אתר דעת -מכללת הרצוג
נ^ו^כ מ ו צ א ד ** *71* *11ידיי
ד* י -צ ד־־ 1קד| ! ^ ר ^ י י ^ ד
113
פ ו ע ל י א ג ו ד י ם ״ שדאל
1
4
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
16¥13 00^8.01:2ל¥¥.1161׳^י
ע״י חיים תשס״ט
עם הכרך העשירי
1
מאימתי מותר להוציא אבר להשתלה ? /ד ״ ר יעקב לוי
3
12
נ ט ל ת לולב בירושלים כל ש ב ע ה /ה ר ב ה ״ ז גרוסברג
ארבעים חסר א ח ת /ה ר ב קלמן כהנא
18
לבעיות הנתוח הקיסרי בבהמות /ד ״ ר י ״ מ לויגגר
26
הסבר ברש״י יומא כא /הרב אברהם בנימין וולף המבורג זצ״ל
29
.
30
מקור להסברו של הרב הירש /יונה עמנואל
•31
נשים בברכת המזון /ה ר ב אפרים גרינבלט
מ ה בין שאול לדוד )סוף( /ה ר ב יהושע בכרך
33
.
מכתבים למערכת
על הערות לערוך השלחן ה ע ת י ד ; בנינים בהר ה ב י ת
57
.
59
מילואים ל״בעית הידוש הקרבנות״ /הרב ד ו ד בלייך
*
קונטרס ב נ ץ ב י ת המקדש קודם למלכות ב י ת ד ו ד /
הרב היים שרגא פייביל פרנק
בפ׳׳ד ירושלים תשרי תש״ל
65
כ י ד י׳ גליון א
מגוי ש נ ת י 6 . — :ל׳׳י
המחיר — 2.ל׳/י
כ ח ת לארץ —$ 3.
www.daat.ac.il
כתובת ה מ ע ר כ ת :רח׳ צפניה 26ירושלים ,ט ל ׳ 88883
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם הכרך העשירי
מ ת ח י ל ב ס ״ ד הכרך העשירי של ״ ה מ ע י ן ״ .שקלנו
עם ה ג ל י ו ן ה ז ה
א ם לציין מ א ו ר ע ז ה ע ״ י ג ל י ו ן מ ו ג ד ל ,א ך ה ח ל ט נ ו ל א ל ה כ י ן ג ל י ו ן י ו ב ל ,
א ל א ל ד א ו ג ל ה מ ש ך ק ב ו ע ו מ ס ו ד ר ש ל ה ר ב ע ו ן .ג ם ח ש ש נ ו מ ג ל י ו ן גדול,
שהרי ב פ ר ס ו מ י י ו ב ל נ ש ק פ ת ה ס כ נ ה ש ה כ מ ו ת ת ע ל ה ע ל ה א י כ ו ת .
אבל אין כוונתנו ל ה ת ע ל ם
מ ה ת ח ל ת הכרך העשירי .ל ק ר א ת ס י ו ם
ה כ ר ך נכין ת ו כ ן מ פ ו ר ט ש ל ע ש ר ה ה כ ר כ י ם ש ה ו פ י ע ו ב ס ״ ד ע ד ע כ ש י ו .
כמו כן נציין כ ע ת
את
ה ת ח ל ת ה כ ר ך העשירי ע״י צירוף
הקונטרס
״בנין בית ה מ ק ד ש לפני מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד ״ מ א ת י ד י ד נ ו ה ד ג ו ל ה ר ה ״ ג
הרב ח י י ם שרגא פייבל פרנק ש ל י ט ״ א ,ח ב ר ב י ת ה ד י ן לכל מ ק ה ל ו ת
האשכנזים
משקף
במכלול
בירושלים ,מ י ס ו ד ו של ה ר ב ש מ ו א ל ט ל נ ט זצ״ל .מ א מ ר ז ה
א ת ד ר י ש ת ם של
הבעיות
חלק
מגדולי
ה ק ש ו ר ו ת בבנין ב י ת
ירושלים לעיון
המקדש
הלכתי ומעשי
ב מ ה ר ה בימינו .ויפה
מ א מ ר על ב נ י ן ב י ת ה מ ק ר ש ב כ ר ך ה ע ש י ר י ש ל ״ ה מ ע י ף ׳ ו כ ד ב ר י מ ה ר ״ ל
מפראג ״ ש מ ס פ ר עשרה שייך לכל ךבר שיש לו מ ע ל ה ק ך ו ש ה ,לכך ה ש כ י נ ה
ע ם מ ס פ ר ז ה ״ )ךרך ח י י ם ,א ב ו ת פ ״ ה מ ש נ ה א ( .
>גא לגזור או להעתיק תלוש זה
לכבוד
מערכת ה מ ע י ן
רחוב צפניה 26
ירושלים
א .נ.
6
הריני ח ו ת ם בזה על מנוי שנתי ל״המעיף׳ ומצרף בזה דמי מנוי .בישראל —• ל״י
בחוץ־לארץ —$ 3.
השם
הכתובת
התאריך
)ןזתימה(
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו כ א ן ברצוננו ל ה ו ד ו ת לכל א ל ה שעזרו לנו עד עכשיו ,ה ן ה מ ח ב ר י ם
והסופרים,
תיהם
הרבנים ואנשי המדע ,הן ה ק ו ר א י ם ה מ ל ו י ם אותנו בהערו
ו מ ש ל מ י ם ב ק ב י ע ו ת א ת ד מ י ה מ נ ו י ,ה ן ה מ ו ס ד ו ת ה ת ו מ כ י ם בנו
בתמיכה כספית ,דהיינו המדור לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות
בישראל
ו ה ו ע ד הפועל של פועלי א ג ו ד ת ישראל .ב ס י פ ו ק אנו מציינים
ש ה ה כ נ ס ו ת מ ד מ י המנוי מ ה ו ו ת ה מ ק ו ר הגדול ביותר למימון ״המעין״,
ו א ף ע ו ל ו ת על כל ה ת מ י כ ו ת ה כ ס פ י ו ת יחד.
ל ק ר א ת ראש ה ש נ ה תש״ל אנו שולחים א ת ברכותינו לכל עם ישראל,
באשר
ה ם שם ,ו ב מ י ו ח ד למגיני ארצנו ה ק ד ו ש ה ,ה ן היושבים ולומדים
במבצרי ה ת ו ר ה ,ה ן ה ע ו מ ד י ם על ה מ ש מ ר בגבולות ארצנו ,ב מ ר ו מ י ה ר מ ה ,
בערבות
הירדן ועל גדות ה ת ע ל ה ,ה ן הזוכים לשלב לימוד ת ו ר ה ע ם
גיוס צבאי ב מ ס ג ר ת ״ ה ס ד ר ״ .יהי שלום בחילך ,שלוה בארמנותיך.
המערכת
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ״ ר י ע ק ב לוי ,י ר ו ש ל י ם
מא<מת< מותר להוצ<א אבר להשתלה?
ש נ י מקרים מ ה ע ת ו נ ו ת :
א .ילדה ב ת 3נפגעה קשה מ מ כ ת חשמל .היא מ ו ב א ת ל ב י ת חולים תל־אביבי
מחוסרת הכרה ,ללא רוח חיים — גופה קר ,צבע גופה כחלחל ,אין נשימה ואין
פעילות לב .בדיקת האלקטרו־קרדיוגרם )א.ק.ג (.אינה מ ר א ה אלא פרפור חלש
בחלקים אחדים של הלב .מ צ ב זה מ ש מ ע ו ת ו מ ו ת קליני — אבל ד״ר ג .אינו
מתיאש .הוא מ ש ת מ ש בכל דרכי ״ההחייאה״ החדישות .אחרי ש ה מ צ ב הזח ,מ ו ת
קליני ,נמשך 10—5דקות ,מצליח הרופא במאמציו .הילדה מ ת ח י ל ה לנשום ,הלב
שוב מתחיל לפעום ,ואחרי טיפול של כמה ימים מ ת א ו ש ש ת הילדה וחוזרת הביתה
בריאה ושלמה.
ב .בבית חולים — א י שם בארץ — שוכב חולה לב ב מ צ ב אנוש .לפי הערכת
הרופאים ימיו ספורים .לדעתם הסיכוי היחיד לחציל א ת חייו הוא ב ה ש ת ל ת לב
בריא .והנה מביאים לביה״ח חולה אחר ,הסובל מנזק חמור במוחו ,שטף דם
כתוצאה מתאונה .ד ע ת הרופאים היא שמוחו אנו ה י עוד ,אבל לבו עדיין דופק.
והרי לפניהם ההזדמנות להציל א ת חייו של החולד .הראשון ,והם מחליטים להוציא
א ת הלב מגוף החולה ה ש נ י ולהשתילו בגוף החולה הראשון .ה ה ש ת ל ה הצליחה,
אבל כעבור שבועיים נפטר החולה — ולפי דברי הרופאים — כתוצאה מסיבות
צדדיות.
שינוי הגדרת המושג ״ מ ו ת ״ — לשם מ ה ך
מקרים כאלה העלו בעיות עקרוניות בדבר קביעת המות .האם הסימנים
הקלאםייפ לקביעת ה מ ו ת אינם מתאימים יותר בתקופתנו ,לאור ה ת פ ת ח ו ת הרפואה
ה ח ד י ש ה ? ע ד עכשיו קבע הרופא א ת המות .אם החולה לא הראה עוד סימנים
בפעולת מרכזי העצבים )חוסר הכרה ,חוסר תגובות( ,בפעולת מחזור הדם )חוסר
דופק ,חוסר קולות בלב( ובנשימה.
האם נוכל לומר שבמקרה הראשון שהזכרנו הכחישו העובדות א ת ערך הסימנים
הקלאסיים של המוות ? לפי סימנים אלה היה רשאי רופא ביד״״ח לחתום על ת ע ו ד ת
המוות ,קמו אפוא רופאים הטוענים שכיום יש לשנות א ת ההגדרה של ה״מוות״.
אין עוד חשיבות מ כ ר ע ת לפעולת הלב ,ש ע ד ע ת ה ע מ ד ה במרכז התענינות הרופא
בקביעת המוות.
במבט ראשון נראית גישה זו משכנעת .אבל בעיון מעמיק יותר יתברר שאין
כאן הוכחה שמחזור הדם אינו סימן חשוב לחיים ולמוות .אין אנו צריכים אלא
ל ה ש ת מ ש באביזרים החדישים ובדרכי הרפואה החדישח ,ובכך לאפשר לרופא
א ת הוכחת החיות בשלושת שטחי החיים שהזכרנו ,ובפרט במחזור הדם .במקרה
של ספק תראה הבדיקה של האלקטרו־קרדיוגרם אם קיימים עוד סימנים לזרם
חשמלי .במקרה של ״מוות״ פתאומי — הפוגה זמנית של פעולת הלב — מ מ צ י א
לנו המדע החדיש א ת האפשרות להוציא מ ן הכח אל הפועל א ת ע ק ב ו ת החיות
www.daat.ac.il
3
דעת -
שעדיין טמונות בהולה אתר
הרצוגהי .רק אם המאמצים האלה -־ במשך
מכללתעודנו
שהוא
ולהוכיח
הזמן הדרוש — יעלו בתוהו ,ואין עוד תקוה שמצבו של החולה ישתנה לטובה,
רק אז מותר לקבוע את המוות .כי אז הוכח שאין עוד סימני חיים במחזור דם,
במערכת העצבים ובנשימר — .כמקובל.
והנה נימוק נוסף למעט בערכה של פעולת הלב כחוכחה לחיים ולמוות.
ידועה העובדה שגם במקרי מוות בטוחים אפשר להפעים א ת הלב באמצעות
גירוי מלאכותי במשך כמה שעות ,או אפילו כמה ימים .אבל החכם שעיניו
בראשו יבהין בהבדל הבולט בין גירוי שריר הלב באופן מלאכותי ,שכתוצאה
מ מ נ ו פועל ה ל ב באופן פסיבי ,לבין הלב הדופק מ כ ח עצמו באופן אקטיבי־
ספונטני בתוך מנגנון החיים של האורגניזם כולו .ועל אורגניזם זה אנו דגים
בקביעת חחיים והמוות ,ולא על ״חיי אברים״ המגיבים לגירויים עוד זמן רב
אחרי המוות כאשר אנו מושיטים לחם חמצן באופן מלאכותי.
אין אפוא הכרח ביולוגי סביר המניע אותנו שלא לסמוך עוד על הסימן
החשוב לחיים ו ל מ ו ו ת :פעולת הלב .אין כל צורך להרוס א ת ש ל ו ש ת עמודי התווך
בקביעת החיים ,כאשר לכל אחד מהם חשיבותו ,פעמים למוח ,פעמים ללב ופעמים
לנשימה .שלשתם ביחד הם המהווים א ת המנגנון האחיד הנותן חיים לאורגניזם
הכללי של האדם החי .הם המושיטים ל ת א י הגוף א ת החמצן הדרוש לחיים
הביולוגיים .האורגניזם קולט א ת החמצן מן האויר ב א מ צ ע ו ת הנשימה ,מחזור
חדם מחלקו לאברים ,ובפרט למוח אשר תאיו רגישים ביותר להפסקת החמצן.
אין צורך לסלק מהשלטון א ת ה״טריומוירט״ הזה כאשר בא הרופא לקבוע את
חחיים ואת המוות.
