אתר דעת -מכללת הרצוג
ג^ר־^ מ ו צ א ד * 2י ד*
1
^די
כיד*
4
1
ן* ן| ן ^ ן ,
הועתק והוכנס לאינטרנט
§־00]>;8.01כ6¥1־1כ¥¥¥.11€1
ע"י חיים תשס״ט
עלו לארץ ישראל /הרב יעקב עמדן זצ״ל
1
כניסה למקדש בזמן הזה /הרב קלמן כהנא
4
בעיות המתגייס בשבת
/הרב יהושע נויבירט
.
10 . . .
תגובות
וירא ישראל — ויאמינו
16
כי לך ה׳ הוחלנו
היער בתקופת המקרא
18
/יוסף י׳ יוהימק הי״ד
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
.
23 . . .
.
25 . . .
מכתבים למערכת
.
37 .
על השימוש בתאריך אזרהי /בנימין סופר הי״ד
בקורת ספרים
41 . . .
סוגיות בתורה לרב י׳ קופרמן /משה ארנד .
מהחתם סופר ועד הרצל לד״ר י״צ זהבי /אברהם שישא 49 .
כפ״ד ירושלים ת״ו תמוז ת ש כ ״ ז .ברד ז ,גליון ד .המחיר 1.70ל״י
מנוי שנתי :בישראל — 6.ל״י
בתוץ לארץ —$ 3.
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26ירושלים ,טל29883 .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ע ק ב ע מ ד ו זצ״ל
עלו לארץ <שראל
דברי המחבר זצ״ל — קריאה לעליה ועידוד ליושבי הארץ — הוכנו
לדפוס באמצע חודש אייר ,כאשר רבים חששו לגורלו של ישוב הארץ.
ישמשו עכשיו דבריו קול קורא לאהיגו בגולה לעלות לציון ,ולהשתתף
בבנין ארצנו.
יהיו דבריו שנכתבו לפגי כמאתיים שנה גם אזהרה נגד חיי מותרות
בארץ ישראל.
אל תשתקעו בארצות טמאות
. . .ידוע שחובת המתפלל לכוין גופו גגד ירושלים ומפורש ,שנוי ומשולש בתנ׳יך
כמוזכר למעלה ,וכאן ראינו לזכור ירושלים שנית לומר שלא יספיק זה הרושם
והרמז שאנו עושים לזכר ולדוגמא ,וסימנא בעלמא אלא היכא דלא אפשר ,אז
תעלה לנו הכוונה והמחשבח הטובה ותיצטרף למעשה הנמנע מפני האונס והסכנה,
כי האונס פטור מכל דבר וההכרח לא יגונה.
אמנם לא ישובח ולא תועיל הבונד ,במקום שאין טענת אונס גמור ובשעת
הרויח .ולזה צריך כל אדם מישראל לעשות בלבו הסכמה קבועה ותקועה לעלות
לדור בארץ ישראל )עכ״פ כשתמצא ידו די ההוצאה וקצת מעמד סיפוק פרנסה ,אם
בדרך מלאכה או ארזה מר׳מ לקבל ההספקה הנצרכת וההכרחית כדי ליישב הארץ
השוממה מבלי בניה( ולהשתוקק להיות זוכה להתפלל שם לפני היכל מלך ,אף על
פי שחרב לא זזה שכינה ממנה .והדר בחוץ לארץ עובד ללא אלקי אמת כמ׳׳ש
דוד המלך עליו השלום כי גרשוני מהםתפה בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהים אחרים
)שמואל א כו ,יט; כתובות קי ע״ב( .ואמרו הז״ל )תוספתא עבודה זרה ה ,ב(
ישראל שבהוץ לארץ עובדי עבדה זרה בטהרה הם.
על כן שמעוני אהי ורעי המתגוררים באךץ לא לנו על אדמה טמאה ,זכרו
זאת ,התאוששו ,זכרו את ה /וירושלים תעלה על לבבכם ,התקוששו וקושו ,המזכירים
את ה׳ אל :דמי לכם תמיד לא יחשו ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את
ירושלים תהלה .עושו ,גושו ,חושו ואל •תחשבו להשתקע בהוץ לארץ ה״ו לקיים
ואכלה אתכם ארץ אויביכם )ויקרא כו ,לח( .זאת היתה חטאת א!בותינו הראשונים
שגרמו בכיה לדורות כי מאסו ארץ חמדה .והיא שעמדה לנו בגלותינו המר שלא
אחד בלבד עמד •עלינו אלא בכל דור לא שקטנו ולא שלינו ,על צוארינו נרדפנו,
יגענו ולא הונח לנו ,כמת מלב נשכחנו אחר ששכחנו דירת ארץ ישראל לגמרי,
אין אחד מאלף מתעורר להחזיק בה ,להתיישב שם לדור כי אם אחד ממדינה ושנים
בדור; אין איש שם על לב ,מבקש אהבתה ,דורש שלומה וטובתה ולא מצפה
לראותה .כמדומה לנו בהיותנו בשלוה בחוץ לארץ שכבר מצאנו ארץ ישראל
וירושלים אחרת דוגמתה .על כן באו עלינו כל הרעות בשבת ישראל בארץ שפניא
וארצות אחרות בשלוה ,בכבוד גדול מימי החורבן ,זמן רב קרוב לאלפים
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
שנה )מזמן חורבן בית ראשון( ושוב נתגרשו ממנה עד שלא נשאר שם ושארית
ישראל בארץ ההיא .צדיק הוא ה׳ כי יצא מדעתם לגמרי ענין גלותם והתערבו
נגוים וילמדו מעשיהם ויעשו נאצית ויתערבו זרע קודש בעמי הארצות .ציון
היא דורש אין לה )ירמי׳ ל ,יז( היינו עזובה היינו שכוחה )ברכות לב ע״ב( ,גם
היא נאנחה ותשב אחור ודודה חמק עבר ,שלח ק־ו מן חחור ,והבנים חשך תארם
משחור ,הלכו שחות בגוים לא מצאו מנוח ,מות מחיים נבחר להם בחור ,כל זאת
באתנו כי כארז נמשלנו ארץ צבי שכחנו ,לשוב אל ארץ מולדתנו לא זכרנו ,עיר
קברות אבותינו לא דרשנו ,אל גיל העמים שמחנו ,לאיד בגוים אין תורה לקבוע
דירה השקנו — מי האיש החכם ויבן זאת על מה אבדה הארץ ,נצתה כמדבר וגר
ויאמר ה׳ על עזבם את תורתי ,כי ישראל קרוים נחלת ה׳ והארץ היא נחלתו והתורה
תלויה בשניהם בעם ה׳ על נחלת ד״ /והעוזב אחת עוזב השנית ע״ד האמת ואמרו
בבראשית רבה פ׳ לך אם נכנסים לארץ מקבלין אלקותי וא״ל כר ,ואין להאריך
בידוע כמה הפליגו רז״ל בשבח ארץ ישראל והדרים בה ,כי התלמוד והמדרשים
והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה ,וכן המפרשים מלאו ידיהם לח׳ להזכירה
לשבח גדול ,במיוחד הראב״ע והרמב״ן על התורה יע״ש ובעל ס׳ הכוזר החסיד
הפליא בדבר זה בכמה מקומות מספרו.
הטעם למה לא עלו חכמי בבל
אמנם שאין מקום לבעל דין לחלוק מתא דרב יהודה )כתובות קי ע״ב—קיא
ע״א( כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בל״ת ,דהא אידחי בגמרא דההיא ודאי
בכלי שרת כתיב ,ור״י גופיה גמי לא אמרה אלא מבבל משום ידאזיל לטעמיה,
דס״ל נמי הדר בבבל כדר בארץ ישראל •כדיליף מקרא וטעמא דמילתא משום
שמשם יצא עיקר שרשנו אברהם אבינו ע״ה ,ארץ מולדתו אור כשדים ושם נגלו
אליו האלוקים ,וכן ליחזקאל הנביא ודניאל ותביריו הופיעה עליהם נבואה ורוה׳יק
על נהר ,כבר היה מוכן להשראת שכינה .ולכן כשגלו ישראל בתחלה גלו לבית
אמם ,בשגם קרוב לשונם ללשון התורה ותרגום שני ללשון הקודש .לכן נתקיימה
תורתן בידם בארץ ההיא המסוגלת לתורה דוגמת ארץ ישראל בקירוב וזכו לקבוע
שם ישיבות גדולות מימות גלות יכניה והחרש והמסגר ,מבבל יצאה תורה והוראה
לכל ישראל כל ימי האמוראים בעלי התלמוד והגאונים והיא עיקר הטעם של
אותן שלא רצו לעלות לארץ ישראל אז מפגי שלא היו שם ישיבות גדולות מופלגות
בהרבצת תורה כמו •בבבל ,עם שהיו גם בארץ ישראל הכמים גדולים בעת ההיא,
מ״מ לא זכו להתפשט בלמודם בקבוץ גדול עם תלמידים כמוהם ,אולי בסבת מלכות
הרשעה שפשטה אז בארץ ומנעה למוד תורה ברבים והיו מתחבאים ועוסקים
בתורה בסתר ,משא״כ תחת מלכי פרם היו ישראל בשלוה גדולה ,פנויים לעסק
התורה בריוה גדול זמן ארוך — זהו בלי ספק הטעם העיקרי שלא עזבו כל חכמי
בבל מקום דירתם לבוא לגור בארץ.
תמיהה על הזלזול במצות ישיבת ארץ ישראל
׳והארכתי בענין זה קצת בביאור אגדה הוץ לכוונתי הראשונה בעצם בכאן
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכבוד הארץ הקדושה ,העלובה ועצובת רוח ,עתה באתי ,למען ציה לא אחשה
עד שיצא כנוגה צדקה ,ולמען ירושלים לא אשקוט לחזק בדקה ,קול קורא פנו
דרך העם ,הרימו מכשול לזרז לבוא אליה בלי רישול<
ובאמת היא תמיהא קיימת עיי ישראל קדושים .בכל מקום הם החמירו ע ל
עצמן בכמה דקדוקי מצות שהחזיקו בהם ,מדקדקים בהם ביותר ,מפזרים ממון ר ב
וטורחים מאד לקיימן כשלימות האפשרי .ומדוע מזלזלין ומתעצלין במצדה החביבה
הזאת ,יתד שכל התורה תלויה בה .ואם אמנם דבר גדול הוא לעזוב אדם מולדתו
ולעקור דירתו דרך רחוקה כשש מאות פרסאות ממקומנו זה ולעבור בארצות
ומדינות אשר לא קדע ולא שמע לשונם ,ודרך ממעט שלשה מאתר לאתר נפש
)ב״ר פ׳ לט( ,כזאת וכזאת ידעתי ,כ״ש ששכרנו מרובה ,לפום צערא אגרא ]וע״ז
אמרו )שבת פג ע״ב( אין ד״ת מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה[ .אך אם
זאת נשוב אל לבנו כמה מרופה ישיבתנו בידינו במקומות פזורנו בגולה ,אז יקל
עלינו לשום נוכח ה׳ דרכנו לבקש נחלתנו ,בפרטות איש אשר נתן לו אלקים
עושר ונכסים ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה )גם במו״מ וסחורה הנה הארץ
רחבת ידים לפניהם ,לא תחסר כל בה ,יגיע כפיך כי תאכל שם אשריך ,אך אל
יחשוב לרדוף שם אחרי הבלי העולם ח״ו כאותן שנא׳ עליחם ותבואו ותטמאו את
ארצי(.
חסדו לא יסור מכם בארץ אבותיכם
ואתם הבנים ,בני אשר נתן לי אלקים בזה ,הילדים אשר חנן ה׳ אותי לאות
ולמופת בישראל ,יחי לבבכם לעד ,שמע אל יעקב אביכם ותהי זאת בכם לעד את
אשר אני מצוה אתכם על דבר ארץ ישראל כי עת לחונן עפרה ואבניה כי בא מועד.
כשתזכו להשיא יוצאי חלציכם לטוב להם וישאר בידכם ברכה להוצאת הדרך
ולעשות איזה מעמד פרנסה אפילו בצמצום ו י פ ר ח לרוב — פנו וסעו לכם ובואו
אל אר? הקדושה ,לשכון בתוכה דירת קבע ואכלו את טוב הארץ לשובע.
ואתם אל תראו א ת עם הארץ כי לחמנו נתן מיד ה׳ אשר לא תקצר ,נותן
לחם לכל בשר אשר התהלכו אםותי לפניו ,האלקים הרועה אותי מעודי ,רועי ה׳
לא אחסר ,הוא יברך אתכם ולא יסיר פגים מכם וחסדו לא יסור מעמכם בשובכם
אל ארץ אבותיכם.
שמעו אלי ותתענג בדשן נפשכם ויקוים בכם מקרא שכתוב :אז תתענג על
ה׳ והרכבתיך •על •במתי ארץ ׳והאכלתיך גחלת יעקב אביך וגו׳ )ישעי׳ נח ,יד(
נחלה בלי מצרים וקורא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת בראש הר מרום
הרים .בלכתך ל א יצר צעדך ,והדרך צלח רכב הודך ,כי תעבור במים אתך אני,
הנה אלה מרחוק יבואו ,לא יכם שרב ושמש ,לא ירעבו ולא יצמאו ,זהב ולבנה
ישאו ,כבוד אלקינו יראו.
״
מתוך ״סולם בית א־ל פרק ו׳
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן כהנא
כניסה ל מ ק ד ש בזמן הזה
בשבוע של פרשת נשא נכבשה העיר העתיקה של ירושלים ע״י צה״ל
ואחרי תקופה של 1900שנה פתות שלש שנים שהיה בידי זרים,
חזר הר הבית ומקום המקדש לרשות ישראל .בפרשת נשא כלולות
מצוות עשה ולא תעשה האוסרות על טמא להכנם לבית המקדש.
אמרנו לעמוד עליהן ולסקרן בקשר לתיובן בזמן הזה .ואף כי
הזמן דוהק והמדפים אומר הב ושמעתא בעי צילותא .אך מצוד• הבאה
לידך אל תחמיצנה.
א
בספר המצוות )מצוות עשה לא( אומר ה ר מ ב ״ ם :שצוונו לשלוח הטמאים מן
המקדש ,והוא אומרו יתברך וישלחו מן המהנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
)במדבר ה ב( .וזה המחנה הנאמר הנה הוא מ ח נ ה שכינה שדומה לו לדורות העזרה.
ויש בזה גם מצוות לא תעשה .וכן אומר הרמב״ם בספר המצוות )לא תעשה
ע ז ( :שהזהיר כל טמא מהכנס בכל המקדש ,שדומה לו לדורות כל העזרה משער
נקנור ולפנים ,שהוא תהלת עזרת ישראל .והוא אומרו יתברך ולא יטמאו את
מחגיהם )במדבר ה ג( ,רוצה בו מהנה שכינה .ובגמרא מכות )יד ע״ב( אמרו:
הבא אל המקדש ט מ א כתיב עונש וכתיב אזהרה ,ע ו ג ש ) :כי א ת מקדש( ]את משכן[
ה׳ טמא וגכרתה )במדבר יט י ג ( ; אזהרה :ולא יטמאו את מחגיהם.
ויש בזה מצוות לא תעשה נוספת כלשון הרמב״ם בספר המצוות )מל״ת ע ח ( :
שהזהיר כל ט מ א מהכנס למחנה לויה ,שכמוהו לדורות הר הבית …והכתוב שבא
על לאו זה הוא אמרו בטמא מקרה לילה :לא יבא אל תוך המחנה )דברים כג יא(.
ואין בכניסת ט מ א להר הבית עונש כרת.
והנה אם נוהג דין זה למעשה בזמננו — הדבר שנוי במחלוקת.
1
ב
מהלוקת תנאים ואמוראים היא אם קדושה ראשונה שנתקדשה ארץ ישראל
למצוותיה קדשה גם לעתיד לבא או שקדשה רק לשעתה ועם הגלות הראשונה
בטלה .לאומרים דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא מחלוקת
1מהלכות ביאת מקדש פ״ג ה׳׳ד פסק הרמב״ם שטמא מת ,ואפילו המת עצמו מותר
להכנם להר הבית .ולפי זד .כל ״טמא״ האמור באן כוונתו לזב זבה בדד• ויולדת מצורע
ובעד קרי ,כפי שפירש ב״מנחת הינוך״ מצוד .תקסה .וכבר כתב ר׳ אברהם בן
הרמב״ם בספר ״מעעשה נסים״ )סי׳ יא( .שאפשר שסבר הרמב״ם בעעת שחיבר את
״ספר המצוות״ שגם טמא מת אסור במחנה לויה והזר בו כשחבר את ספר היד .או
שכוונתו באמרו ״כל טמא״ ב״םפר המצוות״ רוב הטמאים .והעיר על כך כבר ר׳ חיים
הליר ב״ספר המצוות״ שהוציא לאור )מהדורת תש״ט( בהערה 8מל״ת ע״ח.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היא אם קדושה שניה שקידש עזרא קדשה רק לשעתה או קדשה אף לעתיד לבא.
ונהלקו בזה אף הראשונים )עיין במפורט ב״מלא הרועים״ ערך ״קדושה ראשונה
קדשה לשעתה״ ובאנציקלופדיה התלמודית ערך ״ארץ ישראל״ ע׳ רטו—ריח(,
והנה שנינו בשבועות )יד א—ב( שלענין הנכנס לעזרה בטומאה דין אחד
לנכנס לעזרה או לתוספת העזרה שהוסיפו עליח אחרי כן .ואין מוסיפין על העיר
ירושלים ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של ע״א )כלומר
צריך שיתרצו הכל( וכר …וכל שלא נעשית בכל אלו הנכנס לשם אינו הייב.
ובגמרא )שם טז ע״א( מחלוקת רב הונא ורב נחמן היא .לרב הובא ב כ ל אלו תנן.
והוא סבר שקדושה ראשונה )בקשר לירושלים ולבית חיא קדושת דוד ושלמה
עיי״ש ברש״י( קדשה לשעתה וקדשח לעתיד לבא .ועזרא לא היה צריך לקדש כלל
— ואף לא יכול היה לקדש ,שהרי לא היו בזמנו לא מלך ולא אורים ותומים .ומה
שקדש עזרא רק לזכר בעלמא עשח .לעומת זאת רב נחמן אומר ,באחת מכל אלו
תנן ,וסבר שקדושה ראשונה בטלה ,ועזרא קדש אף שלא חיו אורים ותומים:
דאין צורך ב כ ל אלו אלא א ה ת מכל אלו מספיקה.
במחלוקת זו פסק הרשב״א )שבועות שם( כר׳ נ ח מ ן דקדושה ראשונה לא
קדשה לעתיד לבא .הרשב״א מזהה את המחלוקת בענין קדושה שניה של הבית
שקדש עזרא ,אי קדשה לעתיד לבא או שבטלה ,עם המחלוקת אי קדושת הארץ
בשניה למצוותיה בטלה ,או שלא בטלה .הרשב״א נ ו ט ה ל א מ ר ,שכיון שמחלוקת
ר׳ יוהנן וריש לקיש היא ,ולר׳ יוחנן לא בטלה ,קיימא לן כר׳ יוהנן .אך בסנף
דבריו אומר ,שכיון שר׳ יוחנן ור״ל מתייחסים למחלוקת תנאים ,ר׳ יוסי ורבנן,
וריש לקיש אתא כרבנן ,א פ ש ר שיש לנו לאמר דיחיד ורבים הלכה כרבים
וכרבנן ,וקדושה שניה לא קדשה לעתיד לבא.
2
ונראה שאין כאן הכרעה מוחלטת.
ג
לא כן היא דעת הרמב״ם; בהלכות בית הבחירה )פ״ו הל׳ יד—טז( הכריע
כרב הובא :״וזה שעשה עזרא שתי תודות ,זכרון הוא שעשה ,לא במעשיו נתקדש
המקום ,שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים .ובמה נתקדשה ,בקדושה ראשונה
שקדשה שלמה ,שהוא קדש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא״ .ומפורש
מחלק הרמב״ם בין קדושת ארץ ישראל למצוותיה ,שבזה פסק שקדושה ראשונה
לא קדשה לעתיד לבא וקדושה שניה קדשה לעתיד לבא ,ובין קדושת ירושלים
והבית הראשונה ,שהיא קדשה לעתיד לבא .לדבריו קדושת המקדש וירושלים
״מפני השכינה ושכינה אינה בטלה ,והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם )ויקרא
2עיין ״סדר תנאים ואמוראים״ )במהדורתי :כלל לה : (17רב הונא ורב נחמן הלכה
כרב נחמן .אכן יש שם גם הגירסא :הלכה כר״נ בדיני וכר׳ הונא באיסורי .וכן
הוא גם ב״םפר כריתות״ )ימות עולם ,ג כא( .אך מכיון שהרשב״א פסק בפשטות כאן
במחלוקת ר׳ הונא ור׳ נחמן — שלא בדיני — כר׳ נחמן נראה שהוא סובר שהלכה
כר׳ נחמן לא רק בדיני .ועיין עוד בהערה .4
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
3
כו לא( ואמרו חכמים אע״פ ששוממין שבקדושתן הן עומדים״ .ולעומת זאת קדושת
הארץ למצוותיה הראשונה באה על ידי כיבוש וכיון שנלקחה מידיהם בטל הכיבוש.
והנה הראב״ד הולק על הרמב״ם וכתב :״סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין
לו״ .אך כבר הוכיהו מפרשי הרמב״ם )הכם״מ שם ,הגר״א יו״ד שלא ס״ק ו ,חזון
איש שביעית ג יג ועוד( מקורותיו .הרמב״ם פסק במשנה דשבועות ד״בכל אלו״
תנן וכרב הונא ,משום שהגמרא מעמידה מהלוקתם של ר׳ הונא ור׳ נחמן כתנאי.
ולפי זה ר׳ יהושע סבר שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא ור׳ אליעזר סבר שלא
קדשה לעתיד לבא .ור׳ אליעזר ור׳ יהושע הלכה כר׳ יהושע .ועוד שהגמרא דוחה
דעה זו ואומרת שאפשר לומר שגם ר׳ אליעזר סובר שקדשה לעתיד לבא .מכך
משמע שנקטה הגמרא שכן הלכה *־.
וכן מצאנו מחלוקת מקבילה בענין המעלח בחוץ בזמן הזה )זבחים קז ע״ב(.
לר׳ יוהנן הייב ,לר״ל פטור .והגמרא מסבירה שחולקים בכך ,אי קדושח ראשונה
קדשה לעתיד לבא; לד׳ יוחנן קדשה ,ועל כן יש למקריב בזמן הזה בחוץ דין מקריב
בחוץ .לר״ל לא קדשה ,ומכיון דאין פנים ,אין בזה דין מקריב בחוץ ,ופטור.
ובמחלוקת ר״ל ור׳ יוחנן קיימא לן כר׳ יוהנן .הרי שפסקינן דקדושה ראשונח
קדשה לעתיד לבא.
ד
אחרת היא כאמור דעת הראב״ד .לדברי ר׳ יהושע שהזכרנו לעיל ,הסובר
שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא ,אוכלין מעשר שני בירושלים אף על פי
שאין הומה .והנה סתם משנה נשנית במעשר שני )פ״א מ״ה( ,שהלוקח פירות
בכסף מעשר שני אם אין מקדש ירקבו .ואם איתא דקדשה לעתיד לבא למה לא
יאכלו בירושלים אף בזמן הזה .וכן סתמה הגמרא ואמרה )ב״מ נג ע״ב( ,דמעשר
שני שנקלט בירושלים ונפלו מחיצות נחשב לדבר שאין לו היתר ,שלפדותו אי
אפשר שהרי כבר נקלט בירושלים ולאכלו אי אפשר שנפלו מחיצות .ולר׳ יחושע
הרי נאכל אף שאין מהיצוח.
לסתמות אלו משמע דאין הלכה כמ״ד דקדושת המקדש וירושלים קדשה
לעתיד לבא .אלא שכשם שקדושת הארץ בטלה כן בטלה קדושת מקדש וירושלים.
ומוסיף עוד הראב״ד ואומר ,שאפילו לר׳ יוסי האומר שקדושה שניה דארץ
3ועיין שו״ת מהרש׳׳ם ה״ד סי׳ סו ,וציוני םהר״ן ,שמחלוקת אמוראים במדרשות היא
אם קדושת המקדש היא אף בשממותו .ובציוני מהר׳׳ ן הביא עוד לחלק בין שריית
שכינה תדיר או שלא שרתה תדיר .ועיין עוד אסמכתות להוכחת דעת הרמב״ם במהר״י
קורקוס וב״אור שמח״.
4עיין בהערה .2הכ״מ מביא הוכחות אלו שהלכה כר׳ הוגא .מחוך כך משמע שלדעתו
לולא זאת היינו אומרים שהלכה כר׳ נחמן .והרי כאן לא מדובר בדיני .אלא משמע שלכ״מ
בסתם מחלוקת ר׳ נחמן ור׳ הונא הלכה כר׳ נחמן לא רק בדיני .ומאידך אפשר לומר,
שהרמב״מ פסק כר׳ הונא מתוך הכלל שהלכה כר׳ נחמן בדיני וכר׳ הונא באיסורי ,והרי
כאן מדובר באיסורי והלכה כר׳ הונא.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
ישראל קדשה לעתיד לבא ,קדושת מקדש השניה לא קדשה לעתיד ל ב א .
ונימוקו :לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש
קידוש אחר עולמי בכבוד ד׳ לעולם — כך נגלה לי מ ס ׳ ליףאין ז _ לפיכך
הנכנס עתה שם אין בו כרת.
המאירי מביא ב״בית הבהירה״ למגילה )מהדורת ירושלים תשכ״ב ע׳ מא—מב(
ולשבועות )ע׳ (29את שיטות הרמב״ם והראב״ד .ומסכם כדעת הראב״ד ,דאין
לאכול מעשר שני במקום שאין חומות .ומוסיף ואומר ״וחמנהג פשוט ליכנם לשם
לפי מה ששמענו״ .משמע מדבריו ,שלומד בדעת הראב״ד שאין שום איסור מן
התורה ,ולא איסור מדרבנן ,בכניסת טמא להר הבית ולמקום המקדש.
אמנם רבו האחרונים הסוברים שגם לראב״ד יש איסור כניסה למקדש ,או מן
התורה ,או מדרבנן; ולא אמר אלא שאין בו איסור כרת .וכבר העיר הכסף משנה,
שהראב״ד בריש דבריו נראה ״דכמספק אמרה״ ,שהרי כתב על דברי הרמב״ם
״ולא ידעתי מאין לו״ ,ובסוף דבריו נראה דפשיטא ליה .ומתוך כך ,וגם הואיל
והראב״ד רק הסיק שאין בו איסור כרת ,ולא כתב שאין איסור להכנס למקום
המקדש בזמן הזה ,גראה שגם לראב״ד האיסור במקומו עומד )עיין ״בנין ציון״ סי׳
ב ,ו״משפט כהן״ סי׳ צו פרק ו—ז באריכות( .ולדעת ״בנין ציון.״ נתכוון הראב״ד
רק לאמר שאין לדונו כהייב כרת לענין פסול עדות.
6
ו ד
ד
5וע׳ חזו״א שביעית ג ס״ק יג שגם לדעת תום׳ זבחים ס ע״ב אפשר לאמר שקדושת
הארץ לא בטלה וקדושת מקדש בטלה.
6ועיין ריטב״א למגלה י ע״א שאף הוא מסביר שלדעת ר׳ יצחק שקדושת מקדש
ראשונה לא קדשה לעתיד לבא ויש היתר במות אחרי חורבן בית ראשון ,הוא הדין
שקדושה שניה לא קדשה לעתיד לבא ויש אחריה היתר במוח .שהרי קדושה ראשונה
הנה עיקר והוקשה — לדעה זו — לקדושת שילה בכתוב ״כי לא באתם עד עתה אל
המנוחה ואל זעחלה״ — מנוחה זו שילה ,ונהלה זו ירושלים ,וכשם שיש היתר במות
אחרי שילה ,כן יש היתר במות אחרי ירושלים .וכיון שכן הדין בקדושה ראשונה הוא
הדין בקדושה שניה משום שקדושה ראשונה שהוקשה לשילה היא העיקר ,ואומר שם
שאין לענין זה מקום להשוות קדושת ארץ ישראל לקדושת מקדש ,שלענין אר״י אפשר
לאמר שקדושה א׳ בטלה אבל קדושה ב׳ לא בטלה.
7הראב״ד רגיל להשתמש בלשון כעין זו .עיין הלכות לולב פ״ח ה״ה :כבר הופיע רוח
הקדש בבית מדרשנו; ובה׳ מטמאי משכב ומושב פ״ז ה״ז :אבל עשה אזנך כאפרכסת
ושמע דבר ד׳ …ברוד אשר גלה סודו ליראיו ,יצפון לישרים תושיה .וכן בסוף שער
המים שבספרו ״בעלי הנפש״ )מהדורת ר״י קאפח ע׳ קיא( :כד הראוני מן השמים .וכן
בפירושו לתו״כ ,אחרי ,פרשתא א פיסקא יב :ונזדמן לי פי׳ מן השמים .עיין עליהם
בהקדמת הג״ר ראובן מרגליות שליט״א ל״שו״ת מן השמים״ ע׳ כז .וע׳ מה שציין על
דבריו של הראב״ד ב״שם הגמלים״ ערך ראב״ד השלישי .ועיין בשו״ת ״משפט כהן״ סי׳
צו פרה ו שהאריך בהסבר דברי הראב״ד על דרך קבלה .אך ע׳ בשו״ת הת״ס או׳׳ה סי׳
רה ,שפירש שמופיעה רוח ה׳ על עוסקי תורה לשמה אשר זוכים לכוון האמת אפילו
אם לפי טבע חכמתם ושכלם לא ישיגו ידיהם תושיה כזו ,מכל מקום הקב״ה יפיק
חכמה לחכימיא לפי שעה.
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
־ובספר ״משכנות לאביר יעקב״ ה״ב סי׳ ג רוצה לאמר ,דאף דלהראב״ד בטלה
הקדושה .מכל מקום נשארה במקומה מצוות מורא מקדש ,ועל כן אסור להכנם לשם
בטומאה.
ד•
ומה שהקשה הראב״ד על הרמב״ם מהא דמע״ש שאין לו פדיון ירקב ,אם אין
מקדש ,ומהא דאם נקלט בירושלים ונפלו מחיצות נחשב לדבר שאין לו היתר ,אי
אפשר לאמר שהרמב״ם לא סבירא ליה הא ,שהרי בפירוש פסקן להלכה בה׳ מעשר
שני פ״ז הט׳׳ו ,ופ״ו הט״ז.
ותירץ התוי״ט עדיות פ״ח מ״ו ,שמה שנאמר במשנה שאם אין לו פדיון ירקב
פירש הרמב״ם שהוא גזירה דרבנן ,משום דכשאין מקדש אין העם רגילין בטהרה.
והוסיף נימוק לדבריו ,שהרי אילו היה מדובר כאן באיסור מן התורה ,ומשום דלא
קדשה לעתיד לבא ,למה לא הביאה הגמרא סתם משנה זו להוכחת הדיעה דלא
קדשה לעתיד לבא ,כשמהפכת לאמר דתנאי פליגי בה .ולדעת היעב״ץ ב״חדושיס
וביאורים״ לחלכות בית חבחירה לחינם נדחק לאמר כן .והוא מפרש ,כשם שפירשו
גם ב״משנה למלך״ )בה׳ בית הבחירה שם( וב״מגן אברהם״ )או״ח תקסא ם״ק ב(,
שמעשר שני הוקש לבכור )מכות יט ע״א תוס׳ ד׳׳ה ואי סבר ,וזבחים ס ע״א ועי׳
תוס׳ שם( ,וכשם שאין בכור נאכל אלא כשיש מזבח ,כך אין מעשר שני נאכל אם
אין מזבח .וזו כוונת המשנה אם אין מקדש ,דהיינו אם אין מזבח.
ובקשר למה שנאמר דבקלטוהו מחיצות ונפלו אין לו היתר ,כתב ה״משנה
למלך״ ,שהמעיין היטב בדברי רבנו בהלכות מעשר שני ימצא יישוב לקושיא זו.
ופירש ב״הק נתן״ )לתמורה כא( וב״בנין ציון״ )שם( שיש לדייק בדברי הרמב״ם
בהלכות מעשר שני )פ״ו הט״ז( שכתב שאין לו היתר ובטל ע״י כן ברוב במעשר
״שנכנס לירושלים ויצא ונפלו מחיצות״ ,הא נפלו לחוד בלי שקלטוחו מחיצות,
אוכל .אלא כיון שכבר נתקדש בקדושת מחיצות ,שהיתר ,לו קדושח חמורה ,אין
רשאין לאכלו אחר שנפלו מחיצות .ועיין ב״פרי מגדים״ ששאל מח טעם ביצא
ונפלו מחיצות דלא יאכל .ומתוך כך כנראה כתב ב״חזון איש״ )שם( ד״כוונת
ה,משנה למלך׳ בזה עלומה״.
ותירץ ב״חזון איש״ )שם( ,שכוונת הגמרא באמרה שנפלו מחיצות היא שחרב
גם הבית .ונקט בלשון קצרה ,משום דלמאן דאמר לא קדשח לעתיד לבא פקעה
קדושה בנפלו מחיצות לחוד .ולמאן דאמר דקדשה לעתיד לבא צריך לאמר שאין
מזבה .
