אתר דעת -מכללת הרצוג
ערנ
1 3
1
1
10ד*נ א ? א י ד * כיד ידיי
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
^13
ו.
51
י
!..ו.
.
ז
י
י
.
__..,וו..
ע י ה׳ ם ת^ס ט
תשובות ומאמרי הלכה מאת הרב ברוך קונשטט זצ״ל
1
א.
מעשר כספים
ב.
איסור לפני עיור ומסייע ידי עוברי עברה
ג.
איסור כניסה לבית תפלתם
. . . .
3
5
הצפיה לבנין בית שלישי /הרב יוסף י׳ אפפעל
. . . . .
7
. . . .
13
זמן הקרבת התמיד והפםה /הרב שלמה א׳ מצגר .
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
21
הגיית השם יששכר /שאול אש
43
על הגדרת מיני הצמהים בהלכה /ישראל יוטקובסקי
. . .
46
בקורת ספרים
48
ספר רביד הזהב /הרב יהודה קופרמן
ביבליוגרפיה שמושית של כתבי המהר״ל /ד״ר י׳ כהן-ישר . .
66
נתוהי מתים בהלכה )מלואים( /הרב קלמן כהנא
71
בם״ד ירושלים ת״ו ניסן ת ש כ ״ ז .כרף ז ,גליון ג .המחיר 1.70ל״י
מנוי שנתי :בישראל — 6.ל׳יי
www.daat.ac.il
בהוץ לארץ —$ 3.
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26ירושלים ,טל29883 .
4
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב ב ר ו ך ק ו נ ש ט ט זצ״ל
א
מעשר כ ס פ י ם
ב״ה .בין כסה לעשור תרצ״ז לפ״ק ק״י פולדא יע״א.
משמים יריקו טללי חיים וברכות•
ארי׳
בלי די לכבוד הרב המופלג מוהיר ר׳ מ נ ח ם
קניגסהאפער ,שומר משמרת הקודש דקיי דרעסדען שליטיא•
בעברי דרך דרעסדען לפני זמן־זמנים הראה לי מר נ״י מה שכתוב בקצור ש״ע
סי׳ ל״ד ס׳ ד׳ כמה יתן האדם צ ד ק ה . . .יתן מעשר מן הריוה שהרויה כל השנה
הוץ מצרפי ביתו .ואז אמרתי לו שלפענ״ד אין לנהוג כן וגם אין נוהגים כן לנכות
צרכי ביתו קודם הפרשת המעשר .ועתה נפשו בשאלתו לברר לו שרשי הדין ולהגיד
לו טעמי .הזמן גורם שצריך אני לקצר על כן אזכיר רק מה שנהוץ לבאר שאלתנו.
גרסינן בתענית ה :וא״ר יוהנן מאי דכתיב עשר תעשר בשביל שתתעשר וכו׳.
וכתבו )שם ט (.התוספות ד״ה עשר תעשר הכי איתא בספרי עשר ,אין לי אלא
תבואות זרעך שהייב במעשר רבית ופרקמטיא וכל שאר רוהים מנין ת״ל את כל
דהוה מצי למימר את תבואתך ,מאי כל לרבות רבית ופרקמטיא וכל דבר שמרוית בו.
והכי איתא נמי באגדה היוצא השדה שנה שנה כלומר אם לא תעשר שדך כהוגן
לא יהיה לך אלא היוצא מן השדה ,כלומר לא יעשה שדך אלא כפי המעשרות שהיו
קודם לכן וכו׳ ,עיין שם כל דברי התוספות .מפשטות דבריהם משמע דס״ל דמעשר
מריוה פרקמטיא )דהיינו מעשר כספים( הוא מן התורה .אבל לא כן דעת המהר״ם
מרוטנבורג בתשובה ע״ד שכתב בפירוש שאינו מן התורה אלא מנהג .וכן כתב
הב״ה בם׳ של״א :מעשר כספים אינו לא מן התורה ולא מדרבנן .ותמהני שלא
הזכירו מדברי התוספות כלום .ואפשר שסברו שאף התוספות ם״ל שהקרא ממנו
למדו בספרי לרבות שאר רוהים הוא רק אסמכתא ולא דרשה גמורה .המרדכי בפרק
קמא דב״ב מביא דרשה אחרת ללמוד ממנו מעשר כספים — כבד את ה׳ מהונך
ומראשית כל תבואתך — וצריך לומר גם כן שם״ל להבו גאונים שאין זה דרשה
גמורה וכיון שהבבלי לא הזכיר כלום ממעשר כספים על כן כתבו מה שכתבו— .
אבל חט״ז יו״ד ם׳ של״א חולק על המיו הב״ה וכתב דהוב גמור הוא .וכבר שקלו
וטרו כמה וכמה אהרונים בנידון זה ומראש המדברים הוא חגאון ר׳ דוד אפענהיימער
זצ״ל ,מובא בתשובת הות יאיר ס׳ קכ״ד )ועיין גם תשובת ההות יאיר עצמו להשלמת
דברי הגאון הנ״ל( ודבריהם הם קילורין לעניים .ודעת רוב הגאונים שמעשר כספים
עכ״פ אינו מן התורה .ובתוך דבריו כתב ההות יאיר )אהרי שברר שאינו מן
התורה( שאף מדרבנן אינו מחוייב להפריש מעשר כספים ,שאילו היה מדרבנן
לא היו ישראל קדושים מקילין בה עד שרק אהד מעיר ושניים ממשםהה נזהרים בה.
ועתה אני אומר — שאף שבמדינת אשכנז ב״ה זה כמה דורות ״אכשר דרא״
וכמעט כל ירא שמים הפריש מעשר כספים מה שלא עשו באשכנז בימי ההות יאיר,
מ״מ אפשר לומר שעי״ז נתפשט המנהג שכמה בני אדם )כמו שכתב מ״כ( מקילין
באופן הפרשת המעשר ולא קבלו עליהם ליתן מעשר רק אהרי שנכו מהריוח סכום
הוצאות ביתם .אבל כבר צוהו על זה שרי קודש וקראו תגר על האנשים שהסים
יותר על ממונם מעל ממון עניים! ראה מה שכתב ״הכנסת הגדולה״ על אותם
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמפרישים מעשר רק ממה שירוויחו יותר על הוצאות אכילה ושתיה ושאר הדברים
הצריכים פזור שעושין שלא כהוגן)ואף שסוף דבריו בלשון שהובא על גליון הש״ע
הם קשה הבנה מ״מ זהו כונת דבריו( .ועיין גם בהשמטות שבסוף שו״ת הות יאיר
שספר שהכיר ב״ב אחד שמתהלה דקדק מאוד במעשר כספים אבל לאהר זמן נתרשלו
ידיו במצוד .זו ואמר שבטוח הוא שנותן כמעט יותר מהומש לפי שנותן מרוהיו לצדקה
לעניים קרובים ויתומים ולבני ביתו הקטנים ואמרו ז״ל על הפסוק אשרי שומרי
משפט עשה צדקה בכל עת . . .ז ה המפרנס בניו ובני ביתו הקטנים ,וכתב על זה
בחות יאיר דיצר אלבשיה להאי גברא עיין שם יפה .ברם מה שאמרתי שמפני שכל
עיקר מעשר כספים אינו אלא מנהג )והעושה כן ג׳ פעמים הוא כשאר נדרי מצוד.
והנהגה טובה ,הנהגו כמה בני אדם לעשר באופן הנזכר — זו מספיק רק להסיר
מישראל עם קדושים הקטרוג שעוברין על דין מפורש .אבל צריכין אנו לישב דעת
הבעל קצש״ע שספרו זה וגם שאר ספריו מקובלים בכל העולם והכל םומכין על
ספר החשוב הנ״ל ,האיד כתב להלכה פסוקה ״הוץ מצרכי ביתו״ נגד דעת הגדולים
שהזכרתי .ועלתה בדעתי לומר שטעות נפלה בדבריו וצ״ל תהת מלת ״ביתו״
״כיסו״ ,ר״ל שפוסק כאותן הגדולים שמותר לנכות חחוצאות מכים חמסחר לצורך
וכלשון הזד .כתב חחות יאיר :מותר
המסחר מה שאנו קורין ״ווערבונגס קאזטען״
לשותף להוציא מממון כים של שותפין לקנית בגד הדש לנסוע ליריד ,אבל בלא
כפתורי כסף .והוצאות כזו לצורך חמםחר מותר לנכות קודם שמפריש מעשר .אבל
אין דרכי לשבש הספרים.
ועתה מצאתי שבקצש״ע דפוס לייפציג עם פירוש ה״ג ר׳ דוד פעלדמאן נ״י
נשמטו חני תיבות ״חוץ מצרכי ביתו״ ,בלתי ספק ע״פ חחלטת הגאון הנ״ל .אבל אם
באמת יצאו הדברים מפי בעל קצש״ע ,נ״ל שיש לפרש דבריו ע״פ מה שפסק הרמ״א
בסי׳ רנ״א ס״ג :פרנסת עצמו קודמת לכל אדם ואינו הייב לתת צדקה עד שיהיה
לו פרנסתו .עכ״ל .וא״ת הלא פסק בש״ע סי׳ רמ״ה ם׳ א׳ שכל אדם הייב ליתן צדקה
אפילו עני המתפרנס מן הצדקה י כבר הרגיש בזה הש״ך בס׳ הנ״ל ס׳ א׳ וכתב שרק
אז הייב ליתן אם יש לו פרנסה בלאו הכי ,עיין שם יפה בדבריו.
היוצא לנו מזה שאמת מי שמרויה רק מעט ואם יתן מעשר מכל הריוה לא
יהיה לו ולבני ביתו לחם לאכול ובגד ללבוש מותר לו לנכות מקודם צרכי ביתו.
והגדולים קראו תגר על בני האדם שמפרנסים עצמם בריוה ולא בצמצום ובלי נכוי
צרכיהם ישאר להם כדי לפרנס בני ביתם .והבעל קצש״ע שהי במדינה שרוב היהודים
חיים חיים של צער ופרנסתם מקופחת מאד סתם דבריו בלי להלק בין עניים
לעשירים .אבל יפה עשה ה״ג ר׳ דוד הנ״ל שהשמיט את התיבות שנותנים מקום
לטעות בהם.
ובמה שאמרתי יש לפרש יפה מקרא קדש בדרך רמז ואסמכתא :יעקב אבינו
אמר :ונתן לי להם לאכול ובגד ל ל ב ו ש . . .וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך,
ר״ל אחרי שיתן לי ח׳ צרכי ביתי לחם לאכול ובגד ל ל ב ו ש . . .יהול הנדר לעשר מה
שיתן לי יותר— .מובן מאליו שאין לגלות היתר כזה להמון עם ,ואם ישאל אדם
איך לנהוג עצמו לענין הפרשת מעשר צריך לומר לו ההיוב ליתן מעשר מכל
הריוה ,אבל אם אי אפשר בלי לקפה פרנסת הבית ,אז תן כל מה שאפשר לך ליתן.
והי יראה ללבב — .וה׳ הטוב יתן פרנסה טובה לכל המיהלים להסדו וכו׳.
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב
בעניו איסור לפנ< עיור ומסייע ידי עובר< עבדה
להרב הגאון ד ק י ק בערלין ]מהוריד עזרא מונק[ ולהרג הגאון ד ק י ק נירנבערג
]מהור״א קליין[ חברי מועצת הרבנים•
הזמן גורם שצריך אני לקצר בענין השאלה :א( אי שרי לירא שמים לקבל
מינוי בוועידה של אנשים שתפקידם לקבץ ממון מקהלות ויחידים לצרכי כלל וחלק
מהכספים מגיע ליד מינים ולצרכי מינות .ב( אם מותר לו להיות חבר להם ,השאלה
חיא אי רשאי ליקח חבל בהלוקת הכספים.
כמ״ת הסכימו ע״פ טעמים שונים שמותר למר ל׳ להשתתף עם מועצת
הנ״ל הן לקבץ המעות הן להיות בוועידת התמיכה .הרב דק״ק בערלין נ״י כתב
בתהילת מכתבו היקר שאין להוש לענין סיוע לדבר עברה כיון דהאיםור לא שייך
רק בשעת המעשה ,ושעת מעשה המינות הוא זמן כביר אהר ההלוקה .ויש לי בזה
הרהורי דברים .למשל אם הירא שמים הנ״ל יושב שם במועצת חחולקים את הכספים
ונושאים ונותנים בדבר אם ליתן וכמה ליתן לצרכי באר משהת ״האכשולע פיר
וויזזענשאפט דער יודענטומם״ ]״בית הספר הגבוה למדע היהדות״[ ,אז כל המסכים
לההלטה הזאת עובר באיסור מסייע ידי עוברי עברה .אבל אף אם שותק ואינו
מיפה בפירוש עשה איסור .ואפרש שיהתי .גרסינן בירושלמי סוטה פ׳ ז׳ ,הל׳ ד׳
כתיב ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת .וכי יש תורה נופלת י ר״ש בן
חלפתא אומר זה הב״ד שלמטן )לפי גרסת הקרבן העדה והרמב״ן( .רב יהודה בשם
שמואל על הדבר הזה קרע יאשיחו את בגדיו ואמר עלי לחקים .ר׳ אחא בשם ר׳
תנהום ברבי היי׳ למד ולימד ושמר ועשה והיתד ,סיפק בידו להחזיק ולא החזיק
הרי זה בכלל ארור ,עכ״ל הנצרך לנו לבירור נידן דידן .ופירש הקרבן העדה ד״ה
על הדבר הזה קרע יאשי׳ את בגדיו כשהביא לו חלקי׳ את ספר תורה ומצא כתוב
ארור אשר לא יקים ולכך כתיב אחריו שקבץ כל יהודה וישראל לכרות ברית
הדשה ללכת אהרי ה׳ .ובד״ה להחזיק פירש :שאר העם שילמדו ולא החזיק הרי זח
בכלל ארור .אבל הרמב״ן ז״ל בתורה על הפסוק ארור אשר לא יקים וכו׳ כתב ז״ל:
ידרשו בהקמה זאת בית המלך והנשיאות שבידם לקיים את התורה ביד המבטלים
אותם ואפילו היה חוא צדיק גמור במעשיו וחיח יכול לחחזיק התורה ביד המבטלים
אותם הרי זה בכלל ארור.
היוצא לנו מזה שכל מי שמספק בידו להחזיק ולא ההזיק הרי זה הו״ש בכלל
ארור ועושה איסור תורה .ואף שיש להלק ולומד שרק המלך והשופטים אשר באמת
בידם לקיים את התורה בהזקת היד הם בכלל ארור ,אבל בארץ אשר אף ירים את
קולו נגד המינים לא ישמעו לו לא אמרו כן ואם כן מהירושלמי אין ללמוד לנידן —
אבל לפענ״ד לא מסתבר להלק כן ,שהרי כיון שהוא גם כן הבר הוועד והרשות בידו
להגיד דעתו ,למד ,לא נאמר שחובה עליו למהות ,וכן אפשר לדייק מלשון הירושלמי
שכתב כ ל מי שספק בידו וכו׳ .ופשוט הוא שעובר בעשה דהוכיה תוכיה את עמיתך
וכו׳ .ועוד אני אומר כיון שאותם אנשים אשר יושבים בוועידה אינם יודעים מזה כלום
שיש איסור בדבר ליתן כסף לצרכי בית הספר הנ״ל ואפשר שהם הושבים שיש
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצוד ,ב ז ה . . .הרי הם עוורים בדבר זה ועושים עברה באותה שעה שבאים לידי
החלטה הנ״ל ואם כן אם הירא שמים יושב שם ושותק — שהוא כמו הסכמה — אז
הוא מחזיק ידי ע״ע בשעת מעשה כי לפענ״ד ההחלטה גופא ולא רק נתינת
הכסף ליד המינים הוא מעשה עברה .ורק אז אםשר להתיר לו להיות חבר למועצת
הנ״ל אם בכל פעם שיבא על הפרק דבר כזה שיש בה איסור ,אז הוא צריד לומר
בפה מלא שהוא מוהה בדבר מפני שהוא נגד דעת התורה.
זהו תוכן תשובתי שכתבתי בשנת תרצ״ה פ׳ בהעלותך.
וב״א לס׳ שלה לך כתבתי עוד פעם בענין הנ״ל אחרי שהשיבו לי הרבנים
הנ״ל .הרב דק״ק נירנברג נ״י כתב בתוך דבריו שרק אז אסור ליתן הפץ של איסור
או מה שצריך לצרכי איסור למי שהשוד על הדבר אם אמר בפרוש שלאיסור צריך
לו והביא ראייה ממד ,שאמרו בשביעית פ״ו משנה ח׳ ״וכולן כפירוש אםודין״
לפענ״ד אין הילוק אם אמר כן בפירוש או אנו יודעים בידיעה גמורה שיעשה איסור
בחפץ שאנו נותנים או מוכרים לו .למשל אם פורט מעות להשוד על שביעית לצורך
הפועלים ,אם אנו יודעים בוודאי ,כגון שאנו רואים שהפועלים עומדים שם לקבל
הכסף שרק לצורר זה הוא צריך לפרוטות )כי( ]אי[ אפשר לומר שאין זה איסור.
ולא אמרו ״להיתר ולאיסור מותר״ רק כחשוד על הדבר שספק הוא בידנו אם לצורך
היתר או לצורך איסור צריך לדבר .ואין אני יודע שום טעם לזה לחלק בין אם הוא אמר
כן או שאנו יודעים בהחלט שלאיסור צריך ל ו ) ו ג ם בחשוד הקשו המפרשים למה אנו
מקילין עיין ב״משנה ראשונה״ על המשניות הנ״ל( ואם כן היה נידן דומה לענינים
הנזכרים שם במם׳ שביעית כמו שנראה מדברי הרב הנ״ל אז לפענ״ד קשה להתיר
לכתחילד ,לחיות חבר לאסיפת כספים לצרכי הרייכםפערטרעטוגג ]הייצוג כלפי
הממשלה הנאצית[ .אמנם הילוק גדול יש ביניהם .א .התם אם פורט מעות לאיש
שאנו יודעים שישלם בזה המעות לפועלים ,הרי מסייע ומהזיק ידי עוברי עברה ,אבל
המקבץ מעות אין דעתו לקבץ לצרכי איסור וגם הנותן לא מתכוין לאיסור; הלא
כל כוונתו לשם שמים ,להזק כל דבר שצריך בדק בקדשי שמים ולצרכי מצוה.
ב .מי יאמר שהמעות שהוא קיבץ עתן באמת לצרכי איסור ,הלא הוא רק אהד מן
המקבצים ,ואפשר גם כן לומר שרוב המעות ינתץ לצרכי היתר ,ובענין כזה יש
לתלות להיתר —.
ואם מותר לשתוק בשעה שעומדים למנין לההליט אם ליתן כסף לצרכי
מינות מעיקר הדין — כבר כתבתי דעתי שמאד אני הושש שכל מי ששותק עובר על
״ארור אשר לא יקים״ הו״ש אבל כיון שכתב הה״ג דק״ק בערלין נ״י שאנשי הועידה
אינם מקבלים מוסר והוא הושש גם כן להוכא וטלולא אם יאמר שאינו משתתף
במו״מ בענינים אשר הם לא כדת התורה — יש לומר דשייך בזה מה שאמרו
ביבמות ם״ה כשם שמצור ,לומר דבר הנשמע כך מצוד ,על האדם שלא לומר דבר
שאינו נשמע ,ולדברי ר׳ אבא שם אף הוכה שלא לומר דבר שאינו נשמע .וא״ת
דזהו דוקא כשהוא כבר שם בועידה ואינו יודע מקודם שדעתם לעשות איסור ,אבל
אנו דנים על זה אם מותר לו לקבל משרה כזו ביהד עם אנשים מינים — בזה אפשר
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לומר שיש לסמוך על דעת השיטות שסוברים שמותר לעשות איסור בשביל הצלת
רבים ובפרט לזכות את הרבים ולצורך מצוה דרבים ,עיין מגן אברהם סי׳ לו׳ ס׳ כ״ט,
והנה גם בנידון יש
ובשאר האחרונים ובפרט בשו״ת כתב סופר או״ה סי׳ ס״ב
הצלת רבים בגופם ,בנפשם ובממונם כידוע לכל מבין .החזקת בתי הולים ,ישיבות,
:בת״כ ,תלמוד תורה ,הספקת צרכי קהלות וכו׳ וכו׳ .ולסניף היתר אזכיר מה שאמרו
ז״ל במס׳ נזיר כ״ג גדולה עברה לשמה ממצור .או למסקנת הגמרא כמצוה שלא
לשמה מעשה דתמר שזכתה שיצאו ממנו מלכים וכו׳ עיי״ש.
)התשובה הב״ל כתבתי בין פרשת בהעלותך ושלח לך תרצ״ה לפ״ק(.
ג
על איסור כ מ ס ה לבית ת פ ל ת ם
נערים ונערות מזרע ישראל צריכין לילך עם חמלמד שלחם יחד עם ילדים
נכרים לבית תפלתם ולהסתכל אופן הבנין והצורות ולפעמים כותבין מזה 12ג3־^111
]היבור[ וכונת המלמד להורות להם הכמת הבגין •0<11*©1>1111־! £ומר לי מר על זה
שנעשה להם כהיתר וכמעט מנהג אבותיהם בידיהם ר״ל ,נערים ונערות יהירים
הצליהו להשמט מזה בכל מיני טצדקי שיכולים ,אבל רבים אינם יכולין להשמט
בשום אופן ,ואם יגידו למנהלי בתי הספר שאסור מצד הדין לילך לבית תפלתם
יצמח מזה הו״ש איבה גדולה ,בפרט כעת עתה שרבה המלשינות נגד עם ה׳ וצריך
לדון בדבר הלכה זו אם אסור לילך לבית תפלתם ,אף במקום איבד ,,או במקום איבה
אין צריך להחמיר במקום אונס.
והנה מפורש יוצא מש״ע יו״ד סי׳ קמ״ב סי׳ ט״ו שאסור להסתכל בנוי אלילים
וכו׳ ועיין שם בש״ך ם״ק ל״ג ול״ד .והברכי יוסף כתב שם :מכאן איסור מפורש
לנכנסים לבתי עכו״ם לראות נוייהם .ואפשר דדעתו לאסור רק באפשר ובמתכוין
אבל בנידן י״ ל דלא מקרי אפשר משום שאם אינם הולכין יעלה מזה איבה וגם
אין כונתם להנות מע״ז .וז״ל הש״ך שם ס״ק ל״ד :״זהו ש״ם ערוך ו כ ו ׳ . . .ולא
ידעתי למה כתבה הרב בשם הגהת ריא״ז וכו׳ אבל פשטא דמלתא משמע התם
אפילו בעכו״ם…״ .ועלתה בדעתי לתרץ דכונת הרב להתיר בענין שאינו רוצה
להנות רק ע״י אונס נכנס לשם כנידן דידן שאף זה מיקרי אינו מתכוין ,וצ״ע.
ועוד כתב שם הש״ד :״ומבואר שם בש״ס ופוסקים דאפילו אפשר לו לילד
למקום אהר מותר כשאינו מתכוין ומבואר בתוספות והרא״ש ורבינו ירוהם שם
דמיירי בענין שיכול לאטום אזנו ולעצום עיניו ולסתום נהיריו שלא יהנה מהקול
והמראה והריה ומותר כשאינו מתכוין להנאתם דלא פסיק רישיה הא לא הכי אסור״.
כנראה הש״ך כתב ןאת רק באפשר ואם נאמר שנידן לא מקרי אפשר וגם אינו
מתכוין אז היה סניף להתיר אף שאינם יכולים להעצים עיניהם לגמרי — .עוד צריך
לברר אם איסור זה לשמוע כלי שיר או להסתכל בנוי ע״ז הוא איסור תורה או רק
איסור דרבנן דהא אם האיסור רק מדרבנן יש להתיר במקום איבה כמבואר מתוספות
ע״ז כ ״ ו ) ד ״ ה סבר( .והרבנו ירוהם שממנו נובעים דברי הש״ע בדין זה ,הוציא דינו
ממאמר ר״ש בן פזי בפסהים פ׳ כל שעה )כ״ו( קול מראה וכו׳ אין בו משום מעילה
ודייק מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא ,ואם קול מראה וריה אסורים בהנאה
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
מן התורה למה אין בהם מעילה הלא נהנה ? )ועיין תום׳ אנשי שם ברכות פ״ח מ״ו(.
ועוד איסור הנאה דע״ז ילסינן מן הקרא ולא ידבק בידך מאומה מן ההרם — ובקול
ומראה לא בא ברשותו מאומה! וצריך לעיין עוד בדבר לדינא ,ועיין בע״ז י״ב:
פלוגתת רשב״ל ור׳ יוהנן על המשנה עיר שיש בה ע״ז וישב בה הנויות מעוטרות
וכו׳ שמהלק שם ר״ ל בין מעוטרות בוורד והדם למעוטרות כפירות — שהמעוטרות
בוורד אסורות משום ריה דכתיב ולא ידבק בידר וכו /משם נראה דאף בריה שייך
ולא ידבק .ועיין גם בשו״ת זכר שמהר ,ס׳ ס״ג שהקר אם יש איסור הנאה בראיית
חמץ של נכרי בקאנפעקט ]עוגיות[ העשוי לנוי; וגם לענין ריה המץ .ושו״ת אמרי
יושר ה״א ם׳ נ׳ כתב גבי מהנה לע״ז שאם מוכרח להנות לבנין תפלה אינו אסור
ואפשר דגם בנהנה יש לומר כן שאם מוכרח לילך לתפלה ,וגם בהיות שם ,אינו רוצה
להנות יש להתיר במקום איבה ,שהרי איסור מהנה ילפינן מנהנה — ,אבל בשו״ת פרי
השדה ה״ב תשובה ד׳ ההמיר מאד לילך אל בית תפלתם ]ועתה מצאתי בתשובות
הרמב״ם ס׳ ק״ם שכתב שבית תפלה של הישמעאלים אינו בית ע״ז לפי שהם
מאמינים ביהוד השם יתברך בדרך שאין בו דופי ,עיין שם יפה[ ,אף בבית שאין
שם צלם )יש כתות שאין להם שם צלם( ובתום דבריו כתב שאף במקום איבה אין
להתיר דבר שהוא משום אביזריה דע״ז .ומדבריו נראה הומר האיסור _ ,ןעיין
בש״ע יו״ד סי׳ קנ״ז ס״ג מי שנתחייב מיתה וכו׳ וכו׳ הרי שהתיר בפקוה נפש,
אבל אפשר להלק דהתם רוצה לברוה שמה כדי להציל את עצמו וא״כ יש לו הנאה
מע״ז אבל בנידן הלא אין כונתו להנות :הגם שלא נראה בעיני חחילוק שכתבתי מ״מ
הזכרתיו.
ועתה מצאתי בשו״ת מחנה חיים ח׳ יו״ד ס׳ ם שרצה לישב שם קושית הה״ס
על הנב״י מהד״ת יו״ד ם׳ ר״י שהקר אם מותר לפתוה את כיס השתן של מת לראות
את שורש המכה אשר מהמתה מת להתלמד מזה איך יהתכו בעתיד אם יבא לפניהם
מכה כזו — אם מותר לנוולן בעבור להציל אהרים )עיין שם( והתפלא הה״ס תיפוק
ליה דמת אסור בהנאה? וכתב הבעל מהנה היים שרק בזה שייר לומר שנהנה
מן המת אם לקה הלק מגוף המת כאשר נתבאר שם טעמו יפה .אבל המסתכל במת
או בהקדש או אפילו בע״ז אשר אין בהסתכלות הנאת הגוף רק הנאת ה כ מ ה . . .
לדעת איך יעשה ציורים ופרחים ושושנים אם יעשה כלי כמוהו איו זה הנאת הפץ
השואה לכל רק ההכם יוסף בדיעה הכמה ודעת.
היוצא לנו מזה שאותם הנערים אשר באונם ילכו לבית תפלתם להסתכל
בצורת הבנין עכ״פ אין עוברין על איסור הנאה מע״ז .וגם הלומדים הכמת הבנין
וידיעת הקדמוניות בבתי הספר והאוניוערזיטאט]-והאוניברסיטה[ והמםתכלים בצורות
ע״ז ,אין לאסור להם באיסור גמור לראות בדרך הרחבת בינתם הנצרך להם ,אם
רצונם לעמוד על כור הבחינה לפני הפראפעסארען ]הפרופסורים[ ,אבל לילך לבית
תפלתם בלי אונם — מהיכן יצא להם ההיתר ובעונותינו הרבים לרבים נעשה כהיתר,
וה׳ הטוב יכפר.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יוסף יהושע אפפעל
הצפין־! לבנין בית
שליש*
לזכרון מו״ר הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ״ל
לאחר שנהרב בית המקדש ע״י ממשלת העריצים הרומאים ,וכמעט אבדה
כל תקוה לעם ישראל להמשיך את קיומו וזכותו בתור עם״ בא ר׳ יוחנן בן
זכאי ונפח דוח של היים !חדשים בלב העם ,תקוה חדשה ,ויכולת להתקיים
בין האומות׳ על אף החורבן הגדול והנורא שבא עליהם .הוא הראה שאפשר
ליהדות — אם כך 1גזר עליה — לצמוח ולהתחזק גם אחרי אבדן חםנה המדי1י,
שאפשר לעם ישראל להתקיים בלי ממלכה ,בלי מקדש וקדבנות ,תורת״היהדות
בלי לשבודהגזית — אם ד ק יתעמקו בלימוד התורה ואהבה להוקיר .ומצותיה.
התורה והפצת רעיונותיה תהיינה למרכז הרוהני וליסוד המשכת קיום העם.
רבי יוחנן בן זכאי אסף את הכמי התורה ל י ב נ ה הקרובה להוף ים
חתיכון ויסד שם מדרשו ובית ועד לבית דין הגדול ,ולמרות חאבל חגדול על
חורבן המקדש ,אמרו הז״ל שמעלת לימוד התורה היא בשורה אחת עם מעלת
בנין בית המקדש והקרבת קרבנות .
לאט לאט התרגל העם למצב ההדש והבין שאפשר לחתות חיים תורתיים
בלי בית המקדש יבלי קרבנות ,ואף הובע הרעיון שמעלת לימוד התורה יותר
גדולה ממעלת בנין בית המקדש .
מובן שבכל זאת הגעגועים לבנין בית המקדש לעתיד לא משו מלב האומה,
ובמשך הדוחות היתד .התשוקה לראות את הבית השלישי בבנינו לבח צביר
להפץ קיומו של העם; בהזיון שראה יהזקאל ה נ ב י א ראו נבואה והבטהה
לבנין העתיד ,ובנין בית שלישי נקרא על שמו — ״בנין יהזקאל״ .התקוה
בבנין ביהמ״ק לעתיד נתהזקה בלבם עד כי הכו לו בכל י ו ם וכמעט כל
1
2
3
4
5
6
7
1
2
3
גיטין נ״ז ״תן לי יבנה וכר״.
ספרי דברים פ׳ קנ״ג ,ירושלמי סנהדרין פי״א ה״ד ״ובאת — לרבות בית דין שביבנה״.
מנהות ק״י — ר״י אומר :״ת״ח העסוקים בתורה בלילה מעלה עליהם הכתוב כאילו
עוסקים בעבודה — ת״ח העסוקים בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה
ביהמ״ק בימיהם״ ור״ל דרש ״כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה״ וכר .ברכות ח׳:
״אמר ר׳ חייא משמי׳ דעולא מיום שחרב ביהמ״ק אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות
של הלכה בלבד״.
מגילה ט״ז — ״גדול ת״ח יותר מבנין ביהמ״ק״.
יחזקאל מ.
רש״י ורד״ק יחזקאל מ״ב .מנחות מ״ה — ״ר״י אומר פרשה זו אליהו עתיד לדרשה״.
רמב״ם הל׳ בית הבחירה פ״א ה״ד ״בנין העתיד להבנות אע״פ שכתוב ביחזקאל וכו׳״.
ל
תענית י״ז בכורות נ״ג ״מהרה יבנה בית המקדש״; שבת י״ד :״לכשיבנה בית המקדש
אביא חטאת שמינה״.
4
5
6
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפלה שאדם מישראל
בימינו״ .
התפלל
לאלקיו היה סיומה ״שיבנה ביהמ״ק במהרה
8
כנין כית שלישי ומשיח כן דוד
הזון התקוה לראות את הבית השלישי בבנינו הושרש עמוק בלב האומה
וגם חכמי הדורות חזקו את האמונה בבנין העתיד .אך אם הבית השלישי יבנה קודם
ביאת משית או אהד ביאתו ,בזה אין דעת כולם שוה .ישנם הסוברים שלתלמוד
ירושלמי בית המקדש לעתיד יבנה קודם ביאת משיה בן דוד :״אמר רבי אתא זאת
אומרת •שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד״ .ומצאנו דעה זו
במדרש :״שנו רבותנו בשעה שמלד המשיח נגלה — הוא בא ועומד על גג של בית
המקדש ומשמיע להם לישראל הגיע זמן גאולתכם״ .
ויש סוברים ,כי אהדת •היא דעת התלמוד בבלי .מדבריו יוצא — לדעתם —
שמשיה בן דוד יבוא קודם ,ואה״כ יהיה בנין בית המקדש .״ג׳ מצות נצטוו ישראל
בכניסתן •לארץ ישראל להעמיד להם מלך ,ולהכרית זרעו של עמלק ,ולבנות להם
בית הבהירה״ ״ .ובודאי כשיבוא קץ הגאולה לעתיד לבוא תהיה על פי סדר הזה ״
0
0ו
8ב״ר פי״ג ״בל תפילתן של ישראל אינה אלא ביהמ״ק ־־ רבש״ע יבנה ביהמ״ק ,רבש״ע
מתי יבנה ביהמ״ק״ .ילקוט בראשית ריז ג ״כל תפילתן של ישראל אינה אלא על
ביהמ״ק״ .אבותפ״ה מ״כ ״יהי רצון שיבנה ביהמ״ק וכו״׳ .הרע״ב והתום׳ יו״ט שם
יש .להם הנוסחא ״שתבנה עירך״ אך במחזור ויטרי סוף פרק ו׳ הנוסהא ״שיבנה
ביהמ״ק״ ועיין שם במשנה בשינוי נוסחאות במשניות יכין ובועז .וכן הביא ר׳ זליגמן
בער בסדורו ״עבודת ישראל״ שכך הוא הנוסחא בםדורי רפ״ה ורפ״ז.
•: 9״ירושלמי מע״ש פ״ה ה״ב .בעל מלאכת שלמד .על משניות כותב על המשנה מע״ש שם
״וקסבר בית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי…
ובירושלמי שם מתמה עליה והכתוב ודם ענב תשתה חמר )דברים ל״ב י״ד( היינו
ביאת משיח דכתיב ביה פורה דרכתי לבדי ואח״כ תשתה חמר היינו יין נסכה ,משמע
דמלכות בית דוד קודמת״ ולפי פירוש זה דברי ר׳ אחא דחויים שהרי הירושלמי שם
אינו מיישב את הקושיא ,אד הרידב״ז ובמראה פנים שם פרשו דברי הירושלמי באופן
אחר שאין זה קושיא רק ראי׳ לר׳ אחא ,וכן התוס׳ יו״ט שם כותב ״כי בנין ביהמ״ק
קודם למלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי״] .ועי׳ גליוני הש״ס לר׳ יוסף ענגיל שם[.