המוות המוחי
ואף על פי כן — זה שלוש שנים מבקשים הכירורגים לוותר על שנים
מהעמודים ה א ל ה ולהושיב על כס המשפט כדן יחידי א ת המוח כמכריע לחיים
ולמוות .הרימו א ת דגל ה ס י ס מ א :״מוות מוחי״ .אמנם נכון הוא שלמוח חשיבות
יתרה לאורגניזם ,פעולתו מסדירה הרבה תהליכי חיים — הוא עושה א ת האדם
לאדם .אבל בלעדי פעולות הריאות והלב ,המושיטים לו תמיד א ת החמצן הדרוש,
ישותקו תאיו וימותו תוך דקות מספר .טובים לו שותפים לשלטונו.
זאת ועוד .סימני המוות המוחי מסופקים הם — כפי שנראה — ואינם חד־־
משמעיים .ולכן גם החגיון מחייב שההכרעה על החיים והמוות תהיה בידי בית דין
של שלושה.
אם כן ,מ ה הניע א ת הכירורגים לפסול א ת סימני פ ע ו ל ת הלב ,ולסמוך ר ק
על המוות חמוחי ? התשובה לכך נ מ צ א כאשר נעיין בסיפור המקרה ה ש נ י ש ב ר א ש
מאמרנו .לא חקירות ולא ידיעות ביולוגיות חדשות היו הכח המניע א ת ה ר ו פ א י ס
אלא הרצון — הרצון להושיט עזרה לחולה האנוש ,הרצון ה ע ז ! לקבל אבר ^
ל ה ש ת ל ה — הוא היה המוטיב המרכזי .ה מ ג מ ה ה מ ע ש י ת היא שהולידה א ת ה מ ו ש
״מוות מוחי״ .הנימוקים העיוניים צלעו אחריה ,כפי שאנו רואים זאת גם ב ו ע י ד
׳
ח
ג
ת
1המועצה הרפואית הארצית של קו״ח .״הארץ״ .18.4.69
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
ל ו נ ד ו ן .הכירורגים רוצים לקבל אבר ה י להשתלה ,ולכן אינם נוטים ל ח כ ו ת ע ד
ש ל ב ה״תורם״ חדל לפעום .ה ם מעדיפים לבצע א ת נסיונותיהם באנשים גוססים.
הכירורג אלכסנדר הודה בועידה הנ״ל שהוציא א ת הכליה מ ת ש ע ה אנשים כאשר
לבמ עדיין פועם .כך נולד המושג ״מוות מוחי״ אשר הורתו ולידתו היו שלא
בקדושה.
ההוכחה לחוסר פעילות ת א י המוח ה י א ד י מסובכת ,ועוד יותר ק ש ה להוכיח
שתאים א ל ה מ ת ו בהחלט ,ללא אפשרות ש ל התאוששות .אלכסנדר הציע המישה
קריטריונים לחוסר פעולה ש ל המוח .מ א ז פרסמו מומחים בועידות שונות נוסחאות
שונות במקצת .אבל כולם סומכים על האלקםרו־אנצפלוגרם )א.א.ג (.כ ע ל עמוד
התווך.
כבר בועידת לונדון קם פרופ׳ פטרצל מארה״ב נ ג ד ש י ט ת ,,המוות חמוחי״
באמרו ,ש א ף א ח ד מצוות מגתחיו לא יסכים להוציא כליה מגופו של אדם שלבו
פועם עדיין .פרופ׳ המבורגר )פרים( סיפר על ש נ י מקרים שבחם חראד• הא.א.ג.
תוצאות שליליות במשך ש ע ו ת מספר ,וחחולים הבריאו.
כדאי ,אפוא ,לברר מ ה ב א מ ת טיבו של האלקטרו־אנצפלוגרם.
האלקטרו־אנצפלוגרם )א.א.ג(.
הא.א.ג .רושם א ת הזרם החשמלי שבתוך ת א י המוח ,כאשר ת א י המוח אינם
מקבלים א ת החמצן החיוני להם ,ב א מ צ ע ו ת מחזור הדם ,הם מתים .כתוצאה מכך
ל א נרשם זרם חשמלי בתרשים — הוא איזו־אלקטרי .אך אין ל נ ו להפוך מ ש פ ט
זה ולומר :אם תרשים ד.א.א.ג .הוא איזו־אלקטרי ,ה ר י הוכחה לפנינו ש ת א י המוח
מתו .לכל הדעות אין לסמוך על הא.א.ג .לבדו להוכחת מוות המוח .וכמה נימוקים
לכר:
א .הזרם החשמלי הנוצר בתוך ת א י המוח צריך לחדור דרך כ מ ה שכבות של
הגולגולת ע ד שיגיע למכשיר הרושם )אנצפלוגרף( .זרם ח ל ש אין בכוחו לחדור
ע ד הסוף ,ולכן אינו נרשם .גם מכשירים משוכללים ביותר — שמשתמשים בחם
במעבדות מיוחדות — אינם יכולים להוכיח הוכחה מ ח ל ט ת שהתאים מ ת ו באמת.
הזרם החשמלי עלול להעלם ,ואפילו בבדיקות חילוף־חמרים מקבילות לא תמיד
ניכרות כמויות ק ט נ ו ת ש ל חמרים כימיים .ונוסף על כ ך :ידוע שהא.א.ג .קולט
בעיקר חלק ש ט ח י של המוח ,וקיימת האפשרות שבחלקים הפנימיים של המוח
נמצאים ע ו ד תאים חיים.
ב .א.א.ג .איזו־אלקטרי אינו מופיע רק במוות מוחי אלא גם בהפרעות אחרות
של פעולות המח ,למשל במקרה ש ל הפרעות חלוף־חמרים כלליות ,במקרי
הרעלות ו כ ד ׳ .כעבור ההפרעות חוזר הא.א.ג .השלילי לאיתנו ,והחולה מבריא.
פירוש הדבר ש ת א י המוח עדיין ל א נזוקו ל ל א תיקון ,והם קבלו עדיין כמות
3
2
. 69ק 011111, 1^)11(1011 11966,ז0§1-6$5, 0111־.£111105 111 ^16^1021 ?1
3
. 65ק 1!1 1969,־80111ח15011£ \^00110ת 1 5 , 3011^612. 1^0(1121ז ז ג ^ 205:337 1686.גתז13
ד״ר לכיא ,״הרפואה״ ,כ״ח בטבת תשכ״ט.
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
מספיקה של חמצן שהחזיקם בחיים .אם מ ו ח יכול לחיות אפילו בא.א.ג .שלילי —
ואפילו ב מ י ד ה מ צ ו מ צ מ ת של חמצן — בטלה אפוא ההוכחה ה ח ל ט י ת למוות
המוחי ע פ ״ י הא.א.ג. .
4
ג .גם העובדות מ ת א י מ ו ת לטעמים העיוניים האלח .בספרות הרפואית מובאים
עשרות דו״חים על אנשים ,אשר אצלם הבדיקות הראו א ת כל הסימנים הקבועים
למוות מוחי ,ואשר הבריאו לאחר מכן .
5
ד .ב־ 73בדיקות פתולוגיות של המוח אצל אנשים שהראו סימני מ ו ת מוחי
מ צ א ו הפתולוגים 3מקרים שבהם לא הראה המוח אלא נזקים קלים בלבד .אגשים
א ל ה יכלו לחיות עוד ,לפחות זמן מסויים .6
מובן אפוא ש כ מ ע ט בכל ההוראות המוצעות נדרש התנאי שבדיקות הא.א.ג.
הייבות להיות שליליות במשך 24—12ש ע ו ת )ע״ע עמוד .(11רק אחרי ההוכחות
הקליניות של המוות — ה פ ס ק ת החיים הספונטניים — יכול הא.א.ג .להעיד א ת
עדותו חחשובה ,ולאשר סופית א ת ההוכחות הנ״ל.
7
כך אנו מבינים גם שמומחים חשובים כ מ ו ר מגבילים א ת קביעת המוות
ע פ ״ י פעולות המוח לאותם המקרים שבחם רואה חרופא בעיניו — ללא מכשירים —
ב ש ע ת ניתוח א ת ההרס שבמוח.
בקורת רצינית ע ל החחלטות לקביעת המוות ע פ ״ י המוות המוחי ב א ה לידי
ביטוי גם בספרות הרפואית שבריטניה .שם מודגש שהקריטריונים לקביעת המוות
אינם קובעים ואינם קולעים כדבעי)1£1־1161ז685 0! 1116 0מ38116ז( ,ולכן אין בכוחם
להסיר א ת החשש שפסק דין להשתלה עלול להינתן גם במקרים בהם אין הרופאים
בטוחים בהחלט שה״תורם״ אינו עשוי לחבריא .מתברר שד.א.א.ג .השטוח — גם
אם הוא נמשך ש ע ו ת מספר — חשיבותו כמורה דרך פתותה מ מ ה שחשבו מקודם.
בקורת דומה הושמעה גם בכינוס העולמי של המומחים לאניסטיזיה בספטמבר
1968ב ל ו נ ד ו ן ,
בינתיים מתברר מהספרות הרפואית החדשה ש ג ם מבין חסידי הרעיון של
״מוות מוחי״ בוקעת ועולה גישה חדשה ,שאין לקבוע א ת המוות ע פ ״ י סימניו
)א.א.ג .ועוד( אלא במקרה של הולד ,הצמוד למכונת ל ב כמשף זמן ר ב .אצלם
יתכן לקבוע א ת המוות המוחי ״ א ף על פי ש ה ל ב עדיין מ ג י ב לגירויים מלאכותיים״.
כאן כבר לא מדובר כלל על ביטול הסימן של דפיקות הלב העצמאיות .במקרים
כאלה — לכל ה ד ע ו ת — ע ו מ ד ת במקומה חשיבותה של ד.א.א.ג .בהכרעת הרופא
על ה פ ס ק ת פעולת המכונה.
8
9
1 0
4ד״ר יעקב לוי ,״הרפואה״ כ״ו באדר תשכ״ט.
5דו״ת ועדת מומתים לאקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה )עי׳ ״הארץ״ .(22.5.69
6
0 ^00116080111•. 1969, !). 65ו1501ח(1121ש.^1131115, 5011^612. 1
.^,0010
7
206:384 1968
8
. 671ע 0£1 21.9.68,ח^1 28.8.68 ; 1גתזט1*. 1^16(1103110ז.8
105 11.11,68 9ת21.9.68 ; 7110 71
1-311001.
6
www.daat.ac.il
203:998 1968 10
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם פה בארץ הושמעו לאחרונה קולות דומים .קראנו ב ע ת ו נ ו ת ״ שנוירו־
כירורג מפורסם — ומומחים כאלה הם המוסמכים לכך — סירב בתוקף ליטול על עצמו
קביעת ״מוות מוחי״ .גם הפרופ׳ אשכנזי ,שהופיע בטלויזיה של שידורי ישראל
)כ״ב בסיון תשכ״ט( ,לא הסתיר א ת חוסר בטחונו ו א ת התלבטויותיו .״תרשים
גלי המוח איננו בדוק ב־ 100אחוז .עובדה שהיה נער אשר תרשים זה העיד כי
מוחו מת ,וכעבור זמן תתאושש לחיים״ .שאלו א ת הפרופ׳ א ש כ נ ז י :״האם מותר
לנו לחשוש שיתכן שבין כל תורמי הלבבות שבעולם היו כאלה שהאבחנה לגבי
מ ו ת מוחם היתה טעות ,ואולי ה י ה ניתן להצילו י האם קורה ט ע ו ת כזאת ?״ הוא
ע נ ה שבודאי עלולות לקרות כל מיני קטסטרופות .ולבסוף שאלו א ו ת ו :״הרי זהו
מ מ ש הרג!״ ותשובתו :״כן״.
גם בחחלטות ג׳נבה בענין סימני ה״מוות חמוחי״ לא מדובר על ביטול
הסימנים עפ״י פעולת הלב .יש כאלה שרוצים להוכיח מחם שאין חשיבות בפעימות
חלב לקביעת ח מ ו ו ת .לדעח כזו יכול לחגיע רק מ י שאיגו מ ת ח ש ב בהרצאות
המומהים באותה ועידה .המרצה חראשי יונחרס חדגיש שם ב מ פ ו ר ש שהתנאי
הראשון לקביעת ה״מוות המוהי״ הוא ״הפסקת כל פעולות חיים ספונטאניים״,
ז .א .כל זמן שיש ע ו ד נשימה ודפיקות לב ספונטאניות ,אין לקבוע א ת המוות.
12
13
1 1
״קומה״ בלתי חליף
אם יסודות האבחנה למוות מוחי כל כך רופפים ,ולקביעתו דרוש זמן רב —
הרי ערכו כבסים להשתלת אברים מצומצם מאד .מובן אפוא שבספרות הרפואית
מ ב צ ב צ ת ועולה שיטה חדשה לגמרי בקביעת התנאים לשתלת אברים .המוות
אינו תנאי מוקדם להוציא א ת אברי האדם ל ה ש ת ל ה אלא מ צ ב ק ש ה של חוסר
הכרה ,הקרוי ״קומה בלתי ח ל י ף ״ .חולה זה מראה א ת הסימנים הנוירולוגיים
חנזכרים לעיל ב״מוות המוחי״ .לפי אומדן הרופאים יכולים אבריו — לרבות
הלב — להמשיך לפעול תקופה מסויימת ,ז .א .הגוסס הזה עשוי לחיות ע ו ד זמן־
מ ה ״ .אבל העיקר הוא ש ת א י מוחו לא יוכלו ע ו ד לחזור לפעולה תקינח .לחולה
הזה הסרה אישיותו כבן־אדם .מוהו אינו פועל עוד ,והלא הוא הדבר המציין אותו
כבעל שכל ,כנפש סוציאלית .ולפי ד ע ה זו אין ערך להשאירו
כאינדיבידואום,
ע ו ד בהיים לזמן מה .הוא נהשב כ מ ת .
