,י־־
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
1 13
4
1
נ±ר-כ 13ר * נ * * ? א ו ל כנד ידי*
ד* י* * נ ר־ 1קין ±3.ר־* י -י * ^ ד*
הועתק והוכנס לאינטרנט
ת ו כ ) 001>:8.01:§ 1כו6¥־1כ¥¥^.1161
כ
ע״י חיים תשס״ט
עת הפקידה הגיעה /הרב חיים שרגא פייביל פרנק
1
תורת האבולוציה בעולם החי והדומם לאור המדע המתיק
החדיש )המשך( /יצהק רפאל הלוי עציה
9
כיוונים בהוצאת ספרי הראשונים /הרב ש״ז הבלין
29
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
41
על ספרים ועל סופריהם
שו״ת ישועת משה לרב י׳׳מ אהרנםון /הרב מ׳ מונק 55 . . .
״רבנו משה!בן־גחמך לרב ה״ד שעוועל /י׳ עמנואל64 . . .
מכתבים למערכת
על הביטוי ״הופיע רוה הקודש בבית מדרשגו״ /י״ת סופר 77 .
79
אמת ושקר /יהודה שביב
בש״ד ירושלים ת״ו מכת תשכ״ח • כרד ח ,גליון כ • המחיר 1.70ל׳ייי
בחוץ לארץ —$ 3.
מנוי שנתי :בישראל —• 6ל״י
,
כתובת המערכת :רה צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 29883
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב חיים שרגא פייביל פרנק
ע ת הפק<דה הג<עה
אחרי הנסים ,הנפלאות והחסדים הגדולים שעשה עמנו השי״ת והחזיר את כל
ארץ־ישראל לישראל ,בודאי חובה לשמור על מצות ישיבת ארץ ישראל ולקרוא גש
לכל אחינו בני ישראל שבגולה להתמסר למצוה קדושה זו ולקיימה בשלמותה
וכמאמרה.
ב״תולדות זאב״ על מסכת שבת ,ח״ב ,עמ׳ סד והלאה ,עמדנו כבר על מעלת
מצות ישובה של ארץ ישראל ,והוכחנו איך טועים ומטעים האנשים המוציאים לעז
על הקמת שלטון ישראל בארץ ישראל עד שהעיזו לטעון שכל הצרות שעברו על
עם ישראל בעשרות השנים האחרונות באו אך ורק ב״עון״ שעם ישראל שב לארצו
ומקים שם שלטון ישראל .במאמר זה נעמוד בעיקר על דברי הרמב״ן זהגר״א
זצוק״ל והמסתעף מדבריהם הקדושים.
א
לדעת הרמב״ן בהשגותיו לספר המצות מצרה ד׳ ,מצות ישיבת ארץ ישראל
היא מצוה דאורייתא גם בזמן הזה ,וזה לשונו :שנצטוינו בתורה לרשת הארץ
אשר נתן לאבותינו ולא נעזבה ביד זולתיגו מן האומות או לשממה והוא אומרו
להם בפ׳ מסעי!והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת
אותה ,ופרט אותה להם במצוד ,הזו כולה בגבוליה ומצריה כמו שאמר ובאו הר
האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר וכר ,שלא יניחו ממנה מקום וכר אבל הארץ
לא נניח איתם בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות ,וכן אם ברחו
האומות ההם מפנינו והלכו להם וכו׳ נצטוינו אנו לבוא בארץ ,ולכבוש הערים
ולהושיב בה שבטינו וכר .ואומר אני כי המצוד ,שחכמים מפליגים בה ,והוא דירת ארץ
ישראל עד שאמרו כי היוצא ממנח ודר בחו״ל יהא בעיניך כעובד ע״ז וכר ,וזולת
זה הפלגות גדולות שאמרו בה ,הכל היא ממצות עשה שנצטויגו לרשת הארץ
ולשבת בה ,אם כן היא מצות עשה לדורות יתחייב כל אחד ממנו אפילו בזמן
גלות כידוע בתלמוד במקומות תרבה ,ולשון ספרי זכו׳ ששקולה נגד כל המצות,
עכ״ל.
וכן כתב בפירושו על התורה ,במדבר לג ,נג ,וז״ל :והורשתם את הארץ וישבתם
בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה — על דעתי זו מצות עשה היא ,וצוה
אותם שישבו בארץ וירשו אותה כי הוא נתנה להם ,ולא ימאסו בנחלת ה׳ ואילו
יעלה על דעתם ללכת לכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם ,יעברו
על מצות ד״! /ומה שהפליגו רבותינו במצות הישיבה בארץ ישראל ,ושאסור לצאת
ממנה וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לא״י ,וכן האיש ,בכאן
נצטוינו במצוד ,הזו ,כי הכתוב הזה היא מצות עשה ויחזיר המצוה הזו במקומות
רבים ,באו ורשו את הארץ וכר ,עכ״ל.
וכן בדברים יב ,ה ,כתב הרמב״ן וז״ל :שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דרך בית השם ,ותאמרו איש אל דעהו לכו ונעלה אל הר ה׳ אל בית אלקי יעקב,
כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם ,עכ״ל.
לפי דעת הרמב״ן שיש מצות עשה דאורייתא לשבת בארץ ישראל ,פשוט
הדבר שהאדם היושב בה מקיים בכל רגע ורגע מצות עשה של תורה ,כשם שבישיבת
סוכה מקיים האדם מ״ע של תורד ,בכל רגע ורגע .לכן היה ראוי מן הדין לברך
ברכה על הישיבה בארץ ישראל כשאר קיום המצות ,והא דלא תקנו תז״ל ברכה על
זה ,קרוב הדבר •להאמר דבברכת המזון שאנו מברכין ואומרים נודה לך ה׳ אלקינו
על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה וכו׳ ועל הכל ה׳ אלקינו אנחנו
מודים לך וכו׳ ככתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלקיך על הארץ הטובה אשר
נתן לך ,ברוך אתה ה׳ על הארץ ועל המזון — בזה נכללה גם הברכה על הישיבה
בארץ ישראל ,ומן הראוי שהיושבים כארץ ישראל יכוונו באמירת ברכה זו על
קיום מצותן ויושביו בארץ.
וראה זה פלא :כל הברכות אינן אלא דרבנן ,מלבד שתי ברכות שהן מן התורה
א( ברכת התורה ,ב( ברכת המזון ,כי שני דברים אלו ניתנו לישראל מתוך כפיה
ואי־רצון .נתינת התורה היתד ,ע״י כפיה שכפה עליהם הר כגיגית כדאיתא במסכת
שבת )פח ע״א( ,ולכן חייבה התורה בברכת התורה כדי שעי״ז שניתן הודאה על
קבלת התורה לחשב תמיד כקבלה ברצון ,לציין בזה שמקובלת עלינו התורה
שניתנה לנו ,כמו שכתב רש״י במסכת פסחים )סח ע״ב( ,אהא דאמר ר״א הכל
מודים בעצרת דבעינן נמי לכם ,מאי טעמא יום שניתנה תורה בו ,וכתב רש״י
להראות שנוח ומקובל יום זר ,לישראל שניתנה בו תורה.
כן הדבר בברכת הארץ שבברכת המזון ,כי קבלת הארץ היתד ,גם כן מתוך
כפיה ,ודור המדבר יוכיח שגרמו בכיה לדורות ,ומשום כך ציותה התורה על ברכת
הארץ ,כדי שעי״ז שניתן הודאה על הארץ ,נתקן החטא של ״וימאסו בארץ חמדה״,
ולהשריש בלבנו חבה ,אהבה ורצון טוב להתנהל בארץ המדתנו ,ולהתקשר באלקותו
יתברך שמו השורה כאן בארצנו ,כמו שנאמר ושמחתם לפני ה׳ אלקיכם )דברים יב,
יב( ונאמר ומעונתו בציון)תהלים עו ,ג(.
ואמרו חז״ל )כתובות קי ע״ב( :כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו
אלו־ה ,שנאמר לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים )ויקרא כה ,לח( .רמז
זה נאמר כבר לאברהם אבינו )בראשית יז ,ח( :ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ
מגריך את כל ארץ כנען לאתזת עולם והייתי להם לאלקים — וכתב רש״י שם ד״ה
לאחזת עולם :ושם אהיה להם לאלקים ,אבל הדר בחוץ לארץ כמו שאין לו אלו־ה•
וכן האריך הרמב״ן בפירושו על התורה )ויקרא יח ,כה( וז״ל :והנה בחוץ
לארץ אע״פ שהכל לשם הנכבד אין טהרה שם שלמד ,בעבור המשרתים המושלים
עליה והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם ,ולכך יאמר הכתוב אלקי כל
הארץ יקרא כי הוא אלקי האלקים המרשל על הכל ,והוא יפקוד בסוף על צבא
המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים וכו׳ ,והנה השם
הנכבד •יתברך אלקי האלקים בכל העולם ואלקי ארץ ישראל שחיא נחלת ה׳ ,וזהו
טעם וזנה אחרי אלהי נכר הארץ )דברים לא ,טז( ,כי האלוהות נכרים בארץ השם
ובנתלתו וכו /ובספרי ואין עמו אל נכר )דברים לב ,יב( — שלא תהא רשות לאחד
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משרי האומות לבא לשלוט בכם זכו׳ והוא מאמרם כל הדר בחו׳׳ל דומה וכו׳ ואין
רשות לפרש בעגין הארץ יותר מזה וכו׳ עי״ש.
והנה בדורות האחרונים נתמלאו ארצות תבל טומאות שונות ומשונות ועם
ישראל טבע בים של התבוללות וטומאה ועוד נגזרו על עם ישראל גזרות איומות
עד אשר נפלנו בחרב בכל מיני מיתות משונות ואכזריות מתוך דם ואש ותמרות
עשן ,אשר מאז הלכנו בגולה לא ידענו שמה הרג וחורבן וזעוות כאלו .וכשם
שלאברהם אבינו נאמר אחרי כבשן האש ״לך לך מארצך ,ממולדתך ומבית אביר
אל הארץ אשר אראך״ ,כן אחרי כבשוני האש בארצות אירופה נתקיים בנו לך לן;
מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך ,ואומות העולם הכירו בזכויות ישראל על
ארץ ישראל ,ועלה השחר והאיר המזרח להיות בני הורץ בארצנו הקדושה והחמודה,
ושערי הארץ נפתחו לרווחה לכל בר ישראל.
ובזכותם של המוני קדושי עם ישראל שעלו על המוקד והלכו באמונה שלמה
להקריב את גופם כקרבן עולה ,זכינו לקיום השבועה שנאמרה לאברהם אבינו אהרי
שעקד את בנו על גבי המזבה ,שאף הטאים של הדור לא ימנעו קיום השבועה,
וכך כתב החמב״ן)בראשית בב ,טז( על שבועת ה׳ שנאמרה לאברהם אחרי העקדה,
וז״ל :גם מתחילה חבטיחו כי ירבה את זרעו ככוכבי השמים וכעפר הארץ ,אבל עתה
הוסיף לו יען אשר עשית המעשה הגדול הזה שנשבע בשמו חגדול שיירש זרעו
את שער אויביו והנה הבטיח שלא יגרום חטא שיכלה זרעו או שיפול ביד אויביו
ולא יקום ,והנה זו הבטחה שלמה בגאולה העתידה לנו ,עכ״ל.
ב
והנה זכינו למאורן של ישראל רבינו אלי׳ הגאון מוילנא זי״ע אשר כל שבילי
דרקיע נגלו לו וכל רז לא אניס ליה .רבינו הגר״א האיץ בתלמידיו בדברים חוצבים
להבות אש לעלות לארץ ישראל ולעסוק בקיבוץ גליות ולקרב קץ הגאולה ע״י
ישוב ארץ ישראל .ברתת ובהתרגשות דיבר רבינו הגר״א כי ״בציון ובירושלים
תהיה פליטה״ ויש להזהר לא לאחר את המועד .בדברו לפני תלמידיו על ענין זה
של ״בציון ובירושלים תהיה פליטה״ זלגו עיניו דמעות ואמר :צריכים לקדם שקבוץ
גליות תהיה מרצון ולא מתוך דרך של פליטה …כדאיתא כל זה בספר המגיד דורש
ציון ע״ש אאז״ז הגאון ר׳ משה מגיד זצ״ל בנו של הגאון ר׳ הלל משקלוב זצ״ל,
הלק ב׳ עמ׳ עא ,הערה לג בשם הגאון ר׳ סעדי׳ ממוהלוב ,תלמיד הגר״א זצוק״ל.
ונ״ל גם אם נפסוק כרב יהודה ״כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה
שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי נאם ה׳״ )כתובות קי ע״ב — קיא ע״א(,
ולדברי הכסף משנה )הלכות מלכים פרק ה הלכה יב( גם הרמב״ם תפס כן להלכה,
אפילו הכי אינם צודקים כלל וכלל אותם האנשים המסתמכים על דברי רב יהודה
בימים אלה .כל הסמיכות של רב יהודה היא על הפסוק ״בבלה יובאו ושמה יהיו
עד יום פקדי נאם ה׳״ )ירמי׳ כז ,כב( .ומה הפירוש יום פקדי ? עד שנפקדו ע״י
עזרא ונחמי׳ .ומשום כך נ״ל כי אנו שזכינו למאורו של הגר״א זצוק״ל אשר בהיותו
בן עשרים שנה בשנת ת״ק ,אור בוקר של יום הששי באלף הששי ,החל רוח
אלקים רוחא דמשיחא לפעם ברוח קדשו ,ונתגלה לו מן השמים על עצמו שהוא
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נהורא דמשיח בן יוסף לעורר על קבוץ גליות תחילה ,ובדרך נסיעתו לארצנו
הקדושה עלה בדרגא דתפארת מעליתא דמרע״ה שהי׳ בטורא דמשיח בן יוסף עד
מתן תורה ,וזה סוד ויקח משה את עצמות יוסף אתו ,וממתן תורה עלה מרע״ה
לדרגא דתפארת — ולכן עכבו אותו מן השמים שלא יכנס לארץ •ורק למסור הדברים
לתלמידיו מבחינת יהושע להתחיל בקבוץ גליות ,כמו שכתב אאו״ז הגאון מוהר״ר
הלל משקלוב זצ״ל ,שארו ותלמידו של הגר״א זצוק״ל ,בספרו קול התור ,פרק א
אות ד ואות קלא ,ובפרק ג אות ה ,ח ועוד — ,לפיכך אין לנו יום פקידה יותר מזה.
ובאדרת אלי׳ לרבינו הגר״א זצוק״ל דברים יא ,ל״א על הפסוק ״וירשתם אותה
וישבתם בה״ כתוב :בזכות שתרשו אותה תשבו בה ,ובמה תירשנה בחזקה ,עכ״ל.
וכתב אאז״ז הגאון ר׳ הלל משקלוב זצ״ל בקול התור פרק א אות ט ,דתזקה היינו
בנין ונטיעה כגון חזקת קרקע בכללות ,וזאת בטוריא דעזרא ונחמי׳ ,ולעת ׳הצורך
גם בחזקה )החית בקמץ( ,וזאת בטוריא דיהושע ,עי״ש.
ואין להקשות על דברים אלה ממה שאמרו חז״ל במסכת כתובות קיא ע״א
שלא יעלו ישראל בחומה ,ופשטות הדברים נראין שנאמרו על כיבוש הארץ )וכן
פירש ב״כפתור ופרה״ פרק י( ,אמנם רבעו הגר״א זצוק״ל בשיר השירים ב ,ז
בלקוטים ע״ד הנסתר בסידור הגר״א ,ובביאור הגר״א תיקוני הזוהר תקונא עשרין
ושיתא ד״ה ובמה ,כתב דמש״כ בצבאות או באילות השדה כו׳ שמוזהרין אנו שלא
לדחוק את הקץ ,הכונה ״שמושבעין שלא יצאו מאליהם לבנות בה״מ )בית המקדש(
שושנא דלעילא עד שיבא״ .הנה פירש הגר״א זצוק״ל שהשבועה היא רק לבנין
בית המקדש ולא לבנין הארץ וישיבת ציון.
לפי זה מובן היטב למה דוקא לשלמה המלך נתגלו שבועות אלו שלא יעלו
בחומה ושלא ידחקו את הקץ ,הלא שלמה לא כבש את א״י ולא כבש את ירושלים
ולא הי׳ שייך לשום כיבוש ,ולמה נפל גילוי זה דוקא בחלקו של שלמה י אבל
לדברי הגר״א זצוק״ל הדברים מאירים ,כי שבועות אלו שייכות אך ורק לבנין בית
המקדש ,לכן שלמה המלך שזכה לבנותה וזאת היא טוריא דילי׳ ,אליו נתגלו שבועות
אלו השייכות לבית המקדש דוקא ,שלא יצאו בחומה לבנות בית המקדש כי אם
ע״פ צווי ה׳ ,וכמו שאמר דוד אביו אם ה׳ לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו.
.וכבר נודע למשגב דברי הגר״א זצוק״ל שאמר כי שתי מצות הן שהאדם
נכנס בהן שלם בכל גופו ,סוכה וארץ ישראל ,ורמז נתן לזה בפסוק ״ויהי בשלם
סכו ומעונתו בציון״ והוסיף — כשם שבסוכה מצותה תעשה ולא מן העשוי ,אף
ציון כן ,ובעינן תעשה אתערותא דלתתא ,וממילא יהיה אתערותא דלעילא )קול
התור פ״א אות ז׳(.
ובאדרת אליהו ברשת ראה פרק יב כתוב :נאמר ״אשר יבחר ה׳״.ונאמר
״לשכנו תדרשו״ משמע בעצמן ידרשו ,בתחילה צריך דרישה ואח״כ אשר יבחר,
שהקב״ה מסכים לדבריהם ,ולמה כתב בתחילה אשר יבחר ה׳ ,ואח״כ לשכנו תדרשו,
כי באמת דרישה היא בתחילה ,אלא אשר יבחר הוא קודם במעלה ,עכ״ל.
וגם על ענין זה כתב מאורן של ישראל הגר״א זצוק״ל בתקוני זוהר חדש
)דף כ״ז( שלפני ביאת המשיח תהיה פקידה כמו שהיה בימי כורש בימי בית שגי
שתהיה במידת הדין באתערותא דלתתא ,היינו בדרך טבעית ,וכן היה מוסכם לכל
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תלמידי הגר״א זי״ע כי בטרם יבוא המשיח גאולה ־תהיה לנו ע״י רשיון מלכי האומות,
ויבנה בית מקדשנו כאשר היה בימי בית שני ונקריב קרבנות ואה״כ יתגלה משיח
צדקנו.
וכ״ה ברמב״ן שיר השירים עה״פ האלף לך שלמה ,כי ראשית הגאולה העתידה
תהיה ע״פ רשיון המלכויות ויהיה קצת קיבוץ גליות ,ואח״כ יוסיף השי״ת שנית
ידו ,כדכתיב ושב את שבותך ,ואח׳׳כ ושב וקבצך מכל העמים.
וכדרישת ציון מאמר ראשון אות ב׳ מביא בשם הרד״ק תהלים קמו על הפסוק
שאין לו תשועה ,וז״ל :כי לה׳ לבדו התשועה והוא יסובבנה ע״י בני אדם ,כמו
שסיבב גלות בבל ע״י כורש ,וכן לעתיד גאולת ישראל ע״י מלכי הגוים שיעורר
את רוחם לשלחם כו׳.
ומה נורא ומבהיל דברי האור החיים הקדוש היורדים ונוקבים עד התהום
שכתב בחומש ויקרא )פ׳ בהר כה ,כה( וז״ל :פרשה זו תרמוז ענין גדול והערה
ליושבי תבל ,כי ימוך אחיך וכו׳ והודיע הכתוב כי גאולתו הוא ביד הצדיק אשר
יהי׳ קרוב לה׳ ,עד אומרו בקרובי אקדש הוא יגאל ממכר אחיו ,כי האדון ב״ה קרא
לצדיקים אח כביכול ,למען אחי ורעי ,והגאולה תהי׳ בהעיר לבות בני אדם ויאמר
להם הטוב לכם כי תשבו חוץ ,גולים מעל שלחן אביהם ומה יערב להם החיים בעולם
זולת ההברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביהם ,הוא אלקי עולם
ב״ה לעד ,וימאס בעיניו תאות הנרדמים ,ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש
כל הי ,עד אשר יטיבו מעשיהם ,ובזה יגאל ה׳ ממכרו ,וע״ז עתידין ליתן את הדין
כל אדוני הארץ גדולי ישראל ,ומהם יבקש ה׳ עלבון הבית העלוב ,עכ״ל.
ואף להרמב״ם שאינו מונה במנין המצות מצוה זו של ישיבת ארץ ישראל
ולא סבירא ליה כהרמב״ן דוהורשתם את הארץ וישבתם בה נאמרה למ״ע ,וס״ל
שאינו אלא הבטחה בעלמא ,אפ״ה גם הרמב״ם יודה נהי דאינה מצוד ,חיובית ,אפ״ה
לא יצאת מכלל מצוד ,קיומית כישיבת סוכה בכל שבעת ימי סוכות בכל רגע ורגע,
ומצות תפילין כל היום וכדומה הרבה מצות ,שהרי מפורש אמרו בתוספתא פ״ה
דעבודה זרה ובספרי פ׳ ראה ששקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות.
ג
והנה הרמב״ן במאמר הגאולה סוף שער הראשון כתב וז״ל :והנה אחר הגאולה
הזאת שנעשתה ברשיון כורש אתה יודע ממגילת אסתר הפזור הגדול והפירוד
העצום אשר הי׳ לעמנו בכל מדינות המלך ,אחשורוש מהודו ועד כוש ,ואחרי כן לא
עלו עם עזרא מבבל וכו׳ ויתכן אצלי כי רשיון כורש לא הי׳ אלא למלכות יהודה וכו/
ואם תאמר שהי׳ רשיון על הכל כאשר אמר בכל מלכותו ,לא רצו שאר השבטים
לעלות שלא אבו לדחוק את הקץ ,שידוע הי׳ אצלם כי פקודת שבעים שנה לבבל
נאמר ולא עליהם ,עכ׳/ל.
ולכאורה הרמב״ן סותר את דבריו .בספר המצות מצוד ,ד׳ כתב :״ואומר אני
כי המצוד ,שהכמים מפליגים בד ,והיא דירת ארץ ישראל כו׳ הכל היא ממצות עשה
שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה ,אם כן היא מצות עשה לדורות יתחייב כל אחד
ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה ולשון ספרי כר״ עכ״ל.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואם כן ,למה נאמר שפקידת שבעים שנה לבבל לא נאמרה על שאר השבטים,
הלא מכיון שהמלכות נתנה רשות ,ובפרט שהיתה פקידה מן השמים לעלות לארץ
ישראל ולבנות בית המקדש ע״י עזרא ונחמיה ושאר הנביאים ,בודאי שחלה עליהם
המצוד .הזאת.
ומלבד זה ,לכאורה כל דברי הרמב״ן נסתרים מדברי הגמרא יומא ט ע״ב:
אמר ריש לקיש לרבה בר בר הנה אלה־א סנינא לכו דכתיב ״אם הומה היא נבנה
עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליח לוח ארז״ )שיר השירים ח ,ט( ,אם
עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט
בו ,עכשיו שעליתם כדלתות )פירש״י :שער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו
סוגר ,כך •עליתם לחצאין( נמשלתם כאת שחרקב שולט בו ,ע״כ .אמנם רבי יוחנן
אמר לריש לקיש שאפילו אם כולם היו עולים ,לא הוד .שריא שכינד .במקדש שאין
שכינה שורה אלא ע״י זרעו של שם ולא של יפת ,והפרסים מזרעו של יפת עי״ש,
אבל גם רבי יוחנן דיבר רק על השראת השכינה בבית המקדש ולא על ביטול מצות
ישיבת ארץ ישראל.
ולדברי הרמב״ן במאמר הגאולה הנ׳< מה קול החרדה הזאת ,הלא לא היתה
הפקידה כי אם לאנשי בבל בלבד ,ושאר הגולים רצו להוש לשלוש השבועות ולא
לדהוק את הקץ הלילה ,ואם כן לא הטאו כלל ולמה נענשו כדברי הגמרא ביומא.
ונראה פשוט ,מה שכתב הרמב״ן במאמר הגאולה אינו אלא ללמוד םניגוריח
על הגולים שלא עלו ולתת טעם כל דהנא על מהלך מהשבתם ,שלא במעל עשו
זאת ודימו בדעתם שהצדק אתם ,אבל לבני ארץ ישראל ולעזרא הסופר ,נביא ה׳
היו כל הטעמים האלו נותנים טעם לפגם ,שהרי מכיון שהיתר .פקידה מן השמים
לעלות לארץ ישראל ולבנות בית המקדש ,ושכינת קדשו חגרה עוזה להזור לציון
ולהתדבק בישראל ,ואשר זהו תכלית מעשה בראשית ,אסור להיות איזו מניעה
שהיא לעכב כל נדחי ישראל מלהתדבק •בשכינה ,לא טענת עליה בחומה ולא
טענות שוא ומדוחים אחרים ,כטענה זו שהפקידה לא היתה מכוונת להם .וכבר אמר
רבי יוחנן בסנהדרק קו ע״א :אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב״ה עושה פדיון
לבניו ,מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה )פירש״י :מי
הוא שיכול לעכב את ישראל והקב״ה מכניסם( .לכן אנשי מערבא בצדק זעמו על
אנשי הגולה שלא עלו ובפרט על אנשי בבל ,עד שריש לקיש אמר להם שהקב״ה
שונא אותם.
ד
ולאור כל זה הרי הודות לה׳ זכינו בשנת תש״ה ל״יום פקדי׳ /כי זו היא
הפקידה לא פחות מפקידת כורש בימי בית שני ,ומה מאד יש בנפשנו להתפעל על
ההשגחה העליונה הפרטית שנתהוד .למראה עינינו לדעת כי ה׳ בקרב הארץ ,ואיך
שמסבב הסיבות ועילת כל העילות שם בפני נסיכי מזרה ומערב ,אשר מפולגים המה
תמיד בכל בעיה גדולה וקטנה ,אשר יתנו ידם לה ,ואשר יסכימו שניהם ,כאילו
להכעיס זה את זה ושלא כדרכם עד היום הזה ,והחליטו להכיר בזכויותינו ולמסור
לנו את ארץ קדשנו .זאת היתה עת פקידה ,עת רצון מיוחדת ,שנתוועדו יחדיו
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מזרח ומערב והדבר אשר שם ה׳ בפיהם אותו דברו ואותו הצביעו לרצונם ושלא
לרצונם ,כי מיד ה׳ היתד .זאת העושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו.
ואיך עלינו לשבח עכשיו לאדון הכל ,ומה נשיב לה׳ על כל תגמולוהי עלינו,
שעשה עמנו בחודש זיו שנת חמשת אלפים ושבע מאות עשרים ושבע לבריאת
העולם ,בזמן שקמו עלינו המצרים ,הסורים ,הירדנים ,העירקים ,כל הערבים ורוסיה
הקומוניסטית בראשם ,להשמיד את עם ה׳ היושב בציון ,אמרו לכו ונכהידם מגוי
ולא יזכר שם ישראל עוד.
וברוך שמו הגדול שלא נתננו טרף לשיניהם ,ונתקיים בנו נבואת ישעי׳ הנביא
)כז ,ו( הבאים ישרש יעקב יציץ ופרה ישראל — ,רצונם של כל הגויים הנ״ל לעקור
ולשרש את בני יעקב ,אך השי״ת מקיים בנו ״יציץ ופרח ישראל״ .כל ארץ ישראל
הקדושה היא בידנו ,וגולת הכותרת היא מקום המקדש שהוקדש מתחילת הבריאה
להיות התחנה המרכזית להשראת השכינה ,כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו .ומה
נורא המקום הזה ,אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים.
ואיתא בפרקי דרבי אליעזר פרק כח וז״ל :אין זה כי אם בית אלקים ,מכאן
אתה למד שכל המתפלל בירושלם כאילו מתפלל לפני הקב״ד ,ולפני כסא כבודו
ששער השמים הוא שם ע״כ) ,הובא גם בכפתור ופרח פרק ששי עמ׳ ,17ד״ה המקום
המקודש הזה(] .את מקום המקדש קרא הקב״ה ירושלם ,כדאיתא במדרש תהלים
שוחר טוב ,מזמור עו ,על הפסוק ויהי בשלם סובו כר ,אתה מוצא שנקרא ביהמ״ק
שלם ,שנאמר ומלכי צדק מלך שלם ,והוא שם בן נח כר .אמר הקב״ה אם אני קורא
אותו כמו שאמר שם אני מבטל דברי אברהם אוהבי שקראו יראה ,ואם אני קורא
אותו יראה אני מבטל דברי שם .מה עשה הקב״ה שיתף מה שקראו שניהם וקראו
ירושלם ,הוי ״•ויהי בשלם סוכר׳ וכו׳ ע״כ[.
ועכשיו שזכינו בחסדי ה׳ לראות נוראות ונפלאות גדולות בכיבוש כל ארץ
ישראל ובתחלת בנין ירושלם עה״ק ,מי לא ירא כיום הזה ,עת הפקידה של כל ארץ
ישראל ,כהבטחת מאורן של ישראל ,הגר״א זצוק״ל .ואין שום ספק כי מוטלת עכשיו
חובה ומ״ע מדאורייתא להרמב״ן ז״ל על כל יחיד ויחיד מישראל לבוא ולהתיישב
בארץ ישראל .ובפרט על אחב״י היראים והחרדים לדבר ה /אשר בבואם אל הקודש
יישרו הדרכים דרכי העקלתון ,ויאירו באור ה׳ דרכי המבואות האפלות ,עליהם ורק
עליהם מכוון המצוד .היקרה הזאת של וירשתם וישבתם בה ,והצו שאמר דהמע״ה
בטח בה׳ ועשה טוב ״שכן ארץ״ ורעה אמונה )תהלים לז ,ג( .גם על אחינו שעדיין
יושבים בחוץ לארץ ,החובה של ישוב א״י ,לבוא ולדור בה ולבנות את בית ישראל
בארץ ישראל ,ולעבוד את ה׳ בהר ה׳ ובמקום קדשו ,ובפרט לחתעסק בנחלת שדה
וכרם ולקיים כל מצוות התלויות בארץ כמאמרן אשר אין קץ למתן שכרן.
ונראה לי כי לדעת הרמב״ן שהוא מצות עשה לדורות על כל יחיד ויחיד ,הנה
כל הזמן שהיינו אנוסים ולא היתד ,אפשרות לעלות לא״י מפני סכנת דרכים ושעת
הירום ,אז אם כי לא קיימנו את המצוה ,מיהא ג״כ לא עברנו על המצוד ,,כי אונס
רחמנא פטריה ,לא כן בזמנינו־אנו שזכינו בהסדי השי״ת כי פקד ה׳ את עמו
ונחלתו ,וזכינו שנעקר שלטון הגוים מכל ארצנו הקדושה )ברוך המקום שעקר ע״ז
מארצנו( ,ושערי א״י פתוחים לפנינו ,ויד ישראל תקיפה ואנו בעלי הארץ ,הדבר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פשוט כי בכל רגע שיהודי משהה את עצמו ויושב בחו״ל ,עובר על מ״ע דאורייתא
)ובפרט אלו שאין להם דאגת פרנסה( .למה הדבר דומה ,למצות פריה ורביה שכ״ז
שאינו משיג בת זוגו שתנשא לו ,אם כי אינו מקיים מצות פו״ר ,אבל מיהא עכ״פ
גם אינו עובר ,כי מה עליו לעשות כשאין בידו ואונס רחמנא פטריה ,לא כן כשבידו
לישא אשה ולקיים מ״ע של פו״ר ומונע את עצמו באמתלאות שונות ומשאות שוא
ומדוחים ,הרי ברור שעובר בכל רגע ורגע על מ״ע של פו״ר — ,כן במצות ישוב
א״י בזה״ז :כל המשהה את עצמו במשאות שוא ומדוחים עובר הוא על מצות ישוב
א״י בכל רגע ורגע ,והוא רחום יכפר עון כשיחזרו בתשובה ,כי מי שהוא טמא
מעבירות שבידו ,או מי שהוא בדרך רחוקה אינו בכלל מקיים המצור .הזאת ,אם לא
כשהוא נמצא בחו״ל ופועל ישועות לטובת ישובה של א״י שהוא בבחינת למחיה
שלחני ,הרי הוא כמשלחו ואין בידו עון.
והחובה מוטלת בעיקרה אך ורק על היראים והחרדים לדבר ה׳ לבוא לעזרת ה׳
בגבורים ,ולסייע בקירוב הגאולה המלאה והשלמה אשר אנו מצפים ומייחלים בכל
עת ובכל שעה ,כי במדד .שאנו נקדם את פני הגאולה לרצות את אבניה ולחונן את
עפרה הגאולה מתקרבת אלינו ,בסוד כי בא מועד ,כלומר שלא נצטרך לבוא אל
המועד ,אלא המועד יבוא אלינו ,אחרי שרצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו.
ומה שאמרו חז״ל תיפח עצמותיהם של מחשבי קצין ,הכונה על מחשבי קצין גרידא
בלי המעשים של אתערותא דלתתא ,הבאה להכשרת הגאולה השלמה ,כמוש״כ
אאז״ז הגאון המקובל מוהר״ר הלל משקלוב זצ״,ל בקול התור סוף פרק ד׳.
ועל כל המשתדלים והעוסקים בקיבוץ גלויות ויישובה של א״י לבנותה
ולהחיותה משממותה הגשמית ומשממותה הרוחנית תחול עליהם ברכתו הקדושה של
איש האלקים רבינו הגר״א זצוק״ל שבירך את תלמידיו שהבטיחו לו נאמנה לנסוע
לארה״ק ואמר להם בהתרגשות רבה :אשריכם שתזכו לקיים מצות ישוב ארץ ישראל
השקולה כנגד כל המצות שבתורה ,אשריכם שתזכו להיות שותפיו של הקב״ה השב
שבית יעקב ומשכנותיו ירחם ,הבונה ירושלם ,המציב גבול אלמנה ,המרחיב גבול
ישראל ,אשריכם שתזכו לקיים מצות הרחבה עפ״י צו הנבואה הרחיבי מקום אהלך
)ישעי׳ נד ,ב(,שמצוה זו תביא את קיבוץ הגלויות ברחמים ככתוב שם אחריה כי ימין
ושמאל תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו וגו׳ וברחמים גדולים אקבצך,
הובא כ״ז בקול התור פ״ה לאאז״ז הגאון המקובל מוהר״ר הלל משקלוב זצ״ל ,ע״ש.
וה׳ הבוחר בציון ובונה ירושלם יסייענו על דבר כבוד שמו בסייעתא דשמיא
מלאה ושלמה ,שיאמנו לנו במהרה דברי הנביאים :וה׳ מציון ישאג ומירושלם יתן
קולו ,ורעשו שמים וארץ ,וה׳ מהסה לעמו ומעוז לבני ישראל ,וידעתם כי אני ה׳
אלהיכם שוכן בציון הר קדשי ,והיתד .ירושלם קודש וזרים לא יעברו בה עוד כו/
ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור ,ונקיתי דמם לא נקיתי וה׳ שוכן בציון,
ונאמר עוד קרא לאמר :כי נחם ה׳ את ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן,
וערבתה כגן ה׳ ,ששון ושמחה ימצא בה ,תודח וקול ומרח.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק רפאל הלוי עציון
תורת האבולוציה בעולם החי ובעולם הדומם
ל א ו ר ה מ ד ע המדו<7ן ה ח ד י ש
פרק ג
תיאור תהליכי האבולוציה והסברתם והבקורת המדעית על התהליכים
וההסברים ה א ל ה
.1תהליכי האבולוציה לפי ההשערה הדרויניםטית.
בהשערת האבולוציה ,כמו בכל השערה מדעית על אשר קרר .בעבר ,יש
להבדיל 2יסודות (1 :תיאור המציאות המשוערת שבעבר; (2תיאור התהליכים
המשוערים ,שהביאו את המציאות שבעבר למציאות הקיימת עכשיו ,והסבר
התהליכים הנ״ל.
והנה המציאות בעבר על פי השערת האבולוציה היא :כל המינים של היצורים
החיים ,השומרים עכשיו בקפדנות על קיומם הנפרד ,התפתחו מיצורים חיים פשוטים
יותר .השערה זו מסבירה את הדמיון ,הקיים בין היצורים החיים הן במבנה גופם
והן בתהליכי חחיים בהם ,ע״י כך ,שהם קבלו את התכונות המשותפות להם ע״י
תורשה מהוריהם המשותפים .כפי שראעו בפרק הקודם ,אין כל הוכחה מדויקת,
העומדת לפני הבקורת ההגיונית ,לאמיתות העובדה המשוערת על המוצא המשותף
של כל המינים של היצורים החיים ־־ וגם ההפבר שהיא עשויה לתת לדמיון
בין המינים הקיימים עכשיו על פני כדור הארץ איננו יכול לחחשב כהוכחה
מדויקת להשערה הנ״ל )ראה בגליון הקודם עמ׳ .(29נפנה עכשיו לבירור היסוד
השני של השערת האבולוציה ,היינו לבירור התהליכים המשוערים שהביאו
להתפתחות כל העולם הרבעוני החי עכשיו מיצורים חיים פשוטים יותר_ .
א .הדרויגיזם במשמעותו הרחבה והמצומצמת.
הרעיון ,שאפשר להסביר את הדמיון בדרגותיו השונות בין כל היצורים
החיים ע״י מוצאם המשותף של היצורים האלה ,לא היה חידושו של דרוין .כבר
קנט העיר כי הרעיון הזה צריך היה להופיע אצל רובם של חוקרי הטבע ,אבל
הוא ראה ברעיון זה דבר הרחוק מן המציאות ,מפני שאין בה שום דוגמה לכך
)היינו ,של התפתחות מין אחד ממין אחר( .לא זו בלבד שתופעה כזו לא נתגלתה
אז בטבע ,אלא גם לא נראה היה לשכל האדם ,איך יכול מין אחר להתפתח ממין
השונה ממנו ,בעוד שכל מין ומין שומר בקפדנות על תכונותיו העיקריות
המיותרות לו .החידוש שהידש דרוין היה בכך שהוא ניסה לתת הסבר לאפשרות
ההתפתחות של מין אחר ממין השונה ממנו וגם להכרחיות של התפתחות כזו,
והסברו זה גרם להתפשטות הרעיון על המוצא המשותף של כל היצורים החיים
ועל חתפתחות המינים י -הן אצל המדענים והן בקהל הרחב.
המונח ״דרויניזם״ רכש לו ע״י כך שתי משמעויות :משמעות דהכה —
רעיון האבולוציה בכלל)המוצא המשותף של כל היצורים החיים והתפתחות המינים
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקיימים עכשיו מיצורים חיים פשוטים יותר( ,ומשמעות מצומצמת — ההסבר
ההשעיתי שניתן על ידו לידיד ההתפתחות הזאת.
נפנה עכשיו לבייוי הדרויניזם במשמעותו המצומצמת ,היינו לבירור ההסבר
שניתן על ידי דרוין לדרך התפתחות המינים — ולבדיקת ההסבר הזה לאור
ההגיון והתגליות האחרונות של המדע.
ב.
שלש העובדות המונחות ביסוד הדרויביזם במשמעותו המצומצמת.
(1למרות הדמיון הרב בין הפרטים השונים ,השייכים למין מסוים ,אין שני
פרטים )אפילו אם הם אחים או אחיות( שויפ זה לזה בכל תכונותיהע ,ותמיד
קיימים הבדלים אינדיבידואליים ,ולו גם קטנים ,בין פרט אחד לשני מאותו המין.
את ההבדלים האינדיבידואליים האלה בין פרטים שונים במסגרת המין קרא דרוין
בשם וריאציות .הוא מבדיל 5סוגים של וריאציות אלו (1 :הבדלים קטנים מלידה;
(2הבדלים קטנים שנוצרו תחת השפעתם של תנאי חיים שונים; (3הבדלים שנוצרו
על־ידי שימוש רב או אי שימוש בחלקים שונים של הגוף; (4הבדלים שנוצרו
בחלקים אהרים של הגוף כתוצאה מההבדלים של כל אחד משלושה הסוגים הקוד
מים — וריאציות קורילטיביות; (5והבדלים פתאומיים וגדולים )אם גם אינם
הורגים ממסגרת המין( ,העוברים על־ידי תורשה גם לצאצאים .עכשיו קוראים
לוריאציות מהסוג החמישי הזה בשם מוטציות — ועליהן נדבר להלן .דרוין לא
ייהס לסוג הזה חשיבות מיוחדת בהתפתחות המינים והביא בחשבון בעיקר את
הוריאציות מהסוג הראשון והשני — היינו הבדלים ר,טנימ בכמות ובאיכות.
(2עובדה היא ,שהאדם מנצל את ההבדלים האינדיבידואליים הקטנים הנ״ל
בין הפרטים השייכים למין אחד ,כדי ליצור — מהצמחים ובעלי החיים שהוא
מגדל — זנים הדשים הרצויים לו מאיזו סיבה שהיא .ואיך הוא עושה זאת ? הוא
בוחר בזכרים ובנקבות הנבדלים מאחרים ,ולו גם מעט ,בתכונה מסוימת הרצויה
לו )למשל ,בכבשים ,שצמרם הוא עדין קצת יותר מאשר אצל חבריהם למין ,בסלק
העשיר קצת יותר בסוכר מאשר חבריו למין ,וכדומה( ,נותן להם להזדווג זה עם
זו ושומר שהם לא יזדווגו עם פרטים ,שאצלם התכונה הרצויה הב״ ל מפותחת
פחות .בין צאצאי ד״״זוגות״ הג״ל הוא שוב בוחר בזכרים ובנקבות שבהם בולטת
ביותר התכונה הרצויה לו ,וכך הלאה ,ובאופן כזה הוא ״יוצר״ ,למשל ,זן של
כבשים שצמרם הוא עדין מאד וזן של סלק העשיר ביותר בסוכר ,ע״י הברירה
המלאכותית החיובית הזאת של זכרים ונקבות ,שהוא נותן להם להזדווג ולהתרבות
)המלווה בברירה מלאכותית שלילית של הזכרים והנקבות ,שלהם איננו נותן
להתרבות( עלה בידי האדם ליצור זנים שוני* של כלבים ,למשל ,שההבדלים
ביניהם הם גדולים מאד ,חני היות וצמהים אחרים.
