אתר דעת -מכללת הרצוג
גבר *-מ ו צ א ? אוד כיד יד*
ר־ 1סן ±3.ד־* י* י* ^ ד*
ז״־*
כגיינ^ד*• א מ ד ת י ע 1ד א ל
1
1
4
הועתק והוכנס לאינטרנט
§ ז :8 • 0י001כ1:0¥1כ¥.1161זג^
בתוכן:
בעית חידוש הקרבגות /הרב יהודה דוד בלייך
ע״יחיים תשס״ט
.
1
מפירושי הרב מאיר שמחה בעניני פסח /הרב יהודה קופרמן .
19
.
.
.
34
תקצירי ההרצאות ליום עיון לעניני הלכה ומדע
.
.
38
מה בין שאול לדוד )פרקי השלמה( /הרב יהושע בכרך
.
נ4
.
.
61
בענין עשר קדושות /הרב קלמן כהנא
.
עיונים בעניגי קריאת התורה /ד״ר שלמה אדלר
.
על ספרים ועל סופריהם
ברכת אליהו על ביאורי הגר׳׳א ,אבן העזר /הרב י׳ שטיגליץ
64
הערות ותגובות
גזרת החדש בזמן החשמונאים; השימוש בתאריך הנוצרי
70
הערות ביבליוגרפיות על ספרי החתם סופר /שלמה סופר
.
12
.
.
78
תקוגים ביבליוגרפיים /הרב דוד דרבקין
בש״ד ידושליפ ;יכן תשכ״ט
מגוי שנתי :כישראל — 6.ל׳יי
•
.
כ י ד ט ,גליון ג
www.daat.ac.il
•
המהיר — 2.י־־״י
בהדן לארץ —$ 3.
כתובת המערכת :רח׳ צפניה 26ירושלים ,טל׳ 88883
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ה ו ד ה דוד בלייך
בע<ת חידוש הקרבנות
״ובל שיח השדה״ )בראשית ב ד (.כל שיחתן של בריות אינה אלא
על הארץ …כל תפלתן של ישראל אינה אלא על בית המקחשז ״מרי אבני
בית מקדשא ,מתי יתבני בית מקהשא ?״
)בראשית רבה יג ,ב(
התפילות ,הגעגועים והדמעות של דורי דורות מהוים שלשלת האהבה
הקושרת את נפש היהודי לציון וירושלים .למרות אריכות וקושי גלות ,אף פעם
לא נותקו ולא נתרופפו עבותות האהבה והתקוה .מקום מקדשנו ההרב והשמם
משד כאבן השואבת את לב היהודי .משך כל הדורות היו עיניהם של יהודי
הגולה תלויות ונשואות לירושלים ,לבם ונפשם היו קשורות בציון בכל מקומות
מושבותיהם :עומדות היו רגליהם ״בשעריו ירושלים״.
הנוראות שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו לפני כשנתיים בימי המלחמה
הנפלאה ,בה הושיע ה׳ את עמו מיד צר ,הפליגו והגדילו עוד יותר את אהבתם
ודרישתם של כלל ישראל לארצם ונחלתם .המקומות הקדושים שזכינו לפדותם
מידי זרים תופסים עתר .מקום מרכזי בשיחתם ולבם של חציבור ,ובעיות חדשות
— אם כי הן ישנות מצד מקורן בהלכה — חוטלו על יודעי דעת תורד .להורות
ולפתור ע״פ ההלכה .שאלות גדולות בנוגע לקדושת המקדש ,הכניסה להר הבית,
ואף הבעיה של חידוש הקרבנות ,הפכו עתה לשאלות ״הלכה למעשה״ הדורשות
בירור והלכה פסוקה.
סדר קדשים אינו מן ההלכות הנוהגות בזמן הזה ,אבל חלק מתורת ה׳ הנהו
וברגשי יראה ,התרגשות ונפש חפצה הקדישו לומדי התורה ימים ולילות ללימוד
סדר זה לשם לימוד תורה לשמה .אמנם רבים לעגו להם ,שהרי העסק והעמל
בעניני קדשים נחשב לביטול זמן אצל המלעיגים .אבל לאמיתו של דבר ,עצם
התעסקותם של הלומדים בענינים אלו מעידה על חוזק אמונתם והכרתם את
גודל ערך לימוד תורה בכל מקצוע שהוא ,וגם על ציפייתם לישועת ה׳ שבמהרה
יבנה המקדש.
מובן מאליו ,שבכל דור ודור הקדימו מורי הוראה את השאלות הנוגעות
למעשה לגודל נחיצותם בחיים יום-יומי ,ללימוד שאר חלקי התורה ובהן השקיעו
מבחר זמנם ועיונם .נוסף לזה ,היה הלומד סדר קדשים נפגש על כל שעל ושעל
בקשיים מיוחדים בהבנת פרטים ופרטי־פרטים של הםוגיא שמעולם לא ראה
בחוש .כל זה גרם שיונח לימוד סדר קדשים בקרן זוית כלפי שאר חלקי הש״ם.
כבר הרעישו על זה גדולי ישראל ובכללם הרמב״ם בחקדמתו לסדר קדשים,
עצם השאלה אם יש אפשרות להקריב קרבנות בזמן הזה כבר נשאו ונתנו
בה האחרונים בתשובותיהם ,אבל קשה לבוא ,מתוך דבריהם ,למסקנה ברורה.
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואם כי הענין מםובר מאד ,רצויה לדעתנו השתדלות מיוהדת לדעת עד היכן
מגיע חומר ההלכות התלויות בשאלות הנ״ל .מטרת מאמר זה להעמיד את הקורא
על טיבם של הדברים ,וגם להגדיר את הקשיים הרבים שבהם נפגשים בענין
זה; ואף שאי אפשר לצמצם במאמר אחד את כל רהבם וארכם של ענינים כאלו,
תקותנו היא שיתעורר הקורא להוסיף לקח ולעיין במקורות עצמם.
יש להבדיל בין בנין בית המקדש בזמן הזה ובין בנין מזכה בזמן הזה ל ש ם
הבאת קרבנות.
אודות בנין בית המקדש השלישי ,דבר ברור הוא שלא יבנה קודם ל ב י א ת
המשיח .רש״י )סוכה דף מ״א ע״א וראש השנה דף ל׳ ע״א( כותב שהבית
השלישי לא יבנה בידי אדם כלל אלא יופיע בדרך נם כשלימות ת ב נ י ת ו
ושכלולו .לפי דעת רש״י ,הפסוק ״מקדש ד׳ כוננו ידיד׳ )שמות ט״ו י״ז( מכוין
לבית השלישי .אמנם ,הרמב״ם מונה את בנין בית המקדש בכלל התריי׳ג
מ צ ו ת ,ומוכח מזה שבנין בית המקדש הוא הובה המוטלת על האדם ,ו ל א
יתהוה ע״י נם .אבל יש לציין שגם מפורש ברמב״ם )הלכות מלכים פרק י״א
הל׳ ד׳( שלא יבנה המקדש אלא ע״י מלך המשיה ,ושהצלחתו לבנותו ת ע י ד
ותאמת היותו המשיה ,וזה לשונו שם ״אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו
וקבץ נדהי ישראל הרי זה משיה בודאי״.
1
2
3
האפשרות ע״פ ההלכה להקרבת קרבנות אף בלי בית המקדש מיוסדת ע ל
מימרת רבי יהושע )עדיות פרק ה׳ משנה ו /מובא בשבועות ט״ז ע״א ובמגילה
י׳ ע״א( ״שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית״ .מימרא זו מובאת ברמב״ם
להלכה בהלכות בית הבהירה פרק ו׳ הלכה ט״ו״ .עוד ראיה לאפשרות ההקרבה
1
2
3
4
2
״משפט כהן״ לרבי אברהם יצחק קוק )ירושלים תרצ״ז( סי׳ צ״ד .תשובה זו נכתבה
בלונדון בכ״א חשון ,תרע״ח ,ולפי הנראה חזר בו אח״כ ,כי בשנת תרצ״א יצא ספר
״ישכיל עבדי״ לר׳ עובדי׳ הדאיא עם מכתב־הםכמה מאת הרב קוק ,ודבריו שם סותרים
את מה שכתב בתשובה הנ״ל] .ראה הערה א בסוף המאמר[.
כשיטת רש״י כן משמע בתפילת נחם במנחה של תשעה באב :״כי אתה ד׳ באש הצתה
ובאש אתה עתיד לבנותה״ .נוסח תפילה זו מיוסד על הירושלמי ברכות פרק ד הלכה ג.
אודות פירוש רש״י ביחזקאל מ״ג ,י״א אשר לכאורה סותר את פירושו כאן ,ראה ״מקדש
העתיד לאור ההלכה״ ,להרב שלמה יוסף זוין שליט״א ,ב״מחנים״ חוברת צו )תשכ״ה(
עמ׳ י״ד ,שם מיישב את הסתירה באופן נפלא ,על פי תשובות ״דברי טעם״ )ורשא,
תרם״ד(] .ראה הערה ב בסוף המאמר[.
ספר המצות מצוה כ׳ .גם רבינו סעדי׳ גאון מונה מצות בנין המקדש בין המצות המוטלות
על הציבור )ספר המצות לרבינו סעדי׳ גאון ,מנין ששים וחמש הפרשיות ,פרשיה נ״א(.
ברם ,יש להעיר שמדיוק לשונו של הר״י מיגש בפירושו לשבועות ט״ז משתמע שמימרת
רבי יהושע מתיחםת לזמן שכותלי המקדש חסרים לפי שעה .אבל בעת שחרב ושמם
לגמרי ,מסתבר שאסור להקריב )עיין ״תורה שלמה״ כרך יב עמ׳ קנו( .והנה אף שהלכה
זאת מובאת במשגה בשם רבי יהושע ,השיג הראב״ד על מה שפסק כן הרמב״ם במשנה
תורה וקרא לפסק זה ״דברי עצמו״ .בספרו ״מגדל דוד״ )ורשה תרל״ה( ריש קונטרס א
מבאר רבי דוד אלכסנדר מליםא את שיטת הראב״ד בזה כשיטת הר״י מיגש הנ״ל ,וממילא
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם בזמן הזה יש להביא ממה שכתב הרמב״ם בהל׳ מעה״ק פרק י״ט הל׳ ט״ו
שעונש שהוטי הוץ נוהג גם בזמן הזה .וכיון שהיוב שהוטי חוץ שייר רק בבהמה
הראויה לפנים ,זאת אומרת שאין בה שום פסול או עיכוב להקריבה בעזרה,
היה נראה מזה ,לכאורה ,שהרמב״ם סובר שיש אפשרות של הקרבת קרבנות
גם בזמן ה ז ה .יש גם כן קצת ראיות היסטוריות ,שהוקרבו קרבנות — בפרט
קרבן פסח — באותה תקופח תיכף אחרי חרבן בית שני .רבינו יעקב עמדן
ב״שאלת יעב״ץ״ חלק א׳ סימן פ״ט כותב שאותו רבן גמליאל חנזכר בפסחים
ע״ד ע״א ,שאמר לטבי עבדו ,״צא וצלה את חפסח על האםקלא״ הוא רבן גמליאל
דיבנה אחר חחרבן .התשב״ץ ,רבינו שמעון בן צמה דורן ,בפירושו על ההגדה,
״יבין שמועה״ )ליורנו שנת תק״ד( כותב ג״כ כעין זה בפירושו על ״רבן
גמליאל אומר״ .עוד הוכהה שתקריבו קרבנות אחר החרבן מוכיח המהרי״ץ היות
בתשובותיו ,סימן ב׳ וסימן ע״ו ,ובספרו ״דרכי הוראה״ ,פרק ב ׳ .ברם ,הגאון
רבי היים נטנזאהן בספרו ״עבודה תמה״ )אלטונה תרל״ב( דוהה את כל הראיות
ההיסטוריות הללו.
עד כאן לא נהלקו אלא אודות התקופה הסמוכה לחרבן בית שני ,אבל
במשך מאות השנים הבאות אח״כ לא מצינו שום זכר להקרבת קרבנות במקום
ה מ ק ד ש .לדורות ,היתה שאלת הידוש הקרבנות רק חקירה עיונית ורהוקה עד
למאוד מהוציאה לפועל .ובכל זאת בספר ״כפתור ופרה״ מאת רבינו אישתורי
הפרחי ממגורשי צרפת ,נושא ונותן באפשרות התחדשות הקרבנות .שם מספר
המהבר )פרק ו׳ ד״ה אהר שהענין( שהביא כתב־יד החיבור שלו ל״רבינו ברוך״
בירושלים כדי שיעיין בו ויגיה אותו קודם פרסומו .מובא שם שרבינו ברוך
סיפר לבעל ״כפתור ופרח״ את העובדה שבשנת ה׳ י״ז היה בדעתו של רביגו
( 8לעלות לארץ
1,
.
יחיאל מפריז )נוסחאות
5
6
7
א
ח
ר
ו
ת
ר ב י נ ן
ח נ נ א
ר ב י נ ו
ח י י ם
אין שייך להקריב א ח ר חרבן ב י ת המקדש .לכן קורא לדברי הרמב״ם ״דברי עצמו״
ב ל א מקור וראיה .ע ו ד מ ב י א ש ם המגדל ד ו ד ראיה מהלשון ״ ש מ ע ת י ״ ) ״ ש מ ע ת י שמקריבין
אע״פ שאין בית״( מ ש מ ע ש ש מ ע כן ,א ב ל הוא עצמו חולק על זה .ל פ י ז ה נמצא ש א ף
ר״י סובר שאין מקריבין בזמן שאין בית.
5אפשר בזה לדחות ,שכונת הרמב״ם על עונש ההעלאה על המזבח ולא על השחיטה,
ו ב ה ע ל א ת חוץ חייב אפילו אינו ראוי לפנים .ר א ה מ ש נ ה למלך ,הל׳ כלי ה מ ק ד ש פרק ה׳
הל׳ ט״ז ,וקונטרס אחרון ע ב ו ד ת הקודש פרק א ,למהרי״ץ חיות] .ראה הערה ג בסוף
המאמר[.
6ד ב ר פ ל א :המהרי״ץ חיות כותב שראה ״בספרי העמים״ ,שהיו היהודים מקריבין קרבן
פ ס ח עדיין בימי מ מ ש ל ת יוםטיניאן ,ובימיו כ ב ר ב ט ל ה הקרבת הפסח .ש ו ב מ צ א ת י כדבריו
ב־/111י001<1118, ^1160>1013, <0£ז] ?6ראה הערה ד בסוף המאמר[.
7אודות יזמתו ש ל הקיסר יולינום ) (361—363ל ב נ ו ת ב י ת ה מ ק ד ש כדי שיוכלו היהודים
ל ה ב י א קרבנותיהם ,ואודות איד קבלו היהודים א ת ה צ ע ת ו ) ש ל א הצליחה( ,ר א ה :
8001511
8 11181017 0£ 4116 16^8 (?11113(1611)1113, 1952), 11, 160; 392, 11016 41.גן611§10ז 30(1
8ר א ה כפתור ופרח ,נערך ע ״ י ר׳ יוסף בלומנפלד )ניו־יורק תשי״ח( ע מ ׳ 214הערה ; 17
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראל ולהקריב קרבנות בירושלים .הכפתור ופרח מעורר שם אי אלה ק ו ש י
על זה ,אבל מתנצל שמטורח עול הגהת החיבור לא היה יכול להעמיק
בענין יהד עם יועצו ,רבינו ברוך הנ״ל ,ולכן ״לא שאלתיו מה נעשה מ ט ו מ א
ואנא כהן מיוחם״ .כפי הנראה ,לא יצא הדבר אל הפועל כלל ,ומסיק רבי ח
נטנזאהן ב״עבודה תמה״ )שם( שבלי ספק חזר בו החכם הצרפתי מטעם ה ת נ ג ז ־ ר
גדולי דורו.
י ת
ת ג ו
י
י
ם
ת
מזמן ההוא והלאה נשתקע הדבר לגמרי עד אמצע המאה ה ת ש ע ־ ע ? ן ו -
שנתעורר אז הענין מחדש .בשנת תקצ״ו בי״ד לחודש אלול ,כתב ה ר ב
הירש קלישר זצ״ל מכתב לברון אשר אנשיל רוטשילד ,ובו ביקש תמיכתו ו ע ז י ״ ת ד
ליסד ישוב חדש בארץ ישראל .במכתב מחוה דעתו ,שנכון הדבר ומותר ע ל ס י
התורה לחדש הקרבת קרבנות במקום המקדש .בשנת תרכ״ב ,כלל הר״ז ק ל י ^ ז ר
את סברותיו אלו בספרו ״דרישת ציון״ ,ובתופעת חיבור זה נתעוררה ע ד ן .
עית
הפעם בעית הקרבנות בזמן הזה כשאלה ״למעשה״"•
המתנגדות לשיטתו של הדרישת ציון ,ובמשך הדיונים חקרו גדולי ה ז ־ ד ת
בעיון רב בכל ההלכתא רבתא המקפת את ההצעה החדשה הזאת .ה ת נ ג ד ו
זו משני סוגים היתד .,כי רבו הספיקות ההלכתיים החמורים המסתעפים מ ה צ ע
דרישת ציון .אך מחברו יצא גם לדון בדבר הדש בענין הגאולה העתיז־זז,
דהיינו שלדעתו ,הידוש סדר העבודה חנו לא רק אפשרי במציאות ו מ י ת ר •
על פי הדין בזמן הזה ,אלא שיש בזה משום חיוב וחכרח גמור מצד ש ת י ד ו ן
הקרבנות נחוץ הוא לביאת המשיח .לדעתו של הר״ץ קלישר תתקיים ה ג א ו ל ה
בסדר זה :א( קיבוץ גליות במקצת והתחדשות סדר הקרבנות; ב( מ ל ח מ ת
גוג ומגוג וקיבוץ כל הגליות; ג( ביאת המשיה .בתור הוכהה לעמדתו
מצטט הד״צ את שיטת הירושלמי כפי הגרסה המובאת בתוי״ט מעשר ש נ י
פרק ה׳ משנה בי ,שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית ד ו ד .ע ו ז -
,
מביא סעד לדבריו מן הספרי הנזכר בפירוש הרמב״ן בדברים י״ב פסוק
״תדרשו — דרוש על פי נביא ,יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ,ת״ל ל ש כ נ ו
ד
צ
? 1א
מ
ע
ט
י
ם
ה
ה י ו
י
כ
ד
ת
ת
ז ו
0י
ה
גם ר א ה $, :ת*111ח1 (168 111>16י>1$011£1ז©>1 ^188ת 065011101116 11־1£1 £1161ז11נ(3*55ת!0
0*6 6.א (1930) 86116 50
^1^08
9ר׳ ש ל מ ה דרימר מםקולה ב א ח ת מתשבותיו )לא גרשם התאריך( מ ב י א מתוך ד ב ר י ש ו א ל
אחד ,כי
חכמי
הספרדים
וליטא רצו
להקריב קרבן פ ס ח ״בע]רב[ פ]סח[
העכר״
]תשובות ב י ת שלמה) ,למברג תרל״ז—תרנ״א( יורה ד ע ה ח ל ק ב׳ ת ש ו ב ה קכה(.
10בתור ראיה נוספת לשיטתו ,מ ב י א הר״ץ קלישר לשון תפילת מוסף של ר א ש ח ו ד ש .
״ מ ז ב ח ח ד ש בציון תכין ,ועולת ר א ש חודש נ ע ל ה עליו״ ,וסמוך ל ז ה :״ ו ב ע ב ו ד ת 3י
ה מ ק ד ש נ ש מ ח כולנו״ .טוען ה ר ב קלישר ,ש ה ש מ ח ה ב ע ב ו ד ת ה מ ק ד ש שהוא ע נ י ז כללי ,ד
ת
״ י ה
צריך להזכיר לפני עולת ר א ש חודש שהוא ענין פרטי .מ ז ה מוכיח ש ״ מ ז ב ח ח ד ש ״
פירושו מ ז ב ח לבד ,ב ל א ב י ת המקדש ,והכונה לזמן ש י ת ח ד ש סדר הקרבנות גם ב ל י ב י ת י
ואח״כ מזכיר ע ב ו ד ת ב י ת ה מ ק ד ש שפירושו הקרבת קרבנות היחיד ,המותרות ד י ק א ב כ י ת
)כאשר יבואר להלן( ,ועל כן מ מ י ל א תאוחד התחדשותו ש ל קרבנות הציבור.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תדרשו ובאת שמח ,דרוש ומצא ואח״כ יאמר לד נביא׳׳ .וכן מוכיח מדברי
הרמב״ן שהקרבת הקרבנות מסובבת וגורמת להחזרת הנבואה לישראל
ולגילוי השכינה ,כשם שהשרה הקב״ה את שכינתו במשכן רק אחרי הבאת קרבנות
המילואים .ולכן מסיק שם שאין אנו צריכים להוראת נביא להקריב קרבנות,
אלא אדרבח ,אי אפשר שתתחדש הנבואה עד שנקדים להקריב ק ר ב נ ו ת ,
חרב נתן אדלר זצ״ל במכתב לחרב קלישר מציין לפירוש רש״י בסוכה
דף מ״א ע״א ולתום׳ שבועות ט״ו ע״ב שבית המקדש העתיד וגם כל כליו
ותשמישיו יבנו ע״י הקב״ה באש מן השמים .מכיון שמעשי נסים כאלו יתהוו
רק אחרי ביאתו של משיח ,חרי מוכח שדעת רש״י ותום׳ סותרת שיטת הירושלמי
כפי אשר מביאו חדרישת ציון .חרב דוד פרידמן זצ״ל ב״קונטרם דרישת ציון
וירושלים״ הנדפס בראש ספרו ״שאלת דוד״ ,טוען שגירסת חתוי״ט בירושלמי
היא משובשת ושהגרםה הנכונה היא ״ירושלים עתידה להבנות וכו ״ ולא ״בית
המקדש עתיד להבנות וכו׳״; ולא עוד ,אלא שאפילו לפי גירסת התוספות יו״ט
אינו מוכח שבהכרה יבואו הדברים בסדר זה דוקא ,כמו שסובר הד״צ ,אלא
שאפשר שיבואו בסדר זה .וממילא אין שום ראיה שיקדים בנין חמקדש לביאת
חמשיח .בתפילת שמונה עשרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה רואים אנו םדר זה־
קיבוץ גליות ,בנין ירושלים ,צמיחת קרן דוד ,ואחר כך ברכת העבודח המדברת
בהשבת סדר העבודה לבית הבחירה .לדעתו של הגר״ד פרידמן ,זהו הסדר המתאים
והמצופח .לעומת זאת ,לפי חד״צ אין זה סדר הדברים ולשיטתו נמצא סידורן
של אנשי כנה״ג כמילתא בלא טעמא.
11
,
הרב יעקב עטלינגר זצ״ל בתשובה הראשונה אשר בספרו ״בנין ציון״
)אלטונה תרכ״ה כותב שלהלכה נקטינן כדברי הגמ׳ במגילה י״ז :אשר שם
מבואר שסדר הגאולה כר הוא :בנין ירושלים ,תקומת מלכות בית דוד ,בנין
המקדש שיהיה לבית תפילה לכל חעמים ,ובסוף חידוש הקרבנות .וזהו הסדר
עצמו שרואים אנחנו מדקדוק סידורם של אנשי כנה״ג הנ״ל שתקנו ברכות י״ח
באופן מקביל לסדר השתלשלות הגאולה .מזה מוכח שלא ינהגו הקרבנות עד
אהד הרמת קרן דוד ובנין בית ה מ ק ד ש ״ .כלפי טענה זו משיב הר״צ קלישר:
במה דברים אמורים ,בקרבן יחיד ,שלא יוכל יחיד להקריב קודם בנין הבית,
אבל קרבנות חציבור לעולם יכולים ומחוייבים להביא גם בלי בית.
בחמשך לכך ראוי לציין מאמר חז״ל מ״מדרש תנאים״ שהיה ספון בכתב יד
11וראה פירוש הרמב״ן לויקרא א׳ ט׳ אשר שם מ ב א ר שורש וטעמי הקרבנות ,וקצת תימה
שהרצ״ק לא הביא ראיה יותר חזקה מפירושי הרמב״ן לתורה] .ראה הערה ה בסוף
המאמר[.
12רבי דוד אלכסנדר מליםא ,ב״מגדל דוד״ הנ״ל מציין עוד מקום שמצינו סדר זה ,והוא
ב״ותערב״
שאומרים בחגים קודם לברכת כ ה נ י ם :״השב ש כ י נ ת ך לציון עירך ,וסדר
העבודה לירושלים״ .מ ה שמקדים להזכיר חזרת ה ש כ י נ ה — וכנראה הבונה היא לבנין
ב י ת ה מ ק ד ש — לפני חידוש סדר העבודה ,מוכיח שלא י ת ה ד ש סדר הקרבנות ע ד ש י ב נ ה
המקדש.
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויצא לאור ע״י רד״צ הופמן )תרם״ח( ,הסותר לשיטתו של הד״צ .במ״ת ל ד ב ר י ם
טז א )מובא גם ע״י הרב מנהם כשר בהוספות להלק י״ב של ״תורה שלימה ׳
ניו־יורק תש״ח — עמ׳ קנה( נאמר :שמור את חדש האביב ועשית פסה ,מה פ ס ח
אין את עושה אלא בבית חבחירה אף עיבורין לא תהא מעבר אלא ב 3י
הבחירה עכ״ל .הרי שלדעתו אין קרבן פסח אלא בבית המקדש] .ראה ה ע ר ה ו
בסוף המאמר[.
עוד בימיו של רצ״ה קלישר התנגדו כמה מגדולי ישראל לשיטתו ו ל ה צ ע ת ו
מצד מניעות ועיכובים הנולדים מן ההלכות הרבות השייכות להידוש ה ע ב ו ד ה
בזמן הזה .גדולי עולם ,ובכללם הגאון רבי עקיבא איגר זצ״ל ,הגאון רבי מ ש ה
סופר זצ״ל ,והגאון רבי יעקב אטלינגר זצ״ל ,טענו שהעיכובים האלו
מבטלים את ההצעה מיציאה לפועל ולמרות טענת הד״צ ,אין לנו שום ר א י ׳
שהגדולים הללו חזרו בהם והסכימו עמו .משלשה הנ״ל ,הר״י עטלינגר ה ד ס י ס
את התנגדותו בתשובתו הראשונה בספרו בגין ציון .חחתם סופר )יו״ד ד ל ו (
מצמצם את גדר השאלה רק לקרבן פסה ולא לזולתו ]ראה הערה ז בסוף ה מ א מ ר [ .
והגאון רעק״א ,אם כי האריך לישא וליתן עם הר״ץ קלישר בהילוף מכתבים ל
הזר מעמדתו הראשונה כלל.
הדפסתו של הדרישת ציון גרמה לחדפםת עוד שני חיבורים ,״עבודה ת מ ה ״
ע״י דבי חיים נטנזאהן ,ו״מגדל דוד״ ע״י רבי אלכסנדר דוד מליסא ,ו ש נ י ה ם
למטרד .אחת כיוונו :לסתור את סברותיו של הר״צ קלישר .חילוקי ה ד ע ו ת
עוררו ויכוחים גדולים שנמשכו עד קרוב לזמן הנוכחי ״ .אם כי חידושו ש ל
הרב קלישר הי׳ דבר מקסים ומושך לב ,אבל למעשה נידון היה לדבר ב ל ת י
אפשרי .העיכובים הגדולים המונעים את הקרבת הקדבנות ,הלא המה :ה י י ת נ ו
כלנו טמאי־מת; קדושת מקום חמקדש; יחוםם של הכהנים; בירור מקום ה מ ז ב ח
ואופן בנינו; העדר דברים הנצרכים לאריגת בגדי כהונה; מינוי כהן ג ד ו ל .
גביית מהצית השקל; הינוך הכהנים והנוכת המזבח.
,
ת
ם
ה
א
;
טומאה
ברור הדבר — וגם הדרישת ציון מודה בו — שאסור לבנות בית ה מ ק ד ש
בלי נביא כמו שכתוב ״הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל״ )דברי הימים א׳ כ״א י י ׳
אלא שלדעתו בכדי להקריב קרבן אין צורך בבית המקדש כי אם במזבה ב ל ב ד
ושעזרא יסד מהדש את הקרבנות זמן רב קודם בנין בית שני .רצ״ק מפנה ע צ מ ו
תשומת לב לשלש דעות שלכאורה סותרות לשיטתו ,אך הוא משתדל ל י י ש
אותן אחת לאהת .הבעיה הראשונה היא ,שאסור להכנם למקום המקדש ,א ו
להקריב קרבן ,בטומאת הגוף .בזמן הזה כלנו טמאי מת ואין לנו אפר פרי׳ אזיימד,
הנצרך לטהרתנו .על זה אומר הר״צ קלישר ,שאין הכי נמי ,קרבן יחיד
אפשר להביא בזמן הזה .אבל בנוגע לקרבן ציבור שייך הכלל ״טומאה ד ח
ט ( >
3
א
י
ו י ה
13ציונים נוספים ר א ה ב״שדה ח מ ד ״ לר׳ חיים מדיני ,בקונטרס הכללים ,מ ע ר כ ת ה ״ ק ו ף ״
כלל ע״ח א ו ת י״ג.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בציבור״ ,זאת אומרת שאם אי אפשר בשום פנים להביא הקרבן ציבור בטהרה,
מותר להביאו ב ט ו מ א ה ,והיתר זה כולל גם הכניסה למקום המקדש וגם
ההקרבה .
14
15
יחוס הנהנים
יותר מסובכת היא בעית יחוס הכהנים ,אם אנשים שהם היום בתזקת
כהנים ,הם כהגים באמת .בעזרא מצינו שדרש מהנהגים ראיה בכתב על יחוםם,
כמו שכתוב ״אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הבהבה״.
)עזרא ב׳ ם״ב( .לשאלה זו ,אשד כבר העיר אותה הכפתור ופרח ,טוען הר״ץ
קלישר שרק בימי עזרא הוזקקו לברר כשרותם מפני שהרבה מן הכהנים
התחתנו עם נכריות במשך גלות בבל .ומכיון שנבדקו ונחקרו אז הכהנים ,א״כ
אלו שנתבררה כשרותם ,חם וצאצאיחם לעולם עומדים בחזקת כשרות ואינם
צריכים לראיות נוספות על יחוםם .בתור סעד לדבריו ,מביא הר״ץ את המשנה
בעדיות ,פרק ה׳ משנה ז׳ ,״א״ר יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע
מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב״
אשר ,כפי הבנתו ,מכוונת המשנח גם לחזקת כשרות הכהנים ולא לפסולי קהל
ב ל ב ד ״ .בבנין ציון חולק הר״י עטלינגר על פירושו של הר״ץ קלישר במשנה
הנ״ל ,ומביא את התוספות בסנהדרין נ״ע ע״ב וזבחים מ״ה ע״א שהקשו ,חלא
משנה זו הלכתא למשיהא היא ,ויש כלל שענינים כאלו יפתרם המשיה בעצמו
14המגדל דוד טוען ,שאין הטומאה נדחית בציבור אלא באופן שאירעה טומאה במקרה ,אז
דוחין איסור הטומאה לפי שעה כדי לא לבטל תמידיות סדר העבודה .מה שאין בן
כשנתבטל ההקרבה מסיבות אחרות ,אז אי אפשר לחדש אותה אלא בטהרה.
15רבי שמואל דוד לוין בספרו ״טהרת הקודש״ )פיעטריקוב תר״צ( בתוך דיון בשאלת
הכניסה להר הבית ,טוען שאפילו אם יש עיכובים מצד ההלכה להקריב שאר קרבנות
בזמן הזה ,אבל פרה האדומה אפשר להכין גם בזמן הזה לצורד טהרת טמאי מת .עצתו
היא ,להקדיש את הפרה על תנאי ,וגם לעשותה על תנאי .התנאים הם :אם הכהן הוא
באמת מגזע הכהונה ,ואם קדושת המקדש עדיין קיימת ,אז תחול קדושה על הפרה
ותחשב שחיטתה וזריקת דמה לשם פרה אדומה .משא״כ אם הכהן אינו כשר ,וקדושת
המקדש בטילה ,אז לא תחול שום קדושה על הפרה ותהא השחיטה והזריקה מעשה־
חולין בעלמא כי אע״פ שיש איסור שחיטת חולין בתוך מחיצות המקדש ,אבל פרה אדומה
הלא עבודותיה הן בהר המשחה ולא במקדש ,ובבן שייך בה עשיה על תנאי .אחר־כך
יהיו אלו שנטהרו ע״י אפר הפרה מותרים ליכנם למקדש ע״י ספק־םפיקא :אולי בבר
בטלה קדושה ראשונה ואז מותר ליכנם אפילו בטומאה .ואם לא בטלה ,אולי הפרה
כשרה והנכנסים טהורים .ברם צריך להעיר ,שגם עצת ה״טהרת הקודש״ נאחזת בסבך
הרבה מן הספיקות הסובבות שאר קרבנות בזמן הזה ,שכבר נזכרו לעיל.
16הר״ץ קלישר והמהרי״ץ חיות )קונטרס אחרון ״עבודת הקודש״ פרק א׳( מביאים ראיה
מתשובת נודע ביהודה או״ח קמא סי׳ ל״ה ,שיש לסמוך גם בזמן הזה על חזקת הכשרות,
לכל הסחות ,של קצת מן הנהנים .נידון התשובה הוא צדדי לגבי הנידון שלנו אבל מ״מ
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ש ״ ם ע ס ק בהם .מכיון ש ל א תירצו ה ת ו ס פ ו ת ש נ ו ג ע ת לנו ה מ ש נ ה ל ע נ י ן
ואין
ה ק ר ב נ ו ת בזמן הזה ,מוכיח מ ז ה ה ב נ י ן ציון ש כ ו נ ת ה מ ש נ ה רק לפסולי קהל
כ ה ו נ ה .ה ג א ו ן ר׳ ע ק י ב א א י ג ר ח ו ל ק ע ל י ס ו ד ו ש ל ה ד ״ צ ש כ ל
לפסולי
ולא
הכהניס
ד י ם ח ז ק ת ם ב ל י ר א י ה מ פ ו ר ש ת .ר ע ק ״ א ט ו ע ן כ י כ ה נ י ם ב ז מ ן הזה ,ר ק ד י ן כ ה נ י -
1 7
ספק י ש להם ואינם ב ת ו ר ת ודאי .גם ה ח פ ץ חיים בזבח ת ו ד ה ,זבחים ,פ ר ק י י ׳ ג ,
כ ד ע ת רעק״א .ש י ט ה זו מ ו ס ב ר ת
סובר
הפסוק
עוד יותר
ב ש א י ל ת דוד,
שמביא
דברי
ב ד ב ר י ם י ״ ט ״ ל א י ק ו ם ע ד א ח ד ב א י ש ל כ ל עוץ ו ל כ ל ח ט א ת ״ .מ ה מ ל י ס
״לכל עון ולכל ח ט א ת ״ ל ו מ ד ה ס פ ר י ש צ ר י כ י ם ש נ י ע ד י ם בין ל ה ע ל ו ת ל כ ה ו נ ה ו ב י ן
8
1
׳ הוריד מ מ נ ה י .
ל מ ע ש ה ידוע כי לפעמים נולדו ספיקות וריעותות בחזקת הנהנים עוד
בזמן
התלמוד ,אם כי בית הדין היה מ ד ק ד ק בכשרות הבחנים בזהירות יתירה .ל ד ו ג מ א ,
נוגע לו .איש אחד ש ב א על א ש ת א י ש א ח ת הרבה פעמים ,שאל מהנו״ב איזו ת ש ו 3
ה
חייב כדי לכפר על עונו ,וגם על אשר הרבה פעמים היתד .האשה גם נדה .הנודע ב י ה י ד ד ,
ב ת ח י ל ת דבריו שם מ צ ד ד לומר שאם היתד .נדה בפעם הראשונה שבא עליה ,אז צ ר י ך
כפרה גם על איסור נדה ,והטעם ,מ פ נ י שהכלל ״אין איסור חל על איסור״ אין ש י י ך
בנידון זה ,כי א ע ״ פ שכבר היתד ,אשד .זו אסורה עליו מטעם א ש ת איש ,מ ״ מ איסור נ ד ד ,
היא איסור מוסיף כי בגללו נאסרה גם לבעלה .ואגב שחל איסור נדה לגבי בעלה ,ח ל
ג״כ לגבי הבועל .מ ש א ״ כ אם בפעם הראשונה לא היתד ,ה מ נ א פ ת נדה ,אז ה ז נ ו ת ג ו
ש א
אוסרת אותה לבעלה ,ככל דין א׳׳א שזינתה ,ושוב לא יחול איסור נדה אפילו על ב ע ל
ה
מ ט ע ם אין איסור חל על איסור ,וגם על אחרים לא יחול איסור נדה מ פ נ י איסור א ״
א
הקודם .אבל אחר הישוב מסיק הנו״ב שאינו כן ,שהרי ב א מ ת גם באופן זה נקרא א י ס ו
ר
נדה
איסור מוסיף מ פ נ י שגרם לאשר ,שתאםר להכנם למקדש ולהקריב קרבן פ ס ד ז .
שאף שכולנו ט מ א י מתים ,בכל זאת נוכל להקריב הפסח מפני הדין ״ ט ו מ א ה ה ו ת ר ן -
בציבור״ .מ ש א ״ כ ב ט ו מ א ת זיבה ונדה לא נאמר היתר זה ,וממילא תהיה אסורה ל ד .כ ג
ם
ל מ ק ד ש ,נ מ צ א שאיסור נ ד ה הוסיף איסור על האשד ,ע צ מ ה ובכן יחול על איסור א ש ת
איש .מכל השקליא וטריא הנ״ל מדייקים הד״צ והמהרי״ץ חיות ש ל ד ע ת הנו״ב א פ ש
ר
להקריב בזמן הזה קרבן פסח .א ב ל ב א מ ת עם העיון בתשובתו מוכח להיפך .שם מ 3י
א
א ת הכפתור ופרח ש ד ח ה ענין הקרבנות בזמן הזה מ ט ע ם ספק כשרות הכהנים .לזה מ ו ס י ן ן
הנו״ב ״ ש ע כ ״ פ יש כהן מיוחם בעולם״ ולכאורה מ ש מ ע שמסכים גם הנו״ב ש ב מ צ י א
ו ת
אי א פ ש ר לברר איזה כהן כשר ואיזה פסול ,אלא שבכל זאת שייף קרבן פסח ג ם כ ז מ ן
הזה ,וחםרוז ידיעת כשרות הכהנים הוא עיכוב צדדי ,ובכן סובר הנו״ב שחל א י 0ד
ף
נ ד ה מ ט ע ם איסור מוסיף.
17״זבח תודה״ כולל הערות וביאורים שצירפם החפץ חיים לספרו ״ליקוטי הלכות״,
כ
י
ל
הספר נקרא על שם זה האחרון.
18בעל ט ה ר ת הקודש מ ב י א מ מ ש נ ה תורה הל׳ פרה א ד ו מ ה פרק ג ,הל׳ ד ,שבםר
נעשו
ת ש ע פרות אדומות מימות מ ש ה רבינו ע״ד ,עד חרבן בית שני,
והעשיר,
ת י ע ש ה ע״י המשיח .מ ס ק נ ת ה ט ה ר ת הקודש היא ,ש ס י ב ת הדבר שאי א פ ש ר ב י
ל ע ש ו ת פרה א ד ו מ ה היא שאין בידינו לברר יחוםם של הנהנים.
8
www.daat.ac.il
ו
ז כ ל
ב ן י
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנהנים
מוחזקים
שהיו
חחשמונאים
לצאצאי
בחזקת
עמדו
משך
כשרות
זמן
רב ע ד ש ר ב י יהודה פירםם א ת פםולם )עיין קידושין ע . ( :עוד מסופר בגמ׳ ש ם
א ו ד ו ת א ר ב ע ה א ל פ י נ ה נ י ם ש ה ת ח ת נ ו ע ם ה ש פ ח ו ת ש ל פ ש ח ו ר ב ן ענור ,ו ה י ו מ ה ם
ש ל א נתגלה פסולם והותרו על פי טעות ,ל ש מ ש בנהונה.
קדושת הר הבית
השאלה
ה ש ל י ש י ת ,ש ב ה דן הרב קלישר ,ואולי החמורה ביותר ,היא אודות
הראב״ד ,שבטלה
שלשיטת
קדושת
הר ה ב י ת אחר חרבן המקדש .ה ד ״ צ נוקט,
קדושת
ח מ ק ד ש ב ע ת חחרבן ,מ ו ת ר ל ה ק ר י ב ק ר ב נ ו ת ב ז מ ן ה ז ה בלי שום פקפוק.
לשיטתו מותר לבנות חיום גם במות יחיד נ מ ו קודם לבנין חבית ,וממילא ש מ ז ב ח
היום
הבנוי
חבית לא
בחר
מבמת
יגרע
יחיד
חרמב״ם פוסק
ונשר.
שקדושה
ראשונה של ה מ ק ד ש לא בטלה ע״י חחרבן ,ולשיטתו מ ז ב ח הבנוי במקום ה מ ק ד ש
חלה
ממילא
בו
קדושה
וא״נ
הראשונה.
הדרישת
טוען
ציון
יבולים
שממ״נ
אנו נ ע ת לחקריב על מ ז ב ח הבנוי במקומו ,לרמב״ם מדין קדושה ראשונה ולראב״ד
ב מ ת יחיד.
מדין
הגרעק״א
בענין
בתשובח לחר״ץ
טוען
לגמרי.
רעק״א:
קלישר
לנו
אין
)חנדפסת
נח
קדושת המקדש .מוסיף השאילת דוד
ב ד ר י ש ת ציון(
להנריע
בין
חולק ,עליו
הרמב״ם
והראב״ד
בהקדמתו הנ״ל להסביר שהראב׳׳ד
ל א ה ש י ג ע ל מ ה ש נ ת ב ה ר מ ב ״ ם ב ה ל נ ו ת ב י ת ה ב ח י ר ה פ ר ק א ׳ ה ל נ ה ג׳ ש מ ע ת
חמקדש נאסרו
שנבנה
ח ב מ ו ת איסור עולם,
אף
לאחרי החרבן.
ובאמת,
בפסק
זה הולך ה ר מ ב ״ ם ל ש י ט ת ו ה נ ״ ל ש ק ד ו ש ה ה ר א ש ו נ ה ל א בטלה .אבל ה ר א ב ״ ד ש ס ו ב ר
שקדושה
הבמות
ה ר א ש ו נ ה בטלה ,ל נ א ו ר ה ה י ה לו ל ה ש י ג על
רמב״ם ולנתוב שהותרו
מ ז מ ן ח ח ר ב ן .ו מ ז ה מ ד י י ק ה ר ע ק ״ א ־־־ ל פ י ה נ ר א ה — ,ש ה ר א ב ״ ד ס ו ב ר
נ מ ו רבינו היים ,מ ו ב א בתוס׳ זבהים ם ״ א ש נ א ס ר ו ה ב מ ו ת ב ז מ ן ה ז ה א ע ״ פ ש ק ד ו ש ה
ל א ק י ד ש ה ל ע ת י ד ל ב א .ו ל פ י זה,
ראשונה
ל ש י ט ת הראב״ד יהיה אסור לבנות
מ ז ב ח ב מ ק ו ם ה מ ק ד ש מ מ ה נפשך ,ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה אין כאן ,ו ב מ ת יחיד אסורה.
בשאילת
דוד ש ם מ צ ד ד ש י ש אופן א ח ד ש ת צ ו י י ר ח ק ר ב ת קרבן בזמן חזח,
וזה ש א ם יקדיש א ת ה ב ה מ ה מ ת ה י ל ה ע ל תנאי ,ש א ם ב א מ ת ק ד ו ש ת ח מ ק ד ש עדיין
קיימת,
ו כ ד ע ת ה ר מ ב ״ ם אז תחול ק ד ו ש ת קרבן פסח על ה ב ה מ ה ותהא ש ח י ט ת ו
וזריקת
דמו לשם ה ק ר ב ה גמורה ,א ב ל אם הדין עם ה ר א ב ״ ד ש ק ד ו ש ה ראשונה
כבר
חולין
)נדפס
בטלה,
אז
תשאר
הבהמה
חולין
כמו
שהיתה,
והשהיטה
תהשב
כשחיטת
ב ע ל מ א .א מ נ ם ה ג א ו ן ר ב י צ ב י פ ס ח פ ר נ ק ז צ ״ ל בם׳ מ ק ד ש מ ל ך פ ר ק ז
בחלקו כבר
בשנת
ת ר ע ״ ט ו ב ש ו ״ ת הר צבי ,ירושלים
תשכ״ד(
1 9
חולק
19נדפס עם קונטרס טור מ ל כ ה לגרצ״פ פרנק זצ״ל והערות ובירורים הרר״י ב ש ד ה להרב
יוסף כהן שליט״א )ירושלים תשכ״ח( .מענין להעייר ,ש מ ה ד ו ר א ר ב י ע י ת של ה ״ ד ר י ש ת צ י ו ן ״
הופיעה
בארץ ישראל ב ש נ ת ת ר ע ״ ט עם מ כ ת ב ־ ה ס כ מ ה ה נ ח ת ם בשם ה ב י ת דין של
ירושלים ,אשר מחבריו הצעירים היה אז הרה״ג ר׳ צבי פ ס ח פרנק זצ׳׳ל .הקונטרס
״הר צ ב י ״ של הרב ,אשר בו דוחה א ת ש י ט ת הרצ״ק ,הודפס בפעם ה ר א ש ו נ ה בתור
הוספה להוצאת דרישת ציוו הנ״ל.
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
על זה מפני שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים ומותר רק לצורך עבודה; א ס
איסור
אם באמת תשאר בהמת חולין נמצא שלא הותרה לו לבישת הבגדים
שעטנז .הרצ״פ פרנק דוחה את סברת המחרי״ץ חיות וההולכים בשיטתו ש
הלבישה היא דבר שאינו מתכוין ומותרת ,על פי מה שהאריך בענין זה ה כ י ר ן
הלוי ,הלק א׳ סימן א־ג .הרב פרנק טוען שכיון שמותר לכהן ללבוש כ ש ע ו ן
עבודה רק מבגדי כהונה ,הוי הנאת הלבישה פסיק רישיה ואסורה אף ש א י נ ו
מתכוין .עוד מעורר הרב פרנק )שם פרק ב( כי חקרבן פסח )כי שאר קו״כנור!
אינן שייכות להביא היום כמו שיבואר להלן( ,היה אסור להקריב בבמת י
אף בזמן היתר הבמות .גמרא מפורשת היא בזבחים דף ק״ד .:הרב פרנק ת מ ח
שלא העיר רעק״א על סתירת דברי הד״צ מיני׳ ובי׳; כי לפי שיטת ה ר א 3״
מזבח המוקם במקום המקדש יש לו דין במת יחיד ,וממילא אי אפשר ל ה ק ר י ב
קרבנות ציבור בזמן הזה כלל לדעת הראב״ד ,מפני שאסור להקריב קרבן צ י ב ו - ,
בבמת יחיד] .ראה הערה ה סוף המאמר[ .ולדעת הרמב״ם שקדושה ר א ש ו נ ז -
לא בטלה א״כ עלינו להזדקק להיתר טומאה דחויה בציבור ,חשייר רק ב ק י ־ כ ן
ציבור .נמצא שלדעת הרמב״ם אסור להקריב קרבן יהיד ולהראב״ד אסור ל ה ק ר י ב
קרבן ציבור .כך מפריך הרב פרנק את ה״ממה נפשך״ של הר״ץ קלישר ל ג מ ר י .
