אתר דעת -מכללת הרצוג
1 1 3
£
1
ע
^
א
ג
ו
ד
^ 1 1ד ־ * * * 7־*
ת
הועתק והוכנס לאינטרנט
ע"יחייםתשס*
ב ת יכו״
ט
על ט ע מ י מצוות .חקירות הלכה נרשר״ה /ה ר ב יונה מרצבך . .
1
א י ש ה מ ד ע היהודי החרדי /פדופ׳ יחיאל ד ו מ ב
4
משמוש ב מ י ל ר ב ש ב ת
. .
חערות למאמרו ש ל חרב גויבירט /טרופי ז א ב ל ב
תשובח לחערות /חרב יחושע נויבירט
ת ש ו ב ה לתשובה /פרופ׳ זאב ל ב
13
15
17
. .־
19
קריאת שם יששכר בתורה /ד ״ ר ש ל מ ה אדלר
לבעיית הטריפות ב מ ד י נ ת ישראל /ד׳׳ר ישראל מ א י ר ל ו י ע ר 21 . .
על ש י ט ת הרמב״ם בביעור שביעית /יונה עמנואל
.
31 . . .
*
גתוחי מתים בהלכה — סקירה ביבליוגרפית /ה ר ב קלמן כתנא 43 .
כ פ ״ ד ירושלים ת ״ ו מ כ ת תשכ״ז י כ י ד ז ,גליון ב .המחיר 1.70ל״י
מגוי ש נ ת י :בישראל — 6ל׳׳י
www.daat.ac.il
ב ח ח לארץ — 3.ן
כ ת ו ב ת ה מ ע ר כ ת :דחי צפניה ,26ירושלים טל29883 .
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יונה מ ר צ ב ן
על גועמי מצוות ,חקירות הלכה,
ור׳ שמשון רפאל הירש
לכבוד הופעת הכרך הראשון של פירוש
התורה מרשר״ה בשפת לשון הקודש.
מצוות ה׳ הן גזירות וטעמיהן סתרי תורה ,ואין להקור עליהם אלא ביראה
ופחד.
מ צ ד אחד כותב הרמב״ם )סוף ססר קרבנות ,הל׳ תמורה פ״ד ה י ״ ג ( :״אע״פ
שכל חוקי התורה גזירות הם וכר ,ראוי להתבונן.בהם ,וכל מ ה ש א ת ה יכול ליתן לו
טעם תן לו טעם״ .ואם לא טעם ,אז על כל פנים את הרמז שעלינו לשמעו מהמצוד,.
כלשון הרמב״ם בהל׳ תשובה )פ״ג ה ״ ד ( :״אע״פ שתקיעת שופר בראש השנה
גזירת הכתוב ,רמז יש בו כלומר וכר״ ,או בסוף ספר טהרה )הל׳ מקואות פ י ״ א ה י ״ ב ( :
״הטבילה מ ן הטומאות מכלל ההוקים היא וכו׳ אלא גזירת הכתוב היא וכוי ואעפ״כ
רמז יש בדבר ו כ ו ׳ ״ ) ע י ׳ להלן(.
ומאידך מזהיר הרמב״ם בסוף ספר עבודה )הל׳ מעילח פ ״ ח ה ״ ח ( :״ראוי
לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה וכו׳ ודבר •שלא ימצא לו טעם וכו׳ לא יהרוס
לעלות אל ה׳ פן י פ י ח בו ולא תהא מ ח ש ב ת ו בו כמחשבתו בשאר דברי החול וכו׳
ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם וכו׳״.
קשר בל ינותק קיים בין דיני המצוה והלכותיה ובין טעמיה .רק מ י שמביט
על כ ל פרט ופרט של המצוה ,רק מי שחוקר ט י ב ה של כל הלכה והלכה ,יוכל
להעיז לנסות ולמצוא רעיון המצוה ,טעמה והרמז שיש ב ה לאדם .הדרך לדעת
תורה אין לה מוצא א ה ד אלא מדין תורה .בכמה מקומות מעיר ר׳ שמשון רפאל
הירש על..זה ,ש כ ד היה יסוד ש י ט ת ו בחקירותיו ובהסבריו על טעמי מצוות
ורעיונותיהן <עי׳ ה ק ד מ ה לספר ״חורב״(.
דוגמא מ ע נ י נ ת נדמה לי למצוא לדבר מחקירה א ח ת הלכתית גרידא'שחקר עליה
רשר״ה.
בעיה מופשטת כמעט ,ראויח ל ח ו ב ש י ,ב י ת המדרש בלבד ,נידונה בין
חאחרונים :טמא שטובל להיטהר מטומאתו ,באיזה רגע נהפך הטמא לטהור ,כשנכנס
למקוה טהרה ומשקיע א ת עצמו בתוך המים המטהרים א ו כשיוצא .ועולה מהם ן איך
גזר חוק ה ב ו ר א ? שכן הטבילה ״מכלל •החוקים היא ,שאין הטומאה ט י ט או צואה
שתעבור במים ,אלא גזירת חכתוב חיא״ )רמב״ם מקואות ,עי׳ לעיל( .נפקא מינה
לחלכח יצא מחקירה זו •לזמן •שהטומאה וטהרה נהגו ב ו :מה דין ש ל פירות או ש ל
והאדם שהיה טמא עד עכשיו נגע ב ה ם
כלי הרם — ,שלשניהם אין טהרה במקור.
ברגעים האלה כשהוא שקוע כולו במים .בבר טהור נגע בהם ,שהרי נטהר ברגע
הראשון ש ל טבילתו לפני שנגע ,או נטמאו ,שכן עדיין טמא.הוא עד ש י צ א ? )וכמובן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבונה לצד זה עד שיתחיל לצאת ,כשראשו מתרומם מ ע ל המים',שכן משניה ־שלמד•
היא בברכות )פ״ג מ״ה( שהטמא ,שאסור לו לקרות א ת קריאת שמע ,אם ירד לטבול
ולא יספיק ל ו הזמן לעלות ולהתכסות ע ד שלא תנץ החמה ,יתכסה במים — אחרי
טבילתו — ו קר* ,ש כ ן על כל פנים כבר ראשו עלה ונטהר(.
עסקו בשאלה זו כ מ ה וכמה אחרונים ׳)אספם לפונדק אחד הגרש״י זוין נ״י
בספרו ״אישים ושיטות״ ,במאמרו על הרוגצ׳ובי בתורת משיב( ,אלא שכולם באו
לחקירתם מ ת ו ך י ד י ע ת דברי הכסף משנה ,המפתיעים כל לומדם •)הל׳ אבות הטומאה
פ״ו הט״ז( ,שדייק מ ת ו ך דברי הרמב״ם שם שאין הטמא.נטהר אלא בעלייתו מהמקוה,
ולא בעודו בתוך המקוה .והם חיפשו ראיות־בעד וראיות־נגד בש״ם ופוסקים כדרך
כל פלפולא דאורייתא) .זה מ ב י א מ ט ב י ל ת גוי לשם עבדות ,שצריך רבו לתקפו במים
ולשים חפץ עליו מ י ד כשיעלה ראשו מהמים ,להקדים שלא תהיה טבילתו לשם
גירות •ועצמאות; וזה מביא מטבילת ש נ י דברים זה עם זה והאחד עוד במים ושמא
עוד ט מ א והשני כבר י צ א ולא מ ט מ א מ ח ד ש אחד את ה ש נ י ; וזה מביא מהטובל במקוה
מצומצם של מ׳,סאה ש ב ו ברגע שנטהר — והוא כשהוא עולה — מטמא את המקוה
שכבר אז חסר יהיה; וזה טוען — הרוגצ׳ובי — דרך אמצעית ופשרה שנטהר
הוא בעלותו אלא שנטהר למפרע מזמן היכנסו ,ועוד ועוד(.
י
והנה — גדול אחד ,ר׳ היים יהודה מסאסניצא ,שהיה דיין בק״ק בראדי,
והוציא ספר שו״ת שערי דעה ,נדפס בלעמבערג שנת תרל״ה ,אשר שם נמצאים
תילופי תשובות עם כמה וכמה גדולי הזמן וגאוני עמנו ,מספר ל נ ו שם ב ח ״ א ' ס י ׳
עד .שבהיותו בפ״פ על גהר ״מאיץ״ ,אצל ״כבוד הרה״ג המפורסם לתהלה בכל
מ ד י נ ת אשכנז מן׳ שמשון רפאל נ״י ,מרא דאתרא דק״ק ה נ ״ ל ״ שאל אותו רשר״ה
שאלה זו שנסתפק הוא בה ,בטבילת טמא שהטבילה מ ט ה ר ת ו :אם הטהרה היא עוד
בהיותו בתוך המים ,או שגמר טהרתו בצאתו מהמים ולא קודם לכן .ובעל התשובות
הג״ל השיב לו מ ה שהשיב תוך כדי דיבור ,ואח״כ מ צ א את דעתו של הכסף מ ש נ ה
חנ״ל וסיים דבריו :״ ש א ע ״ פ שרחוק הדבר שיהיה בזה שום נפק״מ לדינא ,יען כי
ח ב י ב עלי כבוד הרה״ג הנ״ל — ]רשר״ה[ — אשר רוח חכמים וחסידים שם באשכנז
נוחים הימנו״ ,העלה את דבריו על חכתב.
אודה ,כשראיתי תשובה זו ,ה ש ת ו מ מ ת י רגע אחד .מ י שמכיר דרכו ,דעותיו
ובעיותיו של רשר״ד .יודע שרחוק הוא מ א ד מהקירות מופשטות הלכתיות כאלה;
שאין ל ה ן אחיזה בדבר ממשי ,או בפירוש דברי התורה והראשונים .וכאן הרי לא
כדרך שאר האהרונים ש ב א ו לשאלתם מ ת ו ך ידיעת דברי הכסף משנה לבהון צדקותם,
אם נכונים הם או אם יש להלוק נגדו ,היתה דרכו של רשר״ה ,שכן א ף הנשאל לא
מ צ א את הכסף מ ש נ ח — שמתחבא במקום שאין מחפשים את פתרון הבעיה — אלא
אחר זמן .ומה איפוא חניע רשר״ח לשאול בכד ,ולחקור בדבר ן
ונראה לי ברור ש ל א א ת ד ב ר ההלכה ההיא בגלל ע צ מ ח חקר רשר״ח אלא
משום שהית בדעתו לחקור ולמצות עומקו של רמז וטעם החוק וגזירת הכתוב הזאת
שטבילה מ ס ל ק ת טומאתו ש ל אדם ,וכשטתו ,כדברינו לעיל ,שרק •מתוך ידיעת כל
פרטי הדינים וחקר הלכותיה ,יש לרדת לעומקה של מצוד .וסודותיה ולתפוס הרעיון
שבה•
2
שכן רעיון הטבילה רבים עסקו בו .הרמב״ם בסוף ספר טהרה ,אהרי ש כ ת ב
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש״הטבילה מ ן הטומאות מכלל ההוקים היא ,שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור
במים אלא גזירת תכתוב היא ,והדבר תלוי בכוונת הלב״ ,מוסיף ה ו א :״ואעפ״כ
רמז יש בדבר ,כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ,ו א ע ״ פ ש ל א נתהדש בגופו
דבר ,כך המכוין לבו ל ט ה ר נפשו מטומאות הנפשות שהן מ ה ש ב ו ת האון ודעות
הרעות ,כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן ה ע צ ו ת והביא נ פ ש ו במי הדעת ,טהור״.
אך עדיין לא ברור א ף אהרי דבריו מה הוא הרעיון ש ל הטבילה עצמה .יש
שראו בטבילה ביטול כל עצמיות האדם ,הזרתו אל חיק הטבע־הבריאה ,שקיעתו במים
שנתהוו בטהרה ללא תפיסת ידי אדם בהם .כעין שזריעת זרעים מ ב ט ל ת טומאתם
כשנעשו מהוברים לקרקע וכעין שהשקת מים במי מקוד .מטהרתם שהשקתם בזריעה
היא )עי׳ המקורות בערך השקד ,כרך יא של •האנציקלופדיה התלמודית( .כל טומאה
אנושית — והרי לא נטמא אלא מ ה שהוא בתוך שטהו ורשותו של בן האדם —
נ ע ל מ ת בכך .בריאתו של הקב״ה טהורה היא ומטהרת חיא .חזר האדם ,והזר מ ה
שנטמא ,לחיק הבריאה ו ה ט ב ע ונטהר.
א ך אולי לא זהו רעיון הטבילה ? ואולי לא הביטול של חעבר אלא לחיפך
דוקא ה ת ת ל ת העתיד ,כוונת האדם הטובל א ת עצמו או את כליו להתהיל — אהרי
הביטול של העבר — היים הדשים בטהרה ,הוא הוא הרעיון של הטבילה ? כאילו
נולד מ ח ד ש כשהוא מתרומם מ ת ו ך טומאה שנתבטלה ומתוך עולם הבריאה והטבע
לטחרח חדשח ומחודשת ן וכעין ש מ צ א נ ו דבר ממד — ,אע״פ שכמובן לכל השוואה
יש פירכא — במחלוקת האמוראים ש ב י ר ו ש ל מ י ) ס ו ף יומא( אם בכפרת יום הכפורים
כל רגע ורגע מ מ נ ו מכפר ,שהרי האדם הוא נמצא בתוך יום קדוש של טהרח ,או
אם בסופו הוא שמכפר — ברגעו האהרון שגומר א ת יום הכפורים ,המסיימו ומתחיל
מ ח ד ש חיים שאין בהם עון .ואל ת ת מ ה על השוואה זו .הרי א מ ר ו :מ ה מקוד .מ ט ה ר
א ת הטמאים ,אף הקב״ה ,והרי זוהי סיסמת יום הכפורים בסוף מ ש נ ת יומא.
ונדמה ל י שחקירה .זו ה י א שהעסיקה רשר״ה ,החוקר ט ע מ י המצוות .וראיה
לדבר ג ם מ ז מ ן התשובה הנ״ל ,שהרי הוא ש א ל .א ת הרב מחבר ם׳ שערי דעה בקיץ;
תרל״א ,והוא הזמן בין הופעת פירושו על שמות ,תרכ״ט ,לזה על ויקרא ,תרל״ג,
ובפירושו על ויקרא טוף פרק יא בדברו על הטבילה ורעיונה ,מזכיר רשר״ה את
שני הצדדים גם י ה ד :״אדם כשטובל א ת כל גופו במים ש כ א ל ה )היינו במעין או
מי גשמים שנתאספו בלי פ ע ו ל ת האדם( ונכנס כולו ובלי הציצה ליסוד זה ,יוצא
ה ו א ״ ל ג מ ר ג מ כ ל ״קשר עם עולם הטומאה ,הוא עוזב את אדמת בני .האדם ונכנס
לרגע לחוג עולם הבריאה. ,כדי להתחיל היים חדשים של טהרה .הטבילה מ ס מ ל ת
לידה חדשה״.
מ ת ו ך חקירח חשקפתית זו מצאד .עינו החדר ,ש ל רשר״ח באיזח חקר הלכתי
יש לבהון א ת פתרון ה ב ע י ה :אם הביטול ,השלילה ,של החיים חטמאים ,החזרח^אל
א ד מ ת הבריאה ועולם ה ט ב ע — הרי אז הכניסה למקור .היא המטהרת ,ואם כונת האדם
לחתחיל ח י י טהרח אחרי ביטול הטומאה הוא רעיון הטבילה ,עדיין טמא הוא ע ד הרגע
חאחרון ,עד שיוצא כבריאד .חדשד .ועולח לעולמו מחדש .לשם כ ד חקר ושאל ,לחכיר
א מ ת ו ת מ ה ו ת הטבילה מ ת ו ך הלכותיה.
– .וראויה י השאלה למי ששאלה ,לציין א ת דרכו.המעמיקה ש ל ר ש ר ״ ה בהבנת
דברי ה׳ ,וראויה החקירה גם לנו להתבשם בעומק דברי התורה ,הלכותיה וטעמיה.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ ר ו פ ס ו ר יחי״אל )ציריל( ד ו מ ב
איש ה מ ד ע היהודי החרד*
.
המחבר ,מחשובי היהדות החרדית באנגליה ופדזפסור
לפיסיקה עיונית.בקמגם קולג׳ בלונדון .דן כמאמר,זה
במקומם של מדענים חרדיים בחיי היהדות ובחיי המדע
בתקופתנו ובבעיות השקפתיות ופתרונן.
המאמר מופיע כאן ע״פ הצעתו של המחבר בתרגום
עברי משנתון ^ .111013,15111ע&מססומ^מםם.
.1
מבוא
מ ה הם הגורמים שהביאו להופעת המדען החרדי כגורם 1כבד בחברה
היהודית של ימינו? לפני כמד .עשרות שנים הולידה תנועת תורח עם דרך־ארץ
בגרמניה דור של אישים אקדמאים אשר נזקקו ליהדות האורתודוכסית להלוטין,
בתיאוריה ובמעשה .אלה היו מאורגנים באגודה של אקדמאים יהודיים אשר
תפקידה והשפעתה תוארו יפה בספרו של הרב ד״ר י .גרינסלד ״שלשה דורות״.
בחיי האוניברסיטאות של אותה תקופה הושם הדגש העיקרי על מדעי חרות
ורובה של אותה קבוצה השתלב במגמה זו .היו ביניהם רופאים אחדים ,שהרי
הרפואה נחשבה כמקצוע יהודי מקדמת דנא ,אולם רק חלק קטן מהם עסקו
במדעי הטבע )אם כי היו ביניהם אנשים מפורסמים כגון פרופסור א ,פרנקל
המתמטיקאי׳ וד״ר ב .כהן האסטרונום( .מחוץ לגרמניה היו מדענים דתיים
באותה תקופה תופעה נדירה .יהודי במזרח אירופה ,שנכנס לחיי אוניברסיטה
התבולל בדרך כלל מהר .בבריטניה ובארה״ב היו מוסדות מעטים ללימוד המקצועות
היהודיים ורמת ההשכלה היהודית בקרב בעלי המקצועות האקדמיים' חיתה
נמוכה.
שנוי ממשי במצב זה חל בארצות המערב אחרי מלהמת העולם האחרונה.
מורים יהודיים ומנהיגים רוהניים מיבשת אירופה עוררו להקמת בתי־םפר יהודיים,
ישיבות ומוסדות לימוד אהרים ,אשר הועילו להעלות במדה ניכרת את רמת ההשכלה
היהודית .עתה הגיעו לאוניברטיטאות סטודנטים רבים עם מטען ממשי של השבלה
יהודית ,במדד .שלא היתד .אפשרית קודם לכן .דבר זה הל גם במדינת ישראל
שנוסדה זה לא כבד׳ אשר שם קבלו ילדים רבים חנוך מסורתי מעולה בבתי ספר
דתיים .באותד .תקופח התרחבו מהר המחלקות של מדעי טבע באוניברסיטאות
ואין זד .מפתיע כי רבים מבין הסטודנטים היהודיים הדתיים קבלו הכשרד .מדעית
והחלו בקריירות מקצועיות כעובדים אקדמיים באוניברסיטאות ובמחקר הממשלתי
והתעשייתי.
י 1110(^ ^6^1311ע455001£11;1011 01 0
האגודה של מדענים דתיים
נוסדה בארה״ב לפני כחמש עשרה שנה .לראשונה באתי במגע
50161111518
עם האגודה בשנת תשי׳׳ח כאשר הייתי באוניברסיטה של מרילנד כפרופסור
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אורח .אז .היו באגודה 400הברים .בשמונה השנים שעברו מאז כמעט הוכפל
מספרם .בבריטניה׳ ישראל׳ קנדה ,דרום־אפריקה ואוסטרליה הוקמו קבוצות
ארציות עם קהל הברים גדול .רובן של קבוצות אלה מקיימות׳ מפגשים סדי־
הקבוצה
ריס וועידות שנתיות ,בהם מוגשות וגדוגות הרצאות רבות עגין.
האמריקאית מוציאה כתב עת סדיר בשם 111161:00111ובו מתפרסמות הרצאות
אלה בהלקן.
על כל פנים מורגש זה זמן מד• הצורך בכתב־עת בינלאומי על בסים
רהב יותר והופעת גליונו הראשון צפויה בקרוב .נוסף על כך נערכו תכניות
לקיים ועידה בינלאומית בירושלים בעתיד הקרוב.
איזה מין אנשים הם ,המדענים הדתיים ן רבים מהם הגיעו לפרסום ניכר
במקצועותיהם .אלוין דדקובסקי הוא המדען הראשי במחלקה להנעה גרעינית
במשרד הימאות .הוא עסוק במחקר הכת האטומי ,ובשנת תשכ׳יד זכה לפרט
בסכום של 25.000דולר בעד המצאה בעלת חשיבות גדולה ביותר בשביל הצי,
והיא אפשרה הםכון מליונים רבים של דולרים ,הוא היה השני שקבל בצי
פרם כזה מאז הוהק הוק הפרסים הנוכחי לפני עשר שנים.
הרברט גולדשטיין עסוק גם הוא בשטח חכח הגרעיני .כ ע ת הוא מכהן
כפרופסור להנדסה גרעינית באוניברסיטת קולומביה .לפני שנים אהדות קבל
את פרם אי.או .לאורנט בעד תרומתו לפיתוח האנרגיה חגרעינית .כן חיבר ספר
לימחד בשם ״מכניקה קלםית״ ,זה ס פ ר בסיסי שמשתמשים בו בכל העולם
המדעי ,ואשד תורגם לשפות רבות ,כולל חרסית.
זאב ל ב הוא פרופסור לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים .הוא
סמכות ביךלאומית בתהודה פרדרמגנטית ,ופרסם מונוגדפית מהקר השובה תחת
כותרת זאת .בעדה הוענק ל ו פרם ישראל לפיסיקה בשנת תשכ״ב .ללא ספק
הוא עומד בראש העוסקים בפיסיקה של הגופים המוצקים בישראל ,והוא מנהל
קבוצת מהקר גדולה באוניברסיטה העברית.
כל המדענים שהזכרתי עוסקים ברצינות בלימודי יהדות .אלוין רדקובםקי
משתתף בלימוד ״הדף היומי״ .עקב עבודתו הוא מרבה לנסוע בכל רחבי ארה״ב,
אולם המסכת המתאימה של התלמוד תמיד נמצאת אתו .הנה זכה לסיים פעם
אהת את כל התלמוד הבבלי ועתה הוא עוסק בלימוד התלמוד בפעם השניה.
הרברט גולדשטיין הגיש בועידות של £x8.0.והרצאות על נושאים
הקשורים בתורת היממות .אחת ההרצאות המענינות ביותר היתד .חקירה מיס־
נץרית־הלכית על אורך האמה.
זאב לב התל את הקריירה בתור בהור ישיבה ,בהיותו באעליה כפליט
בתחלת המלחמה .הוא תלמיד־חכם בעל רמה גבוהה ועוסק בלימודי תלמוד
סדירים יחד עם בגי ישיבה חשובים בירושלים.
רבים מחברי £x8.0.בארה״ב חם בעלי הכשרה מדעית והכשרה ד מ י ת
כאחת .משח טנדלר קבל בשנת תש״א תעודח רבנית של ״ישיבדראוגיברסיטד,״
והצטרף באותה שנח לחבר המורים של חמוםד כמרצה לתלמוד .בשנת תשי״א
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קבל מנוי נוטף בתור מ ד ר י ד לביולוגיה בקולג׳ .בשבת תשי״ט ה ו ע ל ה לדרגת
פרופסור חבר ובשנת ת ש כ ״ ד ל ד ר ג ת פרופסור מ ן המבין לביולוגיה .כ ע ת הוא
עסוק במחקר ש ל פיתוח תכשירים אבטיביוטיים חדשים וגורמים אבטי-םרטביים.
זה ל א כבר הודיע י ח ד ע ם ד ״ ד שמואל קורמן ע ל גילוי גורם 'כימי־תרפויטי
•הדש שהועיל בטיפול בסרטן בשלב מתקדם שלא יניתן לניתוח; הוא חבר באגודת
•"'׳'׳
הרבנים ובהסתדרות הרבנים של ארה״ב.
י ע ז י י א ל רוזנפלד א ש ד כיהן י בשנה ־שעברה• כנשיא : £ – 8 x 0ב א ר ה ״ ב קבל
ג פ -ה ו א תעודה רבנית ש ל ישיבה־אוניברסיטה '.הוא מומחה לאוטומציה ויש לו
פרופסורה ל מ ד ע מהשבים באוניברסיטה ש ל מרילנד .הירש מנדלוביץ ,מ ד ע ן
בפיסיקה אלקטרונית במשרד התקנים הלאומי בוושינגטון ,קבל סמיכה בישיבה
המפורסמת ״תודה ו ד ע ת ״ בניריורק .יש לו דוקטורט של אוניברסיטת מיצ׳יגן.
אופייני י הוא; ב י רובם של בעלי הסמכה כפולה כ ז א ת הם מארה״ב .שיטתן
החינוכית של האוניברסיטאות בארד״״ב גמישה ה י א ׳ ואין לוחצים שם לסיים
לימודים ע ד ל ד ר ג ה מסוימת תוד פרק זמן קבוע .יש צורך להשיג מספר מסדים
של נקודות כדי לקבל הסמכה ,אך אפשר לזכות בציונים אלה תוך תקופה
ארוכה .לפיכך אפשר לעסוק בלימודי מדע ובלימודי יהדות בבת אחת .בבריטניה
נהוגה הקפדה רבה יותר .בדרך ׳כלל יש להשיג שם את ה ת א ד הראשון תוך
שלש שנים ו א ת הדוקטורט בתקופה דומה .קשה ביותר לסטות מסדר זה.
והאפשרות היהידה לרכוש השכלה בסיסית טובה ביהדות ,היא ,להקדיש מספר
שנים ללימהדים בישיבה ,אחרי סיום הלימודים בבית הספר ולפני הכניסה
לאוניבדסטה .אף ע ל פי כן אפשר למצא אף באנגליה אנשים הבקיאים במדע
ובתלמוד כאחד .ל ד ו ג מ ה :ש מ א י הוכברג ,שכינס בשנה שעברה את האגודה
8 .נ ו ת ן ־ שעור סדיר בתלמוד בבית המדרש בםטמפורד חיל.
£x0.
בריטית
הוא מרצה למתמטיקה באימפיריאל קולג /ועוסק במחקר ש ל הלקיקי יסוד.
מצויים כ מ ע ט בכל שטחי המדע.
הרי זח מעניין ,כ י אנשי £.0.1.8.
הוגו מנדלבאום הוא פרופסור לגיאולוגיח בקזלג׳ של מדינת וויין בדטרויט.
נתן ש ל ז ע ג ר הוא מרצה לפילוטופיה של המדעים באוניברסיטה הלאומית
באוטטרליה .פרסי ג ת ס ב ר ג הוא פ ת פ ם ו ר לטכנולוגית טכסטיל באוניברסיטה
•של לידם .לי םפטנר קבל הכשרה בפיסיקה מתמטית ,עתר .עבר למחקר בגנטיקה
ותורת ההתפתהות במעבדה לפיסיקה שימושית באוניברסיטת ג׳ון הופקינם.
רק ה ל ק קטן מהמדענים היהודים בעולם הם חברי האגודה .הם מצטיינים
בדבקות קפדנית בתוקי היהדות ,ואינם מעלים ע ל הדעת לעסוק בפעילות כל
שהיא הכרוכה בהפרתם.
.2
השקפה עיונית
ה ש א ל ה המופנית בדרך כלל למדען הדתי -היא׳' א י ד הוא מצליח להתאים
דבקות במםרת היהודית לקיום מגע אינטלקטואלי ע ם העולם ש ל עשור זה .האם
אינו מדגיש בסתירה בין ד ת ל מ ד ע מודרני ז האם ל כ ל ל י אמונת! ולחוקי מעשיו
יש מ ש מ ע ו ת בשביל ההיים ב ת ק ד פ ת נ ו ו
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האיש הפשוט מקבל א ת רוב ידיעותיו על המדע מהעתונות ה ע מ מ י ת ומתכניות
עממיות ברדיו ובטלביזיה .הוא ה י בתקופה בה שולטים הישגי הטכניקה הנובעים
מתגליות מדעיות .הוא שומע על התפוצצויות גרעיניות בעלות ע צ מ ה פנטםטית,
על חקירות החלל שהן הרתק מעבר ל כ ה דמיונו .ע ל הישגים לא־ייאמנו במדע
הרפואה .אחרי כן מספרים לו על כל א ש ד ״הוכח״ ע ל ידי חמדע ,איך היתה
החלת העולם ,איך בוצה־ הכוכבים ,איך האדם הופיע לראשונה וכן הלאה .היות
ויוקדת המדע גדולה מ א ש ר אי־פעם בהיםטוריח ,אין זח מפתיע כי חאיש הפשוט
מקבל א ת א ש ר אומרים ל ו בלי לשאול שאלות ,ידומה לו שיש כאן סתירה
למה ש נ א מ ד לו קודם לכן ע ל ההשקפה חדתית .אין הוא יודע מאומה על ההנחות
המונחות ביסודן ש ל הקביעות המדעיות ,ואין הוא מסוגל לדעת איך תיאוריות
ורעיונות מדעיים משתנים מ ד ו ר לזדר .בניגוד לכך הסך המדען ,בהתמדה ,להיות
פחות יהיר ,פחות תקיף בדעתו ,מ א ח ר שמצא כ י בנינים רעיוניים שנחשבו
כחלק עיקרי וקבוע בנוף המדע ,נהרסו כתוצאה מתגליות חדשות אליחן חגיעו
על ימוד ניסויים.
יסודי חיחט בין מ ד ע ואמונה אינם משתנים .ההנחח חיסודית של כל מדע
היא כי הטבע נוהג ל פ י סדר קבוע ,כך שניסויים המבוצעים בתנאים זהים
מביאים לתוצאות זהות .ה נ ה ה זו ת ו א מ ת במדה רבה א ת המסורת הדתית .אולם
בשביל האדם ה מ א מ י ן כפופה סדירות זאת לפיקוה אלקי והיא התבנית ב ה .ב ר א
ה את העולם .ח חמקיים א ת חוקי ה ט ב ע יכול לבטלם בכל עת .רעיון זה הובע
בבירור במדרש )בראשית רבה ח ד ( :״אמר רבי יוחנן :ת נ א ץ התנה חקב׳יד•
עם הים שיהא נקרע לפני ישראל …אמר דבי ירמיה בן א ל ע ז ר :לא עם הים
בלבד התנה חקב׳יה ,אלא עם כל מה שנברא ב ש ש ת י מ י בראשית ,ה ד א הוא
דכתיב )ישעיה מה יב( ׳ א נ י ידי נ ט ו שמים ,וכל צבאם צרתי ../צויתי א ת
השמים ו א ת הארץ שישתקו לפני משח …צויתי א ת תשמש ו א ת חירח שיעמדו
לפני יהושע …צויתי א ת חעורבים שיכלכלו א ת אליחו …צויתי א ת תאור שלא
תזיק לחנניה מ ש א ל ועזריה …צ ד ת י א ת חאריות שלא יזיקו א ת דניאל …צ מ ת י
את חשמים שיפתחו לקול יחזקאל …צויתי את חדג שיקא א ת יונח…״ .ת ז י ל
ביקשו לחבחיר ל ג ו כ י חניםים נדירים ,והמקרים המעטים בהם חופר חוק
חטבע ,נובעים מ ת ו ך שבמיוחד נקבע כך מראש .בנסיבות רגילות י ש לחוקי הטבע
עדיפות מכרעת.
,
,
היה זה כנראה במאה התשע־עשרה ש א ת ג ר המדע כלפי ה ד ת הגיע לשיאו.
הוקי ניוטון יושמו בהצלהה ניכרת ,ונראה אז שלפי שורת ההגיון יש להניה
כי כל תופעה ט ב ע י ת ידועה תהא כפופה להוקים דיטרמיניסטיים )הוקים לפיהם
מביאה כל התרהשות לתוצאות מסוימות בהכרה( .באותה עת הדרו רעיונות
מדעיים לתהומים הדשים .הגיאולוגיה נגשה ל ת ת נתונים מספריים על גיל האדמה,
תורת חחתפתחות נראתה כהסבר איך הופיע האדם בעולם .זו האחרונה ספקה
אתגר מיוחד בקשר לחשיבותו ופירושו של ספר בראשית.
הפילוסופים של המדעים )במיוהד קירכהוף( שמו באותח תקופה לב לכך,
כ י אין ת פ ק י ד ה מ ד ע לעסוק בבעיות היסוד העמוקות ביותר׳ אלא תפקידו לתאר
את תופעות חטבע במוגחים פשוטים ככל האפשר ,כי יישאר ״ מ ד ו ע ? ״ אף אחרי
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל ״ מ ב ר ״ מדעי .אילו ש א ל ת א ת ניוטון ״למה כוכב לבת הולך במסלול אליפטי זי׳
הרי היה עונה ״משום שפועל חוק כללי של גרויטציה״ .אולם עדיין נשארת השאלה
״למה זה פועל חוק ש ל גרויטציה ?״.
בהיותו במאה התשע־עשרה מול א ת ג ר הדיטרמיגיסם לא עמדה למדען הדתי
אלא אמונתו בלבד .לא היה יכול להאמין בנכונותה הכללית של תיאוריה כזאת.
לא ת י ת כ ן כל ד ת ללא רצון חפשי ,ללא יכולת להשפיע על התנהגות •האדם לטוב
או לרע .אולי יכלו להטיח בפניו כי הוא נוקט בעמדה בלתי־מדעית בנושא זה,
•וללא •ספק הוא ה י ה עונה ,כי ה מ ד ע מבוסם על השכל האנושי ,וזה נתון למגבלות.
