אתר דעת -מכללת הרצוג
כדי 1
ג^ר־^
מ ו צ א ד ^ 1ו ^ <*ד* יז־יי
1
רבב +*7א 1 4ד ת ^^ 11ד* א ד־
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
ב וו ו כ ן ג
§־!001^8.0כ1י\6זכ¥¥¥.1161
ע"י היים תשם״ט
בפרום השנה /המערכת
1
על האמת בחינוך /מרדכי ברויאר
3
תורת האבולוציה בעולם החי והדומם לאור המדע המדויק
החדיש /יצחק רפאל הלוי עציון
19
שבע מאות שנה לעליית הרמב״ן לארץ ישראל
44
שינוי במקומו עומד /הרב רפאל קצנלנבוגן
46
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
55
הגיית שם יששכר וניקודיו ותרגומיו /פרופ׳ אפרים
יהודה .ויזנברג
71
כפ״ד ירושלים ת״ו תשרי תשכ״ח • כרף ח ,גליון א • המחיר ? 1.70״י
מנוי שנתי :בישראל —• 6לי׳י
,
ב ח ת לארץ —$ 3.
כתובת המערכת :ר ח צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 29883
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביה
בפרוס
השנה
העם בארץ ובגולה מתכונן לקבל את פני השנה החדשה הבעליט תוך שמחה והודיה
על ההצלה והנצחון שזכה להם העם בארצו•
עדיין עומדים אנו כולנו תמהים מול הנס הגדול שקרה לנו עם שחרורם של שטחים
נרחבים בארץ ישראל ואיחודה של ירושלים בירת הנצח•
היהדות שומרת התורה ראתה בימי הקרבות ובשבועות שלאחריהם נצנים מסוימים של
התעוררות דתית בשכבות שהיו רחוקות עד כה מדרכה של תורה ,ואם כי — כן מקוים
אנו — נצנים אלה עדיין קיימים ,הרי מורגשת אכזבה בקרב שומרי התורה על
שהתעוררות זו לא נוצלה כראוי ואיננה מורגשת ביתר שאת וביתר עוז וקיימת אף סכנה
שהיא תחלוף כלא היתה•
אמנם התפתחות זו איננה חדשה• נוכל למצוא גס בעבר הרחוק דוגמאות ותופעות
כעין אלה ,ופרקים רבים בתורה מוקדשים לדברי תוכחה עליהם•
אך הבעיה עמוקה יותר• מה הן התגובות שעוררו המאורעות בקרב היהדות שומרת
התורה עצמה ז האם העמיקה החויה הדתית בין שומרי התורה בארץ ו האס הפכו
הם לטובים יותר ביחסם בינם לבין קונם ,בינם לבין עמיתיהם ,בינם לבין ארצם 1
האם לפחות הכירה היהדות התורתית שבגולה בחובת העליה ארצה 1האם המאורעות
לקראת השנה החדשה אנו מבקשים את קוראינו למלאות את תלוש ההזמנה בדף זה
ולשלוח לנו בהקדם•
דמי מנוי לשנה ) 4גלימות( — 6ל״י בישראל ,בחוץ לארץ —) $ 3בולל דמי משלוח(•
לכבוד
מערכת ה מ ע י ן
רחוב צפניה 26
ירושלים
א• נ•
הריני חותם בזה על מנוי שנתי ליהמעין׳ ומצרף בזה דמי מנוי•
השם
הכתובת
)חתימה(
התאריך
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האחרונים הביאו לתודעתה שבעצם אין כל זכות ואין כל נימוק ליהודים שומר< תורה*
שהתורה מחיבת אותם ,לא לעשות את כל המאמצים כדי להתיישב בארץ ,לעזור בבנינה,
לסייע בהחזקת השטחים המשוחררים ז
לצערנו לא שמענו כל תגובה מ ת א י מ ה מצד גדולי תורה באחד הכיוונים
האלה ,כשם שלא שמענו כל נסיון להסבר המאורעות הגדולים•
העדר תגובה זה מוליד הסברים של התרחשויות ומסקנות הנובעות מהן אשר ודאי
אינם תואמים את גודל השעה•
חוגים מסוימים הנחשבים לקיצוניים מזהירים מ״השתלטות ציונית״ על העם והארץ
באחד• אחרים מודים על ההצלה ובידיהם הוכחות שיהאלילים המודרניים נשברו בקול
רעש גדולי ,בי הרי היחילוניות הלוחמת ספגה מהלומה מוחצת׳ ,ואילו חוגים מסוימים
מציעים שינויים בדינים ובתפילות הקשורים בחורבן ירושלים• כל אלה תגובות,
שאם בי ההנמקה להם אינה חוסכת במלים מפוצצות בבדי להגדיר את מאורעות ימינו,
הרי המסקנות וההסברים אינם הולמים בשום אופן את המאורעות•
אין לנו אלא לצפות שהימים הנוראים עם התעוררותם הכללית ,יעוררו גם לבבות
נרדמים ותשמע ביתר עוז הקריאה הנרגשת של השופר :׳עורו ישנים משנתכם ונרדמים
הקיצו מתרדמתכם״•
תהא השנה הבעליט שנת גאולה שלמה — ומלאה הארץ דעה את הי •
בברכת בתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל•
המערכת
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרדכי
ברויאר
על ה א מ ת בחינוך
א.
האם חייב מורה לומר לתלמידיו תמיד את כל האמת 1האם מותר לו ,ושמא
אף חייב הוא ,להעלים מהם אמת כלשהי ך האם חייב הוא לומר את האמת ,גם אם
ברור לו שתלמידיו לא יבינו את מלוא משמעותה י האם מותר לו לומר לתלמידיו
דבר שאינו אמת לאמיתה י אם כן — מתי ובאלו נסיבות ן האם מותר למורה לומר
לתלמידיו דבר שהוא עצמו אינו משוכנע מאמיתו ן
שאלות אלו וכאלו — ספק רב אם נמצא מורה שלא נתקל בהן במרוצת
עבודתו אפילו פעם אחת .תלמידינו מרבים לשאול ותאבים לדעת ולהבין הכל .יש
מהם השואלים שאלות ״תם״; אחרים שולחים שאלות ״רשע״ כחצים על עבר
המורה; וה״חכם״ מנסה להעמידו במבחן שאלותיו המפולפלות; ואילו על ״שאינו
יודע לשאול״ נאמר :״את פתח לו״ .לכולם חייב המורה להשיב תשובה כהלכה .ולא
— יהטא בשלשה :יזרע בתודעת הילד זרע של מידע בלתי־מדויק ואף מסולף,
העלול לחצמיח דעות של הבל ולסתום את צינורות ההבנה וההכרה; יפגום את דמות
אישיותו המחנכת ויערער את בסים האמון בינו לבין תלמידיו; ועל הכל — יחטא
לאמת וליושר ,ומצות החינוך תיעשה בפיו ל״מצוה הבאה בעברה״.
ובכן — האמת ,כל האמת ,ורק האמת ? גדול מבשרי החינוך המודרני השיב
על כך תשובה חיובית מוחלטת .״שקריהם של ילדים — מן המורים הם באים״,
כתב ז׳אן ז׳אק רוסו! .אמנם מכוונים הדברים כלפי מורים קפדנים ,שעמידתם
ללא־פשרה על הובת המשמעת מביאה את הילד לידי שקר מאונם; אולם משפטו של
רוסו כוללני עוד הרבה יותר :״לעולם יהיו דבריך חמורים ,קצרים ומוחלטים ואל
תעמיד פנים של מהסם .איני צריך להוסיף ,שכל דבריך יהיו אמת״ .ואם קשה לומר
לילד את האמת — ״מוטב לגזור על הילד שתיקח ולא לדחותו בתשובה של שקר…
יש כמה ענינים ,שבורות גמורה בהם יפה לילד .ואילו מה שאי אפשר להסתיר ממנו
לעולם ,מוטב שילמדנו שעה אחת קודם״ .ולא נתקררה דעתו של רוסו עד שביקש
לגרש מחדר הלימוד ומספרי הלימוד את המשל מכל וכל ,שכן המשל אינו האמת
אלא מעין־האמת :״המשל יאה לגדולים להשכילם ,ואלו קטנים אתה חייב לומר
להם האמת כמות שהיא״ .
2
3
1אמיל ,תרגם א .בן־ישראל ,ירושלים תש״ה ,עמ׳ גא.
2שם עמ׳ קיג.
3שם עמ׳ סב.
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכיצד •לתרגם אותה
תיאוריה יפה — יהרהר המהגך למקרא דברים אלה
לשפת המעשה הפדגוגי יום יום ,שעה שעה ? הרי דברי המחנך והתנהגותו בפני
תלמידיו שזורים ורוויים ״שקרים קטנים״ * וכי אין הדרך אל האמיתות הגדולות
י״צופה עיוותי •אמת והצאי־אמת ? הנה פסוקי התורה ופרקי הנביאים ,דברי חז״ל
ומדרשיהם — כלום רשאים אנתנו לחשוף את כל האמת שבהם לפני תלמידינו
בגיליהם השונים ? כלום הוראת דבר האמת אינה מחייבת שיקול פדגוגי לגבי מידת
יכולתם של התלמידים להתמודד עם האמת כמות שהיא ן שמעתי פעם שיחה בין
מורים על הוראת פרשת ״מוציא־שם־רע״ בכתה ף .המורה הסביר לתלמידים
שמדובר באשה שאינה מנהלת בית יהודי כדת וכדין .ביענה חברו ואמר :מוטב
היה להסביר שזו אשה רעח ,מושחתת — דבר זה קרוב יותר לאמת .נאנח השלישי:
ואני הייתי מדלג על כל הפרשה .ובכן ,היכן דרך האמת — אל האמת ן
ב.
חומר איסור אמירת שקר — ידוע .לשון הרמב״ם מנוסחת בצורה ,שלכאורה
משתמעת ממנה גם אזהרה חמורה למורה המדבר אל תלמידיו :״אסור לאדם
להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ,ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו
והענין שבלב הוא הדבר שבפה …ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת
אסור ,אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טחור מכל •עמל וחוות״ ״ .חותמו של הקב״ה
— א מ ת ,ולפיכך אמר ר׳ אלעזר :כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה־זרהז.
חז״ל הפליגו מאד בגינוי השקר ,״,וגנות השקר אינו בשביל המרמה שבו ,שמשתמש
בשקרו בשביל ריוח המקווה לו ברמותו את רעהו ,אלא אף השינוי שאינו משמש
לגורם של אונאה ,בסיפור דברים של מה בכך ,בשם שקר יכונה ,ובכלל עון השקר
הוא״ * .הדברים אמורים לא רק באמירת שקר ,אלא אף ברמיזת האברים וגקריצת
העין ,שכן הזהירה התורה :מדבר שקר תרחק )שמות כג ,ז( י.
לא מצינו שום מקור בדברי חז״ל ,המתיר למורה אף במשהו,,להחליף בדבורו״
כלפי התלמיד .אדרבה ,מציגו דברים מפורשים הקוראים לזהירות יתירה בתחום
חינוך ה ל ד לאמת וליושר״ .כמה וכמה אזהרות חז״ל בענין אמירת אמת ושקר
מכוונות בעליל גס כלפי המורה ,כגון :״כך ענשו של בראי ,שאפילו אומר אמת
6
8
4
עי׳ מנחם ,שקרים ״קטנים״ ,פרקי הדרכה ,המחלקה לעניני הנוער )המדור הדתי( יא,
ירושלים תשי״א.
5
הל׳ דעות פרק ב הלכה ו.
6
7
ר׳ חנינא ,שבת נה ע״א.
סנהדרין צב ע״א .ועי׳ חזון איש על עניני אמונה ,בטחון ועוד ,פרק ד סימן יג.
8חזון איש ,שם; ועי׳ שם מקורות מן הגמרא.
9עי׳ ספר חסידים )מהדורת וויםטינעצקי ,ברלין ,(1891סי׳ תתשצו תתשצט ,ובמראי
מקומות שם.
10עי׳ מעשה רב ואשתו ובנו חייא ,יבמות םג ע״א; ועי׳ מימרא דר׳ זירא בסוכה מו ע״ב.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין שומעיו לו״ ״ — מורה הבודה דברים מלבו שאינם אמת לאמיתה ,עלול לאבד
את אמון תלמידיו אחת ולתמיד .או :ל מ ד לשונך לומר איני יודע ,שמא תתבדה
— מוטב להתחמק מתשובה מלהשיב תשובה שאינה אמת.
ותיאחז״
ברם ,השקפת חז״ל אינה משוות לאמת ערך מוחלט העומד בפני כל ערך אחר
ה מ ת ע ש בו .יש ש״הגדת תאמת יש בה מן הגנות ,ונבחר כאן השינוי והנליזה מן
ה א מ ת ״ .כאשר אמירת האמת כמות שהיא עלולה לשבש יחסים חברתיים ולסכן
את השלום בין אדם לחברן ,מותר לו לאדם ״לשנות״ ,לדעת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון,
ואילו לדעת ר׳ נתן אף מצוה לעשות כן .״דבי ר׳ ישמעאל תנא :גדול השלום ,שאף
הקב״ה שינה בו; דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ,ולבסוף כתיב ואני זקנתי )בראשית
י ה ( ״ ״ .שינה הקב״ה מפני השלום בין אברהם ושרה .חז״ל היו משנים דבריהם
מן האמת כמות שהיא ,גם משום הצניעות והענווה ,א ך גם במקרים אלה היתד.
דאגתם העיקרית לשמירה ע ל ״דרכי שלום״ ״ .המהר״ל מפראג הסביר שבין עריך
האמת ובין ערך הצניעות קיים ניגוד שאינו ניתן לפשרה ,שכן האמת מגלה
והצניעות מסתירה :״הצניעות דוחה האמת עד שמותר לשנות מפני הצניעות …כי
האדם אי אפשר לו שלא יהיה משנה ומחליף האמת מצד הצניעות ,כי הצניעות
הוא הפך ה א מ ת ״ ״ .גם בשעת סכנת נפשות ,ובשעה שהצדיק נאבק עם הרשע,
משנים מן האמת כדי לשמור על החיים והשלום ״ .
׳׳
1 2
ושוב :אין בדברי חז״ל פנייה מפורשת אל המורה ,שישנה בדבריו משום
שלומו הנפשי והרוחני של חתלמיד .ודאי שחובת הזהירות בדברים שהצניעות
נאה להם — חלה גם על המורה .אין ספק גם בכך ,שעל המורה לשקול תמיד :מה
מן הדברים שהוא מבקש לומר לתלמידיו הוא בגדר ״דבר הנשמע״ ,ומה לא .זאת
בהתאם לדברי ר׳ אילעא משום ר׳ אלעזר בר׳ שמעון :״כשם שמציה על אדם
11סנהדרין פט ע׳׳ב.
12ברכות ד ע״א; והשוה דרך ארץ זוטא ,פרק א :אהב את ה״שמא״ ושנא את ה״כמה״;
אך עי׳ ס׳ חסידים ,סי׳ תתת ,בדבר חובת אדם ,המסתיר משום מה את ידיעתו ,להימנע
:
מלומר ״איני יודע׳׳.
י !
13חזון איש ,שם.
14יבמות סה ע״ב.
15עי׳ בבא מציעא כג ע״ב ובתום׳ ד״ה באושפיזא; אך השוה מעשה העיר קושטא,
סנהדרין צז ע״א ,בוי גרם ״שינוי דברים״ תוצאות המורות ,אע״פ שנעשה מטעמי
צניעות .גם במעשה רבן גמליאל ושמואל הקטן ,שם יא ע״א ,נדחתה אמירת האמת
מפני השלום; וכן בתשובתו המתחמקת של משה לשטן ,כשבא י לקטרג בשעת מתן
תורה ,עי׳ שבת פט ע״א ובתום׳ ד׳׳ה תורה.
16נתיבות עולם ,נתיב האמת.
17עי׳ סוטה מא ע״ב ומעשה עולא ובני חוזאי בנדרים כב ע״א .בם׳ חסידים ,סי׳
תתתתקצח ,מסופר מעשה ב״יהודי טוב״ ,ששינה מן האמת כדי למנוע מן הקהל
שבעירו להשתמד ולהניעו ליהרג על קדוש השם.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לומר דבר הנשמע ,כך מצוד ,על אדם שלא לומר דבר שאינו נ ש מ ע ״ ״ .לא כל דבר
תורה שניתן להיאמר לפני גדולי התלמידים ,ראוי להישמע באזני הקטנים :״בשעה
שתלמידין קטנים — כבוש לפניהן דברי תורה ,הגדילו ונעשו כעתודים — גלה
להם רזי ת ו ר ה ״ .
גם באותם מקרים ,שאדם ״משנה דבריו״ תוך דביקות בערכי מוסר כגון
השלום והצניעות ,עליו להתרחק מן האמת הפורמאלית רק מרהק קטן עד כמה
שאפשר ,ולא יותר .הרצון להימנע מפגיעה באותם ערכי מוסר — אל יביא את
האדם לידי כך ,שיוציא מפיו דבר שקר של ממש .אף אם הותרה רצועת האמת י -
מחסום השקר לא יופרץ .השקר מגונה לא רק משום שהוא מטעה את השומע ,אלא
משום שהוא מנבל את פי המדבר .לפיכך .גם כאשר סוטה אדם מן האמת מבחינת
תוכן דבריו ומשמעותם בתודעת השומע ,ישתדל שמבחינת ניסוהם הפורמאלי יוכלו
עדיין להתפרש כאמת .כך יש להבין את פירוש רש״י על דברי יעקב אל יצחק
אביו :אנכי עשו בכורך )בראשית כז ,יט( — ״אנכי — המביא לך ,ועשו — הוא
בכורך״!,2
19
20
חז״ל למדו מן חמקרא ,שחייב אדם לדבר ״בלשון נקיה״ ,״לישנא מעליא״.
ולעולם לא יוציא דבר מגונה מ פ י ו ״ .המקראות ,שמהם נלמד דבר זח ,רומזים
רובם ככולם על ענינים שבחיי ה מ י ן ״ ,אך גם כינויים כגון ״םגי־נהור״ במקום
״סומא״ ו״אור״ במקום ״לילה״ שייכים לכאן י• .במקרים האלה ,הסטייה מן חאמת
חפורמאלית מרחיקה לכת לעתים עד כדי כך .שהכינוי הוא ממש היפוכו של תוכנו.
2
18
19
20
יבמות סהיע״ב .גם הכלל ״מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידיך׳ )ביצה ל ע״א( יש
לו מקום בשיקול הפדגוגי בדבר אמירת דבר או העלמתו .וכן שייכים לכאן דברים
שאםור לאומרם בפני עם הארץ ,עי׳ נדרים מט ע״א ובתום׳ וברא״ש שם.
ירו׳ עבודה זרה פרק ב סוף הלכה ז.
עי׳ ס׳ חסידים סי׳ קו .ועי׳ ההבחנה בין ״אתיקה פורמאלית״ לבין ״אתיקה טיליאולו־
גית״ לגבי מחלוקת בית הלל ובית שמאי בענין ״כלה נאה וחסודה״ ו״כלה כמות שהיא״
15ת16נ£ (165 ?1:01ת1(1111ג!6 86118ם 8. 316111,
)כתובות יז ע״א( במאמרו של
11161:3.118011611־6(118011טנ ־11011 361נ1־3.111ז״ 111(1,מ1ג1 1מ0£1116£6 1ז £ז(16
. 210נן 7,־ ;11ג.0656115011
אך עי׳ פירוש ראב״ע! חכמי התורה משתדלים תמיד ״להציל״ את האמת הפורמאלית
בפי דוברי המקרא ,המשנים דבריהם משום ערכים מוסריים .עי׳ למשל :תוספות
ישנים ,יבמות םה ע״ב ד״ה לשגות; ר׳ משה סופר ,תורת משה ,בראשית ,פרעסבורג
תרל״ט ,יב ע׳׳א ד״ה בהפטרה.
,
21
22עי׳ פסחים ג ע ״ א ועי׳ הרב משה מונק ,חנוך לחיי משפחה ,המעין כרך ז גליון א
;
)תשרי תשכ״ז( ,עמ׳ .49—48
23עי׳ יומא עה ע״א ,יבמות יא ע״ב וקג ע״א ,כתובות יג ע״א וסד ,ע״ב ,גיטין עו ע״ב
ופ ע״ב ,בבא מציעא צא ע״א ,סנהדרין נד ע״א וסח ע״ב ,תמורה ל ע״א.
24עי׳ גם ברכות יא ע״ב :״בורא הכל״ במקום ״בורא רע״.
6
www.daat.ac.il
הרצוג
דעת -מכללת
ההסבר לכך הוא ,כמדומה ,שאם אתר
של הדבר ברורה לחלוטין
האמיתית
משמעותו
לשומע ,רשאי המדבר לנהוג בשילוח רסן לשונו ,אם כוונתו להימנע מלהוציא
מפיו ״דבר מגונה״ ״ .
,עד כאן נסב דיוננו בשאלת שינוי הדברים מן האמת הפשוטה מטעמים שבערכי
מוסר ומתוך חתחשבות בנתונים הנפשיים ושכליים של השומע .והנה יש צד אחר
לשאלה זו במקורות החינוך היהודי ,והוא בתחום טיפוח חשיבתם חעצמאית של
התלמידים ופיתוח כוהם האינטלקטואלי .כאן — לא זו בלבד שהמורה רשאי או
מצווה ״לשנות״ ו״לההליף״ דבריו ,אלא מהובתו לבהון את מידת הבנתם של
תלמידיו על־ידי חטלת דברי אתגר ,שניסוחם המילולי הוא היפוכה של האמת .וכה פוסק
הרמב״ם :״ויש לרב להטעות את התלמידים• בשאלותיו ובמעשים שעושה בפניחם
כדי לחדדן ,וכדי שידע אם זוכרים הם מה שלמדם או אינם זוכרים״ י*־ .יסוך
ההלכה הזאת הוא בנוהג חרווח בין חכמי חש״ם ,כאשר רב שואל את תלמידו
שאלה ,או מעיר לו הערה ,שתוכנה רהוק מן האמת ,ועל התלמיד לחוכיח את
כושרו בגילוי מידי של ה״טעות״״.
המגמה הדידקטית ״לחדד״ את התלמידים תרמה ,כידוע ,רבות לפיתוחן של
שיטות לימוד בדרך הפלפול והחילוקים בישיבות .דיונם של ראשי הישיבות
וגדולי התורה במעלותיהן ובהסרונותיהן של שיטות אלה נגע בעיקר בשאלה ,עד
היכן מותר ללכת ,אגב בירור הלכות ואגדות ,בהשמעת סברות וטיעונים הסוטים
מן חאמת חפשוטח .ידועים דבריו החריפים מאד של המהר״ל נגד ״פלפול של
שקר״ .בהבחנח בין ״פלפול של שקר״ ל״פלפול של אמת״ מיחס המהר״ל חשיבות
מכרעת למידת דביקותו של הלומד בערבים מוסריים ובמשימה העיקרית :״לאםוקי
שמעתתא אליבא דהילכתא״** .יש בה בשיטת חפלפול החריף ,לדעת־המהר״ל
וגדולי תורה אהרים ,סיכון פדגוגי המור :ניתוק ההינוך האינטלקטואלי מן חחינוך
המוסרי.
25כיוצא בזה ,מזכיר אדם את ״בית הקברות״ בלשון ״בית החיים״ ,גם אם אין השומע
נזכר בו ברגע בדו־המשמעות של המלה ״חיים״.
26הל׳ תלמוד תורה ,פרק ד הלכה ו.
27יבמות עה ע״ב :״ורבינא לשבושי למרימר הוא דבעי״ )פרש״י :״לידע אם מחודד
הוא להשיב על שאלתו״(; ״ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי״ — ברכות לג ע״ב
ועי׳ שם במסורת הש״ם; ועי׳ ר׳ יעקב חאגיז ,תחלת חכמה ,אמשטרדם תס״ט ,מא
ע״א .ושמא יש לפרש בדומה לכך גם את המאמר בירושלמי סוף ברכות :״כל כדבייא
בישין וכדבייא דאורייתא טבין״ ,אך עי׳ בפני-משה ,ויש חילופי גירםאות כאן .על
הדמיון בין שאלות החידוד של חז״ל ובין שאלותיו האירוניות של סוקראטס העמיד
ע״א סימון -במאמר :על משמעותה החינוכית של ״האירוניה הסוקראטית״ ,ספר
דינבורג ,ירושלים תש״ט ,עמ׳ .344
28עי׳ א .פ .קליינברגר ,המחשבה הפדגוגית של המהר׳׳ל מפראג ,ירושלים תשכ״ב,
עמ׳ 65וכוי 130 ,וכו׳; והשוה עבודתי :הישיבה האשכנזית בשלהי ימי הביניים
)בשכפול( ,תשכ״ז ,פרק ששי.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
עד כה נמצאנו למדים מדברי חז״ל:
א .חייב אדם להיזהר בדבריו מכל סטייה ,אף הקלה שבקלות ,מן האמת כפי
שהיא ידועה לו.
ב .משנה אדם בדבריו מן האמת הפשוטה מפני ערכי מוסר כגון השלום
והצניעות.
ג .גם במקרים כאלה אין לשנות מן האמת הפורמאלית אלא כמידת ההכרה
המוסרי.
ד .שינוי הדברים מפני ערכי מוסר יוכל להיות מרחיק־לכת יותר ,ככל
שמשמעותם האמיתית של הדברים ידועה וברורה לשומעים.
ה .חובת הזהירות מכל סטייה מן האמת ,על הסייגים הנ״ל ,הלה גם על
על המורה והמחנך ביחסיו עם הילד; והדברים אמורים לא רק בתחום החינוך
המוסרי ,אלא גם בתחום חחינוך האינטלקטואלי ופיתוח החשיבה.
אשר לשאלות שבפתח דיוננו ,לא מצאנו דברים מפורשים בדבר הרשות ><ו
החובה לשנות מן האמת תוך היענות לדרישות הפדגוגיה .המורה ״יכבוש דברי
תורה״ בפני הילד הקטן ,אך כלום ישנה אותם ? שמא באמת עדיף לדלג על פרשת
״מוציא־שם־רע״ ,ובלבד שלא לשנות פרטיה ממשמעותם האמיתית? דומה כי
עלינו להוסיף ולהתעמק בטיבה של אותה אמת ,שבסטיית המחנך ממנה אנו דנים.
לדעתה של הפילוסופיה האפלטונית ,מקומה של האמת־לאמיתה ,האמת
המוחלטת ,בעולם האידיאות ,עולם בלתי־חומרי ,שהעולם החומרי אינו אלא בבואתו
וחיקויו .אמת ״אידיאלית״ זו זהה עם הטוב .שאיפתו של האדם אל האמת (*אל
הטוב יכולה לקרב אותו קירבה רבה אל האמת חאיךיאלית ,אך אמיתו של חאדם
המדבר והפועל לעולם לא תהיה אלא חיקוי ,מדויק פחיות או יותר ,של האמת
האידיאלית .והנח מצינו במקום אחד ,שאפלטון מדבר בשבחו של השקר :״למושל
המדינה נאה לשקר לתועלתה של המדינה ,בשל אויביה או אזרחיה ,וכל השאר
אסור להם שיגעו במעין זה״ ״ .למען הטוב של הכלל נאה לסטות מן האמת ,אבל
לא הפרט למען הטוב הפרטי שלו.
לעומת זאת ,ניתק האידיאליזם הביקורתי של קאנט את שכל האדם מן התחום
הבלתי־חומרי ,״הדבר־כשהוא־לעצמו״ ,שאת מציאותו אמנם לא הכחיש ,אלא שאין
שכל האדם משיג אותו .השכל מכיר אמיתות רק בכלים הסובייקטיביים הניתנים לו.
קאנט תוציא אפוא את האמת ״האידיאלית״ ,את האמת של המוסר האלוקי ,מתחום
תבונתו ״המעשית״ ,המוסרית של האדם ,ותורת המוסר שלו קובעת כללים שהם
אמיתיים — לא משום שהם טובים בעיני בורא־עולם ,אלא משום שבלעדיהם אין
בני־אדס יכולים לחיות בחברה אחת .והגה ,דוקא קאנט ,אשר הקים מחיצה של
ב ת ל בין הדעת לבין האמונה ,חרחיק לכת יותר מכל הוגה־דעות אחר בגינוי כל
סטייה מן האמת .אמירת שקר בכוונה תחילה ,כתב ,היא בכל הנסיבות פשע מוסרי
29המדינה ,כתבי אפלטון בתרגום 'י .ג .ליבס ,ירושלם תשי״ז ,סי׳ 389עמ׳ .244
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושום ערך מוסרי אחר אינו יכול להצדיק אותה .אפילו אדם ,המנסה להציל את חיי
ידידו על־ידי כך שהוא מכחיש את נוכחותו בביתו כלפי הרוצח הבא להורגו ,בעוד
ידידו מסתתר מאחורי הדלת — ,דינו כפושע .כל שקר ,אומר קאנט ,אפילו אמירת
שקר למען הצלת נפשות ,פוגע באנושות לרעה ,משום שהוא מערער את חאמון
בין האנשים .הובת אמירת האמת אינה כפופה לשום תנאים ,שכן חובה זו היא
יסוד כל החובות שבין אדם לחבירו ,ואם נתיר חריגה כלשהי ממנה ,נשמט את
היסוד מתחת לחוקי ההברה המוסכמים .
30
הרמז כהן תבע להוציא את שאלת השקר־מאונם מתחום החוק והמשפט ,שבו
העמידה קאנט ,ולדון בד ,בתחום המוסריות .היאך ,שאל ,נכנה את מי שמגן על
חיי אדם — באותו מקרה של קאנט — ״שקרן־מאונס״ ? כלום נאמר שאדם המשכים
להרוג את מי שבא להורגו — ״רוצח־מאונס״ הוא ? השימוש המוסרי הנכון באמת
מאותר בתורת המידות ,ולא בתהום הלוגיקה ,ורק אותו שימוש נקרא ״אמת״ .
תביעתו של קאנט ל״אמת־ללא־תנאי״ השפיעה השפעה עמוקה על טובי
המחנכים ,דוקא בשל מה שנראה להם במוסריותה העילאית .בה בשעה שהמוסר
נותק מן האמונה על ערכיה המוחלטים ,וכל החינוך המוסרי הועמד בסכנה ,הוצע
לחם ערך מוסרי בחזקת החלטיות עליונה ,שכל שאר הערכים כפופים לו .כך תבע
איש־החינוך הדגול פ .וו .פרסטר מן המחנך דביקות מוחלטת באמת ובאמירת־
אמת ,ללא יוצא מן הכלל .האדם מכנים את עצמו לסכנה מוסרית איומה ,שעה
שהוא מתתיל ״לשאת ולתת״ עם השקר ולתת לו מקום כלשהו בדברי פיו .פרסטר
מזכיר את תביעתו של קאנט מן הרופא ,שלעולם לא יסטה מן האמת בדבריו אל
ההולה ,והוא מסכים לדברי שופנהאואר ,שיסוד כל אי־היושר בעולם הוא חוסר
אומץ־לב .איזהו גיבור — הכובש את רחמיו ודובר אמת ללא מורא ופחד.
3 1
3 2
גישה ריגוריסטית זו מעמידה במרכז הדיון את מאבקו של האדם־המדבר עם
האמת ,תוך העלמת־עין מן התוצאה הצפויה בשכלו •ובנפשו של האדם־השומע .הכרח
,65 30ע1011מ 016111ד6116נ1 1מ0ע* 056(1 1:18111 10 1611 1168מנז1. !£3.111, 011 3, 811
1£3111'5 01:111(1116 0* ?!•£011031 863.5011 610., 1131181. 1<7 1 . !£. ^.1)1)011,
פיכטה ,בן האסכולה של קאנט ,אמר :״לא אשנה דברי אפילו למען גאולת
.19096
האנושות״ ,מצוטט אצל שטיין ,במקום הנ״ל ,עמ׳ .208הדבר מזכיר את אימרתו של
אב-הכנסיה אוגוסטינום •:״אילו היח בכוחו של דבר-שקר אחד ויחיד לגאול את
האנושות ,הרי מוטב שכל האנושות תרד לטמיון״ ,מצוטט אצל . :8311111231:1611,י!
־116£6 1361 !£111(161:11 1111(1 ,1118611(111011611, 261130111:1£1 11161 31186נ1)16 1
. 99נ! 21£ 1917,נ!61ג.?311(116 ?87011010816, 26111611 15, 1
ועי׳ בדברי
;11• 0011611, £1111^ (163 1:6111611 ^1116115, 361:1111 1904,
499 31
ע״א סימון בכינוס המפקחים של משרד החינוך והתרבות ,ניסן תשי״ט.
. 104 .11 32ק 31£161*, 195315,־5161•, 80111116 1111(1 01131־061י. 7. 1י?] ועי׳ גם
בספריו האחרים. 8111.; .1112611(1- :נ! 6113*116111:1111£, 261:1111 1909,נ1,61
. 312 11.נ! 6, 1920,־.16111
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היה להם למחנכים בעלי מצפון להתבצר בעמדה זו ,שעה שהפילוסופיה ביצעה
את ניתוק האמת שבאמונה מן האמת שבחעת .אך ניתוק זה לא היה הצעד האחרון
של הפילוסופיה :בעיקבותיו נדחקו מושגי האמונה ,ערכיה ואמיתותיה מתוך תחום
מחשבתו של האדם המשכיל מכל וכל .מושג האמת עצמו הורד מרום פיסגתו של
המוסר האלוקי אל תהום עולם החומר ,היצרים והתאוות .ניצשה הגדיר כ ך :״מגחן
האמת הוא בהגברתה של תהושת העוצמה״ .לשיטתו ,עיקר מהותם של הדברים
הוא ״הרצון לכוח ,לעוצמה״ ,ולא קיימות לגביו שום ״עובדות״ ,אלא ״פירושי
עובדות״ בלבד
ג 3
.הנה נתן ניצשה את האמת בידי האדם כחומר ביד היוצר.
באה הפילוסופיה של הפראגמאטיזם והפכה את האמת למושג ביולוגי :דבר
הוא אמת רק כשהוכחה תועלתו במלהמת האדם על קיומו .אמיתות אינן אלא הנחות,
שערכן נקנה להן מתוך שמתבררת חשיבותן השימושית בהיינו .האמיתי טפל
למועיל ,שכן ערכה של אמת ,כדברי ויליאם ג׳יימס ,לעולם ״כערכה במזומנים״.
אמת אין לומדים מספרים או ממורים ,טען הפילוסוף והפדגוג האמריקאי ג׳ון
דיואי ,אלא היא נקנית רק בדרך ההרפתקאה של הניסוי ״ .
קמו אנשי חגות וחינוך וביקשו להציל את אפשרות החינוך לערכים מוסריים
ולערכי רוח בעלי תוקף נצחי — בעולם שכופר במציאות בלתי־חומרית ועל־
חומרית .מ .בובר הכריז על אמונתו בקיומה של ״אמת דתית׳ /אך הסביר ,כי
בניגוד
לאמת הפילוסופית אין האמת
הדתית בבחינת משפט ,שיש בו משום
קביעת עובדה ותביעה ,אלא היא ״דרך ותהליך׳ .האמת הדתית אינה מגלה לאדם,
לדעת בובר ,מצוות עשה ולא־תעשה שהן רצון האלקים; היא אינה תובעת מן
האדם אלא זאת :״עשה מה שמרגיש אתה שמצווה אתה מלמעלה לעשות בשעה
זו״ .והפתח ,שדרכו ניתן למחנך האופי להשפיע על נפש החניך ,הוא האמון,
ופירושו :הדעת שיש אמת אנושית ״ .הנה משמשות כאן בערבוביה ״אמת דתית״
ו״אמת אנושית״ ,והתביעה לכינות וליושר ולהליכה באורחות אמת נשמעת ברמה
— אולם מהותה וממשותה של אמת זו נשארות אפופות ערפל סמיך של ״הרגשה״
ושל ״מלמעלה״ .המחנך והחניך נקראים כאן בתקיעה גדולה
להעלות דברים
ומעשים כבירים של אמת ,אולם על שאלתם הטראגית :״אמת זו מהי ו״ — עונה
רק קול דממה דקה.
ובכן מגיע המהנך ,המהלך בסבך הזרמים הפילוסופיים בחיפושיו אחרי האמת
)ואך את מקצתם סקרנו כאן( — למבוי סתום .אין מי שיורה לו את האמת
התכנית ,הממשית ,שימלא בה את כלי ההגיון של האמת הפורמאלית ,המוחזקים
33עי׳ . 23311.נ! 3 1(16010216, 21161:1011 1945,ת 11׳11011־£1111דץ ,ו11זגם 5מ.113
34עי׳ פ .טיברגר ,ויליאס ג׳יימס ומשנתו ,בהוצאה העברית ס ל ו .ג׳יימם ,החוויר,
הדתית לסוגיה ,ירושלים תשי׳׳ט ,עמ׳ ל וכוי .ועי׳
-ג א 11ג1ז 0 7 . 11111ד ו 6ס 3.
<. 237ן .*1116 610.,
35עי׳ מ .בובר ,חירות )בגרמנית( ,1932 ,עמ׳ , 219־ הרוח והמציאות ,תל אביב תש׳׳ב,
עמי .73 ,24
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בידו ביתר עוז .אין לו אלא לפנות אל ״כלי־שני״ של אידיאולוגיות ומזזעי החברה
למיניהם ,כדי לשאול מהם ערכים ותמרורים של מופר .על ההגות הפדגוגית
לנטוש את תחום ההגות הפילוסופית הטהורה ,באותה נקודה מכרעת ,בה היא
חייבת לעבור מן ה״איך״ אל ה״מה״ ,מן הטיפוח הפורמאטיבי אל ההדרכה
המוסרית המאטריאלית .מימי קאנט ועד היום מתגלה כאן הניגוד בין איש העיון,
המחפש את חאמת חמדעית ,ובין חמחנך בפועל ,שהוא בעיקר אדם סוציאלי .
מחנך ,הנשאר לעולם בתחום המדע העיוני ,יציג בסופו של דבר את חניכו ככלי
ריק מבחינת אישיותו המוסרית :הוא צייד אותו בכל הכלים של חשיבח מדעית,
מדויקת ,מאוזנת ואמיתית — אך לא סיפק לו תוכן של ערכי מוסר ,פרט לשאיפה
חערטילאית לאמת .ואילו מ ח נ ה המוכן לטפח בחניכו ערכים מוסריים נוספים —
ואימץ אותם לעצמו באשר מצאם — ,יורה לו גם ,שיש וערך האמת חייב לסגת
בפגי ערך מוסרי אחר ,ולעתים סתירת האמת היא ב נ י נ ה .
38
37
מכל מקום ,דומה כי מאז נסתמו מן המחנכים מעינות האמונה והאמיתות
חמותלטות ,והם הלכו למצוא את האמת בשדות האידיאולוגיה ,הפסיכולוגיה,
ההיסטוריה וכדומה ,נוהגים הם בקפידה יתירה לגבי עקרון האמת הפורמאלית א.
אין ממציאים אמת אלא מוצאים אותה; אין יוצרים אמת ,אלא מגלים אותה .מי
שמצא את אמיתו לאהר תיפושים מיגעים — יתכן שיזהר באמירתה יותר ממי שינק
אותה משדי אמו .מי שמתהלך עם האמת מאז עומדו על דעתו — אפשר שלבו גם בה
ומרשה לעצמו לנהוג בה מנהג של זלזול ,בעוד שההולך הלוך וחפש את האמת
כל הייו — מעצב אותה בדחילו ורחימו בכל מילה שהוא מוציא מ פ י ו 1 .עוד:
מי שסובר שבידו האמת המוחלטת — אפשר שירשה לעצמו לסטות ממנה)באשר הוא
בטוח שישוב אליה( בקלות רבה יותר ממי שרק לאמת יחסית הגיע ,ומשום כך
מדקדק בה כחוט השערה.