ועיין עוד ב״חזון איש״ שהיזק דברי הרמב״ם ,שמדברי המשנה דאם אין מקדש
•רקבו אין ראיה שסברה שבטלה קדושה; שחרי ר׳ יוחנן אית ליה דהלכה כסתם
8
9
8ועיין שם שכתב דלראב״ד לא הביאה הגמרא משנה זו משום שרצתה להביא משנה
י שנזכר בה מאן תנא לה ,והרי בכל דוכתי כי מסתם סתום אמרען מאן תנא.
9שוב ראיתי שכן תירץ גם ר׳ נתן בר׳ אברהם בורגיל בספר ״חק נתן״ )ליוורנו תקל״ו(
לתמורה כא )דף קמב ע״ב( .והוסיף שהאי דנקט רבנו דנפול מחיצות אע״ג דלדידיה
מחיצות לא מעליו ולאימורידין לישגא דגמרא נקט ,אבל העיקר לדעתו תלוי במזבח
וסמך על המעיין בדבריו היטב.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משנה )שבת מו ע ״ א וש׳׳נ( ,ולדעתו )זבחים קז ע״ב ,עיין לעיל סוף פרק ג(
קדושה ראשונה לא בטלה.
ו .
ואף שמצאנו בתוס׳ )זבחים ס ע ״ ב ( הסברא דקדושת הארץ ל א בטלה
סבר
וקדושת מקדש בטלה ,הנה הריב״א )בתום׳ יומא מ ד ע ״ א ד ״ ה שילה(
דקדושת מקדש לא בטלה בזמן הזה ,וכן מ ש מ ע מתום׳ שבועות )יד ע ״ ב ד ״ ה
ונעלם( .״ -. .
וכן ,מסיק כ״םפר יראים״ ׳)שכה( ״הנכנס בירושלים בזמן הזה צ ר י ו ליזהר
:
במקום מקדש ועזרות לפי שכולנו טמאי־ מתים ואין .לנר מי נדה להזות בג׳ וז׳״.
וכן מובא ב״מגן אברהם״ שם בשם ספר התרומה והאגודה .וה״מגן אברהם״ מסיק,
שדברי .הרמב״ם שרירין וקיימין והנכנס עתה למקום המקדש חייב כרת ,שכולנו
טמאי מתים,
הסמ״ג ,החינוך ,ר׳ יחיאל מפריז ,הטור והתשב״ץ סוברים בעיקר הדין כרמב״ם,
כמובא ב״לקוטי הלכות״ )לבעל ״חפץ חיים״( לזבחים ק ז ; ומסקנתו כ ד ע ת הרמב״ם
גם ב״משנה ברורה״ )תקסא ם״ק ה ( .וכן מובאת ב״ארחות חיים״ )םפינקא(
בדברי מהרש״ם )סי׳ תקםא ס״ב( ד ע ת מהר״י סג״ל מס׳ מהרי״ל ,שהנכנס בטומאה
במזיד הייב כרת .וכן מובא ב״דרישת ציון״ מר׳ צבי הירש קלישר )מהדורת
ירושלים תשכ״ד ,עמ׳ קנ( דעת ר׳ אלי׳ גריידיצר ,שיש לפסוק כרמב״ם' וכרוב
פוסקים דקדשה לעתיד לבא.
0ג
1 1
;
1 3
ובספר ״משפט כהן״ סי׳ צו האריך הגרא״י קוק זצ״ל לברר שיטות ראשונים
ואהרונים בזה ,״מאחר שנהי׳ ימה שלא פיללנו שיש מתפארים להכריע כדעת
ה ר א ב ״ ד ״ .ומסקנתו שקדושת מקום מקדשנו קדשה לעתיד לבא וקיימת היא
כולה בזמן הזה ולעולם ,וכן ההלכה רווחת וקבועה בישראל.
יג בםיון תשכ״ז .פעיה״נן ירושלם תובב״א.
14
10מובא בחזון איש שביעית ג יג.
11מובא בשו״ת מהרש״ם ח״ד סי׳ סו,
12מובא במגן אברהם תקםא ס״ק ב .ועיין ״משפט כהן״ סי׳ צו פרק ט בירור שיטת
תוספות בארוכה.
13ע׳ בשו״ת ״נודע ביהודה״ קמא או״ח סוף סי׳ לה ,שדן בכך אי אסור גדה הוי איסור
מוסיף על איסור אשת איש מיגו דחייל לענין חיוב טומאת מקדש .ועורר שם לכמה ספקות
בענין וסיים :״וכ״ז למאן דסובר דקדושת המקדש לא בטיל .ועדיין לבי מהסם בזה
וצ״ע לדינא״ .ובקונטרס ״עבודת המקדש״ למהר״צ חיות )בסוף שו״ת מהר״ץ( פירש
דבריו שהספק נתעורר אצלו בקשר לשיטת הראב״ד .וכמובן'שהיסוס זה אין בו מקום
כלל להתיר הכניסה למקום המקדש או להר הבית בטומאה.
14כוונתו כנראה לר׳ חיים הירשנזון 5״מלכי בקדש״ ח״א סט .לואיס תרע״ט .תשובתו
של הרב קוק הנד .משנת תרפ״א .בשנת תרפ״ח הלד בעקבות הירשנזון ר׳ י .נ .בראוור
שהוציא לאור חוברת ״שער דלתי הלבנון …היתר כניסה להר הבית בזמן הזה״ .וכאן
מקום אתי להודות לידי״ע הגאון ר׳ רפאל קצנלנבוגן שליט״א על שהפנה תשומת לבי
לכמה ספרים שדנו בענין .׳ .
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ה ו ש ע י׳ נ ו י ג י ר ט
בעיות ה מ ת ג ״ ס ב ש ב ת
אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה׳ אלגקינו נזכיר.
ומי כעמך ישראל ,גוי אחד בארץ.
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי :אמר להם
הקב״ה לישראל ,אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית
וערבית ,אי אתם נמסרים בידם.
עת צרה גדולה עברה על ישראל ,אך הקב״ה חמל על עמו ועל ארצו .לפנינו
התרחשו נסים ונפלאות ,אף שקשה לנו להבין לנכון את גודל ישועתו
ית׳ שמו .כל העם השוכן בציון עמד כאיש אחד וכחומר! אחת על נפשו ועל קיומו
של כלל ישראל.
בימים אלה רצוי מאוד שכולנו נחפש דרכינו ,נבדוק את התנהגותנו ונחקור
אם אנו הולכים בדרך התורה.
נברר להלן בקצרה בעיות אחדות אשר התעוררו אצל חיילים רבים שנקראו
לגיוס בשבת קודש פרשת בחקותי.
א .הגורם לגיוס היה המחסום על מיצרי טיראן ,רחוק מארצנו הקדושה
ורכוזי צבא במדבר סיני .האם מותר לחלל את השבת בשביל סכנה כזו ז
התשובה נמצא בדברי התוספתא ,מובאים ב ר מ ב ״ ם ובשולחן ע ר ו ך :
ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי
זיין ומחללין עליהן את השבת .ואם כי רש״י ב ג מ ר א מסביר את הטעם :עיר
שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות יוצאין עליהן שמא ילכדוה ומשם תהא
נוחה הארץ ליכבש לפניהם — ,נראה שגם במיצרי טיראן לא היתה הכוונה להם
בלבד ,כי הרי הערבים הכריזו בקולי קולות על התחלה של ״מלחמה קדושה״— ,
והרמ״א בשולחן יערוך* מביא דברי האור זרוע :אפילו לא באו עדיין אלא
שומעים שרוצים לבוא מהללין עליו את השבת .והרמב״ם״ כותב :ואי זו היא
מלחמת מצוד ….ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ,ולא רק כאשר כבר בא
הצר עליהם ,וכפי שמשמע פשטות דברי הרמב״ם ,אלא גם אם טרם באו ויש חשש
שיבואו ,גם כן מלחמת מצוה נקראת .
1
3
5
ז
1
2
3
4
5
6
7
10
ם״ב מה׳ שבת ה׳ כ״ג.
סי׳ שכט סע׳ ו.
עירובין מה א ד׳׳ה לספר.
ם׳ שכט םע׳ ו.
ע״ש בדרכי משה.
פ״ה מה׳ מלכים ה״א.
ע״ש בלחם משנה ,ועיין הזו״א ,ה׳ מלכים ס״ה ה״א.
www.daat.ac.il
8
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .כאשר הוהלט על הגיוס ,הופי,ע אצל רבים בליל ש ב ת שליח הצבא,
וצו ההתיצבות בידו; הוא ביקש לחתום על מ נ ת שיזרעו בפיקוד שאמנם השליח
עשה א ת שליחותו וכן גם על מ נ ת שאפשר לקבוע את מספר המתייצבים אשר
מצא השליח בביתם .אם מקבל הצו איגו הותם ,השליח יחתום במקומו שהוא מסר
את הצו לתעודתו ומקבל הצו אינו חותם .נשאלת השאלה ,אם מותר למקבל הצו
להתום מטעמים הנ״ל.
כיון שעצם החתימה אינה משנה ולא כלום בפיקוה הנפש אשר לפנינו,
ועוד הרי השליה יש לו האפשרות לעשות סימנים אחרים על מ נ ת לדעת מ י ומי הם
שקבלו את צו ההתיצבות ,ולו רק על ידי עשיית נקב בנייר ב מ ח ט — אין כל
היתר שמקבל הצו יהתום ע ל הצו.
8
ג .מצוד .ע ל כל ישראל שיכולין לבוא ולצאת ולעזור לאחיהם שבמצור
ולהצילם מיד העכו״ם בשבת ,ואסור להם להתמהמה למוצאי ש ב ת .
נשאלת ה ש א ל ה :מה־מותר למגויים לקחת אתו .כמובן שכל ציוד צבאי ,דבר
שמוכרה לישאנו מ צ ד הצווי של הצבא )כמו פנקס מילואים על מ נ ת שיוכל להזדהות
בכל מקום שחוא( שאין בו כל איסור שיקחנו עמו ״ .
מד .בנוגע לדברים חיוניים אחרים ,אשר בעצם אין הובה שיהיו אצלו ,כמו
טלית ותפילין ,לבנים להחליף בשעת הצורך )במיוחד בימים חמים ,כמו בתקופח
הזאת( ,כסף ועוד.
שאלה זאת נחלקת לשלשה ,א .איסור טלטול מוקצה ,ב .איסור הוצאה
מרשות לרשות ,ואיסור טלטולם ארבע אמות בכרמלית ,ג .איסור תחומים ,ונבאר
אחד אחד אי״ה.
התפילין הם מוקצה ,וכפי שמבואר בשולחן ע ר ו ך ״ ,ודיגם ככלי שמלאכתו
לאיסור שאסור לטלטלו כי אם לצורך גופו ומקומו .המשנה ב ר ו ר ה המביא את
הדעות על עצם הטלטול של התפילין ,כותב במסקנתו :ומכל מקום במקום הדחק
יש להקל לטלטלם.
כסף הוא מוקצה ,ככל מוקצה מ ח מ ת גופו שאין כל היתר לטלטלו בשבת
בדרך טלטולו הרגיל ,ומכיון שמתפקיד הצבא לדאוג לכל צרכי החייל המנויים,
בין במאכל ומשתה ובין לכל שאר צרכיו הפרטיים הנחוצים ביותר ,לכאורה אין
מקום להקל לקחת כסף בידים על מ נ ת להכניס לתרמיל .אולם ישנם חיילים,
שברצונם להתקשר עם קרוביהם דרך הטלפון ,ומכיון שאינם יודעים לאן הם יגיעו,
יתכן ולא יוכלו לטלפן בלי תשלום .וכן ישנם היילים המקבלים הופשה קצרה בלי
לקבל תחבורה מ ת א י מ ה לביתם ,ולכן ברצונם לקחת עמם כסף.
9
12
13
14
והנה מבואר בשולחן ע ר ו ך ,כי טלטול בגופו ,שאינו נוגע בידו כי אם
8עיין סי׳ שכ״ג במ״ב ס״ק כ בשם שו״ת הרא״ש 9 .רמב״ם פ״ב מה׳ שבת הכ״ג.
10עיין מחנה ישראל מבעל הח״ח פרק לא ,ונראה מדבריו ,דאפילו אינו ציוד צבאי
ממש ,כמו רובה וכדו /אלא בל דבר שחייב שישאנו אתו החייל ,ג״כ מותר.
13סי׳ שג סע׳ כב• .
12שם.
11ס׳ שה במ״ב ס״ק כד.
15שם במ״ב ס״ק ל.
14סי׳ שיא סע׳ ח.
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 6
1 5
בגופו או בשאר אבריו או אפילו רק באחורי ידיו או באצילי ידיו מותר ,אפילו
אם כל כוונתו רק לצורך דבר האסור ,לא לצורך השבת .ולכן אפשר להכניס כסף
זה ,על ידי טלטול בגופו ,לתרמיל יחד עם שאר חפציו של היתר .
הוצאה מרשות לרשות ,ואיסור טלטול ארבע אמות במקום שאין עירוב .בארנו
למעלה שאין כל איסור לטלטל ולהוציא מרשות לרשות כל ציוד צבאי ,אשר הוא
חייב לישאנו עמו .המחנה י ש ר א ל מביא שישתדל בכל היכולת לטלטלם )ע״י
אינו יהודי — וזה לא מציאותי אצלנו( על ידי שיניחם על המכונית ,שהרי עצם
המכונית ,בדרך כלל דין רשות היחיד עליה ,כיון שרחבה היא לפחות ארבעה על
ארבעה טפחים וגובהה מגיעה לכדי מטר אחד לפחות .הגמרא פוסקת ,וכן הוא
ב ר מ ב ״ ם :זרק כלי מרשות היחיד לרשות הרבים והיד .אותו כלי גדול ויש בו
ארבעה על ארבעה בגובה עשרה פטור ,מפני שכלי זה רשות היחיד גמורה ונמצא
כמוציא מרשות היחיד לרשות היהיד .הוי אומר ,כל המטלטלים הנמצאים במכונית,
בטלים לגבי המכונית ואין איסור בהעברתם מרשות לרשות ובטלטולם במקום
שאין ע י ר ו ב .אבל לא רק לגבי דברים אשר החייל הייב לישאנו עמו נאמרו
הדברים הללו ,אלא מצאנו שהמתנה ישראל מקל גם לגבי דברים אחרים אשר
נחוצים לו לצורך שימושו ,וכנ״ל .לפי זה יוכל ההייל המגוייס לקחת אתו כל דבר
שנחוץ לו ,ויניחנו על המכונית .אבל מה יעשה באשר להעמסתם על גבי המכונית
והורדתם מן המכונית ,הלא לפי האמור לעיל ,דין המכונית כדין .רשות היחיד .וגם
אם יסע החייל ממקום עירוני אשר תוקן לפי תקנת חז״ל בעירוב הצרות ,אבל הלא
חוא נוסע למקום נדח ,רחוק רחוק מן העיר ,אשר בשבת אי אפשר לתקנו בעירובי
חצרות ,איך יוריד את חפציו מן חמכונית למקום כרמלית אשר מסביבו .אם
המכונית נשארת על מקומח עד מוצאי שבת ,ורק אז יוריד את חפציו ,מה טוב .אבל
יש והיא מורידה בכל משלט מספר מסויים של היילים וממשיכה לנסוע ,ואם לא יקח
אתו החייל את הפציו ,הרי יהיו אבודים.
״
18
1 9
20
21
מצאנו תשובה לכך שוב במחנה ישראל ,אם מכנים את הכל לתרמיל ,אשר
בו נמצא גם הציוד הצבאי אשר מוכרח לישאנו ,במקום הדחק יש לסמוך להוריד
את התרמיל על כל אשר בו מהמכונית ,ואין בו איסור משום החפצים אשר הוא
לוקח אתו לצרכיו הפרטיים ־־.
ובאשר לאיסור תחומים ,הלא כלל בידנו :הבהמה והכלים כרגלי הבעלים,
ואם כי הבעלים מותר לחם ללכת אל מחוץ לתחום ,כמו בנידון דידן ,אבל מנלן
שגם כליהם ,שאינם ציוד צבאי דוקא ,מותר להם לקחת אתם אל מחוץ לתהום.
2 3
16
17
18
20
21
22
סי׳ רעו במ״ב ם״ק לא ,וע״ע בדעת תורה על שו״ע סוסי׳ שיא.
עיין סי׳ שט סע׳ ד ובמ״ב ס״ק יז ,סי׳ שי סע׳ ח.
19שבת ח א.
פרק לא.
פי״ד מה׳ שבת הי״ט ,ועיין סי׳ רסו במ״א ם״ק ז ,וע״ש בפמ״ג ,ושם ערמז״ש סע׳ יא.
ע״ש ושם ,אלא דעיין בסוגיא של כוורת ,שבת ח א בפ״י ד״ה תוד״ה רחבה.
ע״ש בהערתו ,דההיתר הוא משום ריבוי בשיעורים דבמקום פסידא מקלינן ,ועיין
ב״נעם״ ה״ד תשובה מהגרצ״פ פראנק זצ״ל.
23ביצה לז א.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מפשטות דברי חמחנה ישראל הנ״ל משמע ,שאין בו כל מיחוש ,שהרי כל
חששותיו של המחנה ישראל הם בענין טלטול מוקצה ואיסור הוצאה ,ולמה הוא
אינו מזכיר דבר ולא חצי דבר על איסור תחומים ? ודוחק לומר שכל כוונתו דוקא
אם נשאר בתוך חתחום .ויותר מפורש מ צ א ת י להיתר מתוך דברי הרמב״ן
על ע י ר ו ב י ן ,דאין איסור תחומים אלא ב ח ו ל ו באיסור ,אבל כל שמותר לו לצאת
אל מחוץ לתחום ,אע״פ שיצא לו לכמח תחומין אינו חייב עד שילד מאותו מקום
כשיעור תחומי שבת .פירוש הדבר ,דכל שמותר לאדם ללכת אל מחוץ לתחום ,אם
מחמת סכנה או המילדת ,אין עליו כלל איסור תחומים ,ומקום שביתה שלו הוא
במקום הגיעו .והרי אמרנו הבהמח וחבלים כרגלי הבעלים .וב״ה מ צ א ת י דברים אלו
בשם מו״ר הגאון ר׳ שלמה זלמן אויערבך ש ל י ט ״ א .הוא מביא ראיה לדבריו,
שהרי מצינו גבי הולד במדבר ואיגו יודע מ ת י הוא שבת שמותר לילך אפילו כמה
פ ר ס א ו ת ,והמשנח ברורד .מכריע שחייב להניח תפילין ואפילו ביום שמקדש
בו .וקשה ,הרי גם בשאר ימות השבוע איך יניח תפילין ,כי אסור לו להוליך אותם
אל מחוץ לתחום ,אלא על כרחך ,שאיסור הכלים תלוי בבעלים ,ואין איסור להוציאם
אלא במקום שגם הבעלים אינם יכולים ללכת ,אבל כל שהוא עצמו מותר משום
פקוח נפש ,גם כליו נגררים אחריו ומותר.
24
25
26
27
הוד .אומר ,שהחייל המגוייס מותר לו לקחת אתו טלית ותפילין ,חומש
וסידור ,מלבושיו הנצרכים ביותר ,וכן נייר טואלט קרוע ,ויתכן גם כסף ,ואין בו
משום איסור מוקצה ,איסור חוצאח ואיסור תחומים ,ובלבד שיכניס את הכל לתוך
תרמיל אחד יחד עם ציודו הצבאי.
בקשר לאיסור הוצאה של הכסף ,יש לחוםיף דברי חחיי א ד ם דבמקום
הדחק יתן את כספו בסנדלו או יקשרהו ברגליו.
2 8
ד( והנה החייל המנויים מ ת ל ב ט :הוא צריך לנסוע בליל ש ב ת למקום רחוק
מן הישוב ,מפיקוד הצבא נתנו לו ולחבריו הדתיים את האפשרות לקחת אתם ארון
קודש קטן עם ספר תורה בפנים ,האם מותר להם לקחת אתם לשם קיום קריאת
התורה בשבת.
ראשית כל יש לוודא ,אם אמנם אפשר לשמור על קדושת ספר התורה במקום
המצאם ,שאם לא כן — טוב לוותר על ספר תורה ,וכשם שמקבלים שכר על הדרישה
כך יקבלו שכר ע ל הפרישה.
אם בטוחים שיוכלו לשמור על טהרת המקום וקדושתו ,מה יעשו בקשר
לאיסורי שבת.
כבר כתבנו למעלה ,שלגבי תחומים אין שאלח ,כיון שכליו של אדם כרגליו,
ואם לחייל מותר לצאת אל מחוץ לתחום ,כך גם לכליו ,ואפילו אלה ששאולים
מותר להוציאם אל מחוץ לתחום .אמנם יש להעיר ,כי המדובר הוא בכלים
בידו
2 9
24
25
26
28
29
מג א ד״ה וגדולה מזו.
בחדושי תורה בהקדמתו לספר דעת תורה ה״ד.
27בביה״ל ד״ה אפילו.
סי׳ שמד.
כלל נד סי׳ ח ,וע״ש במחנה ישראל סע׳ ג.
םי׳ שצז סע׳ ה.
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאולים ,אשר עם כניסת השבת היו כבר בידי החייל או חבריו אשר נוסעים אתו.
אבל אס רק בליל ש ב ת לפני הנסיעה קבלו כלים להסיעם אתם ,הל עליהם איסור
תחומים ,אם לא במקום סכנה שחייבים לקחת אתם כל דבר.
בקשר להוצאה כבר הזכרנו לעיל ,כי עצם ההעברה ממקום למקום על גבי
המכונית ,אין בו משום מיחוש; עיקר הבעיה היא הכנסת ספר התורה ממחנה הצבאי
למכונית )אם אין עירוב במקום( ,וכן לגבי הוצאתה מחמכונית למשלט )אם אין
עירוב במקום( .לכאורה אין מקום להקל הקולות שהזכרנו למעלה ,כיון שספר
התורה הוא דבר נפרד ,ואין לו קשר עם נשיאת הציוד הצבאי .ואם באמת בתחנת
המוצא קיים עירוב ,ואילו במקום המשלט אין עירוב ,טוב אם ישאירו א ת ארון
הקודש עם ספר התורה על המכונית ,ויעלו בשבת על המכונית ויקראו בתורה .אם
אי אפשר ,כיון שהמכונית ממשיכה לנסוע ,יש מקום להקל ,במקום הצורך ובשעת
הדחק ,שיצוה אנשים שיעמדו מסביב למכונית ,אחד ע ל יד השני ,בלי להודיע לחם
לאיזו מטרה הוא עושה כן ,ומותר להשתמש בהם כמחיצה מ ת ר ת להעביר א ת ספר
התורה מ ן המכונית לרצפה ״ .
30
ה .הקמת אוהלים ,יש בו משום איסור תורה ,ואין מקום להקל אלא במקום
שיש בו השש משום סכנה ממש ,כגון היילים הנמצאים במדבר )שבאו למקום
בשבת( ת ח ת השמש ה ל ו ה ט ת ואין לחם כל מחסה בפני השמש ,וקיים השש רציני
למכת שמש.
ו .כאשר נמצאים החיילים רחוק ממקום ישוב ,מתעוררות בעיות חמורות
בקשר לאוכל בשבת ,במיוהד אם לא היתה אפשרות להכין מ ב ע ו ד יום ,כי הם
הגיעו רק ביום שבת .בדרך כלל יכול החייל להסתפק במנות הקרב שלו אשר הוא
קבלם במחנה הצבאי .מה בקשר להפרשת תרומות ומעשרות בשבת מפירות וירקות
אשר לא עברו דרך חמחםן הראשי ,אשר בו מפרישים ,בדרך כלל ,תרומות
ומעשרות כהלכה .בעצם שאלה זו אינה חדשה ,כי כבר דגה בזה ה ג מ ר א ,מ ה
עדיף ,לאכול ט ב ל )ספק טבל( ,או להפריש תרומות ומעשרות בשבת .ע מ ד על
הסוגיא הזאת הנודע ב י ה ו ד ה ,ומסקנתו ,דכל שאפשר לתקן צריך לעשר ואפילו
בשבת ואפילו בירקות.
3 2
33
יש להזכיר הבעיה של העברת כלי האוכל בשבת ממקום למקום אם אין
עירוב במקום .אם האוכל קר ,ובמקום חלוקת האוכל נמצא חייל ,אשר ממנו אפשר
לשאול את צלהתו בגמר האוכל שלו ,ודאי מחוייב לעשות כן ,אפילו אם צלחתו
של הלה אינו כ ש ר ,ובלבד שינקה אותה היטב לפני השימוש .ואם האוכל הוא
חם )שנתחמם לפני שבת( ,הייב הוא להשתדל לקבל א ת האוכל באשר כבר אינו
3 4
30
31
32
34
14
שם ובמ״ב ס״ק י״ב ,ודע כי לפי זה מה טוב אם החייל המגוייס יקבל את מנות הקרב
שלו מן הצבא בעוד יום ,כי אז אין שאלה בקשר לאיסור תחומים ולהיתר אכילתם.
עיין סי׳ שסב סע׳ ה—ז ,ע״ש במ״ב ס״ק מג ,שגם מי שמעמיד את האנשים מותר לו
להשתמש במחיצה הזאת.
33מהד״ק או״ח סי׳ לו ד״ה וכל זה.
יומא פג ב.
עיין יו״ד סוסי׳ פט בש״ך ובט״ז שם .ועיין חכ״א סוף כלל מ ובנ״א ס״ק לח.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יד סולדת בו ,כי גם אז יוכל להשתמש בצלחתו של הברו שהיא טרפה ,וכנ״ל.
אם אי אפשר ,ולא יהיה לו כל אוכל בשבת )כגון שאין לו מנות קרב ,וכד׳( ,ו א ץ
הוא יכול לקחת א ת האוכל בידו ,ישי־מקום להקל" להעביר את צלחתו דרך שינוי,
כגון מ ת ח ת למרפקו אל מקום תלוקת האוכל ויאכל שם את מאכלו ״ .
ז .מותר ל צ א ת גם במקום שאין עירוב בשרשרת סביב לצואר שבה חרוטים.
שמו ,מספר הצבאי וסוג הדם של התייל• . .
אמנם נפסק בשלחן ע ר ו ך ״ שאסור לעבד לצאת.עם חותמת העשויה ממתכת,
שהרי יש לחשוש דילמא מיפסק ויבוא לטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים ז<
אבל ה ב ״ ה והאליהו רבה כתבו שאצלנו שאין רשות הרבים אפשר להתיר .ויש
מקום להתיר גם ע״פ ה צ פ נ ת פ ע נ ה הדן אם מותר לצאת בתעודת זהוי דרך מלבוש
במקום שמטעם הממשלה אסור לצאת בלי תעודה.
״
3 8
וה׳ הטוב יתן ,שנוכל לשמור ש ב ת כהלכתה ,ושנזכה לגאולה שלמה בזכות
שמירת השבת ,ויקויים בנו וישבתם לבטח בארץ ,יהי שלום בחילך שלוה
בארמנותיך ,ה׳ עז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום.
35כי לכאורה יש לדון ,דמ״ש ממי שאין לו במה לקנח א״ע ,שהתירו־״לו לזזעביר ,אפילו
מוקצה ,מכרמלית לרה״י ,ומשום כבוד בריות ,סי׳ ישיב סע׳ א ,וודאי שכבוד הבריות
דשם הוא משום כבוד עצמו ,וכן עיין שבת פא ב ,לגבי קיסם ,והגמרא־ מתרצת
שם :התם אדם קובע סעודה ,ע״ש ברש״י ,והיה'לו להכין שם מאתמול ,הכאיאדם
קובע לבית הכסא ,ע״ש ברש״י ,משמע דלפ״ז בגי״ד אפשרי להקל ,ובפרט אם מעביר
י כלאח״י ,שכבר כתבנו לעיל לגבי כסף ,שהח״אימקל וכ״ה במחנה ישראל.
׳
37שם במ״ב ם״ק יט.
5ב סי׳ שד סע׳ א ברמ״א.
36ח״ב סי׳ לו ע״פ שו״ע או״ח סי׳ שא סעי כה שמותר לצאת בקמיע דרך מלבוש ,וע״ש
במסקנתו להחמיר בתעודת זהוי ,וטעם זה לא שייך כאן.
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
תגובות
וידא <שדאל -ו<אמעו
היינו כחולמים•
יודעים אנו שאין זו הגאולה השלמה ,אך ישנה כאן הרגשה גרורה של גאולה• התשועה
הפתאומית ,הנסים והנפלאות ,כאשר הפחד ,האימה והחשיכה הגדולה נהפכו פתאום
לשמחה ולישועה• ועוד הרגשה נפלאה לראות במו עינינו א ת ידו הגדולה של הקביה
המכוונת א ת כל המאורעות הכבירים המתחוללים לפנינו•
וירא ישראל.
על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות•
גם בימים גדולים אלה יש להזהר מהגזמה ן אך בכל זאת מותר לומר י אם נביאינו־
חכמינו ר ל הגדירו א ת ימי הפורים כימים של נסים ,נפלאות ,תשועות ומלחמות ,בל•
שכו שיש להגדיר את המאורעות של כיו—כיז—כ־ח אייר תשכ״ו כימים של נסים ,נפלאות,
תשועות ומלחמות שעשה לנו השם יתי•
והלב אינו יודע על מת להתפעל יותר — על הנסים או על המלחמות ,על הנפלאות או
על התשועות•
ואולי דוקא הידיעה שאין זו הגאולה השלמה ,מוסיפה על שמחתנו ועל התפעלותנו
נוכח כל הטוב והחסד שהקב״ה הנחיל לנו כעת הזאת•
מי מלל ומי פלל לראות ולתפוש בידינו-אנו כל כך הרבה נסים ונפלאות — ,עוד לפני
בוא יום ה׳ הגדול והנורא•
וירא ישראל א ת היד הגדולה אשר עשה ה׳ במצרים•
והנה החיילים ,גבורי החיל שלחמו וראו את תשועת השם•
א י ן טעו המפקפקים שדברו על חולשתו הרוחנית של הנוער הישראלי• כל יום כתבו על
כ ן בעלוניהם וחודש בחודשו בירחונם — על הריקנות ,על הרקבוו ,על חוסר ההכרה
הלאומית שבצבור הישראלי•
והנה עינינו רואות איד הקביה בחר בם להנחיל לנו תשועה גדולה כיום הזה• נוכחנו
לראות א ת מסירות הנפש של הנוער הישראלי על כל שכבותיו ,מסירות הנפש עד לנטילת
הנשמה ,עד ועד בכלל ,למען עם ישראל•
לדאבוננו התרחקו רבים מהם מחיי תורה ומצוות ,א ן מי יכול להעיד שאין גם בנו
האשמה•
והחיילים האלה ,הצעירים *המבוגרים ,מודים כיום על הנסים הגלויים אשר ראו ,אשר
עשה להם הקב״ה ,אלקי ישראל•
,
וירא י ש ר א ל א ת ה י ד ה ג ד ו ל ה א ש ר ע ש ה ה במצרים* וייראו ה ע ם א ת ה ׳
ויאמינו בה׳.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כעת עומדים אנו בתוך מערכה מדינית גדולה כאשר כוחות אדירים מנסים שוב לגזול
מאתנו התשועה הגדולה•
א ן אנו עומדים גם לפני מערכה אחרת ,לא פחות -חשובה ,המוטלת על היהדות
הנאמנה•
רוח של אמונה נושבת בישראל ,בעם ישראל היושב בציון ובעם ישראל בכל מקומות
מושבותיהם בגולה•
האם היהדות הנאמנה מבינה את השעה הגאולה הזאת ז מ ה תשובתה באשר אחים
תועים אומרים בפה מלא ז אכן ,יש מנה*ג לבירה•
איו שעה זו דורשת רק לארגן נסיעות למקומות הקדושים ,לכותל המערבי שריד בית
מקדשנו ,לקבר רחל שעיי בית־לחס ולמערת המכפלה שבחברון•
רחל מבכה על בניה ,גם על בניה החיים•
ימינו אלה דורשים מסע התעוררות בכל עיר ובפר בישראל ,בירושלים ובעין־חרוד,
בחיפה ובדגניה ,בטירת צבי ובחפץ וזיים•
עלינו לחזק א ת רוח האמונה לרוח של אמונה בתורה ובחכמינו•
ו י א מ י נ ו ב ה ׳ ו ב מ ש ה עבדו•
זכיתי לעמוד לפני הכותל המערבי בחג מתן תורתנו ,יחד עם רבבות אלפי ישראל• ושוב
עמדתי שם ימים אחדים אחר כן ,תפלת מנחה ביום חול• והנה דבר חדש ! מבצע
התפלין• חסידים ואנשי מעשה מזכים כל דכפין בהנחת תפלין• אין צורן לשכנע•
מפקדים ,חיילים ואזרחים מניחים תפלין ומתפללים•
חזונו של הרב מפוניבז׳ שליטיא מתחיל להתגשם :הכינו תפלין לאנשי עץ חרוד•
וכנסת ישראל לוחשת :משכני אחריד נרוצה•
בני ישראל מוכנים להודות ולשיר ,אך גם שירה צריכה למוד•
א ז ישיר מ ש ה — א ז ישיר מ ש ה ובני ישראל•
י• ע•
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן בהנא
כ* לד ה׳ הוחלנו
דברים שנאמרו בפני הכריפ בכןבוץ חפץ חיים
בש׳יק סרשת בחקותי
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו •ועשיתם אותם …וישבתם לבטח בארצכם
ינתתי ש ל ד בארץ )ויקרא כו ג—ו(.
תנו רבנן :אם בחקתי תלכו — אין.אם אלא לשון תחנונים )ע״ז ה ע״א(.