בהיותו במיצר ,תמיד על המדען ה ד ת י ל ל כ ת בדרן ה א מ ו נ ה ; אולם במאה העשרים
נוכחנו לדעת ,כי גם מדען ל א ד ת י יכול ללכת בדרד של איזו ״אמונה״.
מ ה פ כ ת המאה העשרים במחשבה ה מ ד ע י ת ה ק ל ה על המדען הדתי בהרבה להגן
על עמדתו .התיאוריה הדיטרמיניםטית של המכניקה הקלאסית נדחתה ,ופינתה
א ת מקומה ל מ כ נ י ק ה הקוונטים ,הבלתי דיטרמיניסטית ,ומהותן החולפת של תיאוד־
יות והנהות מדעיות ה ת ב ר ר ה ונעשתה גלויה לעין .אחת הדוגמאות המרשימות
ביותר היא בודאי השאיפה להגיע לתאוריה ע ל מבנה התמר .במאה התשע עשרה
היו בטוחים כי ישנם תשעים יסודות שאינם ניתנים לחלוקה ולשימי ,וכי אלה
הלבנים היסודיות מהם נבנה כל המר .אז נתגלתה הרדיואקטיביות על מסקנתה
כי הגרעין מ ת ב ק ע מאליו .בידיו של רותרפורד היתד .הפיכת יסוד ליסוד אחר,
לתהליך ה מ ת ר ח ש במעבדה .אחרי תקופה נוספת של התקדמות מ ד ע י ת מזהירה'
נראה הענין הרבה יותר פשוט ,באשר מבנה החמר מבוסס על שלשה יסודות:
אלקטרונים פרוטונים וניוטרונים .אולם תמונה אידילית זו לא התקיימה זמן רב.
תופיעו פחיטרונים ובאמצעותם בחינה ח ד ש ה של אנטי־חמד המביא כליון גמור
בהצטרפו אל ה ח מ ר ומשהרר כך כמות עצומה של אנרגיה .ואז הופיעה מערכת
גדולה של הלקיקים ה ד ש י ם :מיםונים מסוגים שונים ,ניוטרינוס ,קסי .סיגמה,
למבדה׳ דלטה ו כ ו /כיום ישנם בערך 80כאלה וטמונים בהם הזיונות שכמותם
מעולם לא הועלו על הדעת .לא זה כבר נתגלתה ת ב נ י ת ע י ק ר י ת בחלקיקים אלה,
אולם שוררת ה ס כ מ ה כללית ,כי הבעיות ש ה ם מעוררים רהוקות מפתרון .רוב
הפיסיקאים שבימינו סבורים ,כי אף כאשר תיפטרנה הבעיות הללו ,הרי תימצאנו
בעיות אהרות הטמונות בהן .אין עוד הודאות ש ל אנשי המאה הקודמת׳ כי נתגלו
כמעט כל חוקי הטבע ,ויש ר ק צורך ללבן מ ע ט פה ושם.
שינו ונטשו חוקי ט ב ע ישנים ומכובדים .אין לעסוק עוד בשימור חחמר לחוד
ובשימור האנרגיה להוד ,אלא יש להביא א ת שניהם ת ח ת עקרון משותף .הובעה
אפילו המהשבה הנועזת כי המר נברא באורה ספונטני ״מאין״ ,רעיון אשר מ ד ע נ י
הדורות הקודמים היו דוהים אותו בשתי ידים׳ ויכלו לתארו כהשערה ״בסגנון
דתי״.
הפילוסופים ש ל ה מ ד ע ה ג י ע ו להכרה הברורה כי אין ה מ ד ע עוסק באמת
1
מוחלטת .נביא א ת דבריו של סיר קרל פופר בספר ״ההגיון בחקירה ה מ ד ע י ת ״ :
1
8
. 111ק
9),צ1 19ז50מ(9111111
ש
'־ץז6ד11£10 01$(:0ת0ט5
www.daat.ac.il
: 0£״ 10£ש!!!׳"
אתר דעת -מכללת הרצוג
,׳לכן הבסיס חנסיוגי של ה מ ד ע האובייקטיבי אינו מוחלט כלל ועיקר.
א י ן ה מ ד ע מ י ו ס ד ע ל בסיס של סלע .ה מ ב נ ה הנועז ש ל תורותיו מ ת
רומם כאילו ה ו א עומד על ביצה .הוא כ מ ו בנין המוקם על עמודים.
תוקעים א ת העמודים לתוך בצה ,אולם א י ן מ ג י ע י ם ע ד ליסוד ט ב ע י
או ׳נתון׳ ן ואמנם אנו פוסקים מלנסות לתקוע א ת העמודים לשכבה
יותר עמוקה ,אולם אין ז א ת משום שהגענו ליסוד מוצק .אנו נעצרים
פשוט מאד׳ כאשר מ ש ת כ נ ע י ם כ י ה ם ד י הזקים בשביל לשאת א ת
המבנה׳ לפהות ל ע ת עתה״.
ובעמוד 280ש ם :
״הוכה כ י האידיאל ש ל ידיעה הודאית בההלט ו נ י ת נ ת להוכחה* א י ט
אלא רעיון כזב .ע ק ב הדרישה לאובייקטיביות מ ד ע י ת אין מנוס מ ן
ההכרה ,כי כ ל קביעת מ ד ע י ת תישאר א ר ע י ת לנצח .ר ק בנסיוננו ה ס ו ב
ייקטיבי של ש כ ט ע ,באמונתו הסובייקטיבית אנו יכולים להיות ׳בטו־
הים בהחלט״׳.
במאה העשרים ה ג י ע המדע במהירות מופלאה להתקדמות ללא תקדים ואפקיו
התרחבו בכל הכוונים .עם זאת ה ו א עורר גם חוש של ענותנות ופליאה מ ת פ ע ל ת
שהוא קרוב יותר להשקפה דתית .ריצ׳רד פיינמן׳ בעל פרם נובל ואולי הראשון
בין הפיסיקאים התיאוריטיים בעולם ,אומר :״אותה התרגשות ,אותה יראת כבוד
והרגשת מסתורין ,חוזרת ונשנית באשר אנו מעיינים בבעיה בהתעמקות הראויה.
ככל שאנו מרבים ידיעה ,א ט השים מסתורין עמוק ומופלא יותר ,המושך אותנו
להעמיק הדור ע ו ד יותר .א י ן א ט הוששים להגיע לתשובה מאכזבת׳ בהדוה ואמון
אגו הופכים כל אבן הדשה כ ד י למצא זרות שמעולם ל א ד י מ י ט ׳ ואשר מובילה
אותנו לשאלות ומסתורין מופלאים ע ו ד יותר — בודאי הרפתקה גדולה!
לאמתו ש ל ד ב ר מגיעים ר ק אנשים מעטים שאינם מ ד ע נ י ם לסוג מיוהד זה של
חויה דתית .משוררינו אינם כותבים ע ל י ה ; א מ נ י ט אינם מנסים לתאר אותה.
אינני יידע מדוע׳ האם אין א י ש מקבל השראה מ ת פ י ס ת העולם של ימינו ?״
האין דברים אלה מזכירים לנו א ת התיאור הנהדר ,בקצב עולה וגובר ,של
תופעות הטבע בתהלים קד׳ א ש ר מ ג י ע להכרזה הספונטנית ״ מ ה ר ב ו מ ע ש י ר ה —
כלם בחכמה עשית…״? דומה שכאן נהוץ ל ה פ ש התאמה בין מ ד ע ואתיאיסם!
ושוב מ ע י ר ס י ר סיריל הינשלווד בסקירתו המבריקה לאגודה ה ב ר י ט י ת ׳ בשנה
שעברה ,כדלהלן י :״הטבע קובע א ת הזמן ב ו מ ג ל ה א ת סודותיו לשואל הסבלני,
ועובדה ה י א שהטבע נבון מ ן האדם לאין ערוך״ .א י ן זה ״מקובל״ ל ה ס ת מ ך על ה ׳
בהודעה מ ד ע י ת ן אולם אם נ ת ג ב ר ע ל מ כ ש ו ל זה ,ובמקום ״טבע* נ א מ ר ״ ה ״ ,הרי
ל נ ו כ א ן ע ו ד ביטוי ראוי לציון ש ל ע נ ו ת נ ו ת דתית.
2
,
המוסר הגיש ל מ ד ע א ת ג ר משלו ,כ י ה ת ב ר ר שאין למדע ע צ מ ו מ ה לומר
ב ט ש א י ם מוסריים .הנאצים בשפלותם יכלו לבצע ניסויים ב מ ה ט ת הריכוז —
ניסויים א ל ה היו בעלי ע ר ך מ ב ה י נ ה מדעית ,אולם ה י ו מגונים מבחינה מוסרית.
2
3
00$ 311(1 £ . ^ 1 . 8011^ ?1601100 1-1311 1964ז £ . 6 . £״"5016006 30(1 1(163$
*. 2, 1965ק116 11516061: 56־!׳ "5016006 30(1 5016011515",
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
תיתכן מ ד י נ ה ש ה י א מן הראשונות במהקר מ ד ע י והוראת מדעית ,אולם מן האחוענות
היא לענין הרות המהשבה והמצפון .ה מ ר י ה נ פ ץ הגרעיניים הביאו בעיות אשר את
פתרונן חייבים להפש מחוץ ל מ ד ע ; והאפשרויות המפהידות ש ל התפתהויות מסוימות
בביולוגיה המולקולרית מעוררות שוב ב ע י ו ת שכמותן לא התעוררו מעולם.
יחד עם אלה נפגם הטוהר המוסרי של מ נ י ע י המדע .רבים שואלים בימינו,
למה מוציאים כסף רב כל כד ,על מחקר חלל ועל פיסיקה של אנרגיות גבוהות,
ומזניחים מחקרים שתכליתם לעזור בסיפוק צרכי המזון של אוכלוסיות הגוועות
ברעב .איזה הלק יש לסקרנות ה מ ד ע י ת במניעים להקצבת כספים ,ואיזה חלק יש,
לעומתה ,למאבק על ה ש ל י ט ה בעולם ?
התערערה גם ה ד מ ו ת המקובלת של א י ש המדע קר המזג והסר הרגש הבוחן
כל שבר של ראיה באופן אובייקטיבי .אלברט איינשטיץ ,גדול המדענים של תקופה
זו ,יכול להתעלם מ ה ש פ ע המכריע ש ל ראיות המבססות א ת מ כ נ י ק ת הקוונטים,
ולהמשיך להפש דגם דיטרמינסטי בהכריזו ״אינני מאמין באל המשחק בקוביות׳/
לפני שנים אחדות הקדיש המוסף הספרותי של ״טיימס״ ,גליון שלם * ל״שתי תרבו
יות״• ה.ם.לונגט־היגינם׳ אהד מראשוני המדענים בעולם בכימיה עיונית׳ יכול
היה לכתוב אז על ״דיוקן המדען כאמן״; ופ .ב .מידוואר ,בעל פרס נובל ,העיר —
״מדענים הם קבוצה היטרוגנית מאד ש ל אנשים העושים דברים שונים בדרכים
שונות .בין המדענים יש אספנים ,ממיינים ,ואנשי נקיון קפדניים; רבים מהם הם
בלשים לפי אפיים ,רבים סיירים ,אהדים אמנים׳ אהרים בעלי מלאכה .ישנם
מדענים־משוררים ומדענים־פילוסופים ,וכן אנשי מיסתורין אהדים .איזה מין רוח
או אופי יכול להיות משותף לכל האנשים הללו ?״
היהודי החרדי מוצא את מקומו באקלים זה ללא קושי ,והוא נאלץ ל ת ת
הסברים פחות מאשר לפני ימי דור .אף תורת ההתפתהות שהוציאה את האתגר
שלה במאה התשע־עשרה׳ נהשבת ע ת ה כתיאוריה בעלת אופי הולף כמו תיאוריות
מדעיות אחרות .לעומת אלה מבוססת נצחיותו ש ל התנ״ך על בשורתו המוסרית.
בתהלת ספר בראשית מודגשים כבודו ואהריותו של האדם׳ ש י א הבריאה ,שנברא
בצלם אלקים ,והרי זה נכון היום כמו בכל תקופה אחרת בתולדות האדם.
ה מ ד ע ן הדתי נזקק להשקפה המסורתית בקשר לטכסט של תורה ונ״ך ובקשר
לעניינים הקשורים בכך .אלה הנהותיו והוא שואף לפתור כל בעייה בהתאם להנהות
אלה .מבהינה זו אין הוא יותר ב ל ת י ־ מ ד ע י מאיינשטיץ ביחסו למכניקת הקוונטים,
או מכל מדען אחר אשר משום איזו ה ר ג ש ה או אינטואיציה מחפש פתרון לבעיה
בכוון מ ס ו י ם ; כל עוד הוא מודיע על הנחותיו באורח ברור ,וממשיך לפי ש ט ה
הגיונית ומדעית׳ ה ר י אין תרומתו נופלת בערכה מזו של הוקר היוצא מהנחות שונות•
בהכירו בעדיפותן של השקפות התלמוד והפרשגים ,הרי ה מ ד ע ן היהודי ה ד ת י
הוא שונה במהותו מרובם של מלומדי ״ ה כ מ ת ישראל׳ /טענו לפעמים כי הללו
אובייקטיביים באמת .בחינה מדויקת תגלה כי לכל אהד יש נטית ה ד ־ צ ד ד י ת
מ י ו ת ר ת ; ד ב ר זח הוכת לא מזמן באופן גלוי לעין׳ כאשר נתגלו ונתפרסמו לראשונה
מגילות"ים ד״מלח .תוך שנים מ ע ט ו ת לאהד גילוי המגילות נפוצו כעשר תיאוריות
4
10
25, 1965
001.ץב1זת? 1",תשמזש1קקט 5ץ31זש5 111ש1מ"71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שונות ,כשכל אהת מהן התימרה ל ת ת א ת הפתרון האמתי לבעיות שהתעוררו.
התברר כי לרבים מן המגינים על תיאוריות מסוימות היו מ ג מ ו ת ואינטרסים משלהם.
מ ט ר ת ההסברים דלעיל היא להסביר א ת עקרונותיו ש ל היהודי ה ד ת י במסגרת
ההברה ה מ ד ע י ת של ימינו .כל סתירה בין יהדות למדע הקיימת לכאורה ,יכולה
להיות ר ק תוצאה מהערכה ש ט ח י ת של ת פ ק י ד המדע .ניתות מעמיק י ו ת ר מגלה,
כי היהודי המאמין יכול לקבל מחקירות מ ד ע י ו ת ראיות מ ת א י מ ו ת לאמונתו.
.3בחינות מעשיות
היהודי ה ד ת י העוסק במהקר באוניברסיטה ,למען ה מ מ ש ל ה או למען התעשיה,
נתקל בקשיים בקיימו אורה הייו הדתי .עליו לקבל שחרור מעבודה בשבתות ובהגים
)כולל י מ י ש ש י אחרי הצהרים בהרף( .בגלל דרישות הכשרות קשה לו להשתתף
ברבות מהפעולות ה ה כ ר ת י ו ת והצבוריות׳ אשר לעתים י ש להן חשיבות מרובה.
אם ענין נכבד הוא להתגבר על קשיים מעשיים ,הרי ענין נכבד עוד יותר הוא
האומץ ה נ ד ר ש על מ נ ת להיות שונה מאחרים״ לא לנוע עם הזרם הכללי .ואולי הגורם
הזה הוא שהשפיע יותר מכל ס ב ה אחרת ,שיהודים דתיים ר ב י ם כל כך התבוללו
־,
־
בלכתם לאוניברסיטאות ,בהלק הראשון של ה מ א ה הזאת.
במבוא נגענו בשיפור הכללי שהל באפשרויות למתן הנוך יהודי בעולם המערבי
לאהר מ ל ה מ ת העולם האהרונה .נוסף על גורם היובי יש לציין גם כי פ ה ת במדד.
ניכרת הלהץ ש ד ר ש ה ת א מ ה ל ת ב נ י ו ת ה כ ר ת י ו ת מסויימות .האוניברסיטאות הפכו
להיות רב־גזעיות ופהות אהידות והיום מ כ י ר י ם בכך כי כל קבוצה בחברה יכולה
ל ת ת א ת תרומתה המיוהדת להברה האינטלקטואלית .והנה היהודי ה ד ת י יכול לטעון
כי אורה הייו מונע רבות מהבעיות המעיקות כעת על התרבות המערבית .הוא
מצליה כל שבוע לההלץ למשך יום אהד ,השבת ,מהמתיחויות ומפחי הנפש הנובעים
מ ק צ ב חיים הנכפה עליו ,וליצור אוירה של מ ט ה ה והבראה רוהנית .היי משפהתו
התקינים לא הושפעו כלל על ידי הבוהות ההרסניים שגרמו חורבן במקומות אחרים.
עיסוקו הסדיר-בספרות ההומניסטית של תנ״ך ותלמוד מ ב ט י ה י ם שלא ייהפך לאסיר
של עניני מקצועו המוגבלים.
.על• כל פנים׳ הסטודנט היהודי הצעיר הרוצה לשמור אמונים למסורת ,הולך
בדרך שהיא רהוקה מלהיות קלה• אהד התפקידים המעשיים ההשובים של האגודה׳
— — £.0.1.5.הוא לקיים שרות של ייעוץ לסטודנטים לגבי כל בעיה שיכולה
להתעורר .ולהעניק להם מנסיונם הכולל של חבריה .קיים שרות מייעץ כזה בעניני
ש מ י ר ת מצוות לעוסקים במקצועות מדעיים ,או שאר המקצועות האקדמיים ,ובשנת
ת ש כ ״ ד פרסמה האגודה הבריטית £.0-1.5.הוברת בשם ״היהודי השומר מצוות
בהיי המקצוע״ .התועלת מ נ ס י ץ קולקטיבי זה איגה מוגבלת לסטודגטים .המדענים
בעשור זה• מרבים לנסוע בעולם כולו ,בין לועידות מ ד ע י ו ת בין־לאומיות ,למוסדות
לימוד עונתיים בקיץ ,ללימודים מיוהדים ,בין להופשה של ש נ ת שבתון .כותב
השורות האלה יכול ל ה ע י ד מנסיון דרכו האישית׳ על התועלת שהפיק בהזדמנויות
כאלה ממגעים עם אנשי • £.0.!.5בערים הראשיות של ארה״ב.
ת כ ל י ת הבירורים בהלק השני של מאמר זה היתד .להראות את הצורך להעביר
למשכילים שאינם מדענים ידיעות מהימנות על נושאים עקרוניים כגון מ ד ע ודת.
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
באגודה סבורים כי צורך זה חל על כל הבחינות של יהדות מ ס ו ר ת י ת וחשוב
שההסברים ינתנו ב ש פ ת ימינו .לכן אנו מ ש ת ד ל י ם ליטול תהת הםותגו הרצאות
פומביות על נושאים מתאימים .כמו כן אנו מקיימים דיונים פומביים לחברי אגודתנו
ולקבוצות אתרות הרוצות בכך .ע ל י ד י כך מקבל המדען הבודד א ת האפשרות
לעדכן א ת ידיעותיו על ההתפתחויות המדעיות העיקריות בשטחים שמחוץ למקצוע
בו הוא עוסק.
בימינו על ההלכה לעסוק בבעיות שבהן יש להתפתחויות !.מדעיות והטכניות
חלק נכבד .לכן זקוקים ב ת י הדין והרבנים לייעוץ טכנולוגי .האגודה ^.0.1-5.
מוכשרת לספק אינפורמציה זו ע ל ה צ ד הטוב ביותר ,כי הבנה ש ל הבעיות החלביות
היא ת נ א י הכרהי בכך .ל מ ט ר ה זו הונהגו דיונים עם רבנים ודיינים ,אשר מועילים
לנו להגדיל א ת ידיעתנו ה י ס ו ד י ת בהלכה וללמוד על בעיות מסוימות ממקור ראשון.
יש להדגיש כי אין אנו רואים את עצמנו כמוסמכים בכל מדד .שהיא ל ת ת פסק דין
— זה צריך לבוא מהרבנים שלהם בלבד הסמכות המסורתית להוציא ההלטות כאלה.
מ צ ע ר ת ב מ י ו ה ד העובדה כ י בתעשיות רבות בישראל עובדים שבעה ימים
בשבוע ,וזה בודאי יכול לגרום אפליות רציניות ש ל אזרהים דתיים .בשימוש
מתאים של ש י ט ו ת אוטומציה מודרניות אפשר להקטין במדד .ניכרת את מספד
האנשים הצריכים לעבוד בשבת .על ידי שימוש בידע וביכולת של הבריטי כבד
הצלתנו לתרום לפתרון בעיה זו במקרים מסוימים ,ו א ט מקווים ש ט כ ל להוסיף
ולעזור בעתיד .הסניף הישראלי של £.0.!.5.חצליח זה לא כבר להקים מכון למדע
והלכה אשר חבריו הם רבנים ומדענים .מקוים כ י החידוש של עבודה מ ש ו ת פ ת
לאנשי שני שטתים אשר קודם לכן פעלו בנפרד .יביא תוצאות פוריות.
לבסוף ,המדען ה ד ת י מקוה ל ת ת לציבור תרומה מועילה בשטה החגוך היהודי.
אין הוא יכול לטעון שהוא מומתה בתורה ובלימודי יהדות .אולם יש לו נסיון בשיטות
הוראה׳ בהרצאה ש י ט ת י ת ׳ בהתגברות על נושאים מסובכים׳ ובשימוש בעזרי ח י ט ך
מודרניים בלימוד .הוא יכול להעניק מנסיונו למורים יהודיים ולשאר אנשי החינוך
היהודי .ב ד ר ך זו הוא יכול לגשר ע ל הפער בין ה ק ד ש והחולין״ פער אשר גדולי
מ ח ש ב ח חרדיים רבים ראו אותו כמלאכותי ומיותר.
בגליון הבא יופיע בעז״ה ה ב ש ן סדרת המאמרים העיוניים ״מה בין שאול לדוד״
מאת הרב יהושע בברד
המערכת
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופסור זאב הלוי לב
• ,׳ז
השימוש
בבוילר
בשבת
:::׳ ••:ז
)הערות ע ל מאמרו ש ל הרב יהושע גויבירט( •
מאמרו המעגין של הרב נויבירט שליט״א )המעין ,תשרי תשכ״ז( דן בבעיות
' ש ו נ ו ת הקשורות.בענין שימוש של מים המים שהוחמו בשבת א ו לפני ש ב ת בבוילר
השמלי .ברצוני להעיר מספר הערות.
א .הרב •נויבירט קובע בפשטות שדין בוילר כמו כלי ראשון ״שהרי ־£ין
י הבדל בין קדירה שעומדת על גבי האש לבין קדירה א ש ר בתוכה נמצא גוף חימום״.
מתוך הנהר .זו ,הוא מכריע הרבה דינים ש ל איסור והיתר .אפשר לתלוק על ההנהה
הזאת ,הן בגלל שזה לא מתאים למציאות של בנית הבוילר ,והן בגלל שיקולים
הלכתיים.
גוף ההימום ההשמלי בבוילר מוקף מגוף )כלי( סגור .מ ס ב י ב לכלי זה יש
מים ,אבל המים האלה נמצאים בתוך כלי אחר .נמצא לכן שגוף התימום מתמם את
הכלי )באמצעות הלל שבו יש רק אויר( שהוא הכלי הראשון .הכלי הראשון י ש לו
מ ג ע עם כ ל י אהר שבו המים אף פעם אינם רותהים .המים מהממים את דפנות
הבוילר בכל מקום איפה שמגעים המים ההמים .הצנורות המהוברים לבוילר מתהממים
בעיקר על ידי מיכל הבוילר עצמו שהוא מחומם על ידי המים .הלק קטן מ ן
הצנורות גם מ ת ה מ ם על ידי המים התמים .ל פ י עניות ד ע ת י דין המיכל ,הבוילד
עצמו ,אינו כלי ראשון.
ב .א ב ל עצם ה ה נ ה ה ההלכתית שאין ה ב ד ל בין קדירה ש מ ת ה מ מ ת ישר על
גבי א ש ובין קדירה ש א ש בתוכה נמצא ,ה י א צריכה עיון ,ל פ י מ ש מ ע ו ת של תוספות
ושולחן ערוך .התוספות אומרים :״מאי ש נ א כלי ראשון מכלי שני ? לפי שכלי ראשון
מתוך ש ע מ ד על האור דפנותיו חמין ומחזיק חומר זמן מ ר ו ב ה . . .אבל כ ל י שני אף על
גב שיד סולדת בו מותר שאין דפנותיו ה מ י ן והולך ומתקרר״ •י .וזה לשון׳ השולהן ערוך:
״וכלי ראשון נקרא שהרתיהו בו מים על האש אפילו אינו ע ת ה על האש״ ,״וכלי
ראשון ,פי׳ הכלי ש מ ש ת מ ש בו על ה א ש ״ ,ועוד ״ואם מים מרובים כל בך שאי־
אפשר שיתבשלו רק שיפיגו צנתן אפילו בכלי ראשון שרי ,רק שלא יהיה• על ה א ש ״ *־.
2
נ
מ כ ל זה מ ש מ ע שכלי ראשון מוכרה להיות על האש .וראה בענין.זה" תוספות
• דף לז סוד״ה תא ש מ ע וראה הרא״ש שם.
ומפשטות הרמב״ם ג ם -כ ן מ ש מ ע כן ש כ ת ב :״והוא ש ל א יהיה בכלי ראשון
ומפני שהוא מ ה מ מ ן הרבה״ ; מ ש מ ע שהמילה ״הוא״ סמיכה על הכלי ראשון ,ז״א
5
1
3
4
כ
תוספות שבת דף מ :סוד״ה ושמע מינה.
או״ח ם׳ שי״ח סעי׳ ט.
או״ח סי׳ שי-ח ועיף יב ,רמ״א )בשם הטור(.
רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ב הלכה ו .י
2
א״ח ס׳ תנ״א סע׳ נ.
י
י
'
"
־
׳13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהכלי ראשון מחממן הרבה .ובענין הימום כשאויר מפסיק בין הקדירה ובין האש
דן חתזון איש ומחמיר ב ז ה .
ולפי זה נראה ל י :
(1דין כ ל י ראשון הוא כלי ש ע ו מ ד על האש ,ושדפנותיו התחממו הרבה.
>2דפנות ש ל הבוילר )תכלי החיצון( אינם דפנות ש ע מ ד ו על האש ,אלא
חם מתהממים בעיקר על ידי המים ולכן אין דינם כ ד פ נ ו ת של כלי ראשון.
(3צנורות הנמשכים מן הבוילר אין להם דין של כלי ראשון.
(4מים שחוממו בתוך הבוילר באמצעות של גוף החימום שמהמם אח
הכלי המכיל א ת גוף החימום ,דינם כ מ ו מים שחוממו על ידי כלי ראשון לפי רוב
השיטות.
(5מים קרים שנכנסים לתור הבוילר על ידי פתיחת הברז ,הם מים קרים
שמתערבבים עם מים •שהוחמו בכלי ראשון שנמצאים בכלי שאינו כ ל י ראשון,
.הדין האחרון הוא קצת יוצא דופן ,הוא אינו דומה לדין של מים שנשפכים
לתוד כלי ראשון וגם אינו דומה לדין ״שמותר לצוק מים קרים לתוך מים חמים
והוא .שלא יהיר .בכלי ראשון מפני שמחממים הרבה״.
ג .הרב נויבירט דן בענין הפעלת הטרמוסטט .ברצוני להציע עצר .פשוטה
לתכנון שיכולה לפטור ח ל ק .מ ן הבעיות שהמחבר מעורר .ל א קשה להתקין טרומוסטט
שסוגר מעגל חשמלי באופן אוטומטי תמיד בזמן קבוע אחרי כל הפסקת החימום,
נניח ח צ י שעה אחרי הפסקת החימום .לכן הכנסת מים הקרים או פעולה אחרת אינח
גוררת ל ה ת ח ל ת פעולת החימום .נכון הוא ש ע ל ידי תוצאת מים חמים ,ועל ידי הכנסת
מים הקרים ,זמן החימום תמשיך יותר ,א ב ל בעיה זו קיימת גם בלאו הכי בטרמוםטטים
חנוכחים.
ד .חרב נויבירט דן באריכות בערבוב מים קרים בחמים .הוא קובע שיש
שכבה שמפםקת בין המים החמים ובין המים הקרים .חוא חוזר ב ו אחר כן וקובע
שבעצם אין שכבה כזאת מכיון שהדפנות של חמיכל חן חמות ומחממין גם את
המים הקרים.
6
על.זה יש להעיר:
כל חזמן מים קרים וחמים מתערבבים ,אבל ל א ט ; זה לא תלוי כ ״ כ בטיב
חמיבל א ם חוא מ ת כ ת י או עשוי מתומר בדוד .על ידי פ ת י ח ת חברז ,או על ידי
,ה פ ע ל ת החימום נוצרים זרמי מ ע ר ב ו ל ת והמים מתערבבים יותר מהר.
יש לדון אם אנו נסתכל ע ל כל טיפח וטיפח באופן נפרד ,או מסתכלים על
חמים בתור גוף אהד .אם נסתכל על כל טיפה וטיפה קשה להסביר את הגמרא י:
״ ב י ת חלל אומרים בין חמים לתוך צונן לבין צונן ל ת ו ך חתמים מותר״ .חן לפירוש
הראשונים ש ר ״ ש בן מ נ ס י א דן ע ל הרישא והן לפי הראשונים ש ר ״ ש בן מנםיא דן
ע ל הסיפא .וכן מ ש מ ע מלשון השלהן ע ר ו ך ״ואם המים מרובים כל־כך ש א ״ א
ש י ת ב ש ל ו ר ק שיפיגו צנתם ,אפילו בכלי ראשון שרי״ .והרי אנו עדים שהטיפות
8
6חזון איש או״ת ס׳ ל״ז סעיף ט סעי י״ד.
8או״ח ם׳ שי״ ח סעיף ו-ר.
ד שבת דף מ-ב.
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הראשונות מ ת ח מ מ ו ת אפילו כשמים מרובים ,שזה מ ע ש ה בכל יום שכשמוםיסים מים
קרים לקומקום מ ל א מים חמים ,הרבה מן המים מתאדים ,ז.א .חלק מ ן המים הקרים
מתחמם .לבן נראה ל י שיש לראות כל המים ששופכים כאופן רצוף בתור •גוף אחד,
ואם חם מרובים כל כך שיפיגו צינתם א ז מ ו ת ר ״ ואם לא א ס ו ר .
1 0
הסברתי כבר לעיל שדפנות הבוילר אין להם דין כ ל י ראשון ולכן העברת
ההום למקומות שונים אין לזה דין של הימום על ידי כלי ראשון.
ה .על עצם פ ת י ה ת הברז יש אולי לדון לפי השימות השונות ש ל בדקא
דמיא ״ בתנאי שאפשר להשוות דיני נזיקין ורציחה לדיני שבת לגבי גרמא וכות
כוחו וכידוע שבזה יש שיטות ש ו נ ו ת ; לפי רוב האחרונים דין גרמא ברציחת ו ש ב ת
דומים אבל י ש גם שמבדילים ביניהם .
נדמה ל י שהערות בענין זה מראות שדין הבוילר ב ש ב ת צריך עיון נוסף.
1 2
9לפי זה יהיה מותר לפתוח את הברז ולהוציא רוב המים התמים בבת אתת מכיון שאז
המים הנכנסים הם מים קרים ורק צגתס סג והם .לא מתחממין.
11סנהדרין ע״ז.
10ודאה אור שמח הלכות שבת םרק כב.
12צפנת פענח מכות צו טו :וראה פענח צפונות סרק יד.
הרב יהושע נויבירט
תשובה להערותזו של פרופ׳ זאב לב
על פי בקשחח של מערכת ״המעין״
ולכבודו של פרופסור ד״ר ל ב נ״י ,חנני
מנסח לענות בקיצור על חעדותיו ח ז ד
שובות של חנ׳׳ל.
א( כלי ראשון נקרא רק חבלי אשר
מתחתיו נמצא אש .וחוא מחמס את חמ
ים שבתוכו .אם חאש אינח נוגעת ב
אופן ישיר בדפנות הכלי אין חבלי נקרא
בשם כלי ראשון .על פי כלל זח בונד.
המעיד הנכבד בנין שלם של חלכות.
אם נאמר כדברי פרופ׳ ל ב ג״י ,יוצא כל
שאין האש נוגעת ממש באופן ישיר
בדפנות הכלי ,אין הכלי נקרא בשם כלי
ראשון .לפי זה גם יוצא ,אם כלי עומד
על גבי האש )והרי לפי ד״נ״ל דינו כ
כלי ראשון( בתוכו נמצאים מיס ,אס
אדם יכניס כלי לתיד אותם המים ,אץ
1שבת מ ב ד״ה וש״מ.