כ
מ
ט
ע
ן
ם
ה
נ
ת
א
ד ן י ד
ד
הר״ד פרידמן ב״שאלת דוד״ מעורר הערה מענינת היוצאת מ ש י ט
הראב״ד .הנה מבואר בספר החינוך שמצות בנין המקדש אינה חיובית עד ש י ש ב ו
י
רוב ישראל בארץ )ובנין בית שני אף שלא נתקיים תנאי זה ,הלא היה ע ל
נביא( .לפי הראב״ד לכאורה יש חיוב לבנות בית בכל אופן ,לא מטעם מצות כ נ י ן
המקדש מצד עצמו ,אלא כדי לאפשר את קיום מצות הקרבנות ,כי באמת ל ו ל
העיכובים השונים היינו מהוייבים להקריב קרבנות גם בזמן הזה .ומסיק ש
ה״שאילת דוד״ שלא שייך כלל לבנות בית המקדש היום לפי דברי ה מ ש
שבועות דף י״ד :שבכדי לקדש מקום המקדש צריכים מלך ,נביא ,אורים ו ת ו מ י ס
וסנהדרין .ואף שיש דיעה בגמרא שצריך רק אחד מחם ,אבל אנחנו אין ב י ד י נ ו
אף אהד .ועוד ,שאפילו אין צריכים לנביא לעצם מעשה הקידוש ,אבל ל ה ו ר ו
סדר הקרבת קרבן תודה שמקריבים בעת קידוש המקום הלא צריכים נ ב י
עוד מביא ה״שאילת דוד״ בשם הראב״ד עצמו שעל כן לא קבע עזרא א
י׳מקז־ש
קדושת המקדש גם לעתיד לבא ,כי ראה בנבואה שעתידים
וירושלים להתרהב ולהתקדש בתוספת קדושה ותפארת .ואם כן ,אין מן ה ר א ו י
שנקדש את מקום המקדש אלא על פי ציווי הנביא .
ת
ס
א
ס
נ ה
ת
א >
ת
ג ב ו ל י
20
20החתם סופר )תשובות חת״ם יו״ד רל״ו( מביא פירוש רש״י על הפסוק )שמות בה,
״ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו״ .מ ס ו -
רש״י ל״וכן תעשו׳׳ ,שכוונת הפסוק להוסיף בזה ציווי לדורות לעשות כלי ב ע ו ל מ י
כתבנית בלי המשכן .הדמב״ן בפירושו לפסוק זה מעורר קושיא גלויה על פי׳ ר #״
ששלמה המלך שינה מתבנית זו הכתובה פה .החת״ם מיישב ש״וכן תעשו״ חוזר ל ר א
הפסוק ״כבל אשר אני מראה אותך״ ,וביאורו :שבדורות הבאים ,כשירצו לבנות המקד^
צריכים מקודם ל״בכל אשר אני מראה אותך״ ,זאת אומרת ,שיקדים לבל בנין ו ב ג י
ט
(
ש
י ת
0
י
ע
ז
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מזבח
כנזכר
צריכים
לעיל ,הסבירו המדברים בחידוש הקרבנות שכדי להקריב קרבן אין
לבית
דוקא
הבחירה.
מכל
ההקרבה
מקום
רק
מותרת
באותו
המקום
בדיוק ש ע מ ד עליו ה מ ז ב ח בתחילה ,וכלשון ח ר מ ב ״ ם ״מקום ח מ ז ב ח מכוון ביותר״.
ק ד ו ש זה ,ה ו א ל פ י ה מ ס ו ר ה ה מ ק ו ם ש ב ו ה ק ר י ב א ד ם ה ר א ש ו ן א ת ק ר ב נ ו
מקום
להקב״ה ,הוא המקום שהקריב בו נח ביציאתו מן התיבה ,והוא עצמו המקום של
ע ק י ד ת יצחק .ל ד ע ת בבירור ובדיוק מ ק ו מ ו ש ל מ ז ב ח הוא כל כר ק ש ה ש ה ג מ ר א
ס ב :מ ס פ ר ת שבזמן בנין בית שני נתגלה מקום חמזבח על ידי נביא
בזבחים
שחזר מ ב ב ל לשם גילוי זה ביחוד .לזה טוען הר״ץ קלישר כי רק אז היו צריכים
לנביא,
) ת ח ל י ם ק ל ״ ז ,ז(
כי לא נ ש א ר שום זכר מ ה ב י ת הראשון ,כמו ש כ ת ו ב
״עדו ערו ע ד היסוד בה״ .מ ה שאין כן בבית ש נ י ; נשארו ע ד היום הלקים מכותלי
אשר
המקדש
בתשובתו
נמדדות
אינה
על
ידיהם
הנזכרת
לעיל,
בטפח
וקשה
אפשר לנו למדוד ולהגביל
מתנגד לזה
לדייק
ברורה בידינו ו ב מ ש ך
היום
אפשר
לכוין
אותן
בהן.
הוסיפו
הדורות
המדות
הגרעק״א
בזה
מקום
ה מ ז ב ח בדיוק.
באמרו כי כל
המקדש
עוד
נשתנו מדות
התלויות
בטפח.
את
אחרונים,
גופי
והגם
מדות
כי
מדת
בני אדם,
שיש
הטפה
ועל כן
הלכות
אי
שנקבעות
ע ל פ י מ ד ו ת ש מ ש ת נ ו ת ה ן ל פ י מ ד ת א ד ם ב י נ ו נ י ש ל כ ל ד ו ר ודור ,א ב ל כ ל ל ז ה
לא
יועיל
השאילת
לברר
מקומות
וגבולים
מסוימים
אשר
דוד טוען ככה ,ובאופן מ א ו ד מענין .אם
קביעתם
לא
נשתנתה.
נ ש ת ד ל לכוין מקום
גם
המזבה
צריכים להתחיל מכותל המערבי .חחנחה שכותל המערבי הוא מכותלי ה מ ק ד ש היא
על
מיוסדת
חמדרש תנחומא שמות ,הקובע שכותל מערבי לא יחרב
לעולם״.
אבל ל ע ו מ ת זה יש לנו כלל שאין לקבוע הלכה ע ״ פ אגדה כאמרם ז״ל אין למדים
מ ן ה ה ג ד ו ת ו ש ו ר ש כלל זה ה ו א מ ש נ י ט ע מ י ם :א( י ש ה ר ב ה מ ד ר ש י ם ה מ ד ו ב ר י ם
מ ל י צ ה ו מ ש ל ,ו א י ן כ ו ו נ ת ם ה א מ י ת י ת מ ו ב נ ת ל פ י פ ש ו ט ן ; ב(
בלשון
מחלוקת
אולי יש
ב ד ב ר ז ה מ מ ק ו ר ו ת א ג ד י י ם א ח ר י ם ש א י נ ם י ד ו ע י ם לנו ,א ו ל כ ל ה פ ח ו ת
אינן מובנים לנו ככל הצורך .ולדוגמא מציין ה ש א י ל ת דוד א ת הגמרא בגיטין
נ״ז
ש ב ה ר ה מ ל ך היו ש ש י ם רבוא עיירות ובכל עיר ש ש י ם רבוא אנשים והיום
אין
א ג ד ה זו כ פ י
המקום מכיל
בתוכו אף ששים רבוא
קנים! ואם נבין א ת
פ ש ו ט ה ,ע ל כ ר ח נ ו ל ו מ ר ש נ ת כ ו י ץ ו נ ק ט ן ה מ ק ו ם ה ה ו א מ מ ש .א ם כן ,א ו ל י ג ם ב ה ר
הבית
קרה ככה .ואם כן אפילו אם
נסמוך על דברי התנהומא
להלכה למדוד
מ ן הכותל המערבי ,אין לנו עדיין אופן דיקני לכוין מקום המזבה ,כי אולי נ ע ת ק
מקום
אבל
ה ר א ש ו ן למקום אהד .ועוד ,ש כ ו ת ל ה מ ע ר ב י יברר לנו רק הגבול המערבי,
בהיות
שאין
הכותל
בשלימותו
הראשונה
אין
לנו
עדיין
ידיעה
בגבול
מ ר א ה נבואה מיוהד ,כמו שקרה בעשיית המשכן .לפי ש י ט ה זו ,אי אפשר ב ה ח ל ט ל ב נ ו ת
מ ח ד ש א ת ה מ ק ד ש בלי הוראות נבואיות ברורות.
21כעיין זה נ מ צ א במד״ר ש מ ו ת ב׳ ,ב ׳ ; מ ד ״ ר ב מ ד ב ר י /ג ; שהש״ר ,ב ׳ כ ״ ב ; מ ד ר ש
איכה ,א׳ ,ל ״ ב ; ילקוט שמעוני מלכים ,ק צ ״ ו ; מ ד ר ש שוחר טוב תהילים ,י״א ,ה ׳ ; וזוהר,
שמות ה ; :ראה גם ת נ א ד ב י אליהו רבה פרק ל׳.
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ח ד ר ו מ י כלל ,ו מ מ י ל א יחסר לנו בירור מקום ה מ ז ב ח מ צ ד צ פ ו ן
יז־ר־ום.
נ ו ס ף ל כ ל זה ,י ש ס ת י ר ת ה ס ו ג י ו ת ב ג מ ר א ב ע נ י ן מ ק ו ם ה מ ז ב ח ב י ו מ א ל ״ ו ,
זבחים
הצפוני
נ ״ ג ,ו ה מ ש נ ה ב מ ד ו ת פ ר ק ב ׳ מ ש נ ה א /א ש ר זהו מ ק ו ר ה מ ח ל ו ק ת א ש ר ב י ן
ט ״ ז :ו ה ר מ ב ״ ם ב ה ל כ ו ת ב י ת ה ב ח י ר ה פ ר ק א׳ ה ל ׳ ו׳ ו פ ר ק ה ׳
ביומא
י ע
מכיון שאין לנו כח ל ה כ ר
ב
י
נ
י
ה
ם
ל
ע נ י
פ ם
ז
נ
יו׳
ש
א
י
ה
ד
ב
א צ
י
נ
ל י
ם
ב
התום׳
הל
פ
ק
,
ט״
תודה
חקירה
חרידב״ז,
בזבח
י״ג״.
מעמיקה
גבולי
בענין
המקדש
מקום
בספרו ״תשובות בית רידב״ז״
הרידב״ז
ז
ימקימד
ש ל ה מ ז ב ח עדיין ב ש ב י ל נ ו כ ח י ד ה סתומה .ספק זה הזכירו ג״כ ה ח פ ץ חיים
זבחים פרק
״
ע״י
נחקרה
)ירושלים תרס״ח(
הגאב״ד
סימן
םלוןיק
ל״ח
אם ב א מ ת הכותל מ ע ר ב י הוא שריד מכותל הר חבית וכמו
מסתפק
ההשערה
הפשוטה ,או אם הוא הלק מכותלי העזרה עצמה .הספק שלו נובע מ ד ב ר י
תשובת
ח ל ק א ׳ ס י מ ן ת ר מ ״ ח וסי׳ ת ר צ ״ א .מ ס ק נ ת ו ה י א ,ש א פ י ל ו ע ״ י
המדורג
הרדב״ז
במם׳ מדות,
הנזכרות
אין
לנו אף
מקום
ש מ מ נ ו יבורר
אחד
ה מ ק ד
הגבלת
2
ודאי י ] .ראה ה ע ר ה ט בסוף המאמר[.
בתורת
עוד
יש קושי גדול
בתכלית,
עד
שפגימה כל
בענין אכני המזבח שצריכות
שהיא
שנחגרת
בה
הציפורן
להיות
כבר
ושלימות
חלקות
פוסלת
הא3ן
את
למזבח .גם אסור לחחליק א ת האבן ע״י שום כלי מתכת .וידוע ש ב ז מ ן ה ז ה
זכינו
ל
א
לשמיר ,אותה התולעת ש ב ה ה ש ת מ ש שלמה המלך ע״ה לבנות ה מ ז ב ח 4
2״
כגדי
הגרעק״א
המינים
בשעת
ש
כהונה
אי־מציא
ב ת ש ו ב ת ו הנ״ל להד״צ מעורר על עוד עיכוב והיינו
הנצרכים לאריגת בגדי כחונח .א ח ד מ א ר ב ע ת הבגדים ש ל ב ש כ ה ן
עבודה
הוא האבנט.
נכלל
באבנט
היה
תכלת —
זאת
הדי
אומרת
ה צ ב ו ע ב ד ם ההלזון ,ש א י ן לנו י ד י ע ה ברורה על זיהותו ומקומו .ט ע נ ה זו
ו ת
ש
ו
הצמו־
נמצא
ת
ג ״ כ ב ש א י ל ת ד ו ד ו ב ח פ ץ חיים )זבח ת ו ד ה זבהים פרק י״ג( .ואף כי סובר ה ת פ א ו ־ ו ן
ישראל
בצלאל
מביא
ש ב ג ד י כהונה אין צריכים דוקא דם
הכחן בספרו ״ראשית ביכורים״
חלזון ,כ ב ר ס ת ר א ת
)וילנא תרכ״ח(
דבריו
חלק ב׳ סימן
ה ת ו ס פ ת א ב מ נ ה ו ת פרק ט׳ ״ ת כ ל ת אין כ ש ר ה אלא מן החלזון
בתכלת
דבגדי
כהונה
קא
עםיק.
הוכחות
אלו
ב/
ר
3
י
שבו
שלא
ן
מ
החלזון
פסולה״ .ושם
מתנגדו
ת
לשיטת
ה ד ״ צ שסובר ג״כ ,ש ד ם הלזון אינו מ ע כ ב בעשיית בגדי כהונה .ה ג ר צ ״
ה
22ראה גם תשובות ב י ת שלמה ,יו״ד חלק ב /םי׳ קכ״ה ; ישכיל עבדי ,חלק א׳ ,מ כ ת ב ־ ה ס כ
מ ד
23מ ן ה מ ס ת ע ף מ מ ב ו כ ה זו מיוסד על ההלכה שזבים ונדות אסורים בכל הר הבית .ל ס י
כ ך
של הגרא״י קוק )הועתק ב מ ש פ ט כהן סי׳ צא ,ועיי״ש גם םי׳ צב(.
אם כותל ה מ ע ר ב י הוא סוף הגבול של העזרה עצמה ,זאת אומרת לפנים ה ר ב ה מ ג ב ו ל
ן ן ף
הבית ,אז ה ט מ א י ם הנ״ל אסורים להתקרב אל כותל המערבי .ד י ה ב ש א ל ו ת ייללו נ כ ל ל
בין השאר ב ״ מ ק ד ש מ ל ך ״ וב״חבלים בנעימים״ של הרי״ל גרובט) ,לודז ,תרצ״ד( ח ל ק ך ,
סי׳ פ׳.
24ר א ה ״שאילת דוד״ ,ו ת ש ו ב ו ת בית ש ל מ ה במקומות שמצוינים לעיל.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ ר נ ק ב ס פ ר ו מ ק ד ש מ ל ך ) פ ר ק ח( ,א ח ר י ה ד י ו ן ב כ ל צ ד ד י ה מ ח ל ו ק ת מ ס ג י ר ש י ש
2 5
ש ת י הדיעות .אך למסקנה חושש הוא משום חיסור ב ג ד י ם .
ליישב
עוד
איגר
מ מ י נ י ה א ב נ ט היה ארגמן ,ז א ת א ו מ ר ת צ מ ר אדום .הגאון רבי ע ק י ב א
ט ו ע ן :בהיות מ ח ל ו ק ת בין רש״י ,ה ר מ ב ״ ם ו ה ר א ב ״ ד במהותו של הארגמן.
גם זה ע ו מ ד א צ ל נ ו בספק .על דרך זה מ ע ו ר ר ה ג ר ע ק ״ א ג ״ כ בעגין ת ו ל ע ת ה ש נ י
ע ל י ה ב ת ו ס פ ת א מ נ ח ו ת פרק ט׳ ש צ ר י כ ה להיות רק מ ן ״ההרים״ ובזה
שכתוב
ג ״ כ אי־ א פ ש ר ל ד ע ת ב ב י ר ו ר ז ה ו ת ו ש ל ת ו ל ע ת ש ג י .
במכתבו
השני
מביא
הגרעק״א
היה עשוי א ר ב ע ה מינים או רק שניים
אשר
גם
2 6
מחלוקת
והתום׳
הרמב״ם
האבנט
אם
.ו כ ן ע ו ר ר ו ב ס פ ק ל ד ר ך ע ש י י ת ה א ב נ ט ז,2
כח ההכרעה נעדרת ממנו כמו בשאר חמחלוקת הנ״ל .רעק״א מסיק שאי
א פ ש ר ל ע ש ו ת בגדי כהונה בזמן הזה .ופשוט ,שבלי בגדי כהונה אי א פ ש ר לחקריב
אודות
קרבנות.
בעית
הבגדים
מפלפל
״לשד
בעל
השמן״
)רבי
שמואל
דוד
לוין ,ב מ א מ ר ק צ ר ״ ש ל א י צ א ח נ י י ר ח ל ק ״ ב ד ף ח א ח ר ו ן ל ק ו נ ט ר ס ל ק ד ו ש ת ה מ ק ד ש ,
הנדפס
ביחד,
יחד עם
אשר
״לשד
השמן״ ,וילנא
אחד מתאים
אס מותר
תרפ״ח(
לשיטה האחת ,והשני
ללבוש
לשיטה השנית.
שני
ספק
אבנטים
זה תלוי
בשאלח ,אם יש בנידון זח איסור בל תוסיף ) ש א ל ת ח צ י צ ח אין כאן ,שחרי רחבו
א ב נ ט רק כ ש ל ש א צ ב ע ו ת ו א פ ש ר לכחן ל ל ב ו ש ה א ח ד גבוה מ ן השני( .ע ו ד
של
מפלפל
ח מ ח ב ר הנ״ל כעין זה בספרו ״ ט ה ר ת הקודש״ )פיטרוקוב תר״צ( בדף מ׳
והלאה.
מינוי
במכתב
כהן גדול
ל ח ת נ ו ה ה ת ם סופר ,מ ו ס י ף ה ג ר ע ק ״ א ,ש א י ן אנו בקיאים היום ב מ י נ י
האבנים
השונות ש ב ב ג ד י כהן גדול .לכאורה,
בנחיצות
האבנים ,מכיון ש מ ו ת ר ל ה ק ר י ב ק ר ב נ ו ת גם בלי כהן גדול .אבל כוונתו
מבוארת
הותרה.
ב״שאילת
זאת אומרת,
דוד״.
אנו
שהקרבת
פוסקים
אינה מובנת הערתו של
להלכה
קרבן ציבור
שטומאה
דוהה
בקושי
דחויה
רעק״א
כציכור
א ת איסור
;
ולא
הטומאה,
2 8
אבל לא ש ה ו ת ר איסור מ כ ל ו כ ל .מ ט ע ם זה צריכים גם כן לריצוי הציץ אשר
2 9
על
מ צ ח ו של כהן גדול ב ש ע ת הקרבה ,לרצות על עון ט ו מ א ה .נמצא ,ש ב ל י
כהן
גדול אי א פ ש ר להקריב כטומאה ,א״כ צריכים אנו מקודם מנוי כהן גדול
25ב״הלבנון״ ,חלק א /גליון ח׳ בדף ם״ג )מי״ט אלול ,תרס״ג( אשר בו הופיע קונטרסו
של ר״ד פרידמן בפעם הראשונה קטעים קטעים ,נ מ צ א ה ע ר ת העורך שהגאון ר׳ שמואל
סלנט ,רבה המפורסם של ע ד ת האשכנזים בירושלים ,הסכים עם הר״ד פרידמן בענין
התכלת .עיין גם ״תשובות בית יצחק״) ,למברג תרנ״ה( לר״י שמעלקיש ,יו״ד חלק ב /
סי׳ פ״ג.
,
26עיין על כך ב מ ש נ ה למלך ,הל׳ כלי מ ק ד ש פרק ח׳ הל׳ ג .
27ראה בירור הדברים ב מ ש נ ה למלך ,שם הל׳ ב׳.
28ראה בענין זה ב ש ד ה חמד ,קונטרס הכללים ,מ ע ר כ ת ה״טית״ ,כ—כב.,
29עי׳ תשובות בית יצחק ,יו״ד חלק ב׳ ,סי׳ פ״ג.
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרשן
ולמלא
א ת ידו ב ל ב י ש ת ש מ ו נ ה בגדים .נ מ צ א ש ב ז מ נ נ ו שאין לנו
ואפוד
ל כ ה ן גדול ,א י א פ ש ר כ ל ל להקריב קרבנות .הערה זו מ ע ו ר ר ג ״ כ זזחפ־״ן
אבני
לבד
ה י י ס ) ז ב ה תודה ,זבהים פ ר ק י ״ ג ( ״ ,והמהרי״ץ היות מוסיף ,ש ע כ ש י ו א י ז
ש מ ן ה מ ש ה ה ל מ ש ו ה בו כהן גדול — א ש ר בלתו אינו נ ע ש ה לכ״ג.
שקלים
מכתבים
ע
אהדים העוסקים בענין זה נתחלפו בין רעק״א והר״ץ קלישר־
ש ר ע ק ״ א מ ה מ ת הולשת זקנתו הוכרח להפסיק הכתיבה ,ומסר א ת כתביו בענין
להתנו
רל״ו
ה ג א ו ן ר ב י מ ש ה סופר .ב ת ש ו ב ת ו ,ה נ ד פ ס ת ב ת ו ר ת ש ו ב ה
בשו״ון
ה ת ם סופר ,יורה ד ע ה ,קובע ה ח ״ ס ע מ ד ה ש ל י ל י ת ל ה צ ע ת ה ד ״ צ ע ל פ י
הגאון ר ב י י ע ק ב ע מ ד ן ב ש א ל ת י ע ב ״ ץ ח ל ק א׳ סי׳ פ ״ ט ,ש כ ל ק ר ב נ ו ת
דוקא על ידי מהצית השקל,
ניקהים
הנגבית מכל
יהודי ויהודי
ז
ד
ךן
מעברן
הציכוו•
כ^זנזז
אהת
ל ת כ ל י ת זו .ב ז מ ן ש א י ן ב י ת ה מ ק ד ש ק י י ם ל א ה ל ע ל י נ ו ה י ו ב נ ת י נ ת מ ה צ י ת ה ש ק ל ,
ש ב כ ל אופן יהיה
ועוד,
כמעט אי
אפשר לגבות מכל
כולם
היהודים
כהלכזז.
מ ט ע ם זה מסיק הר״י עמדן שקרבנות הציבור אי אפשר להביא בזמן הזה׳
ישכל
ה ש א ל ה ס ו ב ב ת ר ק בנוגע לקרבן פ ס ה ה נ ל ק ה מ כ ס ף כל יהיד ויהיד .ס ב ר ה
כעין
זו נ ז כ ר ת ב ת ש ו ב ת ה ת ם סופר ה נ ״ ל ובקונטרס אהרון ל ״ ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ״ ל מ ה ו -י ״ ,ן
היות.
חנוכת
ה מ ז כ ה וחינוך ה כ ה נ י פ
ב ה נ ה ת מ ס ק נ ת הגדולים הנ״ל ,ש ש א ר קרבנות ח ח מקרבן פ ס ה אינן נ כ נ ס ו ו ן
כ ל ל ל כ ל ה ש א ל ה דידן ,מעורר רבי צ ״ פ פרנק )שם פ ר ק י״א( א ת ב ע י ת ח נ י כ ר ן
המזבה .יש מ ש נ ה מפורשת במנחות מ ״ ט שבכדי להנד א ת המזבה צריך ל ה ק ר י
תמיד ש ל שהר ,ואסור להקדים שום קרבן לתמיד .ומכיון ש מ ח צ י ת
השקל
אין
ל נ ו היום כ מ ב ו א ר לעיל ,הרי א י א פ ש ר להביא קרבן ת מ י ד חנלקח דוקא מ מ ח צ י
השקל
ובלי תמיד ,ישאר ה מ ז ב ה בלתי מהונך ,ואסור להקריב
ע
3
ת
ל י י אפילי קי־כן
פסח ,יש עוד פקפוק ע ל שיטת הר״ץ קלישר שהעלה הגאון ר
,
אלי׳ מגריד׳ץ
ב מ כ ת ב :כ ל כ ה ן ב ת ח י ל ת כ נ י ס ת ו ל ע ב ו ד ה צריך ל ה ק ר י ב מ נ ח ת חביתין .מנדזזז
זו ה י א קרבן יהיד ואסור להביאה בטומאה .ואם כן איך
קרבנותיהם
בהיותם
כולם
טמאי
מתים
ואסור ל ה ם
יקריבו הכהנים
להקריב
מנהתם
ת
א
הנצרכ
ת
לחינוכם? לזה משיב הר״ץ קלישר תשובה מענינת ,המיוסדת על דברי המש ן-
3
ל מ ל ך ) כ ל י ה מ ק ד ש פ ר ק ה׳ ה ל ׳ ט ״ ז ( .ה מ ש נ ה ל מ ל ך מ ק ש ה א י ך א פ ש ר
למל
מ ק ו ם ה כ ה ן גדול ביום הכפורים ב מ ק ר ה ש י א ר ע ל ו פסול ,והלא להיות כ ״ ג
צר
להביא
מקריבין
י ך
מ נ ה ת הביתין ל ה ת ה נ ך בכהונה גדולה א ש ר י ש לה דין קרבן יהיד ,ו א י ן
קרבן יחיד ביום הכפודים .ומתרץ ה מ ש נ ה למלך ,ש ה ב א ת ה מ נ ח ה
אי
30ר א ה גם תשובות מהר״י הלוי )למברג תרנ״ג( לר׳ יצחק אהרן הלוי א י ט ג ג א ח ל ק
סי׳ ס״ח.
14
א
www.daat.ac.il
נ ד >
א
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעכבת
הד״צ שגם
ב ד י ע ב ד ו ב כ ן ב ש א י א פ ש ר ל א א י כ פ ת לן .ל פ י ז ה מ ת ר ץ
מ נ ה ת כהן הדיוט אינה מ ע כ ב ת ומותר לו לעבוד עבודה.
איו הקרבנות מרוצים היום
ציון
הבנין
בתשובתו
כולל
סברה
עוד
נגד
טענתו הוא הפסוק ״ולא אריח בריה ניההכם״
הד״צ
שכדאי
מקור
להזכיר.
)ויקרא כ״ו ל״א(.
בגמ׳ זבחים דף ג״ו למדנו ש כ ל קרבן צריך לזבוח ל ש ם ש ש ה דברים ,ומהם
לשם
ריח ולשם נ י ח ו ח ; ומכיון ש א מ ר ה ק ב ״ ה ש ל א יריח בריח ניחוח הקרבנות
בזמן
ש מ ק ד ש נ ו חרב ושמם ,אין אנו יכולים לזבוח חזבח ל ש ם א ו ת ה כונה ש ל
ריח
דף
ושל ניחוח .סברא כעין ז א ת נזכרת בספר ״ ע מ ק
ם״ו( לר׳ ארי׳ פומברנציק ,ת ל מ י ד מ ו ב ה ק
יצחק
של
ברכה״
)ירושלים ת ש ״ ה ,
ה ג א ב ״ ד ד ב ר י ם ק ,ה ג א ו ן ר׳
זאב םולובייצ׳יק זצ״ל .הוא כותב שם על פי מ ה ש נ מ ס ר ב ע ל פ ה בשם
הנצי״ב
שאע״פ שאם
מוואלוז׳ין,
לא כיון לשם
ריח
ולא ניחוח
הקרבן
כשר
בדיעבד ,אבל אם אי א פ ש ר לכוין אותן ,פסול ,מ ט ע ם כל הראוי ל ב י ל ה אין ב י ל ה
מ ע כ ב ת ו כ ל ש א י נ ו ר א ו י ל ב י ל ה ,בילד .מ ע כ ב ת בו .י ש ק ר ב ן א ח ד ה י ו צ א מ ן ה כ ל ל
קרבן פסח ,ש ל א מצינו אצלו בתורה שצריך
והוא
ה״עמק
להיות לריח ניחוה.
ברכה״ מבאר ע ״ פ הידוש זה את נוסח ברכת ״אשר גאלנו״ קשה ההבנה שבהגדת
ליל פסח ,״ונאכל ש ם מ ן הזבחים ומן הפסחים א ש ר יגיע ד מ ם על קיר מ ז ב ה ך
לרצון״.
הביטוי ״לרצון״
המקדש
בכל דקדוקיו ופרטיו כדי שיקובל ״לריח ניחוח״ אף שלפי שורת הדין
מביע
את
להקריב
תפלתנו שנזכה
קרבן
פסח
בבית
ה פ ס ח כ ש ר א ף א ם נ ק ר י ב ש ל א ל ש ם ר י ה )אך ר א ה מ ק ד ש מלך ,ט ו ר מ ל כ ה ע מ ׳ צז־ה(.
ח ת י מ ה
מ ל ב ד הבעיות המפורטות עד עתה ,יש עוד בעיה כללית אשר רישומה ניכר
בכל ריבוי ה ש א ל ו ת ותשובות העוסקות בנידון ד י ד ן :ב מ ק צ ו ע זה המסובך מאד,
להעלות
קשה
המרובים
שם
מסקנה
הכרוכים
ברורה
בעניננו.
ופםק־הלכה
דוגמא
מוהלט,
אנו
לזה
בנוגע
רואים
לשאלות
בהוברת
והספיקות
״הלבנון״;
ב ח ל ק א א׳ גליון ח /ב ד ף נ ד מ ע ו ר ר הגאון ר׳ מ א י ר אורבאך ,א ב ״ ד קליש,
ש א ל ו ת צדדיות הגוגעות לנידון הקרבנות ,אשר תלויות במחלוקת הראשונים ,ואין
להכריע
בידינו
בהן.
לדוגמא,
באופן
צליית
הפסח
נהלקו
הרמב״ם
והראב״ד
ב פ ר ק י׳ מ ה ל ׳ ק ״ פ ה ל ׳ י ״ א .ה ר מ ב ״ ם ס ו ב ר ש צ ו ל י ן א ו ת ו י ה ד ע ם ג י ד ה ג ש ה
ש ל ו .ע ל ז ה מ ש י ג ה ר א ב ״ ד ו ז ״ ל :״ ב ח י י ר א ש י א י ן א י ס ו ר ג ד ו ל מזה …ו א ם א ז כ ה
ואוכל
פסח
ויבא
לפגי כזה
הייתי
הובטו
בקרקע
לפגיו״.
בשאלות
השכיחות
בעניגי כשרות ,כ מ ו בסירכות הריאה ,א ש ר א י א פ ש ר ל ה כ ר י ע בהן ,הולכים ל ה ו מ ר ה
ומטריפין
ה ב ה מ ה .א ב ל ב ס פ ק פסול ק ר ב ן אין ל ה ש ת מ ש ב ע צ ה זו בנקל ,כ י י ש
איסור איבוד קדשים ,ואם ב א מ ת כ ש ר הקרבן אסור ל ה פ ס י ד אותו ,וצריך להקטיר
את
ההלקים השייכים ל מ ז ב ח ולאכול מ מ נ ו מ ה ש ט ע ו ן א כ י ל ת בעלים או כהגים.
כדי
ל ה ד ג י ש גודל ה ק ו ש י ל ה ג י ע ל ה ל כ ה ב ר ו ר ה ב ע נ י נ י ם אלו ,מ ס פ ר ה ר ״ מ
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
אורבאך
אשר
מעשה ,ה מ ח ד ש לנו הערה ביאוגרפית בקשר לאחד מהמאורות
ב ת ו ל ד ו ת ה ה ו ר א ה .ה ו א מ ס פ ר ,ש ה ג א ו ן ר׳
)זולקוב
שור״
—
וטריפות
הקרבנות.
טעמו
תע״ג(,
היבר
חיבור
עוד
הדומה
כל
עצום
ל״תבואות
בעל
פרטי
ב
שור״
ס
ו ?
״ ת ב
הלכות
נ
ג
ו
ו
נ
ש
ב
־־
ביאת
כל
המשיח.
פםוקח
האומר,
ב
ומוחלטת
שהשקפה
ה
כ
ל
כזאת,
ת
ו
ד
ק
י
ש
מקורה
א
ם
א
י
ש
פ
ז
י
ט
ף
ב
בז־ס
ס
י
לקבוע
ברכות־הלב
יחסדך-
זריזות ,אינו אלא טועה .גדולי ההוראה ש ב כ ל דור ודור ת מ י ד אזרו חיל
את
ן
ו
א
ו
ת
ז3ני <!
ל פ נ י פ ט י ר ת ו צוד .ה ג א ו ן ל ג נ ו ז ב ק ב ר ו א ת ה כ ת ב ־ י ד ,א ש ר ט ר ם
ונימוקו היו שהלכד.
קודם
המבאר
ספר,
בביאור
א ל כ ס נ ד ר שור,
הגד1 -
י 0
להירו
מ
ע ם ד׳ א ת ה מ ע ש ה אשר יעשון ,ו ד ע ת ש פ ת ם ברור מללו ,בלי גמגום,
פ נ ו ת ה ת ו ר ה ה ק ד ו ש ה — בין ש א ל ת יחיד ובין ש א ל ת כלל .ו מ ר ג ל א ב פ י ה ם
גדולי
״יקוב הדין א ת ההר״ .אמנם ,לא ראי הלכות הקרבנות
ישראל
ל
ש
והמקרי
כראי שאר ה ל כ ו ת ; סעיפי ״שלחן ערוך הקרבנות״ מ צ ד עצמותם ואופים ה מ י ו ד ן ן ״
כללי
תופסים
מקום
לעצמם
ואינם
נידונים
באותם
התורה.
כאשר
נדפדף
בספרי
שאלות
ותשובות
הפסק
האחרונים
א
תיכף א ת ההעדר העצום של פסקי הגאונים והראשונים
עליהם יבנו הוראות האחרונים
אשר
לדעת,
של
שאר
בענינים
ש
ה
ר
בתורת ״מדמה מילתא
ה
ם
מקצרעוון'
אלו׳
בי־או-
י
י׳סינן!
א
ם
נ
ב
למילתא״.
צי־יעי^
כי היבורי ענקי ההוראה גדולי עולם כמו הרי״ף והרא״ש אינם
כולל^•,
ב ת ו כ ם א ת ד י נ י ק ד ש י ם .א ש ר ע ל כ ן ברור ,ש א ם ש ה ת ל ו נ נ ו ג ד ו ל י ה ת ו ר ה
יכולים
ש א י
להחליט הלכה פסוקה במקצוע זה — ולמצא מקורות מספיקים
3
ש
ו
ת
להעל
ד,
פסק — ל א דברו בזה דברי ענוה — א ש ר אין כאן מ ק ו מ ה — א ל א ד ב ר ו
מ
א
הפשוטה.
אף
המה המניעים
שרבים
והעיכובים
קרבנות
להקרבת
ובקיום
בזמן הזה,
א
כל ה מ צ ו ת התלויות בהן ,אבל סוף סוף העדרם חסרון גדול הוא בשבילנו• ״ ל מ ל
מעמדות
לא נתקיימו שמים וארץ״ אומרת הגמ׳
המשנה
)תענית כ״ז(;
ש
פ ר ק א ׳ מ ש נ ה ב׳ ,מ ח ש ב ת א ת ע ב ו ד ת ח ק ר ב נ ו ת ל א ח ד מ ה ע מ ו ד י ם
עומד.
ע
ל
י
ה
באכו
ם
ברם ,ב ה ע ד ר סדר ה ע ב ו ד ה י ש ל נ ו ע צ ה א ח ר ת ה ש ו ה לו ב מ ק צ ת .
מתארת
את
אבינו
עומד
הקב״ה
ח
ו ג ו /א מ ר ל פ נ י ו :ר ב ש ״ ע י ת י נ ח ב ז מ ן ש ב י ת ה מ ק ד ש קיים ,ב ז מ ן
'
כלל
ישראל כליה על
עונותיהם?
הקב״
ו מ ש י ב לו
ה :
*,,
? ז י
״
ק
ה ג
מ
ף
>
עגלן-
יתהייבו
משולשת
אברהם
ע״ה
כשהוא
לפני
וטוען,
ח
מ
י׳עולכש
שמא
ה
א
זן
ז א י
ב י ת ה מ ק ד ש קיים מ ה ת ה א עליהם ? א מ ר ל ו :כבר ת ק נ ת י להם סדר ק ר ב נ ו ו ז
^
כ
זמן שקוראין בהן מ ע ל ה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני ע ל
)מגילה ל״א.(:
עונותיהם״
במקום
הקרבנות
)מנחות
הקדשים
אבותינו
16
גילו
אחר
במקום
קי״א,(.
ה
ק
לנו
י
הביטוי
ב
ת
חכמינו
ם
>
ז״ל
ה
״כאילו״
ע
ו
ם
שבזמן
ק
צריכים
ב
פ
ר
ש
להבין
יש בכהו וסגולתו להנחיל אותנו אותו
כ א ש ר זכו ל ע ש ו ת חובות
קרבנותיהם
www.daat.ac.il
הגלות
ח
ת
ט
א
מתקבל
ת
כ א י
כפשוטו
שפע של
בזמן
שבית
^
י
ממשי
ברכה
לימוד
ד ,ק י י ב
ד,ל
ח ט
כ
אוז!,
לימוד
הל
שבו
נ ת 3
המקדש
היה
כ
קי,
ך
י
ת
ד
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקרבנות,
אם
שמבאר
מלבד
שאר
סגולותיחן,
נחוצים
להתחדשות
המה
הנבואה,
כמו
ה ר מ ב ״ ן )או א ם ה ם מ ע כ ב י ם ב י א ת ה מ ש י ה ,כ פ י ט ע נ ת ה ד ר י ש ת צ י ו ן (
הביטוי ״כאילו״ מורה שגם זה נוכל להשיג ע ״ י הלימוד והעסק ב ת ו ר ת הקדשים.
החפץ
חיים זצ״ל היה מזרז ומעורר מ א ד אודות יסוד ״כוללים״
ביחוד
יתעסקו
בסדר
קדשים,
והוכיח
ממקראות
מלאים,
אשר חבריהם
שרכישת
הבקיאות
ב מ ק צ ו ע ז ה מ מ ה ר ת א ת ה ג א ו ל ה ) ״ מ א מ ר ת ו ר ח א ו ר ״ פ ר ק י׳(.
וקבל ש כ ר ״ כך חורו לנו חז״ל כ ש נ ש א ל ו על ת כ ל י ת לימוד דברים
״דרוש
ש ה ם ר ק ה ל כ ת א ל מ ש י ח א .ל פ י ד ב ר י ה ח פ ץ ח י י ם ח נ ״ ל נ מ צ א ש כ ו נ ת מ א מ ר ם זה,
כד
ה י א :ע ״ י ה ע ס ק ב ה ל כ ו ת אלו נ ק ב ל ב ת ו ר ת ש כ ר ב י א ת מ ש י ח נ ו גופא ,ונזכה
למהר
קיום
עולותיחם
יעודי
הנביא:
״והביאותים
אל
הר
קדשי
ושמחתים
בבית
תפלתי
וזבחיהם לרצון על מזבהי כי ביתי בית ת פ ל ה יקרא לכל העמים״.
המאמר הנ״ל הופיע ב כ ת ב ־ ע ת ת ס ^ ^ מ ז ׳ ,בהוצאת הסתדרות הרבנים בארה״ב ,ניו־
יורק חורף תשכ״ח .ה מ א מ ר תורגם ע״י הרב המחבר שליט״א עבור ״המעין״ ,תוך שינויים
אחדים .לפני הדפסתו ב ״ ה מ ע י ך קרא ח״א א ת ה מ א מ ר וצירף לנו הערותיו הנתונות בזה.
מערכת
א
המעין
להערה .1כוונת הרהמ״ח אינה ברורה לי .ב ״ מ ש פ ט כהן״ סי׳ צ״ד מ ע ל ה הגרא״י קוק
זצ״ל אפשרות ״אם יהי׳ רצון ה׳ ש נ ב נ ה ביהמ״ק גם קודם שיבא מ ש י ח ותתגלה הנבואה״
וכו׳ .ושם סובר שבמקרה כזה תהיה אפשרות להקריב קרבנות .אמנם ב״מכתב הסכמה״
הנזכר בהערה ושנדפס ב ״ מ ש פ ט כהן״ סי׳ צ״א מ ע ל ה הגר״א קוק שהעכוב להקריב
יהיה מ ח מ ת העדר ידיעה בכוון מקום המזבח .ואולי זו היא הסתירה שלה התכוון
הרהמ״ח .ובמה שכ׳ הרהמ״ח שדבר ברור הוא שלא יבנה קודם ל ב י א ת המשיח — ברור
שבסי׳ צ ״ ב מ ע ל ה הגרא״י קוק אפשרות בנין ביהמ״ק לפני בוא המשיח .והאפשרות
הוזכרה ב מ נ ח ת חינוך מצוד .צ״ה .ועיין מ ק ד ש מלך עמ׳ ו׳ בטור מ ל כ א בשם האדר״ת,
וכן שם בעמ׳ ע״ו ובעמ׳ ע״ז ב״הררי ב ש ד ה ״ הערה .6
ב
להערה .2הרמב״ם בסדר התפלה שלו מ ב י א גם הוא כלשון ה ז ה :״ ב א ש ה צ ת ה )בכת״י
אוקוםפורד כפי שפורסם ע״י דניאל ג ו ל ד ש מ י ד ט בידיעות המכון לחקר השירה העברית
כרך ז׳ ע׳ : 138ב א ש יםדתה( ו ב א ש א ת ה עתיד ל ב נ ו ת ה ״ ; הרי שלא ראה סתירה ל מ ה
ש כ ת ב ש מ ש י ח י ב נ ה אותו ,וזהו ע״י אדם .ועיין גם רש״י כתובות ה ע״א ש מ פ ר ש מ ק ד ש
ה׳ כוננו ידיך ב מ ע ש ה אדם — צדיקים.
ג
להערה .5ויש להעיר עוד מ ד ב ר י הרמב״ם בה׳ איסורי מ ז ב ח פ״א ה״ז ש מ ט י ל מום
בקדשים אינו לוקה א ל א בזמן ש ב י ת ה מ ק ד ש קיים אבל בזמן הזה אינו לוקה .ה א
להכרעת הרמב״ם דמקריבין אף על פי שאין ב י ת חזיא להקרבה ואמאי אינו לוקה.
ועיין בקהלות יעקב להגר״י קניבםקי ש ל י ט ״ א )חלק תשיעי ,לקוטים ,סי׳ י״ד( שהאריך
בזה ומיישב ע ״ פ החינוך מ צ ו ה ת ״ מ ש מ ה ש א מ ר נ ו שמקריבין א ע ״ פ שאין ב י ת כוונתו
שהקרבתו כשרה ,אבל אין מצוד .בהקרבה וכל שאין מצוה בהקרבה אף על פי שראוי
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ע
להקרבה אינו נקרא מפסיד דבר העומד להקרבה ואיבו לוקה .ועיין שם בקהלות
כ
ק
ש מ נ ס ה להסביר מנלז לחינוך לאמר שאע״פ שהקרבתו בשרה אין מצוד .בהקרבה.
להערה .6יש לציין עוד מאמרו של הרב ד״ר משד ,אויערבאך שליט״א ב״ישרוז״ ) ג י ס ן -
ד
אייר תרפ״ג ע׳ ב ג ( :הקרבת קרבגות אחר חרבן הבית.
להערה .11כוונת הרהמ״ח כנראה ל מ ה ש כ ת ב הרמב״ן בקשר לבלעם שהקריב
ה
ר
ק 3נ
ת
ו
״ ע ש ה כן לקרבה אל האלקים כדי שיחול עליו הדבור״ .ואם כן אין מכאז כל י ־ א י ז -
שהקרבת קרבנות קודמת לחידוש הנבואה.
עיין בהערות רדצ״ה ,שבסנהדרין יא ע״ב לא מ ש מ ע כ מ ״ ת לענין עבוריז• יאילי ל ס י ץ,״
ו
אין מ כ א ן ראיה לסתור ד ע ת ד׳יצ ל ע נ ץ קרבן פסח .ויעויין במדרש תנאים שם בהכז7ןן י
הדברים לכאורה ראיה שכן מקריבין אף ש ל א בפני ה ב י ת ומה ש פ י ר ש שם
רז־*״,״
והובאו דבריו בתו״ש שם.
ועיין עוד במכתבו האחרון של הגר״ע איגר שנדפס ב״דרישת צ י ו ך )ירושלים ת ע ז ע ^ / /
ז
ע׳ קמב( ש ה ב י א בשם החת״ם שהסכים עמו במד ,ש כ ת ב לעיכובא בגלל בגדי כ ו ז ר נ ן -
ומה ש כ ת ב ד״ר לוינגר ב״דעות״ לד עמ׳ 230וב״דעות״ לה עמ׳ 316בעגין זה כ ב י ה ? ז י ' '
3
עליו ר׳ קלמן כהנא ב״שערים״ מ ע ר ב פסח תשכ״ח.
ח
עיין ״עבודה תמה״ לרנ״נ נ א ט ה א נ ז א ה ן ) א ל ט ו נ א תרלב ,דף ה ע״ד( שכבר השיג על ו,,,-
בענין זה .ולדעתו במה גדולה בעיה קידוש.
ט
יעויין ג ם :הרב חנוך זונדל גרוםברג :בענין היתר הגישה לשערי הר ה ב י ת ו ה מ ם ת ז ג ן ,
ב״נעם״ יא ע׳ ל ה ; ד״ר אריה ק י מ ל מ ן :גבולות הר ה ב י ת החיל ודיניהם ,ב ״ ד ׳ מ ע י
ז
ניסן תשכ״ח ע׳ .3
נלפענ״ד ד ו ד א י בית ה מ ק ד ש ל ע ת י ד ל ב א יבנה בניו מ מ ש בידי א ד ם ו מ ה ש נ א מ ר
״ .״ ^ -
ד׳ כוננו ידיך״ ) ש מ ו ת טו ,יז( שנדרש ב ת נ ח ו מ א שירד ל מ ט ה ,ה ו א בית ה מ ק ד ש ו -
שיבא
ל ת ו ך ב י ת ה מ ק ד ש ה נ ב נ ה גשמי כ נ ש מ ה בתוך הגוף וכמו שירד במשכו
י
ר
5
ו!״^ *
ה מ ק ד ש ה א ש של מ ע ל ה ת ו ך ה א ש של ה ד י ו ט שנבער בעצים .וכן נ ר א ה ב מ כ י ל ת א
ד
מ פ ס ו ק ״ מ כ ו ן לשבתך פעלת ד׳״ )שמות שם( שבית ה מ ק ד ש של מ ע ל ה מ כ ו ו ן כנגז־
מ
ד
ש
^
ת
ה מ ק ד ש של מ ט ה ,ועל ז ה ק א מ ר ״ מ ק ד ש ד׳ כוננו ידיך״ ,שלעתיד לבוא כ ש י מ ל ו ך
לעולם ועד לעיני כל באי עולם ,ישכון ל מ ט ה בתוך מ ק ד ש שכבר בנוי ה ו א ומכווך
ב י ת ה מ ק ד ש של מ ט ה ,והיינו שירד ל מ ט ה תוך ה מ ק ד ש שיבנה.
1
י'
^***
הרב יעקב ע ט ל י ג ג ד :ערוך ל נ ה ס ו כ -
י </6ך
.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יהודה קופרמן
ק ס ע ע ו מפירושי הרב מא*ד שמחה מ ד ו ע ס ק
בענע* פ ס ח וקידוש החודש
להלן מובאים קטעים אחדים מתוך פירוש ״ מ ש ך חכמה״ על התורה
להרב מאיר ש מ ח ה הכהן זצ״ל מדוינסק .הקטעים קשורים עם עניני
פסח ולקוחים מתוך פירושו לספר ש מ ו ת פרשת בא ,פרקים יב—יג.
הבחירה נ ע ש ת ה כדי להדגים את לימוד עניני פסח ,קידוש החודש
ויציאת מצרים ע״פ דרכו של רבינו בהלכה ב מ ח ש ב ה ובפרשנות —
אותם שלושת הגורמים המרכיבים א ת דרכו של רבינו ב״משך חכמה״.
החומר לוקט מתוך ע ב ו ד ת הכנה לקראת הוצאה ח ד ש ה של הפירוש
משך חכמה ,אשר הכרך הראשון )בראשית—שמות( עומד להופיע
בם״ד בקרוב .ההערות נכתבו לשם ביאור דברי רבינו .א ת הטקסט
השארנו
ראשי
כמו שכתבו רבינו )פרט להוספת סימני פיסוק ,פיענוח
מקורות בסוגריים(.
