חוברת ב

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך ז', גיליון ב', 1967 · כרך ו, תשכ"ו

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1 1 3‬‬
‫‪£‬‬

‫‪1‬‬

‫ע‬

‫^‬

‫א‬

‫ג‬

‫ו‬

‫ד‬

‫^ ‪ 1 1‬ד ־ * * * ‪7‬־*‬

‫ת‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫ע"יחייםתשס*‬

‫ב ת יכו״‬

‫ט‬

‫על ט ע מ י מצוות‪ .‬חקירות הלכה נרשר״ה ‪ /‬ה ר ב יונה מרצבך ‪. .‬‬

‫‪1‬‬

‫א י ש ה מ ד ע היהודי החרדי ‪ /‬פדופ׳ יחיאל ד ו מ ב‬

‫‪4‬‬

‫משמוש ב מ י ל ר ב ש ב ת‬
‫‪. .‬‬

‫חערות למאמרו ש ל חרב גויבירט ‪ /‬טרופי ז א ב ל ב‬
‫תשובח לחערות ‪ /‬חרב יחושע נויבירט‬
‫ת ש ו ב ה לתשובה ‪ /‬פרופ׳ זאב ל ב‬

‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬

‫‪ . .‬־‬

‫‪19‬‬

‫קריאת שם יששכר בתורה ‪ /‬ד ״ ר ש ל מ ה אדלר‬

‫לבעיית הטריפות ב מ ד י נ ת ישראל ‪ /‬ד׳׳ר ישראל מ א י ר ל ו י ע ר ‪21 . .‬‬
‫על ש י ט ת הרמב״ם בביעור שביעית ‪ /‬יונה עמנואל‬

‫‪.‬‬

‫‪31 . . .‬‬

‫*‬
‫גתוחי מתים בהלכה — סקירה ביבליוגרפית ‪ /‬ה ר ב קלמן כתנא ‪43 .‬‬

‫כ פ ״ ד ירושלים ת ״ ו מ כ ת תשכ״ז י כ י ד ז‪ ,‬גליון ב ‪ .‬המחיר ‪ 1.70‬ל״י‬
‫מגוי ש נ ת י ‪ :‬בישראל —‪ 6‬ל׳׳י‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ב ח ח לארץ —‪ 3.‬ן‬

‫כ ת ו ב ת ה מ ע ר כ ת ‪ :‬דחי צפניה ‪ ,26‬ירושלים טל‪29883 .‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב יונה מ ר צ ב ן‬

‫על גועמי מצוות‪ ,‬חקירות הלכה‪,‬‬
‫ור׳ שמשון רפאל הירש‬
‫לכבוד הופעת הכרך הראשון של פירוש‬
‫התורה מרשר״ה בשפת לשון הקודש‪.‬‬

‫מצוות ה׳ הן גזירות וטעמיהן סתרי תורה‪ ,‬ואין להקור עליהם אלא ביראה‬
‫ופחד‪.‬‬
‫מ צ ד אחד כותב הרמב״ם )סוף ססר קרבנות‪ ,‬הל׳ תמורה פ״ד ה י ״ ג ( ‪ :‬״אע״פ‬
‫שכל חוקי התורה גזירות הם וכר‪ ,‬ראוי להתבונן‪.‬בהם‪ ,‬וכל מ ה ש א ת ה יכול ליתן לו‬
‫טעם תן לו טעם״‪ .‬ואם לא טעם‪ ,‬אז על כל פנים את הרמז שעלינו לשמעו מהמצוד‪,.‬‬
‫כלשון הרמב״ם בהל׳ תשובה )פ״ג ה ״ ד ( ‪ :‬״אע״פ שתקיעת שופר בראש השנה‬
‫גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בו כלומר וכר״‪ ,‬או בסוף ספר טהרה )הל׳ מקואות פ י ״ א ה י ״ ב ( ‪:‬‬
‫״הטבילה מ ן הטומאות מכלל ההוקים היא וכו׳ אלא גזירת הכתוב היא וכוי ואעפ״כ‬
‫רמז יש בדבר ו כ ו ׳ ״ ) ע י ׳ להלן(‪.‬‬
‫ומאידך מזהיר הרמב״ם בסוף ספר עבודה )הל׳ מעילח פ ״ ח ה ״ ח ( ‪ :‬״ראוי‬
‫לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה וכו׳ ודבר •שלא ימצא לו טעם וכו׳ לא יהרוס‬
‫לעלות אל ה׳ פן י פ י ח בו ולא תהא מ ח ש ב ת ו בו כמחשבתו בשאר דברי החול וכו׳‬
‫ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם וכו׳״‪.‬‬
‫קשר בל ינותק קיים בין דיני המצוה והלכותיה ובין טעמיה‪ .‬רק מ י שמביט‬
‫על כ ל פרט ופרט של המצוה‪ ,‬רק מי שחוקר ט י ב ה של כל הלכה והלכה‪ ,‬יוכל‬
‫להעיז לנסות ולמצוא רעיון המצוה‪ ,‬טעמה והרמז שיש ב ה לאדם‪ .‬הדרך לדעת‬
‫תורה אין לה מוצא א ה ד אלא מדין תורה‪ .‬בכמה מקומות מעיר ר׳ שמשון רפאל‬
‫הירש על‪..‬זה‪ ,‬ש כ ד היה יסוד ש י ט ת ו בחקירותיו ובהסבריו על טעמי מצוות‬
‫ורעיונותיהן <עי׳ ה ק ד מ ה לספר ״חורב״(‪.‬‬
‫דוגמא מ ע נ י נ ת נדמה לי למצוא לדבר מחקירה א ח ת הלכתית גרידא'שחקר עליה‬
‫רשר״ה‪.‬‬
‫בעיה מופשטת כמעט‪ ,‬ראויח ל ח ו ב ש י ‪ ,‬ב י ת המדרש בלבד‪ ,‬נידונה בין‬
‫חאחרונים‪ :‬טמא שטובל להיטהר מטומאתו‪ ,‬באיזה רגע נהפך הטמא לטהור‪ ,‬כשנכנס‬
‫למקוה טהרה ומשקיע א ת עצמו בתוך המים המטהרים א ו כשיוצא‪ .‬ועולה מהם ן איך‬
‫גזר חוק ה ב ו ר א ? שכן הטבילה ״מכלל •החוקים היא‪ ,‬שאין הטומאה ט י ט או צואה‬
‫שתעבור במים‪ ,‬אלא גזירת חכתוב חיא״ )רמב״ם מקואות‪ ,‬עי׳ לעיל(‪ .‬נפקא מינה‬
‫לחלכח יצא מחקירה זו •לזמן •שהטומאה וטהרה נהגו ב ו ‪ :‬מה דין ש ל פירות או ש ל‬
‫והאדם שהיה טמא עד עכשיו נגע ב ה ם‬
‫כלי הרם‪ — ,‬שלשניהם אין טהרה במקור‪.‬‬
‫ברגעים האלה כשהוא שקוע כולו במים‪ .‬בבר טהור נגע בהם‪ ,‬שהרי נטהר ברגע‬
‫הראשון ש ל טבילתו לפני שנגע‪ ,‬או נטמאו‪ ,‬שכן עדיין טמא‪.‬הוא עד ש י צ א ? )וכמובן‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבונה לצד זה עד שיתחיל לצאת‪ ,‬כשראשו מתרומם מ ע ל המים‪',‬שכן משניה ־שלמד•‬
‫היא בברכות )פ״ג מ״ה( שהטמא‪ ,‬שאסור לו לקרות א ת קריאת שמע‪ ,‬אם ירד לטבול‬
‫ולא יספיק ל ו הזמן לעלות ולהתכסות ע ד שלא תנץ החמה‪ ,‬יתכסה במים — אחרי‬
‫טבילתו — ו קר*‪ ,‬ש כ ן על כל פנים כבר ראשו עלה ונטהר(‪.‬‬
‫עסקו בשאלה זו כ מ ה וכמה אחרונים ׳)אספם לפונדק אחד הגרש״י זוין נ״י‬
‫בספרו ״אישים ושיטות״‪ ,‬במאמרו על הרוגצ׳ובי בתורת משיב(‪ ,‬אלא שכולם באו‬
‫לחקירתם מ ת ו ך י ד י ע ת דברי הכסף משנה‪ ,‬המפתיעים כל לומדם •)הל׳ אבות הטומאה‬
‫פ״ו הט״ז(‪ ,‬שדייק מ ת ו ך דברי הרמב״ם שם שאין הטמא‪.‬נטהר אלא בעלייתו מהמקוה‪,‬‬
‫ולא בעודו בתוך המקוה‪ .‬והם חיפשו ראיות־בעד וראיות־נגד בש״ם ופוסקים כדרך‬
‫כל פלפולא דאורייתא‪) .‬זה מ ב י א מ ט ב י ל ת גוי לשם עבדות‪ ,‬שצריך רבו לתקפו במים‬
‫ולשים חפץ עליו מ י ד כשיעלה ראשו מהמים‪ ,‬להקדים שלא תהיה טבילתו לשם‬
‫גירות •ועצמאות; וזה מביא מטבילת ש נ י דברים זה עם זה והאחד עוד במים ושמא‬
‫עוד ט מ א והשני כבר י צ א ולא מ ט מ א מ ח ד ש אחד את ה ש נ י ; וזה מביא מהטובל במקוה‬
‫מצומצם של מ׳‪,‬סאה ש ב ו ברגע שנטהר — והוא כשהוא עולה — מטמא את המקוה‬
‫שכבר אז חסר יהיה; וזה טוען — הרוגצ׳ובי — דרך אמצעית ופשרה שנטהר‬
‫הוא בעלותו אלא שנטהר למפרע מזמן היכנסו‪ ,‬ועוד ועוד(‪.‬‬
‫י‬

‫והנה — גדול אחד‪ ,‬ר׳ היים יהודה מסאסניצא‪ ,‬שהיה דיין בק״ק בראדי‪,‬‬
‫והוציא ספר שו״ת שערי דעה‪ ,‬נדפס בלעמבערג שנת תרל״ה‪ ,‬אשר שם נמצאים‬
‫תילופי תשובות עם כמה וכמה גדולי הזמן וגאוני עמנו‪ ,‬מספר ל נ ו שם ב ח ״ א ' ס י ׳‬
‫עד‪ .‬שבהיותו בפ״פ על גהר ״מאיץ״‪ ,‬אצל ״כבוד הרה״ג המפורסם לתהלה בכל‬
‫מ ד י נ ת אשכנז מן׳ שמשון רפאל נ״י‪ ,‬מרא דאתרא דק״ק ה נ ״ ל ״ שאל אותו רשר״ה‬
‫שאלה זו שנסתפק הוא בה‪ ,‬בטבילת טמא שהטבילה מ ט ה ר ת ו ‪ :‬אם הטהרה היא עוד‬
‫בהיותו בתוך המים‪ ,‬או שגמר טהרתו בצאתו מהמים ולא קודם לכן‪ .‬ובעל התשובות‬
‫הג״ל השיב לו מ ה שהשיב תוך כדי דיבור‪ ,‬ואח״כ מ צ א את דעתו של הכסף מ ש נ ה‬
‫חנ״ל וסיים דבריו‪ :‬״ ש א ע ״ פ שרחוק הדבר שיהיה בזה שום נפק״מ לדינא‪ ,‬יען כי‬
‫ח ב י ב עלי כבוד הרה״ג הנ״ל — ]רשר״ה[ — אשר רוח חכמים וחסידים שם באשכנז‬
‫נוחים הימנו״‪ ,‬העלה את דבריו על חכתב‪.‬‬
‫אודה‪ ,‬כשראיתי תשובה זו‪ ,‬ה ש ת ו מ מ ת י רגע אחד‪ .‬מ י שמכיר דרכו‪ ,‬דעותיו‬
‫ובעיותיו של רשר״ד‪ .‬יודע שרחוק הוא מ א ד מהקירות מופשטות הלכתיות כאלה;‬
‫שאין ל ה ן אחיזה בדבר ממשי‪ ,‬או בפירוש דברי התורה והראשונים‪ .‬וכאן הרי לא‬
‫כדרך שאר האהרונים ש ב א ו לשאלתם מ ת ו ך ידיעת דברי הכסף משנה לבהון צדקותם‪,‬‬
‫אם נכונים הם או אם יש להלוק נגדו‪ ,‬היתה דרכו של רשר״ה‪ ,‬שכן א ף הנשאל לא‬
‫מ צ א את הכסף מ ש נ ח — שמתחבא במקום שאין מחפשים את פתרון הבעיה — אלא‬
‫אחר זמן‪ .‬ומה איפוא חניע רשר״ח לשאול בכד‪ ,‬ולחקור בדבר ן‬
‫ונראה לי ברור ש ל א א ת ד ב ר ההלכה ההיא בגלל ע צ מ ח חקר רשר״ח אלא‬
‫משום שהית בדעתו לחקור ולמצות עומקו של רמז וטעם החוק וגזירת הכתוב הזאת‬
‫שטבילה מ ס ל ק ת טומאתו ש ל אדם‪ ,‬וכשטתו‪ ,‬כדברינו לעיל‪ ,‬שרק •מתוך ידיעת כל‬
‫פרטי הדינים וחקר הלכותיה‪ ,‬יש לרדת לעומקה של מצוד‪ .‬וסודותיה ולתפוס הרעיון‬
‫שבה•‬

‫‪2‬‬

‫‬‫שכן רעיון הטבילה רבים עסקו בו‪ .‬הרמב״ם בסוף ספר טהרה‪ ,‬אהרי ש כ ת ב‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש״הטבילה מ ן הטומאות מכלל ההוקים היא‪ ,‬שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור‬
‫במים אלא גזירת תכתוב היא‪ ,‬והדבר תלוי בכוונת הלב״‪ ,‬מוסיף ה ו א ‪ :‬״ואעפ״כ‬
‫רמז יש בדבר‪ ,‬כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור‪ ,‬ו א ע ״ פ ש ל א נתהדש בגופו‬
‫דבר‪ ,‬כך המכוין לבו ל ט ה ר נפשו מטומאות הנפשות שהן מ ה ש ב ו ת האון ודעות‬
‫הרעות‪ ,‬כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן ה ע צ ו ת והביא נ פ ש ו במי הדעת‪ ,‬טהור״‪.‬‬
‫אך עדיין לא ברור א ף אהרי דבריו מה הוא הרעיון ש ל הטבילה עצמה‪ .‬יש‬
‫שראו בטבילה ביטול כל עצמיות האדם‪ ,‬הזרתו אל חיק הטבע־הבריאה‪ ,‬שקיעתו במים‬
‫שנתהוו בטהרה ללא תפיסת ידי אדם בהם‪ .‬כעין שזריעת זרעים מ ב ט ל ת טומאתם‬
‫כשנעשו מהוברים לקרקע וכעין שהשקת מים במי מקוד‪ .‬מטהרתם שהשקתם בזריעה‬
‫היא )עי׳ המקורות בערך השקד‪ ,‬כרך יא של •האנציקלופדיה התלמודית(‪ .‬כל טומאה‬
‫אנושית — והרי לא נטמא אלא מ ה שהוא בתוך שטהו ורשותו של בן האדם —‬
‫נ ע ל מ ת בכך‪ .‬בריאתו של הקב״ה טהורה היא ומטהרת חיא‪ .‬חזר האדם‪ ,‬והזר מ ה‬
‫שנטמא‪ ,‬לחיק הבריאה ו ה ט ב ע ונטהר‪.‬‬
‫א ך אולי לא זהו רעיון הטבילה ? ואולי לא הביטול של חעבר אלא לחיפך‬
‫דוקא ה ת ת ל ת העתיד‪ ,‬כוונת האדם הטובל א ת עצמו או את כליו להתהיל — אהרי‬
‫הביטול של העבר — היים הדשים בטהרה‪ ,‬הוא הוא הרעיון של הטבילה ? כאילו‬
‫נולד מ ח ד ש כשהוא מתרומם מ ת ו ך טומאה שנתבטלה ומתוך עולם הבריאה והטבע‬
‫לטחרח חדשח ומחודשת ן וכעין ש מ צ א נ ו דבר ממד‪ — ,‬אע״פ שכמובן לכל השוואה‬
‫יש פירכא — במחלוקת האמוראים ש ב י ר ו ש ל מ י ) ס ו ף יומא( אם בכפרת יום הכפורים‬
‫כל רגע ורגע מ מ נ ו מכפר‪ ,‬שהרי האדם הוא נמצא בתוך יום קדוש של טהרח‪ ,‬או‬
‫אם בסופו הוא שמכפר — ברגעו האהרון שגומר א ת יום הכפורים‪ ,‬המסיימו ומתחיל‬
‫מ ח ד ש חיים שאין בהם עון‪ .‬ואל ת ת מ ה על השוואה זו‪ .‬הרי א מ ר ו ‪ :‬מ ה מקוד‪ .‬מ ט ה ר‬
‫א ת הטמאים‪ ,‬אף הקב״ה‪ ,‬והרי זוהי סיסמת יום הכפורים בסוף מ ש נ ת יומא‪.‬‬
‫ונדמה ל י שחקירה ‪.‬זו ה י א שהעסיקה רשר״ה‪ ,‬החוקר ט ע מ י המצוות‪ .‬וראיה‬
‫לדבר ג ם מ ז מ ן התשובה הנ״ל‪ ,‬שהרי הוא ש א ל ‪ .‬א ת הרב מחבר ם׳ שערי דעה בקיץ;‬
‫תרל״א‪ ,‬והוא הזמן בין הופעת פירושו על שמות‪ ,‬תרכ״ט‪ ,‬לזה על ויקרא‪ ,‬תרל״ג‪,‬‬
‫ובפירושו על ויקרא טוף פרק יא בדברו על הטבילה ורעיונה‪ ,‬מזכיר רשר״ה את‬
‫שני הצדדים גם י ה ד ‪ :‬״אדם כשטובל א ת כל גופו במים ש כ א ל ה )היינו במעין או‬
‫מי גשמים שנתאספו בלי פ ע ו ל ת האדם( ונכנס כולו ובלי הציצה ליסוד זה‪ ,‬יוצא‬
‫ה ו א ״ ל ג מ ר ג מ כ ל ״קשר עם עולם הטומאה‪ ,‬הוא עוזב את אדמת בני‪ .‬האדם ונכנס‬
‫לרגע לחוג עולם הבריאה‪. ,‬כדי להתחיל היים חדשים של טהרה‪ .‬הטבילה מ ס מ ל ת‬
‫לידה חדשה״‪.‬‬
‫מ ת ו ך חקירח חשקפתית זו מצאד‪ .‬עינו החדר‪ ,‬ש ל רשר״ח באיזח חקר הלכתי‬
‫יש לבהון א ת פתרון ה ב ע י ה ‪ :‬אם הביטול‪ ,‬השלילה‪ ,‬של החיים חטמאים‪ ,‬החזרח^אל‬
‫א ד מ ת הבריאה ועולם ה ט ב ע — הרי אז הכניסה למקור‪ .‬היא המטהרת‪ ,‬ואם כונת האדם‬
‫לחתחיל ח י י טהרח אחרי ביטול הטומאה הוא רעיון הטבילה‪ ,‬עדיין טמא הוא ע ד הרגע‬
‫חאחרון‪ ,‬עד שיוצא כבריאד‪ .‬חדשד‪ .‬ועולח לעולמו מחדש‪ .‬לשם כ ד חקר ושאל‪ ,‬לחכיר‬
‫א מ ת ו ת מ ה ו ת הטבילה מ ת ו ך הלכותיה‪.‬‬
‫‪ – .‬וראויה י השאלה למי ששאלה‪ ,‬לציין א ת דרכו‪.‬המעמיקה ש ל ר ש ר ״ ה בהבנת‬
‫דברי ה׳‪ ,‬וראויה החקירה גם לנו להתבשם בעומק דברי התורה‪ ,‬הלכותיה וטעמיה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פ ר ו פ ס ו ר יחי״אל )ציריל( ד ו מ ב‬

‫איש ה מ ד ע היהודי החרד*‬
‫‪.‬‬

‫המחבר‪ ,‬מחשובי היהדות החרדית באנגליה ופדזפסור‬
‫לפיסיקה עיונית‪.‬בקמגם קולג׳ בלונדון‪ .‬דן כמאמר‪,‬זה‬
‫במקומם של מדענים חרדיים בחיי היהדות ובחיי המדע‬
‫בתקופתנו ובבעיות השקפתיות ופתרונן‪.‬‬
‫המאמר מופיע כאן ע״פ הצעתו של המחבר בתרגום‬
‫עברי משנתון ‪^ .111013,15111‬ע&מססומ^מםם‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫מבוא‬

‫מ ה הם הגורמים שהביאו להופעת המדען החרדי כגורם ‪1‬כבד בחברה‬
‫היהודית של ימינו? לפני כמד‪ .‬עשרות שנים הולידה תנועת תורח עם דרך־ארץ‬
‫בגרמניה דור של אישים אקדמאים אשר נזקקו ליהדות האורתודוכסית להלוטין‪,‬‬
‫בתיאוריה ובמעשה‪ .‬אלה היו מאורגנים באגודה של אקדמאים יהודיים אשר‬
‫תפקידה והשפעתה תוארו יפה בספרו של הרב ד״ר י‪ .‬גרינסלד ״שלשה דורות״‪.‬‬
‫בחיי האוניברסיטאות של אותה תקופה הושם הדגש העיקרי על מדעי חרות‬
‫ורובה של אותה קבוצה השתלב במגמה זו‪ .‬היו ביניהם רופאים אחדים‪ ,‬שהרי‬
‫הרפואה נחשבה כמקצוע יהודי מקדמת דנא‪ ,‬אולם רק חלק קטן מהם עסקו‬
‫במדעי הטבע )אם כי היו ביניהם אנשים מפורסמים כגון פרופסור א‪ ,‬פרנקל‬
‫המתמטיקאי׳ וד״ר ב‪ .‬כהן האסטרונום(‪ .‬מחוץ לגרמניה היו מדענים דתיים‬
‫באותה תקופה תופעה נדירה‪ .‬יהודי במזרח אירופה‪ ,‬שנכנס לחיי אוניברסיטה‬
‫התבולל בדרך כלל מהר‪ .‬בבריטניה ובארה״ב היו מוסדות מעטים ללימוד המקצועות‬
‫היהודיים ורמת ההשכלה היהודית בקרב בעלי המקצועות האקדמיים' חיתה‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫שנוי ממשי במצב זה חל בארצות המערב אחרי מלהמת העולם האחרונה‪.‬‬
‫מורים יהודיים ומנהיגים רוהניים מיבשת אירופה עוררו להקמת בתי־םפר יהודיים‪,‬‬
‫ישיבות ומוסדות לימוד אהרים‪ ,‬אשר הועילו להעלות במדה ניכרת את רמת ההשכלה‬
‫היהודית‪ .‬עתה הגיעו לאוניברטיטאות סטודנטים רבים עם מטען ממשי של השבלה‬
‫יהודית‪ ,‬במדד‪ .‬שלא היתד‪ .‬אפשרית קודם לכן‪ .‬דבר זה הל גם במדינת ישראל‬
‫שנוסדה זה לא כבד׳ אשר שם קבלו ילדים רבים חנוך מסורתי מעולה בבתי ספר‬
‫דתיים‪ .‬באותד‪ .‬תקופח התרחבו מהר המחלקות של מדעי טבע באוניברסיטאות‬
‫ואין זד‪ .‬מפתיע כי רבים מבין הסטודנטים היהודיים הדתיים קבלו הכשרד‪ .‬מדעית‬
‫והחלו בקריירות מקצועיות כעובדים אקדמיים באוניברסיטאות ובמחקר הממשלתי‬
‫והתעשייתי‪.‬‬
‫י ‪1110(^ ^6^1311‬ע‪455001£11;1011 01 0‬‬
‫האגודה של מדענים דתיים‬
‫נוסדה בארה״ב לפני כחמש עשרה שנה‪ .‬לראשונה באתי במגע‬
‫‪50161111518‬‬
‫עם האגודה בשנת תשי׳׳ח כאשר הייתי באוניברסיטה של מרילנד כפרופסור‬
‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אורח‪ .‬אז‪ .‬היו באגודה ‪ 400‬הברים‪ .‬בשמונה השנים שעברו מאז כמעט הוכפל‬
‫מספרם‪ .‬בבריטניה׳ ישראל׳ קנדה‪ ,‬דרום־אפריקה ואוסטרליה הוקמו קבוצות‬
‫ארציות עם קהל הברים גדול‪ .‬רובן של קבוצות אלה מקיימות׳ מפגשים סדי־‬
‫הקבוצה‬
‫ריס וועידות שנתיות‪ ,‬בהם מוגשות וגדוגות הרצאות רבות עגין‪.‬‬
‫האמריקאית מוציאה כתב עת סדיר בשם ‪ 111161:00111‬ובו מתפרסמות הרצאות‬
‫אלה בהלקן‪.‬‬
‫על כל פנים מורגש זה זמן מד• הצורך בכתב־עת בינלאומי על בסים‬
‫רהב יותר והופעת גליונו הראשון צפויה בקרוב‪ .‬נוסף על כך נערכו תכניות‬
‫לקיים ועידה בינלאומית בירושלים בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫איזה מין אנשים הם‪ ,‬המדענים הדתיים ן רבים מהם הגיעו לפרסום ניכר‬
‫במקצועותיהם‪ .‬אלוין דדקובסקי הוא המדען הראשי במחלקה להנעה גרעינית‬
‫במשרד הימאות‪ .‬הוא עסוק במחקר הכת האטומי‪ ,‬ובשנת תשכ׳יד זכה לפרט‬
‫בסכום של ‪ 25.000‬דולר בעד המצאה בעלת חשיבות גדולה ביותר בשביל הצי‪,‬‬
‫והיא אפשרה הםכון מליונים רבים של דולרים‪ ,‬הוא היה השני שקבל בצי‬
‫פרם כזה מאז הוהק הוק הפרסים הנוכחי לפני עשר שנים‪.‬‬
‫הרברט גולדשטיין עסוק גם הוא בשטח חכח הגרעיני‪ .‬כ ע ת הוא מכהן‬
‫כפרופסור להנדסה גרעינית באוניברסיטת קולומביה‪ .‬לפני שנים אהדות קבל‬
‫את פרם אי‪.‬או‪ .‬לאורנט בעד תרומתו לפיתוח האנרגיה חגרעינית‪ .‬כן חיבר ספר‬
‫לימחד בשם ״מכניקה קלםית״‪ ,‬זה ס פ ר בסיסי שמשתמשים בו בכל העולם‬
‫המדעי‪ ,‬ואשד תורגם לשפות רבות‪ ,‬כולל חרסית‪.‬‬
‫זאב ל ב הוא פרופסור לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הוא‬
‫סמכות ביךלאומית בתהודה פרדרמגנטית‪ ,‬ופרסם מונוגדפית מהקר השובה תחת‬
‫כותרת זאת‪ .‬בעדה הוענק ל ו פרם ישראל לפיסיקה בשנת תשכ״ב‪ .‬ללא ספק‬
‫הוא עומד בראש העוסקים בפיסיקה של הגופים המוצקים בישראל‪ ,‬והוא מנהל‬
‫קבוצת מהקר גדולה באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫כל המדענים שהזכרתי עוסקים ברצינות בלימודי יהדות‪ .‬אלוין רדקובםקי‬
‫משתתף בלימוד ״הדף היומי״‪ .‬עקב עבודתו הוא מרבה לנסוע בכל רחבי ארה״ב‪,‬‬
‫אולם המסכת המתאימה של התלמוד תמיד נמצאת אתו‪ .‬הנה זכה לסיים פעם‬
‫אהת את כל התלמוד הבבלי ועתה הוא עוסק בלימוד התלמוד בפעם השניה‪.‬‬
‫הרברט גולדשטיין הגיש בועידות של ‪ £x8.0.‬והרצאות על נושאים‬
‫הקשורים בתורת היממות‪ .‬אחת ההרצאות המענינות ביותר היתד‪ .‬חקירה מיס־‬
‫נץרית־הלכית על אורך האמה‪.‬‬
‫זאב לב התל את הקריירה בתור בהור ישיבה‪ ,‬בהיותו באעליה כפליט‬
‫בתחלת המלחמה‪ .‬הוא תלמיד־חכם בעל רמה גבוהה ועוסק בלימודי תלמוד‬
‫סדירים יחד עם בגי ישיבה חשובים בירושלים‪.‬‬
‫רבים מחברי ‪ £x8.0.‬בארה״ב חם בעלי הכשרה מדעית והכשרה ד מ י ת‬
‫כאחת‪ .‬משח טנדלר קבל בשנת תש״א תעודח רבנית של ״ישיבדראוגיברסיטד‪,‬״‬
‫והצטרף באותה שנח לחבר המורים של חמוםד כמרצה לתלמוד‪ .‬בשנת תשי״א‬
‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קבל מנוי נוטף בתור מ ד ר י ד לביולוגיה בקולג׳‪ .‬בשבת תשי״ט ה ו ע ל ה לדרגת‬
‫פרופסור חבר ובשנת ת ש כ ״ ד ל ד ר ג ת פרופסור מ ן המבין לביולוגיה‪ .‬כ ע ת הוא‬
‫עסוק במחקר ש ל פיתוח תכשירים אבטיביוטיים חדשים וגורמים אבטי‪-‬םרטביים‪.‬‬
‫זה ל א כבר הודיע י ח ד ע ם ד ״ ד שמואל קורמן ע ל גילוי גורם 'כימי־תרפויטי‬
‫•הדש שהועיל בטיפול בסרטן בשלב מתקדם שלא יניתן לניתוח; הוא חבר באגודת‬
‫•"'׳'׳‬
‫הרבנים ובהסתדרות הרבנים של ארה״ב‪.‬‬
‫י ע ז י י א ל רוזנפלד א ש ד כיהן י בשנה ־שעברה• כנשיא ‪ : £ – 8 x 0‬ב א ר ה ״ ב קבל‬
‫ג פ ‪ -‬ה ו א תעודה רבנית ש ל ישיבה־אוניברסיטה‪ '.‬הוא מומחה לאוטומציה ויש לו‬
‫פרופסורה ל מ ד ע מהשבים באוניברסיטה ש ל מרילנד‪ .‬הירש מנדלוביץ‪ ,‬מ ד ע ן‬
‫בפיסיקה אלקטרונית במשרד התקנים הלאומי בוושינגטון‪ ,‬קבל סמיכה בישיבה‬
‫המפורסמת ״תודה ו ד ע ת ״ בניריורק‪ .‬יש לו דוקטורט של אוניברסיטת מיצ׳יגן‪.‬‬
‫אופייני י הוא; ב י רובם של בעלי הסמכה כפולה כ ז א ת הם מארה״ב‪ .‬שיטתן‬
‫החינוכית של האוניברסיטאות בארד״״ב גמישה ה י א ׳ ואין לוחצים שם לסיים‬
‫לימודים ע ד ל ד ר ג ה מסוימת תוד פרק זמן קבוע‪ .‬יש צורך להשיג מספר מסדים‬
‫של נקודות כדי לקבל הסמכה‪ ,‬אך אפשר לזכות בציונים אלה תוך תקופה‬
‫ארוכה‪ .‬לפיכך אפשר לעסוק בלימודי מדע ובלימודי יהדות בבת אחת‪ .‬בבריטניה‬
‫נהוגה הקפדה רבה יותר‪ .‬בדרך ׳כלל יש להשיג שם את ה ת א ד הראשון תוך‬
‫שלש שנים ו א ת הדוקטורט בתקופה דומה‪ .‬קשה ביותר לסטות מסדר זה‪.‬‬
‫והאפשרות היהידה לרכוש השכלה בסיסית טובה ביהדות‪ ,‬היא‪ ,‬להקדיש מספר‬
‫שנים ללימהדים בישיבה‪ ,‬אחרי סיום הלימודים בבית הספר ולפני הכניסה‬
‫לאוניבדסטה‪ .‬אף ע ל פי כן אפשר למצא אף באנגליה אנשים הבקיאים במדע‬
‫ובתלמוד כאחד‪ .‬ל ד ו ג מ ה ‪ :‬ש מ א י הוכברג‪ ,‬שכינס בשנה שעברה את האגודה‬
‫‪ 8 .‬נ ו ת ן ־ שעור סדיר בתלמוד בבית המדרש בםטמפורד חיל‪.‬‬
‫‪£x0.‬‬
‫בריטית‬
‫הוא מרצה למתמטיקה באימפיריאל קולג‪ /‬ועוסק במחקר ש ל הלקיקי יסוד‪.‬‬
‫מצויים כ מ ע ט בכל שטחי המדע‪.‬‬
‫הרי זח מעניין‪ ,‬כ י אנשי ‪£.0.1.8.‬‬
‫הוגו מנדלבאום הוא פרופסור לגיאולוגיח בקזלג׳ של מדינת וויין בדטרויט‪.‬‬
‫נתן ש ל ז ע ג ר הוא מרצה לפילוטופיה של המדעים באוניברסיטה הלאומית‬
‫באוטטרליה‪ .‬פרסי ג ת ס ב ר ג הוא פ ת פ ם ו ר לטכנולוגית טכסטיל באוניברסיטה‬
‫•של לידם‪ .‬לי םפטנר קבל הכשרה בפיסיקה מתמטית‪ ,‬עתר‪ .‬עבר למחקר בגנטיקה‬
‫ותורת ההתפתהות במעבדה לפיסיקה שימושית באוניברסיטת ג׳ון הופקינם‪.‬‬
‫רק ה ל ק קטן מהמדענים היהודים בעולם הם חברי האגודה‪ .‬הם מצטיינים‬
‫בדבקות קפדנית בתוקי היהדות‪ ,‬ואינם מעלים ע ל הדעת לעסוק בפעילות כל‬
‫שהיא הכרוכה בהפרתם‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫השקפה עיונית‬

‫ה ש א ל ה המופנית בדרך כלל למדען הדתי‪ -‬היא׳' א י ד הוא מצליח להתאים‬
‫דבקות במםרת היהודית לקיום מגע אינטלקטואלי ע ם העולם ש ל עשור זה‪ .‬האם‬
‫אינו מדגיש בסתירה בין ד ת ל מ ד ע מודרני ז האם ל כ ל ל י אמונת! ולחוקי מעשיו‬
‫יש מ ש מ ע ו ת בשביל ההיים ב ת ק ד פ ת נ ו ו‬
‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫האיש הפשוט מקבל א ת רוב ידיעותיו על המדע מהעתונות ה ע מ מ י ת ומתכניות‬
‫עממיות ברדיו ובטלביזיה‪ .‬הוא ה י בתקופה בה שולטים הישגי הטכניקה הנובעים‬
‫מתגליות מדעיות‪ .‬הוא שומע על התפוצצויות גרעיניות בעלות ע צ מ ה פנטםטית‪,‬‬
‫על חקירות החלל שהן הרתק מעבר ל כ ה דמיונו‪ .‬ע ל הישגים לא־ייאמנו במדע‬
‫הרפואה‪ .‬אחרי כן מספרים לו על כל א ש ד ״הוכח״ ע ל ידי חמדע‪ ,‬איך היתה‬
‫החלת העולם‪ ,‬איך בוצה־ הכוכבים‪ ,‬איך האדם הופיע לראשונה וכן הלאה‪ .‬היות‬
‫ויוקדת המדע גדולה מ א ש ר אי־פעם בהיםטוריח‪ ,‬אין זח מפתיע כי חאיש הפשוט‬
‫מקבל א ת א ש ר אומרים ל ו בלי לשאול שאלות‪ ,‬ידומה לו שיש כאן סתירה‬
‫למה ש נ א מ ד לו קודם לכן ע ל ההשקפה חדתית‪ .‬אין הוא יודע מאומה על ההנחות‬
‫המונחות ביסודן ש ל הקביעות המדעיות‪ ,‬ואין הוא מסוגל לדעת איך תיאוריות‬
‫ורעיונות מדעיים משתנים מ ד ו ר לזדר‪ .‬בניגוד לכך הסך המדען‪ ,‬בהתמדה‪ ,‬להיות‬
‫פחות יהיר‪ ,‬פחות תקיף בדעתו‪ ,‬מ א ח ר שמצא כ י בנינים רעיוניים שנחשבו‬
‫כחלק עיקרי וקבוע בנוף המדע‪ ,‬נהרסו כתוצאה מתגליות חדשות אליחן חגיעו‬
‫על ימוד ניסויים‪.‬‬
‫יסודי חיחט בין מ ד ע ואמונה אינם משתנים‪ .‬ההנחח חיסודית של כל מדע‬
‫היא כי הטבע נוהג ל פ י סדר קבוע‪ ,‬כך שניסויים המבוצעים בתנאים זהים‬
‫מביאים לתוצאות זהות‪ .‬ה נ ה ה זו ת ו א מ ת במדה רבה א ת המסורת הדתית‪ .‬אולם‬
‫בשביל האדם ה מ א מ י ן כפופה סדירות זאת לפיקוה אלקי והיא התבנית ב ה ‪ .‬ב ר א‬
‫ה את העולם‪ .‬ח חמקיים א ת חוקי ה ט ב ע יכול לבטלם בכל עת‪ .‬רעיון זה הובע‬
‫בבירור במדרש )בראשית רבה ח ד ( ‪ :‬״אמר רבי יוחנן‪ :‬ת נ א ץ התנה חקב׳יד•‬
‫עם הים שיהא נקרע לפני ישראל ‪…‬אמר דבי ירמיה בן א ל ע ז ר ‪ :‬לא עם הים‬
‫בלבד התנה חקב׳יה‪ ,‬אלא עם כל מה שנברא ב ש ש ת י מ י בראשית‪ ,‬ה ד א הוא‬
‫דכתיב )ישעיה מה יב( ׳ א נ י ידי נ ט ו שמים‪ ,‬וכל צבאם צרתי‪ ../‬צויתי א ת‬
‫השמים ו א ת הארץ שישתקו לפני משח‪ …‬צויתי א ת תשמש ו א ת חירח שיעמדו‬
‫לפני יהושע‪ …‬צויתי א ת חעורבים שיכלכלו א ת אליחו‪ …‬צויתי א ת תאור שלא‬
‫תזיק לחנניה מ ש א ל ועזריה‪ …‬צ ד ת י א ת חאריות שלא יזיקו א ת דניאל‪ …‬צ מ ת י‬
‫את חשמים שיפתחו לקול יחזקאל‪ …‬צויתי את חדג שיקא א ת יונח‪…‬״‪ .‬ת ז י ל‬
‫ביקשו לחבחיר ל ג ו כ י חניםים נדירים‪ ,‬והמקרים המעטים בהם חופר חוק‬
‫חטבע‪ ,‬נובעים מ ת ו ך שבמיוחד נקבע כך מראש‪ .‬בנסיבות רגילות י ש לחוקי הטבע‬
‫עדיפות מכרעת‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫היה זה כנראה במאה התשע־עשרה ש א ת ג ר המדע כלפי ה ד ת הגיע לשיאו‪.‬‬
‫הוקי ניוטון יושמו בהצלהה ניכרת‪ ,‬ונראה אז שלפי שורת ההגיון יש להניה‬
‫כי כל תופעה ט ב ע י ת ידועה תהא כפופה להוקים דיטרמיניסטיים )הוקים לפיהם‬
‫מביאה כל התרהשות לתוצאות מסוימות בהכרה(‪ .‬באותה עת הדרו רעיונות‬
‫מדעיים לתהומים הדשים‪ .‬הגיאולוגיה נגשה ל ת ת נתונים מספריים על גיל האדמה‪,‬‬
‫תורת חחתפתחות נראתה כהסבר איך הופיע האדם בעולם‪ .‬זו האחרונה ספקה‬
‫אתגר מיוחד בקשר לחשיבותו ופירושו של ספר בראשית‪.‬‬
‫הפילוסופים של המדעים )במיוהד קירכהוף( שמו באותח תקופה לב לכך‪,‬‬
‫כ י אין ת פ ק י ד ה מ ד ע לעסוק בבעיות היסוד העמוקות ביותר׳ אלא תפקידו לתאר‬
‫את תופעות חטבע במוגחים פשוטים ככל האפשר‪ ,‬כי יישאר ״ מ ד ו ע ? ״ אף אחרי‬
‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כל ״ מ ב ר ״ מדעי‪ .‬אילו ש א ל ת א ת ניוטון ״למה כוכב לבת הולך במסלול אליפטי זי׳‬
‫הרי היה עונה ״משום שפועל חוק כללי של גרויטציה״‪ .‬אולם עדיין נשארת השאלה‬
‫״למה זה פועל חוק ש ל גרויטציה ?״‪.‬‬
‫בהיותו במאה התשע־עשרה מול א ת ג ר הדיטרמיגיסם לא עמדה למדען הדתי‬
‫אלא אמונתו בלבד‪ .‬לא היה יכול להאמין בנכונותה הכללית של תיאוריה כזאת‪.‬‬
‫לא ת י ת כ ן כל ד ת ללא רצון חפשי‪ ,‬ללא יכולת להשפיע על התנהגות •האדם לטוב‬
‫או לרע‪ .‬אולי יכלו להטיח בפניו כי הוא נוקט בעמדה בלתי־מדעית בנושא זה‪,‬‬
‫•וללא •ספק הוא ה י ה עונה‪ ,‬כי ה מ ד ע מבוסם על השכל האנושי‪ ,‬וזה נתון למגבלות‪.‬‬
‫בהיותו במיצר‪ ,‬תמיד על המדען ה ד ת י ל ל כ ת בדרן ה א מ ו נ ה ; אולם במאה העשרים‬
‫נוכחנו לדעת‪ ,‬כי גם מדען ל א ד ת י יכול ללכת בדרד של איזו ״אמונה״‪.‬‬
‫מ ה פ כ ת המאה העשרים במחשבה ה מ ד ע י ת ה ק ל ה על המדען הדתי בהרבה להגן‬
‫על עמדתו‪ .‬התיאוריה הדיטרמיניםטית של המכניקה הקלאסית נדחתה‪ ,‬ופינתה‬
‫א ת מקומה ל מ כ נ י ק ה הקוונטים‪ ,‬הבלתי דיטרמיניסטית‪ ,‬ומהותן החולפת של תיאוד־‬
‫יות והנהות מדעיות ה ת ב ר ר ה ונעשתה גלויה לעין‪ .‬אחת הדוגמאות המרשימות‬
‫ביותר היא בודאי השאיפה להגיע לתאוריה ע ל מבנה התמר‪ .‬במאה התשע עשרה‬
‫היו בטוחים כי ישנם תשעים יסודות שאינם ניתנים לחלוקה ולשימי‪ ,‬וכי אלה‬
‫הלבנים היסודיות מהם נבנה כל המר‪ .‬אז נתגלתה הרדיואקטיביות על מסקנתה‬
‫כי הגרעין מ ת ב ק ע מאליו‪ .‬בידיו של רותרפורד היתד‪ .‬הפיכת יסוד ליסוד אחר‪,‬‬
‫לתהליך ה מ ת ר ח ש במעבדה‪ .‬אחרי תקופה נוספת של התקדמות מ ד ע י ת מזהירה'‬
‫נראה הענין הרבה יותר פשוט‪ ,‬באשר מבנה החמר מבוסס על שלשה יסודות‪:‬‬
‫אלקטרונים פרוטונים וניוטרונים‪ .‬אולם תמונה אידילית זו לא התקיימה זמן רב‪.‬‬
‫תופיעו פחיטרונים ובאמצעותם בחינה ח ד ש ה של אנטי־חמד המביא כליון גמור‬
‫בהצטרפו אל ה ח מ ר ומשהרר כך כמות עצומה של אנרגיה‪ .‬ואז הופיעה מערכת‬
‫גדולה של הלקיקים ה ד ש י ם ‪ :‬מיםונים מסוגים שונים‪ ,‬ניוטרינוס‪ ,‬קסי‪ .‬סיגמה‪,‬‬
‫למבדה׳ דלטה ו כ ו ‪ /‬כיום ישנם בערך ‪ 80‬כאלה וטמונים בהם הזיונות שכמותם‬
‫מעולם לא הועלו על הדעת‪ .‬לא זה כבר נתגלתה ת ב נ י ת ע י ק ר י ת בחלקיקים אלה‪,‬‬
‫אולם שוררת ה ס כ מ ה כללית‪ ,‬כי הבעיות ש ה ם מעוררים רהוקות מפתרון‪ .‬רוב‬
‫הפיסיקאים שבימינו סבורים‪ ,‬כי אף כאשר תיפטרנה הבעיות הללו‪ ,‬הרי תימצאנו‬
‫בעיות אהרות הטמונות בהן‪ .‬אין עוד הודאות ש ל אנשי המאה הקודמת׳ כי נתגלו‬
‫כמעט כל חוקי הטבע‪ ,‬ויש ר ק צורך ללבן מ ע ט פה ושם‪.‬‬
‫שינו ונטשו חוקי ט ב ע ישנים ומכובדים‪ .‬אין לעסוק עוד בשימור חחמר לחוד‬
‫ובשימור האנרגיה להוד‪ ,‬אלא יש להביא א ת שניהם ת ח ת עקרון משותף‪ .‬הובעה‬
‫אפילו המהשבה הנועזת כי המר נברא באורה ספונטני ״מאין״‪ ,‬רעיון אשר מ ד ע נ י‬
‫הדורות הקודמים היו דוהים אותו בשתי ידים׳ ויכלו לתארו כהשערה ״בסגנון‬
‫דתי״‪.‬‬
‫הפילוסופים ש ל ה מ ד ע ה ג י ע ו להכרה הברורה כי אין ה מ ד ע עוסק באמת‬
‫‪1‬‬