על הכלי המוכנס דין של כלי ראשון,
כיון שהחום בא לכלי המוכנס רק דרך
המים" .והנה ברור ,שלא יתכן שמים עצ
מם דין כלי ראשון .עליהם ,ואילו הכ
לי שבתוכו נמצאים אין עליו שם של
כלי ראשון ,שהרי הסברה של כלי דא־
שון ,אומרים ה ת ו ס פ ו ת :״לפי ש
כלי ראשון מתון* שעמד ע ל האור דפ־
נותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה
ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד
סולדת' בו אסור ,אבל כלי שני אף על
גב דיד סולדת בו.מותר ,שאין דפנותיו
חמין והולך ומתקרר׳׳ .בענין הגעלה דין
בידינו ״כבולעו כ ך פולטו״ ,בפי ש
נבלע חאיםוד בתוך כלי כך יש להוציאו,
אם בכלי ראשון נבלע חאיםור ,יש ל־
חוציאו ע״י מים שבכלי ראשון .ואם
1
2
2ע״ז ןיו ב.
www.daat.ac.il
'15
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ש ת מ ש ו באיסור •רק .ב כ ל י .שני .מ ע י
קר הדין אין צריכים להגעילו רק בכלי
כדל
מביא …דין
שני• : • .ה ך א ״ ש *
הלן :״ור״י היה מצריך •להגעיל כ ל נסר
ונסר -לבדו שיכניס כלי ל ת ו ד היורה כ־
כשהיא רותהת ע ל האש )זישסוך יעל כ ל
נסר..ונסר ,דהמיפ שבתוך אותו הבלי ח
שיב כלל ראשון כיון שהעבירן מרות-
ח י ך /הרי לפנינו ,שאם לוקחים כלי ע ם
מים מתוך חקדירד .ה ע ו מ ד ת ע״ג חאש,
דין המים כדין מים ש ב כ ל י ראשון )על
א ף שהכלי לא ב א ב מ ג ע באופן ישיר
ע ם ' האש( .ה ת ו ס פ ו ת מביאים ג ״ כ
דברי הר״י׳ א ד כותבים דין זה בלשון
״מסופק הר״י״ ,אבל גם הס מודים .,ש־
להומרא דין הכלי כדין כ ל י ראשה,
ודיל :״ותלה הדבר ל ה ה מ י ד ו א ס ר בהן
להגעיל דתשיב ככלי שני ,ולענין מ ל י ג ת
תרנגולת נ מ י אסר ד ח ש י ב ל י ה ככלי
ראשון״ ,ויתר על כן כותב ה ט ״ ז :
דאם מוציא כ ף ריקן מ ן הקדירה ואין
^ם״י&לא מד .שבלוע בו ,בזה אמרינן ודאי
דאין בצלי ר י ק ן חום כ״כ שיפלוט ויב*
ליע מ ה שבתוכו בלוע ,ואפילו בכלי ר א
שון מ מ ש שהוסר מ ן ה א ש והורק מד.
שבתוכו נ ר א ה ' ל ו מ ר כן ,משא״כ ד א ם י ש
עדייו בתוכו הרוטב א ו ה ת ב ש י ל הרותח
ודאי דהוה על הכף שם כלי ראשון מ מ ש
כמו' ע ל הקדירה״ .עכ״ל .אמנם הט״ז
במסקנתו ־ נשאר ,שרק לחומרא אמרינן
הכלי כ ד י ן ב ל ו ראשון .ג ס
שדין
הש״ך ס ו ב ר :״דאנו מחזיקין חכף ההיא
שעתא .כמו חקדירה ע צ מ ה מ א ח ר שחוציאד.
3
5
6
י
7
ע ת ה מ ה ק ד י ר ה חיתתת ו ת ש י ב צלי רא*
שון לחומרא׳ /ה מ ש נ ה ברורה ,8כ ר
תב ,ו ז ״ ל :״כלי ש נ י מיקרו כשעידו מן
כלי ראשון שהרתיחו החמין בתוכו ל־
ת י ד כ ל י זה ו מ ו ת ר אפילו א פ היד סו
לדת בו ,אבל אם ש ו א ב בכלי ריקן מתוך
כלי ראשון י״א ד ד י נ י כ כ ל י ראשון ובפרט
אם מ ש ה ה הכלי ריקן בתוכו ע ד שמעלה
רתיחה ו ד א י מ י ק ר י כלי ר א ש ו ן /
,
• ו ע ו ד :ל פ י ד ע ת ו של פחופ׳ ל ב נ״י,
לא נקרא כלי ראשון אלא א ם כן האש
נוגעת בקדירה עצמה׳ ו ל א אם מפסיק
אויר בין האש לבין דפנות הקדירה .יוצא
לפי.זה ,שאם מ ב ש ל אדם על פ ל ט ה של
חשמל ׳)וידוע שאין חוטי החשמל נוגעים
בפלטה עצמה( ,וכן ה מ ב ש ל ע ל פתיליה
עם מכסה גבוה ,שאיו על הקדירה שם
כלי ראשון ,הן ל ג ב י ש ב ת הן לגבי
הגעלה ועוד ,ו ז ה ד ב ר שאין להעלות על
הדעת.
ב ( ' ל ד ע ת הפועפ׳ ד ״ ד לב ,״יש לראות
א ת כ ל המים ששופכים באופן רצוף בתור
גוף אהד ,ואם הם מרובים כ ל כך שרק
יפיגו צינתם אז מותר ואם לא אסור״ ,יש
להעיר ע ל זה מדברי ה ח י י ־ א ד ם :
״וגי״ל דבצונן לחמין דוקא ששופך בשפיכה
גדולה הכל •בפעם אחת ,אבל מ ע ט מ ע ט
אסור לערות ש ה ד י מ ב ש ל תיכף ו מ ה יועיל
מה ש מ צ ט נ ן אח״כ,״ וכן מביא המשנה־
ברורה '.
9
10
ג( בענין בידקא דמיא ,מעיר פחוס׳ לב
נ״י נכוו ו ג פ א נ י במאמרי כ ו ת ב ע ל זה,
י 5שם לג ב בסוד׳׳ה קינםא.
4ע״ז ס״ב סוס׳ יכב.
3עין סי׳ הגא סעי׳;.ז.
'6יו״ל סי׳ צב םוס״ק-יל ,וזי-ש בפמ׳׳ג דצע׳׳ג במה שהחליט הס-ז .בפשיטות דכלי ריק אין
9כלל כ סי׳ ג.
8סי' שיח סז׳ק פז, .
״׳?בו דין.יכל? ראשון .ד יג?ד סי׳ קז ס״ק ז.
10סי׳ שיח ס״ק פג ,זע-ש בשעה״צ במה שמקשה ,אבל יספר תולדות שמואל ח״ג בי׳ ל ס״ק ז
מתרץ את קושיתו ,ע״ש.
-
.:16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל מ ה הועילו חכמים בתקנתמ ,הלא
הטיפות הראשונות ש ל מים קרים שנכ־
נסות ל ד ו ד ההשמלי ,ודאי דדיו כוחו ממש
הם ו מ ה מ ע נ י י ן ' א ו ת י מ ה שהמים הקרים
הבאים לאהד מכן דינם כ ד י ן כות שני.
ד( בענין הצעתו החשובה ש מ צ י ע פרופ׳
ד״ר לב נ״י מ ג נ י ו טדמוםיטאט' ,בודאי'אין
מי שחולק עליו ,א ב ל י ד.מךובר 'במאמרי
הוא על כלים־״שקונים אותם מיו' ־המוכן.
כ מ ו ' מ ק ד ר תשמלי,־ ואיו ־•מקום לשנות
א ה ה מ צ ב ש ל הטרמוםטאט ,אם לא ע״י
שינוי יסודי של המגשרף .,ז י • ׳,:•:,
;
:
פרופסור זאב הלוי לב
תשובה
לתשובה
א נ י מ ו ד ה למערכת ״המעין״ לראות את הםתייגותיו של הרב נויבירט שליט״א
.׳••?..-.:
על חערותי.׳
׳••- ,
עיקר ההבדל בין הרב נויבירט וביני היא בהגדרת כלי ראשון. : .
הרב נובירט מ ב י א ראיות בעיקר מדיני הגעלה מ ן הרא״ש ,מ ן ׳התוספות
ומן המשנה ברורה .נדמה ל י שדוקא הראיות האלו מתזקות מ ה שנאמר .בהערותי.
א( נגיה ש ה ה ג ד ר ה של כ ל י ראשון בענין.בישול ב ש ב ת שוה-לענין .בישו.ל ~
בשר והלב או יין נסך !)ראה שו״ת ״שואל ומשיב״ מהדורא תליתא סי׳ קכ״ב
המהלק בענין( ,אפילו א ז זה לא כל כ ך פ ש ו ט וברור שאין הבדל בין קדירה העומדת
ע ל ג ב י ה א ש ובין קדירה שבתוכה נ מ צ א גוף הימום .יש הבדל .גדול ,שהרי׳״
במקרה ה ש נ י אנו רואים ש ח ט ״ ז חולק והר״י מסופק ורק דן לחומרא שזה נקרא
כלי ראשון.
ובעגין ההבדל בין כ ל י ראשון בבישול ש ב ת להגעלח ראח ״חידושי הרמב״ן״ •י
סוף ע ״ ז :״והוי זהיר בדבריך שכל כלי ראשון האמור ב ש ב ת הוא שהעבירו אותו•־־
מח־תח מ ע ״ ג האור ונקרא כלי ראשון ומה שהזכירו בגמרא בהגעלה הוא ראשון־ י
מ מ ש שהאור מחלך ת ח ת י ו . . .והיינו דקאמרינן ברותחין ובכלי ראשון ולא ק א מ ר י נ ן .
בכלי ראשון סתם וחאיך ר ״ ת ז״ל מביא מ ש ב ת להגעלה״.
ב( אבל עצם ההשוואה של דין הבוילר לדין ההגעלה ,דרך כלי ש נ מ צ א בתוך
כלי ראשון ,אינה ׳נראית לי .התוספות וגם יתר האחרונים דנים בבעיה שמכניסים׳
״כלי לתוך יורה כשהיא רותחת״ .השאלה ה י א האם המים ששופכים מכלי .כזה
על כל נסר ונסר ,יש לו אותו דין כמו מים ששופכים מ ת ו ך היורה עצמו .לפי מושגים ־
הטכניים הטמפרטורה •של המים בתוך היורה והכלי שבתור המים ה ס שוים ,במיוחד:׳־•
כשמשד״ד .את ד״כלי ״ ע ד שמעלד .הרתיחה״ כלשון המשנה־ברורה ,אבל הטמפרטורה
של היורה יותר גבוהה .ו ע ו ד :בבוילר חמים א ף פעם לא מגיעים לרתיהה
)הטרמוםטט בדרך כלל מפסיק בערך ב־ 80מעלות( ,וטמפרטורת המיבל ש ל
ג
3
:
2תוספות ע״ז לב בםוד״ה קעפא.׳ ׳ י
1׳רא״ש־עז פרק^ב׳-םיוסי׳כב.
4זזוות דעת ס׳ יצ״ב סעיף בז.
3משנה בתרה או״ח ס׳ שי״ח ס״ק פ״ז.
•
17:
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבוילר ה י א עוד נמוכה מזה .בעניז זה א ף פעם לא הסתפק הר״י .ונדמה לי שגם
הרב נויבירט סובר שאי־אפשר ל ה ש ת מ ש במים אלו ובבוילר עצמו בתוך כלי של
הגעלה של כ ל י ראשון אחר.
ג( בעצם הספק ש ל ה ר ״ י יש אריכות ג מ ל ה .החוות ד ע ת * מכריע במו הט״ז
והוא מסביר א ת דברי התוספות* שעיקר הטעם הוא בזה שהבישול בכלי ראשון
״תלוי דוקא כ ש י ש דפנות המהממות״ .לכן הוא פוסק שאסור להגעיל בבלי זה אפילו
כשמשהה א ת הכלי ב ת ו ך הכלי הראשון )נגד המהר״ל( וקובע שהגעלה מכלי זה
אינו מבשל וזה ל ש ו נ ו :״בנפלו המים על התהתון דינו דהוי כנפסק הקלוה כיון
שאינו מקושר בדופן שהמם באור״ ,וא״כ יש הבדל עקרוני בין כלי ש נ מ צ א בתוך
כלי ראשון לכלי ראשון עצמו.
6
וראה כמו־כן באור-שמת שמסביר א ת הספק של הר״י מ ת ו ך הגמרא בשבת
שהגמרא מ ח ל ק ת ״בין נתינת מ י ם צונן לתוך חמים ,ל נ ת י נ ת כ ל י מלא מים לתוך
ספל מים חמים משום דמפסיק כלי״ ,ואם כ י בתוספות ב ש ב ת מ ש מ ע ש ז ה אסור.
אבל ל פ י מ ה שהסברתי למעלח כל דין זח ל א נוגע למציאות של הבוילר
מכיון שחמים אינם רותחים ,ושנית המיכל ש ל חבוילר יותר גדול מן חכלי שבו
נמצא גוף החימום ולכן ל א נמצא בתוך כלי ראשון וגם ל א משחד .א ו ת ו בתוך כלי
ראשון .ולכן נראח ש מ כ ל חטעמים אין לבוילר דין כלי ראשון.
7
ד( ומת ש מ ס ת מ ך ע ל דברי ה״חיי־אדם״ ,חלא הוא ב ע צ מ ו גם מ צ ט ט את
ש א ל ת משנה״ברורח שחיא במקומד .עומדת ,על א ף דברי ספרי תולדות שמואל,
ונראה שאפילו דברי ה״היי־אדם״ אינם ברורים .מ ה הם השיעורים של שפיכה ג מ ל ה
ומה זה בפעם אתת ז ו מ ה ה ב ד ל בין שופך רצוף ובין בפעם א ה ת ז ואפילו כששוסך
שפיכה גדולה ,עדיין מ ת ב ש ל י ם טיפות טיפות ,ודברי ה״היי־אדם״ צריכים עוד עיון.
ואחרי ש ה ת ב ו נ נ ת י מ צ א ת י ר ״ ן מפורש שדן ב ה ב ד ל בין מוליאר לבין אנטיכי
)ר״ן ש ב ת מ ״ א ( ו ז ״ ל :״דבלי ראשון מ ב ש ל ו כ ל י ראשון היינו ש ע ו מ ד על גבי האור
שהיא מבשל אפילו לאחר שהעבירוהו מ ש ם ואשמועינן תנא דמוליאר א ע ״ פ שהגחלים
סמוכים לקיבולו הגדול אפילו הכי לא מקרי כלי ראשון כיון שאין אותו קבול גדול
עומד על הגחלים .א ב ל אגטיכי כיון שהקבול חעליון עומד על גחלים שעומדין
בקבול התתתון ה ו י ל י ה כלי ראשון ועדיף נמי מ י נ י ה לפי שמקום המים ומקום חגחלים
כלי א ח ד חוא ועיקר רבותא דחך מ ת נ י לבוליאר אצטריך דלא דיינינו ליד ,ככלי
ראשון״ .ו ה נ ה מוליאר ״הוא כלי ש י ש לו קבול קטן א ב ל דפנו מבחוץ ומחובר לו
ונותנים שם גחלים ובבית קבולו הגדול נותנים מיס לחתם וקתני דמוליאר שגרף
שותים מ מ נ ו בשבת״ .והנה מ ש מ ע שעיקר תטעם משום שמוליאר נקרא כלי שני,
וכלי ש נ י אינו מבשל ,ודומה הדין מוליאר ל ד י ן של הבוילד.
3
ד
תוספות שבת פ סול״ה שמע מיגר-
תוספות דף מב• םוד״ד ,שאני החם.
18
6
אור־שמח הלכות מאכלות אסורות •רק י״ו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר שלמה אדלר
קריאת שם
יששכר בתורה
דבר ידוע הוא ,כ י השם יששכר ,א ע ״ פ שכתוב תמיד בשני שי״גין ,ה ש י ״ ן
השני הוא נעלם ואין מבטאים אותו ,ז״א השם יששכר הוא בבהינת קרי וכתיב.
הקרי ו ה כ ת י ב הזה הוזר בכל פעם •שהשם ה ז ה כתוב בתורה ,ובגלל זה לא ציינו
המדפיסים עליו ,כ מ ו שלא ציינו במיוחד על המקומות ש ש ם כ ת ו ב ה המלה ״הוא״
ונקראת ״היא״)• ,למשל :בראשית ב ,י ב ; ג ,י ב ; וכן בהרבח מקומות(.
בענין השם יששכר ישנם דברים שונים מענינים שלא ידועים כ ל כך ,שכדאי׳ ־
לקבצם במקום אחד.
זח לשון ה מ נ ח ת שי )בראשית ל ,י ח ( :״כל אורייתא תרין שי״נין כ ת י ב
ח ד קרי בקמץ ו ד ג ש וחד לא קרי ,חרמ״ח ז״ל .ובמכלול דף צ ״ ד ז ״ ל :ופעמים יחיו
שני אותיות הדומות סמוכות ויקראו הראשונח ולא השגייח כלל וכו׳ ,וכן יששכר״,
עכ״ל ה מ נ ה ת שי.
ל ע ו מ ת זה כ ו ת ב החתם סופר בספרו תורת מ ש ח על חתורה ,פ ׳ ויצא ד״ד•
יששכר ו ז ״ ל :״ולכך אין שי״ן האהת אלא נכתבת ,ורק בפעם ראשון ש ע כ ״ פ צריך
להודיע ש מ ו נקרא בשני שיי׳נין״ ,עכ״ל .וגם אני הכותב זוכר ש ש מ ע ת י בילדותי כ י
בכמח מחוזות של גרמניח נחגו לקרוא יששכר בפעם חראשונה )בראשית ל ,יח(
עם ש נ י חשי״נין.
בס׳ ח ו מ ש תורה שלמה )בראשית ל ,יח( נזכרים שלושח מנחגים שונים
בזה ,ש נ י המנהגים חראשוגים כ פ י המנהגים חנזכרים כבר ,ועוד מ נ ח ג שלישי
לקרוא מ פ ׳ ויצא ע ד פ׳ פינחס יששכר בשני שי״גין ,ומכאן ואילך ל א לקרוא א ת
השי״ן ה ש נ י ; עיין שם באריכות על ט ע מ י חמנהגים האלח.
דבר פלא נ מ צ א אצל היידנהייפ שההוצאות השונות שלו ש ל התורה מפורסמות
כ מ ת י ק ו ת ביותר .יש שלוש הוצאות שונות ,שכולן הופיעו בשנה א ת ת )שנת
ת ק ע ״ ה ( :מאיר עינים ,עין הסופר ,ותורת מ ש ה עם מ נ ה ה הדשה .בשני החומשים
הראשונים כתוב במקום הראשון )בראשית ל ,יה( יששכר )השי״ן ה ש נ י עם נקודה
שמאלית ,א ב ל בלי שוא( ,מ כ א ן ואילך השי״ן בלי נקודה ובלי שוא ,ובהומש תורת
מ ש ה ה ס ר הנקודה השמאלית גם בפרשת ויצא.
גם ב ח מ ש ח חומשי תורה שיצאו לאור על ידי הרבנים במברגר ,אדלר ולהמן
)לייפציג תרל״ב ,הוצאה מדוייקת מאד( נדפס בבראשית ל ,יה ה ש י ״ ן ה ש נ י עם
נקודה שמאלית ,אבל בלי שוא ,ובכל המקומות האהרים בלי הנקודה הנ״ל ,כ מ ו א צ ל
היידנהיים.
בדייקנות ההומשים האלה אין להנית ש ז ו רק טעות דפוס ש ה ש ת ר ש ה ועברה
מדפוס .לדפוס וממהדורה למהדורה .אם י ת ע ק ש בכל זאת מ י ש ה ו להגיד שזו טעות,
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אפשר להביא ראיה ברורה בי רש״ר הירש ידע על המנהג הזה והחזיק בו. ,שהרי
לא ר ק הנקוד אצלו במהדורה הראשונה של פירושו לתורה )תרכ״ז( מתאים לגמרי
לניקוד של היידנהיים בחומש עין הסופר )השי״ן השני עם נקודה שמאלית( ,אלא
גם בתרגומו הגרמנית הוא מבדיל.בין •31ו153501ז .בפ׳ ויצא ובין • .71530)181בשאר
המקומות .א ג ב :במהדורות יותר מאותרות נדפס אפילו יששכר עם גקודה שמאלית
ועםשוא.
חבל שבתוצאות ההדשות של פירוש רשר״ה לתורה — בעברית ובאעלית —
לא.הורגש.הדבר הזה .בהוצאה העברית שהופיעה זה עכשו ,נדפס — לפי דברי
ההקדמה )עמוד — (11נוסח הפסוקים דרך צלום מהוצאת רדלהיים ,1889ועל
ידי כך רשום בפרשת ויצא בגליון ״ישכר קרי׳ /בנגוד להוצאה המקורית .בהוצאה
האעלית כתוב בפרשת ויצא בתרגום האנגלי ־ ,313301131וזה בנגוד לתרגומו של
הרב הירש כאן זג5011ג.)15
לפני האלקים ,רק במתון
בשפה ברורה לא חטופה
כי בנקודה אחת משתנה.
במקומות'בלי ספור• ואין
כל דגר רע כל דיבור רע
בעניו הדיבור אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבה
ובאימה וביראה ,ותראה שכל תיבה ותיבה שתזכיר תהיה
ותקרא אותה בנקודותיה ואל תטעה אפיי בנקודה אחת,
התיבה לעניו אחר ולפעמים חיו בא לידי חירוף וגידוף וזהו
הילוק ביץ השתנות אות או נקודה להשתנות עניו שלם —
פיגול הץא לא ירצה•
רבי ישעי׳ הורוויץ זציל* שני לוחות הברית ,מסכת תמיד
.20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר י ש ר א ל מ א י ר ל ו י נ ג ר
לבעיית הטריפות בבתי המלובחיים במדינת ישראל
)הרצאה ככ 2:אנשי מדע שומרי הורה כישראל — ג׳ תמוז תשכ״ו(
לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך ח ת נ נ ה ואכלה או מכור לנכרי כ י
עם קדוש אתה ל ה אלקיך וכו ׳ כך הוא צווי התורה )דברים יד׳ כא(.
בהמות נפסלות בבתי המטבהיים בשל היותן נבילות או טריפות .בהמה
המגיעה ל ב י ת המטבהיים בריאה נשחטת כ ד ת וכדין .במידה ואירע פסול
בשהיטה ,הרי היא נבלה .בפסול מעין זה יש לראות תאונה ולכן הדרך היהירה
למנעו היא ב מ ט י שוהטים מומהים א ש ר מספר ״התאונות״ אצלם יהא נמוך.
בהמה היא טריפה אם גמצא אצלה לאהר השהיטה אהד הפגמים המטריפים.
,
,
היות ומציאת פגם המטריף אינה נדירה ,נמצא אחוז מםויים של הבהמות,
שעל ערכו נדון להלן׳ טריפה .לדבר זה ב מ ד י נ ת ישראל משמעות הכרתית,
ד ת י ת וכלכלית .על הצד ההברתי של הבעיה נראה שאין צורך להרבות במלים.
הענקת או א י ה ע נ ק ת רשיון לאיטליז ״לא־כשר״ העסיקה לא אחת את העתונות
שלנו .מבהינה ה ב ר ת י ת ד ת י ת מתעוררת הבעיה שכיום ההקלאי נעשה משווק
הטבהות )בשר שהוט( עפ״ר באמצעות קואופרטיב .במידה ויש למכור את
הטריפות ליהודים גסגרת בפני היהודי ה ד ת י הכניסה לענף גדול הבקר.
נוסף לכל האמור י ש לראות בבעיה גם בעיה כלכלית לאומית .היות
ובשר ט ר י פ ה זול מבשר כשר מהוה הדבר הפסד לתפוקה הלאומית .נזק זה
נאמד על ידינו ביותר ממליון ל״י לשנה ,מתוך ההנהות ה ב א ו ת :
א .בשר טריפה זול לפהות בלירה אהת לק״ג מ ב ש ר כשר.
ב .בשנה ההקלאית הקודמת נשהטו ב־ 15000טון בשר במדינה.
/0—9 /ר*
ג .אהוז הטריפות הכללי בארץ הוא )ראה להלן(
במשך כל תקופות הגלות גמכרו הטריפות לגכרים .תקופת התחיה הלאו
מ י ת וקבוץ הגלויות שזכינו לו בע״ה בשנים האחרוגות מעוררות בעיות שונות
סביב שוק הבשר המקומי .זכינו ומספר הנכרים ש א פ ש ר לספק להם ב ש ד
זה קטן מכדי לצרוך את כל כמות בשר ה ט ר י פ ה ה נ מ צ א ת בבתי המטבהיים.
עובדא זו גוררת א ת הצורך בהכנת ש י ט ה חדשה לפתרון הבעיה.
תוך כדי טפול ב ב ע י ו ת ה ט ר י פ ה בכלל ותוך מגמה למצא שיטות טפול
וטפות בהמות אשר אהוז הטריפות בהן יהיה יותר נמוך בפרט׳ נתעורר הצורך
לקבל תמונה ש ל ה ב ע י ה בכל היקפה.
0
0
0
בעבודה ש ת ו ב א להלן יובא סקר הטריפות כ פ י שנראה ב ב ת י המטבחיים
הישראליים .העבודה מ ת ה ל ק ת לשלוש בעיות עיקריות ש ה ן :
א .כמות הטריפות הכללית.
ב .סוגי הטריפות המופיעות למעשה.
ג .מ ו נ י הלהימה בטריפות.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבנת הסקר
פנינו לכל בתי המטבהיים הישראליים ,אל העוסקים בבעיות ייבוא בשר
קפוא ואל קהילות יהודיות שונות בהו״ל .נתקבלו תוצאות רבות.
האינפורמציה נאספה באהת הדרכים ה ב א ו ת :
א .דישהם מספר הבהמות שגשהטו וכמה מהן טריפות למשך תקופה מסויימת.
)לכתהילה ככל האפשר ארוכה(.
ב .רישום ה ט ר י פ ו ת והשהיטה לפי עונות השנה או לפי הדשי השנה.
ג .רישום אהוזי הטריפות ,במדד ,ונעשה רשום פרטי בתוך ב י ת המטבחיים.
"ד .רישום סוגי הטריפות ,ב מ י ד ה והרישום נתן להעשות ,ל מ ע ש ה מתקופת
הודש עד הדשיים.
מסיבות טכניות הענות ב ת י המטבהיים הקטנים היתה גדולה יותר ולמעשה
פרט לסכום ה ט ר י פ ו ת הכללי התוצאות מתייהםות כמעט רק לבתי המטבהיים
הקטנים.
אחוז הטריפות הכללי *
אהוז הטריפות הכללי בבתי המטבהיים נאסף ונרשם ב ש ת י טבלאות .בטבלא
א׳ מובא הרישום מ ח מ ש ה בתי מטבהיים גדולים ובטבלא ב׳ מ ש ש ה בתי
מטבחיים קטנים.
טכום ה ת ו צ א ו ת מראה שבארבעה מ ב י ן ה מ ש ת בתי המטבחיים הגדולים
מראים תנודה שבין 8ל־ 11.8אחוזימ .בבתי המטבחיים ה ק ט נ י ם האהוזים נעו
בין 1.9ל־ 5.4אהוזים .א ה ת הסיבות החשובות להבדל זה היא העובדה שאין שוק
בשר טריפה סביב בתי המטבהיים הקטנים ולכן הקצבים מהפשים איכות טובה
של בשר ,ש ב ה אהוז הטריפות נמוך .בבתי המטבהיים הגדולים הדבר פחות
בעל משמעות .ב ד ר ך זו גם נתן להסביר יפה א ת התוצאות של שורה 3בטבלא
א׳ שבה אחוז הטריפות חרג מהמסגרת.
,
בטבלא ג מובאות תוצאות השהיטה הישראלית ביוגוסלביה ,שבה ח י ת ה
התנודה בין שלושה עשר וששה עשר אהוזים בממוצע .בטבלא ד מובאות
התוצאות מ ה ש ח י ט ה חישראלית בחבש .אחוז .הטריפות שם גבוה יותר )תולעים
בריאה( והגיע לממוצע של 3870בערך .בטבלא ה׳ מובא האהוז המקובל בשחיטה
של הקהילות היהודיות באירופה ,המסתכם ל ב ק ר ב־ 25 — 30ולעגלים — 50
40אהוז בממוצע.
כשנשווה א ת התוצאות למספרים המובאים בספרות נראה שמספר הטריפות
אצלנו נמוך מ ה נ מ ס ר בספרות .בעל השמלה הדשה מוסר שרוב הבהמות טריפות.
ל 2שסקר א ת המצב ב ב י ת המטבחיים בברלין ,אחרי מ ל ח מ ת העולם
הראשונה ,מ צ א 10 — 12אחוזים של טריפות.
,
א ן פ
התנודה
בין התוצאות יכולה לנבוע מ ש נ י גורמים :הראשון אובייקטיבי
1תקציר סכום הטריפות הובא ברפואה וטרינרית כרך ,20חוברת ד׳ חשכ״ו.
2
22
1922ח11ז11>3, 66נ>(1 86מט ^£ 3 . 501160111ג1ג1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ותלוי בבריאות הבהמות והשני סובייקטיבי ומותנה
הגורמים כנראה בעלי מ ש מ ע ו ת מכרעת.
ב ש י ט ת השחיטה.
שני
בריאות הבקר משפיעה על אחוז הטריפות .גם אם להלכה אין הגורם של
״טריפה אינה היה״ מכריע 3׳ הרי העובדא שטריפות הן נזקי גוף או מתלות אינה
עומדת לווכוח .בדרך זו הסברנו את ההבדל בין בתי המטבהיים הקטנים לגדולים.
בכוון זה מצביע ההבדל בין השחיטה ביוגוסלביה ובהבש .התנאים בשני
המקומות אחידים וצוותות השוחטים מתהלפים .ההבדל באהוזי הטריפות בולט
ומוהלט
השוואת שתי העוגות קיץ והורף ביוגוסלביה מראה שאמנם היו בקיץ יותר
טריפות .אבל מספר הפסילות הרפואיות בקיץ היה גבוה יותר )נפסלו מ ב י ן
הבהמות הרשומות שבע עשרה מסיבה רפואית בקיץ בעוד שבהורף לא נפסלה
אף אתת(.
ב ש י ט ת השחיטה יש הבדל עקרוני .בארץ כל בהמה הנשהטת ונמצאת
טריפה היא ב ב ה י נ ת ״הפסד מרובה״ .פרה טריפה בארץ שווה מאה עד שלוש
מאות ל״י פחות מפרה כשרה .בחו״ל הנזק שונה בהתאם למקומות .בשחיטת
רוב הקהילות באירופה הנזק הוא ר ק זה הנגרם לעור ע״י תיתוך הצוואר בשחיטה
והזמן שהלך לאיבוד בהכנת השחיטה .רוב השאלות בארץ מטופלות כבמקרי
הפסד מרובה .בסופו של ד ב ר מקילים כאן יותר .מאשר בקהילות שונות בחו״ל.
כמות הטריפות לפי עונות ה ש נ ה
מתוך מגמה להתחקות על עקבות הטריפות הגענו לידי הצורך ללבן את
בעית הטריפות בעונות השנה השונות .אם כמויות הטריפות אינן שוות בעונות
שונות יכול ה ד ב ר לעורר כווני מהשבה מםויימים .בקורת זו הנה בעלת
משמעות בעיקר נוכה העובדא שהשוחטים טוענים שבהורף יש יותר ט ר י פ ו ת
מאשר בקיץ .מסורת זו הובאה גם בדרכי תשובה בשם ספרים ש ו נ י ם .
אספנו תוצאות מ ב ת י מטבהיים שונים ובעיקר מ ב ת י מטבהיים קטנים .בכדי להקל
על המעיין ערכנו אותם בקבוצות רבע־שנתיות )מקרי .לפי הלות( .נתונים
בטבלא ו׳ סכום הטריפות של אתת עשרה שנים .מהן מקסימום שתיים באות
מ ב י ת מטבהיים אהד .לפי הסכום ש ל הטבלא נראה כאילו באביב אהוז הטריפות
גבוה במקצת .עבוד ס ט ט י ס ט י של ההומר מראה שאין כל אפשרות להצביע על
הבדלים בעלי מ ש מ ע ו ת ,התנודות הן מקריות.
5
6
3
4
5
6
ראה למשל רמב״ם הלי שחימר .סרק יי ,הלכה מי .וכן אלו שמנו חכמים ואמרו שהן
טריפה ,אע״ס שייראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן,
אין לך אלא מה שמנו חכמים.
רופא וטרינרי שהיה נוכח בשחיטה בחבש מסר שעיקר הבעיות הן עקב תולעי ריאות שגרמו
לנקבים וסירכות.
עיין דרכי תשובה יורה דעה ל״ט ס״ק ד.
הסיגניםיקנטיות של התוצאות נבדקה במבחן .1התוצאות היו סיגניפיקנטיות ביותר לגבי
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להסבר גאמר שהלק מהטריפות׳ לפהות ,הן הפרעות ממושבות
מ ס פ ר רב של הרשים )לפהות( ולכן נמשכות מעונה אחת לשניה.
במשך
כמות הטריפות ביחם לגיל ה ב ה מ ה
היות ואנו מניהים שהטריפות נגרמות בעיקר ממהלות׳ הרי שיש להנית
.שאחוז הטריפות גדל עם גיל הבהמה ,ובעיקר אם המתלות כרוניות ונמשכות
זמן ר ב )כפי ש ת א ר נ ו בסוף ה פ ר ק הקודם( .רישום השוואתי בין פרות לעגלים
)עגלים בממוצע של שנה־שגתיים ופרות בדרך בלל מגיל ארבע ומעלה( מובא
בטבלא ז .בהשוואת שני הטורים נראה הבדלים בולטים ביותרי בעוד שהממוצע
בעגלים ה י ה 6.77היה הממוצע אצל הפרות 14.14אהוזים.