ת י ב ו ת וציון
דבריו של
רבינו
כתובים בסוגריים מובאים במהדורא זו בסוגריים מרובעות ן
שהיו
ן.
ה ח ו ד ש ה ז ה ל כ ם ו כ ר .פרין י ב ,א
המצוות
בספר
שם השיג
3
לרבינו
]הרמב״ם[
מצות
קנ״ג
עשה
1
ה א ר י ך רבינו׳,-
ורמב״ן
יעוין שם .ו ה ״ מ ג י ל ת א ס ת ר ״ ה ש ב כי ד ע ת ר ב ע ו כ ד ע ת ה ר מ ב ״ ן *
וכן
5
בסוף דבריו שכן ד ע ת רבינו בחיבורו הגדול .ובמחילה מכבודו ,העיד ללא
כתב
אמת.
ולעניות דעתי ,ה ע י ק ר כ ש י ט ת רבינו ]הרמב״ם[ ,וידו החזקה ,ובקיצור ד ש י ט ת ו
1
הציווי שציונו יתעלה בחשבון חדשים ושנים ,וזו היא מ צ ו ת קידוש החודש ,והוא אמרו
יתעלה ״החודש הזה לכם ראש חדשים״ .ש י ט ת הרמב״ם והסברה יבואו להלן.
2
בביאור מצוד .זו ,יותר מן המקובל אצלו בספר המצוות ,בו באים הדברים בדרך
כלל
בקצרה .הרמב״ם אף מתפלמס עם קודמיו במנין המצוות .לשונו התקיפה של
הרמב״ם מוכיחה כי יסודות תורניים גדולים טמונים בתפיסתו א ת המצוד ,ה ז א ת של
קידוש החודש .על המיוחד ב ד ע ה זו יעמוד רבינו להלן.
3
״אמר ה כ ו ת ב :ידעתי כי שכלי איננו שלם ובריא בתלמוד ,ועם כל זה אינני חושב
אותי להיות בלתי שלם בדבר הזה…״ .ועי׳ להלן הערה .9
4הוא הרב יצחק די ליאון ,בין גדולי מ ג י נ י הרמב״ם נ ג ד ה ש ג ו ת הרמב״ן וכך כותב ״אמנם
הרמב״ן ל א הבין ד ע ת ו )של הרמב״ם(״ .ה מ ג י ל ת אסתר רוצה לפרש א ת דברי הרמב״ם
על פ י ה ש י ט ה המוצגת בבירור על ידי הרמב׳ץ.
5
״וזהו המובן מלשונו במצותו זאת למדקדק בה .וכן הוא ע ת ה גם כן בחיבורו הגדול
בהלכות
קידוש
החודש״.
בעל
מגילת
אסתר
טוען,
איפוא,
כי
דברים
המבוארים
של הרמב״ם בהלכות קידוש החודש ,הם המצדיקים א ת פירושו א ת דברי הרמב״ם כאן
בספר המצוות על פי ש י ט ת הרמב״ן .מ ט ב ע הדברים ב א הטיפול במצוד .בספר המצוות
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
כך ה ו א — :ה ק ב י ע ו ת על פי חשביז
כ
פ
ש
י
א
נ
מ
ו
ו
נ
י
ע ת
ם
א
י״
י
ש
ל
א
ר
נ
ה
א
ל ש
ש
ו
אדם ביום שלושים ,מ ק ו ד ש ה ח ו ד ש ; ועל פי הראיה ,אם לא באו עדים מעובר 6
וזה הלכה ל מ ש ה מסיני ש כ ל זמן שסנהדרין קיימין צריך דוקא ל ה ת ק ד ש ע ל
י
פ
?
הראיה ,ש א ם ל א יבואו עדים ויעידו לפניהן ,אינו מקודש ,רק מעובר .א ב ל
8
שאין סנהדרין ,א ף אם יש בית דין סמוך ,אין צריך לקבוע על פי ראיה ד י ק א 0
רק אם רוצים ע ל פי ח ש ב ו ן גם כן ה ר ש ו ת בידם ,היינו ש ל א ירצו לקבל עדים ו כ י ו ן ^ 2
1 0
בזה .והנפקא מ י נ י ה כ ש י ש בית דין ס מ ו י •
א
ב
ל
כ
ש
א
י
ן
ב
י
ת
ד י ן
ס מ ו
ו א י
י׳
הן,״
ן
ש י ק ב ל ה ע ד ו ת ,מ ת ק ד ש ד ו ק א ע ל פ י ה ש ב ו ן ״ .ו ל כ ך ק א מ ר ) ב י צ ה ד ,ב( ,״ ו ה ע ז ף ן ן ן
בצורה יותר ס ת מ י ת וכללית ,והביאור הוא רחב ו מ מ צ ה ב מ ש נ ה תורה ,כך שמוכרחים י 3א ו
א ת דברי הרמב״ם בספר המצוות לאור דבריו ב מ ש נ ה תורה.
6כלומר אף על פי שאילו היינו מ ק ד ש י ם על פי הראייה ,היינו מעברים א ת ההודש מ ד ז ן ^ .
עדים על חידוש הלבנה ביום השלושים ,והיינו קובעים א ת ראש חודש ליום ל״א ,ע ו ץ ^ -
3
זו אינה סותרת א ת קביעתנו ראש חודש ביום ל׳ על פי החשבון.
ד
יסוד א׳ ב ש י ט ת הרמב״ם )והוא הלכה למיטה מ ס י נ י ( :בזמן שיש סנהדרין ,איז מ ק ז ־ 7ן
ן י ק
א ת ה ח ו ד ש א ל א על פי הראייה .על תפקיד ב י ת הדין ב ק ב י ע ת ראש חודש מ ב י א ה ר מ ״
ב
^
)בעקבות חז׳׳ל בראש ה ש נ ה כב ,א ( :״אין ראיית הירח מסורה לכל אדם כמו
ב
ג
י
בראשית ,שכל א ח ד מ ו נ ה ש ש ה ו ש ו ב ת בשביעי ,א ל א ל ב י ת דין ה ד ב ר מסור ,ע ד ש י ק ד ז ן ן ו ן .
ב י ת דין ויקבעו אותו היום ראש חודש — הוא שיהיה ראש חודש ,ש נ א מ ר :״ ה ו ז ד ז ־ ^
הזה לכם״ — ע ד ו ת זו תהיה מסורה לכם״ )הלכות קדוש החודש א ,ה( .גם ה י מ ^ , /
ז
מסכים ליסוד זה כי בזמן שסנהדרין גדולה י ו ש ב ת בלשכת הגזית ,אפשר ל ק ד ש
על פי הראייה ,ולא מ ה נ י חשבון.
8
ר
דהיינו סמוכים א י ש מפי א י ש עד מ ש ה ר כ י ^ *
ב
9ובזה ,לפי רבינו ,נ ק ו ד ת מחלוקת בין הרמב״ם ובין הרמב״ן .כי ל פ י ה ר מ ב ״ ם
ע* -,
קר־
הדין של קידוש החודש מופקד בידי סנהדרין גדולה )״אין עושים אותו אלא ם נ ה ז -ן -
י
ז
שבארץ ישראל ,או בית דין הסמוכים בארץ ישראל ש נ ת נ ו להם סנהדרין ר ש ו ת ״
קידוש החודש ה ,ב( .לכן כ ט ל ה סנהדרין ,בטל עיקר הדין של קידוש ה ח י ד ש ? ז ז ־ ז ^
כראייה .לעומתו טוען הרמב״ן כי עיקר דין קידוש החודש מופקד בידי
ב
י
ת
י י ז *2-0
סמוכים ,מ מ י ל א יוצא כי גם םמוכין יכולים ל ק ד ש א ת החודש רק על פ י הראייה ,בא7ןן
עיקר הדין )הראייה( שייך גם אצלם .מ י ו ח ד ת סנהדרין גדולה בזה ״שהיה להם ר 7ן
זו
מכל ישראל והסכמה של כולם ,ל א שיהיו שאר הסמוכים פסולים לזה״ )רמב״ן ש ם ( .
10שלפי הרמב״ן זהו גם עיקר דין קידוש החודש ולכן בעינן ראייה של עדים דיקא׳ ו א י ״
לפי
הרמב״ם ,הם מקדשים את החודש רק כ ר ש ו ת סנהדרין גדולה ואינם
מוג
י
כ ל י
ל ת נ א י ה המיוחדים של הראייה .אם כן היסוד ה ש נ י ב ש י ט ת הרמב״ם ה ו א :כ י ת ד י ן
סמוכים רשאים ל ק ד ש הן על פי הראייה והן על פ י החשבון.
11כלומר ,קידוש החודש בזמן שאין ב י ת דין של סמוכים ,הוא על פי חשבון דוקא,
י ז
דין ל כ ת ח י ל ה ב ב י ת דין שאינו סמוך ואינו משום ש מ ב ח י נ ה ט כ נ י ת אין מ י ש י מ ל ל -
'
י
א ת העדות ,וגם ל א משום שידיעותינו ב ח כ מ ת האוםטרונומיה ט ו ב ו ת יותר ע ת ה מא^ןןן״
בזמן
שהסנהדרין היתה יושבת .ע ת ה יבאר רבינו )בעקבות הרמב״ם(
באיזה
ובאיזו ס מ כ ו ת יכולים היום לקדש א ת החודש ע ״ פ חשבון כשאין לנו בית דיז ש י ק ב ע
החשבון ההוא.
20
www.daat.ac.il
ו 1ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
דידעינן
בקביעא דירחא״,
פירוש
1 2
ש ג ם ב א ר ץ י ש ר א ל אין ב י ת דין סמוך ,רק
מ ה ש ב י ן על פי ח ש ב ו ן ]ולא מ פ נ י שהיום בקיאין יותר[ ,א ם כן גם אנו
1 3
מ ח ש ב י ן *י,
ודו״ק.
אולם מי צריך לקבוע ,הוא ש ל ו ש ה מן הסנהדרין
1 5
ו ב ר ש ו ת הנשיא שהוא ראש
להם .ואם אין סנהדרין ,ק ו ב ע ב י ת דין םמוכין מ ן ה ס נ ה ד ר י ן א י ש מ פ י א י ש כפי ש ל ש ל ת
הסמיכה,
ו א ף א ם ה ל כ ו ב ח ו ץ ל א ר ץ ,ו ל א ה נ י ח ו כ מ ו ת ן ב א ר ץ ,ג ם כ ן מעברים*!.
ו ה ש ת א שאין ב י ת דין סמוך א ף בארץ ישראל ,אנו מ ק ד ש י ן ה ד ש י ם על פי השבון,
ה י י נ ו ש א נ ו י ו ד ע י ם ש ב נ י א ר ץ י ש ר א ל מ ק ד ש י ם יום זה ל ר א ש ח ו ד ש ע ל פ י ח ש ב ו נ ם ,17
והטעם ,ש א ם אין ב י ת דין סמוך ,ת ל י א רק בבני ארץ ישראל ,הוא ד ש י ט ת רבינו
בפירוש
המשניות
1 8
ובחיבור ב ה כ ר ע
1 9
כי אם רצו ישראל שבארץ ישראל לסמוך
12הביטוי ,,השתא )עכשיו( דידעינן בקביעא דירחא״ היא ק ב י ע ת עובדה הלכתית של
חוסר ב י ת דין מוסמך בארץ ישראל ,ולא ק ב י ע ת התפתחות היסטורית בידע מדעי בעניני
אסטרונומיה.
13השוהים בהוץ לארץ ללא בית דין של סמוכים.
14ומזה ליסוד השלישי ב ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם :בהעדר ב י ת דין של סמוביפ מקדשים רק על פי
החשבון .ועתה מ ב א ר רבינו א ת תוקף ק ב י ע ת בני ארץ ישראל — אף ללא בית דין
סמוך — בקביעא דירחא.
15מ ש נ ה סנהדרין ב .א :עבור החודש בשלושה עיבור ה ש נ ה בשלושה .לפי רבינו ,דין זה
מוסב לכתחילה על ש ל ו ש ה מבין חברי סנהדרין גדולה ,וממילא על ידי ראיית העדים
אשר ,כאמור ,הוא עיקר דין קידוש החודש כ ש נ ע ש ה ע״י סנהדרין גדולה.
16ברכות םג ,א :אמר להם ,והלא עקיבא בן יוסף היה מ ע ב ר שנים וקובע חדשים בחו״ל ?
אמרו לו ,הנח רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל )ע״כ( .אבל אם הניח כמותו
בארץ ישראל ,רק ב י ת הדין של ארץ ישראל קובע ,ולא בית דין של חו״ל .בזה עובר
רבינו ליסוד הבא בהסבר ד ע ת הרמב״ם )והוא החידוש המיוחד של רבינו בשיטת
הרמב״ם( מ ק ו מ ה המכריע של ארץ ישראל בקביעא דירחא.
17ובני חו״ל רשאים לקדש על פי החשבון רק משום שמניחים כי חשבונם תואם א ת
חשבון בני ארץ ישראל — כי בחב תלוי הדבר .ונשאלת ה ש א ל ה — :הרי אין שם בית
דין ו ! ועל זה מ ש י ב רבינו.
18ברכות פרק ד מ ש נ ה ג :וכבר ביארנו בתחילת סנהדרין ,שאינו נקרא בית דין בשם
מ ו ח ל ט א ל א סמוך בארץ ישראל ,בין שיהיה סמוך מ פ י סמוך ,או הסכימו כני ארץ
ישראל ל מ נ ו ת אותו ראש ישיבה .לפי ש ב נ י ארץ ישראל הס הנקראים ״קהל״ ,והקב״ה
קרא אותן כל הקהל ,ואפילו היו ע ש ר ה אנשים ,ואין משגיחים לזולתם שבחוץ לארץ
כמו ש ב א ר נ ו בהוריות ,עכ״ל הרמב״ם .ובענין כוחם של חכמי ארץ ישראל ל ח ד ש אף
א ת הסנהדרין בתקופה בה אין קיימת ש ל ש ל ת הסמיכה ,כותב הרמב״ם בפירושו ל מ ש נ ה
סנהדרין א ,ג )סמיכת זקנים ועריפת ע ג ל ה ( — :ויראה לי כי כ ש ת ה י ה הסכמה מ כ ל
החכמים והתלמידים להקדים עליהם א י ש מ ן הישיבה ,וישימו אותו לראש ,ובלבד ש י ה א
זח כ א ר ץ ישראל ,כמו שזכרנו ,הנה האיש ההוא תתקים לו ה י ש י ב ה ויהיה סמוך ,ויסמוך
הוא אחר ,עכ״ל.
19גם ב מ ש נ ה תורה )הלכות סנהדרין ד ,יא( חוזר הרמב״ם על ע מ ד ת ו העקרונית ה ז א ת
בדבר כוחם של חכמי ארץ ישראל ל ח ד ש א ת הסמיכה .א מ נ ם שם מסיים הרמב״ם,
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
זקנים ,הרי ה ם מוסמכים״־ .אם כן בקידוש החודש םגי בחשבון בגי ארץ י ש ר א ל
שהזינא
נכון
ש ד י ן ם מ ו כ י ן י ש ל ק י ב ו ץ ה כ ל ל י ל ה ס מ י ך ז ק נ י ם כ מ ו ב י ת ד י ן סמוך,
בםייעתא דשמיא!׳־ .ועיין וראה כי דיני סמיכה ה מ ה דומים להלכות
ההודש.
ובזה סרו תמו הקושיות והמבוכות אשר העיר הרמב״ן ,והשב
׳
ד ז ד
ק י ד ^
להימכ״
0
,
ל ט ו ע ה ה ל י ל ה י -־ .ו כ מ ד ו מ ה ל י ש מ ז ה י ה ר ס ו ג ם ד ב ר י ר ל ב ״ ה ב ק ו נ ט ר ס ה ס מ י כ ה 8
צ
,
״והדבר צריך ה כ ר ע /והרמב״ן מ פ ר ש שם כי מסופק היה הרמב״ם בודאות ה ה ל
ע ו ן י
ובנכונותה.
20יוצא ,איפוא ,לשיטת הרמב״ם ,כי בכוחם של בנ־ ארץ ישראל טמון הכוח לחז־קז
מ
הסמיכה וממילא א ת הסנהדריז•
ז
ג ו ב ע
ה
כ י ח
כ י
י
מ י ו ח ד
ש
א
ל ב נ י
ר
י ש ר א
ץ
״
ל 3כ<*
הקשור עם הסנהדרין ותפקידיה ,וממילא בכל הקשור עם קידוש החודש ,ש ל ד ע ת ר
בשיטת
הרמב״ם תלוי לכתחילה ,ובעיקר ,בסנהדרין .כ נ י ארץ ישראל ה מ ס
3
י
כח*
ו
נ
כ ת
כ י ת דין סמוכים ככוח.
ב
21ובזה היסוד הרביעי והאחרוז
ש
ט
י
ת
ה ר מ ב
"
ם :
י י
י ,י י י ש
'
ה ה י ד
״
; ז כ ע
מ
כ
י
פ
ח
פלי
ארץ ישראל .בלי כוח זה אין לקדש א ת החודש בחוץ לארץ אפילו על ידי ה ח ס כ ו ן
^ י
וכך כותב הרמב״ם בספר ה מ צ ו ו ת :״ואין אנו עושים היום ח ש ב מ אלא כדי ש נ ד ע
החק שקבעו בו כני ארץ ישראל ,כיון שבסדר זה עצמו מחשבים וקובעים היום -״ * ,
א
בראיה .ועל קביעתם אנו סומכים — לא על חשבוננו ,ואין חשבוננו א ל א לגלוי מ י ? ^
והבן זה היטב .והנני מוסיף ל ד ב י א ו ר :אילו הנחנו ,למשל ,שבני ארץ ישראל
מן
ישראל — חלילה ל א י ל
ארץ
שכבר
מלעשות זאת ,לסי
הבטיח
1
שלא
ע
י
י
ך
ף
י
-
׳
ולא ישרש א ת שארית האומה לגמרי — ואילו הנחנו שלא יהא בית דין
ולא
יהיה בחוץ לארץ ב י ת דין שנסמך בארץ ישראל ,הרי אז לא היה
ז ה
מ י ע י ל
ל נ י
כ ל ל
ב
ש
ו
ם
א י פ ז
ל פ י
ש
א
י
ל נ י
י
ל
ש
ח
ג
כ
ח
י
צ
י ל ע ב ר
ה
ש
ג
ח?ן
י
ב ו ב ג
י
ם
יייקב
׳
חדשים אלא באותם התנאים הנזכרים ,כמו שביארנו ״כי מציון תצא תורה ה ־ 3
ד
מירושלים״
)ישעיה ב ,ג( .וכד דבריו בהל׳ קידוש החדש ,סוף סרק ה ׳ :״ ז ה זןן
מהשבין בזמן הזה כל א ח ד ואחד בעירו ואומרים שראש ח ד ש יום פלוני ויום ט ו
פלוני ,לא בחשבון שלנו אנו קובעים
ו
ל
א
ע
ל
י י
א נ
י
ם ו מ כ י
ן•״
ו א י ז
א נ
י
ס ו מ כ י
י
י
ב
ן א?א
י
ק
חשבון בני ארץ ישראל ול!ביעתש …וקביעת בני ארץ ישראל אותו הוא שיהיה ר א ש
"
או יום טוב ,לא מ פ נ י חשבון ש א נ ו מחשבין״.
22״הרי ש נ י התלמודים שוים שמחשבים ומעברים את ה ש נ ה בשאר בתי דיניו ו ב כ ל ״
י
וזאת בניגוד ל ע מ ד ת הרמב״ם כי לכתחילה אפילו השלושה חייבים להיות חברי
גדולה ,והעיבוד בחו״ל תלוי מ מ ש בנוכחותם של בני ארץ ישראל בארצם.
23בקונטרס הסמיכה בשו״ת הרלב״ח דנו המר״י בירב והרלב״ח בכוונת דברי ה ר מ ב ״ ם ^
ל פ י מהר״י בירב יש ל ח כ מ י ארץ ישראל כח ל ח ד ש הסמיכה ולכן יש ל ק ב י ע ת ראקן
ע״י בני ארץ ישראל דין ב י ת דין סמוך .ב ש י ט ה זו הולך גם רבינו ב ״ מ ש ד
י
ח^*^*
ל ע ו מ ת זה מ פ ר ש הרלב״ח שכוונת הרמב״ם שאין צורך ב ב י ת דין כדי ל ה ש ת מ ש ב י ז ע י"
^
ק ב י ע ת ה ח ד ש המסורים לנו מסיני ,אבל השימוש בחשבון זה נמסר רק ל ב נ י א ר ץ
י ג
*
— כי מציון תצא תורה .רבינו דוחה ש י ס ה זו .ודאה ״תורה שלמה״ חלק יג ע מ ׳ פ א
ד ש ו ״ ת נ פ ש חיה סי׳ א מפרשים א ת כוונת הרמב״ם כפירוש מר״י בירב ,ש ה י א
רבינו.
22
www.daat.ac.il
ג
ם
**ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ו א י ן כ א ן מ ק ו ם ל ה א ר י ך .ו ה ע נ י ן ע מ ו ק ו ח ת ו ם ב א ו צ ר ו ת רבינו* ,-ו ל פ י ע נ י ו ת ד ע ת י
כמו ש כ ת ב ת י .ודר׳ק.
ובזה יצא לנו טעם נפלא על הא דקאמר הגמרא ״הזהרו במנהג אבותיכם ,גזירה
דילמא אתי לקלקולא״
2 5
,ד א ם כ ן י־ ,ק ש ה ,ג ם ב ח ו ץ ל א ר ץ ג ם ב א ר ץ י ש ר א ל י ה י ה
ל ח ם ד י ן א ח ד ,ד ג ם ב א ר ץ י ש ר א ל ש י י ך ה א י ט ע מ א ! ו צ ר י ך ל ו מ ר מ ש ו ם ד כ ב ר נ ה ג ו ׳־,
והוד .כ מ ו ד ל א ב ט ל ה ט ע ם ,ו א י ן כ א ן מ ק ו ם ל ו מ ר ד צ ר י ך ב י ת ד י ן ג ד ו ל ב ח כ מ ה ו מ נ י ן
2 8
ל ה ת י ר ן .וכל זה אינו נראה שיהיה לעיקר הטעם .א ב ל מ ק ו ב ל י ם א נ ח נ ו מ ר ב י נ ו
הגר״א ,דאם כי חז״ל פירשו טעמם ,בכל זאת עוד השאירו טמונים בסתר לבבם טעמים
ל א ל פ י ם גדולים ורבים ,א ב ל ל א זה לאוזן המון בני ישראל .כ כ ה א ו מ ר א ש ר ל ד ב ר י נ ו
יש ט ע ם נפלא ,דלפי מ ה ש כ ת ב רמב״ם בפירוש ה מ ש נ ה בריש סנהדרין ,דיהיה בית
דין
בארץ ישראל טרם ב י א ת מ ש י ח וקיבוץ גלויות ,עיין ש ם דבריו ה נ ע י מ י ם • ־ ,
24כלומר ,אע״פ שביאר רבינו את ש י ט ת הרמב״ם בםוגיא זו אגב דבריו המפורשים בסוגיא
זו ובדומות ובקרובות לה ,לאמתו של דבר תפיסה זו של ה ר מ י ״ ם בענין ארץ ישראל
והקשר בינה ובין מצוות מסוימות שייכת ל מ ש נ ת הרמב״ם בכלל ,ואינה מוגבלת למצוה
אחת בלבד.
25ביצה ד ,ב )הביאורים על פי פ ר ש ״ י ( :איתמר ,שני ימים טובים של גלויות ,רב אמר
נולדה )ביצה( בזה מותרת בזה )דאחד מהם בודאי יום חול ,וממילא מותרת הביצה(,
ורב אםי אמר ,נולדה בזה אסורה בזה .לימא קםבר רב אםי קדושה אחת היא )כמו יום
אחד ארוך( ז והא רב אםי מבדיל ביומא ט ב א לחבריה )ומברך ״בין קודש לחול״ ,משום
שסבור כי היום השני הוא חול גמור ,ואנו שומרים אותו רק משום מ נ ה ג אבותינו בידינו,
כי הם ל א היו בקיאים בקידוש החודש כ מ ו נ ו ( י רב אםי םפוקי מםפקא ליה )אם חכמים
גזרו יום ארור או משום ספק( ו ע ב ד הכא לחומרא והכא לחומרא …והשתא דידעינן
בקביעא דירחא ,מ א י ט ע מ א עבדינן תרי י ו מ י ? משום דשלחו מתם ,היזהרו ב מ נ ה ג
אבותיכם בידיכם ,זימנין דגזרי המלכות גזירה )שלא תעסקו בתורה ,ולא ידעו א ת סוד
העיבור( ,ואתי לאקלקולי )לעשות חסר מ ל א או מ ל א חסר ותאכלו חמץ בפסח(.
26שכל הטעם ביום טוב ש נ י של גלויות הוא ״דילמא אתי לאקלקולי״ בזה שישכחו את
סוד העיבור ויטעו כחשכון.
27בשני ימים בחוץ לארץ בלבד ,ואילו בארץ ישראל אף פעם לא היה מ נ ה ג אבותיהם
כזה ,ולכן אין טעם למה ע ת ה נגזור בזה גזירה חדשה.
28רמב״ם ממרים ב ,ב :״אבל במקום שלא יבטל הטעם אפילו ב י ת דין גדול מ מ נ ו אינו
יכול לבטל את הגזירה״ .ולכן הגזירה על הו״ל לשמור שני ימים נ ש א ר ת באשר הטעם
נשאר.
29שאם לא תשמר )חידוש הסמיכה בא״י( אי אפשר ש ת מ צ א בית דין הגדול לעולם ,לפי
ש נ צ ט ר ד ש י ה י ה כל א ח ד מ ה ם סמוך על כל פנים ,והקב״ה יעד שישובו כמו ש נ א מ ר
״ואשיבה ש ו פ ט י ד כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי בן יקרא לך עיר הצדק״ )ישעיה
א ,כו( ,וזה יהיה באין ספק בשיכון הבורא יתברך ל ב ו ת בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם
לשם יתברד ולתורה ,ותגדל חכמתם לפני ב א ה מ ש י ח כמו שיתבאר זה בפסוקים הרבה
במקרא )עכ״ל הרמב״ם(.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן מ פ ו ר ש בירושלמי מ ע ש ר שגי פרק כרם רבעי )פרק ה הלכה ב ( :זאת אוב?ו-
שבנין
ת
ב י ת ה מ ק ד ש יהיה קודם מ ל כ ו ת ב י ת דוד .א ם כן א ם יהיה ב י ת דיז ב א ר ץ
ישראל ,יהיו מוכרהים ל ק ד ש ע ל פ י הראייה ,ואם לא ת ת ר א ה ה ל ב נ ה ביום ה ש ל ו ש י
ס
א ף ע ל פ י ש ע ל פ י ה ה ש ב ו ן י ה י ה ר א ו י ל ק ב ו ע בו ,ב כ ל ז א ת י ה י ה מ ע ו ב ר ,ו א ז י ד ן י ו
צריכים
3 0
ל ע ש ו ת בגולה ש נ י י מ י ם .ולכן גזרו גם עכשיו ,דוגמה ש ע ש ה רבן י ו
ו ז ג ן
ב ן ז כ א י ל א ס ו ר יום ה נ ץ ,ג ז י ר ה ש מ א י ב נ ה ב י ת ה מ ק ד ש ) ר א ש ה ש נ ה ד ,ג( ו ז ה ש ע
ל ע ש ו ת בזמן ה ז ה ש נ י ימים טובים ש ל גלויות .ובזה יסתום פי ה מ ת פ ר ?
נכון
ס
י ס
בעונותינו הרבים ״ .ודו״ק בכל זה היטב.
א ל ת א כ ל ו מ מ נ ו נ א ו כ ו ׳ ו ל א ת ו ת י ר ו מ מ נ ו ע ד ב ו ק ר .פ ר ק י ב ,ט—י
ד ע כי ההבדל בין ״אל״ ל ״ ל א ״ ה ו א :כי ״אל״ ה ו א ענין בקשה ,כמו ש מ צ א
מ ל ת ״ נ א ״ ס מ ו ך ל ״ א ל ״ ) ב ר א ש י ת ג ,ח ; יח ,ג ; יח ,ל ו ע ו ד ו ע ו ד ( ,ו ל א מ צ א נ ו ס
מ
ל ״ ל א ״ ,כ מ ו ״ א ל נ א ״ ש מ צ ו י ב ת נ ״ ך .כ י ״ ל א ״ ה ו א מ ו ר ה י ו ת ר ע ל הציווי ,ו ל כ ן
להשם יתברר — ש א י ן נופל ציווי עליו — ב א ב מ ל ת ״אל״ ,כמו
הבקשות
3ד
ו
ך
כ
ל
1,
׳ ׳ א
ת ש כ ח ע נ ו י ם ״ ) ת ה ל י ם י ,יב( ,״ א ל ת ת ן ל ח י ת נ פ ש ת ו ר ך ״ ) ש ם ע ד ,י ט ( ,״ א ל ת י ז -ן ק
ממני״
ול
) ש ם כ ב ,י ב ו ע ו ד ( ,״ א ל ת ס ת ר פ נ י ך מ מ נ י ״ ) ש ם כז ,ט ו ע ו ד ( ו כ ר .
ן
כ
מ צ א נ ו ״ ו י א מ ר ל א ״ ) ב ר א ש י ת יט ,ב( ו ל א ״ ו י א מ ר א ל ״ ,כ י ״ א ל ״ א י נ ו ע נ י ז ה ח ל , #
רק הוא ענין בקשה.
והנה
ש,,״
טרם הכה ה׳ כל בכור במצרים ,ה ל א אז היו ה מ צ ר י ם חושבים
ע נ י ן מ ת ח ב ו ל ו ת מ ש ה כ מ ו ש א מ ר ו ) ש מ ו ת י ,ז ( :״ ע ד מ ת י י ה י ה ז ה ל נ ו ל מ ו ק ש ׳ /
א ו ל ם ב ע ת ה כ ה ה ׳ כ ל בכור ,ר א ו ה כ ל כ י ה ה ש ג ח ה פ ר ט י ו ת מ ה כ ו ל ל כ ל ה ש ל י מ ו ן ן *
2
ז
ה
א
מ
ר
ו
ב
פ
ר
ק
א
י
ז
ה
ו
נ
ש
)
ב
ב
א
מ
צ
י
ע
א
ס א
ב
:
א
מ
ב א
? 1מ ה
לי י כ ת ^
י י ׳
•
י
^
רהמנא יציאת מצרים ברבית ,יציאת מצרים גבי ציצית ,יציאת מצרים במשקלורן ^
א מ ר הקב״ה( ,אני הוא ש ה ב ח נ ת י במצרים בין ט פ ה ש ל בכור )לטיפה ש א י נ ה
בכור( ,א נ י הוא ש ע ת י ד ליפרע מ מ י ) ש ת ו ל ה מ ע ו ת י ו ב נ כ ר י ו מ ל ו ה א ו ת ם ל י ש ר א ל
ברבית ,וממי שטומן משקלותיו במלח ,וממי שתולה קלע אילן בבגדו ואומר ת כ ן
?
הוא( .כיון ש ה ה ש ג ח ה ה ל ה ב פ ר ט י פרטיות ,ת ד ע כי י ש ק י ף ה׳ וירא כ ל מ פ ע ל
1,3
מ צ ע ד ,ואז דבוק קנין ה א ל ק י ב ע ם ישראל ,ש ה ו א בן בכורו ,וקנה א ו ת ם ל ע ב ד י ש
כי
פ ר ע ה וכל העם מהרו לשלהם מ ן הארץ ,וחיוב כל ה מ צ ו ו ת ת ל ה השם
ית
ן ז
3
כ
ב ע ת ה ז א ת .ל כ ן א מ ר ״ א ל ת א כ ל ו מ מ נ ו נ א ״ ,פ י ר ו ש מ ב ע ו ד יום ג ם כ ן ] כ ד ע ת
ד
י
^
30ב א ש ר הם תלויים ב ק ב י ע ת בני ארץ ישראל.
31התובעים א ת ביטול יום טוב שני של גלויות באשר אנו בקיאים בקביעא דירחי.
1״זה״ הוא משה ,מ ש מ ע שראו בו א ת מקור צרותם.
2
כלומר ,הקב״ה ,הכולל א ת ש ל מ ו ת הכלל ,מ ש ג י ח אף על כל פ ר ט ופרט.
3
עם ה ח ד ר ת ה ת ו ד ע ה וההכרה ב ה ש ג ח ת ה׳ בפרטי פרטיות ,וההכרה ה מ ל א ה כי הם נ מ צ
א י ק
ת ח ת ה ש ג ח ת ו ה פ ר ט י ת של הקב״ה ,אז ,ורק אז נקשר הקשר האמיתי בין ישראל ל ב י ן , #
ולכן הוא גם הזמן בו החלו מצוות ה׳ לחייב א י י ע •
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
4
סוף פרק כל ש ע ה [ .וכל שכן קודם ח צ ו ת לכולי עלמא ,פירוש ,רק בלשון בקשה,
שאז היה העיקר מ ע ם ישראל שהאמינו בה׳ יתברך
6
ואכלו צלי דרך שררה וחפזון
ומקלם בידם ,והאמינו שה׳ יוציאם בזרועו הנטויה .וזהו ל ש ו ן ״ א ל ״ — ד ר ך בקשה.
אבל אחרי הצות ,כ א ש ר יהיה צ ע ק ה גדולה ,וישלהו א ת כ ם ויהיו כל הבכורים מתים,
אז נופל לשון ״לא תותירו מ מ נ ו ע ד בוקר״ ,ש ה ו א מורה ע ל ציווי ופקודת מלך,
ז
כי כ ב ר יש לו ה ת ח י י ב ו ת ע ל נ פ ש ו ת י כ ם — ״ ו ע ב ד י ה ם ״ ,ומצווים לכל א ש ר א נ י
אצוום ודו״ק.
וכן
ב פ ר ש ת ב ה ר )ויקרא כה ,ל ה ( :״וכי ימוך א ח י ך ו מ ט ה ידו ע מ ך ״ ,פ י ר ו ש
סדר ה נ ה ג ת ו ועניניו .״ ו ה ח ז ק ת בו״ — ש י ש ו ב ע ל כנו ואל מ ק ו מ ו וכבודו .״גר ו ת ו ש ב
וחי ע מ ך ״ — שרק להחיותו א ת ה מצווה ,לא להעשירו אבל אני מ צ ו ד ש י ח י ה ע מ ך
ותתן לו להם ומים ופרנסה .ובבקשה אני מאתך ,״אל תקח )מאתו( נשך ותרבית״,
8
שעל
ז ה א י נ ו נ ו פ ל ר ק ע נ י ן ב ק ש ה ,ש ה ג ר א י נ ו ב ן מצוד .ו א י נ ו ב ן ד ת .א ם כ ן
חוא
יקח מ א ת ך נשך ותרבית ואתה לא תקח ממנו ,הלא ת ת ר ו ש ש ו ת ע נ י י ! אך
אף ע ל פי כן אני מ ב ק ש מ א ת ך ש א ל תקח מ א ת ו נשך ותרבית ,כי להחיותו הנך
מ צ ו ו ה ,ו ב ל תבזד .צ ל ם נ ב ר א ב ד מ ו ת ״ ו ח ב י ב א ד ם ש נ ב ר א ב צ ל ם ״ ) א ב ו ת ג ,יד(,
אם כי לא א ח י ך חוא .וכן ח ש ש ו ה כ מ י ם ש מ א ילמוד ממעשיו ,ודילמא א ת י למיםרך,
ורק
9
מ ש ו ם כ ד י ח י י ו ה ת י ר ו .ו א מ ר ו ב ס ו ף מ כ ו ת )כד ,א ( :ו א ת כ ס פ ו ל א נ ת ן
ב נ ש ך ) ת ה ל י ם טו ,ה ( — א פ י ל ו ר ב י ת ד נ כ ר י ״ .״ ו ח י א ח י ך ע מ ך ״ ,א ת כ ס פ ך ל א ת ת ן
4פסחים מא ,ב : .רבי אומר ,אקרא אני ״בשל״ מ ה תלמוד לומר ״מבושל״ ן שיבול אין
לי אלא שבישלו משחשיכה ,בישלו מ ב ע ו ד יוה )ביום י״ד( מנין י ת״ל ״בשל מבושל״ —
מכל מקום.
5
אחרי ״בין הערביים״ ,שמותר לכל הדעות לבשל א ת הקרבן.
6אי אפשר היה עדיין לחייב אותם במצוות באשר טרם הוכיח להם א ת השגחתו הפרטית
המחייבת אותם להיות עבדיו.
7ויקרא כה ,נד ;.בזה שהוציאם מ ע ב ד ו ת פרעה ל ע ב ד ו ת ה׳ ,והצילם מן ה מ ג י פ ה ב ש ע ה
ש נ י ת נ ה רשות ל מ ש ח י ת להשחית.
8
המצויין בלשון ״אל״ ,בניגוד לציווי מ ו ח ל ט בלשון ״לא״.
9ליהודי לקחת ר ב י ת מ ן הגוי .וכך שנויה הםוגיא ב ב ב א מ צ י ע א ע ,ב :״מרבה הונו
בנשר ותרבית ,לחונן דלים יקבצנו״ )משלי כח ,ח( ,מ א י לחונן ד ל י ם ? א מ ר רב ,כגון
שבור מלכא )מלך פרם היה ,ונוטל מ מ ו ן מישראל וחונן בהם דלים נכרים ,שהם דלים
מ ן המצוות — רש״י( .אמר רב נחמן ,אמר לי הונא ,ל א נצרכה א ל א דאפילו רבית
ד ע ו כ ד כוככיפ …איתיביה ,לוין מהם ומלוים אותם ברבית ,וכך בגר ת ו ש ב ! א מ ר רב
חייא
בדיד ,דרב הונא ,לא נצרכה א ל א בכדי חייו )התירו לו ,ויותר מ כ א ן אסור
מדרבנן ,ד ל מ א אתי למיםרך — רש״י( .ר ב י נ א אמר ,הכא בתלמיד חכם עסקינן ,ט ע מ א
מ א י גזור רבנן ,ש מ א ילמד ממעשיו ,וכיון ד ת ל מ י ד חכם הוא לא ילמד ממעשיו ,עכ״ל
הגמרא .ברור מםוגית הגמרא כי מדאורייתא אין איסור ליהודי לקחת ר ב י ת מ ן הגוי,
וכי רבנן הם שגזרו עליו מ ה ט ע מ י ם הנ״ל .על רבינו להסביר ,איפוא ,א ת ע מ ד ת ו ה מ נ ו ג ד ת
לכאורה ל ד ע ת חז״ל ,האומרת כי התורה אוסרת עליו )אם כי בלשון בקשה( א ת לקיחת
הרבית מן הגוי.
10מ ש מ ע מהכתוב בתהלים כי א מ נ ם יש איסור ל ק ח ת ר ב י ת מ ן הגוי ,וזוהי גזירת החכמים
www.daat.ac.il
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
ם
ש
ל ז (
ו
ל
ב
ו
ש
ז
י
צ י ו י י
ק
פ
ד
ו
מ
ת
ד
ל
כ
ו
/
ו
פ ר
ו ע י י ן
?
ל ־־
ל ו ב נ ש י ״ )יימיא
נ ש ך ) ש ם ( :ר ב י אומר ,גר ת ו ש ב האמור לענין רבית איני יודע ״ .ועל ד י ר
1 2
יש לנו רשות לפרש כמו שכתבתי
איזזזך
.
ועוד ש ם )פסוק י ד ( :״וכי תמכרו מ מ כ ר ל ע מ י ת ך או ק נ ה מ י ד עמיתד ,א ל
א
ת
א ח י י
פ
י
ר
י
ש
ש
ה
ז
ב
ש י ז
ק
ש
ש
ד
נ
ע
ן
י
א
ו
ה
ש
א
נ
ה
ב
ש
א
ש
ה
א
ל
ד
מ
ת
ע
1
י
ב
ו
ש
י ל אז־ס*
"
^
"׳
*י**
׳
וברצונו למכור א ו ליקה א ם כ ן זה שטות ,ש א ם א ת ה תונה אותו כי ת ק ח מ מ נ ו ,
ד
ו
ש
כ
א
א
ת ו נ ו
ש
י
את א ח י ו 8
ל
ל
יונה א ו ת ך כי יקה מ מ ך ! וראוי מענין הנימוס
״ ו ל א ת ו נ ו א י ש א ת ע מ י ת ו ״ ) ש ם פ ס ו ק יז( ז ה א ו נ א ת ד ב ר י ם ,ו ע ל ז ה י א ו ת ל י ״ *
י ^יז
ן ןךן״ק
ל
הציווי והפקידה ,כי אף שיצא שם ר ע ע ל
1 4
ח
) י ט
וכל ב ק י א י ם
א
ל
י
ד
׳
א
ו
ת
(
:
״
צ י ו ו י
א ל
ה
ת פ נ ו
ח
ל
ט
י
א
ת
ב
ר
א
ל
ה א ל י ל י ם
׳
כ
י
י ע ש ד
מ
׳
ך
ה
נ
ו
ה
א
ו
ת
״
י א ל ה י
ד ,א ד ם
י
מ
א
ם
ם
כ
ה
מ
ה
ל
ר
א
ת
ע
?
!
ה
ו
ש
לכס״
יק •02י
י
'
׳
כי על המחשבה
ה א ד ם ל ה ק ש י ח ל ב ב ו מ ז ה ו ל ה ד פ ה מ ק ר ב ל ב ב ו .ו ל כ ן מ צ א נ ו ) ד ב ר י ם ט ,ד ( :״ א ל
ד
ר
ב ל ב ב ך ב ה ד ו ף )ה׳ א ל ק י ך א ו ת ם מ ל פ נ י ר ל א מ י ( ׳
ב
צ
ד
ת
ק י
ו ג ר
"•
ו
ר
א
ה
ד
ב
ר
י
א
ן
1
היאכ״ "
5 7
1 6
ע ל פ ס ו ק ״ ל א ת ח מ ו ד ״ ) י ת ר ו כ ,י ד ( ד ב ר י ם מ ו ש כ ל י ם .ו ז ה צ י ו ו י ע ל ה מ ו ז מ ן
ב י ז
בענייני ע ב ו ד ה זרה ,ולכן נופל ש פ י ר ״ א ל תפנו״ .א ב ל ״ א ל ה י מ ס כ ה ל א ת ע ש ו ״
.,
יישל
י
1
עליה דיברו ונימקו חז״ל בבבא מ צ י ע א ע ,ב .א ת המקור לאיסור הזה מוצא רבינו ^ * , 5
התורה ״אל תקחו מאתו נ ש ך ״ — :ב ק ש ת התורה הופכת להיות ציווי דרבנן.
11מ ש מ ע שאין איסור דאורייתא בלקיחת רבית מ ג ר תושב לעומת האיסור
ה מ ו ח
ז
י
ל
ט
)״לאי,
י
״אחיד״.
במקרה של ,א ח י ך
(
'
^
* כד
12בזה הניח רבינו יסוד גדול ב ש א ל ת הפונקציה של פשוטו של מקרא ש ע ה ש ה ו א
ז י
עולה בקנה א ח ד ע ס מדרש חז״ל .על פי דברי רבינו כאז יכול ה פ ש ט לגלות ל ג ל
א
הרצוי בכוונת השם ,אותו רצוי א ש ר בגלל סיבה זו או אחרת אין התורה מוכנה ל ד ,
*
ב י
כחיוב גמור ,ומקום הניחה תורה לחז״ל להתגדר בו ולחייב.
מ
**י
13בענין זה כתבה התורה ״אל״ ,כ ד י לציין כי איסור זה הוא כה מובן מאליו ,ש א י ו ^
בכתיבתו בלשון המוחלטת ״לא״ .מ ש מ ע ו ת זו היא במקביל ל מ ש מ ע ו ת ש ר ב י נ ו
י
5
ז
ל מ ע ל ה ל מ ל ה ״אל״ ,והיא שהתורה ל א יכלה לחייב את הענין באיסור מוחלט .צ ד ל•*-
מ ש ו ת ף י ש בין מ ה שהיא א י נ ח מ ח י י ב ת ובין מ ה שהיא אינה צריבה לחייב.
14ב ב א מ צ י ע א נח ,ב :כשהוא אומר ״וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו״׳ הרי א ר
ב
ממון אמור ,ה א מ ה א נ י מקיים ״ולא תונו א י ש א ת עמיתו״ — באונאת דבריפ.
15וכאן אין לטעון כי מ ה ש ע ש י ת לו הוא יעשה לך ,כמו באונאת ממון ,כי שם ד .ד
י
כ
א ד ם מוכרח או לקנות או למכור ,אבל אין הכרח שיצא גם עליו שם רע ,ש ח ב ר ו .
^
ל נ צ ל ל ש ם א ו נ א ת דברים.
ש
16ד ע ת ר א ב ״ ע ה י א כי י ש כוח באדם לעמוד באזהרת ״לא תחמוד״ שהיא מצוד׳
ל
ב
וזה כשירגיל עצמו בהסתפקות ב מ ה ש י ש לו ,כמו שירגיל עצמו ל ה י מ נ ע מאיסורי ע ! , -
וכיוצא בזה ,וכל זה על פ י ה מ ש ל של בן הכפר ש ל א יתאוה ל ב ת המלך .ד ב ר י
ד
כ
תואמים א ת ה ה ל כ ה י ע ל ״ ל א ת ח מ ד ״ עוברים רק אחרי ש ע ש ה מעשד׳ לקיחה• ע ל ״ ח מ ד -
י
ד
מ
3
1
י
כ
כ ז א ת ניתן לצוות בלשון ״לא״ ,א ב ל ל א על ה מ ח ש ב ה ה מ ב י א ה לידי אותה ח מ ד ה ,ן " ' , .
ת ע ל ה ע ל ד ע ת ו בלאו הכי ,ועליה ניתן לצוות רק ב״אל״ ,ועליו ל ה ד פ ה טרם
בחמדה בפועל.
26
www.daat.ac.il
ת
*יזד*
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ש ו ן צ י ו ו י ו פ ק ו ד ה ״ .ו כ ן ״ א ל ת פ נ ו א ל ה א ו ב ו ת ו א ל ה י ד ע ו נ י ם ״ ) ש ם פ ס ו ק לא(,
גם כן על ה מ ה ש ב ה .
וכן
ב פ ר ש ת מ ן ) ש מ ו ת טז ,יט( ,״ א ל יותר מ מ נ ו ע ד בוקר״ ,״ א ל י צ א א י ש
ממקומו״ )שם פסוק כט( ,בלשון בקשה ,מ פ נ י שזה פעולות הבל ,כי אם יותיר א י ש
ה ל א ירום ת ו ל ע י ם ויבאש ,לכן רק ב ל ש ו ן ב ק ש ה
1 8
.וכן :״ראו כי ה׳ נתן לכם א ת
ה ש ב ת וכר .א ל י צ א א י ש מ מ ק ו מ ו ״ .הכוונה ,כי ה׳ נ ת ן לכם לחם יומיים ,ואם ת צ א ו
ל ל ק ו ט מ ן ,ה ל א ל א י ת ן ל כ ם י ו מ י י ם ,ו א ל ת מ צ א ו בו .א ם כ ן מ י פ ת י י ע ש ה ז א ת כ י
י פ ס י ד א ת א ש ר י ל ק ט מ ש נ ה ?! כ י ה ל ח ם מ ש נ ה ב ו ד א י י ר ו ם ת ו ל ע י ם ,כ י ו ן ש ל א ה י ה
ח ת ו ע ל י ו ת ש ל א נהו ולא ש ב ת ו במקומם ,ייבטל נם ש ל קיום ה ל ת ם ביום ה מ ח ר ת ,
ת מ צ א ו מ א ו מ ה ! ו ל כ ן א מ ר ב ל ש ו ן ב ק ש ה .ו כ פ י ה נ ר א ה ,שעתר .ב פ ע ם ר א ש ו ן ,
ולא
מהל השם יתברך להם ולא הבאיש הלחם אף שיצאו ללקוט .ולכן א מ ר :״ ע ד אנא
מ א נ ת ם ״ )שם פסוק כה( כי אם ת מ א נ ו ע ו ד ו ת צ א ו ללקוט ביום ה ש ב ת ,מ ל ב ד א ש ר ל א
תמצאו ,גם להם מ ש נ ה ירום תולעים ויבאש ,כי ״ ע ל כ ן ) ה ו א ( נותן לכם )ביום ה ש ש י (
ל ח ם י ו מ י י ם ״ .כ ן נ ר א ה ל י בזה.