‫מוחלטת‪ .‬נביא א ת דבריו של סיר קרל פופר בספר ״ההגיון בחקירה ה מ ד ע י ת ״ ‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪. 111‬ק‬

‫‪9),‬צ‪1 19‬ז‪50‬מ‪(9111111‬‬
‫ש‬

‫'־ץז‪6‬ד‪11£10 01$(:0‬ת‪0‬ט‪5‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪: 0£‬״‪ 10£‬ש!!!׳"‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬׳לכן הבסיס חנסיוגי של ה מ ד ע האובייקטיבי אינו מוחלט כלל ועיקר‪.‬‬
‫א י ן ה מ ד ע מ י ו ס ד ע ל בסיס של סלע‪ .‬ה מ ב נ ה הנועז ש ל תורותיו מ ת ­‬
‫רומם כאילו ה ו א עומד על ביצה‪ .‬הוא כ מ ו בנין המוקם על עמודים‪.‬‬
‫תוקעים א ת העמודים לתוך בצה‪ ,‬אולם א י ן מ ג י ע י ם ע ד ליסוד ט ב ע י‬
‫או ׳נתון׳ ן ואמנם אנו פוסקים מלנסות לתקוע א ת העמודים לשכבה‬
‫יותר עמוקה‪ ,‬אולם אין ז א ת משום שהגענו ליסוד מוצק‪ .‬אנו נעצרים‬
‫פשוט מאד׳ כאשר מ ש ת כ נ ע י ם כ י ה ם ד י הזקים בשביל לשאת א ת‬
‫המבנה׳ לפהות ל ע ת עתה״‪.‬‬
‫ובעמוד ‪ 280‬ש ם ‪:‬‬
‫״הוכה כ י האידיאל ש ל ידיעה הודאית בההלט ו נ י ת נ ת להוכחה* א י ט‬
‫אלא רעיון כזב‪ .‬ע ק ב הדרישה לאובייקטיביות מ ד ע י ת אין מנוס מ ן‬
‫ההכרה‪ ,‬כי כ ל קביעת מ ד ע י ת תישאר א ר ע י ת לנצח‪ .‬ר ק בנסיוננו ה ס ו ב ­‬
‫ייקטיבי של ש כ ט ע ‪ ,‬באמונתו הסובייקטיבית אנו יכולים להיות ׳בטו־‬
‫הים בהחלט״׳‪.‬‬
‫במאה העשרים ה ג י ע המדע במהירות מופלאה להתקדמות ללא תקדים ואפקיו‬
‫התרחבו בכל הכוונים‪ .‬עם זאת ה ו א עורר גם חוש של ענותנות ופליאה מ ת פ ע ל ת‬
‫שהוא קרוב יותר להשקפה דתית‪ .‬ריצ׳רד פיינמן׳ בעל פרם נובל ואולי הראשון‬
‫בין הפיסיקאים התיאוריטיים בעולם‪ ,‬אומר ‪ :‬״אותה התרגשות‪ ,‬אותה יראת כבוד‬
‫והרגשת מסתורין‪ ,‬חוזרת ונשנית באשר אנו מעיינים בבעיה בהתעמקות הראויה‪.‬‬
‫ככל שאנו מרבים ידיעה‪ ,‬א ט השים מסתורין עמוק ומופלא יותר‪ ,‬המושך אותנו‬
‫להעמיק הדור ע ו ד יותר‪ .‬א י ן א ט הוששים להגיע לתשובה מאכזבת׳ בהדוה ואמון‬
‫אגו הופכים כל אבן הדשה כ ד י למצא זרות שמעולם ל א ד י מ י ט ׳ ואשר מובילה‬
‫אותנו לשאלות ומסתורין מופלאים ע ו ד יותר — בודאי הרפתקה גדולה!‬
‫לאמתו ש ל ד ב ר מגיעים ר ק אנשים מעטים שאינם מ ד ע נ י ם לסוג מיוהד זה של‬
‫חויה דתית‪ .‬משוררינו אינם כותבים ע ל י ה ; א מ נ י ט אינם מנסים לתאר אותה‪.‬‬
‫אינני יידע מדוע׳ האם אין א י ש מקבל השראה מ ת פ י ס ת העולם של ימינו ?״‬
‫האין דברים אלה מזכירים לנו א ת התיאור הנהדר‪ ,‬בקצב עולה וגובר‪ ,‬של‬
‫תופעות הטבע בתהלים קד׳ א ש ר מ ג י ע להכרזה הספונטנית ״ מ ה ר ב ו מ ע ש י ר ה —‬
‫כלם בחכמה עשית‪…‬״? דומה שכאן נהוץ ל ה פ ש התאמה בין מ ד ע ואתיאיסם!‬
‫ושוב מ ע י ר ס י ר סיריל הינשלווד בסקירתו המבריקה לאגודה ה ב ר י ט י ת ׳ בשנה‬
‫שעברה‪ ,‬כדלהלן י ‪ :‬״הטבע קובע א ת הזמן ב ו מ ג ל ה א ת סודותיו לשואל הסבלני‪,‬‬
‫ועובדה ה י א שהטבע נבון מ ן האדם לאין ערוך״‪ .‬א י ן זה ״מקובל״ ל ה ס ת מ ך על ה ׳‬
‫בהודעה מ ד ע י ת ן אולם אם נ ת ג ב ר ע ל מ כ ש ו ל זה‪ ,‬ובמקום ״טבע* נ א מ ר ״ ה ״ ‪ ,‬הרי‬
‫ל נ ו כ א ן ע ו ד ביטוי ראוי לציון ש ל ע נ ו ת נ ו ת דתית‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪,‬‬

‫המוסר הגיש ל מ ד ע א ת ג ר משלו‪ ,‬כ י ה ת ב ר ר שאין למדע ע צ מ ו מ ה לומר‬
‫ב ט ש א י ם מוסריים‪ .‬הנאצים בשפלותם יכלו לבצע ניסויים ב מ ה ט ת הריכוז —‬
‫ניסויים א ל ה היו בעלי ע ר ך מ ב ה י נ ה מדעית‪ ,‬אולם ה י ו מגונים מבחינה מוסרית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪00$ 311(1 £ . ^ 1 . 8011^ ?1601100 1-1311 1964‬ז‪ £ . 6 . £‬״‪"5016006 30(1 1(163$‬‬
‫‪*. 2, 1965‬ק‪116 11516061: 56‬־!׳ ‪"5016006 30(1 5016011515",‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪9‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תיתכן מ ד י נ ה ש ה י א מן הראשונות במהקר מ ד ע י והוראת מדעית‪ ,‬אולם מן האחוענות‬
‫היא לענין הרות המהשבה והמצפון‪ .‬ה מ ר י ה נ פ ץ הגרעיניים הביאו בעיות אשר את‬
‫פתרונן חייבים להפש מחוץ ל מ ד ע ; והאפשרויות המפהידות ש ל התפתהויות מסוימות‬
‫בביולוגיה המולקולרית מעוררות שוב ב ע י ו ת שכמותן לא התעוררו מעולם‪.‬‬
‫יחד עם אלה נפגם הטוהר המוסרי של מ נ י ע י המדע‪ .‬רבים שואלים בימינו‪,‬‬
‫למה מוציאים כסף רב כל כד‪ ,‬על מחקר חלל ועל פיסיקה של אנרגיות גבוהות‪,‬‬
‫ומזניחים מחקרים שתכליתם לעזור בסיפוק צרכי המזון של אוכלוסיות הגוועות‬
‫ברעב‪ .‬איזה הלק יש לסקרנות ה מ ד ע י ת במניעים להקצבת כספים‪ ,‬ואיזה חלק יש‪,‬‬
‫לעומתה‪ ,‬למאבק על ה ש ל י ט ה בעולם ?‬
‫התערערה גם ה ד מ ו ת המקובלת של א י ש המדע קר המזג והסר הרגש הבוחן‬
‫כל שבר של ראיה באופן אובייקטיבי‪ .‬אלברט איינשטיץ‪ ,‬גדול המדענים של תקופה‬
‫זו‪ ,‬יכול להתעלם מ ה ש פ ע המכריע ש ל ראיות המבססות א ת מ כ נ י ק ת הקוונטים‪,‬‬
‫ולהמשיך להפש דגם דיטרמינסטי בהכריזו ״אינני מאמין באל המשחק בקוביות׳‪/‬‬
‫לפני שנים אחדות הקדיש המוסף הספרותי של ״טיימס״‪ ,‬גליון שלם * ל״שתי תרבו­‬
‫יות״• ה‪.‬ם‪.‬לונגט־היגינם׳ אהד מראשוני המדענים בעולם בכימיה עיונית׳ יכול‬
‫היה לכתוב אז על ״דיוקן המדען כאמן״; ופ‪ .‬ב‪ .‬מידוואר‪ ,‬בעל פרס נובל‪ ,‬העיר —‬
‫״מדענים הם קבוצה היטרוגנית מאד ש ל אנשים העושים דברים שונים בדרכים‬
‫שונות‪ .‬בין המדענים יש אספנים‪ ,‬ממיינים‪ ,‬ואנשי נקיון קפדניים; רבים מהם הם‬
‫בלשים לפי אפיים‪ ,‬רבים סיירים‪ ,‬אהדים אמנים׳ אהרים בעלי מלאכה‪ .‬ישנם‬
‫מדענים־משוררים ומדענים־פילוסופים‪ ,‬וכן אנשי מיסתורין אהדים‪ .‬איזה מין רוח‬
‫או אופי יכול להיות משותף לכל האנשים הללו ?״‬
‫היהודי החרדי מוצא את מקומו באקלים זה ללא קושי‪ ,‬והוא נאלץ ל ת ת‬
‫הסברים פחות מאשר לפני ימי דור‪ .‬אף תורת ההתפתהות שהוציאה את האתגר‬
‫שלה במאה התשע־עשרה׳ נהשבת ע ת ה כתיאוריה בעלת אופי הולף כמו תיאוריות‬
‫מדעיות אחרות‪ .‬לעומת אלה מבוססת נצחיותו ש ל התנ״ך על בשורתו המוסרית‪.‬‬
‫בתהלת ספר בראשית מודגשים כבודו ואהריותו של האדם׳ ש י א הבריאה‪ ,‬שנברא‬
‫בצלם אלקים‪ ,‬והרי זה נכון היום כמו בכל תקופה אחרת בתולדות האדם‪.‬‬
‫ה מ ד ע ן הדתי נזקק להשקפה המסורתית בקשר לטכסט של תורה ונ״ך ובקשר‬
‫לעניינים הקשורים בכך‪ .‬אלה הנהותיו והוא שואף לפתור כל בעייה בהתאם להנהות‬
‫אלה‪ .‬מבהינה זו אין הוא יותר ב ל ת י ־ מ ד ע י מאיינשטיץ ביחסו למכניקת הקוונטים‪,‬‬
‫או מכל מדען אחר אשר משום איזו ה ר ג ש ה או אינטואיציה מחפש פתרון לבעיה‬
‫בכוון מ ס ו י ם ; כל עוד הוא מודיע על הנחותיו באורח ברור‪ ,‬וממשיך לפי ש ט ה‬
‫הגיונית ומדעית׳ ה ר י אין תרומתו נופלת בערכה מזו של הוקר היוצא מהנחות שונות•‬
‫בהכירו בעדיפותן של השקפות התלמוד והפרשגים‪ ,‬הרי ה מ ד ע ן היהודי ה ד ת י‬
‫הוא שונה במהותו מרובם של מלומדי ״ ה כ מ ת ישראל׳‪ /‬טענו לפעמים כי הללו‬
‫אובייקטיביים באמת‪ .‬בחינה מדויקת תגלה כי לכל אהד יש נטית ה ד ־ צ ד ד י ת‬
‫מ י ו ת ר ת ; ד ב ר זח הוכת לא מזמן באופן גלוי לעין׳ כאשר נתגלו ונתפרסמו לראשונה‬
‫מגילות"ים ד״מלח‪ .‬תוך שנים מ ע ט ו ת לאהד גילוי המגילות נפוצו כעשר תיאוריות‬
‫‪4‬‬

‫‪10‬‬

‫‪25, 1965‬‬

‫‪ 001.‬ץב‪1‬זת? ‪1",‬תשמזש‪1‬קקט‪ 5‬ץ‪31‬זש‪5 111‬ש‪1‬מ‪"71‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שונות‪ ,‬כשכל אהת מהן התימרה ל ת ת א ת הפתרון האמתי לבעיות שהתעוררו‪.‬‬
‫התברר כי לרבים מן המגינים על תיאוריות מסוימות היו מ ג מ ו ת ואינטרסים משלהם‪.‬‬
‫מ ט ר ת ההסברים דלעיל היא להסביר א ת עקרונותיו ש ל היהודי ה ד ת י במסגרת‬
‫ההברה ה מ ד ע י ת של ימינו‪ .‬כל סתירה בין יהדות למדע הקיימת לכאורה‪ ,‬יכולה‬
‫להיות ר ק תוצאה מהערכה ש ט ח י ת של ת פ ק י ד המדע‪ .‬ניתות מעמיק י ו ת ר מגלה‪,‬‬
‫כי היהודי המאמין יכול לקבל מחקירות מ ד ע י ו ת ראיות מ ת א י מ ו ת לאמונתו‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינות מעשיות‬
‫היהודי ה ד ת י העוסק במהקר באוניברסיטה‪ ,‬למען ה מ מ ש ל ה או למען התעשיה‪,‬‬
‫נתקל בקשיים בקיימו אורה הייו הדתי‪ .‬עליו לקבל שחרור מעבודה בשבתות ובהגים‬
‫)כולל י מ י ש ש י אחרי הצהרים בהרף(‪ .‬בגלל דרישות הכשרות קשה לו להשתתף‬
‫ברבות מהפעולות ה ה כ ר ת י ו ת והצבוריות׳ אשר לעתים י ש להן חשיבות מרובה‪.‬‬
‫אם ענין נכבד הוא להתגבר על קשיים מעשיים‪ ,‬הרי ענין נכבד עוד יותר הוא‬
‫האומץ ה נ ד ר ש על מ נ ת להיות שונה מאחרים״ לא לנוע עם הזרם הכללי‪ .‬ואולי הגורם‬
‫הזה הוא שהשפיע יותר מכל ס ב ה אחרת‪ ,‬שיהודים דתיים ר ב י ם כל כך התבוללו‬
‫־‪,‬‬
‫־‬
‫בלכתם לאוניברסיטאות‪ ,‬בהלק הראשון של ה מ א ה הזאת‪.‬‬
‫במבוא נגענו בשיפור הכללי שהל באפשרויות למתן הנוך יהודי בעולם המערבי‬
‫לאהר מ ל ה מ ת העולם האהרונה‪ .‬נוסף על גורם היובי יש לציין גם כי פ ה ת במדד‪.‬‬
‫ניכרת הלהץ ש ד ר ש ה ת א מ ה ל ת ב נ י ו ת ה כ ר ת י ו ת מסויימות‪ .‬האוניברסיטאות הפכו‬
‫להיות רב־גזעיות ופהות אהידות והיום מ כ י ר י ם בכך כי כל קבוצה בחברה יכולה‬
‫ל ת ת א ת תרומתה המיוהדת להברה האינטלקטואלית‪ .‬והנה היהודי ה ד ת י יכול לטעון‬
‫כי אורה הייו מונע רבות מהבעיות המעיקות כעת על התרבות המערבית‪ .‬הוא‬
‫מצליה כל שבוע לההלץ למשך יום אהד‪ ,‬השבת‪ ,‬מהמתיחויות ומפחי הנפש הנובעים‬
‫מ ק צ ב חיים הנכפה עליו‪ ,‬וליצור אוירה של מ ט ה ה והבראה רוהנית‪ .‬היי משפהתו‬
‫התקינים לא הושפעו כלל על ידי הבוהות ההרסניים שגרמו חורבן במקומות אחרים‪.‬‬
‫עיסוקו הסדיר‪-‬בספרות ההומניסטית של תנ״ך ותלמוד מ ב ט י ה י ם שלא ייהפך לאסיר‬
‫של עניני מקצועו המוגבלים‪.‬‬
‫‪ .‬על• כל פנים׳ הסטודנט היהודי הצעיר הרוצה לשמור אמונים למסורת‪ ,‬הולך‬
‫בדרך שהיא רהוקה מלהיות קלה• אהד התפקידים המעשיים ההשובים של האגודה׳‬
‫— ‪ — £.0.1.5.‬הוא לקיים שרות של ייעוץ לסטודנטים לגבי כל בעיה שיכולה‬
‫להתעורר‪ .‬ולהעניק להם מנסיונם הכולל של חבריה‪ .‬קיים שרות מייעץ כזה בעניני‬
‫ש מ י ר ת מצוות לעוסקים במקצועות מדעיים‪ ,‬או שאר המקצועות האקדמיים‪ ,‬ובשנת‬
‫ת ש כ ״ ד פרסמה האגודה הבריטית ‪ £.0-1.5.‬הוברת בשם ״היהודי השומר מצוות‬
‫בהיי המקצוע״‪ .‬התועלת מ נ ס י ץ קולקטיבי זה איגה מוגבלת לסטודגטים‪ .‬המדענים‬
‫בעשור זה• מרבים לנסוע בעולם כולו‪ ,‬בין לועידות מ ד ע י ו ת בין־לאומיות‪ ,‬למוסדות‬
‫לימוד עונתיים בקיץ‪ ,‬ללימודים מיוהדים‪ ,‬בין להופשה של ש נ ת שבתון‪ .‬כותב‬
‫השורות האלה יכול ל ה ע י ד מנסיון דרכו האישית׳ על התועלת שהפיק בהזדמנויות‬
‫כאלה ממגעים עם אנשי •‪ £.0.!.5‬בערים הראשיות של ארה״ב‪.‬‬
‫ת כ ל י ת הבירורים בהלק השני של מאמר זה היתד‪ .‬להראות את הצורך להעביר‬
‫למשכילים שאינם מדענים ידיעות מהימנות על נושאים עקרוניים כגון מ ד ע ודת‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪11‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫באגודה סבורים כי צורך זה חל על כל הבחינות של יהדות מ ס ו ר ת י ת וחשוב‬
‫שההסברים ינתנו ב ש פ ת ימינו‪ .‬לכן אנו מ ש ת ד ל י ם ליטול תהת הםותגו הרצאות‬
‫פומביות על נושאים מתאימים‪ .‬כמו כן אנו מקיימים דיונים פומביים לחברי אגודתנו‬
‫ולקבוצות אתרות הרוצות בכך‪ .‬ע ל י ד י כך מקבל המדען הבודד א ת האפשרות‬
‫לעדכן א ת ידיעותיו על ההתפתחויות המדעיות העיקריות בשטחים שמחוץ למקצוע‬
‫בו הוא עוסק‪.‬‬
‫בימינו על ההלכה לעסוק בבעיות שבהן יש להתפתחויות !‪.‬מדעיות והטכניות‬
‫חלק נכבד‪ .‬לכן זקוקים ב ת י הדין והרבנים לייעוץ טכנולוגי‪ .‬האגודה ‪^.0.1-5.‬‬
‫מוכשרת לספק אינפורמציה זו ע ל ה צ ד הטוב ביותר‪ ,‬כי הבנה ש ל הבעיות החלביות‬
‫היא ת נ א י הכרהי בכך‪ .‬ל מ ט ר ה זו הונהגו דיונים עם רבנים ודיינים‪ ,‬אשר מועילים‬
‫לנו להגדיל א ת ידיעתנו ה י ס ו ד י ת בהלכה וללמוד על בעיות מסוימות ממקור ראשון‪.‬‬
‫יש להדגיש כי אין אנו רואים את עצמנו כמוסמכים בכל מדד‪ .‬שהיא ל ת ת פסק דין‬
‫— זה צריך לבוא מהרבנים שלהם בלבד הסמכות המסורתית להוציא ההלטות כאלה‪.‬‬
‫מ צ ע ר ת ב מ י ו ה ד העובדה כ י בתעשיות רבות בישראל עובדים שבעה ימים‬
‫בשבוע‪ ,‬וזה בודאי יכול לגרום אפליות רציניות ש ל אזרהים דתיים‪ .‬בשימוש‬
‫מתאים של ש י ט ו ת אוטומציה מודרניות אפשר להקטין במדד‪ .‬ניכרת את מספד‬
‫האנשים הצריכים לעבוד בשבת‪ .‬על ידי שימוש בידע וביכולת של הבריטי כבד‬
‫הצלתנו לתרום לפתרון בעיה זו במקרים מסוימים‪ ,‬ו א ט מקווים ש ט כ ל להוסיף‬
‫ולעזור בעתיד‪ .‬הסניף הישראלי של ‪ £.0.!.5.‬חצליח זה לא כבר להקים מכון למדע‬
‫והלכה אשר חבריו הם רבנים ומדענים‪ .‬מקוים כ י החידוש של עבודה מ ש ו ת פ ת‬
‫לאנשי שני שטתים אשר קודם לכן פעלו בנפרד‪ .‬יביא תוצאות פוריות‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬המדען ה ד ת י מקוה ל ת ת לציבור תרומה מועילה בשטה החגוך היהודי‪.‬‬
‫אין הוא יכול לטעון שהוא מומתה בתורה ובלימודי יהדות‪ .‬אולם יש לו נסיון בשיטות‬
‫הוראה׳ בהרצאה ש י ט ת י ת ׳ בהתגברות על נושאים מסובכים׳ ובשימוש בעזרי ח י ט ך‬
‫מודרניים בלימוד‪ .‬הוא יכול להעניק מנסיונו למורים יהודיים ולשאר אנשי החינוך‬
‫היהודי‪ .‬ב ד ר ך זו הוא יכול לגשר ע ל הפער בין ה ק ד ש והחולין״ פער אשר גדולי‬
‫מ ח ש ב ח חרדיים רבים ראו אותו כמלאכותי ומיותר‪.‬‬

‫בגליון הבא יופיע בעז״ה ה ב ש ן סדרת המאמרים העיוניים ״מה בין שאול לדוד״‬
‫מאת הרב יהושע בברד‬
‫המערכת‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פרופסור זאב הלוי לב‬
‫• ‪,‬׳ז‬

‫השימוש‬

‫בבוילר‬

‫בשבת‬
‫‪:::‬׳‪ ••:‬ז‬

‫)הערות ע ל מאמרו ש ל הרב יהושע גויבירט( •‬

‫מאמרו המעגין של הרב נויבירט שליט״א )המעין‪ ,‬תשרי תשכ״ז( דן בבעיות‬
‫' ש ו נ ו ת הקשורות‪.‬בענין שימוש של מים המים שהוחמו בשבת א ו לפני ש ב ת בבוילר‬
‫השמלי‪ .‬ברצוני להעיר מספר הערות‪.‬‬
‫א‪ .‬הרב •נויבירט קובע בפשטות שדין בוילר כמו כלי ראשון ״שהרי ־‪£‬ין‬
‫י הבדל בין קדירה שעומדת על גבי האש לבין קדירה א ש ר בתוכה נמצא גוף חימום״‪.‬‬
‫מתוך הנהר‪ .‬זו‪ ,‬הוא מכריע הרבה דינים ש ל איסור והיתר‪ .‬אפשר לתלוק על ההנהה‬
‫הזאת‪ ,‬הן בגלל שזה לא מתאים למציאות של בנית הבוילר‪ ,‬והן בגלל שיקולים‬
‫הלכתיים‪.‬‬
‫גוף ההימום ההשמלי בבוילר מוקף מגוף )כלי( סגור‪ .‬מ ס ב י ב לכלי זה יש‬
‫מים‪ ,‬אבל המים האלה נמצאים בתוך כלי אחר‪ .‬נמצא לכן שגוף התימום מתמם את‬
‫הכלי )באמצעות הלל שבו יש רק אויר( שהוא הכלי הראשון‪ .‬הכלי הראשון י ש לו‬
‫מ ג ע עם כ ל י אהר שבו המים אף פעם אינם רותהים‪ .‬המים מהממים את דפנות‬
‫הבוילר בכל מקום איפה שמגעים המים ההמים‪ .‬הצנורות המהוברים לבוילר מתהממים‬
‫בעיקר על ידי מיכל הבוילר עצמו שהוא מחומם על ידי המים‪ .‬הלק קטן מ ן‬
‫הצנורות גם מ ת ה מ ם על ידי המים התמים‪ .‬ל פ י עניות ד ע ת י דין המיכל‪ ,‬הבוילד‬
‫עצמו‪ ,‬אינו כלי ראשון‪.‬‬
‫ב‪ .‬א ב ל עצם ה ה נ ה ה ההלכתית שאין ה ב ד ל בין קדירה ש מ ת ה מ מ ת ישר על‬
‫גבי א ש ובין קדירה ש א ש בתוכה נמצא‪ ,‬ה י א צריכה עיון‪ ,‬ל פ י מ ש מ ע ו ת של תוספות‬
‫ושולחן ערוך‪ .‬התוספות אומרים‪ :‬״מאי ש נ א כלי ראשון מכלי שני ? לפי שכלי ראשון‬
‫מתוך ש ע מ ד על האור דפנותיו חמין ומחזיק חומר זמן מ ר ו ב ה ‪ . . .‬אבל כ ל י שני אף על‬
‫גב שיד סולדת בו מותר שאין דפנותיו ה מ י ן והולך ומתקרר״ •י‪ .‬וזה לשון׳ השולהן ערוך‪:‬‬
‫״וכלי ראשון נקרא שהרתיהו בו מים על האש אפילו אינו ע ת ה על האש״ ‪ ,‬״וכלי‬
‫ראשון‪ ,‬פי׳ הכלי ש מ ש ת מ ש בו על ה א ש ״ ‪ ,‬ועוד ״ואם מים מרובים כל בך שאי־‬
‫אפשר שיתבשלו רק שיפיגו צנתן אפילו בכלי ראשון שרי‪ ,‬רק שלא יהיה• על ה א ש ״ *־‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫נ‬

‫מ כ ל זה מ ש מ ע שכלי ראשון מוכרה להיות על האש‪ .‬וראה בענין‪.‬זה" תוספות‬
‫• דף לז סוד״ה תא ש מ ע וראה הרא״ש שם‪.‬‬
‫ומפשטות הרמב״ם ג ם ‪ -‬כ ן מ ש מ ע כן ש כ ת ב ‪ :‬״והוא ש ל א יהיה בכלי ראשון‬
‫ומפני שהוא מ ה מ מ ן הרבה״ ; מ ש מ ע שהמילה ״הוא״ סמיכה על הכלי ראשון‪ ,‬ז״א‬
‫‪5‬‬

‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫כ‬

‫תוספות שבת דף מ‪ :‬סוד״ה ושמע מינה‪.‬‬
‫או״ח ם׳ שי״ח סעי׳ ט‪.‬‬
‫או״ח סי׳ שי‪-‬ח ועיף יב‪ ,‬רמ״א )בשם הטור(‪.‬‬
‫רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה ו‪ .‬י‬

‫‪2‬‬

‫א״ח ס׳ תנ״א סע׳ נ‪.‬‬

‫י‬

‫י‬

‫'‬

‫"‬

‫־‬
‫׳‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שהכלי ראשון מחממן הרבה‪ .‬ובענין הימום כשאויר מפסיק בין הקדירה ובין האש‬
‫דן חתזון איש ומחמיר ב ז ה ‪.‬‬
‫ולפי זה נראה ל י ‪:‬‬
‫‪ (1‬דין כ ל י ראשון הוא כלי ש ע ו מ ד על האש‪ ,‬ושדפנותיו התחממו הרבה‪.‬‬
‫‪ >2‬דפנות ש ל הבוילר )תכלי החיצון( אינם דפנות ש ע מ ד ו על האש‪ ,‬אלא‬
‫חם מתהממים בעיקר על ידי המים ולכן אין דינם כ ד פ נ ו ת של כלי ראשון‪.‬‬
‫‪ (3‬צנורות הנמשכים מן הבוילר אין להם דין של כלי ראשון‪.‬‬
‫‪ (4‬מים שחוממו בתוך הבוילר באמצעות של גוף החימום שמהמם אח‬
‫הכלי המכיל א ת גוף החימום‪ ,‬דינם כ מ ו מים שחוממו על ידי כלי ראשון לפי רוב‬
‫השיטות‪.‬‬
‫‪ (5‬מים קרים שנכנסים לתור הבוילר על ידי פתיחת הברז‪ ,‬הם מים קרים‬
‫שמתערבבים עם מים •שהוחמו בכלי ראשון שנמצאים בכלי שאינו כ ל י ראשון‪,‬‬
‫‪ .‬הדין האחרון הוא קצת יוצא דופן‪ ,‬הוא אינו דומה לדין של מים שנשפכים‬
‫לתוד כלי ראשון וגם אינו דומה לדין ״שמותר לצוק מים קרים לתוך מים חמים‬
‫והוא‪ .‬שלא יהיר‪ .‬בכלי ראשון מפני שמחממים הרבה״‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרב נויבירט דן בענין הפעלת הטרמוסטט‪ .‬ברצוני להציע עצר‪ .‬פשוטה‬
‫לתכנון שיכולה לפטור ח ל ק ‪ .‬מ ן הבעיות שהמחבר מעורר‪ .‬ל א קשה להתקין טרומוסטט‬
‫שסוגר מעגל חשמלי באופן אוטומטי תמיד בזמן קבוע אחרי כל הפסקת החימום‪,‬‬
‫נניח ח צ י שעה אחרי הפסקת החימום‪ .‬לכן הכנסת מים הקרים או פעולה אחרת אינח‬
‫גוררת ל ה ת ח ל ת פעולת החימום‪ .‬נכון הוא ש ע ל ידי תוצאת מים חמים‪ ,‬ועל ידי הכנסת‬
‫מים הקרים‪ ,‬זמן החימום תמשיך יותר‪ ,‬א ב ל בעיה זו קיימת גם בלאו הכי בטרמוםטטים‬
‫חנוכחים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חרב נויבירט דן באריכות בערבוב מים קרים בחמים‪ .‬הוא קובע שיש‬
‫שכבה שמפםקת בין המים החמים ובין המים הקרים‪ .‬חוא חוזר ב ו אחר כן וקובע‬
‫שבעצם אין שכבה כזאת מכיון שהדפנות של חמיכל חן חמות ומחממין גם את‬
‫המים הקרים‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫על‪.‬זה יש להעיר‪:‬‬
‫כל חזמן מים קרים וחמים מתערבבים‪ ,‬אבל ל א ט ; זה לא תלוי כ ״ כ בטיב‬
‫חמיבל א ם חוא מ ת כ ת י או עשוי מתומר בדוד‪ .‬על ידי פ ת י ח ת חברז‪ ,‬או על ידי‬
‫‪ ,‬ה פ ע ל ת החימום נוצרים זרמי מ ע ר ב ו ל ת והמים מתערבבים יותר מהר‪.‬‬
‫יש לדון אם אנו נסתכל ע ל כל טיפח וטיפח באופן נפרד‪ ,‬או מסתכלים על‬
‫חמים בתור גוף אהד‪ .‬אם נסתכל על כל טיפה וטיפה קשה להסביר את הגמרא י‪:‬‬
‫״ ב י ת חלל אומרים בין חמים לתוך צונן לבין צונן ל ת ו ך חתמים מותר״‪ .‬חן לפירוש‬
‫הראשונים ש ר ״ ש בן מ נ ס י א דן ע ל הרישא והן לפי הראשונים ש ר ״ ש בן מנםיא דן‬
‫ע ל הסיפא‪ .‬וכן מ ש מ ע מלשון השלהן ע ר ו ך ״ואם המים מרובים כל־כך ש א ״ א‬
‫ש י ת ב ש ל ו ר ק שיפיגו צנתם‪ ,‬אפילו בכלי ראשון שרי״‪ .‬והרי אנו עדים שהטיפות‬
‫‪8‬‬

‫‪ 6‬חזון איש או״ת ס׳ ל״ז סעיף ט סעי י״ד‪.‬‬
‫‪ 8‬או״ח ם׳ שי״ ח סעיף ו‪-‬ר‪.‬‬
‫ד שבת דף מ‪-‬ב‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הראשונות מ ת ח מ מ ו ת אפילו כשמים מרובים‪ ,‬שזה מ ע ש ה בכל יום שכשמוםיסים מים‬
‫קרים לקומקום מ ל א מים חמים‪ ,‬הרבה מן המים מתאדים‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬חלק מ ן המים הקרים‬
‫מתחמם‪ .‬לבן נראה ל י שיש לראות כל המים ששופכים כאופן רצוף בתור •גוף אחד‪,‬‬
‫ואם חם מרובים כל כך שיפיגו צינתם א ז מ ו ת ר ״ ואם לא א ס ו ר ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬

‫הסברתי כבר לעיל שדפנות הבוילר אין להם דין כ ל י ראשון ולכן העברת‬
‫ההום למקומות שונים אין לזה דין של הימום על ידי כלי ראשון‪.‬‬
‫ה‪ .‬על עצם פ ת י ה ת הברז יש אולי לדון לפי השימות השונות ש ל בדקא‬
‫דמיא ״ בתנאי שאפשר להשוות דיני נזיקין ורציחה לדיני שבת לגבי גרמא וכות‬
‫כוחו וכידוע שבזה יש שיטות ש ו נ ו ת ; לפי רוב האחרונים דין גרמא ברציחת ו ש ב ת‬
‫דומים אבל י ש גם שמבדילים ביניהם ‪.‬‬
‫נדמה ל י שהערות בענין זה מראות שדין הבוילר ב ש ב ת צריך עיון נוסף‪.‬‬
‫‪1 2‬‬

‫‪ 9‬לפי זה יהיה מותר לפתוח את הברז ולהוציא רוב המים התמים בבת אתת מכיון שאז‬
‫המים הנכנסים הם מים קרים ורק צגתס סג והם‪ .‬לא מתחממין‪.‬‬
‫‪ 11‬סנהדרין ע״ז‪.‬‬
‫‪ 10‬ודאה אור שמח הלכות שבת םרק כב‪.‬‬
‫‪ 12‬צפנת פענח מכות צו טו‪ :‬וראה פענח צפונות סרק יד‪.‬‬
‫הרב יהושע נויבירט‬

‫תשובה להערותזו של פרופ׳ זאב לב‬
‫על פי בקשחח של מערכת ״המעין״‬
‫ולכבודו של פרופסור ד״ר ל ב נ״י‪ ,‬חנני‬
‫מנסח לענות בקיצור על חעדותיו ח ז ד‬
‫שובות של חנ׳׳ל‪.‬‬
‫א( כלי ראשון נקרא רק חבלי אשר‬
‫מתחתיו נמצא אש‪ .‬וחוא מחמס את חמ­‬
‫ים שבתוכו‪ .‬אם חאש אינח נוגעת ב­‬
‫אופן ישיר בדפנות הכלי אין חבלי נקרא‬
‫בשם כלי ראשון‪ .‬על פי כלל זח בונד‪.‬‬
‫המעיד הנכבד בנין שלם של חלכות‪.‬‬
‫אם נאמר כדברי פרופ׳ ל ב ג״י‪ ,‬יוצא כל‬
‫שאין האש נוגעת ממש באופן ישיר‬
‫בדפנות הכלי‪ ,‬אין הכלי נקרא בשם כלי‬
‫ראשון‪ .‬לפי זה גם יוצא‪ ,‬אם כלי עומד‬
‫על גבי האש )והרי לפי ד״נ״ל דינו כ ­‬
‫כלי ראשון( בתוכו נמצאים מיס‪ ,‬אס‬
‫אדם יכניס כלי לתיד אותם המים‪ ,‬אץ‬
‫‪ 1‬שבת מ ב ד״ה וש״מ‪.‬‬

‫על הכלי המוכנס דין של כלי ראשון‪,‬‬
‫כיון שהחום בא לכלי המוכנס רק דרך‬
‫המים‪" .‬והנה ברור‪ ,‬שלא יתכן שמים עצ­‬
‫מם דין כלי ראשון‪ .‬עליהם‪ ,‬ואילו הכ­‬
‫לי שבתוכו נמצאים אין עליו שם של‬
‫כלי ראשון‪ ,‬שהרי הסברה של כלי דא־‬
‫שון‪ ,‬אומרים ה ת ו ס פ ו ת ‪ :‬״לפי ש ­‬
‫כלי ראשון מתון* שעמד ע ל האור דפ־‬
‫נותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה‬
‫ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד‬
‫סולדת' בו אסור‪ ,‬אבל כלי שני אף על‬
‫גב דיד סולדת בו‪.‬מותר‪ ,‬שאין דפנותיו‬
‫חמין והולך ומתקרר׳׳‪ .‬בענין הגעלה דין‬
‫בידינו ״כבולעו כ ך פולטו״‪ ,‬בפי ש ­‬
‫נבלע חאיםוד בתוך כלי כך יש להוציאו‪,‬‬
‫אם בכלי ראשון נבלע חאיםור‪ ,‬יש ל־‬
‫חוציאו ע״י מים שבכלי ראשון‪ .‬ואם‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 2‬ע״ז ןיו ב‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪'15‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ש ת מ ש ו באיסור •רק‪ .‬ב כ ל י ‪ .‬שני‪ .‬מ ע י ­‬
‫קר הדין אין צריכים להגעילו רק בכלי‬
‫כדל­‬
‫מביא‪ …‬דין‬
‫שני• ‪ : • .‬ה ך א ״ ש *‬
‫הלן ‪ :‬״ור״י היה מצריך •להגעיל כ ל נסר‬
‫ונסר ‪-‬לבדו שיכניס כלי ל ת ו ד היורה כ־‬
‫כשהיא רותהת ע ל האש )זישסוך יעל כ ל‬
‫נסר‪..‬ונסר‪ ,‬דהמיפ שבתוך אותו הבלי ח ­‬
‫שיב כלל ראשון כיון שהעבירן מרות‪-‬‬
‫ח י ך ‪ /‬הרי לפנינו‪ ,‬שאם לוקחים כלי ע ם‬
‫מים מתוך חקדירד‪ .‬ה ע ו מ ד ת ע״ג חאש‪,‬‬
‫דין המים כדין מים ש ב כ ל י ראשון )על‬
‫א ף שהכלי לא ב א ב מ ג ע באופן ישיר‬
‫ע ם ' האש(‪ .‬ה ת ו ס פ ו ת מביאים ג ״ כ‬
‫דברי הר״י׳ א ד כותבים דין זה בלשון‬
‫״מסופק הר״י״‪ ,‬אבל גם הס מודים‪ .,‬ש־‬
‫להומרא דין הכלי כדין כ ל י ראשה‪,‬‬
‫ודיל‪ :‬״ותלה הדבר ל ה ה מ י ד ו א ס ר בהן‬
‫להגעיל דתשיב ככלי שני‪ ,‬ולענין מ ל י ג ת‬
‫תרנגולת נ מ י אסר ד ח ש י ב ל י ה ככלי‬
‫ראשון״‪ ,‬ויתר על כן כותב ה ט ״ ז ‪:‬‬
‫דאם מוציא כ ף ריקן מ ן הקדירה ואין‬
‫^ם״י&לא מד‪ .‬שבלוע בו‪ ,‬בזה אמרינן ודאי‬
‫דאין בצלי ר י ק ן חום כ״כ שיפלוט ויב*‬
‫ליע מ ה שבתוכו בלוע‪ ,‬ואפילו בכלי ר א ­‬
‫שון מ מ ש שהוסר מ ן ה א ש והורק מד‪.‬‬
‫שבתוכו נ ר א ה ' ל ו מ ר כן‪ ,‬משא״כ ד א ם י ש‬
‫עדייו בתוכו הרוטב א ו ה ת ב ש י ל הרותח‬
‫ודאי דהוה על הכף שם כלי ראשון מ מ ש‬
‫כמו' ע ל הקדירה״‪ .‬עכ״ל‪ .‬אמנם הט״ז‬
‫במסקנתו ־ נשאר‪ ,‬שרק לחומרא אמרינן‬
‫הכלי כ ד י ן ב ל ו ראשון‪ .‬ג ס‬
‫שדין‬
‫הש״ך ס ו ב ר ‪ :‬״דאנו מחזיקין חכף ההיא‬
‫שעתא‪ .‬כמו חקדירה ע צ מ ה מ א ח ר שחוציאד‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫י‬