10פסיקתא רבה ל״ה .רש״ש מע״ש פ״ה מ״ב בשם מדרש הנעלם פר׳ תולדות :״בנין
ביהמ״ק קודם לקבוץ גליות קודם לתחית המתים מ׳ שנה״ .וכן הפייטן בפיוט הכל
יודוך יסד ״אפס בלתך גואלנו לימות המשיח — ואין דומה לך מושיענו לתחה״מ״ .וכן
בתפילת שמו״ע תקנו ״ברכות בונה ירושלים״ קודם לברכת ״את צמח דוד״ .ועיין בירחון
סיני כרך אלול תשי״ד במאמרו של הרב מימון ״מידי חודש בחדשו״ מובא בשם הרב
רי״א םפעקטאר — כי בש״ע יו״ד סי׳ רמ״ה סעיף י״ג פסק המחבר ״אין מבטלין
התינוקות של בית רבן אפי׳ לבנין ביהמ״ק״ ואם בנין ביהמ״ק הוא דוקא לאחר
ביאת המשיח מדוע הכנים המחבר בש״ע דברים שאינם נוהגים בזמן הזה? מכאן ראי׳
שלדינא יכולים לבנות ביהמ״ק גם קודם ביאת משיח.
11סנהדרין כ.
8
12לעתיד לבוא ״נמי יהיה כן״ מהרש״א שם ומגילה י״ח.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תהלה ביאת משיח ,ולאחריו בנין בית המקדש .וכן מצאנו במדרש :״מלך המשיח
שנתון בצפון יבוא .ויבנה ביהמ״ק הנתון בדרום״ ״ .וגם מהרמב״ם אפשר ללמוד
שהוא סובר ,שמשית יבוא קודם לבנין בית המקדש ,שכד הם דבריו :״המלך המשיח
עתיד לעמוד ולהתזיר מלכות בית דוד לישנה לממשלה הראשונה — יכונן המקדש—
ומקבץ נדחי ישראל והוזרים כל המשפטים בימיו כשהיו מקדם ומקריבים קרבנות״
ובתפלת יעלה ויבוא שאנו מתפללים בר״ח ובימים טובים ,יסד בעל התפלה ״וזכרון
אבותנו ,וזכרון משיה בן דוד ,וזכרון ירושלים עירך״ .זכרון משיה בן דוד קודם
לזכרון ירושלים ,יען שביאת משיח יהיה קודם בנין ביהמ״ק וקודם לירושלים .15
מוצאים אנו אצל הז״ל את הדיעה שהבית השלישי יבנח בידי שמים על ידי
אש ,ומצאו סמך להבעת הרעיון הזה בפסוק ״שלם ישלם המבעיר את הבערה״ :
:אמר הקב״ה עלי לשלם את הבערה אני הצתי אש בציון שנאמר :ויצת אש
בציון וכו׳ ואני עתיד לבנותה באש וכו׳ ״ י .האמונה ברעיון הנשגב שבנין בית
שלישי יהי׳ על ידי שמים הביאה למו״מ בהלכה ,וגדולי הראשונים הביעו דעתם ״אף
דאין בנין ביהמ״ק דוהה לא שבת ולא יו״ט זהו דוקא בידי אדם — אבל בנין העתיד
לבוא יהיה בידי שמים״ .19
1 8
17
13
14
15
16
19
8
מ״ר ויקרא פ״ט ,פי׳ ו.
יד החזקה הל׳ מלכים פי״א ה״א .בירחון סיני שהבאתי לעיל )בהערה (10צוינו דברי
הרמב״ם לפירוש המשניות מסכת מדות ״והביא אחר תמיד מדות ואין בו עניו אחר
אלא ספור שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו והתועלת שיש במין ההוא,
כי כשיבנה במהרה בימנו יש לשמור ולעשות התבנית ההיא״ ,וע״ז אמר הרב רי׳׳א
דאם נאמר שאי אפשר לבנות ביהמ״ק אלא אתר ביאת המשיח אין אנו צריכים למסכת
זו ,כי משיח בעצמו יודע איד לבנות; מכאן שנוכל לבנות ביהמ״ק קודם ביאת משיח.
אבל מדברי הרמב״ם בספרו יד החזקה לא משמע כן ,ואולי יסבור הרב רי״א שמה
שכתב הרמב״ם ״יכונן המקדש״ אין כוונתו שמשיח יבנה המקדש אלא כוונתו ״יכונן״
ויחזק וישכלל את הבנין שכבר היה בנוי מקודם .ויותר טוב לומר שהרמב״ם בספרו
יד החזקה חזר בו ממה שכתב בפירוש המשנה .וכלל זה ידוע שתמיד אנו הולכין אחר
ספרו ״יד החזקה״) .וכן בזמר לשבת ״צור משלו״ יסד המחבר ״בן דוד עבדר יבוא
ויגאלנו״ וכו׳ ואח״כ ״יבנה המקדש״(.
של״ה מסכת תענית :״שהרי אנו אומרים המעלות ממטה למעלה ,זכרוננו ,וזכרון
אבותנו ,הכרוז משיח בן דוד ,וזכרון ירושלים וכר״ .ועיין יומא ה ״כיצד מלבישין
לעתיד לבוא וכר וכשיבוא אהרן ובניו ומשה עמהם וכר״ ,משמע כשיבנה ביהמ״ק יהיה
בי״ד גדול היינו משה אהרן ובניו וכבר משיח בא .ועיין מגילה י״ח וברש״י שם.
18ב״ק ם.
17איכה ד י״א.
שמות כ״ב ה.
רש״י סוכה מ״א ורש״י ר״ה ל .תוס׳ שבועות ס״ז ״אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי
ומשכלל הוא יגלה ויבוא משמים שנא׳ מקדש ה׳ כננו ידיך״ )שמות ט״ו יז(; בשו״ת
ח״ם יו״ד ת״א ס׳ רל״ו כתב ליישב השנויים בכלים ובבנין משכן ומזבח של מרע״ה
ובנין בית שני — ובנין לעתיד בנביאת יחזקאל ע״פ הפסוק ״אשד אני מראה אותך
בהר וכו׳ וכן תעשה״ )שמות כ״ח ח( בכל בנין ובנין אני אראה איד יעשו .ואין כאן
מקום להקשות — הא אין נביא רשאי לחדש דבר י כי הקב״ה העיד בתחלה שבכל דור
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובות למפקפקים
האמונה בבנין בית שלישי הכתה שורש בלב העם ובמשך שנות גלותו נתחזקה
בו אמונה זו כחומה בצורה — והיוותה אחד המהות הכבירים ,שנתנו לעם היכולת
להתגבר על כל הצרות והפרעות ,שנתגלגלו עליו משונאיו .צוררי ישראל ידעו היטב
להעריך את גודל מעלת אמונה זו והשפעתה הרוהנית הרבה על נשמת ישראל ,ולכן
נסו להרוס את האמונה בבנין בית העתיד והקיפו את חכמי ישראל בויכוהים ודמו
לחוכיח שאין כל יסוד לאמונה זו ושנמצא לה נגוד בהזיון הנביאים.
חרשב׳׳א באחת מתשובותיו מסר מאורע חשוב איך שחכם אחד מחכמי האה״ע
חתווכח עמו וסבב אותו בשאלות שונות שנוגעות בעקרי חדת ובאמונח של בנין חבית
חעתיד :״חזר בא עלי מצד אחר ואמר :הנה הכתוב אומר שאין בית אחר הבית
השני שכן כתוב ,גדול יהי׳ כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון׳ ,הנה שקראו
אחרון ואם יש אחר לאהריו לא יקרא לזה אהרון .אמרתי :לא קראו אהרון אלא
בהצטרף אל הראשון ,וכמוהו,וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה
אהרונים ואת רהל ואת יוסף אהרונים׳ .הנה קראה ללאה וילדיה אהרונים אף שרהל
ויוסף אחרונים לחם ,אלא שקראם אחרונים בהצטרף אל השפחות וילדיהן .אמר
]החולק[ :זח בדבור בני אדם שאינם יודעים ולא בידם חאיחור ,אבל בדברי הנביא
שיודע האמת לא יבוא .אמרתי :יבוא אפי׳ במה שאומר לנביא מפי הגבורה שכן
כתוב במה שאמר הוא יתעלה למשה,והיה אם לא יאמינו ]לך[ ולא ישמעו לקול האות
הראשון והאמינו לקול האות האהרון והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה…
ולקחת )גם( ממימי היאור׳ .הנה שקרא לאות השני אחרון אע״פ שבא אהריו אות
המים״ .הרשב״א מעמיד כלל גדול דדוקא כשיש לומר שאמר כן בהצטרף אל
״הראשון״ שאמר בתהלה אזי אין מובנו אהרון ממש ,אבל אם נאמר לשון זה
״אהרון״ ולא נאמר לפניו ראשון ,אז אהרון הוא כמשמעו שאין עוד דבר אהריו י .
בעל תוספות יום טוב שחי כשלוש מאות שנה אהר הרשב״א כותב ״ושמעתי שמן
הכתוב הזה חשובה לחשואל בפסוק חגי ב׳ גדול יחי׳ כבוד חבית חאחרון וכו׳
שעל בית השני נאמר ונמצא שאין עוד שלישי .והתשובה שפרשו כמו אהרונים
דלאה ,שיש עוד יוסף ורהל אהרונים לה ,כן בית לעתיד שיבנה במהרה בימינו יהיה
20
21
22
23
2
ודור יאמר לנביא איך יבנה הבית .בספר משפט כהן למרן הרב קוק זצ״ל ם׳ צ״ו
הביא דרשת הספרי פרשת ראה ״כי אם אל המקום אשר יבחר ד׳ …לשכנו תדרשו
ובאת שמה״ )דברים י״ב ה( על פי:כיא — ואין זה נכנס לכלל של ״אלה המצות שאין
נביא רשאי להדש דבר מעתה״ ,ולא בכלל ״לא בשמים היא״ ,ולא הביא דברי הח״ם
הנ״ל .בשו״ת מהר״ם שיק ח׳ יו״ד ם׳ רי״ג — דן מדוע לפעמים נמצא בדברי חז״ל
שבנין ביהמ״ק יהי׳ בידי שמים — ולפעמים ע״י מלד המשיח ו ומשיב שיש שני סוגי
קיצין ״ר״י בן לוי רמי כתוב ״בעתה )ישעי׳ ם כ״ב( וכתוב ״אחישנה״)שם( זכו אחישנה
— לא זכו בעתה״ )סנהדרין צ״ח( .אם יהי׳ ׳בעתה׳ — יהי׳ הכל כסדרו וביהמ״ק יבנה
ע״י מלך משיח )כמו״ש הרמב״ם בהל׳ מלכים( אד אם יהי׳ הקץ של ׳אחישנה׳ אז
יהי׳ הכל במהירות ואז ״מהרה״ יבנה ביהמ״ק — בידי שמים.
22שמות ד ט.
21בראשית ל״ג ב.
20חגי ב ט.
24עיין ב״י או״ח ס׳ קפ״א ובתום׳ נזיר כ״א ד״ה אחרון.
23שו״ת הרשב״א ח״ד ם׳ קפ״ז.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחרון לזה השני ,וזכיתי אני להביא עוד עד שני ועל פי שניהם יקום דבר דכתיב
והאמינו)כצ״ל( לקול האות חאחרון ״ ,וחוזר ונותן עוד אות שלישי .26
לדעת הרשב״א פשט הפסוק בחגי ״גדול יהי׳ כבוד הבית האחרון״ וכו׳
המלה ״האחרון״ במובנה היא על בית שני ,וכדי ליישב מדוע נקרא אהרון הלא
יש עוד בנין בית שלישי ,הוא בא לידי מסקנא שנמצא המלה ״אהרון״ אף שיש
לו אהריו.
בודאי שהרשב״א לא ראה את ספר הזוהר ,כי בזוהר נמצאת אותה השאלה ממש
שנשאל הרשב״א וגם אותו התירוץ .״ושנאה האיש האחרון״ .האיש השני הוה לי׳
למימר אלא וכו׳ וכן בכל זימנין מקדמאי ואלד חכא איקרי אחרון וכו׳ מנלן ,מבית
שני דאיקרי אחרון דכתיב גדול יהי׳ כבוד חבית חאחרון דמקדמאח ואלד נקרא
אחרון״ .
יש דעה שני׳ בישוב שאלה זו ,והוא מה שאמר הכתוב בחגי ״האחרון״ הוא
אהרון לבנין ידי אדם ,אבל בנין בית שלישי יהי׳ בידי שמים .״שאל הגמון לר׳
אליעזר על בית המקדש העתיד — אמריתו דעתיד קודשא בריר הוא למובני׳ והא
כתיב גדול יהי׳ הבית האחרון וכו׳ ראשון ואהרון יש ,שלישי לא יש — והשיב
״ .30
י
י ׳
ן
אליהר
27
28
29
ש ב נ י
25
26
27
30
ה
ע
ת
י
ך
הי
מ ע ש
ש מ י ם
שמות ד ח.
תוס׳ יו״ט מסכת דמאי פ״ז מ״ג .ב״הפםגה״ שנת תרנ״ז דף ס״ט )יצא לאור ע״י הרב ר׳
הלל ד׳ טריוויש( כתב ר׳ אלי׳ פיינגאלד מזעלעחאוו )מובא ב״שדי חמד״ כללים אות
אלף פאת השדה סי׳ ס״ו( ששאלו אחד מאוהבי החופש במתלונן מדוע נאמין לבנין בית
שלישי שיבנה בה״ב שהרי כתוב ״גדול יהי׳ כבוד הבית הזה האחרון״ והשיב כי נמצא
אחרון על השני גם אם יש עוד שלישי ,ולא הזכיר תשו׳ הרשב״א ותום׳ יו״ט .ועיין
בם׳ יבין שמועה )דףק״גדפוםווארשא( ״לפעמים קורא לאמצעי אחרון״ .ועיין בם׳ אוצר
השרשים ״יש אחרון שיש אחרון אחריו רוצה לומר שענינו זמן רחוק בעתיד ,כמו ״למען
תספר לדור אחרון״ ״ואמר הדור האחרון״ הרי דאחרון אינו אחרון ממש .ב״הפסגה״
זזנ״ל הובא על הראי׳ של תום׳ יו״ט שזה נרמז בכתוב ״והיה הדם לכם לאות
על הבתים )שמות י״ב י״ג( ,כלומר האות השלישי של הדם שבא לאחר האות
האחרון הריהו משמש לאות ולראי׳ גם על הבתים ,שיהי׳ לגו גם בית שלישי לאחר
הבית השני ,שזה נקרא בפי הנביא ״הבית האחרון״ וראה פרדס יוסף פרשת וישלח לג,
ב; פרשת שמות ד ה ; פרשת בא יב יג .וראה ״שרי המאה״ ,ח״א עמ׳ 97בשם החת״ם.
29עיין לעיל עמ׳ .9
28זוהר משפטים דף ק״ג.
דברים כ״ד ג•
זוהר פ׳ פינחס דף רכ״א .מדברי הזוהר שם משמע שתשובת אליהו לא היתד .להגמון
אלא לר׳ אליעזר ,ואולי להגמון היה יכול להשיב כמו בזוהר משפטים ,אד ההגמון חפץ
להכחיש את הכל ,ושאל שעל בית שלישי לא נמצא רמז ,וע״ז השיב לו שיהיה בידי
שמים מש״ה לא נרמז בכתוב .בתוס׳ אנשי שם מסכת מע״ש פרק ה׳ :״אבל התירוץ
הנכון שקראו אחרון ממש לבנין ידי אדם כי השלישי יכוננו ד׳״ .בספר יוסף אברהם
פ׳ נח דף י״ח ובפ׳ וישלח דף ע״ה כותב על הפסוק ״אני ראשון ואני אחרון״)ישעי׳ מ״ד
ו( שלא נאמר עוד אחרון כמו שמצינו ״ואת לאה וילדיה אחרונים — ואת רחל ואת יוסף
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
יש עוד דעה שלישית שמיישבת את התמיהה ע״ד הפשט מן הפסוק עצמו
ומפרשת שהבונה בתיבות ״האחרון מן הראשון״ הוא על בנין בית שלישי :״גדול
יהי׳ כבוד הבית הזה״ — יבוא הבית השני ,ואחר כד ״האחרון״ יותר ״מן הראשון״
והוא בנין בית שלישי ,האחרון יהי׳ אף יותר גדול מן הראשון — .אכן ידוייק בכתוב
שלא אמר ״הבית האחרון הזה״ כאשר הוא דרר המקרא לומר על הרוב — תהלה
התארים ,ואח״כ מלת ״הזה״ כגון ״ההר הטוב הזה״ וכיוצא ,ע״כ פריש ״גדול כבוד
הבית הזה״ ר״ל השני .ואח״כ ״האהרון מן הראשון״ ,ור״ל בזה שהבית השלישי
שיבנה ב״ב הנה יגדל כבודו מאד לא בלבד יותר מזה אלא אפי׳ מן הראשון .
31
כנין כית המקדש כזמן הזה
32
השאלה מתעוררת בדורנו ,האם מותר לנו לבנות בית ה מ ק ד ש .לשיטת
שבנין בית המקדש יהיה קודם לביאת משיח ,אין מקום לשאלה זו,
הסוברים
יבנה המקדש ,ונהכה לביאת משיח בן דוד .השאלה היא לדעת האומרים שביאת
משיה יהי׳ קודם בנין המקדש ״ .האם מותר לנו לבנות המקדש ומשיח עדיין לא בא.
י כבר נשאל בזה מרן הרב קוק זצ״ל והשיב בהיוב ״וע״ד הערתו בענין ביהמ״ק
בכל אופן לע״ד אם
אם יהי׳ אפשר לנו בע״ה קודם שתתגלה קדושת הנבואה וכו׳
יהי׳ רצון ד׳ שיבנה ביהמ״ק גם קודם שיבוא משיה ותתגלה הנבואה ויראו נפלאות
לא יהי׳ כ״כ עכוב בדבר וכר .ואם מקריבין אפי׳ קרבן אחד באיזהו זמן בודאי הוי
מצוד• כצורתה וכו׳״ ,אף שהרב סובר שביאת משיה יהי׳ קודם לבנין ביהמ״ק ,
הוא נוטה שאפשר שיהי׳ רצון השי״ת שיבנה ביהמ״ק גם קודם ביאת משיה.
3 5
3 5
36
31
32
34
37
־
12
37
אחרונים — אלא מבלעדי אין אלהים ,עיין בהקדמת הנצי״ב לספרו העמק דבר אות י׳
ובפירוש אברבנאל בנבואת חגי ,ובמגלה עמוקות אפן קפ״ג.
בינה לעתים דרוש ט״ו .בהגהות ר׳ מתתיהו שטראשון בבא בתרא ג׳ כותב :שמדברי
הגמרא שם ומזוהר משפטים יראה שרבותנו תפסו כפשוטו דקרא דמ״ש ״הבית הזה
האחרון״ קאי על בית שני .וכן הוא בש״ר פי׳ הנצנים ופי׳ אחות לנו .אד בעל עקדה
והרדי״א נטו מדעת רבותנו ,וקאי רק על בית שלישי ,והביא ראיות לזה ממדרשי חז״ל.
ועיין באבן עזרא שמות ד ג .ועיין בסה״ד בשם ס׳ שה״ט ובספר מאיר נתיב פ׳ תצא.
בספר משפט כהן למרן הרב זצ״ל ס׳ צ״ו מבואר באריכות את נצחיות הקדושה של
מקום המקדש ,קדושת עולמים ,״זע״ז אני דורש ואני אהיה לה לחומת אש נאום ה׳
מה אש אינו מקבל טומאה אף מקום מקדשנו אינו מקבל טומאה ,וכנמם דונג מפני
אש יאבדו רשעים מפני ד׳ וכו׳ וימלוד ד׳ מהרה על הר קדשו בציון ובירושלים ונגד
33עיין לעיל עמ׳ .8
זקניו כבוד״.
36שם ס׳ צ״ד.
35משפט כהן הל׳ בית הבחירה ס׳ קנ״ט.
עי׳ לעיל עמ׳ .9—8
שם ס׳ צ״ו אות ו׳ ״ויביא לנו במהרה את גואלנו האמיתי גואל צדק משיח צדקנו,
ויקים מהרה את כל דברי הנביאים ויבנה ביהמ״ק במהרה בימינו״ .ועיין בספר שאלת
דוד מהגר״ד מקרלין בקונטרס ״ציון וירושלים״ במאמר ראשון ,ועיין בשו״ת ח״ם
חלק שישי בחידושיו פרק לולב הגזול מ״ש בשם הגר״א בראד .וראה מאמרו של
הרב משה אויארבד שליט״א ב״ישורון״ ,ניםן־אייר תרפ״ג )חלק עברי( שמסכם ענין
הקרבת קרבנות בזה״ז.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב ש ל מ ה א פ ר י ם מצגר
זמן ה ק ר ב ת ה ת מ י ד והפקוח
)מתור םדרת מאמרים :סוגיות בירושלמי וככלי(
במסכת פסחים ריש פרק תמיד נשחט )פרק חמישי( שנינו:
נוסחת המשנה בירושלמי
תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע
ומחצה .ערב פפחימ ,נשחט בשבע ומחצה
וקי־ב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת.
חל ערב פסחיפ להיות ערב שבת ,נשחט
בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ,והפסח
)שם דף ל׳ ע״ב(
אחריו.
ג
2
גוםחת המשנה כבכלי
תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשעה
ומחצה .כערכי פפחימ ,נשחט בשבע ומחצה
וקרב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת.
חל ערכ פסח להיות בערב שבת ,נשחט
בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ,והפסח
)שם דף נ״וז ע״א(
אחריו.
3
כירושלמי נסביר :״פסחים״ בלשון רבים — פסח ראשון ופסח ש נ י ,
כי בימי בית שני כאשר רוב היהודים היו בגולה) ,ומשום המרתק הרב מירושלים
ומזג האויר שעדיין לא היה יציב בניסן( ,באו רבים מחם לירושלים לפסח ש נ י .
נוספו עליהם גם הטמאים והרהוקים שבארץ ישראל ,ונמצא שרבו ההוגגים גם בפסה
שני ,והיו נאלצים להקדים את שהיטת התמיד אף ביום זה.
4
כבבלי נסביר :מדשנינו ״ערבי״ ברישא ו״ערב״ בסיפא ,אין הדגשה במשנה
לפסה ראשון ושני ,אלא שלשון רבים שברישא מוסב על ששה ימי השבוע הנדונים,
ואילו בסיפא בה דנים על ערב שבת בלבד ,שנינו בלשון יהיד — ״ערב״ .
5
כדור כתוכיפ פפוגית התמיד כירושלמי
גמרא ירושלמי
כתיב :״וזה אשר תעשה על המזבח וגו׳״
)שמות תצוד ,.פרק כ״ט ל״ח( ,הייתי אומר
יקרבו שניהן בשחרית ושניהן בין הערבים,
תלמוד לומר :״את הכבש אחד תעשר.
בבקר…״ )במדבר פרשת פנחס ,פרק כ״ח,
)שם דף ד׳ ע״ב(
ד׳( .
8
פפרי כטדכר
״את הכבש אחד׳׳ )פנחס שם( ,אחד למה
נאמרו לפי שהוא אומר :״ואמרת להם זה
האשד….״ )פנחס שם ,ג׳( ,״וזה אשר
תעשה על המזבח…״ )תצוה שם( ,שומע
אני יקריב ארבעה ,תלמוד לומר :״את
הכבש אחד״) .ספרי פנחס ,פםקא קח״ב(
1מקדמינן ליד .משום דבעי למיעבד פסח אחריו״ — ״קרבן העדה״ שם.
2״בעינן לאקדומי טפי משום דבעו לשחוט פסח אחריו ולצלותו מבעוד יום״ — ״קרבן
3עיין תוס׳ ריש ערבי פסחים )דף צ״ט ע״ב(.
העדה״ שם.
4השווה :״וכשהיה בית המקדש קיים ,יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן״ — ראש
השנה ,פ״א מ״ג.
5במשנה השנויה בבבלי בפרק עשירי )דף צ״ט ע״ב( איתא :״ערב פסחים״ ,וכתב תוס׳
שם :״אי גרסינן ׳ערבי׳ ניחא״ ,ונפרש דגיחא גם מדיוק משנה זו ומהטעם האמור בזה,
6
ונראיה שלא כבעל ״תורה אור״ שציין את הפסוק שבתצוה שם איתא בקרא :״האחד״
ולא ״אחד״ .ועיין לקמן ובהערה .9
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
פירוש הדברים :לפי מדד .י׳ מל״ב מדות של ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי
הגלילי :״מדבר שהוא שנוי״ ,דבר שנכתב פעמיים ניתן להדרש; ומכיון שבפרשת
תצוד ,כתיב :״וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׳/
ובפרשת פנהם כתיב :״זה האשד ,אשר תקריבו ״ל־ה׳ כבשים בני שנה תמימים
שנים ליום עלה תמיד״ ,היה מקום לדרוש שהשניים שבפרשת תצוה אינם השניים
שבפרשת .פנהם ,ויש אם כן להקריב ארבעה כבשים כעולות .תמיד ליום ,בא לכן
ללמדנו שלא לדרוש כך ולא להוסיף על שנים ל י ו ם .
מעוט :״את הכבש'אחדי.
7
וכעין.זה מצעו בסוגית איל יום הכפורים .בפרשת אהרי מות נאמר :״ואיל
אחד לעלה״ )שם ט״ז ,ה( ,ובפרשת פנהם נאמר :״איל אחד״ )שם כ״ט ,ה׳( .ואיתא
בספרא ,שם )אהרי־מות ,פרשה ב /ב׳( :״רבי.אומר :איל אהד הוא האמור כאן
והוא האמור בהומש הפקודים .ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אומר :שני אלים הם ,אהד
אמור כאן ואהד אמור בהומש הפקודים״ .
8
.. ,העיון ב״ספרי״ שלעיל ,מורנו בברור שהירושלמי כפי שהוא לפנינו לוקה
בהםר ,וצריך להוסיף :״וכתיב :וזה האשה וגו״׳ בעקבות הברייתא שבספרי אותה
מביא הירושלמי בשנוי לשון כדרכו .ונראה שהמעתיקים הראשונים השמיטו את
הפסוק השני ,ונתהלף להם ״וגו״ ראשון ב ש נ י .גם ב״םפרי״ הלשון מקוצרת.
שכן עיקר השאלה בנויה על סופי הפסוקים :״שנים ליום תמיד״ ,״שנים ליום עולה
תמיד״ ,וגם זה באשמת המעתיקים הראשונים; ומצוי דבר זה במדרשים שמובא
ראש הפסוק בלבד ,אף שהדרשה היא מסוף הפסוק.
9
7ומפורש במלבי״ם שם )פנחס כ״ח ,ד׳( :״כבר בארנו )מצורע סימן י״ז( ,שכל מקום
שבא שם יחיד;"איך צריך לומר בו מספר אחד ,וכשבא מספר אחד בודאי יש איזה
מקום טעות שהיינו טועים שיהיה יותר מאחד .ופירשו חז״ל שבכאן יש מקום טעות
מפניי שנכפל צווי זד ,בפרשת חצוה …ונוכל לטעות שצור ,להקריב בין הכבשים
יי ׳הנאמרים שם ובין הנאמר פה ,לכן אמר שרק אחד תעשה ולא שנים״.
:
8מוכח.שגם לרבי דורשים מדד ,זו של :״מדבר שהוא שנוי״ ,אלא שסובר הוא דמילת
״אחד״ שיוחדה שם באה להוציא מלימוד זה כאמור בסוגיחנו .וראב״ש סובר שהיו
שני אלים ,ומה שכתוב ״אחד״ הוא ללמד שיהיה מיוחד בעדרו ,כדאיתא במסכת יומא
)דף ג׳ ע״א(..ומוכח מכאן של״ב מידות של ר׳ אלעזר בגו של ריה״ג ,לא יוחדו לאגדה
,..בלבד ,אלא גם למדרש ההלכה.
9ותמוהים דברי מפרשי הירושלמי כאן שכתבו :״הייתי אומר יקרבו שניהם :כל זמן
••..שירצו ,או שניהן בשחרית או שניהן בערב ,דלא קפיד קרא אלא שיקריב שנים ליום״
— ב״קרבן העדה״ ,ובדרך זו גם ב״פני משה״ .והנה ,לא דק שנעלם מהם ה״םפרי״
י ־זזמפרש .אחרת ,׳אלא שפירושם דחוק מאוד גם בלשון הירושלמי שכתב :״שניהן
..י; בשחרית ושניהן בין הערבים״ .ולפירושנו בעקבות ה״םפרי״ יובן מדוע הביא הירושלמי
את הפסוק :״את י הכבש אחד…״ .שהוא הפסוק בפרשת פנחס ,ולא את הפסוק בתצוה
שם איתא :״האחד״.
;
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נעיין בהמשך דברי הירושלמי ,בהקבלה למדרש המכילתא על הכתובים.
גמרא .ירושלמי
חייתי אומר יקרב של שחר עם הנץ החמה
ושל בין הערבים עם דמדומי החמה״?
תלמוד לומר :״בין הערבים״ )שמות כ״ט
ל״ט(; נאמר כאן :׳בין הערבים /ונאמר
להלן :׳בין הערבים׳ )בפסח ,שם י״ב ,ו׳(,
מה ׳בין הערבים׳ שנאמר להלן משש שעות
ולמעלן ,אף ׳בין הערבים׳ שנאמר כאן
משע 1שעות ולמעלן'.
מה חמית )ראית( מימר ׳בין הערבים׳
)בפסח( משש שעות ולמעלן ? אע״פ שאין
ראיה לדבר זכר לדבר :״אוי לנו כי פנה
היום כי ינטו צללי' ערב״ )ירמיה ו /ד׳(,
מד .׳ערב׳ שנאמר להלן )בפסח ,דברים ט״ז,
ר( משש שעות ולמעלן ,אף ׳ערב׳ שנאמר
כאן משש שעות ולמעלן.
מכילתא דפפחא
״בין הערבים״ )בפסח(-,שומע אנ? עם ׳דמ
דומי חמה ? )״כשהחמה מתחלת להתאדם,
והוא קרוב לשקיעתה״'— פירוש ״זה ינח
מנו״( ,תלמוד לומר :״בערב״ )״שם תזבח
את הפסח בערב״ — דברים ט״ז ,ו׳( .אי
בערב יכל משתחשך …1
ר׳ נתן אומר :מנין ראיה ל׳בין הערבים׳
שהוא משש שעות ולמעלה? )אחר שכתיב
׳ערב׳ בפרשת הפסח( .אף על פי שאין ראיה
לדבר זכר לדבר :״קדשו עליה מלחמה,
קומו ונעלה בצהרים ,אוי לנו כי פנה היום
כי ינטו צללי ערב״ )ירמיה שם(".
)מכיל׳ שמות י״ם ,סוף פרשה ה׳(
שיטה זו שבירושלמי שיש בה מן הדרשה של ר׳ נתן במכילתא ״ ,לומדת
מ׳בין הערבים׳ שבפסה על ׳בין הערבים׳ שבתמיה אמנם נראה היה לאמר דכמו
שתמיד הבקר קרב עם שמש ,כך גם תמיד של בין הערבים יהא• קרב עם שמש,
היינו עם דמדומי המה; וכעין זה מצינו גם בתפלה :״דאמר ר׳ הייא בר אבא אמר
ר יוחנן :׳מצוד .להתפלל עם דמדומי המה״ )ברכות דף כ״ט ע״ב( ,ומפרש רש״י
שם :,״תפלת.׳יוצר׳ עם הנץ התמד .ותפלת המנחה עם שקיעת.החמד,״ .אלא שלמדנו
מפסח שאין מצות התמיד כך.
;
בקרבנות התמיד והפםה נאמר כאמור :״בין הערבים״; ובפסח נאמר עוד
״שם יתזבח את הפסה כערב״; ויערב׳ משמעו גם החל משש שעות ביום).. .חצות(
והלאה ,לפי הכתוב בירמיהו :״כי יגטו צללי ערב״ ,היינו .משעה ,׳,שהחמה נוטה
למערב והצל למזרה״).רש״י פםהים נ״ה ע״א(; נמצא ש״בין׳ הערבים״ י אין פירושו
עם דמדומי המה ,אלא הזמן שבין שני ערבים — בין-יינטו.צללי ערב /לבין שעת
דמדומי ההמה.
10עיין הפירוש בקטע המקביל שבמכילתא.
11יודגש בזה שדרשת ר׳ נתן במכילתא מוסבת רק על ,,כין חערביפ״ שנאמר בקרבן
יפסח.,שכן רק בו ייתרה .התורה את המילה ״כערכ״ .ובסוף המאמר בברור שיטת ר׳
י .נתן יוסבר ,שנראה שהוא אינו דורש את ״בין הערבים׳! שבקרבן התמיד כך ,׳וחולק
הוא בזה על הדרשה שבירושלמי ,שכן גם שיטתו בהקרבת התמיד נוגדת את שיטת
המשנה כפי שיוסבר בהמשך.
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
כדור שיטת המשנה כירושלמי ובבבלי
הירושלמי דין עד עתה בברור משמעות הפסוקים הקשורים לנושא המשנה,
ורק מכאן עובר הדיון להלכות המשנה ,שעה שמסדרי הבבלי מעבירים אותנו כבר
בפתה דבריהם למשנה עצמה.
גמרא ירושלמי
ויהא כשר משש שעות ולמעלן ן .
ר׳ יושוע כן ולוי אומר :״בין הערבים״
כיצד ז חלק בין הערבים ,ותן לו שתי
שעות ומחצה לפניו ושתי שעות ומחצה
לאחריו ושעה אחת לעיסוקו )משחיטה עד
סוף הקרבה( ,נמצאת אומר שהתמיד קרב
בתשע שעות ומחצה …כהדא דתני חנניה
כן יהודה אומר :ת״ל :״בין הערבים״
הא כיצד ו חלוק בין הערבים ותן לו שתי
שעות ומחצה לפניו ושתי שעות ומחצה
לאחריו ושעה אחת לעיסוקו …נמצאת אומר
שהתמיד קרב בתשע שעות ומחצה.
)דף ל״א ע״א(
12
גמרא ככלי
מנא הני מילין
אמר ר׳ יהושע כן לוי :דאמר קרא ג ״את
הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני
תעשה בין הערבים״ ,חלקהו לבין שגי
ערבים ,ב׳ שעות ומחצה לכאן ב׳ שעות
ומחצה לכאן ושעה אחת לעשיתו) ,רש״י:
״והוד .ליה למכתב בערב …וכתב ׳בין
הערבים׳ לדרשה( .מתיכ דכא :״בערבי סס־
חים ,נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה
ומהצד .בין בחול בין בשבת״ ,ואי םלקא
דעתר בשמונה ומחצה דאורייתא ,היכי מק־
)דף נ״ח ע״א(
דמינן ליה ל
תהילה נפגשות שיטות הירושלמי והבבלי בפירוש המשנה ,אלא שהירושלמי
מקבל ומקיים שיטה זו ,שעה שבבבלי דהויה היא להלוטין משום קושיתו של רבא.
