אתר דעת -מכללת הרצוג
ג±ר־כ
1 3
1
מ ו ז ג א ? א י ד * < *71י*7י
י
ע 1ל
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
£־€¥13001>8 .01־!י¥^¥.11€1
ע"י חיים תשים ט
שני פסקי דין של ההתם סופר /אברהם סוסר
1
סדר הברכות בתפלת י״ח והדר הגאולה /הרב יוסף בהן
6
שיטת תורה־עם־דרך־ארץ במשנתו של ר׳ שמשון רפאל הירש
)סוף( /מרדכי ברויאר
10
שנויים בריאת העוף /ד״ר י״מ לוינגר — ד״ר מ״ש דיםון
30
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
35
על ״עולה ויורד״ שנשכה /הרב יוגה מרצבד
63
גזירת ההודש בזמן החשמונאים /יהודה שביב
66
תגובות
קביעת המוות על ידי הרופאים
73
על השימוש בתאריך האזרחי
74
הערות ביבליוגרפיות לספרי החתם סופר ולתשובותיו )סיף( /
אברהם הלוי שישא
*
כם״ד ידושליפ טבת תשכי׳ט
כרד ט ,גליון כ
״
מ נ ד שגתי :כישראל — 6.ל י
www.daat.ac.il
*
ך ך
המהיר — 2.ל״י
כחיץ לארץ — 3.ן
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26טל׳ 88883
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם
סופר
שני פ ס ק י דין של ה ח ת ם סופר
בספריה
הלאומית
שבירושלם
תובב״א
עיה״ק
נמצאים
שני
דפים
בגודל
פוליו
)הדפים הם גלית אחד מ ק ו פ ל ת שהם ארבעה עמודים .על עמוד א ועל עמוד ג כתובים
בכיני״ק של זקני החתם סופר זצ״ל פסקי בית דין של קהלת פרםבורג ,וחתום עדיהם רק
החתם סיפר לבד .על עמיד ב ועל עמוד ד לא נכתב כלום .נראה שדפים •אלה הם מפנקס
שנכתבו בו פסקי בית דין של הקהלה .מדף אהד נחתך החלק העליון והחתיך עובר
באמצען של המלים ל ר ו ח י כל העמוד ,ולכן אי אפשר לקרוא כמה מלים שבשורה זו.
העתקתי שני פסקים אלה בדיוק רב .החתם סופר זצ״ל כתב בין המלים לפעמים
קו מקומר או מאוזן ולפעמים קו מאוזן ונקודה מעליו .אני שמתי במקים הקו המאוזן או
המקומר — פסיק ,ובמקום הקו ונקודה מעליו שמתי נקודה .לא הוספתי סימני פיסוק על אלה
אשר רשם החתם סופר זצ״ל כנ׳יל.
הנני מצרף גם מכתב שמסר לי בטובו המו״מ בתו״י כ׳ ר׳ אברהם אהרן שיינברגר נ״י
מסה ירושלם ת״ו .מ כ ת ב זה כתב אבי אבי ,הכתב סופר זצ׳יל לאבי זקנו הג״מ ר׳ מנחם
מאניש שיינברגר זצ״ל ,אבי המשפחה המסועפת שיינברגר הי״ו בירושלים ובאה״ק ת״ו.
גם הוספתי תמיהה אחת ממני על דברי החתם סופר זצ״ל בחידושיו לפרק לולב הגזול
שנדפסו בסוף ספרו שו״ת חלק ששי )וויען תרכד( .מ י שיפרש דבריו חכם גדול יתקרי
ושכר רב יטול.
א.
בעזה״י
ה״ה
אחריו
ה ר ר י ש ע י ׳ ט ר ע נ ט ש י ן ז״ ל ש כ י ב ו ח י י ם ל נ ו ו ל כ ל י ש ר א ל ש ב י ק ,ו ה נ י ח
אשתו מ׳ יודית
1
ב ת מ ה ד ד ו ד ל ב י א ס -׳ ,ו ש נ י י ל ד י ם בן א׳ ה י ל ד א י צ ק /
4
ובתו הילדה גוטלא .והניח אחריו מטלטלי׳ כלי בית וספרי׳ הנישומים לפי ש ו מ ת
ה ב ק י א י ם ה ע ו ל ה ל ס ך ק ר ו ב ל ש ל ש ה א ל פ י ׳ ז ה ו ׳ ן ב י ם ן א ו י ו ת ר ו ג ם הי׳ לו ב ש ו ת פ ו ת
עם ג י ס ו ה י ד ב ר ו ך ק א ר י ט ש ו ץ ה ע ו ל ה ג ״ כ ל י ו ת ר מ ס ך ב׳ א ל פ י ׳ זהו׳ .סך ה כ ל
1זה היה שמה ולא ״יהודית״ ,ע׳ ב ם פ י טיב גיטין להגאון ר״ז מרגליות זצ״ל בשמות
נשים אות י סעיף ה ,ש כ ת ב ש״יודית״ הוא שם לעצמו ו א י נ ו קיצור השם של ״יהודית״,
וכתב שם ו ז ״ ל :״וכן נקראה בשם הרבנית אשת ד.גאן המפירםם מוהר״ר יצחק הלוי
האב״ד דק״ק דוקלא רבו של א״א מ״ו הרב הה״ג ז״ל״ עכ״ל .האשד ,הנזכרת כאן
היתד .בת בתה של הרבנית הנ״ל ונקראה על שמה ,ע׳ בהערה הבאה.
2
תלמיד חכם וצדיק מיחידי ק״ק פרסבורג ,ע׳ דרשות התם סופר הלק ב דף רעג ע מ ו ד א.
הוא היה חתנו של הגאון ר׳ יצחק הלוי לנדוי זצ״ל אב״ד דק״ק דוקלא ומשנת תקיח
א ב ״ ד דק״ק פ י ס בורג עד השנה שנפטר בה — תקכב.
3
בלי יו״ד אחרי הצד־׳׳ק וכמו ש כ ת ב בס׳ טיב גיטין ה י ״ ל בשמות אנשים אות י סעיף א.
4ע׳ בם׳ הנ״ל שמות נשים אות ג סעיף ג ,ועיי״ש גם ב י י ש ש מ ו ת נשים.
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ק י ר ו ב ח מ ש ת א ל פ י ׳ זהו׳ ב א נ ק י נ א ט א
עולה
לייסונג
7
שאיינין
8
5
ש ה ם א ל ף זהו׳ ו ו י נ ר ו ו ע ר ט
8
איין
והאלמנה תובעת כתובתה ותוספתא מסך י״ב מאות זהו׳ןביםן,
9
ותובעת ג״כ שקאלא
א
ע פ ״ י פ ק ו ד ת ה מ ל כ ו ת י ר ״ ה • ,ואחר ה ע י ו ן ה ד ק ה י ט ב ב ע י נ י נ ו
ר א י נ ו אם נ ת פ ש ר ע מ ה אודות ה ש ק א ל א ה נ ״ ל אפי׳ ב מ ע ט האפשר ,מ ״ מ לא י ש א ר
ליתומי׳ כ ד י פרנסתם ומזונם
1 0
ע ד ש י ג ד ל ו כ י ה ב ן ה ו א ב ן ד׳ ש נ ה ו ה י ל ד ה הלא ב ת
ש נ ה ו מ ח צ ה ,ע ״ כ ט ו ב ויישר ב ע י נ י ה ב ד ״ ץ ל ה ת פ ש ר ל מ ס ו ר כ ל ה ע ז ב ו ן ב י ד ה ו ל מ ח ו ל
לה ג ם ה ש ב ע ת כתובתה ,נ ג ד כ ץ ת ב ן התחייבות המונח פה ש ה ת ח י י ב ה ע צ מ ה לזון
ולפרנס
1 0
הילדי׳ ע ד שיגדלו ותהי׳ ה ב ת ב ת י״ג וכן הבן ,ולהלבישם •ולהנעילם
וכל צרכיהם א פ י ׳ ־
1
צרכי ר פ ו א ו ת -
1
וכדומה ושכר לימוד
1 3
1 1
ה כ ל מ ח ו י ׳ האשד,
ה נ ״ ל ל י ת ן ל ה י ל ד י ׳ •הנ״ל .ו ב א ם ש ת נ ש א ל א י ש ב ת ו ך ה ז מ ן ל א ת נ ש א ע ד ש י ת ח י י ׳
האיש
נאטא
ל ק ב ל ע ל ע צ מ ו כ ל ה נ ״ ל ,ע ו ד נ ת נ ה מ י ד ו ל א ל ת ר ס ך ב׳ א ל פ י ׳ זהו׳ ב א נ ק י
5
ש ה ם ד ׳ מ א ו ת זהו׳ ו ו י נ ר ו ו ע ה ר ו ׳ ״ ל ש נ י י ל ד י ׳ ה נ ״ ל ,ו ס ך ה נ ״ ל נ מ ס ר ל י ד
ד״קציז ה ר ד מ י כ א ל ל י ז ר ו ו ע ל י ש .נ ג ד ח ״ כ
1 4
ש ל ו במונה פה ,והריווח ע צ ״ ה
1 5
מסך
5ר״ל שטרי כסף של בנק.
6
בימי רבינו ה ו פ ה ת ערך ה כ ס ף ש ב מ ד י נ ת אוסטרי—הוגגריא והועמד על חמישית .הערך
ה ח ד ש נקרא ״ווינר ווערט״ ,ר״ל ערך הווינאי .ע ״ י הפחתת ערך הכסף צמהו ש א ל ו ת
רבות ,ע׳ ש ו ״ ת התם סופר הלק יו׳יד סי׳ רפט וגם בחלק חו״מ סי׳ נח ,סב—סד .וחלק
ש ש י סי׳ ל.
7
= .211110511115
8
= .80116111611
9
בשו״ת חתם סופר חלק יו״ד סי׳ רפט כ ת ב שלפי החוק כתובת א ש ה תשולם בשטרי
כסף ההדשים בסכום •של זמן כתיבת הכתובה .לפי זה כתובתה היא י״ב מאות ב״ווינר
וועהרונג״ ש ה ם ש ש ת אלפים זהו׳ באנקי נאטא ,והנפטר השאיר אחריו רק ח מ ש ת
אלפים.
10ע׳ תום׳ ב ב א בתרא קלט ,ב ד ״ ה והבנות ,שכתבו דמזונות היינו צרכי אכילה ושהיה,
ו פ ר נ ס ה היינו מלבושים וצרכי הנישואין .ע׳ טור וב״י אהע׳יז סי׳ י1ץ,
11אולי פירט א ת אלו כדי שלא יטעון הטוען שם״ל כרשב״ם שם ש פ ־ נ ס ה ומזונות היינו
הי.
12שהרי רפואה ש י ש לה קצבה אינה בכלל מזונות אפי׳ לגבי אלמנה ע׳ שו״ע א־זע״ז
םי׳ עט.
13ה ו ת נ ה על זה בפירוש משום שאשה אינה חייבת ללמד א ת בנה תורה׳ ע׳ שו״ע יו״ד
םי׳ ר מ ו ם״ו.
14״חלוף כתב״ .והעירני ידידי המו״מ ר׳ מאיר מדן יצ״ו ו ז ״ ל :״הילוף כתב״ )או ״כתב
הילוף״( הוא תרגומו של המונח הלועזי ״וועקסל בריף״ בגרמנית ,״ליטרה די קאמביו״
באיטלקית• ,היינו •שטר •המהייב א ת החתום בו לשיים סכום כסף הנקוב בשטר .מונח זד,
נ מ צ א גם בשאילת יעב״ץ חלק ב םי׳ נא זז״ל :ש״יהודי א ח ד מכאן חייב לערל א ח ד על
•שטר חוב ה נ ק ר א בל״א ] = ב ל ש ו ן אשכנז[ חילוף כ ת ב סך המשים ד ״ ט ] = ר י י כ ם ט א ל ר [ ,
ושם ד ״ ה אודות כ׳ ״ כ ת ב חילוף״ ו ב ש ו ״ ת מהרשד״ם ,הו״מ׳ סי׳ צו כ׳ ו ז ״ ל :״ראובן
הוציא כ ת ב חלוף ה נ ק ר א ב י ן הסוחרים ״ליטרה ד י קאמביו״ על לוי מק׳ זהובים ש מ ו ד ה
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה נ ״ ל ש י י ך ל ה א ש ה ל צ ו ר ך פ ר נ ס ת זזילדי׳ ע ד •שיגדלו ,ז ס ך ה נ ״ ל ש י י ך ל ה י ל ד י ׳ שוד,
א ל ף ל ה י ל ד א י צ ק ו א ל ף ל ה י ל ד ה ה ג ״ ל : .ובפירוש נ א מ ר ב א ם ח״ו י ע ד ר א׳
בשוד.
מ ה ב נ י ׳ יריש ה נ ש א ר א ת ה ל ק ו ו י ה י ׳ כ ל ה ס ך ל נ ש א ר חי .א מ נ ם א ם ח״ו י ע ד ר ו
א ז י ח צ י מ ס ך ז ע ״ ל ד ה י י נ ו א ל ף זהו׳ ב נ ק י נ א ט א י ר ש ו י ו ר ש י ד א ו ר י ׳ ש ל
שניהם
הילדים
ממש
1 6
ו א ל ף זהו׳
הנ״ל,
ה נ ש א ר י ׳ י י ח ז ר ו להאשד• מ ׳ י ו ד י ת ה נ ״ ל ,ו י ה י ׳ ש ל ה
.כ ל ה נ ״ ל נ ע ש ה ב מ ו ת ב בי ד י נ א ביום ה מ ש פ ט ו נ כ ת ב ו נ ח ת ם ה י ו ם יום ג׳
כ ״ ד כסלו תקעב״ל ובעה״ח פה ק״ק פ״ב
משה״ק סופר מפ״פדמיין.
ב.
המקום…
1 7
ע ש ר י ׳ ז ה ו ׳ ו״ו
נמכר…
2 1
1 8
1 0
כ׳ ז ע ל י ג
אדארף
ו נ מ ס ר ו ע צ ה ״ ע י -־ ב ח ״ כ
,
2 3
2 0
כמבואר בפינקס הקהל ,ונמכר בעד
ה ד ב ו ק פה ,ו ל ה י ו ת כ י א ח ר ז מ ן מ ה
הנער
י א ק ב ה ל ך ל ע ו ל מ ו ו ש ב י ק ח י י ם ל כ ל ח י ע״יכ נ ש א ר כ ל ה ס ך ה נ ״ ל לד׳ ב נ י ׳
בשוד.
כ נ ״ ל ,ו א מ נ ם סך ע ש ר י ׳ זהו׳ ש י י כ י ׳ רק ל ב נ י ם ה ז כ ר י ׳ י ו ר ש י ה נ ע ר י א ק ב
הנ״ל,
ב ה ר ו ו ח י ׳ מ ס ך ע ש ר י ׳ זהו׳ ש ל
ואין להבנו׳ שום
מקום בה״כ
2 4
הבתולה
ת ב י ע ה לא
בהקרן ולא
הנ״ל.
5
גנענדל ־
כמבואר בקויטונג
2 6
קבלה
קרן ורוחי׳
השייכי׳
לחלקה
עד
פרוטה
אחרונה
ה מ ו נ ח פ ה ״ ו א ח ר ש ז ק פ נ ו הרויחי׳ ע ל ה ק ר ן ע ד ה י ו ם ד ל מ ט ה .
נ ש א ר ס ך פ ״ ג זהו׳ ל מ ״ ד צ ״ ל
2 7
ו״ו
2 1
3
,לגי׳]מל[ בני׳ ה נ ו ת ר י /כ מ ב ו א ר ב ח ״ כ ־
ה מ ו נ ח פ ה ג ״ כ .נ ג ה י ל י ו ׳ ה׳ ע ר ב ש ב ו ע ר ק פ ״ ל משה״ק.
שקבלם משמעון• ,עכ״ל ידידי הנ״ל נ״י .ע׳ שו״ת חתם סופר תו״מ סי׳ ק נ ח וחומים
סי׳ סט סק״ה )רמז עליו הח״ם שם( וגם שם תמצא כמה פעמים ״ה״כ״ ונלענ״ד
שרבותינו אלה לא כתבו ״ ש ט ר חוב״ כלשון •המשנה ו ה ג מ ׳ משום ששטר חוב הוא שטר
ש נ כ ת ב לפי דין תורה ,ואילו ,וועכסל בריף״ הוא שטר שנכתב לפי חוקי הערכאות,
ולכן העדיפו לכתוב תרגום מילולי וקראוהו ״הלוף כתב״.
= 15ע ל צד היתר ] ע י ם ק א 4
16אינני יודע למה הוסיף ר ב ע ו מלה זו.
17ה ש ו ר ה התוכה ולכן לא יכולתי לקרוא כאן שתי מלים.
18מלה אהת א״א לקרא בגלל הסבה הנ״ל.
19כן נ״ל לקרא מ ל ה זו.
20ש ת י •האותיות הראשונות א״א לקראן.
= 21ו ו י נ ע ר וועהרונג ,ע׳ הערה .6
= 22ע ל צד היתר עיםקא.
23ע׳ הערה .14
24בית הכנסת.
25כן כתב גם הט־ב גיט־ן )ע׳ הערה (1ש מ ו ת נשים אות ג סק״ה ,ו ל א כ ב י ת שמואל שם.
= 26ק ב ל ה .
27כינוי ל מ ט ב ע קטן.
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעזה״י
ה ו ל ך ב ד ר ך •תמים ,ל א מ ו ר ל ד ב ק כ י ט ו ב ה ו א ל ה ת ח ב ר ע ם ת מ י מ י ם ,ל ה ת ק ר ב
א ל ה ק ו ד ש פ נ י מ ה ל ע ב ו ד ע ב ו ד ת ד׳ ה ת ם ו מ ת מ ם עם תמימים ,ב ק ד ו ש ה ו ב ט ה ר ה
י ת י ר ה ,ה״ד ,ה ת ו ר נ י ה מ ו פ ל ג י ר א ת ד ׳ א ו צ ר ו ו ה י א ח ת ו ל ת ו ו א ש ר י י ו ל ד ת ו ו ה ו ר ת ו
מ ו ״ ה מנחם מ א נ י ש נ״י ,מכירו א נ י מ א ז ש י מ ש בימי בחרותו בישיבה לפנינו ,וגדול
ש מ ו ש ו כ י י צ ק מ י ם ע ל י ד י נ ו ה ו א ו א ח י ו ה ג ד ו ל י ׳ •ממנו ב ש נ י ם ,ש מ ש ו ב א מ ו נ ה
ז א ח ״ ז ב ת ו ם ו ב י ו ש ר כ מ ה ש נ י ם .ו ה ו א ב א ח ד מ י י ש י ב נ ו מ ד ע ת ו ל ע ק ו ר מ ק ו מ ו לנסוע
הלוך
נ ע ת ר ת י ל ב ק ש ת ו ב ב ו א ו לפניני
ו נ ס ו ע ל א ר ץ ה ק ד ו ש ה ה ו א ו א ש ת ו ובניו,
פ ה ו ה ו ד י ע צ ע ר ו ו ד ח ק ו ל ב ק ש ע ב ו ר ו א י ז ה ו פ ס ו ק י ד ר ח מ י מ ו ל א ה ב ״ י ש י ע מ ד ו לו
לעזרה דרך הלוכו למען יפיק זממו הטוב לבוא ל ש ב ת ב מ ק ף ק ד ו ש
ו
׳
ד׳ לבוא אל מחוז ח פ צ ו מ ש ם י מ צ א עזר בקודש מכוללינו במנה א ח ת
א
כ
א
ש
ר
יעזדהו
פ י ׳ כראוי׳
ל ו ו ל ה ק ד י מ ו ע ״ פ ד ב ר י ם א ל ו .ה כ ו ת ׳ פ ה מ ר ח ץ מ י י ד ל י נ ג ה׳ פ׳ ר א ה א נ ו כ י נ ו ת ן
ל ט ו ב ל פ ״ ק ,מ צ פ ה ל ב ו א ל ק ה ל ת ו ק״ ק פ ״ ב י ע ״ א ב ר י א ו ש ל ם ו ב ע ה ״ ח
תזכ״ר
אברהם שמואל בנימין ה״ק סופר.
ד.
ה ח ת ם סופר בחידושיו לפרק לולב הגזול )נדפסו בסוף ספרו ש ו ״ ת ח ל ק ש ש י
לא אמר מקרא ואספת
,
,
״
•,-,.,י•*! בופה מצוד ,מ ש ו ם ייישי-,
!
!.
!.
׳*יכ
א ל א .בארץ י ש ר א ל ו ר ו ב י ש ר א ל ש ר ו י י ן ש ה ע ב ו ד ה ב ק י ?
ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים ו ע ל זה ציותה תורה ואספת דגנך י ב
(
ד
ף
א
ל ז
ד
ה
ך
ן
מ
ה
ב
ן ז ״ ל :
ל
ע
נ
״
ך
ך
י
ש
ע
מ
א
ל
1
מ
ל
א
ד
י
1
נ
ג
ך
ג י
ו ע ז
ע
כ
<
י
ז
נ
י
י י
ת
מ י
׳
ג ישראל ״ ג י
זורה גורן השעורים ה ל י ל ה מ ש ו ם מציד׳״
" ל ]י׳ • ב י י ב
^
מ צ ו ת עבודת קרקע ארץ ישראל ש ה י א משום י י ש י
-.י• יידררי ר ב י נ ו א ל ה ,ו ה ק ב ה יחזיי-
,
י
״ י
^ במהרה בימיני אמן.
^
י ש ר א ל ש ר ו י י ן בה .מצוד ,ל י י ש ב
נדחינו ויהיו כ ל עם ישראל ש ת י י ן ב א י צ נ י
אהרהמ סופר
*..,.,״* *״••.־״***** •,
בהר הקודש בירושלם תובב״א
^ א א י י ו ״ ר ,הגה״צ כ ק ש ״ ת מוהר״ר שמעון ס ו פ י ז ״
־
.
בלאאמי
חשזז ת ש כ ט
אבדק״ק ערלוי
י ^ ־
ב
ל
7
ק
ז ? ק ד
צ
ל
ט
ע
ה
ר
ת
שם ,״ ל
״
״ ^ ך :לחומר ״ ק ו ש י א הנ״ל נראה לי לתרץ ע״פ המשך דברי החתם סופר
;
וכאילו ת א מ מ לא אניח תפילין מ פ נ י ש א נ י אוםק בתורה הכי 1מי לא י א מ ר
לאיאאסון־ א ת דגני מ פ נ י עסק התורה ,עכ״ל .כידוע היתה דרכו של ההת״ם לא ל ח ד ש
חדושים
ש א
י ן להם מקור בש״ם ובפוסקים .וכן בודאי גם בפירושו הנ״ל ע ל ד ב ר י ר ב י
ישמעאל ,ואספת ד ג נ ך — ה נ ה ג בהן מנהג דרך ארץ׳ )ברכות לה ב( .והנה ,גרסינן
בירושלמי פסחים ר י ש פרק ד׳ ו ז ״ ל :א מ ר רב יונה אם •היו כל ישראל עולין לירושלים…
אם יהיו כל ישראל יושבין ובטלין והכתיב ואספת דגנך ,מ י אוסף ל ה ן א ת הדגן א ל א
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהתקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע מ ש מ ר ו ת ובו׳׳ )דברי הירושלמי מובאים
אצל הראשונים ריש פרק ד׳ דפםחים ,ראה שם תוספות והר״ן ,ו ד א ה גם מ ש נ ה למלך
הל׳ כלי מ ק ד ש פ״ו הל׳ ט—י.וטורי אבן מגילה כב. ,ב ד״ה ושא״ב ביטול מלאכה( .דברי
הירושלמי מובאים !בקיצור ,בחידושי והתם מופר פסחים נ א.
לפי רבי ישמעאל דוחה מצות ״ואספת דגנך״ את ״לא ימוש ספר התורה הזה מפיך״,
ולפי החת״ם פירוש דבריו כדברי רב יונה בירושלמי הנ״ל ושם מדובר במפורש בזמן
שישראל בארצו ,כאשר ״כל ישראל עולין לירושלים״ ועל זה גם א מ ר ״אם יהיו כל
ישראל יושבין •ובטילין והכתיב ואספת דגנך מי אוסף ל ה ן ,א ת הדגן״ ,כלומר •אין ״ואספת
את דגנך״ דוהה מצוד .א ח ר ת אלא בזמן שכל ישראל יושבין בארץ ישראל .לכן דייק
החת״ם שגם לפי רבי ישמעאל רק בארץ ישראל וכאשר ר ו ב ישראל שרויין שם ,אין
לומר לא אאסוף את ד ג נ י מ פ נ י עסק התורה .ויש להוסיף שרב יונה מפרש ״ואספת
דגנך״ בזמן ש ב י ת המקדש קים ולפי החינוך )מצוד .צד (.״!והגת מצוד .זו — ] ל ב נ ו ת
בית לשם ה׳ | — בזמן שרוב ישראל על אדמתן״.
לכן יש לומר שאין כוונת החת״ס לומר שרק כאשר רוב ישראל ש ת י י ן בארץ יש
מצוד .ב ע ב ו ד ת הקרקע משום ישוב ארץ ישראל ,אלא רק אז דוחה מצוד! זו מצות לימוד
תורה ורק אז אין לומר לא אאסוף את ד ג נ י מ פ נ י עסק התורה .וזה ע״פ הירושלמי הנ״ל.
וראה תורת מ ש ה דחת״ם פר׳ שופטים )ד״ה מ י האיש( ,על ש י ט ת רבי י ש מ ע א ל :
בזמן שישראל שרוים על אדמתם מצוה לאסוף דגנך לא ולצודד פרנסתו …אלא משום
מצות ישוב א״י ,עי״ש ,ושם מדובר בזמן שיש כהן משוח מלחמה ,״בזמן שארץ ישראל
כ י ש ו פ ה ״ )חינוך ,מצוה תקכ״ו(.
ולפי פירוש החת״ם בדברי רבי ישמעאל אפשר .לתרץ סתירה ידועה בין דברי ר״י
הנ״ל ׳•הנהג בהן מ נ ה ג דרך ארץ׳ ואילו ׳לא ימוש ספר התורה •הזה מפיך׳ אינן ככתבן —
ובין
דבריו
במנחות צט ב על
ה ש א ל ה מהו
ללמוד הכמה י ו נ י ת :לא
ימוש ספר
התורה הזה מפיך צא ובדוק שעד .ש א י נ ה לא מן היום ולא מן הלילה ,עי״ש .רבים
דגים בסתירה זו )מהר״ץ חיות ברכות ל ה ; קרן אורה נדרים ה א ; הםדי ד ו ד תוספתא
ע״ז פרק א ; קו״א ש א ג ת אריה סי׳ א ; הקדמה ל״הוםפות לשאילת שלום״ לרי״ב על
ה ש א י ל ת ו ת ; ש ד י המד מ ע ר כ ת •ואו כלל ט ו ; מהר״ם שיק מצוה תכ—תכא ; עמודי ירושלים
ירושלמי פאה פרק א הל׳ א ועוד( .לפי ההת׳ים אין כאן שום סתירה .אין היתר ללימוד
ח כ מ ת יונית ש נ א מ ר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וכוי ,מ א י ד ך תני ד ב י ישמעאל
״•ובחרת בחיים״ זו אומנות )ירושלמי פאה פ״א .הל׳ ,א( ,ויש עוד מצוד ,של ״ואספת
ד ג נ ך — הנהג בהן מנהג דרך ארץ — הדוהה מצות לימוד תורה ,אך זה רק בארץ ישראל,
כאשר רוב ישראל שירויין שם ,בזמן שארץ ישראל בישובה• ,ועכמ״ל.
יונה עמנואל
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יוסף כהן
ס ד ר הברכות בתפלת שמונה עשרה וסדר ה ג א ו ל ה
שאלה
בם״ד ירושלים ב״ג אלול תשכ״ח
ל כ ב ו ד מורי ו ר ב י הגאון ח ר ב יוסף כהן שליט״א ,חתנא דבי נשיאה ,מ ח ב ר ק ו נ ט ר ס
הרר״י בשד״ה ,בירורים והערות לספר מ ק ד ש מלד — טור מ ל כ ה למרן הרב צ ב י פ ס ח
פרנק זצ״ל.
זצ״ל
ראיתי בספר מ ק ד ש מלך ,חלק טור מלכה עמ׳ ג—ד למרן הרב צ״פ פרנק
בירורים אם בנין בית ה מ ק ד ש יהיה לפני מ ל כ ו ת בית דוד .בין השאר הובא שם ס מ ך
ש ב י ת המקדש ע ת י ד ל ה ב נ ו ת לפני מ ל כ ו ת בית ד ו ד )כמבואר בירושלמי מעשר ש נ י פ ״ ה
הל׳ ב( מסדר הברכות ב ת פ י ל ת י״ח ,וז״ל :״ובמקום אחר כ ת ב ת י ד מ כ ד ר ת פ י ל ת י ״ ח
שתקנו ולירושלים עירך לפני את צמח דוד מ ש מ ע לכאירה כ ד ע ת הירושלמי״.
ונ״ל ש ק ש ה להביא הוכהה מסדר תפילת י״ה שתקנו אנשי כנסת הגדולה בזמן ב י ת
שגי .בזמנם בודאי לא אמרו ״ולירושלים ברחמים תשוב״
ו״השב א ת העבודה ל ד ב י ר
ביתך״ .בימיהם ה ת פ ל ל ו על ה מ ש ף השרית השכינה בירושלים ,וכן מ ש מ ע מ פ י ר ו ש ר ש ״ י
ברבות יא ,ב )ד״ה ועבודה(
ש ב ז מ ן בית שני אמרו
״ברוך המקבל
עבודת
ישראל
ברצון״ ולא כמו בזמנינו ״המהזיר שכינתו לציון״ ,וכעין זה ב פ י ר ש ״ י יומא סח ,ב )ד״ה
ועל העבודה(.
לפי הנ״ל קשה להניה שסדר הברכות בתפילת י״ח מכוון לסדר חידוש בנין ב י ת
מ ק ד ש נ ו ו צ מ י ח ת •מלבות ,׳בית ד ו ד ל ע ת י ד לבוא ב״ב.
ועוד נ״ל ש ב מ י ו ה ד קשה ללמוד מסדר ברכת בונה ירושלים ומצמיח קרן י ש ו ע ה
)מלכות בית דוד( ,ש ה ר י לפי הירושלמי ,ברכות פ״ד ה״ב — וכן בתוספתא ברכות ט ו ף פרק
ג — עשו מ ב ר כ ת ״בונה ירושלים״ ו״את צ מ ה דוד״ ברכה אהת׳ ולפי המפרשים עשו ז א ת
כדי לשמור על המספר י״ח אחרי הוספת ברכת המינים אחרי החרבן .כן מבואר בספר
ה מ כ ר י ע על מם׳ תענית ,במבואר בסידור ״עבודת ישראל״ ו ב ,א ו צ ר .התפילות״ )הקדמה
ל ש מ ו נ ה עשרה( .לפי הירושלמי סיימו א ת ה ב ר כ ה ה מ א ו ח ד ת בברכת ״אלקי ד ו ד ובונה
ירושלים״ ,כנראה כ ד י לחתום בעין סיום הברכה ,אבל לו היתד ,הקפדה מ י ו ח ד ת בסדר
הברכות כדי לציין א ת כדר הגאולה לעתיד ,בודאי לא היו מקשרים דוקא ש ת י ברכות
אלו לברכה אתת ולסיים בסדר הפוך ״אלקי ד ו ד ובונה ירושלים״.
ובענין הסדר ב״יעלה ויבוא״ )טור מלכה עמ׳ ד ושם בהרר״י בשד״ה( י ש להעיר
שאנו
אומרים ״וזכרון ירושלים״
ואח״כ ״וזכדון
משיח״ ובסוף ״וזכרון כל
עמך
ב
י ת
ישראל״ ,אבל רש״י ש ב ת כד ,א )ד״ה ואומר מ ע י ן המאורע בעבודה( מזכיר סדר הפוך וז״ל
״ ל ב ק ש רחמים על ישראל ועל ירושלים להשיב עבודה למקומה ל ע ש ו ת קרבנות היום״,
ז״א קודם זכרון ישראל ואחר כך זכרון ירושלים.
אודה לכת״ר אם יואיל להאיר לי בענין זה ,הנסתרות לה
אלקינו ,אבל הנגלות ל נ י
להבין ,לשמוע וללמוד ולעשות ,בעתה יחישנה.
יונה ע מ נ ו א ל
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובה
ב״ה ירושלם מוצש״ק פ׳ וירא תשכ״ט.
ישלום רב וכט״ם.
קבלתי הערותיו על ספר מקדש מלך ונהגתי מאד מהם .והנני להשיב על
ראשון ראשון ואחרון אחרון.
א( בבר העיר שקשה להביא הוכחה מסד• תפילת י״ח שתקנו אנשי כנסת
הגדולה שבודאי לא אמרו ״ולירושלם עירך ברחמים תשוב״ וכר אלא התפללו על
המשך השרית השכינה וכר וקשה להניח שסדר הברכות בתפילת י״ח מכוון
לסדר חדוש בית המקדש לע״ל.
הנה עצם ההשערה שלא אמרו ולירושלם ברחמים תשוב וכר יכולה להתקבל
על הדעת ,וכעין זה מצינו בחדושי הרשב״א )ברכות מ״ח ע״ב ד״ה הא דאמרינן(
לענין ברכת המזון שכתב שם וז״ל :ובודאי דקודם כבוש הארץ ובנין ירושלם
לא היו אומרים כמטבע שאמרו לאחר כבוש הארץ ובנין ירושלם ,וכמו שאין
אנו אומרים באותו מטבע שתקנו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות
ולבנות הבית והם היו מבקשים להעמיד המלכות ולהעמיד הבית ולהמשיך שלום
הארץ ,וכ״ה בשמק״ו שם ,ובטור או״ח סימן קפח.
אולם על מה שמסיים כבודו שלפי הנ״ל קשה להניח שסדר הברכות י״ח
מכוון לסדר חידוש .בנין בית מקדשנו וצמיחת -מלכות בית דוד לע׳׳ל ,יש
להשיב :לו יהא כדבריו שבימיהם התפללו על המשך השרית השכינה בירושלם,
מ״מ הסדר של תפילת י״ח בודאי מכוון לסדר החדוש לע״ל כמבואר במגילה
דר יז וי״ח בענין הסדר של כל תפילת י״ח שאמרו שם :ומה ראו לומר בינה
אחר קדושה וכר׳ !ומה ראו לומר תשובה אחר בינה וכד וכיון שכלו הפושעים
מתרוממת קרן הצדיקים ,והיכן מתרוממת בירושלם שנאמר שאלו שלום ירושלם,
וכיון שנבנית ירושלם בא דוד שנא׳ אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד׳ אלק׳ ואת
דוד מלכם וסיום הכתוב :ונהרו אל ד׳ ואל טובו באחרית הי,מים .וז״ל הטור
סוף סימן קיה :טו ,את צמח דוד ותקנוה אחר בונה ירושלם שכיון שבאים לירושלם
בא דוד דכתיב )הושע ג׳( אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד׳ אלק׳ ואת
דוד מלכם ונהרו את ד׳ ואל טובו באחרית הימים ובה כ׳ תיבות כמו שיש
בפסוק )ישעי׳ מ״ט( ״ונחם ד׳ ציון״ עכ״ל .ויעו״ש בב״ח שהביא שם פירש״י אחר
שישובו לבית המקדש ובקשו את הקב״ה ואת דוד מלכם ,וכתב ע״ז הב״ח וז״ל:
בית המקדש מאן דבר שמי׳ ונראה דם״ל דסוף המקרא ופחדו אל ד׳ ואל טובו
הוא מרמז על בית המקדש כדכתיב ההר הטוב הזה והלבנון ואומר מה טובו אהליך
יעקב משכנותיך ישראל וזהו שאמר ואל טובו באחרית הימים כד״א נכון יהי׳
בית ד׳ באחרית הימים בראש ההר ויהי׳ טעם הכתוב אחר שישובו בני ישראל
וגו׳ דכאשר יבנה ירושלם יבנה בתוכה כה״מ והשכינה תשרה בתוכו ואז לאחר
׳שישובו לבה״מ יבקשו את ד׳ אלק׳ ואת דוד מלכם דכשנבנו ירושלם ובה״מ ,הנה
אז דוד בא ויושב על כםאו כמו שהגון למלד שהוא יושב על כסא ממלכתו בעיר
ממלכתו וכר וא״כ יאמר הכתוב שיבנה ירושלם וביה״מ ויכונן כסא דוד בתוך
ירושלם שיהא הכל מוכן ואז בא דוד ויושב על כסאו שהכין לו ית׳ ,נמשך מזה
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבל שאלותינו בברכת ירושלם הוא בבנין ירושלם והגלוה לבנינו וזהו אמרינו
ולירושלם עירך ברחמים וכו׳ הוא כולל בנין העיר ובנין הבית בכללו ואח״כ
שואל בפרט וכסא דוד וכר וא״כ כל זה דהיינו בנין ב״ה ובנין כסא דוד הוא
מענין בנין ירושלם ממש וכו /עכ״ל.
נמצא לפי הב״ח העיקר הוא ברכת בנין ירושלם שהיא כוללת בנין ביה״מ
וכסא דוד ובנין ביה״מ וכסא דוד הוא מענין בנין ירושלם ממש.
ב( ומטעם זה אפשר ליישב גם הערתו השני׳ מהירושלמי שעשו ברכת
בונה ירושלם ואת צמח דוד ברכה אחת ועשו זאת כדי לשמור על המספר י״ח
אחר הוספת ברכת המינים .ואילו היתה הקפדה מיוחדת בסדר הברכות כדי
לציין את סדר הגאולה לעתיד בודאי לא היו מקשרים דוקא שתי ברכות
אלו לברכה אחת ולסיים בסדר הפוך אלקי דוד ובונה ירושלם.
הנה לפי דברי הב״ח שעיקר היא ברכת בונה ירושלם והיא כוללת גם
בנין בית המקדש וכסא דוד ,יתישב שפיר שלכן בחרו דוקא בברכת צמיחת
קרו דוד להשמיטה )כשהוצרכו להשמיט ברכה אחת( מפני שהוא פרט שנכלל
בלירושלם עירך ,ועשוה כבנין בית המקדש שאין עליו ברכה מיוחדת אלא
נכלל בלירושלם ,ומ״ש כבו׳ שלפי הירושלמי אחדו את שתי הברכות בונד,
ירושלם ואת צמח לברכה אחת אינו מדויק כל כך ,והמדויק הוא שהשמיטו
ברכת את צמח לבקש על כסא דוד בפרטות ,וסמכו על הברכה של ולירושלם
הכוללת גם את צמיחת קרן דוד ,וכך הוא לשון הירושלמי ברכות פ״ב ה ״
ו־פ״ד ה ״ ב :״כולל של דוד בבונה ירושלם״ ,היינו שברכת בונה ירושלם היא
העיקר ,וכדי לרמוז גם על צמיחת דוד מזכירים אלקי דוד ובונה ירושלם )ויעו״ש
במראה הפנים בפ״ד ש כ ת ב :ומזה נלמד טעם על שלא קבעו הפייטנים שום
קרוב? בברכת את צמה דוד כמו שהוא בקרובץ פורים ובט׳ באב לפי מנהג
אשכנז וכר ,ויעוין ביוצר ליום כפור בפיוט מי קל כמוך שגם שם הושמט על צמח
דוד ו כ ת ב שם הרזה״ה משום שמחברם :הוא ר״א הקליר שהוא ירושלמי וחברם
עפ״י הירושלמי( — ומשום כך ראו לסיים בסוף הברכה בונה ירושלם )אחרי
אלקי דוד( מפני שהיא עיקר הברכה ,ולדוגמא יש להביא ע״ז ברכת מעין ג׳:
על הגפן ,ועל המהי /שמזכירים בה גם ברכת הארץ ומסיימים בסוף על הארץ
ועל המהי׳ היינו על המחי׳ אחר על הארץ משום שעל המחיה היא עיקר הברכה.
ד׳
ג( עוד אפשר לומר ,ולענ״ד הוא העיקר ,שגם בזמנם של אנשי כנה״ג
שתהנו תפילת י״ח התפללו על צמיחת מלכות דוד ,שבזמן בית השני ירד קרנה
של מלכות בית דוד ואפילו אחרי הנצחון של החשמונאים לא נתרומם קרנו
של דוד והמלכות היתה בידי ההשמונאים משבט לוי וידועים דברי הרמב״ן בפ׳
ויחי
)בראשית מט ,י( על חטא מלכי החשמונאים .ואפשר עוד שגם המטבע
של
הברכה על ירושלם היתה גם בבית שני ולירושלם עירך ברחמים תשוב,
כי בזמן
בית שגי היתה ישראל משועבדת למלכי יון ועור .ויש לי ראיה
לדברים אלה .ואקדים דברי השבלי לקט שהביא ה ב ״ י סימן קיב על הא דאיתא בפ״ב
דמגילה ק״כ זקנים ומהם כמה נביאים תקנו י״ח ברכות על הסדר כתב בשבלי
הלהט שמצא אגדה מאי על הסדר זה םרר עולם שכך מציגו י״ח ברכות של
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפלה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו כיון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום
ותקנום כסדרן .כשניצל אברהם אמרו מגן אברהם ,כשנעקד יצחק אמרו מחיה
המתים וכו׳ כשבנה שלמה בית המקדש אמרו בונה ירושלם ,כשעברו ישראל
!בים סוף ואמרו שירה אמרו מצמיח קרן ישועה ,כשנאנחו ישראל ושמע ד׳
צעקתם אמרו שומע תפלה ,וכף ,ויעוין שם בפרישה אות א׳ שמ״ש מעולם
היו מתוקנות זו אחר זו אינו ר״ל שהיו מסודרים זא״ז כמו שמעכשיו אלא
ר״ל זא״ז שלא נתקנו בפעם אחת כי אם זמן אחר זמן ,דבימי אברהם אמרו מגן
אברהם ,כנגדן תקנו אנשי כנה״ג נוסח מגן אברהם וכר .באותו המדרש גם
איתא דהמעשים שנעשו מימי עולם לא נעשו זא״ז באופן סדר הברכות של י״ח
שהרי איתא •במדרש בגאולת מצרים אמרו גואל ישראל וכשנתרפא אברהם אמרו
רופא חולים ובימי יצחק מברך השנים ובימי יעקב ויוסף מקבץ נדחי ישראל ,וא״כמן
הראוי לסדר הברכות לפי סדר זמניהן שאמרו ,ואנשי כנסת הגדולה סדרוהו בסדר
אחר עפ״י כוונתן כדאיתא בגמרא וכמ״ש רבינו וז״ש תקנוה על •הסדר) ,ויע״ש בב״ח(.
הנה כי כן מבואר שברכות י״ח מעולם היו מתוקנות זו אחר זו ,עוד בימי
אברהם יצחק יעקב יוסף ושלמה .וברכת מצמיח ישועה לא נתקנה בכלל על
צמיחת קרן דוד אלא על ישועת ישראל בים סוף ורק כשבאו אנשי כנה״ג
בזמן בית שני תקנו והכניסו צמיחת דוד והרמת קרנו בברכת מצמיח קרן
ישועה ,וכנראה משום שבזמנם ירד קרנה של מלכות דוד כנ״ל ,והי׳ צורך
להתפלל על הרמת קרנו של דוד ,הכניסו תפילה זו בברכת מצמיח קרן ישועה ,וסמוך
לברכת ולירושלם עירך משום שכסא דוד ביחד עם בנין ביה״מ נכלל בוירושלם
וכנ״ל ,ותקנוה על סדר הדוש בנין בית המקדש וצמיחת מלכות בית דור לע״ל.
וזה גם טעם מספיק שבחרו דוקא להשמיט ברכת צמיחת דוד כשהיה צורך
להשמיט אחת מברכות י״ח משום שברכה זו לא היתד .מתחילה והכניסוה רק אח״כ.
ד( ומה שהעיר כבו׳ מרש״י שבת דף כד ע״א :ואח״כ אומר מעין המאורע
בעבודה לבקש רחמים על ישראל ,ועל ירושלם ,להשיב עבודה למקומה לעשות
קרבנות היום ,והעיר כבו׳ שמזכיר סדר הפוך מהסדר שלפנינו ביעלה ויבוא.
לכאורה י״ל שאין כוונת רש״י על הבקשה שביעלה ויבוא שהרי רש״י
הזכיר שם ״להשיב עבודה למקומה לעשות קרבנות״ שלא נזכר כלל ביעלה
ויבוא .אלא שדברי רש״י קאי על התפילות שבשמונה עשרה .וזה שכתב דש״י
לבקש רחמים על ישראל היינו על הצדיקים ועל זקני עמך בית ישראל יהמו
נא
רחמיד״ ״ועל ירושלם״ היינו ״ולירושלם עירך ברחמים״ תשוב ,״להשיב
עבודה למקומה״ היינו ״והשב את העבודה לדביר ביתך״ ,״לעשות קרבנות״ היינו
״ואשי ישראל״ ,אלא שבימות החול הבקשה היא לעשות קרבנות סתם ,ובר״ח
ובחוה״מ מזכירים מעין המאורע בעבודה היינו שאחר ״והשב את העבודה לדביר
ביתד״ אומר מעיז המאורע ,שהוא יעלה ויבוא וכו׳ ״ביום ר״ח הזה״ ,ובזה הוא
משלים את השרשרת של בקשת רהמים לעשות קרבנות ״היום״.
אגב יש לי להעיר שראיתי בסדורים של הספרדים כתוב ביעלה ויבוא זכרון
ירושלים ואח״כ זכרון משיה ולפי נוסח זה אין מקום להערת הדי״ל שהובא בטור מלכה.
יוסף כהן
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ר ד כ י ברוי,אר
ש מ ו ת תורה ע ם דרך ארץ במשנתו של
ר״ שמשון רפאל הירש
ג.
עלינו לעבור עתה מתחום השקפת העולם והפילוסופיה החינוכית אל שטח
הדידקטיקה
וההוראה המעשית .את רעיונותיו ,הן לגבי יסודות החינוך היהודי
הן לגבי שיטת הלימוד וההוראה ,העמיד רש״ר הירש על אחת :תורה־עם־דרך־
ארץ .אולם עלינו להבחין יפה בין
תורה־עם־דרך־ארץ כעקרון השקפתי ובין
תורה־עם־דרך־ארץ כעקרון לימודי־השכלתי ז* .חוסר תשומת־לב להבהנה זו גרם
וגורם אי־הבנות יסודיות במכלול משנתו של רש״ר הירש.
אישיות יהודית ,המגלמת את האידיאל של ״אדם־ישראל״ לפי תפישתו של
רש״ר הירש ,אינה שסועה בין ״תורה״ ו״דרך ארץ״ ,ואין במוחה ובלבה דו־קיום
של עולם התורה מחד ושל עולם־שאינו־תורה מאידך .בהשקפת־עולמו המוצקת
והאחידה נעשו ״תורה״ ו״דרך ארץ״ למסכת אחת ולמיקשה אחת .אולם בבואו
לתרגם
לשפת
את החזון
המעשה
והלימודי,
החינוכי
לא
ביקש
להסיר
את
המחיצה המבדילה מבחינה פרגמאנדת בין קודש לחול ,בין דברי אלוקים חיים
לחכמת יון ואדום .החזון והאישיות מסוגלים לחבוק זרועות עולם כהרף עין,
אך תהליך החינוך והלימוד מתנהל במימד הזמן ,ויש מוקדם ומאוחר ,ראשון
ואחרון ,עיקר וטפל .מן ההכרח שהעקרון האינטגראלי של תורה־עם־דרך־ארץ
יופיע בזירת החינוך המעשי בדמותם של תכנים לימודיים ,המחולקים ספרים,
מקצועות
ושעות.
