חוברת ג

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך ח', גיליון ג', 1968 · כרך ז, תשכ"ז

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ידיי‬

‫ג^ר־ב כ * ו * ב * * ? ‪ 1‬אוד* כנד‬
‫‪ 1‬נ ד י י**‪ ±‬ד*‬
‫ר־‪ 1‬בדן‬
‫‪ 1‬ל ^ ד * י‪-‬‬
‫‪1‬‬

‫‪!3‬‬

‫>*‪ *71‬נ ‪ 7 ^ 1 £‬י א ג ו ד ת י ע ‪ 1‬ר ‪ -‬א ל‬
‫‪1‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫^‬
‫ב‬

‫ת‬

‫י‬

‫כ‬

‫‪1‬‬

‫‪:‬‬

‫§‪00^8.01:‬ו‪1:6¥1‬כ‪¥¥¥.1161‬‬

‫"י‬

‫ע״יחייםתשס״ט‬

‫קרבן פסח אחד עבור כל ישראל ‪ /‬הרב מאיר‪,‬שמחה זצ״ל‬

‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫גבולות הר הבית וההיל ודיניהם ‪ /‬ד׳יר א׳ קימלמן‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫בעניגי מצוות התלויות בארץ ‪ /‬הרב קלמן כהנא‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫תורת האבולוציה בעולם ההי והדומם לאור המדע המדויק‬
‫ההדיש )סוף( ‪ /‬יצהק רפאל הלוי עציון‬

‫‪39‬‬

‫הפסקה נכונה בקריאת התורה ‪ /‬משה קטן‬

‫‪62‬‬

‫מה בין שאול לדוד )המשך( ‪ /‬הרב יהושע בכרד‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫מכתבים למערכת‬
‫הערות לגבי ״הסתירה״ בין תורת האבולוציה לספר‬
‫בראשית ‪ /‬אורי זירצבורגר‬

‫‪78‬‬

‫*‬
‫הערות על ספר ‪,,‬שם הגדולים״ ‪ /‬הרב יהודה רובינשטיין‪.‬‬

‫בס״ד ירושלים ת״ו ניסן תשכ״ח‬

‫*‬

‫כרד ח‪ ,‬גליוו ג *‬

‫מנוי שנתי‪ :‬בישראל —‪ 6.‬ל״י‬

‫‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫המחיר ‪ 1.70‬ל״י‬

‫בחרן ל א ד ן —‪3.‬‬

‫§‬

‫כתובת המערבת‪ :‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬טל׳ ‪29883‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ר ב מ א י ר ש מ ח ה ה כ ה ן זצ״ל‬

‫קרבן פ ס ח א ח ד עבור כל ע ם ישראל‬
‫עם שחרור ירושלים וכבוש מקום המקדש התעוררה שוב‬
‫הכמיהה להקרבת קרבן פסח‪ ,‬אך רבות חבעיות ההלכתיות‬
‫המונעות הקרבת קרבנות בזמן הזה‪.‬‬
‫שני גדולי ישראל‪ ,‬הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק זצ״ל‬
‫והתנו הרב אברהם לופטביר זצ״ל העלו לפני חמישים וחמש‬
‫שנה דין הדש בהקרבת קרבו פסח בשעת הדחק‪ .‬דבריהם‬
‫בודאי ראוים לעיון נוסף‪.‬‬
‫להלן קטעים מתוך שרית ״זרע אברהם״ )בילגורייא תר״פ(‬
‫סי׳ ד ם״ק כד וסי׳ ו‪.‬‬
‫ונשלמה פרים שפתינו‪.‬‬

‫ראיתי במכילתא )פ׳ בא פרשה ח׳(‪ :‬״ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל —‬
‫מנין אתה אומר שאם אין לחם לישראל אלא פסח אחד שכולן יוצאין בו ידי חובתן‪,‬‬
‫תלמוד לומר ושחטו אותו כי קהל עדת ישראל״ ע״כ ומובא בקידושין )מב ‪(.‬‬
‫בלשון אחר‪ :‬״מנין אתח אומר שכל ישראל יוצאין בפסח אחד‪ ,‬תלמוד לומר ושחטו״‬
‫ובפירש״י ז״ל‪ :‬״דסבר אין אכילת פסחים מעכבת״‪ .‬אולם לשון המכילתא משמע‬
‫דאם יש להם‪ ,‬שפיר אכילה מעכבת‪ ,‬רק דאמר שאם אין להם אלא פסח אחד‬
‫יוצאין בו‪.‬‬
‫ומצאתי בפירוש ״בדורי המרות׳׳ שהוכיח מכמה דוכתי דשיטת המכילתא‬
‫דאכילת פסחים מעכבא וביאר הכוונה דאם אין להם לישראל אלא פסח אחד יוצאין‬
‫בו בלי אכילה‪ ,‬דהוי אז כקרבן צבור הבאין בטומאה שאין נאכלין‪ ,‬אבל היכא‬
‫דאפשר אכילה מעכבא‪ ,‬עכ״ד‪• .‬וזה צריך עיון דהא משנה מפורשת בפסחים )ע״ז‪(:‬‬
‫״חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה‪ …‬הפסח שבא בטומאה נאכל‬
‫בטומאה שלא בא מתחלתו אלא לאכילה״‪.‬‬
‫ונראה מתור לשונו של ״׳בדורי המתת׳׳ ק־כמו דיש חובת צבור בתמידץ‬
‫ומוספין והיינו שכל הצבור ביחד מביאין ביחד קרבן אחד‪ ,‬כך יש חובת צבור‬
‫בפסח‪ ,‬שכל הצבור יביאו פסח‪ .‬ועוד יש בפסח יתר על זה חובת כל יחיד כדי שיקיים‬
‫האכילה‪ ,‬ומ״מ לא מצינו שיהיה חיוב להביא פסח אחד לכל הצבור ביחד לבד‬
‫הפסחים שמביאין כל אחד ואחד משום דכיון דפםח אתי׳ בכנופי׳ והוי כמו קרבן‬
‫צבור כיומא )נ״א‪ (.‬יוצאין הצבור בזה‪ .‬ובפסח צבור לחודיה לא יצאו שהרי יש‬
‫חיוב מיוחד לקיים מצות אכילה דבחיוב היחיד האכילה מעכבא‪.‬‬
‫וזו כוונת המכילתא לפי דעתי דאם אין לחם רק פסח אחד‪ ,‬אזי יש חיוב מצד‬
‫חובת הצבור וחובת הצבור מתקיים אף בלי אכילה ככל קרבנות צבור דאין אכילה‬
‫מעכבא‪ .‬והנה זה חדש למאוד שיהיה חובת צבור בפסה‪ ,‬והיה ניהא לפי זה הא‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דיומא )ג״א‪ (.‬״מוחג בצבור כביחיד״ דפריך הש״ס ונוקמא בפסח ותמהו תוספות‬
‫ישנים שהרי בפסח לא שייר ״ונוהג בצבור כביחיד״‪ ,‬ולפי הנ״ל הדברים כפשטן‬
‫דיש פסח צבור ופסה יחיד‪.‬‬
‫ואולם מהא דתוספתא פסחים )סו‪ (.‬גבי פסח דדוחה שבת ״ולא פסח צבור אלא‬
‫פסח יחיד״ דנראה מדברי התוספות יומא )נא‪ (.‬דהכוונה דאם אין הצבור עושין‬
‫תפסח כגון שרובן זבין ורק היחיד עושה‪ ,‬גם כן דוחה שבת‪ ,‬וב״טורי אבן״ חגיגה‬
‫)ט‪ (.‬מסתפק בזה והם דברי התוספות והתוספתא‪ .‬ואמאי לא פירשו בפשיטות שיש‬
‫פסח צבור חיכא דליכא רק פסח אחד שמקריבין עבור כל הצבור פסח אחד‪.‬‬
‫מתיר תשובתו של הרב אברהם לופמכיר זצ״ל‬
‫יען אשר יש לי בזה הרהורי דברים‪ ,‬אמרתי אשיהה וירוח לי‪ .‬הגה לשון התוספתא‬
‫פרק ד׳ דפסחים‪ :‬״ועוד מקובלני מרבותי שפסח דוחה שבת ולא פסח ראשון אלא‬
‫פסח שני ולא פסח צבור אלא פסח יחיד״‪ ,‬והגר״א לא גרים לה‪ ,‬אולם לדברי המפרש‬
‫דבעצם הפסח הוא קרבן צבור כמו תמיד ואם אין מקריבין את הפסח אז בא משל‬
‫צבור אתי שפיר טובא‪ ,‬דבזח ידעו בני בתירא דפםח של צבור דוחה שבת אלא‬
‫דשכחו ולא ידעו אם גם פסח שכל ישראל מקריבין כ ל יחיד ויחיד‪ ,‬אם גס זה דוחה‬
‫שבת‪ ,‬ועל זה השיב הלל‪ :‬״ולא פסח צבור אלא אף פסח יחיד דוחה שבת״‪ ,‬ופשוט•‬
‫וארתה לן בזה מד• דגשאלתי מכבוד מו״ח הגאון ג״י זה כביר אם לא ראיתי‬
‫באיזה ספר טעם למה בעזרא ג‪ .‬ד כאשר בנו את חמזבח והיכל לא יסד כתיב ״ויעשי‬
‫את הג הסוכות ועולת יום ביומו״ וגו׳ ולא הזכיר שעשו את הפסח‪ ,‬אולם כאשר גגמר‬
‫חבית ועשו את חנוכת הבית כתיב )עזרא ו‪ ,‬יט—כא( ״ויעשו בני הגולה את הפסח‪…‬‬
‫וישחטו הפסח לכל בני הגולה‪ …‬ויאכלו בגי ישראל״ וגר‪ ,‬הלא דבר הוא‪.‬‬
‫‪ . . .‬אמנם לפי הב״ ל דאף בגלגל לא הקריבו רק פסת צבור‪ ,‬יתכן דגם אז‪ ,‬בימי‬
‫עזרא‪ ,‬קודם שנבנה הבית וקדושת המקדש בטלה בזמן החורבן ורק חמזבח נבנה‪,‬‬
‫היה לו דין במת צבור וכמו שכתב הגאון מלבי״ם ז״ל )עזרא ג‪ ,‬ב( ולכן לא הקריבו‬
‫רק פסח צבור‪ .‬רק כאשר נגמר הבית‪ ,‬אז עשו בני הגולה את הפסה ומדויק בפסוק‬
‫״וישחטו הפסח לכל בני הגולה״‪ ,‬היינו דמעיקרא לא הקריבו אלא פסח אחד של‬
‫צבור בלבד‪ ,‬וזה יתכן‪.‬‬

‫א מ ה על מ ל כ ו ת‬
‫ד‬

‫ל ה ו ר א ו ת מ ג י ל ת ר ו ת על פי ה מ ק ו ר ו ת‬
‫מ ה ד ו ר ה שנייה‪ ,‬מ ת ו ק נ ת ו מ ו ר ח ב ת‬
‫ע ם מ ג י ל ת עובד‬
‫מאת יהושע בכרך‬
‫הוצאת ספרים של הסוכנות היהודית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫רח׳ הלל ‪ .‬ת‪.‬ד‪ . 7044 .‬טלפון‪23760 :‬‬

‫‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫י*״ר א ר י ה ק י מ ל מ ן‬

‫גבולות שגח הר הבית והחיל — ו ד ע י ה ם‬
‫ליקוט מקורות לצורף עיון חכמי ההלכה ולהכרעתפ‪ ,‬ולא לפשיקה הלכה למעשה יח״ו‬
‫היה ר׳ שמעון אומר‪ :‬קשה טומאת מקדש וקדשיו‬
‫מכל עבירות שבתורה )תוספתא שבועות א‪ ,‬ב(‪.‬‬

‫בפרק א׳ נדון בגבולות של איסור הכניסה לגבי השטח של ‪ 500‬אמה על ‪500‬‬
‫אמה‪ ,‬והדינים ההלים על הנכנס‪ .‬בפרק ב׳ נדון בשאלה היכן נמצאים הגבולות‬
‫בשטה ההר של ימינו‪.‬‬
‫פרק א‬
‫הר הבית הוא ‪ 500‬אמה עז ‪ 500‬אמה )משנה מדות ב‪ ,‬א(; מידה זו היא בלי‬
‫עובי חומות הר חבית י‪ .‬עובי חומות אלה היה ‪ 5‬אמות ־ )ולדעת הרב משה קטן‬
‫‪4‬‬

‫בספר ״בית ישראל״ י היה העובי ‪ 13‬אמה‪ ,‬גם בבית שני( ‪ .‬לפי זח יש להוסיף‬

‫‪1‬‬

‫תפארת ישראל‪ ,‬מדות פרק ב׳ יכין אות ב׳ ובציורים אות א ׳ ; ״עזרת כהגים״ פרק‬
‫ב׳ משנה א׳ בהלק ״נחלה ליהושע״ ם״ק ב׳ ובהלק ״בני יוסף״ ד״ה ת״ק אמה א׳‪.‬‬
‫)הספר ״עזרת כהנים״‪ ,‬של הרב יהושע יוסף בן נחים דוב הכהן )האב״ד בקהילת‬
‫מארד(‪ ,‬שנדפס בשנת תרל״ג‪ ,‬מתחלק אהרי כל משנה לחלק ״נחלה ליהושע״ ולחלק‬
‫״בני יוסף״(‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫נחלה ליהושע שם ם״ק א׳‪ ,‬על פי תנוכת הבית לרב משה בן גרשום חפץ‪ ,‬אות א׳‬
‫)ספר חנוכת הבית נדפס בשנת תנ״י בויניציה(‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דף ט״ו ע״א וע״ב‪ .‬הספר נדפס בשנת תרם״ח‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫עובי כתלי הר הבית והעזרות נתקדש )רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ו׳ הלכה ט׳(‪.‬‬
‫המנחת חינוך )בתחילת מצוד‪ .‬שס״ב‪ ,‬ד״ה החלונות וד״ה ובאמת( כתב שהמדובר‬
‫כשעובי‬

‫הכותל שוה לקרקע שלמעלה‪ ,‬כגון בר שורא )כמו שהשיג הראב״ד(‪,‬‬

‫והשאיר‬

‫בצ״ע את השאלה אם נתקדש המקום של עובי הכותל אם הכותל נפל או נפרץ‬

‫במקום אחד )שם ד״ה ומקום(‪ .‬אך הרדב״ז בפירושו על הרמב״ם שם )נדפס ברמב״ם‬
‫הוצאת עם חי( כתב שעובי הכותל נתקדש גם אם אינו שוח לקרקע שלמעלח‪.‬‬
‫במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה של מסכת תמיד‪ ,‬חלק ב׳ )החלק‬
‫שנדפס בשנת תרג״ד( מהרב הלל משה מעשיל גלבשטין‪ ,‬ודף א‪ .‬אות ד׳‪ ,‬כתב שגם‬
‫חלל השערים שנוספו אהרי ההורבן נתקדש‪ ,‬כי מתהילה היה המקום בתור עובי‬
‫הכותל שנתקדש )מובא ע״י הרב ז‪ .‬גרוםברג ב״נועם״ כרך י״א )תשכ״ח( בעמ׳ ל״ז(‪.‬‬
‫)זאת למרות שבשערים מזמן הבית לא נתקדש תהת האגף‪ ,‬לפי ירושלמי פסהים פרק‬
‫ז׳ הלכה י״ב המובא ע״י ר״ח פםהים פ״א ב׳ וע״י משנה למלך הלכות בית הבחירה‬
‫פרק ז׳ הלכות ב׳ וי״ג‪ .‬וכן פסק המנתת הינוך )שם ד״ה ומשער( ועזרת כהנים פרק‬

‫‪3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל ־‪ 500‬אמח על ‪ 500‬אמה עוד ‪ 5‬אמות לכל צד וביחד קדושות בקדושת הר והבית‬
‫‪ 510‬אמה על ‪ 510‬אמה‪.‬‬
‫בכל מקום בו נזכר להלן ״הר הבית׳‪ /‬הכוונה לשטח •של ‪ 500‬אמה על ‪ 500‬אמה‪,‬‬
‫או ‪ 510‬על ‪ ,510‬הקדוש בקדושת הר הבית‪ ,‬ולא לשטח הנמצא בין החומות חנוכחיות‬
‫המקיפות את השטח שמכנים אותו היום ״הר הבית״‪ ,‬שהרי שני השטחים אינם‬
‫חופפים בדיוק‪ .‬ראה להלן בפרק ב׳ על החומות הנוכחיות ומידתן ‪.‬‬
‫הכניסה להר הבית אסורה באיסור לא תעשה מהתורה לזב‪ ,‬זבה‪ ,‬נדה‪ ,‬יולדת׳‬
‫‪5‬‬

‫א׳ משנה ג׳ הלק בני יוסף ד״ה להר‪ .‬׳־לפנים מן האגף נראה שנתקדש בשערי הר‬
‫הבית )ראה פסחים פ״ה‪ ,‬ב׳(‪ .‬ובדבר פירוש ״אגף״‪ ,‬דאה בין היתר גם את פירוש‬
‫ר׳ יהונתן מלוניל לפסחים פ״ה ב׳‪ ,‬והמאירי שם(‪.‬‬
‫יש לעיין בשאלה הבאה‪ :‬בכותל המערבי מונח כל נדבך קצת פנימה מן הנדבר‬
‫שמתחתיו‪ ,‬אם כי יש נדבכים‪ ,‬ביחוד העליונים‪ ,‬המונחים בדיוק זה מעל זה‪ .‬נדבר‬
‫היסוד‪ ,‬המונה על סלע במעמקי האדמה‪ ,‬בולט ‪ 15‬סנטימטר מהנדבך שמעליו‪ .‬ההבדלים‬
‫בין החזית של הנדבכים האחרים הם בין סנטימטר אחד ל־‪ 6‬ם״מ‪ .‬ובסך הכל נמצאת‬
‫ההזית של הנדבך הנמוך ביותר של הנדבכים הגלויים כיום )כלומר הנדבך המונח‬
‫על הרצפה של ימינו‪ ,‬בשבט תשכ״ח‪ ,‬אהרי ההעמקה בשיעור שני נדבכים( ‪ 50‬ס ״‬

‫מ‬

‫פנימה )מזרחה( מהחזית של נדבך היסוד שבמעמקי האדמה‪ ,‬או ‪ 35‬ם״מ פנימי‬
‫)מזרחה( מהחזית של הנדבך השני )שמעל נדבך היסוד(‪) .‬המספרים לפי מפה ‪38‬‬
‫מהמפות‬

‫‪61115316113113,610.‬מ?‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫^ ‪.!*03,70,110113X2. 31‬ש!‪.(.?.‬‬

‫לפי זה יש לומר שמי שמתקרב כיום עד הכותל ממש‪ ,‬עומר מעל עובי הנדבכים‬
‫המכוסים באדמה‪ .‬יש לברר אם יש למקום הזה ליד‬

‫ה כ ו ת‬

‫ל‬

‫ד‬

‫י ן של ״עובי החומה״׳‬

‫ואם מוהר למי שלא נטהר מטומאה היוצאת מגופו לעמוד שם‪ .‬יש להניח שנדבך היסוד‬
‫והלק מן הנדבך שמעליו היו מכוסים באדמה גם בזמן הבית‪ ,‬כי בחלק הדרומי של‬
‫הכותל המערבי מצאו שרידים של רצפת אבנים‪ ,‬בגובה המקביל לנדבך שמעל נ ד ב י‬
‫היסוד ליד שער השלשלת )המדובר ברצפת האבנים הנמוכה ביותר מבין הריצופים‬
‫שנמצאו בחפירות‪ ,‬אם כי לא בטוח שלא היו ריצופים נוספים(‪ .‬לכן בראה שהשאלה נוגעיז‬
‫למרחק ‪ 35‬ס״מ מהכותל )ולא ‪ 50‬ס״מ(‪.‬‬
‫המספרים הנ״ל הם לפי החפירות שנעשו ליד שער השלשלת‪ .‬השפוע של הכותל‬
‫קטן יותר ליד שער המערבים )‪ 32‬ס״מ מהרצפה הנוכחית עד היסוד(‪ ,‬וליד הפינה‬
‫הדרום מערבית של הר הבית )‪ 38‬ס״מ(‪ .‬השפוע נמדד רק בשלשת מקומות אלה‬
‫בכותל המערבי‪ ,‬ולא ידוע מהו השפוע במקומות אחרים )בשני המקומות האחרונים‬
‫אין הבדל גדול בין נדבך היסוד והנדבך השני שמעליו כמו ליד שער השלשלת(‪.‬‬
‫יתכן שדבריו של הרב יהושע יוסף כלבו‪ ,‬שאסור להתקרב למרהק שתי אמות‬
‫מהכותל‪ ,‬קשורים עם דבר זה )ראה הערה ‪.(96‬‬
‫וכן צ״ע אם מותר למי שטבל לעמוד מעל שפוע הכותל‪ ,‬אם בגדיו טמאי משכב‬
‫או מושב )ראה להלן בסעיף ״הדינים הנוגעים לנכנס להר הבית״(‪.‬‬
‫השטח שמחוץ להיל נקרא גם הוא לפעמים בשם ״הר הבית״ סתם‪ ,‬אך לממע אי הבנה‬
‫נקרא לו להלן ״הר הבית מהוץ לחיל״‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעל קרי *ומצורע כל עוד לא טבלו אחרי שמלאו ימי טהרתם )רמב״ם הלכות ביאת‬
‫המקדש פרק ג׳ הלכה ב׳ וגי‪ ,‬משנה למלד ג‪ /‬פאת השלחן סימן ג׳ בית ישראל‬
‫ם״ק כו( ולשיטת רש״י גם אהרי שהם טבלו‪ ,‬לפני שהעריב השמש )טבול יום (‪.‬‬
‫לטמא מת‪ ,‬נכרי‪ ,‬ובועל נדה‪ ,‬אסור להכנס לפנים מן החיל‪ ,‬ויש לשלח אותם משם‬
‫)רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק ג הלכה ה(‪ .‬שטח זה הוא ‪ 359‬אמה ממזרח‬
‫למערב ו־‪ 167‬מצפון לדרום )ממזרח למערב‪ :‬חחיל במזרח ‪ 10‬אמה ‪ ,‬עובי החומה‬
‫המזרחית של עזרת דשים ‪ 5‬א מ ו ת ‪ ,‬עזרת נשים ‪ 135‬אמות א‪ ,‬עובי החומח בין‬
‫עזרת נשים ועזרת ישראל ‪ 6‬אמות י ‪ ,‬מעזרת ישראל עד אחורי בית הכפורת ‪187‬‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬
‫ד‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬
‫‪9‬א‬
‫ח‬

‫זה כולל ‪,‬אדם שיצאה ממנו ש״ז‪ ,‬איש ואשה ששימשו‪ ,‬ואשה שפלטה ש״ז )מנחת חינוך‬
‫מצוה תקסה‪ ,‬אנציקלופדיה תלמודית ערך בעל קרי(‪.‬‬
‫מפירוש רש״י נראה שהכוונה לטבול יום של טמאים אלה ולא של טמא מת או טמא‬
‫שרץ ונבלה וכדומה‪ ,‬שלהם אסור להכנם רק מעזרת נשים ופנימה )משנה כלים פ״א‪,‬‬
‫מ״ח‪ ,‬רש״י פםהים צ״ב א׳ ד״ה וראה וד״ה חצר‪ ,‬רש״י יבמות ז׳ ב׳ ד״ה וראה זד״ר‪,‬‬
‫וטבל‪ ,‬ורש״י זבהים ל״ב ב׳ ד״ה שחל‪ ,‬ד״ה אע״פ‪ ,‬וד״ה אפי׳(‪ .‬וראה גם תוספות‬
‫זבחים לב ב ד״ה ורבי‪ ,‬זרא״ש תמיד פ״א‪ ,‬מ״א‪.‬‬
‫יולדת היא טבולת יום עד יום מ׳ או פ׳ )רמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב‪ ,‬פרק‬
‫ה׳ הלכה ד׳(‪ .‬וראה רמב׳׳ם שם שאם היא טבלה בתוך ימים אלה‪ ,‬היא צריכה לטבול שנית‬
‫בסוף לנגיעה בקודש‪ ,‬וצ״ע אם נלמד מזה לענין כניסה להר הבית‪.‬‬
‫במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד‪ ,‬ה״ב )״טהרת הקודש״(‪,‬‬
‫דפים יז‪—.‬יח‪ ,:‬יט‪ :‬כ‪—:‬כא‪ :‬כתב שגם לדעת תוספות )יבמות ז‪ :‬ד״ה ר׳ יוחנן וזבחים‬
‫לב‪ :‬ד״ה ור׳ יוחנן(‪ ,‬אסור לטבול יום שהוא גם מחוסר כפרה )כגון יולדת וזב בעל ג׳‬
‫ראיות( להכנם להר הבית‪.‬‬
‫מדות פרק ב׳ משנח ג׳‪ .‬חחיל היה ‪ 10‬אמות מלבד עובי חומת העזרה )רע״ב מדות‬
‫פרק ב משנה ג׳‪ ,‬תפארת ישראל מדות פרק ב יכין ם״ק יז‪ ,‬כב‪ ,‬כג; ספר עזרת כהנים‬
‫מדות פרק ב משנה ג בהלק הנקרא נחלה ליהושע אות א(‪ .‬לשיטת הרא״ש )מדות‬
‫פרק ב משנה ג( היו ‪ 10‬האמות יחד עם עובי הומת העזרה‪ ,‬אך לשיטת הרא״ש יש‬
‫חומרא אהדת‪ ,‬שההיל היה לאורך כל ההר‪ ,‬מצפון לדרום )ראה להלן(‪.‬‬
‫״עזרת כהנים״ מדות פרק ב משנה ו בחלק ״בני יוסף״ ד״ה עזרת ישראל ג‪.‬‬
‫‪ 10‬מדות פרק ה׳ משנה א׳‪.‬‬
‫מדות פרק ב׳ משנה ה׳‪.‬‬
‫לפי תפארת ישראל מדות פרק ה בועז אות א׳‪ ,‬הכותב שאילו היינו חושבים ש‪11‬‬
‫האמות של עזרת ישראל כוללות את עובי הומת העזרה‪• ,‬והיינו מחסירים מ־‪ 11‬אמה‬
‫של עזרת ישראל את עובי חומת העזרה‪ ,‬היו נשארות ‪ 5‬אמות‪ .‬נמצא שעובי החומה‬
‫‪ 6‬אמות‪ ,‬לפי זה הנהתי שעובי הומת העזרה מסביב היה ‪ 6‬אמות )ובעובי כותל ההיכל(‪.‬‬
‫הר״מ קזיס )נפטר בשנת שע״ז( בפירושו למדות פרק ב׳ משנה א׳ כתב‪ :‬״נניה‬
‫כמו ה׳ אמות לעובי הכותל המבדיל בין עזרת נשים לעזרת ישראל״‪ .‬הרב משה חפץ‪,‬‬
‫בתנובת הבית אות נ״ח‪ ,‬כתב שעובי כותל זה‪ ,‬וכן עובי הכתלים סביב העזרה‪ ,‬הוא‬
‫‪ 5‬אמות )מובא בבני יוסף שם(‪ .‬לשיטה זו מותר לטמא מת ולנכרי להכנם במזרה‬
‫הר הבית למרחק ‪ 2‬אמות )ולא למרהק אמה אחת לפי חחישובים להלן(‪ .‬ולדעת‬
‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫אמה״ עובי ההומה המערבית של העזרה ‪ 6‬א מ ו ת ״ ׳ ־ ‪ /‬החיל במערב ‪ 10‬א מ ה ‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫מצפון לדרום‪ :‬החיל בצפון‪ ,10‬עובי ההומה הצפונית של העזרה ‪ ,6‬העזרה ‪ 135‬י‪,‬‬
‫עובי החומה הדרומית של העזרה ‪ ,6‬ההיל בדרום ‪ .(10‬איסור הכניסה לפנים מן חחיל‬
‫‪13‬‬

‫ולעזרת נשים עד לכותל עזרת ישראל הוא מ ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫הכניסה של טמא שנטמא באב ט ו מ א ה ״ לעזרת ישראל ולפנים היא באיסור‬
‫‪1‬‬

‫כרת )רמב״ם שם הלכות ט׳ וי׳יב(* ‪ .‬שטח זה הוא ‪ 199‬אמה ממזרח ל מ ע ר ב " א‬
‫ו־‪ 147‬אמה מצפון לדרום ״‪.1‬‬
‫לא נתפרש היכן היה מקום העזרה בתור הר הבית‪ ,‬אך ידוע ששטח הר הבית‬

‫ר׳ יוסף מטראני )מובא בדרך הקודש ד״ה והנה מעזרת ‪1‬שים )דפוס קושטנדינא ת״ע‬
‫דף יג‪ ,(.‬נדפס בסוף ספר מגיד מראשית(‪ ,‬אולי היה אורד העזרה עם כתליה ‪ 200‬אמד״‬
‫כפלים מהמשכן‪ ,‬כמו שקידש הקדשים וההיכל היו כפולים מאשר במשכן‪ ,‬כך שעובי‬
‫כל כותל היה }‪ 6‬אמות‪.‬‬
‫‪ 12‬עובי החומה המערבית של העזרה לא נכלל ב־‪ 11‬אמה של אחורי בית הכפורת‬
‫)אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬ערך אתורי בית הכפורת‪ ,‬הערה ‪.(7‬‬
‫׳‪ 1-‬ראה למשל ר״ש על כלים פרק א׳ משנה ח׳‪ .‬אך ה ר ב יוסף קורקום על הלכות ביה‬
‫הבהירה פרק ז׳ הלכה ט״ז )נדפס בהוצאת עם הי( כ ת ב שלרמב״ם יש איסור תורה׳‬
‫אך הנכנס פטור‪ .‬והוא מדייק זאת מלשון הרמב״ם בהלכה י״ז‪ ,‬וכך כנראה הבין הראב״ד‬
‫בדברי הרמב״ם‪ ,‬לפי השגתו בהלכה ט״ז‪ .‬אך הרדב״ז שם )הנדפס בהוצאת עם הי(‬
‫כתב שגם הרמב״ם סובר שזה איסור מדרבנן )מהר״י קורקום חי בדור גירוש ספרד‪,‬‬
‫והיה הבר הרדב״ז(‪.‬‬
‫‪ 14‬רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק ג׳ הלכות י״ג וי״ד‪.‬‬
‫‪ 15‬בענין השאלה אם הראב״ד התכוון שאין איסור כרת‪ ,‬אלא איסור לאו‪ ,‬ראה בפוסקים‬
‫המובאים על ידי הרב קלמן כהנא ב״המעין״‪ ,‬כרך ז׳‪ ,‬חוברת ד׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,8-7‬וע״י‬
‫הרב חנוך זונדל גרוםברג ב״נועם״ תשכ״ח‪ ,‬כרך י״א‪ ,‬עמ׳ ל״ז‪ ,‬ל״ח‪ ,‬מ״ו )הערה ‪.(4‬‬
‫נ״ד—נ״ו‪ ,‬והרב עובדיה יוסף ב״קול סיני״‪ ,‬גליון ‪ ,70‬אלול תשכ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.217—211‬‬
‫״‬

‫ב״מעשי ל מ ל ך ‪ /‬הלכות בית הבהירה פרק ר הלכה י״ד ד ה ובזה‪ ,‬ד״ה אמנם‪ ,‬ד״ה‬
‫והנה כיוצא )נדפס בשנת תרע״ג( כ ת ב דבר נפלא לתרץ השגת הראב״ד ממשנה‬
‫״אם אין מקדש ירקב״‪ ,‬שזה כל עוד המקום בשליטת הגויים‪ ,‬אבל ״לכשיצא מתחת‬
‫י ה ‪• . . .‬למזכה לקחת מתחת י ד ף ‪ /‬מיד תחזור לקדושתה בלי קידוש נוסף‪ ,‬וזהו ״קידשה‬
‫לעתיד לבא״‪.‬‬
‫ואם כן אין להביא בימינו ראיה מאלה שלא נזהרו מלהכנם בזמן שהר הבית היה‬
‫בידי הגוים‪ ,‬כי עתה הקדושה יותר גדולה‪.‬‬
‫‪15‬א זה כולל גם את אחורי בית הכפורת‪ .‬ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך אחורי בית‬
‫הכפורת‪.‬‬
‫(‪ 1‬כלומר השטה הנ״ל של ‪ 359‬אמה על ‪ 167‬אמה‪ ,‬פחות החיל ועזרת נשים‪ .‬גם עובי‬
‫החומה נתקדש )רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ר הלכה ט‪ ,‬וראה הערה ‪ 4‬לעיל(‪.‬‬
‫וראה להלן הערה ‪ 32‬באיזה שסח של הר הבית יש ספק אם זהו המקום שהכניסה‬
‫אליו אסורה באיסור כדת מהתורה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמהוץ ל ע ז ר ה ״ היה בדרום יותר מאשר בצפון‪ ,‬ובמזרח יותר מאשר ב מ ע ר ב ״ ‪.‬‬
‫השטח שמחוץ לעזרה היה בדרום ביהד עם הצפון ‪ 500‬פתות ‪ 365 = 135‬אמה ‪,19‬‬
‫ובמזרח יחד עם המערב ‪ 500‬פחות ‪ 313 = 187‬אמה‪ .‬לכן היה בדרום לכל הפהות‬
‫‪ 183‬אמה‪ ,‬בצפון לכל היותר ‪ 182‬אמה‪ ,‬במזרח לכל הפחות ‪ ,157‬ובמערב לכל‬
‫היותר ‪ 156‬אמה‪.‬‬
‫מתוך ‪ 183‬אמה שהיו על כל פנים בדרום‪ ,‬היו ‪ 16‬לפגים מן ההיל )עובי‬
‫הומת העזרה ‪ ,6‬ההיל ‪ .(10‬לכן מותר לטמת מת ו ל נ כ ר י להכנס בדרום ל־‪183‬‬
‫פהות ‪ 167 = 16‬אמה‪ .‬במערב ובצפון אסור להם להכנס כלל‪ ,‬שמא היתד• העזרה‬
‫קרובה מאד לחומת הר הבית‪ .‬במזרה מותר להם להכנס רק לאמה אהת מהקצה‬
‫המזרחי של הר הבית‪ ,‬כי בתור ה־‪ 157‬אמה שהיו על כל פנים במזרה‪ ,‬היו ‪156‬‬
‫לפנים מן חחיל )עובי חחומה בין עזרת ישראל ועזרת נשים ‪ ,6‬עזרת נשים ‪,135‬‬
‫עובי החומה המזרחית של עזרת נשים ‪ ,5‬החיל ‪ .(10‬אם נניח שעובי חחומד‪ .‬בין‬
‫עזרת ישראל ועזרת נשים והומת העזרה בדרום היה ‪ 5‬אמות ‪ ,‬מותר להם להכנס‬
‫במזרח למרחק שתי אמות‪ ,‬ובדרום למרחק ‪ 168‬אמה‪.‬‬
‫לפי החישובים הנ״ל‪ ,‬מותר )לפי שיטה זו( לטמא מת )אם נטהר מטומאה היוצאת‬
‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫י‪1‬‬

‫״העזרה״ כאז פירושה מעזרת ישראל עד אהורי בית הכפורת ובלי חומות העזרה‪.‬‬
‫עזרת נשים נחשבת לשטח שמחוץ לעזרה לענין חישוב זה )תוספות יו׳׳ט מדות‬
‫פרק ב׳ אות א ‪ ,‬הר״מ קזים בפירושו למדות פרק ב׳ משנה א׳‪ ,‬וחנוכת הבית‬
‫לד׳ משה הפץ אות א׳(‪.‬‬
‫מדות פרק ב׳ משנה א׳‪ .‬התוספות יו״ט‪ ,‬ותפארת ישראל בשם שלטי הגבורים‪,‬‬
‫נתנו רק ד ו ג מ א ו ת למידת השטח שמבהוץ )ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך‬
‫הר הבית הערה ‪ ,(136‬וכן נתן הר״מ קזים שם דוגמא‪ .‬והרב משה קטן בספרו‬
‫״בית ישראל״ דף י״ט העלה מדיוק בפסוקי יהזקאל מספרים אחרים‪ ,‬והרב יצחה‬
‫פסח נימן בפירושו אדרת הקודש הסיק מהמשנה מספרים שונים‪.‬‬
‫בחישובים הבאים לא הובא בחשבון עובי הומות הר הבית‪ ,‬ויש להוסיף ‪ 5‬אמות‬
‫לכל צד‪ ,‬כאשר לוקחים ‪ 510‬אמה על ‪ 510‬אמה )ראה עמוד ‪.(4‬‬
‫אנעם חכמים גזרו על נכרים כזבים וזבות )גם אם לא נטמאו — רש״י ע״ז ל״ו ע״ב‬
‫ד״ה שיטמא‪ ,‬רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק ד׳ הלכה ד׳‪ ,‬והלכות מטמאי משכב‬
‫ומושב פרק ב׳ הלכה י׳(‪ ,‬אד כאן לא גזרו‪ ,‬ומותר להם להמס עד החיל )ר״ש‪ ,‬רא״ש‬
‫ור׳ עובדיה מברטנורה על כלים פרק א׳ משנה ת‪ ,‬ורמ׳׳ע מפאנו תשובה צה(‪.‬‬
‫הרמ״ע מפאנו כותב שהסורג מתיר את כניסתם להר‪ ,‬ולא ההמירו עליהם כדי שיוכל‬
‫לבוא הנכרי להתפלל בבית‪ ,‬כמו שאמר שלמה בתפילתו‪) .‬נראה שזה דוקא אם בא‬
‫הנכרי להתפלל לד׳‪.‬‬
‫הנכרים הבאים למסגד אל אקצה‪ ,‬מתפללים בו כשפניהם כלפי מכה וגבם למקום‬
‫המקדש )ובספריהם כתוב שמי שבנה את המסגד בנהו בכוונה בדרום הר הבית ולא‬
‫בצפונו‪ ,‬כדי שבהתפללס כלפי מכה לא יפנו גם כלפי מקום המקדש(‪ .‬וצ״ע מה דין‬
‫כניסתם גם לפי השיטה שהמםגד הוא מהוץ לחיל(‪.‬‬
‫ראה הערה ‪.11‬‬
‫‪,‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬
‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫‪7‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מגופו( ולנכרי•להכנם ל־‪ 167‬האמות הדרומיות של הר הבית )או ‪ 166±‬דפי השערת ר׳‬
‫יוסף מטראני(‪ ,‬כלומר לשליש הדרומי של הר הבית מהקצה המזרחי עד הקצה‬
‫המערבי‪.‬‬
‫החישובים הקודמים נעשו לפי השיטה שהחיל היד‪ .‬שטח סביב העזרה ברוחב‬
‫‪22‬‬

‫‪ 10‬אמות בכל צד )שיטת ״תבנית ה י כ ל ״ ‪ ,‬״חנוכת הבית״ לרב משה ח פ ץ‬

‫‪23‬‬

‫‪<4‬‬

‫ו״תפארת ישראל״ ־(‪ .‬נקרא לה שיטח א׳‪.‬‬
‫אד יש שיטות נוספות‪:‬‬
‫ב(‬

‫אמות‬

‫שרוחב החיל ‪10‬‬

‫רק •במזרח‪,‬‬

‫אד‬

‫ביתר הצדדים‪,‬‬

‫כגון בצפון‬

‫‪5‬‬

‫ובדרום‪ ,‬הוא היד‪ .‬רחב יותר ׳‪.-‬‬
‫ג(‬

‫שחחיל הוא חומה סביב העזרה‪ ,‬והמלים ״ההיל עשר אמות״ במדות פר?‬

‫ב׳ משנה ג׳ מוסבות על גובה חומה זו‬

‫‪ 22‬ספר ב׳ סימן ל׳‪.‬‬
‫‪ 25‬הר״מ קזים‪,‬‬

‫‪2 6‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 23‬סוף אות ו׳‪.‬‬

‫‪ 24‬סימני הצורות אות ז׳•‬

‫בביאורו למדות פרק ב׳ משנה ג׳ קרוב לסוף‪ ,‬כתב שנראה שדוקא‬

‫במזרח היה החיל עשר אמות‪ ,‬אך בצפון היה החיל רהב יותר‪ ,‬וכן במערב ובדרום•‬
‫וכן כתב ר ב מלכיאל אשכנזי בהנוכת הבית אות ט״ו )נדפס יהד עם פירוש הר״מ‬
‫קזים‪ .‬הרב מלכיאל אשכנזי חי קצת אהרי הר״מ קזיס‪ ,‬בסוף המאה הרביעית לאלף‬
‫הששי(‪.‬‬
‫וכן כתב הרב היים )בן יצהק רפאל בן היים( אלפאנדארי‪ ,‬בדרך הקדש‪ ,‬דף יא•׳‬
‫ד״ה ועוד קשה )נדפס בסוף מגיד מראשית של סבי(‪ ,‬שאולי היה הסורג מתרחב‬
‫ויוצא לחוץ למרחק ‪ 16‬אמה מהעזרה בהגיעו מול שערי העזרה‪ ,‬כדי לכלול את‬
‫המעלות שנמשכו עד מרחק כזה בצפון ובדרום‪.‬‬
‫הואיל ורבים כתבו שבית שני היה דומה בהרבה דברים לבנין יחזקאל‪ ,‬שמא נגיד‬
‫שעשו היל בבית שני במקום בו תהיה החצר החיצונה בבנין יחזקאל‪ ,‬או כעין הצר‬
‫החיצונה‪ ,‬שהרי אורך החיל והחצר ממזרח למערב דומה בערך‪:‬‬
‫החצר החיצונה בבנין יהזקאל היתד‪ .‬לשיטת תוספות יום טוב ‪ 317‬אמות ממזרח‬
‫למערב על ‪ 312‬אמות מצפון לדרום ועוד ‪ 6‬אמות לכל צד עובי הכותל‪ ,‬ולשיטת‬
‫המלבי״ם ‪ 326‬אמות על ‪ 326‬אמות ועוד ‪ 13‬אמות לכל צד עובי הכותל )וביחד ‪352‬‬
‫אמות על ‪ 352‬אמות(‪ .‬אורך השטת שלפנים מן החיל בבית שני היה ‪ 359‬אמות )אי‬
‫‪ ,357‬אם עובי הומות העזרה היה רק ‪ 5‬אמות(‪ ,‬אם החיל היה ‪ 10‬אמות במזרח‬
‫ובמערב‪.‬‬

‫ואם כז — שמא נאמר שגם הרוחב מצפון לדרום דומה בערד ?‬

‫)שיטת תוספות יום טוב זמלבי״ם מובאות ב״תבנית הבית״ זב״צורת הבית״ אות‬
‫ב׳‪ ,‬שבסוף פירוש המלבי״ם ליהזקאל(‪.‬‬
‫‪ 26‬שיטת הרמב״ם )הלכות בית הבחירה פרק ה׳ הלכה ב׳ ופירוש המשניות מ מ ת פרק‬
‫א׳ משנה ד׳(‪ ,‬המאירי )מדות פרק ב׳ משנה ב׳(‪! ,‬וראה הרדב״ז )על הרמב״ם הלכות‬
‫סנהדרין פרק ג׳ הלכה א׳(‪.‬‬
‫בצייר לפירוש המשניות שלו‪ ,‬מדות פרק ב משנה א‪ ,‬שצייר הרמב״ם במו ידיו‬
‫)הצילום בפירוש המשנה בהוצאת הרב סלימאן בן דוד ששון‪ ,‬ועל פי זה הציורים‬
‫בהוצאת הרב קפאה(‪ ,‬יהוא צייר מידה שונה של ההיל בכל צד‪ ,‬ובדרום רהב מיתר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד(‬

‫שהסורג היה ל א ו ר ר כ ל ח ר ח ב י ת מ צ פ ו ן לדרום‪ ,‬ורק מ מ ז ר ח לו חיה ש ט ח‬
‫‪2 7‬‬

‫שמהוץ ל ח י ל ‪.‬‬
‫ה(‬

‫הר״ש‬

‫‪2 8‬‬

‫מ ב י א פירוש אחר ש ע ש ר א מ ו ת הן מ ה ס ו ר ג ע ד החיל‪.‬‬

‫נ מ צ א ש ל ש י ט ו ת ב׳‪ ,‬ג ‪ /‬יכול מ י ש נ ט ה ר מ ט ו מ א ה ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו להכינם בדרום‬
‫ל מ ר ח ק ה פ ח ו ת מ א ש ר ‪ 167‬אמות‪ ,‬ו ל ש י ט ה ג׳ א ף במזרח אין א נ ו יודעים כ מ ה היה‬
‫מחוץ ל ח י ל )אם ב י ע ל כ ל פנים היה •במזרח איזה שהוא ש ט ה ב ה ר ה ב י ת מחוץ‬
‫לחיל‪ ,‬ו נ ו כ ל להניח שהיה ל פ ח ו ת א מ ה או שתים‪ ,‬כ מ ו ל ש י ט ת רש״י(‪ .‬ולשיטה ד׳‬
‫אסור לו ל ה כ נ ס ב כ ל ל לדרום‪ ,‬ורק במזרח הר ה ב י ת מ ו ת ר לו ל ה כ נ ס ל מ ר ח ק א מ ה‬
‫א ח ת או ש ת י ם מ ה ק צ ה המזרחי‬

‫‪2 9‬‬

‫‪,‬‬

‫‪3 0‬‬

‫‪ .‬כדי ל צ א ת א ת ידי כ ל הדעות‪ ,‬מ ו ת ר לו ל ה כ נ ס‬

‫ר ק ב מ ז ר ח ה ר ח ב י ת ל מ ר ח ק א מ ח א ח ת או ש ת י ם‬

‫‪3 1‬‬

‫‪3 2‬‬

‫‪. ,‬‬

‫הצדדים‪ ,‬ושם ההיל רהב למדי‪ .‬אך ציור זה הוא רק תרשים להראות את הסורג‪,‬‬
‫ההיל והעזרה‪ ,‬ואינו בא להראות את מידותיהם )הדבר ניכר מהשוואת אורך העזרה‬
‫לאורך עזרת נשים(‪ .‬לכן אי אפשר לקבוע לפי הציור מה מרחק החיל מהעזרה לדעת‬
‫הרמב״ם‪.‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬לפי ציורי הרמב״ם לפרק א׳ משנה ה׳‪ ,‬ובסוף המסכת‪ ,‬נמצא כל‬
‫בית המוקד בין חומת החיל והעזרה‪ ,‬ולפי זה היה השטח בין חומת החיל לעזרה די‬
‫רחב בצפון‪ .‬ואם נוכל להסתמך על היחס בין המרחק מחומת החיל לעזרה בצדדים‬
‫השונים‪ ,‬בציור לפרק ב׳ משנה א ‪ /‬הרי בדרום היה המרחק ניכר‪.‬‬
‫‪ 27‬רא״ש מדות פרק ב׳ משגה ג׳‪ ,‬וכן דייק הרב י ‪ .‬מרצבך מלשון רש״י יומא טז‪ .‬ד״ה‬
‫ושלחה‪ ,‬וראה שם ד״ה לפנים ממנ|ו סורג וד״ה לפנים‪.‬‬
‫אגב יש להעיר על דיוק תיאור הר הבית על ידי הרא״ש‪ .‬במדות פרק א׳ משנה ג׳‬
‫הוא כותב שהשער המערבי היה קטן מהשערים האחרים‪ ,‬דבר שהוא לכאורה לא לפי‬
‫המשנה פרק ב׳ משנה ג׳‪ .‬והנה בתפירות מתהת לשער המערבים מצאו בכותל‬
‫המערבי שער שגובהו פחות מעשרים אמה‪ ,‬וגובהו פהות מאשר פי שנים מרוחבו‪.‬‬
‫ושמא זהו השער שעליו כתב הרא״ש‪.‬‬
‫‪ 28‬מדות פרק ב׳ משנה ג׳‪.‬‬
‫‪ 29‬לשיטת הרא״ש מותר להכנם עד למרהק של ‪ 6‬אמות‪ ,‬כי לדעתו נכלל עובי החומה‬
‫המזדהית של עזרת נשים בשיעור של ‪ 10‬אמות של התיל‪ ,‬בעוד שבעמוד ד הישבנו‬
‫‪ 5‬אמות עובי הומה זו ועוד ‪ 10‬אמות ההיל‪ ,‬כך שלאמה האתת )לפי ההישוב בעמוד‬
‫‪ (7‬נוספות עוד ‪ 5‬אמות(‪.‬‬
‫‪ 80‬הרא״ש מפרש )מדות פרק ב׳ משנה א׳( שהדרום היה מבונה יותר מהמזרח‪ ,‬המזרח‬
‫מהצפון‪ ,‬וצפון מהמערב‪ ,‬וכן נראה מפירוש ר״ש‪ .‬לכאורה היינו חושבים שלשיטת‬
‫הרא״ש לא נתפרש כי השטח מחוץ לעזרה במזרח היה יותר מאשר במערב‪ ,‬ואם כך‬
‫אין אנו בטוחים שבמזרח חיו ‪ 6‬אמות מחוץ להיל‪ ,‬ויתכן שהיו פחות )אם כי משהו‬
‫היה מהוץ להיל(‪ .‬אך ה״עזרת כהנים״ )במדות פרק ב׳ משנה א׳ בחלק בני יוסף ד״ה‬
‫רובו(‪ ,‬כתב שלכאורח י״ל שאין חרא״ש חולק על כך שהשטח שמחוץ לעזרה היה‬
‫בדרום יותר מבמזרח‪ ,‬במזרח יותר מבצפון וכו׳ )מובא באנציקלופדיה תלמודית ערך‬
‫הר הבית הערה ‪ .128‬וראה תוספות יום טוב ותפארת ישראל על משנה זו(‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪3‬‬

‫למי שלא נטהר מטומאה היוצאת מגופו )ולשיטת רשי י• גם לטבול יום(‪ ,‬אסור‬
‫ל ה מ ס לכל הר הבית‪.‬‬
‫המהילות מתחת להר הבית‬
‫לפי‬

‫ה ר מ ב ״ ם " מ ח י ל ו ת ח פ ת ו ח ו ת ל ע ז ר ה הן קודש‪ ,‬ו ה פ ת ו ח ו ת‬

‫להר־הבית־‬

‫‪35‬‬

‫ש מ ח ו ץ ־ ל ע ז ר ה הן ח ו ל ‪,‬‬
‫‪ 31‬אפשר להסביר זאת גם בפשטות‪ :‬במזרה היה א־זה שהוא שטח מהוץ לחיל‪ ,‬לפי‬
‫מדות פרק ב׳ משנה ג׳‪ ,‬אך החישובים אינם מאפשרים לנו לקבוע בודאות שהשטח‬
‫היה רהב יותר מאמה אהת או שתים‪.‬‬
‫‪ 32‬למי שנטמא‬

‫באב‬

‫טומאה אסור מהתורה‬

‫ולפנים‪ .‬הואיל‬

‫להכנס לעזרת ישראל‬

‫והמרהק מהעזרה לכתלי הר הבית אינו ידוע‪ ,‬הרי מספק איסור תורה אסור לי‬
‫להכנם מהקצה הצפוני של הר הבית עד למרהק ‪) 323‬או ‪ (322‬אמה כלפי דרום ]כי‬
‫יתכן שבצפון היו מהוץ לעזרה ‪ 182‬אמה )הכוללים את הכותל הצפוני של העזרה(‪.‬‬
‫העזרה ‪ ,135‬והכותל הדרומי של העזרה ‪) 6‬או ‪ ,[(5‬ומהקצה המערבי של הר הבית‬
‫עד למרחק ‪) 349‬או ‪( 48‬‬
‫‪3‬‬

‫א‬

‫מ‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ל י‬
‫‪0‬‬

‫מ ז ר ח‬

‫} כ י‬

‫י ת כ ן‬

‫ש‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ה י ו‬

‫מ ח ו ץ‬

‫לעזרה ‪156‬‬

‫אמה )הכוללים את הכותל המערבי של העזרה(‪ ,‬משם ועד עזרת ישראל ‪ ,187‬הכותל‬
‫המזרתי של עזרת ישראל ‪) 6‬או ‪) .1(5‬מדות אלה הן בשטה של ‪ 500‬אמה על ‪ 500‬אמה׳‬
‫ולא מובאת בחשבון התוספת של עובי כתלי הר הבית(‪.‬‬
‫שטח זה אינו תלוי בשיטות השונות בדבר חחיל‪ ,‬והוא לפי דברי ה״עזרת כהנים״‬
‫שגם לדעת הרא״ש היה השטח שמהוץ לעזרה גדול במזרח מאשר במערב‪ ,‬ובדרום‬
‫מאשר בצפון )ראה הערה ‪.(30‬‬
‫וזאת מלבד איסור התורה להכנס לכל הר הבית למי שנטמא בטומאה היוצאת מגופו•‬
‫כל מקום בהר הבית‪ ,‬הנמצא צפונה ומזרחה מאלכםון המחבר את הפינה הצפון מערבית‬
‫עם הפינה הדרום מזדהית‪ ,‬קרוב יותר לגבול הצפוני של ההר מאשר לגבול המערבי•‬
‫לכן לא יכולה להיות שם הפינה הצפון מערבית של העזרה‪ ,‬כי היא היחד‪ .‬רחוקה‬
‫יותר מהצפון מאשר מהמערב‪ .‬הפינה הצפון מזדהית של העזרה לא יכולה אפוא‬
‫להיות צפונה ומזרחה מקו אלכסוני‪ ,‬המקביל לאלכסון הנ״ל‪ ,‬היוצא מנקודה בגבול‬
‫הצפוני המרוחקת ‪ 199‬אמה ממערב )כותל העזרה במערב ‪ ,6‬העזרה ‪187‬׳ הכותל ביז‬
‫עזרת ישראל ועזרת נשים ‪ .(6‬ולכן צפונה ומזדהה מהקו השני לא יכולה להיות העזרה‪,‬‬
‫ואיו שם ספק מהתורה‪.‬‬
‫והוא הדין לשטה שהוא ספק מן החיל ולפנים‪ ,‬כפי שהושב לעיל‪ — ,‬אין הוא‬
‫צפונה‬

‫ומזרחה‬

‫מקו‬

‫המקביל‬

‫לאלכסון‬

‫הנ״ל‪,‬‬

‫היוצא‬

‫מנקודה‬

‫בגבול‬

‫הצפוני‬

‫המרוהקת ‪ 349‬אמה )‪ 199‬אמה הנ״ל‪ ,‬ועוד עזרת נשים‪ ,‬עובי הכותל המזרחי של‬
‫עזרת נשים‪ ,‬והחיל במזרח( מהמערב‪ .‬זה רק לשיטה א׳ בנוגע לחיל‪.‬‬
‫אין להפחית באופן דומה בדרום מערב‪ ,‬כי יתכן שהפינה הדרום מזרחית של עזרת‬
‫ישראל היא מערבה מהאלכסון הנ׳׳ל )ראה ר״מ קזים מדות ב‪ ,‬א(‪.‬‬
‫אפשר להפחית משהו בדרום מזרח‪ ,‬כי הפינה הצפון מזדהית של העזרה איננה‬
‫דרומה מהאלכסון שמצפון מזרח לדרום מערב‪.‬‬

‫‪ 33‬פסחים צ״ב א׳‪.‬‬

‫‪ 34‬הלכות בית הבחירה פרק ר הלכה ט׳‪ .‬גם הרב משה חפץ בהנמ>ן הבית )אות י״ט‬

‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ״ מ נ ח ת חינוך״‬

‫ט ‪3‬‬

‫מ ב י א א ת ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ומוסיף‬
‫‪38‬‬

‫׳ והמחילות ש מ ת ח ת לעזרה‬

‫ל ה ר ־ ה ב י ת ־ ש מ ח ו ץ ־ ל ע ז ר ה דינן כ ״ ה ר ה ב י ת ״‬

‫)כלומר למי שלא נטחר‬

‫ורק מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת לעזרה ח פ ת ו ח ו ת ל ע ז ר ה הן קודש‬
‫הפתוהות‬
‫מטומאח‬

‫‪3 7‬‬

‫ש ל ד ע ת ו יש להבחין‪,‬‬

‫ח י ו צ א ת מ ג ו פ ו אסור ל ח כ נ ס לתוכן( ״יי‪ ,‬ו ל מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת ל ה ר ־ ה ב י ת ־‬

‫ש מ ה ו ץ ־ ל ע ז ר ה מ ו ת ר לו להכבם אפילו אם הן פ ת ו ח ו ת לעזרה‬

‫‪4 0‬‬

‫‪ ,‬א ד א ח ר כ ך יי‪,‬‬

‫א ח ר י ה ב י א ו א ת ד ע ת הרמב״ם‪ ,‬הוא כ ו ת ב שלפי זח גם ל מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת ל ה ר ־ ה ב י ת ־‬
‫שמחוץ־לעזרח‬

‫חפתוחות‬

‫לחר־חבית־שמחוץ־לעזרח‬

‫חיתח‬

‫צריכח‬

‫ק ד ו ש ת ר‪,‬ר ה ב י ת ‪ ,‬א ם כי מ ה ג מ ר א נ ר א ה שהן חול‪ ,‬והוא כ ו ת ב ״צ״ע״‬

‫לחיות‬
‫‪4 1‬‬

‫מספק‬

‫‪• .‬ודאה ע ו ד‬

‫ש י ט ת ה מ פ ר ש ל ת מ י ד כ״ ו‪ .‬ו כ ״ ז ‪:‬‬
‫חרב‬

‫יצחק פ ס ח ניימאן‪ ,‬ב ק ו נ ט ר ס‬

‫‪4 2‬‬

‫״המודד״‬

‫מסיק מהגמרא‬

‫)פסחים פו(‬

‫ומרש״י ש מ ח י ל ו ת ת ח ת הר ח ב י ת שמחוץ לעזרה ה פ ת ו ח ו ת לחר ח ב י ת שמחוץ ל ע ז ר ח‬
‫איגן ק ד ו ש ו ת ב ק ד ו ש ת ״הר ה ב י ת ״ ; ח מ ח י ל ו ת מ ת ח ת לעזרח‪ ,‬ח פ ת ו ח ו ת ל ח ד ח ב י ת‬
‫שמחוץ‬

‫לעזרה‪ ,‬ו ק ר ק ע ה מ ח י ל ה שוד‪ .‬ל ק ר ק ע הר ח ב י ת שמחוץ לעזרח‪ ,‬ק ד ו ש ו ת‬

‫כ ק ד ו ש ת ״הר ה ב י ת ״ ; ו ל ש כ ו ת ע ל ר צ פ ת ה ר ח ב י ת שמחוץ ל ע ז ר ה ה פ ת ו ח ו ת ל ע ז ר ה‬
‫קדושות כ ק ד ו ש ת העזרה‪.‬‬
‫צריך‬

‫עיון אם ה ד ב ר י ם הנוגעים למורא ה מ ק ד ש )כגון כ נ י ס ה ב מ נ ע ל וכר(‬
‫‪4‬‬

‫נוחגים ב מ ח י ל ו ת ש מ ת ח ת להר ה ב י ת שמחוץ ל ע ז ר ה י ‪.‬‬
‫ד״ה מכל( כתב שמחילה הפתוחה לעזרה קדושה כעזרה‪ ,‬הפתוחה להר הבית שמחוץ‬
‫לעזרה קדושה כהר הבית שמחוץ לעזרה‪ ,‬והפתוחה למחוץ להר הבית היא חול‬
‫גמור‪ .‬הוא מסיק זאת מדברי רש״י‪.‬‬
‫‪ 35‬ראוי להעיר בעניו לשונו בהלכה ח׳ בענין לשכות‪ ,‬שכתב ״פטור״‪ ,‬שהרדב״ז בפירושו‬
‫לרמב״ם )נדפס בהוצאת עם הי( כתב שיש איסור מדרבנן‪.‬‬
‫‪ 36‬מצוה שס״ב‪ ,‬דף א‪ ,.‬ד״ה ופשוט‪.‬‬

‫‪ 37‬שם ד״ה ובמ״ש‪.‬‬

‫‪ 38‬שם דף א‪ :‬ד״ה מהילות וד״ה ו־פתוהות‪ .‬השטה שמתהת לעזרה הוא‪ ,‬מספק‪ ,‬השטת‬
‫הנזכר בהערה ‪) .32‬אם המנחת חינוך‪ ,‬באומרו ״עזרה״‪ ,‬מתכוון גם לעזרת נשים‪ ,‬יש‬
‫להוסיף לשטח הנ״ל עוד ‪ 140‬אמה לכוון מזרחה )עזרת נשים ועובי הכותל המזרהי‬
‫של עזרת נשים((‪.‬‬
‫‪ 39‬שם ד״ה מהילות‪ ,‬ד׳׳׳ה ופשוט‪ ,‬ד״ה והבאים‪.‬‬
‫‪ 41‬שם דף א ‪ :‬ד ׳ * ולפי זה מחילות‪.‬‬
‫‪43‬‬

‫‪40‬‬

‫בכמה מקומות בדף א׳ ע״ב‪.‬‬

‫‪ 42‬הלק ב׳ הלק מהילות אות ב׳‪) .‬נדפס תרס״ב(‪.‬‬

‫הואיל ויש תקוה כי הנכנסים למתילות ימצאו כלי או דבר מהמקדש הטהורים עדיין‪,‬‬
‫אד יטמאוהו בנגיעתם‪ ,‬ראוי להדר לעשות כפפות מעור דג‪ ,‬שאינו מקבל טומאה‬
‫)וצ״ע אם לעור קרוקודיל יש דין עור דג לענין טומאה( )ואין לתופרן בהוטים‬
‫המקבלים טומאה — ראה כלים פרק י״ז משנה י״ג(‪ .‬וכן יש למנוע כניסת זב‪ ,‬נדה‪,‬‬
‫זבה‪ ,‬יולדת‪ ,‬ובועל נדה )אלא אחרי שטהרו וטבלו‪ ,‬וטבילת זב היא במעיו( ונכרי‪ ,‬כ י הם‬
‫מטמאים ע״י הזזת חחפץ‪ ,‬גם כשהם לובשים כפפות ואינם נוגעים בהפץ )רמב״ם‬
‫הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ה׳ הלכה ב׳‪ ,‬פרק ג׳ הלכה א׳‪ ,‬ופרק ב׳ הלכה י׳(‪.‬‬
‫וראה דיעה בטוף הערה ‪ ,50‬שבזה״ז יש לנו דין של ע״ה שלהם‪ ,‬המטמאים כזבים‪.‬‬
‫וכן יזהר שלא יגע בכלי בבגדיו‪ ,‬כגון בשרוולו‪ ,‬שהרי בגדים טמאים טומאת מה‪.‬‬
‫וראוי להזהר בזה בכל התפירות סביב הר הבית‪ ,‬שמא ימצאו כלי מבית המקדש‬

‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המחילות הנמצאות היום בהר הבית‬
‫א‬

‫ז‬

‫א‬

‫נ‬

‫י‬

‫א י ז ו‬

‫י ו ד ע י ם‬

‫מח‬

‫ה‬

‫ד‬

‫מ‬

‫נ‬

‫א‬

‫צ‬

‫ת‬

‫ד ‪ ,‬י ו ם‬

‫"'י ׳‬
‫"‬
‫׳‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ל‬
‫בזמן הבית‪ ,‬ויתכז‬
‫להול‪ .‬וכן כ ת ב הדדב״ז ב ס ו ף ת ש ו ב ה תרצ״א׳‬
‫׳‬
‫^‬
‫קדושות גם א ם אינז‬
‫אוסר ל ה מ ס ל מ ח י ל ה ה פ ת ו ח ה ל מ ע ר ב ו נ מ ש כ ת‬
‫ה ר מ ב ״ ם יתכן שיש מ ח י ל ו ת ה נ מ צ א ו ת מ ח ו ץ‬
‫מ ק ד ו ש ת ה ק ר ק ע שמעליהן‪ ,‬בו יש ר ק ק ד ו ש ת‬
‫פ ת ו ה ו ת לעזרה ו ק ד ו ש ו ת כעזרה‪.‬‬
‫ש‬

‫מ‬

‫ח‬

‫י‬

‫< ע ת ה‬

‫ה‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ת‬

‫י‬

‫ו‬

‫ה‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ת‬

‫ח‬

‫ע ז ר ה‬

‫ת ד ! ת‬

‫ע ז ר ה‬

‫ו‬

‫ג‬

‫ד ‪ ,‬י‬

‫י ה י א‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ה ב י ת‬

‫פ ת י ח‬

‫ה י ת י‬

‫‪^ £‬פחזז‬
‫'‬
‫׳‬
‫'לעזרר•‬
‫' ~‬
‫׳‬
‫והוא‬
‫^‬
‫״‬
‫לדעת‬
‫ע ד מ ת ח ת ל ״ כ י פ ׳ ' י " ' ךןלה‬
‫היו‬
‫*‬
‫ל ש ט ח העזרה׳‬
‫״הר הבית״״ ואילו המחילי•‬
‫מ‬

‫ש‬

‫א‬

‫ם‬

‫ם‬

‫נ ם ת ם‬

‫מ‬

‫ש‬

‫נ ב נ ו‬

‫מ‬

‫י ע ת ד‬

‫ע‬

‫א‬

‫מ ח י‬

‫ח‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫י ת‬

‫ח‬

‫ד‬

‫י‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ז‬

‫ד‬

‫ק‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ם‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ט‬

