אתר דעת -מכללת הרצוג
נבר־*
כ ז*-
ד}*** !* *צד* י*7י
מ ו צ א
4
4
י ^ ר־ 1כין
ר~**י*ג ±ד*
.ב?
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
ע"י חיים תשס״ט
לתולדות החתישבות חחב״דית בחברת /בצלאל לנדוי .
1
דיני ירושלים וערים אחרות בארץ /ד״ר אריה קימלמן
15
טלטול שיער בעל־חי בשבת /הרב קלמן כהנא
.
32
הערות על גבולות הר הבית /יצחק אדלר .
33
זהויה של משפחת גרים באונגריה בזמן הראשונים /
שמואל ויערטן
35
ערוך השלחן העתיד ,דיני קדשים /יונה עמנואל
.
40
הערות ותגובות
על גזירת החודש בימי החשמונאים /הנםיוגות לחידוש
חקרבנות אחרי החרבן /על קריאת התורה בראש חודש
56
מה בין שאול לדוד)פרקי השלמה( /הרב יהושע בכרך
.
59
הערות לספר ״שם הגדולים״ /שמואל בנימין סופר
.
תקונים ל״הערות ביבליוגרפיות לספרי החת׳׳ם״ /א .שישא
בם׳׳ד ירושלים תמוז תשפ״ט
מגוי עמתי 6.— :ל״י
•
כרד מ ,גליון ד
•
.
71
.
76
המחיר — 2.ל״י
כחוץ לארץ — 1 3
26ירושלים ,טל׳ 88883
כתובת המערכת :רח׳ צפניה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב צ ל א ל לנדוי
לתולדות ההת<שבות הדוב׳ידית בחברון
למתגחלי חברון
אם פרשת עליית החסידים הראשונים לאר״י ידועה ב מ ק צ ת /הרי הפרטים
על עליית חסידי חב״ד ,בתקופת הנהגתו של רבי דובער מליובאויטש ,הידוע
כ״אדמו״ר מאמצעי׳ /מועטים ביותר ,אם כי הם שכוננו את הישוב האשכנזי
בחברון עיר האבות ,וכמח מחלוצי הישוב החסידי בירושלים ,עיר הקדש והמקדש
נמנים ביניהם.
זה מאות בשנים לא שפר גורלם של חיהודים בחברון וכמר .סבות לדבר ,ובכל
זאת נטו שכמם לסבול יםורי אר״י ,כדי לקיים את משמרת הישוב היהודי בעיר
האבות,
היה זה בשנת תקע״ט ,כאשר מספר משפחות מחסידי חב״ד ,תושבי צפת,
נענו להוראת רבם ,חאדמו״ר האמצעי ,עקרו מבתיהם והתישבו בחברון ,ומכאן
ואילך הופנו לכאן כל עולי חב״ד שהגיעו לאר״י צ.
בראשונה היה מספרם מועט .ב״שאלה ותשובה״ ,שפורסמה באמשטרדם בשנת
תקפ״א ,ע״י ״רבי משה בן מוהר״ר צבי חיים יצ״ו׳ /שליח כולל האשכנזים בצפת
וטבריה ,נמסר על ״חמשה עשר בעלי משפחות שעקרו מצפת וחתישבו בחברון״ .
עליית המתישבים הנוספים עודדה את רוח היהודים תושבי חברון ,אם כי לא היה
בכך כדי להפיג ,וייתכן שאף הגבירה ,שנאת השכנים הערביים ליהודי ע י ר ם .
8
1
לא עברו אלא שנים אחדות ובארץ השתררה אנדרלמוסיה בגלל חוסר שלטון
יציב .יהודי חברון נפגעו קשות ,ובאגרתם משנת תקפ״ז לקהילות בבל ,שנמםרח
לשד״ר ר׳ יצחק אשכנזי ,הם כותבים על קשיי הקיום בחברון :״עברו עלינו מים
הזדונים ,ברשעת הגויים אוכלים את ישראל בכל פה ,עול החובות השתרגו …כי
אין ישוב וקיום בעיר הזאת ,כי אם ע״י בליעות גדולות״ ־־•.
בשנים הקרובות היתה קהילת חברון שרויה במצב קשה ,בגלל המלחמות
והמרידות המקומיות שהיו פורצות בה תדיר ,והבצורת הקשה שבאה באותם הימים,
וכך מסופר באיגרת שליחות אחרת מחברון ,שנמסרה לשד״ר יוסף דוד עייאש
1
2
3
4
5
ראה ״עליות החסידים הראשונים לאר״י״ לישראל היילפרין ,הוצאת שוקן תרצ״ז.
ראה מאמרנו ״אדמו״ר האמצעי וארץ ישראל״ ,בבטאון חב״ד ,גליון ,4תמוז—אלול
תשכ״ג ,עמ׳ ,21שם צוינו מקורות לראשית ישוב חב״ד בחברון ,ובידינו מקורות נוספים,
שיפורסמו אי״ה במקום אחר.
קטעים הימנה פורסמו ע״י א׳ יערי בספרו ״שלוחי אר״י״ ,עמ׳ .679
״אר״י וישובה בימי השלטון העותומני״ ,לי׳ בן צבי ,עמ׳ .371—369
כ״י ששון מספר ) 538לפי אהל דוד ח״א עמ׳ (400תצלום האיגרת במכון בן צבי,
וראה גם אצל יערי ,שם ,עמ׳ ,682ובהערה שם.
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ש נ ת ת ק ״ צ ) (1829״כי זה ש ב ע שנים ,אין יוצא ואין בא ,והוא מ ס י ב ת ה ל כ ו ת
מלכים ומלחמותיהם״ ,וכן סבלו בגלל הבצורת ״זה ה מ ש ש י ״ .6
ב ש נ ת ת ק צ ״ ב ) (1832הצליהו צבאותיו של איברהים פוזה ,ב נ ו ש ל מ ו ח מ ד
ע ל י שליט מצרים ,לכבוש א ת כל אר״י ,תוך נםיון להשתחרר מ ה ס ו ת ה ש ל ק ו ש ט א .
בימי המלחמה סבלו יהודי חברון יותר משאר קהילות אר״י ,ש כ ן ע ר ב י י חברון גילו
ה ת נ ג ד ו ת מ מ ו ש כ ת לצבא המצרי ,ואבראהים פ ח ה פ ק ד על צבאו לדכא ב א כ ז ר י ו ת
א ת ההתנגדות .הצבא המצרי התנפל איפוא על העיר בהימה שפוכה ו ע ש ה ש מ ו ת
בתושביה ולא הבחין בין ערבים ליהודים.
ם
נ
מ א ז ו ע ד סוף ה מ א ה ה ש ש י ת שררה אנדרלמוסיה בארץ כולה .לעתים ק ר ו ב ו ת
פרצו גם התמרדויות מקומיות .שייכים בעלי אגרוף ניצלו א ת ה מ צ ב כ ד י ל נ צ ל
א ת ההלשים מהם ,והיהודים האומללים סבלו קשות ,הן מ י ד י הפלהים ש ו כ ג י
הסביבה והן מ י ד י א נ ש י השבטים הנודדים ,שפרצו לערים ופגעו ב ת ו ש ב י ה ם
למטרות ש ו ד ובזה .
7
םבלותיה ש ל קהילת חברון מפורטים באגרת השליחות שנמסרה ב ש נ ת ת ק צ ״ ד ,
לד׳ נ ת ן עמרם ,שיצא לגולה בשליהות מ ש ו ת פ ת של הספרדים ו א נ ש י ח ב ״ ד
בחברון :״ביום א׳ ט׳ אייר העבר ,מרדו הגויים על המשנה ,א ש ר ה ו א כ א ן כ מ ו
מ ל ך ממש ,ובכל יום ויום התפארו עלינו לסכן נפשינו ב מ י ת ו ת אכזריות ומשונות,
מ ע ל ת ה ר ב הפקיד מחו״ר ק ה ״ ק
רק ב ה מ ל ת ה׳ עלינו ,וע״י ה ש ת ד ל ו ת
הספרדים א ש ר הוא מכיר עצמו ע ם כ ל השרים של העיר ,וע״י הוצאות רבות ,א ש ר
הוכרחנו ליתן להם ,ה י ה י ד השרים אתנו להצילנו מידם״.
ביום ב׳ כ״ח תמוז בא ה מ ש נ ה לכאן ,קוינו לאור ו ש מ ה לצלמות ,א ש ר נ י ת ן
מ א ת ו רשות למשחית לשלול ו ל ב ת אותנו ,״וקמו עלינו בזרוע עוזם ,ורצח בעצמותם,
מ ה ם הרגו בקנה שריפה ,מ ח ם חתכו בסייף ,נשים רבים ע נ ו וטמאו …ם ״ ת מ ח מ ד י
ברחובות קריה ,ם ״ ת
קצוצי תפילין
עינינו ,קרעוהו פרעוחו,
מגוללים מ ד ם ההרוגים בביהכ״נ .בתינו ההריבו ושברו ,והפשו א ה ר מ ט מ ו נ י ו ת
ואשר בתוכם שללו ובזזו ע ד א ש ר לא השאירו שריד ערומים נותרנו .8
שנים רבות נמשכו םבלותיה של קחילת חברון ,ור׳ יחיאל כהן ,ש י צ א ל א ר ה ״ ב
בחורף תר״ז ,הודיע שם לחברת ״תרומת הקדש״ על חרעב והמלחמות ה פ נ י מ י ו ת
בין ה״שייכים״ המוסלמיים ,שגרמו מ צ ו ק ה ליהודי חברון .
9
6״שלוחי אר״י״ עמ׳ ,683ע״פ מאמרו של י׳ ריבקינד בקובץ ״ירושלים״ ,לזכר לונץ
)תרפ״ח( ,עמ׳ קמו—קמז.
7״תבואות ה א ת ״ לרבי יהוםף שווארץ ,מהדורת לונץ עמ׳ ת״ן ,וכן בספרו הנ״ל של
י׳ בן צבי עמ׳ 344ואילך.
המסורת על הנם שאירע בימי איבראהיס פחה בשנת ת״ר בערד ,הועלתה על הכתב
במקורות שונים ,בהערתו של הרי״ז הורביץ בספרו ״אר״י ושכנותיה״ ,עמ׳ 255
צוינו המקורות השונים והסתירות ביניהן.
8האגרת המקורית שמורה בידי ר׳ חיים קליינרמן מירושלם .פורסמה בידי הרי״מ
טולידאנו ,בספרו ״שריד ופליט״ ,ת״א תש״ה ,עמ׳ ,62וראה גם אצל יערי ,שם ,עמ׳ .687
9אוקםידנט ,ירחון יהודי ארה״ב ,שבט תר״ז ,והובא ע״י יערי ,שם ,עמ׳ .692
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם בשנה הבאה ,תר״ח ,כותבים חכמי חברון,,זה שנתיים הרעב בארץ
ומטר לא ניתך ארצה כדבעי ,ויעל הארבה ויאכל את כל עשב הארץ ,שנית
וכל
האי תיגרא נפלה בין הגויים ואילי הארץ רבתה אש המחלוקת ביניהם
נפל עלינו פחד ואימה מסני
מתשבותם רק רע כל היום לרעו״ת ביעקב
וקרא
המלחמות שנעשית ביניהם ובין השר השורר על הארץ הק׳ ירושלם
אליהם לשלום ,ולא הטו את אזנם ,גוי עז פנים יצאו נצבים איש חרבו ע ל ירכו
ובעידן ריתחא יצאו אנשים בני בליעל
מערכה מול מערכה
ושללו את כל העיר ,ולא חבחינו בין בני ישראל
ופשטו ידיהם לשלול שלל
לשאר אומות העולם״ ,10
גם לאחר שהארץ שקטה באופן יהםי ,היו הברון וסביבותיה נתונים למרמס
ביד אחד השליטים המקומיים .השיך עבד אל רחמן ,מהכפר דורא במערב חברון,
אשר הטיל מרותו בכל הסביבה בבחינת מושל בלתי רשמי ,הוא הציג עצמו כשליט
עליון וכמגן ,כביכול ,על יחודי חברון ,לבל יהיו למרמס לשודדים אחרים ,ובשכר
זה חשב את כלם לקגין כספו והטיל עליהם סכומים גדולים ,בתור מם או פדיון נפש.
תשלומים אלה הוטלו עליהם כחובה בכל הצי שגה ,וגבאי ה״הלוקה״ שבהו״ל אף
הכירו בכך והקציבו את הלקו ברשימה ,ועד שנת תר״ט בערך הופיע ברשימותיהם
בשם ״הרב השחור״ .הלה היה נכנס לבתי היהודים כבעל בית גמור ונוטל את
כל אשר ישר בעיניו ,לפעמים כאשר ח״חלוקה״ נתאחרה לבא הלוה לראשי העדה
הסכומים הדרושים לכלכלת בני הכולל ,ברבית קצוצה ,לפי המסופר הסתפק בשטר
כתוב עברית ,אך רבות סבלו אם אחרו לשלם את חובם.
1ג
הקוגטול הבריטי בירושלם ,גיימם פין שהיה מעורב בחיי הישוב ,מוסר כמת
פרטים על סבלות היהודים מידי שליט פראי זה .באחד הימים בגדו בו רעיו ,והוא
נעצר ע״י השלטון המרכזי ,אך מיד לאהד שהצליח לברוח ממאסרו חזר לחברון,
גירש את המושל התורכי ותסש שוב את השלטון בעיר ,וכנקמה הטיל קנסות
גדולים על היהודים ,ואף הקונסולים לא העיזו בפניו.
היהודים היו בבהינת בני תערובת ,וכאשר נמצאו תיירים מן ה ח ח שניסו
להתלונן עליו ,איים עליהם כי יהרוג את כל יהודי המקום *.
אם מצבם של תושבי חברון חותיקים ,מבני עדות חמזרח ,היה קשה ,הרי מצבם
2
10מתיר איגרת שליחות לשד״ר ר׳ יצחק מוטרו ,שנשלחה בשנת תר״ח לקאייד נסים
שמתמה בתוניס .כ״י במכון לחקר קהילות ישראל במזרח התיכון ,וצוטט בספר ״אר״י
וישובה״ עמ׳ .371
11על סבלות יהודי חברון מידי ״הרב השחור״ אין בידינו תעודות בכתב מבני הדור ההוא,
אלא מסורות שהועלו על הכתב עשרות בשנים לאחר מכן ,בראשונה ע״י רי״ז הורביץ
בספרו ״ארץ ישראל ושכנותיה״ בערד חברון ,עמ׳ ,254והימנו ע״י ישראל קפלן
בסדרת מאמרים ,שפורסמו בשבועון ״התור״ בשנת תרפ״ג ונאספו בחוברת ״עיר האבות״,
ירושלים תרפ״ד ,וכן בילקוט חברון לא״י לבנון ,ירושלים תרצ״ז.
12ראה מאמרו של מ׳ איש שלום ,״הישוב היהודי בחברון לפי מקורות נוצריים״ ,תדפיס
מםפונות ט) ,ספר זכרון לי׳ בן צבי( ,עמודים שנה—שנו ,וראה עתה ספרו ,מסעי
נוצרים בארץ ישראל ,הוצאת עם עובד ,תשכ״ו.
www.daat.ac.il
3
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
שי אנשי חב״ד ,העולים החדשים שהגיעו לעיר מערבות רוסיה הרחוקה ,ומהם
שלא הבינו שפת תושבי הארץ ,היה חמור עוד יותר ,כדברי אחד מרושמי ק ו ר ו ת
חברון :״עוד יותר מהעדה הספרדית ,שהתאזרחה לפני שנים רבות ,נפגעה קשה
העדה האשכנזית ,מרשעת התקיפים שבתושבי העיר הערבים״ ,וחם נאלצו איפוא
לבקש את עזרתם של יהודי הגולה .
צ1
פרשיות הסבל ,שחלוצי חב״ד בחברון עמדו בהם ,נשקפות לעינינו מ כ ת ב
השליחות שאנו מדפיסים בזה לראשונה ,ואשר ניתן בשנת תרי״ז לרבי שאול
אשכנזי ,מנכבדי חסידי חב״ד בירושלם וחברון . *,אנו מבינים איפוא את האמור
בכתב השליחות כי ״נוסף עלינו יגון ואנחה מן הגויים אילי הארץ ,כי הגויים ב נ י
בליעל ,יושבי חברון ,מכבידים עולם הקשה על היהודים ,לקחת מהם כסף מ ל א
בעלילות דברים ,בשוד ובחמס ,יבואו עלינו ,כי גוי נבל המה ,אימת מלכות אין
להם ,כי לא נסו בכל אלה ,והעולה על רוחם לא יבצר מהם ,ותמלא הארץ ח מ ס
מפניהם ,ושום מורא לא יעלה על ראשם״.
13
׳
פרשת סבל נוספת ,הנזכרת בכתב השליחות ,היא הרעב בגלל הבצורת ,ויהודי
ירושלם וחברון סבלו ממנו ,וכך נאמר באגרת ,״כי זה חמשה שנים הרעב חזק
בארץ ,םפו שנה על שנה ,ועתה בעוה״ר החשך כסה את הארץ ,תפארת ישראל
חשך משהור תאדם ,אופל ועלטה עטפה הר ציון ,באה שמשה הבת ירושלם ,מצאונו
צרה וצוקה ,בוקה ומבולקה ,כי נגעה עד לב ירושלם ,צפו מים על ראשנו ,ב א נ ו
במעמקי מצולה ואין מעמד ,ושיבולת זרם הרעב שטפתנו ,כפנא הוד! בארעא
מדלית איסר מצוי ,להחיות נפשות אומללות ,העניים והאביונים ,הרעבים ל ל ח ם
וצמאים למים ,מי ראה כזאת ומי שמע כאלה ,השמים אילו יריעות היה ,לא יוכלו
לספר גודל התלאה אשר מצאתנו ״ .
כאמור בכתב השליחות ,הוטלה עליו השליחות לגייס את עזרת אהיגו בגי
ישראל בקהילות המזרח ,במצרים ,צפון אפריקה ,המערב הפנימי והמערב החיצון
גפ יהד .שיגורו של שליה הב״ד לקהילות ספרדיות לא היה מן החידוש ,שכן מ א ז
התישבותם של חסידי חב״ד בחברון קיימו יחסי ידידות עם העדה הספרדית .לעתים
יצאו שליהים משותפים לשתי העדות ולעתים יצאו שליחי חב״ד לארצות המזרח *.1
בהסכם בין הספרדים ואנשי חב״ד משנת תר״ב ,אף ישנו סעיף מפורש )סעיף (8
שחכמי הספרדים יתמכו בידי שליחיד״ם של אנשי חב״ד לקהילות המזרח :״וקבלנו
עלינו לבוא על החתום ולקיים חתימת חו״ר האשכנזים חב״ד הי״ו ,ובצו לצו ,ל ח ל ו ת
בפני עם קודש ,לרהם עליהם במדת בנ׳׳י׳׳**! ,וכך נעשה בכתב השליחות אשר
לפנינו.
13א׳ י׳ שחראי בספרו על חברון במסגרת ספרי ״לנוער״ ,תל־אביב תר״ץ,
*• 13הגיע לידי באדיבות נכדו ר׳ שמואל שאולזון ,והריני מודה לו על הסכמתו לפרסום זה.
14ראה גם האגרת משנת תר״ו לראשי פקוא״מ באמשטרדם ,פורסמה ע״י מ׳ בניהו ברבעון
ירושלם ,שנה ב חוברת א—ב עמ׳ מב ,על פי דף אחד שנמצא בכריכת ספר בספרית
פרינץ בירושלם.
15ראה אצל יערי ,שם ,עמ׳ .682
* 15ראה להלן הערה .35
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
18
רבי שאול אשכנזי ,אבי מ ש פ ח ת שאולזון ,עלה לאר״י )תקפ״ד .או תק״צ( ,
חתום על אגרת ראשוני מתישבי ח ב ״ ד בירושלם ,לסיר משה מונטיפיורי בשנת
תר״ט ,בו הודיעו לו על הסבות שהניעו חלק מ מ ת י ש ב י ח ב ״ ד מחברון לעבור
לירושלם :״אשר זה שנתיים עלינו ונתישבנו פעה״ק ירושלם תובב׳יא ,מרוב דחיקת
אילי הארץ ועול רשעת הגוים ,להכביד עולם עד אין להכיל ,כי ערו ערו עד יסוד
מ צ ב כוללינו הי״ו ,וברוך ה׳ מרבים העם לעלות לפה ,ובפרט מרוב צרותיהם
ודוחקם ,ע״כ הוכרח למעט ישיבת העיר הנ״ל ,להקל העול מעט ,ובפרט דחיקת
ישיבת בחצר היהודים ,אשר אי אפשר לשבת חוצה לה בין הפראים״ 7ו.
גם לאגרת המינוי ש נ ש ל ח ה ע״י אנשי חב״ד ,לסיר מ ש ה מונטיפיורי ,הצטרף
ר׳ שאול ,ואם כי המכתב נכתב בעיקרו ע״י כולל חב׳׳ד בחברון ,הצטרפו אליו
״יחידי סגולה ,אשר נתישבו עם אחיהם מ ע ד ת כוללינו הנ״ל הי״ו ,פ ה העירה ,אשר
בחר הבוחר בירושלם ,אשר שכינתו לא זזה מכותל מערבי״ ,16
בתקופה זו התגורר ר׳ שאול בירושלם ,ובמפקד שנערך בשנת תרט״ו ,לפי
הוראת מונטיפיורי ,הוא נמנה ברשימת מ ל מ ד י ירושלם ,ה מ ל מ ד תנ״ך וגמרא י .
בשנת תרכ״ו חזר לחברון ונמנה על הנהגת הכולל .במפקד תרלי׳ה אף נ מ נ ה בין
חברי בית הדין ,בראשותו של רבי שמעון מנשה .לאחר מכן עבר לירושלם ובה
מ צ א א ת מנוחתו האחרונה .
לגבי מרבית החתומים על כתב השליחות )מחוץ לאחד( ישנם בידינו פרטים
על מעמדם ,ביחוד מתוך המפקדים שנערכו בפקודת סיר מ ש ה מונטיפיורי בשנות
ת י ט ״ ו ,תרכ״ו ותרל״ה י־־.
ראשון חהותמים הוא רבי שמעון מ נ ש ה ב ״ ד משה מפלוצל״ מעולי חב״ד
הראשונים ש ע ל ה ארצה בשנת ת ק ע ״ ט גי־ /עבר מ צ פ ת לחברון ,ובמשך עשרות שנים
שימש כראש ומנהיג עדת חב״ד בעיר האבות י .
9
0צ
3
16
17
18
19
20
ע״פ מפקד מונטיפיורי משנת תרכ״ו עלה תקפ״ה ,ולפי מפקד תרל״ה — בשנת תק״צ.
מתוך ארכיון מונטיפיורי)צלום במכון בן צבי ,ירושלם(.
שם .צלום שני כתבי היד ,שאחד מהם הוא כתב מינוי לסיר משה מונטיפיורי כגבאי,
והשני בקשה לסייע לביסוס התישבות חב״ד בירושלם ע״י רכישת בית כנסת ,נמצא
ברשותי ויפורסמו אי״ה במקום אחר.
צלום במכון לכתבי יד בספריה הלאומית בירושלם.
ב״אבני זכרון״ לפ׳ גרייבםקי ,חוברת י״ב) ,היא רשימת הנפטרים לכולל חב״ד בירושלם
בשנות תרל״ח—תרצ״א ,ירושלם תרצ״א( נזכר ״ר׳ שואל ב״ר יעקב מרדכי חברוני״,
שנפטר ער״ח חשוון תרנ״ו ,והוא כנראה רבי שאול דנן .בני משפחתו כינו עצמם על
שמו ״שאולזון״ )בר־שאול(.
21צלומי המפקד הועמדו לרשותי על ידי עודד אבישר ,עורך ספר חברון ,ולו תשואות
חן על עזרתו האדיבה ,ולממונים על ארכיוני מונטיפיורי ברמסגייט על רשות הפרסום.
22ע״פ מפקד מונטיפיורי משנת תרכ״ו וכן משתמע ממפקד תרט״ו ,לפי מפקד תרל״ה
— עלה תקע״ה ,ולא נראה .וראיה לעיל ,הערה .2
23ל׳ א׳ פרנקל ,בספרו ״ירושלימה״ )תרגום עברי עמ׳ ,(177וראה בספר ״אר״י ושכנותיה״
להרי״ז הורביץ ,עמ׳ .254
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
בין היתר מסופר עליו ש״הצטיין במדותיו הנעלות ,עניות ו ש נ א ת בצע ,ב א ו פ ן
יוצא מן הכלל״ .קרוב לשבעים ש נ ה ש מ ש ברבנות שלא על מ נ ת לקבל פרם .ר ׳
מ נ ה ם מנדיל מליובאויטש בעל ״צמח צדק״ תיאר את ת כ ו נ ת ו :״שמעון מ נ ש ה
הצדיק שלי הנהו בבחינת ה״בינוני״ של ה״תניא״ ״ .
בין ראשי חב״ד בחברון חתם על האגרת למונטיפיורי מיום ד׳ תמוז ת ק צ ״ ט
בדבר ה ע ס ק ת העולים בחקלאות י־ ,-על אגרת השליחות לר׳ יוסף יהודה ל י ב
)מושיוף( ,26על אגרת העידוד לראשי פקוא״ם מ ש נ ת ת ר ״ ד ,-ועל ה מ כ ת ב ל ר א ש י
פקוא״ם מ ש נ ת תר״ו על הרעב שגבר אז בארץ ״־־ .כן הצטרף בשנת תר״ט ל ח כ מ י
ירושלם וחתם על אגרת המחאה למונטיפיורי נ ג ד ה ת נ ו ע ו ת הרופא פרנקל ׳ .
ז
!:
עשרות בשנים שימש כאב״ד ופרנס כולל ח ב ״ ד בחברון ,ולפי מ פ ק ד ת ר ל ״ ה
ש י מ ש גם כמנהיג ״חברת ביקור חולים והכנסת כלה״ שתפקידה ״לחשגיח ע ל
הצטרכותם של החולים ועל הכנסת כלה״ ,אולם בכל תפקידיו עסק ש ל א ע ל מ נ ת
להבל פרם ואשתו ,זיסא ,עסקה במשא ומתן לפרנסת הבית .בין תרכ״ו ל ת ר ל ״ ה
נפטרה אשתו הראשונה ,ואז נשא את אשתו השניה ,דבורה .
0ב
3 2
31
ר׳ מ נ ח ם אריה ב״ר שמואל הלוי
אביו ,ר׳ שמואל ב״ר מרדכי סגל ,מ ו ״ צ דק׳ ראהטשוב היה מראשוני מ ת י ש ב י
ח ב ״ ד בחברון .חתום על כתב השליחות לר׳ נתן עמרם מ ש נ ת ת ק צ ״ ד ,על ה א ג ר ת
למונטיפיורי מ ש נ ת ת ק צ ״ ט י ,על הסכם עם הספרדים מ ש נ ת ת ר ״ ב ,וכן ה ו א
33
3 5
3
24״עיר האבות״ לי׳ קפלן ,ירושלם תרפ״ג ,עמ׳ לט.
25צלום כתב היד נמצא ברשותי ויפורסם על ידי בעזה״י.
26צלום אגרת השליחות פורסם ע״י א׳ עץ הדר ,בספרו ״אילנות״ ,תל־אביב תשכ״ו ,לוזז
מם׳ ,9ובמקום אחר עוד נחזור לדון בחותמיה.
27פורסם בקונטרס ״אמת מארץ״ ,אמשטרדם תר״ד.
28ראה לעיל הערה .14
29ראה מאמרו של ש׳ בארון ״מתולדות הישוב היהודי בירושלם״ ,בספר היובל לי׳
קלויזנר ,תל־אביב תרצ״ז ,עמ׳ 307בהערה .5
30במפקד תרכ״ו נמסר עליה ש״היא נושאת ונותנת בסחורה שמקבלת בהקפה ומוכרן!
בביתה״.
31במפקד תרל״ה מופיע כבר שם אשתו השניה.
32לפי רשימת בית העלמין הישן לכוללות החסידים בירושלם ,שהועמדה לרשותי ע״י
ר׳ אליהו מיגץ ,מהגחש״א דכוללות החסידים פעה״ק ,נפטרה אלמנתו דבורה ,ב י ו
י״ג כסלו תרע״ד .וכן ב״אבני זכרוך לפ׳ גרייבםקי ,חוברת יב .ראה לעיל הערה .20
במפקד מוגטיפיורי תרכ״ו ,מתואר ר׳ דוד צבי ב״ר אליה יוסף ריבלין מדריבין כ״דזתן
ר׳ שמעון מנשה״ .כנראה שרעיתו ראשקע נתגדלה בביתו של ר׳ שמעון מנשה.
ס
33ראה לעיל הערה .8
34ראה לעיל הערה .17
35קטעים פורסמו ע״י מ׳ ד׳ גאון ,בספרו ״יהודי המזרח באר״י״ ,ח״א ,עמ׳ •185נ ו
6
www.daat.ac.il
0ח
אתר דעת -מכללת הרצוג
36
ראשון החותמים על האגרת לראשי פ ק ו א ״ מ , ,ועל אגרת ההמלצה לר׳ מ ס ף
יהודה ליב )מושייף( !7־.
על א ג ר ת השליחות לר׳ נתן עמרם וכן על ש ת י האגרות האתרעות ,חתום
כבר גם בנו ר׳ מנחם אריה ,ש ע ל ה לארץ יחד עם אביו.
במפקדי מונטיפיורי ,מ ש נ ת תרט״ו ותרכ״ו ,הוא מתואר כ״עוםק בתורה״,
ונזכר גם כ״משגיח בביהכ״נ הקטנה בחברון ,הנקרא אברהם א ב י נ ו ״ .ב ש נ ת
תרט״ו נ מ נ ה בין חברי בית דינו של ר׳ שמעון מנשה ,ובמפקד תרל״ה הוא רשום
כ״ראב״ד וכראש ישיבת אהל אברהם ברח׳ היהודים ,וכל מ ת פ ל ל י ביהמ״ד הם
תלמידיו״.
38
ר׳ שניאור זלמן כ ״ ר אפרים יצחק עפשטיין
אביו ר׳ אפרים יצחק ב״ר אברהם חתום על המינוי שנשלח בשנת תר״ט על
ידי אנשי ח ב ״ ד למונטיפיורי .באותה ש נ ה חתם ,י ח ד ע ם חכמי ירושלם ,על
ה א ג ר ת למונטיפיורי נ ג ד הכנסת למודי חול בירושלים י .בנו ר׳ שניאור זלמן היה
מנהיג כולל ח ב ״ ד בירושלם וכך הוא רשום במפקד מונטיפיורי תרט״ו כ״פרנט
הכולל״ ״ .
ד׳ זאב וואלף ב״ר אברהם דוב הלוי .רשום במפקד אנשי חב״ד בירושלם
מ ש נ ת תרט״ו כ ב ן ,26עוסק בתורה ,אשתו שינדל ולהם בן )יצחק יעקב( ובת
)טובה(.
ר׳ יוסף ב ״ ר משוז הלל חתום באגרת המינוי מ ש נ ת תר״ט למונטיפיורי בין
ממוני ח ב ״ ד בחברון ״ .
ר׳ שניאור זלמן ב״ר נחום יופף )שניאורזון( •* חתום בשנת תר״ט על אגרת
3 9
0
מלא ושונה במקצת פורסם ע״י מנשה מני ,בספרו ״חברון וגבוריה״ ,תל־אביב תשכ״ד,
עמ׳ .211—205
37ראה לעיל הערה .26
36ראה לעיל הערה .27
38זכרון ירושלם לר׳ שניאור זלמן מנדילוביץ ,ירושלם תרל״ו ,ט׳ ע״ב.
39ראה לעיל הערה .8
40ראה מאמרו הנ״ל של ש׳ בארון ,ב״םפר קלויזנר״ ,עמ׳ ,312—302ולעיל בהערה .29
41ל׳ א׳ פראנקל מספר בספרו ״נאך ירוזלם״ )לייפציג ,1858ח״ב עמ׳ ,50ובתרגום עברי
עמ׳ (177בשנת תרט״ז על חסידי חב״ד בירושלם :״מחלקה אחת ממנה כארבעים או
חמשים נפשות במספרם ,מתגוררים בירושלם ,ושם פקידם הרב שלמה עפשטין ,והוא
מוסיף לספר על התנגדותו לתכנית ביה״ם החילוני שהוצעה ע״י פראנקל )שם ,עמ׳ .(202
אין ספק שהוא מתכוין אליו ,וראה גם בספר ״תולדות משפחת הרב מלאדי״) ,עמ׳ ,(100
שהיה חותנו של ר׳ אברהם שמרלינג.
42ראה לעיל הערה .17
43נכדו של ר׳ משה ,בנו של האדמו״ר הזקן בעל ה״תניא״ .ר׳ שניאור זלמן הביא לדפוס
כמה מספרי ראשונים ,שהיו גנוזים בכתבי יד ,ובהקדמת הגהות והערות על האלפםי
)ירושלם תרכ״ה( הוא מספר על בואו לאר״י בשנת תר״ד—תר״ה :״עוד בהיותו כבן
שבע עשרה אםרוני סעיפי בתשוקת אה״ק …לעזוב ארץ מולדתי ולבוא עד הלום ,ומבואי
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנשי ח ב ״ ד בירושלם למונטיפיורי ״ .לפי מ פ ק ד תרט״ו נ מ נ ה בין ראשי ע ד ת ח ב ״
בירושלם ״קורא בביהכ״נ של ר׳ אליה יוסף ,נגד ביהכ״נ הגדול דפרושים ,ש נ ל ק
במשכנתא בסך י״ב אלף גרושים״ ,ולפי מ פ ק ד תרכ״ו ״סופר החברות של ה כ ו ל ל ׳ /
ד
ח
ר׳ יוסף יהודה ליב בהד״ה .בנו של ר׳ חיים שו״ב )מושייף ״ ונזכר ב ז כ ר ו נ ו
בני חברון כר׳ יושע חברוני .חתום עם ממוני ח ב ״ ד על ההסכם עם כולל ה ס פ ר ד י •
בחברון מ ש נ ת תר״ב ״׳ .עבר לירושלם ו ב ש נ ת תר״ט חתם על כתב המינוי ש נ ש ל ח
ע״י חסידי ח ב ״ ד בירושלם למונטיפיורי י .באותה שנה ייצג את כולל ח ב ״ ד ב א ג ר
ה מ ח א ה של חכמי ירושלם נגד הכנסת לימודי חול לירושלם י״־.
במפקד תרכ״ו הוא רשום כגבאי בבהמ״ד ח ב ״ ד בית מנחם בירושלם.
ת
5
7
ת
ר׳ י ע ק ב זכולון ב״ר יוסף יהודה ליכ )מושייף( בנו של החותם הקודם .א ף
הוא מראשוני העוברים לירושלם .נפטר בירושלם בשנת ת ר כ ״ ז ״ .
ר׳ דובער ב״ר שמואל הקטן כלול במפקד תרט״ו בין מ ל מ ד י כולל ח כ ״ ז ־
בירושלם ״דוב בער הקטן״ ,ולו 3תלמידים ,לומדי ת נ ״ ד וגפ״ת י•.
0
ד׳ א כ ר ה פ ב״ר שמעון .לא הצלחנו למצוא את שמו ברשימות.
אף הממליצים מבין חכמי הספרדים היו מ נ כ ב ד י ה ע ד ה :
רבי עכדאללה היים בנו של רבי מ ש ה חיים ,רבה של בבל ,עלה ל י ר ו ש ל ם
ונמנה מחשובי הרבנים בעיה״ק י־־•.
עד עתה זה לי עשרים שנה״ ,וראה בספרו של ישראל קלוזנר ״רבי חיים צבי שניאורזון״
עמ׳ ד׳ ,ירושלם תש״ז
בספרו ״שלוחי אר״י״ עמ׳ ,695מייחס א׳ יערי את הדפסת ספרי הראשונים לר׳ שניאו־ד
זלמן ב״ר מנחם מנדל מנדלוביץ ,וכבר עמדה על טעות זו שושנה הלוי בספרה ״הםפריס
העבריים שנדפסו בירושלם,עמ׳ ,48ירושלם תשכ״ג.
44ראה לעיל הערה .18
45בנו של ר׳ חיים שו״ב משקלאב )אבי משפחת מושיוף( ,ע״פ מ׳ ש׳ סלונים) ,בספרו
״תולדות משפחת הרב מלאד״י עמ׳ ,(50עלה לאר״י עם השיירה הראשונה של החסיז-י
הראשונים׳ בשנת תקל״ז ,ונפטר בירושלם ר״ח תמוז תקצ״ט) ,תח״י ,ח״ג ,עמ׳ .(178
46ראה לעיל הערה .35
47ראה לעיל הערה .18
48ראה לעיל הערה .40בספר ״אילנות״ ,לוח מם׳ ,9ת״א תשכ״ו ,צולמה אגרת שליחוון
שנמסרה לו ע״י ראשי כולל חב״ד בחברון ,וראה לעיל הערה .25
ס
49ע״פ רשימות בית העלמין דחםידים בירושלם ,וראה אצל סלונים ,שם ,עמ׳ .75
50באגרת הבקשה משנת תר״ט למונטיפיורי בדבר ביכ״נ חדשה לכולל חב״ד בירוש<*
)ראה לעיל הערה ,(18חתום ״דוב בער ב״ר שלום הזקן״ והדברים טעונים בירור.
0
51תולדות חכמי ירושלם ,פרומקין—ריבלין ,ח״ג עמ׳ ,290וכן בספרו של מ׳ ד׳ גאול ״ י ה ו ד ,
המזרח באר״י״ ,ח״ב עמ׳ .491לדברי י׳ י׳ ריבלין ,במאמרו על רבי יעקב ס פ י ר
י ׳ י י ״אכן
ב״מאזגים״ ,הגיש ר׳ עבדאללה עזרה מרובה לישוב האשכנזי
ספיר״ ,ח״א ,דף א׳ ע״ב ,שם הוא נזכר בין מעודדי הר״י ספיר.
ב י ר ו ש
8
www.daat.ac.il
ם
א ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבי חי ידידיה פוזין נ מ נ ה על רבני ירושלם ועסקניה
רבי הייפ פאלאג׳י .אין צורך לעמוד על פעלו ,אך מ ן הענין לציין את דבריו
על החובה לנהוג כבוד בשלוהי אר״י .״כל רב ומורה צדק בקהל עדתו תהיה
השגחתו על האורחים הבאים מארץ ישראל …ויהיו הם מריקים שקיהם צרורות
כספיהם ,ואפילו אם יהיה שליח לעצמו …כי הוא בא ממקום קדוש ,וידענו נאמנה
שאלולי תפלתם של יושבי א״י לא תהיה חם ושלום תקומה של בני חוצה לארץ״ יי־.
כתב השליחות של כוללות חב״ד בחברון וירושלים
לר׳ שאול אשכנזי
זכרו מ ר ח ו ק א ת ה ׳ ו י ר ו ש ל י ם ת ע ל ה על ל ב ב כ ם
ה ס כ ת ו ש מ ע ישראל ,א ח י נ ו מ ר ח מ י נ ו ,ידידי ישורון ,ע ם קדוש,
א ו ה ב י נ ח ל י א ל ,ירך ל ב ב כ ם מ ק ו ל ע נ ו ת ח ל ו ש ה ,א ש ר ת ש ח א מ ר י ה ם
מ א ר ץ ה ק ד ו ש ה ,ב א פ ס אונים ,לשוע א ל ה ה ר י ם ,וקול להרים ,כשל
כח ,מ ר צורח ,ת ח נ ו נ י ם יבקשו ,בבכי יבקשו ,על פ ת ח י נ ד י ב ו ת א ח י נ ו
גואלינו ,ב מ ר נפשינו ,בשבר לבבינו ,ב ד מ ע עינינו ,בצר רוחינו ,ב ח ש כ ת
תארינו ,נבואה שעריכם ,נדפוק דלתותיכם ,ה ט ו נא אזניכם ,שימו
לבבכם ו ת ח י נפשכם ,וישמע ה׳ א ל י כ ם מ מ ע ו ן ק ד ש ו מ ן ה ש מ י ם .
אוהבי ה׳ אשר בחר בם לעם סגולתו ,עמו וצאן מרעיתו ,קדש ישראל לה׳
ראשית תבואתו ,יקר תפארת חמדתו ,נטע שעשועיו ,בני בריתו ,שומרי אמונתו,
נחל קדומים ,נוחלי תורתו ,על ישראל הדרתו ונחלתו ,כולם קדושים חכמי חרשים
ונבוני לחשים ,ה מ ה היקרים ,כארזים נטו ,להם יקרא היקרים ,בני ציון.
נדבה לה׳ המתנדבים בעם ,ה מ ה הבונים ,נטע נאמנים ,בריחים תיכונים,
העמודים והמכונות ,אשר בית ישראל עליהם נשענים ,יראי ה׳ וחושבי ש מ ו
נדיבי עמו ,נשיאי ישראל ,המחכים לבנין אריאל ,המה היקרים ,אור לישרים,
הגבירים המפוארים ,נכבדי עם סגולה ,לשם ולתהילה ,רוזני צדק ,מחזיקי כל בדק,
החרדים אל דבר ה׳ אוהבי ציון וירושלם ,פעולם צדקתם לחיים ,האיתנים מוסדי
ארץ ,גבורים לעמוד בפרץ ,והעולים על גביהם ,חורי הארץ ,השרים הפרתמים,
רודפי צדקה וחסד כל הימים ,אנשי חחםד והרחמים ,ומתוכם כעין החשמל ,האורים
52תולדות חכמי ירושלם ,ח״ג ,עמ׳ ,301יהודי המזרח באר״י ,ח״ב׳ עמ׳ .476גאון מספר
שם כי ראה את חתימתו על תעודות היסטוריות משנת תרי״ד ,ובין היתר חתם על שטר
המכר של בתי הכולל ,ליוסף שלום בן ח״ר עבדאללה חיים .אף בגנזי ר׳ אברהם בן יעקב
בירושלם ראיתי חתימתו על כתבי בית דין מאותה שנה
5 3
״צוואה מחיים״ דף יח ע״ב ,וראה בספרו של הרב יש״י חסידח ״רבי חיים פלאג׳י
וספריו״ ,עמ׳ םז—סח ,ירושלם תשכ״ח.