תכנית־לימודים
טלאי על־גבי טלאי:
לפתוח
מחדיש:
על־פי
תורה־עם־דרך־ארץ
עשויה,
לכאורה,
תנ״ך ,ש״ס ,לשון ,מדע ,שפה־זרה וכדומה .וכאן על הדיון
מה היחס בין התכנים השונים והנבדלים
תורה־עם־
בשיטת
דרד־ארץ ?
כבר אמרנו :עצם כלילתם של ״לימודי חול״ בחוק לימודיהם של תינוקות־
של־בית־רבן — הלכה זו לא נתחדשה בבית מדרשו של רש״ר הירש .נחלקו
בדבר מאז ומעולם גדולי חכמינו:
הללו מרחיקים את יפיפיותו של יפת מאהלי
שם ,וחללו נותנים מקום לבן השפחה בשולי שולחנו של בן הגבירה
8״
.לימודים
69
מקצועיים לשם רכישת אומנות שתפרנם את בעליה — לא היה מי ש י א ס ר ם .
אולם סמוך לדורו של רש״ר הירש נתחדדה שאלת הלימודים ״החיצוניים״ ביותר,
וזאת מארבע סיבות היסטוריות.
,
*•!!ן^מג־! *!1^ 1^6^01 0113,^1111,־65{;80111י!1
.67השוה דברי ר׳ אברהם יצחק קליין,
. 76 11.ע .*.*1. 1924,
.68עי׳ ד׳ זאב צבי קליין ,חכמה עם נחלה ,חלק שלישי ,בילגידיי תרצ״ה ,עמ׳ צם;
והשוה נהלת צבי כרך ה עמ׳ ; 243המעין ,תמוז תשכ״ו ,עמ׳ .4
.69עי׳ אנציקלופדיה תלמודית ,כרך ז טור תרפז וכו׳; והשוה הרב מ ש ה מונק ,תורה
עם דרך ארץ בימינו ,ספר רשר״ה׳ עמ׳ 213וכוי.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א.
את
בפרוס ה א מ נ צ י פ צ י ה נ ע מ ד ו הורים רבים בפני הברירה ה ק ש ה :
בניהם
״קלות״
לאומנויות המסורתיות ש ל עידן הגיטו ,כגון הרוכלות ,שהיו אמנם
מבחינת
״נקיות״,
להכניס
ההכשרה
המקצועית
ה ד ר ו ש ה להן,
אך
בזויות,
קשות,
ולא
בהיותן ידועות לשימצה כ״עםקי יהודים״ ,שהוציאו ש ם רע ע ל כלל
י ש ר א ל ב י ן ה ג ו י י ם — א ו ל ה ק נ ו ת ל ה ם מ ק צ ו ע ו ת מ כ ו ב ד י ם יותר ,ש ד ר ש ו ה כ ש ר ה
ממושכת
וידיעות
בחכמה ובמדע.
יסוד
רבים,
הורים
וביניהם
יראים
ושלמים,
הכריעו לטובת אומנות ״נקיה״ אם כי לא ״קלה״.
ב .ב ע י ד ן
המהפכה
ישל
עלייתו
של
התעשייתית
משטר
הכלכלה
הבורגני־קאפיטאליסטי,
במערב־אירופה,
נדרשה
הכשרה
ובעיצומה
עיונית
מגוונת
ל מ ק צ ו ע ו ת רבים ,א ש ר ל פ נ י ם א פ ש ר ה י ה ל ע ס ו ק ב ה ם ב מ ע ט צ י ו ד ה ש כ ל ת י כ ל ל י .
״דרך ארץ״ במובן עיסוק לשם פרנסה ו״דרך ארץ״ במובן לימוד חכמות ומדעים
נ ע ש ו חופפות ו כ מ ע ט זהות.
בעידן ההשכלה ניתק ה מ ד ע מ ן האמונה והדת ,ולרוב הוקנו לצעיר חכמות
ג.
ו מ ד ע י ם במחיר ה ת ע ר ט ל ו ת ו מ א מ ו נ ת א ב ו ת י ו ואורח חייהם.
״השכלת ברלין״ העמידה בפני הצעיר היהודי דמות ח ד ש ה ומהפכנית של
ד.
י ה ו ד י מ ש כ י ל ה מ ז ל ז ל ב מ צ ו ו ת ו א ף ב ו ע ט בהן.
אין פ ל א כי בנסיבות א ל ה הזהירו גדולי הרבנים מפני כל עיסוק ב״חיצוניות״
ומפני כל שינוי בחוק הלימודים ש ל בתי החינוך לנערי ישראל .רבים מביניהם לא
ראו דרך אחרת מאשר ה נ צ ח ת הגיטו הרוחני־חברתי ב ש ע ת פריצת שערי הגיטו
ה מ ד י נ י .ר׳ מ ש ה ט ו ב י ה ז ו נ ד ה י י מ ר מ ה נ א ו ,מ ז ק נ י ה ר ב נ י ם ש ב ד ו ר ,א מ ר ל ת ל מ י ד ו ,
שיצא
בלי פגע מלימודיו
באוניברסיטה:
היה אלו נמנעת מללמוד ש ם ״
7 0
״יתכן אמנם ש ל א
נפגעת ,אך
מוטב
.בשנות כהונתו הראשונות של ה״חתם סופר״
בפרשבורג ,פרסם עתון המשכילים היהודים בגרמניה א ת הידיעה ה ז א ת :״מגוחך
ה ו א ה ז ע ם ה ח ס ר ־ א ו ג י ם ב ו מ ר ע י ם ר ב ה ש ל פ ר ש ב ו ר ג ) א ח ד ב ש ם מ ש ה סופר ,יליד
פרנקפורט בן הדור הישן ,ב ל ת י ־ נ ו ד ע א ף בעולם הרבנים ,ל ל א מ ש ק ל והשפעה(
נ ג ד ב ת י ה ס פ ר ה ח ד ש י ם .ה ו א א פ י ל ו נ ש א ד ר ש ה ק נ א י ת .נגדם ב ק ה ל ״ י .ר׳ א ב ר ה ם
1
ב י נ ג מ ו י ר צ ב ו ר ג א י ד ג ן ב ש נ ת ת ק צ ״ ג ) (1833פ נ י י ה ר ש מ י ת ש ל ר ב נ י ב א ו ו א ר י ה א ל
הממשלה,
ש ת ו ו ת ר ע ל ד ר י ש ת ה ישלא י ו כ ר כ ר ב א ל א מ י ש ר כ ש ל ע צ מ ו ה ש כ ל ה
כללית .
בימי ה מ א ב ק מ ס ב י ב ל א ב ר ה ם גייגר ב ב ר ס ל א ו ט ע ן ר׳ ש ל מ ה טיקטין,
7 2
כ י ע צ ם הלימוד באוניברסיטה פוסל מ כ ה ו נ ת ר ב
כסאות
7 3
— וזאת ב ש ע ה שכבר ישבו על
ההבנות כ מ ה רבנים יראים ושלמים ש ל מ ד ו באוניברסיטאות ,ביניהם שני
רבותיו של רש״ר הירש!
מבחינה
היסטורית היה חידושו המהפכני של רש״ר הירש
בתביעתו לקבל
.70עי׳ מ״י יפת ,במקום הנ״ל ,עמ׳ .252
. 291 71.ק 111;11 1811,מ.8111£1
£65 .72־ 1111(1 365 86211נ 8^>11־ 361־ !*£1131311161־, 0650111011{;0 361ע61 26נ1111ג8. 3
^1161:213111:5, "#£111>151)6(± 1905, !). 88־.
.73י .היינמן ,ט ע מ י המצוות ,עמ׳ 101הערה .61
,
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
את
הנסיבות
והחברתיות החדשות
הכלכליות ,המדיניות
74
כנתונות ;
לאמור :
לקבל את ה״דרך ארץ״ של עידן האמנציפציה ,על משמעותה הכלכלית וההשכלתית
כאהד .זאת ועוד יותר :הוא לא קיבל את הנסיבות החדשות בדלית ברירה ,אלא
חייב אותן כתהליך של נורמליזציה בחיי הגוף והרוח של ישראל .חומות הגיטו
הגבוהות והחשוכות .מנעו מן היהודי את ההתבוננות בשמי התכלת ופלאי הטבע;
האוירה של גזירות ושנאת ישראל החניקה בלב היהודי את הרצון לדעת את
75
ההיסטוריה ה ע ו ל מ י ת .אשרי הדור שזכה לצאת מאפילת הגיטו לאור
קורות
החירות ,למען ירהיב את מלכות התורה על תחומי עשייה והגות ,אשר בתנאי
הגלות הקשים היו עד כה חסומים בפניה.
במכתב שכתב רש״ר הירש בשנת תקצ״ב ) (1832אל מי שהיה חברו ללימודים
ר׳
בישיבת
יעקב
אחרי
עטליגגר ועבר
כן
כמוהו
לתקופת
קצרה
לימודים
באוניברסיטה ,הטעים במפורש ,שאל לו לידידו להתיחס ללימודיו האקדמיים רק
כאל נטל שבאונס העמיס על עצמו מפני דרישות הזמן .״יהיו לך לימודים אלה
להארת הארוח ,בה תתאחד חכמתך שלך עם אותה חכמה שהיא מורשה קהילת
76
יעקב״ .
חכמת הטבע וההיסטוריה יכולה וצריכה להתאחד עם הכמת התורה .נותן
התורה הוא הוא אשר שם חוק לחי ,לצומח ולדומם ,והוא הוא המסבב את סיבובי
העמים
והמדינות .אל לימוד התורה חייב להיצמד לימוד הטבע
וההיסטוריה,
לא כדי ללמוד מהם דרכי ה׳ — לצורך לימוד זה די לנו בתורה לבדה; אלא
כדי ללמוד מה׳ ומתורתו את משמעות הטבע וההיסטוריה ולהבין את ייעודו
של אדם־ ישראל בתוך הטבע
77
וההיסטוריה .
לפיכך אין
להפריד את הוראת
התורה מהוראת תכני ההשכלה הכלליים ,ויש ללמד אותם במוסד חינוכי אהד
ואחיד .תורת ה׳ וידיעת הליכות העולם יהיו כשני מעגלים הסובבים סביב ציר
אהד .התולה תהא א ב ך ה ב ו ח ן של פרי רוה האדם ,וכל תיידע האנושי יואר באור
היהדות .בתכנית לימודים ,המושתתת על תפישה זו ,אין לימודי ״קודש״ ולימודי
״הול״ ,שכן שורר בה עיקרון האחדות של כל הטוב ,היפה והאמיתי בעולמו
הקדוש־ברוך־הוא, .מכאן מובן גם ,מדוע לא קיבל רש״ר הירש את הכלל,
של
שרבו
ר׳
מורים
לא־יהודים לגבי הוראת המקצועות הכלליים .שיטתו של רש״ר הירש
יצחק
ברניים
הנהיג
בתלמוד־תורה
שבהמבורג,
לפיו
יש
להעדיף
חייבה נוהג הפוך ,והוא התאמץ להדר ולמצוא מורים יהודים יראי־שמים לכל
המקצועות ההשכלתיים .הוא עצמו שימש לכך מורה־ררך ,כאשר לימד תורה —
7 8
וגרמנית באותה שנה באותה כ ת ה .
.74
.75
.77
.78
אאמו״ר ז״ל קרא למהפכנות זו בשם ״מהפכנות לגיטימית״׳ עי׳ ציוני דרך ,עמ׳ 134וכרי
כתבים ,כרך א עמ׳ 269וכר.
]!£. !908,״3.111^111•{; 8־1י* 1161:, 181-3.611^,נמ111מ13מ11£1611נ11גזי113011-מ מ 8
. 35ס.
3011 318 ?£16(£0£6.13,־.1111מ 0.1.3,1156, 8.
עי׳ פירוש דברים ו ,ד ; והשוה
. 24ע 111} 1903,־65150111י .1הרב מ .מונק ,במקום הנ״ל ,עמ׳ 204וכו׳'.
עי׳ כתבים ,כרך ג עמ׳ ; 187ישורון ,כרך א עמ׳ ; 149 ,108כרך ו עמ׳ 432כרד
ע מ ׳ , 1^. 11. ; 374־• 560ס ^1136 1^,־861:, 8. 11. 1111-8011, 1)61־61נ• 1'11161י*
1011{;8ע־61נ . • • 36? 17111נ311118350111'111ג1מ . 237; £1ס . 011:.ק 1, 0מ100נןמ056מח
;
www.daat.ac.il
12
אתר דעת -מכללת הרצוג
שני המעגלים סובבים על ציר אחד ,אך יש מעגל עליון ויש מעגל תחתון,
ובן השפחה נשאר כפוף לבן הגבירה .התורה היא קנה־מידה להשכלה ,ולא להיפך.
תכני התורה קבועים ועומדים בהחלטיות גמורה ,ואילו תכניה של דרך״ארץ
חייבים להיקבע לפי מידת התיחםותם לתורה.
לא נלאה רש״ר הרש להדגיש ,כי בדברו על לימוד תורה ומצוות מתכוון
הוא לכל התורה כולה ,תורה שבכתב ותורה שבעל־פה ,וליהדות שלמה ללא
קיצור ו ה ס ר .לעומת זאת ,נזהר תמיד לסייג את דבריו על לימוד התרבות
הכללית ולעשותה כפופה לערכי התורה .לא כל דרף־ארץ יכולה לעמוד כמכהן
דוה התורה וראויה להיצמד אל לימודה .כך הזהיר כבר את ידיד נעוריו באותו
מכתב אזהרה :״הרבה תלוי בכך ,אלה תחומי מדע יבהר האדם לעסוק בהם,
ומה מגמתו בלימודיו ולשם איזו מטרה הוא מתמסר ל ה ם ״ ,רק אותה דרך־
ארץ ראויה לבוא בקהל הלומדים בישראל ,אשר אינה עומדת בסתירה לאמיתות
היהדות:
79
60
״רוח ישראל נוחה מכל תרבות ,ובלבד שהיא מביאה לידי הכרת האמת ולידי עשיית
הטוב .אולם׳ אם התרבות משועבדת לחושניות ,רק תגדל על־ידי כך ה ה ש ח ת ה . . .
אם אין תורה אין דרך ארץ ,אם התרבות איננה מביאה לידי תורה ,אלא מ ב ק ש ת
למלא את מקומה ,הרי אין היא הדרך המוליכה אל עץ החיים ,אלא הדרך אל
ההשחתה׳׳.
ושוב :״כל שאיפות התרבות הן קדושות ומביאות אושר — ,כל עוד הן משועבדות
לה״׳ ,רק ״תרבות א.מת״ — היינו תרבות המתיישבת עם אמיתה של תורה —
81
עשויה להעשיר את רוחו של בן ישראל ,ואמנם אותה — חובה ללמוד ו ל ל מ ד .
עיקרון
קירבתן
תורת־עם־דרך־ארץ מחייב אפוא סיווג תרבויות העולם לפי מידת
אל רוח
תרבויות
הטהורה
ישראל
יון ורומי,
של
יון
ותורתו.
בעל
העיקרון הדגים
זאת
בעצמו
בניתוח
שבסיכומו הגיע
לכלל מסקנה,
שרוח
האמת
והאנושיות
את
היהדות,
בעוד
שרוה
החומרנות
עשויה
לשרת
רוח
והתועלתיות של תרבות רומי נוגדת את רוה היהדות במידה כזאת שאין גשר
8
ביניהן־ .בדומה לכך הבחין בין שני גדולי המשוררים הגרמנים ,גיתה ושילר,
כשאהדתו,נתונה לשני הרבה יותר מאשר לראשון .לזכרו של שילר ,אשר בכתביו
נשתקעה הרבה מתורת המוסר של הפילוסוף קאנט ,הקדיש דברי הערכה נלהבים
. 62; 11/1.11/1. 113,211:1316101161•,ס £1111-1^111:1; 8..]^. 1864,י^11513,11; 361-1.11.0.,1
• 255ס . 011;.,ת0
.79עי׳ פירוש ,דברים ו ,ו ־ ז ; כתבים ,כרך א עמ׳ ; 29והשוה ר״י גרינפלד ,במקום הנ״ל עמ׳
.80ראה הערה ,76
.81פירוש׳ בראשית ג ,כ ד ; ד ,כ ג ; כ ד ,נג ; נ ,ב ; במדבר כה ,ג ; כתבים ,כרך ב עמ׳
; 456כרך ג עמ׳ ; 187כרך ו עמ׳ ) 392-3המעין תמוז תשכ״ו ,ע מ ׳ .(2והשוה
£,־#£11ע3 316 06561ת . 1111-50118 11מ £813621 8.בנ8 511311ג<.1. 11056111161111, £
1 5695, !3.25 . .נ{;3,־11ן^11נ£1־1יז!; ר״י גרינפלד ,במקום הנ״ל עמ׳ ¥צ צ צ ^ , 1י1כ>^
י .עמנואל ,במקום הנ״ל ,עמ׳ 165ו כ ו ׳ ; ועי׳ מש״כ ,המעין ,מנ״א תשט״ז ,עמ׳ .44—43
.82עי׳ כתבים ,כרך ב עמ׳ ,48-24השוה גם פירוש ,בראשית טז ,יד על תרבות ישמעאל.
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנאום שנשא לפני תלמידי בית ספרו; ואילו את רוחו של גיתה ,הסוער והפורק
8 3
עול ,ד ה ה .
ברם ,עם כל ראויותן של תרבויות־אדם מסוימות לבוא בחוג תרבותה של
יהדות — לא יירש בן השפחה עם בן הגבירה .לעולם תורה עיקר ,והשאר טפל.
המאמר בתורת־כהנים על הכתוב ״את משפטי תעשו ואת הוקותי תשמרו ללכת
בהם״ )ויקרא יח ,ד ( :״עשם עיקר ואל תעשם טפלה וכר״ — שימש לרש״ר
הירש מצע להרצאה תכניתית על היחס בין ״תורה״ ו״דרך ארץ״
ההשכלתית של העיקרון
8 4
במשמעותו
.דרישת חז״ל :״עשה עיקר ואל תעשם טפלה״ מניהה
מראש שהעיסוק בלימודים שמבחוץ ללימוד התורה הוא בגדר היתר .אלא —
הכמת התורה תהא לנו העיקר ,הקבוע והמוחלט ,ואילו שאר החכמות — לא
נעסוק בהן אלא כמדעי־עזר לתורה ,ויתאמת לנו רק מה שמתאים לאמיתה של
תורה.
״ כ ל כוחותינו הרוחניים ,הן כוחות הקליטה הן כוחות היצירה ,יפעלו רק על יסוד
התורה ובנתיבותיה ,כדי שנקבל ונבלע רק מ ה שמתאים להם וכדי שלא נמהול
לתור הכמתנו ,ה כ מ ת התורה ,שום ד ב ר זר ,שצמח מתוך הנחות שונות מהנהותיה
ש ל תורה״.
הכמת
התורה ל א תהא לנו חכמה אחת בין רבות ,ולא נסדיר
בשכלנו
ובנפשנו א ת אמת התורה על־יד אמיתות אחרות בדו־קיום שוויעי .רק אמת אחת
וחכמת־אמת אחת תהא ע ל לבנו ,ולאורה נמוד כל חכמה אחרת .בדרך זו לא
ניטוש לעולם א ת אדמת הקודש של התורה ,א ף שעה שאנו עוסקים בלימודי
חכמה ומדע אהרים.
אם כזה הוא היהס
ב ן ״תורה״ ו״דרך ארץ״ בין כותלי בית החינוך
היהודי ,הרי שלתכניה הרבים של הכמת התורה נודעת עדיפות מוחלטת שאינה
ניתנת לערעור ,עדיפות בכמות ,עדיפות באיכות ,ובעיקר — עדיפות בזמן .יש
״לברך
בתורה תהילה״ ,וכאשר הנסיבות מהייבות הכרעה בין תורה והשכלה,
5
צריכה הסיסמה להיות :״יהדות — תחילה ,אחר־כך — השכלה״ * .ואין לשכות
שאהד הדברים בהם התורה נקנית הוא ״מיעוט דרך ארץ״ ,ובשל שיבוש היחס
86
הנכון בין תורה ודרך־ארץ שקעה יהדות ספרד המפוארת ועלה עליה ה כ ו ר ת .
אם מובטחת עדיפותה של חכמת התורה ,רשאים ואף חייבים מחנכי הדור הצעיר
.83
.84
.85
.86
14
עי׳ כתבים ,כרך ו׳ עמ׳ 308וכו׳; גרינפלד ,במקום הנ״ל עמ׳ ו ; | – x x xי .היינמן ,היחס
שבין ש.ר .הירש ליצהק ברנייס רבו ,ציון תשי״א ,עמ׳ 66הערה .65יש מ ן הענין לציין,
כי סימנים שונים מעידים על כך ,שהשמרנים בין יהודי גרמניה בדורות ה ה ש כ ל ה
הראשונים התבשמו מיצירות שילר ,בעוד ש א נ ש י ה״קידמה״ נ ט ו יותר לצד גיתה ,עי׳
מ מ . 57; 8. 3 6ק 21§ 1863,נ!61נ, 210^1)11150116 81^122611,1ת30סס?11. ?11111. 7נ! 1898,מ11־1;, 661מ36ג1גן:11נב 19. ^£11מ1 11ם.*61(1, •1113611 11113 .1113611{;11
פירוש ,ויקרא שם ; דברים ו׳ ז ; והשוה מוריה ,ע מ ׳ .153-152השוה גם פירוש ,ב ר א ש י ת
מ ט ,טו.
כתבים ,כרך ג ע מ ׳ ; 186שם כרך א עמי .276השוה הסיסמה ה ד ו מ ה :״תחילה — יהודי,
אחר-בך — סוהר״ ,כתבים ,כרך א עמ׳ ; 215כרך ה ע מ ׳ .71
סידור ,עמ׳ 524־ ,כתבים ,כרך ו ע מ ׳ ) 293-4וראה רש״ר הירש ,נפתולי נפתלי ,פפד״ם
,1920ע מ ׳ 67ו כ ו ׳ ( ; והשוה י .עמנואל ,במקום הנ״ל ע מ ׳ .166
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להכניסו
לאהוב
לעולמה ש ל ח כ מ ת ־ א ד ם האמיתית ללא מורא וללא פחד .עליהם ללמדו
א ת •חכמת־האדם
האמיתית מתוך א ר כ ת התורה .מ י שאוהב א ת העיקר,
אוהב גם א ת ה ט פ ל הנותן ט ע ם בעיקר .י ד י ע ת ה ט ב ע וההיסטוריה ,ושאר ידיעות
ה פ ו ת ח ו ת לפני ה צ ע י ר א ת ה כ ר ת העולם ומלואו ,מ ס י י ע ו ת ללימוד התורה ולגיבוש
השקפת־עולם
ת ו ר ת י ת סיוע ש ל מ מ ש וסיוע הכרחי ,והיא ״אינה רק ד ב ר מותר,
א ל א ד ב ר רצוי בהיקף רהב כ כ ל ה א פ ש ר ; כי רק מ י שמצוייר בהשקפה רחבה
שכזאת ,מסוגל ל ת פ ו ש א ת מ ק ו מ ה וייעודה ש ל יהדות בעולם ,ולהבין א ת ייחודה
8 7
תוך השוואה עם השקפות א ח ר ו ת ״ .לפיכך יש ללמד א ת תכניה ש ל ״דרך ארץ״
באותו
כובד־ראש
כלליים
בתכנית
לימודי
ובאותה
הקפדה כמו את
תכני
התורה,
ומשנכללו מקצועות
הלימודים,
מעמדם,
בתור
לימודי
של
יושווה
חובה,
למעמדם
8 8
התורה .
יגש נא המורה לעבודת הקודש של
תורה־עם־דרך־ארץ
בזהירות הדרושה,
א ך כ ב ט ח ו ן וללא ח ש ש ו פ ח ד :
״ואל תיראו לתורה מ פ נ י החכמה ,כ י . . .חכמה האמיתית אוהבת התורה ועזר
כנגדה ,עקב ה כ מ ת ה א מ ת ענוה ועקב ענוה יראה ,והיראה מפתה ושומר לפתחי
שער התורה״.
א ו ת ו ה ל ק ש ל ה ש כ ל ת אירופה ,שהוא בבחינת ״ ח כ מ ת אמת״ ,ב א ש ר הוא מ ו ש ת ת
על
ערכי
היהדות
אמונה
ומוסר
ואין ח ש ש שיזיק
בשום
מקום
ששורשם
לנשמות
בקדשי
היהדות
—
ישתלב יפה
בלימודי
8 9
ילדינו .
ב כ ת ב י ו ל א ע מ ד ר ש ״ ר ה י ר ש ע ל •מהותה ש ל
״חכמת
אמת״
זו ב א ו ת ה ב ה י ר ו ת ו ב א ו ת ו פ י ר ו ט כ מ ו ב נ א ו ם ל ז כ ר ו ש ל ש י ל ר ,ש ה ז כ ר נ ו ל מ ע ל ה .
מ ן הראוי אפוא ש נ י ת ן כ א ן סיכום דבריו.
הכמינו ה ו ר ו נ ו :הרואה הכם מהכמי אומות העולם אומר — ברוך שנתן מהכמתו
לבשר ודם .מ ח כ מ ת ו — הווה א ו מ ר :כ ל הטוב והיפה באמת ,כל מה שמאיר את
רוח האדם ,כל מה שסולל לקול האמת נתיבות אל לב האדם — חכמינו ראו בו
השלכה מ ח כ מ ת הבורא ,בת-קול ה מ ה ד ה ד ת מקול ה׳ ומרוחו .שילר היה ראוי לברכה
זו ,מ פ נ י שנתן ביטוי פיוטי מפואר לחזון האנושיות הצרופה בלב האדם ולחזון
צלם־אלקים שבאנושיותו .שיריו היו קודש לטוהר ולמוסר ,לחירות במסגרת החוק
ולשמירת החוק תוך הירות ה ר צ ו ן .מאין כמוהו נתן שילר ביטוי עילאי
לאידיאל ש ל אצילות האדם׳ כבוד האשד .ואושר חיי המשפחה .הוא תיאר את
ההיסטוריה כתהליך של הינוך האנושות לקראת ייעודה האלוקי .ה ו א הכריז
בדברים כדרבונות שסוף החוק והצדק לנצח ,ולא העוצמה וגבורת הזרוע .רבים
מרעיונותיו וניםוחיו מזכירים לנו דברי הנביאים וחז״ל .
9 0
9 1
.87
.88
.89
.91
פירוש ,דברים ד ,ל ב ; כתבים ,כרך ג עמ׳ ; 187חורב׳ סעיף ; 551נפתולי נפתלי,
ע מ ׳ .72והשוה הרב אליעזר פוזן ,נחלת צבי ,כרך א עמ׳ ; 156הרב מ .מונק ,במקום
הנ״ל עמ׳ 202וכן׳ ,^. !*£111361:81:3,31;, 03,8 81131111531(163,1 § . 8, 1111-30113,
גחלת צבי ,כרך א עמ׳ .242
כתבים ,כרך א עמ׳ 278 ,237ו כ ו ׳ ; כרך ב ע מ ׳ .450
רש״ר הירש ,גילוי ד ע ת על אספת בראונשוייג ,ספר רשר״ה ,ע מ ׳ ; 333כתבים׳ כרך
א עמ׳ .221גם מ ק ט ע י ספרות הכתובים ברוח ד ת י ת נוצרית אין להשוש — עי׳ ישורון,
.90השוה ח ז ״ ל :אל תקרי חרות א ל א חירות.
397.
כרך ד ע מ ׳
עי׳ כתבים ,כרך ו עמ׳ 308וכוי ,והשוה כרך ב ,עמ׳ .454
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
ללא היסום
רש״ר
הצהיר
הירש:
גדול ה מ ש ו ר ר י ם
האומה
הלאומיים של
צ
ה ג ר מ נ י ת ה ו ר ה ח כ מ ת ־ ח י י ם י ה ו ד י ת ".
למושג
גישתו
זגס
״ ה כ מ ת א מ ת ״ הקביל דש״ד הירש א ת ה מ ו ש ג ״מדע א מ י ת י ׳ /
ל מ ד ע י ה ט ב ע ,כ מ ו ל ס פ ר ו ת ,היתד ,בררנית .מ ת נ ג ד י ו מ מ ח נ ה ה ״ ק י ד מ ה ״
•ו״חכמת י ש ר א ל ״ פ י ר ש ו א ת י ח ס ו ה א ק ל ק ט י ל מ ד ע כ י ח ס ש ל זלזול ,ב ט ו ל • ו ה ת ע ל מ ו ת
מדעת .הנכון הוא ,ש ה ת נ ג ד בתוקף לכל מגמה ש ל הסתגרות לומדי התורה ב פ נ י
המחקר
המדעי לכל
בהישגי
ה מ ד ע ש ל י מ י ו .פעמים אין־ספור הטעים ,כ י אין היזוק א מ ו נ ה ג ד ו ל
אגפיו .כתביו ומקורביו
מעידים על
המתמדת
התענינותו
9 3
יותר מן המדעים המדויקים ,שיסודם הוא ההנחה שהעולם מתקיים על־פי ח ו ק י ו ת
איתנה
לא
ו א ח י ד ה — ו כ י מ י יכול ה י ה ל ש י ם ח ו ק ו מ ש פ ט ל ע ו ל ם ו מ ל ו א ו א ם
הבורא ה א ח ד והיחיד י אולם אחרי עלייתו של המטריאליזם ה מ ד ע י ע ק ב ב ח ר ד ה
רבה ,כי ר א ה בו נסיון הרסני להעביר א ת מ ל כ ו ת שמים מ כ ס א כ ב ו ד ה ו ל ה מ ל י ך
א ת ה מ ד ע במקום מ י ש א מ ר והיה העולם .ה ו א הוקיע א ת ש ט ה י ו ת ה ויומרנותדז
ש ל ל ש ו ן ה מ ד ע ה ה ד י ש ,ה מ כ ר י ז ע ל גילוי ה ו ק י ם ו א מ י ת ו ת
לפי ש ע ה א ל א הנהות ,השערות ומסקנות־ביניים
9 4
בשעה
בידו
שאין
.
ב ל ש ו ן ״ א ו — א ו ״ ,ה א ו פ י י נ י ת לו כ ל ־ כ ך ,ה צ ה י ר ר ש ״ ד ה י ר ש :מ ו ט ב ל ה י
י ה ו ד י ל ל א מ ד ע ,מ ל ע ס ו ק ב מ ד ע ה מ נ ו ת ק מ י ה ד ו ת ו מ נ ו ג ד לה .י ש ר ק א מ ת
אח
:ואין ע ו ד .א י ן א מ ת מ ה ו ץ ל א מ ו נ ו ת ו ד ע ו ת ש ל י ה ד ו ת .א י ן פ ע ר בין ״ א מ ו נ ה ״ ל
ו ת
ת
ן
ב י
״ מ ד ע ״ ,כ י ר ק א ו ת ו מ ד ע ה ו א ״:מדע א מ י ת י ״ א ש ר מ ת י י ש ב ע ם א מ ת ה ת י ד ד . ,
כיד נ י ס ה ד ש ״ ר ה י ר ש ל ג ב ו ר ע ל ה מ ד ע ע ל ־ י ד י ה ת ו ר ה ,ב ד ר ך ש ל ש י ז ו ר ״ ה מ ד ע
האמיתי״
בריקמת התורה.
מכאן
מסתברת העובדה,
רמזי
ש ב כ ת ב י ו מצויים
כ ה מ ע ט י ם ע ל נושאים מ ד ע י י ם כלליים ,א ף ־ ע ל ־ פ י ש ה י ה בקיא בהם כ כ ל
א י
ס
. .
ג
משכיל .כי נ ה ג רש״ר הירש כ ד מאיר ב ש ע ת ו :תוכו א כ ל — א כ ל מ מ ש ,ה פ ך
א ת ה ת כ נ י ת ש ל ״ ה מ ד ע ה א מ י ת י ״ ל ת כ נ י ת ש ל ת ו ר ה — ,ו ק ל י פ ת ה ז ר ק —
מ
ה
5
ש ל א ה י ה בעיניו ״ מ ד ע אמיתי״ ,ד ח ה וביטל כמנוגד לאמיתה ש ל תורה ״.
ה ש פ ע ת ה ש ל רוח ישראל בתחומים שמחוץ לאהלי תורה מתגלית ב ״ ה כ מ ת -
אמת״
האמיתי״,
וב״מדע
אך
במיוחד
באותן
התפתחויות
ותנועות
בתולדות
ה א ד ם והעולם ,ה מ ק ד מ ו ת א ת ערכי המוסר ,החירות ,השוויוז והשלום .ההיםטודיזן
אינה א ל א ת ה ל י ך מ מ ו ש ך ומורכב ,ב ה נ ה ל ת ה ה ש ג ח ה האלוקית ,בו מ ת ע ל ה ה ב ר ת
האדם
ל ע ר כ י ה י ס ו ד ש ל ע ם ה׳ .ל פ י כ ך ה י א ע נ י ז מ ו ב ה ק ל י ו ש ב י ם ב א ה ל י תורד,
לענות בו ולעקוב אחריו מתוך
שמים עלי תבל
9 0
אמונה ובטחון
בהתגלמות הסופית של
מלכות
.
.92כתבים ,כ ר ך א ע מ ׳ .295
.93עי׳ למשל פירוש ,ויקרא ו ,ד .בישורון נ ת ן מקום להערכת מסקנותיו של ה מ ד ע ה ח ד י ש
לאור התורה׳ עי׳ כרך ה עמ׳ 535וכו׳ ,כרך ו ע מ ׳ 99ו כ ו ׳ ; והשוה 1121<£1011ו8
. 10ע 13,111^111•{; 3,.^. 1889,י2611, 1מ6ג11ג 16 ¥161ם.
.94כתבים ,כרך א ע מ ׳ ; 460ועי׳ שם עמ׳ 415וכו׳; ישורון ,כרך ב עמ׳ 271ו כ ו ׳ ; כ ר ך
ד עמ׳ 248וכר 532 ,485 ,ו כ ו ׳ ; כ ר ך יג עמ׳ 293ו כ ו ׳ ; כרך י ד ע מ ׳ 325וכו׳.
.95כתבים ,כ ר ך א ע מ ׳ ; 15ישורון ,כ ר ך ז ע מ ׳ ; 357ועי׳ .מ , 8.־61 81-61161ג11נ!גמ
1111-3011 1111(1 151-3.61 1111(16811611116?, 18^6111, 7.1.1919,
4
|
.96פירוש ,דברים ד ,ו :ו ,ז ; כתבים ,כרך ו עמ׳ .15
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לתפישה
ביום
השנה
הקדיש
זו
הירש נאום
רש״ר
החמישים של ק ־ ב
שנשא
לייפציג ,ב ו
בבית
הביסו
הכנסת של
צבאות
קהילתי
הברית את
צבא
נאפוליון .מן הראוי ש ג ם א ת ת מ צ י ת ו ש ל נאום זה נסכם כ א ן בקיצור.
בנצהון הצדק על העריצות מתגלה פועל ה׳ בהיסטוריה ,המעלה א ת ערכי סיני
בתודעת האנושות .כל פתה שנפתח לצדק ולחירות ,הוא שער ה׳ שצדיקים יבואו
בו .נאפוליון היה כלי ביד ה׳ ,ובעל כורחו זרע א ת זרעוני החירות והצדק בין כל
העמים .ה׳ מ ש ע ב ד ת ח ת עול הנהגתו פושעים וכסילים ,למען ייעשו הצדק היהודי
והאמת היהודית לקניינם הכללי של העמים .הנצרות ע צ מ ה אינה אלא לבוש עראי
שלבשה ה י ה ד ו ת בין הגויים כדי לכבוש א ת לבותיהם לערכיה .ט י ב יחסם של אומות
העולם כלפי ישראל הוא לעולם א ב ן הבוחן למידת הצדק שבלבן ולהתפתחותו
המוסרית .עם נצהונם על נאפוליון לא היו ע מ י אירופה בשלים מבחינה זו׳ א ד
התקדמות האמנציפאציה של היהודים מאז מעידה על התגברות רעיון הצדק האלקי
בתודעתם .
ז;,
זו ש ל
זיקה
האוניברסלי
מאמינים
הראשונים
היהדות
המתרחש
אל
בהיסטוריה
הכללית
נובעת
מאופיר,
ו מ ת ו ד ע ת ש ל י ח ו ת ה העולמית .היתכן ,שואל רש״ר הירש ,שיהודים
לא
יעקבו
של
האוניברסליות
בשמחה
מימוש
ובתקוה
בשורתה
של
אחרי
גילויים,
יהדות אל
היהודית היא אוניברסליות מתוך
המבשרים
הארצות י
גויי
את
השלבים
מאידך
—
בדידות חברתית ודתית .אמנם
יש לישראל ״תעודה״ — ייעוד כלפי אומות ה ע ו ל ם — ,א ך אין על עם ישראל להגשים
ת ע ו ד ה זו א ל א
בקיום מצוותיו ובשכלול חייו הפנימיים .ה ת ע ו ד ה האוניברסלית
של ישראל אין בה משום קבלת עול ש ל עשייה פעילה לעיצוב דמותם הרוחנית
ש ל עמים אחרים .חלקו ש ל ישראל בחיי הרוה ש ל העמים ה ו א פאסיבי ורצפטיבי
8
1
ב ע י ק ר ו ,ו ה ו א מ ת ב ט א ב י ד י ע ה ,ב ה ב נ ה ,ב ה ס ת כ ל ו ת ו ב צ י פ י ה י. -
.97עי׳ כתבים ,כרך ה עמ׳ 543ו כ ו ׳ ; והשוה י .היינמן׳ ט ע מ י המצוות וכו׳ עמ׳ ; 95
?מ 211 8£1£6נ( 261ע. 1111:5011 1111861:6נ1כ,3,1מ 3,5 113.1:ז\ 11361 31-61161:,כן3מ
. 8511.נן ^11,׳ .1^30113131; 2לדברים על הנצרות השוה רמב״ם׳ הלכות מלכים
ומלחמותיהם ,פרק יא ,הנוסח המלא ,ערוך בידי הרב קלמן כהנא ,בסוף מהדורת
ירושלים ת ש כ ״ ג )הוצאת פרדס( ,שורה נג ואילך.
.98המעין ,תשר* תשט״ו ,עמ׳ ) 3ועי׳ במקור > כתבים ,כרך א ע מ ׳ ; (155-6כתבים ,כ ר ך ו
עמ׳ ; 315פירוש׳ דברים ד ,לב )ועי׳ למעלה לפני ציון הערה ; (87והשוה רי״י
וייגברג ,במקום הנ״ל ,עמ׳ 1011 0 ! 1^11581011 ; 194׳1נ!06בנ61•, 7116 00מ 1 "¥16ג
0 £.11111131 0 1 .16^1811 8 0 0 1 3 1ז 11 ,111(1318111, ¥ 1־11;101131 311(1 1^0(161ג>:3נ111 1
. 23ק ;80161106 11-111 (1947/8),רוטנשטרייך ,שם עמ׳ .134סברתו ש ל ה ר ב
מונק ,במקום הנ״ל ,עמ׳ 206ו כ ו ,219 /שדש״ר הירש חייב א ת לימוד ספרות העולם
וכד׳ ״על מ נ ת שיוכל ליטול חלק בעיצוב דמותו של עולם זה ולהאציל עליו מרוחו״ —
מוטעית מיסודה .תרגום ה ק ט ע בעמ׳ 206ל מ ט ה — לקוי ובהלקו מטעה .רעיון הייעוד
אינו ע ו מ ד בשום אופן במרכז המוטיבאציה של רש״ר הירש לגבי הלימודים הכלליים,
ובשום מקום לא רמז על הצורך להכשיר א ת הנוער לקראת השתתפות פעילה בחיי
הרוה של העמים .ואגב ,כ א ן המקום להעיר ש ה מ א מ ר האחד ,שעליו ביסס ה ר ב מונק
א ת כל ניתוהיו ,אינו יכול להיחשב כיסודי וכאופייני ביותר בין הרבים שרש״ר היךש
כ ת ב על ש י ט ת תעד״א.
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד.
חידושיו הרעיוניים והדידקטיים של רש״ר הירש בתהום הלימודים הכלליים
העמידו בצל את תביעתו לריפורמה של לימוד גופי התכנים של התורה שבכתב
ושבעל ־פה .לא היה בתביעה זו משום חידוש של ממש ,שהרי מימות המהר״ל
מפראג לא נדם קולם של גדולי ישראל באשכנז ,שדרשו להנהיג שינויים מדחיקי
לכת בתכנית לימוד התורה של קטנים וגדולים .שינויים אלה אמורים היו להעמיד
את הלימוד על מכלול התכנים של מקרא ,משנה ,הלכה ואגדה — בניגוד
לצמצום הרב שרווה בבתי הלימוד ובישיבות — ,ועל שיטות הוראה שיהלמו
יותר את גילם ואת מגמת חייהם של הלומדים .רש״ר הירש הלך בעקבות
דורשי השינויים האלה ,אולם אל לנו לפסוח על צד זה שבהגותו הפדגוגית,
שכן גם הוא יסוד מיסודותיה של תורה־עם־דרך־ארץ .בשמה של שיטה זו
תבע רש״ר הירש לא רק שינוי הגישה ללימודים הכללים ,אלא עיצוב מחדש
של מבנה הלימודים התורניים ,שיטתם ומטרתם.
הוא מתה ביקורת קשה על ״רוח החטטנות״ ,שהפכה את ההק־רה שבלימוד
התורה בדורות שקדמו לו למטרה בפני עצמה ,במקום להפנותה אל שתי המגמות
העיקריות :עיצוב השקפת עולם של יהדות ,והכשרה לקראת הגשמת הזונותיד,
וחוקיה של תורה בחיי המעשה שבכל דוד ^ ודור .הוא הגדיל לדרוש בזכות
האידיאי של תורה לשמה״ .אך ״פרתה של חכמה הוא — החיים׳ /ו״תורד,
י ש ד ה ״ ' א י נ ה אלא תורה הנלמדת לקראת עיצוב היי תורה שלמים ומלאים״.־.
לעולם יכוון כל לימוד התורה לידיעת המצוות המעשיות וצורת-לפיכך
החיים היהודית; דירוג הומר הלימודים ייעשה ככל שאפשר בצמידות להודאת
י׳ למשנה ,בן ט״ו לגמרא; אין להביא את ה
הז״ל• בן ה׳ למקרא,
ללימוד המשנה בטרם רכש לעצמו ידיעה יסודית ורחבה בתנ״ך ובלשון ה ק ו ד ש
יש ללמד את הילד לדבר ולהגות בשפת התנ״ך כמו בשפת המדינה; פרשנות
התנ״ך צריכה להיות צמודה לשפת התנ״ך ולענות על צרכי החינוך ו ה ח י
של ה ד ו ר .
ל ל ד
ב ן
;
ים
100
לא כאן המקום להסביר ולנתח את שיטת רש״ר בהסברת טעמי המצוות
.99עי׳ אגרות צפון ,עמ׳ נו־נז ,והשוה פירוש ,בראשית ,מבוא למהדורה העברית ,עמ׳
;8חורב ,סעיף ;493 ,1כתבים׳ כדך ג עמ׳ 186וכו׳; כרך ו עמ׳ ;235סידור,
עמ׳ .18
.100עי׳ חורב׳ סעיף ; 551אגרות צפון ,עמ׳ עד; הקדמת המהיר לפירוש ,בראשית;
סידור ,עמ׳ ; 513והשוה י .עמנואל ,במקום הנ״ל ,עמ׳ 154וכו׳; י .היינמן ,ציון
תשי״א ,עמ׳ ; 68פירוש ,בראשית ,מבוא למהדורה העברית ,עמ׳ 9זכו׳ .בתלמוד־
תורה של החכם ברנייס בהמבורג לא לימדו תלמוד לפני שנת הלימודים התשיעית,
ומשנה זו — במספר שעות מוגדל ,עי׳ 131111113׳ •.068011101116,1.0013301111113£ 361
. 54ק § 1905,־111נ31111מ ; 101-3-1163150111116,השוה גם 3011311113113611 1835,
<. 701:1ע .מנורה טהורה/611316111 ,י,ו.1. 1,06
.101עי׳ רי״י ויינברג׳ דעות ט עמ׳ 55וכו׳ :ר״י גרינפלד ,ספר רשר״ה ,ע ׳ 117וכר;
י .עמנואל׳ ,שם עמ׳ 175וכו/
מ
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל מעניננו
ב ת ח ו ם זה.
הוא
בהרצאותיו
דרד־ארץ
לבדוק,
כשיטה
מקדשות
כיצד
של רש״ר
השפיע
הירש על
תורתית־אימננטית
עקרון
טעמי
המצוות
במחקר
דיני
אין
מתגלם
על
עיקרון
ישראל
תורה־עם־
המצוות
ושורשיהם.
א ת ח י י ו ה ח ו מ ר י י ם ש ל בן י ש ר א ל ,ה ן פ ו ר ש ו ת א ת י ר י ע ת ה ת ו ר ה ע ל
עולם ההי ,ה צ ו מ ה והדומם — ,הווה א ו מ ר :
חומר
והחל
תורה־עם־דרך־ארץ
הגותו
בעולם שאינו
מחקר
עליו.
נבלע
הן מ ש ע ב ד ו ת ״דרך ארץ״ ל״תורה״.
בתורה על ״ידי פרט
המצוות
הייב
אפוא
לרדת
המרכיבים
את
מעשה
המצווה
הדינים
והחומרים
התמונה
הרב־גוונית הזאת
מפרטי
ולהתעמק
בכל
בכמות
יעלה א ת החוקר אל מושג
המצוות
הקשור
בו
ופרט
של
פרט
ורק
ובאיכות,
האמת וטעם
מכלול
האמת של
המצוה.
זו
בשיטה
תתכן
לא
בין
הבחנה
וטפל
עיקר
המצוות.
בפרטי
פרט
כל
מ ט ר י א ל י ,כ ל ה ו מ ר ו כ ל מין ,כל מ י ד ה ו כ ל צ ב ע — ה ו א ח ל ק א י נ ט ג ר א ל י ש ב ל ע ד י ו
לא
מ ו ש ג המצוד!
תובן כללות
כלשהי,
כ״מכה
בפטיש״ לגבי ש ל מ ו ת המושג והטעם .ל ד ו ג מ ה :הכהן הגדול ,ה ע ו ב ד א ת
עבודת
מחליף
את
לכאורה
הכיפורים,
חייב
שולי
א ל נכון.
אשר
יום
נראה
וטעמה
ויש
ובלתי־חשוב,
אשר פרט
בקידוש
ורגלים
ידים
מזדכר
מ פ ר ט י מצוד,
לא
בסיכום
רק
כל
כאשר
הפרטים
הוא
ב ג ד י ה ז ה ב ב ב ג ד י ה ב ד .גם בטי־ם י פ ש ו ט א ת ב ג ד י ה ק ו ד ש ו י ה ל י פ ם ב ב ג ד י
החול
הפרטיים שלו — לאחר גמר כל ע ב ו ד ת היום — יקדש ידיו ורגליו מ כ ל י
שרת.
ל ל מ ד ך רעיון גדול בסיומו ש ל היום הגדול ו ה ק ד ו ש :ערכה של כ ל ע ב ו ד ת
הכיפורים
יום
הגשמת
בהגשמת
הוא
רוה
שבד — ,ב ח י י
הטהרה
של
החולין
ה ״ ת ו ר ה ״ ש ב ק ו ד ש ה ק ד ש י ם — ב״דרך ארץ״ של היי ה מ ע ש ה
התורה
והמדינית.