(3עובדה שלישית :מכל הולדות ,הנולדים בזמן מסוים במין מסוים ,זוכים
רק מעטים להקים דור חדש .הרבים ,שהם לפעמים מיליונים ,מתים או נשמדים
לפני זה או ע״י רעב ,או ע״י חיות טורפות או הודות לתנאים ״בלתי נוחים״
אחרים .מספיק להזכיר ,כי ״דג מלוח״ אחד )כמובן ,טרם שמלחו אותו( ״מטיל״
בפעם אחת למעלה מ־ 40,000ביצים; צדפה מסוימת מטילה בכל פעם מ־ 15עד
150מיליון ביצים; מצפרדע אחד ״יכולים״ להולד במשך 3שנים 54מיליארד
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צפרדעים ,לו היו מופרות כל הביצים שהוא מטיל ולו כל צאצאיו היו נשארים
בחיים .קיימת איפוא גם בטבע ברירה — סיליקציה — של הזוכים לחיים
והנידונים להשמדה ,את הברירה הזאת אפשר לכנות בשם ברירה טבעית ,כי
היא נעשית ע״י הטבע ,וע״י שילוב 3העובדות האלו בא דרוין לידי ההשערה
הבאה.
ג.
ההשערה על מלחמת הקיום ,כעל הגורם לברירה הטבעית המביאה
לאבולוציה בעולם החי.
בין היצורים ההיים הרבים )המיליונים!( שברובם הגדול נשמדים ורק מעטים
זוכים להתקיים עד שהם מעמידים דור חדש ,קיימת כעין התחרות ,כעין ״מלחמת
החיים״ או מלחמה בעד הקיום ,ובה מנצחים אותם בעלי החיים שהבדליהם
האינדיבידואליים מסגלים אותם לנצח במלחמה זו עם התנאים המסכנים את
חייהם )כמו :אויבים ,מחסור במזון בשביל כולם ,תנאים בלתי נוחים אחרים( .את
ההבדלים האינדיבידואליים שהנחילו להם נצחון במלחמה זו הם מנחילים
לצאצאיהם ,מתוך אלה נשארים בחיים ומצליחים להתרבות רק הצאצאים
שהבדליהם האינדיבידואליים ,המסגלים אותם לנצח במלחמת הקיום ,נמצאים אצלם
במידה גדולה יותר מאשר בהוריהם ובחבריהם ,וכך הולכים ומצטברים בדורות הבאים
כמו בברירה המלאכיתית ההבדלים האינדיבידואליים האלה ונהפכים מקטנים
לגדולים ,עד שנוצרים אצלם הבדלים כה גדולים ,שהם עוברים כבר את מסגרת
המין לו היו שייכים אבותיהם• ,ונוצרים ע״י כך מינים חדשים )וגם סוגים,
משפחות ,סידרות ומערכות חדשות( ,ועל־ידי־כך נעשים המינים החדשים האלה
מסוגלים יותר לנצח במלחמת החיים ,היינו ״משוכללים״ יותר ועילאים יותר מאשר
הוריהם הקדומים .״ההתפתחות״ הזאת מלווה ,כמובן ,בהשמדת אותם היצורים
ההיים שלא היו מסוגלים לנצח במלחמת החיים .כך למשל ,התפתחו מיצורים
החיים החד־תאיים היצורים החיים ד״רב־תאיים ומתוך היצורים הרב־תאיים
הקדומים התפתחו בהדרגה בעלי חוליות; מבעלי החוליות הקדומים שחיו בצורת
דגים במים ,ושאברי התנועה אצלם היו בצורת סנפירים ,התפתחו ,מצד אחד,
הדגים החיים במים גם עכשיו ,עם אברי תנועה בצורת סנפירים• ,ומצד שני ,אלה
שעברו לחיות ביבשה ,נהפכו קודם לדו־חיים ,המבלים חלק מחייהם במים וחלק
ביבשה; לאט לאט ,בהדרגה ,נהפכו אצלם הסנפירים לרגלים קדמיות ואחוריות,
בהתאם לתנאי החיים ביבשה ,והזימים ,שבהם הם נשמו בהיותם במים ,נהפכו
לאט לאט לריאות ,הנותנות להם אפשרות לנשום ביבשה .הלק מהדו־היים הקדומים
האלה נשאר גם עכשיו כדו־היים המודרניים ,ומחלק אחר התפתחו הזוחלים ,העופות
והיונקים .ממשפחה מסוימת של היונקים — משפחת הקופים — התפתח בהדרגה
מין האךם .תהליך ההתפתחות הזאת מחד תאיים עד האדם ,שנתהווה בטבע ע״י
הברירה הטבעית במלחמת הקיום ,נמשך מיליונים שנים.
ד.
ההסבר הסיבתי שנותנת ההשערה הדרויגיסטית לתכליתיות שבעולם החי.
אבל ההשערה הדרויניסטית יכולה לתת למעלה — והרבה למעלה מאשר
הסבר התהליך של האבולוציה :היא עשויה להסביר על־ידי סיכות מבעיות את
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התכליתיות הקיימת בעולם ההי .בכל פינה ופינה של העולם החי קיימת התאמה
תכליתית (1 :מבנה כל אבר כגוף חחי מותאם לתפקיד ,שממלא האבר הזה .למשל:
מבנה חריאות על 1,700מיליון שלפוחיותיהן בעלות הכתלים הדקים ששטחם
מגיע ל־ 100מטרים מרובעים מותאם לתפקיד הריאה לקלוט את החמצן הנמצא
באויר ולפלוט את דו־תחמוצת הפחמן המתקבלת בגוף כתוצאה מן הנשימה;
מבנה הלב על שתי עליותיו ושני חדריו בעלי כתלים שריריים מותאם לתפקידו
להזרים את הדם למקומות המתאימים — וכדומה.
(2קיימת התאמה נפלאה בחלקים השונים של מערכת אברים אחת )כמו,
למשל ,מערכת הנשימה ,מערכת העיכול ,מערכת הדם( ,וגם בין מערכות• אברים
שונות .התאמה כזו בתפקידים קיימת גם בין החלקים הקטנים ביותר של החומר
החי — הפרוטופלסמה — הנמצא ביחידה השלמה הקטנה של החומר הזה —
בתא (3 .וקיימת גם התאמה בין תכונות בעלי ההיים ובין הסביבה בה הם היים.
התאמה המאפשרת להם להתקיים בסביבה זו .ובעצם כל התאמה בין צדדים שונים
בעולם החי )התאמת מבנה האבר •לתפקידו ,התאמת פעולותיהם של אברים שונים
במערכת אברים אחת ,ההתאמה בין פעולותיהם של מערכות אברים שונים ,והתאמה
בין תכונותיו של ייצור הי !ובין תנאי הסביבה בה הוא חי( מאפשרת את קיום
הפרט ואת החרמתו ,היינו את קיום המין .וכאשר אנו שואלים :מדוע קיימת
התאמה בזו בעולם החי? עולה באופן טבעי בתודעתנו התשובה :כדי שהעולם
החי ימשיך בקיומו! אבל התשובה הזאת היא איננה תשובה על השאלה מדוע,
המתכוונת לחיפוש הפיכה לתופעה ,שעליה אנו שואלים ״מדוע״ :היא תשובה על
השאלה :״למה״ היינו ,לאיזו תכלית ,לאיזו מטרה קיימת תופעה זו ? הסבר תופעה
ע״י קביעת מטרתה נקרא בשם הסבר טיליאולוגי).טילום — מטרה ,תכלית( ,והסבר
תופעה ע״י קביעת םיכתה נקרא בשם הסבר םיכתי .ואם אנו נותנים לתופעת
ההתאמה הנ״ל על השאלה ״מדוע״ הסבר טיליאולוגי בלבד ,אנו כאילו אומרים
ע״י כך ,כי הסבר סיבתי אין אנו יכולים למצא …היעו ,אין אנו יכולים למצא
הסבר סיבתי לכך אם נחפש את הסיבה בכחות הטבעיים הפועלים בעולם:
״תכליתיות״ כזו יכול היה להכניס בעולם החי רק 2ורא העולם!
אולם מדעי הטבע )וגם שאר המדעים( מציגים לעצמם את המטרה לגלות
בטבע את הכהות הפועלים בו ולהסביר את כל התופעות בטבע רק ע״י פעולת
הכחות האלה .אין בעצם כהצגת המטרה הזאת משום כפירה באפשרות קיומו
של כח שהוא למעלה מן הטבע ,אשר פעל בעבר ופועל בו גם עכשיו י -אולם
במחקריו — איין המדע מביא בהשבון את הכה הזה .ואם גם אין המדע יכול
לכפור ב״ההתאמות״ הנ״ל המופיעות בעולם החי )פרט למקרים מעטים ,היוצאים
מן הכלל הזה ,היינו ,במקרים ,שבהם לא גילה עדיין המדע את המטרות ,שלהן
משמשות תופעות מסוימות כאמצעים( ,ואין הוא גם מתעלם מההסבר הטיליאולוגי
)התכליתי( שאפשר לתת להתאמות האלו ,הרי אין הוא מסתפק בהסבר כזה ומחפש
הסבר סיבתי להן ,היינו ,הסבר ,שבו תופענה ההתאמות האלו לא כמטרה שהציג
לו מישהו ,אלא כתוצאה מפעולתם של כהות הטמ 4את ההסבר הסיבתי הזה נותנת
ההשערה הדרויניסטית :לפי השערה זו נוצרו ההתאמות האלו )ההתאמה בין
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היצורים החיים ובין תנאי הסביבה בה הם חיים ,ההתאמה בין מבנה האברים
ותפקידיהם ,ההתאמה בין פעולתם של אברים השונים( ע״י מלחמת הקיום ,שבהן
נשמדו היצורים החיים שהיו משוללי התאמה זו והתפתחו היצורים •העילאיים,
שבהם הגיעה התאמה זו לדרגה הגבוהה ביותר ,שהיא היא ביססה את נצחונם
של היצורים העילאים האלה במלחמת החיים!
.2הגהות היסוד של ההשערה הדרויניפטית ובדיקתן לאור ההגיון ומימצאי המדע.
ההשערה הדרויניסטית על דרו ההתפתחות של המינים ,הקיימים עכשיו,
מ־צורים נמוכים ליצורים עילאיים מבוססת ,נוסף ל־ 3העובדות שנזכרו לעיל ,על
הנחות יסוד מסוימות .נברר מהן ונבדוק אותן לאור ההגיון ולאור מימצאי המדד.
א.
הנחת יסוד א׳ — תורשת ההבדלים האינדיבידואליים — וסתירתה.
ההשערה הדרוויניסטית מניחה שההבדלים הקטנים ,הוריאציות ,בין הפרטים
הרבים של מין אחד ,הן ההבדלים הקיימים בפרטים אלה מלידה והן אלה שנוצרו בהם
תחת השפעת תנאי הסביבה ,הן אלה המביאים לפרטים אלה תועלת במלחמת הקיום
והן אלה המזיקים להם במלחמה זו ,עוברים לצאצאיהם של הפרטים הנ״ל ע״׳
תורשה :אלא הצאצאים ,שירשו את ההבדלים המזיקים להם במלחמת הקיום,
הולכים ונשמדים במלחמה זו ,ונשארים בחיים הצאצאים שירשו את ההבדלים
המועילים ,ומתוכם נשארים בחיים אלה ,שבהם מופיעים ההבדלים הנ״ל בגודל רב
יותר ,ואותם הם מנחילים לצאצאיהם הם )ההשערה הנ״ל שמלחמת הקיום משמשת
גורם לבחירה טבעית של המצליחים במלחמה הזאת ,היא הנחת יסוד נוספת ,נסמן
אותה בשם הנחת יסוד ה׳ ואותה נבדוק בסעיף ו׳ באופן מיוחד(.
והנה במחקר התורשה התגלו העובדות הבאות:
ההבדלים הקטנים )הוריאציות( ,הן אלה הקיימים בפרט מסוים מלידה ,והן
אלה שנוצרו בו תחת השפעת תנאי הסביבה ,בה הוא הי ,אינן עוברים ,בדרך כלל,
לצאצאי הפרט הזה ע״י תורשה.
(1כדוגמאות לתכונות שנוצרו בפרטים רבים של מין מסוים ואינן עוברות
לצאצאיהם ע״י תורשה ,אפשר להביא את העובדות הבאות :אצל היהודים )וגם
אצל המוסלמים( נהוג זה אלפי שנים למול את הילדים ,ואם ,אמנם ,נולדים,
לעתים רחוקות ילדים בלי ערלה ,הרי אחוז המקרים האלה איננו גדול אצל היהודים
והמוסלמים מאשר אצל העמים ,שאצלם אין המילה נהוגה; אין איפוא התכונה
הזאת ,שנוצרה אצל כמעט כל הילדים של היהודים והמוסלמים ,עוברת בתורשה
לצאצאיהם .אצל הסינים נהוג לקשור ולהדק את כפות הרגלים של הנשים החל
מהגיל הרך ,דבר הגורם לצמצום גדילתן של כפות הרגלים .אבל למרות העובדה,
שמנהג זה קיים בסין במשך אלפי שנים ,זה לא השפיע על גודל כף רגלה של
האשה הסינית ,כאשר ההורים נמנעים מלקשור את כפות רגליה .ובשטח הרוחני
ידועה העובדה ,שיש ללמד קריאה וכתיבה את כל הילדים ,בלי יוצא מן הכלל,
ואין בכך הבדל בין צאצאי מלומדים ובין צאצאי אנאלפאביתים מדורי דורות.
גם בנסויים שנעשו עם היות ,שגידלום במשך דורות רבים ,בתנאים מסוימים ,לא
נתגלו אצל צאצאיהם שינויים לעומת צאצאי החיות ,שחיו בתנאים רגילים.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(2הן חוקי התורשה שנתגלו ע״י מנדל ,והן המחקרים המיקרוםקופיים בתאי
הרביה הביאו את החוקרים לידי מסקנה ,כי התכונות התורשתיות של היצורים
החיים )היינו ,התכונות ,העוברות בתורשה לצאצאיהם( קשורות בתמרים מיוחדים,
הנמצאים ,כפי שמשערים ,בכרומוםומים של הגרעינים בתאי הרביה ,ובתנאים
רגילים אין החמרים האלה מושפעים מהשנויים ,שנתהוו בגוף בעל החי תחת
השפעתם של תנאי הסביבה .אין איפוא התכונות שנוצרו בגוף בעל החי תחת
השפעת תנאי הסביבה יכולות ,כדרר בלל לעבור בתורשה לצאצאיהם …ואם
נופלת הנחת היסוד הזאת בהסבר ,שנתן דדוין לדרך התפתחותם של המינים ,נופל
יחד אתה כל הבנין הבנוי על הנחת יסוד זו — היינו נופל כל ההסבר הזה…
ב.
הנחת יסוד ב׳ — ערכם הסיליקטיבי של ההבדלים האינדיבידואליים הקטנים
במלחמת הקיום — וסתירתה.
1
ההסבר שניתן ע״י דרוין לדרך התפתחותם של המינים מבוסם גם ע
ההנחה הבאה :לחבדלים הקטנים ,שבהם מצטיינים הפרטים השונים של מין אחד,
יש ערך חשוב — חיובי או שלילי — במלחמת הקיום ,וע״י כד נשארים בחיים
הפרטים שלהבדלים הנ״ל בהם יש ערך חיובי במלחמת החיים ,והולכים ונשמדים
הפרטים בעלי הבדלים שערכם הוא שלילי )או איננו חיובי( במלחמה זו .אבל
ברור הוא כי לההבדלים האלה יש ערך במלחמת הקיום רק אחרי שהם התפתחו
כבר כמידה ניכרת ,ובראשית היוצרם אין להם בל ערך במלחמה זו ,והם אינם
יכולים איפוא להקנות כל יתרון במלחמת הקיום .למשל ,אם ,לפי שיטתו של
דרוין ,התפתח קרום השחיר .בעופות המים ע״י הצטברות הבדלים קטנים בגודלו,
הרי בראשית היוצרו של הקרום הזה כתוספת קטנה בין האצבעות לא יכול היה
להיות לתוספת זו כל ערך במלהמת הקיום בין העופות ,שבהם נוצרה תוספת
זו ובין אלה ,שעוד לא נוצרה בהם ,וכדומה.
כיצד איפוא יכולים היו להווצר ולהצטבר ההבדלים האלה )הוריאציות
הטבעיות( ולהביא ליצירת מינים חדשים? ומענינת היא התשובה ,שנתן לשאלה
זו הדרויניסט ויסמן :״אפילו אני ,שהנני חסיד התיאוריה של הברירה הטבעית,
יכול רק להגיד :אין לנו כל הוכחה לכך שלהבדלים האתחלתיים של השנויים
הגדולים שנתהוו אחר כך במינים יש ערך סיליקטיבי ,אבל אנו מוכרחים להניח
זאת ,כי אתרת נופלת כל התיאוריה של דרוין על הברירה הטבעית .במלים
אחרות :הנחת היסוד העיקרית ,שעליה מבוסם ההסבר של דרך התפתחות המינים
ע״י הברירה הטבעית ,היא כדרר כלל עובדה בלתי נכונה וגם בלתי מתקבלת על
הדעת …והיא מתקבלת כ״עובדד.״ רק מפני שזה משמש לביסוס התיאוריה של
דרוין…
ג.
הנחת יסוד ג׳ — האנלוגיה בין יצירת מינים חדשים ע״י הברירה הטבעית במלחמת
הקיום ובין יצירת זנים חדשים
ע״י הברירה המלאכותית .נסויי יוהנםן.
ההשערה על יצירת מיגים הדשים בטבע ע״י הצטברות וריאציות קטנות
הנהפכות לגדולות בדורות הבאים וע״י הברירה חטבעית במלחמת הקיום ,מבוססת
על ״העובדה״ ,שהאדם הצליח ליצור ,ע״י ברירה מלאכותית ,זנים הדשים שקודם
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא היו קיימים בטבע .נתבונן עכשיו בדרכי יצירתם של זנים חדשים ע״י האדם
ונבדוק ,אם באמת יכולה יצירת זנים חדשים ע״י האדם לשמש ״מגמה״ לדרך
יצירת מינים הדשים בטבע ,כפי שהיא מתוארת ע״י הדרויניזם.
בשתי דרכים יכול האדם לגרום להופעת זנים חדשים במין מסוים:
א( ע״י זיווג זכרים ונקבות ממין זה המצטיינים בתכונה מיוחדת הרצויה
לאדם ,ע״י הפראתם ההדדית של אותם הצאצאים ,המצטיינים בתכונה הנ״ל,
והשמדתם של הצאצאים שאינם מחוננים בתכונה זו ,וע״י המשכת התהליך הזה
של הברירה במשך דורות רבים.
ב( ע״י העמדת היצורים החיים בתנאי חיים מסוימים )גידול זרעים באדמה
דשנח ,יצירת טמפרטורה מסוימת בחממות ,המצאת מזון מסוים לבעלי חיים,
וכדומה( .תחת השפעתם של תנאי חיים מסוימים נוצרות ביצורים החיים תכונות
מסוימות ,שאחדות מהן רצויות ואחדות אינן רצויות לאדם .האדם משמיד את
היצורים החיים מהסוג השני וממשיך לגדל את בעלי החיים מהסוג הראשון בתנאי
החיים ״הטובים״ ,שגרמו ליצירת התכונות הרצויות לאדם ,ואת תהליך הברירה
הזאת הוא ממשיך במשך דורות רבים.
נתבונן עכשו בתוצאות המתקבלות מכל אחת משתי הדרכים האלו.
א( על פי הוקי התורשה שגילה מנדל ,אין הגורמים התורשתיים של תכונות
האב והאם ,הבאים משני זנים ,מושפעים מהזיווג של האב והאם ,והגורמים
התורשתיים האלה שומרים על קיומם העצמאי בצאצאי הזוג הזה; ואם גם בדור
הראשון יכולה לשלוט אחת התכונות האלו — זו של האב או זו של האם —
והתכונה השניה איננח מתגשמת ,הרי בחלק מסוים מהצאצאים של הדור השני
מופיעה גם התכונה השניה ,שהיתר ,קיימת באופן לטנטי )נסתר( גם בדור הראשון.
אין איפוא הזיווג הנ״ל מכניס שנויים בעצם מהותם של •הגורמים התורשתיים
הנ״ל — הוא יוצר רק קומבינציות חדשות של הגורמים התורשתיים האלה ,כך,
למשל )הדוגמה מובאית כאן מספרו של א .הרטביג ״התהוות האורגניזמים״( ,אם
קיימים 10הבדלים בין שני הזנים ,שאותם זיווגו ,יכולות להווצר ,אחרי כמה
דורות 1024 ,קומבינציות מ־ 10ההבדלים הנ״ל בתכונות ,והאדם יכול ל״ברור״ לו
את אלה הרצויים לו לשם הפראה הדדית — ולהשמיד את היתר .בתהליך הזה של
יצירת זנים הדשים אין כל זכר ״להצטברות וריאציות קטנות לגדולות״ ,ולשמי
בעצם מהותם של הגורמים התורשתיים ,בהתאם להסבר שניתן ע״י הדרויניזם
לדרך יצירת מינים הדשים .דרך זו של יצירת זנים חדשים ע״י האדם איננה יכולה
איפוא לשמש דוגמח לדרך יצירת מינים חדשים בטבע ,כפי שהיא מתוארת ע״י
הדרויניזם ׳)אם לא נקבל כהנחה ,כי ביצורים החיים הפרימיטיביים ,שחופיעו בפעם
הראשונה על כדור האדמה ,היו כבר כל הגורמים התורשתיים של בל התבונות
המשותפות והשונות של כל 2,500,000המינים החיים עכשו על כדור האדמה,
והמינים האלה ״התפתחו״ מהיצורים הפרימיטיביים הנ״ל ע״י ״התחלקות״ הגורמים
התורשתיים הנ״ל לקומבינציות שונות ,שכל אחת מהן מופיעה במין מסוים(.
ב( אבל גם הדרך השניה של יצירת זנים חדשים ע״י האדם איננה יכולה
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשמש דוגמה לאופן יצירת מיגים חדשים על פי השערת הדרויניזם — ,ראשית,
מפני שהוריאציות הרצויות לאדם נוצרות בה לא ע״י הברירה המלאכותית ,אלא
תחת השפעתם של תנאי החיים המסוימים ,ושנית ,בדרך זו אינם נוצרים זנים
חדשים קבועים )כדוגמת המינים השונים בטבע( :כאשר הזנים החדשים האלה
גדלים בתנאי חיים רגילים ,מאבדים הם את התכונות ,אשר נוצרו בהם תחת
השפעתם של תנאי החיים המלאכותיים.
נסוי יוהאנפן
שאין בכוחה של הברירה המלאכותית ליצור זנים חדשים ,כדבר שלא היה
קודם קיים בטבע ,הראו גם הנסויים של יוהאנסן.
באוכלוםיה של פרטים ,השייכים למין אחד ,ניכרים ,למרות הדמיון הרב בין
הפרטים בתכונות המשותפות והאופייניות למין זה ,הבדלים )הניתנים בקלות
למדידה( ,בגדלם ,במשקלם ובתכונות אחרות של הפרטים האלה או של חלקים
מסוימים מהם )זרעים ,עלים וכדומה( .יוהנסן שיער ,שקיימים שני סוגים של סיבות
להבדלים אלה .לסוג הראשון שייכת השפעת תנאי הסביבה ,בה הם חיים ,ולסוג
השני — נטיה תורשתית מסוימת להבדלים אלה .הפרטים מהסוג השני שייכים,
לפי יוהאנםן ,לזן מיוחד — לביוטיפוס מיוחד — הקיים בתוך האוכלוםיה של
המין ,וכדי לחקור ,איך פועלת הברירה המלאכותית בביוטיפוס הזה ,בחר יוהאנסן
בצאצאי פרט אחד מהאוכלוסיה .לצאצאים האלה הוא נתן את השם ״קו טהור״
)היינו ,שושלת טהורה מתערובת של ביוטיפום אחר( וכדי להיות בטוח ,ש״בקו
הזה״ )או בשושלת זו( לא יתערבו פרטים מביוטיפום אחר ,הוא בחר בצמח,
המתרבה ע״י האבקה עצמית ,וזהו הפול ׳)ממשפחת הקטניות( .הניסויים המרובים
של יוהאנםן על הברירה המלאכותית שבצאצאי קו טהור נתנו את התוצאות
הבאות,
ב־ 19״קוים״ טהורים ,שהיו נבדלים זה מזה במשקל הממוצע של הזרעים,
לא השתנה המשקל הממוצע של הזרעים ״שנולדו״ בכל קו ,בין אם הם נולדו
מזרעים בעלי משקל גדול ובין אם נולדו מזרעים בעלי משקל קטן של אותו
״קו״ .זאת אומרת :הברירה המלאכותית איננה משנה את המטען התורשתי בקו
טהור ,היינו ,איננה יוצרת תכונות תורשתיות חדשות ,ואם באוכלוסיה מעורבת
מביוטיפוסים שונים משיגה הברירה המלאכותית תוצאות היוביות )היינו ,למשל,
מזרעים בעלי משקל גדול יותר ״נולדים״ צמהים בעלי זרעים של משקל ממוצע
גדול יותר( הרי יש בכך לא משום שנוי המטען התורשתי של הצאצאים אלא
משום הפרדת הזן בעל זרעים של משקל ממוצע גדול יותר ,שהיה קיים גם קודם,
מתוך האוכלוםיה של המין .ואם הברירה המלאכותית יכולה רק ״לגלות״ ולהפריד
את הזנים שהיו קיימים קודם באוכלוםית המין ,ואין בכהה ליצור זנים חדשים,
הרי גם ״הברירה הטבעית״ ,ש״הוםקה״ מדוגמת הברירה המלאכותית ,אין בכהה
ליצור זנים — ועל אחת כמה וכמה — מינים חדשים…
העובדה ,שבנסויי יוהאנסון לא יכלה ״הברירה״ המלאכותית ליצור זן חדש
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקו הטהור ,איננה מוכיחה עדיין ,שבשום נםוי אחר היא לא תעשה זאת .אבל
אם גם נניח ,שבנםויים אחרים היא תצליח להכניס שנויים במטען התורשתי של
הצאצאים ,הרי הוכח ע״י נסויי יוהאנםן ,שלא בכל מקרה היא תוכל לעשות זאת,
ולכן אין לראות בברירה הטבעית גורם כללי ליצירת מינים חדשים .ויש להעיר
גם את ההערה הבאה :לו גם אפשר היה להוכיח •באופן נסיוני )אקספרימנטלי(,
שהברירה יכולה תמיד ליצור מיגים •חדשים — אין בכך עדיין הוכחה לכך ,כי
על ידה נוצרו המינים השונים )והמשפחות והמערכות( הקיימים עכשו :האפשרות
שישנה לגורם מסוים ליצור תופעות מסוימות הקיימות במציאות איננה עדיין
הוכחה לכך ,שהוא באמת יצר אותן בעבר.
נגד היכולת של הברירה הטבעית ליצור מינים וגם סוגים חדשים מביאים
גם את הנימוק הבא .על יכולת זו לומדים אנו מהברירה המלאכותית ,הנעשית
ע״י אדם ,והרי בכוחה של ברירה זו הוא רק ליצור זנים הדשים של אותו מין
)אם נתעלם מנסויי יוהאנםן( ,והיא איננה יכולה להפוך צאצאי מין אחד למין
אחר ,ובודאי לא לסוג אחר — הרי אין למשל ,בכחה ליצור חתול מצאצאי הכלב
ולכן אין לנו יסוד לחשוב ,שלברירה הטבעית ,שנמשלה לברירה המלאכותית,
ישנה יכולת גדולה מאשר לזו האחרונה…
ד.
השערת המיגרציה )הנדידה( ,כהנחת יסוד ד׳ של הדרויניזם ,וסתידתה.
קיים הבדל גדול בין הברירה המלאכותית ובין הברירה הטבעית .בברירה
המלאכותית ,כאשר נוצר זן הרצוי ל״בורר״ ,הוא איננו נותן לו להזדווג עם זנים
אחרים ,בלתי רצויים לו — או ע״י השמדת הזנים חאתרים או ע״י שמירה על
הזדווגות הפנימית של בני הזן הזה .אולם בטבע ,כאשר נוצרות במקרה וריאציות
העשויות לעזור ליצורים החיים במלחמת הקיום ,אין מי שישמור את בעלי החיים
חמחוננים בוריאציות האלו ,מהזדווגות עם היצורים משוללי הוריאציות האלו,
•ובהזדווגות הזאת עשויות הוריאציות המועילות להעלם …הקושי הזח לא נעלם
מחסידי השערת האבולוציה ,וכדי להתגבר עליו הם יצרו השערה הדשה — השערת
המיגרציה )הנדידה( המביאה לידי בידוד היצורים החיים בעלי הוריאציות המועילות
מהיצורים בני מינם משוללי וריאציות אלו .לפי השערה זו עוזבים בעלי
חוריאציות מועילות את חברת בני מינם משוללי הוריאציות האלו והולכים למקום
אחר ,כך ,שאלה עם אלה אינם יכולים כבר להזדווג .אבל ,כפי שמעיר בצדק אוסקר
הרטביג ,מיגרציה כזו של בעלי הוריאציות המועילות ההולכת וחוזרת עם כל
צעד ושעל של סיליקציה ,זהו דבר שאיננו יכול להתקבל על הדעת ,ו״התרופה״
הזאת ,שהמציאו חסידי הדרויניזם ל״מחלה״ הנ״ל ,היא גרועה יותר מ״המחלה״
עצמה ,כפי שאמר הביולוג נגלי .על ״הקושי״ הנ״ל אפשר להתגבר רק ע״י גיבוב
של פראזות ,אבל שום מדען רציני איננו יכול להגיד ,כי היצורים החיים ,אשר
אצלם נוצרו וריאציות מועילות ,מתבודדים מעצמם כדי להזדווג רק ביניהם ,ולא
עם בני מינם האחרים — ובלי בידוד כזה אין הברירה הטבעית יכולה להגיע
להצטברות וריאציות מועילות אצל הצאצאים ־־ וליצירת מינים חדשים.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה .הניאודרויניזמ
הנימוקים שבסעיפים א—ב )העדר התורשה של הוריאציות ״הקטנות״ והעדר
ערכן הםיליקטיבי בשלבים הראשונים של היוצרותם( הביאו את רוב הביולוגים
לידי המסקנה ,כי ההסבר שניתן ע״י הדרויניזם להתפתחות מינים חדשים ע״י
הברירה הטבעית של הוריאציות הקטנות הנ״ל והצטברותן בדורות הבאים —
איננו עומד בפגי הבקורת המדעית .אולם התגלה ,כי באוכלוסיה של מין מופיעות
לפעמים וריאציות העוברות בתורשה לצאצאים ,והן נקראות )כפי שנזכר לעיל(
בשם מוטציות .כבר דרוין ידע )ראה לעיל עמ׳ (10על וריאציות מועטות מסוג זה,
הראשון ,שראה במוטציות את הוריאציות ,היכולות לשמש בסיס לאבולוציה ,היה
החוקר ההולנדי דה פריז ) ,(1848—1935שמצא אותן בצמח נר־הלילה.
את המוטציות אפשר להגדיר כדלקמן :הן הבדלים )וריאציות( המופיעים
באופן פתאומי בפרט אחד או בפרטים אחדים של מין מסוים ,והן עוברות בתורשה
לצאצאי חפרט או חפרטים חאלה ,היינו ,השנוי נתהוה במטען התורשתי של
חפרט או הפרטים הנ״ל .ההבדלים האלה יכולים להיות פעוטים )למשל בין הזבובים
השייכים למין דרוזופילה יכולים להופיע זבובים בגון קצת אחר של צבע חעינים
מאשר ברוב הזבובים של אותו המין( ,ויכולים להיות גם גדולים )למשל ,יכולים
להופיע במוטציה מסוימת 4כנפים במקום שתים ,האופיוניות לזבובים( .המוטציות
הן בלתי מכוונות ,היינו ,בלי כל קשר לתפקידם של השנויים האלה בחיי הפרט
או להסתגלות האורגניזם לתנאי הסביבה ,המוטציות מופיעות באופן ספונטני,
היינו ,מבלי שנוכל להגיד מה גרם להופעתן ,אולם אפשר לגרום לכך ,שהן תופענה
במספר רב יותר — ע״י קרנים רנטגניות ,ע״י הגדלת הטמפרטורה או ע״י פעולת
המרים כימיים מסוימים .אולם במוטציות ,הנגרמות ע״י הגורמים האלה ,אין משום
הסתגלות להם :כך ,למשל ,אם המוטציה נגרמת ע״י חום גבוה ,אין בה משום
הסתגלות האורגניזם להום גבוה זה .רוב המוטציות מזיקות לקיום היצור החי.
אבל ישנן גם כאלו ,שהן מועילות לו ,היינו ,יכולות לעזור לו ב״מלהמת הקיום״,
והן יכולות איפוא לשמש בסים לברירה הטבעית ,ולכן גם ליצירת מינים הדשים.
ההשקפה הזאת על תפקידן של המוטציות ביצירת מינים הדשים ,היא התוכן
של ה״דרויניזם החדש״ או של ה״ניאודרויניזם״ .הניאודרויניםטים נחלקים לשני
״זרמים״ .ישנם כאלה ,הסוברים ,שהמינים החדשים התפתחו ע״י מוטציות קטנות
<מיקרומוטציות( שהלכו והצטברו בצאצאים ע״י הברירה הטבעית .וישנם כאלה,
שאינם רואים במוטציות קטנות ובהצטברותן סיבה מספקת להופעת מינים חדשים,
ומניהים שאלה האחרונים התפתהו ע״י מוטציות גמלות ,מיגאמוטציות )המוגהים
מיקרומוטציה ומיגאמוטציד! הם ״שעטנז״ של מלים יוניות ״מיקרו ומיגא״ והמלה
הלטינית ״מוטציה״( .בהתאם לדעתו של ״הזרם״ הראשון היתה האבולוציה איטית
ורצופה ,ובהתאם לדעתו של הזרם השני ,היו במעבר ממין אחד למין שני,
או ממשפחה אחת למשפחה השניה ״קפיצות״ — )מוטציות גדולות( — כעין
בריאה הדשה .הזרם השני כופר איפוא בעצם המושג אבולוציה המנוגד למושג
ריבולוציה ,היינו מהפכה שנגרמה ע״י המוטציות הגדולות.
נגד המוטציות ,כבסים להתפתחות בעולם החי ע״י הברירה הטבעית ,מובאים
הנימוקים הבאים:
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(1למוטציות הקטנות אין ערך םיליקטיבי.
(2למוטציות אין כל קשר עם הסתגלות המינים לתנאי הסביבה )ואפילו
לגורמים ש״ד״ולידו״ את המוטציות(; על פי רוב ,כפי שנזכר לעיל ,הן גם מזיקות
לקיום המין ,ורק במקרים יוצאים מן הכלל יכולות הן להביא ליצורים החיים
תועלת במלחמת הקיום .אין איפוא לראות בהן בסים כללי ״לחתפתחות״ בעולם
החי.
(3המוטציות הן בדרך כלל מוגבלות אם לא במסגרת המין ,הרי במסגרת
הסוג והמשפחה ,ולכן הן אינן יכולות להוות סיבה כללית לחתפתחות משפחות
חדשות — שום מוטציה למשל עוד לא העבירה זוחל לעוף.
ו .בדיקת ההשערה על מלחמת הקיום ,כעל גורם לברירה של המצליחים במלחמה זו.
אולם כל העגין של הברירה הטבעית במלחמת הקיום ,המביאה ליצירת סוגים
חדשים של יצורים חיים ,משוכללים יותר ,מפותחים יותר ו״עילאיים״ — דבר
הנראה כהגיוני מאד — אין לו בדרד כלל אחיזה במציאות ,ולבירור הנימוקים נגד
ההפבר לדרך ההתפתחות ,הניתן הן ע״י הדרויניזם הקלסי והן ע״י הניאודרויניזם
בעזרת ההשערה של הברירה הטבעית במלחמת קחום ,נעבור עכשיו.
למושג ״מלתמת הקיום בעולם הוזי״ בא דרוין לא מתוך התבוננות במתהווה
בעולם החי ,אלא מתוך מסקנות ,,הגיוניות״ מהשקפותיו של מלטום 1843).ד(1766-
על עודף הרבוי של מין האדם ביחס להגדלת כמות המזון הנוצרת בשביל אנשים…
מלטום מצא ,,חוק״ ,שכמות המזון גדלה בטור השבוני ,בעוד שמספר האנשים גדל
בטור הנדסי .ולכן מוכרחה לחווצר מלחמה בין האנשים על המזון ,שאיננו מספיק
לכולם .בזמנו של דרוין היה ה״חוק״ הזה של מלטום מקובל על רוב המדענים,
ועכשו הוא נמנה בין הטעויות שתיו פעם מקובלות כ״אמת״ .אולם דרוין הרחיב
את ה״חוק״ הזה על כל העולם החי והיה בטוה ,שבין פרטים שונים של מין אחד
קיימת ,,מלהמה״ על המזון שאיננו מספיק לכולם ,והחניון מחייב ,שבמלחמה זו
מנצהים אלה שהם ״חזקים״ יותר — וזהו הבסיס לברירה הטבעית של הפרטים
— וצאצאיהם — במלהמה זו למען הקיום) .כמובן ,מלחמה על המזון יכולה להיות
רק בין יצורים חיים המתפרנסים מאותו מזון — ואלה הם ,בדרך כלל ,פרטים שונים
של מין אחד(.
אולם בעולם החי המצב הוא בדרד כלל שונה לגמרי מזה המתואר ע״י מלטוס
ודרוין .באזורים הבינוניים והטרופיים של כדור הארץ יש עודף במזון ליצורים
החיים הנמצאים בהם ,ולא יכולה איפוא להיות בהם מלחמה בין הפרטים של מין
אחד על המזון ,ואנו רואים ,שבעלי היים רבים הולכים להפש מזון בעדרים )עדרי
ראמים ,יעלים( ובקבוצות )זאבים( וחיים חיי חברה )דבורים ,נמלים( לא רק בלי
מלהמה ביניהם ,אלא גם בעזרה הדדית ובהגנה הדדית .אין איפוא ״מלחמת הקיום״
על המזון יכולה לשמש כגורם לברירה טבעית — ״ולהתפתחות״ המינים ,מפני
שמלהמה זו כדרך כלל איננה קיימת בטבע…
אבל דרוין הרחיב את המושג ״מלחמת הקיום״ על כל המקרים ,שבהם ״נלחם״
יצור חי על קיומו לא עם ״מתחרים״ ואויבים בלבד ,אלא גם ובעיקר עם תנאי
הסביבה המקשים על קיומו — גם כאשר ״מלחמת״ זו לקיומו מתבטאת בהסתגלות
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לתנאי הסביבה )ובמקרה זה ,כמובן משתמשים במונח ״מלחמה״ לא במשמעותו
הישירה( .״מלחמה״ כזו קיימת בטבע ,מפני שברוב המינים קיים עודן* רביה )ברוב
המינים — ולא בבולפ :כך ,למשל ,נולד אצל הפיל ילד אחד כל 4שנים ,אצל
הלויתן — ילד אחד כל שתי שנים,וכדומה( ומכיון שרק מעטים מהעומדים להוולד
והנולדים מגיעים בעצמם לידי רביה ,קיימת בטבע ברירה טבעית ,םיליקציה ,של
אלה המיועדים להמשיך את קיומו של המין .השאלה היא רק ,על סמך מה נעשיוז
הברירה הטבעית הזאת ? נתבונן לשם כך בעובדות הבאות של המציאות.
יצורים היים מרובים נשמדים עוד טרם שהם מגיעים להתפתחות העוברית,
לבגרות ולרביה .כך ,למשל ,רבות מביצי הצפרדע אינן מתפתחות לראשנים או
מפני שלא הופרו ,או שהופרו ומתו לפני התחלת ההתפתחות בשל חוסר חמצן או
מפני שהמים ,בהם הוטלו ,מתיבשים ,או מסיבות אחרות .גורל הביצים המושמדות
במקרים אלה איננו תלוי לגמרי בתכונות האינדיבידואליות של הביצים )ובתוכן
— במטען התורשתי שבהן( — הוא נחרץ ע״י הםיטואציה •)המצב המיוחד( שאליה
נקלעו הביצים ,היינו ,ע״י גורמים חיצוניים ,שאינם ״בוררים״ להשמדה דוקא ,את
הביצים שיש בהן מטען תורשתי שלא יעזור בהרבה במלחמת הקיום לצפרדע
העתיד להתפתח מהביצים האלו.
כדוגמה בולטת לערכה הגדול של הסיטואציה לנצחון במלחמת הקיום ,ולא
לערכו של המטען התורשתי הכלול בביצים אלו ,יכול לשמש השרשור .תולעת
טפילית זו חיה במעי הדק של האדם ,וכל תולעת יוצרת אלפי ביצים ,היוצאות
מגוף האדם ביחד עם הצואה .אבל רק מעטות מהן זוכות להתפתחות .לשם כך
צריך בעל חי מסוים — פונדקאי־ביניים — )חזיר — בשביל מין אחד של תולעת
זו ,בקר — בשביל מין שני( לבלוע את הצואה ,ובגופו של הפונדקאי הזה מתפתחת
הביצה לעובר .אולם התפתחותו של העובר לתולעת מתהוית לא בפונדקאי הביניים
הנ״ל ,אלא בגוף האדם ,האוכל את בשר הפונדקאי )החזיר ,הבקר( המכיל עובדים
כאלה .והנה ה״ברירה״ של הצואה ע״י פונדקאי הכינים ו״הברירה״ של בשר
הפונדקאי הזה ע״י האדם נעשית לא על פי טיב המטען התורשתי בביצים או
בעובר ,אלא ע״י גורמים היצוניים )סיטואציה מסוימת של הצואה ושל הבשר
הנ״ל( שאין להם כל קשר עם המטען התורשתי הזה — ולכן אין איפוא ״הברירה
הטבעית״ הזאת יכולה לשמש גורם להתפתחות מין הדש ,״עילאי״ יותר ,מתולעת
זו .והדוגמה הזאת היא רק אחת מרבות!