‫‪7‬‬

‫ע ת ה מ ה ק ד י ר ה חיתתת ו ת ש י ב צלי רא*‬
‫שון לחומרא׳‪ /‬ה מ ש נ ה ברורה ‪ ,8‬כ ר‬
‫תב‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״כלי ש נ י מיקרו כשעידו מן‬
‫כלי ראשון שהרתיחו החמין בתוכו ל־‬
‫ת י ד כ ל י זה ו מ ו ת ר אפילו א פ היד סו­‬
‫לדת בו‪ ,‬אבל אם ש ו א ב בכלי ריקן מתוך‬
‫כלי ראשון י״א ד ד י נ י כ כ ל י ראשון ובפרט‬
‫אם מ ש ה ה הכלי ריקן בתוכו ע ד שמעלה‬
‫רתיחה ו ד א י מ י ק ר י כלי ר א ש ו ן ‪/‬‬
‫‪,‬‬

‫• ו ע ו ד ‪ :‬ל פ י ד ע ת ו של פחופ׳ ל ב נ״י‪,‬‬
‫לא נקרא כלי ראשון אלא א ם כן האש‬
‫נוגעת בקדירה עצמה׳ ו ל א אם מפסיק‬
‫אויר בין האש לבין דפנות הקדירה‪ .‬יוצא‬
‫לפי‪.‬זה‪ ,‬שאם מ ב ש ל אדם על פ ל ט ה של‬
‫חשמל ׳)וידוע שאין חוטי החשמל נוגעים‬
‫בפלטה עצמה(‪ ,‬וכן ה מ ב ש ל ע ל פתיליה‬
‫עם מכסה גבוה‪ ,‬שאיו על הקדירה שם‬
‫כלי ראשון‪ ,‬הן ל ג ב י ש ב ת הן לגבי‬
‫הגעלה ועוד‪ ,‬ו ז ה ד ב ר שאין להעלות על‬
‫הדעת‪.‬‬
‫ב ( ' ל ד ע ת הפועפ׳ ד ״ ד לב‪ ,‬״יש לראות‬
‫א ת כ ל המים ששופכים באופן רצוף בתור‬
‫גוף אהד‪ ,‬ואם הם מרובים כ ל כך שרק‬
‫יפיגו צינתם אז מותר ואם לא אסור״‪ ,‬יש‬
‫להעיר ע ל זה מדברי ה ח י י ־ א ד ם ‪:‬‬
‫״וגי״ל דבצונן לחמין דוקא ששופך בשפיכה‬
‫גדולה הכל •בפעם אחת‪ ,‬אבל מ ע ט מ ע ט‬
‫אסור לערות ש ה ד י מ ב ש ל תיכף ו מ ה יועיל‬
‫מה ש מ צ ט נ ן אח״כ‪,‬״ וכן מביא המשנה־‬
‫ברורה ‪'.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫ג( בענין בידקא דמיא‪ ,‬מעיר פחוס׳ לב‬
‫נ״י נכוו ו ג פ א נ י במאמרי כ ו ת ב ע ל זה‪,‬‬

‫י ‪ 5‬שם לג ב בסוד׳׳ה קינםא‪.‬‬
‫‪ 4‬ע״ז ס״ב סוס׳ יכב‪.‬‬
‫‪ 3‬עין סי׳ הגא סעי׳‪;.‬ז‪.‬‬
‫‪ '6‬יו״ל סי׳ צב םוס״ק‪-‬יל‪ ,‬וזי‪-‬ש בפמ׳׳ג דצע׳׳ג במה שהחליט הס‪-‬ז ‪.‬בפשיטות דכלי ריק אין‬
‫‪ 9‬כלל כ סי׳ ג‪.‬‬
‫‪ 8‬סי' שיח סז׳ק פז‪, .‬‬
‫״׳?בו דין‪.‬יכל? ראשון‪ .‬ד יג?ד סי׳ קז ס״ק ז‪.‬‬
‫‪ 10‬סי׳ שיח ס״ק פג‪ ,‬זע‪-‬ש בשעה״צ במה שמקשה‪ ,‬אבל יספר תולדות שמואל ח״ג בי׳ ל ס״ק ז‬
‫מתרץ את קושיתו‪ ,‬ע״ש‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫‪.:16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אבל מ ה הועילו חכמים בתקנתמ‪ ,‬הלא‬
‫הטיפות הראשונות ש ל מים קרים שנכ־‬
‫נסות ל ד ו ד ההשמלי‪ ,‬ודאי דדיו כוחו ממש‬
‫הם ו מ ה מ ע נ י י ן ' א ו ת י מ ה שהמים הקרים‬
‫הבאים לאהד מכן דינם כ ד י ן כות שני‪.‬‬
‫ד( בענין הצעתו החשובה ש מ צ י ע פרופ׳‬

‫ד״ר לב נ״י מ ג נ י ו טדמוםיטאט‪' ,‬בודאי'אין‬
‫מי שחולק עליו‪ ,‬א ב ל י ד‪.‬מךובר 'במאמרי‬
‫הוא על כלים־״שקונים אותם מיו' ־המוכן‪.‬‬
‫כ מ ו ' מ ק ד ר תשמלי‪,‬־ ואיו ־•מקום לשנות‬
‫א ה ה מ צ ב ש ל הטרמוםטאט‪ ,‬אם לא ע״י‬
‫שינוי יסודי של המגשרף‪ .,‬ז י • ׳‪,:•:,‬‬
‫;‬

‫‪:‬‬

‫פרופסור זאב הלוי לב‬

‫תשובה‬

‫לתשובה‬

‫א נ י מ ו ד ה למערכת ״המעין״ לראות את הםתייגותיו של הרב נויבירט שליט״א‬
‫‪.‬׳••‪?..-.:‬‬
‫על חערותי‪.‬׳‬
‫׳••‪- ,‬‬
‫עיקר ההבדל בין הרב נויבירט וביני היא בהגדרת כלי ראשון‪. : .‬‬
‫הרב נובירט מ ב י א ראיות בעיקר מדיני הגעלה מ ן הרא״ש ‪ ,‬מ ן ׳התוספות‬
‫ומן המשנה ברורה ‪ .‬נדמה ל י שדוקא הראיות האלו מתזקות מ ה שנאמר‪ .‬בהערותי‪.‬‬
‫א( נגיה ש ה ה ג ד ר ה של כ ל י ראשון בענין‪.‬בישול ב ש ב ת שוה‪-‬לענין ‪.‬בישו‪.‬ל ~‬
‫בשר והלב או יין נסך !)ראה שו״ת ״שואל ומשיב״ מהדורא תליתא סי׳ קכ״ב‬
‫המהלק בענין(‪ ,‬אפילו א ז זה לא כל כ ך פ ש ו ט וברור שאין הבדל בין קדירה העומדת‬
‫ע ל ג ב י ה א ש ובין קדירה שבתוכה נ מ צ א גוף הימום‪ .‬יש הבדל‪ .‬גדול‪ ,‬שהרי׳״‬
‫במקרה ה ש נ י אנו רואים ש ח ט ״ ז חולק והר״י מסופק ורק דן לחומרא שזה נקרא‬
‫כלי ראשון‪.‬‬
‫ובעגין ההבדל בין כ ל י ראשון בבישול ש ב ת להגעלח ראח ״חידושי הרמב״ן״ •י‬
‫סוף ע ״ ז ‪ :‬״והוי זהיר בדבריך שכל כלי ראשון האמור ב ש ב ת הוא שהעבירו אותו•־־‬
‫מח־תח מ ע ״ ג האור ונקרא כלי ראשון ומה שהזכירו בגמרא בהגעלה הוא ראשון־ י‬
‫מ מ ש שהאור מחלך ת ח ת י ו ‪ . . .‬והיינו דקאמרינן ברותחין ובכלי ראשון ולא ק א מ ר י נ ן ‪.‬‬
‫בכלי ראשון סתם וחאיך ר ״ ת ז״ל מביא מ ש ב ת להגעלה״‪.‬‬
‫ב( אבל עצם ההשוואה של דין הבוילר לדין ההגעלה‪ ,‬דרך כלי ש נ מ צ א בתוך‬
‫כלי ראשון‪ ,‬אינה ׳נראית לי‪ .‬התוספות וגם יתר האחרונים דנים בבעיה שמכניסים׳‬
‫״כלי לתוך יורה כשהיא רותחת״‪ .‬השאלה ה י א האם המים ששופכים מכלי‪ .‬כזה‬
‫על כל נסר ונסר‪ ,‬יש לו אותו דין כמו מים ששופכים מ ת ו ך היורה עצמו‪ .‬לפי מושגים ־‬
‫הטכניים הטמפרטורה •של המים בתוך היורה והכלי שבתור המים ה ס שוים‪ ,‬במיוחד‪:‬׳־•‬
‫כשמשד״ד‪ .‬את ד״כלי ״ ע ד שמעלד‪ .‬הרתיחה״ כלשון המשנה־ברורה‪ ,‬אבל הטמפרטורה‬
‫של היורה יותר גבוהה‪ .‬ו ע ו ד ‪ :‬בבוילר חמים א ף פעם לא מגיעים לרתיהה‬
‫)הטרמוםטט בדרך כלל מפסיק בערך ב־‪ 80‬מעלות(‪ ,‬וטמפרטורת המיבל ש ל‬
‫ג‬

‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ 2‬תוספות ע״ז לב בםוד״ה קעפא‪.‬׳ ׳ י‬
‫‪ 1‬׳רא״ש־עז פרק^ב׳‪-‬םיוסי׳כב‪.‬‬
‫‪ 4‬זזוות דעת ס׳ יצ״ב סעיף בז‪.‬‬
‫‪ 3‬משנה בתרה או״ח ס׳ שי״ח ס״ק פ״ז‪.‬‬

‫•‬
‫‪17:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבוילר ה י א עוד נמוכה מזה‪ .‬בעניז זה א ף פעם לא הסתפק הר״י‪ .‬ונדמה לי שגם‬
‫הרב נויבירט סובר שאי־אפשר ל ה ש ת מ ש במים אלו ובבוילר עצמו בתוך כלי של‬
‫הגעלה של כ ל י ראשון אחר‪.‬‬
‫ג( בעצם הספק ש ל ה ר ״ י יש אריכות ג מ ל ה ‪ .‬החוות ד ע ת * מכריע במו הט״ז‬
‫והוא מסביר א ת דברי התוספות* שעיקר הטעם הוא בזה שהבישול בכלי ראשון‬
‫״תלוי דוקא כ ש י ש דפנות המהממות״‪ .‬לכן הוא פוסק שאסור להגעיל בבלי זה אפילו‬
‫כשמשהה א ת הכלי ב ת ו ך הכלי הראשון )נגד המהר״ל( וקובע שהגעלה מכלי זה‬
‫אינו מבשל וזה ל ש ו נ ו ‪ :‬״בנפלו המים על התהתון דינו דהוי כנפסק הקלוה כיון‬
‫שאינו מקושר בדופן שהמם באור״‪ ,‬וא״כ יש הבדל עקרוני בין כלי ש נ מ צ א בתוך‬
‫כלי ראשון לכלי ראשון עצמו‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫וראה כמו־כן באור‪-‬שמת שמסביר א ת הספק של הר״י מ ת ו ך הגמרא בשבת‬
‫שהגמרא מ ח ל ק ת ״בין נתינת מ י ם צונן לתוך חמים‪ ,‬ל נ ת י נ ת כ ל י מלא מים לתוך‬
‫ספל מים חמים משום דמפסיק כלי״‪ ,‬ואם כ י בתוספות ב ש ב ת מ ש מ ע ש ז ה אסור‪.‬‬
‫אבל ל פ י מ ה שהסברתי למעלח כל דין זח ל א נוגע למציאות של הבוילר‬
‫מכיון שחמים אינם רותחים‪ ,‬ושנית המיכל ש ל חבוילר יותר גדול מן חכלי שבו‬
‫נמצא גוף החימום ולכן ל א נמצא בתוך כלי ראשון וגם ל א משחד‪ .‬א ו ת ו בתוך כלי‬
‫ראשון‪ .‬ולכן נראח ש מ כ ל חטעמים אין לבוילר דין כלי ראשון‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫ד( ומת ש מ ס ת מ ך ע ל דברי ה״חיי־אדם״‪ ,‬חלא הוא ב ע צ מ ו גם מ צ ט ט את‬
‫ש א ל ת משנה״ברורח שחיא במקומד‪ .‬עומדת‪ ,‬על א ף דברי ספרי תולדות שמואל‪,‬‬
‫ונראה שאפילו דברי ה״היי־אדם״ אינם ברורים‪ .‬מ ה הם השיעורים של שפיכה ג מ ל ה‬
‫ומה זה בפעם אתת ז ו מ ה ה ב ד ל בין שופך רצוף ובין בפעם א ה ת ז ואפילו כששוסך‬
‫שפיכה גדולה‪ ,‬עדיין מ ת ב ש ל י ם טיפות טיפות‪ ,‬ודברי ה״היי־אדם״ צריכים עוד עיון‪.‬‬
‫ואחרי ש ה ת ב ו נ נ ת י מ צ א ת י ר ״ ן מפורש שדן ב ה ב ד ל בין מוליאר לבין אנטיכי‬
‫)ר״ן ש ב ת מ ״ א ( ו ז ״ ל ‪ :‬״דבלי ראשון מ ב ש ל ו כ ל י ראשון היינו ש ע ו מ ד על גבי האור‬
‫שהיא מבשל אפילו לאחר שהעבירוהו מ ש ם ואשמועינן תנא דמוליאר א ע ״ פ שהגחלים‬
‫סמוכים לקיבולו הגדול אפילו הכי לא מקרי כלי ראשון כיון שאין אותו קבול גדול‬
‫עומד על הגחלים‪ .‬א ב ל אגטיכי כיון שהקבול חעליון עומד על גחלים שעומדין‬
‫בקבול התתתון ה ו י ל י ה כלי ראשון ועדיף נמי מ י נ י ה לפי שמקום המים ומקום חגחלים‬
‫כלי א ח ד חוא ועיקר רבותא דחך מ ת נ י לבוליאר אצטריך דלא דיינינו ליד‪ ,‬ככלי‬
‫ראשון״‪ .‬ו ה נ ה מוליאר ״הוא כלי ש י ש לו קבול קטן א ב ל דפנו מבחוץ ומחובר לו‬
‫ונותנים שם גחלים ובבית קבולו הגדול נותנים מיס לחתם וקתני דמוליאר שגרף‬
‫שותים מ מ נ ו בשבת״‪ .‬והנה מ ש מ ע שעיקר תטעם משום שמוליאר נקרא כלי שני‪,‬‬
‫וכלי ש נ י אינו מבשל‪ ,‬ודומה הדין מוליאר ל ד י ן של הבוילד‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫ד‬

‫תוספות שבת פ סול״ה שמע מיגר‪-‬‬
‫תוספות דף מב• םוד״ד‪ ,‬שאני החם‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪6‬‬

‫אור־שמח הלכות מאכלות אסורות •רק י״ו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד״ר שלמה אדלר‬

‫קריאת שם‬

‫יששכר בתורה‬

‫דבר ידוע הוא‪ ,‬כ י השם יששכר‪ ,‬א ע ״ פ שכתוב תמיד בשני שי״גין‪ ,‬ה ש י ״ ן‬
‫השני הוא נעלם ואין מבטאים אותו‪ ,‬ז״א השם יששכר הוא בבהינת קרי וכתיב‪.‬‬
‫הקרי ו ה כ ת י ב הזה הוזר בכל פעם •שהשם ה ז ה כתוב בתורה‪ ,‬ובגלל זה לא ציינו‬
‫המדפיסים עליו‪ ,‬כ מ ו שלא ציינו במיוחד על המקומות ש ש ם כ ת ו ב ה המלה ״הוא״‬
‫ונקראת ״היא״‪)• ,‬למשל‪ :‬בראשית ב‪ ,‬י ב ; ג‪ ,‬י ב ; וכן בהרבח מקומות(‪.‬‬
‫בענין השם יששכר ישנם דברים שונים מענינים שלא ידועים כ ל כך‪ ,‬שכדאי׳ ־‬
‫לקבצם במקום אחד‪.‬‬
‫זח לשון ה מ נ ח ת שי )בראשית ל‪ ,‬י ח ( ‪ :‬״כל אורייתא תרין שי״נין כ ת י ב‬
‫ח ד קרי בקמץ ו ד ג ש וחד לא קרי‪ ,‬חרמ״ח ז״ל‪ .‬ובמכלול דף צ ״ ד ז ״ ל ‪ :‬ופעמים יחיו‬
‫שני אותיות הדומות סמוכות ויקראו הראשונח ולא השגייח כלל וכו׳‪ ,‬וכן יששכר״‪,‬‬
‫עכ״ל ה מ נ ה ת שי‪.‬‬
‫ל ע ו מ ת זה כ ו ת ב החתם סופר בספרו תורת מ ש ח על חתורה‪ ,‬פ ׳ ויצא ד״ד•‬
‫יששכר ו ז ״ ל ‪ :‬״ולכך אין שי״ן האהת אלא נכתבת‪ ,‬ורק בפעם ראשון ש ע כ ״ פ צריך‬
‫להודיע ש מ ו נקרא בשני שיי׳נין״‪ ,‬עכ״ל‪ .‬וגם אני הכותב זוכר ש ש מ ע ת י בילדותי כ י‬
‫בכמח מחוזות של גרמניח נחגו לקרוא יששכר בפעם חראשונה )בראשית ל‪ ,‬יח(‬
‫עם ש נ י חשי״נין‪.‬‬
‫בס׳ ח ו מ ש תורה שלמה )בראשית ל‪ ,‬יח( נזכרים שלושח מנחגים שונים‬
‫בזה‪ ,‬ש נ י המנהגים חראשוגים כ פ י המנהגים חנזכרים כבר‪ ,‬ועוד מ נ ח ג שלישי‬
‫לקרוא מ פ ׳ ויצא ע ד פ׳ פינחס יששכר בשני שי״גין‪ ,‬ומכאן ואילך ל א לקרוא א ת‬
‫השי״ן ה ש נ י ; עיין שם באריכות על ט ע מ י חמנהגים האלח‪.‬‬
‫דבר פלא נ מ צ א אצל היידנהייפ שההוצאות השונות שלו ש ל התורה מפורסמות‬
‫כ מ ת י ק ו ת ביותר‪ .‬יש שלוש הוצאות שונות‪ ,‬שכולן הופיעו בשנה א ת ת )שנת‬
‫ת ק ע ״ ה ( ‪ :‬מאיר עינים‪ ,‬עין הסופר‪ ,‬ותורת מ ש ה עם מ נ ה ה הדשה‪ .‬בשני החומשים‬
‫הראשונים כתוב במקום הראשון )בראשית ל‪ ,‬יה( יששכר )השי״ן ה ש נ י עם נקודה‬
‫שמאלית‪ ,‬א ב ל בלי שוא(‪ ,‬מ כ א ן ואילך השי״ן בלי נקודה ובלי שוא‪ ,‬ובהומש תורת‬
‫מ ש ה ה ס ר הנקודה השמאלית גם בפרשת ויצא‪.‬‬
‫גם ב ח מ ש ח חומשי תורה שיצאו לאור על ידי הרבנים במברגר‪ ,‬אדלר ולהמן‬
‫)לייפציג תרל״ב‪ ,‬הוצאה מדוייקת מאד( נדפס בבראשית ל‪ ,‬יה ה ש י ״ ן ה ש נ י עם‬
‫נקודה שמאלית‪ ,‬אבל בלי שוא‪ ,‬ובכל המקומות האהרים בלי הנקודה הנ״ל‪ ,‬כ מ ו א צ ל‬
‫היידנהיים‪.‬‬
‫בדייקנות ההומשים האלה אין להנית ש ז ו רק טעות דפוס ש ה ש ת ר ש ה ועברה‬
‫מדפוס ‪.‬לדפוס וממהדורה למהדורה‪ .‬אם י ת ע ק ש בכל זאת מ י ש ה ו להגיד שזו טעות‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אפשר להביא ראיה ברורה בי רש״ר הירש ידע על המנהג הזה והחזיק בו‪. ,‬שהרי‬
‫לא ר ק הנקוד אצלו במהדורה הראשונה של פירושו לתורה )תרכ״ז( מתאים לגמרי‬
‫לניקוד של היידנהיים בחומש עין הסופר )השי״ן השני עם נקודה שמאלית(‪ ,‬אלא‬
‫גם בתרגומו הגרמנית הוא מבדיל‪.‬בין •‪31‬ו‪153501‬ז‪ .‬בפ׳ ויצא ובין •‪ .71530)181‬בשאר‬
‫המקומות‪ .‬א ג ב ‪ :‬במהדורות יותר מאותרות נדפס אפילו יששכר עם גקודה שמאלית‬
‫ועםשוא‪.‬‬
‫חבל שבתוצאות ההדשות של פירוש רשר״ה לתורה — בעברית ובאעלית —‬
‫לא‪.‬הורגש‪.‬הדבר הזה‪ .‬בהוצאה העברית שהופיעה זה עכשו‪ ,‬נדפס — לפי דברי‬
‫ההקדמה )עמוד ‪ — (11‬נוסח הפסוקים דרך צלום מהוצאת רדלהיים ‪ ,1889‬ועל‬
‫ידי כך רשום בפרשת ויצא בגליון ״ישכר קרי׳‪ /‬בנגוד להוצאה המקורית‪ .‬בהוצאה‬
‫האעלית כתוב בפרשת ויצא בתרגום האנגלי ־‪ ,313301131‬וזה בנגוד לתרגומו של‬
‫הרב הירש כאן זג‪5011‬ג‪.)15‬‬

‫לפני האלקים‪ ,‬רק במתון‬
‫בשפה ברורה לא חטופה‬
‫כי בנקודה אחת משתנה‪.‬‬
‫במקומות'בלי ספור• ואין‬
‫כל דגר רע כל דיבור רע‬

‫בעניו הדיבור אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבה‬
‫ובאימה וביראה‪ ,‬ותראה שכל תיבה ותיבה שתזכיר תהיה‬
‫ותקרא אותה בנקודותיה ואל תטעה אפיי בנקודה אחת‪,‬‬
‫התיבה לעניו אחר ולפעמים חיו בא לידי חירוף וגידוף וזהו‬
‫הילוק ביץ השתנות אות או נקודה להשתנות עניו שלם —‬
‫פיגול הץא לא ירצה•‬
‫רבי ישעי׳ הורוויץ זציל* שני לוחות הברית‪ ,‬מסכת תמיד‬

‫‪.20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד״ר י ש ר א ל מ א י ר ל ו י נ ג ר‬

‫לבעיית הטריפות בבתי המלובחיים במדינת ישראל‬
‫)הרצאה ככ‪ 2:‬אנשי מדע שומרי הורה כישראל — ג׳ תמוז תשכ״ו(‬
‫לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך ח ת נ נ ה ואכלה או מכור לנכרי כ י‬
‫עם קדוש אתה ל ה אלקיך וכו ׳ כך הוא צווי התורה )דברים יד׳ כא(‪.‬‬
‫בהמות נפסלות בבתי המטבהיים בשל היותן נבילות או טריפות‪ .‬בהמה‬
‫המגיעה ל ב י ת המטבהיים בריאה נשחטת כ ד ת וכדין‪ .‬במידה ואירע פסול‬
‫בשהיטה‪ ,‬הרי היא נבלה‪ .‬בפסול מעין זה יש לראות תאונה ולכן הדרך היהירה‬
‫למנעו היא ב מ ט י שוהטים מומהים א ש ר מספר ״התאונות״ אצלם יהא נמוך‪.‬‬
‫בהמה היא טריפה אם גמצא אצלה לאהר השהיטה אהד הפגמים המטריפים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫היות ומציאת פגם המטריף אינה נדירה‪ ,‬נמצא אחוז מםויים של הבהמות‪,‬‬
‫שעל ערכו נדון להלן׳ טריפה‪ .‬לדבר זה ב מ ד י נ ת ישראל משמעות הכרתית‪,‬‬
‫ד ת י ת וכלכלית‪ .‬על הצד ההברתי של הבעיה נראה שאין צורך להרבות במלים‪.‬‬
‫הענקת או א י ה ע נ ק ת רשיון לאיטליז ״לא־כשר״ העסיקה לא אחת את העתונות‬
‫שלנו‪ .‬מבהינה ה ב ר ת י ת ד ת י ת מתעוררת הבעיה שכיום ההקלאי נעשה משווק‬
‫הטבהות )בשר שהוט( עפ״ר באמצעות קואופרטיב‪ .‬במידה ויש למכור את‬
‫הטריפות ליהודים גסגרת בפני היהודי ה ד ת י הכניסה לענף גדול הבקר‪.‬‬
‫נוסף לכל האמור י ש לראות בבעיה גם בעיה כלכלית לאומית‪ .‬היות‬
‫ובשר ט ר י פ ה זול מבשר כשר מהוה הדבר הפסד לתפוקה הלאומית‪ .‬נזק זה‬
‫נאמד על ידינו ביותר ממליון ל״י לשנה‪ ,‬מתוך ההנהות ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫א‪ .‬בשר טריפה זול לפהות בלירה אהת לק״ג מ ב ש ר כשר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשנה ההקלאית הקודמת נשהטו ב־‪ 15000‬טון בשר במדינה‪.‬‬
‫‪ /0—9 /‬ר*‬
‫ג‪ .‬אהוז הטריפות הכללי בארץ הוא )ראה להלן(‬
‫במשך כל תקופות הגלות גמכרו הטריפות לגכרים‪ .‬תקופת התחיה הלאו­‬
‫מ י ת וקבוץ הגלויות שזכינו לו בע״ה בשנים האחרוגות מעוררות בעיות שונות‬
‫סביב שוק הבשר המקומי‪ .‬זכינו ומספר הנכרים ש א פ ש ר לספק להם ב ש ד‬
‫זה קטן מכדי לצרוך את כל כמות בשר ה ט ר י פ ה ה נ מ צ א ת בבתי המטבהיים‪.‬‬
‫עובדא זו גוררת א ת הצורך בהכנת ש י ט ה חדשה לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫תוך כדי טפול ב ב ע י ו ת ה ט ר י פ ה בכלל ותוך מגמה למצא שיטות טפול‬
‫וטפות בהמות אשר אהוז הטריפות בהן יהיה יותר נמוך בפרט׳ נתעורר הצורך‬
‫לקבל תמונה ש ל ה ב ע י ה בכל היקפה‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫בעבודה ש ת ו ב א להלן יובא סקר הטריפות כ פ י שנראה ב ב ת י המטבחיים‬
‫הישראליים‪ .‬העבודה מ ת ה ל ק ת לשלוש בעיות עיקריות ש ה ן ‪:‬‬
‫א‪ .‬כמות הטריפות הכללית‪.‬‬
‫ב‪ .‬סוגי הטריפות המופיעות למעשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מ ו נ י הלהימה בטריפות‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבנת הסקר‬
‫פנינו לכל בתי המטבהיים הישראליים‪ ,‬אל העוסקים בבעיות ייבוא בשר‬
‫קפוא ואל קהילות יהודיות שונות בהו״ל‪ .‬נתקבלו תוצאות רבות‪.‬‬
‫האינפורמציה נאספה באהת הדרכים ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫א‪ .‬דישהם מספר הבהמות שגשהטו וכמה מהן טריפות למשך תקופה מסויימת‪.‬‬
‫)לכתהילה ככל האפשר ארוכה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬רישום ה ט ר י פ ו ת והשהיטה לפי עונות השנה או לפי הדשי השנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רישום אהוזי הטריפות‪ ,‬במדד‪ ,‬ונעשה רשום פרטי בתוך ב י ת המטבחיים‪.‬‬
‫"ד‪ .‬רישום סוגי הטריפות‪ ,‬ב מ י ד ה והרישום נתן להעשות‪ ,‬ל מ ע ש ה מתקופת‬
‫הודש עד הדשיים‪.‬‬
‫מסיבות טכניות הענות ב ת י המטבהיים הקטנים היתה גדולה יותר ולמעשה‬
‫פרט לסכום ה ט ר י פ ו ת הכללי התוצאות מתייהםות כמעט רק לבתי המטבהיים‬
‫הקטנים‪.‬‬
‫אחוז הטריפות הכללי *‬
‫אהוז הטריפות הכללי בבתי המטבהיים נאסף ונרשם ב ש ת י טבלאות‪ .‬בטבלא‬
‫א׳ מובא הרישום מ ח מ ש ה בתי מטבהיים גדולים ובטבלא ב׳ מ ש ש ה בתי‬
‫מטבחיים קטנים‪.‬‬
‫טכום ה ת ו צ א ו ת מראה שבארבעה מ ב י ן ה מ ש ת בתי המטבחיים הגדולים‬
‫מראים תנודה שבין ‪ 8‬ל־‪ 11.8‬אחוזימ‪ .‬בבתי המטבחיים ה ק ט נ י ם האהוזים נעו‬
‫בין ‪ 1.9‬ל־‪ 5.4‬אהוזים‪ .‬א ה ת הסיבות החשובות להבדל זה היא העובדה שאין שוק‬
‫בשר טריפה סביב בתי המטבהיים הקטנים ולכן הקצבים מהפשים איכות טובה‬
‫של בשר‪ ,‬ש ב ה אהוז הטריפות נמוך‪ .‬בבתי המטבהיים הגדולים הדבר פחות‬
‫בעל משמעות‪ .‬ב ד ר ך זו גם נתן להסביר יפה א ת התוצאות של שורה ‪ 3‬בטבלא‬
‫א׳ שבה אחוז הטריפות חרג מהמסגרת‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫בטבלא ג מובאות תוצאות השהיטה הישראלית ביוגוסלביה‪ ,‬שבה ח י ת ה‬
‫התנודה בין שלושה עשר וששה עשר אהוזים בממוצע‪ .‬בטבלא ד מובאות‬
‫התוצאות מ ה ש ח י ט ה חישראלית בחבש‪ .‬אחוז‪ .‬הטריפות שם גבוה יותר )תולעים‬
‫בריאה( והגיע לממוצע של ‪ 3870‬בערך‪ .‬בטבלא ה׳ מובא האהוז המקובל בשחיטה‬
‫של הקהילות היהודיות באירופה‪ ,‬המסתכם ל ב ק ר ב־‪ 25 — 30‬ולעגלים ‪— 50‬‬
‫‪ 40‬אהוז בממוצע‪.‬‬
‫כשנשווה א ת התוצאות למספרים המובאים בספרות נראה שמספר הטריפות‬
‫אצלנו נמוך מ ה נ מ ס ר בספרות‪ .‬בעל השמלה הדשה מוסר שרוב הבהמות טריפות‪.‬‬
‫ל ‪ 2‬שסקר א ת המצב ב ב י ת המטבחיים בברלין‪ ,‬אחרי מ ל ח מ ת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬מ צ א ‪ 10 — 12‬אחוזים של טריפות‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫א ן פ‬

‫התנודה‬

‫בין התוצאות יכולה לנבוע מ ש נ י גורמים‪ :‬הראשון אובייקטיבי‬

‫‪ 1‬תקציר סכום הטריפות הובא ברפואה וטרינרית כרך ‪ ,20‬חוברת ד׳ חשכ״ו‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ 1922‬ח‪11‬ז‪11>3, 66‬נ>‪(1 86‬מט ^‪£ 3 . 501160111‬ג‪1‬ג‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ותלוי בבריאות הבהמות והשני סובייקטיבי ומותנה‬
‫הגורמים כנראה בעלי מ ש מ ע ו ת מכרעת‪.‬‬

‫ב ש י ט ת השחיטה‪.‬‬

‫שני‬

‫בריאות הבקר משפיעה על אחוז הטריפות‪ .‬גם אם להלכה אין הגורם של‬
‫״טריפה אינה היה״ מכריע ‪3‬׳ הרי העובדא שטריפות הן נזקי גוף או מתלות אינה‬
‫עומדת לווכוח‪ .‬בדרך זו הסברנו את ההבדל בין בתי המטבהיים הקטנים לגדולים‪.‬‬
‫בכוון זה מצביע ההבדל בין השחיטה ביוגוסלביה ובהבש‪ .‬התנאים בשני‬
‫המקומות אחידים וצוותות השוחטים מתהלפים‪ .‬ההבדל באהוזי הטריפות בולט‬
‫ומוהלט‬
‫השוואת שתי העוגות קיץ והורף ביוגוסלביה מראה שאמנם היו בקיץ יותר‬
‫טריפות‪ .‬אבל מספר הפסילות הרפואיות בקיץ היה גבוה יותר )נפסלו מ ב י ן‬
‫הבהמות הרשומות שבע עשרה מסיבה רפואית בקיץ בעוד שבהורף לא נפסלה‬
‫אף אתת(‪.‬‬
‫ב ש י ט ת השחיטה יש הבדל עקרוני‪ .‬בארץ כל בהמה הנשהטת ונמצאת‬
‫טריפה היא ב ב ה י נ ת ״הפסד מרובה״‪ .‬פרה טריפה בארץ שווה מאה עד שלוש‬
‫מאות ל״י פחות מפרה כשרה‪ .‬בחו״ל הנזק שונה בהתאם למקומות‪ .‬בשחיטת‬
‫רוב הקהילות באירופה הנזק הוא ר ק זה הנגרם לעור ע״י תיתוך הצוואר בשחיטה‬
‫והזמן שהלך לאיבוד בהכנת השחיטה‪ .‬רוב השאלות בארץ מטופלות כבמקרי‬
‫הפסד מרובה‪ .‬בסופו של ד ב ר מקילים כאן יותר ‪.‬מאשר בקהילות שונות בחו״ל‪.‬‬
‫כמות הטריפות לפי עונות ה ש נ ה‬
‫מתוך מגמה להתחקות על עקבות הטריפות הגענו לידי הצורך ללבן את‬
‫בעית הטריפות בעונות השנה השונות‪ .‬אם כמויות הטריפות אינן שוות בעונות‬
‫שונות יכול ה ד ב ר לעורר כווני מהשבה מםויימים‪ .‬בקורת זו הנה בעלת‬
‫משמעות בעיקר נוכה העובדא שהשוחטים טוענים שבהורף יש יותר ט ר י פ ו ת‬
‫מאשר בקיץ‪ .‬מסורת זו הובאה גם בדרכי תשובה בשם ספרים ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫אספנו תוצאות מ ב ת י מטבהיים שונים ובעיקר מ ב ת י מטבהיים קטנים‪ .‬בכדי להקל‬
‫על המעיין ערכנו אותם בקבוצות רבע־שנתיות )מקרי‪ .‬לפי הלות(‪ .‬נתונים‬
‫בטבלא ו׳ סכום הטריפות של אתת עשרה שנים‪ .‬מהן מקסימום שתיים באות‬
‫מ ב י ת מטבהיים אהד‪ .‬לפי הסכום ש ל הטבלא נראה כאילו באביב אהוז הטריפות‬
‫גבוה במקצת‪ .‬עבוד ס ט ט י ס ט י של ההומר מראה שאין כל אפשרות להצביע על‬
‫הבדלים בעלי מ ש מ ע ו ת ‪ ,‬התנודות הן מקריות‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫ראה למשל רמב״ם הלי שחימר‪ .‬סרק יי‪ ,‬הלכה מי‪ .‬וכן אלו שמנו חכמים ואמרו שהן‬
‫טריפה‪ ,‬אע״ס שייראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן‪,‬‬
‫אין לך אלא מה שמנו חכמים‪.‬‬
‫רופא וטרינרי שהיה נוכח בשחיטה בחבש מסר שעיקר הבעיות הן עקב תולעי ריאות שגרמו‬
‫לנקבים וסירכות‪.‬‬
‫עיין דרכי תשובה יורה דעה ל״ט ס״ק ד‪.‬‬
‫הסיגניםיקנטיות של התוצאות נבדקה במבחן ‪ .1‬התוצאות היו סיגניפיקנטיות ביותר לגבי‬

‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫להסבר גאמר שהלק מהטריפות׳ לפהות‪ ,‬הן הפרעות ממושבות‬
‫מ ס פ ר רב של הרשים )לפהות( ולכן נמשכות מעונה אחת לשניה‪.‬‬

‫במשך‬

‫כמות הטריפות ביחם לגיל ה ב ה מ ה‬
‫היות ואנו מניהים שהטריפות נגרמות בעיקר ממהלות׳ הרי שיש להנית‬
‫‪.‬שאחוז הטריפות גדל עם גיל הבהמה‪ ,‬ובעיקר אם המתלות כרוניות ונמשכות‬
‫זמן ר ב )כפי ש ת א ר נ ו בסוף ה פ ר ק הקודם(‪ .‬רישום השוואתי בין פרות לעגלים‬
‫)עגלים בממוצע של שנה־שגתיים ופרות בדרך בלל מגיל ארבע ומעלה( מובא‬
‫בטבלא ז ‪ .‬בהשוואת שני הטורים נראה הבדלים בולטים ביותרי בעוד שהממוצע‬
‫בעגלים ה י ה ‪ 6.77‬היה הממוצע אצל הפרות ‪ 14.14‬אהוזים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫סוגי הטריפות‬
‫בהמה בהייה בהזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשהטה‪ .‬נשחטה —‬
‫הרי היא בהזקת היתר‪ ,‬ע ד שיוודע לך במה נטרפה ל‪ .‬היות ובהמה בהזקת היתר‬
‫עומדת אין צורך לבדוק אחרי הטריפות‪ .‬מ צ ב מיוהד קיים לגבי הריאה‪ ,‬היות‬
‫האוכל מבהמה ללא בדיקת‬
‫והסירכות מרובות ב ה הצריכו בדיקה — וכל‬
‫הריאה ישכנו נהש״י‪ .‬עקב הצרכת ב ד י ק ת טריפות בטריפות שכיהות נתקבל‬
‫המנהג לבדוק בכרס בכל הבהמות ברוב המקומות בארץ‪ .‬כמו״כ נתקבל המנהג‬
‫לבדוק בראשי הבהמות הדקות בעיה״ק ירושלים ועד היום נהוג לפתוח א ת‬
‫‪.‬כל ראשי הבהמות ב צ פ ת ת ו ‪/‬‬
‫ברישום שערכנו במשך הדשיים בבתי המטבחיים הקטנים נראו תוצאות‬
‫מענינות‪ .‬לצערינו התוצאות מקיפות רק מספר קטן של בהמות ולכן אינן‬
‫מספיקות לעריכה ס ט ט י ס ט י ת ; אעפ״כ מ צ ב י ע ו ת על מספר תופעות מענינות‪.‬‬
‫התוצאות מובאות בטבלא ח ‪ /‬נתן ללמוד מכאן שהטריפות הנפוצות הן‬
‫מתט בעובי ב י ת הכוסות וסירכות‪ .‬ש ת י ה ט ר י פ ו ת הללו עומדות ביהס שוה‬
‫בערך )למעשה יש הרבה שאלות בסירכות ולכן יש בסכום יותר בעיות אתן(‪.‬‬
‫מספר רב של בהמות סובל משני הפגמים‪ .‬י ת ר ה ט ר י פ ו ת נדירות יחסית‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫אם נרצה להנהיג בדיקות לפי השכיהות הרי ב ד י ק ת הכרס והריאה היוניות‬
‫ולא נראה צורך להנהיגן מהדש‪.‬‬
‫ואילו בועות המים הן מאד נדירות‬
‫‪1 0‬‬