כבר ראינו בבקורתנו על ש י ט ת ״חמוות חמוחי״ שאי־אפשר לסמוך במאה
אהוז על הסימנים הנוירולוגיים כהוכהה שהחיים לא יחזרו לתיקנם .אבל כאן
1 5
1 0
18
11״מעריב״ ,כ״ד בניסן תשכ״ט.
12״הרפואה״ ,ט״ז בשבט תשכ״ט.
. 38 13ע 3, 11106 1968,ז0ת68. 01018 1101111(1 731)16, 06ז0116ת.10
16
)13×301נ811ע6ז16ז.1
15ראה הערה .6
205:337. 1968 16
17ראה הערה .12
^3018 18ראה הערה .6
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -
הרצוגה מ ש ל ח ת האמריקאית בכנוס םידניי
מכללת א ש
אחרת .ר
מתעוררת ע ו ד שאלד .עקרונית
ה ב ה י ר :״ואין אנו מעונינים בשימורם של תאים בודדים כי אם בגורלו של
האדם .וכאן לא השובה קביעת ש ע ת המוות ,א ל א הודאות שאין לשנות עוד א ת
המצב״.
גם ל פ י ש י ט ת ו ע ד ת הרוורד בענין ה ש ת ל ת אברים יש להפרידו מ ן ה ש א ל ה
מ ת י ה ו א פ ו ף חיי נ פ ש האדם .ה״קובע הוא הרגע אשר בו ידוע שרקמות המוח
נהרסו נזק בלתי חליף״.
המסקנה העולה מ ד ע ה זו היא שלשם ה ש ת ל ת אברים אין כלל צורך ב ק ב י ע ת
המוות .ד י ה ההוכחה לפי הערכת הרופאים שמצבו האנוש של מוח הגוסס אינו
הפיך ,ואז אין על הרופא להתחשב ע ו ד בחיי ש ע ו ת משפר שאין להם ערך.
1 9
2 0
ל פ י המוסר הרפואי המקובל עלינו להצהיר :כירורג המוציא אברים — ב מ צ ב
זה של גסיסה — גורם למיתח ,דבר חנהשב ע ד עכשיו — לפי הגדרת המושג
״מוות״ — לרציהה .כאשר הרופאים רוצים כ ע ת לחחליף א ת המושג ״מוות״
במושג ״קומה בלתי חליף״ ,הרי הם מערערים בכך לא רק א ת יסודו של המושג
״מוות״ אלא גם א ת יסודות המושג ה מ ש פ ט י ״רציהה״ .האם ב א מ ת מוסמכים הרופאים
לקבוע שינוי זה ל
חוגים בעלי ה ש פ ע ה באנגליה תובעים זה מכבר סידור חוקי בעניני השתלה .
לא יתכן שהרופאים בעצמם יהיו המחוקקים בענין חשוב כזה ,כמו שהם אינם
מוסמכים לקבוע א ת המקרה שבו מותר להם לבצע הפלה מלאכותית או אויתאנאזיזז
)קיצור חחיים ל ט ו ב ת ההולה( .בדברים א ל ה כפופים הרופאים לחוקים שנהקקו ע ״ י
המדינה .הסדר הוקי דומה דרוש גם לענין ההשתלה .יכולים אנו רק לברך א ת ש ר
הבריאות הבריטי שהזמין להתיעצות בענין השתלה גם מומחים שאינם דוקא
ממקצוע ה ר פ ו א ה .
סופרים רפואיים רציניים מודים ,ש ב ה ה ל ט ה על התנאים להשתלה יש ל ה ת ה ש ב
גם בבעיות אחרות ,מ ל ב ד הבעיות הרפואיות גרידא .יש כאן גם נקודות מ ב ט ש ל
מוסר ,של איתיקח ,של ד ת ושל מ ש פ ט )חרוורד( =.
ובכן ,נ י ת נ ת רשות והובת הדיבור לחכמי המדעים הללו .עליחם ל ה ש ת ת ף
בהגדרת המושגים ״היים״ ו״מוות״ .ולפי מינוה זה על הרופאים לנסח א ת סימניהם
הביולוגיים — ולקבוע א ת המוות.
2 1
22
3
ע מ ד ת ההלכה
אם כבר באומות העולם תובעים להתחשב בהשקפות הדת ,על א ח ת כ מ ה וכמד,
יש לתבוע ז א ת במדינת ישראל .לדעתנו ה ד ת והלאום בעם ישראל קשורים י ח ד
קשר בל ינתק .מ ש פ ט י ה ד ת קבועים ע פ ״ י ההלכה .גם בהוגים שאינם דתיים רואיס
19״ועידת סידני״ .מכתב לחבר של ההסתדרות הרפואית .י״ז באלול תשכ״ח עמ׳ .18
3 20ן ח ג ^ כנ״ל.
. 794 21י! , 6.6.69,ח3מ1651ג 0 ^ 31א .
1 11.1.69, !<. 106 22גתזט11. ^163. 10ז.8
23ראה הערה .16
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנו נטיה לשלב את ההלכה במשפט המדינה .בענין שלגו — מושגי חיי אדם ,הרג
ורציחה — אין מנוס ,לדעתי ,מלהתאים לגמרי א ת מ ש פ ט המדינה למשפט ההלכה.
היות ובמשפט המדינה הקיים יש עדיין חלל ריק בענינים אלח ,אפשר לשלב א ת
ההלכה במשפט ללא קושי ,עם רצון טוב ,וכמו כן יהיה חוק כזה מוסכם על כל
העם בכל התפוצות.
להלכה מושגים קבועים בענין יסודי זח ,ועליה יהיו מיוסדות התוצאות
המעשיות ב ע נ י נ נ ו :מאימתי מותר להשתיל אבר מאדם ?
לפי השקפתנו תלויים חיי האדם בנשמה אשר בקרבו .יציאת הנשמה מהגוף
היא המוות )רמב״ם( .ה נ ש מ ה היא החלק האלוקי שבאדם .וכשם שאין באפשרותו
של מ ד ע הטבע לחוכיח א ת מציאות הבורא ,כך גם אין ביכלתם של מ ד ע נ י הטבע
וחכמיו להוכיח א ת נוכחותה של ה נ ש מ ה בגוף ,ולכן גם לא א ת יציאת הנשמה.
״וראית א ת אחורי״ — הרופא יכול להוכיח רק את תוצאות פעולת הנשמה ,וכן
במותו של האדם יקבע — עפ״י סימנים קבועים — א ת העדר תופעות פעולתה.
אהד מגדולי הפוסקים האחרונים ,ה״התם סופר״ ,קבע —-לפי המסורת —
א ת הסימנים דלהלן .ו ז ״ ל :כל שמוטל כאבן דומם ,ואין בו שום דפיקה ,ואם אה״כ
בטטלה הנשימה ,אין לנו אלא דברי תורתנו הקדושה שהוא מת .עכ״ל .ופירוש
הדברים :״כאבן דומם״ — בלי תנועות ותגובות = שתוק מ ע ר כ ת העצבים ,״אין
דפיקה״ = הפסקת מחזור הדב ,״ובטלה ה נ ש י מ ה ״ כמשמעו .רק בהעדר כל שלושת
סימני היסוד מותר לקבוע א ת המות .עם התקדמות המדע בתקופתנו יתכן שפוסקי
דורגו ידרשו במקרים מסויימים — מ ל ב ד הבדיקה השטחית הרגילה — בדיקות
מעמיקות נוספות ומדוייקות יותר ע ״ מ לקבוע העדר פעולות המוח ,הלב והריאות.
למשל במקרים מסופקים לגבי הקבורה ״ביום ההוא״ או בבעיה שלפנינו ,בנוגע
לההלטה על אפשרות ה ש ת ל ת אברים יתכן וידרשו בדיקות אלקטרו־קרדיוגרם —
שיהיו שליליות בכל חלקי הלב -־־ או אלקטרו־אנצפלוגרם — הוזרות ונשנות
אחרי זמן קצוב — ע ״ מ לחוכיח אם קיימים עוד עקבות חיים בלב או במוח .אבל
דבר אהד ברור למעלה מכל ס פ ק :כל זמן ש ב א ה ד מ ש ל ו ש ת השטחים חנ״ל קיימים
עדיין סימני חיים ניכרים — הרי א ד פ זה עדיין חי הוא .ולכן ברור כשמש שחולה
גוסס — שיש לו נשימה או דפיקות לב — גם אם מוחו אינו מראה יותר סימני
היים — נהשב ה י לפי ההלכה ,והמוציא ממנו אבר להשתלה גורם למותו .
21
2 5
26
ז 2
הסדר הוקי במדינת ישראל
מאמר זה אינו המקום לברר עפ״י יסודות הפילוסופיה המשפטית ״מוות מוחי״
— ז .א .מוות תלקי — דינו כמוות ״הוקי״ ש ד י בו להתיר לכירורג להוציא מ ״ מ ת ״
זה אברים להשתלה .כמו כן אין כאן המקום לברר אם ״קומה בלתי הליף״ הוא
תהליף למוות בענין זה ולגבי דיני רציחה .אני רק מצטער — כאזרח פשוט וכרופא
המודרך עפ״י האתיקה הרפואית — על האנדרולמוסיה השוררת בענין ה״מוות
המוחי״ ,כאשר אני רואה שכל רופא קובע א ת המוות ע פ ״ י השקפתו הפרטית .גם
24על עניגים אלה הרחבתי א ת הדיבור במאמרי ב״נועם״ חלק י״ב ,תשכ״ט ,עמ׳ רפט.
25הלכות אבל׳ פ״ד ה״ה.
26חתם סופר יו״ד שלח.
www.daat.ac.il
27רמב״ם הנ״ל הערה .25
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ה ל ט ו ת ש ל ו ע ד ו ת ו כ נ ו ס י ם ר פ ו א י י ם בארץ ו ב ה ו ״ ל אין ב כ ו ה ם ל ה ב י א ל י ד י שינוי
ע ק ר ו נ י ב ש ט ח זה .ר ק ה ס ד ר חוקי מ צ ד מ ו ס ד ו ת ה מ ד י נ ה ה מ ו ס מ כ י ם ל ח ו ק ק חוקים
ל ג ר ו ם ל מ פ נ ה ,ו ה ה ס ד ר ה ז ה צריך ,כאמור ,ל ה י ו ת מ ו ת א ם ל מ ש פ ט ההלכה.
יכול
ע ד א ז חייב ה ר ו פ א לנהוג ,כ מ א ז ו ע ד ע ת ה ,ו ל ה ס ת מ ך ב ק ב י ע ת ה מ ו ו ת ע ל ה״טריאס״
— ש ל ו ש ת ס י מ נ י ה מ ו ו ת ה ק ל א ס י י ם ה מ ק ו ב ל י ם .אולי י ת ב ע ו מ מ נ ו ה ע ם — ב מ ק ר י ם
מיוחדים ,כ מ ו ל ש ם ה ש ת ל ת א ב ר י ם — ה ו כ ה ו ת מ ד ו י י ק ו ת יותר ,ל פ י ה ת ק ד מ ו ת ,המדע,
ל מ ש ל א.ק.ג .ו ג ם א.א.ג.
ב ס ק י ר ת נ ו א ת ה ס פ ר ו ת ה ר פ ו א י ת ראינו ע ד כ מ ה ע ו מ ד ת ת ב י ע ת הכירורגים
ל ש י נ ו י ה מ ו ש ג ״מוות״ ע ל בסיס ר ו פ ף .ועוד יותר מ ד א י ג ה ה ע ו ב ד ה ש ה ל ק מ ה ם כ ב ר
ה ג י ע ו ל מ ס ק נ ה ש מ ו ת ר ל ג ר ו ם ל מ ו ו ת ב מ צ ב ש ל גסיסה .ל כ ן נ ר א ה ל נ ו כ צ ו ה ש ע ה
ל ק ב ו ע ב א ו פ ן ה ו ק י ש מ ו ו ת ה ל ק י עדיין אינו מ ו ו ת ל פ י ההוק ,ו ש ה ר י ג ת גוסס עדיין
נ ת ש ב ת הריגה.
הסדר הוקי כזה ל א ידכא ולא יבטל א ת ה ת ק ד מ ו ת הרפואה ו א ת האפשרות
ב נ י ס ו י י ם ב ה ש ת ל ת א ב ר י ם ,ואפילו ב ה ש ת ל ת ל ב ,א ם א י ־ פ ע ם יגיע ז מ נ ה
להמשיך
ל ס י כ ו י י ה צ ל ח ה טובים .ל ש ם ז ה אין צ ו ר ך ל ה ו צ י א ל ב דופק ,א ל א ר ק ל ב ח י חיי
א ב ר י ם .ח ק י ר ו ת ח ד י ש ו ת ח ו כ י ח ו )מור(
ש ע ה אחרי
2 8
שד״חיות ב ש ר י ר ה ל ב נ מ ש כ ת ע ו ד כ ח צ י
ה פ ס ק ת ה פ ע י מ ה ג ם ב ל י א ס פ ק ת חמצן .מ נ ת ח ה ל ב הידוע ק ו ל י פ
2
מדווח ע ל שש ה ש ת ל ו ת ל ב מוצלחות .הוא היכה עוד כ מ ה ש ע ו ת אחרי המוות
ה מ ו ח י ו א ח ר י ה פ ס ק ת ה נ ש י מ ה ל פ ג י ש ה ו צ י א א ת ל ב ה״תורם״ .א פ י ל ו ב מ ק ר ה ש ל
ח ו ל י ם שהיו צ מ ו ד י ם ל מ כ ו נ ת ־ ל ב ה ו א ח י כ ה ע ד ל ח פ ס ק ת פ ע י מ ו ת ה ל ב .