,
סוגי הטריפות
בהמה בהייה בהזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשהטה .נשחטה —
הרי היא בהזקת היתר ,ע ד שיוודע לך במה נטרפה ל .היות ובהמה בהזקת היתר
עומדת אין צורך לבדוק אחרי הטריפות .מ צ ב מיוהד קיים לגבי הריאה ,היות
האוכל מבהמה ללא בדיקת
והסירכות מרובות ב ה הצריכו בדיקה — וכל
הריאה ישכנו נהש״י .עקב הצרכת ב ד י ק ת טריפות בטריפות שכיהות נתקבל
המנהג לבדוק בכרס בכל הבהמות ברוב המקומות בארץ .כמו״כ נתקבל המנהג
לבדוק בראשי הבהמות הדקות בעיה״ק ירושלים ועד היום נהוג לפתוח א ת
.כל ראשי הבהמות ב צ פ ת ת ו /
ברישום שערכנו במשך הדשיים בבתי המטבחיים הקטנים נראו תוצאות
מענינות .לצערינו התוצאות מקיפות רק מספר קטן של בהמות ולכן אינן
מספיקות לעריכה ס ט ט י ס ט י ת ; אעפ״כ מ צ ב י ע ו ת על מספר תופעות מענינות.
התוצאות מובאות בטבלא ח /נתן ללמוד מכאן שהטריפות הנפוצות הן
מתט בעובי ב י ת הכוסות וסירכות .ש ת י ה ט ר י פ ו ת הללו עומדות ביהס שוה
בערך )למעשה יש הרבה שאלות בסירכות ולכן יש בסכום יותר בעיות אתן(.
מספר רב של בהמות סובל משני הפגמים .י ת ר ה ט ר י פ ו ת נדירות יחסית.
8
אם נרצה להנהיג בדיקות לפי השכיהות הרי ב ד י ק ת הכרס והריאה היוניות
ולא נראה צורך להנהיגן מהדש.
ואילו בועות המים הן מאד נדירות
1 0
כווני ל ח י מ ה ב ט ר י פ ו ת ״
א .הסירכות
הסירכות הן דבוקים של קרומי הריאה .בענין התהוותם מהולקות הדעות
השוואות בתי המטבחיים הגדולים והקטנים )גם עם היוצא מהכלל( וכן לגבי השוואתם
לבתי המטבחייס בחו-ל .כמו״ב גם בהשוואת פרות ודגלים.
מאידך ,ההשוואה חסטטיםטית מורה על חוסר םיגניפקטיות לגבי השוואת קיץ וחורף
ביוגוסלביה )אפ׳ בתוצאות בפי שהן בטבלא( ולגבי השוואת העונות השונות בישראל.
9שו״ע יורה דעה ל״מ אי.
8רש״י חולין י-ב אי.
7חולין ם׳ א׳.
10ראה גם :לוינגר י.מ .״הני תרי בועי׳׳ ,״המעין״ כרך ה׳ גליון די.
11מאמר מפורט בענין זה ,לחקלאי ,ראה לוינגר י.מ .סוגי הטריפות בבהמות ודרכי מניעתן
*השדה -כרך בדו חוברת י״א תשכ״ו.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בין רש״י ו ת ו ס פ ו ת ״ .לא נראה לי המקום להכריע בשאלה זו .ברפואה טוענים
שהן נוצרות כתוצאה מ ה פ ר ש ת נוזלים לאחר ד ל ק ת ריאות כרונית .למעשר,
הן מופיעות לאחר דלקות ריאות הלשות וממושכות .כשלבי מ נ י ע ה נ ג ד
הסירכות יש לראות א ת ההסון נגד דלקות הריאות הללו ,ו א ת הטפול המהיר
בשעת המחלה .לשם כך יש צורך לקבוע את דרבי הופעת המהלות לגורמיהן.
טפול מקומי בסירכות לאהר הופעתן אינו בר בצוע .אם כי מ ב ה י ג ה כ י מ י ת
אפשר היה אולי למצא חומר מתאים׳ חרי שמבחינת ההלכה הדבר לא נתן לבצוע.
כ .גופים זרים כ ב י ת הכוםות
״כלהוך השור א ת ירק השדה״ מ ע י ד הפסוק .דרכו של השור לאכול
כמעט ללא אבחנה מכל הבא בפיו .בית הכוסות ה י א קיבה קטנה הצמודה אל
הסרעפת וכל גוף זר ט פ ל ת ח י ל ה לתוכה.
גוף בלתי נעכל ,יש והוא עובר את כל צגור העכול ומופרש בצואה
ההוצה ויש שנשאר במקומו .במדה והוא נשאר במקומו והוא חד ,עלול הוא
לנקוב א ת דופן ב י ת הכוסות .הנסיון מראה ש מ ר ב י ת הגופים ההדים הללו הם
מסמרים ,הוטי ברזל ,ברגים וכד׳ שתכונתם המשותפת היא הומר המוצא.
הברזל בידוע הומר פרו־מגנטי ולכן קיימת אפשרות לפעול באמצעות מגנטים.
אפשר להשתמש במגנטים לעכוב הברזל לפני הגיעו אל ה ב ה מ ה למשל ,ק ש י ר ת
מגנטים במתקני הכנת תערובת הבקר או מעל אבוסי ההאכלה .בשנים האחרונות
מפתתים שיטות לקשירת גופים זרים אלו למגנטים המוכנסים ל ב י ת הכוסות של
הבהמה.
ג .טריפות נוספות
יתר הטריפות מתחלקות לקבוצות ה ב א ו ת :
א .טריפות מלידה .כאן יש להפש גורמים תורשתיים וגורמים שבהתפתהות
העובר.
ב .טריפות ממהלות .יש לרפא א ת המהלות בהקדם ובהתאם.
ג .טריפות מתאונות.
סכום
בעבודה זו סכמנו את כמויות הטריפות המופיעות בבתי המטבהיים בישראל
ובחו״ל .ממוצע ארצי גע בגבולות / — 9 /ח בחו״ל ב ד ר ך כלל האחוז גבוה
יותר .הושוו אהוזי הטריפות בעונות ה ש נ ה ונראה שאין ת נ ו ד ה בעלת משמעות
ביניהן ,לפתות לא בישראל .בהשוואת בהמות צעירות ומבוגרות הוברר
ששכיחות הטריפות עולה עם הגיל .נדונו הסברים לתופעות האלו.
0
0
0
0
לאהרונה סוכמו הטריפות השכיחות וד״וברר ש מ ר ב י ת ח ט ר י פ ו ת נגרמות
על ידי סירכות ועל י ד י מהט בעובי ב י ת הכוסות ,בעוד י ת ר הטריפות הן
נדירות.
12חולין מ״ו עמ׳ ב׳.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טבלא א :הטריפות לגבי השחיטה בחמשה מבתי המטבהיים הגדולים
)מרבית הנתונים למשך שנה(
? הטריפות
טריפות
שחיטה
0
1
2
3
4
5
7442
10000
5500
1145
8712
9,13
8,00
5,00
11,79
8,48
680
800
275
135
739
בקר מובהר
חודש א ח ד בלבר
טבלא ב :הטריפות לגבי השחיטה ביטש ה מבתי המטבחיים הקטנים
)הנתונים מתקופה מקסימלית שאפשר היה לקבל(
טריפות
שחיטה
< >8הטריפות
1
2
3
4
5
6
1854
3845
2311
1246
573
1376
59
73
125
45
21
73
3,13
1,891
5,44
3,61
3,66
5,30
מכלא ג :הטריפות לגבי השחיטה ,בשחיטה הישראלית ביוגוסלביה
ק י ץ
ת ו ר ף
*1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
י
11
12
ם״ה
שחיטה
טריפות
99
87
52
96
55
70
40
69
97
113
118
117
12
24
12
10
5
6
3
13
13
15
22
22
1013
157
0
0
/טריפות
שחיטה
12,12
27,58
23,07
10,41
9,09
8,57
7,50
18,84
13,40
13,54
18,64
18,80
120
105
80
74
103
87
93
67
70
60
110
15.50
2
.1בקיץ חוחרמו 17בהמות מסיבות רפויות.
.2הממוצע מתייחס לס״ח חמספרי.
26
www.daat.ac.il
969
טריפות
21
12
6
3
17
18
13
12
11
6
6
127
0
0
/טריפות
17,50
11,43
10,00
4,05
16,50
20,68
13,98
17,89
15,71
10,00
5,45
13,10
אתר דעת -מכללת הרצוג
טבלא ד :הטריפות לגבי השחיטה ,בשחיטה הישראלית בחבש.
שחיטה
טריפות
0
100
102
98
101
106
96
101
121
70
71
70
35
42
42
40
44
42
36
37
29
25
24
35,00
41,17
42,85
39,60
41,50
43,74
35,64
30,58
41,42
35,21
34,28
ג
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ם״ה
״ /מריפוד.
38,22
396
1036
2
1דו״ח יומי או דו יומי.
2ממוצע זה מתיחס לסכום הכללי של השחיטה.
טבלא ה :אחוז הטריפות המקובל בקהילות יהודיות באירופה.
ת נ ו ד ת /הטריפות
0
0
ב ק ר מבוגר
עגלים צעירים
10—60
10 — 80
ממוצע
25—30
40 — 50
טבלא ו׳ ראה בעמוד הבא.
טבלא ז :חלוקת הטריפות ל^י ט י ן וגיל.
עגלים
שחימר,
1
טריפות
פרות
״/״ טריפות
שחימר,
2
טריפות
״/״ טריפות
1י
2
3
4
5
6
7
363
1167
1419
1064
785
735
796
22
70
122
53
62
38
62
6,67
5,99
8,59
4,98
7,93
5,18
7,78
80
215
397
392
225
355
344
13
19
55
45
35
46
71
16,25
8,84
13,85
11,45
15,55
12,99
20,64
ם״ת
6329
429
*6,77
2008
284
14,14
2פרות מבוגרות מז;ל ארבע שנים.
1עגלים הם בגיל 1—2שנים.
4אחוז ממוצע מס״ה כללי.
3הרישום חדשי משבעה חדשים בלבד.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טבלא ו .שהיטת וטריפות מכתי מטבדזיים שוגים .משודרים לפי עונות השנה.
אביב
אפריל — יוגי
חורף
יגואר — מרס
0
/טריפות
סתו
אוקטובר — דצמבר
קיץ
יולי — ספטמבר
0
שחיטה
טריפות
168
9
536
227
2
0,88
200
7
3,50
7
2,94
281
9
3,20
261
10
3,83
1035
282
23
8,16
262
11
4,19
360
11
3,05
161
5
3,10
0
0,00
188
2
1,06
1,45
213
2
0,94
93
4
430
9
8,10
5,00
שחיטה
טריפות
/,״ טריפות
שחיטה
טריפות
0
/.טריפות
/טריפות
שחיטה
טריפות
1
206
5
2,42
2
273
10
3,66
238
3
145
2
139
251
26
4
245
9
3,67
286
6
2,09
5
218
3
137
203
4
1,97
209
6
198
6
3,03
247
9
3,64
207
3
7
74
0
0,00
105
1
0,95
168
4
238
8
76
5
6,59
68
3
4,41
128
9
2,03
111
9
131
10
7,63
143
16
11,19
175
12
6,80
20
1
10
105
5
4,76
140
4
2,85
203
11
5,42
145
4
2,76
11
1118
89
7,96
1300
115
8,84
1470
140
9,40
1430
142
9,93
0
0
/ממוצע
0
3,86
3,88
4,96
www.daat.ac.il
0
4,24
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט ב ל א ח .םוגי הטריפות.
—
1
2
3
61
102
49
4
3
9
1
1
4
3
1
3
4
5
6
7
35
573
22
250
1
21
2
7
1
13
1
3
1
12
1
3
ס״ח
47
*24
24
1
2
ג
1קרע בבשר החופה
1פגם בשחיטה
1נפסלה רפואית
1
1פגם בשחיטה
1
1רפואית
1סירכא מהכרס לריאה
ומחט בריאה.
5
1חלק מהטריפות חופפות ,ראה בטקסט.
תבעת
תודח
ברצוננו להודות בזר .לרבנות הראשית לישראל ,לרבנים המקומיים ,למועצות
הדתיות לשוחטים ולהנהלות בתי המטבחיים על העזרה הרבה שהושטה לנו.
בלי עזרה זו לא ייתכן לעבוד על פתרון בעיות הטריפות .ישלם ח׳ פעלם
ותהי מ ש מ ר ת ם שלמה מאתו.
www.daat.ac.il
.29
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקבל
במערכת
תפארת חיים ע ל ק ש ר ת פ י ל י ן ש ל ר א ש ב צ ו ר ת ד ל י ״ ת ד ו ק א ו נ ז ר
שרגא ,ב י ר ו ר ש י ט ת ר ב י נ ו א ל י ה ו ש מ צ ר י ך ק ש ר ת פ י ל י ן ש ל ר א ש
בכל י ו ם ובירורי ה ל כ ו ת בדיני ת פ י ל י ן מ א ת הרב ח י י ם שרגא פייביל
פ ר א נ ק ״ ־ ב ס ו ף ה ס פ ר – :ק ו נ ט ר ס פאר יעקב־ ח ק י ר ו ת ב ד י נ י ת פ י ל י ן
מ א ת הרב ש ר י ה דבליצקי• ירושלים—בני ב ר ק תשכ״ז•
פרקי־מבוא לתורת הרוגאציובי ,ר ב י נ ו י ו ס ף ת ז י ן זצ״ל ,ש ש י ם
ושנים נ ו ש א י ם -ע ם ה ס ב ר י ם ו מ ק ו ר ו ת מ א ת הרב מ ש ה ש ל מ ה כשרי
ה ו צ א ת מ כ ו ן צ פ נ ת פ ע נ ח ע ל ־ י ד י ש י ב ת ר ב י נ ו י צ ח ק א ל ח נ ן ,כיו
יורק״ י ר ו ש ל י ם תשכ״״ו•
הלכה רבה׳ ח ל ק ב מ א ת ה ר ב י ע ק ב ל י ב ק ר א ך זצ״ל ,ב ע ל ״ ח ז ק ה ר ב ה ״ ,
בעריכת הרב אדוניה ה כ ה ן קראוס ,עם ה ק ד מ ה ומפתח מ א ת
העורך*"ירושלים תשכ״ו•
הליכות חיים ,עיונים במחשבת ה מ ו ס ר .מ א ת
הרב חיים א ר י ה
ברנשטיין• ש ל ו ש י ם ש י ח ו ת מ ו ס ר י ו ת ,״ ש א ו ל ודוד״ /״בשם א ו מ ר ם ״
ו״אמרות חיים״• מ ה ד ו ר ה שניה עם שנויים ו ה ו ס פ ו ת ,ה ו צ א ת היכל
התלמוד,
..
ת ל ־ א ב י ב תשכ״ו•
מצוות הבית ,ח ל ק כבוד האישות :ח י י ה ב י ת ,ה א י ש ו ת ,ה מ ש פ ח ה
ו ח י נ ו ך ה ב נ י ם ל א ו ר ה ה ל כ ה ,ה מ ו ס ר ו ה מ ס ו ר ת ע״פ ש ״ ס ,שו״ע
ושוית וספרי מוסר ,מ א ת הרב יוסף דוד עפשטייף ה ו צ א ת תורת
ה א ד ם ,מ כ ו ן ל ח ק ר ה מ ו ס ר ש ב ה ל כ ה ,ניו י ו ר ק תשכ״ו•
ספר
בראשית ע ם ת ר ג ו ם א ו נ ק ל ו ס ן פ י ר ו ש ר ש ״ י .ו ע ם פ י ר ו ש ה ג א ו ן
ה ר ב שמשון ב ן ה ר ״ ר רפאל הירש זצ״ל ,ו נ ל ו ה ע ל י ו ״ ת פ א ר ת
וירושלמי
בבלי
המקראות המובאים בתלמוד
צבי״ ,ציוני
ו ת ו ס פ ת א • ה ו צ א ת מ ו ס ד י צ ח ק ברויאר ,י ר ו ש ל י ם ת י ו תשכ״ו•
במעגלי שנה פ ר ק י ע י ו ן מ ד י ח ו ד ש ב ח ד ש ו ,מ א ת ר ב י ש מ ש ו ן ר פ א ל
עם מבוא מ א ת
הירש• ס פ ר ר ב י ע י :ח ו ד ש י ת מ ו ז ,א ב ,אלול,
ר׳ י ה ו ד ה ל י ב א ו ר ל י א ן ה י ״ ד ״ ה ו צ א ת נ צ ח ,ב נ י ב ר ק ת ש כ י ו •
^1£ 10188^1כנ ד ת ו ק ב ל ה ב מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת ,כ ו ל ל ח ל ק א :״ א ח ד ו ת
ה ק ב ל ה ״ ׳ ח ל ק ב ״ ת ו ר ת ה ק ב ל ה ״ מ א ת א ל ק ס נ ד ר ספרן ,ג׳נבה•
מ ת ו ר ג ם מ צ ר פ ת י ת ל ג ר מ נ י ת ,נ ד פ ס ב ש ו י צ ר י ה •1966
הדרום ,ק ו ב ץ ת ו ר נ י ,ח ו ב ר ת כ ד ,ב ע ר י כ ת ה ר ב ח י י ם ד ו ב ש ע ו ו ע ל ,
ב ה ו צ א ת ה ס ת ד ר ו ת ה ר ב נ י ם ב א מ ר י ק ה ,ניו י ו ר ק ת ש ר י תשכ״״ז•
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
על שיטת הרמב״ם בביעור שביעית
אמר אברהם :בחיי ראשי לא האיר ולא הצהיר ]הרמב-ם[ מהו
הביעור האוסר על כל אדם ואולי הוא סובר כי החילוק של־ שלש
סעודות הוא גמר הביעור )השגת הראב״ד ,הלי שמיטה ויובל
פרק ז ,הל׳ ג(.
א
שיטות שונות בביעור פירות שביעית בשנה השמינית
קיימות שיטות שונות במצות ביעור שביעית ורבים הדנים בהן ,הן גדולי
הראשונים הן האהרונים ואהרוני האהרונים ע ד ימינו.
לפי הרמב״ן ,הר״ש והתוספות מקיימים את מצות הביעור ע״י הפקרת הפירות
לאחר שכלו מהשדה ,אבל גם בעל תפירות עצמו יכול לזכות בהם שוב אחרי שהפקיר
אותם .ל פ י רש״י יש להפקיר א ת תפירות ״במקום דריסת היה ובהמה״ )רש״י
פסחים נב ע ״ ב ד״ה מ ש ו ם שנאמר בארצך( .אולי שיטה זו ש ל דשי/י אינה שונה
משיטת הרמב״ן ,אם כי ,כפי שמוסיף הרמב״ן בפירושו לויקרא ,כה ,ז ״הפליג״
רש״י בדרישתו להפקיר דוקא במקום דריסת חיה ובהמה .לעומת זאת גורסים
התוספות )פסחים נ ב ע ״ ב ד״ה מתבערין במל מקום( בפירש״י ״שנותנין אותן למרמס
היה ובהמה״ ,ולכן הם סוברים שלפי שיטת רש״י יש לכלות את הפירות בשעת
הביעור .בהתאם להבנת התוספות בשיטת רש״י ישנם מפרשים הסוברים ששיטת׳
רש״י זהה עם ש י ט ת הרמב״ם הדורשת כילוי הפירות
1מהר״י קורקום <ר,ל׳ שמימה ויובל פרק ז ,הלבד ,ג( ,ר״ש םיריליאו)ירושלמי שביעית ,פרק ט,
הלכה ו ,ד״ה אבל האמת( ,מהרי-ט )שו-ת מהרי׳׳מ ,חלק א סי׳ מג(.
הרב קלמן כתנא שליט־א במאמרו ב״המעין״ ,ניסן תשכ׳״ו ,עמי 37מציין שגם המאירי)בית
הבחירה ,פסחים גב ע-א—ב( מפרש שיטת רש״י בהתאם לשיטת-הרמב״ם ,יראה שם ביאורים
נוספים בשימת רש״י בביעור שביעית.
ישנו פירוש שלישי בשיםת רש-י .ה״פני יהושע׳׳ )פסחים ,שם( סובר ששיטת רש״י אינה
אלא כשיטת הראב״ד שישנם שגי מיני ביעור ,אבל ה״פני יהושע׳׳ לא הוסיף הסבר לדבריו.
הספק לגבי שיטת רש״י ממשיך עד ימינו .בעל ,אור שמח) -הלכות שמיטה ויובל ז ,ו(
ובעל ״מקדש דוד) -סי׳ נם ס״ק ב( מצרפים את רש״י לשיטת הרמב״ם ,ואילו בעל ״חזון
איש) -שביעית סי׳ יא ,ם״ק ו( ובעל ״ערוך השלחן העתיד״ )פרק כז ,סעיף ח( מסבירים
את רש-י לפי שיטת הרמב״ן.
אגב! ר״ש םיריליאו מצרף הבאות מפירוש רש״י לתורה בדיוניו על שיטת רש-י בפירושו
לגמרא .מפרש-י שמות כג ,יא ״ונמשתה — מאכילה אחר זמן הביעור -משמע ששיטתו
כשיטת הרמב״ם ,אבל יש לציין שהרמב-ן — ,הסובר שרש״י אינו הולך בשיטת הרמב-ם —,
משיג שם על דברי רש״י :״וכן הביעור אינו נלמד מן המקרא הזה ,-ומדבריו משמע שאין
הוא חולק על דברי רש״י עצמם ,שהרי אפשר לפרש שכוונת רש״י לאיסור אכילה
אחר זמן הביעור לאותם הפירות שלא הופקרו ,וזה בהתאם לשיטת הרמב״ן.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב״ם פוסק )הלכ׳ שמיטה ויובל פרק ז ,הלכה ג ( :״ואסור לאכול אתר
הביעור •בין לעניים בין לעשירים ואם לא מ צ א אוכלין בשעת הביעור שורף ב א ש
או מ ש ל י ך לים־ד״מלה ומאבדן לכל דבר שמאבד״ .ל פ י הרמב״ם אין הפקרת הפירות
מתירה את אכילתם אחרי הביעור ,וכך הבין הרמב״ן <ויקרא כה ,ז( א ת ש י ט ת
ה ר מ ב ״ ם :״שהביעור אסור לגמרי וטעונין שריפה או מ פ ז ר וזורה לרוה או מ ט י ל
לים״ .וכן כ ו ת ב מהר״י קורקום על ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם :״הביעור והבילוי הוא לשרפן
ולאבדן לגמרי״ .וכן ב״תזון־איש״ ).שביעית סי׳ יא ם״ק ז ( :״ודעת הר״מ דביעור
היינו שריפה או כ ל דבר ה מ א ב ד וידלק״.
רבים מהפשים מקור לשיטה מהמידה זו ש ל הרמב״ם .יש מציינים שהרמב״ם
גרס בדברי רבי יוסי )שביעית פרק ט מ ש נ ה ח ( :״אהד עניים ואהד עשירים אין
אוכלים אחר הביעור״ ,וכן אנו מוצאים בפירוש הר״מ במסכת שביעית פרק ה ,משגה
ג :״ורבי יוסי אומר שאהר חביעור אינו מ ו ת ר לאכלם לא לעניים ולא לעשירים״.
רבים טוענים שזאת גרסא מ ש ו ב ש ת ,ולכן אפשר לסמוך על השיטה המקילה של
הפקרת הפירות :״כדאי הם הגאונים הנזכרים והראיות לסמוך עליהם ,כ ״ ש ב ש ע ת
הדחק כ י ר ב הוא״ )מהר״י קורקום ,פרק ז הלכה ג ,מ ו ב א ב״כסף-משנה״ ,ש ם
וכן פוסק מ ה ר י ״ ט בתשובותיו ח ל ק א׳ סי׳ מ ג וספר הרדים פרק ״ביעור פירות
שביעית״( .גם המקבלים א ת ש י ט ת הרמב״ם וגם הדוהים אותה מסכימים ש ל פ י
הרמב״ם מקיימים את מצות ביעור שביעית ע״.י שריפה או בילוי בדרך אחרת.
2
הבנת הראב״ר בשימת הרמב״ם
בכל זאת מ ן הראוי לבדוק •האמנם סובר הרמב״ם שעיקר מצות הביעור
נעשה ע״י שריפה או כילוי בדרך אהרת .על הספק הזה מ ע י ד הראב״ד בהשגתו על
הרמב״ם )פרק ז ,הלכה ג ( :״א״א בהיי ראשי ל א האיר ולא הצהיר מהו הביעור
האוסר על כל אדם ואולי הוא סובר כי התילוק של ג׳ סעודות הוא גמר הביעור,
ואינו כן א ל א . . .״ .לכאורה תמוהים דברי הראב״ד ,שהרי ברורים דברי הרמב״ם
האומר שהביעור הוא ש״שורף באש א ו מ ש ל י ך לים המלה ומאבדן לכל דבר
שמאבד״ ,והם הובנו כפשוטם ע״י ראשונים ואהרונים .מ ה פשר דברי הראב״ד ״ואולי
הוא סובר כ<* ההילוק ש ל ג׳ סעודות הוא ג מ ר הביעור״ ן
אף על פ י כן נראה ש ד ב ר גדול משמיע ל נ ו הראב״ד בהבנתו בשיטת הרמב״ם.
אם נדייק בדברי הרמב״ם נראה שאיננו סובר ש ע י ק ר ביעור שביעית הוא שריפה
או בילוי בדרך אהדת ,א ל א אכילת ה פ י ת ת מ י ד לאהר שכלו הפירות מהשדה או
3
2
3
32
מובן שאין זה המקור היחיד לשיטת הרמב״ם ויש לציין שהרמב׳׳ם אינו יחיד בשיטתו,
ואף הרמב״ן מודה :״הרב רבי משה והרבה מן החכמים סבורין שהביעור אסור לגמרי
ומעונין שריפה״ .וראה רי״פ םערלא בפירושו לספר המצוות לרס״ג ,מצור ,סא )עמ׳ רסז(
שכך כנראה גם שיטת בעל הלכות גדולות .עיי״ש.
מפשטות לשון הרמב״ם ״כלה לחיה מן השדה ,חייב לבער אותו המין מן הבית״ )פרק ז,
הלכה א( ו״אם <א מצא אוכלין בשעת הביעור .שורף באש* )שם ,הלכה ג( משמע שחיוב
הביעור מתחיל רק בשעה שהפירות כלים מן השרה ,וכן המסקנה ב״תוספות חדשים״,
שביעית ,פרק ט ,משנה ה ,וכן דעת ה״מקדשידוד״ סי׳ נט ס״ק ב :״בשעת הביעור עצמו
מחלק ג׳ סעודות לכל אחד ואף שכבר הגיע הביעור״ ז ועוד שם :״וזמן הביעור עצמו מקרי
www.daat.ac.il
מכללת
הרצוגמזון לשלוש סעודות מאותו
תלוקת
דעת -ע״י
אתר הן
קצת לפני זה אי ,הן ע״י ב ע ל הסירות
פרי לבני ביתו ,לשכניו ולמיודעיו ולאנשים אהרים ודק כשאין מי שיאכל את
הפירות בשעת הביעור •,יש לקים ה ו ב הביעור ע״י כילוי באמצעות שריפה וכדומה.
חובת הכילוי אינה אפוא מ ע י ק ר מ צ ו ת ביעור לכתחילה אלא רק תוצאה מאי־קיום
המצוה בצורתה הרצויה כ פ י שהוגדרה — אכילה וחלוקה של מזון ג׳ סעודות
לאחרים .לפי פירוש ה ר א ב ״ ד מובנים היטב דברי הרמב״ם,, :היו לו פירות
מרובין מחלקן מזון שלוש סעודות לכל א ח ד ואחד ,ואסור לאכול אחד הביעור
בין לעניים בין לעשירים ,ואם ל א מ צ א אוכלין בשעת הביעור שורף •באש או
משליך לים המלח ומאבדן לכל דבר שמאבד״ .לפי הרמב׳׳ם חובה אפוא לאכול את
הסירות בשעת הביעור והבילוי בא רק ״אם ל א מצא אוכלין בשעת הביעור״.
4
וכן כותב ה״כפתור־ופרה״ )פרק מה( בהסברו בשיטת הרמב״ם :״ . . .אם יוכל
לאכול אותם התאנים היבשים שעמו ,יאכלם או שיחלקם מזון שלוש סעודות לכל
איש ו א י ש . . .ואם נשארו לו עדיין ולא מצא אוכלין בשעת הביעור ישרפם או
יזרקם ל י ם . . .זהו ביעור של שביעית לפי שיטת הר״ם .וכתב הראב״ד גמר הביעור
האסור לכל אדם אינו ההלוק ש ל ש ל ש סעודות אלא כשיכלו פירות העיר ו ג ו ׳ . . .״ .
מדברי ה״כפתור־וופרח״ אנו רואים גם שלפי הבנת הראב״ד בשיטת הרמב״ם,
נחשבות האכילה וההלוקה לאהריס כגמר ביעור שביעית ג.
והנה ,על האפשרות של ביעור ע ״ י אכילה ע מ ד כבר בעל ״מקדש־דוד״ )סי׳
נט סי״ק ב ( :״ונראה מ ד ב ר י הרמב״ם ז״ל דהביעור עצמו אינו דוקא בשריפה או
בשאר איבוד אלא אף באכילה דצריך רק לבערן מ ן העולם ואף ע״י אכילה״ .לפי
כל דמן שעוסק בביעורו תיכף משכלה לחיה״ ,וכן מבואר ב״חזוךאיש״ שביעית סי׳ יא,
ס״ק ו ,וכן משמע קצת ב״שנות אליהו״ שביעית פרק ט ,משנה בי.
א 3כך העיר לי מו״ר הרב ש״ז אויערבך שליט״א* :ברור הדבר שהאכילה והחלוקה הם לפני
שכלה לחיד ,מן השדה וגם צריך ודאי להזהיר את אלה שמחלק להם ג׳ סעודות שיגמרו
אכילתם לפני זמן הביעור ומ״ש *הגיע שעת הביעור״ )שביעית פרק ט ,משנה ח( היינו
שאס זמן הביעור ממשמש ובא ,ימהר אכילתם ע״י עצמו או חלוקה לאחרים בדי שלא
יאסרו הפירות״ .והעירני הרב יוסף ליברמן שליט״א שכך מבואר ב״שערי צדק״ לבעל
.חיי אדם״ ,פרק ינז ,סעיף ו • :שאיזה ימים קודם שעיע לזמן הביעור יחלק הכל לעניים״.
וראה .כרם ציון השלם — אוצר השביעית :-הלכות פסוקות ,פרק יד ,הערה ה.
וראה .תוספתא כסשומה -לפרופ׳ ש׳ ליברמן ,שבילית פרק ח )ןימ׳ . : (584—5מי שיש
לו הרבה פירוח והוא יודע שישארו לו אתרי הביעור .מחלקן לפני הביעור ויוצא בזה אף
חובת צדקד -אבל אם יגיע זמן הביעור אמו יכול לחלק לעניים את הכל וצריך להפקיר
לכל ויכולים גם עשירים לזכות בהם״ ,אבל אנני יודע מנין החילוק הזה.
4לפי פירוש .כף נחת״ לר׳ יצחק גבאי יש לחלק את הפירות לא רק לבני ביתו ולשכניו,
אלא גס ״לכל בני העיר״.
5לכאורה משמע מדברי הראב״ד -ואולי הוא סובר כי החילוק של ג׳ סעודות הוא גמר
הביעור״ ,שהדאב״ד מבין שהחלוקה זהו .גמר הביעור — -לפי הרמב״ם ,כלומר — האכילה
והחלוקה לאחרים נחשבות כביעור שביעית ,וחובת הבילוי אינה אלא תוצאה מאי־קיום
המצוה ,אבל מו״ר הרב ש״ז אויערבך שלים״א העיר לי שזה אי־אפשר לומר ,שהדי חיוב
האכילה והחלוקה חל לפגי שהגיע זמן הביעור )ראה לעיל הערה א ,(3ועוד ,שלפי זה יוצא
שפירות מחוברים שהם הפקר ואין מי שמצווה על ביעורן אינה גאסרין כלל ,וזה אינו.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעל , ,מ ק ד ש ־ מ ד ״ מזכיר הרמב״ם א ת אכילת הפירות כאהת הדרכים ש ל הביעור,
כלומר — גם אכילה היא צורה של •ביעור ואין צורך דוקא לשרוף את הפירות.
אך יש להדגיש ש ל פ י שיטה זו גם שריפת הפירות היא דרך נכונה ש ל ביעור,
כמו בל איבוד אהד ,כולל אכילת תפירות ,בעוד שלפי ש י ט ת הרמב״ם כמוסבר
לעיל ,א י ן להשוות א ת אכילת תפירות לשריפתם ,שהרי ביעור ע״י איבוד הפירות
בא רק במקרה שהבעלים ל א ביערו א ת הפירות בצורה הנכוגה >,
י ת כ ן ש ל א כל המפרשים ,ביניהם גדולי הראשונים ,שהזכירו א ת ש י ט ת
הרמב״ם בביעור בלשון שריפה ובילוי ,כיוונו לומר ש ז ה עיקר הביעור לפי ש י ט ת
הרמב״ם ,אלא כוונתם להדגיש את חיוב הבילוי אהרי הביעור ,בניגוד להיתר
האכילה אהרי קיום הביעור ע ״ י הפקרת הפירות לפי השיטות האהרות.