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
והסגנים ,גביהם וחםנם כאלונים ,החכמים הנבונים ,יושבי על מדין ,הנשיאים
הגדולים ,קדש הלולים ,ואחריהם כל ישרי לב ישראל קדושים ,רחמנים בני רחמנים,
אשר בכל ערים ואמהות בישראל מצרים יע״א ועוב״י אלכפגדריה היא גוא אמדן
יע״א ,ובכל מדינות מערב החיצון יע״א היינו אם המדינות תוניס יע״א ואגפיה יע״א
ותראכלופ יע״א ואגפיה יע״א ,וג׳ירכה יע״א ,ועוב״י קוסמאנטמה יע״א ואגפיה יע״א,
ועוגאכה יע״א ועוב״י ארגיל יע״א ואגפיה יע״א ועוב׳׳י והדאן יע״א ותולמסאן יע״א
ואגפיה יע״א וכל מדינות מערב הפנימי ע״א וכל אגפיה יע״א ועריה וכפריה יע׳׳א.
ה׳ צבאות יגן עליהן ויתענגו על רב שלום ,ויזכו לראות בטוב ידושלפ.
קול דודים דופקים ,פתח דברינו יאיר באספקלריא דרחמותא ,חביבותא דארעא
קדישא ,אהבת ציון וחכת ירושלפ ,חמדת ישראל כולה ,עיר האלקים אשר אהב סלה,
ושפתינו אתנו ,בקול רנה זו תפלה ,היא העולה דרך העתרים ,בשעריך ירושלם,
וזה שער השמים ,סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ,במקום מה נורא ,מ ר ו ם
מראשון מקום מקדשינו ,הנה זה עומד אחר כתלינו ,כותל המערבי ,אשר לא זזה מ ש ם
שכינת עוזינו ,ובעיר קדשינו ותפארתנו ,קרית ארבע היא חברון ת״ו ,אצל מעדרג
המכפלה ,ציון קבורת אבותינו הקדושים אשר בארץ המה ,אנו לי׳ ולי׳ עינינו ,תכון
תפלתינו למען תהיון וטוב לכם ,ויהיה נועם ה׳ עליכם ועל בניכם ,ההלל והשמחה
במעונותיכם ,לא ישמע שוד ושבר בגבולכם ,והייתם כגן דוה ,ברבות הטובה ,עוז-
ינובון בשיבה עד ביאת הגואל הן משיה לישראל.
הנה אנחנו בקדש סגולת עם ה /שלומי אמוני ישראל ק״ק כולל אשכנזיה
חב׳יד הי״ו .זח לנו יותר מחמשים שנה מעת הוסד שבתינו בארץ הקדושה ,ובתוככי
ירושלם ועיה״ק חברון ת״ו יסדו עוז מוםדינו המאורות חגדולים צדיקי יסודי עולם,
זכרם לנצח יברך ,הלא מעולם אנשי השם ,ראשונים לכל דבר שבקדושה ,ותהלה
לאל השוכן בציון ,מאתנו כולנו עוסקים בעבודה תמה ,זקנים ונערים ,כולם אהובים
כלם ברורים ,בכתר מצוה ומע״ט מוכתרים ,מלאים מצות בכל פינה שהם פונים,
לגמול הפד איש את רעהו ,ואיש את אהיו יעזורו ,בגופם ונפשם ומאודם ,כרם ח מ ד
יענו לה׳ ,כולו זרע אמת ,עליהם נאמר ישראל אשר בך אתפאר ,אל עליון השוכן
בציון והבוחר בירושלם ,ישוב ירחמינו וימחר ויחיש לגאלינו ,וישיב שבותינו,
ויקבץ נדחינו ,וכימי קדם יחדש ימינו ושנותינו ,והן עתה זה כמו ארבעה וחמשה
שנים ,הורם הנזר והורד העטרה ,כי נוטל כבוד מבית היינו ,נהפך למשחיון
הודינו ,וירד מבת ציון כל הדרה ,כי נשבע)?( עדת ה׳ התלאה אשר מצאתם ,ע נ י י
צאן קדשים ,שודדה מרעיתם ,כי לא נשבה רוח צפונית נסתתמו מעיני ישועתינו,
נתקלקלו צנורות השפעתנו ,מארץ מולדתינו ,מצפון ואשכנז יאותה לנו ,מסיבות
רבות וצרות ,צרורות אשכולות מדורות ,אשר עליהם תםובבינה ,דבר חרב ר ע
כולהו אית בהו רח״ל ,אכלונו הממנו מלך הכורת ,ויפר את עמינו מ ה ש ת ת ף
בצרותינו ומרודינו ,היה הולך והסוד משענת להמנו ומימינו ,כשל כוהם וכוהינד
לעמוד בעזרתינו ,מאז השכה עינינו נכפף קומתינו ,הורד לארץ כבודינו ,באין
משען ומשענה ,ואפס עצור ועזוב ,עוד עמדנו מרעיד ומשתומם ,בבלום פ י ו
והעמד אפים ,עצרנו מילין עד כה ,אמרנו תשועת ה׳ כהרף עין ,אולי יעתר ה׳
לארץ הקדושה ,להשפיע לנו שבר רעבון אביונינו ,פה בארץ חחיים ,חברון
וירושלם ,עפ״י אופנים שונים ]אשר לא קצרה יד ה׳ מלהושיע[ ,בא^ר היה ב ל כ
3
מ
ב
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנשים להיטיב ,עדי ירחם ה׳ את עמו ,א מ נ פ אמנם עינינו רואות וכלות ,כי ירדנו
עוד עשר מעלות ,ויום יום קללתו מרובה ,כי זה ח מ ש ה שנים הרעב חזק בארץ,
ספו ש נ ה על שנה ,ועתה בעוה״ר החשך כטה את הארץ ,תפארת ישראל ,חשדי
משחור תארם ,אופל ועלטה ,ע ט פ ה הר ציון ,באה ש מ ש ה הבת ירושלם ,מ צ א נ ו
צרה וצוקה בוקה ומבולקה ,כי נגעה עד לב ירושלם ,צפו מים על ראשינו ,באנו
במעמקי מצולה ואין מעמד ,ושיבולת זרם הרעב שטפתנו ,כפנא הוה בארעא
מדלית איסר מצוי ,להחיות נפשות אומללות ,העניים והאביונים ,הרעבים ללהם
וצמאים למיס ,מ י ראה כזאת ומי ש מ ע כאלח ,השמים אילו יריעות היה לא יוכלו
לספר גודל התלאה אשר מצאתנו ,הלא נתקיים בנו בעוה״ר כי באו בנים עד
משבר ,וכח אין ללידה ,תשתפכנה אבני קודש בראש כל חצות ,נמוגים מרעב
מלאים ברחובות ,צחה צמא ,נפוהי כפן ,קול הקריה הומה בכל פינה מר צורח,
לחם ,מים ,בית ,כסות בקרה ,מ ח ס ה מזרם ,מ י יעמוד לבו בעת הזאת ,מ י יחזיק
ידו בראותו ש ט ף מים כבירים ,השוטפים שבר לכל רוח ,וכל פנים קבצו פארור,
כל ראש לחלי וכל עין דמוע ,כמתי עולם נחשבים כאנשים מחוקים על הקיר,
באפם דמים דמות פניהם ,וילכו שחוח בלא כח .אהה ה׳ אלקינו ,כלח ל א ת ע ש ה
לפליטת שארית צאנך ומרעיתך ,אשר למען התורה וירושלם עיר קדשך ,השליכו
נפשם מנגד ,לבא מרחוק לשם קדשיך ,ועזבו ארץ מולדתם ומגורותיד״ם ,ונהלת
בית אבותיהם ,ובחרו בירושלים ,להסתפח בנחלת קדשיך ,אל יבושו מםברם.
ב ס ע ר ו ת החרדות ובזרם הפחדים האלה נתאספנו יחד ,קבצנו קהל כל פינות
כוללים קדש ,אשר בשתי ערי ק]קדש[ ירושלם והברון ,טכםנו עצה כדת מ ה
לעשות לכרם ה׳ צבאות ,בל יבולע הלילה ,ובפרט כי נוסף עלינו יגון ואנחה ,מ ן
הגויים אילי הארץ ,כי הגוים בני בליעל ,יושבי הברון ,מכבידים עולם הקשה על
היהודים ,לקחת מהם כסף מלא ,בעלילות דברים ,בשוד ובחמס יבואו עלינו ,כי
גוי נבל המה ,אימת מלכות אין להם ,כי לא נסו בכל אלה ,והעולה על רוהם לא
יבצר מהם ,ותמלא הארץ חמם מפניהם ,ושום מורא לא יעלה על ראשם ,כאשר
שם ישבנו גם בהינ״ו ,להמתיק סוד ולתקן עצה ,ישבנו כמשתוממים וכואבים על
שבר ב ת עמינו ,ולא מצאנו תרופה לחלינו ,כי אם רק להודיע לרבים צעדינו
ולוחצינו ,לפני אהינו מרהמינו ,אנשי גאולתינו ,היושבים בארץ מרחקים,
בראותינו כי אחינו בני מדינתינו ,אשר במדינת צפון ואשכנז ,אין לאל ידם
להושע ]להושיע[ לנו ,ע ת ה א ת ם ברוכי ה׳ ,אחינו א נ ש י גאולתינו ,שרים ואלופים,
אל תאמרו נואש חלילח ,עוד יקבץ נדחינו ונהיה לעם אחד בעיר אלקיגו ,וגם
היום ,אם כי מ ד י נ ת כ ם רחוקה מאתנו ,א מ נ ם הנפשות רחוקות וקשורות יחדיו
יודבקו ,מ מ ח צ ב אחד כולם נחצבים ,ובחבל נחלה יעקב אבינו ,כולם כאהד ישולבו,
לתת מ ש פ ט הגאולה ,לגאול אותנו מ מ ו ת לחיים בירושלים .הלא א ת ם ידעתם ,ולא
מ ר א ש בסתר דברנו ,ומן השמים יעידו עלינו ,כי מעולם לא הכבדנו ולא העמסנו
עליכם ,לשלוח לכם שלוחא דרחמנא דידן ,ל ב ק ש מכם עזרתינו ופדות נפשינו ,כל
עוד לא קצרה ידינו וידי אחינו ב נ י מדינתינו ,מלחושיע נפשות אביונים בלחם
צר ומים להץ ,ובמותרות תאור• מעולם לא חפצנו ,רק פ ת במלח ומים במשורה
אם לא תחסר לנו ,ומודים אנהנו על ארצנו ועל נ ה ל ת א ב ו ת י נ ו לה׳ אלקינו.
אך לעת כזאת כ י קשה כח הסבל לראות עוללים ויונקים ,נמוגים ברעב בחיק
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמותיהם ,ולא ע ת לחשות עוד ,כי חוששים אנחנו אם היינו מחשים ומצאנו ערן,
ועצור במילין מ י יוכל ,אמרנו אולי יחנן ה׳ צבאות ש א ג ת אחינו העניים האומללים,
ויתננו לפניכם ,לחן ולחסד ולרחמים ,לבא במחוקק במשענתם ,כברכת ה׳ ה ט ו ב ה
עליכם ,להציל מ מ ו ת חיות נפש אחיכם העניים ,יראי ה׳ אלמנות ויתומים ,ו ת ש כ ׳ ׳ ד
המדוכאים ברעב ,ולהחיות נפשות החלכאים בלחם יבש ,ולגאול אותנו מ ע ו ל
ההובות ,ה מ ד א י ג ו ת רוחינו ונפשינו ,ונשעננו בחסדי ה׳ כי לא תמנו כי לא כ ל ו
רחמיו ,באשר רחמיו מרובים ,לחלצינו מ ן המצר ,כי יתן רחמים רבים ב ל ב ב כ ם
הטהורות ,לרחם עלינו ,למען תרוחמו מן השמים ,כאמור ונתן לך רחמים ורחמך.
ובכן אזרנו חלצינו ושינםנו מתנינו לבחור מקהל עדתינו ,ציר נאמן א ש ר
רוח חכמה בוססה בקרבו ,והתנדב לבו ללכת באלה מסעי ,ובחרנו בחור מ ע ם
הקדוש ,מ ע ד ת קדשינו ,ויהבו רבנן עינייהו בהאי צורבא מרבנן ,מיקירי ירושלם,
יקר ונעים ,נ ט ע שעשועים ,מ ג ז ע היחום ,והמעולה לשם ולתהלה ,הוא ניהו ה מ ו כ ״ ז
הנוכחי הרב הכולל ,בישראל להלל ,שקדן בתורה ויראת ד׳ תהודה ,כמוהר״ ר
שאול אשכנזי הי״ו .עיני כל ע ד ת קדשינו ,כולל אשכנזיה חב״ד ,עליו ת ל ו י ו ת
למען יתהלך במישרים אל אחינו הנעימים והנאהבים ,היושבים בארץ מ ר ה ק י ם ,
להרהיב עוז ידידות בנפשם היקרים ,תקות הישועה והרחמים לפארה ,מ ע ש ה
הצדקה הטהורה ,להגדילה להאדירה ,והרב ה ש ד ״ ר היקר הזה ,הכין א ת לבבו ו נ ט ה
שכמו לסבול עול עבודת הקודש הזאת ,בכתף עליו ישאו ,ואיוה להשליך נ פ ש ו
מנגד ,ולטובת אהיו ,העניים האומללים יושבי ש ת י ערי הקודש ירושלפ ו ח ב ר ו ן
ת״ו ,אשר בצרתם לו צר ולכתת רגליו ,וללכת בדבר מצוה ,ולהיות נודד ללחם,
או לדלג ע ל הערים ,ערי ישראל הרחוקים ,בני בריתנו ,אחינו גואלינו ,ל ק ר כ
לבבם הטהורה ,לנפשות אחיהם העניים ,הנאנהים ונאנקים יושבי עיה״ק ת ״ ו ,
להיותם קרובים אל החלל ,חללי רעב ,לשום שארית לפליטת יהודה ו י ש ר א ל ,
ולהרים תרומת ה׳ מ א ת כל איש אשר ידבנו לבו ,לבא לעזרת ה׳ בגבורים ,ל ה מ ת י ק
מ י המרים ,להחיות לפליטה גדולה נפשות יקרות ,והיו למאורות על העיר ה׳ ו ע ל
העזרות של ת״ה ,עניים ואביונים ,אלמנות ויתומים ,להחזיקם בעץ ההיים ,ב כ ר ם
נהלת ה׳ צבאות ,תוככי ירושלם ,איש איש כברכת ה׳ הטובה עליו ,ישכיל א ל
דל ,צאן קדשים ,ב ת ה נדיבה והמלה רבה ,להביא תרומת הקודש ליד הרב ה ש ד ״ ד
היקר הנז׳ ,אשר לכסף לכסף ואשר לזהב לזהב ,וכעין החמלה והנינה יתנו לכסן*
מוצא ,להשיב נפשות העטופים ברעב ,היושבים לפני ה׳ בתוככי ירושלם וחברון,
ארץ הריבה ושממה ,כי היום הזה אין בה שום מסחר לפרנס מ מ נ ו איש א ת ב ״ , 3
אפי׳ בלחם צר ומים לחץ ,ולפקוח עיני עברים ,המסתפהים ומתגדרים ב כ ר ם
נ ח ל ת ה׳ צבאות להפיה בהם רוח היים ,אשר הוא חייכם ואורך ימיכם ,כל ה כ ת ו
לחיים.
3
ועתה אתם ברוכי ה׳ הדבקים בה׳ ובתורתו וביראתו ,ומרצים ומחנים ע פ
אדמתו ,שמרו מ ש פ ט ועשו צדקה ,קומו וברכו א ת נהלת ה ,תנו כבוד לה׳ ט ר
יחשיך ח ש מ ש ה״ו ,בטרם יכבה נר ה׳ חלילה .ע ת ה ה ע ת לכם ,לקנות נ פ ש ו
ישראל בעוד נפשם ישאו בכפם ,בעוד רוח היים באפם ,ויש תקוה ל ה ח י ו ת ם ,
ולהחזיק גופם ונפשם ונשמתם ולא יבולע ה״ו ,ה מ ל ת ה׳ שארית פליטת ישראלי
מ ב ה ר הסגולה היושבים לפני ה׳ בעיר האלקים אשר אהב פלה ,והמה תלויים בד/,
ד
,
ק
ת
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועיניהם עתה עליכם ,להמציא חנינה למחלתם ,ומה ראו על ככה ,ו מ ה הגיע
אליכם ,ה ע ת והעונה הזאת להטות אזניכם ולשמוע בקול דברי אהובינו הרב השד״ר
היקר הנד ,ויהי לבבכם למלאות בקשתו בכל אשר יבקש ,מ ט ו ב הטדכם ואמתכם,
ובפרט לכבדהו ולנטלהו ,לנשאיהו ,בין שרים ונכבדי ארץ לשית כסאו ,כי כבודו
הוא כבוד כל עדת קדשינו ,ונכון לבם בטוח יהיה ,כי כל אשר יתנו ליד השד״ר
היקר הלזה ,יגיע לידינו נגד היסוד פיקדה נפשות עניי כוללינו ק׳ ,נא ידידי ה׳,
נא אוהבי ציון ,עמדו ישרים ,קחו עמכם דברים ,היוצאים מעומק לבביגו ,להיות
לכס חלק וצדקה וזכרון בירושלפ.
גמירי לן ישראל רב״ר )רחמנים בני רחמנים( המה ,ובפרט לעתות בצרה
כזאת ,בטחנו כי תשימו לבבכם הטהורות ,לקול תחנוני עניי עמיכם ואחיכם,
ותתעוררו ברחמים גדולים ובאמונת לבבכם ,איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר
חזק ,חזקו ונתחזקו בעד עמינו וערי אלקינו ,ל ע ת כזאת א ש ר הייהם תלוייס
עלינו ,ונפשותיהם קשורות בנו ,ומה אחיכם העניים דורשים מאתכם ,לא להם
שואלים כהוגן ,והשוכן בציון והבוחר בירושלם ,יהיה בעזריכם ,וימלא שובע
אסמיכם ,ויביא לכם ברכה ב מ ע ש ה ידיכם ,ובחנוני נא בזאת אמר ה׳ צבאות ,אם
לא אפתח לכם דלתות ארובות השמים ממעל ,ודלתות הארץ מתהת ,והריקותי
לכם ברכה אלף פעמים ככה.
ו א נ ח נ ו בשם ה׳ על משמרתינו נעמוד ,לברך לגדולי המעשים מ א ת ה׳ ולכל
המתנדבים בעם ,אשר יורשם שמותיהם הטהורים ,ונדבותיהם ,בפנקס אשר ביד
השד״ר היקר הנז׳ הי״ו ,כל הכתוב לחיים בירושלם ,טוב עין הוא יבורך ,גבר
ירא ה׳ בקהל רב ,ובתפלתינו השגורה בפינו נעתיר בעדם אצל כל מקומות הקדושים
אשר בארץ המה ,אצל מ ״ ק רחל אמנו ואצל מ״ק שמואל הנביא ואצל מ ״ ק חגי
זכריה מלאכי ואצל מ ״ ק שמעון הצדיק ושבעים פנהדרין וגם אצל מקום קבורת
אבנר בן ; ר ועל מ״ק עתניאל בן קנז ,ובכל מקומות הקדושים אשר בארץ המה,
למען חייכם .ה׳ צ ב א ו ת יגן עליכם ,הון ועושר בביתם ,גם זקנה ושיבה ,ברבות
הטובה ,עד כי יעמוד כהן לאות בב״א.
הכ״ד חו״ר וממוני ומנהלי עדת ישורון וראשי ישיבות ק״ק אשכנזים הםידי
ח ב ״ ד הי״ו הבעה״ח פעיה״ק חברון וירושלם ת״ו בש״א לחו׳ אלול ש נ ת תרטו״ב
לפ״ק ברב עז ושלום.
נאם שמעון מ נ ש ה בלא״א מ ש ה זללה״ה
נאם מנהם אריה בלאאמ״ו הרב מוהר״ר שמואל הלוי זללה״ה
ונאם שניאור זלמן בה״ר אפרים יצחק זצ״ל עפשטיין
ונאם זאב וואלף הלוי
ונאם יוסף בא״א מו״ה מ ש ה הילל זללה״ה
ונאום שניאור זלמן ב ל א ״ א מ ו ״ ה מ נ ח ם יוסף זללה״ה
ונאם יעקב זבולון במו״ה יוסף יהודה ליב נ״י
ונאום יוסף יהודה ליב בהר״ח זצללה״ה
ונאם דובער במו״ה שמואל ה ק ט ן
ונאם אברהם באאמו״ה שמעון זצללה״ה
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
עליונים למעלה הא דתנו רבנן הו״ר הב״ד אשכנזים יצ״ו ,היושבים ב ש ת י
ערי הקדש ירושלם והברון ת״ו ,היות אמו״צ זה שנים רבות הרעב חזק בארץ,
כאשר כתבו הרבנים ההתומים לעילא ,אי לזאת הוכרהו לשלוה ציר נאמן למע׳
הרב הכולל ,בישראל להלל ,שקדן בתורה כמוה״ר שאול אשכנזי נר״ו הנ״ל ,א ש ד
הכין לבו ללכת למרהקים לטובת אהינו האשכנזים העניים הע״י ,כאמו׳׳ל.
ובכן גם אנהנו הבאים עד״״ח ,חכמי ורבני עיה״ק ירושלם ת״ו ,באנו ל ה ל ו ת
פגי קדשם ,שיטו אוזנם לקול דברי השד״ר הגד ,למלאת בקשתו ובקשת ה ר ב נ י ם
העליונים כמלאכים למעלה ,לחוס ולרחם עליו ולהעניקו מפרי צדקתם ,מן ה כ ל ל
ומן הפרט ,ואכסניה ומדור לפי כ ב ו ת ,ולצוות לו מעיר לעיר לקבלו בםפ״י,
ולהשפיע לו בעין יפה ,לכבוד שתי עה״ק הנז״ל ,ונאמן ה׳ אלקינו לשלם ל ה ס
שכר טוב על כל פרוטה ופרוטה תרקבא דדינרי.
כ״ד ההותמים לאהבת ה׳ פעה״ק ירושלם ת״ו בש״א לה׳ רהמים מש׳ ת ר ט ו ״ כ
ליצירה ,והיה זה ברוב עז ושלום.
יהושע עלי הי״ו
עבדאללא ה״ר משה היים יצ״ו
אליהו יעקב נסים ם״ט
יוסף ז׳ םוזין ם״ט
הנני בא בשולי היריעה בדברות שתים ,לא נצרכה אלא להעדפה ,לצוות לץ^
מע׳ הרב שאול בחיר ה׳ ובחר הו״ד ברבני אשכנזים העי״א מק״ק עיה״ק ירושלמי
ת״ו ועמק הברון ת״ו לציר נאמן ,הנה שפתי יוצאת וחולות ,ככל דברי מ ע /
הרבנים עליונים למעלה ,מק״ק אשכנזים וק״ק ספרדים יצ״ו ,פתהו שערים ש ע
צדק ,מן הכלל ומן הפרט ,וכע״ד מצו״ר שואלים זכות הרבים וזכותא דא״י , /
לקרב הגאולים ,ובא לציון גואל ,ואני אברכם בברכה המשולשת בתורה,
ד י
ת
כותב וחותם פה העירה עי״ת איזמיר יע״א בש״א לחדש חשון משנת
ך
ז כ ר ך
לעולם ברית״ו לפר״ק ברוב עז ושלום.
ח י י פ
האלאג,,
)מקום החותמת(
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר אר׳ ה ק י מ ל מ ן
דעי ירושלים וערים אחרות בארץ
) ל י ק ו ט מ ק ו ר ו ת ו מ ח ק ר י ם ,ו ל א פ ס י ק ת ה ל כ ה ל מ ע ש ה כלל(
עיר הקודש נתקדשה קדושה יתירה על הקדושה של ארץ הקודש ,ודינים
מיוחדים חלים עליה .בזמן שירושלים היתה בידי יהודים ,נשמרו בה הדינים ,שנקבעו
בתקנות קדומות .חלק מדינים אלה הם ״עשרה דברים״ שנאמרו בירושלים )בבא
קמא פ״ב ע״ב( ,ואחדים מהם נוגעים לתכנון העיר ובנינה ,והם:
(1קרקע העיר שייר לכל עם ישראל .בבתים ש נ ב נ ו יכולים יחידים לגור,
אין הם יכולים להשכיר א ת ה ב י ת בשכר; לפי הגרסא באבות דרבי נתן )פרק לה(
הם יכולים למכור ליהודים אחרים בית ללא קרקע.
(2אסור להשאיר קברים ב ע י ר ;
(3אסור לנטוע אילנות וצמחים ,לזרוע ולחרוש ,ואין לקיים אילנות הנטועים
מכבר;
(4אסור לקיים א ש פ ת ו ת ;
(5אסור להוציא זיזים וגזוזטראות;
(6אסור לעשות כ ב ש ן ;
(7אסור לגדל תרנגולים.
יש גם דינים נוספים הנוגעים לירושלים ,וכן דינים הנוגעים לכל עיר ועיר,
או הנוגעים לכל ארץ ישראל ,או ההלים בכל מקום.
השטח בו נוהגים הדברים המיוחדים לירושלים
בזמן בית ראשון כללה העיר גם א ת המורד הדרומי מהשטח חקרוי חיום ״חעיר
העתיקה ,שבין החומות״ ,כלומר א ת כל השטח שמדרום לחומה הדרומית של ימינו,
ע ד העמק שמדרום לעיר.
בזמן בית ש נ י הוסיפו על העיר ,הן לצד הר ה ז י ת י ם ,והן כלפי צפון ע ד
״ההומה השלישית״ ,העוברת בשכוגת מורשה ומגיעה ע ד מ א ה שערים .המהרי״ט
כ ת ב ש ע ש ר ת הדברים של ירושלים חלים גם בשטח בתוך חחומה ש ק ד ש ו עולי
הגולה ,אף על פי שההומה לא נתקדשה במלך ,ובשטה שנוסף ל א אכלו קדשים
קלים ומעשר שני .לפי המהרי״ט קדש גם הר הזיתים ע ד למעלה ,וכן מ ש מ ע
מהרדב״ז .
1
2
8
1
2
3
שבועות ט״ז ע״א.
שו״ת חלק שני חלק יו״ד שאלה ל״ז.
תשובה תרל״ג .הוא מכנה דברים אלה בשם ״עשר הקדושות של ירושלים׳׳ ,וכן
מכנה אותם בשם ״קדושות״ הכפתור ופרח ,פרק ו׳ ד״ה ומםתבדא .לכן קראנו להם
להלן לפעמים בשם ״עשר הקדושות״.
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעת בנית שכונת מאה שערים התעוררה השאלה אם מותר לנטוע ו ל ג ד ל
תרנגולים בה ,כי היא היתה בתוך העיר בימי בית שני /אך יש לזכור ש ק י י מ י ם
דינים החלים על כל עיר ועיר <־ ,ודינים החלים על השטח שסביב לכל עיר ועיר י*.
עשר הקדושות בזמן הזה
הפוסקים דנו בשאלה אילו מ ע ש ר הקדושות של ירושלים נוהגות גם א ח ר י
החורבן .אך עתה ,כששוב אנו השולטים בעיר ,זכינו לראות כיצד נשתנו ל ע י נ י נ ו
המסיבות המתוארות בנימוקי פוסקים שהסבירו מדוע אין מקפידים על ע ש
הקדושות.
ר
7
ה ת ש ב ״ ץ כתב שגם כיום נוהגים דברים אלה.
הרדב״ז * מסביר למה לא נהגו )בימיו( להקפיד על דינים א ל ה :בענין ה ג י נ ו
— שהנימוק הוא ש מ א מסרח — הוא כותב ״השתא דכולה ביד עכו״ם ליכא ה ,
ן^.
טעמא״ .בענין כבשונות — בהם הנימוק הוא כדי שלא ישחירו החומד,
כותב ״האידנא דישחירו ו י ש ח י ת ״ .בענין השכרת בית כ ת ב ״ועתה כל ה ב מ י ק
שיי ע כ ו ״ ס היו ומכה העכו״ם אתו״ .ואחרי שהוא מונה את יתר הטעמים ,ה
מוסיף ״ותו איכא ט ע ם כללי שלא גזרו אלא בזמן שאפשר להתקיים אבל ה א י
דרובה "עכו״ם אי אפשר להתקיים גזרתם שאם לא יעשו ישראל יעשו ה ע כ י ״ ס ^
ומשזכינו שנתקיים בנו ״ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיזהס״'
נראה ש ע ל י נ ו להקפיד שוב בענינים אלה ,וביחוד שיש פוסקים שכתבו ש ה ד י נ י ם
נוהגים גם בזמנם ,כשהעיר ה י ת ה בידי זרים.
העוםקים בתכנון נותנים דעתם לא רק על צרכי ההווה ,אלא מתארים ב ד מ י ו
א ת המסיבות והצרכים של העתיד ,ולפיהם הם מתכננים ע ד לפרטים א ת הבניה כ י ו
אמנם ע ת ה אין נוהגים בדיני ט ו מ א ת מת ,מ ל ב ד הכהנים ,אבל בתכנון ל י
ארוך ובבניה עלינו ל ה ת ח ש ב בדינים אלה גם היום .בהרבה דברים נקבעו ד י
בהנחה כי ״מהרה יבנה המקדש״ ,וכל שכן שבימינו יש לפעול לפי ז ה ; ו ב ו ד א ״
ת
א
א
ו
ד ב א
9
נ ק
ש
ז
נ י ק
4ראה ״מאה שערים״ של פרופסור יוסף יואל ריבלין עמוד ,35מובא על ידי
י ׳>ר
מרדכי הכהן ב״פנים אל פנים״ מר תמוז תשכ״ז עמ׳ .15וראה עוד במאמר ב״פני
אל פגים שם ,ובי״ג תמוז עמ׳ .13
8ראה הערה .3
7חלק ג׳ סוף סימן ר״א.
6ראה להלן.
5ראה להלן.
9ואף בדינים הנובעים מקדושת ערים מוקפות חומה ,כתבו התוספות )כתובות מ״ה ע ״
ד״ה על( שאם רוב יושביהן נכרים ,אין הדינים נוהגים .ואם כי שם לא מדובר
דיני ירושלים ,נוכל להבין שאם כתבו פוסקים ,בזמן שהעיר היתד .בידי נ כ ר י
שבזמנם לא נוהגים כמה מדיני קדושת העיר ,הרי עתה יתכן ששוב נוהגים ה ד י נ י '
וראה רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ו׳ הלכות י״ד עד ט״ז.
הרב זילברשטיין ב״מעשי למלך׳ על הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י״ד אות ,
ד׳ה ובמש״כ ,הביא את דברי הרמב״ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י״ב שערי ח ו
לא קדשו לעתיד לבוא ,וה״מעשי למלך״ מוסיף שלדעת הרמב״ם ב ת י ערי חומד,
״א״צ קידוש …רק בביאת ישראל מתקדש״ ,גם אם אז לא תהיה העיר מוקפת חומה .
והוא מפרש שכוונת הרמב״ם שכתב שלעתיד ימנו יובלות ויקדשו ערי חומה א׳־גך;
3
ק
ל
ע
ש
0
ג
ב ? ה
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובודאי בתכנון העיר ובבניגה ,שלא תהיה בניה על מ נ ת להרוס אלא בנין עולם.
אין לתאר שנבוא לתכנן ולבנות עיר ,ביודענו כי כאשר יבנה המקדש נצטרך
להרוס א ת מ ה שבונים ע ת ה )כגון להרוס את הגזוזטראות ולעקור א ת האילנות(.
ואם הביאו בחשבון א ת התקוה כי ״מהרה יבנה׳׳ בדבר שיחלוף כעבור זמן
לא רב ,כגון כהן שנשתכר שיתפכח כעבור זמן מה ,על א ח ת כמה ,וכמה שאין
לעשות ע ת ה דברים שלא נוכל לשנות ביום אחד.
0י
בניה
12
11
אסור להוציא )מן ה ב נ י ג י ם ( גזוזטראות ו ז י ז י ם ,בין אם הם נמוכים כך
שאפשר להתקל בהם ולהנזק ,ובין אם הם גבוהים )כי העובר תהתיהם נטמא
באהל אם יש ט ו מ א ת מ ת מתחתיהם מעל הקרקע או מ ת ח ת לקרקע ״ א ( .מטעם זה
נראה שמעל רהובות ,רשות הרבים ,או מקום בו מצוים בני רשות חרבים ,אין
לעשות קימורים ב ,קשתות או שערים ,או להעביר דבר רחב טפח ג כגון צנור
או מרזב י ,ואין לעשות תריסים או אהילים )כגון של חנויות( הנפתחים
1 3
13
1
שיקדשו בפה ,אלא ״שבביאתן לארץ יתקדשו הערי חומה דקדושת ערי חומה תליא
בביאת ישראל״.
ודברים דומים ראה ב״מקדש מלך״ לגרצ״פ פרנק ,עמודים טו—טז בחלק טור מלכא,
ובעמוד יז.
10ראה רמב״ם הלכות ביאת המקדש פרק א׳ הלכה ד.
11ש .ביאלובלוצקי ,ב״עלי עי״ן ,מנחת דברים לשוקן״ ,עמוד ,32העיר שבתוספתא
נגעים פרק ו׳ תוספתא ב׳ וברמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ד ,כתוב
״לרשות הרבים״ ,אך בתלמוד בבלי )בבא קמא פ״ב ע״ב( לא כתובות המלים ״לרשות
הרבים״ .וראה להלן הערה .17
12ראה רש״י בבא בתרא ס׳ ע״א בדבר פירוש זיזין וגזוזטראות.
13א דין זה הוא מעשר הקדושות של ירושלים .בבא קמא שם ,תוספתא שם ,אבות דרבי
נתן פרק ל״ה ,רמב״ם שם .הנימוק משום היזק מובא רק בבבא קמא.
13ב בכל מקום אסור לבנות מעל רשות הרבים מעבר )גשר( בין הבתים ,כי זה מאפיל על
רשות הרבים )ש״ע חו״מ סי׳ קנ״ה סעיף כ״ז בהגה(.
13ג בדרך כלל רק אם הדבר רחב טפח )לחומרא — 8ס״מ( או יותר; אך לפעמים מביא
זיז או דבר אחר את הטומאה ,או מוציא לרחוב טומאה הנמצאת בבית ,גם אם רוחבו
פחות מטפח ,ואפילו אם רוחבו כל שהוא — ראה רמב״ם הלכות טומאת מת פרק י״ז
הלכות א׳ עד ג׳ ,לפי אהלות פרק י״ד משניות א׳ עד ד׳ ,וזה כשהזיז מעל פתח או
חלמ ,ואפילו מעל חור בכותל.
וראה תפארת ישראל אהלות פרק י״ד יכין ם״ק כ׳ ובועז ס״ק ג׳ שלפי הגרב״א אפילו
אם הזיז שרוחבו פחות מטפח אינו מעל פתח או חלון ,אלא מקיף את הבית ,דינו כך
אם במקום אחד הוא מעל פתח או חלון; ו״משנה אחרונה״ על אהלות פרק י״ד משנה
א׳ ד״ה בזיז ,ומשנה ב׳ ד״ה זיז ,כתב שלדעת הרמב״ם יכול להביא טומאה גם זיז
שאינו מעל פתח ואינו רחב טפח.
14אבות דרבי נתן ,שם.
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעליהם .ומהטעם הראשון )שאפשר להתקל בהם( נראה שיש למנוע כל ז ־ 3ל -
היכול ל ה ז י ק ״ לעולי הרגל ,שאינם מכירים את העיר ,הדרכים והמכשולות • , 1
ולזכור שבעת הדוחק נכנםים עולי הרגל גם לחצרות ״ .
האיפור להוציא זיזים וגזוזטראות לרשות הרבים חל בכל מקום ,ו ל א
בירושלים בלבד ,והוצאתם מותרת רק אם הם למעלה מגובה של גמל ו ר י ע כ ו
ד
ואינם מאפילים על רשות הרבים ,אלא שבירושלים היא אפורה גם בגובה
וגם אם אינם מאפילים א .אך מותר לאדם להכניס ולבנות את כותלו יותר ם נ י מ ז -
מאשר גבול רשותו ,ולהוציא גזוזטראות וזיזים עד לגבול ר ש ו ת ו ״ .ד י ג *
הוצאת זיזים וצגורות מעל רשותו של ש כ ן ,מובאים ברמב״ם הלכות ש כ נ י ק
פרק ח ושלחן ערוך השן משפט סימן קגג ,ובעגין אילן הנוטה מעל רשות ה ש ע ן
ראה רמב״ם שם פרק י הלכה ח ושלחן ערוך חושן משפט סימן קנה סעיף כד.
3
ז1
מעקה )דינים הגוהגים בכל מקום(
מצות עשה מדאורייתא לעשות מעקה ,ומי שלא עשה מעקה עבר על לאו
החובה היא לעשות מעקה לגג שמשתמשים בו ,לגזוזטרא ,ולכל מקום ש
להכשל בו ו ל מ י ת ״ .המעקה צריד להיות הזק ,כך שאם נשענים עליו ל
ובגובה עשרה טפחים )לחומרא — מטר( ״ .
יש לעשות מעקה גם לבית הבנוי מכבר שאין בו מעקה ,ואם בעל ה ב י
יי*
עשאו ,חייב השוכר ל ע ש ו ת ו .
הרב ישראל משקלאו דן באריכות בחובת עשית מעקה ובדיניה
השלחן סימן ב׳ סעיף כ /ובבית ישראל שם ם״ק כ״ז ,וכן דן בכד הרב א ^ -י *
דגציג בהקדמה ל ס פ ת שערי צדק.
0
א
^״
.
י׳
ד
י
א
ת
28
3
ט
3
15כגון תריסים של קומת קרקע הבולטים לרחוב.
16ביאלובלוצקי שם.
17בכל עיר נכנסים בני רשות הרבים לעתים לחצרות )בבא בתי־א ז׳ ע״ב( ,וכל 7ן
עולי הרגל המרובים.
17א שמא זה רק לטעם השני ולא לטעם מפני ההיזק.
18בבא בתרא ם׳ ע״א ,רמב״ם הלכות נזקי ממון פרק י״ג הלכות כ״ד—כ׳׳ה ,שלחן ע
חושן משפט סימן קנ״ה סעיף כ״ז .והוא הדין ל א ל ן הנוטה מעל רשות הרבים ) ב
בתרא כ״ז ע״ב ,רמב״ם שם הלכה כ״ד ,שלחן ערוך שם(.
ף ן
3ז ן
20דברים כ״ב ח׳ ,רמב״ם הלכות רוצח ושמירת הנפש ,פרק י״א הלכה ג׳ ,שלחן עו-וץ.
חושן משפט סימן תכ״ז סעיף ר.
21רמב״ם שם הלכה ד ,שלחן ערוד שם סעיף ד .שמא זה מקום שיש בו גובי׳ עשדן•
טפחיפ )שהם לחומרא 80ס״מ( או יותר )רמב״ם שם בצרוף דמב״ם הלכות נזקי מ מ ו ן
פרק י״ב הלכה י׳ בענין השיעור שיש בו כדי למות(.
22רמב״פ שפ הלכה ג׳ ,שלחן ערוך שפ סעיף ה׳.
23שלחן ערוך חושן משפט סימן שי״ד סעיף ב /סאת השלחן סימן ב׳ סעיף כ׳.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עניני כניה שונים
בדבר המרחק בין בנין אחד לשני והמרחק מדבר העלול להזיק לבנין ובין
הבנין ,ראה להלן עמ׳ . > 24
2
בכל מקום יש למנוע מלעשות תריסים אשר
ובולטים החוצה כעין דף היוצא מהחלון ,להיות
תרים כזח .אפור לפתוח ב ש ב ת אהילים מעל הלון
אהל .כשבונים גזוזטראות ,כדאי לעשותן לא זו
מודרגת ,כדי לאפשר לבנות עליהן סוכות.
כשמרימים אותם הם מתקפלים
ל צ ל ; כי ב ש ב ת אסור להרים
או גזוזטרה בגלל איסור עשית
מ ע ל זו ,אלא באלכסון בצורה
מטעם כבוד ראוי ש ל א לבנות הלונות של בכ״ם )ושל הדרי אמבטיות,
וצנורותיהם( לכוון הר הבית ,בכל השטח שממנו רואים א ת הר ה ב י ת )״מן הצופים
ולפנים״( ,או לכוון בית כ נ ס ת או בית מדרש״״ .ואפילו כשאין הלון בקיר ,אך
ג ב בהכ״ס ליד הקיר הפונה להר הבית או לבית כנסת או לבית מדרש ,ואין
ביניהם דבר החוצץ ,יש לבנות קיר נוסף כדי לחצוץ <י .בכל מקום )ולא רק
בירושלים( מ ו ט ב לבנות בכ״ס )אפילו כשהוא עם מחיצות( כשהגב לצפון ,או
לפחות ל ד ר ו ם ״ .
צ
24
25
26
27
אין לבנות חלון מול צלב ,ע״ז ,או בית ע״ז )ספר חסידים תל״א ותל״ז(.
בענין הדין כשאין מחיצות ראה רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכות ח׳ ו ט /
ש״ע אורח חיים סימן ג׳ סעיף ד.
משנה ברורה סימן ג׳ ם״ק י״ד .פתחי עולם ומטעמי השלחן סימן ג׳ ם״ק ט״ז מביא
שגם בחוץ אין לבנות כשהגב לירושלים.
ראה משגה ברורה ם״ק ט׳ ,כף החיים אורח חיים סימן ג׳ ם״ק ט״ו בשם שלחן ערוד
הרב )סימן ג׳ סעיף ז׳( משבצות זהב )סימן ג׳ ם״ק ד׳( בן איש חי )שנה א׳ ,פרשת
ויצא סימן ט ׳ ( ; וכן במטעמי השלחן ופתחי עולם )סימן ג׳ סוף ם״ק י״ד( ,בבן איש חי
כתוב עוד ״ופה עירנו בגדאד …המנהג פשוט שלא לבנות בית הכסא בבית ובחצר
שיש מחיצות אלא רק באופן שיפנו בו בין צפון לדרום״ .והרי אפילו אם קיר הבית
שבו צנור הביוב הוא בצד מזרח או מערב ,אפשר לבנות זוית בצנור המחבר ,ולבנות
את ביהכ״ם עם הגב לצפון .וראה בשלחן ערוך הרב אורח חיים סימן ג׳ סעיף קטן ו׳
שאפשר גם לכוון צפון מזרח למשל ,אם זה יותר לכוון צפון מאשר למזרח ,וכן הלאה.