‫כווני ל ח י מ ה ב ט ר י פ ו ת ״‬
‫א‪ .‬הסירכות‬
‫הסירכות הן דבוקים של קרומי הריאה‪ .‬בענין התהוותם מהולקות הדעות‬
‫השוואות בתי המטבחיים הגדולים והקטנים )גם עם היוצא מהכלל( וכן לגבי השוואתם‬
‫לבתי המטבחייס בחו‪-‬ל‪ .‬כמו״ב גם בהשוואת פרות ודגלים‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬ההשוואה חסטטיםטית מורה על חוסר םיגניפקטיות לגבי השוואת קיץ וחורף‬
‫ביוגוסלביה )אפ׳ בתוצאות בפי שהן בטבלא( ולגבי השוואת העונות השונות בישראל‪.‬‬
‫‪ 9‬שו״ע יורה דעה ל״מ אי‪.‬‬
‫‪ 8‬רש״י חולין י‪-‬ב אי‪.‬‬
‫‪ 7‬חולין ם׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 10‬ראה גם ‪ :‬לוינגר י‪.‬מ‪ .‬״הני תרי בועי׳׳‪ ,‬״המעין״ כרך ה׳ גליון די‪.‬‬
‫‪ 11‬מאמר מפורט בענין זה‪ ,‬לחקלאי‪ ,‬ראה לוינגר י‪.‬מ‪ .‬סוגי הטריפות בבהמות ודרכי מניעתן‬
‫*השדה‪ -‬כרך בדו חוברת י״א תשכ״ו‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בין רש״י ו ת ו ס פ ו ת ״ ‪ .‬לא נראה לי המקום להכריע בשאלה זו‪ .‬ברפואה טוענים‬
‫שהן נוצרות כתוצאה מ ה פ ר ש ת נוזלים לאחר ד ל ק ת ריאות כרונית‪ .‬למעשר‪,‬‬
‫הן מופיעות לאחר דלקות ריאות הלשות וממושכות‪ .‬כשלבי מ נ י ע ה נ ג ד‬
‫הסירכות יש לראות א ת ההסון נגד דלקות הריאות הללו‪ ,‬ו א ת הטפול המהיר‬
‫בשעת המחלה‪ .‬לשם כך יש צורך לקבוע את דרבי הופעת המהלות לגורמיהן‪.‬‬
‫טפול מקומי בסירכות לאהר הופעתן אינו בר בצוע‪ .‬אם כי מ ב ה י ג ה כ י מ י ת‬
‫אפשר היה אולי למצא חומר מתאים׳ חרי שמבחינת ההלכה הדבר לא נתן לבצוע‪.‬‬
‫כ‪ .‬גופים זרים כ ב י ת הכוםות‬
‫״כלהוך השור א ת ירק השדה״ מ ע י ד הפסוק‪ .‬דרכו של השור לאכול‬
‫כמעט ללא אבחנה מכל הבא בפיו‪ .‬בית הכוסות ה י א קיבה קטנה הצמודה אל‬
‫הסרעפת וכל גוף זר ט פ ל ת ח י ל ה לתוכה‪.‬‬
‫גוף בלתי נעכל‪ ,‬יש והוא עובר את כל צגור העכול ומופרש בצואה‬
‫ההוצה ויש שנשאר במקומו‪ .‬במדה והוא נשאר במקומו והוא חד‪ ,‬עלול הוא‬
‫לנקוב א ת דופן ב י ת הכוסות‪ .‬הנסיון מראה ש מ ר ב י ת הגופים ההדים הללו הם‬
‫מסמרים‪ ,‬הוטי ברזל‪ ,‬ברגים וכד׳ שתכונתם המשותפת היא הומר המוצא‪.‬‬
‫הברזל בידוע הומר פרו־מגנטי ולכן קיימת אפשרות לפעול באמצעות מגנטים‪.‬‬
‫אפשר להשתמש במגנטים לעכוב הברזל לפני הגיעו אל ה ב ה מ ה למשל‪ ,‬ק ש י ר ת‬
‫מגנטים במתקני הכנת תערובת הבקר או מעל אבוסי ההאכלה‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫מפתתים שיטות לקשירת גופים זרים אלו למגנטים המוכנסים ל ב י ת הכוסות של‬
‫הבהמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬טריפות נוספות‬
‫יתר הטריפות מתחלקות לקבוצות ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫א‪ .‬טריפות מלידה‪ .‬כאן יש להפש גורמים תורשתיים וגורמים שבהתפתהות‬
‫העובר‪.‬‬
‫ב‪ .‬טריפות ממהלות‪ .‬יש לרפא א ת המהלות בהקדם ובהתאם‪.‬‬
‫ג‪ .‬טריפות מתאונות‪.‬‬
‫סכום‬
‫בעבודה זו סכמנו את כמויות הטריפות המופיעות בבתי המטבהיים בישראל‬
‫ובחו״ל‪ .‬ממוצע ארצי גע בגבולות ‪ / — 9 /‬ח בחו״ל ב ד ר ך כלל האחוז גבוה‬
‫יותר‪ .‬הושוו אהוזי הטריפות בעונות ה ש נ ה ונראה שאין ת נ ו ד ה בעלת משמעות‬
‫ביניהן‪ ,‬לפתות לא בישראל‪ .‬בהשוואת בהמות צעירות ומבוגרות הוברר‬
‫ששכיחות הטריפות עולה עם הגיל‪ .‬נדונו הסברים לתופעות האלו‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫לאהרונה סוכמו הטריפות השכיחות וד״וברר ש מ ר ב י ת ח ט ר י פ ו ת נגרמות‬
‫על ידי סירכות ועל י ד י מהט בעובי ב י ת הכוסות‪ ,‬בעוד י ת ר הטריפות הן‬
‫נדירות‪.‬‬
‫‪ 12‬חולין מ״ו עמ׳ ב׳‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫טבלא א ‪ :‬הטריפות לגבי השחיטה בחמשה מבתי המטבהיים הגדולים‬
‫)מרבית הנתונים למשך שנה(‬
‫? הטריפות‬
‫טריפות‬
‫שחיטה‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫‪7442‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪5500‬‬
‫‪1145‬‬
‫‪8712‬‬

‫‪9,13‬‬
‫‪8,00‬‬
‫‪5,00‬‬
‫‪11,79‬‬
‫‪8,48‬‬

‫‪680‬‬
‫‪800‬‬
‫‪275‬‬
‫‪135‬‬
‫‪739‬‬

‫בקר מובהר‬
‫חודש א ח ד בלבר‬

‫טבלא ב ‪ :‬הטריפות לגבי השחיטה ביטש ה מבתי המטבחיים הקטנים‬
‫)הנתונים מתקופה מקסימלית שאפשר היה לקבל(‬
‫טריפות‬
‫שחיטה‬
‫<‪ >8‬הטריפות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫‪1854‬‬
‫‪3845‬‬
‫‪2311‬‬
‫‪1246‬‬
‫‪573‬‬
‫‪1376‬‬

‫‪59‬‬
‫‪73‬‬
‫‪125‬‬
‫‪45‬‬
‫‪21‬‬
‫‪73‬‬

‫‪3,13‬‬
‫‪1,891‬‬
‫‪5,44‬‬
‫‪3,61‬‬
‫‪3,66‬‬
‫‪5,30‬‬

‫מכלא ג ‪ :‬הטריפות לגבי השחיטה‪ ,‬בשחיטה הישראלית ביוגוסלביה‬
‫ק י ץ‬
‫ת ו ר ף‬

‫‪*1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫י‬

‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫ם״ה‬

‫שחיטה‬

‫טריפות‬

‫‪99‬‬
‫‪87‬‬
‫‪52‬‬
‫‪96‬‬
‫‪55‬‬
‫‪70‬‬
‫‪40‬‬
‫‪69‬‬
‫‪97‬‬
‫‪113‬‬
‫‪118‬‬
‫‪117‬‬

‫‪12‬‬
‫‪24‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬

‫‪1013‬‬

‫‪157‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ /‬טריפות‬

‫שחיטה‬

‫‪12,12‬‬
‫‪27,58‬‬
‫‪23,07‬‬
‫‪10,41‬‬
‫‪9,09‬‬
‫‪8,57‬‬
‫‪7,50‬‬
‫‪18,84‬‬
‫‪13,40‬‬
‫‪13,54‬‬
‫‪18,64‬‬
‫‪18,80‬‬

‫‪120‬‬
‫‪105‬‬
‫‪80‬‬
‫‪74‬‬
‫‪103‬‬
‫‪87‬‬
‫‪93‬‬
‫‪67‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪110‬‬

‫‪15.50‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .1‬בקיץ חוחרמו ‪ 17‬בהמות מסיבות רפויות‪.‬‬
‫‪ .2‬הממוצע מתייחס לס״ח חמספרי‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪969‬‬

‫טריפות‬
‫‪21‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬

‫‪127‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ /‬טריפות‬
‫‪17,50‬‬
‫‪11,43‬‬
‫‪10,00‬‬
‫‪4,05‬‬
‫‪16,50‬‬
‫‪20,68‬‬
‫‪13,98‬‬
‫‪17,89‬‬
‫‪15,71‬‬
‫‪10,00‬‬
‫‪5,45‬‬

‫‪13,10‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫טבלא ד ‪ :‬הטריפות לגבי השחיטה‪ ,‬בשחיטה הישראלית בחבש‪.‬‬
‫שחיטה‬

‫טריפות‬

‫‪0‬‬

‫‪100‬‬
‫‪102‬‬
‫‪98‬‬
‫‪101‬‬
‫‪106‬‬
‫‪96‬‬
‫‪101‬‬
‫‪121‬‬
‫‪70‬‬
‫‪71‬‬
‫‪70‬‬

‫‪35‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪40‬‬
‫‪44‬‬
‫‪42‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪29‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬

‫‪35,00‬‬
‫‪41,17‬‬
‫‪42,85‬‬
‫‪39,60‬‬
‫‪41,50‬‬
‫‪43,74‬‬
‫‪35,64‬‬
‫‪30,58‬‬
‫‪41,42‬‬
‫‪35,21‬‬
‫‪34,28‬‬

‫ג‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬

‫ם״ה‬

‫״‪ /‬מריפוד‪.‬‬

‫‪38,22‬‬

‫‪396‬‬

‫‪1036‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬דו״ח יומי או דו יומי‪.‬‬
‫‪ 2‬ממוצע זה מתיחס לסכום הכללי של השחיטה‪.‬‬
‫טבלא ה ‪ :‬אחוז הטריפות המקובל בקהילות יהודיות באירופה‪.‬‬
‫ת נ ו ד ת ‪ /‬הטריפות‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫ב ק ר מבוגר‬
‫עגלים צעירים‬

‫‪10—60‬‬
‫‪10 — 80‬‬

‫ממוצע‬
‫‪25—30‬‬
‫‪40 — 50‬‬

‫טבלא ו׳ ראה בעמוד הבא‪.‬‬
‫טבלא ז ‪ :‬חלוקת הטריפות ל^י ט י ן וגיל‪.‬‬
‫עגלים‬
‫שחימר‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫טריפות‬

‫פרות‬
‫״‪/‬״ טריפות‬

‫שחימר‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫טריפות‬

‫״‪/‬״ טריפות‬

‫‪1‬י‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫‪363‬‬
‫‪1167‬‬
‫‪1419‬‬
‫‪1064‬‬
‫‪785‬‬
‫‪735‬‬
‫‪796‬‬

‫‪22‬‬
‫‪70‬‬
‫‪122‬‬
‫‪53‬‬
‫‪62‬‬
‫‪38‬‬
‫‪62‬‬

‫‪6,67‬‬
‫‪5,99‬‬
‫‪8,59‬‬
‫‪4,98‬‬
‫‪7,93‬‬
‫‪5,18‬‬
‫‪7,78‬‬

‫‪80‬‬
‫‪215‬‬
‫‪397‬‬
‫‪392‬‬
‫‪225‬‬
‫‪355‬‬
‫‪344‬‬

‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫‪35‬‬
‫‪46‬‬
‫‪71‬‬

‫‪16,25‬‬
‫‪8,84‬‬
‫‪13,85‬‬
‫‪11,45‬‬
‫‪15,55‬‬
‫‪12,99‬‬
‫‪20,64‬‬

‫ם״ת‬

‫‪6329‬‬

‫‪429‬‬

‫‪*6,77‬‬

‫‪2008‬‬

‫‪284‬‬

‫‪14,14‬‬

‫‪ 2‬פרות מבוגרות מז;ל ארבע שנים‪.‬‬
‫‪ 1‬עגלים הם בגיל ‪ 1—2‬שנים‪.‬‬
‫‪ 4‬אחוז ממוצע מס״ה כללי‪.‬‬
‫‪ 3‬הרישום חדשי משבעה חדשים בלבד‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫טבלא ו‪ .‬שהיטת וטריפות מכתי מטבדזיים שוגים‪ .‬משודרים לפי עונות השנה‪.‬‬
‫אביב‬
‫אפריל — יוגי‬

‫חורף‬
‫יגואר — מרס‬
‫‪0‬‬

‫‪ /‬טריפות‬

‫סתו‬
‫אוקטובר — דצמבר‬

‫קיץ‬
‫יולי — ספטמבר‬

‫‪0‬‬

‫שחיטה‬

‫טריפות‬

‫‪168‬‬

‫‪9‬‬

‫‪536‬‬

‫‪227‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0,88‬‬

‫‪200‬‬

‫‪7‬‬

‫‪3,50‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2,94‬‬

‫‪281‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3,20‬‬

‫‪261‬‬

‫‪10‬‬

‫‪3,83‬‬

‫‪1035‬‬

‫‪282‬‬

‫‪23‬‬

‫‪8,16‬‬

‫‪262‬‬

‫‪11‬‬

‫‪4,19‬‬

‫‪360‬‬

‫‪11‬‬

‫‪3,05‬‬

‫‪161‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3,10‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0,00‬‬

‫‪188‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1,06‬‬

‫‪1,45‬‬

‫‪213‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0,94‬‬

‫‪93‬‬

‫‪4‬‬

‫‪430‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8,10‬‬
‫‪5,00‬‬

‫שחיטה‬

‫טריפות‬

‫‪/,‬״ טריפות‬

‫שחיטה‬

‫טריפות‬

‫‪0‬‬

‫‪ /.‬טריפות‬

‫‪ /‬טריפות‬

‫שחיטה‬

‫טריפות‬

‫‪1‬‬

‫‪206‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2,42‬‬

‫‪2‬‬

‫‪273‬‬

‫‪10‬‬

‫‪3,66‬‬

‫‪238‬‬

‫‪3‬‬

‫‪145‬‬

‫‪2‬‬

‫‪139‬‬

‫‪251‬‬

‫‪26‬‬

‫‪4‬‬

‫‪245‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3,67‬‬

‫‪286‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2,09‬‬

‫‪5‬‬

‫‪218‬‬

‫‪3‬‬

‫‪137‬‬

‫‪203‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1,97‬‬

‫‪209‬‬

‫‪6‬‬

‫‪198‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3,03‬‬

‫‪247‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3,64‬‬

‫‪207‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪74‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0,00‬‬

‫‪105‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0,95‬‬

‫‪168‬‬

‫‪4‬‬

‫‪238‬‬

‫‪8‬‬

‫‪76‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6,59‬‬

‫‪68‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4,41‬‬

‫‪128‬‬

‫‪9‬‬

‫‪2,03‬‬

‫‪111‬‬

‫‪9‬‬

‫‪131‬‬

‫‪10‬‬

‫‪7,63‬‬

‫‪143‬‬

‫‪16‬‬

‫‪11,19‬‬

‫‪175‬‬

‫‪12‬‬

‫‪6,80‬‬

‫‪20‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪105‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4,76‬‬

‫‪140‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2,85‬‬

‫‪203‬‬

‫‪11‬‬

‫‪5,42‬‬

‫‪145‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2,76‬‬

‫‪11‬‬

‫‪1118‬‬

‫‪89‬‬

‫‪7,96‬‬

‫‪1300‬‬

‫‪115‬‬

‫‪8,84‬‬

‫‪1470‬‬

‫‪140‬‬

‫‪9,40‬‬

‫‪1430‬‬

‫‪142‬‬

‫‪9,93‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ /‬ממוצע‬

‫‪0‬‬

‫‪3,86‬‬

‫‪3,88‬‬

‫‪4,96‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4,24‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ט ב ל א ח‪ .‬םוגי הטריפות‪.‬‬

‫—‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪61‬‬
‫‪102‬‬
‫‪49‬‬

‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬

‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫‪35‬‬
‫‪573‬‬
‫‪22‬‬
‫‪250‬‬

‫‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬

‫‪1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫ס״ח‬

‫‪47‬‬

‫‪*24‬‬

‫‪24‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫ג‬

‫‪ 1‬קרע בבשר החופה‬
‫‪ 1‬פגם בשחיטה‬
‫‪ 1‬נפסלה רפואית‬

‫‪1‬‬

‫‪ 1‬פגם בשחיטה‬

‫‪1‬‬

‫‪ 1‬רפואית‬
‫‪ 1‬סירכא מהכרס לריאה‬
‫ומחט בריאה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 1‬חלק מהטריפות חופפות‪ ,‬ראה בטקסט‪.‬‬

‫תבעת‬

‫תודח‬

‫ברצוננו להודות בזר‪ .‬לרבנות הראשית לישראל‪ ,‬לרבנים המקומיים‪ ,‬למועצות‬
‫הדתיות לשוחטים ולהנהלות בתי המטבחיים על העזרה הרבה שהושטה לנו‪.‬‬
‫בלי עזרה זו לא ייתכן לעבוד על פתרון בעיות הטריפות‪ .‬ישלם ח׳ פעלם‬
‫ותהי מ ש מ ר ת ם שלמה מאתו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.29‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נתקבל‬

‫במערכת‬

‫תפארת חיים ע ל ק ש ר ת פ י ל י ן ש ל ר א ש ב צ ו ר ת ד ל י ״ ת ד ו ק א ו נ ז ר‬
‫שרגא‪ ,‬ב י ר ו ר ש י ט ת ר ב י נ ו א ל י ה ו ש מ צ ר י ך ק ש ר ת פ י ל י ן ש ל ר א ש‬
‫בכל י ו ם ובירורי ה ל כ ו ת בדיני ת פ י ל י ן מ א ת הרב ח י י ם שרגא פייביל‬
‫פ ר א נ ק ״ ־ ב ס ו ף ה ס פ ר ‪ – :‬ק ו נ ט ר ס פאר יעקב־ ח ק י ר ו ת ב ד י נ י ת פ י ל י ן‬
‫מ א ת הרב ש ר י ה דבליצקי• ירושלים—בני ב ר ק תשכ״ז•‬
‫פרקי־מבוא לתורת הרוגאציובי‪ ,‬ר ב י נ ו י ו ס ף ת ז י ן זצ״ל‪ ,‬ש ש י ם‬
‫ושנים נ ו ש א י ם ‪ -‬ע ם ה ס ב ר י ם ו מ ק ו ר ו ת מ א ת הרב מ ש ה ש ל מ ה כשרי‬
‫ה ו צ א ת מ כ ו ן צ פ נ ת פ ע נ ח ע ל ־ י ד י ש י ב ת ר ב י נ ו י צ ח ק א ל ח נ ן ‪ ,‬כיו‬
‫יורק״ י ר ו ש ל י ם תשכ״״ו•‬
‫הלכה רבה׳ ח ל ק ב מ א ת ה ר ב י ע ק ב ל י ב ק ר א ך זצ״ל‪ ,‬ב ע ל ״ ח ז ק ה ר ב ה ״ ‪,‬‬
‫בעריכת הרב אדוניה ה כ ה ן קראוס‪ ,‬עם ה ק ד מ ה ומפתח מ א ת‬
‫העורך*"ירושלים תשכ״ו•‬

‫הליכות חיים‪ ,‬עיונים במחשבת ה מ ו ס ר ‪ .‬מ א ת‬

‫הרב חיים א ר י ה‬

‫ברנשטיין• ש ל ו ש י ם ש י ח ו ת מ ו ס ר י ו ת ‪ ,‬״ ש א ו ל ודוד״‪ /‬״בשם א ו מ ר ם ״‬
‫ו״אמרות חיים״• מ ה ד ו ר ה שניה עם שנויים ו ה ו ס פ ו ת ‪ ,‬ה ו צ א ת היכל‬
‫התלמוד‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫ת ל ־ א ב י ב תשכ״ו•‬

‫מצוות הבית‪ ,‬ח ל ק כבוד האישות‪ :‬ח י י ה ב י ת ‪ ,‬ה א י ש ו ת ‪ ,‬ה מ ש פ ח ה‬
‫ו ח י נ ו ך ה ב נ י ם ל א ו ר ה ה ל כ ה ‪ ,‬ה מ ו ס ר ו ה מ ס ו ר ת ע״פ ש ״ ס ‪ ,‬שו״ע‬
‫ושוית וספרי מוסר‪ ,‬מ א ת הרב יוסף דוד עפשטייף ה ו צ א ת תורת‬
‫ה א ד ם ‪ ,‬מ כ ו ן ל ח ק ר ה מ ו ס ר ש ב ה ל כ ה ‪ ,‬ניו י ו ר ק תשכ״ו•‬

‫ספר‬

‫בראשית ע ם ת ר ג ו ם א ו נ ק ל ו ס ן פ י ר ו ש ר ש ״ י ‪ .‬ו ע ם פ י ר ו ש ה ג א ו ן‬
‫ה ר ב שמשון ב ן ה ר ״ ר רפאל הירש זצ״ל‪ ,‬ו נ ל ו ה ע ל י ו ״ ת פ א ר ת‬
‫וירושלמי‬
‫בבלי‬
‫המקראות המובאים בתלמוד‬
‫צבי״‪ ,‬ציוני‬
‫ו ת ו ס פ ת א • ה ו צ א ת מ ו ס ד י צ ח ק ברויאר‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת י ו תשכ״ו•‬

‫במעגלי שנה פ ר ק י ע י ו ן מ ד י ח ו ד ש ב ח ד ש ו ‪ ,‬מ א ת ר ב י ש מ ש ו ן ר פ א ל‬
‫עם מבוא מ א ת‬
‫הירש• ס פ ר ר ב י ע י ‪ :‬ח ו ד ש י ת מ ו ז ‪ ,‬א ב ‪ ,‬אלול‪,‬‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ל י ב א ו ר ל י א ן ה י ״ ד ״ ה ו צ א ת נ צ ח ‪ ,‬ב נ י ב ר ק ת ש כ י ו •‬
‫^‪1£ 10188^1‬כנ ד ת ו ק ב ל ה ב מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת ‪ ,‬כ ו ל ל ח ל ק א ‪ :‬״ א ח ד ו ת‬
‫ה ק ב ל ה ״ ׳ ח ל ק ב ״ ת ו ר ת ה ק ב ל ה ״ מ א ת א ל ק ס נ ד ר ספרן‪ ,‬ג׳נבה•‬
‫מ ת ו ר ג ם מ צ ר פ ת י ת ל ג ר מ נ י ת ‪ ,‬נ ד פ ס ב ש ו י צ ר י ה ‪•1966‬‬
‫הדרום‪ ,‬ק ו ב ץ ת ו ר נ י ‪ ,‬ח ו ב ר ת כ ד ‪ ,‬ב ע ר י כ ת ה ר ב ח י י ם ד ו ב ש ע ו ו ע ל ‪,‬‬
‫ב ה ו צ א ת ה ס ת ד ר ו ת ה ר ב נ י ם ב א מ ר י ק ה ‪ ,‬ניו י ו ר ק ת ש ר י תשכ״״ז•‬

‫‪30‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יונה עמנואל‬

‫על שיטת הרמב״ם בביעור שביעית‬
‫אמר אברהם‪ :‬בחיי ראשי לא האיר ולא הצהיר ]הרמב‪-‬ם[ מהו‬
‫הביעור האוסר על כל אדם ואולי הוא סובר כי החילוק של־ שלש‬
‫סעודות הוא גמר הביעור )השגת הראב״ד‪ ,‬הלי שמיטה ויובל‬
‫פרק ז‪ ,‬הל׳ ג(‪.‬‬
‫א‬
‫שיטות שונות בביעור פירות שביעית בשנה השמינית‬
‫קיימות שיטות שונות במצות ביעור שביעית ורבים הדנים בהן‪ ,‬הן גדולי‬
‫הראשונים הן האהרונים ואהרוני האהרונים ע ד ימינו‪.‬‬
‫לפי הרמב״ן‪ ,‬הר״ש והתוספות מקיימים את מצות הביעור ע״י הפקרת הפירות‬
‫לאחר שכלו מהשדה‪ ,‬אבל גם בעל תפירות עצמו יכול לזכות בהם שוב אחרי שהפקיר‬
‫אותם‪ .‬ל פ י רש״י יש להפקיר א ת תפירות ״במקום דריסת היה ובהמה״ )רש״י‬
‫פסחים נב ע ״ ב ד״ה מ ש ו ם שנאמר בארצך(‪ .‬אולי שיטה זו ש ל דשי‪/‬י אינה שונה‬
‫משיטת הרמב״ן‪ ,‬אם כי‪ ,‬כפי שמוסיף הרמב״ן בפירושו לויקרא‪ ,‬כה‪ ,‬ז ״הפליג״‬
‫רש״י בדרישתו להפקיר דוקא במקום דריסת חיה ובהמה‪ .‬לעומת זאת גורסים‬
‫התוספות )פסחים נ ב ע ״ ב ד״ה מתבערין במל מקום( בפירש״י ״שנותנין אותן למרמס‬
‫היה ובהמה״‪ ,‬ולכן הם סוברים שלפי שיטת רש״י יש לכלות את הפירות בשעת‬
‫הביעור‪ .‬בהתאם להבנת התוספות בשיטת רש״י ישנם מפרשים הסוברים ששיטת׳‬
‫רש״י זהה עם ש י ט ת הרמב״ם הדורשת כילוי הפירות‬
‫‪ 1‬מהר״י קורקום <ר‪,‬ל׳ שמימה ויובל פרק ז‪ ,‬הלבד‪ ,‬ג(‪ ,‬ר״ש םיריליאו)ירושלמי שביעית‪ ,‬פרק ט‪,‬‬
‫הלכה ו‪ ,‬ד״ה אבל האמת(‪ ,‬מהרי‪-‬ט )שו‪-‬ת מהרי׳׳מ‪ ,‬חלק א סי׳ מג(‪.‬‬
‫הרב קלמן כתנא שליט־א במאמרו ב״המעין״‪ ,‬ניסן תשכ׳״ו‪ ,‬עמי ‪ 37‬מציין שגם המאירי)בית‬
‫הבחירה‪ ,‬פסחים גב ע‪-‬א—ב( מפרש שיטת רש״י בהתאם לשיטת‪-‬הרמב״ם‪ ,‬יראה שם ביאורים‬
‫נוספים בשימת רש״י בביעור שביעית‪.‬‬
‫ישנו פירוש שלישי בשיםת רש‪-‬י‪ .‬ה״פני יהושע׳׳ )פסחים‪ ,‬שם( סובר ששיטת רש״י אינה‬
‫אלא כשיטת הראב״ד שישנם שגי מיני ביעור‪ ,‬אבל ה״פני יהושע׳׳ לא הוסיף הסבר לדבריו‪.‬‬
‫הספק לגבי שיטת רש״י ממשיך עד ימינו‪ .‬בעל ‪,‬אור שמח‪) -‬הלכות שמיטה ויובל ז‪ ,‬ו(‬
‫ובעל ״מקדש דוד‪) -‬סי׳ נם ס״ק ב( מצרפים את רש״י לשיטת הרמב״ם‪ ,‬ואילו בעל ״חזון‬
‫איש‪) -‬שביעית סי׳ יא‪ ,‬ם״ק ו( ובעל ״ערוך השלחן העתיד״ )פרק כז‪ ,‬סעיף ח( מסבירים‬
‫את רש‪-‬י לפי שיטת הרמב״ן‪.‬‬
‫אגב! ר״ש םיריליאו מצרף הבאות מפירוש רש״י לתורה בדיוניו על שיטת רש‪-‬י בפירושו‬
‫לגמרא‪ .‬מפרש‪-‬י שמות כג‪ ,‬יא ״ונמשתה — מאכילה אחר זמן הביעור‪ -‬משמע ששיטתו‬
‫כשיטת הרמב״ם‪ ,‬אבל יש לציין שהרמב‪-‬ן‪ — ,‬הסובר שרש״י אינו הולך בשיטת הרמב‪-‬ם —‪,‬‬
‫משיג שם על דברי רש״י‪ :‬״וכן הביעור אינו נלמד מן המקרא הזה‪ ,-‬ומדבריו משמע שאין‬
‫הוא חולק על דברי רש״י עצמם‪ ,‬שהרי אפשר לפרש שכוונת רש״י לאיסור אכילה‬
‫אחר זמן הביעור לאותם הפירות שלא הופקרו‪ ,‬וזה בהתאם לשיטת הרמב״ן‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרמב״ם פוסק )הלכ׳ שמיטה ויובל פרק ז‪ ,‬הלכה ג ( ‪ :‬״ואסור לאכול אתר‬
‫הביעור •בין לעניים בין לעשירים ואם לא מ צ א אוכלין בשעת הביעור שורף ב א ש‬
‫או מ ש ל י ך לים־ד״מלה ומאבדן לכל דבר שמאבד״‪ .‬ל פ י הרמב״ם אין הפקרת הפירות‬
‫מתירה את אכילתם אחרי הביעור‪ ,‬וכך הבין הרמב״ן <ויקרא כה‪ ,‬ז( א ת ש י ט ת‬
‫ה ר מ ב ״ ם ‪ :‬״שהביעור אסור לגמרי וטעונין שריפה או מ פ ז ר וזורה לרוה או מ ט י ל‬
‫לים״‪ .‬וכן כ ו ת ב מהר״י קורקום על ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם ‪ :‬״הביעור והבילוי הוא לשרפן‬
‫ולאבדן לגמרי״‪ .‬וכן ב״תזון־איש״ ‪).‬שביעית סי׳ יא ם״ק ז ( ‪ :‬״ודעת הר״מ דביעור‬
‫היינו שריפה או כ ל דבר ה מ א ב ד וידלק״‪.‬‬
‫רבים מהפשים מקור לשיטה מהמידה זו ש ל הרמב״ם‪ .‬יש מציינים שהרמב״ם‬
‫גרס בדברי רבי יוסי )שביעית פרק ט מ ש נ ה ח ( ‪ :‬״אהד עניים ואהד עשירים אין‬
‫אוכלים אחר הביעור״‪ ,‬וכן אנו מוצאים בפירוש הר״מ במסכת שביעית פרק ה‪ ,‬משגה‬
‫ג ‪ :‬״ורבי יוסי אומר שאהר חביעור אינו מ ו ת ר לאכלם לא לעניים ולא לעשירים״‪.‬‬
‫רבים טוענים שזאת גרסא מ ש ו ב ש ת ‪ ,‬ולכן אפשר לסמוך על השיטה המקילה של‬
‫הפקרת הפירות‪ :‬״כדאי הם הגאונים הנזכרים והראיות לסמוך עליהם‪ ,‬כ ״ ש ב ש ע ת‬
‫הדחק כ י ר ב הוא״ )מהר״י קורקום‪ ,‬פרק ז הלכה ג‪ ,‬מ ו ב א ב״כסף‪-‬משנה״‪ ,‬ש ם‬
‫וכן פוסק מ ה ר י ״ ט בתשובותיו ח ל ק א׳ סי׳ מ ג וספר הרדים פרק ״ביעור פירות‬
‫שביעית״(‪ .‬גם המקבלים א ת ש י ט ת הרמב״ם וגם הדוהים אותה מסכימים ש ל פ י‬
‫הרמב״ם מקיימים את מצות ביעור שביעית ע״‪.‬י שריפה או בילוי בדרך אחרת‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫הבנת הראב״ר בשימת הרמב״ם‬
‫בכל זאת מ ן הראוי לבדוק •האמנם סובר הרמב״ם שעיקר מצות הביעור‬
‫נעשה ע״י שריפה או כילוי בדרך אהרת‪ .‬על הספק הזה מ ע י ד הראב״ד בהשגתו על‬
‫הרמב״ם )פרק ז‪ ,‬הלכה ג ( ‪ :‬״א״א בהיי ראשי ל א האיר ולא הצהיר מהו הביעור‬
‫האוסר על כל אדם ואולי הוא סובר כי התילוק של ג׳ סעודות הוא גמר הביעור‪,‬‬
‫ואינו כן א ל א ‪ . . .‬״ ‪ .‬לכאורה תמוהים דברי הראב״ד‪ ,‬שהרי ברורים דברי הרמב״ם‬
‫האומר שהביעור הוא ש״שורף באש א ו מ ש ל י ך לים המלה ומאבדן לכל דבר‬
‫שמאבד״‪ ,‬והם הובנו כפשוטם ע״י ראשונים ואהרונים‪ .‬מ ה פשר דברי הראב״ד ״ואולי‬
‫הוא סובר כ<* ההילוק ש ל ג׳ סעודות הוא ג מ ר הביעור״ ן‬
‫אף על פ י כן נראה ש ד ב ר גדול משמיע ל נ ו הראב״ד בהבנתו בשיטת הרמב״ם‪.‬‬
‫אם נדייק בדברי הרמב״ם נראה שאיננו סובר ש ע י ק ר ביעור שביעית הוא שריפה‬
‫או בילוי בדרך אהדת‪ ,‬א ל א אכילת ה פ י ת ת מ י ד לאהר שכלו הפירות מהשדה או‬
‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪32‬‬

‫מובן שאין זה המקור היחיד לשיטת הרמב״ם ויש לציין שהרמב׳׳ם אינו יחיד בשיטתו‪,‬‬
‫ואף הרמב״ן מודה‪ :‬״הרב רבי משה והרבה מן החכמים סבורין שהביעור אסור לגמרי‬
‫ומעונין שריפה״‪ .‬וראה רי״פ םערלא בפירושו לספר המצוות לרס״ג‪ ,‬מצור‪ ,‬סא )עמ׳ רסז(‬
‫שכך כנראה גם שיטת בעל הלכות גדולות‪ .‬עיי״ש‪.‬‬
‫מפשטות לשון הרמב״ם ״כלה לחיה מן השדה‪ ,‬חייב לבער אותו המין מן הבית״ )פרק ז‪,‬‬
‫הלכה א( ו״אם <א מצא אוכלין בשעת הביעור‪ .‬שורף באש* )שם‪ ,‬הלכה ג( משמע שחיוב‬
‫הביעור מתחיל רק בשעה שהפירות כלים מן השרה‪ ,‬וכן המסקנה ב״תוספות חדשים״‪,‬‬
‫שביעית‪ ,‬פרק ט‪ ,‬משנה ה‪ ,‬וכן דעת ה״מקדשידוד״ סי׳ נט ס״ק ב‪ :‬״בשעת הביעור עצמו‬
‫מחלק ג׳ סעודות לכל אחד ואף שכבר הגיע הביעור״ ז ועוד שם‪ :‬״וזמן הביעור עצמו מקרי‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת‬
‫הרצוגמזון לשלוש סעודות מאותו‬
‫תלוקת‬
‫דעת ‪-‬ע״י‬
‫אתר הן‬
‫קצת לפני זה אי‪ ,‬הן ע״י ב ע ל הסירות‬
‫פרי לבני ביתו‪ ,‬לשכניו ולמיודעיו ולאנשים אהרים ודק כשאין מי שיאכל את‬
‫הפירות בשעת הביעור‪ •,‬יש לקים ה ו ב הביעור ע״י כילוי באמצעות שריפה וכדומה‪.‬‬
‫חובת הכילוי אינה אפוא מ ע י ק ר מ צ ו ת ביעור לכתחילה אלא רק תוצאה מאי־קיום‬
‫המצוה בצורתה הרצויה כ פ י שהוגדרה — אכילה וחלוקה של מזון ג׳ סעודות‬
‫לאחרים‪ .‬לפי פירוש ה ר א ב ״ ד מובנים היטב דברי הרמב״ם‪,, :‬היו לו פירות‬
‫מרובין מחלקן מזון שלוש סעודות לכל א ח ד ואחד‪ ,‬ואסור לאכול אחד הביעור‬
‫בין לעניים בין לעשירים‪ ,‬ואם ל א מ צ א אוכלין בשעת הביעור שורף •באש או‬
‫משליך לים המלח ומאבדן לכל דבר שמאבד״‪ .‬לפי הרמב׳׳ם חובה אפוא לאכול את‬
‫הסירות בשעת הביעור והבילוי בא רק ״אם ל א מצא אוכלין בשעת הביעור״‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫וכן כותב ה״כפתור־ופרה״ )פרק מה( בהסברו בשיטת הרמב״ם‪ :‬״ ‪ . . .‬אם יוכל‬
‫לאכול אותם התאנים היבשים שעמו‪ ,‬יאכלם או שיחלקם מזון שלוש סעודות לכל‬
‫איש ו א י ש ‪ . . .‬ואם נשארו לו עדיין ולא מצא אוכלין בשעת הביעור ישרפם או‬
‫יזרקם ל י ם ‪ . . .‬זהו ביעור של שביעית לפי שיטת הר״ם‪ .‬וכתב הראב״ד גמר הביעור‬
‫האסור לכל אדם אינו ההלוק ש ל ש ל ש סעודות אלא כשיכלו פירות העיר ו ג ו ׳ ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫מדברי ה״כפתור־וופרח״ אנו רואים גם שלפי הבנת הראב״ד בשיטת הרמב״ם‪,‬‬
‫נחשבות האכילה וההלוקה לאהריס כגמר ביעור שביעית ג‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬על האפשרות של ביעור ע ״ י אכילה ע מ ד כבר בעל ״מקדש־דוד״ )סי׳‬
‫נט סי״ק ב ( ‪ :‬״ונראה מ ד ב ר י הרמב״ם ז״ל דהביעור עצמו אינו דוקא בשריפה או‬
‫בשאר איבוד אלא אף באכילה דצריך רק לבערן מ ן העולם ואף ע״י אכילה״‪ .‬לפי‬

‫כל דמן שעוסק בביעורו תיכף משכלה לחיה״‪ ,‬וכן מבואר ב״חזוךאיש״ שביעית סי׳ יא‪,‬‬
‫ס״ק ו‪ ,‬וכן משמע קצת ב״שנות אליהו״ שביעית פרק ט‪ ,‬משנה בי‪.‬‬
‫א‪ 3‬כך העיר לי מו״ר הרב ש״ז אויערבך שליט״א‪* :‬ברור הדבר שהאכילה והחלוקה הם לפני‬
‫שכלה לחיד‪ ,‬מן השדה וגם צריך ודאי להזהיר את אלה שמחלק להם ג׳ סעודות שיגמרו‬
‫אכילתם לפני זמן הביעור ומ״ש *הגיע שעת הביעור״ )שביעית פרק ט‪ ,‬משנה ח( היינו‬
‫שאס זמן הביעור ממשמש ובא‪ ,‬ימהר אכילתם ע״י עצמו או חלוקה לאחרים בדי שלא‬
‫יאסרו הפירות״‪ .‬והעירני הרב יוסף ליברמן שליט״א שכך מבואר ב״שערי צדק״ לבעל‬
‫‪.‬חיי אדם״‪ ,‬פרק ינז‪ ,‬סעיף ו ‪• :‬שאיזה ימים קודם שעיע לזמן הביעור יחלק הכל לעניים״‪.‬‬
‫וראה ‪.‬כרם ציון השלם — אוצר השביעית‪ :-‬הלכות פסוקות‪ ,‬פרק יד‪ ,‬הערה ה‪.‬‬
‫וראה ‪.‬תוספתא כסשומה‪ -‬לפרופ׳ ש׳ ליברמן‪ ,‬שבילית פרק ח )ןימ׳ ‪. : (584—5‬מי שיש‬
‫לו הרבה פירוח והוא יודע שישארו לו אתרי הביעור‪ .‬מחלקן לפני הביעור ויוצא בזה אף‬
‫חובת צדקד‪ -‬אבל אם יגיע זמן הביעור אמו יכול לחלק לעניים את הכל וצריך להפקיר‬
‫לכל ויכולים גם עשירים לזכות בהם״‪ ,‬אבל אנני יודע מנין החילוק הזה‪.‬‬
‫‪ 4‬לפי פירוש ‪.‬כף נחת״ לר׳ יצחק גבאי יש לחלק את הפירות לא רק לבני ביתו ולשכניו‪,‬‬
‫אלא גס ״לכל בני העיר״‪.‬‬
‫‪ 5‬לכאורה משמע מדברי הראב״ד ‪-‬ואולי הוא סובר כי החילוק של ג׳ סעודות הוא גמר‬
‫הביעור״‪ ,‬שהדאב״ד מבין שהחלוקה זהו ‪.‬גמר הביעור‪ — -‬לפי הרמב״ם‪ ,‬כלומר — האכילה‬
‫והחלוקה לאחרים נחשבות כביעור שביעית‪ ,‬וחובת הבילוי אינה אלא תוצאה מאי־קיום‬
‫המצוה‪ ,‬אבל מו״ר הרב ש״ז אויערבך שלים״א העיר לי שזה אי־אפשר לומר‪ ,‬שהדי חיוב‬
‫האכילה והחלוקה חל לפגי שהגיע זמן הביעור )ראה לעיל הערה א‪ ,(3‬ועוד‪ ,‬שלפי זה יוצא‬
‫שפירות מחוברים שהם הפקר ואין מי שמצווה על ביעורן אינה גאסרין כלל‪ ,‬וזה אינו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעל ‪ , ,‬מ ק ד ש ־ מ ד ״ מזכיר הרמב״ם א ת אכילת הפירות כאהת הדרכים ש ל הביעור‪,‬‬
‫כלומר — גם אכילה היא צורה של •ביעור ואין צורך דוקא לשרוף את הפירות‪.‬‬
‫אך יש להדגיש ש ל פ י שיטה זו גם שריפת הפירות היא דרך נכונה ש ל ביעור‪,‬‬
‫כמו בל איבוד אהד‪ ,‬כולל אכילת תפירות‪ ,‬בעוד שלפי ש י ט ת הרמב״ם כמוסבר‬
‫לעיל‪ ,‬א י ן להשוות א ת אכילת תפירות לשריפתם‪ ,‬שהרי ביעור ע״י איבוד הפירות‬
‫בא רק במקרה שהבעלים ל א ביערו א ת הפירות בצורה הנכוגה >‪,‬‬
‫י ת כ ן ש ל א כל המפרשים‪ ,‬ביניהם גדולי הראשונים‪ ,‬שהזכירו א ת ש י ט ת‬
‫הרמב״ם בביעור בלשון שריפה ובילוי‪ ,‬כיוונו לומר ש ז ה עיקר הביעור לפי ש י ט ת‬
‫הרמב״ם‪ ,‬אלא כוונתם להדגיש את חיוב הבילוי אהרי הביעור‪ ,‬בניגוד להיתר‬
‫האכילה אהרי קיום הביעור ע ״ י הפקרת הפירות לפי השיטות האהרות‪.‬‬
‫ודומני ש י ש הוכחה להסבר כזה של ש י ט ת הרמב״ם בביעור שביעית מדבריו‬
‫על ביעור דמי שביעית‪ .‬לפי ה מ ש נ ה )שביעית פרק ז‪ ,‬מ ש נ ה א( יש ג ‪ £‬ביעור לדמי‬
‫ש ב י ע י ת ‪ :‬״יש ל ו ביעור ולדמיו ביעור״‪ ,‬כ ל ו מ ר — יש לבער את הכסף ש נ ת ק ב ל‬
‫כתמורת לפירות שביעית כאשר ח ל על אותם פירות היוב הביעור ‪ .‬אם נאמר שלפי‬
‫הרמב״ם הכילוי הוא עיקר הביעור‪ ,‬אז י ש לבער גם א ת דמי ש ב י ע י ת •ע״י כילוי‪,‬‬
‫כלומר שריפה או פ ת ו ר לרות של אותם דמים‪ ,‬אבל אם נאמר שלפי הרמב״ם האכילה‬
‫היא עיקר הביעור‪ ,‬אז בודאי יש לקנות בדמים אלה מיני אוכלים ולבער אותם‬
‫ע״י אכילה‪ ,‬ה ן ע ״ י עצמו‪ ,‬ה ן ע ״ י הלוקה לאהרים‪ .‬והנה זה •לשון הרמב״ם ׳)הל׳‬
‫שמיטה ויובל‪ ,‬פרק ז‪ ,‬הלכח ז—ח(‪ :‬״וכשם שמבערין את הפירות‪ ,‬כך מבערין א ת‬
‫ה ד מ י ם ‪ . . .‬כיצד עושה‪ ,‬קונה בהן מאכלות ומחלקן מזון ש ל ש סעודות לכל א ח ד‬
‫ואחד‪ ,‬או ישליכם לים המלה אם לא מ צ א א ו כ ל י ך ‪ .‬הרי כאן אנו רואים בפירוש ש ל פ י‬
‫הרמב״ם מבערים דמי שביעית ע ״ י שקונים בהם אוכל וע״י חלוקה לכל א ח ד‬
‫ואהד‪ ,‬זרקי אם אין מיי שייאכל‪ ,‬אז יושלכו הסירות לים המלח‪.‬‬
‫ז‬

