אתר דעת -מכללת הרצוג
נבר־ג <מ1ר*נ א ? א ו ד <* *7יד* י
1
4
1ק י זר־
י* * נ ר־־< 1ב־|
ד*
^ 4ר״ י-
* *711פ ו < 1ל י * * * י ז ד ר ־ ו -״ ^ 11ד י * 7־ *
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
§־01.001£$כ16¥1כ¥^.1161ג
ע״י חיים תשס״ט
ספריהם של חכמי הונגריה הראשונים /י׳ יוסף בהן
.
.
1
האם ה מ ר ה היא אבן השתיה ? /זלמן מנחם קורן
.
.
27
בעיית המקום אשר בו כתב הרמב״ן את פירושו על התורה /
32
הרב חיים דוב שעוועל
תשובה להערות /יצחק רפאל הלוי עציון
.
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
.
.
.
36
.
39
מכתבים למערכת
הערות למאמר ״הפסקה נכונה בקריאת התורה״ /
שרגא שלומאי
57
הערות על ספר ״שם הגדולים״ )סוף( /הרב י׳ רובינשטיין
60
כם״ד ירושלים ת׳יו תמוז תשב״ח *
כ י ד ח ,גליון ד
מנוי שנתי :בישראל — 6.ל״י
•
המחיר 1.70ל״י
כחוץ לארץ —$ 3.
,
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26ט ל 29883
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י .י ו ס ף כ ח ן
ס פ ר י ה ם ש ל ח כ מ י הונגריה ה ר א ש ו נ י ם
לר׳ שמואל אשכנזי יצ׳׳ו
בידידות
הישוב היהודי בהונגריה עתיק־יומין הוא .יש משערים שכבר עם הלגיונות
הרומים הגיעו יהודים לשטחים שהפכו במרוצת הדורות למדינת הונגריה .אך
עדויות בכתב על ישוב יהודי בהונגריה אינן קיימות אלא מן המאה הי״א למספרם,
ובתוכן גם כמה תעודות שנשתמרו במקורות עבריים־הלכתיים .מהעתיקות שבהן
הן תשובותיו של ר׳ יהודה ב״ר מאיר הכהן ,שחי בעיר מגנצא )היום מייגץ( בסוף
המאה העשירי/ת ,רבו המובהק של ר ב ע ו גרשם מאור הגולח ואחד מחכמי אשכנז
וצרפת הראשונים .מהר״ם מרוטנבורג הכניס לקובץ תשובותיו כמה פסקים מר׳
יהודה ב״ר מאיר הכהן ,שבחלק מהם אנו מוצאים תיאורים מעניינים על עיסוקם
של יהודים בהונגריה .שלוש תשובות דנות באותו נושא ,מסחר במטבע והטבעת
מטבעות ,וכפי הנראה כולן מתיחםות לאותם אגשים עצמם .כגון :״ראובן טוען
ששמעון פייסני בארץ הגר -י לדבר עליו למלכה שתצוה היא לבעל המטבע לעשות
לו לשמעון פשיטי׳ מכספו עד ק׳ ליטר׳ …ושמעתי לדבריו •ודברתי עם המלכה
וצותה לבעל המטבע לעשות לשמעון הפשיטי והלכתי בדרכי בשליהות המלכה״ .
כיוצא בזה :״ראובן ושמעון היו בארץ הגר ונתן ראובן לשמעון ליטר׳ זהב לקנות
חפצים ולהוליך למגענץ ולמכרו שם ולקנות שם חפצים שהם מבקשי׳ הנה בארץ
הגר ולמכרו ,ולחלוק הריוח״ * .והמקרה השלישי :״ראובן ושמעון היו בארץ הגד
ונתן ראובן לשמעון עשר מוזהבות ]מטבע מזהב[ וכ׳ קופרינש ]מטבע מנחושת[
להוליכו למגענץ״ .
קטעי תשובות אלה אין בהם ללמדנו על מעמדם של יהודים אלה מבחינת ידיעת
התורה ,לימודה ,שמירת המצוות ועל מצבם הרוחני בכלל .עיקר חשיבותם של
קטעים אלה הן הידיעות הכלולות בהן על יהודים מקורבים למלכות בממלכת
הונגריה .אנו יכולים לנחש ,שיהודי הונגריה בתקופה עתיקה זו ,שמספרם מועט
היה ביותר ,לא הצטיינו בלימוד התורה ,כמה דורות לאחר מכן ,במאה הי״ב.
1
3
5
1ביבליוגרפיה מסכמת ומובחרת על תולדות יהודי הינגריה נדפסה באנציקלופדיה
העברית ,בערך ״הונגריה״)כרך יג ,עמ׳ .(871
2
על ״ארץ הגר״ ככינוי להונגריה כתב ד״ר שמואל כהן מאמר חשוב שנדפס כנספח
לספת ההונגרי 61:61162ת16־82315 *61ינ/13^31-0מ >31§01> 65 3(131;01לד 1>111£01־*161361
]למקורות עבריים לתולדות הונגריה[ ,עמ׳ .159—144ספד זה לא נזכר ,לענ״ד
שלא בצדק ,בביבליזגרפיה של הערך ״הונגריה״ באגציקלי־סדיה העברית.
3
תשובות מהר״ם מרוטנבורג ,פראג שם״ח )וכן פרעםבודג תרג״ה( ,סי׳ תתקג.
4
שם ,סי׳ תתקד.
5
שם ,סי׳ תתקלה.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נמצא אישור בכתב לעובדה ז ג במכתבו של ד׳ אליעזר בי׳ר יצחק מפיהם ]בוהמיה[
שישב בפראג ,תלמידו של רגינו תם ,אל ר׳ יהודה החסיד ברגגשבורג .ר׳ יהודה
החסיד התרעם על הנוהג שמשמשים בקודש בקהילות ישראל מקבלים את שכרם
בדרך של מגביות והתדמות בפורים ,בנדבות שמנדבים בשמחת :תורה ובחתונות,
שכן ראה ב כ ך זלזול בנושאי דגל התורה .ועל כך עונה ר׳ אליעזר מפיהם :״ואם
א ת ה תבטל להם מגבית הפורים ונדבת שמחת תורה ונדבת התנים ,הנה ברוב
המקומות שבפולין ורזםיא ואונגריא שאין שם לומדי תורה מתוך דוחקם ושוכרים
להם אדם מאשר ימצאו והוא להם ש״ץ ומורה צדק ומלמד ,וירדו מחזגותם וישארי
בלא תורה ובלא תפלה ובלא מורה צדק״ .נרמז איפוא בבידור שיהודי הונגריה
לא היו בגי תורה .א ך עלינו להתנחם בכך שהם היו במובן זה ב״חברה טובה״.
שהרי גם בין יהודי פולין ורוסיה שבתקופה זו לא היו לומדי תורה.
6
מאותה תקופה הגיע לידינו לראשונה שמו של חכם מהונגריה ,ר׳ יצחה
יופקונטו מארץ הגר ,המובא באהד הספרים המיוחסים לרש״י ,אך גערך מן הסתם
בידי תלמידיו ויוצאי־הלציו .בספר הפרדס סי׳ יז מובא טעם לש&ת הגדול ובסיומו
גאמר :״וכן דרש קצין אחד רביגו יצחק מארץ הגר״ .ר׳ צדקיה ב״ר אברהם
הרופא ,פוסק ידוע מאיטליה במאה הי״ג ,כותב בשבלי הלקט השלם ,סי׳ רה:
״מצאתי בפרדם שחיבר רביגו שלמה ]רש״י[ זצ״ל :שבת שלפגי הפסח גהגו
לקרותו ש ב ת הגדול •]ומביא את הטעם לכר[ -.וכן דרש קצין אחד ר׳ יצחק
יוםקוגטו בארץ הגר״ .במקור השני יש חידוש בכך שגזכר גם כינוייו ,יוםקונטו.
ושגית :במקום ״מארץ הגר״ כתוב בו ״בארץ הגר״ .לעניננו נודעת לשינוי זה
חשיבות רבה ,שכן הדבר מעיד שחכם זה ישב בהונגריה ודרש שם דרשות זהרכיץ
תורה .מכל מקום ידיעה זו מקהה לא מעט את העוקץ שבדברי ד׳ אליעזר מפיהם
בדבר בורותם של יהודי הוגגריה .מובן מאליו ששתי הקביעות גכוגות; מצד אהד
בורות ואי־ידיעת התורה בשכבות הרחבות של המון־העם ומאידך גםיון של
חכמים ולמדנים להחדיר בשממה הרוחגית אור תורה וקיום המצוות .עליכל־פגים
ארץ הגר ל א היתד .מנוגבת מתורה מכל וכל.
דור אחד לאתר מכן ,בתחילת המאה הי״ג ,מצויה בידינו עדותו של אחד
מחכמי הדוד הבולטים ביותר על כיהןודו בהונגריה .ר׳ יצחק ב״ר משה מוינה
)בעל ״אור זרוע״( מספר*, :איקלעתי לארץ מגר ל&ודן ולאופטריגופ ויש שם חמי
טבריא גובעין מן הקרקע ,ושאלוגי אם הגשים יכולות לטבול בהן שהיו מסופקים
במקור שהן חמין .והוריתי להם להיתר״ .״בודן ואםטריגום״ אינן אלא הערים
אופן)ובהונגרית ״בודא״( ואםטרגום מ!80מ .£32*€עצם הצגת השאלה מראה לענ״ד
על התקדמות בידיעת התורה ,שכן הדבר מוכיח כנראה שידעו על ההשש של
7
6תשובות מהר״ם מרוטנבורג ,ד,וצ׳ לעמבערג תר״ך ,סי׳ קיב; ובשינויי נוסח קלים
]בין השאר ״אונגריך במקום ״אונגריא״[ ב״אוי זרוע״ חלק א ,סי׳ קיג )דף כ
ע׳׳ב( המכתב נדפס גם על-ידי פרופ׳ א .א .אורבאך ,בעלי התוספות ,עמ׳ -182
,184לפי נוסה מתוקן וממוזג של שני המקורות.
ד אור זרוע ,חלק א ,סי׳ שסו)דף נא ע״א(.
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
גזירת מרחצאות בטבילה במים ח מ י ם .יש לשים לב גם לענין הגיאוגראפי של
החכמים שאתם באו במגע יהודים מארץ הגר :בתקופה הרחוקה רב ממגנצא
הרחוקה שבגרמניה; לאחר מכן רב .מעיר פראג שבבוהמיה הקרובה יותר להונגריה
ולאחריה רבה של וינה ,שממנה לאופן אין המרחק רב כל עיקר.
אנו עוברים לסוף המאה הי״ד ואמצע המאה הט״ו ,שבח חי ר׳ ישראל איםרלן,
קודם במארבורג שבגרמניה ואחר כד בנוישטאדט שליד וינה ,בה נפטר בשנת ר״כ
) (1460לערד .מובן שכאשר נתעוררה שאלה הלכתימ חמורה שלא נמצא לה פותר
בהונגריה ,היה ר׳ ישראל איםרלן ,הנערץ על כל חכמי דורו ,הכתובת ההולמת
להעלות בפניו את הבעיה ,לא בשל גדלותו ומוניטיו בלבד ,אלא גם בשל קרבתו
למדינת הונגריה .בספריו ״תרומת הדשן״ .ו״פםקים וכתבים״ לא נזכרה אמנם
הונגריה במפורש אלא פעמיים ,ואף־על־פי־כן אין מקום לספק שכמה וכמה
מתשובותיו נכתבו לשם שואלים מהונגריה ,אם כי הדבר לא פורש .חשיבות גדולה
נודעת לשתי התשובות הללו ,הן בזכות •תיאור השאלה שנתעוררה בגט שניתן
בעיר פרםבורג ,אך ביחוד בשל הזכרת שמותיהם של שלושה חכמים שישבו
בהונגריה.
שתי התשובות סובבות על ענץ אחד :אדם ״שהעידו עליו שהיה מומר שתי
פעמים ולא עשה תשובה כהוגן כלל כאותם הריקים הסובבים שהמירו ופעמים
חוזרים ומחזקים עצמם כיהודים ופעמים כנכרים״ .והנה האיש הזה ״החזיק שמו
כפרישםור״לן ]=פרםבורג[ יותר משלושים יום קודם נתינת הגט אליח בן דן״
ונתעוררו ספקות ביחס לשם אביו ,שמא לא נכתב בגט במדויק .בתוך ה ת ש ו ב ה
נזכרים שני רבנים ,״מהר״י ומהר״א מארץ הגר״ ,שהם הציעו את השאלה .הר״י
איםרלן מפנה את השואלים אל מהר״ם כ״ץ בעיר אופן ו״תוכלו בוודאי לכתוב לו
משמי שלא אהיה קורא תגר ומערער ומתמיה כלל ועיקר״ על הפסק שיוציא .מי
היו מהר״י ומהר״א והיכן כיהנו ברבנות איננו יודעים בבירור .השני שמו היה
אברהם ,כפי שנראה מהתשובה השניה באותו ענין ,הפותחת ״שלום רב לאהובי
הר״ר אברהם יצ״ו״ .כל ענין הגט היה לטורח ולמשא על הר״י איםרלן ,כפי שניתן
לראות מתחילת התשובה לר׳ אברהם :״לא אוכל להתאפק מלכתוב לד קנטורים
ע״ד הגט כי הקפתנו בתשובות חבילות שאין בחן ממש״ .בתוך התשובה נזכר גם
9
1 0
8
סגורים רבים דנים בהיתר טבילת נשים במים חמים .אין כאן המקום להתעכב על
ענין זה .נרמוז רק על ספר דרכי תשובה לשו״ע יו״ד ,סי׳ רא ס״ק שכז—שלא ,שם
רוכז חומר רב על היתר טבילת נשים במים חמים וב״חמי טבריא״ ,שהוא כינוי
מקובל לכל המעינות החמים.
9
ר׳ ישראל איםרלן ,פסקים וכתבים ,סי׳ קלח.
10שם ,סי׳ קפד .שמואל כהן בספרו ההונגרי על תולדות יהודי הונגריה )ר׳ הערה ,(31
עמ׳ ,350מזהה את מהר״י כר׳ יהודה רבה של פרםבורג ואת ר׳ אברהם כר׳ אברהם
הכהן רב בעיר אופן ,שלדעתו היה תלמידו של ר׳ ישראל איםרלן .זיהויו של מהר״י
יש לו על מה שיסמוך ,שכן בתקופה זו אמנם כהן בסרםבורג חכם בשם זה .ראה
לקמן והערה .28
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ר אהרן חזן מאובן חדש ,שברשותו נמצאת הכתובה של המגרש המומר ומתוכה
ניתן לעמוד על השמות המדויקים של המגרש ואביו.
בן־זמנו של ר׳ ישראל איםרלן ואף חלמיד־תבר שלו ,ר׳ ישראל מברונא,
שהושפע הרבה מפםקיו של הראשון ומובא בתשובות הר״י מברונא עשרות פעמים,
מזכיר אף הוא את יהודי הונגריה .הזכרתו קשורה במאורע טראגי ,אך לצערנו שכיח
ביותר בכל ארצות הגולה ,בכל התקופות והזמנים .יהודי הונגרי בשם אייזיק נרצח
״בשדה ,קרוב לעיר וואםך .גוייתו לא נמצאה ואף לא היתד ,שום עדות על רציחתו.
כעבור כמה שנים נקט יהודי בעל השם הנדיר ,ר׳ נהוראי ב״ר משה ,יוזמה כדי
להתיר את כבלי העיגון מאשתו של הנרצח .והוא מספר בפני הבית־דין על
תוצאות חיפושיו בזו הלשון :״הייתי בעיר גונדיש והיה שם ערל אחד מעיר וואם״ן
ושמו מטחי״ת״ …ושאלתי לו אם יודע דבר מהריגת היהודי הנהרג בשדה קרוב
לעיר וואם״ן .וחשיב לי :ראיתי אחד מושלך אצל באר מים קרוב לכפר לנגפו״א…
ושם ]הרוצחים[ חאחד מיהא״ל ושם השני לאשל״ו …ולאחר מכאן נכנסתי עם
הערל משהו״ט הני׳ל עוד בדברים ואמר …שאני מודה שגם ידי היתה בו עם חבירי
הנ״ל שהרגוהו וגם הכיתי אותו בסכין גדול על ראשו פציעה גדולה אצל פדחתו.
לכן הנני בידך לעשות לי הטוב בעיניך והתפללו בעדי לשם לסלוח לי עוון זה״ .
למרבה הצער לא נזכר מי הם חברי הבית־דין ואיה היה מקום מושבו .שכן אילו
היה מתברר שגביית־העדות נגבתה על־ידי הכמים מהונגריה ,היה בכך תוספת
ידיעה בעלת חשיבות ניכרת .בפתח התשובה נאמר בנוסח הרגיל :״במותב תל תא
בי דינא הוינא ואתא קדמנא ר׳ נהוראי ב״ר משה ז״ל״ וכר /ואין שמות נזכרים
בסיום הדברים .המקומות גונדי״ש ,וואם״ן אינן אלא הערים 0^011^03ווייצן
בצפוגה של .בודפשט.
12
א .ר׳ אייזיק טירנא וספרו מנהגים
הדברים עד כה אינם אלא כעין מבוא והבהרת־רקע לגוף הענין ,שלשמו יוחד
מאמר זה ,שהוא •ראשית הספרות התורנית בהונגריה .עד לתקופה שבה סיימנו את
הסקירה המרפרפת בדבר איזכור מדינת הונגריה ויהודיה במקורות תורניים של
יהדות אשכנז הקדומה ,לא נודע על אף אחד שהשאיר ספר שזכה לראות את אור
הדפום .כפרק־זמן זה שבו חי ר׳ ישראל מברונא ,דהיינו המאה הט״ו ,חי ופעל
המחבר הראשון שמוצאו מארץ הגר ,ר׳ אייזיק טיידנא .פרטי חייו וספרו של
ר׳ אייזיק טירנא מעמידים אותנו בפניי קשיים היסטוריים וביבליוגרפיים לא
מעטים .כפי ששמו מעיד עליו :ולד ר׳ אייזיק בעיר טירנוי )בהונגרית -׳<32א
ז3י1״ז ,(820השייכת היום לסלובקיה )3י^ת־ת׳( .הוא היה תלמיד מובהק לר׳ אברהם
13
11מהמשך הדברים מתברר שחלה טעות־דפום ושם הגוי הוא משהוט )ראה בהמשך
גביית־העדות(.
12תשובות ר׳ ישראל מברונא ,סי׳ רטז.
13ב־מאמר זה הובן המושג ״הונגריה״ בצורתו המורחבת ,כפי שמדינה זו היתה קיימת
עד סוף מלחמתיהעולם הראשונה ,דהיינו כל השטחים שנמסרו לאחר מכן לאוסטריה,
לצ׳כוםלובקיה ,לרומניה וליוגוסלביה נכללו בתחומה של עבודה זו.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קלויזנר מוינה ולמד תורה גם אצל ר׳ שלום מנוישטאודט שליד וינה והקדוש ר׳
אחרן בלומלין משם .תאריכים מדוייקים על חייו חסרים .יש המאהרים את שנת
פטירתו עד שנת ר״ל ) (1470ויש הסוברים שבזמן הגירוש הגדול מוינח וערים
אחרות באוסטריה בשנת קפ״א ) (1421כבר לא היה בין החיים .המאחרים אינם
נותנים ראיה לדבריהם ואילו שאול פנחס רבינוביץ סובר ,שכיון שבשעת חיבור
ספרו הוא כותב על קהלות באוסטריה כעל גופים קיימים ופועלים משמע שכתב
את ספרו לפני הגירוש .ומשמע שבשעת הגירוש כבר לא היד• חי .הדברים הם
חסרי־שחר לחלוטין .מד .ענין פטירתו של ר׳ אייזיק טירנא לזמן כתיבת חיבורו ן
את חיבורו חיבר באמת לפני הגירוש כמה וכמה שנים .לפי צונץ ,למשל ,הוא
חובר בשנת ק״ע ) ; (1410חוקרים אחרים אף מקדימים את זמן כתיבת המנהגים
לשנת קס״א ) . (1401ואילו פטירתו אינה ענין לכאן .מכל מקום הספר נכתב
בשעה שקהילות ישראל באוסטריה ישבו שקט ושאנן ומן הסתם אף נפוץ ברבים
)כמובן בכתב־יד( לפני הגירוש .בזמן הגירוש הלך ר׳ אייזיק עם הגולים והשאלה
היא לאן הלך .אם אין ראיה לדבר שר׳ אייזיק טירנא לא נפטר בוינה לפני הגירוש
או בעיצומו ,שמא יש זכר לדבר בכך ששמו לא נזכר בין שוכני •בית־הקברות הישן
שבוינה ,שדב בער וואכשטיין פרסם את נוםתי מצבותיו בשני כרכים ג ד ו ל י ם .
ואשר לתאריך פטירתו ,לא יהיה בלתי הגיוני לגזור גזירה־שווד ,בינו לבין הברו
ועמיתו ר׳ יעקב מולין )מהרי״ל( ,ששניהם למדו תורה מפי ר׳ שלום מנוישטדאט,
והדעת נותנת ששניהם היו בני גיל דומה .המהר״ל נפטר ,כידוע ,ביום כ״ב אלול
קפ״ז ) . (1427ניתן איפוא לשער לכאורה שאת זמן פטירת ר׳ אייזיק טירנא יש
לקבוע סמוך לתאריך זה .ברם ,כפי שיבואר בהמשך הדברים ,יש רגלים לדבר
שהוא נפטר בין השנים קצ״ט—רי״ב ).(1452—1439
1 4
15
1 6
17
18
9ג
התאריך הוודאי חיחיד בחיי ר׳ אייזיק טירנא היא שנת קפ״א ,שבה הוא בא
במגע־ומשא של הלכה עם חברו המהרי״ל ,בענין כשרותו של גט ,שהובא מוינה
לאשה שישבה במגנצא ,שממנו הושמט הכינוי ,,בערא״ בשמו של אבי המגרש.
לאחר כשנה הובא גט אחר ,שניתן ביום יט אדר קפ״א ,אך ההרשאה לשליח גשאר
14ר׳ פנחס זעליג שווארץ ,שם הגדולים מארץ הגר ,חלק א ,דף נ ע״א )אות י סי׳ ר י ח ;
£16£1־1נ61מ 603ו1101;1גו ,^01?,81כרך א ,עמ׳ ; 136פין ,כנסת ישראל ,בערבו.
15שאול פנחס רביבוביץ בדברי ימי ישראל לגרץ—שפ״ר ,חלק ו ,עמ׳ .13ומכאן
העתיק יקותיאל יהודה גרינוואלד ,היהודים באונגאריא ,עמ׳ .17
16
. 194ק ,־31111י(1 1,11;81ומ111:€ 1נ>1ו.211112, 2111• 06501
. 29 17ק ,מ6ת1נןנ61• 1131מ!© ¥1ם ,ג(מ611ת?18330 0351
חלק ב ,מס׳ קב; אליקום כרמולי ,בךחנניה ,כרך ,8עמ׳ .912
י
מאיר שטיין ,אבן המאיר,
,
!8־ ^1611, 1912תנ *116(111018ת(16ג .11ת (166 3116מ1£16־1ו501מ, 016 1מ301151;©1ז\ .8.
.1971
19בסוף ימיו עזב המהרי״ל את עיר־מולדתו מגנצא וישב בוורמייזא ,שם נפטר ,נוסח
. . .מ0ע ת16ו<1ן113ק.1.. 1*6^30101, 36011218 £
המצבה ב״נפשות צדיקים״
. 29ק 8,מד01׳\.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאשתקד ,דהיינו משבת ק״פ והמהרי״ל פסק ששטר ההרשאה מזויף מתוכו .בין
השאר נאמר בתשובה :״כאשר כ ת ב לי עתה ]בשגת קפ״א[ הרר״א טירנא בעצמו
שלא ידע כלל בכינוי שם אביו״ .לאחר השקלא־זטריא הוא מבקש מאת השואל,
ר׳ זלמן כהן מוינה :״ונא תודיע להר״א טירנא דברי דלעיל״ .כאמור היתד .שנת
קפ״א שנה עגומה ביותר בחיי הקהילות באוסטריה ,נוסיף איפוא כמה משפטים
מסוף התשובה הקשורים במאורעות א ל ה :״בדבר הקדיש ליתמי הקדושים .אנא
לא שמיע ל י מה שכתב מר בשם רבינו הקדוש.אבל שמעתי אחרים אומרים כן ולא
השגחתי בהם כי נראה לי דבר פשוט דיש לאמרו״ .פירוש הדבר ,שהחלו הרציחות
בוינה זמן קצר לפני הגירוש והמהרי״ל גשאל אם א מ ת הדבר שרבם המשותף של
המהרי״ל .ר׳ זלמן כהן ור׳ אייזיק טירגא ,הקדוש ר׳ אהרן בלומלין ,פסק שאין
לומר קדיש אחרי הנספים על קידוש השם.
0ב
ר׳ יקותיאל יהודה גרינוואלד ומאיר שטיין הביעו את הדעה שר״א טירנא
היה גם ראש ישיבה בפרםבורג .אד אינם קובעים את הסדר ,אם ישיבתו בפרםבורג
קדמה או להיפד .ר׳ שמואל הכהן וינגרטן מזכיר אף הוא את ישיבת ר׳ אייזיק
בפרםבורג והוא אף יודע על תאריד מדויק-כמעט :״לפי כמה מהיסטוריוניה של
קהלת פרשבורג היה לערך בשנת ) 1410ק״ע( רב הקהלה וראש ישיבה בפרשבורג
ר׳ אייזיק טירנוי בעל המנהגים״ ,אך הוא מוסיף ש״לא מצאתי מקור קדום לכך״ י . -
לפי הנחה זו יוצא שר״א טירגא ישב בפרםבורג ל פ ני ישיבתו בוינה.
יורשה לו לכותב מאמר זה להביע הנהר .הפוכה ,שר׳ אייזיק טירנא ישב קודם
בויגד ,ורק לאהד הגירוש של ש נ ת קפ״א התישב בעיר פרםבורג .ידוע שרבים
ממגורשי וינה ופליטי שאר קהילות אוסטריה מצאו מקום־מקלט ב פ ר ם ב ו ר ג
ודומגי שמצאתי מקור קדום לכך ,שבין פליטים אלה היה גם ר׳ אייזיק טירגא
ובני־ביתו .בספרי האחוזה של עיר פרםבורג משנת ,1439שהרישום בהם מסודר
לפי סדר הבתים ב״רחוב היהודים״ וב״חצר היהודים״ מצאתי שגי רישומים
רשמיים דלקמן ,הכתובים בגרמנית של ימי הביניים ,23
22
,
;!!*,01X881616111811X7ז! !׳ (11)0861^ 1 6 2 ¥8188,0 8^(1111 •011ת
(19,2 113,118 118,1
¥880 ]1101 •011 111:118 861116111 870111 .10861)11611,
.מ(11גגנ 1נ (161: ?611(161;1מ 1111(1 181; 01181111 ^01(1611 • 0
61ג>11) 1)88 118118 1181 01181111; 81111
•011 ^0861)11611 (162 18880 81(1111
13ו61 3ג>111ו£1 811 (162 8מ־111׳ 1 3*1(1 •011מ081מ 1711-118, 1111(1 1181; 1מ0ד
.מ16מ0מ*£6ט8181 3,
התרגום העברי (1:יוסף חתנו של יצחק מטירנא ואסתר אשתו י]משפט זה הוא משנת
; [1439הבית הזה ניתן מאת היהודי יצחק מטירגא לחתנו יוסף והוא נקנה מאת
20תשובות מהרי״ל ,הוצאת הענא סי׳ קד ]יש הוצאות שתשובה זי נדפסה בסימן אחר[.
21ערים ואמהות בישראל ,כרך ז :ברטיסלבה )פרשבורג( ,עמ׳ .20
22כמה מסמכים בקשר לקליטת פליטים יהודים מאוסטריה בפרםבזרג נתפרםמו ב־
]ז-מ^!־[ 11>18108זי 2^146מ11מ 13מ16מ1ת 1*10כרך ו ,עמ׳ .157—150ראה גם
) ,(1938מבוא ,עמ׳ וו_7ו.
כרך
23
ז.מ.*1כרך /ו .עמ׳ ) 338שם גם פאקםימיל של המסמך(.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היהודיה פענדעטין )אשת ].וכנראה אלמנת[ בענדעט(] .משפט זה הוא מיום 4ליעי
(11 .[1443הבית הזה קנה היהודי זונדל מאת יוסף חתנו של יצחק מטירנא וכד.
}המשפט הזה נכתב ביום 10בפברואר .[1446אם השערת הזיהוי שלי נכונה יוצא
בבירור שר׳׳א טירנא היה בפרםבורג בשנת קצ״ט ) ,(1439יחד עם בתו וחתנו .שני
הרישומים דלעיל מתיחסים ליחידת־דיור הרשומה במספר הסידורי .1713בבית
שכן במספר הסידורי ל 169נרשמו הבעלים :היהודי יצחק ואילו בדירה מם׳ 1690
רשום ,,בית כנסת׳׳ 010 5011111),ובספר אחוזה מאוחר יותר!1320£3 :ץ 8״(111>10
כלומר דירתו של היהודי יצחק ובית־הכנםת היו באותו בית עצמו .מסתבר ,שאדם
שדירתו סמוכה לבית־כנםת פתח־ליד־פתח ,יש לו שייכות תיפקודית לבית־כנסת.
ומכאן שלא נפליג בהשערה אם נניח ש״היהודי יצחק״ אינו אלא ר׳ אייזיק טירנא,
ששמש בקודש בבית־כנםת זה ,אם כרב ואם כראש ישיבה .גם שני הרישומים
לגבי הבית מם׳ ) 169המספר השלם מציין את הבית והאותיות שלידיו יהידות־
דיור( הם משנת ,1439דהיינו קצ״ט .נמצאנו למדים שר׳ אייזיק טירנא חי בפרםבורג
בשנה זו ובשכנותו חי חתנו.
2 4
אך ביכלתנו לחזור אחורה תשע שנים כדי לבדוק תעודות משנים קודמות.
במקור זה נדפסו שלוש רשימות ,שאף הן מסודרות לפי מיקומם של הבתים בריכוזי
היהודים בפרםבורג; שתים מן הרשימות כוללות שמות בתי־האב החייבים במם־
היין ,אחת משנת ) 1430ק״צ( והשניה משנת ) 1434קצ״ד( ואילו הרשימה השלישית
היא העתקה מםפרי־חאחוזה הנזכרים .והנה בדירה מם׳ נ ,1691שבו גר כזכור
״היהודי יצתק״ ,אין שום רישום לא בשנת 1430ולא בשנת ; 1434בדירה מם׳ 1690
רשום בספרי האחוזה משנת 1439״די שול״ ,ברשימת ההייבים במם־היין משנת
1434נרשם גם־כן ״יודנשול״ ואילו בשנת 1430רשום מ^531ץ .£השם ״אייזיקין״
מראה כפי הנראה על שם אשה — אשת אייזיק — והכוונה לענ״ד לאשתו של ר׳
אייזיק מטירגא .מותר אם כן ,על סמך הרשומים הנזכרים ,לשחזר את הדבר כ ד :
בשנת 1430עדיין לא היה ר׳ אייזיק בפרםבורג ,אלא אשתו בלבד ואולי אף הבת
ו ב ע ל ה ,כפי הנראה כדי לבדוק א ת המצב בקהלה ולהכין את המקום בשביל
בעלה ,לתור לו מקום לתפקיד רבני ולימוד תורה .הרבנית ,כראש המשפחה ,שאולי
אף עסקה במסחר כלשהו ,חוייבה במם־היין .לאחר בואו של ר׳ אייזיק לפרםבורג,
בין שנת ,1434—1430הועברה דירת הרבנית לצורך בית־כנםת ו/או ישיבה ור׳
אייזיק רכש לו דירה סמוכה באותו בית .בשנת 1434כבר הוכרה רבנותו של ר׳
אייזיק גם על־ידי השלטונות ,שכן באותה שנה לא שילם את מם־היין שמשמשים
בקודש נפטרו ממנו .מהרישום דלעיל מוכח שבשנת 1439היה עוד בין החיים
25
26
27
28
24שם ,עמ׳
332.—330
25שם ,מבוא ,עמ׳ £ם£1ל.
26ושמא הבת לא התחתנה אלא בפרסבורג וכנדוניה קנה ר׳ אייזיק טירנא את הדירה
לזוג הצעיר.
27ואמנם שילמה אשת ר״א טירנא * 50מן(111.7) .ג ,שם ,עמ׳ .(376
28ברשימת החייבים במם משנת 1452נזכרים הרבנים חיידאןזן^צ&וג(( ויהודה וליד
שמותיהם אין הערכת מם .שם ,עמ׳ .378
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומכאן ואילך אבדו עקבותיו .מפיםקא ו! ברישום של ספרי האחוזה דלעיל מסתבר
שיוסף חתנו של ר׳ אייזיק מכר א ת דירתו לזונדל בשנת .1446שמא גם עזב את
פרסבורג עם מכירת הדירה ו ואם כן ניתן אולי להניה שהוא עזב את העיר בעקבות
פטירת חותנו ר׳ אייזיק טירנא? מכל מקום הדעת נותנת שבשנת ) 1452רי״ב(
כבר לא היה ר׳ אייזיק בין ההיים ,שכן ברשימת החייבים במס משגת ,1452נזכרים
שני רבנים אחרים ,ר׳ חיידא ]רשום כנראה בצורה משובשת[ ור׳ יהודה ,ואילו
ר׳ אייזיק אינו רשום .יש כמובן גם מקום להשערה שבשנת 1446עזב ר׳ אייזיק יחד
עם חותנו את העיר ,אך אין הלב נוטה אחריה.
2 9
עם בתו של ר׳ אייזיק טירנא — הפעם בת אחרת ,חנה ,ולא אסתר אשת יוסף
הנזכר — קשורה אגדה ,שאין לה אחיזה במציאות ההיסטורית .בשנת 1857הדפים
בקניגםברג גבריאל פאלק מאמשטרדם קונטרס קטן ובו כלול סיפור ״אצבע אלקים
או מעשה רב שאירע להגאון ר״י טירנא ב ע ל המנהגים״ .הקונטרס נמצא בעזבוגו
של המשורר העברי דוד הפשי־מינדס וכתוב בכתב־ידו .סיפור המעשה בקצרה:
בזמן היות ר׳ אייזיק רב בטירנא נכנם במקרה בן־הנםיכה ושליטת טירנא לישיבתו
של ר׳ אייזיק ,בה הוא ראה את הבת חנה .״ויאמר בלבו זאת הנערה אקח לי לאשה
אף כי אהיה בעבורה מנודה מן המלכות״ .כאשר הציע הדבר לר׳ אייזיק ,הוא
הסביר לו למה לא ייתכן הדבר .אך הנסיך הצעיר התעקש והחתים את הרב
שכאשר הנסיך ״יהיה ראוי לבתי כפי דתי אני מחוייב ל ת ת לו את בתי לאשר.״.
הנסיך ברת מביתו ,התגייר ובהסתר למד בישיבות שונות ,עד שנעשה ללמדן
חריף ובקיא בש״ם ופוסקים .כעבור מספר שנים חזר לטירגוי כבחור ישיבה לכל
דבר ,שהסתיר את זהותו* לאחר שזהותו נתגלתה מסר לו ר׳ אייזיק את בתו .הדבר
נודע לנסיכה ,שזה שנים התאבלה על הבן שעקבותיו נעלמו .הסוף היה שהנסיך
נשרף הי על קידוש השם ויהודי טירנוי גורשו .מן הסתם נתחברה אגדה זו כהד
לעלילת הדם בעיר טירגוי ,בשנת רנ״ד ) ,(1494שכתוצאה הועלו על המוקד כמה
מיהודי העיר ויתרם גורשו .אך ר׳ אייזיק טירנא אינו קשור במעשיה זו בשום
צורה ,שכן הדבר קרה למעלה משלושים שנה לאחר פטירתו.