מה יענה על כר הירושלמי ,וכיצד תתפרש המשנה בבבלי י
אמר רבי יוסה :הדא דתימר למצוה ,אבל
לעיכוב ,הדא היא דתגינן :״שחטו קודם
לחצות פסול ,לאחר חצות מיד כשר ,קודם
לתמיד כשר״ )לקמן הלכי• ג ׳ ( " . . .
ויקרב פסח תחילה ותמיד אחריו״ ן אם
אומר את כן ,נמצאת מבטל ׳בין הערבים׳
של פסח .אם מקיים את ׳בין הערבים׳ של
פסח לא נמצאת מ ב ט ל . . .של תמיד ז תמיד
אם מבטלו את עכשיו ,אימתי את מקיימו
לאחר זמן ,פסח אם מבטלו את עכשיו אימתי
אלא אמר דכא :מצותו דתמיד משינמו צללי
ערכ ,מאי טעמא ,דאמר קרא :״בין הערבים״
— מעידנא דמתחיל שמשא למערב .הלכר,
שאר ימות השנה דאיכא נדרים ונדבות,
דרחמנא אמר :״עליה )על תמיד של בקר(
חלבי השלמים״ ,ואמר מר :עליה השלם כל
הקרבנות כולם ,מאחרינן ליה תרתי שעי
)״תקנתא דרבנן״ — רש״י לעיל( ועבדינן
ליה בשמנה ומחצה.
בערבי פסחים דאיכא פסח אחריו ,קדמינן
ליה שעה אחת …חל ערב פסח להיות לרב
12שהרי זריזים מקדימים במצוות ,ומדוע שנינו תמיד נשחט בשמונה ומחצה ו
13לקמן במשנה לא נזכרו המילים :״לאחר חצות מיד כשר״ ועיין בספר ״המשנה בבבלי
וירושלמי״ )סימן קע״ו( שכתב :״תיבות אלו הן הוספת התלמוד הירושלמי לברור
הענין …ואמנם הרבה פעמים מצינו בירושלמי תוספות״ .ואמנם כן הוא ,אד אפשר
שר׳ יוסה מסתמך בזה על ברייתא שהיתה שנויה כד ולא על המשנה שלקמן.
14פסח מיד אחר חצות ,ותמיד אחריו
16
בזמנו בתשע וממצה.www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את מקיימוי״ ויקריב פסח תחילה ותמיד
אחריו ד
18
שבת ,דאיכא נמי צלייתו דלא דחי שבת,
מוקמינן ליה אדיניה בשש ומחצה ״.
יאוחר דבר שנאמר בו ״בערב״ ו״בין הערבים״ לדבר שלא נאמר בו אלא ״בין הערבים״
בלבד .
17
שתים הן הדרשות שהובאו בירושלמי.
הראשונה ,שכבר הוסברה לעיל ,מסתמכת בעיקר על הפסוק בנביא :״כי ינטו
צללי ערב״ ,המלמד על הפסוק :״שם תזבה את הפסה בערב״ ,מכאן ש״כין
הערבים״ הכתוב בפסה ובתמיד הוא משד בל הזמן שבין תהילת נטית הצללים
והשקיעה.
השניה ,הנה מבית מדרשו של ר׳ יושוע בן לוי ,הסומר את דבריו על דרשתו
של התנא חנניה בן יהודה ,שהורה כי ״בין הערבים״ אינו זמן ממושך כי אם זמן
מוגדר ומצומצם — אמצע הזמן ממש ,המתקבל ממיצוע העת שבין נטית השמש
לצד מערב )תהילת ערוב היום( ,לבין שקיעת השמש )סוף הערב( * .אמנם ,מאהר
ועשית חקרבן — חחל מהשהיטה וכלה בהקרבה — צורכת כשעה ,נשהט התמיד
בשמונה ומהצד ,וקרב בתשע ומהצה ,ומתקיימים דברי הכתוב :״תעשה בין הערבים״
בדקדוקם.
דכא כבכלי קבע לעיקר את הדרשה הראשונה שבירושלמי .ונראה שדרשה
זו היתד ,ידועה לו ,ורמזה בצטטו את הכתוב :״כי ינטו צללי ערב״ ,שכן מסורת
בבלית קדומה היא שמטרה ע״י ר׳ נתן)הבבלי( .ולכתהילה היה נאות יותר להקריב
התמיד בתהילת זמנו )לאהר שש( משום זריזים מקדימים במצוות ,ובכך ״מוקמינן
9
15
16
17
18
19
לכן ראוי להקריב את הפסח בזמנו ואת התמיד להקדים ,שכן בתמיד מתקיים ״בין
הערבים״ בהידורו בכל יום.
פסח תחילה :״בין הערבים ותמיד אחריו סמור לערב״ — ״קרבן העדה״ שם.
בירושלמי הובא תרוץ זה במקום )דף ל״א ע״ב( ,ובבבלי מוזכר תרוץ זה בהמשד
הברור )לקמן דף נ״ט ע״א(.
מאחרים מחצית השעה מדרבנן ,שיהא :״ינטו צללי ערב״ ניכר ,כמפורש ברש״י
שם :״דמדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשרות ,דהיינו מכי ינטו צללי ערב,
דהיינו )מדרבנן( מחצי שבע ואילה שהחמה נוטה למערב והצל למזרח…״.
נצטט בזה הדרשה המלאה של חנניה בן יהודה שהובאה בירושלמי :״שומע אני ״בין
הערבים״ בין הערבו של ארבעה עשר ובין הערבו של המשה עשר ,יכול היום והלילה
בכלל )ליל י״ד ויום ט״ו( ז ת״ל :״יום״ )שמות י״ב ,ו׳( .כשהוא אומר יום יצא ליילד,,
אי יום יכל בשתי שעות ביום )אחר שעת עשית התמיד( ? ת״ל :״בערב״ )דברים
ט״ז ,ר( .אי בערב יכול משתחשדז ת״ל :״בין הערבים״ )שמות י״ב ,ר( ,הא כיצד י
חלוק בין הערבים ותן שתי שעות ומחצה לפניו ושתי שעות ומחצה לאחריו ושעה
אחת לעיסוקו וכו׳״.
ונראה דלדרשה זו כוון רש״י בפירוש דברי ר׳ יהשע בן לוי שהובא בבבלי ,באומרו:
״והוד ,ליה למכתב :׳בערב /ושני בדבוריה וכתב :׳בין הערבים׳ לדרשה…״ )שם
נ״ח ע״א ,ד״ה :בין הערבים(.
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
ליה-אדיניה׳ /אלא שתקנת חכמים היא )כמפורש ברש״י( לדהות השחיטה בשתי
שעות ומהצה ,בשל נדרים ונדבות שאין להקריבם אחר תמיד של בין הערבים.
ברור מעתה שבערב פטה רשאים להקדים הקרבת התמיד ,בכדי שיספיקו לשהוט בערב
את פסהי כלל ישראל שדינם אהד התמיד ,מדנאמר בהם :״ערב״ ו״בין הערבים״,
כדאיתא בגמרא.
ר׳ יוםה כירושלמי קבע לעיקר את הדרשה השניה .את קושית רבא בבבלי
כיצד מקדימים הקרבת התמיד בערב פסה ,מתרץ הוא בתידושו שנאמרו דברי ר׳
יושוע בן לוי רק לכתהילה ־־־ למצוד .מן המובהר ,אד בדיעבד — כשאין אפשרות
לכד — אפשר־ להקדים שהיטת התמיד והפסה ,וכדאיתא במשנה ג׳ שבפרקנו:
״שחטו )לפסח( קודם לחצות פסול״ ,מכאן שאחר הצות מיד כשר .אמנם מאהר
ו״בין הערבים״ לר׳ יושוע בן לוי הוא למצוד ,מן חמובחר ,וחדי לא נוכל לקיים
״בין הערבים״ בפסח ובתמיד כאהת ,בהכרה שניתנה רשות להכמים לקבוע במה
לקיים המצוה בהדורה ,ושקול דעתם הכריע לצד קרבן הפסח ,על מנת שלא יתבטל
בו כליל ״בין הערבים״ .ממילא מקדימים ביום זה את הקרבת התמיד ,דיאוחר פסה
שנאמר בו :״בערב״ ו״בין הערבים״.
ושמא סבר ר׳ יוסה ששני הלימודים קיימים למסקנה .הדרשה העיקרית
בדברי הכתוב :״בין הערבים״ ,היא כשיטת ר׳ יושוע בן לוי וכתני הנניה בן יהודה;
שיעשה התמיד בשעה המוגדרת שבין שני הערבים .אמנם ,מדשנתה התורה במקום
אתר :״שם תזבה את הפסה כערכ״ ,וערב כאמור תהילתו אהר הצות מדכתיב:
״כי ינטו צללי ערב״ ,גלתה לנו בזה שהאמור לעיל הוא למצוד ,מן המובהר ,אך
בדיעבד כשר כל הערב להקרבה .ולא בכדי טרהה התורה ליתר מלת ״ערב״,
דמאהר ובמציאות לא יתקיים ״בין הערבים״ בתמיד ובפסה כאהת ,קבעה התורה
זמן ממושך יותר הכשר בדיעבד.
כדור שיטת ר׳ נתן כירושלמי
מן הראוי לברר בזה קטע נוסף בירושלמי שהובא בהמשך הסוגיא שם
)דף ל״א ע״ב(:
־ תני ר׳ נתן אומר :ככל יום ויום תמיד נשהט בשמונה ומהצה וקרב
בתשע ומהצה .מהו ? )״מהו בכל יום ויום דתני ר׳ נ ת ך — ״פני־משה״( בכל
ערב פסח ופסה ) .״ ו ם ב י ר א ל י ה ד ע ר ב פ ם ה ג ם כ ן לא מהןדמינן ליה להתמיד״
־,;-פני־משה״(־ .אמר ר׳ יוסד .בי)בן( ר׳ בון :טעמיה דהדין תנייה כדי ליתןהצי שעה בין כת לכת) .״שהפסה נשתט ב־ג׳ כתות ,כדתנן לקמן בפירקין״
י־— ״פני ־משה״(
20
י•
מוסיף ״פני-משה״־שם ומסביר? ״ואם כן כשנשחט הפסח אחר זמן הקרבת התמיד
שהוא תשע ומחצה ,אכתי איכא ב׳ שעות ומחצה עד הערב ,ונמצא שיש כאן חצי שעה
לשחיטתו והקרבתו לכת הראשונה וכן לשניה וכן לשלילית ,ועוד שעד ,אחת אחר כן…
כדי לצלות הפסח …ואף אס כולן צולין-כאחת …ואם כן אפילו :בערב פסח שחל להיות
בערב שבת איכא שהות כדי לצלותו מבעוד יום …ודי בכה ולמה יקדימו היום להתמיד
. :־ ־־
מבכל ימות השנה אם אינו צריך לזד,״.
18
www.daat.ac.il
־
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיטת ר׳ נתן זו שאינה בשיטת המשנה אומרת דרשני 1הן מפורש במכילתא
שהובאה לעיל ,דר׳ נתן הוא הדורש את ״בין הערבים״ מ-״כי ינטו צללי ערב׳/
21ן
ומאהר שזריזים מקדימים• במצוות מדוע לא יהא התמיד קרב בזמנו בתהילת
ושמא הלוק ר׳ נתן על הדרשה הראשונה שהובאה בירושלמי בזה שלדידו
יש להבדיל בין משמעות ״בין הערבים״ שנאמר בפסה ,לבין זה שנאמר בקרבן
התמיד .דוק ,שדרשתו במכילתא מוסבת לפסוקים שנאמרו בפסה ,ושמא זו שיטתו
כפפה כלבד ,באשר לא כתבה התורה ״ערב״ בתמיד.
נמצא אם כן שרק לגבי קרבן פסה דרש ר׳ נתן במכילתא :״מנין ראיה
ל׳בין הערבים׳ שהוא משש שעות ו ל מ ע ל ה . . .זכר ל ד ב ר . . .כי יינטו צללי ערב׳/
ומכפילות ״בין הערבים״ ו״ערב״ למדים אנו זאת כמפורש שם; אך בקרבן התמיד
בו שנוי בתורה ״בין הערבים״ בלבד ,שם יודה ר׳ נתן שהמכוון הוא לאמצע הזמן
ממש של שני הערבים ,וכמוםבר בדרשת־הנניה בן יהודה בירושלמי .י
מוסבר מעתה שלר׳ נתן תמיד נשהט לעולם בשמונה ומחצה ב ד ו ק א ״ ,
שכן זה הוא דין תורה בקרבן התמיד; מאידך ,אף שתחילת זמן קרבן פסה הוא לאחר
חצות היום ,מן הראוי שיהא קרב אהד התמיד כמוסבר ,ולא דאו־חכמים צורך
להקדימו בזמנם ,שחרי נוכחו לדעת שגם אחר הקרבת התמיד — בתשע ומחצה ,נותר
אליבא דר׳ נתן מספיק זמן לשלשת-המשמרות לשהוט את הפסח ואף לצלותו לפגי
ש
^ ן ,23 -
ש
׳:•-׳-
בבבלי לא הוזכרה כלל שיטת ר׳ נתן בהקרבת התמיד ,שכן נדהו דבריו
להלכה .יתר על כן ,מאחר ותלמוד ירושלמי היה ערוך לפני האמוראים מסדרי
הבבלי ,ראו הם זאת למותר בעריכת תלמודם לשנות שוב את האמור בירושלמי,
באם לא נתקבלו הדברים על דעתם להלכה .וכן מצינו שלא הזכירו בבבלי את כל
התוספתא ושאר מדרשי ההלכה שהיו ידועים ל ה ם .
24
21וכן הקשה הירושלמי לעיל על דרשתו הראשונה הזהה לכאורה עם דרשת ר׳ נאן,
ומשום קושיה זו נקט כעיקר את דרשת ר׳ יושוע בן לוי .בבבלי מתרצינן דדחית
קרבן התמיד היא דרבנן ,אך מדלא מפורש הדבר בירושלמי בברור שיטת ר׳ נתן,
קשה להסבירו כר.
ונראה דמשום קושיא זו משנה בעל ״קרבן העדה״ את הגרסא בירושלמי וגורס :״תני
ר׳ נתן אומר בכל יום ויום תמיד נשחט'כשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה׳ ./אלא שגם
לגרסתו המשך דברי הירושלמי מוקשים .בעל ״פני-משה״ מקיים הגרסא המצויה
בירושלמי לפנינו וצורכים הדברים הסבר.
22דומה לנו שההסבר האמור מחליש במעט את התמיהה מדוע לא נזקק הירושלמי לפרש
שיטתו של ר׳ נתן ,שכן הנה תוצאה של דרשות שכבד הוסברו בירושלמי לעיל .ומה
ששנוי בדברי ר׳ יוסד .בי ר׳ בון :״טעמיה דהדין חנייה״ הוא לפרש מה יענה ר׳ נתן
לאמור במשנה שאין מספיק זמן לשחוט את הפסח ,ולצלותו בערב שבת בעוד יום,
22עיין כמצוטט בהערה .20
אם יהא התמיד קרב בתשע ומחצה.
24עיין במסכת עירובין)דף ל״ב ע״ב( שם איתא :״אמרו ליה קכעיתו ליה כגמרא? אמד
להו אין״ .מפורש בזה שכבר בתקופת רב נחמן היה גם הבבלי כבר ערוד בחלקו ,וכן
למדנו מכאן שלא כל מד .שדנו האמוראים בבית מדרשם נקבע ונערך בתלמוד.
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומפורסמים הם דברי הרי״ף )סוף עירובין( שהורה :״ . . .ד כ י ו ן דםוגיין
דגמרא דילן להיתרא ,לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבגי מערבא ,דעל גמרא
דילן סמכינן דבתרא הוא ,ואינהו הוי כקיאי כגמרא דבני מעדכא טפי מינן ,ואי לאו
דקים להוא דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא ,לא קא שרו ליה אינהו״.
פיכום השיטות ונקודות יפוד
שלש הן השיטות הנלמדות מסוגית הירושלמי בדין הקרבת התמיד והפסה.
א .שיטה ראשונה נסמכת בעיקר על הפסוק בנביא :״כי ינטו צללי ערב״,
היא דורשת ש״בין הערבים״ האמור בהקרבת הפסה הוא מהצות היום ועד לשקיעה,
ולומדת שהוא הדין בקרבן התמיד.
ב .שיטה שניה הנה שיטת התנא הנניה בן יהודה ,שנמסרה על ידי ר׳ יושוע
בן לוי .הוא דורש ש״בין הערבים״ האמור בקרבנות התמיד והפסח הנו אמצע
הזמן ממש של שני הערבים ,אלא שבדיעבד אפשר להקדים את הקרבת התמיד,
ומקיימים ״בין הערבים״ בהכשרו בקרבן הפסה.
ג .שיטה שלישית היא שיטת ר׳ נתן .ונראה שפירושו לפי הירושלמי הוא,
ש״בין הערבים״ האמור בקרבן התמיד נדרש לאמצע הזמן ממש ,אד ״בין
הערבים״ האמור בקרבן התמיד משמעותו מחצות היום והלאה .נמצא שלעולם
קרב חתמיד בתשע ומחצח ,ולאחריו קרב הפסה.
רבא בבבלי קבע לעיקר את הדרשה הראשונה ,אד חידש שמדרבנן מאחרים
את קרבן התמיד ,וממילא מתאחר גם קרבן הפסה שדינו להיות קרב אתר התמיד.
ויתכן שכך יש לפרש גם את שיטת ר׳ נתן.
בסיכומה של הםוגיא הנדונה נראה לנו לציין ולהעיר כדלהלן:
א .השואת מדרשי ההלכה והירושלמי מבררים דברים סתומים בירושלמי.
ב .העיון בסוגיא שבירושלמי מבהיר את הדברים בסוגיא שבבבלי ,ויתכן
שקצר חבבלי משום שסמך על חדיון חמרחב שבירושלמי.
ג .השואת הסוגיות נותן מקום למחשבה על גישת לימוד שונה שבין
הירושלמי והבבלי .הירושלמי מרהיב הברור במקראות גם מתוץ למסגרת הענין
הנדון ,שעה שהבבלי מצטמצם יותר בברור תורת התנאים.
ת פ י ל ה ו ר ח מ י ם למען ק ב ו ר ה שלמה
על זאת יתפלל כל ח ס י ד אליך לעת מצוא
)תהלים לב ,ו( 1ר׳ יוחגו א מ ר
לעת מצוא — זו קבורה— היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא
גתרייתא
שלמא•
ברכות ח
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע בכרן
מ ה
ב < ן
ל ד ו ד
ש א ו ל
כשהלך שמואל למשוח א ת דוד ,היו מלאכי יישרת
מקטרגין
לפני
אותו
הקדושיבריך־הוא,
ואמרו ו
רבונו של עולם ,מפני מ ה נטלת ה מ ל כ ו ת משאול
ונתת לדוד ז
אמר
שאול
להם ז
אני
לדוד
אומר
לכס
מה
בין
וכר
פס*ר פ״ח,
שוחיט
תהליס
כז
0מלכות שעה
בשיחת סיכום הנושא ,נתבקשו התלמידים לשאול עוד ,מכל שנשאר בלבם
תמוה בפרשת שאול ודוד.
והם שאלו הרבה ,על שלושה דברים; על ב ח י ר ת ו של ש א ו ל ,על
ר ו ד פ ו אח דוד ,ועל מ ו ת ו .
השאלות נכתבו כלשונן ,ואם גם נועזות הן בקצתן ,טוב שנשמעו מרצון
להבין ולדעת ,ו כ ד י ל פ ש ו ט ע ק מ י מ ו ת ש ב ל ב .
ואלה הן השאלות הראשונות:
כיצד עלינו להעריך את דמותו של שאול ,היא נראית אפופה סתירות וניגודים,
הנוכל גם לראותה כדמות שלמה ,כראוי לנבחר למלכות מאת ד׳ ז
כפי הנראה לא היה שאול ראוי להיות מלד ,אם כן למה נבחר ל
שאול נראה איש טוב וצנוע ועניו ,למה היה צורר להוציא אותו ממקומו
השקט בכפר מולדתו ,ולעשות אותו פתאום למלן /ועל ידי כך לקלקל אותו ל
וכיצד עלינו להבין את דברי הרמב״ן ז״ל בבראשית )ויחי מט .י( .״ועגיין
שאול היה ,בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקב״ה ,לא
רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים,
ונתן להם מלכות שעה .ולזה רמז הכתוב )הושע יג .יא( אתן להם מ ל ך באפי
ואקח בעברתי וכו׳״.
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעה
מלכות
מלך ומקדש
,
כ י תבא א ל ה$ךץ א0ר ד אלקיף ניגן לי
וירשתה וישבת בה
י י ן *
:ד 1 -ד
ד
ואמרת אשימה עלי מלך־ כ כ ל הגוים א#ר ס ב י ב ת י :
)דברים יז .יד(
ו א מ ר ת — והיא מצוות עשה ש י ח י י ב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה,
כלשון ו ע ש י ת מ ע ק ה ל ג ג ד ,וזולתם ,והזכיר ו א מ ר ת ,כ י מ צ ו ו ה
ש י ב ו א ו לפני הכהנים והלווים ואל השופט ויאמרו להם :רצוננו שנשים
עלינו מלד וכו׳.
ולפי דעתי עוד שגם זה ־מרמיוותיו על העתירות ,שכן היה כששאלו להט את
שאול ,אמרו לשמואל :שימה לגו מלר לשופטנו ככל הגוימ ,ובן כתוב שם
והיינו גם אגחגו ככל הגוימ ושפטנו מלכנו ובו׳ ,כי מה טעם שתאמר התורה
במצווה ככל הגוים אשר סביבותינו ואין ישראל ראויים ללמוד מהם ולא לקנא
)רמב״ן(
בעושי עוולה ,אבל רמז לעניין שיהיה.
אללי לא ,בק לפי הלשון הביא הרמב״ן מצוות המעקה לכאן ,אלא לפי הצורך
שיש במלך ,אחרי ירושה וישיבה ,כצורך המעקה לגג. .
י י " י — על כרהך מצווה היא ,ומכל מקום אין סנהדרין מצווים עד שיאמרו העם
שרוצים בהנהגת מלד ,ומשום הצי ,כל משד שלוש מאות שנה שהיה המשכן
)העמק דבר(
נבחר בשילה לא היה מלד משום שלא היה בה הסכמת העם.
_ .א ש ר י ב ח ר ד ׳ — על פ י נ ב י א ,
)ספרי(
כל אשר יהיה נגזר מן השמים שימלוך ,ואם הוא מקטני שבטי ישראל
)רמב״ן(
ומשפחתו הצעירה ,אבל איש נכרי לא —
צורת הכתוב מהייבת את מהלוקת התנאים בספרי .לפי ר׳ נהוראי ,ר ש ו ת היא
שנתנה תורה להעמיד מלך ,ולפי ר׳ יהודה ,ה ו ב ה ו מ צ ו ו ה .והחזיקו אחריהם
האמוראים 3םנ'הדלין כו( י והמפרשים' ,אישי לפי צרכו ועניינו.
א ב ל לפי״מרביית־ הכתובים־ שנאמרו־ בתורה בנביאים ובכתובים ,נראה שזה היה
1ציוגדשל מקום,־•וכבר פסק הרמב״ם ז״ל כר׳ יהודה ,שהיא מצווה ,וקבעה בראש
הלכות מלכים ,ובספר המצוות.
!
:
22
www.daat.ac.il
מלדהרצוג
מכללת
למנותדעת -
והצווי שנצטווינו -אתר
מישראל שיאחד כל .אוממנו:וינהיג
עלינו
כולנו ,והוא אמרו יתעלה ,שום תשים עליך מלד•
1במהדורת הר׳׳ח הללר־ז׳׳ל :ש י ק ב ץ אומתנו; ובהערות :יחי׳ ר״ש אבן איוב:
;•).ספר המצוות להרמב״ם מ״ע קע״ג(
שיעמיד אמונתנו[.
תניא; ר׳ יוסי אומר :שלוש מצוות נצטוו ישראל י בכניסתם לארץ; להעמיד
להם מלך ,ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה.
ואיני יודע איזו מהן תחילה.
כשהוא אומר )שמות י״ז( כי יד על כס י־ה מלחמה לד׳ בעמלק — הוי
אומר :להעמיד להם מלר תחילה ,ואין כסא אלא מלד שנאמר )ד״ה א .כט>
וישב שלמה על כסא ד׳ למלך .ועדיין אינני יודע אם לבנות להם בית הבחירה
תחילה ,או להכרית זרעו של •.עמלק תחילה 4כשהוא אומר )דברים ראה יב(
והנץן-לכם •מכל אויביכם וגו׳ והיה המקום.:אשר יבחר ד׳י וכו׳; הול• .אומר:
״
להכרית זרעו של עמלק תחילה•
ובן בדוד הוא אומר )ש״ב ז( ויהי כי ישב המלר דוד בביתו ,וד׳ הניח לו
מסביב ,וכתוב שם ויאמר המלר אל גתן הנביא ראה אנכי יושב בבית ארזים
)םפרי םז'.א .סנהדרין כ(:
וכר.
ב ב ג י מ ת מ ל א ר ץ .דבכולהו )בשלשתן( כתיב ירושה וישיבה.״ •::־.׳•
ב מ ל ר — וירשת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלר )דברים יז(.״-: :׳
ב ע מ ל ק כתיב :והיה בהניח ד׳ אלקים לך מכל אויביר מסביב בארץ אשל״ד׳
אלקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכרעמלר• )שם כה(..
ו ב ב נ י י ן ב י ת ה ב ח י ר ה — ועברתם את הירדן וישבתם באהץ וכר־ והדר
כתיב ןהיה המקום אשר יבחר ד׳ • אלקיכם ־ לשכן שמו)שם יב־;(ד.׳ ־)רש״י(
הרמב״ם מביא הלכה זו כולה כלשונה ,בראש הלכות מלכים אבל את ההוכחה כי
מינוי מלך קודם למלחמת .עמלק הוא מביא מספר שמואל א׳ ט״ו .שנאמר :אותי
ש ל ה ד׳ ל מ ש ה ך ל מ ל ך על ע מ י על י ש ר א ל — ע ת ה ל ך ו ה כ י ת
א ת ע מ ל ק .וצריך עיון ,מדוע לא לקח את הכתוב מן התורה ולקח מן הנביא.
)ראה ב״כםף משנה״(.
אולי משום שגם בגמרא הוצרכה דרשה נוספת מהכתובים) ,דה״י(.
ואולי משום שבספר שמואל נשמע ה צ ו ו י יותר טוב.
דרך אגב מלמדנו הרמב״ם איך לקרא בפסוקים האלה ,ולהרגיש את שמואל הנביא
המשבה את הזכות שנפלה לידו לקיים את המצווה הראשונה שנצטוו ישראל
בכניסתם לארץ .ובזה הוא שלוח לצוות על השנייה .וכל זה בא לקיים את ההכנה
למצווה השלישית ,לבנות להם בית הבחירה.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי בנין ביתהבהירה חוא חותם כל תכלית ישראל בארצו;
.תבאמו ותטעמו ב ה ר נח?יתף מכון ל*זבתף ם7גל ת ד׳
ז
ז
מקד^ז אד־ני כוננו ;ךיף :
-
)שמות טו .ידיח(
ד׳ .ימלך לעו<ם ו ד .
?
ומשום מה מותנית מצווח זו במלך שיעמידו לחם תחילח. .וגם מלחמת עמלק ,זו
המעכבת את בנין המקדש ,לא יכלה להתקיים לפני מלר מלך לבני ישראל) .ראה
ב״ר עה״כ בבראשית וישלה לו .לא( ולפי זה יש להבין כמה צער הצטערה
השכינה ,יעל עכוב בניין הבית ,תקופה ארוכה ,למעלה מארבע מאות שנה אהרי
שנכנסו ישראל לארץ) .מ״א ו .א — וראה ש״ב ז .ז ודהי״א יז .ו( .הצער הזה
היה גם על הוסר הכנה למלכות ,בהיות ישראל פזורים לשבטיהם כל ימי השופטים,
על כן הותם שם הספר ,כמו באנהה על כל הדור ההוא;
בימים ההם אין מ ל ך בישראל איש היעזר בעיניו יעשה
א י ש ה י ש ר ב ע י נ י ו י ע ש ה — פסוק זה כולו ,נכתב גם בראש הסיפור על
פסל מיכה )שם יז .ו( ואולי יש לפרש כוונתו על הזלזול במשכן שילה ,שהיו העם
מקריבים בבמות כל ימיו באיסור ,ומכאן באו לעשות הפסל .וראיה לכך הפסוק
ההבר היהיד ,שנמצא לו בתורה )דברים יב .ה (.לא תעשון ככל אשר אנהנו עשים
פה היום איש כל הישר בעיניו — .עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות.
ובבמה אין יקרב ,אלא הנידר והנידב — וזהו איש כל הישר בעיניו — נדרים
ונדבות שאתם מתנדבים על ידי שישר בעיניכם וכו׳ )ספרי ,טו .זבהם קיב וראה
שם רש״י ורמב״ן(.
..
.
ויביאם א ל ־ ג ב ו ל ,קךשו
ה ר.-ז ה
ד
ןמינו.
קנתה
נלגךש מפניהם גוים ב פ י ל ם ב ח ב ל נ ח ל ה
ו:שכן
ישראל:
באהליהם^בטי
וינסו ו ! מ ת א ת ־ א ל ק י ם ע^יון ועדותיו ל א שמרו:
כ קש ת
ולםגו רבגדו כ א ב ו ת ם נ ף פ כ ו
ד
5
ך מיה :
עכעיםוהו בכמותם ובפסיליהם .י קניאוהו:
ז
)תחלים עח .נד־םז(
על כן נקראו כל דורות השופטים בפי הז״ל ,כדור אהד לאשמה:
איזה ד ו ר ש כ ו ל ו ה ב ל ,הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים.
)ב״ב טו(:
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמואל היה אבי הנבואה שנתהדשה לישראל ,כי מאז .נכנסו לארץ לא היה חזון
נפרץ .בידיו הופקדה מ ג י ל ת ב י ת ה מ ק ד ש ,שנתנה במסורת ,מידי הקדוש
ברוך הוא למשה ,ומשה מסרה ליהושע ויהושע לזקנים — ושמואל שמר עליה
למוסרה לידי מי שיעמוד למלכות עולמים )מדרש שמואל ירוש׳ מגילה א .א(.
,
וידע כ ל ־ י ש ר א ל מדן ו ע ד ־ ב א ר שבע כי נאמן שמואל לנביא ל ד :
•
—
•ן•••
• • 1 1״
ז
••:
? מ ז ו
•
״
ו
*־
נ ז ׳
]זו הפעם הראשונה שנזכר הגבול הזה ,המקיף את רוב ישראל בעת ההיא[.
זכאי היה שמואל ,הבן הנידר לד׳ על ידי אמו ,ליתן עוז למלכו להרס קרן משיהו.
ועל כן היה כל הייו נתון להכין את העם לתהושת המלוכה ,להתאהדותם והסכמתם
לשים עליהם מלך ,ש י ק ב ץ ה א ו מ ה ו י ע מ י ד ה א מ ו נ ה ) .מלשון הרמב״ם
בספר המצוות(
ב י ת ־ א ל והגלגל והמצפה
ו ה ל ך מדי שנה בשנה וםבב
ושפט את־י?(ראל את כ ל ־ ה מ ק ו מ ו ת האלה:
ע
ן• -
י ~ • 1
•
־*
י
ו ע ז ב ת ו וזדמתה ? ־ ?
ם
״ 1
?
י ת
• ״
1
״
)ז.טז-י0
י־
ואמר ר׳ יוחנן :ש כ ל מ ק ו ם ש ד.לד ,שם ב י ת ו ע מ ו .
י רש״י :שכל מקום שהיה הולד שם היד ,נושא כל כלי תשמישי בית עמו
ואוהל חנייתו ,שלא ליהנות מן אחרים.
ויתקבצו כ ל זקני לשראל ויבאו אל^-זמואל הרמתה.
—
1-1ז
•ו*-
• :
־
־•
•:
1
•• • •
ןן
י
ך(
ומכאך אנו מגיעים אל פרשה סתומה ,אשר רבים שואלים עליה .והתשובות רבות
ושונות.
מאחר שהקמת מלד מצווה ,למה לא רצה הקב״ה ,כששאלו מלר משמואל?
לפי ששאלו בתרעומת ,ולא שאלו לקיים המצווה ,אלא מפני שקצו בשמואל
הנביא ,שנאמר כ י ל א א ו ת ר מ א ס ו ,כ י א ו ת י מ א ס ו .
)רמב״ם שם ל״ב(
ולמה נענשו בימי שמואל? ל פ י ש ה ק ד י מ ו ע ל י ד ם .דברי ר׳ יהודה.
ר׳ נהוראי אומר :לא בקשו להם מלך ,אלא להעבידם עבודת כוכבים) .ספרי(
תניא ,ר׳ אלעזר אומר :זקנים שבדור כהוגן שאלו ,שנאמר ת נ ה ל נ ו מ ל ך
ל ש פ ט נ ו .אבל עמי הארץ שביניהם קלקלו.
שנאמר:והיינו
א נ ח נ ו כ כ ל ה ג ו י י ם ו ש פ ט נ ו מ ל כ נ ו וכר.
www.daat.ac.il
גם
)סנהדרין כ(:
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
־־ י ־
ו!ךע ךןדבר ׳בעיני ^זמואל - -־ ו י ת פ ל ל עמואל זןל
ד :
)ח• 0
,
בעקבות בעל; ההלכה נבין מעתה אהרת את צערו של שמואל ,ועל מה התפלל
שם אל ד׳] .השווה עם משה בבוא אליו קורה ועדתו )במדבר טז .ד( וזכור כי
שמואל מבני בניו של קרה היה [.הוא אשר הכין את העם למעמד מצווה זו .ועל
זה עמל כל הייו .וכאילו צפה ליום הזה עד עתה ,לעת זקנתו .אך הנה הם נקבצו
ובאו וקלקלו ,ושאלו שלא כהוגן ,בתרעומת ככפויי טובה ולא שאלו לקיים
־ י י •״
המצווה.־'"׳״ ״־־ י
כ י .ל א >*תף מאסו כי-אתי מאסו מ מ ל ך עליהם.
.
) ח
ן (
תני רבי שמעון .בר .יוחאי :בשלושה דברים עתידים למאום; ב מ ל כ ו ת
שמים ,ו ב מ ל כ ו ת בית ד ו ד ,ו ב ב נ י י ן ב י ת ה מ ק ד ש .
)מדרש שמואל ,ילקו״ש קו(.