א ם ה מ ו ס ד ו ת ה מ ח ו ק ק י ם יהססו מ ל ה ס ד י ר א ת ה ה ס ד ר החוקי ,י ת פ ש ט ו ח ו ס ר
ה ב ה י ר ו ת ו ח ו ס ר ה ב ט ח ו ן ב מ ע ש י הכירורגים .ה ש ע ה ד ו ח ק ת ,כ י ע ל י נ ו ל מ נ ו ע ש א י #
יהיה מ ו פ ק ר ל א ה ד ת א ו נ ה ק ט ל נ י ת ,ו ש ל א י ש ת מ ש ו בו כ ״ ת ו ר ם ״ א פ י ל ו
בישראל
ב ש ע ה ש ה ו א עדיין גוסס.
ההסדר
במקום
החוקי הדרוש
הוציא
משרד
הבריאות לפני כמה שבועות
ה ו ר א ו ת ל ב ת י חולים .ה ו ר א ו ת א ל ה ,ה ק ו ב ע ו ת א ת ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ל מ ו ת ו ש ל חולה ,ל א
ר ק ש ל א ירסגו א ת ה כ י ר ו ר ג י ם
הקיצוניים ,א ל א הן
עלולות עוד
לחרבות
את
ה ה פ ק ר ו ת .ה ן נ ו ש א ו ת ח ו ת מ ת ש ל ח ד ־ צ ד ד י ו ת שאיבה מ ו צ ד ק ת ל פ י ה ס פ ר ו ת ה ר פ ו א י ת
ה ב י נ ל א ו מ י ת .ג ם מיגוי ו ע ד ה מ ד ע י ת ש ע ל י ה ל ב ד ו ק ס ו ג י ה זו ב ד י ק ה נ ו ס פ ת ל א
ת ו כ ל ל ש מ ש ה ת נ צ ל ו ת .ל ה י פ ך ,ד ב ר ז ה מ ט י ל ה א ש מ ה ש ל פ ז י ז ו ת יתרה.
ה ה ו ר א ו ת ה נ ״ ל מ ב ו ס ס ו ת כ נ ר א ה ע ל ה ח ל ט ו ת ו ע י ד ת ג׳נבה .א ב ל העיון ב ה ן
יצביע ע ל כ ך שהוציאו א ת ה ה ח ל ט ו ת מ מ ם ג ר ת ן ו מ ה נ י מ ו ק י ם ש ה ב י ע ו ח מ ו מ ח י ס
בהרצאותיהם.
למשל
8 0
המוה״.
החולה״.
:
א ם אין מ ד י י ק י ם
בניסוחן,
בההלטות ג׳נבה נאמר
עלולים
ל ב ו א לידי ש ג י א ו ת
שהקריטריונים מוכיחים א ת ״חפפקת
המורות,
פעולת
לעומת זה נאמר בהוראות משרד הבריאות שהם קובעים ״את מותו ש ל
ההבדל
בולט!
כידוע
קיימת
התנגדות
חריפה
28ראה הערה .7
74*14. 205:479. 1968 29ץ.00016
י
30ראה הערה .13
10
www.daat.ac.il
בציבור וגם
בספרו
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרפואית הבינלאומית לזהות א ת מוות המוח עם מותו של כל האורגניזם של החולה.
בנקודה 3נאמרו ה ת נ א י ם :הפסקה ״קומפלטית״ ובלתי הפיכה ש ל פעולת
המוח .יש פה ש נ י תנאים .1 :קומפלטית ,ז ,.א .שיתסר ב ע ת הבדיקה כל סימן היים
במוה; .2שתהיה הפסקה ״בלתי הפיכה״ .ע ״ מ לקבוע ה נ ח ה כ ז א ת חשוב לציין
כ מ ה זמן נמשך ה מ צ ב של שיתוק המוח .בויכוה בועדה הובעו ד ע ו ת שונות )מקסימום:
כמה ימים ,מיגימום 10—8 :שעות בקורת( .בזמן האהרון ה ת ג ב ש ה ה ד ע ה לתקופת
בקורת של 24—12שעות .דו״ח ה ר ו ו ר ד ״ קובע 24שעות .א ה ד מרופאי צוות
ה ר ו ו ר ד כותב ש ק ב י ע ת 24—12ש ע ו ת עלול ע ו ד להיות זמן קצר מדי .בהוראות
משרד הבריאות אין זכר לשעות בקורת ,הדרושות לכל הדעות.
ההוראות גם שותקות בתנאי הקודם למעשה ,ש ב א לידי ביטוי בועידת ג׳גבה
ושחזכרנוחו ל ע י ל :ש ק ב י ע ת המוות המוחי מותנית ב״הפפקת כל פעולות חיים
ספונטאניים״ ,ז .א .גם בלב.
יש להצטער על כך שבהוראות הצריכות להדריך א ת הרופאים ,חסר העיקר מ ן
הספר ,ויש לתקן א ת הליקויים בהקדם האפשרי .תנאי ה ש ת ל ת האברים צריכים
להיות על סדר היום של ויכוה ציבורי ,בציבור הרופאים ובמוסדות המחוקקים של
המדינה .ועד אז ימנעו הכירורגים מלהסתמך על הנחיות ל ק ו י ו ת .
מוסדות המדינה המחוקקים יגבו עדויות מ פ י הרופאים וועדותיהם ,אבל גישתם
כלפי עדויותיהם תהיה ביקרותית .כי בין הרופאים ,ובפרט בין הכירורגים ,יש
הנוטים להקדים א ת ה ש ע ה במינוח מושג ה״מוות״ .מבחינה פסיכולוגית קל להבין
זאת .ביודעין או שלא ביודעין מושפעים הם משאיפתם להשיג אברים טריים ,ע ״ מ
להקל על ניסוייהם פ ה בארץ .לכן יתחשבו המחוקקים גם בהשקפות רפואיות
ההולקים עליהם ,כפי שהובעו בספרות הרפואית שבהו״ל- ,שהבאתיה במאמרי .כמו
כן יתחשבו גם ב ד ע ת הפילוסופיה ה מ ש פ ט י ת ו ב ד ע ת המוסר ,וביותר בחכמי הדת.
יש לקוות שיזהרו מ ל ת ת גושפנקא הוקית להוציא אברים מאדם שלפי הסימנים
המקובלים הוא הי עדיין — דבר שהוא לפי ההלכה הברורה ,הרג ורצח.
הד״סדר חחוקי המוצע עשוי למנוע מהרופאים ש ל א יכשלו ח״ו באיסור החמור
של נטילת נשמה ב ש ע ת ניתוה ההשתלה ,ש מ צ ד עצמו כוונתו דוקא לחציל נפשות.
שארית ישראל לא יעשו עולה .
יש יסוד לתקוה שהזמן אינו רהוק והמדע הביולוגי־טכגולוגי יעמיד לרשות
הרופאים אברים פלסטיים להשתלה ,ואז תפוג הדיפות בעיתנו.
32
33
3 1
32ראה לעיל אדמם.
14.*14.205:337.1968
31
33במאמרי ב״הרפואה״ )כ״ו באדר תשכ״ט( הצעתי לכירורגית שיקבלו עליהם — תהיה
עמדתם העיונית אשר תהיה — לבצע השתלת אברים מהמת אך ורק עם ההוכחה המחלטת
למוות ,לא רק עפ״י הסימנים ,אלא גם ע״י ההוכחה — בדיקת א.ק.ג .שלילי בכל
הלקי הלב — שהלב הפסיק את פעולתו העצמית ,ושאין עוד תקוה להחיותו .כן יש
לדרוש מהם לחכות לפחות 24שעות אחרי הופעת הקריטריונים הנ״ל עד הניתוח.
34לא נגעתי במאמרי זה בעגין השתלת אברים מבני אדם חיים ובריאים ,וכן לא בבעית
ניתוחי מתים בקשר להשתלות.
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב חנוך זונדל גרוסברג
נגוילת לולב בע־ושלעו כל שבעה
בחמלת ה׳ על עמו ישראל נצחו בכ״ח אייר תשכ״ז אראלים — צבא
הגנה לישראל שנלחמו כאריות — את מצוקים״ ושחררו את ירושליס
העתיקה המקודשת שהיתר .כבושה בידי לגיונות וגרשו את הלגיונות
עד מעבר לירדן מזרחה .ונתעוררה מחדש הבעיה הנושנה בענין
נטילת לולב בירושלים כל שבעה .לכן אמרתי אעבור פרשתא דא
ואתנייה.
א.
הדיון ההלכתי
הרמב״ם בפרק ז׳ מהלכות לולב הי״ג כ ת ב :מצות לולב להנטל ביום ראשון
של הג בלבד בכל מקום ובכל זמן ו א פ ל ו בשבת ,שנאמר ולקהתם לכם ב י ו
הראשון ,ו ב מ ק ד ש לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום מ ש ב ע ת ימי ההג ,שנאמר
ושמחתם לפני ה׳ אלקיכם וגר.
ס
והנה
אבל לא
בראשונה
שאר ארץ
מ פ ש ט ו ת דברי הרמב״ם שכתב ובמקדש לבדו ,נשמע דדוקא במקדש,
בירושלים .אולם בפירוש ה מ ש נ ה בסוכה פ״ג מ י ״ ב על מ ה שאמרו ש
היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד ,כתב ,דמדינה ה ו
ישראל חוץ מירושלים.
ס
א
אולם ד ע ת ר ש ״ י בדף מא ,א במשנה שם ,דבמדינה היינו בירושלים שאף ה ו א
כגבולין ,וב״שערי אביב״ להרב הגאון רבי אליעזר ברגמן ז״ל ש כ ת ב דדברי ר ש ״ ,
כאן מוםבין על ת ק נ ת ריב״ז עיי״ש ,לא נהירא ,וגם נעלם ממנו דברי רש״י ריז3
פרק לולב וערבה עיי״ש .וכן ה ר ע ״ ב במשנתנו כתב כרש״י ,וכן כתב בתפא״י סקם״ט.
וכמהלוקת כאן גמצא גם בראש השנה פ ״ ד מ״א ,ושם הביא הרע״ב ש נ י ה פ י ר ו ש י
וכן התפא״י .מבואר דם״ל להרע״ב דיש להלק מדין שופר בר״ה לדין נטילת ל ו ל
וכנראה שהרמב״ם הזר בו בספר היד מ מ ש ״ כ בפיהמ״ש בסוכה .וכבר כתב בשו״ו^
חתם סופר או״ח סימן ק ע ״ ג אל תרבה להקשות מפירוש ה מ ש נ ה להיבור היד
כמה וכמה פעמים חזר בו וזה מבואר בכל הפוסקים ,וראה גם ביד מלאכי.
ס׳
3׳
כ
י
גם הרמב״ם בפיהמ״ש בסוכה ריש פרק ד׳ כתב דבמקדש דוקא ,וכבר ה ע י
על זה בהערות אמרי ברוך להגאון רבי ברוך פרעגקל ז״ל בהערותיו על ה ט ו ר ד
אבן בר״ה דף ל ,ויובא להלן .ועוד תראה שיש שנוי לשון מ מ ש ״ כ בסוכה ל מ ש ״
בר״ה דבסוכה כ ת ב מדינה היא שאר א״י חוץ מירושלים ,ובר״ה כתב כי מ ק ד
נקראת ירושלים כולה ומדינה שאר א״י ,מלשון זה יש ללמוד ד מ ש ״ כ בסוכה א י
בא לומר ד מ ק ד ש האמור שם הוא ירושלים ,רק מזכיר דמדינה לפעמים אינה כ ו ל ל
א ת ירושלים ,וילמד סתום מ ן המפורש ד ב פ ״ ד כתב ונטילתו כל ש ב ע ה חובה ב מ ק ד מ י
לבדו ,וכמו ש כ ת ב בהלכה ,ואינו סותר למש״כ בפ״ג ,וכן מבואר בריטב״א ב ר ״ ן -
דס״ל כן ב ד ע ת הרמב״ם והוא דאחר שהביא שם ש י ט ת הרמב״ם דירושלים כמקד^ן'
לענין ת ק י ע ת שופר ,כתב עליו ואינו נכון דהרי בלולב ניטל כל ש ב ע ה ב מ ק ד ^
ד
ע
ע
ב ד
ת
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוקא ,מבואר דס״ל דבלולב גם הרמב״ם סובר דבמקדש דוקא ,דאם לא כן מ א י
קשיה ליה על הרמב״ם מהך דלולב ,דלהרמב״ם הוא הדין בלולב ,אלא ודאי דברור
לו בשיטת הרמב״ם דבלולב במקדש דוקא ,וס״ל ד מ ש ״ כ הרמב״ם בסוכה פ״ג הוא
לאו דוקא .וכן נראה ד ע ת המגיד מ ש נ ה בהל׳ שופר פ״ב ה ״ ח שאהר שהביא ב׳
השיטות בזה אם ירושלים כמקדש ,כתב ולפי שאין זה מ ע ל ה ומוריד לנו דמאי
דהוה הוה לא אאריך בזה .ולכאורה הא נ ״ מ בזה לענין לולב בזה״ז אם נאמר
כהמפרשים דירושלים דינו כמקדש ,א״ו דס״ל דאין הדין כן לענין לולב וכדעת
ה ר ע ״ ב הנז׳ ,אף להרמב״ם .וכן ד ע ת ד״רשב״א בהידושיו לר״ה כרש״י ,ובפסקי
ר׳ ישעיה אהרון )הריא״ז( ,והריטב״א בסוכה מא ,והר״ן בר״ה ,ועוד.