3 0
3 1
נפנה בקצרה אל ספרו היחיד שהגיע אל הדפום ״ ,״מנהגים של כל המדינות
האלו פולין ופיהם ,ומעדרין ואשכנזי שחבר הגאון מהר״ר אייזק טירנא״ .העתקתי
29ראה ההערה הקודמת.
30זהו למעשה תרגום עברי מקונטרם ביידיש :״איין שיו מעשה פון הגאון הגדול ר׳
אייזק טירגא״ ,שנדפס כפי הנראה בפרנקפורט דמיין בשנת תע״ה )בקונטרס חסרים
מקום ושנת הדפום( .ראה א .כרמולי ,בךחנניה ,כדך ,8עמ׳ .912
. 241-245 31ק ,מ5238:0־6*6 ^3§^31<01ת*6־, ^ 251>161>:*61מ 3 ^011על גזירות טירנא
ידועה גם ״הקינה על גזירת טירנה״ שחוברה בסדר א״ב ובסופה שם מחברה :יהושע
בן חיים ,ונדפסה )לא נשתיירו ממנה אלא הבתים א -ל ( ב״המגיד״ כרך יב ,עמ׳
48—47ועל־ידי ש .כהן בספרו הנזכר כאן ,עמ׳ .443—441
? 3לפי גאםטפרויגד )הערה ,(17שם ,חיבר ר׳ אייזיק טירנא גם שאלות ותשובות ,אך
אינו ידוע ממקור אחר.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את השער של ההוצאה הראשונה שהיתה בידי ,ויניציאה שנ״א ) .(1591לפני
סקירת הצד הביבליוגרפי של הוצאת הספר נכתוב כמה משפטים על גוף הספר.
שלא כםפרו של עמיתו המהרי״ל ,שנכתב בידי.תלמידו ,נכתב ספר המנהגים בידי
ר׳ אייזיק טירנא עצמו .בהקדמה מביא המחבר פרט ביוגרפי אחד בלבד :״והנני
הצעיר אייזק טירנא מימי גדלתי בין ההכמים ה מ ק ו ב ל י ם מהר״ש ומהרא״ק
ומהר״א הקדוש ז״ל הי״ד והם היו עקרי תושבי אוסטרייד ובקיאים שיודעים
עיקר מנהגים ומימיהם אנו שותים״ .מטרת הספר ״לישר ולתקן ולסדר מנהגי כל
השנה כסדר כדי להקל להיות מצוי לכל אדם וגם בלישנא קלילא כי הוא מסור לכל
אפילו לבני אדם שאינם תלמידי חכמים״ .מהמשך הקדמה נראה שרוב אנשי
סביבתו של ר״א טירנא היו ״בני אדם שאינם תלמידי חכמים״ ,שכן הוא מתרעם:
״ומאחר שאבדו ואפסו אנשי אמנה ותורה ומעשים טובים שבאוםטרייד עד שראיתי
יישוב או קהילה שלא נמצא בהן ב׳ או ג׳ אנשים היודעים אמתת מנהג עירו על
בוריו קל וחומר של עיר אחרת״ .פירוש הדבר ,שלא זו בלבד שמעטים תלמידי־
חחכמים בדור ,אלא אף אנשים בדרגות נמוכות יותר ,שלפחות יודעים את מנהגי
הקהילות מתוך שימוש מעשי ,אינם מצויים אלא בשיעור מועט ביותר .ולא עוד
אלא ש״ראיתי כמה מנהגים ישנים שבהם כמה חלוקי מנהגים״ .לפיכך ראה המהבר
צורך נחוץ להעמיד את המנהגים על תיקנם .לכאורה כבר הקדימו ברישום המנהגים
רבו המובהק ר׳ אברהם קלויזנר ,ומה ראה התלמיד לרשום אף הוא המנהגים
הרווחים באותן קהילות עצמן ? תשובת ר׳ אייזיק טירנא :״והתייר הגדול מהור״ר
אברהם קלוזנער זצ״ל רבי מובהק עשה הגהות הרבה ראיות חמורות וטעמים שאין
בהם צורך גדול ,ומתור גדולתו ובקיאותו הביא הרבה דעות שונות .ובהג״ה אה ת
•נמצא כך ובשנייה איפכא ,שאין לידע היכי לנהוג .לכן סדרתי ולקטתי בתר לקוטי
וכתבתי רק מסקנת המנהג״ ובהמשך הדברים הוא מביא כמה דוגמאות שבספרי
קודמיו כתוב שנוהגים מנהג מםויים ולאמתו של דבר ״לא נהיגי כן כלל״ .קיצורם
של הדברים :מטרת ר׳ אייזיק טירנא היתה לתת להמוץ־העם שאינו מתמצא בספרות
התלמודית ספר שימוש עממי לדעת איך לנהוג.
33
3 4
לפי השער המצוטט לעיל כולל הספר מנהגי מדינות פולין ,בוהמיה ,מורביה
ואשכנז ,אך מביאים הספר לבית ״הדפוס לא דייקו פורתא ,שהרי ר׳ אייזיק עצמו
מצמצם את המנהגים ל״מנהגי מדינתנו הגר ושטיי״ר מארק ומערריך ,כלומר רק
המנהגים התוהים בהונגריה ,במחוז שטייאר־מארק שבאוסטריה ובמורביה —
35
33כבר הרגיש לנכון שפ״ר )הערה ,(15שהביטוי ״מקובלים״ אין ליו ולא כלום עם תורת
הקבלה ,הכוונה למפורסמים וידועים.
34במנהגי ר׳ אברהם קלויזנר שבידינו איו שום משא־ומתז של הלכה ואינו כולל אלא
רישום המנהגים גרידא ואף בצורה מצומצמת יותר מאשר בספר המנהגים של ר״א
טירנא .אין איפוא ספק שהספר נערך ועובד לפני הדפסתו )ריווא דטדינטו שי״ט(.
35הכוונה כמובן לצפונה ולמערבה של הונגריה בלבד ,שבהם בלבד היו קיימים
בתקופתו מספר מםויים של יהודים .בשאר שטחיה של המדינה לא היו אלא ישובים
דלילים ואין ספק שלא התגבשו בהם מנהגים המיוסדים על מסורת.
9
www.daat.ac.il
בולם שטתים הגובלים אלה אתר
הרצוג לבית־הדםום הרחיבו א ת היריעה
מכללתהספר
דעת -מביאי
באלה,
אם כדי לשבח את מקחם ולזכות בלקוחות מתוך קהילותיהם של כל השטחים
הנזכרים בשער ואם משום — דבר שמתקבל יותר על דעתי — שבתוצאות הראשונות
נדפסו מנהגי ר״א טירנא יחד עם סידורי־התפילה של מנהגי פולין וכר )כפי
שיבואר בסמוך( ומשער םידורי־התפילה נעתקו שמות הארצות הללו גם בשערי
המנהגים ,שנדפסו יחד — ומשם גם לאלה שהופיעו בנפרד .ספר המנהגים נפוץ
הרבה ונתפשט בכל הגולה האשכנזית ומן הסתם שמש כמקור לקביעת מנהגים
בקהילות שנוסדו לאהר ה י מ ר הספר והפצתו .הרמ״א מביא את מנהגי ר״א טירנא
לעתים תכופות ביותר בהגהותיו לשלחן ערוך אורח היים כמקור בר־םמכא לביסוס
מנהגי אשכנז .לפחות פעמיים הוא העדיף לפסוק לפי מנהגים אלה גם כשהיו
בניגוד למנהגי מהרי״ל ,הידוע יותר .כגון בענין ברכת לקרא את ההלל ולא
לגמור את ההלל וכן פסק שלא לברך על מנהג קריאת מגילות שיר השירים ,רות,
איכה וקוהלת ,״שאנו נוהגים בתרווייהו כר״א טירנא״ ,אף־על־פי שבמהרי״ל פוסק
ל ה י פ ר .ספר המנהגים .כפי שהוא בידינו ,אינו כולל אלא מנהגי תפילה ודיני
חגים ומועדים ,אך הוא חיבר גם מנחגים לסדרי גיטין וחליצה ,שהיו מצויים בידי
המהרש״ל .כמה מנהגים הרשומים בספר הם מקור ראשון למנהגים שבימינו
הם נפוצים ורווחים בכל תפוצות ישראל או ברובן הגדול ,כגון מנהג אמירת ההגדה
של פסח בשבת הגדול ,אם כי מנהג אמירתו לתינוקות של בית רבן כבר מוזכר
על ־ידי הראבי״ה בשם סדר רב עמרם גאון .
36
37
38
39
40
המנהגים נדפסו בצירוף הגהות והשלמות מאת ר׳ משה ח ז ן ,שלא מצאתי
א ת זכרו בספרי הביוגרפיה .דומה שהמקור המאוחר ביותר שהוא מביא הוא ספר
צרור המיר לר׳ אברהם סבע ,שנפטר בשנת רם״ב ) .(1501אך כיון שהספר גדפם
לראשונה בויניציאה בשנת רפ״ב ) (1522ואין להניח שר׳ משה חזן ראהו עובר
להדפסתו ,לא נתחברו ההגהות לפני שנה זו .ייתכן שאף ר׳ משה חזן חי בתחום
ארץ הגר ,שכן הוא מזכיר את התרגום ההונגרי לדוחן :״גם טאטרק״א נקרא
דוהן״ .
41
36
37
38
39
40
תשובות הרמ״א ,םי׳ לה ,עיי״ש.
ר׳ נפתלי יעקב הכהן ,אוצר הגדולים ,חלק ב ,עמ׳ קמט :״ומביאם בספר ים של
שלמה למסכת יבמות״ ,בלא ציון המקום.
הגדה שלמה בעריכת שמואל אשכנזי ,מבוא ,עמ׳ .52
שם ,עמ׳ .54
שמו נזכר פעם אחת בלבד ,בהגהותיו למנהגי ראש השנה )ציון קכג( :״אבל אני
מ ש ה ח ז ן ראיתי בקובץ ישרי .רנ״י הכהן הנ״ל במקום הנ״ל )העדה (37כותב
ששמו היד ר׳ ליזר חזן1 3 .מ? בספרו הגדול על דפוסי באזל ,מם׳ ,152מיחס את
ההגהות לד׳ אליקום בז חזקיה ,ואיני יודע מהם מקורותיהם.
נ
41מנהגי פסח ,ציון עא .ש .כהן בספרו ההונגרי )הערה ,(31עמ׳ 345רצה להוכיח
מכאן שר״א טירנא ידע או לפחות הבין הונגרית ,ולא שם לב שמלה זאת מופיעה
1.״ ,1עמ׳ ) 72בהערה(
^
בהגהה ולא בגוף הספר• אף 1ז*1116מ1ע?0
נכשל בטעות זו.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפוצת ספרו של ר׳ אייזיק טירנא מעוררת השתוממות והתפעלות במהדורותיו
הרבות .חםפר התחבב על ההמונים ואף נתרגם ליידיש־דייטש .מחשבתו של המחבר
להגיש לעם את מנהגי אבותיו בצורה עממית נתקיימה במלואה .אף ביידיש
התפשט ,במקביל לעברית ,במידה גוברת והולכת ,אם כי ברוב ההוצאות אין שם
המחבר נקרא על הספר .לעומת ספר המנהגים של ר׳ אברהם קלויזנר רבו ,שלא
נדפס אלא פעם אחת בשנת שי״ט ) (1559בריווא דטרינטו ובפעם השניה והאחדתה
לא נדפס אלא כעבור 370שנה במהדורה מבוקרת ומועדת ,על־ידי ר חיים יהודח
עהרענרייך )דעווא תרפ״ט(; ואף לעומת ספר המנהגים של המהרי״ל ,חברו ועמיתו,
שנדפס לעתים תכופות למדי — עולה תפוצת ספר המנהגים של ר״א טידנא לאין
ערוך .הוצאותיו הרבות והתכופות של הספר ואזילתו משוק הספרים ומבתי ועכשיו
וקוגיו מרוב שימוש בו ,מעמידה את הביבליוגרפיה העברית כמעט הםרת־אונים
בבואד ,לעקוב אחר הספר ולרשום את שפע ההוצאות .אם נקח את שני הספרים
הביבליוגרפיים ,המתימרים להכליל בספריהם כל מה שנוצר בשפה העברית —
״אוצר הספרים״ לרי״א בן־יעקב ו״בית עקד הספרים״ לחד״ב פרידברג — ונשווה
את רישומיהם ,נראה מה גדול הפער ברישום ספר זה .בספר הביבליוגרפי הראשון
גרשמה מהדורת קראקא שג״ז כהוצאה השגיה של ספר המגהגים )הראשונה לא
היתד ,ידועה לו( ואילו ב״בית עקד ספרים״ מהדורת קראקא שנ״ז היא המהדורה
הששית .אחת הסיבות להיעלמן של מהדורות הספר היא בעובדה שהוא נדפס,
כאמור ,יהד עם םידורי־התפילה ,שמטבעם מתבלים במהירות מחמת השימוש
התכוף והיום־יומי .וכאן גם מקור הפער ברישום הביבליוגרפי ,שכן ב ד י ע ק ב לא
רשם אלא את הספרים שהופיעו כספר בפני־עצמו ואילו פרידבדג הכליל ברישומיו
גם את המהדורות הצמודות לםידורי־התפילה .
,
42
אף כותב מאמר זה אינו מתימר לפתור כאן הקשיים הביבליוגרפיים הכרוכים
ברישום מהדורותיו הרבות של ספר המנהגים ,אך מן הדין להדגים כאן את ההוצאות
הראשונות ,עד שנת ת״ק ) ,(1740בעברית וביידיש ,לפי ״בית עקד הספרים״ 43
ובתוספת ההוצאות המצויות בגנזי בית־הםפרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
באות מודגשת באות ההוצאות שישנן בבית־הספרים הלאומי ואף נרשגןו בבית־
42מנחם מענדל זלאטקין ,אוצר הספרים חלק ב ,עמ׳ ,168כותב אף הוא ש״השנויים
בדבר ההוצאות השונות …הנם כה מרובים עד שאי אפשר לברר הדבר״ .וגם הוא
בא לידי מסקנה ש״אחת הסבות לשנויים אלה כפי הנראה הוא הדבר שהספר נדפס
פעמים רבות עם סדרי תפלות ואינם רשומים תמיד בפני עצמם״.
43ידועים גם ידועים פגמיו של מקור ביבליוגרפי זה ,הן בתוספת מהדורות שלא היו
ולא נבראו והן בהשמטת מהדהדת שאמנם נדפסו .אך כיון שזהו בינתיים הספר
הביבליוגרפי המקיף ביותר ,נבחר הוא להדגים את מספר מהדורותיו של ספר המנהגים.
כיון שאין מטרת המאמר מיצוי ביבליוגרפי מלא של מהדורת הספר ,אלא במתן
רושם כללי של תפוצת הספר ,לא ראיתי צורך בטירהה המיגעת של השוואת מקורות
ביבליוגרפיים נוספים.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עקד הספרים ובתוספת כוכב ליד המספר ,אותן ההוצאות המצויות בבית הספרים
הלאומי אך לא נרשמו בבית עקד הספרים.
ספר המנהגים ב י י ד י ש
פפר המנהגיפ בעברית
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
•.11
.12
.13
•.14
.15
•.16
.17
.18
•019
•.20
.21
.22
.23
.24
.25
•.26
.27
״.28
.29
•.30
.31
ויניציאה שכ״ו
לובלין ש״ל
קראקא של״ח
ויגיציאה שנ׳׳א
קראקא שנ״ג
קראקא שנ״ז
קראקא שנ׳׳ח
ויניציאה שג׳׳ח
באזיליאה שנ״ח
קראקא שס״א
פראג ]שע״—[
קראקא שע״ב
ויניציאה שע׳׳ו
פראג שפ׳יו
קראקא שצ״ב
ויניציאה שצ׳׳ו
ויניציאה ]ת״ח[
פראג ]ת״ח[
אמשטרדם תכ׳׳ד
אמשטרדם תכ״ח
פראג תכ׳׳דו
אמשטרדם תט״א
פראג תמ׳׳ג
אמשטרדם תם״ב
אמשטרדם תם״ח
דיהרנפורט תע״ד
דיהרנפורט תע׳׳ה
פראג תפ״ג
פרנקפורט דאדר תפ ג
דיחרנפורט תפ״ה
דיהרנפורש תצ׳׳ט
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
.12
.13
.14
.15
.16
.17
.18
.19
.20
,21
.22
.23
.24
.25
.26
.27
.28
44
מנטובה ש״ן
ויניציאה ש״ן
ויניציאה שג״ג
ויניציאה ש״ם
]ויניציאח[ שפ׳׳א
באזיליאה שע״א
אמשטרדם ת״ה
אמשטרדם ]תכ״ב[
פראג תכ״ה
]פרנקפורט דמיין תל״ד[
פראג תמ׳׳ב
פרנקפורט דמיין ת״ן
]אמשטרדם תנ״ב[
דיהרנפורש תנ״ב
אמשטרדם תס׳׳ז
פרנקפורט דמיין תם״ז ]עם ציורים[
פרנקפורט דמיין תם״ז ]בלי ציורים[
פרנקפורט דמיין תע״ד
פרנקפורט דמיין תע׳׳ה
פרנקפורט דמיין תע״ז
פרנקפורט דמיין תפ״ג
אמשטרדם תפ״ג
פרנקפורט דאדר תפ״ד
אמשטרדם תפ״ח
הומכודג תש׳׳ט
הומכורג תפ׳׳ט ]הוצאה שונה[
פרנקפורט דמיין תפ״ט
פרנקפורט דמיין תצ״ג
/,
ב .ר׳ אביגדור סופר מאייזנשטאדט ותרגומיו ליידיש
למעלה ממאה שנה ה לפו עד להופעת מהברה הבא של יהדות הוגגריה ,ר׳
אביגדור ב״ר משה סופר מאייזנשטאדט ,המכונה איצמונש .ואם נדייק ,הרי לא
היד ,ר׳ אביגדור סופר מהבר במובן הרגיל של המלה ,אלא מתרגם .מוצאו ,כפי
ששמו מעיד עליו ,מעיר אייזנשטאדט )בהונגרית ת1£11-*0מ (£18שבמהוז בורגנלאנד
44במרבית מהדורות ,הספר ביידיש נדפסו ציורים רבים ,מן הראשונים בספרים באות
עברית )פרט להגדה של פסח( .לא צוייגו הציורים אלא במקרה אחד ,כאשר נדפסו
שתי מהדורות של הספר באותו המקום ובאותה שנה.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובירתן של ״שבע הקהילות״ הנודעות ,היום באוסטריה .פרטי־חייו של ר׳ אביגדור
לוטים בערפל סמיך ,הם מבחינת זמנו ועוד יותר מבחינת מקום״מגוריו .נראה
שפעלו הספרותי הראשון היה חיבור )וקרוב לוודאי תרגום( הקונטרס ״וינר גזירה״
ביידיש־דייטש ,שנדפס בעיר קראקא בשנת ש״ל ) . (1570שנה לאחר מכן
הדפיס שם את המחזור על כל פיוטיו בתרגום יידיש־דייטש .בהקדמתו למחזור
כותב ר׳ אביגדור :״באו אלי המשותפים היקרים …מהר״ר יצחק ר ב י העשליז והר׳
ליב מק״ק לובלין וחתנו כמ״ר משה ב״ר עזרא וכמ״ר נתן ב״ר מ ש ה ובידם
מחזורים בלשון אשכנז .ואמרו אלי שרצונם להדפיס אותן ובקשוני לראות החסרות
ו ה י ת ד ו ת .וכאשר עיינתי בם מצאתי שלא היה בהם רק פירוש המלות כהויתן
ולא היה נחת רוח לקורא למלאות חסרונו כמו שהוא ידוע לכל הכם לב במעט
התבוננות …ולכן אמרתי עת לעשות •לה׳ להפר המלות מהויתן ולחברן ולהמתיקן
כדי שיובן הענין״ י . -אם נתרגם את הדברים ללשון ימינו יהיה שיעורם כ ך :הביאו
בפני ר׳ אביגדור תרגום של המחזור ליידיש־דייטש ,כדי שיחווה דעתו עליו .הוא
נוכח שהתרגום הוא מילולי ומלאכותי ואין המלים מתקשרות למשפטים שוטפים
ובצורתו זו ל א יהיה לקורא ״נחת רוח״ .לפיכך ערך ר׳ אביגדור את התרגום מחדש
ושיווה לו צורה תחבירית וסגנונית נוחה ושוטפת .נראה שבהוצאת הקונטרס ״וינר
גזירה״ שנקרא בהנאה ,יצא לו לר׳ אביגדור שם של בעל לשון והיא גרמה לכך,
שהמדפיסים מקראקא פנו אליו כאל מומחה בלשון יידיש ־דייטש.
4 5
4 6
47
8
הקונטרס ״וינר גזרה״ ,שבו תוארו בצבעים קודרים אך ריאליים ,הצרות
והגזירות שניתכו על יהודי וינה ושאר הקהילות באוסטריה בשנים ק״פ—קפ״א
) (1421—1420נשתמר בכתב־יד בכמה נוסחאות ,כולן ביידיש־דייטש .קשה
איפוא לומר שר׳ אביגדור םופר חיבר את הקונטרס .וביחוד שמאז הגזירה חלפו
למעלה ממאה שנה ואילו הגזירות תוארו בפרטים ופרטי־פרטים ,שרק עד ראיה
או שמיעה ,ומכל מקום בן־הדור ההוא ,יכול היה לדעתם .מן הסתם לקח ר׳
אביגדור אחת הנוסחאות שהיו לה מהלכין בשעתו ועיבדה עיבוד םפרותי כיד
כשרונו הספרותי והלשוני ,כשם שעשה לאחר מכן למחזור.
4 9
מפעלו השלישי של ר׳ אביגדור היה תרגום םידור־התפילה ליידיש־דייטש,
שהופיע לראשונה ,אף הוא בקראקא ,בשנת שנ״ד ) .(1594כאן כנראה אין משום
45
46
47
48
49
הד״ב פרידברג ,תולדות הדפום העברי בפולניה ,עמ׳ .7
האנשים הללו עסקו במלאכת הדפוס העברי בקראקא.
הכוונה לעמוד על טיב התרגום ,אם הוא לוקה בחסר או ביתר.
חד״ב פרידברג ,שם ,עמ׳ .7
1311ת 001(1י״!*־!^ פרסם טכסט מבוקר )בתעתיק גרמני( בספרו 38 ^11(1601311011ס
3886 211 ^1611י 80116^51:1־ 361עכל׳ .132—112שם גם בירורים ביבליוגרפיים
לנוםחאותיו השונות .הקונטרס תורגם גם לעברית בידי ר׳ חיים קרוכמאל ונדפס
בקראקא שס״ט .ראה ר .פטאי ,וינה ,ערים ואמהות בישראל ,כרך א ,עמ׳ .42
שמעון ברנפלד תרגמו לעברית חדישה על־פי נוסחת גולדמאן והדפיסו בספר הדמעות,
כדך ב ,עמ׳ קםו—קע
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
עיבוד •תירגומם של אחרים ,אלא תרגום ראשון מן המקור .התרגום הזה מצא חן
בעיני המדפיסים השונים במידה כזו ששימש יםוד לעשרות הוצאות לאחר מכן,
הנודעות בשם ״סידור קרבן מ נ ח ה ״ ,ההולך ונדפס עד היום הזה ,אף־על־פי
שהלשון נשתנתה במשך הדורות ,בסוף תרגום םידור־התפילה נדפס גם התרגום
ל״שיר היחוד״ ,שבסופו באה התנצלותו של ר׳ אביגדור בזו הלשון )מתורגם
מיידיש־דייטש( :״כך אומר הסופר :לא עשיתי חיבור לשיר היחוד .כדי לעשות
ה י מ ר על שיר היחוד שיבינו אותו לא היה מספיק מאה גליונות ,כי הוא מלא
סודות גדולים שאפילו לחכמים ידועים הוא עמוק מכדי להבינו .לפיכך לא הארכתי
בו .אך יש לדעת שהוא כולל שיר ושבח להקדוש ברוך הוא .את זה תרגם מהר״ר
אביגדור סופר מק״ק אייזין שטאט שתרגם גם את המהזור״ .״שיר היחוד״ הופיע
גם בקונטרס נפרד ,יחד עם ה״וינר גזרה״ ,בקראקא בשנת שם״ט ,על־ידי ר׳ בנימין
ב״ר יחזקאל קיגדלש מפראג ־ .
העובדה שמוצאו של ר׳ אביגדור סופר היה מעיר אייזגשטאדט איגה מוטלת
בספק ,שכן הוא חותם :אביגדור סופר מק״ק אייזנשטאדט .נראה שצודק יקותיאל
יהודה גרינוואלד בהניחו שהיה סופר הקהילה •באייזנשטאדט ״ .אך מסיבה בלתי
ידועה עזב את מקום מולדתו והתישב כנראה בעיר קראקא ,שם הביא לדפוס את
כל חיבוריו־ז1רגומיו .קשה להנית שבתנאי התחבורה של הימים ההם ישב מהבר
בריחוק מקום וידפים א ת כל דבריו בבית־דפוסה של קראקא .מנוסה הקדמתו
שהובא לעיל ״באו אלי המשותפים״ וכר אין ספק שלפחות בשנות ש״ל—של״א
ישב בעיר קראקא .אך לצערנו לא עלה בידינו למצוא את עקבווויו לאחר מכן .
50
5 1
5
>ג
ג .ר׳ דוד ב״ר יעקב הכהן מאופן וספרו מגדל דוד
עד כאן דובר בספרים שנועדו בעיקר לצרכים עממיים ושעיקר שימושם בידי
השכבות שאינן מצוידות במטענים כבדים של ידיעת התורה לרהבה ולעומקה.
הספר הראשון שנועד אך ורק לתלמידי־הכמים ,או לפחות לתלמיזדים המתעתדים
לשאת תואר זה ,נוצר בשליש האהרון של המאה הט״ז ומהברו הוא ר׳ דוד ב״ר
יעהכ הכהן ,ששימש ברבנות מדון ,היא אופן).היום החלק הנקרא ״בודא״ מתוך
העיר בודאפשט ,בירת הונגריה( .ר דוד הכהן הוא המחבר הראשון שישב בשטה
שהשתייכותו להונגריה גשארה גם לאחר הלוקת הונגריה בסוף מלחמת־העולם
הראשונה .שכן הערים שבהן התגוררו ההכמים עליהם דברנו עד כה — טירנוי,
,
50
51
52
53
54
זלמן רייזען ,לעקםיקאן פון דער יידישער ליטעראטור און פרעםע] ,מהדורא א[,
הערך הראשון.
בלומר ״לא פירשתי״.
פרידברג ,שם ,עמ׳ .22
יקותיאל יהודה גרינוואלד ,היהודים באונגאריא ,עמ׳ .17
גם רייזעז ב״לעקםיקאך הגיל וכן י ,נ .שמחוני ב״אנציקלופדיה יודאיקה״ )כרך א,
9םי (311—310וב״אשכול״ )כרך א ,עמ׳ (153בדעה שר אביגדור סופר מאייזנשטאדט
ישב בקראקא בסוף המאה הט״ז.
,
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרםבורג ואייזנשטאדט י -הופקעו ,כזכור ,ממדינת הונגריה עם •תום מלחמת־
העולם הראשונה ,שתי הראשונות לרפובליקה הצ׳כוםלובקית והשלישית לאוסטריה.
חחיבור הוא ספר ״מגדל דוד — חבור יפה אף נעים על מסכת גיטין .חברו הנודע
בשערים שמו ה״ה החכם השלם פטיש החזק כמהר״ר דוד בן יעקב הכהן ז״ל אשר
היה שם אהלו בק״ק בודון יע״א״ — כפי שנאמר בשער הספר שנדפס בשאלוניקי
בשנת שנ״ז).(1597
פרטים ביוגרפיים מעטים בלבד ידועים לנו על מחברו של ספר ״מגדל דוד״.
מהקדמת בן־המחבר ,ר׳ יהודה הכהן ,אנו למדים שאביו של ר׳ יעקב )אבי המחבר(
אף הוא שמו היה דוד ושכונה ״הקדוש״ ,דהיינו שנרצח על קידוש השם בידי
גויים .באיזו מסיבות ומתי ,אין ר׳ יהודה מגלה לנו .עוד זאת שהיה כהן מיותם
״בשטר יהום מעלי הכהן״ .לגבי החיבור מוסיף לנו הבן את הפרטים הבאים :ר׳
דוד הכהן חיבר ״ביאור רחב על תלמוד בבלי …בפרט על סדר עתי״ך חום״ן
ישועו״ת״ ,כלומר על הסדרים מועד ,נשים ונזיקין .ואף־על־פי שכבר הופיע
חיבורו של ר׳ שלמה לוריא ,שבספרו ״חכמת שלמה״ ״תקן וגילה קצת מהטעויות
שבתלמוד״ ,אולם ״לא ירוה לכל בר שכל א ת צמאו״ ,לפיכך הולד המחבה בעקבות
הרש״ל ומגיה גרסאות ,״מה שלא זכר הרב הנזכר הנ״ל ולא אחד מן הראשונים
ואחרונים׳ /ולאחר שהמחבר נתבקש בישיבה של מעלה ולא זכה להדפיס את
חיבוריו בחייו — ממשיד הבן בהקדמתו — לקח את ספרו על מסכת גיטין והדפיסו
״כדי לזכות את הרבים …ושיהיה מצוי בכל מקום אשר שם ה׳ נזכר שם …להראות
את יפיה לפני חכמים שלמים וכן רבים״; .ושמא על־ידי כך תתגלגל זכות נוספת
ויוכל להוציא לאור את ״השיטות האחרות המונחים עמי בבית גנזי״ .בסוף ההקדמה
מבקש בן־המחבר שאם תמצא בספר ״איזה טעות או אם יסתפק בשום מבוכה
מהמבוכות יתקנהו אם יכול להיות …כי המחבר לא העביר ידו פעם שנית עד
שנתבקש בישיבה של מעלה״ .כלומר הספר הוא בבחינת טיוטא ראשונה ולא עבר
עריכה נוספת ,כי המחבר נפטר לעולמו.
הנתונים הביוגרפיים עד כה אינם מרובים .התאריך היחיד שיש לו משמעות
ביוגרפית היא שנת שנ״ן ,שנת הדפסת הספר ,ממנה מתברר שבשנה זו כבר לא
היה ר׳ דוד הכהן בין החיים .נשתדל למלא אי־אלה חללים ריקים בחיי המחבר
מתוך גוי* הםפי* ״מגדל דוד״ ומתוד מקורות חיצוניים .לפני כמה שנים הןכרתי
את ר׳ דוד הכהן דרך אגב בקשר לספר ״תיקוני שבת״ שהדפים בנו ר׳ יהודה הכהן
בקראקא ש ע ״ ג ,אך כיון שעיקר עיוני לא היה בסוגיה ןו קבעתי כמה פרטים
שלא כהלכה ועל כמה פרטים העמידני מר רוברט דן מבודאפשט בהערותיו
המאלפות והמשלימות .בהזדמנות זו שניתי שוב פרק זה ואני חוזר בי בכמה
דברים שבטעות יסודם ואף נוספו חידושים בקביעת עובדות בלתי ידועות בתיי
ר׳ דוד הכהן ,כי אין בית ־מדרש בלא חידוש.
55
56
55קרית ספר ,כרך ל״ט )תשכ״ד( ,עמ׳ .542—539
56שם ,כרך מא )תשכ״ו( ,עמ׳ .411
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז ג
כמה מן החוקרים קבעו שר׳ דוד הכהן ישב בשאלוניקי ,או גם בשאלוניקי .
אין בידינו לשלול קביעה זו ,אך דומה שמשחר־נעוריו ישב בעיר בידין־אופן .אם
כי אין זה מן הנמנע שישב בשתי הערים ,בפרקי־זמן שונים .בתשובות תרמ״א סי׳
קיג]) [2שתי תשובות סומנו כסימן קיג( נדפס העתק שאלתו של ר׳ דוד הכהן
בעגין ביאור תוספות במסכת עבודה זרה .בתחילת השאלה מזכיר ר׳ דוד הכהן
אחד בשם ר׳ ישראל סופר ,שהיה כנראה תלמיד הרמ״א ,שהזדמן לאופן •)או ישב
שם בקביעות( והוא״הוא ״אשר גילה שבח וגדולת עוצם תורתו דמר״ .פירוש
הדבר ,שלפני־כן לא שמע ר׳ דוד הכהן על הרמ״א ולא כלום .והנה הרמ״א ,אף
שנפטר במיטב שנותיו בל״ג בעומר בשנת של״ג ) ,(1573נודע שמו לחכמי ישראל
כמה וכמה שנים לפני פטירתו .שהרי כבר בשנת שי״ט ) (1559גדפם ספרו הראשון
״מחיר יין״ על מגילת אסתר .שלוש שנים לפני פטירתו ,בשנת ש״ל ),(1570
נדפסו שני ספריו הגדולים :״תורת חטאת״ ו״תורת העולה״ .מלבד זה שהרמ״א
היה ר ב בקהילה גדולה בקראקא ,והיה ראשה של ישיבה גדולה .אין איפוא להניח
בשום פנים ששמעו של הרמ״א לא הגיע לעיר אופן .יש איפוא יסוד להניח ,שבזמן
שנשלחה שאלת ר׳ דוד הכהן היה הרמ״א בתחילת פירםומו ,דהיינו סמוך לשנת
שי׳יט .ועוד ד ב ר :בשאלתו מזכיר ר׳ דוד הכהן תלמיד אחד מהספרדים שהביא עמו
״חיבור שחיבר בנו של כמהר״ר יוסף בן לב״ .בתשובתו),סי׳ קיד( מעיר הרמ״א
על החידוש שהידש בנו של הר״י ן׳ ל ב בזה״ל :״ומה שתלית עצמך בחיבור החכם
הנ״ל ,חיבורו איני יודע ופלפולו איני מכיר ואם כל היבורו כד ,יטול מה שחידש״.
דברי זלזול אלה מוכיחים לענ״ד שלא זו בלבד שלא הכיר את חיבור הבן ,אלא
אף חיבורו של הר״י ן׳ לב עצמו לא הגיע אליו ולא ראה .מתי הופיע חלק א של
תשובות הר״י ן׳ לב ? אברהם יערי רושם שהספר הופיע בשנת שכ״א ,אך
כפי שהודיעני מר יוסף הקר ,מצויות בידיו הוכחות שהספר הופיע כבר בשנת
שי״ח לערך .והנה לא ידוע לנו שום חיבור מבנו של הר״י ן׳ לב שנדפס .מן
הסתם הכוונה לתשובות אביו עצמן שבהן נדפסו הרבה חידושים מבנו ר׳ דוד ן׳
לב ,שנהרג בשאלוניקי לפני הדפסת החיבור ״ .בספריו של •הרמ״א נזכר הר״י ן׳
ל ב הרבה ,ואם עדיין לא שמע עליו הרי שהתשובה נכתבה מיד לאהר הדפסת
תשובות הר״י ן׳ לב חלק א .הוי אומר שמגעו של ר׳ דוד הכהן עם הרמ״א היה
בערך בשנים שי״ח—שי״ט ) .(1559—1558הלה עליגו רק חובת ההוכחה שבשנים
אלה כבר ישב ר׳ דוד הכהן בעיר אופן .בתשובת הרמ״א גופה לר׳ דוד הכהן
5 8
58
57המקורות ראה בקרית ספר )בשני המקומות הנזכרים( והוסיף עליהם גם תולדוה
גדולי ישראל לגירונדי—ניפי ,עמ׳ .80
58אברהם יערי ,הדפוס העברי בקושטא ,מם׳ .162בקורתו של הקר עומדת להופיע
ב״תרביץ״.