אבל גם במלחמת הקיום של יצורים חיים מבוגרים אין בדרד כלל ערך מכריע
לתכונות האינדיבידואליות של היצורים החיים האלה .כאשר הלויתן ,למשל ,שט
כדי לטרוף טרף ,נטרפות על ידו חיות הים הקטנות הנמצאות במקרה על דרכו,
כבלי כל קשר לתכונותיהן האינדיבידואליות .כאשר הטריתות* נודדות בהמונים
גדולים ,בעונת ההטלה ,למקומות ההטלה ,הן נטרפות ע״י הדגים הטורפים הבוחרים
את טרפם מקצות הקבוצה הנודדת ,בלי כל קשר עם המטען התורשתי שבהם ,ולא
מן הנמנע הוא .כי דוקא הטריתות בעלות מטען תורשתי שאיננו ״טוב״ מוגנות
ע״י המצאן באמצע הקבוצה הנודדת ,ודוקא הן ״מנצחות״ במלחמת קיום זו
* המליחים.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומולידות ״לא יוצלחים״ כמותם ,שאף הם נוחלים נצחון — ע״י הסיטואציה
המיוחדת שאליה מגיעים במקרר ,במלחמת הקיום .משל למה הדבר דומה י במלחמה
נהרגים לאו דוקא חחיילים החלשים ובעלי מטען תורשתי גרוע ,אלא אלח ,שכדורי
האויב )או פצצותיו( פגעו בהם ,והם אינם ״בוחרים״ את הגרועים ביותר )וכבר
נאמר בקוהלת :לא לגבורים המלחמה — היינו ,הנצחון במלחמה( ,וכן בשעת
התנגשות רכבות נפגעים לאו דוקא אלה ,ששרידיהם הם חלשים ביותר ,אלא
אלה ,שהיו בקרונות הקרובים ביותר למרכז ההתעשות .כמובן ,מצויה גם מלהמת
חקיום שבד ,מנצחים המסוגלים יותר לנצח במלחמה זו ,אבל אין זה ״הכלל״ ,אלא
״יוצא מן חכלל״ ,ולכן כדרר בלל אין ״מלחמת הקיום״ )במשמעותח חמושאלת(
יכולה לשמש אמצעי לברירה טבעית של ״המשוכללים״ ביותר — וליצירת מינים
חדשים.
לפי ההשערה של ״הברירה הטבעית״ ע״י הנצחון במלחמת הקיום ,יש להסביר
את ההבדלים בין המינים השונים ,הסוגים השונים ,המשפחות השונות וכדומה,
שלכולם יש ,לפי השערת הדרויניזם ,מוצא משותף — ע״י כך ,שההבדלים האלה
מביאים למינים ,ולסוגים ,למשפחות החדשות וכדומה תועלת במלחמת הקיום.
ההסבר הזה איננו יכול לחול על שני הסוגים הבאים של ״ההבדלים״ הנ״ל.
א( לסוג א׳ שייכים התכונות המורפולוגיות המיוחדות למינים שונים )ולסוגים,
משפחות וכדומה( שברובן אין כל תועלת ליצורים החיים — ודוקא התכונות האלו
הן החשובות ביותר בסיסטמטיקה ,היינו באבחנת המינים השונים ,הסוגים השונים,
המשפחות השונות וכדומה אלה מאלה .כך ,למשל ,בצמחים אין כל הבדל
בתפקידו של הכרורופיל בעלים ,אם העלה הוא דמוי ביצה ,דמוי אליפסה ,דמוי
לב ,דמוי כליה ,וכדומה ,אם שפת העלה היא תמימה ,משוננת ,חרוקה וכדומה .גם
צורות חפרחים ,מספר האבקנים וסידורם בפרח )סימנים ששמשו אצל לינני
כבסים לחלוקת חצמחים למינים ולסוגים שונים( אין להם ערך תועלתי במלחמת
חקיום ,כי חרי רואים אנו ,כי גם פרחים בעלי כותרות דמויות פעמון ,דו־שפתניות,
דמויות גלגל וכדומה מיצרים אבקה וביצים במידה מספקת ומבוקרים ע״י חרקים,
הגורמים להאבקה .כמו כן אצל הדגים אין הקשקשים דדצ1רני*ם ,המכסים את גופם
של מינים ,סוגים ומשפחות שונות)קשקשים פלקואידיים ,גנואידיים או קטנואידיים(
ממלאים תפקיד מכריע או אפילו משפיע במלחמת הקיום .ואפשר להביא מאות
דוגמאות כאלו .דרוין בעצמו הכיר ,כי הברירה הטבעית איננה יכולה להסביר את
״ההבדלים״ האלה בין המינים שהם בעלי מוצא משותף ,כיפי שהוא שיער ,והשב,
שכאן פועלת איזו שהיא סיבה בלתי ידועה .אבל אם השערה או תיאוריה מסוימת
מסבירה את כל התופעות שנודעו עד עכשו ,ומתגלית תופעה אחת שהיא איננה
יכולה להסביר ,משמש זה במדע סימן לכך ,שההשערה או התיאוריה הזאת איננה
נכונה…
ב( אם היצורים החיים ה״עילאיים״ חתפתחו מיצורים חיים נמוכים כתוצאה
מברירה הטבעית במלחמת חקיום ,כפי שמשער הדרויניזם ,הרי צריכות היו
תכונותיחם גמיוחדות של ״העילאיים״ להביא לבעליהן תועלת רבה יותר במלחמת
הקיום ,מאשר לאבותיהם ״הנמוכים״ ,שהיו מחוסרי תכונות אלו .והנה ישנם מקרים
2.1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דכים ,שתכונותיהם של ״העילאיים״ לא זו בלבד שאינן מועילות במלחמת הקיום,
אלא ,להיפך ,מזיקות במלחמה זו יותר מאשר זה היה אצל אבותיהם ״הנמוכים״.
מהמקרים הרבים האלה נביא לדוגמה שתים,
הכרישים שייכים לבעלי החוליות הנמוכים .יש להם שינים מסוג אחד )בצורת
חרוט( אבל אם ״נופלת״ שן ,צומחת במקומה שן הדשה .וההלפה זו של השעים
נמשכת בכל היי הכריש .יש איפוא להגיח ,כי הסגולה הזאת של חחלפת השינים
היתה איפוא קיימת ,לפי השערת הדרויניזם ,אצל אבותיהם של שאר בעלי התולעת
ובתוכם — גם אצל אלה של האדם .אפשר היה איפוא לחשוב ,שסגולה כה מועילה
נשמרה ונתהזקה במלחמת הקיום אצל בעלי ההוליות העילאיים — והנה אצל האדם
המבוגר אין בכלל סגולה כזו ,והעדר סגולה כזו הרי מזיק במלחמת הקיום!
הברוזן וקיפוד המים ,השייכים ליונקים ״הנמוכים״ ,מתרבים ע״י ביצים,
בעוד שאצל היונקים העילאיים נולדים ולדות היים .ומכיון שלפי השערת
הדרויניזם התפתחו היונקים העילאיים מיונקים נמוכים ,ע״י הברירה הטבעית
במלחמת הקיום ,הרי יוצא כי התרבות ע״י ולדות היים היא ״יתרון״ במלחמת
הקיום לעומת התרבות ע״י ביצים .אולם הרי ההיפד מזה הוא האמת .הטלת ביצים
איננה גורמת לאם שום פצע ואיננה מסוכנת בשבילה ,ואם לידת ילדים היים לא
תמיד גורמת פצעים ו״שפיכת דם״ לאמם של יונקים רבים )כמו ,למשל .אצל
הצבי והבקר( ,הרי באיזו סכנה מעמידה את האם לידה כזו דוקא אצל היונק
העילאי ביותר — אצל האדם! והרי •בריאותה של האם השובה ביותר אצל
היונקים ,בהם מטפלת האם בהזנת הולדות! האם האופן הזה של לידת ילדים
עושה את האם של היוגקים העילאיים ביותר למםוגלת יותר ל״נצה״ במלחמת
הקיום מאשר התרבות ע״י הטלת ביצים? הדוגמה היחידה הזאת מספיקה כדי
לעשות פלסתר את כל התיאוריה של ״התפתתות״ מיגים הדשים ע״י הברירה
חטבעית של חמםוגלים יותר ״לנצח״ במלחמת הקיום ,ואפשר להביא דוגמאות
רבות לכך ,שהסכנות האורבות לקיומם של בעלי ההיים ״העילאיים״ הן גדולות
יותר מאלו המסכנות את חייהם של בעלי התיים ״הנמוכים״!
ג( המושגים ״יצורים חיים נמוכים״ ו״עילאיים״ הוכנסו בביולוגיה ע״י
השערת החתפתחות בעולם החי .בתהליך ההתפתתות רואה השערה זו ״התקדמות״,
מעבר מיצורים חיים ״משוכללים״ פחות ליצורים היים ״משוכללים״ יותר .״השכלול״
הזה מתבטא בדיפרנציאציה גדולה יותר בגוף היצור החי ,היינו ,בחלוקת גופו
לחלקים שונים מרובים ,כך שלכל הלק מהגוף ישנו מבנה מיוחד — וישנם תפקידים
מיוחדים .כך ,למשל ,הגוף של חחד־תאיים )מהיצורים חחיים ״הנמוכים״ ביותר(
מורכב מתא אהד בלבד ,והתא הזה ממלא את כל תפקידי החיים :נשימה ,תזונה
על כל תהליכיה המרובים והשונים ,רגישות ,תגובה מסוימת על גרויי הסביבה,
שמטרתה לשמור על קיום הפרט ,ורביה ,המכוונת לשמירה על קיום המין ,במידוזה
)השייכת לרב־תאיים ולמערכת הנבוביים( אפשר כבר להבדיל אברי צייד קבועים,
קיבה ואברי ראיה — אבל אין אברי נשימה ואברי הפרשה מיוהדים ,בתולעים
ישנם אברי הפרשה מיוחדים ,אבל אין אברי נשימה מיוחדים .בגופם של הרקים
וסרטנים ישנס גם אברי נשימה ואברי תנועה מיוחדים )רגלים ,כנפים( .גם במערכת
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחת ,למשל ,במערכת בעלי חחוליות ,אפשר להבדיל מחלקות ״נמוכות״ )למשל,
הדגים ,הזוחלים( ומחלקות ״עילאיות״ )עופות ,יונקים( הנבדלות אלו מאלו ,למשל,
במבנה פשוט יותר או מורכב יותר של הלב ) 3—2הלקים אצל הדגים והזוהלים,
4חלקים אצל העופות והיונקים( וכדומה.
אבל אם ״השיכלול״ הזה התפתח ,לפי הדרויניזם ,ע״י הברירה הטבעית
במלחמת הקיום ,הרי יש להסיק מכאן את המסקנה ,שהיצורים החיים העילאיים
מצליחים ב״מלחמה זו״ יותר מאשר ״הנמוכים״ — אולם המציאות איננה מאשרת
מסקנה זו .גם גוף היצורים החיים הנמוכים מותאם באופן ״המשוכלל״ ביותר
לתנאי הסביבה בה הם היים ,והם אינם נבדלים לרעה מהיצורים החיים העילאיים
לא במספר המינים ולא במספר הפרטים שבכל מין ,כך ,למשל ,קיימים כ־30,000
מינים שונים של חחד־תאיים ,בעוד שבשתי המחלקות העילאיות ביותר של בעלי
החוליות )חעופות וחיונקים( ביחד ישנם בסך חכל כ־ 12,000מינים ,ומספר הפרטים
של חחד־תאיים בכל מין עולד• לאין ערוך על מספר חפרטים בכל מין — ובכל
המינים ביתד — של שתי המחלקות העילאיות הנ״ל ,ומנקודת הראות של ההצלחה
בשמירה על היי הפרט ,וביחוד על היי המין ,אי אפשר לראות ,למשל ,באמיבה
יצור הי ״נמוך״ יותר מאשר האדם…
ז.
תופעות בלתי מסתברות ע״י הדתיניזם
במבנה גופם של רבים מבעלי החיים ״העילאיים״ ניכרת תכנית מסוימת,
ובתכנית זו אפשר להבדיל שני סוגים של מבגד .הגוף .מצד אחד קיימת במבנה
•הגוף סימטרית בי־לטרלית )דו צדדית( ,זבה יש להבדיל בגוף בעל החי שני חצאים
השוים זה לזה והמונחים מימין ומשמאל למישור מסוים ,כגוף ותמונתו בראי .כך,
למשל ,אצל בעלי החוליות קיימים הרבה אברים במספר זוגי )שתי עינים ,שני
אברי שמיעה ,שתי רגלים קידמיות ושתי רגלים אחוריות ,שני חצאים סימטריים
של מח הראש ועוד ועוד( — ולמרות המבנה המורכב של כל אחד משני האברים
״הנגדיים״ האלה ,שוים הם זה לזה במבנם הפנימי .םימטריה בי־לטרלית זו קיימת
גם בגוף החרקים ועוד .וישנם בעלי חיים )כמו למשל ,קווצי העור( שבהם קיימת
סימטרית רדיאלית ,היינו ,גופם מורכב מחלקים אחדים השוים זד .לזה במבנם
והמונהים מסביב למרכז מסוים — ״במחוגים״ היוצאים ממנו.
נוסף לשני הסוגים האלה של ״מבנה הגוף״ בבעלי היים ,קיים על יד הסוג
הראשון של מבנה הגוף עוד סוג מיוחד של מבנה הגוף :בגוף בעלי ההוליות,
החרקים והתולעים קיימת ״תכנית״ בנין הגוף ,הנקראת בשם מטמיריה ,ובה ,מלבד
החלקים המונחים זה מול זה ,נמצאים חלקים שוים ,המכילים אברים שוים והנמצאים
זה מאחורי זה לאורכו של הגוף :חוליות ,״טבעות״ אצל התולעים וכדומה.
בעלי ההיים האלה ,שגופם כה מורכב ,״התפתחו״ לפי השערת הדרויניזם,
מבעלי היים פשוטים יותר ,שהיו משוללים ״תכניות בנין״ כאלו .התכניות החדשות
בבנין הגוף הביאו לבעלי ההיים מהסוגים החדשים תועלת במלחמת הקיום —
באופן אחר הרי לא יכלו להווצר ע״י הברירה הטבעית במלחמה זו ,והנה:
ראשית ,כפי שהזכרנו לעיל ,התכניות החדשות האלו של בנין הגוף יכולות
היו להביא תועלת רק אחרי שנוצרו במילואן ,ואי אפשר לנו לתאר לעצמנו ,שהן
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נוצרו ע״י הצטברותם של שנויים קטנים ומקריים במבנה הגוף )כפי שמניח
הדרויניזם( ,מפני שהשבויים הקטנים האלה אין בכחם להביא תועלת איזו שהיא
במלחמה זו.
שנית ,אחרי שתכניות אלו נוצרו במילואן ,יכולים היו בעלי החיים שבהם
הן נוצרו ״להתפתח״ וליצור מינים הרשים ע״י הצטברות שנויים קטנים כאהד
מהחלקים )הימיני ,למשל( או באחד החלקים של הסימטרית הרדיאלית והמצמיריה
רק בתנאי אם ביחד עם זה נוצרו השנויים האלה בפל אחד מן החלקים האתרים —
והפיכויים לבך הם קטנים מאוד.
שלישית :נתבונן במבנה העין אצל בעלי החוליות .נזכיר כאן את החלקים
הראשיים השונים ,שמהם היא מורכבת :הרשתית על רבדיה השונים ,קרום הדמים
עם הקשתית ,קרום הלובן עם הקרנית ,העדשה ,הגוף הזגוגי ,עצב הראיה ומרכזי
הראיה במח ,שרירי העין ,העפעפים וכלי הדמעות .לפי ההשערה הדרויניםטית
נוצרה עין כזו ע״י שנויים מקריים בכל אחד מהחלקים האלה ,והצטברותם של
השנויים המקריים האלה המועילים לראיה ע״י הברירה הטבעית במלחמת הקיום,
אבל זה היה אפשרי רק אם נניח ,כי השנויים המקריים המועילים האלה שבכל
אחד מהחלקים המרובים שבעין התאחדו בהתאמה עם השנויים המקריים המועילים
בכל אחד משאר החלקים ,עד שע״י הברירה הטבעית במלחמת הקיום נוצרה העין
המשוכללת של בעלי החוליות למטרת הראיה הטובה ביותר — אחרי קומבינציות
אין ספור של השנויים בחלקים השונים ,שלא הצליחו .וכך היה המצב ביחס לכל
אבר המורכב מחלקים שונים ,וכל אחד מהם הגיע באופן נפרד מהשני למצב
המשוכלל ,בו הוא נמצא עכשו — ובאופן כזה נוצרו גם האברים המורכבים האלה
בכל החלקים של גוף בעלי החיים שיש להם הרכב בילטרלי ,ראדיאלי ומיטמירי <
הסיכויים לכך ,היינו מידת ההסתברות הן ביחס לכל אבר באופן נפרד והן בכל
האברים ביחד ,הם אפסיים!
ח .האם מספיק הזמן הגיאולוגי להתפתחות העולם החי מחומר דומם
דרך האמיבות והתולעים עד לאדם ?
בסעיף האחרון השתמשנו במונחים :הסיכויים — ומידת ההסתברות .תורת
הסיכויים נקראת גם בשם ״תורת ההסתברות״ ,ואם הסיכויים למשהו הם מעטים
מאד ,אומרים ,שמידת ההסתברות היא קטנה מאד .נסביר כאן את חמונחים —
ואת המושגים האלה — באופן קצת מפורט יותר.
כדי שמהיצורים החיים הנמוכים )נאמר ,מאמיבה ,או מתולעת( יתפתחו מ״י
ההבדלים הקטנים והמקריים ביצורים החיים האלה וע״י הצטברותם של ההבדלים
הקטנים הנ״ל בצאצאיהם ,ויווצרו היצורים החיים העילאיים )בעלי הוליות ,למשל,
בצורה הפרימיטיבית — בצורת דגים ,ומחם אחר כד בעלי החוליות העילאיים —
בני האדם ,כמו ,למשל ,משה רבנו ,הרמב״ם — או ,אם נקח דוגמה מגדולי אומות
העולם — .אפלטון ,אריםטו ,בטהובן ,ניוטן וכדומה( צריך ,..התהליך הזה של
ההתפתחות״ להמשך זמן רב מאד .כאן באה לעזרת הדרויניזם — הגיאולוגיה
)המדע החוקר את התהוות כדור הארץ( אשר מצאה ,כי כדור הארץ קיים הרבה
מיליונים שנה ,והמיליונים האלה נתנו לדרויניזם את הזמן הדרוש לתהליך הנ״ל
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של ההתפתחות! במשך מיליונים שנה — מה לא יכול לקרות ? לאט לאט יכולה
גם תולעת להתפתח לבטהובן!*
לא נדבר כאן על כך ,כי כל החישובים הגיאולוגיים הן על זמן קיומו של
כדור הארץ והן על זמני ״התקופות ׳ השונות מהתפתחותו מבוססים על שתי
ההשערות הבאות :על ההשערה ביחס למצב בו נמצא כדור הארץ כאשר התחיל
קיומו הנפרד )למשל ,על השערת קנט־לפלם שהוא נקרע מהשמש במצב גזים
.לוהטים ,או על ההשערה שברגע התהוותו היו היסודות הכימיים ,שמהם הוא
היה מורכב ,במצב מסוים( ועל ההשערה ,כי מרגע בו הוא מתהיל בקיומו הנפרד
הזה פעלו בו ועליו רק כהות הטבע הפועלים גם עכשו •בטבע והידועים לגו)על זה
דברנו בגליןן הקודם עמ׳ .(24הנה קובע ליאל •)מאבות הגיאולוגיה( ש״הכחות הפו
עלים עכשו על הארץ הם מאותו הסוג ומאותו החוזק כמו אלה שבזמנים הקדומים יותר
גרמו לשנויים גיאולוגיים״—!והוא גם איגנו מרגיש ,ש״בקביעת״ ה״עובדה״ הזאת
אין משום קביעת עובדה ,אלא רק משום הנחה ,היינו משום השערה שרירותית ,שאין
לה — וגם איננה יכולה להיות לה — שום הוכהה.
עכשו מקובל בגיאולוגיה הישוב הגיל של שכבות שונות בכדור הארץ ושל
מימצאים ארכיאולוגיים ופאליאונטולוגיים על סמך תופעות רדיואקטיביות .הגיל
המחושב לפי שיטה זו נקרא בשם הגיל ״המחלט״ ,והשם הזה מוליך שולל הן את
אנשי המדע והן את הציבור הרחב ,כי גם הישוב זה מבוסם על ההשערה השניה
שנזכרה לעיל ועל השערות נוספות )למשל ,שזמן התפוררות האטומים הרדיואק
טיביים לא •היה מושפע בעבר משום תנאים היצוניים( .גם גיל זה איננו איפוא
״גיל מוחלט״ ,אלא ניל יהפי — ביחס להשערות המונחות ביסוד חישובו ,ומובן
מאליו ,ש״גיל״ ו״זמן״ ,המחושב על סמך השערות מסוימות הוא בגדר השערה,
ואין בשום השערה משום ״הוכחה״ להשערה אחרת.
אבל נקבל כ״עובדות״ את זמן המשכן של תקופות שונות ב״התפתתות״ בעלי
החיים על כדור הארץ כפי שחן מחושבות ע״י הגיאולוגיה והשערת ההתפתהות
— ונעמיד לפנינו את השאלה ,האם הוכה ,שהזמנים האלה מספיקים כדי שבני
האדם יתפתחו מבעלי היים הדומים לאמיבות או לתולעים ? חחישוב הבא יראה
לנו שיש מקום לשאלה זו — למרות המיליונים וגם המיליארדים של השנים שלפי
הגיאולוגיה קיימים יצורים היים על כדור הארץ.
,
• רק בזמן האחרון )בשנות 40של המאה הנוכחית( הוקדשו מחקרים מסוימים לבעית
הזמן של האבולוציה — אבל המחקרים האלה נעשו על סמך ״הסטטיסטיקה הפאליאונ-
טולוגית״ )היינו ,על סמך מספר המינים ,המופיעים במאובנים של שכבות גיאולוגיות
שונות( .מבלי.לדבר על כך ,שכל המחקרים האלה מבוססים על ההשערה הדרויניםטית
היינו ,על ההנחה ,שהמינים ה״חדשים״ שנמצאו בשכבה צעירה יותר ״התפתחו״ מהמינים
של השכבה הקודמת — ואנו ראינו )בגליון הקודם עמ׳ (43שאין כל יסוד הגיוני
להנחה זו — הרי עצם הבסיס להסקת מסקנות מהיחס בין מספר המינים החדשים
שבמאובנים של שכבה מסוייםת למספר המינים שבשכבה הקודמת הוא בסיס היפותיתי,
ויש לציין שאין הסכמה בין החוקרים השונים במסקנותיהם :אחד )סימפםון( סובר,
שהזמן הגיאולוגי מספיק לאבולוציה לפי הניאודרויניזם ,והשני )צוינר( סובר שאין
הזמן הזה מספיק.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על פי החישובים ״הרדיואקטיביים״ קיים כדור הארץ כגוף נפרד במשך 5
מיליארדים שנח ,אבל במשך 3המיליארדים הראשונים לא היו עדייו עליו תנאים
לקיומם של יצורים חיים .החיים הופיעו איפוא על פני כדור הארץ בערך לפני
מיליארד וחצי או שני מיליארדים שנה.
התקופה הראשונה להופעת יצורים חיים — התקופה הארכיאוזואית —
נמשכה מיליארד שנים ,ובה הופיעו ,לפי תורת האבולוציה ,קודם יצורים היים לא
בצורת תאים )בעלי פרוטופלסמה וגרעין( אלא בצורת ״חתיכות״ מיקרוסקופיות
של חלבון חי ,שניזון והתרבה ,ובמשך מיליארד השנים האלה נוצרו כבר יצורים
חיים חד־תאיים ,ואחריהם גם רב תאיים.
בתקופה הבאה ,הפרוטירוזואית ,שנמשכה 600מיליון שנה ,נוצרו כבר
הספוגים ,תולעי הטבעת ,רכיכות וסרטנים והופיעו כבר אבותיהם של בעלי החוליות.
בתקופה שלאחריה ,התקופה הפליאוזואית ,שנמשכה 335מיליונים שגה ,מופיעים
קווצי העור ,דגים ,זוהלים.
בתקופה הבאה ,המיזוזואית ,שנמשכה 125מיליונים שנה ,הופיעו היונקים
הראשונים והעופות חראשונים ,שהתפתחו מהזוחלים.
בתקופה החדשה ,הקאינוזואית ,שנמשכה כ־ 60מיליון שנה ,מתפתחים העופות
והיונקים ומופיע האדם.
ניקח לדוגמה את התקופה הראשונה ,את התקופה הארכיאוזואית ,שנמשכה
לא יותר מ־ 2מיליארדים שנה ,ושבה הופיעו היצורים החיים הראשונים בצורת
״חלבון •חי״ .והנה המוליקולה של חלבון ,חנפגשת בחומר החי ,מורכבת מ־ 20אמינו
חומצות שונות וכל אחת מהם נכנסת במוליקולה כזו כ־ 50פעם בסדר שונה
ובקומבינציות שונות .רק קומבינציה מסוימת של האמינו־חומצות מסגלת את
המולוקולה של החלבון להיות חלבון הי)מסגלת ,אבל הקומבינציה הזאת כשלעצמה
איננה יוצרת עדיין את חחיים בהלבון החי* .אם נחשב ,כמה קומבינציות שונות
כאלו הן כאן אפשריות ,נקבל.בערך את המספר .10ובין כל 10הקומבי־
נציות האפשריות האלו רק קומבינציה מסוימת מסוגלת ליצור את החלבון חתי.
והנה שניי מיליארדים שנה הם 2.10שנים ,או 2.10.365יממות =
2.10.365.24.60.60שניות ,היינו לא יותר מאשר 2.10.400.30.3600שניות ובודאי
לא יותר מאשר 10שניות.
ואם אפילו עיד ,שיצירת קומבינציה אחת נמשכת חלק מיליוני של שניה,
הרי במשך שני מיליארדים שנה יכולות היו להתרחש 10קומבינציות כאלו,
והסכוי שהקומבינציה המסוימת של ההלבון החי ,תתרחש ב־ 10קומבינציות מתוך
10הקומבינציות האפשריות היא אפסית ,היינו קרוב לאי־אפשרות .זאת אומרת:
<(100
1000
9
9
9
9
17
23
23
1000
ו
• הפיסיקה והכימיה יכולות להסביר את כל תהליכי •החיים כשהם לעצמם ,המתהוים בגוף
של יצור הי )תהליכי הנשימה ,התזונה ואפילו את תהליכי הרגישות והתגובה על
• גרזיים( ע״י כחות פיסיים זכימיים .אבל את ארגון כל התהליכים הפיסיים והכימיים,
המהוים את תהליכי החיים ,למערכת תהליכי החיים ,המכוונת לשמירת חיי הפרט
י והמין •־ -אין בידי הכימיה והפיסיקה להסביר •
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2מיליארדים שנח אינם מספיקים כדי שבמהרה תווצר מוליקולח של חלבון חי…
)למסקנה זו בא המדען שטוידיגגר בסימפוזיון על השערת חהתפתחות בעולם החי,
שהתקיים בשנת 1954ושבו השתתפו גדולי הביולוגיה של זמננו( .זבחשוב הזה
לא הובא בהשבון הזמן הדרוש כדי שיווצרו ״במקרה״ ,לפני כל הקומבינציות
האפשריות של האמינו־חומצות ,המוליקולות עצמן של 20האמינו־חומצות השונות…
נגד חחישוב הזה אפשר לטעון כי יתכן שהקומבינציות השונות של התחברות
האמינו־חומצות למוליקולה של הלבון התהוו לא רק זו אחר זו ,אלא גם זו על
יד זו — 'בתוך האטומים שהיו קיימים על פני כדור הארץ ,והאטומים עצמם
״התפתחו״ מתוך הפלסמה שהיתה קיימת לפי השערה מסוימת על כדור הארץ )בשם
״פלסמה״ מכנים בפיסיקה החדישה את תערובת האלקטרונים והלקיקי האטום
האחרים ,שהיתה קיימת טרם שנוצרו האטומים עצמם( — אם נרחיב את המושג
אבולוציד) ,התפתחות( גם על החומר הבלתי הי ונשער ,כי כל האטומים הקיימים
עכשו )אטום = לגרעין האטום על כל חלקיקותיו פלוס השכבות האלקטרוניות
הסובבות את הגרעין( ״התפתחו״ מהפלסמה הנ״ל.
החישובי של ישטוידוגגר מבוסס גם על ההנחה ,כי כל 10הקומבינציות
האפשריות הן אפשריות במידה ש1ה .כשם שאי אפשר להוכיח זאת ,כך אי אפשר
גם להוכיח ,כי ההנחה הזאת היא איננה נכונה.
•אבל ביחס לאפשרות של שלבי היזתפתחות השונים בעולם החי שהתהוו זה
אחר זה בזמנים ,שהוקצבו להם ע״י הגיאולוגיה ,לא נעשו עדיין שום חישובים,
ואם נביא בחשבון שכל הוריאציות הנראות לעין של היצורים ההיים הן תוצאות
של קומבינציות שונות של אטומים וזמוליקולות ,קשה להניח ,שמאות או עשרות
מיליונים השנה ,שהוקצבו לכל שלב ההתפתחות ,הספיקו לביצוע השלב יחזה .בכל
אופן לא הוכח )ואיננו יכול להיות מוכח( שהזמנים האלה הספיקו לכך.
1000
…
סיום המאמר כגליון הבא
ידוע כי ישראל גבורים ואנשי ח י ל ל מ ל ח מ ה כי נמשלו לאריות ולזאב יטרף ומלכי כנען
ב מ ל ח מ ה נצחו ]ישראל[ א ו ת ם • על כן א מ ר א ם תחשוב כחי ועוצם ידי עשה לי א ת ה ח י ל
הזה ,תזכור השם שהוציא א ו ת ך ממצרים ולא היה לך שם כח ועוצם יד כלל•
פירוש הרמב״ן לדברים ח״ יט
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ
כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ו ב ח ק ת י ה ס לא תלכו.
א ת משפטי תעשו ואת ח ק ת י תשמרו ללכת בהם אני!ה׳ אלקיכם
)ויקרא יח ,ג—ד(.
הכתוב מאשים א ת ישראל על אשר בקשו לישב ישיבה של קבע במצרים • • •
והאשימם א ל ק י ם על שבקשו לישב ישיבה של קבע ב מ ק ו ם אשר א מ ר א ל ק י ס
ל ה ם כי יהיו שמה גרים ולא תושבים • • • ועל זה נ א מ ר כאן כמעשה ארץ
מצרים כאותו מעשה שעשיתם בארץ מצרים ומהו המעשה הרע אשר עשיתם —
אשר ישבתם בה — שבקשתם בה ישיבה של קבע מצד שחשקה נפשכם בגילוליהם
ובשיקוציהם נפשם חפצה לא תעשו עוד כאלה לבקש ישיבה של קבע בין עם
ס ו ר ר ה ה ו ל כ י ם בדרך ל א טובה ,פן תלמדו ממעשיהם כי כן ק ר ה לכם במצרים•
וכמעשה ארץ פנען — היינו שהוא מאשים א ת ישראל על ש מ א ס ו בארץ
הקדושה אשר ה י ת ה חביבה על האבות ,ו ה מ ה מ א ס ו בה עד אשר הוצרך ה ק ב י ה
ל ה ב י א ם שמה בעל כ ר ח ם שלא בטובתם• וזה שאמר כמעשה ארץ מ ע ן כאותו
מעשה שעשיתם בארץ כנען ,ו מ ה ו המעשה — אשר אני מביא א ת כ ם שמה —
כי עיניכם הרואות שאני מביא א ת כ ם שמה בעל כרחכם ,כי באלים אמרו ימי
יתן מותנו ביד ה׳ בארץ מצרים* )שמות טז ,ג( והמרגלים אמרו *נתנה ראש
ונשובה מצרימה* )במדבר יד ,ד{ ,וכן א מ ר ו חזיל הנשים היו מחבבות הארץ
והאנשים שנאוה• וכן הוצרך ה ק ב י ה ל ה ם י ב ס דרך המדבר ים סוף שלא ישובו
מצרימה• ומכל זה ראיה שמאסו בארץ הקדושה הנבחרת מימות ה א ב ו ת ל מ ק ו ם
קדושה ו ט ה ר ה ורוב מצות ה ת ו ר ה תלויות בארץ• ובכל א ל ה מ א ס ו ישראל עד
אשר הוצרך הקב*ה
ל ה ב י א ם שמה בעל
כ ר ח ם ולישא
א ו ת ם על כנפי נשרים
כאשר ישא האומן א ת היונק א ל ה מ ק ו ם הזה ועיי סיבוב מדברות שלא יהי׳
ל ה ם מ ק ו ם לחזור• ל א תעשו כן עוד א ל א תלכו לרצונכם א ל ה מ ק ו ם אשר א מ ר
ה א ל ק י ס ,כי זה הוא המוכן לשמירת כל משפטי ה' וחקותיו•
ונתן טעם ,על ראשון ראשון — על מ ה שאמר שלא יבקשו ישיבה של קבע
בארץ ט מ א ה במצרים כדי שלא ילמדו לעשות כתועבותם ,על זה א מ ר ו ב ח ק ת י ח ם
לא תלכו ,ועל אחרון אחרון ,שצריכים לילד א ל הארץ הקדושה כדי ל ק י י ם
המצות ה ת ל ו י ו ת בארץ ,על זוז א מ ר א ת משפטי תעשו ו א ת ח ק ת י תשמרו ללכת
ב ח ם אני ח׳ א ל ו ק י כ ם ,כי ה מ ה משפט א ל ק י הארץ•
הרב שלמה אפרים לונטשיץ :כלי יקר ויקרא יח ג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שלמה זלמן הגלין
כיוונים ב ה ו צ א ת ס פ ר י ה ר א ש ו נ י ם
נוסח מקוצר ומצומצם של מאמר זה נתפרסם בתוך חוברת ״ספרי
ראשונים״ )רשימה ביבליוגרפית על ספדי הלכה של ראשונים שראו
אור לראשונה בשנים תשי״ט—תשכ״ז ,מאת י .ת א שמע( ירושלים,
אלול תשכ״ז.
אין הכוונה לדון כאן במכלול בעיות האדיצי׳ה )ההדרה( בכלל ,ולא זו של
הספרות התורנית־הרבנית בפרט .נעשה נסיון צנוע ,ללמוד ולהסיק לקחים ומסקנות
על כיוונים ומגמות בהוצאת ספרי ראשונים ,בזמן האחרון .נבדוק אס התפתחות
הטיפול בהוצאת הראשונים עולה בקנה אחד ,עם האפשרויות הרהבות והתנאים
המצוינים ,כיום ,ואת מידת ניצול אפשרויות אלה.
בראש ובראשונה ,יש להבחין בין סוגי העוסקים והמעונינים בספרות זו ,דבר
המשפיע רבות על אופן הטיפול וצורת ההוצאה .יש מהם שעיקר ענינם ומגמתם
במה שניתן להגדיר ,בצורה ,בנגוד לתוכן ,אם מן חבחינה ההיסטורית ,ואם מן
הבחינה הלשונית .לאחרונה נתקבל כבר יותר ויותר העקרון כי גם מלאכת ההים־
טוריון ,כמו מלאכת הוקר הלשון ,לא תוכל להיות נכונה ומוסמכת אם יטול כאבני
יסוד לבנינו את ספרי הדפוס .הן בשל אי שלימות החומר ,והן בשל אי דיוקו ,דרך
משל בלבד ,עבודתו ההשובה של מ״צ סגל ״דקדוק לשון המשנה״ )ת״א תרצ״ו(,
לקויה הרבה ,בשל השתמשות המחבר בספרי דפוס בלבדי .וכן עבודות מדעיות
שונות בדקדוק הארמי הבבלי נכשלו בכך .מצד שני עבודתו הנפלאה של החוקר
הגדול בכתבי יד מן התלמוד ,ר׳ ר״נ רבינוביץ—דקדוקי םוםרים ,אינה יכולה לעמוד
לשימוש חוקרי לשון ,כיון שהמחבר לא התייחס לבעיות לשון ,וממילא אין רישומיו
משקפים )שלא באשמתו!( ,את המצב חמדויק מבחינת מחקר הלשון .הוא הדין
לקביעת ריאליה של תקופות שונות ,שאינה יכולה לבוא לידי בירור ,לפני שיהא
קיים בטחון גמור בנוסהאות המקורות.
אעפ״כ נשמעים מפרק לפרק קולות נגד מה שקרוי בפיהם ״מידה משונה
ההולכת ומשתלטת בקרב הוקרים בדורנו ,הלא היא הרדיפה אחר כתבי יד ,ודבר
ידיע הוא שהמעתיק משתבש יותר מן הכותב מלבו .שכן הוא עשוי להכשל בדילוגים
ג
2
4
5
1
ר׳ לאחרונה דיון מפורט בבעיות אלו ,במבוא לפרק שירה ,מהדורת מ .בית אריה
)יצא בשכפול(.
2
ר׳ ״בדקי בתים״ ,לר״י לובצקי ,עמ׳ .12ויכוח של המחבר עם נויבויאר ,אודות
בחינות שונות בהוצאות ראשונים.
3
ר׳ ״לשון חז״ל״ ,י׳ קוטשר ,ם׳ ילון עמ׳ .246—7
4
ר׳ ״מחקר הארמית של תלמוד בבלי״ ,י׳ קוטשר ,לשוננו ,כו ,עמ׳ .149—150
5
שם העי .3
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתיבה לתיבה ומשורה לשורה — אלא שהספר המוגה יתרון לו על כל כתבי היד,
שכן כתבי היד רובם ככולם — לא הוגהו אחר העתקתם ,וכלום המעתיקים בימי
הביניים מלאכים היו?״ על כד טוב להשתמש בלשונו של ה• ילון שהיטיב
להשיב :וודאי יש שיבושים בכתב יד …אלא שאין אדם המעיין בכתבי יד ,לשם
מחקר ,שוטח כל כך ,שיחזר אחרי שיבושים במקום נוסחאות ישרים שנתקיימו
בספרינו הנדפסים״.
אולם ,בעיקר יש לדון ,על הוצאות שעיקר מגמתם — חתוכן .וכאן ראוי לעמור
תחילה על תופעה בולטת ,החוזרת על פני כל התקופות ,והיא — המקריות והוסר
המגמתיות שבהוצאת ספרי ראשונים .ואם בדורות הקודמים ניתנת תופעה זג
להבנה ,בשל תנאי הזמן והקשיים העצומים שהיו כרוכים בהשגת כתבי יד ,ומימון
הוצאתם ,הרי שבזמנינו קשה למצוא צידוק לתופעה זו.
מן הענין לסקור מעט את המצב מעיקרו .יש לציין כתופעה חד־פעמית ,את
מפעלם של מדפיסי ויניציאה ,בהדפסת הש״ם ומפרשיו ,לראשונה משנת ר״פ ואילך.
הם עשו מלאכה נפלאה באיסוף כתבי יד של התלמוד ושל מפרשיו .וכה דברי
המגיה בסוף הש״ם אחר מס׳ סופרים… :וקיבץ ]בומבירגי[ התלמוד כולו והמפרשים
האלו אשר היו מפוזרים שם בכל הארצות הרחוקות והקרובות …כך בתלמוד
ירושלמי אשר הכין אדונינו דניאל בומבירגי להדפיס שאר כתבי הקודש ,אשר
שלח להביא מפל הארצות אשר נפצו שם ,וגם ע״י המפואר חיים בכה״ר משה
אלטון אשר חפש ופשפש בכל מאמצי כוחו הספרים האלה…״ אעפ״כ ,למרות זאת:
״מהגם אם נמצא איזה טעות באלו המסכתות ]גם הוריות ועדיות[ דלא מרגלא
בפומיה דרבנן ובפרט התוספות הנה הוא לסיבת העדר מציאות העתקות מדוייקות״.״
)דברי המגיה ,אחר מס׳ מכות( .וכד גם אחר סדר זרעים משנת רפ״ג …:ולמיעוט
מציאות פרישות רבי׳ שמשון נ״ע הנזכר ]משאנץ[ לא היה בידינו רק העתק אחד
ולכן לא ימלט למצוא בו טעויות שונות״ .ולאחר התוספתא זרעים כותב ר׳ חייא
מאיר :הגם כי יש טעויות לרוב בתוספתא ורוב הנראה לעינים הוא ,לא מלאני
לבי לתקנו מעצמי ,והעתק טוב ומדוייק אינו במציאות אתנו …אכן לרוב תועלת
וחידוש הספר אמרנו להדפיסו…״ .ובצורה הברורח ביותר ,אחר סדר טהרות במשניות
ויניציאה :״אחר השלימי הגהת סדר טהרות אמרתי להתנצל ,בהיות כי הנושא
בלתי מורגל ,וספרי ההעתקה מוטעים ,ובלתי נמצאים ,כי אם בטורח גדול …כי לא
היה לי כי אם טופס אחד ,מכלים עד נגעים ,והיה מוטעה בתכלית ,אע״פ שנמסר
לידי גחזקת בדוק …לא היה בית אשר אין בו מת.״״ .
7
6
8
6
מולד ,כםליוי תשי׳יג ,עמי'י ד ,11ועוד.
7
שם ,תשי״ג ,כרך ,58עמ׳ ,237—9ועכשיו מבוא לניקוד המשנה ,ירושלים תשכ״ד,
:
עמ׳
8
.217
ור׳ ״מאמר על הדפסת התלמוד״ ,רר״נ רבינוביץ )מהדורת הברמן( ,עמ׳ כז ,לו—לז,
לט—מ ,מא .קדם לבומבירגי במפעל כזה ,גרשום שונצינו ,שהדפים לפניו הרבה מסכתות
מן התלמוד ,ואלה• דבריו ,על דף השער של ס׳ המכלול )קושטא רצ״ג( :״ . . .יגעתי
ומצאתי ספרים היו סתומים וחתומים מאז והוצאתים לעין השמש הזאת יזהירו כזוהר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מפעל מרוכז זה נשאר בודד .ואחר כך משך מאות שנים שעברו מהמצאת
הדפום ,היו ספרי ראשונים מופיעים זעיר פה וזעיר שם ,בצורה מקרית לחלוטין.
מפעם לפעם כאשר היה מתגלה בגנזי פלוני ,כ״י ,היה מישהו מתאזר ביזמה ומביאו
לדפוס .כדוגמה אופיינית ביותר ,כדאי להעתיק מן השער של הראשון מספרי
המאירי שנדפס באמשטרדם תקכ״ט :ספר הרב והמאירי …הבר שיטות והידושין
על כל התלמוד …אך לא נמצא כאן כי אם שלשה מסכתות מגילה תענית וחגיגה…
הן כל זה היה גנוז מכמה שנים בבית האוצרים עד אשר העיר ה׳ את רוח איש
נבון ומשכיל חר״ר חיים בכה״ר אברהם הכהן מפ״ו ק״ק בילגוראדו …ומבלתי
יכולת לא הביא לדפוס כ״א על מס׳ מגילה בלבד !…ואילו פי׳ חמאירי על תענית
וחגיגח חופיעו רק לאחרונח .חאחד )חגיגח( לאחר ,160והשני)תענית( לאחר 165
שנה מאז!