אולם בספר המנוהה לרבינו מנוה הנדמ״ה כתב וז״ל כבר ביארנו דהאי במקדש
בעי למימר ־אף ־ בירושלים ,דלא נקט במקדש ,אלא משום דםתם כל הנוטל לולב
בירושלים ,במקדש נוטלו ,לפי ששם היו מתקבצין כל ישראל כר ,וכתוב בירושלמי
לפני ה״א בירושלים .וכ״כ בהידושי הש״ם להגאון אור שמה בר״ה כט ,ב דמקורו
של הרמב״ם ,מירושלמי .וראה עוד להלן מהאור שמה.
ובהשלמות למשגיות להרב ר״ח פרופ׳ אלבק סוכה פ״ג מ י ״ ב ראיתי שכתב
ו ז ״ ל :פירוש זה )דירושלים בכלל מקדש( מוכה גם מן הבבלי מג ,א המפרש לולב
ש ב ע ה לאחר שתקנו בזמן המקדש ליטלו בבית ,הרי שגם בבית )בירושלים( גטלוהו
ז׳ ימים .ולא אבין שיחתו דהא דנוטלו בביתו ,היינו ביום הראשון שחל בשבת ,אבל
בשאר הימים בזמן ש ב י ת המקדש היה קיים נטלוהו רק במקדש וצע״ג .וראיתי
להריטב״א ד ״ ה והיינו ,ובדין הוא ד מ צ י פריך דשאר ימים גמי לידהי ש ב ת במקדש
שהוא מן התורה וליתקין ליה בביתו .ו צ ״ ע דהא איהו ס״ל דבמקדש דוקא מ ה ״ ת
כל ז׳ ולא בביתו בירושלים ,אולם בטו״א ר״ד .דף ל׳ נתעורר מזה לומר דאף בזמן
המקדש תקנו רבנן ליטלו בירושלים כל ז׳ ,וכמו שיובא להלן.
ובטורי אבן ראש ה ש נ ה דף ל ,א ב ד ״ ה בראשונה ,כתב והאי במקדש מ ש מ ע
לכאורה בעזרה דוקא ,ולא בירושלים ,דהא לפני ה׳ כתיב בהאי קרא ד מ ש מ ע מקדש
דוקא ,אע״ג דלעיל פירשנו הא דתנן ר״ד .שהל ב ש ב ת במקדש היו תוקעין ,דירושלים
נמי בכלל זה ,הכא על כרהך מקדש דוקא וירושלים אינה בכלל .וכן כ ת ב ב מ נ ה ת
הינוך מצוד .ש כ ״ ד ו ז ״ ל :ונלענ״ד פשוט דהמצוה היא דוקא בעזרה דהיא מ ה נ ה
שכינה ,שייך שפיר לפני ה״א ,אבל הר ה ב י ת לאו בכלל זה כו׳ כנלענ״ד פשוט,
וראה בהתם סופר פרק לולב הגזול דל״ה א מ ה ש כ ת ב על הטו״א דהר ה ב י ת בכלל.
והנה בהגהות הגאון בעל אמרי ברוך על הטו״א הנ״ל כ ת ב ו ז ״ ל :מ ש ״ כ הטורי
אבן א ע ״ פ דפירשנו הא דתנן לעיל כוונתו על הרמב״ם ,ואישתמיטתיה שהרמב״ם
בעצמו מפרש במם׳ סוכה ששם שגויה ג״כ מ ש נ ה זו דירושלים אינו בכלל מ ד י נ ה
גם לעגין לולב .אך דמלשון הרמב״ם בהל׳ לולב ש כ ת ב מקדש לבדו ,מ ש מ ע לשלול
גם ירושלים ,וכן מבואר מדברי הרמב״ם בספר המצות מ ״ ע קם״ט ,וכן הסמ״ג
ב מ ״ ע מ ״ ד לא הזכיר כלל שיהיה בירושלים היוב דאורייתא נטילת לולב כל ש ב ע ה
כמו במקדש ,וכן בקרבן אהרן לספרא כ ת ב בזה״ל אבל בגבולין שאין מ ק ד ש
ואפילו בירושלים יום אהד בלבד ולא ז׳ ימים .אמגם בירושלמי כאן ו ב מ ס כ ת סוכה
איתא בזה״ל א׳׳ר יונה ושמחתם לפני ה ״ א ש ב ע ת ימים בירושלים ,ומפרש בקרבן
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
עדה בזד״״ל :אפילו בירושלים לפני ה׳ הוא ,דבמעשר שני כתוב ואכלת לפני ה״א
וגו׳ והיינו בירושלים עכ״ל .אם כן לכאורה צ״ע על הרמב״ם ל מ ה לא פסק
כהירושלמי .וגם בדברי הרמב״ם בפיהמ״ש יש לכאורה סתירה דעל מ ש נ ה דר״פ
לולב וערבה כתב בזה״ל הלולב נטילתו הוכה מן התורה ביום הראשון בכל העולם,
ונטילתו הובר .כל ש ב ע ת הימים במקדש בלבד ,וכן הוא לשון התורה ושמחתם
לפני ה ״ א ש ב ע ת ימים .ומדמדייק וכתב במקדש בלבד ,מ ש מ ע לאפוקי ירושלים,
ואתרי ש כ ת ב ליישב סתירת דברי הרמב״ם דס״ל דאף דמדרבנן היה נ ט י ל ת שבעד,
גם בירושלים אף בזמן ש ב י ת המקדש קיים ,והיה תועלת בתקנה זו למצוד! דרבנן
לאנשים טמאים שלא היו יכולים לבוא למקדש לקיים מצות לולב מדאורייתא ,דאילו
אנשים טהורים שהיו יכולים לבוא למקדש לקיים מצור .דאורייתא ,לא נפטרו מ
שגטלו הלולב חוץ למקדש ,הביא מהריטב״א סוכה ד מ ״ א א ש כ ת ב ג״כ דדין ז
הוא ב ב י ת המקדש דוקא ,וכן צ״ל לשיטת רש״י והתום׳ והראב״ד דאין ירושלים
בכלל מקדש ,ד ע ״ כ קים להו לחז״ל מאיזה דרשא דה״א הכתוב גבי לולב פירושו
בבית המקדש דוקא ,אף דבמעשר ש נ י מתפרש לפגי ה״א בירושלים ,והביא ג
מ ה ר ע ״ ב הנ״ל שהשמיט במשנה דלולב ש י ט ת הרמב״ם וביאר להדיא דאף בירושלים
לא היה נ ט י ל ת לולב רק יום אחד .והנה מד .שהעיר מהך לפני ה״א הכתוב במעשר
ש נ י דהוא בירושלים ,כבר כתב הגאון מלבי״ם בהתורד ,והמצור .לספרי דברים י
יג שאמרו שם ואכלתם לפני ה״א ,במחיצה ,דלפני ה״א הנאמר בתורה אין מקומו
שוד .בכל מקום ,ועל זה אמר ש מ ה שכתוב לפני ה׳ ,במהיצה ,כל אהד במחיצתו,
ובתורה אור פר׳ צו סימן כו ביאר זה בארוכה דאין לפני ה״א האמור בתורה ש ו
בכל מקום עיי״ש .וכן מד .שהקשה על הרמב״ם מירושלמי ,הנד .מלבד דהפני מ ש
שם פירש דבריהם במקדש לבד .הנה ברור ד ש י ט ת הרמב״ם דירושלים בכלל מ ק ד
אינה ע ״ פ הירושלמי וכמ״ש האור שמח הנ״ל ,אלא עיקר הסתמכותו הוא ע ״ 3
המשגה דמעשר שגי פ״ג מ ״ ד שאמרו שם מ ע ו ת בירושלים ופירות במדינה ,מזד
מבואר דמדינד .אינו כולל את ירושלים .ולשאר מפרשים ר ש ״ י ותוס׳ ו ר א ב ״ ך
וריטב״א ר ש ב ״ א ר״ן וריא׳׳ז ד ע ת ם דאין ללמוד ממקום אהד על משנהו ד ה י כ
דאתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר .וכמו בעירובין קג—קד ד מ ב ו א
דירושלים בכלל מדיגה .וגםילהרמב״ם בסוכה ר פ ״ ד צריך לומר כן וכאשר כ ת כ
לעיל .וראה עוד בגזיר מה ,ב.
ד>
ד<
ס
כ ׳
ד״
ד ״
ע ׳
״
א
ד
3ו
ב.
הדיון ה מ ע ש י
ע ד כאן העלינו הדיון ההלכתי בין הפוסקים בנדון זה .אולם גם ל ה ל
ל מ ע ש ה נתעורר בזה הגאון בעל ערוך לנד בקצור בספרו על מ ס כ ת סוכה ו ב א ר י כ ו ^
בבכורי יעקב על ה ל כ ו ת סוכה .בהידושיו בדף מא כתב בתום׳ הדשים הביא ר א י ן
גדולות ל ש י ט ת רש״י ,אמנם מ ה נעשה אהרי שהירושלמי קאמר בפירוש כ ה ר מ כ ״ ק
ומזה ק ש ה מ א ד על רש״י] .ועי׳ בבאה״ט סימן תקפ״ת סק״ג[.
ע ף
ת
ובבכורי יעקב סימן תרג״ח סק״א כתב דהרמב״ם בפיהמ״ש כתב דירושלים
לה דין מקדש .ומדבריו בחיבורו אין הכרע ,וילמד סתום מן המפורש ,ותלוי ב פ ל ו ג ו !
הראשונים אם קדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא ,וכבר כתב ה מ ג ״
14
www.daat.ac.il
ת
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
סימן תקם״א שרוב הפוסקים הסכימו עם הרמב׳׳ם ,ולפי זה יש לדון דלולב ניטל
בירושלים גם בזמן הזה כל ש ב ע ה מ ן התורה הוץ משבת ,ויש נפקותא לענין
כמה דברים ,לא בלבד לעגין ספק כל היכא שמקיליגן בשאר הימים מטעם ספיקא
דרבנן לקולא ,שאין להקל כן בירושלים ,אלא לענין הפסולים שהוזכר בסימן תרמ״ט
בשאר הימים ,יש להחמיר כן בירושלים לפמש״כ הריטב״א ר ״ פ לולב הגזול בשם
הרמב״ן שכולם נוהגים במקדש כל שבעה ,וא״כ הוא הדין בירושלים ,ולא ראיתי
לאחד מהפוסקים ראשונים ואחרונים שהזכיר דבר זה איטר הוא ברור לפענ״ד,
ומי שזוכה לדור בירושלים עיה״ק תובב״א יכוון לצאת מצות נטילת לולב כל ז׳
בספק א י מדאורייתא אי מדרבנן ש ל א יעבור על בל תגרע ובל תוסיף ,עי׳ ברמב׳׳ם
פ״ב מהל׳ ממרים ,ואפילו לענין לולב שאול יש נפקותא לפי מ ה שכתבנו בסוכה
מדברי התום׳ כט ,ב ד ״ ה בעינן ומג ,ב ד ״ ה והביא דם״ל דבמקדש בעינן כל ז׳
שלכם להוציא שאול ,וכנגד ד ע ת הריטב״א ר״פ לולב הגזול ,אם כן הוא הדין
לירושלים בזמן הזה למי שרוצה ל צ א ת ש י ט ת חתוס׳ .ובודאי חכמי ירושלים אין
צריכין לי ולהוראתי ,מ ״ מ ה נ ל ע נ ״ ד כ ת ב ת י להלכה.
והנה תראה שחלק מ ן הדברים שהבאנו געלמו מעיגי הגאון ז״ל .אולם
למסקנתו שחכמי ירושלים אין צריכין להוראתו ,הנה נתעורר לדון בדבריו הגאון
הצדיק הירושלמי רבי יהושע צבי מיכל שפירא זצ״ל בספרו ציץ הקדש ח״א סימן
מ״ז וכתב דיש לומר דאין נקרא לפני ה׳ רק בזמן דאיכא בית או מזבח ,ומה״ט
לא הזכיר הרמב״ם ז״ל בהל׳ לולב דבזמן הזה יהיה נטילת לולב כל ז׳ מן התורה
בירושלים ,והגם דבערוך לנר סוכה מא כתב דסמך על מ ה ש כ ת ב בהל׳ שופר ,מ ״ מ
בהגהות אמרי ברוך הנ״ל ה ש ב זה לראיה ,דגם להרמב״ם ז״ל אינו מ ה ״ ת כל
שבעה ]ולפי זה גם מ ה שכתב הקרבן ע ד ה דהגבול לפני ה׳ בלולב הוא כמו לפגי
ה׳ דבמעשר שני ,ג״כ הכוונה לפי הדין דמעשר ש נ י בתר ההיקש דבכור ,ובזמן
שהיה בית או מזבה היה ההיוב בירושלים כל ש ב ע ה מן התורה[ ,ועד״ז השיב
להערוך לגר הרב הגאון ר״א ברגמן הנ״ל .ובסוף כתב דלא יקשה מדברי הירושלמי
וז״ל אפ״ל ק צ ת לפי ש י ט ת רש״י ,דכווגת הירושלמי הוא דמצוה זו ליטול כל ש ב ע ה
לולב במקדש מ ו ט ל ת על יושבי ירושלים הסמוכים לו לבוא בבית המקדש וליטול
שם א ת הלולב .וכ״נ מדברי הר״ה בסוכה דף מ״א ,א עיי״ש .והנה כבר כתבנו
מדברי הפני מ ש ה שמפרש הירושלמי דירושלים הכוונה במקדש דוקא.
שו׳׳ר בחידושי אור שמח על הש״ס בסוכה שכ׳ ע ״ ד הבכורי יעקב :וזה שיבוש גדול
וחס מלהזכיר ,ד א ״ כ אמאי תיקן ריב״ז שיהא לולב גיטל ש ב ע ה זכר למקדש דבעי
דרישה ,כיון ד מ צ ו ת לולב כל שבעה נוהג אפילו בזמן הזה בירושלים מה״ת ,ואמאי
בעי זכר ,כיון דעדיין המצוה בקיומה עומדת כר] .וכן השיב לו הרב הגאון ר״א
ברגמן ז״ל בשערי אביב הנ״ל[ .ועוד כהו עיניו מראות כל הסוגיא כו׳ ,וחלילה
לא תהא הוראה כזאת בישראל.