58א ראה שם הגדולים לחיד״א ,מערכת גדולים ,בערכו ,שם מובאת גם דעתו של מהרש״ך
ש״הלשונות הכתובים בשם בנו …שהם תורה דיליה דמהריבי׳ל עצמו״ .מצבתו של
ר׳ דוד ן׳ לב נדפסה אצל י .ש .עמנואל ,מצבות שאלוניקי ,מם׳ .253שם גם נסיבת
רציהתו וזמנה,
www.daat.ac.il
16
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא נזכר מקום מושבו ,א ך במפתח התשובות )״סימני הספר״( רשום ליד תשובה
קיד :״שאלה מק״ק בודוך .
אימתי נתחבר ספר ״מגדל דוד״ ? דומה שמבין דפי הספר עצמו •נוכל לקבל
את התשובה .אין דף שבו לא יזכר חידושי מהר״י ף לב למסכת גיטין .והנה
חידושים אלד• לא נדפסו אלא בשנת של״ג ,יחד עם תשובות ריב״ל חלק ג .כלומר
שהחל בחיבורו לא לפני שנה זו .מלבדו הוא מביא גם א ת דברי מורו ורבו ר׳
שלמה לוריא ,אך לא בתכיפות גדולה כל־כך .מתוך עיון מדוקדק בספר ״מגדל
דוד״ מזדקרת עובדה שיש לשים לב אליה .כעשרים האיזכורים של מהרש״ל בספר
אינם מחולקים באופן פרופורציוני .הספר מחזיק קיח דף .והנה עד דף ס״ב ,שהוא
למעלה ממחצית הספר ,אינו נזכר המהרש״ל אלא חמש פעמים ובמחציתו השניה
כחמש־עשרה פעם .ייתכן כמובן שהדבר מקרי ,אך לבי אומר שיש לכך משמעות
לקביעת זמן חיבור הספר .וביחוד אם נבחון את אופים של האיזכורים הללו .כל
חמשת האיזכורים הראשונים אינם מתיחםים למקורות שבדפוס אלא להגהות
שהתלמיד ראה בכתב־יד רבו .כגון :״כך מצאתי מוגה בתוספות של מורי מהרר״ש
לוריא״; ״כ״ז העתקתי ממה שהגיה מורי מהרר״ש לוריא ן׳׳ל״; ״ועיינתי בגמרא
של מורי מוהרר״ש לוריא״ .כל הלשונות הללו מראים בעליל שהכוונה לדברים
שבכתב .אולם מדף ס ב ואילך האיזכורים .כאמור ,הולכים ותוכפים וגם מסתמכים
על ספרו שבדפוס .ראוי לציון — ושמא יש גם לכד משמעות — שכמעט בכל
המקומות איגו מזכיר א ת הספר בשמו ״חכמת שלמה״ ,פרט לפעמים ספורות לקראת
סוף ה ס פ ר .
59
6 0
6 1
62
כיון שלפי עדותו של בן המהבר נדפס הספר במתכונתו ההיולית ,לפי משיכת
קולמוס ראשונה ,אנו יכולים לעקוב אחר תהליך חיבור הספר .כאמור ,אין ספק
שהתתלת החיבור היתד• לאהר הופעת הספר תשובות הר״י ן׳ ל ב הלק ג ,בשנת
של״ג .אך תוך כדי כתיבתו הגיע לידיו חיבור רבו ״חכמת שלמה״ ,שנדפס בשנת
שמ״ב ) . (1581אך נראד ,שנוכל לצמצם את זמן חיבורו ולהעמידו על שנת
שמ״ב—שמ׳׳ג .כפי שנראה בכמה מקומות נתחבר ספר ״מגדל דוד״ בשיתופם של
בני־הישיבה .במקום אהד הוא כותב :״גם כל בני הישיבה עיינו בדבר וסוף
הסכימו לדברי כדכתיבנא״ ; בענין אחד הוא חולק על הריב״ל ״דלא ירד לסוף
כוונת התוספות ודרך בדרך אחרת ולי הנראה בעיני כתבתי וכן הסכימו עמי כל
בני הישיבה״ .הדעת נותנת שבישיבה לא הקדישו יותר משנה ללימוד מסכת
6 3
8 4
85
59לפרט זה שם לב גם ר .דן בקרית ספר ,כרך מא ,עמ׳ .411
60דף ה ע״ב ,לה ע״ב ,מח ע״ב .ראה גם דף לא ע״ב ,מג ע״א.
61דף םב ע״א ,םד ע״א ,םה ע״א ,סח ע״א ,סח ע״ב ,םט ע״ב ,עב ע״ב ,עד ע״ב .צט
ע״ב ,קטו ע״ב ,קיח ע״א.
62דף צט ע״ב ,קד• ע״א ,קיא ע״א וע״ב ,קיג ע״ב קטז ע״ב.
63הפרט שבשער הספר הוא ושלו״ה .שטיינשטיידר 0 8 ,מם׳ ,6950/1מפקפק אם הכוונה
לפרט קטן או לפרט גדול וגם האות ה׳ עולה למנין .רוב הביבליוגרפים רושמים
שמ״ב.
65דף פב ע״א.
64דף פא ע״ב.
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
גיטין .אם כן נתחבר הספר בשנת שמ״ב ,שבה הופיע ספר ״חכמת שלמה׳ /עד
שגת שמ״ג .לפי דרכנו למדנו ,שר׳ דוד הכהן ,נוסף לתפקידו כרבה של אופן ,עמד
גם בראש ישיבה שהתקיימה שם.
בדרך לימודו של ר׳ דוד הכהן ניכרת היטב השפעת רבו המהרש״ל .חלקים
ניכרים של החיבור עוסקים בתיקון .וליבון הגרסאות של הגמרא ,פירוש רש״י
ותוספות .ברשותו של המחבר היו כמה טפסים של המסכת בכתב־יד ומהם שהיו
כתובים על קלף ,לפיהם הגיה ואף פירש .אך גם במקומות שלא מצא שינויי־
גרסאות לא נרתע מלתקן על דעת עצמו ,כשם שנהג גם רבו בהגהותיו לש״ם .אך
שלא כרבו ,שהפריד בין ההגהות שלהן הקדיש חיבור מיוחד,, ,חכמת שלמה״ הנזכר,
ובין חידושיו על הש״ם ,הידועים בשם ״ים של שלמה״ — הכנים ר׳ דוד הכהן
הגהותיו וחידושיו בחיבור אחד שסודרו לפי דפי המסכת .נראה שהמהרש״ל היה
רבו המובהק .ושמא אף לא היה לו ר ב אחר .מכל מקום בכל הספר לא מצאתי
הזכרת חכם אחר בציון ״מורי״ ,אף שהוא מביא כמה מחכמי דורו — מלבד הר״י
1,״ץ( .68
)
ק
ף ק ף ן ) ^ ף ^ ״ ן ן ( ןף,
ן _ ^ ,ן ן ן ן ף,
66
67
כ ג
א
י ן ם
י צ ח
א
א ך ר ב י
נ פ ט ר
ש
מלבד בתשובת הרמ״א נדפסה שאלת ר׳ דוד הכהן בספרו של אחד מגדולי
חכמי הספרדים בשאלוניקי ,ר׳ שמואל די מדינה ,גם כאן נדפסה שאלת ר׳ דוד
הכהן במלואה ותשובת מהרשד״ם בצדה .עצם הדבר ,שגוף השאלה נדפמ הן
בצעירותו ,בספרו של הרמ״א ,והן כשבא בימים ,בתשובות מהרשד״ם ,מראה ששני
גדולים אלה יהםו לדבריו משקל רב .שכן מעטים המקרים )ביהוד בספרות השו״ת
של הכמי אשכנז( שידפיסו את שאלות השואלים במלואן .בדרך כלל מובאת רק
תמצית השאלה ותשובת המחבר עליה .נוסף לכך מוכיה הדבר ,שר׳ דוד הכהן היה
מעורה בין חכמי ישראל ,אשכנזים וספרדים כאחד .אין ספק שישיבתו בעיר אופן,
שהיתה בשעתו נקודת־מפגש השובה לאשכנזים וספרדים ,סייעו לתופעה זו .שאלת
89
66בדף פו ע״ב ^ ״ואני עיינתי בגמ]רא[ של קלף״ .וכן בבמה מקומות.
67במאמרי בקרית ספר ,כרך לט ,עמ׳ ,541קבעתי בטעות שר׳ דוד הכהן היה תלמידו
של הרמ״א והבאתי מן השאלה ביטויים העשויים לסייע להנחה זו .אך לאתר עיון
נוסף.נתברר לי שאין הדבר כן .בתשובות רמ״א נדפסו שני סימנים בציון קיג ולא
הרגשתי שסי׳ קיג הראשון הוא שאלת שואל אחר ,ר׳ הירש עלזישר ,שהיה באמת
תלמיד הרמ״א ,ואילו סי׳ קיג השני היא שאלת ר׳ דוד הכהן ובה חסרים כמובן
ביטויים מסוג זה ,מלבד בתתימת השאלה נאמר ״אהובד הצעיר שבתלמידים דוד בר
יעקב הכהן ז״ל״ ,שאין •בהם אלא חתימה שכיחה של רב צעיר כלפי גדול הדור.
)לצערי לא תיקן דבר זה גם ר .דן בקרית ספר ,כרד מא ,עמ׳ .(411
68הר״י קארו מובא הרבה פעמים ,אך לא בתכיפות כמו הר״י ד לב^ ר״י אדרבי מובא
פעם אחת בלבד )דף לט ע״א( ,שהעתיק קטע גדול מתשובתו ב״דברי ריבות״,
שנדפס בשאלונוקי שמ״ב .גם מכאן סיוע לבירור זמן חיבורו של ספר מגדל דוד.
69תשובות מהרשד״ם ,חלק א ,סי׳ קצח .כבד חצבעתי )קרית ספר ,שם( על העובדה,
שספרו של ר׳ דוד הכהן נדפס בתמיכתו הכספית של ר׳ משה די מדינה בן המהדשד״ם,
עיי״ש.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר׳ דוד :הכהן דנה בענין כשרותו של מקוד ,והיא מחולקת לשלושה :א( המשכת
המים למקור ,נעשתה דרך צינורות של חרם; ב( םתימית נ ק ב המקוה נעשתה על־
ידי מטליות שגדלן עלה על ג׳ אצבעות; ג( מי המקוה מקורם במעינות חמים
הנובעים מן הקרקע .ההלק הג׳ של השאלה עשויה להפריד השערה שהושערה
ביחם למקום מגוריו של ר׳ דוד הכהן.
מן הגאמר עד כה אין מקום לספק שר׳ דוד הכהן ישב בעיר בודון ,שהרי
בשער ספרו גאמר כך בפירוש .אך אהרן פריימאן ״שדא ביה גרגא״ וכותב:
״נראה לי כי ר׳ דוד הכהן הי בווידין ולא באובן״ .כוונתו ש״בודוך המוזכרת
בשער הספר אינה אופן שבהונגריה אלא ווידין שבבולגריה .מלבד שכבר נזקק
לשאלה זו ר .דן הנזכר והוכיה על ־פי שלושה מקורות שהנחתו של פריימאן
מ ו פ ר כ ת ,דומני ששאלת המעינות החמים שבפי ר׳ דוד הכהן מוכיחה למעלה
מכל ספק שאמנם באופן שבהונגריה היה מקום מושבו ,שכן בה נמצאים עד היום
הזה מעינות חמים .ומעניין ששאלה זו כבר נשאלה למעלה משלוש מאות שנה
קודם לכן מאת ר׳ יצחק מוינה ,כאמור במבוא המאמר .וכמובן שגם מהרשד״ם
כמוהו כבעל ״אור זרוע״ יצאה שאלה זו בהיתר .
מתוך םפר ״מגדל דוד״ מצטייר ר׳ דוד הכהן כלמדן גדול שאינו חת משום
הכם ויהא זה מן הראשוגים .אין בו כל דמן ,ולפי מהות הספר אין אולי גם מקום
לכך ,שהיתר ,לו ד ק ה כלשהי לחכמת הנםתד .אמנם בפתה ההקדמה כותב עליו
בנו בין שאר התוארים גם ״בוצינא דנהורא״ ,השכיח בעיקר ביחס לחכמי הקבלה
)ובדורות מאוחרים לאדמו״רי החסידות( ,אד אין הכרח לפרשו ברוח ןו דווקא.
אולם מתוך ספר ״תיקוני שבת״ שהוציא לאור בנו ,ר׳ יהודה הכהן ,בקראקא
בשנת שעי׳ג ,מוכה שר׳ דוד הכהן גהג לפי גינוני הקבלה ובוודאי גם עסק לא
מעט בתורת הקבלה .לפני הפיוט ״בר יוחאי נמשחת אשריך״ ,שעדיין לא היה אן
מפורסם ,ביחוד בארצות אירופה ,כותב ר׳ יהודה הכהן :״אמר המדפים :מצאתי
באמתהות כתבי הרב א״מ ע״ר ] = א ב י מורי עטרת ראשי[ ן״ל שהובא לו פןמון
נאה מ א ת ישראל שמשוררים בכל ערב שבת ושבת בסדר קבלת שבת על קברו
של הרשב״י ן״ל …ושמעתי מא״מ ערן״ל ] = מ א ב י מורי עטרת ראשי ז״ל[ וגם
מחכמים גדולים אנשי השם שבאו מארץ הקדושה כל מי שהאיר ה׳ רוהו עליו אף
בח״ל ] = ב ח ו צ ה לארץ[ והוא ממארי קבלה ינגן פזמון זה ווה הוא.סגולה גפלאה
להאדת הנשמה״ .ר׳ דוד הכהן היה כנראה מהמקובלים הראשונים בהונגריה.
פםקא ןו אף מעמידתנו על העובדה ,שר׳ דוד הכהן היו לו קשרים עם אנשי ארץ־
ישראל וחכמיה.
70
71
72
73
70בהערותיו לספרו של יקותיאל יהודה גרינוואלד ,היהודים באונגאריא ,עמ׳ .14
72ראה למעלה במבוא והערות .8-7
411.
71קרית ספר ,כרך מא ,עמ׳
73ראה גם חיים ליברמן ,ספר תקוני שבת ,קרית ספר ,כרך לח )תשכ״ג( ,עמ׳ ,408
הערה .13
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד .ר׳ שמחה ב״ר גרשון הכהן אב״ד אופן וספרי ספר השמות
המחבר הבא שהוציאה יהדות הונגריה ,ר׳ שמחה הכהן ,שלוש נקודות
משותפות לו עם קודמו ,ר׳ דוד הכהן מצד אישיותו ,מצד מקום כהונתו ומצד
נושא חיבורו .מצד אישיותו — שכן שניהם מוצאם מיהודי ספרר )מלבד ששניהם
שהרי אף ר׳ שמחה הכהן נתקבל לרבה של
היו כהנים(; מצד מקום כהונתו
אופן ומצד נושא חיבורו — מ ה כן זה חיבר את ספרו יעל עניני גיטין .אולם
שלא כר׳ דוד הכהן ,שספרו הוא חיבור עיוני על מסכת גיטין ,הרי ספרו של ר׳
שמהה הכהן הוא ספר שימושי הלכה למעשה ,כפי שיבואר בהמשד הדברים.
ר׳ שמחה ב״ר גרשון הכהן היה יליד בלגראד )לפי הכתיב הנהוג בשעתו:
בילוגראידו( ,היום בירת יוגוסלביה .גם אביו ר׳ גרשון הכהן וסבו ר׳ שמעון ב״ד
יצחק הכהן ,היו תושבי בלגראד .אד סבו מצד אמו היד .ר׳ שמחה ב״ר היים
הצמן ,שהיו תושבי אופן .ר׳ שמחה היה איפוא ״בן תערובת״ לאב ספרדי ולאם
אשכנןית ,דבר שנודעת לו חשיבות יתירה על אופי חיבורו ,כפי שנראה בסמוך.
הוא היה נוחג לבקר בילדותו וגם לאחר מכן בעיר מגורי אבות אמו ,אך חינוכו
וגידולו הרוחגי היו בבלגראד ,שאף היא היתד .בתקופה זו עיר גדולה של הכמים
וסופרים .הוא היה תלמידו של ר ב העיר ,ר׳ יהודה לירמה ,שםכלד ידו עליו וכן
״העידו עליו גברי רברבי רבנן קשישי גאוני קושטאנדינה ושאלוניקי אשר כלם
יעידון יגידון כלם כאהד שראוי לו לישב על כסא ההוראות״ .
ראשית פעלו הםפרותי־התורני של ר׳ שמחה הכהן בשנת ת״יז) ,(1947בהדפיםו
בוינייציאה א ת שרידי ספרי רבו ר׳ יהודה לירמה בשם ״פליטת בית יהודה״ —
״יען וביען הנה הוא שארית פליטה הנשארה לבית יהודה מכל הכתב והמכתב״
מהשריפה הגדולה שפרצה בעיר בלגראד ,שבה עלו על המוקד כל ספריו הרבים
שחיבר ד׳ יהודה לירמד .בכל מקצועות התורה .מתוך ל התשובות שבספר,
שלוש הן של ר׳ שמהה הכהן עצמו ,שתים מהן נכתבו לבקשת הרב והשלישית
שצירף ר׳ שמהה לספר ״כדי שיעלה מניינם למגין שלם מנין שלשים .וידעתי שמירי
הרב ז״ל לא יקפיד על וח כי בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו״ .ואכן תלמיד
אהוב והביב היה ר׳ שמהה על רבו ר׳ יהודה לירמה ,שהשתדל לשתפו בדרכי
ההוראה ולהורות לו א ת דרד הרבנות הלכה למעשה כדי שבבא הזמן ישב על
מדין בקהילות ישראל להורות ולדון .כאשר נשאל ר׳ יהודה לירמה בענין םכסוד
שנתגלע בין שנים מתושבי העיר ,בקש את התלמיד לנסות ולפסוק א ת הדין .לא
7 4
75
76
7 7
74
75
76
77
20
בתשובות מהרשד״ם ,חלק ג ,סי׳ קיד ,נדפסה תשובה לר׳ חיים הצמן לבודון בשנת
שכ׳׳ט.
לשון ר׳ הושע ב״ר שמואל דוד ננטווא תושב ירושלים ,בהקדמתו לספר השמות של
ר׳ שמחה הכהן.
ר׳ יהודה לירמא נפטר בין השנים ש״צ—ת״ז ) ,(1647—1630שכן התאריך האחרון
שנזכר ב״פליטת בית יהודה״ הוא משנת ש״צ ואילו כאשר נדפס הספר בשנת ת״ז
לא היה עוד המחבר בחיים.
פליטת בית יהודה ,בראש סי׳ ל )דף עד ע״א(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בלי רתיעה נגש ר׳ שמחה ,שהיה כנראה צעיר מאד ,לקיים את משאלת רבו ,״כי
איני כדאי עדיין לדון ולהורות הוראה ישרה ע״פ דרכי הגמרא לא בפלפול ולא
בסברא״ .רק כדי לא לסרב לרבו ״אשר נפשו אותה להשפיע עלי חן וכבוד״ הוא
מקבל על עצמו את הדבר .במלים ״כי איני כדאי עדיין לדון ולהורות״ מגלה
הצעיר המוכשר את רחשי לבו הכמוסים ,שאמנם בבא הזמן הוא נועד לכד ,אך
לפי דרגת השכלתו הלימודית בהווה אינו ראוי לכך .ברם ,לא כן דעת הרב .נראה
ברור שהיתר .כאן כוונה של הדרכה והעמדה במבחן .והמבחן הצליח הצלחה
מלאה .מהמשפט הראשון בתגובת הרב על פסק התלמיד כבר נראית הערכתו:
״ראיתי דברי החכם הנעלה ידיד נפשי הר׳ שמתה המכונה אפרים הכהן נר״ו ולבי
שש ושמח כי יפה זכה ייפה דז וידיו ר ב לו …ובס״ד עלה יעלה במלחמתה של
תורה בפלפול ובסברא ישרה וכל מאן דין סמוכו •לנו והעי מסכים עמו בכל מה
שפסק וכתב בין בדין ובין ב פ ל פ ו ל ״ .בזה הכניסו לחוג התכמים הפוסקים
והסמיכו להורות ולדון .דוק :לא ״תלמידי״ אלא ״החכם השלם ידיד נפשי״ ,כלעמית
ולשוה לו במעלת התורה.
תשובתו השניה של ר׳ שמחה קשורה גם לעיר מולדתו בלגראד וגם לעיר
אופן ,מקום־רבנותו לאה ר מכן .היא דנה בשני יהודים ,״ראובן ושמעון״ ,הראשון
תושב אופן והשני תושב בלגראד .שנפגשו ביריד במקום ׳:רשמו אושקי .לראובן
עסקים גם בבלגראד ולשמעון עסקים גם באופן .כתוצאה מכך נסתכםכו והביאו
את ריבם בפני ר׳ יהודה לירמא ,ששוב הטיל על התלמיד ר׳ שמהה לפסוק את
הדין .פסקו של ר׳ שמחה מהזיק 22עמודים צפופים .מובן שהרב מסכים לדבריו,
ש״העמיק והרחיב ונחית לעמוקה של הלכה ודינא ולבי שש ושמה בראותי
שעמד על מד .שצריך כל מעיין לעמוד בפלפול •ובסברא״ .ולאחר שגם הרב תורם
:את חלקו בפלפול ,כדרכה של תורה ,הוא מסיים בתפילה :״ואחת שאלתי מאת ה׳
שיאריד ימיהם ויגדיל תורתם של החכם הנעלה ידידי הפוסק נר״ו והחכם הנעלה
חברו נר״ו וזד ישים שמם כשם הגדולים מורי הוראות ב י ש ר א ל ״ .
תפילתו של ר׳ יהודה לירמה נתרצתה ותלמידו ר׳ שמחה הכהן גתפרסם ל״חכם
גדול ומעיין ו פ ם ק ן ״ ונתקבל כרב ודיין בעיר־מולדתו בלגראד ,שם ישב עד
שנת תכ״א ) .(1661אך לא ניתק את קשריו גם עם העיר אופן ,שבה גרו ,כאמור,
משפחת אמו .בעודו מכהן ברבנות בלגראד וכעשר שנים לאחר שהךפים את שרידי
78
79
80
81
78
79
80
81
82
שם ,דף לא ע״ב ,לד ע״ב.
שם ,דף מט ע״א — נט ע״ב .זאת התשובה הארוכה ביותר בבל הספר.
שם ,דף סניע״ב .נראה שתלמיד נוסף הגיש לו פםק־דין בנפרד )אך לא נדפס(
וכורך את ברכתו לשניהם.
לשון בךדורו ובךעירו ר׳ דוד קונפורטי ,קורא הדורות )מהדורת קאסעל( ,דף
נא ע״ב.
בספרו ״ספר השמות״ מוזכרת עיר אופן כמה וכמה פעמים בקשר למנהגי גיטין
ושמות האשכנזים שראה ושמע בביקוריו .למשל בדפים כז ע״ב ,ל ע״ב ,מה ע״א,
עט ע״א •ועוד.
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
פליטת םפרי רבו ,הדפים בויניציאה בשנת תי״ז ) (1657את ספרו הוא ״ספר
השמות״ — והוא הבור שמות אנשים ונשים שמות הקודש ו ר ו מ נ י י א וספרד
ואשכנז ושאר לשונות הגויים״ .בהקדמה הארוכה דן המחבר בפלפול חריף ובבירור
הלכתי מקיף בענין הנוהג שהרבנים מםדרי־הגיטין לוקחים תמורה כםפית בעד
סידור הגט .מסקנתו החד־משמעית היא ״דראוי להחמיר ושלא יקח המסדר שום
שכר בעבור הגט״ .בסגנון בוטה מביע ר׳ שמחה את התמרמרותו על רבני דורו
וביתוד על רבני אשכנז ,שבכל הדינים וההלכות מהדרין להחמיר ״ובפרט בגיטין
]יש! לעשות הדבר באופן יותר נאות אליבא דהלםתא לצאת ידי הובת כל
המהמירים״ .אם הרבנים יקבלו על עצמם סייג זה יביא הדבר תועלת גדולה גם
לכשרות הגיטין ,שכן ״רבים שאינם בקיאים בטיב גיטין ימשכו ידיהם ולא יהיה
להם עסק ע מ ה ך ,כי כל עיסוקם בסידור גיטין אינו אלא בשל השכר.
ר׳ שמחה הכהן מספר בפרוטרוט בסוף הקדמתו על תהליך היבור הספר
ועריכתו .מסתבר ,שהספר דומה מבחינת הרכבו למחברו; כשם שהמחבר היה,
כאמור ,פרי מןיגה ספרדית—אשכנןית ,גם הספר כך .הוא בנוי על מקורות הלקוחים
מחכמי אשכנן וספרד גם יחד .כל מקורותיו י ־ פרט לאהד — הם הומר שבכתב
שהומצא לידו בתקופות שונות על־ידי אנשים שונים .מחכמי אשכנז :קונטרס
השמות מ א ת מהרש״ל שהובא לבלגראד על ־ידי ר׳ שמשון היות בשנת תט״ו
) . (1655הוא הביא גם קונטרס שמות מזקנו ר׳ יצהק היות ,מאביו ר׳ מגחם
מאגש חיות ואף ר׳ שמשון חיות עצמו הוסיף בגליוגות הוספות משלו; סדר גיטין
מכתיבה אשכנזית עתיקה שהיה בידי זקנו ר׳ שמהה ב״ר חיים מאופן; כאשר
עבר בבלגראד ר׳ אליעזר ב״ר שמואל מאפטא בעל ספר ״דמשק אליעזר״ על
מסכת חולין )לובלין ת״ו( ״נתן לי במתנה העתק קונטרים השמות אשר לו״ .כל
אלה קונטרסים בכתב־יד שלא נדפסו .א ך השתמש בספר מודפס אחד ,ספר ״ןםרון
משה״ לד׳ משה ב״ר זבולון אליעזר היילפרין ,שנדפס בלובלין שע״א .הספר היה
כנראה כבר אז יקר־מציאות ,אך המחבר השיגו )אם כי בצורה פגומה והסרה(
והחליט להשתמש גם בו ,בגלל נדירותו .מחכמי ספרד :קונטרס השמות של ר׳
יוסף טראני מצפת )מהרי״ט( ,שקבל במתנה מ ת ל מ י ד ו ) ש ל מהרי״ט( ר׳ אברהם ן׳
הגגיא ״בהיותו פה עמגו״; חברו ברבגות בלגדאד ,ר׳ יוסף אשיאו המציא לו
״קונטרס שמות מכתיבת יד סופר מהיר הה״ד יאודה קאלדירון ג״ע וכמדומה לי
דהוא העתק מהעתקת הסופר אשר היה לפני הרב הגדול מוהר״ר אליהו בן
היים ז״ל״.
83
8 4
85
83הכוונה לשמות הרווחים במדינות הבאלקאן.
84ר׳ שמשון חיות אמנם הגיע בשנת תט״ו ) (1655לתחומי העיר בלגדאד ,אך לא זכה
להכגם העירה ,״כי בא הנה דרך אניד ,בליל שבת קודש ח״י לחודש מנחם ]אב[ תט״ו
לפ״ק כמו ב׳ שעות בלילה ושעה אחת או שתים קודם עלות השחר נתבקש בישיבה
של מעלה בפתע פתאם בחולי הדבר ב״מ ] = ב ר מינן[ וביום ראשון נקבר פה בכבוד
גדול ולא זכינו ליהנות מזיו השכינה״ )הקדמת הספר ,דף ז ע״ב( .ספריו נמכרו
בבלגראד והמחבר קנה את הקונטרסים הנזכרים.
85החיד״א בשם הגדולים ,מערכת ספרים ,ערך ״זכרון משה״ כותב :״אינו בנמצא״.
www.daat.ac.il
22
אתר דעת -מכללת הרצוג
ריכוז חומר רב־גוני ורב־ערך כזה בידי המחבר עוררו לחבר ספר שימושי
כולל לשמות גיטין — אנשים. ,נשים ,ערים ונהרות — שיהיה שוה לכל מסדר
גיטין ,הן מעדת האשכנזים והן מבני הספרדים .המחבר ראה בכך חשגחה פרטית:
״אמרתי בלבי לא לחנם אינה ה׳ לידי כל אלו הקונטרסים ומאת ה׳ היתד .זאת״.
גם מצד סגולותיו האישיות מצא ר׳ שמחה הכהן שהוא האיש הראוי לערוך ספר
מסוג זה ,״להיותי בקי קצת בלשון אשכנז ובלשון ספרד ואני בקי בהן ובשמותיהן
בעגין דלא ליתי למטעי״ .את כל החומר הרב סיווג ומיין בסדר א״ב משולש,
לשמות אנשים ,לשמות נשים ולשמות עיירות ונהרות .המחבר הקפיד לציין בכל
מקום את מקורותיו .אין פירוש הדבר ,שר׳ שמחה הסתפק בסידור מיכאני גרידא.
תלמיד־הכם גדול ולמדן בעל שיעור קומה כמותו אינו יכול להסתפק בהבאת
דברי אחרים .תמיד יש לו מה לומר בישוב סתירות ,בהשוואת מקורות ,בליבון
סוגיות ובהבהרות הלכתיות ,פעם בארוכה ופעם בקצרה .ורק דדד עגווה בלבד
הוא כותב בהקדמתו שאם ״באיזהו מקומן כתבתי דעתי דעת הדיוט אינו כי אם
להלכה אבל למעשה דברי לעו״ .א ת החיבור הקדיש ל״מנוחת נפש״ אמו־מורתו
האשכנןית מ ר ת לאה רבקה בת אופן ,״יען דזה המעט מזער שלמדתי שלה היא
דהביא]ת[ני עד הלום כידוע לכל העולם״ .86
כארבע שנים לאחר שהדפים ר׳ שמחד• הכהן א ת ״ספר השמות״ ,שבוודאי
היה בו לסייע בפרסום שמע גדולתו בתורה ״והיה מפורסם ב כ ל המדינה בכל מיני
מעלות״ ״ ,נתנו דעתם פרגםי קהילת אופן ומגהיגיה לשים את עטרת הרבנות
בראשו ,בחודש תשרי תכ״א ) .(1660מן הסתם היה גם מוכר באופן אישי לרבים
מאנשי הקהילה בשל ביקוריו הרבים והתכופים בעיר .מתוך 89האנשים שהשתתפו
בבחירת הרב ,בחרו בו 80איש .והנה תשעת המתנגדים הכריעו את הכף ור׳
שמחה הכהן חזר לבלגראד ,לאחר חדשיים ימים .ומעשה שהיד .כך היה :בחודש
םיון תט״ו ) (1655עבר את תעיר אופן ר׳ אור שרגא פייביש א ש כ נ ד מווילנא ,
בדרכו לארץ־ישראל .בשהותו בעיר נתבקש על־ידי פרנסי הקהילה להתקין תקנות
וקיבלו מראש שיקיימו כל תקנותיו .אחת התקנות שהתקין היתד .שאין לקבל ר ב
ומורה־הוראה בקהילה שיש לו קרובים בעיר ,מטרת התקנה היתד .שלא להרבות
8 8
89
86אבקו ר׳ גרשון הכהן נפטר עליו בהיותו עוד צעיר לימים .בתשובותיו שבספרי רבו
ר׳ יהודה לירמה ,שנכתבו בראשית דרכו הרבנית ,הוא חותם שמחה ב״ר גרשון ז״ל,
דהיינו שאביו כבר לא היה בחיים .מנוסח הקדשתו נראה בבירור שברכת אמו ליוותה
אותו ועודדה אותו בלימודיו .יש אולי גם מקום לשער שלאהר פטירת בעלה הזרה
אמו לאופן לקרוביה ,ומכאן ביקוריו התכופים של ר׳ שמחה באופן.
87תשובות שער אפרים לר׳ •אפרים הכהן מווילנא ,סי׳ םז ,בסוף התשובה )הוצ׳
לעמבערג תרמ״ז ,דף לה ע״ב(.
88תשובות פרח מטה אהרן לר׳ אהרן הכהן פרחיא ,סי׳ מד :״והיו כמעט שמונים
חתומים על שטר הרבנות שלו …תשעה אנשים מבני הקהלה לא היו רוצים להסכים״.
89היה תלמידו של מהר״ם מלובלין ,תולדותיו ראה בפרומקין-רבלין ,תולדות חכמי
ירושלים ,חלק ב ,עמ׳ .48—46
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
מחלוקת בחיי הקהילה .ואף־על־פי־כן נתקבל .כאמור ,ר׳ שמחה הכהן שש שנים
לאחר מכן ,למרות שבעיר גרו קרוביו מצד אמו *י .ואמנם המתנגדים נופפו בתקנת
ר׳ פייביש ,שנלווה לה אזהרות חרם וקנס .התקנה קיבלה חיזוק באישורם של
רבני בלגראד וםופיאה ואחר כך גם מאת ר׳ שעפטיל הורביץ )בן השלייה ובעל
״ווי העמודים״( ,בכהנו כרבה של ו י נ ה .ר׳ שמחה הכהן ,ש״כל כוונתו הימה
לעשות שלום ולהשוות המחלוקת״־ ,ויתר על כם הרבנות ,חןר לעירו בלגראד
לאחר הדשיים ,שם נפטר תוך ןמן קצר *.
למחלוקת שפרצה באופן מסביב לבחירתו של ר׳ שמחה הכהן לרב ,היתה
השלכה ישירה במיגויו של ר ב אחר באופן ,כעבור חמש שגים ,ושבגינה נתפרסמה
בספרות השאלות־ותשובות •המחלוקת הראשונה .מן הראוי להסביר איד באמת
קבל על עצמו ר׳ שמחה הכהן את רבנות אופן לאהד תקנת־החרם של ר׳ פייביש
91
9
8
90שער אפרים ,שם )דף לג ע״ב( :״והי׳ לו משפחה גדולה ראשון בשני ושני בשני
ושאר קורבה מעיקורי ]כלומר מחשובי ואולי צ״ל ״מיקרי״[ הק״ק כידוע״.
91בתשובות פרח מטה אהרן ,סי׳ מד נזכרים רבני בלגראד וםופיאה ,אך בתשובות
תורת חסד לר׳ חםדאי הכהן פרחיא ,סי׳ לג ,באמצע התשובה )דף כח ע״ב( נאמר
ש״כתבו עליהם שטנה רבני ק״ק ווינא ואעתיק קצת לשון כתבם]. …ומסיים[ :וגם
הקצינים האלופים אשר היו מנהיגי ק״ק ווינא זה שנתיים ימים בקרב הארץ ובראשם
מורינו ורבעו הגאון המופלא מוהר״ר שעפטאל אב״ד שלנו …להחזיק בכל תוקף
ועוז את הפסק שפסק הגאון מוהר״ר אור שרגא נר״ו״ .אישורו של ר׳ שעפטיל
הורביץ ניתן לפני שר׳ שמחה הכהן קבל את רבנות אופן ,בחודש תשרי תכ״א ,שכן
ר׳ שעפטיל נפטר ביום כ״ח ניסן ת״ך .ראה וואכשטיין ,שם )הערה ,(18חלק א,
עמ׳ .392—389
92שער אפרים ,דף לה ע״ב.
93קורא הדורות ,שם :״ילא האריך ימים ולא בא לכלל זקנה ונפטר שם בבילוגראדו״.
י נראה שנפטר בין שנות החמישים לששים לחייו ,שכן ״בן ששים לזקנה״ )אבות פרק
ה ,משנה כו( והוא ״לא בא לכלל זקנה״ .רפ״ז שווארץ ,שם הגדולים מארץ הגר,
חלק ב ,דף מב ע״א ,כותב שנפטר בשנת ת״ל ) ; (1670מרדכי מרגליות ,אנציקלופדיה
לתולדות גדולי ישראל ,עמי ,1358כותב שנפטר בשנת תכ״ט ) .(1669שניהם טועים
בזה ,שהרי בשנת תכ״ח ,כאשר פרצה המחלוקת באופן מסביב לרבנותו של ר׳ אפרים
הכהן ,כבר לא היה בין ההיים .כל המקורות שהזכרנו מזכירים אותו בברכת המתים.
ורגלים להשערה שנפטר סמוך לשנת תכ״א ,זמן קצר לאחר שובו לבלגראד.