בצורה מענינת ביותר ,מתאר היש״ר )רבי יוסף שלמה רופא( מקנדיאה
) (1655—1591את המצב השורר בדורו :״..ועל מה שכתבת ותמהת עלי שאיני
מדפיס אי זה ספר וכו׳ ,גם אני הייתי תמה על כמה גדולים ,ובפרט על רבותי
אבותי שלמדתי אצלם המאור הגדול אבי אבא ז״ל …וכן א״א הגאון …וקודם להם
אבות אבותי …שכל ימיהם למדו ולמדו ולא חניחו אחריהם רושם מחכמתם הנפלאה
רק הפסקים והתשובות שהשיבו וחויכוחים והפלפולים שעברו ביניהם ובין בני
גילם גאוני עולם .וגם הם מפוזרים א׳ הנה וא׳ הנה ,כי לא כוונו לקבצם כדי
להדפיסם ,אבל באמת איני תמה עוד ,שעינינו רואות כמה ספרים כ״י הבורי
הגאונים וחכמים קדמונים ,שלא נראו בדפוס ,וא״כ לריק יגעו וכתבו .איה איפוא
פירושי רבי׳ האי ורבי׳ סעדיה ורבינו ניסים גאון ורבי׳ חננאל שהיו רבותיו של
רבי׳ גרשום מאור הגולה שמפירושיו קצר ועשה רש״י פרושו על התלמוד * .ואיפוא
הן פירושי ר׳ משה הדרשן שמזכיר בעל הערוך ורש״י .וכן הידושי רבי׳ יוסף
מיגאש רבו של הרמב״ם שכתב עליו בהקדמתו לפי׳ זרעים ז״ל :כי לב האיש ההוא
בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו
וכמהו לא היה לפניו מלך .וכן הביא דבריו במגדל עז כמה פעמים .ואיה ס׳ הישר
של ר״ת ואיפוא חדושי הראב״ד והרמב״ן והר״ן והריטב״א ורבי׳ פרץ ורבי׳ מאיר
הלוי שכתב עליו נכבדות בעל ס׳ צדה לדרך וכן מזכירו בקצורו לתלמוד .וכן כמה
בעלי תוספות רי״ד ,הצוניות ,גורניש ,שנץ ודומיהם רבים ,ולא זכו לבוא לדפוס.
גם הרמב״ם פי׳ כמעט כל התלמוד כמ״ש בהקדמת זרעים ,ולא נתפשט פירושו.
וראיתי במצרים ובתוגרמה חמרי׳ חמרים חרושים ולא הודפסו .ובעו״ה השמדות
והגלויות כלום …וכל העם אומרים שהדפוס הועילנו ובאמת קלקלנו ,שלפנים .היו
9
9
הרקיע כמו התום׳ מטוך של ר״י ור״ת הלכתי עד צרפת וקמברי וזיגיברה אל הדרי
הורתם למען זכות בהם את הרבים כי בספרד ובאיטליה ובכל הארצות לא שמענו רק
משאנץ של רבי פרץ ורבי שמשון
ו ה ב ר י ה ם . . .והנה מדפיסי וויניציאה העתיקו
מהדפוס ש ל י . . .״ רר״נ רבינוביץ ,שם ,עמ׳ כו הע׳ ,24לח הע׳ .5
9נובלות הכמה ,בסיליאה שצ״א ) ,(1631סוף ההקדמה ,המענינת מכמה בהינות• .׳־•׳
• 9לא כן דעת החיד״א ,שה״ג ,ערך ר׳ גרשום,
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נפרעים הסופרים בדמים יקרים ,ולא היו קונים מהם רק הספרים הטובים הערבים
המועילים ,ומעצמן היו ספרי שוא והבל מתבטלים ,משא״כ בזמנינו שרבים מעמי
הארץ מתייהרים …וכל עסק המדפיסים ,הספרים הדשים ואין משגיח על כתבי
קדמונים להקימם ולנערם מעפרא…״ רק לאחר שנת ת״ק ,החלו להתרבות יותר ויותר
הוצאות ראשונים ,אבל דומה שחלק גדול והשוב של ראשונים הופיע רק במשך
מאה או מאה וחמישים שנה האחרונות.
למרבה הצער ,ממשיכה להתקיים ,תופעה זו של מקריות והוסר הכוונה .אין
סמכות מרכזת מכוונת ומדריכה .אע״פ שכיום ניתן בניקל לרכז במקום אחד את
צילומי כל כתבי היד הידועים ,של ספרי הראשונים ,ולמסרם בצורה מתוכננת לפי
סדר חשיבותם והצורך בהם ,לתלמידי חכמים מומחים במקצוע זה ,לעיבודם והוצא
תם .תוך קביעת שיטה אחידה ,והנחיות מחייבות הן באשר לתוכן הדברים ,והן
באשר לצורת ההוצאה .בעיית האמצעים הכספיים כמעט שאינה קיימת עוד ,לאור
האפשרויות השונות להשגת תקציבים עבור מטרות אלה .אולם ,דא עקא ,שלמפעל
מעין זה ,דרושה בהכרה הנהגה של גדולי תורה וגדולים במקצוע זה ,חמומחים גם
בשאר הצדרים והצרכים של ההדרה מדעית מוסמכת .ובאמת בשל היעדר הנהגה
כזו ,יכולים אנו למצוא ספרים שיצאו לאור ע״י מוסדות שעיסוקם בכך ,ואעפ״כ
אינם נקיים מן לקויים מלקויים שונים ,גם מקריות וגם רמה בלתי הולמת ,אם
נבקש להתחקות אחר הגורמים העומדים מאחרי הוצאת ספרים מםויימים דווקא ולא
אחרים ,לא נוכל להקיפם במקום זה ,הגורמים רבים כמספר הספרים ,ואולי למעלה
מזה .פלוני נזקק לדיסרטציה ,ובהר משום מה בספר פלוני שנוח לו ,אחר רואה
חובה להוציא ספר שמחברו הוא בן ארצו ומדינתו של המהדיר ,ויש שחוטפים
מכל הבא ליד ,אם לשם מסחר ,ואם לשם עיטור בחידושיו שלו.
על כן יכולים אנו לפעמים לראות ספר של ראשון מםויים ,יוצא בבת אחת ע״י
שלשה מהדירים ,וכדומה ״ בעוד ספרים רבים חשובים ,מחכים לשוא לתורם ״.
10
לדוגמה ,פי׳ ר׳ יהונתן מלוניל ליומא ,שי״ל ג׳ פעמים :א .ברוקלין תשב״א ע״י
ר״צ
זשרקובסקי .ב.
ירושלים תשכ״ג עי׳ ר״מ הרשלר .ג .בש״ם מהדורת ״אל
המקודות־פרדס״ ת״א־ירושלים ,תשכ״ב .וכן ״המכתם״ שיצא בשנה אחת )תשי״ט(
ובעיר אהת )נ״י( ב׳ פעמים .ע״י ר״א סופר יע״י רמ״י בלוי ,ועוד כהנה וכהנה .והרי
דוגמא למיגרעות שבחוסר קומוניקציה .לאחרונה הופיע שוב )בצילום( ם׳ שו״ת הרי״ף
)מהדורת ר״ז לייטער( ,ואילו תיקונים לשו״ת אלו ע״פ כ״י )כידוע ,שו״ת אלו
משובשות ביותר( נתפרסמו בסוף ספר תשובות הכמי פרובינציא ,שי״ל ע״י הרב
א׳ סופר ,ירושלים תשכ״ז .בשל מצב זה ,נזכה בקרוב לשני ספרים חדשים של
ראשונים ,כשכל אחד מחם יצא ב ב ת אחת ע״י שני מהדירים שונים )תוספות הרא״ש
לשבת ,ותוספות הרא״ש לראש השנה(.
11
כ ג ו ן :איסור והיתר לרש״י )הופיעו רק קונטרםין בודדים ,ד׳ שדי האלף( ,המרדכי
הארוך
דריינום.
וקבצי
תוספות
חשובים,
כמו
תו׳
שאנץ,
ועוד,
שלרגות
מן
המסכתות טמונים עוד בכי״י .לבד חשיבותם העצמית ,יש בהם גם חשיבות רבה,
כמקורות לספרים רבים שאצלנו.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוגמא טובה לחוסר שיטה ,אפשר לראות מדרך פירסום החיבורים שבקובץ
כ״י גינצבורג .964קובץ זה מכיל את הספרים :הי׳ כתובות לרשב״א ,הי׳ כתובות
לריב״ש ,שיטה על קידושין ,שיטה לר״ן על כתובות ,קונדריםין על כתובות
למהר״י קורקוס .ומעניין ,סדר פירסום החיבורים הוא בניגוד לכל הגיון תןרני
או מדעי .בראשונה יצאו הקונדריסין לר״י קורקוס ,לאחר מכן ,שיטה לר״ן
)אין זה כנ׳ הר״ן בר ראובן ,כי אם תלמיד רשב״א לא מזוחה( כתובות עכשיו
מובטחת לנו הוצ׳ הריב״ש ,ואילו תור הוצ׳ הרשב״א נשאר לאחרונה!
12
13
עם כל זאת ,זכינו בשנים חאחרונות ליבול של פירסומים חשובים ורבים ,מן
חיבורי הראשונים .ויש מהם שהופיעו בהוצאות מתוקנות ומשובחות .ראוי לציין כאן,
חתחלה של מפעל שיטתי מסודר ,והוא מפעל ״גמרא שלמה״)הופיע לפסחים ,עד דף
ח ,ב; ר״ב נאח ,ירושלים תש״ך( ,במפעל זח יש טיפול מדויק בטכסט ,איסוף
החומר מן הראשוגים ,תוך עיבוד חטכםט וגופי חדברים .וכדאי לחעמיד
כאן על חשיבות מסויימת שיש בהופעת ראשונים שונים .רוב הזמן רגילים היינו
לשנות וללמוד בספרי ראשונים ,שרובם מבית מדרש אחד ,ומטיפוס דומה ,והם
ששלטו בשדה פירושי התלמוד .הכוונה לראשונים דבי רש״י ותוספות ,או דבי רמב״ן,
תלמידיו ותלמידי תלמידיו)רשב״א ,ריטב״א ,ר״ן ועוד( .לעומת זאת עם הפירםומים
השונים^ נגלו לנו חטיבות שלימות של פרשנים ופוסקים מבתי מדרש אחרים ושונים.
כך למשל נתגלו רבים מספרי חכמי אשכנז וחלקם מבית מדרשו של רש״י )מחזור
ויטרי ,סדור רש״י ,האורה ,מעשי גאונים ,חפרדם ועוד( .עתח בשנים חאחרונות
מתוודעים אנו לקבוצח חדשה ,הלא הם ספרי דבי חכמי פרזביגציה ,הי׳ הראב״ד ,י*׳
יהונתן מלוניל ,ס׳ המכתם ,סדרת ס׳ ההשלמה והמאורות ,ספרי המאירי ,וחי׳ ר׳
אברחם מן התר ועוד .עם כתיבת הדברים תופיע ס׳ תשו׳ חכמי פרובנס ע״י ר״א
סופר )חלק נתפרסם גם ע״י פרופ׳ אורבך ב״מזכהת״( .גם מספרי חכמי אשכנז
ואיטליה נוספו לנו•,פי׳ ר׳ אליקים ליומא ,ח״ד של הראבי״ה מאשכנז ,ופסקי
הרי״ד• ,והוצ׳ חדשה של שבלי חלקט מאיטליח .מארץ בלתי ידועה על מפת הראשונים,
נתפרסם ספר פסק רב־היקף .עץ חיים מאת חכם באנגליח ,ר׳ יעקב ב״ר אליהו
חזן .אבל יש לציין כי אין כאן חידוש מיוהד או אסכולה חדשה ,ואף לא סגנון
מקורי/שכן אין חיבור זה אלא ליקוט מן היד החזקה של הרמב״ם ,והסמ״ג.
14
12״םינל״ ,נה ,עמ׳ ל—נא.
13
ירושלים תשכ״ו.
14
הוצ׳ מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ״ב—ז .לאחרונח יצא לאור חלקו השלישי והאחרון.
ויש להעיר על טעות המורה ,במבוא שם ,עמ׳ .11נאמר ש ם :״במקרה מיוהד של
נישואין שגעשו באיסור ,מספר המחבר שראה כי חייבו את הזוג בגט .ואם הבעל נעלם
ואי אפשר למצוא אותו תוכל האשד .להינשא שנית בהיתר של מאה רבנים; כד
לדברי מחברנו פסק רבי שמשון משאנץ )הש״ר( לגבי נכדת רבי עזריאל )כרך ב,
עמ׳ רלו(״ .יוצא מקטע זה כי קיימת אפשרות להתיר אשת איש על ידי היתר של
.:י מאה •רבנים! דברים שאין להם •שחר ,ומעוררים ׳פליאה ,כ״ש כאשר הם מיוהסים לחכם
קדמון .עיון בפנים הספר מגלה שהלה כאן כנ׳־אי הבנה .הנידון הוא איש'ואשד .שיש
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מן העגין לעמוד על השקפת ההלכה ,באשר לסמכותם של כתבי יד וספרי
פוסקים המתגלים מחדש ,ואשר במשך זמן רב לא היו ידועים לחכמים קדומים.
השקפה זו ברורה ,בשו״ע פוסק הרמ״א״ על פי המהרי״ק )שורש פד ,צו ,בד׳
ורשא :צד( :״כל מקום שדברי הראשוגים כתובים על ספר והם מפורסמים והפוסקים
האחרוגים חולקים עליהם כמו שלפעמים הפוסקים חולקים על הגאונים ,הולכים
אחר האחרונים דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך .אבל אם נמצא לפעמים תשובת
גאון שלא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרים חולקים עליו ,אין צריכים לפסוק
כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ,ואי הוו שמיע להר הדרי בהו״ י
0
עליהם שבועה הדדית להינשא .אומר המחבר ,שאם עבר אחד מהם על השבועה ,ונשא
אחרת באיסור ,מחייבים את העובר לגרש בגט .אח״כ הוא דן על מקרה נוסף ״ואם
האחד הלך לא ידענו אנה מתירין הבחורה במאה איש״ .כלומר מתירין את קשר
השבועה! אבל אין לזה קשר עם נישואין באיסור )עוררני למקום זה ר״י תא שמע(.
תשו׳ הר״ש משאנץ חוזרת כנ׳ לענין ההתרה במאה איש ,ור׳ להלן .לגופו של דבר,
.ראוי להעיר כי היתר זה ,שמתירין מאה איש את החרם ,נזכר באותן התקנות בהם
נזכר היתר מאה איש לחדר״ג .כ ד בתשו׳ מהר״ם ב״ב מרוטנבורג )דם׳ פרג ,הוצ׳
בלוד( בסי׳ קנג ,וסי׳ תתרכ״ב )עמ׳ קנט ,ע ״ ג ( :״וחרם שמקבל החתן עליו ג״כ
צריד מאה להתיר וא״צ שיהיו מג׳ ארצות״ ״והחרם שמקבלי׳ האיש יהאשה״ .וכן הוא
בכל בו סי׳ קי״ו ,במחזור ויטרי עמי ,798בסוף כ״י מינכן )מס׳ (95של הש״ם )דפ׳
צילום ,שטרק ,(1912 ,ומכי״י שונים ,פינקלשטיין ,״שלטון עצמי של היהודים בימי
הביניים״ )אנגלית( ,עמ׳ .141ור׳ גם שו״ת מהר״י ווייל ,סי׳ קל״ז ,שלא פשטה תקנה
זו ,וא״צ כיום מאה איש להתיר .לענין תשובת הר״ש משאנץ על נכדת ד׳ עזריאל
)בהע׳ ,14שם* .לא מצאנו( ,נראה לשער שהכוונה לאשת בנו של ר׳ שמואל בר׳
עזריאל ממגנצא .מעשה זה נזכר בתשובת ראבי״ה ור׳ אפרים מבונא לר׳ שמחה )ראבי״ה,
סי׳ תתקכ״א ]כ״י[ ,הובאה בשו״ת מהרש״ל סי׳ ם״ה ,ומבוא לראבי״ה אפטוביצר ,עמ׳
: (453 ,330—1 ,201״על דבר האשד .שנשתטית יוודע למורינו כי ראינו בנו של ר׳
שמואל בר׳ עזריאל ממגנצא שהיתה ]אשתו .רש״ל[ משוגעת ממש ושוטה כדרך
האשד .הזאת שכתבת והיו הוא ואביו בוועד הקהילות …והיה מבקש התרת חרם
הגאון הגדול מאור גולה ולא רצו להתיר לו …גם לבונא בא ולא הועיל ולא הסכימו
רבותי להתיר״] .ור׳ הרב ש״י זווין ,״להופעת כרך ג של עץ חיים״ ,סיני ,כרך ם ,עמ׳
שיט[ .לביטוי ״תשומת יד״ בקטע הנ״ל ר׳ פינקלשטיין ,שם ,עמ׳ .146—7
15תו״מ סי׳ כ״ה ,סימן קטן ב.
16וכך גם ברמב״ן ,נדה ,דף סד ,א :ובעל נפש יחוש להחמיר בענין הוסתות בין
בדברינו בין לדברי ראשונים עד יערה עלינו או על אחרים רוח ממרום להכריע איזו
היא הדרך הישרה שיבור לו האדם ואם ימצא בחבורי הגאונים.או בתשובותיהם ענין
מורה על א׳ מאלו הדרכים בה ראוי לצאת וללכת בעקבותיהם״ .וכן ברדב״ז )״וכלל
זה קבלה בידינו״( ,מהר״ם אלשיך ,ש״ך ,חת״ס )המוכיח כך מן הירושלמי( .ור׳
אנציקלופדיה תלמודית כדך ט ,עמ׳ שמד—שמה .ועיי״ע בשו״ת
הר״ן סי׳ י״ז:
״…והיא
שיטה מחוורתא אע״פ שאינה מסכמת עם מה שכתבתי בפרישתי מנדרים ]םה ,א[
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואם ל ג ב י ח ל ק ח הראשון ש ל ה ל כ ה זו ,יש דיונים ו מ ח ל ו ק ו ת בין מ פ ר ש י ה ש ו ״ ע
)ש״ך נ ת ה ״ מ ( שם ,ה ר י ש ל ג ב י ח ח ל ק ה א ח ר ו ן אין שום ה ע ר ה או מ ח ל ו ק ת .וכנ׳ כ ך
ה ס כ מ ת כ ל מ פ ר ש י השו״ע ו ה פ ו ס ק י ם ה א ח ר ו נ י ם .
ואכן יכולים א נ ו ל מ צ ו א מ ס פ ר ד ו ג מ א ו ת ,לשימוש ב ה ל כ ה זו ,ב ד ב ר י ה פ ו ס ק י ם
המאוחרים ,ולגבי תקופות שונות.
(1
על
ב ש ו ״ ת בנין ציון ל ד ׳ י ע ק ב עטלינגר ,ה ל ק א׳ סימן ס״ט ,דן ב א י ס ו ר
הבעל לשבת על מ ט ת כלתו
ב ש ב ע ת הימים ש נ א ס ר ה ע ל י ו כ נ ד ה .ה ר א ב ״ ד
הפרישות(
בענין
בבעלי
הנפש
)שער
הביא
תשובת
רב
האי
גאון,
הדן
ט ו מ א ת מ ש כ ב ו מ ו ש ב ש ל כלה ,ו נ ת ק ש ה ה ר א ב ״ ד ,ש ה ר י אין ב ז מ נ י נ ו ה ל כ ו ת ט ו מ א ה
וטהרה,
ו מ ת ו ך כ ך פירשו כ מ ת כ ו ו ן ל א י ס ו ר ישיבה ע ל מ ט ת כלה ,כ א י ס ו ר שיש
בישיבה ע ל מ ט ת א ש ת ו נדה ,ומשום ח ר ג ל .ודין מ ח ו ד ש זה נ פ ס ק ברא״ש ,ובשו״ע יו״ד
סי׳ קצ״ג .ו א ו מ ר ב ע ל בנין צ י ו ן :״ ו ב מ כ ״ ה מ ר ב ו ת י נ ו ה ר א ש ו נ י ם ל ע נ ״ ד אין הפי׳
ב ר ב ע ו ח א י כ מ ו ש ח ש ב הראב״ד ,ד ע ת ה זכינו ל ת ש ו ב ו ת ה ג א ו נ י ם ש ל א היו ל פ נ י
ה ר א ש ו נ י ם ו ש ם כ ת ו ב ] ש ע ר י ת ש ו ב ה [ )סי׳ ח(…״
1 7
ו מ ת ב ר ר כ י ב א מ ת תתכוון ה ג א ו ן
ל ט ו מ א ה וטהרה ,ושבזמן הגאונים היו נוהגים בזה ,כ ז כ ר ל ד י נ י טהרה .והביא שם
ע ו ד כי גם ה ר א ״ ש ב פ ר ק ת י נ ו ק ת ,ש פ י ר ש כי מ ה ש כ ל ה נ ח ש ב ת ל נ ד ה אין זה מ ש ו ם
ח ש ש ד ם נידה ,א מ נ ם מ צ א
בבנ״צ
תשובח
)שם קס״ח ,קס״ח(,
לגאון ו מ ש מ ע
ש א י ס ו ר ה כ ל ה הוא מ ש ו ם ח ש ש נדה ,ו א ״ כ ל א זו ב ל ב ד שאין כאן דין ש ל ר ב ה א י
דלעיל ,א ל א ש ב א מ ת א ס ו ר ל י ש ב ע ל מ ט ת כ ל ת ו .
לפי שכתבתיה ע״פ ספרינו ,ועדיין לא באו לידי התוספות מטו״ך אפשר שאתקן שם מעט
ואודיעכם״ ,המדובר בגי׳ הגמ׳ נדרים םה ,א המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו
אלא בפניו ,ולפי הירוש׳ המובא בתום׳ גיטין לה ,ב ד״ה ליחוש ,הגי׳ המודד הנאה
מחבירו בפניו אין נשאל אלא בפניו] .ור׳ גם בשו״ת המבי״ט ח״ב םי׳ ק״ה[.
17
כך העיר על הראב״ד ,גם רצ״ה אוירבוך ב״נחל אשכול״ ,באשכול הל׳ תפילה עמ׳
.4—3
תשו׳ רב האי המובאת ע״י הראב״ד והרא״ש נדה פ׳ תינוקת ס״ב ,מקורה
בת׳ שבתה״ג הרכבי סי׳ ס״ז .הת׳ שהביא ב״בנין ציון״ ,היא משע״ת סי׳ ה ,והיא
מופיעה גם בשו״ת הרי״ף סי׳ רצ״ז ,ובריקאנטי סי׳ תקפ״ו ,ושם מבואר שנהגו לאסור
משכב ומושב בנדה כזכר לטהרה .וישנה עוד ת׳ לרב שרירא ,בשו״ת גאוני מזרח
ומערב סי׳ מד )=אשכול הל׳ תפילה עמ׳ ,4—3תה״ג גינצבורג עמ׳ (206הפוסק
שמעיקר הדין מותר ,לפי שאין בזה״ז טומאה וטהרה כי כולנו טמאי מתים ,אבל הוא
מסיים שיש לנהוג איסור משום גדר שלא לפרוץ באיסור נדה .יש עוד להעיר כי לפי
המבואר בבנ׳׳צ ובנה״א ,נמצא שהואיל וכל מקור האיסור לישיבה על מיטת נידה,
מקורו באיסור טומאה ,הרי שבזמנינו לכאורה אין איסור ישיבה ושינה על מיטת
נדה ,ולאו דווקא כנפק״מ לענין כלה .אבל באו״ז ח״ב סוף סי׳ ש״ם הביא בשם פסקי
נדה )הוא הוא הל׳ נדה לרש״י שבמחזור ויטרי ,ועיי״ש עמ׳ ,605—606ובפרדס סי׳
ר ע א ( ; …ואין אנו יושבים על מושבה…ומנהג' זה יפה לישראל לנהוג מפני הרגל
עבירה אבל איסור נדה ליכא׳׳ .והענין צריך בירור וליבון ,עכ״פ יש בכד סיוע לט״ז
יור״ד סי׳ קצ״ה םק״ו ,כנגד ב״ח וש״ך שם.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זיהוי נ ה ר ג
• (2 .ש י ט ת ר ״ ת שאף ע ל פ י • שאין מ ע י ד י ן . -ע ל
לאחר שלושה
ימים ,א ב ל ע ל גוף ש ל ם מעידין .ו ר ב י ם ,מהראשונים ג ח ל ק ו עליו .א ו מ ר ע ל כ ך
ה ח ת ״ ם )אד״״ע סי׳ נ א -נ ג ( :ו ל פ ע ״ ד א ל ו ראו .א ל ו ,ה ג א ו נ י ם ה ס פ ר ד י י ם ד ב ר י ו בם׳
ה י ש ר הוד .מ ו ר ו ליה וגם ל ב ו א ע ל בירור ד ע ת ו ו א מ ר ת י א ח ר ש ז כ י נ ו ל א ו ר ו ש ל
ס פ ר הנ״ל ,והתוס׳ ב י ב מ ו ת ק״כ סיימו ד ת ש ו ׳ ר ״ ת כ ת ו ב ה ע ל ס׳ הישר …ועיין
ר י ב ״ ש . . .א ש ת פ ך ח מ י מ י ה ע ל ד ב ר ת ר ״ ש ה צ ר פ ת י ו ג ר ם ל ו ש ל א ר א ה ד ב ר י ס׳
הישר בפנים …והיות כי ד ב ר י ת ו ס פ ו ת ו ר א ״ ש ו מ ר ד כ י מ ג ו מ ג מ י ם מ א ו ד ב ה ב א ת
ד ב ר י ר ״ ת ו כ ל תשו׳ ה א ח ר ו נ י ם מ ן אז ו ה ל א ה ע מ ע מ ו בו ה ר ב ה והאריכו ל מ ע נ י ת ם
ו כ ו ל ם .ל א ר א ו ס פ ר הישר ל ר ״ ת ש ז כ י נ ו לו עתה …ו כ ל ה פ ו ס ק י ם ל א פ ס י ק א לתו
ש ה ת י ר ר ״ ת בכי ה א י גווגא ר ק אני י ג ע ת י ו מ צ א ת י ד א ת י לידי ס׳ הישר ל ר ״ ת מי
א נ כ י ל ס מ ו ך ע ל ה ב נ ת י ומיראי ה ו ר א ה א נ י ע״כ א ם יסכים ע מ י ת ״ ח ב ק י ב ה ו ר א ה
להתיר…״.
(3
היינו
הטור
אדם
הביא
האומר
על
הלכה
בשם
פלוני:
זה
הרמ״ה,
אחי.
בענין
דיני
ירושתו
ירושה
של
וביחס
ספק
לשאר
אח.
האחים.
ו ה נ ה ב ב ״ י ה ק ש ה ע ל ש י ט ת הרמיזה ,ו מ ח מ ת זד .ל א ה ב י א ה בשו״ע .א ב ל ה ר מ ״ א
פ ס ק ה ל ה ל כ ה זו .ו ח נ ח מ צ א ר׳ ש מ ע ו ן ש ק ו פ ב ס פ ר ו ש ע ר י יושר ח ״ ב ש ע ר ה פ ר ק
י א :ו ה נ ה כ א ש ר זכינו שיצא ב ז מ נ י נ ו ל א ו ר ס פ ר ו ש ל ה ר מ ״ ה ע ל מם׳ ב ״ ב ה ו א יד
רמ״ה ,כ ל ר ו א ה י ר א ה ש ד ב ר י ה ט ו ר ב ש מ ו מ ת פ ר ש י ם ב א ו פ ן א ח ר ל ג מ ר י ל ה י פ ו ך
מדברי
הרמ״א ,ר ק ש נ ח ס ר ב ט ו ר ב ב א א ח ת מ ד ב ר י ה ר מ ״ ה ועי״ז נ ד ה ק ו ל פ ר ש
דבריו …ו ה נ ה א ף שירא א נ כ י ל ס ת ו ר ד ב ר י ה ר מ ״ א ז׳׳ל ש כ ל ב י ת י ש ר א ל ס מ כ ו עליו
א ב ל ב ד ב ר ה נ ר א ה ל ע י נ י ם כזה מצוד .ל ו מ ר ד ה ו ר א ת ר מ ״ א ז״ל ב ז ה אינה נכונה…
והב׳׳י ש ת מ ה ע ל ה ט ו ר נ ר א ה " ב ר ו ר ש ל א הי׳ ל נ ג ד עיניו ס פ ר ו ש ל הרמייה ע ל
ב״ב …וכן ה ר מ ״ א ז״ל י ו ה פ ר י ש ה ו ה ג ר ״ א ז״ל ו ה נ ת י ב ו ת ,כ ו ל ם ל א ר א ו י א ת ס פ ר
הרמ״ה ,ועי״ז יצאה כל ה מ ב ו כ ה ב ה ו ר א ה ז ו . . .״
(4
בראש
מהדורת
הרמב״ן
שהוציא
17
א.
לאור
הגרא״ז
מלצר,
יש י ה ע ר ה
נ ח ו צ ה :״ ב מ ש ״ כ החת״ס …ועל ד ב ר י ו סומכין ב ע ל י ה ו ר א ה למעשה ,א כ ן בחי׳ ה ר מ ב ״ ן
ל מ ג י ל ה פ׳ ב נ י ה ע י ר כ ת ב להדיא …ו ה ה ת ״ ם ל א ר א ה ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן אלו ו מ ב י א
מ ד ב ר י ו ר ק מ ה ש ה ו ב א ו בר״ן ב ה ל כ ו ת ״ .
ל ע ו מ ת ד ע ת ה ש ו ״ ע ועוד )ר׳ הע׳ ,(16ה ו ב א ה ב א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ת ל מ ו ד י ת )שם(,
ד ע ת ה ה ז ו ״ א ש כ א י ל ו ״אין הדין מ ש ת נ ה מ ח מ ת כ ״ י חדשים ש מ ד פ י ס י ם עכשיו ,ואין
יכולים ל ה כ ר י ע ע ל פ י ה ם ב מ ח ל ו ק ת ״ .א ב ל ב א מ ת אין זו ד ע ת החזו״א ,ולא דן שם
17א ראה דוגמאות
נוספות
בקשר לרמ״ה ,במאמר
״בדיקת
המקורות״
אלבק
לפרופ׳
במזכרת לזכר הרב הרצוג ,ירושלים תשכ״ב ,עמ׳ .391—385והרי מקום שבשל טעותשל מדפיסים נובעת מסקגא מוטעית להלכה ע ל דעתו של הריטב״א .בחידושיו סוף
קידושין פא ,א ד״ה ואסיקנא ,נשתרבבה שורה מן הד״ה הקודם )ואסיקנא — ייהוד(
־
כראש ד״ה• ,ומזה .אפשר להבין כאילו דעת הריטב״א ,שיש הבהנה בייחוד בין אדם
•. .החושש-מיצרו לבין..אדם .המכיר בעצמו.שיצרו נכנע לו ,וכבר נכשלו בזה בדורנו
)העירני לזה רד״צ הילמן( .ובדפוס ראשון )סביוניטה ,שי״ג( נדפס כהוגן. .
36
www.daat.ac.il
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ל ל בענין י זה ,ש ל ה ש ת נ ו ת הדין ,מ ב ח י נ ה זו ש ד נ ו ב ה הפו&קים המיובאים שם
— ה ה נ ח ה שגם האחרונים ,א י ל ו ר א ו ד ב ד י ה ק ו ד מ י ם ש נ ת ג ל ו עכשיו ,היו
קודם
הוזרים
בהם .א ד ר ב ה גם ה ח ז ו ״ א ד ע ת ו כן ,כ פ י ש נ ר א ה מ א ו ת ו ק ט ע שם ,ב ר א ש ו
)לענין ה ש א י ל ת ו ת ו ב ה ״ ג ל ע ו מ ת ר א ״ ש ר י ט ב ״ א ועוד( .מ ו ב א ה זו ב א נ צ ״ ת ,ת ל ו ש ה
8
מן ה ה ק ש ר המלא ,ו ע ל כן מ ט ע ה .ו כ ך הלשון א ו מ ר ת ^ :״ ו מ ל ב ד שאין כאן כ ת ר ו ב
בעצם ,אין ה ר ו ב ידוע ,כי ה ר ב ה ח כ מ י ם היו ש ל א ב א ו ד ב ר י ה ם ע ל ספר ,ו ה ר ב ה
ש ס פ ר י ה ם ל א ה ג י ע ו ל י ד י נ ו ] ו ל כ ן אין הדין מ ש ת נ ה כ א ש ר מ ד פ י ס י ם כתבי׳ יד ח ד ש י ם
ו נ ה פ ך ה ר ו ב ל מ ע ו ט [ ״ .ו א ״ כ הדיון ש ם ה ו א ר ק לענין ר ו ב ומיעוט .א ב ל אין כ א ן פ ק פ ו ק
ב א ו ת נ ט י ו ת ם ש ל ס פ ר י ם ח ד ש י ם מכ״י.
מעניין ל ה ב י א א ת עדותו .של ה מ ו ״ ל א ת ש ע ר ד.מיס.י.לרשב׳׳א ) ת ״ א ת ש כ ״ ב ( ,
ש נ ת ג ל ה ל א ח ר ו נ ה ב כ ת ב יד ,ב ה ק ד מ ה :ו כ ש ה ב א ת י א ת ה ש ע ר ה מ י ם ל פ נ י מרן ב ע ל
החזון איש ז ל ה ״ ה ו ש א ל ת י ד ע ת ו אם ראוי ל ה ד פ י ס ו ו י ד ע ת י ד ע ת ו וכן כ ת ב ב ק ו נ ט ר ס
השיעורים
1 9
שאין ל ס מ ו ך ע ל כ ת ״ י ה נ מ צ א י ם ב ה פ ס ק ת מ ס ו ר ו ת ד ו ר ד ו ר ו ב ז ה הרי
מציגו גם ר י ע ו ת א כ מ ש ״ כ ה ר ש ב ״ א ב ה ק ד מ ת ו ל ד י נ י ט ב י ל ה .ה ש י ב נ י ד ר ב ר ב ר ו ר
הוא ד ש ע ר ה מ י ם הוא ל ה ר ש ב ״ א ד א י א פ ש ר ש ר ב ו ת י נ ו )היינו ה ר י ב ״ ש ו ה ת ש ב ״ ץ (
ומרן ה ב ״ י לא יצדקו ,ו ע ו ד ד נ י ע ל ה ה ד פ ס ה ״ .
אמנם ,מ צ ד א ח ר יש ל ה ר ח י ק ל כ ת ,ו ל ה י מ נ ע מ ל ה י ס ת מ ך ע ל כי״י בין חדשים
ובין ש א י נ ם חדשים ,א פ י ל ו כ ב ר נדפסו ,ל ל א ב י ק ו ר ת .ואף ש ה ם מ י ו ח ס י ם מ ז ה זמן,
ל מ י מן ק ד מ ו נ י ם .כיון ש ב נ ו ס ף ליחוס ,ח כ ר ח י ל ב ר ר ב י ר ו ר בחון ו מ ו ס מ ך גם מן
ה ב ח י נ ה ח פ נ י מ י ת של י ת ו כ ן החיבור,־ ב ח ק ש ר לייחוסו .ו כ ב ר נ ו כ ח נ ו ־ ב ר ב י ם מ ס פ ר י
קדמונים,
שנתייחסו שנים רבות
ל מ ח ב ר מסויים ,ע ד ש ב י ר ר ה ה ב ד י ק ה וחחקירה,
כי אין הייחוס מ ת א י ם .ו מ ה ם א פ י ל ו כאלה ,ש י י ח ו ס ם נ ק ב ע ע ל פ י גדולים .כ ך ל מ ש ל
יוחסו הי׳ ה ר מ ב ״ ן ל כ ת ו ב ו ת ע ל ש ם ה ר ש ב ״ א .זאת ,מ ש ו ם ש א ו ת ו כ ״ י מ מ נ ו נ ד פ ס ו
הי׳ אלו ,נ מ צ א ו ב ב י ת הגאון ר׳ י ע ק ב ך י ש ר ) ב ע ל ״ ש ב ו ת י ע ק ב ״ ( ,שהוא כ ת ב ו
וייחסו כ ך
18
2 0
.א ף החיד״א נ ט ע ה ל ר א ש ו נ ה ל ק ב ל י י ח ו ס זה,־ וכך ר ש ם ב ש ה ״ ג בע׳
חזו״א .הל׳ ערלה )ירושלים ת״ש( ,סימן י״ז
19־ וזה לשונו )או״ה לט ,ו ( :״אח״כ ראיתי תשובת .גאון הנדפס באוצר הגאונים פ״ג,
ואף שאין לסמור על כת״י הנמצאים בהפסקת מסורות דור דור אבל כאן נראין הדברים
.
שהן תשובת גאון״ .ומכאן ברור ,שריעותא זו של ״הפסקת מסורות-דור דור״ ,אינה
•פוגעת בגופו של דבר ,עד שנאמר אפילו יוכח
בבירור יחוס כ״י מסוים למהבד
• מ ס ו י ם ,לא נקבלו מחשש לפקיעת תוקפו ה ה ל כ ת י ' ש ל החיבור בשל הפסקת מסורת.
הפסקת
מסורת
אינה
אלא
אחד
הגורמים • המחייבים
את
אימות
כה״י
ויחוסו
למעלה מכל ספק.
,20ר׳ ההקדמות לדפוס הראשון ,מיץ תקכ״ה .ובדומה לכד ,אירע לכ״י שהכיל לפי הרשום
־•
עליו •)ר׳ .הסכמת׳ רי״ש נתנזון ,לברכה משולשת ,ורשה תרפ״ח ,רשימה נוספת של
כי״י של ראשונים שהיו בידי אותו מו״ל ,ועדיין לא יצאו כולם ,וכן בהסכמת רבני
ירושלים לחי׳ ד.ר״ן,־שבת ,ורשה תרכ״א( חי׳ירשב״א־לעירובין ,פסחים ,מנהות .והנה
החי׳ למנחות הופיעו ראשונח ,ויוחסו לרשב״א
ע״י גדולי חכמי ירושלים )כנ׳ לפי
37
www.daat.ac.il
יי
אתר דעת -מכללת הרצוג
רשב״א ,אולם אח״כ נ ת ב ו נ ן ו ה ו ב ר ר לו היתום ה מ ו ט ע ה ,ובע׳ רמב״ן ,ת י ק ן ה ר י ש ו ם
)ור׳ גם ר ד ״ ל ל פ ד ר ״ א םפט״ז ,לט ,א 1י[(.
ו מ ס פ ר מ ל י ם ע ל ט י ב ההוצאות ,ו ר מ ת ע י ב ו ד ם )ואין כ ו ו נ ת י כאן ,לדיוק ה מ ד ע י
ה ט כ נ י של ה ה ד ר ת ה ט כ ס ט ,שדווקא מ ב ח י נ ה זו יש ב ה ל ק מן ה מ ו ב א ל ה ל ן ,ליקויים
מ ס י ב ו ת שונות .ה כ ו ו נ ה היא
לתוכן הדברים
לרמת העיבוד מבחינת ההתייתסות
ובירורם( .אם בטול כ מ ו פ ת ו א ב ־ ד ו ג מ ה ,ה ו צ א ו ת ד ו ג מ ת הי׳ ה ר מ ב ״ ן ע״י ה ג ר א ״ ז
2 1
מלצר ,
או א ת .הראבי״ה ב ה ו צ א ת פ ר ו ם ׳ א פ ט ו ב י צ ר
— מ ע ט ו ת הן
המהדורות
ה מ ת ק ר ב ו ת ל ר מ ה זו .אם נ ס ת כ ל ב ס ד ר ת ס פ ר י חמאידי ,נ ב ח י ן בין ר מ ו ת שובות ,ב ש ל
של מהדירים רבים
עיסוקם
ל׳ ב מ ו ת ) ע י
,
פרופ׳
ב ת ח ו ם זה .יש מ ה ן הוצ׳ מ צ ו י י נ ו ת
כ ד ו ג מ ת מאירי
א ל ב ע ק ( ,מ א י ר י ל מ כ ו ת )ר״ש סטרליץ( ,ו ה ו צ א ו ת ש ו נ ו ת ש ל
ה ר ״ א סופר ,ויש מ ה ן שהן 'חוורות ל ע ו מ ת הנ״ל .א מ נ ם ק ש ה ל ד ר ו ש מ כ ל מ ו ״ ל
ל ה ת ר ו מ ם ל ר מ ה כנ״ל ,א ב ל ל צ ע ר נ ו ר ב ו ת ה ה ו צ א ו ת ש א י נ ן מ ג י ע ו ת א פ י ל ו לבזינימום
ה נ ד ר ש מהן .אילו היו מוציאים כ״י א ו ס פ ר י ם קדומים ,ב נ א מ נ ו ת ו ד י י ק נ ו ת ,ו ת ו ך
ביצוע
ה ע ב ו ד ה ה ט כ נ י ת כראוי ,דיינו .ד א עקא,
ש ר ב ו ת ההוצאות
הלקויות ,הן
ב א ש ר לרמתן ,הן ב א ש ר לצורתן .מ ה ם מ ח מ ת פזיזות ,ו מ ה ם מ ח מ ת ה י ע ד ר ע ב ו ד ה
ר צ י נ י ת ויסודית .ו ה ת ו צ א ו ת ב ו ל ט ו ת ,ו מ ו צ א ו ת להן• ביטוי ,ל פ ע מ י ם ל ו ק ה ה מ ה ד ו ר ה
בזיהוי מ ו ט ע ח ש ל מ ח ב ר ה ס פ ר
2 2
23
ו ל פ ע מ י ם ב ט ע ו י ו ת ק ו ר י ו ז י ו ת .יש גם •הוצאות
הרשום או המקובל ,וללא בדיקה( ,ר׳ ההסכמות לברכה משולשת• ,ברכות .עד שנתברר
*
כי אין היחוס אמיתי ,ד׳ שרי האלף בערכו ,ו״ידיעות נכבדות״ לרא״ב וםרמן ,י בראש
קובץ הערות ליבמות )ולפני כן ב״אהל תורה״( .ואילו החי׳ לעירובין ופסחים ,נמסרו
לבעל אבני נזר ,שהחזיק בהם שנה ,ובדקם היטב .נתברר כי הי׳ עירובין ,הם באמת
לרשב״א ,משא״כ חי׳ פסחים ,שהם לר״ש משאנץ .מן הראוי לציין מספר חיבורים
שיוחסו בטעות ,או שיחוסן מסופק נ חי׳ רשב״א סוכר ;.כתובות ,מ נ ח ו ת ; פי׳ רש״י
תענית ,מו״ק ,נדרים ,נזיר ,אבות ומנחות; פי׳ ר״ג תענית ,ב״ב ,מנחות ,חוליו ,בכורות,
ערכין,
תמורה ,תמיד; חי׳ ריטב״א ב״מ ,שבת ופסחים; חי׳ ד״ן שבת ,מגילה;
ראב״ד לתמיד .ר״ח להוריות ,תו׳ שאנץ לעדויות ועוד ,ר׳ שרי האלף בערכם ור׳ גם
״ידיעות נכבדות״ הנ״ל.