היא
מכאן
״דת
החיים״,
משמעות
היי
ההלכות
והיי
המעשה
המגבילות
הפעילות
את
זמן
1 0 2
הכלכלית,
קיומן
יום־יום,
.
החברתית
של מצוות
רבות
ל ש ע ו ת היום .י ה ד ו ת א י נ ה ״ ד ת ש ל ל י ל ה ״ ,ד ת ל ש ע ו ת ה ח ו ש ך ,ד ת ל ש ע ו ת ש ל א ת ר
העבודה .ש נ ת הלוח היהודי היא ש נ ת הלבנה ,אך מפעם לפעם מעברים את השנה,
כ ד י ש ש נ ת ה ל ב נ ה ״ ת ש י ג ״ א ת ש נ ת ה ש מ ש ,א ו ר ו ש ל יום ה מ ע ש ה .ו ב ע נ י ן א ח ר :
שהשבת
כמו
מלאכת
ניתנה
שש
תורה
מקיימיהן
חיי
1 0 3
מקדשת
השנים,
אלא
את
כן
לקדש
מלאכתם
מקדש
של
איסור
במצוותיה
ימות
רבית
את
חיי
ההול,
א ת חיי
החולין,
השמיטה
ושנת
המסחר
את
—
את
והכלכלה .בי לא
ה״דרך
ארץ״
של
.
מצוות
התורה
ישראל
ב ה ר מ ו נ י ה ע י ל א י ת ,בה ק י י מ ת ה ת א מ ה ג מ י ר ה ב י ן צ ו ר ת ה ח י י ם ל ב י ן
תוכנם.
משוות
ליהדות
משמעות
אסתיטית,
שכן
״דרכיה דרכי נועם״ — יש יופי מ י ו ח ד בחיי המצוות,
הן
מסדירות
״טעם״
את
אסתיטי
.102פירוש ,ויקרא טז ,ד ; והשוה טעם תוספת ש ב ת ויו״ט ,כתבים ,כרך ב עמי 16ו כ ר ;
ועי׳ גם י .עמנואל ,במקום הנ״ל ,עמ׳ ,145-146על טעם מצות הקהל.
.103עי׳ כתבים ,כרך ב עמ׳ 63ו כ ו ׳ ; כרד ג עמ׳ 292ו כ ו ׳ ; פירוש ,שמות כב ,כד,
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ י ו ח ד .ה מ ס פ ק א ת ה ו ש ה י ו פ י ש ב א ד ם ב ה ת ע ל ו ת ו מ ד ר ג ת ״ א ד ם ״ ל ד ר ג ת ״ישראל"
זוהי
המרכזית ש ל
משמעותו
התווך ש ל מ ש נ ת רש״ר הירש
״הידור
1 0 4
ביהדות,
מצוד.״
לאהד
שבעשה
מעמוד
.
1
לא בכדי הקדיש רש״ר הירש ב ע ת זקנתו א ת מרבית שעוריו בבית ספי
למקצוע
לנטוע
ש ק ר א לו ב ש ם ״רוח החוקים בתורת י ש ר א ל ״
בלב
אהבת
תלמידיו
תורה ומצוות
1 0 5
י:
.ב ש ע ו ר י ם א ל ה ביק '
ה ה כ ר ה ש״תורד׳
ולהחדיר בהם את
ע ם ד ר ר א ר ץ ״ ה ו א .העיקרון ה מ א ח ד א ת כ ל המצוות ל מ ס כ ת א ח ת ש ל השקפה
חיים וצורת חיים הרמונית.
אם
אנחנו ע ת ה
באים
את
לבחון כיצד
של
האידיאל
תלמידיו
ונאמניו,
קהילתם.
ובייחוד במערכת הלימודים של
הגשים
הירש,
רש״ר
תורה־עם־דרך־ארץ
וכיצד
בחיי
הגשימו
של
המציאות
בית־ספרם ,הרי שעלינו לציין תחילה
א ת הישגם העיקרי ו א ת זכותם ה ע ו מ ד ת לעד .בכח התנופה העזה והאתגר הכביר
של שיטת
מול
תוי־ה־עם־דרך־ארץ התבצרה היהדות
כוהות
שרידים,
הכפירה,
שנאחזו
הנאמנה־לתורה
החומרנות
והחילוץ
שפעלו
אבות
בצפרני
נפשם ,גדל
במסורת
בדורם
במערב־אירופה
בעוצמה רבה.
למהנה
מחושל
קומץ
ומאורגן,
א ש ר ה ו כ י ח ק ב ל י ש ר א ל ו ה ע ו ל ם ,כ י י ש ב כ ו ח ה ישל ת ו ר ה ש ל מ ה ל ג ב ו ר א ף ע ל
ארץ״ ש ל העידן החדש .כאשר נפטר רש״ר הירש
ה״דרך
בשנת
לבית עולמו
ת ר מ ״ ט ,ליוו א ו ת ו ב ד ר כ ו א ל פ י ם מ ב נ י ק ה י ל ת ו ,ת ל מ י ד י ב י ת ־ ם פ ר ו ו נ א מ נ י ש י ט ת ו
מרחבי
המדינה —
לתורה,
וכולם עוסקים
אירופית
מאמינים
ויראי
באמונה
שמים,
במצוות
מדקדקים
וקובעים
ב מ ש ל ו ח י ידיהם ,ורבים מ ב י נ י ה ם
רחבה ,סוהרים עשירים ו א נ ש י כספים,
בעלי
רופאים ,עורכי דין
עתים
השכלה
ואקדמאים.
ל י ד מ י ט ת ר ב ם י כ ל ו ה מ ס פ י ד י ם ל ה ו ד ו ת ולהמר ב פ ה מ ל א :א ד ו ן ה ע ו ל מ י ם
את
חייו ש ל ה ר ב
מפעל
בעל
הגדול,
האמונה
הלוהטת
ולוחם
מלחמות
ביך
ה׳
ב ג ב ו ר ה .ו מ ע ת ה ל א יסור ע ו ד כ ת ר ה ת ו ר ה מ ק ה י ל ת נ א מ נ י י ש ר א ל ב ע ו ל ם ה מ ע ר ב י .
ע מ ד נ ו ו ח ז י נ ו ב א ו ת ו מ ע מ ד ש ל א ב ל וגאון ,ה י י נ ו מ פ נ י ם א ת מ ב ט י נ ו
אילו
לעבר שתי
דמויות ,א ש ר
גילמו
תורה־עם־דרך־ארץ
באישיותם א ת חזון
בכל
הדרו .ה נ ה ניצב בין המלווים ה א צ י ל ש מ ע ו ן וולף )וילהלם קארל( ל ב י ת רוטשילד,
..הברון ווילי״ בפיהם ש ל בני הקהילה ,״השר ה צ ד י ק ״ כלשון מ ג י ל ת היסוד של
בית הכנסת ה ח ד ש שלה .האיש העשיר המופלג:
רוטשילד
החובק זרועות עולם;
ר א ש א ח ד הסניפים של
בקי בהוויות העולם ובהליכותיו;
מלכים ו ש ר י ם :קונסול כללי ש ל קיסרות א ו ס ט ר י ה ;
הראשונה ש ל בית הספר מייסודו של רש״ר ה י ר ש ;
שאתם קבע
שלה
ע ת י ם ל ת ו ר ה יום י ו ם ;
מכתבים
בדואר
והוא ה י ה ה ב ר ה נ ה ל ת והחזיק בביתו תלמידי חכמים
ב נ ה מקוד ,ט ה ר ה
ב י מ י ה׳ וו׳ כ ד י ש ל א
בנק
מארהם של
להכשיל
בארמונו ה מ פ ו א ר ;
בעבירה את
לא
מקבליהם
.104עי׳ פירוש׳ בראשית ב ,ט ; ט ,כ ז ; כתבים ,כרך ב עמ׳ 28ו כ ו ׳ ; והשוה ר ״ פ כהן,
במקום הנ״ל ,עמ׳ ; 226ר י ״ י ויינברג ,ד ע ו ת ט ,ע מ ׳ .55-54
6 105.־ ^6315011611 0656£26516111־ 06181; 361־.1)61
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק נ ה זוג
בשבת;
ובחכמים:
נאמנה
תפילין חדש כל שנה כדי
למקומות
לקח עמו
והבראה
מרגוע
לתמור
שוחט
בדיר
משלו
בסופרים
כבוד
שכשרותו
היתה
עליו .ו ה נ ה ע ם ה מ ל ו ו י ם ה פ ר ו פ ס ו ר ד ״ ר יוסף וררנר ,פ ־ ל ו ל ו ג ב ע ל ש ם
בקי מאין כמוהו בכל הספרות העולמית העתיקה והחדשה;
הגימנסיות
מדקדק
המעולות
בשמירת
בעיר;
השבת
— והוא
אינו מ ש
בעבודתו בין הגויים;
ה כ נ ס ת ש ל הקה־לה ,ב י ה ו ד בימים ה נ ו ר א י ם
1 0 0
מורה מכובד באחד
מאוהלה של
בעל־קריאה
תורה כל
ימיו;
ובעל־תפילה
בבית
.כאלה היו הדמויות הטיפוסיות,
ש נ ת ח נ כ ו ב ש י ט ת ת ו ר ה ־ ע ם ־ ד ר ך ־ א ר ץ ,ו א ם ל א ה ג י ע ו ל ג ד ל ו ת בתורה ,ה ר י י ר א ת ם
קדמה
ל ח כ מ ת ם וצדקתם ע ו מ ד ת לעד.
ברם ,ע ל י נ ו ל ש א ו ל :ה א ם ה מ פ ע ל ה ה י נ ו כ י ש ל ר ש ״ ך ה י ר ש השיג ,ל ג ב י ה מ מ ו צ ע י ם
שביו התלמידים ,א ת האידיאל ש ל ״השכלה יהודית״ כפי שהתווה אותו בכתביו
ו ב נ א ו מ י ו ? ה א ם נ ש מ ר בו ה א י ז ו ן ה י א ו ת בין ל י מ ו ד ה ת ו ר ה ובין ה ל י מ ו ד י ם ה כ ל ל י י ם ,
ב ה ת א ם ל ת כ נ י ת יוצרו ?
למעשה
של
דומה ש ה ת ש ו ב ה על שאלות אלה חייבת להיות שלילית.
הוכרח ע ו ד רש״ר הירש
התכנית
פשרה בין
בעצמו,
האידיאלית של
ו כ ל ־ ש כ ן ה ב א י ם אחריו,
תורה־עם־דרך־ארץ
למצוא דרך
ובין
דרישותיהם
ש ל ש ל ט ו נ ו ת ח ח י נ ו ך ב מ ד י נ ח ,א ש ר ב ל ע ד י א י ש ו ר ם ל א ח י ח קיום ח ו ק י ו ח ו מ ר י
ל מ פ ע ל ד.10
ע ו ד בימי כהונתו ש ל רש״ר הירש כמנהל בית
בחוברת
השפה
ר ש מ י ת מ ט ע ם ב י ת הספר,
להופיע,
ה ס פ ר יכול ה י ה
מאמר מ א ת אחד מטובי מוריו על הוראת
הגרמנית ,שאין בו כ מ ע ט שום חתיחםות ליהדות וללשון ה ק ו ד ש
והרי ה ח ד ר ת תורה ויהדות ל כ ל
של השיטה!
1 0 8
— ,
ע נ פ י ה ל י מ ו ד י ם היתד ,א ח ד ה י ס ו ד ו ת ה מ ו צ ה ר י ם
״ א ה ד התפקידים העיקריים ש ל בית הספר היהודי״ ,כ ת ב
רש״ר
הירש . . .ה ו א ל ה ב י א א ת ה נ ו ע ר ל י ד י כ ו ש ר ש ל ע י ו ן ע צ מ א י ב ס פ ר ו ת ה מ ק ו ר ו ת
10
ש ל נ ו ״ י־' .ב י ן
ההישגים
שנדרשו מן התלמידים
המתקדמים,
בתכנית
המקורית
ש ל ב י ת הספר .ב ל י מ ו ד ה ש פ ה העברית ,נזכר גם הכושר לכתוב חיבורים חפשיים
בשפה
זו
1 1 0
.
אולם מ ה רב היה
הפער בין
האידיאל
והמציאות ,בין ה ת כ נ י ת
ו ב י ן ה ב י צ ו ע ! ה ת ל מ י ד ה מ מ ו צ ע א מ נ ם ג י ב ש ל ע צ מ ו ה ש ק פ ה י ה ו ד י ת •ואורח־ ח י י ם
יהודי,
ש א י מ צ ו א ת ידיו לקיום המצוות ,ואף לדקדוק וזהירות־יתר ברבות מהן.
א ד ה ש כ ל ת ו הכללית ע ל ת ה בהרבה ע ל ל מ ד נ ו ת ו בתורה ,ורק יחידי סגולה הגיעו
לכושר ש ל
הדו־לשונית
קריאה
חפשית
המוצהרת של
והתבטאות פעילה
רש״ר
הירש,
בשפה
מוכרה היה
העברית.
להשלים
בניגוד
למגמתו
לעת-עתה
עם
.106הדברים על רוטשילד ידועים ,ואין כאן מקום לפרט א ת המקורות .על וורנר עי׳
י .רוזנהיים ,אהלי יעקב )בגרמנית( ,פפד״ם ,1930כרך ב עמ׳ 446וכו׳.
.107הלברשטט ,במקום הנ״ל עמ׳ .243
•108־1. *4. ,73^116*, 176*61 3611 (1611*8011611 81)1:30111111*61:1:1011*, £111133111185
. 311ק 30111:11* 1864,
.109דברים אלה כתב רש״ר הירש בהסכמתו לספר לימוד של דקדוק לשון הקודש לי״מ
י פ ת :מתק שפתים ,פפד״ם .1861יש לציין את זהותו של מחבר זה עם מהבר המאמר
שבהערד ,ה ק ו ד מ ת !
י ! • ). 44 11.ץ 11* . . . 1903,י81112*3011, ?65*50111
0
21
www.daat.ac.il
;
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ צ י א ו ת ו ד ל מ צ ב ,בו ל א ה י ה כ ל ט ע ם ל פ נ ו ת א ל ק ה ל ק ו ר א י ו ב ל ש ו ן ה ק ו ד -׳
ולו רק ב א ו ר ח הלק־
עקרונית,
מבחינה
מ ן ה ד י ן שר•;•״ ר
אולי היה
ילך
הירש
בעקבות
1
של סבו ויקדיש את שנות לימודיו הראשונות של הילד ללימוד תירה
למעשה,
במבוא
בנסיבות הקיימות ,לא היתה
הקהילה,
לתקנון
כוונתו
על
א פ ש ר י ת לכך – .מ ר ו ת
להקים
ובית
יש־בה
ל ב י ת הספר ,לא נ ס ת י י ע ה ד ב ר בידו ,ו ב מ ק ו ם ל ״ ת ו ר
רק
תלמידיו
להומש־עם־רש״־,
הליקויים
פרקי
בהגשמת שיטת
תניד,
לדורות״.
תנאי
יש
אידיאליות
התלמוד
הרי
לטפל,
נעשה
דרד־ארץ
של
שהסיקו
מבל
רבם
לאי־הבנה
ל״דרד
שאין
לקבוצות
שהיו
בכתבי
לה
א ח ר
.י1
תלמידים
מכך,
שאפשר
על
ארץ״
״דרך
בלבם
ביקורת
ארץ״ .ללא
א
א
-
ר
ם
, ,״
:
רבים
1 1 5
הוסט
הבחנה
ג
רבים
ו
ט
ת
ץ
ב
י
ח
1,
נ
״
ת
הדור
ע
י י־^
ד,וראת
^ י ע י ץ ״הוראי׳
מ י ך י ו
הצעיר
ב ל
יי
*
ה י ר
.״
ה
לאלה
ן
כ
ר
ח
רק
שלם״
במידה
לפי
העיקרי
הכובד
מרכז
קפדנית נכללו
קטנה
שיטת
ל
״תורה״,
של
שמצאו
נתנו
השיטה
תכני
מ ד י
׳
תורה־עם״
והמלהיבים,
של
ת
ו א ף
להגביל את הוראת
הדברים הרבים
המבחן
י
ע
מ ב י ו
הגרמנית כנסיבות נתונות
ואף
.
ב
ב
לעיקר.
ר
ה
בהוםד־המשר
והיי־אדם׳".
ם
ל ה י ו ת ,,יהודי
גמרא
וללא
ע ט
י
ב״מולדת״
י
כזירת
של
נ
מחוננים,
יכולת לימוד דף
טראגית.
האירופיים
י
ה ן
ל -י
והטפל
האמנציפציה המלאה וההתערות
ר ה ר
מדרש
תורה־עם־דרך־ארץ ,שהיו
ל ג ב י ר ש ״ ר הירש ,נ ע ש ו ב ת ו ד ע ת ם •~ל
והעיקר
משניות
בלבד" ־
הודעתו המפורשת׳
-ליי..״
ה
צוואתו
מקום
מ״תורה״
התרבות והמדע
במסגרת החינוך היהידי.ה״דרך ארץ״ של מערב־אירופה הוכנסה לתוך
הבית היהודי ובית הספר היהודי — כ מ ע ט ללא הגבלה ,וללא התמודדות מ ת מ ד ת
ורצינית
של
עם רוח ה ת ו ר ה והיהדות .ש י ט ת
תורה־עם־דרך־ארץ הובנה
דו־ קיום חיצוני ,מיכני ורופף ש ל ״תורה״ עם ״דרך ארץ״,
כדרך־היים
המאפשר מיצוי
כל
הנאות החיים האירופיים ״במסגרת המותר על־פי התורה״ .נתגבש הלד־רוה
של
לגבי
אידיאליזציה
יהדות
התורה
״אדם־ישראל״
וחציו
לגבי
יהדות
וההםידות
של
באה
דמות
ש ס ו ע ה זו,
ושל
מזרה־אידופה.
מהוצנת
הוסר
במקום
ובלתי־בשלה
הערכה
ואף
האידיאל
של
זלזול
האינטגראלי
שהציו
אדם
של
אירופאי
י ה ו ד י .ב מ ק ו ם ל ש ע ב ד ״ ד ר ך א ר ץ ״ ל ״ ת ו ר ה ״ ,נ ה נ ו י כים ב ד ר ך ש ל פ ש ר ה
נ ו ה ה ביניהן ,ע ד ש ״ ת ו ר ה ״ נ ת כ ו פ פ ה ל ״ ד ר ך א ר ץ ״ .ר ש ״ ר ה י ר ש לא ב י ק ש ל ה כ ש י ר
.111עי׳ הערת המערכת ,ישורון ,כרד ה עמ׳ :356״ישירון ידפיס רק מאמרים בשפה
הגרמנית״.
מ .מ 1 0 § 1 6 5.ג 6מ £ . 01111682 2111• 0 6
.112עי׳ X1,0(3,¥11-50118^^(1925),
• 120ס; והשוה הערה 85למעלה.
ל
.113עי׳ הערת המערכת ,נחלת צבי ,כרך ז עמ־ .134יש יציין ~ . . .
רש״ד הירש ,ר׳ שלמה זלמן ברייער ,הקים
בה מ י ־ עם בואי לפינקפירט ,אד
.״.!,,
יי״^ -
הוכרה לעשות כן ללא תמיכה של
־ מ מ
:
ך
א
ו ח ״ נ י
י י י ו
ש
י
־ , , ,י י המעי.
^ ,
.114בהקשר זה יש לציין הבדל ח־ציני .אך איפייני
המציין
בחילופי המכתבים הפרטיים ב־ז י ד י הירש יאשתו ובין" י נ י ה ם ש י ת י ר ם :ההוריים
״
י ־ "
.
ו.״..,.
נותבים גרמנית ב ד י ד
ו ב ע ל
ד
ו
ד י
ת
נ
י ״ • י ׳ " -י ו .־ י י י־
22
״ ^ ^ ,־ ־ית,
www.daat.ac.il
ם
=
ו
ע
ש
ד ת
ג
ד
^ גימ־־יי•
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודים שומרי מצוות לקראת הווי־החיים של ״טרקלין״ אירופי ,אלא לעצב ״חיי־
טרקלין״ של תורה .אך היו שהחזיקו בשיטת תירה־עם־דרך־ארץ כגט פטור־ן
מבית המדרש וככרטים כניסה ל״טרקלין״ האירופי•׳״ .
1
מן הדין שלא נשפוט את שיטת תורה־עם־דרך־ארץ במשנתו של רש״ר
הירי — -על יסוד התרשמותנו מדמותם הרוחנית של אנשים שלא הבינו אותה
ב ש ל מ ו ת ה .ברם ,קשה להימלט מן המסקנה ,כי בנסיבות זמנו וחברתו היה
בה בשיטת רש*״ ר הירש משים אוטופיה :תכנית־בנייה אידיאלית ונהדית ,שלמה
ותמימה ,כתובה בידי אדריכל גאוני — שלא ניתן היה להוציאה אל הפועל
כמין ״ירושלים של מעלה״ שלא נמצאה כנגדה ״ירושלים של מטה״ .״שיטתו
שיי רש״ר הירש לקתה בשל גאוניות יוצרה״ יי .
כל עוד נשארו נסיבות החיים והחברה ביהדות מערב־אירופה כמו שהיו
בימי רש״ר הירש ,הלכו תלמידיו ותלמידי תלמדיו לאור תורתו ,כפי שהבינו
אותה• אבל כבר בראשית המאה העשרים ניכרה בלב רבים מבני הנוער החרדי
בגרמניה הרגשת אי־ס־פוק מצורת ההגשמה החלקית והפשרנית של שיטת
תורה־עם־דרך־ארץ .עם התמוטטות אירח החיים והמחשבה באירופה במלחמת
העולם הראשונה ,הגיעה הרגשה זו עד למשבר .ביקורת גלויה נמתחה מבפנים
המהנה על חזון שהפך לשיגרה חסרת מעוף והתעלות דתית ,ועל חיי מצוות
הקופאים על שמריהם ומנותקים משישיו של עולם התורה וממרכזיו התוססים.
בנים שביקשו תורה ש ל מ ה עם־דרך־ארץ ,נדהמו למצוא בידי אבותם תורה
שנפגמה ונתקטעה מרוב דרך־ארץ .לשונם וסגנונם של כתבי רש״ר הירש עצמו
שוב לא ערבו לטעמם ,וגישתו המדעית נראתה להם מיושנת ובלתי־מודרנית.
ניסוחים אחדים בהרצאותיו על תורה־עם־דרך־ארץ נשמעו עתה כמאשרים,
כביכול ,את אי־הבנתם של האפיגונים יי .במיוחד לא סיפקה אותם הסברת
טעמי המצוות במשנת רש״ר הירש ,שלא הותירה מקום לספק ,לנעלם ולמיםתורין.
פירושי פרטיהן של מצוות רבות על דרך הסימבוליקה ,שהאירה את עיניהם של
אבות בעל־ביתיים ,לא הלם את רוהם הספקנית של בנים ,שנתלבטו מחדש* על
אמונתם ונאבקו עם עצמם על נצחיותה של תורה שלמה .דור תלמידיו של רש״ר
הירש הונך ברובו לקראת העיסוק בענפי המםהר ,ואילו הדור החדש׳ כיוון צעדיו
117
;
1
!1
.116השוה נחלת צבי ,כרך א עמ׳ ; 189 ,162-161 ,29שם ,כרך ז עמ׳ ;132רי״י ויינברג,
לפיקים ,ירישלים תשכ״ז ,עמ׳ רלג.
ל .11משפט-משפח כזה הוציא ג .שלום ,כאשר הדייק על שיטת תעד״א את התו:
״תיאולוגיה מהדירה של התפשרות״ ו־ 33.1101131116010מ6!2111611113.{16 ^^0
יאה מאמרו 11 1934,ג311£, ^1163130116 11111133011ז ^13־?01111^ 361
• 41ת £513631,מ. 11036111161111, 211311זנ :ציוני דרך,
י .נ! . 57מא;' יעי׳ י
עמי ;130נהלת צבי׳ כרך ד עמ׳ ;282והשוה ^ 11111נזומג^! 61161•. £111ע1333.0 8
;ןענן^נמ&מין •0011:,
. 153ק 1920,
.118ר׳ רפאל ביו־אר ,במקום הנ״ל.
.119למשי־ :״הזיווג של תורה עם דרך ארץ״ )כתבים כרך ג עמ׳ ,^22״תורה ודרך-ארץ
משלימית זו את זו' ,והן כשני מאירות ברקיע השמים״ ,״תעד״א כעקרון כפוי ״ )שם,
כיך ה עמ׳ 237ובי׳.(,
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במידה ר ב ה הרבה יותר אל ה מ ק צ ו ע ו ת האקדמיים,
כללה שנים רבות
והכשרתם
ש ל ל־מלדים ב א י נ י ב ר ס י ט א ו ת ״ ׳ י -י .
דור יוצאי מ ל ה מ ת העולם הראשונה ראה בשקיעת האידיאלים של ה ה ו מ א נ י ת
האירופי
והליב־ליזם
חוויות א ל ה רופפו א ת
אותם עם
בכורכו
והתייסר
בתמוט
זיקתו אל
יסודותיה
האידיאליזם
עולם
ה ב
י 1
ל לי
כ
. .
ת
ב א ה
:
ב
הרעיוניים של
וההומאניזם
י״-
ה
:
ע
ד
1
ב
שיטת
י
א
-י ״
ה
ו
המל
ת
ח :י ה
•
ר ש ״ ר הירש.
ט
כ ו
אמנם
.
׳
ב ד ב ר י ו ש ל ר ש ״ ר ה י ר ש ע ל ה א י ד י א ל ש ל ״ א ד ם י ש ר א ל ״ א פ ש ר ה י ה ל ש מ ו ע הרים
מן
חזקים
ההומאניסטיים
הרעיונות
אירופה
בימי
להבחין
בדברים א ל ה בין
תקופה
שיל
התורה,
מבני
נעוריו,
מלאת
ושמטבעם החל
יסודות
הישגים
׳מחזקתם ת ק פ ה גם
הדור
עשאום
החדש׳:
סניף לכל
והאידיאליסטיים,
משתהק עוד
זמניים
ותקוות,
וחולפים,
לבין
שיהיו
בימי
בפיהם של
ח
יי ^׳.
ר
הקשורים
אמיתות
ברוח
קבועות
מ
ש
כ
י
א פ ש ר ר׳יי׳
האופטימ
ומוחלטות
י ו ת
כנצזז
ב ע י ת ו ת שיל א כ ז ב ה ו ש י נ ו י ־ ע ר כ י ם .ל א ב ן ע ש ו ר ~
דברים
אותם
שהוריש לחם
ניסוחים
רש״ר
ותופעות
הירש
חברתיות
י ם
כ״חוראה
ל ד ו ר ו ת ״ ־־־־
שבדין לא
לראות
יכלו
ב ה ם א ל א ״ ה ו ר א ה ־ ל ש ע ה ״ בלבד .ה ת ל ק ח ויכוח ציבורי ע ל מ ש מ ע ו ת ה האקטואלית
ש ל ש י ט ת ת ו ר ה ־ ע ם ־ ד ר ך ־ א ר ץ ,ויכוח ש נ מ ש ד ע ד לחורבן יהדות גרמניה ו ש נ ת ח ד ש
בימינו
1 2
ובגולה־ .
בארץ
מבוכתו
דרד־ארץ
של
ובין
הדור
המציאות
החדש לא
נ ב ע ה רק מן
הגשמתו
העגומה של
של ״שיטת פרנקפורט״ היו שני צדדים:
הפער
בחיי
שבין
החברה
חזון
תורה־עם־
החרדית.
למטבע
חימר תורה־עם־דרד־ארץ מחד ,ומאידד
— עקרון ה ע צ מ א ו ת ש ל הקהילה החרדית ,הוא עקרון ה״פרישה״ .כיצד היו אלח
צדדים ש ל
שני
להקל,
להרחיב
ולבודד ?
מטבע
ולהכליל,
אהד?
הלא
לכאורה
ו א י ל ו עקי-ון
ש א ל ה זו — ' ת ש ו ב ה
תורה־עם־דרך־ארץ באה
להתיר,
להחמיר,
לצמצם
ה״פרישה״ בא
בצדה למי
שמעמיק
לאסור,
בהבנת
משנתו ש ל רש״ר
הירש .הקהילה היהודית אינה א ל א הזירה החברתית ש ל דרד־ארץ ש י ש לשעבדה
לתורה.
מקום
פעילותו של
״בתוך
הצדיק הוא
העיר״ ולא
מ ח ו צ ה לה.
כלל־
.120עי׳ . 46,גן( 3.1115:{111•* 3,.]^. 1923עי* 13330 61-61161•, ?311* 1*6*1:5 1161111156111•,
1311,נ! 1 ^3ג . 163; 1^1.ק 1 0 0 * 1 ,מ1 11ס1מ1) ; £1111£3ת3351נז *122, 173, 281 6
! ^ 1960,ם ^ ^ ו 6א ,1113315111 111 *116 ]^31£111£,־63161־•7116 01
340
ר׳ רפאל בדויאר ,במקום ה נ ״ ל ; ר׳ אליעזר פוזן ,במקום הנ״ל ,עמ׳ ; 60ישורון ,ברו
ח ) ,(1885עמ׳ .224
.121עי׳ רי״י ויינברג ,גחלת צבי ,כרך א ע מ ׳ ; 155ספר רשר״ה ,עמ׳ ; 192ר׳יי רוזנהיים
במקום הג״ל ,עמ׳ 12ו כ ו ׳ ; י .היינמן ,ט ע מ י המצוות ,ע מ ׳ ; 102ר״י גריגפלד במקום
^ 0ז ג 271 ^ 0 1וכו׳.
הנ״ל ,עמי
.122בצורתו הספרותית התנהל הויכוח בעיקר בשבועין א־זראעליט ובירחון נחלת צבי ,ואין
כאי מקים -פ ר ט .עי׳ ביהוד ר״י ריזנהיים ,במקום ה נ ״ ל ; הרב ז״צ )הרמן( קליין
איזראעליט ; 17.1.1935 ,רי״י ויינברג ,נחלת צבי ,כרך ז ע מ ׳ 186י כ י ׳ ; ספר רשר״ה
׳
.
י
ע מ ׳ ) 190דעות ט עמ׳ ; (52המעיז תיזוז .״
הרב ש .שיואב ,אלו ו א ל ו ) ב א נ ג ל י ת ( ,
^ ^־
*, 1161211^6111• 1115 ^11^6^11111, 1.נ3. 8011^31
^
״ . 1 1 4ק
ת
ג י ן
1 9 6 6
24
www.daat.ac.il
מ ז ר
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראל ואהבת־ישראל — ערכים מרכזיים הם בשיטת תורה־עם־דרך־ארץ ,אבל
לא כערכים עצמאיים ומוחלטים .הציבור הישראלי והעבודה למענו — אין
להפהיעם משעבודה של תורה ,כשם שאין להפקיע ממנו את ערכי הרוח האנושיים
ואת ההתעסקות בהם .שני הצדדים של המטבע — כתובת אחת חרותה עליהם:
טוטאליות של תורה ללא פשרה״ .הצד האחד ,חינוך תורה־עם־דרך־ארץ ,פניואל היחיד; הצד השני ,עקרון ה״פרישה״ ,פניו אל הציבור . -
3
1
ברם ,בה בשעה שעקרון ה״פרישה״ נשמר כבבת־עינה של היהדות החרדית
בגרמניה ,וכל אימת שנעשח נםיון לרככו ,חתחוללה סערה בציבור ובהנהגתו,
הרי הנטייה לפשרנות לגבי ענינים שבהשכלה ושבאורח־החיים זכתה ליחס
סובלני הרבה יותר .הנוער החרדי מצא את לבו שסוע בין התביעה היומרנית
ל״טוטאליות״ ול״עקיבות של ברזל״ בהיי הכלל ,ובין הכניעה הנוחה לתרבות
הזמו .ולעתים אף למקולקל שבה ,בחיי היחיד .והרי כל עיקר מגמתו הפדגוגית
של רש״ר הירש היה לרפא את לבו השםוע של צעיר בן זמנו ולאחות את
המרעים שנתהוו בו על־ידי רוח ה ז מ ן ! "
1
תנועת ההסתייגות הגוברת משיטת תורה־עם־דרך־ארץ הסתייעה במידה
רבה בחוםר־ההבנה ,שהשיטה נתקלח בו בחוגים של רבנים והכמי־תורה .רש״ר
הירש עצמו ידע שלא כל הבריז הסכימו עמו בלב שלם ושהיו ביניהם שחששו
שמא השיטה תביא לידי ביטול תורה י• . -אולם לדורו ולדור תלמידיו היה יסוד
לתקוה ,שההכרה בצידקת השיטה תתגלה ותתפשט אף במרכזי התורה שמחוץ
למערב־אירופה .הם שמעו בסיפוק על נטייה מםייימת של בעל ״כתב־םופר״,
רבה של פרשבורג ,לעבר תכניתו של רש״ר ה י ר ש ׳ ״ ,וחם שאבו חיזוק ועידוד
1
ן
• עי׳ פירוש ,בראשית ,מהדורה עברית׳ עמ׳ עו ,ר ה ; ר״פ כהן ,נחלת צבי ,כרך ד׳ עמ׳
* 5 29־§616 101ג 1031 31§11111031106 01 1116 311־3. 11056111161111, 1116 1115101
־ ^ ׳ ^6^1511 0011111111111^, £[15101:19נ1 1116 £1:311^{01'1ז01ע3606331011 1
. 1נץ ;331021, 00101361• 1948,א .שטרן ,האדם ויעודו ע״פ השקפת תעד״א,
בקובץ חינוך האדם וייעודו ,ירושלים תשכ״ז ,עמ׳ ש צ ד ; ועי׳ מש״כ ,המעין ,תשרי
תשכ״ה ,עמ׳ •16אולי אין זה מיותר לציין ,כי בתשובה ההלכית של רש״ר הירש
על פסק ה״פרישה״ הזכיר גם א ת עקרון תעד״א ,עי׳ כתבים ,כרר ד ,עמ׳ ; 354
והשוה הערה .6
;1 11111 0011מ £111 1£3111־61נו6־15330 31
• עי׳ כתבים ,כרד ו׳ עמ׳ .283והשוה
)ביהוד עמ׳ .^137
• עי׳ כתבים ,כרד ב עמ׳ ; 450כי־ך ז עמ׳ .354על יחסו של ר׳ יצחק דב במברגר
^לתעד״א עי׳ שי״ת יד הלוי ,ירושלים תשב״ה ,ב ה ק ד מ ה ; מ .אליאב ,במקום הנ״ל,
עמ׳ ) 235והשוה מש״כ ,קרית ספר ,כסלו תשכ״ב ,עמ׳ , (.32־ המעין ,ת מ ת תשכ״ה,
47הערה 3ז ^3111:651161:1011^ 361' 1,. 01161130361-81:1^1111§, 1106011-
,
1 1
ד3
1 2 4
ז
1 2 5
־
1
6
^ •^, 068011101116 61:0., !). 70; 1ז©618נ11מ* . 13; 8. 3ק 1361:8 1895,
2 3
1
.133011, ^63011111:1111 X ¥ (1928), !>• 5
6118§6301110111:6 363 11313131 .11133נן1-6
צי׳
£5263,
י
•י3^3 811633 1944, 1נ11113ם
8. 8116011161, 016
;. 266נ! 111 ^11 (1920),־1ג^650111־
מ
• אליאב ,מקומו ש ל ר״ע הילדםהיימר במאבק וכר ,ציון כו ,עכל׳ ; 81אגרות י־״ע
ייילדסהיימר .מהד׳ מ .אליאב ,ירושלים תשב״ו ,עמ׳ .62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ע מ ד ת ו שיל מיסד תנועת המוסר בישיבות ליטא לגבי
ר׳ ישראל סלנטי־ לא זו בלבד שבשיחה עם רש״ר
לגבי הישגי השיטה בין חרדי גרמניה ,אלא התיהס
נסיון תלמידו להקים בליטא מוסד חינוכי שתכניתו
לתכנית תורה־עם־דרך־ארץ י־־ .גם גדולים אחרים
בעד כתביו של רש״ר הירש וכתבו בזכות שיטתו
מ ה נ ה ג ת ה במזרה־אייופה ׳־׳.
7
1
שיטת תורה־עם־דרך־אר׳ו•
הירש הביע הערכה ר ב
אף במידה ׳:יל חיוב א•
היתד ,ק ר ו י ה למדי ברוחדי
י י ליטא המליצי
מבין
י הסתייגו
בגרמניה,
ה
ר
ב
א
ם
ב
מ כ ל מקום ,עם כל הערכתם לעמידתה של יהדות תורה-עש-ךףךיארץ ,גביי'
ביד ראשי ישיבות ליטא בדור האחרון התנגדות עקרונית לעצם השיטה ,ויש
לשער שהתנגדות זו נבעה לא בעיקר מן העיון במשנתו שיל רש״ ר הירש,
י
מז ההסתכלות במציאות החינוך וההווי ביהדות החרדית במערב־אירופה
הגאון הליטאי האחד והיחיד ,שהכיר את השיטה ממקורותיה ,וגם היה ק
לחיי הקהילות בגרמניה ,ענה ואמר:
י |
ר ו ב
״אם ׳עזרנו ה ופיעל ידנו ירצה ,יביאי גם הגדולים והגאונים ,העומדים עדיין היום
בהסתייגותם משיטת החינוך של יש״ר הירש ,ויקראו אלינו את קריאת הברכי׳
— נצחוני בני !״ י י .
ט !
אבל בני חנוער החרדי בגרמניה בין שיתי מלחמות העולם מצאו בהסתייגותם
של גדולי המזרח אסמכתא איתנה לביקורת השיטה בה גודלו וחונכו .התפשטה
ביניהם הדעה המוטעית ,שרש״ר הירש׳ עצמו התכוון להנהיג את שיטתו בגרמניה
בלבד .על תנאיה המיוחדים ,ושימעולם לא ח ש ב להפיץ אותה בארצות אחרות,
בהן מרכזי התורה עדיין עומדים במלוא כוחם ופעילותם.
.127על יהסו של ר׳׳י סלנטר אל רש״ר הירש ושיחת׳ עמו עי׳ רשימתו של ר׳ נפתל•
הידץ אהרמן ,איזראעליש 1883׳ עמי 361וכו׳ ; ויש ביד־ בעגין זה מכתב י -״ פ״ט־ם
נוספים מידי בנו ר׳ שלמה אהרמן; והשוה מ .הילדסהיימר ,קוים לדמותו של
ר״ע הילדסהיימר ,סיגי ,כרך נד ותשי״ד( ,עמ׳ פז הערה ; 116ועי׳ הרב ד .כץ
תנועת המוסר ,כרך א ,תל-אביב תשי״ח ,פרק יז יביהוד עמ׳ ^ 22יכי׳ ; 2 -ת 1,. 0 1
,
;. 156נ! 1113 1928,ס£, 8111061113, 30110131-5 3113 83111*8, ?11113361־61נ1
. 58ק 1^ 1953,י ¥01׳\6ז .1^• 0• 0161111, 1. 831311161•, £רי״י ויינברג ערך
השוואה בין שיטת רש״ר הירש לשיטת ר ״ י סלנטר ,ע י ׳ ספר רשר״ה ,עמי 196וכו׳
)דעות ט עמ׳ 57וכו׳( .מן הענין לציין כי אביו של ר ״ י םלנטר הביא מדבר־ רש״ר
הירש ב״הורב״ על קביעית השנים בהגהית בן-אר־ה לטור אורח חיים ס׳ תכה׳ מהד׳
וילנא תר״כ .על כך העמיד איתי מירי ורב־ רח״י יעקובוביץ זצ״ל.
.128עי׳ הככמותיהם של ר׳ יצחק אלהין ספ־טי־ ור׳ חיים עוזר גי־״ר״סק־ שהודלף־
בהלקן במהדורה העברית של פירוש בראשית ; ועי׳ אור .רש״ז ,כפר הב״ד תשכ״א׳
בראשית ,עמ׳ נא )הועתק בספר רשר״ה ,עמ׳ ; (184—183שם ,שמות ,עמ׳ י ד :יי״י
ויינבי־ג ,לפרקים ,עמי שיב.
.129עי׳ ר׳ ברוך דב ליבוביץ ,ברכת שמואל׳ קידושין סי׳ :ז :י׳ ״־'־ !:ר ו :ב יל־ :־
קובץ הערות ,ניו יירק הש״״ב ,סי׳ יא )והשוה דברי היב מ .מונק ,ספר רשר״ה,
עמ׳ :(214ר׳ א ׳ א דסיי ,מכתב מאליהי ,ירך שלישי ,ב:י-ירל תשכ״ד ,עני׳ 350
יכו׳; מכתב בעניו ,,שייטת פינ־פורט״ ,המעין׳ .-מיז תשיב״ו• ,ימי ; וכי,
) .131הרב י ״ * ו״נירג : ,ח י ת ציי ,כ־ך ז עמ׳ י.19:
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זו א י ן לה ע ל מ ה ש ת ס מ ו ך .א י ן ס פ ק ש ר ש ״ ר ה י ר ש קיווה ב כ ל ל ב ו
דעה
ששיטתו
ובי
ת ת פ ש ט ב כ ל מקום ,בו מ ב ק ש י ם י ה ו ד י ם ל ג ד ל ב נ י ה ם ל ת ו ר ה ו ח י י תורה,
מתנגש
רואה
לתורה
החינוך
בתירה־עם־דרר־ארץ
.מורביה.
הצלחתו
עם
את
הזמן.
רוח
בהזדמנויות
עיגן־ההצלה היהיר
הצהיר,
שהוא
לעתידה של האימה.
בבואו
רבות
ו ב ש ב ת ו ש ם ע ל כס ר ב ־ ה מ ד י נ ה ,פ ע ל ל ל א ל א ו ת ב ר ו ח ש י ט ת ו ,ו א י ־
ב כ י י ו ן זה
היתה
א ח ת ה ס י ב ו ת ה ע י ק ר י ו ת ל פ ר י ש ת ו מ מ ש ר ה זו .בחוזר,
שש־גי־ א ל ק ה י ל ו ת ה מ ד י נ ה עם פ ר י ד ת ו ,ה ז ה י ר ב מ פ ו ר ש :
״גם לקולם של אלה איי תשמעו ,אשר מתנכרים לחיים ולמדע ,בחשבם שעל
היהדות ליריא מפניהם כמפני אויבים בנפש .שוגים הם בדעה שאת היהדות ואת
קדשיה ניתן להציל רק על-יד־ סגירת קדשי ישראל בד׳ אמותיהם ונעילת־הדלת
בפני כל משב-רוח רענן של ההיים ובל קרן-אור של המדע .אתם אל תשמעו אלא
בייל חכמיני ןשאמיי:ן אם אין תורה אין דרך ארץ ,אם אין דרך א־ץ אין תירה״* י.
3
לגבי
גם
מסביב
הונגריה
לבעית
היא
אברהם
למוסד
נקט
הירש
ח ד י ן ל ג ב י ל י ט א .ב ת ח י ל ת ה א ב י ב ש ל ש נ ת ת ר מ ״ א ב א ל פ ר נ ק פ ו ר ט ר׳
בשליחותו
ש ל ר׳
ישראל
ש ל ״ כ ו ל ל פרושיים
ס ל נ ט ר ור׳
יצחק
ובראשם
ראשי
דקובנה״,
שנוסד
אלחנן םפקטור .היה
בשנת
זה
תרל״ט
אב־טיפוס
כ ו ל ל ־ ה א ב ר כ י ם ה ק י י ם ו נ פ ו ץ בימינו .ר ״ א ש י י נ ק ר ח י ח מ ר א ש י ח פ ע י ל י ם
ל מ ע ז ה כ ו ל ל ,ב י ח ד ע ם ר׳ נ ת ן צ ב י פ י נ ק ל
כידוע
סערו
החינוך-יי.
שיינקר
ביוזמתם
רש״ר
עמדה
דומה,
כאשר
שם
הרוחות
את
הברון שמעון
בהילופי מכתבים
הקהילח.
והוא בא להתרים את עשירי הקהילה,
לבית רוטשילד.
עם רבה
של
הוא פנה
קובנה,
א ל ר ש ״ ר הירש,
שעמד
וקיבל ממנו מ כ ת ב י המלצה
אל
ב א ח ד ה מ כ ת ב י ם האלה נ א מ ר בין ה ש א ר :
״מיסד זה מכשיר אנשים צעייים בוז—ם ללמדנים מופלגים ,יבי בזמן מעניק להם
השתלמות בשפת המדינה ובענפי יידע אחרים החש־בים לגבי השכלתם הכללית .מוסד
זה נראה ממש כהצלת הדת ,הנמצאת זה שנים במצב של נסיגה מהירה באותה
מלכות גדולה .עם זאת ה־י זד ,המקיה היאשון ,ועד כ ה ה־ה־ד במינו ,שגדולי
ההוראה ומופלגים בתורה וביראה כאיתם הרבנים יכריזו על טיפוח שפת המדינה
וההשכלה המדעית הכללית כעל דבר מ ו ד ואף על ד י ר שרצוי לשאוף אליו.
בכך מובטח העיקרון ,שעליו מישתתת גם קהילתנו׳ מפני ההתקפית הניתכית
עליו מצדדים שונים ,ובמיוחד עדיין מצד אחינו שבמזרח-אירופה; והרי זה
העיקרון ,שאנו ריאים י ו את תרופת ההצלה היחידה נגד הסטיות הדתיות
המצערות של זמננו ,והנה הוא מוכרז כדוגמה ומיפת הנישא מעל לכל ספק
והראוי לחיקוי״.
ת
א י ו זה מ ע נ י נ נ ו כ א ן ל ב ד ו ק ,כ י צ ד ק ר ה הדבר ,ש כ ו ל ל ק ו ב נ ה ,ש ה ת נ ה ל ע ל ט ה ר ת
•131תרגמתי על-פי טופס מקורי של החוזר ,הנמצא באוסף זיגר.
• ע־׳ ישורון ,כרד ג עמ׳ ;436כרך ה עמ׳ ;318כרך י עמ׳ ;63כרד יא עמ׳ ,51
;92כ י ד טו עמ׳ 18וכו׳ .כאשר ביקש התנו של דשר״ה ,רש״ז ברייעי להקים
בקהילתו בפאפא )הונגריה( בית-םפר תיכון חרדי ,המד בו הותנו ואף שיגר בענין
ל אגית אל השלטונות ההונגריים .טיוטת ד״אגרת שמורה בידי דודי מוהר״ד
ש מ ש מ שליט״א.
1 3 2
ה
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלימוד
גם
ה י ש י ב ת י ה ל י ט א י ,ה ו צ ג ל פ נ י רש׳יר הירי:׳ ו נ א מ נ י ׳ מ י ט ת ו כ מ ו ס ד ה מ ה נ ה
השכלה
הירי:׳
כללית.
י ת כ ן ׳:יהיה
מ ק ר ה ••:ל
כאן
ושמא
אי־הבנה,
רש״י
הפריז
ב ש מ ה ת ל ב ו ו ה י ס י ף כ ה נ ה ו כ ה נ ה ע ל ר מ ז י ם ס ת ו מ י ם מ צ ד ו ׳•:ל ר׳ א ב ר ה ם
שיינקר.
