אתר דעת -מכללת הרצוג
ידיי
ג^ר־ב כ * ו * ב * * ? 1אוד* כנד
1נ ד י י** ±ד*
ר־ 1בדן
1ל ^ ד * י-
1
!3
>* *71נ 7 ^ 1 £י א ג ו ד ת י ע 1ר -א ל
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
^
ב
ת
י
כ
1
:
§00^8.01:ו1:6¥1כ¥¥¥.1161
"י
ע״יחייםתשס״ט
קרבן פסח אחד עבור כל ישראל /הרב מאיר,שמחה זצ״ל
.
1
גבולות הר הבית וההיל ודיניהם /ד׳יר א׳ קימלמן
.
.
.
3
בעניגי מצוות התלויות בארץ /הרב קלמן כהנא
.
.
.
33
תורת האבולוציה בעולם ההי והדומם לאור המדע המדויק
ההדיש )סוף( /יצהק רפאל הלוי עציון
39
הפסקה נכונה בקריאת התורה /משה קטן
62
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרד
.
.
.
63
מכתבים למערכת
הערות לגבי ״הסתירה״ בין תורת האבולוציה לספר
בראשית /אורי זירצבורגר
78
*
הערות על ספר ,,שם הגדולים״ /הרב יהודה רובינשטיין.
בס״ד ירושלים ת״ו ניסן תשכ״ח
*
כרד ח ,גליוו ג *
מנוי שנתי :בישראל — 6.ל״י
.
81
המחיר 1.70ל״י
בחרן ל א ד ן —3.
§
כתובת המערבת :רח׳ צפניה ,26טל׳ 29883
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב מ א י ר ש מ ח ה ה כ ה ן זצ״ל
קרבן פ ס ח א ח ד עבור כל ע ם ישראל
עם שחרור ירושלים וכבוש מקום המקדש התעוררה שוב
הכמיהה להקרבת קרבן פסח ,אך רבות חבעיות ההלכתיות
המונעות הקרבת קרבנות בזמן הזה.
שני גדולי ישראל ,הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק זצ״ל
והתנו הרב אברהם לופטביר זצ״ל העלו לפני חמישים וחמש
שנה דין הדש בהקרבת קרבו פסח בשעת הדחק .דבריהם
בודאי ראוים לעיון נוסף.
להלן קטעים מתוך שרית ״זרע אברהם״ )בילגורייא תר״פ(
סי׳ ד ם״ק כד וסי׳ ו.
ונשלמה פרים שפתינו.
ראיתי במכילתא )פ׳ בא פרשה ח׳( :״ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל —
מנין אתה אומר שאם אין לחם לישראל אלא פסח אחד שכולן יוצאין בו ידי חובתן,
תלמוד לומר ושחטו אותו כי קהל עדת ישראל״ ע״כ ומובא בקידושין )מב (.
בלשון אחר :״מנין אתח אומר שכל ישראל יוצאין בפסח אחד ,תלמוד לומר ושחטו״
ובפירש״י ז״ל :״דסבר אין אכילת פסחים מעכבת״ .אולם לשון המכילתא משמע
דאם יש להם ,שפיר אכילה מעכבת ,רק דאמר שאם אין להם אלא פסח אחד
יוצאין בו.
ומצאתי בפירוש ״בדורי המרות׳׳ שהוכיח מכמה דוכתי דשיטת המכילתא
דאכילת פסחים מעכבא וביאר הכוונה דאם אין להם לישראל אלא פסח אחד יוצאין
בו בלי אכילה ,דהוי אז כקרבן צבור הבאין בטומאה שאין נאכלין ,אבל היכא
דאפשר אכילה מעכבא ,עכ״ד• .וזה צריך עיון דהא משנה מפורשת בפסחים )ע״ז(:
״חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה …הפסח שבא בטומאה נאכל
בטומאה שלא בא מתחלתו אלא לאכילה״.
ונראה מתור לשונו של ״׳בדורי המתת׳׳ ק־כמו דיש חובת צבור בתמידץ
ומוספין והיינו שכל הצבור ביחד מביאין ביחד קרבן אחד ,כך יש חובת צבור
בפסח ,שכל הצבור יביאו פסח .ועוד יש בפסח יתר על זה חובת כל יחיד כדי שיקיים
האכילה ,ומ״מ לא מצינו שיהיה חיוב להביא פסח אחד לכל הצבור ביחד לבד
הפסחים שמביאין כל אחד ואחד משום דכיון דפםח אתי׳ בכנופי׳ והוי כמו קרבן
צבור כיומא )נ״א (.יוצאין הצבור בזה .ובפסח צבור לחודיה לא יצאו שהרי יש
חיוב מיוחד לקיים מצות אכילה דבחיוב היחיד האכילה מעכבא.
וזו כוונת המכילתא לפי דעתי דאם אין לחם רק פסח אחד ,אזי יש חיוב מצד
חובת הצבור וחובת הצבור מתקיים אף בלי אכילה ככל קרבנות צבור דאין אכילה
מעכבא .והנה זה חדש למאוד שיהיה חובת צבור בפסה ,והיה ניהא לפי זה הא
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיומא )ג״א (.״מוחג בצבור כביחיד״ דפריך הש״ס ונוקמא בפסח ותמהו תוספות
ישנים שהרי בפסח לא שייר ״ונוהג בצבור כביחיד״ ,ולפי הנ״ל הדברים כפשטן
דיש פסח צבור ופסה יחיד.
ואולם מהא דתוספתא פסחים )סו (.גבי פסח דדוחה שבת ״ולא פסח צבור אלא
פסח יחיד״ דנראה מדברי התוספות יומא )נא (.דהכוונה דאם אין הצבור עושין
תפסח כגון שרובן זבין ורק היחיד עושה ,גם כן דוחה שבת ,וב״טורי אבן״ חגיגה
)ט (.מסתפק בזה והם דברי התוספות והתוספתא .ואמאי לא פירשו בפשיטות שיש
פסח צבור חיכא דליכא רק פסח אחד שמקריבין עבור כל הצבור פסח אחד.
מתיר תשובתו של הרב אברהם לופמכיר זצ״ל
יען אשר יש לי בזה הרהורי דברים ,אמרתי אשיהה וירוח לי .הגה לשון התוספתא
פרק ד׳ דפסחים :״ועוד מקובלני מרבותי שפסח דוחה שבת ולא פסח ראשון אלא
פסח שני ולא פסח צבור אלא פסח יחיד״ ,והגר״א לא גרים לה ,אולם לדברי המפרש
דבעצם הפסח הוא קרבן צבור כמו תמיד ואם אין מקריבין את הפסח אז בא משל
צבור אתי שפיר טובא ,דבזח ידעו בני בתירא דפםח של צבור דוחה שבת אלא
דשכחו ולא ידעו אם גם פסח שכל ישראל מקריבין כ ל יחיד ויחיד ,אם גס זה דוחה
שבת ,ועל זה השיב הלל :״ולא פסח צבור אלא אף פסח יחיד דוחה שבת״ ,ופשוט•
וארתה לן בזה מד• דגשאלתי מכבוד מו״ח הגאון ג״י זה כביר אם לא ראיתי
באיזה ספר טעם למה בעזרא ג .ד כאשר בנו את חמזבח והיכל לא יסד כתיב ״ויעשי
את הג הסוכות ועולת יום ביומו״ וגו׳ ולא הזכיר שעשו את הפסח ,אולם כאשר גגמר
חבית ועשו את חנוכת הבית כתיב )עזרא ו ,יט—כא( ״ויעשו בני הגולה את הפסח…
וישחטו הפסח לכל בני הגולה …ויאכלו בגי ישראל״ וגר ,הלא דבר הוא.
. . .אמנם לפי הב״ ל דאף בגלגל לא הקריבו רק פסת צבור ,יתכן דגם אז ,בימי
עזרא ,קודם שנבנה הבית וקדושת המקדש בטלה בזמן החורבן ורק חמזבח נבנה,
היה לו דין במת צבור וכמו שכתב הגאון מלבי״ם ז״ל )עזרא ג ,ב( ולכן לא הקריבו
רק פסח צבור .רק כאשר נגמר הבית ,אז עשו בני הגולה את הפסה ומדויק בפסוק
״וישחטו הפסח לכל בני הגולה״ ,היינו דמעיקרא לא הקריבו אלא פסח אחד של
צבור בלבד ,וזה יתכן.
א מ ה על מ ל כ ו ת
ד
ל ה ו ר א ו ת מ ג י ל ת ר ו ת על פי ה מ ק ו ר ו ת
מ ה ד ו ר ה שנייה ,מ ת ו ק נ ת ו מ ו ר ח ב ת
ע ם מ ג י ל ת עובד
מאת יהושע בכרך
הוצאת ספרים של הסוכנות היהודית ,ירושלים.
רח׳ הלל .ת.ד . 7044 .טלפון23760 :
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י*״ר א ר י ה ק י מ ל מ ן
גבולות שגח הר הבית והחיל — ו ד ע י ה ם
ליקוט מקורות לצורף עיון חכמי ההלכה ולהכרעתפ ,ולא לפשיקה הלכה למעשה יח״ו
היה ר׳ שמעון אומר :קשה טומאת מקדש וקדשיו
מכל עבירות שבתורה )תוספתא שבועות א ,ב(.
בפרק א׳ נדון בגבולות של איסור הכניסה לגבי השטח של 500אמה על 500
אמה ,והדינים ההלים על הנכנס .בפרק ב׳ נדון בשאלה היכן נמצאים הגבולות
בשטה ההר של ימינו.
פרק א
הר הבית הוא 500אמה עז 500אמה )משנה מדות ב ,א(; מידה זו היא בלי
עובי חומות הר חבית י .עובי חומות אלה היה 5אמות ־ )ולדעת הרב משה קטן
4
בספר ״בית ישראל״ י היה העובי 13אמה ,גם בבית שני( .לפי זח יש להוסיף
1
תפארת ישראל ,מדות פרק ב׳ יכין אות ב׳ ובציורים אות א ׳ ; ״עזרת כהגים״ פרק
ב׳ משנה א׳ בהלק ״נחלה ליהושע״ ם״ק ב׳ ובהלק ״בני יוסף״ ד״ה ת״ק אמה א׳.
)הספר ״עזרת כהנים״ ,של הרב יהושע יוסף בן נחים דוב הכהן )האב״ד בקהילת
מארד( ,שנדפס בשנת תרל״ג ,מתחלק אהרי כל משנה לחלק ״נחלה ליהושע״ ולחלק
״בני יוסף״(.
2
נחלה ליהושע שם ם״ק א׳ ,על פי תנוכת הבית לרב משה בן גרשום חפץ ,אות א׳
)ספר חנוכת הבית נדפס בשנת תנ״י בויניציה(.
3
דף ט״ו ע״א וע״ב .הספר נדפס בשנת תרם״ח.
4
עובי כתלי הר הבית והעזרות נתקדש )רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ו׳ הלכה ט׳(.
המנחת חינוך )בתחילת מצוד .שס״ב ,ד״ה החלונות וד״ה ובאמת( כתב שהמדובר
כשעובי
הכותל שוה לקרקע שלמעלה ,כגון בר שורא )כמו שהשיג הראב״ד(,
והשאיר
בצ״ע את השאלה אם נתקדש המקום של עובי הכותל אם הכותל נפל או נפרץ
במקום אחד )שם ד״ה ומקום( .אך הרדב״ז בפירושו על הרמב״ם שם )נדפס ברמב״ם
הוצאת עם חי( כתב שעובי הכותל נתקדש גם אם אינו שוח לקרקע שלמעלח.
במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה של מסכת תמיד ,חלק ב׳ )החלק
שנדפס בשנת תרג״ד( מהרב הלל משה מעשיל גלבשטין ,ודף א .אות ד׳ ,כתב שגם
חלל השערים שנוספו אהרי ההורבן נתקדש ,כי מתהילה היה המקום בתור עובי
הכותל שנתקדש )מובא ע״י הרב ז .גרוםברג ב״נועם״ כרך י״א )תשכ״ח( בעמ׳ ל״ז(.
)זאת למרות שבשערים מזמן הבית לא נתקדש תהת האגף ,לפי ירושלמי פסהים פרק
ז׳ הלכה י״ב המובא ע״י ר״ח פםהים פ״א ב׳ וע״י משנה למלך הלכות בית הבחירה
פרק ז׳ הלכות ב׳ וי״ג .וכן פסק המנתת הינוך )שם ד״ה ומשער( ועזרת כהנים פרק
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ־ 500אמח על 500אמה עוד 5אמות לכל צד וביחד קדושות בקדושת הר והבית
510אמה על 510אמה.
בכל מקום בו נזכר להלן ״הר הבית׳ /הכוונה לשטח •של 500אמה על 500אמה,
או 510על ,510הקדוש בקדושת הר הבית ,ולא לשטח הנמצא בין החומות חנוכחיות
המקיפות את השטח שמכנים אותו היום ״הר הבית״ ,שהרי שני השטחים אינם
חופפים בדיוק .ראה להלן בפרק ב׳ על החומות הנוכחיות ומידתן .
הכניסה להר הבית אסורה באיסור לא תעשה מהתורה לזב ,זבה ,נדה ,יולדת׳
5
א׳ משנה ג׳ הלק בני יוסף ד״ה להר .׳־לפנים מן האגף נראה שנתקדש בשערי הר
הבית )ראה פסחים פ״ה ,ב׳( .ובדבר פירוש ״אגף״ ,דאה בין היתר גם את פירוש
ר׳ יהונתן מלוניל לפסחים פ״ה ב׳ ,והמאירי שם(.
יש לעיין בשאלה הבאה :בכותל המערבי מונח כל נדבך קצת פנימה מן הנדבר
שמתחתיו ,אם כי יש נדבכים ,ביחוד העליונים ,המונחים בדיוק זה מעל זה .נדבר
היסוד ,המונה על סלע במעמקי האדמה ,בולט 15סנטימטר מהנדבך שמעליו .ההבדלים
בין החזית של הנדבכים האחרים הם בין סנטימטר אחד ל־ 6ם״מ .ובסך הכל נמצאת
ההזית של הנדבך הנמוך ביותר של הנדבכים הגלויים כיום )כלומר הנדבך המונח
על הרצפה של ימינו ,בשבט תשכ״ח ,אהרי ההעמקה בשיעור שני נדבכים( 50ס ״
מ
פנימה )מזרחה( מהחזית של נדבך היסוד שבמעמקי האדמה ,או 35ם״מ פנימי
)מזרחה( מהחזית של הנדבך השני )שמעל נדבך היסוד() .המספרים לפי מפה 38
מהמפות
61115316113113,610.מ?,
1
^ .!*03,70,110113X2. 31ש!.(.?.
לפי זה יש לומר שמי שמתקרב כיום עד הכותל ממש ,עומר מעל עובי הנדבכים
המכוסים באדמה .יש לברר אם יש למקום הזה ליד
ה כ ו ת
ל
ד
י ן של ״עובי החומה״׳
ואם מוהר למי שלא נטהר מטומאה היוצאת מגופו לעמוד שם .יש להניח שנדבך היסוד
והלק מן הנדבך שמעליו היו מכוסים באדמה גם בזמן הבית ,כי בחלק הדרומי של
הכותל המערבי מצאו שרידים של רצפת אבנים ,בגובה המקביל לנדבך שמעל נ ד ב י
היסוד ליד שער השלשלת )המדובר ברצפת האבנים הנמוכה ביותר מבין הריצופים
שנמצאו בחפירות ,אם כי לא בטוח שלא היו ריצופים נוספים( .לכן בראה שהשאלה נוגעיז
למרחק 35ס״מ מהכותל )ולא 50ס״מ(.
המספרים הנ״ל הם לפי החפירות שנעשו ליד שער השלשלת .השפוע של הכותל
קטן יותר ליד שער המערבים ) 32ס״מ מהרצפה הנוכחית עד היסוד( ,וליד הפינה
הדרום מערבית של הר הבית ) 38ס״מ( .השפוע נמדד רק בשלשת מקומות אלה
בכותל המערבי ,ולא ידוע מהו השפוע במקומות אחרים )בשני המקומות האחרונים
אין הבדל גדול בין נדבך היסוד והנדבך השני שמעליו כמו ליד שער השלשלת(.
יתכן שדבריו של הרב יהושע יוסף כלבו ,שאסור להתקרב למרהק שתי אמות
מהכותל ,קשורים עם דבר זה )ראה הערה .(96
וכן צ״ע אם מותר למי שטבל לעמוד מעל שפוע הכותל ,אם בגדיו טמאי משכב
או מושב )ראה להלן בסעיף ״הדינים הנוגעים לנכנס להר הבית״(.
השטח שמחוץ להיל נקרא גם הוא לפעמים בשם ״הר הבית״ סתם ,אך לממע אי הבנה
נקרא לו להלן ״הר הבית מהוץ לחיל״.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעל קרי *ומצורע כל עוד לא טבלו אחרי שמלאו ימי טהרתם )רמב״ם הלכות ביאת
המקדש פרק ג׳ הלכה ב׳ וגי ,משנה למלד ג /פאת השלחן סימן ג׳ בית ישראל
ם״ק כו( ולשיטת רש״י גם אהרי שהם טבלו ,לפני שהעריב השמש )טבול יום (.
לטמא מת ,נכרי ,ובועל נדה ,אסור להכנס לפנים מן החיל ,ויש לשלח אותם משם
)רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק ג הלכה ה( .שטח זה הוא 359אמה ממזרח
למערב ו־ 167מצפון לדרום )ממזרח למערב :חחיל במזרח 10אמה ,עובי החומה
המזרחית של עזרת דשים 5א מ ו ת ,עזרת נשים 135אמות א ,עובי החומח בין
עזרת נשים ועזרת ישראל 6אמות י ,מעזרת ישראל עד אחורי בית הכפורת 187
7
8
9
9
1
6
ד
8
9
9א
ח
זה כולל ,אדם שיצאה ממנו ש״ז ,איש ואשה ששימשו ,ואשה שפלטה ש״ז )מנחת חינוך
מצוה תקסה ,אנציקלופדיה תלמודית ערך בעל קרי(.
מפירוש רש״י נראה שהכוונה לטבול יום של טמאים אלה ולא של טמא מת או טמא
שרץ ונבלה וכדומה ,שלהם אסור להכנם רק מעזרת נשים ופנימה )משנה כלים פ״א,
מ״ח ,רש״י פםהים צ״ב א׳ ד״ה וראה וד״ה חצר ,רש״י יבמות ז׳ ב׳ ד״ה וראה זד״ר,
וטבל ,ורש״י זבהים ל״ב ב׳ ד״ה שחל ,ד״ה אע״פ ,וד״ה אפי׳( .וראה גם תוספות
זבחים לב ב ד״ה ורבי ,זרא״ש תמיד פ״א ,מ״א.
יולדת היא טבולת יום עד יום מ׳ או פ׳ )רמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב ,פרק
ה׳ הלכה ד׳( .וראה רמב׳׳ם שם שאם היא טבלה בתוך ימים אלה ,היא צריכה לטבול שנית
בסוף לנגיעה בקודש ,וצ״ע אם נלמד מזה לענין כניסה להר הבית.
במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד ,ה״ב )״טהרת הקודש״(,
דפים יז—.יח ,:יט :כ—:כא :כתב שגם לדעת תוספות )יבמות ז :ד״ה ר׳ יוחנן וזבחים
לב :ד״ה ור׳ יוחנן( ,אסור לטבול יום שהוא גם מחוסר כפרה )כגון יולדת וזב בעל ג׳
ראיות( להכנם להר הבית.
מדות פרק ב׳ משנח ג׳ .חחיל היה 10אמות מלבד עובי חומת העזרה )רע״ב מדות
פרק ב משנה ג׳ ,תפארת ישראל מדות פרק ב יכין ם״ק יז ,כב ,כג; ספר עזרת כהנים
מדות פרק ב משנה ג בהלק הנקרא נחלה ליהושע אות א( .לשיטת הרא״ש )מדות
פרק ב משנה ג( היו 10האמות יחד עם עובי הומת העזרה ,אך לשיטת הרא״ש יש
חומרא אהדת ,שההיל היה לאורך כל ההר ,מצפון לדרום )ראה להלן(.
״עזרת כהנים״ מדות פרק ב משנה ו בחלק ״בני יוסף״ ד״ה עזרת ישראל ג.
10מדות פרק ה׳ משנה א׳.
מדות פרק ב׳ משנה ה׳.
לפי תפארת ישראל מדות פרק ה בועז אות א׳ ,הכותב שאילו היינו חושבים ש11
האמות של עזרת ישראל כוללות את עובי הומת העזרה• ,והיינו מחסירים מ־ 11אמה
של עזרת ישראל את עובי חומת העזרה ,היו נשארות 5אמות .נמצא שעובי החומה
6אמות ,לפי זה הנהתי שעובי הומת העזרה מסביב היה 6אמות )ובעובי כותל ההיכל(.
הר״מ קזיס )נפטר בשנת שע״ז( בפירושו למדות פרק ב׳ משנה א׳ כתב :״נניה
כמו ה׳ אמות לעובי הכותל המבדיל בין עזרת נשים לעזרת ישראל״ .הרב משה חפץ,
בתנובת הבית אות נ״ח ,כתב שעובי כותל זה ,וכן עובי הכתלים סביב העזרה ,הוא
5אמות )מובא בבני יוסף שם( .לשיטה זו מותר לטמא מת ולנכרי להכנם במזרה
הר הבית למרחק 2אמות )ולא למרהק אמה אחת לפי חחישובים להלן( .ולדעת
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
1
אמה״ עובי ההומה המערבית של העזרה 6א מ ו ת ״ ׳ ־ /החיל במערב 10א מ ה .
0
מצפון לדרום :החיל בצפון ,10עובי ההומה הצפונית של העזרה ,6העזרה 135י,
עובי החומה הדרומית של העזרה ,6ההיל בדרום .(10איסור הכניסה לפנים מן חחיל
13
ולעזרת נשים עד לכותל עזרת ישראל הוא מ ד ר ב נ ן .
הכניסה של טמא שנטמא באב ט ו מ א ה ״ לעזרת ישראל ולפנים היא באיסור
1
כרת )רמב״ם שם הלכות ט׳ וי׳יב(* .שטח זה הוא 199אמה ממזרח ל מ ע ר ב " א
ו־ 147אמה מצפון לדרום ״.1
לא נתפרש היכן היה מקום העזרה בתור הר הבית ,אך ידוע ששטח הר הבית
ר׳ יוסף מטראני )מובא בדרך הקודש ד״ה והנה מעזרת 1שים )דפוס קושטנדינא ת״ע
דף יג ,(.נדפס בסוף ספר מגיד מראשית( ,אולי היה אורד העזרה עם כתליה 200אמד״
כפלים מהמשכן ,כמו שקידש הקדשים וההיכל היו כפולים מאשר במשכן ,כך שעובי
כל כותל היה } 6אמות.
12עובי החומה המערבית של העזרה לא נכלל ב־ 11אמה של אחורי בית הכפורת
)אנציקלופדיה תלמודית ,ערך אתורי בית הכפורת ,הערה .(7
׳ 1-ראה למשל ר״ש על כלים פרק א׳ משנה ח׳ .אך ה ר ב יוסף קורקום על הלכות ביה
הבהירה פרק ז׳ הלכה ט״ז )נדפס בהוצאת עם הי( כ ת ב שלרמב״ם יש איסור תורה׳
אך הנכנס פטור .והוא מדייק זאת מלשון הרמב״ם בהלכה י״ז ,וכך כנראה הבין הראב״ד
בדברי הרמב״ם ,לפי השגתו בהלכה ט״ז .אך הרדב״ז שם )הנדפס בהוצאת עם הי(
כתב שגם הרמב״ם סובר שזה איסור מדרבנן )מהר״י קורקום חי בדור גירוש ספרד,
והיה הבר הרדב״ז(.
14רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק ג׳ הלכות י״ג וי״ד.
15בענין השאלה אם הראב״ד התכוון שאין איסור כרת ,אלא איסור לאו ,ראה בפוסקים
המובאים על ידי הרב קלמן כהנא ב״המעין״ ,כרך ז׳ ,חוברת ד׳ ,עמ׳ ,8-7וע״י
הרב חנוך זונדל גרוםברג ב״נועם״ תשכ״ח ,כרך י״א ,עמ׳ ל״ז ,ל״ח ,מ״ו )הערה .(4
נ״ד—נ״ו ,והרב עובדיה יוסף ב״קול סיני״ ,גליון ,70אלול תשכ״ז ,עמ׳ .217—211
״
ב״מעשי ל מ ל ך /הלכות בית הבהירה פרק ר הלכה י״ד ד ה ובזה ,ד״ה אמנם ,ד״ה
והנה כיוצא )נדפס בשנת תרע״ג( כ ת ב דבר נפלא לתרץ השגת הראב״ד ממשנה
״אם אין מקדש ירקב״ ,שזה כל עוד המקום בשליטת הגויים ,אבל ״לכשיצא מתחת
י ה • . . .למזכה לקחת מתחת י ד ף /מיד תחזור לקדושתה בלי קידוש נוסף ,וזהו ״קידשה
לעתיד לבא״.
ואם כן אין להביא בימינו ראיה מאלה שלא נזהרו מלהכנם בזמן שהר הבית היה
בידי הגוים ,כי עתה הקדושה יותר גדולה.
15א זה כולל גם את אחורי בית הכפורת .ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך אחורי בית
הכפורת.
( 1כלומר השטה הנ״ל של 359אמה על 167אמה ,פחות החיל ועזרת נשים .גם עובי
החומה נתקדש )רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ר הלכה ט ,וראה הערה 4לעיל(.
וראה להלן הערה 32באיזה שסח של הר הבית יש ספק אם זהו המקום שהכניסה
אליו אסורה באיסור כדת מהתורה.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמהוץ ל ע ז ר ה ״ היה בדרום יותר מאשר בצפון ,ובמזרח יותר מאשר ב מ ע ר ב ״ .
השטח שמחוץ לעזרה היה בדרום ביהד עם הצפון 500פתות 365 = 135אמה ,19
ובמזרח יחד עם המערב 500פחות 313 = 187אמה .לכן היה בדרום לכל הפהות
183אמה ,בצפון לכל היותר 182אמה ,במזרח לכל הפחות ,157ובמערב לכל
היותר 156אמה.
מתוך 183אמה שהיו על כל פנים בדרום ,היו 16לפגים מן ההיל )עובי
הומת העזרה ,6ההיל .(10לכן מותר לטמת מת ו ל נ כ ר י להכנס בדרום ל־183
פהות 167 = 16אמה .במערב ובצפון אסור להם להכנס כלל ,שמא היתד• העזרה
קרובה מאד לחומת הר הבית .במזרה מותר להם להכנס רק לאמה אהת מהקצה
המזרחי של הר הבית ,כי בתור ה־ 157אמה שהיו על כל פנים במזרה ,היו 156
לפנים מן חחיל )עובי חחומה בין עזרת ישראל ועזרת נשים ,6עזרת נשים ,135
עובי החומה המזרחית של עזרת נשים ,5החיל .(10אם נניח שעובי חחומד .בין
עזרת ישראל ועזרת נשים והומת העזרה בדרום היה 5אמות ,מותר להם להכנס
במזרח למרחק שתי אמות ,ובדרום למרחק 168אמה.
לפי החישובים הנ״ל ,מותר )לפי שיטה זו( לטמא מת )אם נטהר מטומאה היוצאת
20
21
י1
״העזרה״ כאז פירושה מעזרת ישראל עד אהורי בית הכפורת ובלי חומות העזרה.
עזרת נשים נחשבת לשטח שמחוץ לעזרה לענין חישוב זה )תוספות יו׳׳ט מדות
פרק ב׳ אות א ,הר״מ קזים בפירושו למדות פרק ב׳ משנה א׳ ,וחנוכת הבית
לד׳ משה הפץ אות א׳(.
מדות פרק ב׳ משנה א׳ .התוספות יו״ט ,ותפארת ישראל בשם שלטי הגבורים,
נתנו רק ד ו ג מ א ו ת למידת השטח שמבהוץ )ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך
הר הבית הערה ,(136וכן נתן הר״מ קזים שם דוגמא .והרב משה קטן בספרו
״בית ישראל״ דף י״ט העלה מדיוק בפסוקי יהזקאל מספרים אחרים ,והרב יצחה
פסח נימן בפירושו אדרת הקודש הסיק מהמשנה מספרים שונים.
בחישובים הבאים לא הובא בחשבון עובי הומות הר הבית ,ויש להוסיף 5אמות
לכל צד ,כאשר לוקחים 510אמה על 510אמה )ראה עמוד .(4
אנעם חכמים גזרו על נכרים כזבים וזבות )גם אם לא נטמאו — רש״י ע״ז ל״ו ע״ב
ד״ה שיטמא ,רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק ד׳ הלכה ד׳ ,והלכות מטמאי משכב
ומושב פרק ב׳ הלכה י׳( ,אד כאן לא גזרו ,ומותר להם להמס עד החיל )ר״ש ,רא״ש
ור׳ עובדיה מברטנורה על כלים פרק א׳ משנה ת ,ורמ׳׳ע מפאנו תשובה צה(.
הרמ״ע מפאנו כותב שהסורג מתיר את כניסתם להר ,ולא ההמירו עליהם כדי שיוכל
לבוא הנכרי להתפלל בבית ,כמו שאמר שלמה בתפילתו) .נראה שזה דוקא אם בא
הנכרי להתפלל לד׳.
הנכרים הבאים למסגד אל אקצה ,מתפללים בו כשפניהם כלפי מכה וגבם למקום
המקדש )ובספריהם כתוב שמי שבנה את המסגד בנהו בכוונה בדרום הר הבית ולא
בצפונו ,כדי שבהתפללס כלפי מכה לא יפנו גם כלפי מקום המקדש( .וצ״ע מה דין
כניסתם גם לפי השיטה שהמםגד הוא מהוץ לחיל(.
ראה הערה .11
,
18
19
20
21
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מגופו( ולנכרי•להכנם ל־ 167האמות הדרומיות של הר הבית )או 166±דפי השערת ר׳
יוסף מטראני( ,כלומר לשליש הדרומי של הר הבית מהקצה המזרחי עד הקצה
המערבי.
החישובים הקודמים נעשו לפי השיטה שהחיל היד .שטח סביב העזרה ברוחב
22
10אמות בכל צד )שיטת ״תבנית ה י כ ל ״ ,״חנוכת הבית״ לרב משה ח פ ץ
23
<4
ו״תפארת ישראל״ ־( .נקרא לה שיטח א׳.
אד יש שיטות נוספות:
ב(
אמות
שרוחב החיל 10
רק •במזרח,
אד
ביתר הצדדים,
כגון בצפון
5
ובדרום ,הוא היד .רחב יותר ׳.-
ג(
שחחיל הוא חומה סביב העזרה ,והמלים ״ההיל עשר אמות״ במדות פר?
ב׳ משנה ג׳ מוסבות על גובה חומה זו
22ספר ב׳ סימן ל׳.
25הר״מ קזים,
2 6
.
23סוף אות ו׳.
24סימני הצורות אות ז׳•
בביאורו למדות פרק ב׳ משנה ג׳ קרוב לסוף ,כתב שנראה שדוקא
במזרח היה החיל עשר אמות ,אך בצפון היה החיל רהב יותר ,וכן במערב ובדרום•
וכן כתב ר ב מלכיאל אשכנזי בהנוכת הבית אות ט״ו )נדפס יהד עם פירוש הר״מ
קזים .הרב מלכיאל אשכנזי חי קצת אהרי הר״מ קזיס ,בסוף המאה הרביעית לאלף
הששי(.
וכן כתב הרב היים )בן יצהק רפאל בן היים( אלפאנדארי ,בדרך הקדש ,דף יא•׳
ד״ה ועוד קשה )נדפס בסוף מגיד מראשית של סבי( ,שאולי היה הסורג מתרחב
ויוצא לחוץ למרחק 16אמה מהעזרה בהגיעו מול שערי העזרה ,כדי לכלול את
המעלות שנמשכו עד מרחק כזה בצפון ובדרום.
הואיל ורבים כתבו שבית שני היה דומה בהרבה דברים לבנין יחזקאל ,שמא נגיד
שעשו היל בבית שני במקום בו תהיה החצר החיצונה בבנין יחזקאל ,או כעין הצר
החיצונה ,שהרי אורך החיל והחצר ממזרח למערב דומה בערך:
החצר החיצונה בבנין יהזקאל היתד .לשיטת תוספות יום טוב 317אמות ממזרח
למערב על 312אמות מצפון לדרום ועוד 6אמות לכל צד עובי הכותל ,ולשיטת
המלבי״ם 326אמות על 326אמות ועוד 13אמות לכל צד עובי הכותל )וביחד 352
אמות על 352אמות( .אורך השטת שלפנים מן החיל בבית שני היה 359אמות )אי
,357אם עובי הומות העזרה היה רק 5אמות( ,אם החיל היה 10אמות במזרח
ובמערב.
ואם כז — שמא נאמר שגם הרוחב מצפון לדרום דומה בערד ?
)שיטת תוספות יום טוב זמלבי״ם מובאות ב״תבנית הבית״ זב״צורת הבית״ אות
ב׳ ,שבסוף פירוש המלבי״ם ליהזקאל(.
26שיטת הרמב״ם )הלכות בית הבחירה פרק ה׳ הלכה ב׳ ופירוש המשניות מ מ ת פרק
א׳ משנה ד׳( ,המאירי )מדות פרק ב׳ משנה ב׳(! ,וראה הרדב״ז )על הרמב״ם הלכות
סנהדרין פרק ג׳ הלכה א׳(.
בצייר לפירוש המשניות שלו ,מדות פרק ב משנה א ,שצייר הרמב״ם במו ידיו
)הצילום בפירוש המשנה בהוצאת הרב סלימאן בן דוד ששון ,ועל פי זה הציורים
בהוצאת הרב קפאה( ,יהוא צייר מידה שונה של ההיל בכל צד ,ובדרום רהב מיתר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד(
שהסורג היה ל א ו ר ר כ ל ח ר ח ב י ת מ צ פ ו ן לדרום ,ורק מ מ ז ר ח לו חיה ש ט ח
2 7
שמהוץ ל ח י ל .
ה(
הר״ש
2 8
מ ב י א פירוש אחר ש ע ש ר א מ ו ת הן מ ה ס ו ר ג ע ד החיל.
נ מ צ א ש ל ש י ט ו ת ב׳ ,ג /יכול מ י ש נ ט ה ר מ ט ו מ א ה ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו להכינם בדרום
ל מ ר ח ק ה פ ח ו ת מ א ש ר 167אמות ,ו ל ש י ט ה ג׳ א ף במזרח אין א נ ו יודעים כ מ ה היה
מחוץ ל ח י ל )אם ב י ע ל כ ל פנים היה •במזרח איזה שהוא ש ט ה ב ה ר ה ב י ת מחוץ
לחיל ,ו נ ו כ ל להניח שהיה ל פ ח ו ת א מ ה או שתים ,כ מ ו ל ש י ט ת רש״י( .ולשיטה ד׳
אסור לו ל ה כ נ ס ב כ ל ל לדרום ,ורק במזרח הר ה ב י ת מ ו ת ר לו ל ה כ נ ס ל מ ר ח ק א מ ה
א ח ת או ש ת י ם מ ה ק צ ה המזרחי
2 9
,
3 0
.כדי ל צ א ת א ת ידי כ ל הדעות ,מ ו ת ר לו ל ה כ נ ס
ר ק ב מ ז ר ח ה ר ח ב י ת ל מ ר ח ק א מ ח א ח ת או ש ת י ם
3 1
3 2
. ,
הצדדים ,ושם ההיל רהב למדי .אך ציור זה הוא רק תרשים להראות את הסורג,
ההיל והעזרה ,ואינו בא להראות את מידותיהם )הדבר ניכר מהשוואת אורך העזרה
לאורך עזרת נשים( .לכן אי אפשר לקבוע לפי הציור מה מרחק החיל מהעזרה לדעת
הרמב״ם.
על כל פנים ,לפי ציורי הרמב״ם לפרק א׳ משנה ה׳ ,ובסוף המסכת ,נמצא כל
בית המוקד בין חומת החיל והעזרה ,ולפי זה היה השטח בין חומת החיל לעזרה די
רחב בצפון .ואם נוכל להסתמך על היחס בין המרחק מחומת החיל לעזרה בצדדים
השונים ,בציור לפרק ב׳ משנה א /הרי בדרום היה המרחק ניכר.
27רא״ש מדות פרק ב׳ משגה ג׳ ,וכן דייק הרב י .מרצבך מלשון רש״י יומא טז .ד״ה
ושלחה ,וראה שם ד״ה לפנים ממנ|ו סורג וד״ה לפנים.
אגב יש להעיר על דיוק תיאור הר הבית על ידי הרא״ש .במדות פרק א׳ משנה ג׳
הוא כותב שהשער המערבי היה קטן מהשערים האחרים ,דבר שהוא לכאורה לא לפי
המשנה פרק ב׳ משנה ג׳ .והנה בתפירות מתהת לשער המערבים מצאו בכותל
המערבי שער שגובהו פחות מעשרים אמה ,וגובהו פהות מאשר פי שנים מרוחבו.
ושמא זהו השער שעליו כתב הרא״ש.
28מדות פרק ב׳ משנה ג׳.
29לשיטת הרא״ש מותר להכנם עד למרהק של 6אמות ,כי לדעתו נכלל עובי החומה
המזדהית של עזרת נשים בשיעור של 10אמות של התיל ,בעוד שבעמוד ד הישבנו
5אמות עובי הומה זו ועוד 10אמות ההיל ,כך שלאמה האתת )לפי ההישוב בעמוד
(7נוספות עוד 5אמות(.
80הרא״ש מפרש )מדות פרק ב׳ משנה א׳( שהדרום היה מבונה יותר מהמזרח ,המזרח
מהצפון ,וצפון מהמערב ,וכן נראה מפירוש ר״ש .לכאורה היינו חושבים שלשיטת
הרא״ש לא נתפרש כי השטח מחוץ לעזרה במזרח היה יותר מאשר במערב ,ואם כך
אין אנו בטוחים שבמזרח חיו 6אמות מחוץ להיל ,ויתכן שהיו פחות )אם כי משהו
היה מהוץ להיל( .אך ה״עזרת כהנים״ )במדות פרק ב׳ משנה א׳ בחלק בני יוסף ד״ה
רובו( ,כתב שלכאורח י״ל שאין חרא״ש חולק על כך שהשטח שמחוץ לעזרה היה
בדרום יותר מבמזרח ,במזרח יותר מבצפון וכו׳ )מובא באנציקלופדיה תלמודית ערך
הר הבית הערה .128וראה תוספות יום טוב ותפארת ישראל על משנה זו(.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
3
למי שלא נטהר מטומאה היוצאת מגופו )ולשיטת רשי י• גם לטבול יום( ,אסור
ל ה מ ס לכל הר הבית.
המהילות מתחת להר הבית
לפי
ה ר מ ב ״ ם " מ ח י ל ו ת ח פ ת ו ח ו ת ל ע ז ר ה הן קודש ,ו ה פ ת ו ח ו ת
להר־הבית־
35
ש מ ח ו ץ ־ ל ע ז ר ה הן ח ו ל ,
31אפשר להסביר זאת גם בפשטות :במזרה היה א־זה שהוא שטח מהוץ לחיל ,לפי
מדות פרק ב׳ משנה ג׳ ,אך החישובים אינם מאפשרים לנו לקבוע בודאות שהשטח
היה רהב יותר מאמה אהת או שתים.
32למי שנטמא
באב
טומאה אסור מהתורה
ולפנים .הואיל
להכנס לעזרת ישראל
והמרהק מהעזרה לכתלי הר הבית אינו ידוע ,הרי מספק איסור תורה אסור לי
להכנם מהקצה הצפוני של הר הבית עד למרהק ) 323או (322אמה כלפי דרום ]כי
יתכן שבצפון היו מהוץ לעזרה 182אמה )הכוללים את הכותל הצפוני של העזרה(.
העזרה ,135והכותל הדרומי של העזרה ) 6או ,[(5ומהקצה המערבי של הר הבית
עד למרחק ) 349או ( 48
3
א
מ
ה
כ
ל י
0
מ ז ר ח
} כ י
י ת כ ן
ש
ב
מ
ע
ר
ב
ה י ו
מ ח ו ץ
לעזרה 156
אמה )הכוללים את הכותל המערבי של העזרה( ,משם ועד עזרת ישראל ,187הכותל
המזרתי של עזרת ישראל ) 6או ) .1(5מדות אלה הן בשטה של 500אמה על 500אמה׳
ולא מובאת בחשבון התוספת של עובי כתלי הר הבית(.
שטח זה אינו תלוי בשיטות השונות בדבר חחיל ,והוא לפי דברי ה״עזרת כהנים״
שגם לדעת הרא״ש היה השטח שמהוץ לעזרה גדול במזרח מאשר במערב ,ובדרום
מאשר בצפון )ראה הערה .(30
וזאת מלבד איסור התורה להכנס לכל הר הבית למי שנטמא בטומאה היוצאת מגופו•
כל מקום בהר הבית ,הנמצא צפונה ומזרחה מאלכםון המחבר את הפינה הצפון מערבית
עם הפינה הדרום מזדהית ,קרוב יותר לגבול הצפוני של ההר מאשר לגבול המערבי•
לכן לא יכולה להיות שם הפינה הצפון מערבית של העזרה ,כי היא היחד .רחוקה
יותר מהצפון מאשר מהמערב .הפינה הצפון מזדהית של העזרה לא יכולה אפוא
להיות צפונה ומזרחה מקו אלכסוני ,המקביל לאלכסון הנ״ל ,היוצא מנקודה בגבול
הצפוני המרוחקת 199אמה ממערב )כותל העזרה במערב ,6העזרה 187׳ הכותל ביז
עזרת ישראל ועזרת נשים .(6ולכן צפונה ומזדהה מהקו השני לא יכולה להיות העזרה,
ואיו שם ספק מהתורה.
והוא הדין לשטה שהוא ספק מן החיל ולפנים ,כפי שהושב לעיל — ,אין הוא
צפונה
ומזרחה
מקו
המקביל
לאלכסון
הנ״ל,
היוצא
מנקודה
בגבול
הצפוני
המרוהקת 349אמה ) 199אמה הנ״ל ,ועוד עזרת נשים ,עובי הכותל המזרחי של
עזרת נשים ,והחיל במזרח( מהמערב .זה רק לשיטה א׳ בנוגע לחיל.
אין להפחית באופן דומה בדרום מערב ,כי יתכן שהפינה הדרום מזרחית של עזרת
ישראל היא מערבה מהאלכסון הנ׳׳ל )ראה ר״מ קזים מדות ב ,א(.
אפשר להפחית משהו בדרום מזרח ,כי הפינה הצפון מזדהית של העזרה איננה
דרומה מהאלכסון שמצפון מזרח לדרום מערב.
33פסחים צ״ב א׳.
34הלכות בית הבחירה פרק ר הלכה ט׳ .גם הרב משה חפץ בהנמ>ן הבית )אות י״ט
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ״ מ נ ח ת חינוך״
ט 3
מ ב י א א ת ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ,ומוסיף
38
׳ והמחילות ש מ ת ח ת לעזרה
ל ה ר ־ ה ב י ת ־ ש מ ח ו ץ ־ ל ע ז ר ה דינן כ ״ ה ר ה ב י ת ״
)כלומר למי שלא נטחר
ורק מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת לעזרה ח פ ת ו ח ו ת ל ע ז ר ה הן קודש
הפתוהות
מטומאח
3 7
ש ל ד ע ת ו יש להבחין,
ח י ו צ א ת מ ג ו פ ו אסור ל ח כ נ ס לתוכן( ״יי ,ו ל מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת ל ה ר ־ ה ב י ת ־
ש מ ה ו ץ ־ ל ע ז ר ה מ ו ת ר לו להכבם אפילו אם הן פ ת ו ח ו ת לעזרה
4 0
,א ד א ח ר כ ך יי,
א ח ר י ה ב י א ו א ת ד ע ת הרמב״ם ,הוא כ ו ת ב שלפי זח גם ל מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת ל ה ר ־ ה ב י ת ־
שמחוץ־לעזרח
חפתוחות
לחר־חבית־שמחוץ־לעזרח
חיתח
צריכח
ק ד ו ש ת ר,ר ה ב י ת ,א ם כי מ ה ג מ ר א נ ר א ה שהן חול ,והוא כ ו ת ב ״צ״ע״
לחיות
4 1
מספק
• .ודאה ע ו ד
ש י ט ת ה מ פ ר ש ל ת מ י ד כ״ ו .ו כ ״ ז :
חרב
יצחק פ ס ח ניימאן ,ב ק ו נ ט ר ס
4 2
״המודד״
מסיק מהגמרא
)פסחים פו(
ומרש״י ש מ ח י ל ו ת ת ח ת הר ח ב י ת שמחוץ לעזרה ה פ ת ו ח ו ת לחר ח ב י ת שמחוץ ל ע ז ר ח
איגן ק ד ו ש ו ת ב ק ד ו ש ת ״הר ה ב י ת ״ ; ח מ ח י ל ו ת מ ת ח ת לעזרח ,ח פ ת ו ח ו ת ל ח ד ח ב י ת
שמחוץ
לעזרה ,ו ק ר ק ע ה מ ח י ל ה שוד .ל ק ר ק ע הר ח ב י ת שמחוץ לעזרח ,ק ד ו ש ו ת
כ ק ד ו ש ת ״הר ה ב י ת ״ ; ו ל ש כ ו ת ע ל ר צ פ ת ה ר ח ב י ת שמחוץ ל ע ז ר ה ה פ ת ו ח ו ת ל ע ז ר ה
קדושות כ ק ד ו ש ת העזרה.
צריך
עיון אם ה ד ב ר י ם הנוגעים למורא ה מ ק ד ש )כגון כ נ י ס ה ב מ נ ע ל וכר(
4
נוחגים ב מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת להר ה ב י ת שמחוץ ל ע ז ר ה י .
ד״ה מכל( כתב שמחילה הפתוחה לעזרה קדושה כעזרה ,הפתוחה להר הבית שמחוץ
לעזרה קדושה כהר הבית שמחוץ לעזרה ,והפתוחה למחוץ להר הבית היא חול
גמור .הוא מסיק זאת מדברי רש״י.
35ראוי להעיר בעניו לשונו בהלכה ח׳ בענין לשכות ,שכתב ״פטור״ ,שהרדב״ז בפירושו
לרמב״ם )נדפס בהוצאת עם הי( כתב שיש איסור מדרבנן.
36מצוה שס״ב ,דף א ,.ד״ה ופשוט.
37שם ד״ה ובמ״ש.
38שם דף א :ד״ה מהילות וד״ה ו־פתוהות .השטה שמתהת לעזרה הוא ,מספק ,השטת
הנזכר בהערה ) .32אם המנחת חינוך ,באומרו ״עזרה״ ,מתכוון גם לעזרת נשים ,יש
להוסיף לשטח הנ״ל עוד 140אמה לכוון מזרחה )עזרת נשים ועובי הכותל המזרהי
של עזרת נשים((.
39שם ד״ה מהילות ,ד׳׳׳ה ופשוט ,ד״ה והבאים.
41שם דף א :ד ׳ * ולפי זה מחילות.
43
40
בכמה מקומות בדף א׳ ע״ב.
42הלק ב׳ הלק מהילות אות ב׳) .נדפס תרס״ב(.
הואיל ויש תקוה כי הנכנסים למתילות ימצאו כלי או דבר מהמקדש הטהורים עדיין,
אד יטמאוהו בנגיעתם ,ראוי להדר לעשות כפפות מעור דג ,שאינו מקבל טומאה
)וצ״ע אם לעור קרוקודיל יש דין עור דג לענין טומאה( )ואין לתופרן בהוטים
המקבלים טומאה — ראה כלים פרק י״ז משנה י״ג( .וכן יש למנוע כניסת זב ,נדה,
זבה ,יולדת ,ובועל נדה )אלא אחרי שטהרו וטבלו ,וטבילת זב היא במעיו( ונכרי ,כ י הם
מטמאים ע״י הזזת חחפץ ,גם כשהם לובשים כפפות ואינם נוגעים בהפץ )רמב״ם
הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ה׳ הלכה ב׳ ,פרק ג׳ הלכה א׳ ,ופרק ב׳ הלכה י׳(.
וראה דיעה בטוף הערה ,50שבזה״ז יש לנו דין של ע״ה שלהם ,המטמאים כזבים.
וכן יזהר שלא יגע בכלי בבגדיו ,כגון בשרוולו ,שהרי בגדים טמאים טומאת מה.
וראוי להזהר בזה בכל התפירות סביב הר הבית ,שמא ימצאו כלי מבית המקדש
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המחילות הנמצאות היום בהר הבית
א
ז
א
נ
י
א י ז ו
י ו ד ע י ם
מח
ה
ד
מ
נ
א
צ
ת
ד ,י ו ם
"'י ׳
"
׳
ל
ל
ל
בזמן הבית ,ויתכז
להול .וכן כ ת ב הדדב״ז ב ס ו ף ת ש ו ב ה תרצ״א׳
׳
^
קדושות גם א ם אינז
אוסר ל ה מ ס ל מ ח י ל ה ה פ ת ו ח ה ל מ ע ר ב ו נ מ ש כ ת
ה ר מ ב ״ ם יתכן שיש מ ח י ל ו ת ה נ מ צ א ו ת מ ח ו ץ
מ ק ד ו ש ת ה ק ר ק ע שמעליהן ,בו יש ר ק ק ד ו ש ת
פ ת ו ה ו ת לעזרה ו ק ד ו ש ו ת כעזרה.
ש
מ
ח
י
< ע ת ה
ה
ה
פ
ת
י
ו
ה
ה
פ
ו
ת
ת
ח
ע ז ר ה
ת ד ! ת
ע ז ר ה
ו
ג
ד ,י
י ה י א
ו
ם
ה ב י ת
פ ת י ח
ה י ת י
^ £פחזז
'
׳
'לעזרר•
' ~
׳
והוא
^
״
לדעת
ע ד מ ת ח ת ל ״ כ י פ ׳ ' י " ' ךןלה
היו
*
ל ש ט ח העזרה׳
״הר הבית״״ ואילו המחילי•
מ
ש
א
ם
ם
נ ם ת ם
מ
ש
נ ב נ ו
מ
י ע ת ד
ע
א
מ ח י
ח
י
י
י
י ת
ח
ד
י
ב
ת
ש
מ
ת
ז
ד
ק
ח
ת
ד
ם
ו
ע
ש
ת
ט
>י י
נ ו ס ף ל כ ד ,כ מ ה מ ה מ ח י ל ו ת ש ל ימינו )כגון א ל ה ה נ מ ש כ ו ת פ נ י מ ה מ ח ש
ה מ כ ו ס י ם ב א ד מ ה ) ש ע ר חולדה ,ושערים אחרים בדרום ו ב מ ע ר ב ( היו מ ע ל פ נ י י׳ י ׳׳י
כזמן הבית ,ואין ל ד ן דין מ ח י ל ו ת א ל א דין ה ר ה כ י ת
4 4
.