שווארץ וכן י .י .גרינוואלד ,היהודים באונגאריא ,עמ׳ ,19״מדביקים״ לו גם שם
משפחה; הראשון — פריעדמאן והשני — פריידמאן .איני יודע כעין שאבו ידיעת זו.
קרוב לוודאי שאין לה שום יסוד .הרי ר׳ שמחה הכהן היד ,בן לאב ספרדי ומנין השם
•האשכנזי ז מן הסתם מקורה בספרו ״ספר השמות״ )דף כה ע״א( :״יזקיני הרב
מוהר״ר שמחה בר חיים ז״ל חתם עצמו שמחה המכונה וריידמוך .והם הדביקו לו
את שם זקנו האשכנז /שעל שמו אמנם נקרא שמחה ,אך השם ״וריידמון״ אינו שם
משפחה אלא שם פרטי ושם־חול לשמחה.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואיך מנסים לתרץ את צעדו זה .ר׳ אפרים הכהן מסביר את הדבר בכך ,ש״מתחלה
לא היתד ,גזרה מפורסמת רק היתד ,נחבאת אל הכלים .אף שנתנו ל ו } ל ר ׳ פייביש[
כח לתקן להם איזה תקנות ,אבל לא שיתן מגלת סתרים לאיזה אנשים .ובפרט
תקגות וגזרות כאלה אשר לא גשמע בכל תפוצות ישראל וכמעט שהיא גןרה שאין
רוב הצבור יכולין לעמוד בה״ .כלומר שר׳ שמחה הכהן לא החשיב את התקנה
לברת־תוקף ,כיוון שלא נהגו בה ״כמו בשאר תקנות שיהיו נכתבים בפנקס דמתא
או בהכרזת קול ברמה נשמע ,או שיהי מונח בתיבת הקהל ,רק מצאו אותה אצל
יחיד אחד״ .ורק בשל אהבתו את השלום הסתלק מן הרבנות לאחר שני חדשים.
במקום אחר בתשובה זו מנתח ר׳ אפרים הכהן את נוסח התקנה .שבה נאמר
בין השאר :״ראה ראיתי שאין טוב לקבל איזה רב שיש לה פה קרובים וצדדים
וכר כי אז יעשן אף המריבה ויש לחוש שלא יעמדו בגובה אפם ובזדון לבם
לעשות מעשה להחריב קיבוץ הקהלה ולומר מי אדון לגו למחות לקבל איזה ר ב
שיש לו קרוב״ .לדעת ר׳ אפרים הכהן הדגש בתקנה היא למנוע קבלת ר ב כהכרעת
הקרובים ,מה שאין כן במקרה של בחירת ר׳ שמחה הכהן ״הסכימו רוב מנין ורוב
בגין זולת הקרובים ,רק מיעוטי דמיעוטי אשר לא הסכימו עליו באשר שאי אפשר
לכוון כל הדעות …וא״כ על זה בוודאי לא החרים הגאון מהר״ף ]=פייביש[ …מי
הוא זה ואיזה הוא אשר יאמר עליו כי הוא זה האיש אשר עבר על החרם״ .בסוף
:תקנת ר׳ פייביש גאמר גם ששגי הצדדים עליהם להגיש את טענותיהם להכמי
קושטא .במקרה של ר׳ שמחה לא הגיש הצד המתנגד את טענותיו לקושטא ,בוודאי
משום ״שמחלו על זה או שהיו יודעים שבודאי יסכימו ק״ק קושטנדינה בקבלת
״1,״ ״
על
מהרש״ך ז״ל ב א
ש ר
ש
ה
י
ה
ב מ
ן ת
ט ן ב ו ת הנ
ר׳ אהרן הכהן פרחיא מתרץ את קבלת עול הרבנות מצד ר׳ שמחד .בעיר
אופן ,שאולי לא ידע ״באותה הסכמה •וכיון שידע ההסכמה פירש משם והןר לעירו״.
אף ר׳ חסדאי הכהן פרחיא )שניהם מרבני שאלוניקי( מפרש כד את צערו של ר׳
שמהה הכהן :״זדילמא כשבא לא ידע בחרם הנ״ל״ ,אך הוא מגסה לתרץ גם את
פרנסי הקהילה שבחרו בו ,שסברו ״שכשיבא מוהר״ר שמחה ז״ל יוכל להתיר
להם ..וכשבא וידע בחרם ראה שאין לו התרה זלהכי לא נתעכב שם ,כי אם זמן
מעט וחזר לעירו …והשיב להם שעל פי הדין אינו יכול להיות אב״ד כאן מפני
שהיה לו צד קזרבה״ .יקשה להסכים לדעה ש ד שמחה הכהן לא ידע על תקנת
ר׳ פייביש ,שהרי חכמי בלגראד ,שהיה נמנה עליהם ,אישרו את התקנה .ואף אם
לא אישר אותה באופן אישי ,יש להניח שידע עליה .אין גם מקום לספק שמא
לא היה בשנת תט״ו בבלגראד ,שכן מעיד ר׳ אפרים הכהן בפירוש ש״הרב הנזכר
]ר׳ שמחה הכהן[ היה …בבילזגראדו בשעת גזרת מהר״ף״.
9 6
ר׳ שמחה הכהן מןכיר ב״םפר השמות״ שחיבר גם תשובות ומסתמך עליהן
כמה פעמים .וכן מעיד בן־דורו ר׳ דוד קונופורטי ש״כתב פסקים רבים ולא
94שער אפרים ,שם.
95פרח מטה אהרן ,שם ,באמצע התשובה )דף צג ע״ב(.
96תורת חסד ,סי׳ לג ,באמצע התשובה )דף כח ע״ב(.
www.daat.ac.il
§2
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
נדפסו״ * .בספרי התשובות של חכמי דורו מצויים בוודאי כמה פסקים ותשובות
מפרי־עטו של ר׳ שמחה הכהן ,נסתפק בספרו של ר׳ שמואל גאון ,מהכמי
שאלוניקי ,שהיה אחד מחריפי המוח ש ב ד ו ר ,שבו מוזכר ר׳ שמחה הכהן בשלוש
תשובות ובשתים מהן נדפסו פסקיו במלואם ,עם הערותיו־הםכמותיו של ר׳ שמואל
גאון .כאשר נתעוררו םכםוכי־שכנים בין שני בעלי־בתים בעיר סופיאה הובאה
השאלה לד׳ שמחה הכהן בבלגראד .לתשובתו השיבות לתולדות יהודי הונגריה,
שכן הוא מבהיר שכיון שהשאלה נתעוררה אצל תושבי ״עיר המהוללה םופיאה
יע״א דגתייםדה עפ״י מגהגי אשכנו וגם הספרדים נמשכו אהד מנהג האונגרוש…
א״כ גם הספרדים נמשכים אחריהם״ .תשובה אחרת אינה מביאה את דברי ר
שמהה במלואם ,אלא מוכירו :״ראיתי להחכם השלם נחות לעומקא דדיגא כמהר״ר
שמהה ]בן[ גרשון )הכהן(״ ,־וכל תשובתו הארוכה )טז ט ו ר י ם ( מבוססת על
דבריו ,שלמעשה אפשר לשתזר על־פיה כמעט את כל דברי ר׳ שמחה הכהן .הענין
הנדון בו מעניין ביותר מצד עצמו :גויים )כנראה נוצרים( שנשבו בידי הטאטארים
)״קדרים״( ונפדו בידי יהודים .ונשאלה השאלה כלום זכאי היהודי הפודה למכור
א ת הגוי השבוי לאיש אהד ״כשאר עבד כנעני״ .סגנון השאלה והתשובה מראה
שלא היה בזה שום מעשה יוצא מגדר הרגיל .התשובה השלישית עניינה סכסוכי־
משפהה בעגין עזבון בעיר אופן ״ .כיון שהמקרה קרה.בעיר אופן גיתן אולי להסיק
שהשאלה נשאלה מ ר שמהה בתוך שני ההדשים שבהם כהן שם ברבנות .התשובה
עצמה אינה מבהירה את זמן ההתרחשות כי אין תאריכה בצדה .ברם ,אפשר גם
לחניח שהשאלה גשלהה אליו לבלגראד ,כשם שנשלהו אליו שאלות גם מםופיאה
וממקומות אחרים .מכל מקום עצם הגשת השאלה אליו מוכיחה שוב את עובדת
קשריו של ר שמחה הכהן עם קהילת אופן.
98
99
,
1 0 0
101
2
,
,
,
מצאצאיו של ד׳ שמחה הכהן ידוע התנו ר יוסף ב״ר יצהק אלמושניגו ,שמלא
את מקומו ברבנות בלגראד .הוא הבר תשובות ״עדות ביהוםף״ בשני חלקים,
שהופיעו לאהד פטירתו )קושטא תע״א—תצ״ג( ,בהן נזכר ר׳ שמהה הכהן וספדו
לעתים קרובות.
97קורא הדורות ,שם.
98לא היה סיפק בידי לבדוק את הספרים שבהם מופיעים ,לפי המשוער ,דברי־תורתו.
99החיד״א בשם הגדולים ,מערכת גדולים )מהדורת בן־יעקב ,דף עח ע״א( ,מזכירו
בזה״ל :״חיבר חבור על חושן משפט בפלפול עצום והרבה להשיב תשובות למאות״.
נפטר בשאלוניקי ביום ב׳ מרחשון תכ״ז ) .(1666ראה יצחק שמואל עמנואל ,מצבות
שאלוניקי ,מם׳ .801
100תשובות משפטים ישרים ,חלק ב )הכולל תשובות ר׳ שמואל גאון( ,סי׳ יד ,באמצע
התשובה )דף בו ע״ב(.
101שם סי׳ ן)דף צי ע״ב — ק ע״ב(,
102שם ,סי׳ סח.
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זלמן מ נ ח ם ק ו ר ן ) ו י נ ק ל י (
ה א ם ה צ כ ר ה ה<א אבן ה ש ת * ה ?
נםיונות לא מעטים מצויים בספרי הפוסקים ,בהם ניסו חכמי הדורות לקבוע
את מקומו ־המדויק של בית מקדשנו .חשיבות רבה נודעת לבעיה זו ,הן מצד
העיסוק בגלוי אמתה של תורה ,וברור מצוותיה הנוגעות למקום אשר בחר ה /
הן מצד ה ב ת הקדש ,והן מצד חיובי המצוות ודיני האיסור וההתר הנוגעים
למעשה כמו איסור כניסה למקום ,וחיוב או אי־חיוב קרבנות בזמן הזה ,כפי שדנו
האחרונים באריכות .על חיובנו המיוחד לעסוק בבית הבחירה כ ת ב הגאון רבי
צבי פסח פראנק זצ״ל בשבת תרע״ט :״בודאי ראוי לתופשי התורה לשים לב
להלכה זו שכבר גפתהה בגדולי הדורות ,בזמן שלא היה עדיין שום מראח מקום
לחשוב בעניין זה למעשה …על אהת כמה וכמה עכשיו שקרבנו המקום ברהמיו
הרבה והעניין הזה קרוב אלינו …בודאי מוטל עלינו לעיין בזה עד מקום שידנו
מגעת״) ,הדברים נדפסו לאחרונה מחדש בשו״ת הר צבי על יו״ד ובספר מקדיש
מלך( .אין מטרת מאמר זה לסקור את כל צדדי הדיונים אודות הר הבית )ראה
מאמרו של ד״ר א .קימלמן ב״המעיך ניסן תשכ״ח עמ׳ (32—3אלא להתיהם
לנקודה אתת בלבד :זהוי מקום אבן השתיה וקודש הקודשים.
בגקודה הגבוהה ביותר בהר הבית בזמן הזה מתנשא הסלע הטבעי מן
האזור הסובב אותו ,עד גובה שני מטר בערך .נקודת הפסגה של ההר ,הנמצאת
כמובן על גבי הסלע הנזכר ,גבוהה 744מטר מעל פני הים .אותו סלע נקרא
בפי הערבים א־צכרה) .פירוש המלה :הסלע( .על שמו נקרא המסגד אשר עליו
קובת א־צכרה ,כלומר כפת הסלע; מסגד זה ידוע בצבור בשם מסגד עומר.
הרדב״ז )בתשובה תרצ״א ועוד( זיהה את הצכרה כאבן השתיה .בתשובתו
כתב ״וזה כדור שתחת הכפה שם אבן השתיה כלי ספל ,הנקרא אצלם אל־סכרא־ ,
זהוי זה פותח בפנינו את האפשרויות למצוא בדיוק את מקום העזרות והמזבח,
בתנאי כמובן שנדע להכריע בכל המחלוקות שיש בפוסקים בפרטי בנין הבית
והעזרות ובשעור האמה.
אין להעלות על הדעת כי דברי הרדב״ז מבוססים על קבלה איש מפי איש
עד זמן הבית ,שהרי הישוב היהודי בירושלים לא נמשד ברציפות .כך — לדוגמא —
היו בירושלים מ מ ן הרמב״ן רק שני יהודים ,צבעים במקצועם .קודם לכן היו
תקופות בהן לא הורשו יהודים לגור בירושלים ,וגם פוסקים אחרים )מהם שקדמו
לרדב״ן( לא הוכירו קבלה מפורשת ביחס לאבן השתיה .ומכל מקום אין זה משנה
בהרבה את יחסנו לפסק הרדב״ז אשר ידע בלי ספק ,על פי מה פסק הלכה בשאלה
חמורה זו .הרדב״ז התיר למעשה להכנם לעליות שבהר הבית ,למקום שאינו בכלל
העורות על פי חישוב המרחק מאבן השתיה .מן המותר הוא לציין שטעות בזהוי
אבן השתיה גורמת לכניסת טמאי מ ת לשטח העןרה ,אשר עונשם מ ד ו ן כרת.
,
ואכן הסברה נותנת שהצכרה היא אבן השתיה ,שהרי אבן השתיה בולטת
מרצפת המקדש ורצפת המקדש גבוהה כידוע יותר משטה העזרה ובל שכן משטה
הר הבית .כאמור נמצאת היום הצכרה בפסגת ההר ומקומה של הצכרה נראה
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתאים לתאור מקום המקדש בשטח הר הבית ,כמו שכתוב במסכת מדות ב ת ח י ל ת
פרק שני :״הר הכית …רובו מן הדרום ,שני לו מן המזרח ,שלישי לו מן הצפון,
מיעוטו מן המערב״ .ואף על פי שהר הבית נהרש על ידי אויבינו ,אין זה אומר כ ל ל
שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל עד שלא הוכר מקומם .וגם מפורש ב ג מ ר א
שבימי רבי עקיבא היה נכר מקום קודש הקדשים )מכות כד .(:אם כן מה ש ה ו א
היום בפסגת ההר מן הסתם היה גם אז בפסגה .כמו כן מסתבר שיש ללמוד ד ב ר
מה גם מן העובדה שהמקום מקודש בעיני העמים יותר מכל שטח ההר .אין ז ה
נוגע לאי־נאמנותם וכשרותם לעדות ,כי לא על קבלתם אנו סומכים ,אלא מ נ ס י ם
אנו לבאר על פי הסברה ,מדוע מקודש המקום בעיניהם .הדבר דומה לנכרי ה מ ס י ח
לפי תומו ,שהרי לא בא הנכרי כאן לספר לנו כדי שנסמוך על דבריו ,אלא ה ו א
מתפלל ומלמד את בניו על קדושת המקום ,ומעובדה זו באים אנו ללמוד .ו א ף
שאנו ספק אם היינו מכריעים על פי סברות אלו ,אין ספק שהםברות האלו מ ח ז ק ו ת
את דברי הרדב״ז.
אולם אי אפשר לצאת ידי הובת בירור דברי התורה בכך שאנו מסתמכים ע ל
דברי הרדב״ז בלבד .אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ,ואם כן ,גם עלינו מ ו ט ל ת
ההובה לראות עד כמה שידנו מגעת ,בפרט בעקבות העובדה שהר הבית נ ה ק ר
ונמדד היטב במאה השנים האחרונות ,פעם אחר פעם ביסודיות על ידי חוקרים
שונים ,אשר ספריהם ומפותיהם מצויים ,ונתונים מדויקים אלו לא היו מצוים
קודם לכן ביד הפוסקים.
במיקום הר הבית נמצאת בזמן הזה חצר מוקפת חומה אשר אורכה מצפון
לדרום הוא 482מטר )בממוצע( ורחבה ממזרח למערב קרוב ל־ 300מטר )בממוצע(.
ההצר אינה בנויה בצורת מלבן ממש ואין כתליה מקבילים ,על כן ציינתי א ת
המדות בממוצע בלבד .הצר ןו נקראת בפי הערבים חרס א־שריף .הר ה ב י ת
המקודש משתרע כמובן רק על הלק מאותה חצר )ת״ק על ת״ק אמה בלבד(.
הכתל המערבי המפורסם הוא הלק מאתד מכתליה ,והשטה אשר למעשה אנו נמנעים
מלהכנם אליו מ מ ן הזה ,הוא כל שטח חרם א־שריף .קרוב לאמצע חצר זז
מתנשאת רמה הגבוהה מהשטח •הסובב אותה בארבעה מטרים בערך .פני ה ר מ ה
הזו מכוסים במרצפות ,מדותיה הן 167מטר מן הצפון לדרום ו־ 146מ ט ר מ מ ז ר ח
ל מ ע ר ב ) ,ג ם מדות אלו הן בממוצע בלבד( .מעל רמה זו מתנשא בנקודה ידועה
הסלע הטבעי לגובה של עוד קרוב לשני מטר .סלע בולט זה הוא הצכרה ,ו מ ע ל
גבי הסלע בגוי המסגד המפורסם.
אין אנו יכולים לדעת מה בדיוק היה מראה פני השטח בזמן הבית .יתכן
שהיה השטה גבוה יותר ובינתים גחרש ,ויתכן גם להפך ,שמקום נמוך הוגבה
על ידי עפר .אולם מסתבר שהעזרה היתד ,על גבי הרמה הנזכרת )העזרה היתה
כידוע גבוהה יותר מהר הבית( .ומכל מקום אם האמת היא כדברי הרדב״ז
שהצהרה היא אבן השחיר! פשוט הוא שהעזרה היתד ,על גבי הרמה .ממרכז
הצכרה ועד שפת הרמה במזרח יש יותר מ־ 75מטר; את מקום העזרה ניתן איפוא
להשב על ייי מדידה מן הצכרה בדיקגות.
והנה ,אף על פי שאמרנו כי אי אפשר לדעת מה היה מראה פני השטח
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעבר ,בכל זאת ישנם דברים שנוכל לקבוע לליא היסום .הכובה היא לגובה
המינימום של נקודות שונות בהר הבית .גובה זה הוא ללא ספק הסלע הטבעי,
כי אפשר להגביה מקום נמוד על ידי מלוי עפר אבל אי אפשר להגביה מקום על
ידי ״הצמחת סלעים״ .על פי זה אפשר לקיבוע שגובה הרמה שבמרכז הר הבית
היה בהחלט לא פחות מאשר 741מטר מעל פגי הים ,כי זה גובה הסלע הטבעי
מתחת לפני הרמה .גובהו של הסלע הטבעי אפשר למדוד בקלות ,שהרי הוא
נחשף במספר נקודות ,וכמו כן הוא ניתן למדידה בבורות המצוים במקום .ואם כן
לכאורה זה היה גם גובה העזרה ,אולם לקושטא דמלתא מסתבר שהעזרה היתה
גבוהה עוד יותר ,הן בגלל עובי הריצוף שהיה לעזרה ,הן בגלל כיפין על גבי כיפין
אשר היו בגויים מתחת לריצוף העזרה גם במקום שהיה בו סלע טבעי ,והן מחמת
זה שעזרת הכהנים היתה גבוהה מהר הבית שש עשרה אמות ,כמבואר במשגיות
בפרק שני של מסכת מדות .לפי גובה פני השטח במקום שהיה צריך להיות הר
הבית ברור שהעזרה התנשאה בגובה העולה על 741מטר מעל פני הים .מן
העזרה עד לרצפת ההיכל היו שתים עשרה מעלות בגובה של חצי אמה כל אחת
)מדות ג׳ ו (.נמצא שגובה רצפת ההיכל שש אמות למעלה מן העזרה ,שהן
שלשה מטר בקירוב )לפי מדידת הצל״ח את האמה ,הפרש הגבהים הוא כ־3,60
מטר( .אבן השתיה היתד* בולטת מעל רצפת קודש הקודשים ג׳ אצבעות,
נמצא שגובהה היה לכל הפחות קרוב ל־ 754מטר מעל פני הים )ועל פי המבואר
לעיל קרוב לודאי שלמעלה מזה ,בפרט לפי מדידת האמה על ידי הצל״ח( .גובה
הצכרה איננו כזה .גובהה הוא רק 744מטר מעל לפני הים ,כשלשה מטר מעל
גובה פני הסלע במקום המשוער של העזרה .ואם כן הצכרה ,על כל פנים במצב
בו היא נמצאת היום ,אינה יכולה להחשב לאבן השתיה .׳]כתבתי א ת מדות הגובה
מעל פני הים מפני שכך נתון במפות ובספרים .מובן מאליו הוא שאין זה הקובע,
אלא הפרש הגובה שבין הנקודות בהר הבית בינן לבין עצמן בלבד .אף על פי כן
כתבתי את הגובה מעל פני הים מפגי שכד יותר נוח להבליט את הפרש הגובה
שבין הנקודות השונות[.
קודע
טבעי
מצב הר הבית בזמן הזה נראה ברור בתרשים חתך של הר הבית ממןרח
למערב בנקודה בה נמצאת הצכרה .בתרשים הושמט מסגד עומר ובמקומו צויינו
מקום קודש הקודשים ,רצפת ההיכל ורצפת העזרה בקוים מרוסקים .מקום ההיכל
צויין כמובן על פי ההנחה בה אנו דנים עתה ,שהצכרה נמצאת במקום קודש
הקודשים.
www.daat.ac.il
29.
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגתוגים ביהם לגובה העזרה ,איגס יכולים להיות מדויקים כי אין לגו •במשגה
גתוגים על גובה הכיפים שמתהת לעןרה ,אבל יכולים אנו לקבל באופן כללי
תמוגה של הפרשי הגובה ההםרים לסלע.
באופן דומה אפשר להוכיה את הדבר גם על פי מדידות אחרות .כי הפרש
הגובה בין רצפת ההיכל לרצפת הר הבית במןרה הוא כ״ב אמות ,שהן כ־ 11מטר
לפי השעור הקטן .הפרש הגובה בסלע בין הצכרה למקום המשוער של תהתית
ההיל מורה גם הוא כפי הנראה שאין גובה הצכרה מתאים לגובה אבן השתיה,
וכל שכן כאשר גביא בתשבון את הכיפים שהיו בהר הבית.
אינני מכתיש שיש אפשרות לומר שפני הצכרה היום אינם נמצאים בגבהם
המקורי .המוסלמים התלוננו מרה כי הצלבנים הקציעו מן הסלע פלהי אבן וימכרום
לקושטא ולארצות הםלבים )עיין :״ירושלים בספרותנו״ עמוד 454ושם בהערה
.(154אולם הסבר זה אינו מנית את הדעת ,היות והנידון אשר לפנינו הוא מה שרד
לפליטה מבית מקדשנו ,ומה יכול לשמש נקודה בטוהה למדידה בהר הבית ,ואם
באנו לקבוע לא על פי האבן הקיימת )אשר אינה מתאימה כאמור( אלא על פי מה
שהיה קיים פעם ואיננו עוד ,אפשר להצביע על כל נקודה בשטה ולומר ששם
היתה פעם האבן ומקומה נהרש ואיננו .כי אין לשכוה שאין מדובר כאן על קבלה
ברורה ביהם למקום קודש הקודשים ,קבלה אשר אילו היתה קיימת היתה מעמידה
אותנו בפני הקושי לאן נעלמה האבן .ההפך הוא הנכון ,מדובר כאן על נםיון של
הרדב״ז לקבוע את מקום קודש הקודשים ושאר תלקי הבית והעזרה על פי האבן
אשר לדעתו היתד ,קיימת ,ואשר כפי המבואר לעיל עינינו רואות שאינה מתאימה
למדות אבן השתיה האמיתית ,ובנפול יסודו ימוט כל הבנין.
ועדיין ירא אני למערער על הנתת הרדב״ז ,אלא הוא עצמו פתה לנו פתה
בםוגיא זו .בתשובה תרל״ט הוכיה שפגי הר הבית היו בעבר גבוהים יותר ממה
שהם גבוהים היום .הוא הוכיה זאת על פי גובה אבן השתיה )לדעתו הצכרה(,
אשר היתה גבוהה מקרקע קודש הקודשים ג׳ אצבעות בלבד :״ועתה שאלתי סי
הישמעאלים ואמרו לי שהיא גבוהה מן הקרקע ב׳ קומות ויותר ,וזו ראיה גמורה
שנאכל קרקעית הבית״ .ובתשובה תרצ״א כ ת ב :״ועתה שאלנו פיהם ואמרו
שהיא גבוהה מקרקעית הכפה ג׳ קומות ,ואנו רואים מבחוץ שעולים לכפה
במדרגות הרבה ,וכבר כתבתי על זה״ .הרי לפנינו תשובות מפורשות של הרדב״ז
עצמו אשר מהן מתברר כי לפי הנהוגים שהיו בידו היתד ,הצכרה כה גבוהה עד
אשר הוכיה מגובהה שכל שטה הר הבית היה יותר גבוה .עובדה זו היתה כמובן
צריכה להוכיה שהצכרה היא אבן השתיה ,שהרי אבן השתיה היתד! הגקודה
הגבוהה ביותר בשטה הר הבית .ואם כן לפי הגתוגים שהיו בידו ביהם לגובה
הצכרה צריד היה לקבוע שהיא אבן השתיה ,אבל אנו אין לגו לקבוע אלא על פי מה
שעינינו רואות.
ובאמת צריך להזכיר כי במשנה נאמר :״אבן היתד ,שם מימות נביאים ראשונים
ושתיה נקראת״ )יומא פרק ה ,משנה ב (.משמעות לשון המשנה היא שאבן השתיה
אינה חלק מן הסלע הטבעי ואינה מהוברת לקרקע אלא אבן ממש ,ולא היתד.
שם מזמן שנברא העולם אלא מימות נביאים ראשונים בלבד .אולי בכלל אפשר
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,,
לדקיק מן הבטוי ״היתה שם שבזמן כתיבת המשנה כבר לא היתה אבן השתיה
נמצאת במקומה .וכן משמע בפרקי י ר ב י אליעזר <פי ל״ה( שלא היתה האבן מהוברת
לארץ ,כי כתוב שם שהיא האבן אשר יעקב שם מראשותיו )ראה גם בפירוש
הרמב״ן בפרשת ויצא( .ועל פי הדברים האלו הצכרה ודאי איגה אבן השתיה,
אם כי יתכן שהאבן היתה מעל מקום הצכרה.
*
בהזדמנות זו ברצוני להעיר על מאמרו החשוב של ד״ר א .קימלמן על גבולות
הר הבית והחיל )״המעין״ ,חודש ניסן תשכ״ה( .הכותב מנה שם את השיטות השונות
בחישוב שטח החיל .בין השיטות ציין שיטה ״שהסורג היה לאורך כל הר הבית מצפון
לדרום ,ורק ממזרח לו היה שטח שמחוץ להיל״ .כמקור לשיטה זו ציין את דברי הרא״ש
בפירוש המשנה בפרק שני של מסכת מדות ,וכן ציין שהרב י .מרצבך דקדק כן מלשון
רש״י במסכת יומא .אולם המעיין בדברי הרא״ש ימצא כי הכותב שגג בהבנת דבריו.
הרא״ש כתב אמנם שהסורג חלק את הר הבית כולו ונמשך לכל אורך ההר מצפון לדרום,
כך שרק מן המזרח היה מצוי שטח אשר היה מחוץ לסורג .אולם לדעת הרא״ש לא היה
הסורג גבול החיל ,ומותר היה לטמאי מת להיכנס לפנים מן הסורג עד החיל .הרא״ש
כתב שם בפירוש :״ואין טעם לצורך הסורג ,כי אין תוספת מעלת הקדושה מן הסורג
ולפנים ,כי מהומת הר הבית עד החיל הקדושה אחת ,אם לא שנעשה לנוי״ .ואם כן
שיטה זו שמנה הכותב כפי הנראה אינה קיימת .ומה שכתב לדקדק ברש״י במסכת יומא,
מסופק אני מאוד אס הדקדוק מוכרע ,ואם בדקדוק זה נתכון רש״י להשמיע פירוש חדש
אשר אין לו זכר בכל שאר הראשונים .יש מקום לומר שזו גם דעת ר׳ שמעיה בדין
הסורג) ,כפי הנדפס קשה להבין מה היא שיטתו בדיוק(• .ואם כן הוא יש להביא את
הדבר בחשבון בשיטה ה ,אשר הביא הכותב בדבריו.
,
שיטה אחרת אשר נתעלמה כפי הנראה מעיני הכותב היא שיטת ר״י המובאת
בתוספות בחולין דף ב :ד״ה ״שמא יגע בבשר״ .לפי שיטה זז לא היה החיל אלא במזרה
ובחלק מן הצפון והדרום ,דהיינו עד מקום שעזרת הנשים נמשכת .״דלא החמירו אלא
בעזרת נשים שהוא מקום כניסה ויציאה ,אבל בשאר מקומות יכול להיכנס עד סמוך
למחנה שכינה ממש״) .הדיון בתוספות שם הוא במפורש על התקרבות טמא מת לעזרה(.
יש מי שדקדק בלשון הרא״ש שדעתו כדעת ר״י )ירושלים בספרותנו ,עמ׳ ,330הערה
.(103כמדומה שהדבר משתמע מלשון הדא״ש ״והיה רחבה עשר אמות עם כותל עזרת
נשים״ .אולם אין הדקדוק נראה מוכרח.
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח ר ב ח ״ ם ד ו ב שעוועל
לבירור ב ע ״ ת ה מ ק ו ם א ש ר בו כ ת ב הדמב״ן
א ת פירושו ע ל ה ת ו ר ה
,
בעיון רב קראתי את מאמר הבקורת )נדפס בחוברת טבת תשכ״ח ,ע מ (76—64
של עורך ״המעין׳ /ידידי ומכובדי מר ׳יונה עמנואל נ׳׳י ,על ©פרי ״רביגו מ ש ה •בן
נחמן״ .תיתי לו שעשה את מלאכתו ברצינות ותודתי הנאמנה נתונה לו בזה .והנה
ברשותו אקח לי מועד לנגוע באיזה עניבים הקשורים עם בירור בעיית המקום
שבו נכתב פירוש הרמב״ן על התורה ,שמר עמנואל העיר עליהם.
מר עמנואל כותב )עמ׳ (67ש״אפשר להוכיה מפירושו של הרמב״ן ל ת ו ר ה
שפירוש זה ל א נכתב בארץ ישראל״ .לבסס דעתו זו הוא מביא שתי ראיות,
יי ־ ^ •
וזה לשונו:
״אציין את דברי הרמב״ן בפרשה האחרונה של הספר האהרון ,היינו
דברים הבאים כמעט בסוף פרשת וזאת הברכה .כידוע הגיע הרמב״ן לארץ
ישראל דרך העיר עכו ,משם גסע לירושלים ואחר זמן קצר הזר לעכו .ע מ ד
שם בראש הישיבה ונפטר שם כעבור שלש שנים .והנה בפרשת וזאת ה ב ר כ ה
)לג ,כה( דן הרמב״ן במקומה של נחלת אשר .בקשר לזה הוא מציין שהעיר
עכו המוזכרת בשופטים א ,לא ,נמצאת על יד הים הגדול ,והוכחה לכך הוא
מביא מדברי חז״ל :״כמו שאמרו בראשונה עלו עד עכו ובשניה עד יפו״
)מדרש רבה דברים פרק כג ,וירושלמי שקלים פרק ו ,הלכה ב( .אין להעלות
על הדעת שהרמב״ן היה טורה להביא הוכחות מהתנ״ך ומדברי הז״ל ל כ ך
שעכו נמצאת על שפת הים התיכון אילו כתב את דבריו בארץ ישראל ,כ ל
שכן בשבתו בעכו ,שהרי כנראה רק בשובו מביקוריו בירושלים ,בית ל ח ם
וחברון מצא הרמב״ן אפשרות להמשיך במנוהה יחםית בלימוד התורה ,כ ה ו
ראה ובכתיבת חיבוריו.
1
הוכחה נוספת לכך ,שהרמב״ן כתב את פירושו לספר דבכים בעודו בחוץ
לארץ ,אפשר לראות בעובדה שהיה לרמב״ן ספק לגבי השאלה למה נבחיר
הר גריזים כמקום של ברכה ,ואילו הר עיבל כמקום של קללה ואלה דבריו:
״ויתכן שהיה הר גריזים לדרום שהוא הימין והר עיבל לצפון שגאמר •מצפון
תפתח הרעה״ .האם להניח שהרמב״ן כתב דברים אלה אהרי הגיעו ארצה ?
אין להניח שתושב הארץ — אף אם עדיין לא ביקר במקומות האלה —
יכתוב כד״.
לדעתי ,מראיה הראשונה הנ״ל אין להוציא שום מסקנות •בבעיה זו שלפנינו,
ומראיה השניה הנ״ל יש לדייק ההפד ממה שכתב מר עמנואל.
א .הנהירין לו דרכי חז״ל והראשונים יכיר שאחת מן השיטות המםויימות
בלימוד התורה היא לבסס על מקורות הקדושים אף הדברים הנראים לנו ככה
פשוטים .כן מציגו בגיטין ו ,א ,שעל דבר פשוט כזה :שבבל לצפונה דארץ ישראל
1פיזור האותיות של איזו תיבות בכל מאמר זה הוא שלי.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קיימא ,מביאים ראיה מן הפסוק :״והוא בבל לצפונה דארץ ישראל קיימא ,דכתיב
ויאמר ה׳ אלי מצפון תפתח הרעה״ .דברים הללו נאמרו וגישנו בבבל .ומי הוא מבין
החכמים שלא ידע דבר פשוט כזה י ומכל מקום טרחו להביא ראיה ממקרא .מעתה
אל נתמה ,אף אם נניח שהרמב״ן כתב דברים הנ״ל על עכו בזמן שכבר ישב בתוכה.
על מקומה של עכו בדיוק כבר מצינו דיון ארוך בגמרא עצמה . .ועוד ,המעיין
בדברי הרמב״ן בביאורו לתורה הג״ל יראה שעיקר מגמתו היא לבאר ששבט •אשר
היה יושב בסוף הארץ ,שהוא המנעול לארץ ישראל: ,ולזה מביא כמה פסוקים
שתוצאות נחלת אשר הם הים ,ואחר כך מביא הפסוק משופטים א ,לא :אשר לא
הוריש את יושבי עכו .והשאלה היא איפה עכו זו ,ולזה כותב ״שהוא על ים הגדול
כמו שאמרו בראשונה עלה עד עכו ובשניה עד יפו״ .דברים הללו היו יכולים לצאת
מעטו של חכם אף בזמן שיושב בתוך עכו ,מגמתו לבאר כי עכו זו שהוא יושב
בתוכה היא אותה העיר הנזכרת בספר שופטים ,ושהיא המנעול לארץ ישראל .ועוד,
אל נא נשכח שכבר עברו קרוב לשמנה מאות שנה מזמן חתימת התלמוד עד זמן
רבינו הרמב״ן ,ושמות הערים גשתנו ,ועיין בספר ״כפתור ופרח״ לאשתורי הפרתי,
שנכתב זמן קצר אחרי עליית הרמב״ן ,איד שחוקר ודורש על השמות שקוראים
בזמנו למקומות בארץ ישראל אם הם נכוגים באמת .והגה מה שגוגע לעיר עכו גם
שם מופיעה אותה שאלה ,אם היא אותה העיר שמימים קדמונים ,והוצרך הרמב״ן
להביא ראיות מפסוקים ומחז״ל לזהות שהעיר הנקראת בימיו עכו ,היושבת על חוף
הים ,היא אותה העיר השייכת לשבט אשר ,והיא בסוף ארץ ישראל .בסיכום
מבירור הרמב״ן על מקומה של עכו אי אפשר להביא ראיה שהוא כתב אותם
הדברים כאשר לא היה יושב בתוכה.