37
3 8
39
36ג .קרשנשטיינר ,נפש המחנך ,ירושלים תשכ״ה ,עמ׳ 36ובו׳; והשוה ע״א סימון,
מקומו של פדנץ רוזנצוייג בחינוך היהודי ,הרצאות על פ .רוזנצוייג ,ירושלים תשט״ז,
עמ׳ .10
37עיי 5, 011)1; 68 ?£16116, 111 (1611611 111311 11168611ג. 113ז/.מ0. 31161116
. 7, 14ק 1924,מ11155? 716ג אצל ניל ,המחנך המהפכן ,יש מקרה מענין בו
אמר לחניכו דבר שקר ,והצדיק אותו במגמה של הבראת נפש החניך ושיקום
אישיותו ,עי׳ ). 149—150ן ¥ 0 1 * 19614,ז*ז6א 11111,פ16מ1מ8. 1*6111, 811
37א לדוגמה :ינוש קורצ׳אק ,שהחינוך לאמת היה עקרון היסוד בפדגוגיה שלן ,עי׳ ע״א
סימון ,פםטאלוצי וקורצ׳אק ,תל אביב תש״ט ,עמ׳ .39
,
• 13, 20ס !!!, 101×0:(! 1906,טפ !׳
6
01־31111א . •703,0111111, 1116מ .מ .
39השוה הדיון על השקר-מתוך-מצוקה אצל נ .רוטנשטרייך ,אמת-מידה ,תל אביב
,1958עמ׳ 200וכר .לדעת ר׳ אפשר להתירו רק כאשר הערך ה״עליון״ של האמת
מתנגש עם הערך ה״בםיםי״ של קיום האדם.
11
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -די
נחזור אפוא לעולמה של יהדות ,עולמה של ה א מ ת המוחלטת ,א מ ת שבאמונה
ו א מ ת שבמעשים ,א מ ת לאמיתה ,באשר היא אמיתו של מי שחותמו — אמת .ראינו
א ת החומרה שחכמי ה א מ ת החמירו בדבר הגדת האמת ,ובדבר הרשות או ההובר,
ל ש נ ו ת בדברים במקום מצוד .,עלינו עוד להיזקק לאותם מקומות בכתבי הקודש,
הנראים לכאורה בסטיות מן האמת ,ולנסות לקבל מהם הדרכה לגבי שאלת האמת
בהינוך .אך בטרם נעשה כן ,עלינו להעמיד א ת ה ג ו ת ה א מ ת של היהדות אל מול
זרמי המחשבה של הפילוסופיה .לצורך זה ניעזר במשנתו של א ח ד מדובריה
המוסמכים של מ ח ש ב ת היהדות בדור האחרון ,הוא הרב אליהו אליעזר דסלר
זצ״ל ,10
אין מחשבה בלא ש ק ד מ ה לה התעניינות .אין אדם מעיין בשאלה כלשהי ,אלא
אם כן יש לו ענין בה ,ויש לו רצון ותשוקה להגיע לידי בירורה .אם מופעלת
מחשבת האדם על־ידי ההתענינות ,הרי שמלכתחילה יש בה נסיה מסוימת להגיע
לכלל אותה מסקנה שהיא הנוהר ,ביותר ל מ ג מ ת ההתענינות .ק ש ה על האדם להיות
אובייקטיבי בבירור שאלותיו ובנסותו להגיע אל האמת .ה מ ח פ ש בשולחן־ערוך
תשובה לשאלה ,אם מותר לו לשחק בשחמט בשבת ,מ ן הסתם מעונין בתשובה
תיובית .השוחד יעוור עיני צדיקים ,וקורטוב של ״שוחד״ — ק ר י :התענינות ,רצון,
תשוקה — מעורב בדרך כלל במחשבותיו ,המודעות או הבלתי־מודעות ,של אדם
ש ע ה שהוא בא לברר א ת תשובת ה א מ ת על שאלתו ,ותהא שאיפתו לחגיע לאמת
האובייקטיבית חזקה כאשר תהא .הדברים אמורים אף לגבי שאלגת מתהום ה;
והמחקר ,שלכאורה אין בו מקום לנטיות סובייקטיביות .אף כאן מושפע האדם בעל־
כורחו מהתענינות העלולה להטות את האמת .ל מ ש ל :חוקר האמת יוצא מתוך
הנחות ידועות ,ובדרך מחקרו מגיע למסקנות ־ביניים; קשה יהיה לו להשתחרר
מהנחותיו ,בהשפעתן הנסתרת ש ל מדות הגאווה והעצלות ,כאשר יתברר לו כי יש
מקום לשנות מהנחות וממסקנות אלה .כללו של דבר ,אין השכל מוציא משפט אמת
בבעיות מוסריות ,ואף לא בבעיות מ ד ע ומחקר ,״אלא בה במדד ,שהלב מנוקה
מ ע י ע ו ת המדות וממולא שאיפה חזקה ובוערת לישרות ולאמת״.
ועתה ,״נגיעות״ אלה — מה ט י ב ן ? שאיפת האדם לעשיית טוב זהה עם
השאיפה לעשות חסד ,להפעיל א ת ״כוח הנתינה״ ש ל ו ; ואילו היפוכו ש ל ״כוח
הנתינה״ הוא תאוות ״הנטילה״ .״והנה כל הנגיעות באות משורש הנטילה ,שהוא
מקור כל התאוות .אם כן ,העצה לבוא להכרת ]האמת[ היא להסיר מלבו הנטילה,
ולחזק במקומה א ת כוח הנתינה״ .ככל שאדם מרבה בנתינה ,בחסד ,בשאיפה
לעשות טוב ,כן יגדלו סיכוייו להגיע לידי הכרת האמת ,הנקיה מנגיעות סובייק
טיביות ״ .
מה מהותה של אמת אובייקטיבית ומוחלטת ז ו ? הנה תשובתה של תורת
4 1
40הדברים הבאים מבוססים על מכתב מאליהו חלק א ,עמ׳ ,141—140 ,96—94 ,57—52
41עי׳ קונטרס החסד ,שם עמ׳ 32וכר 140 ,וכר.
42דברי הרב דסלר קרובים למדי ,בנקודה זו ,למשנתו של סוקראטם.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היהדות :אמת ר״יא דבר המקדם את רצון הבורא והמביא את האדם לעשיית רצון
הבורא .לפיכך ,כאשר יעקב אבינו עשה מ ע ש ה ערמה בענין קבלת ברכת אביו,
ועשה אותו בעל־כורהו ,בוכה ואנוס ע ל ־ פ י הדיבור ,ולא כיוון כלל לנגיעות שלו
עצמו ,אלא רק להוציא אל הפועל את תכלית רצון ה׳ — הרי שקר־לשם־אמת
כזה הוא הוא אמת .ולהיפך :מי שעיקר שאיפתו לעשות את הרע בעיני ה /ועל־
כל־פנים אין לו שום כוונה לעשות את רצון הי ,הרי גם אי־אלו מעשים שהוא
עושה ,שכשהם לעצמם מתאימים לאמת ,מצטרפים לתכליתו העיקרית ,ואם מטרתו
שקר ,הכל שקר.
מובן מאליו ,שאין בקביעת דברים אלה משום שילוה־רסן והתרת־רצועה לגבי
איסור שקר ואונאה ,גניבת דעת ושינוי דברים .א ץ ממרת האמת מקדשת את
אמצעי השקר אלא כהעדר כל התענינות סובייקטיבית ,כל ,,נגיעה״ וכל מגמה של
״נטילה״ .רק בעל שעור קומה כיעקב אבינו ,איש תם ותמים ,יעשה את מעשה
הערמה בנקיון כפים ובטוהר הלב ,ומי יעיד על עצמו שהגיע למדרגה זו י
מעשה המחנך ,אם הוא נעשה לשם שמים ולשם קדושת התורה ועם התורה,
אין דומה לו בין מעשי ה״נתינה״ והחסד .נעיין נא במעשי ה״מלמד״ הקלאסי,
ר׳ שמואל בר שילת ״ ,וניווכח כי אמנם דמות חמחנך האידיאלי בישראל — דמות
של ״אדם סוציאלי״ היא ,אדם המוסר את כל ישותו ועתותיו למען ילדי זולתו.
אמנם רק יחידי סגולה מגיעים לקרסוליו של ר׳ שמואל בר ש י ל ת ; מכל מקום
יש לומר ,כי אם אין אדם משיג א ת האםת אלא מתוך התמסרות לכוח הנתינה ,חרי
שמהנד ,שכל שאיפתו לתת ,להנהיל תורת אמת לזרע קודש ,לא יצא מתחום האמת,
אף אם ישנה בדבריו כדי לבנות לתלמידיו גשר אל האמת .מטרת האמת מקדשת
האמצעים הפדגוגיים שבידי חמחנך ,שכל שאיפתו חינוך לעבודת הבורא ולקיום רצונו.
נשאלת ,כמובן ,ה ש א ל ה :ע ד היכן ?
מסתבר ,כי אין המחנך רשאי לשנות בדבריו אל תלמידיו אלא מתוך שיקול
פדגוגי מובהק .שיקול זה לא ישאל ר ק :מה לומר ,אלא בעיקר :איד לומר מימי
לומר .דברים שמחנך אומר להניכו מתוך ידיעת ה א מ ת לאמיתה ומתוך רצון לכוון
אליה ,הייב הוא לנסהם ולהתאימם למבנה השכל והנפש של חחניך .ניסוח זה
והתאמה זו אינם מוציאים את הדברים מכלל אמת .דברי המחנך הם ״צילום האמת
בצבעים פדגוגיים״ ,ובקיצור הם ״אמת פדגוגית״.
ה א מ ת הפדגוגית אינה עיוות־אמת או ה צ י ־ א מ ת ; היא אמת לאמיתה באותו
מישור ובאותה מסכת התיחסות אנושית ,בהם היא נאמרת — בדרך כלל במישור
ההינוך וההוראה ובהתיחסות של מחנך וחניך ,אך כפי שנראה ,לא בהקשר זה
בלבד .האמת הפדוגגית היא אמיתת דבריו של מ י שיודע את האמת אל מי שעדיין-
אינו יודע אותה ,או נאהז עדיין בדברים המנוגדים לה — ,כדי להכין ולהכשיר
אותו לקראת קבלת האמת במלוא הדעת והסכמת השכל והלב .א מ ת פדגוגית היא
גם אמיתת דבריו של אדם הפונה אל זולתו — בדרך כלל ,אך לא תמיך ,מחנך אל
חניכו — בכוונה לבחון את יחסו של הלה אל האמת באותו מעמד.
43בבא בתרא ח ע״ב.
13
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -יו.
מושג ה א מ ת הפדגוגית עשוי להוסיף להבנתנו בהםברתם של מקראות בתנ״ך,
המעוררים לכאורה תמיהה בשל מר ,שנראה בהם כסטייה מדרך האמת.
על ש א ל ת יצהק ,בדרכו עם אביו אל הר המוריד ,,״ואיה השה לעולה ?״ —
משיב אברהם :״האלקים יראה לו השה לעולה בני״ )בראשית כב ,ז—ח( ,והרי
אברהם יודע שעליו להעלות לעולה א ת בנו! אברהם יודע ,ויצהק עדיין אינו יודע.
ה א מ ת הפדגוגית שבדברי אברהם מכינה את יצחק לקראת הבנת האמת ,שהוא הוא
ה״שה״ .ויצהק — מבין ** .גם דברי אברהם אל נעריו :״ונשתהוה ונשובה אליכם״
)שם פסוק ה( איננה אמת כפשוטה ,אלא אמת פדגוגית ,שמטרתה להכינם לקראת
ההתרחשות המופלאה.
יש מקום אהר בתנ״ד ,שגם בו נושא אדם בלבו את הבטחון הכביר ,שדבר ה׳
אמת אף אם המציאות נראית כסותרת א ו ת ו ; וגם הוא מכסה על האמת כלפי אנשי
סביבתו ונוקט את ש פ ת ה א מ ת הפדגוגית ,עד אשר תתגלה להם ה א מ ת כולה
בהדרה .פעמיים משיבה ה א ש ה השונמית אל ש ו א ל י ה :״שלום״ •* — והרי על המטה
בביתה שוכב בנה ,מ ת נ ת האלקים כהבטחת הנביא — והוא מ ת ! בטוהר ,היתד,
האשד .שיתרחש נס כדי שדבר ה׳ יקום ,אך ידיעה זו לא ניתנה עדיין לגלות ,ועליה
לדבר לפי שעה דברים שאמיתם — ״פדגוגית״ ״ .
גם שאלת האמת והשקר בפרשת ברכת יצהק באה על פתרוגה הסביר אם
ניזקק למושג האמת הפדגוגית ״ .יצחק לא ידע את האמת ,שעשו אינו ראוי לברכה.
רבקה ידעה את האמת ,אך ידעה גם שלא יהיה קל לשכנע א ת יצהק שאמנם טעות
בידו .יעקב אומר אל י צ ח ק :אנכי הוא ״ ע ש ו בכורך״ ,אני הבן הראוי למר .שאתה
בטעות חושב שעשו ראוי לו .״אנכי ע ש ו בכורך׳ מכין א ת יצחק לקראת מלוא
ההכרה הצלולה שיעקב ,ולא עשו ,ראוי לברכה .אלמלא דיבר יעקב בלשון האמת
הפדגוגית ,לא היה יצחק לעולם מקבל את ה א מ ת לאמיתה .וכאן יעקב הוא ה״מורה״,
כשרבקח מאחוריו ,ויצחק — ה״תלמיד״.
כפי שהגדרנו ,קיימת סיטואציה ״פידגוגית״ גם כאשר נאמרים דברים תוך
התאמתם למישור מסוים ולהתיהסות אישית מסוימת .המדבר צריך להתאים את
דבריו אל ךרך מחשבתו של השומע ,ואם המדבר — צדיק ,והשומע — רשע ,קיים
מ צ ב שעליו נ א מ ר :״ועם עקש תתפל״ )שמואל ב׳ כב ,כז> — ״תבוא עליו כדרכו
במצב כזה היו משה ואהרן כשעמדו לפני פרעה ושמעו את תגובתו
הנפתלד,״
4 5
44רש״י שם ,בגיגוד לראב״ע ,והשוה בראשית רבה נו ,ה ,שם נעשה נסית להראות
גם את האמת הפורמאלית שבדברי אברהם.
45
46
ל4
48
49
עי׳ ראב״ע ,שם כז ,־יג.
מלכים ב׳ ד ,כ ג ; כו.
השוה רש׳׳י ,רד״ק ומצודת דוד שם.
לדרך ההסברה הבאה השוה רשב״ם ,בראשית כז ,לג ,ופירוש רש״ר הירש ,מהדורה
עברית ,ירושלים תשכ״ז ,עמ׳ רצא וכוי.
רד״ק שם ,ועי׳ מגילה יג ע״ב.
14
www.daat.ac.il
חשחצנית על דבר ה ׳ :״שלח אתאתר
הרצוגא( .מ י ד שינו דבריהם כדי
מכללת ה,
דעת )-שמות
עמי״
להתאימם לאופיו ולתפיסתו של פ ר ע ה :״נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר )שם
פסוק ג ,והשוד .שם ג ,יח( .גם שינוי דבר ה ׳ :״בחצות הלילה״ בפיו של מ ש ה :
״כחצות הלילה״ )שם יא ,ד ןעי׳ פרש״י( — מסתבר כ א מ ת פדגוגית ,המביאה
בהשבון את תגובתו של השומע ,שהמדבר מתיחס אליו כהתיחם מחנך אל חניך
סרבן ומרדן.
את הכתוב ״ויהס כלב את העם אל מ ש ה ״ מפרשים חז״ל )סוטה לה ע״א(
שכלב גיסה להשתיק את העם כדי שישמע את דברי משה ,ולשם כך אמר דברים
שנשמעו ברגע הראשון כדברי גנאי כלפי מ ש ה :״וכי זו בלבד עשה לנו בן
עמרם? …״ הרי כאן שינוי ה ט ע מ ת הדברים ,הקרובה להטעמה אירונית ,ולא שינוי
הדברים ע צ מ ם ; כי כלב רצה לרכוש את ת ש ו מ ת ־ ל ב השומעים על־ידי שימוש
ב״אמת״ שלהם כדי להובילם אל ה א מ ת ש ל ו :אמת פדגוגית .קרובים לסוג זה של
שינוי דברים הם דברי האירוניה של מיכיהו הנביא אל אחאב מלך ישראל :״עלה
והצלח״ )מלכים א׳ כב ,טו ,ועי׳ שם ברד״ק ומצודת ־דוד ,והשוה ראב״ע בראשית
כז ,יג(.
מושג ה א מ ת הפדגוגית כולל ,כפי שהסברנו ,גם את שאלת המהנך המופנית
אל חחניך• ,כדי לבחון את מידת ידיעתו את ה א מ ת והזדהותו עמה .בדרד כלל
יודע חחניך שהתשובה י ת ע ה למחנך ,אך לא תמיד ,וחרבח שאלות נשאלות בתחליך
הפדגוגי על־ידי המחנך ,כשהוא אינו מעונין כלל שחחניך יחשוב שחן באות
לבחון ולבדוק אותו .שאלות מבחן מצויות במקרא ,כאשר ה׳ ״שואל״ את האדם,
כגון :״איכה״ )בראשית ג ,ט( ,״אי חבל אחיך״ )שם ד ,ט( ,״מי חאנשים חאלר,״
)במדבר • כ ב ( ,60
׳
ט
גדולי המחשבה והפרשנות בישראל כבר עמדו על כך ,שדברים רבים במקרא
מנוסחים בלשון שאינה תואמת את ה א מ ת ה מ ד ע י ת והפילוסופית ,אלא מותאמת
להבנתם ולדמיונם של לומדי התורה התמימים בעם ,ש ע ו ד טרם חגיעו לכלל חשיבח
במושגי מדע והגות פילוסופית .התורה אינה מסכת תיאולוגית ,המלמדת את האדם
את מהותו של האלקים ,אלא היא ״אנתרופולוגיה אלקית״ ,המלמדת את האדם מה
הוא בעיני ה׳ ומה ה׳ דורש ממנו ״ .לפיכה מ ג מ ת התורה היא פדגוגית בעיקרה,
ואמיתם של פסוקים רבים המלמדים על ה׳ ועל פעלו — א מ ת פדגוגית היא.
הכלל ״דיברה תורה כלשון בני אדם״ נקבע ע ל ־ י ד י הז״ל לגבי כפילות מלים
בתורה .שלא נכתבה לשם דרשה ,א־*א מפני שכך דרך ה ד י ב ו ר ״ .אולם מימות
50השוה גם שמות ד ,ב ,ועי׳ פרש״י בכל המקומות שציינתי; ועי׳ גם פרש״י ישעיה
לט ,ג
5 1
רש״ר הירש ,כתבים ,כרך א עמ׳ ) 89תרגום אנגלי בהקדמתו של הרב י .גרינפלד
למהדורה האנגלית של ״חורב״ עמי * ] ^ ט ; שם כרך ב׳ עמ׳ 35וכרך ה׳ עמ׳ ; 223
והשוה פירוש רשר״ה ,בראשית ט ,כז )מהדורה עברית ,עמ׳ קנא( ושמות לג ,כא.
52עי׳ אנציקלופדיה תלמודית ,כרך ז עמ׳ עז.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גאוני בבל כללו בו גם אותם מקראות המדברים על ה׳ בדרך של ״ ה ג ש מ ה ״ ״ .
הרמב״ם הסביר :״לשון בני אדם ,כלומר :הדמיון ההמוני״ ,לאחר שהטעים ,״כי
לא ישיגו ההמון בתהילת המחשבה מציאות כי אם לגשם בלבד״ .לשון־בני־אדם
הכרחית ״לחינוך הקטנים ולישב קצרי התבונה כפי שיעור השגתם״ ״ .ההכרח
הפדגוגי לא יגונה ,והוא מצדיק את סטייתו של המחנך מן האמת הפילוסופית
והסתפקותו באמת הפדגוגית .אבל הסתפקות זו של המחנך אל לה להיות יותר
מהוראת שעה ,ועליו להשתדל לקרב את הזמן בו יוכל לגלות לתלמיד את האמת
ל א מ י ת ה :״ויצטרך ה מ ל מ ד שיקל בהבנת הענין …על איזה דרך שיזדמן ובעיון גם,
ולא ידקדק באמתתו ,אבל יונח כפי דמיון השומע …ואחר כך ידקדק בעיון הענין
הסתום ההוא ויתבאר אמתתו במקום הנאות לו״ ״ .
קרובות ל״לשון־בני־אדם״ הן אותן לשונות בתורה ובנביאים הבאות ״להשמיע
את האוזן בדרך שהיא שומעת״ ,״לשכך האוזן מה שהיא יכולה לשמוע״ ,״להשמיע
אוזן הבריות כפי ההוד .שיוכלו להבין דבר״ ,״לשבר את האוזן״* .בכל אלה,
מידת האמת היא לפי מידת הבנתו של השומע — הקורא.
האמת הפדגוגית בפי חכמינו בולטת באותם המקרים ,כאשר מתנהל וכוח
דתי בין גוי או כופר לבין החכם היחודי בנוכחות תלמידיו .על שאלה פרובוקא-
טיבית משיב חחכם תשובד ,שחיא ניצחת לגבי המתווכח — אמת פדגוגית מובהקת
— אך אינה אלא ״דהייה בקש״ לגבי התלמידים .על ש א ל ת ם :״לנו מח אתה
משיב ?״ נותן ההכם להם א ת ה ת ש ו ב ה שהיא ,לדעתו ,א מ ת לאמיתה ״ .
בשני מקומות מפרש המחר״ל דברי חז״ל בדרך של חבחנה בין האמת
הפדגוגית ־־־ בניסוחו :א מ ת המקבל — ובין ה א מ ת לאמיתה — אמת המדבר .על
מדרשים תמוהים ,המיהסים לקב״ה תכונות־נפש אנושיות ותגובות־רגש כגון הורדת
דמעות ,כותב ה מ ה ר ״ ל :״כל הדברים האלו הם מ צ ד המקבלים ,שהוא יתברך נמצא
אל המקבלים כמו שהם מוכנים לקבל ,ונראה להם השם יתברך כפי מה שהמקבל
ראוי לו ,מבלי שיהיה הדבר הזה בעצמו יתברר כף ,רק שכך האדם מקבל מאתו
8
53
54
55
56
עי׳ שם ,עמ׳ פ ; והשוה רי״ל פישמן )מימון( ,הנותן בים דרך ,ברדיטשוב תרס״ג ,ל
ע״א והערה טז שם.
מורה נבוכים ,חלק ראשון ,פרק כו ,לג .דברים דומים כתב כבר פילון האלכסנדרוני,
עי׳ י .עמיר ,דרשותיו של פילון וכוי ,ציון ל )תשכ״ה( ,עמ׳ .50—49
מורה נבוכים ,הקדמה .על הסיכון הפדגוגי שביישום הכלל של ״דברה תורה כלשון
בני אדם״ על כל פסוק שיש בו משום הגשמת הבורא ,העמיד רש״ר הירש בפירושו
על התורה ,בראשית ו ,ו ; ח ,כא .אך השוה כתבים ,כרך א עמ׳ 291וכו׳ בהערח.
ילקוט שמעוני ,האזינו סי׳ תתקמב; מכילתא שמות יט ,יח ,פרש״י שם טו ,ח ; יט,
יח .גם לשונות גוזמא והבאי שייכות לכאן ,עי׳ חולין צ ע״ב ,וערוך ערך ״גוזמא״.
על ״נדרי הבאי״ ,כשאדם אומר דבר שבצורתו הוא שקר ,אך שומעיו מבינים את
כוונת האמת שבו — עי׳ נדרים כה ע״א.
57עי׳ לדוגמה :חולין כז ע״ב ,ויקרא רבה ד ,ו.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יתבךך …כי השם יתברך מתואר בתארים לפי המקבלים …ואין בזה באמונת ע צ מ ן ״ ,58
בדומה לכך מסביר המהר״ל את דעתו ש ל בית־הלל ,שהמרקדין לפני הכלה ישבהו
אותה בלשון ״כלה נאה והסודר,״ אף אם אינה יפה ותסודה :״ כ י אין נקרא זה
דבר שקר ,אע״ג שהכלה בעצמה אינה נ א ה וחסודה ,מכל מקום כלפי הבעל שבהר
בה חיא חסודה בעיניו ,ואנו אין באין לשבח אותה מ צ ד ע צ מ ה רק …כאשר הוא
מ צ ד ההתן ,אע״ג ש ה א מ ת היא שהכלה אינה נאה ,מכל מקום מ צ ד ההתן היא נאד,״ .
׳
5 9
ו.
״דרך ה א מ ת — אל ה א מ ת ״ היא ררך ה א מ ת הפדגוגית .דומה שבכך מתישבות
כל השאלות שהצגנו לפנינו בפתח דיוננו — פרט ל א ח ת :האם מותר למורה לומר
לתלמידיו דבר שהוא עצמו אינו משוכנע מ א מ י ת ו ? יתירה מזו ,עלינו להחריף
את השאלה ולהקשות :כלום מותר לו לאדם לעסוק בחינוך ובהוראה בטרם יגיע
בעצמו ,בשכלו ובנפשו ,לכלל ה א מ ת בכל טהרתה ושלמותה י ושמא תשובה שלילית
לשאלה זו עלינו להסיק ממאמרו של ר׳ יוחנן :״אם דומה ה ר ב למלאך ה׳ צב׳ —
יבקשו תורה מפיהו ,ואם לא — אל יבקשו תורד .מפיהו׳ ?
,
6 0
תשובה שלילית השיב גם טולםטוי ,הסופר הרוסי ,שהיתר .לו יד גם בהגות
הפדגוגית .רק המאמין ,הצהיר טולסטוי ,ש ה א מ ת בידו ,מותר לו להנך ,אבל
תקופתנו הסרה תודעה זו ,ולפיכך הזכות והאפשרות לחנך ,כשאין בידי המחנך
אמת שהוא רואה אותה כמוחלטת ,מוטלות בספק .עמדד .אחרת היתד ,לו לפסטא־
לוצי ,איש ההינוך ה ד ג ו ל :עם שלבו לא ה י ה נקי מפקפוקי אמונה ,לא הדל לחנך
ברוח האמונה .תוך קירוב חניכיו לאמונה ,ביקש לחזקה בלבו ה ו א .
6 1
6 2
אכן ,תהליך החינוך לעולם תהליך דו־סיטרי הוא ,ומחנך ,אשר ה א מ ת נר
לרגליו ,מהנך את עצמו ש ע ה שהוא מחנך א ת תלמיריו .והרי בזה נבהל החינוך
מן ה ת ע מ ו ל ה :מחנך ,ש ע ה שפיו מדבר אל תלמידיו ,לבו פתוח לקלוט את דבריהם.
פיו ולבו שוים :שניחם פתוחים לנתינה ולקבלה .ואילו התעמלן פוער את פיו —
ולבו סתום .הוא כופה את אמיתו ע ל תלמידו ,מ ב ל י להיזקק לדרכי האמת ה פ ד ג ו
גית .התעמלן עושה את אמיתו ״שקר פדגוגי״.
6 3
58
59
60
61
62
63
באר הגולה ,הוצ׳ פרדס תשט״ו ,ל ע״א—ע״ב.
כתובות טז ע״ב — י״ז ע ״ א ; נתיבות עולם ,הוצ׳ פרדס תשט״ז ,עז ע״א; והשוה חדושי
אגדות למהרש״א ,כתובות שם ,ובקרבן נתנאל שם.
חגיגה טו ע״ב ,ועי׳ בחידושי אגדות למהרש״א.
עי׳ אנציקלופדיה חינוכית ,כרך א עמ׳ 110וכוי.
השוה ע״א סימון ,משנת פסטאלוצי ,ירושלים תשי״ג ,עמ׳ נז .סימון עצמו השיב
ברוח זו למתוכחים בכינוס המפקחים ,ניסן תשי״ט )עי׳ שם עמ׳ ; (80—78והשוה
דבריו באנציקלופדיה החינוכית ,כרך א עמ׳ 161וכר.182 ,
השוה דברי א״צ מרטין בילקוט של מ .כספי וצ .לם ,תורת החינוך ,תל אביב תש״ך,
עמ׳ .96—95
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדרך ה א מ ת הפדגוגית מ ת ע ל ה גם המחנך אל טהרת אמיתו .השיקולים הכנים
והעדינים ,המפלסים ללקחו נ ת י ב אל לבו ואל תודעתו של ההניך ,מזקקים את לבו
ואת תודעתו הוא ,באשר הם מעמידים במבחן ,חדשים לבקרים ,את מהות אמיתו ואת
ט י ב זיקתו האישית אליה .ה מ ל מ ד את ה א מ ת בדרך האמת הפדגוגית ,מעמיק את
ה א מ ת שבלבו .״יצא ללמד — ונמצא למד״.
ושמא מותר לתמוך את יתדותיה של הכרה זו על מאמר ר׳ ח נ י נ א :״הרבה
למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ,ומתלמידי יותר מכולן״ .זיקת אמת בין
מורה ותלמיד ,לא זו בלבד שהא משכילה את המורה ,היא גם מקרבת אותו אל
ה א מ ת ה א ח ת והגדולה ואל מי שחותמו — אמת.
״
64תענית ז ע״א ,ועי׳ פרש״י וחידושי אגדות למהרש״א .במכות י ע״א מובא המאמר
בשם רבי.
• • .ולכן בכל מקום שאנו ,גם בישמעאל ,גם מהודו ועד כוש ,בגלות רומי אנחנו עד
שנגאל ממנו ,ומי יודע ואולי תאבד עוד מלכות ישמעאל קודם המשיח•
השמטת הצנזורה מפירוש הדמב״ן״ במדבר כד ,כד
18
www.daat.ac.il
י צ ח ק רפאל הלוי עציון
אתר דעת -מכללת הרצוג
תורת האבולציה בעולם הח< ובעולם ה ד ו מ ם
לאור ה מ ד ע המדויק החד<ש
תוכן הענינים
מבוא
פרק א.
מ ה אומרת השערת האבולוציה ו
פ ר ק ב.
ה ה ו כ ח ו ת להשערת האבולוציה בעולם ה ח י ובקורת ה ה ו כ ח ו ת
האלו.
•1
•2
•3
•4
•5
ההוכחות
ההוכחות
ההוכחות
ההוכחות
ההוכחות
פ ר ק ג.
מן
מן
מן
מן
מן
הסיסטמטיקה ומן האנטומיה המשווה וסתירת ההוכחות האלו•
האמבריולוגיה )המדע על התפתחות העובר( וסתירת ההוכחות האלו•
הסירוידיאגנוזה )סירום — נסיוב( וסתירתן•
הביוגיאוגרפיה וסתירתן•
הפאליאונטולוגיה וסתירתן•
תיאור תהליכי האבולוציה והסברתם והבקורת
התהליכים וההסברים האלה.
ה מ ד ע י ת על
•1תהליכי האבולוציה לפי ההשערה הדרויניסטית•
א• הדרויניזם במשמעותו הרחבה והמצומצמת•
ב• שלש העובדות המונחות ביסוד הדרויניזם במשמעותו המצומצמת•
ג• ההשערה על מלחמת הקיום ,כעל הנורם לברירה הטבעית המביאה לאבולוציה
בעולם החי•
ד• ההסבר הסיבתי שנותנת ההשערה הדרויניסטית לתכליתיות שבעולם החי•
•2
הנחות היסוד של ההשערה הדרועיסטית ובדיקתן לאור (ההגיון וממצאי המדע.
א• הנחת יסוד א׳ — תורשת ההבדלים האינדיבידואליים — וסתירתה•
ב• הנחת יסוד ב׳ — ערכם הסיליקטיבי של ההבדלים האינדיבידואליים הקטנים
במלחמת הקיום — וסתירתה•
ג• הנחת יסוד ג׳ — האנלוגיה בין יצירת מינים חדשים עיי הברירה הטבעית
במלחמת הקיום ובין יצירת זנים חדשים עיי הברירה
המלאכותית• נסויי יוהנסן•
19
www.daat.ac.il
ד•
ה•
ו•
ז•
ח•
ט•
י•
יא•
אתר דעת -מכללת הרצוג
השערת המיגרציה )הנדידה(׳ כהנחת יסוד ד׳ של הדרויניזמ ,וסתירתה•
הניאודרויניזם•
בדיקת ההשערה על מלחמת הקיום ,כעל גורם לברירה של המצליחים במלחמה
זו•
תופעות בלתי מסתברות עיי הדרויניזם•
האס מספיק הזמן הגיאולוגי להתפתחות העולם החי מחומר דומם דרד
האמיבות והתולעים עד לאדם ז
סיכום הבקורת המדעית על הדרויניזם והמסקנות ההכרחיות הנובעות ממנה•
הנימוק *המדעי׳ ,כביכול — ההסבר הסיבתי של התכליתיות בעולם החי,
כסיבה להפצת הדרויניזם בקהל הרחב ובקרב המדענים — ובקורת ההסבר הזה•
הגורמים הפסיכולוגיים ,הסוציאליים והפוליטיים להפצת האמונה בדרויניזם•
ב ר ק ד.
הלמרקיזם והניאולמרקיזם.
סיכום כללי
ביבליוגרפיה
נספח
בגליון הזה! מבוא — פרק א—פרק ב
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבוא
ביהוד יש להציג השערה ,ותהיה טקפימה
כאשר תהיה ,כהשערה כלבד .לראות בהשערה
מציאות ריאלית ולהציגה כעובדה — זהו
שריד הפטישיזפ )האמונה בפסילים(.
י .ט נ נ ר י .
מוצא המינים ,השונים והרבים ,של צמהים ובעלי היים ,החיים עכשו על כדור
האדמה )ובתוכם האדם( ,מיצורים חיים פשוטים יותר ,שחיו בעבר על הכדור הזה,
מקובל עכשו כעובדה )ומתואר כעובדה בספרי הלמוד של הביולוגיה( על ידי רובם
חגדול של ביולוגים )חוקרי החיים( ואחריהם — ע״י רובם הגדול של מדענים אחרים;
וכמו כן מקובל כעובדה )ומתואר כעובדה בספרי הלימוד של אסטרונומיה וגיאולוגיה( ,כי
מצבם הנוכחי של כל גופי השמים )השמש והכוכבים( ושל כדור האדמה הוא תוצאה
משורה ארוכה של שנויים ,שנתהוו בהומר הקדום והראשוני אשר ממנו הם נוצרו.
לתהליך ההיווצרות של כל מיני היצורים החיים ,הקיימים עכשו על כדור האדמה,
מהיצורים החיים הפשוטים שהיו קיימים קודם ,וכן גם לתהליך היווצרות המצב העכשוי
של גופי השמים וכדור האדמה מהחומר הקדום הנ״ל ,ניתן השם אבולוציה )התפתחות(.
מטרת המאמר הנוכחי היא :לקבוע ,מהו הבסיס לכך ,שרוב המדענים משוכנע
בשתי העובדות הנ״ל ולבדוק ,לאור המדע המדויק המודרני ,באיזו מידה מוצדק הוא
| :
השיכנוע הזה.
טרם שנטפל כפרטי הבסיס הנ״ל ,נעיר פאן את ההערה הכללית הבאה.
באמיתות עובדה — איזו שהיא — יכולים אנו להיות משוכנעים באחד מ 3-האופנים
הבאים:
א(
כאשר אנו בעצמנו ״תופסים״ את העובדה הזאת בעזרת החושים שלנו.
כאשר אנשים אחרים ,המהימנים עלינו ,תפסו את העובדה בעזרת הושיהם הם ,והם
ב(
מספרים לנו על כך.
כאשר אנו מסיקים מסקנות על עובדה מסוימת על סמך העובדות ,שנתגלו לנו
ג(
באחד משני האופנים הראשונים.
מובן מאליו ,כי עובדות ,שיכולים היו לקרות בעבר הרחוק ,עוד טרם שהיו אנשים
על כדור האדמה ,יכולים אנו לקבוע באופן השלישי בלבד ,היינו ,ע״י הסקת מסקנות
מעובדות ,שנתגלו לני באחד משני האופנים הראשונים.
וחנה גילה הניתוח ההגיוני-מדעי של תהליך הסקת מסקנות אילו שהן ,שבכל מסקנה
שאנו מסיקים מאילו עובדות שהן מסתמכים אנו ,נוסף לעובדות הנ״ל ,גם על הנחות
מסוימות ,הנראות ,אמנם ,בעינינו מתוך הרגיל מחשבתי ,כמובנות מאליהן ,כאכסיומות,
אבל אין בהן משום הברה מחשבתי ,ותורת האכסיומות גילתה ,שקבלתן כאמת ,כעובדות,
היא השערה בלבד .ביחוד נתגלה הדבר הזה במדע המדויק ביותר ,במתימטיקה :בה
הויפיעו 3מדעים שונים של הנדסה )ההנדסה האויקלידית ,ההנדסה הלא אויקלידית של
21
www.daat.ac.il
מכללת
לובטשבסקי ,ההנדסה הלא אתר
הרצוגשכל אחד מהם הוא מדע מדויק בלי
רימן(
דעת -של
אויקלידית
סתירות פנימיות בו ,וכל אחד מהם מגיע למסקנות הסותרות אלו של השנים האחרים.
כ ה למשל ,לפי ההנדסה האויקלידית סכום 3הזויות במשלש שוד .ל ,180 -בהנדסה
של לובטשבסקי הסכום הזה הוא קטן מ 180 -ובהנדסה של רימן הוא גדול מ .180 -הסתירה
בין המסקנות האלו נובעת מכך ,שכל אחד מהמדעים הנ״ל קבל אכסיומה הסותרת את
־״.אכסיומות המתאימות שקבלו שני המדעים האחרים ,אבל ההגיון איננו מצוה ואיננו או׳םר
את קבלת איזו אכסיומה שהיא מבין אלו השלש ,וכל אחת מהמדעים האלה מביט על
האכסיומה שהוא קבל לא כעל אמת ,כעל עובדת המציאות ,אלא אך ורק כעל השערה.
ואם האכסיומה שקבל המדע )ושכל מדע מוכרח לקבל כדי להסיק מסקנות ממנה
ומהעובדות שנקבעו ע״י 2האופנים הראשונים( איננה עובדה ,אלא השערה ,הרי גם
המסקנה הנובעת מהאכסיומה הזאת איננה עובדה ,אלא השערה; ומכאן יוצא ,כי כל
המסקנות ,שהמדע מסיק על מאורעות שקרו בעבר רחוק) ,ובתוכן גם על האבולוציה
בעולם החי ובעולם הדומם( שרוב המדענים רואים בהן עובדות ,אינן אלא השערות
בלבד ,ולא עובדות ודאיות שנקבעו ע״י המדע.
0
0
0
את ההבדל בין העובדות הודאיות ,שנקבעו ע״י המדע ,ובין השערות המדע ,מדגיש
באופן יפה הפרופיסור באוניברסיטה של בזל א .פורטמן בספרו ״מוצא האדם״ .אנו מוסרים
כאן את דבריו בתרגום תמציתי:
״שולטים אצלנו מושגים ״פשוטים״ מדי על המדע ועל ״הישגיו״ .אנו אומרים
״ידיעה״ )משורש זה באה המלה ״מדע״( וחושבים שזהו הניגוד ל״אמונה״ .אבל ״ההכרה
המדעית״ לא תמיד מביאה לכצחוו באמיתותה וישנן בה דרגות שונות של ״ודאות״ .וכדי
להמחיש את דרגת ״הודאות״ של השערת ההתפתחות בעולם החי ,נביא את הדוגמה הבאה.