מתחנן ה ק ב ״ ה לפני עמו ישראל ומבקשו .ו מ ה היא בקשתו ? מפרש ר ש ״ י :
.אם בהקתי תלכו — יכול זה קיום המצוות ו ־ כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו
ועשיתם אותם הרי קיום מצוות אמור .ה א מ ה א נ י מקיים אם בחקותי תלכו ן
שתהיו עמלים בתורה.
שלשה דברים מתבקשים ישראל ל ע ש ו ת :להיות עמלים בתורה ,לשמור ולקיים,
כמו ש נ א מ ר :ולמדתם אותם ושמרתם לעשות .רש״י מביא המקבילה •דברים ה א,
שבה גם הוזכרו שלשה ה ד ב ר י ם :למוד שמירה ועשיה.
בדברים ד ו מסביר לנו רש״י שמירה ועשיה מ ה ה ן :ושמרתם — זו משנה;
עשיתם — כמשמעו ״.
עשיה פשוטה כ מ ש מ ע ה קיום המצוות .וקיום פירושו קיום מדוקדק שלהן ,של
כל תרי״ג המצוות ע ל העשין ולאוין שלהן ,על מצוות שבין אדם למקום ועל מצוות
שבין אדם לחברו .ומותר אולי להדגיש אף א ת אלה שבין אדם לחברו .שהרי כשכר
הגדול לכל אלה נ א מ ר :וישבתם לבטח בארצכם וגתתי ש ל ד בארץ .ועיין ברמב״ן,
שכנראה מתוך כך ש י ש כ א ן .כ ע י ן כפילות דברים מפרש ״ונתתי שלו׳ בארץ —
שיהיה שלו׳ ביניכם ולא ת ל ח מ ו איש באחיו״ .כשההבטחה הנה ש ל ד פנימי בין
איש לרעהו ,וזה מ ן הדברים שהאדם יכול רבות ל ע ש ו ת הוא עצמו למענה ,הרי
שאין ספק שכדי לזכות בהבטחה זו מ ח ו ב ת ו לעשות כל מה שביכולתו למען ״ ש ל ף
־י;י**׳|**]
ביניכם״.
ושמרתם — זו משנה ,כוונת הדברים ברורה .שינון המצווה ,שינון ההלכה
הברורה ,ידיעת הדין ,כי זה היסוד לקיום המצוה ועשייתה כדבעי.
ועמלה של תורה הרי הוא ההתעמקות בתורה ,העסק בה ,למודה המקיף בעיון
ובעמל להבנה ולאסוקי ש מ ע ת א אליבא דהלכתא .כי הרי כך פירש הט״ז את נוסח
• המקור לדברי רש״י אלא ההא בספרי )פי׳ נח( לדברים יא ל ב :ושמרתם — זו משנה,
ועשיתם — זו מעשה .ועי ״עמק הנצי״ב״ שמגיה :לעשות — זה מעשה; מתוך
שבכתוב המתפרש כתוב :ושמרתם לעשות .ואין הכרח .שהרי הספרי מתכוון כאן
לפרש כבנין אב לכל המקומות ש״שמירה״ פירושה משנה .והוכחה לכך ,שבספרי שם
מפר? גם ״אשר תשמרון — זו משנה״ ,אף כי אין מלים אלה מופיעות בכתוב כאן.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הברכה ״לעסוק בדברי תורה״ .דברי תורה תובעים עיסוק ,עיסוק רב ואין היא
נקנית אלא בעמל של עיסוק בה.
וישבתם לבטח בארצכם — גדולה בברכות היא .ולא נאמרה על ארצות הגויים.
בהן נ א מ ר :ובגויים ההם לא תרגיע .ורק ״בארצכם״ ,בארצנו ,ישנו מקום החלות
של הברכה וישבתם לבטח .וזה נאמר לבעלי כל הדרכונים שבעולם .אין הבדל
בענין זה בין בעל דרכון של מדינת ישראל ל ב ע ל דרכון .זר .ל כ ל יהודי נאמרה
הברכה הזו ,כמו שלכל יהודי ארץ זו הנה ארצו ,״ארצכם״ כלשון הכתוב.
בשעה קשה ,בשעה גורלית ,בשעה שעיני כל ישראל נשואות לשלו׳ ולישיבה
לבטח בה ,בא הכתוב ומכריז :אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם
— הרי התנאים לקיום השלו׳ המיוחל.
אין א ת נ ו מ י שהוא המזלזל בביצוע כל הדברים הנחוצים להבטחת בטחונה
ושלומה של מדינת ישראל .בכל הצעדים עלינו לנקוט ,אבל יחד עם זאת עלינו
לדעת לנקוט בצעדים העיקריים אשר התורה ,נותן התורה ,ה׳ שעיניו בארצו
•מראשית ה ש נ ה ע ד אחריתה תובע מ א ת נ ו :הוו עמלים בתורה על מ נ ת לשמור
ולקיים .ו ב ש ע ת סכנה עלינו להגביר ולהתמיד בעשיה זו ,עלינו להיתלץ ולהתגים
כל אחד ואחד כיתיד ובציבור לקראת אותה משימה.
#
בתוכחה שבפרשת השבוע מופיעה מלה מנחה א ח ת :קרי .ואם תלכו ע מ י קרי
)כו כ א ( ; והלכתם עמי קרי )שם כ ג ( ; והלכתי א ף אני עמכם בקרי )שם כ ד ( ;
והלכתם עמי בקרי ,והלכתי עמכם בחמת קרי )שם כז—כח(; ואף אשר הלכו ע מ י
בקרי ,אף אני א ל ך עמם בקרי )שם מ—מא( .בפסוק הראשון מפרש רש״י מלה זו
בשם רבותינו :עראי ,במקרה שאינו אלא לפרקים ,כן תלכו עראי במצוות .אין שמירת
מצוות עראית .דין הניא לי דין לא הניא ל י — אין זה קיום המצוות .עקביות בזמן,
במקום ,במכלול כל המצוות ,זהו קיומן ,זוהי עשייתן .לא מקריות בקיום ,כדי לצאת
ידי חובה אלא דקדוק בהן ובפרטיהן — זהו הקיום זוהי העשיה.
ואולי מותר להוסיף בעקבות הרועים .אין לראות מקריות במאורעות הימים .ל א
למקרי ה ט ב ע נעזבנו .לא למקריות ש ל התפתחויות אנו צפויים .יש סיבה ותוצאה שלה.
יחסנו למצוות ,למצוות התורה היא הסיבה והתוצאה יחם נותן התורה ומנהיג הבירה
אלינו.
ומי שמתייהס לכל כלמקרי הזמן סכנה מרובה צפויה לו :יופקר למקריות .ההולך
קרי — ילכו אף עמו קרי .זהו עונשו הגדול של מ י שאיננו רואה את יד ה׳ המנתה
א ת העולם .וזהו שכרו הגדול של הרואה ,כי אכן הכל צפוי והכל מתוכנן והכל תלוי
גם בפעולת האדם .ההשגחה המיוחדת מגינה עליו ומצילה אותו .כ ן בפרט וכן ב כ ל ל ;
יאין בכלל אלא מ ה שבפרט.
ה׳ צלך על יד ימינך ,כי כפי אשר האדם מ ת נ ה ג כן הקב״ה מ ת נ ה ג עמו .כמו
צלו של אדם אינו אלא השלכתו ש ל ו — כמבואר במדרש והזהיר וכמובא רבות
בשם ה ב ע ל שם טוב.
*
זכורני עם קום המדינה .דוד בן גוריון נאם א ת נאומו הראשון בפני מ ו ע צ ת
www.daat.ac.il
19.
אתר דעת -מכללת הרצוג
המדינה הזמנית ומסר דו״ח על המצב .ה מ צ ב הבטחובי לא היד״ משופר ביותר .ולא
עמדו לצדנו אומות אחרות או מדינות אחרות להגן עלינו בפני צר ומתנקש.
בדבריו הדגיש אז בן גוריון כי ״אין לנו להשען אלא על כוחות עצמנו״ — והנה
הרגשתי ,כי מבטו נפל על כמה יושבים ממולו ,שחזותם העידה עליהם כי דתיים
הם ואחרי שניה של היסום הוסיף וסיים א ת המשפט ,כך ,שבשלמותו הוא נ ש מ ע :
אין לנו להישען אלא על כוחות עצמנו ועל אבינו שבשמים .אינני יודע ,אם סבר
אז ,כ י מדבר הוא בשם העם כולו ולא ייתכן שלא יתחשב בדעותיחם ובהשקפותיהם
של אלה אשר בראש וראשונה מפנים מבטם לאביהם שבשמים .או אולי אף בלבו,
בקרבו ,זז משהו וניצוץ היותו מזרע מאמינים דחף אותו לאמר מה שאמר .אבל
באותה שעה גורלית נאמרה אז המלה ,כי אכן על אבינו שבשמים עלינו לחישען.
יחד עם זאת מחוייב האדם להשתדל .יש עליו חיוב השתדלות .וצריך הוא אף
לדעת א ת ה מ ג ב ל ת שבהשתדלויותיו .ובעיקר עליו לדעת ש ל א כחו ולא עוצם ידו
עושים לו החיל אלא הכל בידי שמים.
כדאי אולי להזכר בתקופה שבעבר הלא רחוק .בין מ ל ח מ ת העולם הראשונה
'לשניה רווחה בקרב העם ה ד ע ה כי הוא לקח א ת גורלו לידו .חחל בבנין הבית
הלאומי שלו .האחד ח ש ב כי בשיטה ש ל דונם על יד דונם ,רכישתו ,כיבושו,
עיבודו ,יגיע לכך .השני סבר כי ״רק ב ך ׳ יצליה .והיתד• ,תקופה מסוימת בה רווחה
הדיעה כי אכן התבסס העם בדרך הלאומית והיא היא אשר מבטיהה את קיומו —
בכוחו ובעוצם ידו.
ועם השואח פחד לב העם על המתרהש בארצות הגויים .אבל כאן הרגישו
כאילו בטוחים .ולא חשבו שיכול משחו לזעזע בטחון זה.
והנה לפתע .רומל — מפקד צבא הגאצים כ מ ע ט בשערי הארץ .וחבטחון
הפנימי הזה בכוחי ובעוצם ידי ובטבעיות חחתפתחות ובנורמליות החיים הזדעזע.
לפתע ראו כולם ע ד כדי כמה אין להשען על היותנו עם כשאר עמים ועל היינו
במקומנו כחיי אומות אחרות במולדתם.
והקב״ה הצילנו מידם.
ואולי מקבילה לכך במאורעות ימינו כעת .לפתע נתגלה עד כדי כמה אין אנו
יכולים להיות בטוחים ועלינו לצפות לחסדי הבורא .היאך מדברים על סכנת השמד
לעם הזה .והיאך אצל רבים לבא לפומיה לא גליא ,שרק נסים ,רק חסדי הבורא,
יכולים להצילנו.
ואם ,אם הלילה תמח זכות אבות חסדיו יצילונו .הרי מ ד י יום ביומו מתפללים
א נ ו :י וזוכר הםדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו .בראשונה פונים אנו
לחסדי אבות .אך אף אם תמו חלילה ,תפלתנו להקב״ה שיביא גואל — גואל גאולה
שלמה — ואם לא זכינו עדיין ,גאולח חלקית ממצבים קשים ,למען שמו הגדול
שלא יהי׳ הרפה בגויים.
דוקא כעת מ ד ת הבטחון נדרשת מ א ת נ ו ביתר שאת .מרגלא בפומיה דחותני
מורי הגאון ר׳ ברוך קונשטט ה כ ״ מ :יהי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך .מ ה
שיגדלו יהולינו אליו כן יגדלו הסדיו עמנו.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והרי כך אנו מ ת פ ל ל י ם :על הצדיקים — ,ועל החסידים — ,ועל זקני שארית
עמך בית ישראל — ,ועל פליטת בית סופריהם — ,ועל גרי הצדק _ ,ועלינו _
יהמו גא רחמיך ה׳ א ,ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים הלקנו
עמהם —
,
הבקשה' אינה יריק"שיהי׳״חלקנו עם מקבלי השכר הטוב ,אלא יש כאן עוד
ב ק ש ה :ושים חלקנו עם הבוטחים בשמך באמת.
ובטחון — מ ה פירושו ? נשמע נא הגדרתו של בעל הבטחון הגדול ,שלא ניתן
לזעזוע כל שהוא ,דברי בעל החזון איש.
״טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג בטחון .שם בטחון ה מ ש מ ש למדה
מהוללה ועיקרית בפי החסידים ,נסתובבה במושג חובה לחאמין — בכל במקרה
שפגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד אחת טובה
ולא שניה — ,כי בטח יהיה טוב …ואין הוראה זו כבטחון נכונה ,שכל שלא נתברר
בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע ,כי מי יודע משפטי ה׳ וגמולותיו יתברך.
אבל ענין הבטתון הוא האמון שאין מקרה בעולם וכל הנעשה ת ה ת ה ש מ ש
הכל בהכרזה מאתו ית״׳.
*
עם כיבוש ירושלים — העיר העתיקה
קשה לדבר .כי מי יודע לדבר מול מה שקרה .אך קשה גם לשתוק.
א ת ה גבור לעולם ד׳ — מי ימלל גבורות ה׳ ישמיע כל תהלתו.
עמדנו דלים וריקים .דור זה שעברה עליו השואה האיומה ,דור זה שזכה להרמת
קרן ישראל — עמדנו לפתע מחוסרי סיכוי כאילו ,מול עמים ומדינות שהרבה יותר
ממנוד ראש לא היה לחם כלפינו.
עמדנו רק כבטחון בהקב״ה עם מ נ ת ההשתדלות בכוחות עצמנו המותרת
לנו ושלא ידענו עד היכן היא ת ו כ ל להוביל אותנו.
ובשורת איוב רודפת בשורת איוב .גם עבר הירדן הצטרפה בריש גלי ובכוה
מחץ לצרינו .מכל צד ומכל עבר מתנפלים לגו.
והנה מתוך צרה עצמה צ מ ח ה הישועה .ובמבצעים ,שרק הסבר א ח ד להם —
נס גלוי .זכינו למה שלא זכו דורות רבים וגם שלמים.
1900ש נ ה פחות שלש לא הי׳ שריד בית קדשנו בידי יהודים .ואחרי אותן
1900שנה פחות שלש זכינו לפתע ורגלי יהודים עומדות על יד הכותל המערבי
שהנו בידינו.
למי הכוח הנפשי לברך כאחת על הורבות בית ק ד ש נ ו :ברוך דיין האמת ,ועל
זכות שזכינו ל ה :ברוך שחהיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
לכוחות נפש אלה אנו נדרשים.
כי טוב יום בחצריך מאלף ,בחרתי הסתופף בבית אלקי מדור באהלי רשע.
בחרתי לעמוד אצל הסף בבית ה׳ מדור בקביעות באהלי רשע הגם שהם ארמונות
ומשכנות מבטחים )מלבי״ם( וטוב יום בחצרך — יום אחד מאלף ימים אחרים.
לזאת זכינו ,ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ונזכה בקרוב לאמר בבית
המקדש תפלת העבודה ,ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות ברוך
אתה ה׳ שאותך לבדך ביראה נעבוד.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למען לןדושת ה ש ב ת ב<רושל<ם
עם שחרור העיר העתיקה והגדה המערבית של הירדן חזרה ירושלים עיר
הקודש להיות מרכז הארץ ,לא רק מבחינה דתית־רוחנית אלא גס מבחינה
גיאוגרפית.
עם כל השמחה הרבה על מאורע כביר זה ,יש להתריע על הסכנות הגדולות
העומדות כעת לפני מעמדה של ירושלים כעיר דתית ,קריה נאמנה השומרת
על צביונה ,שזמרת שבת ברחובותיה•
אמנם גם עד עכשיו לא היתה
שמירת שבת מלאה בירושלים וההסכמים
הקואליציוניים העירוניים על סגירת ככר השבת וסילוק תחנת המוניות ממרכז
העיר בשבת לא בוצעו ,אבל בבל זאת הורגשה אוירה של שבת בשכונות רבות
של ירושלים•
המצב נשתנה בשבועות האחרונים כאשר שיירות ארוכות של מוניות עולות
בשבת לירושלים ונוסעות בכיוון רמאלה ,יריחו ,חברון ,בית לחם ועוד• כך
הופכת ירושלים לעיר מעבר לאלפי נוסעים בשבת חיו•
חסרה כאן הסברה מידית ומקיפה בין תושבי הארץ ,במיוחד בין אחים תועים,
על צביונה המיוחד של ירושלים• אין לתקן את המצב עיי הפגנות ,צעקות או
זריקת אבנים• באמצעות העתונות הכללית והרדיו יש לעורר את הבעיה בכל
חומרתה לפני הציבוריות הישראלית• בימים אלה של שחרור העיר העתיקה
והכותל המערבי קיימת הבנה למעמדה המיוחד של ירושלים ויתכן שהסברה
כנה על רמה נאותה ובצורה מכובדת תוכתר בהצלחה• תנאי ראשון להצלחה
מותנה בהופעה מלוכדת של כל הגופים הדתיים במדינה תוך שיתוף פעולה
עם כל הגופים הצבוריים במדינה המבינים א ת הבעיה החמורה הזאת•
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳
י ו ס ף י ח ז ק א ל י ו ח י מ ק הי״ד
היער ב ת ק ו פ ת ה מ ק ר א
־
י ׳
•
׳־
.׳ ,״ ׳ • • •
•
עםף יוחימק הי״ד 1פל בקרב על שחדור ירושלים עיה״ק .כמה שנים
חי בקבוץ שעלבים וגם •אחרי.עזיבתו ,הרבה לתת שט הרצאות לנוער
ולמבוגרים אשד חבבוהו מאוד על אופיו ועל ידיעותיו הרבות.׳
לפני שבועות אחדים מסר לנו יוסף הי״ד ראשי פרקים של אחת
י• .׳ ־
מהרצאותיו.
ה׳ י ק ו ם ד מ ו .
תהיינה שורותיו אלו מצבת זכרון.
חזונם של רבים בארץ לראות את סלעי
הארץ ושוממותיה מכוסים ביערות ועצים.
בחזון זה יש בו כל הסמנים של אהבת
הארץ וחנוך ליהם היובי אל העץ ,אך
רבים שגו באמרם שאין נטיעה זו אלא
החזרת העטרה ליושנה — החזרת השממה
בארץ לארץ מיוערת.
י ש להקור מתי אמנם החלה הארץ ל ה ת
רוקן מעציה ומדוע .יש גם לדעת אם
אמנם נטעו קדמונינו בתקופת המקרא או
התלמוד עצי־יער• .
הפסוק בדברים ״לא תשחית• את ע צ ה
לנדוה עליו גרזן כ י ממנו תאכל ואותו
לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך
במצור״ מ צ ו ט ט ע״י רבים כהוכחה ליחסה
של התורה ל ע ץ ' ו ר צ ו נ ה לשמור יעל היער
בארץ .הכותבים כ ך ״שכחו״ את סוף
הפסוק ״רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל
הוא אותו ת ש ח י ת וכרת״ .הרי לפנינו היתר
מפורש בקרא לכרות עץ סרק )ולמדים
1
2
1
2
3
4
5
6
7
3
מ כ ך אף ע ל זמני שלום( .ומאידך נסיונו
של פרוס׳ פ ל י ק ם לראות בהתרו של
יהושע בן־נון לרעות בחורשין* ,אף הוא
איננו מושלם ,שהרי הגמרא מוסיפה
לדברי ר ב פ פ א שמותר לגדל בחורשין
רק דקה בגסה ,פירש״י ״ ב ה מ ה ד ק ה ביער
גסה שאינה מ כ ל ה את האילנות״ ,דהיינו
במקום שאין הבהמה הדקה יכולה להזיק
)כגון ביער חרובים מבוגר( ,א ב ל דקה
בדקה וגסה בגסה וכל שכן גסה בדקה
אסור .׳)ואגב לענין ״חורשין״ בגמרא -־
אין זה ה״חורש״ המקראי ,שהרי בכל
מקום במקרא שמוזכר יער מתרגמינן
״חורשא״ ,ובן רש״י בבא קמא ע ״ ט ע ״ ב
ד״ה בחורשין(.
ארץ ישראל כפי שבני"ישראל ויהושע
בבואם 'לארץ היתד .מיוערת
מצאוה
בחלקה .הגליל העליון שיושב לראשונה
ע״י שבטי ישראל היה בודאי מיוער
לפני בואם )כמו היום בכל המקומות
4
0
7
דברים כ ,י״ט—כ.
למשל ספדו של נ׳ הדאובני ״בסוד,אילן ופרח״ בפרק על האילן בישראל. .
ובכלל זה דיני קציצת עצי פרי ועצי מאכל ,ראה ב״ק צ״א; רמב״ם הלכות מלכים,
פרק ו הלכה ח—ט.
טבע וארץ תשכ״ו :״עולם הצומח המקראי״ פדופ׳ י׳ פליקס עמ׳ .73
ב״ק ם ע״ב.
שם פ״א ע״א /וכן נפסק להלכה ברמב״ם ובש״ע כמצוץ בעין משפט.
יוחנן אהרוני ״התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון״.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאין ישוב ושאין בהמה דקה רועה שם(.
גם רובו של הר אפרים היה מ י ו ע ר .
אמנם יותר מאוחר •נקרא יער אפרים
ב ג ל ע ד וכבר עמדו על כך מ פ ר ש י
המקרא )ולא כ פ י סברת פרופ׳ פליקם
שיער אפרים ד״יה מ ת מ י ד ב ג ל ע ד ; אלא
לאחר הכבוש וההתנהלות בורא י ע ר
אפרים ו ל א נותר לבני אפרים מקום
?:רעה זולתי יער הגלעד שהיה שייך
לאחיהם — מנשה ,ובהמשך הזמן נקרא
יער אפרים ,וכך מבואר כ ב ר ברש״י
וברד״ק(.
8
9
בתקופה שקדמו לד״תנהלות בני ישראל
בארץ ישנן עדויות על יערות ב י ה ו ד ה ,
הכרמל היה תמיד מיוער ׳)בנבואות ישעיהו
מוזכרים יער וכרמל ביחד( והשרון היה
מיוער ע ד סמוך לימינו.
הכלל היוצא מדברים אלו שכל מקום
בלתי מיושב או שהיה ׳מיושב ישוב דליל
היה מיוער .ולכן לא סמן היער ברכה אלא
סמן מעין שממה או סוג ש ל שממה ,״לכן
בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין
תהיה והר הבית לבמות יער״ ״ .ובגבואת
10
הושע ״והשימותי גפנה ו ת א נ ת ה . . .ושמ
תים ליער . . .״ ״ .כך ראו הנביאים א ת
היערות בארץ ישראל.
מ ל ב ד ש ל מ ה המלך שנטע עצי-יער,ק!3 , 1
לא מוזכר במקרא שום יער נטוע• ,אם כי
המקרא מ ל א פסוקים המזכירים את ההוד
ש ב י ע ר ״ ,אך קשה להניח שנטעו עצי
סרק במכוון ״ .גם אצל הערבים לא נמצא
בוסתן נטוע בעצי סרק )או גן־נוי כפי
שאנו קוראים ל ו היום( .אותם ״חגורות
עצים״ שנוטעים סביב הישוב אסורים היו
בעבר משום נויי העיר ; ישנה אף דעה
שעצי סרק גנאי הוא ל ע י ר .
נו
1 6
17
ל מ ע ש ה שוגה המצב כיום בגלל צורות
הכלכלה החדישות שאינן מתירות עבוד
ההר )רנטאביליות — מלה שלא ידעוה
אבותינו ואבות אבותינו( ולכן אותם
המקומות שאינם מתאימים לחקלאות ,צרי
כים ליער.
ולבסוף אם כי מרנין לב לראות את הרי
ישראל ענפים ,עלינו להזהר מלהזכיר א ת
העבר בלי שעמדנו על הדברים מתוך
עיון בכתובים ובמקורות.
10״תולדות א״י* — מייזלר ,בן שמאי.
9שמואל ב י״ח.
8יהושע י״ז.
11מיכה 1י״ב ובן בירמיה ב״ו י״ח מובאת נבואתו זו של מיכה.
13קהלת ב ו,
12ב י״ד,..
14יחזקאל ל״א ג ; תהלים כ״ט ט ; שם קל״ב ו ועוד רבים.
15בגמרא מסופר שכשנולד בן שתלו ארז וכשנולדה •בת שתלו אורן )תודניתא ,ורש״י
מפרש פי״ן — פינום — אורן( וקצצום לחופה ביום חתונתם — גטין ג״ז ע״א .עגין זה
לא ברוד לי כל צרכו שהרי ארז בגיל העשרים עדיין נמוך הוא מאד.
16בבא בתרא כ״ד ע״ב .הרמב״ם בהל׳ שכנים פ׳ י הל׳ א פסק שרק כך הדין בארץ ישראל,
עיין מגיד משנה.
17בבא בתדא שם בשם אבא שאול לפי פידש״י.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע ב כ ר ן
ב<ן
מה
שאול
לדוד
כשהלך שמואל למשוח א ת ד ו ה היו מלאכי השרת
מקטרגיו אותו לפני הקדוש־בווך-הוא ,ואמרו ן
רבונו של עולם ,מפני מ ה נטלת המלכות משאול
ונתת לדודו
אמר להם * א נ י א ו מ ר ל כ ם מ ה ב י ן
ש א ו ל ל ד ו ד וכוי•
פס״ר פיח ,שוחיט תהלים כז
ז.
ק ש ה כשאול ק נ א ה
כל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרקים בגליונות הקודמים:
א.
איך א ל ד
ג
ע ג ל ת בקר
ג.
וירב בנהל
ד.
ה ט א ת קסם
ה.
בעין דור
ו.
מלכות שעה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק ש ה כשאול ק נ א ה
קשה כשאול קנאה — קנאה שקינא שאול בדוד
)שיר השירים רבה ,ח(
ואלו שאלות התלמידים ,אשר הוסיפו ושאלו בעניין רדיפת שאול את ד ו ד :
כיצד הפך האיש הטוב הזה לרודף ,נוקם ונוטר ז
הוא ,אשר בתחילה ברח מן השררה והתחבא אל הכלים כמתבייש מפניה ,והנה
עתה הוא מתחיל לרדוף אחריה בחמה שפוכה גלויה לכל.
האם מותר לנו לנקוט בדעה ,כי שאול באותה תקופה היה חולה נ פ ש ו
האם מעיד על כך הכתוב )טז ,יד( ו ב ע ת ת ו ר ו ח ר ע ה מ א ת ד ׳ ז
ההיה זה כדי להוסיף על עונשו ן
ואם בן ,הרי זה עונש אכזרי מדי ,ללא כל ייהס להטא אשר הטא. .האם
לא די שניטלה ממנו המלכות ,ולמה ליטול ממנו את הדעה והבחירה ולטורדו
למצב טרגי שכזה ן
וכי ננעלו בפני שאול שערי תשובה ?
ולפי זה נראה גם אכזרי ביותר הדבר ,שנשלח שמואל למשות את דוד,
,בעוד שאול חי וממשיך למלוך.
ולמה היה עוד צריך לזמנם יחד ,שיהא דוד יושב לפניו ומנגן .שיראה שאול
כיצד דוד מפליא ומנצח את גלית וזוכה לתהילת הרבבות ולאהבת כל ישראל
ויהודה וגם לאהבת יהונתן בנו ובתו מיכל ,ולאהבת השם :ו י ה י ד ו ד
ל כ ל ד ר כ י ו מ ש כ י ל ו ד ׳ ע מ ו )ראה את כל האהבות האלה
בפרק יח(.
האם לא היה כל זה מכוון להרגיז את שאול ,ולהבעיר קנאתו בו ז
ומה חטא דוד ,שהיה ככה נרדף ,בראשית דרכו אל המלוכה ן
#
כיצד הפך האיש הטוב הזה לרודף ,נוקם ונוטר ?
שאלה זו היא גם ראשונה במעלה ,שכך היא עשוייה להרריך אותנו ,להבין א ת נפש
שאול ,עם הלימוד ברובו של ספר שמואל א /לפי ה ס ד ר ; להסביר הליכותיו ומעשיו
אחרי שניטלה מ מ נ ו המלוכה ,ולהקישם אל תחילתו.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
אולם השאלה השנייה מעכבת .כי מי ש ח ו ש ב ששאול באותה תקופה היה חולה נפש,
הוא פטור מלענות על השאלה הראשונה.
הוא מזכיר לנו אותו מ ל מ ד דרדקי שהתקשה לתרגם לתלמידיו מהו ה ע ט ל ף בפרשת
העופות הטמאים ,ואמר להם כי הוא דג משוגע .וכאשר דרדק אחד העיז ושאלו:
רבי ,אם דג הוא ,כיצד הגיע אל העופות ? — ענה לו הרבי בקפידה ,הלא לכך אמרתי
שהוא משוגע ,ואתה בא ושואל עליו קושיות.
חטא חטאו כל אלה שהדביקו מ ח ל ת נפש זאת אל שאול .לא זו בלבד שפגמו בדמותי
המופלאה של משיח ד׳ ובחיר ד׳ ראשון למלכות ,אלא גם סילפו על ידי כך את
דמויותיהם של כל םביביו.
הנה יהונתן זה בנו אהובו ונעימו ,נ א ש ם על ידם בבגידה באביו בשעה שהיה הולה,
ועוד הוסיף להרגקזו .ומיכל בתו אף רימתה אותו בתרפים ובכביר העיזים .ולא ידעו
הילדים לכלכל מ ח ל ת אביהם .ודוד עצמו ,אף כי נזהר ,ובכבוד נהג בו ,בכל זאת,
לא נראה כי הרגיש במחלה .ויותר מכולם שמואל הנביא אשר משהו ,ואשר אהבו,
והתאבל עליו בכשלונו ־־־ מדוע פנה והלך הרמתה ולא יסף לראות את שאול עד
יום מותו י ומדוע לא דאג למצבו בעת כזאת.
יעוד ,מד ,שגילו לנו חז״ל ,כי כל אותן שנים שהמשיך שאול לחיות ,היו בזכות
תפילתו של שמואל עליו — האם על חיים כאלה ראוי ה י ה להתפלל ?
אמר ר׳ יוחנן :זיקנה קפצה עליו ,על שמואל — דכתיב )ט״ו ,י( נ ח מ ת י
כ י ה מ ל כ ת י א ת ש א ו ל ] .ורצה הקב״ה להורגו מיד — .רש״י[.
אמר לפניו :רבונו־של־עולם ,שקלתני כמשה ואהרן ,דכתיב )תהלים צ״ט ,ו(
משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו .מה משה ואהרן לא בטלו מעשי
ידיהם בחייהם ,אף אני לא יתבטל מעשי ידי בחיי.
ו ש א ו ל י ו ש ב ב ג ב ע ה ת ח ת ה א ש ל ב ר מ ה )ש״א כ״ב ו(.
וכי מה עיניין גבעה אצל רמה י
אלא לומר לך ,מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה ו
)תענית ה(:
תפילתו של שמואל הרמתי.
לא היינו מאריכים בסתירת הטעות .כי האמת מתגלית אך בדרך הלימוד הנכון ,ואז
הטעויות נופלות מעליהן .אך כיוון שבטעות זו כבר החזיקו גם מהתלמידים שלנו,
אחרי שקראו בספרות מחקר ושירה ומסה ,ולא ראו בה כל פסול ,חובה עלינו להוקיעה,
ולהצביע על שרשיה הכוזבים.
8ל-תגעו
28
ב ל ש י חי ובנביאי 8ל ?-יעי•
www.daat.ac.il
)דה״י טז .כב(.
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנה מקצת דברי אחד הסופרים החשובים״• העורך• השוואה בין שאול לאיוב.
הלא לעומת סופו של.שאול נראית לעינינו אחריתו.של איוב חתימה מלודר
מטית ,כפתרון מתקתק ורב אושר — —
מה שאין כן בשאול; שמואל עשה אותו כלי שרת להפצו .הוא לקח אותו
מן הבקר למושחו מלך על ישראל ,אך סמוך להמלכתו כאשר אך החלו
כנפיו לצמוח ,כבר נתעורר רצונו של שמואל לקצצן וקנאתו בערה בו עד
לאימים .מעולם לא למדוהו איך לנהוג כמלד ,ומעודו לא זכה לקורט של
״ רחמים וסליחה .שגגותיו נעשו זדונות .תמיד מיצו כלפיו את הדין .הנביא,
האלוקים וכל הטבע ,כביכול ,קמו עליו לבלעו ,לבלבלו ולדרדרו תהומה .הוא
אירס לו את היםוריס לעולם .מרוב מכאובים צורבים נשרף שכלו ולא ניתןלו
לשתות את כוס התרעלה שלו ברוח פילוסופית שלוה —
אולם איתרע מזלו ורוה נכנסה בו ונהג בשגעון והפיל אימה סביבותיו .לבו
הגה רעות ,ופיו דיבר טרופות ,וכל ישותו נתפרעה.
)אישים מן המקרא .ישראל כהן ע׳ (183—182
וחוקר היסטורי אחד קבע כי שאול היה לקוי בנפשו .וכי ״קרוב לוודאי כי גם׳
בילדותו ,פקדו את שאול תזוזות נפשיות״) .ההוכחה לזה ,גנאי הוא להעתיק (.וגם
הוא כקודם מלעיג על הנביא ועל משיחו?