נשיה
2
או כד עם אפר פרה אדומה ]כדים אלה היו בחומת החיל או בחומת עזרת ך*"
בהר הזיתים ובמקומות נוספים )פרה פרק ג׳ משנה י״א ותוספתא פרק ג׳ תוספתא ׳
י* ג^ה**ו
יש סיכוי למצוא כדים מאותה תקופה ,שהרי במעבי האדמה ,במרחק מטר ^
ג
מ
לפינה הדרום מזדהית של הר הבית ,מצאו לפני מאה שנה כד עומד בתוך גהיי^
והחופרים אמרו שהוא מימי בית שני 0ג161-1־1גג>31
ם ל ע
מ
'
( 5 3
שנת תר״מ ,ע ׳
'
ועתה עומדים להפור ליד הפינה הדרום מערבית.
י ש
האמור מספיק למנוע מלטמא כלי רגיל ,אך בכלי של אפר פרה ומי חטאת
מעלות מרובות ,המפורטות בפרק י״ג של הלכות פרה אדומה לרמב״ם .יאפיל
א ם
1
ג
אדם ירים את כלי ה״חטאת״ מבלי לנגוע בו )כגון באמצעות כפפות מעוד י |
ב
יטמאנו במשא )רמב״ם שם הלכה ה׳( ,והוא הדין אם יסיט את הכלי )ראה ר מ ״
ם
הלכות טומאת מ ת פרק א הלכה ז׳( .לכן יש להזהר מאד בחפירות ,ומוטב להשריית
עד שיהודש המנהג של גידול ילדים היד שמירה מוטמאת מ ת )פרה פרק ג׳ משני׳
ב ׳
׳
וראה כתובות ק״ו ע״א שהצבור היה מסייע לכך(.
•14המפתנים של השער הכפול ושל השער המשולש בחומה הדרומית של ימינו
ש
ל ״דיי
הבית״ ,וכן רצפת האולמות התת קרקעיים שלידם המכונים ״אורוות שלמה״ ,נמצאים
725מטר מעל פני הים ,שהם 12וחצי מטר מתהת לקרקע הר הבית של ימינו שלידם•
אם שערים אלה הם מזמן הבית ,היו הם ו״אורוות שלמה״ מעל הקרקע בזמן ה ב
יוז׳
והוא הדין לכל הבנינים התת קרקעיים של ימינו שבגובה מעל 725מטר .מ ב ו א י
ת
השערים כרסו אחר כך בעפר ונחשבים בטעות למהילות.
המפתן של השער הגדול שמתחת ל״שער המערביים״ )בגובה 722מטר( ,נמיי
ב־ 14והצי מטר מהקרקע של הר הבית שליד השער )לשם השוואה — רהבת הכוייל
לפני העמקתה היתד .בגובה 730מטר(.
^אמנם תחת העזרה היתד .הקרקע בזמן הבית גבוהה מאשר מפתני שערי הר הבית׳
ולשכה שגגה שוד .לקרקע העזרה היא מחילה )פסחים פו(.
בחומה הדרומית של ימינו ,יש בקרבת הפינה המזדהית בתוך האדמה פתח קטז׳
שגובהו כמה מטרים ורוחבו כמטר ,וגובה רצפתו 715מטר .ומחוץ להומה יש ב ק ר ב
12
www.daat.ac.il
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכן מן הראוי כי ה ב ד י ק ו ת ב מ ח י ל ו ת ב ה ר ה ב י ת )כגון כדי ל ר א ו ת ע ד היכן
היו כיפין( ,ייעשו ב ע ז ר ת זרקורים דפריסקופים ) מ ע ר כ ת מ ר א ו ת ב ת ו ר ק נ ה א ר ו ר (
)והפריסקופים
יוכנסו גם ל מ ח י ל ו ת ע ק ל ק ל ו ת ( .אך יש ל ה ז ה ר ש ה כ ל י ם שיוכנסו
4
ל א יהיו ט מ א י ם * א כ ל ו מ ר יש ל ה ט ב י ל ם ו ל ח כ ו ת ל ע ר ב ; אך •אין ט ב י ל ה מ ו ע י ל ה ל כ ל י
חרס ,ו ל כ ל י ם שדינם כ פ ל י חרס )כגון זכוכית( ,וכן לא ל כ ל י ה ט מ א ט ו מ א ת ש ב ע ה
ממת
4 5
.
כניסה באוירון
אסור ל נ ס ו ע באוירון מ ע ל ה מ ק ו ם בו אסור ל ה כ נ ס )הרב עובדיה יוסף בירחון ״קול
סיני״ גליון ,70אלול תשב״ז עמ׳ .(219—218
הדינים הנוגעים לנכנס להר הבית
הנכנס
ל ה ר ה ב י ת ל מ ק ו ם בו מ ו ת ר לו להכנם ,יזהר ב ט ב י ל ת ו ל ק ו ד ש ב כ ל
4 6
דיני ה ה צ י צ ה )שלא כ ב ט ב י ל ה ל פ י ת ק נ ת ע ז ר א ( ,וצ״ע א ם הוא צריד לכוון
הפינה הדרום מערבית בתוך האדמה רצפת אבנים בגובה 715מטר ,ואבני החומה מתחת
לגובה של 714וחצי מטר אינן מסותתות ,ורק האבנים מעל גובה 714וחצי מטר
מסותתות .יתכן איפוא שגובה הקרקע מהיץ להר הבית היה 715מטר בזמן הבית,
וצ״ע שמא גם לאולמות שמתחת ל״אורוות שלמה״ אין דין מהילות ,וכן לכל הבנינים
באותו הגובה.
)הגבהים הנ״ל הם לפי מדידות שנעשו לפני מאה שנה .גם אם יתברר שחלה טעות
בהישוב נקודת המוצא שלהם ,זה לא ישנה את היחס בין הגבהים השונים )למשל
אס יתברר שקרקע הר הבית גבוהה בשני מטרים מהמספרים שהזכרתי ,אז כל יתי־
המקומות שמניתי גבוהים בשני מטיים ,יהמרהק בינם לבין קרקע הר הבית לא ישתנה(.
44א רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק ג׳ הלכה ט״ז.
45כלומר אסור שהבליט היו פעם באהל המת או נגעו במת .או שנגע בהם אדם שהוא
טמא למת או שנגעל בהם כלים אהרים אשר נגעו במת או אשר היו באהל המת
)רמב״ם הלכות טומאת מת פרק ה׳( .כדי שכלים לא יהיו טמאים בטומאת שבעה
ממת ,צריך אדם לעשותם מחומר גלם )כי חימר גלם אינו מקבל טימאה( ,רק באמצעות
כפפות מעור דג )שאינו מקבל טומאה( ,או שגוי יעשה אותם .אפשר לצקת את הכלים
בתבניות הרם או אבן .הכלים ייעשו במקום שתחתיו יש חלל כפול ,באיפן שהוא
כיפין על כיפין ,שבכל אחד לפחות גובה 10ס״מ ,ויובאו על בולי עץ צמודים )או לוח אבן(
המוגהים ע״ג בהמה שכריסה רחבה ,ובינם לגבה הלל טפה :הכלים יונחו מול גוף הבהמה
אך לא מול רגליה .רצוי להוסיף ״אהל״ נגרר מתהת לגוף בין הרגלים .הבהמה לז^ תעבור
מתחת ל״אהל״ .ראה תוי״ט ומשנה אחרונה פדה ג ,ב ; משנה אחרונה אהא־ת ,ו ,א ;
אנציקלופדיה תלמודית ערך אהל זרוק .רמב״ם הלכות טומאת מת יט ,ו ; יב ,א
וב׳> .העושה את הכלים )אפילו נכרי( יזהר שבגדיו לא יגעו בהם ,וכן לא יגעו בהם
אה״כ אדם או כלים .ואהרי כל זאת יש להטבילם ,שמא נגע בהם אחד מהטמאים
אשר מטמאים כלי בהזזה )ראה הערה ,(43ולהטבילם לשם הטאת .אך גם בכלים
אלה אין לנגוע בכלים שיימצאו במחילות ,שמא הם כלי ״חטאת״.
13
www.daat.ac.il
שהטבילה היא כדי להכנם להר ה ב י ת ״ ,ומוטב שלא יכנס ביום שטבל מ ט ו מ א ת ו
הס
בטרם העריב השמש .גם יטביל במקוה את בגדיו וכלים שהוא מכנים ,אם
אתר דעת -מכללת הרצוג
)כלומר אם עמד ,ישב ,שכב ,נתלה ,או נשען עליהם ז ב ,
״מושב״ או ״משכב״
4 8
9
זבה ,נדה או יולדת > .ואפילו בבגד הדש אין לדעת אם לא נשען עליו טמא כזיז
בבית החרושת או בהנות
60
( .טומאת מושב או משכב היא טומאת ערב ״ ,ו מ ו ט ב
שלא להכניסם להר הבית לפני שהעריב השמש אהרי טבילתם.
לא יכנס בנעלים
0 2
,במקל ,בתרמיל ,בפונדתו )ארנק לכסף ,או בגד שלובשים
46וטבילת זב היא במים חיים דוקא )במעין(.
ה ר ב חנוך זונדל גרוםברג ]״נועם״ ,כרך י״א )תשכ״ח( עמ׳ מ״ז[ מביא דיעה ש א נ ו
מחזיקים עצמינו כזבים וצריכים לספור שבעה נקיים וטבילה במים חיים .וכן מ ו ב א
הדבר
במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמםכת תמיד ,ח״ב) ,״טהרת
הקודש״( ,דפים א:׳ ו.:
47הטובל כדי להכגס למקדש צריר לטבול על דעת כן )לפי תירוץ אהד ביומא ל׳ ע״ב(,
וכן הטובל למעשר׳ לתרומה ,לקודש או לתטאת צריד להתכוון לכד )רמב״ם ה ל כ ו ת
אבות הטומאות פרק י״ג הלכה ב׳( ,אך לא מצאתי אם צריר כוונה כזו גם לטובל כ ד י
להכנס להר הבית.
48תוספתא כלים בבא קמא סוף פרק א׳ .ולפי עזרת כהנים מדות פרק ב׳ משנה א׳,
הלק בני יוסף סוף ד״ה הי־ הבית ו׳ ,המכנים מושב או משכב להר הבית לוקה.
49רמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב ,פרק ז׳ הלכה א׳.
50טמאים לא רק בגדי הטמא עצמו ,שעליהם עומד )כגון אנםיליא( ,או שעליהם יושב
)כגון מכנסים( ,ואף כתנת ,שלפעמים שוכב בה לנוח )ראה ספרא פרשת מצורע
פרק זבים תחילת פרק ב׳ ופירוש רבינו הלל שם ״ו׳ההלוק והטלית בהדי דלבוש לתו
שכיב בהו״ ,ורמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב ,פרק ז׳ הלכה ה׳ והלכות כלים
פרק כ״ז הלכה ט״ז( ,אלא גם בגדים של טהור ,שנשען עליהם טמא כזה )כגון אשתו
נדה ,או כשאוטובוס נוטה על צדו בנסיעתו סביב פינה והנוסעים מיטלטלים ונשענים
זה על זה( .ולפי הרע״ב בזבים פרק ג׳ משנה א׳ אפילו אם ישב במכונית קטנה שבה
היה טמא כזה ,גם אם לא נגע בו )אך ראה תוספות יים טוב ויתר מפרשי המשנה שם,
ותפארת ישראל שם יכין אות ה׳(.
בספר מעשי למלך׳ כרך א׳ ,הלכות בית הבהירה פרק ז׳ הלכה ט״ו כתב בשם
חזון נהום ,שאנו בזמן הזה כעמי הארץ שלהם ,כי אין אנו נזהרים ובקיאים בטומאה
וטהרה .ובגדי עם הארץ מדרס לטהרות )ראה תוספות הגיגה י״ט ב׳ ד׳יה בגדי
ורמב״ם הלכות אבות הטומאות פרק י״ג הלכה א׳ .ולעניו מי הוא עם הארץ ראה
רמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב סרק י׳(.
51ולא טומאת שבעה )רש״י בבא קמא כ״ה ב׳(.
52לפי יבמות קב :אסור להכנס לעזרה )והוא הדין לכל הר הבית — תוספות יום טוב
שבת פרק ו משנה ה( במנעל ובסנדל ,ומותר באנפליא של בגד )ראה רש״י שם
ד״ה ה״ג .רש״י כ ת ב טעם שאין דרד להכניסם בטיט ,ואולי משמע מזה שאין ללכת
לבוש באנפיליז ברהובות עד הר הבית ,כי יעלה עליהם אבק ,ואולי זה דומה ל״אבס
14
www.daat.ac.il
53
הרצוגשעל רגליו ,ובמעות
באבק
דעתו , ( -
אתרנ ד ת
על הבשר לקבל הזיעה כשאין בגד מעל פ ו
מכללת
אסור לעשות
צ ר ו ר ו ת ״ .אסור לרוק ,ואם נזדמן ל ו רוק מבליעו ב ב ג ד ו
0 6
קיצור
דרף על
ידי כניסה
5 8
בשער אהד
ויציאה
בשער
א ה ר ״ א אסור
להקל
0 7
ראש ולדבר דברי ש ה ו ק . ,ישיבה מותרת ,אך נראה שאין ל ש ב ת עם הגב
כלפי ההיכל
0 8
.אין נכנסים אלא לעבודת השי״ת
9מ
,וכל כניסה שאינה לשם מצוה,
שעל רגליו״( .וכן עשה גביהה בן פסיס אגפילין לאלכסנדר מוקדון )מגילת תענית
פרק ג׳(.
יש לברר מהי אנפליא ,אם כעין נעלי בית או כעין גרבים שלנו )ראה ערוך השלם
ערך אמפליא וערך אנפליא( ]ואם האנפליא מצמר ,לא תהיה כעין לבד קשה ,כי זה
בגדר ״מוק״ )ב״ת אבן העזר סימן קסט סעיף יד .ושם כתב גם ״שיער״ ,מלבד צמר([.
יש גם לברר אם גרבים שלנו אינם בגדר ״פונדתו״ ,לפי הפירוש שפונדה היא
בגד לקבל הזיעה ואין דרך כבוד לצאת בו בלי בגד מעליו )פירוש המשניות לרמב״ם,
ברכות פרק ט משנה ״לא יקל״(• ,וראה משנה ברורה סימן צ״א ם״ק י״ב.
וכן יש לברר דין נעלים שלא מעור .בנעל של עץ או קש נראה שאסור )ראה שבת
סו .ורש״י ד״ה ורבי יוחנן ותוספות ד״ה סנדל ,וראב׳^ד עדויות פרק ב משנה ח( .ובענין
שעם ,סיב ,מוק ,ראה יומא עה :עם ה־ספות ישנים ,יבמות קב ,:ונ״י יבמות קב:
ד״ה בקורדקייסין וד״ה ושמעינן .וראה ב״ה וערוד השלחן או״ת סימן תרי״ד על
המהלוקת לענין יום הכפורים.
לענין קיטע ראה שבת סו ,:ותוספות יומא עט .לגמרי למעלה .ולענין הכסא שעליו
יושב הקיטע ראה אוצר הגאונים שבת הלק הפירושים דף סו ,שזה בגלל איסור
ישיבה בעזרה ,אך ראה תוספות יום טוב שבת פרק ו משנה ה .וראה הידושי מים
היים על הרמב״ם הלכות בית הבהירה פרק ז הלכה ב ,ומעשי למלד שם ד׳׳ה ואיזו.
53ירושלמי ברכות פרק ט׳ הלכה ה׳ )מובא בםמ״ג מצות עשה קם״ד( ,פירוש המשניות
לרמב״ם לברכות פרק ט׳ משנה ״לא יקל״ ,ורע״ב על ברכות פרק ט׳ משנה ה׳.
ולא יכנס בלבוש שק )ירושלמי שם(.
54ירושלמי וםמ״ג שם.
55וק״ו שלא להשליך ארצה לא צואת האף )כף התיים או״ת סימן צ׳ ס״ק צ״ג וסימן
קנ״א ם״ק מ״ה( ולא כינה )שם סימן צ״ז ס״ק כ״ב ,לענין בית כנסת( .ונראה שלא
יכנס אם צריך לנקביו )ראה ירושלמי שם פרק ב׳ הלכה ג׳ ,שהיי מפסוק זה לומד
הירושלמי ברכות פרק ט׳ הלכה ה׳ על הר הבית לענין כניסה במנעלו(.
55א אם כי יוצאים דרך שער אהר מהשער שנכנסו בו .י א ה מדות פרק ב׳ משנה ב׳ לאיזה
צד מקיפים ויוצאים.
56ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך בית המקדש עמ׳ רל״ה מהי קלות ראש.
57המקור לדברים הנ״ל ,כשלא צוין מקור אהד ,הוא כיכות פרק ט׳ משנה ה׳ ,רמב״ם
הלכות בית הבהירה פרק ז׳ הלכות א׳ ,ב׳ ,ד.
58לפי ביאורים לציורים של תפארת ישראל לתבנית הבית ,ביאור אות ד׳.
59עזרת כהגים ,פ י ק ב׳ משנה א׳ הלק בני יוסף ד״ה הר הבית ר.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אסורה״•• דינים אלה נוהגים גם בימינו ,לפי המשנה )מגילה פרק ג׳ משנה ג׳(
והגמרא )יבמות ו.(:
גם בבית כנסת אסור לעשות כמה דברים משום היותם קלות ראש ,ומזה נלמד
לענין קלות ראש בהר הבית .ובכלל אפשר אולי ללמוד בקל והומר מיתר דיני
התנהגות בבית כנסת.
הדברים
האסורים
בבית כנסת משום קלות ראש הם
שותים ,ניאותים )—מתקשטים
צ 0
8 1
:
אוכלים
אין
61
א,
,או שלא ינהג כאדם המתישב בו כעומד בביתו,
63
אלא יעמוד באימה וכמי שבא להתפלל
( ,אין מטיילים בו )—לילך מפינה לפינה
63
דרד ט י ו ל ( ,אין נכנסים בו מפני החמה ,הגשמים או ה צ י נ ה ״ ,אין מספידים
בו הספד של יחיד ,ואין מחשבים חשבונות ,אסור לעשות כל מלאכה
ה 6
.קלות ראש
68
היא גם שחוק ,חיתול ושיחה ב ט ל ה • ,וגם שיחת חולין שאיננח שיחה בטלה
67
אסורה בבית כנסת • ״ערוד ה ש ל ח ך
6 8
כ ת ב שעישון הוא קלות ראש.
60עזרת כהנים שם על פי לשון הרמב״ם בפירוש המשניות ברכות פרק ט׳ משנה ״לא
יקל״ והלכות בית הבהירה פרק ז׳ הלכה ב׳.
61מגילה כ״ה—.כ״ה ,:וראה רש״י שם כ״ח .שכל זה הוא קלות ראש•
61א ולעניו הר הבית יש להוסיף ״מלבד אכילת קדשים וכדומה״•
62לפירוש רש״י.
63לפירוש
המאירי.
64תוספתא מגילה סוף פרק
ב׳.
וצ״ע כי בתענית י״ט א׳ כתוב שעלו להר הבית מפני הגשמים .ושמא עלו להתפלל
שיפסקו הגשמים ,או כי הגיעו לכלל סכנה.
65רש״י שם ד״ה מפשילין ,המאירי ,משנה ברורה סימן קנ״א ס״ק ג /זריעה והדישה,
האסורה בכל בית כנסת )ש״ע או״ה סימן קנ״א סעיף י״א ,מגן אברהם סימן קנ״ג
ס״ק ל״ז( ,אסורה ברר הבית גם בקל וחומר בהיותה אסורה בכל ירושלים )עזרת
כהנים ,הלק מבוא המקדש ,שער ירושלים ,דף כא ,(:וזו אתת מעשר קדושות העיר,
כמו איסור קיום אשפה ועוד )רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ד( .וכן
יש איסור מיוהד לבנות ולנטוע בהר הבית )רמב״ם הלכות ע״ז פייק ו׳ הלכות ט /י׳,
וכסף משנה שם(.
בבית כנסת אסור לפרוש מצודות ,לשטוח לייבוש פירות )מגילה פרק ג׳ משנה ג׳(
או בגדים )ירושלמי על משנה זו( ,ולהניח כלי מלאכתו ]כך משמע מתשובת הרמב״ם
)פאר הדור סימן ע״ד ,מובא בשערי תשובה או״ח סימן קג״א ס״ק ט״ז([ ,ולעשות
מבית הכנסת ד ב י מהדברים שנמנו בש״ע או״ה סימן קנ״ג סעיף ט׳ .וראה ״אגרות
משד,״ חלק או״ח סי׳ מ״ה בענין כניסת כלב המלוה עיור לבית הכנסת.
אסור לנתוץ כותל בית כנסת אפילו מבחוץ )שערי תשובה אורח היים סוף סימן
קנ״א( ,ומזה למד במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד ,ח״א,
שורש כ״ב ם״ק ה׳ ,שאסור להקוק בכותל המערבי.
66ש״ע או״ה סימן קנ״א סעיף א׳.
67משנה ברורה סימן קנ״א ס״ק ב׳ וכף החיים סימן קנ״א סעיף ח׳.
68או״ח סימן קנ״א ס״ק ה׳ .בענין הרחת טבק ,ראה שדח חמד ,אסיפת דינים ,מערכת
בית כנסת ,סימן ז׳ ,ופאת השדה מערכת בית כנסת סימן י /וכף החיים או״ח סימן
צ״ב ס״ק י״ב וי״ג.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
70
69
בבית כנסת אסור להכנם בראש מ ג ו ל ה או עם לכלוך עליו או על ב ג ד י ו .
ובדבר הבגדים הראויים ראה ש״ע או״ח סימן צ״א סעיף ה׳ עם משנה ברורה ועם כף
ההיים ס״ק כ״ב־כ״ד .אין ישנים בבית כ נ ס ת .אסור להכנם בסכין ארוך ,כי
הסכין מקצר ימיו של אדם ,בכלי זיין )נשק( .בבית כנסת לא ישב ויפשוט
רגלו ,לא ישב וישען על ידו ,לא יעמוד זילף ויבוא לו ,לא יסיר דעתו ויפנה אנה
ואנה ,לא יזלזל שם באדם ,אין לנגן שם בכלי •ואין להעמיד הופה .אין להכנם
לבית כנסת שלא לצורך ,ובשביל הפציו בלבד ,אלא לצורך מצוד . .וכן הזהירו
י ״,80 7
ל
שבבית הכנסת ,בפלטין של מלך ,יזהר ביותר לא ל ע
7 1
72
74
73
75
77
76
78
ב ו ר
ע
ש ן ם
ע ב
ר ה
פרק ב
פרק א׳ דן בשטח איסור הכניסה בתוך הר הבית ,שהוא 500אמה על 500אמה.
הואיל ואין אנו יודעים חיכן בדיוק חיח שטח זה ,יש ספקות נוספים .בפרק ב׳ ניתנות
דוגמאות לשיטת החישוב אם יודעים היכן היתד .חומה של חר חבית ,או אם יודעים
היכן היתד .נקודה מסוימת בעזרה )לדוגמא נעשה את החישוב לפי השערה שהסלע
באמצע ההר הוא אבן השתיה או מקום המזבח( .דוגמאות אלה יראו את שיטת
החישוב גם אם ימצאו את מקומח של נקודח אחרת של העזרה.
69ש״ע או״ח סימן צ״א סעיף ג /והלבוש או״ח סימן קנ״א ס״ק ו׳ כתב שזה משום
קלות ראש.
70ש״ע או״ה סימן קנ״א סעיף ה׳.
71ש״ע שם סעיף ג׳ .ולענין הר הבית יש להוסיף ״מלבד הלוים שישנו בהר הבית״.
72ש״ע שם סעיף ר.
73
סנהדרין פ״ב ע״א לענין בית המדרש ,ומזה למדו הפוסקים לענין בית כנסת )יאה
עינים למשפט על סנהדרין שם( .אין אנו דנים כאן על נשק של היל בתפקיד צבאי
שקיבל היתר להכנם להר הבית.
74
כף ההיים או״ה סימן קנ״א ס״ק ד׳.
אין להכנם לבית המדרש בקומה זקופה )פירוש רמב״ם או רש״י לאבות ו׳ ג׳(.
משכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד ,ה״ב )״טהרת הקודש״(׳
דף ט ,.לומד מזה בקל וחומר להר הבית ,שקדושתו גדולה יותר.
75כף ההיים שם ס״ק ג׳.
78
76שם ם״ק י״ט.
77שם ם״ק י״ח.
רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א הלכות ח /ט׳.
79משנה ברורה סימן קנ׳ א ס״ק ב׳.
80
הואיל והכניסה למקום העזרה וההיכל אסורה לגמרי,
הבאתי
את הדינים
בהיותנו טמאי מתים ,לא
הנוספים הנוגעים לכניסה לעזרה ולהיכל,
יאה אנציקלופדיה
תלמודית ערך ביאת המקדש ,על כניסה למקדש שלא לצורך עבודה ,על כניסה של
שתוי יין ,פרוע ראש דרך ניוול ,קרוע בגדים ,בעל מום ,מחוסר בגדי כהונה ,ללא
קידוש ידים ורגלים ,ללא טבילה לצורך הכניסה ,ושבכמח מקרים יש על כך עונש
מיתה בידי שמים .וכן אסור ל ז י להכנם לעזרת כהנים אלא במקרים מ־והדים .וראה
גם רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכות ה ,ו.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חישוב מקום הר הכית והעזרה לפי החומות *מל ימינו
אין אנו יודעים אם החומות המקיפות היום את ההר הן החומות שהקיפוהו בזמן
הבית.
המידות של שטה ההר המוקף בחומות של ימינו הן :עם עובי החומות :במזרח
401מטר ,במערב 477מטר )עד מדרון הסלע שבצפון ההר והקצה הדרומי של הצריח
הבנוי שם( ,מזה הכותל המערבי 445מטר )כי אין הוא נמשך עד הפינה הצפון
מערבית( ,בצפון 314מטר ,ובדרום 278מטר .ובלי עובי החומות :במזרח 456מטר,
ב.־עדב 475מטר ,בצפון 309מטר ובדרום 275מטר ״ .
החומות של ימינו אינן מכוונות בדיוק לפי ארבע רוחות השמים — בחומה
המערבית ובהומה הדרומית יש הפריט של עשר מעלות )בכוון הפור למהלד מחוגי
השעון( ובהומה המזרחית ובחומה הצפונית יש הפרש של שש מעלות באותו
כוון )כלומר ההומה המערבית היא בכוון צפון־צפון־מערב ,ויש זוית של 10מעלות
בינה ובין הכוון לצפון ,וכן הלאה( ,החומה המזרחית אינה בקו ישר ,וההפרש שלה
הוא בין 5ל ־ 8מעלות ,ובממוצע .(6
יתכן שגם ההומות בזמן הבית לא היו מכוונות לדוחות השמים .לכן יש לקבוע
את גבולות השטת הקדוש בקדושת הר הבית או בכוון מדויק לרוחות השמים ,או
במקביל לחומות של ימיגו ,לפי האופן שהוא להומרא.
יש להביא בהשבון גם את האולמות שהיו סביב הר חבית .יוסף בן מתיתיהו-־
כתב שסביב הר הבית היו אולמות בדוהב 30אמה כל אהד ,והאולם הדרומי היה רחב
יותר — כ־ 62אמה .בספר ״תבנית היכל״ כתוב שסביב הר הבית ה*ו אולמות
ברוהב 30אמה כל אהד ,וסביב האולמות היה מגרש ההר ,שהוא מישור ברוחב 50
אמה .אפשר להבין מדבריו שהאולמות היו מהוץ לשטה של 500אמה עד 500אמה,
וביהד היו 660אמה על 660א מ ה ״ .אבל בספר ״עזרת כהנים־־י־׳ כתב משמו
8 3
81המספרים הם לפי מפת
8 4
, 8116611ג1611ג15ן06 8111^6? 01 ^61-מ3מ(1־ 01משנת
תרכ״ה בקנה מידה .1:500המידות הן בקו ישר ,ולא ל פ י הפיתולים בחומות של ימינו.
בספרים שונים פורסמו מספרים אחרים ,שהם כנראה אורך החימות על פיתוליהן.
82מלהמות היהודים ,ה ,ח ,ב.
83יוסף בן מתיתיהו )קדמוניות היהודים ט״ו ,י״א ,ה׳,
-מובא בתבנ־ת היכל ספר ב׳
סימנים י״ח ,כ״ד( כתב שבאולם הדרומי היו 1שורות עמודים וביניהם 3מעברים
רוהב שני המעברים הקיצוניים 30רגל )רגל מ מ י = . 5מ ס ״ מ ,ורוחב המעבר האמצעי
(
פי אחד והצי מזה .עובי כל עמוד כאדם הפורש את ידיו ) ..70מ ט י ( .אך שורה אהה
של העמודים היתר ,בעובי ההומה .לזה יש להוסיף את עובי ההומית .רוחב האולם
הדרומי היה אפוא כ 15-אמה ועוד כ 22-וחצי ועיד 150ועוד כ * )עובי 3עמודים(
ביחד כ־ 62אמות ,מ ל כ י עוכי דחומרת.
84ספד ב׳ סימנים ט״ו וכ״ו.
50 85אמד .מגרש 30 ,אולם 500 ,הר הבית 30 ,אולם 50 ,מגיש.
״
_
״ -
86מדות פרק ב׳ משנה א׳ בחלק בני •
• )1,ד ה ..ר הבית ד׳ י ד ־ ת״ק אמה א׳.
ו ס ד ד
ה
18
www.daat.ac.il
ר ד י י
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהאולמות נכללו בתור ה־ 500אמה על 500אמה ,ולפי זה היו יחד עם המגרש 600
אמה על 600אמה,
בספר ״עזרת כהנים״ כתב שםביב המגרש חיתד .חומה גבוהה מאד ,שמידתה 600
אמה על 600אמה ,אך במערב לא היה צריך להומות .ה״עזרת כהנים״ מביא
בשם יוםיפון פרק נ״ה ,שרוהב כ ל אולם היה 100אמה ,ומבחוץ ד״יתח חצר ברוחב
27אמה ,ולפי ה״עזרת כהנים״ היו ה־ 127אמה מהוץ להר הבית שהוא 500
אמה על 500אמה ,והחומות החיצונות היו במרהק 127אמה מהומות הר הבית ־׳־.
ה״עזרת כהנים״ כתב שיתכן שחמישים אמות המגרש נכללו ב־ 127האמות הנ״ל.
ז8
8 9
88
9 0
8 9
91
89
כל זה נותן אפשרויות לחשב באופן שוגה.
הזכרנו שהצד המערבי היה שונה מהצדדים חאחרים .יתכן אפוא שהכותל
המערבי ,על אף היותו כותל הר הבית ,היה ארוך יותר מ־ 500אמה• ,להוא נמשך
מול האולם והמגרש )או האולם והחצר( בדרום ,ומול האולם והמגרש )או האולם
והחצר( ומצודת אנטוגיא בצפון.
במערב
9
9
הדעה המקובלת היא שהכותל המערבי הוא כותל הר ה ב י ת ־ .אמנם ה ר ד ב ״ ז ׳
וגם הרב יהושע יוסף כלבו <:־ סוברים שהכותל המערבי הוא כותל העזרה .לדעת הרב
87
שם ד״ה הר הבית ג׳.
88
לפי קדמוניות ט״ו ,י״א ,ה׳ ,ותבנית היכל ספר ב׳ סימן ה ;וראה גם תבנית היכל
ספי ב׳ סימן קע״ב בענין הצד המערבי() .תבנית ה־כל ,מאת הרב יעקב יהודה אריה
ליאון ,נדפס בשנת ת״י(.
לוגץ )בקובץ ״ירושלים״ ,כרך ה׳ עמ׳ ,(5חישב בהנחה שהאולמות היו מחוץ ל־500
אמה על 500אמה ,והוסיף את האוירים בין האולמות והחומות ,ואת ע ב י שתי
החומות ,והגיע ל 50-אמה בכל צד ,וביחד ל-״ 600אמה ועוד״.
89עזרת כהנים שם ד״ה הר הבית ד׳.
90
ה״עזרת כהנים״ שם כתב שההצר היתה מחוץ לאולם ,אם כי אפשר לפרש שביוםיפון
מדובר שהחצי־ היתד׳ בין האולם והבית.
91יוסיפין זה הובא גם באברבנאל על מלכים א׳ סרק ח׳.
92
עזרת כהנים שם ד״ה ת״ק אמה א׳.
93ראה אנציקלופדיה תלמודית ערד הר הבית הערה .52
94
תשובות תרמ״ח ותרצ״א.
95מובא בבית רידב״ז סי׳ ל״ח ,ומתואר שם בתור ״המצוין
הראשון בתבל בחכמה זו
בתבנית הבית וכלי׳ כידוע לכל ישראל״ .הוא תיבר ספר ״בנין אריאל״ ,שנדפס בשנת
תרמ״ג.
ובמסעות ר׳ בנימין מטודילח כתב ״אחד מהכתלים שהיו במקדש כקודש הקדשיב״.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כלבו אסור ל ה ת ק ר ב למרחק שתי אמות מהכותל
8 6
.ה ״ ע ז ר ת כהנים״ ״ כ ת ב ״ומי ירים
ר א ש נ ג ד ה ר ד ב ״ ז ז״ל .אכן יש ק ו ל א ו ח ו מ ר א ל כ ל א׳ •ואי .ל כ ן צ ר י ך ל א ח ו ז כ ה ו מ ר י
ת מ ו י ׳ ״ ,א ך אין זו ה ד ע ה ה מ ק ו ב ל ת ,ר א ה ״נועם״ ,ת ש כ ״ ח כ ר ד י״א ,עמודים ל״ט ,מ /
מ״ ט.
גם מ ה ם ו ב ר י ם ש ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב י הוא כ ו ת ל הר הבית ,כ ת ב ו ש א ס ו ר למי ש ל א נטהר
מ ט ו מ א ה ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו ל ה כ נ י ס א ת ר א ש ו או א צ ב ע ו ת י ו בין הריצי ה כ ו ת ל
0 8
ויש
א ו ס ר י ם ל נ ג ו ע ב כ ו ת ל ה מ ע ר ב י ו ב כ ל כ ת ל י הר ה ב י ת ש ל ימינו ״״.
ב ד ר ו ם
ה ר ד ב ״ ז כ ת ב ב ת ש ו ב ה ת ר צ ״ א ש ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת של ימינו היא ה ו מ ת ה ע ז ר ה
0 0
י•
96הרידב״ז שם כתב שהרב כלבו אמר כי ״צריך ריחוק לעמידת רגלינו ערך ב׳ אמה…
שנשתנו היום הבנינים וע״כ נתקרב עמידת רגלינו״ .ויתכן שיש לזה קשר עם האמור
בהערה .4אמנם שם מדובר רק על הצי מטר ,אך יתכן שיש מקומות אתרים בהם
השפוע בכותל המערבי גדול מהצי מטך ,וכמו כן אולי גדול יותר השפוע מהיסוד עד
השערים שבכותל ,כי הם גבוהים מרחבת הכותל .במקום אחד בחומה המזרחית של
ימינו ,מצפון לשערי רהמים ,השפוע מהיסוד עד שני שלישים מגובה ההומה הוא
2.70מטר ,והשפוע משם ולמעלה לא נמדד )אם כי קשה לקבוע שם את השפוע ,כ־
האבנים גשחקו ואינן חלקות( )לפי לוח 15של . ? . 081×2 1003^£11 .161:11-מ ( ? .
, ?1^113 610.ומ .(83,16ושמא השש הרב כלבו כמו הרב גלבשטין ,שכתוב שאסור להתקרב
ממש לכותל ,מתשש שיכניס •,את הידים לתריציו׳ ולכן הציע לעשות עמודים עם
פרוכת סמוך לכותל )במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד,
ה״ב דף ו.(:
בחוברת ״הכותל המערבי ,מקורות ומסורת״ מהרב מרדכי הכהן )עמ׳ ,(52 ,39 ,37
מובא שבדורות קודמים נהגו לחלוץ נעלים לפני שנגשו לכותל )במקור אחד כתוב
שחלצו במרהק ארבע אמות מהכותל(.
97
93
בסוף פרק ב׳ ,בחלק ״בני יוסף״.
ראה ״נועם״ כרך י״א ,עמ׳ נז—נח )הערה (14ועמ׳ ס׳ אות ח /
ב
ש
ם
ה
ר
ב
ד י ס
ק
י ן
ן ן ן ר ב
אדר״ת ,והוברת ״הכותל המערבי״ של הרב צבי מאשקאוויטס .וכן שמעתי בשם הרב
קוק .וראה במשכנות לאביר יעקב ,לשמעתתא ראשונה דמסכת תמיד ,שורש כ״ב
)אלה שני דפים שנוספו בכמה טפסים של ה״א של הספר ,שנדפס בשנת תרמ׳׳ח,
לפני דף ג( ,וכן בה״ב )״טהרת הקודש״( שנדפס בשנת תרנ״ד ,דף ו ,:וכן בדפים
א-י,:
ט ו – :כ ב . .הוא מוסיף שאסור להכניס כלי טמא ,אפילו מקצתו ,להריצים
נח״ב ,סי׳ א׳ ,ס״ק י״ג-ט״ו )דפים ג – :ה , 1 ( .ואסור לאדם להניח חפציו בין פרצות
הכותל )דף ז׳ .וכ״א .(:האיסור הוא גם ביתר כתלי הר הבית ]דף א) :סימן א׳([.
99
״משכנות לאביר יעקב״ ,שורש כ״ב ,דף ב׳ )בכמה מטפסי הספר נוסף דף זה( ,יב״לק
ב׳ )שנדפס בשנת תרנ״ד( סי׳ א׳ ס״ק כ״ב )דף ו( ,מביא שזה איסור לאו ,או איסור
מדרבנן.
100ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך הר הבית הערה .51
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי שיטה זו אסור לטמא מת ולנכרי לחכנם בחלק חדדומי של השטח המוקף בחומות
־טל ימינו ,ההל מהחומה הדרומית ועד 151אמה
1 0 1
צפונה מחזיתח חפנימית )חפונה
לצפון( של החומה הדרומית ,שהם 96מטר )לפי שיעור האמה = 63.7ם״מ ,ראה עמ׳
(26
צ , 0
,וכן אסור להם להתקרב למרחק 10אמות דרומה מהחומה הדרומית של ימינו
)לפי השיטה המינימלית של החיל *י׳י( .איסור זה להכנם מצפון ומדרום של החומה
הדרומית של ימינו נמשך החל מהכותל המערבי ועד למרהק 343אמה
בחפירות
נמצאה הומה המקבילה לחומה הדרומית,
1 0 1
מזרחה
במרחק 5מטר מדרום לה
)מ1133,161־61ז67 01 765(;6111 ?£16311116, ¥01. 3, .ד־1ג81
אם החומה חדרומית של ימינו חיא חומת העזרה ,שמא החומה
עמ׳ .(229
האחרת היא חומת
החיל ו
וראה ב״נועם״ כ ר ך י״א עמ׳ נ״א שמצאו המשך דרומה לחומה המזרחית של ימינו,
וכן שורות אבנים בהמשך הכותל המערבי דרומה קצת מערבה מהכותל המערבי.
וראה שם עמ׳ מ״א שיש החוששים לגשת לחומה הדרומית.
אם החומה הדרומית היא הומת העזרה ,יש לומר שהיא נמשכה קצת גם מעבר
לעזרה )שאורכה היה רק 339אמה ) 359אמה לפי עמ׳ ,5פחות החיל במזרח
ובמערב( ,לכוון מזרח או לכוון מערב ,אם כדי להתחבר עם הומת הר הבית )לצורך
יתר ביצור ההר ,או לצורך היזוק הכתלים ,כמו שתיזקו את כתלי ההיכל והאולם
ע״י כלונסאות שחיברו ביניהם )מדות פרק נ׳ משנה ח׳(( )לפי הרדב״ז שם ,החומה
המזדהית של ימינו היא הומת הר הבית ,וכנראה שלדעתו )שם( הגיעה העזרה עד
הכותל המערבי או סמור לו( ,ואם כדי שהחלק התחתון של החומה יקיף את הכיפין
על גבי כיפין )שאולי הן ״אורוות שלמה״ הנמצאות בפינה הדרום מזדהית של השטח
המוקף בחומות של ימינו( ,ואילו החלק העליון של ההומה נפסק עם העזרה; ועתה
משהרבו החלקים העליונים של החומה ,אין לדעת עד היכן נמשכה החומה למעלה.
ויתכן שהיתה סבה אחרת להמשכות כותל העזרה עד כתלי הר הבית.
101העזרה 135אמה ,הכותל הצפוני של העזרה ,6החיל בצפון .10זה לפי שיטה א׳
בנוגע לחיל ,ולפי השיטות האחרות ,אסור לטמא מת ולנכרי להכנם גם יותר צפונה.
לדעת הרדב״ז )על רמב״ם הלכות סנהדרין פרק ג׳ הלכה א׳( החיל הוא חומה,
ויתכן שלדעתו היא מקיפה את העזרה .אם כן — אין לצרף לדעתו את שיטת הרא״ש
ורש״י בעניו החיל.
102לחומרא נקבע א ת קו האיסור במקביל לחומה הדרומית ,ולא
בכוון מזרח-מערב
בדיוק )ראה עמוד .(18
103ויתכן שאף יותר ,עד הומת החיל )וראה הערה .(101
104מאחורי בית הכפורת עד עזרת ישראל 187אמה ,הכותל המזרחי של עזרת ישראל
,6עזרת נשים ,135הכותל המזרחי של עזרת נשים ,5החיל במזרח .10כי מהתשובה
משמע שהרדב״ז מחשב -אילו אין רווח בין ההומה המערבית של העזרה והחומה
המערבית של הר הבית.
ובנוגע למידות שכתב שם הרדב״ז ,יש לזכור שהוא דן בשאלת הכניסה לעליות
שהיו בשטח העזרה.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ה ח ז י ת ה פ נ י מ י ת )הפונה ל מ ז ר ה ( שד ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב י .ל מ י ש ל א נ ט ה ר מ ט ו מ א ה
ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו אסור מ ס פ ק ל ה ת ק ר ב ע ד
) ה ד ר ו מ י ת ( של ה ה ו מ ה ה ד ר ו מ י ת
)=
357א מ ו ת
1 0 5
מ ד ר ו ם ל ה ז י ת החיצונית
227מ ט ר ,ל פ י ש י ע ו ר ה א מ ה ה נ ״ ל ( .א ד
י
ש
לד״ניה ש ג ב ו ל הר ה ב י ת ו א ו ל מ ו ת י ו לא ע ב ר א ת ה נ ה ל ש מ ד ר ו ם ל ה ר ה ב י ת ,ה נ מ צ א
200מ ט ר מ ד ר ו ם ל פ י נ ה הדרום מ ז ד ה י ת ש ל ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת ש ל ימינו ,ו ב מ ר ה ק גדול
יותר מדרום לפינה הדרום מ ע ר ב י ת
1 0 5
א.
ואם ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת של ימינו היא ח ו מ ת ה ר ה ב י ת ,אז ל פ י ש י ט ה א׳ ב ד ב ר
0 8
ה ח י ל ׳ מ ו ת ר למי ש נ ט ה ר מ ט ו מ א ה ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו ל ה כ נ ס ל מ ר ה ק ש ל 167א מ ה
מ צ פ ו ן ל ה ו מ ה ה ד ר ו מ י ת של ימינו .ה ו א י ל ו ל א נ א מ ר ב מ פ ו ר ש ש כ ת ל י ה ר ה כ י ח לא
נ כ ל ל ו ב מ י ד ת 500א מ ה ע ל 500אמה ,ויש א פ ש ר ו ת ל ו מ ר ש ה ן נ כ ל ל ו ל ״ ,ע ל י נ ו ל מ ד ו ד
א ת ה־ 167א מ ו ת מ ה ח ז י ת ה ח י צ ו נ י ת )הדרומית( ש ל ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת .א ת ג ב ו ל
ה כ נ י ס ה יש ל ח ש ב ל ח ו מ ר א כ ק ו בכוון מ ז ד ח ־ מ ע ר ב מדויק ,ש מ ר ח ק ו מ ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת
1
ה ו א 167א מ ה ב צ ד ה מ ע ר ב י ) ו ב מ ז ר ח י פ ח ו ת ( י״ ל ח ו מ ר א יש ל ח ש ב לפי אמה—48
ס
״
מ
ן ג ק ב
׳
1,
0
8
מ ט ר
0 9י ,ו נ מ צ א ש א ס ו ר ל ה כ נ ס ד ד ך ש ע ר המערביים ,ה מ ת ח י ל ^82
מטרי ו מ ס ת י י ם 85מ ט ר מ ה פ י נ ה ה ד ר ו ם מ ע ר ב י ת ש ל ח ו מ ו ת ימינו .ואין ש ע ר ד ר ו מ ה
ממנו.
כ א מ ו ר מ ב ו ס ס כ ל ה ח י ש ו ב ש ל כ נ י ס ה ל מ ר ח ק 167א מ ו ת בדרום הר ה ב י ת ע ל
0
ש י ט ח א ׳ בנוגע לחיל .א ד ל פ י י ת ר ה ש י ט ו ת ״ מ ו ת ר ל ה ב נ ס ל פ ח ו ת מ א ש ר ל־167
אמת ,או ב כ ל ל א ס ו ר ל ה כ נ ס בדרום ה ר הכית ,כ ל ו מ ר גס ל־ 80ה מ ט ר ה נ ״ ל א ס ו ר
להכנם.
ו ל ר ד ב ״ ז הרי ד ו ק א ב ה ל ק ה ד ר ו מ י של ה ש ט ח ה מ ו ק ף ב ה ו מ ו ת של ימינו יש איסור
כ ר ת להכנם ,כי ש ם מ ק ו ם העזרה.
ב מ ז ר ח
ה״כפתור ופרח״
1 1 1
כ ת ב ש ה ח ו מ ה ה מ ז ד ה י ת של ימינו היא ה ו מ ת הר ה ב י ת ,
הואיל •והיא א ר ו כ ה י ו ת ר מ ר ו ה ב העזרה ,והואיל ו מ מ נ ה ו ע ד ש פ ת ה ה ר אין מ ר ה ק רב.
ב ע ק ב ו ת י ו כ ת ב ו ר ב י ם שזו ה ו מ ת הר ה ב י ת .
105לפי הערה 342 : 171אמה ,ועוד החיל 10ועובי כותל הר הבית ב ד ת ם .5
105א אם נאמר שהחלק של הכותל המערבי שלידו התפללו כל השנים ,הוא בודאי מול
הר הבית ,ולא מול האולם המגרש או החצר שבצפון ההר או שבדרומו ,נמדוד 510
אמה ) 325מטר ,לפי אמה= 63.7ס״מ( דרומה מהקצה הצפוני של רהבת הכותל ,יהיה
הגבול הדרומי לא יותר מ־ 185מטר מדרום לפינה הדרום מערבית.
106ראה עמוד .8
107ראה עזרת כהנים ,מדות פרק ב׳ משנה א׳ ,חלק בני יוסף ד״ה ת״ק אמה ג׳ ,הקטע
108ראה בתחילת פרק ב׳.
,.ויש פנים״.
109או אמה = 47ס״ל) .לפי אנציקלופדיה תלמודית ערך אמה הערר 58 ,שיש דעה שזו
מידת אמה עצבת( ,ונקבל 78מטר .השיעור במסרים ) 80או (78
לא ישתגה גם אם
נקה ! 166אמה ,במקום 167אמה )לפי השערת ר' יוסף מטראני ,ראה הערה .(11
111פרק ד ,ד״ה מכל.
110ראה עמודים 8ו.9-
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
ר׳ ישראל מ ש ק ל א ו ״ כוזב ,צריך לשקול הדבר אולי חדשו החומה כמו שאומרים
שכתוב עובדה דנבנה ע״י תקיפי יהודי׳ מאנשי שפניא שמצאו הן בעיני המלד
וקיצרו ועשו החומה במקום חדש .דמשמעות שחומת הר הבית הי׳ בסוף שיפועו
כמ״ש במדות פ״ב מ״ג ופ״ק דיומא ט״ז א׳ וברש״י שם״.
לדבריו כדאי להוסיף :בהפירות במצאה הומה חזקה ישנה ובתוך האדמה,
במרחק 16מטר ממזרח לחומה של ימינו ,מול שערי רחמים .במפח א ח ת ״ י
מסומנים שרידי הומה במרחק 30מטר מחחומח של ימינו ,קצת דרומה משערי רחמים.
73מטר ממזרח לפינח חדרום מזרחית של ימינו ,מצאו מתחת לאדמה חומה עומדת
על סלע ,במקום הנמוד ביותר של חםלע מתחת לנחל שממזרח לעיר ,ובינח ובין
הפינה הנ״ל מצאו עוד הומה .החפירות נעשו רק :במקומות בודדים ,ויתכן שיש עוד
חומות.
החומח חמזרחית של ימינו אינה נמשכת בקו ישר ,כמו ההומה המערבית
והחומה הדרומית ,אלא יש בה שינויי כוון קלים .בכמה מקומות בולטת ההומה החוצה.
חפרו רק ליד הפינה הדרום מזרחית והפינה חצפון מזרחית• בשתי הפינות יש
כעין מגדלים מרובעים גדולים ,הבנויים מאבנים גדולות חדומות לאבני הכותל
המערבי .ה״מגדל״ בפינה הדרום מזרחית נפסק 33מטר צפונה מהפינה ,ושם יש
הפסק בהומה כעין הריץ מלמטה עד למעלח ,ומתחיל סוג!בניה אחר ,של אבגים
בלתי מ ס ו ת ת ו ת ,לא נעשו חפירות בחלקים האמצעיים של החומה• ,החל מ־49
מטר מהפינה הדרומית ועד אחרי שערי חרחמים .האבנים מעל פני הקרקע אינן
בכל מקום מהאבנים הגדולות העתיקות .סוג הבניה של החומה בין שערי הרחמים
ג!ז.