‫>י י‬

‫נ ו ס ף ל כ ד ‪ ,‬כ מ ה מ ה מ ח י ל ו ת ש ל ימינו )כגון א ל ה ה נ מ ש כ ו ת פ נ י מ ה מ ח ש‬
‫ה מ כ ו ס י ם ב א ד מ ה ) ש ע ר חולדה‪ ,‬ושערים אחרים בדרום ו ב מ ע ר ב ( היו מ ע ל פ נ י י׳ י ׳׳י‬
‫כזמן הבית‪ ,‬ואין ל ד ן דין מ ח י ל ו ת א ל א דין ה ר ה כ י ת‬

‫‪4 4‬‬

‫‪.‬‬

‫נשיה‬
‫‪2‬‬

‫או כד עם אפר פרה אדומה ]כדים אלה היו בחומת החיל או בחומת עזרת ך*"‬
‫בהר הזיתים ובמקומות נוספים )פרה פרק ג׳ משנה י״א ותוספתא פרק ג׳ תוספתא ׳‬
‫י* ג^ה**ו‬
‫יש סיכוי למצוא כדים מאותה תקופה‪ ,‬שהרי במעבי האדמה‪ ,‬במרחק מטר ^‬
‫ג‬

‫מ‬

‫לפינה הדרום מזדהית של הר הבית‪ ,‬מצאו לפני מאה שנה כד עומד בתוך גהיי^‬
‫והחופרים אמרו שהוא מימי בית שני ‪0‬ג‪161-1‬־‪1‬גג‪>31‬‬

‫ם ל ע‬

‫מ‬

‫'‬

‫‪( 5 3‬‬

‫שנת תר״מ‪ ,‬ע ׳‬

‫'‬

‫ועתה עומדים להפור ליד הפינה הדרום מערבית‪.‬‬
‫י ש‬

‫האמור מספיק למנוע מלטמא כלי רגיל‪ ,‬אך בכלי של אפר פרה ומי חטאת‬
‫מעלות מרובות‪ ,‬המפורטות בפרק י״ג של הלכות פרה אדומה לרמב״ם‪ .‬יאפיל‬

‫א ם‬

‫‪1‬‬

‫ג‬

‫אדם ירים את כלי ה״חטאת״ מבלי לנגוע בו )כגון באמצעות כפפות מעוד י |‬
‫ב‬

‫יטמאנו במשא )רמב״ם שם הלכה ה׳(‪ ,‬והוא הדין אם יסיט את הכלי )ראה ר מ ״‬

‫ם‬

‫הלכות טומאת מ ת פרק א הלכה ז׳(‪ .‬לכן יש להזהר מאד בחפירות‪ ,‬ומוטב להשריית‬
‫עד שיהודש המנהג של גידול ילדים היד שמירה מוטמאת מ ת )פרה פרק ג׳ משני׳‬

‫ב ׳‬

‫׳‬

‫וראה כתובות ק״ו ע״א שהצבור היה מסייע לכך(‪.‬‬
‫‪ •14‬המפתנים של השער הכפול ושל השער המשולש בחומה הדרומית של ימינו‬

‫ש‬

‫ל ״דיי‬

‫הבית״‪ ,‬וכן רצפת האולמות התת קרקעיים שלידם המכונים ״אורוות שלמה״‪ ,‬נמצאים‬
‫‪ 725‬מטר מעל פני הים‪ ,‬שהם ‪ 12‬וחצי מטר מתהת לקרקע הר הבית של ימינו שלידם•‬
‫אם שערים אלה הם מזמן הבית‪ ,‬היו הם ו״אורוות שלמה״ מעל הקרקע בזמן ה ב‬

‫יוז׳‬

‫והוא הדין לכל הבנינים התת קרקעיים של ימינו שבגובה מעל ‪ 725‬מטר‪ .‬מ ב ו א י‬

‫ת‬

‫השערים כרסו אחר כך בעפר ונחשבים בטעות למהילות‪.‬‬
‫המפתן של השער הגדול שמתחת ל״שער המערביים״ )בגובה ‪ 722‬מטר(‪ ,‬נמיי‬
‫ב־‪ 14‬והצי מטר מהקרקע של הר הבית שליד השער )לשם השוואה — רהבת הכוייל‬
‫לפני העמקתה היתד‪ .‬בגובה ‪ 730‬מטר(‪.‬‬
‫^אמנם תחת העזרה היתד‪ .‬הקרקע בזמן הבית גבוהה מאשר מפתני שערי הר הבית׳‬
‫ולשכה שגגה שוד‪ .‬לקרקע העזרה היא מחילה )פסחים פו‪(.‬‬
‫בחומה הדרומית של ימינו‪ ,‬יש בקרבת הפינה המזדהית בתוך האדמה פתח קטז׳‬
‫שגובהו כמה מטרים ורוחבו כמטר‪ ,‬וגובה רצפתו ‪ 715‬מטר‪ .‬ומחוץ להומה יש ב ק ר ב‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לכן מן הראוי כי ה ב ד י ק ו ת ב מ ח י ל ו ת ב ה ר ה ב י ת )כגון כדי ל ר א ו ת ע ד היכן‬
‫היו כיפין(‪ ,‬ייעשו ב ע ז ר ת זרקורים דפריסקופים ) מ ע ר כ ת מ ר א ו ת ב ת ו ר ק נ ה א ר ו ר (‬
‫)והפריסקופים‬

‫יוכנסו גם ל מ ח י ל ו ת ע ק ל ק ל ו ת ( ‪ .‬אך יש ל ה ז ה ר ש ה כ ל י ם שיוכנסו‬
‫‪4‬‬

‫ל א יהיו ט מ א י ם * א כ ל ו מ ר יש ל ה ט ב י ל ם ו ל ח כ ו ת ל ע ר ב ; אך •אין ט ב י ל ה מ ו ע י ל ה ל כ ל י‬
‫חרס‪ ,‬ו ל כ ל י ם שדינם כ פ ל י חרס )כגון זכוכית(‪ ,‬וכן לא ל כ ל י ה ט מ א ט ו מ א ת ש ב ע ה‬
‫ממת‬

‫‪4 5‬‬

‫‪.‬‬
‫כניסה באוירון‬

‫אסור ל נ ס ו ע באוירון מ ע ל ה מ ק ו ם בו אסור ל ה כ נ ס )הרב עובדיה יוסף בירחון ״קול‬
‫סיני״ גליון ‪ ,70‬אלול תשב״ז עמ׳ ‪.(219—218‬‬
‫הדינים הנוגעים לנכנס להר הבית‬
‫הנכנס‬

‫ל ה ר ה ב י ת ל מ ק ו ם בו מ ו ת ר לו להכנם‪ ,‬יזהר ב ט ב י ל ת ו ל ק ו ד ש ב כ ל‬
‫‪4 6‬‬

‫דיני ה ה צ י צ ה )שלא כ ב ט ב י ל ה ל פ י ת ק נ ת ע ז ר א ( ‪ ,‬וצ״ע א ם הוא צריד לכוון‬
‫הפינה הדרום מערבית בתוך האדמה רצפת אבנים בגובה ‪ 715‬מטר‪ ,‬ואבני החומה מתחת‬
‫לגובה של ‪ 714‬וחצי מטר אינן מסותתות‪ ,‬ורק האבנים מעל גובה ‪ 714‬וחצי מטר‬
‫מסותתות‪ .‬יתכן איפוא שגובה הקרקע מהיץ להר הבית היה ‪ 715‬מטר בזמן הבית‪,‬‬
‫וצ״ע שמא גם לאולמות שמתחת ל״אורוות שלמה״ אין דין מהילות‪ ,‬וכן לכל הבנינים‬
‫באותו הגובה‪.‬‬
‫)הגבהים הנ״ל הם לפי מדידות שנעשו לפני מאה שנה‪ .‬גם אם יתברר שחלה טעות‬
‫בהישוב נקודת המוצא שלהם‪ ,‬זה לא ישנה את היחס בין הגבהים השונים )למשל‬
‫אס יתברר שקרקע הר הבית גבוהה בשני מטרים מהמספרים שהזכרתי‪ ,‬אז כל יתי־‬
‫המקומות שמניתי גבוהים בשני מטיים‪ ,‬יהמרהק בינם לבין קרקע הר הבית לא ישתנה(‪.‬‬
‫‪44‬א רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק ג׳ הלכה ט״ז‪.‬‬
‫‪ 45‬כלומר אסור שהבליט היו פעם באהל המת או נגעו במת‪ .‬או שנגע בהם אדם שהוא‬
‫טמא למת או שנגעל בהם כלים אהרים אשר נגעו במת או אשר היו באהל המת‬
‫)רמב״ם הלכות טומאת מת פרק ה׳(‪ .‬כדי שכלים לא יהיו טמאים בטומאת שבעה‬
‫ממת‪ ,‬צריך אדם לעשותם מחומר גלם )כי חימר גלם אינו מקבל טימאה(‪ ,‬רק באמצעות‬
‫כפפות מעור דג )שאינו מקבל טומאה(‪ ,‬או שגוי יעשה אותם‪ .‬אפשר לצקת את הכלים‬
‫בתבניות הרם או אבן‪ .‬הכלים ייעשו במקום שתחתיו יש חלל כפול‪ ,‬באיפן שהוא‬
‫כיפין על כיפין‪ ,‬שבכל אחד לפחות גובה ‪ 10‬ס״מ‪ ,‬ויובאו על בולי עץ צמודים )או לוח אבן(‬
‫המוגהים ע״ג בהמה שכריסה רחבה‪ ,‬ובינם לגבה הלל טפה ‪ :‬הכלים יונחו מול גוף הבהמה‬
‫אך לא מול רגליה‪ .‬רצוי להוסיף ״אהל״ נגרר מתהת לגוף בין הרגלים‪ .‬הבהמה לז^ תעבור‬
‫מתחת ל״אהל״‪ .‬ראה תוי״ט ומשנה אחרונה פדה ג‪ ,‬ב ; משנה אחרונה אהא־ת‪ ,‬ו‪ ,‬א ;‬
‫אנציקלופדיה תלמודית ערך אהל זרוק‪ .‬רמב״ם הלכות טומאת מת יט‪ ,‬ו ; יב‪ ,‬א‬
‫וב׳>‪ .‬העושה את הכלים )אפילו נכרי( יזהר שבגדיו לא יגעו בהם‪ ,‬וכן לא יגעו בהם‬
‫אה״כ אדם או כלים‪ .‬ואהרי כל זאת יש להטבילם‪ ,‬שמא נגע בהם אחד מהטמאים‬
‫אשר מטמאים כלי בהזזה )ראה הערה ‪ ,(43‬ולהטבילם לשם הטאת‪ .‬אך גם בכלים‬
‫אלה אין לנגוע בכלים שיימצאו במחילות‪ ,‬שמא הם כלי ״חטאת״‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שהטבילה היא כדי להכנם להר ה ב י ת ״ ‪ ,‬ומוטב שלא יכנס ביום שטבל מ ט ו מ א ת ו‬
‫הס‬

‫בטרם העריב השמש‪ .‬גם יטביל במקוה את בגדיו וכלים שהוא מכנים‪ ,‬אם‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)כלומר אם עמד‪ ,‬ישב‪ ,‬שכב‪ ,‬נתלה‪ ,‬או נשען עליהם ז ב ‪,‬‬
‫״מושב״ או ״משכב״‬
‫‪4 8‬‬

‫‪9‬‬

‫זבה‪ ,‬נדה או יולדת >‪ .‬ואפילו בבגד הדש אין לדעת אם לא נשען עליו טמא כזיז‬
‫בבית החרושת או בהנות‬

‫‪60‬‬

‫(‪ .‬טומאת מושב או משכב היא טומאת ערב ״ ‪ ,‬ו מ ו ט ב‬

‫שלא להכניסם להר הבית לפני שהעריב השמש אהרי טבילתם‪.‬‬
‫לא יכנס בנעלים‬

‫‪0 2‬‬

‫‪ ,‬במקל‪ ,‬בתרמיל‪ ,‬בפונדתו )ארנק לכסף‪ ,‬או בגד שלובשים‬

‫‪ 46‬וטבילת זב היא במים חיים דוקא )במעין(‪.‬‬
‫ה ר ב חנוך זונדל גרוםברג ]״נועם״‪ ,‬כרך י״א )תשכ״ח( עמ׳ מ״ז[ מביא דיעה ש א נ ו‬
‫מחזיקים עצמינו כזבים וצריכים לספור שבעה נקיים וטבילה במים חיים‪ .‬וכן מ ו ב א‬
‫הדבר‬

‫במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמםכת תמיד‪ ,‬ח״ב‪) ,‬״טהרת‬

‫הקודש״(‪ ,‬דפים א‪:‬׳ ו‪.:‬‬
‫‪ 47‬הטובל כדי להכגס למקדש צריר לטבול על דעת כן )לפי תירוץ אהד ביומא ל׳ ע״ב(‪,‬‬
‫וכן הטובל למעשר׳ לתרומה‪ ,‬לקודש או לתטאת צריד להתכוון לכד )רמב״ם ה ל כ ו ת‬
‫אבות הטומאות פרק י״ג הלכה ב׳(‪ ,‬אך לא מצאתי אם צריר כוונה כזו גם לטובל כ ד י‬
‫להכנס להר הבית‪.‬‬
‫‪ 48‬תוספתא כלים בבא קמא סוף פרק א׳‪ .‬ולפי עזרת כהנים מדות פרק ב׳ משנה א׳‪,‬‬
‫הלק בני יוסף סוף ד״ה הי־ הבית ו׳‪ ,‬המכנים מושב או משכב להר הבית לוקה‪.‬‬
‫‪ 49‬רמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב‪ ,‬פרק ז׳ הלכה א׳‪.‬‬
‫‪ 50‬טמאים לא רק בגדי הטמא עצמו‪ ,‬שעליהם עומד )כגון אנםיליא(‪ ,‬או שעליהם יושב‬
‫)כגון מכנסים(‪ ,‬ואף כתנת‪ ,‬שלפעמים שוכב בה לנוח )ראה ספרא פרשת מצורע‬
‫פרק זבים תחילת פרק ב׳ ופירוש רבינו הלל שם ״ו׳ההלוק והטלית בהדי דלבוש לתו‬
‫שכיב בהו״‪ ,‬ורמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב‪ ,‬פרק ז׳ הלכה ה׳ והלכות כלים‬
‫פרק כ״ז הלכה ט״ז(‪ ,‬אלא גם בגדים של טהור‪ ,‬שנשען עליהם טמא כזה )כגון אשתו‬
‫נדה‪ ,‬או כשאוטובוס נוטה על צדו בנסיעתו סביב פינה והנוסעים מיטלטלים ונשענים‬
‫זה על זה(‪ .‬ולפי הרע״ב בזבים פרק ג׳ משנה א׳ אפילו אם ישב במכונית קטנה שבה‬
‫היה טמא כזה‪ ,‬גם אם לא נגע בו )אך ראה תוספות יים טוב ויתר מפרשי המשנה שם‪,‬‬
‫ותפארת ישראל שם יכין אות ה׳(‪.‬‬
‫בספר מעשי למלך׳ כרך א׳‪ ,‬הלכות בית הבהירה פרק ז׳ הלכה ט״ו כתב בשם‬
‫חזון נהום‪ ,‬שאנו בזמן הזה כעמי הארץ שלהם‪ ,‬כי אין אנו נזהרים ובקיאים בטומאה‬
‫וטהרה‪ .‬ובגדי עם הארץ מדרס לטהרות )ראה תוספות הגיגה י״ט ב׳ ד׳יה בגדי‬
‫ורמב״ם הלכות אבות הטומאות פרק י״ג הלכה א׳‪ .‬ולעניו מי הוא עם הארץ ראה‬
‫רמב״ם הלכות מטמאי משכב ומושב סרק י׳(‪.‬‬
‫‪ 51‬ולא טומאת שבעה )רש״י בבא קמא כ״ה ב׳(‪.‬‬
‫‪ 52‬לפי יבמות קב‪ :‬אסור להכנס לעזרה )והוא הדין לכל הר הבית — תוספות יום טוב‬
‫שבת פרק ו משנה ה( במנעל ובסנדל‪ ,‬ומותר באנפליא של בגד )ראה רש״י שם‬
‫ד״ה ה״ג‪ .‬רש״י כ ת ב טעם שאין דרד להכניסם בטיט‪ ,‬ואולי משמע מזה שאין ללכת‬
‫לבוש באנפיליז ברהובות עד הר הבית‪ ,‬כי יעלה עליהם אבק‪ ,‬ואולי זה דומה ל״אבס‬
‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪53‬‬

‫הרצוגשעל רגליו‪ ,‬ובמעות‬
‫באבק‬
‫דעתו ‪, ( -‬‬
‫אתרנ ד ת‬
‫על הבשר לקבל הזיעה כשאין בגד מעל פ ו‬
‫מכללת‬
‫אסור לעשות‬
‫צ ר ו ר ו ת ״ ‪ .‬אסור לרוק‪ ,‬ואם נזדמן ל ו רוק מבליעו ב ב ג ד ו‬
‫‪0 6‬‬

‫קיצור‬

‫דרף על‬

‫ידי כניסה‬
‫‪5 8‬‬

‫בשער אהד‬

‫ויציאה‬

‫בשער‬

‫א ה ר ״ א אסור‬

‫להקל‬

‫‪0 7‬‬

‫ראש ולדבר דברי ש ה ו ק ‪ . ,‬ישיבה מותרת‪ ,‬אך נראה שאין ל ש ב ת עם הגב‬
‫כלפי ההיכל‬

‫‪0 8‬‬

‫‪ .‬אין נכנסים אלא לעבודת השי״ת‬

‫‪ 9‬מ‬

‫‪ ,‬וכל כניסה שאינה לשם מצוה‪,‬‬

‫שעל רגליו״(‪ .‬וכן עשה גביהה בן פסיס אגפילין לאלכסנדר מוקדון )מגילת תענית‬
‫פרק ג׳(‪.‬‬
‫יש לברר מהי אנפליא‪ ,‬אם כעין נעלי בית או כעין גרבים שלנו )ראה ערוך השלם‬
‫ערך אמפליא וערך אנפליא( ]ואם האנפליא מצמר‪ ,‬לא תהיה כעין לבד קשה‪ ,‬כי זה‬
‫בגדר ״מוק״ )ב״ת אבן העזר סימן קסט סעיף יד‪ .‬ושם כתב גם ״שיער״‪ ,‬מלבד צמר([‪.‬‬
‫יש גם לברר אם גרבים שלנו אינם בגדר ״פונדתו״‪ ,‬לפי הפירוש שפונדה היא‬
‫בגד לקבל הזיעה ואין דרך כבוד לצאת בו בלי בגד מעליו )פירוש המשניות לרמב״ם‪,‬‬
‫ברכות פרק ט משנה ״לא יקל״(‪• ,‬וראה משנה ברורה סימן צ״א ם״ק י״ב‪.‬‬
‫וכן יש לברר דין נעלים שלא מעור‪ .‬בנעל של עץ או קש נראה שאסור )ראה שבת‬
‫סו‪ .‬ורש״י ד״ה ורבי יוחנן ותוספות ד״ה סנדל‪ ,‬וראב׳^ד עדויות פרק ב משנה ח(‪ .‬ובענין‬
‫שעם‪ ,‬סיב‪ ,‬מוק‪ ,‬ראה יומא עה‪ :‬עם ה־ספות ישנים‪ ,‬יבמות קב‪ ,:‬ונ״י יבמות קב‪:‬‬
‫ד״ה בקורדקייסין וד״ה ושמעינן‪ .‬וראה ב״ה וערוד השלחן או״ת סימן תרי״ד על‬
‫המהלוקת לענין יום הכפורים‪.‬‬
‫לענין קיטע ראה שבת סו‪ ,:‬ותוספות יומא עט‪ .‬לגמרי למעלה‪ .‬ולענין הכסא שעליו‬
‫יושב הקיטע ראה אוצר הגאונים שבת הלק הפירושים דף סו‪ ,‬שזה בגלל איסור‬
‫ישיבה בעזרה‪ ,‬אך ראה תוספות יום טוב שבת פרק ו משנה ה‪ .‬וראה הידושי מים‬
‫היים על הרמב״ם הלכות בית הבהירה פרק ז הלכה ב‪ ,‬ומעשי למלד שם ד׳׳ה ואיזו‪.‬‬
‫‪ 53‬ירושלמי ברכות פרק ט׳ הלכה ה׳ )מובא בםמ״ג מצות עשה קם״ד(‪ ,‬פירוש המשניות‬
‫לרמב״ם לברכות פרק ט׳ משנה ״לא יקל״‪ ,‬ורע״ב על ברכות פרק ט׳ משנה ה׳‪.‬‬
‫ולא יכנס בלבוש שק )ירושלמי שם(‪.‬‬
‫‪ 54‬ירושלמי וםמ״ג שם‪.‬‬
‫‪ 55‬וק״ו שלא להשליך ארצה לא צואת האף )כף התיים או״ת סימן צ׳ ס״ק צ״ג וסימן‬
‫קנ״א ם״ק מ״ה( ולא כינה )שם סימן צ״ז ס״ק כ״ב‪ ,‬לענין בית כנסת(‪ .‬ונראה שלא‬
‫יכנס אם צריך לנקביו )ראה ירושלמי שם פרק ב׳ הלכה ג׳‪ ,‬שהיי מפסוק זה לומד‬
‫הירושלמי ברכות פרק ט׳ הלכה ה׳ על הר הבית לענין כניסה במנעלו(‪.‬‬
‫‪55‬א אם כי יוצאים דרך שער אהר מהשער שנכנסו בו‪ .‬י א ה מדות פרק ב׳ משנה ב׳ לאיזה‬
‫צד מקיפים ויוצאים‪.‬‬
‫‪ 56‬ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך בית המקדש עמ׳ רל״ה מהי קלות ראש‪.‬‬
‫‪ 57‬המקור לדברים הנ״ל‪ ,‬כשלא צוין מקור אהד‪ ,‬הוא כיכות פרק ט׳ משנה ה׳‪ ,‬רמב״ם‬
‫הלכות בית הבהירה פרק ז׳ הלכות א׳‪ ,‬ב׳‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 58‬לפי ביאורים לציורים של תפארת ישראל לתבנית הבית‪ ,‬ביאור אות ד׳‪.‬‬
‫‪ 59‬עזרת כהגים‪ ,‬פ י ק ב׳ משנה א׳ הלק בני יוסף ד״ה הר הבית ר‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אסורה״•• דינים אלה נוהגים גם בימינו‪ ,‬לפי המשנה )מגילה פרק ג׳ משנה ג׳(‬
‫והגמרא )יבמות ו‪.(:‬‬
‫גם בבית כנסת אסור לעשות כמה דברים משום היותם קלות ראש‪ ,‬ומזה נלמד‬
‫לענין קלות ראש בהר הבית‪ .‬ובכלל אפשר אולי ללמוד בקל והומר מיתר דיני‬
‫התנהגות בבית כנסת‪.‬‬
‫הדברים‬

‫האסורים‬

‫בבית כנסת משום קלות ראש הם‬

‫שותים‪ ,‬ניאותים )—מתקשטים‬

‫צ ‪0‬‬

‫‪8 1‬‬

‫‪:‬‬

‫אוכלים‬

‫אין‬

‫‪61‬‬

‫א‪,‬‬

‫‪ ,‬או שלא ינהג כאדם המתישב בו כעומד בביתו‪,‬‬
‫‪63‬‬

‫אלא יעמוד באימה וכמי שבא להתפלל‬

‫(‪ ,‬אין מטיילים בו )—לילך מפינה לפינה‬

‫‪63‬‬

‫דרד ט י ו ל ( ‪ ,‬אין נכנסים בו מפני החמה‪ ,‬הגשמים או ה צ י נ ה ״ ‪ ,‬אין מספידים‬
‫בו הספד של יחיד‪ ,‬ואין מחשבים חשבונות‪ ,‬אסור לעשות כל מלאכה‬

‫ה ‪6‬‬

‫‪ .‬קלות ראש‬

‫‪68‬‬

‫היא גם שחוק‪ ,‬חיתול ושיחה ב ט ל ה ‪• ,‬וגם שיחת חולין שאיננח שיחה בטלה‬
‫‪67‬‬

‫אסורה בבית כנסת • ״ערוד ה ש ל ח ך‬

‫‪6 8‬‬

‫כ ת ב שעישון הוא קלות ראש‪.‬‬

‫‪ 60‬עזרת כהנים שם על פי לשון הרמב״ם בפירוש המשניות ברכות פרק ט׳ משנה ״לא‬
‫יקל״ והלכות בית הבהירה פרק ז׳ הלכה ב׳‪.‬‬
‫‪ 61‬מגילה כ״ה‪—.‬כ״ה‪ ,:‬וראה רש״י שם כ״ח‪ .‬שכל זה הוא קלות ראש•‬
‫‪61‬א ולעניו הר הבית יש להוסיף ״מלבד אכילת קדשים וכדומה״•‬
‫‪ 62‬לפירוש רש״י‪.‬‬

‫‪ 63‬לפירוש‬

‫המאירי‪.‬‬

‫‪ 64‬תוספתא מגילה סוף פרק‬

‫ב׳‪.‬‬

‫וצ״ע כי בתענית י״ט א׳ כתוב שעלו להר הבית מפני הגשמים‪ .‬ושמא עלו להתפלל‬
‫שיפסקו הגשמים‪ ,‬או כי הגיעו לכלל סכנה‪.‬‬
‫‪ 65‬רש״י שם ד״ה מפשילין‪ ,‬המאירי‪ ,‬משנה ברורה סימן קנ״א ס״ק ג ‪ /‬זריעה והדישה‪,‬‬
‫האסורה בכל בית כנסת )ש״ע או״ה סימן קנ״א סעיף י״א‪ ,‬מגן אברהם סימן קנ״ג‬
‫ס״ק ל״ז(‪ ,‬אסורה ברר הבית גם בקל וחומר בהיותה אסורה בכל ירושלים )עזרת‬
‫כהנים‪ ,‬הלק מבוא המקדש‪ ,‬שער ירושלים‪ ,‬דף כא‪ ,(:‬וזו אתת מעשר קדושות העיר‪,‬‬
‫כמו איסור קיום אשפה ועוד )רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ד(‪ .‬וכן‬
‫יש איסור מיוהד לבנות ולנטוע בהר הבית )רמב״ם הלכות ע״ז פייק ו׳ הלכות ט ‪ /‬י׳‪,‬‬
‫וכסף משנה שם(‪.‬‬
‫בבית כנסת אסור לפרוש מצודות‪ ,‬לשטוח לייבוש פירות )מגילה פרק ג׳ משנה ג׳(‬
‫או בגדים )ירושלמי על משנה זו(‪ ,‬ולהניח כלי מלאכתו ]כך משמע מתשובת הרמב״ם‬
‫)פאר הדור סימן ע״ד‪ ,‬מובא בשערי תשובה או״ח סימן קג״א ס״ק ט״ז([‪ ,‬ולעשות‬
‫מבית הכנסת ד ב י מהדברים שנמנו בש״ע או״ה סימן קנ״ג סעיף ט׳‪ .‬וראה ״אגרות‬
‫משד‪,‬״ חלק או״ח סי׳ מ״ה בענין כניסת כלב המלוה עיור לבית הכנסת‪.‬‬
‫אסור לנתוץ כותל בית כנסת אפילו מבחוץ )שערי תשובה אורח היים סוף סימן‬
‫קנ״א(‪ ,‬ומזה למד במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד‪ ,‬ח״א‪,‬‬
‫שורש כ״ב ם״ק ה׳‪ ,‬שאסור להקוק בכותל המערבי‪.‬‬
‫‪ 66‬ש״ע או״ה סימן קנ״א סעיף א׳‪.‬‬
‫‪ 67‬משנה ברורה סימן קנ״א ס״ק ב׳ וכף החיים סימן קנ״א סעיף ח׳‪.‬‬
‫‪ 68‬או״ח סימן קנ״א ס״ק ה׳‪ .‬בענין הרחת טבק‪ ,‬ראה שדח חמד‪ ,‬אסיפת דינים‪ ,‬מערכת‬
‫בית כנסת‪ ,‬סימן ז׳‪ ,‬ופאת השדה מערכת בית כנסת סימן י ‪ /‬וכף החיים או״ח סימן‬
‫צ״ב ס״ק י״ב וי״ג‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪70‬‬

‫‪69‬‬

‫בבית כנסת אסור להכנם בראש מ ג ו ל ה או עם לכלוך עליו או על ב ג ד י ו ‪.‬‬
‫ובדבר הבגדים הראויים ראה ש״ע או״ח סימן צ״א סעיף ה׳ עם משנה ברורה ועם כף‬
‫ההיים ס״ק כ״ב־כ״ד‪ .‬אין ישנים בבית כ נ ס ת ‪ .‬אסור להכנם בסכין ארוך‪ ,‬כי‬
‫הסכין מקצר ימיו של אדם ‪ ,‬בכלי זיין )נשק( ‪ .‬בבית כנסת לא ישב ויפשוט‬
‫רגלו‪ ,‬לא ישב וישען על ידו‪ ,‬לא יעמוד זילף ויבוא לו‪ ,‬לא יסיר דעתו ויפנה אנה‬
‫ואנה ‪ ,‬לא יזלזל שם באדם ‪ ,‬אין לנגן שם בכלי •ואין להעמיד הופה ‪ .‬אין להכנם‬
‫לבית כנסת שלא לצורך‪ ,‬ובשביל הפציו בלבד‪ ,‬אלא לצורך מצוד‪ . .‬וכן הזהירו‬
‫י ״‪,80 7‬‬
‫ל‬
‫שבבית הכנסת‪ ,‬בפלטין של מלך‪ ,‬יזהר ביותר לא ל ע‬
‫‪7 1‬‬

‫‪72‬‬

‫‪74‬‬

‫‪73‬‬

‫‪75‬‬

‫‪77‬‬

‫‪76‬‬

‫‪78‬‬

‫ב ו ר‬

‫ע‬

‫ש ן ם‬

‫ע ב‬

‫ר ה‬

‫פרק ב‬
‫פרק א׳ דן בשטח איסור הכניסה בתוך הר הבית‪ ,‬שהוא ‪ 500‬אמה על ‪ 500‬אמה‪.‬‬
‫הואיל ואין אנו יודעים חיכן בדיוק חיח שטח זה‪ ,‬יש ספקות נוספים‪ .‬בפרק ב׳ ניתנות‬
‫דוגמאות לשיטת החישוב אם יודעים היכן היתד‪ .‬חומה של חר חבית‪ ,‬או אם יודעים‬
‫היכן היתד‪ .‬נקודה מסוימת בעזרה )לדוגמא נעשה את החישוב לפי השערה שהסלע‬
‫באמצע ההר הוא אבן השתיה או מקום המזבח(‪ .‬דוגמאות אלה יראו את שיטת‬
‫החישוב גם אם ימצאו את מקומח של נקודח אחרת של העזרה‪.‬‬

‫‪ 69‬ש״ע או״ח סימן צ״א סעיף ג ‪ /‬והלבוש או״ח סימן קנ״א ס״ק ו׳ כתב שזה משום‬
‫קלות ראש‪.‬‬

‫‪ 70‬ש״ע או״ה סימן קנ״א סעיף ה׳‪.‬‬

‫‪ 71‬ש״ע שם סעיף ג׳‪ .‬ולענין הר הבית יש להוסיף ״מלבד הלוים שישנו בהר הבית״‪.‬‬
‫‪ 72‬ש״ע שם סעיף ר‪.‬‬
‫‪73‬‬

‫סנהדרין פ״ב ע״א לענין בית המדרש‪ ,‬ומזה למדו הפוסקים לענין בית כנסת )יאה‬
‫עינים למשפט על סנהדרין שם(‪ .‬אין אנו דנים כאן על נשק של היל בתפקיד צבאי‬
‫שקיבל היתר להכנם להר הבית‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫כף ההיים או״ה סימן קנ״א ס״ק ד׳‪.‬‬
‫אין להכנם לבית המדרש בקומה זקופה )פירוש רמב״ם או רש״י לאבות ו׳ ג׳(‪.‬‬
‫משכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד‪ ,‬ה״ב )״טהרת הקודש״(׳‬
‫דף ט‪ ,.‬לומד מזה בקל וחומר להר הבית‪ ,‬שקדושתו גדולה יותר‪.‬‬

‫‪ 75‬כף ההיים שם ס״ק ג׳‪.‬‬
‫‪78‬‬

‫‪ 76‬שם ם״ק י״ט‪.‬‬

‫‪ 77‬שם ם״ק י״ח‪.‬‬

‫רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א הלכות ח ‪ /‬ט׳‪.‬‬

‫‪ 79‬משנה ברורה סימן קנ׳ א ס״ק ב׳‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫הואיל והכניסה למקום העזרה וההיכל אסורה לגמרי‪,‬‬
‫הבאתי‬

‫את הדינים‬

‫בהיותנו טמאי מתים‪ ,‬לא‬

‫הנוספים הנוגעים לכניסה לעזרה ולהיכל‪,‬‬

‫יאה אנציקלופדיה‬

‫תלמודית ערך ביאת המקדש‪ ,‬על כניסה למקדש שלא לצורך עבודה‪ ,‬על כניסה של‬
‫שתוי יין‪ ,‬פרוע ראש דרך ניוול‪ ,‬קרוע בגדים‪ ,‬בעל מום‪ ,‬מחוסר בגדי כהונה‪ ,‬ללא‬
‫קידוש ידים ורגלים‪ ,‬ללא טבילה לצורך הכניסה‪ ,‬ושבכמח מקרים יש על כך עונש‬
‫מיתה בידי שמים‪ .‬וכן אסור ל ז י להכנם לעזרת כהנים אלא במקרים מ־והדים‪ .‬וראה‬
‫גם רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכות ה‪ ,‬ו‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חישוב מקום הר הכית והעזרה לפי החומות *מל ימינו‬
‫אין אנו יודעים אם החומות המקיפות היום את ההר הן החומות שהקיפוהו בזמן‬
‫הבית‪.‬‬
‫המידות של שטה ההר המוקף בחומות של ימינו הן‪ :‬עם עובי החומות‪ :‬במזרח‬
‫‪ 401‬מטר‪ ,‬במערב ‪ 477‬מטר )עד מדרון הסלע שבצפון ההר והקצה הדרומי של הצריח‬
‫הבנוי שם(‪ ,‬מזה הכותל המערבי ‪ 445‬מטר )כי אין הוא נמשך עד הפינה הצפון‬
‫מערבית(‪ ,‬בצפון ‪ 314‬מטר‪ ,‬ובדרום ‪ 278‬מטר‪ .‬ובלי עובי החומות‪ :‬במזרח ‪ 456‬מטר‪,‬‬
‫ב‪.‬־עדב ‪ 475‬מטר‪ ,‬בצפון ‪ 309‬מטר ובדרום ‪ 275‬מטר ״ ‪.‬‬
‫החומות של ימינו אינן מכוונות בדיוק לפי ארבע רוחות השמים — בחומה‬
‫המערבית ובהומה הדרומית יש הפריט של עשר מעלות )בכוון הפור למהלד מחוגי‬
‫השעון( ובהומה המזרחית ובחומה הצפונית יש הפרש של שש מעלות באותו‬
‫כוון )כלומר ההומה המערבית היא בכוון צפון־צפון־מערב‪ ,‬ויש זוית של ‪ 10‬מעלות‬
‫בינה ובין הכוון לצפון‪ ,‬וכן הלאה(‪ ,‬החומה המזרחית אינה בקו ישר‪ ,‬וההפרש שלה‬
‫הוא בין ‪ 5‬ל ־‪ 8‬מעלות‪ ,‬ובממוצע ‪.(6‬‬
‫יתכן שגם ההומות בזמן הבית לא היו מכוונות לדוחות השמים‪ .‬לכן יש לקבוע‬
‫את גבולות השטת הקדוש בקדושת הר הבית או בכוון מדויק לרוחות השמים‪ ,‬או‬
‫במקביל לחומות של ימיגו‪ ,‬לפי האופן שהוא להומרא‪.‬‬
‫יש להביא בהשבון גם את האולמות שהיו סביב הר חבית‪ .‬יוסף בן מתיתיהו‪-‬־‬
‫כתב שסביב הר הבית היו אולמות בדוהב ‪ 30‬אמה כל אהד‪ ,‬והאולם הדרומי היה רחב‬
‫יותר — כ־‪ 62‬אמה ‪ .‬בספר ״תבנית היכל״ כתוב שסביב הר הבית ה*ו אולמות‬
‫ברוהב ‪ 30‬אמה כל אהד‪ ,‬וסביב האולמות היה מגרש ההר‪ ,‬שהוא מישור ברוחב ‪50‬‬
‫אמה‪ .‬אפשר להבין מדבריו שהאולמות היו מהוץ לשטה של ‪ 500‬אמה עד ‪ 500‬אמה‪,‬‬
‫וביהד היו ‪ 660‬אמה על ‪ 660‬א מ ה ״ ‪ .‬אבל בספר ״עזרת כהנים־־י־׳ כתב משמו‬
‫‪8 3‬‬

‫‪ 81‬המספרים הם לפי מפת‬

‫‪8 4‬‬

‫‪, 8116611‬ג‪1611‬ג‪15‬ן‪06 8111^6? 01 ^61-‬מ‪3‬מ‪(1‬־‪ 01‬משנת‬

‫תרכ״ה בקנה מידה ‪ .1:500‬המידות הן בקו ישר‪ ,‬ולא ל פ י הפיתולים בחומות של ימינו‪.‬‬
‫בספרים שונים פורסמו מספרים אחרים‪ ,‬שהם כנראה אורך החימות על פיתוליהן‪.‬‬
‫‪ 82‬מלהמות היהודים‪ ,‬ה‪ ,‬ח‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 83‬יוסף בן מתיתיהו )קדמוניות היהודים ט״ו‪ ,‬י״א‪ ,‬ה׳‪,‬‬

‫‪ -‬מובא בתבנ־ת היכל ספר ב׳‬

‫סימנים י״ח‪ ,‬כ״ד( כתב שבאולם הדרומי היו ‪ 1‬שורות עמודים וביניהם ‪ 3‬מעברים‬
‫רוהב שני המעברים הקיצוניים ‪ 30‬רגל )רגל מ מ י = ‪ . 5‬מ ס ״ מ ‪ ,‬ורוחב המעבר האמצעי‬
‫(‬

‫פי אחד והצי מזה‪ .‬עובי כל עמוד כאדם הפורש את ידיו )‪ ..70‬מ ט י ( ‪ .‬אך שורה אהה‬
‫של העמודים היתר‪ ,‬בעובי ההומה‪ .‬לזה יש להוסיף את עובי ההומית‪ .‬רוחב האולם‬
‫הדרומי היה אפוא כ‪ 15-‬אמה ועוד כ‪ 22-‬וחצי ועיד ‪ 150‬ועוד כ * )עובי ‪ 3‬עמודים(‬
‫ביחד כ־‪ 62‬אמות‪ ,‬מ ל כ י עוכי דחומרת‪.‬‬
‫‪ 84‬ספד ב׳ סימנים ט״ו וכ״ו‪.‬‬
‫‪ 50 85‬אמד‪ .‬מגרש‪ 30 ,‬אולם‪ 500 ,‬הר הבית‪ 30 ,‬אולם‪ 50 ,‬מגיש‪.‬‬
‫״‬
‫_‬
‫״ ‪-‬‬
‫‪ 86‬מדות פרק ב׳ משנה א׳ בחלק בני •‬
‫•‪ )1,‬ד ה ‪..‬ר הבית ד׳ י ד ־ ת״ק אמה א׳‪.‬‬
‫ו ס ד ד‬

‫ה‬

‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ר ד י י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שהאולמות נכללו בתור ה־‪ 500‬אמה על ‪ 500‬אמה‪ ,‬ולפי זה היו יחד עם המגרש ‪600‬‬
‫אמה על ‪ 600‬אמה‪,‬‬
‫בספר ״עזרת כהנים״ כתב שםביב המגרש חיתד‪ .‬חומה גבוהה מאד‪ ,‬שמידתה ‪600‬‬
‫אמה על ‪ 600‬אמה ‪ ,‬אך במערב לא היה צריך להומות ‪ .‬ה״עזרת כהנים״ מביא‬
‫בשם יוםיפון פרק נ״ה‪ ,‬שרוהב כ ל אולם היה ‪ 100‬אמה‪ ,‬ומבחוץ ד״יתח חצר ברוחב‬
‫‪ 27‬אמה ‪ ,‬ולפי ה״עזרת כהנים״ היו ה־‪ 127‬אמה מהוץ להר הבית שהוא ‪500‬‬
‫אמה על ‪ 500‬אמה‪ ,‬והחומות החיצונות היו במרהק ‪ 127‬אמה מהומות הר הבית ־׳־‪.‬‬
‫ה״עזרת כהנים״ כתב שיתכן שחמישים אמות המגרש נכללו ב־‪ 127‬האמות הנ״ל‪.‬‬
‫ז‪8‬‬

‫‪8 9‬‬

‫‪88‬‬

‫‪9 0‬‬

‫‪8 9‬‬

‫‪91‬‬

‫‪89‬‬

‫כל זה נותן אפשרויות לחשב באופן שוגה‪.‬‬
‫הזכרנו שהצד המערבי היה שונה מהצדדים חאחרים‪ .‬יתכן אפוא שהכותל‬
‫המערבי‪ ,‬על אף היותו כותל הר הבית‪ ,‬היה ארוך יותר מ־‪ 500‬אמה‪• ,‬להוא נמשך‬
‫מול האולם והמגרש )או האולם והחצר( בדרום‪ ,‬ומול האולם והמגרש )או האולם‬
‫והחצר( ומצודת אנטוגיא בצפון‪.‬‬

‫במערב‬
‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫הדעה המקובלת היא שהכותל המערבי הוא כותל הר ה ב י ת ־ ‪ .‬אמנם ה ר ד ב ״ ז ׳‬
‫וגם הרב יהושע יוסף כלבו <‪:‬־ סוברים שהכותל המערבי הוא כותל העזרה‪ .‬לדעת הרב‬

‫‪87‬‬

‫שם ד״ה הר הבית ג׳‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫לפי קדמוניות ט״ו‪ ,‬י״א‪ ,‬ה׳‪ ,‬ותבנית היכל ספר ב׳ סימן ה ;וראה גם תבנית היכל‬
‫ספי ב׳ סימן קע״ב בענין הצד המערבי(‪) .‬תבנית ה־כל‪ ,‬מאת הרב יעקב יהודה אריה‬
‫ליאון‪ ,‬נדפס בשנת ת״י(‪.‬‬
‫לוגץ )בקובץ ״ירושלים״‪ ,‬כרך ה׳ עמ׳ ‪ ,(5‬חישב בהנחה שהאולמות היו מחוץ ל־‪500‬‬
‫אמה על ‪ 500‬אמה‪ ,‬והוסיף את האוירים בין האולמות והחומות‪ ,‬ואת ע ב י שתי‬

‫החומות‪ ,‬והגיע ל‪ 50-‬אמה בכל צד‪ ,‬וביחד ל‪-‬״‪ 600‬אמה ועוד״‪.‬‬
‫‪ 89‬עזרת כהנים שם ד״ה הר הבית ד׳‪.‬‬
‫‪90‬‬

‫ה״עזרת כהנים״ שם כתב שההצר היתה מחוץ לאולם‪ ,‬אם כי אפשר לפרש שביוםיפון‬

‫מדובר שהחצי־ היתד׳ בין האולם והבית‪.‬‬
‫‪ 91‬יוסיפין זה הובא גם באברבנאל על מלכים א׳ סרק ח׳‪.‬‬
‫‪92‬‬

‫עזרת כהנים שם ד״ה ת״ק אמה א׳‪.‬‬

‫‪ 93‬ראה אנציקלופדיה תלמודית ערד הר הבית הערה ‪.52‬‬
‫‪94‬‬

‫תשובות תרמ״ח ותרצ״א‪.‬‬

‫‪ 95‬מובא בבית רידב״ז סי׳ ל״ח‪ ,‬ומתואר שם בתור ״המצוין‬

‫הראשון בתבל בחכמה זו‬

‫בתבנית הבית וכלי׳ כידוע לכל ישראל״‪ .‬הוא תיבר ספר ״בנין אריאל״‪ ,‬שנדפס בשנת‬
‫תרמ״ג‪.‬‬
‫ובמסעות ר׳ בנימין מטודילח כתב ״אחד מהכתלים שהיו במקדש כקודש הקדשיב״‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כלבו אסור ל ה ת ק ר ב למרחק שתי אמות מהכותל‬

‫‪8 6‬‬

‫‪ .‬ה ״ ע ז ר ת כהנים״ ״ כ ת ב ״ומי ירים‬

‫ר א ש נ ג ד ה ר ד ב ״ ז ז״ל‪ .‬אכן יש ק ו ל א ו ח ו מ ר א ל כ ל א׳ •ואי‪ .‬ל כ ן צ ר י ך ל א ח ו ז כ ה ו מ ר י‬
‫ת מ ו י ׳ ״‪ ,‬א ך אין זו ה ד ע ה ה מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬ר א ה ״נועם״‪ ,‬ת ש כ ״ ח כ ר ד י״א‪ ,‬עמודים ל״ט‪ ,‬מ ‪/‬‬
‫מ״ ט‪.‬‬
‫גם מ ה ם ו ב ר י ם ש ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב י הוא כ ו ת ל הר הבית‪ ,‬כ ת ב ו ש א ס ו ר למי ש ל א נטהר‬
‫מ ט ו מ א ה ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו ל ה כ נ י ס א ת ר א ש ו או א צ ב ע ו ת י ו בין הריצי ה כ ו ת ל‬

‫‪0 8‬‬

‫ויש‬

‫א ו ס ר י ם ל נ ג ו ע ב כ ו ת ל ה מ ע ר ב י ו ב כ ל כ ת ל י הר ה ב י ת ש ל ימינו ״״‪.‬‬
‫ב ד ר ו ם‬

‫ה ר ד ב ״ ז כ ת ב ב ת ש ו ב ה ת ר צ ״ א ש ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת של ימינו היא ה ו מ ת ה ע ז ר ה‬

‫‪0 0‬‬

‫י•‬

‫‪ 96‬הרידב״ז שם כתב שהרב כלבו אמר כי ״צריך ריחוק לעמידת רגלינו ערך ב׳ אמה‪…‬‬
‫שנשתנו היום הבנינים וע״כ נתקרב עמידת רגלינו״‪ .‬ויתכן שיש לזה קשר עם האמור‬
‫בהערה ‪ .4‬אמנם שם מדובר רק על הצי מטר‪ ,‬אך יתכן שיש מקומות אתרים בהם‬
‫השפוע בכותל המערבי גדול מהצי מטך‪ ,‬וכמו כן אולי גדול יותר השפוע מהיסוד עד‬
‫השערים שבכותל‪ ,‬כי הם גבוהים מרחבת הכותל‪ .‬במקום אחד בחומה המזרחית של‬
‫ימינו‪ ,‬מצפון לשערי רהמים‪ ,‬השפוע מהיסוד עד שני שלישים מגובה ההומה הוא‬
‫‪ 2.70‬מטר‪ ,‬והשפוע משם ולמעלה לא נמדד )אם כי קשה לקבוע שם את השפוע‪ ,‬כ־‬
‫האבנים גשחקו ואינן חלקות( )לפי לוח ‪ 15‬של ‪ . ? . 081×2 1003^£11 .161:11-‬מ ‪( ? .‬‬
‫‪, ?1^113 610.‬ומ‪ .(83,16‬ושמא השש הרב כלבו כמו הרב גלבשטין‪ ,‬שכתוב שאסור להתקרב‬
‫ממש לכותל‪ ,‬מתשש שיכניס‪ •,‬את הידים לתריציו׳ ולכן הציע לעשות עמודים עם‬
‫פרוכת סמוך לכותל )במשכנות לאביר יעקב על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד‪,‬‬
‫ה״ב דף ו‪.(:‬‬
‫בחוברת ״הכותל המערבי‪ ,‬מקורות ומסורת״ מהרב מרדכי הכהן )עמ׳ ‪,(52 ,39 ,37‬‬
‫מובא שבדורות קודמים נהגו לחלוץ נעלים לפני שנגשו לכותל )במקור אחד כתוב‬
‫שחלצו במרהק ארבע אמות מהכותל(‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪93‬‬

‫בסוף פרק ב׳‪ ,‬בחלק ״בני יוסף״‪.‬‬
‫ראה ״נועם״ כרך י״א‪ ,‬עמ׳ נז—נח )הערה ‪ (14‬ועמ׳ ס׳ אות ח ‪/‬‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ד י ס‬

‫ק‬

‫י ן‬

‫ן ן ן ר ב‬

‫אדר״ת‪ ,‬והוברת ״הכותל המערבי״ של הרב צבי מאשקאוויטס‪ .‬וכן שמעתי בשם הרב‬
‫קוק‪ .‬וראה במשכנות לאביר יעקב‪ ,‬לשמעתתא ראשונה דמסכת תמיד‪ ,‬שורש כ״ב‬
‫)אלה שני דפים שנוספו בכמה טפסים של ה״א של הספר‪ ,‬שנדפס בשנת תרמ׳׳ח‪,‬‬
‫לפני דף ג(‪ ,‬וכן בה״ב )״טהרת הקודש״( שנדפס בשנת תרנ״ד‪ ,‬דף ו‪ ,:‬וכן בדפים‬
‫א‪-‬י‪,:‬‬

‫ט ו ‪ – :‬כ ב ‪ . .‬הוא מוסיף שאסור להכניס כלי טמא‪ ,‬אפילו מקצתו‪ ,‬להריצים‬

‫נח״ב‪ ,‬סי׳ א׳‪ ,‬ס״ק י״ג‪-‬ט״ו )דפים ג ‪ – :‬ה ‪ , 1 ( .‬ואסור לאדם להניח חפציו בין פרצות‬
‫הכותל )דף ז׳‪ .‬וכ״א‪ .(:‬האיסור הוא גם ביתר כתלי הר הבית ]דף א‪) :‬סימן א׳([‪.‬‬
‫‪99‬‬

‫״משכנות לאביר יעקב״‪ ,‬שורש כ״ב‪ ,‬דף ב׳ )בכמה מטפסי הספר נוסף דף זה(‪ ,‬יב״לק‬
‫ב׳ )שנדפס בשנת תרנ״ד( סי׳ א׳ ס״ק כ״ב )דף ו(‪ ,‬מביא שזה איסור לאו‪ ,‬או איסור‬
‫מדרבנן‪.‬‬

‫‪ 100‬ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך הר הבית הערה ‪.51‬‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לפי שיטה זו אסור לטמא מת ולנכרי לחכנם בחלק חדדומי של השטח המוקף בחומות‬
‫־טל ימינו‪ ,‬ההל מהחומה הדרומית ועד ‪ 151‬אמה‬

‫‪1 0 1‬‬

‫צפונה מחזיתח חפנימית )חפונה‬

‫לצפון( של החומה הדרומית‪ ,‬שהם ‪ 96‬מטר )לפי שיעור האמה = ‪ 63.7‬ם״מ‪ ,‬ראה עמ׳‬
‫‪(26‬‬

‫צ ‪, 0‬‬

‫‪ ,‬וכן אסור להם להתקרב למרחק ‪ 10‬אמות דרומה מהחומה הדרומית של ימינו‬

‫)לפי השיטה המינימלית של החיל *י׳י(‪ .‬איסור זה להכנם מצפון ומדרום של החומה‬
‫הדרומית של ימינו נמשך החל מהכותל המערבי ועד למרהק ‪ 343‬אמה‬

‫בחפירות‬

‫נמצאה הומה המקבילה לחומה הדרומית‪,‬‬

‫‪1 0 1‬‬

‫מזרחה‬

‫במרחק ‪ 5‬מטר מדרום לה‬

‫)מ‪1133,161‬־‪61‬ז‪67 01 765(;6111 ?£16311116, ¥01. 3, .‬ד־‪1‬ג‪81‬‬
‫אם החומה חדרומית של ימינו חיא חומת העזרה‪ ,‬שמא החומה‬

‫עמ׳ ‪.(229‬‬
‫האחרת היא חומת‬

‫החיל ו‬
‫וראה ב״נועם״ כ ר ך י״א עמ׳ נ״א שמצאו המשך דרומה לחומה המזרחית של ימינו‪,‬‬
‫וכן שורות אבנים בהמשך הכותל המערבי דרומה קצת מערבה מהכותל המערבי‪.‬‬
‫וראה שם עמ׳ מ״א שיש החוששים לגשת לחומה הדרומית‪.‬‬
‫אם החומה הדרומית היא הומת העזרה‪ ,‬יש לומר שהיא נמשכה קצת גם מעבר‬
‫לעזרה )שאורכה היה רק ‪ 339‬אמה )‪ 359‬אמה לפי עמ׳ ‪ ,5‬פחות החיל במזרח‬
‫ובמערב(‪ ,‬לכוון מזרח או לכוון מערב‪ ,‬אם כדי להתחבר עם הומת הר הבית )לצורך‬
‫יתר ביצור ההר‪ ,‬או לצורך היזוק הכתלים‪ ,‬כמו שתיזקו את כתלי ההיכל והאולם‬
‫ע״י כלונסאות שחיברו ביניהם )מדות פרק נ׳ משנה ח׳(( )לפי הרדב״ז שם‪ ,‬החומה‬
‫המזדהית של ימינו היא הומת הר הבית‪ ,‬וכנראה שלדעתו )שם( הגיעה העזרה עד‬
‫הכותל המערבי או סמור לו(‪ ,‬ואם כדי שהחלק התחתון של החומה יקיף את הכיפין‬
‫על גבי כיפין )שאולי הן ״אורוות שלמה״ הנמצאות בפינה הדרום מזדהית של השטח‬
‫המוקף בחומות של ימינו(‪ ,‬ואילו החלק העליון של ההומה נפסק עם העזרה; ועתה‬
‫משהרבו החלקים העליונים של החומה‪ ,‬אין לדעת עד היכן נמשכה החומה למעלה‪.‬‬
‫ויתכן שהיתה סבה אחרת להמשכות כותל העזרה עד כתלי הר הבית‪.‬‬
‫‪ 101‬העזרה ‪ 135‬אמה‪ ,‬הכותל הצפוני של העזרה ‪ ,6‬החיל בצפון ‪ .10‬זה לפי שיטה א׳‬
‫בנוגע לחיל‪ ,‬ולפי השיטות האחרות‪ ,‬אסור לטמא מת ולנכרי להכנם גם יותר צפונה‪.‬‬
‫לדעת הרדב״ז )על רמב״ם הלכות סנהדרין פרק ג׳ הלכה א׳( החיל הוא חומה‪,‬‬
‫ויתכן שלדעתו היא מקיפה את העזרה‪ .‬אם כן — אין לצרף לדעתו את שיטת הרא״ש‬
‫ורש״י בעניו החיל‪.‬‬
‫‪ 102‬לחומרא נקבע א ת קו האיסור במקביל לחומה הדרומית‪ ,‬ולא‬

‫בכוון מזרח‪-‬מערב‬

‫בדיוק )ראה עמוד ‪.(18‬‬
‫‪ 103‬ויתכן שאף יותר‪ ,‬עד הומת החיל )וראה הערה ‪.(101‬‬
‫‪ 104‬מאחורי בית הכפורת עד עזרת ישראל ‪ 187‬אמה‪ ,‬הכותל המזרחי של עזרת ישראל‬
‫‪ ,6‬עזרת נשים ‪ ,135‬הכותל המזרחי של עזרת נשים ‪ ,5‬החיל במזרח ‪ .10‬כי מהתשובה‬
‫משמע שהרדב״ז מחשב ‪-‬אילו אין רווח בין ההומה המערבית של העזרה והחומה‬
‫המערבית של הר הבית‪.‬‬
‫ובנוגע למידות שכתב שם הרדב״ז‪ ,‬יש לזכור שהוא דן בשאלת הכניסה לעליות‬
‫שהיו בשטח העזרה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ ה ח ז י ת ה פ נ י מ י ת )הפונה ל מ ז ר ה ( שד ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב י ‪ .‬ל מ י ש ל א נ ט ה ר מ ט ו מ א ה‬
‫ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו אסור מ ס פ ק ל ה ת ק ר ב ע ד‬
‫) ה ד ר ו מ י ת ( של ה ה ו מ ה ה ד ר ו מ י ת‬

‫)=‬

‫‪ 357‬א מ ו ת‬

‫‪1 0 5‬‬

‫מ ד ר ו ם ל ה ז י ת החיצונית‬

‫‪ 227‬מ ט ר ‪ ,‬ל פ י ש י ע ו ר ה א מ ה ה נ ״ ל ( ‪ .‬א ד‬

‫י‬

‫ש‬

‫לד״ניה ש ג ב ו ל הר ה ב י ת ו א ו ל מ ו ת י ו לא ע ב ר א ת ה נ ה ל ש מ ד ר ו ם ל ה ר ה ב י ת ‪ ,‬ה נ מ צ א‬
‫‪ 200‬מ ט ר מ ד ר ו ם ל פ י נ ה הדרום מ ז ד ה י ת ש ל ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת ש ל ימינו‪ ,‬ו ב מ ר ה ק גדול‬
‫יותר מדרום לפינה הדרום מ ע ר ב י ת‬

‫‪1 0 5‬‬

‫א‪.‬‬

‫ואם ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת של ימינו היא ח ו מ ת ה ר ה ב י ת ‪ ,‬אז ל פ י ש י ט ה א׳ ב ד ב ר‬
‫‪0 8‬‬

‫ה ח י ל ׳ מ ו ת ר למי ש נ ט ה ר מ ט ו מ א ה ה י ו צ א ת מ ג ו פ ו ל ה כ נ ס ל מ ר ה ק ש ל ‪ 167‬א מ ה‬
‫מ צ פ ו ן ל ה ו מ ה ה ד ר ו מ י ת של ימינו‪ .‬ה ו א י ל ו ל א נ א מ ר ב מ פ ו ר ש ש כ ת ל י ה ר ה כ י ח לא‬
‫נ כ ל ל ו ב מ י ד ת ‪ 500‬א מ ה ע ל ‪ 500‬אמה‪ ,‬ויש א פ ש ר ו ת ל ו מ ר ש ה ן נ כ ל ל ו ל ״ ‪ ,‬ע ל י נ ו ל מ ד ו ד‬
‫א ת ה־‪ 167‬א מ ו ת מ ה ח ז י ת ה ח י צ ו נ י ת )הדרומית( ש ל ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת ‪ .‬א ת ג ב ו ל‬
‫ה כ נ י ס ה יש ל ח ש ב ל ח ו מ ר א כ ק ו בכוון מ ז ד ח ־ מ ע ר ב מדויק‪ ,‬ש מ ר ח ק ו מ ה ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת‬
‫‪1‬‬

‫ה ו א ‪ 167‬א מ ה ב צ ד ה מ ע ר ב י ) ו ב מ ז ר ח י פ ח ו ת ( י״ ל ח ו מ ר א יש ל ח ש ב לפי אמה—‪48‬‬
‫ס‬

‫״‬

‫מ‬

‫ן ג ק ב‬

‫׳‬

‫‪1,‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫מ ט ר‬

‫‪ 0 9‬י ‪ ,‬ו נ מ צ א ש א ס ו ר ל ה כ נ ס ד ד ך ש ע ר המערביים‪ ,‬ה מ ת ח י ל ^‪82‬‬

‫מטרי ו מ ס ת י י ם ‪ 85‬מ ט ר מ ה פ י נ ה ה ד ר ו ם מ ע ר ב י ת ש ל ח ו מ ו ת ימינו‪ .‬ואין ש ע ר ד ר ו מ ה‬
‫ממנו‪.‬‬
‫כ א מ ו ר מ ב ו ס ס כ ל ה ח י ש ו ב ש ל כ נ י ס ה ל מ ר ח ק ‪ 167‬א מ ו ת בדרום הר ה ב י ת ע ל‬
‫‪0‬‬

‫ש י ט ח א ׳ בנוגע לחיל‪ .‬א ד ל פ י י ת ר ה ש י ט ו ת ״ מ ו ת ר ל ה ב נ ס ל פ ח ו ת מ א ש ר ל־‪167‬‬
‫אמת‪ ,‬או ב כ ל ל א ס ו ר ל ה כ נ ס בדרום ה ר הכית‪ ,‬כ ל ו מ ר גס ל־‪ 80‬ה מ ט ר ה נ ״ ל א ס ו ר‬
‫להכנם‪.‬‬
‫ו ל ר ד ב ״ ז הרי ד ו ק א ב ה ל ק ה ד ר ו מ י של ה ש ט ח ה מ ו ק ף ב ה ו מ ו ת של ימינו יש איסור‬
‫כ ר ת להכנם‪ ,‬כי ש ם מ ק ו ם העזרה‪.‬‬
‫ב מ ז ר ח‬

‫ה״כפתור ופרח״‬

‫‪1 1 1‬‬

‫כ ת ב ש ה ח ו מ ה ה מ ז ד ה י ת של ימינו היא ה ו מ ת הר ה ב י ת ‪,‬‬

‫הואיל •והיא א ר ו כ ה י ו ת ר מ ר ו ה ב העזרה‪ ,‬והואיל ו מ מ נ ה ו ע ד ש פ ת ה ה ר אין מ ר ה ק רב‪.‬‬
‫ב ע ק ב ו ת י ו כ ת ב ו ר ב י ם שזו ה ו מ ת הר ה ב י ת ‪.‬‬
‫‪ 105‬לפי הערה ‪ 342 : 171‬אמה‪ ,‬ועוד החיל ‪ 10‬ועובי כותל הר הבית ב ד ת ם ‪.5‬‬
‫‪105‬א אם נאמר שהחלק של הכותל המערבי שלידו התפללו כל השנים‪ ,‬הוא בודאי מול‬
‫הר הבית‪ ,‬ולא מול האולם המגרש או החצר שבצפון ההר או שבדרומו‪ ,‬נמדוד ‪510‬‬
‫אמה )‪ 325‬מטר‪ ,‬לפי אמה=‪ 63.7‬ס״מ( דרומה מהקצה הצפוני של רהבת הכותל‪ ,‬יהיה‬
‫הגבול הדרומי לא יותר מ־‪ 185‬מטר מדרום לפינה הדרום מערבית‪.‬‬
‫‪ 106‬ראה עמוד ‪.8‬‬
‫‪ 107‬ראה עזרת כהנים‪ ,‬מדות פרק ב׳ משנה א׳‪ ,‬חלק בני יוסף ד״ה ת״ק אמה ג׳‪ ,‬הקטע‬
‫‪ 108‬ראה בתחילת פרק ב׳‪.‬‬
‫‪,.‬ויש פנים״‪.‬‬
‫‪ 109‬או אמה = ‪ 47‬ס״ל‪) .‬לפי אנציקלופדיה תלמודית ערך אמה הערר‪ 58 ,‬שיש דעה שזו‬
‫מידת אמה עצבת(‪ ,‬ונקבל ‪ 78‬מטר‪ .‬השיעור במסרים )‪ 80‬או ‪(78‬‬

‫לא ישתגה גם אם‬

‫נקה !‪ 166‬אמה‪ ,‬במקום ‪ 167‬אמה )לפי השערת ר' יוסף מטראני‪ ,‬ראה הערה ‪.(11‬‬
‫‪ 111‬פרק ד‪ ,‬ד״ה מכל‪.‬‬
‫‪ 110‬ראה עמודים ‪ 8‬ו‪.9-‬‬

‫‪22‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪2‬‬

‫ר׳ ישראל מ ש ק ל א ו ״ כוזב ‪,‬צריך לשקול הדבר אולי חדשו החומה כמו שאומרים‬
‫שכתוב עובדה דנבנה ע״י תקיפי יהודי׳ מאנשי שפניא שמצאו הן בעיני המלד‬
‫וקיצרו ועשו החומה במקום חדש‪ .‬דמשמעות שחומת הר הבית הי׳ בסוף שיפועו‬
‫כמ״ש במדות פ״ב מ״ג ופ״ק דיומא ט״ז א׳ וברש״י שם״‪.‬‬
‫לדבריו כדאי להוסיף‪ :‬בהפירות במצאה הומה חזקה ישנה ובתוך האדמה‪,‬‬
‫במרחק ‪ 16‬מטר ממזרח לחומה של ימינו‪ ,‬מול שערי רחמים‪ .‬במפח א ח ת ״ י‬
‫מסומנים שרידי הומה במרחק ‪ 30‬מטר מחחומח של ימינו‪ ,‬קצת דרומה משערי רחמים‪.‬‬
‫‪ 73‬מטר ממזרח לפינח חדרום מזרחית של ימינו‪ ,‬מצאו מתחת לאדמה חומה עומדת‬
‫על סלע‪ ,‬במקום הנמוד ביותר של חםלע מתחת לנחל שממזרח לעיר‪ ,‬ובינח ובין‬
‫הפינה הנ״ל מצאו עוד הומה‪ .‬החפירות נעשו רק ‪:‬במקומות בודדים‪ ,‬ויתכן שיש עוד‬
‫חומות‪.‬‬
‫החומח חמזרחית של ימינו אינה נמשכת בקו ישר‪ ,‬כמו ההומה המערבית‬
‫והחומה הדרומית‪ ,‬אלא יש בה שינויי כוון קלים‪ .‬בכמה מקומות בולטת ההומה החוצה‪.‬‬
‫חפרו רק ליד הפינה הדרום מזרחית והפינה חצפון מזרחית• בשתי הפינות יש‬
‫כעין מגדלים מרובעים גדולים‪ ,‬הבנויים מאבנים גדולות חדומות לאבני הכותל‬
‫המערבי‪ .‬ה״מגדל״ בפינה הדרום מזרחית נפסק ‪ 33‬מטר צפונה מהפינה‪ ,‬ושם יש‬
‫הפסק בהומה כעין הריץ מלמטה עד למעלח‪ ,‬ומתחיל סוג!בניה אחר‪ ,‬של אבגים‬
‫בלתי מ ס ו ת ת ו ת ‪ ,‬לא נעשו חפירות בחלקים האמצעיים של החומה‪• ,‬החל מ־‪49‬‬
‫מטר מהפינה הדרומית ועד אחרי שערי חרחמים‪ .‬האבנים מעל פני הקרקע אינן‬
‫בכל מקום מהאבנים הגדולות העתיקות‪ .‬סוג הבניה של החומה בין שערי הרחמים‬
‫ג!ז‪.‬‬
‫ן‬
‫‪1,‬‬
‫ובין ה ‪ ,‬ל ״‬
‫‪114‬‬

