‬
‫ס‬

‫ו ד ר ש ת תרל׳׳ו‪ .‬מח ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫בשנים שאחרי כן הופיעו תשובות הגאונים האוסרים‪ .‬בראשם ר׳ יוסף דב המי‬
‫סולובייצ׳יק מבדיסק שבתשובתו משנת השמיטה העמיק הרחיב בבירור השיטות‪ ,‬לסתור‬
‫אדני ההיתר‪ .‬נדפסה מאוחר יותר‪ ,‬כתשובה ראשונה בחלק ג׳ מספדו חידושי בית הלוי‬
‫)וואדשא‪ ,‬תרנ״א‪ ,‬דפים ב‪.‬יט‪.(:‬‬
‫גם בעל ‪-‬סדרי טהרה״ בין האוסרים‪ ,‬ומחמיר בעבודת קרקע‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫ק ו נ ט ר ס ו ז ה ד ב ר ה ש מ מ ה ‪ .‬ר׳ גרשון ח נ ו ך ב ״ ר י ע ק ב ל י נ ר מראדזין‪.‬‬
‫לא ראיתיו‪ ,‬וכנראה לא נשתמד בידינו‪ .‬עליו כותב הגד״א מלובלין בשלום ירושלים‬
‫לברור )‪ (36‬דף סא‪- :‬שמעתי מד׳ דוד מטומשוב המסדר הקונטרס״‪ .‬המחבר עצמו‬
‫מזכירו ג״פ בספרו ‪-‬עין התכלת״ )וורשא תדנ״ב(‪ .‬בעמ׳ ‪ 32‬מכתבו לרי״א מקובנא‬
‫מיום י״ג ניסן תד״ן‪- :‬הנני שולח בזה שגי מאמרים על דבד השמטה שמה נתבאר‬
‫איסור השמיטה גם בזמן ה ז ה ‪ . . .‬ולא האמנתי שכבוד הדר״ג הי׳ ה מ ת י ר ‪ . . .‬״ ובעמי‬
‫‪ 37‬מכתבו להגדי״י מקוטנא ממוש״ק לס׳ ועשו להם ציצית תר״ן פה וורשא‪- :‬והנני‬
‫שולח בזה שני קונטרסים‪ ,‬בהם נתתי חלק לשבעה היא שגת השמיטה בבידור‬
‫הלכותי׳‪ ,‬וגם לשמונה הם שמונה חוטי ציצית‪ ,‬לבאר דיניהם עם התכללות התכלת״•‬
‫חוזר על כך שוב בעמ׳ ‪- 249‬כי כבר חברגו בעזה״י בזה קונ׳ ארוך בביטול דבריהם׳‬
‫ולהחזיק ידי שומרי מצות שמיטה״‪.‬‬
‫הנצי״ב פרסם דעתו עוד בערב השמיטה ששביעית בזה״ז מה״ת‪ ,‬אבל הדפים זאת‬
‫בתשובותיו דק אחדי כמה שנים‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫ק ו נ ט ר ס ד ב ר ה ש מ ט ה ב ת ו ך ש ו ״ ת מ ש י ב ד ב ר ‪ .‬ר׳ נ פ ת ל י צ ב י י ה ו ד ה ב ר ל י ן ר ״ מ‬
‫ואב״ד‬

‫ד ו ו ל א ז י ן ‪ / .‬ו ו ר ש א ‪ ,‬דפ‪.‬‬

‫הלטר־אייזנשטט‪,‬‬

‫סימן נ״ו‪ ,‬ד פ י ם נ ה ‪ :‬־ נ ט ‪.‬‬

‫ת ר נ ״ ד ‪ / .‬ח ל ק יו״ד א ח ר י‬
‫ם‬

‫‪2‬‬

‫תשובה זו כתב לגבאים המשתתפים עמו במצוה זו ]חובבי ציון[‪ .‬ותמציתה שאין‬
‫לעבוד האדמה בשום פנים‪ ,‬ירקות אפשר לקנות מהגויים‪ ,‬וכדי למנוע קלקול דבטלה‬
‫יש להנהיג מרביצי תודה ושיעורים‪ ,‬והברון יסייע גם במילי דשמיא‪ .‬כתב כעין זה‬
‫שנית לר׳ יודל לובעצקי מו״צ בפריז‪ .‬במכתבו להדב אב״ד דנויאדק אוסר אתרוגי א״י׳‬
‫קדושת שביעית גוהגת בהם‪ ,‬ואחרי דו״ד שהיה לו עם הגר״ש םלנט‪ ,‬מוסר כיצד נהג‬
‫הוא למעשה‪ .‬מדבריו‪- :‬ושמענו שנתברכו תבואות הששית‪ ,‬מה שלא היה כבד עשר‬
‫שנים‪ . •.‬ואין זה אלא השגחת ה׳ כדי שימצאו דצון לשפוד משפדת ה ת ו ר ה ‪ . . .‬שאס‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ לא ישמרו מצות שביעית‪ ,‬הרבה עונשים יש למקום ית׳‪ ,‬כמו עצירת גשמים וארבה‬‫וכדומה ח ״ ו ‪ . . .‬קיום האומה הישראלית אינו ע״פ שכל אנושי וטבעי‪…‬״ ועוד‪:‬‬
‫״וידע שאנשי ליטא ואגפי׳ נדבתם לא״י אינו להחיות איזה אנשים‪ ,‬אלא להושיב‬
‫נשמות אה״ק‪ ,‬ולא מתוז פלשתינא‪ ,‬אלא קדושת א״י‪ ,‬ואחרת יסלקו ידיהם‪ ,‬ולא יוסיפו‬
‫להיות גורמים מצוה זו בעבירה‪…‬״‪ .‬צולם מחדש‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬תש״י—‪.‬‬
‫מפלפל בדברי תשובות אלו ספר‬
‫‪1 8‬‬

‫הלכה מפוררת‪ .‬ר ׳ טובי׳ )ר׳ טעבעלי( ראזענטאהל‪ / .‬וורשא‪ ,‬דפ‪ .‬רי״ז‬
‫ם‬

‫א ו נ ט ר ה נ ד ל ר ‪ ,‬שבתון יהי׳ לארץ )תרנ״ה(‪ / .‬ד‪ ,‬כג ד׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫״בו מבורר הלכות שמיטת הארץ בא״י ותרו״מ ומהאתרוגים והיין מא״י משגת‬
‫השביעית שהמה אסורים בין לאנשי א״י ובין לאנשי חו״ל‪ ,‬ממשגיות וברייתות‬
‫ומגמרות ירושלמית ובבלית לאמתה של תורה״‪ .‬המחבר תושב ירושלים‪ ,‬שנמנה בין‬
‫החותמים על כרוז תדמ״ט‪ ,‬מזרז את בנו המו״ל ר׳ מרדכי אברהם אבלי‪ ,‬שבקר אז‬
‫בארוסה להשיג תורמים ומסכימים לספריו ״פרי מרדכי אברהם״ א־ב‪ ,‬להדפיס ספד‬
‫זה עוד לםני השמיטה‪ ,‬כי אף שכבר הורה זקן ]הבית הלוי לאסור[ מ״מ דבריו‬
‫לפלסולא‪ .‬ואילו בחבורו יש נוספות לאיסור בשל עכו״ם ולענין מעשר‪ .‬מפלפל‬
‫בתשובות ביה״ל והנצי״ב‪ ,‬אם כי מסבים לאסור‪ .‬בנו בהג״ה מחזק זאת ואוסר הפירות‪.‬‬
‫הוא מחבר הספר ״פרי מרדכי״)תרמ״ה(‪.‬‬
‫יבול דל מציין את שמיטת תדנ״ו‪ .‬בשנה זו הסכימו גאוני ירושלים דיל״ד ורש״ם להצעת‬
‫דנ״ה למכור את האילנות של ישראל )בלי הקרקע( לגוי ע״מ לעקור‪] .‬לקראת השמיטה‬
‫הבאה הציע דג״ה להוסיף בשטר המכירה שאם הגוי לא יעקור את האילנות תחול‬
‫מכירת הקרקע לזמן של שנתיים[‪ .‬רנ״ה התנגד להיתרו של רי״א למכור שדות זריעה‪.‬‬
‫ב״שנת השבע״ )‪ (70‬עמ׳ ר ט ‪ :‬״מאז ועד היום כמעט לא הפסיקו לטעון שההיתר‬
‫שנוהגים ב ו לפי הוראת הגרא״י קוק הוא ע״פ הסכמת הרג״ה‪ ,‬המהריל״ד‪ ,‬המהרש״ם‬
‫והאדר״ת אשר הם לא הסכימו למכירה לזמן ורק הורו היתר של שעת הדחק לאילגות״‪.‬‬
‫כעין זה ב״שלש תשובות״ )‪ (73‬עמ׳ עדיה‪ .‬אחרים נמשכים אחרי הדברים שנמסרו‬
‫ב״הוראת שעה״)‪ (26‬ועדותו של הגרצ״פ ״ונצדק קודש״)‪ (56‬ו״תורת השביעית״)‪.(74‬‬
‫יא״ז מלצר בכרס ציון)‪44‬ג( כותב שהגריל״ד הסכים לרג״ה להלכה ולא למעשה‪.‬‬

‫שלוט ירושליט‪ .‬יכלכל בו כל דיני שביעית‪ .‬ר׳ אברהפ ב ״ ר שלמד‪ .‬אלאזראקי‬
‫‪1‬מקושטא[‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬רא״מ לונץ‪ ,‬תרנ״ה‪ / .‬ח‪ ,‬עב‬

‫ע ‪,‬‬

‫׳‬

‫‪1 2 0‬‬

‫המחבר הוא בן בתו של ר׳ שלמה אמריליו משאלוניקי בעל ״כדם שלמה״‪ .‬עלה‬
‫לארץ בשנת תק״ץ‪ ,‬ואסף בשקידה דיני ושבחי א״י וירושלים‪ ,‬בתוכם עניני שביעית‪.‬‬
‫כת״י הספר‪ ,‬גדל הכמות )‪ 60‬בויגן פוליו( נשתמר בידיו של האספן הירושלמי הנודע‬
‫ר׳ יצתק בכר מיכאל בדהאב‪ .‬בגלל ההוצאה המרובה‪ ,‬הוציא מהם פרקים פרקים והדפיסם‪.‬‬
‫וזה יצא דאשוגה בקיץ ערב שביעית‪ ,‬עם הסכמת ה״ישא ברכה״ ותשובתו )‪.(7‬‬
‫בהסכמה ובהקדמה הובלעו הפרטים על המחבר‪ ,‬בעוד שבשער הספר מופיע באותיות‬
‫גדולות‪ .‬שם המו״ל בלבד‪ .‬דבר זה הטעה את כל הביבליוגרפים‪ ,‬ליחס ספד זה לבדהב‪.‬‬
‫כדי להשיב אבידה לבעליה בשלמות‪ ,‬שיקרא שם המחבר על נחלתו‪ ,‬יש לציין זאת‬
‫‪,‬׳גם בספר הבא‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪20‬‬

‫תופפת שביעית‪ .‬כל דיני שמיטת כספים ופרוזבול‪ .‬הוצאתים לאור יצחנן בכר‬
‫‪0‬‬

‫מ י כ א ל ברהב‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬רא״מ לונץ‪ ,‬שבת ש ש ו ״ ן ) ת ר נ ״ ו ( ‪ 48 / .‬ע׳‪12 .‬‬
‫קרוב לודאי שגם קובטרם זה שבסופו שבי בוסתי פרוזבול‪ ,‬מתורתו של ריא אלאזראקי‪.‬‬
‫אע״פ שלא נזכר‪ .‬מצוין דק ש‪-‬הוא חוברת ב׳ מספד שלום ירושלים״ )‪ .(19‬ראה עוד‬
‫בכתבי בדהב ‪-‬עיר של זהב והיא ירושלים דדהבא״ יכלכל מעלות ציון ושבחי ירושלים‪.‬‬
‫ובשער השני‪ :‬הפרדס הוא פרדס ירושלמי שבחי ציון וירושלים לר״א אלאזראקי‬
‫בספרו שלום ירושלים כת״י‪ ,‬יו״ל שנית )ירושלים‪ ,‬עזריאל‪ ,‬תדם״ז( ושם כותב המו״ל‬
‫בהקדמתו‪ ,‬שבחד בשם זה‪ ,‬כי הוא בגי׳ מתורתו של אלאזראקי‪ ,‬ולא יטעו שזה שלוו‬
‫אצל בדהאב היו בכת״י גם שני ספרים קטנים ועבים מהמתבר‪ ,‬מבשרת ציון ומבשרת‬
‫ירושלים שהם דרשות שדרש כל שבת‪ ,‬בזמן הדאשל״צ ד׳ שלמה משה םוזין‪ ,‬עם‬
‫הסכמתו לדרוש אחד‪ .‬זמן פטירתו לא נודע לבדהב עד היום הזה )תרפ״ז(‪] .‬גם פ‪ .‬ד‪.‬‬
‫גאון אינו מביאו[‪.‬‬
‫אף לשמיטת תדם״ג יבול ספרותי דל‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ב ת ו ך ברכת א ב ר ה ם ‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם ב ״ ר אלי׳ בארג‬

‫ק ו נ ט ר ם חוק ה ש מ י ט ה‬

‫ס‬

‫מ מ ז ר י ט ש ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ד פ ‪ .‬ר י ״ ן לעווי ושות׳‪ ,‬ת ר ם ״ ב ‪ / .‬ד פ י ם י ג ‪ :‬־ ט ו ‪:‬‬

‫‪8‬‬

‫קונטרס זה הוא גניבה ספרותית‪ .‬המחבר נסע כבר שנים רבות קודם לכן לחו״ל וקבל‬
‫מכתבי המלצה חמים מגדולי אירופה ‪-‬כי הוא ת״ח גדול״‪ .‬בסוף ספרו זה‪ ,‬הדפים מחצית‬
‫י קוב׳ חוק השמיטה של משולח אחר )א ‪ (14‬דהיינו את הקטעים א־ג‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬בשלמות‪ ,‬ממש‬
‫מלה במלה‪ ,‬וחותם בהתחסדות ‪-‬והמקום יאיר עינינו בתורתו הקדושה״ אברהם‬
‫בהדה״ג אלי׳ בארג‪ .‬הספר עצמו נדפס לראשונה בלי קונטרס זה בירושלים׳ דפ‪ .‬ד״ש‬
‫צוקדמן‪ ,‬תרמ״ב‪ ,‬בח׳ דפים‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫א‪ .‬דיני ש ב י ע י ת — ב ק צ ר ה — להלכה ל מ ע ש ה ‪ .‬ר׳ משה יהושע יהודה ליב‬
‫דיםקין מ ב ר י ס ק ד ל י ט א ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ת ו צ א ת ח ד ו ת ישראל ) ס פ ר ה‪ (.‬ע ״ י ר א ״ א‬
‫‪0‬‬

‫זוננםלד‪ ,‬תרס״ג‪ ,[2] / .‬ב־ו‪ [1] ,‬דף‪.‬‬

‫‪1 2‬‬

‫את ההלכות עדך הגדיל״ד עוד בשנת תדמ״ט‪ ,‬עבוד בגי המושבות שבא״י‪ .‬היו בין‬
‫תשובותיו של המחבר‪ ,‬ולבקשת רבים נדפסו בקונטרס מיוחד‪ .‬חזרו ונדפסו‬
‫ב‪ .‬ב ת ו ך שו״ת מהרי״ל דיסקין‪ .‬ירושלים‪ ,‬הו׳ חנ״ל‪ ,‬דפ‪ .‬מורי׳‬
‫י ‪:‬‬

‫ז ‪:‬‬

‫׳‬

‫־ •‬

‫דף‬

‫תרע״א‬

‫' ״‪2‬‬

‫עומדים לצלמו כעת מחדש‪.‬‬
‫ג‪ .‬ב ת ו ך ״ ב צ א ת שגה״)‪ (89‬ע מ ׳ ע ב ־ ע ז ‪.‬‬
‫האדד״ת שדרש על הקהל במוצאי שמיטת תדל״ה‪ ,‬והדפים ‪-‬זכר למקדש״ )‪(15‬‬
‫בתרמ״ט‪ ,‬המשיך לזרז כשעלה לארץ‪ ,‬אודות ‪-‬אחת ממצות התורה שנצטוינו מפי‬
‫הקב״ה ע״י מדע״ה״‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫קונטרס כדבר כעתו‪ .‬חובר מאת מדן ן׳ צורכ ]=האדר״ת[‪ / .‬ירושלים תרם״ד‬
‫‪ /‬יב ד׳•‬
‫‪12‬‬
‫‪0‬‬

‫רוב הקונטרס כעין ה‪-‬זכד למקדש״‪ ,‬לקוטים מהמקורות עם הלכות והערות׳ ואחרי‬
‫שב‪-‬סתת דבר״ תמה‪ ,‬מדוע תגרע מצוד‪ .‬זו שלא נעשה לה שם ושארית אצלנו‪ .‬כותב‪:‬‬

‫‪38‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫^ ־ י ך יהיו נשמעים לקטן במוני‪ ,‬וידדוש בל ד ב בצי״י ב ש ״‬

‫^‬

‫ק‬

‫‪ .‬י ם ד‪ ,‬בפרט שקצתם מקיימים באה״ק שמימה כדת״‪ .‬ודאה עוד להלו הקהל‬
‫זכר למצות הקהל )‪ ,(71‬ומש״כ רמי״ל זק״ש במאמרו על נושא זה )אחרי ‪(86‬‬
‫שהופיע גם כתדפים מיוחד‪.‬‬
‫ג ט ר ם‬

‫*י‬

‫ד כ ר השמיטה בתוך שוי׳ת ב ד ״ ח שו״ע זכח־ן יהונתן‪ .‬ר ׳ יהונתן ב ״ ר‬

‫רחם אבא יצחק אגלמן מחורושץ ומו״צ ביאליםטוק‪ / .‬וילבא‪ ,‬דפ‪ .‬פ‪ .‬מ״?‬
‫•‪2‬‬
‫תןס״ה‪/.‬דףקנח‪:‬־קען‬
‫‪:‬‬

‫י‬

‫^ " ^ מקדים‪ ,‬שזו השגה הכוללת הערותיו על תשובת בית הלוי שהוזכרה לעיל‬
‫‪ .(16‬מה שהשיב לו על כ ך הגדי״ד‪ ,‬גרפס בהגהות שלמטה‪ ,‬ועליהן באותיות‬

‫^‬

‫ת שוב הערות המתבר‪ .‬התאריך הוא י״ז אדר תרג״א‪ .‬וכן תשובה לאהד מגאוגי‬
‫שליט״א)!( ששלח לו השגות על ספרו תודת יהונתן)‪.(14‬‬

‫•‬

‫י יו איש מצטט ממנו באריכות )כגון; זרעים‪ ,‬עז( ואומר בשבחו ש‪-‬העמיק מאד‬
‫כוח אלו‪ ,‬והרבה דברי תורה גתפרשו על ידו•)שם‪ .(182 ,‬משקל גוםף יש לדברים‬

‫^‬

‫^ ״ כשאומדם ידוע כמי שלא הרבה להשתמש בספרי האתרוגים מדורותיבו‪ ,‬ובספרו‬
‫שביעית )‪ (42‬הוא מזכיר ר ק את בית הלוי)שאיגו תחת ידו( ואת הגצי״ב ב״משיב‬
‫דבי״)‪.(17‬‬
‫לקראת שמיטת עת״ר קבלה המערכה תנופה חדשה‪ ,‬כשבראש שגי הצדדים עומדים‬
‫אישים בהי ידב״ז וחרב קוק‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ק נ א קנאת השם‪ .‬היה כל ימיו הרידב״ז‪) .‬שם משסתתו וילובםקי לא השתרש״ והוא‬

‫נ ו‬

‫י ע בשם דידב״ז‪ ,‬אשר בהקדמה לתשובותיו בית רידב״ז )וילגא תדמ״א( מפרשו‪,‬‬
‫״ת ש ל ‪ :‬ריגת יעקב דוד בן זאב(‪ .‬את פרסומו העיקרי קנה לו ע״י פירושיו הרידב״ז‬

‫ותוספות ר י ״ ה שגדססו בצד תלמוד ירושלמי‪ .‬פרטים ביוגרפיים רבים עליו‪ ,‬אפשר‬
‫מ‬

‫ז ז ו‬

‫נ‬

‫* ו א בהקדמתו המופלאה עד מאד‪ ,‬לתשובותיו בית רידב״ז )ירושלים תרם״ח( בה‬
‫א סוקר תולדות חייו‪ ,‬ירידת הדורות‪ ,‬דרך הלימוד‪ ,‬חבור ספרים ועוד‪ .‬בתרם״ב‬

‫ס‬

‫ע‬

‫לאמריקה לכהן כ״רב הכולל וזקן הרבנים לכל ארה״ב וקנדה חונה בשיקגו״ א ך‬

‫ח י‬

‫י הדת שם‪ ,‬ובאותה תקופה‪ ,‬לא הרווהו גחת‪ ,‬ולא התאימו לאופיו הסוער‪) .‬וראה‬

‫ג י מ‬

‫י ק י דידב״ז עה״ת‪ ,‬שיקגו‪ ,‬תרם״ד(‪ .‬מלחמות היו לו בקשר להשגתה על השתיטה‬

‫בשיקגו‪ ,‬וגדסס שם על כך באותה שגה‪ .‬ספר ‪.‬דברי אמת״ מאת יריבו ד׳ צבי שמעון‬
‫אלבום‪ .‬כנראה מסבה זו עזב‪ ,‬וצוד באותה שגה עלה ארצה‪ .‬בצפת בה קבע משכגו‪,‬‬
‫החזיר עטרה לישגה׳ וע״י הישיבות וביה״ד שיסד‪ ,‬גתםלאה ארץ הגליל תורה‪ .‬תאור‬
‫ס ע נ י‬

‫) ם ט‬

‫י יהי על כך‪ ,‬מוסר תלמידו ר׳ ישעי׳ איש הורוויץ‪ ,‬בהקדמה לספרו יבא שילה‬

‫• ליאיס תרס״ו(‪ .‬בקש לישב בשלוה ולהרביץ תורה‪ ,‬קפצה עליו רוגזה של שגת‬

‫השמיטה‪.‬‬
‫עוד בערב השמיטה הוציא לאור מחידושיו‪ .‬שנלמדו בעיון בישיבתו תורת א״י‪.‬‬
‫ק ו נ ט ר ס ה ש מ י ט ה ‪ .‬הרידכ״ז‪ / .‬ירושלים‪ ] .‬ר י ״ ד פרומקין[‪ ,‬ישמוטו בהארץ‬

‫)תרס״ט(‪ ,[1] / .‬י ד ‪,‬‬
‫ב‬

‫״‪4‬‬

‫י‬

‫״נושא ונותן בה׳ ש ב י ע י ת ‪ . . .‬אשר על מדוכה זו ישבו מלפנים ארבע מאות שנים‬
‫בכפה שני שמיטה בעה״ק הזאת ! צ פ ת ! ‪ . . .‬וזו שמימה השלישית אשד לאחר שיצאה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪39‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הודאת ד ע ה בשמיטה הראשונה סגתישבו‬
‫ס כ י אתיגו בהקאלאגיעם באה״ק הותרה לגמרי‪,‬‬
‫שביע ת ״ ק ר ה ת״ו ומיותרת היא בישראל‪ .‬ולמען שלא ישתקע‬
‫ת ו לגמרי שגת השבתון מן הארזי ולמעו שלא יי־י‪-‬י י ‪* . ! ,‬‬
‫מ*ו שלא יקבע הלכה לדורות‪ ,‬כתבגו הקוגטרים‬
‫א ת י ‪ 1‬ו‬

‫ח״‬

‫ב די ‪-‬לוו יהא תזקת ג׳ פעמים! בערב שביעית בתורת מ ח א ת ‪ ,‬בהקדמתו‬

‫הסעניגת מכפר‪ ,‬שבשממת הראשוגה ]תרמ״ט! היה ביולקוביסק שבפולין‪ .‬ואת הכסף‬
‫שקבז שלח לרוזינאי‪ .‬שרב צדיק מ מ ו ט ) ז ( בכה כל השגה על ההיתר‪ .‬שאחרי השמיטות‬
‫בא ארבה וגתפזרו רבים לגלויות‪ .‬שקנה קרקע ליד צפת כדי לקיים בה מצות שמיטה‬
‫‪ .‬ח ב י ת י כדת בעדי ובעד כל קהל ישראל הנפוצים בכל קצות תבל״‪ .‬בסוף‪ ,‬קול‬
‫מהיכל ה׳ לתמיך בשומרי שביעית‪ .‬כבר כאן מוזכרים הגר״ג ויידנפלד )‪ (26‬שעמד‬
‫לימיגו בתזוק השביעית‪ .‬והרב קוק )‪ (32‬ידי״ג ‪.‬והמבין מתיר לשווי‪ .‬איר לבבו‬
‫הטהור מלא כאב ויגין ואגהה על ההיתר שגשתקצ בעו״ה‪ ,‬וכותב ג״כ שהי׳ * ר הוראת‬
‫שעה‪ .‬ולא שישתקע מצות שמימה מארצנו ה ק ׳ ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫לא תם הפק בדברים שבכתב‪ ,‬והשפיע על במה תרדים שישמרו שביעית‪ .‬למענם גםצ‬
‫לפריז וללוגדון‪ .‬והנדיב הידוע הבמית‪ ,‬שלא יגיע נזק לשובתים‪ .‬בתרע״ב קנה נחלה‬
‫בעין זיתים להתבודדות‪ .‬ורק יתידי סגולת באו לתתיעץ עמו‪ .‬בשלהי תרע״ג חלת‪.‬‬
‫ולדעת הרופאים הסיבה‪. .‬מעמלת מוחו ורגשת לבבו על שפלות מצב התורה‪ .‬ודיו‬
‫גרפ* בגיזקין של מחלתו האנושה״‪ .‬נפטר בליל א׳ דר״ה תרע״ד )יבא שילה(‪ .‬יתר‬
‫מפריו בעגיגי שביעית ראה)‪4‬ג‪ .‬ה ‪(10 :‬‬
‫עם קוגמרם זה‪ .‬הדפים הרידב״ז תוספת של רעו ועמתו במצות וו‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫א‪ .‬קוגטרם תיבפת שביעית‪ .‬ר׳ נחום ב ״ ר י ע ק ב ויירנפלד מדומברובה בגליציען‪.‬‬
‫‪ /‬ירושלים‪ ,‬ןרי״ד פרוביקיו!‪ ,‬תרם״ט‪ ,5 / .‬ד ־ ט ד׳׳‬
‫נ > ‪4‬‬

‫המחבר בקר שגה לפגי כן בארץ‪ ,‬בשליחות רבני מדינתו‪ .‬פגישתו הנרגשת עם‬
‫הרידביז‪.‬‬

‫שבכה על חלול השמטה‪ ,‬רתמה אותו לפעילות לטובת המגבית‪ .‬עבור‬

‫הקילוגיות שישמרו שביעית‪ .‬פרסם כרוזים בכל תפוצות הגולה‪ .‬וקול קורא לתמוך‬
‫בעגין‪ .‬עליו חתמו כמעט כל גדולי פוליו והוגגריא‪ ,‬ואצלו היתה הכתובת למשלוח‬
‫כספים‪ .‬פרסים אלו כלולים בהקדמות הרידב״ז והמהבר לקוגםרם‪ .‬הרידב״ז מלוהו‬
‫בהערותיו‪.‬‬

‫ב‪ .‬בדפם בידים שניות מדברי סופרים ע״י המחבר‪ ,‬בסוף םפרו מעומדת להבית‬
‫)‪, ,(31‬יראה לעיל)!׳‪.(:‬‬
‫ג‪ .‬הופיע שוב בצלום מהדורת פאת השלחן עם בית רידבו)‪4‬ה(‪.‬‬
‫שגי הקוגמרםיס גשלחי אל גדולי הדור‪ .‬ועוד באותה שגה נדפסו דברי המםייעם•‬

‫א‪.‬‬

‫קדושת שביעית‪ .‬ר׳ אברהם מענדיל שמיינברג מברודי‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ןרי״י‬
‫‪4 0‬‬

‫םרומקיו‪ ,1‬תרם״ט‪ / .‬יג די‪.‬‬

‫יצא לאיר עיי ר׳ אברהם אביש מרדכי הלוי אייזען מירושלים עם הערותיו‪ .‬תשובת‬
‫הסתבר‪ .‬והארות להערות שגית‪ .‬מפלפל בחריפות ובקיאות‪ .‬לחזק את קדושת שביעית‬
‫שנת השבתון‪ ,‬מסכים עם הרידב״ז בסתירת ההיתר‪ .‬וקורא לתמוך בשומרי שביעית‪.‬‬
‫תאריך הכתיבה‪ :‬כ״ג ת ם ח תרם״מ‪.‬‬

‫‪ .‬הופיע שוב בצלוס מהדורת פאת השלחן עם בית רירבו )‪4‬ה(‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מדבריו‪ :‬״הטעו הרבנים משום ארנונא‪ .‬ובאמת חוק הממשלה יד״ה‪ .‬דשדה שאינו‬
‫נזרע סטור מן ארנונא‪ ,‬והשואליס מבקשים להטעות את החכמים‪ .‬ואוי לנו אנא נשא‬
‫את חרפתנו‪ .‬הגויים הערבים מניחין שדותיהם בור אחת לג׳ או לד׳ שנים לטובת‬
‫האדמה‪ ,‬וב״י חודשים וזורעים בלי הפסק אף אחת לשבע‪ ,‬אי״ז כ״א למען ח״ו לחלל‬
‫קדושת ה א ר ץ ‪ . . .‬״‬
‫עוד מי שפלםל בדבריהם‪ .‬הוא רמ״מ קידשבוים בקונטרסו תורת השביעית )להלן א‪.(39‬‬
‫הרב שטפל בסדור המכירה כותב )בערך שביעית )‪ (43‬עמ׳ ‪ :(30‬״דאיתי שרב מפורסם‬
‫!הרידב״ז( הדפיס קונטרס בענין שמיטה )‪ …(25‬אז הייתי מוכרה להדפיס ספר‬
‫מיוחד על ענין ההיתר‪.‬‬