ייתכן ששמואל שמע על שאול לפני כן ,אולי אף ראה אותו וסבר כי •בחור
זה יצלח למלוכה ויהיה נוה גם לו :אינו נראה כמתונן בתכונות העושות
מנהיג גדול אבל הוא גבור חיל משכמו ומעלה גבוה מכל העם .ודאי יהיה
רצוי לעם .הוא שמואל יעמוד לימינו וינהלו בעצותיו—בלעדיו לא יעשה דבר.
ואם לא ישמע בקולו יעזבנו ולא יעמוד לימינו .אם לא יעמוד לימינו — לא
תיכון מלכותו.
)דוד המלך — מהקר היסטורי א .ראובני ,הוצאת מסדה ע׳ (65—63
ולשון חכמים מ ר פ א :
הגמול המקווה לנו מהעלות הדברים על הספר ,כי בהעלותנו את הגנות
על הספר ,באים הדברים הלוהטים ומטפחים על פניגו להכיר את הגנות
)״חזון איש״ על ענייני אמונה ובטהון ב .ג(
הלא לדבריהם יש ל ת מ ו ה !
שנתיים ומחצה הוסיף שאול למלוך על ישראל ,ואיש מכל העם לא הרגיש ולא ידע
כי מלכם חלה נפשו .וכל העם הוסיפו ללכת אחריו ללחום מלחמותיו באשר ערכם
בעמק האלה ,בקעילה ובאחרונה בשונם;י)יז — כג^-־כח(.
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
נעריו ,שרי צבאו ועבדיו יהיו עמו בעצה ועשו א ת דברו .גם ישבו השרים על
שולחנו בימי החודש ,כפעם בפעם) .כ(.
ומעשהו בנוב ,אד נרתעו הרצים מלשלוח ידם לפצוע בכוהנים ,אבל לא קם אחד מכל
שריו למהות ולמנוע מדואג האדומי מלעשות זאת האכזריות :וימת ביום ההוא
שמונים וחמשה איש נושא אפוד ב ד :ואת נב עיר הכהנים הכה לפי הרב ובו׳)כב(.
אבנר למד .נהרג ז
על ידי שהיתר .ספיקה בידו למחות בנוב עיר הכהנים ,ולא מיחד..
)ירושלמי פאר .ס״א הל״א(
אדרבה ,נראה שרבים הצדיקו את רדיפתו את דוד וגם עזרו לו לרדוף .ראה דברי
גבל הכרמלי אל עבדי דוד )כה .י (.ואת מ ח ש ב ת בעלי קעילה להסגירו )כג .יב(
והזיפים וגם אחרים באים לאמור הלא דוד מסתתר עמגו) .כג—כד—כו(.
ש נ י ה ם ח נ י ת ו ח צ י ם — אלו בעלי קעילה.
ו ל ש ו נ ם ח ר ב ח ד ה — אלו הזיפים.
)שם — תהלים נז(
ושלושת אלפים איש בחור מ כ ל י ש ר א ל הלכו עמו לבקש את דוד על פני צורי
היעלים )כד( ,ובגבעת החבילה -על פני הישימון על ה ד ר ד :ו א ב נ ר ב ן נ ר
ו ש א ו ל ש ו כ ב ב מ ע ג ל ו ה ע ם ה ו ג י ם ס ב י ב ו ת י ו ) .כו(.
גם כאשר ביקש ללכת אל בעלת האוב נמלד תחילה בעבדיו והם סייעוהו בדבר .ואת
זה בוודאי אפשר לראות כמעשה מעוקל ,ובכל זאת הלכו עמו לשם שנ י א נ ש י ם
)כח .ח( — אבנר בן־נר-ועמשא בן יתר ,והם נקראו א נ ש י ם צ ד י ק י ם ו ל ב א י ם
ב ת ו ר ה )ויק״ר כ״ו ,מלכים א׳ ב .ל ב ; ירושלמי פאה שם(.
ואילו היה שאול בלתי שפוי ובלתי אחראי על מעשיו ,לא היה נשפט ולא נ ע נ ש על
החטאים שעשה בתקופה ההיא ,על הכהנים ועל הגבעונים ועל הדרישה באוב) .ראה
דברי הימים א׳ בסוף פרק יו״ד(.
יחד עם .זה יש למחות כגגד טעות אחרת ,שכבר נשתבשה ועלתה על לשונם של
רבים וגם טובים מאתגו ,מבלי אשר שמו לבם אל מקורה הפגום .והיא ״ ה ט ר ג ד י ה ״
של שאול המלר.
עברתי על הרבה ספרים ,מסות וחיבורי תלמידים העוסקים בנושא ,ולא מ צ א ת י אחד
שיוותר על המושג הזה מלהזכירו.
והגה ד ו ג מ א :
הכרוניסטן — הצייר הגאוני ,אשר קבע למשמרת עולם את צלמי הענקים של
קדומי עמנו ידע היטב ,מהי ואיזוהי הדמות שהוא חפץ להנחילה לנו בציורו
זה המתאפק ,המחריש מרוב דעת ,בדמות דיוקנו של שאול בן־קיש משבט
בנימין.
הוא חפץ לצייר דמות טרגית ,דמות אנוש אשר חותם הגורל הטבוע בה,
מעלה אותה למדרגת סמל מרעיד.
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משהו מן הרוח המרחפת באוידיפוס של םופוקלם נושב עלינו גם מבין
השיטין של םיפור המקרא על גורל הייו של שאול.
)על שאול — ישורון קשת — אנטולוגיה מקראית ע׳ (245—244
יוצרי הטרגדיה ,היוונים הקדמונים ,היניחו ביסודה ,כי לא מעשיו של אדם ,ה ם
הקובעים גורלו ,אלא להיפר — גורלו של אדם הוא הקובע א ת מעשיו) .משם(.
לכן היה גיבורם ד מ ו ת ט ר ג י ת ,הכושל הינם ומעורר על עצמו א ד ה מ ל ה
)אריסטו .פואטיקה פי״ג( .על כן ציירוהו ,כאיש מרמי ה מ ע ל ה המלא תסביכים נפשיים
ושאיפות גדולה .אד ״גורלו״ הביא עליו תמורה אכזרית ודרדר אותו מן ה ה צ ל ה ה
א ל ה כ ש ל ו ן ) ש ם ( ולא הוא האשם בכשלוגו ולא הוא ראוי לאסונו.
זו היתד .השקפתם של היוונים ,שהיו בימים ההם עובדי אלילים ממש.
ל א כ א ל ה ה ל ק י ע ק ב ,כ י י ו צ ר ה כ ל ה ו א ו כ ו ׳ )ירמיהו י .יב—טז(.
הסיפורים שנכתבו בתנ״ר ,מטרתם הינוכית טהורה .ל א לגינוני אמנות ואף לא
להקר היסטורי נכתבו לנו כל אלה על ספרי הספרים ביך נביאים ,אלא כהמשך לגר
המצווה שבתורה מורים הם לנו דרך היים ותוכהות מוסר .ע ל כן הייבים אנו ללמוד
בהם לפי ה ש ג ב שלהם ולפי מגמתם .ובנתינתם לנו בקודש ,ב ר ו ב ה ב מ ה
ו ב ד ו ב כ ע ם ) .ראה קהלת א .יה — ורש״י בנדרים כב.(:
אמר רב אדא ברבי חנינא :אלמלא חטאו ישראל ,לא ניתן להם אלא חמשה
)נדרים כב(:
הומשי תורה וספר יהושע בלבד.
על כן לא נבקש בתנ״ך אידיליות ,דרמות ,קומדיות וטרגדיות ובייחוד א ת זו
האחרונה הם לנו מלהזכיר ,כי כל אלה אינן צורות ספרות ואמנות שעשועים בלבד,
כי שרשם ומולדתם באמונות ודעות זרות.
נבקש בתנ״ך את לבו של האדם ,כיצד הוא נאבק במכשולי ההיים שהם הס
נסיעותיו המכוונים כפי כוהו ועיניינו ,כי על הכל פקוהה עין של מ ע ל ה :
גדל ה ע צ ה ורב ה ע ל י ל י ה א ש ר ע י נ י ך פ ק ו ה ו ת על ד ר כ י בגי
א ד ם ל ת ת ל א י ש כ ד ר כ י ו ו כ פ ר י מ ע ל ל י ו )ירמיהו ל ב יט(
שאול מלך ישראל איננו ד מ ו ת ט ר ג י ת .אלא דמות גדולה ונפלאה אשר נתנה
לנו ללמוד בה כה נפשו של אדם ,כות נפשנו.
הוא לבדו נושא באחריות על כל מעשיו ,על הראשונים ועל האחרונים ,ועל כל אלה
הביאו אלקים במשפט.
אמר ר׳ יהושע דםיכנין בשם ר׳ לוי:
מלמד שהראהו הקב׳׳ה למשה דור דור ושופטיו ,דור דור ומלכיו ,דור דור
וחכמיו ,דור דור ומנהיגיו ,דור דור ומשניו ,דור דור ושוטריו ,דור דור
ופרנסיו .דור דור וחומםיו ,דור דור וגזלניו ,דור דור ונביאיו.
והראהו שאול ובניו נופלים בחרב.
אמר לפניו :מלד ראשון שיעמוד על בניד ידקר בחרב ז
אמר לו הקב״ה :ולי אתה אומר ,א מ ו ר א ל ה כ ה נ י ם שהרג ,שהם
מקטרגים אותו שנאמר :ויאמר ד׳ אל משה אמור אל הנהנים בני אהרן.
)ויקרא רבה אמור ,םכ״ו(
31׳,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
ו??ןח ?זמואל את־לןרן השמן ף מ ש ח אתי י#ןךב אחיי׳
נת$לח
.ן רי ס
ריס
ד׳
$ךה
אל-ךןד
ד׳
מ ?ם
ו ל ע ת ת י רוס-ןץי• 9א
ת
י׳
מך.י1ם
ס הוא
ן קן ע ל ה
שאול
:
)ש״א טז ,י ג -י ד (
והיותר מתיישב אצלי ,ששאול אחרי שסרה ממנו רוח ד׳ הנזכר לא נשאר
כיתר ־האנשים ,אבל סבבוהו בלהות ומתשבות רעות ,והיה תמיד דמיונו
מתעסק בעונשו ,ואיך קרע ד׳ את מלכות ישראל מעליו .ואיך רוחו הטוב
סר מעליו— .
ושהרוח והמחשבה הרעה ההיא היה לו מאת ד׳ ,ר״ל ,שהיה מחשב תמיד
)אברבנאל(
שה׳ סר מעליו ויהי אויבו.
אמנם עת יוסר ממנו השפע בחטאו ,וכליו יורקו מהרוחניות השוכן בם ,ירגיש
החסרון הזה וישתומם ויתבהל .ותחת רוח הנשגב ישכון בו רוה אתר שחורי,
)מלבי״ם(
מלא בלהה ועצב דאגה ובעתה.
המלבים הלך בעקבות אברבנאל להסביר את הרוח הרעה מ א ת ד /אשר ביעתה את
שאול .אך הוסיף א ת הרגשת ההתרוקנות מרוח ד׳ שהיחד! בו בתהילה.
אף הוא העתיק מדברי אברבנאל אשר כנה במחלת המונוקולי״א א ת זו הרוח השחוריי
העצביהדאגה והבעתה.
אך זח חלי ואשאנו — פ י ׳ :ואסבלנו ו ת ״ י :ואסובריגיה) .ראה ירמיהו י .יט(.
על העצבות הזאת מדברים שנים מרבותנו האחרונים ,ועל יךי כל אחר מוסבר פסוק
קשה במקומנו .שני הפסוקים האלה אמרם דוד לשאול בתוכחה ,את האחד בצאתם
מן המערה'ואת השני בקחתו ממנו א ת חניתו ואת צ פ ח ת המים.
ו נ פ ש כ י ת ק ר י ב מ נ ח ה )ויקרא ב׳ א( לשון נפש מלמדנו ,דמנחה'
באה לרצות על הנפש — ונראה מסוגי׳ דקראי שבא להשיג כפרה וריצוי על
השחתת הנפש במידות .ומשום הכי אמר דוד אל שאול )כ״ו .יט( א ם ד ׳
ה ס י ת ו ב י י ו ה מ נ ח ה ,פירוש :הסיתך בי על ידי מחלה של מידת
העצבון וכעם ,ירח מנחה להסיר מחלה זו ממך —
א ת א ז כ ר ת ה )שם שם ב( ־— ויש להתבונן מה זה בא במנחה ג׳ אזכרות.
ולפי דברנו ,דמנהה בא מחמת השחתת־ המידות על ידי אחד מחולי המרות—
וכעינייודתנן ,ע ו נ ש ע ב י ר ה — ע ב י ר ה ,פי׳ העונש הוא שמביאו לידי
י ־הולי שגוררו לידי עבירה .ואח״כ צ י י ד ג׳ כפרות; ראשית :לכפר על החטא
״־ הראשון שהביאו לידי זה .שנית :להשיגהו רפואה למחלתו ,כשאמר דוד
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכו׳״ שלישית :לכפר על מה שהוסיף לעוות אחר שהיגיע לידי חולי ,כי אף
על גב שהחולי גרם לו ,מ כ ל מ ק ו ם א ם ה י ה מ ת ג ב ר ל ע מ ו ד
נגד רוחו הקשה ,היה מתגבר.
ואין החולי אלא כמו ניסיון שבא דבר עביר ה ל י ד ו /ש א ם
אינו עומד בניסיון ,נחשב לעבירה.
)העמק דבר להנצי״ב זצ״ל(
העצבות שירדה על שאול היא גם •עונשו• ,ואף כי ב ה ע צ מ ה •המשך החטא ״וכעיניין
דתנן עונש עבירה ,עבירה״ — אך הוא גם :המשך הניסיון. • .
רעיון זה יעזור לנו אחרי כן ,בפתרון השאלות האחרונות. .
ובאורות
־• .
׳"
הת-שובה:
מהו מקור הרוגזה״של רשעים,׳ מהו הקצף על העולםיכולו ,מהו יסוד העצבות
המרה ,האוכלת את הרוח ואת הבשר ,הממלאת ארס את ,ההיים המצויים
אצלם ,מהיכן מקור משחת זה נמשך ן —
בבטחון פנימי ברור אנו משיבים על זה :ממקור הרשעה כל זה נובע,
)ש״א כד .יג(
״מרשעים יצא רשע״
חפשי הוא הרצון ,ולהיות גבור ובן הורין אמיתי באו החיים.
והרשעה השרויה בעומק הנשמה ,כשהרצון איננו חפץ לעזבה ,הרי היא סותרת
את המשקל השוה של •החיים •,את היהם הישר שיש לנשמתו של האדם עם
היש ,עם׳כל ההוויה כולה בכללותה ובפרטויותיה.
והרוס ההרמוניה — מכאובים רבים הוא מסבב ,וכשהוא הודר אל הרוח,
עצומים יסוריו שהם מתגלים בצורה של זועה ,של קצפון ,של הצפא של
)אורות .התשובה להגרא״ייקוק זצ״ל ,פרק ח ,ד(
קלוןויאוש.
נרחיב את דברי המלבי״ם ',כי ה ע צ ב אשר׳ לשאול בא מ ה ר ג ש ת החסרון ,כאשר
הורקו כליו מ ש פ ע הרוחניות שהיתה לו .ונזכור כי שאול הוא זה שהגיע לדרגות
ג ב ו א ה עם הגיעו ל מ ל כ ו ת :ו צ ל ה ה עליך ר ו ה ד ׳ ו ה ת נ ב י ת ע מ ם
ו ג ה פ כ ת ל א י ש א ח ו )ש״א יי .ו(.
ואף כי בוודאי גשאר באותן הדרגות אשר הגיע אליהן׳ בכוחו הוא )ראה מדברי
חרמב״ם בפרק הקודם ״זאת קומתו״ ,מהלכות יסודי התורה פ״ו הל״א( ,אך כמה
קשה היא חעצבות לרוח הגבואה.
ולא תרחיק היות חסרון כמה מידות ממעט ממדרגת הנבואה.
שאנחנו מצאנו בכמה מפחיתיות המידות שמונעות הנבואה לגמרי ,כ כ ע ס.
אמרו :כ ל ה כ ו ע ס ,א ם נ ב י א ה ו א ; נ ב ו א ת ו מ ס ת ל ק ת מ מ נ ו
)פסחים םו.(:
— והביאו ראיה מאלישע ,שנסתלקה ממנו הנבואה ,כשכעם; עד שהסיר כעסו
— והוא אמרו :ו ע ת ה׳ ק ח ו ל י מ נ ג ן ) מ ״ ב ג ,ט ו ( .
,
־ וכן הדאגה והעצבות וכו .
www.daat.ac.il
)ה׳ פרקים להרמב״ם פרק שביעי(.
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם שמן ה מ ש ה ה שנתן על ראשו של שאול) ,ראה בפרק הקודם ״ראש למשיחים״( גם
הוא כוחו יפה היה להעלות את האדם לגדולה שבמידות ,ו ה י א מ ק ו ר ה ש מ ח ה .
הנה כי כן פירש לנו הנצי״ב את גבורות הנפש שנתנה בכהן הגדול אשר גמשח
בשמן המשהה.
וןזצסן ק&דול מאןחיו אשר-ייצק על־ואשי ? 19קקיקיוןה
ומלא $ת -ן ד י ל?בש א ת ־ ס ^ ך י ם
$ת-לאשו $א לפךע ו?$ךיו $א יפרם:
ןעל -?$נפשת נןת ?א יבא לא?יו ו^אמי $א ?טןיא:
ומן-קמקןש י א !?א ו*א ןח?ל את מקןש $ן*לןו
?י נזר שמן מ י ן ס ת ' ^ ל ׳ י ו ^יןיו אני ד י :
)ויקרא ,אמור כא .י-יב(
מן ה מ ק ד ש לא י צ א — מ ק ד ו ש ת ו לא יצא
)סנהדרין יט(.
מת לו מת אינו יוצא אחריו ,ואינו יוצא מפתח ביתו או מן המקדש.
)רמב״ם הלכות כלי המקדש פ״ה הל״ה .סנהדרין יח .יט.
ראה גם ב״כםף משנה״ וב״תורה תמימה״(
ל א י צ א — מכאן למדו רבותינו שכהן גדול מקריב אונן וכן משמעו ,א ף
א ם מ ת ו א ב י ו ו א מ ו אינו צריך לצאת מן המקדש אלא עובד עבודה.
)רש״י כאן ובזבתים צט(.
ס•
כ י נ ז ר וכר .הוא טעם על שאונן כהן גדול אינו מחלל את העבודה .דהא
דאונן פסול לעבודה הוא משום שאינו ראוי לעמוד לפני המלך בשעה שהוא
בעצב — .א ב ל כ ה ן ג ד ו ל ,ש ה ו א ד ב ק ל ש כ י נ ה ,ר א ו י ל ה י ו ת
פ נ י ו ו ל ב ו צ ו ה ל י ם א פ י ל ו ב א נ י נ ו ת והיינו טעם כי נזר משחת
)העמק דבר(
אלקיו עליו אני ד׳.
ומקורו בזוה״ק:
ובגין.דאיהו קדישא כגוונא דלעילא ,כתיב ביה ומן המקדש לא יצא) ,ולפי
שהוא קדוש כדמיון שלמעלה כתוב בו ומן המקדש לא יצא(— .
ותא חזי ,כהנא עלאה בעי להתחזאה בשפירו דאנפין ,בנהירו דאנפין,
בחידו יתיר מכלא .ולא בעי לאתהזאה ביה עציבו •ורוגזא .אלא כלא כגוונא
דלעילא.
)ובוא וראה ,כהן גדול צריך להתראות בפנים יפות ,בפגים מאירות בשמחה
יותר מכולם .ואינו צריך שיתראה בו עצבות ורוגז ,אלא הכל כדמיון של
)זהר ,אפור סט(:
פעלה(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן מצאנו בהליכות המלך ,בקודש:
£.
מת לו מת אינו יוצא ,מפתה פלטין שלו.
)סנהדרין כ(.
המלך מסתפר בכל יום )כהן ־גדול מערב שבת לערב שבת ,כהן הדיוט כל
שלושים יום( ומתנאה במלבושים נאים ומפוארים ,שנאמר )ישעיהו לג .טז(
מלך ביופיו תחזינה עיניך.
)שם כ ב :רמב׳׳ם הלכות מלכים פ״ב הל״ה(
?מנצס מןמיר ןןץד
ד׳ ?^זף לק1פה־מ?ו יבישוץהנןי מה־יןיל מאד:
תאנת לבו ןתת
מ נאךקןת ^9יזיו ג ל ק ׳ ג ץ ת ^ -ה :
?י*ו1יןך?ינו בךכית סוב ?$זית ^ראשי ןג^ךת ?ז:
סץם ¥אל ?9ף
ל 1ארך ,י?!ים עו?ם ן?ד:
ןר! ?בידי 9ישי?סף היד ןןןדד ^שוה ??יו:
?י וישיתהו ?ךכית לעד תחךהו בקןמןזה את 39יף:
?י כ״^לף #1ס נ ד ׳ ובקסד ?^יון 3ל ימוט:
)תהלים כא .א .ח .וראה גם בפרק מ(.
אם העצבות פוגמת בנפש אצל כל אדם ,כל שכן אצל שאול שזו הורידה אותו
מדרגת נבואתו והוציאה אותו מהמקדש ,אשר נמשה שם למלכות בשמן המשחה,
שמן ששון .י
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
כיצד ה פ ך ׳ ה א י ש הטוב הזד .ל ר ו ד ף ?
מה ל פ י -ד ע ת כ ם היה על שאול לעשות בשעה שאמר אליו ש מ ו א ל :קרע ד׳ את
ממלכות ישראל מ ע ל י ך ?
תמימים שבכם יאמרו ,היות ששאול היה עניו וצנוע ,ובורח מן.השררה בתחילה ,הרי
טוב היה עושה־ •באותה שעה :,אילו היה מסיר מעליו בגדי מלכותו ו א ת כתרו ומניח
אותם לפני הנביא ,ואולי גם מודה לו על נטילת שררה זו ממנו.
רוצים הייתם לראות את שאול ההזר לו בשקט אל בית אביו ,ואל דודו ,כמהלך אחרי
האתונות שאבדו לו וגם נמצאו.
תמימות שבכם מעידה ,שאין אתם בקיאים בכוחה של שררה.
קשה היא השררה שהיא דוהקת את בעליה
)מדרש הגדול .ב״ר צט(
חריפים ונאמנים עלינו דברי י פי חכם ובעל נסיון:
הניא ,אמר ר׳ יהושע בןיפרהיה:
בתחילה ,כל האומר לי עלה )לנשיאות( — אני כופתו ונותנו לפגי הארי.
עתה כל האומר לי לירד ממנה ,אני מטיל עליו קומקום של חמין .שהרי
)מנחות קט(:
שאול ברח ממנה'-,וכשעלה ביקש להרוג את דוד.
רבי יהושע בן פרהיה היה מן הזוגות הראשונים ,ונשיא בימי יוחנן כהן גדול )ראח
אבות פ״א( אמנם באבות דרבי גתן מיוחסים הדברים ליהודה בן ט ב א י ) פ ר ק יו״ד(.
אל לנו לשכוח ,כי מאותה שעה שקיבל עליו שאול א ת עול המלכות ,הפך לאיש
אחר ,ולב אחר ה פ ך .ל ו אלקים — לבו של כל ישראל )לשון הרמב״ם( כי מ ע ת ח
הופקד להיות נגיד על ה ע ם ומושיעו ,לשופטו ולהורותו לצאת לפניו וללחום א ת
מלחמותיו.
ושאול ע ש ה וגם יכול) .ראה לעיל בפרק ״זאת קומתו״( .ושאול עדיין בעצם פריחת
פעילותו .והנה אתם אומרים לו פ ת א ו ם :הנה א ת הכל ,ולך שוב הביתה ?
והרי בזה סיבה שלישית לפתח עצבו ,בהרגישו הסרונו בהתרוקן תפקידו זה הגדול
אשר מילא את ידו ואת לבו.
גם ש מ ו א ל ' ב ש ע ת התוכחה ,לא אמר לו כי יניח א ת תפקידו מיד .גמורה היתה
עמו נבואתו אך גם סתומה ,כי לא פירש לו אימתי תקרע המלכות מעליו ,כיצד
תקרע ,ועל יךי מי
אבל באותה שעה נעץ קנה בליבו של שאול ,אשר עליו סובכו כל פקעות העצב
והדאגה ,הצער והרוגז — היתד .זאת מ י ד ת ה ק נ א ה .
ףאמר אליו שמואל לןלע ד׳ את ממלכות לשךאל ?9ליף סיום
ונתןה
36
לרעך
ט
ס י
ב
??ו
www.daat.ac.il
1
)טו.כח(
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתבים למערכת
על השימוש בתאריך אזרח*
ב״ה א׳ אחרי ר ניסן תשכ״ז לפ״ק.
שוכ״ט למר יונה עמנואל ,עורך ״המעין״.
קבלתי בתודה את ההוברת שיצאה החדש ,ובתמיד שמחתי לקראתה ונהנתי
מקריאתה.
יורשה לי להעיר הערה אחת הנוגעת למאמרו של ד״ר יוחנן כהן ישר .בעמ׳ 67
סידר א ת הביבליוגרפיה של כ ת ב י המהר״ל ,אולם הצטערתי לראות שאת ציון ש נ ת
הופעת הספרים ציין לפי תאריך'לועזי .דומני שאין זה לכבודו של המהר״ל מפרג
זי׳׳ע )גם לא של ״המעין״( לציין את ספריו בתאריכים לועזים.
בספרי האחרונים דנו בענין כתיבת תאריך לועזי אם הוי איסור ובשו״ת ,׳,ציץ
אליעזר׳־ הלק ה׳ סי ה׳ דן באריכות בענין זה ומסקנתו דרק אם מזכיר גם תאריך
עברי לא הוי איסור ,וגם זה רק במקום שמוכרח כמו בשטרי חוב וכדומה אולם
במכתב הרשות ראוי לא להזכיר רק תאריך עברי, .על אכו״כ בקובץ תורני וציון
ספרים תורניים .לו היה מציין א ת ב׳ התארכים הייתי מחשה ,אולם התעוררתי
אחרי שראיתי שמספר ספרים ציין רק בתאריך לועזי ,״ולא ת ה י ה תורה שלימה
שלנו כשיחד ,בטילה שלהם ולא תהיה כתנת כ פ ו נ ד ק י ת ״ ? !
7
בתקוה שבעתיד לא ישנה ה ד ב ר הנני מסיים את מכתבי וחתם בברכת חג כשר
ושמח.
מוקירו ומכבדו
בנימין סופר
רמת גן
ב״ה י׳ גיסן תשכ״ז
לכבוד
מר בנימין סופר ג״י
ר מ ת גן
שלום רב ,לאוי״ט
בתודה אני מאשר קבלת המכתב מיום ו׳ ניסן עם הערה חשובה בענין הןכרת
תאריכים אזרחיים במאמר על ביבליוגרפיה שימושית של כתבי המהר״ל מפראג
זצ״ל.
הערה זו ראויה להשמע ועלי לציין שהמערכת מ ש ת ד ל ת מאוד לא ל ה ש ת מ ש
בתאריכים לא־יהודיים .בסיפוק עלי לציין שהמעין נמנה בין הבמות התורניות
המעטות ,בהם אינו מופיע תאריך הכרך והגליון בתאריך אזרתי ,וזאת בניגוד
לנוהג ב״סיני״ ,־״שמעתין״ ,״בית יעקב״ ,״פרדס״ ועחד .מ א י ד ך יש לציין שלפעמים
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין למנוע השימוש בתאריכים כלליים שהנהיגו הנוצרים בתוך מאמרים הםטודיים.
ברשימת הביבליוגרפית של כתבי המהר״ל צוינו כל ההוצאות החדשות א ך זרק
בתאריכים עבריים והמחבר השתמש בתאריכים ־אחרים רק בציון שנת הופעתם
של הדפוסים הראשונים ,וגם שם בהלקם רק כתאריך לווי ,מודה אני שהיה רצוי
אילו צוינו כך כל הדפוסים הראשונים שבמאמר ,אבל מאידך י.ש להודות שקשה
לוותר על השימוש בתאריכים לא-יהודיים ברשימה כזו ,עובדה היא שהישובים
הסטוריים נעשים רובם ככולם ע״פ התאריכים כנ״ל ויש להודות בעובדה שיש
רבים שציון שנת 1592נותן להם תמונה יותר ברורה מציון שנת שנ״ב,
ובענין האיסור בשימוש בתאריכים נוצריים ,יש מקום לפענ״ד להזהר מהפרזה.
בודאי רצוי מאוד להמנע כמה שאפשר מדבר זה ,במיוחד כאשר זכינו לחשתחרר
מעול הגויים וזכינו לחיות בארץ ישראל ומחויבים אנו לחזור ליעודנו המקורי.
אך מאידך אין להכהיש שהיו גדולי ישראל שהשתמשו לפעמים בתאריכים
לועזיים ולכן יש להזהר מלהוציא לעז .ודומני שהרבנים החשובים שדנו וכתבו
בשנים האחרונות על ענין זה לא ראו את מכתבו של גדול האחרונים ,אביר ההלכח,
בעל הש״ך זצ״ל ,בו השתמש הש״ך בתאריך לועזי בהתכתבות ידידותית עם
פילוסוף נוצרי •,וואלענטיני ווירריך .המכתב הזה מסיים בשורות אלו:
הק׳ שבתי בן הגאון רבינו מאיר הכהן
ולכל חבריך המקשיבים אמריך שלום וישע רב אליהם יקרב
העלישויא יום ג׳ פעברואר .1660
המכתב הועתק בכללו ע״י שלמה י״ל רפפורט )שי״ר( בסוף ספרו תולדות
גדולי ישראל.
ודומני שאין מקום לחלק ולומר שרק כלפי הגויים יש מקום לחתיר ,שהרי
דווקא במכתב ידידותי אל הכם נוצרי יש מקום להזהר מכל גילוי כאילו אנו מודים
בתאריכים הנוצריים המונים את השנים אחרי הבל וריק .אם בכל זאת השתמשו
גדולי הפוסקים )ראה גם שו״ת הרמ״א סי׳ נא( בתאריכים אלה ,יש לומר שלא
חששו לחשש כזה ,שהרי גם הגויים יודעים שאין אנו מודים להם כלל ,לא בהבליהם
ולא במשמעות הדתית־התרבותית שבתאריכים שהנהיגו.
ומענין לענין :יש להעיר שאין לטעון שהשימוש בחודשי החמה בא לנו רק
מהגויים .ראה פירש״י סנהדרין יג ע״ב ד״ה שמור את חודש האביב המזכיר ״ניסן
של חמה״ ולפי דבריו שם כוונתה התורה ב״חודש האביב״ ל״ניסן של חמה״ ,עי״ש
היטב וכבר עמד על דברי רש״י אלה הרב דוד צבי הופמן זצ״ל בפירושו לויקרא,
הקדמה לפרקים .25—23לפי דבריו השתמשו אבותינו בחיי הכלכלה וחחקלאות
בחודשי ההמה.
אך כאמור כבר לעיל ,בודאי רצוי מאוד למעט בשימוש של התאריכים הנוצריים
ולכן אני מודה לך מאוד על הערתך בענין זה.
אודה לך גם על הערות נוספות ,במידה שיש לפי דעתך מקום לכך.
בברכת חג כשר ושמח
יתד .עמנואל
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשולי
המכתבים
מר ב׳ סופר נ״י ענה על הנ״ל שעיקר הקפדתו אינו על השימוש בתאריכים
אזרחיים אלא על אי־ציון התאריך היהודי.
מיותר לציין שאין כוונת ההתכתבות הנ״ל למצות את הבעיה בכל היקפה,
במיוחד שיש כאן צד הלכתי ונוסף לכך צד תנוכי שאין לזלזל בו כלל.
הומר הלכתי נוסף על הנושא הופיע כעת במאמרו של הרב מאיר אמםעל
שליט״א בספר שו״ת המאור )ספר יובלו של ירהון ״המאור״( כרך א /ניו יורק
ה׳ תשכ״ז עמי תלז והלאה; תודתי נתונה לרב קלמן כהנא שליט״א שהעירני על
כך .וראה שם בעמ׳ תצח ״דגם אומות העולם גופא בהשתמשם במנינם הזה לא
נקטוהו אלא לםימנא בעלמא ואין דעתם כלל לע״ז אם אינם מציינים בפירוש
טהכוונה ללידתו ,ומכש״כ .היהודי שמונה גם למנין ישראל ,אין לומר שדעתו
לע״ן ,והרי אנחנו מונים שבתות ,חדשים ומועדים למבין ישראל ,ור״ה שלנו אנו
חוגגים בפרסום ובריש גלי ,וכל האומות יודעין שמנין אחר לנו ,וכל מניננו למספרם
הוא לשום תועלת בעלמא״.״
ויש עוד להעיר לספר דינים ומנהגים ״יוסף אומץ״ לרב יוסף יוזפא חאן זצ״ל
עמד׳ .260—258המחבר — מאחרוני חסידי אשכנז — הביא שם רשימה מפורטת
של סדר הדשיהם וחגיחם של הנוצרים למיניהם .וראה שם בסוף עמי .259ועיין עוד
תשובתו של הרב חיים יצחק ירוחם זצ״ל ב״המאסף״ שנה יא )תרס״ה( הוברת א׳
סי׳ ו ,ובספר שו״ת יין הטוב )ירושלים תרצ״א( לרה״ג הרב יצחק נסים שליט״א
סי׳ ז—ת.