‫׳ מ ג ד‬

‫ב צ פ ו ן‬

‫ש‬

‫ן‬

‫נ‬

‫ה‬

‫כ?כ‬

‫ק‬

‫ט‬

‫ע‬

‫ב ח‬

‫א ז ז ר‬

‫צ ן ו ת‬

‫י ג ד ג ו‬

‫לכן אין ודאות שזו הומה אהת‪ ,‬שאורכה ‪ 460‬מטר‪ ,‬והיכולה להיות רק חומת‬
‫הר הבית‪ .‬הרי יתכן שכמו ההפסק בהומה בקרבת הקצה הדרומי‪ ,‬היו עוד מקחמות‬
‫שחומה חדשה נבנתה וחוברה לחומה ישגה‪ ,‬ושרק אחרי חחורבן בנו חומה לאורר‬
‫כל המזרח‪ .‬ושמא לא מן הנמנע שבאמצע עומדת החומה על היסודות של חומת החיל‪,‬‬
‫או של הכותל המזרתי ש ל עזרת נשים‪ ,‬או של הכותל המזרחי של עזרת ישראל‪ ,‬או‬
‫שאיננה עומדת על אף אחת מחומות א ל ה ‪.‬‬
‫‪ 6‬ו י‬

‫‪ 112‬פאת השלחן סי׳ ג׳ בבית ישראל ם״ק כ״ו•‬
‫‪ 113‬של קימל‪.‬‬
‫‪, "^01. 12 114‬ץ‪1161:1‬ג‪1‬ו‪**1011 9‬ז‪10‬ס*פ ‪1116‬נ‪?£11651‬‬

‫שנת תר״מ‪ ,‬עמ׳ ‪.47‬‬

‫‪ 115‬שם עמ׳ ‪.44‬‬
‫ח אילו היינו מניחים שהחומה המזרחית של ימינו היא חומת החיל‪ ,‬היה מ ו ת י לטמא‬
‫‪6‬‬

‫מח לגשת מבחוץ עד החומה‪ ,‬אך למי שלא נטהר מטומאה היוצאת מגופו היה אסור‬
‫להכנם למרחק ‪ 312‬פחות ‪ 156‬ועוד ‪ 161=5‬אמות ממזרח להומה )ראה הערה ‪(171‬‬
‫כי עד שם יש ספק שאולי זה הר הבית‪ .‬וזה בערך כל שפוע ההר עד הנחל‪.‬‬
‫אס נניה שהחומה המזרחית של ימינו היא הומת עזרת נשים )והיא נמשכה לצפון‬
‫ולדרום גם מעבר לעזרה )כעין מה שכתבנו בהערה ‪ 100‬בנוגע לחומה הדרומית(‪ ,‬או‬
‫שהומה חדשה נבנתה כהמשך להומת העזרה(‪ ,‬אסור לטמא מת להתקרב למרחק ‪10‬‬
‫אמות מחוץ לחומה‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מדידה מ ה כ ו ת ל המערבי כ ל פ י מזרה‪ ,‬איגד• יכולה לסתור א ת הספקות‪ .‬א ם נ ר צ ה‬

‫דעת ‪-‬‬
‫למצוא א ת הגבול המזרח* שיי הראתר‬
‫הרצוג רק ‪ 500‬אמה ד ל הר ה ב י ת‬
‫מכללתאפילו‬
‫ונמדוד‬
‫הבית‪,‬‬
‫בלבד‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מ ה ח ז י ת הפנימית )המזרחית( *כל ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב • י י‪ .‬נגיע מ ע ב ר ל ח ו מ ה‬

‫המזרחית של ימינו אפילו אס נקח רק א מ ה = ‪ 5 6‬ס״מ‪ .‬וכל *בכן אם נמדיד ‪ 596‬א מ ה‬
‫)עם האולם לפ* ״מלהמות היהודים״ ו״קדמוניות״‪ ,‬והמגרש י"(‪ ,‬אי ‪ 637‬עד ‪ 610‬אמד‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ח;‬

‫)לפי • ו ס י פ י ן י ( ‪ ,‬נגיע עד ל ק ר ב ת הנחי שבין ה ר ה ב י ת והר הזיתים״‪-‬־‪ .‬נוכל ר ק‬

‫ואש נניח שהחומה המזדהית של ימינו היא החומה המזדהית של עזרת ישראל‪ ,‬יהיה‬
‫אסור לו להתקרב למרחק ‪ 150‬אמה )החיל ‪ 10‬אמות‪ ,‬הכותל המזרחי של עזרת נשים‬
‫‪ ,5‬עזרת נשים ‪ (135‬מחוץ לחומה‪ .‬הואיל וזה כבר קרוב לסוף שסוע ההר‪ ,‬ביחוד בחלק‬
‫הדרומי של החלמה המזרחית‪ ,‬אין להוסיף הרחקה נופשת גדולה למי שלא נטהר‬
‫מטומאה היוצאת מגופי‪ ,‬שהרי יתכן שמחוץ לחיל במזרח היתד‪ .‬רק אמה אחת או שתיס‬
‫)לסי עמ׳ ‪ ,(7‬אך יתכן שהיו יותר‪ ,‬ומיתר לו לגשת רק עד סוף שפוע ההר‪.‬‬
‫‪ 117‬בכל מקום שידובר להלן על החזית הפנימית של הכותל המערבי‪ ,‬הכוונה לכותל עצמו‪,‬‬
‫ולא לבנינים ולקשתית הבנויים היום ליד הכותל מצדו הפנימי‪ .‬בכמה מפות מסומנים‬
‫בנינים אלד‪ .‬באופן שאפשר לחשוב שהם חלק מהכותל‪ ,‬וכאילו עיבי הכיתל ‪ 7‬מטר‬
‫בכמה מקומות‪ ,‬דבר שאינו ‪:‬כין‪ .‬גם במדידה מהכותל הדרומי אין להתחיל את המדידד‪,‬‬
‫מקירות הבנינים הבנויים בצדו הפנימי‪.‬‬
‫לפי האמיד בתחילת הפי־ר‪ ,‬יש לקבוע את הגבול המזרח• לחומיא בכוון צפץ‪-‬דרום‬
‫בדיוק‪.‬‬
‫היאיל והכותל המערבי אינו בדיוק בכוון צפון‪-‬דרום‪ ,‬וקצהו הדרומי נמצא יותר מזרחה‬
‫מאשר קצהו הצפוני‪ ,‬יש למדוד לחומרא מקצהי הדרומי‪.‬‬
‫את המדידות בשטח משופע )כגון מעבי• לחומה המזרחיה‪ ,‬אי מעבר לחומה הדרומית‬
‫לשיטת‬

‫הרדב״ז(‪ ,‬יש לעשית בקי מאוזן )על‬

‫גבי הניסה(‪,‬‬

‫והמרחק יהיה‬

‫גדול‬

‫•ותר על פני הקרקע המשופעת‪ ,‬כ* שפוע היא כמו אלכסון‪.‬‬
‫‪ 118‬המגרש במערב ‪ 50‬אמה‪ ,‬החימה בין המגרש והאולם !> ויו‪ ,‬האולם במערב ‪ ,30‬החימה‬
‫במערב ‪ ,5‬הר הבית ‪ ,500‬ההימה במזרח ‪) 5‬בהנחה שהכיתל המערבי היא החומה‬
‫הגבוהה שסביב המגרש(‪.‬‬
‫‪ 119‬לפי יוסיפין היתה החצר במערב קטנה מיתר החצרית‪ ,‬כלימר פחות מ‪ 27-‬אמה‪ ,‬האילם‬
‫במערב ‪ ,100‬החומה במערב ‪ ,5‬הד הבית ‪ ,500‬החומה במזרח ‪.5‬‬
‫ה״עזרת כהנים״ פרק ב׳ משנה א׳ הייק בני יוסף ד״ה ה י הבית ד׳‪ .‬כתב שכיונה‬
‫•יס״פון היתה שהחצר‬

‫ב צ פ ו ן היתד‪ .‬קטנה מיתי־ החצרות‪.‬‬

‫‪ 120‬הנחל‪ ,‬הנמצא בקצה שפוע ההר‪ ,‬זירם במקצת בכוון דרום‪-‬דרום‪-‬מערבה בבואו מצפין‪.‬‬
‫אך אחר כר‪ ,‬לאורך החלק האמצעי והדרומי של החימר‪ ,‬המזרחית של •מינו‪ ,‬הוא‬
‫כמעט בדיוק בכוון צפון‪-‬דרופ‪ .‬הוא נמצא במרחק ‪ 200‬מטר מזרחה מהקצה הצפיני שיי‬
‫החומה המזרחית‪ 100 ,‬מטי־ מזרחה מהקצה הדרומי של הימה זו‪ ,‬י־‪ 190‬מטר מזרחה‬
‫מנקודה בהומה המזרחית המרוחקת ‪ 410‬מטר מהפינה הדרים מזרחית‪ .‬שבה היה איל־‬
‫הגבול הצפוני של הר הבית‪ ,‬לפי החישוב בעמ׳ ‪ 500 : (26‬מט־ מזרחה מהקצה הצפינ־‬
‫‪1‬‬

‫של הכותל המערב*‪ 370 .‬מטר מזרהה מהקצה הדרומי שי הכותל המערבי‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתר‬
‫מהחומה המזרחית של ימינו‪,‬‬
‫דעת ‪-‬מערבה‬
‫איננו‬
‫להגיד בודאות שהגבול המזרחי של הר הבית‬
‫מזרהה‬
‫ולא מזרהה מהנתל‪ ,‬ולא מזרחה מקו בכוון צפון־דרום הרהוק ‪ 406‬מטר‬
‫^‬
‫מהסיבה הדרום מערבית של הכותל המערבי‪.‬‬
‫‪1 2 1‬‬

‫וראה ״נועם׳‪ /‬כרד י׳׳א‪ ,‬עמ מ״א‪ ,‬שיש החוששים לגשת להומה המזדהית בהלק‬
‫הדרומי שלה‪ ,‬כי שם המרהק בינה ובין הכותל המערבי פהות מ־‪ 300‬מטר‪) ,‬שהם‬
‫‪ 500‬אמה לפי אמה = ‪ 60‬ס״מ( ]רק בקרבת הפינה הצפון מזדהית של ימיגו מרוהקת‬
‫החומה המזרחית יותר מ־‪ 300‬מטר מהכותל המערבי‪ ,‬המרחק בלי עובי החומות קטן‬
‫מזח כבר ‪ 60‬מטר מצפון לשערי רחמים‪ ,‬והמרחק עם עובי ההומות קטן מזה‬
‫מהקצה הדרומי של שערי רחמים(‪.‬‬
‫בצפון‬

‫ההומה הצפונית של ימינו היא הדשה‪ .‬את הגבול של הר הבית נוכל לקבוע רק‬
‫לפי מדידה מהחומה הדרומית של ימינו‪.‬‬
‫אילו חיינו חושבים שהחומה הדרומית של ימינו היא החומה שסביב המגרש‪,‬‬
‫היינו יכולים לומר שהקצה הצפוני של חשטח הקדוש בקדושת הר חבית נמצא במרחק‬
‫‪ 628‬אמה ״ י ‪ ,‬או ‪ 637‬אמד‪ ,‬י ‪ ,‬מהחזית הפנימית )הצפונית( של החומה הדרומית‪.‬‬
‫והואיל והומה זו אינה בדיוק בכוון מזרה־מערב‪ ,‬נמדוד להומרא מהקצה המזרחי שלה‪,‬‬
‫כי הוא נמצא יותר צפונה מהקצה המערבי י ‪.‬‬
‫‪2 3‬‬

‫‪2 4‬‬

‫לפי יוסף בן מתיתיה׳‪ ,‬קדמוניות ט״ו‪ ,‬י׳׳א ג ׳ ; ט״ו‪ ,‬י״א‪ ,‬ה ויוסיפון פרק נ׳׳ה‪,‬‬
‫התרוממו ההומות לגובה רב מעל הנחל במזרח‪ ,‬ואולי אף בדרום‪ ,‬ויתכן אפוא‬
‫שהחומות במזרח ובדרום היו הרבה מעבר לחומות של ימינו‪.‬‬
‫לפי תבנית היכל‪ ,‬ספר ב׳‪ .‬סימנים ג׳ ד׳‪ ,‬היו כיפות בנויות על זעהל במזרח‪,‬‬
‫ועליהם בנינים‪ ,‬והנחל עבר מתחתם‪ .‬מקורו כנראה במלתמות היהודים וי‪ ,‬ג׳״ ב ‪/‬‬
‫וביוסיפון שם‪ .‬יתכן אפוא שהאולמות היו בנוים על הנחל‪ ,‬אד ברור שגבול הר הבית‬
‫לא עבר את הנהל‪.‬‬
‫‪ 596 121‬אמה הן ‪ 358‬מטר לפי אמה = ‪ 60‬ס״מ‪ ,‬או ‪ 365‬מטר לפי אמה שוחקת של ‪61.25‬‬
‫ס״מ‪ ,‬או ‪ 380‬מטר לפי אמה = ‪ 63.7‬ס״מ‪.‬‬
‫‪ 610‬עד ‪ 637‬אמה הן ‪ 382—366‬מטר לפי המידה הראשונה‪ 390—374 ,‬מטר לפי המידה‬
‫השניה‪ 406—389 ,‬מטר לפי המידה השלישית‪.‬‬
‫בענין השיטות השונות של מידת אמה ראה להלן עמ׳ ‪.26‬‬
‫‪ 122‬המגרש בדרום ‪ 50‬אמה‪ ,‬החומה בין המגרש והאולם ‪) 6‬י(‪ ,‬האולם בדרום ‪62‬׳ ההומה‬
‫בדרום ‪ ,5‬הר הבית ‪ ,500‬החומה בצפון ‪.5‬‬
‫‪ 123‬לפי יוסיפון‪ :‬ההצר בדרום ‪ 27‬אמה‪ ,‬האולם בדרום ‪ ,100‬החומה בדרום ‪ ,5‬הר הבית‬
‫‪ ,500‬החומה בצפון ‪.5‬‬
‫‪ 124‬הואיל ואין אנו יודעים את רותב מצודת אנטוניא בצפון ואת הרווה בינה ובין הר‬
‫הבית‪ ,‬לא נוכל לתשב את הקצה הדרומי של הר הבית‪ ,‬ע״י מדידה בשימה דומה ההל‬
‫מהקצה הצפוני של הכותל בכוון דרומה‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אם ע י ח להומרא שאמה = ‪ 60‬ם״מ‪ ,‬ונוסיף לזה עוד חצי אצבע )‪ 1.25‬ם״מ( כדי‬
‫לקבל אמה שוהקת‪ ,‬יהיו ‪ 628‬אמה = ‪ 385‬ממר‪ ,‬ז־‪ 637‬אנןה=‪ 390‬מטר‪ .‬ראם נקח‬
‫את מידת האמה לפי החת״ם סופר ״ י שהיא ‪ 62.4‬ס״מ‪ ,‬ואחרי הוספת חצי אצבע י ־‬
‫‪,‬״ ז״‪.‬‬
‫_‬
‫ן‪-‬ן^‬
‫_‬
‫^‬
‫י ן ; י ן‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫‪0‬‬

‫א מ ך ״‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ר‬

‫א מ ך ״‬

‫׳‬

‫‪6‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ר‬

‫הואיל והכתלים רתבים יותר למטה מאשר למעלה‪ ,‬ובזמן הבית לא היו הכתלים‬
‫מכוסים כל כד בעפר כמו היום‪ ,‬יש להתהיל א ת המדידה באמה או בשתי אמות‬
‫יותר פנימה )כלפי הר הבית( מאשר ההזית הפנימית של הכותל הגלוי עתה • ״ ‪.‬‬
‫הנבול הצפוני יהיה אפוא קו בכוון מדויק של מזרת־מערב ״״‪ ,‬העובר במרחק‬
‫‪ 406‬מטר צפונה מהצד הפנימי של הפינה הדרום מזרתית של הומות ימינו‪ ,‬כלומר‬
‫כ־‪ 410‬מטר מצפון לקצה החיצוני ש י הפיגה‪ ,‬בהתהשב בעובי ההומה ובשיפועה‬
‫מהקרקע עד ראשה ״״‪ .‬וכדאי להעיר שקו זה עובר בקרבת הקצה הצפוני של הכותל‬
‫‪ 125‬ה ר ב קניבסקי כ ת ב ב״שיעורין דאורייתא״ שזו מידת האמה גם לר׳ עקיבא איג•‬
‫)על םי תשובות ר׳ עקיבא איגר ההדשות(‪.‬‬
‫‪ 126‬ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך אמה‪.‬‬
‫‪ !27‬אל יקל בעינינו להשב את האמה השוחקת ל־‪ 63.7‬ס״מ‪ .‬וכן להוסיף ‪ 127‬אמה לפי‬
‫מסיפון )ועוד ‪ 5‬אמות עובי ההומה( לכל צד‪ .‬בעשותנו כן נקבל אורך של ‪ 764‬אמה׳‬
‫ואם נכפול ב‪ 63.7-‬ם״מ נקבל ‪ 487‬מטר‪ ,‬וזה מתאים לאורך הצד המערבי של השטח‬
‫הכלול בהומות של ימינו‪ ,‬שהוא ‪ 477‬מטר <אם מודדים רק עד מדרון הסלע המתרומם‬
‫בצפון(‪ .‬המרחק ממערב למזרה היה פתות‪ ,‬כי בצד המערבי לא נמשכו האולמות‬
‫הרבה )קדמוניות ט׳׳ל‪ ,‬י״א‪ ,‬ה(‪] .‬וגם אין אנו יודעים אש ההומה המזי־חית של ימינו‬
‫היא הומת הר הבית )ראה לעיל עמוד ‪.[(23‬‬
‫מאידך אין הנהה זד יכולה לדתות את דברי הרדב״ז שהכותל הדרומי של ימינו הוא‬
‫כותל העזרה‪ ,‬ויש לחוש לחומרא לכאן ולכאן‪ ,‬וביחוד שאין אנו יודעים את המרחק‬
‫בין הקצה הצפוני של הר הבית לבין מצודת אנסיגיא )שקצהה הדרומי היי׳ אולי הקצה‬
‫הצפוני של השטח הכלול בתומות של ימינו‪ .‬כי מהתיאורים של יוסף בן מתיתיהו‬
‫של הקרבות אחרי שהרומאים כבשו את אנטוניא‬

‫נראה‬

‫ולפני שפרצו להר הבית‬

‫שהיה רווח בין אנטוניא ובין הר הבית‪.‬‬
‫כמו כן יש להדגיש היטב שרק בנוגע לכניסה מצד צפון יש הבדל למעשה אס מהשבים‬
‫אמה ל־‪ 63.7‬ס״מ או לפתות מזה‪ ,‬כי בדרום אסור ל ה מ ם לדעת הרדב״ז כ• י״ם מקים‬
‫‪ -‬אסור להכנס שם לדעת הרא״ש ורש״י ואולי״אףילסי‬

‫העזרה‪ ,‬ואם שם הר הבית‬

‫שיטות ב ‪ /‬ג ‪ /‬ה׳ כ ע נ ק החיל )ראי• עמ׳ ‪ ; (9-41‬י ב ט י ח אסור ל ה מ ס לפנים מן הוסטו‪.‬‬
‫של ימינו אפילו אם אמה היא רק ‪ 55‬ס״מ )כי אז ‪ 500‬אמה=‪ 275‬מטר‬

‫כמרחק ביז‬

‫ההומה המזדהית של ימינו מהכותל המערבי בקצה הדרומי יזאת מבלי להביא בחשבמ‬
‫את האולמות(‪.‬‬
‫״‬

‫‪1‬‬

‫"י' "‬

‫י‬

‫י י‬

‫' ' *י‬

‫״ '‬
‫הגלויה עתה‪.‬‬

‫״‬

‫י"'‬

‫‪0‬‬

‫י י י ־ י‬

‫'‬

‫י‬

‫'‬

‫ה ל‬

‫מ ה‬

‫״""‬

‫י * ! " ״ ־ ל החים‪ ,‬ה י ד ‪ – ,‬״‬

‫‪8‬‬

‫^ ״ י ־ י י ־ ״ י א־יי׳ ־ ״ י י י י ־ ה ‪ * .‬ד י ‪ • 1‬״‬
‫^‬
‫ה ח ז‬

‫ת‬

‫‪,‬נלי‬

‫‪44‬די־‬
‫ה‬

‫ה‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 129‬לפי האמור בתחילת סרק ב׳‪ ,‬לתומרא‪.‬‬
‫‪ 130‬להלן גבולות שטח הספק של‬

‫א י ס י ר‬

‫כ נ‬

‫״‬
‫‪26‬‬

‫שר‬

‫י ‪-‬׳‪-‬״״יד•• לטמא מת )שהוא איסור כרי••‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המעוזבי )הכותל איננו מגיע עד הפינה הצפון מערבית של ימינו(‪ .‬אילו היינו‬
‫לוקחים את הקצה הצפוני של הכותל המערבי בתור הגבול הצפוני של הר הבית‪,‬‬
‫והיינו עושים את חגביל לחומרא במקביל לחומה הדרומית של ימינו י ‪ ,‬היח הגבול‬
‫הצפוני של הר הבית ליד החומה המזרחית של ימינו במרהק קצת יותר מ־‪ 410‬מטר‬
‫מהפינה הדרום מזדהית של ימינו‪.‬‬
‫‪3 1‬‬

‫אד יש להביא בחשבון עוד במה דברים‪:‬‬
‫א( חרב חנוך זונדל גרוםברג ‪2‬״ כותב שיש חשש שאם יכנסו אפילו פסיעה‬
‫אחת )לשטח חמוקף בחומות של ימינו(‪ ,‬יבואו לחימשר יותר למקום שחוא באיסור‬
‫״ י שיתכן שבהלק בצפון שהוסף בזמן‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫כרת‪ ,‬ביחוד שאין י‬
‫הורדום החמירו לנהוג בקדושת הר הבית‪ ,‬ויתכן שגזרו מדרבנן שלא להכגם בטומאה‪,‬‬
‫וביחוד שלא היה דבר חוצץ בין חשטח שנוסף ובין שטח הר הבית המקודש*״‪.‬‬
‫ובדומח לשטח חעליון בחר חמשחה שנתקדש בעולי הגולה בלי אורים וחומים יכו‪/‬‬
‫ילא הימה קדושתו גבדרדל )שבועות ט״ז א׳(‪ ,‬וכן מביא הרב ג ר ו ס ב ר ג י בשם‬
‫הקונטרס בשעריר ירושלים‪ .‬שהשטח נתקדש בקדושת הר הבית‪.‬‬
‫שאם יש עתה בית בהר הבית‪ ,‬הפתוח למקום העזרה‪ ,‬אף אם‬
‫ב( כן כ ת ב‬
‫מ ח‬

‫צ ו ת‬

‫ו י ת ר ה‬

‫ע‬

‫ז א ת‬

‫י‪3‬‬

‫‪1 3 4‬‬

‫לדעת כמעט כל הפוסקים(‪ ,‬כלומר השטח שהוא ספק מעזרת ישראל ופנימה‪] ,‬לפי‬
‫פירוש הרב יוסף קורקוס על הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה ט״ז )נדפס בהוצאת‬
‫עם הי(‪ ,‬דעת הרמב׳׳ם היא שגם בעזרת נשים ובהיל יש איסור מהתורה‪ ,‬אלא שפטור[‪.‬‬
‫הגבולות הם ‪ :‬אם ההומה הדרומית של ימינו היא הימת העזרה — מן החומה הדרומית‬
‫של ימינו‪ ,‬עד מרתק ‪ 135‬אמה )‪ 86‬מסר לפי אמה־‪ 63.7‬ם״מ( צפונה מהזיתה הפנימית‪.‬‬
‫אם ההומה ה״א חומת הר הבית‬

‫‪ -‬החל מ־‪ 177‬אמה )‪ 85‬מטר לפי אמה=‪ 48‬ס״מ‪ ,‬או‬

‫‪ 83‬מטר לסי אמה עצבת של ‪ 47‬ס״מ( צפונה מהזיתה החיצונית‪ ,‬ועד הגבול הצפוני‬
‫של השטח בו יש ספק שהוא הר הבית‪ ,‬כלומר ‪ 410‬מטר צפונה מהחומה הדרומית‬
‫של ימינו‪ .‬לכן אסור מספק להכנם מהחומה הדרומית של ימינו‪ ,‬עד מרהק ‪ 410‬צפונה‬
‫ממנה‪.‬‬
‫וההל מהכותל המערבי למרהק מ ג אמה )לפי הערה ‪ (32‬ועוד ‪ 132‬עד ‪ 105‬אמה‬
‫)לפי הערה ‪ ) (119‬־ ‪ 481‬אמה עד ‪ 4^1‬אמה(‪ ,‬או ‪49‬ג אמה ועוד ‪ 91‬אמה )לפי הערה‬
‫‪ 440=) (118‬אמה(‪ 440 .‬אמה לפי אמה=‪ 63.7‬ם״מ‪ ,‬ו‪ 481-‬אמה אפילו לפי אמה=‪60‬‬
‫ס״מ‪ .‬מגיעים עד החומה המזרחית של ימינו‪ .‬בין אם נחשב כר‪ ,‬ובין אס נניח שהחומה‬
‫המזרחית של ימינו היא ההומה המזרחית של עזרת ישראל‪ ,‬אסור ל ה מ ם מהכותל‬
‫המערבי עד החומה המזרחית של ימינו‪ ,‬עד הגבול הצפוני הנ״ל‪.‬‬
‫כלומר ששטה איסור הכניסה מספק מהתורה לטמא מת הוא השטח המוקף בחומות‬
‫של ימינו‪ ,‬עד למרחק ‪ 410‬מטר צפונה מהפינה הדרום מזרחית של ימינו‪.‬‬
‫‪ 131‬לא במקביל לתומה הצפונית‪ ,‬כי היא חדשה‪.‬‬
‫ב‪ 13‬״נועם״ כרד י״א עמ׳ ל׳׳ח ומ׳׳ז‪.‬‬

‫‪ 133‬שם עמ׳ נ״ב—נ״ד‪.‬‬

‫‪ 134‬לדעת ״חנוכת הבית״ של הרב מלכיאל אשכנזי‪ ,‬אות א ‪ /‬מדברת מסכת מידות בבית‬
‫שני לפני ההוספות בזמן הורדום‪ ,‬כלומר ת״ק אמה על ת״ק אמה היו לפני ההוספה‪.‬‬
‫‪ 135‬״נועם״ כרד י״א עמ׳ נ״ג‪.‬‬

‫‪ 136‬שם עמי כדו הערה ‪.3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪27‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבית מחוץ למקום העזרה‪ ,‬אסור לשבת בו ואסיר מדרבנן יטמא כית להכנם אליי•‬
‫ג( בספר ״דרך הקודש״ יי י כתב שמי שנהג איסור שלא להכבם להר הבית‬
‫אפילו אהרי שטבל‪ ,‬ולא ידע טעם האיסור‪ ,‬אסור לו להכנם‪.‬‬
‫ד( לא הבאתי בחשבון את הדיעות שיש אמה גדולה יותר‪ ,‬כגון ״אמת השחי״‬
‫המתאימה לשמונה וחצי או לעשרה טפהים ר ג י ל י ם ״ י ‪ ,‬או שאמה שוהקת גדולה‬
‫באחד חלקי ‪ ,24‬או בשמינית‪ ,‬או בחמישית‪ .‬או בשליש מאמה רגילה״"‪ ,‬ולא בחצי‬
‫אצבע )אחד הלקי ‪ (48‬כדעה המקובלת‪.‬‬
‫ה( על כל פגים אין להתיר כניסה לכל השטח המוקף בהומות של ימינו‪ ,‬על פ*‬
‫פסק הרבנות הראשית‪ ,‬אבות בת* הדין ורבני האי־ץ )הידפם ב״קיל סיני״‪ ,‬חוברת‬
‫‪ ,70‬אלול תשכ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪•(221‬‬
‫חיפויט מכיב המזכה לפי המקומות החלולים כהר הכיר‪.‬‬
‫הרב צבי הירש דאלישער ״י י כתב שנוכל ידעת את מקים המזבח לפי המקום‬
‫שאיננו חלול‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫מתחת ׳ מזבח לא היו כיפין ומהייות י ״ ‪ .‬בבית ראשון היה המזבח ‪ 28‬אמה על‬
‫‪ 28‬אמה‪ ,‬ובבית שני הוסיפו עליו ‪ 4‬אמות למערב ו־‪ 4‬אמות לדרום‪ ,‬כדי לכלול בו‬
‫את השיתין‬

‫׳•יי‪,‬‬
‫‪1,‬‬

‫המשנה‬

‫שה־ו בקרן דיימית מערבית‬

‫י ‪.‬‬

‫מלך י י ׳ נסתפק אב גם לכבש אותו דין <ה‪:‬בש היה באמצע ש״ דיוס‬

‫המזבח‪ ,‬יאוי־ך ‪ 30‬אמותיי‬

‫נוספות דרימה‪ ,‬וברוחב ‪ 16‬אמה ממזרח למערב(‪.‬‬

‫כלומר השטח שמתחתיי לא היה חלול היה ‪ 28‬אמה עיי ‪ 28‬אמה‪ ,‬או ‪ 31‬אמד‪ .‬על‬
‫‪ 31‬אמה מלבד ביר שי שיתין שבקצה הדיום מעיבי ־־י •‬
‫הייני יכולים לומר שבכל מקום בו יש כיום כיפין או מחיייות בהר הבית‪ ,‬יא‬
‫עמד המזבח‪ .‬אילם אץ אנו יידעיב אב ביפין ימחיייות הנמצאים היום י־א נעשו‪ ,‬אי‬
‫יא הוגדלו‪ ,‬אהרי ההורבן‪ ,‬ואפייו אם הכיפין היו בזמן הבית‪ ,‬יתכן שהם נבנו כדי‬
‫ליישר את קרקע ההר‪ ,‬ותחת חמזבח מלאום ע פ י ואחרי חחורבן חפרו והטטו והוציאו‬
‫את העפר‪.‬‬
‫תנ׳׳ו‪ .‬ינדסס בסיף מגיד כירא ׳<‬
‫‪ 1 *7‬ד״ה והרב בעל כפתי‪ -‬יפרח ;דף ז‪.‬ו‪ .‬ה ס פ י חוב• בשנת ״ו‬
‫ל ר ב חייס אלפאנדאי• )‪:‬ייבא ב״ניעם״ שס עד׳ מ׳׳ז(•‬
‫‪ 138‬דרכי הוראה חלק קנה המדה‪ ,‬פרק י • אית ג­­‬
‫^ ‪..,.,.‬ן ל‪-‬יןיי" ף י י י עליז* ‪•11‬‬
‫י*! דעות ‪-‬‬
‫‪4‬‬

‫‪ :‬ז ו ב א י ת‬

‫ן ג ד ח ו ת‬

‫ב ע‬

‫ד‬

‫‪ 140‬בספר דרישה ציון‪ ,‬בהוספות למאמר קדישיז )עמ׳ כדה( •‬
‫‪ 141‬זבחים ס״א ע״ב—ס״ב ע׳׳א‪.‬‬

‫‪ !42‬זבחים ס‪-‬א ע״ב•‬
‫י י ; ו ‪ 5‬פ ז ת‬

‫^‬
‫ה‬

‫ם‬

‫י‬

‫ר‬

‫א‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ע‬

‫י י א‬

‫" '‬
‫‪ 143‬זבחים ס״א ע״ב‪ ,‬ויש״י שם ד״ה שיתיז׳‬
‫שיתיז ד׳יא לצודד המזבח‪ .‬מיתי שיהיה תחיי‪ ,‬המזבח !תוספות זבחים ס׳׳ב‬

‫ט‬

‫עיא׳•‬

‫‪ 144‬הלכית בית הבחירה ״יי‪~ -‬׳ —י‬
‫י‪4‬נ ד״כבש עי• י‪-‬י״_‬
‫* ה‪-‬זבח ביהד היו ‪ 62‬אמה‪ .‬כלימ־ אחיי ‪ 11‬האמיה שי המזבח ‪,‬ראה הריזזי••‬
‫י״יי י* אמית של ה כ ב ‪-‬‬
‫יי"•׳*•‬
‫‪ ,31 146‬ן ל‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪ .‬כ־ כמעס בכל הצד המזיחי •הדייד* היה חסר היסיד‪ .‬בייחב אמה•‬
‫‪0‬י׳‬
‫‪£‬‬

‫א‬

‫‪? 2‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ואפילו אילו היעו פותרים את כל הספקות האלה‪ ,‬לא ‪1‬וכל להעזר בדרך זו‪ ,‬כי‬
‫לפי המפות של הבורות ושל הבגינים התת קרקעיים בהר הבית כיום‪ ,‬שעליהם ידוע‪,‬‬
‫יש שטחים רבים שבהם יש מקום לריבוע של ‪ 31‬אמה על ‪ 31‬אמה ״ ‪ ,‬או שבו מקום‬
‫למזבח עם הכבש ביחד‪ .‬שטחים אלה נמצאים בכ־ איזורי ההר‪ ,‬כף שאפילו אי‬
‫אפשר לצמצם לאיזור מסוים את המקום שבו היה המזבח יבול ל ן ך ‪,1*8‬‬
‫ז‬

‫‪1‬‬

‫ע מ‬

‫נוסף לכר יש להזכיר את דעת המלבי״ם״״ שיתכן שהעומק תתת המזבת היה‬
‫חלול‪ ,‬ורק סמור מתחת למזבח היה עפר‪ .‬בספר בית המרות‪ ,‬בו מובאת דעת‬
‫המלבי״ם‪ ,‬מובאת י י דעה דומה מרב אחר י ‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪5 1‬‬

‫הישיב מקלס רעז‪-‬ד והר הבית אס נ;יה שהסלע שבאמצע ההר הוא‬
‫אבן דשתיה או מקום המזבח‬
‫וזו רק הנחה‪ ,‬וכל עוד לא יוכרע הדבר אין לסמור למעשה על החישובים הבאים(‪.‬‬
‫מידת הסלע חיא ‪ 13.2‬מטר ממזרח למערב‪ 17.9 ,‬מטר מצפון לדרום‪.‬‬
‫יש הסוברים שהסלע הוא אבן השתיה )רדב״ז תשובה תרצ״א‪ ,‬הר״א מגריידיץ‬
‫)מובא בשו״ת ״הר צבי״‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬קונטרס עבודת בית הבחירה בזמן הזה‪ ,‬סי׳ י׳(‪,‬‬
‫ג‪1‬‬

‫ואחרים י א ( ‪.‬‬

‫בנוגע ימקום אבן השתיה יש כמה שיטות — אם היתד‪ ,‬במורחו או במערבו של‬
‫קודש הקודשים‪ ,‬או באמצעו • י י ‪ .‬ההפרש בין השיטות הוא לכל היותר ‪ 20‬אמה‪ ,‬כמו‬
‫אייר קודש הקודשים‪.‬‬
‫מספק יש יחשב כר‪ :‬אם באמצע קודש הקודשים )כשמורדים מצפון לדרוס( היה‬
‫הקצה הצפוני ש^ הסלע‪ ,‬יש מקצה זה *‪ 83‬אמה יי י עד הקצה הצפוני של ה ח ל ‪,‬‬
‫‪ !47‬שהם לפחות ‪ 14.9‬מטר על ‪ 14.9‬מטר )לפי אמה=‪ 48‬ם״מ(‪ .‬ריבוע זה צריך להיות‬
‫מכוון בדיוק לרוחות השמים‪ .‬קצהו הדרום מערבי יכול להיות מעל בור‪.‬‬
‫‪ 148‬את החיפוש של מקום שאיננו מעל כיםין ומחילות אין צורך לעשות במקומות הנמצאים‬
‫פחית מ‪ 64-‬מטר ממזרח לחזית המזרחית של הכותל המערבי‪ ,‬לכל אורך ההר מצפון‬
‫לדרים‪ ,‬במקביל לכותל‪ .‬כי גם אס הכותל הוא כותל העזרה ולא כותל הר הבית‪ ,‬יש‬
‫מחזיתו הפנימית )המזרחית! ועד קצהו המערבי של המזבח ‪ 133‬אמה‪ ,‬שהם ‪ 64‬מטר‬
‫לס־ אמה של ‪ 48‬ם״מ‪.‬‬

‫‪ 149‬שמית כ׳ כ״א‪.‬‬

‫ו‬

‫׳‪ 15‬עמ׳ רנ״א‪ .‬יכן כתב הי־ב ישעי׳ זילבערשטיין אב״ד וואיטצען ב״מעשי למלך״‪) ,‬נדפס‬
‫בתרע״ג(‪ : ,‬ר ך א׳ הלכות בית הבחירה פרל ה׳ הלכה א׳ ד״ה וכיפין‪ ,‬ופרק א׳ הלכה‬
‫*״ג אותיות ב׳ וגי‪.‬‬

‫‪ 151‬אגב יש להעיר שמתחת לחלק מהסלע הגדול שבאמצע ההר יש מערה‪ ,‬ולפי זה אין זה‬
‫מקום המזבח• אר מענינים דבריו של הרדב״ז בתשובה תרצ״א‪ ,‬שהוא שמע שהמלכים‬
‫הקדומים הפרו כדי לגלות את יסיד האבן‪ ,‬והוציאי את העפר‪ .‬ייתכן שבזמן הבית‬
‫היתה המערה מלאה אדמה‪.‬‬
‫‪151‬א ראה פסח כהלכתו של מאיר מיזליש‪ ,‬עמ׳ ‪ 20‬הערה ‪.3‬‬
‫‪ 152‬אנציקלופדיה תלמודית ערך אבן השתיה וערך ארון‪.‬‬
‫‪ 153‬חצי העזרה !‪ 67‬אמה‪ ,‬כותל העזי־ה ‪ .6‬החיל ‪•10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪29‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גג‬

‫ואם באמצע קודש הקודשים היה הקצה הדדומי של הםלע‪ ,‬יש מקצה זה ‪ 83$‬אמד• ^‬
‫עד הקצה הדרומי של ההיל‪ .‬אם הקצה המזרהי ש ל הסלע היה בקצה המערבי ־‬
‫קודש הקודשים‪ ,‬יש משם ‪ " 315‬י אמה עד הקצה המזרהי של החיל‪ ,‬ואם הקצר׳‬
‫המערבי של הסיע היה בקצה המזרהי של קודש הקודשים‪ ,‬יש משם ‪ 64‬א מ ה‬
‫עד הקצה המערבי של ההיל ״ ‪ .‬אם מודדים מאמצע הסלע‪ ,‬יש להוסיף א ת מרחקי‬
‫מקצותיו‪• ,‬שהוא ‪ 6.6‬מטר במדידה כלפי מזרה או כלפי מערב‪ ,‬ו־‪ 9‬מטר במדידה כלפי‬
‫צפון או דרום‪ .‬לפי אמה = ‪ 63.7‬ס״מ‪ ,‬המרהקים מאמצע הסלע הם‪ 207.3 :‬מ ט י‬
‫)‪ 200.7‬ועוד ‪ (6.6‬מזרחה‪ 47 .4 ,‬מטר )‪ 40 .8‬ועוד ‪ (6.6‬מערבה‪ 62.2 ,‬מטר )‪ 53.2‬ועוד‬
‫‪ (9‬צפונה‪ 62.2 ,‬מטר דרומה‪ ,‬כל זה לפי השיטה שההיל היה ‪ 10‬אמות מכל צד " י •‬
‫ש‬

‫‪1 3 5‬‬

‫‪15‬‬

‫יש הסוברים שהסלע הוא מקום המזבה‪.‬‬
‫בנוגע למקום המזבה בעזרה יש כמה שיטות‪ :‬שיטת ראב״י שכולו בדרום‪,‬‬
‫כלומר קצהו הצפוני הוא באמצע העזרה ״ ‪ ,‬ושיטת ר׳ יוסי שכולו בצפון‪ ,‬כלומר‬
‫קצהו הדרומי הוא !באמצע העזרה <״‪ .‬ה ר ב משה הפץ כתב ב״הנוכת הבית״ סימן‬
‫היתה אמה אהת של ד״מזבה )היסוד הדרומי( מדדום‬
‫ל״ג ‪ ,‬כי לשיטת רשב״י‬
‫לאמצע העזרה• יש שיטה שהמזכה היה מצפון לקצה הצפוני של פתה ההיכל‪,‬‬
‫מלבד אמה אהת של היסוד בדרום‪ ,‬כלומר הקצה הדרומי של היסוד בדרום היה‬
‫ארבע אמות מצפון לאמצע העזרה ‪ , ,‬ההפרש בין השיטות הוא לכל היותר ‪36‬‬
‫אמה‪ .‬יש עוד שיטות‪ ,‬אד הן נמצאות בין השיטות שכולו בצפון או שכולו בדרום‪.‬‬
‫המזבח היה ‪ 32‬אמה על ‪ 32‬אמה י ‪ ,‬שהן ‪ 20.4‬מטר עד ‪ 20.4‬מטר לפי אמה של‬
‫‪8‬‬

‫‪1 6 0‬‬

‫‪1 6 1‬‬

‫‪1 6 2‬‬

‫‪1 6 3‬‬

‫‪6 4‬‬

‫‪ 154‬ההיל ‪ 10‬אמה‪ ,‬עובי הכותל המזרחי של עזרת נשים ‪ ,5‬עזרת נשים ‪ ,135‬עובי‬
‫הכותל בין עזרת נשים לעזרת‬

‫ישראל ‪,6‬‬

‫עזרת ישראל ‪,11‬‬

‫עזרת כהנים‬

‫‪,11‬‬

‫המזכה ‪ ,32‬בין המזבח והאולם ‪ ,22‬כותל האולם ‪ ,5‬האולם ‪ ,11‬כותל ההיכל ‪ ,6‬ההיכל‬
‫‪ ,40‬אמה טרקסין ‪ ,1‬קודש הקודשים ‪20‬‬
‫‪ 155‬קודש הקודשים ‪ 20‬אמה‪ ,‬כותל ההיכל במערב עם התא וכותל התא ‪ ,17‬אהורי בית‬
‫הכפורת ‪ ,11‬כותל העזרה במערב ‪ ,6‬ההיל ‪.10‬‬
‫‪ 156‬אין להוסיף א ת רוהב הארון‪ .‬ראה בבא בתרא צ״ט א׳‪ ,‬רשב״ם שם ד״ה ארון‪ ,‬רש״י‬
‫מגילה י׳ ב׳ ד״ה אינו‪.‬‬
‫‪ 157‬לשיטות האחרות על החיל ישתנה ה ח י ש ו ב ה ז ה אז‪ -‬וגילית‬
‫׳•י•״•!׳ ׳!!•ז ע ו ג ר ! ז ה ‪ ,‬אך גבולות הר הבית שחושבו בעמודים‬
‫‪ 31‬י ‪ 3 2 -‬נכונים לכל השיטות‪.‬‬
‫‪ 159‬זבהים נ״ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 158‬יומא ל״ז ע״א‪.‬‬
‫‪ 160‬מובא גם בעזרת כהנים פרק ה׳ משגה ב׳ בהלק בני יוסח•‬

‫‪ 161‬זבחים נ״ג ע״א‬

‫‪ 162‬רש״י זבחים נ״ג ע״א ד״ה קסבר‪ .‬ולשיטת רש״י אמה של כניסת היסוד היא ‪ 6‬טפ״ים‬
‫)רש״י בעירובין ד׳ ע״א‪ ,‬ובמנחות צ״ז ע״ב וצ״ח ע״א(‬
‫‪ 163‬וראה תוספות יום טוב מדות תהילת פרק ה ‪ /‬ועזרת כהנים שם ד״ה הכבש‬
‫׳‬
‫הנה זד׳׳ה אכן‪.‬‬

‫ד״ה‬

‫‪ 164‬לשיטת לוי )זבהים נ״ד ע״א( ה י ה ד מ י י ־ ״‬
‫ד עי א( ה ה המזבח ‪ 32‬אמה על ‪ 32‬אמה‪ .‬לשיטת ר ב )שם(‬
‫יש להשב רק ‪ 31‬על ‪.31‬‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ 63.7‬ס״מ )ראה עמוד ‪ .(26‬הסלע קטן מזה‪ ,‬ויש ספק היכן נחסר מהסלע והיכן היד‪,‬‬
‫אמצע המזכה‪ ,‬לכן יש להשב כ ף ‪ :‬אם נניה שהקצה הדרומי של הסלע הוא‬
‫הקצה הדרומי של המזבח‪ ,‬ושהמזבח היה כולו בדרום‪ ,‬אז נמצא הקצה הצפוני של‬
‫החיל במרחק ‪ 115‬אמות וחצי)חמזבח ‪ 32‬אמח‪ ,‬חצי רוחב העזרה ‪ 67‬וחצי‪ ,‬עובי כותל‬
‫העזרה בצפון ‪ ,6‬החיל בצפון ‪ (10‬שהם ‪ 73.6‬מטר מצפון לקצה הדרומי של הסלע‪ .‬ואם‬
‫נניח שהקצה הצפוני של הסיע הוא הקצה הצפוני של חמזבח‪ ,‬ושהמזבה היה כולו‬
‫)מלבד אמה של יסוד דרומי( מצפון לפתה ההיכל‪ ,‬אז הקצה הדרומי של חחיל נמצא‬
‫במרחק ‪ 119‬אמות וחצי )חמזבח ‪ 32‬אמה‪ ,‬ממנו עד אמצע העזרה ‪ ,4‬הצי העזרה ‪67‬‬
‫וחצי‪ ,‬הכותל הדרומי של העזרה ‪ ,6‬החיל ‪ (10‬שחן ‪ 76.1‬מטר מדרום לקצר‪,‬‬
‫הצפוני של הסלע‪ .‬אם הקצה המערבי של הסלע הוא הקצה המערבי של המזבח‪ ,‬אז‬
‫נמצא הקצה המזרהי של החיל• במרהק ‪ 210‬א מ ה ״ )‪ 133.8‬מטר( משם‪ ,‬ואם הקצה‬
‫המזרהי של הסלע הוא חקצח חמזרחי של חמזבח‪ ,‬אז נמצא הקצה המערבי של‬
‫החיל במרהק ‪ 181‬אמה י )‪ 115.3‬מטר( משם‪ .‬המרחקים מאמצע הסלע הם ‪64.6 :‬‬
‫מטר )‪ 73.6‬פהות ‪ (9‬צפונה‪ 67.1 ,‬מטר )‪ 76.1‬פהות ‪ (9‬דרומה‪ 127.2 ,‬מטר )‪133.8‬‬
‫פחות ‪ (6.6‬מזרחה‪ 108.7 ,‬מטר )‪ 115.3‬פחות ‪ (6.6‬מערבה‪ .‬כל זה לפי השיטה שההיל‬
‫היה ‪ 10‬אמות מכל צד י ‪.‬‬
‫את המרהקים האלה יש למדוד כנראה בדיוק לפי רוחות השמים‪ ,‬ולא במקביל‬
‫לחומות של ימינו‪ ,‬כי מירושלמי עירובין פרק ה׳ הלכה א׳ יוצא ששער המזרה של‬
‫עזרת ישראל היה'מכוון בדיוק למזרה העולם‪ ,‬וכנראה כ ל המקדש הלח כ ר ‪ ,‬א ‪.‬‬
‫כדי לקבל א ת גבולות הר הבית‪ ,‬יש להוסיף מספק לשטח שהוא לפנים מן‬
‫החיל לפי חחישובים חנ׳׳ל‪ ,‬עוד ‪ 161‬אמח )‪ 102.6‬מטר( מזרהה‪ 145 ,‬אמה )‪92.4‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1 6 8‬‬

‫‪6 7‬‬

‫‪69‬‬

‫‪1 7 0‬‬

‫‪1 7 0‬‬

‫‪ 165‬לפי הערה ‪.154‬‬
‫‪ 167‬המזבח ‪ ,32‬ביו המזבח והאולם ‪ ,22‬האולם וההיכל ‪ ,100‬אהורי בית הכפורת ‪ ,11‬כותל‬
‫העזרה במערב ‪ ,6‬ההיל במערב ‪.10‬‬
‫‪ 168‬תחילה מדדנו מקצוות הסלע בכוון לסלע‪ ,‬וכללנו את כל אורכו‪.‬‬

‫בבואנו למדוד‬

‫מאמצעיתו יש להפתית את המרחק מאמצעיתו לקצותיו‪ .‬בעמוד ‪ 30‬מדדנו מקצוות‬
‫הסלע החוצה‪ ,‬ולכן הוספנו את המרהק מאמצעיתו לקצותיו‪.‬‬
‫‪ 169‬לשיטות האחרות על החיל ישתנח חחישוב הזה‪ ,‬אד גבולות הר הבית שחושבו‬
‫בעמי ‪ 31‬ו‪ 32-‬נכונים לכל השיטות‪.‬‬
‫‪1 7 0‬‬

‫יעיין יומא כ״ח ע״ב על כתלי ההיכל‪ ,‬גירסת רש״י‪ ,‬וגירםת ר״ח ותוספות ישנים‪,‬‬
‫ואוצר הגאונים ייומא עמודים ‪) 95 ,52 ,13‬מלשון הקטע בעמוד ‪ 13‬נראה כאילו הכוונה‬
‫לכוון כזה‬
‫לכוון כזה‬

‫‪70‬‬

‫^‬

‫כמו כוון החומות של ימינו‪ ,‬אך מתהילת הקטע ברור שהכוונה‬

‫§ ‪.‬‬

‫* א לא התחשבתי בדעתו של הוקר אהד שפעם היה הקוטב הצפוני במקום אחד‪ ,‬יותר‬
‫קרוב לקנדה‪ ,‬ולפני אלפי שגימ הוא זז למקומו הנוכחי‪ .‬לדעתו הסתובבה פעם הארץ‬
‫סביב נקודה אחרת‪ ,‬ו מ ו נ י רותות השמים היו אז שונים‪ .‬אילו היה באמת פעם הקוטב‬
‫הצפוני בכוון צפוךצפודמערבי של ימינו‪ ,‬יתכן שהכותל המערבי היה אז מכוון‬

‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫נז‬

‫מ ט ר ( מ ע ר ב ה ‪ 171 ,‬א מ ה )‪ 108.9‬מ ט ר ( צ פ ו נ ה ו־‪ 347‬א מ ה )‪ 221.0‬מ ט ר ( ד ר ו מ ה '•‬
‫הואיל ויתכן ש ג ב ו ל ו ת ה ר ה ב י ת ה י ו מ ק ב י ל י ם לכוון ש ל ה ה ו מ ו ת ש ל ימיני׳‬
‫ו י ת כ ן שהיו מ כ ו ו נ י ם ל פ י ר ו ה ו ת ה ש מ י ם‬

‫‪1 7 2‬‬

‫‪ ,‬יש ל ה ת ו ו ת א ת ג ב ו ל ו ת י ו פ ע ם בדיו?‬

‫לכוון ר ו ה ו ת השמים‪ ,‬ו פ ע ם באופן ה ב א ‪ :‬ה ג ב ו ל ה מ ז ר ח י יהיה ק ו מ ק ב י ל לחומרי‬
‫ה מ ז ר ח י ת ש ל ימינו‪ ,‬ה ע ו ב ר ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת ב מ ר ח ק ‪ 102.6‬מ ט ר מ ז ר ח ה מהפינר׳‬
‫הצפון מ ז ר ח י ת ש ל ה ש ט ח ש ל פ נ י ם מן החיל‪ ,‬ה ג ב ו ל ה צ פ ו נ י יהיה ק ו מ ק ב י ל לחומי׳‬
‫הדרומית‬

‫‪1 7 3‬‬

‫ש ל ימינו‪ ,‬ה ע ו ב ר ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת ‪ 108.9‬צ פ ו נ ה מ ה פ י נ ה הצפוז‬

‫מ ע ר ב י ת ישל השטה ש ל פ נ י ם מ ן החיל‪ ,‬ה ג ב ו ל ה מ ע ר ב י יהיה ק ו מ ק ב ־ ל ל כ ו ת ל המערבי׳‬
‫ה ע ו ב ר ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת ‪ 92.4‬מ ט ר מ ע ר ב ה מ ה פ י נ ה הדרום מ ע ר ב י ת ש ל ה ש ט ח‬
‫ש ל פ נ י ם מ ן ה ח י ל — א ך ב מ ק ו ם ז ה נ ק ח א ת ה כ ו ת ל ה מ ע ר ב י כגבול‪ ,‬ב ה נ ח ה שהוא‬
‫כותל ה ר ה ב י ת ‪ ,‬ו ה ג ב ו ל ה ד ר ו מ י יהיה ק ו מ ק ב י ל ל ח ו מ ה ה ד ר ו מ י ת ע;ל ימינו ה ע ו ב ר‬
‫ד ר ד נ ק ו ד ה ה נ מ צ א ת ב מ ר ה ק ‪ 221‬מ ט ר ד ר ו מ ה מהסיבה ה ד ר ו ם מ ז ר ח י ת ש ל ה ש ט ח‬
‫ש ל פ נ י ם מ ן החיל‪ .‬ו ל ח ו מ ר א יש ל ק ח ת גם א ת ה ש ט ח הכלול ב א פ ש ר ו ת ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬וגם‬
‫א ת ה ש ט ח ה כ ל ו ל ב א פ ש ר ו ת השניה‪.‬‬
‫בדיוק לצפון׳ כלומר שגם המקדש היה מקביל לכותל למערבי‪ ,‬ואז היה צריך להשב‬
‫גם את השטח שלפנים מן ההיל‪ ,‬כ פ י שהושב בעמ׳ ‪ 30‬ו־ ‪ ,31‬במקביל לכותל המערבי‪.‬‬
‫יתר החישובים בפרק ב׳ ובעמוד זה לא היו משתנים‪ ,‬ורק בחיפוש מקום המזבח לסי‬
‫המהילות אפשר היה לחפש מקום מרובע של ‪ 31‬אמה על ‪ 31‬אמה שצדדיו מקבילים‬
‫לכותל המערבי‪.‬‬
‫לפי הרב יוסף מטראני ]מובא בדרך הקדש ד״ה עזרת תנן התם )דף ט ז ‪ ( :‬וד״ה עוד‬
‫כ ת ב ז״ל שלמעלה )דף כא‪ ,[(.‬היה כל המקדש מכוון בדיוק למזרה‪.‬‬
‫‪ 171‬ההישוב הוא ‪ 5 :‬אמות עובי כתלי הר הבית‪ ,‬ועוד הסכומים הבאים ‪:‬‬
‫כמזרח‪ :‬לפי דעת רע״ב שאחת עשרה אמות של אהורי בית הכפורת כוללות את‬
‫עובי כותל העזרה במערב )ראה תפארת ישראל מדות פרק ה׳ בועז אות א׳(‪ ,‬ואם‬
‫נאמר שאין חיל רחב ‪ 10‬אמות במערב‪ ,‬יתכן שבמערב היתד‪ .‬רק אמה אחת פנויה׳‬
‫ואז יש במזרה ‪ 312‬אמה‪ .‬מזה כ ב ר כללנו ‪ 156‬בשטח שלפנים מן החיל )החיל ‪,10‬‬
‫הכותל המזרחי של עזרת נשים ‪ ,5‬עזרת נשים ‪ ,135‬הכותל המזרהי של עזרת ישראל ‪.(6‬‬
‫במערב יש לכל היותר ‪ 156‬אמה מחוץ לעזרה )לפי עמוד ‪ 7‬לעיל(‪ ,‬מזה כללנו כבר‬
‫‪ 16‬אמה בשטח שלפנים מן החיל )החיל ‪ ,10‬כותל העזרה ‪.(6‬‬
‫בצפון יש לכל היותר ‪ 182‬אמה‪ ,‬מהם כללנו כ ב ר ‪) 16‬התיל ועובי כותל העזרה(‬
‫בשטה שלפנים מן החיל‪.‬‬
‫בדרוה יש ל כ ל היותר ‪ 358‬מחוץ לעזרה‪ ,‬אם נניח שבצפון יש רק אמד‪ .‬אחה‬
‫פנויה )ונאמר שבצפון לא היה היל של ‪ 10‬אמות‪ ,‬ובית המוקד היה פתוח לחיל‬
‫שבמזרה(‪) ,‬ואז יהיה‪ :‬בצפון אמה אחת‪ ,‬הכותל הצפוני של העזרה ‪ ,6‬העזרה ‪,135‬‬
‫הכותל הדרומי של העזרה ‪ ,6‬החיל ‪ ,10‬זישארו ‪ 342‬עבור שטה שמהוץ להיל בדרום(•‬
‫‪2‬ד‪ 1‬כי יתכן שרוהב המגרש או האולם לא היה שוד‪ .‬לכל אורכו‪ ,‬כ ך שהמרובע הפנימי‬
‫של ‪ 500‬אמה על ‪ 500‬אמה היה מכוון בדיוק לרוחות השמים‪.‬‬
‫‪ 173‬להומה הדרומית‪ ,‬ולא הצפונית‪ ,‬כי ההומה הצפונית של ימינו היא חדשה‪.‬‬

‫‪32‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היב קלמו כהנא‬

‫הערות בעגע* מצוות התלו<ות בארץ‬
‫א‪.‬‬
‫ב״ערוך ח ש ד ח ן העתיד״ סימן נ סעיף א נ א מ ר ‪:‬‬
‫״ותיכף‬

‫ש נ כ נ ס ו י ש ר א ל ל א ר ץ נ ת ח י י ב ו ב ת ר ו מ ו ת ומעשרות‪ .‬ו א ף על ג ב‬

‫דשמיטין ו י ו ב ל ו ת לא מ נ ו ר ק ל א ח ר י״ד שנה‪ …‬זהו מ פ נ י ש ב ה ם כ ת ו ב ‪,‬שדך׳‬
‫ובעינן ש ד ר ה מ י ו ח ד לד‪ ,‬כ מ ש ״ כ שם ]סי׳ ל סעיף ח[‪ ,‬מד‪ .‬שאין כן ב ת ר ו מ ו ת‬
‫ו מ ע ש ר ו ת כ ת י ב ‪ ,‬ר א ש י ת ד ג נ ך ׳ ] ד ב ר י ם יח ד[‪ , ,‬כ ל ה ל ב יצהר וגו׳ ]שם‪,‬‬
‫יה יב[‪ ,‬ו ב מ ע ש ר כ ת י ב ‪ ,‬ו ל ב נ י לוי ה נ ה נ ת ת י כ ל מ ע ש ר בישראל׳ וגו׳ ]שם‪,‬‬
‫שם כא[‪ ,‬ו ב מ ע ש ר שני כ ת י ב ‪,‬עשר ת ע ש ר א ת כ ל ת ב ו א ת זרעך׳ ] ד ב ר י ם יד‬
‫כ ב [ וכן ב מ ע ש ר עני‪ ,‬ולא כ ת י ב י ב ה ו שדר‪ ,‬ל פ י כ ר נ ת ח י י ב ו מיד״‪.‬‬
‫׳‬

‫ד ב ר י ם א ל ה ת מ ו ח י ם ביותר‪ .‬ש נ י נ ו ב ק ד ו ש ץ מ ע ״ ב ‪ :‬״תניא ר׳ יוסי א ו מ ר גדול‬
‫ת ל מ ו ד ש ק ד ם ל ה ל ה א ר ב ע י ם שנה‪ ,‬ל ת ר ו מ ו ת ו ל מ ע ש ר ו ת חמשים ו א ר ב ע ״ ו ג ר ‪ .‬ועיי״ש‬
‫רש״י‪ ,‬שמפרש‪ ,‬ש ב ה ל ה נ ת ח י י ב ו עם כ נ י ס ת ם לארץ‪ ,‬א ר ב ע י ם שבח א ח ר מ ת ן ת ו ר ה‬
‫ב ה ר סיני‪ ,‬ו ב ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת נ ת ח י י ב ו ר ק ל א ח ר כ י ב ו ש וחילוק‪ ,‬ד כ ת י ב ״ ת ב ו א ת‬
‫ז ר ע ך ‪) /‬דברים יד כ ב ( ש י ח א כל א ח ד מכיר חלקו‪ ,‬והן י״ד שנים‪ ,‬חדי נ״ד‪.‬‬
‫הרי מ פ ו ר ש ש ל א בתחייבו ב ת ר ו ״ מ עם כניסתם‪.‬‬
‫וכן ב כ ת ו ב ו ת כ ח ע ״ א א י ת מ ר ‪ :‬״ז׳ שכיבשו וז׳ ש ח י ל ק ו בתחייבו ב ח ל ה ולא‬
‫נתחייבו ב ת ר ו מ ה ״ י‪ .‬ופירש רש״י שם דילפיבן מ ״ ד כ ת י ב ‪,‬דגנך׳‪ , ,‬ת ב ו א ת ז ר ע ך —‬
‫המיוחדת ל ד ״ ־־־ ו ה ב ו ע ה ל כ ת ו ב י ם ״דגנך״ )דברים יב יז ויד בג( ד מ ע ש ר שבי‪,‬‬
‫״ ד ג נ ך ׳ ) ד ב ר י ם יח ד( ד ת ר ו מ ה גדולה‪ ,‬ו ״ ת ב ו א ת זרעך״ )דברים יד כ ב ( ד״עשר ת ע ש ר‬
‫את כ ל ת ב ו א ת ז ר ע ך ׳ — פ ר ש ה ה מ ד ב ר ת ב מ ע ש ר שני‪ ,‬א ך ב ס פ ר י ) ש ם ( מ ר ב ה מ ר י ש א‬
‫דקרא‬

‫ש א ד מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ומוסיף רש״י שם למוד נ ו ס ף ב א מ ר ו ‪ :‬״ועוד‪ ,‬ש ה ר י ת ל ה‬

‫הכתוב‬

‫ה מ ע ש ר במבין‬

‫שנות‬

‫השמטה‪,‬‬

‫ד כ ת י ב ‪,‬בשנה‬

‫השלישית‬

‫ש נ ת המעשר״‬

‫)דברים כ ו יב( ו ש מ ט ו ת ל א מבו א ל א מ ש כ ב ש ו וחילקו‪.‬‬
‫ובמקבילה‬

‫ב ב ב א מ צ י ע א פ ט ע״א מ פ ר ש רש״י‪ ,‬דלא בתחייבו ב מ ע ש ר א ל א‬

‫א ח ר ש כ ב ש ו ו ח י ל ק ו מ ד כ ת י ב ״ ע ש ר תעשר״ )דברים יד כב( וכתיב ב ת ר י ה ״במקום‬
‫אשר יבחר״ )שם‪ ,‬ש ם כג(‪ ,‬וחייבו ש י ל ח שבבחרה ר ק א ח ר כ י ב ו ש וחילוק‪.‬‬
‫ו ג ם ב מ ק ב י ל ה בבדח מ ו ע ״ א מ ת י י ח ם רש״י ל כ ת ו ב ד״עשר תעשר״ ולומד פ ט ו ר‬
‫ב ש ב ע ש כ ב ש ו ו ש ב ע ש ח י ל ק ו מ ד כ ת י ב ״ ת ב ו א ת זרעך״‬

‫‪ -‬עד שיביא כ ל א ח ד ו א ח ד‬

‫א ת שלו‪,‬‬
‫ובריטב״א‬

‫י ‪(# .‬‬
‫ל כ ת ו ב ו ת )שם(‪ ,‬מ ו ב א גם ב״שטח מ ק ו ב צ ת ״ ‪ ,‬כ ת ב בשם תוספות‪,‬‬

‫יילפיבן ד ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת נ ת ח י י ב ו א ח ר י כ י ב ו ש והלוקח ״ מ ה כ ת י ב ‪ ,‬ו ע ב ד ת ם א ת‬
‫הירדן ] ו י ש ב ת ם [ בארץ ו כ ר ) ו ח ב א ת ם ( שמד‪ ] .‬ת ב י א ו את כ ל א ש ר אבי מ צ ו ת א ת כ ם [‬
‫*‬