ומן הצופים ולפנים יש נוסף לזה למנוע שגב בהב״ם יהיה לכוון הר הבית.
אגב ,ראר לאדריכלים לזכור לעשות את הכיור לרחיצת ידים מ ח ת לבהכ״ם ,ושביניהם
תהיה מחיצה שלימה ,באופן שאפשר יהיה לברד שם ובאופן שנטילת הידים תהיה
כדין .וכן כדאי לזכור לא לבנות את דלת בהכ״ם ממול דלת של חדר ,שעליה תקבע
מזהה )ראה קצור שלחן ערוד סימן י״א סעיף י״ח( .בדבר תיכנון חדרי שינה ,ראה
שלחן עית־ אר׳ח סימן ג׳ סעיף ו׳,
ראוי לפרסם את השיטות האלטרנטיביות לאשפרת בטון ,הפוטרת מהצורר להתיז עליו
מיס מדי יום בעת הבניה ,דבר שימנע חילולי שבת )ידיעות המכון מדעי טכנולוגי
לבעיות הלכה ,תשכ״ט ,2 ,עמודים .(29 ,28
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
גובה הכתים
אין לבנות בתים הגבוהים מן המקדש.
כ ת ב :״וכן היו כל בתי ירושלים נמוכים מן המקדש ,שאפילו ב ב י ת
הרדב״ז
כנסת אמרו אסור לבנות בגין גבוה מ מ נ ו כ ״ ש בית המקדש ,דכתיב לרומם א ת
בית אלקינו״ ,30
2 9
1
וכן אין ל ב נ ו ת בתים גבוהים מעל בית כ נ ס ת * .דין זה חמור מ א ה ר א
מ ש נ ה ברורה סימן ק ״ נ ם״ק ה ׳ ושערי תשובה ם״ק ג׳.
ד ״
מגדל לשמירת העיר שאין משתמשים בו כלל יכול להיות מעל בית ה כ נ ם ת
אך לא גג מ ש ו פ ע ,ולפי ערוך ה ש ל ה ! * לדעת הרמב״ם יכולה רק חומת ה ע י ר
להיות גבוהה מ ב י ת כנסת ,אך לא בנין אפילו אין משתמשים בו.
׳
3 2
8
ובמיוחד יש להקפיד שהבתים בשכונת בית ה כ נ ס ת לא יהיו גבוהים מ מ נ ו
ובימינו ש ו ב התכנון בידי יהודים ,וחובה לבחור מקום לבתי כנסת ב ג ו כ ת
העיר *•א ,ולהגביהם מ ע ל בתי העיר ,ולדאוג מראש שגובה הבתים לא יהיה מע1,
בית כנסת.
29
30
ובגלל שבת אין לעשות דלתות לבית הנפתחות בלחיצת כפתור ,ויש להתקין ״שעדן
שבת״ להפעלת ההסקה ולהפעלת המאור בחדרי המדרגות בשבת.
בתשובה תרל״ט.
שבת י״א ע״א .אפילו בית כנסת ובית מדרש אסור לבנות מעל המקדש ,או באי
ית י
גובה כמו המקדש )ערוך השלחן העתיד ,הלכ׳ בית המקדש סי׳ ג׳ סעיף ט״ז ,ש
שזה ״בירושלים ,או אפשר בכל א״י״(.
רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א הלכה ב׳ ,שלחן ערוך אורח חיים סימן ק״נ סעי,,
ומשנה ברורה שם ם״ק ה׳.
ואגב — כל עוד אין נוהגים להתקין מעליות אוטומטיות בבתי מגורים רגילים
י לןי
כדאי להרבות בבניגים גבוהים ,בגלל חילול השבת הנגרם מהפעלת המעל ,י
י
וראוי להזכיר כי רבים המתנגדים לבנינים גבוהים גם שלא מנימוקים דתיי _
החלטת ארגון המהנדסים מב׳ כסלו תשכ״ב נגד בתים גבוהים ,וכן את התנגדות ח^* "
״שיכון״ של ההסתדרות )פורסמה בעתונים בי״ח שבט תשכ״ג( ,וכמה סובלים ה ! ״ ^
בקומות גבוהים כשהמעלית מתקלקלת.
ביאור הלכה סימן ק״נ ד״ה בירניות.
אורח חיים סימן ק״נ ס״ק ה׳.
5ת
3
31
י מ
ם
,
י
32
33
1
י
0
34גם מה שכתב המגן אברהם )סימן ק״נ ם״ק ב׳( ,שבזמן שרוב בתי הגרם
לארץ( גבוהים מבית הכנסת ,יש מקומות שאין נזהרים גם בהגבהת בתי היז-י-
גם זה לא נאמר על הגבהת בתים בשכונת בית הכנסת )כף החיים אורח חיים סימן
ס״ק י״ט( .וכן כתב לבוש התכלת והחור סימן ק״נ ם״ק ב׳ בענין בזמן הדחק או
ק
״
נ
ב ז
ז
שיש אימת מלכות שאינן רשאין לבנות בית הכנסת כדינו.
34א רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א הלכה ב׳ ,שלחן ערוך אורח חיים סימן ק״נ סעיף
20
www.daat.ac.il
י
3
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
קומת דזקדקע בבתים
3 6
33
הואיל וקדשים ק ל י ם ,הנאכלים בכל ה ע י ר ,נאכלים רק בקומת הקרקע,
ולא בגגים ובעליות )—קומה שניה ומעלה( ,נראה שראוי לבנות א ת קומות
הקרקע בכל הבנינים בירושלים באופן שיכילו ככל האפשר יותר בני אדם ,למשל
כדאי להרבות בחדרים ובאולמות ,ולמעט במעברים ,מחסנים ,מבנים לאשפה או
להסקה וכדומה .וראוי לציין שצורת הבניה המודרנית עם קומת קרקע פנויה
מאפשרת להופכה למקום אכילה עבור כל דיירי הבית.
ז3
קרבנות אלה יובאו במספר רב ,ביחוד קרבן פסח ,שאותו יאכלו מליוני
אנשים בעת ובעונה אחת ,ועל כן חשובה כל פינה שבה אפשר ל א כ ו ל .
38
נטיעה הריעה
3
בירושלים אסור לנטוע ולזרוע אילנות וצמחים ,ואסור לחרוש*•־ .אין לקיים
אילנות הנטועים כבר ־ ,ויש ל ע ק ר ם .הנימוקים לאיסור זה ה ם :השימוש
ב ז ב ל ,עשבים רעים המושלכים מ ה ג י נ ו ת ־ ,העלים הנושרים מאילנות וכן
עשבים רעים הנתלשים על ידי הבעלים ומניחים אותם ונעשים ז ב ל . ,באילן
יש גם נימוק של אהל הטומאה .
11
10
4
42
4 3
1 1
4 5
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
קרבן פסח ,מעשר בהמה ,בכור ,שלמים ,תודה ,ואיל נזיר.
כלים פרק א׳ משנה ח׳.
פסחים פ״ה ע״ב ,רמב״ם הלכות קרבן פסח פרק ט׳ הלכה א׳ .וראה בערך גגין ועליות
באנציקלופדיה תלמודית ,עמודים קלה—קלז.
בענין השאלה אם מותר לאכול מעשר שני וקדשים קלים ב מ ר ת פ י ם בירושלים,
ראה מנחת חינוך סוף מצוד ,שסב ,עמוד ב :ד״ה ובעיר ,שנסתפק בענין מחילות
ומערות.
הדבר נוגע לשטח שנתקדש בזמז הבית ,אבל לעתיד לבא יתקדשו שטחים נוספים,
וכדאי לבנות גם שם מלכתחילה כד.
דין זה הוא מעשר הקדושות של ירושלים .בבא קמא פ״ב ע״ב ,תוספתא נגעים פרק ר,
תוספתא ב׳ ,אבות דר׳ נתן פרק ל״ה ,רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ד,
פאת השלחן סימן ג׳ סעיף ט׳.
תוספתא ורמב״ם שם.
״עזרת כהנים״ )חלק מבוא המקדש שער ירושלים סימן ח׳( כתב שאסור לקיים אילנות
אפילו בדיעבד ,ובשעת התקנת התקנה בימי דוד ושלמה עקרו את כל האילנות שהיו.
פירוש רש״י למלה םירחא ,שהיא הנימוק המובא בבא קמא פ״ב ע״ב.
פירוש המאירי על בבא קמא שם.
נזכור גם כי על צמחיה נמצאים מזיקים שונים ,וצפורים המקננות באילנות מלכלכות
את הסביבה.
45שרית הרדב״ז תרל״ג .לפי ה״עזרת כהנים״ שם גם איסור הנטיעה הוא משום סרחון,
ולא משום טומאה ,וכן כתב בבית ישראל ם״ק כ״ג על פאת השלחן שם.
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
4 8
הכפתור ו פ ר ה כ ת ב ״נראה מכאן שאם היה בירושלים היום ד ק ל ש ל ו ל ב ו
פפול וכיוצא בזה והוד• ליה מצוד! הבאה בעבירה״ .ע ד כדי כ ד ה מ ו ר ה א י ס ו ר
אפילו בזמן ה ז ה ! וגם לפי פ א ת השלחן נוהג האיפור בזמן הזה.
שהמזזלוק
כמה הודשים לפגי כיבוש העיר העתיקה כתב הרב בנימין אדלר
בין הכפתור ופרח והרדב״ז היא כשהעיר מיושבת גוים .הרב אדלר ח ע ל ח ל ק
העיר שחזר לידי ישראל בשנת תש״ח ,אך כותב שיש אולי סניף להיתר ש ע ד י י ן
רוב עיר הקודש בתוך ההומות בידי צר .וכן כתב שגם בעל ה ש ל ח ן ע ר ו ד י ת י ו ־
לנטוע ולזרוע בירושלים כשהיא תחת עול הגוים.
4 7
4 8
ת
4 0
הרב אליהו פ .פרדפ םובר שדין זה נהג רק בזמן הבית.
יש לחזכיר שגם בערים אחרות אין להפוך שטה שהיה בנוי לשטה ש ל ג ט י ע
או זריעה — יש איסור לחרוס בית ולזרוע או לנטוע במקומו ,או לזרוע ב ח ו ר
כדי שלא תיחרב ארץ ישראל א ,ומסביר ש .ביאלובלוצקי ״ א ע ״ פ ש א ף נ ט י ע ן ו !
הן בכלל ישוב הארץ ,בתים עדיפים מהן ,ע ד ש א ף דין מצרנות אינו נוהג א ם ה מ * ד ן
רוצח במקום לזריעח וחלוקח לבנין )ב״מ ק״ח ב׳(״ .הוא כ ת ב ש ע ק ר ו א ת ד י ע צ י
שהיו כבר נטועים כ ד י שיהיה מקום לבתים נוספים עבור עולי הרגל ה מ ר ו ב י ם !9
א ת ה ש ט ה בתוך העיר יש לנצל באופן המירבי עבור בנינים.
ו ת
3ד
0ה
4 9
ס
גידול בעלי חיים
4
י־י•
5 5
אפור לגדל ת ר נ ג ו ל י ם ׳ ו א ו ח י ם בירושלים ,להחזיק שובך יונים ב כ ל ע ,
ואף במרהק של המישים אמה מ ה ע י ר ,לגדל בהמה דקה בארץ י ש ר א ל ״ ,ו ל ג ד ל
ל ק ו .98
ק
ל
ר
5 8
ב
ב
ש א י ג ו
ש ו ר
א ו
ח ז י ר
ב כ
מ
ם
46פרק ו׳ סוף ד״ד .תוספת.
47סימן ג׳ סעיף ט׳ ,ובית ישראל שם ם״ק כ״ג.
48ב״קול תורה״ כסלו—טבת תשכ״ז עמודים טז—יט ,אדר א׳ וב׳ תשכ״ז עמודים ס ו — י
וםיכש בעמוד יח.
49״נועם״ כרך י״א עמודים י״ג י״ד.
ע
51עלי עי״ז עמוד .34
50עלי עי״ן עמוד .33
49א ראה להלן.
53הדבר נוגע גם לדיני תכנון ,למשל בענין בנית לולים.
54בבא קמא פרק ז׳ משנה ז׳ ,בבא קמא פ״ב ע״ב ,אבות דרבי נתן פרק ל״ה ,ד מ ב ״
הלכות בית הבחירה םרק ז׳ הלכה י״ד .דין זה הוא אחד מעשר הקדושות של י ד ו ש ל י
והוא בגלל העבדת טומאה לקדשים )בבא קמא פ״ב ע״ב(.
ק
0
55
56
אבות דרבי נתן פרק ל״ה .אף זה מדיני עשר הדברים ,אבל הגר״א מחק מ ל ה
בבא בתרא פרק ב׳ משנה ה׳ ,רמב״ם הלכות גזלה ואבדה פרק ו׳ הלכה ט׳ .שלחן ע ^ – ,
חושן משפט סימן קנ״ה סעיף כ״ד.
ראה פרטיפ בכפתור ופרח סרק י׳ עמודיפ ל״א ע״א עד ל״ב ע״א .רמב״ם הלכות ג ק
ממון פרק ה׳ הלכות ב׳ ,ג׳ ,ד ,ח׳ ,שלחן ערוך חושן משפט סימן ת״ט סעיף א /
בבא קמא פרק ז׳ משגה ז׳ ,רמב״ס שם הלכה י׳ .שלחן ערוך שם סעיפים ב׳ ג׳ .ו ב ע *
חתול מסוכן ראה רפב״פ הלכות גזלה ואבדה פרק ט״ו הלבה י״ז.
ז ו
57
ז
58
3
22
www.daat.ac.il
י
ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
קברים
59
אין להשאיר קברים בתוך ירושלים ,ויש ל פ נ ו ת ם .יש לפנות קבר גם
במרהק של המישיס אמה מירושלים ,גם אם העיר לא הקיפה א ו ת ו ״ .
אין מלינים מת ,ולא מעבירים ע צ מ ו ת אדם בירושלים א .לבז אין לעשות בה
מעבדות ומכונים פתלוגיים שבהם מחזיקים אברים ,גם אם הם של גויים .ואף
שלדים ללימוד בבתי ספר אין לההזיק בעיר .וזאת מ ל ב ד איסורי ההנאה ממת,
איסור הלנתו ,ועוד.
8
80
אשפה
אין לקיים א ש פ ה בירושלים ״י .המדובר לא רק באשפה של דברים אורגניים,
8 2
כגון שיירי אוכל ,אלא אולי גם באשפה של שברי כ ל י ם .
ראוי להזכיר כי ה ש ו ו ק י ם
83
בירושלים כובדו בכל יום!,6
דברים שיש לבנות לתועלת הרבים
8
מקום הכרזה על אבידות ומציאות י .
בית כ נ ס ת .
בית ךין ,68
ז 6
59תוספתא נגעים פרק ו׳ תוספתא ב׳ ,אבות דרבי נתן סרק ל״ה ,רמב״ם הלכות בית
הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ד .זה אחד מדיני הקדושות של ירושלים.
ה״עזרת כהנים״ )בחלק מבוא המקדש ,שער ירושלים ,דף כ׳ (.כתב :״בכל פעם
שימצאו שם קבר מפנין אותן״ )על פי אבות דר׳ נתן פרק ל״ה וכשפינו את הקברים
מפני מה וכר(.
לדעת הרש״ז אוירבד המדובר גם בקברי גויים ,כי גם הם מטמאים במגע ובמשא,
ויש אומרים שאף באהל.
60חזון איש על רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ג ,ד״ה והנה.
60א בבא קמא פ״ב ע״ב ,תוספתא אבות דרבי נתן ורמב״ס שם.
61בבא קמא פ״ב ע״ב ,תוספתא ואבות דרבי נתן שם ,רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳
הלכה י״ד .דין זה הוא מעשר הקדושות של ירושלים.
62לפי זבחים צ״ו ע״א ,אם כי נימוק האיסור הוא מפני השקצים הנמצאים באשפה )בבא
קמא ס״ב ע״ב(.
63הכוללים גם רחובות בלשון ימינו.
64פסחים ז׳ ע״א ,בבא מציעא כ״ו ע״א.
65אבן הטוען ,כבבא מציעא כ״ח ע״ב נאמר שהיא היתד .בירושלים ,ולפי הרמב״ם הלכות
גזלה ואבדה פרק י״ג הלכה א׳ היא היתד .מ ח ת לעיר.
נזכיר גם כי ״כיפה של השכונות היתד .חוץ לירושלים ,וכל מי שמבקש להשב הולד
לשם; למה? שלא יחשב בירושלים ויצר״ )שמות רבה סוף פ׳ נ״ב( .יתכז שזה רק
בזמן הבית ,כשכולם עולים לרגל.
67לפי הדין בכל עיר .םנהדריז י״ז ע״ב ,רמב״ם הלכות דעות פרק ד׳ הלכה כ״ג.
68לפי הדין בכל עיר .סנהדרין ורמב״ם שם.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
בית מלמדי תינוקות ״•י.
בית מרחץ ״ .
מקוואות רבים .
בית ה כ נ ס ת אורחים א .
בכ״ם ל צ י ב ו ר ־ .
מ נ י ע ת מעלות ומורדות ״ )כגון על ידי גשרים כדי לגשר בין מ ק ו מ ו ת ג ב ו ה י ם
על פני שטח נמוך שביניהם ,או באמצעים אחרים(.
1ד
1ז
7
1ז
הרחקת דברים מזיקים
)דברים הנוהגים בכל מקום(
דינים מיוחדים מחייבים להרחיק מגבול רשותו של אחר דברים ה ע ל ו ל י ס
לגרום נזק .המדובר במרחק של ארבע א מ ו ת -׳ )או פחות( מגבול ש ל ח צ ר
,
בית סמוכים ,או מגבול שדה .הדברים מנויים ברמב״ם הלכות שכנים פ ר ק
פרק ט׳ הלכות א׳ ע ד י /פרק י׳ הלכות ה׳ ו ח /ושלחן ערוך חושן מ ש פ ט סימל ק נ ״ ד
סעיפים י׳ ע ד ל״ב ,פימן קנ״ה סעיפים ד׳ עד י״ד ,ט״ז ע ד י״ט ,כ ״ ה יל״א ,ו ל א
נפרטם כאן .לפני בניה ,חפירה או ע ש י ת פעולה במרחק של פחות מ א ר ב ע א מ
מהגבול יש לברר א ם אין הדברים ה א ל ה אסורים.
ו
א
ז
ו
ת
יש דברים שאותם יש להרחיק יותר מארבע אמות .הם מנוים ב ר מ ב ״ ם י צ
פרק י״א הלכות א׳ ,ג׳ ,ד׳ ,ה׳ ,ובשלחן ערוך שם סעיפים ז /ט״ו ,כ׳ )וראה ט
סימן ק נ ״ ה סעיף כ״ו על מידת ההרחקה בדברים שלא נמנו בתלמוד( " ,א ׳ כ ״
בהגה״ה ה ש נ י ה )לפי טור שם סעיפים ל״ה ול״ו יש להרחיק בזה יותר מ א ר ע
אמות( ,ל״ד ,ל״ו ע ד ל״ט .וכן ראה רמב״ם שם פרק ה׳ הלכות ו׳ ע ד י״א ,ש ל ד ן י
ערוך הושן מ ש פ ט סימן ק נ ״ ד סעיפים א׳—ט׳.
0
ו
ר
כ
ד
3
גם בין בית ועליה שעליו יש דינים על הרחקות ומניעת שימוש מזיק ,ו ה ם
מנוים ברמב״ם שם פרק ט׳ הלכות י״א ע ד י״ג ופרק י׳ הלכה ו /ו ב ש ל ח ן ע ו ־ ד ך
שם סעיפים א׳ ע ד ד׳.
הכלל הוא שאסור לעשות שום דבר שיכול להגיע מ מ נ ו איזה היזק ל ש כ ן 6ד
69
70
1דא
72
לפי הדין בכל עיר .תנא דבי אליהו זוטא סוף סרק ט״ז.
71עבור עולי הרגל.
לפי הדין בכל עיר .סנהדרין ורמב״ם שם.
לפי הדין בכל מקום )״אהבת חסד״ של החפץ חיים ,חלק ג׳ פרק ב׳(.
לפי הדין בכל מקום .ביאור הלכה על שלחן ערוך אורח חיים סימן ג /ס נ ה ד
73ראה עירובין נ״ו ע״א.
ורמב״ם שם.
כפי שבנו אבותינו גשרים בימי בית ראשון ובית שני ,למרות שאז היתד .בביז-
י׳ זל
כרוכה במאמצים הרבה יותר רבים מאשר היום .כדי למנוע שהעוברים בחלל
לגשר ייטמאו ,אפשר לבנות שם מנהרה ,כעין צנור מרובע ענקי ,שתבלוט
ולכאן משני צדי רוחב הגשר ,ומתחתיה יהיה חלל כפול.
רק בענין אחד — בור או אמת מים — יש נוסף להרחקה גם לסוד אותם בסיד )י־מ3״
הלכות שכנים פרק ט׳ הלכה א׳ ,שלחן ערוך חו״מ סי׳ קנ״ה סע׳ ה׳(.
או לעוברים ברשות הרבים )קצור שלחן ערוד סימן קפ״ד סעיף ה׳( בעגין נזק לעוג,-,:
18.—17
ברשות הרבים ראה לעיל עמ׳
ר י
ז
74
מ
ת
ז
75
0
76
0
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בירושלים אסור לעשות כ ב ש נ י ם ״ ,בגלל העשן ה מ ז י ק ״ או המצער את
ה א נ ש י ם ובגלל השחרת ה ח ו מ ה ״ והבתים* ,ואף בערים אחרות אסור לעשות
כבשן .81
79
7
8
בדבר הרחקת דברים מ ה ש ט ח שמסביב לערים ,ראה להלן.
הרחובות
בעוד שבתכנון כבישים שואפים לאפשר זרימה חופשית של מכוניות ,הרי
בתכנון רחובות ירושלים ראוי לשאוף לזרימה חופשית של הולכי רגל לכוון הר
הבית .יש לזכור כי עיקר התנועה היא בזמנים שיש עולי רגל ובחגים ובשבתות,
והתנועה היא של הולכי רגל ולא של מכוניות.
ראוי על כן לכוון את הרחובות )גם בעיר החדשה( לכוון הר הבית ,ובאופן
שיאפשר תנועת הולכי רגל נוחה ומהירה בנתיבים הקצרים ביותר — לעשותם
ישרים )כדי לקצר את הדרך( ובלי שום מכשול בקרקע או מעל הקרקע ע ד גובה
קומת אדם )כגון מדרגות ,כיסויי ביוב ,עמודים )של חשמל או תמרורים( ,עצים,
וכל דבר המונע זרימה מהירה של הולכי רגל .הרהובות המוליכים לכוון הר הבית
יהיו רחבים מהרחובות חנצבים לחם ,שבהם התנועה תהיה פחותה א .
צ8
= 77משרפות סיד לקדרות )של חרס( )רש״י לבבא קמא פ״ב ע״ב ,גמרא חגיגה
כ״ו ע״א() .״עזרת כהנים״ ,חלק מבוא המקדש ,שער ירושלים ,סימן ז׳ מגיה
״וקדירות״ לפי רש״י חגיגה כ׳׳ה ע״ב ד״ה מן המודיעים( .צ״ע מה דין עשן הנפלט
מארובות וממכוניות ועשן אחר .זה אחד מעשר הקדושות של העיר .בבא קמא
פ״ב ע״ב ,רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ז׳ הלכה י״ד.
78תוספות בבא בתרא כ״ג ע״א ד״ה בקוטרא.
79עזרת כהנים חלק מבוא המקדש שער ירושלים סימן ד.
81ראה להלן עמ׳ .30
80רש״י בבא קמא פ״ב ע״ב.
82אגב — כבר על סבו של שאול ידוע שדאג להאיר מבואות אפלים )תנחומא תצוד ,ח׳(.
82א אי אפשר לעשות עירוב לרחובות הרחבים 16אמה או יותר ,במקום שיש ששים רבוא
בני אדם ,ולכן אסור לשאת בהם דברים בשבת .הגמרא אומרת :״ירושלים אילמלא
דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים״ )עירובין ו׳ ע״ב( .היום אין
לירושלים דלתות ,וגם לעתיד לבוא היא תשב פרזות )זכריה ב׳ ח׳( .הואיל והרחובות
פתוחים לרחבות שלפני החומה ,ורוחב רחבות אלה יותר משש עשרה אמה ,יש דין
רשות הרבים גם לרחובות שרוחבם 13אמה ושליש )שלחן ערוך אורח חיים סימן שמ״ה
סעיף ט׳( ,שהם 6.4מטר ,לפי אמה = 48סנטימטר )יש לחשב אמה ל־ 60ם״מ או
ל־ 48ס״מ ,בכל מקום לחומרא )ראה כעין זה בכף החיים או״ח סימן שמ״ה ם״ק נ״א((.
יש לציין שמידה זו היא יותר מאשר רוחבם של הרבה רחובות בעיר העתיקה בימינו.
ונזכיר שבחפירות ארכיאולוגיות נתגלה הרחוב הראשי שחיבר את העיר התחתונה עם
הר הבית ,שעלה מבריכת השילוח להר הבית .רוחב הרחוב הוא 24רגל ) 7.30מטר(
)ץ1ז1>5זג1ז3*!011 0ז10ק^ 0ח16$11ג? תרג״ו ,עמוד .(302זה פחות מ־ 16אמה ,ושוד,
ל־ 13אמה ושליש אם אמה היא 55ס״מ.
www.daat.ac.il
25
הרצוגת לרשות הרבים ,ו ע ש י ת ד ב ר י ם
מכללת מ ת ח
הרבים או
בענין ע ש י ת בורות ברשות
אתר דעת -
ברשות הרבים העלולים להזיק ,ראה רמב״ם הלכות נזקי ממון פרקים י ״ ב ו י ״ ג .83
ראה גם עמודים 83 !8—17א.
ל מ ע ל ה הזברגו את האיסור להוציא זיזים וגזוזטראות ,ואחד ה ט ע מ י ם ה ו א כ י
אפשר להתקל בהם ולהנזק .יתכן שמטעם זה ראוי שלא יהיו ברהובות ד ב ר י ם
שאפשר להכשל או להתקל בהם ,אפילו אם בדרך כלל יכולים עוברי ה א ו ד
ח
לכן כדי שאפשר יהיה לשאת דברים בשבתות כשיהיו ששים רבוא )יש דעות ש ה ו א
הדין לעיר שאין בה ששים דבוא ,אד היא מחוברת בכבישים לערים אחרות( ,מ ו ט
לתכנן את הרחובות לכמה מסלולים שכל אחד מהם לא יהיה רחב מ־ 6.4מטר• ל מ ש ל
אפשר לעשות ברחוב שני מסלולים ,להולכי רגל בשני הכוונים ,או להוסיף מםלוליס
עבור כלי רכב) .זה יועיל גם למנוע תאונות ,ויאפשר זרימה מהירה של תנועה( .כ י ן
מסלול למסלול תהיה מחיצה שגובהה בין שלושה לתשעה טפחים )לחומרא ביז 30
ל־ 72ם״מ( או יותר מעשרה טפחים )מטר( ,ואז יש למחיצה זו דין של ״מקום הפטור״
אם רוחבה פחות מארבעה טפחים או דין כרמלית או רשות היחיד אם רוחבה י ו ח ד
)ש״ע אורח חיים סימן שמ״ה סעיפים י׳ וי״ט(.
אמנם יש בדעה שאם מבוי מפולש לרשות הרבים ,והוא לאורך רשות הרבים ) ,ב ע נ י ן
פירוש ״לאורך רשות הרבים״ ראה כף החיים שם ס״ק מ״ה( ,יש לו דין רשות ה ר ב י
גם אם הוא צר מ־ 13אמה ושליש )שלחן ערמ־ סימן שבדה סעיף ח׳ ומשנה ב ר ו ר
סימן שמ״ה ם׳׳ק כה(.
3
׳
ס
ה
באגרת אריםטיאם )סימן ק״ו ,ראה תרגום הרטום ,וכן ראה בספר בנין אריאל מ ה ר
יהושע יוסף כלבו ,בחלק מצב ירושלים ,סימן ו׳( כתוב שברחובות ירושלים היו כמד,
מסלולים ,בגבהים שוגים זה מזה )״מדרגות״( ,כדי שאלה שנטהרו יוכלו ללכת במסלול
מיוחד כדי שטמאים לא יגעו בבגדיהם ויטמאום.
יתכן שזה פירוש המשגה שברגל היו הטהורים הולכים באמצע הדרד והטמאיש
בצדדיפ ,כי הטהורים היו הרוב ,וביתר ימות השנה להיפך )שקלים סרק ח׳ משנה א ,
דמב״ם הלכות אבות הטומאות פרק י״ג הלכה ח׳( .וכן בדיני קנין ובדיני שבת יזןן
״רשות הרביפ׳׳ ו״צידי רשות הרבים״ ,וראה עירובין צ״ד ע״א ,ורש״י שם כ ע נ י ן
חיפופי.
3
83בנוגע לסרק י״ג הלכה ט״ו ,יש דין המיוחד לירושליפ )אבות דרבי נתן נוםחא
פרק ל״ט ,וראה ביאלובלוצקי ,עלי עי״ן עמוד .(32
83א ראוי לבנות את הרחובות ואת הרחבות כיפין על גבי כיפין ,כדי למנוע מעולי ה י ג ל
טומאה מקברים בתוך האדמה .כסי שבנוי הר הבית )סרה פרק ג׳ משנה ג׳( ,וכפי שזזיו
במה מחצרות ירושלים )שם משנה ב ( ואולי גפ כמה רחובות שהוליכו להר הביון
כפי שרואים עד היוס כיפין על גבי כיפין מתחת לרחוב השלשלת .לצורר זה מספיק
לבנות מתחת לרחובות חללים שגובהם לפחות 10ם״מ ,אורכם לפחות 10ם״מ ו ר ו ח
לפחות 10סנטימטר )או קצת יותר למקרה שהם יסתמו במקצת או יתכופסו( ,י ע ל י ה
שכבה דומה ,באופן שחלל השכבה העליונה הוא מעל המחיצות בשכבה התחתונז-
אפשר להגיח שתי שכבות של צנורות שקוטרפ בפגים כ־ 15ם״מ )כי אז יש ב ת ו
3
,
,
3ק
ש
״
3ן
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לראותם ולהזהר מהם ,אם הם עלולים לפעמים להכשל בהם כשאין משגיחים
בהם ,כגון כשיש דוהק ,או בלילה אם התאורה ג פ ם ק ת ,או עוורים.
ראוי להזכיר כי כל שנה ,בט״ו באדר ,היו מתקנים א ת הדרכים והרהובות
ואת המקוואות * .
82
8
הר הבית
בהר הבית אסור לבנות )מלבד הבנינים של בית המקדש( ,ויש איפור לאו
לנטוע אילן בהר הבית )מלבד האיפור הכללי לנטוע בכל העיר(
85
.יתר הדינים
חלל המכיל קוביה שצלעותיה 10ס״מ( ,או אפשר לעשות תבניות בטון בצורה זו
| _ |_ )הואיל וזה חלל קטן ,והוא לצורך הרבים ,נראה שמותר לעשותו תחת רשות
הרבים )ראה רמב״ם הלכות נזקי ממון פרק י״ג הלכה כ״ג ,שלחן ערוך
חושן משפט סימן תי״ז סעיף א׳ והגה״ה שם(.
84שקלים פרק א׳ משנה א׳ .וראה ברמב״ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ח׳ הלכות
ה׳ ו׳ פרטים על בנית דרכים ,גשרים והסרת מכשולים .הדברים אמורים לא רק
בקרבת ערי מקלט ,אלא בכל מקום ממנו עלול אדם להצטרך לנוס לעיר מקלט,
כלומר גם במקום רחוק .וכשם שבזמן הבית דאגו לספק מים לעולי רגל מבורות
)מועד קטן פרק א׳ משנה ב׳ ,תוספתא שקלים פרק א׳ תוספתא א׳( ,כן ראוי לסדר
היום ברזי מים בדרכים.
85ספרי דברים פרשת שופטים אות קמ״ה ,דמב״ם הלכות עבודה זרה פרק ו׳ הלכות
ט׳ ו י /כסף משנה שם הלכה ט׳ ,ביאור הרב יוסף קורקום להלכות בית הבחירה פרק א׳
הלכה ט׳ )נדפס ברמב״ם הוצאת עם חי(.
ואבנים וקורות שנפסלו )נחצבו( מתחילה לצורך אחד ,אין בונים בהר הבית )תוספתא
מגילה פרק ב׳ תוספתא י׳ )הוצאת צוקרמנדל ג )ב( .(5ירושלמי יומא פרק ג׳ הלכה ר
ורמב״ם הלכות בית הבחירה פרק א׳ הלכה כ׳(.
ל ג ד אסור להשתתף בבגית חומת ירושלים ,וקל וחומר לבגיה בהר הבית ,בין בעצמו
ובין בממונו )פסקי התוספות סוף מדות ,רא״ש מדות פרק ה׳ משנה ג׳ ,רמב״ם הלכות
שקלים פרק ד׳ הלכה ח /חלכות מתנות עניים פרק ח׳ הלכה ח׳ ,והלכות ערכין
וחרמין פרק א׳ הלכה י״א( .ומאחר שלמדים זאת בין היתר מהפסוק ״ולכם אין חלק
וצדקה וזכרון בירושלים״ )נחמיה ב׳ כ׳( ,אולי הוא הדין לבניה בכל ירושלים.
בחשון תרפ״ט בנו הערבים קיר מעל קצוות הכותל המערבי שליד רחבת הכותל ,עם
מעקה ברזל בקצה הצפוני ,כדי להדגיש שהכותל הוא בשליטתם וכדי שתהיה להם
נקודת תצפית ושליטה מעל הכותל )כי הקירות שנוספו משמשים גדר שלידו אפשר
לעמוד ,בעוד שאי אפשר לעמוד בביטחה על הכותל במקום בו לא נוספו הקירות(
)ראה ״ציון״ כרד ג׳ ,תרפ׳׳ט ,עמוד ,95ו״מחנים״ קז תמוז תשכ״ו עמ׳ כו( .גם
בדורות קודמים הוסיפו גדם נדבכים לכותל .ראוי לשקול אם להרוס הוספות אלה ,הן
מבחינת ההלכה ,הן כדי לבטל את מעשה הגויים ואת שליטתם ,והן מבחינת מראה
הכותל.
וראד לדעת בקשר לזה ,שגובה כל הנדבכים הקטנים ליד רחבת הכותל הוא 4וחצי
מטר ,ובשתי קצות רחבת הכותל הגובה 6מטר .הנדבכים הקטניפ הם קיר של בור
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
הנוגעים לירושלים ,נוגעים גם להר הבית ,מקל וחומר <י .
סביב ה ר ה ב י ת היה ״מגרש ההר״ ,כלומר שטח פנוי ברוחב 50א מ ה 8 7
וראוי לקבוע דבר זה בתכנון .
אסור לנתוץ מהכותל אפילו רק נתיצה זעומה כמו כתיבה על ה כ ו ת ל * 8א
וזה קל והומר מאיסור נתיצת כותל בית כנסת ב .
׳
8 8
׳
88
סביב העיר
)נוגע לכל הערים(
סביב ערי הלויים היה שטח פנוי ,שנקרא ״מגרש״ ,ע ד למרחק א ל ף א מ ה ,
ומחוצה לו היה מסביב שטח זרוע או נטוע ,שנקרא ״שדה״ ,ע ד למרחק
של
8 9
אלפיים א מ ה נוספות .
אסור להפוך א ת השטח הבנוי שבעיר לשטח זרוע או נטוע או לשטח פ נ ו י .
ב״מגרש״ אסור לבנות ו ל ז ר ו ע א ; ואסור להפוך את ה״שדה״ לשטח ב נ ו י 0
או לשטח פנוי .איסורים אלה חלים בכל הערים בארץ ישראל ,ולא רק ב ע ד י
הלויים .האיסור להפוך ״עיר״ או ״שדה״ למגרש הוא כי זוהי החרבת ישוב ח ע י ו •
א ו ישוב ה א ת ,והאיסור ל ש נ ו ת א ת המגרש הוא כדי שלא לפגוע בנוי ה ע י ר 1״ 2
89
9
קי
מים הנמצא מאחוריהם ,והמים מקלקלים את הכותל .אם יורידו את כל ה נ ד ב כ י ם
הקטנים ,ישאר מצד הר הבית גובה של 3עד 3.60מטרים מן הנדבכים הגדולים ,וזד,
מלבד חומה פנימית גבוהה ,הנמצאת בין הבור ובין הר הבית ,כלומר מי ש י ס ת כ ל
מצד הר הבית לא יראה כל שינוי ,כי הוא רואה את החומה הפנימית הנמצאת כמד,
מטרים פנימה מהכותל המערבי ,והשינוי יהיה רק שגובה המים בבור מאחורי ה כ ו ת ל
יהיה נמיר יותר.
86עזרת כהנים ,חלק מבוא המקדש ,שער ירושלים ,עמוד כ״א ע״ב.
87תבנית היכל ספר ב׳ םימז ט״ ו.
88ברחבת הכותל ראוי אולי לעשות בתכנון לא רצפת אבן ,כדי למנוע איסור השתחואד,
על אבן משכית ,כי יתכן שיהיו אנשים שיטעו ויחשבו שכמו שאיסור זה אינו ב כ י
המקדש )רמב״ם הלכות עבודה זרה פרק ו׳ הלכה ז׳( כד איננו גם ברחבת הכותל,
וכן ראה העדה 83א,
88א משכנות לאביר יעקב שורש כב םק״ח.
ת
88ב משנה ברורה סימן קנ״ב ס״ק י״א ,כף החיים אורח חיים סימן קנ״א ס״ק עו ,ע ר ו
השלחן העתיד הלכות בית המקדש סימן ד׳ ם״ק כד וכ״ה ,וראה גם ״המאסף״ שנה א -
חלק קדושת הארץ סימנים ד׳ ,ר .כ״ח־ל׳.
ד
כ
89לפי הרמב׳׳פ הלכות שמיטה ויובל פרק י״ג הלכה ה׳ היה רוחב השדה אלפיים א מ
ולפי רש״י ערכין ל״ג ע״ב היה הרוחב רק אלף אמה .ראה עירובין ג״ו ע״א ו ע ׳ י '
רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ח ,שלחן ערוך אורח חיים סימן שצ״ח על אופן המדידה.
ה
3
89א לשאלה אם מותר לנטוע שם ,ראה משנה למלר הלכות שמיטה ויובל פרק י״ג הלכה ך,
ותפארת ישראל ערכיז פרק ט׳ יכין ם״ק נ״ג.
91רש״י שם.
90כך נראה מהרמב״ם שם.
92משנה וגמרא ערכין ל״ג ע״ב ,רמב״ם הלכות שמיטה ויובל פרק י״ג הלכות ד׳ ע ד ו׳
ראה גם לעיל עמוד .22בפירושו של הרב הירש לויקרא כ״ה כ״ד יש ראיה ע מ ו ק
28
www.daat.ac.il
ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכן מקום שהיה בנוי )יתכן שהדבר אמור ביחוד בזמן הישוב היהודי( ,או
חורבה ,בתוך העיר או מחוץ לעיר ,אין למנוע א ת הבניה עליו במטרה להשאירו
כשטח ריק או במטרה לזורעו .רק א ת עיר הגדחת ,נצטוינו ש ל א לבנות א .
ומכאן שהתכנית למנוע א ת ה ב נ י ה מ ס ב י ב לחומות הנוכחיות של העיר העתיקה,
באותם המקומות בהם היתה העיר בימי ה ב י ת )כגון במורד מ ח ת לחומה בדרום,
ומחוץ לחומה בצפון( ,היא אסורה ,וכן אסור להקיף א ת ההומה ב״הגורת ירק״
)מלבד עצם האיסור לזרוע בירושלים( .יש ליישב מ ח ד ש א ת המדרונות הדרומיים,
וזה יביא לרציפות של ישוב יהודי מהכותל המערבי ע ד העיר החדשה ,דבר שלא
יושג גם אחרי יישוב הרובע היהודי בעיר העתיקה .
93
9 3
94
9 5
מסביב לכל עיר בארץ ישראל יש להשאיר שטח פנוי מאילנות לנוי העיר,
ע ד למרחק עשרים וחמש אמה מהעיר )ופנוי מהרוב ושקמה ע ד למרהק המישים
,ופנוי מזרעים ע ד מרחק
אמה( ,ויש לעקור אילנות הנמצאים בשטח ז ה
אלף אמה ״ .
הדין לא נהג בזמן שהערים היו בידי הגוים ,ועתה הוא נוהג שוב )הרב יוסף
קארו בבדק הבית חושן מ ש פ ט סימן ק נ ״ ה סעיף כ״ז כ ת ב :״ונ״ל דאף בא״י אינו
נוהג בזמן הזה שהיא בידי עכו״ם בעוונותינו עד שנזכה לזכות כ ה /וראה םמ״ע
9 8
9 8 9 7
,
בצדדים החברתיים והמשקיים של המגרש ,השטח הפנוי ״המשותף״ ,המונע מערים
מלגדול יתר על המידה ,על התוצאות השליליות שבדבר ,והמביא ליסוד ערים חדשות.
93כן משמע מהרמב״ם שם הלכה ר.
93א מותר לעשות במקומה של עיר הנדחת גנות ופרדסים )סנהדרין פרק י׳ משגה ר(.
94ישוב יהודי במדרונות הדרומיים יכול להביא גם לרוב יהודי בשטח המקודש של
ירושלים ,שבו מותר לאכול קדשים קלים .בזה תוסר מניעה אחת מתור המניעות
להקרבת קרבן פסח ,לפי שיטה אחת ,ראה ״מקדש מלך״ עמ׳ צא .ואגב ראוי לציין
שבכפר השילוח התקיים ישוב יהודי עד מאורעות תרצו—תרצט ,ורבות מאדמותיו
רשומות על שם יהודים.