,
הירי. :
ביי כ ד ו ב י ן כ ד מ ת ב י ־ ר ת מ מ כ ת ב זד .׳ :׳ א י פ ת נ פ ש ו ה ל ו ה ט ת ׳:יל
׳:׳יפוצו
מכתב
צרתה
מעיינותיו
נכתב
זה
הוצה
גם
׳*:בועות
מעבר
אהדים
1
ל ג ב ו ל ו ת י ה ׳:יל
לפני
פרוץ
רש״י
1
מערב־אירופהי ׳ •
הפוגרומים
הקשים
ירוםירי־
ש ל י ה ד ו ת ר ו ס י ה היתד .ה נ ו ש א ה ק ב ו ע ב ח י ל ו פ י ה מ כ ת ב י ם ה ע ר י ם ביז י '
א־י־זנ׳
יצחק
ספקטיי־
בשנים
ל ב י ן ר*:׳״ ר היי־׳:׳
—
תי־מי׳א
תרמ׳יב,
בשרש״י
ה״־׳:׳ ה פ ע י " א ת כ ״ ה ש פ ע ת ו ,ק ש ר י ו ו ק ש ר י ק ש ר י ו ל מ ע ן ה צ ל ת ה י ה ד ו ת הנאנלוי
עול
ההת
המשטר
א״הנו
בשנת
במזרח
אירופה,
הצאריסטי.
תרמ״ב
והנה
צ צ ה ׳:׳וב
ו ה מ כ ת ב משינת
באהד
פרימת
מ מ כ ת ב י רש״ ר
ה פ צ ת ה ימל
תרמ״א משווה
הירש
שייטת
למכתב
א ל ר׳
1
יצחק
תורה־עם־דרך־ארז
המאותר יותר
משמעות
עקי־ונ״ת ,ה ה ו ר ג ת מ ת ח ו מ ם ׳:׳ל ת כ ס י ס י ה צ ל ה ב ע ת צ ר ה :
״באתי להודיע לכ״מ כ׳ יביאו כין המו״ל מכ״ע ״ישירון״ בהאניאווער איזה עליס
מב״ע הנ״ל ליד מעלתם ג״׳ ,אשר בם מאמר על שאלת היהודים במדינת כ״מ,
בפרט על הפץ השררה לקרב היהירים להתדמית לאזרחים בידיעת לשונם וחכמת
סיפי־יהם . . .תכלית המאמר לתת מוצא וקושט דבר אמת ע״ד הענין הזה ל א מ ר :
אף כי מן ההכרח ומן המיעיל מאד למלאות בזה אחר הפץ הממשלה׳ אשר כונתה
בזה בל־ ספק רצוי׳ ,מ״מ במו בן יגדל ביתר שאת חוב בל איש ישראל לבלתי
עזיב בשביל זה דרך התורה והיראה שהם לנו מורשה עדי עד ,כי התורה והד״א
האמיתי ומדעיהם מתאימים ואינם מתנגדים כלל ,ורק בהתנכר האמת לא השיגו
עד היום שרי מדינתכם תכליתם׳ ולא ישיגוה לעולם כל עוד שיחשבו ד ת היהודים
יהכמ־ת המדינות האמיתיות בצרות זו לזו ,וידמו הרבנים ת״ח הנאמנים ה י ו ת ג
שונאים שאר המדעים ,וירצו הטות לבבות לאהבת ההשכלה ע״י רבנים ומורים
הסר• האמונה והיראה וחסרי הכמת התורה והתושי׳ בוי" '' '׳י
ברור אפוא ,ש ר ש ״ ר הירש לא המליץ על ש י ט ת ת ו ר ה ־ ע ם ־ ד ר ד ־ א ר ץ כ ע ל
ה ו ר א ה ל ש ע ה א ח ת ו ל מ ק ו ם א ה ד בלבד ,ו ה ו א ש ש ל ה צ י ע א ת ה ש י ט ה כ ד ר ר ה צ ל ה
ל נ ו ע ר ה י ה ו ד י ב כ ל ש ע ה ו ב כ ל מ ק ו ם ש ע ל ת ה ע ל ה פ ר ק ת ו פ ע ת פ ר י ש ת ם של
חלקים מ מ נ ו מדרר התורה ,ב ה ש פ ע ת ן ש ל ת מ ו ר ו ת הזמן .אמנם ,במקרה א ה ד
נהג ב ה ת א פ ק ו ת ו ב ש י מ ת יד לפה ,והוא ה ת נ ג ד ו ת ם ש ל ח כ מ י ירושלים ה א ש כ נ ז י ם
ל ה ה מ ת בית יתומים בעיר הקודש ,בו יקנו ל ת ל מ י ד י ם גם לימודים כלליים
ו ה כ ש ר ה מ ק צ ו ע י ת .בניגוד לר׳ עזריאל ה י ל ד ס ה י י מ ר ל א רצה ר ש ״ ר ה י ר ש לפעול
על אפם וחמתם ש ל רבני ירושלים המוסמכים ולסמוך על עדותם של תיירים
ש ל א היו מהימנים עליו די ה צ ו ר ך ׳ .
1
, 5
1
.133המכתב הופנה ביום 13.3.1881אל זליג גולדשמידט׳ והעתק
ה מ צ י א לי ברוב אדיבותו חתן בנו ,מר ה .אייזמן בלונדון .על
ועל שליחותו של ר׳ אברהם שייגקר ,עי׳ ר״ד כץ ,במקום הנ״ל,
^. x 3 1.£.1^10!•,
בדך ב׳ עמ׳ 7311. ; 306ק ¥ 0 1 1 9 5 9 * .
השוה גם איזראעל־ט ,1881עמ׳ .332
ז
.134ר׳ יעקב הלוי ליפשיץ ,זכרון יעקב ,הלק ג׳ קובנה 1930
.135עי׳ הילופי המכתבים ביניהם ,שפרסם ע .הילדסהיי״ר
ה
מן המקור הגרמני
מוסד הכולל הנדון,
עמ׳ 192וכל /ושם'
מ
!,־811111101
ער׳ <.1
~ ,_. "~ 7״
ץ
ת
ע י י ׳
41וכו׳ ; והשוה אג־ות ר״ע הילדסהיימר ,עמ׳ 97וכי•;׳ ע ״ גס׳ שם" עפרי פז ו כ י ׳ " .
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויש לתמוה :מה נשתנתה בעית החינוך בירושלים מבעית החינוך בהונגריה <־
ההבדל הוא ברור :בירושלים היתד ,דעה מוסכמת אתת בין הרבנים בעלי
ואילו
ההוראה המוכרים ,ורש״ר הירי:־ נרתע בפני מרי־דאתרא־קדי־שיא;
בהונגריה היו דעות הרבנים חלוקות ,ורש״ר הירש הטיל את משקלו לצד
הקרוב ל ש י ט ת ו ״ ״ .
אם אהבת־ישראל פירושה הנכונות להיות תמיד דורש־טוב לעמו ב ^
מקומות מושבותיו; להושיט יד עוזרת לפתרון בעיותיו הרוחניות והגשמיות ,־
לשאת באחריות ולפעול למען עתידו שיי' העם; להשתדל בקירוב רחוקים על־
העלאת המאור שבתורה — הרי שלא היה אוהביישראל כרש״ר הירש.
בשיטת תורה־עם־דרך־ארץ שלו ביקש ,ביסודו של דבר ,להשיב לב אבות על
בנים ולב בנים על אביתם ולהבטיח אחדות ישראל בשעת פיזור ופילוג .סמוך
ובטוח היה ,שרק בכוחה של שיטה זו תישמר האומה הישראלית בלאומיותה
הטהורה .שעה שנאבקה עם כוחות רוחניים ותרבותיים אדירים ,שיאיימו לעשיות
את בית ישראל ככל הגויים .במובן זה ,אך לא בו בלבד ,חש רש״ר הירש׳ את
עצמו כ..יהודי לאומי״ א מ י ת י .
י ד י
137
אהבת־ישיראל ואחבת־תורח חברו יחדיו בלבו ,כאשר תבע לקרב את העם
אל פתרון בעיות ההווה על־פי חתורח ולגאול את בניו מלהיות ,ש ו א ב י המים
והוטבי העצים״ שיל אומות העולם .בחזונו ראה יהודים ,שומרי תורה ולומדיה,
עוסקים בישובו של עולם ומעלים כבוד ישראל ותורתו בעיני העמים .לפיכך
דרש להתחזק ולהתאמץ לא רק בתירה ,במעשים טובים ובתפילה ,אלא גם
בדרד־ארץ .״דרד־ארץ מנין י שנאמר :חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי
אלתינו *.13
.136
ה*!זוד־
י–.-
.
,
״ ־ ׳ ״ הרב י ס ף ברויער ,תורה עם דרך ארץ — הוראת שעה ן המעין ,תמוז
' ^ " י ׳ עמ׳ ; 1ברוח זו יש להבין גם את ההערה באגרות סופרים ,הלק ג ,עמ׳ .41
יםיפי־ לי דידי מוהה״ג ר׳ יוסף שליטי׳א ,שכאשר נשאל פעם רשר״ה ממקום שמחוץ
גרמניה עיי אודות תעד״א ,השיב שהוא נושא באחריות לגב• מצב היהדות במדינתו,
^ י*""' בשיא־ המדינית העניו הוא בתחים אחרייתם של גדולי התורה המקומיים.
• -שוה יי״י ויינברג ,נהלת צבי ,כרך ז עמ׳ ;138ספר רשר״ה ,עמ׳ ;196 ,186
־ היינמן ,סיני כד ,עמי רס .ואולי אין זה מקרה ,שאותו ציור של הקופץ אל תוך
הנהי כד־ להצל׳ אדם מטביעה )עי׳ למעלה לפני ציון הערה (27׳ שהועלה בחוג העי
שיטת תעד״א ,מיפיע גם בהגותו של אוהב־ישראל גדול מאבות החסידות -עי׳ פירוש
' יצחק מברדיטשוב על שיר השירים א ,ג-ד.
י'
־ ׳ יי" כתב• ,!:כ י ד ו עמ׳ : 5:4והשוה ברכות לב ע״ב,
www.daat.ac.il
י<ו
ג 1
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ׳ ר י ש ר א ל מ א י ר לוינגר
דיר מ ש ה ש מ ו א ל דיסון
ש ע ו ״ ם בריאת העוף
א ץ ד־:׳
ואינו
ברור
היתוך
נוהגים
אונות
ק ב ו ע י• יוגבי י ת ר
,
כ ־ ־ פ ו ר ץ גדר
לאכול
בריאת
דיני
העוף
טריפות
מבהמה בלא
כיון
הריאה
בדירה
שחיתוך
הבהמה
׳בדיקת
אעותיו
והעוף
ד.״אד1,
אינו
שווים•
ישכנו נחי׳ י׳
ביו ה ס י ב ו ת ש נ מ נ ו ל ה צ ר כ ת ב ד י ק ה זו היא ש כ י ח ו ת ן של ס י ר כ ו ת הריאה ב ב ה מ ה ' ׳
בדרך
כיי־
הטבעית
,
נ ב ד ק ת הי־יאה גם
ריאת
של
העוף
לשנייים אחי־ים
הבדיקה
לצלעות,
באותה
הזדמנות .נוכח הדבקתו׳
לסירכות
משמעות
הסרה
הריאה
ו מ ב ח י נ ה ה״לכת״ת גם א י נ ה נ ד ר ש ת .אי ל ז א ת גם אין הריאה נ ב ד ק ת .גל מ צ י א ו ת ם
שינויים אחרים.
עם גידול
מחלות
בעבר
העופות
הדשות
בעופות
אתת בלהקות
ה א י נ ט נ ס י ב י שיאנו עדים לו
בשנים
האחרונות,
בריאת
העוף.
מחלות אלו
ה ג ו ר מ ו ת בין
בידדים
היתר
שינויים
מופיעות
הופיעו
ב ל ב ד ואילו כיום ,עם הגידול המרוכז ,הן פ ו ג ע ו ת
בבת
ש ל מ ו ת .היות וייתכן ששגויים א ל ה מטריפים ,כ ו ל ם או ב ח ל ק ם ,
מן הראוי ל ת ת אל ה ם א ת הדעת.
ח ל ק משינויים א ל ה
אפשר
למנוע
באמצעות
טפול
מיוחד.
העופות
מגדלי
משיקיעים כ ע ת רק מ א מ צ י ם מסויימים בדבר ,׳מהרי ביום אם פ ו ר צ ת המחלה ,יש
ב א פ ש ר ו ת ה מ ג ד ל לשיווק א ת כ ל ת ו צ ר ת ו ב מ ח י ר ה ג ב ו ה ש ל העוף הכשר .במדד ,וקיים
אחרי ט י י פ ה
ה ש ש ש ע ו פ י ת א ל ו ה נ ם טריפה ,וגם יהיה חשש ש ה צ י ב ו ר יבדוק
זו ,יהיה ה מ ג ד ל מ ו כ ן ל ה ש ק י ע מ א מ ץ ר ב יותר ל מ נ י ע ת ה מ ח ל ה .ד ב ר זה יתרום
ל ג י ד ו ל העופות ,ל ב ר י א ו ת ה ל ו ל י ם ו ל ה ע ל א ת ר מ ת הכשרות.
מ ב י ן שנויים א ל ו נ ע מ ו ד ע ל שניים ה ש ו ב י ם ) ר א ה ת מ ו נ ה 1בעמ׳ .(32
א.
מ ח ל ת מ ר ק 11113.1-01?: 1
במקרים
רבים ש ל
ו מ ח ל ת לויקוזיס
מ ח ל ו ת א ל ו מופיעים
)(161100518
בריאת
בעופות.
חעוף גידולים
)סרטניים^.
ל מ ה ל ת מ ר ק מ ס פ ר צ ו ר ו ת הופעה .הצורה ה פ ו ג ע ת בריאות מופיעח ב ע י ק ר בגיל שי״ה
ע ד ש נ י ם ע ש ר שבועות .במקרים א ל ה נ ש ל ח י ם הפטמ־ם )עופות צעירים ש פ ו ט מ ו
לבשר(
הנגועים לשוק .ה ת מ ו ת ה מ ה מ ח ל ה נ מ ש כ ת עד לגיל א ר ב ע ה חדשים ומעלה.
ריאה ה נ ג ו ע ה ב מ ה ל ה צ ב ע ה ל ב ן ־ א פ ו ר ל ע ו מ ת הריאה ה ב ר י א ה ה נ ר א י ת ב צ ב ע
וורוד־אדום.
מ ב נ ה של
ריאה
רגילה היא ר ב ה
ערוגות .הריאה
הנגועה
ו א ל ס ט י ת כספיג,
נראית
ובה ך
ת
ד
^
כ ה
נ
ת
ן
1,
ר א ו ת
ב ח ת ך עשוייה גושי א ה ד ומגעה הוא
כבשר .ע ק ב קשיותה ש ל הריאה ה נ ג ו ע ה נראים ב ב י ר ו ר חריצי ה צ ל ע ו ת ו ה ח ל ו ק ה
של הריאה ל א ו נ ו ת נ ר א י ת ברור יותר .ב ד ר ך כ ל ל אין ה ד ב ק ו ת וסירכות ,נ ו ס פ ו ת על
הרגיל ,ב ר י א ת העוף.
.1ע״פ הרמב״ם ,פ״׳ מהלכות שחיטה ,הלכה י׳.
ב .שולחן עייר ,יו״ד לט אי׳ לפי הרשב״א.
.1רש״׳ ,חילין יב עמוד א׳.
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ל ל
^
פי רוב
כגין
^
מופיעים
באשכול
בתרנגולים
הביצים,
הנגועים
באשכים,
במקביל
בכליות
גם
ובעופות
באיברים
גידולים
בכבד
מבוגרים גם
־יי־־• ה י פ ע ת ה ג י ד ו ל י ם ב מ ק י מ י ת א ל ו י כ ו ל ה ל ש מ ש כ ס י מ ן ח י כ י ל מ ח ל ה ו ל ע ת י ם.רובית מ ש ק פ ת א ת ה מ צ ב בריאה.
ד ל ק ת הריאות בהידיים.
ב.
בתרנגולי
הודי
*• י
ז
"י י
שכיחה
דלקת
הנקראת בשם
ריאות
וכולירע(
״מלירה׳׳
גורם
ב ק ט ר י ו ת מ מ ש פ ח ת ה פ ס ט ו ר ל ה ).!?3810111-0113 111111100133
״ :מ צ א ל מ ע ש ה כ מ ע ט בכל לול ו א פ ש י במדה רבה להלחם נגדו באמצעות
ה-א׳ סניטציה מתאימים.
ה ר י א ה •רי<י<
.י א ת ב מ ת ל ה זו ג ד ו ל ה ו צ ל ע ה א ר ו ב ב ה ה ע ד *מחיר .יש* יה־א ע ט ו פ ה
^
־ — ה מ ו ג ל ת י ת ה נ ר א י ת כ מ ע ט ה ש י מ ן ל ב ן ה ע י ט ף א ת כ ל ה ר י א ה אי חלילי יי
•
מ יינך ך,.״
י• . -ה מ ה ל ה ב ע י צ ו מ ה ה ר י א ה נ פ ו ח ה ,ק ש ה כ כ ב ד ו ח ר ־ צ י ה צ ל ע ו ת :ר א י ם
׳ ! ת -ם י מ :ע ש י ל י ד ך ב׳:־,־ ה ר י א ה .ב ת ת ך ד ר ך ה ר י א ה נ ר א ה ב ש ר ה כ כ ב ד ו ל פ ע מ י ם^ ם ב ה ש ל פ ו ח י ו ת ק ט נ ו ת מ ל א ו ת מוגלא .ב מ ע ב ר לצורה הממו־מכת
-
אזורים
-יצא ם
בתוך
יבשים
איזורים
הריאה וכן
מוגלתיים
רבים
)כרונית(
יותר.
אם
* ע ו ף ע ו ב ר ש ל ב זה י י ת כ ן וריאה א ח ת מ ת י י ב ש ת לגמרי ,נ ע ש י ת ק ט נ ה וקשה כעץ(.
! י! זה מ ב ו צ ע ת :ש י נ י ת ה ע י ף ב א מ צ ע ו ת ר י א ה א ח ת ב ל ב ד .
בדיקות שנעשו
_
א,
* ח הריאהבניפוח
גי
ה ר י א ו ת ה פ ג י ע ו ת יותר ,ב ל ח ץ ח מ ק ב י ל ב ע ר ך ל ל ח ץ ה נ ש י מ ה ה ט ב ע י ת
ז
*־׳ י י ל א :ב ג ט א י י ל ־ ס מ פ ו נ ו ת ה ר י א ה .ב ה פ ע ל ת ל ח ץ ח ז ק ) נ ש י פ ה ב פ ה ב א מ צ ע ו ת
•
צ נ י ר י ה ! י י-י
^ י-ת! יי
-י
^
להכניס אייר לסמפונית הריאה.
״ ר א י ' ל ע מ י ד ב א ן על קיש״ ט כ נ י בנפות ריאת העיף .ריאת העוף נ י ת נ ת
^ פיח רק
מתיבית
בהיותי;
צ י י הריאה .ל מ ע ש ה־
ב ע ו
בהלל
הייאה נפתה
הגוף וגם אז ה ל ק מ ס מ פ י נ י ת
ב ש ע ת *:פיח ה ר י א ה ב ב ה מ ה נ כ נ ס כ ל ה א ו י ר ל י י א ה ב ע ו ד
ר ח ל ק :־ כ י מ מ נ י יוצא ד ד ך ה פ ת ח י ם הצדדיים ומגיע ל מ ק ו מ ו ת אחרים .ד ב ר
זה ג ו ר ם ק י ש ׳ ב ע מ י ד ה ע ל מ י ד ת ה נ י פ ו ח ה מ מ ש י ׳:׳ל כ ל הלק־ ה ר י א ה .
כ
'
ד
ב
י
י " כזיקריכקופית.
הריאה
לקטנים
ייעויי•
א
של
התפצלות
במכשירים
לפותיותולדאות
אם
כנויי־
הי־אש׳
סימפו־
ממני .חלק מםמפונות א ל ו עובר לשקי האויר הפזורים בכל הלק׳ גוף
ההלק האחר של
דרגות
לא
סביב
הסימפון
שנכנס
לתוכי.
זה
מתפצל
נחתור
נמצאים
מיוחדים
אטומות.
באויר
ה ס י מ פ ו נ י ת ממשייך ל ה ת פ צ ל ל ק ט נ י ם יותר .ל א ח ר מ ס פ ר
צנורות
)כגון
שאין
דקים
במיקרוסקופ(.
להבהין בהם
בקצה
הצנורות
בעין
הללו
רגילה
נמצאות
יראה תמוגח יא( .בשעת כניסת האויר בנשימת השלפוחיות
ומתנפחות
פרוסה ד ק ה של
ובשעת
רקמת
יציאת
ריאה
האויר
הן
ונסתכל בה
www.daat.ac.il
מתרוקנות
במיקריסקופ
ומתכווצות.
נראה
את
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעגולים
^׳•י-פיחיות
או
שלמים
את
חלקיים;
הצבורות
כעגולים
רוחב
בחתך
כם א ו כ צ נ ו ר ו ת ק צ ר י ם ב ח ת ך אורך ) ,ר א ה ת מ ו נ ה 2ב(.
^
בבדיקות שערבני מהתכים של מ ס פ י ריאות פגועות חוברר ש ב ש נ י ה מ ק י י ם
^
היה א פ ש ר להבתין ב ר ק מ ת הריאה הטפוםית ברוב האיזורים הפגועים .חיו
^ימות
הסית
בהם נראתה הריאה
כבשר והיו מקומות שנראו חללים
עגולים קטנים
2ג.
במקומות
של
כמובא
רתמה
בתמונה
מראה
הרקמה
שנמצאה
אלו
היה
דלקתית.
מ ט ב ע ד ״*יי
י . -ריאה נ ו ש מ ת היא ש ת מ י ד נ ש א ר אויר בתוכה .אפילו ע ם ה ו צ א ת ה
״ יי*׳ ר
ס
צ
חח•
^ ,
ד
•א ־ י צ א
מ מ נ ה כל האייר .אי לזאת כ ל ריאה
ובריאה
נורמאלית
פ נ י ה מ י ם ׳ ד ב ר זה י א ו ש ר ע״ י כ ל ע ק ר ת ב י ת ה מ ו ל ח ת בשר.
-ע י ל ו ת ייי״יאית ה פ ג ו ע ו ת ב ד ק נ ו ב נ ס י י נ ו ת ה צ פ ה ע ל פ נ י ה מ י ם .ה א י ז ו ר י ם
י
^ ם ו ער פ נ י ה מ י ם .ב א י ז ו ר י ם פ ג ו ע י ם פ ח ו ת נ מ צ א ו ח ־ ק י ם ש ע ד י ן צפו.
השאלות ההלכתיות
*• א ט י ם כ ר י א ד .
אמר ר ר ״ ״
נ
ש
״ז •
ר
י בה
^
אטום בריאה מייתינן סכינא
מקום א ט ו ם כל שהוא,
4
וקרעינן לה ,
להלכה נפסק:
ש א י ן ה ר ו ח נ כ נ ם ב ו ואיבו ע ו ל ה
ריאה
בנפיחה,
י ו םכיז וקורעין )הקרום לבד( סמוך מ מ ש למקום האוטם .אם נ מ צ א ליחה
,
^ ^ • -ב ל י ה ה ( מ ו ת ר ת וכו׳ ו א ם ל א נ מ צ א ל י ח ה נ ו ת נ י ן ע ל י ו מ ע ט ר ו ק א ו ת ב ן
נ ו צ ה ׳ א ם נ ת נ ד נ ד ה כ ש ר ה וכו׳ י.
ה נ מ צ א בבדיקות־בו יש ודאי איזורים ש א י ן האויר מ ג י ע אליהם .בין
•
^
ם ה פ ג י ע י ם ישי ה פ ג ו ע י ם יווזי־ ייש׳ ח פ ג ו ע י ם פ ח ו ת ויש• ג ם ס י מ פ ו נ ו ת ימלא
יי
נפגעו ^ 3
ס י
5
ריאד -ג -י ,״ .
•
יי' * 1ו•
אמר
^''
כ ד
ר פ י ם ה א י ר י א ה ד ד מ י א ל א ו פ ת א ט ר י פ ה •־ .ד ע ו ת ר ב ו ת ק י י מ ו ת ב נ י ד ו ן .
7
פסק המחבר ב ש ו ״ ע :ריאה שקשה כעץ במשמושה ט ר י פ ה .לפי הגדרת
׳
׳^יכר הספר ש מ ל ה ח ד ש ה מדובר כאן ברקמח ח י ה :״אי מ נ ק ב י לה מוציאה דם
י
ה
' י
.״^
א
ח
ט
י
ד
ת
ם
וכי׳
ומ״מ
במשמושה
היא
קשה
כ ע ץ . . .״ * .כן אין להשוות ריאה
יט־ני־ .,גם ל א ד מ י ל א ט ו ם י ט י נ ר שיהכשירנו ל ע י ל . . .ע ״ י ב ד י ק ה א ע ״ פ
-ימה במשימישיה ,ד ה ת ם ע ד י ן ״ א ה ג י ע ל ק י ש י ה ע ץ רק ש ק ש ה ק צ ת וכר .גם ל א ז־מיי יז מז עמיד ב׳.
• שיייחן ערוך ,יו״ד לו ס׳.
• היל.־ מז עמוד ב׳.
ל• שילחו ערוך ,יו׳־ד לו ,כד.
•8שמלה הדשה ,סי׳ לו םע׳ כד.
ל
ם
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
לטינרי ד כ ש ר . . .אע״פ ׳מקשה )הטינר( כאבן .דהתם מראה מוגלא יש לה ,והממלא
׳מכתובה נתקשה והיה לאבן וכו׳״.
עיון בדברים אלו מראה שמתאים הוא לענינינו .בריאות שלפנינו מדובר
בריאות קשות .במקרה הראשון מדובר במראה ריאד ,הבהיר מהרגיל אבל הצבע
אינו מפוזר בכתמים כטינרים .קושי ריאה זו כבשר .במקרה השני מדובר בריאה
כהה בעלת קשי ככבד .דרגת הקשיות לא הגיעה באף אחד ממקרים אלו לדרגת
העץ .בדרד כלל אין למצוא רקמה חיה שהגיעה לקשיות של עץ ,אעפ״כ ייתכן
שבמקרה •מל דלקת ריאות כרונית שיל ההודיים עלולה ריאה להגיעה לדרגת
קושי כזו.
ג .שנוי מדאה.
בין המראות האוסרים מונה ר ב כהנא :ככבדא כשרה כבשרא טריפה ,וסימנך
9
ובשר בשדה ט ר י פ ה . . . .
הריאה שלפנינו ,במקרה הראשון נוטה בצבעה לצבע בשר העוף עצמו• מה
הוא בדיוק צבע בשר מטריף לא יכלנו למצוא .ייתכן והכוונה לבשר בהמה או
לבשר עוף .גם צבעם של הלקי הבשר בבעל היים אהד בדרך כלל אינו שווה.
ד .ריאה נפוחה.
ריאה שנמצאת נפוהה כמו עיקר הריות שיל דקל אוםרין אותה מ ס פ ק .מהות
נפיתות זו אינה כל כך פשוטה .ייתכן שהמדובר בנפיחות של אויר וייתכן
שמדובר בנפיחות בשר הריאה עצמו .אם הכוונה לנפיחות בשר הריאה ייתכן
ודבר זה מתאים לענינינו .קשה לומר שהכוונה לניפוח סימפונות הריאה בנוזלים
כיון שאז הדבר מתאים לריאה שנשיפכה כקיתון.
10
אין בכוונת כותבי הטורים להכריע בענין זה .הדברים הועלו על מנת לעורר
את תשומת לב מורי ההוראה ואת ערנות הצבור .ריאות העוף אינן נבדקות ע״ י
השוחטים ולכן מוטל על כל אחד ואחד לדעת מתי יש לשאול שאלת הכם.
מן הראוי עוד לציין שבארה״ ב מקובל כיום לפסול מאכילה את העופות
הנגועות מסיבות בריאות .גם מדב -זה אין להתעלם כליל כי תמירא סכנתא
מאיםורא.
בעצם הדבר שעופות אלו הן ״שאלות״ •ולא יעברו ישר לשוק הבשר הכשר
יהיה יתרון .צבור ההקלאים ומגדלי העופות ישאף לתקן ולמנוע הופעת טריפות
אלו — דבר שיעקור את הנגע מעיקרו.
.9חולין מז עמוד ב׳.
.10רמב״ם פ״ח מהלכות שחיטה ,הלכה ח׳.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע בכרך
מה
בין
לדוד
שאול
כשהלך שמואל למשוח א ת דוד ,היו מלאכי השרת
מקטרגיו
אותו
הקדוש־בריך־הוא,
לפני
ואמרו י
רבונו של עולם ,מפני מ ה נטלת המלכות משאול
ונתת לדוד ו
אמר להם :
שאול
אני
לדוד
אומר
וכר•
פסיר פיח,
יא.
מלחמת עמלק
) ה
מ ש ד(
כל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
לכם
מה
בין
שוחיט ת ה ל י ם כז
אתר דעת -מכללת הרצוג
מנחת ב ר ־ מ צ ו ה ,לזכר בננו ,יחידנו ,אשר אהבנו,
שאול
אלחנן
נשמתו עלתה בטהרה ,אור ליום י׳ מרחשון ,עש״ק ס׳ לך־לך׳ התשכ״ט.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ח מ ת י כי ה מ ל כ ת י א ת שאול
לא
ל ה נ ם ה ל ך ה ק י ג י א צ ל ה ע מ ל ק י ,ו ל א מ ק ר ה ה י ה זה ש מ צ א ו ש ם ש א ו ל ,ת ק ו ע
ב ת ו כ ו ,כ א ש ר ב א ל ה ל ח ם בע־־ר ע מ ל ק .
מ פ נ י ש ע ד י י ן נ ו ת ר ה בו ב ז ר ע ו ש ל יתרו ,מ ש ה ו מ ח ט א ת ק י ן ה ו ר ג א ח י ו ,א ש ר
אלא
י נ ק מ ז ו ה מ ת ו ש ל נ ה ש .ע ל כן מ צ א מ י ן א ת מ י נ י ב ז ר ע ע מ ל ק ,כ י ב ו ר ב צ ה כ ל ה ז ו ה מ ה
ה ז א ת ,ו ה ו א ה ע ב י ר ה מ ד ו ר דור.
גם ת פ ק י ד ו שיל ש א ו ל ב מ ל ח מ ה ה ז א ת ,ה ו כ ן מ כ ב ר ,ב ת ו ת ם ת כ נ י ת ו שיל ק ו ר א ה ד ו ר ו ת
מראש* .ו ה ו א א ש ר ה ר א ה ו ל ב ל ע ם שיתום ה ע י ן ב מ ח ז ה ש ד ־ י ,כאשיר ש ם ד ׳ ב פ י ו
לדבר על א ה ר י ת הימים.
יזל־מים
וירם
י ל
שעתו
מךליו וזךעו במים ר?ים
מאגג מלכו ותנשא מלכותו.
מים
)במדבר בלק כד(
מ ד ל י ו — זו מ ל כ ו ת שאול.
)ילק״ש תשע״א(
ש ל ש א ו ל ,היתד ,צ ר י כ ה ל ה י ו ת ש ע ת ח ש ב ו נ ו ש ל ע ו ל ם .ע ל י ו ה י ה ל ב ע ר ו
מ ט ו מ א ת ה ר ע ו ה י ש ע ,א ש ר ה ד ל י ה והו ב י צ ו ת ה ע ר ב ר ב ל מ י נ י ה ם —
כי
אם
לבער
יהיה
ו!ךא
קין
—
את־עקןלק וי^א כ ש ל ו ויאמר
ג ו י ם עקולק ו א ח ר י ת ו ע ד י א ב ד :
ראשית
ו!ךא
את־הלןיני נישא משלו ו י א מ ר
איתן
מ ו ש ב ף ו ש י ם 3סלע ק י נ ף :
)שם(
א מ י לו בלעם ל י ת ר ו :קיני ,לא היית עמנו באותה עצה )שגזר פרעה בל
הבן הילוד היאירה תשליכוהו(,
ומי
הושיבך
עם
)שעתידים בניך לישב בלשכת הגזית(.
איתני
עולם?
)סנהדרין קו(.
לעמלק אין כל ת ק נ ה בדור ה א ח ר י ת — ו א ח ר י ת ו ע ד י א ו ב ד .אבל יש ת ק נ ה
לקיני ,ב ה פ ר ד ו ע ו ל מ י ת מ ע ם עמלק ,ו ב ה ע ל ו ת ו מתוכו ,לשים מ ו ש ב ו עם א י ת נ י עולם.
] ר א ה ב פ ר ק ה ק ו ד ם ע ל ה כ ת ו ב ב ש ו פ ט י ם )א .טז( ו י ל ר
וישב
את
העם[.
ל פ י זה יימ ל ה ב י ן א ת ק ר י א ת ו ה מ ש ו ל ש ת ש ל ש א ו ל א ל ה ק י נ י ,בצווי ,ב ב ק ש ה ו ב ע צ ה :
לכו,
סורו,
רדו
ושים
מתוך
עמלק —
בסלע קינך — באיתן ומעוז של ישראל.
www.daat.ac.il
)רש״י(
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאגג
וירום
עמלק.
ו ת נש א
מ ל כ ו — מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מ ל ל
)רש״י(
מלכותי
ותתרברב
—
ד מ ל כ ,א
מלכותיה
)ת״י(
מ ש י ח א.
שאול אמנם כבש את אגג ,אבל מ ח מ ל ת ו שחמל עליו ,לא היו ידיו אמונה ל מ ח ו ח
את זכר עמלק מתחת השמים .על כן לא ה ת נ ש א ה מלכותיה דמלכא משיחא.
חמלח זו שחמל שאול על אגג מלך עמלק ,כתובה בלשון שנונה ,המוכיחה
ע
ל
חוסר טעמה ,ועל הקלקול שקלקל בח.
שאול וה?ס
נ״ךזמול
על־א$ג ועל מיטב הצאן וה^ןר והמשנים
ועל-ה^רים ועל-כל סטוב ולא אבו החךימם —
וןל המ?אןה נמ^ןה ונמס אתה החרימו.
את החולה ואת הנשברת הרג ולא חמל ,וחמל רק על השמנה ועל הבריאה ו ע ל
כל הטוב.
את כל חעם חרג לפי הרב )ראח פסוק ה׳( ,ולא חמל על איש ועל אשד .ולא על עולל
ויונק .רק את אגג מלר עמלק לא הרג ,ו י ת פ ש ח ו ח י ,כי חמל עליו .כך כתוב י.
הלזאת תקרא חמלה י
ועוד זאת עשה
בשנינות ,כאשר כלל יחד בחמלה אהת את
הכתוב
האד
ס
והבהמה.
ויחמול שאול והעם ע ל א ג ג ו ע ל
והבקר _
מיטב הצאן
כלום לא רצה לרמוז בזה על הערב רב הידוע ,אשר לקחו משה עמו
ישראל ממצרים ,כי גם שם כתובים בערבוביה אדם וצאן ובקר.
ם
!* ־*ר
ב
-
א
ב
׳^ ז
ו
ר
1
* £׳ ^ "׳ ^ י
שני הכתובים הללו באים כאהד ללמד על תכונתו של
ד
מ
**
ד ;
בעלו
ת
)בא יב ל
ה ע ר ב ר ב ,שהוא
ב
א
לקלקל ולהשהית דרכו של עולם] .ראה ברש״י עה״כ :כי השחית כל בשר א
ת
דרכו על הארץ )נח ו .יב([ והערב רב הראשון הוא הנחש הקדמוני ,ש ה י ה ע ר ו
מכל
חית
ה ש ד ה ,והוא בא אל משפחת
האדם הראשון,
והסית
אות
ס
ם
להחטיאם .בחטא הראשון.
גם על זה הערב רב רמז לו שמואל ,כאשר בא בבקר להוכיחו:
ומה
אשר
קול
אנכי
הצאן
הזה
באזני
וקול
הבקר
שומע
אל לנו לדון את הטא החמלה של שאול ,במושגינו הקצרים הצרים .עלינו ללמוד
עד שנגיע למקומו של שאול ,הקבוע במרחב דורות עולם ,ולהבין את גודל המשימה,
אשר הוטלה עליו.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא חולשה של רגע שברה את כל מאמץ הגבורה של שאול והטילה בו את החמלה
הזאת .לא מפני שאגג מלך עמלק מצא חן בעיניו הותיר אך אותו בחיים) .ראה דעת
אברבנאל( ולא מיטב הצאן והבקר קסמו לו ולעם לבלתי החרימו] .זכור את אשיר
למדנו בפרק הקודם על הכתוב ו י פ ק ד ם ב ט ל א י ם וראה יומא כב .[:ובודאי
שלא שכח שאול פתאום את אשר הזהירו שמואל בדבר ד׳ ו צ ו ו ה ו :ל א ת ח מ ו ל .
אלא בזמן שבא שאול עד עיר עמלק מצא שים את הערב רב הקדמוני ,המתמשך
מדור דור ,אשר בקש ד׳ למחותו ,ולא מההו.
ויאמר ד׳ אמחה את־האךם אשר ^ךאתי מעל ?ני ליאלקיה
מאדם עד־1יהמח עד־רמש ועד עייף השמיים
כי נחמתי כי עשיתם
הה״ד:
אדם
:
)בראשית ו .ז(
)צפניה א .ב (.אסף אסף כל מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה נאם די.
ו ב ה מ ה ,אסף עוף
השמים
ודגי הים והמכשלות את הרשעים.
— הם )בעלי החיים! הכשילו את הרשעים —
)בראשית רבה ה .ו(
ונח ?צא חן בעיני ד׳•
וכן אתה מוצא.
ויזכר
אסף
)שם ח(.
כשזכר הקב״ה א ת נח לא זכרו לבדו ,אלא )ח .א(
אלקים
את
נח
ואת
כ ל ה הי ה
ואת
כל
הבהמה
אשר א ת ו בחבה(.
ועליהם הכתוב אומר )תהלים לו .ז (.צדקתד כהררי אל משפטיך תהום
)מדרש הגדול ו .ז(.
רבה.
כי מימי נה זאת היא החמלה המונעת ומעכבת בלותו של הערב רב.
ו ח מ ל ת ד ׳ היא המצילה את האחד מן המבול ומן המהפכה )ראה בפ׳ וירא יט .טז(,
ואף כי גם בו נמצאים שרשי הרע ,ועל ידו הם הולכים ומתרבים מדור דור— .
צ דק ת ך כ ה ררי אל.
אבל מדור דור יושב הקב״ה ומצפה לשעה הראויה ,ולאדם הראוי ,לקיים מצוות
מהיית עמלק ,כאשר נשבע בשמו ובכסאו.
מש פט י ד ת ה ו ם ר ב ה .
עד שבא שאול ,ותהי המשרה על שכמו:
וישלחך ד ׳ בדרך
ונלחמת
בו
עד
כלותם
אותם.
אד בבוא שאול עד עיר עמלק גברה החמלה גם עליו והכזיבה שליחותו.
נדןמתי
נחמתי
ני־המלכתי
?י
את-שאיללמלך.
עשיתם—
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי יד על כ ס י־ה
ויאמר ד׳ אל משה כתב זאת זכרו! בםסר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה
את זכר עמלק מתחת השמים :
ויאמר כי יד על כס י־ה מלחמה לד׳ בעמלק מדר דר :
ידו של הקב״ה הורמה לישבע בכםאו ,להיות לו מלהמה ואיבה בעמלק
עולמית.
ומהו בס ולא נאמר כסא י ואף השם נחלק לחציו ז
נשבע הקב״ה שאין הכסא שלם ואין השם שלם )מלא( ,עד שימח שמו של
עמלק )בן עשו( .כולו .ובשימחה שמו ,יהיה השם שלם
שנאמי
)תהלים ט .ז(
נתשת
זכרם
ועברתו
אבד
שמרה
האויב
תמו
ל נצה
ה מ ה — :זהו עמלק ,שכתוב בו )עמוס א ,י א
(
נצח.
מה כתיב אחריו )שם( ו ד ׳
ו ד׳
חרבות
והכסא שלם,
וערים
לעולם ישב
ל ע ו ל ם י ש ב — הרי השם ש ל ם :
היי הכסא שלם•
כונן
כונן
למשפט
כ ס א ו,
למשפט כסא
ו
)רש״י ,פס״ר יב .תנה׳ כי ת צ א
(
מה ראה הקב״ה כל כך להשבע בכסאו ובשמו ,להיות לו מלחמה בעמלק עולמית ?
ומדוע ככה השביענו במצוות עשה לזכור ולמחות את זכר עמלק מתחת השמים ך
ועוד שאלה גדולה :למה התנתה התורה את בניין בית הבהירה בהכרית זרע
עמלק תחילה .והלא המקדש הוא תפארת השלום ,שנברא להאריך שנותיו של אדם
ולהשכין אהבה ,אחוה ,שלום וריעות )ברכות יב (.ולא מן הדין שתונף החרב
בדרך בנייתו.
את בקשת השלום נתנה התורה במצוות המזבח.
ואם-מץ3ח אבנים ת ^ ה -ל י ל^־ת^נה אתהן ןזית
)שמות יתרו .
?י סך? ף הנפת עליה יתהללה •
כ
רבי יוחנן בן זכאי א ו מ ר :הרי הוא אומר )דברים תבא כז .ו(
שלמות
תבנה —
אבנים שמטילות
שלום,
בין
ישראל
כ ה (
אבנים
לאביהם
שבשמים ,אמר הקב״ה ,לא תניף עליהם ברזל ,המטיל שלום בין איש
לאשתו ,בין עיר לעיר ,בין אומה לאומה ,בץ ממשלה לממשלה׳ בין משפחה
למשפחה ,על אחת כמה וכמה שלא תבוא עליו פורענות.
)מכילתא שם(
ולפי זה עשה שלמה גם בהיכל ובקדש הקדשים ,גם בכל בניין הבית ,למעלתו,
ואף כי התורה צוותה אבנים שלמות רק במזבח) .ראה מכילתא סוף פ׳ יתרו —
ע״ד אברבנאל(.
וקבלת כהבנתו אכן שלמה מסה נכנה
ומקןבות והגךזן בל־כלי בךזל ל^־נשמע בבית כהבנתו•
40
www.daat.ac.il
)מ״א ו .ז(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת ו ר ה א מ נ ם ת ל ת ה א ת מ צ ו ו ת מ ח י י ת ע מ ל ק ,ב מ ע ש ה שעימר .ע מ ל ק ל י ש ר א ל ב צ א ת ם
מ מ צ ר י ם ,וכן גם נ א מ ר ל ש א ו ל :
הזה
פקדתי את
אשר עשה
ע מ ל ק .אבל המקרה
לא חיח אלא סימפטום למקור מ ש ח ת ונרפש ב ש נ א ת נצח .כי ש ר ש י ע מ ל ק
נבעו
ע מ ו ק י ם הם ו ט מ ו נ י ם ב ק ר ק ע עולם ,ו א ך ע ת ה
מצפוניו.
י ד י ע ה זו ת ב ה י ר ,כי ל א א י ב ת נ ק מ ה צ ו ו י נ ו ל ש מ ו ר מ ד ו ר דור ,ד ו ר ו ת ר ב י ם כ ל כ ד .
ו ה י א גם ת ס ב י ר ,מ ד ו ע ת ל ת ה ה ת ו ר ה א ת מ צ ו ו ת ב נ י י ן ח מ ק ד ש ,ב מ צ ו ו ת מ ח י י ת ע מ ל ק .
$ע ך ת ג ו י ם א 3ך $ר ש ע קזןום ק!חית ?עו?ס ועד.
ג ע ר ת ג ו י ם — זה עמלק ,דכת־ב )בלק ,במדבר כד (.ר א ש י ת ג ד ם עמלק
י ־ ש ע — זה עשו ,דכתיב )מלאכי ג( וקראו להם גבול רשעה.
אבדת
מ ח י ת — כי מחה א מ ח ה את זכר עמלק.
שמם
)תהלים ט .ו .תנחומא כי תצא(
ע מ ל ק ה ו א בן ב נ ו ש ל ע ש ו .
ותמנע
היתהפילגש
ל א ל י פ ז בן -ע ש ו
ותלד
את
עמלק
)וישלח לו .יב(
ובדברי הימים מ ו נ ה אותה בבניו של אליפז )א׳ א .לו( מ ל מ ד שמא על אשתו
של שעיר ויצאה ת מ נ ע מביניהם וכשגדלה נעשית פילגשו .ש א י ן ק ל ק ל ה
אלא
ב ב נ י ש ע י ר .ולפי שהיו כולם בני זמה ,פירשם הכתוב להודיע
)רש״י ,תנחומא וישב א(.
נוולם.
ח ז ״ ל מ ס פ ר י ם כ י ע מ ל ק ג ד ל ב ה י ק ו ש ל ע ש ו ) ד ב ר י ם ר ב ה יב(.
אמר עשו לעמלק ,כמה יגעתי להרוג את יעקב ולא ניתן בידי ,תן ד ע ת ך
)ילק״ש חקת תשס״ד(
לגבות נקמתי.
ע ש ו ה נ ח י ל ל נ כ ד ו זח א ת ה ש נ א ה ,ש כ ל כ ו ו נ ת ה ה י א ל ע כ ב א ת י ע ק ב ב ד ר ך ב ל כ ת ו
אל יעודיו ואל מועדיו.
כד
עמלק
היה
רעה
רצועה
לישראל.
ומה ראה לישב על הספר׳ על דרר כניסתם ש ל ישראל לארץ ו
אלא כך צווהו עשו זקנו לקדמם לדרך .ועקר ממקומו וישב לו בדרך.
)תנחומא שלח ט(.
מה חויא בישא כמין על פרשת ארחין ,אוף הכי נמי עמלק חויא בישא
הוד .לגבייהו דישראל ,דכמין להון על פרשת ארחין .ד כ ת י ב :
לו
בצאתם
בדרך
ממצרים
אשר
שם
)בשם ש ה נ ח ש ד.רע אורב על פ ר ש ת
דרכים ,כן היה גם עמלק נחש רע לגבי ישראל שארב להם על פ ר ש ת דרכים(.
במיז
הוא
לעילא
לטאבה
מ ק ד ש א,
וכמין הוא לתתא
ל ם אב א
לישראל.
)אורב הוא ל מ ע ל ה ל ט מ א א ת המקדש ,ואורב הוא ל מ ט ה ל ט מ א את ישראל(.
)זהר ב ר א ש י ת קכד(
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ י אז ת כ ו ן ו ת ת ג ל ה מ ל כ ו ת ש מ י ם ב ע ו ל ם .
ד׳ ימלך לעלם ן?ד:
ד׳ ימלוך לעולם ועד .אימתי י — מקדש ד׳ כוננו ידיך.
)מכילתא נוסח הגר״א(
ולכל אלה מ ת נ ג ד ע מ ל ק ועל כן הוא ה מ ע כ ב והמפריע.
אמר ר׳ אבא בר כהנא :
כל זמן שזרעו של עמלק קיים ,כביכול כאילו הפנים מכוסות )נ״א :כאילו
הכנף מכסה את הפנים( .נעקר זרעו מן העולם ,נתגלו הפנים) .נ״א ניטלה
הכנף( ולא יכנף עוד מוריך ,והיו עיניך רואות ואת מוריך.
)ישעי׳ ל .כ .פם״ר יב .תנ״ה תצא(
יחודא
דלית
עד ד ע רב רב
מעלמא.