‫כד הגירסא לפנינו‪ .‬וברש׳׳י ג ר ם ‪ :‬״ולא נתתייבו בתרומות ומעשרות״‪ .‬ועיין במקבילות‬
‫ב״מ פט ע״א ונדה מז ע״א שהגיךםא י ‪ :‬״ולא נתהייבו במעשר״‪.‬‬
‫ה‬

‫א‬

‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עלותיכם וזבחיכם )ואת( מעשרתיכם )ואת( ]!!תרומת ידכם׳״ )דברים יב י־יא^׳‬
‫ומפרש ״ומסתמא לא נתהייבו להפרישו אלא בשהיה ראוי להביאו דלא שהיה מופר׳*‬
‫ומונה עד לאהד כבוש וישיבה״‪ .‬ומוסיף ש״הדר ילפינן שמטות ממעשר‪ …‬שהרי‬
‫תלה הכתוב מעשר בשמטין״‪.‬‬
‫ומפורשים הדברים גם בירושלמי הלה פ״א ה״ד )נז ע״ג(‪ :‬״מה ארבע עשרה‬
‫חייבין בחלה ופטורי ן מן המעשרות״‪ .‬כלומר שבארבע עשרה שכבשו וחילקו היי‬
‫פטורין מן המעשרות‪ .‬ודברי ״ערוך השלהן העתיד״ תמוהים ביותר ׳־‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫לקט שכחה ופאה ודאי לא נהגו בשבע שכבשו ושבע שחילקו‪ .‬שהרי כתוב‬
‫בהן ״ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדד לקצר ולקט קצירד לא תלקט״‬
‫)ויקרא יט ט(‪ ,‬וכן ״כי תקצר קצירד כשדר ושכתת עמר בשדה״ וכד )דברים כד יט(‪.‬‬
‫ויעויין ב״חזון איש״ ערלה א יב‪ ,‬שמסתמך על הברייתא בקדושין )שם(‪,‬‬
‫שתרומות ומעשרות לא נתחייבו עד אחר שחילקו‪ .‬ואומר שהוא הדין בלקט שכחה‬
‫ופאה‪ ,‬אף שלא הוזכרו בברייתא שם‪ ,‬כיון ש״דינם כתרומות ומעשרות לעולם״‪.‬‬
‫ופירש דבריו ב״תזון איש״ מעשרות ז י‪ ,‬דלקט שכחה ופאה בזמן הזה דרבנן אף‬
‫לרמב״ם‪ ,‬שסובר שקדושה שניה י א בטלה‪,, ,‬משום דבעינן ביאת כולכם‪ ,‬דדין לקט‬
‫שכהה ופאה כדין מעשר‪ ,‬דבני ביקתא הדא נינהו וכמו שכתב בפאת השלחן סימן‬
‫ד׳ ס״ק ל״ט״ )מהדורא ראשונה‪ :‬לח(‪ .‬וכוונתו למה שמסתמד ב״פאת השלהך על‬
‫דברי הרמב״ם בהלכות מתנות עניים פ״א הי״ד‪ :‬״כל מתנות עניים הללו אינן‬
‫נוהגות מן התורה אלא בארץ ישראל כתרומות ומעשרות‪ ,‬הרי הכתוב אומר‬
‫‪,‬ובקצרכם את קציר ארצכם‪, /‬כי תקצר קצירד בשדך״‪ .‬והנו מסתמך בפה״ש גם על‬
‫״ספר חחינוך׳ דיג )ס״א‪ :‬קטז(‪ ,‬שפאה נוהגת ״בארץ ישראל דוקא ובזמן שישראל‬
‫שם כתרומה וכמעשרות‪ ,‬כדעת הרמב״ם זכרונו לברכה‪ ,‬שאמר‪ ,‬כי תרומה ומעשרות‬
‫אינן נוהגין אלא בארץ ובזמן שישראל שם דוקא״‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫וראיתי בהגר״א לירושלמי ראיה לכאורה לדברי ״ערוך השלחן״‪ .‬אבל המעיין בדברים‬
‫יראה שאין שם אלא טעות סופר‪.‬‬
‫איתא ביר׳ חלה פ״ב ה״א‪ :‬הווין בעי מימר מ״ד תמן חייב אוף הכא הייב‪ ,‬ומאז‬
‫דאמר תמן פטור אוף הכא פטור‪ .‬אפילו כמ״ד תמן פטור הכא חייב‪ .‬ע״כ‪ .‬ופירש‬
‫בביאורי הגר״א‪ :‬״הווין בעי מימר מ״ד תמן חייב — פי׳ רבנן דד׳ ישמעאל דמהייבי‬
‫במעשר תיכף משנכנסו לארץ‪ .‬אוף הכא הייב — פי׳ אף בחלה נתהייבו משבאו לארץ•‬
‫מ״ד תמן פטור‬

‫‪ -‬פי׳ היינו ר׳ ישמעאל דסבר שלא נתהייבו במעשרות אלא עד אהר‬

‫י״ד שנה אף בחלה כן‪ .‬אבל באמת אינו כן‪ .‬אפילו כמ״ד תמן פטור‬

‫‪ -‬פירש אפילו לדי‬

‫ישמעאל מודה שמשבאו לארץ נתהייבו בחלה״‪ .‬והנה לא מצאנו מחלוקת בין ר׳ ישמעאל‬
‫ורבנן לענין מעשרות בי״ד שכבשו ושחלקו‪ .‬ולעומת זאת מחולקים ר׳ ישמעאל ורבנן‬
‫לענין חדש בי״ד שנים אלו‪ ,‬כדמשמע בקדושין ל״ז ע״א וביר׳ חלה )שם‪ ,‬קצת לפני‬
‫דברי הגמרא שהבאנום(‪ .‬ונראה שצריך להגיה בביאורי הגר״א ״הדש״ במקום ״מעשר״‬
‫ו״מעשיות״‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫והנה הרמב״ם אמר בהלכות תרומות פ״א הכ״ו‪ :‬״שאין לד תרומה של תורה‬
‫ל א בא״י בלבד‪ ,‬ובזמן שכל ישראל שם‪ ,‬שנאמר ‪,‬כי תבואו׳ — ביאת כ ו ל ם ‪. . .‬‬
‫יכו יראה לי שהוא הדין במעשרות״‪ .‬ואף שבפאר‪ ,‬לא כתב ״כי תבואו״‪ ,‬אומר‬
‫בפה״ש שהשווה דין לקט שכהה ופאה לתרו״מ‪ ,‬״דהא תרו״מ היוביהו ביותר‪ ,‬דהא‬
‫טבלי והמירי יותר ואפילו הכי לא איתהייבו בזמן הזה רק מדרבנן‪ ,‬וזהו טעמיה של‬
‫הרמב״ם״‪,‬‬
‫א‬

‫אכן ״במנחת חינוך״ מסתפק בכך‪ ,‬אם רצה הרמב״ם להשוות דין לקט שכחה‬
‫וסאה לתרומות ומעשרות גם בענין ״ביאת כולכם״; ואולי לא אשוינחו אלא לענין‬
‫שכולו חובת קרקע‪ ,‬אבל לקט שכחה ופאח לא בעי ביאת כולכם‪ .‬ועיין עוד ב״תורת‬
‫הארץ ח״ב פ״א ס״ק כד־כה‪.‬‬
‫אכן בדין לקט שכהה ופאח בשבע שכבשו ושבע •שחילקו אין צורך בכל אלה‪.‬‬
‫שהרי שנינו בספרי עקב פי׳ מא‪ ,‬שגתחייבו ״משכבשו וישבו כגון לקט שכחה ופאה‬
‫ומעשרות ותרומה שמטים ויובלות״׳‪ .‬ובפירוש רבנו חלל למד זאת מדכתיב ״ולקט‬
‫?צירי לא תלקט דהיינו דידך״‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫ג‪.‬‬
‫בהלכות איסורי ביאה פ״כ ה״ג קובע הרמב״ם‪ :‬״חלה בזמן הזה ואפילו בארץ‬
‫ישראל אינה של תורח‪ ,‬שגאמר ‪,‬בבואכם אל חארץ׳ )במדבר טו יח( ביאת כולכם‬
‫לא עלו כולם‪ .‬וכן תרומה בזמן הזה של‬
‫לא ביאת מקצתכם וכשעלו בימי ע‬
‫דברי סופרים״‪ .‬והתר הרמב״ם וקובע בהלכות בבורים פ״ה ה״ה‪ ,‬שאין הייבין בחלה‬
‫מן התורה א ל א ‪ . . .‬בזמן שכל ישראל שם‪ ,‬שנאמר ״בבואכם״ ביאת כולכם‪.‬‬
‫מקורם של דברים אלה הוא בכתובות כה ע״א בה נדרש בבואכם ‪ -‬ביאת‬
‫כולכם‪.‬‬
‫ו‬

‫ז ר א‬

‫והנה בהלכות איסורי ביאה אף כי הוזכר‪ ,‬כי תרומה בזמן הזה של דברי סופרים‬
‫לא הוזכר מהו יסודה ונימוקה של הלכה זו‪ .‬היא נאמרה רק כמקבילה להלכה‪,‬‬
‫שחלה בזמן הזה מדרבנן‪ .‬לעומת זאת בהלכות תרומות פ״א הכ״ו אומר הרמב׳׳ם‪:‬‬
‫י ן לך תרומה של תורה‬
‫״התרומה בזמן הזה‪ …‬אינה מן התורה אלא מדבריהן‪,‬‬
‫בא״י בלבד ובזמן שכל ישראל שם‪ ,‬שנאמר ‪,‬כי תבואר ‪ -‬ביאת כ ו ל כ ם ‪. . .‬‬
‫ו ^ יראה לי שהוא הדין במעשרות‪ ,‬שאין חייבין בזמן הזה אלא מדבריהם‪ ,‬כתרומה״‪.‬‬
‫ש א‬

‫א ? ד א‬

‫רואים אנו שנימוקה של הלבה זו דתרומה הוא כנימוקה של הלכה זו דחלה‪.‬‬
‫עקא שאין בתרומה כלל כתוב ״כי‬
‫אמנם הוזכר‬
‫ו א ו ״ ‪ .‬ובסמ״ג מ״ע קלג ובכ״מ ה׳ תרומות )שם( כתבו‪ ,‬שהרמב״ם התכוון לכתוב‬
‫דחלה ״בבואכם אל הארץ״ ואקשינן תרומה לחלה‪ .‬וב״אוצרות יוסף ‪ -‬שביעית בזמן‬
‫הזי•״ ע׳ ‪ 25‬וב״חזון איש״ שביעית ג ט חםבירו‪ ,‬דכיון דבכתוב דחלה כתוב ‪,‬תרימו‬
‫‪ .‬ועיין ב״מלבושי יום טוב״ חלק שני‬
‫‪,‬‬
‫תרומה״ קאי‬
‫‪ 3‬א ן‬

‫ו ז כ ת ו ב‬

‫״ כ י‬

‫ב‬

‫״‬

‫ר‬

‫א‬

‫ר‬

‫‪/‬‬

‫ר‬

‫א‬

‫ד א‬

‫י‪1‬כ‬

‫״ ב ב ו א כ ם ׳‬

‫‪3‬‬

‫וע‪,‬‬

‫ץ‬

‫ב ת ו ס פ ת א‬

‫מ נ ח ן ת‬

‫ד ח ל ה‬

‫ג ם‬

‫) מ ה ד ן ו ת‬

‫א ת ו ז מ ה‬

‫צ ן ק ר מ נ ד ל (‬

‫פ ״ ו‬

‫ה ״ ‪ :‬״בגון לקט כו׳ דכיון י־בשי‬
‫ב‬

‫וזרעו וקצרו איחייבו בכל הני״‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫קונטרס הובת קרקע סי׳ ג‪ ,‬שמוכרהין אנו לאמר‪ ,‬דטעות סופר הוא ברמב״ם מ ה‬
‫שמביא קרא ד״כי תבואו״‪ ,‬וצריד לגרוס ״בבואכם״ ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אך דא עקא שקשה לשבש הספרים ובמיותר‪ ,‬כיון דמצינו בתשובות ה ר מ ב ״ ם‬
‫)מהדורת בלאו( סי׳ קכט‪ :‬״ומאהר שנתבאר לנו בגמרא יבמות וכתובות‪ ,‬ש ת ר ו מ ה‬
‫בזמן הזה מדרבנן‪ ,‬כפי שנתבאר שם בדבר ‪,‬כי תבואו׳ — ביאת כלכם ולא ב י א ת‬
‫מקצתכם‪ ,‬נתאמת לנו שכן במעשרות גם כן בזמן הזה דרבנן״‪ .‬וכן מצאנו שם ב ס י ׳‬
‫תמ‪ :‬״וצריד אתה לידע שאפילו בימי עזרא עליו השלום לא היתה החלה ולא ה ת ר ו מ ה‬
‫מדברי תורה‪ ,‬ואפילו בארץ ישראל‪ ,‬שנאמר ‪,‬כי תבואו׳ ביאת כולכם ולא ב י א‬
‫מקצתכם״‪ .‬וע׳ גס בפתה דבר ל״םפר המצוות״ לר׳ היים העליר )ירושלים( ניו־יוו־ק‬
‫תש״ו( הערה ‪ ,28‬שמביא גם מדברי קדמוגים אותו כתוב ברמב״ם ומסיק‪ :‬״ ו א ו ל י‬
‫אתז הרמב״ם דרד הש״ס דרגיל לשנות המקרא ולכתוב הכווגה״‪.‬‬
‫ת‬

‫ג‬

‫כ ו ו נ ת‬

‫ד‬

‫ר מ ב‬

‫ם‬

‫ל כ ת ו ב‬

‫״כי‬
‫״ ״‬
‫והנה העירני ידידי ר׳ שלמה במברגר ״י׳ דאילי‬
‫תבוא״ דשימת מלך )דברים יז יד(‪ ,‬אשר בסמוך לכר גאמרה גם פרשת ת ר ו מ‬
‫ומעשרות‪ .‬והנה דבר זה הובא כבר בשו״ת מהרי״ט סי׳ כה‪ .‬והקשה עליו‬
‫קושיות אשר מחן מוכח ד״כי תבוא״ במלד אינו מתיהס לתרומה‪ .‬ראשית‬
‫בקדושין לז ע״ב בעי למימר דהוי מלד ובכורים שני כתובים‪ ,‬דכתיב בהו כיןןףן‬
‫הבאים כאחד ואין מלמדין‪ .‬ותנא דבי ר׳ ישמעאל סבר דצריכי — דאי כתיב מ '‬
‫ולא כתיב בכורים הוד‪ ,‬אמינא ביכורים דקא מתהגי‪ .‬ואי ביאר‪ .‬דמלר מתיחס ‪,‬‬
‫אתרומה‪ ,‬הרי אף תרומה מתהני‪ .‬אלא דביאה דמלך איבה מתיהסת אתרומה‪ .‬ו ע‬
‫הקשה‪ ,‬אי תרומה כתיב בה ביאה‪ ,‬היכי אמר רב הובא בדר״י )כתובות שם(‪ ,‬אפילך‬
‫למ״ד תרומה בזה״ז דאוריתא חלה דרבנן דכתיב בה ״בבואכם״‪ ,‬הכי נמי הרי כ י‬
‫ביאה בתרומה ‪ .‬והקושיא ההמורה ביותר נראית זו שמוסיף ב״מלבושי יום ט ו ״‬
‫ו ת‬

‫כ‬

‫כ‬

‫ה‬

‫‪7‬‬

‫ד ״ ף י‬

‫ל ך‬

‫א ף‬

‫ו ד‬

‫‪3‬‬

‫ת‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫ומענין שמצינו אותה ״טעות סופר״ בדברי הרא״ש בפירושו לחלה פ״ג מ״ב ש מ פ ר ^‬
‫בד״ה נדמעה‪ :‬״דאתי דמוע דרבנן ומפקע הלה דרבנן בזמן הזה‪ ,‬דרהמנא א מ י‬

‫׳ כ י‬

‫תבאו׳ וכו׳״‪ .‬וכמובן שכווגתו לכתוב ״בבואכם״‪ .‬וכבר הגיה כך בפירוש ה ר א ׳ ^‬
‫המודפס בדפוס ווילנא‪ .‬ודע שהועתקו שם הדברים בכלל בטעות‪ ,‬וכבר עמדנו ב מ א מ ר נ ו‬
‫על פירוש הרא״ש לסדר זרעים‪ ,‬שבספר ״שנת השבע״‪ ,‬כי הקטעים מפירוש ה ר א ״‬

‫ע‬

‫שנדפסו בשםי״ם הועתקו מאותו כתב יד ממנו הודפס פירוש הרא״ש בשלמותו כםש‪-,‬‬
‫״פי שניים״ )שהודפס מחדש בבני־ברק תשכ״ו(‪ .‬ובקטע שלפנינו שהועתק בשםי״ם י‬
‫ערבוביא והמלים ״בזמן הזה דרתמנא אמר כי תבואו״ אינם שייכים הנה אלא‬

‫ה‬

‫ש‬

‫נ ן‬

‫מקטע קודם‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫ומה שהקשה שבין פרשת המלך ופרשת מעשרות הפסיק הכתוב במתנות זרוע וראשית‬
‫הגז ואלה אינן תלויין בביאה ורק אחר כך הזכיר המעשרות‪ ,‬נראה לי דאינו קשה• כ י‬
‫אמנם פרשת המלר מובאת שם בפרק יז ובפרק יח פסוק ג הוזכרו מתנות זרוע ו ב פ ס ו ק‬
‫ד ראשית הגז ובפסוקים ו ולהלן‪,‬מעשיות‪ .‬אד בפרק יח פסוקים א־ב‪ ,‬כלומר ב ם מ י כ ו‬

‫ת‬

‫לפרשת המלד‪ ,‬הוזכרו מתנות הכהנים והלוויים ״אישי ה׳ ונחלתו״‪ ,‬ובספרי דרי?ס‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫)שם(‪ ,‬ד ב פ ר ש ת ה מ ל ך כ ל ל ל א כ ת ו ב ״כי תבואו״‪ ,‬א ל א ״כי ת ב ו א ״ וכי ת ב ו א בלשון‬
‫י ח י ד וודאי ל א מ ש מ ע ב י א ת כולכם‪.‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ד ר ך א ה ד ת ל ה ס ב ר ה ד ב ר נ ק ט ח ג ר ״ ח מ ב ר י ס ק ‪ .‬ב״חדושי ר ׳ חיים חלוי״ לה׳‬
‫ש מ ט ה ויובל פ י ״ ב הט״ז כ ת ב ‪ ,‬ד צ ״ ל ד י ל פ א מ״כי ת ב א ו ״ ה א מ ו ר ב ש מ ט ה ]ויקרא כה ב[‬
‫ו מ ש ו ם ד ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת תליין בשנות השמטה‪ ,‬ו כ מ ב ו א ר ברש׳׳י כ ת ו ב ו ת דף כה‪,‬‬
‫‪5‬‬

‫עיי״ש ׳‪.‬‬

‫והנה‬

‫ברש״י שם מ ב ו א ר שתייר‪ ,‬ה כ ת ו ב ה מ ע ש ר במנין‬

‫שנות‬

‫השמטה‬

‫ו כ ו ו נ ת ו ל מ ע ש ר שני ועני‪ .‬ולפי זה עיקר ה ל מ ו ד ה ו א ב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬אף אם נשווה דין‬
‫ת ר ו מ ה ל מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ואף אם נ ד ה ו ק ו נ פ ר ש שגם ת ר ו מ ה ת ל ו י ה בשמיטה‪ ,‬ש ה ר י אינה‬
‫נוהגת‬

‫ב ש נ ת השמטה‪ ,‬הרי למוד‬

‫ד מ ע ש ר ו ת מ ש מ ט ה אינו גרוע‬

‫מלמוד תרומה‬

‫מ ש מ ט ה ו ב ר מ ב ״ ם הרי מפורש‪ ,‬כי ע ק ר ה ל מ ו ד הוא ל ת ר ו מ ה מ״כי תבואו״‪ ,‬דאינה‬
‫נ ו ה ג ת בזמן הזה‪ ,‬שהרי כ ך פ י ר ש בה׳ ת ר ו מ ו ת ובה׳ א ס ו ר י ביאה‪ .‬ובה׳ ת ר ו מ ו ת הוסיף‬
‫״ י ר א ה לי״ ש א ו ת ו דין נוהג ב מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ואי יליף מ ש מ ט ה אין מ ק ו ם ל ה פ ל ו ת ל ג ר י ע ו ת א‬
‫ז‬

‫א ת •הילפותא ש ל מ ע ש ר מ ה י ל פ ו ת א של תרונ?ה ‪.‬‬
‫מ ת ו ר כ ל ה א מ ו ר מ ת ק ב ל על הדעת‪ ,‬ש ה ל מ ו ד של פ ט ו ר ת ר ו מ ה בזמן הזה מ ס ת מ ך‬
‫ע ל ה ל מ ו ד ש ל ה ל ה מ ״ ב ב ו א כ ם ״ ‪ .‬אלא‪ ,‬שכאמור‪ ,‬אין מ ת ק ב ל על ה ד ע ת י א מ ר ‪ ,‬שייט‬
‫כ א ן ט ע ו ת ס ו פ ר ברמב״ם‪ ,‬וכן אין זה מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת ל א מ ר ש ה ר מ ב ״ ם לא דייק‬
‫ב א מ ר ו ״ כ י תבואו״‪ ,‬מ א ה ר ש ב ש ל ש ה מ ק ו מ ו ת נאמר‪ ,‬כי ה ל מ ו ד ה ו א מ״כי תבואו״‪ .‬א ל א‬
‫ש נ ר א י ם ה ד ב ר י ם ‪ ,‬כי בכוונה נ ק ט ה ר מ ב ״ ם ב ק ש ר ל ת ר ו מ ה לשון ״כי תבואו״ ולא‬
‫ב‪-‬ישון ״ ב ב ו א כ ם ״ ‪.‬‬

‫״ונחלתו זו קדשי גבול״ — ״קדש־ גבול׳׳ יכולים לכלול כל התרומות והמעשרות‬
‫כאהד‪ .‬והרי הוזכרו בסמוך לפרשת המלך תרומות ומעשרות‪ .‬אך אז קשה למה פשיט‬
‫ליה לרמב״ם שתרומה בזמן הזה מדרבנן מהכתוב‪ ,‬ובמעשרות כתב רק ״יראה לי״‪.‬‬
‫מ‬

‫ועיין מה שדנו בדבריו ב״חקר ועיון״ ב׳ ע׳ קיט‪.‬‬

‫ד‬

‫ואף כי פשיטה ליה להגר״ח ד״כי תבואו״ דשמטה משמע ביאת כולם ומן ההכרח‬
‫שמבדיל אחרי כן בין המושגים ״ביאת כולכם״ ו״כל יושביה עליה״ דיובל‪ ,‬דזה בזמן‬
‫הביאה וזה בזמן היובל עצמו‪ ,‬לא נתגלה לנו מקורה של דרשה זו ד״כי תבואו״ משמע‬
‫ביאת כולם‪ .‬וםוגיא דעלמא הוא דערלה לרמב״ם אף בזמן הזה מן התורה‪ ,‬אף שנאמר‬
‫בה ״וכי תבואו״ )ויקרא יט כג( ולא בעינן בה •ביאת כולם‪ .‬אף שיש לאמו־ שנדרש‬
‫לדרשה אחריתא — שנתחייבו בה מיד עם ביאתם לארץ‪ — ,‬הרי לא מצאנו דרשה זו‬
‫ד״כי תביאו״ הוי ביאת כולם בשום מקום‪ .‬וכן כתב ב״חזון איש״ שביעית ג ט בקשר‬
‫לדברי הרמב״ם‪ :‬״וגם כי תבואו אינו ביאת כולם״‪ .‬אולם מאידף גיסא שנינו בספר•‬
‫)שלח פי׳ קי(‪,:‬בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה‪ ,‬ר׳ ישמעאל אומר שינה‬
‫הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה‪ ,‬שבכל ביאות שבתורה הוא אומר ‪,‬והיה כי תבואו‬
‫אל הארץ׳׳ ‪,‬והיה כי יביאך ה׳״׳ וכאן הוא אומר ״בבואכם״ ללמדך‪ ,‬שכיון שנכנסו‬
‫לארץ מיד נתהייבו בהלה״‪ .‬משמע מכאן ד״בבואכם״ כוונתו חיוב עם הכניסה לארץ‪,‬‬
‫לעומת זאת ״כי תבואו״ משמעו חיוב לאהר כיבוש והילוק‪ .‬ולאמור‪ ,‬היי יש הבדל אחר‬
‫ביניהם‪ :‬״בבואכם״ משמע ביאת כולכם ו״כי תבואו״ אין משמעו ביאת כולכם‪ .‬וצ״ע‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ואולי לחומר השאלה אפשר לאמר שלא רצה הרמב״ם להזכיר הלשון ״בבואכם״‪,‬‬
‫כי לשון זה משמעו חיוב מיד עם הכניסה לארץ‪ .‬וכפי האמור לעיל‪• ,‬הרי ב ת ר ו מ ה‬
‫לא נתחייבו אלא אהרי *טבע שכבשו ושבע שהילקו‪ .‬ובכדי‪ ,‬שלא נטעה לאמד‪ ,‬ש ד י ן‬
‫תרומה שוה לדין הלה גם בנוגע להיוב עם הכניסה לארץ נקט חרמב״ם בלשון ״ כ י‬
‫תבואו״‪ ,‬לאמר‪ ,‬שאין בתרומה הלמוד של הלה בנוגע להתחלת זמן החיוב‪ ,‬אלא א ך‬
‫ורק בנוגע ליענין ביאת כולכם‪.‬‬

‫רבי מ א ה ה ו ה ק א מציין מערתא )בבא ג ת ר א גוז•(• פירוש רשבים י רבי ב נ א ו ז‬
‫א ד ם גדול וחשוב היה לפיכך ניתן לו רשות ליכנס‬
‫כדאמרינן )חולין ז*(‪ ,‬גדולים צדיקים‬

‫בקברי צדיקים‪ ,‬אבל א ח ר ל א‬

‫במיתתן יותר מבחייהו‪,‬‬

‫׳‬

‫והיה נכנס במערוון‬

‫ומודד מידונ אורכן מבפנים ואח״כ מודד מבחוץ כנגדן ועשה שם ציון ס י ד כדי ל ה כ י ד‬
‫מ ק ו ם ה ט ו מ א ה ולא יביאו ט ה ר ו ת דרך כאן שלא י א ה י ל על הקבר­‬

‫*‬
‫אשר נשמע מ א ז שהכהנים נכנסים למערות קברי הצדיקים ב א מ ר ס קברי צ ד י ק י ס‬
‫אינם מ ט מ א י ם ‪ ,‬והוא מכשול גדול‪ ,‬שהרי אמרינן בסוכה דף כיה האנשים ה ט מ א י ס‬
‫לנפש א ד ם משאל ואלצפן היו שנטמאו בנדב ואביהוא או נושאי ארונו של יוסף הצדיק‬
‫— ומי לנו גדול מ ה ם — אפילו הכי מטמאים• ו א ם ת א מ ר שאני ה ת ם ש מ ט מ א י ם במגע‬
‫ומשא‪ ,‬א ב ל ב א ה ל אינם מ ט מ א י ם — זהו שיבוש • • • וכן ה א ד א מ ר ר׳ חיים כהן ש ה י ה‬
‫מ ט מ א לרית במיתתו‪ ,‬היינו נמי ד ו ק א בשעת מ י ת ה כדין כהן שמטמא לקרוביו עד‬
‫שעת קבורה ולא א ח ר כך• ואשר נמצא בהגהה בזוהר — ה ו א שיבוש על ידי עמי‬
‫הארצות• וכל בית דין מחוייבים להפריש הכהנים שלא יזידזן עוד•‬
‫הרב אבוזהם מציג זצ׳׳ל‪ :‬הקדמה ל״שערי צדק׳׳‬

‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י צ ח ק ר פ א ל ה ל ו י עציון‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תורת האבולוציה בעולם ה ח י ובעולם ה ד ו מ ם‬
‫לאור המדע המדויק ה ח ד י ש‬
‫פ ר ק ג )חמשן(‬
‫ת י א ו ר ת ה ל י כ י ה א ב ו ל ו צ י ה ו ה ס ב ר ת ם ו ה ב ק ו ר ת ה מ ד ע י ת על ה ת ה ל י כ י ם‬
‫וההסברים‬
‫ט‪.‬‬

‫האלה‬

‫סיכום הביקורת המדעית על הדרויניזם והמסקנות ההכרחיות הנובעות ממנה‪.‬‬

‫נסכם עכשיו בקצרה את הביקורת המדעית הנמתחת על ההשערה הדרויגיסטית‬
‫הן במשמעותה המצומצמת )ההשערה על דרכי ההתפתהות בעולם ההי( והן במשמעו­‬
‫תה המורחבת )ההשערה על עצם ההתפתהות בעולם ההי(‪ ,‬ונסיק מהביקורת הזאת‬
‫את המסקנות ההכרהיות׳ הנובעות ממנה‪.‬‬
‫‪ (1‬ההבדלים האינדיבידואליים הקטנים‪ ,‬המופיעים בפרטי כל מין‪ ,‬אינם יכולים‬
‫לשמש בסים להתפתחות מינים הדשים )ובודאי לא להתפתחות משפהות ומערכות‬
‫הדשות( ע״י הברירה הטבעית במלחמת הקיום‪ ,‬ראשית‪ ,‬מפני שבדרך כלל הם אינם‬
‫נמסרים בתורשה לצאצאים; שנית‪ ,‬מפני שבדרגה ההתחלתית של היווצרם אין להם‬
‫ערך סיליקטיבי; שלישית‪ ,‬מפני שבמלחמות הקיום )היינו‪ ,‬בעובדה כי ממספר העצום‬
‫של הזרעים והצאצאים באיזה מין שהוא מגיעים לשלב ההתרבות רק מעטים( יש‬
‫בדרך כלל ערד מכריע לא לתכונות האינדיבידואליות של הפרטים‪ ,‬אלא לגורם‬
‫הסיטואציה )חמצב חמיוחד( במלחמח ז ו ) מ ב ל י לדבר כבר על כך‪ ,‬ש״מלחמת הקיום״‬
‫בין פרטים של מין אהד בעד המזון היא איננה תופעה כללית בעולם ההי(; רביעיית‪,‬‬
‫מפני שבברירה טבעית איננו קיים בידוד של ״המאושרים״‪ ,‬כמו שזה נעשה ע״י‬
‫״הבורר״ בברירה המלאכותית‪ ,‬ובלי בידוד כזה )בצורת ״מיגראציה״ של ״המאוש­‬
‫רים״ — השערה שאינה מתקבלת על הדעת( איננה יכולה להתקיים ״ברירה״‪ ,‬מכיון‬
‫ש״המאושרים״ עשויים להזדווג עם ״הבלתי מאושרים״׳ וצאצאיהם עלולים לאבד‬
‫את היתרונות שלהם במלהמת הקיום; המישית‪ ,‬בלתי ״מסתברת״ היא יצירת אבריפ‬
‫בעלי מבגד‪ .‬מסובך ובעלי קשרים מסובכים עם שאר אברי הגוף )כמו העינים(‬
‫וביהוד אברים דומים הקיימים בגוף במספר גדול מאהד‪ ,‬ע״י הצטברות וריאציות‬
‫קטנות ומקריות בכל הלק מהאברים האלה; ששית‪ ,‬לא הוכה עדיין‪ ,‬שהזמנים‬
‫הגיאולוגיים )שאף הם רק משוערים ולא ודאיים( מספיקים לשם ״ביצוע״ הברירה‬
‫הטבעית הנ״ל ויצירת המינים‪ ,‬הסוגים‪ ,‬המשפהות והמערכות הקיימים עכשו בטבע‪.‬‬
‫הניאודרויניזם‪ ,‬המקבל כבסים לאבולוציה את המוטציות הקטנות‪ ,‬עשוי לבטל רק‬
‫את הנימוק הראשון‪ ,‬אבל שאר הנימוקים נגד הדרויניזם במשמעותו המצומצמת‬
‫תלים גם עליו‪.‬‬
‫‪ (2‬ההשקפה‪ ,‬שאליה מביא הדרויניזם‪ ,‬כי היצורים ההיים ״העילאיים״ )היינו‪,‬‬
‫אלה‪ ,‬אשר בגופם קיימת דיפרנציאציה )הלוקה( גדולה יותר של הלקים‪ ,‬שכל אהד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪39‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מהם הוא בעל מבנה מיוהד ובעל תפקיד מיוהד( הם ״משוכללים״ יותר )במשמעות‬
‫ההצלחה במלהמת הקיום( מאשר בעלי ההיים ״הנמוכים״ )שבגופם אין דיפרנציאציה‬
‫גדולה כזאת( — אין לה כל יסוד במציאות‪ .‬במלים אהרות‪ :‬ההשערה הדרויניסטית‬
‫על המוצא המשותף של כל בעלי ההיים ועל התפתתות היצורים ההיים העילאיים‬
‫מיצורים היים גמוכים יותר עשויה להסביר הרבה תופעות בעולם ההי )למשל‪ ,‬א ת‬
‫סיכת התכונות המשותפות של כל בעלי ההיים או של בעלי ההיים במערכה אהת(‪,‬‬
‫אבל אין ככחה להסביר שני דברים‪ :‬א ת עצמה‪ ,‬היינו את דרך ההתפתחות הנ״ל —‬
‫כי ההסבר שהיא נתנה לכף פשט את הרגל — ואת ההבדלים הגדולים הקיימים בין‬
‫מינים שונים‪ ,‬בין משפחות ומערכות שוגות‪ ,‬ושאין להבדלים האלה שום ערר סיליק‪-‬‬
‫טיבי‪ .‬כתוצאה מהעובדה השניה הזאת רגילים הסידי ההשערה הדרויניסטית לחתעלם‬
‫מההבדלים האלה ולטשטש אותם‪ ,‬ודוגמה לכד יכולים לשמש ההבדלים בין האדם‬
‫ובין החיות אשר לפי מבנם האנטומי שייכות ל״משפהה אהת״ עם האדם‪ .‬לעיל‬
‫)״המעין״ תשרי תשכ״ח‪ ,‬עמ׳ ‪ (37‬הבאנו כדוגמה אהדים כאלה‪ ,‬וכאן נמלא את‬
‫השורה הזאת בדוגמאות אהרות )לפי א‪ .‬פורטמן‪ ,‬בספרו ״הביולוגיה ותמונת האדם״(‪.‬‬
‫א( השפה‪ .‬אין למצא כל גשר בין קולות תהיות )גם הקרובות לאדם במבנן‬
‫האנטומי( הקשורים לאפקטים — ובין שפת האדם‪ ,‬העשויה לתת במלים תיאור‬
‫אוביקטיבי של משהו‪ .‬מוצא השפה הוא לע״ע בשביל הביולוגיה סוד כמוס‪ ,‬שאין‬
‫בכוחה להסבירו‪ ,‬כשם שאין בכוחה להסביר גם את מוצאם של החיים הרוחניים‬
‫שבאדם ושל הערכים הרוחניים שלו מהיי הרוח‪ ,‬כביכול‪ ,‬של חיות‪.‬‬
‫ב( קצב גידול הגוף‪ .‬אהרי הגידול בתקופה העוברית‪ ,‬קטן הוא מאד ק צ‬
‫הגידול של שאר היונקים )גם של אלה הקרובים לאדם במבנם האנטומי( בתקופת‬
‫ההתבגרות‪ ,‬בעוד שאצל האדם הולד וגדל הקצב הזה עד לשנתו ה־‪.16—20‬‬

‫כ‬

‫ג( שלטונה של מערכת העצבים המרכזית על כל היי הגוף הוא אצל האדם גדול‬
‫בהרבה מאשר אצל הקופים הדומים לאדם׳ מבלי לדבר כבר על כך‪ ,‬שנפח המח‬
‫ומשקלו גדול אצל האדם פי ‪ 31‬מאשר אצל הקופים הנ״ל‪.‬‬
‫ד( לפי תורת האבולוציה‪ ,‬״חחתפתחות הרוחנית״ היא תוצאה — כתופעת לוואי‬
‫— מהתפתחות הגוף‪ .‬עכשו באו המדענים למסקנה הפוכה ביחס לאדם‪ .‬לדיאטה‬
‫הרוחנית של האדם ישנה השפעה על גידול הגוף; למשל‪ ,‬אורכו של גוף הילדים‪,‬‬
‫הלומדים בבתי ספר‪ ,‬הוא גדול יותר מאשר אצל הילדים מאותו הגיל‪ ,‬שאינם מבקרים‬
‫בבתי ספר‪.‬‬
‫ה( אורד החיים — והשפעת הזקנה על חיי הרוח והגוף‪ .‬אורר ההיים של הקופים‬
‫הוא‪,‬באופן רגיל ‪ 20‬שנה‪ ,‬ובכל אופן לא למעלה מ־‪ .30‬האנשים מגיעים‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫לגיל הרבה יותר גבוה‪ ,‬ודוקא הזקנים מגיעים בעבודתם הרוהנית לשיאים‪ ,‬והזיקנה‬
‫עשויה להשפיע לטובה גם על היי הגוף ו — דבר שאצל החיות איננו בנמצא‪.‬‬
‫ו( לעומת זה קצר כמעט בשנה זמן העיבור אצל האדם מאשר אצל החיות הקרו־‬
‫בות לו במבנן האנטומי; ובעוד שולדותיהן מגיעים מהר — ובלי לימוד מיוהד —‬
‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לעמדת המבוגרים‪ ,‬צריכים ילדי האדם ללמוד במשר שנת‪ :‬לעמוד‪ ,‬לתפוס בידים‬
‫ולדבר!‬
‫ז( אנו רגילים לייהס את ה״רע״ שבאדם לשריד ״החיה״ שבו‪ ,‬שממגה הוא‬
‫כאילו ״התפתה״‪ :‬את האכזריות של אנשים מכנים אנו בשם ״׳ברוטליות״‪ .‬אבל זהו‪,‬‬
‫כפי שמעיר בצדק פרופ׳ פורטמן‪ ,‬עלילה על ההיות‪ :‬אין היות‪ ,‬המסוגלות להתייהס‬
‫לתבריהם )מאותו המין!( ואפילו ל״שוגאיהם״ ממיגים אהרים באכזריות כה גדולה׳‬
‫כפי שהראה האדם ביהם לאדם במלתמת העולם השניה ובמשטר ה נ א צ י ‪) . . .‬ואולי גס‬
‫במשטר הסטליני־הקומוניסטי!( וכשם שרובצת תהום עמוקה בין ״הטוב״ שבאדם‪,‬‬
‫בין הערכים הרוחביים הגבוהים שבו‪ ,‬ובין ״חחיה הטובה״״ כך רובצת גם תהום‬
‫עמוקה בין ה״רע״ שבאדם ובין ד״״רע״ שבחיה — תהום‪ ,‬שעליה אי אפשר לגשר‬
‫בשום שלבים של ״התפתחות״ כביכול!‬
‫ופרופ׳ פורטמן בא למסקנות הנועזות הבאות‪:‬‬
‫‪ (1‬כל הרעיון על מוצא יצורים חיים ״עילאיים״ מיצורים היים ״נמוכים״‬
‫מכיא לידי טעויות רבות‪ :‬אין להסביר את מבגה הגפיים‪ ,‬למשל‪ ,‬של חעופות‬
‫והיוגקים ע״י ״התפתחותם״ מהגפיים של הזוהלים — ההבדלים הם כה גדולים)למרות‬
‫הדמיון הרב כתכנית הבנין של שני הסוגים האלה של הגפיים(‪ ,‬שיש לראות‬
‫בהבדלים אלה ״בריאה״ הדשה‪ ,‬שאיננה ניתנת להסברה ביולוגית‪.‬‬
‫‪ (2‬המושג ״התפתחות״ לקות‪ ,‬ראשית‪ ,‬מהשנויים של העובר׳ מרגע היווצרו עד‬
‫הגיעו לבגרות‪ ,‬ומהשנויים של עם‪ ,‬מרגע היווצרו עד הזמן האהרון‪ .‬בשני המקרים‬
‫האלה רואים אנו את האוכיקט המתפתח‪ :‬העובר והעם‪ .‬אבל אם אנו מדברים על‬
‫התפתחות המין מיצורים חיים שלא היו שייכים למין זה‪ ,‬הרי אין כאן התפתחות‪,‬‬
‫אלא יצירה חדשה‪ ,‬וכל המושג ״התפתהות אורגנית״‪ ,‬או ״התפתהות״ המינים הוא‬
‫משולל תוכן הגיוני ותוכן מדעי — כי חסר כאן האוביקט‪ ,‬הנושא של ״חחתפתחות״‪.‬‬
‫בהרתבת המושג ״התפתחות״ על המין ״המתפתה״‪ ,‬כביכול‪ ,‬מאשר היה קיים לפני‬
‫שהוא נוצר — יוצאים אנו משטה המדע הביולוגי ומשטה ההגיון‪.‬‬
‫‪ (3‬ההשערה על המוצא המשותף של כל היצורים ההיים היא לגיטימית במדע‪,‬‬
‫כ״השערת עבודה״׳ היינו‪ ,‬כהשערה‪ ,‬הנותנת כיוון מסוים למהקרים ביולוגיים‪ ,‬אבל‬
‫הסכנה שיש בה למדע היא בכף שמקבלים את ההשערה הזאת כ״עובדה״ — ובעובדה‬
‫שנקבעה‪ ,‬כביכול‪ ,‬ע״י המדע‪.‬‬
‫‪• (4‬במידה ש״הצורה״ ו״התוכך המיוהד של האדם נתבררו לנו יותר‪ ,‬גדלה‬
‫הודאות‪ ,‬שהשאלה על מוצא האדם )וכן גם השאלה על מוצא המערכות הגדולות‬
‫של כל היצורים ההיים( איננה יכולה להיות נפתרת בעןרת האמצעים שבידי המחקר‬
‫המדעי‪ ,‬וכשם שאין המדע יכול לקבל את ההשקפה על המקום המרכזי של האדם‬
‫בעולם‪ ,‬כך הוא איננו יכול לקבל את ההשקפה הרואה באדם ״אמיבה״ ש״התפתהה״‪.‬‬
‫אין פרופ׳ פורטמן היהידי‪ ,‬המתיחם בהסתייגות כה רבה להשערת האבולוציה‬
‫— ולדרויגיזם )במשמעותו המצומצמת(‪ .‬אפשר להביא עוד דוגמאות של מדענים‬
‫ה״כופרים״ ב״דת״ המודרנית של האבולוציה‪ .‬נביא כאן אחדות מהן‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪41‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״הייתי זמן רב מהסידי תורת האבולוציה‪ ,.‬אבל אחרי שהתעמקתי כהוכחות‬
‫המדומות של תורה זו נתברר לי שהיא יותר רומן מקפים מאשר תיאוריה הבנויה‬
‫על בסיסים ממשיים״ — פלישמן‪ ,‬פרופ׳ לזואולוגיה ולאנטומיה משווה בארלנגן‪,‬‬
‫״תורת ההתפתהות״ ‪.1909‬‬
‫מתגגד באופן הריף לדרויניזם )במשמעותו המצומצמת( הוא גם הביולוג‬
‫המפורסם אוסקר הרטביג‪ ,‬שמספרו ״התהוות האורגאניזמים״ ‪ 1918‬לקוהים רוב‬
‫הנימוקים נגד השערת הברירה הטבעית כגורם להתפתחות בעולם ההי‪ ,‬שהובאו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫״הדרויגיזם הוא רק טעות גדולה״‪ .‬ב‪ .‬דירקן‪ ,‬פרופיסור לביולוגיה באוניברסיטת‬
‫ברסלוי׳ ״אבולוציה כללית״‪.1922 ,‬‬
‫״יש למתוק את הדרויניזם משורת התיאוריות המדעיות‪ .‬אמנם בצבור ה ר ח‬
‫תהיינה מקובלות עוד זמן רב כמטבע עובר לסוחר ״הדוגמות״ של התיאוריה הזאת‬
‫שנהפכה למין דת‪ ,‬אבל הביולוגיים האקספרימנטליים פונים אחד אהרי השני‬
‫לדת זו״‪ .‬אייקסקול ״השקפת עולם ביולוגית״ ‪.1913‬‬
‫״‬
‫״הנימוקים גגד השערת האבולוציה הם לא תיאולוגיים‪ ,‬אלא הגיוגיים ו‬
‫פרימנטליים״‪ .‬ד״ר תומסון ״המדע והשכל הפשוט״ ‪.1937‬‬
‫אולם יש להגיד‪ ,‬שהקולות האלה‪ ,‬הנשמעים ע״י מדענים רציניים נגד ה ד ר ו י נ י‬
‫והשערת האבולוציה‪ ,‬הם לע״ע קולות של מעטים‪ .‬הקהל הרהב של ״המשכילים״‬
‫ורוב המדענים‪ ,‬שביניהם נמצאים גם מדענים מפורסמים‪ ,‬אינם זזים לא מ ה ש ע ר‬
‫האבולוציה בכלל ולא מהניאודרויניזם בפרט — ויותר מזה‪ :‬הם רואים בהשערות‬
‫האלו עובדות ודאיות! בשורות הבאות נשתדל למצא את הנימוקים‪ ,‬העלולים לשכנין‬
‫הן את המדענים והן את הקחל חרחב בנכונות ההשערות הנ״ל!‬
‫‪3‬‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ף‬

‫א ק ס‬

‫זק‬

‫ת‬

‫י‪ .‬הנימוק ״המדעי״‪ ,‬כביכול — ההסבר הסיבתי של התכליתיות בעולם החי‪,‬‬
‫כסיבה להפצת הדרויניזם בקהל הרחב ובקרב המדענים — וביקורת ההסבר הזה‪.‬‬
‫בספרו ״הכח הכל יכול של הברירה הטבעית״ מודה ויסמן שאף פעם לא נ ו כ ל‬
‫לקבוע ע״י הסתכלות והתבוננות את התהליך הפילוגיניטי )התהליך של יצירת מ י ן‬
‫חדש( ע״י הברירה הטבעית במלהמת הקיום‪ ,‬אולם‪ ,‬אומר הוא‪ :‬מוכרחים אנו ל ק ב ל‬
‫את העיקרון של הברירה הטבעית מפני שהוא נותן לנו את ההסבר היחידי ע ל‬
‫התכליתיות בעולם החי‪ ,‬מבלי שנצטרך לחניח שהתכליתיות הזאת נוצרה ע״י ‪0‬ך‬
‫שרצה בה ויצר אותה בכוונה תחילה‪ .‬טרם שניגש לניתוה ההגיוני של הנמוק‬
‫״המשכנע״ הזה לקבלת ההשערה על הברירה הטבעית במלהמת הקיום ככח ה ג ו ר‬
‫״לחתפתחות המינים״‪ ,‬נבדוק‪ ,‬אם השערה זו עשויה באמת להסביר את התכליתיות‬
‫בעולם החי‪.‬‬

‫ס‬

‫מנקודת הראות של ״ההגיון״ הטהור‪ — ,‬יש לכאורה לענות בהיוב על שאלה ז‬
‫בין ההבדלים ‪.‬האינדיבידואליים בפרטי מין אחד יכולים אהדים מהם להביא י ת ר ו ן‬
‫במלחמת הקיום ואחרים לא‪ .‬בעלי ההבדלים מהסוג הראשון ״מנצחים״ במלחמה זו‪,‬‬
‫הם מנהילים את היתרונות האלה לצאצאיהם‪ ,‬ומהם מנצחים במלתמת החיים א ל‬
‫שאצלם ״מצטברים״ היתרונות הנ״ל‪ ,‬וע״י כר נוצר מין‪ ,‬שתכונותיו מתאימות י ו ת ר‬
‫ר י‬

‫ה ׳‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪42‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לתנאי החיים‪ ,‬היינו ש״תכליתיות״ מבנהו ותכוגותיו היא גדולה ביותר‪ .‬תכליתיות זו‬
‫נוצרה איםוא ע״י כה הטבע של הברירה הטבעית במלחמת הקיום‪ ,‬ולא בכוונה תהילה‬
‫ע״י כה שרצה בה‪ .‬אולם‪ ,‬אם גרד ממרומי ההגיון הטהור למציאות בטבע‪ ,‬נקבל‬
‫תמוגה אהרת‪.‬‬
‫א( מלחמת הקיום באה כתוצאה ״מעודף״ הרביד‪ .‬על אפשרות הקיום של כל‬
‫הנולדים מרבית זו‪ .‬ווהנה העודף הזה של הרביד! הוא אמצעי המשכת קיום המין גם‬
‫בתנאים בלתי נוחים‪ ,‬היינו‪ ,‬זוהי תופעה תכליתית )טיליאולוגית( בהחלט‪ ,‬ולכן‬
‫צריכה היתה איםוא להיות בעולם החי תכליתיות‪ ,‬טרם שהא נוצרה ע״י הברירה‬
‫הטבעית במלתמת ה ק י ו ם ‪. . .‬‬
‫ב( אולם‪ ,‬אם אפשר עוד לטעון נגד הנימוק הזה‪ ,‬כי גם עודף הרביד‪ .‬״התפתה״‬
‫במלתמת הקיום — שנשארו בתיים אותם היצורים ההיים‪ ,‬שרבייתם היתה ״במקרה״‬
‫גדולה יותר‪ ,‬והתכונה הזאת הצטברה בצאצאי־צאצאיהם׳ כך שעכשיו קיימים‬
‫המינים בעלי רביה גדולה — הרי עצם הרביה היא תופעה תכליתית — תכליתה‬
‫הוא קיום המין‪ ,‬וברור הוא‪ ,‬שתופעה זו לא יכלה להיווצר ע״י ״הצטברות״ הבדלים‬
‫קטגים לתהליך השלם של הרביד‪ — .‬כי בלי התהליך השלם הזה אין רביד‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫ולא היה איפוא‪ ,‬בהבדלים הקטנים האלה‪ ,‬טרם שהם הביאו לתהליך השלם של‬
‫הרביה‪ ,‬שום ערך םיליקטיבי‪…‬‬
‫ג( אולם לא הרביד‪ .‬בלבד — כל תהליכי החיים ביצור חי )התזונה‪ ,‬הנשימה‪,‬‬
‫וכדומה( הם טבועים בהותם התכליתיות לקיום הפרט ולקיום המין‪ .‬תכליתיות‬
‫כזו צריכה היתד‪ .‬להיות כבר ביצורים ההיים הראשונים‪ ,‬שהופיעו בעולם — ואי‬
‫אפשר איפוא ״להסבירה״ ע״ תופעות מלחמת הקיום והברירה הטבעית שהתהוו בעולם‬
‫התי אתרי הופעת ההיים בעולם!‬
‫ד( לא נהזור כאן על כל הנימוקים שהובאו לעיל‪ ,‬נגד קיומה בטבע של‬
‫מלתמת הקיום ונגד כהה של ״הברירה הטבעית״ לבהוד במםוגלים יותר לנצה‬
‫במלהמה זו‪ ,‬היינו‪ ,‬נגד יצירת ״התכליתיות״ ע״י הברירה הטבעית הזאת‪ .‬הנימוקים‬
‫האלה )ביתד עם הנימוקים א׳־־ג׳ בסעיף זה( מראים׳ כי ההשערה על ״הברירה‬
‫הטבעית במלתמת הקיום״ נותנת לא הסבר‪ ,‬אלא אשליה של הסבר לתופעת התכלי־‬
‫כיות בעולם ההי‪ .‬ננתה כאן‪ ,‬מנקודת הראות ההגיונית בלבד‪ ,‬א ת הנימוק שמביא‬
‫ויממן בעד קבלת העיקרון של הברירה הטבעית •במלחמת הקיום‪ :‬בלי קבלת העיקרון‬
‫הזה אי אפשר לנו להסביר את התכליתיות‪ ,‬אם לא נניח‪ ,‬שאותה יצר בכוונה תהילה‬
‫כת שרצה בה‪ .‬בביסוס זה של השערת הדרויניזם )במשמעותו המצומצמת( מתגלות‬
‫שתי שגיאות־יסוד הגיוניות‪.‬‬
‫‪ (1‬מסקנות המדע )היינו‪ ,‬ההגיון השיטתי( צריכות להיות אוביקטיביות‪ .‬הן‬
‫צריכות לנבוע משני מקורות ׳בלבד‪ :‬מקביעת העובדות ע״י החושים — ומחוקי‬
‫ההגיון שעל פיהם מוסקות המסקנות מעובדות אלו‪ .‬אם מסקנה מסוימת מתקבלת לא‬
‫על פי חוקי ההגיון כלבד‪ ,‬אלא מתוך נטית הרצון של המדען לתוכנה של המסקנה‬
‫הזאת‪ ,‬אין מסקנה זו יכולה להתהשב כאוביקטיבית ומדעית‪ :‬כי זוהי ״מסקנה״‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪43‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״פסיכולוגית״‪ ,‬היינו מסקנה‪ ,‬שאותה מהייב הרצון של המדען‪ ,‬ולא ״ההגיון״‪ .‬והנה‬
‫בדבריו שהובאו לעיל מודה ויסמן שאין לו סיבות מספיקות לקבלת ההשערה‬
‫הדרויגיסטית‪ ,‬אלא הוא מוכרה לקבלה מתור אי־רצון)והרי אי־רצון הוא גם כן רצון‬
‫מסוים!( לראות בעולם החי כח היוצר את התכליתיות שבו בכוונה תהילה י ־ ־ אי‬
‫אפשר איפוא לראות במסקנה שהוא מסיק על נכונותה של השערה זו מסקנה‬
‫אוביקטיבית־מדעית י מדען צריד לגשת למסקנה מדעית בלי דעה קדומה על תוכן‬
‫המסקנה‪ ,‬שאליה הוא יבא!‬
‫‪ (2‬אולם אפשר לטעון‪ ,‬כי אי־הרצון לראות בטבע פעולת כה׳ שיש לו כווגות‬
‫ומטרות מסוימות‪ ,‬הוא במדע ליגיטימי בהחלט‪ .‬הרי המדע לסי עצם מהותו )כפי‬
‫שהסברגו לעיל עמ׳ ‪ ,12‬״המעין״ טבת תשכ״ח( מחפש את הפיכות לתופעות הטבע‬
‫ומשתדל לגלות כטבע את הכהות הפועלים בו כדי להסביר את התופעות על פי‬
‫חכחות האלח — ולא על פי כח המכוון את התופעות ואת המאורעות בטבע‪.‬‬
‫אבל בטענה זו על ליגיטימיות וגם הכרתיות של אי־הדצון הנ״ל במדע אין‬
‫עדיין יסוד הגיוני לתת לאי־הרצון הזה להשפיע על תוכן המסקנות‪ ,‬שאליהן מכיא‬
‫המדע‪ .‬כאן מונחת שגיאת יסוד חגיונית אחת‪ ,‬שרוב המדענימ עדיין לא עמדו עליה‪.‬‬
‫ההנחה‪ ,‬כי בטבע פועלים רק כהות הטבע‪ ,‬ואין למדע להביא בחשבון כח שהוא‬
‫למעלה מן הטבע — הוא רק הנהת יסוד של המדע‪ ,‬אבל אין בהנחת־יסוד זו מ ש ו‬
‫מסקנה‪ ,‬שאליה בא המדע‪ .‬הנהה זו היא רק אחד התנאים‪ ,‬שהמדע מציג לכל מחקר‬
‫מדעי‪ ,‬אבל אין זו ״אמת מדעית״‪ ,‬שהוכחה ע״י המדע‪ .‬קבלת הנחה זו כאמת _‬
‫היא ענין שבאמונה — וההשקפה עליה כעל אמת מדעית היא טעות מדעית גסה‪,‬‬
‫הנובעת מהוסר אבהנה בין חנחת־יסוד שממנה יוצא המדע‪ ,‬ובין המסקנה שאליה‬
‫הוא בא‪ .‬ההשקפה על האבולוציה )היינו על התפתהות העולם ההי הקיים עכשו‬
‫מיצורים חיים נמוכים יותר ועל ההסבר הדרויניםטי של האבולוציה( היא איפוא‬
‫רק אמונה מסוימת — אמונה‪ ,‬אשר הלבישה את עצמה‪ ,‬ללא כל הצדקה וללא כל‬
‫יסור מדעי‪ ,‬כלבוש מדעי‪ ,‬שבי היא צדה את ל ב המדענים‪.‬‬
‫ם‬

‫ז‬

‫אולם — אין זה הקסם היהידי של הדרויניזם׳ שבו הוא צד לא את לב המדענים‬
‫בלבד‪ ,‬אלא גם את לב אנשי שכבות רחבות •ושונות של ״הקהל הרהב״‪ .‬ישנן הרבה‬
‫סיבות פסיכולוגיות‪ ,‬טוציאליות ופוליטיות‪ ,‬אשר גרמו וגורמים להפצת הדת החדשד•‬
‫הזאת‪ .‬לבירור הסיבות האלו נגש עכשו‪.‬‬
‫יא‪ .‬הגורמים הפסיכולוגיים‪ ,‬הסוציאליים יהפוליטיים להפצת האמונה בדרויניזם‪.‬‬
‫‪ (1‬הגורם האנטי־דתי‪ .‬בשל סיבות שונות שלא כאן המקום לפורטן‪ ,‬נוצר‬
‫במאות האחרונות חלד רוח אנטי־דתי אצל נוצרים רבים‪ ,‬שראו בהלך דוה זה אחד‬
‫הסימנים של ה״קידמה״ )ומהם עבר הלך הרוה הזה גם להלק מסוים של היהודים(‪.‬‬
‫בעלי חלד רוח זה קבלו את הדרויניזם בזרועות פתוהות‪ .‬ראשית‪ ,‬מפני שראו‬
‫ניגוד וסתירה לאשר כתוב ״בברית הישנה״ על בריאה חד־פעמית של המינים‬
‫השונים ע״י ה׳ )ויאמר אלקים תדשא ה א ר ץ ‪ . . .‬עץ פרי עושה פרי ל מ י נ ו ‪ . . .‬ויברא‬
‫אלקים‪ …‬את כל נפש חתיה‪ …‬למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו‪ …‬ויעש אלקיס‬
‫את חית הארץ למינה וכן הלאה( ועל בריאה מיוחדת של חאדם בצלם אלקים‪,‬׳בעדד‬
‫כ‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪44‬‬

‫ו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שעל פי הדרויגיזם לא גבראו בבת אהת כל המינים השוגים‪ ,‬אלא הם ״התפתחו״‬
‫מהיצורים ההיים הקדומים‪ ,‬וביגיהם התפתה גם האדם מבעלי חיים שהיו דומים‬
‫לקופים‪ .‬שנית‪ ,‬מפני שהדרויגיזם מסביר את התכליתיות השוררת בעולם ההי ע״י‬
‫פעולת כהות הטבע‪ ,‬שאין לייהם להם מטרה מסוימת‪ ,‬ואין איפוא התכליתיות הזאת‬
‫יכולה להעיד על בורא העולם‪ ,‬שיצר אותה‪ .‬האנטי־דתיים נטו ונוטים לראות‬
‫בדרויניזם ״אמת מדעית״׳ והם אינם מרגישים‪ ,‬שהדרויניזם משמש להם כדוגמה‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬כדבר המקובל כאמת מתוך אמונה בו בלבד‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כפי שהסברתי לעיל‪ ,‬הדרויניזם‪ ,‬כהשערה מדעית )היינו כהשערה‪ ,‬הבאה‬
‫להסביר את התופעות בטבע מתוך הנחה‪ ,‬שבהן פועלים ופעלו רק כתות הטבע‬
‫הידועים לנו( איננו סותר לא את האמונה בבורא עולם בכלל )שיכול היה ליצור‬
‫בטבע כהות שהביאו להתפתהות בעולם החי לפי ההשערה הזאת( ולא את האמונה‬
‫בדברי התורה כפשוטם על בריאת העולם ע״י כה שהוא למעלה מן הטבע‪ .‬הסתירה‬
‫מופיעה רק אז כאשר מקבלים את הדרויניזם כאמת מדעית‪ ,‬היינו‪ ,‬כאמת שהוכהה‬
‫ע״י המדע — ואין זה מתאים למציאות‪ .‬אבל אם מקבלים את הדרויניזם כדוגמה‪,‬‬
‫הייגו‪ ,‬לא מתוך גימוקים מדעיים אלא מתוך גטיה פסיכולוגית לדת זו‪ ,‬אין במקרה‬
‫זה סתירה בין המדע והדת‪ ,‬אלא ניגוד בין שתי דתות שונות‪ ,‬שמבהיגה מדעית אין‬
‫לאף אהת מהן יתרון על ה ש נ י ה ‪ . . .‬ומכיון שהאנטי־דתיות נהפכה להלק עיקרי‬
‫מה״אני מאמין״ של מפלגות פוליטיות שונות )הקומוניזם׳ התנועה ״הליברלית״‬
‫והנאציזם‪ ,‬כפי שגראה להלן( הרי קיימים גם נימוקים פוליטיים לשלטונה של‬
‫ההשקפה הדרויגיםטית בתוך שכבות רהבות של הצבור‪ ,‬וביגיהן גם בתוך ציבור‬
‫המדענים‪.‬‬
‫‪ (2‬לשלטוגו של הדרויגיזם הביאו גם גורמים סוציאליים שונים — ואף‬
‫מנוגדים זה לזה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הביטו הליברלים הבורגנים על ההתהרות ההופשית בין‬
‫היצרגים כעל גורם לקידמה‪ .‬הם ראו את בעלי הקידמה )העשירים( כמנצהים‬
‫בהתהרות זאת‪ ,‬והדרויגיזם גתן להשקפה זו ״בסיס מדעי״‪ ,‬כביכול‪ ,‬ע״י ההשקפה‬
‫על הקידמה‪ ,‬שנוצרה בעולם חחי‪ ,‬כעל תוצאה של גצהון במלהמת הקיום של‬
‫היצורים ההיים העילאיים‪.‬‬
‫הסוציאליסטים‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הרואים במשטר הסוציאליסטי לא שלטון הצדק בלבד‬
‫ביחס להלוקת התוצרת בין יצרגיה הממשיים‪ ,‬אלא גם את התנאי ההכרהי והמספיק‬
‫להעלאת מוסר האגשים לרמה גבוהה‪ ,‬מביטים על המלהמה למען חסוציאליזם כעל‬
‫מלחמת חקיום של מעמד חפועלים‪ ,‬ועל נצחונו במי חמה זו — כעל ניצחון הצדק‬
‫והקידמה‪ .‬גם להם קסם — וקוסם — איפוא הדרויניזם‪ ,‬המקדש את מלחמת חקיום‬
‫כמלהמה ל ק י ד מ ה ‪. . .‬‬
‫וההשקפה הדרויניסטית הזאת על מלהמת הקיום ועל ״קדושתה״ מצאה מצד‬
‫שלישי הד גם בלב הלאומניים‪ ,‬וביהוד הלאומניים הקיצוניים והמיליטריםטים‪ .‬תורת‬
‫הגזע‪ ,‬הרואה בתכוגות הרוהגיות של האדם תופעת לואי של המוצא הגופגי שלו‪,‬‬
‫וההשקפה על השמדת ״העמים הנמוכים״ )ללא כל רהמנות‪ ,‬כשם שזה ״נעשה״‬
‫בטבע ביחס לבעלי חחיים חנמוכים( כעל אמצעי להשבחת המין האנושי‪ ,‬מצאו להן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪45‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,,‬‬

‫״סעד מדעי בדרויגיזם‪ ,‬או‪ ,‬כפי שמתבטא פרופ׳ פורטמן‪ ,‬בביולוגיה הפוליטית‬
‫)שד״תרהקה ממקורותיה המדעיים של הביולוגיה‪ ,‬כפי שהוא מעיר(‪ ,‬הרואה בדרוי־‬
‫גיזם לא השערה מדעית בלבד‪ ,‬אלא ״אמת מדעית וודאית״‪* .‬‬
‫‪ (3‬״הביולוגיה הפוליטית״ הזאת עזרה להכין תמוגות ״דרסטיות״ מ״השלבים‬
‫השונים״ של התפתהות המיגים של בעלי ההיים ובתוכם גם של ״התפתהות״ האדם‪,‬‬
‫והתמונות האלו׳ הנמצאות ברוב המוזיאוגים והמופיעות גם על סרטי הראי־גוע‬
‫)ועכשו גם בטיליביזיה( עושות רושם כביר על האנשים‪ ,‬הרגילים גם בלאוו הכי‬
‫לראת בהזיותיהם של תעשייני הפילמים הלק מהמציאות הממשית‪ ,‬והרושם הזה‬
‫משכיה את העובדה‪ ,‬כי בתמונות הנ״ל יש לראות רק המחשת דעות מסוימות על‬
‫הענינים האלה‪ ,‬ולא צילום המציאות‪) .‬פרופ׳ פורטמן(‪.‬‬
‫‪ (4‬אהת הסיבות ההשובות ביותר להפצת תורת האבולוציה בכלל והדרויניזם‬
‫בפרט זוהי העובדה‪ ,‬כי ברובם הגדול של ספרי הלימוד — הן בבתי ספר התיכוניים‬
‫והגבוהים ואפילו בבתי הספר היסודיים — מוגשת ״התורה״ הזאת לתלמידים כ״עובדד‪,‬‬
‫מדעית״ שהוכחה ע״י המדע‪ ,‬היינו‪ ,‬היא נלמדת כדוגמה — כשם שלפנים היו נלמדות‬
‫לילדים ״הדוגמות״ של הדתות שקדמו ל״דת״ זו)הקתולית‪ ,‬הפרוטסטנטית‪ ,‬המוסל­‬
‫מית‪ ,‬הבודיםטית — ולהבדיל היהודית(‪ ,‬והתלמידים מקבלים את ״הדת״ הזאת‪ ,‬כ ש‬
‫שקבלו את הדתות האחדות מתוך אמונה בה‪ ,‬המשתרשת ׳בלבם משחר ילדותם‪ .‬את‬
‫הנזק המדעי והחינוכי של הצגת השערה מדעית כעובדה מדעית אין לשער‪ ,‬ולא לחינם‬
‫רואים עתה אנשי המדע ואנשי המיתודיקה של הוראת המדע )קינסי •ועוד( כאהת‬
‫המטרות של הוראת מדעי הטבע את הנוף התלמידים לאי־אמון בהכללות שהם‬
‫רואים בספרי הלמוד ושומעים בהרצאות הפרופיםורים בבתי ספר ג ב ו ה י ם ‪. . .‬‬
‫ם‬