ודומני ש י ש הוכחה להסבר כזה של ש י ט ת הרמב״ם בביעור שביעית מדבריו
על ביעור דמי שביעית .לפי ה מ ש נ ה )שביעית פרק ז ,מ ש נ ה א( יש ג £ביעור לדמי
ש ב י ע י ת :״יש ל ו ביעור ולדמיו ביעור״ ,כ ל ו מ ר — יש לבער את הכסף ש נ ת ק ב ל
כתמורת לפירות שביעית כאשר ח ל על אותם פירות היוב הביעור .אם נאמר שלפי
הרמב״ם הכילוי הוא עיקר הביעור ,אז י ש לבער גם א ת דמי ש ב י ע י ת •ע״י כילוי,
כלומר שריפה או פ ת ו ר לרות של אותם דמים ,אבל אם נאמר שלפי הרמב״ם האכילה
היא עיקר הביעור ,אז בודאי יש לקנות בדמים אלה מיני אוכלים ולבער אותם
ע״י אכילה ,ה ן ע ״ י עצמו ,ה ן ע ״ י הלוקה לאהרים .והנה זה •לשון הרמב״ם ׳)הל׳
שמיטה ויובל ,פרק ז ,הלכח ז—ח( :״וכשם שמבערין את הפירות ,כך מבערין א ת
ה ד מ י ם . . .כיצד עושה ,קונה בהן מאכלות ומחלקן מזון ש ל ש סעודות לכל א ח ד
ואחד ,או ישליכם לים המלה אם לא מ צ א א ו כ ל י ך .הרי כאן אנו רואים בפירוש ש ל פ י
הרמב״ם מבערים דמי שביעית ע ״ י שקונים בהם אוכל וע״י חלוקה לכל א ח ד
ואהד ,זרקי אם אין מיי שייאכל ,אז יושלכו הסירות לים המלח.
ז
ב
הוכחת ד״כפתור ופרח״ לשיטת הרמב״ם מהתוספתא
הרמב״ם כ ו ת ב א ת דין ח ל ו ק ת ג׳ סעודות לכל אהד ו א ה ד הן בדיני ביעור
הפירות ה ן בדיני ביעור דמי הפירות .י ש מגיהים שמקור דבריו הוא תוספתא
6הרב יוסף ליבז־מן שליט״א העיר לי שהלשון ״או ישליכם לים המלח אם לא מצא אוכלין״
משתמע כה״מקדש דוד״ ,שהביעור אגשר לעשות ע״י אכילה או ע״י שריפה ,שהרי לפי ההסבר
הנ״ל שביעור הרצוי הוא אכילה ,תיבת ״או״ אינה נכונה! אך דומני שלפי ה״מקדשידוד״
המילים ״אם לא מצא אוכלין״ מיותרות ולשון הרמב״ם צריך להיות ״מחלקן מזון
שלש סעודות לכל אחד ואחד או ישליכם לים המלח״ ,ואילו הלשון ״או ישליכם לים המלח
אס לא מצא אוכלין״ מוכיח שלכתחילה יש לעשות את ביעור הפידות עיי אכילתם — אפילו
כפירות שנקנו ברמי שביעית ,ורק אם אין אפשרות לכך ״ישליכם לים המלח.-
ד לפי ד״רמב-ם חל חיוב הביעור של דמי פירות שביעית רק כשיגיע זמן ביעור הפרי ,אך ראה
ערוך לנר ,גדה ח בתוספ׳ ד״ה יש להן ,שהתוספות פוסקים כרבי מאיר )שביעית סרק ג
משנה ב( שביעור דמי שביעית אינו בשנה השמינית אלא בראש השנה של שנד .זו .וכן
בר״ש םירליאו ,שבידית ,ריש פרק ז.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שביעית•)פרק ח ,ד ( :״מי שיש לו פירות שביעית.,הגיע ש ע ת הביעור מחלק מ ה ן
לשכניו ולקרוביו ומיודעיו ומוציא ומגיח -על •פתח ביתו ואומר אחינו בית ישר^ל
כל מ י שצריך ליטול יבא ויטול״ .ההנחה• שזהו-מקור דברי הרמב״ם מ ו ב א ב״כפתוך־
ופרח״ ,פרק מח ,והיא תמוהה במקצת.,שהרי התוספתא מ מ ש י כ ה :״חוזר ומכנים
לתוך ביתו ואוכל והולך עד ש ע ה שיכלו׳ /בניגוד ל ש י ט ת הרמב״ם הדורשת
את בילוי-הפירות אהרי הביעור .מ ת ו ס פ ת א זו מוכיה הרמב״ן שיש לדהות א ת שיטת
הרמב״ם ,שהרי כ א ן ״למדנו מפורש שאין ביעור אלא לבער הפירות מרשותו
)להפקירן״ ׳)רמב״ן ,ויקרא כה ,ז( .גם התוספות )פסהים נב ע ״ ב ד ״ ה מתבערין
בכל מקום( הוכיחו מ ת ו ס פ ת א זו שאהרי הפקרת חפירות ״מותר להכניסו ולאוכלו
אחר הביעור״ .וכן ט ע ן הגר״א בקשר לתוספתא זו כ י ״מכאן מוכח דלא כהרמבי׳ם
דמצריך שריפה״ )שנות אליהו ,שביעית פרק ט ,משגר ,ח( .לכן בודאי תמוה
שב״כפתור־ופךח״ הובאח תוספתא זו כסעד לשיטת הרמב״ם.
י • :ע ל כ ך עומד הרב אברהם יעקב זלזניק שליט״א -ב״כרם ציון״ חלק ג )נדפס
מהדש -ב״כרם ציון השלם — אוצר השביעית/׳ עמ׳ רמג( ,והוא סובר ״דלא היה
בגירסתו האי סיפא דתוספתא ׳חוזר ומכנים לתוך ביתו׳״ ,ומסיק.מכאן ״ובכן אין
להקשות כלל מתוספתא זו על שיטת הרמב״ם כיון דלא גרים ה א דהוזר ומכנים״.
הסבר זה דהוק ,וקשה להוכיה מאי־הזכרת סוף דברי התוספתא ב״כפתור ופרח״
שחרמב״ם ו״כפתור ופרח״ ל א גרסו ״הוזר ומכניס• לתוך ביתו ואוכל עד ש ע ה
שיכלו״ ..ו ע ו ד :בעל בו״פ ,שהכיר היטב א ת -פ י ר ו ש הרמב״ן לחורה ,אינו מציין
_-
••שיש כאן .שאלה של גרסאות. .
:
ויש לומר שהרמב״ם ו״כפתור ופרה״ אינם רואים בסוף .דברי התוספתא
הנ״ל .סתירה ל ש י ט ת י הרמב״ם…אמנם הרמב״ן..,התוספות וסיעתם מביאים מסוף
דבח־ ה ת ו ס פ ת א .ה ו כ ה ה לשיטתם ,שגם א ח ר י .ה פ ק ר ת .ת פ י ר ו ת מ ו ת ר -ל ב ע ל -ח פ י ר ו ת
לזכות ש ו ב .ב כ ל פ י ר ז ת י ו ) ו כ ן מבואר.בירושלמי ,שביעית פ״ט ,מ״ד( ,אבל אין.הכרח
לפרש כך א ת דברי התוספתא .כנראה מפרש ה ר מ ב ״ ם א ת .דברי-התוספתא,, .חוזר
ומכנים לתוך ביתו ואוכל והולך עד ש ע ה שיכלו״.,שגם בעל הפירות רשאי.לזכות
כפירות -ד מזון ג ׳ ם ע ו ד ו ת — ואינו מחויב לחלק א ת כל תפירות,ואוכלם ע ד שיכלו ,8
״וגם.רשאי .לאוכלם בד׳ סעודות ויותר ביון שהם שיעור ג׳ סעודות״ )חזו״א שביעית
סי׳ יא ,סי״ק ו( .בעל כפתור ופרה רואה בהתתלת דברי התוספתא ,משם יוצא
ז
9
• -8בענין ביעור• ע״י הסקר כותב בעל ״חזון איש״ זצ״ל )שביעית סי׳ יא ס״ק ו( :״כשיפקיר
…..רשאי .להניח.בידו .מזון .גיס וכדתנן פ״ט מ״ח ,ואם מוצא אדם שאין.בידו מפירות .שביעית
כדי "מזון ג״ס' רשאי ליתנו לו אע״ג שכבר הגיע ביעור וכבר בידו ג״ס וכבר נתחייב
בביעור״ ,וברור שדין זה חל גם בשימת הרמב״ם.
9בעל ״חזון איש״ זצ״ל מביא דין ־זה ־מסברד* אך מסתפק בזה שם סי׳ טו ס״ק ז ,ואולי
־אפשר־להביא־הוכחה מהתוספתא הנ״ל.
גם הרב יוסף צבי הלוי זצ״ל ב״תורת השביעית״ ,הלכד ,קר) ,עמי־ חלד( דן בהסברו של
• י ד^כפחור־זפרחי׳ בשיטת הרמב״מ-,ומציין שלפי דבריו חובת הכילוי בזמן הביעור אינה חלה
כלל יעל חפירות שחולקו ,וכן ב״מקדש דוד״ סי׳ נם ס״ק בשם הרדב״ז ,ומדבריהם משמע
שאין שום־הגבלה לזמן אכילת:מזון שלוש׳ סעודות׳ ״והוא הדין לגבי מזון שלוש סעודות
שבעל הסיתת השאיר לעצמו.
ז
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ב ש ע ת חביעור יש לחלק את חפירות לשכיניו ,קרוביו ומיודעיו ,הוכחה לשיטת
הרמב״ם ,חאוםרת את אכילת אותם פירות ש ל א חולקו ,ולכן מדגישה התוספתא את
ענין החלוקה ,שחרי כ ך יינצלו חפירות מבילוי .לעומת זאת מסוף דברי חתוםפתא
אין ל ה ב י א הוכהה ל ש י ט ת •הרמב״ם ,אמנם גם לא סתירה לה ,ולכן לא הביא בעל
״כפתור ופרח״ את סוף דברי התוספתא.
להלכה פוסקים האתרונים שיש לסמור על שיטת הרמב״ן ,שמבערים את
תפירות ע״י הפקרתם וגם בעל תפירות יכול להזור ולזכות בהם ,אבל גם לפי
שיטה זו ,ה מ ס ת מ כ ת דוקא על התוספתא הנ״ל ,יש להתהיל את הביעור ע״י הלוקת
מזון ג׳ סעודות לשכניו ,קרוביו ומיודעיו .בדין זה של תלוקת מזון ג׳ סעודות ב ש ע ת
חביעור אין שום מחלוקת בין שיטת הרמב״ם לבין ש י ט ת הרמב״ן ואינני יודע למה
לא הובא דין זה בכמה טפרים על דיני שביעיח שחופיעו ב ז מ נ נ ו ״ .אמנם לא כל
אחד יכול לחדד ולחלק א ת תפירות לאהרים — במיוהד כאשר יש לו פירות מרובים,
כגון חקלאי או בעל בית חרושת — א ב ל מ י שיש לו רק מ ע ט פ י מ ת שביעית בשעת
הביעור יוכל ל&יים א ת הביעור בצורה יסד .ומהודרת בכך שיתלק מחפירות לבגי
ביתו ,לשכנים ולעניים.
ג
הצעתו של בעל •שערי צדק-
לאור ההסבר הנ״ל ש ל ש י ט ת הרמב״ם יש מקום לדון בדברי הרב אברהם
דנציג זצ״ל ,בעל ״חיי־אדם״ בספרו ״שערי־צדק״ על הלכות התלויות בארץ ,סרק
יט סעיף ו_.
נוסף ל ש י ט ת הרמב״ם מ ב י א המהבר א ת שיטת הפוסקים האהרים לפיה אין
צורר לבער א ת הפירות מ ן העולם בשעת הביעור ,אלא אפשר להפקיר הכל בפני
שלשה מאוהביו וכו׳ .לפי ד ע ת ו אפשר לסמוך על שיטה זו ״ ב ש ע ת הדחק או מ י ש ה ו א
עני״ .ואחר ה ס ב ר ת שיטות אלה כותב בעל ״ ש ע ר י ־ צ ד ק ״ :״ומי אשר מ ל א ידו לה׳
ויכולת בידו לקיים מ צ ו ת ביעור ע״י שריפח ,נ״ל שיעשד ,כן ,שאיזח ימים קודם
שיגיע ל ז מ ן הביעור יחלק חכל לעניים ,וישאיר ל ע צ מ ו מ ע ט מ כ ל מין כדי לקיים
בו מ צ ו ת ביעור בשריפה בזמנו ,וכן ד ע ת י ל ע ש ו ת אם יזכני ה׳ ל ע ל ו ת ל א ה ״ ק ולקיים
מ צ ו ת שביעית וביעורו״ .הצעה כעין זו מובאה גם בשם מהברים אהרים.
ע צ ה זו ,להדר ולשרוף מ ע ט מכל מין בשעת הביעור ,כ ד י לחוש ל ש י ט ת
הרמב״ם ,אינה פ ש ו ט ה כל־כד ,ויש דיונים בשאלה אם אמנם יש כאן הידור מצוה,
שהרי ל פ י ש י ט ת חרמב״ן ,חתוספות ושאר חראשונים חחולקים על הרמב״ם ,אין
• 10ספר השמיטה״ לרב י״מ סוקצינסקי זצ״ל ,פרק ס ,סעיף ח )אך ראה שם בהערה 1(3
•הלכות שמיטת קרקעות״ בספר •שגת השבע״ לרב ק׳ כהגא שליט״א ,סרק יט ,סעיף א )וכן
בספרו •מצוזת הארץ״ פרק מא ,סעיף א(.
לעומת אלה ,מובא הדין הג״ל ב״סאת השלחן׳ ,סרק כז)פרק ח( הלכה א• :תורת השמיטה״
לרב ח״ז גרוםברג שלים״א ,פרק טו ,סעיף פג; •כרם ציון השלם — אוצר השביעית״:
הלכות פסוקות .פרק יד ,סעיף ח! •קיצור דיגי שמיטת קרקעות -לרב יהושע י׳ גויבירט
שליט״א ,סעיף סו.
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקלקל ולהפסיד פירות בשעת הביעור ,וההתחשבות ב ש י ט ת הרמב״ם כרוכה אפוא
בעבירה •על ״לאכלה ולא להפסד״ .על השש זה העיר חרב י״מ טוקצינסקי זצ״ל
ב״ספר השמיטה״ פרק ט ,הערה 3בשם הרב י׳ דיםקין זצ״ל ,וכן להבלה״א הרב
ש״א יודלביץ שליט״א ב״הלכות פסוקות״ שב״כרם ציון השלם — אוצר שביעית״
פרק יד ,הערה יב.
אבל יותר קשת עצם עצתו של בעל ״שערי צדק״ .שחרי הוכחנו למעלה שגם
לפי הרמב״ם אין שום ח י מ ר מצוד ,לשרוף את חפירות בשעת חביעור ,אלא יש לעשות
זאת א ך ורק כ א ש ר לא נאכלו הפירות בשעת חביעור ע ״ י בני חבית או ע״י חלוקת
מזון שלוש סעודות לשכניו וריעיו .הלא ,כ פ י שהוסבר לעיל ,סובר הרמב״ם
שמקיימים את חביעור ע״י חלוקה לשכנים ולעניים ,ובודאי לא רצוי — גם לפי
הרמב״ם — להשאיר מ ע ט מחפירות כ ד י לשרוף אותם ב ש ע ת חביעור ״ ,
גם קשה להנית שרצוי שנשרוף פירות שביעית ב ש ע ה שקיימת אפשרות
למנוע את כילוים ,שהרי התורה א ו מ ר ת :״והיתד .ש ב ת הארץ לכם לאכלה״ ,״תהיה
כל תבואתה לאכול״ )ויקרא ,כ ה ו ,ז( .כ ל זמן שהתורה מ ת י ר ה א ת אכילתם של
פירות שביעית ,אין להביא את ה פ י מ ת לידי היוב שריפה ע״י שנשאיר אותם
ע ד זמן הביעור )שמעתי ממו״ר הרב ש״ז אויערבך שליט״א(.
ד
הגדרת הביעור בהשגת הראב״ד ב״הלכות מאכלות אסורות״
ההסבר הנ״ל של שיטת הרמב״ם מיוסד ,כאמור ,על דברי הרמב״ם״עצמו,
הן בביעור הסירות הן בביעור דמי שביעית .הוכהה נוספת הובאה למעלה מדברי
הראב״ד ,אבל בהוכהה זו יש עוד לדון ע ״ פ השגת הראב״ד בהלכות מאכלות
אסורות ,פרק טו ,הלכה ה .הרמב״ם מביא שם כ ל דיני התערובת של איסור והיתר,
והוא מציין שאין לתערובת של פירות שביעית עם פירות אהרים דין •של תערובת
אסורח ״אלא חייב לאכול כל ־?לתערובת בקדושת שביעית במו שיתבאר במקומו״.
על זח מ ש י ג חראב״ד ואומר שיש ל ג ב י פ י מ ת שביעית תערובת של איסור אחרי
חביעור .רבים חדיונים על חשגח זו של חראב״ד ״ ,אבל במםגרח מאמר זה חשובים
דברי הראב״ד על צורת הביעור ,ולאו דוקא עצם ההשגה .וזה ל ש ו נ ו :״אמר אברהם:
ויש ביעור אהד כפירות שביעית שהוא לשריפה או לקבורה והוא שיכלה המין
האהרון שבאותה הארץ מ ש ל ש ארצות ההלוקות לביעור ואותו זמן בין במינו בין
שלא במינו בנותן טעם״.
לכאורה ש כאן הוכהה שגם הראב״ד סובר שביעור שביעית מ ב ו צ ע ע״י
ש מ פ ה או קבורה .א ב ל דומני שמכאן אין להביא הוכהה נגד ההסבר שהובא במאמר
11שיטת ה״שערייצדק״ דומה לשיטת די״מנחודחגור״ )מצוד .ט( שלפי התוספות יש מצוד .לקיים
מצות ״תשביתו״ בפועל ומי שאין לו חמץ ,מצור .לחזור שיהי׳ לו חמץ קודם פסח ויבער
אותו״ .אבל שם צוזתה התורה ״תשביתו שאור מבתיכם״ ואילו ביעור פירות שביעית נובע
מהגבלה בזמן ,שהתורה קבעה לשימוש סירות שביעית.
7 12ל הפירושים השוגים בכווגת הראב״ד בהשגתו זו ,ואמ הראב״ד חולק על הרמב״ם או רק
מסביר אותו ,ראה שו״ת נודע ביהודה מ״ת ,יו״ד סי׳ גג.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זה .מדובר-כאן באיסור תערובת אחרי חבעור ,וסירות כ א ל ה בודאי חייבים• בשריפה,
קבורה או א י ב ו ד אהר .נוסף -לכך י ש להניח ש ה ר א ב ״ ד הולך כ א ן בשיטתו—הוא
שישנם ש נ י מ י נ י ביעור כפירות שביעית ,דהיינו ביעור ראשון• לאהד שכלו חפירות
מהעיר־ ותחומיה ,ואז הפירות אינם אסורים באכילה אלא י-ש-למםרם לאוצר בית־הדין,
וביעור ש נ י לאהד שכלו הפירות מ כ ל א ה ד מ ש ל ו ש הארצות שבארץ־ישראל -,שאז
חפירות חייבים .בשריפה א ו כל איבוד אחר )ראב״ד הלכות שמיטה ויובל •,פרק ז׳
הלבה ג( .ה ר א ב ״ ד בהשגותיו בהלכות אסורות מתכוון גם לשיטתו—הוא בביעור
פירות שביעית ,ולכן הוא כ ו ת ב שאיסור התערובת בנותן טעם ,בין־-במינו.בין
שלא במינו ,מ ת ה י ל ר ק בזמן הביעור השני ,כ א ש ר חפירות חייבים בביעור של כילוי.
לפיכך היה הראב״ד מוכרה לכתוב ״ויש ביעור א ה ד כפירות שביעית שהיא לשריפה
או לקבורה והיא שיכלה המין •האחרון ש ב א ו ת ה הארץ מ ש ל ש ארצות החלוקות
לביעור״ .בדבריו א ל ה מ ד ג י ש הראב״ד שאיסור התערובת מ ת ח י ל רק בביעור השני,
בדיוק כ מ ו ש ה ר א ב ״ ד מ צ י י ן בהשגתו בענין ביעור שביעית בהלכות שמיטה,:ויובל
ש״מאותו הביעור ]השני[ ואי׳לך אינו אוסר במשהו ]אלא בנותן טעם[ לפי• •שאין
לו שום היתר״- .
:
היוצא מ ד ב ר י נ ו :לפי חרמב״ם א י ן עיקר מצות ביעור ,לכתחילה ,שריפת
תפירות ,אלא אכילתם ותלוקתם לבני ביתו ולשכניו ,ורק ״אם ל א מ צ א אוכלין
בשעת הביעור שורף ב א ש א ו מ ש ל י ך •לים המלח ומאבדן־ לכל דבר ש מ א ב ד ״ ) פ ר ק ז,
הלבה ג(.
מוסד
יצחק ברויאר
ירושלים ת״ו
בעז״ה הופיע
ספר בראשית
עם תרגום אונקלוס ופירוש רש״י
ועם פירוש הגאון הרב
שמשון בן הר״ר ר פ א ל ה י ר ש זצ״ל
ונלווה עליו
תפארת -צ .י….
ציוני המקראות המובאים בתלמוד בבלי וירושלמי ובתוספתא ־
ב
ה מ ח י ר —״ 18ל״י
להשיג בחנויות לספרי"קודש י "
38
www.daat.ac.il
״
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתבים למערכת
על שיטת ״תורה ע ם דרך ארץ״ ולקויה
בחוברת ״ ח מ ע י ך חדש תמוז ,תשכ׳ץ
)כרך ר ,גליון ד( ,ראיתי מדובר על
הנושא ״תורח עם דרך ארץ״ .כאחד שיש
לו זיקה ל ״ ד ר ד ארץ׳ באתי בזה להעיר
בדברים אחדים.
,
י מעולם לא שמעתי מ ר ב ו ת י שביסודו
של ד ב ר אסור ל ו ל ב ן ישראל ש ת ח א
לו זיקה ל ע נ י נ י תרבות וחכמד ,כללית ,או
שיתרחק מהיי הכלכלה הכללית .מכיון
שהז׳יל קבעו ברכה מיוהדת להרואה הכם
מהכמי אומות העולם ,הרי אות היא
שהכמה זו ראוי׳ לברכה ,ו מ י שאין לו
זיקה כלל להכמד .זו ח י א ד ירגיש בה ע ד
כדי לברך ע ל י .
,
ה ש א ל ה היא אם הזיקה ל מ ד ע הכללי
צריכה לבא ע״י זיקח לתלוגיות והלמוד
בבתי ספר של נכדים ,ע ם כ ל הסביבה ה־
מורעלת ש ל כפירה ו מ י נ ו ת מ צ ד הא־
מינה בחופש האקדמאי ,או שזיקה זו יש
לה מבוא א ה ד בחיי בן ישראל .ה ש א ל ה
היא אם על הכם התורה ל ב ק ש תואר
אקדמאי חלוני הנעשה אצלו הלק יסודי
מתוארו חאישי ,ע ד כ ד י כ ך שלא לכבוד
לו לחיות מוכתר ״רב״ אלא דוקא ״הרב
ד״ר״ .נכון הדבר שהגאון האחרון ל מ
דינת אשכנז בעל ״ ע ת ר ל נ ר זצ״ל בקר
באוניבדםיטא ,א ב ל מעולם ל א ש מ ע נ ו ש־
חתפאר בזח .הגאות בתואר מעידה ש ה
חכמה חכללית אינח מ ש מ ש ת כ ר ק ח ת לג~
בירח ,אלא ש ש ת י גבירות בבית ,וחרבה
פעמים ,מתור שנעשות צרות זו לזו ,גברת
חחכמח חחלונית גוברת ע ל גברת חכמת
חתורח ,ורוח חול ש ו ל ט ב ב י ת ולא תודח
חיא זו.
,,
,
חאם נחשוב ש ר שמעון בר תזזאי —
שהרבה ע ש ו במוחו ולא עלתח בידם— ,
והוא לא הנהיג 'בהם מ ד ת ד י ד ארץ
כר׳ ישמעאל ,לא היתה לו זיקה לחכמה
הכללית? אס יהשוב אדם כן ,הרי א ץ
לך שטות וםטי׳ מ ן •האמת גדולה מזו .לא
רק זיקה היתד .לו ,אלא שהקיף •שמים
וארץ ,והכל נ ב ע אצלו מיחודו לתורת
ח׳ ומדבקותו בחכמה העליונה.
ל א כל אדם ראוי לכך ,ו ל א יוכל
לחזדקק ע ד כ ד י כך ל ק ד ו ש ת ' ח כ מ ת דר
חורה ,והרבח ע ש ו כרשב״י ולא עלתה
בידם .ודרכו של ד׳ ישמעאל נוחגת לפי
כלל בני אדם א ש ר בעם חתיורח .אבל
אימתי תביא " ד י ד זו ברכח לחיי ע ם
ישראל ,בשעח שידע בן אדם שעיקר
מ ג מ ת חחיימ כ פ י םיםמחו של רשב״י,
אלא שלאו כל א ד ם ראוי חוכר .לכד,
ומתוך הכרח ־נוהג אחרת .אז ,רק אז,
ת ת ב ר ד – ,ג ם דרכו •ממקור הברכה של
הקדושה חעליונח.
והרי זה מחייב ד א ג ה •למעלה מכל
הדאגות והיא הדאגה ל ה ע מ י ד ״שרידים
יהירים אשר האלקים נגע בלבבם וגפ־
שם ח ש ק ה בתודה ומוכנים למסור נפ־
שם עבורה בכל ימיהם ולחשאר בתוך
ד׳ אמות של תורה לשמה וכו׳״ כלשונו
של אותו ר ב השוב בקהלה גדולה בחו״ל—
ב״המעין״ הנ״ל עמ׳ .6וכי אלה היחידים
מאליהם יוצרו בעם ישראל ,ע ד שאין
לדאוג כלל ע ל כר ,וצריכים הם ר ק
לעדוד וחזוק ,א ב ל הדאגה יש ל נ ו ל ד
אוג א ד ורק ל י ת ר ש ב ט י ישראל ,ו ש ב ט
לוי ח׳ ידאג עבורו )בלא כ ל ה ש ת ד ל ו ת
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצדנו .כמה רבו חמצוות שצוותח ת ד
דה לעם ישראל למען העמיד בקרבו
את שבט לוי בקדושתו יובטהרתו.
ומי ממנו יוכל לשפוט ולדעת מי
הוא אותו בן ישראל אשד שריד ויהיד
הוא ,מבני שבט לוי ע ד שנקח לעצמנו
הרשות לשפוט על רוב הנוער שלנו
שאין הם ראויים לכד ,ולכן די להם
אם יעשו ר ק ,שנתיים אחד גמר התיכון
בישיבה שלומדים בה רק תורה.
שיטה כזאת מכוונת ביסודה להע
מיד דור בלא גדלות בתורה ,ומה
יועילו ל נ ו אז האהיזה עט הכלכלה וה
זיקה להכמה ומדע כללי בהיותנו ערטי*
לאים מתורה לכל עומקח ורחבה אשר
ארוכה מארץ־מדח ורחבה מני ים.
הרוצה לעמוד בבירור על זיקת עם
התורה לכלכלד .ולחכמה הכללית ייטיב־
נא לעיין בדברי רבן של ישראל הנצי״ב
זצ״ל בם׳ שו״ת ״משיב דבר״ טי׳ מ״ד,
וה״ו ל ו הדברים לאודה.
כל מי שעינים לו ,ורואה בדורנו—דור
יתום ,השמות הנעשות בעם התורה ע״י
הבריהה לבתי םפד הלוגיים ,אף בין אלה
שמוצאם מבית המדרש של ״תורה עם
ד י ר ארץ״ כשיטת פרנקפורט ,אם רק לא
יבקש להשלות את עצמו ,ירגיש למעלה
מכל םפק שעוגן ההצלה הנחי אד ורק
בביסוס וביצור הישיבות הקדושות והכול
לים ,אשר בהם מגדלים את אותם היחידים
השרידים אשר ה׳ מנת חלקם ולא ישימו
באדם :מבטחם ,לולא זאת ,מי יורה
דעה ומי יבין שמועה ,זעם הי יהא ,ח״ו,
כצאן בלא ת ע ה ,עם כל זיקתם לכלכלה
ולמדע.
ותמיהני על האנשים הטוענים שרבנים
אסרו למודי חול .היכן ראו או שמעו איסור
כזד !?.מי אסר לנו למוד המתימתיקא,
החמיא ,הביאולוגיא ,חרפואד .וכו׳ ? אבל
השאלה היא :היאר נתיר לנוער שלנו
להמצא בבתי הספר ללימודים אלה ,אשר
שולט בהם דוה של כפירה ומינות ? מהיכן
נקה ההיתר להכניס את הנוער שלנו לסבי
בה מורעלת כזו ?
ונוסף על זה ,היאך נתיר להם לב*
הלמודים.
לות שנות הנעורים באלה
דוקא אותן השנים אשר בהן צריכים
הם להיות מסורים ללמוד תורת ה׳
בכל רעננותם וצעירותם.
רבים הפרטים בזה הטעונים בירור
ולבון ע״י גדולי התורה שבדור ,בבעיא
זו אשר פתרונה בנפש האומה ,הלואי
נזכה בזה לדעתם הברורה .אבל מתוך
חסרון בירור הפרטים אסור לנו לשנות
פני חכלל ביסודו .דבריחם ז״ל ״יפה
ת״ת עם דרך ארץ״ לא באו להורות
לנו ערכה של דרך ארץ אלא להיפך,
ערכה של תורה ,וכל החושב להיפך
משנה את פני האמת.
בנימין םרולוביץ
מכללת פנםילבניא
מחלקה למשפטים
אנו מבקשים את הקוראים שטרם שלמו את דמי המנוי לשנת
תשכ״ז ,לשלוח לנו בהקדם את דמי המנוי כסך —.6ל״י בישראל
או — $ 3.בחוץ לארץ.
מערכת המעין
רח׳ צפניח 26
ירושלים
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערות על המאמר .כ ר ם ציון ה ש ל ם —
אוצר השביעית״ ) ה מ ע י י ן ,ת מ ו ז ת ש כ ״ ו (
בנוגע לגדולי מים משב׳ הרב זילבר ש״מפורסם בשם החזו״א להתיר׳ /וכן
ראיתי באה ת מחוברות הפרדס ,שם כתב גם המנוה ר׳ בנימין מינץ זי׳ל — הנה
אהד הבירור אין שום הוראה בזה ממרן ז׳יל .ואם הונהג להתיר ע ״ י סככה ,הא
ממה שנטה להתיר גם בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית )הזו״א שביעית סי׳ כב
סי״ק א( ,ואולי לגבי גדולי מים מקיל ביותר שאינם צריכים מחיצות .ע כ ״ פ
אין חוראד .ברורח בזח ממרן ז״ל.
מ ה שהדפסתי ב״כרם ציון״ י ״ ד להיתר ,הוא על סמך מ ה שהדפסתי ב״כרם
ציון״ ,ד׳ ש א נ י ע ר כ ת י ו ,שאז לא היד .חדבר אקטואלי .ולאחר שנעשה
אקטואלי ודשו בו רבים ,אמרתי אחוד .דעי גם אני .ולכן אין תימד .וסתירת כלל.
זאת ועוד ,כ ת ב ת י בכמה מקומות שראוי לברך על גדולי מים שהכל ולא
בורא פרי האדמה ,והסכים לי בזה הגאון ר ״ פ עפשטיין שליט״א וכבר העירותי
הרב חנוך זונדל גתסברג
זה להברי הפץ היים ,והשומע ישמע.
ירושלים
*
בתשובה לשאלה על העתק שיעורי ב״קול ישראל״ על שאלת בכורים בשביעית
— לצערי אין בידי ה ע ת ק מהשיעור ,אולם אעיר בזה על מ ה שמובא במאמר בשם
ד״גר״מ קליערם ז״ל )תורת הארץ פרק א אות יט( שתהולת קדושת ש ב י ע י ת קודמת
לקדושת ביכורים כפירות — ש ד ב ר זה ע ד י ץ אינו מספיק לדהות דין בכורים
בשביעית ,שהרי הגר״מ ז״ל עצמו ,כתב בו בפרק א׳ אות ו הערה א ש א י ס ו ר
יש בביכורים מ י ד עם הפרשתם ,והרי אפשר שבכה״ג שוב אין מקום להלות
קדושת שביעית.
ועי׳ בספרי פ קרה עה״פ בכורי כל אשר בארצכם )יה ,יג( ,ובדברי מ ה הגאון
הנצי״ב ז״ל ב ע מ ק הנצי״ב שם ,ועי׳ בדברי מרן ההזו״א ז״ל לרמב״ם בכורים פ״ג
הל׳ ג.
מהוסר זמן אקצר׳ ויישר כהכם על דברי תורה הנאים והמסודרים וכן על
,
ה ע ר י כ
י'
ה ט ו ב ה
הרב משה צבי נדיר,
כ פ ר הרוא״ה
'
בענין כ ת י ב ת הפרוזבול בערב ר״ה אהר הצות בארצות הברית כאשר הלוה
נמצא בארץ ישראל ,ראח חקירה כעין זו ב״משך חכמה״ ,פ אמור ,ד״ה ושור או שה
אותו ואת בנו ,שאם נשהטה האם בציר הצפוני ששם ה י ה עוד יום ,ובקו חמשוח
כבר היד .לילד ,.אז מוחר ל ש ח ו ט הבן בקו המשווה בלילה ,כיון שהאם נשחטה ביום.