יתמחון
)זהר בראשית כ ז ( :
לפיכך עיניינו של ע מ ל ק הוא עיניין מ ש י ה י ומצוות מחייתו מסורה אך למלך היושב
על כ ס א ך׳ ) .ר א ה ד מ ב ״ ן ע ה ״ כ ) ש מ ו ת יה .טז( כ י י ד ע ל כס י־ה .ב נ י ג ו ד לזה ה י א
ד ע ת ״ספר החינוך״ )מצוח ת ק נ ״ ח ( שהיא מן המצוות ה מ ו ט ל ו ת על הצבור כולן גם
על כל יהיד מישראל( ו ע ד כי ה ק ב ״ ח נ ש ב ע בכםאו ובשמו למהותו.
ועל דרד ה א מ ת כי היד אשר על כסא י־ה ,והיא מלחמה לד׳ הויה בעמלק
מדור דור ,כ ׳ מידת הדין של מעלה תהיה בו למחותו לעולם ,מדור דור.
)רמב״ן(
בן לוי בשם ר׳ אלפנדרי אמרי כתוב אחד אומר :
)דברים כה( וכתוב אהד א ו מ ר :כ
מחה
ת מ ח ה את זכר עמלק
אמהה
)שמות יז(
_ כיצד
יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט )עמלק( ידו בכסא של הקב״ה
!והיתד ,ירושלם כסא ד׳ )ירמיהו ג׳ יז([ — תמהה את זכר עמלק ,וכיון
-
ש פ ש ט ידו בכסא
מחה
אמחה.
)תנחומא ישן תצא פס״ר יב(.
לד
ד׳
הממלכה
)דהי״א כט .א( — זו מלחמת עמלק.
)ברכות נח(.
בבניין
בקרבו.
המקדש תתגלה סגולת ישראל
ו עשו ל י מ ק ד ש
ובחירתו מכל העמים,
ב ה ש כ ן ד׳ ש כ י נ ת ו
ו ש כ נ ת י ב ת ו כ ם.
ולכן נקרא מ ש כ ן העדות ,שהוא עדות לכל באי העולם שהשכינה שרויה
)שבת כב :תנהימא תרומה(
בישראל.
ויקהל
אמר
משה
ר׳
את
חייא:
כל
תא
עדת
בני
ישראל•
ח ז י — ,בוא וראה ,מ ה כתוב ת ח י ל ה :מ א ח
כל איש אשר ידבנו לבו — .להכליל כולם .לפי שרצה הקב״ה שיהיה
נ ע ש ה מ ע ש ה המשכן מכל הצדדים,
במוח
ו ב ק ל י פ ה ,ולפי שהיו אותם
הערב רב בתוכם ,נאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו ,להכליל אותם בין
ישראל ,שהם בבחינת מוח ,לכו נצטוו כולם.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ה י כן נטה כל מין למינו ,ובאו אותם הערב רב ועשו העגל ונטו אחריהם
מישראל איתן שמתי ,וגרמו לישראל מיתה והריגה ,א מ ר הקב״ה ,מ כ א ן
והלאה מעשה המשכן לא יהיה אלא מ צ ד ישראל בלבדם.
זה שאמי־ הכתיב :ויקהל משה את כל עדת ישראל — בלבדם .א מ ר להם :
בני ,בתיככם אני רוצה לשכון ,עמכם יהיה המדור שלי ,יעל כן קחי
מאתכם תייומה,
מאתכם
ילא מאחר .שאינני רוצה שתהיה שותפות
)זהר ויקהל קצה .פנחס רלו(
לאחרים עמדי ולא עמכם.
כיף סוף בזמנא דערב רב מעורבין בישראל לית קריבו וייהודא באתוון
ידו״ד .ימיד דיתמהון מעלמא ,אתמר באתוון דקודשא בריך הוא) ,זכריה
יד .ט 1
ב ייב
יהיה
ההוא
אהד
י ד ו״ד
אחד.
ו ימ מ ו
)זהר בראשית כ ז ( :
ב פ ר ק ה ק ו ד ם ל מ ד נ ו מ ן ה ז ו ה ר ע ל המישיר ,מ י נ י ע ר ב ר ב ו ה ג ר ו ע ש ב ה ם ה ו א ע מ ל ק .
כי הוא רא ש י ת ג ו י ם
השונא את
תכלית
ההשגחה
שנאה
)העמק
ד ב ר ע ה ״ כ כ ת ו ב ז א ת זכרון בספר! כי ע ל כ ן ה ש ב י ע ו ע ש ו ז ק נ ו ב ש נ א ה ל ה ל ח ם
ביעקב
בעולם
ולפגשו ב ד ר ך כ ד י ל ע כ ב גלוי מ ל כ ו ת ש מ י ם
ולמנוע ייחודו של
חשים ע ם י ש ר א ל ,ו י י ח ו ד ם שיל י ש ר א ל עמו.
ע ל כ ן ז ר ע ע מ ל ק ה ו א ה ב ז ו י מ כ ל ז ר ע ע ש ו ,ו ח ע ם אשיר ז ע ם ד ׳ ע ד ע ו ל ם .
הצור שנצטי־נ׳ להכרית זרע עמלק בלבד׳ מכל שאר זרע עשו.
)ספר המצוות להרמב״ם מ״ע הקפ׳׳ח(
מקזא ך כ ר ־ ד ׳ א ל -י ש ך א ל כ י ד מ ל א כ י :
א ה ב ת י א ת כ ם א מ ר ד׳ ו א מ ר ת ם !?3ה א ה ל ת נ ו
הליא־אח ע ש ו ללעקב נאם־ד׳ ואהב א ת ע ע ק ב :
ו א ת ־ ע ש ו ?1נאתי ו א ש י ם א ת -ה ך י ו ש ק ן ? ה ו א ת -נ ח ? ת ו ל ת נ ו ת מ ד ב ר :
כ י ־ ת א מ ר א ד ו ם ך ש ש נ ו ו נ ש ו ב ןנכנה וןךב1ת
כ ה א מ ר ד׳ ? } א -ו ת הקזה י ? נ י ו א נ י א ה ר ו ס
וןןךאו ל ה ם ג ב ו ל רשעה ו ה ע ם א ש ר -ז ע ם ד׳ ע ד -ע ו ? ם :
ו ע י נ י כ ם ת ך א י נ ה ואתם ת א מ ר ו י ג ד ל ד׳ מ ע ל ל ג ב ו ל לשךאל.
)מלאכי א(
י ' ? משלי
א
א
^ ?י
א
י
י
ור׳ יוחנן א מ י :אוי לה
לבנ״.
מי
? ילייי
ןי
מ
? ? י ?־^•
לאומה שתמצא
מטיל כסותו בין
לביא
)בלק כד .כג(
בשעה
ולביאה
שהקב״ה עושה פדיון
ב ש ע ה שנזקקין
זה לזה.
רש״י :אוי לה לאומה שתהיה באותן הימים,שיעלה על דעתה לעכב את
)סנהדרין קו(.
ישראל.
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
וישלחך ד׳ בדרך
ויןזשהף ד׳ למלך על יקןךאל;
ו * קז ל ח ף
ונלחמת
ו • ו < -
ד׳
?דרך
ויאמר לך והחרמתה את־החטאים א ת ־ ע מ ל ק
בו ע ד ־ כ ל ו ת ם
ד
ד
-
אותם:
•ך
ומצווה זו התייחדה ל ו וחנתה ל ו ל ש א ו ל ,מצד ה י ו ת ו מזרעה ש ל
יעקב,
רחל
אשת
ש ה י ת ד ,ע י ק ר ו ש ל בית )ויגש מו .י ט — ב ״ ר עג(.
ומצד היותו משבטו ש ל בנימין הצדיק הנקרא י ד י ד ד׳ ,ושזכה וגעשה אושפיזכן
להקדוש ברוך הוא ,שהיה הארון בהלקו — ו ב י ן כ ת פ י ו ש כ ן ) .וזאת הברכה
לג .יב .ספרי ש ם .זבחים גג—נד(.
וירד
מאי
מיעקב
)במדבר בלק כד .יט(
והאביר שריד מעיר,
ו י ר ד ? — זה מלך המשיח ,שנאמר )תהלים עב .ח( וירד מים ע ד
ים .הווי ,אין השליטה ניתנת ביד אומה הרשעה ,אלא עד שיבא המשיח.
דבר אהר :וירד — לא מן הבנים הגדולים של יעקב ,אלא מן הבנים
של יעקב .מי היה ירוד מכל השבטים וקטן מכולם
הירודים
יוסף ובנימין.
— זה
)פס״ר — מ נ י אפרים(.
#
הנני
ש י־ ל ס
מלאכי ופנה -ךךך ל?גי —
)רש״י(
הנני שולח מלאכי — לבער א ת הרשעים,
)רעב״ (
יתכן להיותו משיח בז יוסף•
א
ואם יהיה משיח בן יוסף קודם לו )למשיח בן ד ו ד ( ,יהיה כשליח לו
לתקן האומה.
)רם״ג ב א מ ו נ ו ת ודעות ,מאמר ש מ י נ י :גאולה אחרונה(.
ב ע ת ההיא יגלה אליהו מ ן המדבר לאלו הנמצאים במדברות וישיב לבותם,
ש נ א מ ר :והשיב לב א ב ו ת וכו׳ ו ג ם מ ש י ח בן דוד יגלד ,לאלה אשר בארץ
פתאום ,כי כבר כנם א ת העם לפניו משיח בן יוסף ש נ א מ ר :הנני שולח
מ ל א כ י ופנה ד ר ך לפני.
)תשובת שאלה לרבינו האי גאון זצ״ל ע ל ע ג י ן
הישועה(
ראה ב״אוצר הגאונים״ לרב״מ לוין ז״ל למסכת סוכה ע ב -ע ה ו״במדרשי
גאולה״ לר׳ יהודה אבן שמואל•
כי משיח בן יוסף בההרגו ,תהיה נבלתו מושלכת ארבעים יום,ולא יגע בה דבר ט מ א עד בוא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ד׳.
)שם(
]השוה לזה את הנאמר אחר מותו של שאול ,בסוף שמואל א׳ ובש״ב פרק כא(.
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלאכי ,האחרון שבנביאים ,אשר עמד בימי הבית השני וחזה ל א ה ד י ת ה י מ י ם ,
לבנין הבית השלישי ,בידו היה משא דבר ד׳ על תפקיד המשיח ,לפנות דרך ד /
בטרם יבא אל היכלו להשכין שכינתו בישראל ,ולגלות כבוד מלכותו לעיני כל הי.
בדרר אל הטוב הנצחי ,יש לטהר את העולם מן הרע עד בלותו .על כן תפקידו
של המשיח להיות מצרף ומטהר ומזקק.
ומי מכלכל את־יום בואו ומי העמד כהךאותו ?י הוא <יאש מ?ךף
יכגרית מנכסים:
וכמצרף באש לבעלי החטאים הגדולים וכמכבם בבוריה לבעלי החטאים
ה ק ל
,
)רם״ג שם(
ם
הכל צריכים זיקוק וטהרה ,כל משפחות בית יעקב וכל משפחות חגוים .וכפי כוחו
וטיבו ו ד ר ג ת ו של כל אחד ,כן תהיה טהרתו.
בני לוי יהיו הראשונים לטהרה ,וטהרתם כזהב וככסף.
חשב ??רף ומ^הר כסף וקזהר את1-יני-לוי וזקק אתם כןהב ו?5סף
והיו 5ד׳ מגישי מנחה ??לקרי•
אמר רבי חמא בר חנינא:
כשהקדוש ברוך הוא מטהר שבטים ,שבטו של לוי מטהר תחילה.
)קידושין עא(.
אולי משום שבני לוי היו הראשונים שעמדו עם משה לטהר את ישראל מחטא העגל.
ויאמר מ י ל ד ׳ א ל י ,ויאספו אליו בני לוי.
על כן זכו לברית כהונת עולם :ו ה י ו ל ד ׳ מגישיי מנחה בצדקה.
וןך^ה לד׳ מנסת ןהודה וירושלים ?ימי עולם וכשנים קךמניות:
רבי א ו מ ר :כ י מ י ע ו ל ם — כ י מ י נ ח ,
ו כ ש נ י ם ק ד מ ו נ י ו ת — כ י מ י הבל.
שלא היתד ,עבודה זרה בעולם
)ילק״ש תקפט׳ ת״כ פ׳ שמיני(
מנחת אחרית כמנחת ראשית :ו י ש ע ד ׳ א ל ה ב ל ו א ל מ נ ח ת ו .
הצרוף האחרון באותו יום גדול גדול ונורא ,הוא צרופם של כל זדים וכל עושה רשעה,
אשר אין להם תקנה עוד ,ושבירתם היא טהרתם.
פי הנה היום ץא בער כתנור והיו ; ל -ז ד י ם וןל-ןלשה ר ^ ה 2ןש
ולהט אתם היום ה^א $מ ר ד ׳
?}אות
א׳ןזר ל א < ע ז ב להם ־שרש ו ^ ף .
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולא פרש לנו מי הם ,רק רמז רמז לנו להקיש אל חזון עובדיה :
ו^הר ציון תהיה פלי^ה והיה קךע ולךשו בית !עקב את מורשיהם:
והיה קודש — ישראל יהיה קודש ל ד /שיהיו קדושים ,ולא יהיה בהם ע ו ד
)רד״ק(
ערל וטמא•
והלה בית־ל?קב א #יכית יוסף להבה ובית עשו לקש
ןךלקו בהם ואןי־ום ,ולא יהיה שריד לכית עשו כי ד׳ זי3ר:
וץלו מושיעים כהר ציון לשפט את־ב,ר עשו והיתד ,לד׳ הםלוןה.
זה סוף סופו שיל ליל המאבקים הארוך ,שנאבק בית יעקב עם בית עשו ,מאז עקב
יעקב בבטן את אחיו ,ובאונו שרה את אלקים — ו י א ב ק א י ש ע מ ו ע ד
עלות השחר —
ףןרה לו וישמש כאשר ? ג ר את פנואל והוא צלע על-לךכי.
)ברא׳ וישלח לב ,לב(
אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב :אתה סימן לבניך ,מה אתה ,השמש
מרפא
בך ומלהטת בעשו ובאלופיו ,אף בניך תהא השמש מרפא
ומלהטת בעכו״ם.
בהם
)ב״ק עח .ה(.
וזךחה ?כם לראי שמי שמש ?ךלןה ומךפא ככןפיה ולצאתם יפשתם
כ$גלי
מ ך ב ק.
)כ(
נמשכנו אל נבואתו הזאת האחרונה של מלאכי ,משום שמצאנו בה הסבר לשליחותו
של שאול ,אשר שלחו ד׳ נ ד ו ך ,להחרים את עמלק לקעקע את ביצתו של ה ע ר
רב ,כדי לפנות את דרך ד׳ למקדשו.
כ
בפרק זה מוצאים אנו בהטעמה מיוחדת את השים צבא־ות; עשיר פעמים חוזר בו
המאמר הסוגר א מ ר ד ׳
צבאות.
בפרק הראשון שבשמואל א׳ נוכחנו כי שם מופיע בפעם הראשונה השם הזד,
׳
בעליית אלקנה ובתפילת חנה ,כי חם חיו המכינים הראשונים לבניין המלכות
והמקדש ,ובנם שמואל ,היה הנביא הראשון שפתח ואמר :כ ה א מ ר ד ׳
פקדתי
צבאיות
אשר עשה עמלק.
כי זה השם הוא האחרון לשבעת השמות הקדושים של הקב״ה ,אשר הבטיח ד /
להשכיבו בבית מקדשו ,בהיות שמו שלם וכסאו שלם.
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן מ צ א נ ו בזה ה פ ר ק ת ז כ ו ר ו ת ל ש ו נ י ו ת ו ע נ י י נ י ו ת ,ל פ ר ש י ו ת ע מ ל ק ו ע ש ו ,ה כ ת ו ב ו ת
בתורה ,והשנויות אצל שאול.
למימ־ אבותיכם סי־תם מהוה•
אמיתם שוא עבוד אלקים )יד!
גם בחגו אלקים )טו(
ובחנוני נא בזאת )י(
— יעל נסיהם את ד׳ לאמר היש ד׳ בק־בני
אם אין :ייבא עמלק וילחם עם ישראל
ב י פ י ד י ם .לפי שרפו ישראל את
ידיהם מדברי תורה )מכילתא בשלח(
) -ו
ויכתב ספר זכי־ון לפניו )טז(
ליראי ד׳ ולחושבי שמו
כתב זאת זכיון בספר
ישים באזני יהושע )שמות יז ,יד(
תמחה
ו ע ם ו ת ם רשעים כי יהיו אפר
תחת כפות רגליכם.
ביום אשר א נ י ע ו ש ה אמר ד׳
צבא־ות )כא(
כ׳ מהד ,א מ ח ה )שמות שם(
ל א ת ח מ ו ל ) -ש״א טו(
ו ח מ ל ת י עליכו כאשר יחמול
איש על בנו העובד אותו )יז(
ויצאתם ופשתם
כעגלי
את זכר עמלק מתחת השמים
)דברים כה!
1כ
מרב
(
ולאשת
עגל
בבית
מרבק
-ותגש
לפני שאול )שם כח(
וש״ב עמי ואשתחוה לד׳ —
ויאמר שמואל אל שאול
ע מ ך ) .סו(
שובי אלי ואשובה אליכם —
ואמרתם במה נשוב )ז(.
פן אבא
והכתי
את הארץ
חים
והכית
את עמלק
לא
אשוב
והחרמתם
את
כל אשר לו)שם(.
והשיב לב אבות על בנים
ולב בניס על אבותם )כד(.
ודאג לכם לאמי מה אעשה לבני )י ,ב(
פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו )ט ,ו(
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ל א א ם ק ט ן א ת ה בעיניך
ויאמר
להלחם
אל
משה
בעמלק,
ר׳
ובפרקי
והטעם שצוה משה את
יהושע
בעבור שיתפלל הוא
) מ ״ ד ( :כל
אליעזר
בנשיאות כפים על ראש
חח
ישראל יצאו )עימדים(
יהושע
הגבעה.
לאהליהם
וראו את משה כורע על ברכיו ,והם כורעים על ברכיהם .נופל על פ נ י ו
ארצה ,והם נופלים על פניהם ארצה .פירש את ידיו לשמים ,והם פ ו ר ש י ם
את ידיהם לשמים .כשם ששליח צבור מתפלל כך כל העם עונים אהריו
והיה כל הענין הזה ,שעשה משה רבינו ,מפני שהיה עמלק ג י
י
איתן
וחזק מאד — ויתכן שפהד משה פן יתגבר בהרבו מפני היותו עם נוח?•
על ח י ב ך תחיה.
החרב מברכת הזקן שאמרו ל ו :
)תולדות כז .מ ( .
כי
המלחמה
ו ה א ה ר ו ינ ה
מן
הזאת
המשפחה
ה ר א ש ו נ י
היא
ל י ש ר א ל .כי עמלק מזרע עשו וממנו באד .אלינו ה מ ל ח מ ה
בראשית הגוים — וכאשר ינוצח הוא ויחלש הוא ועמים רבים אשר
ממנה
)מן הגלות(
נושע לעולם .כאשר אמר ועלו מושיעים
אתו
בהר ציד!
לשפוט את הר עשו והיתד .לד׳ המלוכה.
והנד.
כל אשר עשו
בן
ומשיח
משה
ויהושע
בראשונה,
עמהם
יעשו אל י ה
ד
י ו ס ף ע ם ז ר ע ם .לכן התאמץ משה בדבר.
ט
)רמב״ן .שמות יח.
ב ה ל כ ה לא הוגדר זמנה של מ צ ו ו ת מ ח י י ת עמלק .וזה לשון ה ר מ ב ״ ם בספר ה מ צ ו ו
)המצווה
עד
הקפ״ז( :הלא
תראה אם
סופו — כמו שיהיה
יאבד ד׳ א ת זרע
ב מ ה ר ה בימינו ,כמו ש ה ב ט י ה
עמלק
(
ת
בכללותו ו י ש מ י ד נ ו
י ת ע ל ה :כי מהי׳
אמחה
א ת ז כ ר ע מ ל ק וגו׳ )יממות יז( ה א ם נ א מ ר א ז ש ז ה ש נ א מ ר ת מ ח ה א ת ז כ ר ע מ ל ק
)דברים כה( אינו נוהג לדורות י כ ד אין לומר ,אלא הוא נוהג בכל דור ודוף
ו
כ
ל
עוד ימצא זרע עמלק יושמד.
והרמב״ן
ה ת ו ל ה מ צ ו ו ה זז א ד ב מ ל ך ,א מ ר :ו ה ע נ י י ן כ י כ א ש ר י ה י ה מ ל ך ב י ש ר א ל
י ו ש ב ע ל כ ס א ד ׳ י ל ח ם ב ע מ ל ק .ו ה ו א ר מ ז ל ש א ו ל ה מ ל ך ה ר א ש ו ן ,וכן מ ד ו ר ד
ו ר ׳
לאמור כי כל מ ל ך בישראל חייב להלחם בהם ע ד שיימחו.
בהגהות
אבל
מימוניות
עמלק ,הוא מוסיף:
כיבוש
בהלכות מלכים פ״ה
מצווה
זו
אינה
ה״ה:
נוהגת
וכן מ צ ו ו ת ע ש ה ל א ב ד
עד
ימות
המשיח,
ז:
ר
לאהד
ה א ר ץ ,ש נ א מ ר ו ה י ה ב ח נ י ת ד׳ א ל ק י ך ל ך מ כ ל א ו י ב י ך מ ס ב י ב ב א ר ץ א ו
ד ,א ל ק י ך נ ו ת ן לך) .וכן ב ם מ ״ ג מ ל ״ ת ד כ ״ י ( .
ועל
בידי
50
ז ה ש ו א ל ה ר ד ב ״ ז ,א ם מ צ ו ו ה ה י א ל י מ י ת ה מ ש י ח כ י צ ד נ צ ט ו ו ה ע ל י ה שאוי^
ש מ ו א ל י והוא גומר:
ופרשת
שמואל
www.daat.ac.il
ושאול
ה ו י א
ת י ו ב ת י ה.
אתר דעת -מכללת הרצוג
בספר
ב מ י ל ו א י ם לפ׳ ב ש ל ח מ ב י א ה ר ב כיצר ש ל י ט ״ א א ת ט ע מ ו
״ ת ו ר ה ׳:׳למה״
ש ל ה ״ מ נ ח ת ח י נ ו ך ׳ )מצוד ,ת ר ״ ד ( ש ח א י ד נ א א י ן א נ ו מ צ ו ו י ם בזה ,כ י כ ב ר ע ל ה ס נ ח ר י ב
ו ב ל ב ל א ת ה ע ו ל ם וכל דפ־־יש מ ר ו ב ה פ ר י ש .ו ל פ י זה ה ו א ר ו צ ה ל י י ש ב א ת ה ת י ו ב ת א
של
ה ר ד ב ״ ז :״ ו ל ה נ ״ ל יש לומר ,ש ב ז מ ן ש מ ו א ל ו ש א ו ל שיידעו א ת ע מ ל ק ,היתד.
נ ו ה ג ת מצוד ,זו״.
אבל
מ ל ש ו נ ו ש ל ה ס מ ״ ג ו ה ג ה ו ת מ י מ ו נ י ו ת נ ר א ה כי ה ט ע ם ה ו א א ח ר ,ו ל א ה ו ס ר
הידיעה מי הוא עמלק.
שאלה
״מלחמת
חפוכה מזו של
הרדב״ז,
הגר״ש גורן
שואל
שליט״א
במםתו
ההלכתית
עמלק ומלכות ישראל״ )״מחנים״ ק״ד ,ואח״כ בספרו ״תורת המועדים״(
א ף ה ו א מ ס י ק מ ן ה ה ג ה ו ת ה מ י מ ו נ י ו ת ,ש א מ ר מצוד .זו א י נ ה נ ו ה ג ת ע ד י מ ו ת ה מ ש י ח
ל א ה ר
האיץ
כבוש
״ מ ש מ ע שיהתהילה מ ז מ ן כבוש הארץ ונפסקה עם
—
ה ח ו ר ב ן ו ת ת ח ד ש ׳ ל י מ ו ת ה מ ש י ח ״ .ל פ י זה ה ש א ל ה ,ל מ ה ל א ק י י ם א ת ה מ צ ו ו ה י ה ו ש ע
בן נ ו ן א ה ר י שכבש* א ת ה א ר ץ ,ו א ם ת א מ ר מ ש ו ם ש ל א ה י ה מ ל ד ו ה מ צ ו ה ה ו ט ל ה
ר ק ע ל מ ל ך ,ל מ ה ל א ק י י ם ד ו ד מ צ ו ו ה זו ,ו ה י א ה ו ט ל ה מ ש ו ם מ ה ר ק ע ל ש א ו ל ,ו ל א
ע ל א ף א ח ד מ מ ל כ י ב י ת דוד ,א ו מ מ ל כ י י ש ר א ל ,ש מ ל כ ו א ח ר י ש א ו ל ?
ומהצגת
השאלה
נעלם
הזאת מסתייע להבין
ב פ ר ש ת ש מ ו א ל ושאול,
גדול
על פי ש י ט ת הזהר ה ק ד ו ש :
אולם
לפי מד .שמבואר בזוה״ק הנ״ל ,ששונה היא מ ל ח מ ת עמלק מכל
המלחמות שבעולם .ואפילו ב מ ל ח מ ת גוג ומגוג לא ישתכח בוותיה׳ משום
שהיתה
בעליונים
משה נלחם
ובתחתונים.
בעליונים ויהושע
בתהתונים,
כאמור שם ״אנא אזמון גרמי לההוא קרבא דלעילא ,ואנת יהושע זמין גרמך
לקרבא דלתתא״ כלומר שבכדי לנצח א ת עמלק היה צורך בשני הכוחות
האלה גם יחד.
ולאחר משה רבנו היתד .ז א ת ה ז ד מ נ ו ת יהידה ל א ה ד א ת ש נ י הכוחות גם
יחד נגד עמלק .כוהו של שמואל ,ששקול כ מ ש ה ואהרן — בעליונים ,וכוחו
של שאול במקום יהושע בן נון להלחם בתחתונים ,ומכיון ש נ ח מ צ ה הזדמנות
זאת שוב לא ע מ ד ה לישראל שעד .כזאת עד ימות המשיח.
— גם הקצף הגדול של הקב״ה על שאול ש ל א מ ל א אהרי דבר ד׳ ,מוכיח
שהזניחו את ההזדמנות הבלתי חוזרת כביכול ש נ י ת נ ה להם למחות את
זכר עמלק.
ה י ז ו ק ל ד ע ה זו נ מ צ א ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן ,ש ה ב א נ ו ל מ ע ל ה
כי
ה מ ל ח מ ה מן
והנה
כל
יעשו
אליחו
המשפחה
אשר
עשו
ומשיח
הזאת
היא
משד.
בן
הראשונה
ויהושע
יוסף
www.daat.ac.il
עם
והאחרונה לישראל —
ע מ יה ם
בראשונה
זרעם.
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ד ו ר ו של ש מ ו א ל ב י ק ש ה ק ב ״ ה לעשיות את ש א ו ל מ ש י ה בן יוסף ,ו י ש ל ח ה ו
בדרך
ב ע מ ל ק ,א ד ה י א נ ד ח ת ה מ מ נ ו לדור ד ו ו י ם ,
לדורו
מלחמתו
לחלחם
האחרונה
של מ ש י ח ואליהו.
לד׳
מלחמה
בעמלק
מדיי דוי —
ר׳ אלעזר המודיעי אומי־ :מדורו של משה ומדורו של שמואל.
ר׳ אליעזר אומר:
של
מדורו
משיח.
שהם שלושה דורות.
ומנין לדורו של משיה שהן שלושה דורות ,שנאמר )תהלים עב .ל ש ל מ ה (
ייראוך
עם
ו ל פ נ י ירח דור
שמש
דורים.
)מכילתא סוף בשלח — תנהומא סוף ת צ א (
א נ ו מ נ י ח י ם כ״ ש א ו ל י ד ע את ע ר כ ה של של־הית מ ש י ח י ת זו אשר נ י ת נ ה לו.
ג
ם
ש מ ו א ל י ד ע א ת ח י ן ע ר כ ו של ש א ו ל א ש ר ע מ ד א ו ת ה ש ע ה ב מ ק ו מ ו ש ל י ה ו ש ע ב ז ־ נ ו ן ,
משרת משה,
שבכל יום
היה
ויום
יונק
ה ש כ י נ ה )זהר ב ש ל ה ס״ז־ו(.
מן
ו כ מ ו מימה ב ש ע ת ו עם י ה ו ש ע ,כן גם ש מ ו א ל ה ת כ ו נ ן ל ה ת ח ב ר עם שאו־
ה ו א ב ק ר ב א ד ל ת ת א ,ו ה ו א
1
במשימה
ב ק ר ב א ד ל ע י ל א )שם(.
ש ק ו ל ה היתד ,ת פ י ל ת ו של ש מ ו א ל כ ת פ י ל ת משיה ,ה ל א הם שיני ה מ ת פ ל ל י ם ה נ א מ נ י ס
אשיר ה ו ש ו ו ו נ ז כ ר ו ל ד ו ר ו ת .ב ת ה י ל י ם צ״ ט :מ ש׳ ה
בקוראי
אד
ש׳ מ ו .ו ב י ר מ י ה ו ט ״ ו :
אם
ואהרן בכה ניו
י ע מ ד מ ש׳ ה ו ש׳ מ ו א ל
ו ש מ ו א ל
לפני.
ה פ ע ם ל א ע ש ה ש מ ו א ל כ מ ש ה ,שמשיה נ צ ב ע ל ר א ש ה ג ב ע ה ו מ ט ה ה א ל ק י ם
בידו,
ופירש׳ את כ פ י ו ל ש מ י ם כ ש ל י ה צ י ב ו ר .ו כ ל י ש ר א ל ע ו מ ד י ם פ ת ח
אהליהס
ו ר ו א י ם .א ף ל א כ מ ו ש ה ו א ע צ מ ו ע ש ה ב מ צ פ ה ,ב ה ע ל ו ת ו ע י ל ה כ ל י ל לד׳ ו ב ז ע ק ו א י !
ד׳ ב ע ד י ש ר א ל ) ר א ה פ ר ק ז .ז—יג(.
מ ש ו ם מ ה ב ה ר ל ו ש מ ו א ל ב ז א ת ה פ ע ם ל ה ת ב ו ד ד ב ת פ י ל ה ע צ ו מ ה ,כ ש ל ב ו נ ת ו ן כריסיו
אל שאול אשר הלך ובא עד עיר עמלק —
ויהי ל ב ו ציפיה ,ויהי ל ב ו אמונה ,ע ד הלילה ההוא א ש ר היה ד ב ר ד׳ א ל י ו :
נחמתי
ו יחר
כי
ה מ ל כ ת י את
לשמואל
שאול —
ויזעק אל ד׳ כל
הלילה.
א ת הקשר הנפשי ש ה י ה ל ש מ ו א ל עם שאול ,ראינו בפרקנו הראשון ״איד אלך׳,
כ י מ ת פ י ל ת א מ ו הנה ה נ ב י א ה משיך עליו הסד.
וגם אנכי השאילתיהו לד׳ כל הימים אשר
די
ו א
ש
א
ו
י
ד
י ׳ )א• כ ח (
באותה שעה ניצנצה בה רוה הקודש :כל הימים ששמואל קיים ,שאול ק י _ ,
ם
)מדרש שמואל ^
ו ע ת ה נסור ל נ ד ד ם ו של האר״י ז״ל ונקה מתורת הסוד עוד ט ע ם על אהבת ש:יואל
א ת ש א ו ל .ו נ ב י ן א ת ש מ ח ת ו ש ש מ ח ב ו ב ר א ש ו נ ה ,גם א ת א ב ל ו א ש ר ה ת א ב ל יללין
באחרונה.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו א מ ר ו א ל י ך נ מ צ א ו ה א ת ו נ ו ת א ש ר ה ל כ ת ל ב ק ש ) .י.ב(.
דע כי האתונות הם עשר כתרין דמסאבותא ,כמ״ש בסוד פ׳ עני ורוכב על
ההמור בפ׳ בלק.
והנה מצד שיעקב שלח אתונות לעשי ,מצד זה נתאבק שרו של עשו עמו.
והנה הפסקת הנבואה היה ע״י צליעת ירך יעקב כמ״ש בספר בראשית.
יזה שאמר נ מ צ א ו ה א ת ו נ ו ת ׳ פירוש הקליפות שהיו מפוזרות בעולם
נמצאו ,ונודע מהיכן קיטרוגן ,ואפשר שיתקנו.
סוד ירך יעקב שהיה הימיני ,שהוא מידת ה נ צ ח ,שפגמו סמא״ל .ונצח
זה נצח הדכורא ,והנה הנבואה היא מנה״י.
וכשהיתה מגעת הנביאה לנצה היה שם מסך המבדיל וסותם צנור השפעת
הנצה .וזה סוד ,ודבר ד׳ היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ
)ג .א(
וייפי שיעקב השתהווה לעשו כ״כ השתהויות ועשהו אדון לעצמו בהשתחויותיו,
פגם הנצח מאד .עד בוא בנימין ,שלא היה בעולם כשהשתחווה לעשו.
ולכן מרדכי ,שהיה מזרעו של בנימיו תיקן את הנצח ולא רצה להשתחוות
להמן שהיה ניצוץ עשו.
וזה סוד :ו ע ב י ת ו ש מ ר ה נ צ ה )עמוס א( ,פירוש :עברתו של עשו,
שמורה כנגד הנצה שלקהו ממנו.
נמצא ששאיל בא לתקן נצח יעקב .וזה סוד מאמר שמואל א נ כ י ה ר א ה ,
ולא אמי־ אנכי הנביא׳ כי אתה תתקן הנבואה שהיא הנצח.
ובכוונת אכילת שאול ושמואל כאחד — שנאמר:
שמואל
ביום ה ה ו א— נ פ ת ח צ נ ו ר
ויאכל
ש א ו ל עם
הנבואה.
יכשהטא שאול היה שמואל בוכה ,פן יחזור נצח לקלקולו .ולכן אמר שאול
ושוב
ע מ־ ו א ש תח ו ה
ל ה ׳ ,כדי שיתקן השתחוויות יעקב.
וזה שאמר שמואל וגם נ צ ח ישראל לא ישקר כי עכ״ז שחטאת לא יהי
נסתמת הנבואה כמו קידם ,אך עכ״ז נפגם קצת — ויתנה לרעך הטוב ממך,
שהוא דוד שיתקן הוא בסוד נ ע י מ ו ת ב י מ י נ ך נ צ ה .
)תהילים טז .יא(
)ליקוטי מאמרים(
אך ע ת ה מ ת ע צ מ ת ה ש א ל ה המרכזית ש ה צ ג נ ו :כ י צ ד ה ט א שאול ? ומסביב לה עוד
ש א ל ו ת ה ש ו ב ו ת :כ י צ ד נ פ ר ד ה ד ע ת ו מ ד ע ת ו ש ל ׳שמואל ש א מ ר ל ו ל א ת ח מ ו ל ,ו ה ו א
ה מ ל ? ו ל מ ה ה ל ך ה כ ר מ ל ה ל ה צ י ב לו יד ,ב ט ר ם ר א ה א ת ש מ ו א ל ,ו ה ל א ש מ ו א ל ה ו א
אשר צריך לברד על המזבח הזה כמשה
ב ש ע ת ו .ריבן מ ש ה מ ז ב ח ו י ק ר א ש מ ו
ד׳ נ ס י וכו׳.
והנה
מציב
לו
יד—בונה
לו
מזבח.
ולמה א מ ר ל ש מ ו א ל :י י ו ך א ת ה לד׳ ה ק י מ ו ת י א ת ד ב ר ד׳ — והוא ל א הקים ?
ולמה
לא הכיר ב ח ט א ו גם אחרי ת ו כ ח ת ו ש ל ש מ ו א ל ו
ולמה לא ש ב בתשובה גמורה ?
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
נקח מכל מה שלמדנו עד כה בענין ונענה על ראשון ראשון.
לא במרד ולא במעל היה החטא של שאול ולא מהוסי־ הכיח או מחוסר י ד י ע ה
בערך שליחותו .כי הוא ידע להוקיר את המצווה ,אשר באה לידו אהרי צפיה *צל
דורות רבים מימי יהושע בן נון .כי הוא המלך הראשון אשר ישב על כסא ד׳ ל ק י י ם
שבועתו ,כ י י ד ע ל כ ם י ־ ה.
וכי המלהמה במשפהה הזאת היא הראשונה והאהרונה לישראל )ימב״ן(.
וכי קלה היא בעיניך קרבא דא דעמלק .תא חזי ,מן יומא דאתברי ע ל מ א
עד ההוא זמנא ,עד דיית׳ מלכא משיחא ,ואפילו ביומוי דגוג ומגוג ל א
)זהר בשלח םד״>
ישתכח כותיה.
משום כך נרתע שאול בבואו עד עיר עמלק ,כי לא האמין בכוחו להיות מ ל כ א
משיחא .לחיות מלחמתו זו מלחמת עמלק האהרונה.
ועל זאת הוכיחו שמואל בצערו עליו:
ףאמר שמואל הלויא אם קטן אתה לעיניך ראש ש??זי ישראל א ת ה
ףמשסף ד׳ למלך על יקזראל:
נישלחף ד׳ לדרך ניאמר לך והחרמתה את-החקאים את עקןלק
ונלחמת בו ע ד ־ כ ל ו ת ם א ו ת ם .
על שאול נאמר כי הוא לכד את המלוכה על ישראל ,אך כנראה המלוכה עדיין ל
א
לכדה אותו ,ועדיין היתה רפויה בידו .כי בלבו נתמשכו ההיסוסים ,מיומו ה ר א ש ו ן
במצפה ,כאשר נלכד בגורל
ולא
נמצא —
והוא
נהבא
אל
הכלי _
ם
אמר להם :אין אני ראוי למלוכה )ילק״ש קיא(.
ההיסוסים הללו החלו לענות את שאול ,בעודו מהלד עם נערו לבקש ה א ת ו נ ו ת :ו ל א
מצאו — ויעבור בארץ
ימיני ולא מצאו.
הוא רצה ולא רצה ללכת אל איש .האלוקים בארץ צוח ,עד שדהפו נערי ג ר כ
ע
שקל כסף שנמצא בידו.
גם הנערות השואבות מיהרוהו מאד ללכת,
שעה
עכבוהו
נוגעת
בטרם
מאד בשיחתן הארובה והמיותרת — לפי
בהכרתה
הלוא
•ולכל
שאין
בית
אביך,
ולמי כל
המדת
ישראל
עמד שאול מופתע ושואל בתמימות ,שמא
טעה בו הנביא:
ויען שאול ףאמר הלוא בן-ימיני אנכי מקטני שלטי יקזךאל
ומשפחתי הצעדה מבל־משפחות שלטי בלימן
ולמה דבךת אלי כדבר הזי׳ •
54
מלכו
א פ י ל ו כ מ ל א נ י מ ה )ברכות נח.(:
ובבואו אל בית הרואה ,ושמואל קדמו בבשורה:
לך
י ע ל ה ה ב מ ת ה.
ובאו
ו 1מ
ת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושוב עמי
בואו ונחזיר העטרה למלך שאול,
ישראל.
בחיר
ד׳,
ומשיח
ד׳
ראשון למלכות
כי זאת קומתו ,שהיה מ ש כ מ ו ו מ ע ל ה ג ב ו ה מ כ ל ה ע ם ,ואשר בחר
בו ד׳ כי אין כמוהו בכל העם .הנה שחה ושפלה קומתו .בעטיים של אלה
הלומדים את הטאו בעמלק ,לפי קריאה שטוחה ופשוטה ,לכן אמרו עליו ,כי לא
היה ראוי לתפקיד המלוכה לכתחילה ,ושכחו כי בהר בו ד׳ על יד נביאו ,ואמר
עליו :ז ה י ע צ ו ר ב ע מ י ) .ט ,יז(.
ועוד אמרו עליו ,כי בגד ומעל בדבר שמואל ,וגם בפעם הזאת הקדים והלך
הכרמלה להציב לו יד בלעדיו ,ואחרי כן כיהש בו ו א מ ר :ב ר ו ך א ת ה ל ד ׳
ה ק י מ ו ת י א ת ד ב ר ד ׳ .והוא לא הקים.
ובכלל הוא נראה לעיגיחם כמתחמק מלשאת באחריות ,ואומר :א ש ר ה מ ל ה ע ם
מ י ט ב ה צ א ן וכר בעוד שכבר העיד עליו ה כ ת ו ב :ו י ח מ ו ל ש א ו ל
על
והעם.
וגם אחרי שהוכיחו שמואל וגער בו :ו ל מ ה ל א ש מ ע ת ב ק ו ל ד ׳ ,עונה
שאול בבטחה כ נ ג ד ו :א ש ר ש מ ע ת י ב ק ו ל ד ׳ ,ו א ל ך ב ד ר ך א יש ר
ש ל ח נ י ד ,ו א ב י א א ת א ג ג מ ל ר ע מ ל ק ה י — כיצד הוא מכחיש
את החטא החי ?
ורק אחרי דברי שמואל הנמרצים ,וכאשר גילה לו את אשר דבר ד׳ אליו הלילה:
מ מ ל ך ,ר ק אז התחיל ׳שאול
וימאסך
ד ב ר ד׳
מ א ס ת את
יען
להכיר בחטאו:
,
ויאמר שאול אל-׳?מואל הטאתי ,כי 3$ךתי את־פי־ד׳ ואת ךבךיף
ם
כי לראתי את ה?ם ואשמע ?קיל •
היתד! זו הכרה בחטא ,אך לא הודיה מלאה בו ,כי גמר אותה בהתנצלות ,כביכול
השאיר את רובו של החטא או לפחות מחציתו ,על העם.
כמובן שאין בהודיה כזאת שום פתתון פתה לתשובה ,ובודאי שאין בה קבלת
יםורים ,כאשר עשה זאת דוד באמרו אל נתן :ה ט א ת י ל ד ׳ ) .ש״ב יב .יג(.
ובמיוהד נראית מושפלת קומתו של שאול ,כאשר הוא מוסיף ומפציר כשמואל ,כי
יחוס על כבודו ,וכי ישוב עמו להשתחוות לד׳ .וזאת גם אהרי ששמואל מסרב,
ואחרי שנקרע המעיל ביניהם
ף א מ ר ח^אתי עתה כבדני נא $3ד זלןני עמי ונגד לשךאל
ושוב עמי והשתחויתי לד׳ אלה־ף:
אך כל זה מקבל צורה אחרת אחרי עיון מדוייק בסיבת הסיבות של החטא ,כפי
אשר ראינו בצד אחד את תמלתו ,אשר המל שאול על אגג ועל מיטב הצאן ,שהיא
המשך חמלת ד׳ על ה ע ר ב ר ב הקדמוני) .ראה ל ע ל בפרק ״נחמתי כי המלכתי
את שאול(.
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד׳
ו ב צ ד ש נ י ר א י נ ו א ת ג ו ד ל ה מ ע ל ה ה מ ש י ח י ת ,שהיתר .ב ש ל י ח ו ת זו א ש ר ש ל ח ו
ל ש א ו ל ,ו א ש ר ש א ו ל ל א י כ ו ל ה י ה ל ה ת מ ו ד ד בה ,כ י קטן ה י ה בעיניו.
ובזה
נ פ ר ד ה ד ע ת ו מ ד ע ת ו ש ל ש מ ו א ל ,כ י ו ן ש ש מ ו א ל ה א מ י ן בכוחו ה מ ש י ח י
האחרונה,
שאול ,על כ ן שלחו ל מ ל ח מ ת ע מ ל ק
עד כ ל ו ת ו
של
אותם
ושאול ע צ מ ו לא האמין.
א ב ל מותר היה לו לשאול ,להאמין ,כי ל פ י כ ו ח ו ,ע ש ה א ת שליהותו ב מ ל ו א ה ,
הן הסתכל בתורה וראה מה כתוב ביהושע:
ולחלש
;הושע
עמלק
את
הרב.
ןאת־עמו לפי
התיד ראשי גבוריו ,ולא השאיר אלא חלשים שבהם ולא הרגם כולם.
)רש״י—תנתומא(
ושאול הגדיל והגביר לעשות מ א ש ר ע ש ה יהושע .הן כ ך כתוב עליו:
ולך
ש א ו ל א ת עמלק מחוילה ביאף שור אשר על פני מ צ ר י ם :
ויתפש
א ת ־ א ן ג מ ל ך ־ ע מ ל ק חי
ואת-כל-העם
לפי־חרב:
ההרים
כי א ת שניחם יחדיו הזתה דבורה בנבואה ,ותשר ע ל י ה ם :
— ד׳
נגבירים ;
ירד־לי
מ$י א פ ר י ם ש ך ש ם 9?3לק
א ח ר י ך ב נ י ם י ן 3עקןמיך:
ומחובר מקרא זה לעליון ,ל פ ר ש :ד׳ ירד לי בגבורים ,את יהושע ה ק י ם
לדד בעמלק.
אחריד — יקום מ ש ב ט בנימין שאול בן קיש ,ש י ג ר מ נ ו
אותו
כגהלים
עוממות.
ייעמ
ם
)שופטים ה .יג—יד — ,ר ש ״ י י
(
ע ל כן מ ו ת ר ה י ה לו לשאול לקדם בברכה א ת פני ש מ ו א ל בבקר ההוא ,ו ל א ג ש
א
א ת ש ם ד׳ לשוא .ואף כ י ר א ה א ת פניו ה ע צ ו ב ו ת ש ל שמואל ,ואף כ י ה כ ה ל ב ר כ ת ו
א ש ר הוא יברכנו תחילה על נצחונו.
ולכא ש מ ו א ל א ל ש א ו ל
ו י א מ ר לו ש א ו ל ב ר ו ך א ת ה ל ד ׳
ה ק י מ ת י את־ך3ר ד׳:
א ב ל כיון ש י ד ע ש ד ע ת ו נחלקה מ ד ע ת ו הרחבה ש ל שמואל ,ע ל כן הקדים
וכ
א
ה כ ר מ ל ה ל ה צ י ב ל ו יד .ה ו א ל ב ד ו .
-בונה לו מזבח .הוא המזבח שנאמר
והנה
מ צ י ב לו י ד
וירפא
א ת מ ז ב ח ד ׳ ה ה ר ו ס ) .מ״א יח .ל(.
באליהו
)רש״י(
ז ה מ ז ב ח ת ו ד ה ל ד ע ל ה נ ס ה ג ד ו ל ,א ש ר ע ש ה ע מ ו ב ק ר ב המופלא הזה ב ע מ ל ק .
עשה
גדלות
עד
אין
ח ק ר )איוב ט .י ( -ב ש ע ת
עמלק.
56
מלהמת
)אותיות דרבי עקיבא אל״ף(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמזבח אשר עשה משה בשעתו:
נלבן משה מזבס ויקרא שמו ד׳ נסי:
כי־לד על כס ל־ה מלחמה לד׳ בעקןלק מדר דר.
ד׳
נ ס י –
הקב״ה
עשה
לנו
כ א ן נם ג ד ז ל .
)שמות בשלח — רש״י(
מדור
ד י י — אמר הקב״ה מדור דור ואנא בתרייהון לדרי דרין
ר׳ אליעזר אומר :מדורו שיי משה ועד דורו של שמואל.
וי׳ יהודה אומר :מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר.
וי־׳ יוסי הגלילי אימר :מדורו של מרדכי ואסתר עד דורו של משיח.
)פםדר״כ כט(.
אבל כאשר גילה לו שמואל את אשר דבר ד׳ אליו בלילה ,בשפר ,גוזרת ונחרצת,
אז הבין שאול ,כי ענותנותו היא אשמתו במרי ובמיאוס דבר ד /כאשר לא אבה
שמוע.