מאידד גיסא ,אני תמה על העורר הנכבד .מדבריו משמע שאם היה נתברר ייו
שהרמב״ן היה בחוץ לארץ כאשר כתב את הדברים הנןכרים על עכו היה גיהא ל ו
כי מי שהוא יושב במדינת הים ,וכל שכן בספרד הרחוקה ,כבר יש צורר להביא לו
הוכחות שעכו נמצאת על שפת הים התיכון .אני תמה על זה .האם הרמב״ן לדרדקי
טרח? כל התקופה ההיא היתד .סוערת ממלחמות הצלבנים שעברו על ארצנו
הקדושה ,ומי לא ידע אז כי עכו היתד .העיר היחידית הנשארה בידי האדומים ,והיה
בה נמל שממנו יכולים להגיע לארץ ישראל ? ולמי היה צריר הרמב״ן לטרוח את
עצמו ללמדו שעכו יושבת על שפת הים התיכון ? אין ןאת אלץ שכל דברי הרמב״ן
על דבר מקומה של עכו יש להבין רק מגקודת־המבט של לימוד התורה ,ובזו כבר אין
הבדל איפה הוא המקום שבו ישב כאשר כתב הדברים הנוכרים.
2
3
ב .הוכחה שניה הובאה מאת מר עמנואל ,ווו היא :״אפשר לראות בעובדה
שהיה לרמב״ן ספק לגבי השאלה למה נבחר הר גריזים כמקום של ברכה ואילו הר
עיבל כמקום של קללה״ .במחילת כבודו .הםפק של הרמב״ן א י נ ו ״למה נבחר״
הר גריזים כמקום של ברכה והר עיבל כמקום של קללה ,אלא ספקו הוא :מה יש
2גיטין ז ,ב :למימרא דעכו לצפונה דארץ ישראל קיימא ,ורמינהו וכר .ועיין עוד שם
בתוספות ב ,א ,ד״ה ואשקלון כדרום.
3יעיין ,לדוגמא ,מה שכתב המחבר אודות עיר שכם )״כפתור ופרח״ ,הוצ׳ עדלמאן,
עמ׳ מז ,א(.
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
לגו ללמוד מזה שהר גריזים ,הוא ל ד ר ו ם העיר שכם •והר עיבל ל צ ס ו ג ד.,
לזה כתב שיתכן שההשגחה העליונה מרמזת לנו כאן שמצפון תפתח הרעה .והנה
דברים הללו היו •יכולים להכתב אף על ידי מי שעמד במקום הנורא ההוא .ואדרבה.
מידיעותיו המדוייקות של רביגו הרמב״ן על דבר מקומם של הר גריזים לדרום והר
עיבל לצפון ,פרט שלא ראיתיו נזכר במדרשים ובמפרשים ,והוא נתאשר בספרי
החוקרים ,יש לדייק שנכתב רק על ידי מי שביקר שם ,ולמד את מקומם בדיוק.
וגדולה מזו ,הרמז שמצא הרמב״ן בטעם מקומו הצפוני של הר עיבל שהוא מןכיר
לנו את התורבן שבא מצפון ,לפי דעתי היה יכול לצאת רק מעטו של מי שראה את
הר עיבל האבל ;השמם במו עיניו ,ומבטו של חכם זה אינו מצטמצם לשטח המקום
אשר לפניו והוא רואה למרחוק ,והוא נזכר מחורבן שבא על עמו מצפון.
4
סוף דבר :לשון הרמב״ן על עכו אינו מוכיח לנו כלום .ולשונו על הרי
גריזים ועיבל אולי עוד מוכיח לנו להיפר ,שהרמב״ן כתב את דבריו אחרי שראם
•
במו עיגיו.
^<
-
'4
אשר לעצם הבעיה :איפה כתב הרמב״ן את פירושו על התורה ,ברצוני לעמוד
על שני קוים מרכןיים.
א .הקו הבולט הראשון שבבעיה זו הריהו סתימת המחבר לגמרי על ריקמת
התהוותם של היבוריו .והנה אם עליגו לצפות להגיע לאי־איזה פתרון קבוע בבעיה
זו ,אין ל נ ו רשות לרחק מלכתחילה שום ראיה ורמז אף בזמן שהם אינם נראים ל נ ו
לתכליתיות .עליהם ועל כדומה להם ,כבר אמדו רז״ל :״אע״פ שאין ראיח לדבר
זכר לדבר…״ ,ולגכון העירו בעלי התוספות על לשון זה :״ומיהו ראיה גמורה לא
ה ו י ״ .ואם מוגה כזה מצא לו מקום בשדה הלכה ,שיש בה משום ״הליכות עולם״,
אין ספק שיש לגו הרשות להשתמש בו בכל מקצועות התורה.
כן ,למשל ,כתבתי שיש לשמוע ״חד ברור מהגיגי נפשו של רביגו שעמד
בשערי ירושלים״ כאשר הוא מסיים א ת פירושו לספרי ויקרא ובמדבר בתפלות א ל ה :
)לסוף ספר ויקרא (:״ונשלם ספר תורת ה כ ה נ י ם . . .ישובב א־ל עליון
דברים ל ה ו י ת ן . . .ע י נ י נ ו ת ר א נ ה ירושלים גינת ב י ת ן . . .״ .
)לסוף ספד במדבר (:ונשלם ספר הפקודים ודגלי ה צ ב א ו ת . . .וכאשר
עשה עם אבותינו הגדולות והנוראות יחיש בימינו קץ הפלאות ,יבנה
ה ב י ת . . .ועינינו ר ו א ו ת . . .״ .
והעיר מר עמנואל :״האמנם לא היה הרמב״ן מסוגל לכתוב דברים אלה בארץ
ספרד? האם התפלה ש״יבנה הבית ו ה ל ש כ ו ת . . .ועינינו רואות״ אינה מתאימה
אלא לשעה בה עמד הרמב״ן בשערי ירושלים ?״. .ודאי שלכאורה הצדק אתו .אלא
5
0
ומובטהני
המעמיק:בדברי הרמב״ן ועומד בחיפוש אחר היפוש ע ל דיוק לשונו
שכל איש רציני יודה לזה :שהרמב״ן כתב את דבריו בדיוק הלשון ,ולא •בסתם
לשונות של מליצה — —.ימצא שיש ללמוד דבר־מה על מצבו של המהבר מסגנוני
4לכסיקון מקראי ,ע׳ גרזים :הר ד ר ו מ י ת לשכם ,ומולו ,מ צ פ ו ן לעיר הר עיבל.
5במקום אחר השתדלנו עד כמה שידנו מגעת לבאר סיבת שתיקה מפליאה זו )דאה:
6שבת פו ,א.
מבוא לפירוש הרמב״ן על התורה ,עמ׳ ז־ח(.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלשון שבהם הוא מסיים את ספריו .א ת ספרו ״ספר הגאולה״ שכתב בעוד שהיה
בגלות ספרד מתור ההדגש ״כי חייבים אנחנו לחזק מתנים לאמץ כח מאד ,לדעת
לעות את יעםי הגלות דבר הגאולה״ ,הוא מסיים בזה הלשון :״יתיש גאולתנו
ויאמר די לצרותינו…ובהםדיו הרבים גחזה מופת ואות ,בהתקרב קץ הפלאות״.
את דרשתו על דברי קהלת ,שגכתבה על ידי רבינו סמור לעזיבתו א ת ארץ ספרד,
נסתיים עם דבריו על מדת בטהון .לעומת סגנוני הלשון אלה יש להשוות איד שהוא
מסיים את דרשתו לראש השנה שדרש על אדמת הקודש :״הדר העולם א ת ישראל,
הדר ארץ ישראל י ר ו ש ל י ם . . .בית ה מ ק ד ש . . .מקום ה כ ר ו ב י ם . . .ואומר רועה
ישראל האזיגה ו ג ר . . .ואדע כי כרובים המה״ .יש כאן דברי חזון חוצבים
ומלהיבים ,ועוד פרט אחד מן הראוי להביא כאן ,באגרתו שכתב לגהמן בגו
מירושלים נמצא לשון זה בסוף האגרת:
״ומי שזכנו ל ר א ו ת ירושלים בחורבנה ,הוא יזכנו ל ר א ו ת בבנינה
ותיקונה בשוב אליה כבוד השכינה…״
היש כאן קירבה לשונית בין המכתב שמפורש בו שנכתב בירושלים עה״ק ,ובין
סגנון הלשון שבםיומי ספרי ויקרא ובמדבר ז היש מקום לאמר ששניהם נכתבו
באותו זמן ז ודאי ש״ראיה גמורה״ אין כאן ,אבל חושבני שבאישיות תורנית כמו
הרמב״ן גם רמז כזה יש בו משום עיקר ,ועד שיפתחו לנו מקורות חדשים אנו
תלויים ברמזים אלה.
ב .מר עמגואל תפםני על שדעתי בבעיה זו היא קרובה לשל דעת ההכם
גרץ .מובטהגי שגם מר עמנואל לא כוון שיש בזה איזה פגם ,אלא למען בירור
האמת עייגתי בדברי גרץ וראיתי שהוא לגמרי לא גגע ב ב י ר ו ר שאלה זו ,אלא
כ ת ב סתם שהרמב״ן ״הביא ל י ד י ג מ ר את פירושיו לכתבי הקודש וביתוד
פירושו על המשה תומשי תורה״ בבואו לארץ ישראל )ספר דברי ימי ישראל ,הלק
חמישי ,עמ׳ קכח( .ובאמת עדיין לא מצאתי א ף ח כ ם א ה ד שיכתוב שהפירוש
על התורה ב ג מ ר בעוד היות הרמב״ן בחוץ לארץ.
למעשה גם מר עמנואל מודה לדברי י — ש ה ל ק מן הפירוש לתורה נכתב
אחרי שהרמב״ן הגיע לארץ ישראל .בתחלת מאמרו של מר עמנואל אמגם מתקבל
הרושם שדעתו גוטה שהפירוש גגמר בשלימותו בעוד היות הרמב״ן בספרד ,שכן
לשונו :״אפשר להוכיח מפירושו של הרמב״ן שפירוש זה ל א נכתב בארץ ישראל״
)עמ׳ • .(67ולזה הוא מביא ראיה ממה שכתב הרמב״ן על עכו בפרשה האחרונה
של הספר האחרון .הרי במשמע שדעת ידידי מר עמנואל היא שבל הפירוש גגמר
בחוצה לארץ .אמנם עם המשד המאמר הוא כ ו ת ב :
״כל הדברים הנ״ל מעידים איפוא על כד שהרמב״ן כתב א ת
רוב
פ י ר ו ש ו לתורה בעודו בחוץ לארץ״ )עמ׳ .(69
והנה יש כאן רוב ומיעוט ,והשאלה היא :איפה מתהיל מיעוט ן ה ז וכן הוא
כותב להלן:
״אף שראינו שהרמב״ן כ ת ב את פירושו לתורה
כמעט
כולו
7
בעודו בחוץ ל א ר ץ . . .״ ) ע מ ׳ . (70
וקשה לי למצוא ההבדל שבין לשונות אלה לזה של גרץ שכתב שהרמב״ן הביא
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהרוב נכתב בחוץ לארץ וגגמר
״לידי גמר״ את הפירוש לתורה ,שמשמע גם כן
כולו בארץ.
סוף דבר .אחרי העיון בשאלה זו ,מן ההכרח להגיע לידי מסקנה שפירוש
הרמב״ן על התורה ל א נגמר בעוד היות המחבר בארץ ספרד .ואם נקבל את
ההנחה שהרמב״ן כתב את פירושו כפי סדר התורה — ואמנם אין לנו ראיות
להיפד מהנחה ןאת — מן ההכרח לומר שאחרון אחרון נכתב על אדמת הקודש.
איפה נקודה זאת המחלקת בין מה שנכתב בחוץ לארץ ומה שנכתב בארץ ישראל
לא ידועה ,לגו ,וראיות מכריחות אין לנו .במצב כזה יש להשים לב למה שהרמב״ן
בעצמו כותב בהקדמתו לספר ״מלחמות ה׳״ ,שבמקום שאין תשובות נצחות :״נשים
יתרן הכשר לבעל דיגד• מפשטי ההלכות והוגן הסוגיות עם הסכמת השכל הנכון.
וןאת תכלית יכלתנו…״ .
8
ד וכן יש במשמע בדברי מר עמנואל כשכותב שהרמב״ן בשובו לעכו מירושלים מצא
אפשרות ״להמשיך במנוחה״ יחסית בלימוד התורה ,בהוראה ו ב כ ת י ב ת ח י ב ו
ר י ו ״ .והנה עד כמה שידוע לנו ,את חידושיו לש״ם לא כתב הרמב״ן בארץ ישראל.
ושאר ספריו )כגון ספר ״תורת האדם״ וכוי( כולם נכתבו בספרד .רק הדרשה לראש
השנה נכתבה בארץ ישראל .ובכן מה הם ״חיבוריו״ שהיה עסוק בכתיבתם בעכו ,אם
אינו נימוקיו לתורה י
8ראה ב״כתבי הרמב״ן״ ה״א עמ׳ תיד.
י צ ח ק ר פ א ל הלוי עצמן
תשובה להערות
,
)ראה ״מכתכיפ למערכת ׳ ,״המעין״ ,כליון ניסן תשכ״ח(
במאמרי ״על תורת האבולוציה בעולם
החי והדומם לאור המדע המודרני המ־
דוייק״ שעליו משיג מר וירצבורגר ,מוכיח
אני )אני משתמש במלה זו לא בווהרה,
חס והלילה ,אבל גם בלי ענווה מיותרת(,
כי אין ,וגם לא יכולה להיות בין תיאוריה
זו)ובין איזו שהיא השערה מדעית אחרת(
שום סתירה לםפורי התורה על הבריאה,
גם אם נבין את הסיפורים האלה כפשוטם
— ועל אחת כמה וכמה אין ולא יכולה ל
היות שום םתירח לחם מצד איזו שהיא
תיאוריה מדעית ,אם נבין את סיפורי ה
תורה על הבריאה לא כפשוטם .ושיש ל
הבין את סיפורי התורה על הבריאה לא
כפשוטם ,מביא מר וירצבורגר ״הוכחות״
36
מדברי גדולי התורה :הרמב״ן ,תפארת
ישראל ,הרב הירש ,ו ה ר ג קוק .בהערותיו
הנ״ל מסתמך מר וירצבורגר ,לדעתי ,על
שני אי־דיוקים ,הגורמים לטעויות הנפו
צות בציבור ,ולכן רואה אני לעצמי חובה
ציבורית להעמיד את הקוראים על שני
אי־הדיוקים האלה.
א( אי־הדיוק הראשון מבוסס על חוסר
אבחנה מתאימה בין האופנים השונים ב ה
בנת סיפורי התורה.
את סיפורי התורה )הן על הבריאה והן
על מאורעות אחרים( אפשר להבין באחד
— ורק באחד משלשה האופנים הבאים:
א( רק כפשוטם.
ב( רק שלא כפשוטם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג(
גם כפשוטם וגם שלא כפשוטם.
כל יהודי ,המאמין בתורה מן השמים,
איננו מקבל את סיפורי התורה רק כפ־
שוטט ,אלא בטוח ,שיש בהם הרבה סתרי
תורה וסתרי הבריאה —> ,ושבעים פנים
לתורה .אבל יש הבדל גדול בין הבנת
סיפורי התורה לא רק כפשוטם) ,אלא גם
שלא כפשוטם( ובין הבנת סיפורי התורה
רק שלא כפשוטם.
נקח לדוגמה שני פסוקים:
״ותמנע היתד ,פלגש לאליפז בן עשו״.
״וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן
האדמה ויפח באפיו נשמת חיים״.
אם נבין את שני הפסוקים האלה רק
כפשוטם — תתעורר אצלנו השאלה למה
סיפר לנו הקב״ה את שתי העובדות האלו
ולמה לנו לדעת אותן? ועלינו איפוא
לבא לידי המסקנה שיש בעובדות אלו
משמעות עמוקה יותר מזו אשר בפשוטן,
סודות עמוקים של ההםטוריה ושל הברי
אה ! אבל אם עלינו להבין את שני הפסו
קים האלה רה שלא כפשוטם ,הרי עלינו
לראות בהם כפשוטם דברים בלתי נכוניח,
היינו ,עלינו לבא לידי המסקנה שהם מ
כילים בתוכם רק משל ומליצה ,זאת או
מרת שלא היתה קיימת במציאות אשד ,ב־
שם תמנע ,ולא היו גם קיימים במציאות
עשו ובנו אליפז ,ואם היו קיימים —
לזרי תמנע לא היתד ,פלגש לאליפז בן
׳•עשו; ואם נבין רק שלא כפשוטו את
הפסוק השני ,הרי עלינו לבא לידי המס
קנה ,שה׳ אלקים לא יצר את האדם עפר
מן האדמה ,ולא נפח באפיו נשמת חיים —
אלא זהו רק משל ומליצה לרעיון שה׳
גרם באיזה אופן שהוא )ולא כאופן ה־
מסופר כתורה( ,שהאדם יווצר ושתהיה
בו נשמת חיים.
קיימים ,אמנם ,פסוקים בתורה ,שיש
להבין אותם רל ,י:זלמ בפשוטם — ואלה
הב הפסוקים המיהסים לה׳ תארים גש
מיים :יד ה /חרון אף ה׳ ,וכדומה .לדעתו
של הרמב״ם מי שמבין את הפסוקים האלה
בפשוטם — הוא מין ויוצא מכלל ישראל.
לדעתו של הראב״ד ,הוא רק טועה ,ואיגגו
מין) ,ראה פירושו של כסף משגה להלכה
ז׳ ,פרק ג׳ מהלכות תשובה( .עיקר היה־
דות שהקב״ה איננו גוף מכריח אותנו ל־
הבין את הפסוקים האלה רק שלא כ
פשוטם.
והנה כל המובאות שמביא מר וירצ־
ברגר מדברי חכמי התורה מעידות רק,
שהם מבינים את הפסוקים המספרים על
פרטי הבריאה לא רק כפשוטם ,אלא גם
שלא כפשוטם ואין במובאות האלה שום
הוכחה ,שהם מבינים אותם רק שלא כ״
פשוטם .נראה ,דרך אגב ,איד הרמב״ם
מתיחם להבנת הפסוקים על פרטי הבריאה
רק שלא כפשוטם.
בפרק כ״ה מחלק ב׳ של מורה נבוכים,
היינו ,באותו הפרק שבו הוא אומר ,שגם
את הפסוקים בתורה המדברים על בריאת
העולם ע״י הקב״ה יש מאין )חדוש ה
עולם( אפשר להבין שלא כפשוטם .הוא
קובע ,כי כל זמן שלא יתבאר במופת כי
העולם הוא קדמון ,נבין הכתובים כפ־־
שוטיהפ ,ונאמר ,כי ״התורה הגידתנו ענין
לא יגיע כחנו להשגתו״ ,היינו .עלינו ל
הבין ,למשל ,את הפסוק וייצר ה׳ אלקים
;את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו
נשמת חיים — כפשוטו ,אעפ״י שלא
נבין ,איך — היינו ,באילו כחות כימיים
או אחרים — השתמש הקב״ה כדי ל!הפוך
את העפר מן האדמה לגוף האדם .ומהמשד
דבריו של הרמב״ם יוצא ,שאם נבין את
לחידושי הבריאה״ רק שלא כפשוטם,
יביא זה ״להכזבה וביטול לכל פשוטי ה
תורה ,אשר אין ספק למשכיל שהם לפי
הפשוטים ההם״.
אבל בזמנו של הרמב״ם לא היתה ק־
www.daat.ac.il
37
הרצוג!)ימים — כפשוטם( איו לנו כ ל
הבריאה
יימת עדיין תורת האבולוציה
התי -מכללת
בעולם דעת
אתר
הכרה לקבל את הישובי המדע המבוססים
והדומם ,והתורה הןאת ״מוכיחה״ ,למשל,
על הנחה שונה מזו — היינו ,על ה
שהאדם נוצר ע״י התפתחות מחיות ה
דומות לקופים ,ו״כאדם הקרוב למהקרי הנחה ,כי בזמן התהוותו וקיומו של ה
הגיאולוגיה והפאליאוגטולוגיה אין למר עולם פעלו רק הכחות הפועלים עכשו ב
טבע והידועים לנו.
וירצבורגר שום ספק שאין אפשרות להם־
ביר קיומו של עולם ב־ 5728שנים ,תה
ובהקשר לזה עלי להדגיש אי דיוק אחר
יינה הנחות המדע אשר תהיינה״ כפי
בדברי מר וירצבורגר בהתהלת מ כ ת ב ו אל
שהוא כותב .זאת אומרת ,לדעתו של
המערכת :״גישתו של המהבר )הכווגה
מר וירצבורגר יש עכשו הכרח להבין את
אלי( היא שאין טענות המדע מוכחות
סיפורי התורה על הבריאה רק שלא כ
אלא מבוססות על אכסיומות שהן מצדן
פשוטם.
מחייכות הוכחה״ .פון* המשפט המודגש
ב( כאן אנו נתקלים כאי־הדיוק השני
כאן על ידי איננו נכון .אין האכסיומות
של מר וירצבורגד ,אי דיוק המבוסם על
מהייבות שום הוכהה ,מפני שהן אינן נ י
העדר הכנה מלאה של יסודות המדע ה
תנות להוכחה — כלי ?כלת אכסיומות
מודרני המדוייק ,והעדר הבנה זה גפוץ
אחרות .עלי לקבוע ,לצערי הרב ,כי דברי
גם אצל פרופיםורים ומדענים גדולים.
במבוא למאמרי הנ״ל לא הובנו כ ה ל כ ה :
העדר הבגד! זה מתבטא באי תפיסת ה־
כל הוכהה מדעית מוכרהה להיות מ ב ו ס ס ת
)ה
השפעה המכרעת של הגהות המדע
על הנחות )אכסיומות( שאינן ניתנות ל ה ו
ה־
ביסוד
אכסיומות הגםתרות המוגחות
כחה ,אלא מתקבלות באופן שרירותי כ ה נ
על
מדעי(
מהקר המדעי — כל מהקר
חות יסוד ,מבלי שיהא הכרה הגיוני לקבלן
מסקנות המדע ובאי התחשבות בהשפעה
כאמת .זוהי השקפת המדע המדויר ,ה מ ו
הג״ל .מר וירצבורגר אומר במשפט ש
דרני על הוכחות מדעיות.
ציטטתי ממגו ,כי ״אין לו שום ספק שאין
לבסוף עלי להעיר ,שאיגגי מתפעל )ו-
אפשרות להסביר קיומו של עולם ב־5728
איגגי גם מסתפק( בהכרת מדעגים מודר
שניפ ,תהיינה הנחות המדע אשר תהיינה׳״.
ניים שקיים ״אדון לבירה זו״ הגקראת
המשפט הזה איננו נכון .אם המדע יקבל
עולם .היהדות איננה דיאיזם ,היינו ,הכרה
את ההנחה ,כי בראשית הזמן הזה פעל,
במציאות אלוקים בלבד ,אלא ביהד עם
ולו רק במשד כמה ימים ,כה שהוא ל
זה אמונה בתורה מן השמים ,הן זו ש
מעלה מן הטבע ,כה הבורא — אין כל
בכתב והן זו שבעל־פה .ואין היא זקוקה
קושי להסביר את קיומו של העולם גש
לא ל״הוכהות״ המדע ולא להוראתם של
מ מ ן קצר מהזמן ההוא ,כי ״היפלא מה׳
״מדענים מודרניים״ באהד מיסודותיה …כ י
דבר ?״ כל אי האפשרות לתת הסבר לזמן
כשם שאין בכהו של המדע ל״םתוד״ איזה
הזה נובעת אד ורק מההנחה ,כי ב־
שהוא יסוד היהדות ואיזה שהוא סיפור
משד כל קיומו של העולם פעלו בו ו
של התורה ,אפילו אם נבין אותו כפשוטו,
עליו רק הכהות הפועלים עכשו בטבע ו
כד אין גם כאישור שאהת ממסקנותיו של
הידועים לנו)הרעיון הזה נמצא גם באהת
?המובאות שמזכיר מר וירצבורגר מדברי מדען תתן ליסוד מסוים של היהדות או
הרב הירש( .ואם אנהנו מאמינים ,שהק־ לאיןה סיפור שהוא של התורה משום
ב״ה ברא את העולם יש מאין בששת ימי ״תוספת״ לתוקף אמונתנו בה.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יחושע בכרד
מה
ב<ן
שאול
לדוד
כשחלן שמואל למשוח את דוד ,חיו מלאכי חסרת
מקטרגיו אותו לפני חקדושיבריך־חוא ,ואמרו •
רבונו של עולם ,מפני מה נטלת חמלפות משאול
מתת לדודו
אמר לחם > א ג י א י מ ר ל פ ס מ ח ב י ן
ש א ו ל ל ד ו ד וכר•
פט״ר פ״ח ,שוחיט תחלים כו
*א.
מלחמת עמלק
כל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ל ח מ ת
עמלק
ויפקדם בטלאים
ואולם ,למד .נענש שאול שהוסר המלכות ממנו לפי חטאו ,ולא נענש עונש
אחר ,כמו שנענש דוד על עניין בת שבע ,ולא הוסרה המלכות ממנו ?
הטעם בזה לפי דעתי הוא ,שדוד לא חטא במצווה פרטית שנצטווה בה אחר
שהיה מלך ,או במצווה פרטית ,שנצטווה בה בתורה מצד שהוא מלר ,אלא
במצווה כוללת אותו עפ כל האנשים —
אבל שאול חטא במצווה פרטית אליו מפי שמואל אהר שהיה מלך ,או מצד
שהיה מלך ,שאמר לו שמואל :שבעת ימים תוחל עד בואי אליך )ש׳׳א י .ה(.
ואמר גס כן :לך והכית את עמלק וכר )שם ט״ו ז(.
ובעבור זה נענש בהסרת המלטת מזרעו ושימות בלא עתו
ויש מי שכתב בזה טעם אחר ,והוא ששאול חטא ב א ו מ נ ו ת ה מ ל כ י י,
וראוי שיאבד האומנות ההוא ,אבל דוד לא חטא באומנות המלכיי ,שחטאו
היה חטא אחר ,שאין לו התלות באומנות המלכיי ,ולכן ניתן למחילה.
)ספר העיקרים מאמר רביעי פ׳ כ״ו(
שאול ודוד היו שונים זה מןה בתכונותיהם ובמצבם בסולם היראה והתמימות ,שזה
נקרא צ ד י ק ג מ ו ר ,וזה נקרא ח ס י ד .לפי זד .למדנו עד כה את השוני
ב צ ו ר ת ה ה ד ט ה על ההטא של כל אהד מהם.
והנה בא בעל העיקרים ומפנה אותנו אל ההבדל שבין ההטאים עצמם ,שכן שונים
היו זה מןה במהותם ,וכמוהם שוגים היו מגיעיהם הגפשיים .והרי גם אלה מכריהים
את ההבדלים שבתגובותיהם ,בווידוייהם ובדרכי תשובתם.
שאול הטא במצווה פרטית אליו מפי שמואל ,אהד שהיה
מ ל ד א ו מ צ ד ש ה י ה מ ל ך .על כן אין אגו יכולים לדון אותו עד שגגיע
למקומו להבין את כל תוכן המצווה הפרטית הזאת ,המיוהדת לשאול .לשם כד עליגו
לקרוא ק ר י א ה ש ג י ה ,עמוקה יותר ,בפרשת מלהמת עמלק אשד לו.
מצוות העשה של מהיית עמלק ,אינה מצווה קלה ,לפי כל הלכותיה ותגאיה ,כמו כן
אינה קלה להבנת משמעותה הנצהית המשיחית; כ י י ד ע ל כ ס י ־ ה מ ל ה מ ה
לד׳ בעמל ק מדור דור .
אמר ר׳ שמעון :וכי קלה היא בעיניך קרבא דא דעמלק ,תא חזי) :תרגום (:
בוא וראה ,מז היום שנברא העולם עד הזמן ההוא .ומן הזמן ההוא עד שיבא
מלך המשיח .ואפילו בימי גוג לא תהיה מלחמה כזו .ולא בשביל חיילות
גיבורים ורבים ,אלא בשביל שבכל הצדדים של הקב״ה היתד .מלחמה זו.
)זהר בשלח סד(:,
40
www.daat.ac.il
מכללת
אתר דעת -
הרצוג משום שזכה להיות ראשון למלכות
הזאת,
הפרטית
שאול ,הוא אשר זכה במצווה
בישראל.
נ ב ק ר י א כ ל עד — ועל שאול הוא אומד שעמד בתחילת בוקרן )ם״א.
•)רש׳׳י ,ויחי מט .כז(
פריחתן( וזריחתן של ישראל.
כי מצוות מחיית עמלק תלויה במלכות ,שהיא המצווה הקודמת לה בשרשרת שלושת
המצוות ,שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ — ואחריה בנין בית הבחירה )ראה
סנהדרין כ :ופתיחת רמב״ם בהל׳ מלכים( .ומאז נכנסו ישראל לארץ עברו כארבע
מאות שנה ,והיו כל אותם הדורות מצפים לזכות לקיים את המצוות הללו ,ועד הנה
לא זכו .כי ב י מ י ם ה א ל ה א י ן מ ל ך ב י ש ר א ל ,כי לא הוכשר העם לשום
עליהם מלך ,לכן גם לא הוקם מקרבם נביא למושחו ,עד ששלח ד׳ את שמואל
למשוח את שאול.
ואת כל זאת רצה שמואל להזכיר לו היום:
ו*אמר שמואל א ל -ש א ו ל אתי שלח ד׳ למשחך ל מ ל ך
ע ל ״ ? מ ו ע ל לשךאל ןעתה שמע ל ק ו ל ד ב ר י ד׳:
,
פ ה !אמר ד צבאות פ_קךתי את אשר־עשה ע ^ ל ק ללשךאל
$שר־שם לו § ד ד ך בעלתו ממצרלם :עתה ל ך והפי; $את-עמלק וכו/
שמואל משתף את עצמו עמו במצווה ,כמשה עם יהושע בשעתו.
ט * $ר משה אל־יהושע ב ח ר ־ ל נ ו אנשים וצא ה ל ה ס ב ע מ ל ק .
^ןןד $ג?י נצב ע ל -ר א ש ס*ב?ה ו5טה ז^אלקים בידי:
)בשלח(
זכי מה חמא משה דסליק גרמיה מהאי קרבא קדמאה דקודשא בריר הוא
פקדן )תרגום (:וכי מה ראה משה שסילק עצמו ממלחמה ראשונה זו שצווה
הקב״ה עליה ו אלא משה אשרי חלקו ,שהסתכל והבין שורש הדבר.
אמר עשה £אנא אזמין גרמי לההיא ק ר ב א ד ל ע י ל א ,ואגת יהושע
)זהר בשלח םה(:
זמין גרמך ל ק ר ב א ד ל ת ת א .
בחר
)רש״י(
לגי — לי ולך.
זכות אמהות עמדה לו לשאול במצווה הזאת ,כזכותו של יהושע.
וכי משה עומד •ואומר ליהושע לעשות מלחמה עם עמלק ז
אלא ,מסורת היא ,שאין בני עשו נופלין אלא בידי בניה של רחל.
)מכילתא דרשב״י(
ומאז מלחמת יהושע בעמלק׳ היתד .מצווה זו כ מ ח כ ה ל ו ל ש א ו ל :
ויחלוש יהושע את עמלק — ו י שר ש יהושע ,איני אומר ,אלא ו י ח ל ו ש
יהושע כ ז ה ש ח ו ל ש ו מ ש י י ר .
41,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמר ר׳ יצחק :אנ* מוצאים שביקש יהושע למחות את זכר עמלק .אמר לו
הקב״ה :חייך ,עד עכשיו! שאול המלך עתיד לעמוד לעמוד מבנימין ולשרש
ביצתו של עמלק ,שנאמר )שופטים ה .יד(.
בעמלק,
מני
אפרים
שרשם
אחריך בנימין בעממיך.
מני אפרים — זה יהושע ,אחריך בנימין — זה שאול.
)פם״ר יב(
גם ז כ ו ת ע צ מ ו עמדה לו ל ש א ו ל ,כי הוא ידע ע ר כ ה של
מ צ ו ו ה ז ו ,ו ע ל כ ן ה כ י ן א ת ג ם ש ו לה ,ואף הכיגה לישראל בדורו
בהכשירו להם את שעתה.
ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם ס ב י ב ב כ ל א ו י ב י ו .
)יד .מז(
כי גם זה מתנאי המצווה; שגאמר בה:
והיה בהניח ד׳ אלקיך לך מ כ ל א ו י ב י ך מ ס ב י ב .
)דברים כי תצא(
כדי לצאת להלהם דוקא בשעת מגוהה ושלוה״ לשם כד צריד אמוגה גדולה וגבורת
גפש,כזו
שלצדיק גמור.
והאמר ר׳ יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו וכו׳ — ?
ולא קשיא ,הא בצדיק גמור ,והא בצדיק שאינו גמור .דאמר רב הונא:
מאי דכתיב )חבקוק א( למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו.
)ברכית ז(:
— צדיק ממנו בולע ,צדיק גמור אינו בולע.
ו י א מ ר מ ש ה א ל י ה ו ש ע .אמאי ליהושע ולא לאחרא — מפני מה
ליהושע ולא לאחרו והרי בזמן ההוא עוד נער היה ,שכתוב ויהושע בן
נון נער.
והרבה היו בישראל גבורים ממנו .אלא משה בחכמה הסתכל וידע .מה
ראה ז ראה לסמא׳׳ל שהיה יורד מצד שלמעלה לעזור לעמלק למטה .אמר
ודא הוא רזא הכתיב ויהושע
פשה ודאי מלחמה חזקה אני רואה כאן
בן גון נער.
וזהו הסוד שכתוב ויהושע בן נון נער .נע״ר ודאי .לא ימיש מתוך האוהל.
היינו מה שאמד ר״י ,מה זה שכתוב )ישעי׳ לג (.עיניך תראינה ירושלים
גוה שאנן אהל בל יצען בל יםע יתדותיו לנצח .י ר ו ש ל י ם ש ל מ ע ל ה
ש נ ק ר א א ה ל .ב ל י צ ע ן — שלא תהי׳ נמצאת יותר ללכת בגלות.
וזהו לא ימיש מתוך האהל ,היינו מה שנקרא אהל בל יצען — מלמד
שבכל יום ויום היה י ו נ ק מן השכינה.
לפיכך כשראה משה שסמא׳׳ל יורד לעזור לעמלק .אמר משה :ודאי זה
הנער יעמוד כנגדו וישלם עליו וינצח אותו .מיד ויאמר משה אל יהושע
מזר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק .ש ל ך ה י א מ ל ח מ ה ז<
ש ל מ ט ה ,ואני אזדרז להמלחמה שלמעלה
) זהר בשלח ם׳׳ה .תירגם הרב יהודה יודל רוזנברג(
www.daat.ac.il
42
אתר דעת -מכללת הרצוג
וגם את העם צריד להכין באמונה זאת ; ולהעלותו במדרגה
א ת -ה ^ ם נלםלןךם
בטלאים
נל#הע
#איל
ןןאסלם
א ל ף ר*לי נ.£2ךת א ל פ י ם א ת ־ א י ע ן ה ו ך ה :
במפקד הקודם נאמר ו י פ ק ד ם ב ב ז ק )יא .ח (.ופירשו שם חז״ל :ב ב ז ק —
לשון שברי חרםים .וכאן ויפקדם ב ט ל א י ם :צוום לקחת כל אהד ואחד טלה
מצאן חמלד ובאו למרחב ונמנו הטלאים) .רש״י ביומא כב (:ועל זאת שבחוהו
חכמים שבזבז ממונו על ישראל )פם״ר ט״ו(.