,
וראה בפירוש ח מ ש נ ח לרמב״ם ,מנחות פרק י ,ד״ח מ ש ק ר ב חעומר .שהרחוקים
אוכלים מהתבואה ה ה ד ש ה אהרי הצות היום בט״ז בניסן ״ולכן צריכין אנשים
שישמרום הצות יום ירושלים ,לא הצות אותן המקומות לפי שאפשר ש י ה י ה מוקדם
או מאוהר וזה ידוע מ ה כ מ ת אורך הארצות כמו שהוא מפורסם אצל בעלי התכונה״.
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ושמעתי מ כ ב ה ר ב מפוניבז שליט״א בדבר בטול חמץ בערב פסח׳ כאשר החמץ
נמצא בא״י ובעל החמץ בארצות הברית .הרב שליט״א הקפיד למכור א ת החמץ
באמריקה לפני הזמן הנהוג שמה ,בהתהשב עם ש ע ת איסור המץ במקום שההמץ
נמצא ,דהיינו בא״י ,והרב שליט״א העיר ״אף על פי ש מ ד י נ א אין צורך בזה״• .
ומיבז
ש
ש
י
ח ל ו
ק
י ם
ב
ע
נ י נ י ם
ה ש ו ג י ם
יוסף שנברגר ,אדריכל
ירושלים
•
בענין השאלה שהמלוה בארה״ב והלוה בא״י׳ אם יכול לעשות פרוזבול אהרי
ה ת ה ל ת ר ״ ה בארץ — ש מ א יש ראיה קצת מ ה ה ל כ ה :שהט את הפרה והלקה ביו״ט
)רמב״ם הל׳ ש מ י ט ה ויובל ,ט׳ ה( ונתעברה אלול ונמצא שאותו היום היה עוד סוף
שביעית ,נ ש מ ט ההוב .והלא אין המוכר יכול לנגוש ,כי יו״ט הוא לפי דעתו ,ובכל
זאת ההוב נשמט .ה ר י שלא מ ת ה ש ב י ם עם ייכולת נ ג י ש ת המלוה׳ כי ההוב נשמט,
ולפי־זה אם הלוה בא״י ,נשמט ההוב אם המלוה לא עשה פרוזבול ע ד תהילת ר״ה
משה מונק
לחל?•
בא״י .כמיבל
י
ש
*
פתה תקוה
הרב משה נחום שפירא שליט״א ,מ ה ב ר של ״משנה כסף״ ע ל ש מ י ט ת כספים
העירני להקירה ד ו מ ה :בשמיטת כספים קובע הרגע של ״כשתשקע ה מ ה בלילי
ראש השנה ש ל מוצאי ש ב י ע י ת ״ )הל׳ שמו׳יי ט ,ד( .מה הדין כ א ש ר המלוה
)או הלווה( חוצה את קו התאריך בנוסעו לכיוון אסיה ביום כ ״ ט א ל ו ל ; אצלו
ע כ ש י ו כבר יום א דר״ח וחסרה ל ו ש ק י ע ת החמד .ש ל ליל ד״ח .האס במקרה
זה חחוב י ש מ ט א ו ל א ן
,
שאלת משמוש ה י ד י ם באתרוג של ש ב י ע י ת נדפסה כנראה פעם ראשונה בשנת
תרס״ב ב״תורה .תמימה״ על ויקרא כה ,ו )סי׳ כא( .כך העליתי ב ״ ה מ ע י ך תמוז
תשכ״ו ,עמ׳ ,50הערה .9בהמשך המאמר )שם עמ׳ (53ציינתי שהנצי״ב ז״ל הביא
השאלה הנ״ל ב״מרומי שדה״ והוא נפטר בתרנ״ג.
עכשיו העירני רש״ז הבלין שליט״א שבעל תו״ת הזכיר שאלה זו גם שנים רבות
אהרי כ ת י ב ת פירושו לתורה ב״מקור ברוך״ )וילנא תרפ״ה( ,הלק ד ,פרק לה ,סעיף
ט .שם מבואר ש ה ר ב ברוך עפשטיין זצ״ל שאל א ת השאלה על משמוש ידים באתרוג
של ש ב י ע י ת בהיותו בן ט״ו ש נ ה כאשר פגש במינסק בפעם הראשונה א ת הרב יוסף
בער מ ב ר י ס ק זצ״ל .הרב יוסף בער שאל א ת ר ב ״ ע אם י ש לו ״קושיות הזקות״
ולכן העלה רב״ע א ת השאלה הנ״ל אשר שאל כבר בוולוזין ,בלי לקבל ״תירוץ
מספיק ונאמן״.
הרב יוסף בער זצ״ל השיב לקושיה ודברי תירוצו הם הם דברי בעל ״תורה
ת מ י מ ה ״ בויקרא כה ,ו )שמשום מ ה אינם מ ו פ י ע י ם בשם אומרם(.
המקור ההשוב של התירוץ המובא ב״תורה תמימת״ נותן לו השיבות יתירה.
י׳ עמנואל
ירושלים
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן כהנא
נתוח< מת<ם בהלכה
סקירה ביבליוגרפית
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התוכן:
הקדמה
רשימת שאלות ותשובות
מכתב מהרב נתן אדלר זציל ,בעל ׳נתינה לגר״
מפתח
ה מ א מ ר נתוחי מ ת י ם ב ה ל כ ה — ס ק י ר ה ביבליוגרפית
מאת הרב קלמן כהנא ,בצירוף הקדמה ומפתחות ,מופיע גם בחוברת מיוחדת•
2ליי )בחוץ לארץ — ,$ 1כולל משלוח(.
המחיו
בהזמנות נא לפנות למערכת המעין ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקדמה
בעית ניתוחי מתים בהלכה ,על הסתעפויותיה השונות )לימוד אנטומיה ע״י ביתור
הגופה ,ניתוח הגופח לאבחנה רפואית ,העברת אברי הגופה לגוף החי וכדומה( ,נידונח זה
שנים רבות בספרות ההלכה .מתוך הענין הרב שעוררה בעיא זו בצבור נדמה לנו לנבון לרכז
ברישום ביבליוגרפי את הספרות הענפה בשטח זה.
עשינו זאת מסיבה נוספת .מאה וחמישים שנה נדפסות תשובות הלבה בבעיח זו על
ידי גדולי התורה ומאה וחמישים שנה נשאלות שאלות אלה על ידי רופאים בכל קצוי תבל,
ולמרות הכל ,בא וקובע פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ )״טורי ישורון״ ג׳ אב תשכ״ו( :״זהו אחד
המקרים המרובים שבהם אי אפשר להגיע להכרעה מתוך הסתמכות על הלכה קיימת ואי
אפשר להכניס את הבעיה 'למסגרת המושגים ההילכתיים הקיימים ,אלא מן ההכרח !לחוקק
הלכח — מאחר שלגבי הבעיה הזאת אין במציאות הלכה לא לחומרא ולא לקולא ,לא לאיסור
ולא להיתר״ .לדבריו ,לא נידונה בעיה זו מעולם בהלכה ,מאחר והיא התעוררה רק בעקבות
הרפואה המודרנית המדעית העומדת כולה על הבדיקה הפתולוגית השוטפת .לדבריו ,אין
לצפות שהממצא הפתולוגי במקרה המסוים יצמיח ישועה במקרה אחר ,אלא יש כאן צורך
בבדיקה הפתולוגית ״בחינת אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה פעמים ואחת״.
אינני יודע מאיזו שנח מונח פרופ׳ ליבוביץ את התחלתה שיל הרפואה המודרנית ,אבלנדמה לי ,כי עשרות בשנים העלו רופאים שונים שאלה ברורה וקשר ,לומר עליהם שהיו
בחינת ״אינם יודעים לשאול״ ותשובות נכתבו בכובד ראש ובידיעח האחריות לשאלה
הנשאלת והותרו על ידי אלה שהתירו רק מקרים מסוימים .אם פסק הלכה זח איננו מתאים
למישהו ואיננו מספק את רצונו ,אין הוא יבול לבוא ולדרוש ל״חוקק הלכה חדשה״.
בשעתו הגבנו על דרישה שהושמעה על ידי פרופ׳ ליבוביץ )עוד בשנה תשי״ב(
״לחוקק הלבה״ ,ויורשה לי לחזור על כמה דברים שנאמרו אז:
״היתה תקופה — ונדמה לי שהיא היתה בענין זה טובת מתקופתנו — בה חינך כל
יהודי את בנו ללמוד תורה — תורה שבעל פה ותורה שבכתב — בהתאם למצוות ה׳:
ושננתם לבניך .וחונך לכך כל בן ,מבלי להתחשב בכך ,שיתמנה פעם לתפקיד רב בישראל.
כי ״תורה ציוה לנו משה״ לא ניתנה לרב ,אלא היא ״מורשה קהלת יעקב״ ,וכל אחד מוזמן
לרכזש את חלקו במורשה זו .אך מאז הפסקנו לטפח את תרבות בנינו בשדה •התורה ,והזנחנו
מלהחדיר בקרבם — על יסוד המקורות — את ההכרה ,שהתורה הכתובה והתורה שבע״פ
נמסרו לנו שווי תוקף כתאומים בל ייפרדו מרועה אחד ,המכוונים את אורח חיינו — מאז
החחילו רבים לבגוד בברית ,אשד כרת ה׳ עמנו; ואף בכנותם עצמם רבנים ומורי הוראה
מנסים הם בדרכים שונות — ,לפעמים באיתכסי עבור עין בלתי מבחינה — להרוס את
עמודי היסוד של חוקת התורה ,אשר לפי תפקידם ותוארם היו צריכים להיות המטפחים
אותם ומטפלים בה לראשונה .יש כאלה ביניהם ,אשר משתמשים בנשק הלעג והבוז כלפי
דברי חז״ל .ויש כאלה ,העושים זאת בחכמת יתר .לדברי עצמם הנם מלאי הערצה לחז״ל
אך אין בדעתם מגמה אחרת מאשר להפיל את עמודי התורה .הם יודעים יפה ,שבני
תקופתם ידיעתם בתורה הנד ,מועטת ורק בודדים הם היכולים לבדוק את דבריהם ואמרו
תיהם• על כן אומרים הם וכותבים בל המתאים למטרותיהם ,מנמקים זאת לכאורה במקורות
תלמודיים והדיוטות נעדרי ידיעה מאמינים להם ובוטחים בתלמודם ומדעםו וכך הופכת
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חוקת תורתנו הקדושה ,ובמיוחד התורה שבעל-פה ,לשטח הפקר של בל מתלוצץ וכל מסיבת
מרעים מרשה לעצמה להביע דיעה ואף דיעה לחובה ,על דברי תורתנו.
האם קיים למעשה איש חסר לב — משכיל למחצה או נעדר השכלה לגמרי ,אשר לא
ירשה לעצמו — מצוייר בדף מעתון יומי — לחוות דיעד ,מוסמכת באותם עניינים ,אשר
חסרים לו כל היסודות העקריים להביע בהם את דעתו ו אמנם ,המבין לועג לתוצרת
הספרות הדתית הזו ,ומכיר בסקירת עין ראשונה ,שכאן נאמרו הדברים מתוך העדר כל
ידיעה בהלכה ושטחיות של הדיוט — אך ההמון נפתה ונטעה ,מבלי להכיר את גנבת
הדעת של אנשים המכנים עצמם רבנים ומורי הוראה ,אנשי ההתקדמות ו״התקנות״ המטעים
בהסוואה זו את אחיהם ,הופכים לילד ,ליום ויום ללילה ,מורים במצח נחושה שקרים
גלויים ,בידעם שאין להם לחשוש לחריצת משפט ההמון בל יביך.
במלים אלח פותח ר׳ גוטליב פישר מסתו על ״דרכי המשנה״; המסה -פורסמה ע״י ר׳
שמשון בר רפאל הירש זצ״ל בכתב־העת ״ישזרוך והוכנסה אחרי כן גם לקובץ כתביו
)כרך ו׳ ע 822ובו׳(.
,
לא נטעה ,אס נאמר ,שהמצב בנידון לא שופר בימינו .בל מלה ומלה מהנאמר לעיל
בעצם יכולנו להמליץ גם על מצבנו כיום ,ואולי אף להוסיף עליהם כהנה וכהנה .ובעיקר,
שאין מן הצורך לשם אחיזת עיניים ,כעת ,להתעטף באיצטלא של רב ומורה הוראה .אלא,
שכל המתפלל עוד בכל יום ומניח תפילין יכול להרשות לעצמו לחוות דיעד ,בסמכות
דתית בענינים העומדים ברומו של עולם ,לפסוק הלכות ולנסות לכוון כרוחו את דרך
החיים של הצבור.
אמרנו ״לפסוק הלכות״ ולא דקנו ״פורתא״ .בדורנו אין בעלי הקידמה בקרב היהדות
הדתית מסתפקים בפעולת פסק ההלכה .הם הגיעו כבר למצב של חקיקת הלכה ויצירתה.
כי כן קובע ישעיהו ליבוביץ במאמרו ״משבר הדת במדינה״ בסיכום דבריו :״בשאלות
הדתיות המכריעות של דורנו אי-אפשר לפשוק ע״פ ההלכה ,אלא יש)לחוקק הלכה״) .פורסם
גם בתוך הספר :״תורה ומצוות בזמן הזה״ מאת ישעיהו ליבוביץ ,ת״א תשי״ד ,ע׳ .(129
.אין מן הצורך להאריך ולהסביר עד במה דעה זו סותרת את יסודות ההלכה ,ונוגדת
את ההשקפה התורתית השלמה ,שתורה ציווה לנו משה ,כפי שניתנה מסיני; ולא שאנו —
חלילה — נותני התורה לעם ישראל.
ומכיון שדרך זו סותרת דרכה שיל תורה ,הרי אין כל ספק שנושאי דגל התורה לא
ילכו בה .יודע זאת פרופ׳ ליבוביץ .ועל כן ממשיך ליבוביץ ואומר :״אולם נסיון השנים
חאחרונות הוכיח ,שמוסדות ההוראה הדתיים חרשמיים אינם מסוגלים מבחינה פסיכולוגית
לטפל בבעיות הדתיות שנתעוררו ע״י מציאות מדינית-חברתית חדשה ,שאין לדמותה לשום
תקדים שנידון בהלכה הפסוקה …מעתה האחריות והחובה להכרעות בשעה זו חוזרות
ונופלות על הסמכות הדתית הראשונה ־ -שהוא צבור שומרי התורה כולו ,שכל מוסדות
ההוראה לא היו אלא שליחיו ולא באו אלא מכוחו״
כמד .מן האי-הבנה של היהדות יש בכל הגישה הזו — אין צורך להסביר .״מוסדות
ההוראה חדתיים הרשמיים״ הנו מושג הרחוק מאתנו .לא הרשמיות קובעת וקבעה ,אלא
ההתעמקות בתורה וידיעתח הם היו קנה-המדה לבעל ההלכה מאז ומתמיד ועד ימינו אנו.
אותו יהוד* ״בעל-בית״ היושב על התורה בפינה נידחת ,מחבר את ספריו ,נותן את תשו־
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בותיו — מצודתו פרושה ללא כל רשמיות בעניני ההלכה ברחבי תבל .סמכותם של ר״י
קארו דהרמ״א בעלי השו״ע ,ובדורנו האחרון של רח״ע גרודזנסקי והחזון-איש לא נבעה
משום רשמיות ,ואעם״כ נתקבלה דעתם כדעת ההלכה .ואם גדולי התורה שבדורנו ,״אינם
מסוגלים מבחינה פסיכולוגית״ ,ועל כן אינם נענים לתביעות ליבוביז ,לחוקק הלכה,
הרי שאין מקום ליצירת הלכה זו .כי אכן אין ״מוסדות ההוראה״ שליחיו של ה״צבור״
ואין ה״ציבור״ מורשה להכריע בענינים אלה .ידיעת התורה קובעת וגדולי התורה יקבעו
את ההלכה — ולא מתוך יצירה מחדש ,לא מתוך חקיקה חדשה ,אלא מתוך התורה הכתובה
והמסורה מסיני .וגדולי התורה ,לא מתוך שמרנות ,או מתוך מניעים פסיכולוגיים אינם
נענים לתביעת ליבוביץ ,אלא מתוך ידיעתם את התורה ואת ההלכה יודעים שדרך זו היא
דרך מנוגדת לדרכה של תורה .ואגב היא דרך ריפורמית מובהקת .כן דרשו הריפורמים
להרחיק מההלכה מה ״שהחוש הבריא של העם״ — כפי שהם קראו לזאת — איננו גורס
ולחדש בהתאם לרוח הזמן .בזה ערערו את ההלכה ,את יסודות התורה .ובסופו של דבר
יצרו לנו קריקטורות של יהדות ,כדוגמת ״היהדות״ הריפורמית והשמרנית בארה״ב,
והליברלית באנגליה .בטוחני שליבוביץ אינו מתכוון ליצירות קריקטורליות שכאלה ,אלא,
שאין הוא רואה את הנולד וגם מבחינה זו — מלבד הגישה העקרונית המוטעית שלו —
הנו טועה .והגישה העקרונית המוטעית שלו יסודה בכך ,שלדעתו התורה וההלכה נתונות
בידי אדם לעשות בהן כטוב בעיניהם ,מול הגישה המקורית ,אשר לפיד ,תורה זו נמסרה
לנו מסיני ואין אנו רשאים לעשות בה כרצוננו ,אלא עלינו לנהוג בה לפי כלליה ויסודותיה,
אשר נקבעו בה בעצמה .והדרד היא דווקא של פסק הלכה ולא של חקיקה חדשה״.
לדברים מעין אלד .שנאמרו בשעתו אין לנו עקרונית מה להוסיף.
אנו קובעים ברורות .אותם גדולי התורה שדנו בבעיה החל מה״נודע ביהודה״ דרך
החתם־סופר ,ה״בנין ציון״ והמהר״ם שיק עד לגדולי התורה שבימינו לא היו חלילה
רחוקים מן המציאות והבינו יפה את השאלה העומדת בפניהם .והצטרפו עליהם גדולי
תורה שהיו גם אנשי מדע מובהקים כגאונים ד״ר נתן אדלר )בעל ״נתינה לגר״( ופרופ׳
ד .צ .הופמן )בעל ״מלמד להועיל״( והם הם שהכריעו לאור שאלות שהוצגו בפניהם
בבהירות ולאור ידיעת המצב בשאלות אלה .ועל כן ארשה לי לומר שרשימה ביבליוגרפית
זו מגמתית היא ,מגמתה להראות םאיזו רצינות נדונה משך דורות רבים שאלה זו.
אבל פרוס׳ ליבוביץ איננו מסתפק בדרישח לחוקק הלכה; הוא גם מורה לנו היאך
צריך לחוקק הלכה זו .הוא הלוחם נגד מתן טעמים למצוות ,כאן במקרה הזה תינו לפתע
יודע ,שבגוף המת אין בו שום קדושת ואפילו מתבטא ״חלילה לנו להשתמש במונח
קדושה לגבי הגוף אפילו חחי ואין צורך׳ לומר המת״ .הוא יודע למה גוף המת הנו טמא
והוא כמובן מוכן להסיק מכך מסקנות בקשר להתיחסות לגוף המת.
נדמה לי שלא יכעס פרוס׳ ליבוביץ אם אומר שגדולים וטובים ממנו אמרו אחרת.
בסקירה הרצופה פה פורסמו דברי בעל החת״ם המדבר על לחלוחית קדושה שנשארה בגוף
המת שבחייו היה נרתיק לנשמה.
כן הננו מפרסמים בנספח את מכתבו של בעל ״נתיגד .לגר״ הקובע ברורות שדרגה
מסוימת של קדושה נשארה בגוף האדם גם אחרי מותו ומביא לכך חוכחות ,וכמובן שאפשר
היה להוסיף על כך כהנה וכהנה.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
המעין כ ת ב ע ת מוצא לאור ע״י מוסד יצחק ברייער .ירושלים מ נ ח ם אב
תשט״ז .כרך ג /גליון א—ב ,ע׳ .21ד״ר יעקב ל ו י :נתוחי מתים בישראל
)ההלכה והמדע חרפואי(.
.5
נעם ב מ ה לבירור בעיות הלכה .ספר שביעי .ירושלים תשכ״ד .ע׳ שסז.
ד ״ ר שמעון ש ר ש כ ם ק י :על ניתוח מתים.
.6
שם ספר שמיני .ירושלים תשכ״ח .ע׳ רלא .ד״ר יעקב ל ו י :קביעת סיבת
המות ובעיותיה החלכתיות.
.7
תורה שבעל פה הרצאות בכינוס הארצי השישי לתושבע׳יפ .ירושלים תשכ״ד.
ע׳ סא .הרב ד״ר ישראל יעקובוביץ :בעיית ניתוח המתים להלכה ולמעשר..
.8
שם ע׳ פב .פרופ׳ ו .זילברשטיין :ניתוח מתים לאור קורות חרפואח
והתפתחותח .נדפס .גם ב ״ ם ע י ״ ,ירחון לתורח ולמדעי חיחדות שנד .כ״ח,
חוב א—ב ,ירושלים ת ש כ ״ ד ע׳ םב.
.9
חרב ד״ר עמנואל )ישראל( יעקובוביץ :הרפואה והיהדות מחקר חשוואתי
וחיםטורי על יחם ה ד ת חיחודית לרפואת .ירושלים תשכ״ו .ע׳ .161ביתור
אנטומי .ע׳ .185חשתלת אברים.
תרגום ש ל ספר שתופיע באנגלית בניו־יורק .1959
.10
שעדים ש נ ח ט״ז כ ״ ב וכ״ג מ נ ח ם אב תשכ״ו .ד ״ ר יעקב ל ו י :בעית ניתוחי
מתים ו מ ד ע חפטולוגיח החדיש .מ י קובע א ת ״פיקוח חנפש״ ?
2
על ח מ צ ב החוקי הקיים — עדיין עם מסירת החומר לדפוס — ב מ ד י נ ת ישראל
מדווח חמנות אלעזר ל .גלובוס במאמרו ״שאלות ותשובות על חוקי ניתוחי מתים״
ב״הרפואח — עתון חחםתדרות חרפואית בישראל״ ,כרך ם ,חוב׳ ו כ״ז באדר
תשכ״א ,ע׳ .196
.2
.3
.4
.5
חוזר
הרבנות
2
50
עם מות חולד .יש להודיע 'לבני חמשפחה על המוח.
אם 'לא תביע המשפחה התנגדות לנתיחה עם ההודעה על מות החולח יחליט מנהל
המחלקה ,ובהעדרו רופא ראשי מן המנין ,אם לבצע נתיחה או לא.
אם בשעה שהמשפחה תקבל את ההודעה על המות תביע את התנגדותה לבצוע
הנתיחה ישוחח מנהל המחלקה ,ובהעדרו רופא ראשי מן המנין עם בני המשפחה
וישתדל לשכנעם על חצורך בנתיחה.
בכל מקרה שיתעורר ספק אם לבצע נתיחה יש להועץ בהנהלה״.
זח נשלח כתוצאה מישיבה משותפת בין נציגי הדסח לבין נציגי חברי לשכת
והמועצה הדתית בירושלים ביום 22בינואר .1961
עיין הומר נוסף להלן בהערה 3ו־.4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין לי ספק שלא דליתי את כל ההומר ההלכותי שבספרות השו״ת .והמשלים
תבא עליו ברכה.
לצערי חסרים ברשימה כ מ ה ״הידורים״ השייכים לרשימה ביבליוגרפית,
אבל הכנסתם היתד .גורמת דחיית ההדפסה.
רשמנו רק תשובות שהגיעו לידינו .ספרים שהופיעו בכמה מהדורות רשמנו
על פי המהדורא ה ר א ש ו נ ה ; מהדורא מאותרת רשמנו רק אם יש ב ה איזה שהוא
הידוש בענין שאנו דנים בו.
*
נציין ע ו ד ל ב ס ו ף :לאהרונה פורסם פסק דין של גדולי התורה בארץ ,הרבנים
הראשיים לישראל ,ראשי בתי הדין הרבניים ,ראשי ישיבות ,רבנים ודיינים ה א ו מ ר :
״בהיות שגדלה הפרצה בנתוהי מתים אנו מביעים ד ע ת נ ו בי גתוה מתים
בכל דרך שהיא ,אסור לפי דין תורה ואין מקום להיתר אלא באופן ש ל פקוח
נפש מ י ד י וזאת רק בהסכמה לכל מקרה ומקרה ש ל רב מובהק המוסמך לכך״.
פסק דין זה מצטרף לפסק דין של אגודת הרבנים בארה״ב )ע׳ הערה (4
ושל רבני פ ו ל י ן ) ע ׳ ״שערי ציון״ — אות טז .(8
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
רשימת התשובות
ספר נודע כיהודה מהדורא ת נ י י נ א כרך ראשון מחזיק תשובות השייכים
לדיני ש ״ ע א״ה ו י ו ״ ד ] . . .מאת[ מוהר״ר יחזקאל פג״ל ל נ ד א . . .זכרונו
לברכה — פ ר א ג גדול ש מ ך ונודע ביהודה ]תקע״א[ לפ״ק .סי׳ די .תשובה
למו״ה ליב פישלם :״ א ה ד מ ת בהולי א ב ן אם מותר להרופאים לנתהו
להתלמד למקום אחר לרפאות חלאים בהולי זה״ )ע״פ המפתה( .ה מ ס ק נ ה :
אמנם .ספק ה צ ל ת נפשות דוהה אלםורים אבל רק אם ישנו לפנינו חולה
הצריך לזה .״אבל בנידון דידן אין כ א ן שום חולה הצריך לזה רק שרוצים
ללמוד ח כ מ ח זו אולי יזדמן חולה שיהי׳ צריך לזד ,ודאי דלא דחינן משום
ח ש ש א קלה זו •שום איסור תורה או אפילו איסור ד ר ב נ ן . . .וחלילח לחתיר
ד ב ר ז ה . . .ואם אנו ח ״ ו מקילים בדבר זה א ״ כ ינתחו כל חמתים בדי
ל ל מ ו ד סידור אברים הפנימיים ומהותן כ ד י שידעו ל ע ש ו ת רפואות
לההיים״…
ספר חתם םופר חלק יורה ד ע ה תשובות שאלות אשר הביאו אל מוהר״ר
משח סופר זצוק״ל .סופר מהיר ]תר״א[ לפ״ק פרעםבורג.
סי׳ שלו )בטעות נ ד פ ס :דלו( .מתיחס לתשובות ״נודע ביהודה״ )אות א(.
״נידון שלפנינו מ י שרוצה למכור ע צ מ ו בחיותו לרופאים שינתחוהו אחרי
מותו ל ל מ ו ד מ מ נ ו הלכות הרופאים ה נ ה זה אינו נכנס ב ג ד ר פ]קוה[
נ]פש[ כלל וסלל״ .דן באיסור הנאה ״ מ ט ע ם מ ת ישראל אסור בהנאה מ ן
התורה״ .״בני ישראל מאמינים גם אדם כ י ימות באהל עדיין במותו נקרא
אדם פנימי ולא פגר )קערפער( כ י גם בגופו שהיה נרתק ל נ ש מ ה נשאר בו
לחלוחי׳ קדושה ונוהגים בו כבוד״.
שומר ציון ה נ א מ ן הוסד על ידי ח ר ב . . .יעקב עטטליגגער וממני חצעיר
ש מ ו א ל . . .ענאך .א ל ט א נ א י״ת כסליו תרי״ב .חוב׳ קטז .דף רל ע״ב.
תשובח בענין ניוול ה מ ת מפני פקוח נפש מ ה ר ב מ ״ ה י ע ק ב עטטלינגער.
דן:במקרה .״יש שם עוד חולד ,שנחלת בתולי כזה״ ,מתייחם לתשובת ״נודע
ביהודח״ ׳)אות א( וחולק עליו .מביא דעות שאסור להציל עצמו בממון
ה ב ת וודאי אסור להציל עצמו כבזיון חברו ,ובמיוהד שאין כל היוב על
המת להציל א ת ההי ,ו כ ש ״ כ שהניוול הוא וודאי וההצלה היא ספק .זהה
עם ״בנין ציון״ ק״ע )אות ד(.
שם ל׳ ש ב ט תרי״ב .חוב׳ קכ״א .דף ר מ ע״ב .בענין נוול ה מ ת לצורך
פקוח נ פ ש מ ה ר ב מ ״ ח מ ש ה שיק .חולק על התשובה הקודמת .ע׳ ״שו״ת
מחר״ם ש י ק ״ ש מ ז ) א ו ת ז(.
ש פ כ ״ ח אדר תרי״ב .קכ״ג .דף רמח ע״א• .עוד בענין ניוול ח מ ת מפני
פיקוח נפש .מ׳׳ד יעקב עטטלינגעד .מ ע מ י ד דבריו .ע׳ ״בנין ציון״ קעא
)אות ד(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
שפ ז׳ א ב תרי״ב .חוב׳ קי״ב .דף רםב •ע״א• .עוד בענין ניוול המת מ פ נ י
פיקוח נפש מ א ת ה ר ב יעקב• קאפיל הלוי כ ״ ב ] = ב מ ב ר ג ר [ אב״ד דק״ק
ווארמם; לדעתו איפור ניוול ח מ ת הוא מ ן חתורח• .
5
ש פ ב ״ א מ נ ח ם .א ב תרי״ב .חוב׳ קל״ג .ד ף רםד ע ״ ב .מ ה נ ״ ל ) הוספה(.
6
שם ח׳ אלול תרי״ב חוב׳ קל״ד דף רםו •ע״ב מ ח נ ״ ל )סוף( .המשיב ד ן משום
איסור •ניוול המת .מ ב י א דברי ״ספר חסידים״ סי׳ תנא ד״כל ד ב ר שהוא
משום פקוה נפש יכול לעשות למת״ .א ך כיון שלא נמצא דבר זה בשום
ספר מהפוסקים ואפשר לפרש דברי ם ״ ה שכוונתו ״דאם נעשה שינוי בהמתים
ואנהנו מסלקים השינוי׳ /לכן אין ל ה ס ת מ ך על ס״ה זה בענין ניתוה
המת .דף רסז ע״א .עוד בדין גזל וניוול המת לצורך פיקוה נפש .מהר״פ שיק.
7
שפ י ״ ט אלול תרי״ב .חוב׳ קל״ה .דף רטט ע ״ א מ ה נ ״ ל )סוף( .ע׳ ״שו״ת
מחר״ם ש י ״ י ק ״ י ש מ ״ ח <אות ז( .הולך וסובב על מד .שחידש ר׳ יעקב
ע ט ט ל י ע ע ר לאסור לחציל עצמו בגופו ש ל חברו ועל מח.שחקל במכר עצמו
בחיים .חערד .מר׳ יעקב עטטלינגער.
8
שם ו׳ ת מ ו ז תרט״ו .חוב׳ ר״ד .דף ת ו ע״ב. .בענין אייסור ניוול חמת מהרב
מ ״ ח בער אפפענהייפ א ב ״ ד דק״ק אייבעשיץ )השגה •על דברי ר׳ יעקב
קאפיל הלוי ועל מד .שחחת״ם !)אות ב( אוסר משום ה נ א ה ,י :
9
שם ג׳ אלול תדט״ו .חוב׳ ר״ח .דף ת י ד ע״א .עוד בענין •ניוול במת מהרב
מ ״ ח קאפיל הלוי!)תשובת על חקודם(.
10שם ו׳ בסלו תרט״ז .חוב׳ רי״ג .דף תכח ע״ב .תשובד ,בענין קבורת נפל.
.ש א ל ה אשד .הפילה ג פ ל . .ורוצה רופא.ישראלי ל ה ש ה ו ת ו . . .להתלמד בו;
ח כ מ ת ה ט ב ע כ מ נ ה ג ה ר ו פ א י ם . . .מ ה ר ב יעקב עטטלינגער .זהה עם בניןציון קי״ט).אות ד(.
11שפ כ ״ א אדר ש נ י תרט״ז הוב׳ ר ב ״ ב ד ף ת מ ב ע ״ ב מ ה ר ב מ ש ה ליב הכהן
מניקולםבורג .מ ש י ג על דברי ר׳ יעקב עטטלינגער שבסימן הקודם .תשובת
״ י ר׳•'יעקב עטטליגגער ע ל ההשגה.
ה ה ש ג ה והתשובה נדפסו בשו׳׳ת בנין ציון ק ״ כ ) א ו ת ד>.
שו״ת בנין ציון ] מ א ת הרב[ יעקב י ו ק ב . . .עטטלינגער א ל ט ו נ א י ת ר כ ״ ח .
סי׳ קע בענין ניתוחי מ ת ״למצוא תרופח ל א ש ר ע ו ד בחיים״ מתיחם
ל ת ש ו ב ת ג ו ״ ב )אות א( •ואוסר ל ה צ י ל נ פ ש בבזיון אחר• בשם שאסורל ה צ י ל עצמו •בגזל חברו .זהה עם שומר ציון ה נ א מ ן ק ט ז ) א ו ת •ג(.
שם סי׳ קעא .ה ש ג ה על דברי המהר״ם שיק ׳)ע׳ אות ז ( ; זהה' עם ש ו מ ר ציון
י • ׳ יי
הנאמן קכג ) א ו ת ג ( .
שט םי;׳ -קלט,וםי׳ קכ בענין •להשהות •נפל בסמים להתלמד בו ח כ מ ת ה ט ב ע
כ מ נ ה ג חרופאים .אוסר משום חובת ציון קבר ש ל א יבוא ל ה י ט מ א בו.
זהה-עם שומר ׳ציון הנאמן דיג ו ר כ ב ) א ו ת .ג ( .