95מגיד משנה הלכות שכנים פרק י׳ הלכה א /משנה למלך הלכות שמיטה ויובל פרק י״ג
הלכה ה /טור חושן משפט סימן קג״ה סעיף כ״ז.
96כי ענפיהם רבים )רש״י בבא בתרא כ״ד ע״ב( .ושמא הוא הדין לאילנות כמו
אקליפטוס ז
97רמב״ם הלכות שכנים פרק י׳ הלכה א /טור הושן משפט סימן קנ״ה סעיף כ״ז.
98בירושלים יש איסור נוסף של קיום אילנות )ראה לעיל עמוד (21בשטח העיר עצמה,
כלומר גם בכל המורד שמחוץ לחומה הדרומית הנוכחית של העיר העתיקה ,ואסור
לנטוע או לקיים אילנות עד מקום החומה בימי בית ראשון ,שהיתר .בתוד העמק שמדרום
ל״עיר העתיקה״ ,ומשם ואילד יש למדוד את המרחק של 25אמה )או 50אמה לחרוב
ושקמה( ,ואלף אמה לזרעים .ובדבר הנטיעה בשטחים שהיו מיושבים בימי בית שני,
או בימינו ,ראה לעיל עמוד .15
99תוספות בבא בתרא כ״ד ע״ב ,רמב״ם הלכות שמיטה ויובל פרק י׳יג הלכה ה׳ .דין
זד .כבר הוזכר לעיל.
www.daat.ac.il
29
מכללת הרצוג
אתר דעת -
י״ב( .ועתה משחזרו לידינו יש ש ו
קג״ה ם״ק
סימן קנ״ה ם״ק מ״ח וש״ך סימן
לקיים את הדין .לפי זה חלים דינים אלה בירושלים אפילו לדעת הסוברים ש ה י ו ם
אין הטעמים שבגללם התקינו את דיני עשר הקדושות של העיר.
קברים ,כבשן ,גורן קבוע ,נבילות ,דבורים ־ ״ א ושובך יונים ^!03
אסור לעשות בתוך כל עיר ,ואף במרחק המישים אמה מכל עיר .עיבוד ע ו ר ו
)בורסקי( אסור לעשות בכל עיר ,ואף מסביב לה מותר לעשות רק בצד מ ז ר ח ,
וגם שם במרחק של לא פהות מהמישים אמה יי״־ ,י .דינים אלו נוהגים גם ב ח ו ץ
לארץ.
בשטח מול שער המזרח של הר הבית אסורה כל קלות ראש ,גם ב ז מ ן
ה ז ה .לכן אין להקצות את השטח שממזרח להר הביתי־״ ,ועד הר ה ז י ת י ם
ועד ב כ ל ל ,לשימושים שבהם מצדים הקלת ראש ,שחוק או דברי שעשועים*־ז.ר
כ
1 0 0
1 0 1
1 0 2
1 0 0
ת
1 0
1 0 6
1 0 8
100בבא בתרא פרק ב׳ משנה ט׳,־ רמב״ם הלכות שכנים פרק י׳ הלכה ג /שלחן ע ר ו ך
סימן קנ״ה סע׳ כ״ג.
101תוספתא בבא בתרא פרק א׳ תוספתא י /שלחן ערוך שם סעיף כ״ג ,וראה ביאלובלוצקי
ב״עלי ע י ״ ך עמודים .33—32
102בבא בתרא שם משנה ח׳ ,רמב״ם שם הלכה ב׳ ,ש״ע שם סעיף כ׳׳ב.
103ראה לעיל הערה .56
102א שלחן ערוד שם סעיף כ״ג.
104בבא בתרא שם משנה ט׳ ,רמב״ם שם הלכות ג׳ ד׳ ,שלחן ערוך שם סעיף כ ״ ג .
בירושלים נראה שאסור גם ממזרח להר הבית ,בגלל האיסור להקל ראש שם .ר א
הנימוקים לאיסור עשית בורסקי באנציקלופדיה תלמודית ערך הרחקת נזיקין עמוד•
תר׳׳ע .ולכן נראה שמותר לעשות בורסקי רק ממזרח לעיר שלא ממול הר הבית.
105וראה על דינים אלה באנציקלופדיה תלמודית ,ערד הרחקת נזיקין ,סעיף ״בנזקי ע י ר ״
106רמב״ם הלכות בית הבחירה סרק ז׳ הלכה ז׳.
107אין אנו יודעים היכן היה שער המזרח ,ונמצא שאסור להקל ראש ממזרח להר ה ב י ת .
הדברים אמורים עד גובה הר הזיתים )פרשת המים( ,מנקודה הנמצאת בדיוק מ מ ז ר
לפינה הדרום מזרחית של חומות ימינו ,ועד מצפון לכפר א־טור ,בערך עד קו ש ה ז א
המשך החומה הצפונית של הר הבית בימינו)כלומר נתווה קו על גבי החומה הצפוניון
וגמשיך אותו באותו כוון עד הר הזיתים ,תה יהיה הגבול הצפוני( .גבולות אלה ד,ק
על פי הספקות שהובאו ב״המעין״ גיסן תשכ״ח ,עמוד 3ואילך.
ה
י
ח
108לפי עזרת כהנים על מדות פרק א׳ משנה ז׳ ,חלק בני יוסף ד״ה אחד בפםקא ״ ו א ל
תשיבני״ ,היה הר הזיתים בלתי בנוי ,ועשו כן כדי שהכהן יוכל להזות כנגד סוןןן
ההיכל ,וכנראה גם כדי שלא יסתכלו משפ לראות עבודת הבהניפ בבית המקדש .ו מ ע ג י ן
שבכל המקומות שנזכר הר הזיתים או הר המשחה במקרא ,במשנה בתוספתא ו ב ב ב ל ,
לא נזכרים בו בגין או ישוב ,אלא בצעין )אחו — שבועות ט״ז ע״א( ,פרות ח ו ר ש ו ^
)פסחים י״ד ע״א ,וראה תוספות שם( ,השאת משואות )ראש השנה פרק ב׳ משנה ד /
שריסת פרה אדומה )פרה פרק ג׳ משנה ז׳( .ולפי יומא ם״ח ע״א ,זבחיפ ק״ד ע ״ 3
וקי״ג ע״א היה הר הזיתים מחוץ לירושלים.
(
ויש לזכור שהר הזיתים גבוה היום 60מטר מהמקום הגבוה ביותר כיום בהר ה כ י
ואם הר הבית לא היה גבוה יותר בעבר ,או אם לא נתוםף לגובה הר הזיתים על
30
www.daat.ac.il
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעלות ,מכירה והשכרה
הקרקע בירושלים שייכת לכל עם ישראל ,לא נתהלקה לשבטים ואינה שייכת
ל י ח י ד י ם .ב י א ל ו ב ל ו צ ק י ״ י א חושב שהעם בנה בתים ,שניתנו למתישבים .ה ס
עברו בירושת וניתנו למכירת ,שמותר למוכרם רק כמות שחם ולא ע ל מ נ ת לפנותם,
ואף כשנבנו במקומם בתים חדשים ,חם נבנו בתנאי ז ה ! ״ .אפשר למכור רק א ת
ה ב י ת מ ן הקרקע ולמעלת ״ .
110
1
אין משכירים ב י ת
אין משכירים 5״,
1 1 3
1
,אלא נותנים לעולי רגל להכנם ב ח י נ ם ״ .אפילו מטות
1
אין נותנים מקום לגר ת ו ש ב ״ כדי שלא יפסיד מקום לישראל ,וכל שכן
לעכו״ם דבכל א ״ י אין נותנים להם הניה בקרקע .ביאלובלוצקי מוסיף שגם
מבחינח בטחונית אין סומכים עלין ,119
1 1 8
#
אשרי חדור שזכר .לאפשרות לבנות מ ח ד ש את ירושלים וערי ארץ ישראל.
גקומח ונבנה.
בניות והריסות במשד הזמן ,או על ידי סוללות מזמן הרומאים ,היה אסור לבנות בהר
הזיתים הואיל והוא היה גבוה מגג ההיכל.
109אגציקלוסדיה תלמודית ערך בית המקדש ,סעיף ״מוראו״ )עמודים רל״ה ורל״ו( .ולפי
האמור שם אסור לעשות במקום הזה למשל מספרה ובריכה ,ודברים אחרים שיש בהם
קלות ראש ,כגון אכילה ושתיה )לכן אין לעשות שם מזנון או מסעדה( חריעה )ראה
שלחן ערוך אורח חיים סימן קג״ג סעיף י״א ובאר היטב שם ם״ק י״ד( ,ועשית מלאכה
בכלל .דאה ״המעיד ,ניסן תשכ״ח עמוד .16
110תוספתא מעשר שגי פרק א׳ תוספתא י״א ,מגילה כ״ו ע״א ,רמב״ם הלכות בית הבחירה
110א עלי עי״ן עמודים 29י־.30
סרק ז׳ הלכה י״ד ,וראה עלי עי״ן עמ׳ .30—29
111דבר דומה עשו בתקגות הקרקע של ״קרן קיימת״.
112אבות דרבי נתן פרק ל״ה .זו אחת מדיני עשר הקדושות של ירושלים.
113מגילה כ״ו ע״א ,תוספתא נגעים פרק ו׳ תוספתא ב׳ ,רמב״ם שם .זה אחד מדיני
הקדושות של ירושלים ,ולפי התשב״ץ )חלק ג׳ סוף סימן ר״א( ,הוא נוהג גם כיום.
114יומא י״ב ע״א ,מגילה כ״ו ע״א ,רש״י במגילה שם.
115תוספתא מעשר שני סרק א׳ תוספתא י״א )בהוצאת צוקרמנדל ,(12מגילה כ״ו ע״א.
אבות דרבי נתן שם,
117תוספתא נגעים שם ,אבות דרבי נתן שם ,רמב״ם שם .זה אחד מדיני הקדושות של
ירושלים .וראה דברי הרב א .י .וולדיגברג ב״המודיע״ כ״ה םיון תשכ״ז עמוד ב׳ שאסור
ליישב גויים בין החומות ,ושם כתב כי הטעם שמביא הרדב״ז בתשובה תרל״ט אינו
קיים בימינו.
118זר זהב ומגחת ביכורים על תוספתא גגעים פרק ו׳ תוספתא ב׳.
בכל ארץ ישראל אסור למכור בית ושדה לגוי ,אסור להשכיר שדה ,ומותר להשכיר
בית שאינו לדירה ,אך לא לשלשה גויפ זה ליד זה) .תוספתא עבודה זרה סרק ב׳
תוספתא ג׳ )בהוצאת צוקרמנדל ,(9רמב״פ הלכות עבודה זרה סרק י׳ הלכות ג׳ וד׳(.
119עלי עי״ן עמוד .40
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ק ל מ ן כהנא
7ול7וול שיער בעל־ח* בשבת
רמב״ם ה׳ ש ב ת פ כ ״ ב ה י ״ ט :״מי שנתלכלכה ידו בטיט מ ק נ ח ה ב ז נ ב ה ס ו ס
ובזנב הפרה ובמפה הקשה העשוי׳ לאחוז בה קוצים״ .מקור הלכה זו ב ת ו ס פ ת א ש
פי״ז ה״ה .היא מ ו ב א ת גם בשו״ע סי׳ שב םי״א .ועיין בביאור הלכה שם ב ש ם ת ד ר
שבת ,דמיירי בזנב שאינו מחובר בבהמה ,דאם ל א כן הא אסור לטלטל ב ע ל ח י י
ובביאור הלכה שם מתקשה ,שלא נזכר הדבר בפוסקים ש מ ז ־ ד כ ר
אפילו מ ק צ ת ו
ב ת ל ו ש ; ומוסיף ,שגס לשון התוספתא אינו מיושב כן ,שהרי בתוספתא נ א
״מקנהין בזנב הסום ובזנב הפרה ובזנב שועל ובמפה של קוצין ובשיער ש ל ש ר ע ל ״ .
ואי מיירי באינו מחובר ,הרי זנב שועל ושיער של שועל היינו ה ה ועל כ ן ג ד ט
להתיר א ף במחובר .והאי דאםור לטלטל בעל ח י אפילו מקצתו הכוונה ל א ב ר י ה ג ד
^ ,
אבל בשערן אף דמחובר לא חשוב כגופן ,ע״כ .ואין לתמוה על הרמב״ם ש ל א
ה א י זנב שועל ושיער שועל ,מפני שאינם מצויים והביא רק המצויים .ו א י ל י מ ש ו ס
הכל
י • ־־ י
כך נקט בתוספתא שועל ללא ה״א הידיעה וסוס ופרה בד״״א
תמוה דמפסיק בין זנב שועל ושיער שועל ב״מפה של ק ו צ י ך .לכן נראית ג י ר ם ת ח ס ז -ד
ד ו ד :ושיער של שועים .ופירש כלי העשוי לסוד ולהטיח בו ועשוי משיער .ו ל 1
גירםתו ופירושו אזדא ראייתו של ה מ ״ ב מהתוספתא.
ת
3
ת
ס ׳
מ
:
ר
ה
ף ׳
ה
ע ה
ה י ד
ע
א
3
ם
צ
ן£י
ואכן בדפוסים הראשונים של התוספתא )משנת רפ״א ושי״ב( נדפס ו ב ש י ע /
) ש י ״ ב :ובשיער( של שועי׳ .ואם כי באמסטרדם ת ״ פ כבר נ ד פ ס :ובשיער ש ל ש ו ע ל
הרי בכל כ ת ב י ה י ד הגירסא היא כבדפוםים ראשונים )ווינה :שועין ,ארפורט ולרבד־ךן
שועית( .3
מאידך אין להביא ראיה שגם שיער המחובר לבעל חי אסור בטלטול מ ד
רש״י ש ב ת ק נ א סוף ע ״ א ש ש ם אוסר רש״י בטלטול ריסי עיניו של מת .ש א ס
מקובל ל ה ש ת מ ש בביטוי ריסי עיניים לשערות שעל ה ע פ ע ף של עין )כלומר ה ע ו ך -
ההיצון הנפתח והנעצם של העין( ,וכן מורה לכאורה ״נשרו ריסי עיניו״ ב ב כ ו ן -
״ י ושנשרו( ׳ ש ג ס
׳ )
מג ע ״ ב שפירש״י שערות עיניו ,הרי
ה ע פ ע ף ע צ מ ו וגם השערות שעליו נקראים ריסים — ועיי״ש ברש״ש ש ל ד ע ת ו ו -
ר
י
כ
י
3
ן ת
כ
ב
נ
ר
א
מ
ב ת ו ם
ר
ד
ש ם
ד
י ס י
1ועיי״ש ב״תורת שבת״ ם״ק כ״א שמפרש שהתוספתא איירי בקינוח השולחן.
2עיין ב״חםדי דוד״ )השלם — בתוספתא שבש״םין מודפס רק הקיצור( ,שמפרש ש א ס
טיט על גבי איזה דבר מותר לכבםו ולקנחו ע״י דברים אלו שהן קשים ולא שייך
ו א פ ש ר
ם ח י ט ה
י ל א
ז י
ז י א
ק ת נ י
ה ם ו ם
י ז נ ב
ק
ה
ש
מ כ י ל ם
י א ח ר י י
ש ל
^3
י
פ ר ה
ואדן !,
׳
י*
׳
מפד
י
^ ׳
^
י
של קוצים ובשיער של שועים אין סחיטה .אח״כ מביא ב״חםדי דוד״ את הרמב״ם ד
בקינוח היד והחשש הוא משום כיבוס ,ומפרש דברי הרמב״ם אף הוא שכיבום
^
היינו סחיטה ,דםחיטה בבגד תחת סוג כיבוס הוא לדעת הרמב״ם.
ף
ש י ע ל
ש א י נ י
ק
ש
כ ד
ה
ו א פ י ל ו
ה כ י
ש ר י
ד א י ו
ס ח י ט ה
ב ש י ע ר
ו מ ש מ ע
ד א ף
ש י ע ר
ל
כ
ז ן י י
י
ד
כ פ ש ו ט
;
י׳
3עיין תוספתא
שבמשנתנו שבת פכ״א מ״ג.
32
י מ פ ר ש
ש ו ע י ת
כ מ י
ש ע ו ע י ת
ו ה י א
ז ה ה
ע ם
ש
א
ק
א
מ
סונ,
ז
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עינים הוא רק העפעף .ובהחלט אפשר לפרש כן ברש״י שם נשרו ריסי עיניו שהשערות
נשרו מהריםים .ועיין ברש״י ביצר .כב ע״א ד״ה עמיץ ופתח — סוגר ופותח ריסי
עיניו להכניס הכחול — הרי נראה שרש״י מ ש ת מ ש בביטוי ריסי עין לעפעף הנפתה
וחנעמץ על העין וכפי שמפורש בכורות לח ע ״ ב :אמר רב פ פ א :תורא ברא דעינא —
ופירש״י שורה חיצונה של עין היינו בת ] ב ש ט ״ מ :בבת[ עין המכסה א ת העין.
וכן יעויין ברמב״ם חלכות ביאת המקדש פ״ח ה״ד—.ה״ו שגם שם מ ש מ ע שרים העין
הוא העפעף ולא השערות .וכן מפרש בערוך )ערך רס ג׳( שרים היינו עור של חעין.
איך שלא יהיה בין שפירש רש״י כתוס׳ ,שאפשר לייחס ריס העין גם לשערות,
בין ש נ מ נ ע מזאת ,הרי ברור שרים הוא — לפחות גם — העור שעל גבי העין הנעמץ
והגפתח על ג ב ה ; ואין ראיה מדברי רש״י בשבת ,המובאים לעיל ,שגם שערות
בעלי חי אסורים בטלטול כשחם במחובר אך מאידך אין גם ראיה מהתוספתא להתיר.
ואינני יודע מקור לחלק בין שאר אברי הגוף לשערות בענין זה.
יצחק אדלר
הערות על גבולות הר הב<ת
נכתב כבר הרבה על אודות גבולות הר הבית והשטח אשר אסור היום להכנס.
ד״ר א .קימלמן כתב במאמרו ״גבולות הר הבית והחיל ודיניהם״ )המעין ,ניסן
תשכ״ח( שמאחר וחומות הר הבית היום אינן מכוונות לרוהות העולם ,עלינו לחשוש
ולחחמיר לשני הדברים ,וכן כתבו גם אחרים בנדון.
ודבר זה צריך עדיין עיון.
״הר הבית היה ה מ ש מאות אמה ע ל חמש מאות אמה״ )מדות פרק ב משנח א(.
מ ש נ ה זו כ נ ר א ה המקור להנחה שהר ה ב י ת היה מרובע ,אולם לפי שנראה להלן אין
ממשנה זו ראיה מוחלטת.
ידועה המחלוקת בין הרמב״ם לרא״ש )הלכות קטנות ,הלכות מזוזה סי׳ ט״ז(
לענין שעור ד׳ א מ ו ת על ד אמות בחיוב מזוזה .הרא״ש מצריך שיהיה לפחות רבוע
של ד׳ על ד׳ ,אבל הרמב״ם — ,בכל אופן ל ד ע ת הרא״ש — מצריך רק שטח של
4אמות ,דהיינו 16אמות מרובעות .נמצאנו למדים דהרא״ש הבין לשון ד׳ על ד׳כרבוע ,וכן ת״ק על ת״ק דהוי רבוע .אולם לרמב״ם שמבין לשון ד׳ על ד׳ כ־ ,4
יכול להבין גם לשון ת״ק על ת״ק כ־ ,500דהיינו 250.000אמות מרובעות.
הגר״א בביאורו למשנה הג״ל במדות מביא בשם הירושלמי את מקור של ת״ק
אמה על ת״ק אמה ,ה ״ ל :״בירושלמי איתא להכי היה ה׳ מאות אמה ,משום דכתיב
ורוחב חמישים בהמישים ,האי בחמישים הוא מיותר אלא הפי׳ ש ת ע ש ה בבהמ״ק
חמישים פעמים כך ,דהיינו חמישים על מאה ,וחמישים פעמים מ א ח על חמישים הרי
ה׳ אמות ,ודוק ותשכח״ ,וכן בפירוש הרא״ש )שם( ובבעל הטורים ש מ ו ת כז ,יח.
צ
2
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי ז ה יצא שהלמוד מהפסוק הוא ששטחו של הר ה ב י ת יהיהx 1 0 0^)550
ם״ה 250.000אמות מרובעות )וזה השבון ת ״ ק על ת״ק( ,ואולם אין מ כ א ן ש ו ס '
ראיה ושום סמך ש ז ה צריך להיות רבוע!
ואפשר לדייק ק צ ת מלשון הר״ע מברטנורא באהלות פרק ג׳ מ ש נ ה ז׳ / /
מרובע ״להבי קתני מרובע שצריך שיהא ברהבו טפח ו ב א ר נ ו טפח״ ,א ב ל ב מ ש נ ה
במדות הרי לא כתוב מרובע.
ואם אכן כ ך הדבר ,מיושב ג ״ כ מדוע ה מ ש נ ה אינה מציינת א ת מ ר ח ק י כ ת ל י
העזרה מ כ ת ל י הר הבית ,שהרי אם ה ר הבית איננו מרובע לא שייך לכתוב א ת מ ר ח ק י
העזרה שהיתה מרובעת.
ואפילו ל ש י ט ת הרא״ש שהר הבית ה י ה מרובע ,יש לשאול היכן מ צ א נ ו ש
ה ב י ת ה י ה מ ט ו ן ל ת ה ו ת העולם י מצאנו ז א ת רק לגבי העזרה והמקדש ,א ב ל ל
לגבי הר הבית )ראח ירושלמי ערובין פ ״ ח חל׳ א .וראח רש״י יומא כח ע ״ ב ד ״
ד ל א מכווגי(.
א ב ל לפי הנ״ל יצא חומרה גדולה ,שהרי הדבר מקשה עלינו ע ו ד יותר ל מ צ ו
א ת גבולותיו המדוייקים של ה ר הבית ,וממילא כל מקום אשר אין לנו גבול ב ר ו ר
עלינו להפתפק ,אולי ה ת פ ש ט הר ה ב י ת גם לשם ,והכניסה ת ה א אסורה.
ה מ ש נ ה בפרק ק מ א דפנהדרין — וכן נפפק ברמב״ם — אומרת כ י צ ד מ ו פ י פ י ן ע1,
העיר ועל העזרות ,א ב ל היא איננה אומרת שאפשר להגדיל א ת הר הבית .ו א ם נ א
ש מ ש ת י ק ת ה מ ש ג ה מ ש מ ע ש א י אפשר להגדיל א ת ה ר ה ב י ת ולרבע אותו ,ו ל
אפשר הדבר ,ש ה ר ה ב י ת נשאר עם בליטות ושקעים ,וזה יקשה עלינו ע ו ד י ו ת ר א
זהוי גבולותיו של הר הבית ,וממילא כל מקום א ש ר אין שם גבול ברור׳ ע ל י
להסתפק.
חערות א ל ו חועלו בדבוק חברים בישיבת כפר חסידים.
׳
ת
ד
ז ז ר
א
ה
א
מ
ד
כ ן
ת
3ו
הופיע
ת ג< ם
ק ו ב ץ ביבליוגרפי ת ו ר מ ־ מ ד ע י
ק ו ב ץ א ׳ — 120ע מ ׳ — ה מ ח י ר — 4ל ״ י
הוצאת המרכז לספריות תורניות
ב נ י ־ ב ר ק ת ״ ד 538
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש מ ו א ל ח ב ה ן ויגגרטן
זהויה של משפחת גרים באונגריה
במאה העשירית לאלף הרביעי
) ה מ א ה השתים עשרה לספירה האזרחית(
— יוסקונט ,יאסקמ־טי ,ויסקונט! —
בפרדס של רש״י -מובא הסבר מדוע קוראים ל ש ב ת שלפני פסח ״ ש ב ת הגדול״,
ובהמשך ל ה ס ב ר :וכן דרש קצין א ה ד רבינו יצהק מארץ הגר״.
דבר זה עצמו מובא בשם הפרדס ב״שבלי ה ל ק ט ״ בהוספת כנוי או תואר
וכן דרש קצין א ה ד
לר׳ י צ ח ק :״ מ צ א ת י בפרדם שהיבר רבינו שלמה זצ״ל
ר׳ יצחק יוסקונט בארץ הגר״,
בכתבי יד שונים מ י מ י הבינים המכילים פרושים על התורה ,אנו נפגשים רבות
עם באורי כתובים מ א ת ר׳ יצחק הגר ,הוא היה גם בין שואליו של רבינו תם ומובא
בספר ״ ה ד ו ק ה ״ * :״שאל ר׳ יצחק הגר ,מפני מ ה ה ט א בוקר מ ן הערב שבערב
אומרים ש ת י ברכות לפני קריאת ש מ ע ושתים לאחריה ובבוקר רק אחת לאחריה ?
והשיב לו ר״ת ,לפי שבשחר יש מ צ ו ת ציצית מה שאין כן בערב״.
3
5
ע ל יסוד השואה מ ה ו ת י ת ש ל באורי ר׳ יצהק זה עם הבאור המובא בשם ר׳ יצחק
מארץ הגר בפרדס של רש״י ,יש לזהות א ת ר׳ יצהק הגר עם ר׳ יצחק מארץ ה ג ר .
מתוך כך שר׳ יצחק זה נזכר בפרדם של רש״י ,הסיק ד״ר שמואל כ ה ן ) ה ה י ם ־
טוריון של יהדות אוגגריה ע ד לשנת (1526כי ״יתכן שר׳ יצהק יוםקונט ,היה אחד
מאותם חםוחרים היהודים האונגרים שהביאו א ת סהורותיהס ע ד הערים שעל יד
הרייגום ושם גפגש ע ם רש״י ,אשר בימי שחרותו ע ד למםביב ש נ ת ) 1064היינו לפגי
מסע ה צ ל ב הראשון( שהד• חליפות במגנצה ,בורמיזה ו ב א ש פ י ר ה .לדעתו גכון
איפוא שר׳ יצחק האריך ימים ו ע מ ד בקשר גם.עם נכדו של רש״י ,עם רבנו תם.
״
7
8
יחד עם הנ״ל הולך ד״ר כהן בעקבות ברלינר ,הקורא א ת המלה ״הגר״ לא
בהא פתוחה וגימל צרויה ,אלא בשני קמצים ,וסרושה לכן הגרי ,מארץ הגר .הוא
1בהקשר לפרט אחד שבמאמרו של מר י .יוסף כהן ״ספריהם של חכמי הונגריה
2
3
4
5
הראשונים״ ב״המעין״ תמוז תשכ״ח )כרך ח׳ גליון ד׳ ע׳ .(2
הוצאת הרב עהרנרייך ע׳ שמ״ג.
שבלי הלקט ם׳ ר״ה.
הרוקח ס׳ שי״ט,
פליטת סופרים לפרופ׳ א .ברלינר ברםלוי 1872בחלק העברי ע׳ .25
) 6תולדות היהודים באוגגריה( 68* 1884ק>!£1גז82£8><11 8ז0זגץ€16 *8מ16ז6ז ^/ 2$1>16
מאת ד״ר שמואל כהן ע׳ 57בהערה.
7שם ע׳ .56
8פליטת סופרים ע׳ 27וע׳ .49
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם סובר ,כי אין להעלות על ה ד ע ת שגר יתעסק בביאורי תורה כל כ ך ב א י נ ע נ -
זיביות ,כפי שאנו מוצאים אצל ר׳ יצחק .
כדי
ד״ר כהן מטפל גם בכנוי יוםקונט .הוא מדייק בקריאת האותיות׳
בדיקה קפדנית בכמה מכתבי היד של ״שבלי הלקט״ ,בהם מופיע כנוי זה• ה י א מ
ש ב כ ת ב היד ש נ מ צ א ברשותו של ש ז ה ״ ה )האלברשטם( ובכתב ה י ד ש ל מ נ ט י א ה
וכן בשני כתבי היד שבספריה הלאומית הצרפתית ,כתוב ,יוסקונט׳ .ב כ ת ב ד ,י
שבלמברג ,כתוב ,יוםקונטי /ביוד בסוף הכנוי .בכת״י אוקספורד חסר ל ג מ ר י ה כ ב ו י
,יוסקוגט׳ והעתק הדברים שם הוא כמו בפרדם עצמו ,רק ,ר׳ יצחק׳ י .
9
ע
ד
א
צ
/
ד
0
לכתחילה שיער ד״ר כהן ש ה מ ל ה ,יוםקונט׳ ,נ ש ת ב ש ה ע ״ י מ ע ת י ק י ה ״ ש כ ל י
הלקט״ ,מהשם זוםקינד .אבל הזר בו מהשערה זו .סוף סוף לא כל ה מ ע ת י ק י ם ע ע
דוקא לצורת שיבוש אחידה ,וביותר שאף השיבוש ,מ ל ה בלתי מ ו ב נ ת היא .ג ס ל
נמצא השם ,זוםקינד בשום רשימת שמות הידועה לנו מ ן הזמן ההוא .ולפיכך ה ז ץ ל י
ש ה ש ם או הבנוי הזה ,ממוצא אונגרי הוא .הוא מציין א ת מקום־מוצאו ש ל נ י ש א ו ,
היינו מקום גיאוגרפי מסוים באונגריה ,יאפ־קון ,ע ל שם שבטים אונגריים ע ת י ק י ס '
כמו מחוז ,יאפ־נאדי־קון או העיר יאפבערעני.
ר
א
ט
ה י ה
כ ת ו ב
ש
ז ה
ם
י א ש
קינט
׳
כאסמכתא להשערה זאת ,הוא מניח שלכתחילה
באלף אהרי היוד .כי כידוע מ ש מ ש ת אלף בכתיב היידיש לציון הפתח ,א ב ל י
ע ם זה היא מ ש מ ש ת גם לציון החולם .ולכן טעו המעתיקים וכתבו ויו במקום א ל ף
ד״ר ש .ביכלר בספרו ״תולדות היהודים בבודפסט״׳ -מפריך א ת ה ש ע ו ־ ר ]
ד ״ ר כהן מ כ ל וכל .הוא מוכיח בראיות חותכות ,שבתקופה המדוברת ,ה י י נ י ב מ א ד
^
השתים עשרה למספרם ,לא היה עוד ״יאס־קון״ מושג גיאוגרפי ב א ו נ ג ר י ה .
איפוא כל אחיזה להשערה זאת והיא בבחינת דברים בטלים.
ח
ד
1 1״
נ
א
אלה הם תמצית הדברים ,שהיו ידועים להיסטוריונים היהודים ונחקרו ע ל י ד י
ש
ה
כ
י
א
ת
ה ס
כ
ל היכיחיס
י
הפרופ׳ אפרים אורבך ,בספרו ״בעלי התוספות״ ,מ ב ל י
והפלפולים ,ההשערות וההפרכות ש ל ההיסטוריונים היהודים האוגגריים ב מ ח ק
בשסה חאונגרית ,מסביב ל״קצין ר׳ יצחק יוםקונט״ זה ,תרם תרומה ח ש ו ב ה ל 1ז ק
^
תולדות יהודי אונגריה ,ברכזו בספרו 3א ת כל אלה החכמים המצוינים כ ב נ י
אונגריה ונזכרים בתוספות ובספרי תלמידי בעלי התוספות ,למקום אהד .ה ו א
הוסיף חומר הדש ,עוד שני גרים באונגריה בתקופה זו עצמה ,שגם הם ע מ ד ו ב ק י ש ד י
עם בעלי התוספות והם — ,אביו ואחיו של ר׳ יצחק.
ר י ז ז ק
ף
נ
ר
א
ג
ק
ש
פרופ׳ אורבך מוסיף עוד דבר השוב .הוא קורא א ת המלה המוזרה
ככנוי לד׳ יצהק ,ל א יוסקונט ולא יוםקונטי ,אלא ויסקונט.
9
10
11
12
13
36
ש
כהן שם ע׳ 56בהערה .3
שם ע׳ .378
שם ע׳ .379
)תולדות היהודים בבודפסט( ו65161ק©16 81!(13ח16ז6^ 76נ> ^ 281מאת ד״ר ש .כ,,
בודפסט .1909
בעלי התוספות לפרופ׳ אפרים אורבך מוסד ביאליק תשט׳׳ז ע׳ .193 ,194
www.daat.ac.il
3
א
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקריאה בכתבי יד ניתנת סוף כל סוף לשיקול דעת .במקרה זה שלפנינו ,היא
תלויה בהכרעה ,איזה מ ש נ י הקיים המציינים א ת ש ת י האותיות בהתחלת המלה,
ארוך יותר .אם הקו השני ארוך יותר ,יצא הראשון יוד והשני ויו והקריאה תהיה
כפי ששיערו ברלינר וכהן וכפי שנדפס בשבלי הלקט ,יוסקונט .ואילו אם הקו
הראשון ארוך יותר ,ת צ א האות הראשונה ויו והשני יוד והקריאה תהיה כפי שפרופ׳
אורבך קורא — ,ויפקונם .ההשערה של יוםקונט ,יוצרת מ ל ה בלתי מוכרה ובלתי
מובנת .לעומת זה הקריאה ויסקונט נותנת לנו בטוי מוכר ו ג ם פירושו ידוע.
אם א נ ו מקבלים א ת קריאתו של פרופ׳ אורבך ,אשר גם ההגיון נוטה לצד
קריאה זו ,אנו יכולים להניח ,שר׳ יצחק זה לא היה כלל יליד ארץ אונגריה .הוא
היה יליד צרפת ותושב צרפת .כאן בצרפת הוא בא במגע עם רבנו תם ובית מדרשו
ובטרם התגייר ואולי גם אחר כך ,שימש ר׳ יצחק כמנהל עסקיו ש ל איזה קונם־
גראף ובפי העם נקרא ,ממלא מקומו של ה ק ו נ ט /היינו ו י ס ק ו נ ט ״ .יתכן איפוא,
שגם התואר העברי ,הקצין׳ ,בו ר׳ יצחק מצוין גם בפרדם של רש״י וגם בשבלי
הלקט ,הוא תרגומו העברי של ויסקונט הצרפתי .תומכת בחנחה זו גם הנוסחא
שבשבלי הלקט, ,כארץ אונגריה׳ בבית ולא כמו שבפרדס ,מארץ אונגריה׳ במם.
פרופ׳ אורבך מוסיף לד׳ יצחק הנ״ל גם א ת ר׳ אברהם הגר ,כאביו ומושיב
גם אותו בארץ אונגריה.
בתוספות קדושין ע ״ א ע ״ א ב ד ״ ה :קשים גרים וכר נזכר בשם ר׳ אברהם הגר,
פירוש על מאמר הגמרא ,״קשיפ גרים לישראל כספחת ,ל פ י שהגרים בקיאים
במצוות״.
בכת״י א ח ד מימי הכינים ,ה נ מ צ א בספריה הלאומית ברומא והעוסק בפירושי
בכת״י זח נזכר אחד
תג״ד ,מ ש ת ד ל פרופ׳ אורבך לזהות כ מ ה אישים הנזכרים בו
ר׳ אברהם ע ם ק ב י ע ת מקום מגורו :״ר׳ אברהם מארץ אונגריה״ .אורבך מזהה אותו
עם ר׳ אברהם הגר שבתוספות קדושין .גם מר׳ יצחק מובאים בכת״י זה כמה ביאורי
כתובים שבתנ״ד .אורבך מ ש ע ר שר׳ אברהם הגר מארץ אוגנריה ה י ה אביו ש ל ר׳
יצהק ויםקונט ,כי ״אם אנו מניהים שר׳ יצהק היה בנו ש ל ר׳ אברהם הנ״ל ,מובן
לגךים״ .16
י
לנו מדוע נקרא גר זה בשם י צ ן ל
ה ק
א
ב
ש
ם
א
ב
ר
ה
ם
ה
ו
מ
ח
ד
אין פרופ׳ אורבד מקבל א ת ספקותיו של ברלינר ,אם ר׳ יצחק היה גר ,מ פ א ת
קריאתו של המלה ,הגר׳ בשני קמצים ,כי בכת״י הנ״ל מצוין ר׳ יצחק כגר באופן
מפורש ,היינו הוא מובא בשם ״ר׳ יצחק גר״ בלא ה א .
7ו
14שהתואר ויםקונט שימש כתואר רשמי למנהל עסקיו של קוגט והיה נהוג בפי העם כבר
113115 1938ת3© 64 16>1136 1^11מ£11ח11 1ז111ז011031186: 010883
במאה הי״א ראה :
כרך 8עמ׳ 314 ,313וכן 31־61ח 61 711011138, 0101100 1^311-0 06ז16816חז1*312£61>1 03
§116 ?!£1153186ח (16 1-3 1-3כרד 2ע׳ .2246
בעד מקורות אלה אני מודה למר משה קטן ירושלים.
15הרבעון הצרפתי 1935ע׳ .73 , 74
16בעלי התוספות ע׳ .194
17ברבעון הצרפתי ע׳ .73,74
www.daat.ac.il
37
מכללת הרצוג
אתר דעת
מובא פירושו של ר׳ א ב ר ה ם
היד -הנ״ל,
בין הפירושים אשר בכתב
המאמר ,קשים גרים לישראל ,בשם ר׳ יהוםפיה .לדעת הפרופ׳ אורבד׳ מזז־זזזז ו,-
יהוםפיה זה עם הפייטן שחי בסוף המאה הי״ ב למספרם י .שגם ר׳ יהוס©יד,
היה גר ,מוכיח הוא על יסוד מקור אהר ,מסוף קטע ארוך שבספר ויכוחים ת מ פ י ל
בקורת הבשורות והמגלה בקיאות רבה בהן וגם בסדר התפילה הנוצרי .ושס ג ז כ ר ׳
״זה קבלתי מר׳ יוסף בן אברהם א ב י נ ר ׳ ״ .אורבך מוסיף :״אין כל ס פ ק שהמדזיבד
י ׳ יהישעין-
הוא בר׳ יוסף בנו של ר׳ אברהם הגר )שבתוספות קדושיה יי' *
הפייטן שהיה לפי זה אהיו של ר׳ יצהק ,ואולי נתגיירו שניהם יהד עם א ב י ה ם ׳ 0 /
וחדי לפנינו משפחת גרים ,שגרו באונגריה במאה הי״ב ועסקו בפירושי מ א מ מ י
ק^זדיס
הז״ל ,בפירושי המקרא ובעיקר בדהיית טענות הנוצרים י י
עם רבנו תם ובית מדרשו.
ה ג ד על
8
ז
כ
0
נ
ר
א
ד
ה
2״
פ י
ו ש י ה ם
ו ע מ ד ד ,
3
אין כל יסוד הגיוני לדברי ד׳׳ר כהן שר׳ יצחק יוםקונט־ויסקונט יייי׳ יהיז־י
אוגגרי ,היינו יליד אונגריה וקשריו עם רבנו תם )ולדעתו גם עם רש״י( ה י ה מ ס ע
מסחרי מצדו לערי הרייגום וצרסת .בתקוסה זו המדוברת ,היו מסעי הצלב )תתג״ן
,1096תתק״ז— ,1147תתקמ״ט־־ .(1189אין כל סברה להניח שבזמן ש נ ו ם ע י י ז * ל ~
3
שנהרו מצפון לדרום וכל מדרך כף רגלם היה עקוב בדם יהודים ,טבחו ,רצחו והרגו
גםעו יהודים בכוון לצפון לרגל מסחרם .מסתבר יותר ,שיהודים מ צ ר פ ת ש ? 1מ ^ "
י
על התפרעותם של נוסעי הצלב ,הקדימו לברוח ולהמלט על נפשם לאירופה המזר־ןן,
וגם לארצות שבדרום־מזרה ,לאוגגריה .מסתבר כמו כן ,שמשפהת גרים ,ש ע ס ק ה
המקרא ,באפולוגטיקה עם הפירושים חנוצרים ובדחית טענותיהם ) ו כ נ ר א ה
'
כומרים מקודם!( ,חששה עוד יותר מפני נוסעי הצלב — ,ונמלטה ל א ו ג ג ר י ה
מלכה ,קולומאן ,אף התקומם נגד היילות מסעי הצלב ,האפפםוף של חגראף א'^ "״
והנחילום מפלה.
ת
ח
3
ע
י י
13
י
ק
באוגגריה עצמה גם לא היתד .הקרקע מוכשרה כלל בזמן ההוא לגדל א י ג ט ל
מפרשי מקרא ומתוכהים עם הנצרות .בעל ,אור זרוע׳ שהיה רב בויגה ,ב ק ר ב ת מ ה י
לאונגריה ובן דורה של משפחת גרים זו ,כ ו ת ב :״הנה ברוב המקומות שכעדל?
7
א ד ם מ א ש ר ימ* י
ורוסית ואונגרין שאין שפ לומדי תודה מתוך דחקם ושוכריז
*י
והוא להם ש״ץ ומו״ץ ומלמד בניהם״ .חדי עדות נאמנה על מצב ח ת ר ב ו ת י
ז
היהודים באונגריה בתקוסה זו.
ק ע
1
2 1
ל
ה
ם
י
ואמנם גם הרמה ההשכלתית של הכומרים הגוצרים באוגגריה ,היתה 3״ ן
המדרגה בתקופה זו .״בתולדות חחברה האונגרית
מ ה י מ י ם
ה ע ת י ק י ם
ע
ד
ת
^ קיסו|]
18בעלי התוספות ע׳ 194וברבעון הצרפתי עפ״י לנדםהוט בעמודי העבודה ע׳ .88
19בעלי התוספות ע׳ .194
20שפ.
21אור זרוע 4דף 125ע״ב )פרק 113דף ,(40סרק 366דף 101וכן במהר״פ מ ר י ט נ
הוצאת לבוב ם׳ קי״ב.
38
www.daat.ac.il
5ו
י י ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הארפדים״ ״ אנו קוראים :״רוב הגדול של הממרים ידע רק לקרוא ,אבל לכתוב,
לא ,ידיעותיהם איפשרו להם בקושי לערוך את הטכסים הדתיים בצורה מיכנית
הם הםתובבו מצוידים בחרבות ובקשתות כאילו היו גזלנים״ וכר.
ואם נגיה לרגע קט שפרופ׳ אורבך צודק בדבריו ,שמפאת חוסר הארגון היהפי
של המדינה הנוצרית הצעירה )אונגריה( ,החידוש שבנצרות בשביל המוני העם,
כל אלה איפשרו את המעבר מדת לדת ללא אותן הסכנות שכרוכות היו בצעד זה
בארצות המערב ,הרי עצם הענין שהנצרות היתר ,בה משום הידוש במדינה בשביל
המוני העם וגם הכומרים היו בורים ומהוםרי השכלה ,לא היה צורך בפולמוס
אפולוגטי עם הנצרות — ,והיא גם לא צמהה ללא צורך.