יש מחקר אסטרונומי ,אשר קבע את גודל הכוכבים ,את מרחקיהם ההדדיים ואת
תנועותיהם ,ובנה בנין מדעי מפואר .אבל על יד הבנין הזה קיימות גם תיאוריות על
״התפתחות״ כדור הארץ וגופי שמים אחרים )התיאוריות ,או ההשערות האלו ,מונחות
גם ביסוד ההשערות השונות על גיל כדור הארץ והעולם( — את התיאוריות האלו אין
להעיז לייחס למדע ,כי הרי כל זה שייך לתחום הדמיון ,ואין שום חוקר יכול לבדוק את
אמיתותם של הדברים האלה .שונה היא מאד דרגת ״הודאות״ של התיאוריות האלו מדרגת
הודאות של הישגי המדע הטהור והמדויק ,ואם גם המדע איננו רוצה לוותר על הרעיונות
הנועזים שבתיאוריות הנ״ל ,הרי עליו להזהר ״צלא להציג אותפ כדכר ודאי.
ובזהירות זו יש להתיחס גם להשערת ההתפתחות בעולם החי .הדבר הבטוח והודאי
כמדע הביולוגיה — הוא הלוקת היצורים החיים למינים ,לסוגים ,למשפחות ,למחלקות
וכדומה ,על סמך הדמיון ודרגותיו השונות ביצורים החיים ,וכאשר אנו שואלים מהי
פיכת הדמיון הזה ,אפשר לתת את התשובות הבאות:
.הדמיון ההדרגתי הזה הוא תוצאה מתכנית מיוהדת של הבורא ,אשר יצר קבוצות
א(
מסוימות של היצורים החיים בצורות דומות לפי שיטה מסוימת.
ויכול להולד גם הרעיון ,שהדמיון הזה בא כתוצאה ממוצא משותף של היצורים
ב(
החיים ,שהתפתחו בהדרגה מיצורים החיים הקודמים ,ע״י שנויים קלים בתחילה ,שהטצברו
במשך דורות רבים ויצרו את ההבדלים הכבירים בין ממלכה וממלכה ,בין מערכה ומערכה,
22
www.daat.ac.il
בין מחלקה ומחלקה ,בין משפחהאתר דעת
הרצוגומין של היצורים החיים שאנו
מכללת מין
ומשפחה -ובין
רואים עכשיו.
וכשם שקיים הבדל גדול בין ״ודאות״ הידיעות ,שאליהן בא המדע הטהור אסטרו
נומיה ,ובין ה״ודאות״ של כל התיאוריות על ״התפתחות״ מערכת השמש וכדור האדמה,
קיים גם הבדל גדול בין ״ודאות״ הידיעות ,שנותן מיון היצורים החיים ,ובין ״ודאות״
התמונה שנותנת השערת ההתפתחות בעולם התי מ״העבר״ של עולם הי זה .גם עכשד
רואים אנו ,שבני מין אחד נבדלים זה מזה בדברים קטנים ,אבל אין ההבדלים האלה
עוברים את גבולות המין )היינו ,את התכונות המשותפות לכל היצורים החיים ממין אחד(.
אולם השערת ההתפתחות ,הרואה בחרקים ,למשל ,צאצאי יצורים היים שהיו דומים לתולעים
או לסרטנים ,הרי מדברת על דברים שקדו — אפ קרו — בעבר כה רחוק ,שאף אחד לא
ראה ,אף אחד אינו יכול לבדוק אם זה קרה באמת ,ואין דברים כאלה קורים גם בהוד.״.
השערת האבולוציה כעולפ החי והדומפ — והדת
תורת האבולוציה בעולם החי והדומם נמצאת בסתירה לאשר מסופר על הבריאה
בפרקים הראשונים של ספר בראשית ,אם נבין את הפרקים האלה כפשוטפ .הכופרים
בתורה מן השמים )משה קבל את התורה מסיני ומסרה ליהושע ,מסכת אבות; משה
רבנו כתב את הספר הזה )בראשית( ואת כל התורה כולה מפיו של הקב״ה ,הרמב״ן
בפירושו לפסוק הראשון של התורה; היסוד השמיני מעיקרי דתנו ויסודותיה היא האמונה
בהיות התורה )בכתב ושבעל פה( מן השמים וכל מי שכופר באחד מיסודות הדת הוא
כופר בעיקר ויוצא מכלל ישראל ,הרמב״ם הקדמה לפרק ״חלק״( תאים בסתירה זו הוכחה
לכך ,שהתורה איננה מן השמים .המאמינים הנוצרים הרוצים להיות מודרניים ולא לריב
עם רוב המדענים ,הרואים בתורת האבולוציה בעולם החי והדומם עובדות שהוכחו ע״י
המדע ,מפרשים את דברי התורה שלא כפשוטפ :ה׳ ברא את הכל ,היינו נתן בהומר
הראשוני שברא כח שיתפתח כמו שתורת ההתפתחות מתארת ,והם מבינים את
ששת ימי הבריאה לא כששה ימי השבוע שלנו ,אלא כתקופות של מיליונים או מיליארדים
שנה .בדרך זו מנסים ללכת גם אחדים מ״המדענים״ היהודיים ,הרוצים לשמור על יהדותם
מ״התקפה״ זו של המדע ומוצאים ״אסמכתא״ לדעתם בדברי הכמי ישראל ,שאין להבין
את דברי התורה רק כפשוטם ,כי הרי שבעים פנים לתורה ״וכל דיבור ודיבור מן התורה
יש בהם חכמות ופלאים למי שמבין אותם״ )הרמב״ם ,הקדמה לפרק ״הלק״( ,ויש שמביאים
גם ״הוכחות״ לאבולוציה מאגדות מסוימות .אבל אין בחכמי ישראל הנאמנים לעיקר
תורה מן השמים אף אחד ,הסובר ,שהפשט הפשוט של דברי התורה איננו נמצא בין
שבעים הפנים של התורה ,והרמב״ם מ ת ב בחלק ב׳ של מורה נבוכים ,סוף פרק כ״ה ,שהבנת
דברי התורה על הבריאה יש מאין שלא כפשוטם תחייב ״ההכזבה והביטול לכל פשוטי
התורה ,אשר אין ספק בהם למשכיל שהם כפי הפשוטים האלה״.
אולם אם נראה בתורת האבולוציה לא עובדות שהוכחו ע״י המדע אלא השערות
המבוססות בחלקן על הנחות יסוד )אכסיומות( שרירותיות — וכר מכיש עליהפ המדע
המדויק המודרני — הרי אין כל צורך לכפור בדברי התורה כפשוטם ,מפני שאין וגם איננה
יכולה להיות שום סתירה בין איזו שהיא השערה מדעית ובין איזו שהוא סיפור של
התורה או של איזו שהיא דת אחרת.
23
www.daat.ac.il
מכללת
לובטשבםקי ,ההנדסה הלא אתר
הרצוגשכל אחד מהם הוא מדע מדויק בלי
רימן(
דעת -של
אויקלידית
סתירות פנימיות בו ,וכל אחד מהם מגיע למסקנות הסותרות אלו של השנים האחרים.
כך ,למשל ,לפי ההנדסה האויקלידית סכום 3הזויות במשלש שוה ל-י ,180בהנדסה
של לובטשבסקי הסכום הזה הוא קטן מ 180 -ובהנדסה של רימן הוא גדול מ .180 -הסתירה
בין המסקנות האלו נובעת מכך ,שכל אחד מהמדעים הנ״ל קבל אכסיומה הסותרת את
.אכסיומות המתאימות שקבלו שני המדעים האחרים ,אבל ההגיון איננו מצוד .ואיננו אויםראת קבלת איזו אכסיומה שהיא מביו אלו השלש ,וכל אחת מהמדעים האלה מביט על
האכסיומה שהוא קבל לא כעל אמת ,כעל עובדת המציאות ,אלא אך ורק כעל השערה.
ואם האכסיומה שקבל המדע )ושכל מדע מוכרח לקבל כדי להסיק מסקנות ממנה
ומהעובדות שנקבעו ע״י 2האופנים הראשונים( איננה עובדה ,אלא השערה ,הרי גם
המסקנה הנובעת מהאכסיומה הזאת איננה עובדה ,אלא השערה; ומכאן יוצא ,כי כל
המסקנות ,שהמדע מסיק על מאורעות שקרו בעבר רחוק) ,ובתוכן גם על האבולוציה
בעולם חחי ובעולם הדומם( שרוב המדענים רואים בהן עובדות ,אינן אלא השערות
בלבד ,ולא עובדות ודאיות שנקבעו ע״י המדע.
0
0
את ההבדל בין העובדות הודאיות ,שנקבעו ע״י המדע ,ובין השערות המדע ,מדגיש
באופן יפה הפרופיסור באוניברסיטה של בזל א .פורטמן בספרו ״מוצא האדם״ .אנו מוסרים
כאן את דבריו בתרגום תמציתי:
״שולטים אצלנו מושגים ״פשוטים״ מדי על המדע ועל ״הישגיו״ .אנו אומרים
״ידיעה״ )משורש זה באה המלה ״מדע״( וחושבים שזהו הניגוד ל״אמונה״ .אבל ״ההכרה
המדעית״ לא תמיד מביאה לכנזזזוו באמיתותה וישנן בה דרגות שונות של ״ודאות״ .וכדי
להמחיש את דרגת ״הודאות״ של השערת ההתפתחות בעולם החי ,נביא את הדוגמה הבאה.
יש מחקר אסטרונומי ,אשר קבע את גודל הכוכבים ,את מרחקיהם ההדדיים ואת
תנועותיהם ,ובנה בנין מדעי מפואר .אבל על יד הבנין הזה קיימות גם תיאוריות על
״התפתחות״ כדור הארץ וגופי שמים אחרים )התיאוריות ,או ההשערות האלו ,מונחות
גם ביסוד ההשערות השונות על גיל כדור הארץ והעולם( — את התיאוריות האלו אין
להעיז לייחס למדע ,כי הרי כל זה שייך לתחום הדמיון ,ואין שום הוקר יכול לבדוק את
אמיתותם של הדברים האלה .שונה היא מאד דרגת ״הודאות״ של התיאוריות האלו מדרגת
הודאות של הישגי המדע הטהור והמדויק ,ואם גם המדע איננו רוצה לוותר על הרעיונות
הנועזים שבתיאוריות הנ״ל ,הרי עליו להזהד יצלא להציג אותב כדכר ודאי.
ובזהירות זו יש להתיחם גם להשערת ההתפתחות בעולם ההי .הדבר הבטוח והודאי
כמדע הביולוגיה — הוא חלוקת היצורים החיים למינים ,לסוגים ,למשפחות ,למהלקות
וכדומה ,על סמך הדמיון ודרגותיו השונות ביצורים החיים ,וכאשר אנו שואלים מהי
סיכת הדמיון הזה ,אפשר לתת את התשובות הבאות:
.הדמיון ההדרגתי הזה הוא תוצאה מתכנית מיוהדת של הבורא ,אשר יצר קבוצות
א(
מסוימות של היצורים החיים בצורות דומות לפי שיטה מסוימת.
ויכול להולד גם הרעיון ,שהדמיון הזה בא כתוצאה ממוצא משותף של היצורים
ב(
החיים ,שהתפתחו בהדרגה מיצורים החיים הקודמים ,ע״י שנויים קלים בתחילה ,שהטצברו
•במשך דורות רבים ויצרו את ההבדלים הכבירים בין ממלכה וממלכה ,בין מערכה ומערכה,
22
www.daat.ac.il
אתר דעת
הרצוגומין של היצורים החיים שאנו
מכללת מין
ומשפחה -ובין
בין מחלקה ומחלקה ,בין משפחה
רואים עכשיו.
וכשם שקיים הבדל גדול בין ״ודאות״ הידיעות ,שאליהן בא המדע הטהור אסטרו
נומיה ,ובין ה״ודאות״ של כל התיאוריות על ״התפתתות״ מערכת השמש וכדור האדמה,
קיים גם הבדל גדול בין ״ודאות״ הידיעות ,שנותן מיון היצורים החיים ,ובין ״ודאות״
התמונה שנותנת השערת ההתפתחות בעולם ההי מ״העבר״ של עולם הי זה .גם עכשו
רואים אנו ,שבני מין אחד נבדלים זה מזה בדברים קטנים ,אבל אין ההבדלים האלה
עוברים את גבולות המין )היינו ,את התכונות המשותפות לכל היצורים החיים ממין אחד(.
אולם השערת ההתפתהות ,הרואה בחרקים ,למשל ,צאצאי יצורים תיים שהיו דומים לתולעים
או לסרטנים ,הרי מדברת על דברים שקרו — אפ קרו — בעבר כה רחוק ,שאף אחד לא
ראה ,אף אחד אינו יכול לבדוק אם זה קדה באמת ,ואין דברים כאלה קורים גם בהוד.״.
השערת האבולוציה כעולפ החי והדומם — והדת
תורת האבולוציה בעולם החי והדומם נמצאת בסתירה לאשר מסופר על הבריאה
בפרקים הראשונים של ספר בראשית ,אם נבין את הפרקים האלה כפשוטם .הכופרים
בתורה מן השמים )משה קבל את התורה מסיני ומסרה ליהושע ,מסכת אבות; משה
רבנו כתב את הספר הזה )בראשית( ואת כל התורה כולה מפיו של הקב״ה ,הרמב״ן
בפירושו לפסוק הראשון של התורה; היסוד השמיני מעיקרי דתנו ויסודותיה היא האמונה
בהיות התורה )בכתב ושבעל פה( מן השמים וכל מי שכופר באחד מיסודות הדת הוא
כופר בעיקר ויוצא מכלל ישראל ,הרמב״ם הקדמה לפרק ״חלק״( תאים בסתירה זו הוכחד.
לכך ,שהתורה איננה מן השמים .המאמינים הנוצרים הרוצים להיות מודרניים ולא לריב
עם רוב המדענים ,הרואים בתורת האבולוציה בעולם החי והדומם עובדות שהוכחו ע״י
המדע ,מפרשים את דברי התורה שלא כפשוטפ :ה׳ ברא את הכל ,היינו נתן בחומר
הראשוני שברא כח שיתפתח כמו שתורת ההתפתחות מתארת ,והם מבינים את
ששת ימי הבריאה לא כששה ימי השבוע שלנו ,אלא כתקופות של מיליונים או מיליארדים
שנה .בדרך זו מנסים ללכת גם אחדים מ״המדענים״ היהודיים ,הרוצים לשמור על יהדותם
מ״התקפה״ זו של המדע ומוצאים ״אסמכתא״ לדעתם בדברי חכמי ישראל ,שאין להבין
את דברי התורה רק כפשוטם ,כי הרי שבעים פנים לתורה ״וכל דיבור ודיבור מן התורה
יש בהם חכמות ופלאים למי שמבין אותם״ )הרמב״ם ,הקדמה לפרק ״חלק״( ,ויש שמביאים
גם ״הוכחות״ לאבולוציה מאגדות מסוימות .אבל אין בחכמי ישראל הנאמנים לעיקר
תורה מן השמים אף אחד ,הסובר ,שהפשט הפשוט של דברי התורה איננו נמצא בין
שבעים הפנים של התורה ,והרמב״ם כותב בחלק ב׳ של מורה נבוכים ,סוף פרק כ״ה ,שהבנת
דברי התורה על הבריאה יש מאיו שלא כפשוטם תהייב ״ההכזבה והביטול לכל פשוטי
התורה ,אשר אין ספק בהם למשכיל שהם כפי הפשוטים האלה״.
אולם אם נראה בתורת האבולוציה לא עובדות שהוכחו ע״י המדע אלא השערות
המבוססות בחלקן על הנחות יסוד )אכסיומות( שרירותיות — וכד מכיט עליהפ המדע
המדויק המודרני — הרי אין כל צורך לכפור בדברי התורה כפשוטם ,מפני שאין וגם איננה
יכולה להיות שום סתירה בין איזו שהיא השערה מדעית ובין איזו שהוא סיפור של
התורה או של איזו שהיא דת אהרת.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל מדע החוקר אילו שהן תופעות הטבע בהוה משתדל לגלות את כהות הטבע הפועלים
בהן ולהסבירן ע״י פעולת הכחות האלה ,ואם הוא מסיק מסקנות על התופעות שהיו בעבר,
הוא יוצא מתוך ההנחה ,שגם בעבר פעלו רק כהות הטבע ,הפועלים בו עכשו והידועים
לנו .והנה התורה — או דת אחרת — אומרת ,שבעבר ,בבריאת העולם ,פעל כח הי ,שהוא
מחוץ לטבע ולמעלה מן הטבע ,ולכן אין המסקנות הנובעות מההנחה שבעבר פעלו רק
הכחות הטבעיים ,יכולות לסתור איזה שהוא סיפור על העבר ,המביא בחשבון שבעבר פעל כח
למעלה מן הטבע — כשם שאין המסקנות בהנדסה האויקלידית יכולות לסתור את המסקנות
בהנדסה הלא אויקלידית …המאמין בתורה ובאשר מסופר בה על הבריאה יכול איסוא
להגיד :העולם נברא כפי שמסופר בתורה ע״י אלקים שהוא למעלה מן הטבע ,אבל לו
היו בעבר פועלים בטבע רק הנחות הטבעיים הפועלים בו עכשו והידועים לנו ,היה העולם
החי מתפתח כפי שמתארת זאת השערת האבולוציה בעולם החי ,והעולם הדומם ־־־ כפי
שמתארת זאת השערת האבולוציה בעולם הדומם .אבל עצם הדבר שבעבר פעלו רק כחות
הפועלים עכשיו והידועים לנו — איננו מסקנת המדע :זוהי רק הנחת ,היינו השערה,
שהמדע מקבל כדי להסיק ממנה את מסקנותיו על תהליך השנויים שהיו בעבר .וכשם
שקבלת האכסיומה שהעולם נברא ע״י אלקים יש מאין היא ענין שבאמונה ,כך גם קבלת
האכסיומה הנגדית שהעולם לא נברא ע״י כח שהוא למעלה מן הטבע אלא תמיד פעלו
בו כחות הטבע הפועלים בו גם עכשו ,הוא ענין שבאמונה גרידא .ורק מי שאיננו יודע
על המבנה האכסיומטי ההכרחי לכל מדע יכול לראות כהנחת יסוד זו או אחרת של המדע
אחת מהמסקנות של המדע.
הדת היהודית — וגם כל דת אחרת — איננה מעונינת איפוא בסתירת ההשערה על
האבולוציה בעולם החי והדומם .גילוי המבנה האכסיומטי של השערה זו והבקורת עליה
יעשו בשורות הבאות אד ורק מנקודת הראות של המדע המדויק החדיש.
21
www.daat.ac.il
דעת -א ׳
אתרר ק
פ
מכללת הרצוג
מ ה אומרת השערת האבולוציה 1
על כדור הארץ ידועים עכשו למעלה ממיליון וחצי מיגים שונים^'
היים ולמעלה מחצי מיליון מינים שונים של צמחים ,היינו למעלה }!1
מינים שונים של יצורים היים; מ ל ב ד זאת נתגלו במצב של ״שרהוי׳
מינים של יצורים חיים ,שכנראה חיו על כדור הארץ ונעלמו ממנו ,ו^׳
שנה מתגלים מינים חדשים הן בעולם הצמחים וחן בעולם בעלי חחיים.
,
למין אחד מיחסים אנו א ת האוכלוסיה של יצורים חיים ,המצטיינים^
הבאות:
הם דומים זה לזה במראם החיצוני ,ב מ כ נ ה גופם הפנימי ובאורח ך<י
א(
הזכרים והנקבות שבאוכלוסיה זו מזדווגים באופן רגיל אלה עם א^'
ב(
וולדות ,הדומים להוריהם ,ואף הוולדות האלה מסוגלים להתרבות כדוגמת
ואם מזווגם המקרי של זכרים ונקבות בני מינים שונים נולדים לפעמים^׳
הרי הם בדרך כלל עקרים.
ג( במקרה שאוכלוסיה זו מתרבה באופן בלתי מיני ,שייכים הצאצאים לויי'י
לוי
א ת הדמיון בין שני עצמים אפשר להגדיר כשוויון בתכונות מס וימי
*תו
בתכונות אהרות .בהתאם למספרן ולהשיבותן של התכונות השוות והשונויי
להבדיל בין דרגות שונות של דמיון ,ובהתאם לכך נוצרים מושגים כוללים
כוללים מדרגות שונות של ״ההכללה״ .נמהיש זאת •ע״י הדוגמה הבאה.
;**ו
ל יבתכיבי׳י
ע ל סמך הדמיון בצורה הכללית ל
אנו את המושג — ואת השם — עץ אורן ,ההל על ע צ י האורן השונים * .י
הדמיון )הקטן יותר מאשר בין עצי האורן השונים( בין ע צ י האורן י ' ך
־ ־ ״ • יזמר•
התפוח ,התאנה
הדמיון )ה״חלש״ יותר מאשר בין העצים השונים( בין העצים והעשבים
ןןף
יוצרים אנו את המושג — ואת השם — הכולל יותר ״צמח״.
בדומה לכך• ,על סמך הדמיון בין יצורים חיים בני מיגים שונים )דמיון •׳'^,ו
יותר מאשר זה שבין בני מין אהד( יוצרים אנו את המושג ואת השם הכו' ^ יןל
סוג ,על סמך הדמיון בין סוגים שונים )-ה״הלש יותר מאשר בין מינים •עזי ^אד׳
אותו הסוג( נוצר המושג — והשם —.הכולל יותר :מעזפחה ,וכך נוצרים ^
^ י י
השמות הכוללים :סידרה ,מהלקה ,מערכה.
כך למשל ,על סמך הדמיון בין כלבי הבית השונים נוצר המושג — י ^ ן הול
כלב הבית .על סמך הדמיון בין כלבי הבית ובין כלבי הצייד ומינים א ח ^
כלבים ,תנים ,שועלים ועוד נוצר המושג ״כלבים״ )משפחת הכלבים(״
ה ד מ י ו ן ) ח ק ט ן יותר( בין ״בני״ מ ש פ ח ה זו ובין החתולים ,הדובים ועוד נוצי^/ד׳ *י
ןן&ו^
״טורפים״ )סידרת הטורפים( ,על סמך הדמיון )הקטן יותר( בין בני
ובין בני סדרות אחרות )כגון המכרסמים ,העטלפים ,הלויתנים ועוד( ג ו צ י ןןןלי ׳
25
״יונקים״ )מחלקת היונקים( .היונקים ,העופות ,הזוחלים ,חדו־חיים והדגים *
פ
י י
י פ
ה ע
ש
1
י ם
א
ח
ד
ו
ת
א
ח
ר
ע
ע$
גי
5
ו ב ד ו מ ה
י ז צ ר י ם
א נ ו
א
ת
ה
מ
ו
ש
ג
—
ו א ת
ד ,ש ם
ע ץ ״
ו
?
ג
ם
0
www.daat.ac.il
החוליות .מערכה זו ,ביחד עם מערכות
בעלי
כמערכת
על סמך הדמיון שביניהם,
מכללת הרצוג
דעת -
אתר
אחרות של בעלי חיים )כגון :תולעים ,רכיכות ,קווצי עור )כוכבי ים ועוד( ,אברי
רגליים )חרקים ועוד( מאוחדות במושג אחד ״בעלי חיים״ )ממלכת בעלי חיים(
וממלכה זו עם ממלכת הצמחים מחוות את העולם החי.
בסולם העולה הזד! :מין ,סוג ,משפחה ,סידרה ,מחלקח ,מערכת ,עולם חחי —
הולך וקטן ה״דמיון״ )ממפר התכונות המשותפות( והולכת וגדולה ״ההכללה״
)מספר היצורים החיים ,שעליחם חל השם הכולל(.
יש להעיר ,כי מצד שני יכולות להיות קיימות בתוך אוכלוםית המין קבוצות
הדומות זו לזו במספר גדול יותר של תכונות מאשר מספר תכונות המין והנבדלות
בכך מקבוצות אחרות בתוך המין ~ הן נקראות בשם זנים.
מושגים כוללים —1ושמות כוללים — כאלה בדרגות שונות של הכללה קיימים
לא בעולם חחי בלבד ,אלא גם בעולם הדומם ,ואפילו בעולם ״המופשט״ וביצירות
התרבות האנושית ,למשל :המהלקות ,המשפהות והסוגים השונים של גבישים )לפי
סוגי הסימטריה והדרגות השונות של הסימטרית השולטת בהם( ,תרכבות כימיות
מסוימות ,אמצעי תחבורה ).ביבשה ,בים ,באויר( ,בנינים ,תבניות הנדסיות
)מצולעים ,מעגלים ,אליפסות וכדומה( וכן הלאה.
כדאי כאן להזכיר ,כי ביחס למושגים הכוללים ולשמות הכוללים היה קיים
ויכוח בפילוסופיה של העת העתיקה וימי הכינים ,אם הם רק נוצרו ע״י האדם כדי
למיין את העצמים השונים והמרובים בעולם ולהקל ע״ י כך את ההתמצאות של
האדם בעולם ,ואין למושגים הכוללים ולשמות הכוללים האלה שום ממשות ריאלית,
או הם מסמנים דברים ריאליים הקיימים במציאות .הדעה הראשונה מצאה את
בטויה בפתגם, :מ1111מ0ת ;113 311111ג61:5ד1מ1ז — השמות הכוללים הם שמות
)בלבד( ,ובעלי דעה זו נקראו בשם נומינליסטים ,ואת הדעה השניה הביעו במשפט:
61:8£113, 811111; 1:63113,ד1מ — 11השמות הכוללים מביעים דבר ממשי ,ובעלי דעה
זו נקראו בשם ריאליסטים
מבלי לקבוע עמדה מסוימת ביחס לכל השמות )והמושגים( הכוללים ראו
חוקרי הטבע במין של יצורים חיים ,כפי שהוגדר לעיל ,ישות ממשית ,כי הרי
התכונות העיקרות של היצורים בני מין אחד נמסרות בתורשה לילדיהם ,ומתקבלת
על הדעת ההנחח ,כי כל בני מין אחד הם צאצאי הזוג הראשון )או היצור הראשון(
מהמין הזה ,שנברא ע״י ד״קב״ה .בהקשר עם השקפה ז ו ) א ב ל לא כמסקנה הכרחית
ממנה( בוצרה הדעה על יציבות המינים ,היינו הדעה ,שמין אחד איננו יכול להשתנות
כך ,שייוצר ממנו מין חדש ,ומספר המינים של היצורים והחיים הקיימים עכשו על
כדור הארץ הוא אותו המספר ,שהיה בו מ״ששת ימי בראשית״ .את הדעה הזאת
הביע וניסח החוקר השבדי לינני ) ,(1707—1778אשר הניח את היסודות למיון
שיטתי של הצמחים וההיזת .דעה זו שלטה במדע עד מחצית חמאח ח־ — 19בד,
בוצרה ההשערה על ההתפתחות בעולם החי ,שבה אנו מטפלים במחקר הנוכחי,
ההשערה הזאת רואה בסימני הדמיון של כל היצורים החיים )ולא של היצורים
החיים בני מין אחד בלבד( תוצאה ממוצאם המשותף של היצורים החיים האלה:
המינים בני סוג אחד )הדומים במדת מה זה לזה( נולדו לפי השערה זו מיצורים
26
www.daat.ac.il
הרצוג למינים האלה ,והוא הדין
התפלגו
צאצאיו
חיים שהיו שייכים לסוג מסוים ,אשר
מכללת
אתר דעת -
ביחס לסוגים בני משפחה אחת ,למשפחות בנות סידרה אחת ,לםקדרות בנות
מהלקה אחת ,למחלקות בנות מערכה אחת ,לכל המערכות של עולם בעלי חיים ולכל
המערכות של עולם הצמהים — וגם ביהס לעולם הצמחים ועולם בעלי החיים
בעצמם :שני ״העולמות״ האלה נולדו מהיצורים החיים הראשונים ה״פשוטים״
שהופיעו על כדור הארץ ,ושהם בעצמם לא היו עדיין לא צמחים ולא בעלי חיים…
אלא היו הוריהם המשותפים של הצמהים ובעלי החיים ,של אלד .שחיו פעם על
האדמה ונעלמו ממנו ושל אלה הקיימים עכשו .ואחת ההשערות הקיצוניות במהלך
המחשבה ,המונח ביסוד ההשערה על ההתפתחות ב״עולם חחי״ ,היא ההשערה,
שהחומר ההי של היצורים ההיים הראשונים הנ״ל נוצר מהחומר הדומם שהיה אז
על פני כדור הארץ.
טרם שה״סוג״ התפלג למינים שונים ,אפשר היה להביט עליו כעל ״מין״ מסוים,
וההשערה חג״ל מגיחה איפוא ,שמין מסוים יכול להוליד וליצור מינים חדשים,
היינו היא מניחה שאין בעולם ״יציבות המינים״ ,שעליה דברנו קודם.
מכיון שמניחים שביצורים החיים הפשוטים הראשונים היו גלומים האפשרויות
והגורמים הפנימיים של השנויים הכבירים שהתהוו בצאצאיהם ושהביאו להופעת
קבוצות רבות וגדולות של יצורים השונים בהרבה מהוריהם ,קוראים את הופעת
השנויים האלה בפועל בשם התפתהות )אבולוציה — 11;!0ן01ע *(£בניגחד לשנויים
הנוצרים בעצמים ע״י גורמים היצונייס בלבד.
השערת ההתפתחות )האבולוציה( בעולם ההי נפוצה בין המדענים ובצבור
הרחב החל מאמצע המאה ד.־ ,19אהרי הופעת ספרו של דרוין) (1809—1882בשנת
1859״מוצא המינים״ ,ולכן נקראת ההשערה הזאת גם בשם דרזיניזם .עכשו מכנים
בשם זה לא את ההשערה הזאת בעצמה ,אלא את האופן המיוחד ,בו הסביר דרוין
א ת מהלך ההתפתחות.
פרק
ב׳
״ההוכחות״ להשערת האבולוציה בעולם ה ח י
ובקורת ״ההוכחות״ האלו
.1ההוכחות מן הסיסטמטיקה ומן האנטומיה המשווה וסתירת ההוכחות האלו
עובדה ידועה היא ,כי במחלקות השונות ,השייכות למערכת אחת של בעלי
חיים או צמחים ,קיימת תבנית יסודית אחידה של בנין הגוף .כך ,למשל ,אפשר
למצא את הקוים המשותפים הבאים במבנה חגוף של כל בעלי החוליות )דגים ,דו־
חיים ,זוהלים ,עופות ויונקים(; שלד פנימי בעל עמחד שדרה העשוי חוליות; צגור
• משמעותה של המלה הלטינית אבולוציה ה י א :פתיחת מגילה גלולה ,קריאה ,היינו
הופעה בגלוי של דבר ,שהיה גלום ב״םתר״ ,הופעה בפועל של דבר שהיזז גלום כאפשרי.
27
www.daat.ac.il
הרצוגה ; מערכת דם סגורה בעלת לב
מכללת ש ד ר
עמוד ה
בתוך
דעת -
עצבי מרכזי העובר מ צ ד הגבאתר
הנמצא מ צ ד ה ב ט ן ; אברי נ ש י מ ה )ריאות או זימים( הקשורים עם ההלק הקדמי של
צנזר ,העיכול; שני זוגות גפיים — זוג גפיים קדמיות וזוג גפיים אהוריות .מצד שני.
שונות הן הצורות בהן מופיעים הצדדים האלה המשותפים לכל בעלי החוליות אצל
מחלקות שונות ׳)וגם אצל משפתות שונות של אותה חמחלקה( במערכת בעלי
החוליות .כך ,למשל ,מופיעים הגפיים אצל הדגים בצורת סנפירים ,אצל העופות
)הגפיים הקידמיות( — בצורת כנפים ,אצל שאר בעלי החוליות — בצורת רגלים;
הגפיים הקדמיות של הצבי הן רגלי ריצה ,אצל ההולד הן רגלי חפירה ,ואצל האדם
הן מופיעות בצורת ידים.
את מציאות הקוים המשותפים בבנין הגוף אצל כל םעלי החוליות אפשר
להעכיר ע״י ההשערה ,שכולם הם ממוצא משותף — היינו ,שהיו להם הורים
משותפים שמהם ירשו את הקוים המשותפים ה א ל ה ; ואת השוני שבצורות הרבות,
שבהן מופיעים ה ק ד ם המשותפים האלה ,אפשר להכביר ע״י הסתגלות המחלקות
השונות של בעלי חחוליות לתנאי הסביבה ,בה חם חיים )הדגים — לחיים במים,
העופות — לחיים באויר ושאר בעלי החוליות י -לחיים על היבשה( .את ההסבר
הזה נותנת ההשערה על החתפתהות בעודם החי .אברים כמו סנפירים ,כנפים,
ידים ,חשייכים לטיפוס־יסוד אחד מבהינת מבנם האנטומי והתפתחותם העוברית ,אם
כי תפקידיהם יכולים להות שונים ,נקראים בשם אברים הומולוגייב ,בעוד שאברים
אחרים ,הדומים לאברים ה נ ״ ל מבחינת צורתם או תפקידיהם ,אבל לא במבנם הפנימי
!;התפתחותם העוברית ,נקראים בשם אברים אנלוגיים .כך ,למשל ,נחשבים כאברים
אנלוגיים כנף החרק וכנף העוף .אף על פי שתפקידם של כנף העוף וכנף ההרק
לעוף באויר הוא שוה ,הרי שונים הם זה מזה הן במבנם האנטומי זהן בהתפת־
הותם העוברית ,בבוטניקה מציינים א ת מחטי האורן כאנלוגיים ולא כהומולוגיים
למחטי הקזוארינה ,כי אלה האחרונים אי1ם עלים אמיתיים כמחטי האורן ,אלא
ענפים הנושאים קשקשים זעירים ,שהם הומו לוגיים לעלים .מצב דומה קיים בצבר
׳ם״עליו״ אינם אלא ענפים ,נושאי פרחים ופירות — וקוצים ,שהם עליו האמיתיים
ש ל חצבר.
השערת ההתפתחות בעולם החי עשויה להסביר מצד אחד גם את העדר
אברים מסויימים ,הנמצאים בתבנית היסודית של קבוצה אחת ,אצל מינים מסויימים,
השייכים לקבוצה זו ,ל מ ש ל :את העדר הזנב אצל הצפרדע ,אצל קופים מסוימים
ואצל האדם ,את העדר הגפיים האתוריות בלויתן ואת העדר הגפיים בנחשים.
ומצד שני עשויה ההשערה הזאת להסביר גם את מציאותם של אברים מנוונים
)רודימנטריים( במינים מסויימים של בעלי חיים שלהם אין כל תועלת באברים
כאלה ,בעוד שבמינים אהרים מ א ו ת ה חקבוצת ה ס י ס ט מ ט י ת מפותחים חאברים האלה
ופועלים יפה .מספיק להזכיר את המעי העיוור אצל האדם ,בעוד שביונקים אוכלי
עשב כמו הסוס ,הארנבת ואורנג אוטנג מ ע י זה מפותח היטב.
בהסברים האלה ,שהשערת החתפתחות בעולם החי נותנת לתופעות הנ״ל,
רואים החוקרים הוכחות לאמיתת ההשערה הזאת.
28
www.daat.ac.il
והנה:
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראשית ,אין ה״הסבר״ ,שנותנת השערה מסוימת לתופעות שונות )ואפילו
(1
אם הן רבות מ א ד ׳ ( יכול עדיין לשמש הוכהה ,שההשערה הזאת היא נכונה .לשם
כך יש קודם כל לדרוש ,שההסבר הזה יהיה יהידי ובלעדי ,היינו ,שבאופן אחר
אי אפשר יהיה להסביר את התופעות האלו) .ואפילו אם ההסבר הזה הוא יחידי
ובלעדי .אין עדיין בטחון ,שההשערה הנותנת אותו היא נכונה — ראה מאמרו של
מר י .ר .עציון ״האמת המדעית והאמת חדתית״( * .וכפי שציין פרופ׳ פורטמן,
אפשר להסביר את הדמיון ההדרגתי בין חיצורים חחיים גם כתוצאה מתכנית
מיוחדת של הבורא ,אשר יצר קבוצות מסוימות של היצורים חחיים בצורות דומות
לפי שיטה מכויימת.
שנית ,לא תמיד מעיד דמיון בין יצורים היים על מוצא משותף של היצורים
(2
ההיים האלה .כך ,למשל ,מבדילים בין היונקים היולדים וולדות חיים שתי תת־
מחלוקות :מחוסרי שיליד) .בעלי כיס( ובעלי שיליח ,ובכל תת־מחלקה קיימות
הסידרות :מכרסמים ,אוכלי חרקים וטורפים .כל סידרה כזו של תת־מהלקה אחת
דומה בהרבה סימנים מורפולוגיים ואנטומיים לסידרה המתאימה בתת המהלקה
השניה — ואין להעלות על הדעת ,כי הטורפים ,למשל ,מ ת ת המהלקה בעלי כיס
)שחם מחוסרי שיליד (.הם ממוצא משותף עם הטורפים של תת המהלקה בעלי שיליד.,
ואחרון אהרון ה ב י ב :טרם שנבדוק את ההסברים ,שהשערת ההתפתחות
(3
נותנת לדרכי ההתפתהות ,היינו ,לדרכים ,שבהם נתהוו השנויים הכבירים בצאצאים
בעלי מוצא משותף ,אין לנו יסוד לקבל שום הסבר ,שהיא מתימרת לתת לאילו
תופעות שהן ,ואת הצד הזה של השערת ההתפתחות נברר להלן.
במציאותם של אברים רודימנטרייס בגוף בעלי חיים ,היינו ,אברים ,שאינם
(4
מפותהים יפה ואינם מביאים תועלת לבעלי חחיים בהם הם נמצאים ,בעוד שבבעלי
חיים אחרים ,שבחם חם מפותחים יפה ,הם מביאים ת ו ע ל ת רבה — רואים חוקרים
מסוימים הוכהה נגד בריאת בעלי ההיים ע״י הבורא לפי תכנית אחידח מסוימת,
כי הרי הבורא לא ברא בגוף בעל חי דברים שהם מיותרים בשבילו )ובפעמים
עלולים לם להביא לו נזק ,כמו התוספתן למעי העיוור אצל האדם!(־ .ואם איננו מתקבל
על הדעת ההסבר ,שעליו דיבר הפרופ׳ פורטמן ,הרי נשאר ההסבר היחידי ,הניתן
ע ״ י השערת ה ה ת פ ת ה ו ת !
נגד טענה זו יש להגיד ,ראשית ,שאת העובדה ,שאין האברים הרודימנטריים
האלה מביאים תועלת לבעל חי בו הם נמצאים ,יש לנסה כ ך :לע״ע איננה ידועה
לנו תועלת כזו .אין זה עדיין אומר ,שתועלת זו איננה .כדוגמה לאי נכונות מסקנה
כזו אפשר להביא את בלוטת המגן ,שגם בד ,ראו אבר רודימנטרי מחוסר תועלת,
בעור שאחר כך נתגלה שיש לבלוטה זו תפקידים השובים מאד בהיי הגוף .ושנית,
אם אנו מקבלים את ההנהה ,שתבנית היסוד של גוף בעלי ההיים נקבעה ע״י הבורא
״ פורסם ב״ניב המדרשים״ תשכ״ד ובחוברת ג׳ של ״בשדה חמד״ שנת תשכ״ה — וראה
נספח.
29
www.daat.ac.il
לפי הרצוג
מכללת
דעת -
— א י ן לשאול ״קושיות״ על אתר
״מהותו״ יודע מ ה שהוא עושה ,מבלי
אשר
הבורא,
שאנו נבין את כל אשר הוא יודע ועושה!