;
:
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
ספר האשכול ]עם ! י א ו ר [ נחל אשכול מ ה ר ג צ ג י מ י מ י ן . . . .אויערבד ח ״ ב
ה א ל ב ר ש ט א ד ט תרכ״ח .ע׳ .117מ ב י א דברי מו״ד .קאפיל ב ״ ב םגל מווארמס
)אות ג . ( 9 , 4 – 6מתווכח ומסתמך על ה נ ו ״ ב ) א ו ת א(.
ו
הפד מ ח נ ח חיים י חלק שני על יורד .ד ע ח ]מהרב[ ח י י ם . . .זופמאן סופר
אוגגוואר תרל״ג סי׳ ס.
שם חלק שלישי על יורה ד ע ת ׳)מהנ״ל( מ ו נ ק א ט ש תרל״ט םי׳ ם )בעיקר
ע ל איסור הנאד .מחמת(.
ש ו ״ ת מהרי׳ם שיק ,חלק יורה דעה ]מאת[ מ ו ״ ה משה שיק מונקאטש
תרמ״א .םי׳ שדמ .בקשר לחשארת נפל בסמים כ ד י ללמוד מ מ נ ו ח כ מ ת
ניתוח ,תגובח להערות ר׳ אתרן אםאד מניקולםבורג על תשובת ר׳ יעקב
ע ט ט ל י ע ע ר ב ״ ש ו מ ר ציוןיחנאמן״ מ כ ת ב ר ע )אות ג(.
שם סי׳ שמו ושמח .ניתוחי מתים .מ ת י ח ס לשומר ציון •הנאמן חוב׳ קט״ז
וקכ״ג )אות ג( בהם אוסר ר׳ יעקב עטטלינגער אפילו ביש חולה לפנינו
וכן ב מ ח שנראח מדברי רי״ע לחתיר אם מ ח ל מתיים — ו מ ת ע ד לדבריו
בשניהענינים.
ז
מ ו ר ה ב משומר ציון הנאמן קכא ועבוד ש ל מ ה שפרסם שם קלד וקלח
)אות ג(.
ח
ספר אמרי שפר ]מהרב[ י אליהו ]קלצקין[ וורשא תרג״ו .סי׳ פ ג דן גם
.במקרר .ניתוח ש ל נרצח.
ט
וילקט יוסף קובץ על י ד . . .יוצא לאור פעמים ב ת ד ש . . .על ידיי הצעיר
יוסף הכהן שווארטץ .באניחאד ר ״ ת תמוז תרם״ן ש נ ח ט ׳ קונטרס טז .סי׳
ק ע ו . . .ח ר ב . . .אליעזר דייטש)! .ע׳ אות כב(• .
י
תשובה ע׳יד ח נ ו ט ת מתים מ א ת ]חרב[ צבי שמעון אלבום .ת ר ע ״ ו שיקאגא.
ת ש ו ב ח לביח״ח ל ש ח פ ת בעיר דענווער קאלאראדא ,ב ע נ י ן גתוחי מתים
לתכלית חלימוד והחכמת) .ע׳ גם אות יא(.
הרחמ״ח דן עם ה ה ״ ק והרופאים שם והסיק לאיסור — ורוצח לאסור אף אם
החולים יסכימו לנתחם אחרי מותם.
1יגדיל תורה מ א ס ף ח ד ש י ניו־יורק־ברוקלין .נערך ע ״ י חרב מ ש ה -ב נ י מ י ן
טאמאשאו )מביט( .ש נ ח ח׳ ,קונטרס א /ט ב ת תרע״ו ,טי׳ ב .השובר.
״יקרא דתיי״ מ ח ר ב אלעזר מאיר -פרייל )ע׳ גם אות טז ו ב ג ( .ל ד ר נ.
מאסעזאחן ,בקשר לביח״ח בדענווער )עיין גם אות י( .
יא
7
3
3
4
4
ד״ר נחמיה מאזעסזאהן פרסם חוברת ״שאלד .ב ע ד ה ח י י ם א ל ה מ ת י ם לפ״ק׳׳
י "
ניו יארק ]תרע״ה[ בעניו חנידון.
ב״יגדיל תורה״ שנד ,ט׳ קונטרס א׳ ,גיסן תרע״ז ,ב״הוםפד.״ ע׳ 30פורסם מאמר ״נתוח
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2שם קו׳ ג׳ ,אדר א ׳ תרע״ו ,סי׳ ט ו :סוף התשובה .ד ן בדברי הנו״ב )אות א(
שאין לחלק ב י ן ח ש ש א לזמן קרוב לחששא לזמן רחוק ,בתחלת דבריו דן
•בשאלת ניתוח מתים ע״י כחן.
3שפ קו׳ ד /א ד ר ב ׳ חרע״ו ,סי׳ פ ג ה ר ב ד ״ ר ר ב רעוועל בעניו ניתוחי מ ת
ע ״ י בהן.
4שפ קו׳ ה /גיסן תרע״ו ,סי׳ ל א ה ר ב יהודה ל י ב לעווין ל ה ר ב ש ״ צ אלבום
)ע׳ א ו ת י( מ ת י ר א ם ההולה התרצה ב פ ה מ ל א ובקנין גמור.
5שפ קו׳ ו /אייר תרע״ו ,סי׳ מ א ד ״ ר יהודה אליקים גאלדבערג אם מ ו ת ר
לכהן להתלמד ח כ מ ת הרפואה א ש ר נכללת בה גם ח כ מ ת ניתוה המתים
המעשית .סי׳ מ ו :המשך ד ״ ר רעוועל.
6שפ ק ר ז /םיון תרע״ו ,סי׳ מ ט בירור ולבון בענין ניתות המתים
הרב אלעזר מאיר פרייל מעיר להערות שהגיעו אליו.
סי׳ ג הרב נ ת ן נ ט ע חלוי הורוביץ דן בדברי הנו״ב )אות א( המחלק בין
איתא ק מ ן לליתא קמן.
7שפ קו׳ ת—ט ,תמוז • א ב תרע״ו ,סי׳ נ א ה מ ש ך תשובת ד ״ ר גאלדבערג .סי׳
נ ה מ ש ך וסוף להרב פרייל.
סי׳ ס :בירור דברים מ ה ר ב ד ״ ר ד ב רעוועל בענין ט ו מ א ת כהנים.
.
8שם קו׳ יא—יב ,תשרי—השון תרע״ז סי׳ מ ט ה מ ש ך דייר .גאלדבערג.
־
9שם קו׳ יג ,כסלו ת ר ע ״ ז סי׳ ע ב המשך ד ״ ר גאלדבעדג:
׳
־
-
10שם ש נ ה ט׳ קו׳ א׳ ,ניסן תרע״ז ,סי׳ י המשך ד ״ ר גאלדבערג.
11שפ קו׳ בי ,אייר תרע״ז ,סי׳ יח המשך ד ״ ר רעוועל .י י
12שפ קו׳ ג /םיון תרע״ז ,סי׳ כ המשך ד ״ ר גאלדבערג.
13שפ קו׳ ה—ו ,אב—׳אלול ,סי׳ ל ט המשך ד ״ ר גאלדבערג.
.
מתים״ מאת ד״ר צבי הענרי אילאוויא ,הכולל בירור הבעיות ע״י רופא ,הנוטה להתיר.
העורר ,המביט ,מעיר שניתן פסק של וועדה של אגודת הרבנים :״ביה״ח בדענווער שלח
את ד״ר םפיוואק בפני ועידת אגודת הרבנים בשנה חעברח )תרע״ו( ונבחרה ועדה
המורכבת מהרבנים ר׳ שלום אלחנן הלוי יפה מניו יורק ,ר׳ אברהם נחמן שווארץ מבאל־
טימור ,ר׳ אליעזר זילבער מהאריסבורג ,ר׳ אליעזר מאיר פרייל מטורונטו ,ד״ר דב
רעוועל מניו יורק ואחרי מו״מ החליטו לאסור ואגוה״ר אישרה.החלטתם״ .ב״יגדיל תורה״
שנה י׳ קונטרס א׳ ,מרחשון-כסלו תרע״ט בע׳ 68דין ודברים מאת ד״ר צבי הענרי
אילאוויא ,הרב אליעזר מאיר פרייל ,והמביט.
ראוי לציין ש -עזד. 3.1110עם אביו של ד״ר צבי אילאוויא פרסם בירחון 1116 00-׳
01016111; 3,11(1 £11161:10311 16^1311 £(17003.16כרד ,14פילדלפיה ,5671ע׳ ,134/6
מכתב המצדד בניתוחי מתים .מכתב זה גתפרםם גם בספרו:י ספר מלחמות א-לקים
5 3,116. £116 0311151;10 (1601310115 01 1116 13.16־5131 1611;61־61ד£ 1116 00111;1:0ת61נ1
. 155-158.ק 113131)1 360131(1 1110^. 3611111 1914,
)תודתי נתונה לר׳ ישראל יעקב דינסטג נ״י מספרית ישיבה-אוגיברסיטה בניו-יורק על
עזרתו בהשגת חומר זה ואחר ועל שהפנה תשומת לבי אליו( .ועיין בקשר לד״ר צבי אילאוויא
בספר ״כל בו על אבילות״ )אות מד (.ח׳יא ע׳ 41הערה .20
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
14שם •קו׳ ח—ט ,חשון—כסלו ,סי׳ בז המשך ד ״ ר גאלדבערג.
15ש פ קו׳ י—יא ,שבט—אדר ,סי׳ םג המשך ד״ר גאלדבערג.
16שם ש נ ה י׳ ,קו א׳ ,מרחשון—כסלו תרע״ט ,סי׳ ב .ה מ ש ך ד״ר גאלדבערג.
יב
אוצר דיכים ומנהגים ערוכים ע ״ י יהודה דוד אייזענשטיין ,ניו-יורק תרע״ז.
ע׳ .453ערך נתוה המתים .סכום קצר ולא מספיק על במה דיעות.
יג
ספר ש א ל ו ת ותשובות בית א ב חמישאי ]מהרב[ אברהפ אהרן יודעלאוויץ
ניו־יארק תרע״ט.
סי׳ ש נ ״ ה תשובה להרב צ ב י שמעון אלבום בקשר לביח״ח בדענווער )אות
י( דן בעיקר בדברי ח ת ״ ס )אות ב( באיסור הנאה מ ן המת ,בדברי בנין
ציון )אות ד( ומהר״ם שיק )אות ז( ,ובענין ח נ י ט ה ובתירה — .וכותב
שהגאון מהר״ל פישלם השואל ב נ ו ״ ב ׳)אות א( הורה להתיר .אף באינו
לפנינו ובזה הפריז על המדה.
סי׳ ש נ ״ ו להרב אליעזר מאיר פרייל )אות יא( נגד מ ה ש א מ ר שכיון^שאין
הרפואה ברורה הוי כליתא קמן.
יד
טפר מלכי בקודש ה ל ק ש ל י ש י ] . . .מהרב[ חיים הירשענזאן מוינעשטער
תהפ״ג .ש א ל ה ד׳ ,ע׳ ,6״׳נתוח מ ת י ם ״ ב מ ה ל ק ה הרפואית באוניברסיטה
בירושלים .תשובה לשאלה ד׳ ,ע׳ ,137מתפלפל בדברי המתווכחים ב״יגדיל
חורח״ !)אות יא(.
שם חלק ש ש י . . .םעאיגי חרפ״ח.
ע ׳ 61מ כ ת ב ר׳ יהודה יהושע פאליק איזראעליט ותשובת המח׳ עליו.
ע׳ 76מ כ ת ב ר׳ אפרים שניאור ו ת ש ו ב ת המח׳ עליו.
ע׳ 90מ כ ת ב ר׳ שמואל בליבאף ו ת ש ו ב ת חמח׳ עליו.
ע׳ 117מ כ ת ב ר׳ דוד צבי אויערכד.
ע׳ 204מ כ ת ב ר׳ אהרן היימן.
טו
1קונטרפ תל ת ל פ י ו ת . . .גרון ת״ח ורבנים ד״שואל ומשיב מ ד י הודש
ב ח ו ד ש ו . . .ערוך מ א ת י דוד צ ב י קאטצבורג .מ ח ב ר ת א ח ד ושלושים ,מ ש נ ת
תרפ״ד ,בודאפעשט .מ כ ת ב י״א ,תמוז תרפ״ד ,ע׳ קיז אות עד .חרב ישראל
וועלטץ חציע שאלת בדבר ניתוח מתים לפני חרב דםענטמיחאל חרב
שמעון גרינפעלד ומסר לדפוס ש ת י תשובותיו ו)זד.ה עם אות סב(.
ה ר ש ״ ג דן בכך א ם יש בניתוח ה מ ת משום איסור ה נ א ה •בקשר לתשובת
המהר״ם שיק בענין זה )אות ז( .אוסר לנתה משום ניוול ומהזק דברי
מהר״ם שיק בתשובתו נ ג ד דברי ״בנין ציון״ )אות ד( שמהילה לא־מהני,
ושבמקרה ש י ש לפנינו חולה מסוכן מותר לנתח המת .לבסוף מ ת י ר גיתוה
במת עכו״ם לחתלמד .בתשובח חשניח שם מלואים לראשונח.
בסוף הוסיף העורך מלואים בעיקר לחתיר ׳ניתוח להתלמד ב מ ת עכו״ם.
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ו ת ב שאין כאן רק הסתכלות אלא שיש אסור הנאה ומציין ל מ ח נ ה חיים
ח ״ כ )אות ו(.
,
2שם מ כ ת ב יב .מנחם א ב תרפ״ד ,ע קכט ,אות עג .תשובה מ ה ר ב מרדכי
ווינקלער ר ב ב מ א ה •)זהה עם אות כ(.
מחזק דעת מהר״ם שיק בקשר לאיסור הנאה במת ,מביא דברי מ ל כ י בקודש
)אות יד( ומוסיף ש מ ת מנותח אסור לכהן קרוב לחיטמא לו.
•3
שפ מהברת שנים ושלשים
מ ש נ ת תרפ״ה ,מ כ ת ב א ע׳ א אות א .מהרב
שמעון גרינפלד מ ג ן על עמדתו שאין איסור הנאד .בניתוח המת.
4
5
6
שפ מ כ ת ב ב ,ע׳ יא .תשובת הרב שמואל לוי ווינבערגיער נגד דעתו ש ל .
הרב שמעון גרינפלד בענין ה נ א ה בניתוח המת.
שפ מ כ ת ב ג ,ע׳ יט ,אות יב .תשובה נוספת מהרב מרדכי ווינקלער .אות יג
תשובה נוספת מהרב שמעון גרינפלד.
שפ מ כ ת ב ה ,ע׳ מ ,אות כג .הערה של הרב בן ציון פלופ לדברי הרב
ש .גרינפלד.
1שערי ציון ירהון ,ירושלים ,העורכים :שלמה בלזר ,אהרן י .זםלנסקי.
איירו—אלול תרפ״ה ,ש נ ת ח מ י ש י ת חוברת ה־יב ,סי׳ מד: .נתוה המתים
חרב אלעזר מאיר פרייל) .עיין אות יא וכג(.
2שפ תשרי—חשון תרפ״ד ,שנה ו ,חוברת א ^ ב ,סי׳ ד .ה ר ב יחודה ליב
גרויבארט ׳)בשינויים אות כא(.
.3שפ כסליו—שבט תרפ״ו ,ש נ ח ו ,חוב׳ ג—ד ,סי׳ כא .חרב חייפ הירשנזון
)ע׳ גם א ו ת יד( נ ג ד הרב פרייל.
4שפ אדר—ניסן תרפ״ו ,שנה ו ,הוב׳ ו—ז .סי׳ לו .הרב כ צ ״ מ עוזיאל
)ע׳ גם אות לב( סי׳ לז .הרב הירשנזון המשך.
5שם אייר—תמוז תרפ״ו ,שנד .ו ,חוב׳ ח—י .סי׳ כו .המשך ה ר ב הירשנזון.
6שפ מנ״א—אלול תרפ״ו ,ש נ ה ו ,חוב׳,יא—יב ,סי׳ םז .ה מ ש ך חרב עוזיאל.
7שם תשרי—בסליז תרפ״ז ,שנד .ז ,חוב׳ א—ג ,סי׳ א .ה מ ש ך חרב עוזיאל.
8שפ אייר—סיון תרפ״ז ,ש נ ח ז ,חוב׳ ט—י ,סי׳ מג .חמשך חרב פרייל.
.מ ת ו ך דבריו :״אחרי שבעיקר חדבר תסכימו רבני פולין לאסור להלכה
ולמעשח ,כ ת ב לי ידידי הגאון מחר״ר דן רפאל פלאצקי שליט״א שגם
הוא •נקרא בווארשא לחוו״ד בזח ו ש ע מ ר ה ד ב ר לאיסור ]ע׳ גם יז[ ,וכן
הסכים למעשד .ידידי חגאון מוחר״ד שפירא שליט״א חגאב״דק קאוונא
לפי הודעת חעתונים״ — .מ ת פ ל מ ס עם חרב חירשנזון וחרב עוזיאל.
9שפ מנ״א—אלול תרפ״ז ,שנח ז ,חוב׳ יב—יג ,סי׳ מג .ה מ ש ך חרב פרייל.
ש ו ״ ת אור המאיר ]מהרב[ יהודח מאיר שפירא ,תרפ״ו .סי׳ עד .בענין ביתור.
״עוד בשנה ש ע ב ר ה ]כלומר תרפ״ה[ נדרשנו ב ז ה . . .והיה ל נ ו אז ועידה
בנידון זח יחד עם ו ע ד חרבנים ד״ק וורשא יצ״ו והחלטנו לאי,םורא״ )ע׳
ט ז .(8
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
יח
ספר קוי אור ]מהרב[ ראובן מרגליות ]לבוב ןזש״ד[ ע ׳ םב במאמר ״רופאים
ורפואות בתלמוד״ מ ס ת מ ך •על ״ספר הסירים״) .ועיין בקשר לכך אות ג .(6
מאותו מ ה ב ר מפורסם גם טל תחיה ה ו צ א ה שניה מקובץ ״קוי אור״ ,ע י ״ ש
ג ט ב״מילואים״.
יט
מפר מ ל מ ד להועיל מ א ת מוהר״ר דוד צבי ה א פ פ מ א ן . • .מ ח ב ר ת שניה שו״ת
על יו״ד .פרנקפורט ענ׳׳מ ,תרפ״ז .סי׳ קח .״,אם מותר להתוך קדקוד מ ת
אחד בשביל לךאות מ ה ו ת חוליו״.
כ
ספר ש א ל ו ת ותשובות לבושי מרדכי מהדורא תליתא .על או״ח ויו״ד
]מהרב[ מרדכי ליכ ווינקלער .בודאפעםט תפר״ה .או״ח סי׳ כ ״ ט אם
מותר לחםתכל ב מ ת כדי ללמוד מ מ נ ו ח כ מ ת הניתוח .וגם אי מותר
ללמוד ח כ מ ת הניתוה או להסתכל באיזה אומנות בשבת )ע״פ חמפתח —
ו ע מ ״ ש גם בסי׳ ל(] .ע׳ אות טו .[5,2
כא
ספר חבלים בנעימים ח ל ק שלישי ]מהרב[ יהודה ליב גרויברט אב״ד ורב
הכולל בעיר סט .לואים .לודז תרפ״ח.
בעיקר בענין ניתוחי מ ת י ם באוניברסיטאות פולין) .ע׳ אות טז .(2
כב
ספר דודאי השדה ע ל חל׳ ש מ ח ו ת ]מאת[ ה ר ב . . .אליעזר חיים דייטש.
סעאיני תרפ״ט .סי׳ עו ״,אם מותר לרופא יהודי לחתוך המתים ב״םעקציר
קאממער״ ] = ה ד ר הנתוהים[ כדי שילמד מ ל א כ ת הרפואה״ .מסיק שאם
ברור שינתהוהו רופאים גויים אם חתחיל ל נ ת ח ו הגוי מ ו ת ר לרופא יהודי
להמשיך ,כ י אין •ניוול אחר ניוול) .זהה ע ם אות ט( .סי׳ עט ,מבסס פסקו
דאין ניוול אהר ניוול.
כג
המאור מ א ת ] ח ר ב [ ' א ל ע ז ר מאיר פרייל ,ירושלים תדפ״ט .סי׳ לז ,לח ולט
תשובות לדר׳ נ .מ א ס ע ם ז א ה ן ) א ו ת יא( סי׳ מ מ א )אות טז(י
כד
ספר שאלות ותשובות מ נ ח ת אלעזר] .מחרב[ חיים אלעזר שפירא הלק רביעי
מונקאטש תר״צ.
סי׳ בח מתייחס בעיקר לתשובת בנין צ י ו ן ) א ו ת ד( ומסיק בתקיפות לאיסור
אפילו ב א י ת א קמן .ועיי״ש גם מ ש ״ ב במפתחות.
כה
5
58
ספר נימוקי אור החיים .חיןדושי[ הלבות הגהות ונימוקים על שו״ע אורח
חיים ]מחרב[ חיים אלעזר שפירא טארגא ל ע ת קץ ) = ת ר ״ ץ ( .
סי׳ ש י א הגהמ״ח תתיר לטלטל בשבת מ ת ע״י ככר כדי לחצילו מניתוח
א ח ר מוות,
הספר נדפס בשנות תר״פ …כפי שמתברר מההקדשה לנציב העליון הרברט סמואל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טפר זכר שמחח ]מאת! מוהרי״ר ש מ ח ה הלוי זצללח״ח באמברגער פרנקפורט
דמיין תרצ״א סי׳ קנח )מתייחם לתשובח שבשומר ציון חגאמן חוב׳ קטז,
אות ג .(1
ספד חבצלת השרון שאלות ותשובות חלק ראשון ]מהרב[ דוד מנחם
מאניש באבר בילגורייא תרצ״א ,יו״ד ,סי׳ צ ה תשובה לד׳ מאיר וואהל ד״ר
יודא פייפער ור׳ מאיר יעקב פרידריך מקרקוב) .ע׳ אות בח ולו(.
מ .ג ו ט מ א ן :ד י ווירקלעכקייט אין ליכט און שאטען ,׳ווארשא .1931
ע׳ .99ש א ל ת ר׳ מאיר וואחל ,ד״ר יחודח פייפער ומאיר פרידריך )ע׳ גם אות
כז ולו( בענין ביתור על יסוד דרישת האוניברסיטה בקרקוב למסור גויות
מתים יחודים לביתור ותשובת הרב יהיאל הלוי קפטנברג בענין זח ־ -
מטעם חיוב קבורח ואיסור חנאח פוסק לאיפור.
ספר פורת יוסף חלק ראשון ]מהרב[ יוסף חלוי צווייג .בילגורייא תרצ״ג,
סי׳ יז .תשובה ש כ ת ב לחרב מ א י ר שפירא זצ״ל בקשר לתשובתו באור
המאיר — )אות יז( .מ ת י ר למסור ל ב י ת ו ר ״ מ ת ישראל שהרג עצמו ל ד ע ת או
פושעי ישראל שמתו בלא וידוי״ .מ ס ת מ ך הרבה על מ ח נ ח חיים ח ״ ב
) א ו ת ו .(8
ספר שאלות ותשובות כפי אהרן חלק ר א ש ו ן ] . . .מהרב[ אהרן פג״ל
עפשטיין ,מ ו נ ק א ט ש תרצ״ג .טי׳ ו בענין •ניתוח חנדרש ע ״ י ח ב ר ת הביטוח.
סי׳ ח מד .עריף אם להוציא ה מ ת מבי״ה בו ביום ולהביאו לקבורת ואז
ינותה א ו להשהותו כמד .ימים ואז אפשר יחיד .לפעול ש ל א ינותח.
ספר עמק הלכה מ א ת ]הרב[ יהושע בוימל ,ניו יורק תרצ״ה .סי׳ מ ה בענין
הניטה .סי׳ מ ט ת ש ו ב ת מהר״י ת ז י ן בעל ״ צ פ נ ת פענת״ באותו ענין.
פ פ ר משפטי ע ו ז י א ל ] . . .מהרב[ בן ציון מ א י ר חי עוזיאל .ח ל ק ראשון,
ת ל א ב י ב תרצ״ח .סי׳ כח וכט .מתייחם לפרסומים ״בשערי ציון״ ׳)אות טז(.
כ נ ״ ל . . .מהדורא תניינא ,חלק ג .יורד .דעח כרך ב .ירושלים ת ש ב ״ י
ן = ת ש י ב [ סי׳ ק י :א ף במקום שמותר ל נ ת ח אסור •שישאר אפילו חלק קטן
ביותר בלי קבורה.
הפר שאלות ותשובות מאורות נ ת ן ]מאת חרב[ נ ת ן נ ט ע לייטער פיעטרקוב
תרצ״ו .סי׳ עט .דן אם נתוח ושריפת ח מ ה הוי ניוול.
הפר חזון איש אהלות ]מהרב אברהם ישעי׳ קרליץ[ ווילנא תרצ״ו סי׳
״ יבב• ם״ק ל ב מתיתם לנו״ב )אות א( וחת׳/ם )אות ב( .״ואין החילוק בין
איתא קמן לליתא קמן אלא אם מצוי ח ד ב ר . . .לא מקרי פקוח נפש בדברים
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.עתידים שבהוד .א י ן ל ה ם כ ל זכר״ .ודעתו נ ו ט ה דאין בזה איסור הנאה ירק
ניוול.
ספר שערי שמים ]מהרב[ מנחם הכהן ריזיקאוו .גיו־יורק תרצ״ז .הלק •שני
סי׳ לז ״לנחות מ ת י ם ולבדוק אותם בדי ללמוד מהם רפואה להולים אם
מ ו ת ר לעשות כן״.
בפר שאלות ותשובות דובב מישרים חלק ר א ש ו ן ] . . .מהרב[דוב בעריש
ןוידענפלד .טשעבין תרצ״ז .סי׳ נח .בענין ניתוח בפרוזקטוריום ש א ל ת ר׳
מאיר וואהל וכו׳ •)ע׳ א ו ת כז וכח(.
קונטרט כ ה נ א מסייע כ ה נ א ] . . .מהרב[ ז א ב צבי הכהן קליין ]ברלין[
חרצ״ה .סי׳ יא .בענין ניוול ה מ ח במקדח ש ל חפסד .דמי ביטוח אם ל א יערך
ניתוח לאחר חמוות.
ספר שאלות ותשובות עצי חיים ]מחרב[ חיים צבי טייטלבוים םיגעט
בארצו״ת ] = ת ר צ ״ ט [ .י ו ״ ד ם י ׳ לד .י
הסטודנטים הלא יחודים אינם נותנים ליחודים ללמוד רפואת בל עוד לא
תספק ה ח ״ ק מ ת י ם יהודים לניתוחיט.
תשובד .לרב חיים שמואל שור אבדק״ק בוקרשט שנדרש ע״י חשלטונות
לחתערב.
חושש שיש כאן ספק נפשות אם תצמח שערוריה ומתיר בשב ואל תעשר .ל א
להוציא ג ו פ ו ת ; וכל זח אם יש ח ש ש לנזק או לםכנח .אבל בשביל ש ל א
יהיו נדהים מ ל ל מ ו ד אין להתיר.
אח לצרה מהרב יקותיאל יהודה גרינוואלד ,סנט לואיס ,תרצ״ט .ע׳ 27
ולהלן .בענין ניתוח לחקור שרשי ה מ ח ל ה ובענין דמי ב י ט ו ח ;
סיכומים) .ע׳ גם א ו ת מ ד ומה( .ע׳ ,37האם מותר לישראל ללמוד ה כ מ ת
.רפואה מ ת ו ך צורך בביתור גויות.
ספר ידך יעקב ]מהרב[ י ע ק ב . . .ארגיאיטי ח ״ ב יו״ד .איסטנבול ת״ש.
סי׳ טו .״ששאלו מ מ נ ו חרופאים מ ב י ת חתולים א ט י ש חיתר לנתוח המת
כדי ל ה ת ל מ ד מ מ נ ו לחולים אחרים יען דחרבח פעמים אינם מכירים בעיקר
ההולי ודין ג ר מ ״ א שימות ההולד״״.
״העולה מהקובץ דאין אנו יכולין לנוול ה מ ת בשום אופן אף אם יצא
תועלת לאהרים זולת בהיות האופן לכבודו ש ל מ ת דוקא הא לאו הכי
כלל לא בשוםיאופן״.
״לית דינא ולית דיינא דיתן רשות לנתוח המתים כ ד י למצוא מזור ותרופה
לחולים חאחרים אף אם יהיו ההולים חאחרים לפנינו בי אינו ברור דבנתוח
….
ה מ ת ימצאו מזור לחולים האחרים״.
מתיחם גם ל ת ש ו ב ת הרב עוזיאל ב״שערי צ י ו ך ) .אות טז(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מא
מב
1הפוסק ירחון ת ו ר נ י . . .העורך הרב הלל בחגר״א פוסק .ת״א ,תשרי תש״א,
חוב׳ ב ,ע׳ לב .הרב ה .פ .׳)=חלל פוסק( :.איסור ניתוח המתים ניוול והלנה
ב א ״ י . .״לא באתי פ ח לחוםיף מדגרמי בלום ורק אציין מראת מקומות של
גדולי ה פ ו ס ק י ם ״ . . .
2
שם חשון תש״א ,חוב׳ ג ,ע׳ מח )המשך(.
3
ש פ אדר תש״א ,חוב׳ ז ,ע׳ קיב )המשך(.
4
ש פ אייר תש״א ,חוב׳ ט ,ע׳ קם )המשך(.
5
ש פ םיון תש״א ,חוב׳ י ,ע׳ קם )חמשך(.
6
ש פ תמוז תש״א ,חוב׳ יא ,ע׳ ק ע ו ) ח מ ש ך ( .
7
שם מנחם א ב תש״א ,חוב׳ יב ,קצב )סוף(.
)עי׳ גם אות מ ד וגב(.
1הפרדס קובץ רבני הדשי .העורך שמואל ח ל ד פרדס .שיקאגא .סיון תש״ב,
ש נ ח ט״ז ,חוב׳ ג ,ס י בח .נתוח המתים .מ א ת הרב שלמת יצחק לעווין.
,
2
ש פ תמוז תש״ה ,שנה יט ,חוב׳ ד ,סי׳ כ .לחרביב קרנית שחוסרח מעין
מ ת על עינו ש ל הי ,מ א ת הרב דוד רעגענשבורג.
3
ש פ אלול תש״ח ,חוב׳ ו ,סי׳ ל .בדין להשתמש בעין ש ל מ ת מ ה ר ב
מנחם פג״ל פאללאק.
4
שס ט ב ת חש״ו ,ש נ ח יט ,חוב׳ י ,סי׳ בג .קרנית של מ ת מ א ת חרב
אהרן יהודה אראק.
מג
דעת
קצט.
בגלל
והלק
כחן מ א ת חרב ר׳ אברהפ יצחק הכחן קוק זצ״ל ,ירושלים תש״ב .ם*
״בענין המתים חדרושים בשביל הניתוח ש ל ל מ ו ד רפואת״ .אוסר
ניוול .״וענין המכירה והמסירה של הגופים בהייהם לא יוכל לחועיל…
גבוה מ י יתיר״.
מ ד 1ספר ה פ ו פ ק . . .המהבר חרב חלל פוסק ,חלק ו ,חשון תש״ד ,ע ׳ תרכח,
סי׳ תקכט .הרב יקותיאל יהודה גרינוולד בדין גתות המתים) .ע׳ גם אות
לט ומה(.
2שם הלק י״א ,כסלו תש״ד ,ע׳ תרג״א ,סי׳ תקמ״ה ,העתק מ א ו ת מא.
3ש פ חלק י ״ ב ט ב ת תש״ד ,ע׳ תרע״א ,סי׳ תקםב ,כג״ל.
מה
כל בו על אבלות ]מחרב[ יקותיאל יהודה גרינוואלד נ י ו -י ו ר ק תש״ז.
ע׳ 40ולחלן :סיכומים; וכן דיון בחולח מ ח ל ת -ת ו ר ש ת י ת ש מ ת אם מותר
ל נ ת ח ; דיון בהעברת קרום עין לעין עיוור)• .ע׳ גם אות לט(.
מו
ספר גשר חחייס מ ח ר ב יחיאל מיכל טוקצינפקי .חלק א׳ ירושלים תש״ן.
ע׳ ל ט :ניחוח מתים .מ ו ר ח ב במחדורא ב׳ ירושלים תש״ך .ע׳ ע.
שם ׳)מחדו״ב( ח ל ק ב׳ ,ע׳ רו .תשובח בענין נתוח.
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
מז
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
•21
מח
62
קול תורה ירהון ר ב נ י מ ה כ ד . . .ה ע ו ר ך :הרב שמואל אהרן ובר .ירושלים-,
סיון—תמוז תש״ז ,ש נ ה א ,ה ו כ ר ת ב—ג .ע ״ ד נתוח מתים לצרכי למודי
הרפואה .ש א ל ה ש ל האוניברסיטה ה ע ב ר י ת • והסתדרות מדיצינית הדסה
ותשובת הרב י.א .הלוי הרצוג ,הרב הראשי לאר״י.
שם מ נ ״ א תש״ז .תוב׳ ד .המשך.
שט אלול תש״ז .הוב׳ ה .המשך.
ש ט תשרי תש״ח .שנה ב .חוב׳ א .המשך.
שם מרחשון תש׳׳ח .ש נ ה ב .חוב׳ ב .המשך.
שם אדר אלול תש״ח .ש נ ח ב .חוב׳ ז—יב .המשך.
שם שבט—אדר תש״ט .ש נ ח ג .חוב׳ ח—ו .חמשך.
שם ניסן—אייר תש׳׳ט .שנד .ג .חוב׳ ז—ח .תמשך.