וב׳יה
21ור׳ הסכמת חגראז״מ לרמב״ן חולין שיצא לאור אח״כ מכ״י )נ״י תשט״ו(:
נראה בעליל כי בהגהותי לחי׳ הרמב״ן על חולין הנדפס כיוונתי אל האמת ברוב
המקומות ככולן…״ ,ובדומה לזה מאירי יבמות ,שי״ל ע״י פרופ׳ אלבק ,ובהקדמה:
״״.אמנם מהשינויים להגליונות הראשונים ]מכ״י פרמה[ שנמצאו תחת ידי נוכחתי
לדעת כי לרוב ב״ה קלעתי בהגהותי אל המטרה ,וכיוונתי אל האמת״.״.
22ר׳ דרך משל; הוצ׳ רשב״א לע״ז ,מוה״ק ,ירושלים תשכ״ו ,והביקורת המפורטת של
א .רוזנטל ב״קרית ספר״ כרך מב ,עמ׳ .13^-139רוזנטל העלה שחלק ניכר מספר
זה הוא תוספות הרא״ש.
23
י
• ־
־
מאירי פסחים־)ירושלים תשכ״ד( סוף פ״ג ,עמ׳ ק ע ד :ההולך בארבעה עשר לשהוט
־את בנו ולמול את פסחו!…
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהן .ב ב ח י נ ת מ ה ד ו ר ו ת
להימנע
2 6
2 8
מהן ,
ו ע י ו ן ,וגם
אבל
התמחות
מדעיות,
מאידך
וליקוייהן
יש
בלתי מספקת
רבים״.
טעויות
אמנם
שמקורן
בקריאת
יש
טעויות
שקשה
ברשלנות
וחוסר
בדיקה
ז 2
כ י ״ י ,הפוגמות הרבה
בספרים
המופיעים כ א י ל ו ב ת ב נ י ת מ ה ד ו ר ה מ ת ו ק נ ת ע ם מ ב ו א ו ה ע ר ו ת .
אין ל נ ו א ל א ל ח ז ו ר ע ל ד ב ר י הר״י ל ו ב צ ק י ב ״ ב ד ק י בתים״ עמ׳ :5״ולכן
מ ה ר א ו י היה ל ע ש ו ת ג ד ר ש ל א יודפס ס פ ר קדמון ט ר ם ת ו צ ע ה ה ע ת ק ה ל פ נ י גדולי
הדור למען יחרצו מ ש פ ט ה ה ע ת ק ה א ם נכונה היא …כי ע ל ה מ ו ״ ל ה ח ו ב ה ל ה ש ת ד ל
שיבין א ת ד ב ר י ה מ ח ב ר •אשר ה ו א מ ע ת י ק ע ל
בורים ו ל ה ט ר י ח א ת ע צ מ ו לעיין
ה י ט ב בהםוגיא ש ל א י ת ח ל פ ו לו א ו ת י ו ת בא.יתיות וענין בענין ש נ ק ל ל ט ע ו ת בכ״י
ישנים ,כ מ ו ש א נ ו רואים מ ה ו צ א ו ת ג׳ מ ס כ ת ו ת ק ט נ ו ת ] ב ר כ ו ת ,ת ע נ י ת ומגילה ש ל
ס׳ ה ה ש ל מ ה [ ה מ ש ו ב ש ו ת ע ד למאד״.
•ויש ל ה ת ר י ע
גרועות
הוצ׳
על
הלהיטות
להוציא ס פ ר י ם ,ע ד
שבאים
ומנציחים היצאות
2 8
ומונעים ע ״ י כ ך ת ו צ א ו ת מ ש ו ב ח ו ת .ד ו ג מ ה א ו פ י י נ י ת ל כ ך ,היא פ ר ש ת
ה מ א י ר י לחולין,
שיצא ת ח י ל ה ב ה ו צ א ה
גרועה
ומשובשת
8
בשנת תש״ן״ .
24ר׳ הביקורת על ס׳ המדע ,מוה״ק ,ירושלים תשכ״ד ,ב״דעות״ ,לב ,עמ׳ .121—110
25ר׳ למשל מ״ש ר״ש אברמסון ,רב ניסים גאון ,עמ׳ ,32—31על הוצ׳ פי׳ רב נתן אב
הישיבה ,על משניות.
26ר׳ הע׳ .14ור׳ גם מה שנאמר במבוא לשיטה לר״ן לכתובות )למעלה הע׳ : (13״כיון
שאין בידינו עתה ,את ספרו של הרשב״א על המסכת שלנו ואין אנו יכולים לעמוד
על ההיקף שרבינו מביא ומשתמש בביאוריו של הרשב״א״ .אבל הרי אותו קובץ
שממנו נתפרסם ספר זה ,מכיל גם חי׳ רשב״א למסכת זו )וכפי שהודיעו שם במבוא
הע׳ ,(1ומדוע איפוא אין אנו יכולים לעמוד על ההיקף ן )אגב ,באוסף גינצבורג ,יש
כ״י נוסף של הי׳ הרשב״א לכתובות( .בהערות רבות לס׳ הנ״ל ,נידונה התייהםות
והשוואה לרשב״א ,ולא השתמשו בכ״י חי׳ רשב״א.
27כגון מאירי לחולין )נ״י תש״ו( ,ור׳ להלן.
28כגון הדפסה הדשה של מאירי לחגיגה ,ירושלים תשט״ו .הדפסה זו נעשתה על פי
ההוצ׳ הראשונה ,פרנקפורט תרפ״ח .ור׳ ההקדמה להוצאת ת״א תשט״ז :אפשר להצטער
על השגת גבול שבדבר ,ואולם לא פתות אפשר לתמוה על נאמנותם של המעתיקים
האחרונים למקורם ,שהעתיקו בדייקנות מפליאה את כל הטעויות ואת כל השיבושים
ואף את הזרים ביותר״! ויש לשים ל ב כי במהדו׳ האחרונה תוקנו לדברי המו״ל,
למעלה מאלף טעויות שנפלו במהדו׳ הראשונה ,וזאת בספר בן 38ד פ י ם !
29אעפ״י שאמרו המהדירים :״העתקת הכתב יד נעשתה בדיוק רב ובזהירות יתירה עד
שבטוחים אנו ב״ה שלא נפלה בה שום טעות״ .אמנם לא תמיד יש אפשרות להתהקות
א ח ר מהימנות קריאת כתב יד ,אבל הואיל ועסק בזאת ש ו ב שלזינגר ,נתגלה לו שיש
בהוצ׳ טעויות רבות שמקורן בקריאה בלתי נכונה )כד מסר לי בשמו ר״א מונק(,
ולדוגמה ,שם עמ׳ ו … :שמשנה זו אינה נשנית בדיוק וכפי )עיניה( ]עניניה[ מעידין
על יד שיכן הוא'.״"ואילו" בצ'*י כ ת ו ב … :שמשנה זו אינה נשנית בדיוק וריסי עיניה
מעידין עליה שכן הוא!…
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ש ב א ק .שלזינגר ,וטרח להוציאו ב ה ו צ א ה ח ד ש ה ו מ ת ו ק נ ת ,לא ה ס פ י ק ל ה ו צ י א ה
ע ד ש ק פ צ ו ו ה ו צ י א ו ש ו ב ב צ י ל ו ם א ת ההוצ׳ הישנה )ירושלים ת ש כ ״ ה ( .ל ע ו מ ת ז א ת
לעשות המו״ל
היטיב
שהוציא בימים אלה,
בצילום את ספרי ההשלמה שיצאו
מ כ ב ר ו א ז ל ו מן השוק ,ע מ ד וצירף ל ה ם א ת ה ס פ ר ״ ב ד ק י בתים׳׳ ה ג ה ו ת ו ת י ק ו נ י ם
ל ה ש ל מ ה ,ב ר כ ו ת ת ע נ י ת ומגילה ,ש ה ו פ י ע ו ת ח י ל ה ב צ ו ר ה מ ש ו ב ש ת ,כ ד ב ר י ל ו צ ק י
למעלה.
כ ב ר נ ז כ ר ל מ ע ל ה ,ש ל מ ר ו ת הליקויים השונים ,זכינו ב ד ו ר ו ת ה א ח ר ו נ י ם ל י ב ו ל
רב
ושפעת
ספרי
קדמונים.
בייחוד
הלה
תנופה
רבת־היקף
בשטח
זה
בשנים
ה א ח ר ו נ ו ת ,כ פ י ש נ י ת ן להיווכח מן ה ר ש י מ ה ש ב ח ו ב ר ת ״ ס פ ר י ר א ש ו נ י ם ״ ) ר א ה ל מ ע ל ה ,
ה ע ר ה ב ר א ש עמ׳ ,(29ה מ ו נ ה ק ר ו ב ל מ א ת י י ם ס פ ר י ם ,ורק כ א ל ה ש ה ו פ י ע ו ב י מ י נ ו
לראשונה ,או ל ר א ש ו נ ה ב צ ו ר ה מ ת ו ק נ ת ע פ ״ י כ י ״ י ) ר א ה שם ה ק ד מ ה ע מ ׳ .(10כ א ש ר
הננו
נ ז כ ר י ם ב מ צ ב ה ו ס ר ה ס פ ר י ם ש ה י ה קיים ב ת ק ו פ ו ת שונות ,ה ר י נ ו מ ו פ ע מ י ם
ו מ ו פ ת ע י ם מן ההשוואה.
כיום ק י י מ ת גישח נ ו ח ה ו ק ל ה ל א ו צ ר ו ת ־ ע ת ק ,הן ש ל ס פ ר י ד פ ו ס והן של כי״י,
ב ס פ ר י ו ת ו א ו ס פ י ם שוגים .ל ח ל ק ישנם ר י ש ו מ י ם מ ס ו ד ר י ם ב ק ט ל ו ג י ם שונים ) ר א ה
ס פ ר ו ש ל ש׳ ש ו נ מ י ״ מ פ ת ח ה מ פ ת ח ו ת ״ ( ,א י ן ל ש ע ר ע ד כ מ ה ניתן ל פ ע ו ל ג ד ו ל ו ת
בספרותנו
באמצעים כאלה .הבה נקווה שאל האפשרויות המצויינות ואל ת נ ו פ ו ת
ה י צ י ר ה יתלוו ג ם מ א מ צ י ם ל ה ע ל ו ת א ת ר מ ת ה מ ה ד ו ר ו ת ,ו ל ה פ י ק מ ה ד ו ר ו ת שיהיו
ב ב ח י נ ת מ פ ע ל י ם מ ד ע י י ם ־ ת ו ר נ י י ם ) ע ד היום אין ל נ ו מ ה ד ו ר ה מ ד ע י ת ש ל ה מ ש נ ה ! ( ,
להגדיל תורח ילהאדירה.
ושבתי בשלום א ל ב<ת אבי והי׳ ה׳ לי ל א ל ק י ם )בראשית כח ,כא( — איננו תנאי
כדברי רשיי אבל הוא הנדר וענינו — א ם אשוב א ל בית אבי אעבוד השם המיוחד בארץ
הנבחרת ב מ ק ו ם האבן ה ז א ת שתהיה לי לבית א ל ק י ם ושם אוציא א ת המעשר• ויש
בעניו •סוד מ מ ה שאמרו כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלו־ה•
פירוש הרמב״ן לבראשית כח ,צא
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע בכרן
מה
ב<ן
לדוד
שאול
כשהלך שמואל למשוח א ת דוד ,היו מלאכי השרת
מקטרגיו
אותו
הקדוש-ברון־הוא,
לפני
ואמרו!
רבונו של עולם ,מפני מ ה נ ט ל ת ה מ ל כ ו ת משאול
ונתת לדודו
אמר להם י
שאול
אני
לדוד
אומר
לכם
מה
בין
וכר•
פסיר פיח ,שוח״ט ת ה ל י ם כז
ט.
אהבה בצד ק נ א ה
כל הזכויות שמורות ל מ ח ב ר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרקים בגליונות ה ק ו ד מ י ם :
א.
איך אלך
ב.
עגלת בקר
ג.
וירב בנחל
ד.
ח ט א ת קסם
ה.
בעין דור
ו.
כ ל ב ו ת שעה
ז.
קשה כשאול ק נ א ה
ח.
לרעך הטוב ממך
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ה ב ה בצד ק נ א ה
ה
כי-עןה כמות א פ ל ?היי ? 7
א ו
ה
ל ? ? א ר ^ י ן ז ך ש § י אש ש ^ ת י ה .
כי עזה כמות אהבה — א ה ב ה ש א ה ב י ה ו נ ת ן ל ד ו ד ,
שנאמר ג ויאהבהו יהונתן כנפשו.
קשה כשאול קנאה — ק נ א ה ש ק נ א ש א ו ל ב ד ו ד ,
שנאמר :ויהי שאול עויין את דוד.
ומה
תעשה אהבה בצד קנאה.
)שיר השירים ח ,ו(
מ ה ב י ק ש ה׳ מ ש א ו ל 1נםיון ה ק נ א ה ש נ ת ן לו ,ע ד ה י כ ן היה צ ר י ך ל ה ג י ע ?
ע ל זה עונה ה א ה ב ה ש א ה ב יונתן א ת דוד .ת מ ו ה ה היחד ,א ה ב ה זו ,ו ה י א נ פ ל א ת ה
גם ב ע י נ י דוד
ע צ מ ו :נ פ ל א ת ה א ה ב ת ך ל י ) ש ״ ב א ,כו( ו ש נ ו עליה ח כ מ י ם
ב מ ש נ ת ם ואמרו ,כי ז א ת היא ה א ה ב ה ש א י ב ה
תלויה
ב ד ב ר ,ואינה בטלה
לעולם ) .א ב ו ת ה ,ט . 0
אתה יודע ,שאילו הסיבות הגשמיות יבטלו ויסורו .ויתחייב סור המתחדש
בסוד
סיבתו.
ומפני זה,
כשתהיה סיבת האהבה
ע נ י ן א ל ק י ,והוא
המדע האמיתי ,האהבה ההיא אי אפשר שתסור לעולם מפני שסיבתה
מתמדת המציאות
ה ע נין
יהונתן
)פי׳ הרמב״ם(
ה א ל ק י חוא נ ז ר ו ש ל דוד ,א ש ר הציץ עליו ב ב ו א ו ל ה ל ח ם עם גלית.
בן שאול הוא היהיד א ש ר ראהו .מ ש ו ם ש ה ו א ע צ מ ו היה ראוי ל מ ל כ ו ת
ומקווה ל ה ) ש מ ו א ל א׳ כ ,ל א ( .וגם הוא ב א ו ת ם א ר ב ע י ם יום היה מכין א ת ע צ מ ו
ו מ ת פ ל ל ל ג ב ו ר ה ,כדי ל צ א ת ל ק ר א ת ה פ ל י ש ת י הזה ,א ב ל מ צ א א ת ע צ מ ו חסר .ו כ א ש ר
ב א דוד ר א ה בו יהונתן א ת א ו ת ה ה מ ע ל ה ה א ל ק י ת ,א ש ר א ל י ה הוא ל א הגיע.
ואז
בקשרה בפשו בבפש ד ו ד ו י א ח ב ו י ח ו ב ת ן
כ נ פ ש ו )יח ,א(.
א ה ב ה זו היא ה ה כ ר ה ביעורו ש ל ד ו ד ל מ ל כ ו ת .
אהבת דוד ויהונתן — ל ה ש ל י ם ר צ ו ן ק ו נ ם
דאמר לו יהונתן ל ד ו ד :אתה תהיה למלר על ישראל ואני אהיה לך למשנה.
)ר״ע מברטנורא(
אמנם
ה ר מ ב ״ ן מ צ א ב א ה ב ה זאת ,פשוטד ,ש ל מצוד .ו ל ק ח ה ל ד ו ג מ א ל כ ל ל ה ג ד ו ל
בתורה.
)ויקרא קדושים יט ,יח(
יאןזלת לרזןף פ מ י ף א נ י ה ׳ :
ויצור .הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו .אבל יאהב
ברבות הטובה להבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שעורין באהבה.
ועל כן אמר ביהונתן כ י
אהבת
נ פ ש א ה ב ו ,בעבור שהסיר מידת
הקנאה מלבו ואמר ואתה תמלוך על ישראל.
)רמב״ז שם(
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהונתן הוא ש ה כ י ר א ת
ומילא א ת כ ל ל ב ו
ר ע ה ו ה ט ו ב ממנו ,וגדי להוציא כ ל קנאה מלבו ,ה ל ך
א ה ב ה .וקיים בו ,ו א ה ב ת
] י ת פ ש ט ן ה י נ ת ן א ת קמ?ייל
ומךו
לרעד
כ מ ו ר אני ה /
אשר ??יו ניתנהו ל מ ד
ו ע ד ח ך ב י ןעד ק ש ת י ו ע ד וזגמי.
ל מ ד ר י ג ה ה ז א ת ר צ ה ה׳ ל ה ב י א א ת שאול.
ו מ כ א ן א ת ה ל מ ד כ מ ה ג ד ו ל ה י ה ש א ו ל ב כ ו ח ו ת נפשו ,כי -אין הקב״ה דורש מהאדם,
א ל א לפי כוחו.
תעשה
ומה
אהבה
בצד
קנאה.
לא צ ד ק ו א ל ה ה ת ל מ י ד י ם ששאלו ,ל מ ה היה צריך ה׳ לזמן את דוד ,שיהיה יושב
ל פ נ י שאול ,כ ד י ל ה ר ג י ז ו ע ל י ו ב ק נ א ה י ה א מ ת ,כי כשם שנוכחותו של דוד עשויה
ה י ת ה ל ע ו ר ר ק נ א ה ,כ ן ה י ת ה גם עשויה ל ע ו ר ר אהבה.
ו ל כ ן יש ל ר א ו ת ב ז ה נסיון נוסף ,ו ה ז ד מ נ ו ת ל ה ש י ב א ת שאול אל מקור ע נ ו ת נ ו ת ו
ע ל ידי ה א ה ב ה ,ש ת ג ר ש א ת ה ק נ א ה מ ל ב ו .
בלימוד
מ ת י י ק נראה ,כ י א מ נ ם שאול גם א ה ב א ת דוד ,בדומה ל א ה ב ת יהונתן
א ב ל א צ ל ו א ר כ ו הימים ע ד א ש ר יכול ל ג ל ו ת ה .
ו$גתה ת $ל ך ע ל -ל ש ך א ל — ו ג ם ש א ו ל אבי * ך ן כן.
)כג .יז — וראה להלן בב״מ פד(:
ע ל כן ש ר ע ל י ה ם ד ו ד ב ק י ב ת ו
ש א ו ל ו י ה ו נ ת ן ןזנאהבים ן ה נ ע י מ י ם ? ס י י ה ם ו ב מ ו ת ם ל א
נפרדו
מבשךים ק ל ו מ א ר י ו ת ג ב ר ו :
״יי'
*
״י־׳
)שמ״ב א ,כג(
*״
)דש״י(
מנשרים ק ל ו :לעשות רצון קונם.
א מ ר א ח ד ה ת ל מ י ד י ם ,כי עכשיו הוא מבין ,מ ד ו ע היה ק ל יותר ליהונתן ל א ה ו ב א ת
דוד ,ו ל ו ו ת ר ע ל כ ס ה מ ל כ ו ת ,כי הוא עדיין ל א ה ת י י ש ב עליו ,מ ה שאין כן שאול.
ו ח ב י ר ו אמר ,כ י ל ש א ו ל היה ק ש ה ל ו ו ת ר ע ל המלכות ,מ א ה ב ת ו א ת יהונתן ,כ י
ב ש ב י ל ו הוא ש מ ר ע ל י ה מ ע ת ה .כי כ ל הימים א ש ר ב ן ־ י ש י ח י ע ל האדמה לא תכון
אתה
ו מ ל כ ו ת ך ) .כ .לא(
ואילו יהונתן ,ע נ ו ו ת נ ו ת ו א מ ר ה לו ,כ י ל א לו ת ה י ה המלוכח ,כי א ם לדוד.
דאמר ר ב י :
שלושה ענוותנין הו ,ואלו הן :אבא ,ובני-בתירא ו י ה ו נ ת ן בן ש א ו ל .
…
יהונתן בן שאול ,דקאמר ליה ל ד ו ד :
ואני אהיה לך למשנה.
ואתה
תמלוך
על
ישראל,
)בבא-מציעא פ ד ( :
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל
ש ו נ ה ה י ה מ צ ב ו ש ל ש א ו ל ממצבו :של
הקדימה
דלקו
י ה ו נ ת ן מעיקרו ,שכן
אצל שאול
ה ק נ א ה ל ה ת ב צ ר ב ל ב ו ב ט ר ם בא ה א ה ב ה .כי ב ט ר ם ה כ י ר א ת דוד,
בו ש נ י ר ש פ י ה ק נ א ה :
איש
ורעד
כלבבו,
ממך.
הטוב
ו ע ל כן
היה ק ש ה מ א ד ל ש א ו ל ל ה ג ב י ר א ת ה א ה ב ה ע ל ה ק נ א ה .
כ ל א ו ת ם ימי ר ד י פ ת ו א ת דוד ,לא היו א ל א מ ת ו ר מ ל ח מ ת נ פ ש ו בקירבו ,מ ל ה מ ה
בין ה ק נ א ה ובין האהבה.
שגיון לדוד אשר שר לה׳ על דברי-כוש בן־ימיני )תהלים ז ,א( וכי כושי
היה )שאול( :אלא שהיה משונה במעשיו וביופיו כ מ ש י ,שהוא משונה
בעורו.
ולמה קראו דוד כ ו ש ? — ש ה י ה
משתנה עלי בכל שעה
)שו״ט שם(.
ב.
ניגצא ד ן ד א ל -ש א ו ל ננעמד ל פ נ י ו
*•*
•ך י
נ:אה3הו
ויאהבהו
׳י
ד
1־
1
? א ד ניהי לו ני&א
מ א ד ! מי א ה ב א ת
ז ז
כל
י ם :
)שמ״א ט״ז ,כא(
מין
מ ב ח י נ ת מ ב נ ה המשפט ,הנושא ה ו א דוד ,כ ל ו מ ר דוד א ה ב א ת שאול.
א ב ל מ ב ח י נ ת הענין נ ש מ ע ת כאן א ה ב ת שאול לדוד ,ש ע ל כ ן ל ק ח ו ל ה י ו ת ל ו נושא
כלים .ויעיד על כ ד גם ה פ ס ו ק ש ל א ח ר י ו :כ י
מ צא חן בעיני.
י ת כ ן ש ע ל ידי אי ב ה י ר ו ת ז א ת ביקש ה כ ת ו ב ל ש ל ב י א ת ש ת י ה א ה ב ו ת ש א ה ב ו זה
א ת זה ש נ י מ ש י ח י ה׳• ,הראשוניים ל מ ל כ ו ת ישראל.
מבחינת
הענין ,בודאי ש ה כ ת ו ב מ ד ב ר ע ל א ה ב ת ש א ו ל א ת דוד ,כ י ב כ ל א ו ת ת
ה פ ר ש ה ה נ ו ש א הוא שאול .הוא מ ב ק ש א ת ה נ ע ר והוא מ צ פ ה ל ו ביראה ,ועכשיו
נרגע ,כי ה ו פ ת ע ל ט ו ב ה .
ו ל מ ה שינה ה כ ת ו ב ב ל ש ו נ ו ז
מ ש ו ם ש א ה ב ת שאול א ת ד ו ד ל א היתד .ש ל מ ה .היא ר ק עכשיו נ כ נ ס ה ל מ א ב ק .
כ א ש ר י ש ב ד ו ד עם ה כ נ ו ר בידו ו נ ג ן ורוח ל ש א ו ל ו ט ו ב לו ,ב ו ד א י שהיה ר א ו י
ל א ה ב ה ולתודה .והוא הדין כ ש ב א ד ו ד ל ל ה ו ם א ת מ ל ה מ ת ו ש ל ש א ו ל ב ג ל י ת .
בשני
ולברר
ה מ צ ב י ם ה א ל ה יש ל ה ר ג י ש א ת צ ע ר ו ש ל ש א ו ל ש ל א יכול היה
להודות
א ת ה נ ע ר ש ב א ל ה ט י ב עמו ,ו א ש ר ח ר ף א ת נ פ ש ו עבורו ,ה ל א כ י כ ב ר
קשתה עליו הקנאה.
׳45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
ג.
ע ד ב ה עדיין ה י ת ה ה ק נ א ה מכוסה .א ד ע ת ה ב א ו .ל ע ו ר ר אותה גורמים אחרים,
מ ב ל י אשר יתכוונו ל כ ד כי מ ב ל י כ ל רצון י לגרוע א ה ב ת ם משאול ,נתבו א ה ב ה
ר ב ה לדוד,
ו ה ת ח י ל י ה ו נ ת ן א ש ר נ ק ש ר ה נ פ ש ו ב נ פ ש דוד ,ויאהבהו יהונתן כנפשו )יח ,א (
ת ג ו ב ת שאול ע ל זה לא נ כ ת ב ה כאן ,ב פ ס ו ק ה ב א נ א מ ר רק ד ב ר המשתמע ל ש ת י
פנים:
נ!?ןלזהו ש א ו ל
ואחרי
3ית א ב י ו :
3ים ק ה ו א ן$א נ ת נ ו ?שוב
) ב (
שאול
כן הנשים ,א ש ר יצאו מ כ ל ע ר י ישראל לשיר והמתולות ,לקראת
המלד ,בתופים בשמחה ובשלישים:
נהעףןה
מ נ ש י ם כיקן&ןןקות ן ת א מ ת
ה?ה שאול
רסר
3אל9ו
ןוץד ? ר ב ו ת י ו :
?שאיל ?לאד נ י ל ע ב $י ן י ו ןזך?ר ןזזה
נ י א מ ר נ ת נ י ^ךךד ך ב ב י ת ולי נ ת נ ו ה א ל י ם
9
ן ע ו ד ל ו א ך ןזמלו?ה:
__
**?ז>
)ך
ח(
אין מ ק ו ם ל ח ש ו ד כי ה ת כ ו ו נ ו ה נ ש י ם להרגיז א ת שאול .הלא אליהן נ א מ ר :
בנות ישראל אל שאול בכינה ,המלבישכם שני עם עדנים ,המעלה עדי
זהב על לבושכן )ש״ב א .כד( רבי יהודה אומר :בנות ישראל וודאי ,על
שאול בכינה שבשעה שהיו בעליהן יוצאים למלחמה ,היה זנן ומפרנסן
ומלבישו שני י עם עדנים )ירושלמי נדרים סוף פ״ט(.
ה מ פ ר ש י ם ר ק מ ת ק ש י ם ל ה ב י ן ,מ ה ח ש ב ו הנשים ב א מ ר ם כן ן
ואולי מ ש ו ם ש ל א ח ש ב ו כ ל ל ,ולא ה ע ל ו ע ל ד ע ת ן כ י ה מ ל ד עינו צרה כגיבורו א ש ר
ה ב י א ל ו ת ש ו ע ה גדולח ,ועל כן יצאו בשמחד .ל ק ד ם א ת פניחם יחדיו בשיר ,ו ב ח ר ו
ל ה ן א ת א ח ד מ פ ס ו ק י ה ג ב ו ר ה לישראל ,ו ש ב צ ו בו א ת ש מ ו ת שגיהם..
]יפו ל
מצדך
ו ר ב ב ה מ י מ י נ ד ) ת ה ל י ם צט .ז — ר א ה גם ד ב ר י ם
אלף,
ה א ז י נ ו ל ב .ל .ויהושע כג ,א([.
וכדין עשו ש ה ז כ י ר ו א ת שאול ראשון ,ע ל כן נ פ ל ו ב ח ל ק ו האלפים. .
נןהי ש א ו ל
נזיךא
עוין
?ןא ו ל
את־ןוד
מ ?פ ני
מהיום ה ה ו א
ךו ד
ןה^ה
,
?י ןזןה ה עמי ו מ ע ם ש א ו ל
? ז ר
נןהי ד ו ד ? ' ? ל -ד ה י מ ש פ י ל נד׳ ע מ ו :
ףךא
ש א ו ל א #ד ה ו א מ ש כ י ל מ&ד
נ;$ר
מפניו:
)י _
ד
ט ן (
ן^ל-ןשךאל ו י ה ו ך ה א ה ב א ת ־ ך ן ד כי הוא יוצא ו ב א ל פ נ י ה ם
כל
הפרק
הזה
מ ס פ ר על ש פ ע
האהבה שניתנה
ו מ ת א מ צ ת ה ק נ א ה א צ ל שאול,
46
www.daat.ac.il
לדוד,
ולצידה
ובגללה הולכת
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהבה רבה זו ־מודיעה לשאול כי ד׳ עם דוד .דבר זה בולט ביחוד באהבתה של
:..־ * • . .־ • .־־־־•.>.
מיכל.
נ!ךא שאול ף!ע ?י ד׳ עם-ןץד .ומיכל בת^-אול אהבוגהו:
..
נ*א$ף ?ןאול ? ר א מ ^ נ י ד ן ד ע ו ד
_
ניל,י שאול א_יב את ך ן ד ?ל סיסים:
אויב ולא שונא!
האויב כאן אינו ת ו א ר אלא פועל ,ואח לו במקרא עוד פעם אתת בלבד:
ואיבתי את אויבך )שמות כג .בב( )האיבה היא ההתגוששות להסיר את היריב,
ואילו השנאה •מבקשת רעתו ,להשמידו(.
) כ ט
ל {
כתוב כאן א י ב — חסר וי״ו ,האין זה בא לומר לנו כי א י ב ת ו של'שאול לדוד,
יש בה צד אחכה
ד.
עוד שני סיפורים כואבים רצופים בתוכו של הפרק הזה .מהם נלמד על המלחמה
הפנימית של שאול בשני יצריו ,ביצר הרע של הקנאה וביצר הטוב של האהבה.
'•' נ?הי מ^ןזךת נתןלח רוח $לקים רעה אל שאול ןיתנבא ןתוף־סיגית
ןןןד לנגן ?;דו <ייום ?יום ןסןזנית ?!ד שאול:
התנית מול הכנור!
ויתנבא
ב ת ו ר ה ב י ת — והמתנבא הוא האיש המכין עצמו ומשתדל
לדעת העתידות ומתעודד עליהם.
והיה שאול מתנבא בעצמו מה שיהיה ונושא ונותן עמו׳ברעתו ,והיתד.
נפשו משוטטת שדוד יהיה באמת יורש מלכותו.
ולכן בהיותו מנגן לפניו ושיר בשירים על'לב רע — )עפ״י משלי ,אברבנאל(
זוהי שוטטות לבו של שאול בין הרע ובין הטוב.
]בתמונתו של רמברנד ,שאול יושב חציו בשחור והציו בלבן[.
נןטל שאול את-סןזנית נ*אמר אכה ?ךןד וגקיר
.
נ?5ב דןך מ$ןיו 8עקל?ם:
כיצד הצליח דוד ליסוב מן החנית י אם בדרך נם ,מדוע לא ברח אחרי'הפעם
הראשונה ,ומדוע סמך על הנס בשניה י
האם לא הוא עצמו הוציא את החנית מן הקיר וחחזירה ליד שאול ן
ועוד יש לשאול על שאול ,כיצד החטיאה חניתו פעמיים ,והוא ,מלומד מלחמה,
אשר הרבו לא תשוב ריקם ? )ש״ב א .כב(.
האין זאת כי רפויח חיתח חחנית בידו חיום ,כשם שמחשבתו היתה חלוקה ,ושואלת
אם להכות בדוד ,או ב ק י ר ל ־ — ו י ד א ת ה ת נ י ת בקיר.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
באופן דומה לזה ,יש ל ל מ ו ד ׳ א ת הסיפור השני ,ע ל ה צ ע ת הגשואין ה א ו מ ל ל ה ,א ש ר
הציע שאול לדוד פעמיים.
נ*אמד ש א ו ל א ל ןיןד ה נ ה ב ת י הגדולה' מ ר ב א ו ת ה א ת ן לף ?אשה
א ך קיה־לי ?^ן־מלל ו ה ? ח ם מ ג ח מ ו ת ה׳
ן ש א ו ל א מ ר א ל ת ה י יךי ב ו ו ת ה י ב ו לד-פלשו1ים.
ז
ה צ ע ה נ כ ב ד ה ו ד ב ר י ם יפים ומזימה רעה,
ה א ם כ ל זה בא מ ל ב מ ל א ערמה?׳
והכיצד יערים א ב ע ל ב ת ו ל ת ת א ו ת ה ל א י ש א ש ר הוא מ ב ק ש להורגו ?
א ו אולי, ,פעלו ג ם כאן ה א ה ב ה ׳והקנאה יהד .מ צ ד ה א ה ב ה חפץ ש א ו ל ל ק ש ו ר ע ם
ד ו ד ב ר י ת נשואין ,ה ל א מ ע ת ה יקראוהו א ב י והוא י א מ ר לו בני,
ו ש מ א ע ל ידי זה יזכה ל ה מ ש י ך א ת זרעו ב מ ל כ ו ת ישראל י
א ב ל ה נ ה ב א ה ה ק נ א ה ו ה פ כ ה א ת כ ל זה ל מ ה ש ב ת זדון ל ה פ י ל א ת ד ו ד ב י ד פ ל ש ת י ם .
כנראה
שאול
ע צ מ ו נ ר ת ע מ ע ר ב ו ב ר צ ו נ ו ת אלה,
ניתנה
והיא
לעדריאל
ה מ ת ו ל ת י ל א ש ה )יט(.
א ה ב ת מ י כ ל ע ו ר ר ה ש ו ב א ת ש נ י ה ר צ ו נ ו ת ה א ל ה והיא ש ע ז ר ה לו ה פ ע ם .
נ י א מ ר ש א ו ל א ת נ נ ה ל ו ע נ ה י -ל ו י^מוקש ו ת ה י בי ! ד פ ? ש ת י ם
ן4אמר ש א ו ל א ל ך ו ד
בקזתלם
תת ס סן
בי
סיום:
)כא(
ה מ ו ה ר ה מ ש ו נ ה .ה מ ג ו נ ה ,א ש ר ש ת ע ל דוד ,ע ז ר לו א ח ר כ ך ל ב ט ל ג ם א ת קידושיה
ש ל מיכל ו י ת נ ה ל פ ל ט י בן ליש א ש ר מ ג ל י ם ) .כה .מד(.
) ר א ה א ת ה מ ח ל ו ק ו ת ה ה ל כ ת י ו ת ש ב י נ ו ובין דוד ,ב ס נ ה ד ר י ן יט(:
ש ת י פ ע מ י ם ש ל ח שאול מ ל א כ י ם ל ה ב י א א ת ד ו ד אליו ,ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה מ ב י ת ו ,
ו ב ש נ י ה מ ב י ת ו ש ל ש מ ו א ל ,ב נ י ו ת ב ר מ ה ) .פ ר ק י״ט׳(
ק ר י א ה מ ת י י ק ת ב ש נ י הסיפורים הללו ,ת ל מ ד נ ו ע ד כ מ ה ש ל א ר צ ה ש א ו ל ל ה מ י ת
א ת דוד ,ו ע ד כ מ ה ש ה ו א נ מ ש ך אליו.
ןלשלח ש א ו ל מ ל א כ י ם א ל ב י ת ך ן ד <^ ש מ ר ו
נתקה
מי3ל
את סתךפים ןת£ם
ולאמיתו ככ £ד
אל-סמטה
ן א ת ? ב י ר ה ע ן י ם ש^ה מךאישתיו ן ת כ ם $93דז
ף ש ? ת .שאול ^9אכים
ל ק ס ת א ת ךןד ןתאמר הלה הוא:
)יא,
43
www.daat.ac.il
יג ,יד(
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם הוא צווה עליהם להמיתו ,למה ל ש מ ר ו ,ולמה ב ב ק ר ו
בץ פסוק י״א וי״ד לא כתוב כי חזרו אליו המלאכים ,האס הס אותם המלאכים,
או שליחות הדשה היא
נ!שלח שאול את ןזמ^ןים ל ך א ו ת את ך ן ד לאמר
ק ע ל ו א ת י נ מ ק ה א ?י ? ו ; מ י ת : 1
נ:צאי ןז^אלים ןהנה קף]ך9ים אל קמ^ה י??יר העזים מךאעותיו.
)עדטז(
בכל שלושת השליחויות ,ובצווי להביא אותו במטה אליו להמיתו .וכמו כן במעשה
התרפים וכביר העזים מראשותיו ,בכל זה נראה משהו מנוחך על יד משהו נורא
ואכזרי בשלוה המלד לקחת את תתנו מבית בתו להמיתו.
האמת כי לא רצה להמיתו ,אלא שלא ידע כיצד לכבוש את הקנאה י—
זאת הבינו המלאכים וגם מיכל ידעה זאת.
ו ה נ ה ה ת ר פ י ם על ה מ ט ה —
ולא כתוב בי הביאו את המטה אליו ,ההלך שאול גס הוא אל בית מיכל ז
ניאמר שאול אל־מיכל ל?ה ??ה ךמיתלי נינשלווי את-אןלי יי?9ט• )ת(
אולי מתוך הצער של נזיפת אביה שמעה מיכל גם את תודתו.
ן ך ן ד ? ר ה נ ז קל ? ט ו;גא אל^-זמואל תךקןתת
ףןד-לו את ?ל אשד ץ^ה לו שאול
נילך הוא ושמואל ני^בו ?ניות.
נ;גד ?שאול לאםר הנה ןןד #יות בל? •
ןה
ןיח-יס(
הסיפור השני דומה ומקביל לראשון .אך אם בראשון האהבה הייתה מסותרת.
הרי בשני מסותרת היא הקנאה .וגלו אותה לנו הז״ל.
אמר רבא :וכי מה עיניין ניות אצל רמה ז
אלא שהיו יושבים ברמה ועוסקין בנויו של עולם )למצוא מקום לבית
)זבחים נד(:
הבחירה מן התורה.
גם כאן ,שלוש פעמים שלח מלאכים.
וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד.
ו י ר א את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם
ותהי על מלאכי שאול רוח אלקים ויתנבאו גם המה:
ויגידו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה.
ויוסף שאול וישלח מלאכים שלישים ויתנבאו גם המה.
נ!לך גם הוא הך?1תה נןכא עד־בור ס$דול א?ר ב&כו
נ
^*
ל
נ
*
א?,ד
-
י ) 4ה
^
מ י א י
ן ז ץ ד
ף א
ר
3
* ״ "
? ? י 1ת
*ל
)כ—בא(
9ה
)כב(
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאול עצמו ,וכנראה גם ל ב ד ו ,הלך הפעם לפגוש את שמואל ואת דוד אצלו.
לדאות שוב את להקת הנביאים בבאים ,ושמואל עומך בצב עליהם ,אולי יתנבא
גם הוא עמהם ,כאשר התנבא בראשונה) .בפרק יו״ד כתוב ופגעת ח ב ל נביאים
והמה מ ת נ ב א י ם ( .
ואולי כיקש לראות כיצד לומדים שמואל ודוד הלבות בית הבחירה ,דבר שהוא
לא זכה ן
וישאל שאול ויאמר :איפה ש מ ו א ל •ודודז
מדוע לא שאלו המלאכים ,ההם ידעו את הררך אל שמואל ושאול לא ידע ?
הי ב א.ע ד ב ו ר ה ג ד ו ל אשר ב ש כ ו ל
שאול מפחד ,כי לא יגיע אל מה שהוא מבקש ,על כן היה כמו תועה בדרך ,באשר
ויאמר את אחי אנכי מבקש ,הגידה גא לי
תעה יוםף בשדה בלכתו אל אחיו
א י פ ה הם ר ו ע י ם )וישב לז .טז(.
וילף שם אל־נו*ת בדקוה נינהי ?ליו גם הוא ריס אלקים
?1לך ה9ך ףתנבא עד כאי ב^וית ?ךןוה:
ףפשט 2ם הוא ב$דיו נלתנבא ןם הוא לפני קומואל
ףפל ערם כל היום קהוא ן?ל ןזיןןיןה
על כ ן יאמרו הגס שאול גנביאים:
)כג־כד(
הייתה בזה תחילת הכרתו במלכות דוד.
ויפשט גם הוא בגדיו
-
בגדי
מ ל כ ו ת ו ,ללבוש
בגדי התלמידים
)רש״י(
ויפל ערום — ו נ פ ל ב ר ש ן ,ת״י ונפל ערטילאי.
)יי״?(
ויש נוסהאותכתיב ב י יישן.
ו י פ ש ט גם הוא בגדיו — ו י ת פ ש ט יהונתן את המעיל אשר עליו) יח .ד(.
שתי פעמים נפגשו ולא נפגשו שאול ודוד באחרונה ,במערה במדבר עין גדי)פרק
כד( ובמעגל ,במדבר זיף )פרק כ״ .0ושם שככה כמעט הקנאת בצד האהבה.
3יאמר שאול ס^לף זה ?ני ךןד ףשא שאול קלי ני?ך
א
!ד
ל
י
נ* ? א ליי 1י ?
? ! ? 5י
י כ ף
)כד.
•
גיכר שאול את־קול ןוד ניאמר הקו?ף זה ?ני דוד
נ*אמר .ךוד קו?י אדני המלך
ו*אמר שאול ןז^אוןי שוב בני ןןד פי לא אבע ?ף עוד
תסת §שר יקךה נפ?י ??יניף סיום הזה
הנה הם^תי ו א ^ ה סךבה מ א י
ט ז (
1
:
50
www.daat.ac.il
) כ ו י
י,
ז
כ א (
אתר דעת -מכללת הרצוג
בזוגות הסיפורים הקודמים ראינו את כל המוסיף האחד ועל הביח־.והלמד זה מזה,
כאן נראה גם את הדומה בין שניהם ,והשני כמו התר על הראשון ,כי זה המעיד
על חוסר השקט בלבו של שאול ,שאין חוא יודע אם הוא רודף אחרי דוד כדי
להמיתו ,או אם חוא נמשך אליו כדי לפייסו.