•ומלבד ז א ת •
אמנם ,אם ישנם לשני יצורים מוצא משותף ,יש להם גם תכונות דומות ,אבל
העובדה שישנן לשני יצורים תכונות דומות ,איננה יכולה עדיין ל ש מ ט הוכחה
למוצאם המשותף .גם א ת ה מ ע ר ל י ם השונים אפשר לסדר ב״סוגים״ וב״משפחות״
מסוימות על סמך הדמיון ביניהם ,אבל אין לראות בכך ״הוכחה״ ,שהם ״התפתחו״
מ״חורים״ משותפים .ושלא תמיד אפשר לחגיד זאת גם על יצורים חיים ,מראה
דוגמת המכרסמים והטורפים ש ל בעלי הכיס ובעלי השיליה ,שהזכרנו לעיל.
.2ההוכחות מן האמבריולוגיה )המדע על התפתחות העובר( וסתירת ההוכחות האלו
•!
י
בהתפתחות העובר במינים ,הקיימים עכשו ,אפשר לראות שלבים ,בהם קיים
דמיון בין העובר ובין המבוגרים מאותם המינים ,שבהם רואה השערת האבולוציה
את ״האבות״ של המינים ד״מודרגיים הג״ל .כך ,למשל ,עובר האדם )וכל היצורים
הרב־תאיים( מתחיל את חייו בצורת תא אחד — הביצה שהופרתה — והךי בצורת
תא אחד היים עכשו כל היצורים החד־תאיים )אמיבות ,חידקים וכדומה( ,ובהתאם
להשערת האבולוציח ,התפתחו כל הרב־תאיים מיצורים חד־תאיים .כמעט אצל
כל הרב־תאיים מופיע בהתפתחות העובר שלב )שלב הגםטרולה( ,שבו מורכב
העובר משתי שכבות של תאים בלבד ,וביניהם נ מ צ א נוזל העובר .מבנה דומה
של הגוף קיים אצל הנבוביים )הידרה ,מידוזה וכדומה( — ,גופם מורכב משתי
שכבות )ריקמות( עיקריות בלבד ,אקטודרמה ואנטודרמה ,וביניהם נמצאת ריקמת
ביניים ,והשערת האבולוציה רואה ביצורים ,הדומים לנבוביים ,א ת ״האבות״
לכל שאר המערכות של בעלי החיים .ב ש ל ב מסוים של התפתחות עוברי
היונקים ,העופות והזוחלים מופיעים * צ ד י הראש )ב״צואר״( של העובר מעין
סדקים ,הנעלמים א ה ד כך והמזכירים א ת פ ת ה י הזימים של הדגים ,ולפי השערת
האבולוציה מופיעים הדגים )או יצורים הדומים לדגים( ב״אבותיהם״ של שאר בעלי
החוליות )הדו־חיים ,הזוחלים ,העופות והיונקים( .בשלב מסוים של התפתהות עובר
חאדם )ועוברי יונקים אחרים( ניכרות בחלקו האחורי של חגוף חוליות אתדות,
הנעלמות אחר כד בעובד של האדם והמתפתחות לזנב בעוברי היונקים חאחרים.
בגיל ש ל 5חדשים כל הגוף ש ל עובר האדם מכוסה בשערות כמו גופם של עוברי
שאר ה י ו נ ק י ם ; אצלם נשארות השערות בכל ימי חייהם ,ובעובר האדם נשארות
רק שערות הראש ,ונושרות כ מ ע ט כל שאר השערות.
הדמיון הזה בין שלבים מסוימים בהתפתחות העובר בבעלי חיים הקיימים
עכשו ובין מבנה גופם ש ל בעלי היים מבוגרים מקבוצות שונות ,שהם ,לפי השערת
האבולוציה ,״האבות״ )או דומים לאבות המשוערים( של בעלי החיים הנ״ל ,נתגלה
גם בעובדות הבאות .כ ל בעלי החוליות היבשתיים מתפתחים במי השפיר שבשיליה
— בדומה לדגים ,שמקום חיותם הוא מ י ם ; ולפי השערת האבולוציה ״התפתחו״
30
www.daat.ac.il
בעלי החוליות היבשתיים מבעלי אתר דעת
הרצוג )דגים(; בשלב מסוים ש ל
מכללת במים
החוליות – ,שתיו
התפתחות העוברים של בעלי החוליות נכר בעוברים האלה מיתר הגב ,שממנו
מתפתח אהר כך עמוד השדרה — ומיתר הגב נמצא במשך כל ימי החיים ביצור
הי מבוגר ,האממלון ,שבו ,או ביצור דומה לו ,רואה השערת האבולוציח את ״האב״
שממנו השתלשלו כל בעלי ההולמת ,ובשלבים מסוימים דומה העובר של האדם
לא לעובר של הקוף בלבד ,אלא גס לעוברי יונקים אהרים.
אם נקבל את ההשערה על התפתחות כל העולם החי הקיים עכשו ממיגים
חיים אחרים שהיו פשוטים יותר מאלה הקיימים עכשו ,ואם נוםיף להשערה זו את
ההשערה החריטה ,כי חתפתחות העוברית של כל פרט מהמינים החיים עכשו היא
כעין חזרה ע ל התפתחות המינים האלה מ״אבותיהם״ ,המינים הפשוטים יותר
שקדמו להם והיו שונים מהם )ההשערה הזאת ידועה בשם ה״חוק הביוגיניטי״ של
היקל( — ,נותנות שתי ההשערות האלו ביחד הסכר לתופעות הדמיון המתוארות
לעיל :היינו ,הדמיון הזה הוא תוצאה מהתורשה ,שהנתילו ״אבותיהם הקדמונים״
לצאצאיהם — למינים הקיימים עכשו .חסידי ההשערה על התפתחות המינים רואים
באפשרות ההסבר הזה הוכהה מיוהדת לנכונותה של השערת ההתפתחות ,ומהשלבים
המופיעים בהתפתהות העובר הם מסיקים מסקנות ע ל שלבי ההתפתהות של• המין
מ״אבותיו״ .את חחוק הביוגיניטי ניסח ממציאו היקל כ ך :האונטוגיניה )חתפתחות
העוברית של חפרט( חיא חזרה על הפילוגיגיה )התפתחות המין מ״אבותיו״ הקד־
מוגים(.
קיימות אמנם עובדות ,הסותרות כאילו את ״החוק הביוגיניטי״ .גכיא אחדות
מהן:
א( בעוברים של בעלי ההיים הקיימים עכשו אינם מופיעים ,לפעמים ,אברים,
שהיו קיימים ב״אבותיהם״ המשוערים ש ל מיני ב ע ל י החיים האלה לפי השערת
האבולוציה .כך ,למשל ,איננו מופיע ״קו הצד״ בעוברי הזוחלים ,העופות והיונקים,
אם כי הוא מצוי בדגים ,שמהם ״התפתחו׳ ,לפי השערה זו ,בעלי חחוליות
היבשתיים הנ״ל.
לעומת זאת מופיעים בעוברים של הזוהלים ,העופות והיונקים אברים ,כמו
ב(
למשל ,עטיפות עובריות ,החסרים לגמרי לבעלי חיים מבוגרים מאיזה מין שהוא.
בהתפתחות העוברית מופיעים לפעמים אברים שונים לא באותו הסדר ,שבו
ג(
התפתחו האברים האלה בשלבי ה ת פ ת ח ו ת המינים ,לפי השערת האבולוציה .בד,
למשל ,נוצרת העין העוברית של כל בעלי החוליות בשלב מוקדם מאד ,ואין לחניח,
גם לפי חשערת חתפתחות המינים ,שאבר ־זה הקדים את האברים חאחרים בהתפת־
חות זו.
אבל כבר היקל בעצמו הכנים ב״חוק הביוגיניטי״ שלו שנויים מסוימים,
העשויים לבטל את ה״עוקץ״ של העובדות האלו .ראשית ,הוא ר ו א ה בהתפתחות
העובר לא הזרה מדויקת ע ל התפתחות המין ,אלא חזרה מקוצרת עליה ,ולכן יכולה
היא ל״דלג״ על תכונות מסוימות •,שהיו אצל ״האבות״ של המין ה ז ה ; ושנית,
יכולות להופיע בהתפתחות העובר גם תכונות חדשות, ,שלא היו א צ ל ״אבות המין״,
בהתאם לתנאים המיוחדים ,שבחם מ ת פ ת ח העובר.
,
31
www.daat.ac.il
הרצוג
חביע מכללת
אתר דעת -
״חוק״( ,שהתפתחות העובר היא
בצורת
אולם עצם ההשערה )שהיקל
חזרה תורשתית )איזו שהיא( על התפתהות המין או קשורה באיזו צורה שהיא עם
ההתפתחות הזאת ,נתגלתה כמשוללת כל יהוד מדעי.
הדמיון בין הביצה המופרית ובין יצור חי מבוגר ח ד ־ ת א י הקיים עכשו )או
שהיה קיים מ ת י שהוא( — דמיון ח מ ת ב ט א בחד־התאיות של שבי אלה — הוא
חיצוני בלבד ,ובתכנם הם שונים הז מ ז ה תכלית שמוי .כפי שהוכח במדע ,על
התורשה ,קשורות התכונות ,הנמסרות בתורשה מהאבות לצאצאיהם ,כהמריש
מהוימים ,הנמסרים מהראשונים לאחרונים ,והרי מיצור ח ד ־ ת א י )למשל ,מאמיבה(
יכול להוצר )ע״י התחלקות( רק יצור ה ד ־ ת א י מאותו המין ,ומביצה המופרית באיזה
מין שהוא ,למשל במין האדם או הנחש ,מ ת פ ת ה גם כן יצור מאותו המין .זאת
אומרת ,החמרים שמהם בנויים הגרעין והפרוטופלםמה של ש נ י ״ההד״תאיים״ האלה
— ה א מ י ב ה והביצה המופרית של אדם או נחש — והכחות חגלומים בחמרים אלה
— הם שונים זה מזה לא פחות ,מאשר שוגה האמיבה המבוגרת מ ן האדם או הנהש
המבוגרים ,לכן אינם ואינם יכולים להיות בהם המרים תורשתיים משותפים,
שירשו מ״אבותיהם״ המשותפים .אם אפילי נניה ,שהיו לאדם ולאמיבה בעבר הרחוק
״אבות״ משותפים — הרי בהשתלשלות הדורות נוצרו באדם המרים תורשתיים
״חדשים״ השונים לגמרי מאלה שבאמיבה ,ואין ביניהם שום דבר משותף ,פרט
לתכונות המשותפות לכל בעלי החיים .אין איפוא כל יסוד לראות ב״חד תאיות״
של האמיבה והביצה המופרית של האדם )או בעל חי אחר( ״שריד״ של תורשה.
והוא חדין גם ביחס לשאר ה״דמיונות״ שעליהם דובר לעיל ויכול להיות מדובר.
למשל ,הבייסטולה של עובר באיזה שהוא מין רב־תאי והגוף הדו־שכבתי של
ההידרה הם יצורים השונים לגמרי זה מזה בתכנם ובמהותם ,למרות הדמיון
החיצוני שבמבנה גופם ,כי מהבלסטולה של עובר איזה שהוא מתפתח רק יצור
השייך למין שלו שייך העובר הזה ,היינו ,היא מכילה בתוכה רק את חתמרים
התורשתיים של אותו המין ,בעוד שתאי גוף ההידרה ,למשל ,מכילים בתוכם רק
את חחמרים של המין ,שלו שייכת הידרה זו ולא את ההמרים התורשתיים של
בלסטולת בעל חי אחר ,ואין איפוא כל יסוד לראות בדמיונם החיצוני דבר ת ו ר ש ת י ;
גם הסדקים שבצואר העובר של בעלי חתוליות היבשתיים )מהסדקים האלה מתפתחים
ה ע צ מ ו ת שבאוזן התיכונית( וסדקים כאלה בעוברי הדגים ,שמהם מתפתחות קשתות
הזימים( הם שני דברים השונים לגמר במהותם ,אין בהם עצמם שום חומר ושום
דבר תורשתי משותף ,ולכן אין יסוד לראות דבר תורשתי גם בצורתם .ולמרות
כל הדמיון החיצוני בין עובר האדם ובין עוברי יונקים אתרים בשלב מסוים של
חתפתחותם ,נבדלים שני העוברים זה מזה גם בשלבי העובר לא פחות מאשר אדם
מבוגר נבדל מכלב מבוגר ,למשל ,היינו ,אם אפלו נניח ,שהשערת חאבולוציח היא
נכונה — לא נכון ולא יכול להיות נכון ח״חוק הביוגיניטי״ של היקל ,מ פ נ י
שחתפתחות העובר בשום אופן איבנח — ואיננה יכולה דהירת — חזרה על התפתחות
חמין — ולכן אין חתפתחות העובר יכולה ל ש מ ש הוכהה להתפתחות חמין .ויפה
אמר הביולוג קרל גגנבויאר כי חיפש יחסים פילוגינטיים )חיינו ,יחסים בין
מינים שונים בחתפתחותם אחד מהשני( בשלבים שוגים ש ל החתפתחות העוברית
32
www.daat.ac.il
זהו משהק בלבד ,המבוסס על ה ד מ י ו ן ,ו ל א ע ל המציאות ,ומשתק מסוכן העלול
אתר דעת -מכללת הרצוג
להביא ליצירה דמיונית של מצבים פיקטיביים וגם של אורגניזמים פיקטיביים,
שאין המדע עשוי לאשרם ,מפני שאין להם אחיזה במציאות .לדעה זו מסכים גם
הביולוג המפורסם אוסקר הרטביג בספרו ״התהוות האורגניזמים״.
חחוקרים המודרניים מקבלים במקום ״ההוק הביוגיניטי״ את הכלל ה ב א :
בראשית ההתפתחות של העובר מופיעים בו הסימנים החיצוניים המשותפים למערכות
גדולות; אחר כך חלה דיפרנציאציה בעוברים השונים ,המגלים את הסימנים החי־
צוניים המשותפים למשפחות ולסוגים ,מאוחר יותר קיים עדיין דמיון חיצוני בין
עוברי המינים או הזנים השונים; ורק בשלב מאוחר של התפתהות העוברים מ ת ב ל
טות התכונות המיוחדות של הפרט ,כפי שהן מופיעות אצל היילוד.
בכלל הזה אין כל רמז להוכחה על התפתחות המינים ,ולו היה בו רמז כזה ,הרי
אין לו כל יסוד ממשי לכך ,כפי שהוסבר לעיל.
בגיל הרך של בעלי החיים קיים עדיין דמיון חיצוני גדול יותר בין המינים
השייכים לקבוצות סיסטימטיות שונות ,מאשר בגיל המבוגר של בעלי החיים ה א ל ת
מעובדות אלו הסיקו את הכלל על הדמיון היוכנילי ,היינו ,דמיון היצורים במינים
שונים בעודם בגיל צעיר .כך ,למשל ,רב יותר הדמיון בין תינוק הקוף ותינוק האדם
מאשר בין קוף מבוגר ואדם מבוגר .אף בצמהים ידועות עובדות דומות .למשל,
במינים אחדים של שיטה ,שמוצאם מאוסטרליה ,אין העלים מנוצים ; ע ל ע ל י ם כמו
בשאר מיני השיטה ,אבל בנבטים של מינים אלה אפשר לחבחין בעלים מנוצים,
כמו בנבטים של שאר מיני השטה.
אבל גם ב״צעירים״ אלה הדמיון הוא חיצוני בלבד ,ותינוק של האדם הוא שונה
בכל מהותו הפנימית מתינוק של ה ק ו ף :מספיק להזכיר ,כי בתינוק של אדם נמצאים
כל התמרים וגלומים כל הכהות ,המביאים להתפתחותו של אדם מתינוק זה ,בעוד
שבתינוק של הקוף גלומים הכהות ונמצאים חחמרים ,המביאים להתפתחות של קוף.
.3ההוכחות מן הסירו-דיאגנוזד .וסתירתן )סירום-נםיוב(
בזמן האהרון רואים הוכתות למוצא המשותף — או השונה — של מינים שונים
מבעלי החיים בריאקציות מסוימות של נסיוב הדם מבעלי חחיים האלה ,בבואו במגע
עם הדם של יצורים היים אהרים.
הוכח ע״י נסויים ,שאם מכניסים ל מ ב ח נ ה את דמו של עכבר ,למשל ,ומוסיפים
לתוכו נסיוב )דם שממנו הורחקו הכדוריות חאדומות( של חולדה )השייכת ,כמו
עכבר ,למשפחת חמכרסמים( ,לא יחולו שנויים ניכרים בתמיסה זו .אבל אם נוסיף
לדם העכבר שבמבחנה נסיוב הדם של כלב ,למשל )השייך למשפחה אחרת( ,ימיס
במבחנה נסיוב הדם של הכלב את הכדוריות האדומות שבדמו של העכבר.
כך חוא חדבר במבחנה ,אולם שוגה היא התגובה בגוף החי .אם נזריק לורידי
העכבר ההי נסיוב מדמו של כלב ,יווצרו בדם העכבר חמרים מיוחדים ,״נוגדנים״,
הסותרים את פעולת ההמםה של הכדוריות האדומות בדמו של העכבר ע״י הנסיוב
הנ״ל .את הנוגדים האלה אפשר להפריש מהדם המעורב ה נ ״ ל אם נשים נסיוב מהדם
33
www.daat.ac.il
הזה במבחנה ובערב בתוכו נסיוב מדמו ש ל הכלב .במבחנה יווצר משקע המכיל
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת הנוגדנים הנ״ל .ומשקע כזד• יווצר ,אם במקום נסיוב ד מ ו של הכלב נזריק
לתוך זרידי העכבר החי נסיוב דמו של זאב )השייך אף הוא למשפחת הכלבים(,
אבל ה מ ש ק ע לא יווצר ,אם נחליף א ת נסיוב דמו של הכלב בנסיוב דמו של סוס,
למשל ,השייך למשפחה אחרת .יוצא איפוא כי בדרך זו אפשר לבדוק את השייכות
של ש נ י מינים למשפהה אחת — ,או ,כפי שאומרים בעלי ההוכחה הנ״ל להשערת
ההתפתהות ,את הקירבה המשפתתית של שני המינים האלה.
ובדרך זו ניתן גם לבדוק את מידת ״הקירבה ה מ ש פ ח ת י ת ״ ש ל צמחים ממינים
שונים .חזרקת חלבון מ נ ב ט י הפול ,למשל ,לתוך דמו של העכבר תגרום אף היא
ליצירת נוגדנים בנסיוב דמו של העכבר )שאפשר להפרישם ,במשקע מיוחד ,כפי
שתואר לעיל( ואותו הדבר יקרה ,אם במקום חלבוני הנבטים של פול נזריק את
חלבני הנבטים של בקיה )השייכת ,כמו הפול ,למשפחת הקיטניות( ,אבל חלבוני
צמחים ממשפחות אחרות לא יגרמו ליצירת חנוגדניים הנ״ל.
נגד הוכחה זו אפשר לטעון א ת ה ט ע נ ה הבאה .אנו מיחסים למשפחה אחת
את המינים )או את הסוגים( שיש להם תכונות משותפות רבות ,אבל ,כפי שהוכחנו
בסעיף ,1אין העובדה הזאת מ ש מ ש ת הוכחה ניצחת למוצא המשותף ,של המינים
האלה .התגובה הדומה של מינים ,השייכים למשפחה אהת ,היא תכונה משותפת
נוספת לתכונות המשותפות של המינים האלה ,וכשם שאין בשאר התכונות המשות
פות האלו כדי לחוכיח את מוצאם המשותף ש ל המיגים האלה ,כך אין זה גם בכת
התכונה המשותפת הנוספת הזאת.
מלבד זאת ,לא ת מ י ד מוכיחה ש י ט ה זו א ת קירבת המשפהה בין מינים שונים,
שאותה מסיקה השערת האבולוציה על סמך נתונים אחרים.
.4ההוכחות מהביוגיאוגרפיד) .הגיאוגרפיה של היצורים החיים( וםחירתן
תפוצתם של היצורים חחיים ,חצמחים וחחיות ,במקומות שונים על פני כדור
הארץץ ,איננה נותנת — ואיננה יכולה ל ת ת — שום הוכהה ישירה על מוצאם
וחתפתחותם של המינים הקיימים עכשיו ע ל פני כדור הארץ מהורים משותפים.
אולם בתקר תפוצתם של היצורים החיים )ובכך מ ט פ ל ת הביוגיאוגרפיה( ניתקלים
אנו בתופעות מסוימות ,שאפשר להסבירן ע״י השערת האבולוציה )אם נצרף אליה
השערות גיאולוגיות מסוימות( .בהסברים אלה רואים חסידי ה ש ע ר ת האבולוציה
״הוכחות״ לנכונותה ש ל השערה זו .נביא כאן אחדות מהתופעות האלו.
ביבשת אוסטרליה )ובאיים הקרובים לד (.מצויים מינים רבים של יונקים
א.
ירודים )הברוזן ,המתרבה ע ״ י ביצים ,וחיות כיס( שאינם מצויים במקומות אחרים
ושמהם ,לפי השערת האבולוציה ,התפתהו היונקים העילאיים )בעלי שיליה( ,ואלה
האחרונים אינם מצויים באוסטרליה )פרט לכלב ״דינגו״ ומינים שונים של מכרסמים
ועטלפים ,שבאו ,כנראה ,לאוסטרליה מיבשות אחרות( .לעומת זאת מ צ א ו את שרידי
היונקים הירודים הנ״ל ביבשות אחרות .ה ש ע ר ת האבולוציה נותנת לתופעות אלו
את ההסבר הבא .בהתאם להשערה גיאולוגית מסוימת נותקה יבשת אוסטרליה
34
www.daat.ac.il
הירודים ע ל כל פני כדור הארץ.
נפוצים
היונקים הרצוג
דעת -מכללת
מ י ב ש ת אסיה בזמן קדום ,בו היו אתר
בשאר היבשות התפתהו מהם היונקים העילאיים והושמדו היונקים הירודים במלחמת
הקיום אתם ,ומפני שהיונקים העילאיים לא יכלו להגיע לאוסטרליה ,נשתמרו בה
היונקים הירודים הנ״ל ,שמהם לא התפתהו יונקים עילאיים.
לעומת זאת קיים דמיון בין העולם ההי באמריקה הצפונית ובצפון אירופה
ב.
ואסיה ,אם גם יש שנוי מסוים במינים קרובים זה לזה בשני המקומות הנ״ל .אם נקבל
את ההשערה הגיאולוגית ,שבזמן קדום היו היבשות האלו מחוברות זו לזו ע״י
גשר יבשתי ,שגפסק אהר־כך ,יכולה השערת האבולוציה להסביר את הדמיון הנ״ל
ע ״ י מוצאו של העולם ההי בשגי המקומות האלה מהורים משותפים ,ואת השוגי —
ע״י ההתפתהות השונה של המינים בשגי המקומות האלה ,אהרי שהיבשות האלו
נפרדו זו מזו ובעלי החיים לא יכלו לעבור מ א ח ת לשניה.
העולם ההי באי מדגסקר ,למשל ,שונה מהעולם החי באפריקה ,שאליה קרוב
ג.
האי הזה .אם גקבל את ההשערה הגיאולוגית ,שהאי נותק מהיבשת בזמן קדום,
אפשר להסביר על פי השערת האבולוציה את השוגי הזה ע״י כך ,כי ההתפתהות
בשני המקומות הנ״ל הלכה בכיוונים שוגים והבידוד הגיאוגרפי של שגי המקומות
האלה זה מ ז ה מ נ ע את ההשתלבות של שני הכיוונים האלה זה בזה.
קיימות ,אמנם ,תופעות ביוגיאוגרפיות הסותרות ,כאילו ,את ההסברים של
השערת האבולוציה ,כי הבידוד בין שגי מקומות גורם ליצירת מינים שונים
במקומות האלה .כך ,למשל מהטפיריס )הם ״קרובי״ הסוסים( קיימים בעולם מינים
מעטים ,אחד מהם הי בהודו ,והשני — באמריקה הדרומית ,ובשום מקום אתר
בעולם אין שני המינים האלה מצויים .א ב ל אם נקבל את ההשערה שהודו ואמריקה
הדרומית היו פעם שייכים ליבשת אחת ,והטפירים חאחרים שהיו בין שני המקומות
האלו נשמדו ,אין בעובדה הנ״ל סתירה להשערה שכל מיני הטפירים התפתהו מהורים
משותפים )דירקן ,תורת ההתפתחות הכללית(.
על כל ״ההוכהות״ האלו של השערת האבולוציה אפשר רק להגיד כי בתפוצתם
של היצורים ההיים על פני כדור הארץ אין למצוא שום פתירה להשערה זו ,ביחוד
אם ג ש .ב אותה עם השערות גיאולוגיות מסוימות ,ובעזרת תוספת השערות אחרות
אפשר להסביר ע״י השערות האבולוציה תופעות• אחדות באופן תפוצתם של היצורים
ההיים על פני כדור הארץ ,אבל הן בהעדר הסתירה הג״ל והן באפשרות של הסברים
)וביהוד אם הם מבוססים על השערות נוספות( אין משוס הוכהה לנכונותה של
השערת האבולוציה.
.5ההוכחות מן דפאליאונטולוגיה
)פאליאום — קדום ,ע ת י ק ; אוגטוס — יצור ,לוגוס — מ ה ע ; פאליאונטולוגיה —
ה מ ד ע על היצורים העתיקים ,הקדומים(.
את ההוכהות ההזקות ביותר והמשכגעות ביותר להשערת האבולוציה רואים
חסידיה של השערה זו במימצאים המאובנים ,שאותם חוקרת הפאליאונטולוגיה.
נביא כאן את החוכחות חאלו — ונבדוק אחר כך את כה ההוכחה שבהן.
35
www.daat.ac.il
ב כ ת ר הארץ נתגלו במקומות שונים מאובנים ,שבהם אפשר לראות שרידי
(1
אתר דעת -מכללת הרצוג
צמחים ובעלי חיים .חלק מהשרידים האלה אינם יכולים להיות שרידי צמהים ובעלי
חיים ממינים ,החיים עכשו על כדור הארץ .מעובדה זו אפשר להסיק את המסקנה,
שהם שרידי צמחים ובעל* חיים ממינים ,שחיו פעם על כדור הארץ ועכשו נעלמו
ממנו .והנה באבנים או בשכבות האדמה ,שהן קדומות יותר לפי חישוביה של
הגיאולוגיה )המדע ע ל התפתחות כדור הארץ( מופיעים שרידים מיצורים חיים
פשוטים יותר מאשר באבנים ושכבות אדמה המאוחרות יותר לפי החישובים הנ״ל,
וככל שהאבנים ושכבות ה א ד מ ה צעירות יותר ,מצויים בהן שרידים מאובנים
מיצורים חיים מפותהים יותר .כך ,למשל ,מופיעים השרידים הראשונים של דגים
במאובנים ״קדומים׳׳ יותר ,במאובנים מזמן מאוהד יותר מופיעים השרידים הראשונים
של חדו־חיים ,אהריהם — השרידים הראשונים של הזוחלים ,אחר כך — של העופות
ושל היונקים ,בהתאם לפדר הופעת בעלי ההיים האלה על פני האדמה ,שאותו
קובעת השערת האבולוציה .זה נותן מקום למסקנה ,שמיני הצמחים ובעלי חחיים,
המופיעים כמאוהרים יותר על פני האדמה ,התפתהו מהמינים שקדמו להם ושהיו
פשוטים יותר.
אחד הקשיים הגדולים ,שבהם נתקלת השערת ההתפתחות של המינים בעולם
(2
חחי ,הוא התהום הגדולה ,המפרידה עכשו בין מחלקות שונות של מערכה אחת
וביחוד בין המערכות השונות של העולם חחי ,למרות כל חתכונות המשותפות
ביניהן .למשל ,למרות כל הסימנים המיטותפיס לכל המערכת של בעלי החוליות
)עמוד השדרה המכיל בתוכו מערכת עצבים מרכזית ,הנמצאת מ ע ל לצינור העיכול,
בנגוד לפרוקי הרגלים ,למשל ,שאצלם נ מ צ א ת מערכת העצבים המרכזית מתחת
לציגור זה — מערכת דם סגורה ,קיום קשר בין אברי הנשימה ובין החלק הקידמי
של צינור העיכול ,ועוד( קיימים הבדלים גדולים מאד בין המחלקות השונות של
מערכת זו .נזכיר רק אהדים מ ה ם :
(1העור מכוסה אצל הזוחלים בקשקשות ,אצל העופות בנוצות ,אצל היונקים
בשערות,
(2הדס הוא מעורב אצל הדגים ,הדו־חיים והזוחלים וחומו תלוי בחום
הסביבה ,ואצל העופות והיונקים הוא בלתי מעורב וחומו הוא קבוע.
(3חעופות חן בעלי מקור ומחוסרי שינים ,ושאר המהלקות הן בעלות שינים.
ועוד ועוד.
ויש להוסיף ,שקיימים גם הבדלים מהותיים בין המינים השונים השייכים
למשפחח אחת )ההבדל העיקרי ביניהם הוא בכך ,שאין שני מינים שונים מזדווגים,
בדרד כלל ,זה עם זה ,ובמקרים היוצאים מן הכלל הזה הוולדות הם עקרים( וחבדלים
עוד גדולים מ א ל ה קיימים בין המערכות השונות )הד תאיים ,נבוביים ,קווצי עור,
תולעים ,רכיכות ,פרוקי הרגלים( ובין כל א ח ת מהן לבין מערכת בעלי החוליות.
והנה לו היה אב משותף למינים שונים ,למחלקות שונות ולמערכות שונות ש ל
היצורים החיים ,כפי ש מ נ י ח ה ה ש ע ר ת התפתחות המינים ,הרי צריכים היו להיות
קיימים — אם לא בהווה ,לכל הפחות בעבר — יצורי ביניים בין המחלקות השונות
של בעלי החוליות ,למשל )או בין חמחלקות השונות במערכה אתרת( ,בין סוגים
36
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
דעת -
שונים במחלקה אחת ,בין מינים אתר
— ואפילו בין מערכות שונות.
אחד
בסוג
שונים
אבל ,אם גם נדירים מאד מימצאים של שרידים מיצורי ביניים כאלה ,חרי בכל
זאת נמצאו אחדים ,מהם ,ובהם רואים הסידי ההשערה על חתפתחות המיגים הוכחות
מיוחדות להשערה זו .כך ,למשל ,נמצאו שרידים של יצור ,שיש בו חן סימנים
מובהקים של עוף והן סימנים מובהקים של זוחל :גופו היה מכוסה בנוצות ,חוא
היה בעל כנסים ובעל מקור )ומכסה הנוצות יכול להעיד גם על כך ,שהיה לו דם
בעל חום קבוע( כמו העופות ,אבל חיו לו שיניים בלסתות כמו אצל חזוחלים והיה
לו גם זנב ארוך )בעל 21הוליה( כמו אצל חלטאח ,בעוד שהעופות חם מחוסרי
שיניים ומספר חתוליות שבזנב מגיע אצלם רק עד .6חחוקרים ראו ביצור הכיניים
הזה את אהד הצאצאים מהאב חמשותף של הזוחלים והעופות ,שבו מופיעח צורת
המעבר מזוהלים לעופות ,וקראו ליצור הזה ארכיאופטריקם — העוף הקדמון .עליו
מביטים כעל חוכחה נוספת להשערת התפתהות המינים.
(3אחת ההוכהות הקלפיות להשערת התפתחות המינים רואים הםידיה של השערח
זו גם ב״יצורי המעבר״ בין הסוסים ״הקדומים״ לסוסי זמננו.
הסוס ההי בזמננו הוא בהמה גדולה ,ההולכת על גפיים המסתיימות באצבע
אחת ,שבקצה נמצאת הפרסה .והנה נתגלו באמריקה הצפונית בזמננו
עצמות של ״סוסים״ השונים במספר אצבעותיהם מאלה החיים בזמננו :בעלי 4
אצבעות ברגליהם הקידמיות ובעלי 3אצבעות ברגליים האחוריות — אותם מיחסים
החוקרים לתקופה קדומה יותר מזו שבה הופיעו הסוסים הבאים :בעלי 3אצבעות
בכל רגל ,אלא 2מהן היו צדדיות ולמעלה מהאצבע הבינונית ,שעליה היו הולכים,
והאצבעות הצדדיות לא היו נוגעות בקרקע בשעת ההליכה ,ובסוף התקופה הזאת
מוצאים כבר שרידי סוסים הדומים לאלה שבזמננו :בעלי אצבע אהת ,ושתים
הצדדיות הן מנוונות.
המסקנה שמסיקים מעובדות אלו הסידי ההשערה על התפתהות המינים היא,
שסוסי זמננו הם צאצאי הסוסים ״הקדומים״ הנ״ל שצורת אבותיהם השתנתה אצלם
בהדרגה הודות לגורמים שעליהם ידובר להלן.
אהת המסקנות מן ההשערה על התפתחות המינים היא ,שהאדם התפתח מיצורים
(4
הדומים לקופים ,היינו ,לאנשים ולקופים החיים בזמננו היו אבות משותפים .והנה
נתגלו שרידי יצורים ,שבהם רואים הסידי ההשערה על התפתחות המינים צורות
מעבר בין האדם לקוף ,היינו הוכחה מיוהדת למוצא האדם מיצורים הדומים לקופים.
כדי שנבין את ההוכהה הזאת ,נביא כאן את ההבדלים האנטומיים החשובים
ביותר בין האדם ובין הקוף הדומה ביותר לאדם — הגורילה.
(1קופסת המוח של הגורילה איננה עולה בנפחה על 650סמ״ק ,נפח קופסת
חמוח של האדם מגיע ל־ 1500סמ״ק.
(3אצל הגורילה )ושאר הקופים( מפותחים חניכים יותר מאשר שאר השיניים,
ובאדם אין הניבים עולים בגדלם על שאר השיניים.
(3באדם נמצאת בלסת התהתונה בליטת סנטר החסרה בקופים.
(4האדם הולד על שתיים והקוף על ארבע רגליים.
ועוד.
37
www.daat.ac.il
יאווה חלקים מסוימים משלד של
הולנדי
והנה בשנת 1892גילה רופא
באיהרצוג
מכללת
אתר דעת -
יצור שהיה כנראה זקוף קומה כמו אדם וקופסת המוח שלו היתד! בעלת נפח של
940םמ״ק )בין הנפה של קופסת המוח בקופים המודרניים ובין זו •של האדם(.
ליצור הזה נתנו החוקרים את השם ״הקוף האנושי זקוף הקומה״; בשנות 1928—32
גתגלו בסין ,בקירבת עיר הבירה פקין ,הלקי שלדים רבים ,הדומים לשלד )המשוער(
של הקוף האנושי ההוואי ,אלא שנפח קופסת המוח מגיע אצלם מ־ 950עד 1300
סמ״ק ,ליצור זה ניתן השם ״האדם הסיני״ .הן אצל הקוף האנושי והן אצל ״האדם
הסיני׳׳ דומה צורת הגולגלת לזו של הקופים ואין בה בליטת הסנטר; ובמקומות
שונים של אירופה וגם באפריקה הצפונית ובאי יאווח נתגלו שרידי חלקים משלדים,
הדומים יותר לשלד האדם ,ובהם קופסת המוח מתקרבת בנפתה לזו של האדם ,אם
גם להם הסרה בליטת הסנטר .ליצור זה ניתן השם ״האדם הניאונדרטלי״ .במערות
שונות של הר הכרמל נמצאו בשנות העשרים של המאה הנוכחית חלקי שלדים,
הדומים עוד יותר לשלד האדם והמהוים כעין מעבר מהאדם הניאונדרטלי לאדם
של זמננו.
בעובדות אלו רואים חסידי ההשערה על התפתהות המינים הוכחה לכך ,שמין
האדם הוא צאצא של ״הקוף האנושי״ זקוף הקומה ,שחתפתח ד ו ד השלבים של
״האדם הסיני״ ״האדם הניאונדרטלי״ והאדם ״הכרמלי״ למין האדם החי עכשו.
נבדוק לאור ההגיון ומימצאים אחרים של חמדע את ״כח ההוכהה״ שבכל
ההוכחות הפאליאובטולוגיות האלו לההשערה על התפתחות המינים.
בדיקת ההוכחות מן הפאליאונטולוגיה וסתירתו
עלינו לשים לב לעובדות הבאות:
ה״מאובנים״ שבהם רואה הפאליאונטולוגיה שרידים מיצורים שהיו פעם על
(1
כדור הארץ ,יכולים להיות שרידים מהלקיהם המוצקים של היצורים האלה בלבד
)עצמות ,שיניים ,קרניים וכדומח( .מחלקי גופם הרכים לא נשאר שום זכר .ובדרדכלל,
מוצאים לא את כל החלקים הקשים של גוף אחד ,אלא רק אחדים מחם :גולגולת
)שלמח או חלק ממנה( ,שן ,עצמות אחדות של רגל וכדומה .לפעמים אפשר לשחזר
נם על סמך עצמות אחדות את כל דמותו של בעל החי .הראשון ,שניסח את כוחו
כשיחזור זה ,היה החוקר הצרפתי קוביה ) .(1796—1832ממבנה שן טוחנת ,למשל,
אפשר להסיק מסקנות על מבגה לסתו וגולגולתו של בעל החי ,על מזונו — ולכן
גם על צנור העיכול שלו — וגם על צורתו הכללית .ואם גם המסקנות על הצורה
הכללית של שלדו נמצאו במקרים מסוימים מתאימות למציאות ,אחרי שמצאו אחר
כך את כ ל השלד של בעל חי זה — הרי מהוה השיחזור הזה — ברוב המקרים
ביחס לשלד )ובכל המקרים ביחס לחלקים הרכים של הגוף( השערה בלבד ,סדי
יצירה דמיונית .חסידי ההשערה על התפתחות המינים נותנים לדמות חדמיוגית
שם המגיע לה לפי ההשערה הזאת )סוס קדמון ,״אדם קוף״ וכדומה( ,ועל סמך
הדמות המשוערת וחדמיונית חזאת )שאין לנו כ ל בטחון שאיננה דמות פיקטיבית(
הם מסיקים מסקנות המאשרות את השערתם! א ב ל אין השערה אחת יכולה לשמש
38
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
כאשרדעת -
הוכחה להשערה אחרת ,וביחוד ,אתר
״המוכיחה״ היא במידה רבה
ההשערה
פפקגה מההשערה שאותה רוצים להוכיח!
את המוצא של הסוסים ההיים עכשו על פני האדמה מהסוסים ה״קדמונים״
(2
מוכיחים חסידי ההשערה על התםתהות המינים על סמך השורה הבאה של ״מאוב
נים״ :מאובני רגליים בעלות 3או 4אצבעות המגיעות לאדמה ,מאובני רגליים
בעלות 3אצבעות ,שמהן רק האצבע האמצעית מגיעה לאדמה ,ושתי האצבעות
האחרות נמצאות מצדה וקצת למעלה ממנה; מאובגי רגליים בעלות אצבע אחת,
ושאר שתי האצבעות הן מנוונות — כמו אצל הסוסים בני זמננו .זאת אומרת:
המסקנה על מוצא הסוסים בני זמננו מהיצורים החיים הנ״ל מבוססת בעיקר על
שנוי הדרגתי בפימן אחד של היצורים ה״קדומים״ — במספר האצבעות .באיזו
מידה כלתי מכופפת היא המסקנה על המוצא של בעלי החיים רק על סמך שנוי
הדרגתי של סימן אהד — מספר האצבעות ברגל — בבעלי החיים ,מבלי להביא
בהשבון את שאר התכונות והסימגים של בעלי החיים אלה ,מראה הביולוג פרופ׳
ד״ר פליישמן בספרו ״התיאוריה של האבולוציה ,הרצאות על עליתה וידידתה של
השערה מדעית״.