ולמה בטלאים? — כשהם עשירים במעשיהם ,זוכים ב ט ל א י ם .
)תנחומא תשא ט(.
אם המפקד היה לדעת מספרם ,באמת אפשר היה להסתפק באבנים או בשביי
הרםים] .לפי שאסור למנות ישראל ,אלא על ידי דבר אהר ,שנאמר :ויפקדם
בטלאים) .רמב״ם הלכות תמידין ומוםפין ד .ד [(.ולמה היה לו לבזבז ממונו הפרטי
למנותם בטלאים ? אלא שביקש שאול להחשיבם ולהדגישם ,שכל אחד ואחד מהם
ידע שהוא נבחר למלחמת מצווה זו.
לפי זה נבין יפה כאן דברי התרגום ,שהוסיף — ב א מ ר י פ ם ח י א .
ואם כדברי יונתן ,שפםחים היו ,אם כן זמן פסח היה ,ובנוב שהיה אוהל
מועד שם פקדם .שהביאו פםחיהם ועל ידי הפסחים ידע מניינם) .רד״ק(
איזה פסה גדול היה בשנה ההיא בנוב .שם עשו ראשי המשפחה עם משפתותיהם את
הפסח ,בהכגת כל העם למלחמת עמלק .ובהכגת לבם של חגבחרים לה.
נ״*מר משה £ל ןחי?י2
בחר ^נו
אנשים-
א נ ש י ם — גבוריפ ויראי חטא ,שתהא זכותן מםייעתן.
דבר אחר :שיודעים לבטל כשפים ,לפי שבני עמלק מכשפים חיו.
א נ ש י ם — זכאין בני זכאין ,דיתחזין למייהך עמך.
]צדיקים בני צדיקים שיהיו ראויים ללכת עמך!.
<רש׳׳י — מכילתא(
)זהר שם(
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
וירזמל שאול והעם
ויבא שאול ע ד ־ ע י ר ע מ ל ק ו׳ירב בנחל:
—ד
־־
יד
:־ זי ״•
*
ו
״ד־•.
״ ז
נ*א15ר שאול אל׳-ה״קיני ל כ ו סרו ךדו מתוך עמללן פ ך א ם ? ך עמו
ואתה עשיתה ח ם ד ע ם -כ ל -ב נ י -י ש ר א ל בעלותם מכצךלם
* – :
•ד •
•
•ן •״•
•ד
•
ן״
• 7 :
-
י
-ד•
• • ו י
$ £ר לןיני מתוך ע מ ל ק :
ו!ך שאול א ת ־ ע מ ל ק מהוילה בואך שור אשר ע ל -פ נ י מצךלם:
נלתפש את-אגנ מלך-זגמלק הי ו א ת ־ כ ל -ה ע ם ההרים ל פ י -ה ך ב :
ויהמל שאול והעם ע ל -א ע ו ע ל -מ י ט ב הצאן ו ה ב ק ר והמשנים
— ן
ד
:ד •ך
-
—:ד
-1
־
״
ו
:־ י • !
•
ו ע ל -ה כ ר י ם ו ע ל -כ ל -ה ט ו ב ול** אבו ההרימם
-1
• -ד•
-:
•
־
:
•
־ :־ • י
ל כ ל ־ ה מ ל א כ ה נמבזה ונמם אתה ההלימה
)ש״א טו ו—ט(
אך כאן נשאלת השאלה בתמיהה!
אחרי כל ההכנות האלה ,אשר הכין שאול את עצמו ואת העם למלחמת מצווה זו
ואחרי שהזהירו שמואל במפורש :עתה לד והכית את עמלק והחרמתם את כל אשר
לו ו ל א ת ח מ ו ל ע ל י ו .והמתה מאיש ועד אשה ,מעולל ועד יונק משור ועד
שה מגמל ועד חמור.
והגה הוא הלך והכה והחרים ,אד גם חמל :ו י ח מ ו ל ש א ו ל ו ה ע ם —
והעם למה חמל? הלא אלה הם האנשים אשר גבחרו במפקד הטלאים ,בקרבנות
הפסח ,ונמצאו ראויים ללכת עם שאול ,בהיותם צדיקים בני צדיקים ,גבורים ויראי
חטא — ומדוע לא יראו וחטאו ,והחטיאו את מלכם עמהם ?
לכאורה לא מצאנו בפסוקים שלפנינו כל סיבה לחטא .מלבד החמלה שהיא מצויה
בלב כל אדם ,וגם בעורכי מלחמה .רק אחרי כן ,בהמשך דברי שאול אל שמואל ,הוא
מגלה לו ,כי עיקר החמלה הןאת באה מן העם :תחילה הוא מגסה גם למצוא הצדקה
להם :אשר המל העם על מיטב הצאן ועל מיטב הבקר ל מ ע ן ז ב ו ח ל ד ׳
א ל ק י ד )טו( ובסוף כשהוא מצא את הטא עצמו ,מצא גם את הטאם :הטאתי כי
עברתי את פי ד׳ ואת ד ב ר י ה כ י י ר א ת י א ת ה ע ם ו א ש מ ע ב ק ו ל ם ) .כד(.
אם לא נסכים כי היתה זאת התנצלות שוא ,כדרכו של כל גאשם התולה אשמתו
באהרים ,אם לא גרצה לומר זאת על שאול ,שידענו מדרגתו ביושרו ,הלא תתווסף
לגו תמיהה על תמיהה!
בפרק י״ד ,הקודם והסמוך לענייננו ,למדנו כיצד כבש שאול את העם במשמעת
מלכות וביראת חטא .בין בשעת מלהמה ובין לאהריה .הוא משביע את העם
לבלתי אכול לחם בכל יום המלחמה .ואף כי הדבר פגע בעם הרעב והעיף ,והיה
מקום להתמרמר עליו גם מצד הדין ומסכנת הקרב) .כל זה משתמע יפח בשיחה של
האיש מן העם עם יהונתן( ,ובכל ןאת גאמר שם :ו ל א ט ע ם כ ל ה ע ם ל ה ם :
www.daat.ac.il
44
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויבא העם אל היער והנה דילד דבש ,ו א י ן מ ש י ג י ד ו א ל פ י ו כ י
י ר א ה ע ם א ת ה ש ב ו ע ה ) :כד־כו( ובלילה ,כאשר בקש העס לשבור את צומו
באכילה גםה ,ידע שאול להוכיהם ולרםגם :ו י ע ט ה ע ם א ל ה ש ל ל ויקחו צאן
ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם :ויגידו לשאול לאמר הגה העה
ו י א מ ר ב ג ד ת ם ,גולו אלי אבן גדולה וכר )שם
הוטאים לד׳ לאכל על הדם
לא־לה(.
ובסיכומו של פסוק זה נאמר :ו ש א ו ל ל כ ד ה מ ל ו כ ה ע ל י ש ר א ל )— (10
כלומר התחזק במלוכה והיתד ,בידו בלי שום פקפוק ,כי ראו כל ישראל כי היה
מצליח במלהמותיו)רד״ק(.
ואם ככה ,מדוע דווקא כאן במלהמת עמלק .הוא ירא מן העם ,ונותן להם להטוא
לקחת מן השלל האסור באיסור כה המור ? ואף הוא הוטא עמהם עד כי אמר עליו
הכתוב :ו י ה מ ו ל ש א ו ל ו ה ע ם .הן בזה קלקל שליהותו הגדולה המלכותית
המיוהדת ,שצפתה לו מימות יהושע בין גון בשבועת י ד ע ל כ ם י ־ ה.
שגי מאמרי הז״ל ,אשר במושכל ראשון גראים רהוקים ותמוהים ,אך הס פותהיס לנו
פתח לקרוא ולהבין בפרשה סתומה זו.
ו י ב א ש א ו ל ע ד ע י ר ע מ ל ק ו י ר ב ב נ ח ל — אמר רב כ נ י :
על עיםקי נחל .בשעה שאמר לו הקב״ה לשאול .לד והכיתה את עמלק.
אמר :ומה נפש אחת אמרה תורה ,הבא עגלה ערופה .בל הנפשות הללו
על אחת כמה וכמה .ואם אדם חטא בהמה מה חטאה ו ואם גדזייס חטאו
)יומא כב(,
קטנים מה חטאו ז
ו י ח מ ו ל ש א ו ל ו ה ע ם ע ל א ג ג וכזי .בר קפרא אבר :זה דואג
)מדרש שמואל ית(.
האדומי ,שהיה שקול כנגד כל ישראל.
שאסר דמו של אגג לשאול .אמר לו :כתוב בתורה )ייקרא אסיר כב .כח>
ושור ושה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד .ואתה הליד להבית נער
)שו״ם תהייס נב .ד(
וזקן טף ונשים בילם אחד ז
לשואלים בתמימות מנין להם לחז״ל את כל זה ז ,עלינו לענות לא רק בחזקת
אמונתנו בדבריהם וכי קבלה הם בידם ונקבל ,אלא לעמול עמהס להראות להם
כיצד הורו לנו חן״ל לקרוא בכתוב על פי אמיתותו .ביהוד כשהםשס שם איננו
פשוט .כי בשנות הכתוב את לשונו ,בהםתירו דבר או בהרהיבו דבר שלא כעניינו,
א1מר הוא לנו לעמוד ולהקור ולהתור.אל הרעיון הצפה בקרבו .א י ן ה מ ק ר א
א ו מ ר א ל א ,ד ו ר ש נ י .׳)פם״ר י .רש״י על הפסוק הראשון בתורה(.
וכן כל דברי הדרשות אשר הם בתלמוד ובשאר מדרשים בולם ,אין אחד
מהם הן גדול והן קטן ,שאין הדברים
עוסק
הכתוב
על
פי
א מ י ת ת ם— .
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלכך נקרא דרשה ,כי היא דרישת הכתוב בחקירה ובדרישה מאד מאד,
)מהר״ל(
עד עומק הכת .ב.
,
והרי זכר לדבר מתוד דבר הלכה) :או״ח הלכות ברכות סי מז(.
המחבר:
ברכת
ה ת ו.ר ד ,צריך ליזהר בה מאד .צייד לביד בין
למקרא בין למשנה בין לגמי־א.
הרמ״א:
בין למדרש.
משנה ברורה :והמחבר גם כן מודה בזה ,אלא דםבירא ליה דהוא )שהמדרש(
בכלל המקרא.
ויבא שאול עד עיר עמלק ו י ר ב ב נ ח ל .
רש״י :וילחם בנחל.
רלב״ג :הנה הריב והמלחמה אחד ,הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בו.
רד״ק :וירב שרשו א ר ב .משפטו
ו י א ר ׳ ב )כלומר ,שאול שם מארב
בנהל(.
אברבנאל :וידמה שהעמלקים יצאו לקראתם למנוע מהם מי הנחל ,באופן
שלא יהיה לישראל מים לשתות ולכן עשו מריבה עמהם לקחת המים.
מלבי״ם :ביקש שם מריבה בנחל שלפני ערי עמלק ,ששאול אמר שהנחל
והבקעה שייך אליו .ועמלק רב עמו על זה ,עד שזה הי׳ה עילת המלחמה.
וגם בזה מורה שלא קיים המצווה כראוי ,שלא היה לו לבקש ,רק סיבה
מפני שד׳ צווהו .וכמו שאמר דוד :הלא משנאיך ד׳ אשנא ובתקוממך
אתקוטט )תהלים קלט .כא( ,לא ריב אחר אשר לא לד׳ הוא.
פירושו של רש״י הוא הפשוט והחלק ביותר ,ומדוע לא קיבלו אותו המפרשים
האחרונים ? אולי משום שלריב הזה כפירושו מלהמה ,אין לו אה במקרא ,וההוכחה
שהביא הרלב״ג מפםוקו של יפתה איננה מספקת ,כי שם דוקא נראה הריב להוד
והמלחמה להוד.
ואולי גם שאלו ,מדוע שינה כאן הכתוב ואמר ו י ר ב ולא אמר ו י ל ה ם י
ועוד ,כי בפסוק שלאהרי כן קורא שאול לקיגי ,לכו סורו רדו מתוך עמלק פן
אוסיפך עמו .ומכאן שעדיין לא גלחם.
ולכן רוצים הרד״ק ואברבנאל לראות כאן רק את ה ה כ נ ה למלהמה ,וכי הפסוק
מספד לנו כיצד התהילה .לפי הדד״ק ,על ידי המארב ששם להם שאול בנתל .ולפי
האברבנאל ,בריב שההלו בו העמלקים על עיםקי המים שבנהל.
אבל עדיין נשארת השאלה ,מה אם כן בא הכתוב להשמיענו .וכי מה זה משנה
או מוסיף על העובדות שידבר בהם אחרי כן בברור :ו י ד ש א ו ל א ת ע מ ל ק
מ ה ו י ל ה ב ו א ר ש ו ר וכר.
www.daat.ac.il
46
אתר דעת -מכללת הרצוג
המלבי״ם מתקן מעט בדברי אברבנאל ואומר ,שבריב ההל שאול ,ועל ידי כך הוסיף
עוון על עוונו .אבל עוון זה לא נזכר לא בזה ,ולא בכל מקום אחר.
עד כאן דברי המפרשים החותרים לפשוטו של מקרא .ומכאן נבא אל מדרשו.
חז״ל הזו את הריב הזה בתוך ה ר ה ו ר י ל ב ו ש ל ש א ו ל •
אמנם הכין שאול את עצמו ואת כל חילו לקראת מלחמת מצווה זו ככל משפטה
וחוקתה ,וככל אשר צווה עליו שמואל בדבר ד .אולם בהתקרבו אל מקום המעשה,
בבואו עד עיר עמלק שם החל לבו נוקפו .ו י ר ב ב נ ה ל — ע ל ע ס ק י נ ה ל
ר ב ו ד ן א ת ע צ מ ו )רש״י(.
7
נזכור ,כי מלחמת עמלק לפי פרטיה המיוהדים ,היא מן המצוות שאין לנו רשות
להרהר בהן.
והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע .אמרו חכמים :חוקים חקקתי לך,
ץאין לך רשות להרהר בהן.
ו י צ ר ו של א ד ם נ ו ק פ ו ב ה ן : ,ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם מ ש י ב י ן
)רמב״ם סוף הלבות מעילה .יומא םג(.
עליהן.
הריב הזה בלבו של שאול נמשך מריב ראשון אשר רבו בני ישראל במדבר ,לפני
מלחמת עמלק הראשונה.
ו י ק ר א ש ם ה מ ק ו ם מ ם ה ו מ ר י ב ח ,ע ל ר י ב ב נ י י ש ר א ל
ועל נ ם ו ת ם את ד ׳ ל א מ ר ה י ש ד ׳ ב ק ר ב נ ו אם אין.
)שמות בשלח יז .ז(.
ורבותינו אמרו ,בך היו מ ה ר ה ר י ם ואומרים ,הרי אנו מהרהרים בלבנו;
א ם ה ו א י ו ד ע מ ה א נ ו מ ה ר ה ר י ם נ ע ב ד נ ו ,ואם לאו,
ל^ נעמדנו .שנאמר היש ד׳ ב ק ר ב נ ו אם אין.
ר׳ ברכיה אומר :בלבם היו משיחין .זהקב״ה נותן להם שאלתם .ו י נ ס ו
א ־ ל ב ל ב ב ם לשאול אוכל לנפשם <תהלים עה( ,אמר הקב״ה כך
הרהרתם ,היש ד׳ בקרבנו אם אין ,אני מודיע לכם :ויבא עמלק וילחם
)שו״ט תהלים ע״ח(
בישראל.
ו י ז נ ב בך בל
מידותיו של הקב״ה.
הנחשלים
אחריך,
אלו שהיו מהרהרין אחר
)מדרש תנאים דברי דף קע(.
לפי חז״ל ,בפסוק זה עוד לא התהילה המלהמה ,עוד לא היה כל מגע עם העמלקים,
אבל התחילה כאן להתרקם בלבו של שאול ההמלה שחמל עליהם.
המעשה עם הקיגי שבפסוק הבא ,אף הוא עזר להיזוק ההמלה הזאת.
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא תחמול
במלחמת מצווה זאת ,הצטווה שאול והעם למלא את לבם רוח גבורה ורוה קדושה
לעשות חרון אף ד בעמלק ,לעשות מלאכת ד׳ באמונה] .ויהי ידיו אמונה עד בא
השמש — נאמר במשה[ ,על כן לאיסור היה להם למנוע חרבם מדם ,גם מדם
עולל ויונק — ל א ת ח מ ו ל !
כי זאת חקת התורה ,אשר הגיעה לכלל מעשה בדורו של שמואל ושאול :
,
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתם ממצרים.
אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא
אלקים .והיה בהניח ד׳ אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ד׳ אלקיך
נותן לך נחלה לרשתה ת מ ח ה את׳ ז כ ר ע מ ל ק מ ת ח ת ה ש מ י ם
)דברים כי תצא(
לא תשכ ה !
ולא קל היה דבר זה להקנות ללבות העם ,גם לא למלומדי מלהמה ,כי אין לנו
דוגמא כזאת בתורה שכל נתיבותיה שלום .אפילו בשבעה עממים שנאמר בהם:
ת ח י ה כ ל ג ש מ ה ,חל עליהם הכתוב :וקראת אליה לשלום )דברים,
לא
שוחטים כ)(.וצ״ע ברמב״ם הלכות מלכים פרק ו .הל׳ א—ד(.
אך כדי ללמוד הקייש כלשהו ,ראוי להזכיר כאן דינה של עיר הנדחת• ,ואת דיגם של
החוטאים בעגל.
הכה תכה את ישבי העיר ההיא לפי חרב :החרם אותה ואת כל אשר בה
ואת בהמתה לפי חרב .ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחובה ושרפת באש
)דברים ראה יג(
את העיר ואת כל שללה כ ל י ל ל ד ׳ א ל ק י ך .
ומכין את כל נפש אדם אשר בה לפי חרב ,טף ונשים ,אם הודחה כולה.
)רמב״ם הלכות עכז״ם ה .ו(.
כ ל י ל ל ד ׳ א ל ק י ך — אמר ר׳ שמעון ,אמר הקב״ה :אם אתם עושים
דין בעיר הנדחת ,מעלה אני עליכם כאילו אתם מעלים עולה כליל לפני.
)סנהדרין קיא(:
ויעמד משה בשער המהנה ויאמר מ י ל ד ׳ א ל י ,ויאספו אליו בני לוי:
ויאמר להם כה אמר ד׳ אלקי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו
משער לשער במחנה ו ה ר ג ו א י ש א ת א ח י ו ו א י ש א ת ר ע ה ו
ו א י ש א ת ק ר ו ב ו :ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום
)שמות ,כי תשא לב(
ההוא כשלושת אלפי איש.
ובזה?,זהיו מדקדקים להרוג דוקא איש את אחיו שחייב .מיתה ,יכירו כל
ישראל ש ה ם מ ו פ ש ט י ם מ ר צ ו ן ע צ מ ם ב ז ה ,זלא ימצאו גם
המה לב לעמוד כנגדם כי יכירו בהם ,ש ה מ ה כ מ ל א כ י א ל ק י ם .
)העמק דבר(
www.daat.ac.il
48
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויאמר מ ל א ו י ד כ ם ח י ו ם ל ד ׳ כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם
היום ברכד:.
רש״י :אתם ההורגים אותם ,בדבר הזה תתחנכו להיות כהנים למקים.
)זבחים קטו(
ופעולה זאת שבאה לידם לעשות אד לד׳ ,פעלה בלבבם פעולה עזה ונמרצת
)העמק דבר(
לעשות כן מכאן ולהבא אך לד׳.
גם מצוות מחיית עמלק העזה והנמרצת ,היא מלחמה כליל לד׳.
ויאמר כי יד על כס י־ה מ ל ח מ ה ל ד ׳ ב ע מ ל ק מדור דור.
כ י מ ח ה א מ ח ה את זכר עמלק מתחת השמים —
)בשלח(
ובשמואל גאמר :וישסף שמואל את אגג ל פ ג י ד ׳ בגלגל.
רש״י :חתכו לד׳.
בכל ןאת לא תובן לגו אכזריות זו אלא בהיותה ,הוקה וגזרה ,הדורשת התפשטות
מהרצון העצמי ,כדי לעשות רצוגו יתברך .והאמת ,כי כל מצוות התורה מיוסדות
על העיקרון הזה ,לרבות מצוות החסד ,אף שאין אגו מהרהרין בהן ואין יצרו של
אדם גקפו בהן.
באמת אין לשבח מצוות עשה של כבוד אב ואם ,שהוא מידת החסד ,יותר
ממצוות עשה של מלחמת עמלק או איבוד אנשי עיר הנדחת שהוא אכזריות,
ושניהם אינם אלא חוקים וגזרות מנותן התורה יתברך ,וכדאיתא בברכת
דל״ג ע״ב ,האומר על קן צפור יגולו נא רחמיך.
)הרחב דבר עה״כ כבד את אביך ביתרו(
את כל זה למדו יפה שאול ועם מלהמתו ,ואף הם התפשטו מרצון עצמם ,והקשיחו
את לבם כמצווה ,לעשות חרון אף ד׳ בעמלק.
אך הנה בבואם עד עיר עמלק באה לידם מצווה שגיד .השונה מן הראשונה בתכלית,
שהראשונה במידת האכזריות ,והשניה במידת החמלה .יהד עם הןכירה אשר עשה
עמלק ,היו צריכים לזכור חסדי אבות לבני הקיני ,להוציאם מתוך העמלקי ולהצילם.
על כן היה שאול כמתחנן לפניהם • :ל כ ו ,ס ו ר ו ,ר ד ו מ ת ו ך ע מ ל ק ,
פן א ו ס י פ ך ע מ ו .
כמה קשה היה לחיילי ישראל לחצות את לבם בין שתי המידות הקיצוניות
ולעשותם בבת אהת .כמה קשה היה להם להבדיל בין עולל ויונק מן העמלקי,
ובין עולל ויונק מן הקיני.
הלא כאן גברה מידת ההמלה והתרחבה גם על בני עמלק.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
חסד הקיני
מהו החסד אשר עשה הקיני ע ם כ ל ב ג י י ש ר א ל בעלותם ממצרים ?
שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל ,והרי מעלה עליו ,כאילו
עשה חסד עם כל ישראל.
)רש״י(
בעצה שנתן יתרו למשה ,ונחשב לזרעו אהריו ,כאילו הם עשו את החסד.
וזה שאמר עם כל ישראל ,כמי שאמר שם ,וגם כל העם הזה על מקומו
)רד״ק(
יבא בשלום,
מי הוא זה שעשה חסד עם מי שחייב לו ו — יתרו עם כשה.
ו י א מ ר להן ק ר א ן לו ו י א כ ל לחם.
רבי שמעון אומר בשכרו האכילו.
ואימתי פרע לו הקב״ה )ליתרו( שכרו ן ר׳ יוחנן בשם ריה״ג אומר :בימי
שאול ,הה״ד :ויאמר שאול אל הקיני ובו׳.
וכי עם כל ישראל עשח חסד והלא לא עשה אלא עם משה לבדו ,אלא
ללמדד ,שכל מי שעושח חסד עם אחד מגדולי ישראל מעלין עליו ,כאילו
)ייק״ר בהר לד .ח .ראה גם בברכות םג(:
עושה חסד עם כל ישראל.
סמיכות הפרשיות בין יתרו ובין עמלק שבסוף פרשת בשלה ,מטה אותנו כלפי חםד
אהד ,והוא שהורגש יותר בכל בני ישראל .בעלותם ממצרים רמה קרנם ב ד :
אז גבהלו אלופי אדום .אילי מואב יאהןמו רעד .ועמלק בא והוריד את קרגם וזו
היתה כל מטרתו ,כי הוא בא מרהוק לא להתגוגן ולא לכבוש אלא לצגן ולהפשיר
את כבודם של ישראל בעיגי האומות.
,
א ש ר ק ר ך ב ד ר ך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.
ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים )דברים כי תצא( —
שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ,ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים.
משל לאמבטי רותחת ,שאין כל בדיה יכולה לירד בתוכה .בא בן בליעל
אחד וקפץ וירד לתוכה .אף על פי שנכווה הקר אותה בפגי אחרים.
)רש״י שם(
את הקרירות הזאת ,הרגישו גס בני ישראל בשעה ההיא ,ואף על פי שהתלישו את
עמלק בכל זאת נשארו עם עיף ויגע בעיגי האומות ובעיגי עצמם .והגה בא יתרו,
כהן מדין ,גדול מבין האומות ובא להזדווג עם ישראל ,א ל ה מ ד ב ר א ש ר ה ו א
הוגה שם הר ה א ל ק י ם .
וישמע
עמלק.
י ת ר ו — מה שמועה שמע ובאז — קריעת ים סוף ומלחמת
)זבחים טז(.
כשאדם מוכה ביםורים ,מתבדלים ממגו גם רעיו וידידיו .וכלם זרים קרים .האחד
שמעיז ונכנס אליו ,הוא כמנהמו ומשיב גפשו וכבודו .והרי אין לך הסד גדול מזה.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכו ,סורו ,רדו מתור עמלקי!
לא לחינם הלך הקיני אצל העמלקי אלא לפי שהיה בראשיתו ת ק ו ע א צ ל ו
)לשון רש״י על הכתוב בפ׳ בלק :ו י ר א א ת ה ק י נ י הסמוד לכתוב ו י ר א
א ת ע מ ל ק ( ,ולפי שהיו שניהם יחדיו בעצה עם פרעה.
עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה .כשראה יתרו שאבד הקב״ה את עמלק
מן העוה״ז ומן העוה״ב ,תוהא ועשה תשובה ,שכן כתב למעלה ,כי אמחה
את זכר עמלק ,ואח״כ וישמע יתרו .אמר י• אין לי אלא ליליר אצל אלוקו של
)שמות רבד ,כז .ה(
ישראל.
וכיוון שנפרד ממנו וברח מן העצה זכו בניו לישב בלשכת הגזית )םוטה יא (.ואף
הוא זכה והקב״ה הוריד לו את המן
ד״א וישמע יתרו .הה״ד )איוב לא( ב ח ו ץ ל א י ל י ן ג ר ד ל ת י
א פ ת ח — זה יהרו ,שהוריד ל!• הקב״ה את המן ,שנאמר
לאירח
)שם(
)תהלים עח( ויצו שחקים ממעל ו ד ל ת י ש מ י ם פ ת ח .
אבל ה ע ר ב ר ב לא היולוקטים מהמן ממש ,אלא מהשיורים שחם השמש
ונמס ,היו ניזונים .כדאיתא בזוהר ,שעל כן קנאו בישראל והםיתום לעשות
)שש ב״עץ יוסף״(
העגל.
העמלקי והקיני שניהם מייצגים את יחסיהם של אומות העולם אל ישראל ,בשני
הקצוות .העמלקי ,מקצה מןה בא ללמדנו עד היכן גבול רשעה ,התרחקות ושמירת
עברה .ומקצה מזה בא הקיני ומלמדנו עד היכן גבול ההםד ההתקרבות ושמירת
אהבה.
]בעלי המסורת מצאו שגי מקומות בכל התורה בטעם שני גרישין ,האחד על
ו י ש מ ע יתרו כהן מדין )שמות יח .א( והשני וישמע הכנעני מלך ערד יושב
הנגב — וילחם בישראל .והכנעני הזד ,לא היה אלא עמלק )במדבר כא .א .רש״י ־ ־
תגחומא([.
אכן גבול היה גם לאהבה זו של הקיני הטוב שבאומות ,שדבק בישראל ובאלקיו ,אך
בכל זאת אל תוכו לא נבלל ולא נבלע.
כך ידענו אותו מאז לכתו אחרי ישראל במדבר ומאז ימי החתנחלות בארץ ועד ימי
הבית :בימי יהוא היה בן רכב אהוב ונכבד בישראל )מלכים א׳ י .טו( ועד ימי
ירמיהו הנביא ,שהביא את בית הרכבים לדוגמא לחיי צניעות ונאמנות למסורת
בית אביהם לכן כה אמר ד׳ צבא־ות אלקי ישראל לא יכדת איש ליוגדב בן רכב
עומד לפני כל הימים )ירמיהו לה(.
ובני הרכבים הם מבני יתרו שנאמר :ומשפחות סופרים יושבי יעבץ — המה הקינים
הבאים מחמת אבי בית רכב) .דהי״א ב .בה(.
בכל אשר נכתב על יתרו ובניו בתורה ובנביאים ,אנו תוהים על צורת הכתיב
הנדרשת בשני פנים.
שמתת יתרו על כל הטובה אשר עשה ד׳ לישראל אשר הצילו מיד מצרים ,נכתבה
הדודים
בלשון
ויחד—שנעשה
אבוד
מ צ ר י ם ) .סנהדריןצד(.
הדודים
www.daat.ac.il
כל
בשרו.
מיצר
על
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא בא אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלקים .ונתעלה שם עם העם,
בין למ״ד ,יתרו לפני מתן תורה בא ,ובין למ״ד ,יתרו אחרי מתן תורה בא ,הלא
כד כתוב :ויבא אהרן עם כל זקני ישראל לאבל לחם עם חותן משה לפני
האלקים.
והנה בסוף אותה פרשה נאמר :ו י ש ל ח מ ש ה א ת ח ו ת נ ו ו י ל ד ל ו א־
א ר צ ו < .שם י ח .ם ( .
1
אמנם לפי המכילתא ולפי מה שמוכח אחרי כן בבהעלותך ,הלך לגייר את בני
משפחתו .אבל בכל זאת הצורה הסתמית שבכתוב זה משאירה עלינו רושם מצער.
ועוד רושם מצער מאד משאיר יתרו בדברי סרובו לבקשתו הנדיבה של משה ועל
כל הטוב אשר הבטיח לו
וייאמר משה ל ח ב ב ב ך ך ע ו א ל המןץני החן משה
,
נםעים אנהנו א ל -ה מ ק ו ם אשר א מ ר ד אתו אתן ל כ ם
ל
ל ? ה אתנו והטבנו ל ך כי ד׳ ך ב ר ־ ט ו ב * ל ל ׳ י י * •
)בהעלותך י(.
מצינו
הגרים
חובב
— על שחיבב את התורה,
שחיבבו
את ה ת ו ר ה כיתרו.
שלא
בכל
)רש״י — ספרי(
ויאמר אליו ל א א ל ך כ י א ם ־ א ל ־ א ך צ י לאל־מולךיזי א ל ך :
אם בשביל נכסי ,אם בשביל משפחתי.
)שם(
נייא^ר א ל ־ נ א םעזב אתנו פי ע ל פן מ־ע $הגיןנו ב מ ד ב ר
והיית לנו לעינים:
שתהא חביב לנו כגלגל עינינו ,שנאמד )דברים י׳( ואהבתם את הגר) .שם(
וודה כ י ־ ת ל ך עמנו והיה הטוב דןהוא א #ר ליטיב ד׳ עמנו ו ה ו ב נ ו ל ך :
גם פה אין אנהנו יודעים אם הלך עמהם או אם הלך אל ארצו ואל משפחתו .אבל
את בניו אנו פוגשים בתחילת ספר שופטים ,בין פסוקי התגהלות השבטים בארץ,
משמע שקיבלו את הטוב ההוא אשר הבטיח להם משה ,בעין יפה.
מה טובה הטיבו לו ז אמרו ,כשהיו ישראל מחלקים את הארץ ,היה דושנה
של יריהו ת״ק אמה על ת״ק אמה ,אמרו ,מי שיבנה בית המקדש בחלקו
יטול דושנה של יריחו ,ובין כד ובין כד נתגוהו לבני יתרו ,ליונדב בן
)שם(
רכב•
דושנה של יריחו עיר התמרים הצופה אל פני מקום המקדש ,לא ניתן לאף אחד מן
השבטים כדי לבטא בזה את הצפיה של העם כולו לבנין הבית .על כן הופקדה
יימשמרת ונתנה לבני יתרו ,ח ל ק ב ר א ש ו ה י ו א ו כ ל י ם א ו ת ה א י ב ע
מ א ו ת ו א ר ב ע י ם ש נ ה )ספרי(.
ועוד אמרו בירושלמי )בכורים פ״א ,ה״ד( ב נ י ק נ י ח ו ת ן מ ש ה מ ב י א י ן
ב כ ו ר י ם ו ק ו ר י ן ,דכתיב :לכה אתנו והטבנו לך] .כל כד למאן דאמר שהגר
מביא בכורים ואינו קורא הפרשה ,שאינו יכול לומר את האדמה אשד נ ת ת
www.daat.ac.il
52
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאבותינו ,אבל בני הקני הם בעצמם נטלו חלק בארץ ,ונסמך על מי׳ד בספרי כאן,
שנתנו ליתרו ולבניו מ מ ש נ ה של יריחו) .תורה תמימה([
ובני ״קיני חתן משה עלו מעיר התמרים
את בני להודה מ ך ב ר להודה אשר בנגב זגךד
־~־־ייך ויישב •••א ת ־ ה ע ם :
צל
**/
ץי*י״*י* *י
א .טז(
)שופטים
גם הפסוק הזה אומר דרשני ,מבחינת מקומו ,אחרי הסיפור הנשנה על עכםה בת
כלב ועתניאל בן קנז )ראה ילק״ש( ובתוך סיפור מלחמת יהודה על חלקו .ולא
הוברר מדוע עזבו את עיר התמרים והלכו למדבר .ומה פירוש וישב את העם ?
חז ׳ל דרשוהו לשבהם:
ר׳ שמעון אומר :בני אדם גדולים היו ובעלי בתים שדות וכרמים היו.
ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ,הניחו הכל והלכו
משם .להיכן הלכו ? אצל יעבץ ללמוד תורה ונעשו עם למקום .יעבץ היה
איש טוב וכשר ,ואיש אמת וחסיד ודורש בתורה ,שנאמר )דה״י ד (.ויקרא
יעבץ לאלקי ישראל לאמר אם ברך תברכנו וכוי .הלכו חסידים אצל חסיד.
)אבות דר״נ פל״ה(.
ן ההשוואה בין הפסוק שבדה״י עם פסוקה של עכםה מחייבים את ההשערה כי יעבץ
הוא עתניאל בן קנז ,ראה ילקוט שמעוני ,ביהושע כו־כן[.
מאן הו קיני? אלין בני יתרו ,חמוי דמשה ,דעבדו קנא במדברא כהאי
דרור ,כד״א )תהלים פ״ד( ודרור קן לה .בגין למלעי באורייתא ,דאורייתא
לא בעי תפנוקין ולא םחורתא ,אלא לאעמלה בה יומא ולילי .בגין כך נטלו
למדברא מעינוגה של יריחו הה״ד )שופ׳ א׳( ובני יתרו חותן משה ע ל ו
)זהר ויקרא ט(.
מעיר התמרים.
רש״י אומר כאן :והתלמידים שבהם הניהוה ,כדי ליישב עם הנאמר בספרי שהיתר.
עיר התמרים בידם ת״מ שנה.
רד״ק מחדש לנו דבר הנראה לו מדרך הפשט ומדרך הסברא :שבני הקיני י ש ב ו
ע ם ה כ נ ע נ י בהברון או בעיר הסמוכה לה שנקראה עיר התמרים .וכאשר נלחמי
בני יהודה בכנעני ללכוד את חברון קראו לקיני שיעלו מביניהם ולא יםופו עמם,
כמו שקרא להם שאול בהלחמו בעמלק.
סברא זו אף כי אין לה רמז במקרא שלפנינו ,אבל יש לה לסמור גם על מעשהו
של םיםרא שר צבא יבין מלד כגען ,אשר גם ברגליו מן המערכה עם ישראל ובא
אל אהל יעל אשת חבר הקגי ,והיה בטוח כי לא יסגירוהו :כ י ש ל ו ם ב י ן
י ב י ן מ ל ד ח צ ו ר ו ב י ן ב י ת ח ב ר ה ק י נ י ) .שופטיםד.יז(.