.ולסיום יש לציין שבמשרדי הממשלה במדיגת ישראלי נוהגים לכתוב את
התאריך העברי בכל המכתבים ,ובודאי רצוי מאוד שלכה״פ יהודים דתיים יקפידו
גם על כך ביתר זהירות ,אך בלי לחוציא לעז על אחרים שאינם נוהגים כך.
י.ע.
עפ משירת הגליון לדפוס ,נודע שבעל המכתב
מר בנימין סופר ,ספרן תורני ,נפל כמערכת פיני,
ה
,
יקום דמי
www.daat.ac.il
39
מבחן
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
ארץ
<שראל
צו השעה במערכת החינוך לשים תשומת לב מיוחדת לנושא ארץ <שראל ,קדושתה,
דיניה ולתשוקתם של גדולי ישראל לעלות לארץ ישראל לחיות שם חיי טהרה ועל
פעולותיהם בבניו הארץ•
הן בשיעורי תורה למבוגרים ,הן בלימודים בבתי הספר יש להרבות בנושא זה•
בחורף שעבר הוכרז בבית הספר ׳חורב* בירושלים על ׳ארץ ישראלי כנושא מרכזי•
בכתות השונות למדו פרקים שונים בתורה על נושא זה עם פירשיי ורמבין ,למדו
הלכות התלויות בארץ וקראו על עלייתו של הרמב׳ו לארץ ישראל לפני שבע מאות
שנה• גם שעורי הספרות הוקדשו לנושא זה•
להלן המבחן של כתה ז )ב( בנות•
מבחן — ארץ ישראל
תורה
שאלות
ה פ ס ו ק י ם )לפי
ב מ ה משבחים א ת א״יו הביאי דוגמאות מן
ה פ ס ו ק י ם ש נ ל מ ד ו מ ת ו ך ח ו מ ש דברים(״
א״ ״א״י א י נ ה מ ק י מ ת עוברי עבירה״״ ה ס ב י ר י א ת ה ר ע י ו ן ,
הביאי שתי דוגמאות״
ב״ ב ח ו ״ ל א י א פ ש ר ל ה ג י ע ל ש ל מ ו ת ב ע ב ו ד ת ד׳״ ה ב י א י ש ת י
דוגמאות״
ה ס ב י ר י ל פ י רש״י * כי ה א ר ץ א ש ר א ת ה ב א ש מ ה ל ר ש ת ה ל א
כ א ר ץ מ צ ר י ם היא״
•1
•2
3״
דינים
שאלות
א״
ב״
כתבי א ת נוסח הפרשת תרומות ומעשרות והסבירי 1
ע ל מ ה עובר א ד ם ה י ו ש ב ב מ צ ר י ם ו
ה ס ט ורי ה
שאלות
עני על 1מ ת ו ך 2ה ש א ל ו ת ה ב א ו ת :
א״ מ ד ו ע ע ל ה ה ר מ ב ״ ן לא״י ז
ב• מ ה ה י ה ה מ צ ב ב א ר ץ ל פ י מ כ ת ב ו ז
ספרות
י ח ס ם של א נ ש י ה ג ו ל ה ל א ר ץ י ש ר א ל ) ב פ ר ט על פי ש ו מ ר ה ק ב ר י ם
ו ב נ י ו ב ס פ ו ר ו ״עפר א ר ץ י ש ר א ל ״ לש״י ע מ ו ן ו ג ם י ח ס ם של א נ ש י
ה ג ו ל ה ב א ו פ ן כללי(״
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקורת ספרים
מ ש ה ארנד
סוגיות
בתורה
סוגיות בתורה ותלמודן על פי המקורות .סדרה ראשונה
ושניה ,בעריכת הרב יהודה קופרמן ,מנהל מכללה ,,ירושלים״
ללימודי יהדות לבנות .ירושלים תשכ״ב—תשכ״ו.
א.
לפני כשנה )ניסן תשכ״ו( יצאה לאור חוברת י״ח ,האחרונה בסדרה השניה,
של ה״םוגיות בתורה ותלמודן ע ל פ י המקורות״ שבעריכת הרב יהודה ק ו פ ר מ ן
את טיבן של חוברות אלה ,את מ ג מ ת ן ומטרתן ,מסביר הרב העורך ה ן ב״דבר למעיין״
שבחוברת א ׳ ) ע ׳ (7הן ב״אחרית דבר״ שבחוברת י״ח )ע׳ (45ובמקומות נוספים,
וכדאי לצטט מ ש נ י ה״דבר״ים משפטים א ח ד י ם :
1
״היסוד עליו בנוי כל לימוד בתורה ובמקצועות ה ק ד ש ה י א ה א מ ו נ ה הטהורה
בתורה מן השמים .לכן בחוברות האלו ״עברנו על בל תגרע״ בזה ש ל א
הבאנו מ ן אותם הספרים שגכתבו על התורד .מפי חכמים אשר כפרו …אולם…
״עברנו על בל תוסיף״ )!( בזה שהבאנו מפירושיהם של גדולי הדורות בקנה
מידה רחב …ורשימת הספרים בהם השתמשנו )המובאת לעיל( ת ע י ד . . .״
)לעיל מובאת רשימה של למעלה מ מ א ה ספרים• ,שבה ש ״ ס בבלי אינו נמנה
אלא כספר א ח ד ! — מ״א(.
״שלשת היסודות עליהם בנוי לימוד תורה ה ם :הלכה ,מחשבח ,פרשנות…
כי אין לדון על טעמי המצוות כל עוד המצות אינה נהירה די צרכה )ההדגשה
2
.1החוברת הראשונה יצאה בשבט תשכ״ב .הסדרה הראשונה מכילה 10חוברות על פרשת
שופטים והקשור בה .הסדרה השניה מבררת בשמונה קונטרסים את הענינים ,שנאמר
עליהם ״נתעלמה ממנו הלכה״ ,וסימנם על פי הרה״ג ר׳ ראובן מרגליות :מנצפ״ך
)מקושש ,נוקב ,צלפחד ,פסח שני ,כזבי( 1כר מובא בחוברת י״א עמוד 12בהערה.
החוברות יצאו־חלקן בהוצאת ״קריה נאמנה״ ,הלקן בהוצאת ישיבת ״מרום ציון״ ,בחלקן
בהוצאת• ״מכללה-ירושלים״ ועוד; הצד השוה שבהן ,שלא נוצרו ליד שלחן העורך
בלבד כי אם צמחו צמיחה אורגנית מעבודתו המעשית בהוראת תורה וב״הרבצתה״
לרבים ולרבות ,לחובשי בית המדרש ולסמינריםטיות ,במוסדות ובחוגים שונים.
2אגב ,ברשימה זו ״שכה״ העורר כמה וכמה ספרים בהם השתמש :״שפת אמת״ )י״ח
,(20״כוזרי״ )ד׳ ,(45וספרים פחות ידועים כמו ״תכלת מרדכי״ )י״ח ,(17״דבק
טובי׳ )י״ה ,(12״שערי תשובה״ לרבנו יונה )י׳ (37ועוד!
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלי — מ״א( …בלימוד הפרשנות עמדנו על הקשר בין התורה שבכתב ובין
התורה שבעל פה …הצבענו על הפונקציות השונות של פשוטו של מקרא
כשהכתב והקבלה אינם תואמים יחדיו״.״ )הוברת י״ה(.
״קונטרס זה …בא להציע דרך חדשה להוראת החוק ההלכתי של התורה,
שאפשר לכנותה ״הגישה המקיפה״ …לפי שהיא מקיפה את הלימוד כםוגיא
שלימה ,מבררת את המושגים ואת המונחים …ומשלבת בירור הלכתי זה עם
בירור השקפתי…״
״יםהדו של הקונטרס …הם המקורות …הגישה המיוחדת בה נקטנו היא של
שאלות הדרכה …פה ושם מלווים הקטעים הקדמות קצרות •וסיכומים תמצי־
תיים …העיקו הוא לימוד עצמי מודדו״.
״הקונטוס נועה …לכל אותם האנשים …המוכנים עויין לעשות מאמץ כלימוד
,
תורה…״ )מתוו הובות א (.
:.
ואמנם ,בעיקוו של דבר נשאו המחבו נאמן ל ו ו כ ו ל א ו ו כל י״ח החובוות —
הבסיס ההשקפתי הבשר למהדרין; הסידוו השיטתי של המקווות לפי נושאים
ונושאי משנה ,המשתלשלים זה בזה וזה מתוך זה השתלשלות הגיונית; השמירה
הקפדנית על עדיפות ״ההלכה״ על ״המחשבה״ )כנ״ל(; אי-ההתחשבות המודעת
)א׳ 26העוד ,שניה( בכל קנה־מיוה כווגולוגי או הםטורי בבחירת המקורות
ובמקום זאת הצגת כל גוולי ישראל ,אחרונים כואשונים ,כשותפים שוי־מעמו,
בחינת ״תלמידים ותיקים״• ,בגילוי ו ז י ת ו ו ה ומכמניה; תביעת מאמץ מחשבתי
רציני )לפעמים אולי גדול מדי :את השאלה )) (7ב( בחובות א׳ 25לא הצלחתי,
בעניי ,לפתו( מאת המעיין; הוצאה שוטפת וניסוח ב ו ו ו — כל אלה נשמוו
ש מ י ו ה .מ ע ו ל ה .ב כ ל הסוגיות ,שיכלנו לעיין .בהן.
3
• ב.
שונות הן החוברות זו מזו .הנה ,החל מחובות ו׳)השביעית לפי ס ד ו ההופעה(
ויתר העורך על השאלות ״המגשרות״ ,בהתחשבו ״בדעת רוב התגובות וההערות -
הארות״ )ו׳ ״בפתה הפוגיא״( ,כלומר :הוא החליט להעמיס על עצמו הלק נוסף
מן המאמץ ,שבראשונה תבעו מקוראיו .אמנם ,בחוברת ז׳ נ ת ב ש ר נ ו ) ב פ ת ח הםוגיא(,
שמעתה ינקט בשיטת בינים :שאלות־סכום תופענה בסוף כל פרק ופרק; אך ההל
בחוברת י״ג נעלמות השאלות כליל ,ו ח ב ל ; — שמא מוטב היה להמשיך בשאלות,
כפי שנהגו בתהלה ,אך למעט בהן ולעשותן קלות יותר :גם הלומד המבוגר אוהב
״להשתעשע״ בפתרון שאלות ולאמץ מחשבתו הפעילה ,דאין לך מוטיבציה טובה
יותר ואמצעי־דרבון לעיל יותר להמשיך בלימוד ולהעמיק בו מאשר חדותו של
המצליח להשיב כהלכה.
3א = 26חוברת א׳ עמוד ; 26בשיטת סימון זו נשתמש תמיד במאמר זה.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
״יותר מאשר באו .החוברות להתוות דרך כהוראה תורה ,הן! .באו להראות
דרך כלימוד תורה…״ )י״ח .(45
4
מפעל החוברות האלה — אין השיבוהו העקרית בררך ההוראה ,שכן ברוב
המוסדות )בתי ספר ,סמינרים וכיו״ב( הזקוקים למתודיקה ממילא אין אפשרות
טכנית להתעמק כדי כך ולהפך א ת לימוד התורה ללימוד .,סוגיות בתורה״ .חשיבותו
— לכל ראש י — במה שחחוברות מלמדת :כמה וכמה תלמידי הכמים יודעי תורה
)קרי :תורה שבכתב( סהו לי ,שלמדו הרבה מאד מחוברות אלה .בעמל נמלים
ובשקידה בלתי־רגילה לוקטו כאן פניגים ומרגליות ו נ ח ת ו יחד למחרוזות נאות —
ללמדך :אם דומה היית ,שלבעיה פלונית אין בפי הכמינו פתרון ׳ושעל קושי זה
או אחר לא נתנו את דעתם ושקושיה אלמונית לא הטרידה מנוחתם ורק ״המודרניים״
המצאוה — ,הא לך ״מקורות״ של פרשנים ,של הוגי דעות ,של פוסקים ,ותיוכח
שאין חדש ת ח ת השמש …יגע העורך ומצא!
אמנם כל הדגמה םוביקטיבית היא ,אך מתוך עשרות ־ הפנינים ,שמן הראוי
היה להביאן כאן כלשונן ,תורשה ל נ ו הזכרת אחדות בלבד :בירור המתלקת ״יש
אם למקרא״ — ״יש אם למסורת״ לפי שיטות בעל ס׳ יראים ובעל המאור )ו׳
; (29—26איסור לקיחת שחד וחומרתו — למן הגמרא ,הש״י ,מפרשי רש״י ועד
לדברי הרב דסלר )י״א ; (43—36מעמדו של גואל חדם )ר ; (52—46פסח הזקיהו
)י״ב ; (79-73גזירות דאורייתא וגזירות דרבנן )י׳ ; (37—32התרת התסבוכת
בדבר הלוקת הארץ )ט״ו (76—64ועוד ועוד — .ללא הפרזה נאמר :בכל הנושאים
בהם גגע לא השאיר המחבר שום שאלה גדולה ,שלא הביא עליה מקור משל גדול
בישראל ,מקור שיש בו דיון ,שיקול ויישוב .מותר איפוא לקבע ,שאמנם ״הראה
דרך בלימוד תורה״ ; ועל כך חייבים אנו לו תודה מרובה עד מאד.
4
ד.
ואף על זאת תייבים .אגו ל ו תודה :על שהוא יודע סוד ,שהרבה מחברים
!עורכים אינם יודעים אותו :הוא יודע להתאפק ולכבש את חדושיו! אין הוא
מופיע אלא.כמלקט ,כעורך וכמסביר ,כמורה ,הדולה ומשקה תורת רבותיו..לאחרים.
במשמעת פנימית למופת יודע הרב קופרמן למתק את עצמו בפני גדולי התורה,
שהוא מביא דבריהם ומפרשם; וגם בשעה שהוא יוצא מגדרו ומביא ״הדוש״
?:שלו ,משעין הוא את מתשבתו על אילני רברבי .ראוי הוא ,שנעתיק כאן אהד
מחידושיו א ל ה :
״אולי ניתן אף להמשיך בדרך מהשבתו של הט״ז על סמיכות הפרשיות,
ולראות משמעות הדשה בסמיכות הפרשיות בין צווי זה של משה את יהושע
לבין הפסוקים הקודמים )ג׳ כג—כז( בהם מספרת התורה על סירובו האחרון
4המלה ״לימוד״ אינה חד-משמעית ,שכן מובנה גם ״הוראה״; יפה עשה איפוא העורך,
שהחל בחוברת י״ב הכתיר את הוברותיו בשם ״סוגיות בתורה ותלמודן…״
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
של הקב״ה להיענות לבקשתו של משה לתת לו חנינה על חטאו במי מריבה
ולהרשותו את הכניסה לארץ הנכספת .״ואתחנן …אעברה נא.״ ויתעבר ה׳
בי …עלה ראש הפסגה …כי לא תעבור את הירדן הזה …וצו את יהושע״
הלא דווקא באיסור בל תוסיף ,שינוי של פרט פנימי במצוד ,.יטעה ונכשל
משה רבינו ,שעה שהינה בסלע כשהציווי היה לדבר אליו …הלא לדעת
הרבה מן המפרשים שם ,כוונתו היתד .אך ורק לשם שמים בשדרש את טעם
המצוד .של ה׳ ,ושינה בה כדי להצלית עהד יותר! ושמא מןתר לראות גם
רמז שקוף לנקודה זו בדברי ה׳ אליו )פסוק כ״ו( :ויתעבר ה׳ בי למענכם
ולא שמע •אלי ,ויאמר ה׳ אלי ר ב ל ו ,אל תוסיף דבר אלי עוד ברגר הזה!״
)י׳ .(22
ה.
וכח גדול לו ,למחבר ,בעויכה ,כפי שניוכח מתוך הדוגמה הבאה .בשמונה
מקורות בחר כדי להבהיר לנו ״טעם הדין״ ,הנראה מנוגד לכל הגיון :״סאשו
זמם — ולא כאשר עשה׳ )א׳ .(40—33בזה אחר זה עוברים לנגד עינינו החינוך
יהרמב״ן ,המהו׳יל בשני פוושים ,המלבי״ם והט״ז ,האבובנאל והרע״ב .וכמה
קולעים ד ב ו י הקישוו )שם ,(37הבאים לגשו בין המהר״ל לבין המלבי״ם :״ ב ו ו ו
אחרת הולך המלבי״ם .אין הוא נזקק לשיטת ו מ ב ״ ן — הינוו הרואה כאן את
ההשגחה הפרטית על השופט העבוי .אף אין הוא נתפש לשיטה הפילוסופית של
המהר״ל על מהות ה״רע״ ועל כוחן של המהשכה ושל המעשה .תשובתו שלו
לשאלה מדוע פטורים על המעשה כשהייבים על המהשבה היא פשוטה ומעשית״.
השוב )שם : (39״…עתר .אנו עוברים לשתי שיטות אחרונות ,אשר הצד השווה
ביניהן הוא ,שאינן עוסקות במיוחד בבהינה המשפטית של המדמים וחמוומים .דין
זה נובע לדבריהם משיקולים חברתיים ,שבמקרה זה אינם נותנים לדין הטהור
ליקוב את ההר״.
,
ועם קריאת המקורות ודברי ההסבר האלה צייר לו הקורא בתודעתו טבלה
מעין ז ו :
ההמבר
עיקר
שיטת
הדרו
האסמכתא ככתוב
6
.1רמב״ן — חינוך
השגחת ה׳ על השופט
כי המשפט לא׳ הוא
.2המהר״ל — א
מחשבה רעה שבוצעה,
אינה ניתנת עוד לבעור
ובערת הרע מקרבך
.3המהר״ל — ב
אם נגמר המעשה ,איד
״תזזפך עליו״ המחשבהו
כאשר זמם
.4המלבי״ם — ט״ז
בשל גודל חטאם —
אין במיתתם כפרה
כאשר זמם — ועשיתש הנחה שבאמונה
+שקול הגיוני
עשה — )ועשיתי(
.5אברבנאל —
רע״ב
זילותא דבי ד י נ א
6
—
הנחה שבאמונח
+שיקול מיסתי
פילוסופית —
סכולסטית
שקול חכרתי
5ערכן הדידקטי של טבלאות ידוע יפה לעורר ,והוא מרבה באמצעי זה ומלטשו בחריפות.
6מונח זה אינו בחוברת ,וחבל!
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקום הניח העורך להוסיף ולהעיר ,ע ״ ד ההשגה א ו על דרך ה ה ו כ ח ה ; שכן
מ צ ד אחד — דוקא הרמב״ן .מלמדנו ,ש״מטה זעמו״ של הקב״ה ע ת י ד ליתן הדין
על מעשיו .כיצד נבין איפוא ,שמכיון שהנקדון שנהרג ״ודאי היח ראוי לכך״ ,ייצאו
העדים הרשעים ללא ענש ? ומצד אחר — ההלכה היא ״הרגו אין נהרגין״ ,אבל
בממון ובמלקות )לדעת חלק מן הראשונים אין אנו אומרים ״כאשר זמם — ולא
כאשר ע ש ה /אלא העדים הזוממים משלמין )או לוקין( גם כשהנדון כבר שילם
)או לקה( על פיהם .כיצד תתישב הלכה זו עם הסבריו הפילוסופיים של המהר״ל
ועם פרוש החינוך — רמב״ן 1הגורם שיש להעמיק כהלכה עצמה ,לפני שניגשים
לבירור טעמיה )עיין י״ח 45והמצוטט לעיל( ,מן הדין שישתמש בקנה־מירה זה
נם בבואו להציע דעות שונות בטעמי המצוה ,ושיכריע ביניהן! בנידון שלפנינו,
נראות דיעות הרמב״ן והמהר״ל כדחויות ,אלא אם כן נסתמך על דבריו המפורסמים
של ה ״ מ ו ר ה /שאין לחפש טעמים לפרטי המצוה אלא לכללה בלבד.
7
8
,
,
ו.
ואולי יטען ה ט ו ע ן :לא ״תורה״ היא זו ,כי אם ת ל מ ו ד ; לא ״חומש״ מלמדות
אותנו חוברות אלה ,כי אם תורה שבעל פה!
תשובה ראשונה ,העולה על הלב ל ש מ ע ה ש ג ה זו ,ה י א :ומה בכך ? כלום לא
נצטוינו ללמוד אלא ״ביבליה״ ,ה מ ע נ י נ ת גם את הגויים ,ולא גם א ת ״המסתורין״
שלנו ? — אך תשובה וו א י נ ה אלא דחיה בקש .התשובה האמתית ,המוצעת לנו
בסוגיות ,הרא ,שאיו לימוד תורה אלא ז ה :תורת שבכתב ותורה שבע״פ אינן
ניתנות להיפרד ,אפילו לא במקרים ״שאינן תואמות יחדיו״ ,כאשר יש לפשוטו של
מקרא פונקציה שונה מזו ש ל מדרש ההלכה המחייב לדורות .
8
א ך לא מקרה הוא ,כמובן ,שנבחרו בכל י״ח החוברות )לרבות אלה המוסבות
על ם׳ במדבר( אך ורק נושאים ה ל כ ת י י ם ; תבייעתו של ה מ ח ב ר שלא להכיר בשום
גישה אחרת ללימוד תורה ע ש ו י ה לשכנע בכל מלוא חריפותה ,א ך הוא הייב
להדגימה לפנינו גם בחלק הלא־הלכתי )ה״הליכותי״ בלשונו( של החומש .ובכן —
כה ל־ח״י חוברות נוספות!
ז.
יורשה לנו עוד להעיר הערות קצרות על פרטים אהדים — לא לשם בקורת על
המקורות ,שכן פדברי גדולי ישראל קא עסקינן ,אף •לא לשם בקורת על הבחירה,
7לבראשית ט״ו : 13״האיש שנכחב ונחתם בר״ה להריגה — לא ינקה הלםטים ההורג
אותו״.
8כמה ראשונים ,וביניהם המאירי ,סוברים כאן כהאברבנאל; ועיין בקשר לכל הענין
ב״בית הבהירה״ למכות ,מהדורת הרב סטרליץ ז״ל ,ירושלים תשכ״ה ,עמוד ט והערה
59שם — .אולי סמר לשיטת האברבנאל גם מן התוספות ב״ק ד :ד״ה ״ועדים זוממין״.
9עיין מאמריו של הרב קופרמן ב״המעיך ד ,ד )תמוז תשכ״ד( ו-ה ,ג )ניסן תשכ״ה(.
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
שכן כל הבוחר — על דעתו שלו הוא בוהר; אלא מפני שתורה היא וללמוד אנו
צריכים.
א .״והרי אחיו קיים״ )א : (32—29קשים דברי הגמרא ,קשים כפלים דברי
ייש״י ,והובאו דברי הריטב׳יא ,המלבי״ם והפנ״י ליישוב הדברים .ל א הובאו דברי
הרש׳׳ש )סנהדרין י ,(:שלפיהם ״הא דודאי שפיר מקרי אחיו אפילו לאחר מיתה״
אינו אלא באח ממש ,בקרוב־משפחה; אך זה שאינו א ל א אחיו במצוות )וכיון שמת,
אדם נעשה חפשי מן המצוות( אינו יכול •להקרא אח אלא בעודו בחיים .אמנם בעל
״תורד .תמימה״ )דברים י״ט אות פ( דוחה פרוש זה )״יהדוהק מבואר״( ,אד עינינו
הרואות ,שכל הפוסקים ,שמהם הקשו הריטב״א והוא עצמו ,אמנם מדברים באח
טבעי ,ולא ב״אח״ בהוראתו המושאלת .מכל מקום ,לע״ד ,אין דברי רש״ש דחוקים
יותר מן הדברים שהובאו בחוברת.
ב .״אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה״ )ב׳ : (24נדמה לנו ,שמעמד הנביא
לגבי ההלכה לא נדון כל צרכו בחוברת ״פרשת הנביא״ .והלוא שאלח יסודית היא
זו! מקורות כגון עדויות פרק ה׳ משגה ז /הסוגיה בשבת ק״ח )תפלין על גבי עור
י ג טהור( וכיו״ב הסרים לנו בקונטרס זה' ,שפרקיו )ובייהוד פרק ד( קצרים יותר
מן הרגיל.
ג .״וגשל הברזל מן העץ״ )ו׳ : (32—22גם כאן ,אפשר להצטער על העדר
פרוש הרש״ש )מכות ז (:ע ל דברי רש״י הקשים )ר ,(29שכן הוא מעמידנו על
קשי נוסף שבהם ומגיע לפרוש מקורי ומענין של הפסוק :״הברזל עשה שישיל העץ
קיסם ממנו״ — .אשר לדעת הרמב״ם ,שכפי הנראה תפס תיבת ״נישל״ ״כנטויה
מבנין הנפעל״ )ו׳ — (30עיין ב״חגחות לבבלי ולירושלמי — מכות״ לר׳ יוסף
דינר ,המפרש בדרך אהדת.
ד .בבאור טעם עגלה ערופה מביא הרב קופרמן )ז׳ (15א ת דעת ה״מורה״,
אך לא את בקורת הרמב״ן )דברים כ״א (4עליו ,אע״פ שבקורת זו מעלה נקודה
עקרונית בסוגיית ״טעמי המצוות״ )ועיין בספר הזכרון להריטב״א ,מהדורת הרב
ק׳ כהנא עמודים ס״ד—ס״ו( :היש מצוות שאינן אלא אמצעי תועלתני ״והמעשה
עצמו אינו נרצה״ ? — ולמה לא הובאו דברי בעל ״תורה תמימה״ )ודברים כ״א
אות ס״ז( ,המצביע על הקבלה מאלפת בין באורו חאלגורי של התרגום המיוחם
*יונתן בן עוזיאל ובין הסברו הרציונאלי של הרמב״ם?!
ה .בסוגית ״המקושש עצים״ )חוברת י״ג( — פניני מחשבה בענין השבת.
אך בפרק ז׳ שבה )עמ׳ — (54—50אם היטבתי להבין — שילב העורר לתוך
דברי־הקשור משפטים אחדים ,שאיני מוצא להם ״כסוי״ ב״מקורות״ שלו .כה
דבריו )ע׳ : (52״נצטוו אומות העולם לעסוק בישובו של עולם ,ולכן ׳יום ולילה
)כלומר ,יממה שלמה( לא ישבותו׳״ .נצטוו עם ישראל לעסק בישובו הרוחני
של העולם ,ולכן — והגית בו יומם דלילה״ .משמע :אין ישראל מצווין עוד לעסק
״בישובו של עולם״ כי אם בישובו ״הרוחני״ בלבד .רעיון זה מניין ? איני מוצאו
לא בדברי החתם סופר ,לא בדברי ר׳ בחיי,׳ ואף לא בדברי בעל ״פנים יפות״— .
ואם יש כאן משום קוצר המשיג ,אכיר טובה למי שילמדני דעת.
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח.
אולם ,לא כל החוברות שוות בדיוקן ובנקיונן מבחינת ההבעה ומבחינת הדפוס.
אם יודפסו מתדש )אולי בצורת ספר ן!( ,כדאי יהיה להשקיע מאמץ נוסף במלאכת
ההגהה .ומתוך תקוזז זו ,נרשם כאן רשימה של טעויות )רובן קטנות( בסגנון ,ושל
שגיאות דפוס ,שדוקא חוברות מסוימות נגועות בהן ביותר.
חוברת א׳ :ע׳ 13שורד —5 .״עד אחד״ :צ״ל עד חמס )וכן צ׳׳ל בריטב״א ,כנראה(;
— ע׳ 20שורה 7מלמטה -״לפי התאריך״ :צ״ל לפני התאריך;
— ע׳ 24שאלה )) (4א( :הנגוד בין ״טעם הגיוני״ לבין ״טעם הלכתי־טכני״
אינו •ברור כ ל ל ; שמא הכוונה ל״טעם עניני״ בניגוד ל״טעם פורמלי״.
— וכן בראש ע׳ 25צליל מוזר למשפט ״שיטתו של הרמב״ם בענין עדים
זוממים )גוירה( היא עקבית )צ״ל :עקיבה ,מ׳יא( והגיונית ,אפילו יקבל
א ת טעמו של הטור בענין נאמנותה של הכת השניה״ .אולי מוטב לומר:
אין איסור בנםיון ליתן טעם אף להלכות ,שהן בגדר ״הק״ או ״גזירת
הכתוב״; ומה גם שמדובר בטעם פורמלי גרידא.
,
הוכרת ו :עמוד 30שורה 8מלמטה :״דרך זכות״ — צ״ל דרך זרות;
חוכרת ט׳ :עמוד 21מקור ) — (2הסרה שורה ,וצ״ל:
בשעריך אתה מושיב בתי דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ,ובחו״ל
אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר״.
הוכרת ט״ז :עמודים ) 11 ,10 ,9פעמים אחדות( ״שולמית״ במקום שלומית;
— עמוד 15שורה : 5צ״ל :״כה תאמר לבית יעהב ותגיד לכני ישראל״:
— עמוד 17שורה 7מלמטה :צ״ל :״ואתה )משה( פה עמוד עמדי״;
— עמוד 18בערך באמצע :צ״ל :״וזבהת …כאשר צויתיך״;
— עמוד 19שורה :7״אותם״ — צ״ל אותה;
— עמוד 24שורה אהרוגה :כדאי לאהד את הכתיב ולכתב ״מיתאפיםיקה״;
— עמוד 35באמצע :לשון הפסוק בנהמיה הוא :״ויקראו בספר תורת
הא־לקים מפורש״;
— עמוד 38שורה : 1״להתריע״ — צ״ ל להרתיע.
חוכרת י״ח :עמוד 15מקור ) (15שורות 9 ,8 ,5״גדעון״; צ״ל יפתח; )ואמנם
נדפס כך ב״עמק הנצי״ב״ ,אך קשה להניח שיצאה שגיאה זו מלפני
הנצי״ב ,ולמה להזור על השגיאה עוד פעמיים ?(.
ט.
ובשולי ההערכה ברצוננו להעיר על בעיה .לא אהר מאשר הרמב״ם כתב
)בהקדמתו ל״שמונה פרקים״( את המשפטים הבוטים הבאים :״הדברים אשר אומר
בפרקים אלו …אינם דברים שבדיתים מעצמי …אמנם הם ענינים לקטתים מדברי
חכמים …מדברי חפילוסופים …ומחבורי הרבה בני אדם — ושמע האמת ממי
שאמרה ן״ ואם גם אין זה לפי טעמנו היום להעלים שמו של מחבר סדי לשמר •על
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
רעיונותיו בפני ״מי שאין לו ת ך ׳ והעלול להתנגד לאמת •בשל התנגדותו לאומרה
)עיין שם( ,עם כל זאת עלינו לעורר שאלה עקרונית ולהסתייג מ ן הנימה הבאה
לידי בטוי בקמטי סגנונו ש ל הרב קופרמן כשהוא כותב )י״ת : (45על ידי בך
) = ע ל ידי הימנעות מהבאת מפרשים מודרניים וחקרי התנ״ד — מ״א( נמנענו גם
מלשוות להם בעיני הקורא ״ערך אקויולנטי״ לגדולי הדורות ,ו א ף לחז״ל עצמם,
כפי שמקבלים בספרות המקובלת ,כשדבריהם באים ליד דברי חז״ל בלי כל ציון
של ״להבדיל״.
בפני תלמידים ותלמידות !שעדיין לא שנו כל צרכם מובנת גישה זו .אך
נאמנים ע ל י נ ו שלשת תאריו האקדמיים של הרב העורך ,שהוא יודע ,שיש חכמה
גם בגוים ושלא כל מה שאמרו חוקרי המקרא ,בין שהם בני ברית ובין שאינם בני
ברית ,מותעה ופסול הוא .משום כך ,דוקא הוא מסוגל היה שלא להנזר — תוך ציון
ברור :להבדיל! ,למת ל א ? — מחבאת פירורי האמת ,שמצא בדבריהם של
המחברים הנ״ל ,ש כ ן לא הם השובים לנו כאן ,אלא דבריהם במדד ,שהם נאמנים
לאמת .וחבל שלא מצא מחברנו עדיין במד .מתאימה לעשות זאת ,אף שיש להודות
שבחוברות האלו אין מקום להכאות ממחברים הנ״ל.
חשיבותה של הערה זו עשויה לע״ר להתגלות ,אם וכאשר יטפל העורך בסוגיות
שלא מתחום ההלכה דוקא .עלינו להיות מוכנים להזדהות עם האמת יהא אשר יהא
אומרה.
לא כל א1דם עשוי להפיק תועלת מחוברות ה״סוגיות בתורה״ .החסר מטען־
ידיעות מינימלי בתורה וביהדות — לא יבין אותן; המחפש בתורה אי׳שור לדעותיו
ולהשקפתו ואינו רוצה להתאמץ ולקנות אמת ,בי אם לטפח ע ל כרסו ולהצהיר:
״נבון ,נכון ,גשגב ,תמיד אמרתי ז א ת י ״ וכיו״ב ,וכל ה מ ת ב י י ש בתורתנו הק׳ וניגש
אליה גישה אפולוגטית ,ולאחרונה ,כל מ י שאינו מתענין אלא באקטואלי ,במה
שיש לו השלכה מידית על מציאותנו כאן היום — כל אלה לא יבואו ע ל ספוקם
בחוברות אלה ,ובהכרח יראו בהן ספרות ,,מקצועית״ של ״מומתים״ לתורה .אך
הרוצה באמת ללמוד תורה והמוכן ״להמית״ עצמו באהלה )קרי :להתעלם מן
האינטרס הטבעי ,הסוביקטיבי ,המצומצם לתחום הוויתו הצר( ולהתעלות אליה,
יוכל ללמדה כאן ,ממקום ,שחיש מהר לבו יחפץ בו!