ן
1,
ובין ה ,ל ״
114
׳ מ ג ד
ב צ פ ו ן
ש
ן
נ
ה
כ?כ
ק
ט
ע
ב ח
א ז ז ר
צ ן ו ת
י ג ד ג ו
לכן אין ודאות שזו הומה אהת ,שאורכה 460מטר ,והיכולה להיות רק חומת
הר הבית .הרי יתכן שכמו ההפסק בהומה בקרבת הקצה הדרומי ,היו עוד מקחמות
שחומה חדשה נבנתה וחוברה לחומה ישגה ,ושרק אחרי חחורבן בנו חומה לאורר
כל המזרח .ושמא לא מן הנמנע שבאמצע עומדת החומה על היסודות של חומת החיל,
או של הכותל המזרתי ש ל עזרת נשים ,או של הכותל המזרחי של עזרת ישראל ,או
שאיננה עומדת על אף אחת מחומות א ל ה .
6ו י
112פאת השלחן סי׳ ג׳ בבית ישראל ם״ק כ״ו•
113של קימל.
, "^01. 12 114ץ1161:1ג1ו**1011 9ז10ס*פ 1116נ?£11651
שנת תר״מ ,עמ׳ .47
115שם עמ׳ .44
ח אילו היינו מניחים שהחומה המזרחית של ימינו היא חומת החיל ,היה מ ו ת י לטמא
6
מח לגשת מבחוץ עד החומה ,אך למי שלא נטהר מטומאה היוצאת מגופו היה אסור
להכנם למרחק 312פחות 156ועוד 161=5אמות ממזרח להומה )ראה הערה (171
כי עד שם יש ספק שאולי זה הר הבית .וזה בערך כל שפוע ההר עד הנחל.
אס נניה שהחומה המזרחית של ימינו היא הומת עזרת נשים )והיא נמשכה לצפון
ולדרום גם מעבר לעזרה )כעין מה שכתבנו בהערה 100בנוגע לחומה הדרומית( ,או
שהומה חדשה נבנתה כהמשך להומת העזרה( ,אסור לטמא מת להתקרב למרחק 10
אמות מחוץ לחומה.
23
www.daat.ac.il
מדידה מ ה כ ו ת ל המערבי כ ל פ י מזרה ,איגד• יכולה לסתור א ת הספקות .א ם נ ר צ ה
דעת -
למצוא א ת הגבול המזרח* שיי הראתר
הרצוג רק 500אמה ד ל הר ה ב י ת
מכללתאפילו
ונמדוד
הבית,
בלבד.
7
מ ה ח ז י ת הפנימית )המזרחית( *כל ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב • י י .נגיע מ ע ב ר ל ח ו מ ה
המזרחית של ימינו אפילו אס נקח רק א מ ה = 5 6ס״מ .וכל *בכן אם נמדיד 596א מ ה
)עם האולם לפ* ״מלהמות היהודים״ ו״קדמוניות״ ,והמגרש י"( ,אי 637עד 610אמד.
1
ח;
)לפי • ו ס י פ י ן י ( ,נגיע עד ל ק ר ב ת הנחי שבין ה ר ה ב י ת והר הזיתים״-־ .נוכל ר ק
ואש נניח שהחומה המזדהית של ימינו היא החומה המזדהית של עזרת ישראל ,יהיה
אסור לו להתקרב למרחק 150אמה )החיל 10אמות ,הכותל המזרחי של עזרת נשים
,5עזרת נשים (135מחוץ לחומה .הואיל וזה כבר קרוב לסוף שסוע ההר ,ביחוד בחלק
הדרומי של החלמה המזרחית ,אין להוסיף הרחקה נופשת גדולה למי שלא נטהר
מטומאה היוצאת מגופי ,שהרי יתכן שמחוץ לחיל במזרח היתד .רק אמה אחת או שתיס
)לסי עמ׳ ,(7אך יתכן שהיו יותר ,ומיתר לו לגשת רק עד סוף שפוע ההר.
117בכל מקום שידובר להלן על החזית הפנימית של הכותל המערבי ,הכוונה לכותל עצמו,
ולא לבנינים ולקשתית הבנויים היום ליד הכותל מצדו הפנימי .בכמה מפות מסומנים
בנינים אלד .באופן שאפשר לחשוב שהם חלק מהכותל ,וכאילו עיבי הכיתל 7מטר
בכמה מקומות ,דבר שאינו :כין .גם במדידה מהכותל הדרומי אין להתחיל את המדידד,
מקירות הבנינים הבנויים בצדו הפנימי.
לפי האמיד בתחילת הפי־ר ,יש לקבוע את הגבול המזרח• לחומיא בכוון צפץ-דרום
בדיוק.
היאיל והכותל המערבי אינו בדיוק בכוון צפון-דרום ,וקצהו הדרומי נמצא יותר מזרחה
מאשר קצהו הצפוני ,יש למדוד לחומרא מקצהי הדרומי.
את המדידות בשטח משופע )כגון מעבי• לחומה המזרחיה ,אי מעבר לחומה הדרומית
לשיטת
הרדב״ז( ,יש לעשית בקי מאוזן )על
גבי הניסה(,
והמרחק יהיה
גדול
•ותר על פני הקרקע המשופעת ,כ* שפוע היא כמו אלכסון.
118המגרש במערב 50אמה ,החימה בין המגרש והאולם !> ויו ,האולם במערב ,30החימה
במערב ,5הר הבית ,500ההימה במזרח ) 5בהנחה שהכיתל המערבי היא החומה
הגבוהה שסביב המגרש(.
119לפי יוסיפין היתה החצר במערב קטנה מיתר החצרית ,כלימר פחות מ 27-אמה ,האילם
במערב ,100החומה במערב ,5הד הבית ,500החומה במזרח .5
ה״עזרת כהנים״ פרק ב׳ משנה א׳ הייק בני יוסף ד״ה ה י הבית ד׳ .כתב שכיונה
•יס״פון היתה שהחצר
ב צ פ ו ן היתד .קטנה מיתי־ החצרות.
120הנחל ,הנמצא בקצה שפוע ההר ,זירם במקצת בכוון דרום-דרום-מערבה בבואו מצפין.
אך אחר כר ,לאורך החלק האמצעי והדרומי של החימר ,המזרחית של •מינו ,הוא
כמעט בדיוק בכוון צפון-דרופ .הוא נמצא במרחק 200מטר מזרחה מהקצה הצפיני שיי
החומה המזרחית 100 ,מטי־ מזרחה מהקצה הדרומי של הימה זו ,י־ 190מטר מזרחה
מנקודה בהומה המזרחית המרוחקת 410מטר מהפינה הדרים מזרחית .שבה היה איל־
הגבול הצפוני של הר הבית ,לפי החישוב בעמ׳ 500 : (26מט־ מזרחה מהקצה הצפינ־
1
של הכותל המערב* 370 .מטר מזרהה מהקצה הדרומי שי הכותל המערבי.
24
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר
מהחומה המזרחית של ימינו,
דעת -מערבה
איננו
להגיד בודאות שהגבול המזרחי של הר הבית
מזרהה
ולא מזרהה מהנתל ,ולא מזרחה מקו בכוון צפון־דרום הרהוק 406מטר
^
מהסיבה הדרום מערבית של הכותל המערבי.
1 2 1
וראה ״נועם׳ /כרד י׳׳א ,עמ מ״א ,שיש החוששים לגשת להומה המזדהית בהלק
הדרומי שלה ,כי שם המרהק בינה ובין הכותל המערבי פהות מ־ 300מטר) ,שהם
500אמה לפי אמה = 60ס״מ( ]רק בקרבת הפינה הצפון מזדהית של ימיגו מרוהקת
החומה המזרחית יותר מ־ 300מטר מהכותל המערבי ,המרחק בלי עובי החומות קטן
מזח כבר 60מטר מצפון לשערי רחמים ,והמרחק עם עובי ההומות קטן מזה
מהקצה הדרומי של שערי רחמים(.
בצפון
ההומה הצפונית של ימינו היא הדשה .את הגבול של הר הבית נוכל לקבוע רק
לפי מדידה מהחומה הדרומית של ימינו.
אילו חיינו חושבים שהחומה הדרומית של ימינו היא החומה שסביב המגרש,
היינו יכולים לומר שהקצה הצפוני של חשטח הקדוש בקדושת הר חבית נמצא במרחק
628אמה ״ י ,או 637אמד ,י ,מהחזית הפנימית )הצפונית( של החומה הדרומית.
והואיל והומה זו אינה בדיוק בכוון מזרה־מערב ,נמדוד להומרא מהקצה המזרחי שלה,
כי הוא נמצא יותר צפונה מהקצה המערבי י .
2 3
2 4
לפי יוסף בן מתיתיה׳ ,קדמוניות ט״ו ,י׳׳א ג ׳ ; ט״ו ,י״א ,ה ויוסיפון פרק נ׳׳ה,
התרוממו ההומות לגובה רב מעל הנחל במזרח ,ואולי אף בדרום ,ויתכן אפוא
שהחומות במזרח ובדרום היו הרבה מעבר לחומות של ימינו.
לפי תבנית היכל ,ספר ב׳ .סימנים ג׳ ד׳ ,היו כיפות בנויות על זעהל במזרח,
ועליהם בנינים ,והנחל עבר מתחתם .מקורו כנראה במלתמות היהודים וי ,ג׳״ ב /
וביוסיפון שם .יתכן אפוא שהאולמות היו בנוים על הנחל ,אד ברור שגבול הר הבית
לא עבר את הנהל.
596 121אמה הן 358מטר לפי אמה = 60ס״מ ,או 365מטר לפי אמה שוחקת של 61.25
ס״מ ,או 380מטר לפי אמה = 63.7ס״מ.
610עד 637אמה הן 382—366מטר לפי המידה הראשונה 390—374 ,מטר לפי המידה
השניה 406—389 ,מטר לפי המידה השלישית.
בענין השיטות השונות של מידת אמה ראה להלן עמ׳ .26
122המגרש בדרום 50אמה ,החומה בין המגרש והאולם ) 6י( ,האולם בדרום 62׳ ההומה
בדרום ,5הר הבית ,500החומה בצפון .5
123לפי יוסיפון :ההצר בדרום 27אמה ,האולם בדרום ,100החומה בדרום ,5הר הבית
,500החומה בצפון .5
124הואיל ואין אנו יודעים את רותב מצודת אנטוניא בצפון ואת הרווה בינה ובין הר
הבית ,לא נוכל לתשב את הקצה הדרומי של הר הבית ,ע״י מדידה בשימה דומה ההל
מהקצה הצפוני של הכותל בכוון דרומה.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם ע י ח להומרא שאמה = 60ם״מ ,ונוסיף לזה עוד חצי אצבע ) 1.25ם״מ( כדי
לקבל אמה שוהקת ,יהיו 628אמה = 385ממר ,ז־ 637אנןה= 390מטר .ראם נקח
את מידת האמה לפי החת״ם סופר ״ י שהיא 62.4ס״מ ,ואחרי הוספת חצי אצבע י ־
,״ ז״.
_
ן-ן^
_
^
י ן ; י ן
7
8
2
6
0
א מ ך ״
0
4
מ
ט
ר
א מ ך ״
׳
6
0
4
מ
ט
ר
הואיל והכתלים רתבים יותר למטה מאשר למעלה ,ובזמן הבית לא היו הכתלים
מכוסים כל כד בעפר כמו היום ,יש להתהיל א ת המדידה באמה או בשתי אמות
יותר פנימה )כלפי הר הבית( מאשר ההזית הפנימית של הכותל הגלוי עתה • ״ .
הנבול הצפוני יהיה אפוא קו בכוון מדויק של מזרת־מערב ״״ ,העובר במרחק
406מטר צפונה מהצד הפנימי של הפינה הדרום מזרתית של הומות ימינו ,כלומר
כ־ 410מטר מצפון לקצה החיצוני ש י הפיגה ,בהתהשב בעובי ההומה ובשיפועה
מהקרקע עד ראשה ״״ .וכדאי להעיר שקו זה עובר בקרבת הקצה הצפוני של הכותל
125ה ר ב קניבסקי כ ת ב ב״שיעורין דאורייתא״ שזו מידת האמה גם לר׳ עקיבא איג•
)על םי תשובות ר׳ עקיבא איגר ההדשות(.
126ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך אמה.
!27אל יקל בעינינו להשב את האמה השוחקת ל־ 63.7ס״מ .וכן להוסיף 127אמה לפי
מסיפון )ועוד 5אמות עובי ההומה( לכל צד .בעשותנו כן נקבל אורך של 764אמה׳
ואם נכפול ב 63.7-ם״מ נקבל 487מטר ,וזה מתאים לאורך הצד המערבי של השטח
הכלול בהומות של ימינו ,שהוא 477מטר <אם מודדים רק עד מדרון הסלע המתרומם
בצפון( .המרחק ממערב למזרה היה פתות ,כי בצד המערבי לא נמשכו האולמות
הרבה )קדמוניות ט׳׳ל ,י״א ,ה(] .וגם אין אנו יודעים אש ההומה המזי־חית של ימינו
היא הומת הר הבית )ראה לעיל עמוד .[(23
מאידך אין הנהה זד יכולה לדתות את דברי הרדב״ז שהכותל הדרומי של ימינו הוא
כותל העזרה ,ויש לחוש לחומרא לכאן ולכאן ,וביחוד שאין אנו יודעים את המרחק
בין הקצה הצפוני של הר הבית לבין מצודת אנסיגיא )שקצהה הדרומי היי׳ אולי הקצה
הצפוני של השטח הכלול בתומות של ימינו .כי מהתיאורים של יוסף בן מתיתיהו
של הקרבות אחרי שהרומאים כבשו את אנטוניא
נראה
ולפני שפרצו להר הבית
שהיה רווח בין אנטוניא ובין הר הבית.
כמו כן יש להדגיש היטב שרק בנוגע לכניסה מצד צפון יש הבדל למעשה אס מהשבים
אמה ל־ 63.7ס״מ או לפתות מזה ,כי בדרום אסור ל ה מ ם לדעת הרדב״ז כ• י״ם מקים
-אסור להכנס שם לדעת הרא״ש ורש״י ואולי״אףילסי
העזרה ,ואם שם הר הבית
שיטות ב /ג /ה׳ כ ע נ ק החיל )ראי• עמ׳ ; (9-41י ב ט י ח אסור ל ה מ ס לפנים מן הוסטו.
של ימינו אפילו אם אמה היא רק 55ס״מ )כי אז 500אמה= 275מטר
כמרחק ביז
ההומה המזדהית של ימינו מהכותל המערבי בקצה הדרומי יזאת מבלי להביא בחשבמ
את האולמות(.
״
1
"י' "
י
י י
' ' *י
״ '
הגלויה עתה.
״
י"'
0
י י י ־ י
'
י
'
ה ל
מ ה
״""
י * ! " ״ ־ ל החים ,ה י ד – ,״
8
^ ״ י ־ י י ־ ״ י א־יי׳ ־ ״ י י י י ־ ה * .ד י • 1״
^
ה ח ז
ת
,נלי
44די־
ה
ה
1
1
129לפי האמור בתחילת סרק ב׳ ,לתומרא.
130להלן גבולות שטח הספק של
א י ס י ר
כ נ
״
26
שר
י -׳-״״יד•• לטמא מת )שהוא איסור כרי••
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המעוזבי )הכותל איננו מגיע עד הפינה הצפון מערבית של ימינו( .אילו היינו
לוקחים את הקצה הצפוני של הכותל המערבי בתור הגבול הצפוני של הר הבית,
והיינו עושים את חגביל לחומרא במקביל לחומה הדרומית של ימינו י ,היח הגבול
הצפוני של הר הבית ליד החומה המזרחית של ימינו במרהק קצת יותר מ־ 410מטר
מהפינה הדרום מזדהית של ימינו.
3 1
אד יש להביא בחשבון עוד במה דברים:
א( חרב חנוך זונדל גרוםברג 2״ כותב שיש חשש שאם יכנסו אפילו פסיעה
אחת )לשטח חמוקף בחומות של ימינו( ,יבואו לחימשר יותר למקום שחוא באיסור
״ י שיתכן שבהלק בצפון שהוסף בזמן
ל
.
כרת ,ביחוד שאין י
הורדום החמירו לנהוג בקדושת הר הבית ,ויתכן שגזרו מדרבנן שלא להכגם בטומאה,
וביחוד שלא היה דבר חוצץ בין חשטח שנוסף ובין שטח הר הבית המקודש*״.
ובדומח לשטח חעליון בחר חמשחה שנתקדש בעולי הגולה בלי אורים וחומים יכו/
ילא הימה קדושתו גבדרדל )שבועות ט״ז א׳( ,וכן מביא הרב ג ר ו ס ב ר ג י בשם
הקונטרס בשעריר ירושלים .שהשטח נתקדש בקדושת הר הבית.
שאם יש עתה בית בהר הבית ,הפתוח למקום העזרה ,אף אם
ב( כן כ ת ב
מ ח
צ ו ת
ו י ת ר ה
ע
ז א ת
י3
1 3 4
לדעת כמעט כל הפוסקים( ,כלומר השטח שהוא ספק מעזרת ישראל ופנימה] ,לפי
פירוש הרב יוסף קורקוס על הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה ט״ז )נדפס בהוצאת
עם הי( ,דעת הרמב׳׳ם היא שגם בעזרת נשים ובהיל יש איסור מהתורה ,אלא שפטור[.
הגבולות הם :אם ההומה הדרומית של ימינו היא הימת העזרה — מן החומה הדרומית
של ימינו ,עד מרתק 135אמה ) 86מסר לפי אמה־ 63.7ם״מ( צפונה מהזיתה הפנימית.
אם ההומה ה״א חומת הר הבית
-החל מ־ 177אמה ) 85מטר לפי אמה= 48ס״מ ,או
83מטר לסי אמה עצבת של 47ס״מ( צפונה מהזיתה החיצונית ,ועד הגבול הצפוני
של השטח בו יש ספק שהוא הר הבית ,כלומר 410מטר צפונה מהחומה הדרומית
של ימינו .לכן אסור מספק להכנם מהחומה הדרומית של ימינו ,עד מרהק 410צפונה
ממנה.
וההל מהכותל המערבי למרהק מ ג אמה )לפי הערה (32ועוד 132עד 105אמה
)לפי הערה ) (119־ 481אמה עד 4^1אמה( ,או 49ג אמה ועוד 91אמה )לפי הערה
440=) (118אמה( 440 .אמה לפי אמה= 63.7ם״מ ,ו 481-אמה אפילו לפי אמה=60
ס״מ .מגיעים עד החומה המזרחית של ימינו .בין אם נחשב כר ,ובין אס נניח שהחומה
המזרחית של ימינו היא ההומה המזרחית של עזרת ישראל ,אסור ל ה מ ם מהכותל
המערבי עד החומה המזרחית של ימינו ,עד הגבול הצפוני הנ״ל.
כלומר ששטה איסור הכניסה מספק מהתורה לטמא מת הוא השטח המוקף בחומות
של ימינו ,עד למרחק 410מטר צפונה מהפינה הדרום מזרחית של ימינו.
131לא במקביל לתומה הצפונית ,כי היא חדשה.
ב 13״נועם״ כרד י״א עמ׳ ל׳׳ח ומ׳׳ז.
133שם עמ׳ נ״ב—נ״ד.
134לדעת ״חנוכת הבית״ של הרב מלכיאל אשכנזי ,אות א /מדברת מסכת מידות בבית
שני לפני ההוספות בזמן הורדום ,כלומר ת״ק אמה על ת״ק אמה היו לפני ההוספה.
135״נועם״ כרד י״א עמ׳ נ״ג.
136שם עמי כדו הערה .3
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבית מחוץ למקום העזרה ,אסור לשבת בו ואסיר מדרבנן יטמא כית להכנם אליי•
ג( בספר ״דרך הקודש״ יי י כתב שמי שנהג איסור שלא להכבם להר הבית
אפילו אהרי שטבל ,ולא ידע טעם האיסור ,אסור לו להכנם.
ד( לא הבאתי בחשבון את הדיעות שיש אמה גדולה יותר ,כגון ״אמת השחי״
המתאימה לשמונה וחצי או לעשרה טפהים ר ג י ל י ם ״ י ,או שאמה שוהקת גדולה
באחד חלקי ,24או בשמינית ,או בחמישית .או בשליש מאמה רגילה״" ,ולא בחצי
אצבע )אחד הלקי (48כדעה המקובלת.
ה( על כל פגים אין להתיר כניסה לכל השטח המוקף בהומות של ימינו ,על פ*
פסק הרבנות הראשית ,אבות בת* הדין ורבני האי־ץ )הידפם ב״קיל סיני״ ,חוברת
,70אלול תשכ״ז ,עמ׳ •(221
חיפויט מכיב המזכה לפי המקומות החלולים כהר הכיר.
הרב צבי הירש דאלישער ״י י כתב שנוכל ידעת את מקים המזבח לפי המקום
שאיננו חלול.
1
מתחת ׳ מזבח לא היו כיפין ומהייות י ״ .בבית ראשון היה המזבח 28אמה על
28אמה ,ובבית שני הוסיפו עליו 4אמות למערב ו־ 4אמות לדרום ,כדי לכלול בו
את השיתין
׳•יי,
1,
המשנה
שה־ו בקרן דיימית מערבית
י .
מלך י י ׳ נסתפק אב גם לכבש אותו דין <ה:בש היה באמצע ש״ דיוס
המזבח ,יאוי־ך 30אמותיי
נוספות דרימה ,וברוחב 16אמה ממזרח למערב(.
כלומר השטח שמתחתיי לא היה חלול היה 28אמה עיי 28אמה ,או 31אמד .על
31אמה מלבד ביר שי שיתין שבקצה הדיום מעיבי ־־י •
הייני יכולים לומר שבכל מקום בו יש כיום כיפין או מחיייות בהר הבית ,יא
עמד המזבח .אילם אץ אנו יידעיב אב ביפין ימחיייות הנמצאים היום י־א נעשו ,אי
יא הוגדלו ,אהרי ההורבן ,ואפייו אם הכיפין היו בזמן הבית ,יתכן שהם נבנו כדי
ליישר את קרקע ההר ,ותחת חמזבח מלאום ע פ י ואחרי חחורבן חפרו והטטו והוציאו
את העפר.
תנ׳׳ו .ינדסס בסיף מגיד כירא ׳<
1 *7ד״ה והרב בעל כפתי -יפרח ;דף ז.ו .ה ס פ י חוב• בשנת ״ו
ל ר ב חייס אלפאנדאי• ):ייבא ב״ניעם״ שס עד׳ מ׳׳ז(•
138דרכי הוראה חלק קנה המדה ,פרק י • אית ג
^ ..,.,.ן ל-יןיי" ף י י י עליז* •11
י*! דעות -
4
:ז ו ב א י ת
ן ג ד ח ו ת
ב ע
ד
140בספר דרישה ציון ,בהוספות למאמר קדישיז )עמ׳ כדה( •
141זבחים ס״א ע״ב—ס״ב ע׳׳א.
!42זבחים ס-א ע״ב•
י י ; ו 5פ ז ת
^
ה
ם
י
ר
א
י
3
ע
י י א
" '
143זבחים ס״א ע״ב ,ויש״י שם ד״ה שיתיז׳
שיתיז ד׳יא לצודד המזבח .מיתי שיהיה תחיי ,המזבח !תוספות זבחים ס׳׳ב
ט
עיא׳•
144הלכית בית הבחירה ״יי~ -׳ —י
י4נ ד״כבש עי• י-י״_
* ה-זבח ביהד היו 62אמה .כלימ־ אחיי 11האמיה שי המזבח ,ראה הריזזי••
י״יי י* אמית של ה כ ב -
יי"•׳*•
,31 146ן ל
www.daat.ac.il
.כ־ כמעס בכל הצד המזיחי •הדייד* היה חסר היסיד .בייחב אמה•
0י׳
£
א
? 2
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואפילו אילו היעו פותרים את כל הספקות האלה ,לא 1וכל להעזר בדרך זו ,כי
לפי המפות של הבורות ושל הבגינים התת קרקעיים בהר הבית כיום ,שעליהם ידוע,
יש שטחים רבים שבהם יש מקום לריבוע של 31אמה על 31אמה ״ ,או שבו מקום
למזבח עם הכבש ביחד .שטחים אלה נמצאים בכ־ איזורי ההר ,כף שאפילו אי
אפשר לצמצם לאיזור מסוים את המקום שבו היה המזבח יבול ל ן ך ,1*8
ז
1
ע מ
נוסף לכר יש להזכיר את דעת המלבי״ם״״ שיתכן שהעומק תתת המזבת היה
חלול ,ורק סמור מתחת למזבח היה עפר .בספר בית המרות ,בו מובאת דעת
המלבי״ם ,מובאת י י דעה דומה מרב אחר י .
0
5 1
הישיב מקלס רעז-ד והר הבית אס נ;יה שהסלע שבאמצע ההר הוא
אבן דשתיה או מקום המזבח
וזו רק הנחה ,וכל עוד לא יוכרע הדבר אין לסמור למעשה על החישובים הבאים(.
מידת הסלע חיא 13.2מטר ממזרח למערב 17.9 ,מטר מצפון לדרום.
יש הסוברים שהסלע הוא אבן השתיה )רדב״ז תשובה תרצ״א ,הר״א מגריידיץ
)מובא בשו״ת ״הר צבי״ ,יורה דעה ,קונטרס עבודת בית הבחירה בזמן הזה ,סי׳ י׳(,
ג1
ואחרים י א ( .
בנוגע ימקום אבן השתיה יש כמה שיטות — אם היתד ,במורחו או במערבו של
קודש הקודשים ,או באמצעו • י י .ההפרש בין השיטות הוא לכל היותר 20אמה ,כמו
אייר קודש הקודשים.
מספק יש יחשב כר :אם באמצע קודש הקודשים )כשמורדים מצפון לדרוס( היה
הקצה הצפוני ש^ הסלע ,יש מקצה זה * 83אמה יי י עד הקצה הצפוני של ה ח ל ,
!47שהם לפחות 14.9מטר על 14.9מטר )לפי אמה= 48ם״מ( .ריבוע זה צריך להיות
מכוון בדיוק לרוחות השמים .קצהו הדרום מערבי יכול להיות מעל בור.
148את החיפוש של מקום שאיננו מעל כיםין ומחילות אין צורך לעשות במקומות הנמצאים
פחית מ 64-מטר ממזרח לחזית המזרחית של הכותל המערבי ,לכל אורך ההר מצפון
לדרים ,במקביל לכותל .כי גם אס הכותל הוא כותל העזרה ולא כותל הר הבית ,יש
מחזיתו הפנימית )המזרחית! ועד קצהו המערבי של המזבח 133אמה ,שהם 64מטר
לס־ אמה של 48ם״מ.
149שמית כ׳ כ״א.
ו
׳ 15עמ׳ רנ״א .יכן כתב הי־ב ישעי׳ זילבערשטיין אב״ד וואיטצען ב״מעשי למלך״) ,נדפס
בתרע״ג( : ,ר ך א׳ הלכות בית הבחירה פרל ה׳ הלכה א׳ ד״ה וכיפין ,ופרק א׳ הלכה
*״ג אותיות ב׳ וגי.
151אגב יש להעיר שמתחת לחלק מהסלע הגדול שבאמצע ההר יש מערה ,ולפי זה אין זה
מקום המזבח• אר מענינים דבריו של הרדב״ז בתשובה תרצ״א ,שהוא שמע שהמלכים
הקדומים הפרו כדי לגלות את יסיד האבן ,והוציאי את העפר .ייתכן שבזמן הבית
היתה המערה מלאה אדמה.
151א ראה פסח כהלכתו של מאיר מיזליש ,עמ׳ 20הערה .3
152אנציקלופדיה תלמודית ערך אבן השתיה וערך ארון.
153חצי העזרה ! 67אמה ,כותל העזי־ה .6החיל •10
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
גג
ואם באמצע קודש הקודשים היה הקצה הדדומי של הםלע ,יש מקצה זה 83$אמד• ^
עד הקצה הדרומי של ההיל .אם הקצה המזרהי ש ל הסלע היה בקצה המערבי ־
קודש הקודשים ,יש משם " 315י אמה עד הקצה המזרהי של החיל ,ואם הקצר׳
המערבי של הסיע היה בקצה המזרהי של קודש הקודשים ,יש משם 64א מ ה
עד הקצה המערבי של ההיל ״ .אם מודדים מאמצע הסלע ,יש להוסיף א ת מרחקי
מקצותיו• ,שהוא 6.6מטר במדידה כלפי מזרה או כלפי מערב ,ו־ 9מטר במדידה כלפי
צפון או דרום .לפי אמה = 63.7ס״מ ,המרהקים מאמצע הסלע הם 207.3 :מ ט י
) 200.7ועוד (6.6מזרחה 47 .4 ,מטר ) 40 .8ועוד (6.6מערבה 62.2 ,מטר ) 53.2ועוד
(9צפונה 62.2 ,מטר דרומה ,כל זה לפי השיטה שההיל היה 10אמות מכל צד " י •
ש
1 3 5
15
יש הסוברים שהסלע הוא מקום המזבה.
בנוגע למקום המזבה בעזרה יש כמה שיטות :שיטת ראב״י שכולו בדרום,
כלומר קצהו הצפוני הוא באמצע העזרה ״ ,ושיטת ר׳ יוסי שכולו בצפון ,כלומר
קצהו הדרומי הוא !באמצע העזרה <״ .ה ר ב משה הפץ כתב ב״הנוכת הבית״ סימן
היתה אמה אהת של ד״מזבה )היסוד הדרומי( מדדום
ל״ג ,כי לשיטת רשב״י
לאמצע העזרה• יש שיטה שהמזכה היה מצפון לקצה הצפוני של פתה ההיכל,
מלבד אמה אהת של היסוד בדרום ,כלומר הקצה הדרומי של היסוד בדרום היה
ארבע אמות מצפון לאמצע העזרה , ,ההפרש בין השיטות הוא לכל היותר 36
אמה .יש עוד שיטות ,אד הן נמצאות בין השיטות שכולו בצפון או שכולו בדרום.
המזבח היה 32אמה על 32אמה י ,שהן 20.4מטר עד 20.4מטר לפי אמה של
8
1 6 0
1 6 1
1 6 2
1 6 3
6 4
154ההיל 10אמה ,עובי הכותל המזרחי של עזרת נשים ,5עזרת נשים ,135עובי
הכותל בין עזרת נשים לעזרת
ישראל ,6
עזרת ישראל ,11
עזרת כהנים
,11
המזכה ,32בין המזבח והאולם ,22כותל האולם ,5האולם ,11כותל ההיכל ,6ההיכל
,40אמה טרקסין ,1קודש הקודשים 20
155קודש הקודשים 20אמה ,כותל ההיכל במערב עם התא וכותל התא ,17אהורי בית
הכפורת ,11כותל העזרה במערב ,6ההיל .10
156אין להוסיף א ת רוהב הארון .ראה בבא בתרא צ״ט א׳ ,רשב״ם שם ד״ה ארון ,רש״י
מגילה י׳ ב׳ ד״ה אינו.
157לשיטות האחרות על החיל ישתנה ה ח י ש ו ב ה ז ה אז -וגילית
׳•י•״•!׳ ׳!!•ז ע ו ג ר ! ז ה ,אך גבולות הר הבית שחושבו בעמודים
31י 3 2 -נכונים לכל השיטות.
159זבהים נ״ה ע״א.
158יומא ל״ז ע״א.
160מובא גם בעזרת כהנים פרק ה׳ משגה ב׳ בהלק בני יוסח•
161זבחים נ״ג ע״א
162רש״י זבחים נ״ג ע״א ד״ה קסבר .ולשיטת רש״י אמה של כניסת היסוד היא 6טפ״ים
)רש״י בעירובין ד׳ ע״א ,ובמנחות צ״ז ע״ב וצ״ח ע״א(
163וראה תוספות יום טוב מדות תהילת פרק ה /ועזרת כהנים שם ד״ה הכבש
׳
הנה זד׳׳ה אכן.
ד״ה
164לשיטת לוי )זבהים נ״ד ע״א( ה י ה ד מ י י ־ ״
ד עי א( ה ה המזבח 32אמה על 32אמה .לשיטת ר ב )שם(
יש להשב רק 31על .31
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
63.7ס״מ )ראה עמוד .(26הסלע קטן מזה ,ויש ספק היכן נחסר מהסלע והיכן היד,
אמצע המזכה ,לכן יש להשב כ ף :אם נניה שהקצה הדרומי של הסלע הוא
הקצה הדרומי של המזבח ,ושהמזבח היה כולו בדרום ,אז נמצא הקצה הצפוני של
החיל במרחק 115אמות וחצי)חמזבח 32אמח ,חצי רוחב העזרה 67וחצי ,עובי כותל
העזרה בצפון ,6החיל בצפון (10שהם 73.6מטר מצפון לקצה הדרומי של הסלע .ואם
נניח שהקצה הצפוני של הסיע הוא הקצה הצפוני של חמזבח ,ושהמזבה היה כולו
)מלבד אמה של יסוד דרומי( מצפון לפתה ההיכל ,אז הקצה הדרומי של חחיל נמצא
במרחק 119אמות וחצי )חמזבח 32אמה ,ממנו עד אמצע העזרה ,4הצי העזרה 67
וחצי ,הכותל הדרומי של העזרה ,6החיל (10שחן 76.1מטר מדרום לקצר,
הצפוני של הסלע .אם הקצה המערבי של הסלע הוא הקצה המערבי של המזבח ,אז
נמצא הקצה המזרהי של החיל• במרהק 210א מ ה ״ ) 133.8מטר( משם ,ואם הקצה
המזרהי של הסלע הוא חקצח חמזרחי של חמזבח ,אז נמצא הקצה המערבי של
החיל במרהק 181אמה י ) 115.3מטר( משם .המרחקים מאמצע הסלע הם 64.6 :
מטר ) 73.6פהות (9צפונה 67.1 ,מטר ) 76.1פהות (9דרומה 127.2 ,מטר )133.8
פחות (6.6מזרחה 108.7 ,מטר ) 115.3פחות (6.6מערבה .כל זה לפי השיטה שההיל
היה 10אמות מכל צד י .
את המרהקים האלה יש למדוד כנראה בדיוק לפי רוחות השמים ,ולא במקביל
לחומות של ימינו ,כי מירושלמי עירובין פרק ה׳ הלכה א׳ יוצא ששער המזרה של
עזרת ישראל היה'מכוון בדיוק למזרה העולם ,וכנראה כ ל המקדש הלח כ ר ,א .
כדי לקבל א ת גבולות הר הבית ,יש להוסיף מספק לשטח שהוא לפנים מן
החיל לפי חחישובים חנ׳׳ל ,עוד 161אמח ) 102.6מטר( מזרהה 145 ,אמה )92.4
1
1 6 8
6 7
69
1 7 0
1 7 0
165לפי הערה .154
167המזבח ,32ביו המזבח והאולם ,22האולם וההיכל ,100אהורי בית הכפורת ,11כותל
העזרה במערב ,6ההיל במערב .10
168תחילה מדדנו מקצוות הסלע בכוון לסלע ,וכללנו את כל אורכו.
בבואנו למדוד
מאמצעיתו יש להפתית את המרחק מאמצעיתו לקצותיו .בעמוד 30מדדנו מקצוות
הסלע החוצה ,ולכן הוספנו את המרהק מאמצעיתו לקצותיו.
169לשיטות האחרות על החיל ישתנח חחישוב הזה ,אד גבולות הר הבית שחושבו
בעמי 31ו 32-נכונים לכל השיטות.
1 7 0
יעיין יומא כ״ח ע״ב על כתלי ההיכל ,גירסת רש״י ,וגירםת ר״ח ותוספות ישנים,
ואוצר הגאונים ייומא עמודים ) 95 ,52 ,13מלשון הקטע בעמוד 13נראה כאילו הכוונה
לכוון כזה
לכוון כזה
70
^
כמו כוון החומות של ימינו ,אך מתהילת הקטע ברור שהכוונה
§ .
* א לא התחשבתי בדעתו של הוקר אהד שפעם היה הקוטב הצפוני במקום אחד ,יותר
קרוב לקנדה ,ולפני אלפי שגימ הוא זז למקומו הנוכחי .לדעתו הסתובבה פעם הארץ
סביב נקודה אחרת ,ו מ ו נ י רותות השמים היו אז שונים .אילו היה באמת פעם הקוטב
הצפוני בכוון צפוךצפודמערבי של ימינו ,יתכן שהכותל המערבי היה אז מכוון
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נז
מ ט ר ( מ ע ר ב ה 171 ,א מ ה ) 108.9מ ט ר ( צ פ ו נ ה ו־ 347א מ ה ) 221.0מ ט ר ( ד ר ו מ ה '•
הואיל ויתכן ש ג ב ו ל ו ת ה ר ה ב י ת ה י ו מ ק ב י ל י ם לכוון ש ל ה ה ו מ ו ת ש ל ימיני׳
ו י ת כ ן שהיו מ כ ו ו נ י ם ל פ י ר ו ה ו ת ה ש מ י ם
1 7 2
,יש ל ה ת ו ו ת א ת ג ב ו ל ו ת י ו פ ע ם בדיו?
לכוון ר ו ה ו ת השמים ,ו פ ע ם באופן ה ב א :ה ג ב ו ל ה מ ז ר ח י יהיה ק ו מ ק ב י ל לחומרי
ה מ ז ר ח י ת ש ל ימינו ,ה ע ו ב ר ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת ב מ ר ח ק 102.6מ ט ר מ ז ר ח ה מהפינר׳
הצפון מ ז ר ח י ת ש ל ה ש ט ח ש ל פ נ י ם מן החיל ,ה ג ב ו ל ה צ פ ו נ י יהיה ק ו מ ק ב י ל לחומי׳
הדרומית
1 7 3
ש ל ימינו ,ה ע ו ב ר ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת 108.9צ פ ו נ ה מ ה פ י נ ה הצפוז
מ ע ר ב י ת ישל השטה ש ל פ נ י ם מ ן החיל ,ה ג ב ו ל ה מ ע ר ב י יהיה ק ו מ ק ב ־ ל ל כ ו ת ל המערבי׳
ה ע ו ב ר ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת 92.4מ ט ר מ ע ר ב ה מ ה פ י נ ה הדרום מ ע ר ב י ת ש ל ה ש ט ח
ש ל פ נ י ם מ ן ה ח י ל — א ך ב מ ק ו ם ז ה נ ק ח א ת ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב י כגבול ,ב ה נ ח ה שהוא
כותל ה ר ה ב י ת ,ו ה ג ב ו ל ה ד ר ו מ י יהיה ק ו מ ק ב י ל ל ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת ע;ל ימינו ה ע ו ב ר
ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת ב מ ר ה ק 221מ ט ר ד ר ו מ ה מהסיבה ה ד ר ו ם מ ז ר ח י ת ש ל ה ש ט ח
ש ל פ נ י ם מ ן החיל .ו ל ח ו מ ר א יש ל ק ח ת גם א ת ה ש ט ח הכלול ב א פ ש ר ו ת ה ר א ש ו נ ה ,וגם
א ת ה ש ט ח ה כ ל ו ל ב א פ ש ר ו ת השניה.
בדיוק לצפון׳ כלומר שגם המקדש היה מקביל לכותל למערבי ,ואז היה צריך להשב
גם את השטח שלפנים מן ההיל ,כ פ י שהושב בעמ׳ 30ו־ ,31במקביל לכותל המערבי.
יתר החישובים בפרק ב׳ ובעמוד זה לא היו משתנים ,ורק בחיפוש מקום המזבח לסי
המהילות אפשר היה לחפש מקום מרובע של 31אמה על 31אמה שצדדיו מקבילים
לכותל המערבי.
לפי הרב יוסף מטראני ]מובא בדרך הקדש ד״ה עזרת תנן התם )דף ט ז ( :וד״ה עוד
כ ת ב ז״ל שלמעלה )דף כא ,[(.היה כל המקדש מכוון בדיוק למזרה.
171ההישוב הוא 5 :אמות עובי כתלי הר הבית ,ועוד הסכומים הבאים :
כמזרח :לפי דעת רע״ב שאחת עשרה אמות של אהורי בית הכפורת כוללות את
עובי כותל העזרה במערב )ראה תפארת ישראל מדות פרק ה׳ בועז אות א׳( ,ואם
נאמר שאין חיל רחב 10אמות במערב ,יתכן שבמערב היתד .רק אמה אחת פנויה׳
ואז יש במזרה 312אמה .מזה כ ב ר כללנו 156בשטח שלפנים מן החיל )החיל ,10
הכותל המזרחי של עזרת נשים ,5עזרת נשים ,135הכותל המזרהי של עזרת ישראל .(6
במערב יש לכל היותר 156אמה מחוץ לעזרה )לפי עמוד 7לעיל( ,מזה כללנו כבר
16אמה בשטח שלפנים מן החיל )החיל ,10כותל העזרה .(6
בצפון יש לכל היותר 182אמה ,מהם כללנו כ ב ר ) 16התיל ועובי כותל העזרה(
בשטה שלפנים מן החיל.
בדרוה יש ל כ ל היותר 358מחוץ לעזרה ,אם נניח שבצפון יש רק אמד .אחה
פנויה )ונאמר שבצפון לא היה היל של 10אמות ,ובית המוקד היה פתוח לחיל
שבמזרה() ,ואז יהיה :בצפון אמה אחת ,הכותל הצפוני של העזרה ,6העזרה ,135
הכותל הדרומי של העזרה ,6החיל ,10זישארו 342עבור שטה שמהוץ להיל בדרום(•
2ד 1כי יתכן שרוהב המגרש או האולם לא היה שוד .לכל אורכו ,כ ך שהמרובע הפנימי
של 500אמה על 500אמה היה מכוון בדיוק לרוחות השמים.
173להומה הדרומית ,ולא הצפונית ,כי ההומה הצפונית של ימינו היא חדשה.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היב קלמו כהנא
הערות בעגע* מצוות התלו<ות בארץ
א.
ב״ערוך ח ש ד ח ן העתיד״ סימן נ סעיף א נ א מ ר :
״ותיכף
ש נ כ נ ס ו י ש ר א ל ל א ר ץ נ ת ח י י ב ו ב ת ר ו מ ו ת ומעשרות .ו א ף על ג ב
דשמיטין ו י ו ב ל ו ת לא מ נ ו ר ק ל א ח ר י״ד שנה …זהו מ פ נ י ש ב ה ם כ ת ו ב ,שדך׳
ובעינן ש ד ר ה מ י ו ח ד לד ,כ מ ש ״ כ שם ]סי׳ ל סעיף ח[ ,מד .שאין כן ב ת ר ו מ ו ת
ו מ ע ש ר ו ת כ ת י ב ,ר א ש י ת ד ג נ ך ׳ ] ד ב ר י ם יח ד[ , ,כ ל ה ל ב יצהר וגו׳ ]שם,
יה יב[ ,ו ב מ ע ש ר כ ת י ב ,ו ל ב נ י לוי ה נ ה נ ת ת י כ ל מ ע ש ר בישראל׳ וגו׳ ]שם,
שם כא[ ,ו ב מ ע ש ר שני כ ת י ב ,עשר ת ע ש ר א ת כ ל ת ב ו א ת זרעך׳ ] ד ב ר י ם יד
כ ב [ וכן ב מ ע ש ר עני ,ולא כ ת י ב י ב ה ו שדר ,ל פ י כ ר נ ת ח י י ב ו מיד״.
׳
ד ב ר י ם א ל ה ת מ ו ח י ם ביותר .ש נ י נ ו ב ק ד ו ש ץ מ ע ״ ב :״תניא ר׳ יוסי א ו מ ר גדול
ת ל מ ו ד ש ק ד ם ל ה ל ה א ר ב ע י ם שנה ,ל ת ר ו מ ו ת ו ל מ ע ש ר ו ת חמשים ו א ר ב ע ״ ו ג ר .ועיי״ש
רש״י ,שמפרש ,ש ב ה ל ה נ ת ח י י ב ו עם כ נ י ס ת ם לארץ ,א ר ב ע י ם שבח א ח ר מ ת ן ת ו ר ה
ב ה ר סיני ,ו ב ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת נ ת ח י י ב ו ר ק ל א ח ר כ י ב ו ש וחילוק ,ד כ ת י ב ״ ת ב ו א ת
ז ר ע ך ) /דברים יד כ ב ( ש י ח א כל א ח ד מכיר חלקו ,והן י״ד שנים ,חדי נ״ד.
הרי מ פ ו ר ש ש ל א בתחייבו ב ת ר ו ״ מ עם כניסתם.
וכן ב כ ת ו ב ו ת כ ח ע ״ א א י ת מ ר :״ז׳ שכיבשו וז׳ ש ח י ל ק ו בתחייבו ב ח ל ה ולא
נתחייבו ב ת ר ו מ ה ״ י .ופירש רש״י שם דילפיבן מ ״ ד כ ת י ב ,דגנך׳ , ,ת ב ו א ת ז ר ע ך —
המיוחדת ל ד ״ ־־־ ו ה ב ו ע ה ל כ ת ו ב י ם ״דגנך״ )דברים יב יז ויד בג( ד מ ע ש ר שבי,
״ ד ג נ ך ׳ ) ד ב ר י ם יח ד( ד ת ר ו מ ה גדולה ,ו ״ ת ב ו א ת זרעך״ )דברים יד כ ב ( ד״עשר ת ע ש ר
את כ ל ת ב ו א ת ז ר ע ך ׳ — פ ר ש ה ה מ ד ב ר ת ב מ ע ש ר שני ,א ך ב ס פ ר י ) ש ם ( מ ר ב ה מ ר י ש א
דקרא
ש א ד מ ע ש ר ו ת .ומוסיף רש״י שם למוד נ ו ס ף ב א מ ר ו :״ועוד ,ש ה ר י ת ל ה
הכתוב
ה מ ע ש ר במבין
שנות
השמטה,
ד כ ת י ב ,בשנה
השלישית
ש נ ת המעשר״
)דברים כ ו יב( ו ש מ ט ו ת ל א מבו א ל א מ ש כ ב ש ו וחילקו.
ובמקבילה
ב ב ב א מ צ י ע א פ ט ע״א מ פ ר ש רש״י ,דלא בתחייבו ב מ ע ש ר א ל א
א ח ר ש כ ב ש ו ו ח י ל ק ו מ ד כ ת י ב ״ ע ש ר תעשר״ )דברים יד כב( וכתיב ב ת ר י ה ״במקום
אשר יבחר״ )שם ,ש ם כג( ,וחייבו ש י ל ח שבבחרה ר ק א ח ר כ י ב ו ש וחילוק.
ו ג ם ב מ ק ב י ל ה בבדח מ ו ע ״ א מ ת י י ח ם רש״י ל כ ת ו ב ד״עשר תעשר״ ולומד פ ט ו ר
ב ש ב ע ש כ ב ש ו ו ש ב ע ש ח י ל ק ו מ ד כ ת י ב ״ ת ב ו א ת זרעך״
-עד שיביא כ ל א ח ד ו א ח ד
א ת שלו,
ובריטב״א
י (# .
ל כ ת ו ב ו ת )שם( ,מ ו ב א גם ב״שטח מ ק ו ב צ ת ״ ,כ ת ב בשם תוספות,
יילפיבן ד ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת נ ת ח י י ב ו א ח ר י כ י ב ו ש והלוקח ״ מ ה כ ת י ב ,ו ע ב ד ת ם א ת
הירדן ] ו י ש ב ת ם [ בארץ ו כ ר ) ו ח ב א ת ם ( שמד ] .ת ב י א ו את כ ל א ש ר אבי מ צ ו ת א ת כ ם [
*
כד הגירסא לפנינו .וברש׳׳י ג ר ם :״ולא נתתייבו בתרומות ומעשרות״ .ועיין במקבילות
ב״מ פט ע״א ונדה מז ע״א שהגיךםא י :״ולא נתהייבו במעשר״.
ה
א
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עלותיכם וזבחיכם )ואת( מעשרתיכם )ואת( ]!!תרומת ידכם׳״ )דברים יב י־יא^׳
ומפרש ״ומסתמא לא נתהייבו להפרישו אלא בשהיה ראוי להביאו דלא שהיה מופר׳*
ומונה עד לאהד כבוש וישיבה״ .ומוסיף ש״הדר ילפינן שמטות ממעשר …שהרי
תלה הכתוב מעשר בשמטין״.
ומפורשים הדברים גם בירושלמי הלה פ״א ה״ד )נז ע״ג( :״מה ארבע עשרה
חייבין בחלה ופטורי ן מן המעשרות״ .כלומר שבארבע עשרה שכבשו וחילקו היי
פטורין מן המעשרות .ודברי ״ערוך השלהן העתיד״ תמוהים ביותר ׳־.
ב.
לקט שכחה ופאה ודאי לא נהגו בשבע שכבשו ושבע שחילקו .שהרי כתוב
בהן ״ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדד לקצר ולקט קצירד לא תלקט״
)ויקרא יט ט( ,וכן ״כי תקצר קצירד כשדר ושכתת עמר בשדה״ וכד )דברים כד יט(.
ויעויין ב״חזון איש״ ערלה א יב ,שמסתמך על הברייתא בקדושין )שם(,
שתרומות ומעשרות לא נתחייבו עד אחר שחילקו .ואומר שהוא הדין בלקט שכחה
ופאה ,אף שלא הוזכרו בברייתא שם ,כיון ש״דינם כתרומות ומעשרות לעולם״.
ופירש דבריו ב״תזון איש״ מעשרות ז י ,דלקט שכחה ופאה בזמן הזה דרבנן אף
לרמב״ם ,שסובר שקדושה שניה י א בטלה,, ,משום דבעינן ביאת כולכם ,דדין לקט
שכהה ופאה כדין מעשר ,דבני ביקתא הדא נינהו וכמו שכתב בפאת השלחן סימן
ד׳ ס״ק ל״ט״ )מהדורא ראשונה :לח( .וכוונתו למה שמסתמד ב״פאת השלהך על
דברי הרמב״ם בהלכות מתנות עניים פ״א הי״ד :״כל מתנות עניים הללו אינן
נוהגות מן התורה אלא בארץ ישראל כתרומות ומעשרות ,הרי הכתוב אומר
,ובקצרכם את קציר ארצכם, /כי תקצר קצירד בשדך״ .והנו מסתמך בפה״ש גם על
״ספר חחינוך׳ דיג )ס״א :קטז( ,שפאה נוהגת ״בארץ ישראל דוקא ובזמן שישראל
שם כתרומה וכמעשרות ,כדעת הרמב״ם זכרונו לברכה ,שאמר ,כי תרומה ומעשרות
אינן נוהגין אלא בארץ ובזמן שישראל שם דוקא״.