ו כ ן ״ ר א ש י כ ם א ל ת פ ר ע ו ״ ) ו י ק ר א י ,ו( ,ש ז ה ל ש ו ן ב ק ש ה ל ע ש ו ת מ ע ש ה ל ג ל ח ,
כדי להיות ראוי לעבודה
1 9
,״ובגדיכם לא תפרומו״ ,ש ל א לקרוע בגדים ,ש ל א ת ע ש ה
מ ע ש ה נופל ע ל זה לשון ציווי ,והבן.
ו ז ה ״ י י ן ו ש כ ר א ל ת ש ת ״ ) ו י ק ר א ש ם ט ( ,ש ב ש ע ת השתק־ ,א י נ ו ע ו ש ה א י ס ו ר
ע ד י י ן ,ר ק כ ש כ ב ר ש ת ה א ס ו ר ל ה י כ נ ס .ו א ם ש ת ה ה ר ב ה ש ה ג י ע ל ש כ ר ו ת ו ש ל לוט,
פטור
2 0
מ מ ל ק ו ת .אם כן לא מיידי ה ק ר א בכגון זה א ל א ש ש ת ה רביעית ,ו נ מ צ א
דבשעת
ה ש ת י ה אינו ע ו ש ה איסור עדיין ,ואם כן אינו רק ב ק ש ה ש ל א יביא ע צ מ ו
ל ש כ ר ו ת ו ל י כ נ ם א ה ד זה .ו כ מ ו ד א מ ר ו ב ה ו ר י ו ת ד ף י ,ב :נ פ ק א מ י נ י ה ב פ ל נ י א א ה ר י נ א
1
ל א הוד .ל י ה ל מ י ש ת י ו ד ו ״ ק י . -
17הרי לפנינו הטעם השלישי מ ד ו ע תכתוב התורה בלשון ״אל״ — כי לא יתכן לצוות
ציווי אבסולוטי במקרים האלה .וגם זאת בהתאם לתפיסה כי ״אל״ חלשה יותר מ״לא״
מ ב ח י נ ת התוקף המחייב.
18כמו הקטיגוריה ה ש נ י ה )״אל תונו״( שאין צורך בציווי מוחלט.
19אי פריעה הראש פירושה גילוה )השוה מ ו ע ד קטן יט ,ב :תניא ,מנין לאיפור תספורת
באבל שלושים יום .(…אחרי האסון של מ ו ת שני בגי אהרן ,מובן כי יותר קל ל מ ש ה
לצוות על מ ה ש ל א יעשו בני ה מ ש פ ח ה הנותרים ,מ א ש ר על מ ה שהם חייבים לעשות
למרות אבלם .הבדל זה בחומרת הציווי או ה ב ק ש ה מ צ י י נ ת התורה על ידי השימוש
ב״אל״ וב״לא״.
20אם נכנס ל מ ק ד ש ועבד א ת העבודה.
21אמר רבי י ו ח נ ן :מ א י ד כ ת י ב )הושע יד ,כ ( :כי ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם
ופושעים יכשלו בם״ …א ל א ללוט ולשתי בנותיו ,הן שהתכוונו לשם עבירה — ״ופושעים
יכשלו בם״ …והא מינם אניס ? ת נ א משום רבי יוסי בר רבי חוני ,ל מ ה נקוד על וי״ו
ש״בקומה״ של ב כ י ר ה ? לומר לך ש ב ש כ ב ה ל א ידע א ב ל בקומה ידע .ומאי הוד .ליה
למעבד ,מ א י דהוד .ד ו ה ז ! נפקא מיניה דלפגיא אחרינא לא א י כ ע י ליה למישתי ) = ב ע ר ב
השני לא היה לו לשתות(.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנשו־סימ
ו כ ן ״ א ל ת ח ל ל א ת ב ת ך ל ה ז נ ו ת ה ״ ) ו י ק ר א יט ,כ ט ( ,ד ד ר י ש ב ס ר ק
) ס נ ה ד ר י ן ( עו ,א :ש ל א י מ ס ו ר ב ת ו ל ז נ ו ת ,ד ז ה א י נ ו מ פ ע ו ל ו ת ב ע ל ש כ ל ש י מ ם ו י ־
ל ז נ י ת
ת
ש
ה
א
מפורש
א י
ב
ש י ז נ ה
ב
ת
נ
צ
י
ע מ ד ,
ע
ו
ז ה
׳
ה
ת
י
י
נ ג ד
ר
ת
ה ט ב ע
ג י י ל ה
׳
כ י
י צ
י
א
מ
ו ? 1כ ז
ה
ר
ר
ע
ל
מ ת ג ר י
א
ו
א ל
מ
פ
נ
י
ב ז ה
ז
׳ י
ה
כ ל
מ
? 1א
צ
א
ד
א
נ
ם
כר!ך
ייועד-
י זנירד^
״ "׳
׳
י
^
ב ת ו ר ה ע ל ז נ ו ת ה ב ת ,ר ק י ל י ף ל ה מ ק ל ו ח ו מ ר ) י ב מ ו ת ג ,א ( .ו מ כ ל
מ ה ד פ י ר ש ו ה מ ש י א ב ת ו לזקן ,ה מ ש ה ה ב ת ו בוגרת ,זה ע נ י ן ב ק ש ה ש י ה ו ס ע ל
ב ת ו ש ל א ת ב א לזנות ע ם אחרים ,ואינו נופל ע ל זה ציווי ופקודה .ועייז
סוף פרק ב׳ מהלכות נערה
2 2
ימ^//
.
ש א
מ
וביר^ן^־י
2 3
ס ו ף פ ר ק ק מ א ד ע י ר ו ב י ן )יז ,ב ( :ו כ י ל ו ק י ן ע ל ל א ו ש ב ״ א ל ״ ? ! •
פסהים פ ר ק א ל ו דברים
3
ק
והנה רבותינו בעלי התלמוד נתעוררו בזה ד״אל״ הוא לשון בקשה,
2 4
ע
^
:א מ ר לו ,מ י כ ת י ב ״ ל א ״ — ״ א ל ״ כ ת י ב • א ף ע ל שי
ל
ז ה ע ו מ ד ב ש מ ו ע ת ו וזה ע ו מ ד בשמועתו .ה ר י דםבר ל מ ם ק נ א כן דאין לוקין ע ל
שב״אל״ .והכלל א מ ת לכל מעיין ודו״ק.
ו כ ן ב מ ל כ י ם ־ א ,ג ,כ ו :״ ו ת א מ ר ב י א ד נ י ,ת נ ו ל ה א ת ה י ל ו ד ה ח י ו ה מ ת
כ
ז
א
י
^
א
ת מ י ת ו ה ו ) . . .פ ס ו ק כז( ו י א מ ר ו כ ר ,ו ה מ ת ל א ת מ י ת ו ה ו ״ ,ש ה י א ב ל ש ו ן ב ק ש ה ,רךן
א מ ר לשון אזהרה
2 5
'
.
א
י
22הלכות נערה בתולה ב ,י ז :אני אומר שזה שנאמר ב ת ו ר ה :״אל תחלל א ת ב ת ך לייזנירןז־,/
ש
ל
א
י
א
מ
ר
ה
א
ב
:
ה י א י ל
י
ל
א
ח י י ב ה
ת י ר ה
י א ו נ ס
מ פ ת ד
א
ל
א
י ת ז
מ מ ו ז
ה ר י נ י
ל א ב
?זימ,
׳
׳
) = מ ש כ י ר ( בתי הבתולה לזה ל ב א עליה בכל ממון שארצה …לכך נאמר ״אל ת ח ל ל
את
מקד,.״
בתך״ .ש ז ה שחייבה תורה לאונס ולמפתה ממון ולא מלקות ,בשארע ה ד ב ר
ש ל א מ ד ע ת אביה ,ולא הכינה עצמה לכך ,שדבר זה אינו הוד .ת מ י ד ואינו מ צ ו י .
אם הניח בתו הבתולה מוכנת לכל מ י שיבוא עליה — גורם ש ת מ ל א הארץ זמי׳ )
תחלל …ומלאה הארץ זמה״( ,ונמצא ה א ב נושא בתו והאח נושא אחותו ,ש א ם ת י י ע ע - ,
ו ת ל ד ל א יודע בן מ י הוא …עכ״ל .הסברו זה של הרמב״ם הוא ב ח י נ ת סברא ד נ ס ז 5ז ,
)״אני אומר״( על פי פשוטו של מקרא ,ותואם א ת עמדתו של רבינו כי גם ב מ י א ו ן !
ה פ ש ט )הפקרת בתו לזנות( וגם במישור ההלכה )המשיא ב ת ו לזקן וכדו׳( מוצדק ה ש י
ב ״
א ל ״ ,או משום שאין צורך בחומרה יתירה )הפקרת ב ת לזנות( או משום ש מ כ
מ ו
ז ץ י ב ז -
י
ה ל כ ת י ת א י ן האיפור מוחלט )המשיא לזקן(.
23מ ש מ ע שאיסור לאו ה ב א ב״אל״ אינו חמור ד י הצורד לחייב בעקבותיו מ ל ק ו ת ,״
אזהרה רגילה ב״לא״ ,ובזה מקור וסיוע ל ש י ט ת רבינו ב א ב ח נ ה בין ש ת י המלים.
24פרק ו ה ל כ ה א :ר׳ חייא …לוקין על תחומי ש ב ת ד ב ר תורה .א״ל ר׳ חייא רבה ,ד
א י ן ב ש ב ת אלא סקילה וכרת )ואין ביי ל
א
ת
ע
ש
ה
ש
ל מלקיה(
?
מ
א
ל ו
י
׳
י
ה
א
ן ז ל
כרן *
״שבו א י ש תחתיו אל יצא א י ש ממקומו ביום ה ש ב י ע י ״ ! א״ל מ ה כתוב ״ ל א ״ — א**ל,,
כ ת י ב ! א״ל ,והכתוב ״ א ל תאכלו מ מ נ ו נ א )בודאי לוקין על איסור זד .א ע ״ פ ש כ ת ו כ
״אל״ ולא ״לא״ — ע ״ פ קרבן העדה( …א ף ע ל פ י כז׳
ז
ה
*ימי
ב
ש
מ
ו
ע
ת
י
) ש א י ז
ליק^*
ז
ע ל עירובי תחומין בו נ א מ ר ״אל״( ו ז ה ע ו מ ד בשמועתו,
25ש ו ב הוכחה לדברי רבינו ע ל ה ה ב ד ל בין ״אל״ ובין ״לא״ ,באשר א ם הילד י כ ו ל ה
ל ב ק ש ואילו ה מ ל ך יכול לצוות .ו ר א ה ד ב ר י רבינו ב״אור ש מ ח ״ הלכות ש ב ת ס ר ק
הלכה א ד ״ ה והנה בירושלמי.
28
www.daat.ac.il
כ
ץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ל א תותירו מ מ ט ע ד כ ו ק ד )והנותר מ מ נ ו ע ד כ ו ק ר כ א ש תשרופו( .פ ר ק יכ ,י
במכילתא )מםיכתא דפסחא בא פרשה ר ( :ומה תלמוד לומר ״ ע ד בוקר״ ו אלא
ג
אם ה ל י״ו להיות בשבת ,מ ג י ד שאינו נשרף א ל א ע ד אור י״ז .פירושו ,דאמרינן
ביבמות
ד ף ה ,ב :״ מ ה ל מ י ל ה ו ת מ י ד ש כ ן י ש נ ן ל פ נ י ה ד י ב ו ר ״
2
פירוש ,ד ע ש ה
ד ק ו ד ם ה ד י ב ו ר ע ד י פ א .א ם כן ,יום ט ו ב ,ש ג ם ה ל א ת ע ש ה ה ו א ק ו ד ם ה ד י ב ו ר ,3ל א
6
4
וכדמוכרח שם בגמרא ,
שייך ש ת ד ה ה ,אבל שבת ,ש ה ל א ת ע ש ה אינו קודם הדיבור
7
אם כן םלקא ד ע ת ך אמינא ,ד ע ש ה דקודם הדיבור דוהה אותו ,ודו״ק .ו ב א מ ת צריך עיון
ק צ ת ע ל ה ג מ ר א ,ה א ב מ ר ה נ צ ט ו ו ע ל ש ב ת כ ד מ פ ו ר ש ב ס נ ה ד ר י ן * ,ו ל ק מ ן ב מ כ י ל ת א
9
) ר י ש מ ם כ ת א ד ג י ז ק י ן ( ,ו א ם כן ,ג ם ה ל א ת ע ש ה ק ו ד ם ה ד י ב ו ר ,ו י ש ל י י ש ב ,ו א י ן
כאן מקומו להאריך ״ .
1מסבתא דפםחא בא פרשה ו ,בשם רבי י ש מ ע א ל :ד ה ו ה א מ י נ א דקרא ״לא ת ע ש ה בל
מלאכה״ דשבת ,בשאר ש ב ת ו ת ה ש נ ה מתוקם ,אבל קרא ד״כל מ ל א כ ה לא י ע ש ה בהם״
בפסח כתוב ,ואם א נ י אומר ששורפין אותו ביום טוב ,אם כן ב ט ל ת כל ה מ ק ר א ! )מאיר
עין בשם זית רענן .רבינו מ ב א ר את ההוד .א מ י נ א בדרך אחרת(.
2
ה״עשה״ שלהן ניתן ל ב נ י ישראל לפני מתן תורה בהר סיני .בזה רוצה הגמרא לדחות
א ת הראיה מ ש ת י מצוות אלו לכלל הידוע ש מ צ ו ת ע ש ה יכולה לדחות לא רק מ צ ו ת
לא ת ע ש ה רגילה ,א ל א אף מ צ ו ת לא ת ע ש ה ש י ש בה כרת .ט ע נ ת הגמרא היא ,איפוא,
כי רק מ צ ו ת ע ש ה כ ז א ת ש נ י ת נ ה לפני מ ת ן תורה ,היא א ש ר יכולה לדחות ל א ת ע ש ה
שיש בה כרת .ועיין בהערה 10הסבר מקיף בענין זה.
3
שמות יב ,ט ז :וביום הראשון מ ק ר א קודש ,וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם ,בל
מ ל א כ ה לא י ע ש ה בהפ ,אך אשר יאכל לכל נ פ ש הוא לבדו יעשה לכם.
4על ידי עשה ,ולכן ,מ ב א ר רבינו ,אין לומר ש ע ש ה ״ ב א ש ת ש ת פ ו ״ ת ד ח ה א ת הלא תעשה
של ״כל מ ל א כ ה לא יעשה״.
5
א ל א בספר דברים ,ע ש ר ת הדיברות ,״שמור א ת יום ה ש ב ת לקדשו״ ,או לכל המוקדם בספר
ש מ ו ת פ ר ש ת כי ת ש א ״ושמרו בני ישראל א ת השבת״.
6
י ב מ ו ת ו ,א …וכי תימא ,ש א נ י לאו ד ש ב ת ד ח מ י ר י ) ר ש ״ י :דקיימא לן ,מחלל ש ב ת כעובד
ע ב ו ד ה זרה — ואילו רש״י ל א הזכיר א ת ענין קודם הדיבור(.
7ולכן דוחה ה מ כ י ל ת א הוד .א מ י נ א זו על ש ר י פ ת הקרבן ב ש ב ת על ידי ריבוי ״ ע ד בוקר״.
8
סנהדרין נו ,ב :והתניא ,עשר מצוות נצטוו ישראל במרה ,ש ב ע שקיבלו עליהן בני נוח,
והוסיפו עליהן דינין ,ש כ ת וכיבוד א ב ואם …ש ב ת וכיבוד א ב ואם ד כ ת י ב ״כאשר צוך
ה׳ א ל ק י ך ׳ )בעשרת הדיברות בואתחנן( ,ואמר רב יהודה ,כאשר צ ו ד כ מ ר ה .
9
בודאי אין זה קשה על פ י ש י ט ת הרמב״ן ) ש מ ו ת טו ,כ ד ד .ה .שם שם לו( כי מצוות
אלו ניתנו רק ״שיתעסקו בהן״ ,אבל ל א שיחייבו אותם .ועיין באריכות בכל הםוגיא ה ז א ת
ב״סוגיות בתורה ותלמודן״ ,חוברת י״ג ה מ ק ו ש ש עצים פרק ד ,כמו כן ניתן לתרץ שה״לא
ת ע ש ה ״ אינו קודם הדיבור בתורה ש ב כ ת ב באשר אין מ צ ו ה כזו כ ת ו ב ה בתורה ל פ נ י
פ ר ש ת יתרו ,כי אם סיפור דכרים כ ע ל מ א — ״שם שם לו חק ומשפט״ .וראה בפירוש
הרב הירש ב מ ד ב ר טו ,ל ד שיתכן שבמרד ,נצטוו ישראל רק על איסורי הוצאה ,א פ י ה
ובישול ולא על שאר המלאכות.
10נ ר א ה לבאר א ת ד ב ר י רבינו כי ״ ע ש ה קודם הדיבור ע ד י פ א ״ ל א ש ה ע ש ה הזה חמור
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו א ת פ ל א ת צ א ו א י ש מ פ ת ח כ י ת ו ע ד פ ו ק ד .פרי! יכ ,ב ב
ה נ ה המתבונן יראה כי במצרים נ ש ת כ ח מ ה ם גופי תורה שהיו ״גוי מ ק ר ב
ע ב ו ד ד ,
) ד ב ר י ם ד ,לד( י ,״ ה ל ל ו ע ו ב ד י
ז
ר
) ו ד ,
ה
לל
ע
ו
ו
ב
ד
י
ע
ב
ו
ד
ד
ז
׳
ה
ר
״
מץ-ף
—
ש ו ה ר ט ו ב טו ,ה( .וכן ח פ ר ו ב ר י ת מ י ל ת ] י ל ק ו ט ) ד ב ר י ם ת ת כ ״ ח ( [ .א מ נ ם
ו ה ג ד ר י ם ש מ ר ו ב י ת ר ו ן ג ד ו ל כ מ ו ש א מ ר ב מ כ י ל ת א ) ד פ ם ח א פ ר ש ה ה(
שמם
י
ה ס ״
^
ג
שלא
בבל,
ש ל א ש י נ ו ל ש ו נ ם ש ל א ג י ל ו מ ס ת ו ר י ן ,י ע ו י ן ש ם .ל א כן ב ג ל ו ת
י
^
י
ש ו מ ר י ם ג ו פ י תורה ,א מ נ ם ה ס י י ג י ם ו ה נ ד ר י ם ע ב ר ו ,ש ב נ י ה ם ה י ו מ ד ב י י ם א ש ז י ד ץ ^ -
ו ש י נ ו ש מ ם ו ה ת ח ת נ ו ע ם גויי ה א ר צ ו ת ,כ מ ו ש נ א מ ר ב ע ז ר א ) נ ח מ י ה יג,
והנה
כג_^
ע
בימי היות ישראל בגולה העיקר הוא הסייגים והנדרים ש ל א יתערבו•
ה ע מ י ם .ו ל כ ן א מ ר ו ) ס ו ט ה לו ,א( ״ ע ד י ע ב ר ע מ ך ה ׳ ע ד י ע ב ו ר ע ם זו ק נ י ת ״ ,
ר *
1
ה י ו י ש ר א ל ל ע ש ו ת ל ה ם נם ב י מ י ע ז ר א כ ד ר ך ו כ ר ,א ל א ש ג ר ם ה ח ט א צ,
-,
ד
ה ג ד ר י ם והסייגים .ו ל כ ך א מ ר ו ב מ ד ר ש ה ז י ת ס ו ף פ ר ש ה ד ׳ :
שעברו
ש
7
^
ר
מ
י
מהי ן
כ
ישראל מגםכין במדבר ,מ מ ה שהיו תגרי אומות העולם מוכרין ,ועדיין לא נ א ס ר •
העמוני״
ו ל כ ן א מ ר י ה ז ק א ל )מה ,ט ו ( ב נ ס כ י ם ״ מ מ ש ק ה י ש ר א ל ״ ,ש ל א י ה י ן -
יותר מכל עשה אחר ,אלא שהוא דוהה אפילו לא תעשה שיש בו כרת עקב ז ה ״
5ז > ״ י
ד
עומד כמישור אחד עפ אותו לא תעשה )באשר ניתן לפני מתן תורד (.וממילא א י ז י ' 1 -
י חלל—
י!ז5
ילי
׳
בל
י
האחרים שבתורה .וראה בקובץ הערות למסכת י ב מ ו ת להרב אלחנן וםרמז הי״ד ,ש י /
ה ד י נ י ם
ע ל י ו
ש
ל
ו כ ו
ד י ח ו י
ה מ ג ב
א
ם
ת
ה כ ו ח ו ת
י ח ם י
ה
ב י ז
ע
ש
ה
י
ה
ל
א
1
ד׳
1ילקוט דברים ת ת כ ״ ח :רבי יהושע ברבי נהמז בשם רבי יהודה בן פזי ,״גוי מ ק ו ^ -
ועם מקרב גוי״ אין כתיב כאן ,אלא ״גוי מקרב גוי״ ,מ ל מ ד שהיו אלו ערלים ואלו ע ^ – ,
אלו מ ג ד ל י בלורית ואלו מגדלי בלורית .אם כן לא היתד .מ י ד ת הדין נ ו ת נ ת
5 5
*
ק
׳
4#
ישראל ממצרים לעולם ,אמר רב שמואל בר נחמן ,אלולא שאמר הקב״ה עצמו כ ^ ן
י
^
*יז
לא היו ישראל נגאלין ממצרים לעולם.
2וזה לשון חז״ל בסוטה לו ,א :״עד יעבר ע מ ך ה׳״ — זו ביאה ראשונה ,״ ע ד י ע ב ר
3
ז
ק
ר
קנית״ — זו ביאה שניה ,אמור מעתה ,ראויים היו ישראל ל ע ש ו ת להם נם ב ב י א ה
*
כ ב י א ה ראשונה אלא שגרם החטא .רבינו כדרכו כתב א ת הדברים על פי ה ת ו כ ן
יי
י׳ז^ף
לו ולא על פי לשונם של חז״ל .הגמרא אינה מ ב א ר ת במה גרם החטא .רש״י ב י -
י"
לעשות להם נם לעלות בזרוע ולא יהיו מ ש ת ע ב ד י ם למלכות ,אלא שגרם ה מ א כ ן
י
7
ע ז
^ *
ישראל כ י מ י כ י ת ראשון ,ונגזר עליהם שלא יעלו א ל א ברשות ,כדכתיב ) י א א {
יי
בכם מכל עמו״ .בדרך אחרת מ ב א ר רבינו א ת ה ח ט א שגרם.
7 7
"
3וכן בסנהדרין קו ,א )ובספרי לפרשת זנות ישראל עם בנות מואב בסוף פ ר ש ת ע*,
י
זקנה אומרת לו בשוד ,וילדה א ו מ ר ת לו בפחות ,שתים ושלוש פעמים ,ו א ח ״ כ ז ן ך ^
" י^ו-
"
׳
״
""ד
ל א נ א ס ר יין ש ל נכריפ) .ענין זה של איסור יין גויים בכלל בזמן ה מ ד ב ר ו י ,
ד ר^*"
״ •
ב פ ר ט שנוי במחלוקת ר מ ב ״ ם ורמב״ז
ל י
י ,י י
א
ת
ה
ב ב ז
ב י ת
ש
ב
ב ר י ר
ל ע צ מ ד
ו צ ר צ י י י
!
ש
ל
י
ת
י י ז
ע מ י נ י
מ י ג ח
י -מ
א צ ל י
ץ
ב
ם
פ
ר
ה
מ
צ
ו
ו
ת
מ
צ
ל
א
ת
ע
ש
ה
ק צ
ד (
מ כ א
איפוא ,לכך כי בני ישראל שיצאו ממצרים ,הקפידו בקיום הסייגים ,וזאת ה ד ג י ש ! ךן
באומרם כי ה ש ת מ ש ו ביין גויים משום ש ב א מ ת עדיין ל א נאסר להם•
30
www.daat.ac.il
7
י*
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב מ ד ב ר מיין העמוני ,ודו״ ק >
שהיה
הלא הנסכים היו במדבר מיין עבודה זרה!
6
ואח״כ גזרו על יינם ושמנם ופתם ל ע ש ו ת סייג וגדר ביין י ש ר א ל ל ע ב ו ד ה ז ר ה ,
שלא
י א ב ד ו ק י ו מ ן ו צ ו ר ת ן ה ל א ו מ י ת .ו ל כ ן א מ ר ו ע ל י ״ ח ד ב ר ) ש ב ת יג ,ב ( ,ש א ף
אליהו אינו יכול לבטלן — פירוש ש נ ח י צ ת הסייגים מוכרחין ל א ו מ ה ע ד כי א ף אם
יבא ה מ ב ש ר על מ ש י ח גם כן לא יבטלו ,אם לא כ ש י ב א משיה ,ואז ״כולי ע ל מ א
9
ע ב ד י ם ל י ש ר א ל ״ ] ע י ר ו ב י ן מ ג .ב[ ,ו י ע ש ה ה ש ם י ת ב ר ך מ ה ש י ה י ה ב ר צ ו נ ו ,ד ו ג מ א
ההלכה
7 ,
פסוקה דרבי זירא ש ב נ ו ת ישראל ההמירו ע ל ע צ מ ן ו כ ו ,ובזמן ה מ ק ד ש
8
ע ל כ ר ה ך ש י ב ט ל ,ד א י ל א ו ה כ י ל א ת ד ע אשד .מ ת י ל ה ב י א ק ר ב ן ז י ב ה ,
ו ה נ ה א ב ר ה ם ע ש ה ס י י ג ו ג ד ר כ מ ו ע ר ו ב ת ב ש י ל י ן ) ב ר א ש י ת ר ב ה צ ה ,ב( ,״ ו ה ו א
אחריו״
) ב ר א ש י ת יה ,ט ( מ פ נ י ה י ה ו ד ] מ ד ר ש ב ר א ש י ת ר ב ה מ ח [ .ו ה נ ה ע ל ש ג י ו ת
לעריות
א מ ר ו ) י ב מ ו ת כא ,א ( ״ ו ש מ ר ת ם א ת מ ש מ ר ת י ״ ) ו י ק ר א יח ,ל( — ע ש ו
משמרת
ל מ ש מ ר ת י ! לזה
משמרתי
) צ ״ ל ש מ ע א ב ר ה ם ב ק ו ל י ו י ש מ ר מ ש מ ר ת י ״ ( ״ כ י י ד ע ת י ו ל מ ע ן א ש ר יצוד,
את
נאמר על אברהם
) ב ר א ש י ת כו ,ה (
״עקב אשר שמר
ב נ י ו ו ב י ת ו א ח ר י ו ו ש מ ר ו ד ר ך ה ׳ ) ב ר א ש י ת יה ,י ט ( — ה י י נ ו ש מ י ר ה ו ס י י ג י ם
4שלזה הדגיש הנביא ״ושה א ח ת מן הצאן מן המאתיים מ מ ש ק ה ישראל ל מ נ ח ה ולעולד.
ולשלמים״ ,כי היתד .אמנם תקופה בה היין ל מ נ ח ת נסבים לא היה צריך להיות מ מ ש ק ה
ישראל .היות ודבר זה בהיתר היה על ה נ ב י א ל ה ד ג י ש ע ת ה א ת האיסור המחודש.
5רמב״מ ספר המצוות ל ״ ת ק צ ד :ו מ מ ה שאמר ״ועדיין לא נאסר״ מ ש מ ע בלי ספק שאחר
כך נאסר .אבל אמרם ) ש ב ת יז ,ב( בכלל ש מ ו נ ה עשר ד ב ר שגזרו ,שבכללם יינם ,וכן גם
אמרם )עבודה זרה מב ,ב ( :שאני יין נסך דאחמרו כ י ה רבנן ,הרי כוונתם בזה סתם
יינב ,לא יין נםד עצמו ,א כ ל יין נסך עצמו הוא אסור מ ן התורה.
6כלומר ,אז הגיעה התקופה בה תבוצע ת כ נ י ת הקב״ה במלואה ,ללא צורך בגזירות ל ה י מ נ ע
ממד .שכבר אין צורך לחשוש מפניו.
7
נ ד ה סו׳ א :שאפילו רואות ס פ ת דם כחרדל יושבות ע ל י ה ש ב ע ה נקיים .וכן פוסק
הרמב״ם איסורי ביאה פרק יא ה ל כ ה ג :ובימי ח כ מ י ה ג מ ר א נסתפק הדבר הרבה בראית
הדמים ונתקלקלו הוםתות ,לפי ש ל א ה י ה כוח בכל הנשים ל מ נ ו ת ימי נדוי וימי זבה,
לפיכך החמירו חכמים בדבר זה וגזרו שיהיו כל י מ י האשד .כימי זיבתה ,ויהיה כל דם
ש ת ר א ה ספק ד ם זיבות .ה ל כ ה ד :ועוד החמירו בנות ישראל על עצמן חומרא יתירה
על זה ,וגהגו כולן בכל מקום ש י ש ישראל שכל בת ישראל שרואה דם ,אפילו לא ר א ת ה
אלא ט פ ה כחרדל בלבד ופסק הדם — סופרת ל ה ש ב ע ה ימים נקיים ,ואפילו ראתה
ב ע ת נדתה ,בין שראתה יום א ח ד או שניים א ו ה ש ב ע ה כולם או יותר — משיפםק הדם
סופרת ש ב ע ת ימים נקיים כזבה גדולה וטובלת בליל שמיני ,אף על פי ש ה י א ספק זבה,
או ביום ש מ י נ י אם היה שם דוחק כ מ ו שאמרנו )למעלה ד ,ח( ואחר כ ך תהיה מותרת
לבעלה.
8
ואם ת ב י א אחרי נידה ולא זיבה הרי ה ב י א ה חולין ל ע ז ר ה ! מ כ א ן ראיה ,איפוא ,ל ע מ ד ת
רבינו כי לעתיד ל כ א יכוטלו גזירות מסוימות .השוה ד ב ר י רבינו ב״אור ש מ ח ״ ה ל כ ו ת
לולב פרק ז ,הלכה ט ו ; מ ש ר חכמה ,פר׳ בחקתי ,ד ״ ה ו א ף ג ם זאת.
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
ו נ ד ר י ם .ו ה נ ה א י ו ב ה י ה ש ו מ ר מצוד• ו ג ו פ י ת ו ר ה ו ס ר מ ר ע ) א י ו ב א ,א( ,א ב ל
ל
כ
א
ס י י ג ו ג ד ר .ו ל כ ן א מ ר ו ) ב ב ב א ב ת ר א ט ז ,א( ע פ ר א ל פ ו מ י ה ד א י ו ב ,ד א י ל ו בז-״-ן-
1
א י ם ת כ ל ״ ,ו א ב ר ה ם א פ י ל ו ב ד י ד י ה ל א ה ס ת כ ל ) ב ר א ש י ת יב ,י א ב ר ש ״ י ( ,ה ר י ז -ן ן * . ,
7 1
לא ע ש ה סייגים רק היה סר מ ע צ ם הרע .ולכן גם בניו הניח לעשות מ ש ת ו ת י י ז ק ר ! ! -
3
מ^ך* -
3
עולות
,
א ו ל י ח ט א ו ב נ י ו ) א י ו ב א ,ה ( ,א ב ל ל א ה ז ה י ר א ו ת ם ש ל א ל ע ש ו ת
1
ולכך אמרו ב ש מ ו ת רבה פרשה כ״א ,ז :יציבני למטרה יפרפרני ,ש כ ש ע מ ד
י
א
מ
ר
ב
5
נ
א
ש
י
ה י ו
ד
ו
ע
מ
ב
ד
ע ב י ד ד ,
י
ד
,
מ
ש
ז
ת
ה
ר
ד
ע
ב ד
כ
ע
ש
ע ב ד י
י
י כ י
ו
מ
'
א י ו ב
ע
ה
ו כ ו
ש
ה
ה
) א י י ב
ק
ב
ה
"
א
?
ח ( י
מ
ס
ט
ו מ ד
ע
׳
'
'
"
^
^
״
י
' י ^
ש ל א ה י ה ש ו מ ר סייגים וגדרים ,ומה ה ת ו ע ל י ו ת מ ש מ י ר ת ו גופי תורה,
עשתה
וכיון
הנך ־ טוען ״ י שעיקר
שכך,
1 3
מצוייגים
)מכילתא
שמירת
היא
הסייגים,
,״ ו ג ן נ ע ו ל מ ע י ן ה ת ו ם ״ ) ש י ר ה ש י ר י ם ד ,יב(
1 4
הלא
ייב
ן
ה?'**#1
והה^
ד
1
ש
^ *׳
ם
ישראל
,״לא שינו שמם ו ל ז ן ן ן ' ^ ״
ד פ ם ה א ה ( — ״ ד ב ר א ל ב נ י י ש ר א ל ו י ס ע ו ״ ) ש מ ו ת יד ,טז(
0
ששימ
ה ס י י ג י ם ב א ו פ ן נ פ ל א מ א ו ד .ו ז ה ב י א ו ר מ א מ ר ם ) ש ו ח ר ט ו ב י ט .ז ,ת נ ח ו מ א ת ש א
י '
0
י
מ נ י ן ה י ה י ו ד ע מ ש ה ש ה ו א יום וכו׳ ב ש ע ה ש ה י ה ל ו מ ד ת ו ר ה ש ב כ ת ב ה י ה
9
ד
ז ג
ג ד ר ג ד ר ל ש ו מ ר ו ו ל ה צ ל י ה ו ,ו ז ה ״ ו א ת ה שכתר .ב ע ד ו ״ וכו׳ ) ש ם
בני
ס
א
י י׳ י
י*
^
,
יז-ע
הרי שהתורה מציינת במיוחד א ת ת כ ו נ ת ה״שמירה״ אצל אברהם אבינו ,הן ב ע ו ב ד ו ת ?
ז
מ ס פ ר ת עליהן והן בלשונה בה היא מ ש ת מ ש ת ,
ד
י
י **
ד,
10ו ב ג מ ר א :איהו באחרנייתא )כלומר ב א ש ה אחרת לא הסתכל ,אבל באשתו
הסתכל(.
ו א
כ
ז
11משל לרועה שהיה מעביר א ת צאנו בנהר ,בא זאב להתגרות בצאן ,רועה שהיה בק•,
1
ע ש ה ו נטל תיש גדול ומסרו לו ,אמר ,יהא מ ת ג ש ש בזה עד שנעבור את הנהר ,ו א ^ ' " ^ .
7
^^ *
א נ י מביאו .כך ב ש ע ה שיצאו ישראל ממצרים ע מ ד סמאל המלאך לקטרג אותן
-
ל פ נ י ה ק ב ״ ה :רבונו של עולם ,ע ד עכשיו היו אלה עובדים ע ב ו ד ת כוכבים ו א ת ה
להם א ת הים ז ! מ ה ע ש ה הקב״ה מסר לו איוב ,שהיה מיועצי פרעה ,דכתיב בו אי?*
3 7
תם וישר״ ,א מ ר לו ,הנו ב י ד ר ! אמר הקב״די׳
ש
י
ו
ה
מ ת ע ס
א
ק
ע
א י ו ב
ם
י ש ר א
׳
*
ל ז3ד<*
לים ויורדים ואחר כך אציל א ת איוב .והוא ש א מ ר איוב )טז .י ב ( :שלו הייתי י י ס ) -
פ י
א
פ צ פ צ נ י
א י ו ב
מ
י
־־
ואחז ב ע י י י
כדי ל ע ש ו ת אותי לעמו למטרה,
)
ש
ב ד י ז
ם
ש
ם
ל כ ז
י א (
ה
ר
״
ט
ה
י ם ג י ר נ י
א ו ת י
א
ל
ב י ד י
א
ל
ש
ל
׳
שנאמר
ע י י ל
)
ה ו י
ש
ו
] י
ייי
)שם שם(
מ ם ר נ י
" ~"
ם
י ,
ש
ם
ב ע ו ל ם
(
ב י ד
י ע ל
ו י פ
ה ש ט ז
ש
ע
י ד י
נ י
ע
פ
י
ע
5
ויפ
*לכ8
י י
״ויקמני לו למסרי׳״ י כ מ
׳
ר
ס
ו א ח ז
ב
ר
י
י כ ד י
י
ם
ש
ל
י צ א ו
א
י ר ט ג י
י
ב א ו ת ד
ש
ר
א
ל
ש ע ד
׳
"'
״
'
׳
הקב״ה ל מ ש ה :מ ש ה ,הרי מסרתי איוב לשטן ,מ ה בידך ל ע ש ו ת — דבר אל בני
ק
י"
ב
:
י״^זז^
*
׳
7 5
י
^
י"
ויסעו )עכ״ל המדרש( .רבינו מ ב א ר את דברי ה מ ד ר ש בעמדו על ה נ י נ ו ד שביז א י ו ר
1
בני ישראל.
12כך מ ש י ב ה ק ב ״ ה לשטן.
13״ויהי שם לגוי״ -מ ל מ ד שהיו בני ישראל מצוינים שם.
14מ כ י ל ת א דפםחא פ ר ש ה ה :ומנין ש ל א נחשדו על העריות ש נ א מ ר )ויקרא כד ,י(
ש
ב
ח
ו
ש
ל
י
ש
ר
א
ל
ש
ל
א
ה י ה
ב י נ י ה ם
א
ל
א
ב ן אשד .ישראלית״ ,ל ה י י י ע
הכתוב .ועליהם מ פ ו ר ש בקבלה ״גן נעול אחותי כלה גן נעול מ ע י ן חתום״.
32
www.daat.ac.il
ז ה
ו פ ר ס מ ו
י0ד
ט
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ה ו א יום ,ו ב ש ע ה ש ה י ה ל ו מ ד ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה ה י ה י ו ד ע ש ה ו א ל י ל ה .ש ב ל י ל ה —
ה ו א ת ו ך ה ג ל ו ת — ה ע י ק ר ת ו ר ה ש ב ע ל פה ,ה ס י י ג י ם ו ה נ ד ר י ם ה מ ה נ ח ו צ י ם ל ק י ו ם
הדת ,ודו״ק.
ולכן הרבה התורה בסייגים גבי פסח וחמץ ב״בל יראה״ ,מ פ נ י ש ע ל פי הגדרים
1 0
והסייגים נגאלו .ו ל ה ו ר ו ת ״ נתן ש ״ ל א ת צ א ו איש מ פ ת ה ביתו ע ד ב ו ק ר ״ ,שכל
אדם יהא נגדר ומקושר ללאומתו בסייגים וגדרים ש כ ל זמן ש ל א יהיה אור האלקי
מ ו פ י ע ע ל י ו גלויה ל ע י נ י כל ,ה ס כ נ ה ג ד ו ל ה ש ל א י ת ע ר ב ו בין ה א ו מ ו ת ו י א ב ד ו קיומם.
7
) מ ל א כ י ג ,ו( ״ א נ י ה ׳ ל א ש נ י ת י ״ ,ש ת מ י ד א נ י ב ר ח מ י ם י .ו ה ג ז י ר ו ת ה ו א כ ד י
וזה
״שאתם
בגי ישראל לא כליתם״ — ש ל א י ת ע ר ב ו בין ה ע ו ב ר י כוכבים ב ה ת ק ר ב ם
אליהם.
) מ ל א כ י ש ם ז( — ש ל א
״ ל מ י מ י א ב ו ת י כ ם ס ר ת ם מ ח ו ק י ו ל א ש מ ר ת ם ״ *י
ע ש י ת ם סייגים וגדרים ודו״ק היטב.
15א ת חשיבות הגזירות לדורות ל ש מ י ר ת ייחודו של עם ישראל.
16כי הרי קשה ,כלום אין הקב״ה יכול לשמור על בני ישראל )אפילו אלה הנמצאים בחוץ(
מ פ נ י סכנת המות ו י
17למרות )פסוק ה(
ובנשבעים
במכשפים ובמנאפים
״וקרבתי אליכם ל מ ש פ ט והייתי עד ממהר
לשקר ובעושקי שכר שכיר א ל מ נ ה ויתום ומטה גר ולא יראוני אמר ה׳
צבאות״.
18כלומר לא עשיתם א ת אותן הגזירות שהיו נחוצות לשמירתכם כאומה.
נתקבל במערכת
עם
תולדות
בצירוף
כרונולוגיה
ראשון:
עיונים
נעם,
מאת
הכהן
א מ ו נ ה בעיות המדע והדת ,המוסר ,ה ד ת והתשובה.
מאמרים
מאת
רפאל
יצחק
הלוי
עציון.
בהוצאת
מדרשית
פרדס חנה ,תשכ״ט.
ל ב ו נ ה על
בק׳׳ק
בראשית
באדן
המחבר
נועם
שלמה
ראטענבערג,
מ ס ו ף בית ראשון עד אנשי כ נ ס ת הגדולה .ירושלים ,תשכ״ז.
בבעיות
קובץ
בזך
ע ו ל ם ספר ה ס ט ו ר י ה של עם ישראל ע״פ מ ק ו ר ו ת חז״ל׳
ניו־יורק .כרך
ע״י
ושמות
וינה.
מאת
הועתק
ה ר ב ב נ י מ י ן ז א ב כ ה ן זצי׳ל רב
מכתב־יד
לדפוס
והובא
ע״י
נכד
יעקב צבי כהן .ח י פ ה ת ש כ ״ ח .
ש נ ת ו ן לבירור ב ע י ו ת ב ה ל כ ה ,ב ע ר י כ ת ה ר ב מ ש ה ש ל מ ה כשר .ס פ ר
אחד־עשר.
הדרום
קובץ
בהוצאת
הוצאת מכון
תורני
תורה
בעריכת
הסתדרות
ש ל מ ה ירושלים,
הרב
הרבנים
חיים
דוב
באמריקה.
www.daat.ac.il
תשכ״ח.
שעוועל.
ניו־יורק,
חוברת
תשרי
כ״ח.
תשכ״ט.
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
קלמן כהנא
הרב
בענ<ן עשר קדושות
)בירור דברי הר״ש(
שנינו
מהם
ב מ ש נ ה ד ״ ע ש ר ק ד ו ש ו ת ״ )כלים פ ״ א מ ״ ה ( :לפנים מ ן ה ח ו מ ה
שאוכלים ש ם ק ד ש י ם קלים ו מ ע ש ר שני,
ומפרש
את
לד׳
התודה
יוחנן
^
ה ר ״ ש :ו ע ו ד מ ק ו ד ש ל כ מ ה ד ב ר י ם ד ל א ת נ ן ה כ א ,כגון ,ל ע נ י ו זןידך-
ה ת ו ד ה לפנים )מן החומה(
םג
מ ק ^
דאמר בפרק
]ולחמה[
)מנחות
1
חוץ להומה,
ע״ב(
עח
ולענין שוהט
תמיד
ובפרק
על
נשחט
ע״א( חוץ ל ח ו מ ת בית פאגי .ועוד נ פ ק א מינה לענין ה מ ר א ה דזקז
כדאמרינן
אינה
דסנהדרין
בפ״ק
ע״ב(,
)יד
מצאן
דאם
פאגי
בבית
ךן
)פ
^
0
ן
ד
^
י
מכ7ר•^
,
על^^ ׳
והמרה
המראה .עכ״ל.
והנה
בפסחים
מבואר
)שם(,
ובמנחות
דמחלוקת
חיא
ב י ן ר׳
ד,,-,
יוחנן
בן לקיש בשני ענינים.
שנינו
ופירש״י
התודה
במנהות:
^
ל פ נ י ם ולהמר ,ח ו ץ ל ה ו מ ה
השוהט תודה
לא
דןל
קדש
שלחמי תודה הלה עליהם קדושת דמים משהקדישן בפה ושחיטת
מ ק ד ש ת ן ק ד ו ש ת הגוף .לפי ה מ ש נ ה
לא
נתקדש הלחם
אם היי׳
ץ
1
כיןן
״ז
,
ש ח י ט ה ח ו ץ ל ח ו מ ח .ו פ ל י ג י ר׳ י ו ח נ ן ו ר ״ ש ב ן ל ק י ש מ א י ח ו ץ ל ה ו מ ה .ל ר ׳ י ־ ו ! * /
נתקן״^ד
אם היו חוץ ל ה ו מ ת ב י ת פ א ג י לא נתקדשו ,א ב ל היו חוץ ל ח ו מ ת ה ע ז ר ה
ולריש ל ק י ש א ף היו חוץ ל ה ו מ ת העזרה ל א נ ת ק ד ש ו ורק אם היו בעזרה נ ת ק ן ^ -י
לפי ההסבר הניתן בגמרא סבר ר״ל ד״על״ פירושו סמוך בכתוב ״על ה ל ת
חמץ
יקריב קרבנו
על
זבח
סמוך
ל ק ר ב ן .ור׳
יוחנן
סבר,
פירש״י
ת ו ד ת שלמיו״ ,ואם כן קידש הלחם רק
דלא
בעינן
כת״י במנהות ובעוד מקומות(
על
בסמוך.
ופירש״י
ל
אס
ר
ר
' **
י
ל
ף
ן
ירושלים.
לפי
שלחם
זה
מוסבר
מה
שמביא
הר״ש
כאן
דמקודשת
ירושלים
ה ת ו ד ה א י נ ו ק ד ש א ל א א ם כ ן ה ו א ב י ר ו ש ל י ם )לר׳ י ו ה ג ן (
בשעת
ז
הזבח.
הפסח
אם
כ ן ה ל ח ם ע מ ו ב ע ז ר ה ,ור׳ י ו ה נ ן א מ ר א ף ע ל פ י ש א י נ ו ב ע ז ר ה .
היא
״בעל
בסמוך״
בקשר
לכתוב:
״לא
ת ש ה ט על
המץ
וגס
דם
) ש מ ו ת לד כח(.
והנה
הקשה
הרש״ש
)בהגהותיו
לכלים(
ג ; י
יי/
1
*י/
^7
ז***^-
על
דברי
הר״ש
שאין
כאן
ה ח מ ץ היה חוץ לירושלים.
^0
* *1
1כן הגיה ב״מים טהורים״.
34
7*1
^ " ׳ '
מ ע ל ה לירושלים .שהרי ל ד יוחנן פשוט דחייב בשוחט א ת הפסח על ה ח מ ץ
אם
י/
ש ם מ ו ז כ ר ת מ ח ל ו ק ת שניה .שגינו בפםהים )סג ע ״ א ( :ה ש ו ח ע
ע ל ה ה מ ץ ע ו ב ר ב ל א ת ע ש ה .ד ל ד ע ת ר ״ ש ב ן ל ק י ש )שם( א י נ ו ע ו ב ר
המהלוקת
7
ן
לענין
1
בםוגיא
?
ג
ד
0
גם
ד
י
! ^ * 1
בפסחים
ד ח ה להומת בית פאגי הוא חוץ
ד
-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכבר
הקדימו
זו
בקושיא
עקיבא
ר׳
בגליון
איגר
הש״ם
)לפסחים
שלו
םג ע״ב( ב צ י י נ ו :ע׳ ר ״ ש פ ״ א מ ״ ח ד כ ל י ם וצע״ג.
וב״תשלום יפה עינים״ לפסחים )נדפס בש״ם ווילנא בהמשך ל״יסח עיניים״
של יומא( מ ב י א דברי ר ע ״ א ומביא ש ג ם ה ר א ״ ש והתוי״ט הביאו כר״ש .ומתרץ
את הר״ש על פי הירושלמי פםהים )פ״ה ה ״ ד — לב ע ״ ג ( :
נתון
״
ר ׳ יוהנן אמר אפילו
ע מ ו בירושלים ,רבי ש מ ע ו ן בן ל ק י ש א מ ר ע ד ש י ה א נתון ע מ ו בעזרה״.