‫• כדאי לציין‪ ,‬כי בשנת ‪ 1921‬פירסם הביולוג אוסקר הרטביג א ת המהדורה השניה של‬
‫ספרו ״על הנחיצות להתגונן נגד הדרויניזם המוסרי‪ ,‬הסוציאלי והפוליטי״ )המהדורה‬
‫הראשונה של ספרו זה הופיעה בשנת ‪ (1916‬בספר זה מוקיע המחבר את ההשפעה‬
‫ההרסנית של הדרויניזם על המוסר‪.‬‬

‫ההשפעה ההרסנית הזאת מתבטאת‪ ,‬לדעתו‪,‬‬

‫בדרישותיהם של תלמידי דרוין להעמיד א ת זכותו של חחזק למעלה מזכותו של החלש‪,‬‬
‫כ י החזק מסוגל לנצח במלחמת הקיום וע״י כ ך להביא להשבתתו של המין האנושי‪,‬‬
‫בהתאם להשקפותיו של דרויו‪ ,‬והשבתת הגזע אפשרית ר ק ע״י הברירה של המיעוט‬
‫החזק וחשמדת חחלשים‪ .‬ובמשמעות זו יש להביט על תורת הרפואה ועל ההיגיינה‪,‬‬
‫המשתדלות להגן ממחלות גם על ההלשים‪ ,‬כעל דברים המזיקים להשבתת הגזע‪ ,‬בעוד‬
‫שיש לקדם בברכה את התמותה הרבה של הילדים‪ ,‬א ת המחלות המדבקות‪ ,‬א ת העוני‪,‬‬
‫א ת השכרות ואת המלחמות כגורמים חיוביים להשבחת הגזע‪ ,‬וכל עזרה רפואית‬
‫וסוציאלית‪ ,‬הניתנת לשכבות חנחשלות של חעב‪ ,‬גורמת לעיכוב חקידמה של הגזע‬
‫והעם‪ .‬את ההולים השוכי מרפא יש למנוע מלהוליד ילדים )את הצו ה״מוסרי״ הזה‬
‫קיים היטלר ימ״ש ע״י ״המתת ההסד״ של הולים כאלה(‪ .‬״בטבע אין ״רהמנות״ על‬
‫היצורים החיים ״הנמוכים״ בהשמדתם במלתמת הקיום‪ ,‬ו״ההליכה נגד הטבע גורמת‬
‫אבדן לאדם‪ …‬ומהווח חמא נגד רצונו של הבורא הנצחי — ורק חחוצפה של דרהודים‬
‫יכולה לדרוש להתגבר על הטבע״ )היטלר‪ :‬״מלחמתי״‪ ,‬עמ׳ ‪.(314‬‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אחד האמצעים כבירי ההשפעה הסוגיםטיבית לקבוע בתודעת התלמידים‬
‫והקהל הרהב את השערת האבולוציה כעובדה הוא השמוש במושגים ובמונהים‬
‫שגוצרו ע׳׳י השערה זו‪ ,‬המוגשים בספרי הלמוד ובהרצאות הפרופיסורים לתלמידים‬
‫ולקהל הרהב באופן ההלטי‪ ,‬מבלי להדגיש את מהותם ההיפותיתית )ההשערתית(‬
‫של המושגים והמוגהים האלה‪ .‬לדוגמה יכולים לשמש עצם המושג והמוגה )השם(‬
‫אבולוציה‪ ,‬התפתהות‪ ,‬אשר על העדר תוכן הגיוגי ומדעי במלה זו ביהם למיגים‬
‫הצביע פרופ׳ פורטמן; השמות‪ :‬פילוגיגיזיס )לידת המיגים(‪ ,‬ארכיאופטריקס‬
‫)העוף הקדמון( האדם־קוף‪ ,‬״האדם הקדמון״ )במשמעות אדם‪ ,‬שאין לו עדיין‬
‫כ ל התכוגוות המבדילות עכשו את האדם מן ההיות(‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ‪ . . .‬כאשר אנשים‬
‫שומעים או רואים את השמות האלה )וביהוד‪ ,‬כשהם מובעים בשפה מדעית‬
‫— בלטיגית או ביוגית( מתעורר בהם הבטהון‪ ,‬שהעצמים‪ ,‬המסומגים בהם‪ ,‬קיימים‬
‫או היו קיימים במציאות׳ בעוד שהם רק שמות של מושגים שהסידי השערת האבו­‬
‫לוציה יצרו כדי להמהיש על ידם מסקנות מסוימות מהשערה זו‪ ,‬ואין השמות האלה‬
‫מעידים על קיומם במציאות של עצמים‪ ,‬אשר עליהם הלים שמות אלה — כשם‬
‫שאין השמות של יצורים אגדתיים אהרים )צנטאויאר — הצי כלב הצי אדם‪ ,‬צרבר‬
‫— כ ל ב בעל ‪ 3‬ראשים‪ ,‬הנמצא בגיהנום היווני‪ ,‬סירינה — הצי אשה־הצי דג‪ ,‬וכדומה(‪,‬‬
‫מעידים על קיומם במציאות של היצורים האלה )יצור הנקרא בשם ארכיאופטריקם‬
‫היה בודאי קיים‪ ,‬אבל הצד האגדתי־ההשערתי כאן הוא השם שניתן לו — העוף‬
‫הקדמון( וכדאי להביא כאן את דברי ברידז׳מן בספרו ״הלוגיקה של הפיסיקה‬
‫ההדישה״‪ :‬״המושגים שלגו )ולכן גם שמותיהם( איגם תמוגות של המציאות ־־‪-‬‬
‫הם רק מכשירים‪ ,‬שאנו יוצרים לשם הבנת המציאות״‪ ,‬היינו במושגים עצמם אין‬
‫עדיין מציאות ריאלית‪.‬‬
‫‪ (5‬אולם אהת הסיבות העיקריות לכר‪ ,‬שהשערת האבולוציה נחשבת אצל הקהל‬
‫ה ר ח ב ואפילו אצל מדענים גדולים כאמת שאין להרהר אהריה‪ ,‬היא עם הארצות‬
‫השולטת עדיין הן בקהל חרחב והן אפילו אצל מדענים גדולים ביחס ליסודות המדע‬
‫בכלל וביחס לערכן המדעי של השערות ותיאוריות מדעיות בפרט‪ .‬המשפט הנועז‬
‫הזה טעון הצדקח — ובירור‪.‬‬
‫א( מה זה מדען — ומדען גדול? אדם שעשר‪ .‬תגליות‪ ,‬ותגליות גדולות‪,‬‬
‫בשטח מסוים של המדע‪ ,‬אשר לו הוא הקדיש את הייו‪ .‬המדען הוא מומחה ובקי‬
‫בשטה מסוים של המדע בלבד‪ ,‬ואי אפשר לדרוש ממנו שיהיה מומהה ובקי בכל‬
‫שאר שטחי המדע‪ .‬אף אחד לא יפנח לרופא עינים במקרח של מחלת הלב‪ ,‬ומומהה‬
‫למהלות הכליות לא יעלב אם במקרה של מתלת הריאה יפנו אל רופא אחר‪ ,‬המומחח‬
‫בשטה זה‪ .‬אבל יסודות המדע הן שטה מיוהד של המדע‪ ,‬ויכול מדען להיות מומהה‬
‫גדול בתורת התורשה‪ ,‬למשל‪ ,‬או בפיסיולוגיה של הילוף ההמרים או מערכת העצבים‬
‫— מבלי להיות בקי בשטה המיוהד הזה של המדע‪.‬‬
‫ב( והגה כך מגדיר המדען קיגםי‪ ,‬בספרו הקלסי ״מיתודות בביולוגיה״‪ ,‬את‬
‫ערכן המדעי של השערות ומסקנות הגיוניות‪ .‬״מדען צריך תמיד להזהר שלא לערבב‬
‫א ת תוצאות ההתכוננות שלו עם המסקנות ההגיוניות שהוא מסיק מתוצאות אלו‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪47‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫השערות ומסקנות הגיוניות הן מכשירי עזר של הפילוסוף‪ ,‬וכאשר מדעו מ ש ת מ ש‬
‫במכשירים אלה‪ ,‬הוא נכנס לדרכים השונות מאלו של המדע האמיתי‪ .‬ו ה ו ד ו ת ל כ ך‬
‫שפרופיסורים‪ ,‬גם בעלי תארים אקדמיים גבוהים‪ ,‬רואים בהשערות מדעיות ע ו ב ד ו ת '‬
‫ומרצים עליהן כעל עובדות‪ ,‬״מקבלת לפעמים המלה ״אקדמי״ משמעות המכדבדת‬
‫למשמעות המלה מדעי״‪.‬‬

‫ג( אולם כאשר מצטטים דברי מדען — ואפילו אם הוא אדם גדיל — על ענין‬
‫מסוים‪ ,‬מראה הציטטה הזאת‪ ,‬שאדם זה חושב את הרעיון‪ ,‬המובע בציטטה זו‪ ,‬לבכון‪,‬‬
‫אבל אין עדיין בעובדה זו כשלעצמה משום הוכהה‪ ,‬שהרעיון הזה עצמו ה ו א נכון‪.‬‬
‫בשורות הבאות אשתדל להוכיה את גכוגותו של הרעיון‪ ,‬המובע בדברי ק י נ ם י ‪.‬‬
‫אהזור כאן באופן מפורט יותר על אשר גאמר במבוא‪) ,‬הוברת ״המעין״ תז‪2‬ז‪0‬ר‬
‫תשכ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪.(21—22‬‬
‫כאשר אדם מסיק מסקנות הגיוניות מתוצאות התבוננותו בתופעות ב מ צ י א ו ת‬
‫ובמימצאי הנסויים שהוא עשה‪ ,‬הוא מוכרח להסתמך‪ ,‬נוסף לתוצאות הנ״ל‪ ,‬גם ע ל‬
‫הנחות יסוד מסוימות‪ ,‬אשר בלעדן הוא לא היה בא למסקנות הנ״ל‪ .‬בדרך כלל א י ן‬
‫האדם מרגיש בכר‪ ,‬מפני שחנחות יסוד חאלו נראות לו כמובנות מאליהן‪ .‬ו ד ו ק א‬
‫מפני שהוא איננו מרגיש בהנהות היסוד‪ ,‬שעליהן הוא מסתמר בהסקת מ ס ק נ י ת י ל ‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬ראשית‪ ,‬איננו מעריך כהלכה את העובדה‪ ,‬שבמסקנותיו אין אמת מהלטת‪ ,‬מ ע ב י‬
‫י ן שהדא‬
‫׳‬
‫קיי‬
‫ו ו‬
‫שאמיתותן תלויה באמיתותן של הנהות היסוד‬
‫איגגו מרגיש בהנתות היסוד המסוימות‪ ,‬שעליהן הוא הסתמר בהסקת מסקנותיו‪ ,‬ה ו א‬
‫איננו יכול לבדוק‪ ,‬אם הנהות היסוד האלו הן נכונות‪ .‬באיזו מידה מסתמכים אנו ז‪3‬ל‬
‫כ ל צעד ושעל — שלא מדעת — על הנהות יסוד מסוימות‪) ,‬הנראות בעינינו מ ו כ ג ד ת‬
‫מאליהן( ובהסקת מסקנות מעדות ההושים‪ ,‬ובאיזו מידה אין אנו מרגישים ב‬
‫יכולה להראות הדוגמה הבאה‪ .‬כל אהד מאתנו מוכן בודאי להשבע‪) ,‬לי ל ל מ י ת ר‬
‫היה להשבע(‪ ,‬שהוא ראה את שקיעת ההטה מתתת לאופק‪ .‬מה זאת אומרת ״ ר א ה ‪/ /‬‬
‫תפס בחושיו‪ .‬אבל אם ננתת את עדות החושים ב״ראיה״ זו‪ ,‬נמצא ששבועתנו ת ד ‪^ , ,‬‬
‫שבועת שקר‪ .‬הדבר היהידי‪ ,‬שהושינו מעידים עליו‪ ,‬הוא‪ :‬שעלינו היה ל ה ו ר י ד א‬
‫הראש — או א ת •המבט — כשעקבגו אחי השמש‪ ,‬כשהיא הלכה ונעלמה מ ה ש מ י ס ‪,‬‬
‫שהשמש שוקעת מתתת לאופק זוהי מסקנה שאנו מסיקים מעדות ההושים ד ‪ ,‬נ ״‬
‫ומההנחה‪ ,‬שאנו וכל אשר נמצא על פני הארץ ביתד אתנו אינם זזים מ ה מ ק ך‬
‫קנזז‬
‫שאנו תופסים במרהב — והנהר‪ .‬זו איננה נכונה — כשם שאיננה‬
‫שאנו מסיקים ממנה‪ ,‬כאשר נדמה לנו‪ ,‬כי השדות‪ ,‬שאנו רואים דרד התלון מ ק ר ו ן‬
‫הרכבת הנעה קדימה‪ ,‬נעים אחורנית‪.‬‬
‫ש מ ה‬

‫ה‬

‫ה ו ם‬

‫ו ש ב י ת‬

‫מ כ י‬

‫כ‬

‫ך‬

‫ב כ‬

‫?‬

‫ת‬

‫ל‬

‫ס‬

‫נ כ ו ב ה‬

‫ה מ ס‬

‫אולם תפקידן וערכן האמיתי של הנהות יסוד‪ ,‬הן במסקנות ההגיוניות‬
‫המדע והן בהשערות והתיאוריות המדעיות‪ ,‬נתגלו לפני ‪ 135‬שנים כאשר נ ו צ ר ה ע ״ ‪,‬‬
‫לובטשבםקי ההנדסה הלא‪-‬אויקלידית‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪.‬‬
‫חנחת יסוד אחת‪ ,‬האכסיומה של המקבילים )שאפשר בצורה מודרנית לנסזץן‪-‬‬
‫כ ך ‪ :‬דרך נקודה‪ ,‬חנמצאת מחוץ ל ק ו ישר‪ ,‬אפשר לחעביר במישור •שעליו נ מ צ א י‬
‫הישר והנקודה רק מקביל אהד לישר הזה ‪ —.‬הייגו ישר‪ ,‬שלא יפגש עם הישר ד ע ״ ^‬
‫אם גם נמשיר אותו עד בלי סוף( הידועה בשם האכסיומה של אויקלידם׳ י א ת ד !‬

‫‪ 2 7‬ן ל‬

‫ס‬

‫נר‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫למתימטיקאים כמיותרת‪ ,‬ועוררה בהם את הרצון להוכיח אותה על סמך שאר‬
‫האכסיומות של אויקלידס‪ .‬הנסיונות להוכיהה‪ ,‬שנעשו ע״י גדולי המתימטיקאים‪,‬‬
‫נמשכו כ־‪ 2000‬שנה‪ ,‬אבל הם לא הצליחו‪ :‬בכל סעם ש״הומצאה״ הוכהה כזו‪,‬‬
‫נתגלה‪ ,‬כי היא מסתמכת על הנחת יסוד חדשה‪ ,‬שהיתר‪ .‬נראית ל״מהברה״‬
‫כדבר המובן מאליו‪ ,‬אבל היא היתד‪ .‬נובעת מאכסיומה *טל אויקלידס — כשם‬
‫שהאכסיומה של אויקלידס היתד‪ .‬נובעת ממנה‪ .‬ומד‪ .‬חועילו החכמים ב״חוכהתם״ י‬
‫הנהת־יסוד מסוימת — זו או אהדת — היא כאן כנראה הכרהית! אבל רק‬
‫״כנראה״! לא ראינו איננה ראיה‪ ,‬ואם לא הוכחנו את אכסיומת אויקלידס‬
‫עד עכיטו — אין זד‪ .‬עדיין חוכחד‪ .‬לכך‪ ,‬שלא נוכל לחוכיחה‪ ,‬בלי הנחת יסוד‬
‫הדשה‪ ,‬בעתיד! והנה הוכיח )בשנת ‪ (1830‬המתמטיקאי הרוסי לובטשבסקי‪ ,‬שא*‬
‫אפשר להוכיה את האכסיומה של אויקלידם על סמך שאר האכסיומות שלו! ואיד‬
‫הוא הוכיח זאת ? הוא הניה‪ ,‬שהאכסיומה של אויקלידם איננה נכונה‪ ,‬היינו‪ ,‬הוא קבל‬
‫במקומה הנהת יסוד‪ ,‬אכסיומה‪ ,‬אהדת‪ ,‬האומרת‪ ,‬שדרך נקודה הנמצאת מהוץ לישר‬
‫אפשר להעביר שני ישרים‪ ,‬שאינם נפגשים עם הישר הזה׳ אם גם נמשיכם עד בלי‬
‫סוף; ועל סמך האכסיומה החדשה הזאת ושאר האכסיומות של אויקלידם הוא בנה‬
‫הנדסה הדשה‪ ,‬את ההנדסה הלא־אויקלידית של לובטשבסקי‪ ,‬השונה בהרבה מההנדסה‬
‫הרגילה שלנו )למשל‪ ,‬בהנדסה החדשה הזאת סכום הזויות במשלש קטן מ־ ‪,180‬‬
‫ומשפט פיתגורס איננו נכון‪ ,‬וכך הלאה(‪ .‬אבל גם חחנדסח החדשה הזאת היא מדע‬
‫שאין בו שום סתירות פנימיות‪ ,‬והיא איננח פחות ״מדעית״ מאשר ההנדםה האויק־‬
‫לידית‪ .‬והמתימטיקאי הגרמני רימן יצר הנדסה לא אויקלידית אהרת‪ ,‬השונה מזו‬
‫של לובטשבסקי‪ .‬הוא יצא מן ההנחה — מאכסיומה מיוהדת — שדרך נקודה‬
‫הנמצאת מחוץ לישר אי־אפשר להעביר שום ישר‪ ,‬המקביל לישר הנ״ל‪ .‬וגם להנדסה‬
‫של רימן )שבה‪ ,‬למשל‪ ,‬סכום הזויות במשלש גדול מ־ ‪ (180‬אין סתירות פנימיות‪,‬‬
‫וגם הנדסה זו היא מדע מדויק‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫ישנן איפוא לפנינו ‪ 3‬הנדמות‪ 3 ,‬מדעים מדויקים׳ ומסקנותיו של כל אהד מהם‬
‫מגוגדות למסקנות של שאר שני המדעים‪ .‬אבל האמת הרי היא רק אהת — איפה‪,‬‬
‫באיזה מדע‪ ,‬היא גמצאת ? המדע המודרגי רואה בשאלה זו — שאלה המהוסרת‬
‫משמעות‪ ,‬כי אמת מדעית זהו משפט‪ ,‬הגובע באופן הגיוני מהגהות היסוד‪ ,‬מהאכס־‬
‫יומות‪ ,‬אשר המדע מקבל‪ .‬והאכסיומות האלו כשלעצמן איגן אמיתות ודאיות ואין‬
‫כל הכרה מהשבתי לקבלן כאמת — הן רק השערות שאנו מקבלים מתור הרגל‬
‫מחשבתי או מתוך נוחיות מחשבתית אחרת‪.‬‬
‫אבל — הרי אפשר לבדוק‪ ,‬אם השערה מסוימת עצמת מתאימד‪ .‬למציאות או‬
‫אם מתאימות למציאות המסקנות הנובעות מהשערה זו ? למשל‪ ,‬אפשר למדוד את‬
‫זויות המשלשים השוגים ולראות אם סכומן בכל משלש שוד‪ ,‬ל־ ‪ ,180‬גדול או קטן‬
‫מ־ ‪ 180‬והנםוי הזה של מדידת הזויות יראה לנו‪ ,‬איזו הנדסה היא ״הנכונה״ י —‬
‫במקרה הקונקריטי הזה ״נמנעת״ המציאות לענות על שאלה זו‪ ,‬כי ההפרש בין סכום‬
‫הזויות במשלש ובין ‪ 180‬בכל אהת מההנדםות הלא אויקלידיות הוא פרופורציוני‬
‫באופן ישר לשטה המשלש‪ ,‬ובמשולשים ״הקטנים״׳ הנותנים לנו אפשרות למדוד את‬
‫זויותיהם‪ ,‬קטן מאד גם ההפרש הזה ואיננו ניתן למדידה במכשירים שלנו‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪49‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אולם כל השערה היא במהותה בנין דמיוני‪ ,‬שבדרך כלל איננו ניתן להתפס‬
‫ע״י החושים‪ ,‬ובהוה ובעתיד אין בידי החושים לבדוק אם השערה מסוימת על העבר‬
‫מתאימה למציאות של העבר הזה‪ .‬אפשר רק לפעמים לבדוק אם מתאימה למציאות‬
‫שבהוה מסקנה הגיונית מסוימת הנובעת מהשערה זו‪ ,‬אבל הבדיקה הזאת היא חלקית‬
‫בלבד‪ :‬היינו‪ ,‬אם המסקנה הזאת איבנה מתאימה למציאות‪ ,‬אז ההשערה היא בודאי‬
‫בלתי נכונה‪ ,‬אבל אם ־אפילו כל המסקנות ההגיוניות מהשערה זו מתאימות למציאות‪,‬‬
‫אין בכך עדיין משום הוכחה‪ ,‬שההשערה חיא ב כ ו נ ח ‪ . . .‬כי גם מהנחות ומהשערות‬
‫שאיבן מתאימות למציאות יכולה לפעמים לנבוע מסקנה‪ ,‬המתאימה למציאות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬״כל תושבי היפה מדברים עברית״ )הנהה או השערה(‪ .‬״ראש עירית היפה‬
‫הוא תושב היפה״ )עובדה(‪ .‬המסקנה‪ :‬״ראש עירית היפה מדבר עברית״ מתאימה‬
‫למציאות‪ ,‬אבל אין בכך משום הוכחה‪ ,‬כי נכונה היא ההנחה על כל תושבי היפה‪,‬‬
‫שממנה הוסקה המסקנה הזאת‪.‬‬
‫הפילוסוף האנגלי ברטרנד ראסל מסיק מכאן את המסקנה׳ ששום השערה מדעית‬
‫ושום תיאוריה מדעית איננה יכולה לההשב כאמת ודאית‪ ,‬גם אם כל המסקנות‬
‫המוסקות ממנה מתאימות למציאות‪ :‬מבלי לדבר כבר על כך‪ ,‬שהמלה ״כל״ מכילן‪-‬‬
‫בתוכה לא רק את כל המסקנות שהוסקו עד עכשו מהתיאוריה הזאת ואת כל תופעות‬
‫המציאות שהתרחשו עד עכשו‪ ,‬כי אם גם את כל המסקנות שיוסקו ממנה ב ע ת י‬
‫ואת כל תופעות המציאות אשר תהיינה ב ע ת י ד ‪ . . .‬ולעתים קרובות מתגלית מ ח ד‬
‫״האמת‪:‬המדעית״ של היום כטעות של א ת מ ו ל ‪. . .‬‬
‫ד‬

‫נסכם עכשו את ההשקפה המהפכנית של המדע המודרני על יסודות המדע‪ ,‬אשר‬
‫אליה הביא גלוי ההנדםות הלא אויקלידיות‪.‬‬
‫א( כל מסקנות המדע‪ ,‬השערותיו והתיאוריות המדעיות שלו מבוססות לא ע ל‬
‫התבוננויות במציאות בלבד‪ ,‬אלא גם על ה;הות יסוד מסוימות‪ ,‬הנראות כמובנות‬
‫מאליהן‪ ,‬כאכסיומות‪.‬‬
‫ב( האכסיומות האלו אינו אמיתות ״נצחיות״ וודאיות‪ ,‬ואין בהן גם משוס‬
‫חכרח מחשבתי — כמו שהשבו קודם )והושבים גם עכשו אנשים‪ ,‬החיים במושגים‬
‫של ״המדע״ מלפני מאות בשנים(‪ ,‬אלא הן השערות‪ ,‬המתקבלות ע״י אנשים מתוך‬
‫הרגל מחשבתי או מתוך נוהיות אהרות‪ .‬אפשר איפוא לקבל אכסיומות אהרות‪,‬‬
‫והמסקנות מהן תהיינה מנוגדות למסקנות הנובעות מהאכסיומות שהמדע ״הרגיל״‬
‫קבלן‪ ,‬אבל אין פתירה ביניהן — כי אלו וגם אלו חן נכונות ביחס לאכסיומות שמהן‬
‫הן נובעות — ״ונכונות״ מדעית אהדת אין! וכד הוא המצב לא במתימטיקה בלבד‪,‬‬
‫אלא בכל מדע ומדע‪ :‬״כל אשר בכלל יבול להיות נושא למהשבה מדעית — כאשר‬
‫הענין מגיע ליצירת תיאוריה‪ ,‬נופל בהלקה של המיתודה האכפיומתית״ אומר הילברט‪,‬‬
‫יוצר האכסיומטיקה המודרנית של ההנדסה‪ ,‬והמיתודה הזאת דורשת בראש וראשונה‪,‬‬
‫שכל מדע יגלה וינסת את הנתות היסוד שלו‪ ,‬את האכסיומות‪ ,‬שעליהן הוא מסתמך‬
‫בהסקת מסקנותיו‪ ,‬י ־ כי איזה מדע הוא זה‪ ,‬אם בעצמו איננו יודע על מה הוא‬
‫מסתמך ? דרישה זו יש איפוא להציג לכל מדע‪ ,‬שיש לו פריטינזיה על השם הזה‪.‬‬
‫ההשקפה המודרנית על יסודות המדע‪ ,‬שנוצרה כתוצאה מקיומן של ההנדסית‬
‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יילאיאויקלידיות כמדעים מדויקים‪ ,‬מוכיחה איפוא את נכונות דעתו של קיגםי‪,‬‬
‫שהשם ״אקדמי״ מקבל משמעות המנוגדת לשם ״מדעי״‪ ,‬כאשר ״האקדמיים״ מרצים‬
‫על השערה מדעית כעל עובדת המציאות‪.‬‬
‫בבקורת המדעית של השערת הדרויניזם — במשמעותו המצומצמת והרחבה —‬
‫השתדלנו‪ ,‬ראשית׳ לגלות את הנהות היסוד‪ ,‬האכסיומות‪ ,‬שעליהן הוא מבוסם‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫תורשה של תכונות נרכשות‪ ,‬הערר הםיליקטיבי של הבדלים קטנים‪ ,‬יצירת ״מינים״‬
‫הדשים ע״י הברירה המלאכותית‪ ,‬מלחמת הקיום כגורם לברירה הטבעית של בעלי‬
‫הודיאציזת והמוטציות ״המועילות״ במלחמח זו‪ ,‬״׳בידוד״ המצליחים במלחמה זו‬
‫ע״י מיגרציה ועוד• ושנית‪ ,‬השתדלנו להראות‪ ,‬שאין אף אהת מ״הנהות היסוד״‬
‫האלו מתאימה‪ ,‬כדרר כלל‪ ,‬למציאות‪ .‬אבל לו אפילו הן היו כולן מתאימות למציאות‬
‫ולו אפילו היה אפשר לגלות עכשו את התפתחות מינים מסוימים ״ומשוכללים״ יותר‬
‫מיצורים נמוכים יותר‪ ,‬כפי שמתארת זאת השערת •האבולוציה — היה בכד רק‬
‫משום הוכחה‪ ,‬שהשערה זו היא אפשרית‪ ,‬אבל לא דרה בכך משום הוכהה‪ ,‬שהיא‬
‫נכונה; ראשית אחת מהנחות יסוד של השערה זו היא ההנחה׳ שבעבר פעלו בטבע‬
‫רק הכחות הפועלים בו עכשו ולא פעל בו שום כה שהוא למעלה מן הטבע —‬
‫והנהר‪ ,‬זו לא הוכהה )ואיננה יכולה להיות מוכחת(‪ ,‬ע״י המדע‪ ,‬אלא נתקבלה ע״י‬
‫המדע כתנאי לכל מהקר מדעי‪ ,‬ושנית‪ ,‬מבוססת השערה ז ו ) כ מ ו כל השערה מדעית(‬
‫שבעבר פעלו בטבע לא הכהות הפועלים בו עכשו בלבד‪ ,‬אלא הכהות הפועלים בו‬
‫עכשו‪• ,‬והידועים לנו‪ ,‬ואם נגלה בטבע כח חדש‪ ,‬שלא היה ידוע לנו קודם‪ ,‬הרי יתכן‬
‫שנצטרך לשנות את התמונה שאנו יצרנו בדמיוננו על כל המתרחש עכשו ושהתרחש‬
‫בעבר‪ ,‬היינו ״חבטחון״ בנכונות השערת ההתפתחות )כמו כל השערה מדעית אהרת(‬
‫מבוסס גם על ההנחה‪ ,‬שבעתיד לא נגלה בטבע שום כה ה ד ש ‪. . .‬‬
‫פ ר ק ד‪.‬‬

‫הלמרקיזם ןהניאולמרקיזם‬

‫כפי שהזכרנו לעיל‪ ,‬לא היה דרוין הראשון‪ ,‬שהגה את הרעיון על המוצא‬
‫המשותף של היצורים החיים ועל ההתפתחות בעולם חחי‪ .‬אבל הוא היה הראשון‬
‫אשר יע״י השערתו על הסיבות שהביאו להתפתחות זו )מלחמת הקיום ‪:‬והברירה‬
‫הטבעית של המסוגלים יותר לנצח במלחמה זו‪ ,‬ולכן — של המשוכללים יותר( גרם‬
‫להפצתו של הרעיון הזה ולשלטונו הן בביולוגיה והן אצל הקהל הרהב‪ .‬הנימוקים‪,‬‬
‫שהובאו לעיל נגד הדרויגיזם‪ ,‬פוגעים בעיקר בהסבר שנתן הדרויניזם להתפתחות‬
‫בעולם ההי‪ ,‬אבל אין בהם משוס פתירת ההשערה על ההתפתהות עצמה‪ .‬ונשאלת‬
‫השאלה‪ :‬האם אין להפש הסבר סיבתי אחר‪ ,‬השונה מזה שנתן •דרוין להתפתחות זו‬
‫וגם לתכליתיות השוררת בעולם החי? הסבר כזה הושבים הוקרים רבים למצא‬
‫בלמרקיזם‪ ,‬ולתיאור ההסבר הזה — וגם לבדיקתו מבהינת המדע וההגיון — גקדיש‬
‫את הפרק הזה‪.‬‬
‫בשנת ‪) 1809‬כ־‪ 50‬שנה לפני דרוין( פירסם הביולוג הצרפתי למרק )‪—1829‬‬
‫‪ (1744‬את ספרו ״הפילוסופיה הזואולוגית״‪ .‬בספר זה קובע למרק את העובדה )אשר‬
‫באופן כללי היתד‪ .‬ידועה כבר לאריסטו( שאפשר לסדר את היצורים החיים ב״קבוצות״‬
‫)או מערכות( מסוימות‪ ,‬לפי דרגת הרב־גווניות שבמבנה גופם‪ .‬את הדרגה הנמוכה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪51‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ע י ל ה (‬

‫?גיפי‬

‫ה ס פ י ג י ם‬

‫׳ רעליה י׳ *‬
‫ביותר תופסים התד־תאיים‪ ,‬ואחריהם באים )בסדי‬
‫׳ ^ וקודם י־־* ?‬
‫*‬
‫י׳‬
‫־־‬
‫הרגליים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬בעלי י ׳‬
‫״ל בסדר‬
‫והיונקים‪ .‬בניגוד לאריסטו שסידר את המערבית‬
‫״ למר?‬
‫העילאיים‪ ,‬ואחר כך את הנמוכים( מסדר למד?‬
‫' י' *" * הנמוכים‬
‫•‬
‫י יל‬
‫)קודם הנמוכים ו א ה‬
‫ההשערה‪ ,‬שבעלי החיים העילאיים התפתהו בהדרגה מבעלי החיים‬
‫ח ז ל י י ת‬

‫ם‬

‫ל ב י נ י‬

‫ת‬

‫ת י פ ס י ם‬

‫מ ק‬

‫י‬

‫י‬

‫ב‬

‫א‬

‫ה‬

‫ת‬

‫‪£‬‬

‫ע‬

‫מ‬

‫י‬

‫ר‬

‫י‬

‫כ‬

‫י‪1‬ז‬

‫ת‬

‫י‬

‫א ה‬

‫ה נ‬

‫ם י‬

‫״ כ‬

‫ד‬

‫ע‬

‫א י י ם (‬

‫ל ק ב י ע ת‬

‫ה ע ו ב ד ד‬

‫ע כ ש ו‬

‫השפעתם של גורמים מסוימים שלתיאורם נעבור‬
‫י ק‬

‫‪7‬‬

‫ע צ מ י‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ח י ז ה‬

‫‪1‬‬

‫'‬

‫י שבאי‬

‫כ פ‬

‫ה‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ש‬

‫י‬

‫ש‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ת‬

‫י‬

‫ל ‪ 5‬י‬

‫המיני‬

‫ביולוגירי•‬
‫יש להבדיל בי? השקפותיו של ל מ‬
‫^ י * ^ י מ י ו ת מםוי*'*‬
‫'‬
‫לבטוי בספרו הנ״ל‪ ,‬ובין ה״למרקיזם״‬
‫^ הפנימי ^‬
‫'‬
‫ב‬
‫השקפותיו שהביע למרק בספר " ל‬
‫שלמרק לא הדגיש בהן(‪ ,‬קיימים ‪ 3‬גורמים‪ ,‬המשפיעים ל ארגונם‬
‫^ וג‬
‫צורתם התיצונית של היצורים החיים‪:‬‬
‫‪ (1‬התכנית‪ ,‬שקבע הבורא לכל סוג של בעלי החיים — והוא נתז‬
‫ל פ י‬

‫ה נ‬

‫) ו ש‬

‫ד ‪ ,‬מ ש מ ע י ת‬

‫י ג י ד‬

‫ז‬

‫י ש נ ז‬

‫ג‬

‫ם‬

‫ם ת י י י ת‬

‫ע‬

‫‪0‬‬

‫גם את הסגולה לשאוף לארגון משוכלל יותר‪.‬‬

‫י‬

‫‪^ .‬ר‪2‬‬
‫ך‬

‫‪ (2‬שנוי האברים השונים תחת השפעת ד״שמוש המוגבר בהם או‬
‫בהם;‬
‫ד״ג‬

‫‪ (3‬השפעת התנאיע החיצוניים של היי היצורים החיים‪ ,‬תנאים׳‬
‫ליצורים החיים שמוש מוגבר או העדר שמוש באבריהם השונים•‬
‫ג י ה‬

‫י ו ל‬

‫מ ת ע‬

‫ג מ י י‬

‫ם‬

‫ורמים‬
‫ר‪,‬ר^‬

‫מ ה ג י ר‬

‫יז‬

‫ה!ר‬

‫ה ז ה א‪0‬‬
‫^ ^‬
‫הלמרקיזם בצורתו• המקובלת עכשי ב ב י‬
‫יציר‬
‫י‬
‫ורואה בנורם השני את הסיבה העיקרית להתפתחות המינים‪ .‬את ר ׳‬
‫ל ע וברי י‬
‫‪!, .‬‬
‫לכנות בשם ההסתגלות הפונקציונלית ‪ ^ ,‬י‬
‫ג ו ר ם‬

‫ד>‬

‫נ‬

‫ת נ א‬

‫ה ס ב י ב ה ׳‬

‫א‬

‫נ ק‬

‫י ה‬

‫ני‬

‫ה ח ל‬

‫״״ *ה י י *‬
‫'‬
‫ןאי^י‬
‫העובדה‪ ,‬ששמוש מוגבר של יצור חי באחד מאבריו מגביר י ״‬
‫תחים‬
‫׳‬
‫הזה‪ ,‬היא ידועה‪ .‬מספיק להזכיר‪ ,‬כי אצל האדם שאיננו עובד‬
‫ר״‪£‬י‬
‫מתעמל‪ ,‬נחלשים השרירים‪ ,‬ולהיפד‪ ,‬אצל ״האתליטיכד הם‬
‫~""ש ז ׳ ^‬
‫במידה רבה‪ .‬כאז רואים אנו דוגמה של הגדלת ״אבר״ מסוים ) ב ^ י י '‬
‫על‬
‫רים( תחת השפעתו של שמוש מוגבר בו‪ ,‬וניוון ״האבר״ הזה בעקבות‬
‫' ? <ו** *‬
‫באבר זה‪ ,‬באופן זה מסביר למרק את הופעת הצוואר ׳ ו ד‬
‫הזיירפה‪ .‬הוא מניה שלאבותיה של הז׳ירפה בת זמננו היה צוואר י * ל אין׳‬
‫ן*יי‬
‫׳‬
‫נתגלה בעל חי הקרוב לז׳ירפה‪ ,‬הוא ד׳אוקאפי‪ ,‬שהיה בעל צוואר‬
‫י ים ^‬
‫כמובן‪ ,‬כל הוכהה שהז׳ירפה הקיימת עכשו מוצאה מהז׳ירפד׳ רי יי ' ^‬
‫ל**י‬
‫צווארה הארלד ורגליה הגבוהות של הז׳ירפה כתוצאה מכך שאבותיייז‬
‫החיות האלל נאלצו להשיג את העלים‪ ,‬המשמשים להםילמאכל‪ ,‬מצטייד '‪, ,‬נן•‬
‫ןנןןארם י ^ ״ י‬
‫הגבוהים‪ ,‬ומאמציהם להניע לגובה כה‬
‫?י*ו* '‬
‫באופן דומה ניצרו קרומי השהיה בדגליהם של הצפרדעים‪ ,‬״ברמזים‬
‫‪ £ 7‬ו *‬
‫הע״־ד להסתגל לתנאי הקיום במים‪ ,‬ומצד שני התנוונו רגליי י ׳ *‬
‫היה לו צורד להקתמש בהן ‪,‬וההיים בהושך גרמי ל ר ^ ‪ :‬ח*י‬
‫החפרפרת‪ .‬באופן כזה נוצרה ההתאמה בין מבנה הגוף של היצור ה ״‬
‫מ פ ת ח‬

‫י ת‬

‫ג י פ נ‬

‫ע ב ו ד ד‬

‫מ ת פ‬

‫מ ה ח ז ? י ט‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫יי‬

‫ז‬

‫י‬

‫מ‬

‫ש‬

‫כ ן ה‬

‫ד‬

‫י ר ג ל י ה‬

‫א ר‬

‫ד‬

‫ג‬

‫י‬

‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫( ‪ 1‬ג‬

‫ר ג י ל‬

‫ג‬

‫א(‬

‫ד‬

‫י ע ה‬

‫ג (‬

‫ה ק י י מ‬

‫!יו‬

‫ל‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ג ר מ ן‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ת‬

‫א‬

‫ר‬

‫כ‬

‫)‬

‫ח‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ז‬

‫י ב י י‬

‫יגי‬

‫״ י ר י י ת‬

‫ו‬

‫‪,‬‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י ב ?‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫* * * ה ב ה היא הי‬

‫‪ -‬ואין‪.‬להפש את סיבת ההתאמה זאת בתבליתידת‪ ,‬חשות•״‬

‫אבל גם ההסבר הזה‪ ,‬שנותן הלמרקיזם הן לדרכי התפתהות המינים זהו ליצירת״‬
‫התכליתיות בעולם החי‪ ,‬איגגו עומד בסגי הבקורת המדעית‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬״חיזוק״ האברים והגדלתם ע״י השמוש בהם יכול להתרהש רק אחרי‬
‫שנוצרו האברים האלה‪ ,‬ולו גם בצורה ״קטנה״‪ .‬אבל עצם הופעת האברים דאלד‬
‫)כגון קרום חשחיה הנ״ל( רק ע״י הצורר בהם ‪ -‬זוהי תופעה שאין הלמרקיזם יכול‬
‫להסבירה‪ ,‬מבלי להכניס גורם מיסטי‪.‬‬
‫שגית‪ ,‬תכונות רבות של היצורים ההיים מביאות להן תועלת לא באופן אקטיבי‬
‫)ע״י השמוש ב״פעולתן״( אלא באופן פסיבי ‪ -‬ללא כ ל פעולה מצדן‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל •‬
‫צבע ההגנה של היצורים ההיים‪ ,‬כמו הצבע הלבן של הדוב הלבן‪ ,‬תופעות המימיקריה‬
‫של חרקים‪ ,‬צבעי הכותרות של פרהים מסוימים‪ ,‬המנגנונים השוגים של זרעים שונים‬
‫ל״טיסח״ באויר לשם חפצתם‪ ,‬וכדומח‪ .‬בשום אופן אין חופעת חתכוגות חאלו‬
‫והתפתחותן ניתנות להסבר ע״י הלמרקיזם‪) .‬מימיקריה — חקוי הצורח והצבע‬
‫של הדקים‪ ,‬המצוידים באמצעי הגנה או התקפה מסוימים במלהמת הקיום גגד‬
‫אויביחם‪ ,‬ע״י חרקים אחרים׳ המשוללים ציוד זה(‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬ביסוד ההשערה‪ ,‬שההםתגלות הפונקציונלית היא הגורם )ואפילו‬
‫הגורם העיקרי י( להתפתחות חמינים מונחת חחנחה‪ ,‬כי התכוגות‪ ,‬שהיצור הוזי רוכש‬
‫לו בחייו הפרטיים ע״י ההסתגלות הנ״ל‪ ,‬עוברות בתורשה לצאצאיו — והנהה זו‪,‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬איננד‪ ,‬מתאימח כדרף כלל למציאות‪.‬‬
‫ורביעית‪ ,‬עצם התופעה של הסתגלות פונקציונלית היא תופעה תכליתית‪ ,‬ותסבר‬
‫התכליתיות בעולם החי כתוצאה מתופעה תכליתית מכיל בתוכו סתירה פגימית‪.‬‬
‫עלינו לבא איפוא לידי מסקנה‪ ,‬שגם הלמרקיזם‪ ,‬כמו הדרויניזם‪ ,‬אין בכוחו‬
‫להסביר את דרד חתפתחות המינים ואת התכליתיות השולטת בעולם ההי ע״י כחות‬
‫הפועלים בטבע‪ ,‬אם נניח שרק הכהות האלה פעלו בעבר‪.‬‬
‫הניאולמרקיזפ‪ .‬מדענים רבים‪ ,‬שמצד אחד אינם רוצים לוותר על השערת‬
‫המוצא המשותף של היצורים החיים ועל חתפתחות המינים‪ ,‬ומצד שני אינם מוצאים‬
‫מיאודרויניזם ובלמרקיזם הסבר מספיק לדרכי ״התפתחות״ זו‪ ,‬משערים‪ ,‬שבהומר‬
‫החי ישנו משהו המדריד אותו להתפתחות בכיוון מסוים ‪ -‬בכיוון דיפרנציאציא‬
‫גדולה יותר של הלקי הגוף‪ ,‬והמדריך הזה משפיע גם על הופעת המוטציות בכיוון זה‪.‬‬
‫ההשערה הזאת נקראת בשם השערת האורטוגיניזה‪ ,‬והיא קרובה להשקפותיו של‬
‫למרק‪ ,‬שלכל סוג של בעלי החיים ישנה סגולה לשאוף לארגון משוכלל יותר‪) .‬ראה‬
‫לעיל עמי ‪ 52‬גורם ‪ (1‬לפי השערת זו‪ ,‬היוצרת את התוכן של הביאולמרקיזם‪ ,‬מהדד‬
‫ההתפתחות מכוון לא ע״י מוטציות מקריות והברירה הטבעית‪ ,‬אלא הוא קבוע מראש‬
‫עי׳י השאיפח חפנימית חנ״ל של חחומר חחי‪ .‬אבל הן אם גיחס את יצירת השאיפה‬
‫הזאת של החומר חחי לחתפתח בכיוון מסוים ‪ -‬להקב״ה )כמו שעשה זאת למרק(‪,‬‬
‫הן אם נראה בשאיפה זו תוצאה מאירגון מיוחד של חחומר חחי ‪ -‬אין בהשערת‬
‫קיומו של ״הכה״ המיוהד הזה משום הסבר מדעי לפעולה שהוא גורם‪ .‬משל למה‬
‫הדבר דומה ו ל ה ס ב ר ״ שניתן לפעולת ההרדמה של האופיום‪ :‬״האופיום הוא‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪53‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪0‬‬

‫״ד‬
‫ה ד ׳ ב י ל‬
‫מ‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ם‬

‫י‬

‫׳‬

‫מ‬

‫פ‬

‫‪:‬‬

‫ש‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫כ‬

‫י‬

‫ד‬

‫ח‬

‫׳‬

‫ר‬

‫ל‬

‫ה‬

‫מ‬

‫״ י ־ י‬

‫שנותן הניאולמרקיזם ל״תופעת״ ה ת פ‬
‫ע״י האופיום היא תופעה שבמציאות׳‬
‫מ ז פ י ע‬

‫ד ‪ ,‬י ח י ד י‬

‫א י פ ר א‬

‫ת ח ו ת‬

‫ה מ ע י ם‬

‫ב ע ן ד‬

‫ב י ז ‪1‬‬

‫‪ ,‬וביזיי״י' ^‬
‫זר״‬

‫‪0‬‬

‫" ' ״ * ל ד שר‪,‬וד*ר׳ י‬
‫׳ ' י ‪, ; , ] . , /‬יא ר?‬
‫^ י האבולוציה‬
‫ד‬

‫<‬

‫י א‬

‫ד‬

‫פ נ י נ ו‬

‫ש‬

‫ה‬

‫״‬

‫כ ה י ד א ת‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ח‬

‫ת‬

‫) ה ‪ 0‬י י‬

‫ה ד י ז‬

‫ל 'לנו•••‬
‫ל‬
‫הניאולמרקיזם‬
‫להסביר את האבולוציה ע״י כהות הפועלים עכשו בטבע והידועי‬
‫ם‬

‫קןוי*‬

‫סיכום כללי‬

‫י יב‬

‫ל‬

‫כפי שהעירותי לעיל׳ אין כפתירת ההוכחות‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ש‬

‫י‬

‫ת ד‬

‫'‬

‫ך״שערי׳‬

‫םתיי‬
‫ד‬

‫מ ש ו ם‬

‫מ ד ע י ת‬

‫פ ת י ד ת‬

‫ע צ מ י ־ ‪/‬‬

‫ה ז ל ט ע ד י‬

‫כ ז‬

‫י כ מ י‬

‫מ‬

‫א י ז‬

‫ז י‬

‫ם‬

‫‪1‬‬

‫ז נ י ר י‬

‫רקיזם ב‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪,‬אור ך״דמיוגי‬
‫בסתירת ההפכדיפ לדרכי האבולוציה‪ ,‬הניתנים ״ י י ׳‬
‫^פ^‬
‫הקלפיות והחדשות; וכשם שאי־אפשד להוכיח את נ כ ל‬
‫' ׳ ^ן‪ .‬גמ*א ^‬
‫המאורעות שהתרחשו בהתאם להשערה זו לפני מיליונים‬
‫להוכיח את אי־נכונזתו של התיאור הזה‪ ,‬כי תיאור מאורעות‬
‫את י ' ?‬
‫‪.‬‬
‫לגבולות ז^מיע•‬
‫י חסידיי' ^‬
‫סתירת ההוכחות וההסברים הנ״ל שוללת רק מהשערת י ‪,‬‬
‫^‬
‫ןןמוניי‬
‫׳ "~‬
‫״המדעית״‪ ,‬אשר דוב המדענים והקהל הרחב‬
‫^ י ר^יי '‬
‫השערה זו דבוקים בה לא מתוך נימוקים מדעיים‪ ,‬אלא אד ורי<‬
‫' אותר׳ ^‬
‫בה‪ .‬אפשר איפוא להגיד‪ ,‬כי המלחמה שחסידיה מנהלים‬
‫עד״ב^‬
‫כפשוטם‪ ,‬היא לא מלחמת המדע נגד אמונה‪ ,‬כפי שחסידיה מתארים‬
‫״ שבי‬
‫•סוד הגיוני ומדעי‪ ,‬אלא זוהי מלחמת אמונה א ח ת נ ג ‪ -‬׳ ׳‬
‫" ׳ י‪.‬י ׳ *‪1‬‬
‫המדעית הנ״ל מכריזה כשפ המדע מלחמה נגד ד׳״לבר‬
‫פת אמונת האבולוציה‪ …‬אמנם‪ ,‬אם נוותר על השערת האבי ׳ י ׳ המיני‬
‫ע‬

‫^‬

‫ד ר י י נ י ז ם‬

‫‪0‬‬

‫נ ו ת‬

‫ר‬

‫ד ‪ ,‬ת י‬

‫ג‬

‫א י‬

‫ש נ י‬

‫כ‬

‫ויאי‬

‫צ י ר ״‬

‫‪ ,‬א ב י‬

‫כ‬

‫ב ד‬

‫ר ו א י ם‬

‫ע י י י‬

‫י מ ג‬

‫ר‬

‫מ ת ו ל‬

‫ג‬

‫נ ג ד‬

‫ב ו‬

‫ל‬

‫ה א מ ו נ ד‬

‫ל‬

‫ך א‬

‫ו ג ד‬

‫ש ; י ז ז ׳‬

‫‪2‬‬

‫ה מ ד ע י‬

‫ב‬

‫יני‬

‫י י‬

‫‪,‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫ד‬

‫ך ב כ נ ך ת‬

‫כ ע ; מ י‬

‫ש א י ז‬

‫ז ז מ ד ע‬

‫י‬

‫א‬

‫י י ד ע‬

‫י כ ו ל‬

‫ז א י כ ג י‬

‫י צ י‬

‫ל י ע מ ‪,‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫* עוניי ^‬
‫~‬
‫׳‬
‫~‬
‫ד‪,‬מי‬
‫'‬
‫היצורים החיים‪ ,‬הקיימים עכשי‪ ,‬היי קיימים‬
‫לנו ריי'‬
‫׳‬
‫הארץ‪ ,‬או הם ״התפתחו״ מיצורים שונים מאלה הקיימים‬
‫‪ 1,‬לא ^‬
‫ואיננו יבול ידעת‪ ,‬איד הופיעו על כדור הארץ היצורים החיים י־־־‬
‫'ד‪,‬מ^‬
‫•‬
‫לתופעות רבות‪ ,‬אשד השערת האבולוציה מתימרת ל‬
‫יי*‬
‫להסביר‪ :‬את הדרגות השונות של הדמיון במבנה גופם של ה מ ע ׳‬
‫‪..‬מימצאי*‬
‫והמינים השונים; את האברים הרודימנטריים ביצורים החיים‬
‫' ^ י ועיי'‬
‫העיור אצל האדם‪ ,‬העינים הממונות אצל חיות מסוימות‪ ,‬ו כ ד ו מ ה‬
‫מ‬

‫א‬

‫ז‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ם‬

‫ש ה ו פ י ע י‬

‫ד‬

‫ב פ ע ם‬

‫ע‬

‫ר א‬

‫י י י ע‬

‫י‬

‫ע כ ש י י‬

‫י א י ז‬

‫י‬

‫כ‬

‫ה ס ב י ר ז‬

‫ח‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫סגי‬

‫י‬

‫פ ח י ה‬

‫? ‪ 5‬מ ש‬

‫עי‬

‫י מ ת‬

‫) ל מ‬

‫;‬

‫ד‬

‫פ א ל י א ו נ ט‬

‫ל‬

‫י א ת‬

‫ם‬

‫פ‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ה‬

‫צ‬

‫ם‬

‫ב‬

‫ד ‪ ,‬ש ו נ ז ת ש‬

‫ת‬

‫ת‬

‫א‬

‫‪,‬‬

‫ב י י י‬

‫^ הסבייי "'‬
‫^‬
‫י ו ג י ' ״"‬
‫׳‬
‫יםי״&י^׳‬
‫אבל יש להביא בחשבון‪ ,‬שאם נקכל את השערת האבולוציה׳ ^‬
‫' כפי‬
‫הרי גם כן יחסר לנו הסבר לתופעות רבות‪ ,‬כגון‪ :‬להבדלים רבים ביז י '‬
‫^דיגפגי‬
‫שאין להם כל ערד במלחמת הקיום‪ ,‬או שיש להם ערד‬
‫מ י נ י ט‬

‫זן‬

‫ש ל י ל י‬

‫ש נ ז כ י‬

‫ל ע י ל )‬

‫ד‬

‫מ ע‬

‫ז ז ו ‪ 0‬ר ת‬

‫ן‬

‫ט‬

‫ב‬

‫ת ע מ‬

‫‪( 2 1‬‬

‫י ה ע י‬

‫י ה ס‬

‫ר‬

‫ג‬

‫מ‬

‫ל נ י י ‪ ,‬ם ב ר‬

‫**שה&עי*‬
‫י‬
‫ק ־־־‬
‫׳‬
‫״ י י ״׳‬
‫השעיי'‬
‫הבקורת המדעית לדרכי האבולוציה‪ ,‬וע״י כך הרי ״נפגמים״ ה ר ׳‬
‫ם ב ר י ם‬

‫י ע ל י נ‬

‫האבולוציה עשויה לתת לתופעות שהזכרנו קודם•‬
‫מ ס ו י מ ת‬

‫מ ‪ 0‬ב י ר ד‬

‫א‬

‫ת‬

‫כ ל‬

‫ה ת ו פ ע י ת‬

‫ד ״ י ד י ע י ת ל נ י‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ט‬

‫ח‬

‫ד‬

‫י ׳י‬

‫מ ס ו י ם‬

‫י‬

‫א‬

‫ל ז נ י ר‬

‫ב‬

‫ל‬

‫׳‬

‫א י ז‬

‫להסביי‬
‫ב כ ו ח י‬

‫׳‬
‫'‬
‫תופעה אחת בשטח זה — מוכרח המדע להחליפה בהשערה אהדת ) ב‬
‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פ י‬

‫'‬

‫ש‬

‫ז ר‬

‫| קרי׳‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במיכניקה הקלטית‪ ,‬כאשר היא לא יכלה ״להסביר״ את ד״בסוי של מורלי פויקלםין‪ ,‬עד‬
‫שבא אינשטיין ויצר את המיכניקה החדישה על סמך היחסות(‪ .‬יוצא איפוא שהן אס לא‬
‫נקבל והן אם מקבל את השערת האבולוציה ישארו לנו הרבה תופעות — בלי הסבר‪,‬‬
‫ואנו גצטרך להודות בענווה ובכנות‪ ,‬שאין אנו יכולים להסבירן״‪ — .‬ועל כגון דאי‬
‫נאמר‪ :‬למד לשונך להגיד‪ :‬״אינני יודע״‪ …‬ובמשמעות זו אין איפוא ״עדיפות מדעית״‬
‫לא לאמוגה בהשערת האבולוציה ולא לכפירה בה‪.‬‬
‫לדרויגיזם‪ ,‬וגם ללמרקיזם‪ ,‬היה ערד היסטורי ר ב ‪ :‬הם עוררו בעיות ומהקרים‬
‫רבים‪ ,‬אשר חביאו לתגליות מדעיות רבות‪) .‬אם גם לא חיח בכחח של אף אחת מהן‬
‫להוכיח את גכוגות השערת האבולוציה(‪ .‬אבל מצד שגי היתה לאמונה בהשערת‬
‫האבולוציה השפעה שלילית על המחקר חמדעי‪ .‬כר‪ ,‬למשל ‪,‬מתאוגן אחד מהחוקרים‬
‫הגדולים של ההד תאיים )דובבל( על ההשפעה המשתקת ‪8‬מ‪31‬ע‪01‬־עק שהיתה‬
‫להשערת האבולוציה‪ ,‬היינו‪ ,‬לאמונה העיורת והדוגמתית בה‪ ,‬על מחקר החד־תאיים‪.‬‬
‫וכדאי להביא את העובדה‪ ,‬שעליה מצביע ‪,‬אוסקר הרטביג בסוף ספרו ״התפתחות‬
‫האורגניזמים״‪ ,‬כי כל ענפי הביולוגיה )הפיסיולוגיה‪ ,‬האנטומיה‪ ,‬האמבריולוגיה‪ ,‬תורת‬
‫הרקמות ותורת התא( מתפתחים כל אהד מהם באופן חמיוחד לו‪ ,‬ללא כל קשר לכך׳‬
‫אם חחוקר חמדעי מתייחם בחיוב או בשלילה ל״נוסחת״ דרוין‪ .‬אולם רוצה אגי כאן‬
‫לעמוד על שתי תוצאות שליליות מ״האמונה״ באבולוציה — אחת בשטח המחקר‬
‫המדעי ואחת בשטח המוסר‪ .‬עלי להקדים ולהדגיש‪ :‬אין מסקנה מוסרית‪ ,‬שמסיקים‬
‫אנשים מאיזו תיאוריה מדעית שהיא‪ ,‬יכולה לשמש כנמוק נגד חתיאוריח הזאת‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כל מסקנה כזו היא בלתי הגיונית‪ :‬המדע שואף לקבוע מה שיש‪ ,‬המוסר —‬
‫מה שצריר להיות‪ ,‬לדעתו של ״מוסר״ זה — וממה שיש אין להסיק שום מסקנה על‬
‫אשר צריך להיות; ושבית‪ — ,‬לו גם היתד‪ ,‬המסקנה הבלתי מוסרית הזאת נובעת‬
‫בהכרחיות מאשר אבו חושבים לאמת ‪ -‬אין זה צריך להרתיע אותבו מלקבוע זאת‬
‫כאמת‪ .‬אולם קבלת ״אמונה״ מיוחדת מושפעת גם ע״י מושגיבו על המוסר‪ ,‬ולכן‬
‫יכולה קבלת אמונד‪ ,‬זו או אחרת להעיד על המושגים שלבו בשטח המוסר‪.‬‬
‫א( התוצאה השלילית של ״האמונה״ באבולוציה בשטח המחקר המדעי‬
‫כ פ י‬

‫ש ד ( ז ב ר נ ו‬

‫לעיל‪ ,‬אין בכחה של השערת האבולוציה להסביר את ההבדלים‬

‫הרבים בין המינים ולכן היא נוטה לטשטש הן את ההבדלים האלה בעצמם והן‬
‫את ערכם וע״י כך גורמת האמונה באבולוציה לחבלה הבאה בשטח המחקר המדעי‪.‬‬
‫הן אפלטון והן קאנט רואים בכלל הבא את המקור לכל מדע‪ :‬יש לשמור במידה‬
‫• ‪-‬‬
‫גזן‬

‫^‬

‫ח ו ק‬

‫ה ח ד‬

‫‪-‬‬

‫ג ן מ‬

‫‪,‬‬

‫ו ת‬

‫״ ועל חוק ״הספיציפיקציה״ מבלי להעדיף אחד מהם‬

‫על השבי‪ .‬החוק הראשון דורש מאהבו לראות בעצמים דומים ובתופעות דומות‬
‫״ישות״ אחת‪.‬‬
‫בלטינית מובע החוק הוד‪ ,‬בצורה ה ב א ה ‪ 6556‬״‪ 00‬ח * * * * * * * * * * ק * ו * *‬
‫‪:‬‬

‫‪3‬‬

‫• ‪>1‬מ‪1111111<110£1‬מ‬
‫ה י צ ו ר‬

‫ם‬

‫ג‬

‫א‬

‫ץ‬

‫י ! כ ר ח‬

‫ל כ י ״ ‪,‬‬

‫״‪!,‬‬
‫*‬
‫י‬
‫היינו‪ ,‬״אין להרבות מםפר‬
‫‪.‬ן * ‪ *!,‬יידימיו באופן שרירותי את ערכם של ההבדלים‬
‫'‬
‫החוק השני מצווה לנו‪ :‬״לא ל ק י‬
‫‪.‬ז״‪.‬״ י*יז*יוייז • ‪616 6556‬תז‪ 16‬ח‪0‬ח ‪£65‬ג‪161‬זג‪-‬׳ מז‪1‬ז‪11‬מ‪6‬‬
‫בין היצורים השונים הדומים זה אה״‪ .‬בלטינית‪6556.‬‬
‫‪55‬‬
‫מ‬

‫ה‬

‫ט‬

‫ב א ו ט‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫**ימת״ ד‪,‬חוס‬
‫‪^.‬חש״^מז וע״י טשטוש הנ״ל של ההבדלים האלה )היינו׳ ע״י ״‬
‫הראשון מהשני( מחבלת אמונת האבולוציה באהד מיסודות המדע­‬

‫ד ‪ ,‬ע ד ע‬

‫^ התוצאות השליליות של האמונה באבולוציה בשטח המוסד‬
‫יי יל ד‪,‬ח‬
‫ע״י טשטוש הבדלים אלה‪ ,‬וביהוד ע״י טשטוש ההבדלים בין האדם לב״‬
‫' חיוה•‬
‫י‬
‫העילאיות ביותר )הקופים( מהבלת ״אמונה״ זו ביסודות‬
‫^ כמי‬
‫"‬
‫‪ (1‬עצם ההנהה׳ אשר עליה מבוססת כל ההשעיה ל ״‬
‫׳‬
‫כי החיים הרוחניים של האדם הם רק תוצאות לואי של מבנהו האנטומי׳‬
‫ש בטא זאת אהד המטריאליסטים‪ :‬מהשבות האדם הן ״הפרשה״ של תאי מחו‪,‬‬
‫ייאוו*‬
‫שהשתן הוא הפרשה של הכליות( — והתיים הרוחניים‬
‫^ * "‪,‬ייגו‪.‬‬
‫ולא במהותם מהיים הרוהניים של ההיות — היא לא‬
‫׳‬
‫)וסטיה מהוק היסוד השני של המדע(‪ ,‬אלא גם השפלת ערכם של ה א י ד‬
‫^‬
‫של ה״תוצר״ הנעלה ביותר בחייו הרוהניים של האדם‪.‬‬
‫ה ע י ?‬
‫ל עלה‬
‫‪ (2‬ההשקפה על ״הנצהוך במלהמת הקיום‪ ,‬כעל ״התוצר״‬
‫הוא‬
‫׳‬
‫״הקידמה״‪ ,‬מעמידה את כל גורמי הנצהון הזה‪ ,‬ולכן גם את הכח‬
‫מהסגולות המוסריות של האדם‪ ,‬ומשמשת יסוד לדעה‪ ,‬למשל‪ ,‬כי מוסרי וצודק ׳‬
‫' '^חוז‬
‫ל‬
‫״ ־ ־ ״י ׳ ל העלייז׳‬
‫כל אשר מביא תועלת ל ג‬
‫וצודק הוא כל אשר מביא תועלת לנצהון המשטר הקומוניסטי בעולם״׳ היינו ל‬
‫המשטר‪ ,‬המגלם בתוכו — בעיני הסידיו — את הצדק העליון‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ (3‬ההשקפה‪ ,‬שהטבע בעצמו‪ ,‬היינו‪ ,‬הברירה הטבעית במלהמת ה ק י י י‬
‫י‬
‫לידי ״קידמה״‪ ,‬צריכה בעצם לשהרר את האנשים משאיפה מיוחדת לקידמר׳‬
‫ניתן לטבע עצמו לפעול בכיוון זהי‪ .‬אבל טבעי הוא‪ ,‬שהשקפה זו מסוגלת לעי‬
‫ינס‬
‫'‬
‫— ומעוררת למעשה — את הרצון להחיש את בא הקידמה‪ ,‬ולבל‬
‫החסידים של ההשקפה הזאת המסקנה‪ ,‬כי לשם כד יש להשמיד את האנשים‪ ,‬שאי‬
‫מסוגלים לנצח במלחמת הקיום )חולים חשוכי מרפא‪ ,‬זקנים וכדומה( ואת י** *‬
‫הנמוכים‪ ,‬וכן מוצדקת היא בעיני אלה מהחסידים הנ״ל הרואים במשטר הקומוניסטי‬
‫את התגלמות הצדק העליון בעולם‪ ,‬המסקנה‪ ,‬שיש להשמיד את כל הסוטים מר׳הי‬
‫הרשמי של המפלגה הקומוניסטית׳ היינו‪ ,‬את כל אלה‪ ,‬אשר האידיאולוגיה שלהם‬
‫מראה שיש ׳‪'.‬הם ערכים אהרים )מוסריים‪ ,‬אסתיטיים‪ ,‬דתיים( המאםילים בנפשם‬
‫הערך העליון והבלעדי של הקומוניזם‪.‬‬
‫ה מ י ס‬