‫״‬

‫הוראות שעה‪ .‬ר׳ יוםף צבי ב ״ ר א ב ר ה ם הלוי ראב״ד ומו״צ דפעיה״ק יפו‪.‬‬

‫י‬

‫בעהמח״ם ״בכורי ציון״ ] ס פ ר ו הראשון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרם״ג[‪ / ,‬ירושלים‪ ,‬חש״מ‪,‬‬
‫‪4 0‬‬

‫‪,‬‬

‫שבתון יהיה לארץ )תרם״ט(‪ 128 ,[4] / .‬ע ‪.‬‬

‫״מערכה בדין םירות עכו״ם‪ .‬אס גוהג בהן דין קדושת שביעית‪ .‬ואם מותר למכור או‬
‫להשכיר ל‬

‫ה ם‬

‫ק‬

‫ר‬

‫ק‬

‫ע‬

‫ב א‬

‫״‬

‫י ״‬

‫ן א ם‬

‫ע ב ן ד ה‬

‫מ ן ת ד‬

‫ע‬

‫״ י‬
‫י‬

‫ל או ע״י עכו״ם‪ .‬וכל פרטיהן‬

‫ש ר א‬

‫ודקדוקיהן‪ ,‬וכל המשא ומתן שהיה בין הגאונים שבארצנו הקדושה בהשמיטות שעברו‪.‬‬
‫וביחוד של הגאון המקובל מר חותני זצ״ל עם הגאון רשבבה״ג מוהרי״ל דיםקין‬
‫זצ‬

‫י ק ״ ל בשנת תרו״ן‪…‬״‬
‫ל ס פ ה שמטרתו לברר ההיתר‪ ,‬הסכמת הרב קוק מיום ״ ן אלול תרס״ט‪ .‬כלולים בו‬
‫כ‬

‫חליפת המכתבים שבין תותנו והאדר״ת‪ .‬ומכתבו של הגרי״א מקובנא‪ ,‬שמתיר לשמיטה‬
‫השניה בלי שינוי‪ .‬תמצית סקירת העבר בפרק ל״ב‪ ,‬נוסח החוזה ודיני תפוזים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫הרידב״ז גדם לחיבורו של ספר נוסף‪.‬‬

‫קונטרס הלכות שביעית‪ .‬ר׳ יחיאל מיכל ב ״ ר אהרן םוקצינפקי‪ / .‬ירושלים‪,‬‬
‫‪1 2 0‬‬

‫יפ‪ .‬א ח י ם סלומון‪ ,‬עתר‪ / .‬כח ע׳‪.‬‬

‫י ל ו ״ ‪ ,‬ועיקרי הדינים הנוהגים בשנת השביעית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כשער השני‪ :‬״‬
‫על פי מסקנת דוב ה פ ו ס ק י ם ‪ . . .‬ובשולי היריעה‪ ,‬חקרי הלכות הערות וספיקות‪ ,‬ומראה‬
‫מקומות נהוצים‪ .‬בתוספת הערות והארות מארבעה גאוני הזמן אשר בא״י״ )להלן(‪.‬‬
‫״בתור הקדמה״ מוסר ש״הרידב״ז הי׳ הראשון שעוררגי לערוך הלכות שביעית‪ ,‬נו״ג‬
‫״ י קוק ח״ז ר״ש‬
‫כ ו ל ל‬

‫ע מ ו‬

‫ס ם ק‬

‫ה ה ל כ ו ת ן ז ר ג‬

‫ן ש ב צ ת י‬

‫ע ן ל‬

‫י‬

‫״‬

‫ח‬

‫ב ר ל י ן ״‬

‫ו י ״ י‬

‫ד י ס ק ץ‬

‫ו ר א‬

‫סלנט אמר‪ .‬שכאשר תגענה תשובות הרבנים‪ ,‬יחוה דעתו באיזה ענינים‪ .‬אבל היה כבר‬
‫חולה ונפטר‪ .‬מאלפי תשובותיו‪ ,‬לקט״י כמה גרגרים בעניבי שביעית״‪ .‬מלבדם משבץ‬
‫מחכמי עץ חיים ]גם מהגרצ״פ[‪.‬‬
‫לימים נעשה מראשי המדברים בענין השמיטה‪ ,‬הלכותיה ובעיותיה‪ .‬לפופולריות זכה‬
‫ספר השמיטה )‪ (65‬שלו‪ ,‬שהוא גלגולו השני‬

‫ש‬

‫ל קונטרס זה‪ .‬כתב ערך שמטה ב״אוצר‬

‫ישראל״‪.‬‬
‫ושוב סרסם הרידב״ז‪ ,‬״בדין פירות שביעית שנתגדלו בעבירה‪ ,‬אם מותרין לפי‬
‫‪,‬‬

‫ישראל או לא‪.-‬‬

‫‪,‬‬

‫^‬

‫קונטרס הלבה למעשה‪ .‬קבוצת מכתבים מכבוד מ ר ן רידב״ז‪ ,‬ששלח לחכמי‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ורבני ירושלם אשר דרשו מאתו להורות הלכה למעשה קבועה לדורות• ‪/‬‬
‫ירושלים‪] ,‬דפ‪ .‬רי״ד םרומקין[‪ ,‬עתר‪ ,[2] / .‬ז׳ ד׳•‬
‫ב״פתח דבר״ שוסך מד לבו על שמאשימים אותו שעשה ‪-‬שנאר גישעסט״ מהשמיםה•‬
‫תוקף בחריפות את כנוס דאל״צ‪ ,‬שהתיר סירות שביעית סירות עבירה‪ ,‬ובמיוחד אח‬
‫שץ המכנה א״ע להבדיל בצלאל״ והשני לו ‪-‬מין המן דמתקרי מרדכי ]בן הלל[ הידוע׳‬‫שיצא מכלל ישראל ומכנה א״ע בשם כ ה ן ‪ . . .‬׳‬
‫המכתבים‪ :‬א‪ .‬פסק לאסור ענבים מכרם ישראל שעבר על לא תזמור‪ .‬ב‪ .‬עוד בענין‬
‫זה להגר׳ שלום אייזנבך ]בסופו‪ :‬ועיין בקונ׳ ה׳ שביעית שחבר הרב ד״מ סוקצינםקי‬
‫)‪ (29‬מש״כ בשמי[‪ .‬ג‪ .‬לד׳ פנחס עפשטיין‪ ,‬מצפת יום ו׳ מנ״א עת״ד‪ .‬ד‪ .‬לד׳ אביש מרדכי‬
‫אייזען ]בסופו‪- :‬וידע כ״ת נ״י אשר אני מחכה‪ ,‬אם ינצחו הפרושים להצדוקים‬
‫בשנה הזאת‪ ,‬אז תשוב השמיטה לארצנו הק׳‪…‬״[‪ .‬וכן נוסח וחתימות ססה״ד‬
‫מבתיד״צ פרושים וחסידים וד״ח ברלין מב׳ אלול עת״ר‪ ,‬שהמכירה אינה מתרת םירות‬
‫מעבודת איסור‪ ,‬והוספה מהדידב״ז‪.‬‬
‫בסוף מכתב ד׳ כותב הרידב״ז ‪-‬וצריך לעשות חיבור כמו ש״ע על הלכות שביעית״‪,‬‬
‫לא הספיק לו פאת השלחן )‪ (4‬נדפס בשנת תרע״ב )ב( עם הגהות הרב קוק‪ ,‬ובאותה‬
‫שנה הוא מדפיס הלכות שביעית‪ ,‬עם פירושו שו״ע לשבת ובית רידב״ז )ג( וספר‬
‫נוסף בעל שעד מיוחד‪:‬‬
‫א‪ .‬קונטרס אחרון משמרת להמית‪ .‬די נחום ב״ר יעקב ויידנפלד‪ / .‬ירושלים‪] ,‬רי״ד‬
‫‪2‬‬
‫פרומקין[‪ ,‬תרע)א(ב‪ 40 ,1 / .‬ד׳‪.‬‬
‫העדות על ספר בית רידב״ז‪ ,‬עם העדות הרידב״ז ורא״א אייזען‪ ,‬גם על מכתבי רא״מ‬
‫שטיינברג הנספחים ]בהם מצטט מספדו קדושת שביעית )‪.[(27‬‬
‫‪8‬‬
‫ב‪ .‬צולם מחדש עם פאת השלהן שביעית‪ ,‬תשכ״ה )‪4‬ה(‪ .‬כח ד ‪/‬‬
‫כתב יד שלם של המחבר‪ ,‬חידושי ״חזון נחום״ על כל זרעים׳ נמצא בספרית םינםינטי‪,‬‬
‫וכבר נמצא התורם‪ ,‬שיממן צלומם של כמאה דסים שעל מסכת שביעית‪ ,‬על מנת‬
‫לכודכם ולהעמידם לשמוש המעיינים‪ ,‬בהיכל ‪-‬כולל חזון איש״ בבני ברק‪.‬‬

‫‪4 0‬‬

‫‪31‬‬

‫‪0‬‬

‫ס‬

‫כנגדם יצא עוד בשמיטה עצמה עמוד המתירים‪ ,‬שהעמיק הרחיב לבסס את ההיתר‬
‫בספרו‬
‫‪32‬‬

‫א‪ .‬שבת הארץ‪ .‬הלכות שביעית‪ .‬ר׳ אברהם יצחק הכהן קוק אב״ד בעיה״ק יפו‬
‫‪8‬‬
‫והמושבות‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬לעווי ושות‪] /‬עתר[‪ / .‬נה‪ ,‬יז‪ ,‬ג ד׳‪.‬‬
‫תחלה בא מבוא רחב לברר יסודות ההיתר‪ ,‬בו מתוכח המחבר עם ‪-‬ידידי הגאון‬
‫הדידב״ז שליט״א בקונ׳ השמיטה )‪ (25‬אשד לו״ ומסיים‪- :‬וצריכים אנו להשקיט לב‬
‫היושבים והמתישבים באה״ק‪ ,‬שהם מוכרחים להשתמש בדרך היתר זה כסי המדה‬
‫המוכדתת‪ ,‬להודיע אותם כי אשדי חלקם‪ ,‬וכי טוב גורלם שזכו לשבת בנחלת ד׳‪ ,‬ושהם‬
‫שמיס לב לקיום המצות התלויות בארץ כפי כהם‪ ,‬ומה שאי אפשר לקיימן‪ ,‬הס‬
‫מתנהגים בהן ע״פ דרכי הודאות חכמים‪ ,‬להפטר מחיובם עד עת רצון‪ ,‬וחלילה להוציא‬
‫לעז על ישראל קדושים‪…‬״‬
‫‪0‬‬

‫הספד עצמו סודר לפי הלכות שמטה ויובל של הדמב״ם ]האותיות הגדולות[‪ .‬על יד‬‫דברי הדמב״ם‪ ,‬הוא מביא את בל שיטות הראשונים והאתרוגים בצורה קצרה ומרוכזת‬
‫]‪-‬הדינים בלא ציון המקור‪ ,‬מס׳ פאה״ש)‪ (4‬עסי״ד״[ אף גם את דעתו הוא הלכה למעשה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בקוגמדם האתרון שנלוה בסוף הספר‪ .‬הוא מבדד את יסודות חידושיו מש״ם בבלי‬
‫וירושלמי ודבדי הדאשוגים״‪1) .‬די׳ת בדבה״ש)‪ (51‬עמ׳ ‪.(75‬‬
‫״באותה שנה ]עת״ר[ רבו השואלים והמתוכחים‪ ,‬ותשובותיו הלא הן כתובות על ספרו‬
‫״משפט כהן״)‪ (45‬הלכות שמטה ויובל)נרי׳ שם(‪ .‬בעמ׳ קל״ד תשובה מב׳ אד״ש תרעיין‬
‫לר׳ צבי הירש קאהן‪ .‬על הערותיו לשבת הארץ‪.‬‬
‫חומד דב אתר נמצא במכתביו שנדפסו ע״י בנו‪ .‬וסודרו לפי שנות כתיבתן ב״אגרות‬
‫הראי״ה״ )ירושלים תשג־ו( ושנית ע״י מוסד הרב קוק )שם תשכ״ב(‪ .‬במפתח קצרו‬
‫במקום שהי׳ להאריך‪ .‬דעתו החיובית של ה״חזון איש״ על ספרי ההלכה שכתב הרב‬
‫?יק׳ דאה בילקוט דעת תורה )שבסוף עקבתא דםשיחא‪ ,‬תשכ״ב(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהדורא שניה בהוספות ותקונים‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬העברי חרצ״ו‪ / .‬יד‪,[2] ,‬‬
‫‪4‬‬
‫קלב ע׳‪.‬‬
‫״ל ע״י האגודה להוצאת ספרי הרב‪ ,‬כשמיני בסדרת ספרי מערכת ההלכה‪.‬‬
‫בהקדמת בנו ר׳ צבי יהודה מי״ז אלול תר־צבאיד‪ ,‬שבגלל קירבת שגת השבע‪ ,‬הוקדמה‬
‫הדפסת ספר זה שאפס ואיננו‪ .‬נוספו להוצאה זו‪ :‬א‪ ,‬הערותיו לה׳ שביעית שבם׳ פאת‬
‫השלחן)‪ (4‬הו׳ לינץ )ב( המשלימות ומבארות ד״ק שבשבת הארז‪ .‬ב‪ .‬הערותיו לקונ׳‬
‫״הלכות שביעית״ )‪ (29‬לרי״מ טוקציגםקי‪ ,‬אשר באו שם מקוצרות מתוך מקורות‬
‫מכ״ק׳ בדיקת המקורות‪ .‬זירוז ההדפסה ע״י הגרא״ז מלצר‪ .‬תוספת הערות מהאדר״ת‬
‫!חותנו[‪.‬‬
‫ם‬

‫יו‬

‫ג‪ .‬מהדורה שלישית‪ .‬בהשמטת הקדמת בנו‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשי״א‪.‬‬
‫‪4 0‬‬

‫‪ – /‬קלב ע׳‪.‬‬
‫י• הדפסה חדשה‪ .‬שם‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬
‫מאמר ‪.‬שבת הארז״ שהוא סקירה עיונית על הספר ]למעשה איגו אלא תמצית[‬
‫הדסים הרב משה אוסטרובסקי ]=המאירי[ בח״א של הקובז ‪.‬אזכרה״ )ירושלים‬
‫תדצ״ז( במדוד דברי הרב‪ ,‬עם׳ רה‪-‬רכב‪ .‬הופיע גס בתדפיס‪) .‬י‪ .‬ורפל(‪.‬‬
‫ספרים נוספים נדססו נגד ההיתר ובעדו‪ .‬לאסור‬
‫קונטרס כדיו השמיטה ר׳ ארי׳ ליב ראשקעם שהי׳ מו״צ בפרור שניפישאק‬
‫בעיר וילנא וכעת ר״מ ישיבת פרי יצחק‪ / .‬ירושלים‪ ,‬המו״ל רא״ל גורדון‪ ,‬הדפ‪.‬‬
‫‪1 2 0‬‬

‫^‬
‫יא״מ לונץ‪ ,‬עת״ר‪ [2] / .‬ד ‪ 67 /‬ע׳‪.‬‬
‫״יבאר דין השמיטה בזמן הזה מה משפטה‪ ,‬וכיצד צריכים לעשות לתועלת אכרי‬
‫אהיני בעלי המושבות החדשות בארה״ק‪ ,‬י לקיים את המצוה הגדולה הזאת כדעת‬
‫רבותינו ז״ל גדולי ההוראה‪ .‬ואחינו האכריס יוכלון שאת‪ ,‬מו״ם של הלכה‪ …‬ובדרך‬
‫אגב יבוארו בו כמה עניגיס בהלכה ובאגדה השייכים לענין השמיטה״‪.‬‬
‫תיקף בחריפות את מתישבי הארז שאינם שומרים תורה‪ ,‬וכן את מבקשי ההיתר‪.‬‬
‫‪ .‬עונ* ׳ אלכסנדר משה לפידות אב״ד‬
‫מע ׳‬
‫כ ד‬

‫פ‬

‫כ ד‬

‫מ ב ת ב ן‬

‫ב ע ג י ן‬

‫ש מ ט ה י‬

‫כ ג ר א ה‬

‫יאסיין במכתבו מכ״א ארד ״רמ״ח׳‬
‫שחפשתי צדדי ההיתר יקילית• *י* י<‬
‫יתברך ויצליח בהפלגה כאשד‬
‫תקוה שבזכות^ זה יבא במ״אי *‬
‫^‬
‫ף א י י‬

‫ל מ צ ו א‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ז‬

‫י ם צ י ע‬

‫מ פ ג י‬

‫ל ה י פ י ם‬

‫ה ה כ י ח‬

‫י נ מ ד י מ ה‬

‫ב י ע י ת‬

‫ח ן ז ב י ל ה‬

‫ג‬

‫ד‬

‫״‪ ,‬׳‬

‫ע‬

‫׳ "‬

‫ד ב י י י‬

‫ב ל‬

‫ש ל ע צ ם י‬

‫א‬

‫י‬

‫? י י ב‬

‫י‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫"י‬

‫ב מ‬
‫‪0‬‬

‫ה י י ״ י‬

‫‪:‬‬

‫? ^'^‪1‬‬

‫י'‬

‫ד‬

‫;‪ 1‬״‪1‬‬
‫א י‪ 1‬ד!‬
‫י‬

‫^‬

‫שרמזתי במכתבי^‬
‫לנכדי‪ ,‬במו ״ ? ? ״ י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שגדפס במכה״ע ]המליץ[‪…‬״ במכתבו השני כותב‪ :‬״‪…‬הגה זה מכבו כתבתי אזוב‬
‫הגאב״ד דק״ק בויסק‪ ,‬צדדי היתר לשביעית בישוב אה״ק‪ ,‬והוא שלחו להמליץ‪ .‬והוא‬
‫םדםמו בנומר ‪ ,25‬ולפי שרשמתי אז ראשי פרקים כיאות לגברא דבא‪ .‬ע״כ נמצאו‬
‫השגות ע״ז בקונטרס קול התור )‪ (10‬הנשמע באדצגו מהרה״ג אביו ויציניווע‪ ,‬אמדתי‬
‫לפרש שיחתי‪ …‬ובזה נסתם כל השגות שבקוגטדס קול התור״‪) .‬וראה מאמריו בדבר‬
‫השמיטה בכנסת הגדולה א׳ )וורשא תרג״ג( עמ׳ ‪ 39—43‬ובהלבנון שע״כ הותקף‬
‫בבי מדרשא )דבה״ש הירשנזון)‪.((8‬‬
‫ולהתיר‬
‫דבר בעתו בתוך ״ירושלים״‪ .‬ר׳ יונת דב ב״ר יהודה כלומברג מדועסק תושב‬
‫‪12‬‬
‫‪197.—208‬‬
‫רחובות‪ / .‬ירושלים‪ ,‬רא״מ לונץ‪ ,‬עת״ר‪ / .‬עמ׳‬
‫העווד מעיר שהמתבר ״ת״ח מצוץ שהתישב ברחובות‪ ,‬השמטנו הביאורים הרבים‬
‫בהלכה והגדה‪ ,‬מפני שאיננו נו״נ בהל׳ שמיטה כ״א ע״ד ערכה ויחוםה לזה״ז וגם‬
‫מפני ששנתנו זאת היא שמיטה ודבר בעתו מה טוב״‪ .‬המחבר מודיע שאינו פוסק‬
‫בפגי גדולים )אף כי משתמש כלפיהם בסגנון זול(‪ ,‬דק מעורר שדעתו כי ״כל עוד‬
‫לא התישבו אחינו בא״י ישוב נכון וגמור‪ ,‬באופן שיהא בתכונת ההתנחלות טבוע‬
‫ומתגלם יחם של ״עצמיות״ לא ״שעבודי״ אין להרעיש עולמות‪ .‬ואין מקום לקיום‬
‫השמיטה״!‬
‫המחבר )שהיה סוחר והפסיד במסחריו(‪ ,‬השיב על דברי ד׳ יצחק ליאון בספרו מצות‬
‫ישיבת א״י )וילנא תרג״ח( עליו הסכימו גדולים )דש״כ מוילגא‪ ,‬ד״ש מוהליבר‪ ,‬ר״ח‬
‫ברלין‪ ,‬רמ״ש מדיגה(‪ .‬ד׳ ליב נח באם רב דשאווקאט ס׳ קובנא שנטה אחדי הציונות‪,‬‬
‫ותפץ לפרסם בעם ספר ידידו בלומבדג‪ ,‬חבר נגדו ם׳ תבת נח )וילנא עתר( עם‬
‫הסכמת הגרי״י ריינם‪] .‬בקונ׳ תולדות אבות שבסוף שו״ת מילי דאבות ח״ה כותב‬
‫ד׳ יוסף מרגליות־יפדדשלזינגד אב״ד דגנדורף‪ ,‬שחבר ספד נגדו בענין ישוב א״י‪.‬‬
‫כתה״י נמצא אצל נכדו אב״ד בת״א[‪ .‬ביפו תדע״ד הדפים בלומברג‪ :‬מאמר הדבור‬
‫העברי עפ״י מקורי חז״ל‪ ,‬והוא פוק מתוו ספריו ״תורה מציון‪ ,‬וישראל וארץ ישדאל‪,‬‬
‫הערוך כולו בדוח לאומי דתי‪ ,‬לתחית שפתנו הק׳״‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫מאוחר יותר‪ ,‬גקבעו בספר דבריו של אחד מגדולי האוסרים‪.‬‬
‫חדושיס בעניני שביעית‪ .‬בסוף שו״ת שאילת דוד ח״א‪ .‬ח דוד ב״ר שמואל‬
‫פרידמן מקרלין‪ / .‬פיעטרקוב‪ ,‬דפ‪ .‬מ‪ .‬צדרבוים‪ ,‬תרע״ג‪ / .‬דפים יד‪.‬־כב‪2 .‬‬
‫מדבריו‪ :‬״אחשבה להלכה שהיא צריכה עתה ככל הלכות הנוגעים למעשה‪ ,‬וכמעט‬
‫עזבתי כל שעורי לעסוק בשביעית‪ …‬כאשר יעזדני השי״ת אוציאו לאור בדפוס‪…‬‬
‫הלכות שהעלו חלודה מרוב ימים שלא נתעסקו בהן‪ …‬האברים החדשים מהפשים‬
‫מודים אשר מאורות לו יראו‪ ,‬ולעצים ישאלו אשד מקלם יגיד ל ה ם ‪ . . .‬כי רבים‬
‫נתלים על בנין זה‪ ,‬ובראשם אדם גדול ז ]אם אמת הדבר לא אדע[‪…‬״‬
‫על המקוש כפירות שביעית דן כבר בפסקי הלכות ח״ב )וורשא תדס״א( ם״ה מהל׳‬
‫אישות הלכה גי‪ .‬תשובה י״ח בחיו״ו היא בענין קנין עכו״ם בא״י‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫שלש שמיטות עבדו עתה ב״שקט יחסי״‪ .‬שנת תוע״ז היתה בעיצומה של מלחמת‬
‫העולם הואשונה‪ .‬שוות הארץ שבתו מאונם‪ ,‬בגלל הקרבות שהתנהלו בהן‪ ,‬עד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שהאנגלים כבשו את הארץ מידי הטורקים‪ .‬את האדמות מכרו לקונסול האמריקאי‬
‫רי״צ הלוי די״א ציטרון מפ״ת וד׳ יוסף רבי‪] .‬סרטים ותצלום ב‪-‬מעדיב״ מיום כ״ד‬
‫אב תשכ״ה[‪.‬‬
‫שמיטת תרפ״ד אף היא‪ ,‬לא הניבה ספד חדש‪ ,‬והדיונים במדד‪ .‬שהיו‪ ,‬נערכו על גבי‬
‫כתבי העת‪ .‬הספד היחיד שהופיע ודוקא בפולין‪ ,‬הוא פרי חידושי שמיטת עת״ד‪ ,‬כפי‬
‫שמעידות הסכמות רבני לענטשנא לוקוב ויאנוב משנים תדע״ג־ה — מלבד מוצ״י‬
‫וורשא — ותשובת הגר״א מלובלין משנת עת״ד‪ ,‬לשאלת המחבר על שמיטה‪.‬‬
‫‪36‬‬

‫ש ע ר ש ל ו ם ירושלים‪ .‬ח ו ב ר ת א׳ ה ו ס פ ה ] ל ס פ ר ו ?[ ש ע ר י תורה‪ .‬ר׳ יהודה נ ח‬
‫ב ״ ר א ב ר ה ם א ל כ ס נ ד ר ] ב ר א ו ו ע ר [ א ב ד ״ ק ב א ר נ ו ב ‪ / .‬לובלין‪ ,‬ד פ ‪ .‬ר מ ״ מ‬
‫‪0‬‬

‫שניידמסר‪ ,‬תרפ׳׳ג‪ 164 (128) / .‬ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫המדבר בזה״ז ע ל ‪ . . .‬וקדושת הארץ ושמיטותי׳ ואתרוגי׳‪ ,‬ועל דיני קנין נכרי וחני׳‬
‫בארץ‪ ,‬ועבודה בשדותיהם והיתד פידותיהם‪ ,‬וע״ד הערמת מכירת ושכירת שדותנו על‬
‫שנת השביעית‪ ,‬עפ״י תורת העולה מים התלמנד בבלי וירושלמי‪ ,‬ספרא וספרי‬
‫ופוסקים ראשונים ואחרונים‪ ,‬ותשובות גדולי זמננו״‪ .‬עמדת המתבד נגד ההיתר‪ ,‬ומדף‬
‫מ׳ סוקר השתלשלות הענין‪ ,‬כולל העתקת הערך שמטה מ״אוצד ישראל״ )ראה ‪.(29‬‬
‫בספר מצוטטות תשובות רבות ודיונים בדברי התורת יהונתן )‪ (14‬והנצי״ב)‪.(17‬‬
‫)בעמ׳ ‪- : 65‬ובשנת התרפ״ט הוא הקץ הכתוב בספר דניאל״(‪.‬‬
‫ספריו הקודמים של המחבר‪ :‬חקל תפוחין קדישין‪ ,‬וילקוט פרי עץ הדר להעדיף‬
‫אתרוגי א״י על של קורפו )פיעטרקוב תרנ״ח(‪ .‬אחדי שעלה לארץ הדפים בירושלים‬
‫אבני הלבנון״ )תרפ״ו( במצות בנין ביהמ״ק בזה״ז‪ ,‬שעד ‪-‬דלתי הלבנון״ )חדפ״ח(‬‫היתד כניסה להד הבית בזה״ז‪ ,‬ו‪-‬מלאכת מפרק״ )תרפ״ט( נגד היתד ד״ח הירשנזון‬
‫לחלוב בשבת‪.‬‬
‫מספד שנים נמשכה הדפסתם של שני םפדימ שהופיעו בתדפ״ח‪:‬‬
‫‪37‬‬

‫תורת הארץ‪ .‬חלק א־ב‪ .‬מדיני מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ‪ .‬ר׳ משה ב ״ ר מ א י ר‬
‫פןליערם מ ט ב ר י ה ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ר ״ ש צוקרמן‪ ,‬תרפ״ת‪ / .‬ד ף ק ל ט ‪ .‬־ ק פ ד ‪:‬‬

‫ס‬

‫‪2‬‬

‫סדקים ו*ז*ח בחלק ראשון עוסקים בשביעית‪ ,‬בהם מתבארת סתירת ההיתר‪) .‬מצטט‬
‫תשו׳ כת״י לד׳ מיכל הילפדין שהי׳ ר ב בטבריא(‪ .‬המשיכו להדפיס גליונות אחדים‬
‫מהלק שני‪ ,‬והגיעו לתחלת פרק רביעי‪ .‬בניו מודיעים בשער‪- :‬נפסק באמצע הדפוס‬
‫מהמת פטירתו‪ ,‬ואין אפשרות להדפיס את הנשאר״‪ .‬חוסר האפשרות מונע לא רק‬
‫סדסום ח״ב בשלמות‪ ,‬ובו רבים מעניגי שביעית‪ ,‬אלא גם הדפסה חוזרת של ח״א‬
‫שאזל מכבר‪ .‬במשפחתו הענםה אין בעלי אמצעים שירימו משא זה‪ ,‬אם כי הרצון לכך‬
‫הביא לאחרונה‪ ,‬להופעה שניה של ספדו הקטן )טבור הארץ(‪ .‬מה חבל שאין גואלים‬
‫לספר חשוב ויסודי זה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫א‪ .‬אמונת זרעים‪ .‬ילקוט הגדול על כל סדר זרעים‪ .‬ר׳ יהודא ליב ב ״ ר אהרן‬
‫מאיד‬

‫מ ע נ ד י ל ז א ה ן מוורשא‪.‬‬

‫‪ /‬וורשא ] ד פ ‪ .‬פ י מ ע נ ט [ ‪,‬‬

‫תרפ״ח‪.‬‬

‫‪ /‬מסכת‬
‫ס‬

‫ש ב י ע י ת כט ד׳‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בו מלוקט כל מאמרי חכמינו ז ״ ל ‪ . . .‬וסביב שני פירושים הפשוט ו ה א ר ו ך ‪ . . .‬ונלוה‬‫בסוף קונטרס עיני יוסף מבנו של המחבר‪ ,‬ציונים הערות על הססר״‪ .‬המחבר התל‬