לע ן
מאכת
ד׳
את־ך3ר
וימאסך
ממלך:
ואז פתח שאול ויאמר ח ט א ת י .
ויאמר שאול אל-שמואל חטאתי כי־עגךתי א ת ־ פ י ־ ד ׳ ואת־ךבךיף—
*
אך אז גם גילה לבו לפיו ,מי היו מניעי החטא ועוזריו.
כי לראתי את-ה^ם ואשמע בקולם:
את
ה ע ם — זה
דואג
ה א ד ו מ י ,שהיה השוב ככולם.
)רש״י(
בתהילת דברינו ראינו את מצוות מלהמת עמלק ,שהיא מן המצוות השמעיות ,מן
החוקים שאין טעמן ידוע ואין לנו רשות להרהר בהן ,ו י צ ר ו ש ל א ד ם
בהן
ואומות
העולם
משי בין
נוקפו
ע ל י ה ן ) .מלשון הרמב״ם בסוף הלכות
מעילה עפ״י הגמרא ביומא סג(:
ולפי זה רצינו להבין את דבריהם ז״ל על הכתוב ו י ר ב ב נ ח ל .ששם החל לבו
של שאול נוקפו בחמלה ,ממצוות ע ג ל ה
ערופה.
ושם היה אתו גם ד ו א ג ד,א ד ו מ י ,שאסר דמו של אגג לשאול מדין תורה
ביום אחד.
תשחטו
ב נ ו לא
אחר ,מ ש ו ר ו ש ה א ו ת ו ו א ת
]על כן נאמר
הבקר[.
ויחמול
שאול
ו ה ע ם — על מיטב
ה צ א ן ועל מיטב
ודואג האדומי הוא השטן והוא אומות העולם ,כי גר אדומי ועמלקי היה.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלוש פעמים הוא נזכר כאן ברמיזה זו :ויתמול שאול ו ה ע ם )ט( ,אשר ח מ ל
ה ע ם על מיטב הצאן )טו( ובאחרונה :כי יראתי את ה ע ם .ומעניין כי רש״י
שמר ולא ג ל ה את הרמז הזה אלא בזו האחרונה —
ה ע ם הזה ,שכוונתו לאדם אחד ,מזכיר לנו את הערב רב שעשה א ת העגל במדבר.
גם ש ם ה י ה זה אך ק ו מ ץ א נ ש י ם ,תערובת אומות ש ל גרים )רש״י פ׳ בא יב .לה(,
שהם הסיתו את העם לחטא .וגם הם נקראו העם :ויקהל ה ע ם על אהרן לב .א(.
לך רד כי שחת עמך) ,שם ז — .רש״י( ויאמרו אלה אלהיד ישראל )שם ד,
רש״י(.
ושאול לא ידע ,כי ה ע ר ב ר ב שלו יושב עמו בהדר .כי זה דואג האדומי ,ה ג ר
העמלקי נטפל אליו מאז להסיתו לרעה ,כל הימים אשר רדף אהרי דוד .ועד יום
מותו הכה לו
הלא הוא ה נ ע ר ה מ ג י ד לו לדוד את דבר מותו של שאול:
ףאמר דור אל־הנער ה מ ג י ד ל ו א* מזה אתה
ףאמר ^ן־איש ^ר ??לקי אנכי:
א מ ר ר׳ י צ ח ק :בגו של דואג האדומי היה ,ואית דאמרי ,דואג עצמו היה.
)ש״ב א .יג ,ילק״ש קמ׳׳׳א(
]דואג הוא האחד מהנערים א ש ר יעץ לשאול להביא את דוד לנגן לפניו ,ואת כל פ ס ו ק ו
אשר האריר בו לשבח א ת דוד ,ל א
אמרו
דואג
בלשון
אלא
הרע.
)ש׳׳וא טז .יח — םנהדריז צ ג (
והוא אשר ה ת ע ר ב בין שאול ואבנר ,כאשר ש א ל מ מ נ ו בן מ י זה העלם ,והוא פ ס ל את
)יבמות עו—עז(
ד ו ד מ ל ב א בקהל.
והוא א ש ר הכה בלשונו ואחר כד בחרבו ,ו י פ ג ע
ההוא
שמו!ים
איש
ו המשה
דוד הכיר בו ,ברעת לשונו של
הנער
נושא
הוא
בכ ה נ ים
אפוד
בד.
וימת
ביו
ם
)כב .יח(
ה מ ג י ד מ ת ה י ל ת ו :ויאמר דוד ל א ב י ת ר ,
)שם כב[(.
י ד ע ת י בלום ההוא כי שם דויג האדומי ,כי ו ע ד י ג י ד ל ש א י ל .
ל?זנצד! משכיל לךןד:
•1כוא דואג האךמי וי*ד לשאול ףאמר לו בא ןןד אל3-ית אחימלך:
ןזוות תדושוב ?שונן* כתער םל^ש ז*שה ך ^ י י
דואג
האדומי היה ראש לסנהדרין .שנאמר עליו:
:
אביר
)תהלים נ .
כ
הרועים
אש
(
ר
ל ש א ו ל )כא .ה(.
ור׳ יצחק אמר :שנקרא אדומי ,משום ש ה י ה מ א ד י ם פ נ י ה כ ל .ב ה ל כ ה .
שכל מי שהיה נותן ונושא עמו היה מסלקו בתשובותיו) .שו׳׳ט תהלים גב(.
והוא שהתיר דמם של כהני נוב ואת דמו של דוד :כי בן מות הוא )כ .לא(
דמו
•58
מותר,
ואשתו
מותרת להגשא
www.daat.ac.il
ל א ח ר ) .שם(.
_
אתר דעת -מכללת הרצוג
וראשייתו בעמלק .כאן הכשיל את שאול בדבר הלכה ,בסברה מקולקלת.
ובנטות לבו של שאול לצד ההמיה קיבל את דעתו ,כנגד דעתו של שמואל ,משום
שדואג היה אב
בית דין
ש ל ו )שו״ט ג .ד(
ובסברה שבהלכה ,חכם עדיף
מנביא) .ראה בהקדמת המשנה להרמב״ם וביבמות קב .ובחולין כקד(.
ודואג חידש לו שם גם הלכה של אמת ,שנתקבלה לדורות ,וממנו הביא הרמב״ם
הוכחה ,ע״ס הגמ׳ בבלי )ע״ז כד.(:
ליקהין כל הקרבנות מן העכי״ם ,ואין חוששין להם ,לא משוס רובע
ונרבע ,ולא משום מוקצה ונעבד ,עד שיודע בודאי ,שזה גסםל .הרי הוא
אומי :מעמלקי הביאום ,אשר המל העם על מיטב הצאן והבקר למען
)רמב״ם הלכות איסורי מזבח פ״ג הט״ו(
זבוח לד׳ אלקיך.
אף כי בגמרא בירושלמי אמרו :אין למדין הלכה משאול — דשלא כהוגן עשה.
)ע״ז ם״ ב הל״א — פני משה(
ומכאן שפסוק זה אינו בא להכחיש את קודמו שנאמר בו ויהמול שאול והעם.
כלומר ,שאול אינו רוצה בזה להשתמט מכל אשימה ולהטילה על אחרים ,אלא הוא
מתחיל מגלה במקצת ,שהערב רב היה עמו ופסק לו הלכה.
ועתה ^ א נא את ח^אתי ו#וב עמי ואשתךזרה ליי•
לאן רוצה שאול עכשיו
ל ש ו ב ? ולמה הוא זקוק ,כי שמואל ישוב עמו ? ומה פשר
זאת ה ה ש ת ח ו י ה י
המפרשים שלפנינו רש״י ,רד״ק ורלב״ג לא עמדו לפרש את הפסוק הזה .אבל נראה
לנו כי השובה לו הבקשה הזאת לשאול ,כי אך אותה הוא מבקש ,והוזר ומפציר
בשמואל.
לא איש דברים היה שאול ,ובודאי שלא כדוד נחשבו לו כלי שיר ,לשאת רנה
ותפלה.
בדוק ולא תמצא בכל פרשיותיו העמוסות של שאול ,כל תפלה כל תחינה אשר
יצאה מפיו.
אבל מעלתו של שאול היתד ,בהשגת האלקים ובקרבתו אליו ,על ידי עולה וזבח.
ו פ נ י ד׳ ל א
היליתי —
ואתאפק
ואעלה
ה ע ו ל ה )יג .יב(.
וייקץ יעקב משנתו ויאמר ,אכן יש ד׳ במקום הזה ו א נ כ י ל א י ד ע ת י
וכי זה פלא שלא ידע י אלא מהו ואנכי לא ידעתי ,כמו שנאמר )אצל שאול(
ו פ נ י ד׳ ל א ח ל י ת י .אמר ,וכי בל האי אתגלי לי ולא אםתכלנא״
למנדע אנכ״י ולמיעל תחות גדפוי דשכינתא ,למהוי שלים
)אמר :וכי כל זה נתגלה לי ,ולא הבנתי לדעת אנב״י .ולהכגס תחת כנפי
השכינה ,להיות שלם(.
www.daat.ac.il
)זהר ויצא קנ(.
־59
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאול גם נ מ נ ה עם בוני ה מ ז ב ח ו ת ,כ א ה ד מ ן ה א ב ו ת הראשונים.
כתיב )ש״א יד .לה(
מזבח
לבנות
שאול
וי בן
לד׳
מזבח
החל
אותו
לד׳.
וכמה מזבהות בנו ראשונים ; נה אהד ,אברהם אהד ,יצחק אחד ,יעקב אחד,
משה אחד ,יהושע אהד .ואתה אומר:
ההל
להיות ראש
ההל?
אותו
אותו
אלא
במלכים.
אמר ר׳ יודן :לפי שנתן נפשו ,לדב־ ,העלה עליו הכתוב,
החל
)כלומר ,הוא היה הראשון(
מזבח
לבנות
כאילו
לד׳.
)ויק״ר ספכ״ה ,מד״ש(
לו יד,
גם היום בשובו מ מ ל ח מ ת עמלק ,בא שאול ה כ ר מ ל ה להציב
מ ז ב ח לד׳ ,כ מ ז ב ח ש ע ש ה מ ש ח א ח ר י ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ ה ב ע מ ל ק ;
ד׳ נסי— ,
לבנות ל ו
שמו
ויקרא
כ י י ד ע ל כ ם י ־ ה — .
וזה ה מ ז ב ח ע מ ד ש ם בכרמל שנים ארוכות ,וחכה לאליהו .והוא נקרא
ויגשו כ ל ה ? ם א?יו ו י ר פ א א ת מן3ח ד׳
מזבח
ד׳.
הה-וס
ומדרשו שמעתי ,ששאול בנה מזבח בהר הכרמל ,וזהו שאמר :בא שאול
הכרמלה והנה
ויצב
מציב
לו
ולהלן הוא אומ־ )בראשית לג .ד.(,
יד.
ש ם מ ז ב ח ויקרא לו א־ל אלקי ישראל.
ומלכי ישראל הרסו כל המזבחות והבמות שבארצם ,שנעשה לשם שמים.
אליהו
ובנה
זה
מזבח
של
שהיה
שאול,
הרוס.
)מ״א .יח .ל — רש״י(
י כ ו ל ה י ה א ל י ה ו ל ב נ ו ת לו מ ז ב ח ח ד ש .ה ן א ב נ י ם ר ב ו ת ח י ו לו ש ם ב כ ר מ ל .ב פ ס ו ק
הבא
כתוב:
אליהו
ויקה
שתים
עשרה
אבנים
כמספר שבטי
בני
יעקב וכר .א ב ל אליהו ב ח ר ל ו א ת המקום ו א ת המזבח ההרוס ש ל שאול ,כי ק ד ו ש
ה י ה לד׳.
ב פ ס י ק ת א ר ב ת י נ א מ ר :א ת ה מ ו צ א ימני נ ב י א י ם ע מ ד ו ל ה ם ל י ש ר א ל מ ש ב ט ו ימל ל
מ ש ה ראשון ואליהו אחרון ו כ ו /ואתה מוצא
ל ז ה
בכל דבר.
משה
•ממשה
ואליהו
הושוו
ו ל מ ע ל ה מעשרים השוואות הובאו שם .והאחרונה
בנה
מ ז ב ה,
ואליהו
בנה
ו י ׳
ז
ה
המזבח.
מזבח.
)פס״ר ויקח אליהו פ ״
ד (
מ ז ב ח ו ש ל ש א ו ל ה ו א ה מ ק ש ר בין מ ז ב ח ו ש ל מ ש ה ו מ ז ב ח ו ש ל א ל י ה ו .
ל פ י זה נראה ,כי ט ע י נ ו בקריאה ,אם ח ש ב נ ו א ת ש א ו ל כ מ ת נ צ ל לפני שמואל ,א ו
כאילו
מ ב ק ש לפייסו בדברים ש א מ ר :
למען
ז ב ו ח ל ך ׳ א ל ק י ך.
ה א מ ת היא ,כי שאול חי באמונתו ,ש ע ש ה שליחותו בשלמות ,ע ל כן הבין כי עליו
היה לקחת את
מיטב
הצאן
ומיטב
הבקר משלל עמלק
-רא שית
ד,ד,ר
ל ז ב ו ח ל ד ׳.
לשאול היה די צ א ן ובקר משלו עצמו ,אך בזה רצה לבטא א ת מ ל ח מ ת ו ל ד .
60
www.daat.ac.il
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוכיח
וכאשר
כ ש מ ע
א ו ת ו ׳•:כיואל
החפץ
בדבר ה ז ח :
י ו ׳
בעולות
וזבחים
ב ק ו ל ד ׳ ,א ז י ד ע ש א ו ל כי ע ל י ו ל ש ו ב ב ת ש ו ב ה .
א ב ל ל פ י אפיו שי־ ש א ו ל ו ל פ י מ ה ו ת ה ח ט א ה ז ה ,ל א י כ ל ה ז א ת ל ה י ו ת
תשובת
בעולות
וזבחים.
המשקל
בחרטה,
ב כ פ ר ה ,או
ב ק ב ל ת ׳סורים.
ומעכשיו ,גם לא
א ל א על ידי ת פ י י ת הדומיה ,והיא ה ה ש ת ח ו ו י ר . .
התפלה
״בי אבא בן יוסף ישם -׳ יצחק :
גדולה
מ ן ה ק ר ב נ ו ת,
דכתיב )ש״א א .ג 1להשתהית ולזבח לד׳ צבאות בשלה .להשתחוות ,ואה״כ
לזבות.
ורבנן אמרי :תפילה שקולה כנגד כל הקרבנות ,דכתיב להשתחוות ולזבוח
)ילק״ש(.
אמר ר׳ יצחק הכל בזכות ההשתחוויה אברהם לא הזר מהר המוריד• בשלום,
;
ו נשתחוה
אלא בזכות ההשתהוויה ,שאמי :
ו נ ש ו ב ה אליכם.
)מדרש שמואל(
ועוב עמי —
ל ה ש ת ה ו ו י ה ז א ת שאול זקוק לשמואל ,כי ילך עמו .לא רק כ ד י ל ת ק ן א ת א ש ר ע ש ה
בכרמל א ת ה מ ז ב ח בלעדיו .ואמנם זה ה מ ז ב ח ה ה על ש מ ו א ל לבנותו ,כי הוא ה נ ב י א
והלוי ,ה ש ל י ש י ש ב ע מ ו ד י ה נ ב ו א ה ,ה ע ו מ ד ב ת ו ו ך בין מ ש ה ו א ל י ה ו .
א ל א ה י ו ם זקוק ש א ו ל ע ל ד ר ך ה ת ש ו ב ה ,
ל ח ת ח ב ר ע ם ש מ ו א ל ע ו ד יותר ,א ח ר י
שיחרגיש׳ ,כ י ב ח ט א ו זה נ פ ר ד ה ד י כ ו מ ד ר כ ו .
הלא
ההוא,
בהתחברות שאול עם שמיאל
נ ת תקנה
הנבואה,
יבראו אליו
שהיא
הנצה.
בראשונה ,ובאוכלו
עמו
ביום
אחרי דורות רבים ב א ץ חזון
נפרץ .ובזו המנה ,ה ש ו ק והעלית ,א ש ר נתן ש מ ו א ל ל ט ב ח ל ת ת ל פ נ י שאול ,ה י ה בה
ת י ק ו ן י ר ך י ע ק ב א ש ר פ ג י י ה סייאל ש ר ש ל ע ש י ו ,כ ד ב ר י ה א ר ״ י ה ק ד ו ש :* ,׳הבאנו
לעיל:
וזה סיד מאמר שמואל :אנכי הרואה ,עלה לפני הבמה ו א כ ל ת ם
עמי
היום.
)ט .יט( .ובכוונת אכילת שאול ושמואל כאחד ,שנאמר )שם כד(
ויאכל
ה ה ו א — נפתח צנור
שאול
עם
שמואל
הנבואה.
ביום
)ליקוטי מאמרים(
ו ב ה ק ר ע ה מ ע י ל שבינו ובין ש מ ו א ל לא בכה ש א ו ל ע ל ה ק ר ע ה מ ל כ ו ת מעליו ,א ל א
ב כ ה ע ל ח י ק ר ע ח ל ק ו מ ע ם ש מ ו א ל ע ל בן ח ו א ח ז ר ו ב י ק ש ,ו ה פ צ י ר ב ו :
ו*אמר
ח ק א ת י ע ת ה כבדני נא נ ג ד -ז ק נ י ע מ י ונגד י ש ר א ל
ושיב ע מ י והשתחויתי ל ד ׳ אלקיף.
] ר א ה מ ל ב י ם ב פ ׳ קדושיים ס י מ ן ל ב :ש מ ל ת ע מ ו ,ה י א ,ה י א מ ל ת השיווי ו ה צ ר ו ף ,
ו ר א ה ג ם ב ה ע מ ק ד ב ר ו י ק ר א ט ו .לה{.
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבדני
נא —
גם את הפסוק הזה ,קראנו עד כה בטעות ,כי שאול העניו ,הנחבא אל הכלים ,מתחיל
לחוס על כבודו .הלא טוב כי נשמע בזה את רצונו שיל שאול לשיר את שי י ר ת ו
ח א ח ר ו נ ה ,בהפרדו מן המלכות .על כן הוא נזכר ומזכיר לשמואל את סגנון
שירתו הוא ,האחרונה אשיר אמרה לפני העם בהפרדו מתפקיד המנהיג.
ושים עמד שאול רך ומשוה ,ומלך מתהיל .ואז כיבדו שמואל ,נגד זקני עמו ונגד
ישיראל וקרא לו מ ש י ח ד׳.
הנני ענו בי נגד ד׳ ןנ^ד משיחו —
ו ש ו ב ע מ י — אך שמואל אינו יכול ואינו רשאי עתה לשוב ע מ ו ,כי שם
נפרדו בצערם ,איש מעם אחיו.
וישב קזמיאל א זז ר י
שאול
וישתחו שאול לד׳.
א ח ר י ו ולא ע מ ו .
את כל צער הפרידה הזאת נתנו לנו להרגיש הפסוקים הסוגרים את הפרק ,הראשון
בסתמיותו ,והשני בטעמו:
]ילך קזמואל הרמתה ושאול ?לה אל־ליתו גלעת שאול:
ולא :סף קזמואל לראות את שאול עד-יום מותו
?י התאבל שמואל אל שאול
ודי נחם ?י ה?!ליך את ?איל על ?קוראל.
אך בערוב יומו של שאול ,הבטיחו שמואל לשוב ולהתחבר עמו ביום ה מ ח ר ,
להיות במחיצתו ב ע ו ל ם ש כ ו ל ו נ צ ח .
ולערב
יחלק
ש ל ל — אף על פי ,שהעריב עליו שמשו ,שנפל
במלחמה ,יחלק ש ל ל :ומחר חלקו עם הצדיקים בגן עדן ,שנאמר ) ש ״
כח .יט(.
ומחר
אתה
ו ב נ י ך עמי — מאי עמי,
א
במחיצתי.
)מדרש ,מובא בתורה שלמה .בראשית מט .שע״ח(
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יונה מרצבך
על ״עולה ויורד״ ש נ ש כ ח
טועה
ה ק ו ר א י:יחד*:ב ׳:׳לאיזה
פלוני
אלמוני
מ כ ו ו נ ו ת *;יורות
אלו להזכירו
ל ב ל ישיתכח .ל א ל ב ן א ד ם א ל א ל ט ע ם ש נ ש כ ח הן מ ו ק ד ש ו ת .ו א ף ל א ל ט ע ם מ ט ע מ י
כי אם ל א ה ד מ ט ע מ י ה מ ק י א ,היינו מ ט ע מ י ה ק ר י א ה ב ח ש י ב ו ת ם בפיסוק
המצות
במקראי
הקריאה
קודשי.
התהיל
״המעין״
במצוה
לפרסם
מאמרים
על
טעויות
ה ק ר י א ה י ,א ה ר י ש י ו ד ע י ד ב ר כ ב ר מ ז מ ן נ ל ה מ י ם נ ג ד ב ע ל י ק ר י א ה ש א י נ ם מ ת ח ש ב י ם
כ ר א ו י ע ם השייכות ה ט ע מ י ם כ מ פ ס י ק י ם או כ מ ח ב ר י ם .
,ע ו ל ה ויורד׳ הר־ ה ו א ש מ ו ש ל ט ע ם א ח ד ו מ י ו ח ד מ ב י ן ט ע מ י ה ק ר י א ה ב ס פ ר י
ת ה ל י ם ־ מ ש ל י ־ א ־ ו ב ,ו כ י ד ו ע שיונים הם ס פ ר י ,א מ ת ׳ ) כ ר א ש י ת י ב ו ת ש ל ה ם ( ב ט ע מ י ה ם
משיאר
ספרי תנ״ך .אמנם לצערנו נאבדה ממנו במשך הדורות המסורת על צליל
ניגונם
ש ל טעמים אלה בספרים הנזכרים ,מ ל ב ד מ א ח י נ ו בני תימן ,א ל א שאופן
ניגונם
בין כ ה ו כ ה שיונה ל ג מ ר י מ מ ס ו ר ת נ י ג ו נ י א ש כ נ ז .ו ע ל י ד י כ ן מ ע ט י ם ה ם
׳;*בכלל שימים ל ב ל ט ע מ י ם ב מ ק ר א ה ס פ ר י ם הללו ,ה ג ם **:רגילים ה ם ב ש א ר ה ס פ ר י ם
להכיר ח ש י ב ו ת הטעמים בפיסוק והילוק המקרא.
והגיע הדבר לידי כך שמזמורי תהלים ,הן בסידורים הן כ ש נ ד פ ס ו כל מזמורי
ת ה ל י ם ביחד ,מודפסים בלי ט ע מ י המקרא.
אך
דא עקא .ה צ ר ה היא שדוקא א ח ד מהם ידוע לכל אדם ,והיא ה א ת נ ח ת א ,
המוכרת
מקריאת התורה ושאר הספרים שהיא חוצה א ת הפסוק לשנים ,שהיא —
כיממה — מ ק ו ם מ נ ו ח ה ב א מ צ ע ה ק י ל א ה ,כ ,מ ל ך ׳ ב י ן ה מ ל כ י ם ,כ א ש ר כ ך נ ק ר א י ם
ה ט ע מ י ם ה מ פ ס י ק י ם ב ל ש ו ן ב ע ל י ה מ ס ו ר ת .ו כ ך גם צ ו ר ת ו ה מ ר א ה ג ו ב ה ה ה ר ש ה ו ש ג
ו ע ד שים ע ל ו ו מ כ א ן ירדו.
1ראה משה קטן בגליון ניסן תשכ״ה ושרגא שלומאי בגליון תמוז תשכ״ח על התביר
ועיי
הקדמא והפשטא .חבל שלא העירו על פסוקים שטעות בהלכה יוצאת מ ט ע ו ת
הקורא .דוגמא אחת בפרשת חוקת ,במדבר יט יב ,שאם מפסיקים בעלי קריאה כדרכם
המשובשת
אהרי התביר ,יוצא שהמתחטא ביום השלישי יהיה טהור ביום השביעי,
ואשר לא יתחטא ביום השלישי ,לא יטהר ביום השביעי ,כאילו אין הזאה בשביעי
עצמו׳
ואילו
המפסיק אחרי ה ט פ ח א
ישמיע כדין
שהמתחטא
ביום
השלישי וביום
השביעי׳ י ט ה י ,ומי שלא יתחטא בשניהם לא יטהר .או ד ו ג מ א אחרת מתחילת׳ פ ר ש ת
שופטים :תתן לך בכל שעריך אשר ה״א נותן לך לשבטיך ,שאם מפסיקים בתביר
ל פ נ י נותן לך ,א ץ המלה לשבטיך מוםבה אלא על נ ת י נ ת השערים להם ,א ך אם,
כדין ,מפסיקים קצת אחרי נותן לך ,אז לשבטיך מום בה על עיקר המצוד ,לתת שופטים׳
וכדין הגמרא שמעמידים שופטים לכל ש ב ט ושמצוה ל ש ב ט לדון בני שבטו .וכאלה
במקומות רבים.
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבדני
נא —
גם א ת ה פ ס ו ק ה ז ה ,ק ר א נ ו ע ד כ ה ב ט ע ו ת ,כ י ש א ו ל ה ע נ י ו ,ה נ ח ב א אל הכלים ,מ ת ח י ד
ל ח ו ס ע ל כ ב ו ד ו .ה ל א ט ו ב כי נ ש מ ע ב ז ה א ת ר צ ו נ ו ש ל ש א ו ל לשיר את
האחרונה,
•טירתו
ב ה פ ר ד ו מ ן ה מ ל כ ו ת .ע ל כן ה ו א נ ז כ ר ו מ ז כ י ר ל ש מ ו א ל א ת ס ג נ ו ן
ש י ר ת ו הוא ,ה א ח ר ו נ ה א ש ר אמרד .ל פ נ י ה ע ם ב ה פ ר ד ו מ ת פ ק י ד ה מ נ ה י ג .
ושים ע מ ד ש א ו ל ר ך ו מ ש ו ה ,ו מ ל ד מ ת ה י ל .ואז כ י ב ד ו ש מ ו א ל ,נ ג ד זקני ע מ ו ו נ ג ד
ישראל
וקרא לו
ד/
משיח
הנני ענו בי נגד ד׳ ונ^ד משיחו —
ושוב
נפרדו
ע מ י — אך שמואל אינו יבול ואינו ר ש א י ע ת ה לשוב
ב צ ע ר ם ,א י ש מ ע ם אחיו.
וןשב קזמואל
אחריו
ע מ ו,
כי ש ם
ולא
א ד! ר י
שאול
ו י ש ת ח ו שאול לד׳.
עמו.
א ת כ ל צ ע ר ה פ ר י ד ה ה ז א ת נ ת נ ו ל נ ו ל ה ר ג י ש ה פ ס ו ק י ם ה ס ו ג ר י ם א ת הפרק ,ה ר א ש ו ן
בסתמיותו ,והשני בטעמו:
נילך קזמואל ה ר מ ת ה ן ש א ו ל $ל ה א ל -ל י ת ו ג ל ע ת ש א ו ל :
1
ו ל א ; ס ף קזמוא־ ל ך א ו ת א ת ש א ו ל ע ד ־ י ו ם מ ו ת ו
כי
ה ת א ב ל שמואל אל שאול
נד׳ נ ח ם כי ה מ ל י ך א ת ש א ו ל ע ל ל ש ך א ל .
אך
ב ע ר ו ב י ו מ ו ש ל ש א ו ל ,ה ב ט י ח ו ש מ ו א ל ל ש ו ב ו ל ה ת ח ב ר ע מ ו ביום
להיות
במחיצתו
בעולם
ולערב
שכולו
יחלק
המחר,
נצח.
ש ל ל — אף על פי ,שהעריב עליו שמשו׳ שנפל
במלהמה ,יחלק ש ל ל :ומחר חלקו עם הצדיקים בגן עדן ,שנאמר ) ש ״
כח .יט(.
ומחר
אתה
ובניך עמי
-מאי עמי,
א
במחיצתי.
)מדרש ,מובא בתורה שלמה .בראשית מט .שע״ח(
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יונה מרצבך
על .עולה ויורד׳־ ש נ ש כ ח
טועה
הקורא
שחושב
שלאיזה
פלוני
אלמוני
מ כ ו ו נ ו ת *:יורות
אלו
להזכירו
לבל ישתכח .לא לבן א ד ם א ל א ל ט ע ם ש נ ש כ ח הן מוקדימות .ו א ף ל א ל ט ע ם מ ט ע מ י
המצות כי אם ל א ח ד מ ט ע מ י המקי־א ,ה י י נ ו מ ט ע מ י ה ק ר י א ה בחשייבותם ב פ י ס ו ק
הקריאה
ב מ ק ר א י קוד*;׳.
התחיל
״המעין״
במצוה
לפרסם
מאמרים
על
טעויות
הקריאה י ,אחרי ש י ו ד ע י ד ב ר כ ב ר מ ז מ ן נ ל ח מ י ם נ ג ד ב ע ל י ק ר י א ה שיאינם מ ת ח ש ב י ם
כראוי עם ה ש י ב ו ת ה ט ע מ י ם כ מ פ ס י ק י ם או כ מ ח ב ר י ם .
,עולה ויורד׳ הרי ה ו א ש מ ו ש ל ט ע ם א ח ד ו מ י ו ח ד מ ב י ן ט ע מ י ה ק ר י א ה ב ס פ ר י
תהלים־משלי־א־וב ,וכידוע שונים הם ספרי ,אמת׳ )כראשי ת י ב ו ת שלהם( ב ט ע מ י ה ם
מ ש א ר ספרי ת נ ״ ך .א מ נ ם ל צ ע ר נ ו נ א ב ד ה מ מ נ ו ב מ ש ך ה ד ו ר ו ת ה מ ס ו ר ת ע ל צ ל י ל
ניגונם ש ל ט ע מ י ם א ל ה ב ס פ ר י ם ה נ ז כ ר י ם ,מ ל ב ד מ א ח י נ ו ב נ י ת י מ ן ,א ל א ש א ו פ ן
ניגונם בין כה וכה ש ו נ ה ל ג מ ר י מ מ ס ו ר ת נ י ג ו נ י א ש כ נ ז .ו ע ל י ד י כ ן מ ע ט י ם ה ם
ש ב כ ל ל ש מ י ם ל ב ל ט ע מ י ם ב מ ק ר א ה ס פ ר י ם הללו ,ה ג ם ש ר ג י ל י ם ה ם ב ש א ר ה ס פ ר י ם
להכיר ח ש י ב ו ת ח ט ע מ י ם ב פ י ס ו ק ו ח י ל ו ק ה מ ק ר א .
והגיע הדבר לידי כך שמזמורי תהלים ,הן בסידורים ה ן כ ש נ ד פ ס ו כל מזמורי
ת ה ל י ם ביחד ,מ ו ד פ ס י ם ב ל י ט ע מ י ה מ ק ר א .
א ך ד א עקא .ה צ ר ה ה י א ש ד ו ק א א ח ד מ ה ם י ד ו ע ל כ ל א ד ם ,ו ה י א ה א ת נ ח ת א ,
ה מ ו כ ר ת מ ק ר י א ת ה ת ו ר ה ו ש א ר ה ס פ ר י ם ש ה י א ח ו צ ה א ת ה פ ס ו ק לשינים ,ש ה י א —
כ ש מ ה — מ ק ו ם מ נ ו ח ה ב א מ צ ע הקי־יאה ,כ ,מ ל ך ׳ ב י ן ה מ ל כ י ם ,כ א ש ר כ ך נ ק ר א י ם
ה ט ע מ י ם ה מ פ ס י ק י ם ב ל ש ו ן ב ע ל י ה מ ס ו ר ת .ו כ ך גם צ ו ר ת ו ה מ ר א ה ג ו ב ה ה ה ר ש ה ו ש ג
ו ע ד ש ם ע ל ו ו מ כ א ן ירדו.
!
דאה משה קטן בגליון ניסן תשכ״ה ושרגא ש ל ו מ א י בגליון תמוז תשב״ח על התביר
ועל
הקדמא והפשטא .הבל שלא העירו על פסוקים שטעות בהלכה יוצאת מ ט ע ו ת
הקורא .דוגמא א ח ת בפרשת חוקת ,במדבר יט יב ,שאם מפסיקים בעלי קריאה כדרכם
המשובשת אחרי התביר ,יוצא ש ה מ ת ה ט א ביום השלישי יהיה טהור ביום השביעי
ואשר לא יתחטא ביום השלישי ,לא יטהר ביום השביעי ,כאילו אין הזאה בשביעי
עצמו,
ואילו המפסיק אחרי ה ט פ ה א
ישמיע כדין
שהמתהטא
ביום
השלישי וביום
השביעי׳ יטהר ,ומי שלא יתהטא בשניהם לא יטהר .או דוגמא אחרת מ ת ח י ל ת פ ר ש ת
שופטים :תתן לך בכל שעריך אשד ה״א נותן לך לשבטיך ,שאם מפסיקים בתביר
ל פ נ י נותן לך ,אין המלה לשבטיך מוםבה אלא על נ ת י נ ת ה ש ע ר י ם להם׳ א ך אם,
כדין ,מפסיקים קצת אחרי נותן לך ,אז לשבטיך מוסבה על עיקר המצוד ,לתת שופטים,
וכדין הגמרא שמעמידים שופטים לכל שבט ושמצוה ל ש ב ט לדון בני שבטו .וכאלה
במקומות רבים.
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ה ע ש ו כ מ ה ו כ מ ה מ ו ״ ל י ם ? ת ש א י ר ו ב ס י ד ו ר י ם ו ב ה ו צ א ו ת ת ח ל י ם כל א ת נ ח ת א
ו א ת נ ח ת א במקומה ,והשמיטו כל סימני ט ע מ י ם אהרים.
י ד ע ו ו ל א י ב י נ ו ש ב ס פ ר י א מ ״ ת יש* מ ל ך ע ל י ו ן ש כ ח ו ה ר ב ה ג ד ו ל מ כ ח
ולא
האתנחתא,
זה
ו ה ו א ה ו א ש נ ק ר א ,ע ו ל ה ויורד׳ )אולי מ כ ע י ן מ ה ש כ ת ב ת י ש ע ד ס י מ ן
עלו ,ו מ מ נ ו ו ה ל א ה י ו ר ד י ם ל ס ו ף ה פ ס ו ק ,או א ו ל י ע ל פי ניגונו ש ע ל ה ל ק ו ל
ג ב ו ה ו א ח ר כ ך ירד ,או מ ש ו ם ש ס י מ ן זה מ ו ר כ ב ה ו א מ ש נ י סימנים ,א ה ד מ ע ל ה מ ל ה ,
למהפך ,ואחד מתחתיו ,כעין מרכא .יראה נא מי שאינו מכירו ב ש ל י ט ה
הדומה
פסוקים ה ר א ש ו נ י ם ש ל תהלים ב מ ל י ם :רשעים ,הפצו ,פלגי־מים(.
ל א ב כ ל פ ס ו ק ת מ צ א נ ו ,ו כ ש א י נ נ ו אז גם ה א ת נ ת ת א ש ו ב ש ו ל ט ת כ ד ר כ ה ב ח צ י
אך
הפסוק.
בפסוקים
ויורד׳
שד,.עולד.
מופיע,
דוהה
הוא
את
האתנהתא
לדרגא
שניה ,ל מ ש נ ה למלך ,ש א י נ ו א ל א חוצה הציו השני של המקרא ללא השיבות ג ד ו ל ה .
י צ א מ ה כ מ ת ה מ ו ״ ל י ם ש ה ש א י ר ו א ת ה א ת נ ח ת א ו מ ה ק ו ה ע ו ל ה ויורד ?
ומה
ת ר א ו בסידורים ו ב ת ה ל י ם ב ה ו צ א ו ת ש כ א ל ה ) ב ע י ק י של לוין־אפשטיין( ו ת מ צ א ו
ב מ ז מ ו ר כ ט ט :ק ו ל ה׳ י ה ו ל ל א י ל ו ת ו י ה ש ו ף י ע ר ו ת ו ב ה י כ ל ו — א ת נ ה ת א !
למשל
— ו כ א י ל ו ח צ י ש נ י *מל ה פ ס ו ק ת ל ו י ב א ו י ר :כ ו ל ו א ו מ ר כ ב ו ד ) ה ע ו ל ה ו י ו ר ד כ מ ו ב ן
ע ל ,י ע ר ו ת ׳ ( .או ב מ ז מ ו ר י ליל ׳*:בת ,מ ז מ ו ר צ ה ט :ל פ נ י ה׳ כ י ב א ל ש פ ו ט ה א ר ץ
ישפוט
תבל
בצדק
—
א ת נ ת ת א ! — וכתלוי
באויר
חהמשך:
ועמים
במישרים
)העולה ויורד כ מ ו ב ן על ,הארץ׳(.
בפסוקים הנזכרים א מ נ ם יכיר מן ה ס ת ם הקורא א ת בנין הפסוק ומפסיק מ א ל י ו
במקום
ה נ כ ו ן ,ע ל א ף ׳:׳הסידור ו ה ת ה ל ־ ם מ ר א י ם לו ל ט ע ו ת ) .א מ נ ם ש מ ע ת י א נ י
באזני
גם ה ז נ י ם ע מ י א ר ץ ש א פ י ל ו כ א ן ט ע ו ו ש ר ו ב ק ו ל ז מ ר ה :ו י ה ש ו ף י ע ר ו ת
ובהיכלו(.
א ד י ש ש פ ס ו ק י ת ה ל י ם י ס ו ל פ ו ע ל י ד י כך ,כ ג ו ן ת ה ל י ם ט כ א :ש י ת ה ה׳ מורד,
ל ה ם י ד ע ו ג ו י ם — א ת נ ח ת א — כ א י ל ו ה ג י י ם י ד ע ו ׳;׳ישית ה ׳ ; ב מ ק ו ם ל ח ב ר :י ד ע ו
ג ו י ם א נ ו ש ה מ ה ) ע ו ל ה ו י ו ר ד ע ל ,ל ה ם ׳ ( .א ו :ת ה ל י ם י ,י ח :ל ש פ ו ט י ת ו ם ו ד ך ב ל
י ו ס י ף ע ו ד — א ת נ ח ת א — כ א י ל ו ה ״ ו ל א י ו ס י ף ה׳ ל ש פ ו ט ד י ן ע נ י ו א ב י ו ן ,ב מ ק ו ם
לחבר:
ב ל י ו ס י ף ע ו ד ל ע ר ו ץ אנושי מ ן ה א ר ץ ) ע ו ל ה ו י ו ר ד ה ו א ע ל ,ו ד ך ( .
ו ל כ ן בקימה ד ח ו פ ה מ מ נ י ל מ ו צ י א י ס י ד ו ר י ם ו ת ה ל י ם ש י ה ז י ר ו ה ע ט ר ה ש ל ע ו ל ן -
ו י ו ר ד ל י ו ש נ ה ,ו י ב ח ר ו א ח ת משילש ד ר כ י ם א ל ה :א ו ל ה ד פ י ס כ ל ס י מ נ י ט ע מ י ה מ ק ר א
אף
ב ת ה ל י ם ־ כ ש ם ש ע ו ש י ם כ ך ב ט ע מ י ה מ ק ר א ב ת ו ר ה ו ב כ ל ה ת נ ״ ד ,או ש י ש מ י ט ו
2ובכלל עצה יעוצה לכל מגידי תהלים )ובפרט למגידים בצבור ,שרבים בהם׳ א פ ־
ל ן
באמירת תהלים בישיבות ,שאינם יודעים להפסיק כהוגן וכמובן המקרא( שילמדו עדי
כל
פנים,
כמו
שרגילים
במקרא
ההורה,
להבדיל
בין ה,מלכים׳
המפסיקים
ובין
ה׳משרתים׳ המחברים ,ובינם לבין עצמם בין מפסיק ומהבר גדול וקטן .ל מ ש ל :ס י מ ן
הטיפהיא ,שבתורה מפסיק הוא ,ובתהלים דוקא הוא מהבר כשהוא באמצע המלה ,א ל
א
כשהוא מופיע בתחלת אות ראשונה של המלה הוא מפסיק ,ונקרא בשם דהי )הדוהר.(.
וראה שהמלבי״ם ורשר׳׳ה הקדימו לפירוש תהלים שלהם סקירה על הטעמים.
www.daat.ac.il
64
אתר דעת -מכללת הרצוג
את
ויורד
כ ו ל ם ו א ף א ת ה א ת נ ח ת א ,או ש י כ ב ד ו א ת ש נ י ה ם ב א ו פ ן שיוה ,גם א ת ה ע ו ל ה
וגם
את
האתנחתא,
אם
בסימניהם
הניסורים
ל נ ו או ,א ם
קשה,
בהדפסה
צ
בסימון אתר .
3ואצרף גס עצה אחי־ת בהדדמנית זי .והיא לחדש המצא,ק עתיקת ימים שסופרי ימי
הכינים המציאוה ,יהיא אית המשלבת כאחת את האל״ף ואת הלמ״ד כדי למנוע חילול
שם קידש .הליאי שיעשו גש היום בבתי הדפוס צורת אות כזו .וימעיטו על ידי כך
כתיבת שמית קודש*• .מהיי לא די להמיר בקו״ף את הה״א של ימם ,כל זמן שהאל״ף
והלמ״ד נשארים יחדיו שהם לעצמם כבי שם קדש .ועל יד* המצאה הנזכרת ימנע
הדבר.
ומענין לענין .מלבד קלות הדעת ,שמזכירה בעתונות החרדית כמה וכמה פעמים שמות
שאינם נמחקים) ,ויש׳ על ידי בירות שאינה יודעת שאף השם צבקית משמות שאינם
נמחקים היא 1מתרבים המקיים שבצילומיס של בתי כנסיות ,פרוכות וכדומה ,מצלמים
שמות קודש — יסופס לבזיון.
ותצא ממקים זה גם אזה־ה למוסדות קידש הנוהגים לקשט כתבי תעמולה שלהם
בפסוקים שלמים אי בהוספות שיש בהם שניות קודש — וסופם בי־וב המקבלים בפח
אשפה.
ועוד מענין לענין אהר באותו ענין .משה רבנו — אומר המדרש — מצאו להקב״ה בותר
כתרים לאותיות שבספר תורה׳ ימכאן התגים של שעטנ״ז ג״ץ שאנו מוסיפים להם.
אד כתרים אלה לספר תירה מוקדשים הם׳ ואם יש היום שמוסיפים אותם להזמנות בר
מצוה אי למידעות פ־סומת של צ־כי מאכל מבתי חרושת או של בתי מלון ,הרי
זה חילול הקודש ובזיונו ,כמו שיש טעם ובזיון להשתמש בחצאי פסוקים ולפעמים
בסילופם במידעית תעמולה לשם מסהר.
אוהבי זמירות ישראל ,דורשי משלי מוסר ,מוקירי ח כ מ ת בני ק ד ם ישיש ל ק ר א ת מ ח ב ר ת
הזאת אשר מחברו הנבון והמשכיל יצחק בן אריה יוסף דוב ,ח ק ר תעלומות ח כ מ ה ושאב
מבאר נקדנים הקדמונים ניע משפטי טעמי אמית ,אשר מבלעדיהס אין לבוא אל הקדש
פנימה להבין משל ומליצה דברי ח כ מ י ם וחידותס ,ורק ע״י פ ס ק י ה ט ע מ י ם נ ב ע ה במקרא•
מתוך הסכמתי של הרב שמשון בן לא״א כמו״ה רפאל הירש פ״פ על ספר תורת אמת ,כולל
תורת טעמי תהליס ומשלי ואיוב .דעדעלהיים תרי׳יג.
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ה ו ד ה שביב
גזירת החודש בזמן החשמונאים
דורשת עיון
חנוכה
בגישתנו לתורת יון .מפורסם
מאכלרו
של הרב שמשון רפאל הירש על נושא ז ה :היהדות ודיה •לי-
להלן מאמר על אהד ההבדלים בין תורת ה י ה ר ד ת
ניםם.
לתורת יון ,ש נ כ ת ב כפרק של חיבור מ ל ל על חנוכה ע״י
בכולל
ביבנה .המאמר מושפע מהגיונותיו ש ל
כרם
כ
ר
הד
כ
קוק ,המעיין ימצא כאן נקודות משיתפות רבות ב ר ע י ו נ ו ת י ה ם
של הרב קוק והרב הירש.
א:
א.
גזרוה היונים
במגלה יונית ,היא מ ג ל ת אנטיוכוס
1
איתא:
ויען ויאמר לשריו ,הלא ידעתם כי יש עם היהודים אשר בירושלים ב י נ י נ ו
לאלהיגו
אינם מקריבים ו ד ת י נ ו אינם עושים …עתה בואו ונעלה עליהם וגכטי*
מהם את הברית אשר כרת להם
שבת׳ ראש חדש ומילה״ )ז—יא(.
״באו ונעלה עליהם ונבטל מהם הברית א ש ־ כרת להם אלהיהם שבת ,ראש
חד
ש
ומילה …ויגזר גזירה גמורה על שבת ,ראש חדש ומילה״ )לא—לב(.
״אתם חושבים לבטל מאתנו ה ב ר י ת אשר כי־ת עמנו ברית אבותינו לא נבטל מ מ נ ו
ש ב ת ראש חדש ומילה מבני בנינו לא יוסר״ )לה(.
״אתה ה מ ל ך ש מ ת ציווי לבטל מן היהודים ש ב ת ראש הדש ומילה״ )מג(.
ובנוסח ד ו מ ה :
״ ה ב ה נא נבוא אליהם למלהמה לבטל מהם את ה ש ב ת וחודש ומילה …ויעבירו קו*,
במתנה מטעם המלך ל א מ ר :כל איש ו א י ש אשר ישמור שבתות ה׳ וחודש ו מ י י י
ה
2
יומת״ .
היונים
בהבינם שכחם של ישראל
א
ב ש מ י ר ת ת ו ר ה ו מ צ ו ת ,ניסר ל ק ע ק ע
ת
יסודות היהדות .גזרה שגזרו על ש ב ת ומילה מ ו ב נ ת היא ,הן ה ש ב ת אות ה י א כין
ה׳ לבין בני ישראל .ב ש מ י ר ת ה ש ב ת מ ע י ד היהודי ע ל א מ ו נ ת ו בבורא עילם׳ מ ח ד ע ן ן
ומנהיגו.
מילה ,היא חותם
בבשרו של כל אחד ואחד מישראל .ש ב ת היא
בט .
ר
ל י ה ו ד ה ש ל ה ר ו ח ה י ה ו ד י ת ,ו מ י ל ה ל י ה ו ד ו ימל ה ג ו ף .
1
היא ה מ ג ל ה ה מ ת א ר ת א ת המאורעות שהביאו לקביעת חג החנוכה .נדפסת ב ס ד ו
השלמים כמו ״סדר עבודת ישראל״ ״אוצר התפלות״ ועוד .ושם בשוליה גם ה ע
ר י 0
ר י ת
המדפיסים על מקורה של מ ג ל ה זו.
2מ ת ו ך ״מררש לחנוכה״ בית ה מ ד ר ש ליליגק חדר א.