‫ב‬
‫הוכחת ד״כפתור ופרח״ לשיטת הרמב״ם מהתוספתא‬
‫הרמב״ם כ ו ת ב א ת דין ח ל ו ק ת ג׳ סעודות לכל אהד ו א ה ד הן בדיני ביעור‬
‫הפירות ה ן בדיני ביעור דמי הפירות‪ .‬י ש מגיהים שמקור דבריו הוא תוספתא‬
‫‪ 6‬הרב יוסף ליבז־מן שליט״א העיר לי שהלשון ״או ישליכם לים המלח אם לא מצא אוכלין״‬
‫משתמע כה״מקדש דוד״‪ ,‬שהביעור אגשר לעשות ע״י אכילה או ע״י שריפה‪ ,‬שהרי לפי ההסבר‬
‫הנ״ל שביעור הרצוי הוא אכילה‪ ,‬תיבת ״או״ אינה נכונה! אך דומני שלפי ה״מקדשידוד״‬
‫המילים ״אם לא מצא אוכלין״ מיותרות ולשון הרמב״ם צריך להיות ״מחלקן מזון‬
‫שלש סעודות לכל אחד ואחד או ישליכם לים המלח״‪ ,‬ואילו הלשון ״או ישליכם לים המלח‬
‫אס לא מצא אוכלין״ מוכיח שלכתחילה יש לעשות את ביעור הפידות עיי אכילתם — אפילו‬
‫כפירות שנקנו ברמי שביעית‪ ,‬ורק אם אין אפשרות לכך ״ישליכם לים המלח‪.-‬‬
‫ד לפי ד״רמב‪-‬ם חל חיוב הביעור של דמי פירות שביעית רק כשיגיע זמן ביעור הפרי‪ ,‬אך ראה‬
‫ערוך לנר‪ ,‬גדה ח בתוספ׳ ד״ה יש להן‪ ,‬שהתוספות פוסקים כרבי מאיר )שביעית סרק ג‬
‫משנה ב( שביעור דמי שביעית אינו בשנה השמינית אלא בראש השנה של שנד‪ .‬זו‪ .‬וכן‬
‫בר״ש םירליאו‪ ,‬שבידית‪ ,‬ריש פרק ז‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שביעית•)פרק ח‪ ,‬ד ( ‪ :‬״מי שיש לו פירות שביעית‪.,‬הגיע ש ע ת הביעור מחלק מ ה ן‬
‫לשכניו ולקרוביו ומיודעיו ומוציא ומגיח‪ -‬על •פתח ביתו ואומר אחינו בית ישר^ל‬
‫כל מ י שצריך ליטול יבא ויטול״‪ .‬ההנחה• שזהו‪-‬מקור דברי הרמב״ם מ ו ב א ב״כפתוך־‬
‫ופרח״‪ ,‬פרק מח‪ ,‬והיא תמוהה במקצת‪.,‬שהרי התוספתא מ מ ש י כ ה ‪ :‬״חוזר ומכנים‬
‫לתוך ביתו ואוכל והולך עד ש ע ה שיכלו׳‪ /‬בניגוד ל ש י ט ת הרמב״ם הדורשת‬
‫את בילוי‪-‬הפירות אהרי הביעור‪ .‬מ ת ו ס פ ת א זו מוכיה הרמב״ן שיש לדהות א ת שיטת‬
‫הרמב״ם‪ ,‬שהרי כ א ן ״למדנו מפורש שאין ביעור אלא לבער הפירות מרשותו‬
‫)להפקירן״ ׳)רמב״ן‪ ,‬ויקרא כה‪ ,‬ז(‪ .‬גם התוספות )פסהים נב ע ״ ב ד ״ ה מתבערין‬
‫בכל מקום( הוכיחו מ ת ו ס פ ת א זו שאהרי הפקרת חפירות ״מותר להכניסו ולאוכלו‬
‫אחר הביעור״‪ .‬וכן ט ע ן הגר״א בקשר לתוספתא זו כ י ״מכאן מוכח דלא כהרמבי׳ם‬
‫דמצריך שריפה״ )שנות אליהו‪ ,‬שביעית פרק ט‪ ,‬משגר‪ ,‬ח(‪ .‬לכן בודאי תמוה‬
‫שב״כפתור־ופךח״ הובאח תוספתא זו כסעד לשיטת הרמב״ם‪.‬‬
‫י • ‪ :‬ע ל כ ך עומד הרב אברהם יעקב זלזניק שליט״א ‪-‬ב״כרם ציון״ חלק ג )נדפס‬
‫מהדש‪ -‬ב״כרם ציון השלם — אוצר השביעית‪/‬׳ עמ׳ רמג(‪ ,‬והוא סובר ״דלא היה‬
‫בגירסתו האי סיפא דתוספתא ׳חוזר ומכנים לתוך ביתו׳״‪ ,‬ומסיק‪.‬מכאן ״ובכן אין‬
‫להקשות כלל מתוספתא זו על שיטת הרמב״ם כיון דלא גרים ה א דהוזר ומכנים״‪.‬‬
‫הסבר זה דהוק‪ ,‬וקשה להוכיה מאי־הזכרת סוף דברי התוספתא ב״כפתור ופרח״‬
‫שחרמב״ם ו״כפתור ופרח״ ל א גרסו ״הוזר ומכניס• לתוך ביתו ואוכל עד ש ע ה‬
‫שיכלו״‪ ..‬ו ע ו ד ‪ :‬בעל בו״פ‪ ,‬שהכיר היטב א ת ‪ -‬פ י ר ו ש הרמב״ן לחורה‪ ,‬אינו מציין‬
‫_‪-‬‬
‫••‬‫שיש כאן‪ .‬שאלה של גרסאות‪. .‬‬
‫‪:‬‬

‫ויש לומר שהרמב״ם ו״כפתור ופרה״ אינם רואים בסוף ‪.‬דברי התוספתא‬
‫הנ״ל‪ .‬סתירה ל ש י ט ת י הרמב״ם‪…‬אמנם הרמב״ן‪..,‬התוספות וסיעתם מביאים מסוף‬
‫דבח־ ה ת ו ס פ ת א ‪ .‬ה ו כ ה ה לשיטתם‪ ,‬שגם א ח ר י ‪ .‬ה פ ק ר ת ‪ .‬ת פ י ר ו ת מ ו ת ר ‪ -‬ל ב ע ל ‪ -‬ח פ י ר ו ת‬
‫לזכות ש ו ב ‪ .‬ב כ ל פ י ר ז ת י ו ) ו כ ן מבואר‪.‬בירושלמי‪ ,‬שביעית פ״ט‪ ,‬מ״ד(‪ ,‬אבל אין‪.‬הכרח‬
‫לפרש כך א ת דברי התוספתא‪ .‬כנראה מפרש ה ר מ ב ״ ם א ת ‪.‬דברי‪-‬התוספתא‪,, .‬חוזר‬
‫ומכנים לתוך ביתו ואוכל והולך עד ש ע ה שיכלו״‪.,‬שגם בעל הפירות רשאי‪.‬לזכות‬
‫כפירות ‪ -‬ד מזון ג ׳ ם ע ו ד ו ת — ואינו מחויב לחלק א ת כל תפירות‪,‬ואוכלם ע ד שיכלו ‪,8‬‬
‫״וגם‪.‬רשאי‪ .‬לאוכלם בד׳ סעודות ויותר ביון שהם שיעור ג׳ סעודות״ )חזו״א שביעית‬
‫סי׳ יא‪ ,‬סי״ק ו( ‪ .‬בעל כפתור ופרה רואה בהתתלת דברי התוספתא‪ ,‬משם יוצא‬
‫ז‬

‫‪9‬‬

‫‪• -8‬בענין ביעור• ע״י הסקר כותב בעל ״חזון איש״ זצ״ל )שביעית סי׳ יא ס״ק ו(‪ :‬״כשיפקיר‬
‫‪ …..‬רשאי‪ .‬להניח‪.‬בידו‪ .‬מזון‪ .‬גיס וכדתנן פ״ט מ״ח‪ ,‬ואם מוצא אדם שאין‪.‬בידו מפירות‪ .‬שביעית‬
‫כדי "מזון ג״ס' רשאי ליתנו לו אע״ג שכבר הגיע ביעור וכבר בידו ג״ס וכבר נתחייב‬
‫בביעור״‪ ,‬וברור שדין זה חל גם בשימת הרמב״ם‪.‬‬
‫‪ 9‬בעל ״חזון איש״ זצ״ל מביא דין ־זה ־מסברד* אך מסתפק בזה שם סי׳ טו ס״ק ז‪ ,‬ואולי‬
‫־אפשר־להביא־הוכחה מהתוספתא הנ״ל‪.‬‬
‫גם הרב יוסף צבי הלוי זצ״ל ב״תורת השביעית״‪ ,‬הלכד‪ ,‬קר‪) ,‬עמי־ חלד( דן בהסברו של‬
‫• י ד^כפחור־זפרחי׳ בשיטת הרמב״מ‪-,‬ומציין שלפי דבריו חובת הכילוי בזמן הביעור אינה חלה‬
‫כלל יעל חפירות שחולקו‪ ,‬וכן ב״מקדש דוד״ סי׳ נם ס״ק בשם הרדב״ז‪ ,‬ומדבריהם משמע‬
‫שאין שום־הגבלה לזמן אכילת‪:‬מזון שלוש׳ סעודות׳ ״והוא הדין לגבי מזון שלוש סעודות‬
‫שבעל הסיתת השאיר לעצמו‪.‬‬
‫ז‬

‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש ב ש ע ת חביעור יש לחלק את חפירות לשכיניו‪ ,‬קרוביו ומיודעיו‪ ,‬הוכחה לשיטת‬
‫הרמב״ם‪ ,‬חאוםרת את אכילת אותם פירות ש ל א חולקו‪ ,‬ולכן מדגישה התוספתא את‬
‫ענין החלוקה‪ ,‬שחרי כ ך יינצלו חפירות מבילוי‪ .‬לעומת זאת מסוף דברי חתוםפתא‬
‫אין ל ה ב י א הוכהה ל ש י ט ת •הרמב״ם‪ ,‬אמנם גם לא סתירה לה‪ ,‬ולכן לא הביא בעל‬
‫״כפתור ופרח״ את סוף דברי התוספתא‪.‬‬
‫להלכה פוסקים האתרונים שיש לסמור על שיטת הרמב״ן‪ ,‬שמבערים את‬
‫תפירות ע״י הפקרתם וגם בעל תפירות יכול להזור ולזכות בהם‪ ,‬אבל גם לפי‬
‫שיטה זו‪ ,‬ה מ ס ת מ כ ת דוקא על התוספתא הנ״ל‪ ,‬יש להתהיל את הביעור ע״י הלוקת‬
‫מזון ג׳ סעודות לשכניו‪ ,‬קרוביו ומיודעיו‪ .‬בדין זה של תלוקת מזון ג׳ סעודות ב ש ע ת‬
‫חביעור אין שום מחלוקת בין שיטת הרמב״ם לבין ש י ט ת הרמב״ן ואינני יודע למה‬
‫לא הובא דין זה בכמה טפרים על דיני שביעיח שחופיעו ב ז מ נ נ ו ״ ‪ .‬אמנם לא כל‬
‫אחד יכול לחדד ולחלק א ת תפירות לאהרים — במיוהד כאשר יש לו פירות מרובים‪,‬‬
‫כגון חקלאי או בעל בית חרושת — א ב ל מ י שיש לו רק מ ע ט פ י מ ת שביעית בשעת‬
‫הביעור יוכל ל&יים א ת הביעור בצורה יסד‪ .‬ומהודרת בכך שיתלק מחפירות לבגי‬
‫ביתו‪ ,‬לשכנים ולעניים‪.‬‬
‫ג‬
‫הצעתו של בעל •שערי צדק‪-‬‬
‫לאור ההסבר הנ״ל ש ל ש י ט ת הרמב״ם יש מקום לדון בדברי הרב אברהם‬
‫דנציג זצ״ל‪ ,‬בעל ״חיי־אדם״ בספרו ״שערי־צדק״ על הלכות התלויות בארץ‪ ,‬סרק‬
‫יט סעיף ו‪_.‬‬
‫נוסף ל ש י ט ת הרמב״ם מ ב י א המהבר א ת שיטת הפוסקים האהרים לפיה אין‬
‫צורר לבער א ת הפירות מ ן העולם בשעת הביעור‪ ,‬אלא אפשר להפקיר הכל בפני‬
‫שלשה מאוהביו וכו׳‪ .‬לפי ד ע ת ו אפשר לסמוך על שיטה זו ״ ב ש ע ת הדחק או מ י ש ה ו א‬
‫עני״‪ .‬ואחר ה ס ב ר ת שיטות אלה כותב בעל ״ ש ע ר י ־ צ ד ק ״ ‪ :‬״ומי אשר מ ל א ידו לה׳‬
‫ויכולת בידו לקיים מ צ ו ת ביעור ע״י שריפח‪ ,‬נ״ל שיעשד‪ ,‬כן‪ ,‬שאיזח ימים קודם‬
‫שיגיע ל ז מ ן הביעור יחלק חכל לעניים‪ ,‬וישאיר ל ע צ מ ו מ ע ט מ כ ל מין כדי לקיים‬
‫בו מ צ ו ת ביעור בשריפה בזמנו‪ ,‬וכן ד ע ת י ל ע ש ו ת אם יזכני ה׳ ל ע ל ו ת ל א ה ״ ק ולקיים‬
‫מ צ ו ת שביעית וביעורו״‪ .‬הצעה כעין זו מובאה גם בשם מהברים אהרים‪.‬‬
‫ע צ ה זו‪ ,‬להדר ולשרוף מ ע ט מכל מין בשעת הביעור‪ ,‬כ ד י לחוש ל ש י ט ת‬
‫הרמב״ם‪ ,‬אינה פ ש ו ט ה כל־כד‪ ,‬ויש דיונים בשאלה אם אמנם יש כאן הידור מצוה‪,‬‬
‫שהרי ל פ י ש י ט ת חרמב״ן‪ ,‬חתוספות ושאר חראשונים חחולקים על הרמב״ם‪ ,‬אין‬
‫‪• 10‬ספר השמיטה״ לרב י״מ סוקצינסקי זצ״ל‪ ,‬פרק ס‪ ,‬סעיף ח )אך ראה שם בהערה ‪1(3‬‬
‫•הלכות שמיטת קרקעות״ בספר •שגת השבע״ לרב ק׳ כהגא שליט״א‪ ,‬סרק יט‪ ,‬סעיף א )וכן‬
‫בספרו •מצוזת הארץ״ פרק מא‪ ,‬סעיף א(‪.‬‬
‫לעומת אלה‪ ,‬מובא הדין הג״ל ב״סאת השלחן׳‪ ,‬סרק כז)פרק ח( הלכה א‪• :‬תורת השמיטה״‬
‫לרב ח״ז גרוםברג שלים״א‪ ,‬פרק טו‪ ,‬סעיף פג; •כרם ציון השלם — אוצר השביעית״‪:‬‬
‫הלכות פסוקות‪ .‬פרק יד‪ ,‬סעיף ח! •קיצור דיגי שמיטת קרקעות‪ -‬לרב יהושע י׳ גויבירט‬
‫שליט״א‪ ,‬סעיף סו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לקלקל ולהפסיד פירות בשעת הביעור‪ ,‬וההתחשבות ב ש י ט ת הרמב״ם כרוכה אפוא‬
‫בעבירה •על ״לאכלה ולא להפסד״‪ .‬על השש זה העיר חרב י״מ טוקצינסקי זצ״ל‬
‫ב״ספר השמיטה״ פרק ט‪ ,‬הערה ‪ 3‬בשם הרב י׳ דיםקין זצ״ל‪ ,‬וכן להבלה״א הרב‬
‫ש״א יודלביץ שליט״א ב״הלכות פסוקות״ שב״כרם ציון השלם — אוצר שביעית״‬
‫פרק יד‪ ,‬הערה יב‪.‬‬
‫אבל יותר קשת עצם עצתו של בעל ״שערי צדק״‪ .‬שחרי הוכחנו למעלה שגם‬
‫לפי הרמב״ם אין שום ח י מ ר מצוד‪ ,‬לשרוף את חפירות בשעת חביעור‪ ,‬אלא יש לעשות‬
‫זאת א ך ורק כ א ש ר לא נאכלו הפירות בשעת חביעור ע ״ י בני חבית או ע״י חלוקת‬
‫מזון שלוש סעודות לשכניו וריעיו‪ .‬הלא‪ ,‬כ פ י שהוסבר לעיל‪ ,‬סובר הרמב״ם‬
‫שמקיימים את חביעור ע״י חלוקה לשכנים ולעניים‪ ,‬ובודאי לא רצוי — גם לפי‬
‫הרמב״ם — להשאיר מ ע ט מחפירות כ ד י לשרוף אותם ב ש ע ת חביעור ״ ‪,‬‬
‫גם קשה להנית שרצוי שנשרוף פירות שביעית ב ש ע ה שקיימת אפשרות‬
‫למנוע את כילוים‪ ,‬שהרי התורה א ו מ ר ת ‪ :‬״והיתד‪ .‬ש ב ת הארץ לכם לאכלה״‪ ,‬״תהיה‬
‫כל תבואתה לאכול״ )ויקרא‪ ,‬כ ה ו‪ ,‬ז(‪ .‬כ ל זמן שהתורה מ ת י ר ה א ת אכילתם של‬
‫פירות שביעית‪ ,‬אין להביא את ה פ י מ ת לידי היוב שריפה ע״י שנשאיר אותם‬
‫ע ד זמן הביעור )שמעתי ממו״ר הרב ש״ז אויערבך שליט״א(‪.‬‬
‫ד‬
‫הגדרת הביעור בהשגת הראב״ד ב״הלכות מאכלות אסורות״‬
‫ההסבר הנ״ל של שיטת הרמב״ם מיוסד‪ ,‬כאמור‪ ,‬על דברי הרמב״ם״עצמו‪,‬‬
‫הן בביעור הסירות הן בביעור דמי שביעית‪ .‬הוכהה נוספת הובאה למעלה מדברי‬
‫הראב״ד‪ ,‬אבל בהוכהה זו יש עוד לדון ע ״ פ השגת הראב״ד בהלכות מאכלות‬
‫אסורות‪ ,‬פרק טו‪ ,‬הלכה ה‪ .‬הרמב״ם מביא שם כ ל דיני התערובת של איסור והיתר‪,‬‬
‫והוא מציין שאין לתערובת של פירות שביעית עם פירות אהרים דין •של תערובת‬
‫אסורח ״אלא חייב לאכול כל ־?לתערובת בקדושת שביעית במו שיתבאר במקומו״‪.‬‬
‫על זח מ ש י ג חראב״ד ואומר שיש ל ג ב י פ י מ ת שביעית תערובת של איסור אחרי‬
‫חביעור‪ .‬רבים חדיונים על חשגח זו של חראב״ד ״ ‪ ,‬אבל במםגרח מאמר זה חשובים‬
‫דברי הראב״ד על צורת הביעור‪ ,‬ולאו דוקא עצם ההשגה‪ .‬וזה ל ש ו נ ו ‪ :‬״אמר אברהם‪:‬‬
‫ויש ביעור אהד כפירות שביעית שהוא לשריפה או לקבורה והוא שיכלה המין‬
‫האהרון שבאותה הארץ מ ש ל ש ארצות ההלוקות לביעור ואותו זמן בין במינו בין‬
‫שלא במינו בנותן טעם״‪.‬‬
‫לכאורה ש כאן הוכהה שגם הראב״ד סובר שביעור שביעית מ ב ו צ ע ע״י‬
‫ש מ פ ה או קבורה‪ .‬א ב ל דומני שמכאן אין להביא הוכהה נגד ההסבר שהובא במאמר‬
‫‪ 11‬שיטת ה״שערייצדק״ דומה לשיטת די״מנחודחגור״ )מצוד‪ .‬ט( שלפי התוספות יש מצוד‪ .‬לקיים‬
‫מצות ״תשביתו״ בפועל ומי שאין לו חמץ ‪,‬מצור‪ .‬לחזור שיהי׳ לו חמץ קודם פסח ויבער‬
‫אותו״‪ .‬אבל שם צוזתה התורה ״תשביתו שאור מבתיכם״ ואילו ביעור פירות שביעית נובע‬
‫מהגבלה בזמן‪ ,‬שהתורה קבעה לשימוש סירות שביעית‪.‬‬
‫‪7 12‬ל הפירושים השוגים בכווגת הראב״ד בהשגתו זו‪ ,‬ואמ הראב״ד חולק על הרמב״ם או רק‬
‫מסביר אותו‪ ,‬ראה שו״ת נודע ביהודה מ״ת‪ ,‬יו״ד סי׳ גג‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זה‪ .‬מדובר‪-‬כאן באיסור תערובת אחרי חבעור‪ ,‬וסירות כ א ל ה בודאי חייבים• בשריפה‪,‬‬
‫קבורה או א י ב ו ד אהר‪ .‬נוסף ‪-‬לכך י ש להניח ש ה ר א ב ״ ד הולך כ א ן בשיטתו—הוא‬
‫שישנם ש נ י מ י נ י ביעור כפירות שביעית‪ ,‬דהיינו ביעור ראשון• לאהד שכלו חפירות‬
‫מהעיר־ ותחומיה‪ ,‬ואז הפירות אינם אסורים באכילה אלא י‪-‬ש‪-‬למםרם לאוצר בית־הדין‪,‬‬
‫וביעור ש נ י לאהד שכלו הפירות מ כ ל א ה ד מ ש ל ו ש הארצות שבארץ־ישראל‪ -,‬שאז‬
‫חפירות חייבים‪ .‬בשריפה א ו כל איבוד אחר )ראב״ד הלכות שמיטה ויובל‪ •,‬פרק ז׳‬
‫הלבה ג(‪ .‬ה ר א ב ״ ד בהשגותיו בהלכות אסורות מתכוון גם לשיטתו—הוא בביעור‬
‫פירות שביעית‪ ,‬ולכן הוא כ ו ת ב שאיסור התערובת בנותן טעם‪ ,‬בין־‪-‬במינו‪.‬בין‬
‫שלא במינו‪ ,‬מ ת ה י ל ר ק בזמן הביעור השני‪ ,‬כ א ש ר חפירות חייבים בביעור של כילוי‪.‬‬
‫לפיכך היה הראב״ד מוכרה לכתוב ״ויש ביעור א ה ד כפירות שביעית שהיא לשריפה‬
‫או לקבורה והיא שיכלה המין •האחרון ש ב א ו ת ה הארץ מ ש ל ש ארצות החלוקות‬
‫לביעור״‪ .‬בדבריו א ל ה מ ד ג י ש הראב״ד שאיסור התערובת מ ת ח י ל רק בביעור השני‪,‬‬
‫בדיוק כ מ ו ש ה ר א ב ״ ד מ צ י י ן בהשגתו בענין ביעור שביעית בהלכות שמיטה‪,:‬ויובל‬
‫ש״מאותו הביעור ]השני[ ואי׳לך אינו אוסר במשהו ]אלא בנותן טעם[ לפי• •שאין‬
‫‬‫לו שום היתר״‪- .‬‬
‫‪:‬‬

‫היוצא מ ד ב ר י נ ו ‪ :‬לפי חרמב״ם א י ן עיקר מצות ביעור‪ ,‬לכתחילה‪ ,‬שריפת‬
‫תפירות‪ ,‬אלא אכילתם ותלוקתם לבני ביתו ולשכניו‪ ,‬ורק ״אם ל א מ צ א אוכלין‬
‫בשעת הביעור שורף ב א ש א ו מ ש ל י ך •לים המלח ומאבדן־ לכל דבר ש מ א ב ד ״ ) פ ר ק ז‪,‬‬
‫‬‫הלבה ג(‪.‬‬

‫מוסד‬

‫יצחק ברויאר‬
‫ירושלים ת״ו‬
‫בעז״ה הופיע‬

‫ספר בראשית‬
‫עם תרגום אונקלוס ופירוש רש״י‬
‫ועם פירוש הגאון הרב‬
‫שמשון בן הר״ר ר פ א ל ה י ר ש זצ״ל‬
‫ונלווה עליו‬
‫תפארת‪ -‬צ‪ .‬י‪….‬‬
‫ציוני המקראות המובאים בתלמוד בבלי וירושלמי ובתוספתא ־‬
‫ב‬

‫ה מ ח י ר —״‪ 18‬ל״י‬
‫להשיג בחנויות לספרי"קודש י "‬

‫‪38‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫״‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכתבים למערכת‬

‫על שיטת ״תורה ע ם דרך ארץ״ ולקויה‬
‫בחוברת ״ ח מ ע י ך חדש תמוז‪ ,‬תשכ׳ץ‬
‫)כרך ר‪ ,‬גליון ד(‪ ,‬ראיתי מדובר על‬
‫הנושא ״תורח עם דרך ארץ״‪ .‬כאחד שיש‬
‫לו זיקה ל ״ ד ר ד ארץ׳ באתי בזה להעיר‬
‫בדברים אחדים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫י מעולם לא שמעתי מ ר ב ו ת י שביסודו‬
‫של ד ב ר אסור ל ו ל ב ן ישראל ש ת ח א‬
‫לו זיקה ל ע נ י נ י תרבות וחכמד‪ ,‬כללית‪ ,‬או‬
‫שיתרחק מהיי הכלכלה הכללית‪ .‬מכיון‬
‫שהז׳יל קבעו ברכה מיוהדת להרואה הכם‬
‫מהכמי אומות העולם‪ ,‬הרי אות היא‬
‫שהכמה זו ראוי׳ לברכה‪ ,‬ו מ י שאין לו‬
‫זיקה כלל להכמד‪ .‬זו ח י א ד ירגיש בה ע ד‬
‫כדי לברך ע ל י ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ה ש א ל ה היא אם הזיקה ל מ ד ע הכללי‬
‫צריכה לבא ע״י זיקח לתלוגיות והלמוד‬
‫בבתי ספר של נכדים‪ ,‬ע ם כ ל הסביבה ה־‬
‫מורעלת ש ל כפירה ו מ י נ ו ת מ צ ד הא־‬
‫מינה בחופש האקדמאי‪ ,‬או שזיקה זו יש‬
‫לה מבוא א ה ד בחיי בן ישראל‪ .‬ה ש א ל ה‬
‫היא אם על הכם התורה ל ב ק ש תואר‬
‫אקדמאי חלוני הנעשה אצלו הלק יסודי‬
‫מתוארו חאישי‪ ,‬ע ד כ ד י כ ך שלא לכבוד‬
‫לו לחיות מוכתר ״רב״ אלא דוקא ״הרב‬
‫ד״ר״‪ .‬נכון הדבר שהגאון האחרון ל מ ­‬
‫דינת אשכנז בעל ״ ע ת ר ל נ ר זצ״ל בקר‬
‫באוניבדםיטא‪ ,‬א ב ל מעולם ל א ש מ ע נ ו ש־‬
‫חתפאר בזח‪ .‬הגאות בתואר מעידה ש ה ­‬
‫חכמה חכללית אינח מ ש מ ש ת כ ר ק ח ת לג~‬
‫בירח‪ ,‬אלא ש ש ת י גבירות בבית‪ ,‬וחרבה‬
‫פעמים‪ ,‬מתור שנעשות צרות זו לזו‪ ,‬גברת‬
‫חחכמח חחלונית גוברת ע ל גברת חכמת‬
‫חתורח‪ ,‬ורוח חול ש ו ל ט ב ב י ת ולא תודח‬
‫חיא זו‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫‪,‬‬

‫חאם נחשוב ש ר שמעון בר תזזאי —‬
‫שהרבה ע ש ו במוחו ולא עלתח בידם‪— ,‬‬
‫והוא לא הנהיג 'בהם מ ד ת ד י ד ארץ‬
‫כר׳ ישמעאל‪ ,‬לא היתה לו זיקה לחכמה‬
‫הכללית? אס יהשוב אדם כן‪ ,‬הרי א ץ‬
‫לך שטות וםטי׳ מ ן •האמת גדולה מזו‪ .‬לא‬
‫רק זיקה היתד‪ .‬לו‪ ,‬אלא שהקיף •שמים‬
‫וארץ‪ ,‬והכל נ ב ע אצלו מיחודו לתורת‬
‫ח׳ ומדבקותו בחכמה העליונה‪.‬‬
‫ל א כל אדם ראוי לכך‪ ,‬ו ל א יוכל‬
‫לחזדקק ע ד כ ד י כך ל ק ד ו ש ת ' ח כ מ ת דר‬
‫חורה‪ ,‬והרבח ע ש ו כרשב״י ולא עלתה‬
‫בידם‪ .‬ודרכו של ד׳ ישמעאל נוחגת לפי‬
‫כלל בני אדם א ש ר בעם חתיורח‪ .‬אבל‬
‫אימתי תביא " ד י ד זו ברכח לחיי ע ם‬
‫ישראל‪ ,‬בשעח שידע בן אדם שעיקר‬
‫מ ג מ ת חחיימ כ פ י םיםמחו של רשב״י‪,‬‬
‫אלא שלאו כל א ד ם ראוי חוכר‪ .‬לכד‪,‬‬
‫ומתוך הכרח ־נוהג אחרת‪ .‬אז‪ ,‬רק אז‪,‬‬
‫ת ת ב ר ד ‪ – ,‬ג ם דרכו •ממקור הברכה של‬
‫הקדושה חעליונח‪.‬‬
‫והרי זה מחייב ד א ג ה •למעלה מכל‬
‫הדאגות והיא הדאגה ל ה ע מ י ד ״שרידים‬
‫יהירים אשר האלקים נגע בלבבם וגפ־‬
‫שם ח ש ק ה בתודה ומוכנים למסור נפ־‬
‫שם עבורה בכל ימיהם ולחשאר בתוך‬
‫ד׳ אמות של תורה לשמה וכו׳״ כלשונו‬
‫של אותו ר ב השוב בקהלה גדולה בחו״ל—‬
‫ב״המעין״ הנ״ל עמ׳ ‪ .6‬וכי אלה היחידים‬
‫מאליהם יוצרו בעם ישראל‪ ,‬ע ד שאין‬
‫לדאוג כלל ע ל כר‪ ,‬וצריכים הם ר ק‬
‫לעדוד וחזוק‪ ,‬א ב ל הדאגה יש ל נ ו ל ד ­‬
‫אוג א ד ורק ל י ת ר ש ב ט י ישראל‪ ,‬ו ש ב ט‬
‫לוי ח׳ ידאג עבורו )בלא כ ל ה ש ת ד ל ו ת‬
‫‪39‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מצדנו‪ .‬כמה רבו חמצוות שצוותח ת ד‬
‫דה לעם ישראל למען העמיד בקרבו‬
‫את שבט לוי בקדושתו יובטהרתו‪.‬‬
‫ומי ממנו יוכל לשפוט ולדעת מי‬
‫הוא אותו בן ישראל אשד שריד ויהיד‬
‫הוא‪ ,‬מבני שבט לוי ע ד שנקח לעצמנו‬
‫הרשות לשפוט על רוב הנוער שלנו‬
‫שאין הם ראויים לכד‪ ,‬ולכן די להם‬
‫אם יעשו ר ק ‪,‬שנתיים אחד גמר התיכון‬
‫בישיבה שלומדים בה רק תורה‪.‬‬
‫שיטה כזאת מכוונת ביסודה להע­‬
‫מיד דור בלא גדלות בתורה‪ ,‬ומה‬
‫יועילו ל נ ו אז האהיזה עט הכלכלה וה­‬
‫זיקה להכמה ומדע כללי בהיותנו ערטי*‬
‫לאים מתורה לכל עומקח ורחבה אשר‬
‫ארוכה מארץ־מדח ורחבה מני ים‪.‬‬
‫הרוצה לעמוד בבירור על זיקת עם‬
‫התורה לכלכלד‪ .‬ולחכמה הכללית ייטיב־‬
‫נא לעיין בדברי רבן של ישראל הנצי״ב‬
‫זצ״ל בם׳ שו״ת ״משיב דבר״ טי׳ מ״ד‪,‬‬
‫וה״ו ל ו הדברים לאודה‪.‬‬
‫כל מי שעינים לו‪ ,‬ורואה בדורנו—דור‬
‫יתום‪ ,‬השמות הנעשות בעם התורה ע״י‬
‫הבריהה לבתי םפד הלוגיים‪ ,‬אף בין אלה‬
‫שמוצאם מבית המדרש של ״תורה עם‬
‫ד י ר ארץ״ כשיטת פרנקפורט‪ ,‬אם רק לא‬
‫יבקש להשלות את עצמו‪ ,‬ירגיש למעלה‬
‫מכל םפק שעוגן ההצלה הנחי אד ורק‬
‫בביסוס וביצור הישיבות הקדושות והכול­‬
‫לים‪ ,‬אשר בהם מגדלים את אותם היחידים‬
‫השרידים אשר ה׳ מנת חלקם ולא ישימו‬

‫באדם ‪:‬מבטחם‪ ,‬לולא זאת‪ ,‬מי יורה‬
‫דעה ומי יבין שמועה‪ ,‬זעם הי יהא‪ ,‬ח״ו‪,‬‬
‫כצאן בלא ת ע ה ‪ ,‬עם כל זיקתם לכלכלה‬
‫ולמדע‪.‬‬
‫ותמיהני על האנשים הטוענים שרבנים‬
‫אסרו למודי חול‪ .‬היכן ראו או שמעו איסור‬
‫כזד‪ !?.‬מי אסר לנו למוד המתימתיקא‪,‬‬
‫החמיא‪ ,‬הביאולוגיא‪ ,‬חרפואד‪ .‬וכו׳ ? אבל‬
‫השאלה היא‪ :‬היאר נתיר לנוער שלנו‬
‫להמצא בבתי הספר ללימודים אלה‪ ,‬אשר‬
‫שולט בהם דוה של כפירה ומינות ? מהיכן‬
‫נקה ההיתר להכניס את הנוער שלנו לסבי­‬
‫בה מורעלת כזו ?‬
‫ונוסף על זה‪ ,‬היאך נתיר להם לב*‬
‫הלמודים‪.‬‬
‫לות שנות הנעורים באלה‬
‫דוקא אותן השנים אשר בהן צריכים‬
‫הם להיות מסורים ללמוד תורת ה׳‬
‫בכל רעננותם וצעירותם‪.‬‬
‫רבים הפרטים בזה הטעונים בירור‬
‫ולבון ע״י גדולי התורה שבדור‪ ,‬בבעיא‬
‫זו אשר פתרונה בנפש האומה‪ ,‬הלואי‬
‫נזכה בזה לדעתם הברורה‪ .‬אבל מתוך‬
‫חסרון בירור הפרטים אסור לנו לשנות‬
‫פני חכלל ביסודו‪ .‬דבריחם ז״ל ״יפה‬
‫ת״ת עם דרך ארץ״ לא באו להורות‬
‫לנו ערכה של דרך ארץ אלא להיפך‪,‬‬
‫ערכה של תורה‪ ,‬וכל החושב להיפך‬
‫משנה את פני האמת‪.‬‬
‫בנימין םרולוביץ‬
‫מכללת פנםילבניא‬
‫מחלקה למשפטים‬

‫אנו מבקשים את הקוראים שטרם שלמו את דמי המנוי לשנת‬
‫תשכ״ז‪ ,‬לשלוח לנו בהקדם את דמי המנוי כסך ‪ —.6‬ל״י בישראל‬
‫או —‪ $ 3.‬בחוץ לארץ‪.‬‬
‫מערכת המעין‬
‫רח׳ צפניח ‪26‬‬
‫ירושלים‬
‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הערות על המאמר ‪ .‬כ ר ם ציון ה ש ל ם —‬
‫אוצר השביעית״ ) ה מ ע י י ן ‪ ,‬ת מ ו ז ת ש כ ״ ו (‬
‫בנוגע לגדולי מים משב׳ הרב זילבר ש״מפורסם בשם החזו״א להתיר׳‪ /‬וכן‬
‫ראיתי באה ת מחוברות הפרדס‪ ,‬שם כתב גם המנוה ר׳ בנימין מינץ זי׳ל — הנה‬
‫אהד הבירור אין שום הוראה בזה ממרן ז׳יל‪ .‬ואם הונהג להתיר ע ״ י סככה‪ ,‬הא‬
‫ממה שנטה להתיר גם בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית )הזו״א שביעית סי׳ כב‬
‫סי״ק א(‪ ,‬ואולי לגבי גדולי מים מקיל ביותר שאינם צריכים מחיצות‪ .‬ע כ ״ פ‬
‫אין חוראד‪ .‬ברורח בזח ממרן ז״ל‪.‬‬
‫מ ה שהדפסתי ב״כרם ציון״ י ״ ד להיתר‪ ,‬הוא על סמך מ ה שהדפסתי ב״כרם‬
‫ציון״ ‪,‬ד׳ ש א נ י ע ר כ ת י ו ‪ ,‬שאז לא היד‪ .‬חדבר אקטואלי‪ .‬ולאחר שנעשה‬
‫אקטואלי ודשו בו רבים‪ ,‬אמרתי אחוד‪ .‬דעי גם אני‪ .‬ולכן אין תימד‪ .‬וסתירת כלל‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כ ת ב ת י בכמה מקומות שראוי לברך על גדולי מים שהכל ולא‬
‫בורא פרי האדמה‪ ,‬והסכים לי בזה הגאון ר ״ פ עפשטיין שליט״א וכבר העירותי‬
‫הרב חנוך זונדל גתסברג‬
‫זה להברי הפץ היים‪ ,‬והשומע ישמע‪.‬‬
‫ירושלים‬

‫*‬

‫בתשובה לשאלה על העתק שיעורי ב״קול ישראל״ על שאלת בכורים בשביעית‬
‫— לצערי אין בידי ה ע ת ק מהשיעור‪ ,‬אולם אעיר בזה על מ ה שמובא במאמר בשם‬
‫ד״גר״מ קליערם ז״ל )תורת הארץ פרק א אות יט( שתהולת קדושת ש ב י ע י ת קודמת‬
‫לקדושת ביכורים כפירות — ש ד ב ר זה ע ד י ץ אינו מספיק לדהות דין בכורים‬
‫בשביעית‪ ,‬שהרי הגר״מ ז״ל עצמו‪ ,‬כתב בו בפרק א׳ אות ו הערה א ש א י ס ו ר‬
‫יש בביכורים מ י ד עם הפרשתם‪ ,‬והרי אפשר שבכה״ג שוב אין מקום להלות‬
‫קדושת שביעית‪.‬‬
‫ועי׳ בספרי פ קרה עה״פ בכורי כל אשר בארצכם )יה‪ ,‬יג(‪ ,‬ובדברי מ ה הגאון‬
‫הנצי״ב ז״ל ב ע מ ק הנצי״ב שם‪ ,‬ועי׳ בדברי מרן ההזו״א ז״ל לרמב״ם בכורים פ״ג‬
‫הל׳ ג‪.‬‬
‫מהוסר זמן אקצר׳ ויישר כהכם על דברי תורה הנאים והמסודרים וכן על‬
‫‪,‬‬

‫ה ע ר י כ‬

‫י'‬

‫ה ט ו ב ה‬

‫הרב משה צבי נדיר‪,‬‬
‫כ פ ר הרוא״ה‬

‫'‬

‫בענין כ ת י ב ת הפרוזבול בערב ר״ה אהר הצות בארצות הברית כאשר הלוה‬
‫נמצא בארץ ישראל‪ ,‬ראח חקירה כעין זו ב״משך חכמה״‪ ,‬פ אמור‪ ,‬ד״ה ושור או שה‬
‫אותו ואת בנו‪ ,‬שאם נשהטה האם בציר הצפוני ששם ה י ה עוד יום‪ ,‬ובקו חמשוח‬
‫כבר היד‪ .‬לילד‪ ,.‬אז מוחר ל ש ח ו ט הבן בקו המשווה בלילה‪ ,‬כיון שהאם נשחטה ביום‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫וראה בפירוש ח מ ש נ ח לרמב״ם‪ ,‬מנחות פרק י‪ ,‬ד״ח מ ש ק ר ב חעומר‪ .‬שהרחוקים‬
‫אוכלים מהתבואה ה ה ד ש ה אהרי הצות היום בט״ז בניסן ״ולכן צריכין אנשים‬
‫שישמרום הצות יום ירושלים‪ ,‬לא הצות אותן המקומות לפי שאפשר ש י ה י ה מוקדם‬
‫או מאוהר וזה ידוע מ ה כ מ ת אורך הארצות כמו שהוא מפורסם אצל בעלי התכונה״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪41‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,‬‬

‫ושמעתי מ כ ב ה ר ב מפוניבז שליט״א בדבר בטול חמץ בערב פסח׳ כאשר החמץ‬
‫נמצא בא״י ובעל החמץ בארצות הברית‪ .‬הרב שליט״א הקפיד למכור א ת החמץ‬
‫באמריקה לפני הזמן הנהוג שמה‪ ,‬בהתהשב עם ש ע ת איסור המץ במקום שההמץ‬
‫נמצא‪ ,‬דהיינו בא״י‪ ,‬והרב שליט״א העיר ״אף על פי ש מ ד י נ א אין צורך בזה״‪• .‬‬
‫ומיבז‬

‫ש‬

‫ש‬

‫י‬

‫ח ל ו‬

‫ק‬

‫י ם‬

‫ב‬

‫ע‬

‫נ י נ י ם‬

‫ה ש ו ג י ם‬

‫יוסף שנברגר‪ ,‬אדריכל‬
‫ירושלים‬

‫•‬

‫בענין השאלה שהמלוה בארה״ב והלוה בא״י׳ אם יכול לעשות פרוזבול אהרי‬
‫ה ת ה ל ת ר ״ ה בארץ — ש מ א יש ראיה קצת מ ה ה ל כ ה ‪ :‬שהט את הפרה והלקה ביו״ט‬
‫)רמב״ם הל׳ ש מ י ט ה ויובל‪ ,‬ט׳ ה( ונתעברה אלול ונמצא שאותו היום היה עוד סוף‬
‫שביעית‪ ,‬נ ש מ ט ההוב‪ .‬והלא אין המוכר יכול לנגוש‪ ,‬כי יו״ט הוא לפי דעתו‪ ,‬ובכל‬
‫זאת ההוב נשמט‪ .‬ה ר י שלא מ ת ה ש ב י ם עם ייכולת נ ג י ש ת המלוה׳ כי ההוב נשמט‪,‬‬
‫ולפי־זה אם הלוה בא״י‪ ,‬נשמט ההוב אם המלוה לא עשה פרוזבול ע ד תהילת ר״ה‬
‫משה מונק‬
‫לחל?•‬
‫בא״י‪ .‬כמיבל‬
‫י‬