שמואל ידע ,כי השואלים שלא כהוגן ,נענים שלא כהוגן .ולפיכך תדהה מ ל כ ו ת
ע ו ל מ י ם מפני מ ל כ ו ת ש ע ה .
לא יסור שבט מיהודה וכו׳ )בראשית ויחי מט .י(.
— אבל עניינו שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו ,כי מלכות ישראל
והכתוב הזה מרמז כי יעקב המליך
המושל ,עליהם ממנו יהיה.
שבט יהודה על אחיו והוריש ליהודה הממשלה על ישראל .והוא מה שאמר
דוד )דהי״א כח .ד( ויבחר ד׳ אלוקי.ישראל בי מכל בית .אבי להיות למלך
על ישראל לעולם ,כי ביהודה בחר לנגיד וכוי.
ואמר לא יסור ,לרמוז כי ימלוך שבט אחר על ישראל ,אבל מעת שיחל להיות
ליהודה שבט מלכות ,לא יסור ממנו אל שבט אחר ,וזהו שנאמר )דהי״ב
יג .ה( הלא לכם לדעת כי ד׳ אלקי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל
לעולם לו לבניו ברית מלח.
.ועיניין שאול היה כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל
הקדוש ברוד הוא ,לא רצה להמליר עליהם מן השבט אשר לו המלכות,־ שלא
יסור ממנו לעולמים ,ונתן להם מלכות שעה .וכוי.
• •י.
•׳ -והכתוב אומר :לא אותר מאסו כי אותי מאסו ממלוד עליהם ולפיכד לא
)דמב״ן(
נתן להם מלכות של קיימא. ,.
אם תרצה ,הרי מכאן ההל להסתמן המאבק בין שאול ודוד.
תא חזי ,שאול מלכא נטל מלכו) .אמאי( בגין דעד לא מטא זימניה דדוד
להאי ,דהא מלכו הוד ,וודאי לדוד ואתי שאול ונטיל ליה.
״ -״ כיוון דמטי זימניה דרוד למירת דיליה כדין)כיוון שהגיע זמנו של דוד לרשת
את שלו כדין( איתער צדק )מלכותא דלעילא( וכניש ליה לשאול בחובוי
־ ׳ ואיתדחי מקמיה דוד ,ואתא דוד ונטל דיליה.
)זהר וילד רפד א .וראה ברכות מח :ותענית ח(:
י
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתנות ארוכות וקצרות
ו ל ל ב ן ש ת י ב נ ו ת )בראשית ויצא כט — (.בשתי קורות מפולשות
מסוף העולם ועד םופו .זו העמידה אלופים ,וזו העמידה אלופים ,זו העמידה
מלכים וזו העמידה מלכים וכו׳
שם ה ג ד ו ל ה ל א ה — גדולה במתנותיה ,כהונה לעולם.:ומלכות לעולם.
דכתיב )יואל ד( ויהודה לעולם תשב ,וכתיב )תהלים .קלב( זאת מגוחתי
עדי עד*• .
ו ש ם •ה ק ט נ ה ר ח ל — קטנה במתנותיה :יוסף לשעה ושאול לשעה ושילה
לשעה .שנאמר )תהלים עח( וימאס באהל יוםף ובשבט אפרים לא בחר.
• )ב״ר ע יד—טו(
אל נא תשאל מדוע קטנות היו מתנותיה של י ה ל ממתנות לאה אחותה ..כשם של*
עלה ע ל .ד ע ת ך לשאול מדוע קדמה לאה שהוולד ראשונה.,ועל .כ.,1היתה_הי^
הגדולה ורהל הקטנה.
הלא גם זה מכבשונו של עולם מן הדברים אשר עשה אלקים יפה בעתם
ובתמורותיהם ,מאז ברא שמים וארץ — ואת המאור הגדול לממשלת היום ואת
המאור הקטון לממשלת הלילה.
ותדע כי כל האידיאות ,גם הנאצלות והנשגבות ביותר ,לא תראינה ,אלא לפי
תנועותיהם• ומעשיהם של בני האדם אלה עם אלה ,באהבתם זבשנאתם ,במתנתם
ובוויתורם או בקנאתם ובתהרותם. .
כל זה מהייב המציאות ,שיהיו האנשים שונים זה מזה ,ונבדלים במצביהם ,בדעותיהם,
באופיים כמו בקלסתר פניהם .א י ש ו י ו ן זה אך הוא היוצר התנועות והתנודות
במאזני צדיקו של עולם והוא הנותן את כל העניין שבחיים .ר א י ת י א ת
ה ע נ י ן א ש ר נ ת ן א ל ק י ם ל ב נ י ה א ד ם ל ע נ ו ת ב ו ) .קהלת ג .י.(.
ספר בראשית הנקרא ספר האבות יכול שיקרא גם ספר חאחים..שם.לימדתנו .התורה
את הוקת הגיוונים השונים המפרידים בין אחים ,חחל מקין והבל בניו של אדם
הראשון ועד יבל ויובל ותובל קין בניו של למר ועד שלושת בניו של נה אשר
מהם נפצה כל הארץ .והמשך בשלושת בתי האבות :ישמעאל ויצהק ,עשו ויעקב,
וגם מ ה האחרון ,ביתו של יעקב הנקרא שלם נבעו הפרצות במכירת יוסף —
מתוך קנאה ושנאה בעבור כתונת פסים .וביחוד תראה בברכות שברכם אביהם,
איש איש לפי מהותו ולפי תכליתו .והם היו אבות העולם ואבות שבטי ישראל.
קנאת השבטים ביניהם ,שרשם בקנאת האמהות ובנפתוליהן זו עם זו על אהבת
יעקב אישם ,אשר לצערן הרב נתחלקה ביניהן במידות לא שוות .וכל ימיהן היו
מצירות להשיגה בשכר מעשים טובים ובשכר דמעות על דודאי שדה.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעא מיניה ר׳ חלבו מרבי שמואל בר נחמני :מד .ראה יעקב שנטל בכורה
ראויה היתד .בכורה לצאת מרחל אלא
מראובן ונתנה ליוסף?
ש ק ד מ ת ה ל א ה ב ר ח מ י ם .ומתוך צניעות שהיחד ,בה ברחל החזירה
הקב״ה לה.
מאי קדמתה לאה ברחמים? דכתיב ועיני לאה רכות ,מאי רכות ז אילימא רכות
ממש ,אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב וכו׳ בגנות צדיקים דבר
הכתוב ז אלא א״ר אלעזר — ש מ ת נ ו ת י ה א ר ו כ ו ת .
רב אמר לעולם רכות ממש ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה ,שהיתר,
שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים ,שני בנים יש לה לרבקה,
שתי בנות יש לו ללבן ,גדולה לגדול וקטנה לקטן .והיתה יושבת על פרשת
דרכים ומשאלת :גדול מה מעשיו ? ־ -איש רע הוא ,מלסטם בריות .קטן
מה מעשיו? איש תם יושב אהלים ,ו ה י ת ד .ב ו כ ה עד ש נ ש ר ו
)בבא בתרא קכג(.
ריסי עיניה.
בגירםא דינקותא בוודאי לא השגחנו כי הנפתולים האלה היו נפתולי אלקים על
דברים העומדים ברומו של עולם ובנויו של עולם ,על הבכורה ,על הכהונה ועל
המלכות ,ועל מקומו של בית המקדש .ומעשי האמהות םימן לבניהן.
ר׳ מאיר אומר :כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה.
זה אומר אני יורד תחילה לים ,וזה אומר אני יורד תחילה לים .קפץ שבטו
של בנימין וירד לים תחילה שנאמר )תהלים סו( שם ב נ י מ י ן צ ע י ר
ר ו ד ם — אל תקרי רודם אלא :רד ים .והיו שרי יהודה רוגמים אותם,
שנאמר :ש ר י י ה ו ד ה ר ג מ ת ם .
אמר להם הקב״ה ,בניי שניכם כוונתם לדבר מצווה ולכבודי ,אף אני לא
אקפח שכרכם .לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושסיזיכן לגבורה )רש״י:
שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו( שנאמר )דברים ברכה( ו ב י ן כ ת פ י ו
שכן.
ושבט יהודה זכה למלכות )לעשות ממשלה בישראל( שנאמר :היתד ,יהודה
)סוטה לז .מכילתא בשלח ם״ה(
לקדשו — ישראל ממשלותיו.
גם את מתנותיה הקטנות לא קיבלה רהל הינם ,אלא בשכר:
בשכר צניעות שהיתה בה ברחל ,זכתה ויצא ממנה שאול.
ומאי צניעות היתר .בה ברחל ?
דכתיב :ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא .ובי אחי אביה הוא ,והלא בן
אחות אביה הוא ? אלא .אמר לה :מינסבה לי )תתקדשי לי ?( אמרה לו :כן.
אמר לה; ומאי רמיותא?
מיהו אבי רמאה הוא ולא יכולת ליה
אמרה לו יש לי אחות גדולה ממני ולא יתנני להנשא לפניה.
מה עשה יעקב מסר לד ,םימגים.
וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה ,אמרה עכשיו תכלם אחותי ,עמדה ומסרה
)מגילה ע :ורש״י בתורה(.
נ .
ל ה
א ו ת ן
ס י מ
י ם
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבע שנים עבד יעקב ,והיה רועה ושומר צאן לבן ,ב ר ה ל
וכל אותן שבע השנים היתה רהל יושבת ומצפה ברעדה ליום
סימניח ,שמא יתחרט אביה על תנאו ,ושמא תקדמנח אחותה
והנה בא היום המיוחל ,וכבר נאספים כל אנשי המקום למשתה.
כי לא היא תכנס להוסה ,אלא אהותה הגדולה ממנה.
בתו הקטנה.
שמחת לבה ,ושומרת
ברחמים.
והנה הודיע לה אביה
ורהל שתקה והצביעה את צערה בלבה בוויתור .ולא עוד אלא עמדה ומסרה סימניה
לאהותה ,שלא תכלם.
ומאז היו כל מתנותיה של רחל קטנות .לפיכר היתד .צריכה להאבק בהן כל הייה
הקצרים ,שגם הן קופחו; כי עליה היה למות בדרה )ראה רמב״ן ויקרא ,אחרי מות
יה .כה(.
ויאהב
י ע ק ב גם
את
מ ל א ה )כט .ל(.
רהל
היא אמנם זכתה לאהבה יתירה ,אבל בגללה היתד ,עלובה ,כי כעםתה צרתה גם
כעס :ה מ ע ט ק ת ת ך א ת א י ש י ) ל .טו(.
ו ר ה ל ע ק ר ה — א״ר יצחק :רחל היתד ,עיקרו של בית.
אבל לפי פשוטו ,היתד .בזמנה היא האומללה שלא ילדח ,בשכבר אחותה רבת
בנים.
גם על קברה במערת זוגות האבות ,היתד ,צריכה לוותר :ותקבר בדרד אפרתה
היא בית להם ,בגבול יהודה הסמוך לגבול בנימין בנה ,אשר ילדתהו בצאת נפשה
כ י מ ת ה .ו ת ק ר א ש מ ו ב ן א ו נ י ) ל ה .יה(.
:עקב
וישק
ל י מ ל -י־?
א
ת
ל
א ־־לו י
1
־?י
)בראשיתכט.יא(
למה בכה ן
ראה שאינה נכנסת עמו לקבורה .וגם היא היתד .בוכה ומבכה ,שנאמר
)לקח טוב(
)ירמיהו לא .יד( ר ח ל מ ב כ ה על ב נ י ה .
#
את כל זה בוודאי ידע והבין שמואל הרואה ,בבוא אליו האיש מבנימין לבקש
האתונות ,אשר אבדו לו לאביו .ועל כן הננו באהבה ,כי ראה בו מגינוני מלכות שעה,
מצניעות אם אמו רהל:
הלא
בן
ימיני
אנכי
מקטני
שבטי
י ש ר א ל )ש״א ט .כא(
ועל כן נשקו נשיקה של גדלות בתתו את פך השמן על ראשו:
ולשקהו ויאמר וזלוא כי-משןזף ד׳ ע ל נהלתו לנגיד.
www.daat.ac.il
)י .א(
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואולי'על כן נתן לו את האות הראשון ,כאשר שלחו מעמו אחרי המשהו ,לחסות
בצל צילה של ברכת המלכות הזאת ,אשר ניתנה ליעקב ,בטרם ילדה רהל את
בנימין.
ב ל כ ת ך העם מ ע מ ך ומ^את שני אנשים ע ם ־ ק ב ל ת
בגבול
.
. . . . . . . . . . .
בנימין
• 1ד •
ן•
?חל
בצלצה
1
•
1
1
-
)י .ב(
ואמרו א ל י ך נמצאו האתנות א #ר ה_ל<:ת לב״קש•
והלא קבורת רחל בגבול יהודה ,בבית לחם ז
אלא עכשיו הם בקבורת רחל וכשתפגע בהם תמצאם בגבול בנימין בצלצח.
)רש״י(
כך שנוייה בתוספתא דםוטה )ם׳ י״א(.
והיא
ב צ ל צ ח — צל לצח ,של הקדוש ברוך הוא ,שהוא צח ואדום
ירושלים.
ר׳ יוסי הגלילי אומר :צח צל יום.
ר׳ עקיבא אומר :צח צל של זקן :ו מ ל כ י ם מ ח ל צ י ך י צ א ו .
)ילק״ש ק״ט(
קטנות היו מתנותיה של אמו ,על כן לא זכה שאול כי תצלח עליו רוח ד׳ מיד.
בשעת המשיחה ,כמו שזכה לה דוד .והיה זקוק לאותות כי תבאנה לו.
מתנות אמו של דוד היו גדולות ,על כן זכה דוד מיד לברית מלכות עולם — ושאול
הוצרך להשתדל להאבק עליה כדי להשיגה.
,
וצלהה עליה רוח ד והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר.
:ד ו ד
ד
1
-
ן •
• -1
ד
•
ד
־ 1ד
•1
״
,ו ך ; ה כי $באנה האתות ה א ל ה ל ך
:
ע$ה ץיך .אשר תמצא ; ך ך
30
כי האל.קים עמך•
)י .ו־ז
עשה לד אשר ה מ צ א י ד ד —
והכן לר טכסיסי המלוכה כ מ ו ש ת ו כ ל .
)רש״י(
www.daat.ac.il
(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראש למשיחים
אמר רבי אלעזר :מאי לכתיב:
ל א יגלע מצךיק עיניו ואת מיןיכים ל כ ס א וישיבם לנצח ויגבהו
)איוב לו .ז(
בשכר צניעות שהיתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול.
ובשכר צניעות שהיתר ,בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר.
ואמר רבי אלעזר :כשהקדוש ברוד הוא פוסק גדולה לאדם ,סוסק לבניו
ולבני בניו עד סוף כל הדורות .שנאמר :ו י ו ש י ב ם ל נ צ ח ו י ג ב ה ו .
ואם הגיס דעתו ,הקב״ה משפילו ,שנאמר )שם( ואם אסורים בזקים ילכדון
)מגילה יג(:
בחבלי עני.
הלכה:
.
.
כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה ,שנאמר )ש״א. .י (.ויקח
שמואל את פר השמן ויצוק על ראשו וישקהו.
ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה .לו ולבניו עד עולם ,שהמלכות ירושה,
שנאמר ל מ ע ן י א ר י ד י מ י ם ע ל מ מ ל כ ת ו ה ו א ו ב נ י ו ב ק ר ב
ישראל.
— והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה וכו׳ .וכל מי שאין
בו יראת שמים ,אעפ׳׳י שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למנוי מן המנוין
בישראל.
כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות ,והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם,
שנאמר)-שמואל בי .ז ,טז (.כ ם א ד י ה י ה נ כ ו ן עד ע ו ל ם .ולא זכה
אלא לכשרים ,שנאמר אם ישמרו בניך בריתי .אע״פ שלא זכה׳ אלא לכשרים,
לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם .הקב״ה הבטיחו בכך ,שנאמר)תהלים פט(.
אם י ע ז ב ו ב נ י ו ת ו ר ת י ו ב מ ש פ ט י ל א י ל כ ו ן ו פ ק ד ת י ב ש ב ט
פ ש ע ם .ו ב נ ג ע י ם ע ו נ ם ו ח ס ד י לא א פ י ר מ ע מ ו .
)רמב״ם הלכות מלכים פ״א הל״ט(
שאול זכה להיות ר א ש ל מ ש י ה י ם )פתיהתא לאסתר רבה(:
מעניין ,שהרמב״ם ז״ל הביא דווקא את פסוקו של שאול ,להוכיח את ההלכה:
כשמעמיךים מלך מושתין אותו בשמן המשחה .ולהלן בהלכה י׳ ,הוא אומר :אין
מושתין מלכי ישראל בשמן המשחה ,אלא בשמן אפרסמון.
ובשמן המשחה — אין מושחין אלא זרע דוד.
האין זאת כי היה דין מיוחד למשיחתו של שאול ,ועל כן נאמר באותו פסוק:
ו י ש ק ה ו ו י א מ ר הלא" כ י מ ש ח ך ד׳ ע ל נ ח ל ת ו ל נ ג י ד .
ושמואל הנביא וגם דוד חוזרים ומכריןים עליו :מ ש י ח ד ׳ ,כ י מ ש י ח ד ׳
ה ו א ) .ש״א יב ,ג; כד .ו כו .יא; ש״ב א ,יד .טז(.
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
כדי להבין את השיבות הדבר נזכיר קודם את ה ה ל כ ה — :
הסד משמן המשחה כזית במזיד ,חייב כרת ,ובשוגג מביא חטאת קבועה.
שנאמר )שמות תשא ל .לג( ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו.
אין מושחין ממנו לדורות ,אלא כהנים גדולים ומשוח מלחמה ומלכי בית דוד.
)רמב״ם הלכות כלי המקדש א .ה—ז(
]ושים לב שהרמב״ם'הוסיף כאן את המלה
לשעתו[.
ל ד ו ר ו ת .ובזה השאיר מקום לשאול
הלכה זו• שאין .מושהין בשמן המשהה אלא מלכי בית •דוד •,אנו למדים מן הפסוק
)ש״א טז- .יב( ויאמר ד׳ קום משההו כי זה הוא — זה.טעון משיחה ואין אהר
טעון משיחה )כריתות ה :הוריות יא (:אבל את הפסוק הזה ועל ידו הלכתו ,אמר
ד׳ לשמואל במושהו את דוד ,אהרי ששאול כבר היה משוה.
ועוד הלכה למדנו שם ובירושלמי שקלים )פרק ו׳ הל״א(:
כי מלך בתהילה )כלומר :ראשון( ,טעון משיהה ,מלך בן מלר אין טעון משיחה.
ואין מושהין מלך בן מלך אלא מפני המהלוקת לכן נמשה שלמה מפני מהלוקתו
של ־אדוניהו :•.׳ ־ • ־.
ומלכי ישראל אינם צריכים משיחה כלל ,אלא במקרה שיש שם מהלוקת כגון יהוא
בן נמשי ,שמשהוהו מפני מחלוקתו של יורם בן אחאב — אזי מושתין אותו ב ש מ ן
א פ ר ם מ ו ן .אבל כשאין מחלוקת ,אפילו מלד שהוא ר א ש ו ן לבית ,אין
מושחין אותו.
לפי זה שואל ה״כסף משנה״ )ברמב״ם הלכות מלכים א .ט( למה נמשח שאול
בכלל ,הרי לא היתד ,שם מהלוקת .והוא משיב ,כי למשיהתו של שאול יש דין
מיוהד — ״שיש להלק בן מלך ראשון בערך עצמו ,לראשון בערד כל ישראל,
כשאול שלא קדם לו מלך על ישראל״— .
חידוש זה נראה לנו בכוונת הרמב״ם בהלכה ט׳ העוסקת במשיהת מלך לפני
מלכות בית דוד .,ואילו בהלכות י—יא בעניין מלכי ישראל אהרי שנמשה דוד.
ואולי גם זו כוונת רש״י שם בגמרא )כריתות ה (:על המאמר :מלכי .בית דוד
מושהין ,ומלכי ישראל אין מושהין — הוא מוסיף :אבל שאול נמשח.
הרד״ק אמנם אומר בפירושו כי שאול נמשה בשמן אפרסמון ומביא את המאמר-
שאול ויהוא שנמשהו בפך לא נמשכה מלכותם ,דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה
מלכותם — ואולי לא דק כי שם מדובר על הכלי בלבד.
א ב ל מפורש מצאנו בבמדבר רבה )פ״ח( ,שאמר לו הקב״ה לדוד
שנמשה
בשמן
המשהה.
32
www.daat.ac.il
בשבחו של שאול,
אתר דעת -מכללת הרצוג
זכה שאול להקדים את מלכות דוד .ולפי ההלכה היתד .בידו לזכות לו ולבניו עד
עולם ,שהמלכות ירושה ,שנאמר :למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב
ישראל.
וזו גם כדעת הרמב״ן שם בהמשר דבריו:
.׳
ומה שאמר הכתוב )יג .ג (.נ ם כ ל ת ל א ש מ ר ח את מ צ ו ת ד׳ א ש ר
צ ו ד כ י ע ת ה ה כ י ן ד ׳ א ת מ מ ל כ ת ד על י ש ר א ל עד ע ו ל ם .
שאם לא חטא היה לזרעו מלכות בישראל לא על כולם .וזה טעם א ל ישראל,
אולי היה מולד על שבטי אמו ,על בנימין ואפרים ,כי יהודה ואפרים ,כשני
•עממים נחשבים בישראל או יהיה מלך תחת יד מלך יהודה.
לא י ג ר ע מ צ ד י ק ,ע י נ ו .ו א ח
ויושיבם לנצה ויגבהו.
מלכים
לכסא.
אבןי ,לא זכה שאול ,כי גרם לו החטא ,והנצח ניתן לדוד.
(
ויאמר אליו #מואל ק ך ע ד׳ א ת ־ מ מ ל כ ו ת לשראל מעליף
ז
ונתנה ל ר ע ף הטוב ממף:
וגם נצח .ישראל ל א ?שלןר ולא י נ ח ם -
<ש״א סו ,כה—כו .וראה שם ת״י ,רש״י ורד״ק(
ובכל זאת לא אבד נצחו מ ד ,כי לא יגרע מצדיק עינו.
ובשכר צניעות שהיתד .בו בשאול ,זכה ויצאת ממנו אסתר.
ומה צניעות היתה בשאול ,דכתיב י) ,טז( ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד
לנו כי נמצא האתוגות ואת דבר המלוכה ל א ה ג י ד לו אשר אמר שמואל.
זכה ויצאה ממנו אסתר ,דכתיב )אסתר ב ,י( ל א ה ג י ד ה א ס ת ר א ת
עמה ואת מ ו ל ד ת ה .
)מגילה יג ;:אגדת אסתר(
גם מלכות שעה זו של שאול נזכרה ונעשתה לדורות ,כי תפקיד מיוחד היה נועד
לשאול ,מה שדוד לא היה יכול לעשותו ,ואף הוא מסודות הנצח .כי על כן שלחה
לחם אסתר לחכמים :ק ב ע ו נ י ל ד ו ר ו ת )מגילה ז(.
ביקש יהושע למחות את זכר עמלק ,אמר לו הקדוש־ברוך־הוא :חייה שאול
המלד עתיד לעמוד מבנימין ,ולשרש ביצתו של עמלק שנאמר )שופטים ה,
יד( מ נ י א פ ר י ם ש ר ש ם ב ע מ ל ק א ח ר י ך ב נ י מ י ן ב ע מ מ י ך .
)פס״ר י״ב(
כשמלך שאול אמר הקב״ה:
אין זרעו של עמלק נופל אלא בידי בניה של רחל.
)שםיג״ב״בקכג(:
#
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
לזל-מלם מךל;ו,נןרעו במים רבים
וירם מאגג מ ל כ ו ותנשא מ ל כ ת ו :
:־ד
–: -
: -
ן – .״
־ ו
)במדבר ,בלק ,כד .ז(
י ז ל מ י ם מ ד ל י ו — זו מלכותו של שאול ,כדלי שיש לו הפסק.
ו ז ר ע ו ב מ י ם ר ב י ם — זו מלכות דוד ,שאין לה הפסק לעולם ועד.
ועל ידי מה פסקה מלכות שאול ז על ידי אגג ,שנאמר :ו י ר ו ם מ א ג ג
מ ל כ ו .אף על פי כן חוזרת ונשאת על ידי אסתר ,שנאמר ו ת נ ש א
)ילק״ש בלק תשע״א(
מלכותו.
ו י ר ו ם מ א ג ג מ ל כ ו — מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלר עמלק.
ו ת נ ש א מ ל כ ו ת ו — של יעקב יותר ויותר ,שיבא אחריו דוד ושלמה.
)רש״י(
וחתרברב
מלכותיה דמלכא
www.daat.ac.il
משיחא.
)ת׳׳י(
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאת קומתו
השואלים אם הגון היה שאול למלכות אם לא ,המה מעידים על עצמם כי לא קראו
ואם קראו לא שנו בכתוב ,על כן לא ראו מלא קומתו של שאול.
הלא כה נאמר עליו :ב ת ו ר ו ט ו ב ו א י ן א י ש מ ב נ י י ש ר א ל ט ו ב
מ מ נ ו )ט .ב(.
והנביא אמר אל כל העם:
ב כ ל ה ע ם )י .כד(.
ה ר א י ת ם א ש ר ב ה ר ב ו ד׳ כי א י ן כ מ ו ה ו
א״ר יוחנן :אין הקב״ה משרה שכינתו ,אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו.
)נדרים לח(.
אין.השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה.
)שבת צב(.
שאול הגיע למעלת הנבואה מיד אהד המשהו:
וחיח בהפנותו שכמו ללכת מעם שמואל ויחפך־לו אלקים לב אחר ויבאו כל האותות
האלה ביום ההוא :ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נביאים לקראתו ותצלח עליו רוח
ד׳ ויתנבא בתוכם )י .ט־י(.
מיסודי הדת ,לידע שהא־ל מנבא את בני האדם.
ואין הנבואה חלה ,אלא על חכם גדול בחכמה ,גבור במידותיו ולא יהא יצרו
מתגבר עליו בדבר בעולם ,אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד .והוא בעל
דעה רחבה נכוגה עד מאד.
אדם שהוא ממולא בכל המידות האלו ,שלם בגופו •כשיכנס לפרדס וימשך
באותם העניינים הגדולים הרחוקים ,ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג.
והוא מתקדש והולד ,ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן ,והולד
ומזרז עצמו ומלמד נפשו ,שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים,
ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו ,אלא דעתו פנויה תמיד למעלה ,קשורה תחת
הכסא ,להבין באותן הצורות הקדושות ,הטהורות .ומסתכל בחכמתו של
הקב״ה כולה ,מצורה ראשוגה עד טבור הארץ ויודע מה גודלו ,מיד רוח
הקודש שורה עליו.
ובעת שתנוח עליו הרוח ,תתערב נפשו במעלת המלאכים ,הנקראים אישים.
ויהפד לאיש אחר ,ויבין בדעתו ,שאינו כמות שהיה ,אלא"שנתעלה על מעלת
שאר בני אדם החכמים ,כמו שנאמר בשאול :ו ה ת נ ב י ת ע מ ם ו נ ה פ כ ת
)רמב״ם ,הלכות יסודי התורה פ״ז חל״א(
לאיש אחר.
אבל כיוון שצנוע היה האיש ועניו ,ונראה כמסרב לקחת עליו"את" עולי המלוכה
ונהבא אל הכלים ,על כן תמהו עליו כל יודעו מאתמול שלשום :מה זה היה לבן
קיש ,הגם שאול בנביאים.
ועל כן אולי בזוהר בתחילה בני בליעל ואמרו :מ ה
אבל החיל אשר נגע אלקים בלבם הלכו ע מ ו ) ש ם כו(.
www.daat.ac.il
י ו ש י ע נ ו ז ה )י .כז(.
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
והמה ראו כיצד לכד שאול את המלוכה מיד.
ל?
ו א י ל
^
ר
*?
ן ל י
?
ה
ל
* ל?זח*
ל
)י
ד<
מ ז (
התחזק במלוכה והיתד .בידו בלא שום פקפוק ,כי ראו כל ישראל ,כי היה
)רד״ק(
מצליח במלחמותיו.
ת ו ח ל ת מ מ ו ש כ ה מ ח ל ה ל ב ו ע ץ ח י י ם ת א ו ה ב א ה) .משלי יג(
תוחלת ממושכה — זה דוד ,שנמשח ומלך לאחר שתי שנים.
ועץ חיים תאוה באה — זה שאול שנמשח ומלך מיד
ובזכות מה? — בזכות מעשים טובים ,שהיה עניו ,שהיה שפל רוח ,שהיה
ירא הטא שהיה מבזבז נכסיו וחם על נכסיהם של ישראל.
יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בו לקיש :ש ה י ה ב ן ת ו ר ה ,דכתיב
)פם״ר ,פסדר״כ מד(
)משלי ח ,טו( :בי מ ל כ י ם י מ ל ו כ ו .
ב נ י מ י ן ז א ב י ט ר ף ב ב ק ר י א כ ל עד) .בראשית ויחי מט ,כז(• .
מדבר במלכו ,מה הזאב הזה חוטף ,כר שאול חטף את המלוכה ,שנאמר:
ושאול לכד המלוכה על ישראל.
ב ב ק ר יאכל ע ד — ש ה י ה ב ו ק ר ן של י ש ר א ל .
)ב״ר פצ״ט אסתר פ״י ,יג(
שהיה תחילה למלכים.
ושאול אמנם ליכד ואיהד את האומד• במשמעת מלכות:
ול_קה צמד ב ק ר ולנתההו ! * ו ל ח ב כ ל גבול ישראל ביד המלאכים
ל א מ ר .אעיר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כ ה יעשה ל ב ק ר ו ,
״•
י י "
״
י
י
״ ״
״
**••••
* ז ד•
ול-פל פ ה ד ד׳ ע ל העם ויצאו כאיש א ח ד :
־
-
ולפקדם
-
• •ז
— ן
׳ -.ז
• :
ב ב ז ק ויהיו בני ישראל שלש מאות א ל ף
ואיש .יהודה שלושים א ל ף
וישמע שאול את העם
״:
ד
•••
* ד
)יא .ז־ח(
ויסקדם
־•
1 1 1״
-
בטלאים
1
י •
מאתים א ל ף רגלי ועעזךת א ל פ י ם את אי #יהודה.
)טו .ד(
מפקדים אלה קבועים בתוך עשרת המפקדים בעם ,מימי ראשיתו.
בעשרה מקומות נמנו ישראל ,אחד בירידתן למצרים ,שנאמר בשבעים נפש
ירדו אבותיך וגר )דברים י׳( ואחד בעלייתן שנאמר )שמות יב( ויםעו בני
ישראל מרעמסם ,ואחד בחומש הפקודים )במדבר( ,אחד׳במרגלים ,ואחד בימי
)ילק״ש קכ(
יהושע בחלוקת הארץ ושנים בימי שאול ,ואחד בימי דוד.
36־
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וממפקד ראשון למפקד שני ,היתד ,עלייה לו ולעם.
ו י פ ק ד ם ב ב ז ק )יא( ו י פ ק ד ם ב ט ל א י ם )טו(.
עד שלא מלר — ב ב ז ק ,משמלך — ב ט ל א י ם .
•• ״
)מדרששמואל(
אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל :כיוון שנתמנה אדם פרנם על הציבור
מתעשר.
מעיקרא כתיב :ויפקדם בבזק )רש״י :לשון שברי חרסים ,נטל כל אחד
ואחד חרס והשליר לפניו ,ומנו ההדסים( ולבסוף כתיב :ויפקדס בטלאים
)רש״י :צוום לקחת כל אחד טלה וצאן הולך ובא למרחב ,ונמנו הטלאים(
)יומאכב(:
ודילמא מדידהו)ואולי משלהם ?( אם כן מאי רבותא דמילתא.
ולמה בטלאים 7כד אינון עתירין בעובדיהון זכין באמרא )כשהים עשירים'
)תנחומא תשא ט(.
במעשיהם זוכים בטלאים(.
שאול מארגן את צבא הקבע הראשון בישראל ,ונבהריו אלפיו היו עמו.
בן־שנה שאול ב מ ל כ ו ו^זתי שנים מ ל ך ע ל לשךאל.
ויבתר לו שאול שלשת אלפים מלשראל
־1־
״• :״
1־,־
• ״ :ז־
ד ז •
״
ויהיו עם שאול א ל פ י ם במכמש ו ב ה ר ב י ת ־ א ל
:•-
•
־ד
־ 1
:
: • :ד
־
ואלף היו עם יונתן בגבעת-בגימין
וימר העם ?זלח איש ' /א ^ י י
5
)יג .א-ב(
— והוא מלר שתי שנים •על ישראל ,ובשנה ראשונה מ י ד ויבחר לו
שלושת אלפים )רש״י( .ויתר העם שלח איש לאהליו •— כדי שלא יכביד
ע ל
יש
)רלב״ג(.
י־אל•
]מכאן אולי נקח פירוש נאה לשירן של הנשים המשהקות• שלא• נתכוונו לצערו:
ו תאמר ן הכה שאול באלפיו[.
וראה שאול כל־איש גבור ו כ ל -ב ך ה י ל נ״אםסהי א ל י ו ) :יד .נב(
www.daat.ac.il
:
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושאול הנהיג את צבאו ביראת אלקים ומלך.
נזכור לו את השבועה אשר השביע את העם בעיצומה של המלחמה:
אתר
האיעז:א^ר־יאכל ל ח ם ע ד ה ע ר ב ןנ_קמתי מאיבי
ללא טעם כ ל ־ ה ע ם ל ח ם
ו כ ל האךץ באו ב;ער ויהי ךבש ע ל פני השלה
ח ב א העם א.ל״ה!ער והנה וזלך ךבש
)יד .כריכו(
ואין משיג ; ד ו א ל ־ פ י ו כי ; ך א העם את השבעה :
ואף כי היה מקום לערער על השבועה הזאת )ראה דברי יהונתן(
וראה ברמב״ס הלכות מלכים פ״ח .הל״א.
ואף כי העם היה עיף ,והלר הדבש על פני השדה צודד את הנפש הרעבה.
ואין
משיג ידו אל פיו!
ובלילה אהד הצום נזדמן לו ללמדם הלכות שהיטה.
ומידו לשאול ל א מ ר הגה העם הקאים לדי ל א כ ל ע ל -ה ד ם .
ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה
נ*אמר שאול פצו ב ע ם נאמוןתם ל ה ם הגישו אלי איש שורו
יאיש שיהו ועזחטתם בזה ו א כ ל ת ם _
) י ד י
ל ג
.
ל ד (
מהו ושחטתם בזה? רבנן אמרין :הראה להם אח הסכין כמה הוא צריך
להיות שיעור אורכו ,מניין ב׳ז׳ה׳; ב׳ — תרין ,ז ־ -שבעה ,ה — חמשה ,הרי
ארביםר אצבעות ,אמר להם :כסדר הזה היו שוחטין ואוכלין.