‫‪45‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במלאכתו שנים רבות לפני כן‪ ,‬וכבר בתרע״ג הדפים בוורשא עמ״ס סאה ודמאי‪.‬‬
‫הספד לא נתקבל בהתנגדות כמו ספרי ה״סדדי טהרות״ בשעתו‪ ,‬וזכה להסכמות‬
‫נלהבות‪ ,‬מהחפץ חיים ]מן השמים הניחו לו מקום להתגדר בו[ האדמו״ר רא״מ מגור‬
‫]הכל צריכים למרי חטיא[ ואחיו דמ״ב‪ ,‬הגאון מאוסטרובצה ]בתנאי שלא יגרע‬
‫ויוסיף ח״ו אפילו לכתוב ת״ר או תביא או תנן[‬

‫הגאונים מוורשא ואוסטרוב‪,‬‬

‫והאדמורי״ם מםוכטשוב נובומינסק וראדזין‪ .‬כשנשלם סדר זרעים‪ ,‬המשיך המחבר‬
‫בעבודתו והו״ל )וורשא תרצ״ה( עמ״ם עדויות בחירתא‪ ,‬עם הסכמות חדשות‪ ,‬בהן‬
‫גרשמו אלו שהגו בעבר את הרעיון‪ ,‬ולא עלה בידם‪ .‬ד״מ זמבה ]כבד טרחו בזה‬
‫גדולי ישראל מאז כד״ש סיריליאו )‪ [(40‬ורמ״ד םלוצקי ]מהד״י חגיז רצה לעשות‬
‫כזאת(‪ .‬בספר יוחסין ממהד״ל‪ ,‬המובא בהסכמת רי״ש נתנזון לסדרי טהרות‪ ,‬מוסר‬
‫שעל מצבת קברו של מהר״ל כתוב‪ ,‬שעשה ליקוט על סדר זרעים וטהרות ובעוה״ד‬
‫נשרף‪.‬‬
‫ב‪ .‬שביעית בלבד‪ ,‬צולם ע״י חתן ה מ ח ב ר ר׳ ש מ ו א ל קלקשטיין ובניו‪ / .‬ב נ י ברק‪,‬‬
‫ם‬

‫אופסט י ש ר א ל ־ א מ ר י ק ה ‪] ,‬תשי״ט[‪ / .‬כט ד׳‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫כולל הסכמת הגדד״ב ויידבפלד‪ ,‬וסונטרם הארות מבכד המחבר )ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ספעדא(‪.‬‬
‫וראה דרך סידורו של ספר כלכלת שביעית)‪.(46‬‬
‫באותה שבה בדפם ססרו של אהד מגדולי המתירים‪.‬‬
‫‪39‬‬

‫א‪ .‬אוצרות יוהף‪ .‬שביעית בזמן הזה‪ .‬ר׳ יוסף ענגיל ר א ב ״ ד ק ר א ק א ‪ / .‬וינה‪,‬‬
‫‪0‬‬

‫דפ‪ .‬אוניון‪ ,‬תרפ״ח‪ / .‬ג‪ ,‬נב ד׳•‬

‫‪8‬‬

‫בראש הספר‪ ,‬מכתב ד׳ יצחק מנחם מורגנשטרן מקוצק חתן המחבר‪ ,‬שהתשובה‬
‫נועדה לאביו ד׳ ישראל מקוצק־פילאב‪ ,‬כמענה על סדר דבריו בקונטרסו ״תורת‬
‫השביעית״ ]לתזק שמירת השביעית כהילכתה[‪ .‬הקונטרס עצמו אבד‪ ,‬והמפלםלים‬
‫ב ו ) כ ה א ג ד ת לנבוכים )‪ ((80‬מצטטים מדבריו המשוקעים כאן‪) .‬הגאון בעל ״אבני נזר״‬
‫כותב בחיו״ד סי׳ תנ״ה תשובה למחו׳ ר׳ ישראל‪ ,‬אודות קונטרסו לאהבת אה״ק משגת‬
‫תדנ״א(‪] .‬ודאה שם סי׳ תנ״ח תשובתו בענין המכירה בשביעית[‪ .‬בספרו ״שלום‬
‫ירושלים״ על מצות ישוב א״י שי״ל ע״י רי״ב גולדרט )פיעטדקוב‪ ,‬פ ל ן ‪,‬‬
‫מ‬

‫ת ו פ‬

‫ (‬‫״‬

‫כותב ששמטה חיוב בזה״ז‪.‬‬
‫הר״י נפטר בתדס״ה‪ ,‬וע״כ יש לקבוע לאיזו משלושת השמיטות הראשונות יש ליחס‬
‫את הילופי תשובותיהם‪ .‬בעמ׳ ‪ 90‬כותב ד״י ענגיל‪ :‬״הנה תשובה זו לא גמרתי‬
‫בשעתה ז ועתה ]תרע״ד[ בחזרי על תשובותי כבר יצאו מלבי״ ומציין צדדים רבים‬
‫להיתר השביעית בזה״ז‪.‬‬

‫ב‪ .‬דפוס צלום‪ / .‬בני ברק‪ ,‬בית הסופר‪] ,‬תשכ״ה[‪.‬‬
‫גם שמיטת תרצ״א‪ ,‬עבדה כמעט ללא כל רושם‪ .‬בשנת תר״צ כותב הרב קוק לר״א‬
‫ריגיק דב דכפד סבא )עד היום לאי״ט( בדבר חילוק בין העבודות‪ ,‬והעצה לפרוש‬
‫כעין בית )משפט כהן)‪ (45‬עמ׳ קמח(‪.‬‬
‫כוכב מזהיר בשמי היהדות‪ ,‬שנועד לגדולות ונגדע באבו‪ ,‬הדפים בתרצ״ה את ספר‬
‫תשובותיו‪ .‬כלולה בו תשובה כ׳ העוסקת בשמיטה‪ ,‬ונקראת‬

‫‪46‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קונטרס תורת השביעית בתוך שו״ת מנחם משיב‪ .‬ר׳ מנחם מענדיל קירשבוים‪.‬‬

‫‪[39‬‬

‫‪ /‬לובלין‪ ,‬דס‪ .‬עוזר צוועקין‪ ,‬תרצ״ה‪ / .‬עמ׳‬

‫‪0‬‬

‫‪108‬ד־‪80.‬‬

‫‪4‬‬

‫המחבר נולד בקראקא בשנת תרג״ו‪ ,‬וחבר שם קונטרס זד‪ ,‬בט״ז אייר תער״ב‪ ,‬והוא‬
‫א ו בן ט״ז ‪ 1‬הדיון הוא אס שביעית נוהגת בשל עכוי׳ם‪ ,‬פלפול בדברי קונטרסיהם‬
‫של הרידב״ז )‪ (25‬ו ״ נ וייונפלר )‪ (26‬ודא״מ שטיינבוג )‪ ,(27‬ת ו ו חויפות ובקיאות‬
‫עצומה‪ ,‬והסתייעות בספרי שו״ת בלתי מצויים‪ ,‬ומאמרים בכתבי עת תורניים‪ .‬מסקנתו‬
‫לאסור המכירה ]ובמוםגר‪ :‬אם כי הישועות מלכו ואוצרות יוסף )‪ (39‬התירו[‪.‬‬
‫את קונטרסו שלת להדידב״ז‪ ,‬שהשיב לו תשובה מפורטת בצרוף הסכמה‪ .‬הם נגנבו‬
‫ממנו׳ בפי שכותב להרידב״ז במכתבו השני‪ ,‬נדפס כתשו׳ כ״א‪ ,‬ושולח אליו שתי‬
‫הערות לספרו בית דידב״ז)‪4‬ג(‪ ,‬במקום הקונטרס שרצה לחבר ע״ז‪.‬‬
‫בגיל צעיר נתקבל המחבר לאב״ד םקאלא בפולין‪ ,‬בתרפ״ו עבר לפרנקפורט לכהן‬
‫כדומ״ז ואח״כ כרב‪ ,‬ולקח חבל פעיל במערכה על השחיטה הכשרה‪ .‬מאימת הנאצים‬
‫עבר לבריסל‪ ,‬גתסם וגודש בשנת תש״ג לאושביץ‪ ,‬בה נספה עם שאר הקדושים הי״ד‪.‬‬
‫את התלק‬

‫מ ם ס ר ו‬

‫ה ש נ י‬

‫ה ך פ י ם‬

‫ז ה‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ח‬

‫נ‬

‫״ ‪,‬‬

‫ת ר ח‬

‫ו ה ו‬

‫צ‬

‫א יקר המציאות‪ .‬נדפס מחדש‬

‫כתור ספד ״ציון למנחם״ הכולל שו״ת הערות וחידושי המחבר‪ ,‬עם תולדותיו ונוספות‪,‬‬
‫עיוו ומסודר ע״י ידידו הביבליוגרף ר׳ יהודה רובינשטיין )ניו־יודק‪ ,‬המכון לחקר‬
‫בעיות היהדות התרדית‪ ,‬תשכ״ה(‪,‬‬

‫את ס י ד ו‬

‫ה‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ה ג ד ן ל‬

‫ש‬

‫ד ב נ י‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ה‬

‫״‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ס‬

‫י ו ם ף‬

‫‪ ,‬י י על סדר זרעים החלו להדפיס‬
‫ל‬

‫ר‬

‫א ן‬

‫בהוצאה חדשה בשנת תרצ״ד)תרומות(‪ ,‬ושנה לאחריה יצאה לאור‬
‫מסכת שביעית מן תלמוד ירושלמי‪ .‬עם פירוש ר ״ םיריליאו)נעתק מכת״י‬
‫ש‬

‫עתיק הגנוז בבריטיש מוזעאום בלונדון( בהוספת הערות וביאורים עליו‪ ,‬בכל‬
‫הסוגיות של המסכת בשם אמונת יופף‪ ,‬ועוד קצת חידושים ! מ ל י ו ן [ בשם‬
‫גן י ר ו ל י ‪.‬‬
‫ש‬

‫ר‬

‫מ‬

‫‪,‬‬

‫י ו פ ף‬

‫״‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ן‬

‫ה ל ו‬

‫צ י ו ן‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫ל ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ר״ח צוקרמן‪,‬‬
‫ם‬

‫נ ל ‪1‬‬

‫‪2 0‬‬

‫אז תרצה הארץ את שבתותיה‪ / .‬קעו‪ ,‬ד ד•‬

‫אזהרה שלא לסמור על החידושים להלכה‪ ,‬בתחלה בדיי״ות מת״כ פ׳ בהר‪ ,‬ובסוף פי׳‬
‫הראב״ד שלא היה מצוי אז‪.‬‬
‫מד י‬
‫פ‬

‫די‬
‫כ‬

‫ס י‬

‫י ד ו ש ל מ י‬

‫נ ק ל ס‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ך‬

‫כ‬

‫^‬

‫ש ב י ע י ת‬

‫א‬

‫כ י‬

‫ס‬

‫א‬

‫ל‬

‫ה ע ת י ק י‬

‫ה ך ם י ם ן‬

‫מ כ א ן‬

‫ח י ד ן ש י י‬

‫ת‬

‫א‬

‫״ א מ ו נ ת‬

‫‪ ,‬ד‪ ,‬״‬
‫ד‬

‫פ‬

‫י ו ס ף‬

‫ם‬

‫ש‬

‫י יליאו‪ ,‬ומודים לר״י‬
‫ד‬

‫״ ‪ .‬אין להשיג את הספר שאזל‬

‫ל י ל משוק הספרים‪.‬‬

‫בעקבותיו יצא‬
‫ק‬

‫ו‬

‫נ‬

‫ט‬

‫י‬

‫^‬

‫ס‬

‫ישיבת ר ״ י‬

‫ו ו ס‬

‫ע‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫א‬

‫״‬

‫‪ ,‬״‬
‫ה‬

‫ב ע‬

‫ל‬

‫ע‬

‫‪,‬‬

‫ק‬

‫״‬

‫י‬

‫י‬

‫ו ו ס ל‬

‫‪,‬‬
‫י‬

‫י י ( ן ק א ל‬

‫ם‬

‫נביהמ״ד ‪ ,‬כ ו ו ן משה(‪ / .‬ירושלים‪,‬‬

‫ י י נ י קדושת פייוי־ שניעיוז בק‪5‬יה לדגני‬‫־ ־ י י ‪ .‬עוד‬

‫״‬

‫פ‬

‫ע‬

‫י‬

‫־‬

‫ה‬

‫ל‬

‫‪,‬‬

‫ק ו ‪0‬‬

‫^‬

‫‪,‬‬

‫״ ‪,‬‬
‫^‬

‫־‬

‫^‬

‫‪8‬‬

‫ה‬

‫מ‬

‫מ‬

‫מ‬

‫<‬

‫״‬

‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫רפ‬

‫״‬

‫ש י י נ ל ע י ע ו‬

‫ש‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫נ‬

‫״‬

‫‪,,‬י‬

‫‪ ,‬ו ‪ ,‬ש א־"״ יי־י‬

‫_‬

‫מחוקאוו )מלומדי‬

‫^‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫י‬

‫־‬

‫‪,‬‬

‫< ‪( , 0‬‬

‫מ י‬

‫‪,,‬״‪,‬‬
‫ל י י י ־ ל מ‬

‫•‬

‫״ ‪ . .‬ש״י״ד‪ .‬בעיצומו‬
‫צ‬

‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫של מאורעות הדמים בשנות תדצ״ו־ט‪) .‬בסימן השנה ומאורעותיה השתמש ר׳ שלמה‬
‫זלמן עהרנרייך משאמלוי‪ ,‬בכתבו נגד ההיתר בהסכמה לספר בני ציון)‪ : (49‬״ומי יתן‬
‫שדבריו הטהורים‪ …‬יעשו רושם בלב אנשי דודינו אשר מקלם יגיד ל ה ם ‪ . . .‬עם‬
‫היתרים אשר בדו להם נגד רצון גדולי הדור האמתיים‪ …‬שימו אל לבכם דברים‬
‫האלה אתם מנהלי ומנהיגי ישראל‪ …‬ולא לחנם היו הפרעות ונשפך דם ישראל‬
‫כמים‪ ,‬והוא הכל ע״י חטאים שעושין באה״ק‪ …‬והשנה הבע״ל הוא שנת ה׳תרצ״ח‪.‬‬
‫יהי׳ שנת השמיטה‪ ,‬ואני שואל‪ :‬התרצ״ח ו וכי ח״ו עוד תגרמו שיהי׳ רציחה חלילה‪.‬‬
‫לכן נא מנעו עצמיכם מליתן עוד היתרים בדויים‪…‬״(‪.‬‬
‫כמה שנים לפני כן‪ ,‬עלו על הקרקע למחנות הכשרה חרדיות הנוער האגודתי‬
‫)מכפר סבא( וחפץ חיים)מגדרה( לקבוץ חפץ חיים ונתעוררה אצלם שאלת קיום השמיטה•‬
‫הרבנות הראשית וחלק מגדולי ירושלים המשיכו לסמוך על ההיתר‪ ,‬אבל כנגדם התיצב‬
‫במלוא סמכותו ה״ארי שעלה מבבל״ מרן ה״חזון איש״‪ .‬לזכותו יש לזקוף החיאתה של‬
‫מצוד‪ .‬זו בימינו‪ ,‬להלכה ולמעשה‪.‬‬
‫עלה ארצה באביב תדצ״ג‪ ,‬ואת ספריו המשיכו להדפיס בוילנא‪ .‬כשנוסד ע״י כולל‬
‫ם״ת קובץ ״תורת הארץ״ )טבת תרצ״ה( שלח להם מחידושיו‪ ,‬שנדפסו אח״כ בספרו‪,‬‬
‫בהשמטת הפתיחה האומרת כה הרבה‪ :‬״למען עשות רצונם‪ ,‬ולמען הגדיל תורה‪,‬‬
‫רשמתי איזה דברים‪ ,‬אבל רק דרך מו״מ‪ ,‬אבל ההודאה מסורה למי שהגיע להוראה‪.‬‬
‫ואכפול שלום באהבה ויקד‪ .‬אי״ש בני ברק א״י״‪) .‬יצוין‪ ,‬כי דוקא בקובץ זה שנתיםד‬
‫על הל׳ א״י‪ ,‬והופיע בתקופתו הראשונה אף בשמיטה עצמה‪ ,‬אין בעניגי שביעית‬
‫דבר‪ ,‬וכולו עוסק בעגיני זרעים אחדים(‪.‬‬
‫ערב שביעית הופיע ספרו הראשון שנדפס בארץ‪.‬‬
‫א‪ .‬ספר חזון איש‪] .‬ר׳ אברהם ישעי׳ ב״ר שמריה יוסף קרליץ[‪ .‬הלכות שביעית‪.‬‬
‫!כ״א סימנים[ י״ל ע״י הרב ש‪ .‬גרייגימן‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ר״ח צוקרמן‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫תרצ״ז‪ ,[2! / .‬עח ד׳‪.‬‬
‫״וכל דבריו הקדושים מסווגים לאמיתה של תודה״ — הגרי״י קניבםקי בקדושת‬
‫שביעית )‪77‬א( עמ׳ כט‪ .‬בשנה שלאחריה נדפס ספדו על נגעים פרה‪ ,‬ובסופו הוספות‬
‫שביעית‪ .‬נכללו עם ענינים המפוזרים בספריו האחרים בספר‬
‫ב‪ .‬חזון איש‪ .‬הלכות שביעית‪ / .‬כ״ו סימנים‪ ,‬ובסוף סדר השביעית )‪/ .(54‬‬
‫©‪2‬‬
‫ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬המסורה‪ ,‬תשי״ב‪ .‬עא‪! ,‬ד[ ד׳‪.‬‬
‫נכלל שוב כשסודר מחדש‬
‫ג‪ .‬חזון איש‪ .‬זרעים‪ / .‬בני ברק‪ ,‬דפ‪ .‬קולמוס )נבעתים(‪ ,‬ערב שנת השמיטה‬
‫ס‬
‫התשי״ט ]תשי״ח[‪ / ,‬דפים פד־קנד‪.‬‬
‫מלבד ספד זה‪ ,‬בו נדונו ונתבארו פרטי ההלכות ונסתרו יסודות ההיתר‪ ,‬כתב עוד‬
‫לעודד קיום המצוה‪ .‬בקובץ אגדות ח״ב )בני ברק תשט״ז( נדפסו כמה מאגרותיו‪:‬‬
‫סט‪ .‬התעוררות לשמירת שביעית‪ ,‬דק ברצון תליא‪ .‬ע‪ .‬שומרי שביעית בגבה ובשדה‬
‫במסי״נ ממש‪ ,‬הם עיקר שומרי שביעית‪ .‬עא‪ .‬בעגין תמיכה בשומרי שביעית‪ .‬עב‪ .‬ברכה‬
‫לתומכי שומרי שביעית‪ .‬עג‪ .‬כשמחשבים מחיר הטורת באתרוג של שביעית כמחידו‬
‫בכל השנים‪ ,‬משכח את ענין מצות שביעית‪ .‬חובתגו שיהיו מעשינו מכריזים על קיום‬
‫התורה‪ .‬עד‪ .‬לסדר אכסניא בבית שומר שביעית‪) .‬מהמפתח(‪.‬‬
‫ס‬

‫‪2‬‬

‫רישומם של דברי החזון איש וסםקיו‪ ,‬ניכר בספרים וחוברות שהופיעו לאחד מכן‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד א ה ‪ :‬הלכות שמיטת קרקעות )‪ (55‬ירושלמי שביעית )‪ (55‬שנת השבע )‪ (70‬הלכות‬
‫שפיטה )‪ (75‬לקראת שנת השמיטה)‪ (65‬ועוד‪.‬‬
‫חברי הקבוצים התורתיים קבלו את דעתו‪ .‬וגם פועלים חקלאיים רבים רצו לשמור‬
‫שביעית‪ .‬פעולה צבורית התלה‪ ,‬לסייע להם להשלים את הכנםתס‪ .‬ע״י מגבית נרחבת‪.‬‬
‫<י‪12‬‬

‫ע י ר ש ב י ע י ת ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬העברי‪ ,‬תרצ״ן‪ [1] / .‬ד ‪ 60 /‬ע׳‪.‬‬

‫״חוברת מכילה שורה של הערכות על שמירת שביעית כהלכתה מאת רבני ארץ‬
‫י ש‬

‫י א ל • יוצאת לאור ע״י ועד ‪ .‬ק ר ן השמיטה״ שע״י מרכז קרן הישוב בא״י ]אגודת‬

‫ישראל[״‪.‬‬
‫שמות הכותבים בחוברת זו‪ :‬רי״צ דושינםקי‪ ,‬רי״ז מיגצברג‪ ,‬ד״פ אפשטין‪ .‬רי״פ‬
‫ברנשטין‪ ,‬ר״ד יונגרייז‪ ,‬רש״פ הלםרין‪ ,‬די״מ הורביץ‪ .‬דמ״א עמיאל‪ ,‬דב״צ עזיאל‪,‬‬
‫די״צ הלוי‪ ,‬דא״ז ורגד‪ ,‬ר״ב מרקום‪ ,‬רא״ל זילברמן‪ ,‬רא״ש וייגגוט‪ ,‬ר״נ אתרוג‪.‬‬
‫ר״י* כ ז ‪ .‬ר״א זקהיים‪ .‬ד״י לגדא‪ ,‬רא״א אלטמן‪ ,‬רגב״צ שמושקוביז‪ ,‬רת״ז חרלפ‪,‬‬
‫דמ״ש קרול׳ ר״א ריגיק ודי״י ויסקי‪ .‬בסוף ‪ 3‬עמ׳ פסקי הלבות ע״י ועדת השמטה‪,‬‬
‫ותמצית התקציב הדרוש‪ :‬כסר סבא וגדרה ‪ 900 -‬ל״י כ״א‪ .‬מחנה ישראל ‪ .500‬פועלים‬
‫‪ 12.000‬ס״ה ‪ 14.300‬ל״י לשגה‪.‬‬
‫מיד באותה שנה נדפסו תגובות המתירים עם השגות על החזון איש )‪ (42‬ומנהגי‬
‫שביעית )‪ . .(41‬מ ד ר ש בני ציון״ קבוז לברור הלכות א״י‪ ,‬החל להוציא בתמוז‬
‫תרצ״ה קובז‪ ,‬הכולל חרושים ובאורים בהלכות התלויות בארז‪ ,‬והוקדש כל פעם‬
‫לאחת ממצוות זרעים‪ .‬הפעם כמובן‪:‬‬
‫כ ר ם ציון‪ .‬ח ל ק ‪ .1‬ה ל כ ו ת שביעית‪ / .‬ירושלים‪ .‬דפ‪ .‬ויבגרטן‪ ,‬תרצ״ז‪/ .‬‬
‫‪0‬‬

‫ק ל א ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫התוכן‪ :‬הגרצ״פ פרגק‪ :‬היתר מכירת קרקעות לגוי לשנת השביעית ]לעומת החזוו‬
‫איש׳ הוא מבסס מתדש את ההיתר‪ .‬וכן המאמר הרביעי[‪) .‬בעמ׳ ג ‪ .‬ו כ ן מצאתי תשובת‬
‫הגאמ בעל תודת חסד״ והכוונה לתשובתו בשו״ת זכר שמחה סי׳ רט״ו(‪ .‬ר׳ גרונם‬
‫י נ י א ‪ :‬קדושת הארז בזה״ז‪ .‬רא״ד רוזנטל‪ :‬גדרי עבודות השנה האסורות בשביעית‪.‬‬
‫י ש‬

‫י ו י ל ב י ז ‪ :‬הערות בעניו ההיתר‪ .‬רש״ז אויערבך‪ :‬הקדשות ותרומ״ע בגדולי‬

‫״א‬

‫שביעית‪ .‬דש״ס סרנק‪ :‬חרישה בשביעית‪ .‬רד״ב אליעזרי‪ :‬שביעית בהקדש‪ .‬רא״י‬
‫זלזניק‪ :‬מהות הביעור של פידות שביעית‪ .‬ר׳ יצחק רוזנטל‪ :‬מהות הסקירא דשביעית‪.‬‬
‫בשנה שלאתדיה יצא‪:‬‬
‫כ ר ם ציון‬

‫ל‬

‫ח‬

‫ק‬

‫ד‬

‫‪.‬‬

‫ק‬

‫‪,‬‬
‫ו‬

‫נ‬

‫ט‬

‫ר‬

‫ם‬

‫י‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ה א‬

‫ת‬

‫ךץ‪,‬‬

‫כ ו‬

‫ל ל עיקרי ד ע י שביעית‪ / .‬ירושלים‪.‬‬

‫דפ‪ .‬מרכז‪ ,‬ת ר ח ״ צ ‪ / .‬ל ו ע׳‪.‬‬
‫כהקדמת הגדצ״פ פרנק מיום ה׳ תשרי תרח״צ‪ ,‬עומד על הצורך בסידור ההלכות‪ .‬חברי‬
‫י ״ על יסוד דברי הרמב״ם׳‬
‫י‬
‫כ‬

‫ת‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ש ב ד א ש ן ת ן <‬

‫ע ר נ ן‬

‫א‬

‫ת‬

‫ב‬

‫״‬

‫א‬

‫ם ף ק י‬

‫ה ל ב ו ת‬

‫ש ב י ע‬

‫בצרוף הערות סאת השלחן)‪ (4‬רידבז)‪4‬ג( ושבת הארז)‪•(32‬‬
‫בקובז ט׳ שי״ל בניסן תש״ד‪ ,‬הופיעו שני מאמרים‪ .‬רש״פ פרנק‪ :‬שיעור איסור פירות‬
‫שביעית לאחד הביעור‪ .‬ר׳ היים אקער‪ :‬גדרי איסור עבודות שביעית‪.‬‬
‫כ ר פ ציון ח ל ק י‪ .‬ע ש ר ה מ ת ו ך כ ״ ז ה מ א מ ר י ם המופיעים ב ק ו ב ץ שיצא ב א ל ו ל‬
‫תש״ה‪ ,‬ע ו ס ק י ם ב ש ב י ע י ת ‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הגדצ״פ פרנק‪ :‬זורע ע״י גרמא בשביעית‪ ,‬גדרי פטור בית לענין שביעית‪ .‬רא״ד‬
‫רוזנטל‪ :‬בגדדי הבעור של מיני הצובעים‪ ,‬בדין חפירה ועידוד בשביעית‪ .‬רש״א‬
‫יודלביץ‪ :‬בענין תקנת פרוזבול‪ .‬רא״י זלזניק‪ :‬בדין חלול פידות שביעית לאחד זמן‬
‫הביעור‪ ,‬גדרי איסור סחורה בפידות שביעית‪ .‬דב״ז פדאג‪ :‬בדין מרחץ שהוסקה‬
‫בתבן וקש של שביעית‪ .‬די״ה ברים‪ :‬בדין לאבלה ולא לסחורה‪ .‬רח״י אקר‪ :‬דין זרע‬
‫כדמו בשביעית והפקידא דשביעית‪.‬‬
‫בקובץ יא מםיון חש״י מאמר אחד‪ ,‬בדין ביעוד בשביעית לד׳ ישראל יעקב פישר‪.‬‬
‫כרם ציון חלק יב‪ .‬אשל אברהם‪ .‬חרושים ובאורים בהלכות שביעית‪/ .‬‬
‫‪8‬‬
‫ירושלים‪ ,‬טבת תשי״ב‪ / .‬רכב ע׳‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫הקדמת ר׳ יצחק רוזנטל מנהל מדרש בני ציון המו״ל‪ .‬התוכן‪:‬‬
‫א‪ .‬בדין זריעה על פני המים — הגרצ״פ‪ .‬ב‪ .‬העדות ברמב״ם הלכות שביעית —‬
‫הגדא״ז מלצר‪ .‬ג‪ .‬בענין חיוב תדו״מ בשביעית — ר״ח מעדניק‪ .‬ד‪ .‬בענין תוספת‬
‫שביעית בזמן הבית ובזה״ז — רא״ד רוזנטל‪ .‬ה‪ .‬בענין שביתת שדהו בשביעית —‬
‫דש״פ פרנק‪ .‬ו־ז‪ .‬בענין חלול דמי שביעית שאינן ברשותו‪ ,‬בדין הפקר ב״ד בשביעית‬
‫— רא״י זלזניק‪ .‬ח‪.‬־ט‪ .‬גדרי איסור פיר״ש שנזרעו בעבירח‪ ,‬בגדר איסור ספיחי‬
‫שביעית — ר״ש בוקשפן‪ .‬י‪ .‬בעגין סיכה כשתיה — דב״ז סרג‪ .‬יא‪ ,‬בדין שמיטת‬
‫מלוה — ר״י בדי״ם‪ .‬יב‪ .‬בגדר קדושת פירות שביעית — דח״י אקר‪ .‬יג־טו‪ .‬בענין‬
‫קדושת דמי שביעית‪ ,‬בענין שביעית משמטת את השבועה‪ ,‬הלואה בלי זכו״ת אי‬
‫שביעית משמטתו — רי״י פישר‪ .‬טז‪ .‬בדין איסור הפסד פידות שביעית — דד״מ‬
‫אייזנשטיין‪ .‬יז‪ ,‬בענין פרוזבול הי׳ לי ואבד — הרב עובדי׳ יוסף‪ .‬יח‪ .‬נכסי רטושין‬
‫של הערבים שנכבשו ע״י הצבא הישראלי מה הן לשביעית — הגרצ״פ‪.‬‬
‫בקובץ יג מאמר אחד‪ ,‬לרח״ש בקר‪ .‬בדין אין קנין לעכו״ם בא״י‪.‬‬
‫מאמרים נוספים הופיעו ב״כרם ציון )יד( כרם צבי״ לזכר הגדצ״ס שי״ל בכסלו‬
‫תשכ״ג‪ .‬רא״ד רוזנטל‪ :‬שביעית בעבר הירדן‪ .‬דא״י זלזניק‪ :‬קנין עכו״ם באר״י‪.‬‬
‫דא״י זסלנםקי‪ :‬בדיני בכורים ]ובשביעית[‪ .‬דח״ז גרוסברג‪ :‬גידולי מים בשביעית‪.‬‬
‫רח״ש בקר‪ :‬תוספת שביעית‪ .‬רמי״ל זקש‪ :‬בכורים בשביעית‪ .‬רמ״ד הרשמן‪ :‬תרו״מ‬
‫בשביעית‪ .‬דש״א שזורי‪ :‬שביעית‪ ,‬א״י וקדושתה‪.‬‬
‫לאחרונה יצא לאור הכרך הראשון מהסדרה החדשה בשם‬
‫]א‪ [44‬כרפ ציון השלם‪ .‬אוצר הלכות ארץ ישראל‪ .‬ביאורים‪ ,‬חידושים והקרי הלכות‪,‬‬
‫בירורי דינים ופסקים במצות התלויות בארץ‪ .‬בעריכת הרב יצחק רוזינטאל‪.‬‬
‫<>‪4‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מדרש ב נ י ציון‪ ,‬תשכ״ה‪ .‬פגינציות שונות‪.‬‬
‫בדך זה עוסק בענינא דיומא ונקרא אוצר השביעית‪ .‬חלקו הראשון הוא מדור שפתי‬
‫ישנים‪ ,‬ובו נכללים‪ :‬א‪ .‬חזון נחום לד׳ אליעזר נחום רבה של ירושלים לפני כ־‪250‬‬
‫שנה‪ .‬נדפס כאן לראשונה מתוך כת״י שעל כל סדר זרעים‪ .‬חחיד״א מעיד בשה״ג על‬
‫שבחי המחבר וספריו‪ .‬ב‪ .‬העתקה שלימה של תשובה ד׳ בספר שמן המר לד׳ מדדכי‬
‫רובייא מחברון‪] .‬השוה בצאת שנה )‪ .[(89‬ג‪ .‬הר צבי לד׳ צבי פסח פרנק‪ ,‬י״ח סימני‬
‫בידורי הלכות )עמ׳ ]לא[ ־קד(‪ .‬מהם שנדפסו בקבצי ״כרם ציוך הקודמים‪ .‬ומהם‬
‫חדשים כגון שלשת האחרונים‪ :‬אתרוג שביעית מהו למצוה‪ ,‬אזוב אימתי נוהג בו‬
‫שביעית‪ .‬ואם יוצא ביין של שביעית חובת ד׳ כוסות‪ .‬כמו״כ חליפת מכתבים עם ר׳‬
‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ישראל סודת מקליבלנד‪ .‬ד‪ .‬אבן האזל לד׳ איםר זלמן מלצר )עמ׳ קה‪-‬קכ(‪ .‬הערות‬
‫ברמב׳׳ם הלכות שביעית‪ ,‬ותשובה בדין בשול יין של שביעית‪ .‬ה‪ .‬אהל משה לד׳ משה‬
‫ח ס‬