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם הלוי שישא
מ ה ח ת ם סופר ועד הרצל
מחקר רציני או רומן היסטורי ?
מהחתם סופד ועד הרצל מאת ד״ר י .צבי זהבי ז תולדות חיבת ציון
וראשית הציונות בהונגריה ,טרנסילבניה ,סלובקיה ,רוסיה הקדפטית,
צפון יוגוסלביה ובורגגלגד.
יוצא לאוד על ידי הספריה הציונית ,על יד הבהלת ההסתדרות
הציונית ,ירושלים •תשכ״ו.
א
לפני זמן־מה נתקלו עיני במודעה על הופעת ספר חדש בשם ״ מ ה ח ת ם ס ו פ ר
ו ע ד ה ר צ ל ״ ׳ מאת ד״ר י .צבי זהבי .לא חאמנתי לעיני — כל בר־בי־רב־דחד־יומא
המצוי אצל תולדות עם ישראל חמודרנית יודע שאין לך ש ת י קצוות יותר
מרוחקים״ לא בעולם המעשה ומד ,גם בעולם המחשבה התודעית־יהודית ,משני
חשמות אלו שנשתלבו לתוך שמו של ספר חדש זה .שמו הפרובוקטיבי של הספר
חוכיח ,שבודאי חספר חחדש הזח יחי׳ מלא תעודות חדשות ,חומר ארכיוני מלא
וגדוש ,מסמכים הדשים לא שערום הוקרים מקודם — וממילא הערכח מחדש לכל
ההנחות שנתקבלו עד כה בהקר יהדות הגר,
מלא תקוה חתחלתי לקרא בספר .בהקדמת הספר אף היתה בה לחחזיק
תקוותי למה שאמצא בספר זה .הרי פיםקא קצרה מן ח ח ק ד מ ה :
״כל כותבי תולדות היבת ציון קובעים׳ כי הרעיון להקמת מ ד י נ ה יהודית
בארץ־ישראל בדרך טבעית ,על ידי פעולות דיפלומטיות והתיישבות ,נוצר
במוחם של נוצרים אנגליים ו צ ר פ ת י ם . . .ל פ י ד ע ה זו חדר הרעיון ד ר ך . . .
הרב אלקלעי והרב קאלישער ואחרים רק באמצע המאה ה י ״ ט . . .א ך
המקורות ההיסטוריים של תולדות חיבת ציון ב ה ו ע ר י ה מוכיחים ,כי ר ׳
ס ו פ ר ו ת ל מ י ד י ו הם פ ע ל ו ב ש ט ח זה בבר ב ר א
משה
ש י ת ה מ א ה ,הם ק ש ר ו ק ש ר י ם ד י פ ל ו מ ט י י ם עם ר א ש י
מ ד י נ ו ת ,א ר ג ג ו ע ל י ו ת י ה ו ד י ם )ההדגשה שלי א .ש (.והיו פעי־
לים באיסוף הכספים לטובתם״.
הוי אומר כל ההיסטוריונים טעו ,ומחבר הספר פותח לפנינו דרכים חדשות,
דרכים אשר לא סלל אותן הוקר לפניו .ואמנם ,מ ה נהדר המראה שד״ר זהבי מתאר
ל נ ג ד ע י נ י נ ו :רבה הצעיר של דרעזניץ במוראביה שרק זה עתה הוזמן לרשת כסא
הרבנות בק״ק מאטערשדארף המעטירה ,ד י ת ב ת א על גדות הנהר ווערא ומי בארות,
ת ח ת י ת ההר הטוב רוזאליאה ,ובצל צילה של מבצר האצילי פורכטענשטיין ־־־ ומשם
מקשר קשרים דיפלומטיים עם ראשי ה מ ד י נ ה . . .ב ל י ספק זהו השג לא קטן בעד
רב צעיר — מה גם בימים החם ובזמן ההוא אחרי קריאת דברים אלו לא הייתי
1
התאריר המדויק מתי הגיע מרן למאטרשדארף אינו ידוע לי .אבל ברור שלא הגיע לשם
עד קרוב לסוף שנת תקנ״ח .לפי זה הי׳ ״בראשית המאה״ במט״ד מעט יותר משנה אחת.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
מופתע לגמרי לקרוא אחרי דפדוף קל שמרן זכה לאחר זמן לרבנות של עיר
המלוכה פרעםבורג )מקום מושב המלכות לאי אלה חדשים בכל שנד(.״ בעיקר
בזכות הושו הדיפלומטי המפותח ובזכות עבודתו למען ארץ־ישראל .ההצעה לקבל
אותו לפ״ב באה — לפי דבריו של ד״ר זהבי:
״כנראה היה מנהיגה של הקהילה נאמן־ביתו של ר׳ משה סופר ,וידע על
תוכניותיו בשטה הפעולה למען ארץ ישראל״ והכיר בעובדה כי מפרעסבורג
יש יותר אפשריות לפעול ולהפעיל את יהדות הונגריה ואירופה״ עמ׳ .(55
אין פלא איפוא ש״בשנת תקס״ז ) (1807נענה ר׳ משה סופר להצעתה של
קהילת פרםבורג וקיבל על עצמו הרבנות בעיר ז ו . . .״ )שם(.
הוי אומר שלא רק ההיסטוריונים שעסקו בתולדות חיבת ציון במדינת הגד
טעו בדמיונם״ אף כותבי תולדות מרן טחו עיניהם מראות חאמת .כל אלה שידעו
למסור פרטים מענינים ונאמנים המאומתים מתוך תעודות ארכיוניים וכתבי־יד
אפילו אלו שידעו שמרן קבל שטר הרבנות בערב יוה״כ תקס״ז׳ והגיע לפ״ב ביום
ג׳ פ׳ לך תקם״ז — אפילו דייקנים אלו לא ידעו מת שידע ד״ר זהבי׳ איר ובזכות
מד .זכה מרן לרבנות של ק״ק פרעםבורג.
רעיונות אלו הפריעו קצת את מנוחת נפשי ,ועוגג הקריאה .הפסקתי לרגע
ושאלתי את עצמי — האם באמת? האם באמת בל כותבי תולדות מרן לא ידעו
מתופעה נפלאה זו? חאם אפשר שאף אחד מבני המשפחה״ משפחת סופרים לא
ידעו לספר מאומה על זה ,האם אלפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו שידעו למסור על
כל פרטי הייו של מורם הגדול והדגול לא ידעו למסור כלום על עובדה נפלאה זו ?
האם אפשר שבמאה שנד .ועשרים שנה ושבע שנה מאז עלות נשמת מרן למרומים
לא שמע על כך אף איש אחד ? ועוד; הלא ישנן די מסורות חיות המוסרות לנו
תולדות קבלת מרן לפרעםבזרג מתחילה ,מעת שעלה במחשבה תהילה עד לקבלת
עול הרבנות שם .ומסורות אלו הלא מנוגדות הן בהחלט עם ׳תגליתו׳ חחדשה
של ד״ר זהבי ?
המשכתי לקרא בספר ,אמנם עם גרעין של הדשנות שרעיונותי אלו העלו
בלבי .לא היה צורך להרחיק נדוד בקריאה והאכזבה התקפתני ברוב תוקפה .קריאה
מיטודית שיכנעה אותי שהתקוות למצא תעודות חדשות ,מסמכים חדשים או מקורות
הדשים כתובי־יד יתבדו .שוכנעתי שאפילו דברי־דפוס או מקורות ישנים שלא
הושם להם לב עד כה לא ימצאו בספר הזח .ד״ר זחבי לא גילה מקורות הדשים
לא לתולדות מרן — וגם לא לתולדות היבת ציון בארץ הגר ,בכל אותם הפרקים
העוסקים משנת תקנ״ט עד לאחר ייסוד אם המושבות פתח־תקוה־ .אכזבתי זו לא
היתה האכזבה היחידה שנוחלתי — נוכחתי לדעת שהספר הזה המתנסה להיות
״תולדות הציונות בחונגריה״ רהוק הוא כמטהוי קשת ממה שנתרגלנו להגדיר
בתואר עבודה רצינית .נוכחתי לדעת שהמחבר דנן גילה בספר זה שהסריס לו
המכשירים היסודיים שחיסטוריון רציני צריך להיות מצויד בהם .רצוי שההיס־
2
כיון שלא קראתי את הספר משם והלאה בשים לב ,אין ברצוני להביע דעה על חלקו
האחרון הזה.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טוריון ישתמש בכלי ראשון׳ במסמכים מן המקור ע ד כמה שזה אפשר _ ך״ר
זהבי לא ע ש ה כן אף בספרים פופולריים הנמצאים אצל כל בעל־בית ת ו ר נ י :הוא
מ צ י ץ למקורות ומבטלם אף בלי שראה א ו ת ם :יש והוא מצטט״ והוא אינו מבין
הדברים הנמצאים לפניו; הוא אינו יודע ש י ש הבדל בין עובדא דוקמנטרית לבין
עובדא מ ש ו ע ר ת :ד״ר זהבי הושב שהוא הפוסק האחרון — וכיון שכך מבטל דברי
קודמיו במעט במעוף יד ז ויש שהוא מציע דברים כעובדות ודאיות׳ אף אם הדב
רים לא היו ולא נבראו ז ועל הכל הוא מהין לפעמים לסלף מקורות להתאימם —
א ת המקורות — למשפטים קדומים שלו.
האשמות אלו רציניות הן׳ א ב ל דוגמאות אחדות הלקוחות מן הספר כפי שתעלה
המזלגה ,בלי שום סדר ,יספיקו להצביע לצדקת האשמות אלו .הדוגמאות לקוחות
אכ ורק מן הפרקים הראשונים — פרקים העוסקים בעיקר בתקופה ד״תרום חובב־
ציונית׳ ולא מן הפרקים המאוחרים לדור זה.
ב
בפרק הראשון עוסק המחבר בפרשת בראשית ,בתחילת הישוב היהודי על
א ד מ ת ארץ הגר .בסיומו של הפרק הזה ,״סקירה על תולדות יהודי הונגריה עד
המאה הי״ט״ ,הוא עומד על הזכויות שנתנו ליהודים על ידי הקיסר יוסף השני.
הוא א ו מ ר :
״החוק אושר אמנם על־גבי נייר ,אבל מועצות הערים והמחוזות הוסיפו
להתגרות ביהודים ,הטילו עליהם מסים כבדים מ נ ש ו א . . .״
כראיה לדבריו הוא מ צ י ץ למקור ב ה ע ר ה :
״בספרו ש ל ר׳ יחזקאל לנדא ׳נודע ביחודח׳ חלק ׳אורה־היים׳ סעיף ע״א,
נדפס מ כ ת ב מ ש נ ת ,1785שנכתב לר׳ אליעזר לונדון שהיה רב בעיירה
ז081£61:6521;11ז 30(1ובו ר ש י מ ה של מסים ששילמו יהודי העיירה )(110110110
)עמ׳ 33ושם הערה .(44
הנוהג המסורתי בין אלה המשתמשים בספרי שאלות־ותשובות ,בשעה שמביאים
ד ב ר מהם ,שמצביעים על ס י מ ן זה או אהר ולא לסעיף ,והמביא דברי הנוב״י
עליו לציין בדיוק באיזה מהדורא נמצאת תשובתו המצוטטת )מהדורא קמא או
תנינא( ,כנראה שד״ר זהבי אינו מצוי אצל סוג ספרים אלו ,ואף לא הטריה עצמו
לפתוה הספר היסודי הזה ,המצוי כמעט בבל ב י ת יהודי ת״ח ,ואינו קשה לראות
מ ה שנמצא כתוב בו .ואילו הי׳ באמת מטרית את עצמו ה י נוכח לדעת שהסימן
המדוייק הוא סי׳ ע״א ש ל הלק או״ה במהדורא התנינא ,והי׳ נווכח לדעת שהתשובה
כתובה ׳לר׳ ליזר לונדון ב מ ד י נ ת הגר׳ י .שחסר בתשובה זו תאריך מדוייק ,שנמצא
כאן תשובה בהלכה ולא סתם ׳מכתב׳ ,שהמדובר בתשובה הזו הוא דיון הלכי —
ולא
האם מותר להשתמש כפירות מיובשים לעשות מהם יי״ש לצורך חפסח
,
3
נכון הדבר שרבה של בודרוג־קערעסטור בעת ההיא הי׳ הרה״ג ר׳ אליעזר לונדון,
ונכון ג״כ שאליו מכוון הנוב״י בתשובה זו — הזיהוי הזה כבר עלה בגורלו של ד״ר
משה ריכטמאן בספרו ההונגארי :רבה של פראג ,הרב יחזקאל לנדוי ויחסיו ליהודי
הונגראיה ,בודא-פעסט 1905עמ׳ .28אבל בגוף המקור הזה אין זכר למקום מקבל
התשובה.
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
עוד אלא הי׳ נוכח ל ד ע ת שאין זכר בתשובה זו לא לרוהונץ ,לא למסים וארגוניות
ולא לכל שאר הפרטים שמביאם — כביכול — מתוך התשובה הזו.
באותו הפרק דן ד״ר זחבי בזהותו של ר׳ יצחק הגר ,המובא לפעמים בראשונים
והוא מ צ ט ט דבריז מתוך ספר ׳פתח סופרים׳ של ד״ר ברלינר .ד״ר אברהם ברלינר
לא כתב ספר בשם הזה — בונת ד׳׳ר זהבי לספר ׳פליטת סופרים׳ ברםלוי .1872אכן
דבריו של ד״ר זהבי נובעים מתוך דברי ד״ר שמואל כהן שמביא את דברי ד״ר
ברלינר בספרו בשמם הנכון ,בספר שצוין על ידי ד״ר ז ה ב י ) ע מ ׳ 19והערה . (9
הן שאפשר לזקוף אי־דיוק זח על חשבון הלא־זעום של אי־דיוקים המפריעים
את הקורא בספר הזה .כך ל מ ש ל :ר׳ שמעון ורטהיימר במקום ר׳ ש מ ש ו ן ) ע מ ׳ ;(27
מאטערםדזרף בסביבת פרעסבורג )עמ׳ — (36בשעה שמטר״ד נמצא ב ס ב י ב ת
ע ד נ ב ו ר ג ; ר׳ אהרן שפיטץ היה לפי דברי ד״ר זהבי רבה ״של פרוסטיץ במחוז
טרנצ׳ין ואח״כ בהוליטש״ .פרוסטיץ היא עיירה קטנה במורביאה ולא במחוז טרנצ׳ין
שהוא בארץ הגר .לפי ספרי השמוש ידוע שר׳ אהרן שפיץ ה י ׳ בתחילה רבה של
פרוסטיץ ,משם בא לטרנצ׳ין )העיר ולא המחוז( ,ולאחרונה הי׳ רבה של האליטש
)שם הגדולים מארץ הגר ,ועוד( .אם ידיעותיו של ד״ר זהבי מיוסדים על מקורות
שנותנים הסדר כמו שהוא כותב כאן ,אזי עליו הי׳ להצביע על מקורותיו .ד״ר
זהבי כנראה שאינו יודע שספרו של ד״רד״״ג ר׳ עקיבא יוסף שלעזינגער נקרא לב
העיברי )ביו״ד אחרי העי?( ולא לב עברי ,ושספר הפופלרי הזה לא נדפס בשנת
תקכ״ט )עמ׳ ,93ה ע ר ה ; (22וכמו כן ספר היסודי לתולדות מרן ׳איגרות סופרים׳
גם כן נכתב ביריד אחרי האל״ף׳ ולא אגרות סופרים )עמ׳ 144הערה 133ועוד( ״.
4
5
8
אחד מ ת ל מ י ד י מרן ,הרב הג׳ ר׳ יצחק אפלטקה מפראג ,עלה ירושלמה עוד
בימי בחרותו .שם נתאקלם בין הספרדים שמבנותיהם נשא אשתו .הוא נמשך
בהרבה בדרכי חייו אחרי ה ט ה ג ש ב י ן הספרדים ,וגם סיגל לעצמו אופן חחתימה
שלהם ,והוסיף לחתימתו אחרי שמו גם א ת ה ר א ש י ־ ת י ב ו ת ס״ט .כמובן שד״ר זהבי
אינו יכול לעבור על הזדמנות כזו בלי שיתן פירוש משלו ,הוא כ ו ת ב :
״יתכן שחקר בתולדות משפחתו ונתברר לו שהוא מ ג ז ע מגורשי ס פ ר ד ״
)עמ׳ .(123
4
ד״ר שמואל הכהן בספרו ההונגרי :תולדות היהודים בהגר .ד״ר ש .כהן שוקל בטוב
טעם ודעת את כל האפשריות לזיהויי האישית ההיסטורית המוזכר כמה פעמים בתוספות
ובספרות הראשונים; ר׳ יצחק הגר .ד״ר כהן הכיר את ספרו של ד״ר אברהם ברלינר,
והכיר דעתו של זה על ר׳ יצהק הגר ,הוא השתמש בספרו של ברלינר מתוך הסתכלות
בספר עצמו — לעומתו ראה ד״ר זהבי רק את דברי ד״ר כהן.
5
אגב — ד״ר זהבי עומד שם באותו המקום )עמ׳ 19הערה (9על שמות של יהודי
הונגריאה .מקור של ׳בקיאות׳ זו בשמות יהודי הגר ,ו מ ס פ ר שמותם נובע ג״כ
מדברי ד״ר הכהן הנ״ל ,שהקדיש פרק מיוחד לבעית שמות יהודי ארץ הגר בימי
השלטון הממלכה הראשונה ההונגרית .אכן ,כנראה ,שד״ר זהבי שוכח שספרו של הכהן
נדפס בשנת 1884ומאז נתגלו תעודות חדשות ,אפילו מדור הראשון ההוא .כנראה
שעשרת ברכי המאנומענטא יודאיקה הונגאריד .שהופיעו מאז אינם ידועים לו.
6
העיר על כך כבר ידידי הביבליוגרף המצוין ר׳ נפתלי בן־מנחם ,הצופה ,כ״ו אדר תשכ״ו.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאן נזהר ד״ר זהבי ומביע ההשערה )מגוחכת( זו כ׳יתכן׳ .אבל מה בכך ? יהי׳
אשכנזי או ספרדי ,חדבר אינו מועיל ואף אינו מזיק .אכן דבר אחר מסופר על
ידי ד״ר זהבי יותר רציני הוא .הוא מספר שהרה״ג ר׳ יצחק פראג ייסד בשנת
תרכ״ו ישיבה בירושת״ו שרוב תלמידיה באו מבני עדות המזרה־הםפרדים בירו
שלים ,שעליהם נמנה גם הוא רשמית ,אף אם לא לגזעו ולארץ מוצאו .את שמו של
המוסד הזה קרא לו ״דורש ציון״ .כל זה ידוע הי׳ גם עד כה ,מה שלא ה י ידוע
ונודע לנו רק מתוך ספרו של ד״ר זהבי:
,
״השם ׳דורש ציון׳ נבחר למוסד בעקבות דבריו של ר׳ משה סופר ן ״ציון
דורש אין לה ,מכלל דבעי דרישה״)עמ׳ .(133
אין כאן השערה אלא פסקנות־ודאית ,אבל אפשר להביע השערה אחרת במקצת.
נעלם לפענ״ד מעיני המחבר שדברים אלה )המובאים לפעמים בדברי מרן זצ״ל(
אינם משלו אלא הם דברי חז״ל במסכת ראש השנה דף ל׳ ע״א ,ע״פ דברי הנביא
״נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה״)ירמי׳ ל׳ ,י״ז(.
ד״ר זהבי מספר על עוד תלמיד ,ר׳ נפתלי הערץ ווייס זצ״ל שגם הוא זכה
לעלות ארצה ולהשתקע בעיר הקדושה עיר עוז לנו .עליתו של זה לא הי׳ מן
הדברים הקלים .רבות סבל סבלים גשמיים ורוחניים עד שזכה לההזיק בדרך ארצה
קדם .אף גם אז ,אחרי שכבר החזיק בדרך לא עזבוהו סבלותיו׳ גם אז היו כאלה
שהיו רוצים לשכניעו שלא יעלה ארצה .יבוא כאן ד״ר זחבי וימשיך חםיפור
בלשונו הוא:
״ . . .אבל על ר׳ נפתלי הרץ השפיעו דברים ]דבריו של איזה עלום שם,
שרצה להניעו מנסיעתו[ בכוון הפוך ,הוא ]= ר׳ נפתלי הרץ[ א מ ר כ ר ב ו
הנערץ ׳ציון דורש אין לו׳ מכלל דבעי ד ר י ש ה . . .״ )עמ׳ .(142
הרי גם הוא עשה כרבו — ולא כמאמר חז״ל .כאמור ר׳ נפתלי הערץ גבר על
כל המניעים אותו וחחזיק בדרך כמובן ״ ב ה ת א ם ל ד ע ת ר ב ו ,שמצוות
העלית לרגל קיימת גם בזמן חזח״ )עמ׳ ,(142וכיון שכך עשו שניחם האב הזקן
ר׳ נפתלי הירץ ודיס ובנו העלם בן העשר:
״את רוב דרכם מעיירתם ]בטראנםילבניאה[ עד עיר הנמל פיומה שעל חוף
הים האדריאטי ב ר ג ל!״ )עמ׳ ) .(142הפיזור שלי א .ש.(.
כמובן שמצוות עליה ב ר ג ל עד לחוף האדריאטי הוא בהתאם ללמדנותו
של ד״ר זהבי ,ולא )להבדיל( בהתאם -לדעת רבו .יש לקבוע שלא רק שאין
כאן שום התאמה לדעת מרן זי״ע ,וגם המקור שממנו שאב ד״ר זהבי מעיד עדות
שלימה נגד כל הבלים הללו .ר׳ יודא אהרן ווייס ז״ל ,בנו הצעיר ומלווהו
של ר׳ נפתלי הערץ מספר על כך בזברונותיו׳ ומוסר שאביו בהר ללכת רגלי את
כל הדרך לפיומה ,לא רק משום עניו ומדודו׳ אלא משום שרצה לבטא בכך כיסופי
נפשו וכיסופיו לזיכוי נפשו באופן הזה ,טרם עלותו ארצה וטרם שידרוך על
אדמת הקודש .הוא ביטא זאת בדברים אלה :״ . . .ש צ ר י ך להיות באמת גולה
בנכר ,להיות נע וגד ,משום כך צריך ל ע ר ו ך גלות…״* .ר׳ יודא אהרן אינו
ל
ר׳ יודא אהרן סג״ל ווייס :בשעריך ירושלם ,ירושת״ו תש״ט עמ׳ ) .8שמו משתמש
בערבוביה בספרו של זהבי בעמוד אחד הופיע — עמ׳ — 142יהודה־אריה ,ובהערה
יהודה אהרן(.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מזכיר בענין הזה — הליכה ברגל — א ת ד ע ת מרן .אם יש לו להד״ר זהבי החשק
להראות בקיאותו ולמדנותו מוטב ש י ע ש ה זאת על השבון עצמו .ו א ת כבודו של
מרן ינית במקומו.
ועוד דוגמא א ח ת :
״בתשובה מ ש נ ת תקצ״א ) (1831ל ד ׳ נ ת ן גטע סג״ל ,אב״ד באושפיצין ,מ ת י ר
ר׳ מ ש ה סופר לפנות לערכאות הגויים כ ד י להציל על י ד י כך קני? קרקע
בארץ ישראל )עמ׳ (84״ .ובהערה ש ם המקור ל ד ב ר י ו :״שם ] = ח״ס חר׳מ[
ד ף ב עמוד ב ׳ ) ה ע ר ה (10״ י.
אכן — מ ה ענינו ש ל ר ב ה של אושפיצין ,וקרקעות בארץ ישראל? האם היו לו
אהזות ש ד ה וכדם ש ם ? האם השקיע ממונו בנכסי דלא ניידי באר״י? אבל לא
נאריך בשאלות ~ יספיק לומר גם הפעם לא דובים ולא י ע ר ! א י ן כאן ל א שאלה
בעניני קרקעות ארץ־ישראל ואין כאן לא תשובה בעניני קרקעות בארץ ישראל.
הבעי׳ שהציגה הרד״״ג ר׳ נתן נ ט ע לנדוי זצ״ל לפני מרן היא כך )לשון המפתחות
ש ל שו״ת ו ד ם הו״מ סי׳ ג ( :
,
,
״ א י מותר להעלות דברים במכתבי ערכאות שאינם פועל יוצא לא לזכות
ולא לחובה׳ לא לדון בין אדם ל ח ב י ת ר ק לקבל דברי העדים ולהעלותם
.בפראטאקאל שלהם שיהיה שמור ליום מועד למזכרת בעלמא׳ אי י ש מיקר
ש ם פלילים או לא .וביאר סוגיא דמם׳ גימין מ ״ ד ע״ב המוכר ב י ת לנכרי״.
הרי השאלה כאשר ה י א — ועליה דן מרן בתשובתו .מרן בתוך דיונו בשאלה זו
ר א ה לנכון להביא א ת דברי הגמ׳ גיטין ח׳ ע ״ ב ובב״ק פ׳ ע״ב הלוקח ב י ת באר״י
מגוי ודן בה לצורך ענינו הוא ,אבל א י ן שם שום דיון ל ה י ת ר א ו לאיסור ,ואין שם
פסק ד י ן בנוגע למה ש ד ״ ד זהבי הושב ש י ש שם .פשוט ר א ה הגמרא המובאת —
הציץ ו נ פ ג ע !
ההבאות מלמדנותו של ד ״ ר זהבי אינן יוצאות ללמד רק על עצמן אלא על
הכלל כלו יוצאות ופותחות גם כן אשנב להבנתו א ת דברי מרן .נביא גם אי אלה
מפנינים היקרים ש ל ׳עיבודו׳ ש ל דברי מרן .יש ואגו מוצאים אותו דורש דברי
מרן מ מ ש כמין חומר .הרי ד ו ג מ א :
״בשנת תקפ״ז ) (1827פגתה קהלה מ א ל ז ם א ל ר ׳ מ ש ה סופר בדברים
הבאים ]כאן מ ע ת י ק ד ״ ר זהבי ה ל ק הגון מהשאלה׳ ש ה י א בעניני מעות
רמבה״נ שרצו אנשי הקהלה לשנות לצדקה עירונית ,ולא לשלחם לאר״ין.
נשאלת השאלה מדוע פנתה בענין הזה ן = מעות רמבה״נ[ קהלה מאלזם
דווקא א ל ד ׳ מ ש ה ס ו פ ד מפרעסבורג ש ג ר ב מ ד י נ ה אחרת במרחק ר ב מהם,
בזמן שהיו רבנים גאונים בסביבה הקרובה ? נוסף ע ל כ ך . . .לשם מ ה הי׳
8ד״ר זהבי מראה מקום להבאותיו מתשובות כק״ז הח״ס זצ״ל בכל פעם על פי דפי
הספד ,תשובותיו של מרן נדפסו פעמים רבות ובכמה מאלה ההדפסות לא נשתמרו סדרי
הדפים — כמובן .ד״ר זהבי אינו נזהר לציין בכל פעם באיזה הוצאה ה ו א משתמש בה.
כמובן היה מקיל על הקורא אילו הי׳ מציין סתם מספר התשובות כנהוג .כדי להקל על
הקורא ספרו אציין שבכל פעם שציין לחלק הו״מ היה לפניו דפוס ראשון ,מיען ,תרכ״ב.
54:
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקהלה רהוקה זו באלזם צורך בהסכמתו של ר׳ משה סופר?״ )עמ׳ ,66
הערה .(89
אכן קושיא עצומה היא והוא מותיב לה והוא מפרק לה:
״מן ההכרה שהתשובה לשאלה זו היא זאת ,כי ב ה ו ג י ה ר ב נ י ם ב א י
ר ו פ ה ,היה ידוע שאחד המארגנים והממונים הראשיים על הכספים של
קופת רבי מאיר בעל הנס ומעות ארץ ישראל הוא ר׳ משה ס ו פ ר . . .לכן
מצא לנכון לבקש הסכמתו המפורשת לשנות הצדקה…״ )עמ׳ . ,(66/67
דהיינו שמרן נשאל לא מפני גדלו בתורה ,ולא מפני שהי׳ המורה לדורו בה״י
הידיעד* אלא מפני שהוא הי׳ ממונה על כספי אר״י .ולא עוד אלא אנו רואים איך
מתרהב שדה פעולתו בעניני ארץ ישראל של מרן זצ״ל .בראשונה ה י רק ארץ
הגר ומורביאה* ,והנה אנו מוצאים מצודתו כבר פרוסה על כל רהבי אירופה.
אבל אם נביט במקור נראה שגם כאן מסולף המקור — אולי מתוך אי הבנה וחסרון
כשרון לקרא דברים כאשר הם .הכותרת שעל התשובה המדוברת נקראת כך:
״שלום וכ״ט לי״נ הרב החרוץ המופלג המא״ה תל תלפיות יושב ברמה בנויות
עיניו ביוני הגיאות כ ש ״ ת . . ,נ״י אב״ד ו ר ״ מ . . .מילידי מדינת עלזוס יע״א״
)הלק ו׳ סי׳ כ״ז(.
,
מהדירי תשובות מרן ,העלימו משום מה את שמו של השואל .אבל הדברים ברורים
שאין המדובר כאן בשאלה שבאה ממדינת עלזום אלא השואל הוא ׳מילידי מדינת
עלזוס׳ .אם כן איפא מה לנו לכל הפלפול של הד״ר זהבי? פשוט ,כשל עוזר ונפל
עזור ן
ד״ר זהבי לימד אותנו לדעת ערכו הרם של מרן לא רק כפוליטיקאי דיפלומט
.ממולה ,הוא מוצא עוד תכונה מעט ידועה ב ר ב ע ו ״ר׳ משה סופר היה אדם
בעל תבונה ואינטואיציאה היסטורית עמוקה ,מן המעטים בדור ה ה ו א . . .״ ) ע מ ׳ . ( 5 7
אבל עוד לא די בזה ,ועוד כשרון יוצא מן הכלל מצא ד״ר זהבי ,וגם עליה
מעמיד אותנו:
״עובדא היא כי ר׳ משה סופר הקדיש הלק גדול מהייו ומרצו לענין ארץ
ישראל .הוא לא פירסם מאמרים בעתונים בענין הזה ,כי בתקופת שלטונו של
מטרגיך בעל יד־ברזל אי אפשר היה לכתוב בגלוי על הנושא ה ז ה . . .״
)עמ׳ .(35
כמובן תשוב לדעת מדוע לא כתב מרן מאמרים בעתונים .כמובן אילו ד״יה
מרן מעונין בנושאים אחרים נושאים שיד־הברזל של מטרניך לא הי׳ מכביד עליו
נושאים כמו — תלמוד תורה ברבים .הרבצת תורה בישיבתו הרמה ,עניני צדקח
וחסד ,עסקי אלמנות ויתומים או טרגדיות משפחתיות של עגונות ודומיהן ,בודאי
שהיה משתמש באמצעי העתונות לפרסם דעותיו .בודאי שהיה כותב מאמרים
בעתונים — בלי ספק! ועל אף הערצתו העמוקה של ד״ר זהבי כלפי מרן ,אינו
יכול לעבור בשתיקה על קושיא עצומה ,קושיא גאונית באמת .הוא כותב:
'9״והוא הי׳ גם הממונה על אוסף -הכספים למען ארץ ישראל בבוהימיה ,מורביה •ובהוגגריה״
.״ )עמ׳ .(63עד כמה שידוע ,לא היה מרן־ מאסף כסף חוץ למדינתו ,מדינת הגר.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״רבים שואלים ,מדוע לא עלה בעצמו ] = מ ר ן [ לארץ ו ד״ר אליעזר כ״ץ
עונה על שאלה זו׳ שכנראה שבריאותו הרופפת ודהקותו ה ה ו מ ר י ת הם שהיו
במונעי עלייתו .אך אין הדבר כ ן . . .״ )עמ׳ .(91
בניגוד להמקובל ׳שמיעוט רבים שניים׳ מוצא ד״ר זהבי מרבים השואלים שאלד,
הזו ר ק ׳שואל אהד׳ היינו את הד״ר כ״ץ שמזכירו בהערה )שם הערה .(19שאלה
גאונית היא זו בהחלט — כאילו גם בימי מרן היו רגילים אלה ׳העוסקים בצרכי
ציבור באמונה׳ לנסוע מסוף העולם עד סופה ,בסילון בואינג ,727וכמובן על
חשבון ה ר ב י ם . . .אבל ט ו ב ל ד ע ת בכל זאת ,ד ע ת ו של ד״ר זהבי׳ שאינו מקבל
תשובתו של קודמו .דעתו הוא שמרן לא עלה ארצה מפני שהוא ר א ה ת פ ק י ד חייו
להיות מן ״ ה מ י י ש ב י ם ״ יהודים בארץ ישראל ולא מן היושבים עליה .וגם
זה דוקא כמו היום ׳שהעוסקים בצרכי ציבור באמונה׳ שולחים אחרים לקיבוצים
בעוד שהם יושבים על ס י ר הבשר בלונדון ,בניו־יארק וכו׳?!.
דברים אלו וכאלו ניתנים לא ח״ו כהשערות ,כהצעות להתהשבות ,באפשריות
— הם ניתנים בהכרעות פסקניות שאין להרהר אחריחן .ויש שד״ר זהבי מ צ י ג
דברים כאלו אף בלי להטריה א ת עצמו ל ת ת מקור ,למשל :ד״ר זהבי מ ע ת י ק לצורך
ענינו קטע הגון מתוך התשובה או״ה סי׳ ר״ג )עמ׳ (90ובהערה )מם׳ (17העיר
יעל דברי עצמו בזו הלשון:
״על רעיון זה הוזר ר׳ מ ש ה סופר פעמים רבות ,והוא מתווכה בזה עם
בן דורו ר ׳ היים מוואלאזין וכן עם ר׳ משה טייטעלבוים ,מנהיג החסידים
בהונגריה׳ שטענו בי עיקר ישיבת ארץ־ישראל היא בשביל המצוות התלויות
בארץ״.