יושם ל ב שכאן ה ה ד ג ש ה ״כל איש ואיש אשר ישמור״ ,א״כ אין אפשרות לפרש ״ ח ו ד ש ״
כר כמכוון לאסור קידוש הדשים כי ״קידוש״ לא היה ענינם של יחידים אלא של ביד״׳׳ד
בירושלים .כאן מדובר בדבר הקשור והשייך בכל יחיד ויחיד.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ז ר ת ה ח ו ד ש מ ע ו ר ר ת ת מ י ה ה .מ ה ר א ו ה י ו נ י ם ל ג ז ו ר ע ל ע נ י ן זה ,ב מ ה ח ש י ב ו ת ו
ה ג ד ו ל ה ,ע ד כ ד י ה ע מ ד ת ו ב ש ו ר ה א ת ת עם ש ב ת ו מ י ל ה .א מ נ ם ב ז מ ן ש ב י ת ה מ ק ד ש
ה י ה קים ,ה י ה ר א ש ה ו ד ש כ ע י ן הג ע ם איסור מ ל א כ ה מ ש ו ם ק ר ב ן מ ו ס ף )טורי אבן,
כ ב ג א ב ל אין זה מ ס ב י י א ת ה ח ו מ ר ה ,ב ה נ ק ט ו ה י ו נ י ם נ ג ד ש מ י ר ת ר א ש
מגילה
ח ו ד ש ,ב ה ע מ י ד ם א ת ר א ש ח ו ד ש ב ש ו ר ה א ח ת עם מ צ ו ת ש ב ת ו מ י ל ה .
כ.
ל ע מ ו ד על
כדי
טיבה
אהר קצץ בנטיעות
וענינה
המיוחד של
תרבות
אותה
וחכמה
הנקראת
ב מ ק ו ר ו ת י נ ו ה כ מ ה יונית ,ר א ו י ל ה ת ב ו נ ן ב ט ע ו ת ו ש ל ״ א ל י ש ע בן א ב ו י ה ״ ה ו א ״ א ה ד ׳ ׳ .
א ח ד מ ס י מ נ י ההיכר הבולטים של אלישע ש ״ ש נ ה ופירש״ ,היה — ,״זמר
פסק
י ו נ י לא
מפומיה״ )הגיגה טו ,(:היינו שכל כולו היה ש ק ו ע ב ת ר ב ו ת יונית ע ד ש א ף
!
ז מ ר שיבפיו יוני ה י ה .י ת י ר ה מ ז א ת ; ה ר מ ב ״ ן ב ש ע ר ה ג מ ו ל
4
כותב:
״כי כנור וכלי הזמר במקדש׳ רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח .ואין
בגשמיות דבר דק כמוזיקאי׳.
על
פ י זה נוכל ל ח ב י ן ש ח ז ״ ל ב צ י י נ ם
״זמר
יוני״ ,נ ת כ ו נ ו ל ו מ ר ש ע ו ל מ ו
ג
הרוחני ו ה מ ח ש ב ת י ש ל א ל י ש ע — יוני היה .
ע ל הדי־דרותו מ ס ו פ ר לנו ב ת ל מ ו ד כך.
״ ת ״ ר :ארבעה נכנסו בפרדם ,ואלו ה ן :בן עזאי ,ובן זומא ,אחר ,ורבי עקיבא.
אמר להם ר ״ ע :כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור ,אל תאמרו מים מים׳ משום
שנאמר :דובר שקרים לא יכון יינגד עיני .בן עזאי הציץ ומת …בן זומא הציץ
ונפגע …אהר
קיצץ
ב נ ט י ע ו ת .רבי עקיבא יצא בשלום״) .חגיגה י ד . ( :
מ ה משימעו ש ל ה ב ט ו י ק י צ ץ ב נ ט י ע ו ת י ר ש ״ י מ ס ב י ר ב פ ש ט ו ת מ ת ו ר ש ב ת ח ל ה
מדובר
ע ל פרדס ,ה ר י א ף ב ה מ ש ך מ ו ז כ ר ו ת נ ט י ע ו ת .ו כ ו נ ת ה ק צ י צ ה ה י א ק ל ק ו ל
ו ע י ו ו ת .ע ם כ ל זה ,ו ד א י ש ק י י מ ת ע ו ד מ י מ מ ע ו ת פ נ י מ י ת ל ד מ ו י זה.
נטיעה
מיוחד
ה י א ש ת י ל ,צ מ ח רד ,ש ע ד י ן ל א ג ד ל ד י צ ר כ ו ו נ מ צ א ה ו א ב מ ק ו ם
;
ובטפול תור כדי תהליך גידולו י .מעתה ,״קיצוץ ב נ ט י ע ו ת ״ ניתן ל ה ב י ן
3אמנם רש״׳ במקום ,פירש שכונת בטוי זה לציין שלא התאבל ד י הצורך על החרבן
והתיר לעצמו לזמר הרף דרישת הנביא ״בשיר לא ישתו יין״ .אך עין מהרש״א בח״א
ש ה ק ש ה לפרש״י מ ד ו ע מדגישה ה ג מ י א דוקא ״יוני״ ,ועוד עיי׳יש.
4חדושי הרמב״ן ,מהדורת הרב א״ז מלצר זצ״ל ח״א עמ׳ ר.
5
בצורה פנימית יותר אפשר להבין את ציור דמותו הרוחנית דוקא ב״זמר״ אם נ ת ב ו נ ן
בשמו — ״אלישע״ .א־לי — שעה פנה .פנית ה׳ אל תפילתו ועבודתו של האדם,
״וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו״ )בראשית ד ,ד( .ע ב ו ד ת הנקרא בשם א ל י ש ע היא
,
עבודת קו־ ,תפלה )תפלה נקראת ״ ח י י ־ ש ע ה ״ ש ב ת י ע״א ועוד( .וכשזוכה נעתר ה׳
לתפלתו ״כי כל מופתי אליהו היו עפ״י התורה ועל ידיה . . .וכל מופתי
אלישע
ע״י תפלה כ מ ״ ש במגלה )כז (.ואלישע ד ע ב י ד ברחמי״ )צדקת הצדיק סימן עב(.
וכשסטה
מן הדרד הרי ש א ף קלקולו הוא באותו תחום המיוחד לו .תחום הקול
ועל כן ״זמר יוני לא פסק מפומיה״.
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
כהפסקת
של
תהליך הגידול ,מ נ י ע ת אפשרות הצמיחה ,ובנמשל כפירה ב א פ ש ר ו ת
ק י ד מ ה ושכלול ,ש ל י ל ת היסוד הדינמי ,המפרה ,ה מ פ ת ה בעולם .ראית ה מ צ ב ב ה ו ד ,
ב ע ו ל ם ה ז ה כ ח ז ו ת ה כ ל .א ש ר ע ל כ ן א י ן א ל י ש ע י כ ו ל ל ק ב ל א ת ה ס ב ר ו ש ל ר׳ י ע ק ב
להבטחה
״ ל מ ע ן י י ט ב לך ו ה א ר כ ת י מ י ם ״ ,כ מ כ ו ו ן ל ע ו ל ם ה ב א ש כ ו ל ו ט ו ב
)ראה
ק ד ו ש י ן ל ט .(:ר ו א ח ״ א ח ר ״ א ת מ ט ט ר ו ן כ א י ל ו נ י ת ן לו ר ש ו ת ל י ש ב ו ל כ ת ו ב ז כ ו י ו ת י ה ם
של
) ח ג י ג ה טו(.
ישראל
7
ו מ ג י ע ל מ ס ק נ ה ,ש ה ו א א ל ה ו ת ואין ב ל ת ו .ה י י נ ו כ ת ו ת
ה ט ב ע ע צ מ ם ה ם הם א ל ה ו ת .ו מ כ א ן ש ה ע ו ל ם ק ד מ ו ן ה ו א ו ל א נ ב ר א .ו מ כ א ן • ש א י ן
ז
ה ע ו ל ם יכול ל ה ש ת נ ו ת כ ל ל א ,ו א י ן ל צ פ ו ת ל ע ת י ד ט ו ב י ו ת ר או ר ע ״ ,״ מ ה ש י ה י ה
טו
היא שיהיה אין כל ח ד ש ״ .על כן אין הוא רואה יכולת לשוב ב ת ש ו ב ה )שם
1
ע ״ א ע״ב( .העולם מנוער הוא מכל ת כ ל י ת ומטרה׳ ,אין למה לשאוף מ מ י ל א ב ט ל י ם
גם ס י י ג י ם מ ו ס ר י י ם א ל מ נ ט ר י י ם ,ו א ל י ש ע י כ ו ל ל ד ק ר א ת ה י נ ו ק א ב ס כ י ן )שם
אותה
את
ולהתמיה
גם
לשהיתות
מוסרית .
יצאנית
בתביעתו
)שם(.
הדרדור
חמחשבתי
טו(:
הביאוהו
1 0
6ראה משנה ש ב י ע י ת פ״א מ״ח .נחלקו תנאים עד אימתי נקראת נטיעה.
אד ד א ה מ ה ר ש ״ א בח״א וראה בספרו של ר׳ הלל צייטלין הי״ד בפרדם הקבלה ו ה ח ס י ד ו ת
ד
עמ׳ 128והלאה׳ שאלישע הגיע לאמונה בשניות .אד ,הראיה שהביאו מקריאתו ש ל
אלישע
הכרחית.
נוכח ראית מטטרון ״ ש מ א ח״ו שתי רשויות הן״ )חגיגה טו (.אינה ר א י ה
אדרבא ,אלישע אומר ״חס ושלום״ מ ש מ ע אין הוא יכול לקבל את ה ח נ ח ה
ששתי רשויות הן .וכיון שמטטרון נגלה נגד עיניו ,וא־ל חי מסתתר הוא ,הרי ש פ ם ק
להאמין בבורא ,וראה במטטרון א ל ד ה יחיד .וראה הקוני זוהר דף קיז ע״ב ) מ ה ד ו ר ת
הרב ר׳ מרגליות( ״דכל מאן דנטיל מלכות בלא ט׳ םפירן איהו מקצץ בנטיעז״ .אד ר א ה
פרדס דמונים לרמ״ק ש״ו פ״ו.
דא ״כי עם קדמות העולם לא ישתנה ד ב ר מ ט ב ע ו ״ — רמב״ן שמות פרק כ ,ב.
8
ומתוך כר אין גם מקום לתפלה .ועין הערה ,5מתור שאינו יכול ל ה ש ת מ ש
בכ
ח
ה ת פ ל ה שבו ,בא זמר יוני תמורת התפלה.
9ב ב ט ו י קציצת נטיעות מ ש ת מ ש הרב קוק זצ״ל לציון שיטתו של שפינוזה י ״ • ״ ב ע ת
ה ח ד ש ה בשורש שרשה פ ג ש ה כל המהומה ה א ל י ל י ת את חלק מנהשלי עמנו ,עד ש מ צ א ה
מקום ע״י שפינוזד .ש נ ת ג ל ג ל ה ב פ ש י ט ת ולבישת צורה בשיטות שונות ,שהרעיון ה י ס ו ד י
שלו הוא גורמם העיקרי׳ ביהוד בסמיות העין וההתנכרות ל ט ב ע היהודי שבקרבו
_
לכל הפחות לפי ה ב נ ת רוב העולם בו שהיא תולדה מוכרחת מסגנונו — לצאת ה ו ץ
מ מ ק ו ר החיים של האידיאלים האלקיים שהם עז וגבורה לישראל עדי עד ,לחזור ל נ ק ו ד ת
הקטנות והילדות ,והוא דוקא למה ש מ ו פ ל א ומכוסה — לעצמות האלקים …יד ד ׳ היתד,
על ראשי ה ע ד ה ה א מ ש ט ר ד מ י ת אז להוציא מהכלל א ת מ י ש ה ש ב להשכיה את ה א י ד י -
אליות של הקריאה בשם ד׳ ,ע״י הקריאה ה מ ה מ ה מ ת לעצמיות ,שאין עמה לא עז ו ל
א
ענוה ,לא קדושה ולא שמהה ,לא טהרה ולא חיים ש ל חפץ לפעולת א מ ת — בקציצת
ה נ ט י ע ו ת האידיאליות — ש ה י א באמת רק קריאה לאל נכר ,אל אחר) .עקבי הצאן,
קבוצת מאמרים ,מ א מ ר דעת אלקים .נדמ״ח עם הספר אדר היקר ,ירושלים תשכ״ז(.
10אם כי גם ראשיתו בפגם מוסרי כמסופר בירושלמי הגיגה פ ״ ב ה״א על אבי א ל י ש ע
המוהל את בנו ומתכונן להקדישו לתורה אך לא לשם שמים .וראה בהגהות יעב״ץ
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ש ק פ ה זו ,ק ד מ ח ש ב ה אלו ,הן הן ,,הזכיר היוני״ ,ש ה י ה ש ג ו י ע ל פ י ו ש ל
א ל י ש ע בן אבויה.
ג.
הכמה יונית מוי תורת המעשה כישראל
ב ר כ ת ו ש ל נח ״ י פ ת א ל ק י ם ל י פ ת ״ ע ו ש ה פ י י .היונים ,צ א צ א י יפת ) ,ב י א ש י ת
י ,ב( מ פ ת ח י ם יופי ונוי ,נוי ר ו ח נ י וגיפני .ג מ נ ס י ו נ י ם ל פ ת ו ח ה ג ו ף ו א ק ד מ י ו ת ל פ ת ו ח
ה כ ש ר ה ש כ ל י .מ ר ו ב ו ת הן ה י צ י ר ו ת ה א מ נ ו ת י ו ת ב ס פ ר ו ת ,ב ב נ י ה ו ב פ י ס ו ל .
מ ה פסול יש למצוא באלו הדברים הנאים י מדוע מוצאים אצל חכמינו ד ע ו ת
מ ס ת י י ג ו ת ? א פ ש ר ,ש ה ח ס ר ו ן א י נ ו בהם א ל א ב ה ע ד ר ה ת כ ל י ת .מ ת י ר ש ה ע ו ל ם א י נ י
מ י מ ת נ ה ,ל א ה ע ת י ד נ ק ו ד ת ה מ ר כ ז א ל א ההוה .ו ע ל כן מ ט ר ת פ ת ו ח ה ג ו ף ה ו א ע צ ם
ה ג ב ו ר ה .יופי ,ה ו א ע צ מ ו ת כ ל י ת ו .אין ה ם מ ש מ ש י ם א מ צ ע י ם ל מ ט ר ו ת ע ת י ד נ ע ל ו ת .
עצמה ,היופי גופו וההכמה ע צ מ ה הם הם ה ת כ ל י ת הסופית ,יען כ י א ץ
הגבורה
1
ת כ ל י ת י.
וירמיהו אומר:
״כה אמר ה׳ אל יתהלל חכם בחכמתו ואיי יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל
עשיר בעשרו .כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע איתי כי אני ה׳ ע ש ה
חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה׳״ )ט ,כב—כג(.
אין כאן ש ל י ל ת ה ח כ מ ה הגבורה ו ה ע ו ש י וכי כיצד א פ ש ר ל ש ל ו ל דברים א ל ו
ש ה ם תנאים ל ה ש ג ת נבואה .״אין ה ק ב ״ ה מ ש י ה ש כ י נ ת ו אלא על גבור ועשיר וחכם״
) נ ד ר י ם ל ח ( .ה נ ב י א ק ו ר א רק שלא ל ה ת ה ל ל ו ל ה ת ג א ו ת ב א ו ת ם ד י ר י ם .ג א י ה י א ה
ל מ ו ש ל ם ,ש א י נ ו צ ר י ך תיקון .״ה׳ מ ל ך ג א ו ת ל ב ש ״ ) ת ה ל י ם צ ג ,א( ,ב א ש ר ה ו א י ת ׳
ה ש ל ם ה מ ו ח ל ט .א ך ה א ד ם א ף כ י חכם ,ג ב ר ו ה ע ש י ר ,כ י צ ד י ת ג א ה ,ו כ י ה ג י ע ע ד
תכלית?
עליהם
א ם היים
בהכרה שהכמה ,גבורה ועושר אינם תכלית כשלעצמם ,א ל א
1 2
להוביל ל ת כ ל י ת רצויה ,הרי ש א ז אותם א מ צ ע י ם חיוביים הם ו ר צ ו י י ם .
ה ח פ ץ ו ה ת כ ל י ת הם — ״ ה ש כ ל ו י ד ע א ו ת י ״ .ו י ד י ע ה זו ה י א ה מ ו ב י ל ה ל ע ש י ת ה ס ד ,
משפט ,וצדקה בארץ
1 3
*י.
לספר ״מעלות׳ המדות״ ,הוצאת אשכיל ,ירושלים תשכ״ח.
11ברור שתמונה זו היא סכמתית למדי .תרבות יין״ הוא שם כולל לזרמים ובני זרמים
ש א י נ ם עשויים מקשר .אחת ואף דוחים זה את זה.
12מ כ א ן נבין מדוע בנוסף לשלשת התנאים גבורה ,עשר וחכמה מונה ר׳ יוחנן בנדרים
עוד ת נ א י ר ב י ע י — ענוה.
13ומה נ פ ל א שהרמב״ם מסים את ספרו,הפילוסופי מורה נבוכים בהבהרת ש ל ש ת מושגים
א ל י :הסד׳ מ ש פ ט וצדקה.
14אפשר ; ר א ו ת במשולש זה חסד ,מ ש פ ט ,צ ד ק ה הקבלה למשולש גבורה ח כ מ ה עשר.
ג ב ו ר ה ת כ ו נ ה ש ב ג ו ף ה י א ואף גמילות חסד בגופו .נקל לגבור ל ע ש ו ת חסד .ל ש פ ט
יוכל החכם ש ק נ ה בחכמתו א ת הקי ה מ ש פ ט ודרכו .עשיר הוא זה היכול לקיים מצוות
ה צ ד ק ה כיאות.
גישה חיובית לדברים אלו מוצאים אנו גם אצל המלבי״ס בבאורו ש ם :״אולם יש
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכאן הדגשת המעשיר ,ההגשמה ביהדות :״ולא המדרש עיקר אלא ה מ ע ש ה ״
)אבות פ״א ,י״ז(.
״התביעה
הפנימית שהמעשים יהיו מתאימים לדעות וההרגשות היותר עליונות
ועדינות היא ענין מיוהד לישראל ,ש מ ד ת ם היא מ ד ת בנים דה׳ אלקיהם …לא כ א ל ה
חלק גויי הארץ ומשפחות האדמה״) .ה• ב קוק זצ״ל׳ ערפילי טיהר עמ׳ מד(.
ד.
החדש הזה לבם
״ישראל מונין ללבנה״) .מכילתא פרשת בא עה״פ ״ההדש הזה לכם״(• .שלא
כאומות העולם המונות את מועדיהן לפי ההמה ,מונים ישראל ללבנה .ו ח ל י ע ו ת
הזמנים נקבעים בישראל על פי ראית הלבנה.
״ר׳ לוי פ ת ח :׳והייתם לי קדושים׳ ,׳ואבדיל אתכם מ ן העמים׳ וכו׳ בכל מעשיהם
ישראל משונין מן אומות העולם בחרישתן ובזריעתן ובקצירתן ,במניינן ובחשבונן
שאומות העולם מונין לחמה וישראל ללבנה ,שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים״
)פסיקתא דרב כהנא ,פ ״ ד . ( ,
ערב יציאת ישראל ממצרים לאחר שככר הוכו המצרים תשע מכות נ ם י ו
ונעשו אותות ומופתים שלא כדרך הטבע ,נקבע להם לישראל להיות מוגין ל ל ב נ ה !
עד עתה התרחשו המאורעות בעולם כאילו בצורה טבעית מסתברת ,ללא ת ר י ג י ס
ושנויים .יציאת שבטי ישראל לחירות והפיכתם לעם כאילו מתחדשת הנהגה ח ד ש ת
בעולם ,הנהגה נסית .התערבות מגבוה בסדרי הבריאה השגרתיים .מעתי׳ איז
ערובה שהמתרחש היום עתיד להתרחש גם מהר ולאהר שבוע .כאילו בכל י ו
נבראת הבריאה מחדש מתחילה .חויה זו ,חוית חחתחדשות המתמדת ,ההנהגה הנסיון
היא הוית היסוד לאומה הישראלית ,אשר על כן אין אמונתה בבורא נשענת ע ל
״בראשית ברא״ ,אלא דוקא על ״החדש הזד ,לכם״ ,על יציאתם ממצרים .כי יציאה
נסית זו ,המעידה על ההתהדשות המתמדת היא יסוד האמונה וחחיים של הענש.
שלא כאומות העולם ׳•מאמונתם נשענת על חוית ״ביאשית ברא״ ההתרחשות ה ח
פעמית .
ת
ם
ד
1 5
מעתה סוטים ישראל מצורת המנין הרגילה .מעתה מיוחדים הם בעולם ב מ נ י י נ י
ללבנה הם מונים.
מציאות שיוכל האדם להתהלל בחכמה וגבורה ועושר .אם ישתמש בהם לתכלית מועילן-
ואם יהיו אצלו ככלים ואמצעים להשיג על ידם שלמותו ,שהוא אם י ש ת מ ש ב ח כ מ ן
מ
להשכיל וידוע אותי כי אני ד,׳ ,שע״י ש י ו ד ע חקי החכמה ישיג ל ד ע ת א ת ה /ו ב ג ב ו ר
ועשרו הוא עושה חסד משפט וצדקה בארץ שע״י גבורתו יעשה משפט לעשוקים
עשרו יעשה חסד וצדקה ,כי באלה הפצתי והוא התכלית ה מ ב ו ק ש אצלי״ .וראה
ו ע
ת ך
״
י
ג ק
דברי ר״ש בן מנםיא משום רשב״י ״הנוי׳ והכה ,ותעשר והכבוד והחכמה.״ נ א ה ל צ ד י ק י ם
ונאה לעולם״ )אבות פ ״ ו מ״ח(.
15אפשר שבזה מ ת י ש ב ת תמיהתו הגדולה של הכוזרי על יסודות האמונה היהודית כסי
שהוצגו ע״י המחבר) .כוזרי ,מאמר ראשון יב( .ועין גם באבן עזרא וברמב״ז פ ר ש
יתרו על הדיברה הראשונה.
70
www.daat.ac.il
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
חמה
ס ט א ט י ת היא• אין ע מ ה ש נ ו י י ם ו ת מ י ר ו ת .ל ע ו ל ם א ו ר ה מ ל א ב ש ל מ ו ת .
ה ל ב נ ה ל ע ו מ ת ה מ צ ו י ה ב ת ה ל י ך מ ת מ י ד ,או ש מ ת מ ל א ת ה י א ו ה ו ל כ ת או ש ח ס ר ה .א י ן
יום א ה ד ד ו מ ה למשנהו .מ ש מ ש ת ה י א מ ו צ ג ה י ל ת ה ל י ך ה ה ת ה ו ו ת ה מ ת מ י ד ב ב ר י א ה .
ל א ע ו ל ם ק ד מ ו ן אף לא עולם נ ב י א ללא ש נ ו י י ם ו ח ל י פ ו ת ,א ל א ע ו ל ם מ ת ה ו ה מ ת ח ד ש
ב כ ל עת .ה א ו מ ו ת ל ה ם יאה ל מ נ ו ת ל ח מ ה ,מ צ ו י י ם ה ם ב ה נ ה ג ת ט ב ע י ת ש א י ן ע מ ח
ה ת ח ד ש ו ת .י ש ר א ל ה נ ה ג ת ה ב ו ר א ע מ ה ם נסית ,מ ת ח ד ש ת ת מ י ד .ע ל כ ן מ ו נ י ם ל ל ב נ ה ,
ה מ ת ח ד ש ת ת ד י ר ״ ו ח ד ו ש חירח הוא ל ש ל ש י ס יום .ירא מ צ א נ י ה ד ו ש ב פ ח ו ת ״ ) מ ה ר ״ ל ,
ח ד ו ש י א ג ד ו ת ב ב א ב ת ר א עד .(.עם ל י ד ת חירח נ ק ב ע דאימ חדימ.
״החדש הזה לכם ראש חדשים — רבי ישמעאל א י מ י משה ה י א ה את החדש לישראל
,
ואמי־ להם כזה היי רואיז וקובעין את החדש לדורות׳ )מכילתא.(,
נ ת ח ד ש ה ה ל ב נ ה ו נ ק ב ע חדש .מ צ י נ ו ב ח ז ״ ל ש ד ר ש ו ח ד ש לימון חדשי ח י ד ו ש
1 9
.
״החדש — ר׳ נחמן ,י נ י אליעזר בן יוסי ורב אחא .חד אמי־ ,אמר הקב״ה לישראל
בני חידוש גאולה יש לכם כאן לעתיד לבוא .וחד אמר יש לכם כאן חידוש הוא
לעתיד לבוא .ופסיקתא רבתי סט״ו(.
א ך לא רק ע ל ה י ד ו ש ה ע ת י ד ש ו מ ע י ם א נ ו ב פ ס ו ק זה .א ל א גם ע ל ה ח ת ח ד ש ו ת
ה מ ת מ ד ת בהוה.
״החדש הזה לכם — …רבי ב י כ י ה בשם רב יצחק .החדש הזד׳ חדשו מעשיכם״.
)פסיקתא רבתי פט״ו .ופסיקתא דר״כ ס׳׳ה(.
ההתחדשות
הוי,
בבריאה הייבת להביא את האדם לחידוש מ ע ש י ם לחדוש
ע צ מ י ו ת ו שלו .ו כ ך נ ד ר ש ח ד ב ר ב ס פ י י ח ס י ד ו ת עד,״ פ :
״כה אמר ה׳ …שער ה ח צ י הפנימית …יהיה סגור ששת ימי ה מ ע ש ה וביום ה ש ב ת
יפתח וביום החדש יפתח״ )יהזקאל מו(.
על
האדם לפתוח את שערי הפנים שבו בקרבו ב ש ב ת ו ב ח ד ש ש ה ם זמנים
המסוגלים להתחדשות.
ר א י ת ה ל ב נ ה ב ה ד ו ש ה כ ר ו כ ה כ ב ר כ ה .ו ב ר כ ה זו ע ד ו ת י ש בה.
״וידוע כי כשיראה האדם הלבנה בחדושה ומברך עליה ,הגה הוא מעיד ע ל הדוש
העולם שהוא עיקר האמונה ומודה על אלקותו של יוצר בראשית לחדש העולם
כשם ש מ ח ד ש הלבנה בכל חדש וחדש״) .רבינו בחיי בפרושו לתורה עה״פ ה ח ד ש
הזה לכם(.
ועל כן אמרו חכמינו:
״כל
המברך על החדש בזמנו כאילו מ ק ב ל פ נ י שכיבה ,כ ת י ב הכא ה ח ד ש הזה,
ו כ ת י ב התם זה א י ל י ואנוהו״) .סנהדרין מב.(.
כ ש ם ש ב ק ר י ע ת ים סוף ,נ ג ל ה ל ה ם ה ק ב ״ ה ב ה ד ש ו נ פ ל א ו ת א ש ר ל א ה י ו ל פ ג י ם ,
כן
בכל חדש והדש עם התחדש הלבנה נגלית אז כאילו שכינתו .ע ו ב ד ת היותו
שוכן בבריאה״ א ש ר מכה זה ת ת ה ד ש תמיד.
16ובפסיקתא דרב כהגא פ״ה .וראה גם שמות רבה פרשה טו כא .ועיי״ש גם על ברה כ ח מ ה
בזמנו ש ל מתתיהו.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ת ו ך כ ך י ו ב ן מ ד ו ע נ ק ב ע .מזמור ״ ב ר כ י נ פ ש י א ת ה ׳ ״ ) ת ה ל י ם קד( כ ש י ר ש ל
יום
ל ר א ש ח ד ש ) ש ו ״ ע א ו ״ ה ס י מ ן ת כ ג ם ״ ג ( .א י ן זה ר ק מ ש ו ם ש נ ז כ ר ב מ ז מ ו ר
״עימד .י ר ח ל מ ו ע ד י ם ״ כ פ י • מ כ ו ת ב ה ט ו ר ,א ל א ב ש ל כ ל פ ס ו ק י ה מ ז מ ו ר *מכל כ ו ל ו
ה מ נ ו ן א ה ד ג ד ו ל ל ב ו ר א ה ע ו ל ם ע ל פ ל א י ב ר י א ת ו .וגם ע ל ה ה ו י ה ה מ ת ח ד ש ת ת מ י ד
ד ג
.
״תשלח רוחד •בדאון ותחדש פני אדמה״ )ל(.
ו ה ת ח ד ש ו ת מ ת מ ד ת זו ה י א פ ת ח ת ק ו ה ל ע ת י ד ט ו ב יותר.
״יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם״ ולד.(.
ו כ פ י ש ה ס י ב ה ל ה ב י ן ב ר ו ר י ה א ש ת ר׳ מ א י ר ב ה ב ה י ר ה ל ב ע ל ד : ,
״מי כתיב חוטאים :חטאים כתיב .ועוד שפיל לסיפיה ד ק י א :׳ורשעים עיד א י נ ם ׳
כיון ד י ת מ ו הטאים ורשעים עוד אינם .אלא בעי י ח מ י עלויהו דליהדרו ב ת ש ו ב ת ״ .
)ברכות י(
ו מ כ א ן ר א ש ח ד ש כ ז מ ן כ פ ר ת עווות.
״ראשי
הדשים לעמד נתת ,זמן כפרה לכל תילדותם״ )מתיר תפלת מיסף ש ל
ר א ש חדש(.
מהתחדשות
, 8
בבריאה ,ל ה ת ח ד ש ו ת בנפש ה ב א ה ע״י כפרת ע ו ו נ ו ת .
] א פ ש ר ש ה ה ל כ ה ה א ו מ ר ת :״ ה ר ו א ה א ת ח ב ר ו ל א ה ד ש ל ש י ם יום א ו מ ר ש ה ח י י נ ו
) א ו ״ ח ס י מ ן ר כ ה ( א ף ה י א ב נ ו י ה ע ל ה י ס ו ד ה ז ה שיל ה ת ה ד ש ו ת ה ז מ ן ב ת י ם ש ל ש י ם
יום .ל א ח ר ה ד ש ז מ ן ח ד ש ה ו א ו ע ל כ ן מ ן ה ר א ו י ל ב ר ך ב ר כ ת ה ז מ ן ע ל ה ש מ ח ה
ה נ ג ר מ ת למראה ח ב ר טוב[.
י ש ר א ל ל א זו ב ל ב ד ש מ ו נ י ן ל ל ב נ ה ,א ל א א ף נמשילו ל ל ב נ ה .
״שהם עתידים להתחדש כמותה״ )מתיר ברכת הלבנה(.
ט ב ו ע ה ה י א ס ג ו ל ה זו ש ל ה ת ח ד ש ו ת ב י ש ר א ל .י ש ר א ל ב ה ת ה ו ו ת מ ת מ ד ת ,ת ה ל י ך
מ ת מ ש ך ,אין כאן ע מ י ד ה קפואה ב מ צ ב אחד .וזהו סוד נ צ ח קיומם ,ותקות גאולתם.
ו מ כ ה ו ש ל ה ד ש ש ו א ב י ם ה ם ה י ו נ י ו ת זו ,ו מ ה ד ש י ם ל ה ם ת ו ר ה ו מ צ ו ו ת .
״הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים — מה יונה זו מ ח ד ש ת לה בכל חדש וחדיש
גרן ,כך ישראל מחדשין להן בכל הדש תורה ומצוות ומעשים טובים״.
)שיר השירים רבה פרשה ד׳ ב(.
יון ש כ ל כולה ס ט א ט י ת היא ,ל ל א מגמה ,ברצותה להביס א ת ה י ה ד ו ת ביסודותיה
גוזרת
על
המתמדת:
החדש,
ב א ש ר חדיש ,י ס ו ד ג ד ו ל
וחשוב הוא
ביהדות ,יסוד החיוניות
ההתחדשות.
17ב מ ס כ ת סופרים )פי״ז יא( נזכר שבר״ה יש להוסיף את המזמור ״שירו לה׳ ש י י
ח ד
ש
)תחלים צו ,או צח (.אשר בו ידובר גם על התחדשות העתיד בבוא ה׳ לשפט הארץ.
18כ ב ק ש ת דוד ״לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון הדש בקרבי״ )תהלים נא ,א(.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תגובות
קביעת המוות ע ״ י הרופאים
ה י ב הראי:״ לישראל ,ה ר ב ה ג א ו ן רבי א י ס י י ה ו ד ה ארגטרבין ש ל י ט ׳ א ה ר צ ה ב כ י נ ו ס
1
ה א ח ר ו ן לתורה ׳:יבעל פה בנייסד ה ל ב -יק ;־יי ••:־ ! :ס י ף היד־׳ : •:י נ ה ב א ב תשיכ״ח(
,
ע ל ה ב ע י ו ת ה ה ל כ ת י ו ת ׳:־ל ה ש ת ל ת לב .כ ש ב י ע י י ם א ח ל י כן ,כ ת ח י ל ת הודי :א־־יל,
הושיע ב ע ת ו נ י ם ׳*:וניט כ א ר ץ , ,מ כ ת ב ל מ ע ר כ ת ״ :ד ר :א י נ ט י ־ מ ן ש ל י ט ״ א ,בו צ י י ן
ש ב ט ע ו ת ני:י:יט מ ש פ ט א ה ד :יההי־צאה ב נ י ג ע ל ח ש י ב י ת *־,ביעת הגיית ב א י פ ן ה ח ל ט י
ל פ נ י ש מ ו ת ר — במקרים מ ס י י מ י ם — ל ה ו צ י א א ב ל :י ג י פ ת הנפטי־ ל ש ב ה ש ת ל ת ו
ב ג ו ף י ״ ל ח ו ל ה אחר .ב,.מכתב ל מ ע ר כ ת ״ ש נ ש ל ח ל ע ת ו נ י ם ר כ י ם )כגון , ,ה צ פ ה ״ ,
״ ש ע ר י ם ״ ,״ ה א ר ץ ״ ,ו,,מעריב״ 1ה ד ג י ש ח ר ב א ו נ ט ר מ ן ש ל י ט ׳ ״ א ש ב ת נ א י ם המרימים
נ ת ו ח ה מ ת ל ש ם ה ש ת ל ה ״ צ ר י כ י ם ל ד ־ פ י ד עיי ת ע י ד ד ר ת י מ ת מ ש נ י ר י פ א י ב ) פ נ י מ י י ם (
ה מ א ש ר י ם כ י כ ה נ ו א ת הנפמי״ ״דנרד מ ת ב א י פ ן י -י ״ י ״
ב ג ל י ת ה א ח ר ו ן ש ל ״ ה מ ע י ן ״ ,ת ש ר י ת ש כ ״ ט ) כ ר ך ט׳ ג ל י ו ן א׳( פ ו ר ס ם ר א י ו ן
ע ם ד ״ ר י ע ק ב לוי נ ׳ ״ ע ל נ ו ש א זה .ד׳יר לוי ה ד ג י ש שישי צ ו ר ך ב ה ו ר א ו ת ב ר ו ר ו ת
לרופאים,
ש ה ר י ק י י מ ו ת היום
שיטות
שונות
בין
אנשי
הרפואה
בהגדרת
המות
ו ק ב י ע ת ו ויש ה ש ש ש י י מ צ א ו ר ו פ א י ם ש י ה ת מ ו ע ל ת ע ו ד ה ה מ א ש ר ת ש ה ה ו ל ה מ ת ,
אפילו אם הלב עוד פועם — וזה בהתאם ל ש י ט ת ם ה מ ד ע י ת ב ק ב י ע ת המות.
ו ה נ ה ה ג י ע ה ל י ד י ה ו צ א ה מ ו ר ח ב ת ש ל ה ה ־ צ א ה ה :״ ל .בשיער ה ח ו ב ר ת ו ב כ ו ת ר ת
״נקודות הלכה בבעיות ה ש ת ל ת לב״ )אלול ת ש כ ״ ח ( רשום פעמיים ״ מ ת ו ך ה ר צ א ה
ב כ נ ס ל ת ו ר ה ש ב ע ״ פ ,ב ת ו ס פ ת ע י ו נ י ם ר ה ב י ם ״ .ב ח ו ב ר ת זו ד ן ה ר ב א ו נ ט ר מ ן שיליט״א
ג ם ב ב ע י ה ש כ נ ר א ה לא נ ז כ ר ה או לא נ ר ש מ ה ב כ י נ ו ס .א ך מ ש ו ם מ ה ישי כ א ן ש ו ב ג ר ס א
א ה ר י נ א .בדרי ח מ ה כ י נ ו ס נ ש מ ט ה ב ט ע ו ת ה ד ר י ש ה ל ה ק פ י ד ע ל מ י ת ה ה ח ל ט י ת ,ו ל כ ן
הרב אינטרמן
כתב
רופאים
ש ל י ט ״ א ,,מכתב
ל מ ע ר כ ת ״ ודרשי
תעודה
חתומה ע״י ש נ י
המאשרים כי בדקו הנפטר והנהו מ ת באופן החלטי .אך גדולה ה ת מ י ה ה
ש ב ח ו ב ר ת ״ ב ת ו ס פ ת עיונים רחבים״ לא הוזכרו דברי ה ה ש ל מ ה ש ב ״ מ כ ת ב למערכת״,
ז ״ א ש ו ב נ ע ל מ ה ה ד ר י ש ה ל ת ע ו ד ה ח ת ו מ ה ע ״ י שיני ר ו פ א י ם ה מ א ש ר י ם מ י ת ה ה ח ל ט י ת .
ב ח ו ב ר ת זו ) ע מ ׳ (5כ ת ו ב ר ק ״ ב כ ל א ו פ ן צ ר י כ י ם ב ד י ק ת ר ו פ א י ם ל פ נ י ש נ ג ש י ם
לגיתוה הגופה )כדאי שיעידו ע״ז 2רופאים פנימיים(״ .אין כאן דרישה לתעודה
חתומה
ה מ א ש ר ת שהנפטר מ ת באופן חחלטי.
הצבור
ה ד ת י ז כ א י לשימוע ד ב ר י ם
ברורים ו ח ד ־ מ ש מ ע י י ם
ב נ ו ש א ח מ ו ר זה.
לאור ה ש י ט ו ת והגישות ה ש ו נ ו ת בין א נ ש י ה ר פ ו א ה ד ר ש ד ״ ר לוי ה ו ר א ו ת ברורות
מ ג ד ו ל י ה ה ו ר א ה .ד ר י ש ה זו ב מ ק ו מ ה ע ו מ ד ת — ו ב י ת ר ח ר י פ ו ת .ל ג ב י ה ש ת ל ת ל ב
ה ב ע י ה אינה מ ע ש י ת כעת ,אבל לגבי ה ש ת ל ת אברים אחרים כ מ ו עיניים וכליות
ה ב ע י ה כ ב ר מ ע ש י ת .כדי למנוע כ ל ת ק ל ה ה צ י ע ד״ר לוי בראיון בגליון ה א ח ר ו ן
ש ל ״המעין״ שתעודות הרופאים על מיתה החלטית תהיינה מבוססות על בדיקות
קודמות
ע״י אלקטרוקרדיוגרם ואלקטרואנצפלוגרם שתהיינה שליליות לגמרי בכל
הלקיהן.
ה ב ע י ה החמורה הזאת דורשת הוראות ברורות מגדולי ההוראה.
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
על השימוש בתאריך האזרחי
לפני
ש נ ה ו ה צ י ה ע י ר ל נ ו ר׳ ב נ י מ י ן סופר ,ר מ ת גן ,ע ל ה צ ו ר ך ב ש י מ ו ש ש ל
ה ת א ר י ך ה י ה ו ד י .ע ד ש ה ע ר ו ת י ו ה ו פ י ע ו ב ״ ה מ ע י ך ג ל י ו ן ת מ ו ז ת ש כ ״ ז ,נ פ ל ר׳ ב נ י מ י ן
ב מ ד ב ר סיני ,י מ י ם א ח ד י ם א ח ר י ת ו ם מ ל ח מ ת ש ש ת ה י מ י ם ,ה׳ יקום דמו.
ו י פ ה כחד .ש ל ה ע ר ה נ כ ו נ ח .ע ו ר ך ש ל ר ב ע ו ן ד ת י ח ש ו ב ק ר א א ת ד ב ר י ר׳ ב נ י מ י ן
ס ו פ ר ו מ ח ק א ת ה ת א ר י ך ה א ז ר ח י משיער ה ר ב ע ו ן ו מ א ז ו ע ד ע ת ה מ ו פ י ע ש ם א ך ו ר ק
התאריך היהודי.
ה ד י ו ש ל ד ב ר י ר׳ ב נ י מ י ן ה ג י ע ו גם ל ק י ב ו ץ ד ג נ י ה א׳ .מ ר י ה ו ש ע מ נ ו ח ,ח ב ד
דגניה ,ה ת ע נ י ן ב ה ע ר ה ה נ ״ ל ע ל ה ת א ר י ך היהודי ,שהרי גם הוא ד ו ר ש
דה
כ מ ה שנים לא להתעלם מ ח ש י ב ו ת ם של התאריכים היהודיים .מר יהושע מנוה
אף
קבוץ
ה י ב ר ס פ ר ק ט ן בנושיא זה ״ ע ם י ש ר א ל — ע ם ה ז מ ן ״ ) ה ו צ א ת נ ב ט י ם ת ש כ ״ ה ,ב ״ ד
עמ׳(.
ה מ ח ב ר ש ל ח לי א ת ס פ ר ו ו ק ר א ת י ב ה נ א ה ר ב ה ה ל ק י ם מ ט ע נ ו ת ־ ו ,
אזהרותיו
במיוחד
בשימוש המופרז בתאריכים לא־יהודיים .ה מ ח ב ר מ ת ר ע ם )עמ׳ ל ד ( :
עם קום המדינה וכניסת עמנו ל מ ש פ ה ת העמים — הגענו אל כיוון אחד ב ל ב ד :
להיות ככל הגויים ; ובין השאר מסגלים לעצמנו גם את זמן הגויים .לא של כי•
הגויים׳ אלא זה של הנוצרים ,וזמן ותאריר זהים ,זהו כתיבת הזמן .תי׳ליד ה ג ו ב ר
מיום ליום ,בריחה משלנו אל זה ש ל הנוצרים .פעם אמרתי שההידבקות ב ל ו ח
הנוצרי באוגנדה בציונות .כיום אני מרחיק לכת ו א ו מ ר :זד .יותר מאוגנדה.
דברי מר מנוה אינם נובעים מלאומיות מופרזת ,הדורשת לקבל כל מסורת ל א ו מ י ת .
ח ש ש ו ת י ו ה ם ת ר ב ו ת י י ם ל א ו מ י י ם .ע ם ישיראל ה י זה א ל פ י ם שינה בכות נ א מ נ ו ת ו ל ז מ ן
היהודי ,ללוה היהודי ולא יתכן כלל להסביר א ת קיומנו בלי נאמנות לזמן היהודי.
ו כ ך ה ו א ממשייך ו מ ס ב י ר ) ע מ ׳ ל ו ( :
שנים-עשר
הדשי השנה ספוגים דם
ודמעות יהודיים,
השתפכות הנפש ו ת ק ו ו ת
אין סוף ,ששון ושמחה ,עצב ועגמה ומה לא ? הם בעורקים בגופנו היהודי ,ש ד ר כ ם
זורם הדם היהודי ,ואם את זה נשכח — את עצמנו ש כ ח נ ו ! והננו גם עם ה ז כ ר ו ן
שהנצהנוהו
בזמן .עם ביטול הזמן היהודי
מתבטל
י
הזכרון היהודי .לזכרון
ש
זכירות ,אסוציאציות בלע״ז ,והן באות בכח ציון הזמן .אם אומר ניסו — יציאת
מצרים ,קריעת הים ,מ׳ ש נ ה במדבר ועוד ועוד עולים בזכרון ואני קושר את ה י ו
עם
העבר הרחוק ומושך קו מאז ועד היום .חג הפסח ,ח״םדר״ ,ההגדה,
א
ל
ס
ף
ד ב ר י ם . . .וכך כ מ ע ט כל ח ד ש י השנה .מ ה מזכיר מאי ,למשל ,ליהודי ? מ ה ה ו ^
ד
זה מ ח ו ד ש י ש נ ת -מ נ י ן של הנוצרים ? בכוח הזמן שלנו אנו זוכרים .ואם אני א ו מ
ר ״
״אב״ ומוסיף ל ו :״מנחם״ ,מ נ ח ם -א ב ,כל חורבנות העם צפים ועולים יהופכיס
ממשות,
משהו אקטואלי ,שקרה א ד היום או אתמול .כי באב יש ת ש ע ה
ו ב ת ש ע ה באב ושלשה שבועות לפניו ,ימי ״בין המצרים״ המתחילים בשבעה
בא
כ ׳
ש
ר
ע
בתמוז — התאבלנו משום שזכרנו ,ועל שזכרנו לא שכחנו — היתה ירושלים
בקרבנו
מ ה מזכיר אוגוסט שאנו כה דבקים בו ,כמו בכל האחד עשר אחיו ן
דלים וריקים ה נ נ ו עומדים ,עקורים ועזובים ברהוב ריק וקר.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובסוף ספרו מסכם ניר :יניח ,איש הבוץ דגניה ועמ׳ נ א ( :
והנה בא הייש .נדי שנהיה יהודים! ירידים חידים על אסיים ,רוחם וצביונם
שלא יטושטש׳ ,שיהיה אנחנו — אנחנו :ללא כתיבת זמננו — אביד נאבד כעס
ישראל ,במשך ככה דוי־ית .אף פעם לא יעלה בידינו לסגל לעצמנו את הזמז
הנוצרי .אבל קרועים נהיה ,בשטחיות נהיה ,ואת חגינו ,סאר תרביתני נמצא לפי
ציוני זביז אחרים .הדשים שדבר לא יספרו ידב־־ לא יזכיי־י. . .זהי גידל שאין
להמלט ממגי .אין עם יכול להחליף את עירו .ששימש לו מגן .רומח וצינה במשך
אלפי שנים.
והקולר א י נ ו ת ל ו י ב פ ל ו נ י א ו א ל מ ו נ י .ה ת פ י ס ה ה ח י ל ו נ י ת ה מ ס ו כ נ ת ע ל ה ע ר ך ה ע ל י ו ן
של ה מ ד י נ ה ה י א מ ב י א ה א ת ה א ס ו ן הזה ח״ו.
ואלו תשורות האחרונות ש ב ס פ ר יעמ׳ נ ד ( :
המרת זמננו הלאומי-דה׳ בזה של אחי־ ,שאין לי כל צביון ,ונעדר כל פרצוף,
הוא איבוד עצמי לדעת כעם בעל ייהוד ועצמות משלו .והרקע לכל ההמרה הזאת
-
היא התסיסה ההתבוללותית ״ככל הגוים״
-מדינה במרכז ,ולא עם שהמדינה
היא כלי שרת להבראתו.
בעקבות חדברים חנ״ל אין לבוא רק בטענות נגד זרמים חילוניים בישראל ,אלא
גם נגד תופעות מסוימות בתיד היהדות הנאמנת .נציין כאן שתי תופעות:
תחילת שנת הלימודים בבתי הספר הדתיים היא באהד בספטמבר .ראשי החינוך
א•
הדתי לא מצאו לנכון לקשור את תחילת שנת הלמודים לתאריך יהודי ,כגון ראש
~ אליי או עשרה באלול .שתים רעות עשו כאן .מכתה א׳ ואילך מפנים אלפי
תלמידים ללוח האזרחי בהראותם שהלוח הזה קיבע סיום החופש ותחילת הלימודים.