אימתי פרע לו הקב״ה ביום מלחמת פלשתים הה״ד )יג ,כב( ו ה י ה ב י ו ם
מ ל ח מ ח ו ל א נמצא חרב ו ח נ י ת ביד כל העם אשר את
שאול ואת יונתן וחמצא ל ש א ו ל ו ל י ו נ ת ז ב נ ו .
ולא נמצא ,ואת אמרת ותמצא ,מי המציאה לו?
ר׳ יודו בר רבי יצחק אמר :המלאך המציאה לו .ורבנן אמרי :הקב״ה
המציאה לו.
ויבן
שאול
מזבח
לד׳
אותו
החל
לבנות
כתיב) :שם(
מזבח לד׳.
וכמה מזבחות בנו ראשונים ,נח אחד .אברהם אחד יצחק אחד .יעקב אחד.
משה אחד .יהושע אחד .ואתה אומר אותו החל ? א ל א א ו ת ו ה ח ל ל ה י ו ת
ראש ב מ ל כ י ם .
אמר ר׳ יודן :לפי שנתן נפשו לדבר ,העלה עליו הכתוב ,כאלו החל לבנות
)ויק״ר םפכ״ה ,מד״ש(
־
מזבח לד׳.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וחד^ז ל>* ימצא ב כ ל 'ארץ יע1ראל ־־
יד״
:דד
כי אמך
זז 1
2
י וז
־-׳״••
־
פלשתים פן נעשו ןןעבךים ח ר ב או _ד#ית_ . ..
וירדו •כל ישראל ל פ ל ש ת י ם ללטוש •איש י את מחרשתו -
׳••••-
ואת־אתו ןאת־קוךדמו ן א ת ־ מ ^ ^ ן ^ .
י־ ׳ ־
)יג^יט-כ(
כל זח בא לספר עד כמד ,חיו ישראל משועבדים לפלשתים ,אשר״נציביחם חלשו.על
כל ארץ ישראל בואכה הגלבוע ועד בית שאן.
וכל זה חיח עד שבא שאול ונמצאו לו שתי חחרבות הראשונות ,לו וליהונתן בנו.
כי הוא ההל להושיע את ישראל ככל אשר יעדו השם':
ומשחתו לנגיד ע ל עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים
ן
> יד•
-ן
־ •
-
:
״ :ד ••
-
•
• -
זו
ו
•־
ו
כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי.
ד י •
־ •
•••
ד ד
•
: -־ד 1
)ט .טז(
'
״ ד
י
ותהי המלהמה חזקה ע ל ,פ ל ש ת י ם .כל ימי שאול). . ^ . .יד.-נב(
•:
־
:־דד1
־ • :ד ד
•
• ! – •* – -ן •
ד ,
- 1
_ -
י
בדרך כלל אין המקרא נוהג למנות כרוכל סגולותיו ולא מגרעותיו'של אדם כדי
לתאר דמותו .אמנם בהשתלשלות המאורעות מסביבו ,נרמזו אי פה אי שם ,קוים
חמתמשכים על אופיו'חמיוחד .יורק אם נאסוף בנאמנות קו לקו ,תקום לפנינו הדמות
״
בשלימותח.
:
על כן טועים רבים׳ העוברים במהירות על פרקי שאול הראשונים המעטים ,ומפטירים
בצער ,על אשר כל כך מהר עלה וכל כך מהר ירד ,וכאילו עשה מלכות ״מקוטעת״
״ולא מוצלתת״.
אדרבה משם ראייה כמה הצליה שאול בתנאי הזמן אשר מלך ,בשנתיים בלבד.
והנה הוא פעל ועשה רבות בתוך העם וסביבו במלהמותיו.
על כן תזכר לו הזכות ,לא זו בלבד על היותו מלך ראשון ,אשר כונן את כס המלוכה
בישראל ,אלא גם זו ,אשר הגיע עד תכלית הירושה והישיבה בארץ ,א ל ה מ נ ו ה ה
ו א ל ה נ ח ל ה :ו ה י ה ב ה נ י ה ד׳ א ל ק י ך ל ך מ כ ל א ו י ב י ך מ ס ב י ב
בארץ אשר ד׳ אלקיך נותן לך נהלה לרשתה ,וכר.
ושאול ל כ ד המלוכה ע ל יע(ראל וילחם
.ז
־י
־ ו ז י
״*
״!יד
־׳ז־ ד
סביב
יד•
בכל אי ביו
:
׳1
:
•
במואב ובבני עמון ובאדום ו ב מ ל כ י צובה ובפלשתים
ו ב כ ל אשר יפנה ירשיע:
,
דד
•וי
־ • 1־•
ו!עש חיל ו!ך־ את ע מ ל ק ! י צ ל את לשךאל מיד ש ס ה ו :
)יד .מז־מח(
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשאול הסיר האבות ואת־הלךעונים מהאךץ.
)ש״א כח ,ג(
הבל שהצי הפסוק הזה הובלע כבדרך אגב ,בפרק בעלת האוב ,ושם הוא נדרש
לגנותו של שאול .אבל האמת כי שם אתה יכול למצוא את גדולתו .על מפעל אבירים
זה שנתן את ליבו והצליה בתקופה מועטת שלו לעקור את זה האהד משרשי עבודה
זרה ,אשר בוודאי דבקו בו רבים כדבקם בפסילים ובבמות כבימים ההם שלא היה
מלך בישראל .ועל זאת שבחו הקב״ה ותבע עלבונו מדוד ומישראל ברעב שלוש
שנים שנח אחר שנה.
ויאמר ד׳ אל שאול ואל בית הדמים )ש״ב כא ,א.(.
אל שאול ,שלא עשיתם עמו .חסד ו ל א ב ם ס ד כ ה ל כ ה .
אמר לו הקב״ה :דוד ,אינו שאול ,שנמשח בשמן המשחה ז
א י נ ו ש א ו ל ש ב י מ י ו לא נ ע ש ת ה ע ב ו ד ה ז ר ה ב י ש ר א ל ,
)במ״ר ס״ח(
אינו שאול שחלקו עם שמואל הנביא.
*
בכמה מקומות מצאו הז״ל שבהו של שאול בפי הקב״ה:
שגיון לדוד אשר שר לד׳ על דברי כוש בן ימיני )חהלים ז(.
זהו שאמר הכתוב )קהלת י ,כ( גם במדעך מלך אל תקלל — .מלך שלפניך
אל תקלל) .ד״א :מלך שבדורך .אל תקלל(.
אמר לו הקדוש ברוך לדוד ,ל מ ה א ת ה מ ק ל ל אח מ ש י ח י .ותאמר
)תהלים ו ,יא( יבושו ויבהלו מאד כל אויבי ,ושאול קראת אויב ,שנא׳
)ש״ב יח( ביום הציל ה׳ אותו מכף כל אויביו ומיד שאול .באותה שעה
אמר דוד לפני הקב״ה :רבש״ע אל תעלה אותו עלי זדונות אלא שגגות ,הה״ד
)ויק״ר פל״ב ,ב .מדרש תהלים(.
שגיון לדוד.
וימהר
שאול
ויפול מלא
קומתו
ארצה.
)ש״א כח(.
אמרו לו אבנר ועמשא )אלו הם שני האנשים שבאו עמו( :מה אמר לד
שמואל אמר להם :אמר לי ,למחרת את נחית לקרבא ונצח )מחר אתה יורד
למלחמה ותנצח( .ולא עוד אלא בניד מתמתנין רברבין )בניד יהיו ממונים
־ שרים וחשובים(.
)שאול לא רצה לגלות להם את האמת פן ירד לבכם במלחמה — ״עץ יוסף״(.
מיד יצא למלחמה ונטל שלושה בניו עמו ,יהונתן ,ואבינדב ומלכישוע.
באותה שעה קרא הקדוש־ברוך־הוא למלאכי השרת ואמר להם :ב א ו ו ר א ו
ב ר י ה ש ב ר א ת י ב ע ו ל מ י .בנוהג שבעולם אדם הולך לבית המשתה
אינו נוטל בניו עמו ,מפני מראית העין ,וזה יוצא למלחמה ויודע באמת
שייהרג ,ונוטל בניו עמו ,ו ש מ ח על מ י ד ת ה ד י ן ש פ ו ג ע ת ב ו .
)ויק׳׳ר כו .ז(.
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מזיץץ ארור נגזיגץ
אהר הדברים האלה ,לא תכבד עליכם השאלה ששאלתם ,מה ראה הקב״ה לקחת
את שאול הצנוע ,ממשקו של אביו ולעשותו מלך ראשון על ישראל ?
למה העמיד את מידת ענוותנותו במבהן הקשה של מלכות ברוב עם .וכאשר נכשל
למה מיהר להענישו ולהעבירו ?
כל הגיבורים אנשי השם ,אשר נכתבו הייהם לדורות בתורה ובנביאים .רובם ככולם
לא זכו לשבת בשלוה .אדרבה נראה לנו שכל גדולתם לא היתד .אלא מתור
המאבקים הרבים עם נהשולי ההיים ומכשוליהם ,בנסיון אתר נסיון.
ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם )בבראשית וירא כב(.
כתיב )תהלים ס ,ו( נתת ליראיך נם להתנוסס מפני קשט םלה.
נםיון אחר נםיון ,וגידוליו אהר גידולין .בשביל לנסותן בעולם ,בשביל לגדל,י
בעולם ,כנם הזה של ספינה.
וכל כך למה י מפני קושט — בשביל שתתקשט מידת הדין בעולם ,שאם
יאמר לך אדם :למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר ,למי שהוא רוצה מעני
ו ל מ י ש ה ו א ר ו צ ה ע ו ש ה מ ל ד — אברהם ,כשרצה עשהו מלך,
כשרצה עשהו עשיר —
יכול אתה להשיבו ולומר לו :יכול אתה לעשות כמו שעשה אברהם אבינו י
והוא אומר :מה עשהו
ואת אומר לו :ואברהם בן מאת שנה בהולד לו :ואחר כל הצער הזה,
• ־ . .י י נאמר לו ,קח נא את בנד את יחידר — ולא עיכב .הרי :נ ת ת ל י ר א י ד
)ב״ר נה ,א(
־ •נם ל ה ת נ ו ס ס .
וכל זה' ניתן לנו ללמוד כתורה ,לראות כיצד נאבקו בנםיונותיהם וגם יכולו ,או אם
הטאו ונכשלו בם.
אך טוב לדעת כי כל דבר מכוון ומתוכנן לפי התכלית הכללית של החכמה העליונה.
והיא המחלקת לכל אדם את נסיונו ,איש כפי מידותיו וכפי כותו.
. ,.
ואמנם חילקה החכמה העליונה את עינייני הניסיון האלה ,בין אישי מין
האנושי .כמו שגזרה בעומק עצתה ,היותר ראוי ונאות.
ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בנסיון ובמלחמת היצר• ,והיא
פקודתו ומשאו בעולם הזה ,וצייד לעמוד בו כפי מה שהוא.
וידונו מעשיו במידת דינו יתברד• כפי המשא אשר ניתן לו באמת בכל
)דרד ד׳ להרמח״ל חלק ב׳ פ״ג(
בחינותיו ב ת כ ל י ת ה ד י ק ד ו ק .
מן ההכרה הוא שכל מיבהן יהיה מכוון בניגוד לאותה מידה שניחן בח אותו אדם,
ושםיגלה לנפשו .וכפי מדרגתו יוגדלו גם דרגות המכהנים הניגודיים האלה.
ואם יתגבר עליהם יאשר את אמיתות מידתו ,ואת המדרגה אשר עלה בה.
והנה שמו הקב״ה לאדם ,במקום שרבים בו המרהיקים אותו ממנו יתברך.
)מסילת ישרים פרק א׳(
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם אבינו שספירתו ח ס ד ; שהצטייר בהכנסת אורחים רחוקים ,בבקשת רחמים
על אנשי סדום הרעים והחטאים לד׳ מאד ,הוא נצטווה באחרוני נסיונותיו לגרש
מביתו את האמה ואת בנה — בנו אשר אהבו) .אשר אהבת־שניהם אני אוהב(.
ובאחרון אחרון לכבוש את רחמיו מיצחק יחידו .אך שם נבחנה מידתו מידת החסד.
ושם ה ו ש ל מ ה :כ י ע ת ה י ד ע ת י כ י י ר א א ל ק י ם א ת ה .
יעקב ספירתו א מ ת ) ,איש -תם מפרש רש״י שאינו חריף לרמות( ודוקא הוא היה
מוכרח• לעקוביאת אחיף:בבטן ולקנות את בכורתו ממנו ובמרמה לקחת ברכתו.
ואחרי כן הוצרך לגור עם .לבן ולהיות אחיו ברמאות.
)עם נבר תתברר — תהלים .יח .ב״ר(.
כי את בנותיו .של לבן היה לו לקחת לנשים ולעשותן אמהות שבטי ישראל.
עם ל ב ן ג ר ת י ו א ח ר עד ע ת ה .
ואחרי האבקו עם ה מ ל א ה שר של עשו ,קיבל ממנו את חותמו א מ ת :
ו י א מ ר לא י ע ק ב י ק ר א עוד שמך כי אם ישראל.
תתן״אמת "ליעקב חסד ל א ב ר ה ם .
כ ל -ד ר כ י ־ א י ^ זך בעיניו ותכן רוחות ד /
־ - -־
)משלי טז ,א -ד (
כי לכל אדם ואדם יש דרך בפני עצמו לילד בו ,כי אין דעתם דומה זה לזה
ואין פרצופיהם דומים זה לזה ,ואין טבע שני בני אדם שווים.
וכשהיו נביאים בישראל ,היו הולכים אצל הנביאים לדרוש את ד׳ .והיה
הנביא אומר לכל אחד הדרך שילך בה ל פ י ש ו ר ש נ ש מ ת ו .
)הגר״א שם(
שורש נשמתו של שאול היתד .מידת הענווה ,בזכותה זכה למלכות ,כהמשך •זכות
צניעות שהיתר .לה לאם שבטו .רחל ,אשר מסרה סימניה לאהותה
ולפי רוב הענווה שלו בוודאי היה ראוי ,שיהא מבהנו גדול ,ואם גם קשה ,בקבלו
נט ,כ״א(
עליו המלכות הראשונה בישראל:
ו׳ןימי כ ל ־ ו ז מ ך ת ישךאל הלוא ?יך ו ל כ ל בית אביך.
התעמוד לו ענוותנותו בנםיון אחר נםיון ,גם כאשר ידרש ממנו למסור סימני״
לרעהו
הטוב ממנו?
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאול אש
הג״ת השם
יששבר
,
דבריו של הד״ר שלמה אדלר )״המעין /טבת תשכ״ז ,עמ׳ (20—19
מעניינים והניעוגי להוסיף ולעיין במה שתהת ידי .עיון זה העלה היזוק למציאות
המנהג שהזכיר ,אך ביסוסו של המנהג במסורה נמצא מפוקפק .אפרש את דברי.
כיצד יש להגות את השם יששכר — בידוע שבדבר זה נהלקו בעלי
המסורה :בן־אשר נקט קריאת .לשכר״ )בתור ״קרי קבוע״( ,ובן־נפתלי נקט
לששןר ,ולפי דעה אהרת ,אף לע&כי )ע׳ עכשיו בספר ההילופים בין בן־אשר
לבן־נפתלי של מישאל בן עוזיאל ,״כיתאב אלכלאף״ ,מהד׳ אליעזר ליפשיץ,
5ג;1יש1׳ ,ירושלים תשכ״ב ,עמ׳ ג( .וכיוון שנפסקה הלכה כבן־אשר ,כידוע )הרמב״ם,
הל׳ ס״ת ,ה׳ ד׳ ואתרים בעקבותיו( ,לא יוכל להיות ספק בדבר ,מה צריכה להיות
הגייתו של השם יששכר.
אמנם הוכיר בעל ״תורה שלמה״ )על בראשית ל׳ י״ה( שלושה מנהגים
בהגיית השם יששכר ,וגם ר״ש אדלר ציין לו ,אך לא הוזכרו ב״תורה שלמה״
מקורות שיצביעו על קדמות המנהגים האלה .ואף ר״ש אדלר לא העלה בדבריו
אלא עדות ספרותית מפורשת אחת לקיום מנהג הסוטה — ולו פעם אהת —
מדרך בן־אשר ,הלא־היא בדבריו של בעל התם סופר .נראה שלא מקרה הדבר:
עד כמה שראיתי ,לא נזכרה הגיית השם יששכר בשתי שיני״ן בספרותנו שלאהר
קביעת המסורה אלא בשלהי המאה הי״ז.
בספר ״נהלת יעקב״ )זולצבאד תמ״ו( ,שנושאו עניינים שונים של קריאת
התורה ,ייהד המהבר ,ר׳ יעקב קאפיל ב״ר אהרון זסלבר ,פיסקה גם ל״ענין קריאת
שם יששכר בתורה״ )דף כא א—ב( .לאהר שדן באריכות במועד הולדתו של
יששכר ובמשד זמן העיבור שנתעברה בו אמו ,העלה והסיק שנמשך זמן זה
שס״ה )!( ימים .ודבר זה מצאו מרומז גם בשם יששכר ,שהוא בגימטריה תת״ל;
כשניטול ממנו ערך ״תצא״ )כנגד ״ותצא לאה לקראתו״( ,נשאר בו ערך של״ט:
ש׳ ־ ־ כנגד השי״ן היתרה בשם יששכר והיא רמז לשס״ה ימים הנזכרים .ל״ט —
רמז לל״ט פרשיות מפרשת בראשית )!( עד פ׳ פינהם )כ״ו כ״ד( שנזכר בה בין
בגי יששכר גם ישוב הוא יוב )ע׳ רש״י שם( שנוספה בשמו השי״ן היתרה של
שם אביו .ועוד הוסיף שם בעל ״נתלת יעקב״ טעם להעברת השי״ן משם האב
לשם חבן ,ואין דבריו עניין לכאן .חשוב הוא לדייק בלשון המהבר; בסוף דבריו
כ ת ב :״לכן נקרא ישכר מאותו פעם שכתוב בפ׳ פינחס …קורין מפ׳ פינחס והלאה
ישכר משא״כ מפרשת בראשית )!( עד פרשת פינחס קורין יששכר״ ,אך בתחילת
דבריו כתב ושנה ושילש בלשון המעמיד על החידוש שבדבריו :״לכן צריד לקרוא
אותה בשני שי״ן יששכר …מפ׳ בראשית )!( עד פ׳ פנהם צייד לקרוא יששכר
בשני שי״ן ,ומפ׳ פנחס והלאה צייד לקרוא ישכר…״ ,ולא אמר בשום פעם שבארץ
ןו או ןו נוהגים לקרוא כך וכד .אמת ,שהמדרש של הוספת שי״ן לשמו של יוב
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
נזכר ברש״י ובהזקוני ,אך דרך הבאת דבריהם ב״בחלת יעקב״ מטעה .שהרי כך
כתב שם )בהמשר למובאה הקודמת( :״ומפ׳ פנחס צריך לקרוא ישכר בחד שי״ן
כדמפרש רש״י ז״ל בפנהם לישוב הוא יוב .וכן בהזקוני״ וכר .המעיין בשניהם
יראה מיד שלא דיברו כלל בהגייה'הלוקה ',כאילו עד פ׳ פינהס הגייה אחת ומשם
ואילך הגייח אחרת .בידוע ששאב תזקוני דבריו מרש״י ומבעלי התוספות על
התורה .ניתן להוכית שגם דברים אלה נלקהו מקובצי התוספות שבידינו ,ואלה
ה ם . :״ ד ע ת זקנים״ )ליוורנו תקמ״ג( ,ובו שני פירושים ,״בעלי תוספות״ ו״מנחת
יהודה״; ״הדר זקנים״ )ליוורנו ת״ר( ,בקובץ התוספות שבו — וכל אלה מקור
דקךיו של הזקוני .אלא שהוא שינד ,בדבר אחד ,ושינוי זה הוא שנתן אהיזה בידי
בעל ,-,נתלת יעקב״ לסמוך עליו כביכול :הזקוני העביר את הפירוש ,הנמצא בכל
הקבצים הנזכרים במקומו )בראשית ל ,יה( לפ׳ פינהס ,משום שדובר בו ב״ישוב״,
והנית במקומו את פירוש הרשב״ם בדבר כתיבת שתי השיני״ן.
־ והנה כל .הפירושים של בעלי התוספות מעידים בפירוש במקום הראשון
שנמצא השם יששכר ש״אין ]השי״ן[ האחת נקראת״ )וכד גם בעל הטורים בפירושו
הארוך ,דפ׳ ירושלים תשכ״ד :״ראוי היה לקראתו ישכר )כצ״ל( ,שעתה נמי אין
נקראת אלא שי״ן אחת״; ובדומה לכך גם ב״מושב זקנים״ ,המאוהר בקובצי
התוספות; י״ל ע״י הר״ס ששון ,לונדון תשי״ט :״בשני שינין …אלא דחד מינייהו
נקט״(. .
• • דברי ״נהלת יעקב״ המיוסדים אפוא על גימטריאות בלבד ,עוררו תגובות
הדיפות .ראשון למשיבים היה ר׳ שלמה זלמן הענא ,המדקדק הידוע .בספרו ״שערי
תפלה״ )יעסניץ תפ״ה( ,ס׳ שכג ,כתב הרז״ה )דף מ״ג א—ב( :״ועתה הדשים
מקרוב באו המעוותים הקריאה הנכונה וקוראים מלת יששכר בשתי שיבין עד פ׳
פנהם ומפ׳ פנהם קוראים רק שי״ן אהת כמ״ש בעל נהלת יעקב״ ומביא דבריו
וכותב-:״ופטומי מילי נינהו״ וממשיך להעלות הוכהות נגד הסברה ההיא .שני לו
ר* שלמה דובנא ,בעל ה״באור״ על ס׳ בראשית .בידוע ששני הלקים בהיבורו,
ה״באור״ עצמו ו״תקון סופרים״ ובו דברי מסורה והערותיו עליהם .ב״באור״ כותב
״שאין השי״ן נקראת בשום מקום כמ״ש בתקון סופרים שלי״ ,ושם הוא טוען
בלהט ש״לא עלה שום ספק בלב כל הקדמונים והאהרונים לקרותה ]— השי״ן
השנייה[ בשום מקום״ ,שהרי דרך הגיית השם תלויה במהלוקת בין בן־אשר לבן־
נפתלי ,ו״כבר קבלו כל ישראל לקבוע הלכה כב״א ,ולכן גם בעל מנהת שי …לא
הביא בזה שום דעה אהרת .אכן עתה מקרוב צמהו דעות הדשות בין ההמוניים
בענין קריאת המלה הזאת ,י״א כי רק בפעם הראשון שבא בתורה קוריו ב׳
השיני״ן ,וי״א כי עד פ׳ םינהס קורין שניהם ומשם ואילד קורין אהת .והראשון
^שר מצא הדעה השניה הוא איש אחד מקרוב בא שהבר ספר קטן קראו נהלת
יעקב ,,וכבר בטל ךבריו המדקדק הגדול רז״ה ]ע׳ לעיל[ …וכן עשה גם המדקדק
התורני •מד.אלי׳ מווילנא ]אינו הגר״א [ בספרו מכתב מאליהו…״.
־•" שלישי למתנגדים — רוו״ה ,שהזכיר ר״ש אדלר את מהדורות הומשיו.
)אגבי דרכנו נעיר ,כדי להוציא טעות נפוצה ,שנשתרבבר .גם ל״אנציקלוםדיה
העברית״ ,ששמו העברי של רוו״ה לא היה זאב אלא בנימין בלבד( .אמנם נמצאה
44
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
השנייה דעת
אתר
נקודה ,אך בחומש ״מאור עעים״
של -יששכר
בהן בבראשית ל׳ י״ח השי״ ן
גדפם בשוליים בפירוש :״יששכר כל אורי׳ תרין שעין כתיב חד קרי קמץ ודגש
וחד לא קרי״ .תדע שדבריו מכוונים כנגד שני ה״מנהגים״ שהזכירם גם רש״ד,
שהרי כתב דברים מפורשים בחומש ״תורת האלדים״ שהתחיל לפרסם )אופיבאך,
תקנ״ז( ולא הדפיס ממנו אלא עד בראשית מג ,טז .שם ,ל׳ י״ח )ב״שום שכל״(
הוא מדגיש ש״כבר הורו החכמים המובהקים כי השי״ן השני נכתב ואיננו נקרא
כלל וכלל כמבואר במנחת שי ,לכן אל תשעה אל דברי חלומות של בעל נהלת
יעקב והסומכים עליו האומרים ]ובזאת לא דייק ,ע׳ לעיל[ כי רק בפעם הראשון
קורין ב׳ השיני״ן ,ויש שאמרו עד פ׳ פנחס ,וכולם ישא הרוח .וכבר בטל דבריהם
המדקדק רז״ה …גם החכם ר״א מווילנה …והאמת כי המחבר נחלת יעקב לא ידע
מעבין הקריאה הנכונה כל מאומה ,וכהנה שיבושים רבים בספרו להמעיין בו״.
גברי הת״ם ועדותו של הדייר אדלר מעידים ,שלמרות כל אלה לא נעקר
למורי המנהג המונזצה ,בחינת שבשחא כיון רעל—צל .עד במת השתדלו לעקור * ת
מ מ מ ,גיתו ללנוגד מ גזו ההצרה ,המזווה למורה ,של ר״ו ב י גיעזז* בן *רמז
יוםר וזוב״( ,ב״תקון הסופר והקורא״ ש ל ו ) מ ה ו ׳ ן ,ררלהיים ,(1900הכותב ב ב י
י י״ח :״כל יששכר שבתורה ישכר קרי״ ,וברור שההדגשה במלה ״כל״ ,כלו׳ גם
במקום הזה• ואף אין להביא כנגד זה את מנהגם של כמד ,חומשים ,להדפיס את
ה ש ף השנייה של יששכר בבר׳ ל׳ י״ח בנקודה מעליה ,כפי מה שהזכיר הד״ר
אדלר; דברי רוו״ה ב״מאור עינים״ ,שהובאו למעלה ,דיים להראות שדבר זה
אינו מוכיח על שינוי בהגיית השם.
אחרית דבר
הנני מודה לד׳׳ר שאול אש שהראה המקור למנהג הנזכר ,לבטא יששכר בפעם
הראשונה שנזכר בתורה יששכר בשני ש-״נין ,מנהג שלפי דבריו כמה מדקדקים קוראים
אותו ״מנהג טעות״.
גם אחרי דבריו נשארו עוד שתי תמיהות:
א( הנקוד .י*6בד :הלא אם באמת כן מבטאים בשני שי״גין ,אז צריכין לנקד
,ישטכר .ואס זה קרי וכתיב כמו בכל המקומות האחרים צריך להיות י&שכר ,לפי הכלל
שאותיות הנכתבים ולא נקראים אינם מנוקדים כלל ,ולמה במקום הזד ,הניקוד אחר מבכל
מקומות אחרים ,אע״ם שאין ההגייה אחרת ?
ב( ההכדלימ אצל היידנהייפ :היידנהיים עצמו כותב בחומש ״מאור עינים״ שלא
מבטאים את השי״ן השני .אד שם וגם ב״עין הסופר״ נמצא יש&כר ,ז.א .בסתירה
לדברי עצמו .מצאתי עוד דוגמא כזו שהוא סותר את דברי עצמו :על השם ביתאל הוא כותב
ב״עין הקורא״ במפורש שלפי דעהו צריר להיות מלה אחת ,וב״עין הסופר״ נדפס בשתי
מלים ,איתמה .זה שוב שנוי בין הוצאותיו השונות ולא מצאתי מי שהעיר על זה.
מר ט׳ גולדשמיט ,ציריר ,העיר לי שבהוצאה הרביעית ״מודע לבינה״ כתוב ג״כ
ישטכר ובראש ם׳ בראשית של החומש הזה נמצאת הערה שממנה יוצאת שהחומשים ״עין
סופר״ וי״מאור עיניס׳׳ נדפסו ראשוז .וא״כ דעתו האחרונה של היידנהיים היא :י&שכר
א ף
)בלי נקודה שמאלית( ו־ביתאל )במלה אחת(.
ד
״
ף
ש
ל
מ
ה
ד ל
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראל
יוטקובסקי
על הגדרת מ ע י הצמח<ם בהלכה
בשולי מאמרו של פרופ׳ יהודה פליקם ״הלולב הקנדי״ בחוברת תשרי תשכ״ז
אחרי ברור הצד המדעי מעורר פרופ׳
פליקס את השאלה ,אם גדרות ״מיני
הצמהים״ בהלכה זהים עם גדרות אותו
מושג במדע המודרני ,ומסתמך בברור
זה על הלכות כלאים .לפי דעתי יש
להוסיף :לא כל הצמחים ,שאינם כלאים
זה בזה ,נהשבים מין אהד לכל דבר הלכה.
הנה חחטים והזונים אינם כלאים זה
בזה ,וכן השעורים עם שבולת שועל,
הכוסמין עם השיפון ]רמב״ם ,כלאים ,ב׳
ג [ ,ובכל זאת חמשה מיני דגן הם :חטים,
שעורים ,שבולת שועל ,כוםמין ושיפון
]רמב״ם ,הלכות ברכות ג׳ א׳; הלכות חמץ
ומצה ה׳ א׳; הלכות בכורים והלה ו׳
ב׳[ .הזונים אינם מוזכרים כאן; ואין
לטעון ,שהזונים כלולים בשם הטים ,שאם
כן לא היה צריך להזכיר שעורים ושבולת
שועל כשני מינים ,כוסמין ושיפון כשני
מינים .על כרהנו הזונים אינם דגן; הל
כות ברכות המזון ,חמץ ומצה ,הלה אינן
חלות עליהם ,למרות שהן חלות על
חטים ,ולמרות שחטים וזונים אינם כלאים
זה בזה .נמצאנו למדים :יש צמחים ,ש
אינם כלאים זה בזה ,למרות שהם שני
מינים שונים .על כן ,אם מסיק פרופ׳
פליקם ,שלפי הלכות כלאים התמר הק־
נ א ר י א י נ ו ה ת מ ר האמור בתורה ,יש ללמוד
בקל וחומר ששני מינים הם לענין מצות
עשה.
אמנם יש ברייתא ״הכוסמין מין חטים,
שבולת שועל ושיפון מין שעורים״ ]פס־
חים לה ע״א; רמב״ם ,הלכ׳ ברכות ג׳
א׳[ .לכאורה משמע ,שגם צמחים שחם
כלאים זה בזה יכולים להחשב מין אהד
,
י
46
לעניני הלכה אחרים — בנגוד לדברינו
הקודמים .אבל למעשה לא קיימת שום
הלכה ,המתיישבת יפה עם החלוקה שב
ברייתא] .את דברי התוספות מוכרהים
לבאר ,שמדובר כאן רק על שבת והשי
בות :הכוסמין חשובים כל כך ,שהם מצ
טרפים לחלח אף עם חטים ,כל שכן עם
שעורים .אבל צמח שהוא מין חטים ממש,
אינו יכול לחיות גם מין שעורים ,ולא
חל כאן הבטוי ״כל ש כ ך .לפי זח לא
מדובר כאן כלל על הלוקה למיני צמחים[.
לפי ההקשר בתלמוד וברמב״ם ]בעיקר
ברמב״ם ההקשר בולט[ מתכוונת הבריי
תא לומר ,שאותן מצוות מיוהדות ,חלה,
ברכת המזון ,המץ ומצה ,שמוטלות על
חטים ושעורים ,מוטלות גם על כוםמין,
שבולת שועל ושיפון .נזכור ,שחתורד .ש
בכתב לא הסבירה ברורות ,על אלו מיני
צמהים מוטלות מצוות אלו; התורה ש־
בעל פה קשרה אותן דרך אסמכתא עם
שני המינים שבפסוק של שבה הארץ,
והיא מוסיפה ,שלענין זה גם שלושת ה
מינים הדומים ייחשבו כשני המינים ה־
כתובים .אין זה מלמד על שום דבר אהר.
איש לא הציע ,להקריב מנהה מן הכוםמין
או מן הזונים .וכן בשאר מצוות עשה,
כשהתורה מצוה במפורש לטול צמח מסו־
ים ,לא נוכל לטול במקומו צמה דומה
על דעת עצמנו.
עד כמה צריך לדקדק ,לקיים מצוד,
באותו מין שעליו באה המסורת ,אפשר
ללמוד מהלכות פרה אדומה :יש שבעה
מיני ארז וארבעה מיני אזוב ,ורק מין
אחד ארן ומין אהד אזוב כשרים למצוד,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
]רמב״ם ,הלכ׳ פרה אדומה ,ג׳ ב ,וכן י״א
ה׳[.
אמנם בערבה כשרים שני מינים )גם
הילפא גילא( ,אך זה מסתמך על דרשה
מיוהדת ׳]מס סוכה ,לד.[.
,
בהזדמנות זו יש לציין טעות ,שגם
למדנים נכשלים׳ בה לפעמים ,כאילו כל
עץ ,שקנה שלו אדום ועלים משוכים בעלי
שפה הלקה ,כשר למצוד .בתור ערבה.
אילו היה כד — לשם מה הזכיר התלמוד
את •הצפצפה ל ועוד :יש עצים ושיהים
רבים ,שלהם קנה אדום ועלים משוכים
בעלי שפה הלקה ,ביניהם בעלי פרהים
צבעוניים יפים ,והרי כל ילד יודע שאין
לערבה פרהים צבעוניים .אלא שעור ה־
דברים כך הוא :הערבה והצפצפה דומות
זו לזו מאד ,ובמקומות אחדים מוחלפים
שמותיהן ]גם המדע המודרני רואה אותן
כקרובים[ ,עד שיכולנו לחשוב שגם ה
צפצפה כלולה בשם ערבח .לכן הדגישה
התורה :״ערבי נ ח ל ״ ,כלומר ערבה
שרגילה לגדול ליד הנחל ,בנגוד לצפצפה
הרגילה לגדול בהרים .ואין השיבות ל
מקום גדולו הפרטי של אותו עץ :הערבה
כשרה ,גם אם היא גדלה במדבר; והצפ
צפה פסולה ,גם אם היא גדלה על יד
נהל .על כן היה הכרה לפרט סימנים,
שלפיהם אפשר להבהין בין שני המינים
הדומים .קנה אדום ,עלה משוך ,שפת
העלה חלקה }או כמגל[ — ערבה; קנה
לבן ,עלה עגול — צפצפה .סימנים אלו
באים רק לשם הבחנה בין ערבה לצפצפה.
אבל שיח או עץ ,שאינם דומים כלל לשני
אלה בצורתם הכללית ובפרחיחם ופית־
תיהם ,אין עליהם שום ספק שאינם ערבה
כלל ,ואין צורך בסימנים לפסלם .למשל
האיקליפטום אינו ערבה.
למותר להדגיש ,שדברי אינם אלא כ
דברי תלמיד הדן לפגי רבותיו ,ואין לי
סמכות לפסוק הלכה .בכל זאת לא ראיתי
את עצמי פטור מלהביע דעתי על דברים
שאני מבין בהם דבר־מה.