והנה לדעתי יש עוד להוכיח כן מסוגית הגמרא בדף מ״ו ,א שהקשו מ ה א
דאמר רבב״ח א״ר יוחנן דאינו מברך על הלולב רק ביום ראשון בלבד ,ובברייתא
תניא דמברך כל שבעח ,ומשני כאן בזמן ש ב י ת המקדש קיים מברך כל ש ב ע ה
שהוא מדאורייתא ,כאן בזמן שאין בית המקדש קיים מברך רק ביום ראשון בלבד,
www.daat.ac.il
15
הרצוג
הברייתאדעת -
אתר
המקדש היה קיים ,ולמד .לא תרצו אידו
מכללתי ת
בזמן ש ב
ואמאי דתק להעמיד
ואידי בזמן שאין בית המקדש קיים ,כאן בירושלים מברך כל שבעה ,וכאן בגבולין,
וגם ל א היה בסתר מתא דאמר רבין א״ר יוהנן דמברך כל שבעה ,אלא על כרוזך
דירושלים דיגה כגבולין ,ועכ״פ בזמן הזה ,וזהו דלא כהרב הג׳ רג״צ פרידמן מב״כ
שכותב ]במכתבו אלי מתאריך י׳ בהשון תשכ״ט[ שאין לבו בבלי מפורש נ ג
הירושלמי.
ד
והנד .מכל זה מבואר ד ד ע ת הבכורי י ע ק ב יהידאד .היא ואיבה להלכה.
והנה בדברי הרב הנ״ל ב״הצפה״ תשרי ת ש כ ״ ט ובמכתבו א ל י כותב בד.חל
כ ד ע ת הרמב״ם לפי פירוש המשנה ,ומוסיף לומר דגם אם כבר בירך הוץ לירושליס
הוזר ומברך בשניה כשבא לירושלים ליד הכותל המערבי .והר״א שטיינבערג העיף
עליו מ ה ר מ ״ א בסימן ת ר נ ״ ט דאין מברך רק פעם אהת ,וזה אינו ממין הטענה ,א ו ל
מ ל ב ד שאין מקום לברך בשניה אהרי ש ד ע ת הרמב״ם יחידאה היא ,וחלקו עלין
רש״י ותוס׳ הראב״ד הרשב״א הריטב״א הר״ן והריא״ז ,וגם יש לומר דגם להרמב״ם
אינה להלכה ,אולם אפילו אם נאמר ד ד ע ת הרמב״ם ברורה היא ובלי הולק ,ה נ ה ככר
כ ת ב ה מ ג ״ א בסימן רס״ז םק״ה בשם המרדכי פ ״ ב דמגילה ד מ י שבירך בזמן דרבנן
אינו צריך לברך שוב א ה ״ כ כשיגיע הזמן מ ן התורה] .וכן ד ע ת ר ש ״ י ברכות מג,
והגריעב״ץ בהלכות פסה וכמו שביארנו בארוכה במק״א[ .והרה״ג הרנ״צ ב מ כ ת
אלי ש כ ת ב לחלק בין מהוסר זמן למהוסר מ ע ש ה כנדון דידן ,ה נ ה במרדכי המדובר
שם מדין סומא שהייב רק מדרבנן ומוציא המהוייב מ ן התורה דהוי ג ״ כ מ ח ו ס
מעשה ,ובכל זאת ל מ ד מדין קידוש בתוספת ש ב ת שיוצא גם דין קידוש מ ן התורוז,
ובמקו״א הארכנו בזה.
ט
ס
א
ב ו
ר
עם קריאת המאמר הנ״ל מידידי הרה״ג הרב חנוך זונדל גרוסברג שליט״א רשמתי
הערות אחדות ,ובהסכמתו אוסיף אותן בשולי המאמר.
א.
פשטות הדברים מורה:
בפיה״מ לרמב״ם סוכה פ״ג מ״י )ר״י קפאח ,ולפנינו מ י ״ ב ( :מדינה היא שאר א
ף ׳ ׳ י
חוץ מירושלים וככר כיארגו זה במסכת מעשר שני.
והנד .במע״ש פ״ג מי׳ד נאמר :פירות בירושלים ומעות במדינה ופירש הר״מ :מ ד י
ב ד
נקרא כל מקום מערי אר״י חוץ מירושלים .ובר״ה פ״ד מ ״ ב :כבר כיאדנו לד כמה פעי•,״
י ״י >*•
כי מקדש נקראת ירושלים כולה ומדינה שאר אר״י .ו״כמה פעמים״ זה יכול להתיחס ר ק ף .
שקלים א ג …היו יושבין במדינה …היו יושבין במקדש ופירש הר״מ :ומדינה
^
לשאר ערי אר״י מלבד ירושלים וכבר ביארנו את זה במסכת מעשר שני.
וביאר זאת בעוד שני מקומות בסוכה ובמע״ש — ומקדש ומדינה הוזכר רק ב ס ר ע
ובשקלים ־— הרי כשהר״מ כותב בר״ה שביאר כמר .פעמים שמקדש זה ירושלים ו מ ד
ד
י ב ד
שאר אר״י מוכרח להתיחס לפירושיו בשקלים ובסוכה )שהרי במע״ש לא הוזכר ה מ ק ד ^
כלל(.
הרי שאין הבדל בין פירושו בר״ה לפירושו בסוכה .ומש״כ בסוכה פ״ו מ״א :״ונטילךץ
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל שבעה חובה במקדש בלבד״ כוונתו במקדש לכל ירושלים וילמד סתום מן המפורש— .
ואפ כן הרי גם בה׳ לולב ובמקדש לבדו כוונתו לירושלים כולה — וכן פירש ר״ח העליר
מקדש שבסה״מ — .וציין לידי אליהו לר׳ אליהו גאליפאפה )קושטנדינא תפ״ח( שפירש
כן בדברי הר״מ ביד .וכמו בספר המנוחה .ובספר המנוחה כשציין לפירושו בפרק שני
כוונתו לפרק ב׳ ד״ה ר״ה.
ב.
הראי׳ מהריטב״א אינה הכרחית .הריטב״א יכול להקשות לשיטתו דלפני ה׳
דלולב אינו אלא מקדש ממש ומתוך כך הקשה לרמב״ם .ולא נחות הריטב״א לברר לנו
דוקא שיטת הרמב״ם אלא שטת עצמו דמקדש אינו אלא מקדש ולא ירושלים.
ג.
מה שהביא ראי׳ מהה״מ הרי הוא רק אם נאמר כערוך לנר דאף בזה״ז חייב
לר״מ ירושלם כל שבעה .אך המ״מ יכול ללמוד דלהר״מ אף אי כל ירושלם שבעה אין מן
ההכרח שיהי׳ כן בזמן הזה.
ד.
והנה קושית או״ש היא קושיא עצומה ,אך אפשר עם הכל ליישב דברי ערול״נ.
מ־ יומר לן דאם נוהג מה״ת בירושלם כל שבעה .בזה״ז שאין מקום לתקנה זכר למקדש.
עם החורבן שנתמעטו הבאים לימי הרגל לירושלים תיקן ריב״ז תקנה זכר למקדש אף אי
ירושלים במקומה קיימת.
ה.
יש במשנה מקדש ומדינה שמקדש נראה ד ו ק א :סוטה ז׳ ו׳ ,תמיד ז׳ בי ,מנחות
י׳ ו׳ .נוסף לעירובין שהזכיר הרהמ״ח.
ק .כ.
. . .וכן נראה מרשב״א ס ו כ ה )דף מ״ג ע״א( בד״ה והיינו טעמא דשופר באמצע הדבור,
וז״ל :ובדין הוא דמצי פריך דשאר ימים נמי לידחי שבת במקדש שהוא מן התורה וליתקן
ליה בביתו עכ׳יל .וקשה מאי ק א מ ר יתקנו ליטלו בביתו בשאר ימים ,ה א בביתו אינו
חיוב ולא מצוה רק במקדש גופא ,אלא מוכח מדבריו דכל ירושלים קרוי מקדש וחייב
בלולב ]שבעה ימים[.
שו״ת התעוררות תשובה להרב שמעון סופר אב״ד ערלוי ,סי׳ קפ״ד.
www.daat.ac.il
17
הרב ק ל מ ן כהנא
אתר דעת -מכללת הרצוג
ארבעים חסד אחת
א.
בסוף הלכותיו בפסחים כותב ה ר א ״ ש :יש מקשין ,כיון דקרא קאמר ) ו י ק
כג ,טז(, ,תספרו תמשים יום׳ ,למה אין אנו מונין אלא תשע וארבעים יום י ודוחקלן
לפרש הפסוק עד מ מ ה ר ת ה ש ב ת — שחוא יום חמשים תספרו; אי נמי ,חמשים י ן
אוהקרבתם דבתרי׳ קאי ,והכי קאמר ,ע ד ממתרת ה ש ב ת תספרו ולא עד בכלל
המשים יום והקרבתם מ נ ח ה הדשה לה׳ — .ולי נראה ,שאין אנו צריכין לרחוקות
הללו ,כיון ד כ ת ב ביה בהדיא, ,שבעה ש ב ע ת תספר לך׳ )דברים טז ,ט( ,אין לספור
יותר מ ש ב ע ה שבועות ,ומתספרו המשים יום לא קשיא מידי ,שכן דרך המקרא
כשמגיע ה מ נ ץ לסכום עשירית פחות א ח ת מונה אותו בתשבון עשירית ו א י
משגיח על חסרון האהד .כיוצא בו ,כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה ש ב ע י /
)בראשית מו ,כז( , ,ו כ ן ,א ר ב ע י ם י כ נ ו ׳ ) ד ב ר י ם כח ,ג(.
על שלשה מקראות אלה ,שקושיא אחת קשה בהן ותירוץ אחיד ניתן לח על י
הרא״ש ננסה לעמוד.
רא
ס
נ ו
0
ג
ד י
ב.
במנין בני יעקב שבאו מצרימה עוסקים הכתובים בראשית מו ,ח—כז .ה מ ק
מ ת ה י ל , :ואלה ש מ ו ת בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו׳ .לראשונה מ ו
הכתוב א ת בני לאה ומסכם, :אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארס ואת ד י
ב ת ו ; כל נפש בניו ובנותיו שלשים ו ש ל ש /
וכאן מעיר ר ש ״ י :ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל״ב.
הכתוב ממשיך למנות א ת בני זלפה ומסכמן במספר ,שש עשרה נפש•/
בני ר ת ל , :כל נפש ארבעה ע ש ר ׳ ; א ת בני ב ל ה ה , :כל נפש שבעה׳.
בפסוק כו נמצא סיכום ,הנפש ה ב א ה ליעקב מצרימה …ששים ושש׳ .ו ב ס ס י
כז יהד עם יוסף ובניו מ ס ו כ ם , :כל נפש הבאה ליעקב מצרימה שבעים נפש׳.
בפרשה זו יש ש נ י סוגי מנינים .אהד מ ל א ואהד הסר .בני לאה שלשים ו , #ש
הוא מנין מלא ,שבפרטן אי אתה מוצא אלא ל״ב .וכן הסיכום הסופי ,שבעים י ״ ״
הוא מ ל א שבפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד )כלשון הגמרא בבא 3
קכג ע״א(.
לעומת זאת הסיכום של ששים ושש נפש — של כל בני יעקב בלי
ובניו — הנו סיכום תסר ,שאכן נמנו כאן ששים ושש נפשות.
והנה ר׳ חמא בר חנינא בבבא בתרא קכג ע ״ ב )מקבילות עיין יפה ע י
ותורה שלמה בראשית מו ,כז( מסביר לנו את הסתירה ,לכאורה ,ה ז א ת ^2^7
הסיכום שבעים נפש ובין הפירוט של הנפשות בכך ,שיש לכלול במנין ^ כ ע י ק
ר א
נ ד
3ד
א
ת
ע
ת ר
א
י ו
ג ל ל
1עיין להלן שלפםוק זה מובא פירוש זה כבר ע״י הראב״ע אשר דוחה אותו .והנה ה ר א , ,
ב
נפטר בשנה ,4924כמעט תשעים שנה לפני לידתו של הרא״ש.
18
www.daat.ac.il
ע
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת ״יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות״ .רש״י בפירושו לתורה )פסוק טו(
מסביר ע ״ י צירופה של יוכבד גם א ת הסיכום של בני לאה שלשים ושלש ,שבפרטן
אי אתה מוצא אלא ל״ב.
ר׳ אברחם אבן עזרא בוחר בדרך אתרת .״והנכון בעעיני ש י ע ק ב ב ה ש ב ו ך .
לדעתו במנין שלשים ושלש ובמנין שבעים כלול יעקב .ובררך זו הנו מסביר אף א ת
הכתוב בשמות )א ,ה( ,ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש׳ .ואף שאמר
שם ,יוצאי ירך יעקב׳ ,הכתוב לא השש — לדעתו — ליוצא מ ן הכלל כשלכלל
מתאים הביטוי הזה .הראב״ע מביא ראיות נוספות ,שאם תיאור מסויים מתאים
לרובו של המתואר אין הכתוב מקפיד אם למיעוטו אין התיאור מתאים .הראב״ע
בפירושו הולך בעקבות מדרש רבה )ב״ר צד( שם נ א מ ר :שאומרים יעקב השלים
עמהם א ת המגין .וכך מפורש גם בבעלי תוספות על התורה.