אצל האדם הגפיים הן בעלות 5אצבעות .אצל הכלב האגודל מפותח רק מעט
ואצל החזיר חסר האגודל לגמרי ואצבעות השניה וחחמישית מפותחות מעט ,לעומת
האצבעות השלישית והרביעית ,המפותחות היטב .הרגל של הגמל היא בעלת שתי
אצבעות והרגל של הסוס היא בעלת אצבע אחת .ואם נסתפק רק בסימן זה )מספר
האצבעות ההולך ופוחת( ונסיק על סמך העובדות הנ״ל ביחס לסימן זה מסקנות
על המוצא של בעלי החיים הנ״ל אחד מן השני ,עלינו לבא לידי המסקנה ,שמין
הכלב התפתח ממין האדם ,מין ההזיר — ממין הכלב ,מין הגמל ממין החזיר ומין
הסום ממין הגמל-.
המסקנה הזאת היא ,כמובן ,מגוהכת — מפני שהסתמכנו בה רק על השנויים
בסימן אחד — במספר חאצבעות — ולא חבאנו כלל בחשבון את שאר התכונות
של בעלי ההיים הג״ל — אבל הרי זה געשה גם ביחס למוצא הסוסים י בין ״הסוסים״
הקדומים ובין הסוסים של זמננו קיימים הבדלים גדולים לא במספר האצבעות
בלבד ,אלא גם בתכוגות אחרות )מבגה השיגיים ,מבנה הגולגולת( בך שהפאלינאו־
נטולוגים המודרניים מחלקים עכשו את ״הסוסים המאובנים״ ל־ 3משפחות ,שרק
אחת מהן היא דומה לסוסים החיים עכשו ,וגם ממנה לא נקבע עדיין כבטחון
המוצא של הסוסים בני זמננו) .עכשו מבססים את ההשערות על מוצא הסוסים
יותר על הדמיון בין השיניים ,מאשר על הדמיון בין מספר האצבעות(.
במהקר הפאליאונטולוגי על מוצא האדם עומדת — ויבולה לעמוד — רק
(3
השאלה הבאה :מה הם היצורים ,שחלקי השלד ,אשר נשארו מהם) ,בעיקר :נפח
קופסת המח ,נוכחות או העדר סנטר ובדומח( דומים יותר ויותר לחלקים המתאימים
של שלד האדם ד ועל סמך הדמיון הזה מסיקים ,שהיצורים האלה הם ״אבות״
האדם .ביסוד המסקנה הזאת מונחת ההנחה ,כי כל ההבדלים האחרים הקיימים בין
האדם ובין החיה המפותחת ביותר )ובתוכם גם סגולותיו הרוחניות של האדם וכל
חיי הרוח שלו( הם רק תופעות לואי לשנויים במבנה האנטומי של שלד גופו ,ואת
39
www.daat.ac.il
החיות בכך ,שהוא יכול ליצור לעצמו
דעת -משאר
הנבדלת
מכללת הרצוג
האדם אפשר להגדיר כחיה אתר
מכשירים מסוימים .החנחה הזאת ,ש״הרוח״ באדם היא תופעה מאוחרת בגופו,
נתגלתה ,מפי שמעיד הפרופ׳ א .פורטמן ״על מוצא האדם״ ,כמחוסרת כל יסוד,
״אין להפריד את האדם לשני חלקים ,לגוף הדומה לגוף החיות ולרוח האופיונית
לאדם ,ש״התפתהה״ בגוף זה .״האדם הוא צורת חיים מיוחדת במהותה ,ובכל אבר
של גופו מתבטא הדבר המיוהד שבאדם ,אם גם במבנהו האנטומי יש הרבה תכונות
משותפות לאבר זה ולאברים המתאימים של חיות .הנפח של קופסת המוח ,המתקרב
אצל ה״אדם הניאונדרטלי״ לנפח המח של האדם ,איננו מעיד עדיין ,שיש לראות
ב״אדם״ הניאונדרטלי הזה יצור הדומה לאדם במשמעותו המלאה של המושג הזה,
ומשמעות זו מכילה בתוכה את ״הרוח״ שבאדם ביחד עם הגוף האופיוני שלו:
״הנפח״ לבדו של המה איננו מעיד עדיין על ״מבנה״ חמח ועל הסגולות חרוחניות
של האדם .פרופ׳ פורטמן מביא לדוגמה את נפח המח של אירזם מרוטרדם ,שהיה
קטן מהממוצע של חמח באדם האירופאי.
ודוקא בזמן האחרון התחילו לשים לב יותר להבדלים הגדולים שבין האדם
והקוף ,הבדלים ,המראים על תהום עמוקה ביניהם ,שעליה אין לגשר ע״י הופעת
סנטר ותכונות אחרות של השלד ,ופרופ׳ פורטמן מזכיר אהריס מההבדלים האלה.
לא משקל המח בלבד עולח אצל חאדם — ביום חולדו — יותר מאשר פי שניים
ממשקל המה של ולד הקוף ,אלא עולה פי שנים גם משקל כל הגוף של ולד האדם
ממשקל ולד הקוף )בפעם הראשונה נתגלה זאת בשנת .(1915ובניגוד לעובדה זו,
מפותחים כל היונקים העילאים בשעת הוולדם במידה גדולה יותר מאשר ולד
האדם — הם מרגע הולדם יכולים להתנענע כמו מבוגרים ,בעוד שולד האדם צריד
ללמוד זאת בחיי ״ההברה״ של בני מינו ,מתוך חקוי להם .באופן כזה — כחיי
החכרת — רוכש לו האדם גם את השפה ,שאיננה ידועה לו מלידה ,כמו שהקולות
האינםטינקטיבים של החיות ידועים להן מרגע הולדן ,ואפילו תכונה אנטומית
מסוימת של שלדו — הצורה המעוקמת של עמוד השדרה כמו האות ,— 5רוכש
לו האדם אחרי שלמד לעמוד עמידה זקופה — ,שהיא תוצאה ממאמצים רוחניים
לחקוי בני חברתו .היי הרוה של האדם אינם תופעת לוואי ־— ותוצאה — מחתפתחות
שלדו — לחפר ,התפתחות מסוימת של שיד האדם היא תוצאה מהיי הרוח שלו!
ואין איפוא להביט על ״שלדי הכינים״ בין הקוף ובין האדם כעל שרידי יצורים,
שבהם התגשם בהדרגה המעבר מן הקוף אל האדם ,מפני שאין לנו כל ידיעות על
היי הרוה של היצורים האלה )מלבד השערות על מכשירים שהם כאילו יצרו ,מפני
שמכשירים אלה נמצאו בסביבת חלקי שלדיהם( ,ובלי חיי רוח מינימליים )שפה,
דמיון וכדומה( אין עדיין בחיה שום סימני אדם .אין איפוא כל הוכהה ,ל כ ה שהאדם
התפתח מחיות ,ששלדיהם דומים במעט או בהרבה לשלד האדם.
אולם מלבד הנימוקים הפרטיים האלה נגד ההוכחות של מוצא הסוסים או
האנשים ממינים אחרים ,קיימים עוד נימוקים כלליים ועקרוניים ,השוללים מההוכחות
הפאליאונטולוגיות להשערת התפתחות המינים את כל כה ההוכחה שבהן.
נבדוק קודם כל את העובדה שבשכבות קדומות יותר של פני כדור הארץ
(4
נמצאים שרידי יצורים חיים פשוטים יותר ,ובשכבות מאוחרות יותר נמצאים שרידי
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצורים מפותחים יותר ואהר כך נבדוק את המבקנה ,שמסיקים חסידי השערת
התפתהות המינים .שהיצורים המפותחים יותר התפתחו מהיצורים הפשוטים יותר.
לשם בדיקת ״העובדה׳׳ הנ״ל נברר קודם ,על סמך מה מיחסת הגיאולוגיה
שכבה מסוימת לתקופה קרומה יותר מאשר שכבה אהרת ן ובקשר לשאלה זו נברר
גם את חבסיס ,עליו מסתמכת חגיאולוגיד .בקביעת חזמן ,שחיא מיחסת לתקופות
שונות בחתפתחות כדור חארץ.
והנה ביסוד הגיאולוגיה )כמדע חחוקר את התפתחות כדור חארץ( מונחות
ההשערות הכאות:
כאשר נוצר כדור הארץ ,היה הוא במצב של גזים לוהטים בהום גבוה מאד.
א(
השערה זו היא אהת המסקנות מהשערת קנט—לפלס על התפתחות מערכת השמש:
לפי השערה זו כל כוכבי הלכת ,ובתוכם גם כדור הארץ ,נקרעו מהשמש שהיא גם
עכשו במצב של גזים לוהטים .יש להגיד ,שהשערה זו עשויה להסביר עובדות
רבות ,אבל נתגלו גם עובדות רבות ,שאין בכהה להסבירן ,ונוצרו השערות הדשות
על אופן ההתפתתות של מערכת השמש ,ולפי אחת השערות האלו )השערת שמידט(
היה הום כדור הארץ — ברגע התהוותו — באופן ממוצע פהות מ־ .4 0רבים הם
ההולקים גם על השערה זו ,ואין עדיין עכשו במדע השערה על התפתחות העולם,
העשויה להסביר את כל התופעות )מבוא לגיאולוגיה ,לנגה ,(1951אולם ביסוד
רוב המסקנות הגיאולוגיות מונהת ההשערה של קנט—לפלס.
0
בקליפה המוצקה של כדור הארץ )ממנה ידוע לנו רק חלק קטן מאד2-^3 :
ב(
ק״מ בעומק ,בעוד שמחוג כדור הארץ הוא כ־ 6000ק״מ( אפשר להבדיל 3סוגים
של ״סלעים״ :״סלעי יסוד׳׳ הנמצאים בהרבה מקומות מתחת לסלעים אחרים.
הסלעים האלה נקראים בשם ״סלעים מגמתיים״ ,מפני שהם דומים ל״מגמה״ )סלעים
במצב נוזל( שעברה למצב מוצק ע״י התקררות; ״סלעי משקע״ ,מפני שהם דומים
לשכבות הנוצרות עכשו ע״י משקעים בתהתית הימים ,האגמים והנהרות; וסלעים
משגי הסוגים האלה ,השונים מהסוגים הנ״ל כך ,שאפשר להסביר את השוני הזה
ע״י השפעת חום גבוח ולחץ גדול ,שפעלו על כל אחה משני הסוגים הנ״ל.
אם גקבל את השערת קגט לפלס על מצב הגז הלוהט ,שבה היה נמצא כדור הארץ
ברגע התהוותו ,ואם נוסיף להשערה זו את ההשערה הבאה :במשך כל זמן ״ההת־
פחתות״ של כדור הארץ פעלו על כדור זה רק הכהות ,הפועלים עכשו בטבע
והידועים לנו:
(1אפשר להביט ,על הופעת האוירה על פני כדור הארץ כעל תוצאה
בהתקררות הגזים הלוהטים עד להום הממוצע של האויר שלנו.
(2אפשר להביט על הופעת המים על פני כדור הארץ כעל תוצאה מהתקררות
הגזים הלוהטים עד חפיכת חלק מהם לנוזלים.
(3יאפשר להביט על סלעי היסוד כעל תוצאה מהתקררות הגזים הלוהטים עד
כדי הפיכת הלק מהם לסלעים נוזלים והפיכת הסלעים הנוזלים האלה לסלעי היסוד.
(4אפשר להביט על סלעי המשקע כעל תוצאה משקיעת המרים מוצקים
)ובתוכם גם שלדי בעלי היים( על תהתית הימים ,האגמים והנהרות.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
. (5אפשר להביט על הסלעים מהסוג השלישי כעל סלעים שנוצרו משני
הסוגים הקודמים תחת השפעת חום גבוה ולחץ גבוה.
(6בהתאם לכל זה יש להביט על סלעי היסוד כעל סלעים הקדומים ביותה
על סלעי המשקע כעל סלעים מאוחרים יותר ועל הסלעים מהסוג השלישי כעל
סלעים מאוהרים עוד יותר .ומסלעי המשקע יש לחשוב למוקדמים יותר את אלה
הנמצאים מתחת לסלעי משקע אחרים.
אנו רואים איפוא ,שבמושג שכבה קדומה יותר )או סלעים קדומים יותר(
אין משום קביעת העובדה ,שהשכבה הנ״ל היא באמת קדומה יותר .התואר ״קדומי•
יותר״ ניתן לשיכבה מסוימת אד ורק על סמך השערות מסוימות .אבל השערות
אינן יכולות לשמש יסוד להוכחה ,כי הדבר המשוער מתאים למציאות ,ולכן איל
בעובדה ,שבשכבות הנחשבות על פי השערות אילו שהן לקדומות יותר נפגשים
י ע ו על פני
לן
•,
שרידי בעלי חיים פשוטים יותר ,נ מ .
כדור הארץ בזמן קדום יותר מאשר בעלי החיים המורכבים ששרידיהם נמצאים׳
על פי ההשערות הנ׳׳ל ,בשכבות מאוחרות יותר.
ה ו כ ח ה ׳
ו פ
ש ב ע ל
ה א
ה ח י י ם
ה ו פ
ע
יש להעיר ,כי רק על סמך שתי ההשערות הנ״ל )או השערות אחרות( ניקב
ע״י הגיאולוגיה זמן המשכן של תקופות שונות בהתפתחות כדור הארץ•
אם נתבסס על השערת קנט־לפלס ונחשב ,כמה זמן צריך היה לעבור .ע י
י — ונקח
ל
ל
שכדור הארץ יכול היה ל
בחשבון את התקררות כדור הארץ ע״י קרינה — נבא למסקנה ,שהזמן הזה צ י י י
היה להמשך מאות מיליונים שנה .אם נניח ביסוד החישובים שלנו את ה ש ע י
שמידט ,אשר על פיה היה חום כדור הארץ ברגע התהוותו 0״ ,4וכדור הארץ במצבי
חנוכחי נוצר ע״י נפילת מיטיאוריטים עליו — צריך היה הזמן הנ״ל להמשי ל
מיליארדים שנה .ואם נסתמך על הזמן הנחוץ להתפוררות היסודות הרךיואקטיביים
ונשער ,כי ברגע התהוות כדור הארץ היו היסודות האלה במצב מסוים ,צריד יי*
הזמן מרגע התהוותו של כדור הארץ עד שהגיע למצבו הנוכחי להמשך מ ״ . 3ע י
4מיליארדים שנה.
ה ה פ ך
מ
מ
צ
ב
ג ז
ש
ן ה ט
ע
ל מ צ ב ן
ך
ה ב ו כ ח
ת
כ ל
אנו רואים איפוא ,שקביעת המשכה של תקופה זו -וכמובן ,גם של
התקופות — בהתפתחות כדור הארץ איננו קביעת עובדה שהוכהה ע״י המדע ,א ל
אך ורק קביעת מסקנה מהשערות מסוימות ,מסקנה ,שערכה ה מ י מ י איננו גדול
מערכן הממשי של ההשערות האלו עצמן.
א
אולם בגיאולוגיה מקובל עכשו עקרון נוסף לקביעת השכבות הקדומות מ ת י
י י׳ארץ — והעקרה הזה הוא ההשערה על התפתחות
י ל
המינים .על פמך ההשערה הזאת קובעת הגיאולוגיה את התקופות הבאות בהתפתחיח
כדור הארץ :את התקופה האזואית שבה אין נפגשים ״עדיין״ שרידי בעלי חיים; א
התקופה הפאליאוזואית ,שבה נפגשים שרידי בעלי החיים הפשוטים יותר )חסיי
י ך י עופות
חוליות ,דגים וזוחלים( ,את התקופה ,
ופרפרים ,ואת התקופה הקאינוזואית ,שבה מופיעים שרידי בעלי החיים הקיימים
www.daat.ac.il
כל תקופה ״נמשכה״ ,בהתאם להשעריח
עכשיו על פני הארץ וגם שרידי אנשים.
הנ״ל וגם להשערת התפתחות המינים ,הרבה מילמנים שנה .אבל הרי מובן מאליו
י ה מ א ו ח ר י ת
י ו ת
ע
פ נ י
כ ד ו
״
ד
מ י ז ן ז ו א י ת ״
ש
ג
ה
מ ן פ י ע י ם
ש ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
י א י
5ל ^ ״ .ק ד י מ ה ״ ד י י ״ ; . ,
מ ת ן לשכבה מסוימת של ס ו י כדור ה א ר ז ע ל סמך ההשערה
י^תחית
• כגל ל ש מ ש הוכחה לכך ,שהמינים ששרידיהם נמצאים
.ן
ת למינים מפותחים יותר ,כשם שקובעת ואת השערה ו ו .המבוססת עד א ח ת המסקנות ש ל המשפט חוה .איננה הוכתה
^
^
מ י ח ^ ' ^ , – .י י ^ זו ידועה ב מ ד ע ע ל ההגיון בשם 18ג11103ע 0110111113
מו *
״ ~ מונחים ״ ש י כ ב ה קדומה יותר״ ו״תקופה קרומה יותר״ משמעות
טיז ,מ י
^ מ ו ו ז ל ^ ״ ׳* ״ ע ו ב ד ו ת ״ ובהתפתחות כדור הארץ ,שגם עליה בביט כ ע ל
^
ע ו קודם על פ ג י כדור ה א ר ז היצורים החיים הפשוטים
י
• יאת״
״המפותחים״ יי״1 . 1 . -.
?וזית ״
״ ותר ,ל מ ש ל :קודם החד־תאיים ,ואחר כך הרב תאיים,
החולד
יזייזזלי
^ ״ י א ח ״ כ ב ע ל י החוליות ומבעלי החוליות קודם הדגים ,ואח״כ
לים,
י יגקים .האם יש יסוד מוצק למסקנה ,שבעלי חחייס המפותחים
ילתש,.-
^ ^ י החיים הפשוטים ) ל מ ש ל ; הרב־תאייס — מהחד־תאיים ,בעלי
י ליית
, .ה ^ ^ ^ ,׳יזיליית .הזוחלים מהדגים ,ומהזוחלים — העופות והיוגקים ן(
^
1100ז16ג!10גז 05*, 1100, 6180נן
•יחידי למסקנה זו הוא הכלל
^ י• מה י*י
איליי דבר מה ,הוא ד ת ו צ א ה מאשר הופיע לפניו ,א ב ל במדע ע ל
^׳ יו ) '
: 1100ן16נז10גן £0ז081; 110011011 6גן
ק ו ב ל הכלל ההסוף:
י
י• ה
^ ^יזיפעה מסוימת מופיעה ,אמנם ,לפני התופעה הזאת ,אבל אין העובדה
*תיס^
^ ^ ^ייעה לפגי ת ו פ ע ה אחרת ,נותנת יסוד למסקנה ,שהתופעה הראשונה
•*
ב א ה אחריה .אפשר ,אמנם ,לשער זאת אבל השערה איגנה עדיין•י0ן
ף
3
ק ד מ ן
ו״
י ל ס
י
ה ל
:מ ע ן
ה י ס י
ר
כ
י
ןת
ן ן ן ן ן פ
מ
י ד
ג
מ
ג י
ב ל ן
מ
נ
ס י ב ה
א
זז!
יימי^
י-ע
נע,
' י בו
' יזיז
ר ה
0
ע ן ל
י
^ ו ביחס ליצירי הביניים ,שעליהן מביטים חסידי ההשערה ע ל התפתחות
^ י י י מ ע ב ר מ מ ש פ ח ה למשפחה א ו ממין למין ,היינו ,ע ל הוכחות
^ העיבדית שהיה קיים פעם יצור כמו הארביאופטריקם ,שהיו בו
£וסימנים אחדים ש ל הווחלים ,או יצור כמו ״הקוף האנושי״,
'
״ ל הקופים וסימנים אחדים מ ש ל ד האדם ,אין בה עדיין משוס
ס
0י מ ג
5
ס
מ
ילעיפית ה י ו אבות משותפים ,שמהם הם התפתחו ,או שהיה
^ *ית ״
^ייח ילאדם .ה ר י יתכן ,ש ע ל י ד הזוחלים והעופות הנבדלים זה מוח
^
׳-בהם הם נבדלים זה מזה עכשו ,ה י ו קיימים יצורים ,שהיו בהם
מ י
ו מ ה ז ו ח ל י ס :ע ל י ד הקוף והאדם ,היו קיימים יצורים.
^ ' י י בוזם
ימ אחדים הו מהקוף והן משלדו של האדם )כדאי גם לציין ששרידי
'-ל ^
י ס הביאונדרטלי ,ש ב ו רואים חסידי ההשערה ע ל התפתחות המינים
״ה*
י י ׳ -ל האדם ,מצויים בשכבות שבהן מצויים גם שרידי השלד של
'^ ,0ו
ע י י -״ צ א צ א ״ מ ן ה א ד ם הביאובדרטלי ,שהתפתח ממנו אחרי אלפי שבים,
ף
נ
ל
ס
מ
ה
ע
י
פ
י
ת
ם י מ
ד
ת
ב
ז י י ג ן
ס י
ו ן ן א
ל
ע
^י־ד ^ ' ' ״ ״ ח ! הנ״ל(.
יגיהנ ^ יגס א י נ נ ה י5ולה <*זיות במימצאיי הםאליאונטולמיה שוס הוכחה
:
ה
ר
* ו ה ד " ^ ! 1ע ל ההשתהות ד מ י נ י ס ז
מ
ל י ב י ל ה ע י ר :בסתירת ההוכהה ש ל מ ש פ ט מ ם ו י ם אין עדיין סתירת
׳ ״פט
׳ ילכו בסתירת ההוכחות הפאליאממולוניזומ והאחרות לבכובתה ש ל
^0ך
ק ל ^ יתפתחות המינים לא סתרנו עדייו א ת ההשערה הזאת עצמה ו השתדלנו
^ * מ י ע ר ו ז זו הזכות לההשב כעובדה שהוכחה ע״י ה מ ד ע !
׳
ל מ
מ
ק
ה
ף
ע
ז ן צ מ ן
ע
י
ל ף
ה ו כ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבע מ א ו ת שנה ל ע ל ״ ת הרמב׳׳ן
לארץ־<שראל ול<רושלעז
ואומר אני כי המצות שחכמים מפליגים בת והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו )כתובות
ק׳ ע״ב( כל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד ע*ז שנאמר כי גרשוני
היום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהים אחרים )שמואל א כו ,יט( ,וזולת
זה הפלגות גדולות שאמרו בה — ,הכל הוא ממצות עשה הוא שנצטוינו לרשת הארץ
לשבת בה• אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל אחד ממנו ואפילו בזמן גלות,
מצוד .ד׳ בהשלמות הדמב״ן לספר המצות
כידוע בתלמוד במקומות הרבה•
־*
כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה׳ ולפיכך אמרו בספרי )פרשת ראה( וירשת וישבת
בה ,ושמרת לעשות ,ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות וכך שנויה בתוספתא
דעיז )פרק ה ,ג(.
וזה מה שהוציאני מארצי וטלטלני ממקומי ,עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי,
דרשה לראש השנה
נעשיתי כעורב על בני ,אכזרי על בנותי • • •
כי ביום תשיעי לירח אלול שנת חמש אלפים ועשרים ושבע,
באתי בעיר החרבה ושוממה מבלי בניה ,והיא יושבת וראשה חפוי,
וקראתי עליה כראוי ז ציון מדבר היתה ירושלים שממה•
ואצל העיר כנגד הפתח קרעתי עליה•
ובבואי כנגד הבית הגדול והקדוש קראנו בבכיה גדולה!
בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרפה
תפלה על חרבות ירושלים
וקרענו קריעה שנית בתאניה ואניה•
*
עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר הבית והסמוך לו ,אין ביניהם אלא עמק
יהושפט ,ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותיו )של ר׳ משה ביר שלמה אחי אשתי(
מכתב לבנו ד׳ גחמן
בבכיה רבה כאשר נבא•
*
בירושלים עיר הקדש אני כותב אליך ספרי זה ,כי שבח והודאה לצור ישעי זכיתי
ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול ועמדתי בה בשלום עד מחרת יום הכפורים,
אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי שם
מכתב לבנו ר׳ נחמן
קבר בעיה•
ומה אגיד לכם בעניו הארץ ,כי רבה העזובה וגדל השממון ,וכללו של דבר 1כל המקדש
מחבירו חרב יותר מחבירו ,ירושלים יותר חרבה מן הכל ,וארץ יהודה יותר מן
מכתב לבנו ר׳ נחמן
הגליל ,ועם כל חרבנה היא טובה מאד•
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים — שבח לא־ל הטוב והמטיג — ראיתי בעיני
שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל • • • וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא
קרוב לה • • • על כן אני אומר שהכתוב שאומר ״קול ברמה נשמע״ מליצה כדרך משל
לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחק ברמה
פירוש לתורד .בראשית לה ,טז
שהיא בראש ההר•
עיר תהלה ,תחת היותך גילה ועמך משוש בתחלה,
ראיתי היום יושביה נאנחים ונאנקים והמה נמקים,
כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים,
למלאות דבר ה׳ אשר דבר ז
והשמתי את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה•
תפלה על חרבות ירושלים
והנה זרזנו אותם ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה ולקחנו אותו לבית
הכנסת ,כי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה* והתנדבנו לתיקון הבית,
וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים והבריחום
שם בבוא התתרים ,והנה יציבו בית הכנסת ושם יתפללו ,כי רבים באים לירושלים
תדיר אנשים ונשים מדמשק וצובה וכל גלילות הארץ לראות בית המקדש ולבכות עליו•
ומי שזכנו לראות ירושלים בחרבנה הוא יזכנו לראות בבנינה ותיקונה בשוב אליה
כבוד השכינה ,ואתה בני ואחיך ובית אביך כלכס תזכו בטוב ירושלים ובנחמת ציון•
מכתב לבנו ר׳ נחמן
ברכני השם עד כה שזכיתי ובאתי לעכו ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח
פתוחי חותם ,מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השני כעין צלוחית ובשני הצדדים
סביב כתב מפותח באר היטב והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד כי הוא כתב עברי
אשר נשאר לכותייס כמו שנזכר במסכת סנהדרין )כא עיב( וקראו מן הצד האחד שקל
השקלים ומן הצד השני ירושלים הקדושה ואומרים כי הצורות מקלו של אהרן ,שקדיה
השלמה לפירוש התורה
ופרחיה והצורה השניה צנצנת המן.
אנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים ונעזבם
בתנאים ידועים ,אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן
הדורות ,וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם כמאמרם )דברים רבה פרשת
שופטים( הגרגשי פנה והלך לו ונתן להם הקביה ארץ טובה כארצם זו אפריקא׳ —
נצטוינו אנו לבוא בארץ ולכבוש הערים ולהושיב בה שבטינו ,וכן אחרי הכריתנו העמים
אם רצו שבטינו לעזבה ולכבוש להם ארץ שנער או ארץ אשור וזולתם מן המקומות,
אינם רשאים שנצטוינו בכבושה ובישיבתה•
מצוד .ד׳ בהשלמות הרמב״ן למפר המצות
45
www.daat.ac.il
הרב רפאל קצנלנבוגן
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעו< במקומו עומד
שינויים כבירים ועצומים ,ותמורות רבות היקף בהיסטוריה — ארעו במלחמה
ד״אהרונה בארצנו הקדושה ובמדינות הערביות השכנות .לא נגזים אם נכנה את
כל המאורע בשם :״מהפכה״ ולא יהא זה אי .נכון כשנאמר ,שמצבנו היום דומה
למצב בימי מרדכי ואסתר .במשפט קצר ומלוטש ,על מאורעות הימים ההם ,אנו
קוראים במגילת אסתר :״ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם״.
והגאון מלבי״ם בפירושו שם מבאר ,שההדגשה היא במלה ״המת׳ /כלומר• ,שבניסים
הגדולים שקרו אז נכלל גם הנס הזה ,ששום גורמים זרים לא פעלו אז ,״רק אשר
ישלטו היהודים ״המה״ ,בעצמם בלי שום עזר וסיוע.
ובכן :לא תהא הגזמה אם נשתמש —.כמליצה — על כל מה שאירע לבו
בימים אלה ,״ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם״.
אולם! כל השינויים ,התמורות ו״המהפכה״ לא השפיעו כמעט במאום על
הלקים שונים מעמנו .ואם כי בימי המלחמה ובימים שאחריה ,ראה כל העם וינע,
ורובו ככולו של העם הרגיש והכיר ש״מאת ה׳ היתד .זאת״ ,וכולם ,בין אלו שעמדו
בחזית ,ביבשה ,באויר ובים ,ובין האזרחים שהיו בעורף )ובמצבגו זה הרגיש כל
העם ,לגווניו השונים והבדל ההשקפות השונות ,בכל מקום מושבו ,בכל תפוצות
הגולה ,שהוא נמצא בעורף של המלחמה( ,דברו בהתרגשות ובהכרה ברורה על
הנסים הגדולים ועל ההשגחה העליונה שראו עין בעין ממש במלחמה זו ,בכל
השטחים ובכל המובנים .אך לגבי חלקים שוגים של האומה ,כל זה גז חיש ויעוף,
וכדברי געים זמירות ישראל ,משוררנו האלקי :ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד
אויב ,ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו …מיהרו שכחו מעשיו״ )תחלים קז( .גם הליכוד
והאיחוד הכללי ששרר בימי המלחמה בארץ ובגולה ,פג ועבר.
איננו רוצים להקדיש דברינו כאן על אותם חחילוניים ,שכעבור הימים הגדולים
והנוראים האלה ,שבו על קיאם בשחצנותם ובגסותם על הקנינים והערכים הרוחניים
והמקודשים ,של עמנו .עליהם יש רק להצטער ולחאנת — אנהה עמוקה וחרישית.
כן ,להצטער על חלים הנפשי ,להאנח על שהם מבכרים חיי שעה על חיי נצח,
ולהצטער על שנשתקעו בטיט היון של הבלי העולם הזה ,ולבבנו יכאב על נשאם
ביד רמה את הדגל ״ככל הגוים בית ישראל״ ,ואת מרי לבנו נשפוך על התבוללותם
וטמיעתם בהרבות יון ורומי ,בכל השטחים ובכל המובנים ,נישא נהי ונבכה דמעות
כים על אדיקותם ודביקותם בדרכי הנכרים והזרים ,כדברי הנביא ״וכמשפטי ה מ י ס
אשר סביבותיכם עשיתם״ )יחזקאל יא ,יב( ,וחז״ל )סנהדרין לט ,ב( מבארים
״כמתוקבין שבהן לא עשיתם ,כמקולקלין שבהן עשיתם״ ,ורש״י שם ,״כמתוקנין
שבהן ,כמו עגלון מלך מואב ,שהיה מכבד את השם ,כשאמר לו אהוד ,דבר אלקים
לי אליך ה מ ל ה מיד ,ויקם מעל כםאו״) .מאמר חז״ל זה ,דומני ,שצריך לשמש
כתשובה המתאימה והקולעת ביותר לאלו החילוניים וה״כנעניים״ שכים נרגש ד
רוגשים :כמתוקנים שבהן לא עשיתם( .תפקידנו וחובתנו כלפיהם הוא רק
׳ ם
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להתפלל לה׳ אלקי הרחמים והסליחות ,שיערה עליהם רוח טהרה ממרום
ויפקח עיניהם וערלת לבבם יסיר מהם .כן ,להתפלל ,לחכות ,לקוות ולצפות שבמהרה
בימינו תתגשם נבואתו האחרונה של נביאנו האחרון :״הנה אנכי שולח לכם את
אליה הנביא לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים
על אבותם״ )מלאכי ג( .אולם ,בדברים ובויכוחים — ויהיו הגיוניים ושכליים כמה
שיהיו — לא יוסרו ,שהלא ,הם לא נכללים בכלל של ״הוכח להכם ויאהבך״ )משלי
ח ,ט(.
דברינו כאן מופנים לחלק מהיהודים שומרי תורה ומצוה ,לאותו החלק שגם
הוא עומד בשתי רגליו על יסודי התורה והאמונה הטהורה ,לאותם היהודים היקרים,
שבקפדגות ובזהירות יתרה הם שוקדים לקיים את מצות ה׳ ,חוקיו ודיגיו ,בכל
התנאים ובכל המסיבות ,לאותם היהודים החביבים ,החוששים לעצמם להחמיר בכל
אורח חייהם ,ואפילו כשההלכה אומרת שיכולים להקל ,אבל ,כמהדרין מן המהדרין
הם הוששים לההמיר; לאותם היהודים הסגוליים שמאמרי חכז״ל הם גר לרגלם,
וכל הגה וביטוי של רבותינו הראשוגים והאחרונים משמש אור לנתיבתם; לאותם
היהודים הדגולים הנזהרים מלסטות אף כחוט השערה מכל מנהג ,סיג וגדר שגדרו
ונהגו הדורות שלפנינו ,להם ואליהם אנו פונים ומקדישים דבריגו.
כידוע ,נמצא בתוככי היהדות החרדית ,מספר יהודים שומרי תורה ומצוות ,אם
לא גדול במנין ובכמות ,הרי הוא אבר חשוב בבנין ובאיכות ,אשר אינם מזדהים
עם מדינת ישראל ולא רק שהם מתנגדים לחילוניות ול״כנעגיות״ שיש ,לצערגו,
בחוקי המדינה ומשפטיה ,אלא שהם מתנגדים בתכלית ההתנגדות לעצם קיומה
ותקומתה של מדינה זו .נימוק התנגדותם הוא לא רק מפני — שלפי המסיבות —
שחכח השולט במדינה הוא הילוני ,ולא רק מפני שהתורה הקדושה וחוקיה אינם
מחייבים את מוסדות המדינה וממשלתה ,אלא התנגדותם היא עקרונית ,לעצם
תקומת מדינה יהודית תחת שלטון יהודי .ואפילו אם יהודים שומרי תורה ומצות
יעמדו בראש המדינה והממשלה ,וכח השלטון יהא בידי היהדות השומרת תורה,
וכל מוסדות המדינה יתנהלו לפי דיני תוה״ק הכתובה והמסורה ,ותהא ״מדינת
ההלכה״ ולא ״מדיגת החוק״ ,גם אז תהיה פסולה בהחלט בעיניהם .ולפי השקפתם
זו ,הרי כל פעולה וסיוע לתקומת מדינה יהודית וקיומה ,כלומר שלטון יהודי לפני
ביאת משיח צדקנו ,הוא בעיניהם ,בדחיקת הקץ ,שחכז״ל אומרים לנו ,שהקב״ה
השביע את ישראל ״שלא ידחקו את הקץ״ )כתובות קיא(.
דעתם ,וביתר ביאור ,רצונם הפנימי הוא :שלטון זר ונכרי בארצנו הקדושה,
ויהא הזר והנכרי מי שיהא ,אם זה מנדט בריטי ,או שלטון ערבי ,ירדן או מצרים,
עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים .נכון ,הם אומרים ,שזו ״גלות״ ,אבל ,מפני שזו
״גלות״ ,אנו מתנגדים למדיגה יהודית ,שהרי ה״גלות״ לא אנחנו בהרנו בה ,זו היא
גזרה מן השמים; ״מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו״ ,והמשמעות
הנכונה והביאור האמתי של המושג ״גלות״ הוא :״עבדים משלו בנו פורק אין
מידם״ ,עד שירהם ה׳ עלינו ועם כל עם ישראל ויםרקנו כחבטחת תוה״ק :״ושבת
עד ה׳ אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובכל נפשך .ושב ה׳ אלקיך את שבותך ורחמך ,ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך
ה׳ אלקיך שמה״ )דברים ל ,ב—ג(.
לא רק בארצנו הקדושה נמצאים יהודים )וכאמור מספרם לא רב( עם השקפוח
אלה ,אלא גם בתפוצות הגולה נמצאים יהודים המתריעים בריש גלי התנגדות
ושנאה למדינת ישראל ,וביניהם גם ת״ח מובהקים ,אשר רבים שותים בצמא את
דבריהם.
שנאתם הפנימית והמובהקת למדינת ישראל גררה אחריה גם מעין שנאה ואי
אהבה לישוב היהודי בארץ ישראל .והמצב הגיע עד כדי כ ך :שאחד מגדולי הרבנים
היושב בגולה ,באחת מארצות הדוחה ,הדפיס ספר מיוחד המוקדש לשאלה זו ,ושם
הוא רוצח לחוכיח מצד ההלכה ,שבכלל אין מצוד .בישוב ארץ ישראל ,ומסתמך על
הרמב״ם ,שאינו מוגה מצות ישוב ארץ ישראל בחשבון התרי״ ג מצות ,כמו הרמב״ן
ושאר רבותינו הראשונים ,וגם מסתמך על שיטת ר׳ חיים כהן ,המובאה בתוספות
)כתובות קי ,ב( שבזה״ז אין דין של ישוב ארץ ישראל ,כלומר ,כל הדין השנוי
במשנה שם :״שהכל מעלין לארץ ישראל״ ,וכופין את הבעל או את האשד׳ לעלות
לארץ ישראל ,כל זה אינו נוהג בזמן הזה ,לפי דעת ר״ה כהן.
ומכיון ,שלפי דעה זו ,אין בכלל מצות ישוב ארץ ישראל בזה״ז ,הרי יש
להתנגד גם להגירת יהודים מתפוצות הגולה לארץ ישראל ,ולא רק מארצות הרוח
שבגולה ,אלא אפילו מאותן ארצות ומדינות שאחינו בני ישראל נמצאים שם בצרה
ובצוקה; הם מבכרים שיהגרו לאחת מארצות החפשיות שבגולה מלהגר לארצנו
הקדושה ,ונימוקם :שכל כה יהודי הנוסף כאן במדינת ישראל ,הרי הוא עוזר ומסייע
לקיומה של המדינה ,שתקומתה וקיומה הם בעברה.
ה
התנגדותם של היהודים האלה למדינה ,וכאמור ,גם לישוב ארץ ישראל בכלל,
דחפה אותם הלאה .והם משמשים כעין סניגורים על ראשי המדינות הערביות
השכנות ,וטוענים שהמלהמה שהערבים מכריזים עליה היא רק מלחמה על
שלטון המדינה ,השלטון על ארץ ישראל .ביתר ביאור; הירדנים ,הסורים ,ה מ צ ר י
העיראקים׳ הסעודים והכויתים ,עינם אינה צר;־ .ביהודים ביהודים ,ואפילו ביהודיס
היושבים כאן בארצנו הקדושה ,הם רק מתנגדים ולוחמים על השלטון בארץ
כלומר ,הם רק מתנגדים לשאיפה הציונית ,שהתגשמה בהקמת המדינה .וכשהציונים
יותרו על המדינה ,אז ישררו שלום ושלוה בארצנו הקדושה .לדבריהם גם כל התלאות,
העינויים וחיסורים שאחינו בני ישראל היושבים בארצות ערב סובלים שם ,זה הכל
רק מסבה אחת ויחידה ,סבת תקומת מדינת ישראל ,וכשתסולק הסבה הזאת ,הרי
הכל יבוא על מקומו בשלום .המסקנה הנובעת מהשקפה זו היא :שכל ה ת ע מ ו ל ת
על הסכנה הגדולה שרהפה על כל היהודים היושבים בארצנו הקדושה ,היא ת ע מ ו ל ח
שוא ,כל הסכנה היתד ,אך ורק על קיומה של המדינה ,ולא עד יושביה; ובה־עמדךן
מדינת ישראל ,לא רק שאין סכנת נפשות ולא שום אסון ה״ו ,להיפך ,הם א ו מ ר י
׳
זו תהא הצלה ,הצלה מכפירה ושמד .והיו גם יהודים כאלה ,שבלבם פנימה ,ד
וערערו על מליוני היהודים ששפכו צקון רתשם בתפילתם ימים ולילות ר צ ו ס י
לפני ה׳ שיחוס וירהם על שארית הפליטה ,שיפר עצת אויבינו ויכלה כל צר ומעזטלן
מעלינו ,ויסתום פיות משטינינו ומקטריגנו .כי מה כל החרדה ה ז א ת ? ו ב ל ח ו ד ,
ם׳
ך ך
ס ׳
ו ר ך ׳ ר
ס
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הם להשו ,תוותרו על המדינה ,יהא השליט מי שיהא ,נאצר ,חוסין ,שוקרי ,אך לא
מזרע ישראל ,וממילא אין סכנת נפשות .והתפלות הלא הן ,שהציונים ינצחו במלחמה
זו ,ואיך אפשר ואיד מותר להתפלל לקיומו ולשלומו של משיח שקר ?