ועבירה גוררת עבירה .במיוחד בחודימ אלול לפני שנת העיבור — כמו בשנה הזאת —
חל הי־אשון בספטמבר בחלקו השיני של חודש אלול ואז אין שום אפשרות למורים
ולמורות להכין את התלמידים כראוי לקראת הימים הנוראים .אמנם ישנם בתי ספר
שבמקרה כזה מקדימים את תחילת הלמודים בימים אחדים ,אבל פתרון זה הוא
מעשה של ״בדיעבד״ ,התלוי ברצונם של המורים והמורות להקדים את תהילת
הלמודים תמורת ימי חופש אחרים במשך השנה .האם אין בכהו של החינוך התורני
לאזור עוז ולשנות את הנוהג ה״גייי״ הזה ? אין להסתתר כאן מאחורי הוראות
משרד חחינוך ,שהרי לא הוכח 'כלל שמשרד חחינוד אינו מוכן לשינוי בקביעת
יום תחילת הלמודים .מן הראוי איפוא לדרוש העברת יום תהילת הלמודים לימים
הראשינים של חודש אלול בכל בתי הספר שבמדינת ישראל ,ולא רק בבתי הספר
הדתיים.
ח ו ד
,
השימוש בשמות נוצריים־אליליים לימי השבוע ע״י דוברי יידיש ,כידוע ישנם
ב.
חוגים חרדיים הממשיכים גם בארץ ישראל בשפת היידיש כשפתם היום־יומית .ישנם
נמוקים אחדים לנוהג הזה ,אבל בלי ספק יצא שכרם בהפסדם כאשר מדברים על
מונטיג או דאנערשטיג ,במקום יום שני או יום חמישי .דברים ברורים למדי כתב
על זה הרמב״ן בפירושו לפסוק שמור את יום השבת לקדשו)שמות כ ,ח( :״ובמכילתא
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבי י צ ח ק א ו מ ר ל א ת ה א מ ו נ ה כ ד ר ך ש ה א ח ר י ם מ ו נ י ם א ל א ת ה א מ ו נ ה ל ש ם
שבת.
ו פ י ר ו ש ה ש ה ג ו י ם מ ו נ י ן ב י מ י השיבר! ל ש ם ה י מ י ם ע צ מ ן ,י ק ר א ו לכל יום ש ם ב פ נ י
או ע ל ש מ ו ת ה מ ש ר ת י ם כ נ ו צ ר י ם ,א ו ש מ ו ת א ת ר י ם ש י ק ר א ו להם ,וישיראל
עצמו,
מ ו נ י ם כ ל ה י מ י ם ל ש ם ש ב ת ,א ה ד בשיבת שיני ב ש ב ת ,כ י זו מ ן המצוד .ש נ צ ט ו י נ ו בו
ל ז כ ר ו ת מ י ד ב כ ל יום ,ו ז ה פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א ,ו כ ך פ י ר ש ר ״ א ,ו א ו מ ר א נ י ש ז ה ו מ ד ר ש ו
ש ל • מ מ א י ה ז ק ן שפירש׳ מ צ ו ת ז כ ו ר ע ד ש ל א ת ב א ,ש ל א נ ש כ ח ה ו ב ש ו ם פ נ י ם . . .ו ה ל ל
ע צ מ ו מ ו ד ה ב מ ד ר ש ש ל ש מ א י ״ .מ ו ז ר ל ט ע ו ן ש א ח ר י ש מ ז כ י ר י ם ב ב ו ק ר בסיום ה ת פ י ל ה
״ ה י ו ם כ ך ו כ ך ל ש ב ת ״ ,ה ו ת ר ה ה ר צ ו ע ה ו מ ו ת ר מ ש ך כל ה י ו ם ל ק ר ו א א ת י מ י ה ש ב ו ע
אשר
מקור
חלק
מהם
האלילי.
במיטוס
מלים
עבריות .רבות
בשמות
נוצריים
נתקבלו
ב ש פ ת ה י י ד י ש ה מ ד ו ב ר ת ב א ר ץ י ש ר א ל ו א י ן ש ו ם קוימי ל ב ט ל א ת ה נ ו ה ג
המפוקפק הנ״ל ע ״ י השימוש בשמות העבריים של ימי השבוע ,אשר מקורם בקיום
מ צ ו ת ע ש ה מן התורה.
יונה עמנואל
נ ת ק ב ל במערכת
כ ר ם ציון השלם — אוצר ה ת ר ו מ ו ת ב י א ו ר י ם ׳ ח י ד ו ש י ם ו ח ק ר י
ה ל כ ו ת ׳ ב ע ר י כ ת ה ר ב י צ ח ק ר ו ז י נ ט א ל .ה ו צ א ת מ ד ר ש בני צ י ו ן ,
ירושלים תשכ״ח.
הגדה של פ ס ח ע ם פירוש מ א י ר נתיב מ א ת ה ר ב מ א י ר ל ה מ ן ]זצ״ל[
אב״ד מיינץ .ת ו ר ג ם מ ג ר מ נ י ת .ה ו צ א ת נ צ ח ,בני ב ר ק תשכ״ז.
מ ס כ ת א ב ו ת ע ם פירוש מ א י ר נתיב מ א ת ה ר ב מ א י ר ל ה מ ן זצ־״ל ר ב
ו א ב ״ ד מ י מ ץ ,ח ל ק ר א ש ו ן ] ת ו ר ג ם מ ג ר מ נ י ת [ • ה ו צ א ת נ צ ח ,בני ב ר ק
תשכ״ח.
קובץ גליונות עזר .ל מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן ׳ פ ר ק י ם א ־ ב ־ ג ,ב ע ר י כ ת ה ר ב
שמעון אשר כ ה ן ,ראש הישיבה ה ת י כ ו נ י ת חורב .ה ו צ א ת ה י ש י ב ה
ה ת י כ ו נ י ת חורב׳ ירושלים תשכ״ח.
מ א י ר עינים מ פ ת ח ל מ ב ח ר מ א מ ר י ם ש ה ו פ י ע ו ב כ ת ב י ע ת ת ו ר נ י י ם
ב ש נ ת תשכ״ז ,ע ר ו ן בידי מ א י ר וונדר .ה ו צ א ת ה מ ר כ ז ל ס פ ר י ו ת
ת ו ר נ י ו ת ׳ בני ב ר ק ת ש כ ״ ח .
אור
עולם ח י ד ו ש י ם ו ב י א ו ר י ם ב ת ל מ ו ד ב ב ל י ו י ר ו ש ל מ י ,ח ל ק ב׳׳ מ א ו ת
ע׳ עד ת ׳ ,מ א ת ה ר ב מ א י ר ב ל ו מ נ פ ל ד ׳ רב ב נ ו א ר ק ׳ א ר ה ״ ב .ב ר ו ק ל י ן
תשכ״ט.
פ ת ח י שערים — שער ה ל ק ו ט ו ת
על מ ס כ ת בבא מציעא מ א ת ה ר
קאליש־שעטסטחוב.
יששכר
מלףק
מהדורה
ש נ י ה ע׳״י נינו ה ר ב י ה ו ש ע מ ש ה א ה ר נ ס ו ץ ,
שלהי שנת התשכ״ח.
76
www.daat.ac.il
נדפס
דיהרנפורט
ב
תקע״ט
פתח תקוה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלוי שישא
אברהם
הערות ביבליוגרפיות לספרי ה ח ת ם סופר
ולתשובותיו
ח .ובספרי רמ״ד אל תשלחו יד
ב ש נ ת ת ר מ ״ ו חגגו חוגי ה מ ש כ י ל י ם א ת ש נ ת ה מ א ה למלתו ש ל מ ש ה מ נ ד ל ס ו ן .
העתונות
היהודית
הקדישה
ל מ א ו ר ע זה כר
1
נרחב .
תגלית
נפלאה
ה ו ס צ ה אז
ב ע ת ת ווינאי ,לפיה לא ה ת נ ג ד מ ר ן ה ח ת ם סופר כ ל ל ו כ ל ל ל ה א י ש ר מ ״ ד ו ל ע ב ו ד ת ו
ת ג ל י ת זו סיפר ״ ע ד ש מ י ע ה ״
הספרותית.
סופר
זצ״ל
אבדק״ק
היה:
עורך
העתון
על
שיחה
ק ר א ק א ,וציר
,,וויענער
ש ה י ת ה לו
עם
מ ס י בנו שיל מרן ,ה ר ה ״ ג ר׳ ש מ ע ו ן
בסארלמנט
איזראעליט״,
ה ג ר ״ ש סופר,
האויסטרי.
מאריטץ
באהד
מ ע ש ה שהיה — כך
דארנבוש-
מביקוריו
בוינא.
הודיע
בעתונו
הנני
מעתיק
הדברים כסי שהובאו מתורגמים ב״המגיד״ י :
מוציא לאיר מכתב־עת ווינער איזראעליט מ כ ס י בגליונד האחרון מה ש ש מ ע אודות
הרמבמ״ן מפי הגאון מהו״ר שמעון סופר זצ״ל אבד״ק קראקא שהלך לעולמו לפני
4
שנתיים .ויהי היום בהיות הגאון יישב בבית המחוקקים בעיר הבירה בתור בא
בח העם ,היתד .בביתו אסיפה מאוהביו ומיודעיו ,והמו״ל הנזכר גם כן בתוכם.
במרוצת הדברים בא לדבר גם מהרמבמ״ן ושיטתו ותכינותיו .אז אמר הרב ז״ל :
״נסלאת זאת בעיני על אחינו האירטודוקסים בכלל המדברים עתק על הרמבמ״ן
ועל חיבוריו .רק ד׳ רואה ללבב ואנחנו אין לבו רק להתבונן על היי האיש הגדול
ההוא ; ובראותינו כי בכל ימיו תמים היה עם ד׳ ושמר פקודי התורה הקדישה
בכל לבו עד יומו האחרון .אין לנו הצדקה לקרוא אחריו מלה״ .על זה ענה אחד
ה מ ס ו ב י ם :״אם כן מדוע הזהיר אביך הגאון מהר״מ סופר ז״ל בצוואתו לבניו אחריו
י א מ ר ׳ובספרי דמ׳׳ד אל תשלחו יד׳ י״ .על זה השיב ה ר ב :״ א נ כ י היודע ועד כי
המלה רמ״ד היא טעות מעתיק הצוואה .בה היד .כתוב בכתב יד אבי ז״ל ל א מ ר :
׳ובספר• חמד )כונתו על ספרי עגביס רומנים( אל תשלחו יד׳ ,והמעתיק אח״כ
בנוסח הנודע לכל העתיק בשגגה וכתב אות ר׳ תחת אות ח׳ ,ובכן יצא הטעות
ההיא״.
ה ר ו ש ם ש ע ש ת ה ׳ ת ג ל י ת ׳ זו ה י ה ם נ ז צ י ו נ י .ה ע ת ו נ י ם רחשו ,בחשו ,ה ר ע י ש ו ,זה
1א נ י מודה למר א .ר .מלאכי ,המומחה לתולדות העתונות היהודית ,בעד טובו ש ש ל ח
לי את הטופס היחידי שהיה בידו של מאמרו החשוב ״ספרי ח מ ד או ספר• רמ״ד ?״
שנדפס
ב״־דואר״
ניוייארק ז׳
תשרי תש״ך.
במאמר ה ז ה נעזרת• הרבה כמצויין
בהערות הבאות.
2
מ א ר י ט ץ דארנבוש ,היה לפי מר מלאכי ,יהודי גליציאי ,עתונאי חרוץ ,שערך את
הוויענער איזראעליט כ מ ה שנים.
3על פי מלאכי ,המגיד ,ש נ ה ל׳׳ הוב׳ ב׳ ,ח׳ ש ב ט ,תרמ״ו עמו׳ .13
4א י נ ו מדויק ,הרה״ג ר׳ שמעון סופר נפטר ביום י״ז אדר שגי ,תרמ״ג ,לערך ש ד ש שנים
לפני שהודיע דארנבוש כל זאת.
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכה
וזה
ודרכיהם,
בכה.
היתכן
מרן
התווך
עמוד
במלחמה
נגד
׳החדשים
באו׳
מקרוב
ו ש ד ע ת ו ע ל ת ר ג ו מ י ה ת נ ״ ך ש ל ר מ ״ ד היתד ,י ד ו ע ה ל מ ד י י — ב כ ל ל ל א
ה ת נ ג ד לא ל ר מ ״ ד ולא לספרים ש ל ו ! הנה כאן ע ד ו ת נ א מ נ ה מבנו הגר״ש ,ולא ע ו ד
הלה ת מ ה על ׳האורטודוקסים׳ שפרסמו דבר כזה בשם הח״ס •
ה ן ישי ק צ ת ל ת מ ו ה ע ל ד ו ר נ ב ו ש ,מ י ש ה י ה ע ו ר ך הרוץ ,ו ל א ו ד ו ק א
מאלה
שהיו יראים לנגוע בכבודם של ה׳אורטודוקסים׳ ,איך הוא שמר ,לפי עדות ע צ מ ו ,
כ ל א ו ת ן ה ש נ י ם ס ק ו פ ז ׳ ו ר נ ל י ס ט י זה י ו מ ה ג ם ש ל פ י ד ב ר י ו ג י ל ה ה ג ״ ר ש מ ע ו ן ס ו פ ר
א ת לבו ב ש ע ת אסיפה בפומבי ,וכפי עדותו ,לפני לא־אורטודוקסים .איך יתכן ש א ף
א ה ד ל א ג י ל ה א ת ה ס נ ז צ י א ה ה ז א ת י א י ך זה ק ר ה ש ה ד ב ר נ ת ג ל ח רק ש ל ש
שנים
א ה ר י מ ו ת ו ש ל ר׳ ש מ ע ו ן ס ו פ ר ?
ארשה להציע ,שכל הענין אינו תגלית של משכיל ,אלא המצאתו של מ ש כ י ל
חיוו* ס פ ר ו ת י זול.
הנימוקים
והנה
א.
לזה:
צ ו ו א ת ו ש ל מ ר ן היתד .כ ת ו ב ה ב ח ל ק ה ב פ ר ו ז ה ה ר ו ז ה .ו ה ק ט ע ש א נ ו ד נ י ן
בו נ ק ר א כ ך ״ :
ובספרי רמ״ד
אל תשלחו יד
לעולמי עד
אז רגלך לא ימעד
ר מ ד ,יד ,ע ד ,י מ ע ד ,נ ח ר ז י ם ו י ש ב ה ם ה א ם ו נ נ ץ ה מ ב ו ק ש ,ה א ם י ח ר ו ז גם כ ן
כאשר נקרא חמד י כמובן שלא.
מ ן ה נ כ ו ן ש נ ק ר א א ת ה פ ס ק א מ ת ה י ל ת ה
ב.
מ ה כתוב בצוואה לפני שורות אלו י
״ . . .אל תט לבכם לדבר רע להתעולל עלילות ברשע את אנשים פועלי און
החדשים
ולא
מקרוב
תתחברו
נתרחקו
מ א ת ה׳ ותורתו בעו״ה .אל תדורו ב ש כ נ ו ת ם
כלל
אל ת ש ל ח ו
עמהם
וכלל,
ובספרי
רמ״ד,
יד…״.
הדבר
5
ברור
שיש
המשך
ישר
בין
שני הדברים .מרן
הזהיר
יוצאי
הלציו
תת״ם ח״ו סי׳ ם״א — ביום בטו״ב אייר תקם״ג ,כותב מרן זצ״ל :
״ …אחרי רבים לרעות להלכד ברשת .האפיקורסות׳ מ י גרם כל אלה ,הלא ע מ ד כולם
צדיקים מיאז מעולם .אך בתחלה התפשטו ספרי מירוס פירושים שוגים על התורה
וספרי נביאים ושארי מחברות ד מ ש כ י בליצנות״…״ הכוונה ברורה לכתבי רמ״ד ו א ל
ה
ש ל כ ת דיליה.
וכן הסכמתו לתרגום התורה ורש״י ש־ ר׳ ליב דוקעם )א׳ ר״ח ה ש ת ק צ ״ ג ( . . . :
ד ר ן ת
שרבים מ ב נ י ישראל בדור הזה לועזים בלע״ז ואינם עוסקים אלא בספרים הנדפסים
בלשון לאומים ,ורוב תרגומי התורה הנדפסים בלשונם ה מ ה רק רודפי ה פ ש ט מ ב ל י
פ נ ו ת אחרי ד ר ש ת חז״ל…״.
6ספר הזכרון ,לבעל התתם סופר ,ירושלים תשי״ז .ה ה ב א ה מ מ ה ד ו ר ה זו.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסכנה
מן
החיבור
הברוכה
— ימלא
בחיייר
להסגע
עם
החדשים
כמרוחקים
מ ק ל י ב :תרד,קו,
על
האלה
ניגע
ידי
להזהירם
בססרי
—
בזי״ל
רמ״ד
ראיס
וראשון ,ה מ ד ג י ם ה ש י ט ה ה ז א ת ,
ומן ה נ כ ו ן גם כן ש נ ת ח ש ב עם ה מ ש ך ה כ ת ו ב א ח ר י ה פ ס ק א ה ז א ת :
ג.
ובספרי רני״ד ,אל תשלה׳ יד ,לעילכיי עד ,אז דג יי ך לא יכיעד ,תנ״ך עם פירש״י
ותירה
׳תלמדי אי* .בניבם כי ד,יא ראש אמינה איבן ,י בו
ס ״ למב׳ין תהגי
תתחכמו מכלכל דרדע והימן…׳׳.
העמדת
התני׳ך
ה פ ס ק א ו ת זו
שתי
זו
בצד
ח ס י ד י אמונה ,ל ע ו מ ת ם פ י ר ש • -
מציגה
הניגודים —
ו ה ר מ י ״ ן על
ספרי
ה ת ו ר ה וני ך
ר מ ״ ד עלי
שהם המקור
ה א מ ו נ ה ה א מ ת י ת ־.
ידוע שמרן השתמימ בראשי התיבות ר מ ״ ד בדברו על רמבמ״ן .ב ת ש ו ב ה
ד.
ה י ד ו ע ה ב ע נ י נ י ה ל נ ת מתים ,ו ט י מ א ת כ ה ן בגוסס ,ש ו ״ ת ח ת ״ ם י ו ״ ד ש ל ״ ח ,ה מ ו ע נ ה
להרה״ג
חיותי
ר׳ צ ב י ה י ר ש
כ ת ב מ ר ן בזה ה ל ש ו ן :
״ . . .והנה כפר״מ נתלה באילן גדיל ,תשו׳ יעב״ץ ה״ב ודמיוני וזכרונו כוזב לו,
כי לא נמצא שם כן אך בספרי המאספים ובס׳ בכירי העתים נמצא[ ו ן
,
שהחכם
משנת תקל ׳׳ ב
ר מ״ד
אגיות
טען להתיר…״
ובאותה התשובה עוד פעם )בד״ה ועל דבר הברייתא דמס׳ ש מ ח ו ת וכו׳(:
״ • . .כאשר רמז מהר״י יעב״ץ ב א נ ת ת י ו להחכם רמ״ד . . .״
לעומת
בכוונה
עד
זה
שידוע,
כמה
מרן
מעולם
לא
השתמש
ע ל ס פ ר י ח י צ ו נ י ם ,או ס פ ר ו ת ח י צ ו נ י ת .מ פ נ י
מה
במונח
ישתמש
׳ספרי־חמד׳
דוקא
בכאן,
במקום שזה נגד ההגיון והריטמוז ?
ה.
ו י ה י כ א ש ר נ ב ע ר ה ס נ ה ־ ד א ר נ ב ו ש ,ו י ב א גם ה מ ל י ץ מ ש ו ט ב א ר ץ ו מ ה ת ה ל ד
בה .ה מ ל י ץ מ ו ״ ח
ד
״
גם לו ה י ה מ ש ה ו א ל ה ו ס י ף ע ל ה ס י פ ו ר .ל מ ע ש ה ה י ה לו ס י פ ר
מר מלאכי מציין שהעורר של ,ה מ ג י ד ״ דוב גורדון ,כבר כתב שהוא אינו מ א מ י ן
שהיה
כתוב חמד ,מ ש נ י טעמים .הטעם הראשון הוא שנכון להניח שמרן צוה כן
למשפחתו ,ושנית מ פ נ י המשך הדברים מספרי רמ״ד לציווי לימוד רש״י ורמב״ן על
התורה ונ״ך.
יו״ד סי׳ של״ה .אמנם שם הסר שם המוען ומקום מושבו ,אבל אין ספק לזהותו .ראה
8
מ ש ״ כ ב״המעין״ תשלי תשכ״ט עמ׳ 56והלאה.
למרדכי
9
של שי״ר
ו ד
,
ס מ ן
, .
ה
ו ת
.
ל י ד
ט א ר נ י ב ׳
ש נ ת ג
,
ג ל
לוינא עיר הבירה ,כנראה ש ה י ה תלמידו
-שמתאר אותו אדמ״ו .היה תלמיד חכס גדול ,והוא שגמל את הפירוש
1
ירושלמי הוצ׳ קראטאשין ש נ ת תר״כ )התחיל הפירוש גרעטץ ,שלא הספיק לגמרו(.המוציא-לאור ,בעהרענד ,גיסו של גרעטץ ,ביקש אח מו״ח הצעיר לסיים א ת העבודה,
ו ז ה הסכים ופנה לשי״ר שישלח אליו הערותיו לירושלמי בכדי שיוכל ל ה ש ת מ ש בהם.
מ כ ת ב ו נדפס ע״• י .צ .דינאבורג ] ־ ד י נ ו ר [ ,קרית ספר ש נ ה ב׳ חוב׳ א׳ עמו׳ .78
אכן היה ידוע בעלותו של הפירוש עוד לפני שפירסם דינור מ כ ח ב הנ״ל .ראה ח .ד.
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרויה א־־ו היד ,כתיב המד .י א :אז ד־,׳ ד ,ע י י ד• ־:בין ע י ס* הדקדיק 7בבפל׳ חמד
אל תשלה ו בהם יד י ר ע ה ? אך הגי׳״;־ : :׳ ־ :ו ב י צ י ה .כ׳ מסתמא ירע אבי הגאין
״ ת ׳ :׳:כ״
: : .״ ב ן תשיבה ז׳ ,אב ב כ י י היה די־ש״ה נזה ,איני א י א דיה״ ב ז ש.
נישום שכיריה ידע כניו שיודע :׳ כיי שיש ליו :יוה
בהבאה נ׳ ז ' " ־ י א
לידקדו ,שאסשר להשתמש
ב־שין :״ פ ש ט *:ליצי .אבן אי־ :יי״ ה הייה שכשיהיה״ עם
הרה״ג רש״ס נודע לו ,,שבמשפחת ה ה ת ם סיפל היתה מ כ ו ל ת לבלי י ק י א בכשר׳
.כנראה שניי• ה י א הספיק ־ ש א י י .יא׳ י י אף י א ע ־ ה ב י ע ה ׳ י ש א י י ,
ימבנ״יך
על :׳ה ה* תה ניסירת מ ש פ ה ת י ת זו :״ ו כ ד ת ?
ו.
כיסירת זו שבנישפתת *:רן שלא היו קיראים בספלי לני״ד היתד ,ידועה
בחוגים רהבים .הרה״ ג ר׳ דניאל פרייסט״ץ בעת ׳:־הספיד את ההתם כ י פ י ק י א
,
א ת הצי־ואה בלשיין השקרי־ ,ב־שין הקדש ,ותיגניה לאשכנזית בפני קהל ו ע ד ה ׳ ׳ .
כידוע היה הרה״ג ר׳ דניאל איש סרדר שי־' :י י ן ינאנין ביתו י י .ולא עיד אלא היא
היה המקיים את כ ת כ ־ י ד י כ נ י ע י הציואה .ביים ׳:׳לפני פט״־ת *:ין ה י ק ש
א.
היא ק י א את הפסקא כ א ש י היקה לפניי יכ:יי ׳:היא ידיעה ,ספי־ רני״ד ,ותילגם
רמ״ד .וכן העתיק א ת הדברים מפ־ השמועה ובין ה כ ת ב — באותה שעה — הרה״ג
ר׳ פייבל פלויט
ז.
ג !
,
הנוסה הזה ״ספי־י רמ״ד״ היה הנוסח המקובל גם על הוגים שאי אפשיל
להגדירם כקלובים לדעותיו ואיהדי שיטתו של ההתם סופי.
נביא
להלן א ת ד ב ר י ה ב ק ו ר ת של
קטלנית
מלאה ארס.
לעוו על ס פ ר
והנה
בצוואה
עיברי״,
בקורת
ותירגם
לימגיד־יידיש׳ ! כ פ י הגדרתו של לעוו1
״צוואת משה — געי־
נדפס
׳ספרי
רמ״ד
וכו״
״דיע ספרים פאן רמ״ד זאללט
איהר ניכט לערנען״ )עמו׳ א! ד ב י שהירהב בנעל ע י ב ר י ,, :הלא ק ־ ו ב הדבר אם
ראיתם
צוואת
ושמעתם
לבינו משה
סופר זצ׳יל וליבונו
בספרי רמ״ד )ר׳
ל־פפע ,אסף המזכיר ,וויען 1379עמו׳ 530—529ושש ישימים גש שאיי הספיים שחיבר.
ילאה ג״כ ח .ד .־ יפסע ,אסף המ־כיי החדש ,וויען 1899עניי׳ .412—411היא השתתף
בכל העתוגות העבי־ת )המגיד ,העיבי־י יבי׳ .בוי:א התפיגס מבית מלין ומסעדה.
1
(
10על פי מלאכי שם.
11ראה להלן בפרק ״מתי נתרגמה צוואת החתם סיפר ביאשו:־־• לגי־מנית י״
12דאה המכתבים שנתהלפי בין מרן להיה״ג ר׳ דניאל פלייסטיץ ,איגי־ות כיפייס ,מדור
מכתבי מרז סי׳ ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ ט׳ י׳ ועי׳ ילקיט דניאל ,תיע״ג.
12א ביהד עם שני הדיינים ,הרה״ג ר׳ זלמן באנהאד ,י י ׳ שמעין אפפענהיים.
13כמצויין בהערה .11
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב״אללגעמיינע
דעס
צייטינג
שנת
יודענטהים׳ס״,
מ ה כ ת ב ׳:ילה ,,לעל גזיות הדאנו״׳ ,הביתב ביים ר:
לה׳״
תייר[
טבת
השרעשבירג׳
גורמים
כנראה
לרוב
נפוצו
לשע־וריות
היוצאים
לשלעסבירג.״…
בלקיל
הן
וטענות־מענית
העתקתי
ציואית
והן
רבות…״.
,
נישקה
ד ע צ ע ל ב ע ל ,״;או
בתרגילים
העברי
ל ל נ ה ,ואיך הם מדגימים על
18-50׳׳'
ידיעה
היא ל ק ש י
אישיותי ׳:־ל
׳;יל
]לתאים
הלנית
הרב
1
גרמניים•• ,
ה י א ה על
הכותב יכי׳.
יאלי
הרבייב
היא
כמייהד
ל ת ע כ כ על שקיא דנא .הוא כיתב ,׳:־על אף העיבדה ׳:׳א׳ אפ ••:אף להתיישב ב ז מ נ י ם
החדשים על לילוד תנ״ך בלי עזרת התרגילים ]לינישות אירישיית[ ,בכל זאת א ו ס ר
הי־ב המנוח באיסור בולל ,דרך אגב גם כל ה ת ר ג י ל י ם והשירוש״ם של ל נ ד ל ס ו ן
והאסכולה
ובזה
שלו .היא
נכללו
שיתבזה
כבודו
׳*:מפיצים
1
הכל
ביחד…״׳׳׳־.
ב פ ת ג ם הזה,
דעה כאילו
רמ״ד ־,
כ י ת ב …,, :היה
שהיה כ ת ו ב
הן
בציואה
קלו
״וחתהכמו״
לבין
ירוצים
נמצא האיסיי
״איהדי
לסמא
הרב׳׳
שאינם
את עיני
בצוואה היה כתיב כמקים מה שנשיץ
ספרי
:ג י
ה פ
יי
-,״
ט
רוצים
העולם
בהעתקים
ד <
במה
ספרי
ח מ ״ ד י ; יהם משרשים שכוונתו של ה מ צ ו ו ה
היתד .לאסור ספרי הרומנים /סשר׳ עגבים למיניהם ,אב" סשרי מנדלסון א י נ ם
ב כ ל ל האיסור .ה כ ת ב דוחה ״התחכמות״ הזאת בשתי ידים ,הן לנימוקים סגנוניים,
והן מנימוקים אישיים .לי שהכיר את המציוה ידע לנכון למה התכוון .הוא מ ת ר ה
א ת אלה שרוצים להציל כבוד רבם ב״הילניוטיקה״ כזי שמטרתם לא תושג.
,
הן אין כל חד :׳ ת ח ת שלי המשכילים . . .
י.
היתה
ואם בכל זאת עוד נ צ ט י ד ללאיה
_ :״ י י סהר ונהזה .צוואתו של ל ר ן
ק י י ל ת בידי צאצאי ל י ן עד לשיאה האהרינה .למלית ש ה כ ת ב ־ י ד המקורי
כ נ ר א ה נ א ב ד בילי האילים ,נשאר לאשורינו צילום למנה .וצילום של ה ל ק ו י נ ד פ ס
ב״ספר הזכרון״ בשנת תשי״ז ־־ .ולצילום נראה לעין כ ל . . .ובספרי
רמ״ד
אל
תשלהו י ד . . .
הוי אומר שכל הספור על השיחה באסיפה בו־נא ועל חדו־שיח ,אינו א ל א
ד ו ח יכל יהודי מימכיל שלצון
המד
לו.
8ג טל פיליפסון ,1840 ,עמו׳ .55/54היזקיי• הזה נידע לי מתיך דבי־׳ הרב יקותיאל יהודה
)ר׳ זלמן לייב! גרינוואלד ,ע״ה ,איצר נהמד ,ייו־יאיק ,תש״ב עמי׳ 92בהערה כ״ו.
19הכוונה שבכתב יד נמצאי העתקות אלו הן בעברית והן בגימנית .ולא כמי שהעמיק
הרב ג״וו המנוח )בנ״ל הערה הקודמת( ״צוואת הה״ס נדפסה באלפים ייבבית אכסמש-
לרים…׳׳ .במקור כתוב . :״ ח ; י 1ו 1ב א ״ ^ ^ ! ״ :״ ק ן ״ ו ״ י ן ז י א צ ״ ג ״ , 1ז.י״״.,* 1-..11ר! י
20התרגום אינו מילולי ,ראה העתק בהערה הקודמת.
21המלים ספרי רמ״ד וספרי המ״ד מופיעות באיתיית עבייית במקיר.
22ראה הערה .6
82
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט.
מתי נ ד פ ס ה צוואת ה ח ת ם סופר לראשונה ?
:׳עטים הם שרקי :יוסר הקטנים בכביותש ,שנדשסו כה הרבה פעלים ,כביו צוואתו
׳:יל מרן החתם סושר .אכן גורלו •טל הספר הקטן הזה ,כמו גורלם *טל כמה ספרים
קטנטנים ופופולריים .בעבור זמן מה הם נאבדים מרוב משמוש ורישומם ר-ביבליו־
י — של הושעתם הראשונה — כמעט וניטשטש לגמרי .מה גם גורלו ׳:־ל ספר
קטנטן הג״ל ,שכנראה ,מעיקרו הופץ רק במהדורה קטנה.
ג ר ש
הביבליוגרסים רושמים את ״צוואת משה׳׳
-ורובם לא ראוהו .בן־יעקב
-שהוא
0
ביךיע דייקן — ,רושם שצוואת משה נדפסה בוויען ,בגודל ,8מבלי שיוסיף מספר
;
ך^ים .זאת אומלת שהוא לא לאה אק הכשר יק רשם אותו על פי כלי שני .וואכשטיין,
גם היא דייקן מובהק ואחד מגדילי הביבליוגרפיה העברית — ,רושם את הספר
ומזכיר שתי היציאות .היא כותב :
ו:שטי־ ב״ר .תשיי ת״ך* ,נדפס פעם ראשונה בוויגא |? ביתי ז . 1צוואת משה…
]עם תיגים יהידי וגלוה איייו ס• :ער העברי נגד הלומדים חכמות חיצוניות מר׳
עקיבא יוסף ג״ר יחיאל שלעזיגגער[ ,ווינא 1803־.
לא כן סריעדבעיג ,המאסף לכל המחנות ,הוא כבר מצא ארבע הוצאות .וזה לשונו:
צייאז משר ,הי׳ משה סופר אשר ציוד• לבניו אחריו; ] 1וינא[ חש״ד ; ב שם
תיבי׳ג :6) 1: ,דףו .ועתי״א וספי נעי עברי ]מה״ר עקיבא ייםף שלעזיגגער[ ;
ם
זאת אומרת שהוא קיבל מבן־יעקב שיש הוצאה בגודל
0
8חסרה שנת הדפום ,וקיבל
עדיתי של וואכשטיין שישנן שתי הוצאות ,האחת שוואכשטיין רשמה אותה כ נ ד ס ס ה
בוינא ,אך בלי שנת דפוס ,והשניה זו שנדפסה עם נער עיברי ] = ב ן צריך לומר![
בעלת 27דפים .ועיד רביעית הצוואה לבד בלי הוספה ,בעלת 26דפים.
למעשה אפשר לקליע בודאות שהצוואה יצאה לכל הפחות בשילש מהדורות
בזמן אחד — .מהדירה א ח ת :הצוואה לחוד ,ושית׳ מהדורות עם הוספת ספר קטנטן,
נער עיביי ,מעטו של ר׳ עקיבא יוסף שלעזינגער.
המהדורה שיצאה בפני עצמה יצאה עם שער בזה הלשון:
ספר /צוואת משה /אשר ציה /כב־ד רבינו משד סופר זצלה״ה /בעל המחבר
שי־׳ת הת״ב סופר על איבעה ש״ע /לפני מותו אל בניו יבנותיו הי״ו.
1863
6 /־1־101׳ ^0113.
ז
1101£ '011־!ם \1611 /
1איצי הספלים• איה צ׳ מם׳ .59
2מפתח הציאית• קיית ספר שנה ׳״א עמי׳ ,38:מם׳ .133
3בית עקד הספ־ים מהד׳ ש אית צ׳ מם׳ .114
www.daat.ac.il
83
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב־*<0י1י
ונישק
באיתייק יידיש־דייטש ילשינו ׳ייגיד-יידד .דמו
עיתקים ,נדפס
עברים״.
׳ועבידתי ש י ד ל י :י .א .ד י ר יצ ל׳ ד ל י לשטענשציין – • ,י א :•[:י ,וממילא מתקיפו
כ י י :׳ .אכל בעל בז־״נניא :׳ :־ ם אמ ־ ׳ -א י י ••:אי־ לרם ייאיג :״־.שפע״ .שי
הכפר היה יהיא מבטיהם שלעילם י א יראה אוי .היא ככשר כמוך סיפוק שהכשר
אור .וזה עתה .בשעת,
-,״.
ע י י ל ע־ יי• י צ נ י י י ר . , , , _ . ^ ,
״ _ ^״ 1,י םעםטי יותר כ ש כ נ ה
הדפסת הידיעה הזי ,נמצא הסשי בידי הצנזור באוסז י י * •
,
י
א
י
רו
הי
״ י
ה
צ א ת ו
ץ
ד
׳:״ם .כ נ י א ה שבאיש :ה־תה האינסטנציה -ערעורים י'•
^ הביביייוגרםיאר ,סשר בשם ״טהז,-י .״ - -
_
^
. .
,יעולם .ועד כניה .״
, ,
; ;::;,_,,
^
,
5
י
ס -
ט
^ ; ־ *
יישם' ז ה ל א י י צ א
־
ל
; ^ ־ •;
־_:־
״
^
:
^
א
ב
~
ב
.
־
:ז :ת
ל
א
ן
י
ת ר ל
ש
ע
ר
ל
ע
ס
ה
ב
- .
ד
ן
ט
.
י
נ
1ד י
י
ן
י
ת
א
ת
ר
ך פ ם
כ
א ! :ד י
ב ר
״ ^ ־ ״ ד ,לא ב ס י ע ס ב י י ג י־א ב א ^ ז
ג
,״ .ומחברו ר׳ ע ,בא ׳יסף שלעזינגעי -התז
ס
4י ז 1 8
ואילו ששר בשם ״הכיה כה:׳־' ע ט ר ,
ר
ג
ב ו
ל ל העיביים ,ז• * • ׳ ר ־ ידי י ׳ עק־בא •יסף .נדשש
״ ־ .לצערי שני הכשרים ה-לי אינם במחיצתי .י:־יז
ג
-
כ ן
י ו ל ת י להשוות את מה שמצטט לעוו מן הכשר המעוקל ״הכיה מ״זייי עטרהי
^' 1״
ה
ה
א
ס
-מ בו התאמה עם מה שנדשס כשם ,אל העדרים׳ .ירק היסב לי שם
ה ד ש ' א ו אולי זהה עם מה שנדפס לאחר מכן בירושלים ,ואולי היה זה ספי• שונה
לגיירי
~ *
א
ין
ש ב א מ ת נ ע ל ם דומיה .יביאי אלה שהספרים ::יצא-ס
א
ב
י
ך
=
.,״״,״ן
ד
ה
י • יבול להשלים.
אשר לגוף העובדה שחיה ספר שנדפס בפרעסבורג ,ושעוקל על ידי הצנזורה
~
ז ם ׳
ןלא י
צ א
ל א ו י אז בשם שניתי לו מן המחבר ,אין להטיל בה ספק .מה שאין
לעוו מיםר לנו ,הוא מאיזה טעם היטל העיקול על עבידה צניעה זי ,וכמו כן איני
מרמז אף ברמז קל שבקלים מי היו הגולמים לעיקול .אין כשק שידי המשכילים,
אלה שראו ,סבנה׳ מ ר ח פ ת מעל ראשי ־.כ הנבה״ במגיד־יידיש׳ וכאיתיית ״יידיש־
דייטש״ ,אלה שדעותיו של ,ר׳ הלל׳ היה להם לזרה ,היו מעורבים בדבר.
מן התאריכים של שתי ,הכיקי־ות׳ שבבן־חנניא ,שהופיעו במשך המש שבועות,
יש להסיק ששני הספרים היו הולכים ונדפסים כמעט בכת אהת .בראשונה נגמר
להופיע —
ס פ ר צוואת מימה עם נער עיברי ,וזמן מעט לאה ר מכן היה צריך
ספר
ע
5בן הנניא ,שגה 6׳ ,1803כאוו ,25 .בעמי׳ _ 6
8 5
> 8 5 8
6רשמתי התאריד על פ׳ פריעדבעיג היצ .ב׳ בערכו .אכן שם מזכיר שם המדבר ן י ׳
הלל ליכטענשטיין[ ,זה אינו נכון כדלעיל.
7לא ראיתיו .רשמת־ו על פי שישנה יייי :הספלים העבייים שנדפסי בייושלים וכו׳,
ירושת״ו תשכ״ג מספר .164
86
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳הביה *:הדרי עטיה ליושנה׳ .אך :י ה ייה •:־הרה ולא היה יכול לצאת לאור.
כטוב! מי ':.שגע א* שעב :־ן הייתהין ־;־י הצנזידד .יזהר בעתיד שיא ייתן
,
יהש שוב אששרית שיפגעו בו בשניה .ספר :ער עיביי :־יא יגדוש הוא ה א•: :׳ י ה
וגט השניצות נגד ההשכלה ונגד כל התהדשית ,אשילו ביהדית ה:א:י:ה י ת י ר ה ביה
שהיה נניגיד לדעות המקובלות בטטשיה .ביון שבך אששר לשער שהיה :ז ה י כן
ר
הפרשוטת ולא ש ס:יי בשיי בשוטבי .י:יון שירה יי בה שקרה עב ששי־ ,טהזייי
עטרה ליושנה׳ ,אפשר לשער שקרע את השער מהטוססים שנשארו עוד בידו ,והדביק
במקומן שער חדש עט שט :יקום דשיש :׳ישווה ״:דשס בשטעטטיך באותיות גלויות,
לסמא עיני הצנזורה.
כאמור כל זה הוא בתורת השערות ,עד *:״תבררו הדברים ט מ ק ו י ו ת פוזיטיביים.
יא .מתי תורגמה צוואת מרן החתם סופר לגרמנית,
ומתי נדפסה בגרמנית לראשונה
במכתב של הצעיר ר׳ פייבל פלויט בידידו הב׳ איצק פאלאטשעק ,יש תיאור
:יזעזע של ימי מרן האחרונים ,של כל הקירות בימים ההם בפרעשבורג ,של התלויה.
הקבירה ,ההספדים ושל מינויו של הר׳יר אברהם שמיאל בנימין הצעיר ,בנו של
מרן ,לממלא מקומו .ר׳ שיייל שלויט משפר בין השאר שהרה״ג ר׳ דניאל פרויסטיץ י,
הספיד את מרן בשים הקהל ,ושעם גמר הספדו :״ואחר זה קרא הרהמה״ג ר׳ דניאל
פרויסטיץ נ ״ י הצוואה ותרגם הכל כלשון אשכנז מלח במלח…״ .כ נ ס פ ח ל מ כ ת ב ו
שיח יריעו העתק של הצוואה: ,טיבן בלשון המקור .תאריכו של ה מ כ ת ב הוא מ ום
י׳ פרשת וירא ,ת״ר ] = י״ג חשון[ ,זאת אומרת עוד בתוך השלושים־.
זו היא השעם הראשינה שהצוואה תורגמה לגרמנית לפני קהל ו ע ד ה ׳ ,אבל
לא הפעם היחידה .בין היהודים בפרעסבורג הופצו העתקים של הצוואה עד א ץ
מספי־ וגם תי־גימים לגרמנית נעתקו ונתנו מיד ליד י־ .אבל כמעט שעברו השלושים
הופיע גם תרגום גרמני של הצוואה בדפוס .המענין בדבר ,שנדפס במקום הסמוי
ג
מן העין ועל ידי מישהוא שביי ספק לא היינו מצפים זאת ממנו — י .מ .יאסט .
למעשה' עד כמה שידוע זו היא הררפסר הראשונה של הצוואה בכל לשון שהיא.
1ני^ד בדאביטשוי לערך תקי״ט ,ונפטר ו׳ אדר תר •־ו בהיותי ראש בי״ד בק״ק פרעסבורג.
יאה אידותיו אבני בית היוצר )פאקש ,תר״ס דף ו׳ מס׳ י״א העתק המצבה שלו
(
יבדף נ״י תילדיתיי .עי׳ ג״כ בס׳ רבי עקיבא יתירתו ,ירישת״י ,תש״ך׳ עמו׳ קמי ו
קמח ,בהערה.
1
ב • קיט־ הבר בן היים הלק ה ,1/מוקאטש תרמ״ג ,דף כ״ח ע״א .נדפס גם כן בפני
עצמי בקינט-ס קטנטן ,מצבת משה ,סאטמאר ,תיצ״ז.
3׳ותרגם הכל מלה במלה׳ — דהיינו ר׳ דניאל פרויסטיץ ,הוא שתרגם אותה ולא שמצא
לפניו תדגים מן המוכן.
01110 201111116 003 ^11(1011111111115 4״;,41'§01
ב ־ י ,4לייפציג 1840עטו׳ .35-34
5עירך האנגנעלען ש*ש שנים ,1841-1839היסטוריון בכשיונות מוגבלים ,מחבר ספרי
לימיד ומידה בפיאנטי־יפ־ן ׳בית הספי הייפירמי יהראניפירט! •
87
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
/עיי :״ ד :י הה תם ב י פ י הידיע :ב־־ :־ צ " ע ״.י; ה־'"-־ :״ :י ״ י י ג י
,
א ב ל ׳בונה היתה ה כ ת ב ה של :ט ע י ן ,זה דיר ,הספד במלא טיב; י :.־־,,
בחתינותו הנייזאה :־ :׳: .י .־:־ט ע י־ ן
א ת דבר־
ההעו־כה
.
הדפיס עיד פעם
זעילאה ,יהתם ד ב י י ו י ק ב י א ״ ״ ־ ק י ב י ת
הצוואה
תרגום
במקיי־ה
גי־מני
! ;
כאננאלען ,אבי־
חתירתו
הפעב ב י ־
.
נדפסה — כאכ־־י
באיתיית
ונדפס
יעיל — כ•:־:־־ .הי־ב
י ד י ; • :־ ״ :׳ ; • :״ .״ ־ :־:־הסי־ נין
יא :יצא-
,
ההיצאה הלא*• יי'
המיציא־לאור ,הן הניתי־גם יכני י כן : :י י :י :׳ ה ב י ס פ י :ע ׳ עיב־־י הנספה ל"
א ב י ב י י ספק ׳:׳י :י י ה ס א ת התרגים י ו :׳ עקיבא ־יסף :י ע ז ״ ג ע ר .ס::ין ה ת י ג י ב
היא סגנינו הידוע :יספר־ו האהרים .ההינ״אה :י * : :התיגיכיים תעיד ׳:־אין ־:׳יכ
יחס כיי :נ ׳ הת־גומים.
וואכשטיין
במפתה הצוואות :ל ו י • ׳ ,ר ו :ם עוד ת י ג ו ם ב ל :י ן ו כ ת ב א :כ נ ז י :
תרגומו :ל ט .הערצפעלד ,וו־:א 879נ .כיין :ת י ג י ם זה לא היה ל :ג ד ע׳:־ ־ ס י ־ ,
ל י ה א פ ש ר ו ת לבדוק אם י :איזה :ה ו א יהס בינו לבין התרגוט־ם :ק ד מ ו לו.
6
א ^ £א א 18011£ £י^£1,11מ ,18״־•:־. 45 ,1 ,ניא . 1839,־0א 8עטי׳ $ל.^>—5
1
ושש בהעיה ביט״ ׳ עמו׳ 353היא ייר,י 0 ^;1211 111111011, :ג111ג01־1י־! 1־01111 3101י\••
011111113 :11<>11'1101>011 11133011".נ11111 01י{־ 01צ^-1י ' \'11ו\-01101
7יילד פיעסבירג תקע״ב ,נפטר וינא ,תרל״ג.
8־0, 010113אז11.׳££. 2£1א10 \ 1£־111£101׳1'1נ110110 1־01י־0^11-01011130110 1^111-
ז
. 1459.נ! 001 1839
9
• ס 1;1£, 1
0
0 , 110.81 1)-10113א ז 2 £ 1 ? 1מ 0 £מ ע £ 8 8 8מ ? ?(1?181:1(.!115011־1י1£0111£11^ 1
שם נדפסה גם כן הטאדטען-פאיטע הידועה.
10ויאה גב ב״אננאיעך ,שגר ,1 ,עמי׳ ,318מנתב דהיתם
11חיתם כך
0011 8. 001 1839.
1 — 11.ג
״•! 8:0א[<1;1
:.ז £11111111101 810111 = ^1.£.8י1:ג.
12השתמשת* בהגדרת־ של לעיי א ב י יטעשה .הב איק־יק ט־יבעית ׳טניקדית.
13קי־ת ספי ,שיה ״יא עטי׳ .383מס.133 .
88
www.daat.ac.il
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשתתפים כחוכרת זו:
הרב אברהם סופר ,רה׳ יורדי הסירה ,17ירושלים.
הרב יוסף כהן ,רה׳ עמוס ,24ירושלים.
ד״ר מרדכי ברויאר .שדרוה בן מימון ,54ירושלים.
ד״ד ישראל מאיר לוינגר ,רה׳ יצהק ברויאר ,2שכון ה • /בני ברק.
ד״ר משה שמואל דיסון ,כפר הרא״ה.
הרב יהושע ב כ ר ה רה׳ עובדיה ,22ירושלים.
הרב יונה מרצבד ,רה׳ הר״ן ,14ירושלים.
יהודה שביב ,ישיבת כדם ביבנה; כ ע ת :ישיבת כפר עציון.
אברהם שישא 0*>1, !!61^11^07111, £!!£1*11(1מ :6עו;51ג?נ106,גנס116 00׳!.
,
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רח צפניה ,26ירושלים
ד פ ו ס ה ת ה י ה בע״מ ,ירושלים
www.daat.ac.il