לתמהוננו ראינו שהועתקו מ א מ ר י ם שלמים מ״המעין׳ בקבצים אחרים ,בלי ציון
המקור
ובלי לבקש רשות מבעלי ה מ א מ ר י ם והמערכת•
גם מהגליון
האחרון
ה ו ע ת ק מ א מ ר בלי ידיעת ה מ ח ב ר והמערכת ובלי ציון המקור•
במו בן קבלנו תלונות שחוברות ״המעיר שהוזמנו ע״י ספריות תורניות ,נעלמות
מאולמי הקריאה•
אנו
מצטערים על מעשים כ א ל ה ואנו מבקשים בכל לשון של בקשה להמנע
־ממעשי גזל ועולה•
מ ע ר כ ת ה מ ע י ן
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביקורת ספרים
הרב יהודה קופרמן
ספר
הזהב
רביד
ספר רביד הזהב על התורה :לחבר ולצרף תורה שבכתב
ותודה שבעל פה .להרב הגאון דבי דוד בער טדייויש ,דאב״ד
בוילנא .חלק א ,ספר בראשית.
ויוסף אברהם :ביאורים ,בידודים וחידושים על הספד ועל
הנושא הנ״ל .לחרב דבי אברהם לבקוביץ זצ״ל• בהוצאת
בית המדרש ״אגודת רעים״ ,בני ברק תשכ׳׳ז.
פרק א
1
חופעחו החדשה של הספר רביד ה ז ה ב מעוררת למחשבה על דרך פרשנות
.התנ״ך במאתיים השנים האחרונות .התקופה ההיא הולידה את החידושים שלה
בתהום הפרשנות ,ויש לעמוד על הידושים אלה ,להבינם על רקע גידולם ,וללמוד
מהם על לימוד תורה והוראתה היום.
האסכולה האחת הידועה היטב ללומדי תורה ,היא האסכולה המגמתית בפרשנות
התורה .הרב יעקב צבי מקלנבורג ,אשר כתב בתחילת מחצית השניה למאה התשע
עשרה למנינם את פירושו ״הכתב והקבלה״ ,הינו נציג מכובד של גישה זו בפרשנות
התורה ,אשר הורתה בהתקפת ה״השכלה״ על שלמות תורה־שבכתב־שבעל־פה,
ולידתה בעמדת הריפורמה וההולכים בעקבותיה ,אשר שללו את המקור האלוקי
של תורה שבעל־פה ,הכניסו ״התפתהות״ )לפעמים ״התפתחות״ שיש בה נסיגה
לדידהו( מתפיסת הנביאים בדברי התורה לעמדת הז״ל בנדון ,וטענו כי הרבה
מדרשות חז״ל על הכתובים אין להן על מה שיםמוכו .נגד שיטה הרסנית זו יצא
בעל הכתב והקבלה -ללחום את מלחמת ח׳ על שלימות התורח־שבכתב־שבעל־פח.
בזה נולדה הפרשנות המגמתית של חמאות חאחרונות י .וכך כותב הרב מקלנבורג
1הפעם עם פירושו של הרב לבקוביץ זצ״ל ,ליום השנה לפטירתו הפתאומית ,והוא
במיטב כוחותיו ושנותיו ,ובאמצע עבודות גדולות ורבות — ראה בזה להלן.
2ובעקבותיו הגאון מאיר ליבוש מלבי״ם ,הרב פרופ׳ דוד צבי הופמן ,ואף במידה מסויימת
רש״ר הירש.
3מובן שפרשנות מגמתית אינה פרי הדורות האהרונים דוקא .היא מורגשת היטב בין
היתר ,בפירושו של רבינו אברהם אבן עזרא בהתקפותיו החוזרות ונשנות נגד כת
הקראים וכדו׳) .חבל ש״רודפי הפשט״ של ימינו אנו נוהגים לתאר את רבינו אברהם
אבן עזרא כפרשן אשר לו ״חשבון״)!( עם חז״ל — ״המעתיקים״ .תפיסה מוטעית זו
נובעת מטעות יסודית בהבנת גישת אבן עזרא ל״פשט״ ,ואכמ״ל .עיין בקיצור בהערה
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
בשער ספרו :״באור על חמשה חומשי תורה ,המפרש את המקראות על ד י ר הפשט
לאהדם עם התודה שבעל פח״ .מגמח זו באח לידי ביטוי קולע בפירושו לפסוקים
רבים ,כשחמחבר מתאמץ לחוכיח כי אמנם דברי חז״ל הם פשט .וכר קורא הלומד
מתוך ספרו :״על כל פנים מבואר לשון המקרא עד שהכתב והקבלה תואמים
יחדיו״ ,״ובזה דעת הקבלה מיושבת על פשטיה דקרא״ ,״נראה לי עוד דלאו
מדיוקא לבד נפקא לרבותינו חיובא דמזונות ,אבל לישנא דקרא עצמו פירשוהו
למזונות״ י ,וכאלו דוגמאות רבות .מגמח זו של חמחבר להשיב מלחמח שערח
אל אנשי ההשכלה והריפורמה הוליכה אותו אל מלאכת האפולוגטיקה להצדיק את
מעשי אבות האומה ,את האומה ב כ ל ל ואת דברי הז״ל בקביעת היחס בין
היהודים ל ג ו י י ם ועוד .מן האפולוגיטיקה הגיע אל הפולמיקה ,כך שאנו קוראים
בתוך דבריו :״ואין המקובל )= דברי חז״ל( סותר את לשון המקרא כאשר יחשבו
הלושי הראות וקלי הדעת״ ־־ ,״ובזה נסתתמו פיות המתחכמים לפרוק עול תורה״ ,
״בל יבואו חחכמים בעיניהם לפרוץ סייג וגדר בזה ולפרש מדעתם החלושה כוונה
אחרת במצוות התורה״ ״ ,״הד מן הטועים תרגם ״בפניו״ שיגיע חרוק אל שטחות
פניו ,מדכתיב בבי״ת ולא בלמ״ד ,והוכה בסנוורים מלראות…״ ,״ואין ספק בזה
לכל המתהלכים בדרך האמת״ י ,וכהנה רבות .שיטה מגמתית זו אף הובילה את
בעל ״הכתב והקבלה״ אל האספקטים ה״הומניסטיים״ של פירוש רבינו עובדיה
6
5
7
1 0
9
11
3י
1
15
6
4
5
6
7
8
9
10
12
13
14
15
.מס׳ .67בביטוי ״פרשנות מגמתית״ ,כוונתנו לאותה תופעה שהפרשן נתעורר לכתוב את
פירושיו על מנת להתייחס אל או להגיב על גירוי או אתגר חיצוני .בזה יש להבתין
בין ״פרשנות מגמתית״ ובין,,פרשנות בעלת מגמה״ ,כי לא יתכן שיכתוב פרשן ללא
מגמה! למשל ,אם נאמר שמגמתו של רש״י—פרשנדתא היתה ,לפי דבריו ,״ואני
לא באתי אלא לפשוטו של מקרא״ וכו׳ )בראשית ג.ח .ד.ה .וישמעו את קול ה.א.
מתהלך בגן( לא נכנהו עבור זה פרשן מגמתי.
נדפס פעמים אחדות בהייו של הגאון המחבר ,ונדפס ברביעית עם הוספת רבות מתוך
כתב ידו של המחבר חמש עשרה שנר .אחרי פטירתו.
במדבר יט ,כא ד.ה .ומזה מי הנדה )כשהז״ל ביארו שלא המזה טמא כי אם הנושא
כשיעור הזיה(.
שמות יב ,ט ד.ה .ובשל מבושל במים.
כלומר דרשד .״טכנית״ ללא בסים בדקדוק לשון הקודש.
שמות כא ,ב ד.ה .ויצאה אשתו עמו—בענין חיוב האדון לפרנס את אשת עבד עברי.
בראשית כז ,יב ד.ה .אולי ימושני אבי.
11במדבר לא ,כ ד.ה .תתחטאו.
דברים פרק יג ,ו ד.ה .המוציאך וגו׳ והפודך.
שמות יג ,טו ד.ה .ולטוטפות בין עיניד — בביאור דברי חז״ל שאין מניחים את
התפילין בין העיגים דוקא.
דברים טו ,ג ד.ה .יהיה לד את אחיד — בעניו התפיסה המוטעית בתקנת הלל על
הפרוזבול.
דברים ד ,א ד.ה .אנכי מלמד אתכם.
16דברים ז ,ד ד.ה .כי יסיר.
דברים כה ,ט ד.ה .וירקה בפניו.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
17
ס פ ו ר נ ו ,כך שאנו קוראים בתוך דבריו :״למען יברכך — שלא תבגוד בנכרי
ולא תהלל את השם )רע״ס( ,והוא הפירוש היותר נכון לפי דקדוק המלה תשיך
שהוא י ו צ א . .״ ,״נותן לך במצוותיו מוסר נאה א ל .ה ש ל מ ו ת המכוון מאתו״
) ר ע ״ ס ( ,ועוד ועוד .גישתו המגמתית אף הביאה אותו לעמדה קיצונית ביותר
נגד כל צורה שהיא של ה א נ ש ה ,וגם להתנגד לכל תופעה לשונית הריגה כגון
״סרס המקרא ודרשהו״ ,מקרא הסר או יתר ו כ ד .
לעומת העמדה ההגנתית או ההפגגתית הזאת של הפרשן המגמתי ,הרי העשיר
בעל ״הכתב והקבלה״ את הספרות הפרשנית בהידושיו המעמיקים בתהום דקדוק
.לשון הקודש .הידושיו אלה בנויים על תפישתו המיוחדת בענין הסגולות המיותרות
של לשון ה כ ת ו ב ,אשר עליו הוא כותב,, :וזהו מעלת התורה שבכתב שכוללת
בלשונה המקודש את כל המקובל בידנו בתורה ש ב ע ל ־ פ ה ״ ,״ולפי שהלשון
המקודש לבד יש לה סגולה מיוחדת ,וזה להסתיר תהת לשונה תעלומות הכמה,
ולהטמין במליצותיה תכונות נשגבות הנפלאות מעיני ההמון ,ואינן נראות רק
לבעלי עינים הרואות באמת״ .
18
19
20
2 2
21
23
24
25
28
בעקבות הרב מקלנבורג הלד הגאון מלבי״ם ,ובעקבותיהם גדולים והכמים
)בעיקר במערב אירופה( אשר העשירו כולם את הספרות הפרשנית התורנית
17יש להצטער על כד שרבינו עובדיה ספורנו )רע״ס( זכה בדורנו לתואר)!( ״ההומ
ניסט״ .כינוי זה מפנה יותר מידי תשומת לב לאספקט זה בפירושו ,ומסיח את הדעת
מעיקר פירושו—התלות הבלתי־מחערערת בדברי חז״ל בהלכה ובמחשבה .רק הבקי
בדברי חז״ל ירגיש היטב בכר ,ויבין את דבריו לאשורם .כאמור ,יש להצטער על כד
שאלה אשר דברי הז״ל אינם נהירים להם כשבילי דעירם ,נחפזו לשייר אותו
להומניזם ,ועל ידי כד להבליט את הטפל ,ולדלג על העיקר ולטשטש אותו .עיין,
למשל ,בפירושו לשמות ב ,י״א—י״ז ,וכן יתרו יח ,ט ד.ה .ויחד יתרו.
18דברים כג ,כא ד.ה .לנכרי תשיך — כך שרבינו מפרש כי הכוונה היא לשלם לגוי
את הריבית המגיעה לו ,ולא לקחת ממנו רבית.
20במדבר כה ,יא ד.ה .בקנאו את קנאתי
19דברים ח ,ה ד״ה .מיסרך.
21ויקרא כה ,כ ד.ה .מה נאכל וגו׳.
22ויקרא טז ,כג ד.ה .ובא אהרן אל אהל מועד ,במדבר כ ,י ד.ה .המן הסלע הזה ועוד
ועוד.
23ויקרא ד .יג ד.ה .כל עדת )בענין השורש הדו־אות( ,דברים כד ,ב ד.ה .אחרי אשר
הוטמאה )בעניו השורש המורכב( ,במדבר טו ,יח ד.ה .ואכלתם אותו )ההבדל בין
כינוי צמוד לבין מושא ישיר( ,ועוד חידושים רבים שאין כאן המקום למטתס כי
רבים הם.
24כפי שיבואר להלן בענין אחר ,אין כוונתנו לומר שדהו חידושו של הרב מקלנבורג,
)להלן נטען שאין לחפש ״חידושים״ כאלה בין גדולי האחרונים אשר רק משלימים
את מלאכת קדשם של גדולי הראשונים אשר הניחו מקום לאחרונים לבאר היטב את אשר
כתבו הם בלשון קצרה(.
25ויקרא יג ,ו הה .כהה הנגע.
50
26דברים כז ,יד ד.ה .קול רם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בחידושיהם הנפלאים ,כשאהת דתם — לקרב את ״הכתב״ אל ״הקבלה״ ,את
״התורה״ אל ״המצוד,״ ,והיו לאהד .המגמתיות אשר ביסוד יזמת כתיבת הפירושים
אינה מורידה במאומה מן הערר התורני הרב של דבריהם ,ולא להינם כבשו להם
״הכתב והקבלה״ ,מלבי״ם ,הרב הופמן ואחרים את מקומם המכובד בין לומדי תורה
ומלמדיח .זאת ועוד• כל עוד דור לומדי חתורח יחיח אחוז רגשי פחד על שאין
תורד ,שבכתב ותורד ,שבעל־פח תואמים יחדיו ,חייב יהיה המורה לתורה להיעזר אף
בהלק הנעמתי שבפירושים הנ״ל — בין אם יאמר שדברי תורה שבעל־פח חם פשטיד,
דקרא )הכתב והקבלה( או עומק פשוטו של מקרא )המלבי״ם( ז.3
בעוד ״הכתב והקבלה״ וסיעתו טרהו לבאר לקוראיהם כי הדרשה של הז״ל
אינה רהוקה מן הכתוב ,ואינה נטע זר שהוצמד אליו בתקופה מאוהרת ,הרי בא
בעל ״תורה תמימה״ ,הרב בריר הלוי אפשטין זצ״ל ,לדבר לא אל הכופרים כי אם
אל המאמינים .מגמתו היתה לומר דוקא לבני התורה כי את אשר לומדים במסגרת
תורה שבעל־פה יש לו מקורות איתנים בתוך תורה שבכתב .
וכד כותב בהקדמתו לפירושו :״…שההכרח מכריח אותנו לתכלית קיום
התורה שבעל־פה ,לאחד את התורה שבכתב עם התורה שבעל־פה בסדר נמרץ
ובדרך קצרח ובסגנון קל וברור …וחיו לו שתי חתורות בכף אחת ,ותיחשב לו
התורה שבעל־פה כדבר הבא בהיוב תולדי מתורה שבכתב ,וכענף הגדול ביחד
עם האילן ,ולא תהיה נכרת לו תורת ישראל כשתי תורות ,ואף גם היינו בטוהים
בעזרת ה׳ בקיום התורה שבעל־פה ,אחרי היותה דבוקה וצמודה אל התורה שבכתב
המצויה.ביד כל אהד״.
גם האסכולה האחת של ״הכתב והקבלה״ וגם השניה של ״התורה תמימה״
חברו יהד לקרב את הכתוב אל דברי חז״ל או להיפך .אבל כל זאת כשלפנינו ולנגד
28
ל 2לנו נראה לומר שעדיף לדבר על כד שדברי חז״ל בנוייפ על הכתוכ בלי להיכנס
,.־ .לשאלת ״פשט״ או ״עומק הפשט״ .ניסוח זה נראה לנו כמדויק ונכון יותר מבחינה
מדעית — תורנית ,והוא אומר שאם הז״ל דרשו לימוד מםויים מפסוק מסויים,
שדבריהם בנויים על הכתוב ההוא ,״והם שאמרו ידעו מה הם אמרו כי דעתם רחבה
מדעתנו״ )רד״ק יהושע ד ,יא( .כי משם ייפרד והיה לכמה ראשים ,כי לפעמים יתברר
לנו כי.דבריהם בנויים על טהרת כללי •הדקדוק והתחביר )=פשט או עומק הפשט(, .ולפעמים יתברר כי דברי בנויים על הכללים שבהם נדרשת התורה שלפעמים אין בינם
ובין ״פשט״ ולא כלום .וכל זה אינו מעלה ואינו מוריד לא מערכה של דבריהפ ולא
מתוקף דכויהפ המחייבים אותנו כחלכח ובמחשבה .בדרג זד ,יוכל ללמד רק מורה
אשר אינו אחוז דגשי נחיתות בענין ״התאמתם״ או ״אי-החאמחם״ של חז״ל לפשט,
באשר אינו נמנה ביז אלה הסוגדים לפני אליל הפשט .על הבעיה של הסגידד ,בפני
הפשט יש ליהד את הדיבור במקום אחר ובמסגרת נפרדת ,אין כאן המקום להאריך
.בזה ,ונקוה לעשות זאת במאמר נפרד בעזרת הנותן ליעף כוח .ועיין עוד בזה בהמשך
דברינו בביאור האסכולה של בית מדרשו של הגר״א.
28כמעט וניתן לומר שהכתב והקבלה דבר נגד אלה הכופרים בתורה שבעל פה ,ואילו
התורה תמימה נגד בני התורה ״הכופרים״ בתורה שבכתב !!
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
עינינו שני הנתונים — דברי הכתוב ,ודברי חז״ל בביאור כתוב זה בתורד ,שבעל־
פה ,והפרשן עוסק במלאכת הקישור בין שגי נתונים אלה .ותבוא עתה האסכולה
השלישית ,הלא היא זו אשר הגיעה אלינו מבית מדרשו של הגר״א מ ו י ל נ א ,
ותכריע בתהום המיוהד שלה.
29
40
פרק
ב
אם האסכולה המגמתית בפרשנות המקרא עסקה בעיקר בקשר בין מה שתז״ל
דרשו מתוך הפסוק ,והפפוק עצמו אותו ציינו חז״ל כמקור לדבריהם ,הרי עוסק
בית מדרשו של הגר״א בעיקר בצד השני של המטבע — הקשר שבין דברי הז״ל
הנאמרים כלי מקור בתורה ובין הכתוב של המישה תומשי תורה .כאן לימוד תורה
ללא להץ מבהוץ ,אין צורך להתקיף ואף לא להתגונן ,כאן לומדים תורה מתוך
תפיסה תורנית אכסיומטית של שלמות התורה .״ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא״ ״ ,
פירושו שהטכסט של תורה הוא הוא המסגרת הנורמטיבית אשר בתוכה נוהרת
תורה שבעל־פה .כל פיתוח של נושא מסוים בהלכה )מתנאים לאמוראים ,לגאונים,
לראשונים ולפוסקים( יובן היטב רק אם נדע כי המסגרת נקבעה מראש על ידי
הטפפט של תורה שבכתב .כל מידי ומידי רמוז בההלט בתוך אורייתא זו של כתב,
והטכסט הזה של התורה הוא הקובע את מהות ה מ צ ו ו ת .ח ד ל ,ובעקבותיהם
32
29במלבי״ם אף מובא הטכסט של תורה שבעל פה )מכילתא ספרא וסיפרי( ליד פירושו,
כך שמגמתו לקשור אותו אל הפסוק ברור ונראה גם ל ע י ן ,ואילו בעל תורה תמימה
עסק במשך חמש עשרה שנים ללקוט את כל מאמרי חז״ל בש״סים ובמדרשי התנאים
הבנויים ל פ י ד ב ר י ה ז ״ ל ע צ מ ם על הפסוק המסוים.
30מובן שאין כוונתנו לומר כי שיטה זו נתחדשה בבית מדרשו של הגר״א ,כבר אמרנו
כי ה״חידוש״ שבדברי האחרונים הוא .ב פ י ת ו ח ו ב ב י א ו ר שהם נתנו ליסודות
אותם מצאו בדברי חז״ל או בדברי גדולי הראשונים ,גם רש״י רמב״ן ראב״ע ואהרים
עסקו ,בין היתר ,בקשר שבין תורה שבכתב ודברי חז״ל בתורה שבעל פה ,אולם זאת
עשו במסגרת פירושם ולא מתוך גישה מ ג מ ת י ת .
31בניגוד לתפיסות המקובלות :א( שאפשר להכניס את הכל — גם קודש וגם חול —
אל תור התורה ,אם רק מחונן האדם באקרובטיקה הדרושה אשר בדרר כלל מעוררת
אםוסיאציה ״חסידית״ של דרוש והברקה ,או )ב( כל מה שנדרש מהאדם להחליט עליו
בחיים הוא יכול למצוא עצה והדרכה בתורה שבכתב או בעל-פה.
32כוונתנו ב״מהות״ היא ל מ ה ו ת ה ה ל כ ת י ת של המצוד .בניגוד ל ט ל מ י ם ה מ ח
ש ב ת י י ם של המצוה ,אשר על פיהם אין דנים על המצוה במסגרת הלכתית ואין
״מפתחים״ את המצוה הלאה .וכד כותב בעל גור אריה בנדון ,שמות משפטים כא ,ב ד.ה.
ומה אני מקיים . . . :כ י בשביל ט ע ם ה כ ת ו ב אין לדחות שום פירוש הכתוב .דודאי,
כאשר אנו יודעים באיזה דבר הכתוב מדבר ,א ז אנו מפרשים טעם המקרא .אבל
בשביל טעם המקרא אין לדחות שום משמעות של מקרא ,כי אין מידת התורה שבה
נדרשת כן ,ללמוד דבר בשביל הטעם ,כי הרבה מצוות בתורה שאין יודעים טעם המקרא,
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגאונים הראשונים וכו /הם הם אשר ידעו היטב לחדור לעומק המצוה עד אשר
הגיעו אל מהותה )או שקיבלו זאת איש מפי איש ממשה רבינו( ,ולאור הבנתם
האמיתית הזאת ,או על פי ״קבלתם הנאמנה׳ /דנו במצוה ,למדו ממנה עקרונות
הדשים ״ ,והביאו אותה כהלכה מחייבת המתלוית לנו עד י ו *.33
שיטה זו ,הידועה לנו היטב מבית מדרשו של הגר״א ,אינה טרודה בעריכת
משוואות כגון :מדרשי הז״ל = פשוטו של מקרא ,וכדומה .היא יודעת היטב כי
כל מה שאמרו הז״ל מחייב אותנו או בתוקף דאורייתא )כשדבריהם מפרשים או
דורשים את הכתוב ,או כשקיבלו את אשר קיבלו הלכה למשה מסיני( או בתוקף
דרבנן .אסכולה זו של לימוד תורה ללא מגמתיות ,אלא מתור רצון עז להביו את
דברי ה׳ יתברר ,היא אשר יכולה לשגר ״מכתב למערכת״ אל ״העורך״ )=הקב״ה(
ולשאול אותו בערך כדלקמן :״כשבאת ,אתה הקב״ה ,ליתן תורה לבני ישראל
על ידי אדון הנביאים משה רבעו ,אתה הוא שחחלטת ליתן תורה זו — חלק בכתב
וחלק ב ע ל ־ פ ה .אם כן אתה הוא שהחלטת איור• חלק ייכתב ואיוה הלק יישאר
ה
ם
34
ויהיה זה כאחד מהם! עכ״ל .ולהלן באותו פסוק מבאר שוב המהר״ל את העמדה
העקרונית הזאת שאין דנים את המצוד .על פי טעמה המחשבתי . . . :ד מ כ ו ח ט ע ם
ה מ ק ר א א י ן ל נ ו ל ל מ ו ד ש ו ם ד י ן .דהרי יש לומר דבמוכר עצמו מדבר
)״כי תקנה״( ,ובשביל שלא נדע למה צריך להגישו אל האלהים ,לא נוציא בשביל
זה הכתוב מפשטיה…
כל זה בענין טעמים מחשבתיים של המצוד .,אולם ,לכל מצוד ,ישנו ט ע ם ה ל כ ת י
)הוא הטעם עליו כתב רש״י ריש משפטים — ״ואיני מטריח עצמי להבינם
ט ע מ י ה ד ב ר ו פ י ר ו ש ו ״ ( ,ה ו א ה מ ה ו ת ה ה ל כ ת י ת של המצוה ,אשר
על פיה דנים במצוה ,קובעים את יסודותיה ותוחמים את גבולותיה .כר למשל ,מבאר
המלבי״ם )דברים טו ,יד ד״ה הענק תעניק( את מהלוקת הספרי והגמרא )בבא מציעא לא
וקידושין יז( אם הענקה עוברת ליורשיו של העבד העברי או לא ,באמרו :ויש לומר
דהמקשה בגמרא )הסבורה כי ״אמאי לו״ י!( סובר ד ה ע נ ק ה ה ו א מ ט ע ם שכר
ש כ י ר ,והספרי ס״ל שהוא מ ט ע ם צ ד ק ה ,עכ״ל המלבי״ם .כלומר ,לפנינו מחלוקת
חז״ל אם מ ה ו ת מצות הענקה היא מטעם ש כ י ר ו ת )״ולא ירע לבבך בתתך לו
כי משנר .ש כ ר ש כ י ר עבדד שש שנים״( ,ובודאי בנו של השכיר יורש אותו ,או
מטעם צ ד ק ה )היא הסוגיא הקודמת תיכף לםוגית הענקה בדברים טו( ,ואין יורשים
את המגיע מטעם צדקה כל עוד לא הגיע לפני מותו של המוריש.
33הוא אשר הנצי׳׳ב קורא — בעקבות לשון הכתוב — בשם ״משנה״ .וכך כותב הנצי״ב
בפירושו לדברים כז ,י :תכלית הדיוק לא לפלפולא ,אלא כדי ל ע ש ו ת מ ז ה מ ש נ ה ,
שהיא הלכה ברורה .עיין להלן הערה .38
33א נושא זה טעון טיפול מיוחד ,ויובא בעז״ה במאמר נוסף.
34והרי היתד .הוד .אמינא היסטורית כי תינתן לנו רק ח ו ר ה ש ב ע ל ־ פ ה ,כי משה
רבעו קיבל רק תורה שבעל פה על הר סיני ,ולא תורה שבכתב ולא מינה ולא מקצתה—
עיין הקדמת הרמב״ן לספר בראשית ,״וברדתו מן ההר כתב״ …ועל זה נדון עוד בעז״ה
במאמרנו הנ״ל.
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
35
ב ע ל ־ פ ה ! ולכן אנו שואלים אותך ,רבונו של עולם ,מדוע ההלטת על חלוקה זו
בין כתב ובין בעל־פה ,ומהו הקריטריון אשר לפיו חילקת בין שני חלקי התורה 1״
בית מדרשו של הגר״א עונה על השאלה הראשונה בטענו כי היה זה ״מהכמת
הכתוב״ )לפי לשונו של הרמב״ם( שהוא כולל בתוכו את כל מה שהקב״ה רוצה
שיילמד במסגרת תורה שבעל־ פה במשך כל הדורות .הכתוב הוא הקובע את יסודות
המצוד ,ומסגרתה ,ודברי תורה שבעל־פה נוהלים ונוהרים על פי היסודות הללו,
ובתוך המסגרת הנקבעת מראש .במקום שאין תסביכים ורגשי נהיתות של הקוראים,
במקום שאין צורך ללמד סניגוריה ולהתנצל על אופיה או תקפה של תורה שבעל־
פה ,במקום שהאמונה הטהורה והצרופה מדריכתנו ומלמדתנו כי כל דברי חז״ל
)הן בחלק ההלכתי של התורה והן בחלק ההליכותי ש ל ה ( מחייבים אותנו )או
מדאורייתא או מדרבנן(; במקום שכזה ,שהאדם לומד תורה כדי להבינה ולקיימה,
הוא יכול לומר דברים שאין חברו המגמתי רשאי לומר לקוראיו ,ורשאי הוא
לר״תעלם מאספקטים אחרים של הלימוד ,שהם דוקא הגורם לכתיבת פירושו של
השני .במקום המשוואה :תורה שבכתב = תורה שבעל־פה )וכל משוואת היא
״דו־סטרית״ ,ובדרך עקיפה היא מגבילה למעשה את תורד ,שבכתב אל גבולות
תורד ,שבעל־פה( ,אומר בית מדרשו של הגר״א כי תורה שבכתב היא האב ,ותורה
שבעל־פה היא התולדה ,תולדח אשר תחילתה במשה רביגו מפי הגבורה וסופה מי
ישורנו .לא דברי המכילתא בלבד בנויים על הכתוב בשמות ,אלא כל אותם אלפי
חמאמרים של חז״ל בש״ם בבלי וירושלמי הכתובים בעילום מקור ,על יסוד תורה
שבכתב הם בנויים ,ולפי הנהיות אותו כתוב הם נוסחו בניסוחם ההלכתי בעל־פה.
זאת ועוד! אחרי סיום התלמוד ,כשבאו הגאונים והראשונים והפוסקים לקבוע
הלכה על יסוד ההלכה בתורה שבעל־פה ,עיינו מחדש גם בתורה שבכתב ,לשאוב
גם משם את ההגדרה של מהות המצוה — יסודותיה ומסגרתה — ולפי הבנתם את
מהות המצוה ,בין היתר ,מתוך תורה שבכתב ,ידעו לבנות נדבך נוסף בשרשרת
הנצהית של תורה שבעל־פה.
38
37
בדורות חאהרונים ראינו כנציגי האסכולה הזאת את הנצי״ב מוולוז׳ין בפירושו
״העמק דבר״ על התורה ,ואת הרב מאיר שמחה מדוינםק ,בעל ״אור שמח״ על
38
35
36
37
38
54
עיין ההערה הקודמת .כי מאז מתן תורה ועד סוף ימיו של משה היה כעין תהליך של
״קונסולידציה״ ,כשנכתבות מגילות מגילות ,והשאר נ ש א ר ב י ד י מ ש ה ר ב י נ ו
כ ת ו ר ה שבעל פ ה ,״ומסרה ליהושע״ וכו׳.
במסגרת מאמר זה לא נוכל לדון על השאלה השניה )הקריטריון של חלוקת ״חומר
התורה״ בין כתב ובין בעל־פה( ואנו משאירים את הדיון בה לעת שנפרסם בע״ה
את מאמרנו הנ״ל )״מאמר על שלמות התורה״( כעת חיה בעזרת הנותן ליעף כוח.
נראה לנו כי ביטוי זה )״החלק ההליכותי״( אומר יותר לתלמידינו היום מאשר הביטוי
״החלק הסיפורי״ ,אשר לו אסוציאציות עם ספרות חילונית.
ואף ידו היתד ,נטויה בתפיסה זו בתורה בחיבוריו האחרים :״העמק שאלה״ על
חשאילתות דרב אחאי גאון ,ו״עמק הנצי״ב״ על הספרי .וכד כותב הנצי״ב בפירושו
לדברים לג ,מו ,ד.ה .לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת :אילו היתה הכוונה
לעי^ץד .כמצוות התורה ,אינו מובן הטעם ״כי לא דבר ריק הוא מכם״ ,חיאר יעלה על
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב״ם ובעל ״משך הכמה״ על התורה .כך מגלה ה״משך הכמה״ מקור בתורה
39
שבכתב לדברי הז״ל האמורים ללא מקור ,שדין נפל הוא עד שלושים
לעמדתם הידועה כי גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי ,לאבהנתם ההלכתית היסודית
שיש בור למיתה ובור לנזיקים ,לדין הירושלמי שמקום הכיור וכנו במשכן
מ ע כ ב י ם ועוד ועוד .וכן מצינו אצל הנצי״ב המביא לנו מקור בתורה שבכתב
לדברי הז״ל על הקדמת מועד הקרבת עולת התמיד בהג לפני זמנה הקבוע במשך
כל השנה ״ ,לדבריהם ששתי וערב של פשתים מקבל טומאה לפני שתי וערב של
צ מ ר ,ולדין בפרק טבול יום בענין טומאת הבגדים של המתעסקים בשריפת
׳
יןם
40
41
42
44
הדעת שציווי ה׳ הוא ריק ו ! ותו קשה דרשת הירושלמי פאה פרק א׳ ,אמר ר׳ מנא,
כי לא דבר ריק הוא מכס ,ואם ריק הוא מכם ריק ,שאין אוזמ יגעיש בם .ומה זה שייר
למעשה המצוות ו! אלא פירוש ״לשמור״ זהו משנה — לזכור מה שכבר למדכם משה;
״לעשות את כל דברי״ — להעמיד על נכון דיוק המקרא ,וזהו נקרא עשיית הדברים…
39ויקרא יב ,ו ד.ה .לבן או לבת )ולא נאמר זכר או נקבה כמו בפרקים הקודמים(.
ג־ 4דברים ואתחנן ד.ה .שובו לכם לאהליכם :החתם סופר בחידושיו למסכת עבודה
זרה כתב כי נתקשה כל ימיו מהיכן הוציאו רז״ל הא דגר שהתגייר כקטן שנולד דמי.
ולדעתי פשוט ,דיצא להם דמםתמא היה להם ליוצאי מצרים נשים הרבה שהיו מאותן
שאין בני נח מוזהרים עליהם ,ועמרם יוכיח שגדול הדור היה ונשא דודתו ,וכן אמרו
ביומא פרק יום הכפורים בהנד דאםירי לא פריצי לחו .ועיין ברש״י )בהעלוחד ד״ה.
בוכה למשפחותיו( שבכו על הנוספות )״על עסקי עריות״( .ואם לא היו רגילים )בעריות
הללו המותרות לבני נח ואסורות לבני ישראל — י .ק (.לא היו בוכים! ואיד אמר
רחמנא אחר מתן תורה ״שובו לכם לאהליכם״ — ואין אהלו אלא אשתו ,אלא אלו
שנשאו קרובותיהם צריכים לפרוש מהם! על כרחד )מזה שהתיר להם לשוב לנשותיהם
— י.ק (.דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
41שמות כא ,לג ד״ה .וכי ייפתח איש בור וכו׳ והמת יהיה לו :הזרות מבואר ,דלא כתיב
קודם ״ומת״ ,רק ״ונפל שמה שור או חמור״ ואחר כד כתב ״והמת יהיה לו״ ,כאילו
הוי כתיב ״ומת״ מקודם! ובוא וראה בכל הפרשה כתוב ״ומת״ ,ואח״כ מדבר ״וגם את
המת יחצון וכו׳״ שהמת הידוע יחצון .אבל כאן לא נזכר קודם מיתה ,ואח״כ כתיב
״והמת״ ,כאילו היה מדבר קודם מוות ,וזה פלא! ומזה דרשו דיש כאן בור שחייב
בניזקין ולא במיתה ,היינו ט׳ טפהים .ודבר זה נמסר לחכמים לדעת מה זה בור
לנזיקין לבד ,ואיזה בור ראוי למיתה ,וקיים לחו לרבנן יו״ד עבדי מיתה ,ט׳ נזיקין עבדי
מיתה לא עבדי…
42שמות כי תשא ד״ה .ועשית כיור וכו׳ ונתת אותו וכו׳ ונתת שמה מים) .כי לא נאמר
״ונתת כו מים״(.
43במדבר כח ,כג ד״ה .מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד :אריכות לשון הוא ,והוא
ללמדנו דברגלים מקדימים עולת התמיד לכל יום חול ,וכדתנן ביומא פרק א דברגלים
לא היה קריאת הגבר מגעת עד שהיה עזרה מלאה מישראל ,ומשמעות ״הבוקר״ בהשכמה
ומזה הרגל למדנו כל הרגלים.