לא זכיתי לרדת לסוף דעתו של ד ׳ ר זהבי מה הוא ״הרעיון״ שעליו חוזר מרן
פעמים רבות .אבל מה שכתב שמרן התווכת בעניני ארץ ישראל עם ה ג ׳ ד ׳ היים
מוולאזין זצ״ל — אין לו שחר כלל .ע ד כמה שידוע לא ה י ׳ לו למרן מ ג ע אישי
עם גאון ישראל הגר״ה ,ממילא לא הי׳ לו ויכוח עמו לא בעניגי ארץ ישראל
ואף לא בענינים א ח ר י ם ״ .ואשר ליחסו עם מרן המר״מ טייטעלבוים בעל
ישמח מ ש ה זצ״ל ,הן נכון ש ע מ ו התוכה ,והויכוהים ידועים למדי .עמו התוכח אף
בעניני ארץ ישראל — א ב ל על וויכוה אידיולוגי אם המצוה לישב בארץ ישראל
הוא ר ק משום קיום מצוות התלויים בארץ או משום טעם אחר׳ לא נודע לי
מאומה ״ .אם יש ויכוה כזה בספרות ה ר ב נ י ת או התולדותית׳ שומה היה ע ל ד״ר
זהבי להראות לנו איפא נמצא.
10ד״ר זהבי אינו רושם מקור לדבריו .האם יש להניח שראה את דברי מר שמואל הכהן
וויינגרטן :׳ר׳ משה )החתם סופר( ורבי חיים מולאזיך ,בקובץ הדביר ,ירושת״ו תשי״א
עמ׳ ע״ג—ע״ז!? שם מדובר על השואות פולקלוריםטיות — אבל אין זכר לוויכוח
בדבריו) .כמובן שדברי אלו נאמרו רק כהשערה(.
11אשר לעניני ארץ ישראל — גם בזה היו קשרים ביניהם .מהתכתבותם נשארו אי אלה
שרידים ? חוט המשולש ,דראהביטש ,דף מ ׳ ; קונטרס תולדות דבינו יהושע כ״ץ זצ״ל,
ירושת״ו תשי״ט עמ׳ קל״ה—קל״ו ,ועוד .אבל לוויכוח אידיולוגי — אין זכר למו.
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואם הכרעה פסקנית שאין להרהר אחריה המצוטטת היא אולי עול כלפי
ההיסטוריה׳ וכלפי הביוגרפיות של ד״אישים שנסחבו על ידי ד״ר זהבי לתוך
פיסקא המצוטטת .שוגה הוא לגמרי ׳פסק׳ אחר משלו — וגם הפעם ידבר ד״ר
זהבי בלשונו הוא:
״ר׳ משה סופר לא התנגד גם לאיש מנדלסון ,אלא לאותן יצירות שלו שהיתה
בהן התנגדות להשקפת עולמה של היהדות המסורתית .הוא הקשיב בשמחת
תורה לתרגום גרמני של מנדלסון לפרק בתהילים״ )עמ׳ .(95
זהו הסך־הכל שיש לו לד״ר זהבי למסור על התנגדותו של מרן נגד רמ״ד• .כמובן
בדבריו הוא מרמז באופן מוסווה ובעירפול שמרן אף לא התנגר לפירושו התנ״ך
של מנדלסון ,ועדותו — אחרת מה היה לו להביא מה שמרן לא צוד .להשתיק
איזהו אורחי־פורחי אחד שזמר מזמור עם תרגום משלו בשמחה״ת י ולפי דברי ד״ר
זהבי התנגד מרן רק לאלה מיצירותיו של רמ״ד שהתנגדו למסורת — למה לא
הראה מקור לדבריו אלו י באיזה מקום התנגד מרן ליצירות אלו ? ומה הן היצירות
— מה הן בדיוק — שהתנגד להם ? ד״ר זהבי מכיר את צוואת מרן זצ״ל — הרי
בפיםקא חבאד .אחרי זו מיד ,בלי הפסק כלל ,מצטט מתוך הצוואה עם קידום
דברים משלו ככה:
״בהתאם להשקפת עולמו הדתית־לאומית ,דרש ר׳ משה סופר מבני משפחתו
הזהרו משינוי השם ,לשון ו מ ל ב ו ש . . .״
הבאה מהצוואר! שבה כתוב מפורש גם כן ,ודוקא הפיסקא היותר מפורסמת מתוך
אותה הצוואה ״בספרי רמ״ד אל תשלחו בו יד ,ואז רגליכם לא תמעד עד עולמי
עד״ .וכפי הגראה הכיר המחבר גם פיםקא זו ,חרי תחילתה של זו )״חדשים מקרוב׳
באו וכר״( מובאה על ידו ,ועל פירושה של הבאה זו מתווכח עם ר׳ עקיבא
יוסף שלעזינגער זצ״ל )ואין צריך לומר שד״ר זהבי דוהה דבריו במעוף יד!(
)עמ׳ (94״ .אם כן איך זה העלים עין מפיסקא זו ואינה מביאה בהקשר לענין
הזה ? האם משום שפיםקא זו אינה ׳בהתאם׳ ׳להשקפת עולמו הדתית־לאומית׳ של
ד״ר זהבי העלים עין ממנה? המענין בזה היא העובדה שיש כאן סילוף האמת
על ידי הסואה מכוונת ומגמתית .מוזר מאוד שהיסטוריון המהין להסוות עין בהעלם־
דבר כזה יהין לכתוב כאשר ד״ר זהבי כותב ״על ע י ר פ ו ל ה מ כ ו ו ן של סגנון
הצואה שנעשתה על ידי ר׳ משה ס ו פ ר . . .״ )עמ׳ ,93הערה .(25
טה עיניהם מ ר א ו ת . . .
12אשר לעדות התלמיד ,ר׳ יעקב הירש בספרו מור דרור ,לצערי אין הספר מצוי במחיצתי,
ואין בידי לבדוק האמור שם .אבל אם זכרוני אינו מגיחני בכזי״ב ,מעיד התלמיד הזה
על עצמו שלא ירד לסוף דעת רבו בכל הדברים ,ובהרבה ענינים )עי׳ בהקדמת ספרו
הנ״ל(.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקוטב שעליו םובב בל בנינו של ד״ר זהבי הוא ,כפי שהבאנו למעלה ,הנחתו
שמרן ותלמידיו עבדו כבר בראשית המאה הי״ט למען יישוב ארץ־ישראל ולמען
התישבות חקלאית עלי אדמתו .תפקידו של הספר הזה להראות איך שהמקורות
ההיסטוריים של תולדות היבת ציון מוכיתים את זה .הבאנו למעלה קטעים מדברי
ד״ר זהבי ,המשבחים את כשרונו הדיפלומאטי של מרן ,שקשר לו יחסים טובים עם
הוגים בעלי השפעה ,׳עם ראשי המדינה׳ .מרן אף מקונן מר לפי דעתו של
המחבר דנן:
״שעם ישראל הפסיד את תכמת הדיפלומטיה )והשלטון ,וכתוצאה מכך אין
הוא ] = ע ם ישראל[ מסוגל לפעול למען ההזרת ארצו״)עמ׳ ,44הערה .(33
הוא מצא ,כביכול ,בדרשותיו של מרן ׳פירוש מדיני מובהק׳ המיוסד על הקדמות
האר״י הקדוש )עמו׳ ,(61וב״תורת משה״ פיסקא המראה בפרוש ״על תכניותיו
הקונסטרוקטיבית בקשר לבנין הארץ…׳׳ 3ג.
ד״ר זהבי מבקר גם את כל אלה שכתבו שמרן הי׳ רק ממבשרי־ציון .אף הם
טעו ,ואף הם הטעו אחרים עמהם ,האמת היא ״ר׳ משה סופר שייך לא רק למבשרים,
ה ו א י צ ר ת נ ו ע ה .״ ״ )עמ׳ .(35הוא יודע אף לכוון את השעה מתי התהיל
בעבודה רבת ההשפעה הזו — ,הוא קובע ״…החתם סופר .הוא התחיל בפעולות בשטה
הזה בשנת תקנ״ט )(1799״ )עמ׳ .(34ככה בדיוק.
מסימניה של הדיפלומטיה הטובה היא ,ואולי הוא הסימן המובהק שלה׳ הכשרון
לבוץ העת־רצון ,מתי השעה המוכשרת לפעול .מתי לבא בדרך קצרה ישר למטרה,
ומתי לבא אליה בדרך ארוכה בעקיפין .כי עת לכל הפץ 1מה היו הגורמים החיצונים,
שנתנו לו למדן הדחיפה לבא לרשות הרבים עם מחשבותיו ,מה היה הכה שליבה את
ג 1ציין לתורת משה ,שופטים עה״פ מי האיש זכו׳ )עמ׳ ,63הערה (78כעל ״פיסקא זו
שמראה בפרוש תכניותיו הקונסטרוקטיביות בקשר לבנין הארץ…״ לצערי לא מצאתי
• -רמזי הדברים שם — פשוט משום שהדברים שכן נמצאים שם אינם רומזים על מה
שד״ר זהבי חושב שרומזים עליהם .פירושם של הדברים שם — פשוטים הם ומובנים
בקלות.
מה שקובל ד״ר זהבי )שם( שהדברים הקונסטרוקטיבים והתכניות ״איננה מופיעה
בשאר המהדורות ,שיצאו לאחר מותו של ר׳ משה סופר ,בשעה שראשי ההלוקה עמדו
על כר שהמתיישבים בארץ לא יעסקו רק בתורה .צנזורה כזו על דיעותיו של ר׳ משה
סופר אנו מוצאים בדור שאחריו בכמה מדבריו״ .מהבאה קצרה זו יוצא שד״ר זהבי
אינו יודע:
)א( ששום ספר משל מרן לא יצא בחייו ,וכולם יצאו רק אהרי מותו;
)ב( שכל ספרי ׳תורת משה׳ מיוסדים על כ ל מ ה ד ו ר יו )ה׳ בדיוק( ,על כתבי
יד שונים ,ואין במהדורא זו מה שנמצא במהדורא אחרת;
)ג( יש שאיזהו ׳ממהדורות׳ האלו נדפסו מהדש — באלה נדפס בדיוק מה שנדפס
באותה המהדורא בפעם הראשון;
)ד( שגוף פירושו בדברי מרן מיוסד על הוסר הבנה וחסרון ידיעה.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הניצוץ הדיפלומטי שהיה טמון בחובו של מרן טרם יצא ללהט את כל הגולה
למהדורה גדולה .ד״ר זהבי יודע שורש הדברים וכותב:
״ר׳ משה סופר התחיל את פעולתו למען יישוב ארץ ישראל׳ כפי ש א ו כ י ה
ל ה ל ן ׳ בהשפעת כרוזו של נאפוליאון להקמת מדיגה יהודית שהוצא ברביעי
במרס 1799״.
אכן מוסיף ד״ר זהבי בזהירות יתירה וכותב:
״כל פעולה גלויה בעניין הזה בימי המאבק והמלחמה בנאפוליאון היתד• לסכן
את חירותו ואף את חייו :לכן פעל ר׳ משה סופר בלי לעורר רעש גדול״.
)עמי (35
בפסקא זו מגלה לנו ד״ר זהבי שתי סודות ? הסוד הראשון מקור התאריך המדוייק
של שנת תקנ״ט— 1799שבו תתחיל מרן בעבודה למען ארץ־ישראל ,וגם את
הסוה השני — איך זה ששום אדם לא ידע על כך עד היום ,עד שבא ד״ר זהבי
וגילה רז זה .הטעם פשוט :מרן הוצרך לעבוד חרשית ,בםודי־םודיות כךי שלא
יוודע לשום בר־ נש!
בכדי שנעמוד על !הרקע ההיסטורי של שנת תקנ״ט עלינו לדעת שמרן זצ״ל
הי׳ במאטערשדארף כבר כחצי שנה — ונאפוליאון מצדו היה עסוק ראשו ורובו
בכבוש מצרים׳ והעברת חיילותיו משם לסוריה )ארץ ישראל היה כלול בשם הזח,
באותן הימים ,כידוע( ,ואף שם מיצר על יפו והתהיל להדור )או כך קוד (.לבפנים
הארץ .בשנים האחרונות נתגלה כרוז שיצא מתהת ידיו של נאפוליאון מאותו הזמן.
תאריך המדוייק של הכרוז הוא 20אפריל .1799בזה הבטיה ליהודים שבכל העולם
שעם כיבושו את הארץ מידי התורכים ,יהזיר את הארץ לידי יהודים כמדינה
עצמאית תחת ממשלה יהודית .עם כרוז/מניפסט זה נשלה גם כן מכתב־לואי ,החתום
על ידי מי שמתואר שם כרבה הראשי של ירושלים ,אהרן הלוי בן לוי)עמ׳ 63והלאה(.
לפי דברי ד״ר זהבי היה למניפסט הזה השפעה מרובה׳ על פיו גויסו לתיילותיו הרבה
יהודים שלחמו בחרף נפש על צד הצרפתים .נאפוליאון אף׳ דאג על כך ,באמצע
המלחמה ,שהכרוז/מניפסט הזה עם מכתב הלואי יגיע ויודע בין יהודי אירופה.
״בכל אופן ידיעה עליו.הגיעה לר׳ משה סופר זמן קצר אחרי הופעתו״ )עמ׳ .(40
ד״ר זהבי ששערי השערות פתותות לפניו בכל עת׳ יודע אף לספר איך ובאיזו
דרך בא המגפיסט ,בזמן קצר לידי מרן היושב בקצה מערבה של ארץ הגר תתת
שלטון הקיר״ה :״אולי באמצעות ידידו הרב יוסף דוד זינצהיים ,שהיה מקורב להוגי
נאפוליאון…״ )עמ׳ .•* (40
מרן בחושו הדיפלומטי המפותה ,ומה גם אחרי ״שהעמיק הקר בתולדות ישראל
ובתולדות העמים ,ראה בכרוז הזה מפנה היסטורי בתולדות עם ישראל״ )עמ׳ ,(45
והבין מיד שהגיע הזמן לעשות! ובאמת מיד התהיל בפעולה ממשית לנצל את
המצב ההדש ,המפנה ההיסטורית ,ממש התופעה החד פעמיה בתולדות עם ישראל
בגלותו ,הזדמנות להשיב בנים לגבולם לנהלת אבותם .הוא התהיל בעבודת תעמולה
14להלן נעמוד בפרטות על מקור הכןוז.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
מסונפת ,לדרוש בכל ז׳ באב ,וכמובן גם בשאר הזדמנויות ,ואף לשיר את שירת
דוד לכרמו.
״באותה השנה בחג •הסוכות חיבר שיר המתחיל במילים הללוי׳ הללי נפשי
הקרובה
תקוות הגאולה
את ד׳ .בשירו הוא מוסיף לרמוז על
ש נ ת ע ו ר ר ה ב ל ב ו ע ם ה כ ר ז ת ו ש ל נ א פ ו ל י א ו ן . . .״ )עמ׳ .(45
כמובן הכל נאה אף נעים .מצטער אני שיש צורך להפריע תמונה אידילית־שלונית
זו — יש כאן פרובלימה קטנטנה ,פרובלימה כרונולוגית היסטורית .שיר המצוטט
יש לו תאריך מדויק ליום הוולדו — ערב הג הסכות ) = ל א בסוכות( של שנת
ש ב ר א נ ו לכבודו לפ״ק ,דהיינו יום י״ד תשרי ש נ ת ת ק נ ״ ט המתאים עם יום
24ספטמבר של שנת ,1798לא פחות משבע חדשים ל פ נ י תאריך של הכרזתו
של המניפסט של נאפוליאון .אבל דברים קטנים כאלה ,בעיות כרונולוגיות ,כנראה,
אינן מטרידות ביותר את ד״ר זחבי.
כדאית תעודה מענינת זו של נפוליאון שנעקוב אחריה׳ שנבדוק מקורה ,ונחקור
את דרכח לתוך ההיסטוריה היהודית .הרי תעודה זו היא אחד הבסיסים שעליו
מיוסד בל בנינו של ד״ר זחבי.
ד״ר זחבי מצטט תעודה יסודית זו לטיוריאה שלו מתוך כלי שני .ומסגנון
ציונו למקור יש לחםיק שד״ר זהבי אף לא ראה את התעודה במקור הראשון .אלו
הם דבריו:
״מובא בספרו של ד״ר מרחביה :׳הציונות — אוצר תעודות פוליטיות/
ירושלים ,תש״ד ,עמ׳ .17—15השוה ג ם מאמרו של ד״ר קובלר
ספטמבר ,1940עמ׳ 190—189שמצא העתק כרוז זה
ב־פ&ט;
בעזבונו של ר׳ וואלף פ ל ע ק ל ש ) " . . .עמ׳ ,37הערה .(15
׳ה ש ו ה ג ם /זאת אומרת שד״ר זהבי לא הטריח את עצמו לראות תעודה זו ,שהיא
הקוטב של כל הטיאוריה שלו במקור .הוא לא ראה את דברי קובלר ״ .אילו הטריח
את עצמו לבדוק היה רואה שד״ר קובלר הוא ש ג י ל ה את התעודה הזאת ,הוא
עמד על השיבותה לתולדות ישראל ,והוא שפירםמה בראשונה בשנת .1940
כהיסטוריון בעל אחריות סיפר כל אופן התגלית — אהד מידידיו מר ארנסט פוגס,
הביא אליו אי־פעם העתק מכונה בגרמנית מתעודה זו להראות אותה לידידו
ד״ר קובלר .ד״ר קובלר בדקה והבין מה שנמצא לפניו .ועל פי שאלתו הודיע לו
מר פוגם ,שהעתק מכונה זה נעשה על ידו—הוא ,שחעתיקה מתוך מקור ,שלפי
זכרונו היה כתוב בידי ר׳ וואלף פלעקש )שהיה לפי עדותו של מר פוגס אהיו
של הג׳ ר׳ אלעזר פלעקש זצ״ל בעל שו״ת תשובה מאהבה( אבל לפניו ,לפני מר
15זהבי עמ׳ 37הערה .15הציון למאמרו של קובלר איבו שלם )שהרי ד״ר זהבי לא ראה
דבריו( וכיון שמאמרו נדפס בעתון שאינו מצוי ביד כל כדאי לציין על הכתוב שם בדיוק
01 1116 36^5 10מ010011 311(1 1110 1105101-3110כן3זי101•: 1נ2 1^01ת3י1יי . 1ת ם
׳׳]<10־1(1 001נ. 189-190 ; 11קנן *. 1940ס8
,מ(10מ,711(103, 1.0
•1¥ג6זי?310511110. 1
? . 69-70ס ©?.י! 1>11941נ . 36-38 ; 11ק ס 1(1 060.נ. 18-19 ; 11קס.
ד״ר קובלר הספיק עוד לפני מותו לגמור מהדורא שני׳ מעבודתו זו .עבודחו הורחבה
עד כדי ספר .יש סיכוי שעבודה זו יראה אור בזמן לא רחוק.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פוגם ,לא היה תעודה מקורית ,שלפי הסברה ,היתד .צריכה להיות נדפסת בצרפתית.
בעיות רבות קשורות בתעודה זו .ד״ר קובלר ש ה י ה הוקר מתון והיסטוריון
אחראי לא העלים עין מבעיות אלו .הוא ניסה לפרש מה שהיה בידו לפרש על פי
השואח למקורות אחרים ובדיון של כל הידוע על יחסו של י נפוליאון לאר״י
וליהודים באותו העת .אחת הבעיות הקשות ביותר היא ,איך לפרש באופן משכנע
ההגירה של התעודה ממיצר שבארץ־ישראל להגיטו בפראג ,ואיך באה תעודה
זו במקורה או רק בהעתקה ל י ד י ר׳ וואלף פלעקלש ראש הקהל של העיר ההיא
בימים ההם )פרט זה שהוא היה ראש הקהל של פראג בעת ההיא ,מיוסד רק על
זכרונו של מר פוגם׳ נין למשפחת ר׳ וואלף( .ד״ר נ .מ .גלבר ,אף הוא היסטוריון
מנוסה׳ לא קיבל השערותיו של ד״ר קובלר מתוך נימוקים המבוססים על חקר
התקופה ,ותוצאות הקירותיו היו שאף הוא הציע השערות שונות מאלו של ד״ר
קובלר לפרש בעיה ה ע י ק ר י ת ה ז א ת ״ .וכמובן עוד לא נאמר סוף פסוק בפרשה זו
ש ־ י החוקרים הציעו ׳השערות׳ ,ביססו ׳השערות׳ אלו על ידיעתם הרהבה וחניחואת ה ד ב ר י ם . . .כהשערות .ראויים הוקרים רציניים אלו ,שהעוסק בפרשה מ ע נ י נ ת
זו — ,יחסו של נאפוליאון לארץ־ישראל — ,שכל חוקר יעקוב אחרי דבריהם ,טרם
ש י ב ט ל אותם וטרם שיבא לידי השערות משלו .ד״ר זהבי — כאמור — לא ראה
את מתקרו של ד״ר קובלר ואת דברי ד״ר גלבר הוא דוחה כמעט כלאחר־יד ,בלי
תגובה מנומקת .ולעומתם הוא מ ע מ י ד את׳ דעתו הוא בההלטיות שאין להרהר
אחריה .ואלו דבריו בנוגע ל ז ה :
״השפעת חכרוזים לא איחרה לבא .יהודים רבים הצטרפו לחילותיו של
גאפוליאון ,הוא דאג כנראה לכך .שתוכן כרוזו וכרוז הרב לוי יגיע גם אל
יהודי אירופה .ב כ ל א ו פ ן י ד י ע ה ע ל י ו ה ג י ע ל ד ׳ מ ש ה
ס ו פ ר זמן קצר אחרי הופעתו ,אולי באמצעות ידידו הרב יוסף דוד
16ד״ר קובלר משער שהכרוז הגיע לידי ר׳ וואלו* פלעקלש דרד אחיו ר׳ אלעזר פלעקלש
זצ״ל ,מי שהיה ביהם ידידותי עם הצנזור קאראלום פישער )אינו יהודי( ,ועל ידו
יכול היה ,שיבא המניפסט הזה מאיזה משרד רשמי למשרדו — והוא הראהו לר״א.
וכיון שכך יכול הי׳ שישאר העתק ממנו בין כתבי המשפחה.־
ד״ר נ״מ גלבר מציע השערה אחרת .לפי דעתו בא כרוז זה לידי הרה״ג ר׳ אלעזר
פלעקלש במה שהי׳ בכל הזמן במלחמה עם הפראנקיםטים )ושאר שרידי השבתאים(
בפראג .יש לו לד״ר גלבר על מה להישען כהשערתו שאצל הפראנקיםטים הי׳ ידוע
הכרוז הזה ,ושבידם הי׳ העתק ממנו) .ראה להלן הערה .(19
כהערה צדדית ארשה להעיר — ד״ר זהבי כותב בהקשר לכרוז הזה שנתגלה ב־:1940
״על ידי כך נתבטלו ב ה ח ל ט פקפוקיו של פרופ׳ ב״צ דינבורג )דינור( בקשר לאמיתתו
של כרוז הזה ,עי׳ ספר צ י ו נ ו ת . . .תרצ״ט עמ׳ 166—165״ .איך אפשר שפרופ׳ דינבורג
יפקפק בשנת תרצ״ט על אמיתתו של כרוז שלא נתגלה עד לשנת ת״ש—תש>׳א ? אכן
טיפוסי הוא זה לשיטתו של ד״ר זהבי ולערד עבודתו.
)כדאי ג״כ להשוות דברי ד״ר זהבי איר הוא ׳מתפטר׳ מדברי דובנוב ,עמ׳ ,40בפרק
השפעת כרוזו של נאפוליאון(.
•61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
־ זינצהיים .ש ה י ה מקורב לחוגו ש ל נאפוליאון ,ושנקבע א ח ר כך כראש
הסנהדרין בפאריס״.
ר מ ש ה ס ו פ ר ,ש ה ע מ י ק הקר בתולדות ישראל ובתולדות העמים,
ר א ה ב כ ר ו ז ה ז ה מפנה היסטורי בתולדות עם י ש ר א ל . . .״ )עמי ,31
הערה ,15ע מ ׳ 37/38הערה .(16
פסקנות זו ,ש ר ׳ מ ש ה סופר ר א ה הכרוז הזה ,ושהכרוז ע ש ה רושם ע ל רואו ,ר׳
משד ,סופר — א י ן צריך לומר א י ן לו שום יסוד .ד״ר זהבי מוסר הדברים הללו בלי
שום מראי־מקום לרבדיו .וכיון שכך ,אין להם שום ע ר ך כלל וכלל — א ף לא זו של
השערה מבוססת — רק הם סתם דברים בטלים׳ ע ד שיבסס דבריו ע ס מראי־
מקומות נכונים.
,
טרם ש נ פ ר ד מנפוליאון ,וטרם שנאחל לעצמותיו העיפות ׳מנוחה נכונה׳ ,נתעכב
ע ו ד לרגע לבדוק בפרשה זו -־ פ ר ש ת נפוליאון וכרוזו — ע ו ד פסק־הלכה א ח ד
.־ •
ן
של ד ״ ר זהבי.
ואלה ד ב ר י ו :
״ידיעות ע ל כרוזו ש ל נפוליאון ] = מ ש ל יום 20אפריל [1799היו נפוצות
בפרםבורג ,לא רק בין היהודים אלא גם בהוגי הכנסיה הקאטולית .הכומר
הישועי יאנוש מאלנאר £1: .1211105מ^01נ שחי בשנים 1808—1728ו ע ר ד
א ת הירחון 6311£12דע 1£611ז ^ 1 3ג בפרסבורג ואח״כ בבודאפעםט ,כ ת ב ש ם
בהתמרמרות על ׳ההצעה שהופצה בכתב בעולם ומעודדת א ת היהודים להזור
ל י ר ו ש ל י ם . . .ה י ה ו ד י ם מ ב י ט י ם ע ל בונאפרטה כ ע ל משיהם״) .שם הלק ,12
ע מ ׳ (50-^8״) .עמ׳ 37ה ע ר ה — 1 5הנוגע לעניננו(.
לשונו של ד ״ ר זהבי ,הודאות שלו ,הפסקנות שלו ותיאור הפלטתי של
הריאקציה על הכומר ה י ש ו ע י ) ש ׳ כ ו ז ב ש ם בהתמרמרות ע ל . . .׳( מ ר ש י ם לנו להגיה
שד״ר זהבי ראה א ת דברי מולנאר בכתבם וכלשונו .וכיון שכן ,הוא מזכה לדברי
עצמו הגושפנקא שהם באמת ׳בר־םמכא׳ .נםיוני לימדני שלא להיות מן המאמינים
לכל דבר .סדרת השגתון )ולא ירהון!( של 6511*2דז3מ 1^^3.1 1£6יקרת המציאות
ה י א מאד ,ואינה בנמצא אפילו בספריות הגדולות באנגליה .כיון ש כ ך הוצרכתי
לפנות לאחד ממכרי שזיכני בטובו-עם הצילומים ש ל הדפים 50-^18מכרך 12שי״ל
בשנת ,1799הנמצא בספריה הלאומית בבודאפעסט ״ .לגמרי לא הופתעתי כאשר
נוכחתי לדעת שדבריו של ד ״ ר זהבי מנוגדים הם בהחלט ל מ ה שנדפס במקור.
כך ה י ה דרכו ש ל מולנאר עורכו ש ל השנתון .ה ו א א ס ף במשך ש נ ה שלימה
הומר מתוך עתונות העולם הגדול ידיעות על אירועיים ש ל כל ש נ ה ושנה ,על
הקורות עם ועם .ע ל המתהוד• בעולם הפוליטיקה והטכניקה ,ע ל אנשי ש ם ועל
מוסדות והשגיהם וכוי וכוי .ומן החומר שנצטבר ע ל י ד ו במשך השנה ע ר ך מ י ד י
17אני מאד אסיר תודה לד״ר דובדט דן ,עובד מדעי בספריה הלאומית בבודאפעסט )ספריה
על שם סעטשעניי( בעד הצילומים הללו .כמו כן אני מודה לו בעד תיאורו של
השנתון הנ״ל ודרך עריכתו על ידי מולנאר יאנוש .תיאורי מבוסם על מכתבו אלי
מיום 2במארץ .67
62.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש נ ה בשנה א ת השנתון שלו׳ ואחרי שערכם וסדרם הוציאם לאור תחלת שבה
הבאה .כ ך החומר שנצטבר אצלו על מ ה שנתהווה ב ש נ ת 1798הוציא לאור בחדשים
הראשונים )לערך אפריל( ש ל .1799באמת י ש בכרך ש ל ש נ ת 1799ידיעות עד
לחודש דצמבר ש ל ש נ ת .1798
ומן הכלל אל הפרט — דפים 50—48ש ל כ ר ך 12שהופיע בשנת .1799
בראש ע מ ׳ ) 48שהוא העמוד הראשון המצוטט ע ל י ד י ד ״ ר זהבי( מוסר מולנאר
פרטים ע ל פלישתו של נפוליאון לאי מלטה .הוא מספר שביום 10ביוני ][1798
פלשו תילותיו ע ל י ב ש ת האי׳ ובעוד ש נ י ימים׳ ע ד יום 12בו ,כבשו א ת האי
כליל .אחרי דבריו א ל ה מביא מולנאר מן עתון צרפתי ידיעה על תקוותם של
היהודים שהגנרל ]בונאפרטה[ יכבוש גם א ת א ר ץ ישראל ויתן ליהודים לשוב
לארצם .כמובן מולנאר כותב בלשון ה ג ר )וזה תרגומו(:
״היהודים מביטים ע ל בונאפרטה כ ע ל משיחם׳ הם מקוים שבאשר יעלה
בידי הגרנל לכבוש א ת א ר ץ הקדושה ,אז י ת ן א ת ארץ הקדושה לששת
מיליון היהודים הנפוצים על פ נ י כל ארצות תבל .ועל ידיהם יקים ממלכה
ירושלמית חדשה .אולי ,וגם אפשר ,שבעוד זמן יהפך בונאפרטה למשיחם
של ה י ה ו ד י ם . . .״ .
מולנאר ממשיך בסיפורו ואחר כך מ ע ת י ק ע ו ד ידיעה מתוך עתון צרפתי שהוא
היינו העתון הפריזאי .06021(168 ?11110301)111(1116
קורא לו *11020*1*11 06033
.61; 11^61:31:16וזה תרגום ש ל מד .שמולנאר מספר ע ד כ מ ה שזה נוגע ישר לעניננו:
״באותו עתון מופיע גם בן מכתבו ש ל יחודי אחד ,הכותב לאחיו היהודים
]די בכל א ת ר ואתר[ ,ש ת ו כ ט הוא כזה — הגיע הזמן שנסיר מעלינו את
ע ו ל השיעבוד ה מ ע י ק ע ל צואריגו .ערב־רב ארמי הוא המושל על ארץ
הקדושה ,ארץ שאבותינו הוגלו מ מ ט על י ד י הרומיים ,ארץ א ש ר שמרנו עליו
עם דמינו] ,ארץ אשר[ זכרו ע ו ד מסעיר א ו ת נ ו . . .״.
ליהודי עלום־השם הזה ישנם לו ה צ ע ו ת משלו א י ך לגשם שאיפותיו׳ לגרש
א ת מושלי הארץ ,י ש ל ו א ף ת כ נ י ת לקרא לסנהדרין וכו׳ וכו׳ .אחרי העתיקו את
האגרת הזאת מוסר מולנאר גם פ ר ט ע ל יהודי ג ר י לבוב המתלחשים בינם לבין
עצמם בבתי המרזחאות ע ל המתהוה בעולם הגדול ביחס לארה״ק .עם ג מ ר עסקו
ע ם היהודים הוא הוזר לסיפורו ש ל ה א י מ ל ט ה ואיים הקטנים שנכבשו עמה ,מצבם
הגיאוגרפי ו כ ר .ועם ז ה מסתיים כ ל מ ה שמולנאר מספר בדפים 50—48שבכרך
12ש ל השנתון שלו £6115^651132מ ^ ^ ן שי״ל ב ש נ ת — 1799והכל כמובן מן
הקורות ב ש נ ת .1798
העתון ,בו הופיע מ כ ת ב ו ש ל היהודי עלום־השם׳ ושממנו ה ע ת י ק מולנאר ,נושא
א ת התאריך הנאפוליאני המתאים ע ם :11 1798נג! 19.£״ .
סך ה כ ל היוצא מ ז ה הוא — )א( מולנאר מ ע ת י ק מכתבו ש ל יהודי־עלום־שם
ולא כרוז/מניפסט ש ל נפוליאוןז )ב( המכתב הזה ידוע מזמן להוקרי יהםו של
נפוליאון ליהודים ,וכולם ידעו שהוא אינו מ ש ל נפוליאוןן )מ( ש מ כ ת ב הזה הוא
18ד״ר קובלר
עתון זה.
3ש^70^ !11יי,1
מחברת דעצמבד 1940קובע את התאריך המדויק שבו הופיע
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוקדם
בלא פהות
משנה
ש ל י מ ה )ויום אחד!( לתאריך של הכרוז ש ל
נפוליאון.