‫ש‬

‫*‬

‫פתה תקוה‬

‫הרב משה נחום שפירא שליט״א‪ ,‬מ ה ב ר של ״משנה כסף״ ע ל ש מ י ט ת כספים‬
‫העירני להקירה ד ו מ ה ‪ :‬בשמיטת כספים קובע הרגע של ״כשתשקע ה מ ה בלילי‬
‫ראש השנה ש ל מוצאי ש ב י ע י ת ״ )הל׳ שמו׳יי ט‪ ,‬ד(‪ .‬מה הדין כ א ש ר המלוה‬
‫)או הלווה( חוצה את קו התאריך בנוסעו לכיוון אסיה ביום כ ״ ט א ל ו ל ; אצלו‬
‫ע כ ש י ו כבר יום א דר״ח וחסרה ל ו ש ק י ע ת החמד‪ .‬ש ל ליל ד״ח‪ .‬האס במקרה‬
‫זה חחוב י ש מ ט א ו ל א ן‬
‫‪,‬‬

‫שאלת משמוש ה י ד י ם באתרוג של ש ב י ע י ת נדפסה כנראה פעם ראשונה בשנת‬
‫תרס״ב ב״תורה‪ .‬תמימה״ על ויקרא כה‪ ,‬ו )סי׳ כא(‪ .‬כך העליתי ב ״ ה מ ע י ך תמוז‬
‫תשכ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,50‬הערה ‪ .9‬בהמשך המאמר )שם עמ׳ ‪ (53‬ציינתי שהנצי״ב ז״ל הביא‬
‫השאלה הנ״ל ב״מרומי שדה״ והוא נפטר בתרנ״ג‪.‬‬
‫עכשיו העירני רש״ז הבלין שליט״א שבעל תו״ת הזכיר שאלה זו גם שנים רבות‬
‫אהרי כ ת י ב ת פירושו לתורה ב״מקור ברוך״ )וילנא תרפ״ה(‪ ,‬הלק ד‪ ,‬פרק לה‪ ,‬סעיף‬
‫ט‪ .‬שם מבואר ש ה ר ב ברוך עפשטיין זצ״ל שאל א ת השאלה על משמוש ידים באתרוג‬
‫של ש ב י ע י ת בהיותו בן ט״ו ש נ ה כאשר פגש במינסק בפעם הראשונה א ת הרב יוסף‬
‫בער מ ב ר י ס ק זצ״ל‪ .‬הרב יוסף בער שאל א ת ר ב ״ ע אם י ש לו ״קושיות הזקות״‬
‫ולכן העלה רב״ע א ת השאלה הנ״ל אשר שאל כבר בוולוזין‪ ,‬בלי לקבל ״תירוץ‬
‫מספיק ונאמן״‪.‬‬
‫הרב יוסף בער זצ״ל השיב לקושיה ודברי תירוצו הם הם דברי בעל ״תורה‬
‫ת מ י מ ה ״ בויקרא כה‪ ,‬ו )שמשום מ ה אינם מ ו פ י ע י ם בשם אומרם(‪.‬‬
‫המקור ההשוב של התירוץ המובא ב״תורה תמימת״ נותן לו השיבות יתירה‪.‬‬
‫י׳ עמנואל‬
‫ירושלים‬
‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב קלמן כהנא‬

‫נתוח< מת<ם בהלכה‬
‫סקירה ביבליוגרפית‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫התוכן‪:‬‬
‫הקדמה‬
‫רשימת שאלות ותשובות‬
‫מכתב מהרב נתן אדלר זציל‪ ,‬בעל ׳נתינה לגר״‬
‫מפתח‬

‫ה מ א מ ר נתוחי מ ת י ם ב ה ל כ ה — ס ק י ר ה ביבליוגרפית‬
‫מאת הרב קלמן כהנא‪ ,‬בצירוף הקדמה ומפתחות‪ ,‬מופיע גם בחוברת מיוחדת•‬
‫‪ 2‬ליי )בחוץ לארץ —‪ ,$ 1‬כולל משלוח(‪.‬‬
‫המחיו‬
‫בהזמנות נא לפנות למערכת המעין‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הקדמה‬
‫בעית ניתוחי מתים בהלכה‪ ,‬על הסתעפויותיה השונות )לימוד אנטומיה ע״י ביתור‬
‫הגופה‪ ,‬ניתוח הגופח לאבחנה רפואית‪ ,‬העברת אברי הגופה לגוף החי וכדומה(‪ ,‬נידונח זה‬
‫שנים רבות בספרות ההלכה‪ .‬מתוך הענין הרב שעוררה בעיא זו בצבור נדמה לנו לנבון לרכז‬
‫ברישום ביבליוגרפי את הספרות הענפה בשטח זה‪.‬‬
‫עשינו זאת מסיבה נוספת‪ .‬מאה וחמישים שנה נדפסות תשובות הלבה בבעיח זו על‬
‫ידי גדולי התורה ומאה וחמישים שנה נשאלות שאלות אלה על ידי רופאים בכל קצוי תבל‪,‬‬
‫ולמרות הכל‪ ,‬בא וקובע פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ )״טורי ישורון״ ג׳ אב תשכ״ו(‪ :‬״זהו אחד‬
‫המקרים המרובים שבהם אי אפשר להגיע להכרעה מתוך הסתמכות על הלכה קיימת ואי‬
‫אפשר להכניס את הבעיה 'למסגרת המושגים ההילכתיים הקיימים‪ ,‬אלא מן ההכרח !לחוקק‬
‫הלכח — מאחר שלגבי הבעיה הזאת אין במציאות הלכה לא לחומרא ולא לקולא‪ ,‬לא לאיסור‬
‫ולא להיתר״‪ .‬לדבריו‪ ,‬לא נידונה בעיה זו מעולם בהלכה‪ ,‬מאחר והיא התעוררה רק בעקבות‬
‫הרפואה המודרנית המדעית העומדת כולה על הבדיקה הפתולוגית השוטפת‪ .‬לדבריו‪ ,‬אין‬
‫לצפות שהממצא הפתולוגי במקרה המסוים יצמיח ישועה במקרה אחר‪ ,‬אלא יש כאן צורך‬
‫בבדיקה הפתולוגית ״בחינת אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה פעמים ואחת״‪.‬‬
‫ אינני יודע מאיזו שנח מונח פרופ׳ ליבוביץ את התחלתה שיל הרפואה המודרנית‪ ,‬אבל‬‫נדמה לי‪ ,‬כי עשרות בשנים העלו רופאים שונים שאלה ברורה וקשר‪ ,‬לומר עליהם שהיו‬
‫בחינת ״אינם יודעים לשאול״ ותשובות נכתבו בכובד ראש ובידיעח האחריות לשאלה‬
‫הנשאלת והותרו על ידי אלה שהתירו רק מקרים מסוימים‪ .‬אם פסק הלכה זח איננו מתאים‬
‫למישהו ואיננו מספק את רצונו‪ ,‬אין הוא יבול לבוא ולדרוש ל״חוקק הלכה חדשה״‪.‬‬
‫בשעתו הגבנו על דרישה שהושמעה על ידי פרופ׳ ליבוביץ )עוד בשנה תשי״ב(‬
‫״לחוקק הלבה״‪ ,‬ויורשה לי לחזור על כמה דברים שנאמרו אז‪:‬‬
‫״היתה תקופה — ונדמה לי שהיא היתה בענין זה טובת מתקופתנו — בה חינך כל‬
‫יהודי את בנו ללמוד תורה — תורה שבעל פה ותורה שבכתב — בהתאם למצוות ה׳‪:‬‬
‫ושננתם לבניך‪ .‬וחונך לכך כל בן‪ ,‬מבלי להתחשב בכך‪ ,‬שיתמנה פעם לתפקיד רב בישראל‪.‬‬
‫כי ״תורה ציוה לנו משה״ לא ניתנה לרב‪ ,‬אלא היא ״מורשה קהלת יעקב״‪ ,‬וכל אחד מוזמן‬
‫לרכזש את חלקו במורשה זו‪ .‬אך מאז הפסקנו לטפח את תרבות בנינו בשדה •התורה‪ ,‬והזנחנו‬
‫מלהחדיר בקרבם — על יסוד המקורות — את ההכרה‪ ,‬שהתורה הכתובה והתורה שבע״פ‬
‫נמסרו לנו שווי תוקף כתאומים בל ייפרדו מרועה אחד‪ ,‬המכוונים את אורח חיינו — מאז‬
‫החחילו רבים לבגוד בברית‪ ,‬אשד כרת ה׳ עמנו; ואף בכנותם עצמם רבנים ומורי הוראה‬
‫מנסים הם בדרכים שונות‪ — ,‬לפעמים באיתכסי עבור עין בלתי מבחינה — להרוס את‬
‫עמודי היסוד של חוקת התורה‪ ,‬אשר לפי תפקידם ותוארם היו צריכים להיות המטפחים‬
‫אותם ומטפלים בה לראשונה‪ .‬יש כאלה ביניהם‪ ,‬אשר משתמשים בנשק הלעג והבוז כלפי‬
‫דברי חז״ל‪ .‬ויש כאלה‪ ,‬העושים זאת בחכמת יתר‪ .‬לדברי עצמם הנם מלאי הערצה לחז״ל‬
‫אך אין בדעתם מגמה אחרת מאשר להפיל את עמודי התורה‪ .‬הם יודעים יפה‪ ,‬שבני‬
‫תקופתם ידיעתם בתורה הנד‪ ,‬מועטת ורק בודדים הם היכולים לבדוק את דבריהם ואמרו­‬
‫תיהם• על כן אומרים הם וכותבים בל המתאים למטרותיהם‪ ,‬מנמקים זאת לכאורה במקורות‬
‫תלמודיים והדיוטות נעדרי ידיעה מאמינים להם ובוטחים בתלמודם ומדעםו וכך הופכת‬
‫‪45‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חוקת תורתנו הקדושה‪ ,‬ובמיוחד התורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬לשטח הפקר של בל מתלוצץ וכל מסיבת‬
‫מרעים מרשה לעצמה להביע דיעה ואף דיעה לחובה‪ ,‬על דברי תורתנו‪.‬‬
‫האם קיים למעשה איש חסר לב — משכיל למחצה או נעדר השכלה לגמרי‪ ,‬אשר לא‬
‫ירשה לעצמו — מצוייר בדף מעתון יומי — לחוות דיעד‪ ,‬מוסמכת באותם עניינים‪ ,‬אשר‬
‫חסרים לו כל היסודות העקריים להביע בהם את דעתו ו אמנם‪ ,‬המבין לועג לתוצרת‬
‫הספרות הדתית הזו‪ ,‬ומכיר בסקירת עין ראשונה‪ ,‬שכאן נאמרו הדברים מתוך העדר כל‬
‫ידיעה בהלכה ושטחיות של הדיוט — אך ההמון נפתה ונטעה‪ ,‬מבלי להכיר את גנבת‬
‫הדעת של אנשים המכנים עצמם רבנים ומורי הוראה‪ ,‬אנשי ההתקדמות ו״התקנות״ המטעים‬
‫בהסוואה זו את אחיהם‪ ,‬הופכים לילד‪ ,‬ליום ויום ללילה‪ ,‬מורים במצח נחושה שקרים‬
‫גלויים‪ ,‬בידעם שאין להם לחשוש לחריצת משפט ההמון בל יביך‪.‬‬
‫במלים אלח פותח ר׳ גוטליב פישר מסתו על ״דרכי המשנה״; המסה‪ -‬פורסמה ע״י ר׳‬
‫שמשון בר רפאל הירש זצ״ל בכתב־העת ״ישזרוך והוכנסה אחרי כן גם לקובץ כתביו‬
‫)כרך ו׳ ע ‪ 822‬ובו׳(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫לא נטעה‪ ,‬אס נאמר‪ ,‬שהמצב בנידון לא שופר בימינו‪ .‬בל מלה ומלה מהנאמר לעיל‬
‫בעצם יכולנו להמליץ גם על מצבנו כיום‪ ,‬ואולי אף להוסיף עליהם כהנה וכהנה‪ .‬ובעיקר‪,‬‬
‫שאין מן הצורך לשם אחיזת עיניים‪ ,‬כעת‪ ,‬להתעטף באיצטלא של רב ומורה הוראה‪ .‬אלא‪,‬‬
‫שכל המתפלל עוד בכל יום ומניח תפילין יכול להרשות לעצמו לחוות דיעד‪ ,‬בסמכות‬
‫דתית בענינים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬לפסוק הלכות ולנסות לכוון כרוחו את דרך‬
‫החיים של הצבור‪.‬‬
‫אמרנו ״לפסוק הלכות״ ולא דקנו ״פורתא״‪ .‬בדורנו אין בעלי הקידמה בקרב היהדות‬
‫הדתית מסתפקים בפעולת פסק ההלכה‪ .‬הם הגיעו כבר למצב של חקיקת הלכה ויצירתה‪.‬‬
‫כי כן קובע ישעיהו ליבוביץ במאמרו ״משבר הדת במדינה״ בסיכום דבריו‪ :‬״בשאלות‬
‫הדתיות המכריעות של דורנו אי‪-‬אפשר לפשוק ע״פ ההלכה‪ ,‬אלא יש)לחוקק הלכה״‪) .‬פורסם‬
‫גם בתוך הספר‪ :‬״תורה ומצוות בזמן הזה״ מאת ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬ת״א תשי״ד‪ ,‬ע׳ ‪.(129‬‬
‫‪ .‬אין מן הצורך להאריך ולהסביר עד במה דעה זו סותרת את יסודות ההלכה‪ ,‬ונוגדת‬
‫את ההשקפה התורתית השלמה‪ ,‬שתורה ציווה לנו משה‪ ,‬כפי שניתנה מסיני; ולא שאנו —‬
‫חלילה — נותני התורה לעם ישראל‪.‬‬
‫ומכיון שדרך זו סותרת דרכה שיל תורה‪ ,‬הרי אין כל ספק שנושאי דגל התורה לא‬
‫ילכו בה‪ .‬יודע זאת פרופ׳ ליבוביץ‪ .‬ועל כן ממשיך ליבוביץ ואומר‪ :‬״אולם נסיון השנים‬
‫חאחרונות הוכיח‪ ,‬שמוסדות ההוראה הדתיים חרשמיים אינם מסוגלים מבחינה פסיכולוגית‬
‫לטפל בבעיות הדתיות שנתעוררו ע״י מציאות מדינית‪-‬חברתית חדשה‪ ,‬שאין לדמותה לשום‬
‫תקדים שנידון בהלכה הפסוקה‪ …‬מעתה האחריות והחובה להכרעות בשעה זו חוזרות‬
‫ונופלות על הסמכות הדתית הראשונה ־ ‪ -‬שהוא צבור שומרי התורה כולו‪ ,‬שכל מוסדות‬
‫ההוראה לא היו אלא שליחיו ולא באו אלא מכוחו״‬
‫כמד‪ .‬מן האי‪-‬הבנה של היהדות יש בכל הגישה הזו — אין צורך להסביר‪ .‬״מוסדות‬
‫ההוראה חדתיים הרשמיים״ הנו מושג הרחוק מאתנו‪ .‬לא הרשמיות קובעת וקבעה‪ ,‬אלא‬
‫ההתעמקות בתורה וידיעתח הם היו קנה‪-‬המדה לבעל ההלכה מאז ומתמיד ועד ימינו אנו‪.‬‬
‫אותו יהוד* ״בעל‪-‬בית״ היושב על התורה בפינה נידחת‪ ,‬מחבר את ספריו‪ ,‬נותן את תשו־‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בותיו — מצודתו פרושה ללא כל רשמיות בעניני ההלכה ברחבי תבל‪ .‬סמכותם של ר״י‬
‫קארו דהרמ״א בעלי השו״ע‪ ,‬ובדורנו האחרון של רח״ע גרודזנסקי והחזון‪-‬איש לא נבעה‬
‫משום רשמיות‪ ,‬ואעם״כ נתקבלה דעתם כדעת ההלכה‪ .‬ואם גדולי התורה שבדורנו‪ ,‬״אינם‬
‫מסוגלים מבחינה פסיכולוגית״‪ ,‬ועל כן אינם נענים לתביעות ליבוביז‪ ,‬לחוקק הלכה‪,‬‬
‫הרי שאין מקום ליצירת הלכה זו‪ .‬כי אכן אין ״מוסדות ההוראה״ שליחיו של ה״צבור״‬
‫ואין ה״ציבור״ מורשה להכריע בענינים אלה‪ .‬ידיעת התורה קובעת וגדולי התורה יקבעו‬
‫את ההלכה — ולא מתוך יצירה מחדש‪ ,‬לא מתוך חקיקה חדשה‪ ,‬אלא מתוך התורה הכתובה‬
‫והמסורה מסיני‪ .‬וגדולי התורה‪ ,‬לא מתוך שמרנות‪ ,‬או מתוך מניעים פסיכולוגיים אינם‬
‫נענים לתביעת ליבוביץ‪ ,‬אלא מתוך ידיעתם את התורה ואת ההלכה יודעים שדרך זו היא‬
‫דרך מנוגדת לדרכה של תורה‪ .‬ואגב היא דרך ריפורמית מובהקת‪ .‬כן דרשו הריפורמים‬
‫להרחיק מההלכה מה ״שהחוש הבריא של העם״ — כפי שהם קראו לזאת — איננו גורס‬
‫ולחדש בהתאם לרוח הזמן‪ .‬בזה ערערו את ההלכה‪ ,‬את יסודות התורה‪ .‬ובסופו של דבר‬
‫יצרו לנו קריקטורות של יהדות‪ ,‬כדוגמת ״היהדות״ הריפורמית והשמרנית בארה״ב‪,‬‬
‫והליברלית באנגליה‪ .‬בטוחני שליבוביץ אינו מתכוון ליצירות קריקטורליות שכאלה‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫שאין הוא רואה את הנולד וגם מבחינה זו — מלבד הגישה העקרונית המוטעית שלו —‬
‫הנו טועה‪ .‬והגישה העקרונית המוטעית שלו יסודה בכך‪ ,‬שלדעתו התורה וההלכה נתונות‬
‫בידי אדם לעשות בהן כטוב בעיניהם‪ ,‬מול הגישה המקורית‪ ,‬אשר לפיד‪ ,‬תורה זו נמסרה‬
‫לנו מסיני ואין אנו רשאים לעשות בה כרצוננו‪ ,‬אלא עלינו לנהוג בה לפי כלליה ויסודותיה‪,‬‬
‫אשר נקבעו בה בעצמה‪ .‬והדרד היא דווקא של פסק הלכה ולא של חקיקה חדשה״‪.‬‬
‫לדברים מעין אלד‪ .‬שנאמרו בשעתו אין לנו עקרונית מה להוסיף‪.‬‬
‫אנו קובעים ברורות‪ .‬אותם גדולי התורה שדנו בבעיה החל מה״נודע ביהודה״ דרך‬
‫החתם־סופר‪ ,‬ה״בנין ציון״ והמהר״ם שיק עד לגדולי התורה שבימינו לא היו חלילה‬
‫רחוקים מן המציאות והבינו יפה את השאלה העומדת בפניהם‪ .‬והצטרפו עליהם גדולי‬
‫תורה שהיו גם אנשי מדע מובהקים כגאונים ד״ר נתן אדלר )בעל ״נתינה לגר״( ופרופ׳‬
‫ד‪ .‬צ‪ .‬הופמן )בעל ״מלמד להועיל״( והם הם שהכריעו לאור שאלות שהוצגו בפניהם‬
‫בבהירות ולאור ידיעת המצב בשאלות אלה‪ .‬ועל כן ארשה לי לומר שרשימה ביבליוגרפית‬
‫זו מגמתית היא‪ ,‬מגמתה להראות םאיזו רצינות נדונה משך דורות רבים שאלה זו‪.‬‬
‫אבל פרוס׳ ליבוביץ איננו מסתפק בדרישח לחוקק הלכה; הוא גם מורה לנו היאך‬
‫צריך לחוקק הלכה זו‪ .‬הוא הלוחם נגד מתן טעמים למצוות‪ ,‬כאן במקרה הזה תינו לפתע‬
‫יודע‪ ,‬שבגוף המת אין בו שום קדושת ואפילו מתבטא ״חלילה לנו להשתמש במונח‬
‫קדושה לגבי הגוף אפילו חחי ואין צורך׳ לומר המת״‪ .‬הוא יודע למה גוף המת הנו טמא‬
‫והוא כמובן מוכן להסיק מכך מסקנות בקשר להתיחסות לגוף המת‪.‬‬
‫נדמה לי שלא יכעס פרוס׳ ליבוביץ אם אומר שגדולים וטובים ממנו אמרו אחרת‪.‬‬
‫בסקירה הרצופה פה פורסמו דברי בעל החת״ם המדבר על לחלוחית קדושה שנשארה בגוף‬
‫המת שבחייו היה נרתיק לנשמה‪.‬‬
‫כן הננו מפרסמים בנספח את מכתבו של בעל ״נתיגד‪ .‬לגר״ הקובע ברורות שדרגה‬
‫מסוימת של קדושה נשארה בגוף האדם גם אחרי מותו ומביא לכך חוכחות‪ ,‬וכמובן שאפשר‬
‫היה להוסיף על כך כהנה וכהנה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪4‬‬

‫המעין כ ת ב ע ת מוצא לאור ע״י מוסד יצחק ברייער‪ .‬ירושלים מ נ ח ם אב‬
‫תשט״ז‪ .‬כרך ג ‪ /‬גליון א—ב‪ ,‬ע׳ ‪ .21‬ד״ר יעקב ל ו י ‪ :‬נתוחי מתים בישראל‬
‫)ההלכה והמדע חרפואי(‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫נעם ב מ ה לבירור בעיות הלכה‪ .‬ספר שביעי‪ .‬ירושלים תשכ״ד‪ .‬ע׳ שסז‪.‬‬
‫ד ״ ר שמעון ש ר ש כ ם ק י ‪ :‬על ניתוח מתים‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫שם ספר שמיני‪ .‬ירושלים תשכ״ח‪ .‬ע׳ רלא‪ .‬ד״ר יעקב ל ו י ‪ :‬קביעת סיבת‬
‫המות ובעיותיה החלכתיות‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫תורה שבעל פה הרצאות בכינוס הארצי השישי לתושבע׳יפ‪ .‬ירושלים תשכ״ד‪.‬‬
‫ע׳ סא‪ .‬הרב ד״ר ישראל יעקובוביץ‪ :‬בעיית ניתוח המתים להלכה ולמעשר‪..‬‬

‫‪.8‬‬

‫שם ע׳ פב‪ .‬פרופ׳ ו‪ .‬זילברשטיין‪ :‬ניתוח מתים לאור קורות חרפואח‬
‫והתפתחותח‪ .‬נדפס ‪.‬גם ב ״ ם ע י ״ ‪ ,‬ירחון לתורח ולמדעי חיחדות שנד‪ .‬כ״ח‪,‬‬
‫חוב א—ב‪ ,‬ירושלים ת ש כ ״ ד ע׳ םב‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫חרב ד״ר עמנואל )ישראל( יעקובוביץ‪ :‬הרפואה והיהדות מחקר חשוואתי‬
‫וחיםטורי על יחם ה ד ת חיחודית לרפואת‪ .‬ירושלים תשכ״ו‪ .‬ע׳ ‪ .161‬ביתור‬
‫אנטומי‪ .‬ע׳ ‪ .185‬חשתלת אברים‪.‬‬
‫תרגום ש ל ספר שתופיע באנגלית בניו־יורק ‪.1959‬‬

‫‪.10‬‬

‫שעדים ש נ ח ט״ז כ ״ ב וכ״ג מ נ ח ם אב תשכ״ו‪ .‬ד ״ ר יעקב ל ו י ‪ :‬בעית ניתוחי‬
‫מתים ו מ ד ע חפטולוגיח החדיש‪ .‬מ י קובע א ת ״פיקוח חנפש״ ?‬
‫‪2‬‬

‫על ח מ צ ב החוקי הקיים — עדיין עם מסירת החומר לדפוס — ב מ ד י נ ת ישראל‬
‫מדווח חמנות אלעזר ל‪ .‬גלובוס במאמרו ״שאלות ותשובות על חוקי ניתוחי מתים״‬
‫ב״הרפואח — עתון חחםתדרות חרפואית בישראל״‪ ,‬כרך ם‪ ,‬חוב׳ ו כ״ז באדר‬
‫תשכ״א‪ ,‬ע׳ ‪.196‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬
‫חוזר‬
‫הרבנות‬
‫‪2‬‬
‫‪50‬‬

‫עם מות חולד‪ .‬יש להודיע 'לבני חמשפחה על המוח‪.‬‬
‫אם 'לא תביע המשפחה התנגדות לנתיחה עם ההודעה על מות החולח יחליט מנהל‬
‫המחלקה‪ ,‬ובהעדרו רופא ראשי מן המנין‪ ,‬אם לבצע נתיחה או לא‪.‬‬
‫אם בשעה שהמשפחה תקבל את ההודעה על המות תביע את התנגדותה לבצוע‬
‫הנתיחה ישוחח מנהל המחלקה‪ ,‬ובהעדרו רופא ראשי מן המנין עם בני המשפחה‬
‫וישתדל לשכנעם על חצורך בנתיחה‪.‬‬
‫בכל מקרה שיתעורר ספק אם לבצע נתיחה יש להועץ בהנהלה״‪.‬‬
‫זח נשלח כתוצאה מישיבה משותפת בין נציגי הדסח לבין נציגי חברי לשכת‬
‫והמועצה הדתית בירושלים ביום ‪ 22‬בינואר ‪.1961‬‬

‫עיין הומר נוסף להלן בהערה ‪ 3‬ו־‪.4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אין לי ספק שלא דליתי את כל ההומר ההלכותי שבספרות השו״ת‪ .‬והמשלים‬
‫תבא עליו ברכה‪.‬‬
‫לצערי חסרים ברשימה כ מ ה ״הידורים״ השייכים לרשימה ביבליוגרפית‪,‬‬
‫אבל הכנסתם היתד‪ .‬גורמת דחיית ההדפסה‪.‬‬
‫רשמנו רק תשובות שהגיעו לידינו‪ .‬ספרים שהופיעו בכמה מהדורות רשמנו‬
‫על פי המהדורא ה ר א ש ו נ ה ; מהדורא מאותרת רשמנו רק אם יש ב ה איזה שהוא‬
‫הידוש בענין שאנו דנים בו‪.‬‬

‫*‬
‫נציין ע ו ד ל ב ס ו ף ‪ :‬לאהרונה פורסם פסק דין של גדולי התורה בארץ‪ ,‬הרבנים‬
‫הראשיים לישראל‪ ,‬ראשי בתי הדין הרבניים‪ ,‬ראשי ישיבות‪ ,‬רבנים ודיינים ה א ו מ ר ‪:‬‬
‫״בהיות שגדלה הפרצה בנתוהי מתים אנו מביעים ד ע ת נ ו בי גתוה מתים‬
‫בכל דרך שהיא‪ ,‬אסור לפי דין תורה ואין מקום להיתר אלא באופן ש ל פקוח‬
‫נפש מ י ד י וזאת רק בהסכמה לכל מקרה ומקרה ש ל רב מובהק המוסמך לכך״‪.‬‬
‫פסק דין זה מצטרף לפסק דין של אגודת הרבנים בארה״ב )ע׳ הערה ‪(4‬‬
‫ושל רבני פ ו ל י ן ) ע ׳ ״שערי ציון״ — אות טז ‪.(8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪51‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רשימת התשובות‬
‫ספר נודע כיהודה מהדורא ת נ י י נ א כרך ראשון מחזיק תשובות השייכים‬
‫לדיני ש ״ ע א״ה ו י ו ״ ד ‪] . . .‬מאת[ מוהר״ר יחזקאל פג״ל ל נ ד א ‪ . . .‬זכרונו‬
‫לברכה — פ ר א ג גדול ש מ ך ונודע ביהודה ]תקע״א[ לפ״ק‪ .‬סי׳ די‪ .‬תשובה‬
‫למו״ה ליב פישלם‪ :‬״ א ה ד מ ת בהולי א ב ן אם מותר להרופאים לנתהו‬
‫להתלמד למקום אחר לרפאות חלאים בהולי זה״ )ע״פ המפתה(‪ .‬ה מ ס ק נ ה ‪:‬‬
‫אמנם ‪.‬ספק ה צ ל ת נפשות דוהה אלםורים אבל רק אם ישנו לפנינו חולה‬
‫הצריך לזה‪ .‬״אבל בנידון דידן אין כ א ן שום חולה הצריך לזה רק שרוצים‬
‫ללמוד ח כ מ ח זו אולי יזדמן חולה שיהי׳ צריך לזד‪ ,‬ודאי דלא דחינן משום‬
‫ח ש ש א קלה זו •שום איסור תורה או אפילו איסור ד ר ב נ ן ‪ . . .‬וחלילח לחתיר‬
‫ד ב ר ז ה ‪ . . .‬ואם אנו ח ״ ו מקילים בדבר זה א ״ כ ינתחו כל חמתים בדי‬
‫ל ל מ ו ד סידור אברים הפנימיים ומהותן כ ד י שידעו ל ע ש ו ת רפואות‬
‫לההיים״‪…‬‬
‫ספר חתם םופר חלק יורה ד ע ה תשובות שאלות אשר הביאו אל מוהר״ר‬
‫משח סופר זצוק״ל‪ .‬סופר מהיר ]תר״א[ לפ״ק פרעםבורג‪.‬‬
‫סי׳ שלו )בטעות נ ד פ ס ‪ :‬דלו(‪ .‬מתיחס לתשובות ״נודע ביהודה״ )אות א(‪.‬‬
‫״נידון שלפנינו מ י שרוצה למכור ע צ מ ו בחיותו לרופאים שינתחוהו אחרי‬
‫מותו ל ל מ ו ד מ מ נ ו הלכות הרופאים ה נ ה זה אינו נכנס ב ג ד ר פ]קוה[‬
‫נ]פש[ כלל וסלל״‪ .‬דן באיסור הנאה ״ מ ט ע ם מ ת ישראל אסור בהנאה מ ן‬
‫התורה״‪ .‬״בני ישראל מאמינים גם אדם כ י ימות באהל עדיין במותו נקרא‬
‫אדם פנימי ולא פגר )קערפער( כ י גם בגופו שהיה נרתק ל נ ש מ ה נשאר בו‬
‫לחלוחי׳ קדושה ונוהגים בו כבוד״‪.‬‬
‫שומר ציון ה נ א מ ן הוסד על ידי ח ר ב ‪ . . .‬יעקב עטטליגגער וממני חצעיר‬
‫ש מ ו א ל ‪ . . .‬ענאך‪ .‬א ל ט א נ א י״ת כסליו תרי״ב‪ .‬חוב׳ קטז‪ .‬דף רל ע״ב‪.‬‬
‫תשובח בענין ניוול ה מ ת מפני פקוח נפש מ ה ר ב מ ״ ה י ע ק ב עטטלינגער‪.‬‬
‫דן‪:‬במקרה‪ .‬״יש שם עוד חולד‪ ,‬שנחלת בתולי כזה״‪ ,‬מתייחם לתשובת ״נודע‬
‫ביהודח״ ׳)אות א( וחולק עליו‪ .‬מביא דעות שאסור להציל עצמו בממון‬
‫ה ב ת וודאי אסור להציל עצמו כבזיון חברו‪ ,‬ובמיוהד שאין כל היוב על‬
‫המת להציל א ת ההי‪ ,‬ו כ ש ״ כ שהניוול הוא וודאי וההצלה היא ספק‪ .‬זהה‬
‫עם ״בנין ציון״ ק״ע )אות ד(‪.‬‬
‫שם ל׳ ש ב ט תרי״ב‪ .‬חוב׳ קכ״א‪ .‬דף ר מ ע״ב‪ .‬בענין נוול ה מ ת לצורך‬
‫פקוח נ פ ש מ ה ר ב מ ״ ח מ ש ה שיק‪ .‬חולק על התשובה הקודמת‪ .‬ע׳ ״שו״ת‬
‫מחר״ם ש י ק ״ ש מ ז ) א ו ת ז(‪.‬‬
‫ש פ כ ״ ח אדר תרי״ב‪ .‬קכ״ג‪ .‬דף רמח ע״א‪• .‬עוד בענין ניוול ח מ ת מפני‬
‫פיקוח נפש‪ .‬מ׳׳ד יעקב עטטלינגעד‪ .‬מ ע מ י ד דבריו‪ .‬ע׳ ״בנין ציון״ קעא‬
‫)אות ד(‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪4‬‬

‫שפ ז׳ א ב תרי״ב‪ .‬חוב׳ קי״ב‪ .‬דף רםב •ע״א‪• .‬עוד בענין ניוול המת מ פ נ י‬
‫פיקוח נפש מ א ת ה ר ב יעקב• קאפיל הלוי כ ״ ב ] = ב מ ב ר ג ר [ אב״ד דק״ק‬
‫ווארמם; לדעתו איפור ניוול ח מ ת הוא מ ן חתורח‪• .‬‬

‫‪5‬‬

‫ש פ ב ״ א מ נ ח ם ‪ .‬א ב תרי״ב‪ .‬חוב׳ קל״ג‪ .‬ד ף רםד ע ״ ב ‪ .‬מ ה נ ״ ל ) הוספה(‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫שם ח׳ אלול תרי״ב חוב׳ קל״ד דף רםו •ע״ב מ ח נ ״ ל )סוף(‪ .‬המשיב ד ן משום‬
‫איסור •ניוול המת‪ .‬מ ב י א דברי ״ספר חסידים״ סי׳ תנא ד״כל ד ב ר שהוא‬
‫משום פקוה נפש יכול לעשות למת״‪ .‬א ך כיון שלא נמצא דבר זה בשום‬
‫ספר מהפוסקים ואפשר לפרש דברי ם ״ ה שכוונתו ״דאם נעשה שינוי בהמתים‬
‫ואנהנו מסלקים השינוי׳‪ /‬לכן אין ל ה ס ת מ ך על ס״ה זה בענין ניתוה‬
‫המת‪ .‬דף רסז ע״א‪ .‬עוד בדין גזל וניוול המת לצורך פיקוה נפש‪ .‬מהר״פ שיק‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫שפ י ״ ט אלול תרי״ב‪ .‬חוב׳ קל״ה‪ .‬דף רטט ע ״ א מ ה נ ״ ל )סוף(‪ .‬ע׳ ״שו״ת‬
‫מחר״ם ש י ״ י ק ״ י ש מ ״ ח <אות ז(‪ .‬הולך וסובב על מד‪ .‬שחידש ר׳ יעקב‬
‫ע ט ט ל י ע ע ר לאסור לחציל עצמו בגופו ש ל חברו ועל מח‪.‬שחקל במכר עצמו‬
‫בחיים‪ .‬חערד‪ .‬מר׳ יעקב עטטלינגער‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫שם ו׳ ת מ ו ז תרט״ו‪ .‬חוב׳ ר״ד‪ .‬דף ת ו ע״ב‪. .‬בענין אייסור ניוול חמת מהרב‬
‫מ ״ ח בער אפפענהייפ א ב ״ ד דק״ק אייבעשיץ )השגה •על דברי ר׳ יעקב‬
‫קאפיל הלוי ועל מד‪ .‬שחחת״ם !)אות ב( אוסר משום ה נ א ה ‪ ,‬י ‪:‬‬

‫‪9‬‬

‫שם ג׳ אלול תדט״ו‪ .‬חוב׳ ר״ח‪ .‬דף ת י ד ע״א‪ .‬עוד בענין •ניוול במת מהרב‬
‫מ ״ ח קאפיל הלוי!)תשובת על חקודם(‪.‬‬

‫‪ 10‬שם ו׳ בסלו תרט״ז‪ .‬חוב׳ רי״ג‪ .‬דף תכח ע״ב‪ .‬תשובד‪ ,‬בענין קבורת נפל‪.‬‬
‫‪ .‬ש א ל ה אשד‪ .‬הפילה ג פ ל ‪ . .‬ורוצה רופא‪.‬ישראלי ל ה ש ה ו ת ו ‪ . . .‬להתלמד בו;‬
‫ ח כ מ ת ה ט ב ע כ מ נ ה ג ה ר ו פ א י ם ‪ . . .‬מ ה ר ב יעקב עטטלינגער‪ .‬זהה עם בנין‬‫ציון קי״ט‪).‬אות ד(‪.‬‬
‫‪ 11‬שפ כ ״ א אדר ש נ י תרט״ז הוב׳ ר ב ״ ב ד ף ת מ ב ע ״ ב מ ה ר ב מ ש ה ליב הכהן‬
‫מניקולםבורג‪ .‬מ ש י ג על דברי ר׳ יעקב עטטלינגער שבסימן הקודם‪ .‬תשובת‬
‫״ י ר׳•'יעקב עטטליגגער ע ל ההשגה‪.‬‬
‫ה ה ש ג ה והתשובה נדפסו בשו׳׳ת בנין ציון ק ״ כ ) א ו ת ד>‪.‬‬
‫שו״ת בנין ציון ] מ א ת הרב[ יעקב י ו ק ב ‪ . . .‬עטטלינגער א ל ט ו נ א י ת ר כ ״ ח ‪.‬‬
‫סי׳ קע בענין ניתוחי מ ת ״למצוא תרופח ל א ש ר ע ו ד בחיים״ מתיחם‬
‫ ל ת ש ו ב ת ג ו ״ ב )אות א( •ואוסר ל ה צ י ל נ פ ש בבזיון אחר• בשם שאסור‬‫ל ה צ י ל עצמו •בגזל חברו‪ .‬זהה עם שומר ציון ה נ א מ ן ק ט ז ) א ו ת •ג(‪.‬‬
‫שם סי׳ קעא‪ .‬ה ש ג ה על דברי המהר״ם שיק ׳)ע׳ אות ז ( ; זהה' עם ש ו מ ר ציון‬
‫י • ׳ יי‬
‫הנאמן קכג ) א ו ת ג ( ‪.‬‬
‫שט םי;׳‪ -‬קלט‪,‬וםי׳ קכ בענין •להשהות •נפל בסמים להתלמד בו ח כ מ ת ה ט ב ע‬
‫כ מ נ ה ג חרופאים‪ .‬אוסר משום חובת ציון קבר ש ל א יבוא ל ה י ט מ א בו‪.‬‬
‫זהה‪-‬עם שומר ׳ציון הנאמן דיג ו ר כ ב ) א ו ת ‪ .‬ג ( ‪.‬‬
‫;‬

‫‪:‬‬

‫‪53‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה‬

‫ספר האשכול ]עם ! י א ו ר [ נחל אשכול מ ה ר ג צ ג י מ י מ י ן ‪ . . . .‬אויערבד ח ״ ב‬
‫ה א ל ב ר ש ט א ד ט תרכ״ח‪ .‬ע׳ ‪ .117‬מ ב י א דברי מו״ד‪ .‬קאפיל ב ״ ב םגל מווארמס‬
‫)אות ג ‪ . ( 9 , 4 – 6‬מתווכח ומסתמך על ה נ ו ״ ב ) א ו ת א(‪.‬‬

‫ו‬

‫הפד מ ח נ ח חיים י חלק שני על יורד‪ .‬ד ע ח ]מהרב[ ח י י ם ‪ . . .‬זופמאן סופר‬
‫אוגגוואר תרל״ג סי׳ ס‪.‬‬
‫שם חלק שלישי על יורה ד ע ת ׳)מהנ״ל( מ ו נ ק א ט ש תרל״ט םי׳ ם )בעיקר‬
‫ע ל איסור הנאד‪ .‬מחמת(‪.‬‬
‫ש ו ״ ת מהרי׳ם שיק‪ ,‬חלק יורה דעה ]מאת[ מ ו ״ ה משה שיק מונקאטש‬
‫תרמ״א‪ .‬םי׳ שדמ‪ .‬בקשר לחשארת נפל בסמים כ ד י ללמוד מ מ נ ו ח כ מ ת‬
‫ניתוח‪ ,‬תגובח להערות ר׳ אתרן אםאד מניקולםבורג על תשובת ר׳ יעקב‬
‫ע ט ט ל י ע ע ר ב ״ ש ו מ ר ציוןיחנאמן״ מ כ ת ב ר ע )אות ג(‪.‬‬
‫שם סי׳ שמו ושמח‪ .‬ניתוחי מתים‪ .‬מ ת י ח ס לשומר ציון •הנאמן חוב׳ קט״ז‬
‫וקכ״ג )אות ג( בהם אוסר ר׳ יעקב עטטלינגער אפילו ביש חולה לפנינו‬
‫וכן ב מ ח שנראח מדברי רי״ע לחתיר אם מ ח ל מתיים — ו מ ת ע ד לדבריו‬
‫בשניהענינים‪.‬‬

‫ז‬

‫מ ו ר ה ב משומר ציון הנאמן קכא ועבוד ש ל מ ה שפרסם שם קלד וקלח‬
‫)אות ג(‪.‬‬
‫ח‬

‫ספר אמרי שפר ]מהרב[ י אליהו ]קלצקין[ וורשא תרג״ו‪ .‬סי׳ פ ג דן גם‬
‫‪.‬במקרר‪ .‬ניתוח ש ל נרצח‪.‬‬

‫ט‬

‫וילקט יוסף קובץ על י ד ‪ . . .‬יוצא לאור פעמים ב ת ד ש ‪ . . .‬על ידיי הצעיר‬
‫יוסף הכהן שווארטץ‪ .‬באניחאד ר ״ ת תמוז תרם״ן ש נ ח ט ׳ קונטרס טז‪ .‬סי׳‬
‫ק ע ו ‪ . . .‬ח ר ב ‪ . . .‬אליעזר דייטש‪)! .‬ע׳ אות כב(‪• .‬‬

‫י‬

‫תשובה ע׳יד ח נ ו ט ת מתים מ א ת ]חרב[ צבי שמעון אלבום‪ .‬ת ר ע ״ ו שיקאגא‪.‬‬
‫ת ש ו ב ח לביח״ח ל ש ח פ ת בעיר דענווער קאלאראדא‪ ,‬ב ע נ י ן גתוחי מתים‬
‫לתכלית חלימוד והחכמת‪) .‬ע׳ גם אות יא(‪.‬‬
‫הרחמ״ח דן עם ה ה ״ ק והרופאים שם והסיק לאיסור — ורוצח לאסור אף אם‬
‫החולים יסכימו לנתחם אחרי מותם‪.‬‬
‫‪ 1‬יגדיל תורה מ א ס ף ח ד ש י ניו־יורק־ברוקלין‪ .‬נערך ע ״ י חרב מ ש ה ‪ -‬ב נ י מ י ן‬
‫טאמאשאו )מביט(‪ .‬ש נ ח ח׳‪ ,‬קונטרס א ‪ /‬ט ב ת תרע״ו‪ ,‬טי׳ ב‪ .‬השובר‪.‬‬
‫״יקרא דתיי״ מ ח ר ב אלעזר מאיר‪ -‬פרייל )ע׳ גם אות טז ו ב ג ( ‪ .‬ל ד ר נ‪.‬‬
‫מאסעזאחן ‪ ,‬בקשר לביח״ח בדענווער )עיין גם אות י( ‪.‬‬