קדמה לשתי הרדיפות הללו רדיפה אחרת במדבר מעון ,אשר לא באה אל קיצה ,אך
ממנה אנו לומדים על מניעי נפשו של שאול באותם הימים.
נ!$לו ן9ים אל-שאול ס???תה ?אמר
$0א ןץד מקתתר עמנו במידות וכר
נ*א!2ר .שאול ברוכים א$ם לד .כי ךןמל^ם ע?י.
?כו נא הכינו עוד ודעו וךאו את-מקימו אשד תד;יה רגלו
םי ךאהו שם כי אמר אלי ערם !?ךים הוא:
וךאו ודעו םצל המלאים א?זד לרגסבא שם
ןש?תם א?י אל־נכון ןהללתי אוגכם
1
ת ו
,
צ ל
,
9י
ן0יזז אם י^בי ?ארץ ו * ? * * * * ל לייילי )כג .יט-כג(
שאול איננו דורש כי ימיתו את דוד ,או כי יביאוהו אליו .אלא הוא עצמו רוצה
לצאת אל המדבריות ולחפש אותו בכל אלפי יהודה .על כן הוא מברך את הזיפים
אשר הבינו לרוהו.
למנצח בנגינות משכיל לדוד .בבא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר
עמנו )תהלים נד( זה שאמר הכתוב )משלי כט ,יא( מושל מקשיב על דבר
שקר ,כל משרתיו רשעים• .
כך היו ישראל ,כיוון שראו לשאול מטה אזנו לשמע 'לשון הרע על דוד,
)ילק״ש ,תשע״א(
היו הכול באים ואומרים לו.
בתהילה היה העם כולו אוהב את דוד ,כי השבו שגם שאול אוהב .אותו ,עכשיו
כשראו שיש קנאה בלבו של שאול עליו ,הם ממהרים לחרחר את הריב וללבות
את האש.
עד שאמרו על דורו של שאול ,למה לא בנו את בית המקדש ,ש ה י ו ב י נ י ה ם
ד יל ט ו ר י ן) ,הולכי רכיל(.
שכולם היו צדיקים ,ועל ידי שהיו להן דילטורים היו יוצאים למלחמה
והיו נופלים )ראה להלן פרק כח יט( הוא שדבר דוד :נפשי בתוך לבאים
לוהטים וכו׳ — שהיו להוטים אחרי לשון הרע — — אבל דורו של אחאב,
עובדי עבודה זרה היו ,ועל ידי שלא היו להן דלטורין ,היו יורדין למלחמה
)ירושלמי פאר .פ״א הל״א .דברים רבה ה .י(
ונוצחין
ועליהם היה דחד בוכה:
?
0
מ י
? י
ים
?
שי
נ
:
)תהלים נד .ד(
? חיי'* ? ׳ ! י * '
' * י ' לי
לבו ?שערות רא?זי שנאי הנם ?צמו מץםיתי אןגי שקר _
)שם סט .ה(
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שנאת הנם ,לשון הרע ושפת שקר ,הם אביזריה ועוזריה של הקנאה.
ויבאו הזיפים — מאי זיפים ן אמר ר׳ יוחנן ,בגי אדם שמזייפים דבריהם.
)סוטה מח(:
אילולי שהיו המלשינם באים ומלשינים עליו ,לא היה רודפו) .משנת ר״א א(.
מעתה הם אינם נותנים לשאול מנוחה ,בזה אחר זה הם באים ומספרים לו על
דוד ,ועל מחבואיו ,ואלפים מבחורי ישראל הולכים עמו לחפשו ,ובראשם אבנר בן
נר ,ש ל א ה נ יה ו ל ו ל ה ת ם י י ם ע ם דוד) .ראה בירושלמי מאה שם(.
ו י ל ד ש א ו ל א ל ב י ת ו )כד .כב( כיוון שהלך לו שאול אמרו לו גיבוריו:
וכי בשביל שלא הרגד במערה ,היה צדיק ז יודע היה ,שאליו עשה לך מאומה,
)ילק״ש ,קל״ד(
היינו נכנסים ואוכלים אותו צלי.
ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים וגוי ויקרא דוד אל העם ואל אבנר
בן נר לאמר הלא ת ע נ ה א ב נ ר )יב .יד( אמר לו ,מה יש לו עכשיו
לענות ,הרי אמרתם אמש לשאול על דבר המערה שאלמלא עשה לד מאומה
היינו נכנסים ואוכלים אותו מיד .עכשיו הרי החנית והצפחת ,מה יש לך
לענותו והיה כאילם ,ולא הודה בצדקו של דוד .לכן נאמר ה א מ נ ם
אלםצדקתדברו)תהלים נח)(.שו׳׳ט תהלים נח .וראה גס סנהדרין מט(.
אף בלב עולות תסעלון )שם( אמר להם .הלב של האדם לא נברא אלא
לומר אמת ,שנאמר )שם טו( ודובר אמת בלבבו .ואתם לא כן הייתם,
)שו״ט תהלים נח(.
אלא אף בלב ע ו ל ו ת ת פ על ו ן.
ניאןנר ךןד ?שאול לקזח תשסע את־ךברי $ךם ?אנ*ר
הןה ןןד ?גלןש ל?סןז
)כד .ט(
הכתוב ספר על המאבקים שהיו לו לדוד עם אנשיו ,שלא נתנם להרוג את שאול ,אך
הסחיר את המאבקים שהיו לו לשאול עם אנשיו שלא להרוג את דוד ,כי באמת
המאבקים הללו היו כמםתתרים גם בלבו של שאול עצמו ,עד ששברו את כבלי
הקנאה האחרונים.
ואן התבהרה והתגלתה האהבה נ
נ*א$ר שאול $ל-ןוד
ר י
י י
? נ י
ד ו י
0 1
? ש ה
52
www.daat.ac.il
? ? 5ז ה
ו ג ם
'
צ ל
ת י
י
ל
)0־ .כה(
אתר דעת -מכללת הרצוג
המפנה הזה לא בא פתאום ,הוא בא מן המאבק הממושך ,מאז אהבתו הראשונה
כאשר בא אליו דוד מן הצאן .ו י א ה ב ה ו מ א ד ו י ה י ל ו נ ו ש א כ ל י ם .
ויתכן שלא רק ההוכחות של דוד עם המעיל במערה ועם החנית וצפחת המים
במעגל ,הם שהכריעו את הכף לטובתו .ואף לא דברי תוכחתו הנוקבים והמפייםים
כאהד ,אלא ד ב ר י ה ש ק ר הללו ,בהם סבבוהו הזיפים וגיבוריו והםיתוהו ,הם
שהרתיעו את שאול והחזירו לו את האמת.
ןנרןה הנה ןבץתי ?י מלך תןולוך
ן?9ה 1י:ךף סםל?ת ל#־אל:
)נד ,כ(
ידעתי כי מלוך תמלוך > מ ל ו ך — בעולם הזה ,ת מ ל ו ך — בעולם הבא.
)ילק׳׳ש קלד(
אמנם שאול הכניע את עצמו במלואו לפני האמת ,כאשר שמע אותה מפי שמואל
שניבא לו גם אהר מיתתו.
נ!עש ה׳ לו 3א^ר ד?ר בןדי
ת
ה
1
1
3
ו
ניקבע י' $ס?3ל? ? ׳*לו נ י ? * ׳*־י* זי ל י י • <כח .י0
אמר לו שאול :כשהיית אצלי אמרת לי ויתנה לרעך הטוב ממך ,ועכשיו
אתה אומר לרעך לדודו
אמר לו שמואל כד הוינא גבך הוינא בעלמא דשקר .והוינא אמרי לך
מילין דשקר ,דהוינא דחיל מעך )שהייתי ירא ממך( דלא תקטלני ,ברם
אנא כאן בעלמא דקשוט )אבל עכשיו אני בעולם האמת( ולא תשמע
)ויק״ר כ״ו ,תנחומא אמוד(
ממני ,אלא מילין דקשוט.
נ ן ס ה ד שאול נלפל מלא־ק^תו אך$ה ־־־
על הכתוב )שמות תשא לד .ח (.ו י מ ה ר משה ויקוד ארצח וישתחו ,אומר מפורנו
כי אמנם מהירות ההשתחומז ,תורה על גדולת הדבר אשר לו יכנע המשתחווה.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ת ק ב ל בימערכת
ישועת משה
שאלות ותשובות ,ח ק ר י ו ב ת ר י הלכות על ארבעה ח ל ק י
שלחן ערוך ומצוות ה ת ל ו י ו ת בארץ — מ א ת הרב יהושע משה
אהרנסון ,פ ת ח ת ק ו ה .ת ל אביב בפרוס שנת ה׳תשכ״ח.
לפרקים
הגיונות ,דרשות וביאורים בדברי חז״ל מ א ת הרב יחיאל
יעקב וויינברג זצ״ל .מ ה ד ו ר ה שניה .עריכה חדשה ודברי ה ק ד מ ה
מ א ת הרב משה שטרן .הוצאת ״קריה נאמנה״ ,ירושלים תשכ״ז.
קמץ המנחה
.
דרשות על ה ת ו ר ה מ א ת הרב חנוך הכהן ארנטרוי זצ״ל
ראב״ד דק״ק מינכן .תרגום מ ת ו ן כתבי יד המחבר ודברי ה ק ד מ ה
מ א ת יעקב צבי כהן ,נכד המחבר .ח י פ ה תשכ״ז.
•
ספרי ראשונים
לראשונה
ספרי ה ל כ ה מבית מדרשם של הראשונים שראו אור
בשנים תשי״ט — תשכ״ז .רשימה ביבליוגרפית מ א ת
ישראל תא־שמע .ב ה ו צ א ת ה ס פ ר י ה שע״י הישיבה המרכזית לישראל
״מרכז הרב״ /ירושלים אלול תשכ״ז.
הדרום
קובץ תורני בעריכת הרב ח י י ם דוב שעוועל ,יוצא לאור״ע״י
ה ס ת ד ר ו ת הרבנים ב א מ ר י ק ה .ח ו ב ר ת כו ,תשרי תשכ״ח.
אנו מבקשים מקוראי ״המעין -שטרם שלמו עבור המנוי לשנת תשכיח ,למלאות א ת
תלוש ה ה ז מ נ ה ולשלוח לנו בהקדם•
ד מ י
מ נ
^־״
ל ש נ ה
,-
4
ג ל י ו נ ו ת (
_.
6
ל
.
י
ב י ש ר א ל
,
ב ח ו ץ
ל
א ר ץ
—) $ 3כולל דמי משלוח(.
לכבוד . . ..
מערכת
המעין
רחוב צפניה 26
ירושלים
א• ג• . .
הריני ח ו ת ם בזה על מנוי שנתי ל י ה מ ע י ך ומצרף בזה דמי מנוי•
השם
הכתובת
)חתימה(
התארין
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
הרב משה מונק
ש ד ת *שועת מ ש ה
ספר ישועת משה ,כולל שאלות ותשובות ,חקרי וברורי הלכות מאת
יהושע משה בן רבי מיכאל אליהו זצ״ל אהרנםון ,פתח תקוה ,בפרום
שנת ה׳ תשכ״ח.
נצחיות התורה מתגלית לנו באור בהיר בספרות השאלות והתשובות ,אשר
יצירתה מאז תקופת הגאונים והיא נמשכת ושופעת כמעין המתגבר עד עצם• ימינו
אלה .גם בתקופתנו החדישה ,בה התחוללו בזמן קצר יחסי שנויים מהפכניים בתחום
ההברה ,הכלכלה ,הרפואה ,הטכנולוגיה והמציאות המדינית של עם ישראל ,דולים
גדולי ישראל מהתנ׳׳ך ,הש״ם ,המפרשים והפוסקים פנינים חדשות ,אשר מהן יתד
ופנה לפתרון מבול השאלות ,אשר אותם השנויים העלו אותן על שולחנה של
ההלכה .הפוך בה והפוך בה דכולא בה.
שקר בפי אלה הטועגים שאין בידי ההלכה ,בדרכיה החוקיות ,בשיטתה הסגולית,
המחייבת אותה להשען על המקורות הקדושים ,על תקדימים של זמן הגמרא ,על
האוטוריטטה של חז״ל ,ראשונים ואחרונים ,לתת תשובה מספקת ומלאה' לכל
השאלות המתחדשות ,בעקבות מציאות משתנית והדושי הטכניקה .אמנם כל •תחיקה
לא בן לילה נולדה .כשקמה מדינת ישראל ,גם לא מצאה מן המוכן תחוקה יהודית
— ולו הילונית — מלאה ,וכמדומני הצהירה״ המועצה המכוננת הראשונה כחוק
ראשון ,שכל החוקים של ממשלת המנדט ,פרט לחוקים שכוונו להצר את התפתחות
היישוב )הגבלת העליה ואסור מכירת קרקעות ליהודים( נשארים בתוקפם .גם׳ עברו
מאות שנים ,מאז גורשנו מאדמתנו ,עד שהגאונים תקנו ,שכתובה תיגבה ממטלטלים.
כך דרכה של ההלכה ,שאין היא מסוגלת בבת אהת לענות לכל השאלות ההדשות
— והמערות — אשר מהפכח בחיי העם מביאה בכנפיה.
ראו ,כמה גצהיות מתגלית בדברי הז״ל :ג׳ דברי בורות שאלו אנשי אלכםנ-
דריא את רבי יהושע בן חנניא :אחד מהם :בן שונמית מהו שיטמא ? אמר להן,
מת מטמא ואין הי מטמא )נידה ע .(.לכאורה דברי הבל ,ומה ראו הז״ל להכניסם
לש״ס ן מפה למדו הפוסקים חאחרונים ,שאם משתמשים בקרנית של עין המת כדי
לההזיר מאור העין לחי ,והקרנית שוב ׳מקבלת היים מהאדם המתרפא על ידה,
אין היא מטמאת ,ומותר לכהן לקבל קרנית של מת .אחרי אלפים שנה מתגלה
י
חשיבותו של פסקו של רבי יהושע בן חנניא הלכה למעשה.
זכינו ,בדור השואה והתקומה ,לספרות ענפה של שאלות ותשובות ,אשר
מקיפות את כל הלקי התורה כמעט ,וחשיבותן בחיי מדינת ישראל המפותהים מבהינה
טכנולוגית וחברתית .לא רק מה שמתחדש בענינים הנידונים בארבעה הלקי השולחן
הערוך נידון בספרים אלה ,אלא מקום רב מוקדש בהם גם לעניני מצוות התלויות
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בארץ ,ובפרט הלכות שמיטה ,אשר — פרט לדיני שמיטת נספים -נפקד מקומן
בשולחן ערוך .גם קדושת המקדש וירושלים ,הלכות קרבנות בכלל ובזמן הזה ,שוב
מעסיקים את גדולי הפוסקים .במיותד מתגלית אותה נצחיות של תורה לא רק
בתוכן התשובות ,אלא גם במתבריהם .בין גדולי המשיבים תופסים חלק רב ניצולי
השואה ,גדולי ישראל באירופה ,אשר עברו את בל שבעת מדורי גיהינום ,עד שמצאו
מנוה לרגלם בארץ ,באנגליה ,שויץ או ארצות הברית .הרה״ג וייס' ממנשסטר,
הרה״נ הרב משה פיינשטיין שליט״א ,והרה״ג י״י ויינברג ממונטרוי זצ״ל כולם
הם בני דור השואה ,ושתו את כוס התרעלה .מיד עם צאתם מעבדות לחירות המשיכו
לטוות את הוט הנצח של ההלכה ,כאילו לא נכרת מידיהם באופן אכזרי ע״י קלגסי
האויב .גזירה עבידא דבטלא ,ותקנתא דרבנן מקמי גזירה לא בטלינן)כתובות ג;(:
שום גזירה אין בכוחה לבטל את היצירה הנצחית של רבנן של תקנות ותשובות
הלכה .אנו רואים את רש״י הכותב את פירושיו הנפלאים ,כשמסביבו משתוללים
מסעי הצלב ,ואת הרמב״ם הכותב את פירוש המשניות על האניה לארץ ישראל,
בבורחו מאימת הרדיפות המוסלמיות .אכן ,התורה ולומדיה עומדים למעלה מן הזמן.
מחבר הספר ״ישועת משד״״ הרה״ג יהושע משה אהרנםון שליט״א ,הוא אחד
מנצולי שואה אלה .שרשיו בהררי קודש ,ראש משפחתו המהר״ל מפראג זי״ע .הניך
הישיבות הגדולות בפולין לפני המלהמה ,וכבר שם שרת בקודש בקהילות שונות.
הוא עבר את כל גלגולי הצער והיסורים של שנות השלאה ,מהגיטו למחנה עבודה,
משם למחנה המות אושויץ ,לבוכנולד ,לטרזיאנשטט .די היה בכל אחת מהתחנות
האיומות האלה לשבורי גופו של אדם ורוחו ,ואם גם יציל את נפשו הרצוצה ,צלם
אלוקים שבו שוב לא יתאושש .לא כן מהברגו דידן .בהקדמתו לספר הגאולה של
הרמב״ן ,שמחברנו הוציא לאור על יסוד בדיקת כתבי יד שונים ,שהיו גנוזים בבתי
נכאת של פאריס ,לונתן ועוד ,הוא מספר לנו על אפיית מצות במחנה קונין ,על
שעור גמרא במתנות ,על הנחת תפילין ,ועל מסירות נפש עילאית בתנאים שלא
ניתנים לתאור אנוש .רק יצא מאפילה לאורה ,וזכיתי להפגש אתו פנים אל שנים
בבאד גםטיין שבאוסטריה ,כרב של כל השרידים .במחנות אוסטריה .זכורני ,כמה
התפלאתי ,שהשואה לא ניכרה על פניו ,וכל מבטו לקראת העתיד לקראת העליה
לארץ ישראל והקמת יהדות הדדית הזקה במדינת ישראל .פוסק לכל יהדות אוסט
ריה ,לק״
ג מ
ח ל
ת
יי י
ח
ק
ם
^
ח י י ו
ב ת נ י ע ת
ן ה ש ת ת
פ י ע ל י
ב כ נ ם
א ג י ד ת
נ צ י ג י
׳ ^״ד^"!
ה ת נ י ע ה
^ *
״
י
׳
כחלוצה בהגשמת ל י
)אז הארץ ישראלי( בשבת בבאד גםטיין .מאז נקשרו עבותות אהבה בין מחבר
ישועות משה לבין כותב שורות אלה .זכיתי ,ונתמנה רב בפתח תקוה עירי ,ואין
שאלה גדולה או קטנה ,אשר איני מביא בפניו .מובן איפוא מאליו שאם קבלתי
על עצמי לכתוב את מה שמכונה היום בקורת על ספר ,הרי אני דן לפניו כתלמיד
לפני רבו ולא ח״ו על פסקיו באתי לחלוק ,כי מי אני שאבוא אחרי המלך ,אלא
לתרום להבהרת הענין ,להגדיל תורה ולהאדירה ,להגדיל נושאי התורה ולהאדירם.
שונה הוא ספרו של הרה״ג אהרגםון מרוב םפרי ההלכה .בדיד כלל צמחה
ספרות השו״ת מתוך משא ומתן בין גדולי ישראל ,מתוך חליפת המכתבים בין הרב
השואל לבין הרב המשיב .לא כן ״ישועת משה״ .מחברנו מכהן זה שנים רבות
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאחד הפוסקים המובהקים של פתח תקוה .הוא האחראי לכשרות ,הוא המשגיח על
בית המטבחים ,הוא ,שאליו פונים בכל שאלח אישית או צבורית־מקומית .עליו
נאמר :קריינא דאיגרתא איהו ליהווי פרוונקא; הוא אינו רק פוסק ,אלא גם עוסק
בבצוע ההלכה למעשה .חלק ניכר של הספר מוקדש לדיני שמיטה ,ערלה ותרו״מ,
והם קודמים לתשובות על חלקי שולחן ערוך השונים .הרה״ג עמד בראש ועדת
השמיטה של פתח תקוה .על אף שהרבנות הראשית ,שהוא נמנה על שורותיה,
מסתמכת על היתר המכירה ,השקיע הרב אהרנםון את כל מרצו וכוחו לדאונ לקיום
׳מצות שמיטה ללא היתר מכירה ולאספקת מזון לאוכלי שמיטה ,תוך מאמץ מתמיד
למנוע הפקעת שערים.
מוכרת צמידות זו לשאלות ,שעלו על שולחן הרב בקהילתו ,גם מתוך עיון
בנושאים לסוגיהם ,רוב רובם של השאלות מתייחם לאורח היים ,יורה דעה ולמצוות
התלויות בארץ; הלא אלד .הם הנושאים ,שהמרא באתרא של היום במדינת ישראל,
בה קיימת חלוקה בין רבנות לדיינות ,משופע בהן .רק שלוש שאלות מתייהסות
לאבן העזר ,מהן אחת ,אשר היא המשך של שאלה בדיני נדה — הודפסה בראשונה
אחת בדבר
כולה ,על חלק היורה דעה ,וחלק האבן העזר שבה ,ב״נועם״
נוסהאות כתובה ,תחום ,המופקד במדינת ישראל בידי הרבנות ,ועוד שאלה ,אשר
איננה הלכה למעשה ,אלא כעין עצה טובה )ועוד אחזור אליה( .רק שתי שאלות
מתייחסות לחושן המשפט ,מהן אחת חדושי תורה לתירוץ הרמב״ם שכתב אביו
זצ״ל של המחבר בענין היזק שאינו ניכר ,ושאלה אחת ,מענינת מאד ,שעוד אתייחס
אליה .זו עדות נאמנה ,שכל הספר ממש נולד על אבנים ,בבית מלאכה של רב
במדינת ישראל .בכך גדולתו של הרב המחבר ,שיודע ,כשנשאל ע״י בן קהילתו,
להעמיק חקר בש״ם ופוסקים ,ראשונים ואחרונים ,ולדלות מהאוצר הבלום והעצום
של ספרות השו״ת את היסודות העיקריים ,הדרושים לו לחבור תשובתו־פםקו.
שעתו של המרא דאתרא דחוקה לו .אין הוא ראש ישיבה ,אשר יכול לעשות
ימים כלילות תקופה ארוכה ,עד שיוציא את חמשו לאור .הלקוה — השואל —
עומד בדלת ,ומאיץ ברב :מותר או אסור ,כשר או טרף .משום כך אין הרב יכול
להתפשט ולברר םוגיא שלמה על כל הסתעפויותיה; הוא חייב להשיב שואליו דבר
לגבי י נושא מוגדר וקונקרטי .תכונה זו של תשובת המשיב הלכה למעשה ניכרת
היטב בספר שלפנינו .הרב נשאל אם חייבים לברך ״המוציא״ על לחמניות ,שנילושו
במי תפוחים .בשאלה דידן רצו בעלי האולמות להגיש לחמניות אלה לפני הסעודה,
כדי למנוע את הקימה והיציאה לנטילת ידים )סימן כ״ט( .חרב פוסק ,שיש לברך
״המוציא״ ,ומכמה טעמים :אולי המים רבים על מי תפוהים ,ואז לדעת רוב הפוסקים
הרי זד .לחם גמור .כן מביא את השו״ע ,שפוסק שאם קבע סעודתו עליהם — והרב
מפרש ,לאו דוקא ,רק עליהם ,אלא בצרוף מאכלים אחרים — הייב לברך ״המוציא״.
והנה חשאלח מתעוררת לאו דוקא לגבי •לחמניות הנילושות במי פירות בסעודה,
אלא גם כאלה ,המוגשות בקבלת אורהים ליד מזנון בעמידה ,לפי הטעם הראשון
גם אלה הייבים בנטילת ידים ,לפי הטעם השני לא .מכיון שהשאלה היתד .רק לגבי
לחמניות לםעורה ,לא הכריע חרב לגבי לחמניות שלא בזמן הסעודה.
או השאלה ,אם גער שהגיע לחנוך הייב לעשות הבדלה במוצאי שבת תשעה
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
באב )בשאלה כתוב :שנדחה ,ויש גם מוצאי שבת תשער .באב לא נדחה ,כשחל
פסח ביום א׳( .שני נמוקים נגד ההבדלה :א .יש דעות שאין מבדילים על הכום אחרי
ת״ב .ב .אין על קטן דין איסור אכילה לפני קידוש והבדלה .והנ״מ בין שני הטעמים
לגבי הולד ,.שצריך לאכול בת״ב .לטעם הראשון לא יבדיל ,לטעם השני כן יבדיל.
סתם המחבר ולא פירש ,כי השאלה היתה על קטן)סימן מ( .או השאלה של סתימת
שן לגבי טבילה .השאלה היתר ,באשה שטבלה כשהיתה לה סתימה זמנית ,ונכנסה
להריון ,והשאלה אם צריכה לטבול שוב• .הרב פוסק ,שאין צורך .טעמיו :א .מעוט
המקפיד הוי רק דרבנן .ב .יש חלוקי דעות ,אם לרפואה מקרי מקפיד .ג .הציצת
בית הסתרים רק דרבנן .בנוספות )אגב :בתוכן מפתח מסומנות כל התשובות ,שיש
להן נוספות ,בכוכב ,פה נעדר הכוכב( מביא דעת בעל ה״אגרות משה״ ,המקיל
בסתימה טובה ,שאיננה מקפידה כלל להוציאה .ברם ,איך יהיה הדין באשה הזקוקה
להחלפת סתימותיה זמן רב ואינה יכולה לטבול ? לפי הטעם של רפואה ,וזו דעת
הרה״ג משה פיינשטיין )״אגרת משה״ חלק יו״ד סי׳ צ״ז( היא מותרת לטבול ,אף
ל״בעלי נפש״ ,וכן דעת ״חלקת יעקב״ )קע״ב( ,והוא מוסיף טעם ,שאם אין היא
יכולה לסלק את הסתימה לבד ,נקרא סתימה קבועה; כן םובר ה״הלקת יעקב״,
שאם אינה יכולה לטבול זמן רב ,נקרא בדיעבד ,כי פרישות מביאה להרבה מכשולות.
ושוב :מחברנו עונה לשאלה שנשאלה בדבר האשד ,המעוברת ,על יסוד בדיעבד,
כדי שלא יטילו פגם בעובר )ויש להרהר בדיעבד זה ,כי פעמים רבות גם נשים
מעוברות רואות דם וטובלות ,ולא יהשדו שטבלה מכיון שהיתה בטומאתה לפני
ההריון( ואינו מתייחס לשאלות אחרות של סתימות לסוגיהן השונים ,וכדברי
הגמרא :רב כי איתשל לענין טומאה איתשל )חולין נ״ב)(:סימן נ״ו(.
או השאלה :ניטל מקורה ורואה דם בשעת וסת .פד .ברר מחברנו את כל
הצדדים הרפואיים בידיעה ביולוגית יסודית ,ומביא שאלות ותשובות רבות ,שנכתבו
בנושא זה ,ומסיק שטמאה נדה ,כי הרופאים לא חתכו את כל הרחם ,והדם בא מן
המקור .בסוף תשובתו מצטט גם את ה״מנחת יצחק״ שפוסק כך ,וזה מביא גם
דעתו של הרה״ג מדוינסק ,רבי יוסף רוזין ,שאם רואה דם בזמן נדתה ,שקר בפי
הרופאים הטוענים ,שחתכו כל המקור .ושוב :לא מתוך דברי מחברנו ,ולא מתור
דברי תשובת הגאון מראגושוב ברור ,איך יהיה הדין ,אם רואה דם אחרי שנחתך
מקורה ,אבל אין הדם בא באופן קבוע בזמן הוסת ,אלא לפרקים נדירים ,או רק
ראתה כתם )סימן נ״ה(.
או :בשאלת קניית ירקות מיהודי השוד לפני התחלת איסור םפיחין ,אבל אחרי
רי׳ה של שנת השמיטה כאשר הלה קדושת שביעית על הירקות .השאלה היתה
בפתח תקוה ,שם לא הצליהו להסדיר חנות שמיטה עד סוף סוכות .הרב מסביר
בטוב טעם ודעת ,ועל יסוד ראיות רבות ,שאין פה איםור ״לפני עור׳׳ ולא איסור
םתורד ,על הקונה ,והוא מוסיף :ואם כך אדרבה ,עדיף טפי לקנותם כדי לאכול
אותם בקדושת שביעית .בדידי הוי עובדא ,כשהיתי בחו״ל בחורף של שנת
השמינית ,ונשאלתי ע״י יראי ה׳ ,אם מותר לקנות תפוזי ישראל ,שיצאו מן הארץ
שלא כדין .האם ניתן מתשובה הנ״ל ללמוד ,שמכיון שתפוזים אלד ,כבר יצאו באיסור
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהארץ )לדעת אלה ,שאין המכירה תופסת או שלא כדין( ,מוטב שיקנם שומר תורה
ויאכלם בהו׳׳ל בקדושת שביעית .זאת הסתעפות מהשאלה שעמדה לפני הרב
)סימן ה(.
חזקה על הרב המחבר ,שהתחיל במצוד .של ברור הלכות אלה ,שילמדנו בחבוריו
הבאים כדת מה לעשות גם בכל השאלות המסתעפות מן הפסקים בהם עסק.
כבר כתבנו שאין הרב לן רק באוהלה של עיון בהלכה ,אלא דרכו לפעול
ולעשות ,כדי להגשים את התורה וההלכה בחיים .כמה הלכות בספרו ממש זועקים
לפעולה מצד הרבנות כדי להסיר מכשול מאלה ,שאינם כה גבורים לקיים כל דין
לכל דקדוקיו .ירשה לי הרב להביע ,לאור עיון בספרו ,כמה משאלות:
הוא נשאל ,אם יש לברך בורא פרי הגפן על מיץ ענבים ,בו היחס הוא 65/0
מים וסוכר על 35/0מיץ ענבים .אחרי בירור השאלה ,תוך תאור תהליך הייצור,
מסיק ,שיש לברך שהכל .בכך אין קושי .השאלה החמורה היא ארבע כוסות ,ולרבים
אסור מסיבת בריאות לשתות ארבע כוסות יין ,או ,שפשוט אינם מסוגלים לכך.
הרב אומר בתשובתו ,שלו היו שמים את המים על הענבים וסוחטים ביחד ,כי אז
יש מקום לאמר שעל ידי התסיסה שתוססים יחד ,נגררו המים אחרי המיץ ,ואם יש
בו טעם יין ממש ,חשוב יין לענין בפה״ג .איני בקי בתהליך הייצור .אבל אולי
ניתן להדריך את היקבים ליצור מיץ ענבים שכשר לארבע כוסות )סימן ל(.
0
0
או :בענין שמנים מקטניות בפסח .הרב דן באריכות ביסודות איסור קטניות
והומרתו ,ומסיק ,שהוא ,כרב האחראי לבתי חרושת לשמנים בפתח תקוח ,כותב
בהכשר ,שרק שמן זית ושמן קוקוס נקיים מחשש קטניות .ומד ,עם מרגרינה?
נראה ,שאותו דין הל גם על מרגרינה המיוצרת מקטניות .ולמד ,אי אפשר לייצר
מרגרינח לפסח מכותנח או חמרים שאינם קטניות י שמא גם פה קריינא דאיגרתא…
בטוחני ,שכל בית חרושת יסכים לייצר מרגרינה נקיה מחשש קטניות ,אם ע״י כך
יובטח לה השוק של כל שומרי פסח .ויש גם להעיר שמוכרים כיום סוכרזית כשר
לפסח ,שיש בה קטגיות ,ויש למצוא דרכים להקל שמירת דין זח על האשכנזים
שקבלו על עצמם איסור קטניות ,ללא מכשול )סימן ל״ד(.
או בבעיות המורות בעניני שמיטה שחרב מעורר אותן .יש שם תקנח שאם
תתקבל ,היא יכולה לחתבצע רק ע״י כל אחד בביתו .הרב מעלה בצדק את השאלה
חחמורח ,שחיות ששביעית תופסת דמיח ,ורוב אחינו בני ישראל אינם נזהרים בכך,
הרי תוך משא ומתן יומיומי עוברים דרכנו מטבעות רבות ,שנתפסו בקדושת שביעית,
מכיון שמקורן בכסף ,ששולם עבור פירות שביעית ,ובינתיים לא יצאו ע״י הלול
על דבר אחר .מחברנו מציע ,שכל יום יפדה אדם כסף־םפק זה על שוד .פרוטה,
שבעדה יקנה פירות ויאכלם בקדושת שביעית .בלמדנות מופלגת מבסס תקנה זו.
האם אפשר לחלל שביעית על שוד .פרוטה כמו מעשר שני והקדש י האם יש פד,
דין אונאה ן האם גם שטרות נייר נתפסים בקדושת שמיטה ? האם אין איסור לחלל
סכום גדול על פרוטה ,אפילו אם בדיעבד מחולל ,הרי מפסיד את השביעית ,בנגוד
למעשר שני שאסור כיום באכילה? ואולי יש פה להוסיף ספק לקולא ,להזק את
התקנה .הלא ספק בדבר ,אם באמת כל יום נמצאים בידו דמי שביעית ,וכמו שבמלוה
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את הכהן ואת הלוי להיות עליהם מפריש ,כיון דכי לית ליה לא יד.יב ליה כי אית
ליה אין בכך משום רבית )גיטין ל ,(.כן גם פה ,מכיון שלא ברור ,אם יש בידו
דמי שביעית ,אין בכך משום אונאה והפסד שביעית וצ״ע .אגב :תוך בירור התקנה
רוצה הרב להסביר ,שזה מה שכתוב בקידושין :שמע מינה המקדש כפירות שביעית
מקודשת ,הרי זה ,כי אין בדעתה להתקדש בגוף תפירות רק בשכר טורח לקיטתן,
ולא גרע מעל מנת שאדבר עליך לשלטון ,ואם כי לשון המשנה ״וליקט אדם אחד״,
בקידושין אולי קצת משמע הכי ,הרי קשה להלום כך את הש״מ; כי איר מסיק רב
מהמשנה סתם ,שהמקדש כפירות שביעית מקודשת ,ואינו מוסיף ,בתנאי שלקטן;
ואם אחר לקטן וקבל ממנו ומקדשן ,לא תהיה מקודשת ,ועוד :אם דעתן ,שמקדש
אותן כפירות ,והוא מקדש אותן רק בשכר טירחא ,הרי זה כמו לגבי שיראי ,דאמר
בחמשים ,ולא שוו חמשים דלא מקודשת )קידושין ז .(:בכל אופן העלה הרב נושא
חשוב ,ושמא תקנתו המוצעת תציל אותנו מאיסור חלול דמי שביעית שלא כדין
)סימן ג( .ברם ,הוא מציע תקנה נוספת בעניני שמיטה ,שקשה יותר לקיימה ,כדי
להנצל מאיסור שמור .כידוע נמצא בחזו״א גם ששמור אסור ,וגם שמותר ,והרה״ג
ק .כהנא נ״י קבל מהחזו״א שמותר ,נגד דעת הגר״א .כדי לחשוש לדעת חמחמירים
מציע הרב בשעת הדחק ,שלאחר שהפירות יגיעו לרשותו יפקירם כדין ,והוא מבסס
דבריו במקצת על פירושו של הרא״ם לרש״י שבפרשת בהר בענין אסור בצירה
ואסור שמור .בהמשך דבריו מביא המחבר גם את דברי ד״מהר״ל בגור אריה,
שאומר בפירוש שאם עבר ולא הפקיר ,אינם אסורים באכילה ,רק יפקיר אותם עוד.
זו תקנה קשה ,למצוא תמיד שלושה רעים ,לפניהם אפשר להפקיר ,או לשים את
הפירות ברשות הרבים .ואולי יש מקום ללמד את חנויות השמיטה ,אם קונים
פירות כאלו להפקירם מראש ,או שמא אפשר להציל מאיסור שמור ע״י אוצר
בית דין גם לאחר הקצירה ,ואולי ע״י תקנה כללית אצל המוכר .והדבר צריך
ברור !)סימן י״ג( .חזקה על בעל ישועות משח ,שבתקנותיו •ובמסירותו להציל
ממכשול ,יושיע את עם משד .מן החטא.
עד כאן העליתי נושאים הנידונים ב״ישועות משה״ ,המחייבים הרחבה של
הפסיקה לתחומים המסתעפים מהם או המזקיקים את הרבנים היושבים על מדין
לתכנן תקנות ודרכי בצוע ,כדי שלא ניכשל בהלכה .ברצוני עוד להעיר על כמה
דיונים וברורים המופיעים בספר עתיר התוכן ,הן להביא ראיות לדבריו ,בבחינת:
יהודה ועוד לקרא ,הן להרהר על כמה ברורים וראיות ,כתלמיד הדן לפני רבו.
א .הרב מתוכה עם ד״דהי׳ג שלמה זלמן אוירבך שליט״א בדבר חלות אסור
םפיחין לגבי קטניות וגו /שלא הגיעו לעונת מעשרות לפני השמטה .עיקר גזירת
ספיחים הוא משום עוברי עבירה ,ואם ניכר ,שנזרעו לפני שמטה ,מה לי אם הגיעו
לעונת המעשרות או לא ,ועונת מעשרות רק דרושה לר״ע ,הסבור ,שספיהין
דאורייתא .ברם ,הרב מוסיף לכך עוד טעם ,שהגזירה של ספיחים לרמב״ם רק
משום שמא יזרע בסתר ,ואין זה שייך בשדות גדולות — אמנם הוא מקדים לטעם
זה ״לולי דמיםתפינא״ .משום כך בשדות גדולות ,שלא שייך זריעה בסתר ,לא
שייך כ״כ אסור םפיחין .הוששני ,שלא איכשר דרא ,ואדרבה :בזמן חז״ל עוברי
עבירה .זרעו בסתר ,ולא חללו שביעית בגלוי .כיום כירוע זורעים ללא חשש ,ויש
$0
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשר אינם מוכרים גם את האדמה .נראה ,שכיום איסור ספיחין הוא יותר -חמור,
וגם על אלה שזורעים שדות שלמים •)סימן ו(.
ב .הרב נשאל ,אם מותר ליטול ידיו בחדר אמבטיה של היום ,שהוא נקי
ומצוחצח .מסקנתו שמותר ,אבל יברך בחוץ .בין הראיות שהוא מביא ,שהרמב״ם
אינו חושש כיום לרוח רעה .לפע״ד קשה לסמוך על נמוק זה אפילו כסניף ,דהא
אנו פוסקים שנוטל אדם ידיו שחרית ביו״כ עד קשרי אצבעותיו ,וזח דין שאינו
מובא ברמב״ם ,וקשה לזכות שטרא לבי תרי)סימן ל״א(.
ג .חרב נשאל ,איר מתחילים בחוה״מ פסח בקריאת התורה בפסוק :והקרבתם,
גגד הגמרא ,שבכל פרשה דלא פסקה משרע״ה ,אנן לא פםקינן לה .הרב מסביר,
מדוע לא ייתכן לקרא את הפסוקים הראשונים של מוספי פסח .ברם ,אין בכך
משום תרופה .מדוע אנו מתחילין בתענית צבור בפסוק :ויחל ,שהוא באמצע
פרשה? תירוצו האחרון ,הנאמר בלשון ״לולא דמיםתפינא״ הראה יותר ,ומתרץ
•גם שאלה זו ,והוא ,שמותר להתהיל באמצע פרשה ,אבל אסור לסיים באמצע
פרשה וזאת דעתו של מהרי״ץ חיות )ברכות יי׳ב ,(:בשם שו״ת תפארת צבי.
שוב שאלתי את מחברנו ,מדוע מפסיקים בסוף פרשת ויגש ,שזו פרשה סתומה ?
וענה לי מיניה וביה ,שהתשובה ברש״י ,שבעצם הפרשה פתוחה ,אלא למה היא
סתומה ,כיון שנפטר יעקב אבינו כדאיתא שם .וגם בכך לא העלינו ארוכה ,כי
בתענית צבור מסיימים באמצע פרשה :אשר אני עושה עמך .ושמא יש לענות,
שלפחות מתחילים בפרשה ״פסל לך״ .וכל זה אינו ממצה את הבעיא .אנו מקפידים
רק לא להתחיל באמצע פרשה בהתחלת הקריאה ובסוף הקריאה ,אבל בין גברא
לגברא מפסיקין גם באמצע פרשה ,ולמה לא נחשוש לנכנסין ויוצאין וצ״ע
)סימן ל״ט(.
ד .חרב פוסק ,שבנענועים של לולב יש לנענע לפי כוון רוחות העולם ,מזרח,
דרום ,מערב וצפון ,כפי שנפסק בשו״ע ,למרות שחש״צ עומד לדרום או לצפון,
כמו בצפת או באילת .ראייתו ,שמרן רבי יוסף קארו זצ״ל היה גר בצפת ,ובודאי
עמד בתפילה לצד דרום ,ובכל זאת פוסק כך .ולי יש הרהור בדבר ,כי מרן פוסק
בברכת כוהנים :אלו תיבות שהכוהנים הופכים בהם לדרום ולצפון ,ואם הוא
עמד לצד דרום יותר נראה ,שיהפכו לצד מערב ומזרח ,לכוון שהקהל עומד .ואם
נאמר ,שמרן פסק עבור רוב היהדות ,שהיתר ,מערבה לארץ ישראל ,בטלה גם
ראיתו זאת שם מהברנו)סימן מ״ד(.
ה .מובאת שאלה מענינת מאד :נער הזיק לחברו ,ואביו לקה מקופת החסכון
שלו ,שהיתר ,מופקדת בבנק .האם כדין שילם ,או הורי המזיק יכולים לתבוע הזרה
מן הניזק ,מכיון שהקטן אינו בר תשלומין .מכמה טעמים פוסק הרב ,שאין הניזק
מהויב לההזיר למזיק .הורי המזיק הענישו את בנם בממונו ,כמו שמותר להם
ומהוייבים להענישו בגופו ,ואולי גם חייב הקטן לשלם לצאת ידי שמים .ועל
טעם אחרון זה יש אולי להעיר מדברי תום /שרבא לא קבל חזרה דיכרי דאיגנבו
ליה במחרת ,הואיל ונפק מפומיה דרב ,שבדמים קננחו ,ואומר תום /אף על פי
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבקלב״מ יש חיוב לשלם לצאת ידי שמים ,פה הגנב לא רצה להחזיר אלא אם
חייב בדיני אדם )סנהדרין ע״ב( .ולפי זה ,אם יגדל הקטן ואינו רוצה לשלם לצאת
ידי שמים. ,על הניזק להחזיר לו את הכסף ,אלא אם נאמר שרבא לפנים משורת
הדין עבד ,לא רק שפסק כרב ,שאפילו בעין אין מהזירים מה שנגנב במחתרת,
אלא גם שלא רצה לקבל ,אם הגנב אינו מוכן לצאת ידי שמים או לדעה ,שבלצאת
ידי שמים ובקלב״מ מהני תפיסה ׳)סימן ם״ד(.