הרי שלירושלמי אינו חייב לר׳ יוחנן א ל א אם כן ה ח מ ץ ע מ ו בירושלים — ואף
שמהבבלי
החמץ
לא
ברשותו,
מ ש מ ע כן,
והרמב״ם
משמע
הוץ
אף
)ה׳
קרבן
לירושלים,
פ ״ א ה(
פסה
סמכו
הרי
פסק
הר״ש
דעובר
אם
והרא״ש
על
הירושלמי ,ואין ל ת מ ו ה עליהם.
ר׳ י ש ע י ׳ כ ״ ץ מ ו ב א ב ת ש ו ב ו ת ר ב י ע ק י ב א א י ג ר )סי׳ ק ע ו ( ה ק ד י ם א ת ב ע ל
״ י פ ה ע י נ י ם ״ ב ת י ר ו ץ זה .ר׳ י ש ע י ׳ כ ״ ץ ר א ה א ת ג ל י ו ן ה ש ״ ם ש ל ר ע ״ א ב ד פ ו ס
)ש״ס
ראשון
הערותיו
פראג
ניתנה
שלדעת
תק״ץ
בתשובה
תקצ״ה(
—
הנ״ל.
והעיר
מדברי
על
התשובה
דבריו,
מתברר
ותשובת
שר״י
רע״א
כ״ץ
על
הסביר,
ר ש ״ י ו ה ר ״ ש ש ח ו ץ ל ח ו מ ת ב י ת פ א ג י ה ו א הוץ ל ה ו מ ת ירושלים ,סבר
ר׳ י ו ה נ ן ד ע ב ר ע ל ״ ל א
ת ש ה ט ״ ד ו ק א אם ה ח מ ץ ה ו א בירושלים ,מ פ נ י ש כ ש ם
ש ל ח ם ה ת ו ד ה ל א מ ת ק ד ש א ל א א ם כן ה ו א במקום ה כ ש ר לאכילה ,והוא ירושלים,
כר
אינו עובר על
הפסח
״לא
תשחט על
חמץ״
במקום
א ל א אם חחמץ הוא
אכילת
והוא ירושלים ,כן ח ם ת מ ך ר״י כ״ץ ע ל הירושלמי.
והנה
ר ע ״ א ד ה ה א ת דבריו אלה .ל ד ע ת ו בתודה בא לקדש הלהם ולהתירו
ועל כן שייר בזה ש י ה א במקום הכשרו .אבל בהמץ אין כל שייכות של מקום
הפסה
אכילת
בשהיטתו
להמץ.
וגם
האיסור
הרי
אינו
תלוי
כלל
באכילת
הפסה,
רק
ש ה ר י א ם ש ה ט ע ל מ נ ת ל ב ע ר א ת ה ה מ ץ לפני א כ י ל ת ה פ ס ה גם כן
עובר על לא תשהט.
דברי
את
במדינת
הירושלמי
מפרש
רע״א,
שר׳
יוחנן
בא
למעט
אם
ההמץ
הנו
חים ,ש א ז ח ד י ן ש א ם א י נ ו י כ ו ל ל ח ז ו ר ל ב י ת ו ע ד א ח ר פ ס ח א י נ ו צ ר י ך
ל ב ע ר ו מ ד א ו ר י י ת א אינו ה י י ב א ף בביטול ה ה מ ץ הזה .ומתוך כך אינו עובר א ף ע ל
לא
ת ש ח ט .ע ל כ ן א מ ר ר׳ י ו ה נ ן ״ א פ י ל ו נ ת ו ן ע מ ו ב י ר ו ש ל י ם ״ ,ו ה ו א ה ד י ן ל ע י ר
אחרת ,ואינו בא א ל א ל מ ע ט מ ד י נ ת הים כאמור .ולא נ ק ט ״אף על פי שאין עמו
בעזרה״ ,מ כ י ו ן ש א ז ה י ה מ ש מ ע ש ע ו ב ר א ף אם ה ו א ב מ ד י נ ת הים.
י
וקושייתו זו ש ל ר ע ״ א על ה ר ״ ש יעיד ע ל י ה ריעה .ה ר ״ ש הזכיר עוד ענין
ש ל י ש י ש ל פ י ר ה י ט ת ד ב ר י ו נ ר א ה כ י י ר ו ש ל י ם מ ק ו ד ש ת בו ,ו ה ו א ע נ י ן ז ק ן מ מ ר א
עליו
בסנהדרין
)יד
ע״ב(.
שם
מביא
ד
יוסף
ברייתא:
,,מצאן
אשר
למדנו
אבית
פ ג י והמרה עליהן יכול ת ה א ה מ ר א ת ו המראה ,תלמוד לומר ו ק מ ת ועלית
א ל ה מ ק ו ם ) ד ב ר י ם יז ח ( .מ ל מ ד ש ה מ ק ו ם ג ו ר ם ״ .ו פ י ר ו ש ו ,ש א ם מ צ א ז ק ן מ מ ר א
את
הםגהדרין חוץ ל ל ש כ ת הגזית שהיא מקומן והמרה על דבריהם אין המראתו
ש י ה א נידון בחגק .וגם כאן פירש״י ש ב י ת פאגי היא לפנים מ ן חומת
המראה
ירושלים.
וכבר הסביר ב״כםף משגה״ )להלכות ממרים פ״ג ה״ה(
ש ר ש ״ י ותום׳
פירשו
ש ב י ת פ א ג י כאן הוא לאו דוקא אלא כל מקום חוץ ללשכת הגזית אינו
מקומן
ש ל סנהדרין.
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקשר
פ״א
לדברי
אלה
כ״מ
הגרע״א
העיר
ל ר מ ב ״ ם ׳־:
בהגהותיו
בהר׳י״י
ע׳
מ ״ ח דכלים וצ״ע .והסבר דבריו נראה פשוט ,שגם כאן מ ק ש ה על
קדושה יש לה לירושלים בענין המראתו דזקן ממרא.
מה
דאם
סנהדרין הם חוץ
חשוב
מצאן
אם
למקומן ,והיא
בירושלים
מחוצה
או
הגזית ,אין
לשכת
העיקר
לה,
נאמר
הרי
המראתו
שמצאן
ה ר ״
כאן
ר
המראה
הוץ
ש
ק
ול
למקומן.
א
ואין
כאן כל מ ע ל ח לירושלים.
ה ר ״ ש ט ע ו נ י ם בירור.
ודברי
ונראה לי שהסברם בפי׳ ה ר א ״ ש )שאנו מביאים כאן ע ״ פ כ ת ״ י א ו ק ס פ ו ר ד (
דבריו :״ועוד איכ׳ מילי טוב׳ ד ל א השי׳ הכא,
ואלה
ולחמה
לענין שוהט
חוץ להומה ד ל א ק ד ש הלהם ,ואיפ?ף דהיינו בכלל
קדוש אליו במקום הראוי
דאינו
החמץ
בפ׳
לויה״.
עכ״ל.
תמיד
מדברי
ירושלים
התודה,
ולענין
איכא
זקן
המראת
את
התודה
קדש׳
קלי
שוחט
דבעי׳
חפסח
מקום
קדושת
הר
מקודש
מהברו.
אלא
הבית
שמחוץ
מתכוון
שמקודש
בא
לציין
למקומה
למשנה
להעיר
מירושלים
הרא״ש
אין
בהמשכה.
וקדושת
שבמנין
המשנה
מקומות
לא
הקדושות
מנה
ה מ ר א ת ה המראה ,וסימן אותה
על
מעלו
הולכת
במקדש
ת
ומונה
שאהד
מהס
מ ק ו מ ה
כמהנה
ס
מחנה
ה ר א ״ ש האהרונים בקשר לזקן ממרא מ ש מ ע דלא השיב כאן
דוקא
סנהדרין,
נשהט
ובפ׳
לאכילה.
4
ועוד לר״ל
אכילת
> 3
של
לויה
וצריך לאמר שאין זה דוקא א ל א הכוונה ל ל ש כ ת הגזית ,ש ה י א בהר ה ב י ת
שהו
א
מחנה לויה ולפני עזרת כ ה נ י ם .ורצה לאמר שבתוך מ ח נ ה לויה יש
מקו
ם
כנגד
מקודש
5
שחוץ מ מ נ ו אין דין המראה .וכך צריך כנראה — ו א פ ש ר גם ל ל א ק ו ש י
מיוחד — לפרש דברי הר״ש.
2הגהות אלה נדפסו לראשונה לכל הרמב״ם ב״משנה תורה״ מהדורת ״אל ה מ ק ו ר ו ת ״
אך עיין מ ה ש כ ת ב נ ו בהערה ל ה ג ה ו ת וחדושים מ א ת רע״א זצ״ל ב מ ש נ ה תורה מ ה ד ו ר ת
פרדס תשי״ז כרך ו .וגס בהגה שלפנינו נדפס במהדורת אל המקורות בטעות ״פ׳׳חא
וכמובן
3
צ ״ ל :פ״א.
עיין מ ה ש כ ת ב ת י עליו ב״שנת ה ש ב ע ״ ע׳ קמט ולהלן .מכת״י זה נדפס פירוש ה ר א ״
טהרות
לסדר
הבאים.
לראשונה
בדפוס
פרנקפורט
וממנו
ת״פ,
הועתק
הפירוש
והנה בדפוס הראשון העתיקו את הפיםקא ״ועוד לר״ל״ וכו׳
ש
בדפוסי
בטעות
0
כ .
ד
״ועוד ר״ל א י כ א ש ו ח ט על הפסח על החמץ״ .ו ב מ ה ד ו ר ת ראם ה ג י ה ו :ועוד ) ר ״ ל (
איכא
נ״ל
שוחט )על( ]את[
הפסח ע ל החמץ .ועיין בהגהות ד׳ יעקב עמדין
ט״ם דלר״ל עזרה בעינן אלא צ״ל לר״י.
והנוסח
המועתק
לעיל
שהעיד •
שבכ״י
ה
3ו
ב ד ו ד ומוסבר לדברינו לענ״ד.
4
5
ע׳ ברש״ש שתירץ כן מעצמו.
ומצאנו כעין זה במשנה.
עד
בבכורים פ״א מ״ט
שיביא להר ה ב י ת ! וע׳ תוי״ט למ״ח
שנינו:
ד״ה נטמאו
ומנין שהוא חייב
בעזרה שפירש
באחריותן
״דיש
לומד
דהר ה ב י ת דהכא …לאו דוקא א ל א כלומר ל ב י ת המקדש ,אבל רצה לומר ע ד העזרד,׳/
ועיין גם תוי״ט לחגיגה פ״א מ״א ד״ה ומי שאינו.
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומדאתינן
הפסח
שחיטת
להבי
על
נראה שיש
החמץ
לפרש
שאינם
את
גם
מתיהסים
הר״ש
דברי
ירושלים
לקדושת
הקודמים
אלא
בענין
לקדושת
ה ע ז ר ה ו א ל י ב א ד ר י ש לקיש .ש ה ר י ר י ש ל ק י ש ה ו א ד א מ ר ש א י נ ו ע ו ב ר א ל א א ם
לאמר
שמה
ש כ ת ב ש ל ד יוחנן חוץ ל ח ו מ ת ב י ת פ א ג י אינו מ ת י ח ם א ל א ל ע נ י ן ל ה ם
תודה
כן
נמצא החמץ עמו
ולפי
בעזרה.
בדברי
גירסתנו
הר״ש
צריך
לעומת זאת לעניז שוחט על ה מ ץ רק אליבא דריש ל ק י ש י ש מ ע ל ה ש ל א מנח,
והוא מ ע ל ת העזרה.
ואכן
לשונו:
בדברי הרא״ש
נזכר
לפניני
מפורש
שהוא
״ועוד לר״ל איכא שוחט א ת חפםח על
דר״ל,
אליבא
ההמץ״ .אלא
שהרי
שבשסי׳׳ם
זה
שלנו
ה ג י ה ו ו ש מ ו ״ ר ״ ל ״ ב ס ו ג ר י י ם ל מ ו ח ק ם .ו ל א מ ו ר א י ן כ ל מ ק ו ם ל מ ח י ק ה זו.
ויעוייז ב מ ל א כ ת ש ל מ ה ש ה ב י א ד ב ר י ה ר ״ ש ו כ ת ב :״ ה ג ה ה ב פ י ׳ ח ר א ״ ש ז ״ ל
אליבא
דריש לקיש״ .הרי ש ג ם לפני ב ע ל
כ א ן שהוא אליבא דריש לקיש ולא
אליבא
מלאכת שלמה היה בפירוש
דד
יוחנן.
ולפני
המלאכת
הרא״ש
שלמה
ל א ה י ה עדיין פירוש ה ר א ״ ש הנדפס ,ש ה ר י נ ד פ ס לראשונד ,ל ס ד ר ט ח ר ו ת ב מ ה ד ו ר ת
פ ר נ ק פ ו ר ט ד מ י י ן ש נ ת ת ״ פ ,ור׳ ש ל מ ה ע ד נ י ג מ ר ס פ ר ו מ ל א כ ת ש ל מ ה ב ש נ ת ש פ ״ ד .
סוף דבר ש א ם נפרש דברי הר״ש על סמך דברי הרא״ש שאין כוונתו דוקא
ל מ ע ל ו ת ירושלים ,א ל א ש ב ע נ י ן ח ר א ש ו ן ש ח ז כ י ר — ל ח מ י ת ו ד ה — כיוון ל מ ע ל ת
ירושלים,
והזכירם
חעזרח
—
צמודים ,כי צמודים ה ם במקומם בפסחים ובמנחות ,ובענין ש ל י ש י
-
ובענין שני —
ש ח י ט ת פ ס ח ע ל ח מ ץ — כיוון
למעלת
זקן מ מ ר א — כיוון ל מ ע ל ת ל ש כ ת ה ג ז י ת סרו ה ת מ י ה ו ת ע ל הר״ש•
יצאה
לאור מהדורה שלישית של הספר
א מ ה של מ ל כ ו ת
מאת
יהושע ברכן
ה ו צ א ת ה ס פ ר י ם של ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ,ירושלים ת .ד7044 .
www.daat.ac.il
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
תקצ<ר< ההרצאות ליום עיון
לענע* הלכה ומדע
אגודת אנשי מדע שומרי תורה בשתוף עפ המחלקה לתרבות תורנית ב מ ש ד ז -
החנוד והתרבות עורכים ביום כ״ב בניסן תשכ״ט ) (10.4.69באוניברסיטה , ,פ ד -
אילן״ כרמת־גן ,יום עיון לעניני הלכה ומדע.
ככנם זה יינתנו הרצאות כבעיות הלכה הקשורות למחקר מדעי ו כ פ ת ד ך ן
בעיות הלכתיות באמצעות המדע.
5
מן
תקצירי ההרצאות שיינתנו ככנופ זה מוכאויג י ! •
ע״י יי מ .לוינגד ,מ .טרופ וש .אנפככר.
עי
י כ ת
ה
כ
נ
ו
ם
נעעזתח
כתובת האגודה :ת״ד ,7223ירושלים.
הרב נתן צבי פרידמן
שכון ה׳ ,בני־ברק
נ ס ו ״ ם מדעיים על גופות בעלי חיים לאור ה ה ל כ ה
.בהרצאה זו יוגדרו צער בעלי חיים ,מתי ובאיזה תנאים מותר יהיה לערוך נ ם ו י י
מדעיים בבעלי חיים ,ערים ומורדמים.
מ קו ר ו ת
ס
מסכת שבת ,דף קכ״ח.
מסכת בבא מציעא ,דף ל״ב.
שולחן ערוך אורח חיים ,סימן רם״ו ,ש״ה.
שולחן ערוך יורה דעה ,סימן כ״ד באה״ט ,סק״ח.
שולחן ערוך אבן העזר ,סימן ה׳ ,סעיף י״ד.
שולחן ערוך חרצן המשפט ,סימן רע״ב .סעיף ט׳.
ספר חסידים ,סימן תרם״ו.
תרומת הדשן חלק פסקים וכתבים ,סימן ק״ה.
שאלות ותשובות שבות יעקב ח״ג ,סימן ע״א.
שאלות ותשובות נודע ביחודח ,תנינא ,יו״ד סימן י׳.
תפארת ישראל ,הולין פ״ד ,משנה א /אות ר.
מ .ש .דיפון ו •י .מ .לוינגר
השרותים הוטרינריים ,מ ש ר ד ה ח ק ל א ו ת חדרה,
ואוניברסיטה ״ ב ר ־ א י ל ך ,רמת־גן ,ב ש ת ו ף עם
המכון לחקר ה ח ק ל א ו ת ע ״ פ התורה
לבעיות השריפות כעופות כ ת ו צ א ה מגדול אינטנסיבי של העופות
מחלות שונות העלולות לגרום לטריפות בעופות מופיעות כיום יותר׳
הטפול האינטנסיבי המקובל במשקים.
עק
3
בעיות הקשורות לטריפות הריאה נגרמות על־ידי פ ם ט מ ל ה )6113־351©111
ועל־ ידי לויקוזים ) (1,61100318ומרק 610־131ג( .סימני התופעות ובדיקותיהן ת ו א ד
ב״המעיך .כרך ט׳ ,גליון ב׳ )טבת תשכ״ט( ,עמ׳ .30
?(
38
www.daat.ac.il
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
שנויים בצומת הגידין יכולים להופיע כתוצאה :מדלקות מוגדרות של חלק
מהגידיז הנגרמות על־ידי סטפילוקוקים )118 301-6118ס^10000ס (313על־ידי קריעת
אחד הגידין כנראה כתוצאה מעודף משקל( ,שמיטת אחד הגידין )כתוצאה מחוסר
של ויטמין ומינרלים( וכן דלקות בלתי מוגדרות של הפרקים.
בהרצאה זו ידונו מבנה הריאה וצומת הגידין בעוף במצב רגיל ובשנויים.
כן יבוררו חבדיקות שניתן לערוך .חלק מהמקרים האמורים יוצגו בתערוכה
שתמצא במקום.
י .ג .וייס
מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה
השמוש בבוילר בשבת
חוצאת מים חמים מבוילר ע״י פתיחת ברז המים החמים אסורה בשבת י.
הוצאת המים החמים אפשרית רק עם כניסת מים קרים בצד הכניסה .גם בשעה
שמקור החום כבוי מתבשלים המים הקרים במגעם במים החמים .חמום המים
בהסקה מרכזית הוא בדרך כלל באופן עקיף ע״י מחליף חום• ברור הלכתי שנעשה
במכון הראה כי מחליף חום הוא ככלי ראשון ־־ ולא ככלי שני.
לפתרון בעית הבוילר הוצעו שתי הצעות :א .שמוש בשםתום תרמוסטטי
תלת־דרכי המכוון את המים הראשוניים לצנור עקיפה )38$נך3נ 0כל אימת שהטמ
פרטורה עולה מעל זו ש״יד סולדת״ בה .ב .עקיפת הצורך בכניסה מיידית של
מים קרים למיכל שממנו מוצאים המים החמים ע״י הצבת מיכל מבודד למים
חמים על הגג וירידת מים לברזים באמצעות גרביטציה .המיכל הנ״ל מתמלא
מהבוילר בזמנים קצובים באמצעות פקוד שעון מבלי להתחשב בתצרוכת המים
התמים .לבוילרים ביתיים הוצעה הצעה המאפשרת הוצאת מים חמים באמצעות
גרביטציה.
כ .לוננפלד ו־ נ .כירנבאופ
אוניברסיטה ״בר־אילן״ )בסיוע ועדת המחקר של האוניברסיטה(
טפול בעקרות עקב א י -ה ת א מ ה בין ימי הפוריות מ מ ן הטבילה
התאמה מלאה בין הורמונים ומערכת המין באשה הנו תנאי מוקדם לפוריות.
אי התאמה בין ימי הפוריות וזמן הטבילה ש י האשד ,יכול להגרם משלוש סיבות:
.1
.2
•3
תקופת ווסת ארוכה מדאי.
כתמים או דם לאחר סיום הווסת.
ביוץ לפני חיום חשנים־עשר מתחילת חווסת.
1הרב א• א .קפלן -דברי תלמוד ,חלק א׳ עמ׳ צ״ח ,הוצאת מוסד הרב קוק תשי״ח;
הרב ע .יוסף — יביע אומר ,ח״ב סי׳ ל״ה; הרב מ .י ,ברייש — שו״ת חלקת יעקב׳
סי׳ ע״ח ,הוצאת מחזיקי הדת ירושלים תשי״א; הרב י .י .נויבירט — שמירת שבת
כהלכתה ,פ״א הל׳ כ״ז ,פי״ג הל׳ ה׳; ״המעין״ תשכ״ז גליוני א־ב.
2שבת מ׳ עמ׳ ב׳ ורש״י ד״ה בכלי שני ,תרומת הדשן סי׳ קפ״ה ויו״ד סי׳ צ״ב סע׳ ז׳
בהגהה.
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש מ ו ש בחומר ס י נ ט ת י יכול לגרום ל ד ח י ת הביוץ ב ה ת א ם ל ד ר י ש ו ת ה ה ל כ ת י ו ת
המנגנונים וחשמוש בחומר זה יוסבר בהרצאה.
מ .ט ר ו פ ו ־ י .מ .ל ו י נ ג ר
אוניברסיטה ,,בר־אילן״ ,רמת־גן
חומצת היין — שמושה ,זהוייה ו א ס ו ר י ה
מ ל ח י ח ו מ צ ת היין ש ו ק ע י ם ב מ ה ל ך ה כ נ ת היין ביקבים .א ת ח ו מ צ ת ייייז ע צ מ ד •
ם ו
או מ ל ח י ה מ ו ס י פ י ם ל מ ו צ ר י מ ז ו ן ש ו נ י ם ,כ ג ו ן מ י צ י ם ,ת מ צ י ו ת ,ר י ב ו ת ,
ר
כ
י
ו
'
ת
אבקת אפיה ודברי מ ת י ק ה שונים.
כיון שרוב היקבים בעולם ה ם ש ל נכרים ,קיים ח ש ש ש ל ״יין נ ס ך ״
א
״סתס
ו
י י נ ם ״ ל ג ב י ח ו מ צ ת היין ,כ י ו ן ש ב ש ל ב י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל י י צ ו ר ה י י ן ה ח ו מ צ ה מ ו פ י ע ! -
בו כאחד המרכיבים.
כ
ח ו מ צ ת היין ע צ מ ה אינה נ א כ ל ת ואינה ראויה לאכילי׳
מ
ו
ת
ש
ה
י
א
׳ אד
מוכנסת למזונות לכמה מטרות ,כמו הוספת טעם ,חומציות מתאימח ,צלילות,
היןן
ייצו
3
מרכיבים שונים ,ש מ י ר ה מקלקול ,פירוק הסוכר ועוד.
0
ב מ ע ב ד ת נ ו פ ו ת ח ה ש י ט ה א נ ל י ט י ת ל ז ה ו י ח ו מ צ ת ה י י ן ב ר כ ו ז י ם ע ד 27 0.05 /0ל
על־ידי מפעילים סלקטיביים ,צריום אמוניום חנקתי ואינדול ה מ ו ת ז י ם
המזון
ל
ע
כרומטוגרמה ש ל מ ש ט ח י ם דקים.
מ .ש מ א ר ץ
אוניברסיטה ״בר־אילן״ ,רמת־גן
הידרופוניקה ״ א ק ס ט נ ס י ב י ת ׳ ׳ בשמוש חצץ גירי בשביעית
ח צ ץ גירי המצוי ברוב חלקי הארץ לשמוש לבניה ,ניתן להתאים כ מ צ ע ג י ד ו ל
בהידרופוניקה.
בשמוש ש ל ת מ י ס ת מזון מקובלת מ ת ק ש ר ת פ ח מ ת הסידן
שכאכי
הגיר ע ם הזרחה ה ח פ ש י ת ש ב ת פ י ס ה ו ש ו ק ע ת ב ז ר ח ת הסידן .כ ת ו צ א ה מ כ ך ה ז ר ז ז ד
הברזל הזמין והחומציות אינם נשמרים ברמה הנאותה .ניתן לקבל יבולים מ ק ו כ ל י ס
בהידרופוניקה
על־ידי הוספה
מליו
יומית ש ל 8חלקי מליון זרחן זמין יחלק
א ח ד ברזל.
ת מ י ס ת מזון זו א פ ש ר ל ס פ ק ל ע ר ו ג ו ת ה ג ד ו ל גם ד ר ך צ נ ו ר ו ת פ ל ס ט י ק מ נ ו ק
המונחים ע ל פני החצץ .א ת תמיסת המזון ניתן לספק דרך מ ע ר כ ת דשיז
י
3
ס
נוזל.,
המחוברת לרשת המים .ה פ ע ל ת ה ה ש ק א ה ניתן לווסת על־ידי שעון שבת.
בדרך
בהקמת
מהשיטה
ה מ ו צ ע ת א י ן ש מ ו ש ה ו ז ר ש ל ת מ י ס ת המזון ,ו ע ל כ ן א פ ש ר ל ה ס ו ז ״
ערוגות קרקע מצופות
ההידרופונית
הרגילה
ב י ר י ע ת פ ל ס ט י ק .ש י ט ה זו,
החוסכת
הצורך
בבריכת
שהיא זולה
אגירה,
בד,ר ^
3
ו
משאבה
3נ י
יציבה.
י
י
מ ו ג ש ת בזה הצעה לפתרון צרכים ביתיים בשביעית.
כן
תינתן
ה ר צ א ה ע ״ י מ .זקם ,מכון ל ה ק ר ה ח ק ל א ו ת ע ל פ י
ה מ ש ק ה ח ק ל א י בשנת ה ש מ י ט ה — ס י כ ו מ י ם ו ת ח ז י ו ת כלכליות.
40
www.daat.ac.il
התורה
׳
ע
.
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע
בכרך
ב < ן
מ ה
ל ד ו ד
ע א ו ל
)פרקי השלמה(
*ב .ראש שבטי ישראל
א .ושם הקטנה רחל
אמר י ׳ אלעזד א״ד ח נ י נ א :
בשכר צניעות שהיתר .בה ברחל ,זכתה ויצא ממנה שאול.
ובשכר צניעות שהיתה בו בשאול ,זכה ויצאת ממנו אסתר.
ומאי צניעות היתה בה ב ר ח ל י
ד כ ת י ב :ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא .וכי אחי אביה הוא ,והלא בן
אחות אביה הוא ז אלא ,אמר ל ה :מינםבה לי )תתקדשי לי ז( א מ ד ה ל ו :כן.
מיהו אבי רמאה הוא ,ולא יכולת ליה )אבל אבי רמאי הוא ולא תוכל לו(
א מ ד ל ה :אם רמאי הוא ,אחיו אני ברמאות .ומה הרמאות ש ל ו ז
אמדה לו יש לי אחות גדולה ממני ולא יתנני להנשא לפניה.
מ ה עשה יעקב ,מסר לה סימנים.
וכשראתה רחל שמכניםין לו לאה ,אמרה עכשיו תכלם אחותי ,ע מ ד ה ומסרה
)מגילה י ג :ודש״י בתורה(.
לה אותן סימנים.
אין אסתר מגדת מולדתה״ — מלמד שתפסה שתיקה בעצמה ,כרחל זקנתה,
שתפסה סלח שתיקה ,עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה.
רחל תפסה פלך שתיקה — ראתה םבלונותיה ביד אחותה ושותקת.
בנימין בנה תפס בשתיקה .תדע שאבנו שהיתה בחושן היתה ישפה ,ל ו מ ר :
יודע היה במכירת יוסף ושותק.
ושאול בן בנה —
אסתר —
צניעות
אין
ואת
אסתר
דבר
מגדת
ישפה —
המלוכה
מולדתה
פה
יש
לא
ושותק.
הגיד.
ואת עמה.
)אסתר רבה ו .טז(
שהיתר .בד .ב ר ח ל ,ש מ ס ר ה ס י מ נ י ה ל ל א ה ,נ ר ש מ ה ל ז כ ו ת ה ל ד ו ר ו ת .
השקיעה
בכל
זאת
בידי
אהותה
רחל
מ ת נ ו ת
בלבה
מ ש ק ע רגשי מרירות,
ה נשוא י ן
ו ע ג מ ת נפש ,מאז ר א ת ה
ש ל יעקב ,א ש ר לה הן היו ראויות.
ראויה היתד .בכורה לצאת מרחל ,אלא שקידמתה לאה ברחמים.
)ב״ב קכ״ג(
הזהרו
מן המקופחים ,שכל חייהם מתהלכים הם
בקטנות ,ואינם מ א מ י נ י ם עוד,
כי גם להם נוצרו גדולות.
ושם
הקטנה
ר ח ל — ק ט נ ה ב מ ת נ ו ת י ה ; יוסף לשעה ,שאול לשעה,
)ב״ר(
שילה לשעה.
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
להין
רחל ,היא שזכתה והיתד ,ראשונה לאהבתו של יעקב ,א ך ל א זכתה
ראשונה להכנם עמו להופה ,כי קדמתה אהותה לאה.
והיא שזכתה מכולן להקרא א ש ת י ע ק ב .שהיתר ,ע י ק ר ו ש ל ב י ת .
ויזכור
את
א לק ים
ת
רחל.
זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ,דאו כל אפסי ארץ את ישועת א ל ק י נ ן
ח ם ד ו — זה אברהם ,ש נ א מ ר :
זכר
ו א מ ו נ ת ו — זה יעקב ,שנאמד
לבית
מי
ישראל —
ביתו
היה
)תהלים צ ח (
ח ם ד ל א ב ר ה ם ) .מיכה ז(.
תתן
אמת
לישראל
סבא.
יעקב
אבינו,
של
לא
ל י ע ק ב )שם(.
ר ח ל ? )ב״ר ע״ג
י
י״(
!ראה רש״י על הכתוב בני רחל א ש ת י ע ק ב )ויגש מו .יט( .א ך בולט י
הדבר בפסוקו האחרון של יעקב אבינו אשר אמר לבניו לפני מותו :שמה
את אברהם ואת שרה א ש ת ו ,שמח קברו את יצחק ואת רבקה א ש ת ו ^001
קברתי את לאה ,ולא אמר א ש ת י ) .ויהי מט .לא([
ו ו ן ר
ק
אמר ר׳ יצחק:
ורהל
עקדה
-
יעקב לז־ורן׳ אלא בשביל רחל.
היא
עיקר
הבית׳
כ
שלא
ן
ר
ן ן ל
)מדרש הגדול׳ ויצא כס .י 1
ל
אך צר לה לרחל ,עקרת הבית ,שלא היתד ,אם הבנים שמהה .ובודאי ש ד ,י
מצרה על התואר היפה הזה ע י ק ר ו ש ל ב י ת ,שנגזר לה מפסיקה הקשרי
העצוב :ו ר ה ל ע ק ר ה —
ת
ויזכור
עושה
אלקים
משפט
את
ר ח ל — .זהו ש א מ ד הכתוב )תהלים קמו.
לעשוקים
ז (
-זו רחל שנעשקה ,כשהכניסה
ל
תחתיה.
נותןלחם
י
ל ר ע ב י ם — זו רחל׳ שריחה ר ע ב ה
לבנים.
,י
עשוקה ורעבה לבנים ,היתד ,רהל ארבע עשרה שנה) .תנדב״א פי״ה(.
לאה כבר ילדה ששה בגים ליעקב .גם בלהה ,גם זלפה כבר ילדו כל אחת ח ל ק
׳
שנים שנים בנים ,והיא עודנה עקרה.
ולדנית היתד ,לאה אחותה :ו ת ה ר ע ו ד ו ת ל ד ב ן — ו ת ה ו
ב ן — ולכל בניה קראה שמות על שאיפתה להרבות עוד ב כ נ י
ותלד
י
להרבות זכותה על אהבתו של יעקב אישה.
ואחר שילדה את הרביעי את יהודה ,ותאמר :ה פ ע ם א ו ד ה א ת ד׳.
רק אז החלה רחל לקנא באחותה ,כי ראתה ,כ י ל א י ל ד ה ל י ע ק ב .
3 7ך
ד
ס
ותךא ך ס ל <יי ל א ילךה ל ^ ק ב נ ת ^ ן א ר ח ל בצהתה,
ז
וכי רחל הצדקת מתקנאת באחותה?
מה דאתה לקנאות עכשיו ז כשראתה אחותה נכנסת לחוסה׳ לא
ועכשיו ק נ א ת ה ?
42
www.daat.ac.il
קנ ן
ז
ת ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל מ ה קנאתה ן אלא
הטובים
במעשיה
קנאתה.
א מ ר ה :אילולי
שהיא צדקת ממני ,לא היה הקב״ה נותן לה בנים קודם הימני״ לפיכך
קנאתה במעשיה ,שכן כתיב )משלי כג( אל יקנא לבר בחטאים ,כ י א ם
ד׳ כל
ביראת
)אגדת בראשית נא(
היום.
קנאה ופהד עמה.
ו ת א מ ר אל :זגי£ב ה ן ה ־ ל י ב$ים ו א ם אלן מ ת ה אגכי.
ו א ם א י ן מ ת ה א נ כ י — אשד ,שהיא עקרה ,ואינה יולדת ,היא מתה י
אלא ,אמרה ר ה ל :אם איני יולדת מן הצדיק הזה ,אבא משיא אותי לעשו
הרשע ואני מ ת ה עמו לעולם הבא ,שנאמד )תהלים לד( :תמותת רשע
רעה וכוי.
מ ה ראתה לומר ואם אין מ ת ה אנוכי? אלא שנתנבאה ,שהיא מתה במהרה,
ש נ א מ ר :ואני בבואי מפדן וגו .אמרה ל ו :תן לי בנים ע ד שלא אמות.
-וכי יש אלקים שני ,שעושה כלום חוץ
מ י ד ויחד אף יעקב ברחל וגו׳
מרשותו .ה ת ח ת אלקים אנוכי א ש ד מ נ ע ממך פדי ב ט ן ; מ מ ך מנע ,ממני
לא מנע ,אלא כ ב ר נתן לי בנים מלאה.
בודאי
שיעקב לא
מוטעמים
ממנה,
עצמו
אהבתו
הסיר
)שם ובב״ר(
הקשים הללו
מ ר ח ל ,ע ל כ ן יהיו נ א ד ב ר י ו
ל ט ו ב ה .כ י ה ו א ב ו ד א י ל ש ם ש מ י ם נתכוון ,כ ד י ל ה ס י ר ק נ א ת ה ו פ ה ד ה
וכדי שהיא
עצמה
מ ת פ י ל ת
תעמוד
אחרים
בתפילה,
עליו,
עפ״י ב ״ ר ע ל ח כ ת ו ב ו י ש מ ע א ל ק י ם
תפילת
שיפה
והיא
קודמת
את ק ו ל
הנער(.
החולה
להתקבל,
על
)רש״י
הן י ד ע יעקב ,כי עקרותה ש ל רחל ה י א לצורך תפילתה.
ולמה נתעקרו האמהות ו
שהקב״ה
מתאוה
ומתאוה
לתפילתן
ל ש י ח ת ן ,שנאמד
)שיר ב( יונתי בהגוי הסלע ,למה עקדתי אתכן ,בשביל הראיני את מראיך
א
השמעיגי
ת
)ב״ר מה .ה .יבמות םד(.
קולך.
הכמים שמעו בדבריו גם נבואה למלכות יוסף.
אמר ל ה :
אנטקםר
במעיך,
ואת
מידנדנת
ע ל י ? )פי':
מ ש נ ה למלך במעיך ,ואת מ ת ר ע מ ת ומתדיינת א ת י ו אותו השלטון ,ש ע ת י ד
לומר במצרים ,כ י
התחת
א ל ק י ם א נ י ,ואת אומרת הבה לי ב נ י ם :
כיון ששמעה מיעקב כל הדברים הללו,
נתנה
עצמה
בתפילה.
)מדרש הגדול(
רהל לא שמעה את נבואת הנחמה .היא שמעה אך את הגערה ,כי מצרה ומעיקה
היתה.
א מ ר לו ה ק ב ״ ה :
כך
עונים
את
ה מ ע י ק ו ת ? חייך שבניך עתידים
לעמוד לפני בנה ,והוא אומד ל ה ם ) :ויחי נ .יט( אל תיראו
א לקים
אני•
כי
התחת
) ב ״ ד עא .י(
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
את
ר ע ב ו נ ה ש ל רהל לבנים ,י ש לראות
ב ע מ י ד ת ה הדלה,
לפני
אחותד,
לאה
׳
ל ב ק ש כי ת ת ן ל ה מ ד ו ד א י בנה.
נ&אמר ך ה ל א ל ־ ל א ה ת נ י ־ ן א לי מ ד ו ד ת י בנך.
הדודאים הללו אינם תרופה בטוחה ,כדברי ה ר א ב ״ ע :ואנכי לא
להריון וכר .אם כן ל מ ה כל
יועילו
ההשתדלות
ידעתי
וההתבזות
הזאת,
ל מ ה
ל
אם
א
מ ר ע ב ו נ ה לבנים ,כי כ ב ד ה ר ע ב עליה.
והשורש הוא ,שאומרים עליו האנשים ,שיועילר
ל ה ר י ו
ז•
ו א ם
ה
ד
ר
ב
אמת,
הוא בסגולה ,לא בטבע .אבל לא ראיתי כן באחד מספרי הרפואות ) ד מ כ ״ ן ( .
וענין הדודאים ,נשמעה
ת פ
י ל ת ן על זה ,כי ראוי לצדיק שיעשה ה ה ש ת ד ל
ר ת
הטבעי האפשרי אצלו להשיג חפצו ,ועם זה יתפלל שישיג התכלית.
)ספודנו(
ואי תימא דאלין דודאים פתחו מעהא דרחל ,לאו ,דהא כ ת י ב :
אליה
מדודאי
בנך
אלקים
-
גם
ויפתח
דודאי
את
רחמה.
בני
י י ש
)זחר ויצא
-
תהת
דודאי
ק
ע
מ
נ ו ( :
_
בנך
ה
מ ש א ו מ ת ן זה ,ה ו א ע ל ד ו ד א י ר א ו ב ן ,ב נ ה ש ל ל א ה ,א ש ר ה ל ך ב י מ י ק צ י ר
י
ט
ס
בשדה.
דודאים
וימצא
קצי
ב ש ד ה — להגיד שבחן של שבטים ,ש ע ת
היה ולא פ ש ט ידו בגזל ,להביא חטים ושעורים ,אלא דבר ההפקר ,ש א י ן
א
ד
0
ד
מקפיד בו )רש״י ,ב״ר עב .א .סנהדרין צט.(:
י
ן
ב
א
א
ו
ת
ם
לאה
אל
אמו
-להודיעך ע ד היכן היתד .כ ב ו ד ה
י
ש
א ן עליו שלא טעמן ,ע ד שהביאם אל אמו )ב״ר(.
מ
א ע י ג דדרך הבנים הקטנים להריץ מציאתן לאביהן׳ כדאיתא ב ב ״ מ
ד
מכל מקום היה בזה חכמת ראובן להשכיל ,דזה הפרט שייך לאמו
לתכשיט .ומכאן בא הלשון בגיטין דפ״ט ,בקטן שהוא בר דעת׳
לפלגות
ראובן,
והוא
לשון
מקרא
דבורה׳
בשירת
שראובן ,בעודנו ילד ידע לחלק בין מציאה למציאה.
י
שה י
ג
הייני
מש
)העמק
ל ל א ה י ש כ ב ר ילד גדול ההולך לבדו ב ש ד ה בימי קציר הטים ,והוא צדיק
ומכבד א ת אמו — ורחל עקרה עומדת לפניה ל ב ק ש מהדודאים האלה,
בנה
,׳,
ב
ו ו ז ד
ד ו
ד
וג
ד
3
ע
ד ס
ד
(
כ ו ן
א
׳
—
ו&אמר
ל ה ס ? ע ט ?ןתתך א ת ־ א י ש י ןל?ןהת ג ם א ת ־ ד ו ד א י ב נ י .
לפי כללי הלשון היה מן הדין לכתוב :ותאמר לה
ל א ה.
כיון ש ה ד ו ב ר ת ב פ ס ו ק
הקודם ה י א רחל.
ו א ו ל י ד י ל ג ה כ ת ו ב ע ל ש מ ה ,כ י ה י א מ י ה ר ה ל ע נ ו ת לה ,ו ל כ ע ם ה ג ם כ ע ם .
דין ז ה ה כ ע ס א ש ר ע צ ו ר ה י ה ב ל ב ה מ כ ב ר ה ש נ י ם ,א ך ל א ה ז ד מ ן ל ה ל ה ו צ י א ו כ ש ד
וכאן מ צ א ה לאה מקום לגבות א ת שטרה.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המעט
את
קחת ד
אישי!
המעט ממך ,שתקחי לך את אישי ,כאילו את אשתו ,ואנכי האמה .אף כי
תעשי עצמך גברת לקחת את הדודאים ,אשר אני מתענגת בריחן וכו׳.
)דמב״ן(
שלא היה לך להסכים ,שתהיי צרתי ,כאמור )ויקרא יח .יח(.
לא
אחותה
תקח
לצרור — עליה
ואשד,
בחייה.
אל
)םפודנו(
א נ ח נ ו כ ב ר ש כ ח נ ו מ ה ש ה י ה .ב ק י א י ם א נ ו ב כ ל ה ס י פ ו ר ע ד סופו ,ל כ ן ל א ח ש ב נ ו
שיכול
אבל
מה
היה לחיות אחרת.
לא כן ח ש ב ה לאה .היא לא ש כ ה ה א ת צ ע ר ה מאז א מ ר יעקב אל ל ב ן :
זאת
עשית
הלא
לי
עבדתי
ברהל
ולמה ר מ י ת ני —
עמך
ובודאי שלא ש מ ח לבה ולא גדל כבודה ,כ א ש ר בתוך ש ב ע ת ימי ה מ ש ת ה נודע
לה ,כ י י ע ק ב ה ס כ י ם ע ם א ב י ה ל ק ח ת ג ם א ת ר ח ל :
לך
גם
את
שבוע
מלא
זאת
ונתנה
זאת.
שבוע
מלא
לך
ונתנה
המשתה
זאת
גם
שבוע של זאת )של לאה( והן שבעת ימי המשתה.את
זאת
)את רחל( מיד לאחר שבעת ימי<יש״י(
-
ו כ מ ו ל ע ג ל ר ש ,היתד ,ל ה ל ל א ה ה ה ל כ ה ה פ ס ו ק ה מ כ א ן :
אין נושאים נשים במועד,
תניא:
מפני
שאין
שמה ה
מערכין
בשמחה.
דבי יעקב בר אחא שמע לה מן ה ד א :
.
א
ת
א
ת
ז
א
היה
לך
קהתך
שלא
ת
ועכשיו לאה מזכירה לה לרחל עוונה:
להסכים
מלא
ש ב ו ע ז א ת ונתנה לך
)ירושלמי מ ד ק פ״א ה״ז(
שתהיי
המעט
את
אישי —
צרתי.
ש כ ח ה ולא זכרה לאה ,כי רחל היא א ש ר נ ת נ ה לה א ת סימניה ,ואת
ובאמת יכלה רהל לענות לה כדברים ה א ל ה :
הלא
את
לקחת
אישה
את
] א ו ל י כ ד י ל ר מ ו ז א ת זה ,ל א נ א מ ר ב כ ת ו ב ,ו ת א מ ר לד ,ל א ה — א ל א :
ל ה,
—
אישי!
ותאמר
כאילו נ מ ש כ י ם עוד ד ב ר י רהל ,מ ן הפסוק הקודם[.
אבל רהל ל א ע נ ת ה ל ה קשה ,א ף כי א ש ה ק ש ת רוה היתה ,אך ה י א ש ת ק ה כדרכה.
גם מ מ ס ח ר ה ד ו ד א י ם י צ א ה ר ה ל ב ה פ ס ד ה .
אמר ד׳ א ל ע ז ר :זו הפסידה וזו הפסידה ,זו נשתכרה וזו נשתברה.
לאה הפסידה דודאים ,ו נ ש ת כ ד ה שני שבטים ובכורה.
ד׳ שמואל בר נחמן א מ ר :זו הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים וקבורה
עמו .רחל נשתכרה דודאים ,והפסידה שבטים וקבורה .ולא זכתה להקבר
)ב״ד עב .ב מדרש חזית(
עמו.
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויןצר אלקים את־ךחל וישמע אליה אלקיס
את־רחמה.
ףפתח
שהשקד.
אמד הקב״ה :ע ד מתי תהא הצדקת הזאת מצטערת ,בדין הוא
)תנחומא
מה זכירה זכר ל ה ? שתיקה ששתקה לאחותה
שהיו
בשעה,
ליעקב את לאה היתד ,יודעת ושותקת.
משפט
עושה
ו ד ן כ נ י ס
אביה באפייוז
יש עושק גדול מ ז ה ?
ד׳
מתיר
נותנין
א
ל
ת
א
ה
א
י
ז ז ס נ ס י ם
ת
ו ה י צ י א
׳
א
ב י ד י
יח<*
ת ח
הגד ^
ר
א ל ק י ם — כל מקום שנאמר אלקים זו מידת הדין .ד׳ — מ י ד ת
דחמיס
אשריהם צדיקים ,שהן הופכין מידת הדין למידת רחמים —
ותהר
(
3ד
ויפ
)תנחומא ,מ ד ר ש
את רחל.
״
ג
שהושי
א ס ו ר י ם — זו רחל שפתח את רחמה — ש נ א מ ר
את רחמה.
אלקיפ
^
)ב״ר
ל ע ש ו ק י ם — זו רחל ,שהיתה עשוקה,
ו כ י ב ד
0
ע
ת
(
ו י
ב
ז
)משנת ד ד ב י א ל י ע ז ר
ד
ן
״ (
ז
ש
ו ת ל ד בן ו ת א מ ר א ס ף אילקים א ת ח ך פ ת י .
ו ת ק ר א א ת ש מ ו י ו ס ף לאנ*ר י ס ף ה ׳ ל י ב ן 8חר.
ש ת י תפילות כבר התפללה רהל כאשר קראה שמות לבני בלהה שפחתה,
ילדה ע ל ברכיה .ו ב ש ת י ה ן נ ש מ ע עצבה ,וגם צידוקה ע ל מ י ד ת ה ד י ן :
ותאמר
מ ע ש י ו
ותאמר
רחל
ש
ל
ה
דנני
?
רחל
ב
״
ה
י כ ד י ו
י י ז
׳
נפתולי
ע
ק
ד
ה
א נ כ י
׳
אלקים
י
ו א י ד
מ
ש
ע
גפתלתי
א
י
א ל ק י ם — היתה מצדקת עליה א ת
ב ק ו ל י
ש
ר
מ
)
ה
ד
ד
ד י ן ׳
ל
ש
אגד^
אחותי
עם
נופתי פיתיתי ,תליתי אחותי עלי .אמר ר׳ י ו ח נ ן :נינפה )כלה(
ה
להעשות לפני אחותי ,אילו שלחתי ואמרתי לו ,תן דעתך ,שהם מ ר מ י
ד
י
0
גד,
לא היה פ ו ר ש ? )בתמיה( ,אלא אמרתי ,אם אין אני כדאי ש י ב נ ה
ממני ,יבנה מאחותי )ב״ד ע״א(.
אבל כאשר ילדה זלפה שפחת לאה ליעקב ,היתד ,כבר לאה עשירה בבנים מ ש ל
ה
על כן היו שמותיה בעליזות ובאושר:
ותאמר
לאה,
ותאמר לאה,
ב ג ד — ב א גד ,ב א מ ז ל
כי
באשרי
אשרוני
טוב.
בנות
)רש״י(.
את
ותקרא
73
אשר.
י
גם טעמי השמות שנתנה לאה לבנים ש ה י א יליי׳׳
לאהבתו של יעקב ,שהן הלכו וגדלו מלידה ללידה;
הפעם
יזבלני
ג
ם
ב
ו
עתה
שנואה
46
ויפתח
כ ו
ם
ע
ל
ל
יאהבני
זכויו
א
את
ר ח מ ה ־.[-
www.daat.ac.il
י
ז
אישי.