‫יא‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫ד״ר נחמיה מאזעסזאהן פרסם חוברת ״שאלד‪ .‬ב ע ד ה ח י י ם א ל ה מ ת י ם לפ״ק׳׳‬
‫י "‬
‫ניו יארק ]תרע״ה[ בעניו חנידון‪.‬‬
‫ב״יגדיל תורה״ שנד‪ ,‬ט׳ קונטרס א׳‪ ,‬גיסן תרע״ז‪ ,‬ב״הוםפד‪.‬״ ע׳ ‪ 30‬פורסם מאמר ״נתוח‬
‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ 2‬שם קו׳ ג׳‪ ,‬אדר א ׳ תרע״ו‪ ,‬סי׳ ט ו ‪ :‬סוף התשובה‪ .‬ד ן בדברי הנו״ב )אות א(‬
‫שאין לחלק ב י ן ח ש ש א לזמן קרוב לחששא לזמן רחוק‪ ,‬בתחלת דבריו דן‬
‫•בשאלת ניתוח מתים ע״י כחן‪.‬‬
‫‪ 3‬שפ קו׳ ד ‪ /‬א ד ר ב ׳ חרע״ו‪ ,‬סי׳ פ ג ה ר ב ד ״ ר ר ב רעוועל בעניו ניתוחי מ ת‬
‫ע ״ י בהן‪.‬‬
‫‪ 4‬שפ קו׳ ה ‪ /‬גיסן תרע״ו‪ ,‬סי׳ ל א ה ר ב יהודה ל י ב לעווין ל ה ר ב ש ״ צ אלבום‬
‫)ע׳ א ו ת י( מ ת י ר א ם ההולה התרצה ב פ ה מ ל א ובקנין גמור‪.‬‬
‫‪ 5‬שפ קו׳ ו ‪ /‬אייר תרע״ו‪ ,‬סי׳ מ א ד ״ ר יהודה אליקים גאלדבערג אם מ ו ת ר‬
‫לכהן להתלמד ח כ מ ת הרפואה א ש ר נכללת בה גם ח כ מ ת ניתוה המתים‬
‫המעשית‪ .‬סי׳ מ ו ‪ :‬המשך ד ״ ר רעוועל‪.‬‬
‫‪ 6‬שפ ק ר ז ‪ /‬םיון תרע״ו‪ ,‬סי׳ מ ט בירור ולבון בענין ניתות המתים‬
‫הרב אלעזר מאיר פרייל מעיר להערות שהגיעו אליו‪.‬‬
‫סי׳ ג הרב נ ת ן נ ט ע חלוי הורוביץ דן בדברי הנו״ב )אות א( המחלק בין‬
‫איתא ק מ ן לליתא קמן‪.‬‬
‫‪ 7‬שפ קו׳ ת—ט‪ ,‬תמוז • א ב תרע״ו‪ ,‬סי׳ נ א ה מ ש ך תשובת ד ״ ר גאלדבערג‪ .‬סי׳‬
‫נ ה מ ש ך וסוף להרב פרייל‪.‬‬
‫סי׳ ס ‪ :‬בירור דברים מ ה ר ב ד ״ ר ד ב רעוועל בענין ט ו מ א ת כהנים‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 8‬שם קו׳ יא—יב‪ ,‬תשרי—השון תרע״ז סי׳ מ ט ה מ ש ך דייר‪ .‬גאלדבערג‪.‬‬
‫־‬

‫‪ 9‬שם קו׳ יג‪ ,‬כסלו ת ר ע ״ ז סי׳ ע ב המשך ד ״ ר גאלדבעדג‪:‬‬
‫׳‬

‫־‬

‫‪-‬‬

‫‪ 10‬שם ש נ ה ט׳ קו׳ א׳‪ ,‬ניסן תרע״ז‪ ,‬סי׳ י המשך ד ״ ר גאלדבערג‪.‬‬
‫‪ 11‬שפ קו׳ בי‪ ,‬אייר תרע״ז‪ ,‬סי׳ יח המשך ד ״ ר רעוועל‪ .‬י י‬
‫‪ 12‬שפ קו׳ ג ‪ /‬םיון תרע״ז‪ ,‬סי׳ כ המשך ד ״ ר גאלדבערג‪.‬‬
‫‪ 13‬שפ קו׳ ה—ו‪ ,‬אב—׳אלול‪ ,‬סי׳ ל ט המשך ד ״ ר גאלדבערג‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מתים״ מאת ד״ר צבי הענרי אילאוויא‪ ,‬הכולל בירור הבעיות ע״י רופא‪ ,‬הנוטה להתיר‪.‬‬
‫העורר‪ ,‬המביט‪ ,‬מעיר שניתן פסק של וועדה של אגודת הרבנים‪ :‬״ביה״ח בדענווער שלח‬
‫את ד״ר םפיוואק בפני ועידת אגודת הרבנים בשנה חעברח )תרע״ו( ונבחרה ועדה‬
‫המורכבת מהרבנים ר׳ שלום אלחנן הלוי יפה מניו יורק‪ ,‬ר׳ אברהם נחמן שווארץ מבאל־‬
‫טימור‪ ,‬ר׳ אליעזר זילבער מהאריסבורג‪ ,‬ר׳ אליעזר מאיר פרייל מטורונטו‪ ,‬ד״ר דב‬
‫רעוועל מניו יורק ואחרי מו״מ החליטו לאסור ואגוה״ר אישרה‪.‬החלטתם״‪ .‬ב״יגדיל תורה״‬
‫שנה י׳ קונטרס א׳‪ ,‬מרחשון‪-‬כסלו תרע״ט בע׳ ‪ 68‬דין ודברים מאת ד״ר צבי הענרי‬
‫אילאוויא‪ ,‬הרב אליעזר מאיר פרייל‪ ,‬והמביט‪.‬‬
‫ראוי לציין ש‪ -‬עזד‪. 3.1110‬עם אביו של ד״ר צבי אילאוויא פרסם בירחון ‪1116 00-‬׳‬
‫‪ 01016111; 3,11(1 £11161:10311 16^1311 £(17003.16‬כרד ‪ ,14‬פילדלפיה ‪ ,5671‬ע׳ ‪,134/6‬‬
‫מכתב המצדד בניתוחי מתים‪ .‬מכתב זה גתפרםם גם בספרו‪:‬י ספר מלחמות א‪-‬לקים‬
‫‪5 3,116. £116 0311151;10 (1601310115 01 1116 13.16‬־‪5131 1611;61‬־‪61‬ד‪£ 1116 00111;1:0‬ת‪61‬נ‪1‬‬
‫‪. 155-158.‬ק ‪113131)1 360131(1 1110^. 3611111 1914,‬‬
‫)תודתי נתונה לר׳ ישראל יעקב דינסטג נ״י מספרית ישיבה‪-‬אוגיברסיטה בניו‪-‬יורק על‬
‫עזרתו בהשגת חומר זה ואחר ועל שהפנה תשומת לבי אליו(‪ .‬ועיין בקשר לד״ר צבי אילאוויא‬
‫בספר ״כל בו על אבילות״ )אות מד‪ (.‬ח׳יא ע׳ ‪ 41‬הערה ‪.20‬‬
‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ 14‬שם •קו׳ ח—ט‪ ,‬חשון—כסלו‪ ,‬סי׳ בז המשך ד ״ ר גאלדבערג‪.‬‬
‫‪ 15‬ש פ קו׳ י—יא‪ ,‬שבט—אדר‪ ,‬סי׳ םג המשך ד״ר גאלדבערג‪.‬‬
‫‪ 16‬שם ש נ ה י׳‪ ,‬קו א׳‪ ,‬מרחשון—כסלו תרע״ט‪ ,‬סי׳ ב‪ .‬ה מ ש ך ד״ר גאלדבערג‪.‬‬
‫יב‬

‫אוצר דיכים ומנהגים ערוכים ע ״ י יהודה דוד אייזענשטיין‪ ,‬ניו‪-‬יורק תרע״ז‪.‬‬
‫ע׳ ‪ .453‬ערך נתוה המתים‪ .‬סכום קצר ולא מספיק על במה דיעות‪.‬‬

‫יג‬

‫ספר ש א ל ו ת ותשובות בית א ב חמישאי ]מהרב[ אברהפ אהרן יודעלאוויץ‬
‫ניו־יארק תרע״ט‪.‬‬
‫סי׳ ש נ ״ ה תשובה להרב צ ב י שמעון אלבום בקשר לביח״ח בדענווער )אות‬
‫י( דן בעיקר בדברי ח ת ״ ס )אות ב( באיסור הנאה מ ן המת‪ ,‬בדברי בנין‬
‫ציון )אות ד( ומהר״ם שיק )אות ז(‪ ,‬ובענין ח נ י ט ה ובתירה‪ — .‬וכותב‬
‫שהגאון מהר״ל פישלם השואל ב נ ו ״ ב ׳)אות א( הורה להתיר ‪.‬אף באינו‬
‫לפנינו ובזה הפריז על המדה‪.‬‬
‫סי׳ ש נ ״ ו להרב אליעזר מאיר פרייל )אות יא( נגד מ ה ש א מ ר שכיון^שאין‬
‫הרפואה ברורה הוי כליתא קמן‪.‬‬

‫יד‬

‫טפר מלכי בקודש ה ל ק ש ל י ש י ‪] . . .‬מהרב[ חיים הירשענזאן מוינעשטער‬
‫תהפ״ג‪ .‬ש א ל ה ד׳‪ ,‬ע׳ ‪ ,6‬״׳נתוח מ ת י ם ״ ב מ ה ל ק ה הרפואית באוניברסיטה‬
‫בירושלים‪ .‬תשובה לשאלה ד׳‪ ,‬ע׳ ‪ ,137‬מתפלפל בדברי המתווכחים ב״יגדיל‬
‫חורח״ !)אות יא(‪.‬‬
‫שם חלק ש ש י ‪ . . .‬םעאיגי חרפ״ח‪.‬‬
‫ע ׳ ‪ 61‬מ כ ת ב ר׳ יהודה יהושע פאליק איזראעליט ותשובת המח׳ עליו‪.‬‬
‫ע׳ ‪ 76‬מ כ ת ב ר׳ אפרים שניאור ו ת ש ו ב ת המח׳ עליו‪.‬‬
‫ע׳ ‪ 90‬מ כ ת ב ר׳ שמואל בליבאף ו ת ש ו ב ת חמח׳ עליו‪.‬‬
‫ע׳ ‪ 117‬מ כ ת ב ר׳ דוד צבי אויערכד‪.‬‬
‫ע׳ ‪ 204‬מ כ ת ב ר׳ אהרן היימן‪.‬‬

‫טו‬

‫‪ 1‬קונטרפ תל ת ל פ י ו ת ‪ . . .‬גרון ת״ח ורבנים ד״שואל ומשיב מ ד י הודש‬
‫ב ח ו ד ש ו ‪ . . .‬ערוך מ א ת י דוד צ ב י קאטצבורג‪ .‬מ ח ב ר ת א ח ד ושלושים‪ ,‬מ ש נ ת‬
‫תרפ״ד‪ ,‬בודאפעשט‪ .‬מ כ ת ב י״א‪ ,‬תמוז תרפ״ד‪ ,‬ע׳ קיז אות עד‪ .‬חרב ישראל‬
‫וועלטץ חציע שאלת בדבר ניתוח מתים לפני חרב דםענטמיחאל חרב‬
‫שמעון גרינפעלד ומסר לדפוס ש ת י תשובותיו ו)זד‪.‬ה עם אות סב(‪.‬‬
‫ה ר ש ״ ג דן בכך א ם יש בניתוח ה מ ת משום איסור ה נ א ה •בקשר לתשובת‬
‫המהר״ם שיק בענין זה )אות ז(‪ .‬אוסר לנתה משום ניוול ומהזק דברי‬
‫מהר״ם שיק בתשובתו נ ג ד דברי ״בנין ציון״ )אות ד( שמהילה לא־מהני‪,‬‬
‫ושבמקרה ש י ש לפנינו חולה מסוכן מותר לנתח המת‪ .‬לבסוף מ ת י ר גיתוה‬
‫במת עכו״ם לחתלמד‪ .‬בתשובח חשניח שם מלואים לראשונח‪.‬‬
‫בסוף הוסיף העורך מלואים בעיקר לחתיר ׳ניתוח להתלמד ב מ ת עכו״ם‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כ ו ת ב שאין כאן רק הסתכלות אלא שיש אסור הנאה ומציין ל מ ח נ ה חיים‬
‫ח ״ כ )אות ו(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ 2‬שם מ כ ת ב יב‪ .‬מנחם א ב תרפ״ד‪ ,‬ע קכט‪ ,‬אות עג‪ .‬תשובה מ ה ר ב מרדכי‬
‫ווינקלער ר ב ב מ א ה •)זהה עם אות כ(‪.‬‬
‫מחזק דעת מהר״ם שיק בקשר לאיסור הנאה במת‪ ,‬מביא דברי מ ל כ י בקודש‬
‫)אות יד( ומוסיף ש מ ת מנותח אסור לכהן קרוב לחיטמא לו‪.‬‬
‫•‪3‬‬

‫שפ מהברת שנים ושלשים‬

‫מ ש נ ת תרפ״ה‪ ,‬מ כ ת ב א ע׳ א אות א‪ .‬מהרב‬

‫שמעון גרינפלד מ ג ן על עמדתו שאין איסור הנאד‪ .‬בניתוח המת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫שפ מ כ ת ב ב‪ ,‬ע׳ יא‪ .‬תשובת הרב שמואל לוי ווינבערגיער נגד דעתו ש ל ‪.‬‬
‫הרב שמעון גרינפלד בענין ה נ א ה בניתוח המת‪.‬‬
‫שפ מ כ ת ב ג‪ ,‬ע׳ יט‪ ,‬אות יב‪ .‬תשובה נוספת מהרב מרדכי ווינקלער‪ .‬אות יג‬
‫תשובה נוספת מהרב שמעון גרינפלד‪.‬‬
‫שפ מ כ ת ב ה‪ ,‬ע׳ מ‪ ,‬אות כג‪ .‬הערה של הרב בן ציון פלופ לדברי הרב‬
‫ש‪ .‬גרינפלד‪.‬‬

‫‪ 1‬שערי ציון ירהון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬העורכים‪ :‬שלמה בלזר‪ ,‬אהרן י‪ .‬זםלנסקי‪.‬‬
‫איירו—אלול תרפ״ה‪ ,‬ש נ ת ח מ י ש י ת חוברת ה־יב‪ ,‬סי׳ מד‪: .‬נתוה המתים‬
‫חרב אלעזר מאיר פרייל‪) .‬עיין אות יא וכג(‪.‬‬
‫‪ 2‬שפ תשרי—חשון תרפ״ד‪ ,‬שנה ו‪ ,‬חוברת א ^ ב ‪ ,‬סי׳ ד‪ .‬ה ר ב יחודה ליב‬
‫גרויבארט ׳)בשינויים אות כא(‪.‬‬
‫‪ .3‬שפ כסליו—שבט תרפ״ו‪ ,‬ש נ ח ו‪ ,‬חוב׳ ג—ד‪ ,‬סי׳ כא‪ .‬חרב חייפ הירשנזון‬
‫)ע׳ גם א ו ת יד( נ ג ד הרב פרייל‪.‬‬
‫‪ 4‬שפ אדר—ניסן תרפ״ו‪ ,‬שנה ו‪ ,‬הוב׳ ו—ז‪ .‬סי׳ לו‪ .‬הרב כ צ ״ מ עוזיאל‬
‫)ע׳ גם אות לב( סי׳ לז‪ .‬הרב הירשנזון המשך‪.‬‬
‫‪ 5‬שם אייר—תמוז תרפ״ו‪ ,‬שנד‪ .‬ו‪ ,‬חוב׳ ח—י‪ .‬סי׳ כו‪ .‬המשך ה ר ב הירשנזון‪.‬‬
‫‪ 6‬שפ מנ״א—אלול תרפ״ו‪ ,‬ש נ ה ו‪ ,‬חוב׳‪,‬יא—יב‪ ,‬סי׳ םז‪ .‬ה מ ש ך חרב עוזיאל‪.‬‬
‫‪ 7‬שם תשרי—בסליז תרפ״ז‪ ,‬שנד‪ .‬ז‪ ,‬חוב׳ א—ג‪ ,‬סי׳ א‪ .‬ה מ ש ך חרב עוזיאל‪.‬‬
‫‪ 8‬שפ אייר—סיון תרפ״ז‪ ,‬ש נ ח ז‪ ,‬חוב׳ ט—י‪ ,‬סי׳ מג‪ .‬חמשך חרב פרייל‪.‬‬
‫‪ .‬מ ת ו ך דבריו‪ :‬״אחרי שבעיקר חדבר תסכימו רבני פולין לאסור להלכה‬
‫ולמעשח‪ ,‬כ ת ב לי ידידי הגאון מחר״ר דן רפאל פלאצקי שליט״א שגם‬
‫הוא •נקרא בווארשא לחוו״ד בזח ו ש ע מ ר ה ד ב ר לאיסור ]ע׳ גם יז[‪ ,‬וכן‬
‫הסכים למעשד‪ .‬ידידי חגאון מוחר״ד שפירא שליט״א חגאב״דק קאוונא‬
‫לפי הודעת חעתונים״‪ — .‬מ ת פ ל מ ס עם חרב חירשנזון וחרב עוזיאל‪.‬‬
‫‪ 9‬שפ מנ״א—אלול תרפ״ז‪ ,‬שנח ז‪ ,‬חוב׳ יב—יג‪ ,‬סי׳ מג‪ .‬ה מ ש ך חרב פרייל‪.‬‬
‫ש ו ״ ת אור המאיר ]מהרב[ יהודח מאיר שפירא‪ ,‬תרפ״ו‪ .‬סי׳ עד‪ .‬בענין ביתור‪.‬‬
‫״עוד בשנה ש ע ב ר ה ]כלומר תרפ״ה[ נדרשנו ב ז ה ‪ . . .‬והיה ל נ ו אז ועידה‬
‫בנידון זח יחד עם ו ע ד חרבנים ד״ק וורשא יצ״ו והחלטנו לאי‪,‬םורא״ )ע׳‬
‫ט ז ‪.(8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪57‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪5‬‬

‫יח‬

‫ספר קוי אור ]מהרב[ ראובן מרגליות ]לבוב ןזש״ד[ ע ׳ םב במאמר ״רופאים‬
‫ורפואות בתלמוד״ מ ס ת מ ך •על ״ספר הסירים״‪) .‬ועיין בקשר לכך אות ג ‪.(6‬‬
‫מאותו מ ה ב ר מפורסם גם טל תחיה ה ו צ א ה שניה מקובץ ״קוי אור״‪ ,‬ע י ״ ש‬
‫ג ט ב״מילואים״‪.‬‬

‫יט‬

‫מפר מ ל מ ד להועיל מ א ת מוהר״ר דוד צבי ה א פ פ מ א ן ‪ . • .‬מ ח ב ר ת שניה שו״ת‬
‫על יו״ד‪ .‬פרנקפורט ענ׳׳מ‪ ,‬תרפ״ז‪ .‬סי׳ קח‪ .‬״‪,‬אם מותר להתוך קדקוד מ ת‬
‫אחד בשביל לךאות מ ה ו ת חוליו״‪.‬‬

‫כ‬

‫ספר ש א ל ו ת ותשובות לבושי מרדכי מהדורא תליתא‪ .‬על או״ח ויו״ד‬
‫]מהרב[ מרדכי ליכ ווינקלער‪ .‬בודאפעםט תפר״ה‪ .‬או״ח סי׳ כ ״ ט אם‬
‫מותר לחםתכל ב מ ת כדי ללמוד מ מ נ ו ח כ מ ת הניתוח‪ .‬וגם אי מותר‬
‫ללמוד ח כ מ ת הניתוה או להסתכל באיזה אומנות בשבת )ע״פ חמפתח —‬
‫ו ע מ ״ ש גם בסי׳ ל(‪] .‬ע׳ אות טו ‪.[5,2‬‬

‫כא‬

‫ספר חבלים בנעימים ח ל ק שלישי ]מהרב[ יהודה ליב גרויברט אב״ד ורב‬
‫הכולל בעיר סט‪ .‬לואים‪ .‬לודז תרפ״ח‪.‬‬
‫בעיקר בענין ניתוחי מ ת י ם באוניברסיטאות פולין‪) .‬ע׳ אות טז ‪.(2‬‬

‫כב‬

‫ספר דודאי השדה ע ל חל׳ ש מ ח ו ת ]מאת[ ה ר ב ‪ . . .‬אליעזר חיים דייטש‪.‬‬
‫סעאיני תרפ״ט‪ .‬סי׳ עו ״‪,‬אם מותר לרופא יהודי לחתוך המתים ב״םעקציר‬
‫קאממער״ ] = ה ד ר הנתוהים[ כדי שילמד מ ל א כ ת הרפואה״‪ .‬מסיק שאם‬
‫ברור שינתהוהו רופאים גויים אם חתחיל ל נ ת ח ו הגוי מ ו ת ר לרופא יהודי‬
‫להמשיך‪ ,‬כ י אין •ניוול אחר ניוול‪) .‬זהה ע ם אות ט(‪ .‬סי׳ עט‪ ,‬מבסס פסקו‬
‫דאין ניוול אהר ניוול‪.‬‬

‫כג‬

‫המאור מ א ת ] ח ר ב [ ' א ל ע ז ר מאיר פרייל‪ ,‬ירושלים תדפ״ט‪ .‬סי׳ לז‪ ,‬לח ולט‬
‫תשובות לדר׳ נ‪ .‬מ א ס ע ם ז א ה ן ) א ו ת יא( סי׳ מ מ א )אות טז(י‬

‫כד‬

‫ספר שאלות ותשובות מ נ ח ת אלעזר‪] .‬מחרב[ חיים אלעזר שפירא הלק רביעי‬
‫מונקאטש תר״צ‪.‬‬
‫סי׳ בח מתייחס בעיקר לתשובת בנין צ י ו ן ) א ו ת ד( ומסיק בתקיפות לאיסור‬
‫אפילו ב א י ת א קמן‪ .‬ועיי״ש גם מ ש ״ ב במפתחות‪.‬‬

‫כה‬

‫‪5‬‬
‫‪58‬‬

‫ספר נימוקי אור החיים‪ .‬חיןדושי[ הלבות הגהות ונימוקים על שו״ע אורח‬
‫חיים ]מחרב[ חיים אלעזר שפירא טארגא ל ע ת קץ ) = ת ר ״ ץ ( ‪.‬‬
‫סי׳ ש י א הגהמ״ח תתיר לטלטל בשבת מ ת ע״י ככר כדי לחצילו מניתוח‬
‫א ח ר מוות‪,‬‬
‫הספר נדפס בשנות תר״פ‪ …‬כפי שמתברר מההקדשה לנציב העליון הרברט סמואל‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫טפר זכר שמחח ]מאת! מוהרי״ר ש מ ח ה הלוי זצללח״ח באמברגער פרנקפורט‬
‫דמיין תרצ״א סי׳ קנח )מתייחם לתשובח שבשומר ציון חגאמן חוב׳ קטז‪,‬‬
‫אות ג ‪.(1‬‬
‫ספד חבצלת השרון שאלות ותשובות חלק ראשון ]מהרב[ דוד מנחם‬
‫מאניש באבר בילגורייא תרצ״א‪ ,‬יו״ד‪ ,‬סי׳ צ ה תשובה לד׳ מאיר וואהל ד״ר‬
‫יודא פייפער ור׳ מאיר יעקב פרידריך מקרקוב‪) .‬ע׳ אות בח ולו(‪.‬‬
‫מ‪ .‬ג ו ט מ א ן ‪ :‬ד י ווירקלעכקייט אין ליכט און שאטען‪ ,‬׳ווארשא ‪.1931‬‬
‫ע׳ ‪ .99‬ש א ל ת ר׳ מאיר וואחל‪ ,‬ד״ר יחודח פייפער ומאיר פרידריך )ע׳ גם אות‬
‫כז ולו( בענין ביתור על יסוד דרישת האוניברסיטה בקרקוב למסור גויות‬
‫מתים יחודים לביתור ותשובת הרב יהיאל הלוי קפטנברג בענין זח ־ ‪-‬‬
‫מטעם חיוב קבורח ואיסור חנאח פוסק לאיפור‪.‬‬
‫ספר פורת יוסף חלק ראשון ]מהרב[ יוסף חלוי צווייג‪ .‬בילגורייא תרצ״ג‪,‬‬
‫סי׳ יז‪ .‬תשובה ש כ ת ב לחרב מ א י ר שפירא זצ״ל בקשר לתשובתו באור‬
‫המאיר — )אות יז(‪ .‬מ ת י ר למסור ל ב י ת ו ר ״ מ ת ישראל שהרג עצמו ל ד ע ת או‬
‫פושעי ישראל שמתו בלא וידוי״‪ .‬מ ס ת מ ך הרבה על מ ח נ ח חיים ח ״ ב‬
‫) א ו ת ו ‪.(8‬‬
‫ספר שאלות ותשובות כפי אהרן חלק ר א ש ו ן ‪] . . .‬מהרב[ אהרן פג״ל‬
‫עפשטיין‪ ,‬מ ו נ ק א ט ש תרצ״ג‪ .‬טי׳ ו בענין •ניתוח חנדרש ע ״ י ח ב ר ת הביטוח‪.‬‬
‫סי׳ ח מד‪ .‬עריף אם להוציא ה מ ת מבי״ה בו ביום ולהביאו לקבורת ואז‬
‫ינותה א ו להשהותו כמד‪ .‬ימים ואז אפשר יחיד‪ .‬לפעול ש ל א ינותח‪.‬‬
‫ספר עמק הלכה מ א ת ]הרב[ יהושע בוימל‪ ,‬ניו יורק תרצ״ה‪ .‬סי׳ מ ה בענין‬
‫הניטה‪ .‬סי׳ מ ט ת ש ו ב ת מהר״י ת ז י ן בעל ״ צ פ נ ת פענת״ באותו ענין‪.‬‬
‫פ פ ר משפטי ע ו ז י א ל ‪] . . .‬מהרב[ בן ציון מ א י ר חי עוזיאל‪ .‬ח ל ק ראשון‪,‬‬
‫ת ל א ב י ב תרצ״ח‪ .‬סי׳ כח וכט‪ .‬מתייחם לפרסומים ״בשערי ציון״ ׳)אות טז(‪.‬‬
‫כ נ ״ ל ‪ . . .‬מהדורא תניינא‪ ,‬חלק ג‪ .‬יורד‪ .‬דעח כרך ב‪ .‬ירושלים ת ש ב ״ י‬
‫ן = ת ש י ב [ סי׳ ק י ‪ :‬א ף במקום שמותר ל נ ת ח אסור •שישאר אפילו חלק קטן‬
‫ביותר בלי קבורה‪.‬‬
‫הפר שאלות ותשובות מאורות נ ת ן ]מאת חרב[ נ ת ן נ ט ע לייטער פיעטרקוב‬
‫תרצ״ו‪ .‬סי׳ עט‪ .‬דן אם נתוח ושריפת ח מ ה הוי ניוול‪.‬‬
‫הפר חזון איש אהלות ]מהרב אברהם ישעי׳ קרליץ[ ווילנא תרצ״ו סי׳‬
‫״ יבב• ם״ק ל ב מתיתם לנו״ב )אות א( וחת׳‪/‬ם )אות ב(‪ .‬״ואין החילוק בין‬
‫איתא קמן לליתא קמן אלא אם מצוי ח ד ב ר ‪ . . .‬לא מקרי פקוח נפש בדברים‬

‫‪59‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.‬עתידים שבהוד‪ .‬א י ן ל ה ם כ ל זכר״‪ .‬ודעתו נ ו ט ה דאין בזה איסור הנאה ירק‬
‫ניוול‪.‬‬
‫ספר שערי שמים ]מהרב[ מנחם הכהן ריזיקאוו‪ .‬גיו־יורק תרצ״ז‪ .‬הלק •שני‬
‫סי׳ לז ״לנחות מ ת י ם ולבדוק אותם בדי ללמוד מהם רפואה להולים אם‬
‫מ ו ת ר לעשות כן״‪.‬‬
‫בפר שאלות ותשובות דובב מישרים חלק ר א ש ו ן ‪] . . .‬מהרב[דוב בעריש‬
‫ןוידענפלד‪ .‬טשעבין תרצ״ז‪ .‬סי׳ נח ‪.‬בענין ניתוח בפרוזקטוריום ש א ל ת ר׳‬
‫מאיר וואהל וכו׳ •)ע׳ א ו ת כז וכח(‪.‬‬
‫קונטרט כ ה נ א מסייע כ ה נ א ‪] . . .‬מהרב[ ז א ב צבי הכהן קליין ]ברלין[‬
‫חרצ״ה‪ .‬סי׳ יא‪ .‬בענין ניוול ה מ ח במקדח ש ל חפסד‪ .‬דמי ביטוח אם ל א יערך‬
‫ניתוח לאחר חמוות‪.‬‬
‫ספר שאלות ותשובות עצי חיים ]מחרב[ חיים צבי טייטלבוים םיגעט‬
‫בארצו״ת ] = ת ר צ ״ ט [ ‪ .‬י ו ״ ד ם י ׳ לד‪ .‬י‬
‫הסטודנטים הלא יחודים אינם נותנים ליחודים ללמוד רפואת בל עוד לא‬
‫תספק ה ח ״ ק מ ת י ם יהודים לניתוחיט‪.‬‬
‫תשובד‪ .‬לרב חיים שמואל שור אבדק״ק בוקרשט שנדרש ע״י חשלטונות‬
‫לחתערב‪.‬‬
‫חושש שיש כאן ספק נפשות אם תצמח שערוריה ומתיר בשב ואל תעשר‪ .‬ל א‬
‫להוציא ג ו פ ו ת ; וכל זח אם יש ח ש ש לנזק או לםכנח‪ .‬אבל בשביל ש ל א‬
‫יהיו נדהים מ ל ל מ ו ד אין להתיר‪.‬‬
‫אח לצרה מהרב יקותיאל יהודה גרינוואלד‪ ,‬סנט לואיס‪ ,‬תרצ״ט‪ .‬ע׳ ‪27‬‬
‫ולהלן‪ .‬בענין ניתוח לחקור שרשי ה מ ח ל ה ובענין דמי ב י ט ו ח ;‬
‫סיכומים‪) .‬ע׳ גם א ו ת מ ד ומה(‪ .‬ע׳ ‪ ,37‬האם מותר לישראל ללמוד ה כ מ ת‬
‫‪ .‬רפואה מ ת ו ך צורך בביתור גויות‪.‬‬
‫ספר ידך יעקב ]מהרב[ י ע ק ב ‪ . . .‬ארגיאיטי ח ״ ב יו״ד‪ .‬איסטנבול ת״ש‪.‬‬
‫סי׳ טו‪ .‬״ששאלו מ מ נ ו חרופאים מ ב י ת חתולים א ט י ש חיתר לנתוח המת‬
‫כדי ל ה ת ל מ ד מ מ נ ו לחולים אחרים יען דחרבח פעמים אינם מכירים בעיקר‬
‫ההולי ודין ג ר מ ״ א שימות ההולד״״‪.‬‬
‫״העולה מהקובץ דאין אנו יכולין לנוול ה מ ת בשום אופן אף אם יצא‬
‫תועלת לאהרים זולת בהיות האופן לכבודו ש ל מ ת דוקא הא לאו הכי‬
‫כלל לא בשוםיאופן״‪.‬‬
‫״לית דינא ולית דיינא דיתן רשות לנתוח המתים כ ד י למצוא מזור ותרופה‬
‫לחולים חאחרים אף אם יהיו ההולים חאחרים לפנינו בי אינו ברור דבנתוח‬
‫‪….‬‬
‫ה מ ת ימצאו מזור לחולים האחרים״‪.‬‬
‫מתיחם גם ל ת ש ו ב ת הרב עוזיאל ב״שערי צ י ו ך ‪) .‬אות טז(‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מא‬

‫מב‬

‫‪ 1‬הפוסק ירחון ת ו ר נ י ‪ . . .‬העורך הרב הלל בחגר״א פוסק‪ .‬ת״א‪ ,‬תשרי תש״א‪,‬‬
‫חוב׳ ב‪ ,‬ע׳ לב‪ .‬הרב ה‪ .‬פ‪ .‬׳)=חלל פוסק(‪ :.‬איסור ניתוח המתים ניוול והלנה‬
‫ב א ״ י ‪ . .‬״לא באתי פ ח לחוםיף מדגרמי בלום ורק אציין מראת מקומות של‬
‫גדולי ה פ ו ס ק י ם ״ ‪. . .‬‬
‫‪2‬‬

‫שם חשון תש״א‪ ,‬חוב׳ ג‪ ,‬ע׳ מח )המשך(‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ש פ אדר תש״א‪ ,‬חוב׳ ז‪ ,‬ע׳ קיב )המשך(‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ש פ אייר תש״א‪ ,‬חוב׳ ט‪ ,‬ע׳ קם )המשך(‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ש פ םיון תש״א‪ ,‬חוב׳ י‪ ,‬ע׳ קם )חמשך(‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ש פ תמוז תש״א‪ ,‬חוב׳ יא‪ ,‬ע׳ ק ע ו ) ח מ ש ך ( ‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫שם מנחם א ב תש״א‪ ,‬חוב׳ יב‪ ,‬קצב )סוף(‪.‬‬

‫)עי׳ גם אות מ ד וגב(‪.‬‬

‫‪ 1‬הפרדס קובץ רבני הדשי‪ .‬העורך שמואל ח ל ד פרדס‪ .‬שיקאגא‪ .‬סיון תש״ב‪,‬‬
‫ש נ ח ט״ז‪ ,‬חוב׳ ג‪ ,‬ס י בח‪ .‬נתוח המתים‪ .‬מ א ת הרב שלמת יצחק לעווין‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫ש פ תמוז תש״ה‪ ,‬שנה יט‪ ,‬חוב׳ ד‪ ,‬סי׳ כ‪ .‬לחרביב קרנית שחוסרח מעין‬
‫מ ת על עינו ש ל הי‪ ,‬מ א ת הרב דוד רעגענשבורג‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ש פ אלול תש״ח‪ ,‬חוב׳ ו‪ ,‬סי׳ ל‪ .‬בדין להשתמש בעין ש ל מ ת מ ה ר ב‬
‫מנחם פג״ל פאללאק‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫שס ט ב ת חש״ו‪ ,‬ש נ ח יט‪ ,‬חוב׳ י‪ ,‬סי׳ בג‪ .‬קרנית של מ ת מ א ת חרב‬
‫אהרן יהודה אראק‪.‬‬

‫מג‬

‫דעת‬
‫קצט‪.‬‬
‫בגלל‬
‫והלק‬

‫כחן מ א ת חרב ר׳ אברהפ יצחק הכחן קוק זצ״ל‪ ,‬ירושלים תש״ב‪ .‬ם*‬
‫״בענין המתים חדרושים בשביל הניתוח ש ל ל מ ו ד רפואת״‪ .‬אוסר‬
‫ניוול‪ .‬״וענין המכירה והמסירה של הגופים בהייהם לא יוכל לחועיל‪…‬‬
‫גבוה מ י יתיר״‪.‬‬

‫מ ד ‪ 1‬ספר ה פ ו פ ק ‪ . . .‬המהבר חרב חלל פוסק‪ ,‬חלק ו‪ ,‬חשון תש״ד‪ ,‬ע ׳ תרכח‪,‬‬
‫סי׳ תקכט‪ .‬הרב יקותיאל יהודה גרינוולד בדין גתות המתים‪) .‬ע׳ גם אות‬
‫לט ומה(‪.‬‬
‫‪ 2‬שם הלק י״א‪ ,‬כסלו תש״ד‪ ,‬ע׳ תרג״א‪ ,‬סי׳ תקמ״ה‪ ,‬העתק מ א ו ת מא‪.‬‬
‫‪ 3‬ש פ חלק י ״ ב ט ב ת תש״ד‪ ,‬ע׳ תרע״א‪ ,‬סי׳ תקםב‪ ,‬כג״ל‪.‬‬
‫מה‬

‫כל בו על אבלות ]מחרב[ יקותיאל יהודה גרינוואלד נ י ו ‪ -‬י ו ר ק תש״ז‪.‬‬
‫ע׳ ‪ 40‬ולחלן‪ :‬סיכומים; וכן דיון בחולח מ ח ל ת ‪ -‬ת ו ר ש ת י ת ש מ ת אם מותר‬
‫ל נ ת ח ; דיון בהעברת קרום עין לעין עיוור‪)• .‬ע׳ גם אות לט(‪.‬‬

‫מו‬

‫ספר גשר חחייס מ ח ר ב יחיאל מיכל טוקצינפקי‪ .‬חלק א׳ ירושלים תש״ן‪.‬‬
‫ע׳ ל ט ‪ :‬ניחוח מתים‪ .‬מ ו ר ח ב במחדורא ב׳ ירושלים תש״ך‪ .‬ע׳ ע‪.‬‬
‫שם ׳)מחדו״ב( ח ל ק ב׳‪ ,‬ע׳ רו‪ .‬תשובח בענין נתוח‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪61‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מז‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬

‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫•‪21‬‬

‫מח‬

‫‪62‬‬

‫קול תורה ירהון ר ב נ י מ ה כ ד ‪ . . .‬ה ע ו ר ך ‪ :‬הרב שמואל אהרן ובר‪ .‬ירושלים‪-,‬‬
‫סיון—תמוז תש״ז‪ ,‬ש נ ה א‪ ,‬ה ו כ ר ת ב—ג‪ .‬ע ״ ד נתוח מתים לצרכי למודי‬
‫הרפואה‪ .‬ש א ל ה ש ל האוניברסיטה ה ע ב ר י ת • והסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫ותשובת הרב י‪.‬א‪ .‬הלוי הרצוג‪ ,‬הרב הראשי לאר״י‪.‬‬
‫שם מ נ ״ א תש״ז‪ .‬תוב׳ ד‪ .‬המשך‪.‬‬
‫שט אלול תש״ז‪ .‬הוב׳ ה‪ .‬המשך‪.‬‬
‫ש ט תשרי תש״ח‪ .‬שנה ב‪ .‬חוב׳ א‪ .‬המשך‪.‬‬
‫שם מרחשון תש׳׳ח‪ .‬ש נ ה ב‪ .‬חוב׳ ב‪ .‬המשך‪.‬‬
‫שם אדר אלול תש״ח‪ .‬ש נ ח ב‪ .‬חוב׳ ז—יב‪ .‬המשך‪.‬‬
‫שם שבט—אדר תש״ט‪ .‬ש נ ח ג‪ .‬חוב׳ ח—ו‪ .‬חמשך‪.‬‬
‫שם ניסן—אייר תש׳׳ט‪ .‬שנד‪ .‬ג‪ .‬חוב׳ ז—ח‪ .‬תמשך‪.‬‬
‫שם ניסן—אייר תש״ג‪ .‬שנד‪ .‬ז‪ .‬חוב׳ ז—ח‪ .‬הרב איטר יהודה א ו נ ט ר מ ן ‪:‬‬
‫נתוח פלאסטי המחבר בשר ח מ ת לגוף חתי‪ .‬׳)ע׳ אות נג(‪.‬‬
‫שם מנ״א—אלול תשי״ג‪ .‬חוב׳ יא—יב‪ ,‬הרב שמואל אהרון יודלביץ‪:‬‬
‫בתות מתים לצרכי לימוד רםואח‪.‬‬
‫ה ר ב דוב בורשטיין‪• :‬בתוח פלאסטי ה מ ח ב ר בשר חמת לגוף חחי‪.., .‬‬
‫שם תשרי—מרהשון תשי״ד‪ .‬שנה ח‪ .‬חוב׳ א—ב‪ ,‬חרב יודלביץ המשך‪.‬‬
‫הרב בורשטיין המשך‪.‬‬
‫חרב צבי ד ו מ כ ‪ :‬בתוח פלסטי המחבר בשר ה מ ת לגוף ה ה י ) ה ע ר ו ת והארות(‪.‬‬
‫שם כסליו—טבת תשי״ד‪ .‬חוב׳ ג—ד‪ .‬חרב יודלביץ‪ ,‬חרב בורשטין‪ ,‬י חרב‬
‫ד ו מ כ המשך‪.‬‬
‫שם שבט—זאדר תשי״ד‪ .‬הוב׳ ה—ז‪ .‬חרב בורשטין‪ ,‬הרב דומב סוף‪.‬‬
‫הרב יודלביץ המשך‪ .‬חרב יחיאל מיכל מ ר ג ל י ו ת ‪ :‬עוד בשאלתי •בחוחים‬
‫פלסטיים‪ .‬חרב מנחם כ ת נ א ‪ :‬פענין איסור ה ת ה פ ך ל ה י ת ר ) ב ק ש ר עם ביתוה‬
‫פלסטי(‪.‬‬
‫שם ניסן—אייר תשי״ד‪ .‬חוב׳ ח—ט‪ .‬הרב יודלביץ המשך‪.‬‬
‫ה ר ב יהודה ג פ ן ‪ :‬בענין גתוח פלסטי‪ .‬חרב מנחם כ ה ן ‪ :‬חערות ל״קול תורד‪.‬״‪.‬‬
‫שם מיון—אלול תשי״ד‪ .‬חוב׳ י—יג ח ר ב יודלביץ טוף‪• .‬‬
‫חרב יהושוע מ נ ח ם ע ר י נ כ ר ג ‪ :‬לבירור ש א ל ת נתוח פלסטי‪.‬‬
‫שם תשרי—חשון תשט״ו‪ .‬ש נ ח ט‪ .‬חוב׳ א—ב חרב ערינברג המשך‪.‬‬
‫שם בםליו—טבת‪:‬תשט״ו‪ .‬חוב׳ ג—ד‪.‬־ חרב ערינברג חמשך‪.‬‬
‫שם שבט—אדר תשט״ו‪ .‬שנח ט׳ חוב׳ ח—ו‪ .‬חרב ערינברג סוף‪.‬‬
‫ניסן—אייר תשט״ו‪ .‬חוב׳ ז—ח‪ .‬חרב איטר יהודה א ו נ ט ר מ ן ‪ :‬ניתוח פ ל ס ט י‬
‫המחבר בשר ח מ ת ' ל ג ו ף חתי‪ .‬־ ׳ ־ •‬
‫ש ט םיון—תמוז תשט״ו‪ .‬הוב׳ ט—י‪.‬־ד‪.‬רב אונטרמן ה מ ש ה‬
‫שם אב־אלול תשטי׳ו‪ .‬חוב׳ יא—יב‪ .‬חרב אונטרמן סוף‪.‬‬