יש איפוא להגיה ,הנחה קרובה לודאות ,שהורתם ולידתם של גרים אלה לא היו
באוגגריה .היו אלה פליטים במדינה ,שברחו מחמת המציק ,מסעי הצלב .קשריהם
עם רבנו תם וגם פירושיהם געשו בזמן היותם עוד בצרפת.
בלתי מבוםםת היא גם דעתו של ד״ר כהן ,״כי מאחר שנזכר ר׳ יצחק בפרדס
של רש״י ,היה בן דורו ואולי גם הכירו פנים אל פנים״ .גם הבקורת הזהירה ביותר
של ספרי רש״י ,יודעת :״כי בספרי הפסקים שיצאו מבית מדרשו של רש״י
נמצאים בהם גם הרבה סםקים ותשובות מגאונים קדמונים ואהרונים ומכלל זה לא
יצא גם הפרדס״ ,23
>1*1<©511949 22גז168ו£>11£0קז101 32 £־010 *2 68*01מ 70116מ>1*101ג8ז 7£זגץ§ג1ג ^
על מקור זה אני מודה לד״ר אלחנן יהודה מרטון ירושלים.
23ספר הפרדס לרש״י ז״ל הוצאת הרב עהרנרייד במבוא פרק ח׳ ״יחם הפרדס לרש״י ז״ל״
ע׳ י״ד.
הופיע ס פ ד
שו״ת שארית שמחה
תשובות בארבעח חלקי שולחן ערוך
מאת
,
ה ר ח ״ ג ר ש מ ח ה תלוי במברגר זצ״ל
מלפנים אבד״ק שטוטגרט )גרמניה(
ונלוו אליהן כמה תשובות מאת אביו
,
הגאון ר י צ ח ק חליי במרברגר זצ״ל
אבד״ק קיםינגן )גרמניה(
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ס פ ר י ם ועל ס ו פ ר י ה ם
יונה עמנואל
ערוך השלחן העתיד ,דיני קדשים
ערוך השלחן העתיד ,דיני קדשים ,חלק ראשון :הלכות בית ה מ ק ד ש
כלי מקדש ,ביאת המקדש ואיסורי מזבח מאת הרב יחיאל מיכל ה ל ן ,
עפשטיין זצ״ל ,בעל ערוד השלחן על שו״ע ,הוצאת מוסד הרב ק ד ק
ירושלים תשכ״ט.
׳
״וזאת תורת האדם ,להתחנן לפני ד׳ להאיר עינים בתורתו ה ק ד ו ש ה ל ה כ י ן
ולהשכיל ולהיות מצדיקי הרבים בחבורים מועילים״ .במלים אלו סיים ה ג א י ז ר
יחיאל מיכל עפשטיין זצ״ל את הקדמתו לחבורו הגדול ״ערוך השלחן״ )חוז^ן
משפט ,חלק א ( .אמנם לא אלמן ישראל ובודאי לא בזמנו של הרב יהיאל מ י 1 ,
עפשטיין זצ״ל ,אבל מעטים שזכו כמוהו להיות מצדיקי הרבים בחבורים מ ו ע י ל י
ל א רק חבור ע ל חלק מסוים משולחן ערוך ,אלא על כולו ,ולא רק על שולהז ע ר ו ך
אלא ע ל כל תרי״ג מצוות ,הן הדינים החלים בזמן הזה בגולה ,הן הדינים ה ח ל י ק
רק בארץ ישראל והן הדינים המוגדרים בדרך כלל כ״הלכתא למשיחא״ ,ד י
טנהדרין ,קידוש ההודש ,הלכות בית המקדש ,הלכות טומאה וטהרה וכר.
זכינו כ ע ת להופעתו של הלק הדש של ״ערוך השולהן ה ע ת י ד ״ מ א ת ה ג א ו ן
בעל ״ערוך ה ש ל ח ך .המחבר זצ״ל זכה לראות שה״ערוך ה ש ל ח ך נ ת ק ב ל כ ע ל
תפוצות ישראל ,כמו שהוא כותב בהקדמתו לארבעה חלקי ערוך השלהן ה ע ת י ד .
״אמר המחבר ,תהלת ד׳ ידבר פי ,בהיות שכבר נפוצו חיבוריי ערוך ה ש ל ה ן ע ל ,
חלקי ש״ע ,ותודות לד׳ נתקבלו בכל תפוצות ישראל ,ואם כי עדיין ל א יצאו כ ו ל
כשלימות לאור הדפום ,תקוותי לד׳ שלא יטשיני ולא יעזביני ויושיעיני ל ה ו צ י א
בשלמות ולד׳ התשועה״ .שורות אלו נכתבו באלול תרס״ז ,כעשרים ו א ר ב ש י
אחרי הופעת החלק הראשון של ״ערוך השלחן״.
3י
כ
ס ״
נ י
ד
ס
ש
ע
ס
נ
המהבר לא זכה שגם חבורו ״ארבעה חלקי ערוך השלחן לעתיד״ יופיע ב ד ס ו ס
^
בחייו .גם בנו ,הרב ברוך עפשטיין זצ״ל בעל ״תורה תמימה״ לא הדפיסו,
שזה ידע על כ ת ב היד ועל ההשיבות שאביו ראה בספרים אלה .הרב מ א י ,״
ברלין ז״ל )נכדו של בעל ערוך השלחן( הוציא בשנת תרצ״ח ש נ י חלקים מ ״ ע
השלחן העתיד״ הדן במצוות התלויות בארץ )מתנות עניים ,שמיטה ויובל ו ת ר ו מ ו ו ! (
ואילו מוסד הרב קוק המשיך והוציא בשנת תש״ו כרך נוסף על מ ע ש ר ו ת ו ב כ ו ד '
הופעתם של חלקים אלה היתד ,המשך יפה לספרי ״ערוך השלחן״ ,הז בצוו-ן!
החיצונית — עמודים בעלי שגי טורים — והן בצורה הפנימית — ה ד פ ס ת המקור־דף^
וההוספות העיוניות באותיות רש״י כדי להבדילן מן העיקר וכדברי ה מ ח ב ר ,
ש ל א ירצה לעיין בזה אין בזה מ נ י ע ה בעקרי הדברים״ )הקדמה ל״ערוך ה ש ל ח ן ״
א
ן
ר ן ף
י ס
׳ ו כ 7י
1מקור ברוך חלק ג׳ פרק לה עמ׳ .1674
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חו״מ סעיף ז—ה( .בצורה זו הוציא המחבר זצ״ל את כל חלקי ערוך ד״שלחן על ד׳
חלקי שלחן ערוד וכד הופיעו גם חחלקים החדשים של ערוך השלחן ה ע ת י ד
שהופיעו ב ש נ ת תרצ״ח ותש״ו.
אהרי הפסקה של שש עשרה שנה )!( הופיע בשנת ת ש כ ״ ב כרך נוסף של
ערוך השלחן ה ע ת י ד על הלכות סנהדרין ,ממרים ,מלכים ,שקלים ,קדוש החדש
בהוצאת מוסד הרב קוק .הלק זה הופיע בלי שום ה ק ד מ ה מהמו״ל ומתהיל בהלכות
סנהדרין ואילו מספור הפרקים :נא ע ד קא .בהוצאה זו לא נשמר הסדר המקובל
שבספרי ערוך השלחן ,אין עמודים בעלי ש נ י טורים ואילו כל המקורות וההוספות
העיוניות נדפסו באותיות רגילות .קשה להבין מדוע שינה המו״ל מהצורה המקובלת.
במאמר בקורת ספרים על הכרך הזה )שערים ה׳ אלול תשכ״ב( העיר כותב הטורים
על פגם זה וגם התרעם על האטיות שבהוצאת ספרי בעל ערוך השלחן.
עכשיו הופיע חלק נוסף ,דיני קדשים ,חלק ראשון .חלק זה נדפס שוב כמו
החלק שהופיע ב ש נ ת תשכ״ב ,עמודים בעלי טור אחד ארוך ובלי ה ב ה נ ה היצונית
בין עיקר דברי המחבר זצ״ל ובין מקורותיו והוםפותיו העיוניות .שוב אנו רואים
כאן ירידה בצורת ההדפסה לעומת החדפסה של החלקים הראשונים ,הן ספרי ערוך
השלחן שהמחבר זצ״ל הוציא ,הן ההלקים שהוציא הרב מאיר ברלין ז״ל .אגב,
בזכרונותיו ע ל סבו ,מציין הרב ברלין ש ב כ ת י ב ת ספר ערוך השלחן ה ש ת מ ש סבו
״בסוג מסוים ש ל ניר ,מקופל כפלים״ צ,
בהקדמתו לחלק הראשון של ערוך השלהן ה ע ת י ד )דיני זרעים ,חלק ראשון(
ציין הרב מאיר ברלין ז״ל א ת תוכן ארבעה החלקים של ערוך השלהן העתיד,
דהיינו דיני זרעים ,ד י נ י נדרים ,דיני טומאה וטהחה ,ודיני נזירות ,ערכין וחרמין,
סנהדרין ,ממרים ,מלכים ,שקלים וקדוש החודש .משום מ ה לא הוזכרו שם החלקים
על דיני קדשים ,אשר החלק הראשון מ מ נ ו הופיע כעת .מאידך נמצאים רמזים
בספרי המהבר זצ״ל שאמנם היבר היבור זה על דיני קדשים .בהלכות תרומות סימן
נג ,סעיף ו׳ כ ת ו ב ] :ובהל׳ בהמ״ק סי׳ י״ג סעיף ט״ז בארנו זה בם״ד[״ .וכעין זה
בהלכות מלכים סי׳ עא ,סעיף ב :״אמנם אנחנו בארנו בסי׳ א׳ מהלכות בית
המקדש סעי׳ ח …ועוד בארנו שם באריכות בםעי׳ ט״.
ועוד תמיהה על המוציא לאור .גם אם נגזרה עלינו הוצאה איטית של ערוך
השלהן העתיד ,מן הראוי היד ,לציין בהקדמת המו״ל א ת התוכן המדויק של כל
חלקי ערוך השלחן ה ע ת י ד הנמצאים בידי המו״ל .כעת הופיע החלק הראשון מדיני
קדשים .אך הקורא לא יודע מ ה תוכן החלק השני ,האם זה על הלכות מ ע ש י
הקרבנות ,תמידים ומוספים ,הלכות פסולי המוקדשין ,הלכות עבודת יום הכפורים
וקרבן פסה ,או גם על הלכות שגגות ומחוסרי כפרה ותמורה ? ומה בהלקים הדנים
בטומאה וטהרה ,האם על ט ו מ א ת אוכלים וטומאת מ ת וכו׳ או גם על נגעים,
זבים וכו׳ .אין לנו אלא לקוות שהמו״ל יקיים א ת ה ב ט ה ת ו הכתובה בהקדמת
המו״ל לספר שהופיע כ ע ת :״המוסד ידאג להוציא לאור גם א ת כל שאר כתביו
בהקדם״ .אגב ,המו״ל מ צ י י ן :״כתבי היד של הספרים שטרם נדפסו נמסרו
2מולחין עד ירושלים חלק א עמ׳ רכז ,מובא בספר ר׳ בריר הלוי עפשטיין )ירושלים
תשכ״ז( עמ׳ .68
www.daat.ac.il
41
מכללת
דעת -
הרצוגהיד של הספרים שטרם נ ד פ ס ו ״ ך
״כתבי
אלה
אתר מי
לאחרונה לידי מוסד הרב קוק״.
האם מדובר רק בהלקים השונים של .ערוך השלחן חעתיד או אולי קיימים ע ו ד
כתבי יד מספרים אחרים ? בערוך השלחן או״ה חלק ג׳ סי׳ תעג סעיף כ ה מ ז כ י ר
המהבר זצ״ל ״כמו שבארנו בביאור ההגדה בס״ד״ ,האם קיים כ ת ב ה י י ש ל
הספר הזה ?
ב״ערוך השלהן העתיד״ אפשר לראות המשך טבעי ל״ערוך ה ש ל ה ך .ב ״ ע ר ו ך
ח ש ל ח ך מופיעות כבר הוספות לדיגי השלחן עריך ,כדי לברר גם אותם ה ד ע י ס
השייכים לעתיד לבוא .מרן רביגו יוסף קרו לא תביא בהלכות עבדים ,יורד• ד ע ז ז
סי׳ רםז את דיני עבד עברי ,אבל הרב יהיאל מיכל עסשטיין השלים א ת ז ז ח ס ר
והוסיף כארבעים פעיפים )סי קלו עד סי׳ קעז( .גם הוסיף בהלכות ם ו ע ה
)אבן העזר פי׳ קעח( דיני השקאת הפוטה וקרבנה ,ואילו בחושן משפט היםיןו
דיני קנסות ,דיני נפשות ודיגי עגלה ערופה .אין פלא ,איפוא ,שהמהבר ה מ ש י ך
א ת עבודתו והיבר ספרים נוספים אשר כולם מוקדשים למצוות התלויות ב א ר ץ
ולאותן מצוות אשר כרגע נבצר מבני ישראל לקיימן ,וכדברי המהבר זצ״ל :״ ו ה מ ה
הלכתא למשיהא אשר לבות כל ישראל מליאים תקוה שלא ירהק הוק אי״ה״.
כעת הופיע דיגי קדשים ,הלק ראשון ,על הלכות בית המקדש ,כלי ה מ ק ד ש
ביאת המקדש ואיסורי מזבח .סדר הנושאים השונים ע״ס סדר הרמב״ם ב ח ב י ד ד
ל
וגם שמות ההלכות לפי השמות בספר העבודה שבמשנה תורה דהיינו הלכות
מקדש ,ביאת המקדש וכר .יש כאן רק שנוי אחד שחמחבר מדגיש :במקש הלכות ב י
הבהירה קורא לפרקים אלה הלכות בית המקדש.
דרכו של הרב המהבר זצ״ל להביא את דברי הרמב״ם תוך בירור מקורם ע
עיונים בדברי המפרשים ,הכסף משנח ,לחם משנה ומשנה למלך ועוד ,ו כ מ ו ב ן
ההשגות של הראב״ד .הסבר הדינים מלווים הסברים בסוגיות רבות בש״ם ו פ ע מ י
רבות בירורים מקיפים בהלכות קדשים .מקום נכבד מוקדש לדיגי כלי ה מ ק ד ש
ועשייתם כגון המזבח ,המנורה ,השלחן ,חארון ,שמן חמשחה ,הקטורת ,כ ג ד י
כהונה וכר.
אחת מהבעיות של הידוש העבודה בזמן הזה היא בעית ההלזון ל צ ב י ע
התכלת שבבגדי כהונה .המחבר זצ״ל מחדש שלפי חרמב״ם אין צורך ב צ ב י ע
החלזון רק בציצית בלבד )הלכות כלי המקדש ,פי׳ כח ,פעיף ט—יא( .כעין ך ן
כתבו הרב צבי הירש קלישר ב״דרישת ציון ובעל תפארת ישראל ב״כללי ב ג ד י
קדש של כהוגה״ ,אבל זה האחרון חרחיק לכת לומר שלפי הרמב״ם גס ב צ י 2י
אין צורד בחלזון דוקא ״.
,
י
כ
ת
ס
ש
ת
ת
ז
,,
ת
כין מגורה לנר חנוכד.
,
בהלכות ביאת מקדש ,סי מה סעיף יב—יג מקשה המהבר על הרמב״ם ש מ י ק ל
בעבודה בבית חמקדש בניגוד לדין מקביל חוץ למקדש .בדיני הדלקת ה מ נ ו ד ן ן
פ ר ג
ז צ ״
ע מ
,
ו ש ם
ע מ
׳ קיא כ מ
יד׳יאי ׳
׳
י
?
3ראה על זה בספר מקדש מלך לגרצ״ס
מלכה והרר״י בשד״ה ,וראה הרב יהודה דוד בלייד ב״המעין״ ניסן תשכ״ט עמ׳
1 2
42
www.daat.ac.il
ו ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
בבית המקדש פוסק הרמב״ם ״וכן הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב
הכהן א ת הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן״ )הל׳ ב י א ת המקדש פרק ט
הלכה ו( .בעיקר הדין גם ה ר א ב ״ ד מסכים ,אבל לפי דעתו הדין נאמר רק בדיעבד.
על זה מ ק ש ה המחבר שבנר חנוכה יש הלכה מפורשת ״הדליקה בפגים והוציאה
לא עשה כלום״ )שבת כב ,ב( וכן פסק ד״רמב״ם בהלכות חנוכה פרק ד הלכה ט.
ולכן מעיר המחבר ״ותימא רבה ,וכי גריעא מנורה מנר חנוכה״ .אמנם הגמרא
ביומא כד ,א אומרת ש ה ד ל ק ה לאו עבודה היא ,אך ״מכל מקום שנאמר דמותר
להדליק ח ח להיכל הוא תימא רבה ,ועל ר״גמ׳ לא קשה ת ו כ ל לומר שעבר ונכנס
או שהיה שוגג על הכניסה ,אבל דברי הרמב״ם צ״ע״.
כעין קושיא זו מ ק ש ה גם ה מ נ ח ת חינוך מצוד ,צח ,ואף מקשה מדברי תורת
כהגים פ ר ש ת אמור כד ,ד ״יערוך אותם לפני ד׳ — שלא יתקן בחוץ ויכניס בפגים״.
הרב מאיר דן פלאצקי זצ״ל תירץ א ת הקושיא האחרונה של ה מ נ ה ת הינוך,
שהרי יש לומר שהפסוק מדבר על עריכת המנורה ,דהיינו ה ט ב ת הנרות שבודאי
נעשית בפנים ורק ע ״ י כהן )כלי המדד ,,פרשת תצוד ,סי׳ ב(* .ובעיקר קושית
המנחת חינוך והערוך השלהן ה ע ת י ד ע ל פסק הרמב״ם ,שבמנורה מותר להדליק
ב ח ח ולהכניס לפנים ,יש לציין להמשך דברי בעל כלי ה מ ד ה :״שנראה מהש״ס
דהדלקה לאו עבודה היא ,עיקר מצותה במנורה הוא ה ט ב ת ה והנחתה שהמצור,
היא שיהי׳ דולק לפני ד׳ מ ע ר ב ועד בוקר ,א ב ל הדלקה הוי רק הכשר מצוה ודוהה
ש ב ת כמו כל המכשירין ש א ״ א לעשותן מאתמול שדוחה ש ב ת ובאמת ההטבה והנחה
צריך שיהי׳ לפני ד׳ הדלקה כשרה בחוץ ,אמנם בנר חנוכה אם אמרינן הדלקה
עושה מצוד• הוי כמו ה ט ב ה במנורה דצריך שיהי׳ במקומה״.
ואפשר לתרץ א ת קושית ערוך השלהן ה ע ת י ד גם באופן אחר .אין מהנכים את
המגורה אלא בנרות של בין הערבים )מנחות מט ,א( והנוכת המגורה בודאי רק
אפשרית ע״י כהן בהיכל דוקא .גם בחנוכת המשכן נצטווה אהרן לערוך א ת הנרות
ולהדליק אותם ,וכך בהנוכת המנורה ע ״ י ההשמונאים היתד ,הדלקת המנורה ע ״ י
כהן ודוקא לפגי ה׳ בהיכל ,שהרי גם אז לא היתד ,זאת הדלקה רגילה אלא חנוכת
המנודה .לכן נפםק בדיני חנוכה הקשורים לחנוכת המנורה ע״י החשמונאים ,שאסור
להדליק שלא במקום המיועד להדלקה ,בהתאם לדיני הדלקת המנורה בזמן הניר
המנורה י.
4וכן באור שמח ,הלכות ביאת מקדש פרק ט ,הלכה ז ״ומה דאיתא בתו״כ שלא יתקן
מבחוץ הוא על ההטבה ונתינת שמן ופתילה דבעי כהונה ואינה כשרה רק בפנים״,
וכד ב״אבן האזל״ )שם( ,וב״חזון איש״ מנחות םי׳ ל ם״ק ח ,וכן ב״העמק דבר״ ,אך
ראה הרב ש״ר הירש בפירושו לויקרא כד ,ד שמפרש כמו המנחת חינוך ,עי״ש.
5ראה משד חכמה ריש פרשת בהעלותה ויותר מפורש בכלי המדה פרשת בהעלותד
)עמ׳ ,(80ועי׳ צפנת פענח הלכות מתנות עניים פרק ב הלכה ח .ת י ר ח נוסף על
הקושיה הנ״ל מביא הרב חש״פ פרנק שליט״א ב״תולדות זאב״ מסכת שבת ,חלק א׳
עמ׳ קיב—ג בשם דודו הגרצ״פ פרנק זצ״ל.
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -
הרצוגש ?
מכללתה מ ק ד
כוניפ כ י ה
מתי
ה ר ב ה מ ח ב ר זצ״ל לא דן בשאלה אם גם בזמן הזה ישנה אפשרות מ ע ש י ת
מ צ ד הספקות הרבים שבהלכה ־ ־ לבנות בית המקדש או להשתדל ל ב נ ו ת מ ז ב ח .
ש א ל ה זו התעוררה כידוע לפני כמאה וחמישים שנה בעקבות הספר ״ ד ר י ש ת צ י ו ך /
מ ה ר ב צ ב י הירש קלישר זצ״ל .אמנם מוקדש פרק שלם לנושא ״במה בונין ה מ ק ד ש
ו מ ת י ב ו נ י ך )סימן ג עם כ סעיפים( אבל אין כאן דיונים בצד ה מ ע ש י ב ז מ נ נ י ־ א נ ו .
הדבר ה ז ה מ פ ת י ע קצת ,שהרי הרב יחיאל מיכל עפשטיין זצ״ל בודאי הכיר ה י ט
א ת הפולמוס שהתעורר בעקבות ״דרישת ציון״ ,א ת תשובותיו של רבי ע ק י כ
איגר וחתנו ה ח ת ם סופר וכן א ת דברי רבי יעקב אטלינגר בשו״ת בנין ציון .א ו ל
אפשר להסיק משתיקתו של המחבר זצ״ל בויכוח הלכתי זה שהוא צ י ד ד ב ד ע ת ם ש ל
הגדולים ה נ ״ ל שטרם הגיע הזמן לחדש א ת הקרבת קרבנות .םמוכין ל כ ד ב ס ע י ף י
בפרק זה בהסתמכו ע ל דברי המדרש המובאים ברש״י ותוספות בגמרא ראש ה ש נ ה
ל ,א שהבנין לעתיד לבוא יהא עשוי בידי שמים .אך מאידך כותב ה מ ח ב ר ז צ ״ ל
הידוש גדול בסוגיה זו .רבים דנים בדברי הירושלמי מ ע ש ר שני ,פרק ה ,ה ל כ ה ב
שבנין בית המקדש יהיה קודם למלכות בית דוד ,וזה עומד ,לכאורה ,בסתירה ל ד ע ד
הנ״ל שהבנין דלעתיד לבוא ירד מן השמים .המחבר זצ״ל דן על האבנים הטובדרן
שמהן יבנו בית המקדש ושערי ירושלים .והמחבר זצ״ל מ ע י ר :״ואע״ג ד ל פ י מ ה
שאמרו בירושלמי פ״ה דמע״ש ,דבניין בהמ״ק קודם למלכות בית דוד ,נ ר א ה
שבגיין זה לא יגיע עדיין למדרגה זו ,וברוד היודע נסתרות .והרי ר ש ״ י ז ״ ל ס י ,
בסוכה )מא ,א( דבניין ה ע ת י ד יתגלה משמים ד כ ת י ב :מקד *:ד׳ כוננו ידיד ,מ ״
נבואת יחזקאל רמזה עליהם ,ולכן אין זכר בו ממה יבנה״ .מדבריו מ ש מ ע ש א
יתכן ש י ה י ה בנין בית ה מ ק ד ש לפני מ ל כ ו ת בית דוד ,אבל בנין זה לא יגיע ל ש ל מ ו ת ו
והדרו הסופי .לפי הסבר זה אין סתירה בין דברי רש״י ותוספות לבין ד ב ר י
הירושלמי ,שהרי הבנין ל ע ת י ד לבוא יבנה בשלבים אחדים ,והבניה בשלב ה ר א ש ו ן
אפשרית בידי אדם.
ב
א
י
ז
(
מ
כ ן
בהקשר זה יש להזכיר א ת דברי ה מ ח ב ר זצ״ל בענין קדושת הר ה ב י ת ו ה מ ק ד ש
בזמן הזה .הוא מוכיח שרוב הראשונים סבורים כהרמב״ם ש ק ד ו ש ת י ר ו ש ל י
והמקדש לא בטלה ולכן המסקנה ברורה :״ולפ״ז הנכנס למקדש בזמה״ז חייב כ ר
והלכה כרבים״ )הלכות בית המקדש ,סי׳ יג ,סעיף יח(.
0
ת
יראת ה מ ק ד ש וכבוד ה ר הבית
בסי׳ יד בהלכות בית המקדש מובאים דיני יראת ה מ ק ד ש וכבודו ודיל ע ש
הקדושות של ארץ ישראל .הרב המחבר זצ״ל מעורר שם ש א ל ת מ נ ע ל ש ל
מצוד ,ורקיקה של מצוה ,כגון ל ע ש ו ת הליצה ב ל ש כ ת הגזית או במקום אחר
ה ב י ת )שם סעיף ו( .הספק הוא ״ מ י אמרינן כיון דהתורה צותה כן אין זה ב ז י ו ן
או ד ל מ א ד מ ״ מ אסור״ ,ה מ ה ב ר תולה ש א ל ה זו במהלוקת בירושלמי י ב מ ו ת
פרק י ״ ב :״ א י ת ת נ א תני הליצה גנאי ,א י ת ת נ א תני הליצה ש ב ה ״ ולכן י ש ל ו
״ ל מ א ן דם״ל ג נ א י אסור ,ו ל מ ״ ד שבח מותר״ .יש מקום לדון בדבר .ה ש ב ה ו ה ג ג ! ! ,
שם בירושלמי אינם מתיחםים לעצם ה מ ע ש ה של חליצת הנעל והרקיקה א ל
ד
ב
ד
0
;
ד
ו
ף
מ
ד
א
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למעשה של נתינת חליצה — האם זה דבר מגונה שהרי לא בנה בית לאהיו או האם
זה בבל זאת דבר חיובי שקיים מצות חליצה ,והחולץ יתברך ,ע י ״ ש בירושלמי.
גם יש להעיר שחכמינו ז״ ל תקנו לשרוף קרבן ט מ א — דוקא בהר ה ב י ת
לפני בית המקדש כדי לבייש מ י שלא נזהר בקיום המצוה ,כמו שמבואר בפסחים
פא ,ב ב מ ש ג ה :״ נ ט מ א שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה״ ,ושם ב ג מ ר א :
״מאי ט ע מ א א״ר יוסי בר חנינא כדי לביישן״ .הטעם הזה הובא להלכה ב ר מ ב ״ ם :
״שורפים אותו לפני הבירה בפני הכל כדי לביישן ע ד שיזהרו בו״ )הל׳ קרבן פסח,
פרק ד הלכה ג(.
יש לדון גם בדברי המחבר שנראה שאסור לגרש בהר ה ב י ת שהרי עיקר
הגרושין הוא רשות .הרב המחבר זצ״ל בעצמו כ ת ב בערוך השלחן ,אבן העזר סי׳
קיט סעיף ו שיש מצוד ,מן התורה לגרש א ת מ י שראויה להתגרש ,אך גם אם אין זו
מצוד ,מן התורה )עי״ש בדברי המחבר בדעת הרמב״ם( ,הרי אם רוצים לגרש,
בודאי יש מצוד ,מ ן התורה לגרש בשטר וכדין תורה ,ולמה יהא אסור לסדר א ת
הגרושין כ ד ת וכדין לפני בית הדין שבהר הבית ושבלשכת הגזית ו אם גאמר שכל
דבר שהוא ביסודו איננו מצוד ,אלא רשות ,אסור לעשותו בהר הבית ,יוצא שאסור
לומר בהר הבית ״ערכי עלי״.
מוסכם הדבר שבעל הערוך השלחן מ צ ד ד בספריו פעמים רבות ב״כה דהיתרא
עדיף״ ,אבל בדינים ה נ ״ ל על קדושת הר ה ב י ת והמקדש אנו רואים לאו דוקא כח
ד ה י ת ר א .המחבר זצ״ל הולד כאז לשיטתו ,שהרי גם בדיני קדושת בית הכנסת
6
6במקומות רבים בערוך השלחן מנסה המחבר זצ״ל למצוא מקור הלכתי להליכות
הצבור העומדות לכאורה בסתירה להלכה פסוקה בשו״ע ,ומגן על מנהג ישראל .ראה,
לדוגמא ,ערוך השלחן יו״ד סי׳ רצג בענין איסור חדש בחוץ לארץ שפוסקים רבים
פסקו שזה איסור תורה ,אבל המחבר מצא בספר אור זרוע שאיסור חדש בחו״ל דרבנן
ולא חוששין לםפיקא ,ומסיים המחבר ״ועתה ישמח לבבינו ותגל נפשינו ללמוד זכות על
כלל ישראל״)שם ס״ק ו( ,וכעין זה במקומות רבים.
אך מאידך אין להסכים עם אלה הטוענים שבעל ערוך השלחן מיקל תמיד .בערוך השלחן
או״ח סי׳ תמח ם״ק יג דוחה המחבר את דעתו של רב גדול להאכיל ע״י גוי חמץ בפסח
לבהמות שנמכרו לגוי ונשארו אצל היהודי ו״ברור דאיםור גמור הוא״ שהרי זה הערמה
באיסור תורה ,עי״ש; וראה שם סי׳ תקמב ס״ק ב שגלוח בחולו של מועד אין להתיר
אפילו ע״י פועל שאין לו מה יאכל; וראה ערוך השלחן יו״ד סי׳ פד אזהרות רבות
באיסור תולעים והנהגתו האישית של המחבר לבל יכשל באיסור שרצים ,ועי׳ שם ם״ק
נז ״ורבים אומרים שזהו חומרא בעלמא …ולפי מה שבררנו הוד ,איסור לכל הדעות
ויש ליזהר בזה מאד״ ,ובענין מציצה שלא בפה ״ודע שיש בזמנינו שאומרים שיותר
טוב לעשות המציצה לא בפה אלא באיזה ספוג שמםפג את הדם ולא נאבה ולא נשמע
להם״ )יו״ד סי׳ רםד ס״ק יח( ,וראה דבריו באו״ח סי׳ שו ס״ק כב על איסור כתיבה
בכל כתב בשבת ואילו הדעה שזה רק מדרבנן ״מצוה רבה למחוק מן הספרים …וח״ו
לומר כ ך .
הרב י״ל מימון מספר ב״שרי המאה״ חלק ו׳ עמ׳ 115ששאלו פעם את בעל ערוך
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ש ר קדושתו מעין קדושת המקדש מחמיר המחבר בדינים רבים .בערוד ה ש ל ח ן
או״ח ס י קנא אוסר המחבר א ת העישון בבית !הכנסת — אם לא ללומדים ש
בקביעות — ואילו ״שאר כל אדם איסור גמור הוא …ולכן ראוי לגעור ב ה ע ו ש י ם
בן״ )שם סעיף ה( .המהבר אוסר גם עריכת סעודת מצוה כגון לברית מילה ,פ ד י ו ן
הבן או ח ת ו נ ה בבית הכנסת ,ורק סעודה של למוד תורה )סיום( אסשר ל ה ת י ך
״ואין ל ע ש ו ת כן רק בדוחק גדול״ )שם סעיף ו( .ועל דיבור של דברי ר ש ו ת כ ו ת ב
״ויש לתמוה על מ ה שעכשיו מקילים לדבר בבהכ״נ ובבה״מ אחר התפילה כ מ ה
דברים של הול ו נ ע ש ה כהיתר״ )שם סעיף ה ,וראה שם מקור להיתר בבתי כ נ ם י ו
הבנויות על תנאי( .וכעין זה בערוך השלחן ה ע ת י ד על הדבור בהר ה ב י ת ״ ו ה מ ת
הדבר פשוט שאסור לדבר בהר ה ב י ת דברי רשות״ )הלכ׳ בית המקדש סי׳ י ד
סעיף ה(.
,
ם
ת
מצוות ע ש ה ומצוות לא־ ת ע ש ה רבות נאמרו בדיני קדשים ו ב ע ב ו ד ת ב י
חמקדש ,בחלק המצוות קיימת מחלוקת בין גדולי הראשונים :הרמב״ם ,ה ר א ב י ׳ ד
והרמב״ן בעיקרי המצוות ובהגדרתן .כך ,למשל ,קיימת מחלוקת הרמב״ם ו ה ר מ כ ״ ן
א ם יש איסור תורה לכהן בעל מ ו ם להכנם למקדש )רמב״ם( או אם האיסור ה ל ד ק
על העבודה במקדש )רמב״ן( .כעין מהלוקת זו גם באיסור שתויי ייז ופרועי ר א ש .
הרמב״ן בהשגותיו על ספר המצות וכן ה ר א ב ״ ד בהשגותיו למשנה תורה ה ו ל ק י ש
ע ל ה ר מ ב ״ פ בהגדרותיו של מצוות לא־ תעשה אלו וכן גמשך הדיון בדברי ה מ פ ר ש י ם
בעל ערוך ה ש ל ה ן ה ע ת י ד דן בהרהבה ב״הלכות ביאת מ ק ד ש ״ במהלוקות א ל ו
והםבריו עוזרים בהבנת סוגיות אלו הקשורות ליסודות של איסורי דאורייתא.
ת
משוח מ ל ח מ ה ובחירת הכהן הגדול
א צ
ל י יין ירושד
חמחבר זצ״ל ע מ ד על דין מיוחד אצל משוח מ ל ח מ ה :איז
)הל׳ כלי מ ק ד ש פ י כג פעיף יז—יה( וכן פסק ה ר מ ב ״ ם :״משוה מ ל ה מ ה א י ן כ ג ו
מ ת מ נ ה תהתיו לעולם אלא הרי הוא כשאר הכהנים ,אם נמשח למלחמה נ מ ש ח ו א
ביומא ע ב
לא נמשח לא נ מ ש ה ״ )הל׳ כלי מ ק ד ש פרק ד הלכה כא( .מקור ז
והסברים שונים נתנו לכך .המהבר זצ״ל נותן הפבר חדש ,אשר יש בו א ק ט ו א ל י ו
מסוימת בזמגגו .רגילים אנו לראות בכהן משוח מ ל ח מ ה כעין קצין ד ת ומשגיח ,א ש
תפקידו לדאוג לקיום ה מ צ ו ת וההדרת האמונה בין הלוחמים ,המדבר אל הלודזמי
לפני יציאתם לקרב ,בלי שנדרש מ מ נ ו להתמסר לניהול המלחמה ו ה ש ג ת ה נ צ ח ו י
כך מ ש מ ע גס מדברי הרמב״ם בהלכות מלכים ריש פרק ז׳ .דעתו של בעל ע
חשולחן א י נ ה כ ך :״ויש להבין ,ד ב א מ ת מה נ ש ת נ ה משוח מ ל ח מ ה מכל ה ה ת מ נ ד י ! "
וג״ל ד ה ט ע ם ד כ ל ה ה ת מ נ ו ת דעיקרד .חכבוד וכמעט שכל אדם ראוי ל כ ך אל *
,
ש
ד י
ז ה
ב י ר א ה
י
כ
ת
ר
ד ן
ב פ ח י ת
ש ד ״ ה פ ר ש
ו י ת ר
׳
ו?1כז
א ם
י
ק
מ מ ק 1א
ד ,ב ז
מ ק ו ם
א ב י ו
א ו י
לכי׳ * ע ל
השלחן ,איד תיתכן שמירת שבת במדינה יהודית בארץ ישראל — ,והשיב שאם מ *
ע״ ה ת י ד
י
ר
בגלות תקנות לחמץ בפסח ולאיסור
לשמירת שבת .מסופקני אם ספור זה נכון ,והתנגדותו של בעל עריד השלחן ל ד י
א
ג מ צ א
י
ב
י
ב א י צ נ ו
ג ם
ס
ת ק נ י ת
י
ת
7 1
מכירה
46
ב
ש
נ
ת
ד ,ש מ י ט ה
ת י ב י ח
׳
ע י
'
ע י י ד
ה ש ל ח ז
www.daat.ac.il
ה ע ת י י
ה ל
'
ש מ י ט ה
י י י נ ל
ס י
׳
ט ו
1
ס״ק" /
אתר דעת -מכללת הרצוג
משוח מלחמה דעיקרו הוא הידיעה במכסיפי המלחמה וכזה צייד חכמה גדולה
ואם ישמש בזה מי שאינו ראוי לזה יאבד המלהמה ולכן אינה בירושח וממגין
הראוי לכך ואם הבן באמת ראוי לכך ממנין אותו ולא בשביל הירושה״,
הרב המחבר הולך כאן בשיטתו שבערוך השלחן העתיד הלכות מלכים םי׳ עו
ם״ק א :״כתב הרמב״ם ריש פ״ז ׳אחד מלהמת מצוד! ואהד מלהמת הרשות ממנין
כהן לדבר אל העם בשעת מלחמח ומושחין אותו בשמן המשהה וזהו הנקרא משוח
מלהמה׳ עכ״ל ,משמע מלשונו דעיקר ההתמנות הוא כדי שידבר אל העם בשעת
המלהמה ,ודבר תימא הוא דכפי הנראה עיקר משיחותו להנהגת המלחמה והכי
משמע להדיא בםס״ז דיומא וברש״י שם ,ואולי כוונתו ג״כ כעין זה שמושהין אותו
לדבר אל העם ואח״כ ילד וינהג המלחמה״ .בציון לסוף פרק ז דיומא כוונת חמחבר
כגראה ליומא עג ,ב ״וכל ישראל אתו ,זה משוח מלחמה״ ,ומפרש רש״י ״וכל בני
ישראל אתו — מי שכל בגי ישראל אתו לצאת למלחמה אחריו״ ,ומזה משמע שעיקר
תפקידו של המשוח מלחמה בניהול המלחמה .אך יש לדון בדיוק זה ,שהרי אולי
כוונת רש״י שאחרי שמשוח המלחמה נשאל ע״י המלך באורים ותומים יוצאים
למלהמה ,כמבואר בגמרא )שם עמוד א וברש״י ד״ה כי אתא רבין אמר( ,ומזה משמע
שהמלך מנהל את חמלחמה ולא משוה המלהמה ,וכן משמע גם מרש״י בתחלת הסוגיה
)שם עב ,ב ד״ה משוה מלהמה( ״כהן שמשהוהו למלחמה לדבר דברי מערכי המלחמה
שנאמר וגגש הכהן לדבר אל העם״ .כעין דברי המהבר זצ״ל על תפקידו של משוח
המלהמה ,אגו מוצאים ב״הר אסרים״ להרא״ז גרבוז זצ״ל )ירושלים ת״ש( סי׳ יח.
והעירגי מו״ר הרב יוסף כהן שליט״א שקיימת מתלוקת הראשוגים על תפקידו
של כהן משוה מלחמד* בגמרא הוריות יג ,א מבואר שמשוח מלהמה קודם לסגן
לענין להתיותו ,ומפרש בתום׳ הרא״ש שם ״לעגין החיותו משוח מלחמה קודם לפי
שחוא ראש ערכי מלחמה וחיי ישראל תלוין בו״ ,וזה םתתאם לדברי הערוך השלהן,
אך מדברי המרדכי גטין ,פוף פרק מי שאחזו משמע שלא חכרחי שמשוח מלחמח
משתתף במלחמח ,וז״ל ״דגם כהן משוה מלהמה היה במלהמה אלא ודאי לא קאי
עליה דשמא היד! חוזר לביתו ולא היה נכנם בעורכי המלהמה״ ,עי״ש.
ויש עוד לציין לגמרא םוטח מג ,א שפנחס היה משוח מלחמח במלחמת מדין,
וכך מבואר בירושלמי הוריות פרק ג הלכה ג ,ואילו בםנחדרין קו ,ב מפרש רש״י
)ד״ה כד קטיל יתיה( שפנחס חיה ״שר צבא״ ,אך אין להביא מכאן הוכחה שמשוח
מלחמה מכהן גם כשר צבא ,שהרי בסוטה מג ,א מובאות ברייתות שונות למה פנחס
השתתף במלחמת מדין ,אם ללחום אם מטעם משוח מלחמח ,ומשמע שישגן כאן
דעות מחולקות ,וכך כתב המהרש״א שם בהידושי אגדות ,והוסיף שכך משמע גם
מפירש״י במדבר לא ,ו.
על פי הסברו בתפקידו של משוה מלהמה ,הסביר הרב חמחבר למח אין דין
ירושה במשוח מלחמח .המחבר מסיק מזה מסקנה מעשית לימינו־אנו :״ולכן ג״ל
ברור גם לעניין ירושת הרבנות דלא שייך ירושה אם אין הבן ממלא מקום אביו
בתורה וביראה ,מפני דעיקד הרבנות הוי גדלו בתורה וחוי דינו כמשוח מלחמה
ואין בזה שום ירושה ,והנוהגים בזה דין ירושה מכבים נרה של תורה ועתידים
ליתן את חדיך .על דין זח חזר חמחבר זצ״ל במקום אחר ,בהלכות מלכים )סי עא
,
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
סעיף י ב ( :״״.אבל דבר שעיקרו הוא התורה כמו רב הקהלה או ראש י ש י ב ה א י ן
בזה דין קדימה לבן שאין התורה בירושה …אבל כל שהעיקר הוא עסק ה ת ו ר ה
פ ש י ט א שאין מ מ נ י ן בנו אחריו אא״כ מ מ ל א מקומו בשני הדברים ב י ה ד ב ח כ מ ת
התורה וביראת שמים״ ז.