]ויש להבין גם את לאה בעליצותה זאת ,כי נאמר בתחילתה:
לאה,
י
וירא
ד
ז
2
י
,
כ
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ב ל ר ח ל ל א י כ ל ה ל ש מ ו ח ,כ א ש ר פ ת ח ד ׳ א ת ר ח מ ה א ח ר י ייסורי ח ר פ ה גדולים
כ א ל ה ,ו נ פ ת ו ל י א ל ק י ם א ש ר נ פ ת ל ה .ע ל כ ן ה י ו ד ב ר י ה ע צ ו ב י ם ג ם היום ,כ א ש ר
ה ו ד ת ה לד׳ א ש ר אסף א ת הרפתה.
ותאמר
אחריה
אלקים
אסף
ו מחר פי ן
את
אותה,
חרפתי
שהיו
—
מתנין
הבל
ו א ו מ ר ץ :אילו היתד .כשדה ,היתד .יולדת.
)מדרש הגדול(
ב ת ו ד ה ו ב ת פ י ל ה ע ט פ ה א ת ש ם בנה ,ו ה ת פ י ל ה גם היא עצובה וצנועה:
את
ותקרא
יוסף,
שמו
יוסף
לאמר:
לי
ד׳
אחד —
בן
יודעת היתה בנבואה ,שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבסים,
א מ ר ה :יהי רצון ,שאותו שהוא ע ת י ד להעמיד ,יהא ממני .לכך לא התפללה
אלא על בן אחר.
שבעים
ער
)רש״י(
וךעבים חללי
ב ל ח ם $שפרו
ו
.ל?
?קרה ילדה שב?י׳
ת
^
ס
י
1
)ש״א ב .ד(.
*? ״יי•
רבי אלעזד בר רבי יוסי ,פתר קריה באמהות.
שבעים
בלחם
ורעבים
חדלו
עקרה
עד
נ ש ב ר ו — לאה ,שהיתר ,שבעה בבנים ,נשכרה.
-רחל ,שהיתה רעבה לבנים ,חדלהי
ילדה
שהיתה
ש ב ע ה — לאה,
ולדה,
עקורה מבית
ילדה שבעה.
בנים
ורבת
רחל,
אומללה —
של שבטים.
שהיתה
ראוייה
להעמיד
רובן
)מדרש שמואל ,ב״ר ריש פע״ב(
מאן דאמר ,דאוייה היתה רחל שתעמיד שנים עשר שבטים ,אלא שאמרה
יוסף
לי
ד׳
בן
)מדרש הגדול(
אחר.
*
ויהי
כאקןר י ל ד ה
רחל א ת יוסף
ו**מר י ע י ן ב א ל ־ ל ל ן ש ל ח נ י ו א ל כ ה א ל מ ק ו ? י
ותאות
מן
צדיקים
יעקב אף
בשבילה
יעקב
יתן
היה
ילאך?י.
)משלי י( — זו רהל ,שהיתה מתאוה לילד
מתאוה
לילד מן
רהל,
שבל
נשתעבד .שנאמר א ע ב ד ד שבע שנים וכו׳
כימים
אחדים
באהבתו
מה
שנשתעבד
ויהיו
בעיניו
א ו ת ד -וכל זמן שלא ילדה ,לא היה
מבקש יעקב לבא לבית אביו ,ע ד ש ת ל ד רחל.
וראה היאך היה מתאוה ש י ל ד ממנה ,כיון שילד ,מ י ד
אל
לבן
שלחני.
ויאמר
יעקב
)אג״ב נ״א(
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבראשונה ך
ה ה י ה ע ו ד מ ו ח ה ש ל רחל להאמין ,כי א ה ב ת י ע ק ב נ מ ש כ ה ע ל י ה
וכי גם ה ן א בציפיה ו ב ב ט ח ה ליווה א ת ציפיתה ש ל ה לבנים כל
השנים,
אותן
ו כ י ע ד ש ל א ילדה א ת יוסף ל א יכול היה ,ללכת ,ל ש ו ב א ל ב י ת אביו י
ילדה
את
רחל
מ
יוסף —
ש
ו
נ
ל
ד
ש ט נ
ויהי
כאשר
שנאמד
)עובדיה יח( והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה
ל ק ש :אש בלא להבה אינו שולט למרחוק,
ש
ל
עשו,
י
ובית
עשו
משנולד יוסף ,ב ט ח
בהקדוש ברוך הוא ,ורצה לשוב.
י
)רש״י ,ב ״ ד ,
מ ד כ א
ה א ם יודעת היתה בנבואה ,א ו ה א ם יכלה להאמין ,לפי רוהה ה ע י ר
לאהבה
ג
(
״
ע
ין,
זה ב נ ה יוסף ה ו א מ ס פ י ר ת היסוד ,ה מ ש ל י ם גופו ש ל יעקב .ו ע ל כ ן ה ו א
מ כ ל
ע
ק
כ
כי
הנבחר
בניו?
כאשר
ויהי
ילדה
את
רחל
י ו ם ף — א ״ ד אלעזר ,מ ה
יעקב למיהך לאורחיה )ללכת לדרכו( כ ד אתיליד יוסף ,ו ע ד ל א
ד
ה
א
אתיי*י
ד
יוסף ל א ב ע א למיהך לאורחיה?
אלא ה א אוקמוה )הדי ביארנו( ד ה מ א דאתיליד שטנא דעשו• י ת א
חזי,
י(•
ייוסף
יוסף אשלים דוכתיה בתריה )יוסד
זכי ליה דאקרי
יסוד(,
צדיק.
ד ,ש
ל
י ם
מ
?
ו מ ו
ש
י ע
ל
והכא םיומא דגופא דאיהו
׳ז
א ח ר י
ב
ברית )סי׳
כיון שראה יעקב דאישתלים גופא )ביון שראה י ע ק ב
ססיד
ת
שנשל
ס
הגוף( בעא גופא למיהך לאורחיה) .ביקש הגוף ליליד לדרכו() .זהר
וישראל
הוא
לו
אהב
יוסף
את
מכל
בניו,
כי
ז
בל
קנח(.
ק י נ י
-שהיה זיו איקוניון שלו ,דומה לו) .רש״י( .ה ו א ד ב ר
מאד ,כי יעקב נ ש ת נ ה מכל שאר הנבראים בזיו איקונין — ש ו פ ד י ה
ג
0
ל
דיעק
ש
א
3
כעין שופריה דאדם ,אשר הוא צלם אלקיס ,ולזה זכה יוסף
ה
ו
א
י ה
כ י
ל • )איבקלום(
ארי בד חכים
לו ,כי הוא מקבל ממנו )יכול לקבל( ל פ י ש ה ו א
ד ,ח כ מ ה
עיקר
)המהר״ל
48
www.daat.ac.il
ש
ק
ב
ל
י ע
ב
? 00
ת ו ל ד ו ת י ו
ב״גור
ד
אדיה״(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .כי מכרנו
ו י ש ל ח ! ע ק ב נ״?.ןךא ל ך ה ל ו ל ל א ה ס ש ך ה א ל ־ צ א נ ו :
ניאמר
לקן ל א ה אגכי א ת פני אביכן פ י ־ א ץ נ ו א?י ?חמל שלשם
ואלקי
אבי היה עמדי;
ן א ת נ ה ;דעו^ן כי בכל־&הי ע ג ך ת י
ואביכן
ה ת ל 3י וההליף
ולא־נתנו
את
את־אבי^ן:
משכרתי עשרת #י ם
א ל ק י ם ? ה ר ע ? מ ך י .וכו׳.
ותען
ךחל ו?אה ו ת א מ ר נ ה לו ה ע ו ד לנו חלק ונחלה בבית אבינו.
סלוא
} כ ו י ו ת * נ ח ש ב נ ו ל ו ? י מ כ ר נ ו ו*אכל ג ם א כ ו ל א ת פ ץ פ נ י :
)ויצא לא .ד—טז(
ותען
יודן
רחל
למה מתה רחל ת ח י ל ה ? ר׳ יודן ור׳ יוסי .ר׳
ולאה.
א מ ד :שדיברה בפני אחותה .אמר לו ר׳ י ו ס י :ראית מימיך אדם
קורא ראובן ,ושמעון עונה א ו ת ו ? והלא לרחל קרא ,ורחל ענתה אוחו.
על דעתו דר׳ יודן ניחא ,ע ל דעתיה דר׳ יוסי ,לא מתה אלא מקללתו של
זקן .שנאמר,
אם
תמצא
אשר
את
לא
אלהיך
והוה
יחיה.
כשגגה ,שיוצאת מלפני השליט .ותגנוב רחל — ותמת דחל) .ב״ר עד .ג(
בתחילה
רחוקים
נראים
דבריהם
ר׳
של
יוסי,
י ו ד ן ור׳
שכה
החמירו
ודקדקו
ב מ י ת ת ה ש ל ר ח ל .א ם כ ד ר ב יודן ,ה ר י ז ה ע ו נ ש ע ל ד ב ר ש ל מד ,ב כ ך ,ו א ם כ ד ר ב
י ו ס י ה ר י זו ש ג ג ה ש י צ א ה מ פ י ו ש ל י ע ק ב ,ו ה ו א ל א י ד ע .
אבל ,אם נעיין ה י ט ב ב ש נ י המקרים הללו כפי ש ה ם כתובים בתורה ,נ מ צ א א ת
דקות
הרגשתם של
החכמים,
שלפי
א ש ר ב מ ח ל ו ק ת ם קרבו ש נ י ענינים,
האמת
ענין א ה ד הוא.
י פ ה א מ ר ל ו ר׳ י ו ס י לר׳ י ו ד ן :
אותו.
הלא
הלא
כן כ ת ו ב :וישלה יעקב ויקרא
לרחל
לרהל
יעקב
קרא
וללאה.
ורחל
ענתה
)רש״י :לרחל תהילה,
ו א ה ״ כ ל ל א ה ,ש ה י א היתד ,ע ק ר ת ה ב י ת ו כ ו ( .ו י ו ת ר מ ז ה מ ו כ ח
דבריו
מתוכן
ש ל יעקב ,ש ע י ק ר ן מכוון אל רחל.
א מ נ ם גם אל ל א ה דבר ,והיא ש מ ע ה מ ה ש ש מ ע ה ,ע ל ע ב ו ד ת ו הקשה ,ועל ה ח ל פ ת
משכורתו
ע ש ר ת מונים — אם בה
יאמר
יהיה
נקודים
הצאן
ש כ י ד וילדו כל
נקודים וכו.
אבל
רהל
ויה ל ף
שמעה
את
את כאבו של
יעקב
מ ש כ ו ר ת י — זה
ה ת ל בו ,כ א ש ר ה ח ל י ף א ת ר ה ל ב ל א ה :
לי,
הלא
ברחל
ע ב ד ת י
עמד,
מפםוקו
הנוקב:
כאב המרמה
ואביכן
א ש ר רימהו,
ויאמר
אל
ולמה
י מ י ת נ י -
www.daat.ac.il
לבן,
מה
התל
בי
והמהתלה אשר
זאת
עשית
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז א ת
נ פ ג ע ד
י
ג ם
ה י א
במימי׳ י ׳
על כ ן ר ח ל ע נ ת ה א ו ת ו:
י ח ד
ח
׳ י ל
הלויא נכריות נ ח ש ב נ ו ל ו
״
ע
ם
י ע
ב
ק •
כי
יי י
עמנו כנכריות,
כי
•ו ד
ת ת
אפילו בשעה שדרך בני אדם ל
ולא נתננו לד ,אלא(
פ
ה
מ כ ר נ ו
:
מכרנו
ו ? 1א
ח
ו
ת
ה
מעלביני
י
ע
ל3ינז^
יי
נ ד ו נ י ה
לך
ב נ ו ת י
ל
ב
י׳
ע
ש
ג ש
ת
)שעבדת אותו א ר ב ע
נהג
יאין,
ש
עשרה
בשכר הפעולה.
ר ש ׳
ה י א הרגישה א ת
א ת ה ד ב ר י ם ה ק ש י ם הללו ,י כ ל ח ל ח ג י ד רק רחל .כי רק
נ
' ',,
(
על3
ה מ כ י ר ה ב נ פ ש ה ,כל א ו ת ן ה ש ג י ם אשר עבד י ע ק ב עם לבן ב ע ב ו ד ה ,ש ב ע
ר א ש ו נ ו ת ,ועוד שבע ש נ י ם אהרות .כי רק א ו ת ה מכר א ב י ה ,
ד
ופעמיים
ש
מ
ג
כ
י
ד
ס
ד
אין עלבון גדול לאדם ,מעלבון מכירתו ,כי היא שלילת עצמאותו ממני׳ ו ל כ י ד ת
כל כבודו .על כן החמירה כל כך התורה בדינו של מוכר אדם :ו ג ו נ ב א י•
ו מ כ ר ו ו נ מ צ א ב י ד ו ,מ ו ת י ו מ ת ) .שמות משפטים כא .טו(.
כי ימצא איש ג ו נ ב נ פ ש מ א ה י ו מ ב נ י ישראל ,ו ה ת ע מ
ת*א
ומכרו ,ומת ה ג נ ב ההוא׳ ו ב ע ר ת הרע מקרבי•
כד .ז(.
ש
ד
)
לא
בעשרת
ת ג נ ו ב — פסוק זה ,האמור
ב
ד
ר
י
כ
ם
י
ב
י
ה ד ב ר ו ת ,ה י א האזןןן-ן.
לגונב נפשות ,וכן המוכדו ע ו ב ד בלאו — ומיתתו בהנק.
^י־שיתו
אין ה ג נ ב הייב מ י ת ת חנק ,ע ד שיגנוב א ת הישדאל ו י כ נ י ס נ ו
וישתמש בו .ו י מ כ ר נ ו ל א ח ד י ם ,ש נ א מ ר :ו ה ת ע מ ר ב ו ו מ -
)סנהדרין פ ה :דמב״ם ,הלכות ג נ ב ה פ״ט
כי
ד
נ
ש
ל
כ י
,
ל
א
י
ר
י כ ל ה
ע
י
ד
ל
ח
ה
י
ר
ז
ש
ע
ק
3
(
א
? 9ו י ־־
ת
י
*
ע
לגיבו-
י"" ׳׳
אך עתה נשבר פלד שתיקתי׳
׳ אחל^ן!*
קילי׳ י ׳
עתר׳
הן לב האם הנביאה הראה לה כיצד נמכר בנה יוסף ,על ידי אתיו ,מ ב נ י י ש ד ־ א ל '
כיצד התעמרו בו ומכרוהו פעמיים ,ממכרת עבד.
בע^ךים
יוסף ?ץ^מעאלים
את
וץמןרי
נ
ש
מ
ע
ב
מ ד ,
ו ר ח ל
מ
ב
כ
ה
ע
ל
מ
כ
ת
ע צ מ י ״
י ע ל
מ
כ
ר
י
ב נ י ה
ת
ןסמד^ים מ?רו ^ ת ו $ל־9צך?ם לפוטיפד 9ריס §ך<ה ש י ? 5 3ח י 0
)וישב לז
כח^
הן מעשה מכירתה של רהל ה י ה סימן לבגיה .וכשם שלימדה א ת ג ד ו ל י
י ל ה י ו ת
כ מ ח ר י ש י ם
כ ז
ל י מ ד ד ,
א
ו
ת
ם
ל ז ע ו ק
ז
ע
ק
ה
״
ז
י
(
ד
ג ד ו ל ד
י ימד*ל'
׳
לשתוק ,להתאפס
י׳
בעת כזאת ,כאשר זעקה גם היא.
מהר יעמוד יוסף ,ויספר ספורו לפגי שר המשקים ,בבית הסוהר ,ולבו מ צ ע ק
ל
עלבון גנבתו ,ומכירתו:
גג?תי מארץ העברים
כי־גנב
5 7
ומחר לאהד זמן ,תעמוד ב ת בנה ,היא אסתר היתומה ,שנשבתה בין ה ג ו י •
זעקתה וזעקת עמה ,לפני המלך אחשורוש ,ולפני מ ל כ ו ש ל ע ו ל ם :
כי גמ3ךגו אני ו ע מ י
)אםתד
י ־־
י־ י
50
www.daat.ac.il
נ ש (
ת
ד
ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג .ותגנוב רחל את התרפים
ולבן ה?ך לג*ז $ת־צאנו
ותגגב רחל את־ןזתרפים אשר לאביה:
ו^גב יעי^ב את־לב ?בן הארמי על פלי הגיד לי פי ג י ס הוא:
ותגנוב
את
רחל
אשר
התרפים
לאביה,
והיא לא נתכוונה
אלא לשם שמים ,א מ ד ה :מה אנא מיזיל לי ונשבוק הדין סבא בקלקוליה.
)ב״ר עד(
התרפים הללו מ ע ש ה אוב הן — ושואלין לו והוא משיבן .הה״ד )זכריה
י .כ( כי התרפים דברו און .ולמה גנבתם רחל ,כדי שלא יגידו ללבן
)מדרש הגדול .חנחומא(
שהלך יעקב עם נשיו ובנין וצאנו.
שני הטעמים הללו ,שנתנו הכמים בדבר גנבת התרפים צריכים ביאור.
על הראשון כבר שאל אברבנאל:
איך נ ת פ ת ת ה רחל לגנוב א ת התרפים אשר לאביה ,האם חשבה להדהיקו
מעכו״ם כדבריהם ז״ל.
סכלות
באמת
גדול
יהיה זה לה ,בחשבה,
כי לעת זקנתו בתו תטה את לבו .ועם היות שנגנבו ממנו התרפים ,יעשה
לו אלהים אחדים תחתיהם.
וגם הטעם השני הלש הוא ,כי לבן יכול לשאול לו משכנו הקרוב אוב וידעוני
אשר יגיד לו — הלא מלאו מקדם עוננים בבתי הארמים ,אנשי המקום) .ראה
רש״י על הכתוב בישעיהו ב .ו.(.
וגם בלי זה ,כבר נמצא המגיד אשר הלך שלושה ימים להגיד ללבן ,ד ב ר י
ר כ י ל ו ת )שכל טוב(.
ו י ג ד ל ל ב ן 3י ו ם ה ש ל י ש י כי ב ר ח יעיןב•
־ ־־
• :ך •ד י
-
"י
ג
י
•
•
ו ת גנב רחל את ה ת ר פ י ם —
ו י ג ג ב י ע ק ב את לב לבן —
שני פסוקים אלה הוסמכו זה לזה ,להקיש גנבת התרפים לגנבת הלב .להגיד כי
הגנבה של רחל ,כנראה היתה להשלים הבריהה של יעקב ,וכוונה אחת לשתיהן.
הפסוק השני ,זה של יעקב ,נראה לכאורה כמיותר ,שהרי על הבריהה כבר סיפרה
התורה לפגי כן ,וגם על הכנתה שמענו הרבה ,בשיה השדה ,בין יעקב ונשותיו.
גם לשונו של פסוק זה נראית כמסורבלת ,כאילו יצא מתוך הנהה ,שיעקב היה
צריך להגיד ללבן כי בורה הוא —
כי איך גנב את לבבו ,בעבור שלא הגיד לו את א ש ד הוא עושה ,האם
הגיד לבן ליעקב גם כן את כל מ ע ש י ו ? ואס היה מ ג י ד לו ,בידוע שלא
יקרא בורח ,אלא הולד —
)אברבנאל(
בשלושה פתרונות מנסה האברבנאל לפרש קושי זח .ומכאן מסתבר ששלשתם
אינם מניהים את דעתו.
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבריח
ואולי לא בא כל הפסוק הזה ,אלא לתאר את חומרת הבריחה ,שלא ה י ת ה
עבד מאדוניו מפחד פתאום ,אלא מחושבת היתד .ממרירות לבו של ה מ ש ו ע ב ד
משעברו ,כשהוא רוצה להשתחרר ממנו במרד נקם ושילם.
ועל כן הוא קורא לה ג נ ב ת ל ב ,ולבן נקרא ה א ר מ י ,על שם ר ש ע ו .
]ראה בתהילת פ׳ תולדות ברש״י עה״כ :ב ת בתואל הארמי ,אהות ל ב ן ה א ר מ י
ת3א
להגיד שבהה של רבקה שהיתר .בת רשע ואהות רשע וכר .ובראש ׳
בקריאת הביכורים שפותחת בגנותו :א ר מ י א ו ב ד א ב י ו י ר ד מ צ ר י
ועל זה הוסיף בעל ההגדה :צא ולמד ,מה ביקש לבן הארמי לעשות ל י ע ק ב א ב י נ ר *
•|
שפרעה לא גזר אלא על הזכרים .ו ל ב ן ב י ק ש ל ע ק ו ר א ת ה כ ל
כ
כ
פ
נ
ג
י
מ
ויגד
למלך
ד
מ צ ר י ם כי ב ר ח
ד
ה ע
גם ביציאת מצרים נאמרה בדיחה:
)שמות ,בשלה ,יד .ה(.
]באותה לשון שנאמרה בלבן )לא .כב( ובאותו מספר הימים שהשיג לבן א ת י ע ק ב
השיג פרעה את ישראל — ראה שם ברש״י עפ״י המכילתא .בודאי יש ג ם 3
מעשה אבות סימן לבנים[.
וגם ביציאת מצרים היתד .גנבת לב פרעה ,מכוונת ומהושבת מראש דברי ד 1 , /
משה ב ס נ ה :ו ע ת ה נ ל כ ה ״ נ א ד ר ך ש לו ש ת י מ י ם ב מ ד ב ר י נ 3ח
ל ד ׳ א ל ק י נ ו )שמות ג ,יה(.
והבונה מתבררת יותר ,בשפטים הגדולים אשר עשה ד׳ במצרים; ל מ ע ן ש
ה ת ע ל ל
אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את א ש ר
ב מ צ ר י ם וכר וידעתם כי אני ד׳) .שם בא י .א־ב(
ל
ויותר מזה בסופי הדברים האלה אשר גררו את הרדיפה :ו י ה ז ק ד ׳ א ת
פ ר ע ה מלך מצרים וירדוף אחרי בני ישראל ,ובנ* ישראל יוצאים ב י ד
)בשלח יד .ח(.
ס
ז ד
א
ז
ה
ו 1י
י
ת
3
מ ת ו כ ג נ ת
א
ר ב ז ה
מ ר א ש
י ס ת ב ר
׳
הרדיפה היחה ד יייא
ממצרים כלי
וישאלו
ישראל כדבר משה,
ו ש מ ל ו ת ו י נ צ ל ו א ת מ צ ר י ם ) .בא יב .לה־לו(.
ל נ י
ה
כסף
ט
ע
א
ם
ש
י
וכלי
עש
ז
ז
ן
ד
ב
אין צורך לומר ,כי יעקב היה מעוניין כי ירדוף לבן אחריו .אם כי בדיעבד ,י
היה להיות מרוצה מזה ,שנתן לו ההזדמנות להגיד לו את כל אשר היה עם ל ב ו ע ל י .
ף ח ר ליןנ<ןב ויךב בלבן
ויען יעלןב ו*אמר ללבן מה־סשעי מה חטאתי פי דלקת אחרי:
ר
ב
ל
ד
)שכל
כלומר ,רצת מהר אחרי כאש דולקת ,המקפצת והולכת.
י*,
1
׳׳ יכ(
9י־ $7*9א
ת
ה
א
? ל ״ ^ י 5־ ? 9פ ?^ל פלי־ביסך ו כ ו ,
א מ ר ד׳ סימון ,בנוהג שבעולם ,ה ת ן שהוא ד ד אצל חמיו ,א פ ש ר ל ו
ליהנות
של
ממנו אפילו כלי אחד ,אפילו סכין א ח ד ? ברם הכא ,מ י ש ש ת
כל כלי ,מה מצאת מכל כלי ביתך ,אפילו מחט ,אפילו צינורא
הייתי ביום א כ #י הרב ו^רח בלילה נ ת ! ד שנתי מעי} .וכו׳.
52
www.daat.ac.il
ת
)מםדגןן(
)ב״ר ע ד .
,
א
א
י "
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל מותר לנו לומר ,כי רחל רצתה שירדוף לבן וישיגם ,ובכוונה זו גנבה
התרפים אשר לאביה.
את
לא כלי כסף וכלי זהב ושמלות ,לקהה רהל מבית אביה ,אפילו לא מחט ,אפילו
לא צינורא .אבל לקהה את התרפים האלה ,אשר אביה עובד אותם ואשר נחש
ינחש בם ,אותם היא גנבה ,כי ידעה שבעבורם ידלוק אחריהם.
וכן היה .יעיד על כך פסוקו החמוד שבכל נאומו של לבן ליעקב ,אותו שמר
לאחרונה אחרי שאמר :ו ל א נ ט ש ת נ י ל נ ש ק ל ב נ י ו ל ב נ ו ת י וכו׳
ועתה הלך הלכת כי נכסף נכםפתה לבית אביך
ג נ ב ת א ת א ל ה י:
למה
•ד
•
•ד
ו
x
•••
י•.
•
ויעידו אחר כך החיפושים אשר חיפש וטרח ובדק בדייקנות בכל אוהל ואוהל.
ניבא לבן באקל־נע?{ב ובאקל־לאה ובז*ד ל שתי האמהת ולא מצא
{
ויצא מאהל לאה וינ!א באהל רחל:
ורחל לקהה את התרפים ותשמם 1יכר הגמל ותשב עליקם
ול8שש לבן את כל ה&הל ולא מצא —
1
xxזז׳
ז
x.
.. – : -
•
x
ויחפש ולא מצא את ןזתרפים.
ז ~ ״
:
ז ז
••י
1
•!ז •
לחיזוק דברי חז״ל שאמרו ,כי רחל גנבה את התרפים ,כדי להפריש את אביה
מעבודה זרה )לשון רש״י( ,מביא ר ב י נ ו ב ח י י טעם יפה בשם ר ב י נ ו
ח נ נ א ל ; כי כוונת רחל היתד .שיתבונן לבן ו ש י א מ ר ,אלוה גנוב אין בו
ממש.
בכל זאת מסופקני אם רעיון זה יניח את דעתו של אברבנאל ,שאמר כי סכלות
היא לחשוב ,שלעת זקנתו יניה לבן עבודתו אשר האמין בה כל חייו ,לכן גם
מקרה הגנבה לא יכול להשפיע על האומר לעץ אבי עתה ולאבן את ילידתני.
לרעיון אחר מביא אותנו רבנו מאיר שמחה זצ״ל ב״משך חכמה״ ,האומר כי
אפשר שרחל עשתה כ ן ,כ ד י ש י ר א ה א ל י ו ד׳ ,כמו שדרשו על ויאמר
ד׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים — חוץ לכרך ,מפני שהיתר .העיר מלאה
שקוצים וגילולים) .שמות בא יב .א .מכילתא(.
בזכות יעקב זכה לבן הארמי הראשון ,ל ג י ל ו י ש כ י נ ה :ויבא אלקים אל
לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו וכר אבל גם זה לא שבר את רדיפתו
אחרי אלהיו .אין ספק כי גילוי זה עשה רושם ,כן יעידו דבריו :יש לאל ידי
לעשות עמכם רע ,ו א ל ק י א ב י כ ם אמש אמר אלי לאמר ,חשמר לך לדבר
עם יעקב ,מטוב ועד רע.
]השוה עם בלעם הארמי ,אשר גם אליו ב א א ל ק י ם ל י ל ה )במדבר כב .כ(.
וגם אותו הזהיר ,כי לא יוכל לעבור את פי ד׳ לעשות טובה או רעה )שם כד .יג([.
ובכל זאת הוא מתגבר אחרי זה וזועק:
למה
גנבת
www.daat.ac.il
א ת א ל ה י.
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמר רב ג ח מ ן :כל ליצנותא אסורה ,בר מליצנותא ד ע ב ו ד ת כוכבים ד ש
ר י א
ד כ ת י ב ) :ישעיהו מו( ,כרע בל קרם נבו ,וכתיב קרסו כרעו יחדיו ) מ ג י ל ד
כה.(:
וכן ה ל כ ה :
מותר
להתלוצץ
)יוד קמז.
באלילים
ד>
(
הנביאים הירבו להתל בעושי הפסלים ובעבודתם ,ראה בישעיהו מ .יט־כ ובירמיהו
י .ד־ט ובתהלים קטו ד־ט .ואליהו בהר הכרמל התל בנביאי הבעל:
נ;הי בצהרלס ו;התל בקם אליהו ו*א^ר קראו בקול גדיל ?י*אלך,י
0
הוא ?י־שיח וכי שיג לו וכי ךךך לו אולי ישן הוא ולןןץ:
ולקראו ץקול־גדול ולתגךדו ץמשפטם וכר.
)מלכים א .יח.
ר ה
כז-
כ ז ז (
ש
ל עכוד
ואף כי המהתלה הדה היא והותכת ,אין בכוהה לעקור את י צ
'
זרה ממי ששרשיה עמקו מאד .לכן גם לא הרגישו נביאי הבעל ארבע
וחמשים איש ,אשר קבצם אהאב לפני אליהו .אבל העם אשר עמד מסביב
והרגיש ,וביהוד כאשר היה להם גילוי שכינה .בנפול אש ד׳ על עולתו
אליהו :ו י ר א כ ל ה ע ם ו י פ ל ו ע ל פ נ י ה ם ו י א מ ר ו :ד ׳
ה א ל ק י ם ,ד ׳ ה ו א ה א ל ק ים.
ה
מ א ו ת
ר
ה
ה צ י ג
ב ס ו פ
א
ת
ה
מ
ע
ש
ע
ה
א
ה
ש
ל
ו
א
ם
ססל
י
ושמואל הנביא כאשר כתב את ספר שופטים
מיכה ,ואף הוא השתמש באירוניה מסותרת אשר התגלתה בסופו של הסימ
׳*דר
ן
כאשר גגבו בגי דן את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה וגם את הכהן א 7
עשה לו מיכה :ו י פ נ ו ו י ל כ ו .ומיכה רדף אהריהם ,להציל את אלוהו
שרדף לבן אהרי יעקב ,ו י ד ב ק א ו ת ו ב ה ד ה ג ל ע ד .
ן ן ד
׳
ש
כ
ש
סמה הךךויקו מ3ית 9יכה והאישים
א ^ י עם־בית מיןדי נץעקי
אשר 3בתים
נידייקי
את
?3י־דן:
בץקךאי אל בני־דן,
ו!םבו 8ני$ס ו*א?1רו לסיכה
מה ־ לף
פ י 5ז ע ן ת:
ו^
ו*א ר א ת א ל ס י א ? ד ? -ש י ת י ל ^ ח ת ם י ן א ת י ס צ ה ן
ומה־לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה־לך:
9
)שופטים יח.
כ
3
רחל ידעה גם ידעה ,כי אין לאל ידה ,לתקן ולנתק את אביה מקלקולי עבודד,
י
שהוא היה דבוק בה מעודו וכבר הזקן התקין בר״
שאילו כן ,מדוע לא נתנה דעתה לתקנו מכבר ,מאז הכירה היא ו ד ב ק
יעקב ,וזה לה עשרים שגה בביתו .ומדוע רק עכשיו בלכתם ממנו ?
ה
54
www.daat.ac.il
כ
י
ז ר ד
י׳
כ
ק
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם הלשון בבראשית רבה מפוקפקת בזה ומשתמעת ממנה קילקולו יותר מאשר
זה
זקן
ונעזב
לנו
הולכים
אנו
מה
אמרה:
תיקונו:
בקלקולו?
י
לשון אהרת מצאנו במדרש תנהומא ודומה לה בפרקי דרבי אליעזר:
למה
גנבה אותם י
כדי
לעקוד
מבית
ובפדד״א:
כדי
להכרית
שם
נתכוונה.
עבודה
אביה
מבית
עכו״ם
זרה
אביה.
אולי מכל הלשונות יחד ,נשמע כי לא התכוונה רהל אלא לעקור ספיחי עבודה
זרה ,שאולי דבקו במישהו מן ההולכים עכשיו מבית אבית .מבניו של יעקב,
שנקראו כולם גם בניה בפי ירמיהו )לא .יד( ,כי היא היתד ,עיקרו של בית.
שני בתי האבות הראשונים ,בלכתם מהרן ,אף הם ניתקו עצמם מארצם וממולדתם
ומבית אביהם ,ועל ידי זה ניתקו עצמם מסביבת העכו״ם ,אשר בתוכה הם
גדלו .אבל להם היה הדבר פשוט יחסית ,כי אחד היה אברהם ושרה אשתו ובנים
לא היו להם .אף הוא ניתץ צלמיו של תרה אביו ,אבל לא נרשם הדבר בתורה,
כנראה שלא היה הדבר מפורסם לכל) .ראה רש״י סוף פ׳ נח(
גם רבקה יהידה היתה ,וגדלה בין אנשי רשע ,כשושנה בין ההוהים) .ראה רש״י
בתחילת פ׳ תולדות( אר בבוא עבד אברהם אל בית בתואל אביה הארמי ,וכאשר
שאלו את פיה אם תלד עם האיש הזה ,או אם תשב עוד עמהם ימים או עשור,
מיהרה הנערה בהחלטה :ו ת א מ ר א ל ד !
שונה היה הדבר עם בית יעקב ,הם היו מוכרהים להתעכב בביתו של לבן
עשרים שגה .אמגם הכריז יעקב על עצמו בצאתו מהרן; עם לבן גרתי ,גרת״י
בגימטריא תרי״ג ,כלומר ,עם לבן הרשע גרתי ,ותרי״ג מצוות שמרתי ,ולא למדתי
ממעשיו הרעים )רש״י( .אבל הילדים הרכים של יעקב ,אשר נולדו בבית לבן
הארמי ,ואשר גדלו על ברכיו של סבא זה ,אשר בוודאי היה משתעשע אתם
באהבתו אותם ,והם ראו אותו גם בקלקלתו ,בעבודת כוכבים ובתרפים אשר לו.
ואם גם לא שיתפם ולא לימדם ,ולא גיסה להשפיע עליהם ,אך אולי בכל זאת
נתן להם מגדנות ביום אידיהם .ודבק בידיהם מאומה מן ההרם הזה?
ו*א$ר ! ^ ב $ל ביתו ואל כל-א?ןר ?מי
הסירו את־אלהי הנכר אשר בו*ככם והטהרו וןזחליפו קןמלתי^ם.
)וישלח לה .ב—ג(
א ל ד,י
הנכר —
שלקחתם
ומותרים בהנאה ,מכל מקום
לבית
אל,
כדי
משכם,
הסירו
שתדחק
אעס״י
אותם
מלבכם
ז ר ה.
שביטלו
אותם
מקרבכם,
כל
מחשבת
עובדיהם
בלכתנו
עבודה
)םפודנו(
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
על כן גנבה רחל את התרפים ,והיא לא נתכוונה אלא לשם שמים .כדבריהם ז ״ ל
בב״ר .וכדי לעקור מלב בניו של יעקב ומלב כל אלה אשר עמו ,ולטהרם מ כ ^
מחשבת פיגול אשר ראו בבית אביה ,על כן לקחה רחל על עצמה לעשות מ ע ש
ר ב ר ו ש ם בבטלה לעיניהם את עבודתו הזרה בדרך ההיתול .כדבר ההלכה •
ל ה ת ל ו צ ץ ב א ל י ל י ם )יו״ד קמז .ה — מגילה כה(.
מותר
ה
ורהל
לקהה
את
התרפים
ותשימם
הגמל
בכר
ומסביב לכל זה הסתובבו הילדים; בניו של יעקב ,נכדיו של לבן; והמה ראו
תמהו :מה מחפש סבא שם באהלים ? למה מישש את כל כליהם ובכרי גמליהם 7
ו
׳
ן
כ
א ת א ל ה י ו ה ו א מ ח פ ש י כי נגנב ממנו אלוהיו ,ועדיין לא מצאו —
אלוה
ועדיין לא חזר בו זקן זה מקלקולו ,ולא אמר:
גנוב
אמר ר׳ א י ב ו :כיון ששמעו השבטים כך ,א מ ד ו :
אמנו,
למה
שלעת זקנתך אתה אומר׳
ב ו מ מ ׳2
אין
בושנו
את
גנבת
בך
א
אלהי
_
״י
עי.
) כ
י
ב
ו (
#
הבריחה וגניבת התרפים ,ודליקת לבן אחריהם וחיפושיו בכל כליהם ,כל ה מ א ו ר
הדרמטי הזה ,שראו בו הנכדים את אבי אמם ,כשהוא נלכד בליצנותא דעבודד,
כל זה עשה רושם בליבותיהם .במעמד זה הסירו מתוכם כל אבק ,כל ספק מ ח ז ש ך
על אלהי חנכר ,אשר ראו במולדתם בחרן .כל זה היזק את לבם באמונה ,ה מ כ י נ ת י
לעלות לבית־אל ,אל בית אלקי יעקב.
ע
ז
ד
ר
3
0
וזו היא מצוות יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בשעת ביאתם ל א ד ץ
)רמב״ן ויקרא ית
הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו.
״׳ כד״(
'׳ ולמי
ועד הגל הזה ועדה המצבה אשר ירו ביניהם יעקב ולבז׳ ל י י ל
כהבדל ב י ן א ל ק י א ב ר ה ם — ק ו ד ש ,ו ב י ן א ל ה י נ ה ו ר _
עפ״י ו-״
כייר(
)רש״י ׳־־
ב י נ י ה ם
ה ב
ע
ח
וי?ןח !ןגי£ב אבן וירימה מצבה
ויאמר יע^ב לאחיו לקטו אב^ים ויעשו־גל
ד
-
וראיתי פירוש ,שיעקב העמיד מ צ ב ה מאבן אחת׳ סימז לא־ל אחד.
ולאחי
ל ב ן אמר ,שיעשו גל אבנים הרבה ,סימן לאלוהות ה ר י י י
*•יי שזןיו
)תורה שלמה ,ה ע ד -
עובדים.
על כן יפה עשה ר׳ איבו שקרא להם
ששם
לשם
עלו שבטים
ד ׳
.
ש ב ט י ם ,על שם עתידם.
שבטי־י־ה
י
עדות
לישראל
לדי.-
־־ " ־
־'ייית
ותהלים ק כ .
ב
56
www.daat.ac.il
י
>
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקחה
ורחל
התרפים.
את
למה גנבה אותם .כדי שלא יהיו אומדים ללבן שיעקב בורח עם נשיו ובניו
וצאנו .וכי התרפים מדברים הם ו כן ,דכתיב )זכריה י .ב(
און.
דברו
התרפים
כי
ואתה אומר -עינים להם ולא יראו ו כ ר ? אלא תרפים ,למה
נקרא תדפיס ,לפי שהן מ ע ש ה תורדוף ,מעשה טומאה .וכיצד היו עושין
מביאים אדם בכור ,ושוחטים אותו ומולחין אותו במלה ובשמים וכותבים
ע ל ציץ זהב שם רוח טומאה ,ומניחין הציץ במכשפות ת ח ת לשונו —
אותו בקיר ,ומדליקים לפניו נרות ומשתחוים לו ומדברים עמם
ומניחין
בלחש.
זש״ה.
התרפים
כי
ד ב ר ו און,
לפיכך
גנבה
רחל.
אותן
)תנחומא(
כבר תמה אבן עזרא על פסוק זד .מזכריה ,שהביא התנחומא ,לראייה ,כי התרפים
ידברו וכי יש בהם ממש ,הלא את ההיפר מזה הוא מוכיח :״כי התרפים דברו און״.
אך אולי משם ראיה ,כי כוונת רחל היתד ,בזה,
להסיר את האמונה באובות
ובידעונים אשר לאביה .ורוח טומאה הם ,ועל כן התלד ,בהם,
הגמל
ותשב
בכר
ותשימם
עליהם.
)זהר קסד(:
ובגין בזיונא דע״ז ,שוי לון תחותה .ע ד ד ל א יכיל למללא.
)ובשביל בזיון העבודה זרה הניחתו תחתיה ,שלא יוכל לדבר(.
ואביכן
ולא
התל
נתנו
בי
והחליף
אלקים
את
להרע
משכרתי
עשרת
מונים.
עמדי.
א״ר אבא ,כתיב )במדבר כ״ג( כי לא נחש
ביעקב ולא קסם בישראל.
עשרה זינין )מינין( דחרשין וקוסמים בכתבין תתאין ,דכתיב )דברים יח(
קוסם קסמים מעונן ומנחש וכוי .ובכולהו ע ש ר ה מיני חרשין וקוסמין עבד
לבן לקבליה דיעקב ,ולא יכיל ליה — זה שאמר הכתוב
ביעקב,
בתחילה
בימי לבן,
ולא
קסם
כי
בישראל,
לא
נחש
אח״כ
בימי
בלעם) .שם קסז .וראה סנהדרין קה(.
]ובניצוצי ז ה ר :לבן — ראשי ת י ב ו ת :ל׳א ניחש בייעקב[.
גם את משכורתה של רהל ההליף אביה בתרפים האלה .ובלבד ,חחביאה להם איבה
פרטית ,מאז התל בה אביה בהם ,כאשר הושיבה באפיריון והכנים את לאה ,וכיבה
הפנסין,
וחוציא
ביד
את
רחל.
וכי
יש
עושק
גדול
מזה?
יש להניח כי לא ביד הזקה הוציאה אביה מהופתה ,אלא כדרכו בדברי מרמה ונחמד,
לקהה ,ואמר לה:
נ ח ש ת י — כי התרפים דברו אליו והזו לו ,כי לאה היא
היעודה ליעקב ולא היא.
עכשיו הוכיהה גם לאביה את השקר שבקסמיו ,ואת חבל ניחומיו אשר קיפחו
את חייה.
כי סתךסים דברי־אןן וןזקוםמים חזו ?ןקר וחלמות קשוא ;לברי
הבל ינחמו —
•־־
יי
)זכריה י .ב(
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
המעשים הגדולים ,ההורגים מעל הגורמה הרגילה ,יש שהם מוכרחים לפרוץ
שתמצודד
ל
כדי להגיע למטרה .אך גם זאת יודעים הם הצדיקים,
0
שבידיהם היא גדולה הרבה מן ההטא ,מכל מקום צד ההטא צריך כפרה,
בקרבן חטאת ,ואם בעינוי נפש .בדומה לנזיר או לתענית הלום בשבת.
קי חוט
)ראה תענית יא .בתוספות ד״ה אמר שמואל כל היושב
ובאגרות ראי״ה הלק א׳ אגרת ש״כ(.
לכן גם על המעשה הגדול הזה שבידה ,נידונה רחל בעינוי נפש רב.
ג
ש
א
ע
ף
ר
ד
פ י
א
ב
ת
ע
י
נ
ת
א
נ
א
ואף על גב דרחל ע ב ד ת לאעקרא ליה לאבוה מ ב ת ר עבודה זדה ,כ כ ל
•און
נענשה
זה,
על
התקיימה
א ע ״ ג
שלא
עמו,
ד א ת כ ו ו נ ת
ל ט ב
זכתה
אפילו
לגדל
שעה
את
אחת,
בנימין,
בגלל
צעד
)ז
•
א
,
3
ד
י ׳ י ק ס ד ״(
ד .בן אוני
מן המעשה עם התרפים יצאח רחל מקופחת ,בהנתק פתיל הייה ,קודם ז מ נ ה .
אם כדברי ר׳ יחץ ,שאמר :ל מ ה מ ת ה ר ח ל ת ה י ל ה ,שדברי -לפני א ח י ת ד ״
ואף על פי שהיתר ,מוכרחה ,שהרי יעקב קראה לפני לאה ,וגם עיקר דבריו מ כ ו ו נ י ס
היו אליה.
ו ח ע ן ד ח ל ו ל א ה .כ ש ס שנקראה רחל תחילה ,כך בענייה ר ח ל ת ד ו י ^
)לקח ס ו ב
ס
-
^
ם
ואם על דעתו של ר׳ יוסי ,כי לא מתה אלא מקללתו של זקן ,כלומר יעקב׳ ד ,ו
שאמר :ע ם א ש ר ת מ צ א א ת א ל ח י ך ל א י ח י ה .והוד ,כ ש ג
א
ג
שיוצאה מפי השליט׳
באה) .ב״ר ,ברכות נו(.
ה י י ג ו
ד
א
מ
ר
י
י
ב נ
ז
ק
^
ת
ח כ ם
׳
א פ י
^
ו
ע
ל
ח
נ
ם
ד
הי
א
קללה זו ,היא מן הרעות ,אשר ראה קהלת תהת השמש )שם י .ה( .אבל כ 1 ,
^
היתה רעה זאת לרהל ,גם משום השגגה ,וגם משום שיעקב הוא אשר שגג בד,
והיה זה צערה וצערו:
ס ו
ואני
בבואי מפדן מתה עלי רחל — עלי
ד
גדמת ה ק * * ״
~ .71
)ש•(
ו י ז כ ו ר א ל ק י ם א ת ר ח ל — זש״ה )נחום כ( י ז כ ו ר א ד י
י כ ש ל ו ב ה ל י כ ת ם .אדידיו ,זה יעקב ורחל .שזכה הקב״ה ,ישילס ס ה ק
י נ
החשבון שאמד לאברהם )בר׳ כו( כה יהיה זרעי• אלא
ב ה ל י כ ת ם ,שיעקב אמד :עם אשר תמצא את אלהיד׳ ל א י ח י
ד
י
ש
ן
ן
י
ה
למה הדבר דומה ,לרועה שראה את הזאב ,שנכנס לחטוף כבש׳ 1מל
אב
ה ל כ
) ז ז א ב ז (
ב כ ב ש ד
י ב
י ע ק ב
ק ל י
ו י ,י ה
'
י
״
לזרוק ב ז ׳ י י ׳
ק ל ל ללבן ,ו ל א ה י ה י ו ד ע ש ק ל ־ ל ת ו ה ו ל כ ת ע ל
שנאמר :ו ל א י ד ע י ע ק ב כ י ר ח ל ג נ ב ת ם .
מ
58
www.daat.ac.il
ם כ
א
י י שזז
כ נ ש
)אג׳י *
ד א
ת
(3
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
אולם עוד הזקה מזה ,היא דעת הרמב״ן ,שכך היה מוכרח להיות לפי הדין.
והשם ,לו לבדו נתכנו עלילות ,ש מ ת ה רחל בדרך ,בתחילת בואם לארץ,
כי בזכותה לא מ ת ה בחוצה לארץ ,ובזכותו לא י ש ב )יעקב( בארץ עם שתי
אחיות .והיא היתד .הנשאת באיסור האחוה) ,כי היא נישאה אחדי לאה(.
]ראה שם ברמב״ן )ויקרא יח .כה( את שיטתו ,כי עיקר כ ל
המצוות,
ליושבים בארץ ד׳[.
מתוך זה משתקף ה ש ל י ט ,בדמותו של לבן ,שהוא בשגגתו הקרובה למזיד
גרם לכל זה ,שהרי הוא בקש לעקור את הכל ,והכשיל א ד י ר י ם ,מ ת ח ל ת ם
ועד הליכתם.
כי
אבל מה שנחשב בידי אדם כשגגה ,נחשב לו לשליט חעליון כמוכרח.
נתכנו עלילות.
לבדו
לו
מופלאים מאתנו דברי הרמב״ן גם בזה שאמר ,כי בזכותה לא מתה רהל בהוצה
לארץ ,כשם שמהרידים אותנו דבריו על ז כ ו ת ו ,של יעקב ,שבגללו מתה רחל
בתחילת בואם בארץ הקודש .כי את כל זה גם יעקב ידע ,ובכל זאת לא יכול עוד
להתעכב בפדן ,כי היה מוכרח ללכת —
וכד אתערת רחל בשמא דא ,דכתיב יוסף ד׳ לי בן אחר ,אז י ד ע יעקב
שהיא הדאוייה להשלים כל השבטים ,ושלא תתקיים בעולם — לפיכך ביקש
ללכת משם ולא יכול .וכאשר הגיע הזמן שיוולד בנימין ,ברח והלך לו.
בגין ד ב א ד ע א אחרא) ,בחוצה לארץ( ,לא ישתלם ביתא להתקשדא עלמא
קדישא ביה.
וזהו שאמר ה כ ת ו ב :ויאמר ד׳ אל יעקב ,שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך
ואהיה עמך .מהו
היתד.
עמך
ואהיה
עקרת
ע מ ך ,אלא אמר לו,
הבית,
מכן ולהלאה,
עד
אני
עתה
אהיה
רחל
עמך,
ואטול ביתא בהדך בתריסר שבטין.