ומכאן מתחזקת התמיהה שתמהגו על גרי הצדק המעולים הללו מדוע לא נבלעו
בתור קהל עדת ישראל במשר דורות רבים כל כד ,מאז לכתם אחריהם במדבר ועד
שבתם עמהם על אדמתם ועד ימי ירמיהו.
ועוד זאת התמיהה על החסידים הללו ,שהלכו ללמוד תורה אצל הסיד ומתיר חיבתה
עזבו עינוגה של יריחו ,כיצד אגו מוצאים אותם יושבים משוקעים בין עמי הארץ
הכנענים והעמלקים ?
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
ערב רב
בחכמת •הנסתר מהווה הערב רב רעיון מרכזי המסביר את ייחםי ישראל והעמים
בכל דור ודור.
כי ידוע ליודעי ח״ן שאין כל מקרה המסופר עליו בתורה ,מקרה העומד בפני עצמו,
אלא שהוא תופעה בהווייתו של העולם כולו ,כי על כן שרשיה טמונים מימי
בראשית ותורשתה עד ימי אזזרימ.
מאז הטיל הנהש הקדמוני זוהמתו באדם ,מאן התחוללה בו המלחמה בין הטוב
ובין הרע ,בין הקודש ובין ההול ..בין המוחין ובין הקליפה.
והנחש היה ערום — ר׳ יצחק אמר :זה יצר הרע) .זהר בראשית לה(:
היצר הרע הזה הוא אבי כל מלחמות האדם ,שבינו לבין עצמו ושבינו לבין אחיו
ובין רעהו .ושבין עם לעם וביייהוד זו שבין ישראל ואומות העולם.
והנחש היה ערום מכל חית השדה ,ערום לרע ,מכל חיוון דאומין דעלמא
עעכו״ם ,ואינון בנוי )והם בניו( מחש הקדמוני ,דפתי לחוה .ו ע ר ב ר ב
ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה.
ומההי זוהמא נפק קין יקטל להבל רועה צאן .דאיחמר ביה בשג״ם הוא
)שם כח(:
בשר — זה הבל.
מזוהמתו של הנהש ,יצא קין ,והוא היה בכורו של אדם ,והרג את הבל אחיו ,רועה
צאן .והבל הוא מתיקונו של עולם והוא מרומז בכתוב :ויאמר ד׳ לא ידון רוחי
באדם לעולם ,ב ש ג ם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה) .בראשית ו .ג.(.
בכתוב הזה מרומז גם משה ,בגימטריה של בשג״ם ,וגם במספר שנותיו .ומשה גמשד
מגשמתו של הבל) .ראה ספר הגלגולים וראה זהר לז.־לה :ובמסכת הולין קלט.(:
ב ש ג ״ ם ו ו ד א י א י ה ו מ ש ״ ה.
)שם׳,
גם לקין יש תיקון בעולם ,ומשה נטל על עצמו לתקנו.
ועם בל דא ,משה בגין לכםאה ערייתא דאבוהי ,נטל בת יתרו ,דאיתמר
ביה ,ובני קיני חותן משה ,והא אוקמוה) .וזאת קבעו( :א מ א י א ת ק ר י
)שם(
קיני ,ש נ פ ר ד מקין.
גם את הערב רב אשר במצרים בקש משה לתקן ,ולהעלותו מזוהמת הנחש ,בימי
עליית ישראל ,כאשר יד ד׳ נתגלה עליהם.
ולבתר ,בעא לאהדרא ערב רב בתיובתא )ואח״כ בקש משה להחזיר את
הערב רב בתשובה( ואמר ליה קודשא בריר הוא :מגזעא בישא איגון,
תסתמר מיניהו )משורש הרע הם ,תשתמד מהם!( ,אלין אינון חובה דאדם,
דאמר ליה ,מ ע ץ ה ד ע ת ט ו ב ו ד ע ל א ת א כ ל מ מ נ ו .אלין
אינון חובה דמשד .וישראל ,ובגיניהו גלו ישראל ישראל בגלותא ואתתרכו
מתמן ,הה״ד ו י ג ר ש א ת ה א ד ם ,ואדם ישראל ודאי.
ומשה בגיניהו אתתרך מאתריה ולא זכה למיעל בארעא דישראל — )שם(
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והערב רב הוא אשר שחת והשחית והם שנקהלו על אהרן והם שעשו את העגל.
)ראה את •המובא ברש״י עה״כ א ל ה א ל ק י ד י ש ר א ל )שמות לב .ד( ועה״כ'
ל ד ר ד כ י ש ח ת ע מ ך )שם ן — (.ה ע ם לא נאמר אלא ע מ ד ,ערב רב
שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי ,ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה.
ובגיניהו אמר :מ י א ש ר ח ט א ל י א מ ח נ ו מ ס פ ר י ,דאינון מזרעא
דעמלק דאיתמר ביה )דברים כה( ת מ ח ה א ת ז כ ר ע מ ל ק .ואינון
ישם(
גרמא לתברא תרץ לותין דאורייתא.
גם עמלק הוא ערב רב ,ומצוות מחייתו נמשכת מגזרת בראשית :ויאמר ד׳ א מ ה ה
א ת האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מ א ד ם ע ד ב ה מ ה עד רמש ועד עוף
השמים כי נחמתי כי עשיתים) .ברא׳ ו .ז.(.
סוגים שוגים בערב ר ב והגרוע שבהם הוא עמלק ,על כן נאמר בו מ ח ה א מ ח ה
ועל כן נאמרה המצווה לשאול :מאיש ועד אשה מגמל ועד חמור.
וחמש מינין אנון בערב רב ואנון !)סי׳ :נג״ע ר׳׳ע( :נ׳פילים ,ג׳בורים,
)זהר בראשית כה(.
ע׳נקים ,ר׳פאים ,ע׳מלקים.
השדה —
והנחש היה ערום מכל חית
והא כמה ערבובין אנון בישין בעידן וחיון.
אבל אית ערבוביא מםיטרא ד נ ח ש ,יאית ערבוביא מסיטרא דאומי עעכו״ם
דדמו לחייוון ובעידן דחקלא )הדומים לחיות השדה( ואית ערבוביא מםטרא
דמזיקין — ואית ערבוביא דשדים ורוחין ולילין וכולא מעורבבין בישראל.
ולא אית בכלהו לטייא )ואין בכולם ארורים כעמלק( ,דאיהי חיויא בישא
)שם כט(
( ל
)נחש
רע
א
א
ח
ר
י
הטוב שבאומות היה הקיגי ,שבא לתקן את חטאו של קין ,על כן התקרב אל ישראל
ולאלקיו ,קרבת אמת ובחיבה יתרה .והם זכו לאכל את המן ,אשר אכלו ישראל
במדבר ,ובארץ נתן להם מכל הטוב ,מדושנה של יריחו .אף הם נקראו ח ס י ד י ם ,
כיוון שכל המצוות שקבלו עליהם עשו ביתר שאת וביתר עז.
יתרו — שייתר
במעשים
טובים.
)מכילתא(
זאת היא דרכם של בעלי תשובה ,הרואים צורר לנפשם לעשות תיקונם בקיצוניות.
ויתרו עצמו בעל תשובה היה ,ש ל א ה נ י ה ע ב ו ד ה ז ר ה ,ש ל א ע ב ד ה
)שם( ומשם בא להדבק בישראל ובאלקיו .על כן גם בניו הניחו דושנה של ידיתו
ועלו מעיר התמרים אל המדבר ,כדי להיות פגויים לעבודת מלכו של עולם .ולמדו
תורה עם בני יהודה ,במשפחות סופרים יושבי יעבץ )דהי״א ב ,נה( .ה ל כ ו
ח ס י ד י ם אצל חסיד.
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומעשי אבותיהם החזיקו בידיהם כל ימי היותם עם ישראל על אדמתם:
ויאמרו ל א נשתהיךן כ י יונךב ב ך ר כ ב אבינו ציה עלינו ל א מ ר
ל א תשתו־ללן אתם ובניכם עד עולם:
ובלת ל א ־ ת ב נ ו ה ר ע ל א ־ ת ז ך ע ו ו כ ך ם ל א ־ ת ט ע ו ולא לזץיה ל ? ם
כי באהלים תשבו כ ל ־ י מ י כ ם למען תהיו ימים רבים
ע ל פני האדמה אשר אתם גרים שם•
),
ו מ י ה ו
ל
ה (
ואולי כל היתר הזה נטל מהם מלהתאחד עם ישראל ומלהכלל בהם ועל כן נשארו
'הקינים עדה לעצמה כל ימי היותם גרים עם ישראל ,ימים רבים על האדמה אשר
נשבע ד׳ לתת להם.
ואולי הפריע להם שורש נשמתו של קין אביהם הראשון ,אשר עדיין לא תוקן כליל.
ועדיין עמדו בעינם חידודי בשרו של יתרו אביהם השני ,אשר באותה שעה שברך
את ד׳ אשר הציל את העם מתחת יד מצרים] ,תני משום ר׳ פפיים :גנאי הוא למשה
ולששים רבוא שלא אמרו ב ר ו ד עד שבא יתרו ואמר ברוך ד׳):סנהדרין צד,[(.
ובאותה שעה עצמה היה מ י צ ר מ א ד על מפלת מצרים .ה י י נ ו ד א מ ר י
א י נ ש י :ג י ו ר א ע ד ע ש ר ה ד ר י ,ל א ת ב ז י א ר מ א ה ב א פ י ה )שם(.
ועל כן מוצאים אותם משוקעים בתוך עמי כנען ובתוך עמלק.
התורה השאירה אותנו בספיקות לגבי מעמדו של יתרו בתוך בני ישראל ,אך אל
יבהלונו הספקות הללו ושכמותם באגדה ,ובהלכה ,כי בהם נמצאת החיות הרעיונית,
התלויה ועומדת ,רוחשת ומתבודדת לכאן ולכאן ומבקשת פתרונים.
וכן גם השאירו אותנו רבותינו בספק אם יתרו קודם מתן תורה בא ,או
תורה בא) .ל׳ רמב״ן — ע״ז כד .זבחים קטז .(.ספק זה מוליד ספק אחר
אם פסקה זוהמתו של קיני אם לא ,דאמר ר׳ יוחנן :ישראל שעמדו על
פסקה זוהמתן ,עכו״ם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתם) .שבת
בראשית כב.(.
אחר מתן
בענייננו,
הר סיני
קמו .זהר
ועוד יותר קשה היא הדעה ,הבאה אפילו למאן דאמר ,יתרו קודם מתן תורה ה י ה
)כד הוא הלשון בגמרא שם(.
ו י ש ל ח מ ש ה א ת ח ו ת נ ו ובו׳ — ב ח ו ד ש ה ש ל י ש י ובי׳.
אמר שלמה )משלי יד .י (.ל ב י ו ד ע מ ר ת נ פ ש ו — לפיכד —
ו ב ש מ ח ת ו ל א י ת ע ר ב זר.
אמר הקב״ה :בני היו משועבדים בטיט ולבנים ,ויתרו היה יושב בתוך
ביתו בהשקט ,ובא לראות בשמחת התורה עם בני ז — לבז :ו י ש ל ח
מ ש ה א ת ח ו ת נ ו .ואחר כד :ב ח ו ד ש ה ש ל י ש י זבו׳.
)תנחומא ישן יתרו יא(
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
־מכתבים למערכת
ה ע ר ו ת ל מ א מ ר .ה פ ס ק ה נ כ ו נ ה ב ק ר י א ת התורה׳•
יישר כחו של מר משה קטן שבא להוכיח לבעלי הקריאה בדבר שני שבושים
בעניני טעמי הנגינה ,שהלכו וקנו לעצמם שביתה אצל רובם )״המעין׳ /חוברת ניסן
תשכ״ח עמוד .(62יחד עם זאת לא אמנע מלהעיד גם במה שהוא שגה בהערותיו.
]א[
(1בהבאת הדוגמאות בנוגע לפשטא־קדמא ,איך שהם נקראים לא־נכונה,
מתקבל הרושם כאילו לא משמיעים את קריאת הקדמא כקריאת הפשטא בלבד ,אלא
שקוראים את פשטא כאילו היה זה קדמא ,דהייגו כאילו מחליפים גם הפשטא לקדמא,
ולא רק את הקדמא לפשטא .הדוגמאות הובאו בצורה כזאת :״וישלחם /מעל /יצחק
בנו בעודנו חי״ במקום :״ …יצחק בנו /בעודנו חי״ — שהרי את הפשטא שבתיבת
״בנו״ ,משמיעים הם עכ״פ עם הפסקה ולא רק את הקדמא הנחשב אצלם בטעות
ג״כ כפשטא; והרי מה שמשמיעים את הקדמא עם הפסקה ,זה ג״כ רק משום שבפשטא
משמיעים הפסקה.
מתחזק הרושם הזה גם ע״י כך ,שהמחבר כותב בזה״ל :״ותשמע בכל מקום
את ה ס ר ו ם הזה״ ־ ) -ההדגשה שלי( כלומר שסרום יש כאן ,שמובנו החלפת
״היוצרות״.
(2היה חשוב מאד לציין את ההבדל שבמקומות שני הטעמים האלה על
התיבות ,דהיינו שהפשטא נמצא •תמיד בסוף התיבה ולעומת זאת נמצא הקדמא תמיד
לפני סופה של התיבה .במקרה של נגינת מלעיל ניתוםף עוד פשטא על התיבה
במקום הנגינה ובאופן כזה מקבלת התיבה שני סימני טעמים .כך ישנה האפשרות
לדעת בנקל אם יש לפנינו פשטא או קדמא ,גם בלי לעמוד על זה מתוך המובן
של הכתוב.
(3היה כדאי להביא לדוגמא טובה בנידון את הדוגמא )בראשית ל״ו ,ב׳(
יוסף /בן שבע עשרה שנה /היה רועה את אחיו /בצאן״ שבתיבת ״שנה״
הטעם הוא פשטא ובתיבת ״היה״ הטעם הוא קדמא.
(4ההבדל בין שני הטעמים האלה הוא לא רק בהפסקה או בהעדרה ,אלא
גם בשנוי הקול .הקדמא נגמר בהרמת קול במקצת ,בדומה לקדמא ואזלא — וזה
בא להראות ,שיש כאן עוד קשר הדוק עם מה שיבוא אחר כך .לעומת זאת מתחיל
הפשטא בקול פסקני גבוה במקצת •ונגמר בהורדת הקול כאילו עשית מנוחת מה,
שבא לציין קשר פחות הדוק למה שיבוא אחר כך.
]כ[
(1בהבאת הדוגמאות לקריאה הלא נכונה פעמים ,בנוגע לתביר ,היה רצוי
לציין רש״י מפורש בנידון )שמות כ״ט ל׳( שכותב בזד״״ל :״מכאן ראיה כל לשון
כהן פועל עובד ממש לפיכך נגון תביר נמשך לפניו״ ,דהיינו שהתביר בתיבת הכהן
מוכית שתיבת הכהן נמשכת אל תיבת תחתיו שהיא בטםתא .הגירסא דינקותא
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשובשת של בעלי הקריאה מאלצת אותם לטעון שרק בזמן האחרון המציאו בעלי
הדקדוק את הדבר הזה ולכן הם טוענים ,שאכן יש מקומות ויש מקומות במקרא
וזה תלוי בכך איך שהמובן מכריח ומכריע .והנה בפרוש רש״י הזה ישנה הוכחה
ברורה על כ ה שלא איזה שהוא מובן מכריע בדבר ,אלא אדרבא המובן תלוי בכך,
איד שהתביר מכריע זאת.
(2יש להתפלא על כד ,למה לא הובאו הדוגמאות הבולטות ביותר בענין
התביר שבפרשת משפטים )שמות כ״א ,י״ב( :״מכה איש /ומת — מות יומת״
ולא :״מפה איש — ומת /מות יומת״ — דהיינו שהמת יומת .וכמו כן ,כד גם
בפסוקים ט״ו ,י״ז.
(3אבה מתמיה ביותר הערתו הלא־נכונה בפסוק ״ועשית את מעיל האפוד
כליל תכלת״ )שמות כ״ח ל״א( ,שכותב מר משר .קטן בזה״ל :״תחת זרקא
פשטא ורביע״ ,שהרי אין בפסוק הזה שום מקום ואחיזה לטעמים אלה ,אחרי שהפסוק
הוא קצר וגם שהמדובר הוא בטעמים ובמפסיקים הראשונים שלפני םוף־פםוק )ואולי
זה קטע שנכנס כאן בטעות שלא באשמת המחבר או שהושמטו כאן חלק מדברים
נוספים שכתב ,שאין להם שייכות לפסוק הזה(.
כידוע ,נקבעים הטעמים בפסוקים ההל מסוף־פםוק או מהאתנחתא בתור נקודת
מוצא בכיוון מהסוף לההתחלד .וזאת בגיגוד גמיי־ להקריאה והדבור ,שבהם מתחילים
כמובן מההתחלה והולכים בכיוון לסוף .הדבר הזה מוסבר ב כ ה שסוף מעשה במחשבה
תחילה ,ולפי זה ידוע כבר בהתחלת הדבור הסוף של אותו הרעיון שהמלים יבטאו
אותו ,ולכן נעשית הטעמת המלים וההפסקות שביגיהן בהתאם לאותו הסוף שהמחשבה
מחייבת אותו עוד בהתחלה .ואחרי שהקורא לא יכול לדעת א ת ,המובן של הכתוב,
עד שיקרא אותו עד הסוף — ,לכן באים טעמי המקרא להקל על הקורא ולהדריכו
איד עליו להטעים את המלים ואיד להפסיק ביניהם ,כאילו היד .כבר יודע את כל
הכתוב ואת מובנו עד סוף הפסוק.
מכל זה יוצא ,שאין שום אפשרות אהדת ,מאשר להתחיל בסימון הטעמים מסוף
הפסוק דווקא או מהאתנהתא בפסוק מורכב ,או מסגול; שכל אלה הם סמנים לסוף
הרעיון .בפסוק שלפנינו ,יש לדון ענין עם םוף־פםוק שהטעמים הבלעדיים הקרובים
לו והבאים לפניו ,הם אף ורק טפחא שעמו יכול להיות קשור התביר וכמובן גם
המשרתים שלחם .ורק אחר כד יכול לבוא בחשבה זקף ופשטא ואחר כד רביע או
זרקא וכר .והנה בפסוק הנידון שלפנינו אין אפילו מלים שיכולים לבוא בחשבון
באיזה אופן שהוא עבור הטעמים האלה שצויינו.
]ג[
לבסוף יש לציין ,כי לא הזמן של המשכת הניגון בנגינת הטעם הוא הקובע
לגודל המפסיק ולא זה הוא המבחן לאורד ההפסקה שבטעמי הנגינה ,אלא רק
אותה ההפסקה שמפסיקים בין קריאת תיבה אחת לפני קריאת הברתה .אורד
הניגון שמטעימים בו תיבה או מלה ,הוא בעצם ביחס ריפוד לגודל ההפסקה
שלאחריה — וםוף־פסוק וגם אתנחתא יוכיחו ,שהגיגון בהם קצר זההפםקה אחריהם
היא הגדולה ביותר .אפשר לומר שןמן הממושד שבניגון המנגינה ,היא כעין הקדמה
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובאותה המדד• שההקדמה יותר ארוכה ,מסתבר שהיא יותר קשורה למד .שצריד לבו׳א
אחריה,
ראיתי לציין את העובדה הזאת ,אחרי שהיא־דיא הנותנת מקום לטעות הזאת
בענין התביר ,שאהרי שראו שהניגון שלו הוא יותר ממושך מאשר זה של הטפחא,
באו לחשוב שחוא מפסיק יותר גדול מן הטפחא ומתוך כ ך באו לעשות אחריו
הפסקה יותר גדולה — ,והרי ל א כן הוא הדבר ,אדרבא ,משום שגגון שלו יותר
ארוך ,הוא קשור יותר אל הטפחא שלפניו ויש לעשות אחרי התביר הפסקה יותר
קטנה יחסית ,מההפסקה שיש לעשות אחרי הטפהא.
גם אותם המשרתים שיש להאריד בנגונם ,כגון דרגא ,מונח לפני מהפך
פשטא ,ו כ ר — אין לעשות אחריהם הפסקה כל שהיא ,שהרי משרתים הם ולא
מפסיקים ,ולפי המוסבר אין הגגון שלהם בא אלא לציין את מהותם והכורם אל מה
שיבוא אהריהם ומותאם לפי תפקידם במקומם.
שרגא שלומאי ,כ פ ר הראה
וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולפא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה,
כבן אל חיק אמו• בי תחלת ?ונינו שנקבע לנו בכיה לדורות יען מאסנו ג ה שנאמר
וימאסו בארץ חמדה• ובפדיון נפשנו• ,מהרה יהיה ,כתיב בי רצו עבלין את אבניה ואת
עפרת יחוננו• ושם נאמר אתה תקום תרחם ציון • • • ומה טוב ומה נעים לשיר שיר
ידידות אשר יסד ר׳ יהודה הלוי עליה באהבה רבה ,תחלת השירה ארץ הקדושה יקרה
חמודח וכוי•
• • • וכי חיכי דבביאה ראשונה בא עמלק ,הכי נמי בקיבוץ גליוונ כשרוצים לבא לארץ
ישראל ,עמלק מזדמן להם גדרן וכאשר עינינו רואות היום תמיד ,ירא ה׳ וישפוט•
׳
ספר חרדים לרב אלעזר אזקרי
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ה ו ד ה רובינשטיין
ה ע ר ו ת ע ל ס פ ר ״שם הגדולים׳
,
)סוף(
אות י׳ מספר מה — מהר״ר יהודה מינץ
מהר״ר יהודה מינץ זכו׳ והרא״ס )ר׳ אלי׳ מזרחי( מזכירו לשכה ,וכתב בהקדמת
הפדי ה׳ להרכ מהר״י יעכץ שראה להרכ הגדול מהר״י מינץ כן מאה שנים שעלה
וכרד ברכת החמה.
ראה בשו״ת ר׳ אלי׳ מזרחי )הרא״ם( קושטנדינא ש״כ ושם בסימן נ״ו כותב
על מהר״י מיגץ ע״ד המעשה בחבית מלא יין בזה״ל :״הוא המאוה״ג אשר אין
כח בעיגים לראותו מחוזק אורו וזהרו בו״ .וכן אנו מוצאים שמהר״י מינץ הסכים
על פסק מוהר״י קולון ,כמבואר בשו״ת מהרי״ק סימן ק״ם.
ומה שכותב החיד״א בהקדמת ספר ״חסדי ה׳״ על הרב מהר״י מינץ ,לכאורה
נראה שהר״י יעבץ ראה אותו בהיותו בן מאה שנה וכן כתבו כותבי הדורות הבאים
אחרי החיד״א ,עיין ״אור החיים״ לר׳ יוסף חיים ב״ר יוסף מיכל ,עמוד .461אך
באמת לא כן הוא ,שהרי ההקדמה לספר ״חסדי ה׳״ כתב בנו הר״ר יצחק יעבץ
ונדפס בקושטא שנת רצ״ג ע״י המדפיס גרשון שונציני ,ומפאת יוקר מציאותו
לא ראהו ההיד״א ,ובהקדמה כותב בנו שזה כ״ח שנה מיום עזבוני אבי ,הרי
יוצא מדבריו שבשנת רם״ה נפטר הגאון החסיד מהר״י יעבץ.
בשנת תרצ״ד יצא לאור מחדש הס׳ ״חסדי ה׳״ ע״י חברה ״מפיצי גנזי
קדמוניות״ דפוס מוינשטר ברוקלין .ובראש הספר נדפס ממני מאמר מקיף על
המהבר וזמנו ,השפעתו ,ספריו מהותם ותכנם.
אות י׳ מספר מו — מהר״ר יהודה מסעוד
מהר״ר יהודה מסעיד ,יש לו תשוכה כ״י כתשוכות רכני מצרים כ׳יי.
ראה תשובתו בשו״ת ״אהלי יעקב״ למהריק״ש סימן ד /ומתפילתו סמוך
לחתימתו שם ,דבעי ומתחנן למאריה דעלמא שתהי׳ מנוחתו באה״ק — ,נראה
שנתגשמה בפועל .וראה ב״לקוטי יוסף םמברי״ עמוד 160שכותב שעלה הר״י
מםעוד לאה״ק ונפטר שם .ועיין עוד בשו״ת ״אהלי יעקב״ סימן י״ח וסימן ג׳
דמםכים לפסקי מהריק״ש.
אות י׳ מספר פה — הרב הגאון יואל )םירקי״ש(
הרכ הנאון נדול כדודו מהד״ר יואל םירקיש אכ״ד דק״ק קראקא וכר והוא היה
תלמיד הרכ החפיד מהר״ר שלמה מלובלין כמ״ש או״ח סימן א.
יש להוסיף שכן נןכר בב״ח או״ח סימן ם״ג וב״ח יו״ד סימן קפ״א ,וכן כותב
בפירוש בשו״ת הב״ח הישנות סימן פ׳ וסימן פ״ו שהר׳ שלמה מלובלין )הרש״ל(
היה רבו.
www.daat.ac.il
60
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות י׳ מספר צב -־ מהר״ר יום טוב הלוי העליר
מהר״ר יום טוכ הלוי העליר וכו׳ והיתה מנוחתו ש נ ת ת ״ ט .
תמיהני מאד מאחר שהזכיר כאן שו״ת ״צמח צדק״ מה שהוכיח שספר זה
היה לפניו ,וכיון שכן הוא ,היה לו לראות כי בשו״ת ״צמח צדק״ סימן ם״ח
השיב לו הרב יום טוב העליר מיום הששי כ״ג תמוז ת״י לפ״ק ,ועיין ב״עיר
הצדק״ ליחיאל מתתי׳ צינץ עמוד 96וב״לוחות ז כ ר ו ך פרידבערג עמוד 13
שמעתיקים נוסח מצבת התום׳ יו״ט שנפטר ו׳ אלול תי״ד וכותבים שכן נרשם
בפנקס הח״ק דף קנ״ה.
אות י׳ מספר קמד — ר׳ יוסף כספי
ר׳ יוסף כפפי)עיין גביע כםף כח״ב(.
גדולי התורה התנגדו לדעותיו ,עיין בשד׳ת ״תשב״ץ״ חלק ג׳ סימן ג״ג ושם באמצע
התשובה כותב :״דע כי במקום הזה נטה אבן כספי בפי׳ שחבר לספר ״המורה״
וז״ל שכתב על לשון הרב ז״ל :וכבר ביאר ואמר אתה ה׳ לעולם תשב כםאך
לדור ודוד ,רצה בכאן לחניח ג״כ כםאך עצמך ית׳ ,לפי שהשוה אותו לו ית׳
ונצחותו וזה מופלג באומרו לדור ודור ואם יונח על השמים ה״ז כדעת ארםט״ו
בקדמות ,ולהעירני יפרשני על !השמים ,פ״ט מהחלק השני• ,וכאלו הראה לנו
כי האחרון יותר מדוקדק כראוי ככל חלוף שנמצא מצד הסבה החמישית וזכור זה,
עכ״ל הנוטה הזה ,ואני אומר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה
ובון כי הוא טועה ותולה ברבו טעותו שהעולם הוא קדמון כדעת ארםט״ו׳ ודברי
הרב נכונים הם ,אין בהם נפתל ועקש״ ,עכ״ל התשב״ץ ,ועי״ש.
ועיין ב״אור החיים״ לרבינו יוסף יעב״ץ הדורש מגולי ספרד שכותב שם
בפרק ט׳ :״וראיתי קונטרס אחד שעשה בן כספי בקוצפו את הקצף לפני השי״ת,
היא הצוואה אשר צוד! לבנו לרדוף אחר החכמות כסדרן אשר האיש הזה היה
ריק אף מדיני איסור והיתר׳ כמו שהורה בעצמו על דין כף חולבת שקרה בביתו
והלעיג על החכם התלמודי אשר עכבוהו בביתו על הדין ההוא ,ואמר בתוך
סבלותיו ויין גאונותיו ,כי בהיותו אוהב מאד החכמות החיצוניות אשר עוררתו
עליהם הרב הגדול רצה ללכת למצרים ,כי אמר בלבו מקום שיפול העץ שם יהיו
פירותיו עליו .וקרא על עצמו ויוסף הורד מצרימה ,ומצא שם בני בניו של רבינו
משה )הרמב״ם( עליו השלום עוסקים בתלמוד ועושים ממנו עיקר גדול ולא היו
מגיעים לקרסוליו בחכמות ,אז קרא על עצמו הוי היורדים מצרים לעזרה וחשב
הסכל כי עבד משכיל כמוהו ימשול בבן מביש זרע הרב ,הרי לד כי בניו ובני
בניו •לא טעו כאשר טעו תלמידיו ,כי עליהם נאמר לא ימושו מפיך וכו׳ רזו ראיה
כי נעשה נם לרבינו משה עליו השלום״.
למרות ההתקפות וההשגות על השקפותיו ודעותיו עמדו
ואמרו שלבבו היה שלם עם תורת ישראל ואמונת חכמים .ובספר
על שיה״ש מעיד עליו המחבר ר׳ יוחנן אלימן :״כי החכם הנבחר
אבן כספי לא היה חכם בעיניו להכחיש דברי הראשונים כשלא
סותרו ,עם דקות ועם התפקהות עיניו ועם כל ההגיון והפילוסופיה
לזכותו אחרים
״חשק שלמה״
מכסף ר׳ יוסף
בא מופת על
אשר ידע מכל
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
בני קדם וכר כי איש כמוהו לא ראיתי גדול העצה •ורב העלילה והבלתי ירא
מהגיד את אשר בלבבו מרוב הכמה כמוהו״ .ועיין ב״כנסת ישראל״ לרש״י פין
עמוד 478וב״הכרמל״ החדשי שנה ראשונה.
אות י׳ מספר קנח — מהר״ר יוסף פאםי
מהר׳׳ר יופף פאפי.
ראה להלן במע״ג אות מ מספר קכט שכותב החיד״א ,שמהר״ם מטראני,
היה תלמידו המובהק של הר׳ יוסף פאםי ,ראה בשו״ת המבי״ט םימן כ״ח שכותב
באמצע התשובה וז״ל :״גם אני הייתי בימי בהרותי שם ונתגדלתי במקום שנתגדל
הוא שם בישיבת מורנו הרב הגדול מכה״ר יוסף פאםי ז״ל״ ,וראה מה שכותב הר׳
שלמה עתיא בהקדמת פירושו על ספר תהלים וז״ל :״ושם הייתי עם הרב הגדול
ר׳ מאיר בן ווירגא שלמד יהד עם השר הגדול ר׳ שמואל אברבנאל בישיבה של
מורי החכם ר׳ יוסף פאםי״ .רבינו יוסף קארו מזכירו בספרו כסף משנה הלכות
ברכות פרק ג׳ ובבית יוסף או״ח סימן קם״ה.
אות י׳ מספד קםח — מהר״ר יוסף קולון
מהר׳׳ר יופף קולון וכר וכשרש ס״ט פ ת כ מורי אבי מופת הדור זצ״ל.
יש להוסיף שבשו״ת מהרי״ק שורש קע״ה כותב על אביו :״אהרי גפטר
אדוני אבי יצ״ו תפארת הרבנים״ וכן בשורש קט״ו :״אבא מארי מופת הדור״.
אות י׳ מספר רד — מהר״ר יעקב אור שרגא
מהר״ר יעקב אוד שרגא
ראיתי להעיר כאן על מ״ש ר׳ מנהם מאנדל קרענגיל בהגהותיו ״מנחם ציון״
על שה״ג להחיד״א הערה ע״ד ,שאולי הוא הג״מ יעקב אור שרגא פייביש שהיה
אב״ד זלאטאווא בעהמח״ס ״תהלות יעקב״ על תהלים• אד לא דק כהשערתו זו
כי הוא הרכיב שני אנשים גפרדים ועשה מהם גוף אהד׳ כי הר׳ יעקב אור שרגא
מה״ם ״דת אש״ שהןכיר ההיד״א היה בן הר׳ אליעזר חלפן מילידי עיר ווינא
שהי זמן רב לפני לידתו של בעל ״תהלות יעקב״ .בשנת תמ״ט הסכים בין
הדיינים מפראג על ספר שו״ת ״שער אפרים׳ /בשנת תנ״ו נתקבל לרב בעיר
בומםלא ,כנראה מהסכמתו על ספר ״מתת יה״ ונפטר בפראג בר״ח םיון תם״ז.
דאה עליו באריכות בספר ״כלילת יופי״ לדעמביצר ה״ב דף קל״ח ,ורוב דבריו
מובאים במאמרו של הרב צבי הלוי הורביץ ״עיר בומםלא ורבניה״ בקובץ ״אוצר
החיים״ ,עהרנרייד ,שנה שמינית עמוד ,24מבלי להזכיר שם בעליהם ,והמחבר
ר׳ יעקב אור שרגא פייביש הדפים בחייו את ספרו ״בית יעקב אש״ ביאור על
איוב בעיר פפד״מ בשנת תקכ״ה ,ובשנת תקל״ח הו״ל ספרו ״זכרון מגהם״ מצבת
זכרון לבנו הרב נחום אב״ד ניישטאט שנפטר על פני הייו בהיותו בן כ״ה שנה
ביום כ״ג םיון שנת תקל״ה .עיין ״קהלת משה״ אספת פרידלאנד אות ז מ ם 3583
וב״כגםת ישראל״ לרש״י פין ,עמוד .546
,
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות י׳ מספר שסו — רבינו יצחק מקורביל
יכינו יצחק מקודכיל
ראיתי כאן בהגהות ״מנחם ציון״ לר׳ מנחם מאנדל קרענגיל בחערה די״ט
שכותב שהר״י מק ודביל נפטר יום ב׳ כ״ח אייר ה׳ אלפים מ /ולא .העיר כלל
שכבר קדמו בזה ר׳ חיים נתן דמביצר במפתחות לספרו ״לוית חן״ על הראבי״ה
ברכות )קראקא תרמ״ב( ,וכן בספר ״בעלי תוספות״ מאת ד״ר אפרים א .אורבאך
)ירושלים שנת תשט״ו( עמוד 447שהר״י מקורביל נפטר ביום ב׳ פ׳ במדבר כ״ח
אייר שנת מ׳ לפרט 29) ,אפריל (1280ועיין להלן ב״שם הגדולים״ מערכת
ספרים אות ע׳ מספר עב שכותב החיד״א שהר״י מקורביל עלה לשמים בשנת ל /
ובאמת אינו כן ,כי בנוסח הגט בספרו ״עמודי הגולה״ )םמ״ק( סימן רנ״ח לכאורה
נראה שהיה בפאריז בשנת ה׳ אלפים מ״ה )טופס הגט נעתק גם ב״כל בו״
סימן ע״ו(.
ויש להעיר עוד על מה שכתב החיד״א ב״שם הגדולים״ מערכת ספרים אות
ע מספר סב ,שרבינו יצחק מקורביל היה חתנו של רבינו יחיאל מפאריז ,וכך כותב
ספר ה״יוחםיך דפוס קראקא דף ל״ג ע״א ,ונפלאים דבריו ,כי בספרו ״עמודי
הגולה״ סוף סימן ר״י כותב הר״י מקורביל ״ומורי רבינו יחיאל היה אוסרם״ וכן
כותב בסדר הגט הנזכר ב״כל בו״ ומורי רבינו יחיאל היה !רגיל בגט דשכיב מרע,
ומדלא כתב תואר מורי חמי הרי משמע דלא היה חתנו.
אות מ׳ מספר כז — מהר״ר מאיר פאפירש
מהר׳׳ר מאיר פאפירש איש ירושלים ת״ו תלמיד הרכ ישראל אשכנזי.