‫ע‬

‫ה א ג י ש י‬

‫ה‬

‫מ י צ א‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫) א י‬

‫כ ע ‪0‬‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ד ‪ ,‬א ד ם‬

‫ר ק‬

‫י‬

‫ש י נ י מ‬

‫ד ‪ ,‬ת ע ל מ י ת‬

‫נ‬

‫ק‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫ה ן ל י ם‬

‫ה ב ר י ט ל י‬

‫ר מ נ י ם‬

‫ד‬

‫ינו‬

‫ג ז ע‬

‫ה מ ש ו כ‬

‫ל‬

‫א ז‬

‫ב י י ת ר‬

‫ג צ‬

‫ם‬

‫מ‬

‫ו‬

‫צ‬

‫ד‬

‫ק‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ה‬

‫י א‬

‫ג‬

‫ב ע‬

‫‪52‬‬

‫י‬

‫יתכן‪ ,‬שזוהי אחת הסיבות לכד‪ ,‬כי האמונה הדרויניםטית היא הדת הרשמית‬
‫במשטר הקומוניסטי‪ ,‬כשם שהיתה אהד היסודות של הנאציזם‪ .‬הסיבה השניה ל י‬
‫היא המטריאליזם ההסטורי‪ ,‬המשמש מצד אהד כאהד הבסיסים של הקומוניזם ו מ י‬
‫שני מבוסס הוא על המטריאליזם בכלל‪ ,‬המופיע כאהד הבסיסים של הדרויגיזם•‬
‫אני חוזר ואומר‪ :‬אין יהסנו השלילי למסקנות המוסריות האלו הנובעות )ואשר׳‬
‫לצערנו‪ ,‬הוסקו ומוסקים למעשה( מהדרויניזם‪ ,‬צריכות להרתיע אותנו‪ ,‬מלקבל א‬
‫ההשערה הדרויניסטית כהשערה מדעית‪ ,‬אבל אם היא מוסיעה )כשם שהיא מופיעה‬
‫כאמת( כאמונה‪ ,‬לא רק מותר‪ ,‬אלא גם הכרהי הוא להעריד אותה מנקודת הראית‬
‫של המסקנות המוסדיות‪ ,‬שאליה היא מסוגלת להביא — ומביאה‪.‬‬
‫כ‬

‫צ‬

‫ת‬

‫‪56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבקורת המדעית על הדרויניזם )כמשמעותו המצומצמת והרחבה( — דד‬
‫י‬
‫ובאופן מיוחד — חיהדות‪.‬‬

‫'‬

‫ד ת‬

‫׳‬

‫כפי שראינו לעיל )ראה ״מבוא״ ב״המעין״ חוברת תשרי תשכ״ת( איי ל‬
‫ וליהדות בפרט שום צורר בכקורת ה מ ד ^ ת‬‫ לשום ד ת‬‫בכלל‬
‫על הדרויגיזם‪ ,‬ולו גם כל הגהות היסוד של הדרויגיזם היו מתאימות‬
‫למציאות‪ ,‬ואפילו לו היה עולה בידינו‪ ,‬על פי הריצםט של הדרויניזם‬
‫ליצור מיגים‪ ,‬סוגים‪ ,‬משפחות ומערכות חדשות של בעלי החיים‪ — ,‬היה בכד כפי‬
‫שהדגשנו לעיל‪ ,‬רד משום הוכהה‪ ,‬שהשערה הדדויניזם היא אפשרית‪ ,‬אבל לא זזיד‬
‫בכר משום הוכהה‪ ,‬שכך במציאות התפתהו היצורים התיים‪ ,‬כפי שמתארת השערה‬
‫זו‪ :‬כי ההנחה )שעליה מבוססים כל המחקרים המדעיים( שבהתהוות העולםיבכלל‬
‫ועולם החי בפרט פעלו רק הכחות הפועלים עכשו בטבע )והידועים לנו עד עכשו(‬
‫זוהי הנחה בלבד‪ ,‬ולא מסקנה‪ ,‬שאליה מביא המדע‪ .‬ומי שמניה — ומאמין — שבהת־‬
‫הוות העולם פעל כה שהוא למעלה מן הטבע — הקב״ה — איננו יכול לראות‬
‫סתירה לאמונתו זו‪ ,‬במסקנות חנובעות מחנחה נגדית‪ .‬אולם קביעת העובדה ע״י‬
‫הבקורת הנ״ל‪ ,‬שאין אפשרות להסביר ע״י חכחות הפועלים עכשו בטבע •את התהוות‬
‫עולם החי איננה יכולה לשמש ״הוכהה״ — לא למציאות הבורא ולא לאמיתת סיפורי‬
‫התורה‪ .‬ראשית‪ ,‬נגד הוכהה כזו אפשר לטעון‪ ,‬כי הבקורת יכולה רק לקבוע‪ ,‬שעד‬
‫עכשו לא נמצאה האפשרות להסבר הנ״ל‪ ,‬והרי יתכן‪ ,‬שבעתיד היא תימצא‪ .‬ושנית‪,‬‬
‫אם גם נניה שהיא לא תימצא לעולם‪ ,‬הרי המסקנה ההגיונית חיחידה שיש להסיק‬
‫מכר היא‪ ,‬שאין אגו יכולים להסביר את התהוות העולם בכלל והעולם החי בפרט‪ ,‬ע״י‬
‫הכחות הפועלים עכשו בטבע‪ .‬אבל מעובדה זו איננה נובעת עדיין־ המסקנה‪ ,‬שאגו‬
‫מוכרחים להאמין במציאות בורא העולם‪ .‬היהדות מבוססת לא על הכרח הגיוני באמונה‬
‫כזו אלא על המסורת של מעמד הר סיני ועל האמונה בתירה מן השמים‪ ,‬הן זו‬
‫שבכתב והן זו שבעל פה‪ ,‬ובה מסופר על בריאת העולם ע״י הקב״ה לפי הפרטים‬
‫הנמצאים בספר בראשית‪ ,‬ומי שמאמין ע״י כף כבריאה זו‪ ,‬יכול להתרשם ולהתהזק‬
‫באמונתו זו מהרשמים שהוא מקבל בלימוד הביולוגיה על פלאי העולם ההי‪ ,‬שהם‬
‫פלאי הבורא על ההרמוניה השולטת בכל פינה ופינה בו ‪ -‬ובעולם בכלל‪ ,‬הרמוניה‬
‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫י‬

‫ת‬

‫ה ב י י א‬

‫מ ב ל י‬

‫ש י פ י‬

‫ע י‬

‫ל י‬

‫ב א מ י נ ה‬

‫על ״חתפתחות״ ׳חעולם חחי ‪:‬‬
‫שבההאגדות "‬
‫לפי הדרויגיזם‬
‫נכון‪,‬‬

‫^‬
‫אגדות ‪ 1 2‬״‬
‫״ ^‬‫המבוססות על‬

‫אמונה הזרה ליהדות‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪57‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫^טעח‬
‫של‬

‫י‬
‫י ת ו ע א י ת‬

‫מ ד ע י ת‬

‫ןו‬
‫דתית״^‬
‫בדיקת האטת ' * * * * י ׳‬
‫^‬
‫ל ד‪,‬מצ י*‬
‫״‬
‫^*י‬
‫י ל פר?‬
‫^יי*‬
‫י תנ‬
‫^‬
‫כדי שתיאוריה מדעית מסוימת‪ ,‬המסבירה א ת‬
‫**)יי‬
‫‪ 1‬הכבר‬
‫׳‬
‫"‬
‫״׳‬
‫׳‬
‫^הןגיר׳‬
‫" י להסביר‬
‫׳‬
‫י ־‬
‫' ח ^ מהז י * ןי^ידן־‬
‫'‬
‫׳ ^‬
‫י י־‬
‫ן ת שב " ^ י ׳‬
‫הנ״ל‪ ,‬הרי אי אפשר לראות אמת ודאית ו מ י ה‬
‫^ןו^‬
‫! " ' ןפעיי‬
‫התיאוריה המתקבלת כאמת מדעית צריכה להסביר‬
‫? ^‬
‫מין מ ר‬
‫׳‬
‫אם התיאוריה הזאת מסבירה אלפי תופעות‬
‫* " כלוג^י׳ !‪ .‬על‬
‫מוסברת על ידה‪ ,‬מסרב המדע לקבי א ת התיאוריה‬
‫ל ל י ד‪,‬מבי *יי‬
‫י‬
‫להחליפה באחרת׳ שתסביר גם א ת התופעה‬
‫^ י לא‬
‫׳ ‪ * ' ,‬ןהז‬
‫המיכניקה הקלטית ואת התיאוריה של ניוטן ע ל‬
‫ל י ם ק י ל^‬
‫מיכניקה זו‪ .‬לא זו בלבד שהיא הסבירה אלפי תופעות י׳ז‬
‫‪^,‬ריר! ר׳ ׳‪*,‬ו*‬
‫היא גם נתנה אפשרות לגלות‪ ,‬כמסקנה ממנה׳‬
‫!ל‬
‫' התי‬
‫גילו קודם‪ .‬ולמרות כל זה‪ ,‬כאשר מסקנה אחת‪,‬‬
‫' "*<‬
‫' ' * ‪ 1‬בנ‬
‫נתאמתה )בנסיון של מורלי־מיקלסון( מוכרח היה‬
‫לתיאוריי"‬
‫בתורת היחסות של אינשטין‪ ,‬המסבירה גם א ת התופעי׳‬
‫ד ׳‬

‫) מ ת‬

‫ל‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ח‬

‫א מ ת‬

‫ר‬

‫ד‬

‫מ‬

‫י‬

‫ע‬

‫יא‬

‫ת‬

‫ש‬

‫א י מ‬

‫ה ח י פ ע י‬

‫ש נ‬

‫מ ס י י י ם‬

‫צ‬

‫ע‬

‫מ‬

‫י‬

‫א ל‬

‫ת‬

‫צ‬

‫מ‬

‫א‬

‫י‬

‫ם‬

‫ת‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ק‬

‫כ א‬

‫ל‬

‫א‬

‫(‬

‫(‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ד א ש י ת‬

‫ש‬

‫ק י י פ ; י ת‬

‫ת‬

‫י‬

‫י‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ע‬

‫א‬

‫ז נ ר י ד‬

‫י‬

‫ד ‪ ,‬מ ד ע‬

‫ת י א י ד י י ת ש י נ י ת‬

‫ל‬

‫ה‬

‫נ ח י צ י ם‬

‫מ‬

‫ק י י ם‬

‫ת‬

‫א‬

‫ש כ‬

‫ק‬

‫י‬

‫י‬

‫א ז ז י‬

‫ם‬

‫י א פ ש י י‬

‫ח‬

‫ז‬

‫ת מ י‬

‫‪6‬‬

‫ת‬

‫א‬

‫ע ש י י ד‬

‫א‬

‫ל ט ת‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ף‬

‫? ן ט‬

‫א‬

‫פ ע‬

‫א‬

‫ב ל‬

‫ת‬

‫א ז ? י ? ׳‬

‫ת י‬

‫ת‬

‫א‬

‫כ א ל ו‬

‫ל‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ת‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ז‬

‫א‬

‫ס‬

‫פ‬

‫י‬

‫ע י ה י‬

‫א‬

‫ת‬

‫ייא‬

‫מ‬

‫ה ז א ת‬

‫‪00‬‬

‫ק‬

‫ת‬

‫י‬

‫ה מ ש י כ ד‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ל‬

‫פ י ם‬

‫ד ‪ ,‬א‬

‫ש ך ׳ מ י‬

‫ש‬

‫נ‬

‫כ ן כ ב י‬

‫י‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ו‬

‫זאת‬

‫ע‬

‫מ ד‬

‫ת‬

‫א ו ר י י ‪,‬‬

‫ת י‬

‫ה‬

‫ד ‪ ,‬מ ד ע‬

‫ה י י ן י‬

‫? הח? ר]‬

‫נ‬

‫‪0‬‬

‫ב י ח ם‬

‫נברר עכשו‪ ,‬באיזה מידה מתגשמים שני התנאים האלה‬

‫^‬

‫בלות במדע כ״אמת״ מדעית•‬

‫ריר• י י‬

‫יאן‬
‫ב‬

‫כ‬

‫ד ״ מ ד ע ן‬

‫ה‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ב‬

‫‪ 0‬י‬
‫?‬

‫ל‬

‫^‪,‬זאת^ו‪/‬ו‬
‫י‬
‫א( האם יש ־ ־ והאם אפשרי — בטחוז גמור‬
‫לחזו?‬
‫המקובלת במדע כאמת מדעית‪ ,‬אין הסבר אחר לתופעות‬
‫ןאנ?יי׳‬
‫ההגיון הפשוט אומר‪ ,‬שאין — וגם אינו יכול להיות — בטהיז ' ׳‬
‫ק ל י המפיל‬
‫של ההגיון אעיד עוד שני ע ד י‬
‫בוחב פ י ^ ל '‬
‫ואחד המדענים המודרניים מד אדגולד הילדסהיימר‪.‬‬
‫' ?*ופעיי* י‬
‫בפרק הראשון של ספרו הקטן ״התיאוריה‬
‫* פוף י(‬
‫י ׳‬
‫׳‬
‫י‬
‫אפשר למצוא הסברים מיכניים )היינו‪ ,‬תיאוריות מיכניות( רבים )בלי‬
‫ע‬

‫ש ד ‪ ,‬ת י א י י י ר >‬

‫י‬

‫ם ר‬

‫פ‬

‫‪0‬‬

‫ם‬

‫נ א מ נ י ם ‪:‬‬

‫א‬

‫ת‬

‫ם‬

‫א‪:‬‬

‫ש‬

‫ש‬

‫א‬

‫ם‬

‫ק י י ם‬

‫ה‬

‫ס‬

‫ב‬

‫י‬

‫מ י כ נ י‬

‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫) ה י י נ י‬

‫ת י א ז‬

‫י ד‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ם‬

‫ל‬

‫ב‬

‫מ י כ נ י ת‬

‫ר‬

‫י ג ל י ד‬

‫ל‬

‫מ ‪ 0‬י י מ ת (‬

‫ה‬

‫ם‬

‫ש‬

‫צ‬

‫י‬

‫א‬

‫ל א י י‬

‫יזנ‬

‫ב מ י‬

‫^ ר ד׳י ^י‬
‫ובספרו ״העולם של הממדים הבלתי רגילים״‬
‫<‬
‫; שוו״‬
‫בשנת ‪ 1953‬וזכה להמלצה המה מאת אהד ממיסדי תורה י ׳ ה‬
‫^ ‪3‬‬
‫כותב מר הילדסהיימר‪ :‬התיאוריה הקינטית של החומד קבלי׳ ״*‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫תופעות )היינו מסבירה‪ ,‬אותן(‪ .‬אבל ‪ -‬האם איננה יכילד־‬
‫<‬
‫* ל שהיא‬
‫שתסביר כ ל כד יפה א ת כ ל התופעות האלו ? זה איל א‪-‬י‬
‫ב נ ט י ם‬

‫י‬

‫ל ד‬

‫א י ל‬

‫מ ה‬

‫י ג י ל‬

‫ז‬

‫כ‬

‫ל‬

‫ע י י כ ד‬

‫'‬
‫איז איפוא כיכולת ההסברה שב״אמת״ מדעיה י‬
‫כבד מפני שאפשריח היא )אם גם לא נמצאה עדיין( הסברה אחרת‪ .‬י ר י‬
‫*פיק ב׳‪ ,‬סעיף ‪) 1‬״המעיד‪ ,‬חוברת תשרי תשכ״ח עמ׳ ‪• (29‬‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫״פנייתי '‬
‫מ ס ק‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שחתנאי הראשון להכלת ״אמת״ מדעית כאמת מוחלטת איננו מתגשם ואיננו יבול‬
‫להתגשם כמדע ‪1‬‬
‫ב( תאם מתגשם — וחאם יכול לחתגשם — חתנאי חשני‪ ,‬חיינו‪ ,‬האם קיים‬
‫בטהון שהתיאוריה המדעית‪ ,‬חמקובלת כאמת מדעית‪ ,‬מםבירח את כל התופעות‬
‫בשטה הגידו ן המלה ״כל״ מכילה שגי תלקיט‪ :‬את התופעות ש״נתפסו״ וגהקרו‬
‫עד עכשיו — ואת התופעות שתגליגה ותהקרגה בעתיד — ואט יכול להיות בטהון‬
‫שהתיאוריה מסבירה את כל התופעות שבהלק הראשון‪ ,‬הרי אין כל בטהון שהיא‬
‫תסביר גם את כל התופעות שבהלק ה ש נ י • ‪ . .‬ולעתים קרובות מתאמתת במדע‬
‫האימרה של המדען המודרני פון איקסקיל‪ ,‬שהאמת המדעית של היום איגה אלא‬
‫טעות העתידה להתגלות מ ח ר ‪. . .‬‬
‫ג( אבל נניה‪ ,‬שבאיזה אופן שהוא יש לנו בטחון גמור‪ ,‬שתיאוריה מדעית‬
‫מסוימת מסבירה את כל התופעות בעבר ובהוה ותסביר גט את כל התופעות כעתיד‪,‬‬
‫היינו שממנה נובעות באופן הגיוני כל התופעות במציאות‪ ,‬הן אלו שהיו והן אלו‬
‫שתהיינה‪ ,‬ואין כל אפשרות של הסבר הגיוני‪,‬אהד‪ .‬אפשר היה להשוב‪ ,‬כי במקרה‬
‫)המדומה!( הוד‪ .‬יש לנו כבר בטחון מלא‪ ,‬שהתיאוריה הזאת היא נכונה‪ ,‬והיא ״אמת״‬
‫ממש‪ .‬אבל הבטחון הזה מושתת על האמונה באכסיומה הבאה‪ :‬המציאות בנויה‬
‫לפי הוקי ההגיון האנושי‪ ,‬ומה שמתאים להגיון‪ ,‬מתאים גם למציאות‪ .‬זה נראה לגו‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬כדבר המובן מאליו‪ ,‬אבל מנין לנו הבטחון שזהו כך ? כמו כל אכסיומה‬
‫אפשר לקבל את האכסיומה הזאת רק מתור אמונה עיוורת בה‪ ,‬ולא מתיר ידיעח‪,‬‬
‫והאדם‪ ,‬המאמין בבריאת העולם יש מאין ע״י אלקים ״רשאי״ לחשוב׳ שהקב״ה‬
‫ברא את העולם לפי ״הגיונו״ הוא‪ ,‬שאיננו תמיד זהה עם ההגיון ה א נ ו ש י ‪ . . .‬ואין‬
‫ההגיון האנושי בכבודו ובעצמו )ולכן אין גם המדע( יכול לתת עדיפות לאמוגה‬
‫זו או אהדת‪.‬‬
‫קבלת תיאוריה מדעית איזו שהיא כאמת מדעית מבוססת איפוא‪ ,‬כמו שראיגו‪,‬‬
‫על ‪ 4‬אמונות‪:‬‬
‫א(‬

‫על האמונה באמיתת האכסיומות‪ ,‬שמהן הוסקה התיאוריה המדעית‪.‬‬

‫ב(‬

‫על האמונה בבלעדיות של ההסבר‪ ,‬הניתן ע״י התיאוריה המדעית‪.‬‬

‫ג(‬

‫על האמונה שהתיאוריה המדעית תסביר גם את כל התופעות שתתגלינה‬
‫בשטחה בעתיד‪.‬‬
‫על האמונה באכסיומה‪ ,‬שהמציאות בנויה על פי הוקי ההגיון האגושי‪,‬‬

‫ד(‬

‫ומה שמתאים להגיון זה מתאים גם למציאות‪.‬‬
‫ל י‬

‫ש י‬
‫ה‬

‫א‬

‫״‬

‫ל‬

‫א מ ת‬

‫״‬

‫מ ד ע י ת‬

‫ע ל‬

‫ל‬

‫ב ץ‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫א מ ר ת‬

‫י לעיל‪ :‬כאשר ישגה ״התנגשות״ בין איזו‬

‫איזו שהיא אמת דתית‪ ,‬אין כאן התנגשות בין ידיעה‬

‫ואמונה‪ ,‬אלא התנגשות בין שתי אמונות‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪59‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ 01*£31115111611‬־‪3611 361‬־‪0 3 8 ¥61‬‬

‫?‪ 06?171‬־‪080*1‬‬

‫‪261:1111, 1918‬‬

‫‪118011‬מ‪8,10‬מ‪1)11:61(101: 365 £‬‬‫*‪81010£18011611 1×131111118 361‬‬
‫ת‪11‬־‪861‬נ ‪17111761:31131‬‬

‫)‪1‬‬

‫)‪2‬‬

‫‪2111* 41)^6111* 365 611118611611, 3 6 8‬‬
‫‪31‬־)‪502131611, 365 ?011115011611 1‬‬‫‪18X18,1921‬ז‪1‬ז‪1151‬ז‪1‬ז‪^,‬‬

‫‪6‬‬

‫‬

‫‬
‫‪0 1 6 1 1 ) 1 1 7 1 ( 1‬‬

‫‪867111131:3‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪81316‬־‪1118:516111‬ו‪1111‬ו)‪£11£611161116 £1‬‬

‫?‪£111:10165801‬‬
‫*‪.01361111‬‬
‫‪1923‬‬
‫‪.,3011111‬‬

‫‪361‬‬
‫‪11111761:31131‬‬

‫‪1.611611‬‬

‫‪1 :‬‬

‫‪:‬‬

‫‪81:6813,11‬‬
‫‪¥01££‬ן‬

‫‪61111611*£1 11113‬‬

‫מ‪0116‬מ‪111‬ג‪,‬‬

‫)‪3‬‬

‫‪6118137‬‬

‫)‪4‬‬

‫־‪*111:11160‬־‪0£65801‬־‪01:361111. ?1‬‬

‫‪1933‬‬

‫‪510101)111131010816‬‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫)‪161‬‬
‫‪83861‬‬

‫‪£1187011010816?3‬‬
‫‪17111761:31131‬‬

‫‪ 3 * 7 1 -‬ס •‪86111:3?6 2111: £1*111^ 361‬‬

‫)‪5‬‬

‫‪218, 1898‬גן‪61‬״‪1115011611 1,6111:6 1‬‬
‫‪ £1)513111-‬־‪ 86£?111131111£ 361‬־‪2111‬‬

‫)‪6‬‬

‫‪£816111:6, 1907‬מ‪111‬ז‪1‬‬
‫־‪3 £70111‬מ‪11‬‬

‫‪801101<£1111£5£13111}6‬‬

‫‪811111531:1, 1955‬‬

‫־‬

‫‪3£3! 61116‬־‪11‬י‪ 6 ¥01‬מ ‪£ 1‬‬

‫)‪7‬‬

‫‪711607!6‬־‪110118‬‬

‫ת‪010£150110‬מ‪ 1‬־‪83118161116 211 611161‬‬
‫‪7011‬‬
‫‪ 0 1 1 x 1 ( 1 1 1‬־ ‪8) 131(011 8 3 1‬‬
‫‪^61131150113111111£‬‬

‫‪116‬‬

‫‪*11111011611, 1913‬‬
‫ץט‪10‬ה ‪311‬‬

‫‪ 3611 61:6112611 361:‬־‪861: 1*16115011 701‬‬

‫‪116‬מ‪£600‬‬

‫)‪9‬‬

‫‪1, 1952‬־‪^15561150113*1 811111231‬‬
‫‪311>1116 3 6 ^'£7011111011‬מ‪161‬נ‪?1:01‬‬

‫ז ‪ 6‬ז ‪ 1 6 3‬ג ‪311$018‬־נז‪1‬‬

‫‪15, 1954‬־‪?31‬‬

‫‪?1:016886111:‬‬

‫'‪8, 1*11111761:8116‬‬

‫)‪!0‬‬

‫‪3 6 13. 831:1:6‬‬
‫‪: 363 1116118611611‬־!מ‪11‬־‪1‬ק‪8‬זס ‪ 1‬מ ‪¥ 0‬‬

‫‪£ 3 0 1 ? ?01*111131111‬‬

‫־‬
‫‪83861,‬‬
‫‪1944-‬‬

‫‪?1*0*68801: 3X1 36117111761:81‬‬
‫‪131‬‬

‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪53.861‬‬

‫)‪!1‬‬

‫דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪ 368 1,6116118, 1953‬אתר‬
‫‪676112611‬‬
‫־‪3 3 3 8 116116 1*1611‬מ‪016 81010£16 11‬‬

‫)‪13‬‬

‫‪80116111)113‬‬
‫‪20010816 11113 3 3 8 116116 8113 368‬‬

‫)‪14‬‬

‫‪1116115011611‬‬
‫‪016‬‬

‫‪4 ?161801111131111‬־נ‪0‬נ‪01*. ^11‬‬

‫‪218, 1901‬ק‪1,61‬‬

‫‪ (161 20010616 1111(1‬־‪?10*68801‬‬

‫‪06306113611211160716‬‬

‫‪£1131011116‬‬

‫)‪15‬‬

‫‪¥6781610116113611‬‬
‫‪ £713118611‬מ !‬

‫‪1*1076 01**10111*168 0* 1116 £70111-‬‬

‫‪0011£135 06^37‬‬

‫)‪16‬‬

‫‪11011 11160716 110X130X1, 1938‬‬
‫‪1/£7011111011 81010£1(!116, 1,68 ?311$‬‬
‫‪£2 1,68 11166711111368‬‬
‫‪1951‬‬

‫‪1,1101611 01161101‬‬

‫)‪17‬‬

‫‪?3718,‬‬

‫!‪1116 80161111*10 83818 0* £701111101‬‬

‫‪ . 5107£311‬מ ‪ .‬י ל‬

‫)‪18‬‬

‫‪ ± , 1832‬נ ‪ ¥ 0 – 7‬ג ‪ 6‬ז *‬
‫‪?70*68507 0* 6101087‬‬
‫‪1961‬‬

‫‪£7011111011, ?3715,‬‬

‫‪0811071 0377111181113‬‬

‫‪*1051(73, 1961‬‬
‫?‪£111^161(11111£‬‬

‫‪£ 0367‬ת‪501101)*11‬‬

‫‪1 1947‬ז‪11186‬ו‪81‬‬

‫‪861117 0011111‬‬

‫)‪19‬‬

‫‪£ . ¥6810107‬‬

‫)‪20‬‬

‫‪7 516761•-‬־‪. 113118 6601‬־‪01‬‬

‫)‪21‬‬

‫‪£7311167‬‬

‫ז‬

‫‪1,6 03717111181116 311 ]101111 3 6 7116‬‬

‫‪ 7 (16 00710301‬־ ‪ 1‬מ ‪ 6‬מ‬

‫)‪22‬‬

‫‪36 !'07111030X16 03111011(1116‬‬

‫‪13, 1921‬ז‪?3‬־‪871^6113‬‬
‫‪¥7361116 7 £6010£111‬‬

‫‪0 . 1311£6‬‬

‫)‪23‬‬

‫‪ 1 11117167‬ג ‪? .‬‬

‫)‪24‬‬

‫‪¥671*167‬‬

‫• ‪25‬‬

‫‪*1051(73, 1951‬‬
‫‪!6 311 151 316 £ 7 3 6 ? 1959‬זן‬
‫‪11015111 111 6 6 0 ! 0 £ 7 3113 1116‬ק‪806‬‬
‫‪76350115 *07 11‬‬
‫‪1,01130X1, 1877‬‬
‫‪ 81010£7, 1937‬מ ! ‪516111035‬‬

‫‪£ . 0. 1*111567‬‬

‫‪261‬‬

‫‪61‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫משה‬

‫קטו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה פ ס ק ה נכונה בקריאת התורה‬
‫שתי הערות לבעלי ק ר י א ה‬
‫יש בינינו‪/‬ברוו ה׳‪ ,‬בעלי־קריאת־התורה מצוינים‪ ,‬גם מן הצעירים‪ .‬אלה הוסיפו‬
‫על הדיוק‪ ,‬שאפיין את קהילות אשכנז המערבית‪ ,‬את הגיית הגרוניות כהלכתן‪ ,‬בין אם‬
‫שמרו על הברתם המסורתית בין אם עברו להברה הספרדית־הישראלית‪ ,‬ואלה‬
‫ההליפו את נגינת הטעמים ההדגונית שלהם בנגינה האשכנזית מרובת־ההבהנות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כמעט שאין לד קורא‪ ,‬המקפיד על קריאה נכונה בשתי הנקודות‪ ,‬שאציין‬
‫להלן‪.‬‬
‫א‪ .‬הפשטא הוא טעם מפסיק; כבר בדרד כלל ספק‪ ,‬אם שומעים את ההפסקה‪.‬‬
‫אבל בשעה‪ ,‬שהמסורה קבעה קדמא־מהפד־פשטא‪ ,‬כמעט תמיד בעל הקריאה מפסיק‬
‫קמעה אהרי הקדמא דווקא י ‪ -‬שהוא טעם מהבר — ואינו מפסיק כל עיקר אהרי‬
‫הפשטא‪ .‬ותשמע בכל מקום את הסירוס הזה‪ :‬״וישלחם ‪ /‬מעל ‪ /‬יצהק בנו בעודנו‬
‫הי״ תהת ״וישלהם ‪ /‬מעל יצהק בנו ‪ /‬בעודנו הי״; ״כי ידבר ‪ /‬אליכם פרעה‬
‫לאמור״ תחת ״כי ידבר אליכם פרעה ‪ /‬לאמור״; ״וימציאו ‪ /‬בני ‪ /‬אהרן את הדם‬
‫אליו״ תהת ״וימציאו ‪ /‬בני אהרן את הדם ‪ /‬אליו״; ״וכבס ‪ /‬האוסף ‪ /‬את אפר‬
‫הפרה את בגדיו״ תחת ״וכבס ‪ /‬האוסף את אפר הפרה ‪ /‬את בגדיו״; ״והורידו ‪/‬‬
‫זקני העיר ‪ /‬ההיא את העגלה אל נתל איתן״ תהת ״והורידו ‪ /‬זקגי העיר ההיא א ת‬
‫העגלה ‪ /‬אל נתל איתן״ ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הענין השני יותר עדין‪ ,‬כי מדובר בשני מפסיקים‪ ,‬תביר וטפחא‪ .‬אולם כאן‬
‫רבים מבלבלים את סדר ההשיבות‪ :‬כי טפהא יותר הזקה מתביר‪ ,‬ולא להיפר‪ .‬טפהא‬
‫יעקב — ברהל ‪ /‬שבע שנים״; ״•ועשית ‪ /‬את מעיל האפוד — כליל תכלת״ ת ה ת‬
‫זרקא‪ ,‬פשטא ורביע(‪ .‬כה ההפסקה של ה״מלך׳ עולה על כה ההפסקה של ה״משנה״‬
‫למלד‪ ,‬לכן יש מקום לתקן כששומעים )אני מסמן הפסקה גדולה בקו אלכסוני‪,‬‬
‫והפסקה קטנה בקו מאוזן(‪ :‬״ויעבד יעקב ‪ /‬ברהל — שבע שנים״ תהת ״ויעבד‬
‫יעקב — ברחל ‪ /‬שבע שנים״; ״ועשית ‪ /‬את מעיל האפוד ־ ‪ -‬כליל תכלת״ ת ה ת‬
‫״ועשית — את מעיל האפוד ‪ /‬כליל תכלת״; ״ונפלו אויביכם ‪ /‬לפניכם — לחרב״‬
‫ת ח ת ״ונפלו אויביכם — לפניכם ‪ /‬לחרב״; ״ויעמדו ‪ /‬פתח ‪ /‬אחל מועד — ומשה‬
‫ואהרן״ תהת ״ויעמדו ‪ /‬פתה — אהל מועד ‪ /‬ומשה ואהרן״; ״שחת לו ‪ /‬לא — בניו‬
‫מומם״ תחת ״שחת לו — לא ‪ /‬בניו מומם״‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫דומני‪ ,‬שכל מי שקריאת תורה מדויקת יקרה לו הייב להקפיד על כאלה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהושע ב כ ר ך‬

‫מה‬

‫ב<ן‬

‫שאול‬

‫לדוד‬

‫כשהלך שמואל למשוח את דוד‪ ,‬היו מלאכי השרת‬
‫מקטרגיו אותו לפני הקדוש־ברוךהוא‪ ,‬ואמרו *‬
‫רבמו של עולם‪ ,‬מפני מה נטלת המלכות משאול‬
‫ונתת לדוד ז‬
‫אמר להם‪ :‬א נ י א ו מ ר ל כ ם מ ה ב י ו‬
‫ש א ו ל ל ד ו ד וכר•‬
‫פסיר פיח‪ ,‬שוחיט תהליס כז‬

‫<‪ .‬בר<ה שבראת* בעולמי‬

‫כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫בעולמי‬
‫בר*ה שבראת<‬

‫א‪.‬‬
‫אמר ר׳ יהושע דםיכנין בשם ר׳ לוי‪ :‬מלמד שהראהו הקב׳׳ר• לאדם הראשון‬
‫דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו‪ ,,‬דור דור וחכמיו ובו׳ ו ה ר א ה ו ש א ו ל‬
‫ובניו נופלים בחרב‪.‬‬
‫אמר לפניו‪ :‬מלד ראשון שיעמוד על בניד ידקר בחרב?‬
‫)ויק״ר אמור פכ״ו(‬
‫פרק יו״ד שבספר דברי הימים הוא חמתחיל שם בסיפור‪ .‬זה הסיפור הגדול‬
‫על דוד וזרעו‪.‬‬
‫)רש״י(‬
‫שזה הספר שלו ולמלכי יהודה‪.‬‬
‫כל תשעת הפרקים שלםגי כן‪ ,‬אין בהם אלא רשימה ארוכה של שמות רבים׳ מ א ב ו ת‬
‫כל דור דור ותולדותיהם‪ ,‬התל מדור ראשון‪ :‬א ד ם ‪ ,‬ש ת ‪ ,‬א נ ו ש ‪.‬‬
‫לא באו בהם סיפורים כלל‪ ,‬לא מבריאת העולם ולא מקורות האבות‬
‫וענייגיהם‪ ,‬ולא מגלות מצרים‪ ,‬ולא מסיפורי המדבר וניםיו‪ ,‬כי אם בלבד‬
‫מהדורות‪ .‬ותולדות הייחם מ ה מ ו ל י ד ה ר א ש ו ן ו ע ד ד ו ד ‪.‬‬
‫)אברבנאל(‬
‫רק זה הסיפור האהד‪ ,‬שבפרק יו״ד אינו של ד ו ה אלא כולו הוזר ומספר על נ פ י ל ת ו‬
‫של שאול ובניו בהר הגלבוע׳ וגומר בהזכרת הטאיו‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ו;מת ‪#‬אול במעלו א ‪ #‬ר ־ מ ע ל ב ד ׳ ע ל ־ ך ב ר ד אשר ל א ־ ע מ ר‬
‫וגם־לשאול באוב לדרוש;‬
‫ללא‪-‬ךךש בד׳ ולמיתהו ע ס ב א ת המלוכה יןיךויד בךל^י‪:‬‬
‫תנו רבגן‪ :‬על חמישה חטאים נהרג אותו צדיק‪ ,‬שגאמר‪ :‬וימת שאול במעלו‬
‫ב מ ע ל ו — אשר הרג נוב עיר הכהגים‪.‬‬
‫א ש ר מ ע ל ב ד ׳ — אשר חמל על אגג‪.‬‬
‫ע ל ד ב ר א ש ר ל א ש מ ר — שלא שמר לשמואל‪ ,‬שאמר לו שבעת‬
‫ימים תוחל עד בואי אליד‪.‬‬
‫ו ג ם ל ש א ו ל ב א ו ב ל ד ר ו ש — והוא שאל באוב וידעוגי‪.‬‬
‫ו ל א ד ר ש ב ד ׳ — הייגו מה שאמר לכהן )יד‪ ,‬ט( א ס ו ף ידיד‪.‬‬
‫)ויק״ר שם(‬
‫הגר״א גורס‬

‫ששה‬

‫ה ט א י ם ‪ .‬וגם הלוקתו ברמזי הכתוב היא אהרת• )ראזז‬

‫ב״עץ יוסף״(‬
‫המפרשים ראו את כל זה‪ ,‬כהקדמה נהוצה לעגייגו של דוד‪:‬‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫להגביההרצוג‬
‫מקום‪ ,‬מכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫מעלת דוד‪ ,‬וכי שאול אבד המלוכה‬
‫כוונת כותב הספר בכל‬
‫בחטאו‪ .‬ומד׳ היתד• לו לדוד‪ ,‬כי שאול לא היה ראוי אליה‪ .‬ולכן הקדים‬
‫)מלבי״ם(‬
‫בסיפור הזה‪ ,‬קודם שיספר המלכת דוד‪.‬‬

‫אבל עדי? אגו זקוקים להסבר׳ מה ראה עזרא הסופר להעתיק בזה את כל פרשת‬
‫מותו של שאול‪ ,‬אשר כבר שמענוה זה פעמיים‪ ,‬בסוף ספר שמואל א׳ ובראש ש״ב‪,‬‬
‫ולא טרח להזכיר דבר או הצי דבר על ראשיתו של שאול׳ ועל כל אשר עשה‪.‬‬
‫גם את חטאיו איגו מזכיר אלא ברמיזה‪ ,‬וגט לא את זה העיקרי‪ ,‬אשר בגללו נקרעה‬
‫המלכות ממגו‪ .‬ובמקומו הוא מרהיב את ההטא האחרון ועושה אותו עיקר‪.‬‬
‫אולי גם מכאן גראה את שורש כל חטאיו׳ בזה החטא האהתן‪ ,‬בשאלה באוב הן‬
‫ואון‬
‫עליו חוכיח אותו שמואל והזהירו מראש; כ י ח ט א ת ק ס ם מ ר י‬
‫ו ת ר פ י ם ה פ צ ר ״ י ע ן מ א ס ת א ת ד ב ר ד ׳ ו י מ א ם ד מ מ ל ד )טו‪ ,‬כו‬
‫— ראה גם לעיל בפרק ד׳ ״הטאת קסם״(‪.‬‬
‫ז‬

‫אכן גם זה היה מן ה ה ט א ה מ ל כ י י שלו)כלשון ספר העקירים(‪ ,‬כי כל השואל‬
‫באובות מעיד על הסרון בטהונו בהםד עליון‪ .‬והמלך לבו לב כל קהל ישראל‬
‫)הרמב״ם( ובבטחון לבו תלוי בטחון חעם כולו וחוזק אמונתו‪.‬‬
‫כי ה מ ל ך בוטה בד׳ יבח^י‬

‫^‬

‫‪ 3‬ל‬

‫־‬

‫י ‪3‬‬

‫י‬

‫ט ‪:‬‬

‫)תהלים כא׳ ח(‬

‫אולי על כן הזרה התורה והזהירה כנגד המעונגים והקוסמים גם בספר דברים׳‬
‫בפרשת שופטים‪ ,‬סמור למצוות המלך‪.‬‬
‫תמים‬

‫תהיה‬

‫עם ד‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫אל‪?.‬ן ‪1‬‬

‫ז ‪:‬‬

‫)דברים יח(‬

‫כ ש א ת ה ת ם ‪ ,‬ח ל ק ך עם ד׳ א ל ק י ד •‬
‫וכן דוד אומר )תהלים ‪ ,‬יא( ו א נ י ב ת ו מ י א ל ך פ ד נ י ו ח נ נ י •‬
‫לפניי‬
‫)שם מא‪ ,‬יג(‪ .‬ו א נ י ב ת ו מ י ת ‪ ,‬מ כ ת בי ו ת צ י ב נ י‬
‫)ספרי שם(‬
‫לעולם‪.‬‬
‫כ ו‬

‫עלובה היתה מיתתו של שאול בגלבוע‪ ,‬באשר נפל שם על הרבו מפהד פלשתים‪.‬‬
‫וגפ היא הוכיהה על תכונתו הרפויה הנטויה ליאוש‪.‬‬
‫תכונת יסוד זו היא שהבדילה בינו ובין דוד‪.‬‬
‫וכאשר הראהו הקב״ה לאדם הראשון את שאול ובניו נופלים בהרב‪ ,‬הראהו פגימת‬
‫תכונתו זו׳ אשר בגללה הסב את המלוכה לדוד בן ישי‪.‬‬
‫על כן גם עזרא הסופר׳ אהרי העבירו דור דור וראשיו‪ ,‬ה ק ד י ם‬
‫קודם שיספר המלכת דוד‪.‬‬

‫ב ס י פ ו ר הזה׳‬

‫‪65‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב‪.‬‬

‫ופלשתים נלחמו בישראל ויינם איש־ישראל מפני פלשתים‬
‫״!(״‬

‫ן • ‪• 1‬‬

‫ו • ו •י *״‬

‫־‬

‫־ז־י‬

‫־נ״‬

‫* ? ד ״‬

‫ויפלו ח ל ל י ם בןזר גלבע‪:‬‬
‫ע ך ב ק ו פלשתים אחרי שאול ןאחךי בניו‬
‫עכו‬

‫פלשתים ‪:‬את־יוגינן לאת־אביגךב לאת מלכי־^וע בני ‪ #‬א ו ל ‪:‬‬

‫פלשתים עליך שאול!‬
‫ארבע פעמים חזכירם‪ .‬ופעמיים לפחות‪ ,‬שלא לצורך‪ .‬אך אולי כדי להזכיר ל ד‬
‫לשאול בסופו‪ ,‬כי ראשית ממלכתו חיתח לחושיע את ישראל מיד פ ל ש ת י ם ‪ :‬כ ע ת‬
‫מ ח ר א ש ל ח א ל י ך איש מארץ ב נ י מ י ן ו מ ש ח ת ו ל נ ג י ד על ע מ י‬
‫ו ה ו ש י ע א ת ע מ י מ י ד פ ל ש ת י ם )ט‪ .‬טז(‪.‬‬
‫ישראל‬

‫*‬
‫וידבקו פלשתים אהרי שאול ואהרי בניו‪.‬‬
‫ושם הדביקוהו צללי האותות אשר הלף מהם‪ ,‬מאז הלד מעם שמואל בראשונה‪.‬‬
‫וחלפת משם והלאה ובאת עד איליו ת ב י ר‬
‫בלכתך היום מעמדי‬
‫ו מ צ א ו ך שם ש ל ו ש ה א ג ש י ם ע ו ל י ם א ל ה א ל ק י ם‬
‫אלו שלושת בניו‪ :‬י ו ג ת ן‪ ,‬א ב י ג ד ב ו מ ל כ י ש ו ע‪.‬‬
‫)ילקוט המכירי ישעיהו מו‪ ,‬י(‬

‫*‬
‫ותכבד‬
‫־ • ז ‪-‬‬

‫ו;הל‬
‫כי‬

‫המלהמה‬
‫־•‪1×1‬‬

‫על־שאול וימצאהו המורים‬
‫•ד‬

‫‪-‬‬

‫־• ‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫‬

‫בקעת‬
‫־ ז• י •••‬

‫מךסיוךים‪:‬‬
‫גוכח‬

‫עיני‬

‫ד׳‬

‫דרכי‬

‫איש‪,‬‬

‫וכל‬

‫מעגלותיו מפלס‪.‬‬
‫)משלי ה‪ ,‬כ א (‬

‫בני בנימין‪ ,‬היו שונאיהם נופלים בקשת‪ ,‬כי הם היו בקיאים בקשת‪,‬‬
‫כדכתיב‪) :‬שופטים כ‪ ,‬טז( שבע מאות איש בחור‪ ,‬אטר יד ימינו‪ ,‬כל זד‪,‬‬
‫קולע באבן אל השערה ולא יחטיא‪.‬‬
‫וכן ביהונתן כתיב )ש״א כ‪ ,‬כ( ואני שלושת החצים צדה אורה לשלח‬
‫לי למטרה‪.‬‬
‫]ודוד אמר עליו )ש״ב א‪ ,‬כב(‪ :‬ק ש ת י ה ו ג ת ן ל א ג ש ו ג א ח ו ר [ ‪,‬‬
‫וכתיב )דהי״א יב‪ ,‬ב( נושקי קשת מימינים ומשמאילים באבנים ובחצים‬
‫בקשת מאחי שאול מבנימין‪ .‬וכן )דהי״ב יד‪ ,‬ז( ומבנימין נושאי‬
‫מגן ודורכי קשת מ א ת י ם ו ש מ ו נ י ם א ל ף ‪.‬‬
‫אבל כשהשם סר מעל שאול‪ ,‬נפל בידי רובי קשת‪ ,‬בדבר שהוא אומנותו‪,‬‬
‫)רש״י־^‬
‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ניאמר ^אול אל־גשא כליו ?ןלף הךבף לדקךני בה‬
‫פ ך ; ב א י לערלים האלה ןהתעללו‪-‬בי‬
‫ולא א^ה גשא כןייו כ י ; ר א ןלז*ד‬
‫‪£‬זאול‬

‫ון^ןח‬

‫את‬

‫ההךב‬

‫עליןז‪:‬‬

‫נ!פל‬

‫ו!רא ג&א״כליו כי מת ‪#‬אול נ!פל גם הוא ע ל ההךב ממת‪:‬‬
‫תמונה אהרונה ושיהה אחרונה של שאול עם נושא כליו‪.‬‬
‫מזכירה היא לנו את התמונה הראשונה‪ ,‬בה עמד שאול עם נערו בדרך‪ ,‬אשר הלכו‬
‫עליה לבקש האתונות ודברו ביניהם‪ ,‬אם ללכת אל בית הרואה‪ ,‬אם לא‪.‬‬
‫ועוד היא מזכירה לו לשאול את נושא כליו הראשון‪ ,‬זה דוד אשר בא אליו עם‬
‫הכנור בידו‪.‬‬
‫נ! ע מ ד‬

‫ל פ נ י ו באהבהו נ&ד רהי לו נ&א כלים‪:‬‬

‫ו‪£‬ולח ‪#‬איל אל־‪£‬זי לאמר‪:‬‬
‫יעמד־נא דוד לפני כי מצא הן בעיני‪:‬‬
‫•‬

‫ד ז‬

‫ד ד•‬

‫!י• •‬

‫י‬

‫ז‬

‫)טז׳ בא—כב(‬

‫־' י ־ *‬

‫לפי ספורו של הנער העמלקי אמר לו שאול‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫ז‬

‫י‬

‫עמד־נא עלי ומיתתני׳ ב א?׳ ‪ ?-‬ס ‪ #‬ז‬

‫?‬

‫)ש״ב‬

‫א ׳‬

‫ט (‬

‫הנער הזה העמלקי הזכיר לו את עונו בעמלק‪ ,‬ובעיר הכהנים‪:‬‬
‫כי‬

‫אחזגי‬

‫ה ש ב ץ — קטגוריה של נוב עיר ה מ נ י ס אוחזת אותי‪.‬‬

‫ואין השבץ אלא בגדי כהונה‪ ,‬שנאמר )שמות כח‪ (.‬משובצים זהב יהיו‬
‫)תנחומא מצורע ב(‬

‫במילואותם‪.‬‬

‫*‬
‫פן‬

‫יבואו הערלים האלה ו ה ת ע ל ל ו ב י ‪.‬‬

‫]כינוי הערלים על פלשתים‪ ,‬מצוי ביהוד אצל שמשון)יד‪ .‬ג‪ — .‬טו‪ ,‬יח([‪.‬‬
‫הן זאת‪ ,‬בי ירא שאול מסופו של שמשון׳ כאשר אחזוהו פלשתים וינקרו את‬
‫עיניו‪ ,‬ויאסרוהו בנהושתים ויהי טוהן בבית האסורים‪ ,‬וזבה גדול עשו לדגון‬
‫אלהיהם‪ ,‬כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מהריב ארצנו‬
‫כי‬

‫טוב לבם‬

‫ויאמרו‬

‫קראו לשמשון‬

‫וישהק לנו‬

‫‪ -‬ויהי‬

‫_ — )שם טז‬

‫־ ‪ -‬וראה סוטה י‪.(.‬‬
‫שמשון ואהריו שאול‪ ,‬שניהם נועדו לההל להושיע את ישראל מיד פלשתים‪,‬‬
‫בטרם עלות מלכות בית דוד‪) .‬גם שמשון היה עדוי למלכות‪ ,‬ש ה י ה ד ן א ת‬
‫י ש ר א ל כ א ב י ה ם ש ב ש מ י ם )סוטה י(‪ .‬ושניהם מתו לפני פלשתים‪ ,‬במיתות‬
‫משונות ועלובות‪ ,‬בטרפם את נפשם בידי עצמם‪.‬‬
‫איך‬

‫נפלו‬

‫גבורים‬

‫עלובה יותר נראית מיתתו של שאול‪ ,‬אשר לא קרא אל ד׳ להזקו אף לא הפעם‪,‬‬
‫ולו אך לנקום נקמת דמו של אהד משלושת בניו‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג‪.‬‬
‫ל‬

‫כ‬

‫ה‬

‫‪:‬‬
‫ע צ מ ן‬

‫ואין‬

‫ל ד ע ת ׳‬

‫מספידים‬

‫מ ת ע ‪ 0‬ק י ן‬

‫א י ן‬

‫? > כ ל‬

‫ע מ ן‬

‫״״•בלים‬
‫ואין מת״‬

‫ד ב ר ׳‬

‫‪,‬י עה‬

‫אזתל‪.‬‬

‫י‬

‫קטן המאבד עצמו לדעת חשוב כשלא לדעת‪ .‬ובן גדול ד״מאנד‬

‫ע‬

‫כ ל‬

‫ז‬

‫אנוס‪,‬‬

‫והוא‬

‫ע ל י י‬

‫כשאול‬

‫׳‬

‫ממ‬

‫ה מ ל ה אין מונעין‬

‫נ ו‬

‫ר‬

‫'^ ' ^ (‪.‬‬
‫ג‬

‫ז‪4‬‬

‫)מס׳ שמחות פ״ב‪ .‬ש״ע יו״ד הלכות אבילות ש*‬
‫מ ק ו ר ל ה ל כ ה זאת‪ ,‬נמצא ב ב ר א ש י ת ר ב ה פ ר ק ל ה י ט ‪:‬‬
‫את‬

‫ואך‬

‫לנפשותיכם‬

‫דמכם‬

‫)פרשת נ‬

‫אדרש‬

‫אד — להביא את החונק את עצמו‪.‬‬
‫יכול כשאול ? — תלמוד לומר‪ :‬אך ) נ ״ א ‪ :‬ואך(‬
‫יכול כחנניה מישאל ועזריה ? — תלמוד ל ו מ ר ‪ :‬אל­‬
‫ב מ ה היה שאול אנוס ?‬
‫שהרג את עצמו‪ ,‬לפי שראה שהפלשתים יעשו בו כרצונם‬
‫)שפתי כהן‬

‫י‬

‫ו י ה‬

‫י‬

‫ג י‬

‫‪-‬‬

‫ש‬

‫״י׳‬

‫^ '‬

‫לו‬
‫ושליס ׳׳‬
‫לומר׳‬

‫‪,‬‬
‫י‬

‫כ‬

‫ס‬

‫'‬

‫ח‬

‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫' ־'‬
‫י‬

‫י‬

‫ם‬

‫י‬

‫׳‬

‫ב‬

‫י‬

‫א‬

‫י י‬

‫ו‬

‫א‬

‫ם‬

‫ת‬

‫א‬

‫מ‬

‫י‬

‫י‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ד‬

‫׳‬

‫ש‬

‫א‬

‫ו‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ע ‪{ 0‬‬

‫‪0‬‬

‫ןש‬

‫ג‬

‫צ ד‬

‫אלא שוודאי כבר נזרק בו חץ‪ ,‬שנא׳ שלוף חרבך ומותתני‪ ,‬י '‬
‫גמור מיתתי‪.‬‬
‫ן כ ז‬

‫ד‪.‬גי‬

‫נ‬

‫פי׳ בירושלמי‪ :‬שאול נתיירא שלא יעבידוהו על ד ת יהודית•‬
‫סי׳ן(‬

‫לשחוט הילדים בשעת הגזרות‪ ,‬שלא יעברום על ד ת יהודית•‬
‫״‬

‫)תורה שלמה‪ ,‬פ׳ נ‬

‫ע‬

‫״‬

‫׳‬

‫חידוש רב יש בבאור הרב קוק זצ״ל על פי דברי הרא״ש במו״ק פ״ג ס‬
‫שאיל‬
‫• ״‬
‫! שאיי‬
‫'‬
‫וכן מצאנד‪ ,‬בגדול שאבד עצמו לדעת מחמת שמפקירין אותו‪.‬‬
‫־ ״ לן כ ד א *‬
‫־־־‬
‫כדאית*‬
‫ןש‬
‫׳‬
‫י‬
‫מלך ישראל שאבד א״ע לדעת‪ ,‬אלא שהיה איבח״‬
‫י ג ו‬

‫כ ג ן‬

‫ו ז‬

‫יח‬

‫מ ו ת‬

‫א ך ו‬

‫בבראשית רבד׳ י• אד את דמכם לנפשותיכם אדרוש‪ ,‬מיד נפשותיכם‬
‫א ת דמכם‪ ,‬י כ ו ל‬

‫אפילז‬

‫נ ר ד ף כ ש א ו ל ‪ ,‬ת ״ ל ‪ :‬אד•‬

‫נראה שפירש הרא״ש עניין שאזל‪ ,‬שהיי חושש פז י מ א י‬
‫ויתעללו בו בעניין עריות‪ ,‬כהא דפלגש בגבעי׳׳‬

‫ה פ‬

‫ש י פ ט י ם‬

‫^‬

‫ש ת י ם‬

‫י ט‬

‫^שיט‬

‫‪3‬‬

‫' י*' אותי‬
‫‪$<,‬‬

‫שם גם כן לשון ויתעללו בה‪ .‬זהידש בזה שאם הזשש שיטמאי‬

‫א‬

‫בעריות מותר לו להקדים ולאבד את עצמו‪ .‬וזהו מובן הלשון של י‬
‫ב‬

‫״מחמת שמפקירין אותו׳׳ כלשון ״מנהג הפקר נהגו בד‪,‬״ גיטיז‬

‫'‬
‫עי‬

‫ילד‪,‬כ ^‬
‫׳‬
‫וחוץ מזה יש לומר‪ ,‬דתשש שאול שמא יתעללו בו בפרהסיא‬
‫‬‫א ת דת ישראל והוי להעביד על ד ת ‪.‬‬
‫< ממדי‬
‫)משפט כהז להגרא׳׳י הכהן קוק זצ״ל‬
‫‪7 1‬‬

‫י׳י‬

‫ס‬

‫‪66‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ ה הושווה שאול להנניה מישאל ועזריה‪ ,‬שאונםו היה גם הוא בדבר שנאמר בו‬
‫יהרג ואל יעבור‪.‬‬
‫אבל כיות ששאול קרב את מותו במו ידיו‪ ,‬וחנניח וחביריו שהיו יכולים לברוח ולא‬
‫ברחו )עפ״י שיטת חתום׳ אליבא דחר״י בפסחים גג( ועל כגון זה אין הצווי של‬
‫קדוש השם‪ .‬על כן התקקו לדרשח מיוחדת להתיר להם לעשות כן ולחוציאם מכלל‬
‫המאבדים עצמם לדעת‪.‬‬
‫ועל פי זה נשאר כללו של הרמב״ם קיים שכל מי שנאמר בו יעבור ואל‬
‫יהרג‪ ,‬ל ע ו ל ם ה ו א מ ח ז ז י י ב ב נ פ ש ו ‪ ,‬א ם מ ס ר ע צ מ ו‬
‫ל י ה ר ג‪.‬‬
‫ובשאול וחנניה מישאל ועזריה הרי היה הנידון דבר שנאמר עליו יהרג‬
‫ואל יעבור אלא שפרטים אחרים הוצרכו ללמוד מן הפסוק בשאול‪ ,‬מ ש ו ם‬
‫ה ק ד י מ ה ש ל ה א י ב ו ד ל פ נ י ה מ ע ש ה ‪ .‬ובחנניה מ׳׳ו‪ ,‬להסיר‬
‫חובת קדימת ההצלה ע״י בריחה‪ ,‬במקום כשיבוא המעשה יהי׳ עניין מסירת‬
‫הנפש כדין‪.‬‬
‫ובמקום קידוש השם דכאי גוונא‪ ,‬יש לומר נהי דחיובא ליכא‪ ,‬אבל איםורא‬
‫)שם>‬
‫נמי ליכא‪ ,‬ואינו‪ .‬בכלל מתחייב בנפשו‪.‬‬

‫מקור אחר להלכה זו׳ שביורה דעה‪ ,‬מצא הגר״א בגמרא ?‬
‫ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים שנה אחרי שנה‪,‬‬
‫ויבקש דוד את פני ד׳‪.‬‬

‫)ש״ב כא‪(.‬‬

‫אמר ריש לקיש‪ :‬ששאל באורים וחומים —‬
‫ויאמר ד׳ אל שאול ואל בית הדמים א ש ר ה מ י ת א ת ה ג ב ע ו נ י ם ‪.‬‬
‫)יבמות ע ח ‪0‬‬
‫א ל ש א ו ל — ש ל א ג ם פ ד כ ה ל כ ה וכר‪.‬‬
‫ימכיון שתבע הקב״ה בכבוד שאול‪ ,‬שלא נםפד כהלכה‪ ,‬הרי הוכיח בזה כי דינו‬
‫אינו כמאבד עצמו לדעת‪ ,‬אלא כאנוס שאין מונעין ממנו כל דבר‪.‬‬
‫אבל‪ .‬משם גם ראייה‪ ,‬שהיו בעם פקפוקים בדבר הזה‪ .‬ואולי על כך התעצלו ישראל‬
‫כהםפדו של שאול שלושים שגה‪) ,‬שהרי בסוף ימיו של דוד הוד‪ ,‬הדבר — רש״י‬
‫עיט( והקב״ה הוזקק לתבוע מהם את כבודו‪ ,‬ברעב שלוש שנים‪- .‬‬
‫דבר זה יסביר לנו את כל מה שנאמר בקבורתו ובהספדו של שאול‪.‬‬
‫) כ ש‬

‫מ י א ל א׳ פרק ל‪ ,‬בשמואל ב׳ בפרקים א‪ ,‬ו בא(‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ואמנם יש גם דעה החולקת בהלכה זו‪ ,‬והיא דנה את מעשהו של שאול בשלילה גמורה‪.‬‬
‫ויש שאוסריז ומפרשים כר‪ :‬יכול כחנניה וחביריו‪ ,‬שכבר נמסרו למיתה‪,‬‬
‫ת״ל‪ :‬אד — אבל אינו יכול לחבול לעצמו כלל‪ .‬יכול כשאול שמסר עצמו‬
‫למיומ־ו‪ ,‬ת׳׳ל‪ :‬אך‪ .‬פירוש‪ :‬שאינו יכול לחבול בעצמו כלל ושאול שלא‬
‫ברשות חכמים עשה‪.‬‬
‫)בדעת זקנים בעלי התוספות בשם מהר״ש בן אברהם המכונה אוכמן(‬

‫ומהלכה‬
‫מספר‬
‫ברהו‬
‫בקשו‬
‫אולם‬

‫למעשה‪.‬‬

‫לנו יוסיפון מימי מלהמת הרומאים‪ :‬אחרי שנפרצו חומותיה של י ו ד פ ת‬
‫ארבעים מגיבוריה והתהבאו ביער במערה ובראשם השר יוסף הכהן‪ .‬האנשים‬
‫לשלוה יד בנפשם מפהד הרומאים אשר הדביקום‪ .‬והביאו ראייה משאול‪,‬‬
‫השר ה ת ע ד בחריפות והוכיחם ארוכות‪:‬‬
‫ואם ימית אדם ממנו את נפשו‪ ,‬והיה הוא המשחית את עצמו בידו‪ ,‬כאשר‬
‫עשה המלר שאול‪ ,‬אשר הללתם אותו‪ .‬הנה זה המעשה יחשב לי לאשם‬
‫ועוון אשר לא יכופר‪ .‬ועם זה הוא ישפט לבעל מורד לבב וקצר נפש והסר‬
‫תקוות ישועה מד׳‪ .‬ולכן הורונו אבותינו׳ אשר לא ימנע אדם מנפשו ת ק ו ו‬
‫הישועה מאת האלקים‪ ,‬ואף כי תהיה החרב הולכת ובאה על צווארו )עי׳‬
‫ברכות י‪.(.‬‬

‫ת‬

‫ושאול‪ ,‬כי ראה את דוד בכל דרכיו משכיל ומצליח‪ ,‬ואת עצמו מחטיא‬
‫ומרשיע ולא ה״ד‪ ,‬לו לב שלם לתקוות ישועה מד׳‪ ,‬בחר מוות מחייס‬
‫ולא רצה לחיות בנפול עם ישראל בגלבוע‪.‬‬
‫ואני אדמה כי לא פגע בעצמו אז‪ ,‬כי אם ממורד לבבו ומחוסר תקווה‬
‫בנפשו לישועה וכי אמר‪ ,‬פן יבואו הערלים האלה והתעללו בי‪ .‬אילו היתד־‬
‫בו גבורת נפש‪ ,‬היה עומד על עמדו עד ימות וימית‪ ,‬או אולי היה נמלס‬
‫)מסיפון בן גוריון פרק ע״א(‬
‫ושב אל ד׳ ונושע‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד‪.‬‬
‫מעניין‪ ,‬כי המאמר הידוע‪ ,‬המאבד עצמו לדעת אץ לו חלק לעולם הבא‪ ,‬איננו נמצא‬
‫בגמרא ולא במדרשים שלפנינו ולא בפוסקים‪.‬‬
‫את מקור עיגיגו מציינים בהרבה מקומות בש״ס‪ :‬ע״ז יח‪ .‬כתובות קג‪ :‬גיטין גז‪,‬‬
‫כתובות קד‪ .‬קידושין מ‪ .‬עירובין כא‪.‬‬
‫וזה לשון הרמב״ם ז״ל‪5‬‬
‫א ת ד מ כ ם ל נ פ ש ו ת י כ ם א ד ר ו ש ‪ ,‬זה הורג עצמו‪.‬‬
‫ובפירוש נאמר בשלשתו לשון ד ר י ש ה ‪ ,‬הרי דינם מסור לשמים‪.‬‬
‫)הלכות רוצח ושמירת נפש פ״ב הל״ג(‬
‫ובמדרש אור האפלה‪:‬‬

‫לנפשותיכם‬

‫את ד מ כ ם‬

‫א ד ר ו ש ‪ ,‬זה‬

‫ההורג עצמו ואין לו חלק לעוה״ב‪- .‬‬
‫)תורה שלמה להרב כשר(‬

‫ובוודאי היה לפניו כן באיזח מדרש חז״ל‪.‬‬

‫ה׳משנה למלך׳ מוסיף •‪ .‬ויש הילוק בין הורג עצמו בידים לאומר לאחרים שיהרגוהו‪.‬‬
‫חידוש זה השוב לנו להבין את שתי האפשרויות שהיו אצל שאול )בש״א ובש״ב(‪.‬‬
‫כדי להבין את הדיוק בכתוב ל נ פ ש ו ת י כ ם ‪ ,‬שהוא העולם הבא‪ ,‬ראוי לזכור‬
‫את דברי הרמב״ם ז״ל בהלכות תשובה‪.‬‬
‫כל נפש האמורה בעניין זה‪ ,‬אינו הנשמה הצריכה לגוף‪ ,‬אלא צורת הנפש‪,‬‬
‫שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כוחה וכר‪.‬‬
‫חיים אלו‪ ,‬לפי שאין עמהם מות — שאין המות אלא ממאורעות גוף‪ ,‬ואין‬
‫שם גוף‪ – ,‬נקראו צרור החיים‪ ,‬שנאמר )ש״א כה‪ ,‬כט( ו ה י ת ד ‪ ,‬נ פ ש‬
‫א ד נ י צ ר ו ר ה בצרור ח ח י י ם ‪.‬‬
‫וכמה כמה דוד והתאיה לחיי העולם הבא‪ ,‬שנאמר )שם כז‪ ,‬יג(‬
‫האמנתי‬

‫ל ר א ו ת ב ט ו ב ד׳‬

‫לולא‬

‫בארץ חיים•‬
‫)הלכות תשובה פ״ח הל״ג(‬

‫ויש להוסיף עוד מקור אחד למאמר זה׳ והוא מקול ענות חלושה העולה מקריאתו‬
‫האהרונה של שמשון‪:‬‬
‫)שופטים טז‪ ,‬ל(‬

‫תמת נפעזי עם־<?ל*זתים‪:‬‬

‫ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמד״ון בההוא עלמא‪.‬‬
‫)זהר נשא קכז(‬
‫שאול שהלקו בעולם הבא כבר הובטח לו על ידי שמואל‪ ,‬שאמר ומחר אתה ובניך‬
‫עמי ‪ -‬עמי במהצתי)ברכות יב ‪ — 0‬אולי התנהם על זה בקריאתו האהרונה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫?מי־נא ?לי י ^ א י ־ ־ ? ?‬