‫ק י ו מםרילוקי )עמ׳ קכא—קסג(‪ .‬ביאורים במשנה ובירושלמי שביעית‪ .‬הסכמות‬

‫רצפ״פ וראז״מ הן משנת תרת״צ‪ ,‬שנת הופעת ספרו כלכלת שביעית )‪.(46‬‬
‫‪ -‬קובז ם״ה בירורים וחקרי הלכות שנדפסו בכרכי‬

‫החלק השני כולל‪ :‬גידולי ציון‬

‫״כרם ציון״ הקודמים ותרשים‪ ,‬מסודרים בי״ז פרקים של עניני שביעית )עמ׳ א‪-‬שיט(‪.‬‬
‫בראשם חלוקא דרבגן מהגדא״י אונטרמן בענין בעור חמץ של שביעית )הרחבת‬
‫מאמרו שבקובץ ‪ .‬ב י ת מדרש״(‪ .‬כמו״כ תליפת מכתבי העורך עם ר׳ אליהו משה בלוך‪.‬‬
‫וקוב׳ גבולות הארץ עם המפה של ר״י ליברמן‪ .‬מתוך ספרו משגת יוסף )‪ .(91‬ובסוף‬
‫הלכות פסוקות )עמ׳ ]שכא[־שצב( הוצאה מחודשת של כרס ציון ד׳ עם הוספות‬
‫הגרצ״ס שנרשמו על ידו בגליון לזברון‪ .‬בשעדיך ירושלים — אם גתחייבה בתרו״מ‬
‫ושביעית‪ ,‬מו״ם שהיה לרא״י ולדגברג בזה עם רצפ״פ‪ ,‬ותוספת מרובה של הערות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫הלכות ססוקות שביעית יצאו בגםרד‪ .‬עם שער מלא‪ .‬צורתו‪ :‬כרם ציון‪ .‬הלכות פסוקות‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫שביעית‪ .‬בעריכת הרב יצתק רוזנטל‪ .‬ירושלים‪ ,‬מדרש בני ציון‪ ,‬תשכ״ה‪ .‬עו ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫האגודה להוצאת ספרי הראי״ה קוק‪ ,‬הוציאה כראשון בספרי מערכת ההלכה‪ .‬את‪:‬‬

‫משפט כהן‪ .‬תשובות במצוות התלויות בארץ‪ .‬ר׳ אברהם יצחק הכהו קופ!^‪/‬‬
‫‪0‬‬

‫ירושלים‪ ,‬דם‪ .‬וייס‪ ,‬תרצ״ז‪ / .‬עמ׳ קיט‪-‬קסו‪.‬‬

‫*‬

‫יבי באים אתרי הלכות ערלה וכלאים ותרו״מ‪ ,‬הלכות שמטה ויובל‪ .‬וראה מש״כ לעיל‬
‫אצל ספרו שבת הארץ )‪ (32‬שמהדורה חדשה ממגו)ב( יצאה בשנה זו‪.‬‬
‫נצטט ת ש ו‬
‫ש‬

‫ב ה‬

‫א‬

‫ח‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ת‬

‫כ‬

‫פ י ם ו‬

‫ב‬

‫ב כ‬

‫‪.‬‬

‫א ל ו ל‬

‫א‬

‫י י ״ ן ‪ ,‬לרא״ב קלוגר מברודי‪ :‬״צר לי‬

‫ת ר ע‬

‫ל א אוכל לשלות לו ]אתרוג[‪ ,‬כי של הגויים בחזקת מורכבים‪ ,‬ושל ישראל‪ ,‬אע״פ‬
‫שאני‬

‫מ ק י ל‬

‫לעצמי אין לי‬
‫ימר׳ ש ח ז י ״ ‪.‬‬
‫וי‬

‫ס ן ד‬

‫ק י ו ם‬

‫ל א ח ר י ם >‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ק‬

‫מ ם נ י‬

‫ב ס י ר ו ת‬

‫ל ד ע ת י‬

‫י ש ן ב‬

‫ן ן ך ן ז ק‬

‫‪,‬‬

‫א ה‬

‫״‬

‫‪,‬‬

‫ק‬

‫ט‬

‫ן ן ן י י‬

‫ו‬

‫ג‬

‫ל ח ו מ ר א‬

‫ן ן ת ל ן י‬

‫מ ן ן ׳‬

‫ן ן נ פ ש‬

‫״ ןאיך אתעסק להוציאם ל״ו״ל‪ ,‬ובפרט לגבי‬

‫ש ב י ע י ת ח‬

‫״‬

‫מ מ ש‬

‫‪.‬‬

‫ל ס מ ו ו‬

‫על ההפקעה‪ .‬מ״מ כשאני‬

‫‪,‬‬

‫ב ע‬

‫ק ר‬

‫ה י י ת י‬

‫י ן ‪ ,‬שאלמלא גודל ההכרח והדחק׳‬

‫ה ע נ‬

‫א ן מ ר‬

‫ג ״ א‬

‫ב ן‬

‫‪ . . .‬ק ׳ אברהם יצחק ה ק•‬
‫ה‬

‫אמנם על הכלל כולו‪ ,‬דעתי להתיר בפשיטות ע״י ההפקעה״‪.‬‬
‫ם פ ר י ם‬

‫יבול מבורך הופיע בשמיטה עצמה׳ יבי‬

‫ח ש י ב י ם ‪,‬‬

‫‪!.‬‬

‫מ פ ר י ל י ק‬

‫תורת א ר ץ ישראל‪ .‬ספר כלכלת שביעית‪ .‬ד משה חםיייי‬
‫‪ 1‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ר״ת הכהן‪ ,‬ת‬

‫ר ח‬

‫צ‬

‫״ י ‪/‬‬

‫‪4 2‬‬

‫ת‬

‫׳‬

‫ד‬

‫י‬

‫ב‬

‫ע ׳ י‬

‫ג׳ חלקים לספר ‪.‬הכולל בתוכו כל מאמרי ״ ד ל ח ש י‬
‫בבל הש״ם בבלי וכל הש״ם ירושלמי ־ ־ ״ י‬
‫ע‬

‫ם‬

‫בש״ ׳‬
‫עפ״י סדר‬
‫המסכתות ^‬
‫^‬
‫מכל הש״ס‪^ ,‬‬
‫א ח ד‬

‫ם‬

‫^‬

‫ן ח י ן ן ש י ט י י‬

‫־לג‬

‫‪,‬‬

‫י ן י י‬

‫] ע <‬

‫^‬

‫^ ^ ‪^ ,‬‬

‫׳‬

‫שיג‬

‫ט‬

‫‪ 1 ".‬ד ^ ג ם‬
‫ו ג ל ו‬

‫^‬

‫ב״קימה מ ם ‪6‬‬

‫ה י י נ י ‪0‬‬

‫טרס‬
‫ח אליו גם קו‬
‫‪.‬קונטרם‬

‫‪ :‬ב ; ^ לב‬
‫ב‬

‫״‪.‬״‪,‬״״י״‪ .‬נ־־ד די״‬

‫י י ! ״ ו נ י ם וגדולי האחרונים ב ה ל מ ת שנרפה‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪8‬‬

‫^ ~" '‪ 1‬״כל גדולי‬

‫מ ״ ‪ .‬מ ע ב ד הירדן״ ו‪-‬היחר המכירה״‪.‬״‬

‫פ‪0‬ני־יפל‬

‫ה‬

‫*‬

‫י ר י‬

‫‪7‬‬

‫^ ‪ ,‬י * י ו ה החיבור‬

‫י י״יי י״יב• י״־‪ -‬י״׳׳ י•‬

‫ו ־‬

‫ז‬

‫ב י‬

‫ל ה‬

‫ם י ר י ש ל מ י‬

‫כ ל‬

‫}‬

‫ק‬

‫‪,‬״ מ פ ו ז ר י ם‬

‫י ה י ם‬

‫הר‬

‫‪*•^ .‬יוד(‬

‫‪51‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪47‬‬

‫א‪ .‬ס פ ר ת ו ר ת ה ש מ ט ת ‪ .‬ע י ק ר י דיני ש ב י ע י ת ‪ .‬ר׳ ח מ ד זונדל ב ״ ר ד ו ב ב ע ר‬
‫ג ר ו פ כ ר ג ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ד פ ‪ .‬חורב‪ ,‬והיתה ש כ ת ה א ר ץ ל כ ם ) ת ר ח ״ צ ( ‪[2] / .‬‬
‫‪0‬‬

‫‪8‬‬
‫דף‪ ,‬ל ב ע׳‪.‬‬
‫י״ט פרקים לספר ״הכולל קובץ הלכות ועיקרי דינים גהוצים בהל׳ שביעית‪ ,‬מהגשר‬
‫הגדול הרמב״ם ז״ל‪ ,‬ושאר גדולי הראשונים והאחרונים עד אחרוני זמנינו‪ ,‬עם מ״מ‬
‫וציונים מפורטים על כל הלכה והלכה‪ ,‬רצוף לזה קצת העדות נחוצות הנוגעות‬
‫למעשה״ ]אף כי מזהיר שאין להסיק מכאן הלכה למעשה‪ [.‬בהערותיו משובצות גס‬
‫הערות רבני ירושלים רצפ״פ‪ ,‬די״ז מינצברג ור״ג לפידות‪) .‬לשני האחרונים מכתבים‬
‫בעמ׳ י״ג‪ ,‬בענין אם מותר לסחוט תפוזים‪ ,‬הראשון מתיר והשני אוסר‪] .‬לשזן החזון‬
‫איש‪ :‬הדעת נוטה להתיר‪ ,‬וראה מצות שביעית כהלכה )‪ (94‬פ״ג ם״ג[‪ .‬באמצע ההדפסה‬
‫הגיע לידו ספד חזון איש )‪ (42‬ולכן הוסיף בסוף‪ ,‬נוספות וליקוטים ממנו‪.‬‬
‫אחדי פרי בכוריו זה‪ ,‬המשיך לסדר חיבוריו בעניני זרעים‪ ,‬והדפים המעשר והתרומה‬
‫]בהסכמות שם משבחים םםדו זה‪ :‬ריא״ה הרצוג‪ ,‬רי״צ דושינסקי‪ ,‬דז״ר בנגים‪,‬‬
‫דא״ז מלצר‪ ,‬רי״ם חדלפ‪ ,‬וכן בהערכת רש״י זוין‪ .‬הלכות שביעית שבסופו נדפסו לחוד‬
‫)‪ [(76‬ועוד‪.‬‬
‫חזר והדפים עיקרי דיגי שביעית‪ ,‬גם ב״לוח ירושלים״ לשנת תש״ה‪.‬‬
‫הבקורת הספרותית גמדה עליו את ההלל‪ :‬״הדינים מוגדרים בקצרה׳ ימםוגנניס בדיוק‬
‫רב‪ .‬בהערות ניתנו הסברות מאלפות וביאורים מספיקים‪ .‬מראי המקומות מעידים על‬
‫בקיאות עצומה ועל עבודה שיטתית״‪) .‬יצחק ורפל ]=דפאל[ בביבליוגרפיה שפרסם‬
‫בשנה זו ב״הצפה״ ער״ה תדצ״ט‪ ,‬ודאה על רשימותיו להלן שנת תש״ה(‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ב ‪ .‬מ ה ד ו ר ה ש נ י ה מ ו ר ח ב ת ו מ ת ו ק נ ת ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬חתחיה‪ ,‬תשי״ט‪ / .‬מד ע׳‪8 .‬‬

‫עם הסכמותיהם של הגר״י נסים‪ ,‬הגרד״ב וידגפלד‪ ,‬מכתבו של הגרא״י אונטרמן‪,‬‬
‫והוספות ״תוספת שביעית״‪.‬‬
‫‪48‬‬

‫ע ר ו ד ה ש ל ה ן ה ע ת י ד ‪ .‬ע ל דיני זרעים‪ .‬ר׳ יחיאל מ י כ ל ב״ר אהרן הלוי עפשטיין‬
‫מנאווהרדק‪ / .‬ת ל א ב י ב ‪ ,‬ילקוט‪] ,‬תרח״צ[‪ / .‬ה ל ׳ ש מ י ט ה ד פ י ם כ ג ־ מ ט ‪ ,‬ויובל‬
‫©‪4‬‬

‫מט־עג‪.‬‬

‫זהו חלקו הראשון של הספר‪ ,‬הפותה בהלכות לקט שכחה סאה ומעשר עני‪ ,‬עם‬
‫הקדמת ד״מ ברלין מיום טו שבט צ״ח‪ .‬חלקו השני הופיע בתש״ו‪ .‬הערכה מפורטת‬
‫על הספד‪ .‬כותב רש״י זוין בסופרים וספרים‪ ,‬פסקים עם׳ ‪30-35‬׳ ושם מגדיר מד‪.‬‬
‫שמאפיין את החיבור וסידורו‪ .‬הוא מציין שהמיקל בדרך כלל‪ ,‬מחמיר מאד בענין‬
‫ההיתר‪ .‬וז״ל בסי׳ טו סעי׳ י׳‪ :‬״מה שהקילו בעו״ה בעת הזאת בישובי אה״ק‪ ,‬לעשות‬
‫בשביעית עפ״י שטרי מכירה‪ ,‬זהו עלבון התוד״״ק ועלבון אה״ק להאדיר פזורינו‪…‬״‬
‫ודאה הערותיו של רא״י זםלנסקי בספרו דבר השמיטה)‪.(68‬‬

‫‪49‬‬

‫ם פ ר ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת כ נ י ציון ח ל ק א‪ .‬ר׳ ד ו ד ב ״ ר מ נ ח ם בן ציון שפירא‪.‬‬
‫‪ /‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬חעברי‪ ,‬תרח״צ‪ / .‬ד פ י ם א‪.‬־כד‪ :‬ועוד‪.‬‬

‫<־‪2‬‬

‫לספר הסכמות‪ :‬ר״ב ממונקטש‪ ,‬דח״ע גרודזנםקי‪ ,‬רש״ז עהרנדייך )העתקנו מדבריו‬
‫לעיל )לפני ‪ ((42‬דז״ד בנגים‪ ,‬רי״ח זריהן וד״נ וידנפלד ]״זד‪ ,‬ספד תולדות אדם דב‬
‫‪52‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יסודתו קודש תורת השמטה ובירור הלכה על ביטול ההיתר של מכירת הערמה בחוב‬
‫מצות התלויות בארץ‪ .‬קונטרסי)‪ (26.31‬בא זכרם בםפרו״‪.1‬‬
‫מ ה ת כ‬

‫ו ‪ :‬סי׳ א‪ :‬לברד חשבון שנות השמיטה‪ ,‬ואם יש ספק בזה‪ ,‬ואת״ל דיש ספק‪.‬‬
‫אי יש לצדד להקל בשביעית בזה״ן‪ ,‬או לא‪ .‬סי׳ ב‪ :‬לבדד אם יש צדדי היתר אחדים‬
‫י לא <ןועי איסור שביעית בזה״ז‬
‫‪,‬‬
‫להקל ב ש י‬
‫ב‬

‫ב ז ה‬

‫ע י ת‬

‫ז <‬

‫מ ן ת ר‬

‫ן א ס‬

‫ל כ ת ח ל ז ן ״‬

‫ל ה ע ו‬

‫פ‬

‫ם‬

‫א ו‬

‫לא‪ .‬סי׳ ג‪ :‬הוראת רבנן קשישאי לאסור בתרמ״ח‪ ,‬נעתק מפאה״ש עם בית דידב״ז‬
‫<יג(‪ .‬סי׳ ד‪ :‬הודאת מות״ז רמ״נ ולנשטיין הדאב״ד‪ .‬מועתק מ״החבצלת״ כ״ז תמוז‬
‫תדס״מ‪ .‬סי׳ גג‪ :‬תשו׳ על מה שפלפלו בדבריו ב״כרם ציוך ‪*0‬ג>‪.‬‬
‫בתלק שני)ניו יורק תשט״ז( מפתחות מפורטים לחלק זה‪ ,‬תצלומי ההסכמות‪ ,‬ומכתבו‬
‫של החזון איש אל המחבר )נדפס בםסרו על ערלה(‪ .‬םי׳ ו׳ הוא תשובה לר״פ עפשטיין‬
‫על שביעית‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫דכי־ השמינזה‪ .‬חידושים וביאורים על מםכת שביעית‪ ,‬ר׳ מאיר ב״ר צבי‬
‫ס‬

‫‪2‬‬
‫סיריביץ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ר״ח צוקרמן‪ ,‬חרח״צ‪ ,[4] / .‬ב־צ‪ 11!,‬ד׳‪.‬‬
‫י אל״ םלבודקה‪-‬חברון‪ ,‬מציין ששם לו‬
‫המחבר שלמד עד שנה זו בישיבת ‪.‬‬
‫המםכתא‪.‬בחבור זה‪ ,‬לאסוף ולברר כל עניני שביעית לפרטיהם‪ .‬וסדרם על פי םדד‬
‫למטרה‬
‫כ ב ס ת‬

‫שר‬

‫הגרא״ז מלצר כותב בהסכמתו‪ :‬״וספר כזה ראוי ליעשות ע״י אחד‬
‫מהגדול‬
‫בדשיילים המפורסמים בישראל‪ …‬בעודגו צעיר לימים עשה החבור החשוב הזה״‪.‬‬
‫ימת רש״י זרין על הספר‪ .‬בסופרים וספרים‪ ,‬פסקים עמ׳ ‪ ,217-220‬מבקר אותו‬
‫על שמחקה בסגנונו את הרמ״א‪ ,‬חולק על הגר״א‪ ,‬מבטל דעות מהרי״ט ורידב״ז‪ .‬מתעלם‬
‫מ״שכת האר?״)‪ (32‬ועוד‪.‬‬
‫ת״ח צעיר אתר‪ ,‬הדפיס בשגה זו את החלק הראשון מספרו‪.‬תורת זרעים״‪ ,‬שהתקבל‬
‫י י אצל הלומדים ובהוגי הישיבות‪ .‬המחבר‪ ,‬שנקטף שנים ספורות לאחר מכן באמצע‬
‫י ׳ הוא י׳ א י י ׳ ליב פוגזתציק יליד בדיסק‪ .‬רבו הגאב״ד מבריםק‪ ,‬שלח לו‬
‫*‬
‫ממקום הרתצה קריניצא הסכמה‪ ,‬ובה אחד מחידושיו‪ .‬כעבור שנתיים נדפס החלק‬
‫השני בירושלים‪ .‬דפ‪ .‬א״י‪ ,‬ת״ש‪ ,‬הפותה בתידושיס על מסכת שביעית )עמ׳ נגיעה‬
‫‪ •(2‬הספר׳ על שני תלקיו צולם לאחרונה מחדש ]תשכ״ד!‪.‬‬
‫ע‬

‫מ י ח ת‬

‫י ב י השממה‪ .‬קדושתה הלכותיה טעמיה‪ .‬ההנהלה הארצית של ארגון בני‬
‫א בא״י‪ .‬ערוד ע״י נריח‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬הפועהמ״ן )בסיוע הלשכה‬
‫״ ״‬
‫הראשית של הקק״ל(‪ ,‬תצח״ר‪ 112 / .‬ע׳‪.‬‬
‫״ ח ‪ .‬אליעזר^אלינר‬
‫^ _‬
‫מ‬
‫ע ק י ב‬

‫ה ת נ ן ‪:‬‬

‫ה‬

‫ק‬

‫ך‬

‫פ‬

‫ל ק ן ם י ם‬

‫ת‬

‫מ מ ק ן ו ן ת‬

‫ע ל‬

‫מ ע ל‬

‫‪1‬חבר בעתיד‪ :‬על ה ש מ ט ה ‪ :‬מהלכות שמיטה‪ .‬נוי‪-‬ה‪ :‬היתר השמטה ותורותיו‬
‫!סקירה זו יסודית וממצה‪ ,‬ובה שפע של מקורות‪ .‬חזרה וצולמה ב״שגת שבתון״)‪ .1(93‬ד ר‬
‫הנס גיסלד‪ :‬העדר החברתי של השמיטה והיובל‪ .‬גדליה אוגא‪ :‬שביעית בזמן הזה‪ ,‬הצעות‬
‫״יתי‬
‫ש י צ‬

‫ל ז כ י י ע‬

‫י ה ? ב י ז‬

‫;‪11‬׳‪1‬״‬

‫״‬
‫*‬
‫]ניס׳ שוב במאמרי לשאלת השביעית‪ ,‬בהובז‬
‫אן‪ ,‬ב ק עם הלכות שביעית‬
‫גם‬
‫]קטע ם״וו״י!‪ .‬יוםף צבי סינקהוף‪ :‬העדי‬
‫יתייימ בזמה״ז!‪ .‬נרי־ה‪:‬‬
‫פ א ם ר ו‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ע ן מ ן א ל‬

‫ש‬

‫חס‬

‫ל ש א ל ת‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ת ן ז ו פ י‬

‫ש ר‬

‫ב י ת ש‬

‫ה א ר ז‬

‫בל‬

‫ר ש י מ ה‬

‫א י ש י ם‬

‫ש ב ז כ ר י‬

‫ב ח י ב י ת‬

‫^^‬
‫י*יאלי והכלכלי של השמימי־ והיי ׳‬
‫באותה שגה‪ .‬הוציאה מתלקת ההדרכה של ההנהלה הארצית‪ ,‬חוברת משוכפלת בת‬
‫‪53‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ט׳ עמודי רוחב‪ ,‬הכוללת מדברי הרב קוק על קדושת שביעית‪ ,‬ושביעית בזה״ז‪,‬‬
‫ומאמרו הנ״ל של הנם גוסלד‪ :‬הערך החברתי של השמיטה והיובל‪.‬‬
‫בגלגולה השני נקראה החוברת ״שמיטה׳*)‪.(88‬‬
‫כספיחה של שמיטה זו‪ ,‬נדפם פירוש חדש לירושלמי שביעית‪ ,‬מתוך פירוש על כל‬
‫זרעים‪ ,‬שי״ל בשנים תרח״צ־ת״ש‪.‬‬
‫מסכת שביעית מן תלמוד ירושלמי‪ .‬עם פירוש החדש שושן בצלאל‪ .‬ד׳‬
‫בצלאל ב ״ ר יהושע העשיל ה ר ש ו ש ן = ר ו ז נ ב ר ג מפתח תקוה‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪.‬‬
‫ם‬

‫ב״י דיםקין‪ ,‬תרצ״ט‪ / .‬נא ד׳‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫למעלה הפגים‪ ,‬למטה פירושו‪ ,‬ובגליון‪ :‬מסורת הש״ם ועין משפט‪.‬‬
‫בהסכמת דיא״ה הרצוג מספר‪ ,‬שמכיר את המחבר מעיד לידז‪ ,‬בה יסד חברה ש״ס‪,‬‬
‫והיה נשיאה ומגיד השיעור‪ ,‬לשביעות רצון הלומדים‪ .‬ספרו הוא ״תרומה חשובה‬
‫ונעלה‪ ,‬לאוצר הפירושים שנתחברו על הסדר הזה״ אמנם ״חלק מהדברים מתקבלים‬
‫על הדעת‪ ,‬וחלק טעונים ביסוס ובידור״‪ .‬ברוח זו כותב גם דש״י זוין‪ ,‬בבקרתו‬
‫בסופרים וספרים‪ ,‬פסקים עמ׳ ‪.249—254‬‬
‫שנות מבול ודם באו לעולם‪ .‬עוד טרם נסתיימה מלחמת העולם השניה‪ ,‬כבר הדהדו‬
‫בארץ פעמי השמטה המתקרבת‪ .‬ראשון בזמן ובחשיבות להופעה‪ ,‬בכמות ובאיכות‪,‬‬
‫הוא הספר‬
‫‪,‬‬

‫מעדני ארץ‪ .‬באורים חרושים וחקרי הלכות בעניני שביעית‪ .‬ר שלמת זלמן‬
‫ב ״ ר חיים ליב אויערבף מישיבת עץ חיים‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מ ד ר ש בני ציון‪ ,‬בסיוע‬
‫מוסד חרב קוק‪ ,‬תש״ד‪ 296 ,[12] / .‬ע׳‪.‬‬

‫נ>‪2‬‬

‫הסכמות נלהבות לספר מדיא״ה הדצוג‪ .‬דצ״פ פרנק‪ ,‬דא״ז מלצר ]״והיות שמבוסס‬
‫בעיקר בפרטי ההיתר‪ ,‬ובדבר יש מחלוקת גדולה‪ ,‬לא אכניס ראשי בין ההרים״[‬
‫דז״ר בנגים ]״ואיני מצטרף למסקנות ההלכה‪ ,‬לא להחמיר וכ״ש לא להקל״[ רי״מ‬
‫חרלם ואבי המחבר הגרחי״ל‪ ,‬אשד לו מכתב בסוף הספר בענין שביעית‪.‬‬
‫״בהקדמה סוקר המחבר את תולדות ההיתר שהוצא בשנת תרמ״ח‪ ,‬וההתנגדות‬
‫שעורר‪ .‬בספר זה יש משום סיכומי הבידודיס והחידושים בשטח זה״ )י‪ .‬רפאל(‪.‬‬
‫הספר אזל מכבד ואין להשיגו כלל‪ ,‬מאחר שלא יצאה ממנו מהדודה חדשה‪ .‬גם בספר‬
‫״מעדני ארץ״ חלק ב׳ )ירושלים תשי״ב( על ארבעת הפרקים הראשונים של הלכות‬
‫תרומות לרבנו הרמב״ם‪ ,‬ישנם בדודים בהלכות שביעית‪.‬‬
‫החוגים שסרו למשמעת החזון איש‪ ,‬גילו פעילות ענפה לשמירת השביעית כהילכתה‪.‬‬
‫א‪ .‬קונטרס פדר השביעית‪ .‬ק צ ו ר דיני שביעית‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬חורב‪ ,‬תש״ד‪/ .‬‬
‫״‪12‬‬

‫ח׳ עמ׳‪.‬‬
‫בסוף העדה‪ :‬הדינים הועתקו מספדי ״חזון איש״ )‪ .(42‬העדה זו מופיעה‬

‫בשער‬

‫המהדורה הבאה )ובעמ׳ ‪ 9‬שם(‪ ,‬הכוללת גם סדר הפרשת תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בני ברק‪ ,‬דפ‪ .‬שילה‪ ,‬תשי״א‪ 25 / .‬ע׳•‬