2
וראיתי בהגר״א לירושלמי ראיה לכאורה לדברי ״ערוך השלחן״ .אבל המעיין בדברים
יראה שאין שם אלא טעות סופר.
איתא ביר׳ חלה פ״ב ה״א :הווין בעי מימר מ״ד תמן חייב אוף הכא הייב ,ומאז
דאמר תמן פטור אוף הכא פטור .אפילו כמ״ד תמן פטור הכא חייב .ע״כ .ופירש
בביאורי הגר״א :״הווין בעי מימר מ״ד תמן חייב — פי׳ רבנן דד׳ ישמעאל דמהייבי
במעשר תיכף משנכנסו לארץ .אוף הכא הייב — פי׳ אף בחלה נתהייבו משבאו לארץ•
מ״ד תמן פטור
-פי׳ היינו ר׳ ישמעאל דסבר שלא נתהייבו במעשרות אלא עד אהר
י״ד שנה אף בחלה כן .אבל באמת אינו כן .אפילו כמ״ד תמן פטור
-פירש אפילו לדי
ישמעאל מודה שמשבאו לארץ נתהייבו בחלה״ .והנה לא מצאנו מחלוקת בין ר׳ ישמעאל
ורבנן לענין מעשרות בי״ד שכבשו ושחלקו .ולעומת זאת מחולקים ר׳ ישמעאל ורבנן
לענין חדש בי״ד שנים אלו ,כדמשמע בקדושין ל״ז ע״א וביר׳ חלה )שם ,קצת לפני
דברי הגמרא שהבאנום( .ונראה שצריך להגיה בביאורי הגר״א ״הדש״ במקום ״מעשר״
ו״מעשיות״.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והנה הרמב״ם אמר בהלכות תרומות פ״א הכ״ו :״שאין לד תרומה של תורה
ל א בא״י בלבד ,ובזמן שכל ישראל שם ,שנאמר ,כי תבואו׳ — ביאת כ ו ל ם . . .
יכו יראה לי שהוא הדין במעשרות״ .ואף שבפאר ,לא כתב ״כי תבואו״ ,אומר
בפה״ש שהשווה דין לקט שכהה ופאה לתרו״מ ,״דהא תרו״מ היוביהו ביותר ,דהא
טבלי והמירי יותר ואפילו הכי לא איתהייבו בזמן הזה רק מדרבנן ,וזהו טעמיה של
הרמב״ם״,
א
אכן ״במנחת חינוך״ מסתפק בכך ,אם רצה הרמב״ם להשוות דין לקט שכחה
וסאה לתרומות ומעשרות גם בענין ״ביאת כולכם״; ואולי לא אשוינחו אלא לענין
שכולו חובת קרקע ,אבל לקט שכחה ופאח לא בעי ביאת כולכם .ועיין עוד ב״תורת
הארץ ח״ב פ״א ס״ק כד־כה.
אכן בדין לקט שכהה ופאח בשבע שכבשו ושבע •שחילקו אין צורך בכל אלה.
שהרי שנינו בספרי עקב פי׳ מא ,שגתחייבו ״משכבשו וישבו כגון לקט שכחה ופאה
ומעשרות ותרומה שמטים ויובלות״׳ .ובפירוש רבנו חלל למד זאת מדכתיב ״ולקט
?צירי לא תלקט דהיינו דידך״.
,,
ג.
בהלכות איסורי ביאה פ״כ ה״ג קובע הרמב״ם :״חלה בזמן הזה ואפילו בארץ
ישראל אינה של תורח ,שגאמר ,בבואכם אל חארץ׳ )במדבר טו יח( ביאת כולכם
לא עלו כולם .וכן תרומה בזמן הזה של
לא ביאת מקצתכם וכשעלו בימי ע
דברי סופרים״ .והתר הרמב״ם וקובע בהלכות בבורים פ״ה ה״ה ,שאין הייבין בחלה
מן התורה א ל א . . .בזמן שכל ישראל שם ,שנאמר ״בבואכם״ ביאת כולכם.
מקורם של דברים אלה הוא בכתובות כה ע״א בה נדרש בבואכם -ביאת
כולכם.
ו
ז ר א
והנה בהלכות איסורי ביאה אף כי הוזכר ,כי תרומה בזמן הזה של דברי סופרים
לא הוזכר מהו יסודה ונימוקה של הלכה זו .היא נאמרה רק כמקבילה להלכה,
שחלה בזמן הזה מדרבנן .לעומת זאת בהלכות תרומות פ״א הכ״ו אומר הרמב׳׳ם:
י ן לך תרומה של תורה
״התרומה בזמן הזה …אינה מן התורה אלא מדבריהן,
בא״י בלבד ובזמן שכל ישראל שם ,שנאמר ,כי תבואר -ביאת כ ו ל כ ם . . .
ו ^ יראה לי שהוא הדין במעשרות ,שאין חייבין בזמן הזה אלא מדבריהם ,כתרומה״.
ש א
א ? ד א
רואים אנו שנימוקה של הלבה זו דתרומה הוא כנימוקה של הלכה זו דחלה.
עקא שאין בתרומה כלל כתוב ״כי
אמנם הוזכר
ו א ו ״ .ובסמ״ג מ״ע קלג ובכ״מ ה׳ תרומות )שם( כתבו ,שהרמב״ם התכוון לכתוב
דחלה ״בבואכם אל הארץ״ ואקשינן תרומה לחלה .וב״אוצרות יוסף -שביעית בזמן
הזי•״ ע׳ 25וב״חזון איש״ שביעית ג ט חםבירו ,דכיון דבכתוב דחלה כתוב ,תרימו
.ועיין ב״מלבושי יום טוב״ חלק שני
,
תרומה״ קאי
3א ן
ו ז כ ת ו ב
״ כ י
ב
״
ר
א
ר
/
ר
א
ד א
י1כ
״ ב ב ו א כ ם ׳
3
וע,
ץ
ב ת ו ס פ ת א
מ נ ח ן ת
ד ח ל ה
ג ם
) מ ה ד ן ו ת
א ת ו ז מ ה
צ ן ק ר מ נ ד ל (
פ ״ ו
ה ״ :״בגון לקט כו׳ דכיון י־בשי
ב
וזרעו וקצרו איחייבו בכל הני״.
35
www.daat.ac.il
קונטרס הובת קרקע סי׳ ג ,שמוכרהין אנו לאמר ,דטעות סופר הוא ברמב״ם מ ה
שמביא קרא ד״כי תבואו״ ,וצריד לגרוס ״בבואכם״ .
4
אתר דעת -מכללת הרצוג
אך דא עקא שקשה לשבש הספרים ובמיותר ,כיון דמצינו בתשובות ה ר מ ב ״ ם
)מהדורת בלאו( סי׳ קכט :״ומאהר שנתבאר לנו בגמרא יבמות וכתובות ,ש ת ר ו מ ה
בזמן הזה מדרבנן ,כפי שנתבאר שם בדבר ,כי תבואו׳ — ביאת כלכם ולא ב י א ת
מקצתכם ,נתאמת לנו שכן במעשרות גם כן בזמן הזה דרבנן״ .וכן מצאנו שם ב ס י ׳
תמ :״וצריד אתה לידע שאפילו בימי עזרא עליו השלום לא היתה החלה ולא ה ת ר ו מ ה
מדברי תורה ,ואפילו בארץ ישראל ,שנאמר ,כי תבואו׳ ביאת כולכם ולא ב י א
מקצתכם״ .וע׳ גס בפתה דבר ל״םפר המצוות״ לר׳ היים העליר )ירושלים( ניו־יוו־ק
תש״ו( הערה ,28שמביא גם מדברי קדמוגים אותו כתוב ברמב״ם ומסיק :״ ו א ו ל י
אתז הרמב״ם דרד הש״ס דרגיל לשנות המקרא ולכתוב הכווגה״.
ת
ג
כ ו ו נ ת
ד
ר מ ב
ם
ל כ ת ו ב
״כי
״ ״
והנה העירני ידידי ר׳ שלמה במברגר ״י׳ דאילי
תבוא״ דשימת מלך )דברים יז יד( ,אשר בסמוך לכר גאמרה גם פרשת ת ר ו מ
ומעשרות .והנה דבר זה הובא כבר בשו״ת מהרי״ט סי׳ כה .והקשה עליו
קושיות אשר מחן מוכח ד״כי תבוא״ במלד אינו מתיהס לתרומה .ראשית
בקדושין לז ע״ב בעי למימר דהוי מלד ובכורים שני כתובים ,דכתיב בהו כיןןףן
הבאים כאחד ואין מלמדין .ותנא דבי ר׳ ישמעאל סבר דצריכי — דאי כתיב מ '
ולא כתיב בכורים הוד ,אמינא ביכורים דקא מתהגי .ואי ביאר .דמלר מתיחס ,
אתרומה ,הרי אף תרומה מתהני .אלא דביאה דמלך איבה מתיהסת אתרומה .ו ע
הקשה ,אי תרומה כתיב בה ביאה ,היכי אמר רב הובא בדר״י )כתובות שם( ,אפילך
למ״ד תרומה בזה״ז דאוריתא חלה דרבנן דכתיב בה ״בבואכם״ ,הכי נמי הרי כ י
ביאה בתרומה .והקושיא ההמורה ביותר נראית זו שמוסיף ב״מלבושי יום ט ו ״
ו ת
כ
כ
ה
7
ד ״ ף י
ל ך
א ף
ו ד
3
ת
5
3
4
ומענין שמצינו אותה ״טעות סופר״ בדברי הרא״ש בפירושו לחלה פ״ג מ״ב ש מ פ ר ^
בד״ה נדמעה :״דאתי דמוע דרבנן ומפקע הלה דרבנן בזמן הזה ,דרהמנא א מ י
׳ כ י
תבאו׳ וכו׳״ .וכמובן שכווגתו לכתוב ״בבואכם״ .וכבר הגיה כך בפירוש ה ר א ׳ ^
המודפס בדפוס ווילנא .ודע שהועתקו שם הדברים בכלל בטעות ,וכבר עמדנו ב מ א מ ר נ ו
על פירוש הרא״ש לסדר זרעים ,שבספר ״שנת השבע״ ,כי הקטעים מפירוש ה ר א ״
ע
שנדפסו בשםי״ם הועתקו מאותו כתב יד ממנו הודפס פירוש הרא״ש בשלמותו כםש-,
״פי שניים״ )שהודפס מחדש בבני־ברק תשכ״ו( .ובקטע שלפנינו שהועתק בשםי״ם י
ערבוביא והמלים ״בזמן הזה דרתמנא אמר כי תבואו״ אינם שייכים הנה אלא
ה
ש
נ ן
מקטע קודם.
5
ומה שהקשה שבין פרשת המלך ופרשת מעשרות הפסיק הכתוב במתנות זרוע וראשית
הגז ואלה אינן תלויין בביאה ורק אחר כך הזכיר המעשרות ,נראה לי דאינו קשה• כ י
אמנם פרשת המלר מובאת שם בפרק יז ובפרק יח פסוק ג הוזכרו מתנות זרוע ו ב פ ס ו ק
ד ראשית הגז ובפסוקים ו ולהלן,מעשיות .אד בפרק יח פסוקים א־ב ,כלומר ב ם מ י כ ו
ת
לפרשת המלד ,הוזכרו מתנות הכהנים והלוויים ״אישי ה׳ ונחלתו״ ,ובספרי דרי?ס
36
www.daat.ac.il
)שם( ,ד ב פ ר ש ת ה מ ל ך כ ל ל ל א כ ת ו ב ״כי תבואו״ ,א ל א ״כי ת ב ו א ״ וכי ת ב ו א בלשון
י ח י ד וודאי ל א מ ש מ ע ב י א ת כולכם.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ר ך א ה ד ת ל ה ס ב ר ה ד ב ר נ ק ט ח ג ר ״ ח מ ב ר י ס ק .ב״חדושי ר ׳ חיים חלוי״ לה׳
ש מ ט ה ויובל פ י ״ ב הט״ז כ ת ב ,ד צ ״ ל ד י ל פ א מ״כי ת ב א ו ״ ה א מ ו ר ב ש מ ט ה ]ויקרא כה ב[
ו מ ש ו ם ד ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת תליין בשנות השמטה ,ו כ מ ב ו א ר ברש׳׳י כ ת ו ב ו ת דף כה,
5
עיי״ש ׳.
והנה
ברש״י שם מ ב ו א ר שתייר ,ה כ ת ו ב ה מ ע ש ר במנין
שנות
השמטה
ו כ ו ו נ ת ו ל מ ע ש ר שני ועני .ולפי זה עיקר ה ל מ ו ד ה ו א ב מ ע ש ר ו ת ,אף אם נשווה דין
ת ר ו מ ה ל מ ע ש ר ו ת .ואף אם נ ד ה ו ק ו נ פ ר ש שגם ת ר ו מ ה ת ל ו י ה בשמיטה ,ש ה ר י אינה
נוהגת
ב ש נ ת השמטה ,הרי למוד
ד מ ע ש ר ו ת מ ש מ ט ה אינו גרוע
מלמוד תרומה
מ ש מ ט ה ו ב ר מ ב ״ ם הרי מפורש ,כי ע ק ר ה ל מ ו ד הוא ל ת ר ו מ ה מ״כי תבואו״ ,דאינה
נ ו ה ג ת בזמן הזה ,שהרי כ ך פ י ר ש בה׳ ת ר ו מ ו ת ובה׳ א ס ו ר י ביאה .ובה׳ ת ר ו מ ו ת הוסיף
״ י ר א ה לי״ ש א ו ת ו דין נוהג ב מ ע ש ר ו ת .ואי יליף מ ש מ ט ה אין מ ק ו ם ל ה פ ל ו ת ל ג ר י ע ו ת א
ז
א ת •הילפותא ש ל מ ע ש ר מ ה י ל פ ו ת א של תרונ?ה .
מ ת ו ר כ ל ה א מ ו ר מ ת ק ב ל על הדעת ,ש ה ל מ ו ד של פ ט ו ר ת ר ו מ ה בזמן הזה מ ס ת מ ך
ע ל ה ל מ ו ד ש ל ה ל ה מ ״ ב ב ו א כ ם ״ .אלא ,שכאמור ,אין מ ת ק ב ל על ה ד ע ת י א מ ר ,שייט
כ א ן ט ע ו ת ס ו פ ר ברמב״ם ,וכן אין זה מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת ל א מ ר ש ה ר מ ב ״ ם לא דייק
ב א מ ר ו ״ כ י תבואו״ ,מ א ה ר ש ב ש ל ש ה מ ק ו מ ו ת נאמר ,כי ה ל מ ו ד ה ו א מ״כי תבואו״ .א ל א
ש נ ר א י ם ה ד ב ר י ם ,כי בכוונה נ ק ט ה ר מ ב ״ ם ב ק ש ר ל ת ר ו מ ה לשון ״כי תבואו״ ולא
ב-ישון ״ ב ב ו א כ ם ״ .
״ונחלתו זו קדשי גבול״ — ״קדש־ גבול׳׳ יכולים לכלול כל התרומות והמעשרות
כאהד .והרי הוזכרו בסמוך לפרשת המלך תרומות ומעשרות .אך אז קשה למה פשיט
ליה לרמב״ם שתרומה בזמן הזה מדרבנן מהכתוב ,ובמעשרות כתב רק ״יראה לי״.
מ
ועיין מה שדנו בדבריו ב״חקר ועיון״ ב׳ ע׳ קיט.
ד
ואף כי פשיטה ליה להגר״ח ד״כי תבואו״ דשמטה משמע ביאת כולם ומן ההכרח
שמבדיל אחרי כן בין המושגים ״ביאת כולכם״ ו״כל יושביה עליה״ דיובל ,דזה בזמן
הביאה וזה בזמן היובל עצמו ,לא נתגלה לנו מקורה של דרשה זו ד״כי תבואו״ משמע
ביאת כולם .וםוגיא דעלמא הוא דערלה לרמב״ם אף בזמן הזה מן התורה ,אף שנאמר
בה ״וכי תבואו״ )ויקרא יט כג( ולא בעינן בה •ביאת כולם .אף שיש לאמו־ שנדרש
לדרשה אחריתא — שנתחייבו בה מיד עם ביאתם לארץ — ,הרי לא מצאנו דרשה זו
ד״כי תביאו״ הוי ביאת כולם בשום מקום .וכן כתב ב״חזון איש״ שביעית ג ט בקשר
לדברי הרמב״ם :״וגם כי תבואו אינו ביאת כולם״ .אולם מאידף גיסא שנינו בספר•
)שלח פי׳ קי(,:בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה ,ר׳ ישמעאל אומר שינה
הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה ,שבכל ביאות שבתורה הוא אומר ,והיה כי תבואו
אל הארץ׳׳ ,והיה כי יביאך ה׳״׳ וכאן הוא אומר ״בבואכם״ ללמדך ,שכיון שנכנסו
לארץ מיד נתהייבו בהלה״ .משמע מכאן ד״בבואכם״ כוונתו חיוב עם הכניסה לארץ,
לעומת זאת ״כי תבואו״ משמעו חיוב לאהר כיבוש והילוק .ולאמור ,היי יש הבדל אחר
ביניהם :״בבואכם״ משמע ביאת כולכם ו״כי תבואו״ אין משמעו ביאת כולכם .וצ״ע.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואולי לחומר השאלה אפשר לאמר שלא רצה הרמב״ם להזכיר הלשון ״בבואכם״,
כי לשון זה משמעו חיוב מיד עם הכניסה לארץ .וכפי האמור לעיל• ,הרי ב ת ר ו מ ה
לא נתחייבו אלא אהרי *טבע שכבשו ושבע שהילקו .ובכדי ,שלא נטעה לאמד ,ש ד י ן
תרומה שוה לדין הלה גם בנוגע להיוב עם הכניסה לארץ נקט חרמב״ם בלשון ״ כ י
תבואו״ ,לאמר ,שאין בתרומה הלמוד של הלה בנוגע להתחלת זמן החיוב ,אלא א ך
ורק בנוגע ליענין ביאת כולכם.
רבי מ א ה ה ו ה ק א מציין מערתא )בבא ג ת ר א גוז•(• פירוש רשבים י רבי ב נ א ו ז
א ד ם גדול וחשוב היה לפיכך ניתן לו רשות ליכנס
כדאמרינן )חולין ז*( ,גדולים צדיקים
בקברי צדיקים ,אבל א ח ר ל א
במיתתן יותר מבחייהו,
׳
והיה נכנס במערוון
ומודד מידונ אורכן מבפנים ואח״כ מודד מבחוץ כנגדן ועשה שם ציון ס י ד כדי ל ה כ י ד
מ ק ו ם ה ט ו מ א ה ולא יביאו ט ה ר ו ת דרך כאן שלא י א ה י ל על הקבר
*
אשר נשמע מ א ז שהכהנים נכנסים למערות קברי הצדיקים ב א מ ר ס קברי צ ד י ק י ס
אינם מ ט מ א י ם ,והוא מכשול גדול ,שהרי אמרינן בסוכה דף כיה האנשים ה ט מ א י ס
לנפש א ד ם משאל ואלצפן היו שנטמאו בנדב ואביהוא או נושאי ארונו של יוסף הצדיק
— ומי לנו גדול מ ה ם — אפילו הכי מטמאים• ו א ם ת א מ ר שאני ה ת ם ש מ ט מ א י ם במגע
ומשא ,א ב ל ב א ה ל אינם מ ט מ א י ם — זהו שיבוש • • • וכן ה א ד א מ ר ר׳ חיים כהן ש ה י ה
מ ט מ א לרית במיתתו ,היינו נמי ד ו ק א בשעת מ י ת ה כדין כהן שמטמא לקרוביו עד
שעת קבורה ולא א ח ר כך• ואשר נמצא בהגהה בזוהר — ה ו א שיבוש על ידי עמי
הארצות• וכל בית דין מחוייבים להפריש הכהנים שלא יזידזן עוד•
הרב אבוזהם מציג זצ׳׳ל :הקדמה ל״שערי צדק׳׳
38
www.daat.ac.il
י צ ח ק ר פ א ל ה ל ו י עציון
אתר דעת -מכללת הרצוג
תורת האבולוציה בעולם ה ח י ובעולם ה ד ו מ ם
לאור המדע המדויק ה ח ד י ש
פ ר ק ג )חמשן(
ת י א ו ר ת ה ל י כ י ה א ב ו ל ו צ י ה ו ה ס ב ר ת ם ו ה ב ק ו ר ת ה מ ד ע י ת על ה ת ה ל י כ י ם
וההסברים
ט.
האלה
סיכום הביקורת המדעית על הדרויניזם והמסקנות ההכרחיות הנובעות ממנה.
נסכם עכשיו בקצרה את הביקורת המדעית הנמתחת על ההשערה הדרויגיסטית
הן במשמעותה המצומצמת )ההשערה על דרכי ההתפתהות בעולם ההי( והן במשמעו
תה המורחבת )ההשערה על עצם ההתפתהות בעולם ההי( ,ונסיק מהביקורת הזאת
את המסקנות ההכרהיות׳ הנובעות ממנה.
(1ההבדלים האינדיבידואליים הקטנים ,המופיעים בפרטי כל מין ,אינם יכולים
לשמש בסים להתפתחות מינים הדשים )ובודאי לא להתפתחות משפהות ומערכות
הדשות( ע״י הברירה הטבעית במלחמת הקיום ,ראשית ,מפני שבדרך כלל הם אינם
נמסרים בתורשה לצאצאים; שנית ,מפני שבדרגה ההתחלתית של היווצרם אין להם
ערך סיליקטיבי; שלישית ,מפני שבמלחמות הקיום )היינו ,בעובדה כי ממספר העצום
של הזרעים והצאצאים באיזה מין שהוא מגיעים לשלב ההתרבות רק מעטים( יש
בדרך כלל ערד מכריע לא לתכונות האינדיבידואליות של הפרטים ,אלא לגורם
הסיטואציה )חמצב חמיוחד( במלחמח ז ו ) מ ב ל י לדבר כבר על כך ,ש״מלחמת הקיום״
בין פרטים של מין אהד בעד המזון היא איננה תופעה כללית בעולם ההי(; רביעיית,
מפני שבברירה טבעית איננו קיים בידוד של ״המאושרים״ ,כמו שזה נעשה ע״י
״הבורר״ בברירה המלאכותית ,ובלי בידוד כזה )בצורת ״מיגראציה״ של ״המאוש
רים״ — השערה שאינה מתקבלת על הדעת( איננה יכולה להתקיים ״ברירה״ ,מכיון
ש״המאושרים״ עשויים להזדווג עם ״הבלתי מאושרים״׳ וצאצאיהם עלולים לאבד
את היתרונות שלהם במלהמת הקיום; המישית ,בלתי ״מסתברת״ היא יצירת אבריפ
בעלי מבגד .מסובך ובעלי קשרים מסובכים עם שאר אברי הגוף )כמו העינים(
וביהוד אברים דומים הקיימים בגוף במספר גדול מאהד ,ע״י הצטברות וריאציות
קטנות ומקריות בכל הלק מהאברים האלה; ששית ,לא הוכה עדיין ,שהזמנים
הגיאולוגיים )שאף הם רק משוערים ולא ודאיים( מספיקים לשם ״ביצוע״ הברירה
הטבעית הנ״ל ויצירת המינים ,הסוגים ,המשפהות והמערכות הקיימים עכשו בטבע.
הניאודרויניזם ,המקבל כבסים לאבולוציה את המוטציות הקטנות ,עשוי לבטל רק
את הנימוק הראשון ,אבל שאר הנימוקים נגד הדרויניזם במשמעותו המצומצמת
תלים גם עליו.
(2ההשקפה ,שאליה מביא הדרויניזם ,כי היצורים ההיים ״העילאיים״ )היינו,
אלה ,אשר בגופם קיימת דיפרנציאציה )הלוקה( גדולה יותר של הלקים ,שכל אהד
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהם הוא בעל מבנה מיוהד ובעל תפקיד מיוהד( הם ״משוכללים״ יותר )במשמעות
ההצלחה במלהמת הקיום( מאשר בעלי ההיים ״הנמוכים״ )שבגופם אין דיפרנציאציה
גדולה כזאת( — אין לה כל יסוד במציאות .במלים אהרות :ההשערה הדרויניסטית
על המוצא המשותף של כל בעלי ההיים ועל התפתתות היצורים ההיים העילאיים
מיצורים היים גמוכים יותר עשויה להסביר הרבה תופעות בעולם ההי )למשל ,א ת
סיכת התכונות המשותפות של כל בעלי ההיים או של בעלי ההיים במערכה אהת(,
אבל אין ככחה להסביר שני דברים :א ת עצמה ,היינו את דרך ההתפתחות הנ״ל —
כי ההסבר שהיא נתנה לכף פשט את הרגל — ואת ההבדלים הגדולים הקיימים בין
מינים שונים ,בין משפחות ומערכות שוגות ,ושאין להבדלים האלה שום ערר סיליק-
טיבי .כתוצאה מהעובדה השניה הזאת רגילים הסידי ההשערה הדרויניסטית לחתעלם
מההבדלים האלה ולטשטש אותם ,ודוגמה לכד יכולים לשמש ההבדלים בין האדם
ובין החיות אשר לפי מבנם האנטומי שייכות ל״משפהה אהת״ עם האדם .לעיל
)״המעין״ תשרי תשכ״ח ,עמ׳ (37הבאנו כדוגמה אהדים כאלה ,וכאן נמלא את
השורה הזאת בדוגמאות אהרות )לפי א .פורטמן ,בספרו ״הביולוגיה ותמונת האדם״(.
א( השפה .אין למצא כל גשר בין קולות תהיות )גם הקרובות לאדם במבנן
האנטומי( הקשורים לאפקטים — ובין שפת האדם ,העשויה לתת במלים תיאור
אוביקטיבי של משהו .מוצא השפה הוא לע״ע בשביל הביולוגיה סוד כמוס ,שאין
בכוחה להסבירו ,כשם שאין בכוחה להסביר גם את מוצאם של החיים הרוחניים
שבאדם ושל הערכים הרוחניים שלו מהיי הרוח ,כביכול ,של חיות.
ב( קצב גידול הגוף .אהרי הגידול בתקופה העוברית ,קטן הוא מאד ק צ
הגידול של שאר היונקים )גם של אלה הקרובים לאדם במבנם האנטומי( בתקופת
ההתבגרות ,בעוד שאצל האדם הולד וגדל הקצב הזה עד לשנתו ה־.16—20
כ
ג( שלטונה של מערכת העצבים המרכזית על כל היי הגוף הוא אצל האדם גדול
בהרבה מאשר אצל הקופים הדומים לאדם׳ מבלי לדבר כבר על כך ,שנפח המח
ומשקלו גדול אצל האדם פי 31מאשר אצל הקופים הנ״ל.
ד( לפי תורת האבולוציה ,״חחתפתחות הרוחנית״ היא תוצאה — כתופעת לוואי
— מהתפתחות הגוף .עכשו באו המדענים למסקנה הפוכה ביחס לאדם .לדיאטה
הרוחנית של האדם ישנה השפעה על גידול הגוף; למשל ,אורכו של גוף הילדים,
הלומדים בבתי ספר ,הוא גדול יותר מאשר אצל הילדים מאותו הגיל ,שאינם מבקרים
בבתי ספר.
ה( אורד החיים — והשפעת הזקנה על חיי הרוח והגוף .אורר ההיים של הקופים
הוא,באופן רגיל 20שנה ,ובכל אופן לא למעלה מ־ .30האנשים מגיעים ,בדרך כלל,
לגיל הרבה יותר גבוה ,ודוקא הזקנים מגיעים בעבודתם הרוהנית לשיאים ,והזיקנה
עשויה להשפיע לטובה גם על היי הגוף ו — דבר שאצל החיות איננו בנמצא.
ו( לעומת זה קצר כמעט בשנה זמן העיבור אצל האדם מאשר אצל החיות הקרו־
בות לו במבנן האנטומי; ובעוד שולדותיהן מגיעים מהר — ובלי לימוד מיוהד —
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לעמדת המבוגרים ,צריכים ילדי האדם ללמוד במשר שנת :לעמוד ,לתפוס בידים
ולדבר!
ז( אנו רגילים לייהס את ה״רע״ שבאדם לשריד ״החיה״ שבו ,שממגה הוא
כאילו ״התפתה״ :את האכזריות של אנשים מכנים אנו בשם ״׳ברוטליות״ .אבל זהו,
כפי שמעיר בצדק פרופ׳ פורטמן ,עלילה על ההיות :אין היות ,המסוגלות להתייהס
לתבריהם )מאותו המין!( ואפילו ל״שוגאיהם״ ממיגים אהרים באכזריות כה גדולה׳
כפי שהראה האדם ביהם לאדם במלתמת העולם השניה ובמשטר ה נ א צ י ) . . .ואולי גס
במשטר הסטליני־הקומוניסטי!( וכשם שרובצת תהום עמוקה בין ״הטוב״ שבאדם,
בין הערכים הרוחביים הגבוהים שבו ,ובין ״חחיה הטובה״״ כך רובצת גם תהום
עמוקה בין ה״רע״ שבאדם ובין ד״״רע״ שבחיה — תהום ,שעליה אי אפשר לגשר
בשום שלבים של ״התפתחות״ כביכול!
ופרופ׳ פורטמן בא למסקנות הנועזות הבאות:
(1כל הרעיון על מוצא יצורים חיים ״עילאיים״ מיצורים היים ״נמוכים״
מכיא לידי טעויות רבות :אין להסביר את מבגה הגפיים ,למשל ,של חעופות
והיוגקים ע״י ״התפתחותם״ מהגפיים של הזוהלים — ההבדלים הם כה גדולים)למרות
הדמיון הרב כתכנית הבנין של שני הסוגים האלה של הגפיים( ,שיש לראות
בהבדלים אלה ״בריאה״ הדשה ,שאיננה ניתנת להסברה ביולוגית.
(2המושג ״התפתחות״ לקות ,ראשית ,מהשנויים של העובר׳ מרגע היווצרו עד
הגיעו לבגרות ,ומהשנויים של עם ,מרגע היווצרו עד הזמן האהרון .בשני המקרים
האלה רואים אנו את האוכיקט המתפתח :העובר והעם .אבל אם אנו מדברים על
התפתחות המין מיצורים חיים שלא היו שייכים למין זה ,הרי אין כאן התפתחות,
אלא יצירה חדשה ,וכל המושג ״התפתהות אורגנית״ ,או ״התפתהות״ המינים הוא
משולל תוכן הגיוני ותוכן מדעי — כי חסר כאן האוביקט ,הנושא של ״חחתפתחות״.
בהרתבת המושג ״התפתחות״ על המין ״המתפתה״ ,כביכול ,מאשר היה קיים לפני
שהוא נוצר — יוצאים אנו משטה המדע הביולוגי ומשטה ההגיון.
(3ההשערה על המוצא המשותף של כל היצורים ההיים היא לגיטימית במדע,
כ״השערת עבודה״׳ היינו ,כהשערה ,הנותנת כיוון מסוים למהקרים ביולוגיים ,אבל
הסכנה שיש בה למדע היא בכף שמקבלים את ההשערה הזאת כ״עובדה״ — ובעובדה
שנקבעה ,כביכול ,ע״י המדע.
• (4במידה ש״הצורה״ ו״התוכך המיוהד של האדם נתבררו לנו יותר ,גדלה
הודאות ,שהשאלה על מוצא האדם )וכן גם השאלה על מוצא המערכות הגדולות
של כל היצורים ההיים( איננה יכולה להיות נפתרת בעןרת האמצעים שבידי המחקר
המדעי ,וכשם שאין המדע יכול לקבל את ההשקפה על המקום המרכזי של האדם
בעולם ,כך הוא איננו יכול לקבל את ההשקפה הרואה באדם ״אמיבה״ ש״התפתהה״.
אין פרופ׳ פורטמן היהידי ,המתיחם בהסתייגות כה רבה להשערת האבולוציה
— ולדרויגיזם )במשמעותו המצומצמת( .אפשר להביא עוד דוגמאות של מדענים
ה״כופרים״ ב״דת״ המודרנית של האבולוציה .נביא כאן אחדות מהן.
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
״הייתי זמן רב מהסידי תורת האבולוציה ,.אבל אחרי שהתעמקתי כהוכחות
המדומות של תורה זו נתברר לי שהיא יותר רומן מקפים מאשר תיאוריה הבנויה
על בסיסים ממשיים״ — פלישמן ,פרופ׳ לזואולוגיה ולאנטומיה משווה בארלנגן,
״תורת ההתפתהות״ .1909
מתגגד באופן הריף לדרויניזם )במשמעותו המצומצמת( הוא גם הביולוג
המפורסם אוסקר הרטביג ,שמספרו ״התהוות האורגאניזמים״ 1918לקוהים רוב
הנימוקים נגד השערת הברירה הטבעית כגורם להתפתחות בעולם ההי ,שהובאו
לעיל.
״הדרויגיזם הוא רק טעות גדולה״ .ב .דירקן ,פרופיסור לביולוגיה באוניברסיטת
ברסלוי׳ ״אבולוציה כללית״.1922 ,
״יש למתוק את הדרויניזם משורת התיאוריות המדעיות .אמנם בצבור ה ר ח
תהיינה מקובלות עוד זמן רב כמטבע עובר לסוחר ״הדוגמות״ של התיאוריה הזאת
שנהפכה למין דת ,אבל הביולוגיים האקספרימנטליים פונים אחד אהרי השני
לדת זו״ .אייקסקול ״השקפת עולם ביולוגית״ .1913
״
״הנימוקים גגד השערת האבולוציה הם לא תיאולוגיים ,אלא הגיוגיים ו
פרימנטליים״ .ד״ר תומסון ״המדע והשכל הפשוט״ .1937
אולם יש להגיד ,שהקולות האלה ,הנשמעים ע״י מדענים רציניים נגד ה ד ר ו י נ י
והשערת האבולוציה ,הם לע״ע קולות של מעטים .הקהל הרהב של ״המשכילים״
ורוב המדענים ,שביניהם נמצאים גם מדענים מפורסמים ,אינם זזים לא מ ה ש ע ר
האבולוציה בכלל ולא מהניאודרויניזם בפרט — ויותר מזה :הם רואים בהשערות
האלו עובדות ודאיות! בשורות הבאות נשתדל למצא את הנימוקים ,העלולים לשכנין
הן את המדענים והן את הקחל חרחב בנכונות ההשערות הנ״ל!
3
ע
ו
ר
ף
א ק ס
זק
ת
י .הנימוק ״המדעי״ ,כביכול — ההסבר הסיבתי של התכליתיות בעולם החי,
כסיבה להפצת הדרויניזם בקהל הרחב ובקרב המדענים — וביקורת ההסבר הזה.
בספרו ״הכח הכל יכול של הברירה הטבעית״ מודה ויסמן שאף פעם לא נ ו כ ל
לקבוע ע״י הסתכלות והתבוננות את התהליך הפילוגיניטי )התהליך של יצירת מ י ן
חדש( ע״י הברירה הטבעית במלהמת הקיום ,אולם ,אומר הוא :מוכרחים אנו ל ק ב ל
את העיקרון של הברירה הטבעית מפני שהוא נותן לנו את ההסבר היחידי ע ל
התכליתיות בעולם החי ,מבלי שנצטרך לחניח שהתכליתיות הזאת נוצרה ע״י 0ך
שרצה בה ויצר אותה בכוונה תחילה .טרם שניגש לניתוה ההגיוני של הנמוק
״המשכנע״ הזה לקבלת ההשערה על הברירה הטבעית במלהמת הקיום ככח ה ג ו ר
״לחתפתחות המינים״ ,נבדוק ,אם השערה זו עשויה באמת להסביר את התכליתיות
בעולם החי.
ס
מנקודת הראות של ״ההגיון״ הטהור — ,יש לכאורה לענות בהיוב על שאלה ז
בין ההבדלים .האינדיבידואליים בפרטי מין אחד יכולים אהדים מהם להביא י ת ר ו ן
במלחמת הקיום ואחרים לא .בעלי ההבדלים מהסוג הראשון ״מנצחים״ במלחמה זו,
הם מנהילים את היתרונות האלה לצאצאיהם ,ומהם מנצחים במלתמת החיים א ל
שאצלם ״מצטברים״ היתרונות הנ״ל ,וע״י כר נוצר מין ,שתכונותיו מתאימות י ו ת ר
ר י
ה ׳
www.daat.ac.il
42
אתר דעת -מכללת הרצוג
לתנאי החיים ,היינו ש״תכליתיות״ מבנהו ותכוגותיו היא גדולה ביותר .תכליתיות זו
נוצרה איםוא ע״י כה הטבע של הברירה הטבעית במלחמת הקיום ,ולא בכוונה תהילה
ע״י כה שרצה בה .אולם ,אם גרד ממרומי ההגיון הטהור למציאות בטבע ,נקבל
תמוגה אהרת.
א( מלחמת הקיום באה כתוצאה ״מעודף״ הרביד .על אפשרות הקיום של כל
הנולדים מרבית זו .ווהנה העודף הזה של הרביד! הוא אמצעי המשכת קיום המין גם
בתנאים בלתי נוחים ,היינו ,זוהי תופעה תכליתית )טיליאולוגית( בהחלט ,ולכן
צריכה היתה איםוא להיות בעולם החי תכליתיות ,טרם שהא נוצרה ע״י הברירה
הטבעית במלתמת ה ק י ו ם . . .
ב( אולם ,אם אפשר עוד לטעון נגד הנימוק הזה ,כי גם עודף הרביד .״התפתה״
במלתמת הקיום — שנשארו בתיים אותם היצורים ההיים ,שרבייתם היתה ״במקרה״
גדולה יותר ,והתכונה הזאת הצטברה בצאצאי־צאצאיהם׳ כך שעכשיו קיימים
המינים בעלי רביה גדולה — הרי עצם הרביה היא תופעה תכליתית — תכליתה
הוא קיום המין ,וברור הוא ,שתופעה זו לא יכלה להיווצר ע״י ״הצטברות״ הבדלים
קטגים לתהליך השלם של הרביד — .כי בלי התהליך השלם הזה אין רביד .בכלל,
ולא היה איפוא ,בהבדלים הקטנים האלה ,טרם שהם הביאו לתהליך השלם של
הרביה ,שום ערך םיליקטיבי…
ג( אולם לא הרביד .בלבד — כל תהליכי החיים ביצור חי )התזונה ,הנשימה,
וכדומה( הם טבועים בהותם התכליתיות לקיום הפרט ולקיום המין .תכליתיות
כזו צריכה היתד .להיות כבר ביצורים ההיים הראשונים ,שהופיעו בעולם — ואי
אפשר איפוא ״להסבירה״ ע״ תופעות מלחמת הקיום והברירה הטבעית שהתהוו בעולם
התי אתרי הופעת ההיים בעולם!
ד( לא נהזור כאן על כל הנימוקים שהובאו לעיל ,נגד קיומה בטבע של
מלתמת הקיום ונגד כהה של ״הברירה הטבעית״ לבהוד במםוגלים יותר לנצה
במלהמה זו ,היינו ,נגד יצירת ״התכליתיות״ ע״י הברירה הטבעית הזאת .הנימוקים
האלה )ביתד עם הנימוקים א׳־־ג׳ בסעיף זה( מראים׳ כי ההשערה על ״הברירה
הטבעית במלתמת הקיום״ נותנת לא הסבר ,אלא אשליה של הסבר לתופעת התכלי־
כיות בעולם ההי .ננתה כאן ,מנקודת הראות ההגיונית בלבד ,א ת הנימוק שמביא
ויממן בעד קבלת העיקרון של הברירה הטבעית •במלחמת הקיום :בלי קבלת העיקרון
הזה אי אפשר לנו להסביר את התכליתיות ,אם לא נניח ,שאותה יצר בכוונה תהילה
כת שרצה בה .בביסוס זה של השערת הדרויניזם )במשמעותו המצומצמת( מתגלות
שתי שגיאות־יסוד הגיוניות.
(1מסקנות המדע )היינו ,ההגיון השיטתי( צריכות להיות אוביקטיביות .הן
צריכות לנבוע משני מקורות ׳בלבד :מקביעת העובדות ע״י החושים — ומחוקי
ההגיון שעל פיהם מוסקות המסקנות מעובדות אלו .אם מסקנה מסוימת מתקבלת לא
על פי חוקי ההגיון כלבד ,אלא מתוך נטית הרצון של המדען לתוכנה של המסקנה
הזאת ,אין מסקנה זו יכולה להתהשב כאוביקטיבית ומדעית :כי זוהי ״מסקנה״
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
״פסיכולוגית״ ,היינו מסקנה ,שאותה מהייב הרצון של המדען ,ולא ״ההגיון״ .והנה
בדבריו שהובאו לעיל מודה ויסמן שאין לו סיבות מספיקות לקבלת ההשערה
הדרויגיסטית ,אלא הוא מוכרה לקבלה מתור אי־רצון)והרי אי־רצון הוא גם כן רצון
מסוים!( לראות בעולם החי כח היוצר את התכליתיות שבו בכוונה תהילה י ־ ־ אי
אפשר איפוא לראות במסקנה שהוא מסיק על נכונותה של השערה זו מסקנה
אוביקטיבית־מדעית י מדען צריד לגשת למסקנה מדעית בלי דעה קדומה על תוכן
המסקנה ,שאליה הוא יבא!
(2אולם אפשר לטעון ,כי אי־הרצון לראות בטבע פעולת כה׳ שיש לו כווגות
ומטרות מסוימות ,הוא במדע ליגיטימי בהחלט .הרי המדע לסי עצם מהותו )כפי
שהסברגו לעיל עמ׳ ,12״המעין״ טבת תשכ״ח( מחפש את הפיכות לתופעות הטבע
ומשתדל לגלות כטבע את הכהות הפועלים בו כדי להסביר את התופעות על פי
חכחות האלח — ולא על פי כח המכוון את התופעות ואת המאורעות בטבע.
אבל בטענה זו על ליגיטימיות וגם הכרתיות של אי־הדצון הנ״ל במדע אין
עדיין יסוד הגיוני לתת לאי־הרצון הזה להשפיע על תוכן המסקנות ,שאליהן מכיא
המדע .כאן מונחת שגיאת יסוד חגיונית אחת ,שרוב המדענימ עדיין לא עמדו עליה.
ההנחה ,כי בטבע פועלים רק כהות הטבע ,ואין למדע להביא בחשבון כח שהוא
למעלה מן הטבע — הוא רק הנהת יסוד של המדע ,אבל אין בהנחת־יסוד זו מ ש ו
מסקנה ,שאליה בא המדע .הנהה זו היא רק אחד התנאים ,שהמדע מציג לכל מחקר
מדעי ,אבל אין זו ״אמת מדעית״ ,שהוכחה ע״י המדע .קבלת הנחה זו כאמת _
היא ענין שבאמונה — וההשקפה עליה כעל אמת מדעית היא טעות מדעית גסה,
הנובעת מהוסר אבהנה בין חנחת־יסוד שממנה יוצא המדע ,ובין המסקנה שאליה
הוא בא .ההשקפה על האבולוציה )היינו על התפתהות העולם ההי הקיים עכשו
מיצורים חיים נמוכים יותר ועל ההסבר הדרויניםטי של האבולוציה( היא איפוא
רק אמונה מסוימת — אמונה ,אשר הלבישה את עצמה ,ללא כל הצדקה וללא כל
יסור מדעי ,כלבוש מדעי ,שבי היא צדה את ל ב המדענים.
ם
ז
אולם — אין זה הקסם היהידי של הדרויניזם׳ שבו הוא צד לא את לב המדענים
בלבד ,אלא גם את לב אנשי שכבות רחבות •ושונות של ״הקהל הרהב״ .ישנן הרבה
סיבות פסיכולוגיות ,טוציאליות ופוליטיות ,אשר גרמו וגורמים להפצת הדת החדשד•
הזאת .לבירור הסיבות האלו נגש עכשו.
יא .הגורמים הפסיכולוגיים ,הסוציאליים יהפוליטיים להפצת האמונה בדרויניזם.
(1הגורם האנטי־דתי .בשל סיבות שונות שלא כאן המקום לפורטן ,נוצר
במאות האחרונות חלד רוח אנטי־דתי אצל נוצרים רבים ,שראו בהלך דוה זה אחד
הסימנים של ה״קידמה״ )ומהם עבר הלך הרוה הזה גם להלק מסוים של היהודים(.
בעלי חלד רוח זה קבלו את הדרויניזם בזרועות פתוהות .ראשית ,מפני שראו
ניגוד וסתירה לאשר כתוב ״בברית הישנה״ על בריאה חד־פעמית של המינים
השונים ע״י ה׳ )ויאמר אלקים תדשא ה א ר ץ . . .עץ פרי עושה פרי ל מ י נ ו . . .ויברא
אלקים …את כל נפש חתיה …למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו …ויעש אלקיס
את חית הארץ למינה וכן הלאה( ועל בריאה מיוחדת של חאדם בצלם אלקים,׳בעדד
כ
www.daat.ac.il
44
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעל פי הדרויגיזם לא גבראו בבת אהת כל המינים השוגים ,אלא הם ״התפתחו״
מהיצורים ההיים הקדומים ,וביגיהם התפתה גם האדם מבעלי חיים שהיו דומים
לקופים .שנית ,מפני שהדרויגיזם מסביר את התכליתיות השוררת בעולם ההי ע״י
פעולת כהות הטבע ,שאין לייהם להם מטרה מסוימת ,ואין איפוא התכליתיות הזאת
יכולה להעיד על בורא העולם ,שיצר אותה .האנטי־דתיים נטו ונוטים לראות
בדרויניזם ״אמת מדעית״׳ והם אינם מרגישים ,שהדרויניזם משמש להם כדוגמה,
היינו ,כדבר המקובל כאמת מתוך אמונה בו בלבד.
והנה ,כפי שהסברתי לעיל ,הדרויניזם ,כהשערה מדעית )היינו כהשערה ,הבאה
להסביר את התופעות בטבע מתוך הנחה ,שבהן פועלים ופעלו רק כתות הטבע
הידועים לנו( איננו סותר לא את האמונה בבורא עולם בכלל )שיכול היה ליצור
בטבע כהות שהביאו להתפתהות בעולם החי לפי ההשערה הזאת( ולא את האמונה
בדברי התורה כפשוטם על בריאת העולם ע״י כה שהוא למעלה מן הטבע .הסתירה
מופיעה רק אז כאשר מקבלים את הדרויניזם כאמת מדעית ,היינו ,כאמת שהוכהה
ע״י המדע — ואין זה מתאים למציאות .אבל אם מקבלים את הדרויניזם כדוגמה,
הייגו ,לא מתוך גימוקים מדעיים אלא מתוך גטיה פסיכולוגית לדת זו ,אין במקרה
זה סתירה בין המדע והדת ,אלא ניגוד בין שתי דתות שונות ,שמבהיגה מדעית אין
לאף אהת מהן יתרון על ה ש נ י ה . . .ומכיון שהאנטי־דתיות נהפכה להלק עיקרי
מה״אני מאמין״ של מפלגות פוליטיות שונות )הקומוניזם׳ התנועה ״הליברלית״
והנאציזם ,כפי שגראה להלן( הרי קיימים גם נימוקים פוליטיים לשלטונה של
ההשקפה הדרויגיםטית בתוך שכבות רהבות של הצבור ,וביגיהן גם בתוך ציבור
המדענים.
(2לשלטוגו של הדרויגיזם הביאו גם גורמים סוציאליים שונים — ואף
מנוגדים זה לזה .כך ,למשל ,הביטו הליברלים הבורגנים על ההתהרות ההופשית בין
היצרגים כעל גורם לקידמה .הם ראו את בעלי הקידמה )העשירים( כמנצהים
בהתהרות זאת ,והדרויגיזם גתן להשקפה זו ״בסיס מדעי״ ,כביכול ,ע״י ההשקפה
על הקידמה ,שנוצרה בעולם חחי ,כעל תוצאה של גצהון במלהמת הקיום של
היצורים ההיים העילאיים.
הסוציאליסטים ,מצד שני ,הרואים במשטר הסוציאליסטי לא שלטון הצדק בלבד
ביחס להלוקת התוצרת בין יצרגיה הממשיים ,אלא גם את התנאי ההכרהי והמספיק
להעלאת מוסר האגשים לרמה גבוהה ,מביטים על המלהמה למען חסוציאליזם כעל
מלחמת חקיום של מעמד חפועלים ,ועל נצחונו במי חמה זו — כעל ניצחון הצדק
והקידמה .גם להם קסם — וקוסם — איפוא הדרויניזם ,המקדש את מלחמת חקיום
כמלהמה ל ק י ד מ ה . . .
וההשקפה הדרויניסטית הזאת על מלהמת הקיום ועל ״קדושתה״ מצאה מצד
שלישי הד גם בלב הלאומניים ,וביהוד הלאומניים הקיצוניים והמיליטריםטים .תורת
הגזע ,הרואה בתכוגות הרוהגיות של האדם תופעת לואי של המוצא הגופגי שלו,
וההשקפה על השמדת ״העמים הנמוכים״ )ללא כל רהמנות ,כשם שזה ״נעשה״
בטבע ביחס לבעלי חחיים חנמוכים( כעל אמצעי להשבחת המין האנושי ,מצאו להן
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
,,
״סעד מדעי בדרויגיזם ,או ,כפי שמתבטא פרופ׳ פורטמן ,בביולוגיה הפוליטית
)שד״תרהקה ממקורותיה המדעיים של הביולוגיה ,כפי שהוא מעיר( ,הרואה בדרוי־
גיזם לא השערה מדעית בלבד ,אלא ״אמת מדעית וודאית״* .
(3״הביולוגיה הפוליטית״ הזאת עזרה להכין תמוגות ״דרסטיות״ מ״השלבים
השונים״ של התפתהות המיגים של בעלי ההיים ובתוכם גם של ״התפתהות״ האדם,
והתמונות האלו׳ הנמצאות ברוב המוזיאוגים והמופיעות גם על סרטי הראי־גוע
)ועכשו גם בטיליביזיה( עושות רושם כביר על האנשים ,הרגילים גם בלאוו הכי
לראת בהזיותיהם של תעשייני הפילמים הלק מהמציאות הממשית ,והרושם הזה
משכיה את העובדה ,כי בתמונות הנ״ל יש לראות רק המחשת דעות מסוימות על
הענינים האלה ,ולא צילום המציאות) .פרופ׳ פורטמן(.