ה מ ח ב ר דן שם בשאלה נ ו ס פ ת :מי בוחר א ת הכהן הגדול ? הרמב״ם פוסק ע ״
ה ת ו ס פ ת א :״אין מעמידין כהן גדול אלא ב ״ ד של א ח ד ושבעים״ )הל׳ כלי מ ק ד ש
פרק ד ,הלכה טו( .מאידך כתבו בעלי ה ת ו ס פ ו ת :״ומםתברא שהדבר ת ל ו י ב מ ל ך
ובאהיו הכהנים״ )יומא יב ב סד״ה כה״ג( ואילו בתורת כהנים בפרישת א מ ו ר
מ ש מ ע שממנים ע ״ י גורל .מסקנתו של המחבר זצ״ל ה י א :״ ו נ ל ע נ ״ ד ד ה ע נ י י ן
הוא ,דוודאי בלעדי המלך א״א למנות כ״ג …אמנם המלך לא ע ש ה ב ל א ד
הסנהדרין …וגם בלא ד ע ת אחיו הכהנים אי אפשר כדי שיקבלו אותו ברצון* ו כ ן
נראה דהתמנות כה״ג צריך להיות ע ״ פ המלך וםנחדרין והכהנים .ואם יש ש
או יותר הראויין לכך מגרילין ביניהם״ )הל׳ כלי מקדש סי׳ כג סעיף ג( .מ ד ב ר י ו
מ ש מ ע שעיקר המנוי ע ״ י המלך ,אבל דרושה הסכמתה של הסנהדרין וכן ה ת י ז 3ן
עם הכהנים.
ס
ג
כ
ן
ע
ת
י
ס
2ו ת
ש ח י ט ת ה ת מ י ד ב ש ב ת ע״י זר
המחבר זצ״ל מביא חקירה מ ע נ י נ ת בהלכות ביאת המקדש סימן מח ס ע י ף י .
״ונםתפקתי בכל הני עבודות שהזר מותר בהם ויש בהם אבות מלאכה ,כמו ש ח י ^ ן !
ן
והפשט העוד ,אם מותר לו לזר לשחוט א ת קרבן ה ת מ י ד בשבת במקדיש
להפשיטו ,מי אמרינן דדווקא לכהנים שעליהם הוטלה עבודת המקדש ה ת י ר ה ת ו
להקריב ב ש ב ת ולא לזרים ,או דילמא כיון דהתורה התירה המלאכות ב מ ק ד ^
והזרים כשרים בעבודות אלו מותרים גם הם ככהנים .ו נ ל ע ״ ד שהזר אסור ו 1ז י ,
א
א
ד
ר
ב
^
ד וראה ערוד השלחן או״ח סי׳ נג ,ם״ק ל :״ובהתמנות רבנות לבד הטעם שנתבאר
שייר ירושה בתורה ולכן מציגו בחז״ל שמי שהיה ראש גולה לא היה בנו יורשו
״* י ז ה
שמהלל ואילד ירשו הנשיאות עשו כן תקנה להעמדת התורה מפני הורדום ו ס י י ״
*רנד
)עמג״א ם״ק לג( ,מיהו אם באמת הבן ממלא מקום אביו ראוי לאנשי העיר ל ,ק
על מקום אביו וכן ראוי לזרעו של אברהם״ .כנראה שהרב המחבר מודה שבאופן ע ק ^
יש דין ירושה ברבנות ,וגם בכהן משוח מלחמה ,אבל זה חיוב בתנאים מ ס י י
׳ ' מיש
המוטל על הציבור ,אבל זה אינו זכות שהבן יכול לתבוע.
בענין ירושה ברבנות ישנן שו״ת רבות ,ראה שו״ת חתם סופר או״ח סי׳ יב—י! *י
* /י07ךן
הסבר למה אין דין ירושה במשוח מלחמה וברבנות( ועוד מ״מ ב״פרשנים ופוס ,
אתרוגים בפירושו של הרב ש״ר הירש על התורה״ עמ׳ יג—יד וראה שו״ת מ י -
יעב״ץ חלק יו״ד סי׳ לו .בענין ירושה במשוח מלחמה ראה גם ״לאור ההלכה״ לד!!-
זוין שליט״א ,פרק ״מלחמה״ סי׳ ד ,ושם גם הסבר מפי הרב קוק זצ״ל .אגב׳ הגד^ן/,
זוין שליט״א דוחה שם את דעתו של הרא״ז גרבוז ז״ל ב,.הר אפרים״ על הוריות ס י /
שלמשוח מלחמה יש גם תפקיד בניהול חמלחמה .בדברי הערוד השלחן חנ״ל יש
חיץ—-
״
לדברי בעל הר אפרים.
www.daat.ac.il
43
י
ד
? י
ר
1,
0
ת
י
ח
אתר דעת -מכללת הרצוג
סקילה ,וראיה לזה מהא דאמר ר׳ חייא ביבמות )לב ,ב( ש ב ת לכל נאסרה כשהותרה
במקדש לכהנים הותרה ולא לזרים ,ע״ש ,הרי מפורש אומר דלזרים לא הותרה
שבת במקדש״.
אך נראה לי שהדבר לא כל כך ברור .אמנם פשטות דברי רבי חייא מוכיחה
שרק לכהנים מותר לעבוד בשבת במקדש ולעשות א ת המלאכות ההכרחיות
בקרבנות היום ,אבל בסוף הסוגיה הנ״ל )שם לג ,ב( שואלת הגמרא ״זר ששימש
בשבת במאי ,אי בשחיטה — שחיטה בזר כשרה״ ומזה מ ש מ ע שדברי רבי חייא
״כשהותרה במקדש אצל כהנים הותרה״ אינם מוסבים ע ל אותן המלאכות במקדש
שהזר מותר לעשותן .הסוגיה ה ז א ת מובאה גם בירושלמי ,שבת ,פרק ב ,הלכה ה
וגם שם נשאלת השאלה ״משום שחיטה — וחרי שחיטה בזר כשרה״ ומפרש
ה״קרבן ה ע ד ה ״ :״נמצא שעבודתו כשרה והרי הוא בשחיטה ככהן ומותר לשחוט״.
זה ועוד :מקור הלימוד שמביאים קרבנות צבור בשבת בפסוק ״צו א ת בני ישראל
ואמרת אליהם …תשמרו להקריב לי במועדו״ )במדבר כח ,ב( ועל זה אומרת
הגמרא ״במועדו ואפילו ב ש ב ת ״ )פסחים עז א( ,כלומר יש גלוי מיוחד שבני ישראל
מחויבים לשמור על הקרבת הקרבנות בשבת .אמנם לזרים נאסרו עבודות רבות
בהקרבת הקרבנות ,אבל חלק מעבודות אלו מתרות בזרים ,ואיך יתכן שעבודות
אלו אסורות לזרים ב ש ב ת .בגמרא פסחים סו ,א מ ש מ ע שבקרבן פסח בשבת
השהיטה כשרה בזר ,שהרי בני ישראל הביאו ב ש ב ת א ת סכיני השחיטה לעזרה,
תהובים בצמר הטלא ובקרני הגדי ,כמו שמובא שם במעשה בני בתירא .כוונת
ה ב א ת הסכינים היתה בודאי לאפשר לכל בעל קרבן לשחוט את קרבנו; גם על
הפשט הקרבן מבואר במשנה )שם פד ,א־ב( ש ב ש ב ת מפשיטים בעלי הקרבן את
הפסה .קשה לחלק בין היתר ש ח י ט ת הפסח ע״י זרים ושחיטת קרבנות צבור בשבת,
שהרי הלל הזקן למד מדיני תמיד על דיני פ ס ח :״נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו
בתמיד ,מ ה מועדו האמור בתמיד דוחח ש ב ת אף מועדו האמור בפסח דוהה א ת
השבת .
8
9
ולעצם החקירה הנ״ל ,יש לציין שזאת ש א ל ה שדנו בה אחרונים רבים ,ה״שער
ה מ ל ך ״ ,החתם ס ו פ ר ,ה״ערור ל נ ר ״ ^ ,הרש״ש ,כלי ח מ ד ה ,פרדס יוסף !4
1 0
11
1
1 3
8כעין זה בערוך לגר יבמות לג ב.
9אבל יש מפרשים שמחלקים בין שחיטת התמיד בשבת ובין שחיטת הפסח בשבת ,ראה
כלי חמדה ספר ויקרא קונטרס אחרון םי׳ ח״י שלפי דעתו גם רש״י )ראה הערה הבאה(
מודה ששחיטת פסח מותרת לזר בשבת ,אבל לא שחיטת התמיד בשבת.
10על דברי הגמרא ״זר ששימש בשבת במאי אי בשחיטה ,שחיטה בזר כשרה״ ,מפרש
רש״י ״שחיטה בזר כשרה — ואין כאן זרות״ ,ומזה מדייק השער המלד ,הלכות ביאת
מקדש פרק ו הלכה י ״נראה מדבריו דמשום שבת מחייב אע״ג דשחיטה בזר כשרה
ודוק״ .וכן רי״ב ב״יש סדר למשנה״ יומא פרק ג משנה ד ,עי״ש.
11החתם סופר כותב שלא יתכן שדברי רבי חייא ״שבת לכל נאסרה ,כשהותרה במקדש
אצל כהנים הותרה״ שייכים בשחיטה .ומסביר החתם סופר ״דהרי באמת שבת לכל
הותרה במקדש אפילו לזר לשחוט ולמלוה״ ,עי״ש )חידושי התם סופר על הרמב״ם,
הלכות ביאת מקדש פרק ט הלכה יב ,ירושלים תשכ״ד(.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועוד .ה ר ש ״ ש מ ב י א הוכחה מ ש ו ״ ת ״חכם צבי״ םי׳ מ ד ״דפשיטא ל י ה ש י ו כ ל ז
לשחוט לכתחלה אפילו ב ש ב ת ״ ,אך מאידך מביאים אחרים דיוק מ ל ש ו ן ד ש ״
ש מ מ נ ו מ ש מ ע ק צ ת שיש איסור ש ב ת בשחיטת זר ב ש ב ת ״ .
ו ת מ ה נ י טובא ש כ ל הגדולים הנ״ל ל א העירו מ ש ו ״ ת רבינו ה ר מ ״ א סי׳
בתשובתו אם ש נ י מוהלים מותרים למול תנוק א ח ד בשבת ,וז״ל בהמשך ה ת ש ו ב ה .
״ועוד אני אומר דשרי ,וראייה מקרבן ת מ י ד ומוםפין של ש ב ת דלא מ ש ת מ י ט ש ו ס
ת נ א ד ל א היה מ ע ש ה ו ב ש ב ת כמו מ ע ש ה ו בחול וכן לענין פסח אמרינן סרק ת מ י ד
נ ש ח ט )דף נח ע״א( כ מ ע ש ה ו בחול כך מ ע ש ה ו בשבת ש ה י ה נשחט ו נ פ ש ט כ
בחול והיו הרבה כהנים וישראלים מתעםקין בו ומחללין ש ב ת א ף על פ י ש ה י ה
אפשרי בכהן א ח ד ואין לחלק בין מילה לעבודה״.״ .
ד
י
ז 3ו
ו
מ
1 7
ו ק צ ת פליאה על הרב המחבר זצ״ל שלא ציין א ת דברי הרמ״א אלה ,ש ה ר י
בערוך השלחן יורה דעה סי׳ רםו סעיף כ ד בדיון על שני מוהלים בשבת ,ה מ ס ת מ ך
ע ל ה ת ש ו ב ה ה ז א ת :״ובתשובתו סי׳ ע ״ ו האריך ראיות להיתר״.
במקום אחר ,בהלכות ביאת מ ק ד ש סי׳ מג סעיף ה—ו מעלה ה מ ה ב ר ש א ל ה
12הערוד לגר דוחה דברי השער המלד ״וזה תימה כיון דזר מותר לכתחלד .לשחוט ז ו ך
ם״ד שיתחייב משום שבת כיון שהתורה צותה קרבן זה של צבור להקריב בשבת״ ו ר א ד
שם הסבר אחר בדברי רש״י .וראה שו״ת ישועת משה םי׳ מג.
י
א ח
ה ם פ
ח
ם י
י בקיגטרס י י ז ' ״ י ׳ י כ ן
13כלי חמדה פרשת ויקרא םי׳ ה )עמ׳ ז( ושם בםיר*
כלי חמדה פרשת בהעלותד ,פרק ״עניני פסח שני״ ם״ק ב )עמ׳ ,(86פרשת קרח מ ר ק
״דיני שנים שעשו״ ם״ק ב )עמ׳ ,(153קונטרס המלואים פרשת כי תשא עמ׳ – 6 7״
ובהגהות מבן המחבר .בכל הדיונים סובר בעל כלי חמדה ששחיטת התמיד אםורד ^ ,י
בשבת ומביא לזה הסברים .וראה גם כלי חמדה ,פרשת בהר עמ׳ .228
71
ך
14פרדס יוסף ,שמות לא ,יג )עמ׳ שיח—ט( ,לה ,ב )עמ׳ שנד( ,ויקרא א ,ה )עמ׳
מ ר א י
ה א ל ה
קי
מ ו ת
ש מ ר ש
י
מ
נ ו ם פ י ם
ב ג י ד י ז
י י א ה
וראה במקומות
י^יי^
" ׳
״
כיון דאין חיוב משום זרות הוי שחיטה כשרה וממילא גם משום שבת ליכא״.
15הרא״ש בתשובותיו סי פב דן על ביאת כהן קודם חופה שאינה פוסלת ולכן
ב
א
מ
ת
ל א
י ד ע ת י
כ ל
ה
ר
ע
ש
ל א
מ י כ ח
כ ל ל
׳
ש
ם
ש
מ
י
ת
ע מ
כ ג
ל
פ
ר ק
ש
'
ש
י
ט
י
ט
ב כ י
׳אד
ינתד
אם ~
הון!
״
' מ י ״יזעןי
"׳
זכר מקריב ע״ג מזבח ושוחט ומבעיר
׳ושוחט׳ דנקיט הרא״ש לאו דוקא דהא משנתיגו היא שהשחיטה כשרה בזרים ב נ ע ,
ועבדים וכו׳ אלא ר״ל מקטיר ומבעיר״ ,ע״כ הערת החכם צבי .מהערה זו מ ע
שלחכם צבי היד .כל כד ברור שזר שוחט בשבת ,שלא העלה על הדעת כלל שאולי
^
הרא״ש לומר שרק כהן שוחט בשבת.
16ראה למעלה הערה 10דעת שער המלד ,וראה חידושי בית מאיר יבמות לג ב ,ש מ 0
שישראל אסור לשחוט בשבת כיון שאי אפשר לו לגמור את העבודה.
17בחידושי בית מאיר יבמות לג ,ב מובאה הוכתה מדברי הרמ״א יו״ד סי׳ רםו שרק ^*3
מילה כאשר גם המוהל הראשון יכול לגמור את המילה מותר למוהל השני לגמור ,א
לא בשחיטה ,אד מדברי הרמ״א הג״ל בתשובתו לא משמע כר ,שהרי שם מפורש
מותר לשחוט בשבת.
ב ש ב ת
י ע ל
ז ה
מ ע י ר
ה ח כ ם
צ ב י
ב ם י
0
כ
י
3י
ד
ת
50
www.daat.ac.il
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחרת בשחיטת קדשים :חאם חציצה ועבודה ביד שמאלית פוסלות גם בשחיטה ך
המחבר מסביר שהשחיטה עבודת קדשים חיא ,אף שזו כשרה בזר ואין לומר
שחציצה ושמאל אינן פוסלות בשחיטה מ פ נ י שאם שוחט בסכין של חולין כשר ולכן
'גם חציצה ושמאל כשרות .דברי הסיכום של המחבר זצ״ל הם אופיניים לחקירה
כזו בדיני קדשים :״ ו מ ״ מ צ ״ ע לדינא ע ד יבוא מורח צדק״ י .
8
ש ח י ט ת ה ת מ י ד לפני נץ החמה
כל מצוה שמצותה ביום מותר לעשותה בדיעבד מ ע ל ו ת השחר ,אלא לכתחלה יש
לעשותה אחר נץ ההמה .מאידן־ שחטו א ת התמיד קודם הנץ כמבואר בריש פרק
שלישי דיומא .המהבר זצ״ל ע מ ד על כך בערוך השלחן ,חושן משפט סי׳ תכה
טעיף ע ט ומצדד ״אפשר לומר ה ט ע ם ש מ א יטעה בין יום ללילה ובמצות המסורות
לב״ד לא ח י י ש י נ ך .הנפקא מיניה של המחבר זצ״ל לענין עריפת עגלה ערופה
אם גם לכתהלה אפשר לעשותה מ ע ל ו ת השחר.
על השאלה למה מקדימים ש ח י ט ת ה ת מ י ד לפני נץ החמה עמדו גם ב״שיה
יצחק״ יומא כח ,ב וב״הר המריד,״ הל׳ תו״מ פ״א הל׳ ב וב״מנחת ח נ ו ך ׳ מצוד ,תא
ומתרצים דכהניס בקיאים וזריזים הס ,ולכן לא קים ח ש ש אצלם שמתוך אי־זהירות
יקדימו א ת השחיטה עוד לפני ע ל ו ת השחר .תרוצם דומה לדברי בעל ערוך השלחן
הנ״ל .אבל תרוצם ק צ ת קשה שהרי במשנה ביומא )שם( מבואר שפעם טעו הכהנים
ושחטו א ת ה ת מ י ד עוד לפני שהאיר המזרח והוציאוהו לבית השריפה.
על הקירה זו ע מ ד גם הרש״ש מ ג י ל ה כ ,א ,אך הוא דוחה את חתירוץ שמותר
לשהוט א ת ה ת מ י ד לפני נץ ה ח מ ה משום דכהנים זריזין הם ,שהרי גם הבאת
המוספים מותרת רק לדיעבד מ ע ל ו ת השהר ,וכן מבואר שם בטורי אבן שבכל
עבודות הכהנים המוזכרים במגילה כ ,ב צריכים לחכות ע ד נץ החמה .לכן מסופק
הרש״ש שאולי נץ ה ה מ ה המוזכר ש ם במשנה אינו נץ ה ח מ ה דבכולא ש״ם ,עי״ש.
הסבר יפה על השאלה הנ״ל מ ב י א כבר הרמב״ן במלחמות ה׳ ,ברכות פרק א
)דפוסי ראם דף ב ,ע״ב( ,ו ז ״ ל : :ודאי מ ש ע ל ה ע מ ו ד השהר יום הוא שהוא ברור
לכל שאם הקדים באלו פסל והמאחד אינו מפסיד כלום שאין הקדמתן מצוה וזמנן
כל היום ולעניו ת מ י ד ב מ ק ד ש דכתיכ ב ק ר קבעו האיר המזרח ש ק ד מ ת ן מצוה״.
לפי דברי הרמב״ן אין המאתר מ פ ס י ד בכל אותן המצוות שזמנן כל ה י ו ם ״ ,אבל
18וראה כלי חמדה ,קונטרס המלואים ,פרשת אחרי )עמ׳ (97״דגם במקדש דוקא מה דצריד
כהונה צריד ימין אבל מה שא״צ כהונה לא צריד ימיז דוקא״ ,וראה מקדש דוד ,קדשים סי׳ ז.
19כנראה שכוונת הרמב״ן בכתבו ״והמאחד אינו מפסיד״ שהמאחר אהרי נץ התמה אינו
מפסיד שהרי מצותו כל היום ,אבל לכתחילה לא רצוי להמתין בלי סיבה אחרי נץ
החמה ,שהרי זריזין מקדימים ,במיוחד במצות מילה .השוה ערוד השלחן יו״ד סי׳ רםב
ם״ק ח ״ ד ש לנו לצווח על מנהג זמנינו שמאחרין המילה כמה שעות ביום מפני שטוחים
שלא באו כל הקרואים וכדומה שטוחים כאלח ,ויש מקומות שמאחרין עד חצות היום
והוא עון סלילי״.
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקרבן ה ת מ י ד שכתוב בו ״בקר׳ /רצוי להקדים לכתחילה מעלות השחר .ל ס י
׳ שהרי אין כ א ן
ל
ליי
ה ד מ ב ״ ן בודאי אין להקדים
מצוד .של ״בקר״ .מאידך צריך עיון למה אין מקדימים הקטרת הקטרת ע ד ל ע ל ו
השחר או קרוב לזה ,שהרי שם כתוב ״בבקר בבקר״ )שמות ל ,ז( ,וכן ה ד ל ק ת
המנורה ,והרי לפי הרמב״ן זה מחייב להקדים א ת עשיית המצוה .-
ר
ע
י
פ
ת
ע ר ו פ ה
ע ג
פ נ י
נ ץ
ה ח מ ה
ת
״
בנין ה מ ק ד ש לשמו
חקירה חשובה בענין בנית בית המקדש מ ו ב א ת בהלכות בית ה מ ק ד ש סי/
סעיף כא—כב .ברמב״ם מבואר שאין עושים כל הכלים מ ת ח ל ת ן אלא לשם ה ק ד ש ,
דין זה חל גם על ח צ י ב ת האבנים ,אפילו באבנים עבור הר הבית .מ ה ה ה ג ד ר ה ש ל
״לשם ה ק ד ש ״ ? לכאורה יש לומר שיש כאן דין של ״לשמה״ ,כמו ב צ י צ י
ל#מי
״ י י לי ^ • ־־־
׳
תפילין וגט ,וכך מ ש מ ע מפירש״י׳
בית קדושה״ .הרב המחבר זצ״ל מקשה ש ת י קושיות :א .הרמב״ם כותב ״ א כ נ י ס
וקורות שחצבן מ ת ח ל ה לבית הכנסת אין בונין אותן להר הבית״ )הלכות ב י
הבחירה ,סוף פרק א( ומזה מ ש מ ע שדוקא כ ש נ ע ש ו להדיוט אסור ,א ב ל ס
מותר א ע ״ פ ש ל א נעשו מפורש לשם הקדש ,ז״א אין הקפדה על ״ ל ש מ ה ״ מ מ ש
ב .גם גוים ה ש ת ת פ ו בחציבת האבנים בזמן שלמה המלך ,ואצלם אין ח צ י ך
״לשמה״ ,כמו ש כ ת ו ב במלכים א ,ה ל ב :״ויפסלו בוני ש ל מ ה ובוני הירום ו ה ג כ ל י ס
ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית״ .לכן סובר המחבר זצ״ל שאין צורך ב ״ ל ש מ ד ,״
לתא
״
׳ ״
ל
ש ל המצוד! אלא העיקר שהבניה ל
אמר דכיון דלשם הדיוט פסולים ממילא דעושים אותם לשם גבוה ,ד א י ן ד ך -
לעשות סתם בלי כוונה ,אבל לדינא כשר בסתם״.
ד
ת
ש
מ
ו
ת
נ
ע
ש
כ ה
:
ע ש
ח
ש ם
ה ד י ו ט
ו
ד ש
ש
ע
ו
ת
ו ג מ א
3
א
י
ת
ו ה ר מ ב
ם
ם
ת
מ
ד מ י
א
בדברי המהבר יש הוכהה לדברי מו״ר הרב יוסף כהן ש ל י ט ״ א ב ״ ה י ־ ד ״ ,
בשדה״ ע ל ספר ״מקדש מ ל ך ״ להגרצ״פ פרנק זצ״ל עמ׳ ה בהגדרה של ״ ל ש מ ד ״
בבנין ב י ת המקדש .ו ז ״ ל :״ואולי י״ל דאף אם בעינן ש ב נ י ת בית ה מ ק ד ש ת ה א
לשמה ,מ ״ מ אמרינן בענין זה ט ת מ א כלשמה״ .אבל הדבר טעון עדיין בירור ,ש ה ד י
קשה לומר שהגדרת ״לשמה״ בבנית בית המקדש שונה מההגדרה ה מ ק ו ב ל ת .
מ ש מ ע גם מדברי ה מ ב י ״ ט ב״קרית ספר״ .בעל ״מקדש דוד״ הי״ד כ ת ב מ פ ו ר ש ?
״,..ונראה מזה ד א ב נ י מ ה צ ב לבד שהן הקדש שבאין מ ק ד ש י ב״ה הם ג ״ כ ד
ש ב ק ד ו ש ה כ מ ו ם ״ ת וצריכין ח צ י ב ה לשמן כמו ם ״ ת עיבוד ל ש מ ה ״ )מקדיש ד ו ן ל
,
בית חבחירה סימן א ם״ק ו( .וכן מבואר ב״הר המריד,״ הלכ׳ בית חבחירה פ ר ק
ם״ק נה וב״תורת הקדש״ סי׳ י .ונראה שכוונת דברי הרמב״ם ״אבנים ו ק
:
א /
ו ף
ש
ח
צ
ב
ז
מ
ת
ח
ל
ה
^
ב י ת
ה
כ
נ
ם
ת
א י ז
ב י נ י ז
א י ת ז
? ] 1ז ר
ה ב י ת
"׳
כ ל ו מ ר
ס
ת
מ
א
אסוף
20ראה תמיד פרק ה שהפייס לקטורת ולמנורה מתחיל אחרי קריאת שמע ותפילת ה #
וברכת כהנים ,וראה יומא לג־־־לד שמקדימים מצוד ,שנאמרה בה ״בקר״ ל
נאמרה בה ״בקר״ ,אבל לא מוזכר שם להקדימה לפני נץ החמה ,וראה פירש״י שמות י
״שהבקר משמעו משעת הנץ החמה״ .וראה מקדש דוד ,קדשים סי׳ ט ם״ק ג.
ח
ר
מ צ ו ה
ב
52
www.daat.ac.il
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואפילו אם חצבן לבית ה כ נ ס ת אסור וכן ד ע ת ו של הרב יעקב עמדין בחידושיו
על הלכות בית הבחירה.
גם על ההוכחה מהפסוק במלכים יש לדון ,שהרי נאמר ש ם במפורש )מלכים
א ,ה ,כט( שהיו ל ש ל מ ה ה מ ל ך שמונים אלף הוצבי אבנים בהרים )ע״פ דברי
הימים ב ,ב ,טז היו אלו גרים ולפי פירש״י התגיירו מ ח מ ת גדולת שלמה(.
אחרי סקירת מספר העובדים ממשיך הפסוק )שם ל ב ( :״ויפסלו בוני שלמה ובוני
חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית״ .אין לזהות א ת בוני ש ל מ ה
וחירום כחלק משמונים אלף חוצבי אבן המוזכרים לפני כן .כנראה היו בונים
אלה מומחים וכך מ ש מ ע מדברי התרגום ״ופסלו אדריכלי ש ל מ ה ואדריכלי חירום״.
מומהים אלו לא עסקו בהציבת אבנים ,וכנראה אין מגיעה מ צ ד הדרישה של
״לשמה״ שאחרי חציבתן של האבנים לשפ בנין הבית ,ימשיכו מומחים יחודים
ולא־ יהודים בםיתות האבנים לפני קביעתן הסופית בבנין ,ולכן מסיים הפסוק
ו מ ד ג י ש :״ויכינו העצים והאבנים לבנות ה ב י ת ״ ופירש״י ״ויכינו — לשון הזמנה״,
כלומר לא היתד ,כאן ע ב ו ד ת החציבה וגם לא עבודת בניה ממש .גם יש לומר
שעבודה מ ש ו ת פ ת של יהודי וגוי בבנין ה ב י ת מותרת ואינה בסתירה לדרישה של
ל יו״!,2
״לשמה״ וזה גם יותר טוב מ״ישראל
ע
ו
מ
ד
ע
ג ב
גם קשה לאמר שהצווי ״ועשו לי מקדש — לי לשמי״ רק מדרבנן ולכן שונה
הדרישה של ״לשמה״ מהדרישה ״לשמה״ במצוות אחרות ,שהרי דוקא בבנין בית
המקדש יש מקור ל״לשמה״ בדברי השם אל הנביא .ע ל זה מעיר בנו של בעל ערוך
השלחן ,הרב ברוך עפשטיין ז״ל ב״תורה תמימה״ ש מ ו ת כה ,ט .בדבר ה׳ אל נתן הנביא
כ ת ו ב :״לך ואמרת אל ע ב ד י אל דוד כה אמר ה׳ ה א ת ה ת ב נ ה לי בית לשבתי״
)שמואל ב ז ,ה( ובהמשך דבר ה׳ אל ה נ ב י א :״והקימתי א ת זרעך אחריך אשר יצא
ממעיך והכינותי א ת ממלכתו ,הוא יבנה ב י ת לשמי״ )שם יב—יג( ,ומסביר בעל
תורה ת מ י מ ה :״ ת ה ת שרצה הוא ]דוד[ לבנות הבית יבנה שלמה ,ואהרי שמקודם
אמר תבנה לי ושוב אמר הוא יבנה בית לשמי ,ש ״ מ דהלשון לי בענין בחמ״ק
ענינו ופירושו ל ש מ י ״ ״ .יש להניח ש ב ע ל ערוך השלהן ה ע ת י ד טרם ראה את
21ראה מקדש מלד עמ׳ קמו—קמז ושם ב״טור מלכה״ ו״הרר״י בשדה״ .ובעיקר הדין של
״לשמה״ כבנין הבית ראה מגן אברהם או״ח םי׳ קמז ם״ק ה שמביא את מקור הדין
בתוספתא מגילה פרק ב ואת פסק הרמב״ם ,ומסביר ״משמע דאפי׳ הם חדשים ,כל
שגעשו להדיוט אסור״ ,ומזה משמע קצת כדברי הערוד חשלחן העתיד שכל שגעשה
סתם מותר,
ואולי יש לחלק בין עשית כלי שרת ,בגדי כהונה ואבני המזבח לבין אבני המקדש
ואבני הר הבית ,ראה הרר״י בשד״ה למו״ר הרב יוסף כהן שליט״א בספר מקדש מלד
עמ׳ ו—ז ,וראה שם שכד משמע מדברי הרמב״ן במלחמות סוכה ,פרק א ומדברי הפני
משה יומא פרק ג הלכה ו )דף יז א( ,וראה עוד שר׳ת חתם סופר או״ח סי׳ מ וכלי
חמדה פרשת רקהל עמ׳ .315
22פירוש יפה זה הוא אופיני לפירושי בעל תורה תמימה ,המאחדים את תורה שבכתב
עם תורה שבעל פה .בשנים האחרונות הופיעו מאמרי ביקורת אחדים על פירושי הרב
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
דברי בנו הנ״ל ב״תורה תמימה״ כאשר הביא הוכחה לשטתו־הוא מ ד ב ר י ה פ ס ו ק
במלכים ,ע ל א ף העובדה שהחיבור תורה תמימה הופיע שנים אחדות ל פ נ י ג מ ר
כ ת י ב ת ערוד השלהן העתיד ,שהרי חומשי תורה תמימה הופיעו בשנות ת ר ם ״ ב —
ואילו ה ה ק ד מ ה לערוך השלחן ה ע ת י ד נכתבה באלול תרם״ז .הרב יחיאל מ י כ ל
עפשטייז כ ת ב כנראה חלק מערוך השלחן ה ע ת י ד עוד לפני הדפסתם ש ל ח ו מ ש י
תורה תמימה ,וכן מאשר הרב ברוד עפשטיין שאביו ע ב ד ״הרבה שנים״ ע ל ס פ ד ו
ה ח ד ש על זרעים ,קדשים וטהרות ־.
ד
3
*
הופעתו של ספר ערוך השלהן העתיד על דיני קדשים תעודד בודאי א
הגברת הלימוד בחלק זה של התורה .המאורעות הגדולים בימינו מוסיפים ח ש ק
להתכונן לקראת עבודת בית המקדש ע״י לימוד הלכות קדשים *־ .אך יחד עם ל י מ ו ד
ת
כש
ברוך עפשטיין ב״תורה תמימה״ ,על אי־דיוקים ועל פירושים המובאים שלא
אומרם .אמנם חלק מהבקורת מוצדקת ,אבל לא יפה עושים המבקרים המחפשים
מומים ומתעלמים מהנחיצות של פירוש תורה תמימה והחלוציות שברעית — ח י ב ו ר
תורה שבעל פה לתורה שבכתב .הרב ברוך עפשטיין הגה את הרעיון בגיל צעיר ו ב י ן י
אותו בלי עזרה כל שהיא .המעיין בדבריו ימצא הסברים ופירושים רבים ה מ ק י ל י
בהבנת סוגיות רבות בש״ם ,אף שאין להתעלם מהשגיאות שבפירושיו והבאות ש<*
בשם אומרם ,וגם הבאות מכלי שני עם כל השבושים הכרוכים בו.
ם
ק
ד
ע
ס
א
23מקור ברוך חלק ג עמ׳ .1674
מאידך יש להתפלא על כד שבעל תורה תמימה אינו מתיחם בפירושיו לפירושי א ב י ,
בערוך השלחן .מצד אחד מתאר הרב ברוך עפשטיין בהרחבה ב״מקור בריר׳ ) ה ל ק
שלישי פרק טז והלאה( את תולדות אביו ,את שקידתו בתורה ואת ספריו החשובים ו א ף
מכתיר אותו בשם ״המופלא בגאוני הזמן״ )שם עמ׳ ,(1136אך מאידד לא מ צ א ,
שר׳ ברוך עפשטיין מזכיר בספריו את פירושי אביו .ויותר מ ז ה :יש מקומות ר כ י
שהוא כותב בפשטות בניגוד לפירושי אביו ופסקיו ,עד שמתקבל הרושם שלא י
אותם .השוה דברי התו״ת שמות יב ,טו סי׳ קכח שאין מועיל בטול בחמץ ידוע ואי<*
ערוד השלחן או״ח סי׳ תלא סעיף טז—יז דוחה שיטה זו לגמרי ואף כותב ״ויש
הגדולים שרצו לקיים דברים אלו ע״י דחוקים רבים ולא ידעתי מי המריצם ל ז ״
והשוה דברי התו״ת דברים כב ,ז סי׳ סח בטעם מצות שלוח הקן ,ודחית דברי ה
יאיר סי׳ םז ,ואילו בעל ערוד השלחז ,יו״ד סי׳ רצב סעיף א וד׳ מסכים עם החו״י ו ד ו
כל מסקנה הלכתית מטעם המצוה .גם בספרים שכתב הרב ברוד עפשטיין בסוף ימיו
מצאתי שמזכיר את דברי אביו .כד ,למשל ,דן ר׳ ברוד עפשטיין בפירושו ל ם י ד
״ברוד שאמר״ עמ׳ כ במצות פריה ורביד ,ופטור האשד .ומסביר הכתובים ב 0ס
בראשית המראים לכאורה חיוב האשד ,במצוה זו ,אד כל זה בלי להזכיר אח ה ס
אביו באותם הפסוקים בערוך השלחן אבן העזר ,סי׳ א סעיף ב.
ת
0
ד ע
ד
מ
ן
ה
ח י ת
ח ה
ל
א
ו ף
ד
כ ד י
24בכמה מאמרים הדגישו חז״ל את החשיבות של לימוד דיני הקרבנות ,עד שאמרו ש ל י מ ו ד
התורה בכלל ולימוד פרשת הקרבנות בפרט נחשב כאילו מקריבים קרבנות :״ א 0
ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם — כל העוסק בתוו-ןן
ד
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סדר קדשים ,מצוותיו ,הלכותיו ופרטי דיניו ,אין להתעלם מהצורך להתעניין —
ע ד גבול מסוים — ברעיונות כלי המקדש והקרבנות .על זה כתב הרב שמשון
רפאל הירש זצ״ל ,וגם רבים לפניו הדגישו א ת החשיבות של העיון הרעיוני בדיני
קדשים .מ י לנו גדול יותר מרבינו הרמ״א אשר כ ת ב תוכחה גלויה בהקדמתו לםסרו
״תורת העולה״ על החיוב למצוא טעם ורעיון בדיני המשכן והקרבנות ,בכלליהם
ובפרטיהם .25
וכאן ברצוני להציב מ צ ב ת זכרון לזכר תלמיד חכם צעיר ,הרב אלכסנדר
צימר ,ה׳ יקום דמו ,אשר לימד אותי במחנה ריכון ברגן בלזן דיני קדשים —
עם רעיונותיו של הרב הירש .בחוסר ספרים ובחוסר כל למד א ת נ ו פרק איזה מקום
של זבהים .ע ל כל מ ש פ ט ש ב מ ש נ ה לימד תילי הלכות ויחד עם לימוד הדינים הוסיף
הרב אלכסנדר צימר ה י ״ ד רעיונות של הרב הירש מתוך פירושו על ספר ויקרא,
הכל בעל פה בלי שום ספר .כיחיד בין שומעי דבריו שנשאר בחיים ,מרגיש אני
חובה להודות לו על שעוריו הנפלאים בהלכות קדשים ,שנתן לנו מתוך סכנת
נפשות .עזה היתד .תשוקתו של הרב צימר ה י ״ ד לעלות לארץ האבות ,אבל הוא
מ ת בחורף ת ש ״ ה במחנה הריכוז מתוך יסורים רבים .יהיה מ א מ ר זה מוקדש לזכרו
כמצבת זכרון צ נ ו ע ה — לו ולחבריו מקשיבים.
מה קרבנות מכפרים אף מ י ת ת צדיקים מכפרת.
כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם …אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת
וזאת תורת האשם — כל העוסק בתורת החטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת
אשם כאילו הקריב אשם״ )מנחות קי א( .אד כמו שבכל מצוות התורה אין הלימוד יכול
להיות תחליף לקיום המצוה בפועל ,כד גם בלימוד הלכות קדשים אי אפשר לומר
שהלימוד הוא כעשיה ממש .השוה דברי מרן הגרצ״פ פרנק זצ״ל בשרית הר צבי
אורח חיים חלק א סי׳ א :״…דאי אפשר לומר דע״י לימוד חשיב ממש כאילו הקריב
בפועל ,דא״כ בטלה הקרבת הקרבגות דכל אחד יאמר פרשת חטאת ויפטר ותורת
הקרבנות מה תהא עלי׳ ,אלא מםתברא דאמירת הפרשה מגינה לפי שעה עד שבמהרה
יבנה המקדש ואז מחויב להקריב קרבן לכפרתו״ ,עי״ש.
25וד׳ל הרמ״א בהקדמתו ל״תורת העולה״ :״…ומעתה מבואר נגלה שצריך ומחויב כל אדם
לתור ולבקש כדי שישיג שמץ דבר מסוד הקרבנות ועניני המקדש וטעם כדי שידע במה
יתכפר ולא לבד קריאת פרשת התמיד או שאר דיני הקרבן כוונו חז״ל שאמרו שהעוסק
בתורת הקרבנות כאילו הקריב קרבן אלא הצופה ומביט בטעמן״.
על השיטות העקריות בטעמי הקרבנות ראה פרק מיוחד בהקדמתו של הרב דוד צבי
הופמן זצ״ל לפירושו לספר דקרא ,חלק א ; וראה חמאמר ״למחשבת הקרבנות״ מאת
הרב קלמן כהנא שליט״א ב״חקר ועיון״ ,חלק ב עמ׳ סו.
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערות ותגובות
על גזירת החודש בימי החשמונאים
בקשר לויכוח ״ ע ל גזירת החודש בימי החשמונאים״ שנתעורר ב ״ ה מ ע י ן ״
בגליונות האחרונים ,הריני להציע בפני הקוראים מ ה שהיה ברור לי מ א ז ו מ ת מ י ד
;
ג ז י ר ה
ע
כ
מ ו ע ד י
ה ׳
מקראי ק ו ד ש
^ ל
גזירת החודש בימי אבותינו ,היתה ל מ ע ש ה
שנקבעו ע פ ״ י הראי׳ כידוע ,מיום מולד החוד:׳ ,דבר שהיה ידוע היטב ליונים .ז
נראה לי פשוט וברור.
הרב חיים ד ו ד ה י !
ראשון לציון
׳
ה
וי
הגםיונות לחידוש הקרבנות אחרי החרבן
קראתי בהנאה רבה א ת ה מ א מ ר ״ ב ע י ת חידוש הקרבנות״ מ א ת ה ר ב יהודה ד ו ד
בלייך .אולם אני מרשה לעצמי להעיר הערות הםטוריות אחדות.
א .ה א פ בזמן מ מ ש ל ת יוסטיניאן עדיין הקריבו קרבן פ ס ח ? )שם ע מ ׳ 3
הערד• .(6
השם פרקופיום אינו מדויק ,צריכים לקרוא פרוקופיום )108ס000־ .(?1ה ה י ס
טוריון הביזאנטי הזה לא אמר שהיהודים הקריבו קרבן פסח .ה ו א מספר ש ה ק י ס ר
בביזאנטיון צווה לבדוק אם ח ג הפסח של היהודים היה צריד לחול לפני ה ס ס ח
ש ל הנוצרים; במקרה כזה הוא אסר על היהודים לקיים א ת הטקסים הקשורים ל ח ג ס .
כמובן התכחשו יהודים מ צ ו זה ,והם ערכו א ת הסדר במחתרת .ואמנם נתפסו ר כ י
ג60(101ח^ 108.ק-000ז<(1
מהם ,ונענשו על ידי השלטונות ״ ע ל ש ט ע מ ו מ ב ש ר השה״.
א
ס
)ץ־31ז>:ג58. 1.11ג1נ> 1.0615ת• 334 1ין 18, ¥011101© 6
?
^¥111
בדרך כלל נמנעים היהודים מ א כ י ל ת בשר שה בליל פסח .בכל זאת ,בין ״ ט ע י מ ה ״
כ ז א ת ובין הידוש הקרבן ,ר ב ה ו א ה ה ב ד ל !
ב .ע ל יזמתו של הקיסר יוליאן לבנות ב י ת ה מ ק ד ש )שם עמ׳ 3ה ע ר ה .(7
ברצוני לציין ,ש י ש ל נ ו בעברית מחקר מצויין על נסיונו ש ל יוליאן קיסר ל ב ג ו
מ ה ד ש א ת ב י ת המקדש .ה מ א מ ר מזה ,מפרי ע ט ו ש ל יוחנן לוי ז״ל ,סורסם ב ס פ ר ך
״עולמות נפגשים ,מהקרים ע ל מ ע מ ד ה של היהדות בעולם היווני־הרומאי״ ,י ר ו ש ל י ס
מ ו ס ד ביאליק ,תש״ד ,עמודים .255—221
נםיונו של יוליאן קיסר אירע 294ש נ ה אחרי חורבן הבית .ה מ ע ש ה מ ת ו ע ד
יפה מ ת ו ך כ ת ב י יוליאן עצמו ,ומתוך כ ת ב י הפלסתר שפרסמו נגדו שונאיו ה נ ו צ ר י
ל ע ו מ ת זאת ,אין זכר למאורע כ ה מרשים בכתבי הז״ל.