‫י>‪12‬‬

‫ג‪ .‬שם‪ ,‬תשי״ב‪ 16 / .‬ע׳‪.‬‬
‫לקונטרס היתה תפוצה עצומה‪ .‬נשלת לכל דורש באמצעות נאמן ביתו‪ ,‬ר׳ זליג שפירא‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נדסס גם בתזון איש )‪42‬ב(‪ ,‬בעמ׳ ‪ 134—141‬של ספר שנת השבע )‪70‬א( בשינויים‪,‬‬
‫ובססי דברי יתזקאל שרגא)בסוף ‪.(75‬‬
‫באגרת לנבוכים )‪ (80‬עם׳ עא‪ :‬״וכ״כ במכתבי הזו״א דיש להקל ]בנשמר ונעבד[‪ ,‬אבל‬
‫בסדר השביעית‪ ,‬ששם סדר דיני שביעית בקצרה ומסור לכל‪ ,‬סתם כהמחמירין״‪.‬‬
‫י• ה י י ה ש ב י ע י ת ‪ .‬ק י צ ו ר דיני שביעית‪ ,‬ה ל כ ו ת התלויות בארץ ו פ ד ר ה פ ר ש ת‬
‫ת ר ו ״ מ ע ״ פ פ ס ק י החזו״א‪ .‬ירושלים‪ ,‬תשכ״ו‪ .‬נ ש ל ח ל כ ל דורש ע״י ר ב ״ צ‬
‫‪0‬‬

‫סלמן‪ ,‬ב נ י ברק‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫מהוצאה זו יצאו כמה מהדורות עם תקונים‪ ,‬כמש״כ המו״ל במכתבו למערכת ״המודיע״‬
‫מיום י״ד תשוו תשכ״ו‪.‬‬
‫ט‬

‫ה‪ .‬והלאה‪ .‬ק ו נ ט ר ס פ ד ר ה ש ב י ע י ת ‪ .‬ת ל אביב‪ ,‬דפ‪ .‬אשל‪ ,‬תשכ״ו‪ .‬כ ע׳‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫בעל הדפום‪ ,‬ר׳ שלום פרידמן‪ ,‬מחבר ספר משמרת שלום על בעלי התוססות ]שתי‬
‫מהדורות[‪ ,‬מדפים מפעם לפעם קונטרסים מעניני השעה‪ ,‬על ספירת העומר‪ .‬או‬
‫תשעה באב שחל בשבת‪ .‬כעת מזכה את הרבים‪ ,‬בהפצת חנם של סדר השביעית‪.‬‬
‫בחדשים אלול ת ש כ ״ ה ‪ -‬ת ש ר י תשכ״ו‪ ,‬הדפים שבע)!( מהדורות‪ ,‬כל אחת בת אלפיים‬
‫טפסים‪ ,‬ועוד היד נטויה‪ .‬בשער הקונטרס מודפס כל פעם מספר המהדורה‪ .‬תחלה‬
‫בא ״סדר השביעית״ מהחזון איש‪ ,‬כשמדי פעם נוספות הלכות מספריו‪ ,‬תוך התיעצות‬
‫עם גיסו הגדי״י קניבםקי‪ .‬המתצית השניה‪ ,‬היא לקט של המו״ל מםפה״ק‪ ,‬התעוררות‬
‫ע‬

‫ל עניני שביעית‪.‬‬

‫ה ל כ ו ת * ש י מ ת ק ר ק ע ו ת ‪ .‬נ ע ר ך ו נ ס ד ר ע״י ה ר ב קלמן כהנא‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫קצבורג‪ ,‬ת ש ״ ד ‪ ,[4] / .‬נ ב ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫במבוא מוסר המחבר‪ ,‬שכל דברי ההלכה שבחוברת‪ ,‬נלקחו מספרי החזון איש )‪(42‬‬
‫]היו בידו ונערכו במתיצתו‪ ,‬ולכן משנה לא זזה ממקומה‪ ,‬בספר שנת השבע )‪(70‬‬
‫שהתפתח מזה‪ .‬על אף ההערות שנתקבלו וצוינו שם[ סופר סטיות ההיתר מכונת מיםדיו‪,‬‬
‫ומאמץ ידיהם של שומרי שביעית כראוי‪.‬‬
‫במאמר ״שמיטה במהלך הזמנים״‪ .‬פרטים חשובים לתולדות הישוב החקלאי‪ .‬ושמירת‬
‫השמיטה בארץ‪ .‬ב״בירור הלכה״ יוצא נגד מאמר הגרצ״ם ב״כרם ציון״ )‪.044‬‬
‫קדמה לכד חוברת ]א[ שמיטת קרקעות׳ ס י "‬
‫״‬
‫ול‬
‫נ ן ע ר ׳‬

‫הח‬

‫ר ד י‬

‫ע ן ץ כ ה‬

‫ב א‬

‫‪.‬‬

‫י‬

‫ע‬

‫י‬

‫ה מ ח ב י <‬

‫) י ף ן ש ל י ם‬

‫ד ם‬

‫ע ״ י‬

‫ע ן י צ א ה‬

‫ע ״ י‬

‫ן ן ן ר ב‬

‫מיום כ״ח שבט תש״ר‪ :‬״בשגת תרצ״ז פ י‬
‫ענ״מ תוברת ‪ (7,8‬סקירה על ש מ י‬
‫בייי לפרסם היום סקירה שכזי׳‬
‫^‬
‫^‬
‫מ‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ה ד פ ו ם‬

‫ט ה‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ש‬

‫פ א ג ״ י‬

‫ם מ ה‬

‫ת‬

‫‪1‬‬

‫י י‬

‫ק ו ן‬

‫ת ש‬

‫י‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ה ל מ‬

‫״ ‪ 19 ,‬חצאי עמודים(‪ .‬בהקדמה‬
‫ד‬

‫ב ח י ב י ת‬

‫ה נ י צ י‬

‫״‬
‫י‬
‫ע י ״ בשפה ןןגרמנית‪,‬‬

‫^‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ע ל‬

‫מ צ י י ״ י ה‬

‫? י ק ״ ו מ‬

‫‪.‬‬

‫י >‬

‫י ז } ל כ י‬

‫^‬
‫?‬
‫ו ר של עזרא‪ .‬ארגון הנוער‬

‫‪.‬‬

‫ל‬

‫ב‬

‫י‬

‫כ מ ן ב ן‬

‫״ ״ ״ ל‬

‫יל!!״ ״‪1‬‬

‫‪ 2‬ד ס ‪ ,‬רד רז‬
‫^‬
‫אין מכוונת הסקירה הזו‬

‫לפסוק שום דין״‪.‬‬
‫ונ‬

‫ת‪3‬‬

‫גשנה ״לאחריה'הונויע ]ב[ הלניח " '"' "י"" י״*״*‬
‫?י‬

‫״י־י״יה‬

‫<ט‬

‫‪ ,,'!'1‬יימ״י ‪1‬י‪1‬ז‬
‫י‬

‫ה‬

‫־יי״ ־י ״״״י י ־י׳ ? ^ ב ״‬
‫״• ״יי‬
‫יד••••^^^^‬
‫דיי• ־״״י—‬
‫ש‬

‫־‬

‫י‬

‫ט‬

‫ת‬

‫־ ס ‪ 0‬י פ‬

‫ת ־ נ י ח‬

‫י‬

‫ל‬

‫מ‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫י‬

‫! " ל ״ ־נח ה־־י־ח ״־׳ה‪.‬‬
‫~‬
‫"‬
‫"‬
‫־‬
‫‪ .‬כ ת ו ר תוספת לתכנית ההננח לבנו־ הל־ודי השני‪ .‬חו־יע לי״‬
‫ד ו‬

‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לעונות הצמיחה והאיםוף הראשון של תנובת הארץ‪ ,‬להשיג ע״י לשכת קרן הלימוד‬
‫ירושלים‪ .‬המחיר ‪ 40‬מא״י״‪.‬‬
‫המתבר חיבר כבר בעבד‪ ,‬והמשיד גס בעתיד‪ ,‬בעריכת קבצי הלכות התלויות בארז‪ ,‬על‬
‫פי פסקי החזון איש‪ .‬בשמיטה זו פרסם גם מאמרים ״על השמיטה״ ב״בתוך‪ ,‬למחשבה‬
‫ולבעיות הזמן״‪ ,‬וב״שעדים״‪.‬‬
‫קפץ עליו רוגזו של אחד מחוגי המתירים )הוזמן לטקס המכירה לקראת שמיטת‬
‫תשכ״ו‪ ,‬על אף גילו הקשיש( המתפלמס עמו בחריפות רבה‪ ,‬לפי סדר דבריו‪ .‬ומאריך‬
‫‪56‬‬

‫לבסס ההיתר ולהצדיקו‪.‬‬
‫ונצדכן קודש‪ .‬כלפי המקטרגים על היתר השמיטה‪ .‬ר׳ אהרן יצהי! זפלנפקי‪/ .‬‬
‫‪8‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תש״ה‪ ,8 / .‬םד ע׳‪.‬‬
‫מהקדמתו‪ :‬״קבוצת המשטיגיס והמקטרגים‪ ,‬הפיצו חוברת ״דיני שמיטת קרקעות״‬
‫)‪ (55‬חובר ע״י צעיר בלתי נודע בשם קלמן כהנא‪ ,‬ויש אומדים ד״ר קלמן כהנא‪.‬‬
‫חוברת זו מכ־לה בדותות סילופי דברים‪…‬״ פגיעותיו העוקצניות האישיות‪ ,‬הרצופות‬
‫לאורך כל הספר‪ ,‬מנמיכות את רמת הויכוח שלו‪.‬‬
‫ס‬

‫‪57‬‬

‫‪58‬‬

‫תנובה נוספת הופיעה בספר‬
‫דברי משה‪ .‬בירורי הלכות והיתר המכירה בשנת השמיטה‪ .‬ד׳ משה ב״ר אשר‬
‫פריצהןר מורה הוראה בירושלים‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מוסד הרב קוק )דפ‪ .‬קצבורג(‪,‬‬
‫<י‪8‬‬
‫תש׳׳ה‪ ,[5] / ,‬כו ע׳‪.‬‬
‫דוב הספר בענינים אחדים‪ ,‬ורק מעמ׳ יז על שמיטה‪ .‬תוקף את ר״ק כהנא‪ ,‬טוען‬
‫נגד החזו״א‪ ,‬וגגד עצת רש״י זוין להניח פנת אדמה ״שהרבנים לא תקנוהו במשך‬
‫כל השמיטות״‪ .‬בהסכמת דצ״פ פרנק מיום טו טבת תש״ה‪ ,‬מציג את המחבר‪ ,‬ששמש‬
‫כמו״צ בברידטשוב שלושים וחמש שנה‪ ,‬ו״כותב דברים נכונים‪ ,‬בנוגע להפקעת‬
‫איסוד שביעית ע״י היתד המכירה‪ .‬שהסכימו עלי׳ גדולי הדור המפורסמים ועמודי‬
‫ההוראה״‪.‬‬
‫הלימוד המוגבר בעניגי שביעית‪ ,‬הביא את הצורך בהוצאה חדשה של הירושלמי‪.‬‬
‫א‪ .‬ממכת שביעית‪ .‬תלמוד ירושלמי‪ .‬כגירסת הגר״א מוילנא עם ביאור הגר״א‪,‬‬
‫ועם פירוש חזון איש‪ / .‬ירושלים‪ ,‬כולל אברכים ב״ב זכרון מאיר )בסיוע‬
‫‪8‬‬
‫עזרת תורה בניו יורק(‪ ,‬תש״ה‪ / .‬עב ד׳‪ ,‬כג ע ‪.‬‬
‫בהקדמת המו״ל‪ ,‬מבארים הצורך בהוצאה זו המנופה משגיאות‪ ,‬ודרכי סידורה‪ .‬מודים‬
‫לד׳ שמדי׳ יוסף ]ב״ר מאיד[ קדליץ‪ ,‬שהשקיע הרבה כח ומרץ בעריכת הספד הזה‪,‬‬
‫ולמסייעים בחומר וברוח‪ .‬בסוף‪ ,‬הוספות והעדות מחברי הכולל‪ ,‬ולקט ראיות מספדי‬
‫חזו״א )‪ (42‬ששביעית נוהג גם בשדות נכרים‪) .‬נדפסו שוב בססדו)ג((‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירושלמי שביעית‪ / .‬בני ברק‪ ,‬דפ‪ .‬קולמוס )גבעתים(‪ ,‬תשי״ח‪ ,[6] / .‬שפה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫]‪ [1‬ע ‪.‬‬
‫״ועתה יוצא לאור בתוספת מדובה ]על מה שנדפס בראשונה ע״י כולל אברכים‬
‫״חזון איש״ בזכדון מאיר[‪ :‬א‪ .‬פירוש רבנו שלמה בכ״ר יוסף סיריליאו ז״ל מגירוש‬
‫ספרד )‪ •(40‬ב‪ .‬פירוש רבנו אליהו מפולדא ז״ל‪ .‬ג‪ .‬פירוש ניד להג״ד מאיר מאדים‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪56‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ז‬

‫׳ ל מקוברין״‪ .‬מלבד ההקדמה הראשונה של המו״ל‪ ,‬גוםפח הקדמה למהדורה‬

‫הנוכחית‪ ,‬על ריבוי ההפצרות מחכמי הישיבות‪ ,‬להדפיס ולכלול כל הב״ל‪ .‬במהדורה‬
‫זו חסרות דוב ההוספות וההערות שבמהדורה א׳ על שביעית בשדות בכרים‪.‬‬

‫קיצור דיינים והדרכה מעשית לשנת השמיטה‪ .‬הלשכה הדתית שע״י אגודת‬
‫^‬

‫ישראל תל א ב י ב ‪ / .‬ת״א‪ ,‬דפ‪ .‬לוריא‪ ,‬תש״ה‪ [11 48 / .‬ע׳•‬

‫אחרי הדינים באות הטבלאות‪ :‬א‪ .‬לפירות האילן‪ .‬ב‪ .‬ירקות וסירות האדמה‪ .‬ג‪.‬‬
‫קטניות ותבואות הדגן‪ ,‬״הפרטים נתקבלו מביה״ם החקלאי מקוה ישראל‪ ,‬ונערכו שם‬
‫לפי הצעותינו׳ ע״י מר רב צפורי״‪ .‬ד‪ .‬לוח שנת השמיטה )כולל א־ג(‪ .‬ה ‪.‬פירות‬
‫יבשים ומצרכים שונים‪ ,‬כסי שנתקבל מסיטונאים והנהלות בתי חרושת‪.‬‬
‫עורך החוברת הוא הרב מרדכי שלזיגגר־יפה‪ ,‬אז רבה של אגו״י ת״א )ידיעה אישית(‪.‬‬

‫גס מצות שמטת כספים זכתה לגואל‪ ,‬כשמתיר מאות מ״מ וציוביס‪ ,‬הוקס בצורה נאה‬
‫ומסודרת‪ .‬בניו מפואר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ז ‪ ,‬ז‬

‫^ ״ ^ כםפים‪ .‬אופן* מקורות‪ ,‬עם פירושים בירורים ציונים והערות‪ .‬ד״ר‬
‫^חק זאכ כהנא‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מוסד ה ר ב קוק ]דפ‪ .‬י‪.‬ע‪ .‬איתאח‪ ,‬אלול[ תש״ה‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9 /‬׳ ר׳ ע׳‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫התיכן‪ :‬הקדמה ‪ 1‬״ ‪ . . .‬ת ו ב ר ו ת קונטרסים וספרים שלמים נכתבו על נושא זה״[‪ .‬פרק‬
‫ראשון‪ :‬שמיטת כספים דאורייתא‪ .‬פרק שני‪ :‬הלכות פריזביל‪ .‬פרק שלישי‪ :‬שמטת‬
‫כספים בזה״ז‪ .‬נספחות‪ :‬שטר פרוזבול בפוסקים‪ .‬שקדגותו וסידורי המופלא של המחבר‪,‬‬
‫כרים לני גם בעבידיתיו האחרות‪ ,‬כספר העגונות‪ ,‬תשובות מהר״ס רוטנבורג ועוד‪.‬‬
‫‪61‬‬

‫מצית היוכל ויסודותיה‪ ,‬ר׳ משה דוד גרום‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬קואפ‪ .‬אחיה‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫תש״ה• ‪ 16 /‬ע׳‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫״פרק מתיר הספד מדרש גאולת הקרקע‪ ,‬העומד לצאת בקרוב ע״י הקק״ל״‪ .‬הספר‬
‫נדפס שם )תש״ו( וזהו הפרק האחרון בחלקו השני‪ :‬״גאולת הקרקע בהלכה ובאגדה״‬
‫ע מ‬

‫) ׳ קלג־קמז(‪ .‬כולל ד׳ רעיונות יסודיים כחומר מחשבה‪ ,‬ומבוסם גם על מקורות‬
‫זרים‪.‬‬
‫בשמיטה זו כמו בקודמתה‪ ,‬ערך מד יצחק ורפל ) ־ ר פ א ל ( רשימה ביבליוגרפית‪ ,‬של‬
‫ח‬

‫ל ק מהספרים שהופיעו על שמיטה‪ ,‬ולו כתר הראשוניות בעבודה מעין זו‪ .‬ברם‪,‬‬

‫רשימותיו זרועות שגיאות הדפום לרוב‪ ,‬והן נעתקו ונדפסו ככתבן וכלשונן‪ ,‬אות באות‬
‫כמעט‪ .‬בשלושה מקומות‪ :‬ב״הצפה״ מי״ב תשרי תש״ה ]וראה שם בי״ז חשון מאמרו‪:‬‬
‫לפרשת‬

‫היתד העבודה בשמיטה[‪ ,‬בקובץ ״ארשת״ תש״ד‪ ,‬ובספרו ביבליוגרפיה‬

‫ציוגית־דתית עמ׳ לי‪-‬מב‪.‬‬

‫ז‬

‫בשגה שלאחריה יצאו‪:‬‬
‫‪, . ,‬‬
‫תו‬
‫ד ת‬

‫ה ש ב י ע‬

‫ת‬

‫ר‬

‫י ן פ ף‬

‫צ‬

‫ב‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י ל ו י א ב ״ ד לעיה״ק י פ ו ־ ת ל אביב‪ / .‬ירושלים‪,‬‬
‫ה‬

‫‪8‬‬

‫דפ‪ .‬חורב‪ ,‬תש״ו‪ / .‬טז‪ ,‬ת ר י ט ע׳‪.‬‬
‫״מיוסד לבאר כל פרטי דיני תורת השביעית‪ …‬ובו גמצאות מאה ושלשים וארבע‬

‫‪57‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ע ״ !^‪ .11‬הלל הזקן‪ ,‬ובו נמצאות שלשים‬
‫הלכות גדולות‪ .‬מקורו וביאורן וטעמך‪ ,‬יראה המעיין במסרי ״אור ציון״ ןהב״ל‪ .1‬כולל‬
‫להדפיס םדרה של ספרים‪ ,‬על כל מצוה מהלכות‬
‫המחבר זכה‬
‫הקדמה ולות ההלכות‪.‬‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫התלויות בארז‪ .‬ספרו הראשון בעניני שביעית הוא הוראות שעה )‪.(28‬‬
‫‪ 63‬א‪ .‬ל א ו ד ההלכה‪ .‬בעיות ובירורים‪ .‬ר׳ ש ל מ ה יוםף זוין‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מוסד הרב‬
‫״‪8‬‬

‫קוק‪ ,‬תש׳׳ו‪ / .‬עמ׳ םד־קיג‪.‬‬

‫החלק השני שבספר עוסק בשמיטה‪ ,‬ובו הסדקים‪ :‬א‪ .‬חשבון השמיטה‪ .‬ב‪ .‬עשין ולאויו‬
‫בשמיטה‪ .‬ג‪ .‬שמיטה בזה״ז‪ .‬ד ‪.‬היתר המכירה‪ .‬ה‪ .‬שבועות ושביעית‪ ,‬ועל הקהל‪.‬‬
‫המאמרים נדפסו תחלה ב״הצפה׳׳ חדשים תשרי־חשון־כםלו תש״ה‪ ,‬וכונסו כעת לכאן‪.‬‬
‫מתמת הצניעות השמיטו עורכי קובץ אגרות חזון איש‪ ,‬שמו של הרב עליו נכתב‬
‫בה״א סי׳ קפג‪ :‬״מקומן הנכבד בחוברת מיוחדה מזמן לזמן‪ ,‬אבל אין מקומן יפה‬
‫להן במקום שהוא נותנן‪ ,‬והתורה בבחינת שבוי‪ /‬מלבד שסופן ליעשות תכריך‬
‫לחמאה׳׳‪) .‬וראה בספר מלחמת מצוה )‪ (81‬עמ׳ מט‪ ,‬שמביא תשו׳ רי״ז מינצברג משנת‬
‫תרע״א‪ ,‬שאין לכתוב חדו״ת בעתונים‪ ,‬מפני שזורקין לאשפה‪ .‬וערוב ד״ת ודברי‬
‫חול הוי כלאים׳ וחולק עליו ״דבזמנינו דדבו קוראי העתונות‪ ,‬ונתמעטו קוראי הספרים‪,‬‬
‫עת לעשות הוא להגדיל תורה‪ ,‬והלואי שידפיסו גמרא ושו״ע‪ ,‬וידברו בי״א בשוקים‬
‫וברתובות בד״ת‪…‬״(‪.‬‬
‫גם בספרו זה‪ ,‬מצויות כל אותן מעלות שמנו‪ ,‬בדרך כתיבתו הפופולרית של המחבר‪,‬‬
‫ומטבע סגנונו המיוחד‪ ,‬וכמו יתד ספריו‪ ,‬אף הוא דב־מכד‪ ,‬וזוכה למהדורות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ ה ד ו ר ה שניה ע ם ה ו ס פ ו ת ומלואים‪ / .‬ת ל אביב‪ ,‬א‪ .‬ציוני‪ ,‬תשי״ז‪ / .‬עמ׳‬
‫ס‬

‫פה־קמה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫ג‪ .‬מ ה ד ו ר ה שלישית‪ / .‬ש ם תשכ״ד‪.‬‬

‫התעוררות מחודשת באה בקשר למצות הקהל‪.‬‬
‫ה ק ה ל ‪ .‬קובץ ל מ צ ו ת הקהל ובירור הלכותיה‪ .‬בעריכת ר׳ כנימין ר כ י נ ו כ י ץ ־‬

‫ת א ו מ י ם ] נ כ ד אחי האדר״ת[‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מוסד הרב קוק‪) ,‬תשרי( תש״ו‪/ .‬‬
‫״‪8‬‬
‫יב‪ ,‬ק ל ד ע׳‪.‬‬
‫התבן‪ :‬הקדמת העורר‪ ,‬םתיחת רצ״י קוק‪ ,‬קונ׳ זכר למקדש )‪15‬ב( מהאדר״ת בהוצאה‬
‫שניה‪ ,‬עם הערותיו הגוססות‪ ,‬קוג׳ זכר להקהל מריא״ה הדצוג ]תשובה למרכז לתרבות‬
‫של הפועהמ״ז מער״ת תמוז תש״ה להסיר הפקפוקים[ מכתב במקהלות ברכו אלקים‬
‫מיום ג׳ מנ״א תש״ה מדי״מ חרלפ‪ ,‬תשובת דש״ד כהנא רב העיר העתיקה מטו תמוז‬
‫תש״ה‪ ,‬אל המרכז לתרבות של הפועהמ״ז ]בנו[ בדודי הלכה על הקהל בזמה״ז‪ ,‬ר׳‬
‫יוסף הלוי אב״ד יםו־ת״א על יום הקהל שחל בשבת‪ ,‬דצ״י קוק לבירור הגדרת מצות‬
‫הקהל׳ ר׳ בנימין צבי יהודה רבינוביץ‪-‬תאומים‪ :‬בירורי הלכה בעניגי הקהל )עם״י‬
‫םדר דברי הרמב״ם ז״ל(‪ ,‬מתוך מכתב ר״ח ברלין להאדר״ת מיום י״ב כסלו תר״ן‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג מו**י ש״מ״״‪ .‬״ * * ז * ד * ״‬
‫דעתי ‪-‬ז מכללת איו‬
‫אתר״ י‬
‫^‬
‫‪£‬י‬
‫״ ^ י‬
‫‪. .‬אמור לעסות כן״ רדום על שער החוברת ‪ .‬ז כ ר למצות הקהל״ שהופיע‬
‫בזי‪1‬ת ת־־י״יז‪ .‬גראיו הדברים שרשם זאת בשער חוברת זו‪ .‬ולא על החוברת שהופיע״‬
‫בשמ זה בתשייג)יוד(‪.‬‬
‫ח‬

‫הצוברה שביו שמיטה זו לבאה אחריה‪ .‬קמה המדינה‪ .‬חזקה עמדת האוסרים‪ ,‬שהרי‬
‫מתר הדבר שהממשלה היהודית תמכור כל אדמותיה לערבי)וראה ק״א ל״שבת האר?״‬
‫)‪ (32‬פ״ד הל׳ כט׳ ומאמרו של ר״ש ג ו ר ן ‪ .‬ת ק פ ו של היתר המכירה בשמיטה לאחר קום‬
‫המדינה״ האחרון בספרו ‪-‬תורת המועדים״ )ת״א‪ .‬א‪ .‬ציוני‪ ,‬תשכ״ד( מעמי ‪ .(624‬מחנה‬
‫שומרי שביצית‪ ,‬הלך והתעצם בהדרגה‪ .‬מאידר לא נסוג מתגה המתירים מעמדתו‪ ,‬מבלי‬
‫יכולת להשבית עבודת האדמה‪ ,‬בשנות הצנע והקיצוב‪ ,‬בתקופת השיא של קליטת‬
‫העליה‪ .‬כפרים חדשים הופיעו‪ .‬מלבד מהדורות של התזון איש )‪42‬ב(‪ ,‬סדר השביעית‬
‫)‪54‬ב‪,‬ג( שעל פיו‪ .‬וספר שבת הארז)‪.032‬‬
‫‪65‬‬

‫א‪ .‬ספר השמיטה‪ .‬הלכות שביעית — דינים ו מ נ ה ג י ם ל ש ו מ ר י ש ב י ע י ת ‪ .‬ה י ת ר‬
‫מכירת קרקעות להפקיע שביעית‪ .‬ר׳ י ח י א ל מ י כ ל מ ו ק צ י נ ה ק י ‪ / .‬ירושלים‪,‬‬
‫מוסד הרב קוק‪ ,‬תשי״א‪ / ,‬קלה ׳ ‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫ע‬

‫‪8‬‬

‫זהו עיבוד מחודש של הלכות שביעית )‪ (29‬שלו‪ ,‬שלא הספיק להדפיס בשמיטת‬
‫תרח״צ‪.‬‬
‫ספרו התקבל מאד בצבור הרחב וזכה לתפוצה רבה‪ .‬המחבר מסביר בחלק השני של‬
‫הספר את היתד המכירה‪ ,‬שהרי אי אפשר עוד להעלים עין מן המציאות‪ ,‬אך מדגיש‬
‫שההיתר הוא דק הודאת שעה‪ ,‬והכרעה קבועה צריכה לצאת מכנםית־דבגיס גדולה‪.‬‬
‫וראה מש״כ החזו״א ב״קובץ אגרות״ ח״א סום״י צו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהדורה שניה‪ .‬שם‪ ,‬תשי״ח‪ .‬ק כ ו עי‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫ג‪ .‬הדפסה חדשה מאמהות‪ .‬שם‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬
‫‪66‬‬

‫שביעית כ א ד מ ת הפקד‪ .‬ב ר ו ר הלכה‪ .‬ר׳ מ ש ה צ כ י נדי׳ה‪ / .‬ת״א‪ ,‬ד פ ‪ .‬ת ר ב ו ת ‪,‬‬
‫< > ‪8‬‬

‫תשי״א‪ 15 / .‬ע׳‪.‬‬

‫תדפיס מקובז ‪.‬התורה והמדינה״ ג׳)תשי״א(‪ .‬שני העמ׳ האחרובימ‪ ,‬הערות העודד הרב‬
‫שאול ישראלי‪ .‬בקובץ זה מאמרים רבים על שביעית‪ ,‬ומקומם במפתח כתבי עת‪.‬‬
‫בנושא זה דנים שם כמו כן‪ :‬ד״ש טנביצקי )טנא(‪ ,‬רנ״צ פרידמן‪ ,‬ר״א בונוסובסקי‬
‫)בינה(‪ ,‬העורר‪ ,‬ובקובץ ד׳ הרב עובדיה הדאיה‪ ,‬והערה בסוף‪ .‬וראה מש״כ רצפ״פ על‬
‫נושא זה ב״הד צבי״ סי׳ ו׳)בתוך א‪.(44‬‬
‫‪67‬‬

‫ק ו נ ט ר ס ע ל ד ב ר השמיטה‪ .‬ר׳ י צ ח ק אייזיק ה ל ו י ה ר צ ו ג ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ת ש י ״ א ‪/ .‬‬
‫ב ש כ פ ו ל ‪ .‬טו ד׳‪.‬‬
‫חומד ששלח ראש הרבנים לישראל‪ ,‬לחברי המועצה המורחבת של הרבנות הראשית‪,‬‬
‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪59‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הלבות גדולות‪ .‬הפנים הוא מלשון רבינו הרמב״ם ז״ל‪ ,‬ובתוספות דינים מחודשים‬
‫מהראשונים‪ .‬מקורן וביאורן וטעמן ידאה המעיין בספרי תורת ציון ]מודפס כבאור‬
‫לתורת השביעית[‪ .‬בסוף צירפתי אליו עוד ספר מיוחד תורת השמיטה והפרוזבול‪,‬‬
‫מיוסד לבאר כל דיגי פרוזבול הנהוגים ע״פ תקנת הלל הזקן‪ ,‬ובו נמצאות שלשים‬
‫הלכות גדולות‪ .‬מקורן וביאורן וטעמן‪ ,‬יראה המעיין בספרי ״אור ציון״ ]כנ״ל[‪ .‬כולל‬
‫הקדמה ולוח ההלכות‪ .‬המחבר זכה להדפיס סדרה של ספרים‪ .‬על כל מצוה מהלכות‬
‫התלויות בארץ‪ .‬ספרו הראשון בעניגי שביעית הוא הודאות שעה )‪.(28‬‬