‫ל‬

‫ע‬

‫י‬

‫ד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫^‬

‫)ש״ב א ט(‬
‫‪71‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה‪.‬‬
‫יש עוד צד שווה בין שאול ובין הנניה מישאל ועזריה׳ לדברי ר״י האומר‪ .‬כי הם‬
‫יכלו לברות‪ ,‬אלא שראו שראוי לקדש את השם )ראה לעיל בדברי הרב ובתום׳‬
‫בפסהים גג‪ .(:‬והרי גם שאול יכול היה ל ב ת ה‬
‫אחרי הזותו הקשה‪ ,‬האהרונת של שמואל‪ ,‬כאשר אמר ל ו ‪ :‬ו מ ת ר א ת ה ו ב נ י ך‬
‫ע מ י ‪ ,‬ג ם א ת מ ה נ ה י ש ר א ל י ת ן ד ׳ ב י ד פ ל ש ת י ם )כח׳ ים(‪ ,‬אהרי‬
‫זה‪ ,‬או בתור זה נמשכה עוד שיהה קצרה׳ הרש ביניהם‪:‬‬
‫אמר לו )שאול לשמואל(‪ :‬ולית לי למיערק ו )וכי אין לי תקנה לברוח ן(‬
‫אמר לו‪ :‬אין ערקת‪ ,‬את משתזיב )אם חברח‪ ,‬תנצל( ואם אתה מקבל עליך‬
‫מידת הדין — י מ ח ו א ת ה ו ב נ י ך ע מ י — עמי‪ ,‬בתוך מחיצתי‪.‬‬
‫מיד ו י מ ה ר שאול ו י פ ל מלא ק ו מ ת ו ארצה‪.‬‬
‫מיד יצא למלחמה ונטל שלושה בניו עמו‪ ,‬יהונתן ואבינדב ומלכישוע‪.‬‬
‫באותה שעה קרא הקב״ה למלאכי השרת ואמר להם‪ :‬בואו וראו ברמז‬
‫שבראתי ב ע ו ל מ י ‪ .‬בנוהג שבעולם אדם הולד לבית המשתה‪ ,‬אינו‬
‫נוטל בניו עמו‪ ,‬מפני מראית העין‪ .‬וזה יוצא למלחמה ויודע באמת‬
‫שיהרג‪ ,‬ונוטל בניו עמו ו ש מ ח ע ל מ י ד ת ה ד י ן ש פ ו ג ע ת ב ו ‪.‬‬
‫)ויק״ר כ״ו ז‪ .‬מדרש שמואל ד‪ ,‬ו(‬
‫את השיהה הקצרה הזאת‪ ,‬לא פרסם הכתוב‪ ,‬אבל הכמים הרגישו בה דווקא משום‬
‫שהיא הסרה‪ ,‬ומשום שהיא מאפיינת את דמות נפשו של שאול ומסבירה את כל‬
‫דרכיו מראשיתו ועד סופו‪ .‬הם תמהו‪ :‬מדוע שאול מקבל א ת גזר דינו בשתיקה?‬
‫מדוע אין בפיו כל תפלה‪ ,‬כל תהינה ? ואם לא בגינו׳ הרי בגין בניו׳ ואם לא בגין‬
‫בגיו הרי בגין מהנה ישראל‪ ,‬אשר ערכם למלהמה ?‬
‫ר׳ יצחק אמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין‪.‬‬
‫)ר״ה טז‪(.‬‬
‫אמר לו ישעיהו לחזקיהו כבר נגזרה עליד גזרה‪ ,‬אמר לו‪ :‬בן אמת‪ ,‬כלה‬
‫נבואתך יצא‪ ,‬כך מקובלני מבית אבי אבא‪ ,‬אפילו חרב חדה מונחת על‬
‫צוארו של אדם‪ ,‬אל ימנע עצמו מן הרחמים‪.‬‬
‫רש״י‪ :‬מבית אבי אבא — מדוד‪ ,‬שראה את המלאד וחרבו שלופה בידו‬
‫)ברכות י‪(:‬‬
‫בסוף ספר שמואל ב׳ פ׳ כד‪ ,‬ולא מנע עצמו מן הרחמים‪.‬‬
‫ואם כן‪ ,‬מה הראה להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת במותו של שאול‪ ,‬חיוב‬
‫או שלילה? הכיצד צריר אדם לשמוה במידת הדין שפוגעת בו‪ ,‬או כיצד לא טוב‬
‫לו לאדם‪ ,‬כשהוא מוגע עצמו מן הרהמים‪.‬‬
‫יתכן שהראה להם הקב״ה את דרך היהיד של שאול‪ ,‬שאין ללמד ממנו דרך הרבים‪.‬‬
‫כי הוא היה ד ו ג מ א ש ל מ ע ל ה )סוטה י‪ (.‬משונה במעשיו ומופלא‪ ,‬בחייו ובמותו‪.‬‬
‫אך להם‪ ,‬למלאכי השרת קרא הקב״ה ואמר‪:‬‬

‫בואו‬

‫ב ע ולמי‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪72‬‬

‫וראו‬

‫בדיה‬

‫שבראתי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכי א י ן לי‬

‫תקנה לבדוחז‬

‫‪-‬‬

‫מה פשר השאלה הזאת‪ ,‬אשר שאל שאול משמואל ? ומה ענה לו שמואל‪ ,‬מדוע הבטיח‬
‫לו במקום זה את הלקו לעולם הבא‪ ,‬עמו במחיצתו ? והאם משום כך לא ברה ? — _‬
‫והלא מן השעה הזאת הוא כמאבד את עצמו לדעת׳ ולא כשנפל על הרבו‪.‬‬
‫שנינו בהלכות תשובה ן‬
‫אמר ר׳ יוחנן‪ :‬גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם‪.‬‬

‫)ר״ה יז‪(:‬‬

‫אמר ר׳ יצחק‪ :‬ארבעה דברים מקרעים‪ .‬גזר דינו של אדם‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬
‫צדקה צעקה‪ ,‬שנוי השם ושנוי מעשה — ויש אומרים אף שנוי מקום‪.‬‬

‫)שם טז‪(:‬‬
‫הלא כי בקש שאול לברוח מ ע צ מ ו‬
‫אור ליומו האחרון בדק שאול בחדרי לבו‪ ,‬לאור נרו של שמואל נביאו נאמנו‪,‬‬
‫ורצה לדעת האם יש בידו היכולת לקרע גזר דינו היש בידו לעשות תשובה?‬
‫ובדקו ומצאו שניהם שאין בידו לעשות זאת‪ ,‬כי שאול מטבע ברייתו לא יכול‬
‫להיות ב ע ל ת ש ו ב ה ‪.‬‬

‫ו‪.‬‬
‫בראש הלכות תשובה‪ ,‬מציין הרמב״ם מצוות עשה אחת‪ ,‬והוא הווידוי‪:‬‬
‫כשיעשה תשובה וישוב מחטאו‪ ,‬חייב להתוודות לפני האיל ברוך הוא‬
‫שנאמר )במדבר ה‪ ,‬ו־ז( איש או אשד‪ ,‬כי יעשו וגו׳ והתודו את חטאתם‬
‫אשר עשו — זה ווידוי דברים‪ .‬וזה מצוות עשה‪.‬‬
‫כיצד מתוודין ? אומר‪ :‬אנא השם חטאתי עוויתי פשעתי לפניד וכר‪.‬‬
‫ו ו ד ו י ד ב ר י ם כמצוה‪ ,‬מהייב שיהיה בו מיצוי כל עיקרי התשובה‪ ,‬ממהשבת‬
‫לבו ועבודתו עליהם‪ ,‬כמו החרטה‪ ,‬היגון והצער והדאגה‪ ,‬הבושה והכניעה‪ ,‬עזיבת‬
‫החטא ושבירת התאווה וכו׳ )״שעדי תשובה״(‪ .‬הכל לפי מה שהוא הטא‪ ,‬ולפי מה‬
‫שהוא אדם‪.‬‬
‫אחד מהיסודות של התשובה‪ ,‬במחשבתו של האדם‪ ,‬הוא ה כ ר ת ה א ח ר י ו ת‬
‫ש ל ה א ד ם ע ל מ ע ש י ו ‪ ,‬שבא מתוך אמונת הבחירה החפשית של‬
‫האדם‪ .‬וזהו גם כן תוכן הוידוי המחובר עם מצוות התשובה‬
‫)״אורות התשובה״ להרא״י קוק זצ״ל‪ ,‬פט״ז ב‪.‬‬
‫בהוצאת ישיבת ״אור עציוך‪ ,‬הוספה מכתי״ק(‬
‫לפי זה רוצים להסביר מדוע העביר ד׳ הטאתו של דוד‪ ,‬ואילו את הטאתו של שאזל‬
‫לא העביר בעוד שגם הוא אמר הטאתי‪ ,‬כמו דוד‪ .‬אלא שאמירה זו של שאול לא‬
‫היה בה כדי וודוי‪ ,‬כיון שאחר! לומר זאת‪ ,‬וכן אחרי ששמואל הוכיהו והזר והוכיהו‪.‬‬
‫אבל דוד א מ ר מ י ד א ל נ ת ן ‪ :‬ח י ט א ת י ל ד ׳ ‪) — -‬ש״ב יב‪ ,‬יג( בהכנעה‬
‫ובלב שלם‪ ,‬ואמירה זו היא תמצית כל פרקו הגדול שבספר תהלים‪ :‬ל מ ג צ ה‬
‫מ ז מ ו ר ל ד ו ד ‪ ,‬ב ב ו א א ל י ו נ ת ן ה נ ב י א ‪ ,‬כאשר בא אל בת שבע‪.‬‬
‫מי גרם לדוד לבוא לעולם הבא — פיו‪ ,‬שאמר ח ס א ת י ‪.‬‬
‫)שר׳ט תהלים גא(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪73‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫^ ׳‬

‫יש‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ודבר יפה מ ע י ר י ם ב ש ם הגר״א׳ כ י הנה א ח י י‬
‫פ‬

‫ם‬

‫ק‬

‫א‬

‫כ‬

‫א‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ע‬

‫פ ס י ק‬

‫י מ ש מ ע י‬

‫'‬

‫כ י‬

‫כ א ז‬

‫ז ז ם ר‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ד‬

‫וכי ד ו ד ה י ה ר ו צ ה עוד ל ו מ ר כל ס ד ר הוידוי שהוא‬

‫י‬

‫מ‬

‫ב‬

‫י‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ט‬

‫ח‬

‫ש ה י י‬

‫חטאתי׳‬
‫ל‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ב‬

‫מ‬

‫י‬

‫ד‬

‫א‬

‫'‬

‫כ ל‬

‫ו‬

‫י‬

‫]‬

‫י‬

‫ד י ד‬

‫עויתי‬

‫כ ד‬

‫טאח‬
‫א באמ*‬
‫^ י‬
‫‪ (1‬ח ט ״‬

‫הניחו‬

‫הוידוי ולא‬
‫אודיעך‪,‬‬

‫ו ז ד ‪ ,‬ו‬

‫לממרי•‬

‫ע‬

‫‪1‬‬

‫נ ב י‬

‫נ ת ז‬

‫״‬

‫‪<.‬‬
‫ש‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫נ‬

‫ש ע הי־‬

‫ש ב ת י ב ת‬

‫״י‬
‫והגה דוד המלך ע״ה א מ י יייידיי‬
‫לבד כבר כלה כוח המקטרג שבעבירה‪ ,‬ועל כן ה פ ס ?‬
‫א‬

‫אמו‪.‬‬

‫ל‬

‫ר י צ ה‬

‫ו‬

‫^‬

‫) ת ה ל י ם‬

‫^ ‪ ,‬ואחי׳‬

‫ו ע ו נ י ל א כ ס י ת י ‪ ,‬אמרתי אודה עלי פ ש ע י ל י ׳‬
‫גנן‬

‫נשאת עון חטאתי סלה•‬
‫תו‬

‫פתח בג׳ חלקי הווידוי וסיים בחטא לבד‪ — ,‬כלומר חשבתי ל י י‬
‫על עווני וגם על פשעי‪ .‬רק אתה נשאת תיכף באמרי ח ט‬

‫ל ב י‬

‫א ת י‬

‫'‬
‫״ ש ג‬

‫)דברי אליהו‪ .‬א ז י ׳ י‬
‫בענין א ה ד מ ב י א ב ע ל ה ע י ק ר י ם‬

‫א‬

‫ת‬

‫ד ‪ ,‬נ‬

‫ד ׳ כ ת ו ב‬

‫א‬

‫״ ל ׳ לי׳חמיר‬

‫מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫ת‬

‫^‬

‫ש‬

‫ש א י‬

‫^ יי‬

‫והדברים המונעים והמעכבים את •התשובה‪ ,‬הם שלושה‪ ,‬שהם י‬
‫וההתנצלות‬

‫החטא‪,‬‬

‫א ו מ ר‬

‫ו‬

‫ו א ה ב ת הממו ז‬
‫ח‬

‫) ש ם (‬

‫ט‬

‫ת‬

‫א‬

‫י‬

‫י ד מ י ז‬

‫א ו ד י ע ד‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ד‬

‫י‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ה‬

‫ש י ת‬

‫‪1‬‬

‫ע‬

‫' ״"‬

‫ד‬

‫כ ר מ‬

‫ב‬

‫ב ל ב י ׳‬

‫'‬
‫~"‬
‫י "‬
‫לא כסיתי ‪ -‬ירמוז על שלא התנצל על החטא בלל‪ .‬ואמר א י י‬
‫ז‬

‫י‬

‫‪7‬‬

‫‪71‬‬

‫מח‬

‫י׳‬

‫ד‬

‫י״‬

‫'‬

‫ןעוני‬
‫ח ט א‬

‫‪71‬‬

‫! פשעי‬

‫ע ל י‬

‫ב ע ב ו י‬

‫י ל א‬

‫לד׳ — רמוז שהתשובה והווידוי היתד׳ לאהבי י ׳ ״‬
‫הממון והכבוד‪ .‬ולפי שהיתה תשובת שאול כשחטא בעמלק‪,‬‬
‫השלושה תנאים‪.‬‬

‫אלי‬

‫ן ם‬

‫ז יי‬

‫‪ *!,‬נחקביי'‬
‫שחטא•‬
‫'‬
‫‬‫'‬
‫תשובתו כלל‪ .‬וזד‪ .‬מפני שבתחילה היה מכחיש החטא ולא היי•‬
‫פ י‬

‫א ף‬

‫ח ט א ו‬

‫ש ה ו ד ד‬

‫ש ת י‬

‫ל ש מ י א ל‬

‫פ‬

‫ע‬

‫מ‬

‫י‬

‫י א מ ר‬

‫ם‬

‫ז ז ט א ת י‬

‫מ ב י ר‬

‫ג ו י‬

‫א ח ר י‬

‫י ג ם‬

‫ש‬

‫ש ה ו ב י ח י‬

‫מ‬

‫י‬

‫א‬

‫ל‬

‫מ‬

‫א‬

‫ח ט א ת י‬

‫ר‬

‫שקר‪ ,‬ואמר כי יראתי את העם זכו׳‪.‬‬

‫• י י המהיש״א את המאמר‬
‫יס‬
‫ילא ע ל מ ה לו‪.‬‬
‫ב ש ת י ס‬
‫להמאמר‬
‫מפסידים‪,‬‬

‫הקימה׳‬

‫הזי׳ י ש‬

‫אשי‬

‫מידי*‬

‫בייד‬

‫א‬

‫ד ‪ ,‬ת נ צ ל‬

‫ב א ח ת‬

‫שי־הים‬
‫*‬

‫״ ל ת ה‬

‫להזכירה‬

‫שאול‬

‫ועלתה‬

‫באחת‬

‫דוד‬

‫בשתים‬

‫ב י ע‬

‫י‬

‫ס י י ע י ד‬

‫"‬

‫א‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ליי‬

‫עמו‪ .‬יעל‬

‫אמר ר ב ה ו נ א ‪ :‬כמה לא חלי ולא מדגיש גברא דמריי׳‬
‫לו‪,‬‬

‫ל‬

‫׳‬
‫<ס׳ העיקרים מאמר י‬

‫ש א ו ל‬

‫בלל‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ע‬

‫י ‪ ,‬ח ט א‬

‫י כו‪(.‬‬

‫יי' יי'‬
‫‪ .‬׳‪ 1‬־‬

‫כ מ ד‬

‫ס מ י‬

‫י‬

‫ן מ י ב ע ח‬

‫ז א י ן‬

‫צ י י ד‬

‫ל ח ל ו ת‬

‫ל‬

‫^ יב‪(:‬‬
‫)יומא י•‬

‫ר‬

‫ש‬

‫‪74‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג‬

‫י‬

‫‪ , ,‬״ ד מי י* ״ '‬
‫מיתי״‬

‫י‬
‫" י־‬
‫בעזרו‪ .‬שהרי מצינו‪ ,‬שאול נבשל ב א ח ת ועלתה לו לרעה ל ק‬
‫לבטל מלכותו‪ .‬ודוד נכשל ב ש ת י ם ולא עלתה לו לרעה‪.‬‬
‫י‬

‫לו‬

‫ר>‬

‫ש‬

‫ו ל ד א ו ג‬

‫י‬

‫י‬

‫ו נ ם‬

‫י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מהרש׳׳א‪ :‬כבר נתקשו בזה המפרשים‪ :‬וכי משוא סבים יש בדבר ן‬
‫— ונראה לפרש בזה‪ ,‬על פי שאמרו‪ ,‬הבא ליטהר מסייעיז אותו מו השמים‬
‫ל‬
‫)שבת קד‪ ,(.‬והיינו גברא דמריה סייעיה‪ ,‬לפי שדוד‬
‫חטאיי וקיבל עליו ייסורים כדלקמן בגמ׳‪ .‬ולכו מן השמים סייעוהו לשוב‬
‫בתשובה שלמה‪ ,‬כמפורש בכמה מקראות בספר תהילים‪ .‬מה שאין כן‬
‫בשאול‪ ,‬דלא מציגו בו שהותז על חטא זה לפניו יתברר‪ ,‬ולא קיבל עליו‬
‫יםורים‪ ,‬ולכן עלתה לו‪.‬‬
‫ב‬

‫א‬

‫ה ט ה ר‬

‫ן ה ן ד ה‬

‫ז‪.‬‬
‫צל ת מ ש ה ח ט א ו ת נ ה ר ג א ו ת ו צ ד י ק —‬
‫מאד מאד נזהרו חכמינו זכרט לברכה׳ בכבודו של שאול‪ .‬גם כשהמ מונימ חטאותיו‬
‫לגזר דינו‪ ,‬אינם שוכחים להזכיר צדקתו‪.‬‬
‫אותו צדיק — זה כגויו של שאול‪ ,‬חמייחדו לפי מעשיו ולפי תכוגתו‪.‬‬
‫ויבא שאול להסד רגליו )ש״א כג‪ ,‬ג(‪ ,‬והיה דוד רואה אותו משלשל בגדו‬
‫העליון ומגלה בגדו התחתון‪ .‬אמר דוד‪ :‬א י ר א פ ש ר ל פ ג ו ע‬
‫צדיק‬

‫זה‪.‬‬

‫בגוף‬

‫)ירושלמי סוכה פ״ד ה״ד(‬

‫ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו‪ ,‬כי מי שלח ידו במשיח ד׳ ונקה‪.‬‬
‫ויאמר‬

‫דוד‬

‫ח י ד ׳ וכו׳ )שם כ״ו י—יא(‪.‬‬

‫תיגע‬
‫ר׳ שמואל בר נחמני אמר‪ :‬לאבישי בן צרויה נשבע‪ ,‬אם‬
‫)שו״ט תהלים ז‪(.‬‬
‫ב ד מ ו של צ ד י ק זה‪ ,‬אני מערב דמך בדמו‪.‬‬
‫היינו דכתיב )תהלים ז( שגיון לדוד אשר שר לד׳ על דברי כוש בן ימיני‪.‬‬
‫וכי כוש שמו׳ והלא שאול שמו ן אלא‪ ,‬מה כושי משונה בעורו‪ ,‬אף שאול‬
‫)מועד קטן טז‪(:‬‬
‫משוגה במעשיו‪ .‬רש״י‪ :‬צ ד י ק ג מ ו ר ן‬
‫צדיק‬

‫ג מ ו ר ! על ידי זה יוסברו לנו עוד שני מאמרי פליאה שנאמרו עליו‬

‫יעל מלכותו‪.‬‬
‫אמר ר׳ יהודה אמר שמואל‪ :‬מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול ז‬
‫) י ו מ א‬

‫כ ב ‪( :‬‬

‫מ פ נ י ש ל א היה בו שום ד ו פ י‬
‫בן שנה שאול במלכו)ש״א יג‪ ,‬א( א״ר הונא‪ :‬כבן שנה שלא טעם טעם חטא‪.‬‬
‫וכל זה יקרב אותנו להבין‪ ,‬מדוע באמת לא הודה שאול על הטאו ולא קיבל עליו‬
‫יסורימ‪ .‬כי הוא היה צדיק גמור‪ ,‬ואין צדיק גמור יכול להיות בעל תשובה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪75‬‬

‫ע‬

‫ל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ג מ ר א ג ה ל ק ו ה כ מ י ם ן מי גדול ממי‪ ,‬צ ד י ק ג מ ו ר א ו ב ע ל ת ש ו ב ה ‪.‬‬
‫ואמר ר׳ חייא בר אבא‪ ,‬אמר ר׳ יוחנן‪:‬‬
‫כל הנביאים כולן‪ ,‬לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה‪ ,‬אבל צדיקים גמורים‪,‬‬
‫עין‬

‫ז ו ל ת ר )ישעי׳ סד(‪.‬‬

‫לא ר א ת ה אל ק ים‬

‫ופליגי דר׳ אבהו דאמר ר׳ א ב ה ו ‪ :‬מקום שבעלי תשובה עומדים‪ ,‬צדיקים‬
‫אינם עומדים‪,‬‬

‫גמורים‬

‫)שם‬

‫שנאמר‬

‫שלום‬

‫נז(‬

‫לרחוק‬

‫שלום‬

‫ו ל ק ר ו ב ־ ־ לרחוק ברישא והדר לקרוב‪ .‬ור׳ יוחנן אמר לד ‪ :‬מאי רחוק‪,‬‬
‫רחוק‬

‫שהיד‪,‬‬

‫עבירה‬

‫מדבר‬

‫)ברכות‬

‫מעיקרא‪.‬‬

‫לד‪(:‬‬

‫ו פ ס ק ה ר מ ב ״ ם כ ד ר ׳ אבהו‪ ,‬ל ח ז ק א ת ב ע ל י ה ת ש ו ב ה ‪:‬‬
‫ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות‬
‫והחטאות שעשה‪ .‬אין הדבר כן‪ ,‬אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו‬
‫לא חטא מעולם‪.‬‬
‫ולא עוד אלא ששכרו מרובה‪ ,‬שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו ו כ ב ש‬
‫יצרו‪ ,‬אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים‬
‫לעמוד בו‪ ,‬כלומר מעלתם גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם‪ ,‬שהן‬
‫כובשים יצרם יותר מהם‪) .‬רמב״ם‪ ,‬הל׳ תשובה‪ ,‬ז‪ ,‬ד(‪.‬‬
‫ואלה דברי הרב ב א ו ר ו ת‬
‫כשאדם‬
‫בעל‬

‫התשובה‪:‬‬

‫רוצה‬

‫ל ה י ו ת דוקא צדיק גמור‪,‬‬

‫להיות‬

‫קשה לו‬

‫ת ש ו ב ה ‪ .‬על כן ראוי לו לאדם‪ ,‬שתמיד ישים אל לבו את השאיפה‬

‫להידת בעל תשובה‪ .‬שקוע ברעיוו התשובה ושואף להתגשמותה המעשית‪,‬‬
‫ואז תוכל תשובתו להי־ים אותו למעלה‪ .‬עד מדת הצדיקים הגמורים‪ ,‬ולמעלה‬
‫מזה‪.‬‬
‫בעל‬

‫תשובה מוכרח ללכת בדרכים עליונים‪ ,‬בארחות חסידות ומחשבה‬

‫קדושה‪ ,‬אכן ישנם אנשים כאלה‬
‫להם‬

‫להיות‬

‫צדיקים‬

‫שנולדים‬

‫מעיקרם‪.‬‬

‫בטבע לדיות‬

‫אפשר‬

‫והס‪ ,‬גם אם נזדמן שחטאו‬

‫ועושים תשובה יכולים אחר תשובתם להיות בארחות חייהם בדרד צדיקים‬
‫דמעקרא‪ ,‬ולא בתגובת להבת קדושה נכרת וחושקת תדירה; אבל אותם‬
‫יש‬

‫שמטבעם‬
‫לתשובה‪,‬‬

‫בהם‬

‫כאלה‪,‬‬

‫נשמות‬

‫הם הם הקרואים להיות‬

‫שתמיד‬

‫חסידים‬

‫הם‬

‫ואנשי‬

‫צריכים‬
‫קדש‪.‬‬

‫)הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל‪ ,‬אורות התשובה‪ ,‬פר׳ י״ד(‬

‫ה ך ב ה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני ז‬
‫א‬

‫כי פשעי אני א ד ע ל ס ? י ד ^ ־‬

‫י‬

‫^‬

‫י‬

‫ד‬

‫‪:‬‬

‫*‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪76‬‬

‫)חהלים נא‪,‬‬

‫ד‪-‬ה‬

‫(‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ודוד נקרא‬

‫חסיד­‬
‫­ ‪ -‬דוד היה חסיד גדול‪ ,‬כמו שאמרו חזי׳ל )ברכות נז‪ (:‬ה ר ו א ה ד ו ד‬
‫)הגר״א בפתיחת םירושו על ס׳ משלי(‬
‫בחלום יצפה לחסידות‪.‬‬
‫נפשי‬

‫שמרה‬

‫כי‬

‫)תהלים פו‪ ,‬ב(‬

‫ח ס י ד אני‪.‬‬

‫כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬לא חסיד אני‪,‬‬
‫שבל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלוש שעות‪ ,‬ואני‪ :‬חצות לילה אקום‬
‫)ברכות ד‪(.‬‬
‫להודות לד על משפטי צדקך‪) .‬שם קלט(‬
‫נ ש מ ת ו של דוד ת מ י ד היתה צריכה לתשובה‪ ,‬כי על כן הוא ה ק י ם‬
‫תשובה‪.‬‬

‫עולה‬

‫של‬

‫והיא ש ה כ ת י ר ה אותו ב כ ת ר מלכות‪.‬‬
‫יראו‬

‫ר ב י ם ו י י ר א ו )שם מ‪ ,‬ד(‪ .‬כל הרוצה לעשות תשובה יסתכל‬

‫בדוד•‬

‫)שו״ט(‬

‫אמר ר׳ שמואל בר נחמני‪ ,‬אמר ר׳ יונתן‪ :‬מאי דכתיב )ש״ב כג( נאם‬
‫הגבר הוקם על משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל וכר‪.‬‬
‫הוקם‬

‫על —‬

‫שהקים‬

‫ע ו ל ה של‬

‫תשובה‪.‬‬

‫)מועד קטן טז‪(:‬‬

‫וכשבאו פושעי ישראל לעקור מלכות מדוד מלך ישראל‪ ,‬והשיבו אותו‬
‫תשובה‪ .‬ומתוך התשובה שהשיבו אותו‪ ,‬באתה שכינה ועמדה למעלה מדוד‪,‬‬
‫משיבה ואמרה לו‪ :‬דוד בני‪ ,‬נשבע ד׳ ולא ינחם אתה כהן לעולם‪ ,‬על‬
‫דברתי מלכי־צדק‪) .‬תהלים קי‪ ,‬ד(‪.‬‬
‫בוא‬
‫את‬

‫ו ר א ה כ מ ה ג ד ו ל כ דחוה ש ל‬
‫בני‬

‫אדם‬

‫וקושרת‬

‫לבני‬

‫תשובה‪,‬‬
‫אדם‬

‫וכר‪.‬‬

‫שהיא‬

‫כתרים‬

‫ממלכת‬

‫בראשיהם‬

‫)תנא דבי אליהו רבה פי״ח(‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪77‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכתבים למערכת‬
‫ה ע ר ו ת ל ג ב י ״ ה ס ת י ר ה ״ ביו ת ו ר ת ה א ב ו ל ו צ י ה ב ע ו ל ם החי ו ה ד ו מ ם‬
‫ל מ ס ו פ ר ב ס פ ר ב ר א ש י ת ) ה מ ע י ן כ ר ך ח׳ ג ל מ ן א׳(‬
‫״תורת האבולוציה בעולם החי והדומם גמצאת בסתירה לאשר מסופר ע ל‬
‫הבריאה בפרקים הראשונים של ספר בראשית‪ ,‬אם גבין את הפרקים האלה כפשוטם״‬
‫)ההדגשה במקור(‪ .‬במלים אלה פותה אהד הפרקים של המבוא במאמרו המקיף ש ל‬
‫ד״ר י‪ .‬ר‪ .‬עציון ב״המעיך כרך ה׳ גליון א׳‪ .‬מכאן מפליג המחבר לתהומים שוגים‬
‫של עולם החי והדומם ומנסה להוכיח עד כמה ההוכחות המדעיות מן הזאולוגיה‪,‬‬
‫הפלאוגטולוגיה והגיאולוגיה הן בגדר השערות מפוקפקות בלבד‪ .‬המחבר מציין‬
‫בהמשך דבריו שהמדענים הרואים בתורת האבולוציה בעולם ההי והדומם עובדות‬
‫שהוכהו ע״י המדע‪ ,‬מפרשים את דברי התורה שלא כפשוטם בזה שרואים את ש ש ת‬
‫ימי הבריאה לא כששה ימי השבוע שלנו אלא תקופות של מליונים או מיליארדים‬
‫שנה‪.‬‬
‫גישתו של •המחבר היא שאין טענות המדע מוכהות אלא מבוססות על אקסיומות‬
‫שהן מצדן מהייבות הוכהה‪.‬‬
‫נראה לי שבהצגת הבעיה על בסים זה‪ ,‬אנו הושפים את תורת ישראל ו א מ ו נ ת‬
‫ישראל בפני האפשרות שמהר יוכיה המדע שהעולם קיים יותר מן המבין היהודי ש ל‬
‫‪ 7028‬שנים ואז כביכול תהיה סתירה בין תורת ישראל והמדע המודרני‪.‬‬
‫מול גישתו של ד״ר עציון יש להעמיד פה את גישתם של כמה מגדולי ישראל‬
‫מתקופות שונות בהםטוריה ואף מאסקולות שונות במאה האחרונה אשר מטפלים‬
‫בשרש הבעיה בלי לחכנם לוכוח על הוכחה מדעית זאת או אחרת‪.‬‬
‫ל פ י דברי המחבר אין בהכמי ישראל הנאמנים לעיקר תורה מן השמים א ף‬
‫אהד‪ ,‬הסובר שהפשט הפשוט של דבר התורה איננו בנמצא בין שבעים הפנים ש ל‬
‫התורה‪ .‬והנה בא הרמב״ן לפירושו לפסוק א׳ שבספר בראשית בד״ה בראשית ברא‬
‫אלקים ואומר‪ :‬״״‪.‬מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות ולא‬
‫יוודע על בורין אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה ויודעין הייבין להסתיר‬
‫אותו לכך אמר רבי יצהק שאין להתחלת התורה צורר בבראשית ברא‪ ,‬והספור ב מ ה‬
‫שנברא ביום הראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים והאריכות ביצירת אדם‬
‫וחוד! והטאם וענשם וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו כל זה ל א יובן בינה שלימה‬
‫מן הכתוב וכל שכן דור המבול והפלגה שאין חצורד בחם גדול‪ …‬ויאמינו כנזכר מ ה ם‬
‫בעשרת הדברות כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ את הים ואת כל א ש ר‬
‫בם וינה ביום השביעי״‪ .‬במלים אתרות — כל ראשית מאת ה׳‪ ,‬אך איך וכיצד‬
‫ומשמעותם של ששת ימים — סודות בראשית הם ונסתרו מאתנו‪.‬‬
‫ה ר ב ישראל ליפשיץ בעל ״תפארת ישראל״ ב״דרוש אור החיים״ הנספה ל מ ס כ ת‬
‫נזיקין )הדפסה ראשונה של פירושו היתד‪ ,‬בשנת תר״ד )‪ ,(1844‬עוד לפני דארוין(‪,‬‬
‫דן בבעיה של ממצאי המדע בתהום הפלאוגטולוגיה‪ ,‬והסטרטיגרפיה‪ .‬הוא כותב בין‬
‫השאר שנמצאות ‪ 4‬שכבות באדמה השונות זו מזו ושהמאובגים המצויים בשכבות‬
‫אלה שונים משכבה ושכבה‪ ,‬שהברואים )בעלי החיים המאובנים( גדולים יותר בשורות‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪78‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫התחתונות והולכים וקטנים משכבה לשכבה‪ .‬כמו כן מתאר בעל ״תפארת ישראל״‬
‫ששלימות בעלי החיים גדולח יותר בשכבות חעליונות מאשר בתחתונות ״כן יתראה‬
‫שוב שלמות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורח עליוגה‪ ,‬יותר מאשר‬
‫יראה כבנין הברואים שנמצאים בשורה התחתונה״‪.‬‬
‫בעל ״תפארה ישראל״ רואה בממצאי החוקרים בימינו דוקא ראיה ״למת שמסרו‬
‫לנו המקובלים שכבר היה עולם פעם אחת ושוב וחזר ונתקומם זה ארבע פעמים‬
‫ושבכל פעם העולם התגלה כשלימות יתירה יותר מבתהלה‪ ,‬הכל התברר עכשו‬
‫בזמנינו באמת •ובצדק״‪ :‬בעל ״תפארת ישראל״ רואה בתאור מעשה הבריאה בספר‬
‫בראשית בסים להבנת עולמות קודמים שהיו ונבראו וכלשונו ״שסוד הנפלא הזה‬
‫נכתב באר היטב בפרשה הראשונה שבתורתנו הקדושה — דא בה כולה בה‪…‬״‬
‫במלים עוד יותר ברורות כתב הרב הירש במאמר ״על ערכה הפדגוגי‬
‫של היהדות״ שהתפרסם בשגת יתרל״ג )‪ ,(1873‬שגים ספורות לאחר פרסום ספרו‬
‫של דאווין על מוצא המינים‪ ,‬א ת הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪…‬היהדות אשר המתינה במשך אלפי שגים בלב שוקט לשקיעתה של‬
‫השקפת עולם רבת אלילים — המנוגדת לה יותר מכל תורה אהרת —‬
‫תמתין בלב עוד יותר שוקט עד שיגיע הזמן‪ ,‬בה יצעד רוח המדע את הצעד‬
‫הקטן יותר מאחדות העולם אל חאחד שבעולמ‪ ,‬אשר ממנו אהדות העולם‪…‬‬
‫השקפה חדשה שצפה ועלתה זה עתה‪ ,‬מסבירה את כל צורות החי המרו­‬
‫בות כתולדות ״צורת אב״ ראשונה אחת‪ ,‬בלתי מורכבת ופשוטה ביותר‪ ,‬ולעת‬
‫עתה אינה אלא השערה אשר עדים אין לה בין העובדות‪ .‬ואולם אם השקפה‬
‫זאת תהיה ביום מן הימים יותר מהשערה‪ ,‬לא תקרא אותנו היהדות ליראת‬
‫כבוד מפני היה‪ ,‬שהיא שריד משוער של גציגי ״צורת אב״ ההיא‪ ,‬כביכול‬
‫אבי אבות אבותנו הנכבד‪ .‬להיפך‪ ,‬היהדות תלמד את בניה להעריץ מתוך‬
‫הרגשה עמוקה יותר את האחד והיחיד‪ ,‬באשר להכמת הבורא וליכלתו האין‬
‫סופית‪ .‬הספיקה יצירת נבט אחד הדל צורה‪ ,‬ומתן כח אהד של ״התאמה‬
‫ותורשה״‪ ,‬כדי להוציא מתוך הערבוביה — לכאורה נטולת הק וסדר‪ ,‬אבל‬
‫באמת כפופה להק וסדר — את כל שפע בעלי החיים למיניהם‪ ,‬הנבדלים כל‬
‫כך זה מזה והקבועים כל כך בצורותיהם השונות‪…‬‬
‫אפילו מאות האלפים ומליוני השנים‪ ,‬אשר מדע הגיאולוגיה מפזר ביך‬
‫נדיבה‪ ,‬לא היו מבהילות את ‪,‬היהדות‪ ,‬לו גם •היו יותר מהשערות‪ ,‬ולולא היו‬
‫לקויים בהנחה שעוד לא הוכהה‪ :‬שבבריאת הארץ פעלו אותם הנחות ובאותה‬
‫עצמה — שאנו רואים אותם פועלים היום בעולם הקיים‪ .‬חז״ל )ב׳׳ר ט‪,‬‬
‫הגיגה ט״ז א׳( מזכירים עולמות שקדמו לבריאת העולם הזה ושקעו‪ ,‬אשר‬
‫בראם הקב״ה והחריבם‪ ,‬עד שהוציא לאור את העולם הזה בדמותו ובסדריו‪.‬‬
‫אבל מעולם לא העלו קבלת דעות אלה או דהיתן לדרגת ״עיקרי אמונה״‪ .‬כל‬
‫תאוריד‪ .‬היתד‪ .‬כשרה בעניהם אם לא פגעה ביסוד היסודות‪ :‬״כל ראשית מאת‬
‫ה׳ ״‪ .‬גדולה מזו‪ :‬רוחם לא היתה נוהה משאלות של ״מה היה‪ ,‬מה יהיה״!‬
‫כי ראו בהן הקירות המתעלמות מגבולות הכרתנו והפרות תועלת לתעודתם‬
‫המוסרית של היי אדם‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪79‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כמעט באוהו כיוון והלך מחשבה של רש״ר הירש דן גם הרב קוק ב א ג ר ת‬
‫שכתב בשנת תרם״ד )‪) (1904‬״אגרות הראיה״ הלק א׳ סי׳ צ״א( ובה הוא א ו מ ר‬
‫״וע״ד מנין שנות היצירה ביהם להשבונות הגאולוגיים בזמנינו‪ .‬כך היא הלכה רווחת‪,‬‬
‫שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל המקובלים ה ק ד מ ו נ י ם‬
‫ובמד״ר )שהיה בונה עולמות ומהריבן( ובזוהר פ׳ ויקרא שהיו כמה מיני א נ ש י ם‬
‫הוץ מאדם שנאמר בתורה‪ ,‬אלא ששם צריד להשכיל יפה את המליצות העמוקות‪,‬‬
‫הצריכות ביאור רהב מאד מאד‪ .‬א״כ אותן ההפירות מורות לנו שנמצאו תקופות ש ל‬
‫ברואים‪ ,‬ואנשים בכללם‪ ,‬אבל שלא היה בינתיים חורבן כללי ויצירה הדשה‪ ,‬ע ״ ן‬
‫אין מופת מוכיה‪ ,‬כ״א השערות פורהות באויר‪ ,‬שאין להוש להן כלל‪ .‬אבל ב א מ ת‬
‫אין אבו זקוקים לכל זה‪ ,‬שאפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה ב ד ר ך‬
‫התפתהות המינים ג״כ אין שום סתירה‪ ,‬שאגו מונים כפי הפשטות של פסוקי ־תורה‪,‬‬
‫שנוגע לבו הרבה יותר מכל הידיעות הקודמות‪ ,‬שאין להן עמנו ערך מרובה‪ .‬ו ה ת ו ר ה‬
‫ודאי סתמה במעשה בראשית‪ ,‬ודברה ברמיזות ומשלים‪ ,‬שהרי הכל יודעים שמעשה‬
‫בראשית הם מכלל סתרי תורה‪ ,‬ואם היו כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן‪,‬‬
‫וכבר אמרו במדרש ״להגיד כה מעשה בראשית לבו״ד א״א‪ ,‬לפיכד סתם ה כ ת ו ב‬
‫בראשית ברא אלקים״‪.‬‬
‫כאדם הקרוב למהקרי הגיאולוגיה והפלאוגטולוגיה אין לי שום ספק שאין‬
‫אפשרות להסביר קיומו של עולם ב־‪ 5728‬שגים‪ ,‬תהייגה הנהות המדע אשר תהיינה‪.‬‬
‫כדי לסכם את דבריהם של כמה מגדולי ישראל מן הרמב״ן ועד ימיגו גראה שיש‬
‫לראות בפרשת בראשית — סתרי בראשית וכל גישה ״פשטנית״ לפרק זה ה נ ה‬
‫רהוקה מאד מן הגישה המוכתבת לנו ע״י הז״ל להבנת פרק גדול זה‪ .‬אין מקום ל ש ו ם‬
‫וכוח ת״ו בין תורתנו הקדושה ובין המדע המודרני‪ .‬התורה באה ללמדנו ב פ ר ש ת‬
‫בראשית שכל ראשית מאת ה׳ ואלו בעןרת המדע המודרני יכול המאמין היהודי ל ל מ ד‬
‫ולהבין את גדולת הבורא‪.‬‬
‫אסיים הערות אלה בציטטה של אהד מגדולי האסטרוגומים פרוס׳ ם מ ר ט‬
‫)האסטרוגום הממלכתי בגלסגו( המסיים את ספרו על ״התהוות הארץ״ כדלהלן‪:‬‬
‫״כאשר הוקרים אגו את התבל ומתפלאים למראה הודה והסדר הקבוע בה‪ ,‬הרי‬
‫אגו באים לידי הכרה בכה עליון ובמטרה קוסמית העולה על כל אשר ישיג ש כ ל נ ו‬
‫המוגבל‪ .‬באהד ממאמריו ביטא הלורד בייקון אמונה זאת במלים ציוריות ב א מ ר ו ‪:‬‬
‫״מעדיף אני להאמין בכל האגדות שבברית‪ ,‬בתלמוד ובקוראן מלהאמין שתבל זך‬
‫הסרת כוונה״‪ .‬כיום למדנו הרבה יותר בדבר תבל זו‪ ,‬אף על פי כן האמונה ב ב ו ר א‬
‫עליון הכרתית היא עתה לא פהות משהיתה בכל עת בעבר‪ .‬לאסטרונום א ה ד‬
‫לפתות — השמים מספרים כבוד א־ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע״‪.‬‬
‫אורי וירצכורגר‪ ,‬ירושלים‬
‫הערת המערכת;‬
‫השאלה הנדונה בהערות הנ״ל אינה נוגעת במישרין לעצם הנושא שבמאמריו של ד״ר‬
‫עציון‪ ,‬אף כי נזכרה ב״מבוא״‪ .‬בגליון הבא נחזור אי״ה לענין הזה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪80‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב י ה ו ד ה רובינשטיין‬

‫הערות‬

‫על ס פ ר ‪-‬שם ה ג ד ו ל י ם ־‬
‫של רבי חיים יוסף ד ו ד אזולאי זציל‬

‫הקדמה‬
‫זכתה היהדות הספרדית בארץ ישראל להוציא מקרבה אישים דגולים‪ ,‬ענקי הרוח‪,‬‬
‫גדולי תורה‪ ,‬שהאירו מהרם‪ ,‬בתורתם וגדולתם למרחבי אין קץ‪ .‬גדולי תורה אלה תרמו‬
‫תרומה ניכרת‪ ,‬להאדרת התורה והחדרתה ברחבי העולם‪ ,‬בתפוצות ישראל בכל מקום‬
‫שהם‪ .‬על גדולים אלה נמנה ללא •ספק רבן של ישראל הגאון הקדוש מרן חיים יוסף דוד‬
‫אזולאי זצ״ל‪ ,‬הנודע בשמו המקוצר חיד״א‪ .‬לא גאון בלבד היה ולא גאון הגא׳ונים‪ ,‬כ*‬
‫משכמו ומעלה היה גבוה מכל התוארים‪.‬‬
‫משחר נעוריו נתגלו בו כשרונות נדירים ביותר‪ ,‬התמדתו ושקדנותו היו למופת‪,‬‬
‫בתירת השם היה חפצו ובה הגה יומם ולילה‪ .‬בהגיעו לגיל השש עשרה היד‪ .‬כבר‬
‫גאון מושלם‪ ,‬בקי בש״ם ופוסקים‪ ,‬ובכל מכמני אוצרות הספרות־התורנית‪ ,‬למן גאוני‬
‫קמאי עד גאוני בתראי‪ .‬במשך ימי חייו כתב הרבה ׳וחיבר ספרים אין מספר בכל ענפי‬
‫התורה‪ ,‬שאלות ותשובות‪ ,‬חידושי הלכה‪ ,‬חידושי אגדה‪ ,‬ביאורים ופירושים על ד׳ חלקי‬
‫שו״ע‪ ,‬דרושים ומנהגים‪ ,‬כללי התלמוד‪ ,‬קבלה‪ ,‬מוסר זכר‪.‬‬
‫עוד בראשית ימי נעוריו שם את לבו לעניגי כרונולוגיה‪ ,‬ביבליוגרפיה ותולדות‬
‫הספרות הרבנית‪ .‬בחבורו הראשון ״העלם דבר״‪ ,‬שכתב בהיותו בן שש עשרה ‪ -‬־ נדפס רק‬
‫לפני שנים אחדות כנספח ל״שם הגדולים״ )תל אביב תש״כ( — כבר רמז על כמה טעויות‬
‫והשמטות‪ ,‬שאירעו לגדולי המחברים שהיו לפניו‪ .‬שבושים אלו נפלו בספרי הקדמונים‪,‬‬
‫מפני שנעלמו מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות גדולי דור ודור‪ .‬ספרו זה שימש לו מעין‬
‫טופס קדום שממנו נשתלשל ספרי החשוב יקר הערך ״שם הגדולים״ שבו הונח לראשונה‬
‫יסוד מדעי לביבליוגרפיה העברית‪ ,‬והוא בנין אב לתולדות חכמי ישראל וספריהם‪.‬‬

‫ספרו זה כולל שתי מערכות‪ :‬חלק ביבליוגרפי‪ ,‬בשם ״מערכת גדולים״ והוא סדר‬
‫יוחסין למשפחות הרבנים‪ ,‬סופרים ומחברים‪ ,‬עפ״י סדר א״ב‪ ,‬ומקיף יותר מאלף ושלש‬
‫מאות חכמים ומחברים‪ ,‬למן תקופת רבנן סבוראי והגאונים עד בגי דורו של המחבר‪— ,‬‬
‫וחלק ביבליוגרפי בשם ״מערכת ספרים״ ובו מזכיר את ספרי המחברים שעליהם דובר‬
‫בחלק א׳‪ ,‬ונרשמו בו יותר מאלפים ומאתים ספרים עבריים ובתוכם הרבה כת״י ויש מהם‬
‫שלא הגיעו לידנו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪81‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫זכה הספר להכתיר את מחברו בכתר הביבליוגרפיה‪ ,‬כי היה מרן החיד״א על־ידו ל ק ר ב ‪-‬‬
‫ניט הביבליוגרפיה התורנית‪ .‬מפרי עמלו הרב שהשקיע בספרו זה‪ ,‬הצליח להקים בנין א י ת ן‬
‫לביבליוגרפיה העברית‪ ,‬עד שנחשב לספר יסוד במקצוע זח‪ .‬ואולם חשיבותו אינה רק ל ר ו ש מ י‬
‫רשימות בלבד‪ ,‬כי אם לכל תלמיד וצורב בישראל‪ ,‬השואף לעמוד על מקצוע ס פ ר ו ת נ ו‬
‫הרבנית‪-‬התורנית לכל סעיפיה‪ .‬רשימותיו הקצרות על סופרים וספרים‪ ,‬מסודרות ב ט ע ם ‪,‬‬
‫וההערות המאלפות בצדן מאירות ומרחיבות את ידיעת אוצרותינו הרוחניים‪ ,‬ומעידות ע ל‬
‫סקירתו החדה וכחו הגדול בבקורת דברי ימיה של הספרות הרבנית‪.‬‬
‫הספר זכה לתפוצה רבה ולמחדורות רבות‪ ,‬חשיבות גדולה נודעת למהדורתו של ב ן‬
‫יעקב שכינס למקום אחד גם את תוספותיו של החיד״א לספר זה שבשאר ספריו‪.‬‬
‫•‬

‫להלן הערות והוספות ליותר מארבעים ערכים ב״מערכת גדולים״‪ ,‬חלק ראשון ש ל‬
‫״שם הגדולים״‪ .‬בהערות אלו כלולים ביאורים לדברי החיד״א‪ ,‬ציונים לדברי‬

‫המחבר‬

‫בספריו האחרים והערות לדברי חוקרים אחרים הדנים בתולדות הרבנים המובאים ב ״ מ ע ר כ ת‬
‫הגדולים״‪ .‬במקומות רבים נתוספו מראי מקומות לספרים וכתבי עת שונים‪.‬‬
‫לפני כל הערה צוין באות פטיט מספר הערך ושמו הראשי ב״מערכת הגדולים״ ו א ח ר‬
‫כד באות עבה הבאה מחור הערר אשר אליה מתיחםת ההערה‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אות א׳ מספר י — הראב״ד השני‬

‫ונתבו על רכינו יצחק כן הראכ״ד דהגם שהיה פגי נהיר‪,‬‬
‫בגלגוליו והיה מרגיש כהדגשת האויר לומר זה הי וזה מת‪.‬‬

‫היה‬

‫מכיר‬

‫כאדפ‬

‫עיין בספר ״טעמי המצוות״ להרדב״ז ז״ל סימן קכ״ט שכותב על רביגו יצהק‬
‫בגו של הראב״ד ז״ל שהיה מכיר בסגי האדמ אם הוא מן הגשמות ההדשוח או מן‬
‫הישנות‪.‬‬
‫הרמב״ן בספרו ״האמוגה והבטהוך בדף ב׳ ובדף ט׳ מביא מה ששמע מפי ההסיד‬
‫ר׳ יצהק בן הרב הגדול ר׳ אברהם )הוא המקובל ר׳ יצהק םגי גהור אבי המקובלים(‬
‫ומכאן יש לפקפק בדברי ר׳ יעקב רייפמאן ב״המגיד״ שגה ה׳ עמוד ‪ 222‬וב״תולדות‬
‫רבינו בחיי״ בקובץ ״אלמה״)ירושלם תרצ״ו( עמוד ‪ ,72‬שהספר ״האמונה והבטחון״‬
‫נתיחם בטעות להרמב״ן‪ ,‬אלא מחברו חיח רבינו בחיי‪ .‬דעה זו קשה לקבלה שהרי‬
‫לפי סדר הזמנים אי אפשר שרביגו בהיי ראה את ר׳ יצחק םגי נחור ושמע תורה‬
‫מפיו‪ ,‬כי האהרון היה בהצי הראשון של המאה העשירית מהאלף החמישי‪ ,‬ורבינו בהיי‬
‫חי במחצית הראשונה של האלף הששי‪ .‬הרי אי אפשר ששמע מפיו‪ ,‬אבל הרמב״ן היה‬
‫בן דורו של ר׳ יצחק םגי נהור׳ ויתכן מאד ששמע תורה מפיו‪ ,‬ועיין ב״מחקרים‬
‫ביבליוגראפיים״ מאת ד״ר אריח טובער עמוד ‪ 28‬וב״כתבי הרמב״ך חלק ב׳ מהדורת‬
‫הרב ה״ד שעוועל עמוד שמ״א והלאה‪ ,‬שהרחיב בענין זד‪ .‬ומסיק שאמגם הרמב״ן‬
‫לא כתב את הספר הנ״ל‪ ,‬אבל הספר יצא מבית מדרשו של הרמב״ן ונכחב ע״י‬
‫אהד מתלמידיו‪ ,‬ע״ש‪.‬‬
‫אות א׳ מספר טו — מה׳ אברהם אזולאי‬
‫מה׳ אברהם אזולאי וכו׳ וזה מהר״א אזולאי הנזכר חיבר ס׳ חסד לאברהם וזהרי חמה‬
‫ונדפסו וכר‪.‬‬
‫עיין שה״ג ח״ב ‪,,‬מערכת ספרים״‪ ,‬מספר צה‪ ,‬שהחיד״א ז״ל כתב שהספר‪,,‬חסד‬
‫לאברהם״ נדפס בראשונה באמסטרדם‪ ,‬ובהיותו בריגיו ראה ביד מה״ר ישראל בסאן‬
‫ספר ״הסד לאברהם״ מוגה ושמצא שהספר הועתק כמה פעמים בכמה עיירות על״ידי‬
‫סופרים שונים‪ ,‬עד שמרוב ההעתקות ע״י סופרים בורים עלו בו קמשונים‪ .‬ובאמת‬
‫נפלא הדבר שהספר הזה נדפס בשתי מהדורות בשנה אהת‪ ,‬שנת תמ״ה‪ ,‬פעם‬
‫באמסטרדם ופעם בזולצבאך‪ ,‬ראה ״אוצר הספרים״ לבן יעקב אות ה׳ מספר קצב‪,‬‬
‫ותמוה הדבר שההיד״א לא ידע מזה‪ ,‬ראה ב״התור״ שנת תרפ״ט גליון י״ז מה‬
‫שהאריר בזה הרב יהודה ליב פישמאן)מימון( וכותב שהוצאת ןולצבאך היא הוצאה‬
‫שלימה ומתוקגת‪ ,‬וגדפס מתוך כתב יד מוגה ושלם‪ ,‬והבל כי כל המדפיסים האהרונים‬
‫הדפיסו את הספר ״הסד לאברהם״ כמו שנדפס באמסטרדם עם כל הטעויות והשמשים‬
‫ועם השמטות‪ .‬וראה ״קהלת משה״ אספת פרידלאנד אות ה מספר ‪ 4292‬שהספר‬
‫״הסד לאברהם״ נדפס בהשתדלות המקובל הנוצרי קנאר פאן ראזענראטה שהוא‬
‫היה המעורר להוצאת הספר הזהר הגדול בזולצבאך בשנת תי״ד‪ ,‬וה״הםד לאברהם״‬
‫נדפס באותיות מרובעות‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪23‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אות א׳ מספר ס — מהר״ר אברהם *צחקי‬
‫מהר״ר אברהם יצחליי וכר והוא נתמנה לראש בזמן גדולים‪.‬‬
‫משוער הדבר כי היה הראשון אשר נודע בתואר ראשון לציון‪ ,‬עיין ״ימין מ ש ה ״‬
‫סימן ל״ח להרב משה ב״ר יוסף ווינטורא‪ ,‬ועיין ״יהודי המזרח בארץ ישראל״ ה ל ק‬
‫ב׳ עמוד ‪ 289‬מאת משה דוד גאון‪ .‬ומ״ש ההיד״א שעלה בתוככי ירושלם יום ה ש ש י‬
‫י״ג סיון תפ״ט וחיו לו שעות חיי״ם‪ ,‬ראה ״חלקת מחוקק״ לר׳ אשר ליב‪ .‬ב ר י ם ק‬
‫חוברת ד׳ חלקח ד׳ נוסח מצבתו וכה כתוב‪ :‬״ציון מורינו ורבינו הודנו והדרנו׳ מ ו פ ת‬
‫הדור‪ ,‬בוציגא קדישא‪ ,‬הרב חגדול כמה״ ר אברחם יצחקי זלה״ה״‪ ,‬והספידוהו ג ד ו ל י‬
‫הדור בשאלוניקו‪ ,‬עיין ״יקרא דשכבי״ לר׳ יוסף דוד פילוסוף דרוש ק״י‪ ,‬״ ל ש ו ן‬
‫ערומים״ לר״י ברזילי יעב״ץ דרוש י״ג‪ ,‬״פני יצחק״ לר׳ יצחק פראנסיס דרוש ש נ י‬
‫לפרשת כי תבא‪.‬‬
‫וראוי לציין כי בהיותו שד״ר אר״י לאירופה שחד‪ ,‬בשנת ת״ע ימים מספר ב א ז מ י ר ‪,‬‬
‫שם נודע לו שיש בעיר ספרי כפירה בידי השבתאים הנסתרים שהובררו ע״י א ב ר ה ם‬
‫ישראל קרדוזו‪ ,‬ובפקודתו ואימת חרמו הגדול נאספו הספרים הללו ונשרפו ב פ ו מ ב י ‪.‬‬
‫עיין בקוגטרם ״לחישת שרף״ דף י״ב וי״ג מר׳ משח חאגיז‪ .‬וב״תורת ה ק נ א ו ת ״‬
‫)אלטונא( תקי״ב דף ל״ב‪ ,‬וכך המשיר להלחם נגד נחמי׳ חייא חיון כשבא ל א מ ס ט ר ד ם‬
‫והצטרף במלהמת מצוה עם הגאון בעל הכם צבי‪ ,‬ואת שהותו באמסטרדם ה ו‬
‫מזכיר באהת מתשובותיו‪ ,‬עיין ״זרע אברהם״ הו״מ סימן ג׳‪ ,‬ובהיותו ב א מ ס ט ר ד ם‬
‫ראה אותו ר׳ יעקב עמדין שהיה אז צעיר לימים‪ ,‬ובספרו ״מור וקציעא״ ח״ב ב ל ו ח‬
‫התקון וההשמטות דף צ״ד מתאר את דמותו וז״ל‪ :‬״בקטנותי ראיתי ב א מ ״ ד‬
‫)באמסטרדם( שליח ציון חכם יצחקי כמדומה שהיה ארור גבור‪ ,‬גבוה מ כ ל ע‬
‫משכמו ומעלח״‪,‬‬
‫א‬

‫ם‬

‫ר׳ יצחק לאמפרונטי בספרו ״פחד יצחק״ ערך נפילת אפים דף ע״ח מ ב י א‬
‫מהתנהגותו ראיה לדין וז״ל‪ :‬״והרב הגדול אברהם יצחקי ר״מ דירושלם היה‬
‫פיראראה בשנת התע״ב‪ ,‬וראיתיו מתפלל בצבור בביתו בית הנבירים ר׳ פנחס הליי•‬
‫ור׳ מנהם מאיטליא ונפל על פגיו‪ ,‬הגם שלא היה שם ארון וספר תורה ולא ב ש ע ה‬
‫שחצבור מתפללין בבית חכנםת״׳ ועיין מד‪ ,‬שכותב ר׳ חננאל ניפי בספר ״ ת ו ל ד ו ת‬
‫גדולי ישראל וגאוני איטליא״ עמוד רצו‪.‬‬
‫פ‬

‫אות א׳ מספר פג‬

‫ה‬

‫מהר״ר אברהם ן׳ נחמיאס‬

‫מה״ר אברחפ ן׳ נחמיאפ‪ .‬הסכמה על תשובת מהר״ש חיון בספרו כני ש מ ו א ל‬
‫בתשובותיו סימן ט׳‪.‬‬
‫הוא גזכר גם בשיי־ ת ״תורת אמת״ מד״ר״א ששון סימן קמ״ז וסימן קמ״ה‪ .‬ו ר א ה‬
‫בפפר ״גדולי שלוניקי למרותם״ עמוד קפ״ו המעתיק נוסה מצבתו ששבק לן ה י י •‬
‫ביום ר ר״ת אלול שנת שם״ד‪ ,‬וממה שהקוק על המצבה גראה שהיה ריש מ ת י ב ת א‬
‫בשלוניקו‪.‬‬
‫אות א׳ מספר פט —רבינו אברהם ן׳ עזרא‬

‫רבינו אברהם בן עזרא מופלג בחכמות וכר והרמכ״ן בפירושו על התורה יש ל ו‬
‫תוכחת עמו במה שפי׳ כפירושו‪ .‬על החומש‪.‬‬
‫עיין רמב״ן‪ ,‬בראשית מ״ו‪ ,‬ט״ו על הראב״ע בענין יוכבד שנולדה בין ה ח ו מ ו ת‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪84‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכותב עליו‪ :‬״וזחו זחב רותח •יוצק בפי החכם הזה״ ועיין בהקדמת ״ים של שלמה״‬
‫‪.‬רש״ל על מס׳ בבא קמא שכתב על הראב״ע‪ :‬״כי עשה כמה פעמים נגד ההלכה‬
‫אפילו בגד חכמי המשגה ונגד אמוראי התלמוד בלי מספר׳‪ /‬אד ראה ״ספר הזכרון״‬
‫לריטב״א‪ ,‬מהדורת הרב ק׳ כהנא עמ׳ ם״ט‪ ,‬וז״ל‪ :‬״שאני רואה ההכם ההוא ןהראב״ע[‬
‫הולד מאד בשטתו ]של הרמב״ם[ כמו שידע המרגיש בסודותיו״‪.‬‬
‫וראח בתשב״ץ חלק א׳ סימן נ״א שכותב באמצע התשובה וז״ל‪ :‬״שהרי החכם‬
‫ראב״ע ז״ל כתב בספר הנקרא ״צחות״ אין אות יוצא מטור המכתב למטה רק הקו״ף‬
‫והנה הוא כלמ״ד הפור‪ ,‬עכ״ד ואף על פי שהחכם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל לא היה‬
‫בקי בדינין אבל כשר היה לעדות‪ ,‬ומעדותו למדנו שכך היה בספר הקדמונים״‪ .‬ועיין‬
‫בקובץ תורני ״חבאר״ כרך רביעי חלק שני סימן ק״ף בתשובתו המענינת של הגאון‬
‫׳ יעקב שור אבד״ק קוטב אל הג׳ ר׳ צבי יחזקאל מיכלזאן מפלונסק הי״ד וע׳ בשו״ת‬
‫מהרש״ם להגאב״ד ברעזאן ח״ד סימן ק״כ שכותב וז״ל ״ומה שתמח על האבן עזרא‬
‫הלא ידוע שבכמה מקומות הוא נגד מדרשת רז״ ל ולכן אין דרכי לעיין בו ובפרט‬
‫ליעע א״ע ליישב דבריו״‪ .‬לעומת זה עמדו עליו גדולי ישראל ופרשוהו‪ ,‬עיין בשו״ת‬
‫״יד אלעזר״ להגאב״ד ווינא ושם בסימן קכ״א משתדל ליישב דברי הראב״ע וראה‬
‫עוד בשו״ת ״שארית יעקב״ לר׳גאון ר יעקב יצחק יוטעם מלבוב סימן ע׳ מה שכותב‬
‫שם‪ .‬וראה במאסף ״בית המדרש״ בעריכת החכם ר׳ אייזיק הירש ווייס )וויגא תרכ״ה(‬
‫ושם בעמוד צ׳ מפרסם מכת״י הם׳ ״יאיר גתיב״ לבעל ״הות יאיר״ דברי התגצלוח‬
‫בעד הראב״ע מה שחשדוהו שאינו חושש לקבלה וראה ב״אור החיים״ ויקרא י״ב‪ ,‬ל״ב‪.‬‬
‫ועיין בספר ״הנצהון״ לר׳ יום טוב ליפמן מילהויזן ושם פ׳ צו כותב ״ואף כי‬
‫שמעתי כי הראב״ע לא מהכמי התלמוד היה״ ועיין בם׳ היובל לדר׳ אברהם ברליבר‬
‫עמוד ‪ 79—72‬העתק מ״פחד יצחק״ מהדורה ב׳כת״י אריכות דברים אם היהר״א אבן‬
‫עזרא גדול בתלמוד וראה בכתב העת ״הלבנון״ מאת יחיאל בריל שבה עשירית עמוד‬
‫‪ 284‬וב״הכרמל״ החדשי שבה ראשונה עמוד ‪ 288-89‬מה שכותב שם חחכם שזח״ה‪.‬‬
‫י‬

‫בדור״האהרון המליץ הרב משולם ראטה זצ״ל על דברי הראב״ע ‪ -‬כגון בשו״ח‬
‫קול מבשר ח״ב סי׳ כ״ב )ע׳ ל״ז(‪ ,‬ועיין עוד ־ב״אוצר הגדולים״‪ ,‬ערך ראב״ע‪.‬‬
‫אות א׳ מספר קטז — מהר״ר אהרן אביוב‬
‫מחר״ר אהרן אכיוב בימי מהרשד״פ‪ ,‬וזמנין דמביא תשובותיו ושקיל וטרי עמי‪.‬‬
‫עיין בשו״ת מהרשד״ם אבהע״ז סימן כ״ג בבוגע המחלוקת שעברה ביבו ובין ר׳‬
‫אליהו אלבארו׳ וכן מצויות שאלות ממגו בשו״ת מהרשד״ם אבהע״ז סימן ב׳‪ ,‬רל״ט‪,‬‬
‫רמ״ד‪ ,‬הו״מ סימן תב״א‪ ,‬תב״ט‪ ,‬תס״ב וביו״ד סימן ר ‪ /‬וכן בשו״ת מהרש״ך )ר׳‬
‫שלמח כחן( ח״ב סימן ק״ב וסימן ר״ז‪ ,‬ובשו״ת ״בחלת יהושע״ לר׳ יהושע צונצין‬
‫סימן ל״ה התם עם רבבי קושטא על תשובה אחת‪ .‬עיין עליו ועל ימי רבבותו בעיר‬
‫אישקופה ב״דברי ימי ישראל בתוגרמא״ לראצאביס הלק ב׳ עמוד ‪.111‬‬
‫אות א׳ מספר קלט — מהר״ר אהרן ששון‬
‫מהר״ר אהרן ששוו תלמיד מהר״פ מטאלון חתנו של מהר״ש הלוי הזקן ובו׳ ותלמידיו‬
‫נדולי הדור מהרחי׳ש ומהר״ש יונה‪.‬‬
‫מה שכותב ההיד״א שהיה תתנו של מהר״ש הלוי הזקן‪ ,‬כך מפורש בתשובותיו‪,‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪85‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״תורת אמת״ סימן ר וסימן פ״ב‪ ,‬ומש״כ שהיה רבו ש ל מהרח״ש והר״ש יונה‪ ,‬כ ך‬
‫כתוב בתשובת הרה״ש סימן מ״ב וסימן מ״ט‪ ,‬וכן בשו״ת ״שי למורה״ למהד״ש י ו נ ה‬
‫סימן מ׳‪ ,‬וסימן קי״ז׳ ויש להוסיף שהמהר״א ששון היה גם רבו של הנאון ר׳ ה י י ם‬
‫‪,‬‬