‫ספר חיים וברכה חלק ש נ י ‪] . . .‬מחרב[ שלום ש כ נ א טשערניק‪ .‬צ׳יקגו תש״ט‪.‬‬
‫א ו ת נ סעיף י עדר ״ניוול ח מ ת ״ דן ב ש א ל ת הניחוח‪.• • – ..‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ספר ישמ׳׳ח לבב ]מהרב[ ישועה שמעון חיים עוכידה ג׳רבד‪ .‬תור״ה צו״ה‬
‫] = ת ש י ״ ב [ יו״ד סי׳ מ ה ‪.‬בחערח דן בענין חעברת עין מ ת לסומא‪ .‬אוסר‬
‫משום איסור הנאה במת‪.‬‬
‫‪ 1‬התורה והמדינה ב מ ה לבירורי חלבה בעגיני המדינה בישראל‪ .‬ה ע ו ר ר ‪:‬‬
‫הרב שאול ישראלי‪ .‬קובץ ה—ז תשי״ג—תשי״ד‪ .‬ע׳ קצא‪ .‬הרב עובדיה‬
‫ה ד א י ה ‪ :‬בתות מתים לצרבי למוד רפואה‪.‬‬
‫הרב מ ש ה רב וולנר‪ :‬בחוח מ ח י ם לצרבי לימוד ושימוש בחלקי גופות לצרכי‬
‫רפואה‪ .‬ע׳ ריג העורך ]הרב שאול ישראלי[‪.‬‬
‫‪ 2‬ש פ קובץ ז—ח תשט״ו—תשי״ז ע׳ שכב‪ .‬הרב יששכר הלוי לוין‪ :‬לשאלת‬
‫נתוח מתים‪ .‬״הנני ב א ‪ . . .‬בחצעת ח ש א ל ח ‪ : . . .‬א ם זח הוא •נעול חמת״‪.‬‬
‫פפר שאלות ותשובות ציץ אליעזר חלק רביעי ]מחרב[ אליעזר יהודה‬
‫וולדינברג‪ .‬ירושלים‪ .‬תשי״ד‪ .‬ס י י ד קונטרס ע ל אודות ניתוח חמתים‪ .‬מ ב י א‬
‫הרבח מקודמיו ובסופו סיכום‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫פ פ ד הלל אומר ש ו ״ ת ]מאת[ ה ר ב ה ל ל פוסק ז״ל ת ל אביב תשי״ד‪ .‬יו״ד‪.‬‬
‫סי׳ דיג‪ .‬נשאלתי מרופאי חדםח בירושלים א ם מ ו ת ר ל ה ש ה ו ת נפל מנפלי‬
‫ישראל כ ד י לחתלמד בו‪ .‬מ ס ת מ ך ע ל בנין ציון טי׳ קיט )אות ד(‪ .‬סי׳ רטו‬
‫נשאלתי מרופא הנכבד מירושליט מ ר הוכמן לברר לו ההלכה בענין נתוח‬
‫מתים‪.‬‬
‫םפר ש ב ט מיהודה ה ל ק ר א ש ו ן ‪] . . .‬מאת ה ר ב [ ‪ .‬א י פ ר יהודה אוגטרמן‪.‬‬
‫ירושלים תשט״ו‪ .‬ע ׳ שיג התשובות בקשר לנתות פלאסטי בסיכום י)ע׳ אות‬
‫ט ן ‪.(19—21,9‬‬
‫ספר קול מ ב ש ר שאלות ותשובות הלק ראשון מאת‪] .‬הרב[ משלט ראטה‪.‬‬
‫ירושלים תשט״ו‪ .‬סי׳ ע בענין שריפת ונתוח מתים‪.‬־" דן באריכות בשאלת‬
‫שריפת מתים‪ ,‬חיוב קבורח‪ ,‬אסור חנאח במת‪.,‬ובסופו בקיצור על איסור‬
‫ניתוח•‬
‫שאלות ותשובות תפארת אדם ]מחרב[ מ ש ה ת ר אפטרייכער ביו יארק‬
‫תשט״ו‪ .‬סי׳ ע ט אם מותר לחתור ישראל אתר מותו ללמוד מ מ נ ו ח כ מ ת הרפואה‬
‫ואפ צוח לפני מ ו ת ו לחתכו ל ל מ ו ד מ מ נ ו מ ת דינו‪.‬‬
‫שאלות ותשובות נצר מ ט ע י חלק ר א ש ו ן ‪] . . .‬מחרב[ נ ת ן צ ב י פרידמן תל‬
‫אביב תשי״ז‪ .‬סי׳ לא שאלד‪ .‬דין ביתור ונתוח ללמוד ח כ מ ת ח ר פ ו א ח ; מ ת פ ל מ ס‬
‫עם״התורה ו ה מ ד י נ ה ״ ) א ו ת נ( ]עיין אות נח[‪.‬‬
‫פפר שאילת מ ש ה ]מהרב[משה ש מ ש ו ן ‪ . . .‬ופרמן תל א ב י ב תשי״ז‪ .‬יו״ד‬
‫סי׳ פ ד להרכיב קרום עינו של מ ת ו לעיור; מסיק •להתיר רק בעין של עכו״ם‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪$3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נז*‬

‫שאלה ותשובה בענין הרכבת עין מן המת לאדם חי הסומא בעינו מאת הרב‬
‫מאיר שטינברג הבר בית הדין‪.‬‬
‫הוצאת בית דין צדק לונדון והמדינה תשי״ז‪ .‬חוברת ה׳‪.‬‬
‫״נשאלנו מאחד שרוצה לצוות שאחרי מותו ינקרו את עיניו ולמסרן לבית‬
‫חתולים כדי להרכיב הקרום על עין חי״‪.‬‬

‫נח‬

‫ספר זהב ש ב ״ א ‪ . . .‬ה ו ב ר ‪ . . .‬ע ״ י ‪] . . .‬הרב[ דוד גראס‪ .‬תל אביב תשי״ט‪.‬‬
‫סי׳ •ג‪ .‬נתוח חבר מינן לצורר למוד חכמת •הרפואה‪ ) .‬ע ד דברי ״נצר מטעי״‬
‫אות נ(‪ .‬ועי״ש בע׳ ק נ ו ‪ . . .‬״הערות והארות״ מהרב ישראל וולץ‪.‬‬

‫נט‬

‫‪1‬‬

‫נעם במה לבירור בעיות בהלכה‪ .‬ספר שני‪ .‬ירושלים תשי״ט‪ .‬ע׳ רכג‪.‬‬
‫טהרח במנותחים אחר המות מאת הרב שלמה פישר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫שם םפר שלישי‪ ,‬ירושלים תש״ך‪ .‬ע׳ פ״ז הרב מאיר שטיינברג‪ :‬בענין‬
‫הרכבת עין מן המת לסומא‪ .‬״•נשאלנו‪ .‬מאחד שרוצה לצוות שאהרי מותו‬
‫ינקרו את ע י נ י ו ‪ . . .‬כדי להרכיב על עין חי של בן אדם הסומא ב ע י נ ו ‪. . .‬‬
‫אם זה מותר מצד הדין‪ .‬עיין נז*‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫שם ספר רביעי‪ .‬ירושלים תשכ״א‪ .‬ע׳ ר הרב מ צ י ו ן פירר‪ :‬בענין הרכבת‪.‬‬
‫אבר מן המת לאדם הי‪ .‬ע׳ רו הרבי יצחק גליקמן‪ :‬בדין הרכבת אברים ממתים‬
‫לחולים‪ .‬מבדיל בין נותן רשות מחיים למקרה שלא נתן רשות‪•.‬‬

‫‪4‬‬

‫שם ספר חמישי‪ .‬ירושלים תשכ״ב‪ .‬ע׳ •קנט‪ .‬בדין פינוי חמת מקברו ובעית‬
‫ניתוחי מתים חרב יצחק וכטפוגל‪ :‬מעיר לאסור משום לא תגזול ודן באיסור‬
‫הנאה והיוב קבורה‪ .‬אוסר‪,‬אף בהסכימו הקרובים‪• .‬ע׳ קסה‪ .‬הרב נחום שמריה‬
‫שכטר‪ :‬דן באיסור ניוול וחיוב קבורה‪ ,‬ובענין אי השוב הנאה ואם יש איסור‬
‫הנאה במת עכו״ם ודן בדברים שהודפסו ב״תל תלפיות״ )אותטו(‪ .‬ע׳ רצט‪.‬‬
‫הרב מרדכי גיפטער‪ :‬הערות ל״נועם״ ספר רביעי)הערה ו׳ ד(;‬

‫‪5‬‬

‫שפ ספר שישי ירושלים תשכ״ג‪ ,‬פ״ב‪ .‬חרב יצחק אריאלי‪ :‬בעית נתוהי‬
‫מתים‪ .‬דן במכלול הבעיות ובסופו סיכום‪ ,‬מתיר ניתוה כדי להציל הולה‬
‫אהד מצוי‪ ,‬וכן אם הסכים בעודו בהיים‪ .‬כן מתיר להעביר קרנית העין ממת‬
‫להי‪ .‬בשאר אברים מצריך עיון‪) .‬ע׳ גם אות סו(‪ .‬ע׳ ר״צ הרב אפרים‬
‫גרינכלט‪ :‬הערות לנועם ספר המישי‪ .‬׳)‪,‬אות ג הערה למאמרו של הרב שכטר(‪.‬‬
‫אות ד הערה לדברי הרב גיפטער(‪.‬‬

‫‪ 6‬שם פפר שמיני‪ .‬ירושלים תשכ״ה‪ .‬ע׳ ט‪ .‬הרב משה פיינשטיין‪ :‬בענין‬
‫ניתוח מתים‪• .‬דן בשאלה לחקור רפואות שונות למחלות שאין להם עדיין‬
‫רפואות מועילות ע״י שתוחבים מחט בחלל חגוף של חמת ומוציאים ממנו‬
‫וגם בשאלת הפנטת מכשיר‬
‫מעט בשר לחקירה מיקרוסקופית •׳ג‪5‬ק‪310‬‬
‫‪6‬ק‪6500‬מ‪ ?61110‬או ‪6‬ע‪0800‬זס‪£1‬נ‪ 1‬לגוף המת דרך נ ק ב שעושים בגוף‬
‫והרופא יכול לראות באמצעות המכשיר כמעט כל חלל הגוף‪.‬‬
‫ם‬

‫ספר אגרות משח יורה דעה מאת ]הרב[ משה פיינשטיין נוא יארק ישתב״ת‬
‫]=תש״ך[‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סי׳ ר כ ט ‪ :‬בענין הדבקת אבר ובשר ועצם ד מ ת בחיי אם אםור מדין א]יסור[‬
‫ד‪.‬נ]אה[ ד מ ת במת ישראל ו מ ת עכו״ם‪) .‬ע״פ המפתח(‪ .‬הדיון העיקרי בנהנד‪,‬‬
‫שלא‪.‬כדרר הנאתו‪ ,‬ובאיסור הנאה במת עכום‪.‬‬
‫םי׳ ר ל ‪ :‬באם כהן צריך שידבקו בו א ב ר ובשר ועצם מ מ ת אם יש מקום‬
‫להתיר מ צ ד איסור טומאה <ע״פ המפתח(‪ .‬זעיי״ש ג ם ‪ .‬ס י ׳ רלב אם מותר‬
‫לעשות נסויים מבשר מן החי‪.‬‬
‫סא‬

‫ספד שאלות ותשובות יביע א ו מ ד חלק שלישי ]מהרב[ עובדיה יוםף ירושלים‬
‫ישתבת )תש״ר(‪ .‬יו״ד סי׳ כ‪ ,‬תשובת חרב בן ציון א ב א שאול אם מותר‬
‫להרכיב קרום עין של מ ת בעינו של סומא‪.‬‬
‫‪,‬אוסר במת ישראל משום שאסור הנאה במת הוא מ ן התורה ואף שלא‬
‫כדרך הנאתן ומידי ספק לא יצא אם הוא מ ת ״ ת א ו מדרבנן ונלוה לזה‬
‫איסור ניוול‪.‬‬
‫סי׳ בא תשובת הרב ה מ ח ב ר ‪ :‬רבו הראשונים שעור ה מ ת אסור בהנאה מ ן‬
‫התורה וקרום של עין כנראה דין בשר יש לו וודאי אסור מ ן התורה‪.‬‬
‫אך רבו האחרונים המתירים שלא כדרך הנאתו במת‪ .‬וע״ב יש לאמר‬
‫שבנידון דידן שהוא לפקות עינים עורות יש להתיר אף במת ישראל‪ .‬סי׳ כב‪.‬‬
‫המשך‪ .‬דן אם אין מצוות קבורה של העין‪ .‬ומסיק שכיון ש ש ב ה העין‬
‫לתהיה אין בה חובת קבורה‪.‬‬
‫סי׳ כ ג ה מ ש ך בדין איסור ניוול המת‪ .‬מביא דברי הרבה אתרוגים בניתוח‬
‫שלא לצורך כבוד ה מ ת עצמו וצועק ככרוכיא על ה מ צ ב שנשתרר‪ .‬אך‬
‫מסיק שלצורך גדול לפקוה עיניים עוורות בדאים הגאונים שהתירו בזה‬
‫כשאי אפשר להשיג קרומי •עיניים מ מ ת י גויים‪ .‬אלא שנראה ש א י ן להתיר‬
‫אלא אם חסכים ח מ ת מחייו ל ע ש ו ת כן‪ .‬ואם יש לרופאים כבר עיניים‬
‫מוכנות שהניוול נ ע ש ה כבר מותר להתרפא בזה‪.‬‬

‫סב‬

‫מפר ש ו ״ ת מהרש״ג הלק שני •על או״ח וי״ד וח״א ע ל הו״מ ואהע״ז‪.‬‬
‫מ כ ב ו ד ‪ . . .‬ה ב ב ‪ . . .‬שמעון גרינפעלד זצוקלל״ח ירושלים תשכ״א‪ .‬סי׳ רי‪,‬‬
‫ריא‪ ,‬ריב‪) ,‬זהה עם ת ל תלפיות אות טו(‪.‬‬

‫סג‬

‫הדרום‪ :‬קובץ תורני ה ע ו ר ך ‪ :‬הרב חיים דוב שעוועל ניו יורק‪ .‬תוברת י״ג‪.‬‬
‫ניסן‪ ,‬תשכ״א‪ .‬ע׳ ‪ .54‬הרב שמואל ה י ב נ ר ‪ :‬השמוש בעיגיו של ה מ ת לפקוח‬
‫עיניים עוורות‪ .‬לאסור נגד המתירים‪.‬‬

‫סד‬

‫שרידי א ש שאלות ותשובות אורח חיים ויורה דעה מ א ת חרב יחיאל יעקב‬
‫ווינברג‪ ,‬חלק ב‪ ,‬ירושלים תשכ״ב‪ .‬סי׳ קיט‪ .‬בענין נתוח מתים לצורך רפואה‪.‬‬
‫סי׳ ק״ב‪ .‬אם מותר להרכיב עור של עין מ ת לעיוור‪ .‬מתיחם ל ת ש ו ב ת חרא״י‬
‫אונטרמן‪ .‬״המתיר לא ה פ ס י ד ״ ) א ו ת גג(‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫םפר שואלין ו ד ו ר ש ץ ‪] . . .‬מאת[ הרה״ר ד״ר יצהק אזנא זצ׳׳ל‪ .‬תל אביב‬
‫•תשכ״ב‪ .‬סי׳ נב‪ .‬׳ניחוח גוית ילד ש מ ת חוא ואחיו קודמו ביום עשירי ללידה‬
‫כ ד י להכיר סיבת מיתתו ליעץ להורים איך יתנהגו להחיות ילדיחם‬
‫שיוולדו להם להבא‪ .‬מסיק להקל לפי הנו״ב ואף ל פ י שו״ת ב נ י ציון‪) .‬עיין‬
‫אות א‪ ,‬ד(‪.‬‬
‫תורה שבעל פ ה בעריכת יצחק רפאל ירושלים תשכ״ד‪ .‬ע׳ לט‪ .‬הרב יצחק‬
‫א ד י א ל י ‪ :‬בעית נתוחי מתים‪) .‬ע׳ גם אות נ ט ‪ .(5‬ע׳ סו‪ .‬הרב שמואל תנחום‬
‫ר ו ב י נ ש ט י י ן ‪ :‬לשאלת נתוחי מתים בהלכח‪ .‬נדפס גם ב״סיני״‪ ,‬ירחון לתורה‬
‫ולמדעי היהדות״ ירושלים תשכ״ג‪ .‬ש נ ח כ״ז חוב׳ ו ע׳ שב‪,‬‬
‫ספר כבוד ה מ ת מ א ת הרב ישראל קלפהולץ ירושלים תשכ״ו‪) .‬בשכפול(‪.‬‬
‫מ ט ר ת ההוברת ״להבהיר בעיה זו ש ל נתוח מתים בדיון ומיצוי מקיף על‬
‫כל בעיותיה כפי ההלכה בקיצור נמרץ״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נ ס פ ח‬
‫חוות ד ע ת של הגאון ר׳ נ ת ן אדלר זצ״ל כ ע ל ״ נ ת י נ ה לגר׳׳ ר כ ה הראשי ש ל לונדון‬
‫)תרגום מ א נ ג ל י ת מהירחון ״אוקםידנט״‪ ,‬פילדלפיח ‪ ,5617‬כרך ‪ 14‬ע ״ ע ‪(129/37‬‬

‫משרד הרב הראשי‪ ,‬לונדון‪ 26',‬בפברואר תרט״ז‬
‫;‬

‫א י ל ‪ :‬ו ע ד חבר המנהלים ש ל בית החולים היהודי‪ ,‬ניו־יורק‪.‬‬
‫אדונים‪,‬‬
‫יש ל י ‪ .‬ב ז א ת הכבוד ל א ש ר ‪ .‬ק ב ל ת מ ה ו ה ה כ ב ו ד ' ש ח ל ק ת ם ל י בז׳ ב ש ב ט ש‪.‬ז‪;.‬‬
‫ובעודני מודה ל כ ס ״על‪ .‬ה א מ ו ן ‪ .‬ש נ ת ת ם בי‪ ,,‬אינני יכול ש ל א להביע א ת הערכתי‬
‫העמוקה על הקשר ההדוק למשפט שלנו‪ ,‬העתיק ביותר‪.,‬כפי שהוא ב א לידי בטוי‬
‫בצורה אצילית בפניתבם הנ״ל‪ .‬תוך נכונות להענות למשאלותיבם‪ ,‬אמשיך מ י ד‬
‫להתעמק באריכות מ ה בבעיה‪ ,‬א ש ר למען הבהרתה יהיה צורך ל ה פ נ ו ת א ת תשומת‬
‫לבכם לשלושה עקרונות המוזכרים ל ה ל ן ‪:‬‬
‫ז‪ .‬דתנו מורה בצורה קפדנית ביותר ע ל הצורך בקבורת ה מ ת ש ת ע ש ה בדרך‬
‫מכובדת‪.‬‬
‫ו ו‪ .‬דתנו מ ל מ ד ת שיש ליחס לגופתו נטולת רוח החיים ש ל אנוש‪ ,‬דרגה מסוימת‬
‫‪ • – ..‬״‪- – . , .‬‬
‫‪.,.‬‬
‫של קדושח‪.‬‬
‫ו־ו ו ו‪ .‬במסקנה טבעית של ש נ י עקרונות אלה‪ ,‬אוסרת ד ת נ ו הטלת מום ב מ ת‬
‫וחילולו מכל םוג‪.‬שהוא‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ו‪ .‬״דתנו מורה בצורה קפדנית ביותר על הצורך בקבורת ׳המת ש ת ע ש ה‬
‫בדרך מ כ ו ב ד ת ׳ ‪ /‬זאת נתן לחוכיח מהעובדות ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫‪ .1‬ב ת נ ״ ך בולו‪ ,‬צוינת קבורתם ש ל אישים חםטוריים באופן מיוחד‪; .‬‬
‫נורא )ישעיה י ״ ד ‪ ;20,19‬תחלים ' ע ״ ט ‪,3‬‬
‫‪ .2‬העדר קבורה נ ה ש ב כאסון‬
‫ • • • ‪ -‬־ • • ׳‬‫קהלת ד־‪ .(3‬־‬
‫‪. :‬‬
‫י ־ ‪ 3‬יי •חשיבותה ש ל קבורה נ א ו ת ה מספקת‪ ,‬ע ד כדי‪ :‬שתובטח כגמול למעשים‬
‫; ״ ‪. .‬טובים־)מלכים א׳ י ״ ד ‪.(13‬‬
‫התורה־ ש ב ע ל פ ח י ג ם כ ן חוזרת ועומדת על הצורך הגדול בקבורת נאותה‪,‬‬
‫מצהירה שקבורתה־של גופה •גלויה׳ לעין עולה בחשיבותח על כל המצוות האהרות‬
‫ומתיחםת לבל אדם׳ העוסק בקבורה כ מ מ ל א הובר‪ .‬חשובה ביותר‪.‬‬
‫־ ־למרות ש ג ם חתנ״ך־וגם התורה ש ב ע ל י פ ה מדברים עלי שריפה‪ ,‬בקשר למלכים‬
‫שנפטרו‪ ,‬א י ן ־שריפה ז א ת מ ת י ח ס ת לגופה‪,‬־אשד •נקברה בכל המקרים‪ ,‬אלא לחפצים‬
‫בעלי יערך ׳אשר נשרפו •לכבוד ה מ ת ‪ .‬כ י אכן זהו הפרוש האמיתי‪" ,‬אפשר ״להוכיח ע״י‬
‫י • י־‬
‫ההוכחות‪:‬׳־־ י י י ־ ‪: .‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪67‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ .1‬גם בתנ״ך וגם בתורה שבעל־פה‪ ,‬באשר משתמשים במילה שרף בקשר‬
‫לנהג הנזכר לעיל‪ ,‬אין המילה ״ א ת ״ המעידה •על יהם פעול‪ ,‬באה בעקבותיה‪,‬‬
‫אלא מ ל ו ת היחס ״על״ א ו ״ ל ״ אשר משמעותם ״בנוגע ל ‪ . . .‬״ ‪ ,‬״בשביל״‪.‬‬
‫)עיין ירמיה ל ״ ד ‪ .5‬דברי הימים ב׳ ט״ז ‪ ,14‬שם כ ״ א ‪ ; 19‬בתלמוד מם׳‬
‫עבודה זרה יא‪ ,‬יורה דעה סי׳ שמ״זז(‪,‬‬
‫‪ .2‬התלמוד )שם( וח״יורה ד ע ה ״ )שם( מזכירים בפרוש אלו חפצים נשרפו‪.‬‬
‫‪ .3‬על כ ל פנים‪ ,‬מ צ ו י דבר זה מ ע ב ר לכל ס פ ק בפסוק הבא‪) ,‬דברי הימים ב׳‬
‫ט ״ ז י״ד( ״ויקברוהו בקברותיו א ש ר כ ר ה ל ו ‪ . . .‬וישרפו ל ו שרפה גדולה‬
‫עד למאד״‪ .‬לזאת אין צורך בהסבר נוסף‪.‬‬
‫ו ו‪ .‬״ ד ת נ ו מ ל מ ד ת ש י ש ליחס לגופתו נ ט ו ל ת רוח החיים ש ל אנוש‪ ,‬דרגה‬
‫מםויימת של קדושה״‪ .‬ההוכחות ל ב ד ה ן ‪ :‬י ­ ­‬
‫! ‪ .‬ה צ ת י האלוקי האוסר ה ל נ ת הגופה‪ ,‬אף זאת ש ל פושע‪.‬‬
‫‪ .2‬ה מ ש א ל ה שהובעה להקבר בקרבת נביא )מלבים א ׳ י״ג ‪.(28—31‬‬
‫‪ .3‬ה ש ב ת ה לתהיה ש ל גופה א ש ר נגעה בגופה של אלישע )מלבים ב׳ י״ג ‪.(21‬‬
‫‪.4‬‬

‫ההערצה הגדולה חנרחשת למקום קבורתם ש ל חאבות )נחמיה ב׳ ‪.(3—5‬‬

‫התורה ש ב ע ״ פ אוסרת גם כ ן א ת ה ש ה י ת הקבורה‪ ,‬א ל א אם כ ן במטרה להכין‬
‫הלויה מ כ ו ב ד ת י ו ת ר ; ומורה בקפדנות ש י ש לערוך א ת ההלויה ע ״ י מ ת ן ציוני כבוד‬
‫מתאימים לנפטר‪) .‬עיין מ ס כ ת מ ו ע ד קטן כ ״ ז ; יורה דעה סי׳ שמ״ג(‪.‬‬
‫ו ז ו‪ .‬״כמסקנה טבעית ש ל ש נ י עקרונות אלה‪ ,‬אוסרת דתנו הטלת מום במת‬
‫וחלולו מ כ ל סוג שהוא״‪.‬‬
‫אסור זה של חלול המת‪ ,‬שלושד‪ .‬סוגים ל ו ‪— :‬‬
‫הראשון — רכישת ח ל ק כלשהו של ה ג ו פ ה למטרות רווח או שמוש פרטי כלשחו‪.‬‬
‫אסור זח מופיע במשנח ידים פ״ד‪ ,‬ו ׳ ; בסנחדרין מ ״ ז מ ״ ח ; חולין ק כ ״ ב ; נידה‬
‫נ״ה א ׳ ; יורה דעה סי׳ שמ״ט‪.‬‬
‫השני — א י קבורת ה מ ת אסורה גם היא‪ .‬ב ב א בתרא ק נ ״ ד ; אבל רבתי ד י ב ;‬
‫יורה דעה סי׳ ש ם ״ ג ; ה ש ן מ ש פ ט סי׳ רל״ה סעיף י״ג‪.‬‬
‫השלישי — נתוח שלאהר המות לשם בדיקה‪ ,‬אף הוא אסור‪) ,‬דזולין י ״ ע ״ ‪.‬‬
‫יורה ד ע ה סי׳ ת״ג‪ ,‬סעיף ו׳(‪ ,‬פרט •למקרים בהם תלויים ח י י אדם בבדיקת כזאח‪,‬‬
‫כ מ ו למשל‪ ,‬כ א ש ר מואשם מ י ש ח ו ברצח חמנוח‪ ,‬ובדיקת של נתוח לאחר המות‬
‫דרושה למטרת הקירת האשמה‪ ,‬או במקרה ש ט ב ע ה מ ה ל ה הוא בלתי ידוע וישנו חולד‪.‬‬
‫אחר חגגוע ב א ו ת ח מחלה‪ ,‬אזי מותרת בדיקת של ניתוח ל א ח ר המות בבדי להציל‬
‫את חייו ש ל ה נ ש א ר ב ח י י ם ‪ :‬ברם‪ ,‬ר ק אלד‪ .‬חם חיוצאים מ ן חכלל חנדירים‪ .‬אבל‪,‬‬
‫הכלל הגדול הוא‪ ,‬שבדיקח בדרד ש ל נחוח לאחר חמות נ ח ש ב ת •על פי המשפט‬
‫ש ל נ ו בניוול ו ח נ ה אםורח‪ .‬מ א י ד ך גיסא א פ ש ר ל ט ע ו ן שקדום מ ד ע חרפואח קובע‪,‬‬
‫שמידה מ ס ו י מ ת ש ל ב ד י ק ה ש ל א ח ר המות‪ .‬היא בלתי נ מ נ ע ת ‪ :‬אלא ש ל כ ך תשובתי‬
‫חיא ש מ א ח ר וטפול כגון זה במת הוא ניוול‪ ,‬א פ ש ר יהיר‪ .‬להתיר זאת רק במקרים ש ל‬
‫נחיצות ק צ ו ג י ת ; וגם אס י ש לעשות מ ס פ ר יוצאים מ ן חכלל‪ ,‬אין חעניים צריכים‬
‫א‬

‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ב‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫להיות הקרבנות‪ .‬ודאי הוא שלא תמרדו את מתיקותה של צדקה ע״י פ ג ם זה ולא‬
‫תרשו שרגשותיו של המסכן‪ ,‬הנזקק לתור אהר‪-‬מהיסה בבית החולים שלכם‪ ,‬בשכבו‬
‫על ערש דווי בידעו שעליו לשלם עבור אשפוזו בהסותכם‪ ,‬אף בגופו; ואין צורך‬
‫לתאר בפניכם את ייסוריהם של קרובי המשפהה ומכאוביהם‪ ,‬אשר אין ביכולתם‬
‫להגן על הנפטרים היקרלם‪ .‬להם מפני אותו ניוול‪ ,‬אשר בעיניהם הוא כזועה שאין‬
‫גדולה ממנה‪ .‬על בן אוסרת עלינו האנושיות ל ע ש ו ת יוצא מן הכלל במקרה של‬
‫ה ע נ י ; וידוע לכט שהתורה ש ב ע ״ פ במקומות שוניט מורה על כ ד שביהסנו ל מ ת אל‬
‫לנו להפלות בין עני לעשיר‪ .‬היוצאים מ ן הכלל היהירים‪ ,‬אשר מאפשרים אותט‬
‫ההגיון או האנושיות הם'פושעים אשר בצעו פשעים נתעבים‪.‬‬
‫מכל האמור לעייל‪ .‬אני מאמין שהובהר לכם? ש ה ד ת והאנושיות מתלכדים גם‬
‫כאן בהצהירם בי ניתוחים שלאחר המות אין צריך להתירם בבית ההרלים‪.‬‬
‫בחבטיחי להיות •נכון בכל עת‪ ,‬לספק לכם כל ידיעה העשויה להיות דרושה‬
‫לכם בענין‪ ,‬ובתפילח לחצלחתכם ולבריאותכם חרוחנית יש ל י חכבוד‬
‫לחיות‬
‫אדונים‪,‬‬

‫שלכם בנאמנות‪,‬‬
‫נ‪ .‬אדלר‪ ,‬ד״ר‪.‬‬

‫‪69‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ פ ת ח‬
‫א*‬
‫אגרות משה‬
‫אוצר דינים ומנהגים‬
‫אור המאיר‬
‫אח לצדד‪.‬‬
‫אמרי שפד‬

‫‪.‬‬

‫מפתח הספרים‬
‫ם‬
‫יב‬
‫יז‬
‫לט‬
‫ח‬

‫בית אב חמישאי‬
‫בנין'ציון‬

‫יג‬
‫ד‬

‫גשר החיים‬

‫מו‬

‫לו‬
‫דובב' מישרים‬
‫־ <ב"י‬
‫י ״‬
‫דודאי השדה‬
‫די ווירקליכקיט אין ליכט און שאטען כח‬
‫מג‬
‫דעת כהן‬
‫סג‬
‫הדרום‬
‫‪ .‬נב‬
‫‪.‬‬
‫הלל אומר‬
‫כג‬
‫המאור‬
‫מא‬
‫הפוסק‪ .,‬ירחון‬
‫מד‬
‫הפוסק‪ *,‬ספדי י "‬
‫מב‬
‫הפרדס‬
‫נ‬
‫התורה והמדינה‬
‫‪:‬‬

‫וילקט יוסף‬

‫ט‬

‫‪.‬זהב שב״א‬
‫זכר שמחד‪.‬‬

‫נח‬
‫בו‬

‫חבלים בנעימים‬
‫חבצלת השדון‬
‫חזון איש׳ אהלות‬
‫חיים וברכה‬
‫חתם סופד‬

‫כא‬
‫כז‬
‫לד‬
‫מח‬
‫ב‬

‫טל תחיה‬

‫יח‬

‫יביע אומד‬
‫יגדיל תורה‬
‫ידך יעקב‬
‫ישמ״ח לבב‬

‫סא‬
‫יא‬
‫מ‬
‫מח‬

‫כבוד המת‬

‫םז‬

‫‪70‬‬

‫ו ת‬
‫כהנא מסייע כהנא‬
‫כל בו על אבילות‬
‫כפי אהרן‬
‫לבושי מרדכי‬

‫לז‬
‫מה‬
‫‪ .‬ל‬
‫‪,….‬‬

‫מאורות נתן‬
‫מהרים שיק‬
‫מהדש״ג‪.‬‬
‫מלכי בקדש‬
‫מלמד להועיל‬
‫מנחתי אלעזר י •‬
‫משפטי‪/‬עוזיאל ־'‬
‫‪.‬י‬

‫‪..‬כ‬

‫לג‬
‫ז‬
‫• '•־״•‬
‫סב‬
‫יד‬
‫יט‬
‫כד‬
‫‪,:‬־ ‪.‬לב‬

‫נודע ביהודה‬
‫נחל אשכול‬
‫נימוקי אור החיים‬
‫נעם‬
‫נצר מטעי‬

‫א‬
‫ה‬
‫כה‬
‫נט‬
‫נו‬

‫עמק הלכה‬
‫עצי חיים‬

‫לא‬
‫לה‬

‫פורת יוסף‬

‫כת‬

‫אליעזר‬
‫אוד‬
‫מבשר‬
‫תודח‬

‫נא‬
‫יה‬
‫נד‬
‫מז‬

‫ציץ‬
‫קוי‬
‫קול‬
‫קול‬

‫שאילת משה‬
‫שאלה ותשובה‬
‫שבט מיהודה‬
‫שואלין ודורשין‬
‫שומר ציון הנאמן‬
‫שעדי ציון‬
‫שערי שמים‬
‫שרידי אש‬

‫נז‬
‫נז•‬
‫נג‬
‫סה‬
‫ג‬
‫טז‬
‫לה‬
‫סד‬

‫תורה שבעל סד‪.‬‬
‫תל תלפיות‬
‫תפארת אדם‬
‫תשובה ע״ד חנוטת מתים‬

‫סו‬
‫טו‬
‫נד‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫;ז‬

‫ב•‬

‫מפתח‬

‫המשיבים*‬
‫י יח‬
‫הופמן‪ ,‬דוד צבי‬
‫הורוביץ‪ ,‬נתן נטע‬
‫יא ‪6‬‬
‫הימן‪ ,‬אהרן‬
‫יד‬
‫יד‪ .‬טז ‪3-5‬‬
‫הירשנזון‪ ,‬חיים‬
‫ג ‪11‬‬
‫הכהן‪ ,‬משה ליב‬
‫יי־ ‪10‬‬
‫היבנר‪ ,‬שמואל‬
‫הרצוג׳ יצחק אייזיק הלוי מז ‪.1-8‬‬
‫הערה ‪.1‬‬

‫סא‬
‫אבא שאול‪ ,‬בן ציון‬
‫נספח‬
‫אדלר‪ ,‬נתן‬
‫יד‬
‫אויאדבך‪ ,‬דוד צבי‬
‫ה‬
‫אויאדבך‪ ,‬צבי בנימץ‬
‫סד‪.‬‬
‫אונא‪ ,‬יצחק‬
‫אונטרמן‪ ,‬איסר יהודה מז ‪21,9‬־‪ .19‬נג‬
‫ג‪8‬‬
‫אופנהיים‪ ,‬בד‬
‫ג ‪ .12,10,7,3,1‬ד‬
‫אטלינגר‪ ,‬יעקב‬
‫יב‬
‫אלזגשטין׳ יהודה מד‬
‫איזראליט‪ ,‬יהודה יהושע פאיליק יד‬
‫י‬
‫אלבום‪ ,‬צבי שמעון‬
‫נד‪.‬‬
‫אםטדיכד‪ ,‬משה דוד‬
‫ל‬
‫אפשטין‪ ,‬אהרן‬
‫מ‬
‫ארגיאטי‪ ,‬יעקב‬
‫נט ‪ .5‬סו‬
‫אריאלי‪ ,‬יצחק‬
‫מז ‪15-18‬‬
‫ארינבדג׳ יהושע מנחם‬
‫מב ‪4‬‬
‫ארק‪ ,‬אהרן יהודה‬

‫וידנפלד‪ ,‬דב בדיש‬
‫לו‬
‫וינבדג‪ ,‬יחיאל יעקב־‬
‫סד‬
‫וינבועד‪ ,‬שמואל לוי‬
‫טו ‪4‬‬
‫וינקלד‪ ,‬מרדכי‬
‫טו ‪ •5 ,2‬ב‪.‬‬
‫וכטפוגל‪ ,‬יצחק י‬
‫נט‪4.‬‬
‫ולדינבדג‪ ,‬אליעזר יהודה‬
‫נא‬
‫ולנר‪ ,‬משה דב‬
‫נ ‪2‬‬
‫־לץ‪ ,‬ישראל‬
‫גח‬
‫וסרמן‪ ,‬משה שמשון‬
‫נז‬

‫כז‬
‫באבד‪ ,‬דוד מנחם מאניש‬
‫לא‬
‫בוימל‪ ,‬יהושע‬
‫מז ‪10-13‬‬
‫בורשטין‪ ,‬דב‬
‫טו ‪6‬‬
‫בלום‪ ,‬בן ציון‬
‫יד‬
‫בליד‪ ,‬שמואל‬
‫במבדגר‪ ,‬יעקב קאפיל הלוי ג ‪,5 ,4‬‬
‫‪9 ,6‬‬
‫בו‬
‫במבדגד׳ שמחה הלוי‬

‫דומב‪ ,‬צבי‬
‫דייטש‪ ,‬אליעזר‬
‫הדאיה‪ ,‬עובדיה‬

‫נ ‪1‬‬

‫יזדלביץ‪ ,‬שמואל אהרן‬
‫יודלוביץ‪ ,‬אברהם אהרן‬
‫ישראלי‪ ,‬שאול‬

‫מז ‪10—15‬‬
‫יג‬
‫נ‪2‬‬

‫כהן‪ ,‬מנחם‬
‫כהנא‪ ,‬מנחם‬

‫גולדברג‪ ,‬יהודה אליקים יא ‪,7'10 ,5‬‬
‫‪16‬־‪12‬‬
‫גט ‪4‬‬
‫גיפטד‪ ,‬מרדכי‬
‫מז ‪14‬‬
‫גפן‪ ,‬יהודה‬
‫טז ‪ 2‬כא‬
‫גדויבדט‪ ,‬יהודה ליב‬
‫נח‬
‫גרום‪ ,‬דוד‬
‫נט ‪5‬‬
‫גרינבלט‪ ,‬אפרים‬
‫גדיגוולד‪ ,‬יקותיאל להודה לט‪ .‬מד ‪ •1‬מה‬
‫טו ‪1‬׳ ‪ .5 ,3‬סב‬
‫גדיגםלה שמעון‬
‫מז ‪11-13‬‬
‫ט‪ .‬כב‬

‫טוקצינסקי׳ יחיאל מיכל‬
‫טיטלבוים‪ ,‬חיים צבי‬
‫טשרניאק שלום שכנא‬

‫מו‬
‫לח‬
‫מח‬

‫מז ‪14‬‬
‫מז ‪13‬‬

‫לוין‪ ,‬יהודה ליב‬
‫לוין‪ ,‬יששכר הלוי‬
‫לוין‪ ,‬שלמה יצחק‬
‫ליטר׳ נתן נטע‬
‫לנדא‪ ,‬יחזקאל‬

‫יא ‪4‬‬
‫‪21‬‬
‫מב ‪1‬‬
‫לג‬
‫א‬

‫מרגליות‪ ,‬יחיאל מיכל‬
‫מרגליות‪ ,‬ראובן‬

‫מז ‪13‬‬
‫יח‬

‫סופר‪ ,‬משד‪,‬‬
‫עובדיה‪ ,‬יוסף‬

‫כ‬
‫םא‬

‫• השמות נכתבו כפי הכתיב המקובל בארץ‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪71‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מט‬
‫עובידה‪ ,‬ישועה שמעון חיים‬
‫עוזיאל‪ ,‬בן ציון מאיר חי טז ‪ .7,6,4‬לב‬
‫סולק׳ מנחם‬
‫פוסק‪ ,‬הלל‬
‫םינשטין‪ ,‬משח‬
‫פירד‪ ,‬בנציון‬
‫פישר‪ ,‬שלמה‬
‫פרידמן‪ ,‬נתן צבי‬
‫פרייל‪ ,‬אלעזר מאיר‬
‫פרנק‪ ,‬צבי פסח‬

‫מב‪3-‬‬
‫מא נב‬
‫נט ‪0 .6‬‬
‫גט ‪3‬‬
‫נט ‪1‬‬
‫נו‬
‫יא ‪.7 ,6,2,1‬‬
‫טז ‪9 ,8 ,1‬‬
‫הערה ‪.2‬‬

‫צווייג‪ ,‬יוסף הלוי‬

‫כם‬

‫קוק‪ ,‬אברהם יצחק הכהן‬
‫קלין‪ ,‬זאב צבי הכהן ‪.‬‬

‫מג‬
‫לז‬

‫‪72‬‬

‫קלפהולץ‪ ,‬ישראל‬
‫קלצקין‪ ,‬אליהו‬
‫קסטנבדג‪ ,‬יהיאל הלוי‬
‫קרליץ‪ ,‬אברהם ישעי׳‬

‫םז‬
‫ח‬
‫כח‬
‫‪.‬לד‬

‫גד‬
‫ראט‪ ,‬משולם‬
‫םב ‪2‬‬
‫רגנשבודג‪ ,‬דוד‬
‫סו‬
‫רובינשטין׳ שמואל תנחום‬
‫יא ‪5 ,3‬״ ‪11‬‬
‫מול‪ ,‬דב‬
‫לא‬
‫רחץ‪ ,‬יוסף‬
‫לה‬
‫ריזיקוב‪ ,‬מנחם הכהן‬
‫שטינברג‪ ,‬מאיר י‬
‫שיק‪ ,‬משה‬
‫שכטר‪ ,‬שמדיה‬
‫שניאור‪ ,‬אפרים‬
‫שפירא‪ ,‬חיים אלעזר‬
‫שפירא‪ ,‬יהודה מאיר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נז‪/‬וטב‬
‫ג ‪ .6 ,2‬ז‬
‫גט ‪4‬‬
‫יד‬
‫כד‪ .‬כה‬
‫טז‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חעורך האחראי‪ :‬יוגה עמנואל‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫ההפצה כאדח״כ וקנדה‪:‬‬
‫‪ 0 1 * , 10002,17.8^1.‬ז י זי‪310*6.**7, #6‬‬

‫*‪£218‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דפוס חתחיה בע״נג ירושלים‬

‫‪?. 761(11161111, 96‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)