‫‪63‬‬

‫א‪ .‬לאור ההלכה‪ .‬בעיות ובירורים‪ .‬ר׳ שלמה יופף זוין‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מוסד ה ר ב‬
‫‪8‬‬
‫קוק‪ ,‬תש״ו‪ / .‬עמ׳ סד־קיג‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫החלק השני שבספר עוסק בשמיטה‪ ,‬ובו הפרקים‪ :‬א‪ .‬חשבון השמיטה‪ .‬ב‪ .‬עשין ולאמן‬
‫בשמיטה‪ .‬ג‪ .‬שמיטה בזה״ז‪ ,‬ד ‪.‬היתר המכירה‪ .‬ה‪ .‬שבועות ושביעית‪ ,‬ועל הקהל‪.‬‬
‫המאמרים נדפסו תחלה ב״הצפה׳׳ חדשים תשדי־חשון־כסלו תש״ה‪ ,‬וכונסו כעת לכאן‪.‬‬
‫מחמת הצניעות השמיטו עורכי קובץ אגדות חזון איש‪ ,‬שמו של הרב עליו נכתב‬
‫בח״א סי׳ קסג‪ :‬״מקומן הנכבד בחוברת מיוחדה מזמן לזמן‪ ,‬אבל אין מקומן יפה‬
‫להן במקום שהוא נותנן‪ ,‬והתורה בבחינת שבוי‪ /‬מלבד שסופן ליעשות תכריך‬
‫לחמאה״‪) .‬ודאה בספר מלחמת מצוד!)‪ (81‬עמ׳ מט‪ ,‬שמביא תשו׳ די״ז מיגצברג משנת‬
‫תרע״א‪ ,‬שאין לכתוב חדו״ת בעתונים‪ ,‬מפני שזורקין לאשפה‪ ,‬וערוב ד״ת ודברי‬
‫חול הוי כלאים״ וחולק עליו ״דבזמנינו דרכו קוראי המתונות‪ ,‬ונתמעטו קוראי הספרים‪,‬‬
‫עת לעשות הוא להגדיל תודה‪ ,‬והלואי שידפיסו גמרא ושו״ע‪ ,‬וידברו בנ״א בשוקים‬
‫וברתובות בד״ת‪…‬״(‪.‬‬
‫גם בספרו זה‪ ,‬מצויות כל אותן מעלות שמגו‪ ,‬בדרך כתיבתו הפופולרית של המחבר‪,‬‬
‫ומטבע סגגוגו המיוהד‪ ,‬וכמו יתר ספריו‪ ,‬אף הוא דב־מכר‪ ,‬וזוכה למהדורות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהדורה שניה עם הוספות ומלואים‪ / .‬תל אביב‪ ,‬א‪ .‬ציוני‪ ,‬תשי״ז‪ / .‬עמ׳‬
‫‪8‬‬
‫םה־קמה‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ג‪ .‬מהדורה שלישית‪ / .‬שם תשכ״ד‪.‬‬
‫התעוררות מהורשת באה בקשר למצות הקהל‪.‬‬
‫‪64‬‬

‫ה ק ה ל ‪ .‬קובץ ל מ צ ו ת ה ק ה ל ובירור ה ל כ ו ת י ה ‪ .‬ב ע ר י כ ת ר׳ בנימין ר כ י נ ו כ י ץ ־‬
‫ת א ו מ י ם ] נ כ ד א ח י ה א ד ר ״ ת [ ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬מ ו ס ד ה ר ב קוק‪) ,‬תשרי( תש״ו‪/ .‬‬
‫ט‬

‫יב‪ ,‬ק ל ד ע׳•‬

‫‪8‬‬

‫חתכן‪ :‬הקדמת העורך‪ ,‬פתיחת דצ״י קוק‪ ,‬קונ׳ זכר למקדש )‪15‬ב( מהאדד״ת בהוצאה‬
‫שניה‪ ,‬עם הערותיו הנוספות‪ ,‬קוג׳ זכר להקהל מריא״ה הדצוג ]תשובה למרכז לתרבות‬
‫של הפועהמ״ז מער״ת תמוז תש״ה להסיר הפקפוקים[ מכתב במקהלות ברכו אלקים‬
‫מיום ג׳ מנ״א תש״ה מרי״מ חרלפ‪ ,‬תשובת דש״ד כהנא רב העיד העתיקה מטו תמוז‬
‫תש״ה‪ ,‬אל המרכז לתרבות של הפועהמ״ז ]בנו[ בדודי הלכה על הקהל בזמה״ז‪ ,‬ד׳‬
‫יוסף הלוי אב״ד יפו״ת״א על יום הקהל שחל בשבת‪ ,‬דצ״י קוק לבידור הגדרת מצות‬
‫הקהל׳ ר׳ בנימין צבי יהודה דבינוביץ‪-‬תאומים‪ :‬בידורי הלכה בעניני הקהל )עפ״י‬
‫סדר דברי הרמב״ם ז״ל(‪ ,‬מתוך מכתב ר״ח ברלין להאדד״ת מיום י״ב כסלו תד״ן‬

‫‪58‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על הקהל ושמחת בית השואבה‪ ,‬הערה נוספת לרי״א הרצוג‪ ,‬הערות בהקהל לרש״‪,‬‬
‫זיין‪ ,‬וחותם — ״עם הקובץ״ — ד״ר שמואל זנויל בחב*‪.‬‬
‫לשון החזון איש זרעים )‪42‬ג( םי׳ ג׳ טז‪ :‬״!ראה דאי שביעית בזמן בית שגי דרבגן‪,‬‬
‫גם מצות הקהל דרבנן‪ ,‬דאי אין שמיטה‪ ,‬אין מוצאי שמיטה״‪ .‬ובקובץ אגרות ת״א‬
‫ם י‬

‫‪,‬‬

‫׳ י״י‪ .‬״אסור לעשות כן״ רשום על שער החוברת ״זכר למצות הקהל״ שהופיע‬

‫בשנת תש״ה‪ .‬נראיו הדברים שרשם זאת בשער חוברת זו‪ ,‬ולא על החוברת שהופיעה‬
‫בשם זה בתשי״ג )‪.(71‬‬

‫העובדה שבין שמיטה זו לבאה אחריה‪ ,‬קמה המדינה‪ ,‬חוקה עמדת האוסרים‪ ,‬שהדי‬
‫מוזר הדבר שהממשלה היהודית תמכור כל אדמותיה לערבי)וראה ק״א ל״שבת הארז״‬
‫)‪ (32‬פ״ד הל׳ כט‪ ,‬ומאמרו של ר״ש גורן ״תקפו של היתר המכירה בשמיטה לאחר קום‬
‫המדינה״ האחרון בספרו ״תודת המועדים״)ת״א‪ ,‬א‪ .‬ציוני‪ ,‬תשכ״ד( מצמ׳ ‪ .(624‬מחגה‬
‫שומרי שביעית‪ ,‬הלך והתעצם בהדרגה‪ .‬מאידך לא נסוג מחנה המתירים מעמדתו‪ ,‬מבלי‬
‫יכולת להשבית עבודת האדמה‪ ,‬בשנות הצנע והקיצוב‪ ,‬בתקופת השיא של קליטת‬
‫י׳עליה‪ .‬ספרים חדשים הופיעו‪ ,‬מלבד מהדורות של החזון איש )‪ .042‬סדר השביעית‬
‫)‪54‬ב‪,‬ג( שעל פיו‪ ,‬וספר שבת הארז )‪32‬ג(‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫א‪ .‬ס פ ר השמיטה‪ .‬ה ל כ ו ת ש ב י ע י ת — דינים ומנהגים לשומרי שביעית‪ .‬ה י ת ר‬
‫מכירת‬

‫ק ר ק ע ו ת ל ה פ ק י ע שביעית‪ .‬ר׳ יחיאל מ י כ ל מוקצינםקי‪ / .‬ירושלים‪,‬‬

‫מ ו ס ד ה ר ב קוק‪ ,‬תשי״א‪ / .‬ק ל ה ע׳‪.‬‬
‫ז‬
‫ה ו‬

‫ע י ב ו ד‬

‫מ‬

‫ח‬

‫ן‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ש ב י ‪ 8‬י ת‬

‫ה ל ב ן ת‬

‫‪0‬‬

‫) ‪( 2 9‬‬

‫ש ל ו‬

‫‪,‬‬

‫ש‬

‫ל א הספיק להדפיס בשמיטת‬

‫תרח״צ‪.‬‬
‫ספרו התקבל מאד בצבור הרהב וזכה לתפוצה רבה‪ .‬המחבר מסביר בחלק השני של‬
‫הספר את היתד המכירה‪ ,‬שהרי אי אפשר עוד להעלים עין מן המציאות‪ .‬אך מדגיש‬
‫שההיתר הוא דק הוראת שעה‪ ,‬והכרעה קבועה צריכה לצאת מכגםית‪-‬רבניס גדולה‪.‬‬
‫וראה מש״כ התזו״א ב״קובץ אגרות״ ה״א םום״י צו‪.‬‬
‫‪8 0‬‬

‫ב‪ .‬מ ה ד ו ר ה שניה‪ .‬שם‪ ,‬תשי״ח‪ .‬ק כ ו ע׳‪.‬‬
‫ג‪ .‬ה ד פ ס ה ח ד ש ה מ א מ ה ו ת ‪ .‬שם‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬

‫שביעית ב א ד מ ת ה פ ק ר ‪ .‬ב ר ו ר הלכה‪ .‬ר ׳ משה צבי נרי׳ה‪ / .‬ת״א‪ ,‬דפ‪ .‬ת ר ב ו ת‬
‫ת ע ן י‬

‫״ א • ‪ 15 /‬ע׳‪.‬‬

‫‪'80‬‬

‫תרפים מקובץ ״התורה והמדינה״ ג׳)תשי״א(‪ .‬שגי העמי האתרוגים‪ ,‬הערות העורך הרב‬
‫ש א ו‬

‫כ ב‬

‫ל‬

‫ישראלי‪ .‬בקובץ זה מאמרים רבים על שביעית‪ ,‬ומקומם במפתח כתבי עת‪.‬‬

‫ו ש א זה דנים שם כמו כ ן ‪ :‬ר״ש טנביצקי )טנא(‪ ,‬רנ״צ פרידמן‪ ,‬ר״א בונוםובםקי‬

‫)ביגה(‪ ,‬העורך‪ ,‬ובקובץ ד׳ הרב עובדיה הראיה‪ ,‬והערה בסוף‪ .‬וראה מש״ב רצפ״פ על‬
‫גושא זה ב״הר צבי״ םי׳ ו׳)בתור *‪.(44‬‬
‫ק ו נ ט ר ס ע ל דבר השמינזה‪ .‬ר׳ יצחק אייזיק הלוי הרצוג‪ / .‬ירושלים‪ ,‬תשי״א‪/ .‬‬
‫ב ש כ פ ו ל ‪ ,‬טו ד׳‪.‬‬

‫ג>‬

‫‪2‬‬

‫חומר ששלת ראש הרבנים לישראל‪ ,‬לחברי המועצה המורתבת של הרבבות הראשית‪,‬‬

‫‪59‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪8‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בצרוף בקשה לעיין בדברים״ לקראת האסיפה העומדת לקבוע סופית את הסידורים‪.‬‬
‫א‪ .‬הוג הרבנים חברי הפועהמ״ז‪ ,‬הגיש הצעה מנומקת של הוראות לסידורים חקלאיים‬
‫לשנת השמיטה תשי״ב‪ .‬ביום י״ג אד״ב תשי״א השיב רבצמ״ח עזיאל הערותיו להצעה‬
‫המנומקת ]״בכלל אין דעתי נוחה מכל ההיתרים״[‪ ,‬העדות לדברי ידי״נ הראשל״צ‬
‫מיום כ״ז לעומד תשי״א לדיא״ה הרצוג‪ .‬ב‪ .‬דיון נוסף אם מכירה או הפקד ]נדפס ג״כ‬
‫בקובץ יד שאול )ןיינגורט‪ ,‬ת״א‪ ,‬תשי״ג( מעמ׳ נ‪ [.‬ושבנגוד לדעת הרב ע‪ .‬הדאיה‪,‬‬
‫מצדדים ר״ד כץ ור״ש ישראלי בהפקדה‪.‬‬
‫כמעט כל הקונטרס כלול בקובץ ״התורה והמדינה״ ד׳ )תשי״ב(‪ ,‬ההצעה המנומקת‪,‬‬
‫הערות הרב עזיאל‪ ,‬תשובת הרב הרצוג‪ ,‬ומאמר הרב הדאיה‪ .‬ודאה לעיל )‪.(66‬‬
‫הדי הדיונים משתקפים גם בספריו של מחבר פורה‪ ,‬לו שלשה ספרים על שמיטה‬
‫בלבד‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫ד ב ר השמיטה‪ .‬ר׳ אחרן יצחק ב ״ ר ראובן זםלנפקי‪ / .‬ירושלים‪ ,‬בסיוע המועצה‬
‫‪4‬‬
‫הדתית‪ ,‬תשי״א‪ / .‬בהכפלה‪ ,1 .‬לט ד׳‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫מהתכן‪ :‬להגדי״א הרצוג — הערות לקונטרסו ״על דבר השמיטה״ )‪ ,(67‬מלואים‬
‫למאמר‬

‫סדר‬

‫העבודה‬

‫בשביעית‬

‫)כעין‬

‫מכתב‬

‫גלוי‬

‫לרבני‬

‫הפועל‬

‫המזרחי(‪,‬‬

‫בדין הפסד סירות שביעית‪ ,‬העדות למאמר ״בידוד דין חמץ בשביעית״ להגרי״א‬
‫אונטדמן ב״בית מדרש״ )ת״א תש״א(‪ ,‬הערות ל״דגל ראובן״ ח״ב סי׳ ל״א — בדיגי‬
‫שביעית = מו״מ עם רי״י וכטפויגל‪ ,‬הערות לערוך השלחן העתיד )‪ (48‬הל׳ שמטה‬
‫ויובל‪ ,‬להגרצ״פ בענין בל תחנם ובל תשחית‪ ,‬לרי״י וכטפויגל בעגין פידות שביעית‪,‬‬
‫לרצ״י קוק בענין חדישה בשביעית‪ ,‬לאוקמי גירםא על מאמד רמי״ל זקש ב״סיני״‬
‫ן״יש מקום ר ב להשש יוהדא למתאמצים להחמיר בזה יותר מכפי הצורך״![‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫למועד שנת השמיטה‪ .‬ד׳ אהרן יצחק זפלנפקי‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ר‪.‬ח‪ .‬הכהן‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫בסיוע מוסד ה ר ב קוק‪ ,‬תשי״ב‪ / .‬מח ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מהתכן‪ :‬שני מכתבי תשובה להגרי״א הדצוג על מאמרו )‪ .(67‬להגרי״מ טוקצינסקי‬
‫על ספדו השמיטה )‪ .(65‬להג״ר ישראל רוזנברג תוכחה על שפדםם ב״הפרדס״ לתמוך‬
‫בשומרי שביעית! רשימת המתירים‪ ,‬מקורות ושני עניניס אחרים‪.‬‬
‫תתת‬

‫כותרת‬

‫זו‬

‫הופיע‬

‫ב״דעות״‪ ,‬פסח‬

‫תשי״ט‪,‬‬

‫מאמר‬

‫נגד‬

‫טענותיו‬

‫של‬

‫המחבר‪ ,‬כאילו לשביעית בזמן הזה יש דין של ספק דרבנן‪.‬‬
‫בשנת תש״ה כ ת ב המחבר הנ״ל ספד ונצדק קודש )‪ (56‬נגד הלכות שמיטת קרקעות‬
‫• )‪ .(55‬עתה הזד מחברם של הלכות אלו והוציאן עם הוספות במהדורה חדשה‪ ,‬בצורת ספד‬

‫‪70‬‬

‫א‪ .‬שנת השבע‪ .‬ד׳ קלמן ב״ר בנימין זאב כהנא מחפץ חיים‪ / .‬תל אביב‪ ,‬לשכת‬
‫ק ר ן הלמוד ע״י עזרא ארגון ה נ ו ע ר ה ח ר ד י בא״י )דפ‪ .‬מל״ן(‪ ,‬תשי״ב‪/ .‬‬

‫‪ 143‬ע׳‪.‬‬
‫הקדמה‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫למדריך כיצד ייעזר בתומר‪ .‬מהתכן‪ :‬הלכות שמטת קרקעות‪ ,‬סקירות‬

‫הלכותיות‪ ,‬מדור היסטורי‪ ,‬סדד שביעית )‪ ,(54‬מורהבים מאלו שנדפסו בזמנן באכסניות‬
‫שונות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהדורא שניה מתוקנת ומורחבת‪ .‬ת״א‪ ,‬המכון לחקר החקלאות על פי התורה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש ע‬

‫״ י פועלי‬
‫ישראל‪ ,‬בסיוע קרן הלימוד של ״עור*״ א מ ו ן הבוער‬
‫*‬
‫החרדי‬
‫‪0‬״‬
‫* י ‪ ,‬תשי״ח‪ 190 ,12!.‬ע׳‪.‬‬
‫? מהסיוט הנוספות למהדורה הקודמת‪.‬‬
‫י ר א שלי ‪,‬‬
‫מתוקנת ומורחבת‪ .‬ת״א‪ ,‬המכון )דפ‪ .‬מלו(‪ ,‬תשי״ט‪.‬‬
‫רל ‪,‬‬
‫* • טקס‪.‬‬
‫י׳ מהדורה ד‬
‫ביעית מתוקנת‪ .‬ת״א‪ ,‬״ספרייתי״ )דפ‪ .‬גרפיקה(‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬
‫י‬
‫״‬
‫״ • פקס‪.‬‬
‫״חקר י ‪,‬‬
‫יעיין״ שהוציא המחבר בתש״כ נמצאים מאמרים רבים הדנים‬
‫בשמי ‪ .‬״‬
‫יבקציר תשבות )עמ׳ קת(‪ ,‬והשביעית תשמטנה ונמשתה )צמ׳ קיח(‪,‬‬
‫השכי‬
‫< ר )עפ׳ קגג(‪ ,‬ירושלמי שביעית ם״א ה״ב )עמ׳ קנח(‪,‬לחשבין שגת‬
‫הש‬
‫קסד(‪ .‬בדין נשמר וגעבד בשביעית )עמ׳ רםא(‪.‬‬
‫ו ד ת‬

‫א‬

‫‪8‬‬

‫ה ד‬

‫י ש י ת‬

‫ע‬

‫ט‬

‫‪8 0‬‬

‫י‬

‫ר‬

‫י‬

‫מ‬

‫י א‬

‫‪8 0‬‬

‫כ ם ס ר‬

‫ק‬

‫נזד‬

‫עית‬

‫י ם‬

‫מ י ט ה‬

‫גסכסמיטהזו‬

‫זכר ל ^ ^ י י ענינו של הקהל‪.‬‬
‫הקהל‪ .‬מסכת דברים ולקט מקורות‪ ,‬בעריכת הרג מרדכי הכהן‪.‬‬
‫^‬
‫‪/‬‬
‫מ‬

‫י ע ד ת‬

‫‪8‬‬
‫הקהל‪ ,‬ערב סוכות תשי״ג‪ 91 / .‬עי‪.‬‬
‫^‬
‫התכן‪:‬‬
‫הרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל בהר ציון בר״ח םיון תשי״ב לקיים‬
‫^‬
‫יקיז מהגולה‪ ,‬דבר שר הדתות ןשפירא[ וסגנו ןירהפטיג[‪ ,‬האדמו״ר‬
‫‪0‬ל‪,‬‬
‫״ ק ז השמיטה נזכרים אנו בזאת המצוה‪ .‬ומצווים ביתר שאת על חיגוך‬
‫י יי ׳ יבימי תג הסוכות ימי הקהל הבע״ל‪ ,‬יתעורר כל רב ומנהיג לצורר‬
‫ה כ ף ן‬

‫וב‬

‫מ‬

‫ה ‪ 3‬ב י ס‬

‫‪1‬‬

‫א ת‬

‫‪1‬‬

‫״תי לתוי״ימ״ז‬

‫ש ל‬

‫הקהל‪,‬‬

‫^‬
‫^‬

‫^‬

‫ש ‪ .1‬ד״ר ש‪.‬ז‪ .‬כהגא; מאפר מקיף על מקורותיו מגמותיו ופרטיו‬

‫יקמ מקירות ןמהםסריס הקודמים )‪ .((15,23,64‬ח‪ .‬א‪ .‬זוטא‪ :‬תאור יום‬
‫ח‪-‬צ‪ .‬מייבש מציריך‪ :‬הרעיין לזבד הקהל )מזכיר ספריי בליעזית על נישא‬
‫מהקהל תש״י‪ ,‬שליש מאגדית הקהל לד״ר שז״ך‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 2‬ן‬

‫עילייזסשל‬
‫גשי משרד הדתית בגידין‪ ,‬הגיעה אף מעבר לים•‬
‫דוקך‪^ !,-‬‬
‫ק‪1‬למן‪1‬מירפקי‪ ,‬פרופ׳ לספרות הרבנית‪ ,‬ישיבה איביברםיטה‪.‬‬
‫‪ /‬י *‬
‫ק‪ ,‬תלפיות והמחלקה לחבור ותרבות תורניים בגולה של הסוכנות‬
‫•‪8‬‬
‫^ ׳ יזשי״ג• ‪ 26 /‬ע׳‪.‬‬
‫^ ^ י ח באנגלית‪ .‬הדפסה מיקדמת מ״תלפיית״ שגה י׳ תוב׳ א־ב עמ׳ ‪92-118‬‬
‫^ ^ ז מאמרי של ר׳ יהידה גרשיגי על תקיעת חציצרית בהקהל עד עמ׳ ‪.1123‬‬
‫^ כביד חגיגת ״זכר למעמד הקהל• לבני ישיבות באולם ישיבת רי״א‪ ,‬ילקהל‬
‫*ולם מליו קימידיר בחיהמ״ם תשי״ג‪.‬‬
‫ח‬
‫^ ^ חבק* לארגן בארה״ב עצרות הקהל‪ ,‬ולהדפיס על בך‪ ,‬יכן היזמן לעצרת‬
‫^ י הועדה להיי דתי שליד משרד הדתית‪ ,‬בראשות מנהלו הכללי ד״ר שז״ר‪.‬‬
‫סקירה הלכתית יהיםטירית‪ ,‬יקריאה לחדש המציה‪ ,‬בצריף הצעת תכנית‬
‫• משיד הדתית מכין כבר עתה‪ .‬את‪.‬הקהל• של שנת תשב״ו‪.‬‬
‫כ ו י א י‬

‫ב‬

‫ר‬

‫י ן ר‬

‫ה י‬

‫ן י ע י‬

‫י‬

‫ן‬

‫ן‬

‫י‬

‫ן‬

‫י ב‬

‫מ ן ן כ ף‬

‫‪3‬‬

‫כ ן ן ף‬

‫י‬

‫ינס של ״‬
‫ח ר י ג י‬

‫ש ב י ע י ת שיצאי לשמינית‪ .‬גרם לחביד מספר ספרים‪.‬‬
‫ישיבות‪ .‬שהשיב אדמו׳׳ר מתר״י מ״ב ןר׳ יואל טייטלביים[ האבד״ק‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪61‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ט א ט מ א ר יצי׳ו‪ .‬ב ע נ י ן א ת ר ו ג י ארץ י ש ר א ל ב ש נ ת השמיטה‪ / .‬ב ת ק ל י ן ‪ ,‬דפ‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ה א ח י ם ט ב ר ס ק י ‪ ,‬תשי״ג‪ / .‬צ י ע׳•‬

‫‪8‬‬

‫המו״ל‪ ,‬משמשו בקודש ר׳ אפרים יוסף דב אשכנזי‪ ,‬כותב בהקדמתו מיום י״ז אלול‬
‫תשי״ג‪ ,‬שנתעוררה השאלה לאחד שמיטת תשי״ב‪ ,‬כיצד לנהוג באתרוגי א״י‪ ,‬ונחלקו‬
‫הדעות בין רבני ניו יורק‪ ,‬והמתקיפים עשו פרסום לדעתו של מהד״י טייב לאסור‪,‬‬
‫ולכן בדר זאת בספר‪ ,‬לתברו בסוף ספר מטה אפרים לרא״ז מרגליות‪.‬‬
‫בספר משוקעות כמה וכמה מהשקפותיו על המצב בארץ‪ ,‬אשר נתבארו בהרחבה בספרו‬
‫״ויואל משד‪,‬״‪) .‬פה ושם נדפסות תשובות לכמה מדבריו‪ .‬וראה קונטרס ״בירור הלכה‪:‬‬
‫במעלת ומצות ישובה של ארץ ישראל״ שחבר ד׳ חיים שרגא פייביל פרנק‪ ,‬נכלל‬
‫בספרו ״תולדות זאב״ עמ״ם שבת )חלק שני‪ ,‬ירושלים תשכ״ד‪ ,‬עמ׳ סז״ס‪,‬‬

‫‪0‬‬

‫‪.(2‬‬

‫שלשת המכתבים הם לרב‪ ,‬שלדבריו נתון תחת השפעת הציונות‪ ,‬ונוזף בו על כך‬
‫עמש״כ שכאילו שביעית תגרום להפסד א״י‪ ,‬נגד דעת תוה״ק שאדרבה עי״ז ישבו עליה‪.‬‬

‫אותו רב אינו אלא ד׳ אלעזר כהנוב )ידיעה אישית(‪ ,‬ד״מ במתיבתא ״תודה ודעת״‬
‫וחבר הועה״פ העולמי של אגו״י‪ .‬כעבור שנתיים הדפים תשובתו בספרו‬
‫‪74‬‬

‫ת ו ר ת ה ש ב י ע י ת ‪ .‬בו י ב ו א ר ו ה ל כ ו ת א ת ר ו ג י א״י מ ש נ ת השמיטה‪ ,‬ועוד כ מ ה‬
‫ע נ י נ י ש ב י ע י ת ‪ .‬ר׳ א ל ע ז ר ב״ר אורי מאיר ה כ ה ן כהנאוו‪ / .‬ניו יורק‪ ,‬דפ‪ .‬בלשן‪,‬‬
‫‪0‬‬

‫ת ש ט ״ ו ‪ / .‬ק כ ע׳•‬

‫‪2‬‬

‫לספר הסכמת רצ״ם פרנק ] ״ ‪ . . .‬כ מ ו נעלמה מכמה וכמה גדולים שבדורינו‪ ,‬ואע״פ‬
‫שיש מהם שכוונתם לשם שמים‪ ,‬אבל מתוך שתחלת גישתם לעיין בהלכה זו‪ ,‬הי׳ תחת‬
‫השפעת רצונם להיות מהמחמירים ד ו ק א ‪ . . .‬״ [ ‪ .‬בהקדמה כותב המחבר שכבר נתפרסם‬
‫היתר האתרוגים ע״י החזון איש ורצפ״ם‪ ,‬אך מאחר שיצאו מערערים והחלימו כי‬
‫האתרוגים אסורים‪ .‬חבר ספדו זה‪ .‬בו מבוררות דעות כל הראשוגיס בשביעית בזה״ז‪.‬‬
‫הויכוח נמשך בספר מלחמת מצוה )‪ (81‬ותשובת המחבר בספרו הגדול פרי הארץ )‪.(82‬‬

‫בעתים יצאו כמה ספרי דינים והלכות‪ .‬הרב ברוך ישר )שליכטד( אסף ליקט וסידר‬
‫״קצווי דינים והלכות״ במצוות התלויות בארץ ומגהגים הנהוגים בה )ת״א‪ ,‬סיני‪,‬‬
‫תשט״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ (12—16‬שביניהם פרק ד ‪ :‬שנת השמיטה והלכותיה‪ ,‬ופרק ז‪ :‬שמיטת‬
‫כספים ופרוזבול‪ .‬סודר לסי לוח תורת הארץ תשי״ב שי״ל ע״י מדרש בני ציון ובו‬
‫תקציר מהקובץ ״כרם ציון״)‪ 44‬ד(‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫ה ל כ ו ת ש מ י ט ה ו ה ל כ ו ת ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת כ ל א י זרעים ע ר ל ה ו נ ט ע ר ב ע י ‪.‬‬
‫ע פ ״ י פ ס ק י החזון איש‪ .‬ר׳ ?למן ב״ר בנימין ז א ב כ ה נ א ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ת נ ו ע ה‬
‫למשמרת‬

‫מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ ןהאדמו״ר מ ם ט ר א פ ק ו ב ר׳ י ח ז ק א ל ש ר ג א‬

‫ל י פ ש י ץ ־ ה ל ב ר ש ט ם [ ‪ ,‬תשי״ח‪ / .‬פ ג י נ צ י ו ת שונות‪] .‬יח ע׳[‪.‬‬
‫בראשם‬
‫מופיעים‬

‫דברי חיזוק‬
‫גם‬

‫בהוצאה‬

‫‪80‬‬

‫]מהמו״ל[‬

‫לשמירת שביעית בלי לסמוך על ההיתר‪ .‬הם‬

‫אחרת‪,‬‬

‫ההלכות‪,‬‬

‫זחה‬

‫לגמרי‬

‫שיצאה‬

‫ע״י‬

‫המכון‪.‬‬

‫הן אלו שנדפסו כקיצור דיני מצוות התלויות בארץ‪ ,‬בסוף הקיצור שלחן ערוך‬
‫)ירושלים‪ ,‬אשכול‪ ,‬לראשונה בתשי״ד‪ ,‬עמ׳ יט־לא( בשינוי סדר הפרקים )מפי המחבר(‪.‬‬
‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״אחי המולי״ם‬
‫‪7‬‬