•ו .אחד התקשר בשרוכים עם בת מעלית הנוער; היא הרדית ,התחנכה
במוסד חרדי ,אך נודע לחתן לפני קביעת זמן החתונה ,שאמה של חכלח חיא
גיורת ,והשאלה היא ,אם מותר לבטל את השדוך ,ואם בת גיורת זח פגם .במקרה
דנן פוסק הרב ,שאל לו לבחור לבטל את השדוך .ברם ,ברצוני להתעכב על עצם
הנושא .הרב מביא בין הראיות ,כל המומים הפוסלים בכוהנים פוסלים בנשים
)ש״ע אהע״ז סי׳ לט סעיף ד( ,וכהן אסור בגיורת .ולא הבנתי כלל את הקשר.
שם מדובר במומים גופניים ,הפוסלים את הכהן לעבוד עבודה ,ומומים אלה הם
טענה בפי הבעל ,שקדש ע״מ שאין לה מומין ,ומה לכך לדין גיורת ,ואם כי הרב
בעצמו מחלק בין הנידון דידן לבין המאמר :כל הפוסל ,אך גם ההוד! אמינא לא
ברורה לי.
ברם ,לא זה העיקר .כמפקח בעלית הנוער הייתי מצוי אצל שאלות אלה
וכדומיהן .נערה ממשפחה לא דתית התחנכה במוסד ,ללא ספק בת נדה ,וללא
ספק זה פגם .בחור דתי התקשר אתה ,ונודע לו שהיא בת נדה .יודע אני —
ומשום כבוד הבריות אינני מביא שמות להוכיח את דברי — שהבחור שאל את
החזון איש זצ״ל ,וזה אמר לו בפירוש ,לא להרתע מהשדוך .נתאר לעצמנו ה״ז,
שהיד .פוסק אחרת ,לגבי בת נדה כמו לגבי גיורת או בת גיורת ,הרי בכך אנו
דוחפים במו ידינו את הנערים •והנערות מבתים חופשיים ,שקבלו חנוך דתי
ורוצים לחיות חיים חרדיים ולהקים בית נאמן לה׳ ולתורתו ,באמת תבנין מהיהדות.
לא תישאר להם ח״ו ברירה ,אלא לחפש בן או בת זוג ,אשר אינם מכירים בפגם
כלל ,לא של בת נדה ולא של חלול שבת וטהרת המשפחה .אמנם לגבי ממזר כך
הדין ,אבל לגבי פגמים והיתר התון ,יש לקרב ולא לרהק ,ובפרט בדור אחרי
השואה; נראה לי שפד .חייב לבוא פסק מפורש ,שכיום ייחום עצמו קובע ,אם
יש רק היתר חיתון מדאורייתא וכדברי רבי יהודה :לקרב אבל לא לרחק )עדיות
ה ,ז( וכדברי הרמב״ם :משפחה שנטמעה •נטמעה )הלכות מלכים יב ,ג(
)סימן ם״ו(.
ונסיים בעניני אגדה והשקפה .ההקדמה לספר כמד .חלקים לה .המחבר פותה
בבחירת עם ישראל וארץ ישראל .המקורות ,עליהם הוא מסתמך בהרצאתו ,עשירי
הכמות והאיכות ,מהתנ״ך ,גמרא ,מדרש ,זוהר ,ספרות החסידים ,כמו פרור בעל
התניא ושפת אמת ,ספרי המהר״ל מפראג ,כתבי הרמב״ם ,שאילתות רבי אחאי גאון,
הזון איש ועוד .כרוב בקיאותו בספרות השו״ת ,כן ידענותו בספרות הדרוש
והמחקר .אגב כך מעיר בהערות להקדמה על ההבדל התהומי בין תורת הבהירה
של היהדות לבין — להבדיל אלף הבדלות — תורת הגזע של הסיטרא אחדא,
€2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כנראה כדי להשיב לטענה המרושעת והאוילית של השופט כהן .וכמובן ,שההבדל
גלוי ומאיר עינים ללא צורך בפלפול ודוהק ,וכדברי הרב :הבחירה מטילה חובות
מוסריות רבות ערך ,ולא הפקת מעמד עליון ותועליות חומריות ,או גאוה לאומית
ריקד .חסרת מעשים טובים ,קבלת גרים מוכיחה את ההבדל .יורשח לי להוסיף,
שאולי ההבדל עוד גדול יותר .רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן
אפקוד עליכם את כל עונותיכם )עמוס ג ,ב( ,ודברי ישעיהו על עבד ה׳ :וה׳
הפגיע בו את עון כולנו )ישעיהו נג ,ו( .הבחירה הטילה ומטילה לא רק חובות
מוסריות ,אלא סבל אין קץ ,ייסורים וקדוש ה׳ על עם ישראל.
אח״כ מביע המחבר תודה לה׳ ,על שנתן לו כות לעמוד בייסורי השואה;
בהלק השלישי הוא מתאר את תוכן הספר ומבנהו ,בהלק הרביעי מציב הוא זכרון
עד לבני משפחתו ,שחלקם נספה בפורענות אירופה .החלק החמישי נכתב אחרי
נצחון מלחמת ששת הימים .הרב ,כמו כולנו ,מחפש כעין הסבר לצדקת הנצחון
הזח ,ע״פ מקורותינו .חשלום ,שישראל שאף אליו — גדול חשלום ,שאפילו
ישראל עובדים ע״ז ,איני יכול לשלוט בהם ,כדברי הז״ל; הדרך ארץ שנמצא
בישראל ,העובדה ,שיש רבים העמלים בתורה ,ודברי חז״ל :אלמלא דוד לא עשה יואב
מלהמה ,ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורח ,הם פתה להבנת מאורעות ימינו .ואולי
יש עוד סיבה :דורו של דוד כולם צדיקים היו וע״י שהיו בהם דלטורין היו
נופלים במלהמה ,אבל דורו של אהאב עובדי ע״ז היו• ,וע״י שלא היו דלטורין
חיו מנצחים )ירושלמי ריש פאה וראה משך הכמה לדברים כ ,א( .מתוך ברור
סיבות חנצחון בא הרב להבעת תקוה ,שתתעורר •נקודת האמונה בלב כל יחודי.
בתשובה אחת עומד הרב על נוסחאות תפילה ,ומעיר ,שבשיר הייחוד יש לומר
בארץ ישראל :ואנחנו על אדמה טהורה .לעומת זה סובר ,שגם כיום בזמר של
שבת :ברוך א־ל עליון יש להמשיך לגרום :ציון עיר הנדהה ,מכיון שטרם זכינו
לירושלים חעתיקד .ונדחנו ממנה .תשובה זו נכתבה לפני חנצחון •וכבוש העיר
העתיקה ,ובהערה לתשובה זו בסוף הספר כותב ,שאולי כיום באמת יש להשמיט את
המלה :נדחח .ברם ,לענין נוסחי ברכות ותפילות קבועות ,הלילה לשנות כלל עד
שיעמוד כחן לאורים ותומים .כידוע שאלת שנויים נוסחאות תפילה עוררה פולמוס
חריף אחרי הנצהון ,ולא אכניס ראשי בין ההרים; למרות שהרב כתב בתשובה
״לכן כל יד לא תגע בקדושת הזמר״ ,לא הסם להציע שנוי קל לאור הנצחון;
זמר אינו תפילה שתקנות אנשי כנסת הגדולה; ושמא יש עוד תפילות או זמירות,
הניתנים לשנוי קל ,כדי ויבטאו את המיית רוחנו כיום ,כמובן תוך התחשבות,
שמקום המקדש עוד בידי זרים ׳)סימן מ״ב(.
ואני מאחל להרה״ג מוהר״ר ר׳ יהושע משה שליט״א ,שיפוצו מעיינותיו
החוצה יפסוק לנו דין תורה ויזכה להוציא עוד ספרים לאור ,ללמוד וללמד ,לשמור
ולעשות ,על אדמת הקודש בשלום.
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
רבנו מ ש ה בו נ ח מ ן
מאת הרג חייפ דוג שעוועל
רבנו משח בן־נחמן ,תולדות חייו ,זמנו וחיבוריו ,מאת הרב
דוב שעוועל ,הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ״ז.
חיים
מדרכם של חוקרי ההיסטוריה בכלל ,ושל הוקרי תולדותיהם של אישים גדולים
בפרט ,לחקור בעיון רב ספרים ידועים ובלתי ידועים שנכתבו בתקופה הנדונה
במחקרם ,ובמיוחד את כל הספרים שנכתבו ע״י האישיות העומדת במרכז המחקר.
כאשר מדובר באישיות רבנית זוכים ספרי הרב הנדון ,חידושיו בהלכה ובאגדה,
תשובותיו ומכתביו לעיון ולבדיקת כל נקודה מעגיגת ,כגון דרכו בלימוד ,יחסו
לרבנים קודמים ,קשריו עם רבני תקופתו ועוד ועוד.
אך קיים חסרון מכריע בעיון בזה כשהמדובר בתולדות גדולי ישראל .אמנם
החוקר קורא ספרים רבים ,חידושי חלכד .ואגדה ,תשובות ופסקי הלכח ,אך אין
הוא מעונין ב״קנים ופתחי נדה״ של גדול ישראל זה חמשמש נושא למחקרו ,אלא
דוקא ב״פרפראות״ ,בנקודות היסטוריות וברמזים על אישיותו של הרב .אין
עיונו אפוא בגדר לימוד תורה לשמה .כמובן ישנם סיכויים שמתוך שלא לשמה יבוא
לשמה ,אך על כגון זה נאמנים עלינו דברי בעל מסילת ישרים )פרק טז( ״אך עכ״פ
מי שלא הגיע עדיין מתוך שלא לשמה אל לשמה ,הרי רחוק הוא משלימותו״ ,ואולי
דוקא החסרון הזה— ״לימוד שלא לשמה״— הצמיח מחקרים פסולים כה רבים
בהיסטוריה של עם ישראל וחכמיו.
וקיימת דרך אחרת ,הדרך הארוכה והקצרה .היסוד כאן הוא לימוד תורה לשמה,
לימוד תורה המעשיר את הלומד בדרך אגב בידיעות היסטוריות .אמנם אין דרכו
של כל תלמיד חכם לשים לב לפרטים ההיסטוריים בהם הוא נתקל בלימודו ,אך בכל
זאת תמיד היו גדולים שהבהינו בהם .אחד מחשובי הוקרי תולדותיהם של גדולי
ישראל ,שזכה לגלות נקודות היסטוריות וביבליוגרפיות רבות מתוך לימוד תורה
לשמה היה החיד״א זצ״ל ,בעל ״שם חגדולים״ .מספרים על חחיד״א ,שכתב את הספר
״שם הגדולים״ במשך ימים מעטים .אמנם קשה לקבל אגךה זו כפשוטה ,אך מסתמא
יש גרעין אמת בסיפור זח :בעל ״שם חגדולים״ לא בא במיוחד לעשות מחקרים
על תולדות גדולי ישראל וספריהם ,אלא ספרו הנפלא היה תוצאה של לימוד תורה
במשך עשרות שנים.
בסוף שנת תשכ״ז הופיע הספר ״רבנו משה בן־נחמן ,תולתת חייו ,זמנו
וחיבוריו״ מאת הרב חיים דוב שעוועל שליט״א ,אחד מחשובי הרבנים שבארצות
הברית ,דומני שחמחבר זכה לרבר גדול :הוא לא הלך בררך חחוקרים הקוראים
ספרים בכוונה מראש לשאוב יריעות הסטוריות מתוך הספרים .הרב שעוועל עוסק
זה שנים רבות בלימורם של ספרי הרמב״ן — פירושו לתורה ולאיוב ,דרשותיו,
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספריו ההלכתיים ,אגרותיו ושיריו .בשנים האחרונות הוציא הרב שעוועל כמה
ספרים חשובים ,ביניהם מהדורה מדויקת של פירוש הרמב״ן לתורה עם ביאורים
ובירור מקורות ,ואחרי כן שני כרכים של ״כתבי הרמב״ך בלווית הקדמות וביאורים
הדרושים להבנת דברי הרמב״ן .לימוד אינטנסיבי זה של דברי הרמב״ן העשיר את
הרב שעוועל בידיעות היסטוריות רבות על תולדות חייו של הרמב״ן ,רבותיו,
חבריו ותלמידיו ,על בעיות תקופתו וצרות דורו ועל הספרים הרבים שחיבר.
ידיעות מעגינות וחשובות בתולדות רבנו משה בךבחמן גתגלו לרב שעוועל אגב
הלימוד וכתיבת הביאור לספרי הרמב״ן .בכתיבת ספרו החדש על תולדות הרםב״ן
הוסיף המחבר ,כמובן ,פרטים שמצא במחקרים אחרים בעבינים שובים ,אך יסודו
של הספר הוא תוצאת לימודו בספרי הרמב״ן במשך שנים.
אמנם גשמעו דברי ביקורת על מהדורת פירושי הרנלב״ן של הרב שעוועל —
אבל מאידך אין להתעלם מהצדדים החיוביים שבמפעל
ואכן יש מקום לביקורת
הזה הנעשה כולו על ידי יתיד .נקדם אפוא בברכה את ספרו החדש של הרב שעוועל
על רבנו משה בן־נחמן ,תולדות חייו ,זמנו וחיבוריו ,אף שיש להעיר על כמה עדנים
שבספר ,לבקר מסקנות ולהוסיף עיונים במקומות שהמחבר קיצר.
בשני הפרקים הראשונים מסביר המחבר את ״הרקע הכללי״ ואת ״הםביבח
הרוחנית״ בהם חי הרמב״ן בעיר מולדתו גירונדה ,הנמצאת לא רחוק מהעיר
ברצלונה שבצפון מזרח ספרד .אחר כך בא פרק על ״ראשית פעולות״ ,על משפחתו
של הרמב״ן ,חינוכו ופרנסתו .בפרקים הבאים מביא המחבר חומר רב על רבותיו
של הרמב״ן ,תבריו ותלמידיו .כאן מגלה המחבר בקיאות בתולדות רבנים רבים
שאתם היו לרמב״ן קשרים כתלמיד ,כחבר או כרב .בסוף הספר מוסיף המחבר
״רשמים מביקור בעיר גירונדה״ ,ביקור שאותו ערך לפני כשנה ,בלווית תמונות
מהרובע היהודי והבית המיוחס לרמב״ן.
חשובים ומעניגים המקורות והידיעות על רבותיו של חרמב״ן ,במיוחר על
רבי יהודה בר יקר ,רבו המובהק ,תלמידו של הריצב״א מדמפייר ,אחד מבעלי
התוספות * .רבו של הרמב״ן היה גדול גם בחכמת הנסתר ,ולכן אין להתפלא על
כך שגם הרמב״ן עסק בתורת הקבלה ואף הזכיר בספריו פירושים רבים ע״פ תורת
הסוד ודרר האמת .אמנם לא הרבה ידוע על ימי נעוריו של הרמב״ן ,אך מסתבר
שכבר אז הכיר הרמב״ן שיטות שונות בלימוד התורה — שיטתם של גדולי ספרד,
שיטתם של בעלי התוספות ושיטתם של בעלי הקבלה.
נעבור להלן על כמה נקודות הנדונות בספר על הרמב״ן.
1הרב שעוועל מזכיר פירוש תפילח שחיבר ר׳ יהודה בר יקר ,רבו של הרמב״ן )עמ׳
מא( ,אד מציין שאינו יודע איד קטעים שלמים מפירוש זה — הנמצא עוד בכתב יד —
הגיעו לפירוש ״עץ יוסף״ הנדפס ב״אוצר התפלות״
)שם ,הערה .(14עכשיו הוציא
הרב שעוועל פירוש לתפילות ראש השנה מתוך כ ת ב היד הנ״ל ב״הדרום״ ,חוברת
כו ,ניו-יורק תשרי תשכ״ח ,ושם בעמ׳ 10הוא כותב שמצא בנתיים שבספר אבודרהם
מובאים חלק מפירושי התפילה הנ״ל ומשם לוקחו הפירושים המובאים ב״עץ יוסף״.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
איפה כתב הרמב״ן את פירושו לתוהה 7
זיהוי התקופה ,בד ,כתב הדמב״ן את פירושו לתורה ,חשוב להבנת הפירוש
ולהערכת מקומו בין ספרי הרמב״ן השונים .לכן אין פלא שהרב שעוועל דן בשאלה
זו כבר לפני כעשר שנים ב״מבוא״ להוצאת פירוש הרמב״ן לתורה )ירושלים
תשי׳׳ט( .שם כתב הרב שעוועל שהרמב״ן חיבר את הפירוש הזה בערוב ימיו.
לפי דעתו יש הוכחה לכך ״שספר בראשית היה כבר אתו בכתובים כשהגיע לאיץ,
והוסיף ותיקן בו לפי מה שראה עתה בעיניו״ )עמ׳ .(8להלן סובר המחבר
״שפירושו על ספר במדבר — וכן על ספרי ויקרא ודברים — נכתב בארץ״ )שם
עמ׳ .(9על דעה זו חוזר הרב שעוועל עכשיו בספרו החדש )עמ׳ קמד—ה( .דעה
כעין זו על זמן כתיבת פירוש הרמב״ן לתורה הובעה כבר לפני יותר ממאה שנה
ע״י ההסטריון ד״ ד גרץ .לפי דעתו של גרץ היתה לרמב״ן כוונה מיוחדת לגמור
את פירושו לתורה אחרי שהגיע לארץ ישראל ,וזאת משום שכאשר נפגש הרמב״ן
עם יהודי המזרח נוכח לדעת שליהודים אלה חסרה הבנה בפרשנות המקרא .מובן
שהרב שעוועל אינו נזקק לטענתו הבלתי מבוססת של גרץ ואף אינו מזכיר את
דעתו של גרץ על זמן כתיבת הפירוש לתורה ,אך למעשה מסקנתו אינה שונה
מזו של גרץ.
2
נבדוק עתה את הוכחותיו של הרב שעוועל לטענה שלפיה כתב הרמב״ן חלקים
גדולים מפירושו לתורה אחרי שהגיע לארץ ישראל בשנת ה׳ אלפים עשרים ושבע.
מעל לכל ויכוח עומדת העובדה שהרמב״ן הוסיף ענינים אחדים לפירושו אחרי
שהגיע לארץ ישראל .על כד מעידים דבריו •בפירושו לבראשית לה ,טז בדבד
מקומו של קבר רחל :״זה כתבתי תחלה ,ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים,
שבח לא־ל •הטוב ומטיב ,ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל״.
פסקה זו — וכן הוספת הרמב״ן בסיף פירושו לתורה על דבריו לשמות ל ,יג
מצביעה על הוספות בתוד הפירוש ,אך מאידד יש כאן הוכחה ברורה שלכה״פ
הפירוש לבראשית ושמות נכתב כבר בהגיע הרמב״ן לארץ ישראל .לעומת זה מציין
הרב שעוועל רמז לכך שהפירוש על ספר במדבר נכתב בארץ.
נביא את דברי הרב שעוועל בלשונו־ הוא:
״עוד מצאתי רמז כזה בפרשת מסעי )לח ,יג ,ד״ה את שלש הערים( ,שכתב:
ומלכי ארץ כנען מלכי עיירות ,לכל מושל עיר יקראו לו מלך ,כאשר אתה
רואה :מלך ירושלים אחד ,מלד חברון אחד …וביניהם מהלך חצי יום,
וכן הזכירו חכמים בין בית־אל לעי ארבעה מילין …לזו מלך ולזו מלך״.
1י
! 7, 3. 152 2ות&פ 218 1863,נ!61ב10111;6 (161: .111(1611, 1ב2612 : 06501־. >31מ .־.01
ד״ר גרץ מתייחס בדרך כלל בצורה בלתי אוהדת לרמב״ן ,ובמיוחד לפירושו לתירר־.,
בנסיונותיו למעט את דמותו של הרמב״ן ,מגיע גרץ לפעמים לידי גיחוך .מדברי הרמב״ן
בסוף מכתבו לבנו ,בהם ביקש להודיע לגיסו שקרא על הר הזתים מול הר חבית את
החרוזים שחיבר גיסו ,מוכיח גרץ שהרמב״ן לא היה מסוגל לחבר בעצמו שיר ציון)עמ׳
,151ושם בהערה .(1מעשה החסד של הרמב״ן שהודיע שלא שכח לקרוא גם את
חרוזי גיסו כאשר עמד מול הר הבית ,מנוצל ע״י גרץ לנגח את הרמב״ן.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המדייק בלשונו של הרמב״ן ירגיש בהבחנה שבהערכת שני מרחקים .על
המרחק שבין בית־אל לעי ,ערים שהיו חרבות בימיו ,הביא מאמר חז״ל,
ואילו על המרחק שבין ירושלים וחברון הוא כותב :״ביניהם מהלך חצי
יום״ .והנשמע מלשונו שכבר עבר כברת ארץ זו בדרכו מירושלים ,כשהלך
להשתטח על קברי אבות שבחברון .ומכאן יש להסיק שפירושו על ספר
במדבר נכתב בארץ ,וכן גם ספרי ויקרא ודברים ,כפי מה שעולה מתפלותיו
לסוף ספר ויקרא :״ונשלם ספר תורת הכהנים וקרבנותן ומצוותן ,ישובב
א־ל עליון דברים להויתן ,לויים לשירן וכחנים לעבודתן וישראל אל נוח
איתן ,עינינו תראנה ירש? ים גינת ביתן…״ ובסיומו לספר במדבר :״ונשלם
ספר הפקודים ודגלי הצבאות …וכאשר עשה עם אבותיגו הגדולות והנוראות
יהיש בימינו קץ הפלאות .יבנה הבית והלשכות וגבול לפני התאות ,ויכין
שם לבית דוד כסאות ,ועינינו רואות…״ .מדברים אלה עולה הד ברור
מהגיגי נפשו של רבינו שעה שעמד בשערי ירושלים והתחנן ,בקריעת
בגדו ומעילו ,לבקר בהיכל ה׳ החרב ומקדשו השמם.
עד כאן דברי הרב שעוועל ב״מבוא״ ל״פירושו של הרמב״ן לתורה״ ,ודברים
אלה מופיעים עכשיו שוב בספרו החדש )עמ׳ קמד—ה(.
נדמה לי שבדברים אלה אין משום הוכחה .מדברי תפלותיו בסיום ספרי ויקרא
ובמדבר בודאי אין להסיק שום דבר .האמנם לא היה הרמב״ן מסוגל לכתוב דברים
אלה בארץ ספרד? האם התפלה ש״יבנה הבית והלשכות …ועינינו רואות״ אינה
מתאימה אלא לשעה בה עמד הרמב״ן בשערי ירושלים?
גם ההוכחה מפרשת מסעי אינה עומדת במבחן .אמנם יפה מדייק הרב שעוועל
בדברי הרמב״ן ,בציינו שהרמב״ן הביא מאמר חז״ל לגבי חמרחק בין בית־אל
ובין חעי ,בעוד שעל חמרחק בין ירושלים וחברון כתב ״שביניהם מהלך חצי יום״,
אבל אין להוכיח מכאן שהרמב״ן כתב דברים אלה אחרי שכבר הלך מירושלים
לחברון ונוכח לדעת שזה חמרחק בין שתי ערים אלו .הרמב״ן מסתמך כאן על
פירושו־הוא בתחלת פרשת חיי שרה )כג ,ב( ,בו ד״וא מוכיח ,ע״פ פסוקים )יהושע
כ ,ז; כא ,יא( ,שהברון קרובה לירושלים ,בניגוד לבאר שבע .וזה לשונו :״ושם
]בבאר שבע[ נצטווה בעקדה ,ועל כן שהה בדרך שלשה ימים ,שארץ פלשתים
רחוקה מירושלים ,שאלו חברון בהר יהודה הוא ,כי כן כתוב ,וקרוב לירושלים״ .3
דומני שאין לקבל את הוכחותיו של חרב שעוועל .יתר על כן — אפשר
להוכיח מפירושו של הרמב״ן לתורה שפירוש זה לא נכתב בארץ ישראל .אציין
את דברי הרמב״ן בפרשה האחרונה של הספר האחרון ,היינו דבריו הבאים כמעט
בסוף פרשת וזאת הברכה .כידוע הגיע הרמב״ן לארץ ישראל דרך העיר עכו ,משם
3
כר כתב הרמב״ן בפירושו לספר בראשית ,עליו מודה הרב שעוועל שנכתב בחוץ לארץ.
ידיעה גאוגרפית נוספת על הברון נמצאת בפירוש הרמב״ן לבראשית יב ,ו :״הברון
רחוקה מן הירדן״ .בהקשר זה יש לתמוה על הפירוש המובא ב״שפתי חכמים״ )השלם(
בראשית יט ,א שהברון קרובה לסדום והמרחק ביניהן אינו רק מיילד שעות אחדות
בהליכה רגילה.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
נסע לירושלים •ואחר זמן קצר חזר לעכו ,עמד שם בראש הישיבה ונפטר שם
כעבור שלוש שנים .והנה ,בפרשת וזאת הברכה )לג ,כה( דן הרמב״ן במקומה
של נחלת אשר .בקשר לזה הוא מציין שהעיר עכו המוזכרת בשופטים א ,לא
נמצאת על יד הים הגדול ,והוכחה לכד הוא מביא מדברי חז״ל :״כמו שאמרו
בראשונה עלו עד עכו ובשניה עד יפו״ )מדרש רבה ,דברים פרק כג וירושלמי
שקלים פרק ו ,הלכה ב( .אין להעלות על הדעת שחרמב״ן היד ,טורח להביא
הוכחות מחתנ״ך ומדברי חז״ל לכך שעכו נמצאת על שפת הים התיכון אילו כתב
את דבריו בארץ ישראל ,כל שכן בשבתו בעכו ,שהרי כנראה רק בשובו מביקוריו
בירושלים ,בית לחם וחברון מצא הרמב״ן אפשרות להמשיך במנוחה יחסית
בלימוד חתורה ,בחוראד ,ובכתיבת חיבוריו .
הוכהה נוספת לכך ,שהרמב״ן כתב את פירושו לספר דברים בעודו בחוץ
לארץ ,אפשר לראות בעובדה שהיה לרמב״ן ספק לגבי השאלה למה נבחר הר
גריזים כמקום של ברכה ואילו הר עיבל כמקום של קללה ואלה דבריו )דברים יא,
כט( :״ויתכן שהיה הר גריזים לדרום שהוא הימין והר עיבל לצפון שגאמר מצפון
תפתח הרעה״ .האם אפשר להניח שהרמב״ן כתב דברים אלה אחרי הג?עו
ארצח 1אין לחניח שתושב הארץ — אף אם עדיין לא ביקר במקומות האלה —
יכתוב כך ל.
6
6
4
מסקנת רוב החוקרים שהרמב״ן הגיע לארץ ישראל דרך עכו וכן חזר לשם אחר ביקור
קצר בירושלים ,בית לחם והברון .ראה דברי המהדיר ב״מחקרים ועיונים״ לשאול חנא
קוק ,חלק ב )תשכ״ג( עמ׳ ,133הערה .42
5
הוכחה אחרת שהעיר עכו נמצאת על שפת הים מביא הרמב״ן בחידושיו לגיטין ז ע״ב.
6
גם אין להביא הוכהה שהרמב״ן כתב את פירושו לתורה בארץ ישראל מדבריו על ויקרא
כו ,ל ב :״וכן מה שאמר כאן ,ושממו עליה אויביכם׳ היא בשורה טובה מבשרת בכל
הגליות שאין ארצנו מקבלת א ו י ב י נ ו . . .כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון
וכולם
משתדלים להושיבה ואין לאל ידם״ .המקור לדברי הרמב״ן בתורת כהנים
)מובא בפירש״י כאן( ובדברי הרמב״ן אין רמז לנסיונו האישי כאשר ראה בעיניו־הוא
החורבן בארץ בעקבות שלטון המונגולים .וראה ״תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל״
לפרופ׳ שמואל קליין )ת״א תרצ״א( עמ׳ ,151הערה 8על דברי הרמב״ן הנ״ל ועל מקום
כתיבתם.
ד
בפרק ״הערות
לביבליוגרפיה של הרמב״ן״
)עמ׳
(441
מוכיח
גרץ שעלייתו של
הרמב״ן לארץ ישראל היתה בעל כרחו של הרמב״ן כתוצאה של צו הגירוש שהוצא נגדי
בעקבות עמדתו התקיפה בויכוח הפומבי עם ראשי הכנסיה .בהקשר זה מצטט גרץ מתוך
מכתב של הרמב״ן המופיע — לפי גרץ — בהתחלת פירושו לתורה)2 211561-ו££1ת £מ11
ינ13מ6ות1ת00־ו01ו13101ת ?0בת6ח(.. :אני הגבר ראה עניי ,גליתי מעל שולהני הרחקתי
אוהב
ורע…עזבתי
את ביתי נטשתי
את
נחלתי,..״.
לכאורה יש כאן הוכחה
שהרמב״ן כתב את פירושו לתורה ו/או הקדמתו לפירוש אחרי עלייתו לארץ ,אך
לאמיתו יש כאן אי־דיוק של גרץ .אין מכתב כזה בהתחלת הפירוש לתורה והציטטה
הנ״ל לוקחה כולה מ״תפילה על חרבות ירושלים״ .תפילה זו של הרמב״ן נדפסה
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נראה שגם הרב שעוועל איננו בטוח כל כך בענין זה .בניגוד לדבריו במבוא
לפירושי הרמב״ן לתורה ,שהופיע בשנת תשי״ט ,ובספרו החדש ,שהופיע בשנת
תשכ״ן ,אנו מוצאים שבכרך הראשון של ״כתבי רבינו משה בן נחמן״ ,שיצא
בשנת תשכ״ג ,מתקרב הרב שעוועל לסברה שחרמב״ן גמר את פירושו לתורה עוד
לפני עלייתו לא״י .אמנם הדבר לא נאמר שם בפירוש ,אך זה מתברר מהסברו של
הרב שעוועל ב״מבוא לדרשת הרמב״ן על דברי קהלת״)עמ׳ קעו—קעח( .את הדרשה
על דברי קהלת דרש הרמב״ן ״במדינת גירונה בבית הכנסת כשנדר לאביר יעקב
לעבור לארץ ישראל״ ,ככתוב בראש כתב יד של הדרשה .מזה מסיק הרב שעוועל
שהרמב״ן דרש את הדרשה בחג הסוכות שלפני עלייתו ,או שנה לפני כן .מאידך
מציין הרב שעוועל :״ועוד נעלה מכל ספק הוא שבאותו זמן כבר היו כל ספרי
רבינו בכתובים .רק עובדה זו מסבירה לנו משום מה מרובה כל כך הרמוז שבספר
זח ,עד שבמקומות אחדים אי אפשר לעמוד על בוריים בלי להיעזר בדבריו שבשאר
כתביו ,חיינו מפירושו לתורח ,מחקדמתו לספר איוב…״.
כל הדברים הנ״ל מעידים אפוא על כך שהרמב״ן כתב את רוב פירושו לתורה
בעודו בחוץ לארץ .הדגשותיו ,חחוזרות שוב ושוב בפירושו ,על מקומה המיוחד
של ארץ ישראל ,על קדושת ארץ ישראל ועל חחיוב לגור בה אינן מלמדות שחרמב״ן
כבר היה אז בארץ האבות ,ואין להסביר את דבריו הרבים בנושא זה ע״י הסברים
חקשורים בעלייתו לארץ ישראל וחייו בה .אם בכלל קיים כאן קשר ,יש לייחס לו
משמעות הפוכה מזו :שאיפותיו והשקפותיו של הרמב״ן ביחס לארץ ישראל הן
חגורם שחביא לעלייתו לארץ ,חרף המצב הקשה ששרר בה באותה תקופה.
דברים רבים בספרי חרמב״ן ,שנכתבו ,ללא ספק ,לפגי עלייתו לארץ ישראל,
מצביעים על חחשיבות שחרמב״ן ייחם לארץ ישראל ,יישובה וקדושתח .נוסף
לדבריו הידועים בהוספה למצוות עשה ,מצוד ,ד ,על החיוב לגור בארץ ישראל
וליישבה גם בזמן הזה ,יש להזכיר את דבריו בחידושי הש״ם ,שבת קל ע״ב ,בענין
אמירה לנכרי במקום מצוח .חרמב״ן סובר שאין לחשוות שבות אחד לשני ודוחה
את החוכחה מדברי הגמרא האומרת )בבא קמא פ ע״ב( ״הלוקת בית בארץ ישראל
כותבין עליו אוגו ,אפילו בשבת״ .הוא כותב :״ולדידן לא קשיה ולא מידי ,דהתם
מצוח ותועלת לכל ישראל הוא שלא תחרב ארץ הקדושה״ .קניית קרקע מגוי
בדפוסים ישנים כהוספה בסוף פירוש הרמב״ן לתורה ,אך אין לתפילה זו קשר עם
הפירוש לתורה ובודאי אין לה קשר עם הקדמת הרמב״ן לפירושו.
ולטענתו של גרץ יש להעיר :ב״דרשה לרמב״ן לראש השנה״ מדגיש הרמב״ן שמצות
ישיבת ארץ ישראל הוציאה אותו מארצו ולכן עזב את ביתו ומשפהתו כדי להזור
להיק אמו .כאן מסביר הרמב״ן את עלייתו מתוך נמוקים דתיים לבד .מסתברת דעתו
של חרב ד״ר יצחק אונא ז״ל בספרו ״הרמב״ן חייו ופעולתו״ )ירושלים תשי״ד( עמ׳ 80
שאמנם דרש האפיפיור מאת המלך לגרש את הרמב״ן ,אבל המלך הסס ורצה להמתיק
את צו הגירוש ,אד יד הממרים היתה תקיפה ולכן ההליט הרמב״ן לעזוב את ספרד
ולעלות ארצה.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בארץ ישראל אינה אפוא רק מצוד -חשובה של יישוב הארץ ,אלא היא גם ״מצוד.
ותועלת לכל ישראל״ •ובכוחה למנוע את חורבן הארץ.
•
אף שראינו שהרמב״ן כתב את פידושו לתורה כמעט כולו בעודו בחח לארץ
יש להדגיש שאת פירושו לתורה כתב אחרי כתיבת רוב חיבוריו חאחרים .הנה
הוכחה אחת לכך שהרמב״ן כתב את פירושו לתורה אחרי כתיבת הידושיו למסכת
חולין.
8
במסכת חולין דף טן ע״ב והלאה מובאת המחלוקת בין רבי ישמעאל ורבי
עקיבא לגבי דין אכילת בשר עם כניסת בני ישראל לארץ .לדעת רבי ישמעאל
נאסרה אכילת בשר תאור ,במדבר ,אך הותרה בשעת הכניסה לארץ ,ולדעת רבי
עקיבא הותרה אכילת בשר נחירה במדבר ,אך נאסרה בשעת הכניסה לארץ .בפירושו
לתורה ,ויקרא יז ,ב ,מביא הרמב״ן סעד לשיטת רבי ישמעאל מדברי המדרש
)דברים רבה ד ,ו( :״רבין אמרין הרבה דברים אסר אותם הקב״ה וחזר •והתירם
במקום אחר ,תדע לך אסר הקב״ח לשחוט ולאכול לישראל עד שיביאנו פתח אהל
מועד מנין שנאמר ואל פתה אהל מועד וגו׳ מה כתיב שם דם יהשב לאיש ההוא וגו׳
וכאן חזר •והתירו להם שנאמר בכל אות נפשך תאכל בשר מנין ממה שיקראו בענין
כי ירחיב ה׳ אלקיך״ .דברי מדרש רבה שזורים כתור פירוש הרמב״ן לתורה ,אך
בחידושיו למסכת הולין יז ע״א מובאים דברי המדרש כהוםפה וז״ל :״ואחר
שכתבתי כל זה מצאתי סעד לרש״י ז״ל במדרש אגדח באלה הדברים רבה רבנן
אמרי הרבה דברים אסר הקב״ה וחזר והתירן במקום אחר וכו׳״.
ישאל השואל :לשם מה יש צורך לדעת את הסדר הכרונולוגי של כתיבת
ספרי הרמב״ן? התשובה פשוטה :למשל ,על סמך הידיעה שרבנו משה בן מימון
כתב את ״משנה תורה״ שנים רבות אחרי שכתב את פירושו למשנה אנו מסיקים
שיש לראות את דבריו ב״משנה תורה״ כמשקפים את דעתו האחרונה .באותה מידה
חשוב לדעת שכתיבתם של חידושי הש״ם של הרמב״ן קדמה לכתיבת פירושו
לתורה .אך במקרה של הרמב״ן נודעת חשיבות לידיעת הסדר הכרונולוגי לא רק
משום שכך אנו יכולים לגלות מה היא דעתו חאחרונה ,אלא גם משום שכך נוכל
להסביר קשיים אחרים שאינם בתחום ההלכה דווקא.
לדוגמה :עיון בפירוש הרמב״ן לתורה אינו יעיל אם אינו כרוך בעיון בחידושיו
לש״ס; יש תועלת רבח בחיפוש אחרי הקבלות בין שני חיבוריו הללו .הנה ,בפרשת
יפת תואר )דברים כא ,יג( דן הרמב״ן בשאלה האם גם הביאה הראשונה אסורה
כל עוד לא נתמלאו הציוויים השונים שבפרשה ,בהתאם לנאמר ״ואחר כן תבוא
אליה ובעלתה״ ,או שמא אין הציוויים השונים חלים אלא אחרי הביאה הראשונה,
8
בחידושיו למסכת עבודה זרה ט ע״ב כותב הרמב״ן ששנת השמיטה תהיה שנת ארבעת
אלפים תתקפ״ג ) (4983ומזה משמע שבאמצע שנות העשרים לחייו עסק הרמב״ן כבר
בכתיבת הידושיו לש״ם.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והיא — הביאה הראשונה — אינה מותנית בתנאי מסוים .בעניין זד .מביא הרמב״ן
בפירושו לתורה את דברי הירושלמי ,המראים שיש כאן מחלוקת ישנה :״אבל•
ראיתי בירושלמי במסכת סנהדרין רבי יוחנן שלח לרבנין דתמן תרין מלין אתין
אמרין בשם רב ולית אנון כן ,אתם אומרים בשם רב יפת תואר לא הותרה אלא
בעילח ראשונד .בלבד ואני אומר לא בעילח ראשונה ולא שנייד .אלא לאחר כל
המעשים האלו״״ .בחידושי הש״ס למסכת קידושין ,כב ע״א ,נמצא דיון מקביל,
העוסק בשיטות השונות של הראשונים ,רבינו תם והרמב״ם ואף שיטת הרא״ם
בספר היראים .בהמשך הדברים אומר הרמב״ן :״ומורי נר״יו הראה לי מחלוקת
זה בירושלמי״.״ .לכאורה יש כאן מקום לתמיהה ,שהרי בחידושי הש״ם כותב
הרמב״ן שרבו הראה לו את הירושלמי ,ואילו בפירושו לתורה הוא כותב ״אבל
ראיתי בירושלמי״ .תמיהה זו תיעלם במקצת אם נתחשב בכך שאת חידושיו לש״ס
כתב הרמב״ן בעודו צעיר לימים ,כשעוד זכר בדיוק אילו חידושים שמע מרבו,
ואילו את פירושו לתורה כתב שנים רבות יותר מאוחר .
אגב :ברשימת המקומות בהם מוזכרים רבותיו של הרמב״ן בספריו המופיעה
עכשיו בספר ״רבנו משה בן־נחמן״ ,עמ׳ לט ,אין רמיזה לדבריו הנ״ל על קדושין
כב ע״א.
10
נזכיר שאלה נוספת הנדונה בספר ״רבנו משה בן־נחמך ,בפרק ״פרשן התורה״.
בפתיחה לפירושו כותב הרמב״ן שבדיוניו הוא יתייחס לפירושיו של רש״י בהערכה
גדולה ,ואילו לפירוש הראב״ע יתייחס ב״תוכחה מגולה ואהבה מסותרת״ .לעומת
זאת אינו מזכיר בפתיחה את הרמב״ם ,למרות שאת ספריו ובמיוחד את ספר מורה
נבוכים נזכרו הרבה בפירושו .הרב שעוועל משער ״שלכך לא הזכיר נקודה זו
בפירוש ,משום שלא רצה לגרום להגדלת המדורה שהיתה בוערת כבר באותו זמן
מסביב לספר זה .ולכן השכיל לעשות שלא קידש עליו מלחמה מראש ,אבל כשהגיע
בפירושו לאותן נקודות שדעתו אינה מסכימה עמהן לא נמגע מלהביע דעתו ברבים״
)עמ׳ קמח( .חסבר אחר לאי־הזכרת הרמב״ם השמיע הרב קלמן כהנא שליט״א
בערב עיון לקראת פתיחת שנת הרמב״ן ,שחתקיים אור ליום ז׳ אלול ב״מוסד
הרב קוק״ בירושלים .לפי דעתו של הרב כהנא אין לראות בפירושי חתורד ,של
הרמב״ם הנמצאים בספריו השונים פירוש הדומה לפירושי התורה של רש״י וראב״ע,
ולכן לא ראה הרמב״ן צורך להזכיר את הרמב״ם.
ואולי אפשר לצרף את שני ההסברים ,על דרך דברי הרמב״ן •בהשגותיו לספר
9
דברי רבי יוחנן נמצאים אצלנו בירושלמי מכות פרק ב ,הלכה ו .ביאור השיטות ראה
בפירושו של רי״פ פערלא לספר המצות לרב סעדיה גאון ,עשה עד.