(4אהת הסיבות ההשובות ביותר להפצת תורת האבולוציה בכלל והדרויניזם
בפרט זוהי העובדה ,כי ברובם הגדול של ספרי הלימוד — הן בבתי ספר התיכוניים
והגבוהים ואפילו בבתי הספר היסודיים — מוגשת ״התורה״ הזאת לתלמידים כ״עובדד,
מדעית״ שהוכחה ע״י המדע ,היינו ,היא נלמדת כדוגמה — כשם שלפנים היו נלמדות
לילדים ״הדוגמות״ של הדתות שקדמו ל״דת״ זו)הקתולית ,הפרוטסטנטית ,המוסל
מית ,הבודיםטית — ולהבדיל היהודית( ,והתלמידים מקבלים את ״הדת״ הזאת ,כ ש
שקבלו את הדתות האחדות מתוך אמונה בה ,המשתרשת ׳בלבם משחר ילדותם .את
הנזק המדעי והחינוכי של הצגת השערה מדעית כעובדה מדעית אין לשער ,ולא לחינם
רואים עתה אנשי המדע ואנשי המיתודיקה של הוראת המדע )קינסי •ועוד( כאהת
המטרות של הוראת מדעי הטבע את הנוף התלמידים לאי־אמון בהכללות שהם
רואים בספרי הלמוד ושומעים בהרצאות הפרופיםורים בבתי ספר ג ב ו ה י ם . . .
ם
• כדאי לציין ,כי בשנת 1921פירסם הביולוג אוסקר הרטביג א ת המהדורה השניה של
ספרו ״על הנחיצות להתגונן נגד הדרויניזם המוסרי ,הסוציאלי והפוליטי״ )המהדורה
הראשונה של ספרו זה הופיעה בשנת (1916בספר זה מוקיע המחבר את ההשפעה
ההרסנית של הדרויניזם על המוסר.
ההשפעה ההרסנית הזאת מתבטאת ,לדעתו,
בדרישותיהם של תלמידי דרוין להעמיד א ת זכותו של חחזק למעלה מזכותו של החלש,
כ י החזק מסוגל לנצח במלחמת הקיום וע״י כ ך להביא להשבתתו של המין האנושי,
בהתאם להשקפותיו של דרויו ,והשבתת הגזע אפשרית ר ק ע״י הברירה של המיעוט
החזק וחשמדת חחלשים .ובמשמעות זו יש להביט על תורת הרפואה ועל ההיגיינה,
המשתדלות להגן ממחלות גם על ההלשים ,כעל דברים המזיקים להשבתת הגזע ,בעוד
שיש לקדם בברכה את התמותה הרבה של הילדים ,א ת המחלות המדבקות ,א ת העוני,
א ת השכרות ואת המלחמות כגורמים חיוביים להשבחת הגזע ,וכל עזרה רפואית
וסוציאלית ,הניתנת לשכבות חנחשלות של חעב ,גורמת לעיכוב חקידמה של הגזע
והעם .את ההולים השוכי מרפא יש למנוע מלהוליד ילדים )את הצו ה״מוסרי״ הזה
קיים היטלר ימ״ש ע״י ״המתת ההסד״ של הולים כאלה( .״בטבע אין ״רהמנות״ על
היצורים החיים ״הנמוכים״ בהשמדתם במלתמת הקיום ,ו״ההליכה נגד הטבע גורמת
אבדן לאדם …ומהווח חמא נגד רצונו של הבורא הנצחי — ורק חחוצפה של דרהודים
יכולה לדרוש להתגבר על הטבע״ )היטלר :״מלחמתי״ ,עמ׳ .(314
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחד האמצעים כבירי ההשפעה הסוגיםטיבית לקבוע בתודעת התלמידים
והקהל הרהב את השערת האבולוציה כעובדה הוא השמוש במושגים ובמונהים
שגוצרו ע׳׳י השערה זו ,המוגשים בספרי הלמוד ובהרצאות הפרופיסורים לתלמידים
ולקהל הרהב באופן ההלטי ,מבלי להדגיש את מהותם ההיפותיתית )ההשערתית(
של המושגים והמוגהים האלה .לדוגמה יכולים לשמש עצם המושג והמוגה )השם(
אבולוציה ,התפתהות ,אשר על העדר תוכן הגיוגי ומדעי במלה זו ביהם למיגים
הצביע פרופ׳ פורטמן; השמות :פילוגיגיזיס )לידת המיגים( ,ארכיאופטריקס
)העוף הקדמון( האדם־קוף ,״האדם הקדמון״ )במשמעות אדם ,שאין לו עדיין
כ ל התכוגוות המבדילות עכשו את האדם מן ההיות( ,ו כ ד ו מ ה . . .כאשר אנשים
שומעים או רואים את השמות האלה )וביהוד ,כשהם מובעים בשפה מדעית
— בלטיגית או ביוגית( מתעורר בהם הבטהון ,שהעצמים ,המסומגים בהם ,קיימים
או היו קיימים במציאות׳ בעוד שהם רק שמות של מושגים שהסידי השערת האבו
לוציה יצרו כדי להמהיש על ידם מסקנות מסוימות מהשערה זו ,ואין השמות האלה
מעידים על קיומם במציאות של עצמים ,אשר עליהם הלים שמות אלה — כשם
שאין השמות של יצורים אגדתיים אהרים )צנטאויאר — הצי כלב הצי אדם ,צרבר
— כ ל ב בעל 3ראשים ,הנמצא בגיהנום היווני ,סירינה — הצי אשה־הצי דג ,וכדומה(,
מעידים על קיומם במציאות של היצורים האלה )יצור הנקרא בשם ארכיאופטריקם
היה בודאי קיים ,אבל הצד האגדתי־ההשערתי כאן הוא השם שניתן לו — העוף
הקדמון( וכדאי להביא כאן את דברי ברידז׳מן בספרו ״הלוגיקה של הפיסיקה
ההדישה״ :״המושגים שלגו )ולכן גם שמותיהם( איגם תמוגות של המציאות ־־-
הם רק מכשירים ,שאנו יוצרים לשם הבנת המציאות״ ,היינו במושגים עצמם אין
עדיין מציאות ריאלית.
(5אולם אהת הסיבות העיקריות לכר ,שהשערת האבולוציה נחשבת אצל הקהל
ה ר ח ב ואפילו אצל מדענים גדולים כאמת שאין להרהר אהריה ,היא עם הארצות
השולטת עדיין הן בקהל חרחב והן אפילו אצל מדענים גדולים ביחס ליסודות המדע
בכלל וביחס לערכן המדעי של השערות ותיאוריות מדעיות בפרט .המשפט הנועז
הזה טעון הצדקח — ובירור.
א( מה זה מדען — ומדען גדול? אדם שעשר .תגליות ,ותגליות גדולות,
בשטח מסוים של המדע ,אשר לו הוא הקדיש את הייו .המדען הוא מומחה ובקי
בשטה מסוים של המדע בלבד ,ואי אפשר לדרוש ממנו שיהיה מומהה ובקי בכל
שאר שטחי המדע .אף אחד לא יפנח לרופא עינים במקרח של מחלת הלב ,ומומהה
למהלות הכליות לא יעלב אם במקרה של מתלת הריאה יפנו אל רופא אחר ,המומחח
בשטה זה .אבל יסודות המדע הן שטה מיוהד של המדע ,ויכול מדען להיות מומהה
גדול בתורת התורשה ,למשל ,או בפיסיולוגיה של הילוף ההמרים או מערכת העצבים
— מבלי להיות בקי בשטה המיוהד הזה של המדע.
ב( והגה כך מגדיר המדען קיגםי ,בספרו הקלסי ״מיתודות בביולוגיה״ ,את
ערכן המדעי של השערות ומסקנות הגיוניות .״מדען צריך תמיד להזהר שלא לערבב
א ת תוצאות ההתכוננות שלו עם המסקנות ההגיוניות שהוא מסיק מתוצאות אלו.
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
השערות ומסקנות הגיוניות הן מכשירי עזר של הפילוסוף ,וכאשר מדעו מ ש ת מ ש
במכשירים אלה ,הוא נכנס לדרכים השונות מאלו של המדע האמיתי .ו ה ו ד ו ת ל כ ך
שפרופיסורים ,גם בעלי תארים אקדמיים גבוהים ,רואים בהשערות מדעיות ע ו ב ד ו ת '
ומרצים עליהן כעל עובדות ,״מקבלת לפעמים המלה ״אקדמי״ משמעות המכדבדת
למשמעות המלה מדעי״.
ג( אולם כאשר מצטטים דברי מדען — ואפילו אם הוא אדם גדיל — על ענין
מסוים ,מראה הציטטה הזאת ,שאדם זה חושב את הרעיון ,המובע בציטטה זו ,לבכון,
אבל אין עדיין בעובדה זו כשלעצמה משום הוכהה ,שהרעיון הזה עצמו ה ו א נכון.
בשורות הבאות אשתדל להוכיה את גכוגותו של הרעיון ,המובע בדברי ק י נ ם י .
אהזור כאן באופן מפורט יותר על אשר גאמר במבוא) ,הוברת ״המעין״ תז2ז0ר
תשכ״ה ,עמ׳ .(21—22
כאשר אדם מסיק מסקנות הגיוניות מתוצאות התבוננותו בתופעות ב מ צ י א ו ת
ובמימצאי הנסויים שהוא עשה ,הוא מוכרח להסתמך ,נוסף לתוצאות הנ״ל ,גם ע ל
הנחות יסוד מסוימות ,אשר בלעדן הוא לא היה בא למסקנות הנ״ל .בדרך כלל א י ן
האדם מרגיש בכר ,מפני שחנחות יסוד חאלו נראות לו כמובנות מאליהן .ו ד ו ק א
מפני שהוא איננו מרגיש בהנהות היסוד ,שעליהן הוא מסתמר בהסקת מ ס ק נ י ת י ל .
הוא ,ראשית ,איננו מעריך כהלכה את העובדה ,שבמסקנותיו אין אמת מהלטת ,מ ע ב י
י ן שהדא
׳
קיי
ו ו
שאמיתותן תלויה באמיתותן של הנהות היסוד
איגגו מרגיש בהנתות היסוד המסוימות ,שעליהן הוא הסתמר בהסקת מסקנותיו ,ה ו א
איננו יכול לבדוק ,אם הנהות היסוד האלו הן נכונות .באיזו מידה מסתמכים אנו ז3ל
כ ל צעד ושעל — שלא מדעת — על הנהות יסוד מסוימות) ,הנראות בעינינו מ ו כ ג ד ת
מאליהן( ובהסקת מסקנות מעדות ההושים ,ובאיזו מידה אין אנו מרגישים ב
יכולה להראות הדוגמה הבאה .כל אהד מאתנו מוכן בודאי להשבע) ,לי ל ל מ י ת ר
היה להשבע( ,שהוא ראה את שקיעת ההטה מתתת לאופק .מה זאת אומרת ״ ר א ה / /
תפס בחושיו .אבל אם ננתת את עדות החושים ב״ראיה״ זו ,נמצא ששבועתנו ת ד ^ , ,
שבועת שקר .הדבר היהידי ,שהושינו מעידים עליו ,הוא :שעלינו היה ל ה ו ר י ד א
הראש — או א ת •המבט — כשעקבגו אחי השמש ,כשהיא הלכה ונעלמה מ ה ש מ י ס ,
שהשמש שוקעת מתתת לאופק זוהי מסקנה שאנו מסיקים מעדות ההושים ד ,נ ״
ומההנחה ,שאנו וכל אשר נמצא על פני הארץ ביתד אתנו אינם זזים מ ה מ ק ך
קנזז
שאנו תופסים במרהב — והנהר .זו איננה נכונה — כשם שאיננה
שאנו מסיקים ממנה ,כאשר נדמה לנו ,כי השדות ,שאנו רואים דרד התלון מ ק ר ו ן
הרכבת הנעה קדימה ,נעים אחורנית.
ש מ ה
ה
ה ו ם
ו ש ב י ת
מ כ י
כ
ך
ב כ
?
ת
ל
ס
נ כ ו ב ה
ה מ ס
אולם תפקידן וערכן האמיתי של הנהות יסוד ,הן במסקנות ההגיוניות
המדע והן בהשערות והתיאוריות המדעיות ,נתגלו לפני 135שנים כאשר נ ו צ ר ה ע ״ ,
לובטשבםקי ההנדסה הלא-אויקלידית .ומעשה שהיה כך היה.
חנחת יסוד אחת ,האכסיומה של המקבילים )שאפשר בצורה מודרנית לנסזץן-
כ ך :דרך נקודה ,חנמצאת מחוץ ל ק ו ישר ,אפשר לחעביר במישור •שעליו נ מ צ א י
הישר והנקודה רק מקביל אהד לישר הזה —.הייגו ישר ,שלא יפגש עם הישר ד ע ״ ^
אם גם נמשיר אותו עד בלי סוף( הידועה בשם האכסיומה של אויקלידם׳ י א ת ד !
2 7ן ל
ס
נר
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למתימטיקאים כמיותרת ,ועוררה בהם את הרצון להוכיח אותה על סמך שאר
האכסיומות של אויקלידס .הנסיונות להוכיהה ,שנעשו ע״י גדולי המתימטיקאים,
נמשכו כ־ 2000שנה ,אבל הם לא הצליחו :בכל סעם ש״הומצאה״ הוכהה כזו,
נתגלה ,כי היא מסתמכת על הנחת יסוד חדשה ,שהיתר .נראית ל״מהברה״
כדבר המובן מאליו ,אבל היא היתד .נובעת מאכסיומה *טל אויקלידס — כשם
שהאכסיומה של אויקלידס היתד .נובעת ממנה .ומד .חועילו החכמים ב״חוכהתם״ י
הנהת־יסוד מסוימת — זו או אהדת — היא כאן כנראה הכרהית! אבל רק
״כנראה״! לא ראינו איננה ראיה ,ואם לא הוכחנו את אכסיומת אויקלידס
עד עכיטו — אין זד .עדיין חוכחד .לכך ,שלא נוכל לחוכיחה ,בלי הנחת יסוד
הדשה ,בעתיד! והנה הוכיח )בשנת (1830המתמטיקאי הרוסי לובטשבסקי ,שא*
אפשר להוכיה את האכסיומה של אויקלידם על סמך שאר האכסיומות שלו! ואיד
הוא הוכיח זאת ? הוא הניה ,שהאכסיומה של אויקלידם איננה נכונה ,היינו ,הוא קבל
במקומה הנהת יסוד ,אכסיומה ,אהדת ,האומרת ,שדרך נקודה הנמצאת מהוץ לישר
אפשר להעביר שני ישרים ,שאינם נפגשים עם הישר הזה׳ אם גם נמשיכם עד בלי
סוף; ועל סמך האכסיומה החדשה הזאת ושאר האכסיומות של אויקלידם הוא בנה
הנדסה הדשה ,את ההנדסה הלא־אויקלידית של לובטשבסקי ,השונה בהרבה מההנדסה
הרגילה שלנו )למשל ,בהנדסה החדשה הזאת סכום הזויות במשלש קטן מ־ ,180
ומשפט פיתגורס איננו נכון ,וכך הלאה( .אבל גם חחנדסח החדשה הזאת היא מדע
שאין בו שום סתירות פנימיות ,והיא איננח פחות ״מדעית״ מאשר ההנדםה האויק־
לידית .והמתימטיקאי הגרמני רימן יצר הנדסה לא אויקלידית אהרת ,השונה מזו
של לובטשבסקי .הוא יצא מן ההנחה — מאכסיומה מיוהדת — שדרך נקודה
הנמצאת מחוץ לישר אי־אפשר להעביר שום ישר ,המקביל לישר הנ״ל .וגם להנדסה
של רימן )שבה ,למשל ,סכום הזויות במשלש גדול מ־ (180אין סתירות פנימיות,
וגם הנדסה זו היא מדע מדויק.
0
0
ישנן איפוא לפנינו 3הנדמות 3 ,מדעים מדויקים׳ ומסקנותיו של כל אהד מהם
מגוגדות למסקנות של שאר שני המדעים .אבל האמת הרי היא רק אהת — איפה,
באיזה מדע ,היא גמצאת ? המדע המודרגי רואה בשאלה זו — שאלה המהוסרת
משמעות ,כי אמת מדעית זהו משפט ,הגובע באופן הגיוני מהגהות היסוד ,מהאכס־
יומות ,אשר המדע מקבל .והאכסיומות האלו כשלעצמן איגן אמיתות ודאיות ואין
כל הכרה מהשבתי לקבלן כאמת — הן רק השערות שאנו מקבלים מתור הרגל
מחשבתי או מתוך נוחיות מחשבתית אחרת.
אבל — הרי אפשר לבדוק ,אם השערה מסוימת עצמת מתאימד .למציאות או
אם מתאימות למציאות המסקנות הנובעות מהשערה זו ? למשל ,אפשר למדוד את
זויות המשלשים השוגים ולראות אם סכומן בכל משלש שוד ,ל־ ,180גדול או קטן
מ־ 180והנםוי הזה של מדידת הזויות יראה לנו ,איזו הנדסה היא ״הנכונה״ י —
במקרה הקונקריטי הזה ״נמנעת״ המציאות לענות על שאלה זו ,כי ההפרש בין סכום
הזויות במשלש ובין 180בכל אהת מההנדםות הלא אויקלידיות הוא פרופורציוני
באופן ישר לשטה המשלש ,ובמשולשים ״הקטנים״׳ הנותנים לנו אפשרות למדוד את
זויותיהם ,קטן מאד גם ההפרש הזה ואיננו ניתן למדידה במכשירים שלנו.
0
0
0
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
אולם כל השערה היא במהותה בנין דמיוני ,שבדרך כלל איננו ניתן להתפס
ע״י החושים ,ובהוה ובעתיד אין בידי החושים לבדוק אם השערה מסוימת על העבר
מתאימה למציאות של העבר הזה .אפשר רק לפעמים לבדוק אם מתאימה למציאות
שבהוה מסקנה הגיונית מסוימת הנובעת מהשערה זו ,אבל הבדיקה הזאת היא חלקית
בלבד :היינו ,אם המסקנה הזאת איבנה מתאימה למציאות ,אז ההשערה היא בודאי
בלתי נכונה ,אבל אם ־אפילו כל המסקנות ההגיוניות מהשערה זו מתאימות למציאות,
אין בכך עדיין משום הוכחה ,שההשערה חיא ב כ ו נ ח . . .כי גם מהנחות ומהשערות
שאיבן מתאימות למציאות יכולה לפעמים לנבוע מסקנה ,המתאימה למציאות.
לדוגמה :״כל תושבי היפה מדברים עברית״ )הנהה או השערה( .״ראש עירית היפה
הוא תושב היפה״ )עובדה( .המסקנה :״ראש עירית היפה מדבר עברית״ מתאימה
למציאות ,אבל אין בכך משום הוכחה ,כי נכונה היא ההנחה על כל תושבי היפה,
שממנה הוסקה המסקנה הזאת.
הפילוסוף האנגלי ברטרנד ראסל מסיק מכאן את המסקנה׳ ששום השערה מדעית
ושום תיאוריה מדעית איננה יכולה לההשב כאמת ודאית ,גם אם כל המסקנות
המוסקות ממנה מתאימות למציאות :מבלי לדבר כבר על כך ,שהמלה ״כל״ מכילן-
בתוכה לא רק את כל המסקנות שהוסקו עד עכשו מהתיאוריה הזאת ואת כל תופעות
המציאות שהתרחשו עד עכשו ,כי אם גם את כל המסקנות שיוסקו ממנה ב ע ת י
ואת כל תופעות המציאות אשר תהיינה ב ע ת י ד . . .ולעתים קרובות מתגלית מ ח ד
״האמת:המדעית״ של היום כטעות של א ת מ ו ל . . .
ד
נסכם עכשו את ההשקפה המהפכנית של המדע המודרני על יסודות המדע ,אשר
אליה הביא גלוי ההנדםות הלא אויקלידיות.
א( כל מסקנות המדע ,השערותיו והתיאוריות המדעיות שלו מבוססות לא ע ל
התבוננויות במציאות בלבד ,אלא גם על ה;הות יסוד מסוימות ,הנראות כמובנות
מאליהן ,כאכסיומות.
ב( האכסיומות האלו אינו אמיתות ״נצחיות״ וודאיות ,ואין בהן גם משוס
חכרח מחשבתי — כמו שהשבו קודם )והושבים גם עכשו אנשים ,החיים במושגים
של ״המדע״ מלפני מאות בשנים( ,אלא הן השערות ,המתקבלות ע״י אנשים מתוך
הרגל מחשבתי או מתוך נוהיות אהרות .אפשר איפוא לקבל אכסיומות אהרות,
והמסקנות מהן תהיינה מנוגדות למסקנות הנובעות מהאכסיומות שהמדע ״הרגיל״
קבלן ,אבל אין פתירה ביניהן — כי אלו וגם אלו חן נכונות ביחס לאכסיומות שמהן
הן נובעות — ״ונכונות״ מדעית אהדת אין! וכד הוא המצב לא במתימטיקה בלבד,
אלא בכל מדע ומדע :״כל אשר בכלל יבול להיות נושא למהשבה מדעית — כאשר
הענין מגיע ליצירת תיאוריה ,נופל בהלקה של המיתודה האכפיומתית״ אומר הילברט,
יוצר האכסיומטיקה המודרנית של ההנדסה ,והמיתודה הזאת דורשת בראש וראשונה,
שכל מדע יגלה וינסת את הנתות היסוד שלו ,את האכסיומות ,שעליהן הוא מסתמך
בהסקת מסקנותיו ,י ־ כי איזה מדע הוא זה ,אם בעצמו איננו יודע על מה הוא
מסתמך ? דרישה זו יש איפוא להציג לכל מדע ,שיש לו פריטינזיה על השם הזה.
ההשקפה המודרנית על יסודות המדע ,שנוצרה כתוצאה מקיומן של ההנדסית
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יילאיאויקלידיות כמדעים מדויקים ,מוכיחה איפוא את נכונות דעתו של קיגםי,
שהשם ״אקדמי״ מקבל משמעות המנוגדת לשם ״מדעי״ ,כאשר ״האקדמיים״ מרצים
על השערה מדעית כעל עובדת המציאות.
בבקורת המדעית של השערת הדרויניזם — במשמעותו המצומצמת והרחבה —
השתדלנו ,ראשית׳ לגלות את הנהות היסוד ,האכסיומות ,שעליהן הוא מבוסם ,כגון:
תורשה של תכונות נרכשות ,הערר הםיליקטיבי של הבדלים קטנים ,יצירת ״מינים״
הדשים ע״י הברירה המלאכותית ,מלחמת הקיום כגורם לברירה הטבעית של בעלי
הודיאציזת והמוטציות ״המועילות״ במלחמח זו ,״׳בידוד״ המצליחים במלחמה זו
ע״י מיגרציה ועוד• ושנית ,השתדלנו להראות ,שאין אף אהת מ״הנהות היסוד״
האלו מתאימה ,כדרר כלל ,למציאות .אבל לו אפילו הן היו כולן מתאימות למציאות
ולו אפילו היה אפשר לגלות עכשו את התפתחות מינים מסוימים ״ומשוכללים״ יותר
מיצורים נמוכים יותר ,כפי שמתארת זאת השערת •האבולוציה — היה בכד רק
משום הוכחה ,שהשערה זו היא אפשרית ,אבל לא דרה בכך משום הוכהה ,שהיא
נכונה; ראשית אחת מהנחות יסוד של השערה זו היא ההנחה׳ שבעבר פעלו בטבע
רק הכחות הפועלים בו עכשו ולא פעל בו שום כה שהוא למעלה מן הטבע —
והנהר ,זו לא הוכהה )ואיננה יכולה להיות מוכחת( ,ע״י המדע ,אלא נתקבלה ע״י
המדע כתנאי לכל מהקר מדעי ,ושנית ,מבוססת השערה ז ו ) כ מ ו כל השערה מדעית(
שבעבר פעלו בטבע לא הכהות הפועלים בו עכשו בלבד ,אלא הכהות הפועלים בו
עכשו• ,והידועים לנו ,ואם נגלה בטבע כח חדש ,שלא היה ידוע לנו קודם ,הרי יתכן
שנצטרך לשנות את התמונה שאנו יצרנו בדמיוננו על כל המתרחש עכשו ושהתרחש
בעבר ,היינו ״חבטחון״ בנכונות השערת ההתפתחות )כמו כל השערה מדעית אהרת(
מבוסס גם על ההנחה ,שבעתיד לא נגלה בטבע שום כה ה ד ש . . .
פ ר ק ד.
הלמרקיזם ןהניאולמרקיזם
כפי שהזכרנו לעיל ,לא היה דרוין הראשון ,שהגה את הרעיון על המוצא
המשותף של היצורים החיים ועל ההתפתחות בעולם חחי .אבל הוא היה הראשון
אשר יע״י השערתו על הסיבות שהביאו להתפתחות זו )מלחמת הקיום :והברירה
הטבעית של המסוגלים יותר לנצח במלחמה זו ,ולכן — של המשוכללים יותר( גרם
להפצתו של הרעיון הזה ולשלטונו הן בביולוגיה והן אצל הקהל הרהב .הנימוקים,
שהובאו לעיל נגד הדרויגיזם ,פוגעים בעיקר בהסבר שנתן הדרויניזם להתפתחות
בעולם ההי ,אבל אין בהם משוס פתירת ההשערה על ההתפתהות עצמה .ונשאלת
השאלה :האם אין להפש הסבר סיבתי אחר ,השונה מזה שנתן •דרוין להתפתחות זו
וגם לתכליתיות השוררת בעולם החי? הסבר כזה הושבים הוקרים רבים למצא
בלמרקיזם ,ולתיאור ההסבר הזה — וגם לבדיקתו מבהינת המדע וההגיון — גקדיש
את הפרק הזה.
בשנת ) 1809כ־ 50שנה לפני דרוין( פירסם הביולוג הצרפתי למרק )—1829
(1744את ספרו ״הפילוסופיה הזואולוגית״ .בספר זה קובע למרק את העובדה )אשר
באופן כללי היתד .ידועה כבר לאריסטו( שאפשר לסדר את היצורים החיים ב״קבוצות״
)או מערכות( מסוימות ,לפי דרגת הרב־גווניות שבמבנה גופם .את הדרגה הנמוכה
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע י ל ה (
?גיפי
ה ס פ י ג י ם
׳ רעליה י׳ *
ביותר תופסים התד־תאיים ,ואחריהם באים )בסדי
׳ ^ וקודם י־־* ?
*
י׳
־־
הרגליים ,רכיכות ,בעלי י ׳
״ל בסדר
והיונקים .בניגוד לאריסטו שסידר את המערבית
״ למר?
העילאיים ,ואחר כך את הנמוכים( מסדר למד?
' י' *" * הנמוכים
•
י יל
)קודם הנמוכים ו א ה
ההשערה ,שבעלי החיים העילאיים התפתהו בהדרגה מבעלי החיים
ח ז ל י י ת
ם
ל ב י נ י
ת
ת י פ ס י ם
מ ק
י
י
ב
א
ה
ת
£
ע
מ
י
ר
י
כ
י1ז
ת
י
א ה
ה נ
ם י
״ כ
ד
ע
א י י ם (
ל ק ב י ע ת
ה ע ו ב ד ד
ע כ ש ו
השפעתם של גורמים מסוימים שלתיאורם נעבור
י ק
7
ע צ מ י
ל
ע
ח י ז ה
1
'
י שבאי
כ פ
ה
ת
פ
ש
י
ש
ח
ת
ת
י
ל 5י
המיני
ביולוגירי•
יש להבדיל בי? השקפותיו של ל מ
^ י * ^ י מ י ו ת מםוי*'*
'
לבטוי בספרו הנ״ל ,ובין ה״למרקיזם״
^ הפנימי ^
'
ב
השקפותיו שהביע למרק בספר " ל
שלמרק לא הדגיש בהן( ,קיימים 3גורמים ,המשפיעים ל ארגונם
^ וג
צורתם התיצונית של היצורים החיים:
(1התכנית ,שקבע הבורא לכל סוג של בעלי החיים — והוא נתז
ל פ י
ה נ
) ו ש
ד ,מ ש מ ע י ת
י ג י ד
ז
י ש נ ז
ג
ם
ם ת י י י ת
ע
0
גם את הסגולה לשאוף לארגון משוכלל יותר.
י
^ .ר2
ך
(2שנוי האברים השונים תחת השפעת ד״שמוש המוגבר בהם או
בהם;
ד״ג
(3השפעת התנאיע החיצוניים של היי היצורים החיים ,תנאים׳
ליצורים החיים שמוש מוגבר או העדר שמוש באבריהם השונים•
ג י ה
י ו ל
מ ת ע
ג מ י י
ם
ורמים
ר,ר^
מ ה ג י ר
יז
ה!ר
ה ז ה א0
^ ^
הלמרקיזם בצורתו• המקובלת עכשי ב ב י
יציר
י
ורואה בנורם השני את הסיבה העיקרית להתפתחות המינים .את ר ׳
ל ע וברי י
!, .
לכנות בשם ההסתגלות הפונקציונלית ^ ,י
ג ו ר ם
ד>
נ
ת נ א
ה ס ב י ב ה ׳
א
נ ק
י ה
ני
ה ח ל
״״ *ה י י *
'
ןאי^י
העובדה ,ששמוש מוגבר של יצור חי באחד מאבריו מגביר י ״
תחים
׳
הזה ,היא ידועה .מספיק להזכיר ,כי אצל האדם שאיננו עובד
ר״£י
מתעמל ,נחלשים השרירים ,ולהיפד ,אצל ״האתליטיכד הם
~""ש ז ׳ ^
במידה רבה .כאז רואים אנו דוגמה של הגדלת ״אבר״ מסוים ) ב ^ י י '
על
רים( תחת השפעתו של שמוש מוגבר בו ,וניוון ״האבר״ הזה בעקבות
' ? <ו** *
באבר זה ,באופן זה מסביר למרק את הופעת הצוואר ׳ ו ד
הזיירפה .הוא מניה שלאבותיה של הז׳ירפה בת זמננו היה צוואר י * ל אין׳
ן*יי
׳
נתגלה בעל חי הקרוב לז׳ירפה ,הוא ד׳אוקאפי ,שהיה בעל צוואר
י ים ^
כמובן ,כל הוכהה שהז׳ירפה הקיימת עכשו מוצאה מהז׳ירפד׳ רי יי ' ^
ל**י
צווארה הארלד ורגליה הגבוהות של הז׳ירפה כתוצאה מכך שאבותיייז
החיות האלל נאלצו להשיג את העלים ,המשמשים להםילמאכל ,מצטייד ', ,נן•
ןנןןארם י ^ ״ י
הגבוהים ,ומאמציהם להניע לגובה כה
?י*ו* '
באופן דומה ניצרו קרומי השהיה בדגליהם של הצפרדעים ,״ברמזים
£ 7ו *
הע״־ד להסתגל לתנאי הקיום במים ,ומצד שני התנוונו רגליי י ׳ *
היה לו צורד להקתמש בהן ,וההיים בהושך גרמי ל ר ^ :ח*י
החפרפרת .באופן כזה נוצרה ההתאמה בין מבנה הגוף של היצור ה ״
מ פ ת ח
י ת
ג י פ נ
ע ב ו ד ד
מ ת פ
מ ה ח ז ? י ט
1
מ
יי
ז
י
מ
ש
כ ן ה
ד
י ר ג ל י ה
א ר
ד
ג
י
י
נ
י
( 1ג
ר ג י ל
ג
א(
ד
י ע ה
ג (
ה ק י י מ
!יו
ל
ר
ב
ג ר מ ן
ל
ה
ת
א
ר
כ
)
ח
ם
ש
ע
ל
ז
י ב י י
יגי
״ י ר י י ת
ו
,
52
www.daat.ac.il
י ב ?
אתר דעת -מכללת הרצוג
* * * ה ב ה היא הי
-ואין.להפש את סיבת ההתאמה זאת בתבליתידת ,חשות•״
אבל גם ההסבר הזה ,שנותן הלמרקיזם הן לדרכי התפתהות המינים זהו ליצירת״
התכליתיות בעולם החי ,איגגו עומד בסגי הבקורת המדעית.
ראשית ,״חיזוק״ האברים והגדלתם ע״י השמוש בהם יכול להתרהש רק אחרי
שנוצרו האברים האלה ,ולו גם בצורה ״קטנה״ .אבל עצם הופעת האברים דאלד
)כגון קרום חשחיה הנ״ל( רק ע״י הצורר בהם -זוהי תופעה שאין הלמרקיזם יכול
להסבירה ,מבלי להכניס גורם מיסטי.
שגית ,תכונות רבות של היצורים ההיים מביאות להן תועלת לא באופן אקטיבי
)ע״י השמוש ב״פעולתן״( אלא באופן פסיבי -ללא כ ל פעולה מצדן ,כמו ,למשל •
צבע ההגנה של היצורים ההיים ,כמו הצבע הלבן של הדוב הלבן ,תופעות המימיקריה
של חרקים ,צבעי הכותרות של פרהים מסוימים ,המנגנונים השוגים של זרעים שונים
ל״טיסח״ באויר לשם חפצתם ,וכדומח .בשום אופן אין חופעת חתכוגות חאלו
והתפתחותן ניתנות להסבר ע״י הלמרקיזם) .מימיקריה — חקוי הצורח והצבע
של הדקים ,המצוידים באמצעי הגנה או התקפה מסוימים במלהמת הקיום גגד
אויביחם ,ע״י חרקים אחרים׳ המשוללים ציוד זה(.
שלישית ,ביסוד ההשערה ,שההםתגלות הפונקציונלית היא הגורם )ואפילו
הגורם העיקרי י( להתפתחות חמינים מונחת חחנחה ,כי התכוגות ,שהיצור הוזי רוכש
לו בחייו הפרטיים ע״י ההסתגלות הנ״ל ,עוברות בתורשה לצאצאיו — והנהה זו,
כפי שראינו ,איננד ,מתאימח כדרף כלל למציאות.
ורביעית ,עצם התופעה של הסתגלות פונקציונלית היא תופעה תכליתית ,ותסבר
התכליתיות בעולם החי כתוצאה מתופעה תכליתית מכיל בתוכו סתירה פגימית.
עלינו לבא איפוא לידי מסקנה ,שגם הלמרקיזם ,כמו הדרויניזם ,אין בכוחו
להסביר את דרד חתפתחות המינים ואת התכליתיות השולטת בעולם ההי ע״י כחות
הפועלים בטבע ,אם נניח שרק הכהות האלה פעלו בעבר.
הניאולמרקיזפ .מדענים רבים ,שמצד אחד אינם רוצים לוותר על השערת
המוצא המשותף של היצורים החיים ועל חתפתחות המינים ,ומצד שני אינם מוצאים
מיאודרויניזם ובלמרקיזם הסבר מספיק לדרכי ״התפתחות״ זו ,משערים ,שבהומר
החי ישנו משהו המדריד אותו להתפתחות בכיוון מסוים -בכיוון דיפרנציאציא
גדולה יותר של הלקי הגוף ,והמדריך הזה משפיע גם על הופעת המוטציות בכיוון זה.
ההשערה הזאת נקראת בשם השערת האורטוגיניזה ,והיא קרובה להשקפותיו של
למרק ,שלכל סוג של בעלי החיים ישנה סגולה לשאוף לארגון משוכלל יותר) .ראה
לעיל עמי 52גורם (1לפי השערת זו ,היוצרת את התוכן של הביאולמרקיזם ,מהדד
ההתפתחות מכוון לא ע״י מוטציות מקריות והברירה הטבעית ,אלא הוא קבוע מראש
עי׳י השאיפח חפנימית חנ״ל של חחומר חחי .אבל הן אם גיחס את יצירת השאיפה
הזאת של החומר חחי לחתפתח בכיוון מסוים -להקב״ה )כמו שעשה זאת למרק(,
הן אם נראה בשאיפה זו תוצאה מאירגון מיוחד של חחומר חחי -אין בהשערת
קיומו של ״הכה״ המיוהד הזה משום הסבר מדעי לפעולה שהוא גורם .משל למה
הדבר דומה ו ל ה ס ב ר ״ שניתן לפעולת ההרדמה של האופיום :״האופיום הוא
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
0
״ד
ה ד ׳ ב י ל
מ
ר
ד
ם
י
׳
מ
פ
:
ש
י
י
ש
ל
כ
י
ד
ח
׳
ר
ל
ה
מ
״ י ־ י
שנותן הניאולמרקיזם ל״תופעת״ ה ת פ
ע״י האופיום היא תופעה שבמציאות׳
מ ז פ י ע
ד ,י ח י ד י
א י פ ר א
ת ח ו ת
ה מ ע י ם
ב ע ן ד
ב י ז 1
,וביזיי״י' ^
זר״
0
" ' ״ * ל ד שר,וד*ר׳ י
׳ ' י , ; , ] . , /יא ר?
^ י האבולוציה
ד
<
י א
ד
פ נ י נ ו
ש
ה
״
כ ה י ד א ת
ת
פ
ת
ב
ע
ל
י
ח
ת
) ה 0י י
ה ד י ז
ל 'לנו•••
ל
הניאולמרקיזם
להסביר את האבולוציה ע״י כהות הפועלים עכשו בטבע והידועי
ם
קןוי*
סיכום כללי
י יב
ל
כפי שהעירותי לעיל׳ אין כפתירת ההוכחות
ש
ה
ע
ר
ש
י
ת ד
'
ך״שערי׳
םתיי
ד
מ ש ו ם
מ ד ע י ת
פ ת י ד ת
ע צ מ י ־ /
ה ז ל ט ע ד י
כ ז
י כ מ י
מ
א י ז
ז י
ם
1
ז נ י ר י
רקיזם ב
׳
י
,אור ך״דמיוגי
בסתירת ההפכדיפ לדרכי האבולוציה ,הניתנים ״ י י ׳
^פ^
הקלפיות והחדשות; וכשם שאי־אפשד להוכיח את נ כ ל
' ׳ ^ן .גמ*א ^
המאורעות שהתרחשו בהתאם להשערה זו לפני מיליונים
להוכיח את אי־נכונזתו של התיאור הזה ,כי תיאור מאורעות
את י ' ?
.
לגבולות ז^מיע•
י חסידיי' ^
סתירת ההוכחות וההסברים הנ״ל שוללת רק מהשערת י ,
^
ןןמוניי
׳ "~
״המדעית״ ,אשר דוב המדענים והקהל הרחב
^ י ר^יי '
השערה זו דבוקים בה לא מתוך נימוקים מדעיים ,אלא אד ורי<
' אותר׳ ^
בה .אפשר איפוא להגיד ,כי המלחמה שחסידיה מנהלים
עד״ב^
כפשוטם ,היא לא מלחמת המדע נגד אמונה ,כפי שחסידיה מתארים
״ שבי
•סוד הגיוני ומדעי ,אלא זוהי מלחמת אמונה א ח ת נ ג -׳ ׳
" ׳ י.י ׳ *1
המדעית הנ״ל מכריזה כשפ המדע מלחמה נגד ד׳״לבר
פת אמונת האבולוציה …אמנם ,אם נוותר על השערת האבי ׳ י ׳ המיני
ע
^
ד ר י י נ י ז ם
0
נ ו ת
ר
ד ,ת י
ג
א י
ש נ י
כ
ויאי
צ י ר ״
,א ב י
כ
ב ד
ר ו א י ם
ע י י י
י מ ג
ר
מ ת ו ל
ג
נ ג ד
ב ו
ל
ה א מ ו נ ד
ל
ך א
ו ג ד
ש ; י ז ז ׳
2
ה מ ד ע י
ב
יני
י י
,
מ
י
ד
ך ב כ נ ך ת
כ ע ; מ י
ש א י ז
ז ז מ ד ע
י
א
י י ד ע
י כ ו ל
ז א י כ ג י
י צ י
ל י ע מ ,
0
0
* עוניי ^
~
׳
~
ד,מי
'
היצורים החיים ,הקיימים עכשי ,היי קיימים
לנו ריי'
׳
הארץ ,או הם ״התפתחו״ מיצורים שונים מאלה הקיימים
1,לא ^
ואיננו יבול ידעת ,איד הופיעו על כדור הארץ היצורים החיים י־־־
'ד,מ^
•
לתופעות רבות ,אשד השערת האבולוציה מתימרת ל
יי*
להסביר :את הדרגות השונות של הדמיון במבנה גופם של ה מ ע ׳
..מימצאי*
והמינים השונים; את האברים הרודימנטריים ביצורים החיים
' ^ י ועיי'
העיור אצל האדם ,העינים הממונות אצל חיות מסוימות ,ו כ ד ו מ ה
מ
א
ז
ש
כ
ם
ש ה ו פ י ע י
ד
ב פ ע ם
ע
ר א
י י י ע
י
ע כ ש י י
י א י ז
י
כ
ה ס ב י ר ז
ח
י
0
סגי
י
פ ח י ה
? 5מ ש
עי
י מ ת
) ל מ
;
ד
פ א ל י א ו נ ט
ל
י א ת
ם
פ
ד
מ
ה
צ
ם
ב
ד ,ש ו נ ז ת ש
ת
ת
א
,
ב י י י
^ הסבייי "'
^
י ו ג י ' ״"
׳
יםי״&י^׳
אבל יש להביא בחשבון ,שאם נקכל את השערת האבולוציה׳ ^
' כפי
הרי גם כן יחסר לנו הסבר לתופעות רבות ,כגון :להבדלים רבים ביז י '
^דיגפגי
שאין להם כל ערד במלחמת הקיום ,או שיש להם ערד
מ י נ י ט
זן
ש ל י ל י
ש נ ז כ י
ל ע י ל )
ד
מ ע
ז ז ו 0ר ת
ן
ט
ב
ת ע מ
( 2 1
י ה ע י
י ה ס
ר
ג
מ
ל נ י י ,ם ב ר
**שה&עי*
י
ק ־־־
׳
״ י י ״׳
השעיי'
הבקורת המדעית לדרכי האבולוציה ,וע״י כך הרי ״נפגמים״ ה ר ׳
ם ב ר י ם
י ע ל י נ
האבולוציה עשויה לתת לתופעות שהזכרנו קודם•
מ ס ו י מ ת
מ 0ב י ר ד
א
ת
כ ל
ה ת ו פ ע י ת
ד ״ י ד י ע י ת ל נ י
ב
ש
ט
ח
ד
י ׳י
מ ס ו י ם
י
א
ל ז נ י ר
ב
ל
׳
א י ז
להסביי
ב כ ו ח י
׳
'
תופעה אחת בשטח זה — מוכרח המדע להחליפה בהשערה אהדת ) ב
54
www.daat.ac.il
פ י
'
ש
ז ר
| קרי׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
במיכניקה הקלטית ,כאשר היא לא יכלה ״להסביר״ את ד״בסוי של מורלי פויקלםין ,עד
שבא אינשטיין ויצר את המיכניקה החדישה על סמך היחסות( .יוצא איפוא שהן אס לא
נקבל והן אם מקבל את השערת האבולוציה ישארו לנו הרבה תופעות — בלי הסבר,
ואנו גצטרך להודות בענווה ובכנות ,שאין אנו יכולים להסבירן״ — .ועל כגון דאי
נאמר :למד לשונך להגיד :״אינני יודע״ …ובמשמעות זו אין איפוא ״עדיפות מדעית״
לא לאמוגה בהשערת האבולוציה ולא לכפירה בה.
לדרויגיזם ,וגם ללמרקיזם ,היה ערד היסטורי ר ב :הם עוררו בעיות ומהקרים
רבים ,אשר חביאו לתגליות מדעיות רבות) .אם גם לא חיח בכחח של אף אחת מהן
להוכיח את גכוגות השערת האבולוציה( .אבל מצד שגי היתה לאמונה בהשערת
האבולוציה השפעה שלילית על המחקר חמדעי .כר ,למשל ,מתאוגן אחד מהחוקרים
הגדולים של ההד תאיים )דובבל( על ההשפעה המשתקת 8מ31ע01־עק שהיתה
להשערת האבולוציה ,היינו ,לאמונה העיורת והדוגמתית בה ,על מחקר החד־תאיים.
וכדאי להביא את העובדה ,שעליה מצביע ,אוסקר הרטביג בסוף ספרו ״התפתחות
האורגניזמים״ ,כי כל ענפי הביולוגיה )הפיסיולוגיה ,האנטומיה ,האמבריולוגיה ,תורת
הרקמות ותורת התא( מתפתחים כל אהד מהם באופן חמיוחד לו ,ללא כל קשר לכך׳
אם חחוקר חמדעי מתייחם בחיוב או בשלילה ל״נוסחת״ דרוין .אולם רוצה אגי כאן
לעמוד על שתי תוצאות שליליות מ״האמונה״ באבולוציה — אחת בשטח המחקר
המדעי ואחת בשטח המוסר .עלי להקדים ולהדגיש :אין מסקנה מוסרית ,שמסיקים
אנשים מאיזו תיאוריה מדעית שהיא ,יכולה לשמש כנמוק נגד חתיאוריח הזאת.
ראשית ,כל מסקנה כזו היא בלתי הגיונית :המדע שואף לקבוע מה שיש ,המוסר —
מה שצריר להיות ,לדעתו של ״מוסר״ זה — וממה שיש אין להסיק שום מסקנה על
אשר צריך להיות; ושבית — ,לו גם היתד ,המסקנה הבלתי מוסרית הזאת נובעת
בהכרחיות מאשר אבו חושבים לאמת -אין זה צריך להרתיע אותבו מלקבוע זאת
כאמת .אולם קבלת ״אמונה״ מיוחדת מושפעת גם ע״י מושגיבו על המוסר ,ולכן
יכולה קבלת אמונד ,זו או אחרת להעיד על המושגים שלבו בשטח המוסר.
א( התוצאה השלילית של ״האמונה״ באבולוציה בשטח המחקר המדעי
כ פ י
ש ד ( ז ב ר נ ו
לעיל ,אין בכחה של השערת האבולוציה להסביר את ההבדלים
הרבים בין המינים ולכן היא נוטה לטשטש הן את ההבדלים האלה בעצמם והן
את ערכם וע״י כך גורמת האמונה באבולוציה לחבלה הבאה בשטח המחקר המדעי.
הן אפלטון והן קאנט רואים בכלל הבא את המקור לכל מדע :יש לשמור במידה
• -
גזן
^
ח ו ק
ה ח ד
-
ג ן מ
,
ו ת
״ ועל חוק ״הספיציפיקציה״ מבלי להעדיף אחד מהם
על השבי .החוק הראשון דורש מאהבו לראות בעצמים דומים ובתופעות דומות
״ישות״ אחת.
בלטינית מובע החוק הוד ,בצורה ה ב א ה 6556״ 00ח * * * * * * * * * * ק * ו * *
:
3
• >1מ1111111<110£1מ
ה י צ ו ר
ם
ג
א
ץ
י ! כ ר ח
ל כ י ״ ,
״!,
*
י
היינו ,״אין להרבות מםפר
.ן * *!,יידימיו באופן שרירותי את ערכם של ההבדלים
'
החוק השני מצווה לנו :״לא ל ק י
.ז״.״ י*יז*יוייז • 616 6556תז 16ח0ח £65ג161זג-׳ מז1ז11מ6
בין היצורים השונים הדומים זה אה״ .בלטינית6556.
55
מ
ה
ט
ב א ו ט
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
**ימת״ ד,חוס
^.חש״^מז וע״י טשטוש הנ״ל של ההבדלים האלה )היינו׳ ע״י ״
הראשון מהשני( מחבלת אמונת האבולוציה באהד מיסודות המדע
ד ,ע ד ע
^ התוצאות השליליות של האמונה באבולוציה בשטח המוסד
יי יל ד,ח
ע״י טשטוש הבדלים אלה ,וביהוד ע״י טשטוש ההבדלים בין האדם לב״
' חיוה•
י
העילאיות ביותר )הקופים( מהבלת ״אמונה״ זו ביסודות
^ כמי
"
(1עצם ההנהה׳ אשר עליה מבוססת כל ההשעיה ל ״
׳
כי החיים הרוחניים של האדם הם רק תוצאות לואי של מבנהו האנטומי׳
ש בטא זאת אהד המטריאליסטים :מהשבות האדם הן ״הפרשה״ של תאי מחו,
ייאוו*
שהשתן הוא הפרשה של הכליות( — והתיים הרוחניים
^ * ",ייגו.
ולא במהותם מהיים הרוהניים של ההיות — היא לא
׳
)וסטיה מהוק היסוד השני של המדע( ,אלא גם השפלת ערכם של ה א י ד
^
של ה״תוצר״ הנעלה ביותר בחייו הרוהניים של האדם.
ה ע י ?
ל עלה
(2ההשקפה על ״הנצהוך במלהמת הקיום ,כעל ״התוצר״
הוא
׳
״הקידמה״ ,מעמידה את כל גורמי הנצהון הזה ,ולכן גם את הכח
מהסגולות המוסריות של האדם ,ומשמשת יסוד לדעה ,למשל ,כי מוסרי וצודק ׳
' '^חוז
ל
״ ־ ־ ״י ׳ ל העלייז׳
כל אשר מביא תועלת ל ג
וצודק הוא כל אשר מביא תועלת לנצהון המשטר הקומוניסטי בעולם״׳ היינו ל
המשטר ,המגלם בתוכו — בעיני הסידיו — את הצדק העליון.
.
(3ההשקפה ,שהטבע בעצמו ,היינו ,הברירה הטבעית במלהמת ה ק י י י
י
לידי ״קידמה״ ,צריכה בעצם לשהרר את האנשים משאיפה מיוחדת לקידמר׳
ניתן לטבע עצמו לפעול בכיוון זהי .אבל טבעי הוא ,שהשקפה זו מסוגלת לעי
ינס
'
— ומעוררת למעשה — את הרצון להחיש את בא הקידמה ,ולבל
החסידים של ההשקפה הזאת המסקנה ,כי לשם כד יש להשמיד את האנשים ,שאי
מסוגלים לנצח במלחמת הקיום )חולים חשוכי מרפא ,זקנים וכדומה( ואת י** *
הנמוכים ,וכן מוצדקת היא בעיני אלה מהחסידים הנ״ל הרואים במשטר הקומוניסטי
את התגלמות הצדק העליון בעולם ,המסקנה ,שיש להשמיד את כל הסוטים מר׳הי
הרשמי של המפלגה הקומוניסטית׳ היינו ,את כל אלה ,אשר האידיאולוגיה שלהם
מראה שיש ׳'.הם ערכים אהרים )מוסריים ,אסתיטיים ,דתיים( המאםילים בנפשם
הערך העליון והבלעדי של הקומוניזם.