44ויקרא יג ,מח ד.ה .לפשתים ולצמר .בכל הפרשה הקדים הכתוב צמר לפשתים ,זולת
בזה המקום ,ולא דבר ריק הוא! ונראה דמזה למדו חז״ל דשתי וערב של פשתים מקבל
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ4
החטאות הפנימיות ,ועוד כהנה רבות.
אמנם ,ניתן למצוא אצל נציגי בית מדרשו של הגר״א פירושים רבים בדרך
״הכתב והקבלה״ וחמלבי״ם .בעל ״משך חכמה״ אף הפסיק את פירושו הוא לפרשת
כי תצא ,וכתב :״מכאן עד סוף הפרשה על דרך ספר ״התורה והמצור.״
)=ד.מלבי״ם(״ .הרי מכאן ראיה שאין עליה פירכא לאבהנה הברורה בין האסכולה
האהת ובין השניה .לא שיש ביניהן מהלוקת או נ י ג ו ד ,אלא ״משמעות דורשים
איכא ביניהו״ ,כשחמגמתיות מצד אחד מכוונת את הפרשן להדגשת המשוואה
תורה שבכתב = תורד .שבעל־פה ,ואילו השני ,הפנוי והפטור מן הלהץ ההיצוני
הזה ,מתמסר להבנת ולהבהרת השלמות הטוטלית של ״תורה״ )המהולקת לשתיים
— בכתב ובעל־פה( ,כד שלפעמים יצביע באופן טבעי כיצד קבע הקב״ה ,נותן
התורה ,כי הלכה מסוימת אשר מסר בעל־פה למשה רבינו קשורה בטכסט של
הכתוב קשר דקדוקי ט ה ו ר ,ועתים יעסקו בענין מיוהד העומד ברומו של עולם
מחשבתם ,והוא לראות את הרציפות ההיסטורית של ההלכה כהולמת ומותאמת
לתוכנית האלקית כפי שהיא כתובה בתוך תורה שבכתב .כי כתיבת התורה היא
46
47
טומאה קודם שו׳׳ע של צמר ,וכדתנן בנגעים פרק י׳ )צריך להיות סרק יא משנה ח(
השתי וערב מטמאים בנגעים מיד ,רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד
)משיטוו( והאונין)= אגודות( של פשתן משיתלבנו.
45ויקרא טז ,כז ד.ה .יוציא אל מחוץ למחנה .״יוציאו״ מבעי ,כמו דכתיב ״ושרפו )״ושרפו
באש את עורתם ואת בשרם ואת פרשם״—סוף הפסוק(! ובאו ללמד דיציאת אחד נקרא
יציאה ,וכתנן פרק טבול יום )זבחים פרק י״ב משנה ו׳( ״היו םובלין אותם )הסרים
הנשרפים לבית הדשן מחוץ לירושלים( במוטות .יצאו הראשונים ,וחאחרונים לא
יצאו ,הראשונים מטמאים בגדים ,והשניים אינם מטמאים בגדים )עכ״ל המשנה(.
ומשום הכי כתיב ״יוציא״ ,דביציאת האחד מיקרי יציאה .וכזה למדנו עיקר דין טומאה
כמוציא ,שאינו מפורש במקרא אלא השרץ ,אלא משום דיוק ״יוציא״ למדנו.
46כי אף בדברי הכתב והקבלה ניחן למצוא חידושים על הדרך שהבאנו למעלה בשם
המשך חכמהוהנצי״ב בגילוי מקורות בתורה שבכתב לדבריהם של חז״ל הנאמרים ללא
מקור בכתוב .עין בזה הכתב והקבלה ויקרא יח ,יז ד.ה .שארה הנה )חחל במלים
״ואף דלרבותינו״ עד סוף הדיבור( ,דברים טז ,ג ד״ה .לחם עוני )שם מביא מקור
אחר מזח שחז״ל ציינו!( וכעין זה מצינו גם בדברי הנצי״ב ויקרא כג י ד.ה .את עומר
וכהנה רבות .גם בפירושו של הרב הירש אנו מוצאים מקורות חדשים בתורה לדינים,
ראה למשל בפירושו לבמדבר ט ,יג וראה שם יט ,כא מקור לפסק הרמב״ם )הל׳ בית
הבחירה ו ,יד( אשר עליו כתב הראב״ד :סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו.
47כמו הדוגמה הקלאסית של הרמב״ם בפירוש המשניות לחולין פרק שילוח הקן משגה ג׳
ד.ה .שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו ד׳ ו־ה׳ פעמים חייב שנאמר ״שלח תשלח״:
״שלח״ מקור ,והמקור נופל על המעט וההרבה ,לפיכד חייב מצד שהוא מקור לשלוח
אותה ואפילו אלף פעמים) ,עכ״ל( .אגב ,גם מכאן ראיה פשוטה לכד ששיטה זו של
לימוד אינה ״חידוש״ בית מדרשו של הרב מקלנבורג ואחרים .יסודה בדברי הראשונים
)אשר התבססו הם ,למעשה ,על דברי חז״ל עצמם אשר לא תמיד ביארו את דבריהם
ביאור לשוני — דקדוקי( ,ופיתוחה ,עקב מגמתיותם ,אצל גדולי האחרונים שעסקו בה,
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
48
נ צ ח י ת ,וניתנה לנו ״כימי השמים על הארץ״ ,ולכן היה זה ״מהכמת הכתוב״,
שהוא כולל בתוכו את כל יסודות ההלכה ומסגרתה בשלמות מופלאת .הכתוב הזה,
הוא הוא ה״קונטרול״ ,כשחז״ל ,גאונים ,ראשונים ,ופוסקים באו לגלות מענה
ותשובה לשאלות שהתעוררו ביישוב ההלכה לבעיות זמנם .מיוחדת ,איפוא ,האס
כולה הזאת בכר שהיא לא רק מציינת מקורות בתורה שבכתב לדברי חז״ל הנאמרים
ללא מקור ,אלא אף מצביעה על ״הדרכת״ תורה שבכתב את דברי התורה שבעל־
פה בדורות מאוהרים יותר .
בטוי ברור ומפורש לעמדה זו נותן הנצי״ב בהקדמתו לספר ויקרא :״.״ועוד
יש הרבה מקראות שלא נתפרש דיוק הלשון בספרא ,מהמת שלא היתה בהם קבלות,
ולא העלו בזה חמקרא ,ואנחנו בעניותנו ובעזר ה׳ חהונן יתברך עמדנו על דיוק
כמה מקראות — לא להעלות איזה חידוש מעצמנו חם ושלום ,אלא שעל פי הדיוק
אנו עומדים על הרבה קבלות והלכות שבאו בגמרא…״ .הוה אומר ,ניתן לגלות מקור
בתורח שבכתב לכל אותם חענינים דאורייתא חנאמרים בפי חז״ל ללא כל מקור
49
46אור החיים ויקרא אמור כד ,י ד.ה .ואיש מישראל :טעם שלא הוזכר שמו )של המקלל
במפורש בתורה שבכתב( ,אולי שלא רצה להזכירו משום שעל ידו היה הדבר שנקב בן
הישראלית את השם ,ומגלגלים )חובה ע״י חייב( ,ואין הקב״ה חפץ לגנות אדם,
ומה גפ כתורה ,שנשאר הרושם לעולם ועד .ועיין עוד דברי הנצי״ב )העמק דבר(
לבראשית מו ,ז ,ד.ה .בגותיו ובגות בניו .פרש״י ,יוכבד ושרה .והפלא לומר שבני יעקב
לא הולידו כולם רק זכרים לא נקבות! אלא נראה דגם המה הולידו הרבה נקבות,
אלא שלא היו בכלל ״שבעים נפש״ .ולא עוד ,אלא דיעקב עצמו היו לו עוד בנות מנשיו
כמשמעות הכתוב לעיל ״ויקומו כל בניו וכל כנותיו״ ,אלא שלא נזכרו בשמן ,משום
שלא היה בהן ענין נוגע לאומה הישראלית כמו שארע ע״י דינה .ואל תתמה ,כי גם
באברהם אבינו איכא תנא בבבא בתרא דף קמא שהיתה לו בת ,ולא נזכרה איפוא,
)אותה בת בפירוש( כתורה ,משום שלא יצא ממנה זכרון לישראל לדורות) …גם בנושא
זה על הקשר בין הכתוב וכיו הנצח יש להרחיב את הדיבור ,ואכמ״ל(.
49אמנם אצל הכתב והקבלה כבר מצינו שציין את התאמת פס?־ ,דינו של הרמכ״פ לפשוטו
של מקרא )עיין למשל ,דברים יז ,יח ד.ה .מלפני הכוהנים הלוויים( ,וכעין זה גם
עשה הנצי״ב )עיין בין היתר ,ויקרא טז ,י ,ד״ה .יעמוד חי ,במדבר ו ,טז ד.ה .ועל
מצות( ,אבל אצל הפרשנות המגמתית הופך ענין זה להמשך טבעי של המגמתיות— :
כלומר לא רק דברי חז״ל הם פשוטו של מקרא ,אלא אף הפסק הלכה בין שתי שיטות
הולם אף הוא את עקרונות הפשט) .לולא דמיסתפינא הייתי רואה בזה משום טעם
לפגם ,באשר מתעוררת ההרגשה כאילו הקריטריון לקביעת ההלכה בין שתי דעות
חלוקות בהז״ל היה התאמת הפירוש לעקרונות הפשט .מבחינה לימודית קריטריון זה
אינו בהכרח המחייב ,ואילו מבחינה חינוכית )בהוראה בבית ספר( הרי שחגענו שוב
לאפולוגטיקה ולסגירה לפני הפשט .כאמור למעלה ,בעלי הפרשנות המגמתית השכילו
לדבר בלשון בני דורם )בחינת ״ענה…״( ,וכבר אמרנו כי עצם המגמתיות בדבריהם
אינה מעלה ואינה מורידה מערכם התורני .נכון הוא ,איפוא ,לומר בהרבה מקרים כי
הדעה בין דעות חז״ל הנססקת להלכה תואמת יותר את פשוטו של מקרא — אבל אין
זאת אומרת כי כגלל זה נקבעה ונפסקה כד ההלכה.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתורה שבכתב לדבריהם .ואם ישאל השואל — :מה לי ול״משהק״ הזה ,וכי מה זה
מעלה ומוריד אם ״גיליתי״ את מקור ההלכה בתורה שבכתב או לא ? ! הלא מפי
תורה שבעל־פה אנו חיים ועל פיה בלבד אנו פוסקים ה ל כ ה ? ! על זה משיב
הנצי״ב עצמו בהמשך דבריו באמרו :״ובזה נתבאר יותר אור הלכה זר׳ .כלומר,
ידיעת מקומה של הלכה בתורה שבכתב מסייעת לנו להבין את ההלכה ,וממילא
לבנות אותה ,ולבנות עליה הלכות הדשות .ותיכף בהמשך דבריו באותו מקום,
מצביע הנצי״ב על כך שלא שיטתו היא זו ,כי כבר מצינות בבית מדרשם של
ראשוני הגאונים ,דחיינו תיכף אחרי סיום התלמוד — :״וכבר הראינו בהיבורנו
העמק שאלה בסימן ם״ז ובסימן ק״ג שרבינו בעל השאלתות הראה לדעת הלכות
שבגמרא בדיוק המקרא״.
פרק
ג
ואם עד כה שתינו מימיהם של גדולי חאחרונים בשני הדורות האהרוגים ,הרי
זכינו עתה לראות במו עינינו את פירושו של אביר הרועים ,הבר בית מדרשו של
ד״גר״א ממש בעתו ובזמנו ,הלא הוא בעל ״רביד הזהב״ .הרב דוד בער טרייוויש
זצ״ל היה האב״ד דק״ק וילנא בימי הגר״א ,ואף מבאי בית מדרשו של הגר״א היה,
כפי שמציין במקומות מספר בפירושו .לימוד בתוך פירושו על ספר בראשית המוגש
עתה בצורה מרהיבת עין לקורא הצמא לדבר ה׳ ,יגלה לנו עד מהרה כי לפנינו
אחד .מאבי אבות האסכולה ..דבריו הסתומים של ה״משך חכמה״ נראים כ״תורה
מפורשת״ לעומת הקצרנות של רבינו בעל ״רביד הזהב״! לעתים נדירות ביותר
טורה לבאר את דבריו באר היטב ,ובדרך כלל מסתפק בציון מקורות בתוספת
הציון ״עיין״ .אבל לא רק בסגנון הדברים שונה הרב מתלמידיו ,אלא בעיקר בעצם
תוכן פירושו מרגישים אנו כי לפנינו אחד מאבות האסכולה .כי אין לו עסק עם
פירושים בתורה לכשלעצמם״ ,ולא נמצא אצלו אף אחת מאותן סוגיות המהשבה
המפורסמות של ר׳ מאיר שמחה ״ .נאמן לשיטת גאון ליטא אשר בסוף ימיו חור
על חמשה הומשי תורה ומצא בהם את כל אשר ידע מתוך ספרות תורה שבעל־פה,
ניגש רבינו בעל ״רביד הזהב״ לחמשת חומשי התורה לראות ולהראות כיצד
הפסוקים בלבושם של כתב כוללים בתוכם סוגיות סוגיות של הלכות ה ת ו ר ה ,
50
53
50
51
52
53
58
אמנם הספר הודפס כמה פעמים ,אבל זה שנים רבות שאי־אפשר היה להשיגו — ועיין
בזה להלן.
ויהיו יפים ומבריקים כמו שיהיו — עיין למשל את שלל הפירושים הנפלאים של
המשך הכמה.
ונודה על האמת ונציין כי מאז לימוד תורה עבר לידים של אלה אשר שבילי דש״ם
ופוסקים אינם נהירים להם ,ונפסק כמעט כליל הקשר בין ״תלמיד חכם״ ובין ״תנ״כיסט״,
ידוע ה״משך חכמה״ כעיקר בגלל פרקי מחשבתו המקוריים והמרעננים ,ולא בגלל
חידושיו בתחום הקשר בין תורה שבכתב ובין ההלכה־ לפי שיטת בית מדרשו של הגר״א.
הכרך הראשון .אליו זכינו עתה הודות לעבודתו המינומנטלית של הרב לבקוביץ זצ׳׳ל,
והעוסקים במלאכת הקודש להוציא לאור את כתביו ,עוסק בספר בראשית בלבד —
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכיצד על ידי העיון המהודש בפסוקים ,נזכה להבין את השתלשלות ההלכה בספרות
תורה שבעל־פה עד לפסק הלכה .לכן יודע רבינו להראות לנו כיצד בעזרת הכתוב
בבראשית כה ,כ ) ,אם יהי׳ אלקים עמדי״( ידע הרמב״ן )סימן קפ״ג( להכריע כי
המקדיש בלשון אסמכתא ,קנה הקדש :״וכן נראה מדפתיב ״וידר יעקב נדר לאמר
א ם יהי׳ אלקים עמדי.״״ ,ובהתאמה גמורה מציין המהדיר ,הרב לבקוביץ זצ״ל
את תשובת הגאונים )הרכבי צד ר״פ( :מי שהקדיש דברים שלו העומדים להימכר
ונמכרו ,חייב הוא לשלם להקדש במה שהתהייב עצמו ,כי הנדרים כולם בלשון
אסמכתא הם ,ובכל זאת חם חובח .חלא תראד ,מאמר הכתוב ״וידר ישראל נדר לה׳
ויאמר אם נתן תתן״ )במדבר כא ,ב( ,ויאמר יעקב אבינו עליו השלום :״אפ יהיה
אלקים עמדי״ ואמר לו הבורא יתרומם )בראשית לא ,יג( :״אשר נדרת לי נדר״.
ומוסיף בעל ״רביד הזהב״ להצביע כיצד מפרשת תולדות כה ,לג ,״ויאמר יעקב
הישבעה לי כיום ,וישבע לו ,וימכר את בכורתו ליעקב״ ,אנו למדים כי יהול הנדר
אפילו על דבר שלא בא לעולם )הבכורה( ,בתנאי שיחזקו על ידי שבועה .הוא
מציין את הט״ז ביורה דעה סימן רט״ו סעיף קטן ד׳ הכותב :״לכשאקהנו אתננו
להקדש ,הוזז עליו שם נדר וצריר לקיים נדרו״ .משם עובר להגדרה נוספת של
הדין בהושן משפט סימן ר״ט סעיף ד׳ ברמ״א ,וכך כותב :ואם נשבע לקיים חמקח,
אע״פ שלא בא לעולם ,צריף לקיים שבועתו ,מיהו אינו נקנה בקנין .וכאן מוסיף
הרב לבקוביץ זצ״ל ב״ויוםף אברהם״ ,את דברי הגר״א בסעיף קטן ט״ז ,וזה לשונו:
דיעקב השביע את יוסף ,ויוסף את בני ישראל ״ושכבתי עם אבותי וכו׳״ .ויעקב
אמר ״וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו ל ך ״ ) ע ל דבר שלא בא לעולם ״ ת ת ך ־ ־ י .ק.(.
׳
וצמאה נפשנו לזכות לראות את הכרכים הבאים .יש לקיים בירור נפרד ומקיף על
הקשר בין עבודתו זו של רבינו )וכן של כל המפרשים שלמדו תלי תלים של הלכות
מספר בראשית לא פחות מאשר מפרשת משפטים( ובין דברי חז״ל הנאמנים כי ״אין
למדים מקודם מתן תורה״ )ירושלמי מועד קטן פרק ג׳ הלכה ה׳ ובשאר מקומות( .גם
בעל הערד הזה באינציקלופדיה התלמודית )כרך א׳ עמוד רצ״ו( התעלם כליל מכל
הששרות הפרשנית בנושא זה ,וריכז את הדיון שלו לפי המקורות בחז״ל ומפרשיהם.
יצויין כי כונתנו כאן אינה לביאורי המפרשים את המאורעות ואת הענינים מספר
בראשית על פי מושגים של הלכה — או של בן ישראל או של בן נח — )וכמעט כל
המפרשים עשו זאת; אחד פחות ,והשני — שהניחו לו הראשונים מקור להתגדר בו —
יותר .ואטו כי מכלא אנא ואיזל למנות את המקורות?! ייתי ספר ויחזי!( .ביאורים
אלה בנויים על אכסיומה ברורה ומוצדקת ,כי גדולי האומה — אבות העולם — פעלו
בתוך מסגרת הלכתית )־־מחייבת( קבועה ,וממילא יש להבין את כל מעשיהם
ופעולותיהם )סיכון אשת אברהם בדיני עריות ,הריגת אנשי שכם על ידי שניים
משבטי י־ה ועוד ועוד( לפי המסגרת הנורמטיבית הזאת .אבל לא בזה קאעםקינן ,כי אם
באותם המפרשים )ההל בחז״ל וכלה בגדולי האהרונים( אשר ולמדו ודרשו הלכה מתוך
הכתובים של ספר בראשית או שפירשו )כלומר פירוש הלכתי מחייב( הלכה הידועה
'לנו מחומש אהד ,על פי הנכתב בספר בראשית .עבודה זו אינה עולה ,לכאורה ,בקנה
אחד עם דבר חז״ל הנ״ל ש״אין למדים״ ,ועל זה יש לתת את הדעת — במסגרת תפיסה
שלמה וטוטלית את התורח כחטיבח אחת .ונעיין בזה בעזרת ה׳ יתברך במאמרנו הנ״ל.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואינו הייב רק ) = א ל א ( מהמת השבועה ,וזהו שאמר )הרמ״א( ומיהו אינו נקנה
בקנין )כלומר :הקבין אינו חל כקנין ,אבל הוא הייב במסגרת הלכות שבועה -־
י .ק (.״ .ובזה לא סגי! כי אחרי שבעל ״רביד הזהב״ מראה מתור הספרות שבמקום
שקנין אינו מועיל ,שבועה יכולה להייב ,ואפילו בטעות )ואין קגין בטעות( ,וכל זה
מתוך הפתובימ של הפר בראשית המראים כי הנדר והשבועה מהייבים בדבר שלא
בא לעולם ובמקום שיש בו ספק ,הוא מראה כיצד ״גדולי המחברים״ הרמב״ם
בעצמו הכריע הלכה מחייבת במקום שאין לו מקור בהז״ל )״ויראה לי״( ,על פי
הבנתו בפסוק בספר בראשית .וכך כותב בעל ״רביד הזהב״ :ודע שהרמב״ם בסרק
ו׳ מהלכות הרמין וערכין הלכה ל״א )״יראה לי שאף על פי שאין אדם מקדיש דבר
שלא בא לעולם ,אם אמר ״הרי עלי להקדישו״ הרי זה הייב להקדישו כשיבוא
לעולם ,משוס נדרו .ואם לא הקדיש ,הרי זה עובר משום ״בל תאהר״ )ומשום( ״לא
יחל דברו״ ,ומשום ״ככל היוצא מפיו יעשה״ כשאר נדרים״ ״ ( כתב דנדר חל על
דבר שלא בא לעולם מגופא דקרא) ,שם הלכה ל״ג( :ראיה לדבר זה ממה שאמר
יעקב אבינו ע״ה ״וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך״) ,ונאמר ״אשר נדרת לי שם
נדר״ וכר( ,וקלםיה הראב״ד) :שם( אמר אברהם :הראיה מיעקב ראיה היא.
וכן בסוגיא קרובה )באושא התקינו ״המבזבז אל יבזבז יותר מחומש״( דן
רבינו על הקשר בין תקנת הכמים באושה )דין דרבנן( ובין הפסוקים המפורשים
בתורה בספר בראשית ובספרים אחרים )רמב״ם הלכות חרמין וערכין פרק ח
הלכה יג( :לעולם לא יקדיש אדם ולא יחרים כל נכסיו ,והעושה כן עובר על דעת
הכתוב שהרי הוא אומר ״מכל אשר לו״ )ויקרא כז ,כח( ולא ״כל אשר לו״.״,
ומגיע למסקנה כי לשיטת הרמב״ם הפסוק בויקרא הוא דרשה גמורה דאורייתא,
ואילו הפסוק בבראשית הוא אסמכתא ב ל ב ד .מאידך בעל ״קרית ספר״ רואה
את הפסוק בבראשית כמקור ממש לדין :״אפילו בממון שלא בא לידו אל יבזבז
יותר מהומש ,דהא כל אשר תתן לי״ אמר .וגם כאן מוסיף לנו הרב לבקוביץ
ב״ויוםף אברהם״ את בעל שנות אליהו לפאה פרק א׳ משנה א ,וזה לשונו :ואיסור
זה הוא דאורייתא ,והא דאיתא בגמרא ״באושא התקינו״ ,הפירוש הוא שהיה מקודם
הלכה למשה מסיני ,ושכחו ,וחזרו ויסדו כהלכה ראשונה ,וזה הפירוש ״התקינו״
— חזרו להלכה למשה מסיני הקדומה ,עכ״ל.
56
ולא רק הלכח מחייבת אנו לומדים כאן מספר בראשית ,אלא גם הגדרת
מושגים ומונהים ,אשר בעןרתה ניתן לפרש הלכות הכתובות בחומשים אהרים.
וכך כותב רבינו רביד הזהב בפרשת וישלה )לז ,יז( ד .ה .ויכן לו בית ,ולמקנהו
עשה סוכות .יראה ,מלשון התורה למדנו דיש תילוק בין ״בית״ ל״סוכה״ ,ד״בית״
54מכאן רואים בבירור כי לא חידוש בית מדרשו של הגר״א הוא זה ,ויסודות השטה
ברורים ומפורשים אצל הגאונים עצמם .ועיין בזה להלן בדברי הרמב״ם והראב״ד.
55כלומר ,זהו דין נדר דאורייתא — אעפ״י שהדמב״ם ילמד זאת מתוך פסוק בספר
בראשית ,ועיין בזה הערה 53למעלה.
56ואבחנה זו מחייבת אותנו למצוא את הקריטריון של הרמב״ם ,כשבמקום אחד )״וידר
יעקב נדר״( הוא לומד הלכה דאורייתא מספר בראשית ,ואילו במקום השני )״עשר
אעשרנו לך״( הוא רואה בזה אסמכתא בעלמא ,לדעת רבעו רביד הזהב.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
— בנין קבוע ,ו״םוכה״ — דירת ארעי .ומבואר בפרשת אמור )כג ,מב( אצל
,,בסוכות תשבו שבעת ימים״ עכ״ל רבעו .כלומר ,אחרי שהתורה כבר הגדירה
לנו בספר בראשית את המושג ״סוכה״ ) = ד י ר ת ארעי( ״ ,היא יכולה לחםתמך על
הגדרתה היא בשעה שהיא כותבת את המצוד• המהייבת בספר ויקרא :״בסוכות
תשבו שבעת ימים״ .יוצא ,איפוא ,כי מגופא דקרא של ספר בראשית נמצינו
למדים על אופן ואופי הישיבה הנדרשת מאתנו במצות סוכה בספר ויקרא .בהערתו
הקצרה הןאת מגלה לנו ר ב ע ו רביד הןהב את מקור דברי הז״ל בסוכה ב ,א
)במשנה( :סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה) ,ובגמרא( :מגא הבי
מילי? אמר רבא ,דאמר קרא ״בסוכות תשבו שבעת ימים״ ,אמרה תורה :כל
שבעת ימים צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי! לפיכך עד עשרים אמה אדם עושה
דירתו ארעי ,למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת ארעי אלא דירת
קבע .והנה שוב ,התלמיד כנאמן לדרך ר ב ע ו מוסיף ב״ויוסף אברהם״ :נראה לי
ראיה מכאן למה שכתב מרן ההתם סופר בהושן משפט סימן קי״ט ד .ה .ומ״מ:
אעפ״י שהבהמה קודמת לאדם למאכל) ,״ונתת לבהמתך ואכלת ושבעת״ — י.ק(.
לענין דירה אדם קודם ,דאדם יכול להתענות )כלומר ,להימנע מאכילה — י.ק(.
טפי מבהמה ,אבל לא לדוד על פני ה ש ד ה ,ובנה )ההתם סופר( יסודו על דברי
רש״י בפרשת מטות )ל״ב ,טו( על הפסוק ״גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים
לטפנו״ י .ובאותה סוגיא של ״בית וסוכה״ מוסיף בעל רביד הזהב לדון בדין אם
58
5 9
60
6
57
58
59
60
61
כי לא נאמר לשון ״בנין״ כי אם לשון ״עשייה״ ,וזאת במקום שיכלה התורה לכתוב
״ויבו לו בית ,ולמקנהו סוכות״! תוספת ״עשה״ בניגוד ל״ויבן״ מלמדת כי עשייה
היא פהות מבנין ולכן —:סוכה = דירת ארעי.
ומה נעימים ונפלאים דברי רבעו לאור דברי חז״ל ,כי באמת ״אמרה תורה״ כבר בספר
בראשית! כי שם למדנו את המשמעות המדויקת של ״סוכות״!.
הרב לבקוביץ זצ״ל היה מבין טובי התלמידים בישיבת פרשבורג ,ועוד זכה ללמוד
בישיבות שבליטא .הרבו לכתוב עליו ולתאר את דמותו המופלגת והאצילה כאחד,
אלה אשר זכו להכירו אישית )דבר אשר נבצר מכותב שורות אלו — וחבל על דאבדין!(
הלא הם הרב פרידמן שליט״א ב״הצופד.״ מערב שבת פרשת וישלח תשכ״ז והרב משה
יעקב וייס ב״שמעתין״ מם׳ 11כסלו תשכ״ז )בטאון איגוד המורים למקצועות הקודש
במוסדות העל־יםודיים הדתיים( .והמעיין יעיין בדבריהם ,כי זכר צדיק לברכה.
בהזדמנות זו נראה לי רק לחלוק בהחלט על הסברה של הרב וייס מדוע הרב לבקוביץ
זצ״ל מצא אל נכון לכתוב ביאור על הספר רביד הזהב דוקא ,יעויין שם בשמעתיו
עמוד .58
וזה אשד מלמד הכתוב ״ויבן לו בית״ ,ואח׳׳כ ״ולמקנהו עשה סוכות״ ,כלומר את סדר
העדיפות בהקמת מבנים .באותה דרר של סיפור דברים לימדה התורה בפרשת שליחות
אלעזר כי אעפ״י שהבהמה קודמת לאדם בעניני אכילה ,קודם האדם לבהמה בעניני
שתיה :״ואמרה שתה — וגם לגמלר אשאב״.
ואלה דברי רש״י :חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם ,שהקדימו מקניהם
לטפם .אמר להם משה ,לא כן עשו! העיקר עיקר ,הטפל טפל ,״בנו לכם״ תחילה ״ערים
לטפכם״ ,ואחר כד ״גדרות לצאנכם״ )פסוק כ״ד( .את הדין הזה בקדימת אדם לבהמה
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
סוכת ההג ) = ד י ר ת ארעי( תייבת במזוזה )״מזוזות כיתד״( ,כי דיון זה הוא המשך
טבעי והגיוני של הגדרת המושגים כפי שלמדנו אותם בפרשת וישלת.
דוגמה נוספת לדרך עבודתו של רבינו בעל רביד הזהב הנעזר על ידי
הפסוק לקבוע את מהות הענין ,את מסגרת המצוד• ואת יסודותיה ,ניתן להביא שוב
מפרשת ויצא )כה ,כ( ד .ה .וידר יעקב נדר לאמר .הוא מראה כיצד למדו הז״ל
מפסוקנו כי למרות ״טוב אשר לא תדר״ יש מכאן לימוד לדורות ,והוא על הנודר
בשעת ס כ נ ה ־ .אז עובר לפרש את המילה כפשוטה ״ ל א מ ר ״ ,ומזה לומד כי
בנדר כזה אין צורך להתפיס בדבר הנדוד ,ודי באמירה ל ב ה מבחינה זו דומה,
איפוא ,הנדר בעת צרה לדין של צדקה )דברים כג ,כד ״אשר דברת בפיד״( שאין
צורך להתפיס בדבר מםויים .אם הגענו ,איפוא ,למסקנה כי הנודר בעת צרה דין
צדקה יש לו ,הרי נדר לדבר מצווה הוא ,ומזה הגענו לשאלת ה״שלטי גיבורים״
אם יש לנדר בשעת סכנה התרה אם לאו .כי אם דין צדקה יש לו ,וממילא נחשב
הנדר לדבר מצוד ,.אין לו התרה .סיוע לעמדה זו מוצא רבינו בכך ״שמצינו שזירז
הש״י את יעקב לסלק נדרו ,ככתוב בפרשת ויצא )לא ,יג( ״אשר נדרת לי שם
נדר״ ,וכן פסק הרלב״ה סימן ג׳ )עכ״ל רבינו( .כלומר :פסק ההלכה מובן לפי
המפגרת והיפודות כסוגיא שנקבעו ע״י תורה שבכתב )במקרה דנן בספר בראשית(.
63
6
*
ארבע מאות עמודים מלאים וגדושים חידושים בתורה מוגשים לנו בזה
בכרך הראשון של רביד הזהב על התורה עם פירושו וביאורו של חרב לבקוביץ
זצ״ל )״ויוסף אברהם״( .חשוב הוא עד למאוד שנראה את היבורו של רביך הזהב
לפי מה שהוא — תרומה חשובה ביותר לפרשנות התורה .כך יוצא מפורש מפי
״הקדמת.המחבר״ המובאת בהוצאה זו בתצלום השער הראשון שיצא לאור בחייו
של הגאון המחבר :והרי לשונו :שהרי התורה שבעל פה פירושה של תורה
שבכתב …עד שתלמיד ותיק עתיד להדש ,ושלהי מסכת סוטה :כשמת רבי עקיבא
בטלו זרועי תורה ,ומפרש רש״י שימצא רמז בתורה …ואל תתמם על יסוד דברינו
להיות ידשב ודורש מן הכתובים שלא נאמר )כלומר דברים שלא נזכרו -־ י.ק(.
בתלמוד בבלי וירושלמי מכילתא ספרא וספרי ומדרשות ,כבר מפורש בנימוקי
יוסף ריש פרק החובל ,וזה לשונו :בדבר שכך האמת ,ולא נתברר לו סמך מן
התורה ,רשות לכל אדם לדון בגזירה שוה ,אף על גב ״דאין אדם דן בגזירה שוה
מעצמו״ )פסהים ם״ו ,א( ,ועל זה פמכו הגאונים והמורים שכתכו דרשות מעצמם,
ומצוי ברמב״ם ביותר .ולא נאמר השתא תנאי ואמוראי לא ידעי ואינן ידעינן!
דאם כן ,בתנאי ואמוראי גופייהו ,איך גילו בתראי ילפותא מה שלא גילו קמאי ן !
ואנן שליחותייהו עבדינן ,וכל מי שמצא שורש מן התורה זוכה בה בכל תושיה,
ומגלה נסתרות שבנגלה ,עכ״ל .אלה הם דברי פרשן מובהק חמבקש למצוא את
בענין דיור אשר למד החתם סופר מתוך דברי הפרשנות של רש״י ,דייק הרב לבקוביץ
מגופא דקרא בפסוקנו בבראשית.
62לפי פירוש זה של חז״ל יש לפרש לאמר = לדורות.
63כלומר לשון של ״אמירה״ )ולא לדורות(.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקורות כל השתהשלות תורה שבעל פה בתוך הכתב ,ודוקא באותם העגינים
שלא ציינום חז״ל והראשונים .ואם יש השש שבחששות שרביבו רביד הזהב כתב
את תיבורו על מנת לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא ,כותב ברורות בהקדמתו ,וזה
לשונו :״וזאת להודיע שלא נתיםד דברינו להורות מתוד ראיה של הכתובים,
שהרי אמרינן פרק הזהב ,קרא ומתניתין מסייע לריש לקיש ,ואפילו הכי קיימא לן
כרבי יוהנן!״ ,עכ״ל .כי לא הרי הפרשנות כהרי לימוד הלכה ,ושבעים פנים הם
לתורה ,ואחד מהם הוא פני ההלכה ,ועוד ששים ותשעה פנים של לימוד נותרו
לנו עד אשר נגיע אל שלמות התורה .בקלות יתר אפשר לשקוע בים המקורות
של רבינו ,ולראות דרכם את הלמדן ואת הבקי כאחד .אבל תפיסה זו בספר רביד
הזחב תחטיא את עיקר המטרה של המחבר ,והיא לכתוב חיבור בפרשנות התורה .