שם ניסן—אייר תש״ג .שנד .ז .חוב׳ ז—ח .הרב איטר יהודה א ו נ ט ר מ ן :
נתוח פלאסטי המחבר בשר ח מ ת לגוף חתי .׳)ע׳ אות נג(.
שם מנ״א—אלול תשי״ג .חוב׳ יא—יב ,הרב שמואל אהרון יודלביץ:
בתות מתים לצרכי לימוד רםואח.
ה ר ב דוב בורשטיין• :בתוח פלאסטי ה מ ח ב ר בשר חמת לגוף חחי.., .
שם תשרי—מרהשון תשי״ד .שנה ח .חוב׳ א—ב ,חרב יודלביץ המשך.
הרב בורשטיין המשך.
חרב צבי ד ו מ כ :בתוח פלסטי המחבר בשר ה מ ת לגוף ה ה י ) ה ע ר ו ת והארות(.
שם כסליו—טבת תשי״ד .חוב׳ ג—ד .חרב יודלביץ ,חרב בורשטין ,י חרב
ד ו מ כ המשך.
שם שבט—זאדר תשי״ד .הוב׳ ה—ז .חרב בורשטין ,הרב דומב סוף.
הרב יודלביץ המשך .חרב יחיאל מיכל מ ר ג ל י ו ת :עוד בשאלתי •בחוחים
פלסטיים .חרב מנחם כ ת נ א :פענין איסור ה ת ה פ ך ל ה י ת ר ) ב ק ש ר עם ביתוה
פלסטי(.
שם ניסן—אייר תשי״ד .חוב׳ ח—ט .הרב יודלביץ המשך.
ה ר ב יהודה ג פ ן :בענין גתוח פלסטי .חרב מנחם כ ה ן :חערות ל״קול תורד.״.
שם מיון—אלול תשי״ד .חוב׳ י—יג ח ר ב יודלביץ טוף• .
חרב יהושוע מ נ ח ם ע ר י נ כ ר ג :לבירור ש א ל ת נתוח פלסטי.
שם תשרי—חשון תשט״ו .ש נ ח ט .חוב׳ א—ב חרב ערינברג המשך.
שם בםליו—טבת:תשט״ו .חוב׳ ג—ד.־ חרב ערינברג חמשך.
שם שבט—אדר תשט״ו .שנח ט׳ חוב׳ ח—ו .חרב ערינברג סוף.
ניסן—אייר תשט״ו .חוב׳ ז—ח .חרב איטר יהודה א ו נ ט ר מ ן :ניתוח פ ל ס ט י
המחבר בשר ח מ ת ' ל ג ו ף חתי .־ ׳ ־ •
ש ט םיון—תמוז תשט״ו .הוב׳ ט—י.־ד.רב אונטרמן ה מ ש ה
שם אב־אלול תשטי׳ו .חוב׳ יא—יב .חרב אונטרמן סוף.
ספר חיים וברכה חלק ש נ י ] . . .מחרב[ שלום ש כ נ א טשערניק .צ׳יקגו תש״ט.
א ו ת נ סעיף י עדר ״ניוול ח מ ת ״ דן ב ש א ל ת הניחוח.• • – ..
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספר ישמ׳׳ח לבב ]מהרב[ ישועה שמעון חיים עוכידה ג׳רבד .תור״ה צו״ה
] = ת ש י ״ ב [ יו״ד סי׳ מ ה .בחערח דן בענין חעברת עין מ ת לסומא .אוסר
משום איסור הנאה במת.
1התורה והמדינה ב מ ה לבירורי חלבה בעגיני המדינה בישראל .ה ע ו ר ר :
הרב שאול ישראלי .קובץ ה—ז תשי״ג—תשי״ד .ע׳ קצא .הרב עובדיה
ה ד א י ה :בתות מתים לצרבי למוד רפואה.
הרב מ ש ה רב וולנר :בחוח מ ח י ם לצרבי לימוד ושימוש בחלקי גופות לצרכי
רפואה .ע׳ ריג העורך ]הרב שאול ישראלי[.
2ש פ קובץ ז—ח תשט״ו—תשי״ז ע׳ שכב .הרב יששכר הלוי לוין :לשאלת
נתוח מתים .״הנני ב א . . .בחצעת ח ש א ל ח : . . .א ם זח הוא •נעול חמת״.
פפר שאלות ותשובות ציץ אליעזר חלק רביעי ]מחרב[ אליעזר יהודה
וולדינברג .ירושלים .תשי״ד .ס י י ד קונטרס ע ל אודות ניתוח חמתים .מ ב י א
הרבח מקודמיו ובסופו סיכום.
,
פ פ ד הלל אומר ש ו ״ ת ]מאת[ ה ר ב ה ל ל פוסק ז״ל ת ל אביב תשי״ד .יו״ד.
סי׳ דיג .נשאלתי מרופאי חדםח בירושלים א ם מ ו ת ר ל ה ש ה ו ת נפל מנפלי
ישראל כ ד י לחתלמד בו .מ ס ת מ ך ע ל בנין ציון טי׳ קיט )אות ד( .סי׳ רטו
נשאלתי מרופא הנכבד מירושליט מ ר הוכמן לברר לו ההלכה בענין נתוח
מתים.
םפר ש ב ט מיהודה ה ל ק ר א ש ו ן ] . . .מאת ה ר ב [ .א י פ ר יהודה אוגטרמן.
ירושלים תשט״ו .ע ׳ שיג התשובות בקשר לנתות פלאסטי בסיכום י)ע׳ אות
ט ן .(19—21,9
ספר קול מ ב ש ר שאלות ותשובות הלק ראשון מאת] .הרב[ משלט ראטה.
ירושלים תשט״ו .סי׳ ע בענין שריפת ונתוח מתים.־" דן באריכות בשאלת
שריפת מתים ,חיוב קבורח ,אסור חנאח במת.,ובסופו בקיצור על איסור
ניתוח•
שאלות ותשובות תפארת אדם ]מחרב[ מ ש ה ת ר אפטרייכער ביו יארק
תשט״ו .סי׳ ע ט אם מותר לחתור ישראל אתר מותו ללמוד מ מ נ ו ח כ מ ת הרפואה
ואפ צוח לפני מ ו ת ו לחתכו ל ל מ ו ד מ מ נ ו מ ת דינו.
שאלות ותשובות נצר מ ט ע י חלק ר א ש ו ן ] . . .מחרב[ נ ת ן צ ב י פרידמן תל
אביב תשי״ז .סי׳ לא שאלד .דין ביתור ונתוח ללמוד ח כ מ ת ח ר פ ו א ח ; מ ת פ ל מ ס
עם״התורה ו ה מ ד י נ ה ״ ) א ו ת נ( ]עיין אות נח[.
פפר שאילת מ ש ה ]מהרב[משה ש מ ש ו ן . . .ופרמן תל א ב י ב תשי״ז .יו״ד
סי׳ פ ד להרכיב קרום עינו של מ ת ו לעיור; מסיק •להתיר רק בעין של עכו״ם.
www.daat.ac.il
$3
אתר דעת -מכללת הרצוג
נז*
שאלה ותשובה בענין הרכבת עין מן המת לאדם חי הסומא בעינו מאת הרב
מאיר שטינברג הבר בית הדין.
הוצאת בית דין צדק לונדון והמדינה תשי״ז .חוברת ה׳.
״נשאלנו מאחד שרוצה לצוות שאחרי מותו ינקרו את עיניו ולמסרן לבית
חתולים כדי להרכיב הקרום על עין חי״.
נח
ספר זהב ש ב ״ א . . .ה ו ב ר . . .ע ״ י ] . . .הרב[ דוד גראס .תל אביב תשי״ט.
סי׳ •ג .נתוח חבר מינן לצורר למוד חכמת •הרפואה ) .ע ד דברי ״נצר מטעי״
אות נ( .ועי״ש בע׳ ק נ ו . . .״הערות והארות״ מהרב ישראל וולץ.
נט
1
נעם במה לבירור בעיות בהלכה .ספר שני .ירושלים תשי״ט .ע׳ רכג.
טהרח במנותחים אחר המות מאת הרב שלמה פישר.
2
שם םפר שלישי ,ירושלים תש״ך .ע׳ פ״ז הרב מאיר שטיינברג :בענין
הרכבת עין מן המת לסומא .״•נשאלנו .מאחד שרוצה לצוות שאהרי מותו
ינקרו את ע י נ י ו . . .כדי להרכיב על עין חי של בן אדם הסומא ב ע י נ ו . . .
אם זה מותר מצד הדין .עיין נז*.
3
שם ספר רביעי .ירושלים תשכ״א .ע׳ ר הרב מ צ י ו ן פירר :בענין הרכבת.
אבר מן המת לאדם הי .ע׳ רו הרבי יצחק גליקמן :בדין הרכבת אברים ממתים
לחולים .מבדיל בין נותן רשות מחיים למקרה שלא נתן רשות•.
4
שם ספר חמישי .ירושלים תשכ״ב .ע׳ •קנט .בדין פינוי חמת מקברו ובעית
ניתוחי מתים חרב יצחק וכטפוגל :מעיר לאסור משום לא תגזול ודן באיסור
הנאה והיוב קבורה .אוסר,אף בהסכימו הקרובים• .ע׳ קסה .הרב נחום שמריה
שכטר :דן באיסור ניוול וחיוב קבורה ,ובענין אי השוב הנאה ואם יש איסור
הנאה במת עכו״ם ודן בדברים שהודפסו ב״תל תלפיות״ )אותטו( .ע׳ רצט.
הרב מרדכי גיפטער :הערות ל״נועם״ ספר רביעי)הערה ו׳ ד(;
5
שפ ספר שישי ירושלים תשכ״ג ,פ״ב .חרב יצחק אריאלי :בעית נתוהי
מתים .דן במכלול הבעיות ובסופו סיכום ,מתיר ניתוה כדי להציל הולה
אהד מצוי ,וכן אם הסכים בעודו בהיים .כן מתיר להעביר קרנית העין ממת
להי .בשאר אברים מצריך עיון) .ע׳ גם אות סו( .ע׳ ר״צ הרב אפרים
גרינכלט :הערות לנועם ספר המישי .׳),אות ג הערה למאמרו של הרב שכטר(.
אות ד הערה לדברי הרב גיפטער(.
6שם פפר שמיני .ירושלים תשכ״ה .ע׳ ט .הרב משה פיינשטיין :בענין
ניתוח מתים• .דן בשאלה לחקור רפואות שונות למחלות שאין להם עדיין
רפואות מועילות ע״י שתוחבים מחט בחלל חגוף של חמת ומוציאים ממנו
וגם בשאלת הפנטת מכשיר
מעט בשר לחקירה מיקרוסקופית •׳ג5ק310
6ק6500מ ?61110או 6ע0800זס£1נ 1לגוף המת דרך נ ק ב שעושים בגוף
והרופא יכול לראות באמצעות המכשיר כמעט כל חלל הגוף.
ם
ספר אגרות משח יורה דעה מאת ]הרב[ משה פיינשטיין נוא יארק ישתב״ת
]=תש״ך[.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סי׳ ר כ ט :בענין הדבקת אבר ובשר ועצם ד מ ת בחיי אם אםור מדין א]יסור[
ד.נ]אה[ ד מ ת במת ישראל ו מ ת עכו״ם) .ע״פ המפתח( .הדיון העיקרי בנהנד,
שלא.כדרר הנאתו ,ובאיסור הנאה במת עכום.
םי׳ ר ל :באם כהן צריך שידבקו בו א ב ר ובשר ועצם מ מ ת אם יש מקום
להתיר מ צ ד איסור טומאה <ע״פ המפתח( .זעיי״ש ג ם .ס י ׳ רלב אם מותר
לעשות נסויים מבשר מן החי.
סא
ספד שאלות ותשובות יביע א ו מ ד חלק שלישי ]מהרב[ עובדיה יוםף ירושלים
ישתבת )תש״ר( .יו״ד סי׳ כ ,תשובת חרב בן ציון א ב א שאול אם מותר
להרכיב קרום עין של מ ת בעינו של סומא.
,אוסר במת ישראל משום שאסור הנאה במת הוא מ ן התורה ואף שלא
כדרך הנאתן ומידי ספק לא יצא אם הוא מ ת ״ ת א ו מדרבנן ונלוה לזה
איסור ניוול.
סי׳ בא תשובת הרב ה מ ח ב ר :רבו הראשונים שעור ה מ ת אסור בהנאה מ ן
התורה וקרום של עין כנראה דין בשר יש לו וודאי אסור מ ן התורה.
אך רבו האחרונים המתירים שלא כדרך הנאתו במת .וע״ב יש לאמר
שבנידון דידן שהוא לפקות עינים עורות יש להתיר אף במת ישראל .סי׳ כב.
המשך .דן אם אין מצוות קבורה של העין .ומסיק שכיון ש ש ב ה העין
לתהיה אין בה חובת קבורה.
סי׳ כ ג ה מ ש ך בדין איסור ניוול המת .מביא דברי הרבה אתרוגים בניתוח
שלא לצורך כבוד ה מ ת עצמו וצועק ככרוכיא על ה מ צ ב שנשתרר .אך
מסיק שלצורך גדול לפקוה עיניים עוורות בדאים הגאונים שהתירו בזה
כשאי אפשר להשיג קרומי •עיניים מ מ ת י גויים .אלא שנראה ש א י ן להתיר
אלא אם חסכים ח מ ת מחייו ל ע ש ו ת כן .ואם יש לרופאים כבר עיניים
מוכנות שהניוול נ ע ש ה כבר מותר להתרפא בזה.
סב
מפר ש ו ״ ת מהרש״ג הלק שני •על או״ח וי״ד וח״א ע ל הו״מ ואהע״ז.
מ כ ב ו ד . . .ה ב ב . . .שמעון גרינפעלד זצוקלל״ח ירושלים תשכ״א .סי׳ רי,
ריא ,ריב) ,זהה עם ת ל תלפיות אות טו(.
סג
הדרום :קובץ תורני ה ע ו ר ך :הרב חיים דוב שעוועל ניו יורק .תוברת י״ג.
ניסן ,תשכ״א .ע׳ .54הרב שמואל ה י ב נ ר :השמוש בעיגיו של ה מ ת לפקוח
עיניים עוורות .לאסור נגד המתירים.
סד
שרידי א ש שאלות ותשובות אורח חיים ויורה דעה מ א ת חרב יחיאל יעקב
ווינברג ,חלק ב ,ירושלים תשכ״ב .סי׳ קיט .בענין נתוח מתים לצורך רפואה.
סי׳ ק״ב .אם מותר להרכיב עור של עין מ ת לעיוור .מתיחם ל ת ש ו ב ת חרא״י
אונטרמן .״המתיר לא ה פ ס י ד ״ ) א ו ת גג(.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
םפר שואלין ו ד ו ר ש ץ ] . . .מאת[ הרה״ר ד״ר יצהק אזנא זצ׳׳ל .תל אביב
•תשכ״ב .סי׳ נב .׳ניחוח גוית ילד ש מ ת חוא ואחיו קודמו ביום עשירי ללידה
כ ד י להכיר סיבת מיתתו ליעץ להורים איך יתנהגו להחיות ילדיחם
שיוולדו להם להבא .מסיק להקל לפי הנו״ב ואף ל פ י שו״ת ב נ י ציון) .עיין
אות א ,ד(.
תורה שבעל פ ה בעריכת יצחק רפאל ירושלים תשכ״ד .ע׳ לט .הרב יצחק
א ד י א ל י :בעית נתוחי מתים) .ע׳ גם אות נ ט .(5ע׳ סו .הרב שמואל תנחום
ר ו ב י נ ש ט י י ן :לשאלת נתוחי מתים בהלכח .נדפס גם ב״סיני״ ,ירחון לתורה
ולמדעי היהדות״ ירושלים תשכ״ג .ש נ ח כ״ז חוב׳ ו ע׳ שב,
ספר כבוד ה מ ת מ א ת הרב ישראל קלפהולץ ירושלים תשכ״ו) .בשכפול(.
מ ט ר ת ההוברת ״להבהיר בעיה זו ש ל נתוח מתים בדיון ומיצוי מקיף על
כל בעיותיה כפי ההלכה בקיצור נמרץ״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ס פ ח
חוות ד ע ת של הגאון ר׳ נ ת ן אדלר זצ״ל כ ע ל ״ נ ת י נ ה לגר׳׳ ר כ ה הראשי ש ל לונדון
)תרגום מ א נ ג ל י ת מהירחון ״אוקםידנט״ ,פילדלפיח ,5617כרך 14ע ״ ע (129/37
משרד הרב הראשי ,לונדון 26',בפברואר תרט״ז
;
א י ל :ו ע ד חבר המנהלים ש ל בית החולים היהודי ,ניו־יורק.
אדונים,
יש ל י .ב ז א ת הכבוד ל א ש ר .ק ב ל ת מ ה ו ה ה כ ב ו ד ' ש ח ל ק ת ם ל י בז׳ ב ש ב ט ש.ז;.
ובעודני מודה ל כ ס ״על .ה א מ ו ן .ש נ ת ת ם בי ,,אינני יכול ש ל א להביע א ת הערכתי
העמוקה על הקשר ההדוק למשפט שלנו ,העתיק ביותר.,כפי שהוא ב א לידי בטוי
בצורה אצילית בפניתבם הנ״ל .תוך נכונות להענות למשאלותיבם ,אמשיך מ י ד
להתעמק באריכות מ ה בבעיה ,א ש ר למען הבהרתה יהיה צורך ל ה פ נ ו ת א ת תשומת
לבכם לשלושה עקרונות המוזכרים ל ה ל ן :
ז .דתנו מורה בצורה קפדנית ביותר ע ל הצורך בקבורת ה מ ת ש ת ע ש ה בדרך
מכובדת.
ו ו .דתנו מ ל מ ד ת שיש ליחס לגופתו נטולת רוח החיים ש ל אנוש ,דרגה מסוימת
• – ..״- – . , .
.,.
של קדושח.
ו־ו ו ו .במסקנה טבעית של ש נ י עקרונות אלה ,אוסרת ד ת נ ו הטלת מום ב מ ת
וחילולו מכל םוג.שהוא.
:
ו .״דתנו מורה בצורה קפדנית ביותר על הצורך בקבורת ׳המת ש ת ע ש ה
בדרך מ כ ו ב ד ת ׳ /זאת נתן לחוכיח מהעובדות ה ב א ו ת :
.1ב ת נ ״ ך בולו ,צוינת קבורתם ש ל אישים חםטוריים באופן מיוחד; .
נורא )ישעיה י ״ ד ;20,19תחלים ' ע ״ ט ,3
.2העדר קבורה נ ה ש ב כאסון
• • • -־ • • ׳קהלת ד־ .(3־
. :
י ־ 3יי •חשיבותה ש ל קבורה נ א ו ת ה מספקת ,ע ד כדי :שתובטח כגמול למעשים
; ״ . .טובים־)מלכים א׳ י ״ ד .(13
התורה־ ש ב ע ל פ ח י ג ם כ ן חוזרת ועומדת על הצורך הגדול בקבורת נאותה,
מצהירה שקבורתה־של גופה •גלויה׳ לעין עולה בחשיבותח על כל המצוות האהרות
ומתיחםת לבל אדם׳ העוסק בקבורה כ מ מ ל א הובר .חשובה ביותר.
־ ־למרות ש ג ם חתנ״ך־וגם התורה ש ב ע ל י פ ה מדברים עלי שריפה ,בקשר למלכים
שנפטרו ,א י ן ־שריפה ז א ת מ ת י ח ס ת לגופה,־אשד •נקברה בכל המקרים ,אלא לחפצים
בעלי יערך ׳אשר נשרפו •לכבוד ה מ ת .כ י אכן זהו הפרוש האמיתי" ,אפשר ״להוכיח ע״י
י • י־
ההוכחות:׳־־ י י י ־ : .
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
.1גם בתנ״ך וגם בתורה שבעל־פה ,באשר משתמשים במילה שרף בקשר
לנהג הנזכר לעיל ,אין המילה ״ א ת ״ המעידה •על יהם פעול ,באה בעקבותיה,
אלא מ ל ו ת היחס ״על״ א ו ״ ל ״ אשר משמעותם ״בנוגע ל . . .״ ,״בשביל״.
)עיין ירמיה ל ״ ד .5דברי הימים ב׳ ט״ז ,14שם כ ״ א ; 19בתלמוד מם׳
עבודה זרה יא ,יורה דעה סי׳ שמ״זז(,
.2התלמוד )שם( וח״יורה ד ע ה ״ )שם( מזכירים בפרוש אלו חפצים נשרפו.
.3על כ ל פנים ,מ צ ו י דבר זה מ ע ב ר לכל ס פ ק בפסוק הבא) ,דברי הימים ב׳
ט ״ ז י״ד( ״ויקברוהו בקברותיו א ש ר כ ר ה ל ו . . .וישרפו ל ו שרפה גדולה
עד למאד״ .לזאת אין צורך בהסבר נוסף.
ו ו .״ ד ת נ ו מ ל מ ד ת ש י ש ליחס לגופתו נ ט ו ל ת רוח החיים ש ל אנוש ,דרגה
מםויימת של קדושה״ .ההוכחות ל ב ד ה ן :י
! .ה צ ת י האלוקי האוסר ה ל נ ת הגופה ,אף זאת ש ל פושע.
.2ה מ ש א ל ה שהובעה להקבר בקרבת נביא )מלבים א ׳ י״ג .(28—31
.3ה ש ב ת ה לתהיה ש ל גופה א ש ר נגעה בגופה של אלישע )מלבים ב׳ י״ג .(21
.4
ההערצה הגדולה חנרחשת למקום קבורתם ש ל חאבות )נחמיה ב׳ .(3—5
התורה ש ב ע ״ פ אוסרת גם כ ן א ת ה ש ה י ת הקבורה ,א ל א אם כ ן במטרה להכין
הלויה מ כ ו ב ד ת י ו ת ר ; ומורה בקפדנות ש י ש לערוך א ת ההלויה ע ״ י מ ת ן ציוני כבוד
מתאימים לנפטר) .עיין מ ס כ ת מ ו ע ד קטן כ ״ ז ; יורה דעה סי׳ שמ״ג(.
ו ז ו .״כמסקנה טבעית ש ל ש נ י עקרונות אלה ,אוסרת דתנו הטלת מום במת
וחלולו מ כ ל סוג שהוא״.
אסור זה של חלול המת ,שלושד .סוגים ל ו — :
הראשון — רכישת ח ל ק כלשהו של ה ג ו פ ה למטרות רווח או שמוש פרטי כלשחו.
אסור זח מופיע במשנח ידים פ״ד ,ו ׳ ; בסנחדרין מ ״ ז מ ״ ח ; חולין ק כ ״ ב ; נידה
נ״ה א ׳ ; יורה דעה סי׳ שמ״ט.
השני — א י קבורת ה מ ת אסורה גם היא .ב ב א בתרא ק נ ״ ד ; אבל רבתי ד י ב ;
יורה דעה סי׳ ש ם ״ ג ; ה ש ן מ ש פ ט סי׳ רל״ה סעיף י״ג.
השלישי — נתוח שלאהר המות לשם בדיקה ,אף הוא אסור) ,דזולין י ״ ע ״ .
יורה ד ע ה סי׳ ת״ג ,סעיף ו׳( ,פרט •למקרים בהם תלויים ח י י אדם בבדיקת כזאח,
כ מ ו למשל ,כ א ש ר מואשם מ י ש ח ו ברצח חמנוח ,ובדיקת של נתוח לאחר המות
דרושה למטרת הקירת האשמה ,או במקרה ש ט ב ע ה מ ה ל ה הוא בלתי ידוע וישנו חולד.
אחר חגגוע ב א ו ת ח מחלה ,אזי מותרת בדיקת של ניתוח ל א ח ר המות בבדי להציל
את חייו ש ל ה נ ש א ר ב ח י י ם :ברם ,ר ק אלד .חם חיוצאים מ ן חכלל חנדירים .אבל,
הכלל הגדול הוא ,שבדיקח בדרד ש ל נחוח לאחר חמות נ ח ש ב ת •על פי המשפט
ש ל נ ו בניוול ו ח נ ה אםורח .מ א י ד ך גיסא א פ ש ר ל ט ע ו ן שקדום מ ד ע חרפואח קובע,
שמידה מ ס ו י מ ת ש ל ב ד י ק ה ש ל א ח ר המות .היא בלתי נ מ נ ע ת :אלא ש ל כ ך תשובתי
חיא ש מ א ח ר וטפול כגון זה במת הוא ניוול ,א פ ש ר יהיר .להתיר זאת רק במקרים ש ל
נחיצות ק צ ו ג י ת ; וגם אס י ש לעשות מ ס פ ר יוצאים מ ן חכלל ,אין חעניים צריכים
א
68
www.daat.ac.il
ב
אתר דעת -מכללת הרצוג
להיות הקרבנות .ודאי הוא שלא תמרדו את מתיקותה של צדקה ע״י פ ג ם זה ולא
תרשו שרגשותיו של המסכן ,הנזקק לתור אהר-מהיסה בבית החולים שלכם ,בשכבו
על ערש דווי בידעו שעליו לשלם עבור אשפוזו בהסותכם ,אף בגופו; ואין צורך
לתאר בפניכם את ייסוריהם של קרובי המשפהה ומכאוביהם ,אשר אין ביכולתם
להגן על הנפטרים היקרלם .להם מפני אותו ניוול ,אשר בעיניהם הוא כזועה שאין
גדולה ממנה .על בן אוסרת עלינו האנושיות ל ע ש ו ת יוצא מן הכלל במקרה של
ה ע נ י ; וידוע לכט שהתורה ש ב ע ״ פ במקומות שוניט מורה על כ ד שביהסנו ל מ ת אל
לנו להפלות בין עני לעשיר .היוצאים מ ן הכלל היהירים ,אשר מאפשרים אותט
ההגיון או האנושיות הם'פושעים אשר בצעו פשעים נתעבים.
מכל האמור לעייל .אני מאמין שהובהר לכם? ש ה ד ת והאנושיות מתלכדים גם
כאן בהצהירם בי ניתוחים שלאחר המות אין צריך להתירם בבית ההרלים.
בחבטיחי להיות •נכון בכל עת ,לספק לכם כל ידיעה העשויה להיות דרושה
לכם בענין ,ובתפילח לחצלחתכם ולבריאותכם חרוחנית יש ל י חכבוד
לחיות
אדונים,
שלכם בנאמנות,
נ .אדלר ,ד״ר.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ פ ת ח
א*
אגרות משה
אוצר דינים ומנהגים
אור המאיר
אח לצדד.
אמרי שפד
.
מפתח הספרים
ם
יב
יז
לט
ח
בית אב חמישאי
בנין'ציון
יג
ד
גשר החיים
מו
לו
דובב' מישרים
־ <ב"י
י ״
דודאי השדה
די ווירקליכקיט אין ליכט און שאטען כח
מג
דעת כהן
סג
הדרום
.נב
.
הלל אומר
כג
המאור
מא
הפוסק .,ירחון
מד
הפוסק *,ספדי י "
מב
הפרדס
נ
התורה והמדינה
:
וילקט יוסף
ט
.זהב שב״א
זכר שמחד.
נח
בו
חבלים בנעימים
חבצלת השדון
חזון איש׳ אהלות
חיים וברכה
חתם סופד
כא
כז
לד
מח
ב
טל תחיה
יח
יביע אומד
יגדיל תורה
ידך יעקב
ישמ״ח לבב
סא
יא
מ
מח
כבוד המת
םז
70
ו ת
כהנא מסייע כהנא
כל בו על אבילות
כפי אהרן
לבושי מרדכי
לז
מה
.ל
,….
מאורות נתן
מהרים שיק
מהדש״ג.
מלכי בקדש
מלמד להועיל
מנחתי אלעזר י •
משפטי/עוזיאל ־'
.י
..כ
לג
ז
• '•־״•
סב
יד
יט
כד
,:־ .לב
נודע ביהודה
נחל אשכול
נימוקי אור החיים
נעם
נצר מטעי
א
ה
כה
נט
נו
עמק הלכה
עצי חיים
לא
לה
פורת יוסף
כת
אליעזר
אוד
מבשר
תודח
נא
יה
נד
מז
ציץ
קוי
קול
קול
שאילת משה
שאלה ותשובה
שבט מיהודה
שואלין ודורשין
שומר ציון הנאמן
שעדי ציון
שערי שמים
שרידי אש
נז
נז•
נג
סה
ג
טז
לה
סד
תורה שבעל סד.
תל תלפיות
תפארת אדם
תשובה ע״ד חנוטת מתים
סו
טו
נד.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
;ז
ב•
מפתח
המשיבים*
י יח
הופמן ,דוד צבי
הורוביץ ,נתן נטע
יא 6
הימן ,אהרן
יד
יד .טז 3-5
הירשנזון ,חיים
ג 11
הכהן ,משה ליב
יי־ 10
היבנר ,שמואל
הרצוג׳ יצחק אייזיק הלוי מז .1-8
הערה .1
סא
אבא שאול ,בן ציון
נספח
אדלר ,נתן
יד
אויאדבך ,דוד צבי
ה
אויאדבך ,צבי בנימץ
סד.
אונא ,יצחק
אונטרמן ,איסר יהודה מז 21,9־ .19נג
ג8
אופנהיים ,בד
ג .12,10,7,3,1ד
אטלינגר ,יעקב
יב
אלזגשטין׳ יהודה מד
איזראליט ,יהודה יהושע פאיליק יד
י
אלבום ,צבי שמעון
נד.
אםטדיכד ,משה דוד
ל
אפשטין ,אהרן
מ
ארגיאטי ,יעקב
נט .5סו
אריאלי ,יצחק
מז 15-18
ארינבדג׳ יהושע מנחם
מב 4
ארק ,אהרן יהודה
וידנפלד ,דב בדיש
לו
וינבדג ,יחיאל יעקב־
סד
וינבועד ,שמואל לוי
טו 4
וינקלד ,מרדכי
טו •5 ,2ב.
וכטפוגל ,יצחק י
נט4.
ולדינבדג ,אליעזר יהודה
נא
ולנר ,משה דב
נ 2
־לץ ,ישראל
גח
וסרמן ,משה שמשון
נז
כז
באבד ,דוד מנחם מאניש
לא
בוימל ,יהושע
מז 10-13
בורשטין ,דב
טו 6
בלום ,בן ציון
יד
בליד ,שמואל
במבדגר ,יעקב קאפיל הלוי ג ,5 ,4
9 ,6
בו
במבדגד׳ שמחה הלוי
דומב ,צבי
דייטש ,אליעזר
הדאיה ,עובדיה
נ 1
יזדלביץ ,שמואל אהרן
יודלוביץ ,אברהם אהרן
ישראלי ,שאול
מז 10—15
יג
נ2
כהן ,מנחם
כהנא ,מנחם
גולדברג ,יהודה אליקים יא ,7'10 ,5
16־12
גט 4
גיפטד ,מרדכי
מז 14
גפן ,יהודה
טז 2כא
גדויבדט ,יהודה ליב
נח
גרום ,דוד
נט 5
גרינבלט ,אפרים
גדיגוולד ,יקותיאל להודה לט .מד •1מה
טו 1׳ .5 ,3סב
גדיגםלה שמעון
מז 11-13
ט .כב
טוקצינסקי׳ יחיאל מיכל
טיטלבוים ,חיים צבי
טשרניאק שלום שכנא
מו
לח
מח
מז 14
מז 13
לוין ,יהודה ליב
לוין ,יששכר הלוי
לוין ,שלמה יצחק
ליטר׳ נתן נטע
לנדא ,יחזקאל
יא 4
21
מב 1
לג
א
מרגליות ,יחיאל מיכל
מרגליות ,ראובן
מז 13
יח
סופר ,משד,
עובדיה ,יוסף
כ
םא
• השמות נכתבו כפי הכתיב המקובל בארץ.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
מט
עובידה ,ישועה שמעון חיים
עוזיאל ,בן ציון מאיר חי טז .7,6,4לב
סולק׳ מנחם
פוסק ,הלל
םינשטין ,משח
פירד ,בנציון
פישר ,שלמה
פרידמן ,נתן צבי
פרייל ,אלעזר מאיר
פרנק ,צבי פסח
מב3-
מא נב
נט 0 .6
גט 3
נט 1
נו
יא .7 ,6,2,1
טז 9 ,8 ,1
הערה .2
צווייג ,יוסף הלוי
כם
קוק ,אברהם יצחק הכהן
קלין ,זאב צבי הכהן .
מג
לז
72
קלפהולץ ,ישראל
קלצקין ,אליהו
קסטנבדג ,יהיאל הלוי
קרליץ ,אברהם ישעי׳
םז
ח
כח
.לד
גד
ראט ,משולם
םב 2
רגנשבודג ,דוד
סו
רובינשטין׳ שמואל תנחום
יא 5 ,3״ 11
מול ,דב
לא
רחץ ,יוסף
לה
ריזיקוב ,מנחם הכהן
שטינברג ,מאיר י
שיק ,משה
שכטר ,שמדיה
שניאור ,אפרים
שפירא ,חיים אלעזר
שפירא ,יהודה מאיר
www.daat.ac.il
נז/וטב
ג .6 ,2ז
גט 4
יד
כד .כה
טז
אתר דעת -מכללת הרצוג
חעורך האחראי :יוגה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
ההפצה כאדח״כ וקנדה:
0 1 * , 10002,17.8^1.ז י זי310*6.**7, #6
*£218
www.daat.ac.il
דפוס חתחיה בע״נג ירושלים
?. 761(11161111, 96