והנה כאן בראב״ע כבר מצאנו מרומז א ת פירושו של הרא״ש ,באמרו :יש
אומר ,כי מספר שבעים בעבור שחוא סך חשבון .הראב״ע כותב ע ל י ו :״וזה המפרש
ט ע ה בעבור ש מ צ א נ ו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש״ — כלומר שכאן יש גם
כן הפרש של מספר אחד אף שאין מדובר כאן ב״סכום עשירית״ כלשון הרא״ש.
נבהון מ ה הם קשייו של כל פירוש מ ש ל ש ה פירושים אלה לכתובים בקשר
למספר ב נ י יעקב.
מפרשים נמנעו מלפרש כפירוש רש״י ע ״ פ הגמרא ,כנראה מהסיבה העיקרית,
ש ל א הוזכר ש מ ה של יוכבד כלל בין השמות המפורטים ,אשר סיכומם מגיע לשלשים
ושלש ולשבעים.
הראב״ע מוסיף עוד להקשות באמרו שאם יוכבד נולדה בין התומות ,הרי
שהיתר .ב ת 130ש נ ה ב ע ת שילדה א ת משה ,והרי נם זה גדול מניסה של שרד— .
ו ל ע ו מ ת זאת לא בא לו כל זכר בכתובים .הרמב״ן בפירושו ,במקום ,סותר דבריו
אלה של הראב״ע בתריפות והנו מ פ ת ה שיטה שלימה אלד .נסים יש להם מקום
להיזכר בתורה ועל אלה מאורעות עברה התורה מ ב ל י להדגישם.
גם פירושו של הראב״ע יש בו מקום להקשות .שהרי במנין כל בני יעקב
שהוזכר ללא יוסף ובניו מדובר על ששים וששה .למה במנין בני לאה ובמנין
הכולל כולם נכלל יעקב ובמנין כולל זה לא הוכלל י אמנם כבר הסביר הטור
בפירושו שבכתוב זה מדובר על ״יוצאי ירך יעקב״ .אך דוקא לראב״ע אין זה קובע,
כפי המבואר לעיל בקשר לכתוב בריש שמות.
הקושיא על פירושו של הרא״ש כבר הקשה הראב״ע .ומן ההכרה עלינו לתרץ
שבמנין הראשון של שלשים ושלש עלינו לכלול ל ד ע ת הרא״ש — כנראה — גם
א ת יעקב .סמך לזה יש לראות בפסוק המקדים ואומר ,ואלה ש מ ו ת ב נ י ישראל
הבאים מצרימה יעקב ובגיר .למד .לא כלל לפי זה הרא״ש א ת יעקב גם במנין שבעים
אפשר להסביר בכך ,שבספר ש מ ו ת הוזכר המספר שבעים בקשר ל״יוצאי ירך
יעקב״ והרא״ש ביכר — מתוך הקבלה למקראות שהזכיר — א ת פירושו ,על הכללת
יעקב במספר השבעים צ.
2עיין הטור בפירושו לתורה שהביא עוד כמה פירושים )ע״פ מדרשים — עיין ב״תורה
שלמה״( .ראוי לציין שלמרות פירושו של אביו הרא״ש אומר בנו ר׳ יעקב בעל הטורים:
www.daat.ac.il
9נ
הרצוג
אתר דעת -מכללת ג.
בפרשת אמור )ויקרא כג ,טו—טז( כ ת ו ב , :וספרתם לכם ממתרת השבת …שבע
ש ב ת ו ת תמימות תהיינה .ע ד ממתרת ה ש ב ת השביעית תספרו תמשים יום׳.
נוסף לזה הכתוב בפרשת ראה )דברים טז ,ט ( , :שבעה שבועות תספר לך.
רש״י במקום מסביר סתירה — לכאורה — זו ,שפעם מדובר על ספירת שבע
שבועות שהם ארבעים ו ת ש ע ה יום ופעם כאילו על ספירת חמישים יום ,בשוז
הדרכים שאותם ד ה ה הרא״ש וחשבם לדוחק .מפרש ר ש ״ י :עד מ מ ה ר ת ה ש ב
השביעית תספרו — ולא עד בכלל ,והן ארבעים ותשעה יום .חמשים יום והקרבתס
מ נ ה ה הדשה לד׳ — ביום ההמשים תקריבו .ומוסיף על כך בפירוש רש״י ל פ נ י נ ו
ואומר אני זה מדרשו .אבל פ ש ו ט ו :עד מ מ ה ר ת ה ש ב ת השביעית שהוא יום ח מ ש י •
תספרו .ומקרא מסורס הוא .
ד>
י
ת
:
3
הרמב״ן לעומת זאת מפרש שתספרו תמשים יום פירושו ,ש ע ״ י ספירת ש ב ע
השבועות תגיעו ע ד ליום תמשים ותקדשו אותו .יום ההמישים הנו ״נספר״ על י
ספירת ארבעים ותשעה יום *.
ה
ד ד
או
פירושו של הרא״ש מתאים במיותד לכתוב שלפנינו .אם מקבלים
ככלל אין מתעוררות כל בעיות — והרי בקשר לכתוב שלפנינו נאמר.
ת ו
לעומת זאת הפירושים האהרים קשייהם אתם .הפירוש הראשון ברש״י ה ק ו ש
מה צורך לאלו הפרושים ,וכי כעורה זו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה :זי י ו כ
ר
3ד
שנולדה בין החומות ן
פירושים אלה מובאים בספר פענח רזא בשם ר׳ שמואל אביו של ר׳ יהודה החסיך
שנולד בערך 75שנה אחרי לידתו של רש״י .כן הם מובאים בתום׳ ד״ה כתוב מנחון^
ם״ה ע״ב ,מבלי להזכיר שמו של רש״י עליהם .וכן מובאים באורח סתמי בשו״ת מ ה ר ״
ס
ב״ב )דפוס פראג( סי׳ שא .ועיין ברש״י מהדורת ר״א ברלינר )הראשונה ,ברלין ת ו ־ כ
ז(
שבכי״י שונים מ״ואומר אני״ עד סוף הפסוק חסר בהם ויש כ״י שמצויין שזו ת ו ס ס
ת
כלומר לא מרש״י אלא ממפרש אחר .ועיין מה שהערתי בקשר לכך ב״חקר יעיון״ ח ״
א
עמ׳ עט .גם מניסות הדברים משתמע שהפירוש השני אינו אלא תוספת ,שהרי ה פ י ר ן ^
הראשון תואר כ״מדרשו״ ואילו היה זה מרש״י היה צריך להמצא לפירוש זה מקור בחז׳/קן
ס פ י ר ה
עיין פירושו של רד״צ הופמן שלדעתו
ב פ ד
א
׳ של
ר
ב
ע
י
י
ם
ת
ש
י י ם
ע
ד ,י א
מקד
הקבלה בעל פה .והכתוב ״וספרתם״ אינו מורה על ספירה בפה אלא חישוב בחשגנךן
וכמובן שבפירוש הזה הוסרה הסתירה ,שהרי ספירה בפה של 49יום מביאה ל ח י ש ן ^
בחשבון
של
יום
החמישים.
אך
מאחר
בפה
ומצוות הספירה
תרי״
נמנית ביו
המצוות קשה לנתקה מהכתוב .ונראה שלא לדרר פירושו של הרמב״ן התכוון ,ש ^ ר ,
הרמב״ם לא חילק בין ציווי שבתורה
ש
ב
כ
ת
ב
1
׳יי׳
ש
ב
ת
ו
ר
ה
ש
ב
ע
פ ה ,
ל
כ
ו ו ד א י
יינו;
ד
של הרמב״ן לאמר שספירה בפה ישנה רק ארבעים ותשעה יום ויום החמישים יייא פוז^5
יוצא מחשבון של ספירה זו ואין יום החמישים בכלל הספיריי
ב פ
א
י
ז
י " י י ל ל יי אי
1
הראב״ע בפירושו .ומקורו של הרמב״ן בפירושו הוא בתורת כהנים פרק יב פי׳
20
www.daat.ac.il
כיר3
ת
ד ן >
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשים יום עם והקרבתם שלאהריו דוהקו גלוי .הפירוש השני המובא ברש״י לפנינו
צריך לסרס המקרא ולדרשו .בפירושו של הרמב״ן ״תספרו״ של המשים יום אינו
זהה במובנו עם ״וספרתם לכם״.
ד.
בכתובים בהם דנו עד ע ת ה התעוררה הבעיא הפרשנית מתוך המקראות עצמם.
נתגלתה שם סתירה לכאורה והיה צריך ליישבה .הפרשנים נתנו הסבריהם לסתירה
לכאורה זו .לא כן הדבר בכתוב השלישי, .ארבעים יכנו׳ )דברים כ ב ג( איננו
מעורר בעצם בעיות מ צ ד עצמו .ואכן ר׳ יהודה )מכות כב ,א ; ספרי( מפרש שהנו
לוקה ארבעים שלמות .לא כן הכמים )ת״ק במשנה( .לדעתם לוקה ״מנין סמוך
לארבעים״ ,כלומר ארבעים חסר אהת .ואף שלשון הספרי ה ו א :״יכול ארבעים
ש ל מ ו ת י תלמוד ל ו מ ר :במספר ארבעים — מנין סמוך לארבעים״ ,אין להגיח
שבגלל ה״קושי״ שבסמיכות המלה מספר )שבה מסתיים פסוק( למלה ארבעים
)בה מתחיל פסוק חדש( הוצרכו חכמים לקבוע שמספר המלקות הוא ארבעים חסר
אחת .וכבר העיר הריטב״א — בפירושו למכות — ש ד ר ש ת ״במספר ארבעים״ אינה
אלא רמז.
וחנה לרש״י יסוד הדרשה הוא בכך שכתוב ״במספר״ בשוא וחרי חוא כאילו
נסמך ל מ ל ת ארבעים ,שהרי לולא זאת היה מ ת ב ק ש ניקוד פתח ת ח ת חבית .אחרוני
המפרשים ניסו אף הם להסביר היאך פשט הכתוב מורה על כך שמדובר בארבעים
חסר אהת .ל ד ע ת רש״ר הירש המלים ,ארבעים יכנו לא יוסיף׳ פירושם הפשוט —
בחתאם ל ט ע מ י חמקרא — אינו א ל א :לא יוסיף יכנו ארבעים — .חמלבי״ם סבור
ש,ארבעים יכנו׳ פירושו עד ארבעים ,ומכיון ולא ברור אם ע ד ולא עד בכלל או עד
ועד בכלל ,העמידוהו הז״ל על ארבעים הסר אתת .וזהו במספר — שימנה —
ויהי׳ מונה ע ד ארבעים .הכתב והקבלה מפרש ארבעים — מספר הסידורי ארבעים —
יכגו — יגרע ויהםר ממנו ,מלשון ,אולי אוכל נכה בו׳ — שפירשו רש״י ,אולי
אוכל להסר מהם מ ע ט .
כבר מתוך פירושים אלה נוכתנו לדעת ,שבעצם לא קושי במקרא הביאנו
לפרש ארבעים — ארבעים הסר אתת ,שהרי מאמץ מיוהד נהוץ ,כדי לאמר ,שאין
״ארבעים״ הכתוב בתורה מ ת נ ג ד לפירוש הז״ל שהכוונה לארבעים חסר אתת.
פירושו של הרא״ש מסיר כל הקשיים .כן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום
עשירית פחות א ח ת מ ו נ ה אותו על חשבון העשירית .אמנם יכולה להתעורר השאלה
מנין לנו שחכוונה לחסר אחת ,אולי הכוונה לארבעים ממש .לזה התשובה פ ש ו ט ח :
כבר הוזכר הדבר אצל ר׳ סעדיה גאון ש ק ב ל ו חז״ל שחם שלשים ותשע .ואז
צריך לפרש חמספר ארבעים כדרך שפירשו .או גוכל לאמר כדרכו של המלבי״ם.
מכיון שמספר ארבעים סובל ש נ י פירושים עלינו לתפוס מועט במלקות ולא
מרובה בו.
ל ע ו מ ת זאת הריטב״א א ו מ ר :ופשיטא דמילתא דהא הלכתא גמירי לה דמלקות
׳
5
5בתרגום פירושו של רדצ״ה לעברית כפי שנדפס נקראים הדברים כאילו זהה פירושו
של הכתב והקבלה עם פירושו של רש״ר הירש .ולא היא.
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
ארבעים הסר אחת הם שהם ראויות להשתלש אלא שיש לו רמז במקרא …ודי יהודה
לא גמיר להר ונקיט קרא כפשטיה.
הרי שפשטיה דקרא מורה לדידיה כר׳ יהודה ,אלא שהיתר .הלכה מ ק ו ב ל
שסכום המלקות אינו אלא ארבעים חסר אחת.
צויין על ידנו ,שבכתובים האהרים שהיתר .בהם סתירה לכאורה בין הכתובים
ניסו המפרשים לפתור סתירה זו בדרך מהדרכים הפרשניות .והנד .גם כאן כשיש
סתירה לכאורה בין התורה ש ב כ ת ב והתורה שבעל פה אין לנו אלא לנקוט בדרך
פרשנית ,כדי לפתור סתירה לכאורה זו — ואכן כך נעשה הדבר.
דברים כעין אלד .נאמרו על ידי ר׳ דוד צבי הופמן ב״קדם־הערות כלליות״
שהקדים לפירושו לספר ויקרא .מובא על ידו שם הסברו של הראב״ד ל מ ד ה ״וכן
ש נ י כתובים המכהישים זה א ת זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם״ .ו
אומר ה ר א ב ״ ד :״זו מדד .נוהגת בתורה שיש כתובים המכהישים זה את זה ,כלומר
שהם נראים מכהישים זה א ת זה — עד שיבא הכתוב השלישי ומתרץ אותם .ד .ל כ
מכאן יש לנו ללמוד ולתרץ כל ש נ י כתובים שהן קשין זה על זה ולא ש נ ד ח ה א
מהם ,ולא שנחזיק א ת התורה בשיבוש״.