ה מ י ס
ע
ה א ג י ש י
ה
מ י צ א
א
ם
ד
) א י
כ ע 0
ש
ל
ד ,א ד ם
ר ק
י
ש י נ י מ
ד ,ת ע ל מ י ת
נ
ק
4
2
ה ן ל י ם
ה ב ר י ט ל י
ר מ נ י ם
ד
ינו
ג ז ע
ה מ ש ו כ
ל
א ז
ב י י ת ר
ג צ
ם
מ
ו
צ
ד
ק
ת
ד
ה
י א
ג
ב ע
52
י
יתכן ,שזוהי אחת הסיבות לכד ,כי האמונה הדרויניםטית היא הדת הרשמית
במשטר הקומוניסטי ,כשם שהיתה אהד היסודות של הנאציזם .הסיבה השניה ל י
היא המטריאליזם ההסטורי ,המשמש מצד אהד כאהד הבסיסים של הקומוניזם ו מ י
שני מבוסס הוא על המטריאליזם בכלל ,המופיע כאהד הבסיסים של הדרויגיזם•
אני חוזר ואומר :אין יהסנו השלילי למסקנות המוסריות האלו הנובעות )ואשר׳
לצערנו ,הוסקו ומוסקים למעשה( מהדרויניזם ,צריכות להרתיע אותנו ,מלקבל א
ההשערה הדרויניסטית כהשערה מדעית ,אבל אם היא מוסיעה )כשם שהיא מופיעה
כאמת( כאמונה ,לא רק מותר ,אלא גם הכרהי הוא להעריד אותה מנקודת הראית
של המסקנות המוסדיות ,שאליה היא מסוגלת להביא — ומביאה.
כ
צ
ת
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבקורת המדעית על הדרויניזם )כמשמעותו המצומצמת והרחבה( — דד
י
ובאופן מיוחד — חיהדות.
'
ד ת
׳
כפי שראינו לעיל )ראה ״מבוא״ ב״המעין״ חוברת תשרי תשכ״ת( איי ל
וליהדות בפרט שום צורר בכקורת ה מ ד ^ ת לשום ד תבכלל
על הדרויגיזם ,ולו גם כל הגהות היסוד של הדרויגיזם היו מתאימות
למציאות ,ואפילו לו היה עולה בידינו ,על פי הריצםט של הדרויניזם
ליצור מיגים ,סוגים ,משפחות ומערכות חדשות של בעלי החיים — ,היה בכד כפי
שהדגשנו לעיל ,רד משום הוכהה ,שהשערה הדדויניזם היא אפשרית ,אבל לא זזיד
בכר משום הוכהה ,שכך במציאות התפתהו היצורים התיים ,כפי שמתארת השערה
זו :כי ההנחה )שעליה מבוססים כל המחקרים המדעיים( שבהתהוות העולםיבכלל
ועולם החי בפרט פעלו רק הכחות הפועלים עכשו בטבע )והידועים לנו עד עכשו(
זוהי הנחה בלבד ,ולא מסקנה ,שאליה מביא המדע .ומי שמניה — ומאמין — שבהת־
הוות העולם פעל כה שהוא למעלה מן הטבע — הקב״ה — איננו יכול לראות
סתירה לאמונתו זו ,במסקנות חנובעות מחנחה נגדית .אולם קביעת העובדה ע״י
הבקורת הנ״ל ,שאין אפשרות להסביר ע״י חכחות הפועלים עכשו בטבע •את התהוות
עולם החי איננה יכולה לשמש ״הוכהה״ — לא למציאות הבורא ולא לאמיתת סיפורי
התורה .ראשית ,נגד הוכהה כזו אפשר לטעון ,כי הבקורת יכולה רק לקבוע ,שעד
עכשו לא נמצאה האפשרות להסבר הנ״ל ,והרי יתכן ,שבעתיד היא תימצא .ושנית,
אם גם נניה שהיא לא תימצא לעולם ,הרי המסקנה ההגיונית חיחידה שיש להסיק
מכר היא ,שאין אגו יכולים להסביר את התהוות העולם בכלל והעולם החי בפרט ,ע״י
הכחות הפועלים עכשו בטבע .אבל מעובדה זו איננה נובעת עדיין־ המסקנה ,שאגו
מוכרחים להאמין במציאות בורא העולם .היהדות מבוססת לא על הכרח הגיוני באמונה
כזו אלא על המסורת של מעמד הר סיני ועל האמונה בתירה מן השמים ,הן זו
שבכתב והן זו שבעל פה ,ובה מסופר על בריאת העולם ע״י הקב״ה לפי הפרטים
הנמצאים בספר בראשית ,ומי שמאמין ע״י כף כבריאה זו ,יכול להתרשם ולהתהזק
באמונתו זו מהרשמים שהוא מקבל בלימוד הביולוגיה על פלאי העולם ההי ,שהם
פלאי הבורא על ההרמוניה השולטת בכל פינה ופינה בו -ובעולם בכלל ,הרמוניה
א
ח
ד
י
ת
ה ב י י א
מ ב ל י
ש י פ י
ע י
ל י
ב א מ י נ ה
על ״חתפתחות״ ׳חעולם חחי :
שבההאגדות "
לפי הדרויגיזם
נכון,
^
אגדות 1 2״
״ ^המבוססות על
אמונה הזרה ליהדות.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
^טעח
של
י
י ת ו ע א י ת
מ ד ע י ת
ןו
דתית״^
בדיקת האטת ' * * * * י ׳
^
ל ד,מצ י*
״
^*י
י ל פר?
^יי*
י תנ
^
כדי שתיאוריה מדעית מסוימת ,המסבירה א ת
**)יי
1הכבר
׳
"
״׳
׳
^הןגיר׳
" י להסביר
׳
י ־
' ח ^ מהז י * ןי^ידן־
'
׳ ^
י י־
ן ת שב " ^ י ׳
הנ״ל ,הרי אי אפשר לראות אמת ודאית ו מ י ה
^ןו^
! " ' ןפעיי
התיאוריה המתקבלת כאמת מדעית צריכה להסביר
? ^
מין מ ר
׳
אם התיאוריה הזאת מסבירה אלפי תופעות
* " כלוג^י׳ ! .על
מוסברת על ידה ,מסרב המדע לקבי א ת התיאוריה
ל ל י ד,מבי *יי
י
להחליפה באחרת׳ שתסביר גם א ת התופעה
^ י לא
׳ * ' ,ןהז
המיכניקה הקלטית ואת התיאוריה של ניוטן ע ל
ל י ם ק י ל^
מיכניקה זו .לא זו בלבד שהיא הסבירה אלפי תופעות י׳ז
^,ריר! ר׳ ׳*,ו*
היא גם נתנה אפשרות לגלות ,כמסקנה ממנה׳
!ל
' התי
גילו קודם .ולמרות כל זה ,כאשר מסקנה אחת,
' "*<
' ' * 1בנ
נתאמתה )בנסיון של מורלי־מיקלסון( מוכרח היה
לתיאוריי"
בתורת היחסות של אינשטין ,המסבירה גם א ת התופעי׳
ד ׳
) מ ת
ל
ש
מ
ה
ב
ח
א מ ת
ר
ד
מ
י
ע
יא
ת
ש
א י מ
ה ח י פ ע י
ש נ
מ ס י י י ם
צ
ע
מ
י
א ל
ת
צ
מ
א
י
ם
ת
ג
ב
ק
כ א
ל
א
(
(
מ
ת
ד
ע
ד א ש י ת
ש
ק י י פ ; י ת
ת
י
י
ל
ת
ע
א
ז נ ר י ד
י
ד ,מ ד ע
ת י א י ד י י ת ש י נ י ת
ל
ה
נ ח י צ י ם
מ
ק י י ם
ת
א
ש כ
ק
י
י
א ז ז י
ם
י א פ ש י י
ח
ז
ת מ י
6
ת
א
ע ש י י ד
א
ל ט ת
ג
ב
ף
? ן ט
א
פ ע
א
ב ל
ת
א ז ? י ? ׳
ת י
ת
א
כ א ל ו
ל
ב
נ
ת
ג
ה
ז
א
ס
פ
י
ע י ה י
א
ת
ייא
מ
ה ז א ת
00
ק
ת
י
ה מ ש י כ ד
ר
ע
ל
פ י ם
ד ,א
ש ך ׳ מ י
ש
נ
כ ן כ ב י
י
נ
ה
ב
ו
זאת
ע
מ ד
ת
א ו ר י י ,
ת י
ה
ד ,מ ד ע
ה י י ן י
? הח? ר]
נ
0
ב י ח ם
נברר עכשו ,באיזה מידה מתגשמים שני התנאים האלה
^
בלות במדע כ״אמת״ מדעית•
ריר• י י
יאן
ב
כ
ד ״ מ ד ע ן
ה
ש
מ
ל
ב
0י
?
ל
^,זאת^ו/ו
י
א( האם יש ־ ־ והאם אפשרי — בטחוז גמור
לחזו?
המקובלת במדע כאמת מדעית ,אין הסבר אחר לתופעות
ןאנ?יי׳
ההגיון הפשוט אומר ,שאין — וגם אינו יכול להיות — בטהיז ' ׳
ק ל י המפיל
של ההגיון אעיד עוד שני ע ד י
בוחב פ י ^ ל '
ואחד המדענים המודרניים מד אדגולד הילדסהיימר.
' ?*ופעיי* י
בפרק הראשון של ספרו הקטן ״התיאוריה
* פוף י(
י ׳
׳
י
אפשר למצוא הסברים מיכניים )היינו ,תיאוריות מיכניות( רבים )בלי
ע
ש ד ,ת י א י י י ר >
י
ם ר
פ
0
ם
נ א מ נ י ם :
א
ת
ם
א:
ש
ש
א
ם
ק י י ם
ה
ס
ב
י
מ י כ נ י
א
ח
ד
) ה י י נ י
ת י א ז
י ד
ל
מ
ק
ם
ל
ב
מ י כ נ י ת
ר
י ג ל י ד
ל
מ 0י י מ ת (
ה
ם
ש
צ
י
א
ל א י י
יזנ
ב מ י
^ ר ד׳י ^י
ובספרו ״העולם של הממדים הבלתי רגילים״
<
; שוו״
בשנת 1953וזכה להמלצה המה מאת אהד ממיסדי תורה י ׳ ה
^ 3
כותב מר הילדסהיימר :התיאוריה הקינטית של החומד קבלי׳ ״*
,
׳
תופעות )היינו מסבירה ,אותן( .אבל -האם איננה יכילד־
<
* ל שהיא
שתסביר כ ל כד יפה א ת כ ל התופעות האלו ? זה איל א-י
ב נ ט י ם
י
ל ד
א י ל
מ ה
י ג י ל
ז
כ
ל
ע י י כ ד
'
איז איפוא כיכולת ההסברה שב״אמת״ מדעיה י
כבד מפני שאפשריח היא )אם גם לא נמצאה עדיין( הסברה אחרת .י ר י
*פיק ב׳ ,סעיף ) 1״המעיד ,חוברת תשרי תשכ״ח עמ׳ • (29
58
www.daat.ac.il
י
״פנייתי '
מ ס ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
שחתנאי הראשון להכלת ״אמת״ מדעית כאמת מוחלטת איננו מתגשם ואיננו יבול
להתגשם כמדע 1
ב( תאם מתגשם — וחאם יכול לחתגשם — חתנאי חשני ,חיינו ,האם קיים
בטהון שהתיאוריה המדעית ,חמקובלת כאמת מדעית ,מםבירח את כל התופעות
בשטה הגידו ן המלה ״כל״ מכילה שגי תלקיט :את התופעות ש״נתפסו״ וגהקרו
עד עכשיו — ואת התופעות שתגליגה ותהקרגה בעתיד — ואט יכול להיות בטהון
שהתיאוריה מסבירה את כל התופעות שבהלק הראשון ,הרי אין כל בטהון שהיא
תסביר גם את כל התופעות שבהלק ה ש נ י • . .ולעתים קרובות מתאמתת במדע
האימרה של המדען המודרני פון איקסקיל ,שהאמת המדעית של היום איגה אלא
טעות העתידה להתגלות מ ח ר . . .
ג( אבל נניה ,שבאיזה אופן שהוא יש לנו בטחון גמור ,שתיאוריה מדעית
מסוימת מסבירה את כל התופעות בעבר ובהוה ותסביר גט את כל התופעות כעתיד,
היינו שממנה נובעות באופן הגיוני כל התופעות במציאות ,הן אלו שהיו והן אלו
שתהיינה ,ואין כל אפשרות של הסבר הגיוני,אהד .אפשר היה להשוב ,כי במקרה
)המדומה!( הוד .יש לנו כבר בטחון מלא ,שהתיאוריה הזאת היא נכונה ,והיא ״אמת״
ממש .אבל הבטחון הזה מושתת על האמונה באכסיומה הבאה :המציאות בנויה
לפי הוקי ההגיון האנושי ,ומה שמתאים להגיון ,מתאים גם למציאות .זה נראה לגו,
אמנם ,כדבר המובן מאליו ,אבל מנין לנו הבטחון שזהו כך ? כמו כל אכסיומה
אפשר לקבל את האכסיומה הזאת רק מתור אמונה עיוורת בה ,ולא מתיר ידיעח,
והאדם ,המאמין בבריאת העולם יש מאין ע״י אלקים ״רשאי״ לחשוב׳ שהקב״ה
ברא את העולם לפי ״הגיונו״ הוא ,שאיננו תמיד זהה עם ההגיון ה א נ ו ש י . . .ואין
ההגיון האנושי בכבודו ובעצמו )ולכן אין גם המדע( יכול לתת עדיפות לאמוגה
זו או אהדת.
קבלת תיאוריה מדעית איזו שהיא כאמת מדעית מבוססת איפוא ,כמו שראיגו,
על 4אמונות:
א(
על האמונה באמיתת האכסיומות ,שמהן הוסקה התיאוריה המדעית.
ב(
על האמונה בבלעדיות של ההסבר ,הניתן ע״י התיאוריה המדעית.
ג(
על האמונה שהתיאוריה המדעית תסביר גם את כל התופעות שתתגלינה
בשטחה בעתיד.
על האמונה באכסיומה ,שהמציאות בנויה על פי הוקי ההגיון האגושי,
ד(
ומה שמתאים להגיון זה מתאים גם למציאות.
ל י
ש י
ה
א
״
ל
א מ ת
״
מ ד ע י ת
ע ל
ל
ב ץ
א
ש
ר
א מ ר ת
י לעיל :כאשר ישגה ״התנגשות״ בין איזו
איזו שהיא אמת דתית ,אין כאן התנגשות בין ידיעה
ואמונה ,אלא התנגשות בין שתי אמונות.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביבליוגרפיה
01*£31115111611־3611 361־0 3 8 ¥61
? 06?171־080*1
261:1111, 1918
118011מ8,10מ1)11:61(101: 365 £*81010£18011611 1×131111118 361
ת11־861נ 17111761:31131
)1
)2
2111* 41)^6111* 365 611118611611, 3 6 8
31־)502131611, 365 ?011115011611 118X18,1921ז1ז1151ז1ז^,
6
0 1 6 1 1 ) 1 1 7 1 ( 1
867111131:3
־.
81316־1118:516111ו1111ו)£11£611161116 £1
?£111:10165801
*.01361111
1923
.,3011111
361
11111761:31131
1.611611
1 :
:
81:6813,11
¥01££ן
61111611*£1 11113
מ0116מ111ג,
)3
6118137
)4
־*111:11160־0£65801־01:361111. ?1
1933
510101)111131010816
1
6
1
0
8
1
)161
83861
£1187011010816?3
17111761:31131
3 * 7 1 -ס •86111:3?6 2111: £1*111^ 361
)5
218, 1898גן61״1115011611 1,6111:6 1
£1)513111-־ 86£?111131111£ 361־2111
)6
£816111:6, 1907מ111ז1
־3 £70111מ11
801101<£1111£5£13111}6
811111531:1, 1955
־
3£3! 61116־11י 6 ¥01מ £ 1
)7
711607!6־110118
ת010£150110מ 1־83118161116 211 611161
7011
0 1 1 x 1 ( 1 1 1־ 8) 131(011 8 3 1
^61131150113111111£
116
*11111011611, 1913
ץט10ה 311
3611 61:6112611 361:־861: 1*16115011 701
116מ£600
)9
1, 1952־^15561150113*1 811111231
311>1116 3 6 ^'£7011111011מ161נ?1:01
ז 6ז 1 6 3ג 311$018־נז1
15, 1954־?31
?1:016886111:
'8, 1*11111761:8116
)!0
3 6 13. 831:1:6
: 363 1116118611611־!מ11־1ק8זס 1מ ¥ 0
£ 3 0 1 ? ?01*111131111
־
83861,
1944-
?1*0*68801: 3X1 36117111761:81
131
60
www.daat.ac.il
53.861
)!1
דעת -מכללת הרצוג
368 1,6116118, 1953אתר
676112611
־3 3 3 8 116116 1*1611מ016 81010£16 11
)13
80116111)113
20010816 11113 3 3 8 116116 8113 368
)14
1116115011611
016
4 ?161801111131111־נ0נ01*. ^11
218, 1901ק1,61
(161 20010616 1111(1־?10*68801
06306113611211160716
£1131011116
)15
¥6781610116113611
£713118611מ !
1*1076 01**10111*168 0* 1116 £70111-
0011£135 06^37
)16
11011 11160716 110X130X1, 1938
1/£7011111011 81010£1(!116, 1,68 ?311$
£2 1,68 11166711111368
1951
1,1101611 01161101
)17
?3718,
!1116 80161111*10 83818 0* £701111101
. 5107£311מ .י ל
)18
± , 1832נ ¥ 0 – 7ג 6ז *
?70*68507 0* 6101087
1961
£7011111011, ?3715,
0811071 0377111181113
*1051(73, 1961
?£111^161(11111£
£ 0367ת501101)*11
1 1947ז11186ו81
861117 0011111
)19
£ . ¥6810107
)20
7 516761•-־. 113118 6601־01
)21
£7311167
ז
1,6 03717111181116 311 ]101111 3 6 7116
7 (16 00710301־ 1מ 6מ
)22
36 !'07111030X16 03111011(1116
13, 1921ז?3־871^6113
¥7361116 7 £6010£111
0 . 1311£6
)23
1 11117167ג ? .
)24
¥671*167
• 25
*1051(73, 1951
!6 311 151 316 £ 7 3 6 ? 1959זן
11015111 111 6 6 0 ! 0 £ 7 3113 1116ק806
76350115 *07 11
1,01130X1, 1877
81010£7, 1937מ ! 516111035
£ . 0. 1*111567
261
61
www.daat.ac.il
משה
קטו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה פ ס ק ה נכונה בקריאת התורה
שתי הערות לבעלי ק ר י א ה
יש בינינו/ברוו ה׳ ,בעלי־קריאת־התורה מצוינים ,גם מן הצעירים .אלה הוסיפו
על הדיוק ,שאפיין את קהילות אשכנז המערבית ,את הגיית הגרוניות כהלכתן ,בין אם
שמרו על הברתם המסורתית בין אם עברו להברה הספרדית־הישראלית ,ואלה
ההליפו את נגינת הטעמים ההדגונית שלהם בנגינה האשכנזית מרובת־ההבהנות.
עם זאת ,כמעט שאין לד קורא ,המקפיד על קריאה נכונה בשתי הנקודות ,שאציין
להלן.
א .הפשטא הוא טעם מפסיק; כבר בדרד כלל ספק ,אם שומעים את ההפסקה.
אבל בשעה ,שהמסורה קבעה קדמא־מהפד־פשטא ,כמעט תמיד בעל הקריאה מפסיק
קמעה אהרי הקדמא דווקא י -שהוא טעם מהבר — ואינו מפסיק כל עיקר אהרי
הפשטא .ותשמע בכל מקום את הסירוס הזה :״וישלחם /מעל /יצהק בנו בעודנו
הי״ תהת ״וישלהם /מעל יצהק בנו /בעודנו הי״; ״כי ידבר /אליכם פרעה
לאמור״ תחת ״כי ידבר אליכם פרעה /לאמור״; ״וימציאו /בני /אהרן את הדם
אליו״ תהת ״וימציאו /בני אהרן את הדם /אליו״; ״וכבס /האוסף /את אפר
הפרה את בגדיו״ תחת ״וכבס /האוסף את אפר הפרה /את בגדיו״; ״והורידו /
זקני העיר /ההיא את העגלה אל נתל איתן״ תהת ״והורידו /זקגי העיר ההיא א ת
העגלה /אל נתל איתן״ ועוד.
ב .הענין השני יותר עדין ,כי מדובר בשני מפסיקים ,תביר וטפחא .אולם כאן
רבים מבלבלים את סדר ההשיבות :כי טפהא יותר הזקה מתביר ,ולא להיפר .טפהא
יעקב — ברהל /שבע שנים״; ״•ועשית /את מעיל האפוד — כליל תכלת״ ת ה ת
זרקא ,פשטא ורביע( .כה ההפסקה של ה״מלך׳ עולה על כה ההפסקה של ה״משנה״
למלד ,לכן יש מקום לתקן כששומעים )אני מסמן הפסקה גדולה בקו אלכסוני,
והפסקה קטנה בקו מאוזן( :״ויעבד יעקב /ברהל — שבע שנים״ תהת ״ויעבד
יעקב — ברחל /שבע שנים״; ״ועשית /את מעיל האפוד ־ -כליל תכלת״ ת ה ת
״ועשית — את מעיל האפוד /כליל תכלת״; ״ונפלו אויביכם /לפניכם — לחרב״
ת ח ת ״ונפלו אויביכם — לפניכם /לחרב״; ״ויעמדו /פתח /אחל מועד — ומשה
ואהרן״ תהת ״ויעמדו /פתה — אהל מועד /ומשה ואהרן״; ״שחת לו /לא — בניו
מומם״ תחת ״שחת לו — לא /בניו מומם״ ,ועוד.
דומני ,שכל מי שקריאת תורה מדויקת יקרה לו הייב להקפיד על כאלה.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע ב כ ר ך
מה
ב<ן
שאול
לדוד
כשהלך שמואל למשוח את דוד ,היו מלאכי השרת
מקטרגיו אותו לפני הקדוש־ברוךהוא ,ואמרו *
רבמו של עולם ,מפני מה נטלת המלכות משאול
ונתת לדוד ז
אמר להם :א נ י א ו מ ר ל כ ם מ ה ב י ו
ש א ו ל ל ד ו ד וכר•
פסיר פיח ,שוחיט תהליס כז
< .בר<ה שבראת* בעולמי
כל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעולמי
בר*ה שבראת<
א.
אמר ר׳ יהושע דםיכנין בשם ר׳ לוי :מלמד שהראהו הקב׳׳ר• לאדם הראשון
דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו ,,דור דור וחכמיו ובו׳ ו ה ר א ה ו ש א ו ל
ובניו נופלים בחרב.
אמר לפניו :מלד ראשון שיעמוד על בניד ידקר בחרב?
)ויק״ר אמור פכ״ו(
פרק יו״ד שבספר דברי הימים הוא חמתחיל שם בסיפור .זה הסיפור הגדול
על דוד וזרעו.
)רש״י(
שזה הספר שלו ולמלכי יהודה.
כל תשעת הפרקים שלםגי כן ,אין בהם אלא רשימה ארוכה של שמות רבים׳ מ א ב ו ת
כל דור דור ותולדותיהם ,התל מדור ראשון :א ד ם ,ש ת ,א נ ו ש .
לא באו בהם סיפורים כלל ,לא מבריאת העולם ולא מקורות האבות
וענייגיהם ,ולא מגלות מצרים ,ולא מסיפורי המדבר וניםיו ,כי אם בלבד
מהדורות .ותולדות הייחם מ ה מ ו ל י ד ה ר א ש ו ן ו ע ד ד ו ד .
)אברבנאל(
רק זה הסיפור האהד ,שבפרק יו״ד אינו של ד ו ה אלא כולו הוזר ומספר על נ פ י ל ת ו
של שאול ובניו בהר הגלבוע׳ וגומר בהזכרת הטאיו.
,
ו;מת #אול במעלו א #ר ־ מ ע ל ב ד ׳ ע ל ־ ך ב ר ד אשר ל א ־ ע מ ר
וגם־לשאול באוב לדרוש;
ללא-ךךש בד׳ ולמיתהו ע ס ב א ת המלוכה יןיךויד בךל^י:
תנו רבגן :על חמישה חטאים נהרג אותו צדיק ,שגאמר :וימת שאול במעלו
ב מ ע ל ו — אשר הרג נוב עיר הכהגים.
א ש ר מ ע ל ב ד ׳ — אשר חמל על אגג.
ע ל ד ב ר א ש ר ל א ש מ ר — שלא שמר לשמואל ,שאמר לו שבעת
ימים תוחל עד בואי אליד.
ו ג ם ל ש א ו ל ב א ו ב ל ד ר ו ש — והוא שאל באוב וידעוגי.
ו ל א ד ר ש ב ד ׳ — הייגו מה שאמר לכהן )יד ,ט( א ס ו ף ידיד.
)ויק״ר שם(
הגר״א גורס
ששה
ה ט א י ם .וגם הלוקתו ברמזי הכתוב היא אהרת• )ראזז
ב״עץ יוסף״(
המפרשים ראו את כל זה ,כהקדמה נהוצה לעגייגו של דוד:
64
www.daat.ac.il
להגביההרצוג
מקום ,מכללת
אתר דעת -
מעלת דוד ,וכי שאול אבד המלוכה
כוונת כותב הספר בכל
בחטאו .ומד׳ היתד• לו לדוד ,כי שאול לא היה ראוי אליה .ולכן הקדים
)מלבי״ם(
בסיפור הזה ,קודם שיספר המלכת דוד.
אבל עדי? אגו זקוקים להסבר׳ מה ראה עזרא הסופר להעתיק בזה את כל פרשת
מותו של שאול ,אשר כבר שמענוה זה פעמיים ,בסוף ספר שמואל א׳ ובראש ש״ב,
ולא טרח להזכיר דבר או הצי דבר על ראשיתו של שאול׳ ועל כל אשר עשה.
גם את חטאיו איגו מזכיר אלא ברמיזה ,וגט לא את זה העיקרי ,אשר בגללו נקרעה
המלכות ממגו .ובמקומו הוא מרהיב את ההטא האחרון ועושה אותו עיקר.
אולי גם מכאן גראה את שורש כל חטאיו׳ בזה החטא האהתן ,בשאלה באוב הן
ואון
עליו חוכיח אותו שמואל והזהירו מראש; כ י ח ט א ת ק ס ם מ ר י
ו ת ר פ י ם ה פ צ ר ״ י ע ן מ א ס ת א ת ד ב ר ד ׳ ו י מ א ם ד מ מ ל ד )טו ,כו
— ראה גם לעיל בפרק ד׳ ״הטאת קסם״(.
ז
אכן גם זה היה מן ה ה ט א ה מ ל כ י י שלו)כלשון ספר העקירים( ,כי כל השואל
באובות מעיד על הסרון בטהונו בהםד עליון .והמלך לבו לב כל קהל ישראל
)הרמב״ם( ובבטחון לבו תלוי בטחון חעם כולו וחוזק אמונתו.
כי ה מ ל ך בוטה בד׳ יבח^י
^
3ל
־
י 3
י
ט :
)תהלים כא׳ ח(
אולי על כן הזרה התורה והזהירה כנגד המעונגים והקוסמים גם בספר דברים׳
בפרשת שופטים ,סמור למצוות המלך.
תמים
תהיה
עם ד
,
י
אל?.ן 1
ז :
)דברים יח(
כ ש א ת ה ת ם ,ח ל ק ך עם ד׳ א ל ק י ד •
וכן דוד אומר )תהלים ,יא( ו א נ י ב ת ו מ י א ל ך פ ד נ י ו ח נ נ י •
לפניי
)שם מא ,יג( .ו א נ י ב ת ו מ י ת ,מ כ ת בי ו ת צ י ב נ י
)ספרי שם(
לעולם.
כ ו
עלובה היתה מיתתו של שאול בגלבוע ,באשר נפל שם על הרבו מפהד פלשתים.
וגפ היא הוכיהה על תכונתו הרפויה הנטויה ליאוש.
תכונת יסוד זו היא שהבדילה בינו ובין דוד.
וכאשר הראהו הקב״ה לאדם הראשון את שאול ובניו נופלים בהרב ,הראהו פגימת
תכונתו זו׳ אשר בגללה הסב את המלוכה לדוד בן ישי.
על כן גם עזרא הסופר׳ אהרי העבירו דור דור וראשיו ,ה ק ד י ם
קודם שיספר המלכת דוד.
ב ס י פ ו ר הזה׳
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
ופלשתים נלחמו בישראל ויינם איש־ישראל מפני פלשתים
״!(״
ן • • 1
ו • ו •י *״
־
־ז־י
־נ״
* ? ד ״
ויפלו ח ל ל י ם בןזר גלבע:
ע ך ב ק ו פלשתים אחרי שאול ןאחךי בניו
עכו
פלשתים :את־יוגינן לאת־אביגךב לאת מלכי־^וע בני #א ו ל :
פלשתים עליך שאול!
ארבע פעמים חזכירם .ופעמיים לפחות ,שלא לצורך .אך אולי כדי להזכיר ל ד
לשאול בסופו ,כי ראשית ממלכתו חיתח לחושיע את ישראל מיד פ ל ש ת י ם :כ ע ת
מ ח ר א ש ל ח א ל י ך איש מארץ ב נ י מ י ן ו מ ש ח ת ו ל נ ג י ד על ע מ י
ו ה ו ש י ע א ת ע מ י מ י ד פ ל ש ת י ם )ט .טז(.
ישראל
*
וידבקו פלשתים אהרי שאול ואהרי בניו.
ושם הדביקוהו צללי האותות אשר הלף מהם ,מאז הלד מעם שמואל בראשונה.
וחלפת משם והלאה ובאת עד איליו ת ב י ר
בלכתך היום מעמדי
ו מ צ א ו ך שם ש ל ו ש ה א ג ש י ם ע ו ל י ם א ל ה א ל ק י ם
אלו שלושת בניו :י ו ג ת ן ,א ב י ג ד ב ו מ ל כ י ש ו ע.
)ילקוט המכירי ישעיהו מו ,י(
*
ותכבד
־ • ז -
ו;הל
כי
המלהמה
־•1×1
על־שאול וימצאהו המורים
•ד
-
־• :
7
בקעת
־ ז• י •••
מךסיוךים:
גוכח
עיני
ד׳
דרכי
איש,
וכל
מעגלותיו מפלס.
)משלי ה ,כ א (
בני בנימין ,היו שונאיהם נופלים בקשת ,כי הם היו בקיאים בקשת,
כדכתיב) :שופטים כ ,טז( שבע מאות איש בחור ,אטר יד ימינו ,כל זד,
קולע באבן אל השערה ולא יחטיא.
וכן ביהונתן כתיב )ש״א כ ,כ( ואני שלושת החצים צדה אורה לשלח
לי למטרה.
]ודוד אמר עליו )ש״ב א ,כב( :ק ש ת י ה ו ג ת ן ל א ג ש ו ג א ח ו ר [ ,
וכתיב )דהי״א יב ,ב( נושקי קשת מימינים ומשמאילים באבנים ובחצים
בקשת מאחי שאול מבנימין .וכן )דהי״ב יד ,ז( ומבנימין נושאי
מגן ודורכי קשת מ א ת י ם ו ש מ ו נ י ם א ל ף .
אבל כשהשם סר מעל שאול ,נפל בידי רובי קשת ,בדבר שהוא אומנותו,
)רש״י־^
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ניאמר ^אול אל־גשא כליו ?ןלף הךבף לדקךני בה
פ ך ; ב א י לערלים האלה ןהתעללו-בי
ולא א^ה גשא כןייו כ י ; ר א ןלז*ד
£זאול
ון^ןח
את
ההךב
עליןז:
נ!פל
ו!רא ג&א״כליו כי מת #אול נ!פל גם הוא ע ל ההךב ממת:
תמונה אהרונה ושיהה אחרונה של שאול עם נושא כליו.
מזכירה היא לנו את התמונה הראשונה ,בה עמד שאול עם נערו בדרך ,אשר הלכו
עליה לבקש האתונות ודברו ביניהם ,אם ללכת אל בית הרואה ,אם לא.
ועוד היא מזכירה לו לשאול את נושא כליו הראשון ,זה דוד אשר בא אליו עם
הכנור בידו.
נ! ע מ ד
ל פ נ י ו באהבהו נ&ד רהי לו נ&א כלים:
ו£ולח #איל אל־£זי לאמר:
יעמד־נא דוד לפני כי מצא הן בעיני:
•
ד ז
ד ד•
!י• •
י
ז
)טז׳ בא—כב(
־' י ־ *
לפי ספורו של הנער העמלקי אמר לו שאול:
,
ז
י
עמד־נא עלי ומיתתני׳ ב א?׳ ?-ס #ז
?
)ש״ב
א ׳
ט (
הנער הזה העמלקי הזכיר לו את עונו בעמלק ,ובעיר הכהנים:
כי
אחזגי
ה ש ב ץ — קטגוריה של נוב עיר ה מ נ י ס אוחזת אותי.
ואין השבץ אלא בגדי כהונה ,שנאמר )שמות כח (.משובצים זהב יהיו
)תנחומא מצורע ב(
במילואותם.
*
פן
יבואו הערלים האלה ו ה ת ע ל ל ו ב י .
]כינוי הערלים על פלשתים ,מצוי ביהוד אצל שמשון)יד .ג — .טו ,יח([.
הן זאת ,בי ירא שאול מסופו של שמשון׳ כאשר אחזוהו פלשתים וינקרו את
עיניו ,ויאסרוהו בנהושתים ויהי טוהן בבית האסורים ,וזבה גדול עשו לדגון
אלהיהם ,כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מהריב ארצנו
כי
טוב לבם
ויאמרו
קראו לשמשון
וישהק לנו
-ויהי
_ — )שם טז
־ -וראה סוטה י.(.
שמשון ואהריו שאול ,שניהם נועדו לההל להושיע את ישראל מיד פלשתים,
בטרם עלות מלכות בית דוד) .גם שמשון היה עדוי למלכות ,ש ה י ה ד ן א ת
י ש ר א ל כ א ב י ה ם ש ב ש מ י ם )סוטה י( .ושניהם מתו לפני פלשתים ,במיתות
משונות ועלובות ,בטרפם את נפשם בידי עצמם.
איך
נפלו
גבורים
עלובה יותר נראית מיתתו של שאול ,אשר לא קרא אל ד׳ להזקו אף לא הפעם,
ולו אך לנקום נקמת דמו של אהד משלושת בניו.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
ל
כ
ה
:
ע צ מ ן
ואין
ל ד ע ת ׳
מספידים
מ ת ע 0ק י ן
א י ן
? > כ ל
ע מ ן
״״•בלים
ואין מת״
ד ב ר ׳
,י עה
אזתל.
י
קטן המאבד עצמו לדעת חשוב כשלא לדעת .ובן גדול ד״מאנד
ע
כ ל
ז
אנוס,
והוא
ע ל י י
כשאול
׳
ממ
ה מ ל ה אין מונעין
נ ו
ר
'^ ' ^ (.
ג
ז4
)מס׳ שמחות פ״ב .ש״ע יו״ד הלכות אבילות ש*
מ ק ו ר ל ה ל כ ה זאת ,נמצא ב ב ר א ש י ת ר ב ה פ ר ק ל ה י ט :
את
ואך
לנפשותיכם
דמכם
)פרשת נ
אדרש
אד — להביא את החונק את עצמו.
יכול כשאול ? — תלמוד לומר :אך ) נ ״ א :ואך(
יכול כחנניה מישאל ועזריה ? — תלמוד ל ו מ ר :אל
ב מ ה היה שאול אנוס ?
שהרג את עצמו ,לפי שראה שהפלשתים יעשו בו כרצונם
)שפתי כהן
י
ו י ה
י
ג י
-
ש
״י׳
^ '
לו
ושליס ׳׳
לומר׳
,
י
כ
ס
'
ח
מ
י
ת
י
' ־'
י
י
ם
י
׳
ב
י
א
י י
ו
א
ם
ת
א
מ
י
י
ל
מ
ד
׳
ש
א
ו
ל
ה
ד
ע { 0
0
ןש
ג
צ ד
אלא שוודאי כבר נזרק בו חץ ,שנא׳ שלוף חרבך ומותתני ,י '
גמור מיתתי.
ן כ ז
ד.גי
נ
פי׳ בירושלמי :שאול נתיירא שלא יעבידוהו על ד ת יהודית•
סי׳ן(
לשחוט הילדים בשעת הגזרות ,שלא יעברום על ד ת יהודית•
״
)תורה שלמה ,פ׳ נ
ע
״
׳
חידוש רב יש בבאור הרב קוק זצ״ל על פי דברי הרא״ש במו״ק פ״ג ס
שאיל
• ״
! שאיי
'
וכן מצאנד ,בגדול שאבד עצמו לדעת מחמת שמפקירין אותו.
־ ״ לן כ ד א *
־־־
כדאית*
ןש
׳
י
מלך ישראל שאבד א״ע לדעת ,אלא שהיה איבח״
י ג ו
כ ג ן
ו ז
יח
מ ו ת
א ך ו
בבראשית רבד׳ י• אד את דמכם לנפשותיכם אדרוש ,מיד נפשותיכם
א ת דמכם ,י כ ו ל
אפילז
נ ר ד ף כ ש א ו ל ,ת ״ ל :אד•
נראה שפירש הרא״ש עניין שאזל ,שהיי חושש פז י מ א י
ויתעללו בו בעניין עריות ,כהא דפלגש בגבעי׳׳
ה פ
ש י פ ט י ם
^
ש ת י ם
י ט
^שיט
3
' י*' אותי
$<,
שם גם כן לשון ויתעללו בה .זהידש בזה שאם הזשש שיטמאי
א
בעריות מותר לו להקדים ולאבד את עצמו .וזהו מובן הלשון של י
ב
״מחמת שמפקירין אותו׳׳ כלשון ״מנהג הפקר נהגו בד,״ גיטיז
'
עי
ילד,כ ^
׳
וחוץ מזה יש לומר ,דתשש שאול שמא יתעללו בו בפרהסיא
א ת דת ישראל והוי להעביד על ד ת .
< ממדי
)משפט כהז להגרא׳׳י הכהן קוק זצ״ל
7 1
י׳י
ס
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ה הושווה שאול להנניה מישאל ועזריה ,שאונםו היה גם הוא בדבר שנאמר בו
יהרג ואל יעבור.
אבל כיות ששאול קרב את מותו במו ידיו ,וחנניח וחביריו שהיו יכולים לברוח ולא
ברחו )עפ״י שיטת חתום׳ אליבא דחר״י בפסחים גג( ועל כגון זה אין הצווי של
קדוש השם .על כן התקקו לדרשח מיוחדת להתיר להם לעשות כן ולחוציאם מכלל
המאבדים עצמם לדעת.
ועל פי זה נשאר כללו של הרמב״ם קיים שכל מי שנאמר בו יעבור ואל
יהרג ,ל ע ו ל ם ה ו א מ ח ז ז י י ב ב נ פ ש ו ,א ם מ ס ר ע צ מ ו
ל י ה ר ג.
ובשאול וחנניה מישאל ועזריה הרי היה הנידון דבר שנאמר עליו יהרג
ואל יעבור אלא שפרטים אחרים הוצרכו ללמוד מן הפסוק בשאול ,מ ש ו ם
ה ק ד י מ ה ש ל ה א י ב ו ד ל פ נ י ה מ ע ש ה .ובחנניה מ׳׳ו ,להסיר
חובת קדימת ההצלה ע״י בריחה ,במקום כשיבוא המעשה יהי׳ עניין מסירת
הנפש כדין.
ובמקום קידוש השם דכאי גוונא ,יש לומר נהי דחיובא ליכא ,אבל איםורא
)שם>
נמי ליכא ,ואינו .בכלל מתחייב בנפשו.
מקור אחר להלכה זו׳ שביורה דעה ,מצא הגר״א בגמרא ?
ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים שנה אחרי שנה,
ויבקש דוד את פני ד׳.
)ש״ב כא(.
אמר ריש לקיש :ששאל באורים וחומים —
ויאמר ד׳ אל שאול ואל בית הדמים א ש ר ה מ י ת א ת ה ג ב ע ו נ י ם .
)יבמות ע ח 0
א ל ש א ו ל — ש ל א ג ם פ ד כ ה ל כ ה וכר.
ימכיון שתבע הקב״ה בכבוד שאול ,שלא נםפד כהלכה ,הרי הוכיח בזה כי דינו
אינו כמאבד עצמו לדעת ,אלא כאנוס שאין מונעין ממנו כל דבר.
אבל .משם גם ראייה ,שהיו בעם פקפוקים בדבר הזה .ואולי על כך התעצלו ישראל
כהםפדו של שאול שלושים שגה) ,שהרי בסוף ימיו של דוד הוד ,הדבר — רש״י
עיט( והקב״ה הוזקק לתבוע מהם את כבודו ,ברעב שלוש שנים- .
דבר זה יסביר לנו את כל מה שנאמר בקבורתו ובהספדו של שאול.
) כ ש
מ י א ל א׳ פרק ל ,בשמואל ב׳ בפרקים א ,ו בא(.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואמנם יש גם דעה החולקת בהלכה זו ,והיא דנה את מעשהו של שאול בשלילה גמורה.
ויש שאוסריז ומפרשים כר :יכול כחנניה וחביריו ,שכבר נמסרו למיתה,
ת״ל :אד — אבל אינו יכול לחבול לעצמו כלל .יכול כשאול שמסר עצמו
למיומ־ו ,ת׳׳ל :אך .פירוש :שאינו יכול לחבול בעצמו כלל ושאול שלא
ברשות חכמים עשה.
)בדעת זקנים בעלי התוספות בשם מהר״ש בן אברהם המכונה אוכמן(
ומהלכה
מספר
ברהו
בקשו
אולם
למעשה.
לנו יוסיפון מימי מלהמת הרומאים :אחרי שנפרצו חומותיה של י ו ד פ ת
ארבעים מגיבוריה והתהבאו ביער במערה ובראשם השר יוסף הכהן .האנשים
לשלוה יד בנפשם מפהד הרומאים אשר הדביקום .והביאו ראייה משאול,
השר ה ת ע ד בחריפות והוכיחם ארוכות:
ואם ימית אדם ממנו את נפשו ,והיה הוא המשחית את עצמו בידו ,כאשר
עשה המלר שאול ,אשר הללתם אותו .הנה זה המעשה יחשב לי לאשם
ועוון אשר לא יכופר .ועם זה הוא ישפט לבעל מורד לבב וקצר נפש והסר
תקוות ישועה מד׳ .ולכן הורונו אבותינו׳ אשר לא ימנע אדם מנפשו ת ק ו ו
הישועה מאת האלקים ,ואף כי תהיה החרב הולכת ובאה על צווארו )עי׳
ברכות י.(.
ת
ושאול ,כי ראה את דוד בכל דרכיו משכיל ומצליח ,ואת עצמו מחטיא
ומרשיע ולא ה״ד ,לו לב שלם לתקוות ישועה מד׳ ,בחר מוות מחייס
ולא רצה לחיות בנפול עם ישראל בגלבוע.
ואני אדמה כי לא פגע בעצמו אז ,כי אם ממורד לבבו ומחוסר תקווה
בנפשו לישועה וכי אמר ,פן יבואו הערלים האלה והתעללו בי .אילו היתד־
בו גבורת נפש ,היה עומד על עמדו עד ימות וימית ,או אולי היה נמלס
)מסיפון בן גוריון פרק ע״א(
ושב אל ד׳ ונושע.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד.
מעניין ,כי המאמר הידוע ,המאבד עצמו לדעת אץ לו חלק לעולם הבא ,איננו נמצא
בגמרא ולא במדרשים שלפנינו ולא בפוסקים.
את מקור עיגיגו מציינים בהרבה מקומות בש״ס :ע״ז יח .כתובות קג :גיטין גז,
כתובות קד .קידושין מ .עירובין כא.
וזה לשון הרמב״ם ז״ל5
א ת ד מ כ ם ל נ פ ש ו ת י כ ם א ד ר ו ש ,זה הורג עצמו.
ובפירוש נאמר בשלשתו לשון ד ר י ש ה ,הרי דינם מסור לשמים.
)הלכות רוצח ושמירת נפש פ״ב הל״ג(
ובמדרש אור האפלה:
לנפשותיכם
את ד מ כ ם
א ד ר ו ש ,זה
ההורג עצמו ואין לו חלק לעוה״ב- .
)תורה שלמה להרב כשר(
ובוודאי היה לפניו כן באיזח מדרש חז״ל.
ה׳משנה למלך׳ מוסיף • .ויש הילוק בין הורג עצמו בידים לאומר לאחרים שיהרגוהו.
חידוש זה השוב לנו להבין את שתי האפשרויות שהיו אצל שאול )בש״א ובש״ב(.
כדי להבין את הדיוק בכתוב ל נ פ ש ו ת י כ ם ,שהוא העולם הבא ,ראוי לזכור
את דברי הרמב״ם ז״ל בהלכות תשובה.
כל נפש האמורה בעניין זה ,אינו הנשמה הצריכה לגוף ,אלא צורת הנפש,
שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כוחה וכר.
חיים אלו ,לפי שאין עמהם מות — שאין המות אלא ממאורעות גוף ,ואין
שם גוף – ,נקראו צרור החיים ,שנאמר )ש״א כה ,כט( ו ה י ת ד ,נ פ ש
א ד נ י צ ר ו ר ה בצרור ח ח י י ם .
וכמה כמה דוד והתאיה לחיי העולם הבא ,שנאמר )שם כז ,יג(
האמנתי
ל ר א ו ת ב ט ו ב ד׳
לולא
בארץ חיים•
)הלכות תשובה פ״ח הל״ג(
ויש להוסיף עוד מקור אחד למאמר זה׳ והוא מקול ענות חלושה העולה מקריאתו
האהרונה של שמשון:
)שופטים טז ,ל(
תמת נפעזי עם־<?ל*זתים:
ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמד״ון בההוא עלמא.
)זהר נשא קכז(
שאול שהלקו בעולם הבא כבר הובטח לו על ידי שמואל ,שאמר ומחר אתה ובניך
עמי -עמי במהצתי)ברכות יב — 0אולי התנהם על זה בקריאתו האהרונה.
,
?מי־נא ?לי י ^ א י ־ ־ ? ?
ל
ע
י
ד
www.daat.ac.il
^
)ש״ב א ט(
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה.
יש עוד צד שווה בין שאול ובין הנניה מישאל ועזריה׳ לדברי ר״י האומר .כי הם
יכלו לברות ,אלא שראו שראוי לקדש את השם )ראה לעיל בדברי הרב ובתום׳
בפסהים גג .(:והרי גם שאול יכול היה ל ב ת ה
אחרי הזותו הקשה ,האהרונת של שמואל ,כאשר אמר ל ו :ו מ ת ר א ת ה ו ב נ י ך
ע מ י ,ג ם א ת מ ה נ ה י ש ר א ל י ת ן ד ׳ ב י ד פ ל ש ת י ם )כח׳ ים( ,אהרי
זה ,או בתור זה נמשכה עוד שיהה קצרה׳ הרש ביניהם:
אמר לו )שאול לשמואל( :ולית לי למיערק ו )וכי אין לי תקנה לברוח ן(
אמר לו :אין ערקת ,את משתזיב )אם חברח ,תנצל( ואם אתה מקבל עליך
מידת הדין — י מ ח ו א ת ה ו ב נ י ך ע מ י — עמי ,בתוך מחיצתי.
מיד ו י מ ה ר שאול ו י פ ל מלא ק ו מ ת ו ארצה.
מיד יצא למלחמה ונטל שלושה בניו עמו ,יהונתן ואבינדב ומלכישוע.
באותה שעה קרא הקב״ה למלאכי השרת ואמר להם :בואו וראו ברמז
שבראתי ב ע ו ל מ י .בנוהג שבעולם אדם הולד לבית המשתה ,אינו
נוטל בניו עמו ,מפני מראית העין .וזה יוצא למלחמה ויודע באמת
שיהרג ,ונוטל בניו עמו ו ש מ ח ע ל מ י ד ת ה ד י ן ש פ ו ג ע ת ב ו .
)ויק״ר כ״ו ז .מדרש שמואל ד ,ו(
את השיהה הקצרה הזאת ,לא פרסם הכתוב ,אבל הכמים הרגישו בה דווקא משום
שהיא הסרה ,ומשום שהיא מאפיינת את דמות נפשו של שאול ומסבירה את כל
דרכיו מראשיתו ועד סופו .הם תמהו :מדוע שאול מקבל א ת גזר דינו בשתיקה?
מדוע אין בפיו כל תפלה ,כל תהינה ? ואם לא בגינו׳ הרי בגין בניו׳ ואם לא בגין
בגיו הרי בגין מהנה ישראל ,אשר ערכם למלהמה ?
ר׳ יצחק אמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין.
)ר״ה טז(.
אמר לו ישעיהו לחזקיהו כבר נגזרה עליד גזרה ,אמר לו :בן אמת ,כלה
נבואתך יצא ,כך מקובלני מבית אבי אבא ,אפילו חרב חדה מונחת על
צוארו של אדם ,אל ימנע עצמו מן הרחמים.
רש״י :מבית אבי אבא — מדוד ,שראה את המלאד וחרבו שלופה בידו
)ברכות י(:
בסוף ספר שמואל ב׳ פ׳ כד ,ולא מנע עצמו מן הרחמים.
ואם כן ,מה הראה להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת במותו של שאול ,חיוב
או שלילה? הכיצד צריר אדם לשמוה במידת הדין שפוגעת בו ,או כיצד לא טוב
לו לאדם ,כשהוא מוגע עצמו מן הרהמים.
יתכן שהראה להם הקב״ה את דרך היהיד של שאול ,שאין ללמד ממנו דרך הרבים.
כי הוא היה ד ו ג מ א ש ל מ ע ל ה )סוטה י (.משונה במעשיו ומופלא ,בחייו ובמותו.
אך להם ,למלאכי השרת קרא הקב״ה ואמר:
בואו
ב ע ולמי.
www.daat.ac.il
72
וראו
בדיה
שבראתי
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכי א י ן לי
תקנה לבדוחז
-
מה פשר השאלה הזאת ,אשר שאל שאול משמואל ? ומה ענה לו שמואל ,מדוע הבטיח
לו במקום זה את הלקו לעולם הבא ,עמו במחיצתו ? והאם משום כך לא ברה ? — _
והלא מן השעה הזאת הוא כמאבד את עצמו לדעת׳ ולא כשנפל על הרבו.