10
הרמב״ן התייחס בחומרה רבה להבאת דברים שלא בשם אומרם שיש בה גם חשד של
לימוד תורה שלא לשמה .השוה דברי הרמב״ן בהקדמה לחיבורו ״דיני דגרמי״ :״פן
יחשדני שומע בהזכירי מקצת דברים שלא בשם אומרן ,כעוסק בהן שלא לשמן ,אני מנצל
עצמי כי לא כוונתי לסתמן ולהעלימך.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המצוות ,ש ד ש •שגי ס ע י ף כ ן :״ ל א א מ ר ו אין מ ק ר א א ל א כפשוטו ,א ב ל יש ל נ ו
מ ד ר ש ו עם פ ש ו ט ו ו א י נ ו יוצא מ י ד י כ ל א ח ד מ ה ם א ב ל י ס ב ו ל ה כ ת ו ב א ת ה כ ל
ויהיו ש נ י ה ם א מ ת ״ .פ ש ו ט ם ש ל ה ד ב ר י ם מ ל מ ד שחרמב״ן ר צ ה ל ה ז כ י ר ב מ י ו ח ד א ת
הפירושים לתורה ,כ ד י ״ ל צ א ת ב ע ק ב י ה ר א ש ו נ י ם א ר י ו ת ש ב ח ב ו ר ה ,ג א ו נ י ה ד ו ר ו ת
ב ע ל י גבורה״ .מ א י ד ך י ת כ ן ש ע מ ד ו ל פ נ י ה ר מ ב ״ ן ג ם שיקולים היגוכיים כ ש נ מ נ ע
ל ה ז כ י ר א ת ה ר מ ב ״ ם ב פ ת י ח ת פירושו לתורה ,ש ה ר י ה ז כ ר ת ש מ ו ה י ת ה מ ח י י ב ת א ו ת ו
ל ה ב י ע ד ע ה כ ל ל י ת על פירושי ה ת ו ר ה ש ב ״ מ ו ר ה נבוכים״ ,כ מ ו ש ע ש ה ז א ת כ ל פ י
פירושי ר ש ״ י ו ר א ב ״ ע .
כ א ל ה ו כ א ל ה העיונים ב פ ר ק ״ פ ר ש ן התורה״ ,ה מ ס י י מ י ם עם ס ק י ר ה על הפירושים
ש נ כ ת ב ו ע ל פירוש ה ר מ ב ״ ן ל ת ו ר ה כ ב ר ס מ ו ך ל ה ו פ ע ת ו ) ע מ ׳ ק נ ב ( .פירושי ה ר מ ב ״ ן
מוזכרים גם כ ב ר א צ ל ת ל מ י ר י ה ר מ ב ״ ן )שם •ובהערה .(65כ א ש ר א נ ו מציינים א ת
ה ש פ ע ת ו ש ל ה פ י ר ו ש ל ת ו ר ה ב ב ר ס מ ו ך ל ה ו פ ע ת ו ,אין ל ה ת ע ל ם מ א ו ת ם הפירושים
1 1
ה מ ש ו ל ב י ם ב ל י ציון ה מ ק ו ר ב ת ו ך ת י ב ו ר י ת ל מ י ד י ו ו ת ל מ י ר י ת ל מ י ר י ו .
על ספרי ההלכה של הרמב״ן
דיונים
רבים
מ ק ד י ש ה ר ב שעוועל ל ס פ ר י ה ר מ ב ״ ן
בתחום
ההלכתי ,בפרק
ה ש ב י ע י הוא דן ב ד ר כ ו ש ל ה ר מ ב ״ ן כ ״ ס ד ר ן ו פ ו ס ק ״ ו מ ס ב י ר א ת ת ו כ נ ו ש ל ״ ת ש ל ו ם
ה ל כ ו ת ״ ע ל מ ס כ ת ו ת נדרים ,בכורות ,ח ל ה ו ה ל כ ו ת נדה ,ש ב ו ב א ה ר מ ב ״ ן ל ה ש ל י ם
א ת ס פ ר י הרי״ף ע ל ה ה ל כ ו ת ה נ ו ה ג ו ת בזמן הזה .ל ה ל ן נ ד ו נ י ם ס פ ר ״ ת ו ר ת האדם״
ע ל דיני א ב ל ו ת ו ס פ ר ״ ש ע ר ה ג מ ו ל ״ ע ל כ מ ה ע י ק ר י א מ ו נ ה — ש כ ר ועונש ,ה ש א ר ת
הנפש ,עולם ה ב א ו כ ר .
בפרק
להשגות על
השמיני ,״ מ נ ן
לראשונים׳ /נדונים
ספרי הרמב״ן שנכתבו
כתשובה
ס פ ר י גדולי ה ר א ש ו נ י ם .י ו ת ר מ ש נ י ם ע ש ר ע מ ו ד י ם מ ו ק ד ש י ם ל ס פ ר
״ מ ל ח מ ו ת השם״ ,ש י צ א נ ג ד ה ש ג ו ת ר ב י נ ו ז ר ח י ה הלוי ע ל ס פ ר י הרי״ף .גם כ א ן יש
ש פ ע ש ל ה ב א ו ת ,ל י ד עיונים ב ש א ל ו ת ת ש ו ב ו ת ,כגון א י ־ ה ז כ ר ת ה ר מ ב ״ ם ב ס פ ר זה.
11
ראה ״ערוד לגר״ יבמות עו ע״ב )ד״ה אשה אין דרכה לקדם( שמקושית הרשב״א —
למה הגמרא מתירה מואביה משום שאשה אין דרכה לקדם ,שהרי במואב לא נכתב
החטא אלא משום ששכר את בלעם — משמע שהרשב״א הולך בעקבות פירוש הרמב״ן
לדברים כג ,ה הסובר שמואב חטא רק בענין בלעם ואילו עמון חטא בעניו לחם ומיס.
פירוש זה של הרמב״ן נתקבל כנראה אצל הרשב״א כפירוש בלעדי בפסוק עד שהוא
מקשה על הגמרא .וראה שם ב״ערוך לנר״ תירוצים של ה״פרשת דרכים״ )דרוש
עשירי( והידושי מהרש״א )סנהדרין קג ע״ב(.
גם הרב שעוועל בהערותיו לפירוש הרמב״ן מציין שהרשב״א הולך בעקבות פירוש
הרמב״ן .אך ראה סמ״ג ,ל״ת קיד המביא הפירוש הנ״ל בשם הרב ר׳ יוסי מקרטרש:
אבל במואב מפרש אח״כ טעם אחר ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור וכשם
שטעם זה למואב לבדו כך טעם ראשון לעמון לבדו״ .וכן בפירוש הריב״א פרשת דברים
ב ,כ ח :״ . . .לא יבא עמוני על דבר אשר לא קדמו זכו׳ ומואבי על דבר אשר שכר
עליך את בלעם״ עי״ש .לכן יתכן שהרשב״א לא הלך דוקא בעקבות פירוש הרמב״ן.
,72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ה מ ש ך פ ר ק זה מוזכרים ״ספר ה ז כ ו ת ׳ /שיצא ׳נגד ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד ע ל הרי״ף,
ו ״ ם פ ד ההשגות״ על ס פ ר המצוות לרמב״ם ,ב ו הגן ה ר מ ב ״ ן ע ל ד ר כ ו של ה ר ב
שמעון קיירא ב״הלכות גדולות״ ו ד ח ה א ת השגותיו ש ל ה ר מ ב ״ ם .ב ל י ס פ ק מ ה ו ה
ח ם פ ר חזח א ח ד מ ח ש ו ב י ספרי חרמב״ן ,חן מ ב ח י נ ת העיונים ב ה ל כ ה הן מ ב ח י נ ת
העיונים ב כ מ ה כללים יסודיים י בנוגע י ל ה ב ח נ ה בין דאורייתא ל ד ר ב נ ן ,ל א ו ש ב כ ל ל ו ת
ה ב ל ש ה מ ח ב ר ל א הזכיר א ת העיונים .הרבים ה נ מ צ א י ם ב ״ ס פ ר ה ה ש ג ו ת ׳ /
ועוד.
ו ה ס ת פ ק כאן בעמודים אחדים בלבד.
ב פ ר ק התשיעי דן הרב שעוועל בחידושי הש״ס ו ב ת ש ו ב ו ת ל ש א ל ו ת הלכתיות.
יפה עשה ה מ ח ב ר ש ב פ ר ק הזה נ ת ן רשימה ארוכה ש ל גאונים ו ג ד ו ל י הראשונים
ש ח ר מ ב ״ ן ח ל ק ע ל י ה ם לפעמים בחידושי הש״ס
1 2
.יחד עם ח ג נ ת ו ש ל ה ר מ ב ״ ן על
ת ו ר ת ם ש ל קודמיו ־־־ ולהגנה יזו הקדיש חרמב״ן ס פ ר י ם א ח ד י ם — אין הוא נ מ נ ע
מ ל ח ל ו ק ע ל קודמיו כ א ש ר פירושיהם אינם נראים לו .בחידושי ה ש ״ ס ד ו ה ה ה ר מ ב ״ ן
בעל ״הלכות
גדולות׳/
ר ב י נ ו ה א י גאון ,חרי״ף ועוד.
לפעמים
את דברי
הסברים
עמוקים ל ד ב ר י ה מ פ ר ש י ם הראשונים כ ת ב ה ר מ ב ״ ן
ליד
בחידושי הש״ם גם
ה ש ג ו ת ע ל ד ב ר י קודמיו .הרמב״ן ל א התנגד ,כ נ ר א ה ,ל ה ש ג ו ת ע ל פירושי הגאונים,
אך
דחה
חוא
עקרונית
את
הספרים ש ע י ק ר
מטרתם
היתד.
לסתור
את דברי
הראשונים .האם ר א ה כאן ה ר מ ב ״ ן בעיה ח י נ ו כ י ת ־ ה ש ק פ ת י ת ? ד ו מ נ י ש ח ס ב ר כעין
זה מ י י ש ב א ת ה ס ת י ר ה ח ק י י מ ת ל כ א ו ר ח בין ד ר כ ו ש ל ח ר מ ב ״ ן ב ״ מ ל ח מ ו ת השם״,
״ ס פ ר הזכות״ ו״ספר ההשגות״ ובין ד ר כ ו בחידושי הש״ם ו ב פ י ר ו ש ו לתורה ,שהרי
ב א ל ה ח א ח ר ו נ י ם מ ר ב ה ה ר מ ב ״ ן ל ה ש י ג ע ל קודמיו .א מ נ ם כ ו ת ב ה ר מ ב ״ ן ב ה ק ד מ ת ו
ל״ספר
ההשגות״ ״והנני עם חפצי וחשקי ל ה י ו ת ל ר א ש ו נ י ם
תלמיד …ל א אהיה
ל ה ם ח מ ו ר נושא ס פ ר י ם ת מ י ד ׳ /א ב ל ל מ ע ש ה מ ע ט ו ת ה ה ש ג ו ת ע ל קודמיו ב ח י ב ו ר י ו
המיועדים
״ ל ל מ ו ד זכות ע ל הראשונים״.
ב ד ב ר י ו ע ל הידושי הש״ס ש ל ה ר מ ב ״ ן ל א נ ג ע ה ר ב ש ע ו ו ע ל ב ש א ל ה מ ה י ה ד ר ד
האופינית
ש ל ח ר מ ב ״ ן בחידושיו ,ב מ ה הוא שונה מ ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת והאם ה ת ו ה
ה ר מ ב ״ ן ד ר ך מ י ו ח ד ת בלימוד ה ש ״ ס וםוגיותיו .ידיעותיו ה ר ב ו ת ש ל ה ר ב שעוועל
בספרי
ה ר מ ב ״ ן בודאי מ א פ ש ר ו ת ל ו ל ד ו ן
ב כ ה ו ח ב ל ש ל א עשד .ז א ת ״ .
בערב
העיון — ש ה ז כ ר נ ו כ ב ר ל מ ע ל ה — ע מ ד ה ר ב ש ע ו ו ע ל ד ו ק א ע ל נ ק ו ד ה זו ו ח ר ח י ב
א ת ה ד י ב ו ר ע ל ז כ ו ת ו ה ג ד ו ל ה ש ל הרמב״ן ,שחיה ה ר א ש ו ן ש ה ב י א בהידושי ה ה ל כ ה
א ת ד ב ר י ש נ י ב ת י ח מ ד ר ש ו ת כ א ח ד — ה״צרפתיים״ ,רש״י ו ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת מ צ ד
אחד ,וה״םפרדיים״ ,הרי״ף ו ה ר מ ב ״ ם מ צ ד שני .ב ת ח י ל ה ה ל כ ו ש נ י ב ת י ח מ ד ר ש ו ת
ה א ל ה כ ל א ח ד ב ד ר כ ו המיוחדת ,מ ב ל י שידעו זה ע ל זח ע ד ש ב א חרמב״ן ,ק י ר ב
12
ברשימה נפלה טעות דפוס ונשמטה שורה שלמה .מדוגמא ג ׳ י ־ ר ב י נ ו האי גאון — יש
קפיצה לדוגמא ה׳
-רש״י ואילו דוגמא ד׳ נעלמה ,כנראה הדוגמא מרבינו חננאל,
שחרי גם את דברי ר״ח דוחה הרמב״ן לפעמים ,כמו בחידושיו לשבת קכג ע״א :״ור״ח
פ י ר ש . . .וזה אינו נכון כלל״.
13
הרב ד״ר יצחק אוגא ז״ל בספר ״הרמב״ן הייו ופעולתו״ עמ׳ ,22ועני׳ 99-96מדגיש את
ההשיבות הגדולה לכללי הש״ם שבהידושי הרמב״ן לש״ם ומביא דוגמאות רבות לכך.
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ו ת ם זה ל ז ה והיו ל א ח ד י ם בידיו .ב ח י ד ו ש י הש״ם הוכיח ה ר מ ב ״ ן ש ג ם אם ה ג י ש ה
והשיטות ש ו נ ו ת א ל ה מ א ל ה ,ב כ ל ז א ת גם ה ד ר ך ה ״ צ ר פ ת י ת ״ וגם ה ד ר ך ה ״ ס פ ר ד י ת ״
ד ר ו ש ו ת ל ה ב נ ה נ כ ו נ ה ש ל ס ו ג י ו ת הש״ם.
ו א ו ל י יש ל ה ו ס י ף ע ו ד בקודה .ה ר מ ב ״ ן היה ,כידוע ,ל א ר ק איש ההלכה ,א ל א
גם איש ה ה ש ק פ ה ו ב ע ל מ ח ש ב ה י ה ו ד י ת מ ע מ י ק ה .א ו ל ם ה ר מ ב ״ ן ל א נ מ נ ע מ ל ד ו ן
בחיבוריו
ה מ ח ש ב ת י י ם ־ ה ע י ו נ י י ם ,כגון פ י ר ו ש ו ל ת ו ר ה ,ה ד ר ש ה ל ר א ש השגה ועוד,
גם ב ד ב ר י ה ל כ ה .ודומני ש ד ר כ ו ה כ פ ו ל ה מ ו ר ג ש ת ה י ט ב ג ם ב ס פ ר י ההלכה .גם ל ת ו ך
ב י ר ו ר ה ה ל כ ת י עשוי ה ר מ ב ״ ן ל ה כ נ י ס רעיון ה ש ק פ ת י .גם ר ב י נ ו תם ,הר״י ו ה ר ״ ש
היו ,כמובן ,ב ע ל י מ ח ש ב ה א ך הם ל א נ ה ג ו ל ה ב י א ע נ י נ י ה ש ק פ ה ב ת ו ך פירושיהם
או כ ת ו כ ח ה לשיטותיהם .ד ו מ נ י — ו י ש ל ה ד ג י ש ש י ש מ ק ו ם ל ב ד י ק ה י ס ו ד י ת ב ח נ ח ה
זו — ש ה ר מ ב ״ ן ש י ל ב ב ת ו ך חידושי ה ה ל כ ה ש ח י ב ר ר ע י ו נ ו ת ,ד ב ר י ה ש ק פ ה ו מ ח ש ב ה .
כ מ ו ב ן ש ד ב ר י ו ה ה ש ק פ ת י י ם ל א היו ה מ ק ו ר ל ם ס ק י ו ,א ך מ א י ד ך ל א נ מ נ ע ה ר מ ב ״ ן
ל ב ס ס א ת ד ב ר י ו ע ל י ס ו ד ו ת ה ש ק פ ת י י ם ת ו ר ת י י ם ב ד י ו נ י ו ההלכתיים.
נ ב י א גם כ א ן ר ק ד ו ג מ א ו ת א ה ד ו ת ה מ ר א ו ת א ת ש י ל ו ב הרעיון ב ת ו ך חידושי
ה ה ל כ ה א צ ל הרמב׳׳ן.
י ב י נ ו ת ם ה ת י ר ל נ ש י ם ל ב ר ך ע ל קיום מ צ ו ו ת ע ש ה שהזמן ו ר מ א ,אף ע ל פי
שאינן ח י י ב ו ת בהן ״ .ה ר מ ב ״ ן ,בתידושיו ל מ ס כ ת קידושין ל א ע״א ,טוען ש ל כ א ו ר ה
יש
ל ה ק ש ו ת ע ל ד ע ת ר ב י נ ו ת ם מ ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י ״ כ ל ה פ ט ו ר מן ה ד ב ר ו ע ו ש ח ו
נ ק ר א הדיוט״ ,ו ה ו א מ ש י ב :״ ה ת ם ש ע ו ש ה ד ב ר ש א י נ ו מ צ ו ו ה מ ן ה ת ו ר ה כ ל ל שהוא
כ מ ו ס י ף ע ל ה ת ו ר ה ,א ב ל מ י ש ע ו ש ה מ צ ו ת ה ת ו ר ה כ ת ק נ ן א ף ע ל פי ש ל א נ צ ט ו ה
ה ו א ב ה ם כגון נשים מ ק ב ל י ם ע ל י ה ן ש כ ר ״ .ה ס ב ר זה ש ל ה ר מ ב ״ ן מ ו ב א ב ״ ב ר כ י
יוסף״ ,יורה דעה ,סי׳ ש ל ״ ג ו מ ש ם ה ו ע ב ר ו גם א ל ״שדי המד״ ,כ ל ל י ם מ ע ר כ ת כף,
כ ל ל טן .ב ע ל ״ ש ד י ה מ ך ״ מ א ר י ך שם ב כ ל ל ״ כ ל ה פ ט ו ר מ ן ה ד ב ר ועושהו נ ק ר א
הדיוט״ ו מ ס ת מ ך פ ע מ י ם ר ב ו ת ע ל ה ס ב ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ן ש א ו ת ו מ צ א ב ״ ב ר כ י יוסף״.
אמנם
י ש ל ה ו ד ו ת ש ב ה ם ב ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ן — ה מ ו ב א ב ״ ב ר כ י יוסף״ .ו מ ש ם
ב״שדי ה מ ד ״ — ל א נ מ צ א רעיון ה ש ק פ ת י א ך א ם נעיין ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן בהידושיו
לקידושין נ מ צ א ה ו ס פ ה ק ט נ ה ,מ י ל י ם א ת ד ו ת ב ל ב ד ש א י נ ן א ל א פ ס ו ק ב מ ש ל י ג ,יז.
א ח ר י ד ב ר י ו ה נ ״ ל ״ א ב ל מ י ש ע ו ש ה מ צ ו ת ה ת ו ר ה כ ת ק נ ן ,אף ע ל פי ש ל א נ צ ט ו ה
הוא
ב ח ם כגון נ ש י ם מ ק ב ל י ם ע ל י ה ן שכר״ ,מ ו ס י ף ה ר מ ב ״ ן :״שכל דרכיה ד ר כ י
נ ו ע ם ו כ ל נ ת י ב ו ת י ה שלום״ .ה ר מ ב ״ ן מ ש מ י ע כ א ן רעיון עמוק .כוונת ה ת ו ר ה ל ח נ ך
ו ל ק ד ש א ת ע ם י ש ר א ל ע״י קיום המצוות .ה ת ו ר ה א מ נ ם פ ט ר ה א ת ה נ ש י ם מקיום ח ל ק
ממצותיה ,א ב ל ה מ צ ו ה מ ק ד ש ת ו מ צ ר פ ת א ת עושיה ג ם כ ש ה ם נשים ,ואין ל ה ע ל ו ת
ע ל ה ד ע ת ש פ ט ו ר מ מ צ ו ה ה ו פ ך א ת מ ק י י מ ה ל ב ו ר והךיוט ,שהרי ד ר כ י ה ד ר כ י נ ו ע ם
ו כ ל נ ת י ב ו ת י ה ש ל ו .15
ם
14
ראה תוספות ערובין צו עא ד״ה דילמא; ראש השנה ל״ג ע״א ד״ה הא רבי יהודה;
חגיגה טז ע״ב ד״ה לעשות; קדושין לא ע״א ד ל א ; בבא קמא פו ע״א ד״ה וכן.
15על הטעם לפטור הנשים ממצות עשה שהז״ג ראה אבודרהם בפירושו על התפילות,
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועוד דוגמא :בעל ״המאור״ ,בחידושיו בריש פרק הגזול ,סובר שלולב הגזול
פסול משום ״מצוה הבאה בעבירה״ רק ביום הראשון ולא ביום השני ,שהרי רב
אשי מסכים עם דעתו של ר׳ יצחק בר נחמני משמיה דשמואל שאמר ״ביום טוב
שני מתור שיוצא בשאול יוצא בגזול״ .ב״מלחמות השם״ שם דוחה הרמב״ן את
דבירי בעל ״המאור״ ,ובין השאר הוא כותב :״אבל הגזול שהוא משום מצוה הבא
בעבירה ,כל שכן בשני שאני פוסלו לפי שנפילתו אינה מצוד ,של תורה והוא
מזכיר עון להתפס״ .הר״ן )שם( מסביר את שיטת הרמב״ן :״כיון דמצוה הבאה
בעבירה קטיגור הוא אין יוצאין בו לעולם ומקרא מלא דבר הכתוב שונא גזל
בעולה ,והיאך יברר על שונאיו של מקום ,אין זה מבדד אלא מנאץ ואדרבה דשני
ייייי פסיל שנטילתו אינה מצוד .של תורה והיא מזכיר עון להחסש״ .גם כאן
מוסיר הרמב״ן רעיון השהפתי לדיון ההלכתי באומרו שאין להעלות על הדעת
שבמצוה דרבנן ,שהיא קלח יחסית ,אפשר להתיר קיום הבא בעבירה .להיפר.
העוון חמור יותר מאשר במצוד .דאורייתא .אין נעו לקיים מצוד ,דרבנן ע״י
עבירה .אין זאת מצוה א^א הזכרת עוון לפני ההב״ד.* .
האם זהי הו אופיני לרמב״ן ,או שמא אפשר למצוא דרך כעין זו גם אצל^
ראשונים אחרים ו
ב ס פ ר ״רבעו משה בדנחמן״ פותח לנו הרב שעוועל א ש נ ב ל ה ב נ ת חיי
הרמב״ו ,ס פ ר י ו והשספותיו .לימוד ממושד שי ס פ ר י הרמב״ז והוצאת חלה מ ס פ ר י ו
אפשרו לרב שעוועל לכתוב ספר מקיף כזה שלפנינו ,ויש להוות שאין ב ד ע ת הרב
ש ע ו ו ע ל לסיים בזה א ת עיסוקו בספרי חרמב״ז .אחרי הוצאת פירוש ה ד מ ב ״ ז ל ת ו ר ה
ו״כתבי ה ר מ ב ״ ד יש ל ה מ ש י ך בהוצאת ספרים נוספים .הרב שעוועל איינם עוסה
כעת ,נוסף לעבודתו כרב קהילה וכעורך ״הדרום״ ,בהוצאת פירוש ר ב י נ ו בחיי
6
1
פרק ״סדר תפלות של חיל״ שהפטור מפני שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיי.
טעם אחר בפיריש רש״ר הירש זצ״ל לויקרא כג ,מג שהנשים פחית רגישות להשפעה
מזימה ולכו אינו זקוקות לחלק מהמצוות .רעיון כעין זה הגה המהר״ל מפראג ב״דרוש
על התורה״ .דברי הרמב״ן מתאימים לשני ההסברים.
16
על שיטת הרמב״ן במצחה הבאה בעבירה ראה גם בחידושי הרמב״ו פסחים לה .עיונים
רבים בכלל הזה נמצאים ב״שדי חמד״ מערכת המ״ם כלל עז וראה שם בםעיח וי״י
אם גם במצוה דרבנן יש פסול של מצוה הבאה בעבירה ,אד לא מצאתי שם שיטת
הרמב״ן שדוקא במצוה דרבנן האיסור יותר גדול.
17
בהקשר זה יש להזכיר טענתו של הרמב״ז נגד רביגו תם שסבר שנהגו בבית שני מצות
יובל מן התורה ולכן תקנת הפרוזבול של הלל הזקן לא היתה מיועדת — לפי אביי —
לדורו של הלל אלא לדורות אחרי החורבן .הרמב״ן מודה שיתכן שמנהיגי הדור ידייי
שיבוא החורבן ,אבל ״למה
צריך
לתקן ,הם יחושו לעצמם ועוד אי אפשר שיתקן הלל
ויאמר לכשיחרב המקדש יעשו פרוזבול
ח״ו
לא היה פותח פיו לשטן ולא מתקן
תקנות לחרבן אע״פ שהן יודעין שיחרב״ )גיטין ל״ו( .טענה זו מובאה בתור דיון
הלכתי רחב וגם כאן שזור בתור הדיון ההלכתי נימוק היסטורי-השקפתי .האם זה
מקרה שדוקא הרמב״ן השמיע טענה כזאת ?
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
לתורה ! ,אך תהיה ברכה בכך שהוא לא יחדל מעבודתו הברוכה בספרי הרמב״ן.
לפי דעתי יש מקום להמשיך את העבודה עד תומה ואת סדרת כתבי הרמב״ן יש
להרהיב.
בספר נוסף יש להוציא עוד חיבורים של״הרמב״ן ולהוסיף עיונים בתחומים
שונים; כגון:
א .חיבורים שלא הופיעו בכרכים הראשונים ,כגון ״משפט החרם׳׳ .
ב .ליקוט מתשובות הרמב״ן- .
ג .״ספר ההשגות״ י על ״ספר ׳המצוות״ ,כולל הסברים ובירורים מתוך
הפירושים הרבים־ שהופיעו יעל ״ספר ההשגות״.
ד .איסוף חידושי הרמב״ן שאינם נמצאים בספריו אלא מובאים אצל תלמידיו
ותלמידי תלמידיו כגון ד״ריטב׳׳א והרשב״א .בעזרת זה נוכל להבין דברים
סתומים שלהרמב״ן ,כגון דברי הריטב״א בשם הרמב״ן לסוכה כת ע״ב שיש
בהם כדי לבאר את פירוש הרמב״ן לויקרא כג ,מב.
ה .איסוף פירושי הרמב״ן לפירש״י לתורה שאינם כלולים בפירוש הרמב״ן
לתורה ,כגון דברי הרמב״ן בהידושיו ליבמות עא ע״ב הדנים בפירש״י
לבראשית יז ,כו; חידושי הרמב״ן לשבת כד ע״ב עליפירש״י שם הזהה
עם פירש״י' לשמות יב ,י; חידושי הרמב״ן לשבת פז ע״א ולבבא בתרא
יד ע״ב המבארים את דברי חז״ל המובאים בפירש״י לדברים לד ,יב;
חידושי הרמבי״ן ליבמות סא ע״א הדנים בהרחבה'במדרש הז״ל המובא
בפירש״י בראשית כה ,כ—כו ,ועוד ועוד.
קו
¥
.
.
.
י
דרכו של רבנו מנחם המאירי ב״בית הבחירה״ היא לא להזכיר את גדולי
הראשונים בשמם המפורש אלא בשמות המאפיינים אותם :״גדולי הפוסקים״ —
הרי״ף ,״גדולי המחברים — הרמב״ם ,״גדולי הרבנים״ — רש״י ,״גדולי המפרשים״
— הראב״ד ,״גדולי הדור״ — הרשב״א ,ועוד .לרמב״ן נתן המאירי את הכינוי
״גדולי הדורות״ .יש משמעות עמוקה .להגדרה זו .עם ישראל זכה לגדולים
רבים :גדולי המפרשים והמחברים ,מפרשי תג״ך וש״ם ,לוחמי מלחמת התורה
כלפי פנים ומתווכחים אמיצים שהתיצבו נגד מלכים ,גדולי ההלכה ,הוגי תורת
הסוד וגדולי חמחשבח ,מחברי ספרים וגבורי המעש .בין כל אלד .היד .רביבו משה
בן נחמן ״גדולי הדורות״ במלוא מובן המלח.
18בין הספרים שהוציא הרב שעוועל יש לציין במיוהד את ספר ״משנתו של הגאון
רבי עקיבא איגד עם מבוא ,ביאורים והערות״ על מסכתות ברכות ,שבת וערובין,
691עמי ,ירושלים—ניו-יורק תשי״ט ,וכן ־בהמשכים ׳ב״הדרום״ .ראה על זה
ב״המעין״ תשרי תשכ״ד ,עמ׳ .46—39
19החיבור הזה אמנם קטן ,אבל הוא חשוב מאד להבנת שיטת הרמב״ן על היחס בין
ה״פשט״ וה״דרש״ .תמוה במקצת שהרב שעוועל מזכיר את החיבור רק בהערה —
עמוד םב ,הערה ,49וב״לקט מאמרים״ עמ׳ קיד.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתבים למערכת
על ה ב מ ו ח .הופ<ע רוח ה ק ו ד ש בב<ת מדרשנו״
וב<גו״ם ד ו מ י ם
למאמרו של ר״ק כהנא נ״י ״כניסה למקדש בזמן הזד,״ בגליון תמוז תשכ״ז
יש לציין שיש מן הראשונים הסוברים שאם נחלקו ר״י ור״ל במחלוקת תנאים לא
קיים הכלל :״ר״י ור״ל הלכתא כר״י בר מתלת״ ,עיין ס׳ העיטור מאמר ראשון,
וראה יד מלאכי ח״א כלל תקס״ח ואנציקלופדיה תלמודית כרד ט׳ ערך הלכה כ״ג,
והערר) 876 ,דף ש״ב(.
עוד למאמרו של ר״ק כהנא נ״י ,הערה .7
הרב יחזקאל פייוויל בעל ״תולדות אדם״ בח״א פ״ט האריך בהסבר דברי
הראב״ד ״הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו״ וכן ״נגלה לי מסוד ה׳ ליראיו״ ,וזת״ד:
״הנה באשר בינותי בספרים מצאתי שרוח הקודש נחלק לשני חלקים :ח״א כי
הכותב או המחבר לבשתו רוח אלוקים בעת ההיא וכח עליון דפק בלבו וימצא
ברוחו אמרים ]ש[יודע בעצמו שלא נבעו מרוחו המלבשתו כל עת אלא מרוח
הקודש הנילווה אליו ,זכו׳ והח״-ב ממה הקודש הוא העזר האלוקי הנלווה לאדם
ממרומים אחר הרגילו כוחותיו אל התורה והחכמה ונותן בו כה ועוז ומטהר עיני
השכל והבינה להבין תעלומות בתורה אשר לא יוכל להשיג אותם בשכלו הטיבעי
וכו׳.
ועתה נדעה נרדפה לדעת מה שכתב הראב״ד ״כבר הופיע רוח הקודש בבית
מדרשנו״ ואין לפרש ולומר שכוונתו היתד ,כי רוח הקוךש ממש הפך •בלבו.לאמר
שהלכה כך היא וכו׳ ומוכרחים אנו לומר מצד הסברה שכוונת רבינו היא במאמרו
הופיע רוח הקודש״ — הוא על העזר האלוקי הנלווה אליו לכוון האמת בהלכה
ההיא וכו׳.
וכאשר בינותי בספרים מצאתי עצמי נעזר משני מקומות בדברי הראב״ד
עצמו בהשגותיו.
האחד בספר עבודה הל׳ בית הבהירה פ״ו הלכה י״ד והשני ספר טהרה הל׳
משכב ומושב פ״ז ה״ז ,וכר.
•והנה מי שאינו רוצה להתקומם נגד שקול הדעת הישר יודה כי מה שכתב
רבינו הראב״ד ז״ל ״וכך נגלה לי מסוד ה׳ ליריאיו״ אין כוונתו על רוח הקודש
ממש רק רצונו לומר על עזר האלוקי זעל הםיעתא דשמיא שנלווה אליו בעת
ההיא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא ,עכת״ד,
ויש להוסיף שכך דרכו של רבינו הראב״ד ועיין גם בהקדמתו למסכת עדיות
פ״א מ״א וז״ל ״רק המשניות שאיגם בגמרא אני מפרש ־מה שיראוני מן השמים״.
ועיין גם בהקדמתו שם וז״ל :״כי אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה
כי מעזרת הבורא לבדו וכר והנמצא בו מן הטוב והישר ידע כי הוא מן הסוד
כענין שנאמר סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם״.
•77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וראה עוד בספרו כתוב שם )ירושלים ,השי״ז( מסכת ראש השנה סוף סימן
י״ז וז״ל ״ואנחנו כבר נתגלה לנו מן השמים פירוש שמועה זו ,והיא כתובה
אצלינו״ .וכן שם בסוף סימן י״ח :״עד כאן הראונו מן השמים והוא ראוי לעמוד
עליו״ .וראה משכ״ש המהדיר וז״ל :״מדברי רבינו כאן יוצא מפורש בעליל כי בכל
מקום שכותב רבינו ז״ל הופיעה רוח הקודש בבית מדרשנו או בלשונות קרובות
לזה כוונתו לרוה״ק ממש ,אחרי שרבינו מעיד על זה ואומר כי הוא ראוי לסמוך על
זה ,ועיין שם גדולים בערך זה מ״ש .עכ״ל.
וזה לא כרי״פ הנ״ל.
המושג הראוני מן השמים היה שגור מאוד .בדברי קדמונינו בדברי הגאונים
ז״ל חוזר המושג הזה פעמים רבות.
למשל :דאת במקומות הבאים.
תשובות הגאונים ,ליק .סימן כג !— אוצר הגאונים קדושין סימן ע״ח.
שם סימן כ״ו — אוצר הגאונים ברכות סוף סימן רע״ח.
שם סימן פ״ז י ־ ־ אוצה״ג ברכות סימן מ״א.
שערי תשובה ,סימן קמ״א — אוצה״ג נדרים סימן ל״ג.
ישם סימן קם״ד — אוצה״ג חגיגה סימן ט״ז.
שם סימן שי״ג — אוצה״ג סוכה סימן נ״ח.
שערי צדק סימן ז׳ — .אוצה״ג כתובות — סימן רם״ט ,ובבא קמא סימן רי״ב.
שם סימן מ״ו — אוצה״ג כתובות סימן שצ״ו ,וסימן תרצ״ו.
שם סימן ם״ח — אוצה״ג כתובות סימן תרצ״ט.
תשובות גאונים קדמונים סימן כ״א — אוצה״ג כתובות סימן תרי״א.
שם סימן מ״ה — אוצה״ג קדושין סימן שמ״א.
תשובות הגאונים )אסף( ח״א דף — 24—5אוצה״ג שבת סימן שצ״ח.
שם ח״ב דף 7־ — 226אוצה״ג גיטין סימן רם״א.
גאוני מזרח ומערב סימן י״א — אוצה״ג קדושין סימן פ״א.
מעשה הגאונים דף 56—7ספ״ה — אוצה״ג כתובות סימן תרי״א.
•חמדה גנוזה סימן י״ב — אוצה״ג קדושין סימן פ׳.
וראה עוד באוצה״ג שבת סימן צ״א ,כתובות סימן רע״ח וסימן שצ״ד ותרע״א;
וקדושין סימן פ״ב בהערה.
וראה עוד תולדות רב שרירא גאון ,לרב״מ לוין ז״ל ריש דף 24וכן רבנן
םבוראי ותלמודם דף 51הערה א׳.
כמו כן מצעו מושג זה גם בדברי רבותינו הצרפתים ז״ל .כמו רש״י יחזקאל
)מ״ב ,ג( :״ואני לא היה לי לא רב ולא עוזר בכל הבנין הזה אלא כמו שהראוגי
מן השמים״.
וכן בספר התרומה לרבינו ברוך בסיום שבסוף הספר ״הכל מפורש כאשר
הראוני מן השמים״.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אף בתשובות הרשב״א ח״א) ,אלף ורמ״ט( וז״ל :אנו כבר שאלנו חכם
רבי מנחם בר שלמה על דבר זה והרחבתי בתשובח ודנתי כאשר הראוני מן
השמים וכר.
וכן לראשון האחרונים מרן ר״י קארו זצ״ל בסוף כללי הגמרא שלו — על
ספר הליכות עולם — :עד כאן מה שסיעני מן השמים לכתוב.
לאור כל המובאות נראים דברי הרי״פ הנ״ל בחלק השני לרות הקודש.
לעניין רש״י הנ״ל ,עכשיו ראיתי בקובץ רש״י )ניו יורק תשי״ח( .שכתב
שם העורך הרב ד״ר שמעון פדרבוש וז״ל :״נראה שהביטוי הזה נחשב לבלתי
מתאים לענוותנותו של רש״י ,ולכן פיקפקו שהוא יצא מעטו ,והשמיטהו בדפוסים
שונים ,היות שלא מצאנו הערה דומה בשום מקום אהר ברש״י .אך באמת אנו
מוצאים דוגמתו באחת מתשובותיו ,בכתבו :״ואני איני כדאי להזקיקני לזאת…
ודעתי אני מחווה אותה כפי שהראוני מן השמים) :תשובות חכמי צרפת ולותיר
סימן י״ג( .אולם נראה שרש״י התכוון בזה לאמור ,שהוא מפרש את הדברים לפי
שכלו שחננו ה׳ ,כי כל הארה שכלית היא מתנת אלוקים ,שהוא החונן לאדם דעת,
ורש״י רצה בזה להטעים כי לא בכח כשרונו ועוצם שכלו בא לידי הבנת הדברים
אלא הודות לחסד השמים״ .ודבריו מעין דברי הרי״פ הנ״ל.
יעקב חייפ סופר
ישיבת תושיה
כפר מימון
א מ ת ושקר
להלן הערות למאמרו של מר מרדכי ברויאר ״על האמת בחינוך״ שנתפרסם
בגליון האחרון של ״המעין״.
מר ברויאר מונה את המקרים בהם הותר לשנות מן האמת ,כמו דרכי
שלום ,צניעות וסכנת נפשות.
מתוך דברי המגן אברהם משמע שמותר לשקר אף כדי להמנע מחילול שבת.
באורח חיים סימן של ם״א נזכר שאף על יולדת סומא מהללין את השבת ומדליקין
לה את הנר .והקשה המג״א )ס״ק ב׳( ״וקשה יאמרו בפניה שהדליקו את הנר
ותתישב דעתה״ כלומר וע״י השקר נמנע מלהדליק לה נד .ותירץ מה שתירץ .משמע
שאף לצורך זה ניתן לשגות.
מ .ב .הולך בעקבותיו של הרב א .א .דסלר זצ״ל וקובע שדבריו של יעקב
למרות שחרגו מן האמת הרי הם דברי האמת באשר ״יעקב אבינו עשה מעשה ערמה
בענין קבלת ברכת אביו ,ועשר .אותו בעל כרחו בוכה ואנוס על פי הדבור ,ולא
כיוון כלל לנגיעו שלו עצמו ,אלא רק להוציא אל הפועל את תכלית רצון ה׳ — הרי
שקר־לשם־אמת כזה הוא הוא אמת״.
79.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דומה שבמדרש תז׳יל מצעו גישה שונה .לא זו בלבד שאיו רואים בדברים
דברי אמת ,אלא שיש בהם מן המרמה הבאה על עונשה .כבר יצחק אבינו חרץ
משפט ואמר ״בא אחיך ב מ ר מ ה ויקח ברכתך״ .ובבראשית רבה )פרשה יע׳ יז(
נאמר ״וכל ההוא לילה הוא צוח לה רחל והיא עניא ליה ,בצפרא והנה היא לאה.
אמר לה :מאי רמייתא בת רמאה ,לא בלילה הוי קרינא רחל ואת ענית לי ,אמרה
לו :אית ספר דלית ליה תלמידים ,לא כך הוי צוח אבוך ,עשו• ,ואת ענית ליה״,
כיוצא בזה בתנחומא ישן )ויצא יא(.
ובזוה״ק )בראשית קפה (:מצעו יותר מזה ״באיהו כתיב :ואת עורות גדיי
העזים הלבישה על חלקת צואריז — בגין כך ויטבלו את הכתונת בדם …איהו
גרים ,דכתיב :ויחרד יצחק חרדה גדולה — בגין כך גרמו ליה דחרד חרדה ,בד״הוא
זמנא דכתיב :הכר נא הכתנת בנך אם לא .רבי חייא אמר :ביה כתיב; האתר .זה
בני עשו אם לא .ליה כתיב :הכתגת בנך היא אם לא .ובג״כ הקב״ה מדקדק בהו
בצדיקיא בכל מה דאינון עבדיך׳.
.ולכן יש לומר שלמרות שהדבר •נעשה בלא כל נגיעות אלא רק לשם
שמים .ולמען כלל ישראל לדורות ,אין •זד ,הופך את האמצעי הלא חיובי ,לחיובי,
ורשם שלילי זה של המעשה חייב לבוא על תיקונו* כדבריו של רבי צדוק הכהן
״כשאדם עושה עבירה כענין עת לעשות וגו׳ ובכל דרכיך וגו׳ מ״מ צריך כפרה
על העבירה שעשה .וכאותה שאמרו )ברכות לא (:דמתענין ת״ה בשבת וצריך
למיתב תענית לתעגיתא …וכן משרע״ה בשבירת הלוחות וגרם עי״ז שכחת התורה
כמשאז״ל )ערובין נד (.אלמלא וכו׳ אע״פ שהסכים הקב״ה על ידו מ״מ מיקרי
עבירה לשמה .ולכך סבל גם הוא כמשאז״ל )מד״ת ואתחנן( שניטלו ממנו מסורות
החכמה״)צדקת הצדיק סימן קכח(.
ואפשר שיש להבחין :יש אמירת דבר שאיננו גבון ואמיתי — ,הוצאת דבר שקר
מבלי שהדבר יפגע במישהוא ,שזאת עבירה שבין אדם למקום באשר ״חותמו של
הקב״ה אמת״ וכשסוטה מן האמת כביכול פוגע בחותמו של מלך.,ואז אם נעשה
הדבר לצורך לא יענש על כך .ויש דבר מרמה שבו מרמה הוא אחרים וגורם להם
צער ועגמת נפש שאז אף אם חיוני והכרחי הדבר ואף אם מותר הוא ,עם •כל זאת
יפרעו ממנו על העבירה שעבר כלפי חברו.
יהודה שביב
ישיבת כרם ביבנה
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
ההפצה בארה״ב וקנדה:
, ]^6^ ¥ 0 1 * 10002,11.3.ע*?ז03>1ז8נ ? . ?6131161111, 96 £381
דפוס התתיה
www.daat.ac.il
בע״מ ,ירושלים