ראה ״כנסת ישראל״ לרש״י פין עמוד 681שהר׳ ישראל אשכנזי היח מגדולי
חכמי התורה בסוף המאה השלישית ,וראה ב״דעת קדושים״ מאת ש .וינר שר׳
ישראל נזכר בפסק החרם של ר׳ יעקב פולאק נגד ר׳ אברהם מינץ עיי״ש בעמוד
.50 ,48 ,5ועיין בם׳ ״ראש דוד״ להחיד״א פ׳ בשלח שהביא כת״י מהר״מ פאפירש
בשם מורו ר ישראל הנז׳ ,ועיין בס׳ ״תולדות חכמי ירושלים״ מאת פרומקין ח״ב
בעמוד 42כותב שעל מצבתו בקברת הר הזיתים בירושלם ,לא נזכר בו זמן
קבורתו ,אך מדברי שו״ת הרדב״ז ח״א סימן תם״ט נראה שהאריד ימים עד קרוב
לשנת שי״א ,וראה ״דברי ימי ישראל בתוגרמה״ רוזאנים )תל אביב תר״ף ח״א
עמוד .(188
,
אות מ׳ מספר כח — הר״ם מאיר פרנקיל
הר״מ )מאיר( פרנלןיל בן הרב ״קקיון דיונה״ היה חכם כז׳ חכמות ככתוב כ״עין
יעקב״ כתנות אור ,דפוס ראשון פוף חגיגה.
עיין ״כלילת יופי״ ח״ב דף קכ״ז ,שבו מסופר שפרופ׳ דוד קויפמאן פנה
להרב תיים נתן דעמביצר בשאלה כזו ,היות שהרב יצחק מאיר תאומים פרנקיל
בא פעמים רבות על ד״חתום בחתימת השם דוקטור וראבינער ,איפה הכתירוהו
בשם הכבוד הזה ז האם היה רופא או ד״ר בחכמה אחרת? הרב דמביצר השיב
לו שהוא רכש לו ידיעות רבות במקצוע הרפואי כי שקד הרבה בספרי הכמת
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרפואה ובחכמתו ובתבונתו נתעלה מעלה מעלה בחכמה
מומחה לרבים ונכתר בתואר ד״ר לרפואה ,וכאשר נתקבל
דוקטור אונד ראבינער ,וראה ב״קריה נשגבה״ )תולדות
מאת החכם שלמה דובער ושם באות קם״ד מביא בענין
זו ,עד כי היה רופא
גם לרב אז היה חותם
חכמי ורבני זולקווא(
זה ארוכות.
ותמיהני על הגאון ר׳ חיים נתן דמביצר שבקיאותו בספרות הרבנית היתד .עצומה
וכל ספרי שו״ת קמאי ובתראי היו פתוחים לפניו ,איך נעלם ממנו לפי שעה דברי
ה״נודע ביהודה״ מהדו״ת חלק אבהע״ז סימן פ״א בתשובתו להגאון ר׳ ישעי׳
ברלין׳ על דבר האשד .אשר ילדה תאומים לתשעה חדשים מבעילה אחת ,שבעלה
בא עליה רק פעם אחת ונסע ממנה ,הבעל חשש שזינתה מחמת שמצא בספר דרוש
שאי אפשר להוליד תאומים מביאה אחת ,והגאון ה״נודע ביהודה״ מסתמך על
הגאון מוה״ר מאיר פרנקיל ז״ ל שהיה אב״ד דק״ק זאלקווא וג״כ רופא בחצר
המלך עם הרופא המומחה המפורסם ר׳ שמחה ז״ ל מזולקווא ,שהעיד שהאשה
יכולה להתעבר מביאה אחת ולדות הרבה.
אות מ׳ מספר מג — מהר״ר מלאכי הכהן
מהר׳יר מלאכי הכהן הרב המחכר םפר נחמד ,,יד מלאכי״ ומשם ניכר גודל
בקיאותו ונדפסו הצת תשובות מהרב ז״ל כספר כני יהודה להרכ מהר״י עייא״ש.
תשובת ר׳ מלאכי הכהן נדפסה בספר ״בני יהודה״ ה״ב משו״ ת ״בית יהודה״
סימן מ״ב .וראה בירחון ״המאסף״ שיצא לאור בירושלים בעריכתו של הרב
בנציון אברהם קואינקה ,שנה חמישית סימן ע״ח שפירסם הרב ד״ר אלעזר
גרינהוט תשובה אתת מר׳ מלאכי הכהן וכותב שם :״ועתה כי זיכני השם בכ״י
זה אמרתי אחלקהו ביעקב ואפיצהו בישראל״ .וראיתי בספר ״ארץ החיים״ שיצא
לאור )וינא תרצ״ג( מכת״י הגאון הקדוש מרן חיים בן עטר זצוק׳״ל על־ידי ר׳
יעקב האלפערן ,ושם בעמוד 39הערה ג׳ מעיר ד״ד בנימין קלאר שהרב ד״ר
גרינהוט לא ידע שהתשובה שפירםם ב״המאםף״ היא היא הנדפםה בספר ״בגי
יהודה״ סימן מ״ב .אולם ד״ד קלאר לא ראה את המאסף של אותה שנה סימן צ״ה,
שהד״ר גרינהוט כותב שהרב מנחם שם טוב כהן העיר אותו על התשובה הזאת
הנמצאת בספר בני יהודה הנ״ל .
2
2כדאי להעיר כעין זה על מה שפירםם החכם ר׳ יוסף כהן צדק ב״המאםף הגורן״ שנה
ראשונה עמוד ,100תפלה מאת הגאון ר׳ נפתלי כ״ץ בעל ״סמיכת חכמים״ ועודד ד״ד ש.
א .הורודצקי מעיר בהערתו שהתפלה הזאת מעולם לא נדפסה .אמנם גם ההוקרים הגדולים
צונץ ,שד״ל ,ולנדםהוטד לא ראוה ,ור׳ מאיר אליעזר הכהן הארטשטיין בספרו ״שלשלת
זהב״ עמוד 87ויהודה דוד אייזנשטיין ״באוצר ישראל״ חלק שביעי עמוד 94מעתיקים
תפלה זו ואף אחד מהם לא הרגיש שתפלה זו כבר ראחוז אור בסוף הספד ״האמונה
והחקירה״ מאת ר׳ יהושע עשיל קוטנר מק״ק ליםא )ברעםלוי תר״ז( חמשים ואחת שנה
טרם שנדפס ״הגורן״ וכנראה שר׳ אליעזר לאנדםהוטה ראה את התפלה הזאת ,כי בספרו
״עמודי העבודה״ עמוד 283כותב :״ובעיר מולדתי ק״ק ליםא ראיתי זה ט״ו שנים תפלות
כאלה בכתיבת יד ,ביד אחד מבני בניו הוא הרב הירש קוטנר״.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשו״ת ״שמש צדקה״ לר׳ שמשון מורפורגו חלק ב׳ סימן ל״ח׳ נמצא פסק
דין לר׳ מלאכי הכהן שכתב בחברת ר׳ רפאל ב״ר אליעזר מילדולה בליוורנו בשנת
תק״ג ,כן מצויות תשובות מר׳ מלאכי לר׳ ישעי׳ באםאן בשו״ת ״לחמי תודה״
)ח״ב מספר ״תודת שלמים״ וויניציא תק״א( סימן י״א משנת תצ״ה ,ובסימן כ״א
ישנה שאלה חתומה המ״ך והיא ג״כ מר׳ מלאכי כי כד דרכו היה לחתום ,והם
ראשי תיבות הקטן מלאכי הכהן.
ר׳ מלאכי כ ת ב הקדמה גדולה לספר שו״ת ״דברי יוסף״ לרבי יוסף אירגס
) 8 * 5ז ( £זה האילן הגדול שהיה למאור הדור במשך התקופה שאחרי שבתי צבי
שר״י .בהקדמתו גותן לגו ר׳ מלאכי את תולדותיו של ההר״י אירגם ,וקושר כתרים
לשמו ולזכרו.
בקובץ ״מזרח ומערב״ כרך שלישי עמוד 245—261נדפסו מתוך אוסף כת״י
של בית המדרש לרבנים בניו־יורק )אוסף 511 18ז (£11שירים וקינות חדשים לר׳
מלאכי הכהן ,ועיין ״עמודי העבודה״ מאת ד״ר לאנדםהוטה עמוד 173—176הכותב
ידיעות מפורטות ומענינות ע״ד ערכו הצבורי של ר׳ מלאכי בקהילתו והשפעתו
המרובה על בני עדתו ,ותמיהני מאד שבספר ״תולדות גאוני ישראל באיטליה״
מאת גיפי־גירונדי אין זכר לר׳ מלאכי הכהן.
אות מ׳ מספר צב — מהר״ם מרדכי מטאלון
מהר״ר מרדכי מטאלון.
עיין בס׳ ״חגור ואפוד״ )סופיה תרפ״ה( ושם בדף א׳ ע״ב כותב שהר׳ מרדכי
מטאלון היה מרביץ תורה בקהילות קלבריה ,הוא היה רבו של הרב מהר״א ששון
כמ״ש בתשובתו ב״תורת אמת״ סימן קפ״ד .וגם היה מורו לבן אחיו הר׳ יעקב
מטאלון ,בהספדו שגשא עליו — זה האחרון — בספרו ״שארית יעקב״ דף י״ג
מתארהו :נר ישראל וקדושו הגאון הרב מורנו . . .והר״מ מטאלון שקיל וטרי
עם גאוני זמנו ,ראה בשו״ת מהרשד״ם חאבהע״ז סימן ג׳ וסימן פ״ה ובשו״ת
״דברי ריבות״ להר׳ יצחק אדרבי סימן ר״ח וסימן שכ״ו ובשו״ת הרש״ך ח״א
סימן כ״ב ובשו״ת ״משפטי שמואל״ קלעי סימן כ״ג.
אות מ׳ מספר קטו — רבעו משיה הדרשן
רכינו משה הדרשן ,דש׳יי מזכירו בפירושיו על התורה.
עיין רש״י במדבר ל״ג א׳ מביא דבר ששמע מיסודו של ר׳ משה הדרשן נגד
ר׳ תנחומא ,וכן מביא רש״י במדבר כ״ו ,כ״ה ד״ה לישוב :״ומצאתי ביסודו של
ר משה הדרשן״ ועיין רשימתו של ר״א ברליגר ב״לקוטים״ בסוף מהדורתו של
פירש״י לתורה <עמ׳ .(430ועיין רש״י תהלים מ״ה׳ ג׳ מה שמביא בשם ר׳ משה
הדרשן; רש״י כתובות דף ע״ה ,ב׳ ,ד״ה כהה טהור וכו׳ :״ומשום ר׳ משה הדרשן
שמעתי״ ועיין תום׳ סוטה דף ל״ו ,ב׳ ,ד״ה באותה שעה מביא דרוש יפה בשם
ר׳ משה הדרשן ,ועיין חידושי הרמב״ן מכות דף ד׳ ,א׳ ,ד״ה הטובל :״ואמרו בשם
ר׳ משה הדרשן . . .ואינו מחוור״ ,וכוונת הרמב״ן לפירוש ר׳ משה הדרשן בס׳
האשכול חלכ׳ מקואות סי׳ נ״ח .ועיין ״כתבי אברהם אפשטיין״ חלק א׳ )ירושלים
,
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
תש״י( עמ׳ רט״ו—רמ״ד ,ושם רשימה של פירושי ר׳ משה הדרשן המובאים
ב״הערוך״ אשר מהברו היה מתלמידיו.
וכדאי לציין שנוסף על גדולתו בתורה היה לו לר׳ משה הדרשן יד בחכמת
האסטרולוגיה ,עיין ב״שבט מוסר״ לרבי אליהו הכהן האתמרי ושם פרק ל״א
כ ו ת ב :״מצאתי כתוב קבלה מרבי משה הדרשן זלה״ה ,הרוצה לעמוד על שער
התבואה ,הרי לד סימן בדוק ונבנה על חכמת האצטגנינות ,חשוב בשנה שאתה
יושב בה אימתי תהי׳ תקופת טבת נופלת בכמה ימים בחדש׳ אם מעשרים יום
ועד שלשים היא נופלת יהי׳ זול ,ואם מיום ראשון ועד עשרה ימים היא נופלת
יהי׳ יוקר ,ואם ט״ו יום ועד כ׳ היא נופלת יהי׳ זול ,ואם מיום ראשון ועד עשרה
ימים היא נופלת יהי׳ יוקר ,ואם מט״ו יום ועד כ׳ היא נופלת יהי׳ השער בינוני,
ואם מעשר הימים ועד ט״ו יום היא נופלת יהי׳ יוקר גדול ,והכל בידי שמים״.
וראיתי בירתון ״וילקט יוסף״ שיצא לאור בבאניהאד ע״י ר׳ יוסף הכהן
שווארץ ,ושם מחוברת י״א ר״ח םיון תרם״ט עמוד 124כותב העורר וז״ל:
״בהיותי חעעל״ט בעיר טריעםט ראיתי אצל מר יעקב ליעדערמאן נ״י פנקס ישן
נ ו ש ן ) א ש ר מצא בבית א׳( הנכתב בק״ק מיץ עוד ביום ד׳ ו׳ אדר תק״ץ לפ״ק מאת
מרדכי בן הקדוש ר׳ נפתלי ובו הביא בזה״ל :מצאתי כתוב בלשון ערבי בספר א׳
ואני מעתיקו כן בלה״ק סוד נפלא לתועלת גדולה אם תרצה לדעת שער לכל שנה
אם יהיה בזול או ביוקר תקח וכו׳״ .הנה כל הדבר שמביא שם הם הם הדברים
המובאים ב״שבט מוסר״ בשם ר׳ משה הדרשן ונעלם זאת מעין העורר ״וילקט
יוסף״.
אות מ׳ מספר קמב — מהר״ר משה הלוי הנזיר
מהר״ר משה הלוי הנזיר וכו׳ בעה״ק חברון ת״ו וכו׳ ואשר שמענו כן ראינו עוצם
קדושתו מטהרת יד הקדש ,הסיינים ופדר קדושה שהיה מקבל ככל שנה ולתקופת
שנה שנה מוסיף והולד.
בשו״ת ״מטה יוסף״ חלק או״ח סימן כ׳ )דף י״ן מדפי הספר( לבנו הר׳ יוסף
הלוי נזיר ,מביא נוסח קבלה כזו שקבל אביו על עצמו :״אלה הדברים אעשם
ולא אעזבם כל ימי חיי בס״ד שלא לשוח שיחת חולין כלל ועיקר ,אלא להשיב
מפני השלום ,שלא לפנות מחשבתי מאחריו יתברר שמו לחשוב בשום דבר אלא
לעבודתו ,שלא להתגאות בלבי כלל ,וכאשר יתגאה עלי לבי׳ אחשוב מיד במיעוט
ערכי בתורה ובמצות ,ונפשי כעפר תהי׳ לעבודתו יתברר ,שלא לדבר אלא בקול
נמוד ,ויהיו דברי מעטים אפילו בדברי תורה ,ואחשוב שמלא כל הארץ כבודו,
ואני עומד עבד לפני אדוניו יתברר ,וממנו יתברד אשאלה עזר וסיוע גדול למען
רהמיו יתברר ,כי רבים המה לכל הבא ליטהר ,ועל הםדיו נשענתי יםייעני לא
בצדקותי ולא ביושר לבבי ,כי ידעתי הוא יגמר על ידי למען רחמיו ויאמר די
לצרותי ויזכגי לעבדו באמת כל ימי היי ,ותצא גשמתי באהבתו ,אמן״ .דברים
אלה יש בהם כדי לציין את אפיו הטהור של אותו גאון הקדוש ,וכפי הגראה ראה
החיד״א ז״ל את הספר.
ומ״ש החיד״א שר׳ משה הלוי נויר שקיל וטרי עם הרב תורת חסד .עיין שו״ת
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״תורת חםד״ לר׳ חםדאי הכהן פרחייא סימן ם״ד שמביא שם תשובתו ,ושם חתם
בסוף התשובה ״מעפר דל היים משה הלוי״ וכן שם בסימן י״ז כותב
לאשר שאלני החכם השלם נןיר אלקים שליחא דרחמנא כמה״ר חיים משה הלוי
נר״ו״ ,מה שמוכיח שבודאי נוסף לשמו שם חיים בשעת מחלה ,ותמוה הדבר שבם׳
״תולדות חכמי ירושלם״ )פרומקין—ריבלין( ח״ב עמוד 99—98לא העירו כלל
מהוספת שם ״חיים״.
׳ ׳ נ ד ר ש ת י
אות ם׳ מספר א — מהר״ר םולימאן ן׳ אוחנא
מהר״ר פולימאן כן אוחנאו מגורי האר׳יי כותב תפילין כקדושה.
עיין בספר ״נר המערב״ מאת הרב יעקב משה טולידאנו עמוד 110שכותב
שיותר מאלף זוגות תפילין יצאו מידו ,וראה בשו״ת הר״מ גלנטי סימן קכ״ד
שכותב שהי׳ בקי גדול בידיעת הקבלה ,ונזכר בשו״ת גדולי זמנו .עיין בשו״ת
מהרי״ט צהלון סימן רנ״ן ,שו״ת ״מגיד מראשית״ אלפנדרי סימן א׳ ושו״ת ״אדמת
קודש״ חו״מ ח״א סימן ם״ד.
בשנת תרכ״ו יצא לאור בווילגא הספר הזהר הקדוש עם הגהות הגר״א ובסופו
נדפס גם פי׳ ר׳ םולימאן אוחנא כאשר הוכיח החכם ר״א יליניק בקונטרס המגיד
עמוד 18הערה ,1ועיין בספר תולדות חכמי ירושלם )פרומקין( ח״א עמוד 15
שפירםם טופס כת״י כמהר״ר סולימאן בן אוחנא בענין שינוי השם של המקובל
ר׳ יוסף טבילי ממערכי לספרדי.
אות ע׳ מספר יד — ר״ע מאדומים
,
/ ,
ד ע ) ר עזריה( מאדומים)עיין הרב שמעון אשכנזי(.
החיד״א מזכ״ר כאן רק א ת שמו ולא יותר ,ונמוקו עמד ,עיין ״כרם המד״
הלק ה׳ עמוד קמ״ה מה שכותב דר׳ צונץ ואהריו בא הרב מתתי שטראשון
בקונטרס ״רחובות הקריה״ הנספח ל״קריה נאמנה״ לרש״י פין ושם בעמוד 282
הרחיב הדבור על אישיותו של ר״ע מאדומים ,ושם בהערה ט״ז כותב וז״ל:
״החיד״א בספר ״ברכי יוסף״ או״ח סימן תקפ״ב סעיף ז׳ הביא לדברי היד
מלאכי וכתב שמופרד מה שהשיג הרב על ה״מאור לעינים״ וכו׳ ונראה כי בכוונה
שינה האזולאי ״מאור לעינים״ )במקום ״מאור עינים״( למען לא יבינו הקוראים
מי הוא הספר שעמד לימינו נגד השגת הרב מלאכי ,כי הוא שונא להמ״ע מתמול
שלשום״ ,עכ״ל ,וראה עוד שם בהערה כ״ד .ונפלאת היא בעיני כי למרות •בקיאותו
העצומה וחרחבה של הר״מ שטראשון אשר עיניו כיונים על אפיקי ספרי שו״ת
הראשונים והאחרונים׳ בכל זאת נעלם ממנו מה שכתב החיד״א בספרו ״מחזיק
ברכה״ בקו״א בסימן ש״ו אות ה׳ שמרן הב״י אוסר לקרות בספר ״מאור עינים״
ומפרסם שם את תוקף האיסור שנתפרסם •בשמו אחרי מותו ע״י הגאונים ר׳ אלישע
גאליקו ור׳ משה אלשיד .והגאון הח״ס מדיני בעל ״שדי חמד״ בקונטרס ״פקועות
השדה״ דף כ״ה העתיק שם את תוקף האיסור ,ואין כל ספק שמטעם זה לא רצה
ההיד״א להרהיב הדבור עליו) .לאיסור זה רמז הרב חיד״א גם ב״מערכת ספרים״,
אות מ ,מספר ה(.
,
,
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ומצאתי בם ״המעלות לשלמה״ להר״ש חזן דף ע״ז ע״ ב שתמה על החיד״א
שבם׳ ״כסא רחמים״ שנדפס שנים רבות אחרי הדפסת הספר ״מחזיק ברכה״ ,ושם
בפירושו למס׳ סופרים פרק א׳ הלכה ח׳ מזכיר שראה באקראי וארעי את הם׳
״מאור עינים״ ומסתייע ממנו ממה שכתב בחלק ״הדרת זקנים״ ,עיי״ש.
אות פ׳ מספר ג — רבעו פטר
יבינו פטר אחד מרבותינו כעלי התוספות בזמן רבינו תם.
רבינו פטר נזכר בתום׳ גיטין דף ח׳ ע״א ,ב״ב דקל״ה ,ע״ז דע״ד ,זבחים פ״ז,
ומנחות דף ז׳ .והיה תלמידו של רבינו תם ,עיין ספר הישר לר״ת סימן ת״מ ובשו״ת
ספר הישר הוצאת רוזנטאל סימן י״ז ,ועיין במרדכי מסכת גיטין סימן תס״א,
רבינו פטר נהרג על קידוש השם בימי מסעי הצלב השני בהיותו עוד צעיר לימים׳
עיין ״גזרת אשכנז וצרפת״ הוצאת הברמן עמוד ,120—121ועיין פרופ׳ אפרים א׳
אורבד בם׳ ״בעלי תוספות״ המביא בעמ׳ ,82הערה 29וכן בעמ׳ 191ולהלן דברי
רבינו פטר בספר הישר.
אות צ׳ מספר יג — מהר״ר צמח צרפתי
מהי״ר צמח צרפתי ר ב גדול מרבני תוניס כדורות שלפנינו והיה כותב בגיליוני
הש׳יס והפוסקים וקצת חידושים נדפסו בשמו בספר בני יוסף.
עיין ב״מעגל טוב״ הוצאת פריימאן )ברלין תרפ״א( ושם בעמוד 57מספר
החיד״א על ר׳ אברהם והרב צמח צרפתי שהנהיגו את לימוד התום׳ בתוניס כי
״קודם להם לא היו לומדים תוספות בתוניס רק גמרא ורש״י לבד״ .וראה על
בקורו של החיד״א בטונים מסוף שנת תקל״ג עד אמצע תקל״ד במאמרו של מאיר
בניהו ״שבחי הרב חיד״א״ ב״םפר החיד״א״ ,ירושלים תשי״ט .ועיין מ״ש דר׳
אלכסנדר מארכם בספר היובל לכבוד לוי גינזבורג עמוד רפ״ט .ציוניו על הרמב״ם
יחד עם ציוני הגאון ר׳ יצחק לומברוזו נדפסו בספר ״צדקה לחיים״ )ליוורנו תקמ״ז(
מאת ר׳ חיים זרמון .ונח נפשיה דמר בעיה״ק ירושלם בשנת תע״ד כדאיתא בספר
״זרע יצחק״ לר״י לומברחו בדרשותיו שם דף כ״ז ע״ג.
ותמיהני על ר׳ יוסף בן נאיים שבספרו ״מלכי רבנן״ )ירושלם תרצ״א( תולדות
רבני תוניס אינו מזכיר את זכרו של ר׳ צמח צרפתי.
אות ש׳ מספר מו — מהר״ר שלמה לוריא
מהר״ר שלמה לוריא וכו׳ ונס נעשה לו כלילה אחד שלא היי׳ל להדליק כ״א נר
קטן לשעור שעה והי׳ לומד ומשכיה שמעתתא כמה שעות ונר״ו יאיר משיד
נהוריה עידן ועידנן והוא הדבר יטמין ברמ׳׳ז בהקדמת יס של שלמה שהראו לו
נס מן השמים בנר מצוה.
עיין בספר ״קב הישר״ לר׳ צבי הירש קוידנובר ושם בפרק צ״ו כותב מהאי
ניםא :״ושמעתי מפי מורי עפ״י קבלה שהענין הוא כ ך :כשהיה הרב ר׳ שלמה
לוריא ז״ל מהבר ספרו ים של שלמה אירע לו שהיה רק נר קטן דלוק לפניו ,והיה
זמן קרוב להכבות והיה דלוק כמה שעות יותר משלש וארבע נרות שלמים .וזה
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העיד עליו תלמידו ונכדו וז״ל :בעל הנר הכיר בנרו ,כי ה׳ עמו ,ע״ב .וזה אירע
להגאון הנ״ל נם כמו של שמן הקדש שבצלוחית הקודש שבבהמ׳׳ק ,זכותו יעמוד
לנו .אשרי ואשרי יולדתו״.
ומה שכותב החיד״א ז״ל ,שמגדולי תלמידי מהרש״ל היו הרב ״מטה משה״
והרב בעל ״משאת בנימין״ עיין בהקדמת ספר ״מטה משה״ שכותב :״שמשתי
ת״ח בפרט להרב הגדול מאור הגולה תפארת גאון ישראל מוהר״ר שלמה לודיא
אשר העמיד תלמידים לאלפים ולרבבות״ וכן מזכירו בעל ״משאת בנימין״ בתשו
בותיו סימן ם״ז בשם מורו ורבו.
ויש להוסיף עוד כמה תלמידים ,ר׳ חיים ב״ר בצלאל אחיו של מהר״ל מפראג׳
שכן הוא מזכירו בספרו ״ספר החיים״ ח״א סוף פרק ז׳ במלים אלה :״וכן ראיתי
במורי הגאון המופלג כמוהר״ר שלמה מאוםטרהא זכרוגו לברכה״ .וכן הגאון ר׳
שלמה אפרים לינטשיץ בעל ״כלי יקר״ היה תלמידו שכן הוא מזכירו בשם מורו
ורבו בספרו ״עיר גבורים״ פרשת צו ,וכן הגאון הקדוש בעל השל״ה מזכיר בשל״ה
במסכת חולין ד״ה למדני .ומה שכותב התיד״א שמהרש״ל גתבקש בישיבה של
מעלה בשנת של״ג .ראה נוסח מצבתו ב״המגיד״ שנה ב׳ עמוד ,27ושם כתוב
מפורש שמהרש״ל נפטר י״ב כסלו שנת של״ד ,והעתקת המצבה נמצאת ב״קורות
היהודים בלובלין״ מאת שלמה ברוך ניםענבוים עמוד 23ובספר ״מזכרת לגדולי
אוםטרהא״ עמוד 33מאת מנחם מענדיל ביבער.
וכדאי לציין כאן מה שכותב החיד״א בספר ״מעגל טוב״ הוצאת פריימאן
עמוד 57שהרבנים ר׳ אברהם הכהן והרב צמח צרפתי היו לומדים בתוניס תום׳
עם התלמידים ״הפליאו עצה בעיון התום׳ ומהרש״ל ומהרש״א בעיון נמרץ ,ועוד
היו מעמיקים בדברי מהרש״ל ומחבבים דבריו ,ולרוב השקם בתורה ערב יום
כיפור אהת היו נושאים ונותנים כל כד זמן בדבור מהרש״ל עד שהגיע זמן סעודה
המפסקת ושכהו לקנות שום דבר לאכול מרוב טרדותם בלמוד״ .דברים אלה יש
בהם כדי לציין עד כמה הי׳ חשובים ערכם של ספרי מהרש״ל בעיני לומדי תורה
בחונים.
אות ש׳ מספר קצג — רב שר שלום גאון
רכ שר שלום גאון ,עיין מ׳׳ש מהרח״ו זצ״ל עליו.
שמו העצמי של גאון זה היה שלום ואת המלה ״שר״ הוסיפו בני דורו בתור
כנוי ותואר על היותו נכבד ,נשוא פנים ובעל השפעה כבירה בזמנו ,על יסוד
הכתוב בישעי׳ )ט ,ה( ״ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום״ .ועיין
ב״תולדות התרבות של היהודים בימי הביניים״ מאת דר׳ מ׳ גידעמאן ,כי גם ר׳
שלום מנושטאט אשר היה רבן של כל בני הגולה בזמנו נקרא בפי תלמידיו ,מהרי״ל
ור׳ אגשיל ממארבורג בשם השר מנוישטאט ,וכידוע היה הכנוי של הגאון הצדיק
מרן שלום רוקה מבעלזא זצ״ל בפי אלפי חסידיו השר שלום מבעלזא.
בתום׳ מנחות דף ל׳ א .ד״ד• מכאן ואילך מובא בשם רב שר שלום גאון על
מה שנוהגין לומר צדוק הדין בשבת במנחה .על שנפטר משה רבינו באותה שעה,
לפיכד נמנעו מלעסוק בתורה משום דאמרינן )מוע״ק כ״ב א( חכם שמת כל בתי
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדרשות שבעיר בטילין ,ודבריו מובאים בפרדם הגדול לרש״י ז״ל דף נ״ו ע״ב
וב״אבודרהם השלם״)ירושלם תשי״ט( עמוד קמ״ט.
ועיין בם׳ ״מעשה רוקח״ ליקוטים של הלכות מרבינו אלעזר רוקח מווירמייזא
שנדפס בםאניק תרע״ב ע״י ר׳ חיים הירשפרונג ,ושם בסימן קל״ב מביא תשובת
רב שר שלום גאון ,והיא מובאת ברא״ש לר״ה פ״ד ,וגם תשובתו מובאת בראב״ן
ם״ט ע״ד .ועיין בם׳ ״בעלי התוספות״ מאת פרופ׳ אפרים א .אורבך עמוד 153
שתמה על ר׳ יואל מילער שבספרו ״מפתח לתשובת הגאונים״ עמוד 90מביא
תשובה של רב שר שלום גאון מתוך הרא״ש פ״ד דר״ה ,ולא ראה שהיא נמצאת
כבר בראב״ן .וראה ב״תשובות גאונים קדמונים״ הוצאת קאםעל )ברלין תר״ח(
בהקדמתו של הרב החוקר ר׳ שלמה יהודה הכהן רפופורט ושם בדף ה׳ ע״א
כותב שרב שר שלום גאון גפטר ד״א תרכ״ג וע״ע בתולדות רב גתן בעל הערוד
ממני מ״ש בהערה כ״ה.
ותמוה הדבר שהחכם פרץ תרשיש בספרו ״אישים וספרים בתוםפות״ )ניו־
יורק תש״ב( השמיט את זכרו של.רב שד שלום גאון,
נתקבל במערכת
מקור חיים ח ל ק ראשו!! ה ל כ ה פ ס ו ק ה על י ס ו ד ו ת ה ל כ ת י י ם ,מ ו ס ב ר ת
ו מ ב ו א ר ת מ מ ק ו ר ו ת ר ב ו ת י נ ו ו מ י ט ב ערכי מ ח ש ב ת ה י ה ד ו ת ,מ א ת
ה ר ב ח י י ם ד ו ד ה ל ו י ,ר ב ה ע י ר ר א ש ו ן -ל צ י ו ן .ת ל ־ א ב י ב תשכ״ז.
מקור חיים ח ל ק שני ,על ה ל כ ו ת ב ר כ ו ת ו ס ע ו ד ה ,דיני ב ר כ ו ת ח ר א י ה
על ארץ ישראל׳ ירושלים ,א ו כ ל ו ס י ישראל ,וקברי ישראל ,מ א ת
ה ר ב ח י י ם ד ו ד ה ל ו י /רב ה ע י ר ר א ש ו ן ־ ל צ י ו ן .ת ל ־ א ב י ב ת ש כ י ח .
׳מדרש הגדול על ס פ ר ב מ ד ב ר ,ח י ב ר ו רבי ד ו ד ב״ר ע מ ר ם ה ע ד נ י .י ו צ א
ל א ו ר ע״פ כ ת ב י יד ע ם מ ב ו א ו ה ע ר ו ת מ א ת צבי מ א י ר רבינוביץ.
מ ו ס ד ה ר ב ק ו ק ,י ר ו ש ל י ם תשכ״ז.
נועם
שנתון לבירור בעיות ב ה ל כ ה ,ס פ ר אחד־עשר .ה ו צ א ת מכון ת ו ר ה
שלמה! ירושלים
תשכיח.
ציון למנחם מ א ת ה ר ב מ נ ח ם מ נ ד י ל ק י ר ש ב ו י ם ה י י ד ,כ ו ל ל שו״ת
מ נ ח ם מ ש י ב ח ל ק שני ,ת ק נ ו ת ,ה ע ר ו ת ועוד .ע ר ו כ י ם עיי ה ר ב
י ה ו ד ה רובינשטיין .ה ו צ א ת ה מ כ ו ן .ל ח ק ר בעיות ה י ה ד ו ת ה ח ר ד י ת .
גיו־יורק תשכ״ה.
www.daat.ac.il
70
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרך
ח
רשימת המאמרים בכרך ח .גליונות א _ ד
שם המחבר
שם ה מ א מ ר
חגליוו
חעמוד
בכרן ,הרב יהושע
מה מ ן שאול לדוד )פרק ח(
א
55
בכרן ,הרב יהושע
מה ביו שאול לדוד )פרק ט>
ב
41
בכרן ,הרב יהושע
מה ביו שאול לדוד )פרק י(
ג
63
בכרך ,הרב יהושע
מה בין שאול לדוד )פרק יא(
ד
39
ברויאר ,מרדכי
על האמת בחינוך
א
3
הבליו ,הרב ש״ז
כיוונים בהוצאת ספרי הראשונים
ב
29
הכהן ,הרב מאיר שמחה זצ״ל
קרבן פסח אחד עבור כל ישראל
ג
1
ויזנברג ,פרופ׳ איי
הגיית שם יששכר וניקודיו ותרגומיו
א
71
וירצבורגר ,אורי
׳הסתירה״ בין האבולוציה לס׳ בראשית ג
78
כהן ,י׳ יוסף
ספריהם של חכמי הונגריה הראשונים ד
1
כהנא ,הרב קלמן
בעניני מצוות התלויות בארץ
ג
33
מונק ,הרב משה
שו״ת ישועות משה לרב י״מ אהרנסון
ב
55
סו&ר ,יעקב חיים
הביסוי ״הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו״ ב
77
עמנואל ,יונה
״רבנו משה בן־נחמן״ לרב ח״ד שעוועל
ב
64
עציון ,יצחק רפאל
תורת האבולוציה לאור המדע החדיש )א( א
19
עציון ,יצחק רפאל
תורת האבולוציה לאור המדע החדיש )ב(
ב
9
עציון ,יצחק רפאל
תורת האבולוציה לאור המדע החדיש)ג(
ג
39
עציון ,יצחק רפאל
תשובה להערותיו של מר א׳ וירצבורגר ד
36
פרנק ,הרב שרגא פייבל
עת הפקידה הגיעה
ב
1
קורן ,מנחם זלמן
האם הצכרה היא אבן השתיה
ד
27
קטן ,משח
הפסקה נכונה בקריאת התורה
ג
62
קימלמן ,דיר אריח
גבולות הר הבית והחיל ודיניהם
ג
3
www.daat.ac.il
1ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם ה מ ח ב ר
שם ה מ א מ ר
הגליון
העמוד
קצנלנבויגן ,הרב רפאל
שינוי במקומו עומד
א
46
רובינשטיין ,.הרב יהודה
הערות על ספר ״שם הגדוליםי)א(
ג
81
רובינשטיין ,.הרב יהודה
הערות על ספר ״שם הגדולים״ )ב(
ד
60
שביב ,יהודה
אמת ושקר
ב
79
שלומאי ,שרגא
הערות ל״הפסקה נכונה בקריאת התורה״ ד
57
שעוועצ ,הרב חיים דוב
בעית המקום בו כתב הרמב״ן את פירושו
ד
32
על התורה
המשתתפיפ בגליון הזה
י .יוסף כהן ,רח׳ פנים מאירות ,4קרית מטדסדורף ,ירושלים.
זלמן מנחם קורן)וינקלר( ,כולל ישיבת כפר חסידים,
הרב חיים דוב שעוועל
6 *1. ¥. 1;. 3.ינ1€מ333 663011 281:11 81. £(186
יצחק רפאל עציון ,רה׳ צפניה ,30ירושלים.
הרב יהושע בכרך ,רה׳ עובדיה ,22ירושלים.
שרגא שלומאי ,כפר הראה.
הרב יהודה רובינשטיין . ¥. 11229,11.8. ^.ז*1,מ001>1־6.61ע^ 2234 006311
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ן
ו
www.daat.ac.il