‫עצתו‪,‬‬
‫^‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ו ה ו א‬

‫מ‬

‫ח‬

‫כ‬

‫‪.‬‬

‫ש לתבר סרק זה מתיר סטרי הרב בהנ*״)״קול סיגי״ תשב״‬

‫ף‬

‫ה ה ל כ י ח‬

‫‪,‬‬

‫^‬

‫‪0‬‬

‫האיץ״ )ת״א‪ ,‬ספרייתי‪ ,‬תשכ״ו‪ .‬ק׳ ע׳‪ (8 .‬ובו גכלליס כל קבצי‬
‫אור במצוות התלויות בארץ‪ .‬הלבות שמיטה הן החלק המרבזי בספר‬

‫•‬

‫מופיעים לותות תאריכים לפרי האדמה לשגת השמיטה תשכ״ו ולשגה‬
‫*•*•י ע‬

‫ת‬

‫ן ה ל כ‬

‫אלי יצאי‬

‫המכון ב‪-‬שערים״‪ ,‬במצות שביעית כהלכה )‪ (94‬ועוד‬

‫*י*‬

‫^ ^‬

‫״ י שוב במסגרת ספר דברי יחזקאל שרגא על הלכות שמיטזז‪,‬‬

‫'‬

‫יות באר?׳ שיצא לאור בפקודת האדמו״ר ר׳ יחזקאל שרגא ליפשיץ‬

‫ה ר כ ך נ ט ‪ 0‬ס‬

‫ט ר א ם ?‬

‫‪0‬‬

‫י ב‬

‫)ירושלים‪ .‬התנועה‪ ,‬ערב שמיטה תשכ״ו‪ .‬פ׳ עי‪.(8 .‬‬
‫'‬
‫ק ^‬
‫מלבד‬
‫• והלכות שמימה דלעיל‪ ,‬נכללו במפר צלום הלכות שביעית מספר‬
‫—‬
‫•‬
‫מבוקרםט —‬
‫שור מבוקרםט‬
‫אייזיק שור‬
‫יצחק אייזיק‬
‫מהג״ר יצחק‬
‫אור״ מהג״ר‬
‫״מאורי אור״‬
‫יו״ד ״מאורי‬
‫קש״צ •י־ד‬
‫*‬
‫״‬
‫שעל מצות‬
‫על‬
‫מצות ‪1‬התלויות בארץ ןאין בהם על שביעית[‪ ,‬סדר השביעית )‪,(54‬‬
‫וחן‪,…‬״‬
‫מהמתבר‪.‬‬
‫פות שובות מהםתבר‪.‬‬
‫ה ה‬

‫ך‬

‫ג ג (‬

‫צ ל ן‬
‫צ ל ן ס‬

‫‪6‬ד‬

‫קונטרס‬
‫מ ־ ה ש מ י מ ה ‪ .‬ת ק צ י ר דיבי שביעית‪ .‬ד׳ ח נ ו ך זונדל גרוםברג‪/ .‬‬
‫!ידוע‬
‫>‪8‬‬
‫ישליס‪1‬׳ תשי״ת‪ 5 / .‬ע ‪/‬‬
‫חרסים מסח‬
‫פ י ו המעשר והתרומה‪ .‬מהדורה שניה‪ ,‬תשי״ח‪ .‬וראה מש״כ לעיל בספרו‬
‫י*ורת השמיטה )‪.(47‬‬
‫גד‬

‫ילים צדיסי*‬

‫^‬

‫? ס במיתתם יותר מבחייהס‪ .‬לא ראה החזון איש בימיו‪ ,‬עד כמה הולכת‬

‫^‬
‫המצות‬

‫^ השביעית‪ ,‬ומקיפה תוגיס רהבים‪ ,‬אשר השפעתם מקרינה הרחק מחוצה להם‪.‬‬
‫?יק קוה ש״משממה לשממה יתופפו רבים אשר בעז ד בלבבם ירחיבו את גבול‬

‫ז ז ר כ‬

‫בכל הרתבתה ופרטיה״)הקדמה ל״שבת הארץ״(‪.‬‬
‫תשי״ם הביאה בכנסיה מהדורות תדשות לספרים‪ :‬כפתור ופרת מד( פאת‬
‫^‬

‫ו ) ‪ 4‬י ( הזיו איש זרעים )‪42‬ג( תורת השמיטה )‪47‬ב( ירושלמי שביעית )‪ 058‬ספר‬
‫טה )‪65‬ב( ושנת השבע )‪70‬ב‪.‬ג(‪ .‬אבל גם הרבה דברים חדשים‪.‬‬

‫^‬
‫ק‬

‫״‬
‫וג‬

‫^י‬

‫^‬

‫ם‬

‫ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת ‪ .‬ק ו ב ץ חדו״ת בריבי שביעית‪ ,‬ממרבן גדולי התורה‬

‫ל י ה י ש י ב ו ת ב א ה ״ ק ‪ .‬יצא ל א ו ר ע״י שומרי שביעית באה״ק החרדים ע ל‬
‫‪8 0‬‬

‫_ מ י ת ה ״ ‪ /‬ג ב ע ת י ם ‪ ,‬דפ‪ .‬קולמוס‪ ,‬ביםן תשי״ח‪ / .‬נ י ע׳•‬

‫מה )שנעתקה בקדושת שביעית )‪ ((92‬מבוארת מטרת החוברת‪ ,‬להביא התעוררות‬
‫^ קיום השביעית‪ ,‬באמצעות הגברת לימוד עניגיה‪ ,‬וכמו שהיה החזון איש רגיל‬

‫^‬

‫•י בעניו שביעית בזמה״ז‬

‫‪ -‬ר׳ אלעזר מנחם ך ‪ .‬בדין מ״ו בשבט הנאמר באילן‬

‫י*יו‪ .‬הערה בענין ביעור שביעית‬
‫_‬

‫ש‬

‫י ׳ אליעזר סלצינםקי‪ .‬בדין שביעית משמטת את השבועה‬

‫מ ן‬

‫י י ג י מ‬

‫ו•‬

‫בענין קנין םירות‬

‫* ו שמיטת כספים‬
‫בשביעית‬
‫ה ‪ -‬חכם אחד‪.‬‬

‫‪ -‬ר׳ אלעזר צדוק‬

‫‪ -‬ר׳ גדלי׳ נדל‪ .‬בעניני ביעור ‪ -‬ר׳ חיים שאול‬

‫‪ -‬ר׳ יעקב ישראל קניבםקי‪ .‬בענין חשוד על השביעית‬

‫יי י ׳ משה יצחק דייםש‪ .‬הערה בדין חליפין בפירות שביעית‬
‫ג י‬

‫ה‬

‫יי לי׳ עמ׳ ‪ .(353‬פרט זה גזבר גם בהקדמה לספר התדש שהוציא‬
‫״‬

‫כ ע ‪0‬‬

‫״‬

‫ל‬

‫ז‬

‫ז‬

‫י‬

‫פ‬

‫י‬

‫ם‬

‫קש״ע עם מצוות התלויות בארז‪ ,‬ופנה לתזו״א לבקש‬

‫‪ -‬ר׳ שמרי׳ גריינימן‪.‬‬

‫‪ -‬ר׳ שמרי׳ יוסף תיים קנייבםקי‪ .‬הערות בענין עבודת קרקע‬

‫‪5‬‬

‫‪63‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב‪ .‬כנ״ל‪ ,‬מנחם אב תשי״ח‪.‬‬
‫״עם הקונטרס״ מובע הסיפוק על התכונה הרבה לקראת השמיטה‪ ,‬הן מצד חובשי‬
‫ביהמ״ד העוסקים בהתמדה בהל׳ שביעית‪ ,‬הן מצד עובדי האדמה המנצלים מלוא‬
‫תנובת השנה הששית‪ ,‬הן מצד יושבי על מדין העוסקים בהקמת אוצרות ב״ד׳‬
‫לאספקת ירקות באופן המותר‪ ,‬הן מצד הצבור הרחב הדואג לסידור האפשרויות‬
‫ולהרשמה‪ .‬״קדושת שביעית״ ימשיך במצוד׳ שהתחיל בה‪ ,‬לעודד הלבבות לקראת‬
‫שגת השמיטה הבעל״ט״‪.‬‬
‫התכן‪ :‬בגדרי מלאכות דרבנן בשביעית — מכת״י מדן החזון איש )טרם נדפס(‪ .‬בדין‬
‫עציץ — ד׳ ברוך דב פובדסקי‪ .‬שנות המעשר באורז ודוחן — ר׳ ברוך יצחקי‪ .‬בדיני‬
‫השקאה בשביעית ובמועד — ד׳ גדלי׳ נדל‪ .‬בדין דמי שביעית — ד׳ חיים שאול‬
‫גדיינימן‪ .‬בעניגי תוספת שביעית — ר׳ ידידי׳ ווייגר‪ .‬במלאכת זורע וחורש — ר׳‬
‫יהודה שפירא‪ .‬בדין עפר הבא מחו״ל — ר׳ מרדכי שלמה בדמן‪ .‬גידולי היתר מעלין‬
‫את האיסור — ר׳ משה יצהק דייטש‪ .‬בדין חילול בהקדש ובשביעית — ר׳ ראובן פיין‪.‬‬
‫בדין אתרוג שוד‪ ,‬לאילן — ד׳ שלום שפירא‪.‬‬

‫ג‪ .‬כנ״ל‪ ,‬תל אביב‪ / .‬דפ‪ .‬אשל‪ ,‬שבט תשכ״ה‪ / ,‬ק ׳ ע ‪/‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫בהקדמה חוזרים על חלק מהדברים הקודמים‪ ,‬מציינים ששמיטת תשי״ט נשתמרה‬
‫ביתד שאת מהשמיטות הקודמות‪ ,‬והחכם עיניו בראשו להתכונן בעוד מועד‪ ,‬לבז‬
‫הוקדמה הוצאת החוברת שלא תבוא השמיטה בפתע מבלי שיהיו מוכנים לה‪ ,‬גם‬
‫מצדדים הלכתיים גם מצדדים מעשיים‪.‬‬
‫התכן‪ :‬בענין ערלה ושביעית — דא״מ שך‪ .‬בירק של שביעית שנלקט בשמיגית׳‬
‫אס הי׳ הפקד בשביעית — הגרי״י קניבםקי‪ .‬בענין אין קנין לעכו״ם בא״י — ד׳‬
‫ברוך רוזנברג‪ .‬בענין מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית — ר׳ גדלי׳ נדל‪ .‬בדין‬
‫לאכלה ולא להפסד — ר׳ חיים שאול גריינימן‪ .‬בדין טעם לענין ביעוד — ר׳ יהודה‬
‫שפירא‪ .‬דין שביעית בהקדש‪ ,‬ובכור מבהמת שביעית — ר׳ מיכל יודא ליפקוביץ‪.‬‬
‫גידולי היתר מעלין את האיסור — ר׳ משה יצחק דייטש‪ .‬עונת המעשרות וחנטה‪.‬‬
‫ספיחים‪ ,‬אם מותר ליקח דבר שיש בו זיקת שביעית מן הלוקח אצל החשוד לזרע‪,‬‬
‫מכירת סירות שביעית‪ .‬הנהגת אוצר ב״ד‪ ,‬בענין ריסוק פירות שביעית ולשנות אותם‬
‫מברייתם‪ ,‬בענין הנאתו וביעורו שוד״ העדות בדמב״ם הלכות שמיטה — ד׳ שאול‬
‫ברזם ז״ל‪ .‬בענין כמהין ופטריות בשביעית — ד׳ שי״ח קניבםקי‪ .‬בדין קטף וע״ע —‬
‫חכם אחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬שם‪ ,‬תמוז תשכ״ה‪ / .‬קעו ע׳‪.‬‬

‫י>‪8‬‬

‫בהקדמה על האושר והמעלות שזוכים ע״י קיום מצות שמיטה לכל פרטיה‪.‬‬
‫התבן‪ :‬דין נטיעה וזריעה בע״ש בזה״ז — ד״א הלוי הורביץ‪ .‬בענין מחפה זרעים —‬
‫דא״ד הכהן רייכמן‪ .‬בהילפותא דעונת חנטה — דא״צ טודצין‪ .‬בלאו דקצירה ובצירה‬
‫בשביעית — ד״ב יצחקי‪ .‬ט״ו בשבט לערלה ולשביעית — ר״ב רוזנברג‪ .‬בדין מי‬
‫פידות לשביעית ולברכה — דב״ד פובדסקי‪ .‬העדות בר״מ ור״ש בפ״א דשביעית —‬
‫ד״ג נדל‪ .‬בדין נטיעה בשביעית — רד״צ אורדנטליך‪ .‬קרקע שאולה לענין פרוזבול‬
‫— ד״ת בדים‪ .‬בדין תופפת שביעית — רח״א טודצין‪ .‬ביאור בסוגיא דג׳ כבשים —‬
‫ר״י ראט‪ .‬דין ספיחים בסוריא ועבה״י — ר״י זוקובסקי‪ .‬בידודים בדין קנין עכו״ם‬

‫‪64‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י ע י ת‬

‫־־ רי״א ויגטרויב‪ .‬העדות בסוגיא דהבאתו וביעורו ‪ -‬ד״מ גריינימן‪ .‬אין‬
‫יז פחות מל׳ יום לפגי ר״ה ‪ -‬רמ״י ליפקוביץ‪ .‬בדין פרוזבול ‪ -‬ד״מ מן‪ .‬בעבין‬
‫א׳׳י לתרו״מ ולשביעית ‪ -‬רמ״ש בדמן‪ .‬מלוה בשטר לעגין שמיטת כספים ‪-‬‬
‫רוזנטל‪ .‬בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו ‪ -‬רמ״י דייטש‪ .‬כאילו התקבלתי‬
‫^יו שמטת כספים ‪ -‬ר״ג גשטטנר‪ .‬בדין משומר ‪ -‬ד״פ שרייבר‪ .‬בדין פירות‬
‫לעניו מעשרות ‪-‬ר״צדרבקין‪ .‬בדיו כיבוש יחיד למעשר ולשביעית‪ -‬דשצ״ה‬
‫י‬
‫א‪ .‬הערות בענין שיעור סרי לשביעית ‪ -‬ד״ש ברעוודא‪ .‬בעניו חוב שירשו‬
‫תומים בשביעית ‪ -‬בן ישיבה‪.‬‬
‫ל י ת‬

‫‪8‬‬

‫י א‪.‬‬
‫ר השמימה‪ .‬ועד השמיטה‪ .‬וערה מרכזית לאספקת בשביעית בשתוף ועד‬
‫•‬
‫‪.‬כשרות שע״י העדה החרדית‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ ,‬התחיה‪) ,‬ער״ה תשי׳׳ט‪ ,‬שלהי‬
‫‪0‬‬
‫יקייטא( תשי״ח‪ !6 / .‬׳‬
‫״בשער״ מוסרים על הקמת ועד השמיטה ותפקידיו‪ ,‬ביניהם הוצאת חוברת זו‪ .‬לדווח‬
‫הנעשה ולפרסם הוראות הב״ד‪ ,‬מכתב תזוק לשמור בלי פשרות מהגאב״ד מהר״י‬
‫ט ב׳ מודעות ופסקי דין הבד״צ להחמיר ולא להזדקק להיתר‪ ,‬רשימת חנויות שומרות‬
‫שמיטה‪ ,‬הודעות בקשר למצרכים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬דבר השממה ומדריד לכשרות‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬רונלד‪ ,‬ער״ח ניסן תשי״ט‪/ .‬‬
‫*‪8‬‬
‫ע׳•‬
‫״בשער״ סכום מחצית השנה‪ .‬תוך הבעת ספוק על האלפים השומעים להוראות‬
‫הבד״צ‪ ,‬הוראות והודעות שונות לפםת‪ ,‬קריאת קודש לקהל שומרי שביצית‪ ,‬לתרום‬
‫חמש לירות גוםפות לכל משפתה לכיסוי גרעוגות הועד‪ .‬דיני ביעור ווידוי מעשרות‪,‬‬
‫הודעות לימות השגה‪ ,‬ידיעות על מצרכים‪ .‬גבולי הערוב ועוד‪.‬‬
‫• ״ ל ‪ / .‬דפ‪ .‬התחיה‪ ,‬ער״ה תש״ך‪ / .‬טז ע׳‪.‬‬
‫״בשער״ סכום מעודד של שנת השמיטה‪ ,‬וקריאה להמשיך לשמור איסורי השביעית‪.‬‬
‫מודעות הבד״צ על המשך הדינים בשמינית‪ ,‬ההסדר עם היקבים‪ .‬איסור סירות‬
‫ע‬

‫‪8‬‬

‫י‬

‫כ ד‬

‫ג‬

‫כ ב‬

‫שנעבדו בשביעית כהדידב״ז ור״ת ברלין‪ .‬רשימות מצרכים חנויות ומאפיות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדייר הכשרות ודבר השממה‪ / .‬שם‪ ,‬ער״ח ניסן תש״כ‪ / .‬לו ע׳‪.‬‬
‫״בשער״ תאור המסירות והמרץ שהשקיעו העסקנים‪ ,‬והעובדה שהקלה עבודתם‪ ,‬כי‬
‫היהירים הרבים שנשמעים לבד״צ הוסכים לצבור ״ואבן לשנת השמיטה הגוכחית‬
‫הוכית זאת‪ .‬וב״ה ראינו קצת נתת ומרגוע בעבודתנו‪ ,‬אחרי שתלי״ת הוכםל והושלש‬
‫מספר שומרי השמיטה״‪ .‬הוראות והודעות לחג הפסח ולכל השנה‪ .‬חזרה על ידיעות‬
‫ורשימות קודמות‪ ,‬סקירה ודו״ח מעשי בקצרה מהפעולות שנעשו בשנת השמיטה‬
‫תשי״ט‪ ,‬מודעות מסחריות‪ .‬החל מתשכ״ו עומד להופיע בטאון חדשי‪ .‬ובו יופיע חומר על‬
‫שמיטה‪) .‬מודעה ב״דאם אידישע ליכט״(‪.‬‬
‫ומן העיד לכסד‪.‬‬
‫גמ בישוב התקלאי‪ ,‬נתרחבו הנםיונות למצוא פתרונות שיעקפו את עבודת האדמה‪.‬‬
‫א‪ .‬גידולי הצץ כישראל‪ .‬מאיר שוארץ‪] / .‬ת״א[ הקריה‪ ,‬תשי״ח‪ / .‬שער נוסף‬
‫‪,‬‬

‫ותמצית הדברים באנגלית‪] .48 .‬ב‪ 1‬ע ׳‬

‫ת מ ו נ ת‬

‫ש ע ר‬

‫•‬

‫״‬

‫‪8‬‬

‫‪65‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫החוברת המכילה חומד מדעי‪ ,‬הוצאה ע״י המרכז המשותף להדרכה חקלאית שליד‬
‫משדד החקלאות‪ ,‬והמחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית‪ ,‬בשתוף עפ המכון לחקר‬
‫החקלאות על פי התורה‪ ,‬במסגרת המדור לפרסומים חקלאיים חוברת מס׳ ‪.21‬‬
‫בהקדמה מפורט‪ ,‬כי הנסיונות בשמיטה בקיבוץ חפץ חיים‪ ,‬עברו מחביות לגידולי‬
‫חצץ׳ וחשיבותם רבה גם לנגב‪ .‬החזון איש השיג את הסכומים הראשונים לניסויים‪,‬‬
‫ואחריו עזרו מוסדות כהסוכנות‪ ,‬פיק״א ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה י ד ר ו פ ו נ י ק פ‬

‫> גידולי ח צ ץ < ‪ .‬מ ה ד ו ר ה שניה‪ / .‬תל א ב י ב ‪ ,‬המכון ל ח ק ר‬

‫ה ח ק ל א ו ת על פ י ה ת ו ר ה ‪ ,‬תש״ך‪ [2] ,86 / .‬ע׳‪ ,‬תמי•‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫שער נוסף ותמצית באנגלית‪ .‬בשתוף עם המחלקה לפרסומים חקלאיים‪ ,‬משדד‬
‫החקלאות‪ .‬בפתח דבר מיום כ״ח שבט תש״כ כותב הרב קלמן כתנא‪ .‬שהחזון איש‬
‫בע״פ התיר לנו‪ ,‬ודנו בכך בירחונים הפרדס )תשי״א( וקול תודה )תשי״ב־ג( ובם׳‬
‫השמטה )‪ (65‬ע׳ צז‪] .‬הרחיב הדבור על כך בפרי הארץ )‪ ,(82‬וראה ״הד צבי״ סי׳ י ״‬

‫א‬

‫)בתוך א‪.[(44‬‬
‫התכן‪ :‬הקדמה‪ ,‬מבוא‪ ,‬הציוד הדרוש‪ ,‬התמיסה המזינה‪ ,‬הרכבתה‪ ,‬באיזה תמיסה‬
‫להשתמש‪ ,‬שיעור ותכיפות ההשקאה‪ ,‬מחלות כתוצאה משינויים בתמיסה‪ ,‬העיבוד‬
‫בגידולי חצץ‪ ,‬הגידולים השוגים‪ ,‬שיטות אהדות‪ ,‬גדול בנציץ‪ ,‬בדיקות כימיות ושל‬
‫הרקמה‪ ,‬כלי המעבדה‪ ,‬טבלאות ושונוח‪.‬‬
‫ת״ח צעיר יושב בארה״ב ארץ מולדתו‪ ,‬יורד לעומקם של יסודות השביעית‪ ,‬ומסיק‬
‫לאסור המכירה כהחזון איש‪ .‬את ספדו שהשלים בשנת תשם״ז‪ ,‬הדפים בארץ לקראת‬
‫השמיטה‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫אגדת לנכוכיפ‪ .‬ד׳ יצחק יהיאל הכהן ]גרופ[‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬ורדי‪ ,‬תשי״ח‪/ .‬‬

‫עב ע׳‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫בספרו המוקדש לשומרי שביעית‪ ,‬מגלה המחבר בקיאות והבנה רבה‪ ,‬ומצטט מספרים‬
‫שונים דעותיהם בענין‪ ,‬כדי לסדר היטב כל השיטות במגמת האוסרים‪ ,‬ורשימת‬
‫שמותיהם‪ .‬מתנצל ״וקצרנו בהבורנו הרבה‪ ,‬ויש הרבה דעות שלא הבאנו‪ ,‬הן מחמת‬
‫שלא היו ספריהם תחת ידינו‪ ,‬והן מחמת שנשמטו מזכדוננו בעת ה כ ת י ב ה ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫״עיקר המבוכה תלויה בארבע שאלות״‪ :‬א‪ .‬מה דין שמטת קרקעות בזה״ז בקרקעות‬
‫של ישראל ]מה״ת או מדרבנן[‪ ,‬ב‪ .‬מה דינם של קרקעות הערביים‪ .‬ג‪ .‬אם יש היתר‬
‫למכור הארץ לערביים‪ .‬ד‪ .‬אם המכירה מכירה היא או לא‪.‬‬
‫כעבור שנה הדפים את ספרו השני‬
‫‪81‬‬

‫מלחמת מצוה‪ .‬ר׳ יצחק יחיאל ה כ ה ן גראפפ ) נ כ ד הרז״ה(‪ / .‬ירושלים‪ ,‬דפ‪.‬‬
‫ס‬

‫חורב‪ ,‬תשי״ט‪ / .‬נב ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הספד כתוב בחריפות נגד תורת השביעית )‪ (74‬ומחברו ד״א כהנוב ]מבלי להזכיר‬
‫שמם[‪ ,‬לבאר השגיאות שכתב לערער על המהד״י ט״ב )‪ .(73‬מצורפים ל ו ‪ :‬המכתב‬
‫ששלח עם ספרו אגדת לנבוכים )‪ ,(80‬רשימת הגדולים שלפי דעתו הספד הוטב‬
‫בעיניהם‪ :‬הגרי״ז מבדיסק‪ .‬הגד״י אברמםקי‪ ,‬הגדצ״פ)!( הגדע״ם מפרשבודג‪ ,‬הגד״י‬
‫וועלץ‪ ,‬האדמו״ר מגור‪ ,‬והגדד״ב ויידנפלד מטשעבין )וראה להלן(‪ .‬מכתב הגרי״י‬
‫קניבםקי המשבח חידושיו‪ ,‬ומכתבו הידוע של הד״ב מנדלםון ]נדפס שוב במשנת יוסף‬

‫‪66‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)ו‪9‬א( ובקדושת שביעית)‪ .[(92‬בסוף תספר שתי חשובות אל הגד״י מינצברג‪ .‬ב״אתרית‬
‫דבר״ טוען שהיו רדיסות עליו ועל ספריו‪.‬‬
‫המתבד מוסר מסי הג״ר דב בעריש ויידנפלד זצ״ל מטשעבין שבקש לסרסם‪ ,‬כי דעתו‬
‫בעניו שביעית כדעת אחיו ה״חזון נחום״ )‪ .(26,31‬בין פעולותיו האחרוגות של הרב‬
‫ויידנפלד היו עניני שביעית‪ ,‬כגון חתימתו למען קרן השמיטה‪ ,‬והסכמתו לספר‬
‫הלכות שביעית )א‪.(4‬‬

‫בר פלוגתית לא בושש תשובתו‪ ,‬ויצא בספר גדל הכמות והאיכות‪.‬‬
‫*‬

‫ספר פרי הארץ‪ .‬על הלבות שביעית ומעשרות‪ ,‬ועוד מצוות התלויות בארץ‪,‬‬
‫)וקוב׳ פירות שביעית )‪ (83‬לרי״ז מינצברג‪ ,‬וקוב׳ אמרי כהן הי׳ אביו(‪.‬‬
‫ם‬

‫ר׳ אלעזר הכהן כהנאוו‪ / .‬נוא יורק‪ ,‬דפ‪ .‬בלשן‪ ,‬תשי״ט‪ ,[2] / .‬רלד‪ [31 ,‬ע׳‪2 .‬‬
‫הספר סובב בעיקר על גידולי מים בשביעית )הידרופוגיקם(‪ ,‬היתד פירות שביעית‪,‬‬
‫ואודות היתר המכירה‪ .‬מתזק דעתו בספרו הקודם תודת השביעית )‪ (74‬ומביא דעת‬
‫ר׳ משה סיינשטיין להתיר האתרוגים‪ ,‬בספרו אגרות משה או״ח סי׳ קפו‪ .‬הגדצ״פ‪.‬‬
‫שהרבה מדבריו במו״מ בע״פ עם המחבר משוקעים בספר‪ ,‬מביא בהסכמתו התירוש‬
‫ששלה להחזון איש‪ ,‬ישוב לקושיתו על ביאור הגר״א‪ ,‬והתשובה שענה לו על כך‬
‫״שמחתי מאד מדבריו האמתיים״‪] .‬ובספרו הוסיף החזו״א‪ :‬״אבל עיקר הראיה דגם‬
‫בזמה״ז אין קנין קיימת מפני‪…‬״ )דיגי שביעית בשדות גברים‪ ,‬ד״ה ובידו׳ כלאים(‬
‫ועי׳ ״האיש ותזונו״ להדב קלמן כהנא מהדורה שניה‪ .‬עמ׳ כו[‪.‬‬

‫בתוך הספד הנ״ל נכלל בשער מיוחד‪.‬‬
‫ק ו נ ט ר ס פירות שביעית‪ .‬על הלכות פירות ארץ ישראל משנת השמיטה‪ ,‬ועוד‬
‫הלכות שביעית‪ .‬ר׳ ישראל זאב מ י נ צ ב ר ג ר ב העיר העתיקה‪ / .‬נוא יורק‪ ,‬דפ‪.‬‬
‫ס‬

‫בלשן‪ ,‬תשי״ט‪ / .‬עמ׳ קעג־רד‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בהקדמת המחבר מיום ה׳ אדר תשי״ח‪ ,‬מוסד שכתביו נשארו בעיר העתיקה‪ ,‬ולכן‬
‫לקונטרס זה המדבר על היתרם של סירות שביעית‪ ,‬צירף מכתבים שלקטו למענו‬
‫ממקומות שונים‪ ,‬מאמריו מכתבי העת וחידושיו שבכת״י‪ ,‬להדפיסם עם פדי הארץ)‪.(82‬‬
‫תכן עשרת מימני הקונטרס‪:‬‬
‫א‪ .‬מאמרו מ״החבצלת״ ח׳ כסלו תרע״א ע״י רא״א אייזן‪ .‬ב‪ .‬תשובה למשיגים )דא״א‬
‫אייזן‪ ,‬ואת והב בסופה(‪ .‬ג‪ .‬לדומ״ץ אנטורפן ר׳ יצחק הכהן שטרגברג משגת תרפ״ד‪,‬‬
‫להכשיר האתרוגים‪ .‬ד‪ .‬תשובה לה״בני ציון״ )‪ (49‬על מה שפלסל בדבריו בספרו‪.‬‬
‫ה‪ .‬ב״שדה צבורית״ בשביעית מ״שערי ציון״ תרפ״ד‪ .‬ו‪ .‬עציץ שאינו גקוב בשביעית‪.‬‬
‫ז‪ .‬בדין םירות עכו״ם בשביעית‪ .‬ת‪ .‬לד״א כהנוב בתשט״ז על לקיחת פידות שביעית‪.‬‬
‫ט‪ .‬להג״ל בתשי״ז על המכירה לגוי‪ .‬י‪ .‬מכתבו מ״עדך שביעית״)‪.(43‬‬