י ש להניח שחכמינו נמנעו מפירםום ה מ ע ש ה כ ד י להשתיק א ת הנוצרים ,א ש
ש מ ח ו כל־כך מכשלונו ש ל הקיסר .כידוע מכונה יוליאן ״ כ ו פ ר /כי ה ו א נ ו ל
ת
ס
ד
,
ד
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במשפחתו של קונסטנטינוס הנוצרי ,והשב להחזיר על כנה א ת האלילות היוונית.
הוא הכיר היטב את המסורת ה ת נ כ י ת והנוצרית ,וידע שמייסד חנצרות ניבא ,שלא
תשאר אבן על אבן בבית המקדש .כדי להכחיש מיסודה נבואה זדונית זו ,ההליט
יוליאן לבנות מחדש את המשכן כמו שהיה .א ב ל החלטה זו נבעה מ ש נ א ת המן ולא
מאהבת מרדכי!
נימוק אחר לנסיון שיהזורו ש ל בית המקדש היה רצונו של הקיסר ,שיהודשו
הקרבנות לשלום המלכות .מ ן הסיפורים המפורסמים על קמצה ובר קמצה )גיטין
נ״ה—נז( ידוע לנו שהקרבן הזה היה כרוך בענין מדיני עדין ורגיש .כוון שהיהודים
סרבו להקריב קרבן כזה אחרי החורבן ,רצה כנראה יוליאן לסלק מכשול זה מדרכו,
ולרדוף אך ורק את הנוצרים.
עברו הימים ,ברוך ה׳ ,ש ה ש ת י ק ה שלנו היתד .יפה בנוגע לכל הפרשה הזאת.
אמנם יכלו הנוצרים לשמוח אחרי רעידת האדמה )או השרפה( שהרסה א ת פיגומי
השיחזור ,ועוד יותר אחרי מותו הטראגי של יוליאן בפרס ,באותה שנה ממש .אבל
ברור לנו עכשו ,אחרי כל־כך הרבה שנים של עמידה איתנה מול התעמולה הנוצרית,
שבית בחירתנו לא נהרס בגלל כינון ברית ח ד ש ה כיביכול ,אלא בגלל עוונותינו
הרבים; ולקח הפרשה המוזרה הזאת ,שבנין בית המקדש לא יתכן מתוך
כוונות מפוקפקות ,אלא מצריך אמונה צרופה בלבב שלם מטעם עם הסגולה ,הנאמן
לברית קדומים במלוא טוהרתה.
ד״ר יוחנן כחן—ישר
ירושלים
על קריאת התורה בראש חודש
בעניני קריאת התורה״ של ד״ר שלמה אדלר ב״י אני מ ת ק ש ה
ב״עיונים
להבין סעיף א׳,
לפי המקורות ,שהביא המהבר ,ה ת ח ל ת קריאה לגבר או גמר קריאה לגבר
במקום ,שהוא מרוהק בפהות מ ש ל ו ש ה פסוקים אהרי פרשה ה ד ש ה או לפני פרשה
ח ד ש ה ,אסור ,כפי שהוא מדגיש בהערתו .אבל המהבר מ ד ב ר גם על םטייה
אהרת מ ן הדין ,ש א מ נ ם אינה איסור המור ,אבל שראוי להימנע מ מ נ ה :חזרה על
פסוקים ,שכבר גאמרו לגבר הקודם .ואינני יודע ,מאין לו .אמנם אסור — ואינו
עולה מ ן המניין — א פ לא הוסיף לפחות ש נ י פסוקים כדבריו .ומכלל לאו א ת ה
שומע ה ן :אם הוסיף פסוקים — ,הכל כשורה .המחבר מפרש כפי הנראה,
שההיתר הנ״ל הוא רק בדיעבד )דעת המ״א( ,אך אין כל הכרה לפרש כך.
1
1ראוי להעיר ,שהאיסור ,לפי תוספות מגילה כ״ב .ד״ה ״אין מתחילין…״ ,אינו חל
על הפסקה במקופ של פרשה פתוחה או סתומה ,אלא רק באמצע הפרשה ,ומותר
להתחיל ב״וביום שבת״ או לגמור ב״על עולת התמיד ונסכה״ ,אף־על־פי שיש רק שני
פסוקים בפרשה ,אם נוספו עליהם שלשה פסוקים מן הפרשה שלפניה או שלאחריה.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
לפיכך ה מ נ ה ג לקריאה בראש־הודש של חו״ל גוגד א ת ה ד י ן .והמנהג ש ל
ת ל מ י ד י הגר״א בא״י הולם אותו בשלמות ,אלא אם כן הוששים לדברי המ״א.
לפגיגו פתירה בין מגהג עתיק ובין דין ב ר ו ר .ותלמידי הגר״א העזו ל ב ט ל
מ נ ה ג מקובל בכל תפוצות ישראל ,כדי להזור לשורת הדין.
גם נראה לי ,ש נ פ ל ה פ ל י ט ת קולמוס או טעות דפוס ,כשנאמר בשורה 22
ש ב ע ׳ : 61״והשלישי מתחיל פחות משלושה פסוקים אחדי הפרשה״ .צריך ל ד . ,
״לפגי הפרשה״ ,כי לפי השיטה הנדונה השלישי מתהיל במקום שהלוי גומר.
3
י ו ת
ד״ר משה ק ט ן
ירושלים
2וכן קריאת רביעי בחול־המועד פסח ומפטיר בשביעי )בחו״ל בשני הימים האחרוני!
של פסח.
3ועל זה כבר השיגו התוספות )כנ״ל( ותירצו מה שתירצו.
נתקבל במערכת
הר
צבי ת ש ו ב ו ת ,פ ס ק י ם ו ח ק ר י ה ל כ ה מ א ת ה ר ב צבי פ ס ח פ ר א נ ק
ז צ ״ ל ,ר ב ה של י ר ו ש ל י ם ,א ו ר ח ח י י ם ,ח ל ק א ,ע ם הרר׳יי ב ש ד < /
הערות ומילואים מ א ת הרב יוסף כהן שליט״א .בסוף ה ס פ ר ק ו נ ט ר ס
ש ״ ל ה ר י ם על ל ״ ט מ ל א כ ו ת מ א ת ה ר ב ה מ ח ב ר ז צ ״ ל ע ם ה ע ר ן
טללי שדה מ א ת הרב יוסף כהן .כינס והביא לדפוס הרב ש
דוב רוזנטל .ירושלים תשכ״ט.
ה /
מ
ב ר 3י
רביד ה ז ה ב ל ח ב ר ו ל צ ר ף ש ת י ה ת ו ר ו ת ש ב כ ת ב ו ש ב ע ל פ ה מ א ת ה ר ב ד
בער ט ר י י ו ו י ש זצ׳׳ל ,ר א ש ב י ת דין ד ק ״ ק ו ו י ל נ א ב י מ י ה ג ר ״ א ,ח ל ק
ב ,ס פ ר ש מ ו ת ע ם ו י ו ס ף א ב ר ה ם ,ב א ו ר י ם ו ח ד ו ש י ם מ א ת ה ר ב א ב ר
ל ב ק ו ב י ץ זצ״ל .עורך ו מ מ ש י ך ב ב י א ו ר י ם ה ר ב י ע ק ב ק .רייניץ .ה ו צ א ו ת
ב י ת ה מ ד ר ש א ג ו ד ת ר ע י ם .בני ב ר ק ת ש כ ״ ט .
ו 3
0
ח
חדש ע ל ס פ ר שיר ה ש י ר י ם מ א ת ה ר ב ד ו ב בער ט ר י י ו ו י ש זןצ^,/
שיר
ר א ש ב י ת דין ד ק ״ ק ווילנא בימי הגר״א .מ ר א י מ ק ו מ ו ת ו ה ע ר ו ו ^
מ א ת ה ר ב י ע ק ב ק .רייניץ .בני ב ר ק ת ש כ ״ ט .
דת
ומדינה כ ו ל ל ש ל ו ש ה ח ל ק י ם .א ( ב ד ר ך ל ג א ו ל ה ש ל י מ ה ,ב( ב ע <
י ס ו ד ש ל ד ת ו מ ד י נ ה ,ג( ה ׳ ו כ ״ ח א י י ר ו מ ש מ ע ו ת ם ה ר ו ח נ י ת ,מ א
ה ר ב ח י י ם ד ו ד ה ל ו י ,ר ב ה ע י ר ר א ש ו ן לציון .ת ל ־ א ב י ב ת ש כ ׳ ׳ ט .
ו מ
ת
ת ג י ם ק ו ב ץ ב י ב ל י ו ג ר פ י ת ו ר נ י ־ מ ד ע י ב ע ר י כ ת מ א י ר וונדר ,כ ר ך א ,ה ו * ג א
ה מ ר כ ז ל ס פ ר י ו ת ת ו ר נ י ו ת .בני ב ר ק ח ו ר ף ת ש כ ״ ט .
פ א ר הדור פ ר ק י ם מ מ ס כ ת ח י י ו ש ל ה ר ב א ב ר ה ם י ש ע י ה ו ק ר ל י ץ <<#
ב ע ל ח ז ו ן א י ש ,ח ל ק ב׳ ,ב ע ר י כ ת ח ב ר ס ו פ ר י ם ח ר ד י י ם ,יו׳יר
כ
ה ר ב ש ל מ ה כ ה ן .ה ו צ א ת נ צ ח ,בני ב ר ק ת ש כ ״ ט .
ת
ל
המעד ^
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע בכרן
מה ב<ן שאול לדוד
)פרקי השלמה(
עלוב בן עלובה
ה.
וץשא עיניו ו י ן א את־בנ;9ין אחיו בץ־אמו
ו*אמד ה ז ה אחיכם סקןטן אקןר אמךתם אלי
ל
א 5
נ* י א ?ים ל מ י
)מקץמג.כט(
"
מאי בז אמו ,דדיוקניה דאמיה הוד ,ביה,
והוד,
דמי דיוקני ה לדיוקנא דרחל.
)זהר מקץ רב(:
המקופח ביותר בין בניו של יעקב ,היה ב נ י מ י ן .
יתום היה ,באין לו אם מיום היוולדו .ובאין לו אח קרוב ואוהב .כי יוסף אחיו
בן אמו גלה ממנו ,ונמכר לישמעאלים .ואז בנימין עדיין צ ע י ר ד ו ד ם .
א ת כל סבל יוסף מ ק נ א ת האחים ומשנאתם נשא גם הוא בין כתפיו ,וסבלו ,הלא הוא
בא לשניהם בירושה מאמם ,אשר סבלה בגלל האהבה היתרה ,שאהב יעקב את
רחל מלאה.
יוסף בכל זאת זכה באהבה גלויה ונקרא בן זקונים — ו י ש ר א ל א ה ב א ת י ו ס ף
מ פ ל ב ג י ו .והוא זכה ל כ ת ו נ ת פ ס י ם ,ולחלומות של מלכות.
ויוסף הוא השליט על כל אותו סיפור גדול ונפלא המוסיף ארבע פרשיות בתורה.
ואילו הוא בנימין ,עבר א ת כל אותו המאורע בשתיקות .י ש פ ה — י ש פ ה ו ש ו ת ק .
קשה היתד ,שתיקה זו ,וארוכה כעשרים ושתים שנה.
עם אחיו לא יכול היה לדבר בעניין זה דבר ולא חצי דבר .עם אביו אסור היה לו
לשוחח על יוסף ולנחמו .כי היד ,מושבע שלא לגלות ,מושבע לשתוק.
היה
יודע
ב מ כ י ר ת ו של י ו ס ף — ו ש ו ת ק .
אד את כל כאבו על המעשה ,ואת כל געגועיו על יוסף הבליע
לבניו ה ע ש ר ה :
ב ש מ ו ת שקרא
ב ל ע — שנבלע ממני ולא ידעתי היכן הלד .ב כ ר — שהיה בכור לאמו.
א ש ב ל — שגשבה מאביו וכר .ו א ר ד — שמיש שגלה לא חפפתי ולא
)סוטה ל ו :מדה״ג(
סרקתי וגעשיתי עליו כארוד.
אמגם גם בנימין היה ב מ ר כ ז ה של אותה פרשה סוערת שבין יוסף ואחיו,
הן רק בגללו ה י ה כל אותו הטורח והדיונים שבין ה א י ש א ד ו ג י ה א ר ץ ובין
האחים ,וביניהם ובין יעקב א ב י ה ם :
מ
ה
3
ז
ת
3י נ י
* $
**
י
בזאת יובחנו חי פרלד.
ס קנ 4ן הגה:
״
ק י ו ם
־־
אם־תצאו מזה
www.daat.ac.il
)שםהב.יג
נבא א ה י כ ס
(
?י אם
)טו(
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו*אמר ראובן אל־אביו ל א פ ר
את־?זני בני ת?1ית א ם ל א א ב י $נ ו
ת נ ה ז$תו על־ידי וא;י אשיבנו אליך:
א לי ף
)שם
ויאמר יהודה א -ישראל אביו שלחה ה3ער אתי
•.י
א ג ?י
:
•ך
זו
• ו •
• ו • -
א ערבנו
9יד י
— • -
תבקשנו
לך(
-
• •
וכו׳
)מג ח־ט(
כולם עוסקים בו ,כולם דואגים לו ומדברים אודותיו ,אך הוא עצמו שותק.
בדוק ולא ת מ צ א בכל הפרשה הארוכה שמסביבו ,אף לא פסוק אחד יוצא מ ס י ו
אף לא מלה אחת — מ ל מ ד ש ת פ ם ש ת י ק ה ב ע צ מ ו .
מותר היה לו לבנימין להאמין לדבריהם הטובים של האחים אודותיו ,כאשר ע ר כ ו
לאביהם והבטיהו לשומרו ולהחזירו אליו.
אבל מ ו ת ר היה לו גם ש ל א להאמין ולהשדם שמא עדיין לא כבתה ה נ ק מ ה מ ל כ
או ש מ א תתעורר ע ת ה מחדש ,בראותם א ת חרדתו של אביו ע ל י ו :
ס
ואת־בנןמין אחי יוסף ל א ? ל ה בעקב את $חיו
• י י
פי א מ ד ? ך י ק ך $נ י
)מב• ד>
ביחוד מותר ה י ה לו לראותם כואבים ,כאשר כלו לאכול את השבר אשר ה ב י א ן
ממצרים ,ואביהם ע מ ד בםרובו ,ולא נתנו לרדת ע מ ה ם :
לא ירד בני
ניאמד
י־
״־
ה נ ה כי כה ענה יהודה במרירות ובצער:
עמכם
י י
וכו׳
)מב־יח(
ו*אמר ; ה ו ד ה אל־!ק1ךאל אליו ש?חה ה נ ן ר אתי ונקימה ו נ ל כ ה
ו?חיה ן ל א נמות גם־אנהנו גם־אתה גם־טפנו.
)מג• ה(.
גם לטפו של בגימין ה ם היו צריכים לדאוג ,לשבור רעבונם של ע ש ר ת פ י ו ת י ה ם
ואביהם דורש מהם לשוב מצרימה ,לשבור אוכל ,אך בנימין לא ירד עמהם.
~~
#
לא טוב היות חאדם מובדל משאר אחיו לטובה ולאהבה מיותרת.
כ י ע ד שהוא נהנה מ י ת ר ה א ה ב ה מזה ,הוא נפגע מ י ת ר ש נ א ה מזה• ועל י ד ,
מ ת ע ר ע ר שווי ה מ ש ק ל בנפשו ,וכף המאזניים מ ט ל ט ל ת אותו בתמידות ,בין ר ו מ 0ו
ובין שפלות .בין שביעת־רצון ובין יאוש.
60
www.daat.ac.il
י
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת כל זה יש להרגיש בשתיקותו של בנימין ,בשעה שהלך עם אחיו מצרימה,
ובשעה ש ע מ ד לפני יוסף ,כי שם קבל א ת ברכת החנינה מ א ת האיש השליט
על כל ארץ מ צ ר י ם :
ו י ש א ע י נ י ו וירא את בנימן.
אמר ר׳ שמואל בר נחמני :לפי ששמעני חנינה באחד עשר שבטים,
דכתיב :הילדים אשר ח נ ן א ל ק י ם את עבדד )וישלח לג .ה ,(.בא יוסף
ושנאה לבנימין :א ל ק י ם י ח נ ך ב נ י — כדי שתהיה חנינה בכולם.
)בד״ר עח .י .מדרש הגדול שם(
וישבו לפניו הבכור כבכורתו.
אמר ר׳ שמואל בר נחמני :נטל את הגביע והיה עושה עצמו מריח בו,
ואומר :יהודה שהוא מלך ישב בראש .ראובן שהוא בכור ישב שני לו
וכן בכולן הושיב כל אחד ואחד לפי כבודו ולפי מעלתו .נשתייר בנימין ,אמר :
אנא לית לי אימא ,והדין טליא לית ליה אימא ,כד ילידת ליה אמיד .מיתת,
)שם(
בגין כן ייתי ויתן רישיה גביה דידי .מיד ו י ת מ ה ו ה א נ ש י ם .
וישא משאת מאת פניו אליהם.
כולם חמש ידות.
ותרב
משאת
בנימין
ממשאת
נתן לו יוסף חלקו ,נתנה לו אסנת חלקה ,נתן לו מנשה חלקו ,נתן לו אפרים
)שם(
חלקו ,וחלקו עם אחיו .הה׳יד ותרב משאת בנימין ממשאת כולם.
ויתמהו
האנשים
איש
אל
רעהו.
וכיצד הרגיש בנימין עצמו בכל אותה תמיהה י וכיצד קיבל א ת ברכת החן ואת
ה מ ש א ו ת ש נ ת נ ו לו יתר על אחיו ,ה א ם בהפתעה ש ל יוקרה א ו ב ה ש ד ו ב פ ה ד ?
א ת כל זה לא סיפרה לנו התורה .אולי משום שבנימין בלם א ת כל זה בלבו,
ושתק ,כדרכו.
גם כאשר נמצא הגביע ב א מ ת ח ת ו ע מ ד שם בנימין ושתק.
אמנם כאן פתחה לפנינו התורה א ת התמונה הרוגשת ,כ י צ ד צווה יוסף א ת אשר
על ביתו לשים כטף א י ש בפי א מ ת ח ת ו ואת גביעו ג ב י ע ה כ ס ף ל ש י ם ב פ י
א מ ת ח ת הקטן.
וכיצד שלחו אחרי כן לרדוף אחריהם ולהשיגם:
ש ל מ ת ם ר ע ה ת ח ת ט ו ב ח וכר.
ד ש ג ם וןדבר אליקם א ת ס ן ב ך י ם י ׳ א ^ י
ואמרת
למד.
אליהם
ז:
) מ ד
א
־י(
והמה נדהמים :ה ם בטוהים שאיש מ ה ם לא לקח את הגביע.
ו*אםרו אליו ל פ ה ידבר א ד נ י עדבריס ה א ל ה
סלילה לןןבךיןז מעשית 5ךבר ןזוה .וכר
א ? ד ?$8א**אתי מ ן ב ך י ף יומת ו ג ם -א נ ח נ ו ן ה י ה ל א מ י ? ע ב ד י ם :
דומה למה שאמר יעקב ל ל ב ן :עם אשר ת מ צ א א ת א ל ח י ך ל א י ח י ה )ויצא לא .לב(.
www.daat.ac.il
61
כלההרצוג
מכללת
החל דעת -
ומזפש ג$ד1ל אתר
ובקןטן
וימצא
בזןמתחת
הגביע
?נימין:
ילקךעו שמלותם ,ו!ענ*ם איש על־חמרו ,ו;שבו העירה:
אף מ ל ה א ח ת לא הוציאו מפיהם!
בכל זאת נדמה לנו ,כי כאן קימצה התורה ולא גילתה ,כיצד הביטו האחים על בנימין,
וכיצד הוא ה ב י ט עליהם.
אמנם השכיל יוסף והקדים לשים כסף איש בפי אמתחתו בפעם הראשונה ,וגם בפעם
הזאת ,כדי להםיר מלבם ה ח ש ד על בנימין.
אבל מ י יודע ,אולי בכל זאת י
לא קשה לנהש מה התרהש בלבו של בנימין ע ד שבאו ביתה יוסף ,ו י פ ל ו ל פ נ י ו
א ר צ ה .ועד שהציעו ע צ מ ם להיות לו עבדים ,ג ם א נ ח נ ו ג ם א ש ר נ מ צ א
ה ג ב י ע בידו.
ועד ש נ ג ש אליו יהודה ודבר דבר באזניו .והדבר מלא ה ע ו נ י ם ע ל בגימיז יעל אהבת
אביו אליו,
ונאמר אל־אדני יש־לנו אב זקן ו י ל ד ז ק נ י ם ק ט ן
־
ו-
זו
׳י
•
•
•1
ואחיו מ ת וייסר הוא לבדו
ונפשו
ו
-
השורה
•5
ו
ויהודה מספר לו על ערבותו
א ב י א נ ו אל יד ו ח ט א ת
ןעוןה י ^ ב ־ נ א
כי איך אעלה
~ 1
זו!•י זי
•ד•* •
לאמו
ז
,י זו
ואביו
11״•
•1
1 7
אהבו:
בנפשו
ד
:
-
ו
ל א מ ר אם
אשר ערב א ת הנער מ ע ם א ב י ו :
י לאבי כל הימים.
עבךף תוזת ןזןער עבר לאדני וןזגער :ע ל ?ם ! ו ח י . ,
אל־אבי וןזנער איננו אתי
•ד•
; — -
והנער ע מ ד ש ם כל אותה שעה עלוב ונכלם ,אך
כל אותם הדברים היפים עליו אשר שמע,
שדקרו אותו עיגי אתיו ,אשר מ ק צ ת ם בודאי
שגוא אותו על אשר ג ר ם ל ה ם ל ק ר ו ע
~ זו
ל
א
• .
היה כמחריש.
דקרו כמחטים בבשרו ובלבו ,כ ש
גוללו עליו א ת האשמה ,ויוסיפו ע ן ך
ש מ ל ו ת ם ) .אסתר רבד ,ח .א(.
0
כיון שנמצא הגביע באמתחת בנימין ,מיד חרה להם ,ואמרו ל ו :
גנבא
ב ר ג נ ב ת א ,אמר ביישה את אבינו ,ואתה ביישתנו —
)מדרש הגדיל מ ה י (
3י
עלוב
62
בן ע ל ו ב ה !
www.daat.ac.il
ו.
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנימין זאב יטרף
:
5נימץ ץאב לטרף בפקד יאכל עד ולערב ;חלק ?י*ל
)בראשית מט .כז(
נמשל בנימין לזאב ,על שהוא טורף ובורח ,וכן לא נמשכה מלכות בית
שאול.
ויהודה נמשל לאריה ,לפי שנמשכה מלכות בית דוד.
)
מ ד ר ש
(
העלוב שבכל שבטי ישראל ,היה ש ב ט ו של בנימין .ועל כן הוא היה גם העז
שבשבטים ,ונקרא ט ו ר ף .
תכונות אלה הוריש להם אביהם בנימין ,מאשר הורישה לו אמו רהל.
קטנה היתד! רחל אמם :ושם ה ק ט נ ה ר ה ל.
וכן נקרא בנימין קטן ,ת ש ע פעמים בתורה :והנה ה ק ט ן א ת אבינו היום— .
וילד זקונים ק ט ן וכו׳.
ועל כן אמר שאול לשמואל :הלא בן ימיני אנכי מ ק ט נ י שבטי ישראל —
*
תניא :היה ראוי יוסף לצאת ממנו י״ב שבטים — אלא —
ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו) .רש״י :אותן העשרה ,שפיחתו מיוסף(.
)סוטה ל(:
עשרה בנים היו לבנימין ,ע ש ר ה שבטים — אד גם בזה א ת ה שומע לעג לרש.
כי אף על פי שהיו לו עשרה בנים ,בכל זאת ה ת מ ע ט באוכלוםץ ,במפפר בני ישראל.
לראובן היו א ר ב ע ה בנים ומטפר ש ב ט ו במפקד האהרון בפרשת פנהם היה
ש ל ו ש ה ו א ר ב ע י ם א ל ף ושבע מ א ו ת ושלושים.
ליהודה ש נ י בנים שהולידו ,ומספרם ש ש ה ו ש ב ע י ם א ל ף והמש מאות.
וכן יחסית השבטים האחרים.
לה היה בן א ח ד ומספר ש ב ט ו :א ר ב ע ה ו ש ש י ם א ל ף ושש מאות.
ואילו לבנימין ,היו ה מ ש ה ו א ר ב ע י ם א ל ף ו ש ש מאות ,מכל ע ש ר ת בניו.
]על זה העיר לנו יפה ה״חפץ היים״ ז צ ״ ל :כ י כאן גילתה לנו התורה כי אין
חכמה ו א ץ עצה לנגד ד׳ .כ י ל ח היה רק בן אהד ,הושים בז ח ,והוא היה חרש
)סוטה יג (.ואעפי׳׳כ ע ל ת ה לו שהיה מ ר ו ב ה באוכלוסין יותר מבנימין שהיו לו
עשרה ב ג י ס ) ח פ ץ חיים על התורה פ׳ פגחם([.
^בניפן א מ ד ; ך י ד ד׳ לקי&ן לבטח עליו
חפף עליו $ל קיום ובין כתפיו שכן'
**'
־ ו -,י-י
-ו י* • ־*
)דבריםלג.יב(
תניא :רצועה היתד ,יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין
ובה היה מזבח בנד .ובנימין הצדיק היה מצטער עליה בכל יום לבלעה.
שנאמר :ח ו פ ף ע ל י ו כ ל ה י ו ם .ולפיכך זכה ונעשה אושפיזיכן
לשכינה ,ש נ א מ ר :ו ב י ז כ ת פ י ו ש כ ן .
www.daat.ac.il
63
הרצוג הארון נתון בחלקו.
מכללתשהיה
דעתנ -ה —
אתרש כ י
ל
אושפיזכן
עליו כל היום — מלשין ,נזיר חופף ומפספס )נזיר מב ,(.כאדם
חופף
המתחכך מחמת דאגה ,שאינו משיג תאוותו )חפצו( )יומא כב_ .
ר ש ״ י (
מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו י
שכל השבטים היו במכירתו של יוסף ,ובנימין לא היה) .ויוסף גם הוא
הגורם(.
היה שם ,והוא
ד״א :שכל השבטים נולדו בחוץ לארץ ובנימין נולד בארץ ישראל.
חביב
בנימין שנקרא ידיד למקום ,שהרבה אוהבים הם ,וחביב מכולם
בית המקדש נקרא ידיד ,שנאמר )תהלים פד(
ידיד.
משכנותיר —
ידידו
מה
ת
)ספרי וזאת הברכה יב(
ידידות זו ש נ ת נ ה ל ש ב ט בנימין בברכות משה ,וההבטחה שתשרה שכינה בחלקו
גם א ת א ל ה לא בקלות השיגם ,כי אם אחרי מאבק קשה עם כל ש ב ט י ישראלי
ביהוד נאבק עם ש ב ט יהודה ,שהיה יריבו הגדול על המקדש ועל המלכות.
שם
בנימין
ז
• :ך •
צעיר
1
וידם,
״
•
שרי
י י "
יהודה
*
ו
רגמתם.
•
יד
:
•
)תהלים סח• כח(
היה רבי מאיר א ו מ ר :כשעמדו ישראל על הים ,היו שבטים מנצחים
ז ד
עם זה .זה אומר :אני יורד תחילה לים ,וזה א ו מ ר :אני יורד תחילה ל י
ס
קפץ שבטו של בנימין וירד לים חחילה .שנאמר ש ם
בנימין
צעיף
ד ד ם .אל תקרי ר ד ם ,אלא רד—ים.
והיו שרי יהודה רוגמים אותם ,שנאמר:
לפיכד זכה
כתפיו
שרי
יהודה
בנימין הצדיק ונעשה אושפיזיכן לגבורה.
שנאמר
שכן.
מ ו ז ה
ר ג מ ת
ו
ג
ם
ב
ב
ר
כ
ת
י ע ק ב :
ב נ י מ י ז
ז א ב
י ט ר ף
׳ י
זכותו למקום המקדש׳ י
באךעה ת ^ ך י ש כ י נ ת א ובאחםנתה ?תבני מ ק ך ^ א _
ת ר ג מ ו
א ו נ
,י
ב
)סוטה
ם
ל
1
(
קלוס.
:
מ ד ב ח א — כלומר.
ובגמרא )זבחים גד (.נחלקו רב ולוי ,רב מ ת ר ג ם :יתבני
המזבה .ולוי מ ת ר ג ם :מ ק ד ש א ,מקום המקודש לדמים.
לא כל ה מ ק ד ש היה בהלקו של בנימין ולא כל המזבח ,כי יהודה לקח מ מ נ ו א
הבית ,א ת ה ל ש כ ו ת ואת העורות )יומא יב( וגם מן המזבח הבליע יהודה ק
מ א ר ב ע קרנותיו לתוך חלקו — ועל כן הקרן הזאת נשארה בלי יסוד _
:
ת
ה
י
ר ן
י ז ת
וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד.
מאי טעמא ? — לפי שלא היתד .בחלקו של טורף )בגימיק.
)זבחים נ ג :רמב״ם הלכות בית הבחידז-
*•י י
ועל זה היה בנימין הצדיק מצטער ,בכל יום —
64
www.daat.ac.il
י ה כ(.
אתר דעת -מכללת הרצוג
וללבן
שם
שתי
ב נ ו ת )בראשית ויצא כט .טז(.
הגדולה לאה— גדולה
ב מ ת נ ו ת י ה ; כהונה לעולם ומלכות
לעולם .דכתיב )יואל ד( ויהודה לעולם תשב.
רחל — קטנה
במתנותיה;
יוסף לשעה ,ושאול
ושם
הקטנה
לשעה,
ושילה לשעה ,שנאמר )תהלים עח( וימאס באהל יוסף ובשבט
)ב״ר ע יד—טו(
אפרים לא בחר.
ש ב ט י י ו ס ף ו ב נ י מ י ן עמדו אף הם כאבותיהם ,במאבק תמידי ומר עם אחיהם,
ע ל ה מ ת נ ו ת ה ק ט נ ו ת ,שהנחילה לחם רחל אמם.
שבט יוסף ואפרים היו תובעים ב פ ה :וידברו בני יוסף את יהושע לאמר ,מ ד ו ע
נ ת ת ל י נ ח ל ה ג ו ר ל א ח ד ו ח ב ל א ח ד וכו׳ )יהושע יז .יד(.
ואחרי כן באו א י ש א פ ר י ם אל גדעון בטענה ,על אשר הלך להלחם במדין ,ולחם
לא קרא ו י ר י ב ו ן א ת ו ב ח ז ק ה )שופטים ח .א.(.
ובדומה לזה נ צ ע ק א י ש א פ ר י ם על יפתח בשובו מ מ ל ח מ ת בני עמון ואמרו
אליו :ב י ת ך נ ש ר ו ף ע ל י ך ב א ש ) .שם יב .א.(.
לעומתם םבלו בני בנימין את מאבקם בשתיקות .י ש פ ה ו ש ו ת ק .
רבי אומר ־ .בכל התחומים הוא אומר
וירד
ה ג ב ו ל ,ו ת א ר ה ג ב ו ל.
וכאן )במטה בני יהודה( הוא אומר )יהושע טו(
ועלה
הגבול
גיא
בן הינום כתף היבוסי היא ירושלים ,מלמד ,שבית הבחירה היה בנוי
בחלקו של בנימין וכראש תור יוצא מחלקו של בנימין לחלקו של יהודה,
שנאמר:
ובין
כ ת פ י ו שכן.
)ספרי ברכה(
מובלעות היו נחלותיהם של יהודה ובנימין זו בזו ,וכל א ח ד מהם הצטער לבלוע
א ת הקדש והמקדש.
כאשר הילק יהושע א ת ארץ ישראל לשבטים ,עוד לא היה ידוע בבירור ,בחלקו
של מי בדיוק תשרה שכינה ,על כן נתנו דושנה של יריחו לקיני ,לבני בניו של
יתרו ,והיו אוכלים אותה ארבע מאות וארבעים שנה .ו כ ש ש ר ת ה ש כ י נ ה
ב ח ל ק ו ש ל ב נ י מ י ן ע מ ד ו ו פ י נ ו א ו ת ו מ ל פ נ י ה ם )ספרי ברכה יב(.
וכל אותן השנים המרובות עמדו כמחכים ,זה מול זה יהודה ובנימין ,ושמרו על
גבולותיהם המובלעים ונוגעים זה בזה בגלל ה ב ט ה ו ת שהובטחו גם שניהם ,על בית
הבחירה ועל ירושלים.
על כן נאמר גם ע ל יהודה :ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יוכלו )יכלו קרי( בני
יהודה להורישם )יהושע טו .סג(.
וגם על בנימין :ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימין) .שופטים מ .כא(.
#
מי יודע אם לא ה ה ת נ צ ח ו ת ה א י ל מ ת ה ז א ת שביניהם ,היא אשר הגבירה המרירות
בבני בנימין המקופחים תמיד ,והרגומים על הים על ידי שרי יהודה .ואם לא זאת
המרירות הכריהה אותם להיות נועזים וטורפים כזאבים ,וללמד את בניהם ק ש ת :
נ ו ש ק י ק ש ת מימינים ומשמאילים באבנים ובחיצים בקשת מאחי שאול מבנימין
)דהי״א יב .ב(,
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובימי הגבעה :מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטד יד ימינו ,כל זה קולע
באבן אל השערה ולא יחטיא) .שופטים כ .טז(.
האם לא זאת המרירות ,היא שהוליכה אל הפרק המכוער ביותר בדברי ימי שבטי
ישראל ,והיא שעשתה את המלחמה האומללה ביותר ,מלחמת אחים ,בה נהרגו
שבעים אלף איש מישראל ומבנימין.
הלוא זה מעשה ה פ ל ג ש
ב ג ב ע ה נכתב בעט ברזל ,והיה לחרפות ,לדראיז עולם.
יעמיקו שחתו ?ימי ןזגבעה
?ימי כגבעה חטאת ישראל
י ״ י־••* י י * י י ־
)הושע ט .ט—י .ט(
לפי פשוטו של המקרה ,המסופר בסוף ספר שופטים ,מתעוררות שאלות רבות וקשות.
ואלה מקצתן הגוגעות לענייננו :למה סגרו עליהם בני הגבעה אשר לבנימין ,אשר
גוכה יבום היא ירושלם ,ודימו מעשיהם למעשה סדום ועמורה לכלות רגל מגבולם ז
ולמה נתגו ללון ברהוב העיר ,לאיש הלוי העובר אורה ולאשתו ,ואין איש מאסף
אותם הביתה ז
ולמה היפו כל שבט בנימין על אנשי הבליעל ,אשר עשו זמה ונבלה בישראל ,ולא
אבו לשמוע בקול אהיהם בני ישראל ,אשר בקשו להטגירם ולבער הרעה מישראל ן
וכיצד העיזו בני בנימין לצאת למלחמה עם כל שבטי ישראל ,אשר נאספו בקהל
עם האלקים ,א ר ב ע מ א ו ת אלף איש ר ג ל י ש ו ל ף ה ר ב ?
זאב וטלה
״
י ־ י
ידעו
י
כאחד,
־ י י ׳
)ישעיהו םה.
כ ה (
ז א ב — זה בנימין ,שנאמר )ויחי( :ב נ י מ י ן ז א ב י ט ר ף
ו ט ל ה — אלו השבטים ,שנאמר) :ירמיהו נ .יז(:
ישראלי
שה
סזו
ר
)ב״רצה" .
א
מדרש פליאה זח ,על חזון השלש באהרית הימים ,רוצה לקרב את בגימין
ל
א
כל בית ישראל ,אחד אל אחד .ורוצה הוא לתקן את הטאת ישראל זי׳ א ש ר
מראשית היותם על אדמתם .הן בימים ההם ,בימי הגבעה ,אין מלד בישראל ואיי
תפארת מקדש .כי היו אז השבטים מפוזרים
י מ פ ו ר ד י ם
׳
כ
ל
א
ח
ד
ב ת ז ז י מ
י׳
כ
ל אחד
בכרמו :מאותה שעה שנתהלקה ארץ ישראל ,היתד .החלוקה הביבה עליהם י ו
ת
והנה זה המאורע בגבעה הקהיל את כל העדה כאיש אהד ,למדן ועד באר ש
ב
ר
מדאי) ,ילק״ש יהושע לה — (.ש ה פ ז ו ר ה י ש ר א ל.
וארץ חגלעד — כ א י ש א ח ד ח ב ר י ם ,לגשת למלחמה עם בני בגימין.
ובגי בנימין ההרישו ולא ענו אותם דבר .כי למודי שתיקה היו ממבורותיהס
כאבןההושן,אבנם
"~"
י ש פ ה — יש פה ו א י נ ו מ ד ב ר .
אך בזאת הפעם ,גם הם שלפו הרב.
ף$או }ני־בנ,י9ין ? ך ס * ב ע ה וישחיתו בלשךאל ביום ןזהוא
שנלס ועברים 9לף איש $ךןה•
ב
)שופטים • (!0
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנימין זאב יטרף!
בתמונה ראשונה אפשר לקבל א ת הדמוי הזה ,שבנימין הוא הזאב ,והשבטים כולם
הס הטלה ,שהרי בצדק באו השבטים לתבוע מבנימין ,להוקיע את הנבלה ,אשר
נעשתה בישראל .ואילו שבט בנימין היקשה עצמו ,ויצא למלהמה עמהם.
אבל התמונה השניה הופכת את פני הדברים ,כי בה נראה א ת בנימין ,שהוא הטלה
הנרדף והמעונה על ידי כל יתר שבטי ישראל אשר סבבוהו כתרוהו ,כואבים.
$ו1רו את בנ יסין ה ך ך ס ה ו מנוחה ה ך ך כ ה ו
עד נכח סגבעה 9ןרח ? מ ש :
י
)כ .מג(
נ;הי כל ס ^ ל י ם לבנימין עקזךים וןז??שה אלף איש
ואיש ל?ךאל נשנע 5מצפח לאפר
איש ממני לא־לתן בתו •ןב^סין ^אשה.
)מי(
)כא .א(
הנדוי המר הזה ,הרדיפה שלאהר הרדיפה ,להכותם לפי הרב מעיר מתים עד
בהמה ,עד כל הנמצא ,ולשלח באש את כל עריהם ,כל זה מוכיה על האיבה
הקודמת שהיתה בלבם על בנימין ,והמעשה הזה בגבעה ,הוא אך נתן להם
ההזדמנות ללבות את האש .על כן לא נתפלא על התייצבות פינות כל העם ,כל
שבטי ישראל — בקהל עם האלקיס ,א ר ב ע מ א ו ת א ל ף א י ש ר ג ל י ש ו ל ף
ח ר ב ,לעלות למלהמה על מספר אנשי בליעל ,אשר בגבעת בנימין] .השוה עם
המקרה הדומה לזה ,בימי יהושע )סרק כב( ,ששם היתד! התקהלות העדח במתינות
ושליחת חשליחים בדרד כבוד ,ודבריהם אל בני ראובן ואל בני גד היו דברי טעם
ולא בחריפות איום שולפי חרב[.
וכי למה ועל מה כ ה נזעקו ,לתבוע עלבונו של האיש הלוי ופלגשו ? וכי מי היה
זה האיש הלוי ,אשר העמידוהו בקהל עם האלקים ,לספר ספור הנבלה בישראל ז
הלא הוא בעצמו בעל הנבלה ,שגבל את פלגשו המתה!
וץקןחה
-
על־סחמור
ו * א אל־ביתו ,ולןח את־סמא?לת ,ו!חזק ?פלגשו,
ו;נוגחה
נישלח ה
י• (- ,
לןצ^ויה
בצל
•ן׳־׳
לקונים עשר
גבול
ל*• ׳
1
נתחים
ישראל.
•יי -י
)יט .כח כט(
ומדוע לא נתחלחלו בכל גבול ישראל למראח חנבלח חזאת ?
ולפי שספרו לנו חז״ל )בגיטין ו (:הוא היה האשם מבתהילה בםטיית פלגשו
ובבריהתה ,כי היה מטיל אימה יתירה בתוך ביתו .ושלא כדין עשח גם לפי פשוטו
של מקרא ,שהלך להשיבה ולקהתה מבית אביה ,אהרי אשר הוטמאה.
והוא גם אשם אשם באשר הוסיף להתמהמה בבית חותנו ,לאבול עמו ולשתות עמו
חמשה ימים ,ודחה יציאתו מערב עד בוקר ,ומבוקר עד גטות היום ,ולבסוף לא גהג
י ד א ת ולא יצא בכי טוב ,אלא ,כ א ש ר ר פ ה ה י ו ם ל ע ר ו ב
ב ד
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולמי כל הנבלה ה ז א ת אשר נ ע ש ת ה בישראל ,הלא לזה האיש הלוי״ אשר נחר
ל ע ש ו ת כמעשה אנשי סדום ,שכן הוא עצמו החזיק בפלגשו והוציאה להם לאנשי
הבליעל שבגבעה ,להתעולל בה כל הלילה ע ד הבוקר .ומה נורא מחזר׳ אותו בוקר.
י
ו • קן ם א ל 3ה ב ב .ק ר ,
ויפתח את דלתות הבית ,ויצא ללכת לךךכו
ןהנה האשה? ,ילגשו ג$לת פתח הבית ן י י י ה על־ק0ף:
ו*אמר
אליה קומי
ךבלכה — ןאין
ע
^
ה
־־
)יט .כז־כח(
גם ללוט אשר כ מ ע ש ה ו א מ ר לעשות בבנותיו ,הכאיב הקב״ה בעונש קשה לדורות
מנין שלוט בחר לעשות כמעשה סדום ,שכן אומר להם לאנשי סדום ,הנד
נא לי שתי בנות וגר .בנוהג שבעולם ,אדם מוסר עצמו ליהרג על בנותיו
ועל אשתו ,והורג או נהרג .וזה מוםר בנותיו להתעלל בהן.
אמר לו הקב״ה :חייך ,לעצמך אתה משמרן ,ולבסוף תינוקות של בית
משחקין וקורין :ותהרינה שתי בנות לוט מאביהן.