שנינו בהלכות תשובה ן
אמר ר׳ יוחנן :גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם.
)ר״ה יז(:
אמר ר׳ יצחק :ארבעה דברים מקרעים .גזר דינו של אדם ,ואלו הן:
צדקה צעקה ,שנוי השם ושנוי מעשה — ויש אומרים אף שנוי מקום.
)שם טז(:
הלא כי בקש שאול לברוח מ ע צ מ ו
אור ליומו האחרון בדק שאול בחדרי לבו ,לאור נרו של שמואל נביאו נאמנו,
ורצה לדעת האם יש בידו היכולת לקרע גזר דינו היש בידו לעשות תשובה?
ובדקו ומצאו שניהם שאין בידו לעשות זאת ,כי שאול מטבע ברייתו לא יכול
להיות ב ע ל ת ש ו ב ה .
ו.
בראש הלכות תשובה ,מציין הרמב״ם מצוות עשה אחת ,והוא הווידוי:
כשיעשה תשובה וישוב מחטאו ,חייב להתוודות לפני האיל ברוך הוא
שנאמר )במדבר ה ,ו־ז( איש או אשד ,כי יעשו וגו׳ והתודו את חטאתם
אשר עשו — זה ווידוי דברים .וזה מצוות עשה.
כיצד מתוודין ? אומר :אנא השם חטאתי עוויתי פשעתי לפניד וכר.
ו ו ד ו י ד ב ר י ם כמצוה ,מהייב שיהיה בו מיצוי כל עיקרי התשובה ,ממהשבת
לבו ועבודתו עליהם ,כמו החרטה ,היגון והצער והדאגה ,הבושה והכניעה ,עזיבת
החטא ושבירת התאווה וכו׳ )״שעדי תשובה״( .הכל לפי מה שהוא הטא ,ולפי מה
שהוא אדם.
אחד מהיסודות של התשובה ,במחשבתו של האדם ,הוא ה כ ר ת ה א ח ר י ו ת
ש ל ה א ד ם ע ל מ ע ש י ו ,שבא מתוך אמונת הבחירה החפשית של
האדם .וזהו גם כן תוכן הוידוי המחובר עם מצוות התשובה
)״אורות התשובה״ להרא״י קוק זצ״ל ,פט״ז ב.
בהוצאת ישיבת ״אור עציוך ,הוספה מכתי״ק(
לפי זה רוצים להסביר מדוע העביר ד׳ הטאתו של דוד ,ואילו את הטאתו של שאזל
לא העביר בעוד שגם הוא אמר הטאתי ,כמו דוד .אלא שאמירה זו של שאול לא
היה בה כדי וודוי ,כיון שאחר! לומר זאת ,וכן אחרי ששמואל הוכיהו והזר והוכיהו.
אבל דוד א מ ר מ י ד א ל נ ת ן :ח י ט א ת י ל ד ׳ ) — -ש״ב יב ,יג( בהכנעה
ובלב שלם ,ואמירה זו היא תמצית כל פרקו הגדול שבספר תהלים :ל מ ג צ ה
מ ז מ ו ר ל ד ו ד ,ב ב ו א א ל י ו נ ת ן ה נ ב י א ,כאשר בא אל בת שבע.
מי גרם לדוד לבוא לעולם הבא — פיו ,שאמר ח ס א ת י .
)שר׳ט תהלים גא(
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ׳
יש
ר
ת
ודבר יפה מ ע י ר י ם ב ש ם הגר״א׳ כ י הנה א ח י י
פ
ם
ק
א
כ
א
מ
צ
ע
פ ס י ק
י מ ש מ ע י
'
כ י
כ א ז
ז ז ם ר
ב
ד
ד
וכי ד ו ד ה י ה ר ו צ ה עוד ל ו מ ר כל ס ד ר הוידוי שהוא
י
מ
ב
י
מ
ת
ה
ט
ח
ש ה י י
חטאתי׳
ל
ב
נ
ב
ש
ב
מ
י
ד
א
'
כ ל
ו
י
]
י
ד י ד
עויתי
כ ד
טאח
א באמ*
^ י
(1ח ט ״
הניחו
הוידוי ולא
אודיעך,
ו ז ד ,ו
לממרי•
ע
1
נ ב י
נ ת ז
״
<.
ש
3
י
,
נ
ש ע הי־
ש ב ת י ב ת
״י
והגה דוד המלך ע״ה א מ י יייידיי
לבד כבר כלה כוח המקטרג שבעבירה ,ועל כן ה פ ס ?
א
אמו.
ל
ר י צ ה
ו
^
) ת ה ל י ם
^ ,ואחי׳
ו ע ו נ י ל א כ ס י ת י ,אמרתי אודה עלי פ ש ע י ל י ׳
גנן
נשאת עון חטאתי סלה•
תו
פתח בג׳ חלקי הווידוי וסיים בחטא לבד — ,כלומר חשבתי ל י י
על עווני וגם על פשעי .רק אתה נשאת תיכף באמרי ח ט
ל ב י
א ת י
'
״ ש ג
)דברי אליהו .א ז י ׳ י
בענין א ה ד מ ב י א ב ע ל ה ע י ק ר י ם
א
ת
ד ,נ
ד ׳ כ ת ו ב
א
״ ל ׳ לי׳חמיר
מ
ש
י
ת
^
ש
ש א י
^ יי
והדברים המונעים והמעכבים את •התשובה ,הם שלושה ,שהם י
וההתנצלות
החטא,
א ו מ ר
ו
ו א ה ב ת הממו ז
ח
) ש ם (
ט
ת
א
י
י ד מ י ז
א ו ד י ע ד
ה
כ
ב
ע
ל
ד
י
ו
כ
ז
ז
ה
ש י ת
1
ע
' ״"
ד
כ ר מ
ב
ב ל ב י ׳
'
~"
י "
לא כסיתי -ירמוז על שלא התנצל על החטא בלל .ואמר א י י
ז
י
7
71
מח
י׳
ד
י״
'
ןעוני
ח ט א
71
! פשעי
ע ל י
ב ע ב ו י
י ל א
לד׳ — רמוז שהתשובה והווידוי היתד׳ לאהבי י ׳ ״
הממון והכבוד .ולפי שהיתה תשובת שאול כשחטא בעמלק,
השלושה תנאים.
אלי
ן ם
ז יי
*!,נחקביי'
שחטא•
'
'
תשובתו כלל .וזד .מפני שבתחילה היה מכחיש החטא ולא היי•
פ י
א ף
ח ט א ו
ש ה ו ד ד
ש ת י
ל ש מ י א ל
פ
ע
מ
י
י א מ ר
ם
ז ז ט א ת י
מ ב י ר
ג ו י
א ח ר י
י ג ם
ש
ש ה ו ב י ח י
מ
י
א
ל
מ
א
ח ט א ת י
ר
שקר ,ואמר כי יראתי את העם זכו׳.
• י י המהיש״א את המאמר
יס
ילא ע ל מ ה לו.
ב ש ת י ס
להמאמר
מפסידים,
הקימה׳
הזי׳ י ש
אשי
מידי*
בייד
א
ד ,ת נ צ ל
ב א ח ת
שי־הים
*
״ ל ת ה
להזכירה
שאול
ועלתה
באחת
דוד
בשתים
ב י ע
י
ס י י ע י ד
"
א
ע
ל
י
ליי
עמו .יעל
אמר ר ב ה ו נ א :כמה לא חלי ולא מדגיש גברא דמריי׳
לו,
ל
׳
<ס׳ העיקרים מאמר י
ש א ו ל
בלל
ב
ל
ע
י ,ח ט א
י כו(.
יי' יי'
.׳ 1־
כ מ ד
ס מ י
י
ן מ י ב ע ח
ז א י ן
צ י י ד
ל ח ל ו ת
ל
^ יב(:
)יומא י•
ר
ש
74
www.daat.ac.il
ג
י
, ,״ ד מי י* ״ '
מיתי״
י
" י־
בעזרו .שהרי מצינו ,שאול נבשל ב א ח ת ועלתה לו לרעה ל ק
לבטל מלכותו .ודוד נכשל ב ש ת י ם ולא עלתה לו לרעה.
י
לו
ר>
ש
ו ל ד א ו ג
י
י
ו נ ם
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהרש׳׳א :כבר נתקשו בזה המפרשים :וכי משוא סבים יש בדבר ן
— ונראה לפרש בזה ,על פי שאמרו ,הבא ליטהר מסייעיז אותו מו השמים
ל
)שבת קד ,(.והיינו גברא דמריה סייעיה ,לפי שדוד
חטאיי וקיבל עליו ייסורים כדלקמן בגמ׳ .ולכו מן השמים סייעוהו לשוב
בתשובה שלמה ,כמפורש בכמה מקראות בספר תהילים .מה שאין כן
בשאול ,דלא מציגו בו שהותז על חטא זה לפניו יתברר ,ולא קיבל עליו
יםורים ,ולכן עלתה לו.
ב
א
ה ט ה ר
ן ה ן ד ה
ז.
צל ת מ ש ה ח ט א ו ת נ ה ר ג א ו ת ו צ ד י ק —
מאד מאד נזהרו חכמינו זכרט לברכה׳ בכבודו של שאול .גם כשהמ מונימ חטאותיו
לגזר דינו ,אינם שוכחים להזכיר צדקתו.
אותו צדיק — זה כגויו של שאול ,חמייחדו לפי מעשיו ולפי תכוגתו.
ויבא שאול להסד רגליו )ש״א כג ,ג( ,והיה דוד רואה אותו משלשל בגדו
העליון ומגלה בגדו התחתון .אמר דוד :א י ר א פ ש ר ל פ ג ו ע
צדיק
זה.
בגוף
)ירושלמי סוכה פ״ד ה״ד(
ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו ,כי מי שלח ידו במשיח ד׳ ונקה.
ויאמר
דוד
ח י ד ׳ וכו׳ )שם כ״ו י—יא(.
תיגע
ר׳ שמואל בר נחמני אמר :לאבישי בן צרויה נשבע ,אם
)שו״ט תהלים ז(.
ב ד מ ו של צ ד י ק זה ,אני מערב דמך בדמו.
היינו דכתיב )תהלים ז( שגיון לדוד אשר שר לד׳ על דברי כוש בן ימיני.
וכי כוש שמו׳ והלא שאול שמו ן אלא ,מה כושי משונה בעורו ,אף שאול
)מועד קטן טז(:
משוגה במעשיו .רש״י :צ ד י ק ג מ ו ר ן
צדיק
ג מ ו ר ! על ידי זה יוסברו לנו עוד שני מאמרי פליאה שנאמרו עליו
יעל מלכותו.
אמר ר׳ יהודה אמר שמואל :מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול ז
) י ו מ א
כ ב ( :
מ פ נ י ש ל א היה בו שום ד ו פ י
בן שנה שאול במלכו)ש״א יג ,א( א״ר הונא :כבן שנה שלא טעם טעם חטא.
וכל זה יקרב אותנו להבין ,מדוע באמת לא הודה שאול על הטאו ולא קיבל עליו
יסורימ .כי הוא היה צדיק גמור ,ואין צדיק גמור יכול להיות בעל תשובה.
www.daat.ac.il
75
ע
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ג מ ר א ג ה ל ק ו ה כ מ י ם ן מי גדול ממי ,צ ד י ק ג מ ו ר א ו ב ע ל ת ש ו ב ה .
ואמר ר׳ חייא בר אבא ,אמר ר׳ יוחנן:
כל הנביאים כולן ,לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה ,אבל צדיקים גמורים,
עין
ז ו ל ת ר )ישעי׳ סד(.
לא ר א ת ה אל ק ים
ופליגי דר׳ אבהו דאמר ר׳ א ב ה ו :מקום שבעלי תשובה עומדים ,צדיקים
אינם עומדים,
גמורים
)שם
שנאמר
שלום
נז(
לרחוק
שלום
ו ל ק ר ו ב ־ ־ לרחוק ברישא והדר לקרוב .ור׳ יוחנן אמר לד :מאי רחוק,
רחוק
שהיד,
עבירה
מדבר
)ברכות
מעיקרא.
לד(:
ו פ ס ק ה ר מ ב ״ ם כ ד ר ׳ אבהו ,ל ח ז ק א ת ב ע ל י ה ת ש ו ב ה :
ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות
והחטאות שעשה .אין הדבר כן ,אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו
לא חטא מעולם.
ולא עוד אלא ששכרו מרובה ,שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו ו כ ב ש
יצרו ,אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים
לעמוד בו ,כלומר מעלתם גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם ,שהן
כובשים יצרם יותר מהם) .רמב״ם ,הל׳ תשובה ,ז ,ד(.
ואלה דברי הרב ב א ו ר ו ת
כשאדם
בעל
התשובה:
רוצה
ל ה י ו ת דוקא צדיק גמור,
להיות
קשה לו
ת ש ו ב ה .על כן ראוי לו לאדם ,שתמיד ישים אל לבו את השאיפה
להידת בעל תשובה .שקוע ברעיוו התשובה ושואף להתגשמותה המעשית,
ואז תוכל תשובתו להי־ים אותו למעלה .עד מדת הצדיקים הגמורים ,ולמעלה
מזה.
בעל
תשובה מוכרח ללכת בדרכים עליונים ,בארחות חסידות ומחשבה
קדושה ,אכן ישנם אנשים כאלה
להם
להיות
צדיקים
שנולדים
מעיקרם.
בטבע לדיות
אפשר
והס ,גם אם נזדמן שחטאו
ועושים תשובה יכולים אחר תשובתם להיות בארחות חייהם בדרד צדיקים
דמעקרא ,ולא בתגובת להבת קדושה נכרת וחושקת תדירה; אבל אותם
יש
שמטבעם
לתשובה,
בהם
כאלה,
נשמות
הם הם הקרואים להיות
שתמיד
חסידים
הם
ואנשי
צריכים
קדש.
)הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל ,אורות התשובה ,פר׳ י״ד(
ה ך ב ה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני ז
א
כי פשעי אני א ד ע ל ס ? י ד ^ ־
י
^
י
ד
:
*
www.daat.ac.il
76
)חהלים נא,
ד-ה
(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודוד נקרא
חסיד
-דוד היה חסיד גדול ,כמו שאמרו חזי׳ל )ברכות נז (:ה ר ו א ה ד ו ד
)הגר״א בפתיחת םירושו על ס׳ משלי(
בחלום יצפה לחסידות.
נפשי
שמרה
כי
)תהלים פו ,ב(
ח ס י ד אני.
כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא :רבונו של עולם ,לא חסיד אני,
שבל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלוש שעות ,ואני :חצות לילה אקום
)ברכות ד(.
להודות לד על משפטי צדקך) .שם קלט(
נ ש מ ת ו של דוד ת מ י ד היתה צריכה לתשובה ,כי על כן הוא ה ק י ם
תשובה.
עולה
של
והיא ש ה כ ת י ר ה אותו ב כ ת ר מלכות.
יראו
ר ב י ם ו י י ר א ו )שם מ ,ד( .כל הרוצה לעשות תשובה יסתכל
בדוד•
)שו״ט(
אמר ר׳ שמואל בר נחמני ,אמר ר׳ יונתן :מאי דכתיב )ש״ב כג( נאם
הגבר הוקם על משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל וכר.
הוקם
על —
שהקים
ע ו ל ה של
תשובה.
)מועד קטן טז(:
וכשבאו פושעי ישראל לעקור מלכות מדוד מלך ישראל ,והשיבו אותו
תשובה .ומתוך התשובה שהשיבו אותו ,באתה שכינה ועמדה למעלה מדוד,
משיבה ואמרה לו :דוד בני ,נשבע ד׳ ולא ינחם אתה כהן לעולם ,על
דברתי מלכי־צדק) .תהלים קי ,ד(.
בוא
את
ו ר א ה כ מ ה ג ד ו ל כ דחוה ש ל
בני
אדם
וקושרת
לבני
תשובה,
אדם
וכר.
שהיא
כתרים
ממלכת
בראשיהם
)תנא דבי אליהו רבה פי״ח(
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתבים למערכת
ה ע ר ו ת ל ג ב י ״ ה ס ת י ר ה ״ ביו ת ו ר ת ה א ב ו ל ו צ י ה ב ע ו ל ם החי ו ה ד ו מ ם
ל מ ס ו פ ר ב ס פ ר ב ר א ש י ת ) ה מ ע י ן כ ר ך ח׳ ג ל מ ן א׳(
״תורת האבולוציה בעולם החי והדומם גמצאת בסתירה לאשר מסופר ע ל
הבריאה בפרקים הראשונים של ספר בראשית ,אם גבין את הפרקים האלה כפשוטם״
)ההדגשה במקור( .במלים אלה פותה אהד הפרקים של המבוא במאמרו המקיף ש ל
ד״ר י .ר .עציון ב״המעיך כרך ה׳ גליון א׳ .מכאן מפליג המחבר לתהומים שוגים
של עולם החי והדומם ומנסה להוכיח עד כמה ההוכחות המדעיות מן הזאולוגיה,
הפלאוגטולוגיה והגיאולוגיה הן בגדר השערות מפוקפקות בלבד .המחבר מציין
בהמשך דבריו שהמדענים הרואים בתורת האבולוציה בעולם ההי והדומם עובדות
שהוכהו ע״י המדע ,מפרשים את דברי התורה שלא כפשוטם בזה שרואים את ש ש ת
ימי הבריאה לא כששה ימי השבוע שלנו אלא תקופות של מליונים או מיליארדים
שנה.
גישתו של •המחבר היא שאין טענות המדע מוכהות אלא מבוססות על אקסיומות
שהן מצדן מהייבות הוכהה.
נראה לי שבהצגת הבעיה על בסים זה ,אנו הושפים את תורת ישראל ו א מ ו נ ת
ישראל בפני האפשרות שמהר יוכיה המדע שהעולם קיים יותר מן המבין היהודי ש ל
7028שנים ואז כביכול תהיה סתירה בין תורת ישראל והמדע המודרני.
מול גישתו של ד״ר עציון יש להעמיד פה את גישתם של כמה מגדולי ישראל
מתקופות שונות בהםטוריה ואף מאסקולות שונות במאה האחרונה אשר מטפלים
בשרש הבעיה בלי לחכנם לוכוח על הוכחה מדעית זאת או אחרת.
ל פ י דברי המחבר אין בהכמי ישראל הנאמנים לעיקר תורה מן השמים א ף
אהד ,הסובר שהפשט הפשוט של דבר התורה איננו בנמצא בין שבעים הפנים ש ל
התורה .והנה בא הרמב״ן לפירושו לפסוק א׳ שבספר בראשית בד״ה בראשית ברא
אלקים ואומר :״״.מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות ולא
יוודע על בורין אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה ויודעין הייבין להסתיר
אותו לכך אמר רבי יצהק שאין להתחלת התורה צורר בבראשית ברא ,והספור ב מ ה
שנברא ביום הראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים והאריכות ביצירת אדם
וחוד! והטאם וענשם וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו כל זה ל א יובן בינה שלימה
מן הכתוב וכל שכן דור המבול והפלגה שאין חצורד בחם גדול …ויאמינו כנזכר מ ה ם
בעשרת הדברות כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ את הים ואת כל א ש ר
בם וינה ביום השביעי״ .במלים אתרות — כל ראשית מאת ה׳ ,אך איך וכיצד
ומשמעותם של ששת ימים — סודות בראשית הם ונסתרו מאתנו.
ה ר ב ישראל ליפשיץ בעל ״תפארת ישראל״ ב״דרוש אור החיים״ הנספה ל מ ס כ ת
נזיקין )הדפסה ראשונה של פירושו היתד ,בשנת תר״ד ) ,(1844עוד לפני דארוין(,
דן בבעיה של ממצאי המדע בתהום הפלאוגטולוגיה ,והסטרטיגרפיה .הוא כותב בין
השאר שנמצאות 4שכבות באדמה השונות זו מזו ושהמאובגים המצויים בשכבות
אלה שונים משכבה ושכבה ,שהברואים )בעלי החיים המאובנים( גדולים יותר בשורות
www.daat.ac.il
78
אתר דעת -מכללת הרצוג
התחתונות והולכים וקטנים משכבה לשכבה .כמו כן מתאר בעל ״תפארת ישראל״
ששלימות בעלי החיים גדולח יותר בשכבות חעליונות מאשר בתחתונות ״כן יתראה
שוב שלמות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורח עליוגה ,יותר מאשר
יראה כבנין הברואים שנמצאים בשורה התחתונה״.
בעל ״תפארה ישראל״ רואה בממצאי החוקרים בימינו דוקא ראיה ״למת שמסרו
לנו המקובלים שכבר היה עולם פעם אחת ושוב וחזר ונתקומם זה ארבע פעמים
ושבכל פעם העולם התגלה כשלימות יתירה יותר מבתהלה ,הכל התברר עכשו
בזמנינו באמת •ובצדק״ :בעל ״תפארת ישראל״ רואה בתאור מעשה הבריאה בספר
בראשית בסים להבנת עולמות קודמים שהיו ונבראו וכלשונו ״שסוד הנפלא הזה
נכתב באר היטב בפרשה הראשונה שבתורתנו הקדושה — דא בה כולה בה…״
במלים עוד יותר ברורות כתב הרב הירש במאמר ״על ערכה הפדגוגי
של היהדות״ שהתפרסם בשגת יתרל״ג ) ,(1873שגים ספורות לאחר פרסום ספרו
של דאווין על מוצא המינים ,א ת הדברים הבאים:
…היהדות אשר המתינה במשך אלפי שגים בלב שוקט לשקיעתה של
השקפת עולם רבת אלילים — המנוגדת לה יותר מכל תורה אהרת —
תמתין בלב עוד יותר שוקט עד שיגיע הזמן ,בה יצעד רוח המדע את הצעד
הקטן יותר מאחדות העולם אל חאחד שבעולמ ,אשר ממנו אהדות העולם…
השקפה חדשה שצפה ועלתה זה עתה ,מסבירה את כל צורות החי המרו
בות כתולדות ״צורת אב״ ראשונה אחת ,בלתי מורכבת ופשוטה ביותר ,ולעת
עתה אינה אלא השערה אשר עדים אין לה בין העובדות .ואולם אם השקפה
זאת תהיה ביום מן הימים יותר מהשערה ,לא תקרא אותנו היהדות ליראת
כבוד מפני היה ,שהיא שריד משוער של גציגי ״צורת אב״ ההיא ,כביכול
אבי אבות אבותנו הנכבד .להיפך ,היהדות תלמד את בניה להעריץ מתוך
הרגשה עמוקה יותר את האחד והיחיד ,באשר להכמת הבורא וליכלתו האין
סופית .הספיקה יצירת נבט אחד הדל צורה ,ומתן כח אהד של ״התאמה
ותורשה״ ,כדי להוציא מתוך הערבוביה — לכאורה נטולת הק וסדר ,אבל
באמת כפופה להק וסדר — את כל שפע בעלי החיים למיניהם ,הנבדלים כל
כך זה מזה והקבועים כל כך בצורותיהם השונות…
אפילו מאות האלפים ומליוני השנים ,אשר מדע הגיאולוגיה מפזר ביך
נדיבה ,לא היו מבהילות את ,היהדות ,לו גם •היו יותר מהשערות ,ולולא היו
לקויים בהנחה שעוד לא הוכהה :שבבריאת הארץ פעלו אותם הנחות ובאותה
עצמה — שאנו רואים אותם פועלים היום בעולם הקיים .חז״ל )ב׳׳ר ט,
הגיגה ט״ז א׳( מזכירים עולמות שקדמו לבריאת העולם הזה ושקעו ,אשר
בראם הקב״ה והחריבם ,עד שהוציא לאור את העולם הזה בדמותו ובסדריו.
אבל מעולם לא העלו קבלת דעות אלה או דהיתן לדרגת ״עיקרי אמונה״ .כל
תאוריד .היתד .כשרה בעניהם אם לא פגעה ביסוד היסודות :״כל ראשית מאת
ה׳ ״ .גדולה מזו :רוחם לא היתה נוהה משאלות של ״מה היה ,מה יהיה״!
כי ראו בהן הקירות המתעלמות מגבולות הכרתנו והפרות תועלת לתעודתם
המוסרית של היי אדם.
www.daat.ac.il
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמעט באוהו כיוון והלך מחשבה של רש״ר הירש דן גם הרב קוק ב א ג ר ת
שכתב בשנת תרם״ד )) (1904״אגרות הראיה״ הלק א׳ סי׳ צ״א( ובה הוא א ו מ ר
״וע״ד מנין שנות היצירה ביהם להשבונות הגאולוגיים בזמנינו .כך היא הלכה רווחת,
שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל המקובלים ה ק ד מ ו נ י ם
ובמד״ר )שהיה בונה עולמות ומהריבן( ובזוהר פ׳ ויקרא שהיו כמה מיני א נ ש י ם
הוץ מאדם שנאמר בתורה ,אלא ששם צריד להשכיל יפה את המליצות העמוקות,
הצריכות ביאור רהב מאד מאד .א״כ אותן ההפירות מורות לנו שנמצאו תקופות ש ל
ברואים ,ואנשים בכללם ,אבל שלא היה בינתיים חורבן כללי ויצירה הדשה ,ע ״ ן
אין מופת מוכיה ,כ״א השערות פורהות באויר ,שאין להוש להן כלל .אבל ב א מ ת
אין אבו זקוקים לכל זה ,שאפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה ב ד ר ך
התפתהות המינים ג״כ אין שום סתירה ,שאגו מונים כפי הפשטות של פסוקי ־תורה,
שנוגע לבו הרבה יותר מכל הידיעות הקודמות ,שאין להן עמנו ערך מרובה .ו ה ת ו ר ה
ודאי סתמה במעשה בראשית ,ודברה ברמיזות ומשלים ,שהרי הכל יודעים שמעשה
בראשית הם מכלל סתרי תורה ,ואם היו כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן,
וכבר אמרו במדרש ״להגיד כה מעשה בראשית לבו״ד א״א ,לפיכד סתם ה כ ת ו ב
בראשית ברא אלקים״.
כאדם הקרוב למהקרי הגיאולוגיה והפלאוגטולוגיה אין לי שום ספק שאין
אפשרות להסביר קיומו של עולם ב־ 5728שגים ,תהייגה הנהות המדע אשר תהיינה.
כדי לסכם את דבריהם של כמה מגדולי ישראל מן הרמב״ן ועד ימיגו גראה שיש
לראות בפרשת בראשית — סתרי בראשית וכל גישה ״פשטנית״ לפרק זה ה נ ה
רהוקה מאד מן הגישה המוכתבת לנו ע״י הז״ל להבנת פרק גדול זה .אין מקום ל ש ו ם
וכוח ת״ו בין תורתנו הקדושה ובין המדע המודרני .התורה באה ללמדנו ב פ ר ש ת
בראשית שכל ראשית מאת ה׳ ואלו בעןרת המדע המודרני יכול המאמין היהודי ל ל מ ד
ולהבין את גדולת הבורא.
אסיים הערות אלה בציטטה של אהד מגדולי האסטרוגומים פרוס׳ ם מ ר ט
)האסטרוגום הממלכתי בגלסגו( המסיים את ספרו על ״התהוות הארץ״ כדלהלן:
״כאשר הוקרים אגו את התבל ומתפלאים למראה הודה והסדר הקבוע בה ,הרי
אגו באים לידי הכרה בכה עליון ובמטרה קוסמית העולה על כל אשר ישיג ש כ ל נ ו
המוגבל .באהד ממאמריו ביטא הלורד בייקון אמונה זאת במלים ציוריות ב א מ ר ו :
״מעדיף אני להאמין בכל האגדות שבברית ,בתלמוד ובקוראן מלהאמין שתבל זך
הסרת כוונה״ .כיום למדנו הרבה יותר בדבר תבל זו ,אף על פי כן האמונה ב ב ו ר א
עליון הכרתית היא עתה לא פהות משהיתה בכל עת בעבר .לאסטרונום א ה ד
לפתות — השמים מספרים כבוד א־ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע״.
אורי וירצכורגר ,ירושלים
הערת המערכת;
השאלה הנדונה בהערות הנ״ל אינה נוגעת במישרין לעצם הנושא שבמאמריו של ד״ר
עציון ,אף כי נזכרה ב״מבוא״ .בגליון הבא נחזור אי״ה לענין הזה.
www.daat.ac.il
80
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב י ה ו ד ה רובינשטיין
הערות
על ס פ ר -שם ה ג ד ו ל י ם ־
של רבי חיים יוסף ד ו ד אזולאי זציל
הקדמה
זכתה היהדות הספרדית בארץ ישראל להוציא מקרבה אישים דגולים ,ענקי הרוח,
גדולי תורה ,שהאירו מהרם ,בתורתם וגדולתם למרחבי אין קץ .גדולי תורה אלה תרמו
תרומה ניכרת ,להאדרת התורה והחדרתה ברחבי העולם ,בתפוצות ישראל בכל מקום
שהם .על גדולים אלה נמנה ללא •ספק רבן של ישראל הגאון הקדוש מרן חיים יוסף דוד
אזולאי זצ״ל ,הנודע בשמו המקוצר חיד״א .לא גאון בלבד היה ולא גאון הגא׳ונים ,כ*
משכמו ומעלה היה גבוה מכל התוארים.
משחר נעוריו נתגלו בו כשרונות נדירים ביותר ,התמדתו ושקדנותו היו למופת,
בתירת השם היה חפצו ובה הגה יומם ולילה .בהגיעו לגיל השש עשרה היד .כבר
גאון מושלם ,בקי בש״ם ופוסקים ,ובכל מכמני אוצרות הספרות־התורנית ,למן גאוני
קמאי עד גאוני בתראי .במשך ימי חייו כתב הרבה ׳וחיבר ספרים אין מספר בכל ענפי
התורה ,שאלות ותשובות ,חידושי הלכה ,חידושי אגדה ,ביאורים ופירושים על ד׳ חלקי
שו״ע ,דרושים ומנהגים ,כללי התלמוד ,קבלה ,מוסר זכר.
עוד בראשית ימי נעוריו שם את לבו לעניגי כרונולוגיה ,ביבליוגרפיה ותולדות
הספרות הרבנית .בחבורו הראשון ״העלם דבר״ ,שכתב בהיותו בן שש עשרה -־ נדפס רק
לפני שנים אחדות כנספח ל״שם הגדולים״ )תל אביב תש״כ( — כבר רמז על כמה טעויות
והשמטות ,שאירעו לגדולי המחברים שהיו לפניו .שבושים אלו נפלו בספרי הקדמונים,
מפני שנעלמו מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות גדולי דור ודור .ספרו זה שימש לו מעין
טופס קדום שממנו נשתלשל ספרי החשוב יקר הערך ״שם הגדולים״ שבו הונח לראשונה
יסוד מדעי לביבליוגרפיה העברית ,והוא בנין אב לתולדות חכמי ישראל וספריהם.
ספרו זה כולל שתי מערכות :חלק ביבליוגרפי ,בשם ״מערכת גדולים״ והוא סדר
יוחסין למשפחות הרבנים ,סופרים ומחברים ,עפ״י סדר א״ב ,ומקיף יותר מאלף ושלש
מאות חכמים ומחברים ,למן תקופת רבנן סבוראי והגאונים עד בגי דורו של המחבר— ,
וחלק ביבליוגרפי בשם ״מערכת ספרים״ ובו מזכיר את ספרי המחברים שעליהם דובר
בחלק א׳ ,ונרשמו בו יותר מאלפים ומאתים ספרים עבריים ובתוכם הרבה כת״י ויש מהם
שלא הגיעו לידנו.
www.daat.ac.il
81
אתר דעת -מכללת הרצוג
זכה הספר להכתיר את מחברו בכתר הביבליוגרפיה ,כי היה מרן החיד״א על־ידו ל ק ר ב -
ניט הביבליוגרפיה התורנית .מפרי עמלו הרב שהשקיע בספרו זה ,הצליח להקים בנין א י ת ן
לביבליוגרפיה העברית ,עד שנחשב לספר יסוד במקצוע זח .ואולם חשיבותו אינה רק ל ר ו ש מ י
רשימות בלבד ,כי אם לכל תלמיד וצורב בישראל ,השואף לעמוד על מקצוע ס פ ר ו ת נ ו
הרבנית-התורנית לכל סעיפיה .רשימותיו הקצרות על סופרים וספרים ,מסודרות ב ט ע ם ,
וההערות המאלפות בצדן מאירות ומרחיבות את ידיעת אוצרותינו הרוחניים ,ומעידות ע ל
סקירתו החדה וכחו הגדול בבקורת דברי ימיה של הספרות הרבנית.
הספר זכה לתפוצה רבה ולמחדורות רבות ,חשיבות גדולה נודעת למהדורתו של ב ן
יעקב שכינס למקום אחד גם את תוספותיו של החיד״א לספר זה שבשאר ספריו.
•
להלן הערות והוספות ליותר מארבעים ערכים ב״מערכת גדולים״ ,חלק ראשון ש ל
״שם הגדולים״ .בהערות אלו כלולים ביאורים לדברי החיד״א ,ציונים לדברי
המחבר
בספריו האחרים והערות לדברי חוקרים אחרים הדנים בתולדות הרבנים המובאים ב ״ מ ע ר כ ת
הגדולים״ .במקומות רבים נתוספו מראי מקומות לספרים וכתבי עת שונים.
לפני כל הערה צוין באות פטיט מספר הערך ושמו הראשי ב״מערכת הגדולים״ ו א ח ר
כד באות עבה הבאה מחור הערר אשר אליה מתיחםת ההערה.
82
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות א׳ מספר י — הראב״ד השני
ונתבו על רכינו יצחק כן הראכ״ד דהגם שהיה פגי נהיר,
בגלגוליו והיה מרגיש כהדגשת האויר לומר זה הי וזה מת.
היה
מכיר
כאדפ
עיין בספר ״טעמי המצוות״ להרדב״ז ז״ל סימן קכ״ט שכותב על רביגו יצהק
בגו של הראב״ד ז״ל שהיה מכיר בסגי האדמ אם הוא מן הגשמות ההדשוח או מן
הישנות.
הרמב״ן בספרו ״האמוגה והבטהוך בדף ב׳ ובדף ט׳ מביא מה ששמע מפי ההסיד
ר׳ יצהק בן הרב הגדול ר׳ אברהם )הוא המקובל ר׳ יצהק םגי גהור אבי המקובלים(
ומכאן יש לפקפק בדברי ר׳ יעקב רייפמאן ב״המגיד״ שגה ה׳ עמוד 222וב״תולדות
רבינו בחיי״ בקובץ ״אלמה״)ירושלם תרצ״ו( עמוד ,72שהספר ״האמונה והבטחון״
נתיחם בטעות להרמב״ן ,אלא מחברו חיח רבינו בחיי .דעה זו קשה לקבלה שהרי
לפי סדר הזמנים אי אפשר שרביגו בהיי ראה את ר׳ יצחק םגי נחור ושמע תורה
מפיו ,כי האהרון היה בהצי הראשון של המאה העשירית מהאלף החמישי ,ורבינו בהיי
חי במחצית הראשונה של האלף הששי .הרי אי אפשר ששמע מפיו ,אבל הרמב״ן היה
בן דורו של ר׳ יצחק םגי נהור׳ ויתכן מאד ששמע תורה מפיו ,ועיין ב״מחקרים
ביבליוגראפיים״ מאת ד״ר אריח טובער עמוד 28וב״כתבי הרמב״ך חלק ב׳ מהדורת
הרב ה״ד שעוועל עמוד שמ״א והלאה ,שהרחיב בענין זד .ומסיק שאמגם הרמב״ן
לא כתב את הספר הנ״ל ,אבל הספר יצא מבית מדרשו של הרמב״ן ונכחב ע״י
אהד מתלמידיו ,ע״ש.
אות א׳ מספר טו — מה׳ אברהם אזולאי
מה׳ אברהם אזולאי וכו׳ וזה מהר״א אזולאי הנזכר חיבר ס׳ חסד לאברהם וזהרי חמה
ונדפסו וכר.
עיין שה״ג ח״ב ,,מערכת ספרים״ ,מספר צה ,שהחיד״א ז״ל כתב שהספר,,חסד
לאברהם״ נדפס בראשונה באמסטרדם ,ובהיותו בריגיו ראה ביד מה״ר ישראל בסאן
ספר ״הסד לאברהם״ מוגה ושמצא שהספר הועתק כמה פעמים בכמה עיירות על״ידי
סופרים שונים ,עד שמרוב ההעתקות ע״י סופרים בורים עלו בו קמשונים .ובאמת
נפלא הדבר שהספר הזה נדפס בשתי מהדורות בשנה אהת ,שנת תמ״ה ,פעם
באמסטרדם ופעם בזולצבאך ,ראה ״אוצר הספרים״ לבן יעקב אות ה׳ מספר קצב,
ותמוה הדבר שההיד״א לא ידע מזה ,ראה ב״התור״ שנת תרפ״ט גליון י״ז מה
שהאריר בזה הרב יהודה ליב פישמאן)מימון( וכותב שהוצאת ןולצבאך היא הוצאה
שלימה ומתוקגת ,וגדפס מתוך כתב יד מוגה ושלם ,והבל כי כל המדפיסים האהרונים
הדפיסו את הספר ״הסד לאברהם״ כמו שנדפס באמסטרדם עם כל הטעויות והשמשים
ועם השמטות .וראה ״קהלת משה״ אספת פרידלאנד אות ה מספר 4292שהספר
״הסד לאברהם״ נדפס בהשתדלות המקובל הנוצרי קנאר פאן ראזענראטה שהוא
היה המעורר להוצאת הספר הזהר הגדול בזולצבאך בשנת תי״ד ,וה״הםד לאברהם״
נדפס באותיות מרובעות.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות א׳ מספר ס — מהר״ר אברהם *צחקי
מהר״ר אברהם יצחליי וכר והוא נתמנה לראש בזמן גדולים.
משוער הדבר כי היה הראשון אשר נודע בתואר ראשון לציון ,עיין ״ימין מ ש ה ״
סימן ל״ח להרב משה ב״ר יוסף ווינטורא ,ועיין ״יהודי המזרח בארץ ישראל״ ה ל ק
ב׳ עמוד 289מאת משה דוד גאון .ומ״ש ההיד״א שעלה בתוככי ירושלם יום ה ש ש י
י״ג סיון תפ״ט וחיו לו שעות חיי״ם ,ראה ״חלקת מחוקק״ לר׳ אשר ליב .ב ר י ם ק
חוברת ד׳ חלקח ד׳ נוסח מצבתו וכה כתוב :״ציון מורינו ורבינו הודנו והדרנו׳ מ ו פ ת
הדור ,בוציגא קדישא ,הרב חגדול כמה״ ר אברחם יצחקי זלה״ה״ ,והספידוהו ג ד ו ל י
הדור בשאלוניקו ,עיין ״יקרא דשכבי״ לר׳ יוסף דוד פילוסוף דרוש ק״י ,״ ל ש ו ן
ערומים״ לר״י ברזילי יעב״ץ דרוש י״ג ,״פני יצחק״ לר׳ יצחק פראנסיס דרוש ש נ י
לפרשת כי תבא.
וראוי לציין כי בהיותו שד״ר אר״י לאירופה שחד ,בשנת ת״ע ימים מספר ב א ז מ י ר ,
שם נודע לו שיש בעיר ספרי כפירה בידי השבתאים הנסתרים שהובררו ע״י א ב ר ה ם
ישראל קרדוזו ,ובפקודתו ואימת חרמו הגדול נאספו הספרים הללו ונשרפו ב פ ו מ ב י .
עיין בקוגטרם ״לחישת שרף״ דף י״ב וי״ג מר׳ משח חאגיז .וב״תורת ה ק נ א ו ת ״
)אלטונא( תקי״ב דף ל״ב ,וכך המשיר להלחם נגד נחמי׳ חייא חיון כשבא ל א מ ס ט ר ד ם
והצטרף במלהמת מצוה עם הגאון בעל הכם צבי ,ואת שהותו באמסטרדם ה ו
מזכיר באהת מתשובותיו ,עיין ״זרע אברהם״ הו״מ סימן ג׳ ,ובהיותו ב א מ ס ט ר ד ם
ראה אותו ר׳ יעקב עמדין שהיה אז צעיר לימים ,ובספרו ״מור וקציעא״ ח״ב ב ל ו ח
התקון וההשמטות דף צ״ד מתאר את דמותו וז״ל :״בקטנותי ראיתי ב א מ ״ ד
)באמסטרדם( שליח ציון חכם יצחקי כמדומה שהיה ארור גבור ,גבוה מ כ ל ע
משכמו ומעלח״,
א
ם
ר׳ יצחק לאמפרונטי בספרו ״פחד יצחק״ ערך נפילת אפים דף ע״ח מ ב י א
מהתנהגותו ראיה לדין וז״ל :״והרב הגדול אברהם יצחקי ר״מ דירושלם היה
פיראראה בשנת התע״ב ,וראיתיו מתפלל בצבור בביתו בית הנבירים ר׳ פנחס הליי•
ור׳ מנהם מאיטליא ונפל על פגיו ,הגם שלא היה שם ארון וספר תורה ולא ב ש ע ה
שחצבור מתפללין בבית חכנםת״׳ ועיין מד ,שכותב ר׳ חננאל ניפי בספר ״ ת ו ל ד ו ת
גדולי ישראל וגאוני איטליא״ עמוד רצו.
פ
אות א׳ מספר פג
ה
מהר״ר אברהם ן׳ נחמיאס
מה״ר אברחפ ן׳ נחמיאפ .הסכמה על תשובת מהר״ש חיון בספרו כני ש מ ו א ל
בתשובותיו סימן ט׳.
הוא גזכר גם בשיי־ ת ״תורת אמת״ מד״ר״א ששון סימן קמ״ז וסימן קמ״ה .ו ר א ה
בפפר ״גדולי שלוניקי למרותם״ עמוד קפ״ו המעתיק נוסה מצבתו ששבק לן ה י י •
ביום ר ר״ת אלול שנת שם״ד ,וממה שהקוק על המצבה גראה שהיה ריש מ ת י ב ת א
בשלוניקו.
אות א׳ מספר פט —רבינו אברהם ן׳ עזרא
רבינו אברהם בן עזרא מופלג בחכמות וכר והרמכ״ן בפירושו על התורה יש ל ו
תוכחת עמו במה שפי׳ כפירושו .על החומש.
עיין רמב״ן ,בראשית מ״ו ,ט״ו על הראב״ע בענין יוכבד שנולדה בין ה ח ו מ ו ת
www.daat.ac.il
84
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכותב עליו :״וזחו זחב רותח •יוצק בפי החכם הזה״ ועיין בהקדמת ״ים של שלמה״
.רש״ל על מס׳ בבא קמא שכתב על הראב״ע :״כי עשה כמה פעמים נגד ההלכה
אפילו בגד חכמי המשגה ונגד אמוראי התלמוד בלי מספר׳ /אד ראה ״ספר הזכרון״
לריטב״א ,מהדורת הרב ק׳ כהנא עמ׳ ם״ט ,וז״ל :״שאני רואה ההכם ההוא ןהראב״ע[
הולד מאד בשטתו ]של הרמב״ם[ כמו שידע המרגיש בסודותיו״.
וראח בתשב״ץ חלק א׳ סימן נ״א שכותב באמצע התשובה וז״ל :״שהרי החכם
ראב״ע ז״ל כתב בספר הנקרא ״צחות״ אין אות יוצא מטור המכתב למטה רק הקו״ף
והנה הוא כלמ״ד הפור ,עכ״ד ואף על פי שהחכם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל לא היה
בקי בדינין אבל כשר היה לעדות ,ומעדותו למדנו שכך היה בספר הקדמונים״ .ועיין
בקובץ תורני ״חבאר״ כרך רביעי חלק שני סימן ק״ף בתשובתו המענינת של הגאון
׳ יעקב שור אבד״ק קוטב אל הג׳ ר׳ צבי יחזקאל מיכלזאן מפלונסק הי״ד וע׳ בשו״ת
מהרש״ם להגאב״ד ברעזאן ח״ד סימן ק״כ שכותב וז״ל ״ומה שתמח על האבן עזרא
הלא ידוע שבכמה מקומות הוא נגד מדרשת רז״ ל ולכן אין דרכי לעיין בו ובפרט
ליעע א״ע ליישב דבריו״ .לעומת זה עמדו עליו גדולי ישראל ופרשוהו ,עיין בשו״ת
״יד אלעזר״ להגאב״ד ווינא ושם בסימן קכ״א משתדל ליישב דברי הראב״ע וראה
עוד בשו״ת ״שארית יעקב״ לר׳גאון ר יעקב יצחק יוטעם מלבוב סימן ע׳ מה שכותב
שם .וראה במאסף ״בית המדרש״ בעריכת החכם ר׳ אייזיק הירש ווייס )וויגא תרכ״ה(
ושם בעמוד צ׳ מפרסם מכת״י הם׳ ״יאיר גתיב״ לבעל ״הות יאיר״ דברי התגצלוח
בעד הראב״ע מה שחשדוהו שאינו חושש לקבלה וראה ב״אור החיים״ ויקרא י״ב ,ל״ב.
ועיין בספר ״הנצהון״ לר׳ יום טוב ליפמן מילהויזן ושם פ׳ צו כותב ״ואף כי
שמעתי כי הראב״ע לא מהכמי התלמוד היה״ ועיין בם׳ היובל לדר׳ אברהם ברליבר
עמוד 79—72העתק מ״פחד יצחק״ מהדורה ב׳כת״י אריכות דברים אם היהר״א אבן
עזרא גדול בתלמוד וראה בכתב העת ״הלבנון״ מאת יחיאל בריל שבה עשירית עמוד
284וב״הכרמל״ החדשי שבה ראשונה עמוד 288-89מה שכותב שם חחכם שזח״ה.
י
בדור״האהרון המליץ הרב משולם ראטה זצ״ל על דברי הראב״ע -כגון בשו״ח
קול מבשר ח״ב סי׳ כ״ב )ע׳ ל״ז( ,ועיין עוד ־ב״אוצר הגדולים״ ,ערך ראב״ע.
אות א׳ מספר קטז — מהר״ר אהרן אביוב
מחר״ר אהרן אכיוב בימי מהרשד״פ ,וזמנין דמביא תשובותיו ושקיל וטרי עמי.
עיין בשו״ת מהרשד״ם אבהע״ז סימן כ״ג בבוגע המחלוקת שעברה ביבו ובין ר׳
אליהו אלבארו׳ וכן מצויות שאלות ממגו בשו״ת מהרשד״ם אבהע״ז סימן ב׳ ,רל״ט,
רמ״ד ,הו״מ סימן תב״א ,תב״ט ,תס״ב וביו״ד סימן ר /וכן בשו״ת מהרש״ך )ר׳
שלמח כחן( ח״ב סימן ק״ב וסימן ר״ז ,ובשו״ת ״בחלת יהושע״ לר׳ יהושע צונצין
סימן ל״ה התם עם רבבי קושטא על תשובה אחת .עיין עליו ועל ימי רבבותו בעיר
אישקופה ב״דברי ימי ישראל בתוגרמא״ לראצאביס הלק ב׳ עמוד .111
אות א׳ מספר קלט — מהר״ר אהרן ששון
מהר״ר אהרן ששוו תלמיד מהר״פ מטאלון חתנו של מהר״ש הלוי הזקן ובו׳ ותלמידיו
נדולי הדור מהרחי׳ש ומהר״ש יונה.
מה שכותב ההיד״א שהיה תתנו של מהר״ש הלוי הזקן ,כך מפורש בתשובותיו,
www.daat.ac.il
85
אתר דעת -מכללת הרצוג
״תורת אמת״ סימן ר וסימן פ״ב ,ומש״כ שהיה רבו ש ל מהרח״ש והר״ש יונה ,כ ך
כתוב בתשובת הרה״ש סימן מ״ב וסימן מ״ט ,וכן בשו״ת ״שי למורה״ למהד״ש י ו נ ה
סימן מ׳ ,וסימן קי״ז׳ ויש להוסיף שהמהר״א ששון היה גם רבו של הנאון ר׳ ה י י ם
,
אלפנדרי הזקן ,כנראה משו״ת ״מגיד מראשית״ סימן ג׳ דף י ״ ב ע״ב ,וסימן ה ד ף
ל״ה ,ומה שכותב שהיה תלמידו של הגאון ר׳ מרדכי מטאלין כד מפורש בספרו ש ו ״ ת
״תורת אמת״ סימן קפ״ד.
דרד אגב יש להעיר כאן כי התשובה הזאת ,סימן קפ״ד ,נדסםה כדמותה ו ת ב נ י ת ה
בשו״ת מהראנ״ה לד׳ אליהו בן היים ת״א סימן ק״א ,והתמיד .היא שאינו מזכיר את
מקור השו״ת ,ומתקבל הרושם כאלו השאלה הזאת נשלהה להראנ״ח והתשובה ה י א
1
שלו ,ובאמת לא כן ה ו א .
1
ואגב אורחא אביא כאן רשימה של כמה שו״ת מגדולי התורה מזמגים שונים ,ש ה ו ע ת ק ו
בספרים אחרים בצורתם וכדמותם בעילום שם ,כאילו הדברים יצאו מסרי עטם ש ל
מחברי הספרים הללו.
א:
בשו״ת מהר״י קולון סימן קס״ג בסוף התשובה כ ת ו ב :״המכתב דלעיל אין מ ג מ ו ק י
הרב הגדול אדוני מהר״ר יוסף קולון הנ״ל ,ורב אחד מתלמידי חרב החסיד מ ה ר ״ ר
מולין יצ״ו יסדו״ — ,הנה התשובה הזאת כצורתה ממש נמצאת בשו״ת מהר״י מייל ס י מ ן
קס״ג,
ותמוה הדבר שבשני הספרים
הללו התשובה הזאת צוינה בסימן
״קם״ג״
מסימני הספר.
ב:
בשו״ת הרא״ם ״מים עמוקים״ סימן ל״ב ישנה תשובה גדולה בלי שום ח ת י מ ה ,
והיא תשובת הגאון מהר״י מינץ ,שכן נדפסה בשו״ת מהר״י מינץ סימן י״ב ,ועיין
בקונטרס ,,רחובות הקריה״
מהרב מתתי׳
שטראשון ז״ל
עמוד 287
הנספח
לס׳
״קריה נאמנה״ לרש״י פין.