וכתוצאה של השקפה זו ,נבע הביטול ההחלטי — לא רק על תרועות הנצחון
הגדול והמפליא שנהלו היהודים בארצנו ,על המפלה העצומה של אויבינו ,שונאינו
וצוררינו החל בנאצר ועד קוסיגין .הם ביטלו גם כל ההודאות לה׳ המפליא לעשות,
שנאמרו ונשמעו ע״י רבבות ,ביניהם יחודים שאינם מוחזקים לשומרי תורה ומצות,
״ולשמחה מד .זו עושה״ הם אמרו ,לשמוח ולתת תודה על נצחון הסטרא אהרא י
״שיטנא נצה״ יש כאן ושנאה זו קלקלה את השורה עד שכפרו ואמרו :שבכלל לא חיו
במלחמה זו שום נסים ונפלאות ,שהרי ידוע ,שעזין שבאומות הוא ישראל ,וחיילי
ישראל הם גבורים ואמיצי לבוהין ,מאומנים בנשק ארצות ומדינות אחרות ,נשק
צרפתי ,בריטי ואמריקאי .אהד מתה״ח המובהקים היושב בגולה אף הסתמך על
הגמרא )עבודה זרה יה ,א( ששם מסופר ,שמלכות רומי הושיבה את בתו של ר׳
חנינא בן תרדיון בקובח של זונות ,ואחותה ברוריא ,אשתו של ר׳ מאיר ,פנתה
בבקשה לבעלה ר׳ מאיר שיעשה כל מה שאפשר כדי להצילה משם ,ור׳ מאיר הלך
ולקח סכום גדול של כסף ,הלך ואמר :אם היא לא עשתה איסור ,כלומר ,היא
נשארה טהורה ,אזי יקרר .נס ותנצל משם ,אבל אם היא כבר עברה על האיסור,
לא יקרה נס .הרי אנו רואים מגמרא זו ,הוא מוכיח ,שאם עוברים על איסור אין
הקב״ה עושה נסים ,ואיך לומר ,שכאן קרו נסים ,בזמן שעוברים עברות חמורות.
ולכן חוא בא לידי החלטה ,ששום נס לא קרה כאן ,והכל בררך טבעי,׳אלא שהשטן
נצח והכל מעשה שטן.
השקפה ודעה זו — שכל מח שקרח ועבר בימי המלחמה הזאת אינו אלא מעשה
שטן — ,גררה אחריה השקפה מרחיקה לכת ,לפסול גם את הגישה לכותל המערבי,
שריד בית מקדשנו.
והנימוק לזה הוא :אפילו אם נניח שהמלהמה עם הערבים אינח נחשבת כעברה
על השבועה ,לפי דברי חז״ל )כתובות ,קיא( ״שהשביע הקב״ה את ישראל שלא
ימרדו באימות העולם״) ,ולדעתם של היהודים הללו ,הרי המלחמה בשנת תש״ח
עם הערבים לכבוש הלק מארצנו הקדושה מהוה עברה על השבועה הנז׳ ,כי הלא
גם הערבים נכללים בכלל אומות העולם( — ,אבל בענין עיר קדשנו ירושלם ת״ו,
הלא האומות המאוחדות ,היינו ,רוב רובן של כל אומות העולם בעולם ,החליטו
שירושלם עיה״ק צריכה להיות עיר ״בין־לאומית״ ,ומדינות רבות ועצומות ,לא
רצו להכיר בירושלם ,אפילו באותו החלק שמהוץ להומה ,כבירת המדינה ,ומקום
מושבם של שגריריהם לא קבעו בירושלם אלא בתל אביב .והנה — כך הם טוענים
— הציונים מרדו ומורדים בחחלטה זו ,וכל הכיבוש של ירושלם העתיקה מהוה
מרד גמור באומות העולם ,וכל רגע שהמדינה מהזיקה בכבוש זה ,נחשבת כעוברת
עברה ,שהרי עוברים על השבועה שהקב״ה השביענו ,וכל יהודי המבקר בכותל
המערבי להתפלל שם ,מראה שהוא שבע רצון מהכיבוש הזה ,והוא נהנה שיוכל
לבקר ולהתפלל שם ,והרי בזה מהזקין ידי עוברי עברה ,וחמגן אברחם )או״ח סי
,
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמז ,אות ד( פוסק :״דךך ארץ לומד לאדם שעוסק במלאכה תצלח במלאכתך,
אבל מי שעוסק במלאכת איסור ,אסור לומר לו כך ,גטין סוף פ״ד.״.
נכון ,הם אומרים ,שהרגש הפנימי של יהודי המאמין בביאת המשיח והמצפה בכל
יום לבנין כית מקדשנו ותפארתנו ,דוהף אותו ללכת לכותל המערבי ולשפוך שם
נפשו בתפילה ובתחנונים ,אולם! הקובע בארחות חחיים של יהודי מאמין ,הוא לא
הרגש — ויהא הרגש כנ?ה שיהא — כי אם ההלכה ,והנה ההלכה אומרת לנו שאסור
למרוד באומות העולם ,נימוק נוסף ל״החרמתם״ של יהודים אלה ,את הביקור
והתפלה בכותל המערבי ,הוא :שהגמרא )במסכת עבודה זרה נב ,ב( אומרת שהיונים
שקצו לעבודח זרח את אבני מזבח ובית החשמונאים גנזו את האבנים האלה ,כי
נאסרו בגלל שנשתמשו לעבודה זרה ,והגמרא מקשה שם; הלא אין אדם יכול לאסור
דבר שאינו שלד ,והאיר יכלו היונים לאסור את האבנים של המזבה ,הלא הן שייכות
להקדש ,ומתרצת חגמרא :״קרא אשכח ודרש ובאו בה פריצים וחללוה״ )יחזקאל
ז׳ כב( .רואים אנו מגמרא זו ,שרשעים שנכנסים למקום שיש בו קדושה ,נתחללה
הקדושה על ידי כניסתם ,ובזה שחחילוניים וחחילוניות מופיעים בכותל המערבי
בתלבושת שחצנית ,חללו את קדושת המקום ,וחמקום יצא לחולין .ההחרמה הזאת לא
הצטמצמה בביקור בכותל המערבי ,אלא היא כוללת כל חמקומות חקדושים ,כמו
״קבר רחל״ ״מערת המכפלה״ ,ואפילו בקברי אבות על הר הזיתים נמנעים היהודים
האלה מלבקר י ולהתפלל ישם ,מאותם הטעמים וחנימוקים.
#
אנו מחוייבים לבאר את הבעיה ההיא ,לברר וללבן אם ההשקפה הזאת מתאימה
לדברי חכז״ל ולדברי קורות ימי עמנו שנכתבו ונמסרו לנו מפי חז״ל ורבותינו
הראשונים ,שהרי הם ורק הם קובעים ומכריעים בבירור ההשקפה ונכונות התפיסה,
דברי ימי אומתנו שנחקקו ממעינות טהורים ,מקור מים חיים ,הם הם המתוים לבו
דרד האיד להתנהג והאיך לכונן דרכנו ונתיבתנו.
וכשלא זכינו למצוא הלכה פסוקה במקרה זה או אחר בפוסקים הראשונים
וחאחרונים ,הלא עלינו ללכת לפי הכלל שחז״ל הורו לנו ״מעשה רב״ ,אם אנו
מוצאים בדורות הקדמוגים שנהגו כך וכך ,הרי זו הוראה ופסק הלכד .שאנו נתנהג
כן ,״והמעשה רב״ הוא הפוסק והמכריע.
בויכוח על הדין של ישוב ארץ ישראל אם זו מצוד .או לא ,ואם היא נוהגת
גם בזה״ז ,שהכאנו לעיל ,טוענים היהודים הללו ה״מהדרין״ במצות ,וה״הוששיך׳
אף לדעת יחידה של רבותינו הראשונים לההמיר ,שהלא יש דעה שבכלל אין ישוכ
ארץ ישראל נחשב למצוד .מהתרי״ג מצות .,ואף יש .דעה שבזמן הזה אינה נוהגת,
כלומר ,שאפילו אם נאמר שזו מצוה ,אינה נוהגת בזה״ז .ומה גדולד .הפליאה,
שדוקא מפי יהודים אלה נשמעים דברים כאלה; אותם היהודים ,וביחוד תה״ח
המובהקים שבהם ,מהדרים ומעררים על היתר מכירה בשביעית ,ואחת מטענותיהם,
שהרבה ראשונים סוברים ששביעית גם בזה״ז היא דאורייתא ,ויש לחשוש לדעת
זו ולא להכנם בפרצות דחוקות באיסורי דאורייתא ,למרות שחלק גדול מרבותיבו
הראשונים ,אשלי רברבי ,סוברים שזו רק מדרבנן ,ולמרות שלפי דברי מרן הכסף
משנה ,הלא גם דעת הרמב״ם שזו רק מדרבנן ,בכל זאת הם מוחים בחזקה .על
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההיתר מכירה ,שעיקר הסתמכותם של המתירים הוא ,ששביעית בזה״ז הוא מדרבנן,
מפני ,כך הם אומרים ,שיש לחשוש לדעה זו של הראשונים הסוברים שזו מדאורייתא.
אבל בשאלה זו ,שאלת ישוב ארץ ישראל ,עזבו את פסק ההלכה בשו״ע )אהע״ז ,סי׳
עד (.הפוסק מפורש שכופין את הבעל או את האשה לעלות לארץ ישראל ,מהנימוק
של מצות ישוב ארץ ישראל ,והם מסתמכים על דעה יחידה המובאת בתוס׳ כתובות
קי ,ולמרות שהרבה אהרונים כותבים שבדברי התוס׳ יש טעות סופר ,ותלמיד טועה
כתב זאת )עיין בפתחי תשובה שם באהע״ז הנ״ל ,שמביא דברי המהרי״ט ועוד
גדולי האחרונים( .במצות ישוב ארץ ישראל אינם חוששין כלל לחחמיו /כשיטת
הרמב״ן שזו מצוח ממנין חתרי״ג מצות שבתורח ,ואולי יש לחשוש לפסק הנפסק
בטור ובשו״ע שגם בזה׳׳ז יש מצות ישוב ארץ ישראל .וידוע ,שהרבה מהאחרונים
מסבירים ,שגם דעת הרמב״ם היא שישוב ארץ ישראל היא מצוה ,אלא שהיא איגד.
נחשבת במגין התךי״ג מצות ,וכך משמע מדברי הרמב״ם בהל׳ מלכים ,שאסור
לצאת מארץ ישראל לחו״ל .ולגבי מצוח זו אין חוששין כלל לחחמיר ,אלא אף
יוצאים בפומבי להכריע ההלכה והדין בניגוד לפסק ההלכה ,ולמה לא חששו היהודים
״המהדרין׳׳ האלו לחחמיר בשאלה זו ,שאולי מצוה זו היא מצוד .מן התורה ,כדעת
הרמב״ן ,ואולי היא נוהגת גם בזה״ז כדעת רוב רובן של הפוסקים הראשונים
והאהרונים ,איך אינם הוששין ״המהדרין״ הללו שאולי בהצהרתם זו ,שהיום אין
מצוד .בישוב ארץ ישראל ,הם נכללים בכלל של מונעים מלעשות מצוה ,אולי,
אולי ,ועם כל העננים והצללים בשטח היהדות הנמצאים והמרחפים בשמי ארצנו
הקדושה ,הלא הפסק הלכה •הוא ,שלעולם ידור בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה
גוים ,ואל ידור בחו״ל ואפילו בעיר שרובה יהודים — ,ומה עם פסק הלכה זו ?
הלא משום ישוב ארץ ישראל חתירו חז״ל שבות בשבת ,״אומר לנכרי וכותב שטר
מכירה״ )גטין ח ,ב ,בב״ק פ ,ב( ,ועיין שם בתוספת ובעוד ראשונים ,שלא בכל
מצות חתורח חתירו חחכמים שבות ,ורק במצות ישוב ארץ ישראל התירו.
ועוד טענה נגד המדינה :עצם הקמת המדינה לפני ביאת הגואל הרי זו כפירה
בביאת חמישיח ועברה על השבועה שהשביע הקב״ה את ישראל ״שלא יעלו בחומה״.
אך מכיון ששבועה זו אינה מובאת בפוסקים ,לא בראשונים ולא באחרונים ,הרי
נשאר לנו המאמר הזח בחוסר ביאור מספיק ,ויש לנו לבאר מה היא הכונה שלא
יעלו בהומה .האם כונת השבועה כלפי כל יחיד ויחיד הרוצה לעלות לארץ ישראל,
שבלי רשות הממשלח חשולטת ובנגוד לחוקיה אסור לכל יהודי ויהודי לעלות
ולהתישב בארץ ישראל ,מהמת השבועה הזאת — ,אם כד כונת השביעה ,אז ,נגיע
למסקנה המרה ,שההלק הגדול כיותר מהיהודים שעלו לארץ ישראל .בזמן שלטון
חטורכי ,ביחוד משנות תר״מ עד שנת תרע״ד באו כאן בעברה על השבועה ,שהרי
ידוע ,שהשלטון הטורכי לא הרשה לשום יהודי שבא מרוסיה הגדולה לבוא לארץ
ישראל ולהשתקע בה ,וכל מי שבא מרוסיה הגדולה ,כולל פולין ,ליטא ,לעטלאנד
ומחוזך וואלין ,בא רק כתיר ,ובנמל קבל פתקא אדומה ששם היה כתוב ,שרק
שלשח חדשים יש לו רשות להיות בארץ ולא יותר ,וכמה גדולים וצדיקים באו
לארץ ישראל והשתקעו בה בניגוד לרשיון הממשלה הטורכית .היו גם זמנים,
שאפילו כתירים לא הרשתה הממשלה הטורכית ליהודים לעלות לארץ ,וכל מיני
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
תחבולות עשו אנשי הישוב היהודי כדי להוריד את העולים מהאניות לחוף .וזוכרני
שבאניה אחת מלאה יהודים ת״ה נהבאו בסירות הקטנות )היו מכונים אז ״קיוקין״(
וכלפי מנהל המכס וההוף טענו שהיו שם רק עצים .האם כל אלו היו ח״ו עברינים ך
והנה המהרש״א מאיר עינינו ,ושם בתידושי אגדות הוא אומר :״ודאי דרשות
לכל אחד מישראל לעלות לא״י ,אלא שלא יעלו ביחד ביד הזקה ולבנות להם
חומות ירושלב ,ונהמיה שאמר ונבנה הומת העיר ולא נהיה עוד חרפה ,ברשות
המלך היה ,כמ״ש שם״ .וברור הוא ,שמה שהמהרש״א אומר שרשות ביד כל אחד
מישראל לעלות ,כונתו ,אפילו שלא ברשות הממשלה השולטת שם ,שהלא אם
ברשות ,הרי גם כל ישראל ביחד מותר ,אלא שההבדל בין יחיד וכל ישראל יחד
הוא בזה ,שאם העליה לארץ היא שלא ברשות הממשלה ,אזי ביחיד מותר וכל
ישראל יהד אסור ,שזה נקרא בחומה .עיקר פירוש זה של המהרש״א ,משמע גם
בפירוש רש״י שם ,שהוא מפרש ״שלא יעלו בהומה — יחד ביד הזקה״ ,הרי שגם
רש״י מפרש :״יהד״ ,אלא שהמהרש״א מוסיף עוד דבר בחידושו ,שלא עצם
העליה שלא ברשות הממשלה אסור ,אלא עיקר האיסור הוא ״בחומה״ ,כלומר
לבנות הומות ירושלם שלא ברשות ,ועל זה היתד .השבועה שהשביע הקב״ת
את ישראל .היוצא לנו מזה ,שכל ה״עליות״ הבלתי חוקיות בכל התקופות והזמנים
בימי הממשלה העוטומנית ,שלטון המנדט הבריטי ,שלא היו ברשות השלטונות
לא עברו על השבועה ,מפני :א ,שכל העליות היו מיחידים ,ויהיו היחידים כ מ ה
שיהיו ,אבל זה לא נקרא כל ישראל ביחד; ב ,שהרי לא בנו א ת חומת ירושלם
והשבועה ,לפי המהרש״א היתה ,רק ״בחומה״ ,כלומר לבנות את חומת ירושלם.
ועל הטענה של דהיקת הקץ שמשמיעים ,באמרם ,שאפילו אם נאמר ,׳שתקומת
המדינה וקיומה היתד ,ברשיון הממשלות )כמו שזו האמת( ,א ב ל משום ד ח י ק
הקץ יש כאן ,וזו גם כן אחת מהשבועות שהשביע הקב״ה את ישראל ״שלא
ידחקו את הקץ״ — ,תשובתנו :למדנו במסכת סנהדרין )צז ,ב( ״ולא כרבי ע ק י ב א
שהיה דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ )חגי ב ,ו(
אלא מלכות ראשון שבעים שנה ,מלכות שניה המשים ושתים ומלכות בן כוזיבא
שתי שנים ומחצה״ .והמהרש״א שם בחידושי אגדות מבאר וזה לשונו :״שהיד
יייא ,ש ה י ד
׳ "
ר״ע דורש את כ ל הפרשה על הגאולה
חגי הנביא עומד בגלות בבל וניבא עוד גלות אהת שתהיה אחר החורבן ב י ת
שגי ,ומעט היא ,שלא יהיה מאריך אותו הגלות ,אלא בפולמוס של א ס פ ם י נ ו ס
וטיטום ,עד מלכות בן כוזיבא ,שהוא יהיה מ ש י ח . . .ואמר שאינו כן ד ה ק ר א ל א
מתפרש כך• ,אלא שחנביא עמד בגלות וחורבן בית ראשון ,ואמר ע ו ד ג ד ו ל ד
וכבוד יהיה לישראל ,ומעט כבוד יהיה לנו ,אלא מלכות ראשון ע׳ שנה ,ו מ ל כ ו ת
הורד־וס נב .ומלכות בן כוזיבא רק ב׳ שנים ומחצה .ולא •יהיה הוא משיח״ .כ י א ו ר
הגמרא ,לפי פירושו ש ל המהרש״א הוא :החכמים שחלקו על רבי עקיבא • ,ב ע נ י י
ל מלכות
׳
בר כוזיבא ,והחליטו
בן כוזיבא ,רק מעט כבוד יהיה לנו וממילא מובן שהוא אינו משיח• א י א ם ד ,ו
אינו משיח ,א״כ כל המלהמה שבר כוזיבא ניהל עם הרומאים ה י ת ה .ד ח י ק ת י
וגם מרידה באומות ,והרי זו עברה שעבר על השבועות שהשביע ה ק ב ״ ה ' א ת
ישראל ,ואיך יכולים אנו לקרוא למלוכה זו ,שהיא נתנה לזמן קצר כבוד ל י ש ר א ל *
ת
ה ע ת י ד ה
ש
ה
ו
א
א י נ ו
מ ש י ח
פ י ר ש י
ו ז
א
ת
ש
ע
ו
נ ב י א ת
ד
א
ח
ח ג י
ת
מ
ע
ט
ה נ ב י א
ע
א
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ממשלה ושלטון שהוקמו ע״י עברת השבועות מתפארים שזו כבוד? לכן
,מוכרחים לומר ,שדחיקת הקץ נקרא רק על המשיח ,כלומר קץ המשיח ,ומכיון
שנתברר שבר כוזיבא אינו משיח ,הרי זו כבר אינו דתיקת הקץ ,אלא סתם שלטון
יהודי בארץ ישראל ,וזה לא נקרא דהיקת הקץ ,ואולי ,זה מרומז בפירוש רש״י
בכתובות קיא ,ששם מבאר רש״י את דחיקת הקץ ״שלא ירבו בתחנונים על כך
יותר מדי״ ,ומדוע לא מפרש רש״י פשוט שמדובר בדחיקת הקץ ע״י מלחמה ן
,אלא רש״י סובר שאי אפשר להביא את מלך המשיח ע״י מלחמות שישראל תעשה,
.ומוכרחים לומר ,שכונת הגמרא שלא ידחקו את הקץ ,היא ,דחיקת הקץ ע״י תפלות
ותחנונים יותר מדי.
וביהודה ועוד לקרא .גביא מה שהגה״ק רבי יהושע יהודה לייב דיסקין זצ״ל
.אמר .ב״הפלס״ )ירהון רבני ,שעורכו היה הרה״ג ר׳ עקיבא רבינוביץ זצ״ל ,הרב
מפאלטאווא ,שהיה מראשוני הלוהמים נגד ההסתדרות הציונית ,וירהון זה שימש
כבטאון למלחמה זו( משנת תרס״ד ,עמוד ,435כתב שם הרה״ג זאב רקווסקי,
ר״מ בשקלוב ואח״כ בוויטעפסק ,שהיה מבאי ביתו של הגרי״ל דיםקין זצ״ל,
ושימש אותו .הוא מציין — כך כתוב ונדפס ב״הפלס״ — ״כי שמע מחגרי״ל ז״ל
באור מאמרם ז״ל ,״זכו עם עננא שמיא — ע״י נסים ונפלאות ,לא זכו ,כבר
אנשא — תהיה אתתלתא דגאולה ברשיון הממשלות״ .דברים אלו אמר הרב ז׳
רקוסקי ,ש״עד אשר נודע לו מחספר ״ציון במשפט״ יחם הציונות ל ה ד ת . . .לא
׳הביט בה דחיקת הקץ״ ,מפני ששמע מהגרי״ל דיסקין הדברים חנ״ל .עדות זו נדפסה
באותו הירהון שגיהל מלהמה קשה ותקיפה נגד הציונות ,ועורך חירחון הרב
מפולטאווא היה קרובו של רבנו הגרי״ל דיסקין ,וברור שיש להסתמך על אמיתותם
של הדברים.
נימוקים של היהודים האלו ,שלא הסכימו שבכלל עמדנו במצב של סכנת
נפשות 'לפני המלהמה האחרונה וממילא אינו מתאים הביטוי הצלה ופורקן ,שאם
היו הציונים מוותרים על המדינה והשלטון ,הרי היה שרוי שלום ושלוה ,שקט
ובטחה ,והשקפתם־הם ,שמכיון שראשי השלטון הם עבריינים ,פורקי עול תורה
ומצות ,הרי יותר טוב ויותר בריא שנכרים וזרים — יהיו מי שיהיו — ישלטו
עלינו ,ואל ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים .כתשובה על השקפה זו ,שלפי
דבריהם נובעת השקפה זו מיראת שמים טהורה ,מאהבת תורה ויראת חטא ,נצטט
מה שרבותינו הראשונים אומרים על ״כגון זה״ .על הפסוק בשיר השירים <ו ,יב(
״לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב״ ,מפרש רש״י שם במלים אלו ״לא
ידעתי ,כנסת ישראל מתאוננת ,לא ידעתי להזהר מן ההטא ,שאעמוד בכבודי,
בגדולתי ,ונכשלתי בשנאת חנם ומחלוקת שגבר במלכי בית חשמונאי ,הורקנוס
ואריםטובלום ,עד שהיה מביא אחד מהם את מלכות רומי וקבל מידו המלוכה
ונעשה לו עבד ,ומאז ,נפשי שמתני להיות מרכבות ,להרכיב עלי נדיבות שאר
א ו מ ו ת . . .נפשי שמתני ,אני בעצמי מניתים עלי״ .וגם הרמב״ן בפירושו על התורה
כותב :״ועל דעתי גם זה ירמוז ,כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום ,כי מלכי
בית שגי באו בברית עם הרומאים ומהם שבאו ברומה והיא היתה סבת נפילתם
בידם ,וזה מוזכר בדברי רבותינו ומפורסם בספרים״ )רמב״ן ,ריש פרשת וישלח(.
והנה ,ידוע ומפורסם ,שמלכי בית חשמונאי בימים אלו היו צדוקים ,וטבח רב עשו
53
www.daat.ac.il
/
1
היהודים הרצוג
דעת -מכללת
הנ״ל ,ודאי יותר ראוי ויותר רצוי,
אתרשל
בפרושים ,והרי לפי השקפתם
שהרומיים ימשלו ולא מרשיעי בני ברית ,ואנו רואים שדעת רבותינו הראשונים,
שבלי שום ספק שדבריהם מושתתים על יסודות של חז״ל ,היא לגמרי שונה מדעתם
והשקפותם של ה״מהדרין״ האלה .היוצא לנו מזה ,שיש מקום רב לומר ,שלפי דעת
רבותינו הראשונים ,רש״י והרמב״ן ,אסור להכניס שלטון זר על ישראל במקום
שלטון יהודי ,ואפילו אם ראשיו ומנהליו הם עוברים על דת ישראל.
זאת ועוד ,אפילו אם נניח ,שבמקרה של סכנת מלחמה ,שזו היא סכנת נפשות,
ראוי וחובה לוותר על השלטון והמדינה ,ואפילו אם נניח ,שע״י הויתור על המדינה
יבואו שלום ושלוה ,וממילא אין זו שאלד .של פיקוח נפש הדוחה שבת וכל איסורי
תורה — ,אך אם לדין יש תשובה ,שהמציאות היא שלא יוותרו ,ואפילו אם אי־הויתור
הוא שלא לפי ההלכה ,אבל העובדא היא שלא יוותרו ,ושוב יש כאן סכנת נפשות,
ודבר זה למדנו מדברי ״מגן אברהם״ על דברי השו״ע אורח חיים ,סימן שכט,
סעיף ז :״יש מי שאומר ,שבזה״ז אפילו באו על עסקי ממון מהללין השבת ,שאם
לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו ,יהרגנו והוי עסקי נפשות״ ,וכתב על זה
המגן אברהם שם ״וצ״ע ,ויניחנו ליקח הממון ולא יחלל שבת ,ואפשר כיון דאין
אדם מעמיד עצמו על ממונו ,חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג ,ולכן מחללין,
אבל באדם יחיד ,יניח ליקח ממוגו ולא יחלל שבת״ .ביאור דברי המג״א ,שאע״פ
שהעמידה כנגד השודדים היא נגד הדין ,אולם אנו צריכין לחשוש ,שאחד מהצבור
כן יעמוד נגד השודדים ,והוי כבר םכ״ב ,ומותר לחלל שבת על זח ,וא״כ ,גם
במקרה זה ,הלא ודאי חלק גדול מהצבור לא ירצה לוותר ,והמציאות תהא שהערבים
יכריזו מלחמה ,והוי סכ״נ ,ושייך ״הצלה״ ,וכשנצלגו הרי החובה לגו להודות לה׳
על התשועות ועל הפורקן.
ובנוגע לנסים ונפלאות בצורות השונות שקרו לנו בימי המלחמה כאשר
התאחדו עשרות מליונים ערבים ,מזוינים בכלי משחית המודרניים ביותר וקמו
עלינו להרוג ולאבד את כל הישוב בארץ ישראל — ,הרי מי שלא רוצה להסכים
על זה ,הוא ממש מכחיש לא רק הנסים והנפלאות שה׳ עשה לנו ,אלא הוא מכחיש
המציאות ,ואין כדאי לחתוכח על זה כלל וכלל .ועל הדיבורים המוזרים שמשמיעים
היהודים .קאלו שהרי הצבור חחילוני לא חזר בתשובה ,ואיך נוכל להסכים שה׳
עשה נסים לעברינים על התורה ,כדאי לצטט דברי רבנו הגאון ר׳ יהונתן אייבשיץ
זצ״ל בספרו יערות דבש ,ואלו דבריו :״אבל האמת העיקר נם שהיה בחנוכה ,כי
בכל צרות שבאו לישראל בצר לישראל ושבו אל ה׳ בכל לב ויצעקו אל ה׳ וירחם
עליהם ויושיעם ,בגלות אנטיוכום ימ״ש ,גלו ישראל בעוון הפריצים ומלשינים
וכדומה ,והם שקרו ולא שבו אל ה׳ כ ל ל . . .כמה רעות עשו ישראל והם היו סיבה
לביאת יונים לא״י ,והם לא שבו ועמדו במרדם כנודע ,ועדת חסידים אשר היו
עם מתתיהו ובניו ,הם לא היו מעולם בעדת החטאים ,וא״כ אץ זה מגדר להושיע
לישראל ,רק ה׳ חנן על עמו והושיעם אפילו בלי תשובה כלל ,וזהו הנס שהוא כנגד
חק א ל ק י ם . . .וזה בגדר נס גדול נפלא שיעשה ה׳ דבר בלתי תשובה״ )יערות
דבש ,חלק ראשון ,דפוס לעמברג ,עמוד סא ,ב(.
אולם לצערגו :שגוי — במקומו עומד.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע ב כ ר ן
בין
מה
שאול
לדוד
כשהלך שמואל למשוח את דוד ,היו מלאכי השרת
מקטרגיו אותו לפגי הקדושיברוד־הוא ,ואמרו:
רבונו של עולם ,מפני מה גטלת המלכות משאול
ונתת לדוד!
אמר להם י א נ י א ו מ ר ל כ ם מ ה ב י ן
ש א ו ל ל ד ו ד וכוי•
פס״ר פיח ,שוחיט תהלים כז
ח.
לרעך הלווב מ מ ך
כל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרקים בגליונות הקודמים:
א.
איך אלך
ב.
עגלת בקר
ג.
וירב בנחל
ד .חטאת קסם
ח.
בעין דורי
ו.
מלכות שעה
ז.
קשה כשאול קנאה
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לרעך ה ט ו ב מ מ ך
ובזה אנו באים אל השאלות האחרונות:
מה ראה ה׳ לייסר כל כך את שאול ,האם לא די שנטל ממנו את המלוכה,
ולמה הוסיף עוד להרגיזו במידת הקנאה 1
אמנם כן .ה ר ג ז ה זו היתד .גם מ כ ו ו נ ת ו מ ו ד ד ג ת ,מראשית תוכחתו
וער אחריתה.
והחלה בחטאו הראשון ,בגלגל ,כאשר לא הוחיל לשמואל למועד הימים.
נ*אמר שמואל אל-שאול נ ס כ ? ת
לא שמךת את מצנת ה׳ $8קיןז א ? ר צ?ך
כי עתה הכין ה׳ את-ממלכתף אל לשךאל עד-עוןם:
ועתה ממ?כתף לא תקום
בקש
י
?
ה׳ לו
א
*
איש
?*$ $1
ת
,
כ ין ל ב י נןצוהו ה מ ג י ד על-עמו
א^י־ *!ף
ה ׳ :
)יג..יג-יד(
ובאחרון הכבידה:
כי ?)אםת א ת -ך נ ר ה׳ ףמא?ף ה׳ ?היית מלך על־?שךאל:
ףאמר א?יו שמואל לןרע ה׳ $ת ממלכות לשךאל נןץליןז היום
ונתנה
?ר?ף
)טו .כג ,כו ,כח(
ך.טיב
כאן יש לזכור ,כי שאול הוא זה ,שהכפיל בו הכתוב כ י ט ו ב .
ושמו שאיל
ןאין
?חוד
וטיב
א י ש מ 3 •1י ל ש ך א ל
טיב
ממני
)ט .א—ב(
וכנראה ה ט ו ב הזה התכוון על מדת ענותנותו ,כי עליה שיבח אותו שמואל,
לפני העם במצפה:
כשבאו ואמרו לו לשאול דבר המלוכה ,אמר להם :אין אני ראוי למלוכה,
אלא שאלו באורים וחומים ,אם ראוי אני ,ואם לאו הניחו לי .מיד החביא
את עצמו ,עד ששאלו באורים וחומים :ויאמר ד׳ הנה הוא נחבא א ל
ה כ ל י ם — באורים וחומים.
מיד :ויאמר שמואל אל כל העם ה ר א י ת ם א ש ר ב ה ר ב ו ד ,כ י
)ילקוט שמעוני קי״א(
איו כ מ ו ה ו ב כ ל העם.
,
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובתנה
לרעך ה ט ו ב ממך.
בכל שתתחסר מן האדם איזו טובה ,יצטער ויתעצב .אך שבעתים ע ר ל כאבו
בהוודע לו ,כי זה היקר בלקח ממבו וביתן לאיש אחך .כך למדבו בתורה ,בדברי
השוטרים אל העם בצאתם למלחמה:
מי האיש אשר ?בה בלת־הךש ןלא ןןבכו ?.לך ןןשב לביתו
9ן־;מות נמ?ח?ןה
8ס ר ! ח נ 5נו:
ואיש
1
ומי ןזאיש $עןר נטע כרם ןילא ח?לו ילך ןי&ב ? ביתו
פן;-מות במלחמה
ואי#
אסר
ןחללבו:
ומי־האיש א ע ר ארש אשה ןלא ^?ןחה !?ך ןי־שב ?ביתו
מ־ימות במלחמה ו א י ש
א ס ר ל ל ,ח נ י -
)דברים כ ,ד -ז (
רש״י מאיר בדרד קצרה:
ואיש אחר יחנכנו — ו ד ב ר ש ל ע ג מ ת נ פ ש ה ו א זה.
ובוודאי שגם זאת הייתה בכוונת ח׳ ,כאשר שלח למשוח את דוד ,בעוד שאול חי
וממשיך במלכות .כי בעת תת רוח ה׳ על דוד ,סרה רוח ה׳ מעם שאול.
נלקח ^מואל את-קךן ה^ןמן ןלמשח אותו בקרב א9יו
ותצלח
ורום
ח׳
ר ו ס ה׳
אל
ןזךה
מעם
ןוד
מקיום
שאול-.
ה ה י א ו קל ? ל ה—
)טז .י ג -י ד (
יגיד הכתוב שמיד כאשר נמשח דוד למלך ,מיד צלחה עליו רוח אלקין
• -
קדישין ומיד סרה רות ד׳ מעם שאול.
והיתה אצלי הסיבה בזה ,לפי שלא היה זה הרוח לבד ,רוח הגבורה אשר
ימצא בגבורים רבים יחד ,אבל היה הרוח גודל הלב ,ברוח משפט וברוח
בער ,כפי הראוי למלד ישראל בפרט.
וזה היה בלתי אפשר שימצא בשניהם יחד ,לפי שאי אפשר לשני מלכיס
להשתמש בכתר אחד.
ולזה לא נזכר בשאול קודם לזה שסרה ממנו רוח ד׳ ,גם אחרי חטאו ו ג ז ר
)אברבנאל(
_
עונשו כי אם"אחרי שנמשח דוד.
ת
ובןגתתו רוס-ךעה מ א ת .ה ׳ —
האין זאת הרוח הרעה ,כי הרגיש שאול ברגע ההוא כי ה ו ס ר מ מ נ ו ה כ ת ר
ה ר ו ח נ י של מלכות ישראל ,ו נ י ת ן ל ר ע ה ו ה ט ו ב מ מ נ ו .
.58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אף הקנאה התווספה בלבו ,בידעו שרוח ה׳ שגיתנה לרעהו ,דרגתה גדולה משלו.
וזאת רוח הגבורה העירה את דוד להרוג את הארי והדוב והפלשתי ,וכן
רוח הקודש נולדה בו מהיום ההוא ומעלה ,ואמר השירים והמזמורים ברוח
הקודש ,שנולדה בו.
)רד״ק(
כי בכלל ר ו ח ה׳ רוח הקודש ורוח גבורה.
התרגום על חכתוב ,ותצלח רוח ה׳ אל דוד מהיום ההוא ומעלה — ושרת רוח
ג ב ו א ה מן קדם ה׳ על דוד .ואילו על הכתוב ורוח ה׳ סרה מעם שאול —
ורוח ג ב ו ר ה מן קדם ה׳ דהות עם שאול עדת מינה.
את ההבדל הזה נמצא ,אם נשוה את הכתוב בשניהם; כאשר ניתן השמן על
ראשו של שאול לא מיד צלהה עליו הרוח כי אם אחרי בוא עליו כל האותות אשר
נתן לו שמואל ואחרי פגשו את חבל הנביאים ו י ת נ ב א ב ת ו כ ם .
ון^או שם 0ג??תה והנה ןז?ל־נבאים ללןךאתו
נת??ת ן^יו רות $ל ק י ם נלת33א ?תו?ם:
ואצל דוד כתוב
נלמשח אותו—1ת?2ח דיס ה׳ אל ןןד מהיום ההוא ן?ע?ה.
משיחה מסותרת זאת ,הייתה גם הסיבה לזמן את שני המלכים ,אשר בטרם
יכירו זה את זה ,יראים הם זה מזה.
ועתה ישבו יהדיו זה מול זה ,בעל כרחם ושלא בטובתם.
ניאןורו ??די־שאול איןיו הנה־נא דיס ןןלקים מגערתך:
יאמר נא אדננו עבךיןל ל?ניף לגלןשו איש ידע מ23ן ?3נ1ר
ןל.יד .כל,יות ^ י ף ריס־אלקים ן ? ה ןנ3ן ?;דו ןטוב ?ך:
האם הסרו מנגנים בבית המלך או בין סביביו ,ולמה היו צריכים הזמנה מיוחדת
לבקש א י ש י ו ד ע מ נ ג ן ב כ נ ו ר ?
גם עבדיו לא ידעו .אבל שאול ידע ,כי לא כל תופס כנור יוכל להרגיע את רוחו.
על כן היה צריך לראות לו את ה א י ש אשר י י ט י ב לנגן.
נ*אמר שאול א ל $ -ב ך ו ךאו^-א לי איש היטיב לנ3ן נחכיאוסם א^י:
נ!ען אןזד מןז^ךים ףאמר הןה ראיתי 3ן ללשי ןיית ?3זזמי
ידע נ2ן ןגבור ןולל ןאיש ??ןזץה ונבון ן ? ד ןאיש תאר נה׳ עמ:1
)טז .יג—יח(
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מי הוא זה אחד מהנערים ? ולמה הוא מוסיף ומרבה כד ,לשבת את דוד לפני שאול ?
מתי והיכן הכיר זה את דוד בכל הסגולות האלה ?
האם אוהב הוא האיש הזה לדוד ואת טובתו הוא מבקש להביאו לפני המלך,
ולא ידע כי רעה היא לו?
או כי ידע את כל זאת ,והוא שונא לו מתמול שלשום .אליו גונב הדבר אשר עשה
שמואל בבית לחם ,ועתה מצא מקום ׳להבעיר עליו את קנאתו של שאול.
הז״ל גילו לנו ,כי הוא ד ו א ג ה א ד ו מ י .
מגלן דדואג הווה ו כתיב ה כ א :״ויען אחד מהנערים״ וכתיב התם )שמ״א
כא ,ח( ״ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני ה׳ ושמו דואג
האדומי אביר הרועים אשר לשאול״) .רש״י — אלמא ההוא מיוחד שבנערים,
)סנהדרין צג ,ע״ב(
דהיינו דואג(.
דואג האדומי ׳ אותו נכיר כשונאו הגדול של דוד רק אחר כך ,הלוא הוא אשר
שנאתו אכלה את נוב עיר הכהנים.
תהילתו כאן היא .אך עדיין הוא מסתתר ,והוא ״אחד מהנערים״.
ואלד .דרכי חנף מראשיתם .הוא עומד לפני שאול ומספר כאילו לפי תומו בשבחו
של חמנגן ,ולשונו מרמח.
3י י ת
5
^
ז ב
^ ?
5 5
ש
י *< 9 ? 9ה ו ^
ן ז :
)תהלים נב ,ד(
וכל המספר בטובת חבירו בפניי שונאיו הרי זה אבק לשון הרע ,שזה גורם
לו שיספרו בגנותו ועל זה העניין אמר שלמה מ ב ד ד ר ע ה ו ב ק ו ל
ג ד ו ל ב ב ק ר ה ש כ ם ,ק ל ל ה ת ח ש ב לו) .משלי כז .יד(.