והיינו ד כ ת י ב :ואני בבואי מפדן ,מ ת ה עלי רחל ,עלי היה ובשבילי היה
הדבר ,שהיא נדחית ואתיא דיורא אחדא )תושב אחר( ונטלא ביתא בגיני
לדיידא
)זהר קסו(
ע מ י <
את זהרי זכויותיה ,לא יכלה רחל לראות בחייה ,כי כיסו עליהם ערפלי יגון,
ונפתולים ועגמת נפש.
הערפילים הללו ליוו אותה תמיד ,ועד יום מותה לא הרפו ממנה .ונדמה שהם
נשארו תלויים ועומדים על מצבת קבורתה הבודדה בצידי הדרך ,ה י א מ צ ב ת
ק ב ו ר ת ר ה ל עד היום.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמנם זכתה רהל ותפילתה נתקבלה ,זאת התפילה שביקשה בהכנעה ב ל י ד ת ה
את יוסף :י ו ס ף ד ׳ ל י ב ן א ח ר .אך הבן הזה ניתן לה ביומה ה א ח ר ו ן !
ולא זכתה לגדל אותו ,ו ל א ה ת ק י י מ ת ע מ ו א פ י ל ו ש ע ד ׳ א ח ת .
ףםעו ?זבי ת אל וןהי־עוד כבךת־האךץ ?בוא אםךתה
ותלד ךהל ו ת ק ע בלךתה:
ת
ני
ל
ויהי בהקשתה כלךתה ותאמר ?ה ן ז מ ^ ל א "? ראי פ י י ג ם ־ ז ה
בהקשותה בלדתה — ש ד י ק
ש ת ה
ה ל י ד ה
ע
נ
ל
פ
ש
ה
3ן״
)יאכ״ע(
י
ויהי •1צאת נפשה כי מתה !תקרא שמו ב ן ־ א ו ן י
בן
צעדי
)רש״י(.
בן
אבלי
)רעב״א(,
בר
)אונקיום(.
וויי
ל
ומלשון כוחי ואוני ,שזה הולד לקח כוחה ואונה ששבקי׳ י • ׳ ה ע מ ק
מלשון א ו ן :עוול ,הונאה.
על
מתו
מתקומם
בעודו
על
ואליו לןךא לו
לפניו(
דכד(
רגש הצער על אבדן דבר )אונן — ,ה מ צ ש ע - ,המתאונן
טוען
לזכותו
על
כ ב י
החסץ׳
כ
ל
ד
ה ק י פ ו ח ) .הרב שמשון רפאל הירש( —
בנ:מין.
נראה בעיני ,לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען וכי•
ואביו ע ש ה מן אוני — כוחי ,מלשון ראשית אוני
)
ד
^
י
י (
-והנה ת ר ג ם
אותו
לטובה ולגבורה.
ץ
_
)דמב״ן/
)זהר
דכיון דאתיליד בנימין -אתקשרת שכינתא בכולהו שבסין.
ק
3
דהל האם המקופהת ,הקשתה על נפשה הלידה ,כי יראה ,כי לא האמינה
ג ם ז ה ל ה בן .ועל כן ניהמה אותה המיילדת :א ל ת י ר א י !
אבל בוודאי ,שלא יכלה לקבל נהמות יעקב ,כי הברכות האחרונות אשר ב ר כ ו
גפ?*'-
סמוך ללידתה ,תהיינה לראש בנה ,זה חאחר — האחרון ,אשר י ו ו ל
כי הברכות האלה ,הן ברכות ישראל ,והבטחת הארץ בשבועה ,והן ברכות ה ל י*
ממלכות ישראל.
ד
ב
צ
א
ת
י ן נ י
— ויקרא את־שמו לשךאל :ו*אמר לו אל?ןים אני א־ל שדי
פרה
ו ך ב ה גוי וקןזל גולם לחיה ממןז
ומלכים
פדה
ו ר ב ה — זה
ברכה
ומלכים
60
9זזלציןז
כמעשה
!צאו:
בנימין,
שעדיין היה במעי אמו.
^
בראשית.
מחלציך
י צ א ו — זה
www.daat.ac.il
ש א ו ל וכי•
)מדרש הגד (*,
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיר שלמה אדלר
עיונעז בענעי קריאת התורה
א.
קריאת התורה בראש חודש
באו״ח סי׳ קלח איתא :הקורא בתורה לא ישייר בפרשה פהות משלושה
פסוקים מפני היוצאים וכו /וכן לא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים מפני
הנכנסים וכר .ועוד איתא בסי׳ קלז סעיף ו׳ :הקורא בתורה ראשון וקרא השני
מה שקרא הראשון ,אם הוסיף על מה שקרא הראשון ג׳ פסוקים או אפילו שנים
במקום דלא אפשר ,אותו השני עולה מן המבין; ואם לאו אינו עולה מן המבין.
דבר ידוע הוא שבקריאת ראש חודש אי אפשר שיעלו ארבע אנשים בלי
לוותר על חלק מן הדינים האלה .יש שני מנהגים בדבר:
א( המנהג בחוץ לארץ ,לקרא לכהן הפסוקים א—ג .ללוי הפסוקים ג—ח,
לשלישי הפסוקים ו—י ,ולרביעי הפסוקים יא—טו .בסדר זה כופל הלוי פסוק ג
שכבר קרא ג״כ הכהן ,וחוץ מזה קריאת הלוי מתחילה פחות משלשה פסוקים
אחרי הפרשה) ,כך הכריע גם חחת״ס בשו״ת או״ח סי׳ קא(.
ב( שטת האשכנזים בא״י ,והיא שטת ד״גר״א :לכהן קוראים הפסוקים א—ג,
ללוי הפסוקים ד—ח ,לשלישי הפסוקים ו—י ,ולרביעי פרשת ובראשי הדשיכם.
בסדר זה כופל השלישי שלשה פסוקים שכבר קרא הלוי *(.
אבל לעצם הדבר ,אם כבר אינם מקפידים על הכללים המובאים למעלה,
ישנה עוד אפשרות לצאת מן הסבך ולקרא ארבעה אנשים ,למשל:
לכהן הפסוקים א—ג ,ללוי הפסוקים ד—ו ,לשלישי הפסוקים ז—י ,לרביעי
יא—טו ,ז .א .חלוי גומר פחות משלשה פסוקים לפני הפרשה ,והשלישי מתהיל
פחות משלשה פסוקים אחרי הפרשה.
או הלוקה אהרת :כהן א—ג ,לוי ד—ה ,שלישי הפסוקים ט—יא )או יב(,
והרביעי עד הסוף; במקרה זה כהן ולוי קוראים כסדר ,רק השלישי גומר פהות
משלשה פסוקים אחרי הפרשה ,והרביעי מתהיל פהות משלשה פסוקים מלאחריה.
ולכאורה יש להתפלא למה למעשה עושים רק לפי שתי השטות הראשוגות,
ולא ידוע לי אם החלוקות האחרות בכלל נזכרו כאפשרות לקריאה .וג״ל שאולי
אפשר למצא הסבר לזה:
״( וראה ״לחקר ביאורי הגר״א״ להרב קלמז כהנא נ״י עמ׳ כ ,הערה 25שבבית מדרשו
של החזון איש ז״ל נהגו לקרוא כמנהג המקובל בחוץ לארץ — וראה שם דעתו של
הרב איםר זלמן מלצר ז״ל שבחדושי הרמב״ן מגלה בא ,נאמר במפורש לא לשנות
מהמנהג המקובל בקריאת התורה בר״ח.
כמובן אין ברצוני כלל להכריע בין ש ג י המנהגים האלה ,אבל עלי להעיר הערה קטנה
שמדברת ב ע ד שטת הגר״א :הדיו שלא לשייר פחות משלושה פסוקים בתחלת פרשה
או בסופה ,מובא בצורה שלילית ,ז״א בצורה של אסור ,אבל הדין שמותר בשעת הצורך
שיחזור העולה השני על פסוקים שכבר קרא העולה הראשון ,מובא בצורה חיובית,
ז״א שמותר לעשות ככה .לכן לפי שטת חוץ־לארץ כ מ ע ט עוברים על איסור ,מ ה שאין
כז ל פ י ש ט ת הגר״א ,שאז הוא נוטה מן הרגיל ,א ב ל לא בצורת איסור.
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכל הארבע האפשרויות צריכים לעבור על שגי מן הכללים ה נ ז כ ר י ם ל ע י ל
רק בשתי האפשרויות הראשונות רק אחד מן העולים לתורה צריד ל ס ט ו ת מ ן
המקובל) ,במקרה א׳ הלוי ,במקרה ב׳ השלישי שהכפלת שלושה פ ס ו ק י ם ח ש ו כ ה
י ט י ס מן
כשגי סטיות מן הרגיל( ,אבל אצל האפשרויות האחרות
המקובל) ,הלוי והשלישי או השלישי והרביעי( ,ואפילו אם מוצאים ע ו ד ד ר כ י ם
קו3לים
לל
אהרות להלוקת הפסוקים׳
ש
י
צ
נ י
א
ח
כ
ד
ש
ש
ת
מ
י
ב
מ
ק
ד
ר
ש
י
נ
א נ ש י ם
ה
ל
ל נ ו
נ ו ה ג י ם
א
ש
ב ר י ד ד ,
י
נ
א
ל פ י
א
י
ש
ש
כ
נ
י
ש
ה כ
ח
א
ם
ם
י ם
ד
ה מ
ע
י ע ב
ל
יי
^
ל לל
מזי׳
מגהגים או דינים ,או שני אנשים עוברים כל אהד על מנהג אחד׳ י ו ת ר
לצמצם באגשים.
י
ה ש ו ו ת
ש
א
ת
ל
יאילי
)להולה( לשתי גרוגרות ילא
כ ו ר ת י ם
א ח ד
ג
ז ה
״
מ צ א
ש
ה ע ו ק ץ
י
ד י ז
כ
'׳
י ל
א
ש
ב ו
ב א ו
א
ש
ג
ת
ח
"
י
ם י
'
ח
ג ר ו ג ר ו ת
א
עכ
מ
נ
ב
ם
ס ע י
נ
ש
ש
ו״
י
ם
ט
כ
ע
יק
ת
ב
י
:
ז
מ
ג
ו
אמדוהו
ישלשיד
צ י ם
כ
שבי
ד
'
'׳ " ^ '
׳
בעיקז
בבצירה /אך גם שם אנו רואים שיותר טוב שאיש אחד עושה ב צ י ד ה
מאשר ששניפ עושים כל אהד בצירה קטנה.
י
למעט
גדולד
י
ב .היש למצוא טעמים שלפיהם חלקו את פרשת השבוע לשבעת ה ק ד ו א י ש ?•
בשבת קוראים שבעה .אינני יודע מתי קבעו הלוקה קבועה ל פ ר ש ת ז ז ש ב
לשבעת הקרואים כמו שנדפס היום אצלנו בחומשים ,ואם עשו א ת ה ח ל ו ק ה ע ל
איזה כללים ,או רק הלקו את פרשת השבוע לשבעה הלקים שווים ב ע ר י • י ק ן ל
הרושם ,שגם גורמים אחרים השפיעו לפעמים על צורת ההלוקה.
1 7 1
א (
פ
ב
ר
ש
ת
ע ק ב
פ
א ע
ש
ז
ם
י
ד
ר
ה
א ר י כ ה
מ
א
י א י ז
ד
ל ח
ק ו ש י
לק
^
"
׳
גם בצורה אהדת ,מוצאים בהרבה דפוסים הלוקה שלפיה שביעי מ ת ח ^ ,
ע
י מ פ ט י
:
ד
ל ע נ
י
ש
ם
ב
ה
אז
ת ד
י
לתר
י
י
'
?ן
"
י׳
חמשה פסוקים לפגי הסוף ורשום שם ׳שבי י
הזאת :בהרבה ספרים כתוב שעל פי הזוהר פרשת ששי היא הפרשה
וקוראים לפרשה זו איש מכובד .מצד שני אנו רואים )או״ח סי׳ ת ר ס ט (
.
פרשיות שהיו חשובות הרבה בעיני האנשים ,׳פרשת הנדרים /פ ר ש ו ת
׳
'
יברכך ,ויתן לך ,שמע ,והיה אם שמע ועוד ,במדת האפשר הקפידו לקרא א ת
האלה ל׳ששי׳ ,אבל להכניס את והיה אם שמע לששי אפשר רק אם מ ת ח ל ל
שביעי המשה פסוקים לפני סוף הפרשה ,ושם צריך להתהיל גם מפטיר• י כ ן
רואים שגם הפרשיות ויתז לך ,שמע נמצאים בששי ,וגם בפרשת ויחי ל ל
פסוק אהד מברכת יעקב לבניו בששי נמצא) ,הפרשות הטובות האחרות ה נ ז
*־ י*
במפרשים שם במקום כמעט אי אפשר להכניסן בששי מטעמים טכניים( .י
על פי השערה זו מובן גם מגהג פרנקפורט בדבר .בזמן שבתי צ ב י
כא7ןן
,
^
ד
מ
>
"
כ
ת
ד
ש
ה י י
ד
ה
א
ד
י
י
ס
ת
י ס
ת
א
א
נ
י
ח
י
ת
כ
1
׳
י ב י ם
ט
ע
ן
ע
״
פ
פ י ר ן ש י ם
ב
ת י
נ כ ן
י ם
ב ך ב ך ו
ה ז ן ן ר
ן
ב
ש
א
ף
ר
ם פ ר י
ת
נ
ק
י
בפרנקפורט כמה תקנות ושנו בכמה מקומות גוםהאות שבתפלה שהיד ,ל ^
בדברי הזהר וקבלה .וכן אנו מוצאים ששם הלקו א ת פרשיות ש ב ע ה
בצורה אחרת ,באופן שפרשיות האלה הוצאו מששי )עי׳ בספר זכריז ח נ י ד ^
חלוקת הפרשיות לפי מנהג פ״פ ,פרגקפורט תרפ״ג(.
ב( אס קורין שתי סדרות המחוברות ,ואין קשר פנימי בין ש ת י
הסמוכות זו לזו מכריע לצד אחר ,אז הסברה נותנת שקורים תמיד ש ת י ס ד ז ן ן 1
יות
ד
ק
ה
ק
7
ן
ז
ד
ד
0
ז ג ל
ס
ד
ע
י ת
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביחד לפי הסדר ,כך עושים גם כן אם תזריע ומצורע מחוברות ,חוץ מן שלישי ורביעי
של תזריע .בשלישי הדינים של שחין ,ברביעי דינים של מכוח; מה שלא קוראים
אותם ביחד אולי בהתאם לדברי המשנה נגעים פ״ט מ״ג :״השחין ומכור! אין
מצטרפין זה עם זה״) ,אע״פ ששם הכוונה כמובן אחרת לגמרי(.
ג.
פרשת השבוע ותאריך החדש
ידוע הוא המדרש ששלשה פתחו באיכה ,משה רבנו )איכה אשא לבדי(,
ישעיה )איכה היתה לזונה( וירמיה )איכה ישבה בדד( ,ועל פי מדרש זה נוהגים
לקרוא שלשת פסוקים אלה בשבוע אחד ,ז .א .פרשת דברים והפטרת חזון ישעיה
בשבוע לפני תשעה באב.
אם מדייקים בתאריכים שבו קוראים פרשות מיוהדות ,אנו מוצאים כמה
פעמים קשר בין תוכן הפרשה ותאריך.
בבעל הטורים ריש פרשת תצוד .וגם במפרשים אחרים הובא ,שפרשת תצוה
היא הפרשה היחידה שבתורה ,שלא הוזכר בה שמו של משה רבנו )ע״ש( ,מפגי
שאמר מהני נא מספרך אשר כתבת ,ומזה השתרבב המנהג לקרות את פרשה זו
דוקא בשבת שאחרי ז אדר ,יום מיתת משה רבנו .ואפילו בקביעות זה״א בשנה
פשוטה וזה״ג בשנה מעוברת ,שאז קורין פרשת תצוד .בט׳יו לחדש אדר ,יש עוד
רמז למדרש הנ״ל ,שאז קורין לכל הפחות פרשה ראשונה במנהה )שהוא זמן
פטירת משה רבנו() .דמה לי שכן מצאתי פעם בספר אהד(.
המרגלים חזרו בח׳ באב ,והיות שיצאו ארבעים יום לפני זה ,יצאו בכה׳ או
בכט׳ סיון )זה תלוי אם חדש תמוז בחחיא שתא מלא או חסר( .וקורים את
פרשת המרגלים ,היינו שלה לך ,תמיד בשבת שלפני התאריך הזה או בתאריך הזה
עצמו )חוץ מקביעות הש״ג בשנה מעוברת( ,במשך 140שנה ,משנת תר״ו עד
שנת תשצ״ה הבעל״ט יש רק 13פעמים שיש יוצא מן חכלל.
בפרשת מסעי נזכר ,שאהרן הכהן נפטר באחד לחדש החמישי ,זה הדש אב,
וקוראים את זה בשבת זו או בשבת שלפניו )חוץ מקביעות הכ״ז •בשנה פשוטה
או בש״ז או גכ״ז בשנה מעוברת(.
בשבת הגדול בשנה פשוטה קוראים תמיד פרשת צו ובשנה מעוברת פרשת
מצורע )ולפעמים פרשת אהרי( ,והובא בס׳ אלי׳ רבה הטעם בשם אבודרהם מפגי
שבפרשת צו מדובר מהגעלת כלים לענין נותר קדשים ,והגעלה כלים מהמץ
לומדים מקדשים ,וגם בשנה מעוברת קורים פרשת מצורע קודם פסח ומזכירים
בה את הפסוק וכלי הרש ישבר ,שהוא כעין הגעלת כלים.
והגיהו לי מקום להתגדר בו ולמצוא עוד טעם לזה :אם קורין צו בשבת
הגדול ,אז שתי שבתות לפגי זה ,והוא שבת מברכין ראש הדש גיסן ,קורץ פ׳
פקודי ושם הפסוק :ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באהד להדש הוקם המשכן.
וכן בשנה מעוברת אם קורים מצורע בשבת הגדול ,שבועיים לפני זה ,דהיינו ג״כ
שבת מברכין ר״ח ניסן ,או ר״ה עצמה ,קורין פ׳ שמיני ,ששם מדובר על מיתת
בגי אהרן ,שמתו בא׳ בגיםן) .הוץ מקביעות הש״ג של שנה מעוברת(.
מאחר שישנם מקומות רבים שהקריאה קשורה לתאריך ,יש להניח שאין זה
מקרה ,אלא בכוונה קבעו א ת זה.
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
הרב יעקב שטיגליץ
ברכת אליהו על ב<אור* הגר״א ,אבן העזר
ברכת אליהו להרב ברוך רקובר על ביאורי ה ג ר ״
א
העזר ,חלק א .הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ״ןן
תורת ה׳ תמימה
ה
ה
ב
ד
ש ב י ז
ל
ל ב י ז
ה ד ו מ ם
ח
ה
ה
י
א
ו
ש
ב כ ד
א
ת
ה ד ו מ ם
נ י ת ז
ל ס צ
ל ילחל
׳
^
מבלי שאיכותו ומהותו יפגמו ואילו החי לא ניתן לחלוקה; חלוקתו היא
מיתתו.
תורת חיים מוכרחה להיות שלמה ,אין היא ניתנת לקיצוצים ו פ י ד ו
ל שהיא
׳
יב
כל חלקיח שלמות אחת חן .תורת ה׳ תמימי• —
בתכונה יסודית זו היא תחילתו של חורבן רוחני.
שורשו של המשבר הרוחני הפוקד את עמנו בדורות האחרונים י א כ נ ס י
לפצל את התורה ולנתחה לנתחים .יש שהתגדרו בתורה שבע״פ ,והעלימו
מזו שבכתב ויש ששמו כל מעינהם במקרא וקרעוהו מפירושו שבע״ס.
שפלפלו בתלמוד מבלי להסיק מלימודם הלכה למעשה ויש ששיננו ס ע ר ^
פוסקים מבלי לדעת את מקורותיהם שבתלמוד .יש שריחפו בעולמה של זזאגז־ז-
וניתקו רגליהם מבסיסה המוצק והמעשי של ההלכה .ויש שדקדקו בהלכה
קורטוב לחלוהית של אגדה .יש שעסקו בנגלה והסתירו עיניהם מ ה נ ס ת ר
שגילו הנסתר והסתירו הנגלה .יש העוסקים בתלמוד ולא במעשי׳׳ ויש ה ח י י
י
בעולם המעשה ומרוהקים מן הלימוד.
אמנם הכרה טכני הוא שאדם ממוצע יגביל את עצמו למלאכה אהת -ל
ולא — יעלה חרס בידו .אולו הסכנה טמונה בהפיכת הכרה זה לעקרון א י ד
לוגי .לשם מניעת סכנח זו — כורח חיים הוא לאומה שיהיו בה אישים ג א ו י '
!
חמאחדים באישיותם את כל חלקי התורה לחטיבח אורגנית אחת ,בה מ פ ר ה
אהד את הבירו .מאורה של שמש כזו יזהירו הכוכבים הקטנים .הקשוריס
בקשרי משיכה הדוקים.
הגאון מוילנה הוא המאור הגדול אשר ערב תהילתה של השקיעה,
את שמי היהדות והוא המאיר ומחמם עדיין אותנו בקרביו המפלשות ד '
הסיבוכים והערפלים ,הסערות והמשברים הרוחניים שחלפו עליבו ז־— ^
ירית
י
האחרונים.
השלמות — היא התכונה המצינת את אישיותו ותורתו של הגר״א .ש ל
זו משולשת היא ,התמדה רצופה של לימוד כל היום וכל הלילי׳׳ כ ק י
לשלמ
מדהימי•
אורגנית אחת) .ומענין שרמז לשמו בתורה הוא מצא במלים ״אבן שלמה״(.
ק
ד י ס
מ ש
ת
נ פ ש
כ
ם ג י מ ה
ה
י
ע
ן
י
1 2
ס
י
ס
ג
ה
כ
ד
א
ר
י
י
ך
ע
7
מ י ת
י
כ
ל
מ כ מ נ י
ה
ת
ו
ר
ה
ו
ה
צ
מ
ד
ה
ש
ל
ב
ל
ח ל ק י
ה ת ו ר ד ,
ז ה
ל
ז
י ת
ה
י
64
www.daat.ac.il
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
השלמות ההרמונית במשנת הגר״א
בעיקר השובה לנו הנקודה השלישית שהיא המאפינת את שיטת לימודו
המיוחדת שהשפעתה ניכרת בדורות שאחריו על רבים מלומדי התורה.
השלמות ההרמונית שנוצרה בנפשו של הגר״א בין כל חלקי התורה באה
לידי ביטוי בעיקר בזיקה שבין התורה שבכתב לזו שבע״פ ובזיקה שבין
הפוסקים למקורות התלמודיים .ידועים לנו פירושיו לתורה בהם הצמיד לכל
פסוק את הלכותיו ודרשותיו .במקביל ,הגיע לידינו פירושו למסכת אבות ,בו
הוא מצמיד לכל משנה את מקורה שבמקרא) .בעקבותיו נוצרה אסכולה פרשנית
חשובה שיש למנות עליה את רביד הזהב ,הנצי״ב ,הכתב והקבלה ,המשך־הכמה,
תורה תמימה ,ועוד(.
אנו נתיחם בעיקר לזיקה שיצר בין התלמוד והפוסקים .אמנם רק למסכ־
תות בודדות הגיעו לידינו הערותיו לתלמוד והרא״ש ,בהן רומז הוא בקצרה
לשורש שיטותיהם של הפוסקים ,התלויות הרבה בהבדלי הנוסחאות שבתלמוד.
אך פירושו לשולהן־ערוך שנכתב במו ידיו בכמה מהדורות הגיע לידינו בשל
מותו ,ובאמצעותו יכולים אנו לעקוב אחרי שיטתו הלימודית ולהעזר בה בלי
מודינו אנו) ,השוה הקדמת תלמידו ל״פאת ה ש ל ח ך ו״לחקר ביאורי הגר״א״ להרב
ק׳ כהנא(.
מטרתו העיקרית בביאורו לשו״ע היתד ,להצמיד לכל סעיף בהלכה את
הציטטות המתאימות בגמרא ,לבל ינתק הלומד אף לרגע מן המקור עליו
מתבסס הפסק ,כי לדעתו עיקר הלימוד חייב להתרכז במקור — בסוגיה התל־
מודית .הפסק אינו אלא תמצית הסוגיא ומסקנתה ,והוא חייב איפוא להיות
טפל לגמרא ולא עיקר לה .מפורסמת היא מימרת תלמידיו שהיו אומרים:
״העולם סבור שלימוד פוסקים בלי גמרא הוא כדגים בלא פלפלין ואני אומר
שהוא כפלפלין בלא דגים…״
הופעתם של ספרי הפוסקים ,הרמב״ם והשו״ע על הגהותיו עוררו פולמוס
הריף בין גדולי התורה שחששו מהסכנה הצפויה ללימוד הלכה המנותק מן
המקורות בגמרא .דומה שעם הופעת פירושו של הגר״א על השו״ע שקט
הערעור להלוטין.
פיענוה צפונות הגר׳׳א
הגר׳׳א כתב את באורו ברמזים וקריצות ,הוא מצטט מן המקור מילים
ספורות בלבד ומעיר את הערותיו בתמציתיות מופלאה .צורה זו גירתה את
המעמיקים לעמול קשה על הבנת דבריו ועוררה את כוה יצירתם העצמי .אולם
היא גם גרמה לכך שלימוד באורו לא הפך נהלת הרבים .מרן הרב קוק זצ״ל,
שהושפע הרבה מדרך לימודם של תלמידי הגר״א ,ואימץ לו את שיטתו ההר
מונית בשאיפתו לאהד את הנגלה עם הנסתר ,ההלכה והאגדה ,והתלמוד והפוס
קים׳ ראה את השיבותו הגדולה והתועלת שתצמח לדור המתרחק מלמוד התורה
וקיומה ,אם יפוענחו ביאורי הגר״א ובכך יתרבו הלומדים אותם וההולכים
בדרכו .הוא דרש מתלמידי ההכמים שיתמסרו לעבודה השובה זו ותלה בה
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
תקוות רבות להעלאת קרן התורה .הוא לא היה רק נאה דורש אלא או״ ג א ה
מקיים וכתב פירוש לביאור הגר״א על הלק מהושן־משפט )נדפס ב ס פ ר ה ג ד ״
הוצאת מוסד הרב קוק( .אולם הרב התמסר בעיקר לעבודה המקבילה ל כ י א ד ד
הגר״א על השו״ע הלא היא ה״הלכה־ברורה״ המצמידה א ת דברי ה פ ו ס ק י ס
לסוגיה התלמודית) .ומן הראוי להזכיר כאן את עבודתו הגדולה של ת ל מ י ד ר
הרב יצחק אריאלי יבל״א בספריו ״עינים למשפט״ ,המציינים את פ ס ק י ה ת ל כ ד
ומבארים כיצד הם גובעים ,לשיטותיהם השונות מן הסוגיה( ,ה מ ש י ל מ ש ע ל ך
של הרב קוק זצ״ל לא היה עד היום הזה )להוציא את הפירוש ״ ד מ ש ק ־ א ל י ע
לביאור הגר״א על אורה־היים ,שכבר יצא לאור קודם לכן( .אולם ד ,
הגדול לא נגוז .זה עתה יצא לאור הספר ״ברכת אליהו״ להרב ב ר ו ד ר ק ו ^ ך ^
חבר ביה״ד הרבני בהיפה ,המפרש את ביאור הגר״א לשו״ע א ב ן ־ ה ע ז ר ,ש ל י
י
ניחד את דברינו חבאים.
א
ז ד ״
ע
ר
מ
י
י
״ברכת־אליהו״ לביאורי הגר״א על ״אכן העזר״
^
הספר ״ברכת־אליהו״ שונה מקודמיו ,ראשית כל ,בצורת ע ר י כ ת ו
והמסודרת .צורה זו לכשעצמה ,לה הקדיש המהבר הרבה תכנון ,יש כ ה 1
להקל על הלומד .דברי הגר״א מובאים ,ראשית כל ,בצורתם ה מ ק ו ד י ת ־ ה מ ק ^
׳
מתהתיהם בא פיענוה המקורות ,אותם מציין הגר״א ,וביאור כוונתו כ ש
המקורי של הגר״א משולב בהם באופן אורגגי ,אך באותיות גדולות) ,
^.י
יש להעיר שלא תמיד הקפיד המהבר על כך שרק המלים של ה ג ר ״ א
תודפםנה באותיות גדולות( .הדבר מאפשר את קריאת דברי הגר״א
עם פירושם ברהיטות רצופה .בשולי העמוד מופיעות הערותיו של ה מ ח ב ר
הגד״'
י י
השואות עם פרשנים אהרים ,ציונים למחברים
׳
אף!
׳
•
הגהות והערות מקייייי
י*
דברי הגר״א ,לא יוכל ללכת בדרך אחרת מזו שסלל המהבר.
ה
*
ת
3
י
ו
א
י
א
י
ס
ב
ה
מ
ד
ק
ד
ש
1
מ
ש
ל
ה מ ח ב ר
נ ר א ה
ש
כ
ע
ל
ם
ק
מ י
ו
ב ב
ש
י
א ו
ר
צ
ה
ד
ל
פ
ב
ר
ר
0
י
א
ש
7 1
המהבר מבאר את דברי הגר״א בשפה ברורה ובהרחבה .יש ו ה ו א
את הםוגיא כולה בפתיהת העגין הגידון כדי שלא יאלץ לצטטה ל מ ק
העגין ה ו א
•־— את הםוגיא
שינן היטב
אך במקרה
היא
בפתיהת —־!
— —
לא ־ ־•
־••־• ־כזה אם־ הלומד ׳״
׳
, 2 5
1
"* ״
י -ו'
א
£
בהמשך לימודו לחפש מחדש א ת מקור הדברים בפתיחה )לדוגמא ס י ׳
*
ם״ק ה ^ י ׳ ( .יש ובסיומו של ענין מסובך ומפורט מסכם המהבר ב צ ו ר
תית ובהירה את המסקנות ההלכתיות הסופיות )לדוגמא :כ׳ כ״ט כ ״ >
זה מוכיח את גישתו היסודית של המחבר לפשטנ את המסובך ,ל ה כ ד '
העמום ולסייע ככל האפשר בידי הלומד להגיע עד סוף דעתו של ה ג ר ״ א ,
דברי תורה עגיים במקום אחד ועשירים במקום אחר ,הגר״א ע צ מ ו '
לביאוריו במקומות אחרים ,והמהבר מסתפק רק במובאה ת מ צ י ת י ת ! * * * * ל
י
מקום .יתכן והיה מקום להביא א ת דברי הגר״א במלואם כדי ש ה ל ו מ ד
תמוגה שלמה ,ומכלי ראשון .למשל בסי׳ מ״ב ס״ק א׳ מציין הגר״א א ת ^ * * " ,
י
לחושן־משפט סי׳ ר״ה ,שם מתבאר שאדם שנאנס למכור משהו ו 1 ,
המעות במו ידיו כאילו ביטא בכך בשפתיו לומר ״רוצה אני״ ואין צ ו ר י 3מ
זה לאמירה מפורשת .המחבר לא הביא את דברי חגר״א במקודם ר מ
^ כמניין
ה
3
ד
>י
ד
ג
ד
ז
ג
ת
1
א
י
ת
7
,
ז ,י ד
3ע
1 , 1 1
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שזוהי כונתו של הגר״א )המחבר העיר שם שקושיותיו של ״פרשת המלך׳
מתישבות ,אלא שהבאת דברי הגר״א עצמם היתד! משכנעת אותנו יותר(.
בסי׳ כ״ט ם״ק ג׳ מציין הגר׳׳א את ביאורו ח״מ םי׳ ש״פ ם״א בהג״ה שם נפסק
להלכה שהאומר לחבירו זרוק מנה לים ואתהייב אני לך ,י״א דהייב וי״א דפטור,
וחמחבר שאינו מביא את ביאורו הארוך של הגר״א לסעיף זה רק מסכם שהמחלוקת
תלויה בשאלה אם תלוי באמירת ״ואתקדש״ או ״בהתהילה /כלומר במחלוקת
שנהלקו הראשונים מדוע האומר לאשר ,התקדשי לי במנה ,והיא השיבה ,תנם
לאבא ואביר ,אינה מקודשת? ויש שתרצו משום שלא אמרה ״ואתקדש אני
לך״ ,ויש שתירצו משום שלא התהילה היא ואמרח ,אלא הוא .מחלוקת זו נוגעת
בעיקרה לעניני קידושין ואינה נוגעת ישירות לעניני ממונות .הבאת דברי
הגר״א במקורם היתה מראה לנו שעיקרה של חמחלוקת בעניני ממונות תלויה
בשאלה המובאת כאן באה״ע סי׳ ל׳ ובביאור הגר״א ס״ק י״ב באשה שאמרה
תן מגה לפלוגי ואקדש אגי לד — מקודשת מדין ערב )כשם שערב משתעבד
למלוה( אם אמרה תן לכלב או על הסלע ,שאינם בני דעת ,יש אומרים
שמקודשת משום שערב משתעבד בהנאה שנגרמה לו שהוציאו ממון על פי
הוראתו ,ויש אומרים שאינה מקודשת ,מכיון שערב משתעבד מדין שליחות,
שהלווה כאילו קבל את הכסף במקומו ושיעבוד הלווה הל אף על הערב )עיין
מהנה־אפריים ,הלכות רבית ,י״א( ולכן רק אם מקבל הכסף הוא בר־היובא
משתעבד הערב .וזו עיקר השאלה לדיני ממונות ,באומר זרוק מנה לים אם
משתעבד בגלל ההנאה או שלא משתעבד כי אין כאן שליהות ,והבעיה של
״התהילה״ או ״ואתקדש״ נוגעת לשאלה זו רק בעקיפין.
,
הערות השולים
אם גם בכמות תופס את עיקר המקום בספר ביאור דברי הגר״א ,דומה
שבאיכות משוקעת עיקר עבודתו של המחבר בהערות השוליים הקצרות והצנו
עות שבהן גכרת גדלותו .כנראה שלא רצה המהבר להטריה את הלומד בדברים
צדדיים שאינם נוגעים ישירות להבנת דברי הגר״א עצמם וצמצם בהערותיו,
אם כי נראה שהלומדים לא היו נפסדים אילו היו הערות אלו מפורטות יותר,
כי בלעדיהן מתקפהת הבנת דבריו של הגר״א לעומקם .בהערות אלו באים
מראי מקומות רבים לאהרונים שעסקו בפרוש דברי הגר״א ,כגון הגהות הרי״מ
ערוך השולהן ,יד דוד )להגר״ד פרידמן מקרלין( פסקי הגר״א ,פתחי תשובה ,ואוצר
הפוסקים ,עיגים למשפט והחזון־איש .ידוע שההזון איש הרבה לעסוק בביאור הגר״א
והושפע מאוד מדרך לימודו הפשטנית והפסקנית ,צירוף הערותיו של ההזון־איש
לספר היה מעמיק את העיון בו ומעשיר אותו.
יש והמהבר מציין ספרים שונים שאינם נמצאים ביד כל אדם ,כגון ״בשורת־
אליהו״ להרב משולם ראטה ,או מאמר של הרב הרצוג בספר הגר״א ,במקרים
כאלו בודאי שהיה צורך להביא א ת תמצית דבריהם.
במקום אהד )סוף סי׳ ד ( מעיר המהבר שאפילו לא ציין את ספרי האחרונים
העוסקים בביאור הגר״א משום שיש לדבריהם השלכות מעשיות להלכות חמו־
רות ,כגון בעית הקראים וכשרות בני ישראל מהודו .גם אם מובנה גישת
,
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
המחבר לתמנע מהכרעה בשאלות אקטואליות ,בכל זאת ,קשה להבין מ ה ה ד ז ש ש
להביא מדברי הפוסקים האחרונים דברים הנוגעים להבנת דברי הגד״א ע צ מ ם ,
מבלי להתיחס למסקנות המעשיות הנובעות מהם .אתיחם לאחת מ ה ע ר ו ת י ו ש ל
המחבר .בסימן מי׳ה ס״ק ד ,פוסק הרמ״א )עפ״י המהרי״ק( שהשולח ם ב ל ו נ ד ת
לאשר ,שיש להוש שהוא קידשה ,השש זה הוא חומרא בעלמא ל ה צ ר י כ ה ג ט ,
אבל אם נשאת לאחר לא תצא ,והגר״א סובר שלשיטת הרשב״א אין ז ו
הומרא בעלמא אלא ספק שקול ,אפילו אם רוב אנשי המקום נוהגים ל ש ל ו ח
סבלונות לפגי האירוסין )ואז לכאורה אין חשש ששולה הםבלונות ק י ד ש ה ( ,
בכל זאת ,איננו מסתמכים כאן על הרוב ,משום שהוא תלוי במנהג ו ל א ב ט ב ע ,
וסיים הגר״א את ביאורו במילים :״ומכל מקום דבריו אמת״ .ו מ ה ב ר נ ו פ ר ש
שכונתו לשיטות החולקות על הרשב״א וםוברות שהרוב מועיל גם כ ש ה ו א ת ל ו י
במנהג וכל החשש הוא חומרא בלבד .נראה שיש לשער שכונת הגר״א ל
שפסק הרמ״א שההשש הוא חומרא בעלמא נכון גם לשיטת הרשב׳׳א ,ה ס ו כ ר
שהרוב כאן אינו מועיל ,בכל זאת ,מן התורה אף רוב התלוי במנהג ר ו ב
שהרי גם המיעוט תלוי במנהג ובוודאי עדיף הרוב מן המיעוט בענין זה,
ולא הסתמכו עליו ,כי אין הוא משמש הוכחה ג מ ו ר ח
שרבנן החמירו ברוב
כרוב טבעי )ועיין שב שמעתתא ד׳ י׳ שהוכיח מהרמב״ן שרוב זה מ ו ע י ל
התורה ורק רבנן הם שהתמידו(.
ד
ו
ה
ק
מ
ו
ר
א
ל
א
׳
א
כ ז ה
מ
ן
תיקוני גירפאות
חגר״א נחשב כידוע ,כאחד מגדולי המגיהים ,עינו ההדה השה בכל ג י י ס ה
שאינה מדויקת והעמידה על דיוקה) .בעיקר היה כוחו גדול בהגהת ה י ר ו ש ל מ י (
אד הדבר שהצטער בו אותו צדיק נכשלו בו מדפיסי ספריו ,ושיבושים ר ,
נפלו'בביאורי הגר״א )יתכן משום שלא רבו העוסקים בהם(.
יפה כוחו של הרב רקובר בהגהת דברי הגר״א ,במקומות רבים ע ו מ ד ה ו א
על שיבושים שנפלו בספרים ומציע את תיקונם .אולם במקום אחד יתכן ש ה ג י ה
דמחבר ללא צורך .בסי׳ ל״ב ם״ק ט׳ בהסבירו את ההלכה שאין מ ט ב ע נ ע ש ה
חליפין כותב הגר״א :והטעם שבחליפין בעינן כלי ,ועין תוספות שם ) ב ״ מ ״ ה ( . .
ומחברנו התקשה בהבנת ראית חגר״א ,כי התוספות כתבו שמטבע נחשב כ
אין המטבע נעשית חליפין משום שדעתו של אדם היא על ה צ ד
ל
הטבועה במטבע ,וזו עשויה להתבטל וא״כ אי אפשר לומר שטעם הדין ש א י ן
ל
מטבע נעשה חליפין הוא משום שהליפין צריכים כלי דוקא ומטבע איגו
לכן הגיה המהבר :״ואין הטעם שבהליפין בעינן כלי..״ כלומר שהטעם ש א י ן
מטבע געשה הליפין אינו משום שאינו כלי ,אלא משום שדעתו של א ד ם <
ס
3
מ
כ
ו ב כ
ז
א
ת
ל
י
ד ה
כ
י ׳
ע ל
,
,
,
הצורה•
יקא,
אך יתכן שאין צורך בהגהתו של המהבר׳
כידוע ,והמטבע אף שהוא כלי ,אינו נעשה הליפין ,משום שאדם לא מיחס א^,
עיקר החשיבות להומר המטבע ולכלי שבו ,אלא לצורה ,וזו עתידה ל ה ת ב ט ל
לכן אין המטבע יכול לשמש כהליפין ,משום שלענין זה איגו כלי.
כישי
*י
י
את אשר אירע לגר״א ,אירע אף למהברנו
ב
א
מ
ת
ר ם פ ר נ
68
www.daat.ac.il
ח ל י פ י ז
ז ה
צ ר י כ י ם
א י נ י
ג
כ ל י
מ ש י
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
דפוס ,מהם קלים ומהם חמורים .להלן רשימת שיבושים שלא תוקנו ברשימת
תיקוני הטעויות שנספחה לסוף הספר:
בסי׳ ל״א ם״ק י״א במקום :סיוע לפי לישנא בתרא ,צ״ל :ללישנא בתרא.
בסי׳ כ״ו ם״ק ז׳ במקום :באומה האבריה ,צ״ל :באמה העבריה.
בסי׳ כ״ט ס״ק ט״ז במקום :הרי זו מקודשת ,צ״ל :אינה מקודשת.
בסי׳ ל״א ס״ק כ״ט במקום :בגמ׳ קידושין ח׳ א /צ״ל :י״ב א׳.
בסי׳ כ״ז ם״ק כ׳ במקום :להתקדש לי ,צ״ל :להתקדש לו.
שם במקום :לאו כל כמיניה ,צ״ל :כל כמינה.
בסי׳ מ״א ם״ק ד׳ במקום :ועתום׳ שם ,צ״ל :ועתוס׳ ב״ב.
בסי׳ ל״ה ם״ק י״ד במקום :מקדושת ,צ״ל :מקודשת.
כמו כן נותרו לצערנו בספר שיבושים שהוכנסו ע״י הצנזורה בגולה ,כגון
״כותי״ במקום גוי )סימן כ״ב סעיף ג׳( ,שיבוש שלא כל אדם עומד עליו ,משום
שגם לכותי יש מעמד מיוהד בהלכות אישות .לעומת זאת השיבוש של ״עכו״ם״
במקום ״גוי״ )סימן ד׳( אינו מחור ,מכשול ,אם כי חובת הדיוק מצריכה תיקון
אף כאן.
הצעות להשלמת החיבור
ולסיכום נראה שיש דברים שהםרונם אולי אינו מורגש בספר ,אך יש בהם
בכדי להוסיף שיפור ומעלה:
א.
פיענוח באר־הגולה.
כידוע הגר״א ראה את חיבורו כמשלים את היבורו של זקנו ר׳ משה רבקש
בעל ״באר־הגולה״ ,וסתם ״שם״ בביאור הגר״א מתיהם לדברי זקנו .ואכן ,גם
מחברנו עומד פעמים הרבה בספר על הזיקה שבין השניים .ביאור השו״ע עפ״י
המקורות התלמודיים היה מושלם יותר אילו היח חבאור מקיף אף את ״באר־
הגולה״.
ב.
מ פ ת ח הסוגיות.
כדי לקלב את לימוד הספר לתופשי התורה ,מן הראוי היה להוסיף לספר
מפתח שבו יצוינו כל חםוגיות חתלמודיות שנתחדש בהן דבר ע״י ביאור ד״גר״א
)עם ציון ההבחנה שבין הידושיו המקוריים של חגר״א ,לבין חידושיהם של
הראשונים שמהם לוקטו דבריו( .כי כידוע מרוכז עיקר הלימוד כיום בישיבות
בגמרא ,ולא בספרי הפוסקים ,מפתח מן הסוג המוצע מסוגל לפתות את שערי
ההלכה בפני הלומדים ולהדריכם בדרכו הלימודית המיוהדת של הגר״א )נםיונות
מסוג זה נעשו באופן אחר ,בליקוטים מביאורי הגר״א על מסכתות ברכות ושבת(.
ג.
אוסף פרשני הגר״א.
ללקט בצורה שיטתית יותר את כל חמחברים שעסקו בפירוש דברי הגר״א
ולהביא את תמצית דבריהם בשולי הביאור.
נאחל למחבר שיזכה הוא ועמו הציבור כולו להמשך מפעלו הגדול על כל
אה״ע ועל יתר חלקי השו״ע ובעקבותיו תצא תנועה גדולה של לומדי תורח
ההולכים בדרכו הלימודית חמיוחדת של הגר״א.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערות ותגובות
על גזרת החדש בזמן החשמונאים
ב״המעיך מהדש טבת תשכ״ט דן ה
רב יהודה שביב במאמרו ״גזירת ההדש
בזמן ההשמוגאים״ בדברי ״מגלת אנט־
יוכום״ בהם נאמר שהיוונים גזרו על ה
יהודים לבטל ראש הדש ומנסה להסביר
א ת ההומרה בה גקטו היוגים גגד שמי־
ר ת ראש הדש .עד כמה שבירוריו בענין
ההבדל בין היהדות ולהבדיל היוונות
מושכים את הלב ,אין הסבר הגזרה מ
שכנע• ואפשר אף לאמר שמתקבל ה
רושם שהזכרת הגזרה בהקשר זה מש
משת רק אמצעי ספרותי לזנוק מכד ל
הסבר מלהמת היווגות ביהדות לפי דעתו
של המהבר.
על עצם גזרת ההדש כ ת ב כבר בשנת
תרפ״ז הגאון רבי הנוך ארגטריי זצ״ל,
רבה של מינכן ,בשנתון הפרנקפורטי
)כרד ,4עמ׳ : (147״עם כל מה שהרבו
כבר לאמר ולדרוש על כך ,לא מצאתי
עדיין הסבר משכנע לדבר״.
רבה של מינכן מנסה מצדו להסביר
גזירה זו .ראשית הוא קובע שהגירםא
הגכוגה במגלת אגטיוכום היא שגזרו על
החדש ולא על ראש הדש .וביטוי זה
מצוי במקורה הארמי של מגלת אטיוכוס:
״ירחא״ .הרב ארגטריי מסתמך על מ
הדורת פיליפובםקי )לונדון (1856של
המגלה בארמית; היא אמנם מתאשרת
גם ע״י מקורות גוםםים :ב״בתי מדר
שות״ של הרב ורטהימר )ירושלים תש־
כ״ח( ע׳ שיט פורסם ג״כ הנוסח הארמי
של מגלת תענית וגס שם מדובר על
גזרה על ״ירחא״ ולא על ראש חדש.
וכן הוא בבית מדרש ר לילינק .לאח־
רונה פורסם תרגום עברי מדפוס ישן
)ספר הגדפם בוואדי אל היגאדה בשנת
70
רמ״ב לערך( ב ״ ק
וגם שם הנוסח
חדש.
ה
ר י ת
ו
ז
ס ס
י ״ ל ) מ ׳ (132
ילא ראש
״
ח ד ש ״
א
ת
א
3
7
" יי ססר
כן מזכיר הרב ארגטייי
י־ כקשר
החשמונאים )א׳ נח(
י י גזד-
לפקודת המלד ל י
תיו :״וכמשפט הזה עשו ל י ש ר א ל ה ב פ ד
צאים בכל הדש והדש בערים ׳״ פ י ס ק א
תחשי
זו אין הסברה ברור ומהדייי
י ף הדב
מונאיס נדהקים לפרשה .כז
ארנטריי שבמדרשים שונים ו ב ד ב ר י ח ״ ל
הוזכרה גזרת איסור טבילה ל נ ש י ם ,א ש ר
לא הוזכרה משום מ ה ב פ ס ק ה ה ג י ז ־
במגלת אנטיוכום.
מתוך כל אלה ,מגיע ה ר ב א ר ב ע ו ^ י
ב
ד
ה
מ י ת
ם
א
נ א מ
ע
ת
ב
ו
,
ס
ם
ר
מ י ס
ז
ו 3ד י
להסבר שהיוונים גזרו על
ך ש
ב
ח
ד
ש
הטבילד,
י
ו
מ
ל
ה
״׳דזזא״
הבאה מדי ח
• י״מישג
באה לצין א ת הוסת
.