64
65
64וזה יסוד הבנת כל אותם דברי רש״י שלא אליבא דהלכתא ,כי לא לשם קביעת הלכה
כתב את פירושו ,אלא ״ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא״ וכו׳ )בראשית ג ,ח
ד.ה .וישמעו את קול א .(.וכל גדולי המפרשים הבינו אותו כך ,ולא חלקו עליו בנדון,
ולא השיגו עליו )פרט להשגת הרמב״ן בשמות יב ,טז ובשאר מקומות כי ״ברייתות
כאלה מטעות הן״ ,כלומר השגה חינוכית ולא השגה לימודית עקרונית בעצב
לגיטימיות פירושו( .בעקבות פרשנדתא הלך גם נכדו הרשב״ם ,אשר הוסיף אף הוא
לבאר כתובים על דרד הפשט ושלא אליבא דהלכתא ,ואין בין הסב לבין נכדו אלא
הבדל במותי בלבד )״נתוכחתי עם אבי אמי״( ,כששניהם ידעו כי פירושים על דרך הפשט
שהם נגד מדרשי הז״ל או פסק דינם אינם אליבא דהילכתא ,וממילא אינם מחייבים
במישור ההלכתי .יש לתמוה ,איפוא ,על ״רודפי הפשט״ המודרניים המגלים פנים
בתורה שלא כהלכה ,ומשתדלים להיתלות באילו גדול הרשב״ם )מפרש כמה מסכתות
בש״ס במקום שיד רש״י לא הגיעה שמה( הכותב ברישא של דבריו בפרשת וישב . . . :
אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות
והדינים ,ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתיים מידות של ר׳ אלעזר בנו
של יוסי הגלילי ועל ידי י״ג המידות של ר׳ ישמעאל…״ במאמרי ״הוראת החלק
ההלכתי של התורה״ חלק ב׳ )המעין תמוז תשכ״ד( פירםמתי ביאור מקיף בדברי
הרשב״ם האלו .קשה להבין מדוע דברי הרשב״ם על ה״סשטות המתחדשים'בכל יום״
משמשים תמיד כהצדקה רק לפירושים בדרך הארכיאולוגיה ,היסטוריה ,גיאוגרפיה,
בלשנות וכו׳ ואינם יכולים כאותה מירח לחוק את ידי רבינו רביד הזהב בפירושיו
הנחמדים מפז ,הבנויים על אדני לשון המקרא מחד והבנה עמוקה בתורה שבעל פה
מאידד.
65ובעניין זה לא ירד לעומק הרב פרידמן שליט״א במאמרו הנ״ל )עי׳ הערה (59
ב״הצופה״ בטענו :״אבל היה לו למחברנו )רביד הזהב( להביא גם דעת החולקים על
המהרי״ט בזה ,ולא להביאו כאילו זאת הלכה פסוקה .ומי לנו גדול מהגאון החיד״א אשר
בספרו )שם הגדולים מסכת גדולים אות א סימן לז( מאריד שם לדחות דברי המהרי״ט
מכל וכל…״ וכבר הבאנו למעלה את דברי רבינו בהקדמתו שלא לשם קביעת פסק
הלכה כתב את ספרו .דעת רבינו בענין קריאת שם )עמוד קי״ט ,בבראשית ית ,יט(
היתד .רק להראות כיצד עמדתו של המהרי״ט בנדון תואמת את המסגרת הנקבעת על
ידי הכתוב.
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמנם לפעמים נראה כאילו יצריה אתקפיה לבעל רביד הזהב לפלפל במילי
דאורייתא ,אבל בדרד כלל נשאר נאמן למגמתו המוצהרת בכתיבת היבורו.
גם הרב לבקוביץ זצ״ל ,בתור ביאוריו הנפלאים והמאירים עינים ,משלב
שפע רב של מקורות מכל הספרות התורנית בפלפולא של תורה כיאה וכנאה לגדול
שכמוהו — אלא שאין בין ההידושים הנפלאים האלה ובין שיטת הפרשנות של
רבינו רביד הזהב ולא כלום .כל לומדי תורה )וכותב שורות אלה ביניהם( יברכו
על עבודתו העניפה והמקיפה של בעל ״ויוסף אברהם״ בבירורים ההלכתיים
המעמיקים של המחבר .יש רק לציין כי אם כי כל הדורש בודאי יקבל את שכרו,
אין לראות ב״תורה״ הזאת הלק אינטגראלי של הספר ״רביד ה ז ה ב ״ .דבר זה
בא לידי ביטוי בולט ביותר בהידושים ההלכתיים הנוספים )סוגיות הלכתיות
ממש!( המודפסים לא רק בגוף הספר ,אלא אף באותו עמוד יחד עם פירוש רביד
הזהב.
נראה לנו להציע לעורכים )עוד ידובר עליהם להלן( כמה הצעות לקראת
הופעת הכרכים הבאים בעז״ה:
א .יש להדפיס את הידושיו של הרב לבקוביץ בסוגיות הלכתיות בסוף
הספר כ״מילואים״.
ב .יש להימנע בקפדנות מהכנסת ביאורים אל תוך דברי רביד הזהב —
ואפילו באות דפוס אהרת .ביאורים כאלה מקומם בפירושו של ״ויוסף אברהם״.
מאידד ,טוב עשו המהדרים שהביאו את המקור המדויק והמלא בגוף הטכסט של
רביד הזהב.
ג .הרב רייניץ שליט״א יעשה שירות טוב ללומדים בספר אם יביא לפני
הקורא את המקורות עליהם ציין הרב לבקוביץ ב״עיין״ בלבד.
ד .נראה לומר כי יש משום הוסר טעם בהבאת הציון הבלתי נכון אצל
רביד הזהב ותיקונו בסוגריים .ברור כי טעות כזאת נובעת או ממלאכת הדפוס או
מתור פליטת הקולמוס של רבעו הגדול — ואין צורך להנציה את הראשון ולא
לפרסם את השני.
69
ואחרון אהרון :עלינו לציין את עבודתו העצומה של הרב יעקב קופל
רייניץ שליט״א ,אשר טרה להביא לפנינו ספר זה בתכלית הדיוק ובהידור רב.
לפעמים קשה לדעת ידו של מי היתה על העליונה — התלמיד הכם ההוקר והפדגוג,
או הגיס הנאמן של הרב לבקוביץ זצ״ל ,אשר הוציא מתהת ידו דבר מתוקן —
זכות הרבים תעמוד לו .ברכה מיוהדת קובעת לה עבודתו המצויינת בביאור
הקדמתו של בעל רביד הזהב :הקדמת הכללים מדרכי התלמוד בפרשנות התורה.
ידוע הדבר שנגדע האילן הגדול באמצע הכנת הפירוש לספר שמות ,ונוכל להתבסם
בדברי הרב לבקוביץ זצ״ל רק עד אמצע ההומש השני .נראה להציע כי גיסו
66כבר הבאנו למעלה כמה דוגמאות בהו יילד ״ויוסף אברהם״ בעקבות הרביד הזהב,
כדרך פרשנותו .כוונחנו כאן היא להבחין בין העבודה ההיא ,שהיא פרשנות טהורה של
רביד הזהב ,ובין חידושיו התורניים הרבים העוטרים את רוב ארבע מאות עמודי הספר
במהדורחו החדשה.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנאמן יקבל על עצמו את התפקיד לגמור את מלאכת הוצאת ספר ״רביד הזהב״
— עד תומו.
*
לאט לאט לומדי תורה משתחררים מכבלי הפרובלמטיות של מזרח אירופה
)״ההשכלה״( ומערבה )״חריפורמח״( .במידת ונשתחרר מן התסביכים שנתלוו לנו
בלימוד תורה עקב המפגש עם ה״אסכולות״ הללו ,נהיה מוכנים לגשת ללימוד
תורה תוך ראיית שלמות התורה בכל שבעים הפנים שלה .לא נרצה אז ״להוכית״
כי ״הז״ל הוא פשט״ וכדו׳ אלא נאמין ונבין כי כל הנלמד בתורה — תורה הוא,
ולימוד הוא צריך! נדע שכשם שאין ״סתירה״ בין כל כלי הנגינה של התזמורת,
כך אין פתירה בין הנלמד בכל שבעים הפנים של תורה; יחד הם מצטרפים והיו
לסימפוניה .אחת! אם יהסר כלי אהד מן התזמורת ,הרי יחסר בשלמות הביצוע,
וכך אם יחסר פן אחד מתוך שבעים חפנים של תורח ,יחסר בשלמות לימוד התורה,
אוי לאוניים שכד שומעות ,כשמנגן הויאולה מנגן על פי חתוים של חכינור חראשון,
ואוי לאזניים שכך שומעות שעה שלומדים הלכה מן הפשט ,באותו הפשט שהוא
לא אליבא דהלכתא! את השלמות ביצירה המוסיקלית אפשר לשמוע רק כשברורה
הפונקציה של כל אהד מן הכלים ,ואל השלמות בדברי תורה ניתן להגיע רק
כשיודעים את הפונקציה של המישורים השונים )פשט ,רמז ,דרש ו0וד( —
ואכמ״ל .
ז8
הדפסתו מהדש של הספר יקר הערך ״רביד הזהב״ עשויה לקרב את השיר
מןמור לעתיד לבוא ,אמן ,וכן יהי רצון.
67בשאלה זו של הפונקציה של הפשט דנתי במאמרי שנתפרסמו ב״ד״מעין״ בשלהי
תשכ״ד—תשכ״ה .עוד אקוד .בעו״ה להרחיב את הדיבור בנושא זה )שהוא יסוד היסודות
של לימוד תורה — בדיד כלל אין השאלה ״מהו הפשט״ ,כי אם ״מה מלמד הפשט״(
במסגרת מאמרי הנ״ל :על שלמות התורה.
(9
• 5
! 1
••:
זה עתה יצא לאור במהדורה הדשה ובצורה מוגדלת
יונה בן אמיתי ואליהו
1
1
1
׳•
35
;3
מאת
1
יהושע בכרך
23
הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית ,ירושלים ת״ד 7044
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר י ו ח נ ן כ ה ן ־ י ש ר
ביבליוגרפיה שימושית של כתב* המהר׳ל מפראג
בגיליון תשרי תשכ״ז של ״המעין״ פרסמתי סקירה ביקורתית של הספר
החדש ,פרי עטו של פרופ׳ נהר משטראזבורג ,על המהר״ל מפראג .כתבתי שם
שרוב כתבי המהר״ל עדיין לא זכו במהדורה מדעית ושהכרכים הרבים של מהדורת
״פרדס״ אינם מעודדים במיוהד עיון ממושר ביצירה נפלאה זו .הדברים אינם נכונים
לגמרי ,ולמעשה אפשר לומר שרוב כתבי המהר״ל יצאו לאור בשנים האהרונות
בהוצאות שונות בארץ ישראל ,אנגליה וארה״ב במהדורות מודרניות טובות .סיבת
אי־הדיוק שלי כפולה היא :קודם כל ,פרופ׳ נהר עצמו בספרו הצרפתי לא ציטט
את המהדורות המודרניות ,אלא את מהדורת ״פרדס״ בלבד ,כי ספרו ,שהוא פרי
עמל רב ומהקר מעמיק שנמשך שנים רבות ,קדם בהווצרותו את המהדורות המודר
ניות .הסיבה השניה היא שספרי המהר״ל בצורתם ההדשה אינם נפוצים די צרכם
בספריות ובהנויות הספרים בארץ .למשל ,בספריה הלאומית בירושלים ,באולם
הקריאה למדעי היהדות ,שהוא אמנם מלא וגדוש כל מיני ספרים מכל התקופות
ומכל הזרמים בספרות ישראל ,המהר״ל ממש מקופה; נמצאים שם רק שביב-
שלושה מספריו ,ורק במהדורות הישנות והמיושנות )הוץ מפרושי האגדה בהוצאת
כשר( .לכן רצוי עכשיו לפרסם ביבליוגרפיה שימושית של כתבי המהר״ל.
חביבליוגרפיח חנוכחית כוללת שלושה מדורים :א( תכנית היצירה של
המהר״ל .ב( פירוט כתבי המהר״ל עם תאריך הופעתם וציון תכנם .את הפרטים
הללו יכלתי להעתיק — תוך כדי עיון בספרים עצמם — מן ההקדמה של הספר
הנ״ל ,פרי עטו של פרופ׳ נהר .ג( רשימת הספרים שיצאו לאור בזמן האהרון.
רשימה זו ערכתי לפי הקטלוג של הספריה הלאומית בירושלים .יש שם בסך הכל
130כרטיסים על שם המהר״ל )יהודה ליואי בן בצלאל( .בהרתי רק בספרים
החדשים .רובם נמצאים גם בשוק )התיעצתי לשם כך עם מוכרי ספרים אהדים
בירושלים( .אחדים בין הספרים שיצויינו ברשימה אינם נמצאים בספריה הלאומית.
ראיתי אותם בביתו של הרב משה שלמה כשר ,המכון ״תורה שלמה״ ,ירושלים.
א
תבנית היצירה של המהרי׳ל.
המהר״ל התכוון לחבר ששה ספרים על מועדי השנה:
ספר הגדולה על השבת ועל בריאת העולם.
ספר הגבורה הנקרא גם גבורות ה׳ על פסח ועל יציאת מצרים.
ספר תפארת ישראל על שבועות ועל התגלות ה׳.
ספר נצח הנקרא גם נצח ישראל על תשעה באב ,על הגולה ועל הגאולה.
ספר ההוד על סוכות ועל התפילה.
ספר השמים והארץ על ראש השנה ויום הכפורים.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתוך ששח ספרים אלח נכתבו רק שלושה :גבורות ה /תפארת ישראל ונצח
ישראל .לעומת זאת ,יצאו לאור ספרים אהרים ,ההורגים ממסגרת זו .הרב נחר
משער שהמהר״ל נטש את תכניתו הראשונה כדי להתמסר לתיבור פרוש שלם של
כל האגדה.
ב
כתבי המהר״ל לפי סדר הופעתם.
גור אריה ,פרוש על פרוש רש״י על התורה.1578 ,
גבורות ה /עם שלוש הקדמות.1582 ,
דרשת המהר״ל :שבת תשובה ,פראג שד״מ ).(1583
דרשת המהר״ל :שבת הגדול ,פראג שמ׳׳ט ).(1589
דרך היים ,פרוש על מסכת אבות.1589 ,
דרשת המהר״ל :שבועות ,פוזן שנ״ב ).(1592
נתיבות עולם ,סקירה שיטתית של המוסר היהודי ושל יחסי אדם .עם
אלוקיו.1595 ,
תפארת ישראל.1599 ,
נצה ישראל.1600 ,
באר הגולה .1600 ,בספר הזה מלמד המהר״ל סניגוריה על האגדה והמדרש.
אור הדש ,על פורים ,כנראה אהרי .1600
נר מצווה ,על הנוכה ,כנ״ל.
ג
מהדורות חדשות של כתבי המהר״ל.
— אור חדש ,באור על מגלת אסתר …נוסף אליו חלק שני חבור נר מצוה
על נר חנוכה …ירושלים ,״ראשונים״ ,תש״ך .ט״ז ע׳ ,ע״ב ע׳ .דפוס צילום לפי
הוצאת לייפציג ,תרי״ט.
— באר הגולה ,ביאור על מאמרי והגדות רבותינו ז״ ל בש״ם ומדרשיהם…
מעשה ידי הרב) …המהר״ל( .תל־אביב ,״פרדס״ ,תשט׳׳ו 155 .ע׳) .ספרי המהר״ל,
ב׳( ,דפוס צילום לפי הוצאת פיעטרקוב ,תר״ע.
— באר הגולה ,כנ״ל ,ונוסף ביאור ופירוש על ג׳ מאמרים מהספר חנוכחי
הסתומים מרב …המגיד מקאזגיץ ,וגם ביאור וישוב נכון על דברי רבינו המהבר
בספר דרך היים ,אבות פ״ה הנפלאים ,מסודר ,מתוקן ומשוכלל בהוצאה הדשה.
לונדון ,דפוס חי״ל חאניג ובניו ,תשכ״ד .קנ״ו ע׳ 3 ,ע׳ של מפתחות .כרור עם
דרשות חמחר״ל.
— גבורות ה׳ ,מספר את הגבורות …בצאת ישראל ממצרים .תל־אביב,
פרדס ,תשט״ו .ק״א ע׳) .ספרי המהר״ל ,ג ( .דפוס צילום לפי הוצאת לובלין תרל״ו.
־ גבורות ה׳ ,הוצאה הדשה ומשוכללת .לונדון ,דפוס ״החינוך״ ,תשי״ד.שמ״ה ע׳) .ספרי המהר״ל מפראג(.
,
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
— גבורות ה /יוצא לאור ע״י איחוד תלמידי חמתיבתא הק׳ ר׳ חיים ברלין,
גיו יארק ,תשט״ו .ק״ט ד׳.
— מפתח לספר גבורות ה׳ ,נלקט על ידי חרב זאב פראממער .כ״א ע׳.
ניו יארק ,תשט״ו .כרוך עם גבורות ה /הנ״ל.
— חדושי גור אריה על שבת ,עירובין ופסחים .״נר״ פובלישין קומפניא.
בלטימור .ללא תאריך .דפוס צילום של חוצאת לבוב ,תרכ״ג .ע״ו ד׳.
— גור אריה ,בתוד :אוצר פרושים על התורה ,ירושלים ,הוצ׳ ״דברי
הכמים״ ,תשי״ה .אותו ספר פורסם גם בהוצ׳ פריעדמאן ,ניו יארק ,תשכ״ה.
— גור אריה ,ביאור על פרושי רש״י על התורה .שני כרכים .תל־אביב.
פרדס ,תשי״ז .קפ״ט — ק״פ ע ) /ספרי המהר״ל ,ה—ט( .דפוס צילום עפ״י הוצאת
לעמברג תרי״ה.
— דרושים נאים …הובאו מחדש אל ביה״ד ע״י ר׳ יעקב היים ב״ר שמואל
מייזל .ניו־יורק ,״תלפיות״ ,תשי״ג .מ״א ד .דפוס צילום לפי הוצאת ורשה ,תר״ל.
— דרשות המהר״ל .כולל דרוש על התורה ועל המצוות ,דרושים נאים
וזכר צדיק הוא הספד על פטירת החכם )מהר״ר עקיבא גינזבורג מפ״פ דמיין(,
עם מבוא מאת משה שלמה כשר .ירושלים ,גנזי ראשונים ,המכון ״תורה שלמה״,
תשי״ט ,70 .קי״ב ע׳ .ההספד :י״ז ע׳.
— דרשות המהר״ל .דרושים על התורה ועל המצוות שדרש בפוזנא בהג
השבועות שנת שנ״ב ,דרוש לשבת תשובה שדרש בפראג בשנת שד״מ .לונדון,
דפוס האניג ,תשכ״ד .פ״ה ע׳ ,מפתח .נדפס ונכרך עם הספר באר הגולה הנ״ל.
)ספר זה אינו כולל את הדרשה לשבת הגדול וגם לא ההספד המודפסים בהוצאת
כשר הנ״ל(.
— דרך חיים על מסכת אבות עם פרוש רש״י .תל־אביב ,פרדס ,תשט״ו.
קכ״ו ד ) .ספרי המהר״ל ,ד ( .דפוס צילום.
־־־ דרך חיים על מסכת אבות עם פרוש רש״י …,וגם …ביאור …בשם דרך
חיים ,אשר אזן ,הקר ותקן הרב) …המהר״ל( .לונדון ,הוצאת ח .ל .הוניג ,תשכ״א.
של״ה ע׳.
— נשמת חיים .ביאור על הספר ״דרך חיים״ למהר״ל על מסכת אבות,
מאת הרב שרהםאהן .פרקי מבוא מאת משה שלמה כשר .ירושלים ,המכון ״תורה
שלמה״ ,תשכ״א ,86 .קפ״ח ע׳.
־ ־ פרושי המהד׳יל מפראג לאגדות הש״פ .יוצא לאור בפעם הראשונה מתוך
כתב יד עם מבוא והערות .יצאו עד כה לאור הלק א־־־ג .הוצאת גנזי ראשונים
בהשתתפות המכון ״תורה שלמה״ .הכרך הראשון והשני מבוססים על כתב יד
אוקספורד ,101 917אוסף אופנהיימר ,אשר תוקן על ידי המד״ר״ל עצמו .הטקסט
של הכרך השלישי מבוסם על כתב יד אוקספורד .102 918הוציאו לאור :משה
שלמה כשר ויעקב יהושוע בלכרוביץ.
חלק א׳ :נדרים ,נויר ,סוטה ,קידושין ,ב״מ .ירושלים ,תשי״ה .כולל מבוא
של 40ע׳ על המהר״ל בכלל .קם״ג ע׳.
הלק ב׳ :שבת ,ר״ה .ירושלים ,תשי״ט .קפ״ה ע׳ .מהדורה שניה ,תשכ״ו.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חלק ג׳ :ב״ק ,ב״ב ,מכות ,שבועות .ירושלים ,תש״ך ,כולל מבוא ופרטים
על כתבי היד ,23 .רי״א ע׳ .מחדורה שניר ,,תשכ״ו.
,
הלק ד :יבמות ,כתובות ,גטין .ירושלים ,תשכ׳׳ז .הלק׳ זה נמצא כעת'בדפוסי
ויופיע בניסן תשכ״ז.
אותה יצירה של המהר״ל פורסמה גם כן תהת הכותרת:
— חידושי אגדות מהר״ל מפראג .ביאורי'והידושי רוב אגדות י ש״ם בבלי
מרבינו) …המהר״ל( .יוצא לאור מתור כתבייד )אוקספורד ,(102 918ערוך ומסודר
בסדר הש״ם ומשובץ במראי מקומות ופסוקים ומאמרי הז״ל .הלק א—ד .לונדון,
דפוס ״חחינוך״ ,תש״ך .חוציא לאור חי״להאניג.
חלק א׳ :שבת ,ר״ח ,יבמות ,כתובות .קם״ח ע׳.
חלק ב׳ :נדרים ,נזיר ,סוטח ,גיטין ,קידושין .קנ״ד ע׳.
,
חלק ג׳ :ב״ק ,ב״מ ,ב״ב ,םנחדרין .רע״א ע .
חלק ד :מכות ,שבועות ,ע״ז ,עדויות ,זבחים ,מנחות ,חולין ,בכורות ,ערכין,
כריתות ,תמורה ,תמיד ,נידה ,קנים ,נגעים .קע״ו ע׳ .מפתחות.
— נתיבות עולם ,המה נתיבות יושר ודרכי חמודות חמשובחות ,אשר נמצאו
בדרכי חז״ל .חלק א—ב .תל־אביב ,פרדס ,תשט״ז .קע״ח ד׳) .ספרי המהר״ל,
ו—ז( .דפוס צילום.
,
— נתיבות עולם ,חלק א—ב .לונדון ,דפוס חאניג ,תשכ״א .רל״ד — רנ״ו ע .
— נתיבות אור ,יאיר נתיב בביאורים ,הערות והעמקות ,בנתיב התוכחח,
מספר נתיבות עולם למחר״ל .נדפס בעילום שם חמחבר .תל־אביב ,דפוס ״אשל״,
תשכ״ג) .שם חמחבר :ישראל אליחו ווינטרויב(.
־ -נצח ישראל ,מדבר נכבדות כי לא יטוש ח׳ עמו …וישלח לנו משית
הגואל .תל־אביב ,פרדס ,תשט״ו .ע׳ ד׳) .ספרי המהר״ל ,יה ( .דפוס צילום.
,
— נצח ישראל .לונדון ,״חחינוד״ ,תשי״ז .רל״ז ע׳) .ספרי המהר״ל(.
־ ־ נצח ישראל .ירושלים ,דפוס ״ארז״ ,תשכ״ד .דפוס צילום של הוצאת
לונדון תשי״ז הנ״ל.
— תפארת ישראל …נפלאות מתורתנו הקדושה …תל־אביב ,פרדס ,תשי״ד.
צ״ב ד׳) .ספרי המהר״ל ,א׳( .דפוס צילום לפי הוצאת לעמברג ,תרי״ט.
— תפארת ישראל ,הוצאה הדשה ומשוכללת .לונדון ,״החיבור״ ,תשט״ו.
רל״ב ע׳) .ספרי המהר״ל(.
— הגדה של פסח .סדר ההגדה של פסה למהר״ל …כולל י דבריו בהלכה
׳ ״ ״
י
ובאגדה .לונדון ,הוצאת האניג ,תש״ך.
— הגדה של פסח .דפוס צילום של הוצאת האניג הב״ל; דפוס ׳ ״ארז״,
ירושלים ,תשכ״ד.
— חידושי המהר״ל מפראג על הטור …יוצא לאור מכתב־יד יחיד בעולם.
נערך עם מבוא ,הערות וציונים על ידי הרב שמואל ברוך ורנד …ירושלים ,״אל
המקורות״ ,תשי״ח .בתוך :יעקוב בן אשר ,ארבעה טורים ,תשי״ז—תש״ך.
www.daat.ac.il
69
;
אתר דעת -מכללת הרצוג
— )קובץ( אור חדש ,נר מצות ,דרושים נאים על שבת תשובה ושבת הגדול,
דרוש על התורה ועל המצוות .תל־אביב ,פרדס ,ללא תאריך ,דפוס צילום מרושל
למדי מתוך הוצאות שונות.
— כתבי המהר״ל מפראג .מבחר .סידר ,ערך והקדים מבוא :אברהם קריב.
כרד א—ב .ירושלים ,מוסד הרב קוק ,תש״ך .הדפסה שניה תשכ״ד.
התוכן :ברך א׳ :ישראל בשעבודם ובגאולתם .התורה והמצוות .נ״ו 288 ,ע׳.
כרך ב׳ :נתיבות ומידות .פרושים והארות .על המוקשה בהז״ל .בלשון קצרה.
382ע׳.
— ליקוטי המהר״ל בצירוף מבוא והערות מאת דב רפל ומסה על המהר״ל
ותקופתו מאת פנחס רוזנבליט .ירושלים ,״אמנה״ ,תשכ״א .קי״ב ע׳.
— מפתה לםפר נתיבות עולם של המהר״ל .בעילום שם .פורסם ללא תאריך
על ידי המתיבתא ר׳ הייס ברלין ,ניו יארק .ל״ב ע׳.
כל הספרים שפורסמו בהוצאת הי״ל האניג ובניו ,דפוס ״ההינור״ ,לונדון;
וכן בהוצאת משה שלמה כשר ,״גנזי ראשונים״ והמכון ״תורה שלמה״ ,ירושלים,
מצטיינים בטיב ההדפסה וביופי הכריכה.
נתקבל
במערכת
נועם שנתון לבירור בעיות בהלכה״ ספר עשירי* מוקדש לנשמת מרן
הגאון רבי י ח י א ל יעקב וינברג זצ״ל• הוצאת מכון ת ו ר ה שלמה•
ירושלים תשכ״ז•
רביד הזהב לחבר ולצרף שתי ה ת ו ר ו ת שבכתב ובשבעל פה מ א ת
הרב דוב בער טרייוויש זצ״ל מווילנא• ועליו ויוסף אברהם
באורים וחדושים מ א ת הרב א ב ר ה ם לבקוביץ זצ׳״ל• ח ל ק א —
בראשית• הוצאת בית המדרש אגודת רעים ,בני ברק תשכיז
שמחת עולם מ א ה ועשרים דרשות על חגי ישראל ,ימי ה ס ל י ח ו ת
ושבת הגדול מ א ת הרב מאיר בלומנפלד• ניו־יורק תשט׳׳ו•
משנת ישראל על פרקי אבות ,כולל דרשות על כל משנה ומשנה
מ א ת הרב מאיר בלומנפלד• שני
משולבות עם פרשיות ה ת ו ר ה
ח ל ק י ם • ניו־יורק תש״ך*
אור תורה חרושים ובאורים בתלמוד בבלי וירושלמי לפי סדר
ה א ו ת י ו ת מ א ו ת ט עד ס ,כולל שמונים פ ר ק י ם ,עיונים הלכתיים
מ א ת הרב מאיר בלומנפלד• ניו־יורק תשכ׳״ב•
חקר ועיון קבץ מ א מ ר י ם ,ספר שני ,מ א ת הרב ק ל מ ן כהנא• הוצאת
מ ו ס ד יצחק ברויאר• ת ל אביב תשכ״ז•
ידיעות המכון בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות ה ל כ ה לברור
שאלות הנוגעות לשמירת ה ת ו ר ה בתעשיה ובשרותים צבוריים
בחברת זמננו• ירושלים שבט תשכיז•
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמןי כהנא
נתוחי מת<ם בהלכה
מלואים לסקירה הביבליוגרפית
ב״המעיך ,טבת תשכ״ז ,פרסמנו סקירה ביבליוגרפית על ״נתוהי מתים
בהלכה״ .לצערנו לא נוקתה הסקירה מטעויות דפוס ,שעלינו לתקן .כן הגיעונו
מספר מכתבים הכוללים השלמות והערות לסקירה זו ^
ברצוני לציין :בסקירה היה מהובתי להצטמצם לנושא ועל כן לא ציינתי
כלל תשובות בענין ניוול המת ע״י הוצאתו מקברו ,שרבו בהן התשובות ,וכן לא
ציינתי לתשובתו של ״שאלת היעב״ץ״ בענין הסתכלות בניתות המת בשבת ,או
לתשובתו של ״אמרי יושר״ )ה״ב סי׳ מד( בקשר לשאלה במת שנקבר בלא ראשו
וגהגו בו אבלות אם יש לנהוג בו אבלות כשיקבר הראש .שאלות אלה כולן מבחינה
הלכתית נוגעות לענין ניתוחי מתים ,אך אינן דנות בהם באורה ישיר ,על כן
לא הזדקקנו להן.
בתדפיס המיוחד מהסקירה הביבליוגרפית הוספנו שני ערכים ,אשר יבואו
אף הן להלן.
מד x
ספר זכרון אברהם משה הערות על תלמוד בבלי מאת ]הרב[ א ל י ע ז ר . . .
דיננער ירושלים תש״ה.
ע׳ פ״ב ,לסנחדרין סח ע״א :בענין נתוח מתים להתלמד ובקשר לתביעות
ביטוח.
מר• x
ספר ח ס י ד י ם . . .עם משנת א ב ר ה ם . . .מאת ר׳ אברהם אהרן פריים .חלק
ראשון טאראנטא תשט״ו.
ע׳ קע״ט ולהלן :בענין נתוח מתים לחתלמד; ביטול מצוות עשר ,דקבורח;
איסור הנאה ממת; הבדל בין מת ישראל למתי נכרים; דיון בדברי ר׳
קאפיל ב״ב סג״ל שבנהל אשכול ]אות ה׳[ .שתילת עין של מת בגופו של
חי ,אם יש איסור הנאה בקרום של העין.
מסקנתו )ע׳ קפו( :לענין נתוח אין אני ח״ו מורה שום היתר למעשר….
בדין שתילת האישון שבעין נראה לפע״ד שאין שום חשש כאמור .
2
מח xספר חלקת יעקב שאלות ותשובות ]הלק ראשון מהרב[ מרדכי יעקב ברייש.
ירושלים תשי״א.
1
2
תודתנו אמורה למעירים כולם ובמיוחד לרבנים ר׳ מאיר בלומנפלד שליט״א מ1£-ז3׳\0א
בארצות הברית ,ר׳ ש .דביר רוזנטל שליט״א מירושלים ,ר׳ יונה מרצבר שליט״א
מירושלים ,ר׳ נתן צבי פרידמן שליט״א מבני־ברק על השלמותיהם המאלפות.
בקשר להעברת קדום העין יש לברד אם למעשה מוציאים כל העין או מורידים רק
את קדום העין .גם למתירים ישתנה כנראה הדין ,אם מוציאים את כל העין׳ אף אפ
משתמשים רק בקרום.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
סי׳ פ״ד :דן בשאלה ,אם בלמוד ע״י נתוח המת יש איסור הנאה ומתיחם
בעיקר לדברי לבושי מרדכי ]אות כ׳[.
סה xספר הר צבי תשובות ,פסקים ,והקרי הלכה ,יורה דעה ,אשר ה ש י ב . . .
מרן צבי פסח פראנק זצוק״ל .ירושלים תשכ״ד'.
סי׳ רע״ז .חרכבת קרום של עין של מת לסומא :דן בשאלת איסור הנאה.
הספק אם איסור הנאה בשל מת הוא בכזית או בשוה פרוטה ,ואם הוא שלא
כדרך הנאתו .־מעיר שלא כל עור אינו בכלל בשר ,וספק אם קרום של עין
.׳ .
הוא בגדר עור.
סי׳ רעח .הנאת למוד ע״י הסתכלות באברי המת :תשובה לרופא יר״ש,
•אם יש איסור• הנאה בחסתכלות באברי המת.
;׳ :ועיין ב״הערות ומלואים״ בסוף הספר )דף רפ״ב ע״ג וע״ד(.
י סח " י • ספר• עמוד הימיני ׳]מהרב[ שאול ישראלי .תל־אביב תשכ״ו .סי׳ לד,
•י י נתוהי מתים .״נברר בזה שלוש נקודות מאותה שאלה עמוקה ומסועפת
"״ והן :א .איסור הלנת מ ת ; ב .השארת חלקים בלי קבורה; ג .ניוול המת״.
זהה עם אות נ 1בתוספת הערה.
שביליו ,רבעון בעריכת הרב כ .פ .טכורש] .תל־אביב[ שנה ששית גליון
סט
טז—יז .מרהשון תשכ״ז .ע׳ לג .הרב כ .פ .טכורש :שמוש ברקמות מכבד
ושריר של נפלים המוצאים ע״י זריקה לצרכי ריפוי.
'תורת מיכאל ,הידושים ותשובות ]מהרב[ מיכאל אליעזר פארשלגר .ירושלים
ע
תשכ״ז .סי׳ נו .״אם מותר להסיר את הקרנית מעינו של מת ולחברה על
עינו של הי ,אם יש בזה משום איסור הנאה ממת״.
מטעויות הדפוס ברצוני לציין את העיקריות:
אות כה — צ״ל נימוקי אורח חיים )ולא כבנדפס ״אור החיים״( .לפי זה
יש לתקן גם במפתח.
מ״מפתח הספרים״ נשמט :מחנה חיים אות ו.
מ״מפתח המשיבים״ הושמטו :גליקמן ,יצחק — אות נט .3סופר ,חיים
זיסמן י — אות ו.
: .
תקון
ב״המעין״ תמוז תשכ׳׳ד .עמ׳ ) 31ושם בהערה (32הבאתי את שיטת החת״ם
בשו״ת יו״ד סי׳:שי״ח שבתחילה כשהרב בהמ״ק היה מטיל מום בקדשים איסור דאורייתא,
אבל אחר כר ברבות הימים בתיאשו קצת וחזר הטלת מום לאיסור דרבנן .תודתי אמורה
לרב יוסף י׳ אפפעל שליט״א ,לידם ,שהערני שהחת״ם מסביר כר את שיטת התוספות,
ולא—.כמו שכתבתי שם — את שיטת הרמב״ם .עכשיו ראיתי ב״לשד שמן״ על הל׳ אםורי
מזבח פ״א ,הל״ז שכותב במפורש שדברים אלה של החת״ס מוסבים רק על שיטת התוספות.
לכן יש לתקן גם מה שכתבתי שם בהערה .32אד ברור שגם לפי החת״ס איננה קיימת כאן
אצל הרמב״ם תקנת חז״ל משום ״מהרה יבנה המקדש״ וזו כוונתו של הגרש״י זוין שליט״א
ב.מועדים להלכה״ פרק ״נחמו״ הערה .45
י עמנואל
,
72
www.daat.ac.il