ר ב ץ
)תנחומא וירא י >
3
והאיש הזה גרוע היה מלוט ,שכן לוט אך אמר זאת להציל את אורחיו .והוא ע ש
זאת להציל א ת עצמו.
והגה ה א י ש ה ב ת ה הזה ,העיז מ צ ח ו והתייצב בתוך קהל עם האלקים ,ל ת ב ו ע
עלבון א ש ת ו הנרצחת ,מ א ת כל פ נ ו ת העם ,אשר הזעיק אותם ,מ ד ן ו ע ד באר ש ב ע
]בפרק הזה הוא נקרא א י ש ה א ש ה ה נ ר צ ח ה )כ .ד( בעוד שבפרק הקוז-ם
הוא נקרא א ד ו נ י ה והיא נקראת פ ל ג ש ו [.
ד
י
ומכל ש ב ט י ישראל אשר נקהלו כאיש אחד ,לא קם איש א ח י להוקיע א ת ח ט
הנבל הזה ,אשר ביזה א ת אשתו בחייה ובמותה ,וגם הוא היה ברוצחיה.
והנה קמו כל ש ב ט י ישראל שולפי חרב ,להלחם בשבט בנימין ,להרדיפו מ נ ו ח
׳
ולהטיל אך עליו א ת כל כתם ח ט א ת סדום.
א
ת
ה
על כן לא ענו להם בני בנימין ,ועל כן העיזו ויצאו להשיב מלחמה שעריי׳ ו י ש
א ת כוהם ממרירות עלבונם הנצחי ,אשר שם חלקם להיות מ ק ט נ י ש ב ט י י ש ר א ל
י
ועל כן ,לא בכה ש ב ט בנימין בשעה ששלחו באש א ת כל עריהם ,לבלתי
להם י ר ו ש ת פ ל י ט ה ל ב נ י מ י ן )כא .יז( .ולא פתה א ת פיו ב ש ע ה ש'
איש ישראל ב מ צ פ ה לאמר א י ש מ מ נ ו ל א י ת ן ב ת ו ל ב נ י מ י ן יי *
א
1
3
ד
3
ע
כי כ י מ י ה ג ב ע ה ,כן היו י מ י ה ג ב י ע ,אשר נ מ צ א ב א מ ת ח ת בנימין
כאשר ע מ ד שם בין אהיו ,נ ג ש ו ה ו א נ ע נ ה ו ל א י פ ת ח פ י ו ) .י
וכמוהו ע מ ד ה גם אמו רחל ש ו ת ק ת בעלבונה ,בשעה ש ר א ת ה סבלונותיד**'
*
י
ו כ ר ח ל ע ל ג ו ז ז י ח נ א ל מ ד ) .שם(.
אחותה
א
-
י
ד
י
י
ש ע י ה ו
ג
#
אך אלקים ,הרואה בעלבון ש ל עלובים חנן א ת שבטו של בנימיז וזידייי -
68
www.daat.ac.il
ז
ז
ס
י
י ד י
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבממן
חפף
אמר ןךיד ד׳ לשכן לבטח עליו
ע?יו 3ל־כ,יום ובין ?ת$יו שכן:
בנימין שהוא ידיד ד׳ ,ישכון בארצו לבטח על השם ,והשם יהיה חופף עליו
)דברים ברכה -ראב״ע רמב״ן(
כל הימים ומשרה שכינתו בארצו
מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו ?
משל למלד שבא אצל בניו לפרקים .כל אחד ואחד א מ ר :אצלי הוא שורה.
קטן שבכולם א מ ר :אפשר שמניח אבא אחי הגדולים ושורה עמי?
הלד ועמד ופניו כבושות ונפשו עגומה.
ראה אותו אביו שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו ,אמר :מאכל
ומשתה יהיה משלכם ולינתי תהיה אצלו.
כך אמר הקב״ה בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימין וקרבנות מכל
)ספרי ,דברים ברכה יב(
השבטים.
משל למלך שהיו לו בנים הרבה .משהגדילו הלך כל אחד ואחד ותפס את
מקומו .קטן שבכולם ,היה אביו אוהבו ,אוכל עמו ושותה עמו .נשען עליו
ויוצא ,נשען עליו ונכנס .כך בנימין הצדיק ,קטן שבשבטים היה ,והיה
יעקב אבינו אוכל עמו ושותה עמו .נשען עליו ויוצא ,נשען עליו ונכנס.
אמר הקב״ה :מקום שסמך צדיק זה ידיו ,שם אני משרה שכינתי — לכך
ובין
נאמר:
)שם(
כ ת פ י ו שכן.
אולי ב ח נ י נ ה ןו ברכו יוסף כאשר ראהו בין אחיו:
וישא ע ץ י ו ו!ךא א ת בנןמין אחיו בן אמ_1ו*אמר אלקים ;חנף ?ני.
ר׳ פנחס בשם ר׳ שמואל בר נחמן א מ ר :
מסורת אגדה היא ,שביד בניה של רחל עשו נופל .שנאמר )ירמיהו מט(.
אם לא יסחבום צעירי הצאן .ולמה קורא אותם
של
קט ני הם
שבזה כתיב
שבטים.
צעירי
גער,
ה צ א ן ,לפי שהם
ובזה כתיב
קטן.
בזה כתיב נ ע ר ) :וישב לז ב (.והוא נער את בני בלהה .ובזה כתיב קטן
)והנה הקטן את אבינו היום(.
הזהרו
במקופחים,
שהם
שומרים
במרי
)פדר״כ זכור כט(
נפשם
א ת עלבונם,
לפרוע
מעולביהם,
בעת פקודתם.
אולי משום כך נמסרה מ ל כ ו ת הרשעה בידי בניה של ר ח ל ; ויוסף היה ל ש ט נ ו של עשו,
ואחריו
בנימין.
הירודים
אהריך
בנימן
בעממיך
)שופטים ה(.
כיון
שהם היו
ש כ א ח י ה ם והמקופחים ,ע ל כן ה ר ג י ש ו הם מ א ד מ א ד א ת קיפוחו הראשון
של י ע ק ב אביהם ,א ש ר בבטן אמו רוצצו ע ש ו אחיו וקפחו ועכבו מ ל צ א ת ראשונה.
ויצא הוא
הראשון,
אדמוני — שופך
דמים.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכן שמעו ןןןת־ד׳ א ? ר יעץ אל־אדום -
י י ? ? ח ב ו ם ץ ע י ר י ס צ א ן אם ל א ישים $לי$ס ?גןןס.
א
ם
א
)ירמיהו מט .כ(
במדרש ״פנים אהרות״ מ צ א נ ו ט ע ם נוטף ,למה זכה בנימין ש י ב נ ה ב י ת המקדש
בהלקו .והטעם הזה ישלים א ת מ ר א ה הפנים האחרות של בנימין ה ש ו ת ק ,אשר
כמוהו כאמו רהל ה ו א יודע שתיקה בהכירו כי קטן הוא ,אבל מכאן ה ו א ג ם מתרומם
ל ע ת כזאת אשר הוא נדרש ,לקוממיות ולמלכות.
ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ,ו י ג י ד ו
ל ה מ ן ל ר א ו ת ה י ע מ ד ו ד ב ר י מרדכי ,כי ה ג י ד ל
)אסתר ג .ד(
אשר הוא יהודי.
אמר לו המן הרשע וכל עבדיו ,מדוע אתה עובר את מצוות המלד ז א מ ר :
יהודי אני .אמר לו המן והלא אביד השתחווה לעשו אבא ז אמר ל ו :בשעה
שהשתחווה ,היה בנימין במעי אמו ,ולא השתחווה .ואני בן בנו של בנימין,
שנאמר )ב .ה( איש ימיני וכשם שלא השתחווה אבי ,כך אני איני משתחווה
לד ,לכן נאמר :ו מ ר ד כ י ל א י כ ר ע ו ל א י ש ת ח ו ו ה .
)מדרש פנים אחרות ,ילק״ש(
על זאת צור עולמים ,שמר אותו במעי אמו עד אשר יעלי לארץ ישראל
)תרגום שגי(
ולכן יבנה בית המקדש בחלקו ,וישכן שכינתו בגבולו.
ה
ם
ומזה הטעם אמר שמואל הנביא על שבט בנימין ,הלא אם קטן אתה בעיניך
ר א ש ש ב ט י י ש ר א ל א ת ה .כי הוא מיוהם יותר מכל שבטי ישדא^
ואמר לשון ש ב ט י י ש ר א ל ,ולא אמר יעקב ,משום שנולד משעה שנקרא
שמו ישראל) .ראה בראשית ,משלח לה .י(
ועל זה רמז בתהלים כ״ב .יראי ד׳ הללוהו ,כל זרע יעקב כבדוהו ,וגורו
ממנו כל זרע ישראל .ופירש בויקרא רבה )ג .ב( י ר א י ד ׳ ה ל ל ו ה ו _
אלו גרי הצדק ,ו כ ל ז ר ע י ע ק ב כ ב ד ו ה ו — אלו כל השבטים .וגורן
ממנו כ ל ז ר ע י ש ר א ל — זה שבט בנימין.
)העמק דבר — הרחב דבר על הכתוב אחר נגש יוסף ורחל ו י ש ת ח ן ן
(
ראוי לשים לב ,כי זה הפרק בתהלים כ״ב ,למנצח על אילת השחר ,מיוחם ל א ס ת ר .
לסדרת המאמריפ על ״מה בין שאזל לדוד״ ,יופיע כם״ד כגלית הכא פרק פיוס פ ש מ .
״יסוד
70
ומלכות״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ מ ו א ל בנימין ס ו פ ר
הערות לספר ״שם הגדולים״
בבחרותי — זה עשרים שנה ויותר — רשמתי כמה הערות על גליונות הספר
״שם הגדולים״ לחחיד׳׳א זצ״ל.
הגגי מפרסם בזה הערות אלו ,כסי שכתבתין אז .לא עמדתי מחדש על הדברים
ולא בדקתי בספרים; ייתכן שיש דבריפ שאפשר להרהיב עליהם את הדבור ,כתוצאה
מהפפרים הרבים שהופיעו מאז.
מערכת גדולים
אות
א
]ש[ הראכ׳׳ד ,בקצרה אני אומי דרש״י קודם לרמב״ם ודאי.
כן כ ת ב גם בםסר היוהםין ,בריש מאמר חמישי.
]י[ הראכ׳׳ד השני ,והוא תלמיד רבינו משה הדרשן.
כן היא דעת בעל היוחסין שם ועיין במבוא לס׳ האשכול להרה״ג ר׳ צבי בנימין
אויערבך ז״ל עמוד
מ שהוכיה שאינו כן ,עיי״ש.
]שם[ הראב״ד הנזכר חבר חידושים על התלמוד …וגס אני ראיתי חידושיו על קצת מם׳.
הרב המגיד הל׳ שכנים פ״ח ה״ה כ׳ וז״ל :״וכן פסק הר״א ז״ל בפירושו״,
עכ״ל ,ונראה שהכווגה לפירושו על מס׳ בבא בתרא.
]עט[ רבינו אכרהפ מפונפלייר …ובס׳ שתי ידות באור תורה ׳ לך לך מזכיר חדושיו לחולין.
פ
מביאו כבר המאירי בפתיחתו למס׳ אבות ,עיין מבוא האשכול הג״ל עמוד .^11
]קלב[ רכינו א ה ה הלוי ,נכדו של הרז״ה בעל המאור•
ז״ל הריטב״א בחי׳ למס׳ שבועות מה .ב סוף ד׳׳ה ולענין :״אבל מורי הרא״ה
ז״ל היה סובר כדברי זקנו הרז״ה ז״ל ,עכ״ל.
]קעט[ מהר״ר אליה קאפפאלי.
למד בסדואה שבאיטליה עיין בם׳ ג621ת^ ח 011 £51-61 1עמוד .46
]רלח[ רכינו אשר כן הרכ ר׳ משולט.
הוא אהד מגדולי בידר׳׳ש הקדמונים .חיבר קונטרס החילוקים שבין יו״ט
ראשון ליו״ט שני ,כמש״כ המאירי בספרו מגן אבות עניז הששי עמוד לו.
אות
ב
]לז[ רכינו כרוך מארץ יון …בפסקי מהר״ס ריקאגטי מביא …וכן במרדכי ושאר גדולים.
וכן באור זרוע.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
אות
ג
]ד[ גאוני הראשונים .כתוב קודם פסקי סוטה שנדפסו להרב המאירי …שהוא על רביבו האי.
המאירי בבא בתרא ו .א )ד׳יה מקצת( קורא לרבינו האי ״ מ ק צ ת ג א ו נ י ם ״ .
]ו 1גדולי הדורות שלפנינו …משם הרב מרדכי בן מהר״ש שירלייו שכוונתו על הרשב״א.
אאמו״ר הרה״ג ר׳ אברהם סופר ש ל י ט ״ א בהקדמתו למאירי ע ל מ ם ׳ ק י ד ו ש י ן
ומם׳ כתובות כ ת ב שהכוונה על הרמב״ן.
]שם[ וזה אינו אך …כוונתו על הראב״ד וכן הוא בם׳ הליכות אלי.
ולא נראה שהרי הרב המאירי כשמביא א ת דברי ה ר א ב ״ ד ב ח י ד ו ש י ו ק ו ר א ו
״גדולי המפרשים׳ /וכשמביא א ת דבריו בהשגותיו קוראו ״גדולי ה מ ג י ה י ם ״ .
]יג[ דרגמ׳׳ה רבה דרביה של רש״י.
ע מ ״ ש רבינו ה מ ח ב ר ז״ל לקמן אות י סי׳ רכה.
אות
ד
]לה[ מהר׳׳ר דוד ניטו.
הוא היה מוויניציאה ,ע׳ בס׳ ^6116213ת611זנ 011 £1עמוד .79
אות
ה
]ט[ רכינו הלל כר׳ אליקימ פי׳ ספרא וספרי.
נראה שהיבר פירוש גם על תורת נהנים ,ז״ל ה ר א ב ״ ד בפירושו ע ל
כהנים פ׳ בהר כב ,כ ד :״כבר פי׳ ר׳ הלל בת״כ״ ,עכ״ל.
אות
תורת
ו
]ד 1רבינו וידאל די טולושא .דהרב המגיד כוון לרמוז דעת הריטב״א …וכבר נודע ש
המגיד חבירו של הר״ן.
ה
ר
ב
ואני מ צ א ת י שהריטב״א בחי׳ למס׳ כתובות ז ,א ד ״ ה במאי כ׳ ו ז ״ ל :״ ו כ ן פ ס ק
הרמב״ם ן״ל והמגיד״ עכ״ל ,ו צ ״ ב למי כוונתו.
אות
ח
יש
]נא[ רבינו חננאל — רביגו חננאל בן רביגו חושיאל פירש תלתא סדרי בגירם׳
אלא שקיצר בפירושו מאד ….ם׳ כ״י ישן נושן.
כ ״ כ מלה ב מ ל ה בדיוק המאירי בפתיחתו למס׳ אבות ,וע׳ בם׳ ש ע ר י צ י ו ן ) ה ו צ ׳
בובר( ,ע מ ו ד .35
אות
י
]ח[ רב יהודאי גאון ,וראיתי בספר כ״י ישן נושן שכתב כמה סוגיות ופרקים ]וברור
שהיא ט״ם וצ״ל :״פסקים״[ בגמרא והיה בשנת ד אלפים תצט.
כן הוא אות באות בפתיחתו של המאירי למס׳ אבות.
72
www.daat.ac.il
ר ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
]כט[ רכינו יהודה החסיד ,שאפשר דרביגו יהודה החסיד הוא רביגו יהודה מפאריש.
רבינו אלעזר בעל הרוקח מ ה ב ר ספר החכמה הוא תלמידו של ד ״ י החסיד,
ובמרדכי פרק יש נוחלין )סי׳ תקעח( כ׳ ה ״ ל :״ספר ה ח כ מ ה ק ב ל ת י ממורי ה״ר
יהודא מ מ מ צ א ״ ,עכ״ל .וע׳ ב״מערכת ספרים״ אות ר רקח.
]צח[ רכינו יוגה החסיד מגירונדא תלמיד הרמב״ן.
בדברי רבינו יונה שבשיטה מקובצת בבא בתרא ו ,א )ד״ה א מ ר ר ב נחמן(
כ ת ב וז״ל :״ויש מרבותי ז״ל שהם אומרים…״ ,עכ״ל ,וכוונתו להרמב״ן ,עיי״ש.
]שם[ ובם׳ היראה הזכיר לרבו רבינו שמואל בר׳ שניאור.
ובנמוקי יוסף על הל׳ ציצית )סוף ד ״ ה אמר רב( כ ת ב ו ז ״ ל :״וכן פי׳ ה ״ ד יונה
בשם רבו ה ״ ד מ ש ה ב״ר שביאור ז״ל עכ״ל ,ר׳ מ ש ה הוא אחיו של ר׳ שמואל הנ״ל,
ושניהם ז״ל הם מחכמי איברא ,ע׳ ארחות חיים ח ״ א הל׳ תלמוד תורה סי׳ כא,
)וברור שט״ם ישנה שם ו צ ״ ל :והר׳ משח(.
]שם[ וחיבר ביאור להלכות הרי״ף ונדפס מם׳ ברכות.
ע מ ״ ש לקמן באות ת.
]שם[ רכינו יונה …שם׳ יוחסין כ׳ שהוא תלמיד מובהק להרמב״ן.
המאירי בפתיחתו למס׳ אבות מזכירם י ח ד ולא כ׳ שר׳ יונה היה ת ל מ י ד הרמב״ן.
]שם[ ובספר הפרדס כ״י לרבינו אשר ב״ר חיים כ׳ דהקדוש רבינו שלמה בן אברהם
ממונפלייר היה רבו של רבינו יונה.
כן יוצא ברור מדברי הרשב״א בחי׳ למס׳ נדרים מו ,ב )ד״ה ואמר( ש כ ת ב ו ז ״ ל :
״וכמ״ש מורי ה ר ב ז״ ל ]עיי״ש םד״ה וכן[ מפי רבו ר׳ שלמה ב״ ר אברהם ז״ל״ ,עכ״ל.
]קטו 1רבינו יוסף בעל שמועות.
אולי הוא ר׳ יוסף בן גרשום שמביאו המאירי בספרו מגן אבות ענין ש ש י
עמוד לו .ר׳ יוסף היה מ ח כ מ י פרובינציא וגם ר׳ ירוחם ה י ה מהם.
]קמו[ רבינו יהוסף הלוי ן׳ טיגאש …ורבו של הרמב״ם.
בם׳ יוחסין ריש מאמר חמישי מסופק בזה.
]שם[ ובאו לידי חידושים לשבועות לרבינו ז״ל הנזכר כ״י וראיתי שיש בהם תוספות
על הנדפס.
וכן גם ספר חידושיו לבבא בתרא הנדפס אינו אלא חלק מספרו למס׳ זו ,שהרי
בשיטה מ ק ו ב צ ת ל ב ״ ב מביא הרבה דברים בשמו שאינו בנדפס.
]רצא[ שר׳׳י הלבן הוא ר׳׳י חכחור ]והוא ריב״א[.
בטור או״ת סטי׳ תקכו נזכר ה ״ ד יעקב בן ה ״ ד יצחק הלבן.
]שכט 1מהר״ר יצחק לוי ואלי מרבני מודינא.
ע ב ר ריב בינו ובין רבני וויניציאה ולא רצו לםמכו ע׳ ם׳ 6213ת ¥6ת611־1נ011 £1
עמוד .166
www.daat.ac.il
73
]שנח( מחר׳׳ר יצחק פארדו.
אתר דעת -מכללת הרצוג
היה מוויניציאה ומשם יצא לאמסטרדם ע׳ בם׳ הנ״ל עמוד .79
]שעט[ הריב״ש תלמיד …ורבינו חםדאי,
ב״ר יהודה כמש״כ בשו״ת הריב״ש םםי׳ שכב.
אות מ
]מו[ רבינו מנוח ,וכפ׳ קורא הדורות כתב ששם הספר ס׳ מנוחה.
בםפר שערי ציון)עמוד (46כתב ששם הספר הוא ם׳ מנוח.
]עג[ הרב המעילי ,ובתשובת הרדב׳׳ז …מזכיר ר׳ שמעון המעילי.
הוא אביו של ר׳ מאיר ,ע׳ כפף משנה הל׳ נדרים פ״ז הי״א.
נתן
נקםב[ הרטכ״ן ,ובחי׳ שבועות להרמב״ן כ״י פ׳ שבועת הפקדון כתב דרבו רביגו
בכה״ר מאיר.
נראה שר׳ מאיד זה הוא הוא ר׳ מאיר ב״ר יצהק מחבר ם׳ העזר ת ל מ י ד ח 3ד
של הראב״ד .כמש״כ המאירי בפתיהתו למם׳ אבות ,ושם מזכיר גם א ת בנו ר נתן
שהיה ר ב גדול ,עיי׳׳ש.
,
]שפ[ והרמב״ן כתב קבלתי מפי מורי רבינו יהודה.
נראה שהוא הוא ר׳ יהודה ב״ר יקר שהרי המאירי בפ׳ מגן אבות עמוד יח כ ׳
וז״ל,, :ואף הרב ר׳ יהודה ב״ר יקר שהיה רבו של הרב הנזכר ]ר״ל הרמב״ן[ ,ע כ י ׳ ל .
]קצה[ רבינו משולט ,וק״ק על מרן …שכ׳ ובספר ארחות חיים כתב משם בעל ההשלמה
כדברי רבינו משולם ע״ש ,והרי רבינו משולם מר ניהו בעל ההשלמה.
פלא הוא בעיני שנעלם מרבינו המהבר זצ״ל שר׳ משולם ב״ר יעקב היה ל ס ב י
ר׳ משולם בעל ההשלמה ,ע׳ בם׳ שערי ציון עמוד .40
אות
ש
]ג[ מהר״ר שאול הלוי מורטירא.
היה מוויניציאה ע׳ בס׳ 6213מ ¥6ת611־ 011 £1)1עמוד .79
]לה[ רש׳׳י ,מצאתי בם׳ כ״י נושן ראש…
כ״כ מלה במלה המאירי בפתיחה למם׳ אבות.
לא הזכיר רבינו המתבר זצ״ל א ת ר׳ שמואל מאוטרנטו ,המובא בספר ה ע י ט ו ר
דפוס למברג דף יד עמוד ג ,שהשיב לד׳ שילח בנו של ר׳ יצחק מםימפונטי.
אות ת
]א[ תלמידי רבינו יונה …והרי בפירוש ברכות להרי״ף …וא״כ הרי מבואר דודאי אין
הרמב״ן מכלל תלמידי רבינו יונה.
המאירי בסוף פתיהתו למפ׳ אבות כ׳ וז״ל :״שמענו שמע הרב הגדול ר׳ יונה
ושמע הרב הגדול ר׳ משה ב״ר נחמן …ומתלמידיהם שמענו הרב יצתק ב״ר א ב ר ה ם
נרבוני אשר חבר ספר פירוש הלכות הרי״ף״ ,עכ״ל.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מערכת ספרים
אות
א
לא הזכיר ר ב ע ו המחבר זצ״ל את ספר האסופות שחברו ר׳ אליה ב״ר יצחק
מקדקםונא ,מביאו הארחות חיים ח״ב ,הל׳ אסורי מאכלות םי׳ ק״ב ,ונזכר גם בס׳
שערי ציון עמוד ,41עיי״ש בהערה תקא,
אות
מ
]י[ פפר המאורות ,חיבר החכם רבינו מאיר כ״כ בספר הכלבו בדיני כיסוי.
וכן הוא בארחות חיים ח״ב הל׳ כיסוי הדם סי׳ א ,ובעוד מקומות ,ראה שם
במפתה שבסוף הספר.
]לה[ ועלה הרב מגדל עז לארץ ישראל כמ״ש ס״ז מלולב.
וגם בהל׳ שכנים פ״ח ה״ה.
]קיט[ מבתם …ניכר דהיה קדמון.
והמאירי בספרו מגן אבות ע מ ו ד לו מזכירו.
]קלד[ ובספר ארחות חיים וס׳ הכלבו כותבים בעל המלמד.
וכן כ ת ב המאירי בס׳ הנ״ל עמוד ד.
אות
ש
לא הזכיר רבינו המהבר זצ׳׳ל א ת ספר שער הפנים שהיבר ר׳ אליעזר מבורגוניא,
מ ב י א ו חארחות חיים ה ״ ב הל׳ אסורי מאכלות םי׳ קב.
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ב ר ה ם ה ל ו • שישא
ת ק ו מ ם והערות ל״הערות ב<בל<וגרפ<ות
לספר* ח ת ם סופר ולתשובותיר׳
הערותי על אי אלה בעיות ביבליוגרפיות זכו לתמהוני ל ה ע ר ו ת ו ת ג ו ב ו ת
מצד כמה ידידי הי׳׳ו — ולכל אחד אני מודה על כך .ארשה לרשום א י א ל ה
תיקונים והערות שקיבלתי ושנתעוררתי עליהם.
,
המעין עמה ט בליון א׳ תשרי תשכ״ט:
עמר .50העירני הרד״״צ הג׳ רבי יוסף נפתלי שטרן שליט״א ע ל ת ע ו ד ה
מענינת שהדפיסה בהקדמת ספרו מכתב סופר חלק א׳ )ירושת״ו תשי״ב׳ ד ף י ׳ ׳ א
ע ״ א ( קול קורא שיצא על ידי הרה״ג ר׳ שמעון סופר זצ״ל מסדר שו״ת ח ״ 0ח ל ק
יו״ד וגיםו־חורגו המוציא לאור את הספר ,שגם בזה נזכר בפירוש ש ב ע ז ב ו ן מ ר ן
נמצאו ,,אלף ושע״ז״ תשובות.
;
עמי 53הערה .6
אני מודה לד׳ שלמה סופר במה שמחזק ד ב ר י
)המעין,
שנה ט׳ הוב׳ ניסן ,עמו׳ 75מם (1 .מתוך דברי הגהות ח״ם על הש״ם ש ה ו צ י א
לאור אביו הרה״ג ר׳ אברהם סופר שליט״א.
הרה״ג ר׳ יששכר דוב גולדשטיין שליט״א ,הבקי בכל מכמני ספרי מ ר ן זי׳יע,
העירני שבתשובה או״ח סי׳ ק״א מיום י״א טבת תקצ״ט נזכרת בהגהות ח ״ ם ל ש ו ״ ע
או״ה סי׳ תכ״ג עם מספר אלף של״ג .ולפי״ז העתיק מרן עד סוף א ו ת ו ה ש נ ה
עוד 33תשובות לפנקס התשובות.
אולם הערתי צריכה תיקון ,היא צריכה להיות ככה :בחידושי מ ת ל מ ס כ ת ו ת
השאירו המהדירים ,על פי הרוב ,את מספרי התשובות כמו שהזכיר מ ר ן א ו ת ן
בתוך דבריו הוא )למשל בחידושי חת״ס לנדרים מזכיר מרן תשובות מס׳ ת פ י ׳ ב ,
תפ״ד ,ש״כ ,תרם״ה ,תשצ״א ,תתכ״ו ועוד .החידושים הם משנת תקפ״ו ,ו י צ א ו
לאודי על ידי הרה״צ ר״ש סופר הי״ד אבדק״ק ערלוי( .אכן בהגהות ל ש ו ׳ י ע
שהעתיקן כקד״ז בסוף ספרו חתן סופר על או״ח ]לפני הוצ׳ ב׳ ירו׳ ת ש כ י ׳ ג [
נשמטו מספרים אלו — וחסרונן נרגש .בעל לקוטי חבר בן חיים העתיק ג ם ה
את ההגהות של מרן אבל גם הוא השמיט) …אף על אי בהירות בהערה זו ה ע י ר נ י
הרה״ג ר׳ יששכר דוב גולדשטיין שליט״א(,
עמו׳ ) .53להוסיף על האמור שם( כנראה שש״ר התורה הר״ש סופר ז י ״
היה מצטער על שלא זכה לסדר התשובות בסדר השו״ע ושגמר סידורו ש ל ח ל ק
יו״ד בראשונה .ראה מכתבו של נאמן בית מרן החת״ם ,הצדיק ד׳ פישל ס ו פ ר ז צ ״ ל
שכתב ביום ב׳ אלול ת״ר )מבאדען בייא וויען(:
אהובי נא להתחזק ולהיות איש ,ולא יצטער בעבור שמקודם י ו צ י א
לאור החלק יו״ד באשר שגם בתורתנו הקדושה ,כמו כן ב ת ו ר ת ש ש ה
רבינו ןצ״ל אין שום נפק״מ ואין מוקדם ומאוחר ואצפה ש ב ב ט ח
יבוא הכל על מכונו ועל מקומו בשלום״.
המכתב המענין הזה נדפס ע״י הרה״ג ר׳ יוסף צבי סופר זצ״ל אבדק״ק ש א מ ש ו ן
בספרו ״תולדות סופרים״ ,שי״ל ע״י הרבני ר׳ יצחק יעקב סופר מדעברעצען ,ו נ ג מ ר
ו א
ע
76
www.daat.ac.il
הרצוג עמו׳ ע״א.
תשכ״ג
לונדון,
סופר,
מכללת
דעת -
אחרי מותו ע״י בנו מו״ה עמרם אתר
עמו׳ 53הערה .8במקום או״ח סי׳ נ״ח צריך להיות חושן משפט םי׳ נ״ה.
עמו׳ 54הערה .11הזכרתי שם את הרה׳׳ג ר׳ חיים בער גראםם זצ״ל וכתבתי
אהרי שמו ה י ״ ד .העירני ידי״נ הרבני המו״מ ר׳ בעריש וויינבערגער נ״י מניו־
יארק שר׳ חיים בער גראסם זצ״ל נפטר ביום כ״ט תמוז תרצ״ח ועוד זכה להקבר
בקבר ישראל במונקאטש.
עמו׳ 54הערה .13מן הנכון להעיר שבחלק חו״מ למעלה מסי׳ קפ״ה העיר
המו״ל ר׳ יוסף שלעזינגער זצ״ל :״השמטות .אלו השאלות ותשובות אשר נשמטו
מהחלקים הקודמים על ידי מהירות הדפוס ,ולמען לא יהיה האמת נעדרת הצגנום פה
למוכרת״ .וכן גם בשער של חלק ו׳ כתב כך :״המה שארית התשובות אשר לא
באו בתוך חמשה החלקים חת״ם סופר הנדפסים על ארבעה חלקי השו״ע כי אלו
נאבדו מתוך ספר הזכרונות שהיו נזכרים שמה ,ונשארו מפחדים אנה ואנה ביד
הרבנים השואלים ממנו הלכה למעשה ,קבצתי אותם מהמקומות ההם להביאם אל
חדר הדפום ולהוציאם לאור עולם״.
הגה מזה ג״כ יוצא ברור ״כי אלו נאבדו״ ואף עם מה שהוסיף לקבץ לא הגיע
לסכום שהבטיח בשערים של חלקים הקודמים ו .א .1377 .ומן הגכון ג״כ להעיר
שמה שקיבץ לא היה הכל מהסוג שמרן היה מכניסו לאוסף תשובותיו.
עמו׳ 56אות ) .(1במקום יו״ח צ״ל או״ח.
עמו׳ 58שורה .8למחוק המלים ׳התשובה בחתם סופר חלק יו״ד סי׳ של״ח׳
)שאין לו מקום שם( ,וצריך לקרא במקומן… :שנעתקו הדברים לתוך הפנקס כאשר
עבר עליהם מרן והוסיף הוספה בתוך הפנקס ,והוספה זו היא הפסקה האהרוגה
של סי׳ של״ח.
עמר 61הערה 6שורה .1למחוק שנים רבות ,וצ״ל כארבעה שנים אחרי כן.
שפ שורה .4צ״ל וכמובן שחוא חיח מתנגד לאיסור הלנת מתים…
המעין שנה ט׳ גליוז כ׳ ,טבת תשכ״ט.
למהוק ׳בהערה 11׳ וצ״ל כמצויין להלן פרק י״א ׳מתי
עמו׳ 80הערה .13
נתרגמה צוואת מרן החתם סופר לגרמנית וכו״.
שפ עמו׳ .81חערה .14בחוברת האחרונה של ׳המעין׳)גיסן תשכ״ט עמו׳ 76
אות (3מעיד ר׳ שלמה סופר הי״ו שלא הצבעתי על תשובתו של המהר״ם שיק נגד
האשמותיו של ר׳ עקיבא יוסף .ימחול נא לעין בהערה שאהרי זו ,אות ,15ששם
הצעתי לעין בהוצאה השני׳ של ספר לב העיברי)לעמבערג ,תרל״ג( בהוספות ששם
הדפים רע״י קטעים מתוך תשובותיו של הרב המגיב — המהר״ם שיק .אולם כמו
שאינו מזכיר את מי שהתקיף בתוך הספר בשמו במפורש ,כמו כן אינו מגלה שמו של
המשיב )ובגוף הספר נשארו הדברים על אף תגובתו של המהר״ם שיק ללא שינוי
כלל( .השבתי שדי בציון הזה להסיר החשד מעל גאון ישראל מרן המהר״ם שיק
זצ״ל ,מבלי להאריך ביותר בדבר שאינו מוסיף כבוד לרבי עקיבא יוסף ש״ז ז״ל.
אשר לתמיהתו של ר׳ שלמה סופר עלי ,שלא הבאתי הדברים מתוך כלי ראשון,
מכתבו של הגאון ,אחרי אשר לפי דבריו ״ר״א שישא השתתף בעריכת הספר לקוטי
תשובות חתם סופר — ראה בהקדמת המו״ל…״ ]המו״ם מר ישראל שטערן[.
77
www.daat.ac.il
הרצוגבסידור החומר ,ל א ב ע ר י כ ת
מכללת לא
שום הלק
לידעת -
ארשה להשיב בקיצור -־ לא היהאתר
הספר ,ולא בהוצאתו לאור .יזמתי עבודת הליקוט ,אםפתי וקבצתי ע ל י ד ר ו ב ר ך ב ו
של ההומר ,עבודה של עשרות שנים ,אבל לצערי הדפים אדם אהד א ת כל ה ח ו מ ר
בלי ידיעתי ובלי הסכמתי ,ואין כאן המקום להאריך.
ואשר לשאלתו למה לא הבאתי הדברים ,שתי תשובות בדבר .א — כ ש כ ת ב ת י
הדברים עוד לא היה הספר בידי .ב — נכון הוא בידי העתק של המכתב ,אבל ב ע ל י ו
זיכו אותי בהעתק זה רק בתנאי שלא אפרסם הדבר ,ואני סוד רעי לא ה פ צ ת י ל ג ל ו ת ,
ודי בזה.
שפ הערה .16למהוק ,וצריך להיות :ראה בן חנניא שנה 8ע מ ר .76—72
שם הערה .17למהוק ,וצריך להיות :כנ״ל הערה .13
עמו׳ 83שורה .3צוואות של הרב צ״ל צוואתו של ה ר ג
שם אות י״וד .צדק מאד ר׳ שלמה סופר במאמרו הנ״ל מם׳ .4וכן העמידוני
על טעותי זה כמה מיקירי ירושלים במכתבים פרטיים .ובכן עלי לבקש סליחתם
של הקוראים .אכן להצטדקותי ייאמר ,מעשה שהיה כך היה :בשעה ש ע מ ד מבון
ח ת ם סופר להדפיס מהדש א ת ספר הזכרון של מרן ןי״ע ,ובדעת ראש המכון ש ״ ב
ד״רה״ג ר״י סופר שליט״א היה להדפיס א ת הצוואה עם הספר ,חעמדתי א ת הצילום
של כל הצוואה על ש נ י עמודיו לרשותו של המכון ,המדובר היה אז שבספר
הזכרון יפורסמו שני העמודים — אכן בירושלים הוהלט שלא להדפיס ר ק א ת ה צ ד
השני ,שעליו נמצאים ההתימות של מרן ואלו של הדיינים מקיימי הצוואה .לצערי
לא ידעתי מהחלטה זו — ואף לא עלה בלבי אפילו צל של ספק ש ל א תצולם
ותפורסם הצוואה בשלמותה .ואפילו הכי ,הייתי מחויב לבדוק טרם שאמסור
הדברים לדפוס ,ולצערי לא בדקתי.
שפ עמו׳ 84שורות .20—19למהוק ׳האימפרסום )רשיון המדפים ,וכמו כן ה ס ר
למהוק :האימפרםום וצ״ל מקום ו ש נ ת ה ד פ ו ם .
שם שורה 2מלמטה במקסם.
שם עמר 85הערה .3למהוק למשל וצ״ל וכן גם בסוף.
שם הערה .4העירני ידידי ר ״ ב וויינבערגער נ״י מניו־יארק ,שכיה שהזכרתי
עלון של יהידי פרעםבורג שהתקיסו א ת ר׳ עקיבא יוסף ע״ה מן הנכון היה שאזכיר
ג״כ התשובה שנדפסה על עלון זה .הרה״ג ר׳ יהושע ברוך רייניץ זצ״ל ה ש י ב עליר
״תשובה מאהבה״ שהיא ״תשובה על המכתב המכונה כ ת ב יושר דברי א מ ת אשד
כתבו לומדי תורה מסרעםבורג גגד פפר ל כ העיברי״ .אוגגוואר ]תרכ״ה[ 8 ,קטן,
10עמודים עם השער.
שם עמו 87 ,הערה .2להוסיף דפוס מאיר ליב הירש ,״ ,12ט״ז ע מ ר )בעמו׳
האהרון מ כ ת ב הרמ״מ מקאםוב לאנשי שלומו בק״ק גדבודגה(.
שפ הערה 5שורה .2פיאנטדופין צ״ל פילאנטרופין.
שם עמר 88שורה .16לצערי פפקה זו נפפקה באמצע הפסוק .וכך צ י י ד להיות:
א ת דברי ההערכה הדפים עוד פעם באננאלען ,אבל הפעם בלי ח ת י מ ת ו
המלאה וחתם א ת מאמרו בראשי תיבות של שמו .11כנראה ש ב ע ו ד
שלעתון הרשמי בווינא שלח רק א ת הנקרולוג ,לעתון חיהודי ב פ ר א נ ק -
פורט שלח גוםף ע ל דברי ההערכה גם כן א ת העתק הצוואה עם
תרגומה לגדמגית.
ם
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרן ש
רשימת המאמרים בכרך ט ,גלימות א — ד
שם המחבר
אדלר,
אדלר,
בכרך,
בכרך,
בכרך,
ב
יצחק
ד״ר שלמה
הרב יהושע
הרב יהושע
הרב יהושע
לייה הרב יהודה דוד
ברויאר ,מרדכי
ברויאר ,מרדכי
גרוסברג ,הרב ח ״ז
דרבקין ,הרב דוד
ויינגרטן ,שמואל
כהן ,הרב יוסף
כהנא ,הרב קלמן
כהנא ,הרב קלמן
כהנא ,הרב קלמן
לוי ,ד״ר יעקב
לוינגר ,ד״ר י״מ
לנדוי ,בצלאל
מרצבך ,הרב יונה
סופר ,הרב אברהם
סופר ,שלמה
סופר ,שמואל בנימין
עמנואל ,יונה
קופרמן ,הרב יהודה
קימלמן ,ד״ר אריה
קראוס ,הרב גבריאל
שביב ,יהודה
שטיגליץ ,הרב יעקב
שישא ,אברהם
שישא ,אברהם
שישא ,אברהם
שם ה מ א מ ר
הגליון
ד
הערות על גבולות הר הבית
ג
עיונים בעניני קריאת התורה
ב
מה בין שאול לדוד )פרק יא המשך(
ג
מה בין שאול לדוד )פרק יב(
ד
מה בין שאול לדוד )פרק יב המשך(
ג
בעית חידוש הקרבמת
שיטת תורה־עם־דרך־ארץ
א
ב
שיטת תורה־עס־דרך־ארץ )סוף(
א
שיטה חדשה על מקומו של החיל ז
ג
תקונים ביבליוגרפיים
ד
זהויה של משפחת גרים באונגריה
ב
סדר הברכות בתפלת י״ןז וסדר הגאולה
א
הוספות הרמב״ן לפירושו לתורה
בעניו עשר קדושות
ג
ד
טלטול שיער בעל־חי בשבת
א
קביעת המות ע״י הרופאים
ב
שנויים בריאת העוף
ד
לתולדות ההתישבות החב׳׳דית בחברון
ב
על ״עולה ויורד״ שנשכח
ב
שני פסקי דין של החתם סופר
הערות ביבליוגרפיות על ספרי החתם סופר ג
ד
הערות ל׳׳שם הגדולים״
ד
ערוך השלחן העתיד ,חלק קדשים
מפירושי חרב מאיר שמחה בעניני פסח
דיני ירושלים וערים אחרות בארץ
השתלת איברים בהלכה
גזירת החודש בזמן החשמונאים
ברכת אליהו על ביאורי הגר״א
הערות ביבליוגרפיות לספרי החת״ס
הערות ביבליוגרפיות לספרי הןזתי׳ס )סוף(
תקונים ומלואים למאמרים חני׳ל
ג
ד
א
ב
ג
א
ב
ד
העמוד
33
61
35
41
59
1
1
10
48
78
35
6
25
34
32
24
30
1
63
1
72
71
40
19
15
17
66
64
49
77
77
רשימה וו אינח כוללת תגובות על מאורעות חימים ומכתבים למערכת
www.daat.ac.il
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשתתפים כחוכרת זו:
בצלאל לנדוי ,רח׳ שומר הכותל ,9ירושלים.
ד״ר אריה קימלמז ,בית המעלות ,רח׳ המעלות ,ירושלים.
הרב קלמן כהנא ,קבוץ חפץ חיים.
יצחק אדלר ,רכסים ,289כפר חסידים.
שמואל הכדיז וינגרטן ,רח׳ קרן קימת ,13ירושלים.
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים.
הרב יהושע בכרך ,רח׳ עובדיה ,24ירושלים.
סופר ,שמואל בנימין ,אביחיל ,נתניה.
אברהם שישא >1ח§13ת111, £ז^0ג2>1,1.6101נ>6 £זג106, ?3511קק6 00ו/11
המנויים
במערב
אירופה,
ובפרט
המנויים
בשוצריה,
מתבקשים להעביר א ת דמי המנוי השנתי בסך —$3.
לנציגנו הנכבד
11 8002.פ. 21, 201-1ז$1מז130. 80113£, 516
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il