חדש בלטינית וביוונית משמש ל צ י ו ן
ווסת ובעל המגלה השתמש ב ה ז כ י ד ו
גזרה זו בתרגום מקורה מיווגית• ל ד
הרב ארגטריי נתאספו בחדשז נ ש י ס מ י
הכפרים בערים לשם טבילה וגגזרזז גזו־ד,
לאסור הדבר עליהן.
.
על הסברו זה אמנם ערער ב ש נ ת ו ן
ה ח ד ש י
ד
ז 3ת
ד
נ
ל
) כ ר ד
5
ש ג ה
ת י ם ח
( 3 7 1
ע
חרב
'
״
ד״ר ה .קוטק ז״ל רבה של הימבדדג.
הוא רוצה להסביר א ת הגזרה מתיחסיי
5
לראש הדש עצמו ומסביר אותדנ —*
ד ב ר י
י צ ח ק
א י י ז י ק
ה ל ר י
ב
ד י ד
ז3ל
ית
ס י
״
^
ראשונים״ )ה״ר ,כרד ג׳ עמ׳ *1^332י־׳־
י ז י ז 7ן י
־
מונאיס הנ״ל בהניחו שבראשי
בתקופת המקדש כשהקריבו מוסן״*" * *
^
ראש הדש היתה קיימת תקנה ש ל
מלאכה בכדי להתאסף בבתי כ 3ס ת ב י ע י ל
www.daat.ac.il
7
1
0
יפתי
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדרש
ולדעת הרב
ל ל מ ו ד תורה.
קוטק
ה ל ה הגזרה ע ל ע צ ר ו ת ל מ ו ד אלה.
בכרכים הבאים ש ל השנתון הג״ל נ מ
שך עוד הפולמוס בעגין בין הרב ארנ־
טריי
והרב
תרם״ט
קוטק
ע מ ׳ 97
)עיי״ש כרך 6
ש נ ה ת ר ״ ע ע מ ׳ 367ד ב ר י ה ר ב ק ,.ו ת
ש ו ב ת ו ש ל ה ר ב א .ב כ ר ך ,8ש נ ה תרע״א,
שגה
ע מ ׳ .(32
ה ס ב ר י ם א ל ה ב כ ל א ו פ ן מ ת ק ב ל י ם יותר
ע ל ה ד ע ת מ ה א ח ר י ם .ו ה ב ו ה ר יבחר.
ה ר ב קלמן כהנא
חפץ היים
דברי ה ר ב א .כרך 7
׳
על השימוש בתאריך הנוצרי
מסכים
השימוש
אני
בחחלט עם
בתאריך הנוצרי,
ההערות
)חמעין,
נגד
טבת
תשכ״ט( ,אך משום מ ה מוזכר שם ה ת א
ריך האזרחי .יש ל ה ת פ ל א ע ל כך ,ש ק ו ר
אים
לתאריך
הנוצרי
עד
ו ה נ מ נ י ת מ ן ה א ה ד באפריל ,ולשנת בית־
)־!,(8011001 ^63
הספר
״אזרחי״.
בספטמבר.
״אזרהי״ על שום מ ה ? וכי כל מ ה ששייך
גם לנו,
לגויים ,ה ו א א ז ר ה י ?
תאריך
משנהו,
ז,(^63
כינוי זה נגרר מן
ולשנה
המשמשת
הכספית
(!15031
ל ח ש ב ו נ ו ת ש ל מסים,
והיא
להבדיל,
המתהילה
הנמנית
יש ש נ ה
באחד
בתשרי,
מאחד
אזרחית,
שהוא
ההווי הגלותי ש ב ו ״אזרח״ פירושו גר־
ר א ש ה ש נ ה האזרחי ,כלומר ראש השנה
מ נ י ,רוסי ,פ ו ל נ י ,א מ ר י ק נ י ו כ ו /א ך ל א
לשנים
ו ל ש מ י ט י ן וליובלות ,היינו לחי־
יהודי.
שוב
זמנים,
להבדילו
משאר ראשי ש־
באחד בינואר נקרא
נים ,ש א י נ ם א ז ר ח י י ם ,א ל א מ כ ו ו נ י ם ל
ב פ י ה ם ש ל ה ג ו י י ם ״ א ז ר ה י ״ )•1 ^631ד,(01
שימוש
מיוחד ,כגון לאילן ,ל מ ע ש ר ב־
על שום שהוא מ ש מ ש א ת הצרכים הרגי
ה מ ח ,לרגלים וכדר.
התאריך
המתחיל
לים ש ל האזרח ,היינו מניין ימים וחד
אל נתן א ת ש מ ו ואת כבודו של ה־
שים ושנים ־ -להבדילו בין
השנה ה־
אחד
)המתהילה בינואר(
לשנה ה
נמנית
״אזרחית״
כ נ ס י י ת י ת )־ ,(60016513$1;1031 3^31ה מ ש
מ ש ת לצורכי דתם
והנמנית מ ה ג הלידה
בתשרי — לאהד .א ת השנה ,ה
נכרית,
מינואר
לועזית,
ראוי
שתקרא
גויית או איך
נןצרית,
שנרצה,
א ב ל ל א א ז ר ח י ת בשום פנים.
מאיר מדן ,ירושלים
ש מ ח ת הרציחה טבועה בנפשם
. . .כ מ ו שספרו לנו הישמעאלים כ ת הרוצחים ב מ א מ ר המלך כי יש ל ה ם חשק גדול
בשעה שהורגים א ד ם ונכרתה מ ה ם שורש ה ר ח מ י ם והיו לאכזר.
הרב חיים ך ע ט ר :אור החיים ,דברים יג .יח
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלמה סופר
הערות ביבליוגרפיות לספר* ה ח ת ם סופר
א.
מהדורה בלתי י ת ע ה של השפר ״שירת משה״
כל רושמי הספרים רושמים כמהדורה הראשונה של הספר ״שירת מ ש ה ״
ספר שיריו של מרן החתם סופר זצ׳׳ל — את המהדורה שנדפסה ב פ ר ש כ ו ד ג
בשנת תרי׳׳ה .
ג
יתר על כן ,גם במהדורות הבאות של ״שירת משה״ ,באה רק ז כ ר ה
מהדורת תרי״ה ,בשנת תרל״ה נדפס הספר מחדש בפרשבורג ,ע״י ר׳ יהושע
נפתליווייץ ,מתושבי העיר .בהקדמתו כותב המו״ל :״וזה טו״ב שנים א ש ר
פעם ראשונה לדפוס …ויען שברוב הימים כמעט םפו תמו ….ע״כ הבאתים ל ד פ ו ס
אה
יק ל
בנייר יפה ומהודר״ .יוצא אפוא שהמו״ל
שנדפסה שבע עשרה שנה לפני כן ,דהיינו — בשנת תרי״ח.
ס ג
של
״ל
ב
מ ת י י ח ס
ק
מ ה ד ו ר ה
י
מ
ד
א
ת
ת
פעם נוספת נדפס הספר בווינה בשנת תרס״ב ,בהוצאת ר׳ יוסף ש ל ז י
בתוספת ״שיר חדש״ – ,שירים מאת בן חחת״ם ,רבנו שמעון סופר זצ״ל א כ ״ ד
קראקא )בעל ה״מכתב סופר״( ,עם הערות וביאורים מאת בנו הרב ש ל
אלכםגדרי סופר ז״ל מסרט .במכתבו של ר׳ שלמה אלכםנדרי אל המו״ל ,ש נ ד פ ס
לספחם על מ ת
בראש הספר הוא מציין מהדורה זו כמהדורה שלישית:
,
הקדש שירת משה …במהדורא תליתאה אשר אתה מדפים כעת״; ואם כז ,ג ס
שלמה אלכםנדרי מתייהם רק למהדורת תרי״ה ולמהדורה תרל״ה.
בשנת תרם״ה נדפס ה״שירת משה״ פעם נוספת )מאז לא נדפס י ו ת ר ,
כמה ש י לי( .הספר גדפם בםטמר ע״י רבה של העיר רבי יהודה גרינוולד ״
ן1
התן בנו של ההת״ם -ר׳ יוסף יוזפא ז״ל .בראש הספר כותב ה מ ו ״ ל :
ספר שירת משה …נדפס כבר זה שלש פעמים״; כוונתו למהדורות :ת ר י ״ '
תרל״ה ותרס״ב•
בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי פה בירושלים ת״ו ,מצאתי ט ו פ ס של
הספר ״שירת משה״ שנדפס בפרשבורג בשנת תרי״ז; וכאמור ,לא בא ז כ ר ה
מהדורה' ,לא אצל רושמי הספרים ולא במהדורות הבאות של הספרי ש ו ז י
המהדורות — הבלתי ידועה משנת תרי״ז והידועה משנת ת י ״ — הובאו ל ד
ע״י ר׳ מנדל פרנקפורטר ״לכבוד ש״ב אמ״ו הגאון …מוהר״ר אברהם ש מ ו א ל
בנימין סופר נ״י.,.״ )מתוך נוסח השער בשתי המהדורות(.
נוסה השער בשתי המהדורות דומה ,במהדורת תרי״ה יש כמה ה ו ס פ ו ת .
הקדמתו של ד״מו״ל כמעט זהה ,והפלא הגדול הוא שאין המו״ל מזכיר ב מ ד .ד
חלי״ח ,שהספר כבר נדפס פעם אחת בשנת תרי״ז .כל השירים שנדפסו כ ת ר י ״
נ ג ר
מ
כ
ה
ת
ד
ד
ז ג ד
ד ו ע
ל
ז
׳׳ז
ח
ל
ש
ז ו
י
ח
ס ו ק
ג
ס
ו ר ת
ץ
8
ר ש י מ ת
כ ו ל ל ת
פ י ט י ם
ם פ ד י
מ ר
ז הח
״
1בךיעקב ב״אוצר הספדים״; פרידברג ב״בית עקד ספרים״
םופר ז״ל שהופיעו עד הנה בדפוס״ שנדפסה בראש ״ספד הזכרוך ,מהדורת ידוש,*,
ת
תשי״ז )ברשימה זו מצויין במפורש :״ י
הראשונים״(.
72
ש י מ
י׳
www.daat.ac.il
ז י
י
*
ע ל
י ז ד
פדפי
ש
אתר דעת -מכללת הרצוג
נדפסו שוב בתרי״ח ,רק הסדר שונה :במהדורת תרי״ח יש יותר דיוק בסדר
השירים לפי מועדי השנה; שירו של האבן עזרא ״צמאה נפשי״ שנדפס בתרי״ז
בסוף הספר ,נדפס בתרי״ה — בתהילתו ,מיד לאהר השיר הראשון של ההת״ס;
וכן נדפסו בתרי״ח מספר שירים נוספים .דבר נוסף שהסר במהדורת תרי״ז —
דברי הקדמה של החת״ם לפני כל שיר :״מיוסד לשלב שמי משה…״ ,או :״שיר
זה חברתי…״ ,וכדומה .במהדורת תרי״ז — יב דפים ,בתרי״ח — טז דפים.
השינוי ההשוב ביותר בין שתי המהדורות — ולדעתי זו הסיבה שהספר
נדפס מהדש — הוא ,שבשנת תרי״ז נדפס הספר ללא נקוד ,ואילו מהדורת תרי״ה
כמעט כולה מנוקדת .כפי שכבר ציינתי ההקדמה בשתי המהדורות כמעט זהה;
להביא כל דברי זמירות …על משבה
אך בעוד שבמהדורת תרי״ז כתוב:
הדפום …על נייר יפה ומהודרת…״ ,נכתב בתרי״ח :״…להביא כל דברי זמירות…
על משבה הדפוס …על נייר יפה בנקודות ומוגה בכל מיני יפוי ,ומהודרת…״.
מכל האמור ,נראה לי כמעט ברור ,שהמהדורה הראשונה שנדפסה בשנת
תרי״ז נגנזה ע״י המו״ל ולא הופצה בשוק ,ומיד נדפסה על ידו מהדורה הדשה
שיצאה לאור תוך אותה ה ש נ ה .כפי שכבר רמזתי ,נראה לי שסיבת גניזת
המהדורה הראשונה היא — הדפסתם של חשירים ללא נקוד .לאחר הדפסת הספר,
הועמד המהדיר ע״י אחרים — או שבעצמו עמד על כך — כי אין טעם בפרסום
שירים ללא נקוד ,ולכן גנז את מהדורתו הראשונה והדפים מיד את הספר מחדש.
2
'אם השערתי זו נכונה ,לא יפלא אפוא ,שאין המהדיר מזכיר במהדורת תרי״ה
את מהדורת תרי״ז; ואין תימה בכך שכל רושמי הספרים ,וכל המהדירים
הנוספים של ״שירת משה״ ,לא ידעו על קיומה של מהדורת תרי״ז ,שבוודאי
נדירה היא ב י ו ת ר .
3
ב.
שלש
לזהותו של אחד השואלים בשוי׳ת חתם פופר
תשובות בשו״ת התם
סופר מופנות אל
השואל:
״תלמידי הרב…
1
כמו״ה עקיבא נ״י אב״ד דק״ק ק ו ב נ א ״ .
'לכאורה נראה שמדובר בעיר קובנה שבליטא )בירת ליטא העצמאית בין
שתי מלחמות העולם( ,ושאהד מתלמידי ההת״ם שמש כרבה של קהלה עתיקה
ומפוארת זו; ואמנם למדו בישיבתו של חחת״ם גס תלמידים שבאו מליטא,
ואשר שמשו אח״כ ברבנות באחת מקהילותיה .
2
2בשתי המהדורות מופיע התאריך הלועזי ?1857יוצא אפוא שמהדורה תדי״ז נדפסה
לכל המוקדם בחדש טבת ,ומהדורת תרי״ח — לכל המאוחר בכסלו.
3בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי יש רק טופס אחד הנמצא בספריה למעלה
משלשים שנה .בין מאות אלפי הספרים שקבלה הםפריה אחדי השואה מ״אוצרות
הגולה״ ,לא נתקבל טופס נוסף של ספר זה.
1יו״ד סי׳ טז )משנת תקפ״ו(ז בסגנון דומה — אה״ע ח״א סי׳ קמז )תקע״ה(< אה״ע
ח״ב סי׳ צה )תקע״ז(.
2ר׳ שמואל הכהן ויגגרטן נ״י מונה בספרו ״החתם סופר ותלמידיו״ )ירושלם תש״ה(,
עמ׳ ,27ארבעה תלמידים כאלה.
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם כותב תולדותיה של קהלת קובנה ,ר׳ דוד מתתיהו ליפמאן ,ס ב ו ר ד
שהמדובר בקובנה שבליטא ,והוא מזהה את ר׳ עקיבא הנ״ל עם הדייז ר׳ ע ק י
ב״ר זאב מאלף קארפילש ,אשר היה אחד מדייני ק ו ב נ ה .
״ י ד ״
3א
3
נ״
הוא
בעקבותיו של ליפמאן הלך גם ידידי הביבליוגרף ר׳ י• יוסי״ כהן
במאמרו על תשובות ״מראה יחזקאל״ )״המעין״ טבת תשכ״ד ,עמ׳ (43
מגיע למסקנה שבעל ה״מראה יחזקאל״ בא במגע ובמשא ומתן של ה ל כ ה
לקובנה שבליטא ,מפגי שבסי׳ קםא ישנה תשובה לר׳ עקיבא אב״ד ד ק ״ ק
קובנא .כהן מסתמך שם על ליפמאן; עומד על כך שר׳ עקיבא קארפילש נ ז כ ר
כדיין בקובנה ולא כרב ,ואילו החת״ם וה״מראה יחזקאל״ מכתירים אותו כ ת ו ר
״אב״ד דק״ק קובנה״; ולבסוף משיג על בנימין זאב באכער :״אגב ,ב נ י מ י ן
זאב באכער ברשימת השואלים של תשובות חתם סופר ) 281(16 82611116מ & ^ ו ^
כרד ,9עמ׳ 636מם׳ (25ערבב את ר׳ עקיבא דנן שהיה רב בקובנה ע ם
עקיבא אהד שהיה רב בקובץ )תמ^1נ (^186בהונגריה״.
י ״
ע
ארבע נקודות מערערות לדעתי את ההנחה שמדובר על קובנה
והתשובות כתובות ל ח עקיבא קארפילש.
א(
ד
שבליטא
צורת הכתיבה של העיר קובנה שבליטא בכל הספרות ה ר ב נ י ת
ה
א
י
״קאוונא״ ולא ״קופגא׳׳.
כאמור ,כבר הרגיש כהן
ב(
שבליטא ,ואילו
בקובנה
ר
׳
בכך שר׳ עקיבא קארפילש שמש
עקיבא שבשו״ת הת״ס
ושו״ת
״מראה
כדי
י ן
יחזקאל״
פע
מוכתר בתור אכ״ד קובנא .תמוה מאד שההת״ם יכתיר את תלמידו שלש
מ
0
י
בתור אב״ד ,בזמן שהוא שמש בתפקיד של דיין.
השנים אינן מתאימות .ר׳ עקיבא קארפילש נזכר כדיין רק אחרי
ג(
ת״ר )ליפמאן
ש ם (
,ואילו התשובה חראשונח בשו״ת חת״ם אל אב״ד
ש
קו
3
כ
היא משגת תקע״ח .דוחק גדול הוא לומר שלא נשאר לנו שום זכר ב כ ת ב
ת
א
3
ז 3ל
קרוב לשלשים שנות דיינות.
ד(
שה
רשימת השואלים של באכער היא טובה ומדוייקת ,וקשה לשער
ו א
החליף בין קובנה שבליטא לקובין שבהונגריה.
ולא זו בלבד שאין מדובר כאן על קובנה שבליטא׳ א ל
בדבר
ש ר
א
כ
שאיז
< עקיבא אב״ד קובנא הוא הוא אותו ר׳ עקיבא שהיה רב
ל
- 0
ע
בקו ^,
כ
כפי שקבע באכער ברשימתו .שם משפחתו של ר׳ עקיבא זה היה ״ ש ט י י נ ה א ד ט ״
4
והוא שמש כרבה של קובין משנת תקע״ה עד פטירתו בשנת ת ר ״ ו .
שבגרמנית יש לעיר זו שם שוגה ,ולכן היא גקראה אצל היהודים גם
״קובנא״
)אינני יודע כיצד בטאו זאת ולכן אינני יכול לנקד(,
מלבד
כנדא
ד
כ^ש
ה?ן
ש
״קוביד•
ד< עקיבא שטיינהארט היה נכדו של ר׳ יוסף שטיינהארט אב״ד סיורץ^-
ובעל ה״זכרון יוסף״ .בשנת תקפ״ה הדפים בפראג את הספר של סבו ״ מ ש , 3
בר״ על התורה ,ובו גם הרבה הוספות משלו .על שער הספר :״מהור״ד
. 3לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקזד )קידאן תרצ״א( ,עמ׳ .192—191
x10011^1 16)281 4ז3ץ ,138עמ׳ .32
74
www.daat.ac.il
עקי
ד
3א
אתר דעת -מכללת הרצוג
שטיינהארט יצ״ו אב״ד ומ״ץ דק״ק קובנא בגליל אראווע ]בהונגרית:
במדינת אונגריך .בהקדמה מספר ר׳ עקיבא שטיינהאדט את קורותיו וכותב
שלמד בישיבתו של התת״ם ״והוא הסמיך את שתי ידיו עלי״.
בספר יש כמה הסכמות .בהסכמתו של ר׳ שמואל לנדא מפראג :״הרב…
מו״ה עקיבא אב״ד דק״ק קדבין במדינת אונגרין…״; בהסכמת ר׳ מרדכי בנעט
מניקלשבורג :״הרב …מו״ה עקיבא אב״ד דק״ק קובנע במדינת אונגארן…״;
בהסכמת ההת״ם :״תלמידי הרב …מו״ה עקיבא נ״י אב״ד דק״ק קוכנא יע״א״;
ובהסכמת ר׳ אלעזר אב״ד מיקלאש :״הרב …מו״ה עקיבא נ״י אב״ד בק״ק
קוכינא׳׳.
בשו״ת הת״ם יש תשובה נוספת משנת תקע״ד בה כתוב :״תלמידי הותיק.,.
מו״ה עקיבא נ״י אשר מצ״פ ] = מ צ ו ד ת ו פרוסה[ לק״ק קובץ יע׳׳א״ )יו״ד
סי׳ מה(.
המסקנה היא אפוא ברורה .כל התשובות הנזכרות שבשו״ת ״חתם סופר״
ובשו״ת ״מראה יהזקאל״ נכתבו לר׳ עקיבא שטיינהארט ,רבה של קהלת קובץ
שנקראה גם קובנא ״בגליל אראווע במדינת אונגריך.
ג.
הערות על מאמרו של ר׳ אברהפ תלוי שישא
.1במאמרו ״הערות ביבליוגרפיות לספרי ההתם סופר ולתשובותיו׳/פרק א׳
)״המעין״ תשרי תשכ״ט ,עמ׳ ,(53—52כותב ר׳ אברהם שישא נ״י ,שמרן
ההת״ם ז״ל ״העתיק התשובות לתוך פנקס על פי סדר כתיבתן״ ,והוא בעצמו
״קבע מספר סידורי לתשובותיו״ .אחת הראיות לכך היא ״שמרן בעצמו מזכיר
מספרים אלו כאשר מביא דברי עצמו מתוך תשובותיו״ .בהערה מציץ שישא:
״בהגהות לשו״ע שהעתיקן התתן סופר זצ״ל ,נםמנו התשובות שנעתקו עם
מספר הסידורי שלהם״.
יש להוסיף שגם בהגהות החת״ם לש״ם מציין רבנו עשרות פעמים את
תשובותיו לפי מספרן הסידורי .מדפיסי הגהות ההת״ס שנדפסו בסוף הש״ס
השמיטו ציוגים אלה; אך בספר ״הגהות התם סופר על כל הש״ם״ )ניו־יורק
תשי״ט( ,שיצא לאוד ע״י אדוגי אבי מו״ר הרה״ג מוה״ר אברהם סופר שליט״א,
נדפסו הציונים .בהקדמתו מעיר אאמו״ר על כך :״פעמים רבות כתב רביגו
לעיין בתשובותיו ומציינם לפי המספר אשר נתן להן לפי פדר כתיבתן״ .הגהות אלו
נעתקו ע״פ צוויו של בן התת״ס ,רבנו שמעון סופר מקראקא זצ״ל; בראש העמוד
הראשון כתוב בכתב ידו :״בעזה״י הגהות הש״ם מגליון הש״ם של אאמ״ו מאוה״ג
מהרמ״ם זצ״ל נעתקים״)ראה בהקדמת אאמו״ר(.
במם׳ ערובין )ק״ה ,א׳( כותב ד״הת״ם :״עיי׳ תשובותי סי׳ אלף שמא״.
רבנו מציין כאן את אהת התשובות האהרונות שבפנקםי תשובותיו .הפנקסים
הכילו 1377תשובות ,כפי שנדפס בשערי שו״ת הת״ם ,ואילו סך כל התשובות
שנדפסו הוא ) 1058ראה במאמרו של שישא( .תשובה זו ועוד הרבה תשובות
אשר רבנו מצייגם בהגהותיו ,לא נמצאו ע״י אאמו״ר בתשובות הנדפסות ,כפי
שהוא מעיר על כך בהערותיו .מתוך עיון בציונים אלה ,אפשר ללמוד הרבה
על תוכנן של הלק מתשובות רבנו ,אשר לא זכינו להופעתן בדפוס.
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפרק ה׳
.2
המאמר
של
)״המעין׳׳
הנ״ל
תשכ״ט(,
טבת
כותב
ה ע ר ה ,9
ר ״ א ש י ש א ע ל ר׳ מ ר ד כ י ו ו י י ם מ ן — ה י ו ת ה י ד ו ע ב כ י נ ו י ״ מ ו ״ ח ״ :״ ו ה ו א ש ג מ ר א ת
הפירוש
קראטאשין
לירושלמי הוצ׳
תר״כ
שנת
הפירוש
)התחיל
שלא
גרעטץ,
הספיק לגמרו(״.
להעיר
יש
לא
שמו״ה
א ת הפרוש
הבר
הפרוש
לירושלמי;
שנדפס
הקצר
בגליון הוא קדום והופיע כבר בירושלמי ש נ ד פ ס בקראקא בשנת שס״ט ,ומחברו
ה מ ש ו ע ר ה ו א ר׳ ד ו ד ד ר ש ו ן ) ר א ה ב ״ ק ו נ ט ר ם ה ש ל ם ש ל מ פ ר ש י ה י ר ו ש ל מ י ״ ה נ ס פ ח
ל י ר ו ש ל מ י נ י ו ־ י ו ר ק ת ש ״ ט ,מ ם ׳ .(159מ ו ״ ח ח ב ר א ת ה ״ מ ר א ה מ ק ו ם ו ה ג ה ו ת ״ ש נ ד פ ס ו
ב צ ד ה פ נ י מ י ש ל ה ג ל י ה ,ב ה ו צ א ת ק ר א ט א ש י ן ת ר כ ״ ו )ולא תר״כ ,כפי ש כ ו ת ב ש י ש א ( .
בהמשך
לעבודתו
ידוע
ההערה
מציין
בעלותו של הפירוש
ליפפע,
ר״א
למכתבו
שישא
מו״ח
של
—
לשי״ר
ע ל ה י ר ו ש ל מ י — שפורסם ע ״ י ב ״ צ דינור .ש י ש א מ ו ס י ף :
לפני
עוד
דינור
שפירםם
הנ״ל.
מכתב
בקשר
״אכן היה
ד.
ר א ה ח.
א ס ף המזכיר…״ .א י נ נ י יודע מ ה צורך ר א ה ש י ש א ל ה ב י א ראיה מ ל י פ פ ע
;
כי אכן ידוע היה ש מ ו ״ ח ח ב ר א ת ה ה ג ה ו ת גם לפני ליפפע .ש מ ו של מו״ח מ ו פ י ע
במפורש
מספר פעמים
)בטעות
יהודה
מם׳
״יצהק
נדה;
והשמטות
בראש
בירושלמי קראטאשין כמחבר
ליב״,
קונטרס
ל״מראה מקום
ההגהות,
שם
אביו
״שער
העין״
של
כפי ש מ ש ת מ ע מדבריו של
מו״ח(;
שנדפס
והגהות״ .דינור לא
שישא;
ההגהות:
בסוף
בסוף
מתיימר
בהקדמת
סדר
הספר,
המו״ל
נשים;
והמכיל
בסוף
תקונים
הבר
לגלות שמו״ה
ה מ כ ת ב ה נ ״ ל פורסם בין
א
ת
מכתבים
אהרים ש נ כ ת ב ו לשי״ר ושלא פורסמו ע ד שדינור הביאם לבית הדפוס.
אגב;
שכותב
ה ״ מ ר א ה מקום והגהות״ ע ד מס׳ פסחים לא
משם
וחשני
״ביאור
ע ד פסחים(
מלות
ירושלמי״.
לא
נ ת ח ב ר ע ״ י גי־עץ ,כ פ י
מו״ח לשי״ר וכפי שכותב ש י ש א ; שמות חמחברים )אהד על מס׳ ברכות
יצא
ורומית
ושמות
המו״ל.
הארצות
ה מ ו ״ ל היתד׳
והמקומות
בתלמוד
המובאים
מ ל א כ ה זו ב צ ר ו ף מ ב ו א ה י ת ה צ ר י כ ה ל ה ע ש ו ת ע ״ י גרעץ ,א ך ה ד ב ר
לפועל,
בהקדמה,
הוברות
יונית
נזכרים
בהקדמת
כוונת
להוסיף
כפי
שמתנצל
המו״ל
בהקדמתו.
שמו
של
גרעץ
לא
הוא מופיע על העטיפות של הירושלמי שיצא לאור בתהילה
מוזכר
הוברות
) ר א ה ״ מ א מ ר ע ל ה ד פ ס ת ה ת ל מ ו ד ״ ,י ר ו ש ל ם ת ש י ״ ב ,ע מ ׳ רז(.
בפרק
.3
העברי״
הנ״ל,
פ ס ק ה ה׳,
מביא
ר״א
שישא
את
סיפורו
ז ״ ל ע ל ה ה ת ״ ם ״ כ י ב ה י ו ת ו ב מ ר ה ץ יערגן …ו ש א ל
בעל
של
מהתלמידים
׳ ׳
ל
ב
שיתנו
לו ח ו מ ש וגתן לו ת ל מ י ד א ח ד ח ו מ ש ע ם תרגום ש ל מ ש ה דעםםא ,ונטלו מ י ד ו
וזרקו על הארץ״ .בהערתו שם מוסיף שישא שאותו ת ל מ י ד היה בעל ה ״ מ ה ר ״ ס
שיק״
ז״ל ,א ש ר ש מ ש כ ר ב ה ש ל יערגן באותו זמן.
פ ל א ב ע י נ י ש ר ״ א ש י ש א מ ב י א ס פ ו ר זה ,ש נ ס ת ר ע ״ י ב ע ל ה ד ב ר ב ע צ מ ו ,ד ,ל
הוא
ה מ ה ר ״ ם שיק .בתשובתו לרבי הלל ליכטנשטיין ז״ל ש נ ד פ ס ה
תשובות
חחתימה
התם
סופר״
)לוגדון
תשכ״ה(
עמ׳
עג,
מוסיף
המהר״ם
ב
ם
פ
א
י ״לקוטי
שיק
אחר,
)אני מ ב י א א ת הקטעים הנוגעים לעניננו ,מ פ ג י שהספר לא מצוי כ א ן
באה״ק(:
״ד״ש
76
ל ח ת נ ו ת ל מ י ד י הרב…
מו״ה
עקיבא
www.daat.ac.il
יוסף
נ״י,
אשר
ביקש
ממני
אתר דעת -מכללת הרצוג
להודיע ל ו א ם ה ע ד ת י ל פ נ י א נ ש י פ ״ ב ב ע נ י ן ה ש ל כ ת ס פ ר י רמ״ד …ה נ ה
כשראיתי
ז ה כ ת ו ב א מ ר ת י ב ל ב י ש ז ה א י נ ו א מ ת ו ה מ ג י ד גיזם …ו א נ י ל א
שמעתי ולא ראיתי מעולם דבר כזה מרבנו הגאון זצ״ל ובפרט שכמדומה
לי כוון ה מ ג י ד מ ה ש ה י ׳ ב ד י ד י ע ו ב ד א ו ה מ ע ש ה ש ה י ׳ כ ד ה י /ד ר כ ו ש ל
ב ק ו ד ש ב ה י ו ת ו ב ק ה ל ה א ח ר ת ל י ל ך ב ש ״ ק מ ב ה ״ כ ל ה ר ב ו ש ם צוד,
רבינו
ע ל ה ר ב ד מ ת א ל ו מ ר ד ב ר א ג ד ה ו ש ו ב ד ר ש ה ו א ]רבינו[ …ו ב י ק ש חומש…
ולי הי׳ ג׳ מ י נ י ח ו מ ש י ם . . .ד פ ו ס א מ ס ט ר ד ם . . .ו ג ם ד פ ו ס וויען …ו ע ו ד א ח ד
עם ת ר ג ו ם ר מ ״ ד ,ו כ ש ב י ק ש מ ר ן ז צ ״ ל ח ו מ ש ו ה ע ו מ ד י ם ל פ נ י ו י ד ע ו מ נ ה ג י ו
שאינו רואה ב ח ו מ ש ר מ ״ ד ואינך ב׳ ה ו מ ש י ם ל א ה י ו ב ב י ת י ולזאת בקשו
ו ל א מ צ א ו מ ה ל י ת ן ל ו ח ו מ ש ו ד ר ש בע״פ …ו א ח ר י ה ד ר ש ה . . .ה ל ך א י ש יקר…
וסיפר ל ו ת ו כ ן ה ד ב ר י ם כ נ ״ ל ,ו ב ב ו א י ל ב י ת מ ר ן זצ״ל …ה ו כ י ח א ו ת י ע ל
שאני רואה ולומד בספר ר מ ״ ד ו א מ ר ת י לו ש י ש א י ש יקר א ח ד שהי׳ מוחזק
גם א צ ל מ ר ן ז צ ״ ל ל צ ד י ק ה ע י ד ל י ש ג ם ג א ו ן י ד ו ע ל מ ד ב ה ן ב פ ר ט בס׳
ב ב י א ו ר ,ו ה ש י ב מ ר ן ז צ ״ ל ש ב א מ ת ל א ע ל ת ה ל ו כ ר א ו י בזה ,ו ש ו ב
ויקרא
אמרתי
ש מ ה טעם,
אפיקורסות
אמנם
ושאני ע ב ר ת י בין ב ת ר י ו ולא מ צ א ת י בו שום נדנוד
וחשש ,ו ה ש י ב לי ראה בס׳ דברים ב פ ר ש ה פלוני ותמצא ,ואם
ב ע י ק ר ל א יהי׳ ה כ ר ח כ ל כ ך מ ״ מ מ ר ן ז צ ״ ל א מ ר ו מ י י ש ו ב ,ע כ ״ פ
נודע לי ט ע מ ו ש ל כ ך ה ק פ י ד ט ו ב א ש ה ה ז י ק ו לאפיקורס וכדין ספר אפיקורס
ולכן ל א ה ק פ י ד ע ל ה ת ר ג ו ם ה י י ד ע נ ה י י ם ר ק ע ל ספרי ר מ ״ ד ולכך ל א נ ג ע
ב ה ם והרחיקם …א ב ל ל א ש מ ע נ ו מ ע ו ל ם ש א ם ב מ ק ר ה ב א ה ל י ד ו ש ה ש ל י ך ע ל
הארץ…״.
ר״א
שישא ה ש ת ת ף בעריכת ה״לקוטי תשובות התם סופר״ )ראה בהקדמת
המי׳ל(,
ולכן גדולה ע ו ד יותר ה ת מ י ה ה מ ד ו ע מ ב י א
העברי״
ו ה ת ע ל ם לגמרי מ ה כ ה ש ת ו ש ל ה מ ה ר ״ ם ש י ק ; ו מ ה גם ש א י ן בספור זה
משום
מתן
יתר
תוקף
למסקנה
—
שבודאי
נכונה
א ת ספורו של
היא
מעל
לכל
בעל ״לב
ספק
—
שבצוואת ח ח ת ״ ם כ ת ו ב :״ובספרי ר מ ״ ד א ל ת ש ל ח ו יד״.
.4ש ם ב פ ס ק ה י /כ ו ת ב ר ״ א ש י ש א ,ש צ י ל ו ם ה מ ק ו ר ש ל ה צ ו ו א ה נ ד פ ס
ב ״ ם פ ר ה ז כ ר ו ן ״ ) י ר ו ש ל ם ת ש י ״ ז ( ,״ ו ב צ י ל ו ם נ ר א ה ל ע י ן כל ,ו ב ס פ ר י ר מ ״ ד א ל
ת ש ל ח ו יד״.
בספר האמור ,ב ע מ ו ד קכא ,נדפס צלום ה ח ל ק ה ש נ י ש ל הצוואה בלבד ,כפי
שצויין
בדיוק
בדברי
ההקדמה
שלפני
הצוואה.
נמרץ מתצלום עצם כי״ק״;
אך
אמנם
עדיין אי
נאמר
שם:
״הצוואה
הועתקה
אפשר לומר ״ובצילום נראה
לעין כל״ ,כשצלום ה ל ק ה הראשון ש ל הצוואה — הכולל א ת הפסקה הנדונה —
לא
נ ד פ ס כלל.
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב דוד דרבקין
תקונים ביבליוגרפיים
לבית ע ק ד ס פ ר י ם ועוד ל ק ס ק ו נ י ם
מתוך עבודתי הביבליוגרפית בספרית יד הרב הרצוג בירושלים מצאתי
בבית עקד ספרים לה׳ ה .פרידברג כמה טעויות בשמות הספרים ומחבריהם
ובשנות ההדפסה.
אות כ 51כאור על התורה מה״ר כחיי כר נתן — כל רושי הספרים
הביבליוגרפים כותבים רבנו בחיי ב״ר אשר כמו שכתב בחקדמתו בפירושו על
התורה :אגי בהיי בן אשר ,וכ״כ באור ההיים לר׳ היים מיכל מם׳ 562ובאוצר
הספרים לבן יעקב מס׳ ,288בשם הגדולים ,בסדר הדורות ועוד.
ומש״כ בהעלותך פי״ב .ד פירוש מפי א״א רבי נתן ז״ל כתב ר״י רייפמן
ב״אלמה״ ירושלים תרצ״ו שרומז לאבי אבי או שצ״ל אא״ז.
יש להדגיש שה׳ פרידברג בעצמו בם׳ כד הקמח כתב שחברו ר׳ בחיי ב״ר
אשר וזה ידוע שמהברו של רבנו בהיי על התורה הבר את הס׳ כד הקמה וגם
בערך שלחן של ארבע כ ת ב ר׳ בחיי ב״ר אשר ובכתב יד וטיקן מם׳ 249ס׳
שלחן של ארבע כתוב הברו החכם רבינו בהיי ב״ר אשר אבן הלאווה זללה״ה,
לכן יש לדהות מש״כ ר׳ יהודה רובינשטיין ב״חמעין״ ,ניסן תשכ״ח עמ׳ .91—90
אות ז 663זרע יצחק הר״י כ״ר ישעי׳ עטי׳ דרשות עי׳פ כראשית ו ק צ
פלפולים ליוורנו תקנ״ג וע״פ שמות עפ יקרא דחיי ,הםפדים .פלפלת כל שהוא
שו׳׳ת שפ תקפ״ב .ובאוצר הספרים מס׳ 287כתב על הספר הזה הר׳ יצתק עטי,
הי׳ ופשטים בפלפול ע״ס בראשית ליוורנו תקנ״ג .2וכתב ע״ז ה׳ מנדל זלטקין
באוה״ם ח״ב ע״ס בראשית ושמות עם יקרא דחיי הספדים ,פלפלת כל שהוא
שו״ת ב״ת ליוורנו תקס״ב )ר״ב עמ׳ 1095בעק״ם(.
יש כאן שתי טעויות .ה׳ זלטקין והי פרידברג לא ראו את הספר ואני
ראיתי את הספר בכמה ספריות ויש בו פשטים רק על ם׳ בראשית — כמו
שכתב בן יעקב — ולא על שמות רק ה׳ זלטקין הוסיף שיש בו יקרא דחיי
הספדים ופלפלת כל שהוא שו״ת .והטעות השני׳ היא בשנת ההדפסה ,ה׳ זלטקין
בעצמו שולה לר״ב היינו רשימת ספרי הבודיליאנו לד״ר מ .שטיינשניידר ושמה
עמ׳ 1095כותב 1793היינו תקנג.
ה׳ זלטקין העתיק מפרידברג וה׳ פרידברג טעה בזה שכתוב בשער ש נ
שמיה רבא והשב פרידברג רבה בהא בסופו וזה עולה 562שזה תקם״ב א ב ל
באמת כתוב רבא באלף וגם כתוב בסוגרים לפ״ג שזה פהות המש שנים ו י ו צ
553שזה תקג״ג וגם בהקדמה כתוב שנת טוב וגפת שזה עולה תקג״ג ויש
למחוק מש״כ בבית עקד ספרים וע״ם שמות ליוורנו תקם״ב ויש רק הוצאה
אחת ע״ם בראשית תקנ״ג.
ת
0
ת
א
,
אות ח 186חדושי ר זאב ב״ר שמואל מאלפק חדושי וכללות הרז״ה .כתוב
״
בסופו השוה הלכות מקואות ושמה מס׳ 768הלכות מקואות עם חדושי
ה
78
www.daat.ac.il
ף
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאב הלוי אינגבר תרכ״ח חברו ר׳ זאב הלוי ב״ר יואל רוזנבליט ואין לו שום
שייכות לס׳ הנ׳׳ל.
אות מ 1424מחצית השקל לדי שמואל הלוי מקעלין .כתוב בסופו :ועל
שו״ע אה״ע ה׳ קדושין לבוב תרל׳׳ג ,ועל שו״ע אה״ע ה׳ גיטין לבוב תרמ״ו,
ועל שו״ע אה״ע א — כה ירושלים תרע״ג .כל אלה אינם שייכים לערד זה אלא
לערך הבא מם׳ 1425מחצית השקל לר׳ משה יאגיד.
אות מ 3972משמרת שלום לר״ש שכנא טשרניאק .כתוב בסופו דינים
ומנהגים ע״פ השו״ע או״ה ב״ה ורשה תרע״ג — יש כאן טעות וערבוב כי
על ם׳ פרי מגדים הברו ר׳ שלום שכנא טשרניאק והם׳ משמרת שלום דינים
ומגהגים לשו״ע או״ה הברו ר׳ שלום פערלאוו מבראהין ה״א ורשה תדם״א
וה״ב תרע״ג.
אות מ 4079משנה אכות עפ״י מעשה ותשכון מה״ר שמעון דוכ מנטי.
טעות בשם וצ״ל מגבי — והוא בגו של ר׳ מרדכי צבי מגבי בעהמ״ה ם׳ מפתת
האגדות שהי׳ מפורסם בשם הפרוש מבוברויםק.
וכן יש לתקן באוצר הבאורים והפרושים מחלקה ג אבות מס׳ 570כתב
אבות עם פירוש מעשה והשבון מה״ר שמעון דוד מנמי וילנה תרג״ז 8וצריך
לתקן ה״ר שמעון דוב מגבי ,וגם בערך מפתה האגרות צריך למחוק מארקום
ולכתוב מגבי ,וברשימת המחברים למחוק בכלל את השם מארקום מרדכי
ולהוסיף לשם מרדכי צבי ב״ר בנימין מ 3203היינו ספרו מפתח האגדות.
ר׳ שמעון דוב מגבי הו״ל הגדה של פסה עם פירוש נאוה תתלה
וילגה תרם״ב ,הובאה ברשימת ההגדות של ה׳ ש .ויגר תוספת 895ובביבליוגר־
פיות של ה׳ יערי מם׳ 1605והושמטה בבית עקד והשמיט עוד שגי
ספרים שחבר ר׳ מרדכי צבי מנבי :ספר זכרון גימטראות על שמות בני ישראל
ברדיטשוב תרם״ב ודרך הישרים לקוטי מוסר סלוצק תר״ע ע״י נכדו ד שמואל
מנבי.
0
אות נ 104נהור שרגא לר׳ משה בצלאל לוריא ע׳׳מ יבמות וכו׳ וע׳׳מ
שכועות ורשה תרג״ד .יש כאן טעות וערבוב שני ספרים למהברים שונים כי
הספר גהורא שרגא ורשה תרג״ד הברו ה״ד שרגא פייבל גלבפיש — מובא
באוצר הבאורים והפרושים מהלקה ג מם׳ ] 514מרשימת שגיאור בלי שם
המחבר[ — וישגו בספרית יד הרב הרצוג ,וחחדושים ע״מ שבועות לר׳ משה
בצלאל לוריא הוציא לאור ר׳ אלהגן סורוצקין אב״ד זאלודוק ורשה תרצ״ח
בשם מלאכת בצלאל עם ״ארץ צבי׳׳ מבגו של המהבר ר׳ צבי ארי׳ ליב.
אות פ 405פני הארי החי ה׳׳ר חיים ארי׳ פיינזילכר .זה טעות כי חברו
ה״ר היים ארי׳ רוטנברג—מישקובםקי אב״ד םטאוויםק אביו של הרב מישקובסקי
אב״ד קרינקי.
אות ש 2374שרגי מובא ה׳יר ש ת א םפירידיאר .יש כאן טעות בשמו של
המחבר וצריך להיות םטוליאר כמו במם׳ ,2376וכן יש למהוק ברשימת המחברים
אח השם םפיריליאר ולהוסיף לשם םטוליאר המספרים .2374 ,2375
www.daat.ac.il
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות
ת 1091ת ו ר ת ה ל ו י פ ה ״ ד י ע ק ב א פ ש ט י י ן .ט ע ו ת ב ש ם ו צ ״ ל
בעהמ״ח
ם׳ ב י ת לוי ו פ ר י י ע ק ב .
אות ת
בשם
2158ת י ט ע ה פ ר ק י ם ל ה ר מ ב ״ ם ה ״ ד ש ל מ ה ז ל מ ן פ י נ ר .י ש כ א ן
כ י ה ב ר ו ר׳ ש ל מ ה ז ל מ ן פ י נ ס מ צ י ר י ך
וגם
קופשטיין
שמונה
פרקים
וצריך
להרמב״ם
בעהמ״ח
את
לתקן
שבעה פרקים
מפינר
השם
ב ר ש י מ ת ה מ ה ב ר י ם א ת ה ש ם פ י נ ר ו ל ה ו ס י ף ל ש ם פ י נ ס ת.
להרמב״ים
למחוק
לפינם,
.2158
ע ל ה ס פ ר ת ו ס פ י הרא׳׳יט למש׳ ש ב ו ע ו ת ו מ ג י ל ה — כ ת ב ה׳ ז ל ט ק י ן
הספרים״
ליוורנו
ה״ב אות ש מם׳
תקמה שבבעק״ס
ובאות
טעות
ב״אוצר
817ש ם ע ו ל ם ת ו ס פ י ה ר א ״ ש ל מ ס ׳ ש ב ו ע ו ת ו מ ג י ל ה
)בית ע ק ד ספרים לה׳ פרידברג(
חסר ספר זה
ת מ ם ׳ 196ת ו ס פ י ה ר א ״ ש כ ת ב ג ״ כ ש ה ס פ ר ״ ש ם ע ו ל ם ״ ה נ ז כ ר
בכלל,
באוה״ם
לבן יעקב חסר בבעק״ס.
האמת
מקומות,
היא שהספר הנ״ל אינו הסר אצל פרידברג ועוד הביא אותו
באות ש שם עולם כתב השוה מגדנות נתן ובאות
נתן מביא
מגדנות
תוספי
שם עולם
הרא״ש על
מס׳
מ מם׳
שבועות
בשני
460
ומגילה
בם׳
ליוורנו
ת ק מ ״ ה ,ו ג ם ב א ו ת ת מ ם ׳ 512מ ב י א ת ו ס פ י ה ר א ״ ש ע ל ש ב ו ע ו ת ו מ ג י ל ה ל י ו ו י נ ו
תק״א,
אלא
שכאן טעה
אשריו
והי׳
אשר
בשגת
כתוב
הדפום
בשנת
באותיות
כי
בשם
גדולות
עולם
ויוצא
הדפום כי ה ש ב בה׳ ל ש ב ע ואשריו הם
כתוב
תקא
517ו ב י ה ד
—
בשער
וגם
שגת
פירשט
524ע ״ כ כ ת ב
בה׳
טעה
ש נ
ת
ת ק כ ״ ד ו ה ש ב ש ז ה דפוס ש נ י א ב ל ה א מ ת ה י א ש י ש רק דפוס א ח ד ליוורנו ת ק מ ה ,
ובמגדנות
והקדמה
עשרים
נתן
כתוב
מפורש
בשער
ב מ ג ד נ ו ת נתן מזכיר גם
שנת
המשרה
א ת תום׳
לפ״ג
הרא״ש הנ״ל
שזה
— ויש
לחשוב
517ו ב י ה ד הב•
היינו תקמ״ה.
המשתתפים כגליון ז ה :
הרב יהודה דוד כלייך
. ¥ . 10021א * ¥ 0 1
י
661ז£5181 77111 81
הרב יהודה קופרמן ,רח׳ יצחק ברויאר ,5בית וגז ,ירושלים.
הרב קלמן כהנא ,קבוץ חפץ חיים.
הרב יהושע בכרך ,רח׳ עובדיה ,22ירושלים.
ד״ר ש ל מ ה אדלר ,רח׳ מ ל א כ י ,8ירושלים.
הרב יעקב שטיגליץ ,כפר מימון ,ד ״ נ ה נ ג ב הצפוני.
ש ל מ ה סופר ,רח׳ המלר ג׳ורג׳ ,43ירושלים.
הרב דוד דרבקין ,רח׳ יצחק שולל ,3ירושלים.
80
בה
ו ש מ ו נ ה היינו ל א רק א ת ה א ו ת ה׳ א ל א א ת ה ש ם ב מ ל ו א ו ש ז ה ע ש ר י ן ;
ושש ובצירוף הב׳ הם עשרים ושמונה ואת המלה אשריו שעולה
545
תקמה
ובהסכמה
www.daat.ac.il
.400
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il