ג:
בשו״ת מהר״י ווייל סימן קם״ד ישנה תשובה שכוללת ב׳ תשובות ו ש ת י ה ן
אינן ממהר״י ווייל ,רק
משני
גאונים אחרים,
ומחצי הסימן
זאילד,
היינו
מן
דבור המתחיל ״אמנם״ עד סוף הסימן ,היא תשובה מוקדמת לרבנו מהרא״י ב ע ל
״תרומת הדשן״ ,ובסיום התשובה שם בא בחתימתו ״הקטן והצעיר בישראל״ שכן חותם א ת
עצמו בכל מקום בספרו ״תרומת הדשן״ .ומראש הסימן שם ואילך ,היינו מן ד ב ז ר
המתחיל ״גולת הכתרת״ עד דבור המתחיל ״אמנם״ היא מהר״י מברונא ,אשר בא שם
להשיב על תשובת מהרא״י הנ״ל ושתי התשובות הללו נדפסו בשו״ת מהר״י מ ב ר ו נ א
)שטעטין תר״כ( והיא שם בסימן כ״ח ואחריה באה תשובת מהר״י שם בסימן כ״ט,
ובאמצע התשובה כתב מהר״י מברונא לתמוה על פסק דינו של בעל תרומת הדשן ,ו א ל ה
דבריו ש ם :״ועוד תמיהני דאסיק אדעתיה לפסוק הדין להתיר אשת איש לעלמא ,ל ה ת י ר
כ ל דהוא״ ו כ ר ועיין בשו״ת ״מעיל צדקה״ סימן ג״ב שהעתיק הדברים הללו ,ולא ידע
הגאון הנז׳ שכל אלה הדברים מפרי עטו של מוהר״י מברונא יצאו ,וזה כי בזמנו עדיין
לא נתגלה בדפוס ספר שו״ת מהר׳׳י מבדונא כידוע ,ועיין במבוא לספר ״כלילת יופי׳׳
לגאון ר׳ חיים דמביצר ח״א דף ה׳ בהערה מ ר א ה וכר.
ד :בש״ר חו״מ סימן מ״ו םק״ט כ ו ת ב :״שוב מצאתי בתשובת מהרי״ק שורש ע׳׳ד
שהשיב להר׳ אביגדור כהן ו כ ר לאו מהרי״ק חתים עלה בסוף וגראה לעין מי שמעיין
www.daat.ac.il
86
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומדי דברי מספר ״תורת אמת״ מהר״א ששון ,זכור אזכור ממה שהעירותי מכבר על
מה שכותב ההוקר והביבליוגרף דר׳ אריה טויבר ,בספרו ״מחקרים ביבליוגרפיים״
)ירושלם תרצ״ב( בעמוד 16הערה 1כי הספר הראשון עם הסכמות .ועם איסור
מפורש להדפיס הם׳ שגית לזמן ידוע לדעתו הוא הספר ״תורת אמת״ מהר״א ששון,
שגדפס בוויגיציא שגת שפ״ו׳ ובאמת טעה בזה ,כי בשגת שס״ו גדפם בוויגיציא הספר
״בדק הבית״ למהר״י קארו ,ובכמה אכסמפלרים מהוצאה זו ישגפ עוד שגי דפים ומצד
אהד של שגי הדפים גדפםה הסכמת הרבגים מוויגיציא הממליצים על המו״ל ר׳ מגהפ
יעקב מיגקיש ,וגם החרם שהכריזו בכל בתי הכגםת בוויגיציא שלא יחזרו וידפיםו את
הספר במשד עשר שגים מיום הופעתו ,ושלא יקגהו רק מידי רמ״י המו״ל ,ועיין
בקובץ ביבליוגרפי ״עלים״ שיצא לאור בווינא ע״י הרב דוד פרגקל ושם בשנה ג׳
חוברת ג׳ עמוד 58—61פירסם פרופסור שמחה אסף את החםכמות וחחרמות שיצאו
מרבני וויניציא; מזה אגו לומדים איפוא כי הספר הראשון עם הפכמת חרבגים
שאסרו להדפיס שנית הספר לזמן ידוע ,הוא הספר ״בדק הבית״ למהר״י קארו.
שס שאותה תשובה חיבר איזה גדול שהיה זמן רב קודם וכו׳ עכ׳׳ל ,ועיין בספר ״נפש
חיה״)תל־אביב תשי״ד ,בסוף הספר במלואים סימן כ״ז( מאת הגאון ר׳ ראובן מרגליות
שכותב שמצא כי התשובה הזאת מצויה ב״אור זרוע״ הלכות גיטין סימן תשמ״ה ,וכנראה
שהיה זה הספר בכת״י לפגי מהרי״ק והעתיק ממנו ,ועיין בשר׳ת ״כפי אהרן״ ח״בדף קג״ז
השמטות לח״א ע״ב שעמד גם כן על זה וציין לכנה״ג וגדולי אחרונים שחשבו שהם דברי
מהרי״ק.
ה :בשו״ת ״חוט המשולש״ להגאון ר׳ חיים מוואלזין סימן כ״ג נמצאת תשובה אחת
בדין אתרוג הירוק שנחלקו בו האחרונים ,ודעת התשובה הזאת מכרעת לחומרא כדעת
הב״ח ,ובסוף התשובה כתוב :״התשובה הזאת מצאתי בין כתבי אא״ז הגאון זצ״ל ,ולפי
הנראה וריהטא דלישנא ומבירורי דשמעתתא דא נראה כי מפיו יצאו מדבריהם האלה״,
ועיין בקובץ תורני ״כנסת חכמי ישראל״ שיצא לאור באודיסה בעריכתו של הגאון ר׳
אברהם יואל אבעלסאן ושם בקונטרס ד׳ סימן ע״ו אות ג׳ מביא שהרב הגאון ר׳ מאיר
אטלס אבד״ק סלונים הראה לו שהתשועה הזאת נמצאת אות באות ממש בשו״ת ״משכנות
יעקב״ סימן קכ״ז מהגאון ר׳ יעקב ברוכין אבד״ק קארלין ,תלמיד ר׳ חיים מוואלאזין,
ודעתו הוא שחגאון ר׳ יעקב מקארלין שלח התשובה הזאת לרבו להכריע דעתו בזה,
אשר במשך השנים אחרי פטירתו הוציאו לאור בני משפחתו את תשובותיו ,ויחסו אליו
גם התשובה הזאת ,וכן הדעת נוטה ,אחרי כי הגאון ר׳ יעקב מקארלין תלמידו הדפיס את
תשובותיו בחייו ,לא יתכן כי ידפיס תשובה בשמו אשר שמע מרבו ,ועיין עוד בתולדות
רביגו חיים מוואלאזין מאת משה שמואל שמוקלער עמוד .59
ו :בשו״ת ״הריב״ם שנייטוך״ של הרב יוסף שנייטוד תלמידו של ר׳ נתן אדלער
מפפד״מ ואחד מגדולי תורה בזמנו מצויות תשובות רבות )סימן י״א ,י״ח ,ל״ט( לקוחות
אות באות מספר ״תרומת הדשן״ סימן א׳ ד׳ ט׳ ,עיין מה שכתב הרב ראובן מרגליות
ב״קרית ספר״ שנה י״ז עמוד ק״א ,ועיין במפתחות הספר ״אורחות חיים״ )ספינקא(
שמביא שתשובות רבות מריב״ם שנייטוד לקוחות משו״ת הרדב״ז.
ז :בספר ״הדרת מרדכי״ לאחד מגאוני הזמן בתקופתו ר׳ מרדכי דוזנבלט אבד״ק
www.daat.ac.il
*7
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות א׳ מספד קסו — מהר״ר אלי׳ הכהן
מחר״ר אלי׳ הכהן ,אחד מרבני אזמיר ,חים־ יותר משלשים חכוריפ ,ו כ ר והיה
אפוטרופוס גדול לעניים שחיה חולד וקובץ על־יד מחגביריפ ומחלק לעניים ,ו ר כ י ם
השיכ מעון בדרשותיו ותוכחותיו ומתק לשונו וכוי.
חגאון ר׳ ברזילי יעב״ץ בספרו ״לשון ערומים״ ,סימן י״ד ,כותב שחםפידו ב ק ״ ק
״עץ חיים״ באזמיר ,ובין חיתר הוא מרבח בשבחיו׳ בפרט על ענותנותו חגדולה ,ש ה י ה
מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,חיח מוקיר ומכבד את חרבנים אשר לא נ פ ל ח ל ק ם
בנעימים .עד שחיו אומרים עליו שחיח מחבקם ומנשקם.
ר׳ אליהו היה מגדולי הדרשנים בדורו ,מהבר פורה ,במיוחד נתפרסם ספרו ״ ש ב ט
מוסר״ שזכה לתפוצה עצומה ,וגם למהדורות רבות ,כי רבה היתה השפעתו ,ו ה ר ב ה
דורות מישראל היו נזוגים ממנו ,והיה משמש הומר לכל דרשן מישראל .מתוך פ ר ק י
הספר אנו שומעים הד .קולו של דרשן מוכיה לעמו בדברים פשוטים היוצאים מ ע ו מ ק
לבו ומראה להם את הדרר הישרה והנכוהה .על ההטא היותר קל סידר ת ק ו נ י ם
וסגופים ,עיין ב״שבט מוסר״ פרק כ״ז ובפרק י״ט מביא בשם ר׳ שלמה מולכו ה ג ר
צדק שהיה אומר שאותיות .״תענית״ הם נוטריקון ״תת עני״ ,שצריכים ל ה ר ב ו ת
בצדקה כדי לזכך את נפש החוטאת.
סלונימא ושם בחלק התשובות סימן ט׳ ישנה תשובה ארוכה באשה אחת שאי אפשר ל ה
לטהר לבעלה אפילו ע״י בדיקות רבות ,התשובה הזאת מצויה בשו״ת רבי עקיבא א י ג ד
סימן ס״ב) ,העירני על כך הרב הגאון שר התורה מרן חיים העליר זצ״ל(.
ח:
בספר ״אבן נזר״ מאת הגאון ר׳ זכרי׳ שפירא אבד״ק ווראנוב ,ושם בדף ל״ה
נמצא פלפול ארוך בהיקף רחב ובעמקות חודרת במסכת שבועות דף ל״ב בסוגיא ד ה כ ל
מודים ,ותמוה הדבר שכל אותו הפלפול בצורתו נמצא בשו״ת ״קול אריה״ להגאון ה ע צ ו ם
ר׳ אברהם יהודה הכהן שווארץ אבד״ק בערגםאד ,בהמשכים בסימן קי״ב קי״ג ,קי״ד,
וראה בספר ״תולדות קול אריה״ מאת הרב דובעד שפיטצער דף כ״ז הערה ל׳.
טג
בשו״ת הריב״ם מאת הגאון ר׳ יעקב הלוי הורוויץ אבד״ק דעלאטיז או״ח סימן
כ״ב ,נמצאת תשובה אחת הלקוחה מספר ״ברכת יעקב״ או״ח סימן ד׳ להגאון ר׳ י ע ק ב
יוק־ל הירש אבד״ק ניימארק תלמידו של הגאון בעל ישועות יעקב ,ועיין בשו״ת
״מנחם משיב״ מידיד נעורי הרב מנחם מענדיל קירשבוים אב״ד פרנקפורט דמיין הי״ד
ובקובץ התורני ״המאסף״ שיצא לאור בירושלים שנה י״ט כרך א׳ חוברת ו׳ סימן יו״ד.
והנה הסיבות שגרמו להבלעה זו ,הסביר ה ר ב ר׳ ראובן מרגליות ב״קרית ספר״ שנד,
י״ז עמוד ק״א ,יש שהאדם רושם לעצמו חידוש מעניו שמצא באיזה ספר ,והרשימה
נשארת בין כתביו ,או כי לפעמים יש בספרייתו ספר חסר וכשיזדמן לידו אכםמפלר שלם,
הוא מעתיק ממנו בחשבו לצרף העתקתו אל הספר ,וכאשר יעברו ימים והוא איננו כ ב י
בחיים ,הנה מוקיריו מפרסמים כתביו ומדפיסים על שמו כל אשר יימצא בכתב מבלי ל ד ע ת
ולבחון בין חידוש לרשימה ובין שלו להעתקה מדברי זולתו.
ובנוגע לספרים שמחברים לקחו והוציאו אותם על שמם יש לציין בתור דוגמא מה
שכותב הגאון החכם ר׳ רפאל נתן נטע רבינוביץ בעל ״דקדוקי סופרים״ בכתב העת ״המגיד״
www.daat.ac.il
88
אתר דעת -מכללת הרצוג
יש תשובה מענינת ממנו על דבר הקראים והיא נדפסה בשו״ת ״לב שלמה״ לר׳
ש/מה הלוי)שאלוניקי תקס״ח( סימן י״ז אי קראי אוסר יין בנגיעתו.
ספר ״שבט מוסר״ גדפם בווילהלמםדורף שגת תפ״ו בתרגום ״יהודית־אשכנזית״
וביהודית־ספרדית הוצאת ר׳ משה סיד ור׳ אברהס אסא )קושטגדיגא תקכ״ו( ,עייץ
עליו בספר ״המעלות לשלמה״ מאת ר׳ שלמה הזן במערכת ספרים אות מ׳ סימן א׳
וסימן ם״ו ,ובספר ״שפת יהודית־אשכנזית וספרותה״ מאת אלעזר שולמאן עמוד .103
אות א׳ מספר קפח — מהר״ר אליעזר
מהר״ר אליעזר בר״א הרופא.
עיין ״סדר הדורות״ שכותב שהוא היה אשכנזי ,ויש לו תשובה בשו״ת הרמ״א
סימן צ״ו ובשו״ת ״שארית יוסף״ סימן י״ט׳ וראה בקובץ ״אפריון״ שנה רביעית
עמוד .365
אות א׳ מספר ריב — מהר״ר אלעזר אזכרי
מזזרי׳ר אלעזר אזכרי תלמיד מהר׳יר יוסף סאגיז ונסמך ממהר״י כי רב ומזכירו
מזיזרימ״ט בתשובותיו ,וחיבר ס׳ קדוש הוא ס׳ ההררים.
עיין בקובץ ״ציונים״ לזכרונו של י .נ .שמחוני ,עמוד 149שכותב שם חחכם ש .א.
מיום י״ד שבט תרל״ו ,שהספר ״מעדני אשר״ על הלכות שבת ויו״ט מאת חרב ר׳ אשר
אשר אבד׳יק ווידז בליטה ,כלו גנוב הוא ,ואין ממנו אפילו אות אחת ,והוא העתיק את
הספר ״שלהן עצי שטים״ ,להגאון בעל ״מרכבת המשנה״ גם קנה בלי כל שנוי את
ההקדמה ,ולרבות גם את שבושי הדפום שנפלו בו ,והוא זייפן ממדרגה ראשונה ,ועיין
בשו״ת ״נודע ביהודה״ מהדו״ת או״ח סימן צ״א שכתב בן המחבר שאיש אחד שלח יד
בדרשתו להתלבש בו כאלו יצאו הדברים ממנו.
וראה עוד בספר ״יבין שמועה״ עה״ת להגאון בעל ״שמן רוקח״ ושם בסימן תס״ט
מספר חמחבר וז״ל :״בדבר זה יצאתי ח ח לגדרי ,כי שמעתי שאחד התלבש בטלית
שאינו שלו ואמר דבר זה בשמו ,והוא איש תורני ממדינת פולין אשר ישב בטריטש
איזח ימים אחדים ,ושמע ממנו חידושים רבים במילי דאגדתא ,ולא היה די לו בזה במה
ששמע ממני ,אף גם זאת כי עפ׳׳י תחבולות חשתדל מאת חתני החריף מו״ה ליב בדודא
שי׳ ,שהוא כעת אב״ד קעניגספורד ,והי׳ אז בביתי ונתן לו להעתיק איזה דרושים
מדרשותי ואני לא חייתי אז בביתי ,וכאשר באתי לביתי וחתני שי׳ אמר לי את אשר
עשה ,אמ־תי לו הנה הסכלת עשות כי האיש הזה יתלבש א״ע ויאמר שלי הוא ,וחתני שי׳
השיב כי לא נחשד האיש הזה בעיניו שיעשה דבר זה ,ואכן אחרי שנודע לי בבירור
גמור שאמר כמה חידושים שלי בשמו ,ע״כ ראיתי להכניס בחיבורי זה את הענינים אשר
ידועים לי ששמע ממני למען דעת כי האומרו בשמו גנוב הוא אתו״ ,עכ״ל.
וראה ר׳ מאיר וונדר ב״המעין״ טבת תשכ״ו ״רשימת הספרים על שביעית״ ערך 21
שקונטרס ״חוק השמיטה״ בתוך ם׳ ״ברכת אברהם״ ,ירושלים תרס״ב אינו חובר ע״י
מחבר חספר אלא לקוח מספר ״אמרי שבת״ לר׳ חיים יעקב הכהן פינשטיין ,שד״ר
מצפת ,עיין שם ערר א 14של המחבר האמיתי.
www.daat.ac.il
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
הורודצקי ,שיש כאן טעות סופר ,וצריך להיות כ ך :תלמיד מהר״ר יוסף סאגיס
הנסמד ממהר״י בי רב ,כי הוא היה בין הרבנים שנסמכו ע״י ר׳ יעקב בי רב ,שאם
נאמר שמלת נסמר קאי על הר׳ אליעזר אזכרי ,כי אז מוכרחים לומר כי הרב אזכרי
היה זקן מופלג ,כי הוא מת בערך שנת ש״ס והר״י בי רב נפטר בשנת ש״ו ,ו ל כ ל
חפחות צריד היה הרב אזכרי להיות בן עשרים בהםמכו .זה ועוד :הרב אזכרי כ ש מ ז
כיר בספרו ״תרדים״ את מהר״י בי רב איגו מזכירו בתואר ״מורי״ בשעה שחגאון
מרן יוסף קארו הנסמד ע״י מהר״י בי ר ב מזכירו בתואר ״מורי הרב הגדול״ ,עיין ״ ב י ת
יוסף״ אבה״ע סימן י״ז ,וראה בהתימת הספר ״הרדים״ שהרב מזכיר את מורו הד״י
סאגים בזה הלשון :״כד שמעתי מפי מורי ורבי ההסיד הקדוש כבוד יוסף סאגיס
זללה״ה״ ,ומה שכותב ההיד״א שהמהרימ״ט מזכירו בתשובותיו ,עיין בשו״ת מהרי׳׳ט
ח״א סימן י״ז תשובה להרב אזכרי וכותב אליו בזד״״ ל :״דעת תלמידד נוטה״ עיי״ש.
וכאן יש להעיר על מה שכתב הרב יוסף לוינשטיין מסראצק בספרו ״דור ודור
ודורשיו״ אות א׳ סימן ת״ג שהרב ר״א אזכרי נפטר בשנת שמ״ט׳ אבל טעה בזה
שהרי המקובל ר׳ נפתלי אשכנזי עזב את צפת בערך שנת שג״ה ,עיין ספרו ״אמרי
שפר״ דף ט״ז ,ואז עוד היה הרב אזכרי בהיים ,וממותו שמע בהיותו כבר בגולה,
והספדו עליו נדפס בספרו הבז׳ דף ק״ע בשנת שם״א ,וראה ״קהלת משה״ א פ ם ת
פרידלאנד אות א׳ מספר .788
אות א׳ מספר ר כ ב — מה׳ אפרים ארדיט
מהר״ר אפרים ארדיט.
ב״מערכת ספרים״ אות מ׳ סימן צג כותב ההיד״א שהיה אצלו תורה וגדולה במקום
אחד וחיבר ספר ״מטה אפרים״ הדושים בהרמב״ם ושו״ת ודרושים .ראה בשו״ת
״בעי היי״ להגאון בעל כנה״ג ,ושם בה״ב סימן נ׳ ישגה תשובה אליו בעסקי מ ס ח ר
באזמיר ,ומתוכה נראה גדלו בתורה ושהוא היה סוהר עשיר ,וכד מסתבר מ ש ר ׳ ת
״לב שלמה״ לר׳ שלמה הלוי סימן כ״ו .ר׳ אברהם ליאון ואפרים ערדיט חתמו יחד
בשם פרנפי אזמיר בפנקסו של השד״ר הצפתאי ר׳ יוסף הכהן בשנת תל״ז ,עיין
״שריד ופליט״ לרב י״מ טולידנו הוברת א׳ עמוד ,50ועיין בספר ״עניני ש ב ת י
צבי״)ברלין תרע״ד( מאת פרופ׳ אהרן פריימאן עמוד .145
אות ב׳ מספר ב — רבינו בחיי בר אשר מסרקםטה
רבינו בחיי ב׳׳ר אשר מםרקפמא ,חיבר פירושו על התורה ,והיה תלמיד הרשב״א.
ורבים חשבו שהוא בן הרא״ש׳ ולא היא וכו׳ הרב צידה לדרף מזכיר ח׳ כניס שהיו
לרא״ש ומזכיר שמות כולם ולא הוזכר רכינו בחיי ,ועוד שלא הזכיר לאביו כלשון
כבוד רק בר אשר.
עיין רבינו בהיי עה״ת בביאורי המקראות פ׳ ויהי לא יסור שבט מיהודה ובס׳
ואתחנן פסוק מי א־ל בשמים ובארץ ובפ׳ תולדות פסוק אהי רבקה אם יעקב ועשו,
ושמה הוא מזכיר את הרשב״א בשם ״מורי״ .ומה שכותב ההיד״א שרבינו בתיי ל א
היה בן הרא״ש ,עיין מה שכתבתי בקובץ התורני ״היכל התורה״ )ניו־יורק תרצ״ג(
חוברת א׳ עמוד 25הערה ב /שמצאתי ברבינו בהיי ס׳ בהעלותך שמזכיר את אביו
www.daat.ac.il
90
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושמו חיח ר׳ נתן .ושלש שנים אחרי שנדפס זאת בשמי מצאתי בספר ״אלמה״ שהו״ל
ד״ר ב.מ .לוין בירושלם שנת תרצ״ו ,ושם פירםם הרב יהודה ליב חכהן פישמן)מימון(
ז״ל מכת״י תולדות רבעו בהיי לההכם ר׳ יעקב רייפמן וראיתי שם בעמוד 83שגם
הוא מעיר מזה ,ואחרי זמן הגיע לידי ספר ״אוצר י״ד ההיים״ להרב ישכר דוב באב״ד
אבד״ק בוםקא שגדסם בלבוב שגת תרצ״ד וראיתי שם בסימן ל״ה שגם הוא מעיר
מזה .וראה ב״מבוא״ לפירוש רביגו בהיי על התורה מהדורת הרב ה״ד שעוועל
)ירושלים תשכ״ו(.
ומד ,שכתב הרב פישמן שם בהקדמתו לתולדות רביגו בחיי שההוברת הזאת לא
נדפסה מעולם ,געלם ממגו ,שהר״י רייפמאן פרסם קטעים גדולים ממגד ,בכתב־עת
״המבשר״ שיצא לאור בלבוב ע״י יוסף כהן צדק ,ושם בשגה ראשוגה )ט״ו אלול
תרכ״א( גליון א׳ עמוד 88־ 887גדפסו תולדות רביגו בחיי תהת הכותרת ״תולדות
רבינו בהיי בעל הפירוש על התורה הנקרא על שמו וכד הקמה ומעמד הדת בימיו
וקורות ספריו״ ע״ש ועיין מה שנדפפ ממני בכתב עת ״השבוע היהודי״ ׳)די אידישע
וואך( שיצא לאור בגיו־יורק בעריכתו של ד״ר הלל זיידמן גליון י״ד שבט תשי״ט.
אות ב׳ מספר יח — מהר״ר בגימין הלוי
מהרי׳ר בנימין הלוי וכר רבו של הרמ׳יז היה אחד מרבני עיר ואם בישראל איזמיר
יע״א.
בספרו של בנו ר׳ שלמה הלוי שר׳ ת ״לב שלמה״ )שאלוניקי תקם״ה( הו״מ סימן
ג׳ וסימן מ״ח ובסוף הספר דף קל״ה—קל״ן נדפסו הדושי תורה ממנו.
תלמידו ,ר׳ משה ןכות שחו״ל ״תיקון שובבים״ בוויניציא שנת תע״ה חכנים בתוכו
תקוני תפילות שקבל ממנו לפי המנהג המקובל בארץ ישראל ,והפיץ אותן בקהילות
איטליה ,וגם מזכירו בשו״ת הרמ״ן שנדפס בשנת תקפ״א סימן כ״ו וכן באיגרות
הרמ״ז )ליוורנו תק״ם( דף ל״ט ,ועיין ״שלוהי ארץ ישראל״ עמוד 125מאת אברהם
יערי ,ועיין ב״קורא הדורות״ מאת ר׳ דוד קונפורטי מהדורת קאםעל דף מ״ט ע״א
שכותב שר׳ בנימין הלוי נפטר בדרר שליהותו בשנת תל״ב בכפר סמוך לארם
צובא .במותו הספידו ר׳ ברזילי ב״ר ברור יעב״ץ אב״ד אזמיר בספרו ״לשון ערומים״
דרוש ט״ו.
אות ב׳ מספר יט — מהר״ר בנימין בכ״ר מאיר הלוי
מהר״ד בנימיו בכ״ר מאיר הלוי ויש לו תשובה בשרית ״אבקת רוכל״ למדן םימן עי׳ד.
ר׳ בנימין הלוי בהיותו בעונת הפעוטות ,בא עם הוריו מעיר נירנברג באשכנז
לתוגרמה ,שקד בלמודים ויהי לאהד המלומדים ביותר בין בני העדה האשכנזית בעיר
סופיה ,ובשנת רצ״ב הריץ דבריו לרבי יוסף קארו כמובא בשו״ת בית יוסף ׳)ירושלם
תש״כ( הלק אבהע״ז דיני גוי מסיח לפי תומו סימן ח׳ עמוד ש״ו.
בשנת שי״ג אחרי שעיר שאלוניקי היתד .למאכולת אש ,והיהודים בתוכה נשארו
ללא קורת גג למהםה ומעיל ללבוש ,ולא היתד .היכולת בידם לקומם את ההרס
והשממון ,עמדו פרנסי הצבור וראשי העדה וטכסו עצה איך להציל את יושביה
www.daat.ac.il
91
אתר דעת -מכללת הרצוג
מסכנת הכליון ,שמו את עיניהם ברבי בנימין הלוי אשכנזי שעל־ ידי יציאתו לארצות
נכריות יביא ברכה רבה בשליחותו ,את השליחות הזאת קבל ר׳ בנימין הלוי באהבה,
אף על פי שהיתר ,קשורה בקשיים שונים ,כמו שבוש הדרכים והתרחקות מן המשפחה,
עיין מזה בשו״ת מהרשד״ם חלק אבהע״ז סימן מ״ג שמזכיר את שליחותו של ר׳
בנימין הלוי ,ועיין ״דברי ימי ישראל בתורגמה״ מאת ש .א .רוזנים חלק שנ* עמוד
,60ועיין בשו״ת מהרשד״ם חלק יו״ד סימן ק״ה נדון להתיר שבועתה של כלתו ש ל
ר׳ בנימין הלוי׳ עיין שם שכותב :״ח׳ יודע וחוא עד כי שכוח לא אשכה אהבת ה ר ב
כמוהר״ר בנימין הלוי אשכנזי זלה״ה כל עוד נשמתי בי ורצוני בטובת זרעו וכל
יוצאי הלציו כאלו בני .ולכן מגלה אני את דעתי וכר ״.
ר׳ בנימין הלוי הדפיס במאח הט״ו בשאלוניקי)חסר שנת הדפוס( מהזור מגהג ק״ק
אשכנזים עם ביאורים קצרים וקינות אחדות שלא נמצאו במחזורים ,על ענויי היהדות
וצרותיה בערי אשכנז .ר׳ אפרים דיינארד הנוסע והמאסף ספרים ראה את הספד הזה
בשאלוניקי והדפים שנית את הקינות הללו בספרו ״שבלים בודדות״ )ירושלם תרע״ה(
עמוד ,123—146כי מחזור זה כמעט נאבד מן העולם וכל רושמי הספרים לא ראוהו,
)עיין גם ברשימתו ״דביר אפרים״ עמוד (30אולם ר׳ יצחק רפאל מלכו במאמרו ״לפגי
שקיעת החמה״ בקובץ ״מזרח ומערב״ בעריכת אברהם אלמליח ח״א עמוד 285—293
השלים מה שהחסיר ר׳ אפרים דיינארד.
אות ב׳ מספר כח — מהר׳׳ר בצלאל אשכנזי
מהר״ד בצלאל אשכנזי תלמיד הרדכ״ז וכר ובתשובות מהד״א מונסון והרב מהריק״ש
,
נ״י הוא חותם ע? כמה פסקים וכר וכן ראיתי בקובץ כ״י שהיה רבו שד האר״י ו כ ת ו ב
שפ שחוא ביטל שה נגיד כארץ מצרים משום מעשה שחיה.
בשו״ת אחלי יעקב למחריק״ש סימן י״ח הוא חתום בהסכמת פים״ד עם תלמידו
מהר״א מונסון ,ומה שכותב חחיד״א שראח בקובץ כת״י שרבינו בצלאל אשכנזי ביטל
שם נגיד במצרים משום מעשה שהיה ,בודאי כוונתו לספר ״לקוטי יוסף סמברי״ עמוד
קט״ז וקי״ז ששם מסופר העובדה שהביאה וגרמה לידי בטול הנגידות במצרים .ע צ ם
ספור המעשה הועתק גם בספר ״טוב מצרים״ מאת הרב רפאל בן אהרן בן שמעון
עי״ש דף ט ,עמוד ב /וכנראה שהחיד״א לא ראה מה *שכותב בנדון בטול ישב
הנגידות במצרים בשו״ת הרדב״ז הישנות סימן תק״ט ,שמתוך התשובה נראה שבימיו
כבר נתבטלה שם חנגידות ולא בימי ר׳ בצלאל אשכנזי שהיה בזמן מאוחר .וראה
בספר ״מוצאי גולה״ מאת שאול פנהס רבינוביץ עמוד 212שכותב כי הרב הנגיד ר׳
יצהק הכהן שולאל עלה לירושלם אהרי גפילת ממשלת המאמלוקים ועמה גפלה ג ס
שארית הנגידות בשגת רע״ג ,ועיין מ״ש דש״י פין במאמרו הגדול ב״הכרמל״ החדשי
שגה ג׳ הוברת י״א—י״ב.
אות ב׳ מספר לח — רבינו ביוד
רבינו ברוך )כן יצחק( תלמיד הר׳׳י הזקן בעל חתופ׳ וכר ובתופ׳ זבחים כפוף כ מ ה
דבורים כתוב ״בדוד״.
התום׳ לזבחים הן כידוע תוספותיו של רבינו ברוד מגארמיזא בעל ספר ״התרומה״
www.daat.ac.il
ר0
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומשום כך חתם את שמו ״ברור״ בסוף דברי החום :וווהי עדית גאבער .דב&ייי •5י
יצאו הדברים ,וראה בספר ״אישים וספרים בהוספות׳ באת פרץ תרשיש י ד ב בדברי
9-11מציין את המקומות שחתום בדברי התוס׳ שם..ברור״• ודאה .ב ז י י ר*כ.י5£ייד׳
לפוופ׳ אפרים א׳ אורבד עמ׳ 511ושם בהערד .ו רדיביה שיי כיי תתיס1יה ד,ר.הייי2
בשכו.
אית ב׳ כ ס פ י בי
-כהי— נ י י ד כ*ז י א 6 * £י י ד
.״_ ^,
צהר״ו ניוד כ״יל ראפאפורצ שדיי י׳ימ יאב׳׳ד כ -״ -ס ״ י ד ו ג
17^1
^
וכילדוחי מדי עברי כשליחות כצוה• ראיתי בעיי יייצפייי -בגי ~
'~ ~
י
?מ ואמר לי כמה חרושים כחגאיי
? ?
ב
יכותב
דק״ק פיורדא שבא מעשה כזה לידו והטריף.
*יי
בשו״ת ״שבות יעקב״ ה״ג סימן ס״ב ישגה תשובה אליו .י כ ן :מ מ ת בשדיה
נעלם״ להר׳ יצתק זעקיל עטהויזען סימן ל״ט תשובה ממגי והוהב שב * :י י י ' כ י 0נ
ראפאפורט״ ובספר ״אמרי בינה״ ודיהיגפייט תק-ח•:מצא מדיי מ :־:-י י י • 5 -צ•
ד
והגאון ר׳ יונתן אייבשיטץ בספרו ..יערות דבש״ דיייש י״ ב בהססדי עייי ד י ^ י *״־.
4
איטיותו המופלאה ,שהיה הסיד שבכהונה ועסה כ* ימיי בהענייי .יסיגיפיב ג י י י י ב
ונוראים ,וראה עליו בשנתון הפרנקפורטי ו׳*י עדי 177ו ה י א ה ישב בעמ י* ז יד־ימה
הספרים בהם מובאים חידו״ת שלו.
ר׳ ברוך כהנא ראפאפורט היה הי־ יה ם החייף והאמיץ בילידי נגד ל כ ד נ י ר א י ת י י
משה חיים לוצאטו ,הוא ראה בכתביו ובדעותיו סבבה .ועויר ע י כר ב הה יסית י ב י
דמעיז
עיין בספר ״ר׳ משד ,חיים לוצאטו ובבי דורו׳ אגרות יתעייות מאת י י
גיגזבורג חלק ב׳ עמוד שכ״ה ,שם מביא טופס ההרס ע י כתבי ר מ ה -י בההיכתי ש י
ר׳ ברוך כהנא ראפאפורט .ועיין עיי שם ב ח י ל א• במביא עמיד xx…יב כ י ס
) ן ו י ע
ן
ת ק צ
״
ו (
ח
״
ע מ ו ד
ב
62שפייסם ה י י הוזבב י־ מ י י ב י ד מ י א י :־ י ע י •
~-
• ד שי
פאדווא ,מכתב מהגאון ר־ ישעי׳ באסיון יהי־י י :י י י כה:א י א פ א ס י י ס י י ז י י :אה
א
רמח״ל .וב״מאזגים״ תרצ״ב גליון י״ד י׳ אב .מהייס הביייייגיי״ י י י י י י
—<=
יערי שהמכתב הוא מזויף.
איר ,ד רם פ י ב -יבינ׳ י "
יבינו דוד בן רבינו אברהב בן הרמב״ב נ י י ד בארץ ב ה נ י י - -־*• * י * "*י—
כך כתוב בספר ״מאור עיגים׳׳ לעזריה כ ן האדומים בסוף פ י ה
עמוד (259וראה בס׳ ..תולדות היהודים במצרים יסיייר.
י
?
־
-
ו < :י.יצאה י .ס 7י
א
באה א .ש כ י -ס בעדי-
118שמביא גירסא אחת ככת״ י פאריס 330שבו בתי• -
במצרים בליל רביעית בשלש שעות כתחיית ילייר .ב א י ב ע י . . .
—
־־•־׳-•*-
יידיש סבה ד נ ה
א׳ ,תקל״ד לשטרות ,ונפטר מהעולם הזה במצרים וזכר .יהיי ר ע י י ב הבא ב ד נ ה נייב
י י
1
ר״ח אלול ד׳ תרי״ג ״ שטרות־ .ממקור זה אבי ירדים איפיא ד י א יה י ד נ י -י • '
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רביגו דוד היא מדויקת ,אלא הוא גם מוסר לנו בדיוק את החודש ואת היום שבו הוא
גולד .גוםף לזה אגו יודעים גם את התאריך של יום פטירתו ,ונמצאו ימי שני חייו
שבע ושמונים שגה ,וראה בקובץ ״אלמה״ בעריכת ד״ר ב .מ .לוין ,ושם בעמוד 24
כותב ד״ר אברהם פריימאן מאמר שלשלת היהם של משפהת הרמב״ם והוא מהזיק
בדעה שרבינו דוד נולד א׳ תקל״ד לשטרות וקובע את יום הולדתו עפ״י כת״י פאריס
108לארבעה ועשרים לתדש טבת ,וראה ״טוב מצרים״ דף י׳ וי״א ,וראה עוד על
תולדות רבינו דוד בן ר׳ אברהם בס׳ ״מלהמת השם״ לר׳ אברהם בן הרמב״ם ,מהדורת
ר׳ ראובן מרגליות )ירושלים תשי״ג( עמ׳ ל״ז .תאריר לידתו של ר ב ע ו דוד הוזכר
בדיוק הנ״ל בהקדמה לפירוש הרמב״ם )מיוהם לו( לראש השנה ,מהדורת רי״ל זק״ש
)ירושלם תשכ״ג( עמ׳ ם״א וב״מאור עינים״ הוזכר התאריך מתוך הקדמה זו ,עיין ס׳
״אור ההיים״ לד׳ היים מיכל עמ׳ .313ועי׳ בהקדמת הרב םלימאן ששון להוצאה
הפוטוגרפית של פי׳ המשנה לרמב״ם )קופגהאגן ,תשט״ז( ,במיוהד פרק ט׳ ופרק י״ד.
אות ד׳ מספר ד — מהר״ר דוד אופנהיים
טהר״ר דוד אופנהייפ אכ״ד דק״ק ניקלשבורג ואב״ד דק״ק פראג וכו׳ חי2ר
שו״ת נשאל דוד וכר ונדפסו קצת חי׳ גפ״ת להרב בחתחלת פ׳ בית יהודה ובתשובות
חוות יאיר ושבות יעקב יש תשובות מהרב.
עיין בספר הדושי הלכות ״בית יהודה״ חנקרא חידושי מחר״י ר״ן )דעסויא
תנ״ה( שהיבר הר׳ יהודה ב״ר ניסן אבד״ק קאליש )עיין עליו ב״תולדות יהודי
קאליש״ עמוד 137—41מאת ישראל דוד בית־הלוי( ובו קצת הידושים מאת הר׳
דוד אופנהייט על איזה שיטות במם׳ שבת וקצת במם׳ יו״ט מספרו ״מועד דוד״
וכן נדפסו ממנו תשובות בשו״ת ״הוות יאיר״ סימן קכ״ד וסימן קס״ו )תשובה
ארוכה( ובשו״ת ״שבות יעקב״ סימן ל״ט וסימן ק״י׳ ויש להוסיף שכן נדפסו
ממנו תשובות ב״אבן שהם״ סימן ס״ו לר׳ אליקום געץ מהילדסהיים ,בשו״ת
״השיב ר׳ אליעזר ושיה השדה״ סימן א׳ ,ובשו״ת ״כנסת יהזקאל״ סימן כ״ה וכן
פירסם ממנו שתי תשובות פרופ׳ דוד קויפמאן ב״הגורן״ שנה א׳ עמוד ,72—88
ותשובה אתת ממנו נדפסה בספר ״פתהי צדק״ לר׳ אהרן בער ב״ר משה פערילש
)פראג תק״ו( בענין כתיבת מגילה והגאון הספרדי ר׳ היים בנבנשתי בספרו
״שיורי כנסת הגדולה״ קונשטדינא תס״ט( הדפיס ממגו ז׳ דפים ,וב״ארשת״ א׳
)ספר שנה להקר הספר העברי( ירושלים תשי״ט ,פורסמה ממנו בעמוד 343—348
תשובה אהת בענין אם כהן מותר להיות משרת לכהן .שתי תשובות ממנו הדפים
מר משה סנדרס במהברתו ״יהודה ועוד לקרא״ ,לונדון תשט״ו.
חגאון ר׳ יעקב עמדין בספרו שו״ת ״שאילת יעבץ״ ח״א סימן מ״א כותב וז״ל:
״ובילדותי ראיתי תשובה אתת מהה״ג כמר דוד אופגהיים ז״ל ,וזח חמש ועשרים
שגה כששלה איזה דפין לדוגמא מספרו שהי׳ בדעתו ז״ל להדפיס אז באמסטרדם
ושוב נמלר בו ,ועדיין נשאר ממגה רושם קטן בזכרוגי״ .חלק אחד מספרו שר׳ת
״נשאל דוד״ כת״י נמצא בספריה ע״ש שכטר בניו־יורק׳ ור׳ זאב בידנוביץ הדפיס
את המפתה של הספר הנ״ל בשם ״כלי הרועים״ בניו־יורק תש״ג .כתבי יד של
ר׳ דוד אופנהיים היו בידי ר׳ היים מיכל ,עיין ערד רד״א ב״אור ההיים״ ובהקדמה
94
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהדורות מוסד הרב קוק עמ׳ ^ נאמר שכת״י של רח״מ הם בבלדליאנזז ,ושם
נמצאים כת״י של רד״א.
|
אות ד׳ מספר יא — הרב מה׳ דוד גרשון
מהר״ר דוד גרשון אכ״ד כעיר רישיד בזמן הרפ דרכי נועפ ובנו הרב גנת ורדים.
ראה ״גגת ורדים״ כלל ג׳ סימן כ״ה ששקיל וטרי המחבר עם הרב דוד גרשון
ומסיים שם בסימן כ״ו וז״ל :״והנני נעשה סניף להתיר כאשר גבר דרב גובריה
רבן של כל בגי הגולה לשם ולתהלה״ ,ובכלל ב׳ סימן י׳ כותב אליו הרב גנת
ורדים וז״ל :״שלמא רבא כימא רבא ,לאלהא רבא׳ רבינו הגדול״ וכו׳ וראה עוד
ב״גגת ורדים״ כלל י׳ תשובת מהר׳ דוד גרשון הבז/
׳
אות ד׳ מספר לז — מהר׳׳ר דוד
מהר״ר דוד סגל אב״ד דק״ק אוסטרא וק״ק לבוב וכר וחוא חתנו של הרב בית
חדש והזכירו בב״ח יו״ד פור סימן קמ״ז וגם בתשובות הב״ח מזכירו.
חב״ח מזכיר את חתגו בשו״ת ״חב״ח חישגות״ בסוף סימן צ״ב ובסימן צ״ג,
וכן גזכר בשו״ת ״ב״ח חחדשות״ סימן י״ז ובסימן נ״ד ,ותשובח מיוחדת נמצאת
בשו״ת חב״ת סימן קי״ג.
1
אות ו׳ מספר ב — ר׳ וואלף )זאב( הלוי
ף׳ וואלף)זאב( ה ל ו י ) ע י י ן חדושי ר׳ זאכ חלוי ח״ב(.
^ ^
ראח ״ערים ואמחות בישראל״ כרד ששי ״בדודי״ מאת ד״ר ג .ח .גלבר ,ושם
בעמוד 69מביא שחיח גודע בשמו ״וואלף אלעסקר״ וחיבר ספר ״חדושי הרז״ה״
)ןךלקיב תקל״ב( ויש להוסיף שהיה מגיד דק״ק טארגיפול ,והיה אהיו של הרב חיים
חלוי המגיד דק״ק ראוובא .עוד נדפס ממנו ״הדושי וכללות הרזה״ה״ עפ״י כתב־יד
המהבר שעשה בעלותו לירושלם ,והובא לדפוס ע״י ר׳ דוד קאסיווער תושב
ירושלם ממשפהת המהבר ,ועיין בשו״ת ״בודע ביהודה״ מהדו״ק האו״ה סימן ל״ז
שבדפם ממבו תשובה אהת ושם בסימן ל״ה השיב הבוב״י ובתוך התשובה כותב
אליו :״והבה אבי תמה למה בא למשש פלי מה מצא בי ומה ידעתי הלא איתן
מושבו בעיר מלאה הכמים וסופרים ,מפיהם יבקש תורה ,אך אתר שכבר דפק
על מזוזות פתהי ,הוכרחתי לעיין ,והבה אף כי אהבתו תקועה בלבי ,כי ידעתיו
יגע בתורה ולבו כלב הארי ואהבת עולם אהבתיו״ .דברים כאלו שיצאו מהגאןן
בעל הבוב״י ,הם עדות באמבה עד כמה הוקיר והעריך אותו ,ועיין בשו״ת ״מאיר
בתיביס״ הלק א׳ סימן ט׳ שבדפם ממבו תשובה בהיותו עוד מ״מ דק״ק טארבופול.
בסוף ימיו זכה לעלות לארה״ק והלך למגוהתו בעיה״ק ירושלם .הגאון הספרדי
ר׳ מבצור מרזוק בעל ״קרבן אליצור״ בשא הספדו עליו בספרו ״בן פדהצור״
פרשת אמור ,וכד כותב עליו :״גברא רבא כזה שאבו עסוקין בהספדו ,היה שקדן
בתורה עד זיבולא בתרייתא ,ולא בטל מהשבתו מדברי תורה ,ראוי לבו להתאבל
על חכם שמת ואין לבו תמורתו אף שהיה זקן ושבע ימים״ וראה ב״מפתח ההספדים״
מאת ד״ר ב׳ וואכשטיין ה״א עמוד .16
www.daat.ac.il
.95
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז ר ח
ג ו ט ה
ד
*.,ריב וכר•
י ׳
אות ז׳ מספר יב -מד׳ר״י
״א כי
י
י
מהר״ר זרחיה נוטה וכר בחבורו הגדול על ד׳ טיייפ׳
^ ל דפים הלה
"
י י^׳
״
י
י ו ונשאי
זז״ל ״והחכם השלם בנו כמה״ר נתן גוטה ז״ל הוליל
י ו ד,מ0נ
'
^ ״ ל ״••
׳
׳י
י
..יי מ״ו
"
בעיר ויניציא״ .תשובות מצויות בספר ״פני משי׳״
י
לדברי רבו המהרי״ט נמצאות בשו״ת ״זרע אגשים״ סימן סמ״ד וסימן
״טוב מצרים״ ערד זרחיה גוטה.
ז ר ד ן
ת ב
ע
נ
א
ק ו ד א
ה
ד,דו
ה
ו
צ
י
א
ק
ת
ס
א
ל
ע
י (
) ב ר ל י ז ת י
ש
י
״
א ע
א ב ז
0
ש ם
ל ו י נ י צ י א
ס
ש
ה ע ז
ל
ס פ ר י
ד
ב
ז ר ח י ד
א ב י ו ) ר
ו
ז
א ע ל ד
ל
ימים
ב י ד י
ה
נ
0י מ ז
י
ד
ז ע י י ן
פ
״
אות ח׳ מספר כא — מהר״ר חיים ויטאל
מהר״ר חיים וויטאל ,כישראל נדל שמו זצ״ל ,וכר שא;י הצעיר זכיתי
ז י י מ ת
ז
מ מ ה ד ח
״
ל
מ
ת
כ
כ
י
י
ת
י כ ת ו כ
ת
פ
ש
ש
ש כ י ל ד
מ ד ,ש
ג
ג
י
י מ
ז ז ״ א
ב
ר
א
ש
ה
ס
ר
פ
כ
ש
ת
ן
ב
;
ן ז
רים ש א י
ע ו
״י
"
״ל
עיין בס׳ ״החזיונות״
מש ב "
לי מן היזם שנולדתי והזא ראש חודש השון הש״ג ליצירה״.
בחלומ
התיד״א בספרו ״מראית העין״ בחידושיו סנהדרין ד י ״
דם ו ל ,
"
״י ״
ל
״
י
' א רי י
רביגו האר״י ז״ל ,דבן ראשון מ ב ת שבע שמת היה נהמיה ׳
ולפי שמת בתחילה קודם מילה ולא זכה לשם ,גם אחר כך לא
י
י
]נחמיה ?[ על שמו״.
ב ׳ *ז*
בשנת תשי״ד יצא לאור בירושלם על ידי מוסד הרב
חיים וויטאל מתוך כתב יד על ידי ד״ר אהרן זאב אשכולי ,ושם פ ר
כ״א מובא החלום הזה׳ יהמי׳׳ל לא העיר כלל מדברי ה״מראית ע י י י׳ ״ י
״
" '
א ל ו הם ד ׳
ן ף
^ י ספי
ד ב
נ ה
ג
צ
י
ד
ל ן
״ ׳ ׳ ל ;
ז ה
ו ד א י ת י
ז ז ז י ו נ ו ת
ב ס פ ר
ז
מ ה ר ח
כ ת
ל
ש
י
ת
כ
ד ה ג י ד
ב
ג ד
ת ר ש ת א
ד
םפ
א
נ י ן י
ל ר ג
?
ו
ה
ס
פ
י
ה ח ד י ב י
?
ב
ג
אות ח׳ מספד לג — מהר״ר תיים הבד׳ז
מ
ה
י
״
י
ח י י פ
ד ,כ י ,ז
מ ע י ד
א
ד
ז נ י כ א ,
פ
ל
ת
מ
י
י
י
מ ה י ד
״^ן* דפי?
י
י י א י ת י
מ
ימי
׳
בהי זכר
'
׳"
מטור יהלום מסוף י ד )ידדה דעד 6מזדפפזת ללא ידעכא מד ,אידזז
״ ,״ל
הי׳יל לפ׳ זה כלו שלא נראה פעולפ אלא דפיז אלו בגכיזה•
טורי
,
'
ר א ה אוצר הספרים׳׳ ל ב ן יעקב אות ט׳ מספי
1בספרי
י"
' ׳
׳
שהוא ראה א ת ׳
*פטוז־ם
^ " *
י
״
״
נופך זםפיר״ ע ל ש א י ל ?
טור ברקת״ על שד׳ע או״ח מהלכות פסח עד סופו שנדפס דפוס אמס
שנת תי״ד•
״
ד
7
4
כ
ש
ו
ת
ב
ע
ל
ד
ב
ר
ה
ח
י
ד
ב י א י ר י ם
ה
ש
י
ל
ס
ש ו
פ
ר
זד
ע
י י
ע
ך
ל
ש
י
״
ה ר א ש
ע
י ד
נ י ם
י כ ז
ד
כ
מ
ע
ש
נ
י
0
ה
י
ועיין ״קהלת משה״ אספת פרידלאנד אות ח׳ מספר 4528שכותב הביבליוגרר
שמואל וויענער כי בקובץ דרושים כת״י שהרש הר׳ מ ש ה באבו ברומא ,הנמצא
בעצם כת״י במוזאום האזיאטי של האקדמיה למדעים בפטרבורג נמצא הספד
״על פטירת כמחר״ר חיים הכהן זצוק״ל״ ש נ פ ט ר בליוורנו יום א׳ פרשת קדושים
תט״ו ,לפיכד נפסקה ההדפסה של הספר ״טור יהלום״ ולא נשלם הספר מדר
שע״ג והלאה ,ורק נתהלקו קצת קונטרסים מהלכות אבלות ללמוד בהם בימי
אבלו של המהבר.
המשך בגליון הבא
96
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האהראי :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה 26ירושלים
10002*¥01
5
ההפצה בארה״ב וקנדה:
96 £ 8 5 1 2
1
1
.
דפוס התתיה בע״מ ,ירושלים
www.daat.ac.il
? . ?61411611×1,