ד ב ר י ם אלו ה י ו ידועים לכל ,רק ד״ר זהבי לא י ד ע אותם .השאלה א י פ א
נשאלת׳ א י ך יקרה זה ? ארשה לחביע השערה .ד״ר זהבי לגמרי לא ראה את ד ב ר י
מולנאר במקורם .הוא ראה רק א ת דברי ד ״ ר נ .מ .גלבר במאמר ש ה ב א ת י כבר
לעיל ״ .ראה דבריו של גלבר ה מ צ ט ט דברי מולנאר מ ש נ ת — 1799אזי מ ה קרוב
יותר מ ל ה נ י ה שהדברים מוסבים ע ל כרוזו של נפולאיון .כיון שראה מ ה שראה,
רץ והדפים מ ה שהדפיס .כראי׳ ל ד ב ר י — שדברי ד״ר זהבי מיוסדים ע ד דבריו
של ד ״ ר ג״מ גלבר — ארשה לצטט ה צ י פסקא משל ד ״ ר גלבר ולהשוותה עם הצי
פםקא משל ד ״ ר זהבי.
גלבר כותב )בשנת ת ש ״ י ( :
״הצעה שהופצה ב כ ת ב בעולם ומעודדת א ת היהודים להזור לירושלים…״
)שם ,ע מ ׳ 275ה ע ר ה 36ג(.
זהבי כותב )בשנת ת ש כ ״ ד ( :
״ ה ה צ ע ה שהופצה בכתב בעולם ומעודדת א ת היהודים לחזור לירושלים״*.
)זהבי ,ע מ ׳ ,37הערה .(15
!האם מקרי הוא ההתאמה ה ל ש ו נ י ת ? האם ב א מ ת ש נ י נביאים מ ת נ ב א י ם
בסגנון א ח ד ? א ת מ ה ה !
בכל אופן ברור ,שדבריו של זהבי הם יותר מרוחקים מ ן האמת חמציאותית
מחמרחק שבין שאיפותיו ש ל נפוליאון לכיבוש ע י ר עוז לנו׳ ולאכזבתו משאיפותיו
אלו.
ד
מ ת ו ך קטע שהבאנו לעיל מדבריו של ד״ר זהבי עמדנו כבר על כך ,למד ,לא
פירםם מרן דבריו על ד ב ר ארץ ישראל ברבים .ל פ י דבריו ה י ה בזה סכנה ,הרי
י מ י הירום ה י ו י מ י ם אלו׳ י מ י מ ל ח מ ת גאפוליאון ע ם א ל ה ש ה ת ג ר ה בהם .ואף
מוזהרים אנהנו ע ל י ד י ד״ר זהבי ,שלא לשכוה שימים אלו ה י ו י מ י מטרניך —
ומשום כך ל א ה י ה אפשרי שמרן יצא לרחוב העיר בכתבות לעתונים ,ובפעולה
תעמלונית בפומבי ,ועלינו ל ד ע ת :
״ויש לזכור ש כ ל מכתביו ש ל ר׳ מ ש ה סופר עברו צינזורה ,כ פ י ש ה ע י ד
מושל מ ה ח פרםבורג בעצמו ,ובודאי ש ה ש ש ] = ר ׳ מ ש ה סופר[ כ י
השלטונות מקבלים ד י ן והשבון גם מדרשותיו .לכן ה י ׳ נזהר מ א ד בדבריו
19ראה דברי ד״ר נ״מ גלבר :נפוליאון 1וארץ ישראל ,ספר דינאבורג ,ירושלים תש״י
עמי .288—263ראה במיוהד הערה 36ג שבעמי 275שמביא את דברי מולנאר.
המכתב וענינו היו ידועים לחוקרי בעלי מקצוע מזמן .ד״ר גלבר בספר -זםיע ז211
1115מ15ח ,805011101110 0103 210וינא 1927 ,עמ׳ 48-42עוסק בתעודה זו .בהערתו מם׳
9שבעמ׳ 278ציין על ספרות הנוגע למכתב הזה — שם ציין שכבר סאקאלאוו בספרו
. 220/223קק 01. 2,ע 1ח15מ 111£ 1-1151:017 0£ 210מעתיק את המכתב מהעתונות
הצרפתית .גם ד״ר קובלר במקום המצוטט לעיל מרחיב את הדיבור על תשיבותה של
תעודה זו ,ומקומה בחקר אר״י .הוא מוסיף ידיעות ספרותיות על ידיעות קודמיו.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מענין תוכניות ביהם לירושלים ,ש ה י ת ה ה ת י ש ב ו ת מובהקת״ )עמ׳ ,47—46
והערה 44שם(.
אבל ידע מרן לכוון את השעה מתי לחשות ו מ ת י ל ד ב ר :
״רק בשנים ש ה מ צ ב הפוליטי הופשר ב מ י ד ה מה ,הרשה לעצמו לדבר באופן
קצת יותר בגלוי על תכניותיו ופעולותיו ,וגם אז בזהירות יתירה ועל פי
רוב ברמזים ב ל ב ד ״ ) ע מ י .(35
שומה הי׳ על מ ר ן להיות זהיר בדבריו שהרי הצנזורה היתה מליאה עייג״ן
כמלאך המוות .לכן מצא מרן תכנית משלו איך לקדם פני הצנזורה ,הוא הסתיר
מחשבותיו ותכניותיו אף בדרושים — רק ברמזים — ואף השתמש בתהבולה
מחוכמת זו לא רק בדבריו שבעל־פה אלא גם בדבריו שבכתב .אף א ת דרושיו
שכתב שיעמדו לימים רבים כתב אותן באופן מוםוד .ומעורפל ,דבר — כמובן
שלא ע מ ד עליו איש עד כ ה !
תהבולה זו לא היתד״ היהירה שבה ה ש ת מ ש מרן ,לסמא בה עין־הרע של
הצנזורה המסוכנת .על עוד ת ו פ ע ה נפלאה מ ע מ י ד אותנו ד״ר זהבי ?
״שגם זאת היתה אחת מ ש י ט ו ת ההסואה של ר׳ משה סופר כלפי השלטונות.
א ת יום ז׳ באב קבע כיום הספד על גדולי ישראל שנפטרו באותה שנה,
וכיון שד״םפדים לא עוררו חשד אצל השלטונות יכול ה י ה לדבר בחזדמנויות
אלו על בעיות הגלות והגאולח .עי׳ בענין ז ה :ר׳ מ ש ה סופר ,דרשות,
קלויזענבורג תרפ״ט ,כרך שני עמ׳ 610בהערה.״ )עמ׳ ,47והערה .(46
לצערי לא ירדתי לסוף דעתו של ד״ר זהבי מה הוא רוצה להעיר בציון מקור
לדרשת ח״ם עמו׳ 610בהערה .20לא שם ולא בשום מקום אחר שבספר הענקי
ספר דרשות ה״ס )על ג׳ הלקיו( נמצא רמז א ף במלה אחת שמרן קבע יום ז׳ באב
להספדים בכדי לסמא עיני הצנזורה.
כדאי אולי ל ה ע מ י ד הקורא ה ת מ י ם על העובדא )ולא השערה!( שמרן כבר
קבע יום ז׳ באב להספד בהיותו עוד בדרעזגיץ! .2מ ש נ ת תקנ״ד נשאר הספד
שנשא ביום הזה — דהיינו ארבע שנים לפני כרוזו ש ל נאפוליאון ,והתהלת
20ד״ר זהבי משתמש בהזדמנויות שונות בהערה שבדרשת ח״ם כרך ב׳ עמי ) 610עמי 47
הערה ,46לעיל עמי 43הערה 33בבילבול ובאי סדרים ועוד( .אכן אף פעם אינו
מזכיר בשמו את המהדיר ספר הנפלא הזה — ספר דרשות חתם סופר על שלש הלקיו —
ובעל ההערות המלאות כל טוב .כנראה ששר השכחה גבר עליו — כמו שהשביח ממנו
להעיר ממי לקת שם בדף 43את ׳הבקיאות׳ שלו בהערות ) ,32—31הגמ׳ בתענית
ובמכילתא פרשת יתרו( ,שניהם נקנו במשיכה בהערה שבעמוד 610הנזכרת.
לא פחות מוזר דרכו של ד״ר זהבי בהביא את דברי גדולי התורה ,ושאותם מזכיר
בשמם .את רבה של ברגםם ,את הרה״ג ר׳ שלמה סופר מח״ם ״חוט המשולש״ קורא
בכל הזדמנויות רק שלמה סופר )למשל עמ׳ 76הערה 111ועוד(; גם את רבה של
קראקא הרה״ג ר׳ שמעון סופר קורא רק בשמו )עמ׳ 114הערה 134ועוד( ואפילו את
דברי מרן הוא מהין לצטט ״ראה בענין הזה גם משה ס ו פ ר . . .״ )עמ׳ 44הערה .(35
21ספר חתם סופר ,דרשות ומאמרים ,כרד שלישי ,ירושת״ו תשי״ט ,דף ע״א והלאה.
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
עבודתו התעמלגית המוסווה )לפי דבריו של זהבי( של מ ר ן ! אבל מ ת כחה של
כרונולוגיאה כלפי דבריו של ד״ר זהבי ?
בנוגע לידיעתו של מרן — כביכול — מהכרוז פסק ד״ר זהבי שמרן כן ראהו.
עלינו הי׳ או לקבל דבריו או שלא לקבלם — אני מצדי לא קבלתים .לא כן הדבר
בנוגע לדברי ד״ר זהבי בנוגע ליראת הרוממות של מרן מן הצנזורה האויסטרית.
כאן מ צ ב י ע ד״ר זהבי על פרק ופסוק׳ ונותן מקור לדבריו .כמובן זה מ ק י ל על
עבודתו של הוקר הרוצה ל ד ע ת א מ י ת ת הדברים ,וכמה יש בהם מן היסוד המוצג
וכמה מהם על יסוד הרועע׳ כרגליו של החלום ,של אפס ועזוב .וכמובן שגם ניתן
לנו בזה האפשרות לבדוק ע ד כמה ״הסווה״ או ״עירפל״ ד״ר זהבי את המקורות.
מקור לדבריו הם דבריו של הרה״ג ר׳ שלמה סופר זצ״ל רבה של ברגסאם .בספרו
היסודי לחקר מ ש פ ח ת סופרים ,ספר ׳חוט המשולש׳ .ספר זה מצוי ולא קשה בו
הבדיקה .הגר״ש סופר יודע לספר על ש ת י עובדות שהצנזורה בא במגע עם מרן
זצ״ל .בשתיהן כמובן לא בגלוי .הוא מספד שאי־ פעם התרעמו אי אלה עזי פגים
בפרעסבורג על רבם הדגול ,לפני ש ר המחוז .והוא — ש ר המחוז — דתה תלוגתם
והשיבם בשלילה .וכאן אצטט א ת דברי ספר הוט־המשולש:
״ ב ע ת ההיא ] = ש נ ת ת ק פ ״ ז [ היה מושל המדינה ןשטאטהאלטער[ השר
המרומם גראף אפאניי . . .מאחר כי אנשי רשע ההמה השתדלו בכל תוקף
ועוז להוציא מהשבתם מן הכה אל הפועל וקדוש זקיני זצ״ל עיכב על ידם
הלכו בקובלגא אל מושל ה מ ד י נ ה . . .שאל אותם ] = מ ו ש ל המדינה[ מ ה
יאמר ה ר ב שלכם . . .ואף המה השיבו אמרים לא יקפיד אדוגיגו ב ד ע ת
ורצון הרב שלנו כי עוד לא גגה לו אור ההשכלה והוא הולך ח ש כ י ם . . .
בשמעו השר הישר באדם אשר פערו פיהם לבלי הוק . . .השיבם באף
ובהימה בלשון הזד״* כפי הנראה אין אתם מכירים א ת גודל הרב שלכם
כי הוא אדם גדול ורם ,אבל אנחנו ידענו כ י א ה ר י ב ו א ו ל ע י ר נ ו
ו ב ה נ נ ו כשנה אהת כל ה מ כ ת ב י ם ה ב א י ם אליו
נסינו
ו ה י ו צ א י ם מ תת ת ידיו…״.
)הוהמ״ש דראהאביטש דף ל״ה ע״ב׳ בהערה(.
דברים הללו מצטט ד״ר זהבי בהלקם בלשונם .ועוד ראיה מ ב י א ד ״ ד זהבי
מ ד ב ר י ספר הוט המשולש )הנ״ל עמ׳ כ״ב( .גם שם מסופר על מסירה שמסרו רשעי
ישראל כגגד רבן ,מרן זצ״ל ,לפני השלטונות בשנת תקע״א .המלשין הלשין על
מרן שהוא פסק באחת מתשובותיו כנגד דינא דמלכותא ,בנוגע לתוק החדש שגתחדש
בעקבות חוק פיחות ערך הכספי׳ אז בשנת תקע״א .הוא חיזק הלשנתו באמרו:
״כי אם יהפשו על הבי דואר ימצאו שמה מ כ ת ב ממנו ] = מ מ ר ן [ אשר יקיים
דבריו במה שמסר ,כי נודע לו ] = ל מ ל ש י ן [ על פי מקרה כי כתב זקיני
באותו היום תשובה בענין פיסול ה מ ט ב ע וכי כן רצו ראשי העיר ל ע מ ו ד
על המחקר .אולם תורה מ ג י נ ה ו מ צ ל י . . .אנטאן ש מ י ע ד . . .ובא באישון
ל י ל ה . . .ועל ידי תחבולה בא המכתב החוא בהזרה לידי ז ק י נ י , . .״
הרי לפנינו מקור לדברי דר .זהבי כפי שהוא מ צ י ? להם בספרו בעמ׳ 46
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערה 44׳ ובעמי 76הערות 112—111ועוד .שגי המקומות ב ר ר מללו ,האחת
שבשנת בואו של מרן לפרעםבורג ,שנת תקס״ז בדקה הצמודה את כל המכתבים
הן אלה שבאו אליו והן אלה שיצאו ממנו ,כשנה שלימה .הם רצו לעמוד על אפיו
של רבה החדש של פרעםבורג ,והשתמשו בתכסיס זה — וכפי המסופר יצא נקי
בכל דרכיו .ועובדא השניה קרה בשנת תקע״א שעל פי הלשנה הי׳ סכנה ש מ כ ת ב
א ה ד הי׳ עומד להיבדק על ידי הצנזורה .זאת אומרת שהמדובר בשני סיפורים
בלתי תלויים זה בזה בריהוק זמן של כארבע שנים — ורק צד שוד ,בהם שבשני
הסיפורים יד הצנזורה באמצע.
הומר גולמי שבסיפורים אלו משתנה בידי ד״ר זהבי כהומר ביד היוצר.
הבאנו כבר דבריו ״ויש לזכור ש כ ל מ כ ת ב י ו של ר׳ משה סופר עברו
צנזורה…״ )עמ׳ .(47/46זה ועוד עלינו גם לזכור:
״הממשלה ידעה השפעתו הגדולה של ר׳ משה סופר על יחודי הונגריה בפרט,
ועל יהודי אירופה בכלל ,ו נ ת נ ה ה ו ר א ה ל ב ד ו ק א ת כ ל ה מ כ
ת ב י ם היוצאים ממנו והמגיעים א ל י ו . . .בידינו הודאת בעל דין בזה״
2
)עמ׳ .2 (75
כאמור׳ מן הציטטות שהבאתי לעיל יש לראות שלא רק שאין כאן איזה שהוא
׳הודאת בעל דין׳ — אלא יש כאן סילוף וזיוף מגמתי במקורות בכדי שיחי׳
באפשרי ,כביכול ,להביא ראי׳ לאיזהו עירפול והסוואה בדברי מרן .הסוואה ועירפול
שכל מקורה בהזייה.
ה
עמדנו כבר על כך שתאריכים ועניני כרונולוגיה איגם מטרידים ביותר את מחבר
הספר .עמדנו בזה גם כן על התופעה שהומר היסטורי שאפשר לעקוב עליו נעשה
בידי ההיסטוריון ד״ר זהבי כחומר ביד היוצר .וגם עמדנו על כך ששתי רגליה של
טיאוריאה הנפלאה הזאת מתנועעים כשתי אמות הסיפים .נשאר לגו עוד לבדוק
ההנחה השלישית ,והיא הקובעת כל ענין הספר של ד״ר זהבי ,ומן הנכון גם בזה
שד״ר זהבי ידבר בלשונו־הוא:
22כדי לציין עוד דבר מבדר ,עד כמה לא הבין ד״ר זהבי סיפור פשוט וקל ,עלי להעתיק
אי אלה שורות מספרו ,וזה לשונו בדף ) 76בסוף הספור אודות הצנזורה(:
״השלטונות כיבדו את ר׳ משה סופר משום השכלתו הרחבה וכשרונו הדיפלומטי הגדול.
בכל זאת לא הסכימו להצעת הבארון רוטשילד מווינה שימונה לרב ראשי לכל
הונגריה ,משום שלא רצו לחזק על ידי כך את אחדותם של היהודים׳ /עד כאן לשונו.
כמובן בלי שיושיט לנו העזרה מאין לקח הסיפור החשוב הזה ,שעין לא ראתה עד
עתה!? חוט המשולש הנ״ל )הדפסה חדשה ,ירושת״ו תשכ״ד ,עמ׳ צ״ה וכו /ובכל
ההוצאות הקודמות( .שם נאמר שהברון רוטשילד הציע למרן שהוא ישתדל אצל המקומות
הגבוהים בווינא שמרן יתקבל לרב ראשי על כל מדינת הגר — אבל מרן דהה הצעה
זו מתור נימוקים חזקים ורחבי האופק כחכם הרואה את הנולד ,ולא הניח לברון
רוטשילד שיציע הדבר הזה .כנראה קראו ד״ר זהבי אי פעם הסיפור הזה — וכפי הנראה
׳התאים׳ עובדא זו למה שמתאים לתוך םפוריו.
67,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ ב ש נ ת תקע״א בתקופה של שלום בין אוסטריה ונאפוליאון ,החליט ר ׳ מ ש ה
סופר ,שהגיעה השעה ל א ר ג ן פ ע ו ל ה ג ד ו ל ה למען יישובה מ ה ד ש
של ארץ ישראל על י ד י יחודים׳ הוא תיאר ישוב שיחיה לא מן החלוקה,
אלא מעבודה פרודוקטיבית .בשאלות־תשובות שלו ,בדרשותיו ו ב ח י ד ו ש י
תורה שלו הוא ה ה ר פעמים רבות על הרעיון שהעולים לארץ ישראל
צריכים לעסוק בעיקר בחקלאות ו ב מ ל א כ ה . . .״ <עמ׳ .(62
הוא צ י ץ כמקור על הרעיון שעליו הוזר מרן כמה פעמים ,רק לחאמור בתידושי
מ ר ן :סוכה ,פרק לולב הגזול )ל״ו ע״ב( ד״ה דומה לכושי) .האם הידוש זה נכתב
ב ש נ ת תקע״א?( .א ב ל לא ברעיונות אנו עסוקים ,מעונינים אנו בעובדות בפעולות
ממשיות .׳פעולה גדולה למען ארץ ישראל׳ מ ה י א ן גם בזה ידבר ד ״ ר זהבי
בלשונו־הוא:
הקיסרי
הארכיון
״לפי תעודות שפירסם ד ״ ר נ״מ גלבר מן
ב ו ו י נ א התארגנה עלייה של שמונים משפחות ,כ־ 500נפש ,שהחליטו
בשנת 1811לעלות לארץ ישראל ולעסוק בחקלאות .החלטה זו קשורה במצבם
של היהודים באוסטריה ,ש ח ת ע ר ע ר אז באופן פתאומי .כתוצאה מן החוצאות
הרבות של מ מ ל כ ת אוסטריאד ,על חמלחמות בנאפוליאון ,נוצר משבר כספי
ק ש ה במדינה .ב־ 15במרס 1811הוצאה תקנה ,שערך הכסף יורד ב־80
אחוזים ן והיהודיס שרכושם ה י ה רק בכסף מזומן ,הפסידו כמעט הכול .לפי
המסמכים הטיף אז יהודי אלמוני בבוהימיה לעלות לארץ־ ישראל ולהיאחז
ב ה בעבודה הקלאית .הואיל ובאוסטריה־הונגריה היה ר׳ מ ש ה סופר היהידי
בדוד ההוא ,שהתמסר לרעיון של עליית חקלאים לארץ־ישראל ,והוא ה י ה
גם הממונה ע ל אוסף הכספים למען ארץ ישראל בבוהימיה ,במורביה
ובהונגריה ,י ש לשער שהוא ע מ ד מאחורי האירגון הזה ,ויש סמוכין להשערה
זו בעובדא ששיירת העולים שיצאה מבוהימיה עברה ד ר ך ניקולסבורג ובאה
לפרעםבורג ,ולפי המסמכים שנתקבלו בקהלתו ש ל ר׳ מ ש ה סופר בסבר
פנים יפות ובלבביות .בוודאי צוידו שם גם בכסף להוצאת הדרך .משפהות
אלו מכרו א ת כל שארית רכושם ,וקנו מכשירים הקלאיים ,עגלות וסוסים
והתליטו לנסוע בעגלות האלה ד ר ך הונגריה והבלקן לארץ ישראל .הם
ייצאו לדרך מצויירים במכתבי המלצה מרבני פראג אל הקהלות שדרכן היה
עליהן ל ע ב ו ר ״ ) ע מ ׳ .(63—62
ובהערה לסיפור מרנין זה הוא מראה המקור בהערה ,79ו כ ו ת ב :
״עלייה זו אורגנח ,בחשאי כנראה על י ד י ר ׳ מ ש ה סופר ,ידידו ה א ן י ן נ ט י מ י
ר ׳ מרדכי בנעט )יליד הונגריה ,רבה של ניקוסבורג אז( ורבני פראג ,יש
לשער ש ה ש ת ת ף עמהם גם ר ׳ וואלף פלקלש ראש קהילת פראג ,שבעזבונו
גמצא העתק מ כ ר ה ו של נאפוליאון.״
א ב ל ע ו ד ל א ד י בזח ,מחבר הספר חוזר על הדברים הללו באופנים שונים במקומות
אחרים בספרו ,כך בדף 55/56מספר ע ל המעבר בארץ ה ג ר :
״הקשרים שנוצרו בין ר׳ מ ש ה סופר ובין הגסיך הגדול יוהאן בתקופח ז ו . . .
. . .יש לשער כי קשרים אלו נוצלו גם לחשגת מכתבי המלצה מחצר הקיסר,
באירגון העלייה החקלאית מבוהימיה־מורביה ש ל 500נפש .לפי המסמכים
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתן הקיסר בשנת 1811מכתב המלצה לעולים אלד .למעבר חפשי בארצות
הסותו…״.
ועל הדבר הזה הוזר ד״ר זהבי שוב בעמ׳ ,64עם אי אלה ידיעות קטנות נוספות
שלא נודעו עוד כשבעה־שמנה דפים לפני כן ,וזה לשונו:
״ר משה סופר היו לו קשרים עם השלטונות בווינא ,וביחוד עם אחיו של
כנראה על ידי קשרים אלו הושגו מכתבי
הקיסר ,הנסיך מחאן
המלצה מן השלטונית בווינא אל השלטונות התורכית…״
אינו מן הענין לנושא שלפנינו — גורלה של השיירה הפלאית־הלוצית זו.
היא נכשלה ,לצער בת רבים ,ולא זכתח להיאחז בארץ־האבות׳ ואף ארצנו לא
זכתה ליבולה ,ולא העלתה לה ארוכה .המענין אותנו בזה ,הוא הימנותא של הסיפור
,ובדיקת יהםו של הסיפור אל הדברים שד״ר זהבי מייחם אותם אל מרן זצ״ל.
נראה האם בדיקה ביקורתית תעלה ארוכה לטיאוריה של ד״ר זהבי.
,
דברי ד״ד ג״מ גלבר ,שעליהם נשען ד״ד זהבי בפרק הזה נדפסו בשנת תשי״ג
בירושת״ו בקובץ ״ירושלים״ — כמצוין על ידי ד״ד זהבי בעמ 63הערה 79
)עם טעות קל ,במקום אשר מסומן שם עמ׳ רמ״ה־־־רמ״ו צריך לומד רמ״ג—רמ״ד(.
השואה קלה תעיד שרוב הדברים שד״ר זהבי מוסרם כאילו באים מאותו המקור
קלוטים הם מהאויר .ד״ד גלבר מעתיק דבריו מעתון שנדפס בבוהימיה בשנת
,1812ושוב נעתקו בעתון אהר ,כתב־עת 3ץ6ע? בבוהימיה בשנת ) 1866״ירושלים״,
עמי רמ״ד הערה ,(3ולא כמו שנמסר המקור על ידי ד״ד זהבי ״תעודות שפירםם
ד״ד נ״מ גלבר מן הארכיון הקיסרי בוינא״ .אין ספק שכל בר בי רב מבין ההילוק
שבין מסמך הנמסר על ידי תעודה רשמית השמורה בארכיון ממלכתי ,לריפורטג׳
בכתב־עת אבסקורנטי .ד״ד ג״מ גלבר ,שהוא כאמור היסטוריון נאמן ,מסר הדברים
כהוויתן — ד״ד זהבי כדי להשביח מקחו כתב מה שכתב .בכל המסמך של ד״ד
גלבר אין שמו של מרן רמוז בו ,ולצרף את שמו של מרן עם איש זה שלפי דברי
ד״ר גלבר ״באותם הימים הסתובב ביישובי היהודים בבוהימיה הדרומית יהודי
אלמוני והטיף לעליה לאר״י ולעבודת האדמה״ אינו אלא זיוף זול הנובע מקטנות
דמוהין.
,
במסמך כפי שנמסר על ידי ד״ד גלבר נזכרים רבני פראג)עלומי שם( שנתנו
מכתבי המלצה בידיהם של הנוסעים; אשר לניקולסבורג ולפרעסבורג נמסר על
ידי ד״ר גלבר ששם ״נתקבלו על ידי היהודים בלבביות .קהלות אלו השיגו להם גם
מכתבי המלצה מוינה אל השלטונות בתורכיה״ .לא כן אצל ד״ד זהבי .בידיו
׳מקורות׳ הם כחומר ביד היוצר ברצותו מרחיב עוז וברצותו מ ג ז ם . . .הוא ממשיך
לתוך התעודה את המהר״ם בנעט )גם הוא יליד מדינת הגר!( ,את ראש הקהל של
קהל קדוש פראג — את ר׳ וואלף פלעקלש ,וכמובן שאת ״המזרה־שטאט״ הוא
מציע להמארגן ,המטיף לעליה׳ מי שעומד על גביחם ,מאחוריהם והולך לפגיהם,
הלוחם בעד היישוב חחקלאי׳ הוא חיחידי בין רבני הגר ,הוא המאסף את כל
כסף הקדשים בהוגגריה ,בבוהימיה במורביה באלזם בבל א י ר ו פ ה . . .הוא הדיפלומט
המצייר אותם עם מכתבים כמובן מכתבים מידי אהי הקיסר )ולמה לא מן הקיסר
ע צ מ ו ? ( . . .ואפילו הכי ,הכל נעשה בהשאי קול דממה דקה לא ישמע ,הס
ושלום מפומא לאודגא לא ג ל י א , . . .רק בעת שביתת הנשק׳ בעת צאת קול
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
התחנ״ה בז׳ באב אז קולו י ש מ ע . . .ועם כל זה סוף כל סוף ה א מ ת ההיסטורי
מבצבץ ויוצא לחוץ על אף שינתו הכפולה כשל ש י נ ת הוני ה מ ע ג ל . . .סוף־םוף
כל הרבנים הקדושים ועוזריהם באים על שכרם ,מרן זצ״ל במקום הראשון בראש,
ידידו ׳האינטימי׳ רבה של גיקולםבורג עומד על י ד ימינו לתמכו ,ולנעץ ת ת י ל ת
הסיפור בסופה — ר׳ וואלף פלעקלש שזכה לשמור על העתק הכרוז/המניפסט
אף הוא בא בשכרו ,כי בודאי ,/שיש לשער ש ה ש ת ת ף עמהם״ .ובזכות ׳השערה׳
יהי זכרו בספרו של ד ״ ד זהבי ,בין אלה ה״ראשוני המיישבים״ א ת ארץ ישראל.
אינני יודע מ ה הן המגמות הפוליטיות או האידיולוגיות של המחבר בספרו זה.
למעשה אף אינני יודע האם יש לו מגמות כאלה ,וכשאני לעצמי אף אינני מעונין
לא במגמות אף לא בהםרוגן .כמו כן אין מ ג מ ת י להציל כבודו של מרן קדוש ישראל
ההתם סופר זצ״ל שהולל בספר הזה — כבודו הרם אינו צריך להגנה מצדי .מ ג מ ת י
היתה ב כ ת י ב ת שורותי א ל ו :לבדוק האם הספר הזה המוצג בשער כספר ר צ י נ י
״תולדות הציונות בהונגריה״ ,ספר המתיימר לפי אותו השער לגשר תקופה
ארוכה של מאה וכמה שנים ב י ן שני דפיו ,ספר המתרברב ל ד ה ו ת כל כותבי
תולדות ישראל בארץ ההיא — מ ג מ ת י לראות האם צדקו דבריו של המהבר:.
הפצתי ל ד ע ת מ ה ערבו של הספר הזה כספר שימושי ורציגי .לצערי עלי להודות,
שמסקנתי — ע ד כ מ ה ש י ש לה ערך כלל — היא ש ל י ל י ת בהחלט .דומה לי
שבדוגמאות ש ה ב א ת י הראתי צ ד ק ת המשפט השלילי .דומה לי שהראתי גם כן ששמו
של הספר אין בו הצדקה ,ואינו אלא הסואה המכוונת לסמא עיגיהם של קוראים
תמימים .דומה לי שהראתי לדעת שערכו של הספר אינו אלא ב ה ת א ם
לידיעותיו ,לכשרונותיו .לדמיונותיו ולמשפטיו הקדומים של מחברו ,יוצרו
ומהוללו.
לא פחות ואף לא יותר.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרך
ז
רשימת המאמרים בכרך זי גלימות א
שם המהבר
שם המאמר
אדלר ,דיר שלמה
קריאת שם יששכר בתורה
הגליון
העמוד
ב
19
איבשיץ ,הרב יהונתן זצ״ל
שמיטת כספים ומידת ההסתפקות
א
3
אפפעל ,הרב יוסף י׳
הצפיה לבניו מ ת שלישי
ג
7
ארנד ,משח
סוגיות בתגרה לרב קופרמן
ד
41
אש׳ שאול
הגיית השם יששכר
ג
43
נייד ,הרב יהושע
מה בין שאול לדוד )פרק ה(
א
5
בברך ,הרב יהושע
מה בין שאול לדוד )פרק ו(
ג
21
בכרך ,הרב יהושע
מה ביו שאול לדוד )פרק ז(
ד
25
ברויאר ,מרדכי
משוט בשוק הספרים
א
64
דומב ,פרופ׳ יחיאל
איש המדע היהודי החרדי
י
4
וונדר ,מאיר
רשימת הספרים על שביעית )מלואים ב(
א
77
יוחימק ,יוסף י׳ הי״ד
היער בתקופת המקרא
ד
23
יוטקובסקי ,ישראל
על הגדרת מיגי הצמחים בהלכה
ג
46
בהנא ,הרב קלמן
נתוחי מתים בהלכה — סקירה
ביבליוגרפית
ב
43
כהנא ,הרב קלמן
נתוחי מתים בהלכה )מלואים(
ג
71
בהנא ,הרב קלמן
כניסה למקדש בזמן הזה
ד
4
כהן-ישר ,דיר יוחנן
פרופ׳ נהר על המהריל
א
73
בהן-ישר ,דיר יוחנן
ביבליוגרפיה שמושית של כתבי
ג
המהר׳ל
לב ,פרופ׳ זאב
השמוש בבוילר בשבת )הערות(
לב ,פרופ׳ זאב
תשובה לתשובה
לומגר ,ד״ד ישראל מ׳
לבעיית הטריפות במדמת ישראל
66
13
17
21
מוגק ,הרב מעיה
הגוך לחיי מעיפחה
מצגרי הרב שלמה א׳
זמן הקרבת התמיד והפסח
מרצבך ,הרב יונה
על טעמי מצוות ,חקירות הלכה
13
ץדשר״ה
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם המחבר
שם המאמר
הגלמן
העמוד
גויבירט ,הרב יהושע
השימוש בבוילר בשבת
א
32
נויבירט* הרב יהושע
תשובה להערות
ב
15
גויבירט; הרב יהושע
בעיות המתגייס בשבת
ד
10
עמדו ,הרב יעקב זצ״ל
עלו לארץ ישראל
ד
1
עמנואל ,יונה
על שיטת הרמביס בביעור שביעית
ב
31
סופר ,בנימין הייד
על השימוש בתאריך אזרחי
ד
37
פליקס ,פרופ׳ יהודה
לבעיית לולבי התמר הקנדי
א
24
קונשטט ,הרב בייד זצ״ל
מעשר כספים
ג
1
קונשטט ,הרב ברוך זציל
איסור לפני עיור ומסייע ידי עוברי
עברה
ג
3
קונשטט ,הרב ביוד זצ״ל
איסור כניסה לבית תפלתם
ג
5
קופרמן ,הרב יהודה
ספר רביד הזהב
ג
48
שישא ,אברהם הלוי
מחתים סופר להרצל לדיר י׳ צבי זהבי
ד
49
רשימה זו אינה כוללת מאמרי תגובות על מאורעות הימים
72
www.daat.ac.il