‫שמיטה זו הביאה לגאולתו של חלק מכתב יד‪ ,‬שהיה גנוז מאה וחמשים שנה‪ ,‬ורק‬
‫עתה זכה לראות אור עולם‪.‬‬
‫ספר פני אריה‪ .‬על ירושלמי מסכת שביעית‪ .‬ר׳ ארי׳ יהודה לעוו מבאניהאד‪.‬‬
‫‪ /‬ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬התחיה‪ ,‬תשי״ט‪ ,[2] / .‬נ‪ [2] ,‬ע׳•‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫‪67‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בשער הנוסף‪ :‬כתב היד על כל זרעים״ היה טמון שנים רבות אצל בני המשפחה‪ .‬וכעת‬
‫נדפס על שביעית בלבד‪ ,‬ע״י ד׳ משה ארי׳ פריינד האבד״ק הוניאד‪ ,‬רב בשכונת בית‬
‫ישראל‪ ,‬ור״מ דישיבת ״יטב לב״ דםאטמאד בעיה״ק ירושלים‪.‬‬

‫‪2 0‬‬

‫]א ‪ [84‬משנת שביעית‪] .‬בני ברק‪ ,‬תשי״ט[‪ / .‬בשכפול‪] .‬נ׳ ד׳‪[.‬‬
‫בחוברת זו שהופיעו ממנה ‪ 90‬עותקים בלבד‪ ,‬חידושיהם של אברכי כולל ישיבת‬
‫סוניבז׳‪ ,‬שנאמרו בסגל חבורה בעת לימוד מסכת שביעית‪ .‬לא אייםתייעא מילתא‬
‫להמשיך בזה או לפרסם בדפוס‪.‬‬
‫התכן‪ :‬דב״צ פלמן — בדין תוספת ועבודת קרקע בשביעית‪ .‬ר״ד זיין — בענין‬
‫הוצאת סירות א״י לחו״ל‪ .‬ד״ח פובדסקי — בדין ט״ו בשבט ר״ד‪ ,‬לאילנות לענין‬
‫שביעית וערלה‪ .‬ר״י רוט — בביאור הסוגיא דג׳ כבשים לשיטת ר״ת והד״ש ]נדפס‬
‫מחדש בשינויים בקדושת שביעית )‪77‬ד([‪ .‬די״מ זכריש — בדין הפקר שדותיו על‬
‫פידות שביעית בשמינית‪ .‬רמ״א ברורמן — בגדדי לאכלה זלא לסחורה‪ .‬ר״ב טולידנו‬
‫— בדין ביעור‪ .‬ר״ס שרייבר — בענין איסור בצירה כדרך הבוצרים‪ .‬ד״צ דרבקיו —‬
‫בדין עשר גטיעות‪ .‬ד״ש גודניאנסקי ]=הררי‪ ,‬המו״ל[ — בדין אוכל אדם ואוכל בהמה‬
‫ומלוגמא לאדם‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫תנועת פועלי אנודת ישראל‪ ,‬שלחבריה נפיון רב בשמירת השמיטה‪ ,‬הקימה שני כלים‬
‫לכך‪ :‬המכון לחקר החקלאות ע״פ התורה‪ ,‬וקרן השמטה‪ .‬בהוצאתם הופיעו‪:‬‬
‫א‪ .‬לקראת שנת השמיטה תשי״ט‪ .‬חוברת הדרכה‪ / .‬תל אביב‪ ,‬המכון)דפ‪ .‬זהר(‬
‫‪8‬‬
‫‪ 44 /‬ע׳‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪,‬״בחוברת זו‪ ,‬רוכז‬
‫השמיטה‪ .‬ההודאות‬
‫של מדן בעל חזון‬
‫עם כל זה טעונה‬
‫הוראה מוסמך‪…‬״‬

‫חומר הדרכה לחקלאי שומר השמיטה‪ ,‬לשם הכנת משקו לקראת‬
‫התקלאיות הניתנות בזה‪ ,‬ניתנות אמנם ביסודן על פסקי הלכה‬
‫איש זצ״ל‪ ,‬פסקים בכתב ובע״פ שניתנו בשמיטות הקודמות׳ אך‬
‫כל עבודה ועבודה הנעשית בשביעית‪ ,‬פסק הלכה ברור מבעל‬

‫תוכן העניניס‪ :‬א‪ .‬עם החוברת‪ .‬ב‪ .‬והשביעית תשמטנה — הרב קלמן כהנא‪ .‬ג‪ .‬גדולי‬
‫בעל — משה ד‪ .‬ד‪ .‬הזנת הבקר בשנת השמיטה‪ .‬ה‪ .‬ייצור ירקות — משה זקם‪.‬‬
‫ו‪ .‬גידולי תעשיה — שמואל לוי‪ .‬ז‪ .‬דו״ח מנסיון בגדול דויעונתי של ירקות‪ .‬ח‪ .‬גידול‬
‫צמחים ללא קרקע — מאיר שוורץ‪ .‬ט‪ .‬גידולי מים בעבד ובהווה — מנשה בן חיים‪.‬‬
‫י‪ .‬המכון לחקר החקלאות עס״י התורה — יששכר גרייםמן ]״יצאו כבר מטעם המכון‪.‬‬
‫שתי חוברות בקשר להכנת המשק התקלאי לקראת שמיטה תשי״ט‪ .‬כן יצא שנת‬
‫השבע)‪ (70‬לרק״כ ועל גידולי מים)‪ (79‬ממאיר שוורץ״[‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקראת שנת השמיטה תשכ״ו‪ .‬חוברת הדרכה לחקלאי‪ .‬בעריכת מ]שה[ זקפ‪,‬‬
‫אגרונום‪ / .‬תל אביב‪ ,‬המכון לחקר החקלאות ע״פ התורה‪] ,‬מנ״א תשכ״ה[‪/ .‬‬
‫״>‪8‬‬
‫‪ [1] ,35‬ע ‪/‬‬
‫במבוא מציין העורך ש״מודגשת כבד כיוס תסיסה בחוגים רחבים‪ ,‬לגאול מצוד‪.‬‬
‫גדולה זו‪ ,‬ולהפש דרכים לקיומה המלא ככל האפשר״‪ .‬החזון איש שהתנגד למכירה‪,‬‬
‫הצביע ״על דרכים מותרות רבות‪ ,‬לפתרון בעיות מוגדרות‪ ,‬בעבודה היום יומית‬
‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כחקלאות בשמיטה״‪ .‬אתרי‪ .‬שמתוה את דרך פעולתו של המכון‪ .‬מודה ל״הרב י‪ .‬נויבירט‬
‫שעזר בעריכה‪ ,‬מד א‪ .‬דטנד שהשתתף בעריכת הפרק על המספוא‪ .‬מ ר נ‪ .‬ליפשיץ ומר‬
‫ש‪ .‬לביא ממכון וולקני‪ ,‬ומד א‪ .‬זרם ממינהל ההדרכה שהדריכוני בפרטים שונים״‪.‬‬
‫תוכן הענינים‪ :‬הנתות הלכתיות )לפי שיטת בעל ה״הזון איש״(‪ .‬הוראות מעשיות‪:‬‬
‫גידולי בעל‪ ,‬גידול ירקות )בקרקע(‪ ,‬גידולי תעשיה‪ ,‬עצי פרי‪ .‬מספוא והזנת בקד‪,‬‬
‫צמתי נוי)ופרחים(‪ ,‬גידול בעציץ שאינו נקוב )גידולי מים‪ ,‬חול‪ ,‬חצץ‪ ,‬קש(‪ .‬נספח א ‪:‬‬
‫מסיכומי ניסויים בכותנה דו שנתית‪ .‬נספח ב ‪ :‬נתונים לגידול אספסת בבעל‪ ,‬לקוטים‬
‫מחזו״א‪.‬‬

‫הרב יהושע ישעיה נויבירט הנזכר‪ ,‬ליקט קיצור דיני שנזימת קרקעות )ירושלים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ס‬

‫]תשכ״ו(‪ 16 .‬ע ‪ (8 .‬הכולל ע״ג סעיפים)מיוסדים על הרצאותיו בנושא זה(‪ .‬מביא בעיקר‬
‫פםקיהם של החזון איש ורבו דש״ז אויערבר• כבר איתמחי גברא בספרו ״שמירת‬
‫חשבת כהילכתה״‪ .‬בעמ׳ ‪ 10‬הוסיף המתבר הערה בכתב ידו‪ :‬״סירות מאדמות שנמכרו‬
‫לנכרי‪ ,‬תייבים מספק בתרומות ומעשרות״‪ .‬כעבור זמן קצר יצאה מהדורה שניה‪ ,‬עם‬
‫הוספות ושינויים‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫הלכות שממה ויוכל להרמכ״ס ן ע ם המפרשים[‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ק ר ן השמיטה של‬
‫פ ו ע ל י א ג ו ד ת י ש ר א ל )ע״י ה ר ב נ ח ח ד ש ביו יורק(‪ ,‬ע ר ב ש ב י ע י ת תשי״ט‪/ .‬‬
‫ה‬

‫]ד״צ‪ ,‬מ ק ט ן כ ה ו צ א ת ניו־יורק‪ ,‬פלדהיים‪ ,‬תשי״ג[‪ / ,‬יח ד׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫בסופו קריאות למען קרן השמיטה‪ ,‬מרא״ז מלצר‪ ,‬ד״מ קרליץ ומהתזון איש )תשי״ב(‬
‫ומכתביהם של האדמורי״ם מגור—הוסיאטין—צורטקוב—ויזגיץ)תש״ה( ורי״צ דושיגסקי‬
‫)תרת״צ‪ ,‬בערך שביעית )‪.((43‬‬
‫כמו״כ יצאו משגיות מסכת שביעית עם פי׳ רע״ב השלם )ירושלים‪ ,‬אדיה‪ ,‬תש־ו םב‬
‫ס‬

‫עי‪] .12 .‬קדמה לה מסכת שביעית‪ .‬משגה ערוכה לתלמידים ומפרשת )בעברית קלה(‬
‫ע״י ת‪.‬נ‪.‬ב‪ ,.‬עם הקדמת פסוקי התורה ומבוא‪) .‬תל אביב‪ ,‬דביר‪ ,‬תרצ״א‪ .‬ל‪ [2] ,‬ע׳‪[.(12* .‬‬
‫מר פנתם קהתי סירש מסכת שביעית סירוש צת וקל במסגרת קונטרסי ״המשנה‬
‫היומית״ שיצאו על ששת הסדרים‪ .‬באלול תשכ״ה הזד ״היכל שלמה״ והדפים את‬
‫מסכת שביעית בלבד‪.‬‬

‫חוברות עזר למורה ולמדריך‪ ,‬הופיעו אף הן בחוגי ההינוך הממ״ד‪.‬‬
‫‪8 7‬‬

‫על השמיטה‪ .‬אליעזר אלינר‪ / .‬ירושלים‪ ,‬המדפים הממשלתי‪ ,‬תשי״ט‪/ .‬‬
‫ה‬

‫‪ 39‬צ׳‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫התוברת יצאה ע״י משדד החיגוך והתרבות אגף החינוך הדתי‪ .‬״עם החוברת״ מציין‬
‫מר י‪ .‬גולדשמידמ שהיא מיועדת למורים‪ ,‬כדי ״שכל ילד הלומד בשגת שמיטה זו‬
‫תשי״ט‪ ,‬מכיתה א׳ עד ביתה ת׳‪ ,‬ישמע וילמד על דבר השמיטה‪…‬״ בתכן‪ :‬אל‬
‫המורים‪ ,‬ז׳ מסקנות המתקבלות מדיגי השמיטה והיובל‪ ,‬מקורות‪ ,‬הקבלה בין שבת‬
‫הימים ושבת השנים מהלכות שמיטה‪ ,‬מנין השמיטה‪ ,‬התוצאות הסוציאליות והרוחניות‬
‫של דיגי השמיטה והיובל‪ ,‬חלות דינים אלו בימינו‪ ,‬מעשי ב״ד בימי חז״ל‪ ,‬מרבדי‬
‫חכמים‪.‬‬

‫!‪69‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,‬‬

‫‪0‬‬

‫שמיטה‪ .‬מקורות הלכות וטעמים‪ .‬ירושלים ״אמנה׳‪ /‬תשי״ט‪ / .‬סב‪ [1] ,‬ע ‪8 .‬‬
‫המחלקה לתרבות תורנית שליד משרד החינוך והתרבות‪ ,‬סייעה להוצאת החוברת‪,‬‬
‫המעובדת בצודה דידקטית למדריך‪ .‬בהקדמת צוריאל ארמנית צוין שזו מהדורה‬
‫מחודשת של דבר השמיטה בעריכת רמ״צ נריה )‪ .(51‬בסוף‪ ,‬רשימת גדולי ישראל‬
‫שסייעו להיתר‪ .‬ב״עלונים״ בטאון ״עזרא״‪) ,‬כסלו תשי״ט( צוינו אי־דיוקים שבספר‪.‬‬
‫מוסד הרב קוק החל לארגן כנס ארצי לתורה שבעל פה מדי שנה‪ .‬הרצאות הכינוס‬
‫הראשון שהוקדש לסדר זרעים‪ ,‬כונסו בספר תורה שבע״פ )ירושלים תשי״ט( בין‬
‫ההרצאות גם על שביעית‪ .‬בעמ׳ ידכח דש״י זוין‪ :‬שמיטה )תמצית מ״לאור ההלכה״‬
‫)‪ .((63‬בעמ׳ כח־לב דמי״ל זקש‪ :‬תוספת השביעית בזמן הזה ]נדפס בםסרו ״זמנים״‬
‫)ירושלים‪ ,‬דפ‪ .‬העברי‪ ,‬תשי״א( ושם גם המאמרים‪ :‬זכר למצות הקהל )עמ׳ פ־פה(‬
‫— הופיע בתדפיס מיוחד — ]דן בדברי האדר״ת )‪ (15,23‬ועל תמיהתו מדוע לא‬
‫מקיימים‪ ,‬כותב שישנה לחובה‪ ,‬ויש גם מקום לברך עליה‪ ,‬אלא שלא נהגו‪ ,‬מפחד‬
‫האומות‪ ,‬שיחשדו שרוצים לחדש מלכות ישראל‪ ,‬בעיר בה דוד חנה[ ר״ה לאילנות‬
‫בשביעית — דעת הגאון הא״י ר ב נתן אב הישיבה — )עמ׳ צח־קב(‪ ,‬למועד שנת‬
‫השמיטה )עמ׳ קח־קיא([ ובעמ׳ נט־סז די״מ טולידנו‪ :‬שנויים בפירוש הדמב״ם למסכת‬
‫שביעית‪.‬‬
‫גם הכנוס באלול תשכ״ה הוקדש לשמיטה‪ ,‬וכלל סיוד לעמק בית שאן‪ .‬ההרצאות‬
‫יפורסמו בספר‪.‬‬
‫בשמיטה זו‪ ,‬הוגבר עומס העבודה של המחלקה להלכות התלויות בארץ ובחקלאות‪.‬‬
‫שע״י הרבנות הראשית לישראל‪ .‬״היכל שלמה״ בעל האכםגיא‪ ,‬בהשתתפות מכון הדי‬
‫פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה‪ ,‬הוציא לאוד‬
‫כצאת שנה‪ .‬ל ק ט מ ק ו ר ו ת ‪ ,‬ם כ ו ם פ ע ו ל ו ת ה מ ח ל ק ה ‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ד פ ‪ .‬העשור‪,‬‬
‫‪0‬‬

‫תש״ד‪ / .‬קכו‪ [2] ,‬ע׳‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫בהקדמת הגד״י נסים‪ ,‬מוסר את שמות חברי המחלקה‪ :‬ד״ש ישראלי — יו״ד‪ ,‬רח״ז‬
‫גדוסבדג )‪ ,(47,76‬ד״צ מאיר ורא״ת םנדומידסקי‪ .‬בתכן‪ :‬סקירה מפורטת של פעולות‬
‫המהלקה‪ .‬ר״ש ישראלי‪ :‬השמטה במהלך הדורות‪ ,‬כרוזים חוזרים וטפסים‪ .‬גספחות‪:‬‬
‫אגרות המתירים‪ ,‬דינים ]של מהדי״ל דיסקין)‪ (22‬ושל ד׳ נפתלי הידץ מיפו שגדפסו‬
‫בקובץ שעדי ציון תד״צ[ מקורות‪ ,‬תשובות מקמאי ]ביניהן של ״שמן המור״[‬
‫ורשימה ביבליוגרפית דלה‪.‬‬
‫בתיקי המחלקה נצטבר חומד רב להלכה ולמעשה‪ ,‬ועדיין הוא מצפה לגאולתו בדפוס‪.‬‬
‫אחרון לספרי שמיטה זו‪ ,‬שהופעתו בדפוס נתאחדה‪ ,‬הוא‬
‫פפר שיח השדה‪ .‬כ ו ל ל ה ע ר ו ת ביאורים וחידושים בענינים ממסכת ש ב י ע י ת ‪.‬‬
‫ח יצחק אייזיק ב״ר שמעון הלוי פרג‪ / .‬ירושלים‪ ,‬ד פ ‪ .‬ה ע ב ר י ) ב ס י ו ע מ ד ר ש‬
‫בני ציון(‪ ,‬חשכ״א‪ ,[12] / .‬קס ע׳‪.‬‬

‫׳‪8‬‬

‫ההסכמות המעטרות את הספד‪ .‬שזיכה את מחברו בפרס עידית רמת גן לספרות‬
‫תודגית‪ ,‬הן‪ :‬דצ״פ פרנק‪ ,‬דא״י פינקל ]כותב ״על המש שנות לימודו אצלנו״ בישיבת‬
‫מיד ״שהצליח ה׳ בידו בשמיטה שעברה״[ רח״ל שמואלביץ‪ ,‬וחותנו דא״ד רוזנטל‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המתבר מספר ש״עםקנו בשביעית סגל חבורה‪ ,‬ביזמתו של המנהל הרוחני ד׳ חיים‬
‫זאב פינקל״ והדברים נאמדו על ידו‪ ,‬בדבוק חברים מבני ישיבתו‪ .‬מודה גם להגר״י‬
‫אברמםקי‪ ,‬ולישיבת םלבודקה בה למד כמה שנים‪.‬‬
‫כבד בתשכ״ד הופיעה הסנונית הראשונה‪ ,‬המבשרת יבול מבורך לשמיטת תשב״ו‬
‫המתקרבת‪.‬‬
‫*‪ 9‬א‪ .‬משניות שביעית — משנת יוסף‪ .‬ר׳ יופף ליברמן‪ .‬משניות מסכת שביעית‬
‫והחונים עליה‪ :‬פירוש הרא״ש השלם מוגה ומנופה ומסודר מחדש בצורה‬
‫מאירת עינים‪ .‬שיטות המפרשים תמצית השיטות העולות מפירושי המפרשים‪,‬‬
‫במשנה ברמב״ם ובסוגיות הש״ס‪ ,‬תופפות אתרונים שיטה מקובצת מספרי‬
‫הראשונים והאחרונים בפירוש וביאור המשנה‪ .‬משנת יופף חידושים וביאורים‬
‫במשנה ומפרשיה ובסוגיות המסתעפות‪ .‬חלק ראשון‪ .‬פרק א־ג‪ / .‬ירושלים‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫דפ‪ .‬התחיה‪ ,‬תשכ״ד‪] / .‬ב[‪ ,‬רטו ע ‪.‬‬
‫לספר הסכמת דוד המחבר הגדד״ב ויידנפלד‪ .‬ב״אקדמות מילין״ מביא שהמבי״ט היה‬
‫כותב‪ ,‬כל מה שחידש בלימוד שגת השמיטה‪ .‬״פתיחה דאגדתא״ על פסוקי התודה‬
‫המדברים משמימה‪ ,‬ותזוק לשמירתה‪ .‬קונטרס ״אבות ותולדות בשביעית״‪ .‬בסוף‪.‬‬
‫מפתת הספרים המובאים בפגים‪ .‬בסוף החלק האחרון יופיע מפתת עגיגי מפורט )ידיעה‬
‫אישית(‪ .‬בספר מכתבים מהר״ב מנדלםון‪ ,‬רי״י קניבםקי ור״י וועלזו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלק שבי‪ .‬פרקים ד־ו‪ .‬שם וצרתי את ברכתי)תשכ״ה(‪ / .‬טו‪ .‬קםג‪ .‬ן‪ 11‬עי‪2• .‬‬
‫בחלק זה משתמש המחבר בכ״י של פירוש הרא״ש השלם‪.‬‬
‫מםפה״ק‪ ,‬שני קונטרסים ״איסור‬
‫מ״מ מ״״!• ־׳!‬
‫‪^..‬יי* מ מ‬
‫‪.‬״ מהרבה‬
‫בספר כלולים ״פתיחתא דאגדתא״‬
‫א״י וגבולותיה מאת המתבר )המציין‬
‫*‬
‫י״‬
‫קציצת אילנות״ ו״ביאור גבולות הארז׳‬
‫״‪.‬י*‪ -‬יי״י וריגולד ורש״ה ואזגר‪ ,‬והערות‬‫‪11‬״ י שבת רארז״ ו‪(32‬‬
‫שאיו לסמוך עליה להלכה*‬
‫***י‪-‬ו* אינו משתמש ב״ שבת הארז )‪2‬צ‬
‫רח״ז גרוםברג‪ .‬ר״ג גשטטגר ורמ״ג שפירא‪ ,‬המחבל י‬
‫^ ^ ״ביעית‪ ,‬ויש לצפות להופעת החלק‬
‫^ ״ כ הקרוב‪ .‬ריבוי התומר עלול‬
‫״״״־‬
‫^ ^ ^ ‪ .‬מ ״ ו ^‬
‫השלישי‪ .‬על ארבעת הפרקים ״ ״ ״ ״‬
‫לגרום שת״ג יהיה רק על הפרקים ז‪-‬ח‪ ,‬והמסכת בולה תכ‬
‫ם‬

‫‪,‬‬

‫א‬

‫מ פ ת‬

‫מ י מ י‬

‫ת ע ו י ב י ח‬

‫מ י ז ‪,‬‬

‫י‬

‫א ג‬

‫נ ת ק ב ל‬

‫י פ ה‬

‫ב י ש י ב י ת‬

‫י ב כ י ל ל י ם‬

‫מ‬

‫‪,.,,..‬יי* דמשר של קדושת שביעית )‪77‬ג(‬

‫^‬
‫י ‪ 8 5‬נ (‬

‫״ ״ ״ י‬

‫ח י ‪ 0‬י מ‬

‫ש ל‬

‫'‬

‫‪5 0‬‬

‫" " ״ ‪ ? ,‬י ל ״ נ ד גט ־קו־ם‬

‫י‬

‫‪? 6‬‬

‫שי דברים חדשים‪.‬‬

‫ע‬

‫ד '‬

‫נ‬

‫״י‬

‫נ י ק‬

‫•י‬

‫ת לאביב‬

‫יפ‬

‫אשל‬

‫• • ״ ״׳‬
‫עיה‬

‫י‪1‬כ‬

‫סייו‬

‫‪,"4,‬‬

‫) ‪ 7 7‬א (‬

‫י ; י ־ ״ <־״יי ־ י י‬

‫ב‬

‫ולף‪ .‬ד‪ .‬וציויתי אח‬
‫־ '‬
‫׳ ו•• א‪ .‬הקדמת קוג׳ קדושת ש ב י‬
‫ייני ן‪ .‬ה‪ .‬פעולות‬
‫" ל‬
‫השביעית )‪ .((54‬ג‪ .‬נסיוגות שמירת‬
‫י ענין רב ביותר׳‬
‫־־ ' * ״‬
‫ מכתב הר״ב מנדלםון‪ ,‬פירי‬‫י ״ ^ ^ רבותינו)רמב״ז׳‬
‫יערת השמיטה בבני בדק ‪ -‬ר׳ יוסף * " " ל י *‬
‫י*ייז עין בעין השגתת הבוי״ת על שומרי שביעית‪ .:‬ו• לקט‬
‫ד ו ב‬

‫ה ש מ י ט ה‬

‫מ‬

‫מ‬

‫י‬

‫י‬

‫ו ת ן ו ‪1‬‬

‫ג ד כ י ז י‬

‫ת‬

‫ו י ר ק ו ה‬

‫גר‬

‫י‬

‫מ ל א‬

‫י‬

‫ל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מ‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מהר״ל‪ ,‬תומים‪ ,‬חזון איש(‪ .‬ז‪ .‬תולדות קיום השמיטה‪ :‬בתדמ״ט ועם ד׳רידב״ז‪ .‬אחרי‬
‫ההדפסה נוסף דף סטנסיל‪ ,‬ובו פרטים מענינים מועדת השמיטה בירושלים‪.‬‬
‫א‪ .‬שנת שבתון‪ .‬מצות שמיטה טעמיה ודיניה‪ .‬ערך יהודה אייזנברג‪ / .‬ירושלים‬
‫‪8‬‬
‫בי״ס ״חורב״‪ ,‬מנ״א תשכ״ה‪ 140 / .‬ע׳‪.‬‬
‫בי״ם זה‪ ,‬הוציא כבר קודם לכן‪ ,‬לקט הלכות שמיטה לתלמידיו‪ ,‬עם עיטורים גרפיים‪,‬‬
‫ועם שאלות מבחן‪ .‬עתה הוציא האחראי על לימודי הקודש בבי״ס זה‪ ,‬ספד עזר‬
‫למודים ולתלמידים‪ ,‬הכולל‪ :‬מצוות התלויות בארץ‪ ,‬טעמי שמיטה‪ ,‬השמיטה בהלכה׳‬
‫היתר המכירה ובעיותיו‪ ,‬שמידת שביעית למעשה‪ ,‬מקורות ומפתהות‪ .‬הספר נחטף מיד‬
‫עם הוצאתו‪ .‬משדד החיגוך דכש כמות גדולה‪ ,‬ובתי ספד רבים‪ ,‬עממיים ותיכוניים‪,‬‬
‫קבעו מתוכו לימוד חובה בשיעוריהם‪ .‬על כן נאלץ העורך להוציא מיד מהדש‪ ,‬עם מספד‬
‫שינויים והוספות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כנ״ל‪ ,‬אלול תשכ׳׳ה‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫‪0‬‬

‫‪94‬‬

‫א‪ .‬מצות שביעית כהלכה‪ .‬דיני שביעית‪ ,‬לוח‪ ,‬עצות והדרכות‪ .‬בעריכת ר׳ משה‬
‫שטרנבוף‪ / .‬ירושלים‪ ,‬כולל אברכים ״יד אפרים פישל״ ראש העין‪) ,‬דפ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫התחיה(‪ ,‬תשכ״ה‪ 32 / .‬ע׳‪.‬‬
‫בהקדמת הנהלת הכולל כותבים‪ ,‬שלרגל עבודתם בהרבצת התורה בסביבה העדיפו‬
‫סדור קצור דינים היאך להתנהג‪ ,‬על פרסום חדר׳ת שחדשו האברכים בעניני שביעית‪.‬‬
‫התכן‪ :‬פתיחה להלכות שביעית‪ ,‬ובד׳ מבואר שהספד מיועד לשמחים לקיים מצוה זו‬
‫כהלכתה‪ ,‬ולא למחפשי ההיתר שאין לו מקום כלל בזמנינו‪ ,‬לוח לשומרי שביעית‬
‫עפ״י מה שנתקבל מחקלאים ומהמכון‪ ,‬וחמשת פרקי ההלכות‪ :‬א‪ .‬איזה עבודות‬
‫אסורים בשביעית‪ .‬ב‪ .‬איזה סירות וירקות אסודין לאכול בשביעית‪ .‬ג‪ .‬מהו הקדושה‬
‫כפירות שביעית‪ .‬ד‪ .‬היאך לקנות ולמכור וחילופין בסירות שביעית‪ .‬ה‪ .‬היאך מסדרים‬
‫חנות לשומרי שביעית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאה שניה‪ .‬עם הוספות הגהות ותיקונים‪ .‬שם‪ ,‬תשכ״ו‪.‬‬
‫ם‬

‫‪95‬‬

‫עקב הלימוד המוגבר בעניני שביעית‪ ,‬הגה ד׳ יעקב מנחם מנדל דייטש מבני ברק‬
‫רעיון נאה‪ ,‬לצלם‬
‫מפכת שביעית‪ .‬ירושלמי‪ ,‬משניות ותוספתא‪ / .‬תל אביב‪ ,‬דפ‪ .‬אופסט ברודי־‬
‫‪8‬‬
‫כץ‪ ,‬תשכ״ה‪ 140 / .‬ע׳‪.‬‬
‫הירושלמי הוא ד״צ פיעטדקוב‪ ,‬הכולל פני משה רידב״ז ותוספת הדי״ד על הדף‪,‬‬
‫ול״ז הוספות ד״צ וילנא בסוף‪ ,‬הכוללות מדאה הפנים‪ ,‬תורתן של ראשונים‪ ,‬הגד״א‬
‫ועוד‪ .‬המשניות עם ד״מ וד״ש‪ ,‬והתוספתא עם ביאוריה‪ ,‬הן ד״צ וילנא ראם‪ .‬לזה‬
‫הוסיף המו״ל ״קונטרס ״תורת השביעית׳ )‪ 8‬עמ׳ משוכפלימ( לקוטים מדבריהם של‬
‫ראשונים ואחרונים‪ ,‬עם כמה פנינים מחידושיו‪ ,‬בהל׳ שביעית החמודים‪ .‬כל יהודי‬
‫מצטרף לדברים בהם סיים‪ :‬״ונזכה להגות בהם לדוד דודים‪ ,‬ונעלה לציון ולבנין‬
‫ביהמ״ק ברננים‪ ,‬אכי״ד״‪.‬‬
‫מ‬

‫‪72‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האחראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫דפוס התחיח בע״מ‪ ,‬ירושלים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪€1‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)