)רמב״ם הלכות דעות ז ,ד(
הוא בא ליעץ למלך כדי להטיב עמו ,אך בלבו הוא צוחק צהוק שטן ,ונהנה לראות
את שאול הולך ונזעם ,הולך ונסער ,לשמע כל שבה ושבה של דוד.
ואמר רב יהודה אמר רב :כל הפסוק הזה לא אמרו דואג אלא בלשון הרע:
יודע נגן — שיודע לשאול; גיבור חיל — שיודע להשיב; איש מלחמה —
שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורח; איש תואר — שמראד .פנים
בתורה )רש״י :שמביא ראייה לדבריו(; ונבון דבר — שמבין דבר מתוך
ד ב ר ; והי עמו — שהלכה כמותו בכל מקום.
בכולהו אמר להו )שאול( :יהונתן בני כמוהו; כיון שאמר וה׳ עמו ,דבר
)סנהדרין צג ,ע״ב(
שגם בו לא היה — חלשה דעתו וקינא בו.
י ה ו נ ת ן בבי כמוהו.
אולי התנחם עוד שאול בלבו ,כי רעהו הטוב ממנו ,יהיה זה יהונתן.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נלשלח שאול מלאכים אל-לשי נ*אמר חילוקה אלי את־ןץד בנף אשר
)ט׳׳ז ,י״ט(
בצאן:
לא תמיד ירהיב ככה הכתוב לספר ולפרט ,ברצותו יקצר בכגון זה מאד )״וישלח
ויביאהו״ טז .יב( — ובודאי יש טעם להרחבה זו ,כמו שיש טעם בקיצור ,לפי
עניינו שם.
בפסוק שלפנינו אולי רצה כי נרגיש את שאול כשהוא מהסס ומהרהר לקראת בואו
של זה המנגן.
נלקח לשי ךןמור לןזם ןצאד !לן וגדי עזים אחד נלש?ח ?!ד-ךןד ?נו
א'־?י
א י ל
<־״ .כ(
והנה אין ספק כי רעדה אחזה את ישי בראותו את מלאכי שאול באים בעד
דוד ,והוא רך ומשוח מ ל ך . . .א ו מ ר בלבו ,אולי נודע הדבר לשאול ואת
נפשו יבקש ,או לחקור דבר על מה בא שמואל בית לחם וקידשם
)אלשיך(
בזבח.
.צ ^ •
בודאי כי לפי תומו שלח ישי ביד בנו דוד מנחה צנועה אל המלך ,מתוצרת ביתו:
ח מ ו ר ל ח ם ,נ א ד י י ן ,ו ג ד י ,ע ז י ם .ולא העלה על דעתו כי שלוש המתנות
האלה יהד יזכירו לשאול את יומו הראשון במלכות.
ומצאוך שם שלשה א^שים ז?$ים אל-האלקים בית־אל
אןזד נ#א 7ן!לשה גןלים ןאהד נ #א ? ן 0ת פןרות להם
)י,
ןאןזד ג*א נבל־??]•
ג (
ןןזיה בהיות ריס־^לקים אל-שאול ףןקח ןןד את ןזפנור ונ*ן !•ידי
ולנח לשאול וטוב לו ןקיךה מ ע ? ו ריס * ר *
ה :
)טז ,כ(1
אולם מעט מאד רווח לו לשאול .כי ככל אשר היטיב דוד בנגונו כן התעורר בלבו
של שאול ההשד עם הקנאה ביחד .כי מי הוא זה היושב ממולו ׳)ראה רש״י במדבר,
בלק ,כב ,ה( ומטיב כל כך להשיב ל ו את רוח ה׳ אשר לוקחה ממנו ,האם לא הוא
זה אשר זכה במקומו ,ב ר ו ח נ ב ו א ה מן קדם ך /בשפע ךב מ מ נ ו ?
וידמה שהיה הכוח הזה לדוד בפרט ,והוא ענין אלקי .ונרמז בזה באומרו:
ו נ ג ן ב י ד ו ו ט ו ב לו .כי היה הכוח הזה מיוחד ליד דוד .ובזה הורה
שכבר היה עליו השפע האלוקי ,להיות דוד נעים זמירות ישראל ,ושניגונו
)אברבנאל(
ערב אצל השם יתברר.
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדומה לזה .היה ,כאשר הופיע דוד פתאום במערכה ,ביום הארבעים של גלית.
ארבעים יום עמד הפלשתי הערל הזה וחרף מערכות ישראל השכם והערב ,ולא
היה איש מגבורי שאול אשר יקום כנגדו להציל כבודם של ישראל וכבודו של
שאול )ברו לכם איש וירד אלי — לשאול התכוון — ראה בת״י(
ןכל איש לשךאל ?ךאותם את האיש וןנםו מפניו נליראו מאד:
עד שבא דוד.
ןלשמעו !!ךבךים אשד ךבר־ןיוד ניגידו לפני־שאול
נללןסהי:
נ*אמר שאול אל ךןד לך נה׳ לוזיד־ז עמך:
נלל3ש שאול את דוד מ ך ו ונתן קי3ע נחו#ת על־רא־שו
נללבש אותו שריון:
"י י
ז
)יז ,לא ,לז ,לח(
כמה שמח שאול לקראתו ,את ברכתו נתן לו ובמו ידיו תלביש אותו מדיו.
אבל תוך כדי מעשה ,נהפכה חשמחה לתוגה ,ו נ ת כ ר כ מ ו פ נ י ו ש ל ש א ו ל .
כיון שהלבישו בגדיו ,והיה ראוי למלכות — מיד היו עשויין לו
)יבמות עו >:תנחומא אמור ו(
מדיו נהפכו להיות כמידת דוד ,משנמשח בשמן המשחה ,אף שהיו של
שאול ,שהיה •גבוה מכל העם משכמו ומעלה .וכיון שראה שאול כך ,הכנים
בו עין רעה.
)רש״י(
והרגיש דוד בדבר — ו י ס י ר ם ד ו ד מ ע ל י ו .
כי בהתלבש אדוננו דוד רוח עצה וגבורה מאת ה׳ ,ללחום מלחמת הפלישתי
הלזה אשר חרף מערכות אלקים חיים — לבשתו רוח ה׳ ונתעלה עילוי
רב וזיז אפו השתנה לכבוד ולתפארת ,בעיני שאול ובעיני אבנר ,אשר היו
הגדולים בעם והיותר קרובים אל הרגשה זו ,עד ששממו עליו במחשבותיהם,
)עקדת יצחק שער טו(
ונתעורר שאול ראשונה לשאול בן מי זה הנער.
ןכךאות שאול את ךוד יו$א ??!כאת ןזפלקזתי
אמר אל ?8נר שר הצבא ?ן־םי־זה ןזנער * ? 3י
:
) י ז ׳
וכי לא היה מכירו? אתמול הוא משלח ואומר לישי ,יעמד נא הנער לפני,
כי מצא חן בעיני ,וכתיב :ויאחבהו מאד ויהי לו נושא כלים — והכא
הוא שואל עליו
אלא כך אמר לאבנר :צא ובדוק מאיזו משפחה הוא ,אם מפרץ הוא ,אם
)יבמות עו—עז(
מזרח ; אם מ פ ר ץ ה ו א — מ ל ך ה ו א .
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
ייסורי הקנאה הללו ,אשר נתנו לשאול בכוונה ובהדרגה בשבעה שלבים ,בודאי
שהיו י י ס ו ר י ה ע ר ה .
אבל יסורים אלה יסורי־הערה הם ,להעיר הלב לתשובה ,כי אולם •לא
נבראו העונשים אלא בהעדר התשובה.
)דרך ה׳ להרמח״ל ,פרק ג׳ ,בהשגחה האישית(
יש ח ס ד גם ביסורים ,והוא כשהם נמדדים במדד ,כנגד מדד ,או בתזכורות
אחרות ,כגון גגעיי הצרעת הבאים לעורר את האדם על עוון לשון הרע שבידו
)ראה רמב״ם הלכות טומאת צרעת טז ,י׳; ובירמב״ן ובספורנו בויקרא יג ,מז(
ותש לחפש בעונש גם את ה נ ס י ו ן ,כי הוא מעמיד את האדם על אותו מסלול
שעבר בו בהטאו ,ועכשיו בכיוון ההפוך ,על מנת שיתגבר האדם ,וישוב באותו
המסלול אל מקורו )ראה רמב״ם ,הלכות תשובה פרק ב׳ הלכה א׳(
ולך
א ד ן י ןח$ד,
כי־ןןתה
תש?ם
לאיש< .ימע#הז
)תהלים סב ,יג(
לכן מותר ואף ראוי לשאול ולחקור על עונשו זה של שאול ,כיצד הוא מתייחם
אל חטאו ,ומהי מידת הנסיון ש ל ו ן
ההכרה בדברים האלה תסיר מלבנו בראש וראשונה את הצער ,על זה שהרגיז,
כביכול הקב״ה את יצר הקנאה על שאול ,ושאול איש עניו מאד ,בחור וטוב,
אשר ברח מן השררה ונהבא אל הכלים.
שהיה ענו ,ואוכל חולין בטהרה ,ומבזבז ממונו ,וחס על ממונם של ישראל,
ושקל כבוד עבדו ככבוד עצמו ,ושהיה ירא חטא.
)פם״ר טו ,מדרש שמואל יז(
כדי להשיב על זה ,נסכם בקצרה את אשר כבר למדנו בפרקינו הראשונים.
סגולת נפשו של שאול היתד ,ה ע נ ו ה .בזכותה הגיע למלכות )תוספתא ברכות
ד( .ובעלותו במעלות המלוכה נבדקה מדת ענותנותו ,ושם גכשלה.
חטאו ב א ו מ ג ו ת ה מ ל כ י י )עפ׳׳י ס׳ העיקרים( ,ב ס ו ר ו מ ן ה מ צ ו ו ה ,גרר
את החטא השני ,ב ר ו ם ל ב ב ו .
מעמדו הגבוה ,שחייב הטלת אימתו על העם ,הוא שגרם למידת ענותנותו הסגולית
לנטות מן המיצוע אל שני הקצוות ,אשר שניהם רע; אל שפלות הרוח מזה ,ואל
גסות הרוח מזה) .ראה שמונה פרקים להרמב״ם פ״ד(.
מפני מד ,נענש שאול ו — מפגי שמחל.על כבודו.
)יומא כב(:
שאול מלך ישראל ,גסות רות היתד ,בו ,לפיכד נהרג ונעקרה ממנו מלכות.
)תנדבא״ר כט(.
www.daat.ac.il
63־
אתר דעת -מכללת הרצוג
והאמת ששני הקצוות חאלד .חוברו לו יחדיו ויצרו את מעגל החטא.
בגלגל הוא מודה:
כי-ךאיתי ני־נפץ ה?ם ה ? ל י ־
) ע ״
י א (
ואחרי כן בעמלק:
פי :ךאתי את העם ואשמע ?קוןם
) ט ו ׳
כ ד (
הלא יראתו היא כםלתו ) נ ס ב ל ת ! יג ,יג; וראה איוב ד ,ו(.
כי לא את העם הוא ירא ,אלא כדי להחזיק במעמדו ובכבודו עשה זאת.
ועל כן לא הוחיל לשמואל בגלגל:
ה
ה;
)יג ,י
ואקג^^ק ג ? * ? ^ 8
וגם אחרי נצחונו־כשלונו בעמלק ,בטרם ראה את שמואל מיהר הכרמלה להציב
לו יד:
ו!קזכס שמואל ללןראת שאייל נ ב ק ר
ב (
ניגד ?שמואל לאמר ?א־שאול ם2ךמלה והנה מציב לו יד, .
)טו ,יב(
י
י י ' יי־
י
האיש אשר בתחילה היה ירא מפני הכבוד ומפני השררה וברח מפניהם ,עתה הוא
הפך להיות רודף אחריהם.
תוך כדי ווידויו על החטא ,הוא מחזיק בכנף מעילו של שמואל ומפציר בו כי יחוס
על כ ב ו ת ל ע י נ י ה ע ס.
נ*אמר חטאתי
עתה כ1יךני נא נןד-זקןני עמי ונ$ד לשךאל
אילקיך:
והשתחויתי ?ה׳
ושוב עמי
י
״י
, – , . , .״ . .
מ
,
י)טו ל(
על כן עונשו של שאול לא היה די מ ט י ל ת המלכות ממנו ,כי אם בבדי למלא
חסרונו לתיקון מידותיו ,היה צריך ל י י ס ו ר י ם ש ל ק נ א ה .
וירא א ל ק י ם את כל אשר עשה ו ה נ ה טוב מאד
)בראשית א ,לא(.
רבי נחמן בן שמואל בן נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר:
הנה טוב מאד — זה יצר טוב .ו ה נ ה טוב מאד— זה יצר רע.
וכי יצר הרע טוב מאד? אתמהא!
אלא ,שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד,
ולא נשא ונתן.
)נ״א :שאילולי ה ק נ א ה אין העולם מתקיים לפי שאין אדם נושא אשד,
ובונה בית וכר .שו״ט תהלים ל״ז( וכן שלמה אומר )קהלת די( כ י
היא קנאת איש מרעהו.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
*מד רב וזוג*:
^ ^ _
ן ע ה
ן ץ
^
^
^
ט ו ב
מ א ו
-וו * ז ז ז ימוד*
רבי מידת יגזוריג מובמ נמוד ו *זבוז^ו1
*לא סצל ידיה הבריות באים לחיי הצולב הבא .ובן שימה
ודרך
א ו נ י י
) מ
ח י י ם ת ו כ ח ו ת מוסר.
אמר רבי שמעון בר אבא:
הנה טוב מאד — זו מידת הטוב .והנה טוב מאד — זו מידת הפורענות•
וכי מידת הפורענות טובה היא ז אתמהא!
אלא ,ש ו ק ד ע ל ה פ ו ר ע נ ו ת ,ה י א ד ל ה ב י א ה .
אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא:
כל המידות בטלו .מידה כנגד מידה לא בטלה.
)בראשית רבד ,ט׳(
־ב
ועוד יש להכיר את החסד שביסורים ,בהיותם ניתנים מדרגות מדרגות מן הקל
אל הכבד .הלא היא התכנית המחנכת ,שבידי השופט העליון המבין את נפש האדס
על כן הוא שוקד על הפורענות ה י א ך להביאה.
׳
ואמנם עוד סיבה אחרת נמצאת להם על פי דרכי המשפט והגמול ,והוא,
כי הנה גזר השופט העליון יתברך ,שמתולדות מעשה האדם עצמו ,יהיה
היעזרו ממנו יתברר ,להקל לו השגת שלמותו והינצלו מן המכשולים
כעיניין שנאמר )שמאל א׳ ב ,ט( ר ג ל י ח ס י ד י ו י ש מ ו ר .
)דרך ד׳ ,שם(
ואולם וודאי ,שגם בזה מדרגות יש
זןלא־תלן לבות הוא-יבין וצןןר נקשף הוא ילע
ב
יי״^י ל 9ל ?**יי
ם
)משלי כד ,יב(
ראשית הקנאה שהובאה לשאול עוד בגלגל היתד ,קלה .גם הלשון שנקט בה שמואל
לא היתד ,עדיין כל כד חריפה וזועמת .אדרבה אפשר להרגיש בה את צערו של
הנביא שהצטער עליו והתאכזב :נ ס כ ל ת ,ל א ש מ ר ת א ת מ צ ו ו ת ה /
א ל ק י ד אשר ציוך.
אפשר גם לשמוע בה את מעלותיו וזכויותיו של שאול והתקוות הרבות שנתלו
בו:
כי
ע$ה
ןעתה
ה כ י ן ה׳ את מ ם ? כ ו 1ף א ל ־ ז י ו ל א ל ע ד -ע ו /ס
3מ?כו1ף_לא
תקום-
)יג .יג .יד(
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואולי ביתן לומר ,כי שאול אותה שעה ,היד .זקוק להתעוררות לאתגר זה ,המוריק
בו מעט מן,הקנאה החיובית הבובה את ה ע ו ל ם :כ י ה י א ק נ א ת א י ש מ ר ע ה ו ,
ו ה י א כ ש ר ו ן כ ל ה מ ע ן ש ה ) .ראה קהלת ד ,ד( .כי דרכו של שאול אל
המלוכה היתה בלי כל שאיפה ורצון:
כשבאו ואמרו לו לשאול דבר המלוכה .אמר להם :אין אני ראוי למלוכה,
אלא שאלו באורים והומים ,אם ראוי אני ,ואם לאו הניחו לי) .ילק״ש קיא(
אבל עכשיו כשהוא ,הגיע אליה ,האין ראוי לו להצטער על גדולה זו שזכה בר.
ואיננו יכול לקיימה:
,
,
כ?ןש ה לו איש כלבב ,1ניצוהו ה ?נגיד על עמו.
האין ראוי לו לקנא בתואר מפלא זה :א י ש כ ל ב ב ו ?
קנאה זו מתמשכת על שאול מירושת אם אמו רחל :ו ת ק נ א ר ח ל ב א ח ו ת ה .
רהל זכתה לאהבת יעקב אבינו ,אבי כ ל חמדת ישראל ,בהםיח הדעת ,בפגישה
הראשונה עמיו על באר המים.
דברים שבאים לו לאדם בקלות ,בלי עמל ,אינם נשמרים בידו ואינם נערכים ,כראוי
להם .לפיכך היתה זקוקה רחל לאתגר של קנאח ,אשר יחזק בידה את זאת האהבה.
שבע שנים היתד .צריכה לחכות ליעקב ולשמור על הסימגים שמסר ליךה ,מפהד
המירמה של אביה לבן ,וכמעט שאבדה ממנה התקוה ,כאשר ניתנה לאה במקומה.
עד שבא יעקב וחחזיר לה את האהבה בהוסיפו עוד שבע שנים אחרות,
ןךחל עיןךה
וירא ד /.כי שנואה לאה ףפתח את־בהקןה
ומכיון שלא נתחלקה האהבה לשתי האחיות בשוה ,באו נפתולי הקנאה.
נתןזד ?אה !תלד בן ותקרא שמו ךאובן
כי אמךה ?י-ךאה ה׳ 1יןנלי כי עתה ןאה3ני אישי:
ןתהר עוד נתלד בן נתאמר כי שמע ה׳ פי שנואה אנכי
נלתן-לי גם-את-זה נתל ךא*שמו שמעון:
(
נתפר עוד ות^ד בן !תאמר עתה ה@עם ל?וה איקזי אן^י
כיץלךתי לו שלשה בנים על-כן לןךא־קזמו ל ף :
נתהר עוד נת^ד בן נתאמר ה9עם'איךה $ת-ה׳
על-כן ל!ךאה שמו ןהוךה נתעמד מלךת;
)בראשית ויצא כט ,ל־־לה(
ו י ז כ ו ר א ל ק ים א ת ר ח ל .מה כתיב_למעלה מן העניו? ותהר עוד
ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה׳ .למה לא אמרה בראובן ,ושמעון ולוי
ובכולם ה ו ד י ה ,אלא ביהודה?
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משל לכהן שיצא לגורן ליטול תרומה ומעשר .ובא בעל הגורן ,נתן לו
תרומה ,ולא החזיק לו טובה .נתן לו מעשר ,ולא החזיק לו טובה .לאחר
שנתן לו כל מה שהיה ראוי לכהן ליטול ,עמד בעל הגורן והוסיף לו מידה
אחת של חולין ,החזיק לו טובה ונתפלל עליו.
אמרו ל ו :למה כשנתן לך בעל הגורן התרומה והמעשר לא החזקת לו
טובה ,ועכשיו על מעט מידה אתת של חולין החזקת לו טובה ? אמר להם:
הראשונות ,התרומה והמעשר ,שלי הן ,ושלי לקחתי .אבל אותה המידה
שחוסיף לי — משלו ,לפיכך אני מחזיק לו טובה .וכך אמרה לאה ,שנים
עשר שבטים עתידין לעמוד מיעקב ,והרי אנו ארבע נשים ,אנו ראויות
לילד שלושה לכל אחת ואחת .שלושה שילדתי כבר ,חלקי הן .עכשיו
כשהוסיף לי בן רביעי על חלקי ,בודאי הפעם אודה את ה׳.
לפיכך קנאה רחל באחותה.
אמר הקב״ה :עד מתי תהא הצדקת הזו מצטערת ,בדין הוא שתפקד .מיד
)תנחומא ,ויצא י׳(
ויזכור אלקים את רחל.
כל אותן השנים שהוסיפה וילדה •לאה את בניה ,עברה רחל בשתיקות .רק אחרי
שנולד יהודה ,שלפי החשבון הוא התוספת ללאה יותר מאשר הגיעה לה ,רק אז
החלד .רחל לקנא.
ןתךא לןןל כי לא י #ה ?יעקב נתקגא לסל נ א ח ת ה
נתאמי א ל ־ י ^ ב ??יי״לי ?
3י ם
ם
וא ־אי1
9
׳יי -
ג ? י
יי
)שם ל א(
ותקנא רחל באחותה .אמר רבי יצחק :כתיב )משלי כג( אל יקנא לבך
בחטאים כי אם ביראת ה׳ כל היום .ואת אמרת ותקנא רחל באחותה אלא
מלמד ש ק נ א ת ה ב מ ע ש י ה ה ט ו ב י ם .אמרה אילולא שהיא צדקת
)ב״ר עא(
לא היתד .יולדת.
נםתוןי 8לקים ןפת?תי ע ם ־ א ח ת י _
בודאי השפיעו דברי שמואל על שאול ,ומעתה החל להשתדל להיות ראוי לתפקידו:
ושאול ל כ ד המלוכד .על ישראל ,ו י ל ח ם ס ב י ב ב כ ל א ו י ב י ו .
ו י ע ש ח י ל וכר.
ובודאי שהיה משתדל מעתה להתקין מידותיו להיות א י ש כ ל ב ב ו .
גם שמואל אשר אהבו ,הוסיף להתהלך עמו לעזור עמו בתפקידו ,להקל לו השגת
שלמותו .וגדמה שכמעט השיגה ,כי על ידו נתגלגלה הזכות להניח לישראל מכל
אויביו מסביב ולהגיע למצות מהיית עמלק .ובזה קשר את מצות המלכות במצוד.
השניה ,מן השלוש שנצטוו עליהן ישראל בכניסתם לארץ.
נ*א^ד שמואל אל-שאול אתי שלח ה׳ למשןשף למלך על־עמי
על־לקזךאל וכר ? ס ח ?ך ןה?ייג $
ת
יי'?
י
מ
/
)טו ,א -ג (
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועכשיו באה האכזבה :כ י י ר א ת י א ת ה ע ם — א ש ר ח מ ל ה ע ם —
ויראה זו הכשילה את המצוה ,וקלקלה את מידותיו עוד יותר ,שפלות הרוח העלתה
גסות רוח:
שאול המלך גסות הרוח היתד ,בו ,לפיכך נהרג ונעקרה ממנו מלוכה,
שאמר לו שמואל :ו ל מ ה ל א ש מ ע ת ב ק ו ל ה׳ ל והוא אומר
)תנדב״א רבא לא(
ש מ ע ת י ב ק ו ל ה׳(.
על כן היתד ,בפעם הזאת תוכהת הנביא קשה ,זועמת ומוחלטת:
ויאמר שמואל הלוא אם־ל!טן 5תה בעיניך לאש שבטי ישראל אתה
]למשהף ה׳ ?מלך על-לשךאל:
ן??זה לא-שמץת ?קול ה׳ נתעט אל הש^ל נתעש ןזךע בעיני יי׳
)יט(
נ*אמר שמואל אל־שאול לא אשוב עקןך.
,,
1
כי מאמתה א ת -ך כ י יי׳ ני?א9ד י ^ י י י ??ר
ע ל
ל
־ ?לא
ל :
)כו(
לאמר א?יו שמואל קרע ה׳ את ממלכות לשךאל מעליך היום
ונתןה
לד ך
?
ממףז
הטוב
) כ ח (
גם הקנאה שנזרקה בו הפעם היתד ,גלויה ,מגרה ,ומכאיבה.
ובהקרע המעיל ,נקרעה עטרת מלכות ישראל מעליו ,ונקרע הקשר שבינו ובין
שמואל הנביא ,אשר משההו ואשר אהבו ואשר עזרהו.
נילך ׳קזמואל הךמתה ןשאול ע?ה אל־3יתו גבעת שאול:
ןלא ;סף שמואל לךאית את-שאול עד יום מותו:
מעתה יצטרך שאול לעשות את דרכו הקשה לבדו.
ואפשר שיהיו נגזרים עליו כפי מעשיו ,הפסדים וצרות ,שיעמדו כחומה
מלפניו ויפסיקו בינו ובין השלמות ,עד שיצטרכו לו יותר עמל ויותר
טורך לבקוע את המחיצה ההיא ,ולהתאמץ עם כל טרדותיו להיות משיג
)רמח״ל ,דרך ה׳ שם(
את שלמותו על כל פנים
ד.
ה ס פ ק ,יש בו רע וגם מעט טוב.
המעט הטוב הזה ,היא התקוה אשר שאול יכול עוד להתנחם בה ,כי לא אמר לו
שמואל מי הוא זה הטוב ממנו ולא קרא בשמו.
אולי עוד לא נגמר דינו ן ואולי יהיה זה בנו יהונתן ן
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלא כבר למדנו כי יהונתן היה מלא סגולות היודע נגן וגיבור חיל —
וחסר היה רק סגולה אחת
בודאי גם עכשיו התעורר שאול ובקש לתקן את עצמו לשוב בתשובה .אולם התייצב
על דרך לא טוב ,כולו על דרך הקנאה.
ה׳ זימן לפניו את דוד ,כשהוא מצויין ברוח קודשו ,בנבואה ,בשיר ובגבורה.
ועל כן החל שאול להשוד בו ,ולרודפו כדין מורד במלכות.
מעכשיו הוא לא יחמול .מעכשיו הוא כבר לא יירא את העם.
)כתובות יז(.
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול,
כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש איננו תלמיד-חכם.
)יומא כב (:
עתה הוא מוכן להרוג ולאבד בעיר ואם בישראל ,בעיר הכהנים,
מאיש ןעד אשה מעולל ועד-יוגק ושור נןןמור ושה לפי־הךב.
)כב ,יט(
על שום מה ן על שום שהושיטו פ ת לחם לדוד ,לפי תומם.
בהרג רב זה ,רוצה שאול כאילו לתקן את חטא חמלתו על עמלק
]גם לכן הזר הכתוב כאן באריכות על אותה לשון הכתובה שמה — טו ,יג[.
אמר רבי יהושע בן לוי:
כל שהוא רחמן על אכזרים ,לסוף נעשה אכזר על רחמנים) .קהלת רבה ז .לג(
בתמונה עגומה זאת ,אל לנו לראות את שאול אכזרי .כי לא לפי טבעו עשה זאת,
ועל כן הפריז כל כך ,בגזירת כליון על עיר שכולה כהנים נושאי אפוד בד ,והחריב
את מקדש המעט שהיה להם לישראל בימיו.
#
ובן היה גם בתמונה העגומה הקודמת ,כאשר ישב שאול על הלהם ,בקדושת יום
החודש) ,שאול היה אוכל חולין בטהרה .פס״ר ט״ו( וסביביו כל שריו ועבדיו,
ו ה ח נ י ת בידו.
]דומה ,כי הנית זו לא זזה מתוך ידו מאז ישב דוד לפניו
ו ה ח נ י ת ב י ד ש א ו ל )יח .י( ועד פגישתם האחרונה
שאול שוכב ישן במעגל ו ח נ י ת ו מ ע ו כ ה ב א ר ץ
ויעיד על כך הפסוק המספר לפי תומו על צורת ישיבתו
האשל ברמה ו ח נ י ת ו ב י ד ו וכל עבדיו נצבים עליו.
וגגן בידו כיום ביום —
בלילח ,במחנה; ו ה נ ה
מ ר א ש ו ת י ו ) .כו .ז(.
של שאול ,בגבעה תחת
)כב .ו([.
ושאול אהב מאד את יהונתן )הנאהבים והנעימים( ,וגם כיבדו והעריכו ,כיד ימינו
במלכות ותקוות המשכו.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והנה הוא קם
שהכלימו:
ומטיל עליו את
ה ח נ י ת ל ה כ ו ת ו .וקדמה לזה הכלימה
נ?0ר8-ף שאול כיהוןתן נ*אמר לו בן-נזגנת ה8ךדות
הלוא ;ך?תי כי !!קר אתה ׳?5ן־?שי ??שתף ול^שת ?ךנת אמןז:
)כ ,ל(
לא מתאימה כלל לשון בלתי.נקיה ומבישה זו לפיו של שאול ,כשם שמשונה מידת
אכזריותו בעיר הכהנים .הלא שאול היה סמל לענווה — לענווה לחמלה ולצניעות.
ויאמר דוד לשאול וכו׳ הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נחנך ה׳
היום בידי במערה ,ואמר להרגך ,ו ת ת ם ע ל י ך .ואומר לא אשלך ידי
)כד ,י(
באדוני ,כי משיח ה׳ הוא.
ותחס עליך — אמר לו דוד לשאול :מן התורה בן הריגה אתה שהרי מדף
אתה ,והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו ,אלא צ ב י ע ו ת שהיתר.
)ברכות סב(:
בך ,היא חסה עליך.
אמרו עליו על בית שאול ,שלא בראה בהם לא עקב ולא גודל מימיהם.
)ירושלמי ,סוכה ה ,ד(
בתמונות חאלח ,יותר מאשר אנו כועסים על שאול ,יש לנו לחמול עליו.
כי לא לפי טבעו הוא עשה זאת ,ועל כן נתקלקלה צורתו בשפת יתר ,ובאכזריות,
שלא במקומה .ה ק נ א ה ק ל ק ל ה ל ו א ת ה ש ו ר ה .
*
הקנאה ,והתאוה והכבוד ,מוציאין את האדם מן העולם )אבות פרק רביעי(
והוא ח ס ר )האדם( .כי באלה המידות או ב א ח ת מ ה ן ,יפסיד אמונת
התורה בהכרח .ולא יגיעו לו מעלות שכליות ולא מעלות המידות) .רמב״ם(
ספורו של שאול מלך ישראל ניתן לנו בפירוט כסמל למידת הקנאה.
דווקא בו ,שהיה מתחילתו דמות נקיה וצנועה.
)יומא כב(
בן שנה שאול במלכו )יג .א( — כבן שנה ,שלא טעם חטא.
והנה נתלכלכה ומתכערה הדמות ,במידה קשה ומגונה זאת.
הםיםורים על אבות האומה .שבתורה ועל אבות המלכות שבנביאים יש בהם בודאי
רמזים וסודות עליוגים .אך גם לפי פשוטם ניתנו ללמוד בהם את נפש האדם ,עד
היכן היא יכולה לרדת ,ועד היכן היא יכולה לעלות.
ועל כן לא חסה התורה עליהם ולא החסירה דבר .אדרבה ,היא הרחיבה את דבריהם
והגדילה אותם.
משל למורה לטבע אשר ביקש ללמוד שעור על השערה .וצייר להם לתלמידיו
ש ע ר ה על הלוח ,פי כמה מגדלה הטבעי .ושם אפשר היה להם לראות את
צמיחתה משרשה וביצד היא עוברת את כל שכבות השומן והעור.
וסביביו נשערה מאד )תהלים נ .ג( — מלמד שהקב״ה מדקדק עם םביביו
)יבמות קכא(:
כחוט השערה•
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופ׳ א פ ר י ם י ה ו ד ה וטנברג
ה ג ״ ו ת ש ם יששכר וניקודיו ותרגומיו
דבריהם המעניינים של ד״ר שלמה אדלר וד״ר שאול א ס )״המעין״ כרך ז׳
גליון ב׳ עמ׳ 20—19וגליון ג׳ ע מ ׳ (45—43הניחו מקום לתיקונים והוספות:
א( החילוק בין הניקוד י ? ש כ ר לניקוד י ש ש כ ר אינו מביא לידי מהלוקת
בהגייה .כי הסי״ ן הראשונה הדגושה יקמוצה בניקוד הראשון ,בהעלמת הםי״ן
ה ש נ י ה במבטא ,מ צ י ג ה הגייה שוד .לגמרי להגייה המוצגת בגיקוד השגי ע״י שתי
הסיג״ין הרפות .הראשונה בשוא נח והשניה בקמץ בלי הפסקה משהי של הברת
ש ו ם תנועה ביניהן .אם זה לא נתברר כראוי בספר ההילופים בין בן־אשר ל ב ך
נ פ ת ל י של מישאל בן עוזיאל .״כתאב אלכ׳לף״ י ,מהדורת אליעזר ליפשיץ
ירושלים ת ש כ י ב עמ׳ גי( ,ה ר י גתבאר תכלית הביאור בתשובה מיוחסת לרב
ה א י גאון בתוך קובץ שנמצא בגניזה של קהיר־ ,וזה לשונה )בהוספה מסתברת׳
ביגות סוגרים ,של האותיות שלוקו בכתב י ד ( :
י ואשר שאלתם מ ה טעם יכתב יששכר בשגי שינין ד ע ו כי ש נ י פנים קודאין
אותו יש שקוראין ן ש ש כ ר אחד שין ואחד ס מ ך .ו י ש שקוראין י ש ש כ ר
סמך בלבד ואלה מנקדין אותו שני דרכים )יש( מנקדין א ת שניהן כתורת
סמך כך י ש ש כ ר )אף( על פי שאין מוציאין בלשון א ל א א ח ד וזה )ב(ן
נפתלי וסיעתו ויש מנקדין על הראשון כתורת םמ)ך( וסימן הקמץ תחת
הראשון וה)ש(ני כאלו )אי(ן מנקדין א ו ת ו לא מלמע)לה ולא( מלמטה*
חד• הוא מ ע ש ה בן א ש ר וסיעתו.
נ
5
ג
5
1
2
לא ״׳כיתאב אלכילאף״ כבהעתקת דיר אש.
.מ 3.3.כרך (1920-21) 11עמ׳ 469ובפעם
נתפרסם ע״י יעקב כאגן ברבעון 8א
השניה ע״י לוי גיגבבורג :״גנזי שעכטער׳׳ כרך ) 2ניו-יורק ,תרפ״ט( עמ׳ 88שורות
.10-21פאנן פשיטא ליה ליחס תשובה זו לרה״ג אע״פ שלא נזכר בו ש מ ו ; וגם דעת
גיגצבורג כן )במקום הגיל ,עמ׳ 5ל( ׳״שכן לשונה וסגנונה )של תשובה זו( הם של
ר ב האי״.
3־=שי״ן בנקודה שמאלית .הניקוד י ש ש כ ר ,שיש דוגמתו בכ״י עתיקים )ולפעמים
גס שם כאילו נשמטה נקודת הדגש בשי׳ין השניה( ,מציג הגייה שוה להגייה המוצגה
ע י י שני הניקודים מיוחסים כאן לב׳׳נ וב״א .אמנם מאנן הביא כאן יששכר בלי ניקוד.
- 4׳־כלמעלה״ היינו נקודה ימנית או שמאלית לסימן שי״ן או םי״ן ,״מלמטה״ היינו סימן
איזו תנועה או סימן שוא נח .כי רחוק שטעם ״מלמעלה״ הניקוד הבבלי הקדמון אשר
כולו ממעל לאותיות )בניגוד לניקוד של טבריא שלנו אשר רובו למטה( .ואולי טעם
״כאלו״ לפי שאפשר לטעות בניקוד י ש ש כ ר לפי ב״א שהנקודה שמאלית של׳שי׳ץ
ראשונה משמשת גם ימנית לשניה ,כעין השימוש הכפול במלים כמו מ ש ה •או לקצת
ספרים גם ש ש נ י ם )ההלים מה א׳ ופ׳ א׳( וכיוצא בהם ,לכן דייק לכתוב ״והשני
כ א ל ו אין מנקדים אותו״; שהרי בכה שאין בו ניקוד למטה יש ראיה ,כמו שיתבאר
עוד להלן סי׳ זי .שאין בו ניקוד גס למעלה.
www.daat.ac.il
71
1115)16x
אתר דעת -מכללת הרצוג
עדות עתיקה זו ראויה ל מ י שהעיד בה .יש לגו עוד כ מ ה דוגמאות ,בניקוד
המקובל ש ל המקרא ,ש ל ש ת י אותיות זהות תכופות שהראשונה בשוא נח ובכן הן
נקראות כמו אות א ח ת דגושה )דרך כתיבה שהיא הכתיבה הרגילה באיטלקית
וחברותיה ,בניגוד ל ג ר מ נ י ת ואנגלית והברותיהן שכפילת כ ת י ב ת ה של איזו א ו ת
אין לה ענין עם ד ג י ש ת ה במבטא(? )(1
שנקרא כמו לשדם )לפי חקרי(
י ש ד ד ם בירמיה ה׳ ר )ברוב הספרים(
בדל״ת ' א ח ת דגושה צוריה
במשלי יא
ג׳;
) (2״יכבדנני״ בתהלים נ׳ כ ג ; ) (3״ישהרנני״ בהושע ה׳ ט ו ' ומשלי א׳ כ ח ;
5
) (4״ימצאנני״ ב מ ש ל י ש ם ; ) (5״לבבך״ ו כ ן ״לבבה״ בדניאל ב׳ ל׳ וד׳ י ג וה׳
7
3
כ ׳ — כ ב ; ) (6״ ע מ מ י א ״ שם ג׳ ד׳ ז׳ לא וה׳ יט וו׳ כו וז׳ י ך ; ) (7״הררי״
) = ה ך י( בדברים לג טו .8ויש להוסיף על אלה כהנה וכהנה לפי ש י ט ת ק צ ת בלשנים
בפעלים ״חכפולים״ שמעיקרם א ח ת משלוש אותיות שרשיהם היתד .ע ל ו ל ה יותר
,
להיות נ ע ל מ ת ב מ ב ט א ; לדוגמא בהגיית ״בזזנו״ בדברים ב ל ה כמו ״בזונו״ שם ג׳
ז /או בהגיית ״סבבוני״ בתהלים קיח י׳—יא כמו ״סבוני״ שם פס׳ יא—יב; אלא
שהניקוד ה מ ק ו ב ל אינו כן.
שוב ר א י ת י כ י התופעה ש ל ש ת י אותיות זהות תכופות שהראשונה בשוא נח
ובכן הן נקראות כמו א ו ת א ח ת דגושה ,כבר ע מ ד עליה ז1£ו1ש8 £0מז!>1ן 1במאמרו
פרק
ה׳
ן££5>:1גס ״0ע משומנמס&ט^ 3גכ 1בשנתון
11.11.0^.כרך 23חלק
א׳
) (1950/51ע מ ׳ 153—5והראה דוגמאות אחדות מקבילות לכתיבת יששכר בשתי
שי״נין במקום שי״ן א ח ת דגושה ,הדוגמאות ) (6ו) (7שלי ,״עממיא״ בדניאל ג׳ ד׳
ומקביליו וכן ״הררי״ בדברים לג טו ומקביליו ,יש בכללן מ ה שכתב הוא על
״עממי״ )בעברית( בנחמיה ט׳ כ ד ועל ״הררי״ בתהלים ל׳ ח׳ ודוגמתו ״הדרם״
בבראשית י ד ו׳ .ע ו ד הביא ד ״ ר קאהלר שם ש ת י דוגמאות נוספות ש י ש להתחשב
עמהן ב ר צ י ט ת (8) :״ ה ק ק י ־ א ו ך בישעיה י׳ א ׳ — ומקבילו ״חקקי־לב״ בשופטים
ה׳ טו — כי באלה הסימן א ש ר ת ה ת התי״ת אינו מ ת ג גדול כ ד י להניע א ת השוא
ת ה ת הקו״ף הראשוגה אלא מ ת ג קטן והוא בשביל המקף אשר בין ״הקקי״ למלה
שלאחריו? ד ו ג מ ת ״מקרא־קדש״ )ויקרא כג כז ומקביליו( במתג קטן ת ה ת המ״ם
5
כי בכל אלה הסימן תחת האות אשר לפני הנו״ן הראשונה אינו מתג ,כדי להניע את
השוא תחת הנו״ן ,אלא סימן סוף פסוק הוא .וקרוב שבכלל הזד ,גם ״יקראנני״ במשלי
שם .וגם למנסחים תחת האל״ף כעין צורת מתג כטעם נוסף על הטעם אשר תחת
היו״ד ,נראה שהעיקר הטעם השני .ולכן אין חילוק בין שני סימנים אלד ,של
״יקראנני״ לבין שני הסימנים ״עולה ויורד״ של ״יכבדנני״ בתהלים שם .וסדר
הטעמים אשר בשלשה הספרים תמ״א משונה.