‫אלפנדרי הזקן‪ ,‬כנראה משו״ת ״מגיד מראשית״ סימן ג׳ דף י ״ ב ע״ב‪ ,‬וסימן ה ד ף‬
‫ל״ה‪ ,‬ומה שכותב שהיה תלמידו של הגאון ר׳ מרדכי מטאלין כד מפורש בספרו ש ו ״ ת‬
‫״תורת אמת״ סימן קפ״ד‪.‬‬
‫דרד אגב יש להעיר כאן כי התשובה הזאת‪ ,‬סימן קפ״ד‪ ,‬נדסםה כדמותה ו ת ב נ י ת ה‬
‫בשו״ת מהראנ״ה לד׳ אליהו בן היים ת״א סימן ק״א‪ ,‬והתמיד‪ .‬היא שאינו מזכיר את‬
‫מקור השו״ת‪ ,‬ומתקבל הרושם כאלו השאלה הזאת נשלהה להראנ״ח והתשובה ה י א‬
‫‪1‬‬

‫שלו‪ ,‬ובאמת לא כן ה ו א ‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ואגב אורחא אביא כאן רשימה של כמה שו״ת מגדולי התורה מזמגים שונים‪ ,‬ש ה ו ע ת ק ו‬
‫בספרים אחרים בצורתם וכדמותם בעילום שם‪ ,‬כאילו הדברים יצאו מסרי עטם ש ל‬
‫מחברי הספרים הללו‪.‬‬
‫א‪:‬‬

‫בשו״ת מהר״י קולון סימן קס״ג בסוף התשובה כ ת ו ב ‪ :‬״המכתב דלעיל אין מ ג מ ו ק י‬

‫הרב הגדול אדוני מהר״ר יוסף קולון הנ״ל‪ ,‬ורב אחד מתלמידי חרב החסיד מ ה ר ״ ר‬
‫מולין יצ״ו יסדו״‪ — ,‬הנה התשובה הזאת כצורתה ממש נמצאת בשו״ת מהר״י מייל ס י מ ן‬
‫קס״ג‪,‬‬

‫ותמוה הדבר שבשני הספרים‬

‫הללו התשובה הזאת צוינה בסימן‬

‫״קם״ג״‬

‫מסימני הספר‪.‬‬
‫ב‪:‬‬

‫בשו״ת הרא״ם ״מים עמוקים״ סימן ל״ב ישנה תשובה גדולה בלי שום ח ת י מ ה ‪,‬‬

‫והיא תשובת הגאון מהר״י מינץ‪ ,‬שכן נדפסה בשו״ת מהר״י מינץ סימן י״ב‪ ,‬ועיין‬
‫בקונטרס ‪,,‬רחובות הקריה״‬

‫מהרב מתתי׳‬

‫שטראשון ז״ל‬

‫עמוד ‪287‬‬

‫הנספח‬

‫לס׳‬

‫״קריה נאמנה״ לרש״י פין‪.‬‬
‫ג‪:‬‬

‫בשו״ת מהר״י ווייל סימן קם״ד ישנה תשובה שכוללת ב׳ תשובות ו ש ת י ה ן‬

‫אינן ממהר״י ווייל‪ ,‬רק‬

‫משני‬

‫גאונים אחרים‪,‬‬

‫ומחצי הסימן‬

‫זאילד‪,‬‬

‫היינו‬

‫מן‬

‫דבור המתחיל ״אמנם״ עד סוף הסימן‪ ,‬היא תשובה מוקדמת לרבנו מהרא״י ב ע ל‬
‫״תרומת הדשן״‪ ,‬ובסיום התשובה שם בא בחתימתו ״הקטן והצעיר בישראל״ שכן חותם א ת‬
‫עצמו בכל מקום בספרו ״תרומת הדשן״‪ .‬ומראש הסימן שם ואילך‪ ,‬היינו מן ד ב ז ר‬
‫המתחיל ״גולת הכתרת״ עד דבור המתחיל ״אמנם״ היא מהר״י מברונא‪ ,‬אשר בא שם‬
‫להשיב על תשובת מהרא״י הנ״ל ושתי התשובות הללו נדפסו בשו״ת מהר״י מ ב ר ו נ א‬
‫)שטעטין תר״כ( והיא שם בסימן כ״ח ואחריה באה תשובת מהר״י שם בסימן כ״ט‪,‬‬
‫ובאמצע התשובה כתב מהר״י מברונא לתמוה על פסק דינו של בעל תרומת הדשן‪ ,‬ו א ל ה‬
‫דבריו ש ם ‪ :‬״ועוד תמיהני דאסיק אדעתיה לפסוק הדין להתיר אשת איש לעלמא‪ ,‬ל ה ת י ר‬
‫כ ל דהוא״ ו כ ר ועיין בשו״ת ״מעיל צדקה״ סימן ג״ב שהעתיק הדברים הללו‪ ,‬ולא ידע‬
‫הגאון הנז׳ שכל אלה הדברים מפרי עטו של מוהר״י מברונא יצאו‪ ,‬וזה כי בזמנו עדיין‬
‫לא נתגלה בדפוס ספר שו״ת מהר׳׳י מבדונא כידוע‪ ,‬ועיין במבוא לספר ״כלילת יופי׳׳‬
‫לגאון ר׳ חיים דמביצר ח״א דף ה׳ בהערה מ ר א ה וכר‪.‬‬
‫ד ‪ :‬בש״ר חו״מ סימן מ״ו םק״ט כ ו ת ב ‪ :‬״שוב מצאתי בתשובת מהרי״ק שורש ע׳׳ד‬
‫שהשיב להר׳ אביגדור כהן ו כ ר לאו מהרי״ק חתים עלה בסוף וגראה לעין מי שמעיין‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪86‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ומדי דברי מספר ״תורת אמת״ מהר״א ששון‪ ,‬זכור אזכור ממה שהעירותי מכבר על‬
‫מה שכותב ההוקר והביבליוגרף דר׳ אריה טויבר‪ ,‬בספרו ״מחקרים ביבליוגרפיים״‬
‫)ירושלם תרצ״ב( בעמוד ‪ 16‬הערה ‪ 1‬כי הספר הראשון עם הסכמות ‪.‬ועם איסור‬
‫מפורש להדפיס הם׳ שגית לזמן ידוע לדעתו הוא הספר ״תורת אמת״ מהר״א ששון‪,‬‬
‫שגדפס בוויגיציא שגת שפ״ו׳ ובאמת טעה בזה‪ ,‬כי בשגת שס״ו גדפם בוויגיציא הספר‬
‫״בדק הבית״ למהר״י קארו‪ ,‬ובכמה אכסמפלרים מהוצאה זו ישגפ עוד שגי דפים ומצד‬
‫אהד של שגי הדפים גדפםה הסכמת הרבגים מוויגיציא הממליצים על המו״ל ר׳ מגהפ‬
‫יעקב מיגקיש‪ ,‬וגם החרם שהכריזו בכל בתי הכגםת בוויגיציא שלא יחזרו וידפיםו את‬
‫הספר במשד עשר שגים מיום הופעתו‪ ,‬ושלא יקגהו רק מידי רמ״י המו״ל‪ ,‬ועיין‬
‫בקובץ ביבליוגרפי ״עלים״ שיצא לאור בווינא ע״י הרב דוד פרגקל ושם בשנה ג׳‬
‫חוברת ג׳ עמוד ‪ 58—61‬פירסם פרופסור שמחה אסף את החםכמות וחחרמות שיצאו‬
‫מרבני וויניציא; מזה אגו לומדים איפוא כי הספר הראשון עם הפכמת חרבגים‬
‫שאסרו להדפיס שנית הספר לזמן ידוע‪ ,‬הוא הספר ״בדק הבית״ למהר״י קארו‪.‬‬

‫שס שאותה תשובה חיבר איזה גדול שהיה זמן רב קודם וכו׳ עכ׳׳ל‪ ,‬ועיין בספר ״נפש‬
‫חיה״)תל־אביב תשי״ד‪ ,‬בסוף הספר במלואים סימן כ״ז( מאת הגאון ר׳ ראובן מרגליות‬
‫שכותב שמצא כי התשובה הזאת מצויה ב״אור זרוע״ הלכות גיטין סימן תשמ״ה‪ ,‬וכנראה‬
‫שהיה זה הספר בכת״י לפגי מהרי״ק והעתיק ממנו‪ ,‬ועיין בשר׳ת ״כפי אהרן״ ח״בדף קג״ז‬
‫השמטות לח״א ע״ב שעמד גם כן על זה וציין לכנה״ג וגדולי אחרונים שחשבו שהם דברי‬
‫מהרי״ק‪.‬‬
‫ה‪ :‬בשו״ת ״חוט המשולש״ להגאון ר׳ חיים מוואלזין סימן כ״ג נמצאת תשובה אחת‬
‫בדין אתרוג הירוק שנחלקו בו האחרונים‪ ,‬ודעת התשובה הזאת מכרעת לחומרא כדעת‬
‫הב״ח‪ ,‬ובסוף התשובה כתוב‪ :‬״התשובה הזאת מצאתי בין כתבי אא״ז הגאון זצ״ל‪ ,‬ולפי‬
‫הנראה וריהטא דלישנא ומבירורי דשמעתתא דא נראה כי מפיו יצאו מדבריהם האלה״‪,‬‬
‫ועיין בקובץ תורני ״כנסת חכמי ישראל״ שיצא לאור באודיסה בעריכתו של הגאון ר׳‬
‫אברהם יואל אבעלסאן ושם בקונטרס ד׳ סימן ע״ו אות ג׳ מביא שהרב הגאון ר׳ מאיר‬
‫אטלס אבד״ק סלונים הראה לו שהתשועה הזאת נמצאת אות באות ממש בשו״ת ״משכנות‬
‫יעקב״ סימן קכ״ז מהגאון ר׳ יעקב ברוכין אבד״ק קארלין‪ ,‬תלמיד ר׳ חיים מוואלאזין‪,‬‬
‫ודעתו הוא שחגאון ר׳ יעקב מקארלין שלח התשובה הזאת לרבו להכריע דעתו בזה‪,‬‬
‫אשר במשך השנים אחרי פטירתו הוציאו לאור בני משפחתו את תשובותיו‪ ,‬ויחסו אליו‬
‫גם התשובה הזאת‪ ,‬וכן הדעת נוטה‪ ,‬אחרי כי הגאון ר׳ יעקב מקארלין תלמידו הדפיס את‬
‫תשובותיו בחייו‪ ,‬לא יתכן כי ידפיס תשובה בשמו אשר שמע מרבו‪ ,‬ועיין עוד בתולדות‬
‫רביגו חיים מוואלאזין מאת משה שמואל שמוקלער עמוד ‪.59‬‬
‫ו‪ :‬בשו״ת ״הריב״ם שנייטוך״ של הרב יוסף שנייטוד תלמידו של ר׳ נתן אדלער‬
‫מפפד״מ ואחד מגדולי תורה בזמנו מצויות תשובות רבות )סימן י״א‪ ,‬י״ח‪ ,‬ל״ט( לקוחות‬
‫אות באות מספר ״תרומת הדשן״ סימן א׳ ד׳ ט׳‪ ,‬עיין מה שכתב הרב ראובן מרגליות‬
‫ב״קרית ספר״ שנה י״ז עמוד ק״א‪ ,‬ועיין במפתחות הספר ״אורחות חיים״ )ספינקא(‬
‫שמביא שתשובות רבות מריב״ם שנייטוד לקוחות משו״ת הרדב״ז‪.‬‬
‫ז‪ :‬בספר ״הדרת מרדכי״ לאחד מגאוני הזמן בתקופתו ר׳ מרדכי דוזנבלט אבד״ק‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪*7‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אות א׳ מספד קסו — מהר״ר אלי׳ הכהן‬
‫מחר״ר אלי׳ הכהן‪ ,‬אחד מרבני אזמיר‪ ,‬חים־ יותר משלשים חכוריפ‪ ,‬ו כ ר והיה‬
‫אפוטרופוס גדול לעניים שחיה חולד וקובץ על־יד מחגביריפ ומחלק לעניים‪ ,‬ו ר כ י ם‬
‫השיכ מעון בדרשותיו ותוכחותיו ומתק לשונו וכוי‪.‬‬
‫חגאון ר׳ ברזילי יעב״ץ בספרו ״לשון ערומים״‪ ,‬סימן י״ד‪ ,‬כותב שחםפידו ב ק ״ ק‬
‫״עץ חיים״ באזמיר‪ ,‬ובין חיתר הוא מרבח בשבחיו׳ בפרט על ענותנותו חגדולה‪ ,‬ש ה י ה‬
‫מקבל כל אדם בסבר פנים יפות‪ ,‬חיח מוקיר ומכבד את חרבנים אשר לא נ פ ל ח ל ק ם‬
‫בנעימים‪ .‬עד שחיו אומרים עליו שחיח מחבקם ומנשקם‪.‬‬
‫ר׳ אליהו היה מגדולי הדרשנים בדורו‪ ,‬מהבר פורה‪ ,‬במיוחד נתפרסם ספרו ״ ש ב ט‬
‫מוסר״ שזכה לתפוצה עצומה‪ ,‬וגם למהדורות רבות‪ ,‬כי רבה היתה השפעתו‪ ,‬ו ה ר ב ה‬
‫דורות מישראל היו נזוגים ממנו‪ ,‬והיה משמש הומר לכל דרשן מישראל‪ .‬מתוך פ ר ק י‬
‫הספר אנו שומעים הד‪ .‬קולו של דרשן מוכיה לעמו בדברים פשוטים היוצאים מ ע ו מ ק‬
‫לבו ומראה להם את הדרר הישרה והנכוהה‪ .‬על ההטא היותר קל סידר ת ק ו נ י ם‬
‫וסגופים‪ ,‬עיין ב״שבט מוסר״ פרק כ״ז ובפרק י״ט מביא בשם ר׳ שלמה מולכו ה ג ר‬
‫צדק שהיה אומר שאותיות‪ .‬״תענית״ הם נוטריקון ״תת עני״‪ ,‬שצריכים ל ה ר ב ו ת‬
‫בצדקה כדי לזכך את נפש החוטאת‪.‬‬

‫סלונימא ושם בחלק התשובות סימן ט׳ ישנה תשובה ארוכה באשה אחת שאי אפשר ל ה‬
‫לטהר לבעלה אפילו ע״י בדיקות רבות‪ ,‬התשובה הזאת מצויה בשו״ת רבי עקיבא א י ג ד‬
‫סימן ס״ב‪) ,‬העירני על כך הרב הגאון שר התורה מרן חיים העליר זצ״ל(‪.‬‬
‫ח‪:‬‬

‫בספר ״אבן נזר״ מאת הגאון ר׳ זכרי׳ שפירא אבד״ק ווראנוב‪ ,‬ושם בדף ל״ה‬

‫נמצא פלפול ארוך בהיקף רחב ובעמקות חודרת במסכת שבועות דף ל״ב בסוגיא ד ה כ ל‬
‫מודים‪ ,‬ותמוה הדבר שכל אותו הפלפול בצורתו נמצא בשו״ת ״קול אריה״ להגאון ה ע צ ו ם‬
‫ר׳ אברהם יהודה הכהן שווארץ אבד״ק בערגםאד‪ ,‬בהמשכים בסימן קי״ב קי״ג‪ ,‬קי״ד‪,‬‬
‫וראה בספר ״תולדות קול אריה״ מאת הרב דובעד שפיטצער דף כ״ז הערה ל׳‪.‬‬
‫טג‬

‫בשו״ת הריב״ם מאת הגאון ר׳ יעקב הלוי הורוויץ אבד״ק דעלאטיז או״ח סימן‬

‫כ״ב‪ ,‬נמצאת תשובה אחת הלקוחה מספר ״ברכת יעקב״ או״ח סימן ד׳ להגאון ר׳ י ע ק ב‬
‫יוק־ל הירש אבד״ק ניימארק תלמידו של הגאון בעל ישועות יעקב‪ ,‬ועיין בשו״ת‬
‫״מנחם משיב״ מידיד נעורי הרב מנחם מענדיל קירשבוים אב״ד פרנקפורט דמיין הי״ד‬
‫ובקובץ התורני ״המאסף״ שיצא לאור בירושלים שנה י״ט כרך א׳ חוברת ו׳ סימן יו״ד‪.‬‬
‫והנה הסיבות שגרמו להבלעה זו‪ ,‬הסביר ה ר ב ר׳ ראובן מרגליות ב״קרית ספר״ שנד‪,‬‬
‫י״ז עמוד ק״א‪ ,‬יש שהאדם רושם לעצמו חידוש מעניו שמצא באיזה ספר‪ ,‬והרשימה‬
‫נשארת בין כתביו‪ ,‬או כי לפעמים יש בספרייתו ספר חסר וכשיזדמן לידו אכםמפלר שלם‪,‬‬
‫הוא מעתיק ממנו בחשבו לצרף העתקתו אל הספר‪ ,‬וכאשר יעברו ימים והוא איננו כ ב י‬
‫בחיים‪ ,‬הנה מוקיריו מפרסמים כתביו ומדפיסים על שמו כל אשר יימצא בכתב מבלי ל ד ע ת‬
‫ולבחון בין חידוש לרשימה ובין שלו להעתקה מדברי זולתו‪.‬‬
‫ובנוגע לספרים שמחברים לקחו והוציאו אותם על שמם יש לציין בתור דוגמא מה‬
‫שכותב הגאון החכם ר׳ רפאל נתן נטע רבינוביץ בעל ״דקדוקי סופרים״ בכתב העת ״המגיד״‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪88‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יש תשובה מענינת ממנו על דבר הקראים והיא נדפסה בשו״ת ״לב שלמה״ לר׳‬
‫ש‪/‬מה הלוי)שאלוניקי תקס״ח( סימן י״ז אי קראי אוסר יין בנגיעתו‪.‬‬
‫ספר ״שבט מוסר״ גדפם בווילהלמםדורף שגת תפ״ו בתרגום ״יהודית־אשכנזית״‬
‫וביהודית־ספרדית הוצאת ר׳ משה סיד ור׳ אברהס אסא )קושטגדיגא תקכ״ו(‪ ,‬עייץ‬
‫עליו בספר ״המעלות לשלמה״ מאת ר׳ שלמה הזן במערכת ספרים אות מ׳ סימן א׳‬
‫וסימן ם״ו‪ ,‬ובספר ״שפת יהודית־אשכנזית וספרותה״ מאת אלעזר שולמאן עמוד ‪.103‬‬
‫אות א׳ מספר קפח — מהר״ר אליעזר‬
‫מהר״ר אליעזר בר״א הרופא‪.‬‬
‫עיין ״סדר הדורות״ שכותב שהוא היה אשכנזי‪ ,‬ויש לו תשובה בשו״ת הרמ״א‬
‫סימן צ״ו ובשו״ת ״שארית יוסף״ סימן י״ט׳ וראה בקובץ ״אפריון״ שנה רביעית‬
‫עמוד ‪.365‬‬
‫אות א׳ מספר ריב — מהר״ר אלעזר אזכרי‬
‫מזזרי׳ר אלעזר אזכרי תלמיד מהר׳יר יוסף סאגיז ונסמך ממהר״י כי רב ומזכירו‬
‫מזיזרימ״ט בתשובותיו‪ ,‬וחיבר ס׳ קדוש הוא ס׳ ההררים‪.‬‬
‫עיין בקובץ ״ציונים״ לזכרונו של י‪ .‬נ‪ .‬שמחוני‪ ,‬עמוד ‪ 149‬שכותב שם חחכם ש‪ .‬א‪.‬‬
‫מיום י״ד שבט תרל״ו‪ ,‬שהספר ״מעדני אשר״ על הלכות שבת ויו״ט מאת חרב ר׳ אשר‬
‫אשר אבד׳יק ווידז בליטה‪ ,‬כלו גנוב הוא‪ ,‬ואין ממנו אפילו אות אחת‪ ,‬והוא העתיק את‬
‫הספר ״שלהן עצי שטים״‪ ,‬להגאון בעל ״מרכבת המשנה״ גם קנה בלי כל שנוי את‬
‫ההקדמה‪ ,‬ולרבות גם את שבושי הדפום שנפלו בו‪ ,‬והוא זייפן ממדרגה ראשונה‪ ,‬ועיין‬
‫בשו״ת ״נודע ביהודה״ מהדו״ת או״ח סימן צ״א שכתב בן המחבר שאיש אחד שלח יד‬
‫בדרשתו להתלבש בו כאלו יצאו הדברים ממנו‪.‬‬
‫וראה עוד בספר ״יבין שמועה״ עה״ת להגאון בעל ״שמן רוקח״ ושם בסימן תס״ט‬
‫מספר חמחבר וז״ל‪ :‬״בדבר זה יצאתי ח ח לגדרי‪ ,‬כי שמעתי שאחד התלבש בטלית‬
‫שאינו שלו ואמר דבר זה בשמו‪ ,‬והוא איש תורני ממדינת פולין אשר ישב בטריטש‬
‫איזח ימים אחדים‪ ,‬ושמע ממנו חידושים רבים במילי דאגדתא‪ ,‬ולא היה די לו בזה במה‬
‫ששמע ממני‪ ,‬אף גם זאת כי עפ׳׳י תחבולות חשתדל מאת חתני החריף מו״ה ליב בדודא‬
‫שי׳‪ ,‬שהוא כעת אב״ד קעניגספורד‪ ,‬והי׳ אז בביתי ונתן לו להעתיק איזה דרושים‬
‫מדרשותי ואני לא חייתי אז בביתי‪ ,‬וכאשר באתי לביתי וחתני שי׳ אמר לי את אשר‬
‫עשה‪ ,‬אמ־תי לו הנה הסכלת עשות כי האיש הזה יתלבש א״ע ויאמר שלי הוא‪ ,‬וחתני שי׳‬
‫השיב כי לא נחשד האיש הזה בעיניו שיעשה דבר זה‪ ,‬ואכן אחרי שנודע לי בבירור‬
‫גמור שאמר כמה חידושים שלי בשמו‪ ,‬ע״כ ראיתי להכניס בחיבורי זה את הענינים אשר‬
‫ידועים לי ששמע ממני למען דעת כי האומרו בשמו גנוב הוא אתו״‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫וראה ר׳ מאיר וונדר ב״המעין״ טבת תשכ״ו ״רשימת הספרים על שביעית״ ערך ‪21‬‬
‫שקונטרס ״חוק השמיטה״ בתוך ם׳ ״ברכת אברהם״‪ ,‬ירושלים תרס״ב אינו חובר ע״י‬
‫מחבר חספר אלא לקוח מספר ״אמרי שבת״ לר׳ חיים יעקב הכהן פינשטיין‪ ,‬שד״ר‬
‫מצפת‪ ,‬עיין שם ערר א‪ 14‬של המחבר האמיתי‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪89‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הורודצקי‪ ,‬שיש כאן טעות סופר‪ ,‬וצריך להיות כ ך ‪ :‬תלמיד מהר״ר יוסף סאגיס‬
‫הנסמד ממהר״י בי רב‪ ,‬כי הוא היה בין הרבנים שנסמכו ע״י ר׳ יעקב בי רב‪ ,‬שאם‬
‫נאמר שמלת נסמר קאי על הר׳ אליעזר אזכרי‪ ,‬כי אז מוכרחים לומר כי הרב אזכרי‬
‫היה זקן מופלג‪ ,‬כי הוא מת בערך שנת ש״ס והר״י בי רב נפטר בשנת ש״ו‪ ,‬ו ל כ ל‬
‫חפחות צריד היה הרב אזכרי להיות בן עשרים בהםמכו‪ .‬זה ועוד‪ :‬הרב אזכרי כ ש מ ז ­‬
‫כיר בספרו ״תרדים״ את מהר״י בי רב איגו מזכירו בתואר ״מורי״ בשעה שחגאון‬
‫מרן יוסף קארו הנסמד ע״י מהר״י בי ר ב מזכירו בתואר ״מורי הרב הגדול״‪ ,‬עיין ״ ב י ת‬
‫יוסף״ אבה״ע סימן י״ז‪ ,‬וראה בהתימת הספר ״הרדים״ שהרב מזכיר את מורו הד״י‬
‫סאגים בזה הלשון‪ :‬״כד שמעתי מפי מורי ורבי ההסיד הקדוש כבוד יוסף סאגיס‬
‫זללה״ה״‪ ,‬ומה שכותב ההיד״א שהמהרימ״ט מזכירו בתשובותיו‪ ,‬עיין בשו״ת מהרי׳׳ט‬
‫ח״א סימן י״ז תשובה להרב אזכרי וכותב אליו בזד״״ ל‪ :‬״דעת תלמידד נוטה״ עיי״ש‪.‬‬
‫וכאן יש להעיר על מה שכתב הרב יוסף לוינשטיין מסראצק בספרו ״דור ודור‬
‫ודורשיו״ אות א׳ סימן ת״ג שהרב ר״א אזכרי נפטר בשנת שמ״ט׳ אבל טעה בזה‬
‫שהרי המקובל ר׳ נפתלי אשכנזי עזב את צפת בערך שנת שג״ה‪ ,‬עיין ספרו ״אמרי‬
‫שפר״ דף ט״ז‪ ,‬ואז עוד היה הרב אזכרי בהיים‪ ,‬וממותו שמע בהיותו כבר בגולה‪,‬‬
‫והספדו עליו נדפס בספרו הבז׳ דף ק״ע בשנת שם״א‪ ,‬וראה ״קהלת משה״ א פ ם ת‬
‫פרידלאנד אות א׳ מספר ‪.788‬‬
‫אות א׳ מספר ר כ ב — מה׳ אפרים ארדיט‬

‫מהר״ר אפרים ארדיט‪.‬‬
‫ב״מערכת ספרים״ אות מ׳ סימן צג כותב ההיד״א שהיה אצלו תורה וגדולה במקום‬
‫אחד וחיבר ספר ״מטה אפרים״ הדושים בהרמב״ם ושו״ת ודרושים‪ .‬ראה בשו״ת‬
‫״בעי היי״ להגאון בעל כנה״ג‪ ,‬ושם בה״ב סימן נ׳ ישגה תשובה אליו בעסקי מ ס ח ר‬
‫באזמיר‪ ,‬ומתוכה נראה גדלו בתורה ושהוא היה סוהר עשיר‪ ,‬וכד מסתבר מ ש ר ׳ ת‬
‫״לב שלמה״ לר׳ שלמה הלוי סימן כ״ו‪ .‬ר׳ אברהם ליאון ואפרים ערדיט חתמו יחד‬
‫בשם פרנפי אזמיר בפנקסו של השד״ר הצפתאי ר׳ יוסף הכהן בשנת תל״ז‪ ,‬עיין‬
‫״שריד ופליט״ לרב י״מ טולידנו הוברת א׳ עמוד ‪ ,50‬ועיין בספר ״עניני ש ב ת י‬
‫צבי״)ברלין תרע״ד( מאת פרופ׳ אהרן פריימאן עמוד ‪.145‬‬
‫אות ב׳ מספר ב — רבינו בחיי בר אשר מסרקםטה‬

‫רבינו בחיי ב׳׳ר אשר מםרקפמא‪ ,‬חיבר פירושו על התורה‪ ,‬והיה תלמיד הרשב״א‪.‬‬
‫ורבים חשבו שהוא בן הרא״ש׳ ולא היא וכו׳ הרב צידה לדרף מזכיר ח׳ כניס שהיו‬
‫לרא״ש ומזכיר שמות כולם ולא הוזכר רכינו בחיי‪ ,‬ועוד שלא הזכיר לאביו כלשון‬
‫כבוד רק בר אשר‪.‬‬
‫עיין רבינו בהיי עה״ת בביאורי המקראות פ׳ ויהי לא יסור שבט מיהודה ובס׳‬
‫ואתחנן פסוק מי א־ל בשמים ובארץ ובפ׳ תולדות פסוק אהי רבקה אם יעקב ועשו‪,‬‬
‫ושמה הוא מזכיר את הרשב״א בשם ״מורי״‪ .‬ומה שכותב ההיד״א שרבינו בתיי ל א‬
‫היה בן הרא״ש‪ ,‬עיין מה שכתבתי בקובץ התורני ״היכל התורה״ )ניו־יורק תרצ״ג(‬
‫חוברת א׳ עמוד ‪ 25‬הערה ב ‪ /‬שמצאתי ברבינו בהיי ס׳ בהעלותך שמזכיר את אביו‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪90‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ושמו חיח ר׳ נתן‪ .‬ושלש שנים אחרי שנדפס זאת בשמי מצאתי בספר ״אלמה״ שהו״ל‬
‫ד״ר ב‪.‬מ‪ .‬לוין בירושלם שנת תרצ״ו‪ ,‬ושם פירםם הרב יהודה ליב חכהן פישמן)מימון(‬
‫ז״ל מכת״י תולדות רבעו בהיי לההכם ר׳ יעקב רייפמן וראיתי שם בעמוד ‪ 83‬שגם‬
‫הוא מעיר מזה‪ ,‬ואחרי זמן הגיע לידי ספר ״אוצר י״ד ההיים״ להרב ישכר דוב באב״ד‬
‫אבד״ק בוםקא שגדסם בלבוב שגת תרצ״ד וראיתי שם בסימן ל״ה שגם הוא מעיר‬
‫מזה‪ .‬וראה ב״מבוא״ לפירוש רביגו בהיי על התורה מהדורת הרב ה״ד שעוועל‬
‫)ירושלים תשכ״ו(‪.‬‬
‫ומד‪ ,‬שכתב הרב פישמן שם בהקדמתו לתולדות רביגו בחיי שההוברת הזאת לא‬
‫נדפסה מעולם‪ ,‬געלם ממגו‪ ,‬שהר״י רייפמאן פרסם קטעים גדולים ממגד‪ ,‬בכתב־עת‬
‫״המבשר״ שיצא לאור בלבוב ע״י יוסף כהן צדק‪ ,‬ושם בשגה ראשוגה )ט״ו אלול‬
‫תרכ״א( גליון א׳ עמוד ‪88‬־‪ 887‬גדפסו תולדות רביגו בחיי תהת הכותרת ״תולדות‬
‫רבינו בהיי בעל הפירוש על התורה הנקרא על שמו וכד הקמה ומעמד הדת בימיו‬
‫וקורות ספריו״ ע״ש ועיין מה שנדפפ ממני בכתב עת ״השבוע היהודי״ ׳)די אידישע‬
‫וואך( שיצא לאור בגיו־יורק בעריכתו של ד״ר הלל זיידמן גליון י״ד שבט תשי״ט‪.‬‬

‫אות ב׳ מספר יח — מהר״ר בגימין הלוי‬

‫מהרי׳ר בנימין הלוי וכר רבו של הרמ׳יז היה אחד מרבני עיר ואם בישראל איזמיר‬
‫יע״א‪.‬‬
‫בספרו של בנו ר׳ שלמה הלוי שר׳ ת ״לב שלמה״ )שאלוניקי תקם״ה( הו״מ סימן‬
‫ג׳ וסימן מ״ח ובסוף הספר דף קל״ה—קל״ן נדפסו הדושי תורה ממנו‪.‬‬
‫תלמידו‪ ,‬ר׳ משה ןכות שחו״ל ״תיקון שובבים״ בוויניציא שנת תע״ה חכנים בתוכו‬
‫תקוני תפילות שקבל ממנו לפי המנהג המקובל בארץ ישראל‪ ,‬והפיץ אותן בקהילות‬
‫איטליה‪ ,‬וגם מזכירו בשו״ת הרמ״ן שנדפס בשנת תקפ״א סימן כ״ו וכן באיגרות‬
‫הרמ״ז )ליוורנו תק״ם( דף ל״ט‪ ,‬ועיין ״שלוהי ארץ ישראל״ עמוד ‪ 125‬מאת אברהם‬
‫יערי‪ ,‬ועיין ב״קורא הדורות״ מאת ר׳ דוד קונפורטי מהדורת קאםעל דף מ״ט ע״א‬
‫שכותב שר׳ בנימין הלוי נפטר בדרר שליהותו בשנת תל״ב בכפר סמוך לארם‬
‫צובא‪ .‬במותו הספידו ר׳ ברזילי ב״ר ברור יעב״ץ אב״ד אזמיר בספרו ״לשון ערומים״‬
‫דרוש ט״ו‪.‬‬

‫אות ב׳ מספר יט — מהר״ר בנימין בכ״ר מאיר הלוי‬
‫מהר״ד בנימיו בכ״ר מאיר הלוי ויש לו תשובה בשרית ״אבקת רוכל״ למדן םימן עי׳ד‪.‬‬
‫ר׳ בנימין הלוי בהיותו בעונת הפעוטות‪ ,‬בא עם הוריו מעיר נירנברג באשכנז‬
‫לתוגרמה‪ ,‬שקד בלמודים ויהי לאהד המלומדים ביותר בין בני העדה האשכנזית בעיר‬
‫סופיה‪ ,‬ובשנת רצ״ב הריץ דבריו לרבי יוסף קארו כמובא בשו״ת בית יוסף ׳)ירושלם‬
‫תש״כ( הלק אבהע״ז דיני גוי מסיח לפי תומו סימן ח׳ עמוד ש״ו‪.‬‬
‫בשנת שי״ג אחרי שעיר שאלוניקי היתד‪ .‬למאכולת אש‪ ,‬והיהודים בתוכה נשארו‬
‫ללא קורת גג למהםה ומעיל ללבוש‪ ,‬ולא היתד‪ .‬היכולת בידם לקומם את ההרס‬
‫והשממון‪ ,‬עמדו פרנסי הצבור וראשי העדה וטכסו עצה איך להציל את יושביה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪91‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מסכנת הכליון‪ ,‬שמו את עיניהם ברבי בנימין הלוי אשכנזי שעל־ ידי יציאתו לארצות‬
‫נכריות יביא ברכה רבה בשליחותו‪ ,‬את השליחות הזאת קבל ר׳ בנימין הלוי באהבה‪,‬‬
‫אף על פי שהיתר‪ ,‬קשורה בקשיים שונים‪ ,‬כמו שבוש הדרכים והתרחקות מן המשפחה‪,‬‬
‫עיין מזה בשו״ת מהרשד״ם חלק אבהע״ז סימן מ״ג שמזכיר את שליחותו של ר׳‬
‫בנימין הלוי‪ ,‬ועיין ״דברי ימי ישראל בתורגמה״ מאת ש‪ .‬א‪ .‬רוזנים חלק שנ* עמוד‬
‫‪ ,60‬ועיין בשו״ת מהרשד״ם חלק יו״ד סימן ק״ה נדון להתיר שבועתה של כלתו ש ל‬
‫ר׳ בנימין הלוי׳ עיין שם שכותב‪ :‬״ח׳ יודע וחוא עד כי שכוח לא אשכה אהבת ה ר ב‬
‫כמוהר״ר בנימין הלוי אשכנזי זלה״ה כל עוד נשמתי בי ורצוני בטובת זרעו וכל‬
‫יוצאי הלציו כאלו בני‪ .‬ולכן מגלה אני את דעתי וכר ״‪.‬‬
‫ר׳ בנימין הלוי הדפיס במאח הט״ו בשאלוניקי)חסר שנת הדפוס( מהזור מגהג ק״ק‬
‫אשכנזים עם ביאורים קצרים וקינות אחדות שלא נמצאו במחזורים‪ ,‬על ענויי היהדות‬
‫וצרותיה בערי אשכנז‪ .‬ר׳ אפרים דיינארד הנוסע והמאסף ספרים ראה את הספד הזה‬
‫בשאלוניקי והדפים שנית את הקינות הללו בספרו ״שבלים בודדות״ )ירושלם תרע״ה(‬
‫עמוד ‪ ,123—146‬כי מחזור זה כמעט נאבד מן העולם וכל רושמי הספרים לא ראוהו‪,‬‬
‫)עיין גם ברשימתו ״דביר אפרים״ עמוד ‪ (30‬אולם ר׳ יצחק רפאל מלכו במאמרו ״לפגי‬
‫שקיעת החמה״ בקובץ ״מזרח ומערב״ בעריכת אברהם אלמליח ח״א עמוד ‪285—293‬‬
‫השלים מה שהחסיר ר׳ אפרים דיינארד‪.‬‬
‫אות ב׳ מספר כח — מהר׳׳ר בצלאל אשכנזי‬
‫מהר״ד בצלאל אשכנזי תלמיד הרדכ״ז וכר ובתשובות מהד״א מונסון והרב מהריק״ש‬
‫‪,‬‬

‫נ״י הוא חותם ע? כמה פסקים וכר וכן ראיתי בקובץ כ״י שהיה רבו שד האר״י ו כ ת ו ב‬
‫שפ שחוא ביטל שה נגיד כארץ מצרים משום מעשה שחיה‪.‬‬
‫בשו״ת אחלי יעקב למחריק״ש סימן י״ח הוא חתום בהסכמת פים״ד עם תלמידו‬
‫מהר״א מונסון‪ ,‬ומה שכותב חחיד״א שראח בקובץ כת״י שרבינו בצלאל אשכנזי ביטל‬
‫שם נגיד במצרים משום מעשה שהיה‪ ,‬בודאי כוונתו לספר ״לקוטי יוסף סמברי״ עמוד‬
‫קט״ז וקי״ז ששם מסופר העובדה שהביאה וגרמה לידי בטול הנגידות במצרים‪ .‬ע צ ם‬
‫ספור המעשה הועתק גם בספר ״טוב מצרים״ מאת הרב רפאל בן אהרן בן שמעון‬
‫עי״ש דף ט‪ ,‬עמוד ב ‪ /‬וכנראה שהחיד״א לא ראה מה *שכותב בנדון בטול ישב‬
‫הנגידות במצרים בשו״ת הרדב״ז הישנות סימן תק״ט‪ ,‬שמתוך התשובה נראה שבימיו‬
‫כבר נתבטלה שם חנגידות ולא בימי ר׳ בצלאל אשכנזי שהיה בזמן מאוחר‪ .‬וראה‬
‫בספר ״מוצאי גולה״ מאת שאול פנהס רבינוביץ עמוד ‪ 212‬שכותב כי הרב הנגיד ר׳‬
‫יצהק הכהן שולאל עלה לירושלם אהרי גפילת ממשלת המאמלוקים ועמה גפלה ג ס‬
‫שארית הנגידות בשגת רע״ג‪ ,‬ועיין מ״ש דש״י פין במאמרו הגדול ב״הכרמל״ החדשי‬
‫שגה ג׳ הוברת י״א—י״ב‪.‬‬
‫אות ב׳ מספר לח — רבינו ביוד‬
‫רבינו ברוך )כן יצחק( תלמיד הר׳׳י הזקן בעל חתופ׳ וכר ובתופ׳ זבחים כפוף כ מ ה‬
‫דבורים כתוב ״בדוד״‪.‬‬
‫התום׳ לזבחים הן כידוע תוספותיו של רבינו ברוד מגארמיזא בעל ספר ״התרומה״‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ר‪0‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ומשום כך חתם את שמו ״ברור״ בסוף דברי החום‪ :‬וווהי עדית גאבער‪ .‬דב&ייי •‪5‬י‬
‫יצאו הדברים‪ ,‬וראה בספר ״אישים וספרים בהוספות׳ באת פרץ תרשיש י ד ב בדברי‬
‫‪ 9-11‬מציין את המקומות שחתום בדברי התוס׳ שם‪..‬ברור״• ודאה ‪ .‬ב ז י י ר*כ‪.‬י‪5£‬ייד׳‬
‫לפוופ׳ אפרים א׳ אורבד עמ׳ ‪ 511‬ושם בהערד‪ .‬ו רדיביה שיי כיי תתיס‪1‬יה ד‪,‬ר‪.‬הייי‪2‬‬
‫בשכו‪.‬‬
‫אית ב׳ כ ס פ י בי‬

‫‪ -‬כהי— נ י י ד כ*ז י א ‪ 6 * £‬י י ד‬

‫‪ .‬״‪_ ^,‬‬
‫צהר״ו ניוד כ״יל ראפאפורצ שדיי י׳ימ יאב׳׳ד כ ‪ -‬״ ‪ -‬ס ״ י ד ו ג‬
‫‪17^1‬‬
‫^‬
‫וכילדוחי מדי עברי כשליחות כצוה• ראיתי בעיי יייצפייי ‪-‬בגי ~‬
‫'~ ~‬
‫י‬
‫?מ ואמר לי כמה חרושים כחגאיי‬
‫? ?‬

‫ב‬

‫יכותב‬
‫דק״ק פיורדא שבא מעשה כזה לידו והטריף‪.‬‬
‫*יי‬

‫בשו״ת ״שבות יעקב״ ה״ג סימן ס״ב ישגה תשובה אליו‪ .‬י כ ן ‪ :‬מ מ ת בשדיה‬

‫נעלם״ להר׳ יצתק זעקיל עטהויזען סימן ל״ט תשובה ממגי והוהב שב * ‪ :‬י י י ' כ י ‪ 0‬נ‬
‫ראפאפורט״ ובספר ״אמרי בינה״ ודיהיגפייט תק‪-‬ח•‪:‬מצא מדיי מ ‪:‬־‪:-‬י י י • ‪ 5 -‬צ•‬
‫ד‬

‫והגאון ר׳ יונתן אייבשיטץ בספרו ‪..‬יערות דבש״ דיייש י״ ב בהססדי עייי ד י ^ י *״־‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫איטיותו המופלאה‪ ,‬שהיה הסיד שבכהונה ועסה כ* ימיי בהענייי‪ .‬יסיגיפיב ג י י י י ב‬
‫ונוראים‪ ,‬וראה עליו בשנתון הפרנקפורטי ו׳*י עדי ‪ 177‬ו ה י א ה ישב בעמ י* ז יד־ימה‬
‫הספרים בהם מובאים חידו״ת שלו‪.‬‬
‫ר׳ ברוך כהנא ראפאפורט היה הי־ יה ם החייף והאמיץ בילידי נגד ל כ ד נ י ר א י ת י י‬
‫משה חיים לוצאטו‪ ,‬הוא ראה בכתביו ובדעותיו סבבה‪ .‬ועויר ע י כר ב הה יסית י ב י‬
‫דמעיז‬

‫עיין בספר ״ר׳ משד‪ ,‬חיים לוצאטו ובבי דורו׳ אגרות יתעייות מאת י י‬

‫גיגזבורג חלק ב׳ עמוד שכ״ה‪ ,‬שם מביא טופס ההרס ע י כתבי ר מ ה ‪ -‬י בההיכתי ש י‬
‫ר׳ ברוך כהנא ראפאפורט‪ .‬ועיין עיי שם ב ח י ל א• במביא עמיד ‪ xx…‬יב כ י ס‬
‫) ן ו י ע‬

‫ן‬

‫ת ק צ‬

‫״‬

‫ו (‬

‫ח‬

‫״‬

‫ע מ ו ד‬

‫ב‬

‫‪ 62‬שפייסם ה י י הוזבב י־ מ י י ב י ד מ י א י ‪ :‬־ י ע י •‬

‫‪~-‬‬

‫• ד שי‬

‫פאדווא‪ ,‬מכתב מהגאון ר־ ישעי׳ באסיון יהי־י י ‪ :‬י י י כה‪:‬א י א פ א ס י י ס י י ז י י ‪ :‬אה‬
‫א‬

‫רמח״ל‪ .‬וב״מאזגים״ תרצ״ב גליון י״ד י׳ אב‪ .‬מהייס הביייייגיי״ י י י י י י‬

‫—<=‬

‫יערי שהמכתב הוא מזויף‪.‬‬
‫איר‪ ,‬ד רם פ י ב ‪ -‬יבינ׳ י "‬
‫יבינו דוד בן רבינו אברהב בן הרמב״ב נ י י ד בארץ ב ה נ י י ‪- -‬־*• * י * "*י—‬
‫כך כתוב בספר ״מאור עיגים׳׳ לעזריה כ ן האדומים בסוף פ י ה‬
‫עמוד ‪ (259‬וראה בס׳ ‪..‬תולדות היהודים במצרים יסיייר‪.‬‬

‫י‬

‫?‬

‫־‬

‫‪-‬‬

‫ו ‪< :‬י‪.‬יצאה י ‪ .‬ס ‪ 7‬י‬
‫א‬

‫באה א‪ .‬ש כ י ‪ -‬ס בעדי‪-‬‬

‫‪ 118‬שמביא גירסא אחת ככת״ י פאריס ‪ 330‬שבו בתי‪• -‬‬
‫במצרים בליל רביעית בשלש שעות כתחיית ילייר‪ .‬ב א י ב ע י ‪. . .‬‬

‫—‬

‫־־•־׳‪-•*-‬‬
‫יידיש סבה ד נ ה‬

‫א׳‪ ,‬תקל״ד לשטרות‪ ,‬ונפטר מהעולם הזה במצרים וזכר‪ .‬יהיי ר ע י י ב הבא ב ד נ ה נייב‬
‫י י‬

‫‪1‬‬

‫ר״ח אלול ד׳ תרי״ג ״ שטרות־‪ .‬ממקור זה אבי ירדים איפיא ד י א יה י ד נ י ‪ -‬י • '‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רביגו דוד היא מדויקת‪ ,‬אלא הוא גם מוסר לנו בדיוק את החודש ואת היום שבו הוא‬
‫גולד‪ .‬גוםף לזה אגו יודעים גם את התאריך של יום פטירתו‪ ,‬ונמצאו ימי שני חייו‬
‫שבע ושמונים שגה‪ ,‬וראה בקובץ ״אלמה״ בעריכת ד״ר ב‪ .‬מ‪ .‬לוין‪ ,‬ושם בעמוד ‪24‬‬
‫כותב ד״ר אברהם פריימאן מאמר שלשלת היהם של משפהת הרמב״ם והוא מהזיק‬
‫בדעה שרבינו דוד נולד א׳ תקל״ד לשטרות וקובע את יום הולדתו עפ״י כת״י פאריס‬
‫‪ 108‬לארבעה ועשרים לתדש טבת‪ ,‬וראה ״טוב מצרים״ דף י׳ וי״א‪ ,‬וראה עוד על‬
‫תולדות רבינו דוד בן ר׳ אברהם בס׳ ״מלהמת השם״ לר׳ אברהם בן הרמב״ם‪ ,‬מהדורת‬
‫ר׳ ראובן מרגליות )ירושלים תשי״ג( עמ׳ ל״ז‪ .‬תאריר לידתו של ר ב ע ו דוד הוזכר‬
‫בדיוק הנ״ל בהקדמה לפירוש הרמב״ם )מיוהם לו( לראש השנה‪ ,‬מהדורת רי״ל זק״ש‬
‫)ירושלם תשכ״ג( עמ׳ ם״א וב״מאור עינים״ הוזכר התאריך מתוך הקדמה זו‪ ,‬עיין ס׳‬
‫״אור ההיים״ לד׳ היים מיכל עמ׳ ‪ .313‬ועי׳ בהקדמת הרב םלימאן ששון להוצאה‬
‫הפוטוגרפית של פי׳ המשנה לרמב״ם )קופגהאגן‪ ,‬תשט״ז(‪ ,‬במיוהד פרק ט׳ ופרק י״ד‪.‬‬

‫אות ד׳ מספר ד — מהר״ר דוד אופנהיים‬
‫טהר״ר דוד אופנהייפ אכ״ד דק״ק ניקלשבורג ואב״ד דק״ק פראג וכו׳ חי‪2‬ר‬
‫שו״ת נשאל דוד וכר ונדפסו קצת חי׳ גפ״ת להרב בחתחלת פ׳ בית יהודה ובתשובות‬
‫חוות יאיר ושבות יעקב יש תשובות מהרב‪.‬‬
‫עיין בספר הדושי הלכות ״בית יהודה״ חנקרא חידושי מחר״י ר״ן )דעסויא‬
‫תנ״ה( שהיבר הר׳ יהודה ב״ר ניסן אבד״ק קאליש )עיין עליו ב״תולדות יהודי‬
‫קאליש״ עמוד ‪ 137—41‬מאת ישראל דוד בית־הלוי( ובו קצת הידושים מאת הר׳‬
‫דוד אופנהייט על איזה שיטות במם׳ שבת וקצת במם׳ יו״ט מספרו ״מועד דוד״‬
‫וכן נדפסו ממנו תשובות בשו״ת ״הוות יאיר״ סימן קכ״ד וסימן קס״ו )תשובה‬
‫ארוכה( ובשו״ת ״שבות יעקב״ סימן ל״ט וסימן ק״י׳ ויש להוסיף שכן נדפסו‬
‫ממנו תשובות ב״אבן שהם״ סימן ס״ו לר׳ אליקום געץ מהילדסהיים‪ ,‬בשו״ת‬
‫״השיב ר׳ אליעזר ושיה השדה״ סימן א׳‪ ,‬ובשו״ת ״כנסת יהזקאל״ סימן כ״ה וכן‬
‫פירסם ממנו שתי תשובות פרופ׳ דוד קויפמאן ב״הגורן״ שנה א׳ עמוד ‪,72—88‬‬
‫ותשובה אתת ממנו נדפסה בספר ״פתהי צדק״ לר׳ אהרן בער ב״ר משה פערילש‬
‫)פראג תק״ו( בענין כתיבת מגילה והגאון הספרדי ר׳ היים בנבנשתי בספרו‬
‫״שיורי כנסת הגדולה״ קונשטדינא תס״ט( הדפיס ממגו ז׳ דפים‪ ,‬וב״ארשת״ א׳‬
‫)ספר שנה להקר הספר העברי( ירושלים תשי״ט‪ ,‬פורסמה ממנו בעמוד ‪343—348‬‬
‫תשובה אהת בענין אם כהן מותר להיות משרת לכהן‪ .‬שתי תשובות ממנו הדפים‬
‫מר משה סנדרס במהברתו ״יהודה ועוד לקרא״‪ ,‬לונדון תשט״ו‪.‬‬
‫חגאון ר׳ יעקב עמדין בספרו שו״ת ״שאילת יעבץ״ ח״א סימן מ״א כותב וז״ל‪:‬‬
‫״ובילדותי ראיתי תשובה אתת מהה״ג כמר דוד אופגהיים ז״ל‪ ,‬וזח חמש ועשרים‬
‫שגה כששלה איזה דפין לדוגמא מספרו שהי׳ בדעתו ז״ל להדפיס אז באמסטרדם‬
‫ושוב נמלר בו‪ ,‬ועדיין נשאר ממגה רושם קטן בזכרוגי״‪ .‬חלק אחד מספרו שר׳ת‬
‫״נשאל דוד״ כת״י נמצא בספריה ע״ש שכטר בניו־יורק׳ ור׳ זאב בידנוביץ הדפיס‬
‫את המפתה של הספר הנ״ל בשם ״כלי הרועים״ בניו־יורק תש״ג‪ .‬כתבי יד של‬
‫ר׳ דוד אופנהיים היו בידי ר׳ היים מיכל‪ ,‬עיין ערד רד״א ב״אור ההיים״ ובהקדמה‬
‫‪94‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מהדורות מוסד הרב קוק עמ׳ ^ נאמר שכת״י של רח״מ הם בבלדליאנזז‪ ,‬ושם‬
‫נמצאים כת״י של רד״א‪.‬‬
‫|‬

‫אות ד׳ מספר יא — הרב מה׳ דוד גרשון‬

‫מהר״ר דוד גרשון אכ״ד כעיר רישיד בזמן הרפ דרכי נועפ ובנו הרב גנת ורדים‪.‬‬
‫ראה ״גגת ורדים״ כלל ג׳ סימן כ״ה ששקיל וטרי המחבר עם הרב דוד גרשון‬
‫ומסיים שם בסימן כ״ו וז״ל‪ :‬״והנני נעשה סניף להתיר כאשר גבר דרב גובריה‬
‫רבן של כל בגי הגולה לשם ולתהלה״‪ ,‬ובכלל ב׳ סימן י׳ כותב אליו הרב גנת‬
‫ורדים וז״ל‪ :‬״שלמא רבא כימא רבא‪ ,‬לאלהא רבא׳ רבינו הגדול״ וכו׳ וראה עוד‬
‫ב״גגת ורדים״ כלל י׳ תשובת מהר׳ דוד גרשון הבז‪/‬‬

‫׳‬

‫אות ד׳ מספר לז — מהר׳׳ר דוד‬
‫מהר״ר דוד סגל אב״ד דק״ק אוסטרא וק״ק לבוב וכר וחוא חתנו של הרב בית‬
‫חדש והזכירו בב״ח יו״ד פור סימן קמ״ז וגם בתשובות הב״ח מזכירו‪.‬‬
‫חב״ח מזכיר את חתגו בשו״ת ״חב״ח חישגות״ בסוף סימן צ״ב ובסימן צ״ג‪,‬‬
‫וכן גזכר בשו״ת ״ב״ח חחדשות״ סימן י״ז ובסימן נ״ד‪ ,‬ותשובח מיוחדת נמצאת‬
‫בשו״ת חב״ת סימן קי״ג‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫אות ו׳ מספר ב — ר׳ וואלף )זאב( הלוי‬
‫ף׳ וואלף)זאב( ה ל ו י ) ע י י ן חדושי ר׳ זאכ חלוי ח״ב(‪.‬‬

‫^ ^‬

‫ראח ״ערים ואמחות בישראל״ כרד ששי ״בדודי״ מאת ד״ר ג‪ .‬ח‪ .‬גלבר‪ ,‬ושם‬
‫בעמוד ‪ 69‬מביא שחיח גודע בשמו ״וואלף אלעסקר״ וחיבר ספר ״חדושי הרז״ה״‬
‫)ןךלקיב תקל״ב( ויש להוסיף שהיה מגיד דק״ק טארגיפול‪ ,‬והיה אהיו של הרב חיים‬
‫חלוי המגיד דק״ק ראוובא‪ .‬עוד נדפס ממנו ״הדושי וכללות הרזה״ה״ עפ״י כתב־יד‬
‫המהבר שעשה בעלותו לירושלם‪ ,‬והובא לדפוס ע״י ר׳ דוד קאסיווער תושב‬
‫ירושלם ממשפהת המהבר‪ ,‬ועיין בשו״ת ״בודע ביהודה״ מהדו״ק האו״ה סימן ל״ז‬
‫שבדפם ממבו תשובה אהת ושם בסימן ל״ה השיב הבוב״י ובתוך התשובה כותב‬
‫אליו‪ :‬״והבה אבי תמה למה בא למשש פלי מה מצא בי ומה ידעתי הלא איתן‬
‫מושבו בעיר מלאה הכמים וסופרים‪ ,‬מפיהם יבקש תורה‪ ,‬אך אתר שכבר דפק‬
‫על מזוזות פתהי‪ ,‬הוכרחתי לעיין‪ ,‬והבה אף כי אהבתו תקועה בלבי‪ ,‬כי ידעתיו‬
‫יגע בתורה ולבו כלב הארי ואהבת עולם אהבתיו״‪ .‬דברים כאלו שיצאו מהגאןן‬
‫בעל הבוב״י‪ ,‬הם עדות באמבה עד כמה הוקיר והעריך אותו‪ ,‬ועיין בשו״ת ״מאיר‬
‫בתיביס״ הלק א׳ סימן ט׳ שבדפם ממבו תשובה בהיותו עוד מ״מ דק״ק טארבופול‪.‬‬
‫בסוף ימיו זכה לעלות לארה״ק והלך למגוהתו בעיה״ק ירושלם‪ .‬הגאון הספרדי‬
‫ר׳ מבצור מרזוק בעל ״קרבן אליצור״ בשא הספדו עליו בספרו ״בן פדהצור״‬
‫פרשת אמור‪ ,‬וכד כותב עליו‪ :‬״גברא רבא כזה שאבו עסוקין בהספדו‪ ,‬היה שקדן‬
‫בתורה עד זיבולא בתרייתא‪ ,‬ולא בטל מהשבתו מדברי תורה‪ ,‬ראוי לבו להתאבל‬
‫על חכם שמת ואין לבו תמורתו אף שהיה זקן ושבע ימים״ וראה ב״מפתח ההספדים״‬
‫מאת ד״ר ב׳ וואכשטיין ה״א עמוד ‪.16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.95‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ז ר ח‬

‫ג ו ט ה‬

‫ד‬

‫‪*.,‬ריב וכר•‬
‫י ׳‬
‫אות ז׳ מספר יב ‪ -‬מד׳ר״י‬
‫״א כי‬
‫י‬
‫י‬
‫מהר״ר זרחיה נוטה וכר בחבורו הגדול על ד׳ טיייפ׳‬
‫^ ל דפים הלה‬
‫"‬
‫י י^׳‬
‫״‬
‫י‬
‫י ו ונשאי‬
‫זז״ל ״והחכם השלם בנו כמה״ר נתן גוטה ז״ל הוליל‬
‫י ו ד‪,‬מ‪0‬נ‬
‫'‬
‫^ ״ ל ״••‬
‫׳‬
‫׳י‬
‫י‬
‫‪..‬יי מ״ו‬
‫"‬
‫בעיר ויניציא״‪ .‬תשובות מצויות בספר ״פני משי׳״‬
‫י‬
‫לדברי רבו המהרי״ט נמצאות בשו״ת ״זרע אגשים״ סימן סמ״ד וסימן‬
‫״טוב מצרים״ ערד זרחיה גוטה‪.‬‬
‫ז ר ד ן‬

‫ת ב‬

‫ע‬

‫נ‬

‫א‬

‫ק ו ד א‬

‫ה‬

‫ד‪,‬דו‬

‫ה‬

‫ו‬

‫צ‬

‫י‬

‫א‬

‫ק‬

‫ת‬

‫ס‬

‫א‬

‫ל‬

‫ע‬

‫י (‬

‫) ב ר ל י ז ת י‬

‫ש‬

‫י‬

‫״‬

‫א ע‬

‫א ב ז‬

‫‪0‬‬

‫ש ם‬

‫ל ו י נ י צ י א‬

‫ס‬

‫ש‬

‫ה ע ז‬

‫ל‬

‫ס פ ר י‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ז ר ח י ד‬

‫א ב י ו ) ר‬

‫ו‬

‫ז‬

‫א ע ל ד‬

‫ל‬

‫ימים‬

‫ב י ד י‬

‫ה‬

‫נ‬

‫‪ 0‬י מ ז‬

‫י‬

‫ד‬

‫ז ע י י ן‬

‫פ‬

‫״‬

‫אות ח׳ מספר כא — מהר״ר חיים ויטאל‬

‫מהר״ר חיים וויטאל‪ ,‬כישראל נדל שמו זצ״ל‪ ,‬וכר שא;י הצעיר זכיתי‬
‫ז י י מ ת‬

‫ז‬

‫מ מ ה ד ח‬

‫״‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ת‬

‫כ‬

‫כ‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫י כ ת ו כ‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ש כ י ל ד‬

‫מ ד ‪ ,‬ש‬

‫ג‬

‫ג‬

‫י‬

‫י מ‬

‫ז ז ״ א‬

‫ב‬

‫ר‬

‫א‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ס‬

‫ר‬

‫פ‬

‫כ‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ן‬

‫ב‬

‫;‬

‫ן ז‬

‫רים ש א י‬

‫ע ו‬

‫״י‬
‫"‬
‫״ל‬
‫עיין בס׳ ״החזיונות״‬
‫מש ב "‬
‫לי מן היזם שנולדתי והזא ראש חודש השון הש״ג ליצירה״‪.‬‬
‫בחלומ‬
‫התיד״א בספרו ״מראית העין״ בחידושיו סנהדרין ד י ״‬
‫דם ו ל ‪,‬‬
‫"‬
‫״י ״‬
‫ל‬
‫״‬
‫י‬
‫' א רי י‬
‫רביגו האר״י ז״ל‪ ,‬דבן ראשון מ ב ת שבע שמת היה נהמיה ׳‬
‫ולפי שמת בתחילה קודם מילה ולא זכה לשם‪ ,‬גם אחר כך לא‬
‫י‬
‫י‬
‫]נחמיה ?[ על שמו״‪.‬‬
‫ב ׳ *ז*‬
‫בשנת תשי״ד יצא לאור בירושלם על ידי מוסד הרב‬
‫חיים וויטאל מתוך כתב יד על ידי ד״ר אהרן זאב אשכולי‪ ,‬ושם פ ר‬
‫כ״א מובא החלום הזה׳ יהמי׳׳ל לא העיר כלל מדברי ה״מראית ע י י י׳ ״ י‬
‫״‬

‫" '‬
‫א ל ו הם ד ׳‬

‫ן ף‬

‫^ י ספי‬

‫ד ב‬

‫נ ה‬

‫ג‬

‫צ‬

‫י‬

‫ד‬

‫ל ן‬

‫״ ׳ ׳ ל ;‬

‫ז ה‬

‫ו ד א י ת י‬

‫ז ז ז י ו נ ו ת‬

‫ב ס פ ר‬

‫ז‬

‫מ ה ר ח‬

‫כ ת‬

‫ל‬

‫ש‬

‫י‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ד ה ג י ד‬

‫ב‬

‫ג ד‬

‫ת ר ש ת א‬

‫ד‬

‫םפ‬

‫א‬

‫נ י ן י‬

‫ל ר ג‬

‫?‬

‫ו‬

‫ה‬

‫ס‬

‫פ‬

‫י‬

‫ה ח ד י ב י‬

‫?‬

‫ב‬

‫ג‬

‫אות ח׳ מספד לג — מהר״ר תיים הבד׳ז‬
‫מ‬

‫ה‬

‫י‬

‫״‬

‫י‬

‫ח י י פ‬

‫ד ‪ ,‬כ י ‪ ,‬ז‬

‫מ ע י ד‬

‫א‬

‫ד‬

‫ז נ י כ א ‪,‬‬

‫פ‬

‫ל‬

‫ת‬

‫מ‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫מ ה י ד‬

‫״^ן* דפי?‬

‫י‬

‫י י א י ת י‬

‫מ‬

‫ימי‬

‫׳‬

‫בהי זכר‬

‫'‬
‫׳"‬
‫מטור יהלום מסוף י ד )ידדה דעד‪ 6‬מזדפפזת ללא ידעכא מד‪ ,‬אידזז‬
‫״ ‪ ,‬״ל‬
‫הי׳יל לפ׳ זה כלו שלא נראה פעולפ אלא דפיז אלו בגכיזה•‬
‫טורי‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ר א ה אוצר הספרים׳׳ ל ב ן יעקב אות ט׳ מספי‬
‫‪ 1‬בספרי‬
‫י"‬
‫' ׳‬
‫׳‬
‫שהוא ראה א ת ׳‬
‫*פטוז־ם‬
‫^ " *‬
‫י‬
‫״‬
‫״‬
‫נופך זםפיר״ ע ל ש א י ל ?‬
‫טור ברקת״ על שד׳ע או״ח מהלכות פסח עד סופו שנדפס דפוס אמס‬
‫שנת תי״ד•‬
‫״‬

‫ד‬

‫‪7‬‬

‫‪4‬‬

‫כ‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ח‬

‫י‬

‫ד‬

‫ב י א י ר י ם‬

‫ה‬

‫ש‬

‫י‬

‫ל‬

‫ס‬

‫ש ו‬

‫פ‬

‫ר‬

‫זד‬

‫ע‬

‫י י‬

‫ע‬

‫ך‬

‫ל‬

‫ש‬

‫י‬

‫״‬

‫ה ר א ש‬

‫ע‬

‫י ד‬

‫נ י ם‬

‫י כ ז‬

‫ד‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ש‬

‫נ‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫י‬

‫ועיין ״קהלת משה״ אספת פרידלאנד אות ח׳ מספר ‪ 4528‬שכותב הביבליוגרר‬
‫שמואל וויענער כי בקובץ דרושים כת״י שהרש הר׳ מ ש ה באבו ברומא‪ ,‬הנמצא‬
‫בעצם כת״י במוזאום האזיאטי של האקדמיה למדעים בפטרבורג נמצא הספד‬
‫״על פטירת כמחר״ר חיים הכהן זצוק״ל״ ש נ פ ט ר בליוורנו יום א׳ פרשת קדושים‬
‫תט״ו‪ ,‬לפיכד נפסקה ההדפסה של הספר ״טור יהלום״ ולא נשלם הספר מדר‬
‫שע״ג והלאה‪ ,‬ורק נתהלקו קצת קונטרסים מהלכות אבלות ללמוד בהם בימי‬
‫אבלו של המהבר‪.‬‬
‫המשך בגליון הבא‬

‫‪96‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האהראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רה׳ צפניה ‪ 26‬ירושלים‬

‫‪10002*¥01‬‬

‫‪5‬‬

‫ההפצה בארה״ב וקנדה‪:‬‬
‫‪96 £ 8 5 1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬

‫דפוס התתיה בע״מ‪ ,‬ירושלים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪? . ?61411611×1,‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)