6
ד
כי בכל אלה אין מתג תחת הלמ״ד כדי להניע את השוא תחת הבי״ת הראשונה.
אמנם קצת ספרים מנסחים במתג תחת העי״ן ,וא״כ השוא תחת המ״ם הראשונה הוא שוא
נע או לכל הפחות שוא מרחף; ויש גם ספרים שמנםתים בחטף פתח תחת המ״ם
הראשונה.
8
ועוד 9מקומות מקבילים .אמנם גס בזה קצת ספרים מנסחים במתג תחת הה״א וחטף
פתח תחת הרי״ש הראשונה.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ברוב הנוסחאות (9) .״הננני״ בתהלים ט יד לפי הניקוד בחי״ת קמוצה בקצת
דפוסים = ח ן אותי )בבנין קל(; ובקצת נוסחאות כ״י חוא באמת ח נ ? י בשתי
נו״נין והראשונה דגושה.
אמנם לפי הניקוד ח נ ג ג י ברוב הספרים )בחי׳׳ת פתוחה ומתג גדול תחתיה(
טעמו ״ ס נ ן א ו ת י ״ [כבנין פעל( ולכן השוא תהת הנו״ן הראשונה אינו שוא
נח; ודוגמתו מ ח צ צ י ם בשופטים ה׳ יא בהי״ת פתוהה ומתג גדול תתתיה
וצד״י ראשונה בשוא נע או מרחף )והיידנהיים הרחיק ללכת לנקד אותח בחטף
פתח( .וכן הדוגמא ח צ צ י ך בתהלים עז יח שהביא ד״ר קאהלר והשב שטעמו
ח צ י ך איגה בהתאם" עם הגיקוד המקובל.
מאידך גיסא יש להוסיף כמה וכמה דוגמאות בהתאם גמור עם הניקוד המקובל:
) (10״ושדדו״ בירמיה מט כה = ״ושדו״ )בדל״ת אהת דגושה בקמץ קטן ,במקום
ההולם ,דוגמת ״רני״ בישעיה נד א׳ ומקביליו( והוא צווי רבים בהקבל עם ״קומו
עלר׳ בירמיה שם (11) .״להננה״ בתהלים קב יד )עי׳ ראב״ע שם( (12) .״שררך״
בשה״ש ז׳ ג׳ = ״שרך״)ברי״ש דגושח( ביחזקאל טז ד׳ ,וכעין זה ״לשרך״ במשלי
ג׳ ח׳ (13) .״גללו״ באיוב כ׳ ז׳ ומקביליו ״גללי״ ביחזקאל ד׳ יב וטון אמנם ברוב
הספרים יש מתג תהת הגימ״ל בכל אלח (14) .״צללו״ באיוב מ׳ כב = ״צלו״
בהושע יד ח׳ ומקביליו; אמנם בקצת ספרים יש גם באיוב מ׳ כב מתג תחת הצד״י.
) (16—15״קללת״ בדברים כא כג ומקביליו וכן ״יללת״ בזכריה יא ג׳ ומקביליו
שהם צורות הנסמך של ק ל ל ה ושל ן ל ל ה והשוא תחת הלמ״ד הראשונה הוא
שוא נת והראיה מן ב ר כ ת ')בראשית כת ד׳ ומקביליו( הנסמך של ב ר כ ה )שם
יב ב׳ ומקביליו( ן אמנם ברוב הספרים יש מתג תחת היו״ד והקו״ף ובקצת ספרים
באה הלמ״ד הראשונה בחטף פתח במקום השוא (17) .דוגמא אחת בלשון חכמים.
״ . . .יבמה שרקקה ד ם ״ ) ב ב ל י יבמות קה א׳ ומקביליו( = ״ . . .רקה דם״)ירושלמי
שם פי״ב ה״ו ,דף י״ג ע״א( .ויתכן מאד שגם אהרי כל זאת לא נתמצתה מדה זו
בשלימותה.
ל ק ז ^ ? ר במקום ל ש ן ר .אמנם
כל אלה מתאימים עם הניקוד
מאיךך גיסא יש לגו דוגמאות גם לניקוד של שתי אותיות זהות תכופות
שהראשוגה דגושה והשניה נעלמת במבטא ואינה מנוקדת כלל )כמו ניקוד י ש ש כ ר(:
) (1״עלליך בדניאל ד׳ ד׳ והי ח׳ בלמ״ד ראשוגה דגושה חרוקה ובשגיה בלא ניקוד
כלל; ) (2״עללת״ שם פס׳ י ׳ ; ועוד דוגמאות שכבר עמדו עליהן הראשוגים
ויתבארו להלן סי׳ ג /
ב( יש מהלוקת מסובכת במקורות מי ניקד כך ומי ניקד כך ו ל כ ן עדיף לציין
את הניקוד י ^ ש כ ר לא כניקודו של ב״א ודאי אלא כניקור שנתקבל לניקודו של
ב״א ע״י אנשי ההלכה הגדולים כרה״ג וההולכים בעקבותיו.
ג( אין לסור מדברי ד״ר אש שיש עדות ברורה מדבריהם של בעלי התוספות
8
9
1 0
9אלא שבאלה ציינו המהדירים קרי וכתיב מה שלא ציינו רובם כן ביששכר אלא עשו
״קרי קבוע״ כמו ״הוא״ שלנקיבה נקרא ״היא״ בלי שום ציון .וגם באלה קצת ספרים
מנסחים במתג תחת העי״ן וחטף פתח תחת הלמ״ד הראשונה.
15עי׳ 1113×16במקום הנ״ל הערה 4ושם עמ׳ 17—16והערות 4—6שם.
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהיו קוראים יששכר בםי״ן אחת גם בפעם הראשונה)בראשית ל יח( ולכן אינם מקוד
לקריאה בשתי סי״נין כמו שהוציא ר׳ יעקב זםלבר בעל ״נחלת יעקב״ מן המדרש
שלהם על שם יששכר ושם בנו יוב הוא ישוב בהוספת שי״ן .כן יוצא כבר מדבריו של
רה״ג שהובאו לעיל שהיה מכיר רק קריאות שוות של יששכר ,איש א י ש כפי קריאתו,
בכל אותם 43מקומות ש נ מ צ א שם זה במקרא ולא היה יודע כלום מקריאה שונה
בפעם הראשונה א ו עד פ׳ פינחס מבשאר המקומות .ובפירוש כתוב כן בספר
ההילוכים הנ״ל של מישאל בן עוזיאל :ועלי הד׳ה אלצפה״ יג׳ריהא כ ל ה א = ו ב צ ו ר ה
זו הנהיג א ת כולם )כל׳ כל המקומות במקרא שכתוב בהם יששכר( .כן יוצא גם
מ מ ה שהובא במנחת ש י ) ב ר א ש י ת שם( בשם הרמ״ה ״כל אורייתא תרין שני״ן כתיב
חד קרי בקמץ ודגש וחד לא קרי״ ובפרט לפי ט ס ח המסורה אשר במקראות
גדולות ״כל אורייתא תרין שיבין כתבין ולא קרין א פ י ל ו ד י ן ״ .11כן נוטים
גם דברי ש א ר המחברים שחובאו במבחת ש י :דברי הראב״ע לשמות א ׳ ג׳
והרד״ק לדה״א טו כד ש ה ב י א דוגמאות ליששכר לפי הקריאה שהיה מיחס לבן
אשר כמו מ ח צ צ ר י ם ב ח צ צ ר ו ת ־ ! ו מ ח ן י א ל )בראשית ד׳ יה( י ר א ן י ה
)ירמיה לז יג—יד( ותשובת ר׳ אליה ה מ ד ק ד ק ״ על זה ״שאין להביא ראיה מן
מחייאל ומן יראייה שכן דרך אותיות יהו״א לפעמים לבוח ולא במצאו רק
מחצצרים ויששכר״,
כשלמים
11בנוסח המסורה שבחומש עם פירוש ״תורה שלמה״ ליתא ״אפילו דין״; וכן ליתא
״לכל אורייתא״ שבנוסח הרמ״ה ,ודברי המחבר )שם ,הערה סד( ״כ״כ הרמ״ד .במסורה״
אינם מדוקדקים .ואין כאן המקום לברר את הנוסח המדוייק של המסורה לפסוק זה.
12דה״א טו כד ועוד 5פעמים .ההסבר אשר מצאנו לעיל סי׳ א׳ לדרך כתיבת יששכר
)לפי ניקודיו המיוחסים לב״נ וב״א( וכתיבת שאר 21הדוגמאות שם ,מתאים רק לדה״ב
ה׳ יג ששם הקרי ברוב הספרים ל מ ח צ ר י ם והצד״י הכפולה בכתיב ״למחצצרים״
משמשת לסימן צד״י דגושה .אמנם ב־ 4משאר המקומות — דה״א טו כד ודה״ב ז׳ ו׳
ויג יד וכט כח — אין הסבר כזה לכתיב ״מחצצרים״ לפי שהקרי שם ברוב הספרים
מ ח צ ר י ם ; ובאמת יש ספרים שמנסחים בכל אלה ,וגם בדה״ב ה׳ יג) ,ל( מ ח צ צ ר י ם
נ
ו
.
־ י־
־ ו •
או )ל( מ ח צ צ ר י ם כתיב וקרי .עוד יש להעיד כי בדה״ב ה׳ יב שקשה מאד לחםביר
את נוסח הספרים שלפנינו ״מחצררים״ כתיב )בצד״י פשוטה ורי״ש כפולה( מ ח צ ר י ם
קרי העיד ק .ד .גינצבורג ״למערבאי מחצצרים כתיב )בצד״י כפולה ורי״ש'פשוטה(
מ ח צ ר י ם קרי למדנחאי מ ח צ צ ר י ם כתיב וקרי״ )ועי׳ מנחת שי שם(; ואולי על
יסוד זה כתוב בקונקורדנציא לתנ״ך )מהדורה ד׳ ,ירושלים ות״א ,תשי״ט( עמ׳ 419
״הנוסחא בדה״ב ה׳ יב מחצררים יתיר רי״ש משובשת היא״.
13הוא ר׳ אליה בן אשר הלוי אשכנזי המכונה גם אליה הבחור על שם ספרו הבחור והוא
גם בעל ספר התשבי שהרבה בעל תוספות יום טוב להשתמש ב ו ; עי׳ שבת פי״ב מ״ה
סוף ד״ה כתב ,מגלה פ״ג מ״ד ד״ה לכסדרן ,יבמות פ״ב מ״ח ד״ה הנטען ,שם סוף ס״ח
ד״ה אנדרוגינוס ,כתובות פ״א מ״ח ד״ה טיבו ,סנהדרין פ״ו מ״ה ד״ה כביכול.
14כנראה צ״ל ״ב׳ שלמים״ ור״ל כי 2מלים אלה מחצצרים ויששכר כל אותיותיהן כאותיות
של שורשי הפועלים השלמים )בניגוד לאותיות יהו״א( .אמנם כבר ראינו עוד 21מלים
כאלה.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד( גם צדק ד״ר אש בהערתו שכל הדברים בנהלת יעקב ה ח ר י ם אל ה מ נ ה ג
לקרוא יששכר בכ׳ שי״נין עד פ׳ פינחס ואילו ה מ נ ה ג לקרוא כן ר ק בפעם הראשוגה
לא נזכר שם כלל ולא ד ק ר״וו היידנהיים ש ה ב י א כן מ נ ח ל ת יעקב בחומש ״מאור
עיגים״ שלו .אמנם ד״ר א ש הוא ע צ מ ו לא ד ק כשהודה ש י ש עדות על מנהג זה
בספר ״תורת משה״ על תורה )פ׳ ויצא ד״ה יששכר( של בעל הת״ם סופר ,שהרי
הדברים שם על קריאת יששכר בשתי שי״נין בפעם הראשונה ״שעכ״פ צריך
להוךיע שמו״ נמצאים בתוך פיסקא מסומנת בכוכבון כזה * כדי להעיר שהיא
תוספת מאהד מתלמידיו של המהבר מ ש מ י ע ת האוזן ,כמו שכתוב בפירוש ב ה ק ד מ ת
המהדיר של ״תורת משה״ .קרוב שאותו ת ל מ י ד לא ירד לעומק כוונת רבו שהרי
דברי בעל הת״ם סופר עצמו נוטים ,בפיסקא סמוכה לאותה פיםקא׳ ש י ש
לקרוא ״ישכר״ בהד שי״ן אף בפעם הראשונה וכן גוטים גם דברי בנו בעל ״כתב
סופר״ )כפ׳ ויצא שם(.
ה( אמנם יש מקור ברור למנהג הנזכר בספר ״יהושע״ של שו״ת לר׳ יהושע
העשיל באבד ,שיצא לאור בזאלקווא )=^ (201106בשנת = ) 1828ת ק פ ״ ח /ט
לפ״ק( וז״ל שם בתשובה ע״ב )דף נ״ז( :״…בפעם ראשון ל ש ש ? ר הוא בקמץ
ת ח ת שי״ן ראשונה ושוא ת ה ת שי״ן שניה וכך קורין הקוראים בפעם ראשונה
ומשם והלא׳ ק ו ר ץ ישכר בחד שי״ן אזי בניקוד ישנו דגש בשין ראשונח ובשין
שניה אין ניקוד כלל ו כ ל ל ״ ״ .בלי ספק זה הוא עצם ה מ נ ה ג שהלק עליו ר׳
שלמה דובנא בעל הביאור לס׳ בראשית ) = 1783ת ק מ ״ ג /ד לפ״ק ״י״א כי רק
בפעם הראשון שבא )יששכר( בתורה קורין ב׳ ה ש י נ י ״ ך והוא המנהג שאמר עליו
ד ״ ר אדלר ש ש מ ע בילדותו ״כי בכמה מהוזות של גרמניה נהגו לקרוא יששכר
בפעם הראשונה בשני השי״נין״ הגם שלא בירר א ת התנועות אשר ת ח ת ש ת י
השי״נין או שהשי״ן הראשונה אינה דגושה .מנהג זה עודנו קיים בבתי מ ד ר ש י ם
של הסירים בלונדון ן גם זוכרני מימי הורפי כי בעיר מולדתי )קאשוי במחוז
ההונגרי בסלבקיא( ש מ ע ת י במו אוזני קריאת י ש ש כ ר בפ׳ ויצא בבה״מ של
חסידים .אין בירור אם השי״ן הראשונה רפה או דגושה׳ שהרי החסידים דרך
כלל אינם מדקדקים בדברים כאלה ,וגם לא אם השוא אשר ת ה ת השניה הוא שוא
נע או מרחף ז אמנם ברור שאינו שוא נח שאם כן הכ״ף לא היתד״ יכולה להיות
רפה וגם ברור שאין השי׳ץ השניה קמוצה .גם דברי ד״ר אדלר נוטים ש ש מ ע רק
על קריאה של י ש ש כ ר ולא על של י ש ש כ ר .הן א מ ת ש ק ר י א ה זו ,כנראה
במובן ״ישא שכר״ בהשמטת ה א ל ״ ף ״ ,ה ו ב א ה ' ב ס פ ר ״קרני א ו ר ״ ! )בשמות א׳ ג׳(
ז
7
15
•
16
17
תודתי לרב כתריאל דוד קפלן בלונדון שהפנה את תשומת לבי לזה והשאיל לי את
ספד יהושע.
השמטה זו יש לה כמה דוגמאות במקרא אפילו במקומות שהאל״ף צריכה להיות נשמעת
לפי הדקדוק הרגיל :שלתך )= שאלתר( בש״א א׳ יז ,מכלת )=־ מאכלת( במ״א ה׳ כה,
מלפנו )־־ מאלפנו( באיוב לה יא ,הסורים )= האסורים( בקהלת ד׳ יד ,ועוד הרבה;
וקל וחומר למקומות שהיא נעלמת בהן במבטא :מחטו )= מחטוא( בבראשית כ׳ ו /
ונטמתם )= ונטמאתם( בויקרא יא מג ,היוצת ) = היוצאת( בדברים כח נז ,ועוד ועוד.
לר׳ יהודה ליב קרינסקי )ווילנא ,תרפ״ח(.
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהיא קריאתו וביקורו של ב״נ וכן הביא בעל ״תורה שלמה״ )בבראשית ל׳ יח(
בשם ״יש אומרים״ ן גם הביאו שביהם שיטה אחרת בניקוד ב״נ שהוא י ש ש כ ר
)עצם הניקוד שאבחבו משתדלים לברר את מקורו( והזכירו שלשה מגהגים בקריאתו:
) (1יש קורץ י ש ש כ ר כב״נ בבראשית ל׳ יח ל ב ה ) (2יש קורץ כך עד פ׳
פינחס׳) (3״כל היכא דכתיב בספר בראשית יששכר קרינן כמו שכתוב בתרי שיבי״ן
ובשאר ספרים קרינן בהד שי״ך .אמנם לא נמצא מקור נאמן לא לצורה י ש ש כ ר
ולא לצורה י ש ש כ ר בשום מקום בדברי הראשונים על ניקוד ב״נ? גם לא מצאנו
בשום מקום אחר א ת המנהג לשנות את קריאת יששכר בכל ספר בראשית מקריאתו
בשאר הטפרים .לכן דברי בעל ״קרני אור״ ובעל ״תורה שלמה״ אינם מתקבלים
על הלב וקרוב שיש בהם איזו שגיאה או טעות הדפום .קרוב גם כן שהאותזים
בקריאה י ש ש כ ר חשבו בטעות שהיא שוד ,לקריאה ל ש ? 1ן ד ולא חבחיגו בין
שי״ן דגושה לשי״ן רפה וגם שימש להם ש כ ר ,שהגייתו קרובה )גם בפי
האשכנזים( להגיית הנסמך ש כ ר ׳ במובן המוכרת ש כ ר ן וראוי לתשומת לב כי
דוברי ידיש בין יוצאי גליציא״והונגריא באמת משמשילהם ש כ ר במובן ש כ ר .
ובכן יצא להם יששכר במובן ״ישא שכר״ ,והגם שאין נשיאת שכר בשום מקום
במקרא יש בלשון המשנה )בבא מציעא פ״ז מ״ח ומקביליו( ״גושא שכר״ במובן
״שומר שכר״ )שם פ״ו מ״ו ומקביליו( ,זאת אומרת שומר על תנאי קבלת שכר על
שמירתו .איד שיהיה נכון לדעת שלא רק שלא נמצא מקור נאמן לניקוד לש ש ? ד
אלא גם קשה להתאים נשיאת שכר ,אם הנושא הוא יעקב או בנו ,עם הטעמת לאה
לשם בנה יששכר )בראשית ל׳ טז־־׳יח(.
ו( מאיךך גיסא שלשה הניקודים שיש עליהם עדות קדומה כולם יש להם
הסבר דקדוקי פשוט וגם הם מתאימים עם דברי ל א ה ( 1 ) :י ש ש כ ר הייגו ״יש
שכר״ )כמו בירמיה לא טז )טו( ודה״ב טו זי( אלא שבמקום יש בא יש דוגמת
״הישכם אוהבים״ )דברים יג ד׳( ן וזה מתאים עם דברי לאה האחרוגים שה׳ נתן
לה שכרה על אשר נתנה שפחתה לאישה )בראשית ל׳ יח( .גם חשבו קצת בלשנים
חדשים לפרש יששכר במובן ״איש שכר״ בחילוף אל״ף ביו״ד דוגמת אש במקום
יש בש״ב יד טו ומיכה ר י׳ ומשלי יח כד )ברוב הספרים שם איש ובם״א יש כתיב
וקרי( וכן אישי במקום ישי בדה״א ב׳ יג .אמנם זה רחוק ,בפרט שבכל אלד ,לא
במצא בנוסח המסורתי יו״ד במקום אל״ף אלא אל״ף במקום יו״ד .והגם שאין בזה
בדי להכריע׳ שהרי אולי כן גמצאו דוגמאות בגוסח המסורתי גם ליו״ד במקום אל״ף*
״ימים״ )ביו״ד ראשוגה צרויה( בבראשית לו כה לפי מה שפירש הראב״ע שם במובן
״אמים״ בדברים ב׳ י — י ״ א ) = ״אימים״ בבראשית יד ה׳׳ מן השורש ״אים״ ן וקרוב
כי פירוש זה כבר היה ליסוד לתרגום אונקלום שם ולמיוחם ליונתן בן עוזיאל
ולתרגום הערבי של ר׳ סעדיה גאון ולפירוש דש״י שם( ן כעין זה ״תתימרו״
בישעיה ס״א ר לראב״ע בבראשית וישעיה שם ורד״ק שם טעמו כעין ״יתאמרו״
בתהליס צ״ד ד׳ ן גם השורש ״ י מ ך של ״ימין״ סברו בו קצת הבלשנים כי יש לו
ענין עם השורש ״אמן״ ובכן כבר באה בו יו״ד במקום אל״ף .בכל זאת יש לכאורה
תשובה נצחת מן ״איש יששכר״ בשופטים י׳ א׳ אשר לפי פירוש זה בהכרח יתפרש
במובן ״איש איש שכר״ שאינו מתקבל על הדעת (2) .י ש ש כ ר וכן י ש ש כ ר
,
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מציגים ,כמו שכבר ראינו ,א ת הקריאה י ש כ ר .ג ם קריאה זו אפשר להסביר
שמוצאה מן ״ י ש שכר״ על פ י ההנחה שהשי״ן הראשונה נהפכה לסי״ן בהשפעת
השניה הסמוכה לה .תופעה זו שהבלשנים קוראים לה הדמות מ ב ט א י ת )£110מ110ק
1111100מ (3$511שכיחה מ א ד הן בעברית והן בשאר ל ש ו נ ו ת :דוגמא בעברית
״נפ נהפך להיות ״פפ״ ) = פ״ה דגושה( בכמה וכמה צורות ש ל השורש ״נפל״
)והנדן עומדת במקומה ר ק בצורה ל נ פ ל ) = ל ה פ י ל ( במדבר ה ׳ כב(; דוגמא
שבא 85במקום (15
ברומית עצם המלה 35511111131:6משתי' המלים 16ג111מ51
המקורי במבטא וגם בכתב .אמנם דוגמא לשינוי זה ממש בעברית ,של שי״ן לסי״ן,
לא נמצא בשום מקום ,לכן קרוב יותר להכביר ל ש ? ר שהיא צורת הנפעל של
השורש ״שכר״ ודוגמתה ת ז כ ו בשמות ל ד י ט שהוא לרש״י וראב״ע ש ם הנפעל
של השורש ״זכר״; וזה מתאים ע ם דברי ל א ה הראשונים שאמרה ליעקב ״שכר
שכרתיך״)בראשית ל׳ טז(.
״
ז( הניקוד ל ^ ש ץ ר )השי״ן השניה ע ם נקודה ש מ א ל י ת אבל בלא שוא(
נדיר בכתבי־ יד והוא שכיח בספרי דפוס חדשים ג ם ישנים ,הן במקור העברי והן
בתרגומים הארמיים .י ש טעם פשוט למה דוקא בספרי הדפום ניקוד זה שכיח כל כך,
מסדרי האותיות להדפסת ט ק ס ט כולו מגוקד ,כ מ ו המקרא ותרגומיו הארמיים,
מוצאים תחת ידיהם בלי טורח טופסים ש ל ש עם נקודה שמאלית או של ש עם
נקודה ימנית — ע ם נקודות התנועות או גם מבלעדיהם — יותר מ א ש ר ימצאו
טופסים של ״ש״ סתם בלי נקודה שאין להם צורך בהם אלא ב כ ת י ב ת יששכר ולא
בשום מלה א ה ד ת ״ .א י ן להתפלא איפוא ע ל שגיאות הדפוס בניקוד ל ש ש ל ר .
שגיאה כזו כיון שנכנסה קשה להסיר אותה ,ועל כיוצא ב ה אמרו חז״ל ״שבשתא
כיון דעל ע ל ״ ; ה י א עלולה להשאר אם בהעלמת עינו א ו ה ס ה ת דעתו ש ל המגיה
או שהמהדיר אין כהו יפה לשכנע א ת בעל ב י ת הדפוס ש ש ג י א ו ת כאלה אינם דברים
של מה בכך וכדאי הוא לבזבז זמן וכסף כ ד י לסלק אותם .כבר הודה ד״ר אדלר על
הניקוד ל ש ש ן ר שהוא מוזר ותמוה .ובאמת ניקוד ז ה מוזר .כ י מן הכלל שהזכיר
״שאותיות נכתבים ולא נקראים אינם מנוקדים כלל״ יוצא בהכרח שכל א ו ת שהיא
נקראת אינה נמלטת מלהיות מנוקדת או סימן תנועה מ מ ש י ת או ש ת י הנקודות של
שוא נח )ואין יוצא מן הכלל הזה אלא אות שבסוף התיבה( .ולכן הניקוד ל ^ ש ן ד
אינו מציג א ת ה ש מ ט ת השי״ן השניה במבטא )כמו ל ^ ש ן ר ( ולא א ת הגייתה
בלי תנועה מ מ ש י ת )כמו י ש ש כ ר ( אלא א ת הגייתה ע ם חולם ) = (71355.5611:113.1:
דוגמת הגיית הסי׳ץ במלים כ מ ו ש ב ע או ש ר ק ה א ו בצורות הבינוני הפועל
״ ־ד
־
18ואפילו אם וא״ו הלומה סמוכה לשי״ן מלפניה או מלאחריה מנקדין את שתיהן ,לדוגמא
ש 1ג א )תהלים קו י׳ ומקביליו( במקום ש ו נ א ,ב1ש )שופטים ג׳ כה ומקב׳(
במקום ב 1ש וכיוצא בהן; ובקצת דפוסים אפילו במלה ש ש נ י ם )תהלים מה א׳
ופ׳ אי( אין נקודת החולם שאם השי״ן הראשונה משמשת לסמן נקודה ימנית של השי״ן
השניה אלא מנקדים כל אחת בפני עצמה; בניגוד לניקוד של מלים כמו מ ש ה או
ש נ א וכיוצא בהן )ורשימתן בהערות שאחר זו(.
ד
1 9
2 0
י. 1תהלים טז יא ומקביליו.
20בראשית מט יא )שופטים טז ד׳ )לקצת ספרים( ,ישעיה ה׳ ב׳(.
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ח ה ו ש ב ר ו ש כ ר ו ש נ א ו ^ ר ף 1־ עשר בכל אלה הנקודה השמאלית של
הםי״ן מציגה סי״ן חלומה .ולכן ,באשר ^135^561^1131:אין לו מובן ומעולם לא אמר
מישהו שאליו התכוין המנקד ,הניקוד ? ש ש כ ר בהכרח יש בו טעות .גם אין
״סתירה״ אמתית בין דברי היידנהיים בחומש ״מאור עינים״ שאין לבטא את השי״ן
השניה ובין הניקוד ? ש ש כ ר שם ובחומש ״עין הסופר״ ,כמו שתמה ד״ר אדלר,
אלא שלא הצליח היידנהיים לתקן א ת הטעות בסידור האותיות .מעצם הטעם הזה
אין ראיה מן הניקוד הזה ? ש ש כ ר בבראשית ל׳ יח במהדורה הראשונה של
חחומש עם פירוש רש״ר הירש )פפד״מ ,תרכ״ז( ,בניגוד לניקוד י ש ש כ ר בשאר
המקומות שם ,״כי רש״ר הירש ידע על המנהג הזה )לקרוא בפעם הראשונה יששכר
בשתי שי״נין( והחזיק בו״ .כי אין להביא ראיה ממה שקרוב להיות טעות הדפוס.
ואם יחשוב החושב שדווקא המגיה של נוסח ההומש עם פירוש רשר״ה מהדורה
קמאה הצליח בדרך נם להוציא מתהת ידו סולת נקיה בלי שום שיבוש כלל ,יבדוק
שם ״ויששכר״ ביו״ד דגושה בבראשית לה כג ויראה שמקרה אחד יקרה את כל
הדפוסים ן וכל מי שהיה לו עסק כלשהו בהדפסת ספרים או הגהתם ידע ויבין
כמה קשה ליזהר מטעויות הדפום.
ח( גם אין להביא ראיה מן הטרנסקריפציא של יששכר בתרגום הגרמני של
רשר״ה .דרך כלל אין עקביות גמורה בתרגומים בהעתקים של השמות המקראיים.
החל מתרגום השבעים שהועתק בו יששכר רוב הפעמים ? 1 0 0 ^ 4 .׳ בכפל האותיות
x^10^9׳ עם 0פשוטה ,יש חילופים
0 0אבל בכתבי־יד אחדים בא לפעמים
קטנים בצורות של העתקת יששכר ברוב רובם של התרגומים בשאר הלשונות
שנמשכו אהר תרגום השבעים .הילופים כאלה מצאתי כמעט בכל אחד מן הדפוסים
העתיקים של התרגומים הרומיים ,האיטלקים ,הספרדים ,הצרפתים והגרמגים
וגם בכתבי־יד שלהם שבדקתי .כל אלה באו או באי־עקביותם של המתרגמים או
בשגיאות המעתיקים של כתבי־היד ומסדרי האותיות בספרי הדפום .כמובן׳ גם
תרגומו הגרמני של רשר״ה לא יצא מן הכלל הזה .יש שהמתרגם עצמו אתראי בזה,
כמו לדוגמא תרגום של שם הקודש א ד מ ת משולבת באלהות שהוא שונה כמעט
בכל פעם ופעם .יש שאין בידנו להכריע אם עלינו להטיל את האהריות עליו או על
מסדר האותיות ,כמו בהעתקת שמות .נוסף על זה לא העתיק ד״ר אדלר משם
כראוי אלא ]!53501131:בבראשית ל׳ יח וכן • !!5301131שם לה כג ומו יג .ברוב
שאר המקומות בא ־ !155301131עם 55כפול ובבמדבר א׳ ח׳ ולד כו בא במקום 55
הכפול שילוב מסוים של 5עם שהגרמנים קוראים .£€5-501131 5אי־עקביות זו
יש בה די והותר להוכיח שגורל תרגום רשר״ה כגורל כל שאר התרגומים ואין
להוציא כלום מתרגומו ? !15350113בבראשית ל׳ יח; בפרט שמצאנו לו חבר לרשר״ה
2 2
2
21ישעיה כה יא ,נחמיה ב׳ יג .משלי כו י /דברים ד׳ מב ,ויקרא טז כח ,ומקביליהם.
22בראשית מט יד ,במדבר יג ז /דברים כג יב ,יחזקאל מח כד ,ולג; ויש עוד כתיבה
שונה באופן אחר ? ^ ^ 1 0 0פ נ ׳ בדה״א יב לב; השוה . 3 . 8?61;6 :1116 01(1מ
1:1(1£6, 1895—1901).נ11מ1611^ 111 01:6612 (03,מ 16513ושאר מהדורות של התר
גום השבעים שיצאו מאז.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 3
בתרגומו של — להבדיל — מ ר ט י ן לותר ש כ ת ב ב כ ל פ ע ם ז 15350113שהוא
קרוב מאד לתרגום רשר״ה ת3ו!53501ן ב ב ר א ש י ת ל ׳ יח .מ ע ת ה ה מ ב י א ר א י ה מזה
כי רשר״ה החזיק במנהג לקרוא שם יששכר בשתי שי״גין י ב י א גם ר א י ה כי לותר
כביכול היה נוהג לקרוא כן בכל מקום ומקום > .אין ה ד ב ר כן שהרי אילו ההזיק
רשר״ה במנהג זה היה מצוד .א ת ביתו ובניו אהריו להנהיג ב ע ד ת ו בפפד״מ לההזיק
בו? ובאמת אף אהד מיוצאי אותה העדה ,ר ב י ם ושלמים ש ש א ל ת י א ת פיהם,
לא ידעו כלום מאותו מנהג.
2
ט( גם יש לדון על דברי ד ״ ר אדלר ע ל התרגום האנגלי ש ל פ י ר ו ש ר ש ר ״ ה
ע״י דיר יצחק הלוי בלונדון שטרה הרבה ב ה פ צ ת מ ש נ ת ו ש ל רשר״ה בין היהודים
דוברי אנגלית ובדרך כלל הצליח לשמור א ת סגנונו ה מ י ו ה ד ש ל רשר״ה .ל א ב א ש ם
זב153011ן כבהעתקת ד ״ ר אדלר מ ש ם א ל א ז 15530113ב א ש ם ה ן ב ב ר א ש י ת ל׳
יח והן בשאר כל המקומות .בכתיבה זו ,כ מ ו ב כ ת י ב ת ש א ר ה ש מ ו ת המקראיים,
נמשך ד״ר לוי אהר הכתיבה המקובלת באנגלית א ש ר ברוב רובה ה י א מ ב ו ס מ ת על
העתק השמות המקראיים בתרגום השבעים ונטה בזה מ ד ר ך רשר״ה ש י ש בה ,כמו
בדרך כתיבת השמות בתרגום הגרמני ת ה ת ע ר י כ ת צונץ י ,כעין גסיון ל ה ר א ו ת א ת
צורת השמות במקור העברי.
2
23בדקתי את ארבעה הדפוסים הראשונים של תרגום לותר שיצאו לאור בחייו ) (1דפוס
711;1;61111<616בשנת (2) ,1523דפ׳ 7.1111011בד (3) .152דפ׳ £מ6נ11ת1(;1;6ז\ בפעם
הב׳ ב (4),1534דפי 8־111נ £11£51ב .1535בדפ׳ 2111-1011בא 15301131:בבראשית מט יד
)בלי ספק ,בטעות הדפוס(; בשאר הדפוסים הנזכרים בא • 153501131בכל מקום ,ואח-
י־יהם נמשכו הדפוסים המאוחרים.
24באמת אין זה נמנע ,אמנם במובן שונה .כידוע הרגיש והדגיש לותר ,עם כל שנאתו
העצומה ליהודים ,את הצורך לחזור אל המקור העברי של המקרא אשר ביד היהודים
ולא לסמוך על תרגום השבעים והמלגטא אשר ביד הנוצרים .ויתכן מאד שע״י זה בא
לכלל טעות :ראה יששכר בשתי שי״נין במקור העברי ולא נזהר בניקוד המסורתי )או
מפני שלא נחשב בעיניו לכלום או ,פשוט ,מחסרון ידיעה( ולכן נטה מן 188301131:
אשר בוולגטא ובתרגומים הגרמנים שקדמו לו יבדה לו • 133501131בתרגומו הוא.
25גם שם אין עקביות גמורה ,אלא בא ־ 18301131בבראשית לה כג דמו יג במקום 1183,01131:
בשאר כל המקומות; ובאין מבין הועתקו חילופים אלה בתרגום הגרמני של החומש אשר
עם המהדורה הגרמנית של פירוש התורה באנגלית בעריכת ד״ר י׳׳צ הערץ הרב הראשי
המנוח במלכות בריטניה )ברלין .(1937 ,לכאורה תימה על סטיית הירש וצוגץ מכתיבת
55כפול בצורה 133301131:אשר ברוב התרגומים הגרמנים שקדמו להם .הן אמת כי
בגרמנית אין 55כפול מסוגל להציג דגישת השי״ן ביששכר )לפי שני הניקודים המיוחסים
לב׳׳נ וב״א(; אמנם אינו גרוע מן 5פשוט שבהגיית רוב דוברי גרמנית קרוב יותר לזי״ן
) = 2באנגלית ובצורפתית( מאשר לסמ״ד או לסי״ן .כתיבת 55כפול ברוב רובם של
התרגומים בשפות השונות נשתרבבה ,כמובן ,מן הצורה הרגילה 'x^100^9בתרגום
השבעים; אמנם גם שם בעיה היא אם 00הכפול מציג שי״ן דגושה; עי׳ על בעיה זו עם
www.daat.ac.il
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
י( מדברינו שלמעלה יצאו לנו ד׳ נקודות:
)א( המנהג לקרוא יששכר בשתי שי״נין בבראשית ל ׳ יח אין לו ענין כלל
עם ניקוד ב״נ.
)ב( דרך קריאה זו נשמרה בין החסידים וקרוב ש ג ם מוצאה מ ב י ן החסידים
יושבי מזרח אירופא ומעולם לא הדרה לא לתוך קהלתו של ר ״ מ סופר ן ל א לתוך
קהלתו של רשר״ה.
)ג( הניקוד הנכון אשר ראוי לסמן קריאה זו ,הוא י ש ש כ ר .
)ד( הניקוד י ש ש כ ר אינו אלא שיבוש.
•ו
• •ל
שאר בעיות כאלה במאמר 1 1110 801111(15 0£ז מ ג 6מ : 81 161-01מ&פ •1311163
; • 1—36ס ע 131 0* 861111110 81111^163 12/1 (8011115 1967),מ011ז*!!*©^, .מ
בפרט עמ׳ 34—33שם.
נתקבל
יסודי ישרוץ
כותב,
במערכת
ח ל ק ח מ י ש י — -בירורי ד י נ י ם ב מ ל א כ ו ת מ מ ח ק ,מ ח ת ך ׳
מ ו ח ק ,מבעיר ,מ כ ב ה ו ה ו צ א ה ; דיני עירוב ,ש ב י ת ת ב ה מ ה
ועוד — מ א ת ה ר ב גדלי׳ פעלדער ,ט ו ר ו נ ט ו .ניו־יורק תשכ״ו.
<ד
נתן
בירורים
וחידושים
ב ה ל כ ה על
תפלה
בצבור ,ד י ן
קטנים
בשמירת ה מ צ ו ו ת ,ירושת עכו״ם ,מ ו ק צ ה ו ה כ נ ה ,שיעור דבל י ר א ה
ו נ ד ע ד מ צ ה ועוד ,בצירוף מ א מ ר י ם על מ ו ע ד י י ש ר א ל — מ א ת ה ר ב
נ ת ן י ה ו ד ה א ו ר ט נ ר ,בני ב ר ק .ת ל א ב י ב תשכ״ז.
שער ה מ ל ך
על ת ה ל י ם ,ח ל ק ראשון,
וחידושים
מזמור א -כ ט ,
כולל
דרוש
ב ה ל כ ה ואגדה — מ א ת הרב מ א י ר בלומנפלד ,נוארק.
ארה״ב .ניו־יורק תשכ״ז.
הדרום
ק ו ב ץ ת ו ר נ י ב ע ר י כ ת ה ר ב ח י י ם ד ו ב ש ע ו ו ע ל ,י ו צ א ל א ו ר ע״י
הסתדרות
ה ר ב נ י ם ב א מ ר י ק ה .ח ו ב ר ת כ ה ,ניסן תשכ״ז.
ה ל כ ה ומעשה במדינת ישראל
ומעשה
ספרי
80
ה ר צ א ו ת ו מ א מ ר י ם בעניני ה ל כ ה
ב ח י י ם ה ד ת י י ם ב מ ד י נ ת ישראל — מ א ת ע ר ד ז א ב פלק•
ו א ה ר מ ן ,ירושלים תשכ״ז,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il