רדצ׳׳ד .מוסיף ואומר ,שבדרך זו עלינו לנהוג גם כשיש סתירה לכאורה כרן
דברי התורה ש ב כ ת ב ודברי התורה שבעל פה .אחר שניתנה בהלכה מ ק ו ב ל ת
ההוראה ,כ י העובר על לאו לוקה ארבעים חסר אתת הסתפקה התורה ב כ ת
באמירה מקוצרת ,ארבעים יכנו׳ — ואין ארבעים יכנו סותר להוראת ה ת ו ש ב ע ״ ן ן
ארבעים חסר אתת ,כשם שאין ,תספרו חמשים יום׳ סותר להוראה ש ב כ ת ב ,ש ב ע ת
ש ב ו ע ו ת תספר לך׳.
ת
כ ך
ך
ח ד
כ
ה.
בדרך אהרת נקט הרמב״ם .בהלכות סנהדרין פי״ז ה״א נ א מ ר :כיצד מ ל ק י ן
א ת המתוייב מלקות ? כפי כתו ,שנאמר ,כדי רשעתו במספר .וזה שנאמר ,א ר ב ע י ם
שאין מוסיפין על הארבעים אפילו היה חזק ובריא כשמשון ,אבל פוהתין ל ח ל ? ז '
שאם יכה לחלש מכה רבה בודאי הוא מת .לפיכך אמרו הכמים ,שאפילו ה ב ר י '
ביותר מכין אותו שלשים ותשע ,שאם יוסיף לו אחת נ מ צ א ת שלא הכהו א ל
ארבעים הראויות לו.
הכסף מ ש נ ה בפירושו ה ש נ י לדברי הרמב״ם )אשר כתב עליו שהוא נ ר א ה ^
יותר( אומר ,שחכמים קבלו מ מ ש ה רבנו ע ״ ה דרשה זו ומטעם זה .אכן ,אם כן,
י
היא ההנמקה שאם יוסיף לו אחת נ מ צ א ת שלא הכהו אלא ארבעים הראויות ל ו
מהיכן הן ראויות ? .
א
א
כ ז ד
6
6אכן יש למצוא אסמכתא גם לסברא זו .עיין מאמרו המאלף של הג״ר אברהם קז*,
זצ״ל:
הרמב״ם והמימוני ,בספר היובל לר״י רוזבהיים זצ״ל ,ובמיוחד
ב ע מ
׳
י
2!7/8
בו הנו מסביר ,שהמורה נקט בשיטה ,כי הכתוב בא לבטא את הרעיון היסודי של ה מ צ
י ד
ובמקום אשר ההלכה עוזבת את הפירוש הפשוט של הכתוב לא נכתב פשוטו של מ ק ^
ף
בכדי ,אלא הוא מבטא את הרעיון היסודי של המצוה .כד יש להסביר ,עין ת ח ת ע , ,
באופן מילולי מול ״עין תחת עין — ממת״ .אפשר לאמר שבדברי הכ׳׳מ יש
ו ז י ז
זיק
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נוסף לכך מתעוררת ש א ל ה :אם הדרשה היא מקובלת היאך הולק ר׳ יהודה
עליה .הרי כללא כייל לן הרמב״ם שאין מחלוקת בפירושים המקובלים .ואם כי כבר
העירו אהרונים שבפרטי המצווה אפשרית מחלוקת גם בפירוש מקובל י אבל הרי
כאג המחלוקת היא ביסוד הדרשה המקובלת.
יורשה לנו על כן לבכר א ת הסברו הראשון של הכ״מ לענין .לדעתו זו אין
מתלוקת בין הכמים ור׳ יהודה בקשר למנין המלקות מ ן התורה .לשניהם הם
ארבעים .אלא ש ל ד ע ת ת נ א קמא העמידו הכמים ב ת ק נ ת ם א ת מספר המלקות על
ארבעים הסר אהת.
ובקשר לדרשה ד״במםפר ארבעים׳׳ נפרש אותה על פי דברי הרמב״ם בפירוש
המשנה — כפי שהוא מונה לפנינו כעת — וכך לשונו בפירוש המשנה מ כ ו ת
פ״ג מ י ״ א :אילו אמר ״ארבעים במספר״ היה צריך שיהו שלמים ,וכיון שהקדים
,במספר׳ רצה בזה שלא ילקה אכםרה ) = ב ל י השבון( אלא במספר כפי יכולת סבלו,
כמו שאמר ,כדי רשעתו׳ .ואמרו אהר כך ,ארבעים׳ ,רוצה לומר שתכלית ) = ס ו ף (
ההלקאה ארבעים ,כפי שגאמר בקבלה .הכמים אומרים ,כיון שהמלקות איגד .אלא
לפי יכולת סבלו ולא יותר על ארבעים ,לא גלקהו ארבעים ,וגשאיר א ת המכה הזו
ה א ה ת סייג ,כמו שיתבאר ,שהובה לנקוט בסייג )=בזהירות( במיעוט המכות ,עכ״ל.
נוסיף לזה עוד הסברו של ההזקוגי בפירושו לתורה .לפיו ״לא יוסיף״ בא
ללמדגו ,שאין רשאים להוסיף ,אבל לגרוע רשות בידי הכמים ,שאם לא כן היה הכתוב
מסתפק בציווי הכללי ,לא תוסיפו ולא תגרעו׳.
לפי זה יתבארו דברי הרמב״ם כך .התורה ציותה על ארבעים מכות לכל
היותר .אבל לא הייבה להלקות דוקא ארבעים .דבר זד .נלמד מכך שלא גאמר
״ארבעים ב מ ס פ ר ״ ; משלשה נתונים מורכב מספר ה מ כ ו ת :״במספר״ פירושו
שלא יכד ,בלי ח ש ב ו ן ; ״כדי רשעתו״ פירושו שיכר .רק לפי כח ה ס ב ל ; ״ארבעים״
בא להורות על ״הגבול״ שאין לעבור במספר המלקות .ומתוך כך שאיפשרה התורה
לחכמים להפחית מספר המכות העמידו חז״ל — ל ד ע ת חכמים — א ת מספר המלקות
על ארבעים חסר אחת .ל ד ע ת ר׳ יהודח ,לעומת זאת אין כאן תקגת חכמים .
8
להסבר מעין זה .אף שקשה להניח שדוקא כאן ביד החזקה נקט הרמב״ם בהסבר זה
והוא אין מקומו אלא במורה נבוכים הבא לפרש טעמי המצוות ופשוטו של מקרא .והנה
״םטיד.״ כעין זו אפשר למצוא אף בדברי הטור יו״ד קפא — עיין מה שהערנו על כך
ב״חקר ועיון״ ח״ב עמ׳ סט.
7עיין מה שהארכנו בעניין זה ב״חקר ועיון״ ח״א בראשו.
8יורשה לי בשוליים להציע דרד נוספת לפתרון הסתירה ,על פי דרכו של רד״צ הופמן
שהוזכרה לעיל בהסתמך על פי׳ הראב״ד למדה של ״שני כתובים״ .הנה כתוב מצד אחד,
,ארבעים יכנו׳ .מצד שני יש לנו פירוש מקובל המפרש, ,והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׳
— מלקין אותו שליש מלפניו ושתי ידות מלאחריו )מכות כג ע״א( .מזה משמע שמספר
המכות צריך להיות ראוי להיחלק לשלשה .על כן ראו חכמים לפרש ארבעים — ארבעים
חסר אחת .ור׳ יהודה פירש שמכה יתירה זו מלקין אותו בין כתפיו ,כי גם הוא קבל
הפירוש המקובל שצריכות להיות מלקות ראויות להשתלש .ואין כאן מחלוקת על פירוש
מקובל.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו.
אם כי הבאנו הפירוש האומר שדרך הכתוב לעגל מספר לעשיריות ,אם ח ס ר
מספר אהד להשלמת העשיריה בשם הרא״ש ,הרי ,כפי שכבר ראינו בעצם ,ק ד
לרא״ש המפרשים מקראות בדרך זו .פירוש זה מובא גם ע ״ י ר׳ אברהם בן הרמבי׳ם
— כנראה בשם זקנו הרב מימון בפירושו לתורה לבראשית מו ,כז .בכתב היד ה ע ר כ י
מ מ נ ו פורסם פירוש זה ואף תורגם ללה״ק ע ״ י רא״י ויזגברג )לונדון תשי״ה( מ ו כ
פירוש זה להסבר מספר שבעים בקשר לבני יעקב ,ומספר המשים לימים שכרן
העומר והג השבועות .בגליון אותו כתב יד ישנה הוספה )אשר המהדיר הכלדל
אותה בגוף הפירוש( המסבירה כך גם א ת מספר ארבעים המלקות ״וכן זמן ש ג ת ע כ ב ך
בני ישראל במדבר״ שבו אמר הכתוב ,וינעם במדבר ארבעים שנה׳ והוא היה ר ק
שלשים ותשע ,כמו שמוכח זה מ ה ש מ ן השנים למי שיבא להתבונן בו״ <י.
מ ו
א
ואמרנו כבר שכנראה התכוון גם הראב״ע )ויקרא כג ,טז( להסביר כר מ ס פ ר
המשים יום.
הראב״ע ור׳ מימון חיו בערך באותה תקופה — בסוף המאה ה ת ש י ע
ו ב ה ת ה ל ת ה מ א ה העשירית של האלף הקודם.
כמאתיים ש נ ה לפני כן מוצאים אנו הסבר זה גם בספר אמונות ו ד ע ו ת ל
סעדיה גאון )מאמר שביעי( ,בו הוא מסביר גם מספר ארבעים המלקות וגם ע ו
ארבעים שגד .שהוטל על ישראל לשהות במדבר ומזכיר בקשר לכך א ת ה כ ת ו
,במספר הימים אשר תרתם א ת הארץ ארבעים יום יום לשנה׳ )במדבר יד ,לד( אן*
?ישית ,
ש ״ ה ש נ ה הראשונה כבר עברה בלא הענש ההוא״ .קושייתו
אברהם בן הרמב״ם .ר׳ אברהם הקשה מכך ,שסך הכל לא היו ארבעים ש נ ה ב מ ד
ל ע ו מ ת זאת ר׳ סעדיה גאון הקשה מכך שהעונש לא היה של ארבעים ש נ ה מ א ח ר
ושנה ראשונה של שהותם במדבר עברה כבר לפגי שהוטל העוגש.
י ת
ר /
נ ש
ב
א י נ ה
ע
ז ה ה
ם
ר
3ר
ז.
יש מהאהרוגים שהקשו על פירושו של הרא״ש .הגמרא )ב״ב קכג( מ ע ו ד
את השאלה שבפרטן של בני יעקב אי אתה מוצא אלא שבעים הסר אתת• מ ק 3 7
על פי זה ״קרבן גתגאל״ למה אין הגמרא מתרצה בתירוצו של הרא״ש .ועיר!.,/
שמיישב בדותק .ונראה פשוט לאמר ,שוודאי לא נ ע ל מ ה מהרא״ש הלילה ג מ ר א ^
אלא שהרא״ש בדעה שאפשר לפרש מקרא כפשוטו לאו דוקא על פי ד ר ש ת ה ג כ 7ר
^
וכמו שמצאנו כן למאות ולאלפים פירושי מקראות אצל הראשונים .א י א ס
מקום להקשות יש להקשות אם קיים כלל זה כפי שכללו הרא״ש היאך מ ק
י
הגמרא על א י דיוק במספר .ואכן בקשר למספר בני יעקב ,מתוך כך ש ל א
במספר הקרוב לעשיריות הסר לגו אהד ,אלא גם במספר שלשים ו ש ל ש ז ^ -
לאה ,יש מקום להקשות על אי הדיוק לכאורה .אך בקשר לאמור בקדושיו לח ע י ׳ א
לכתוב ,ובני ישראל אכלו א ת המן ארבעים שנה׳ )שמות טז ,לה( — מת"~"1 7
י ל37י
אבי׳י יי׳י׳א
שאלה .בגמרא שם הקשו ,וכי ארבעים
יום אכלו — והגמרא מ ת ר צ ת ש ט ע מ ו טעם מ ן בעוגות שהוציאו ממצרים והעליב
ר ת
ד
ז
א
ע
ר
ב
גוד
ש
נ
ה
9למספר ארבעים זה נחזור אי״ה עוד בהמשר הדברים.
24
www.daat.ac.il
א
ר
ב
ע
י
ם
ש
נ
ה
ח
ס
ש
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ״ י כן ארבעים שנה .על זה מקשה בבאר היטב )לשו״ע או״ח סי׳ תפט ס״ק כ,
על פי יד אהרן ,ציין עליו בגליון מהרש״א לרא״ש שלפנינו ולקדושין לה( מ א י
ב ע י . . .והלא לפי כללו של הרא״ש מעגיל הכתוב א ת המספרים בהתקרבו
לעשיריות .ויעויין בתורה תמימה לבראשית מו אות טו ,ולויקרא כג אות נו ,שהעיר
מ ה ד דקדושין והוסיף להעיר מ ת ע נ י ת כט ע״א .שם קובעת הגמרא ש ב ת ש ע ה באב
תמו ארבעים יום דמרגלים .מ ק ש ה הגמרא שמיום שלוח המרגלים ,כ ״ ט בםיון,
ע ד ט׳ באב היו רק ארבעים פהות אהד .ומתרצת הגמרא שהיו ארבעים שלמים
ותמוז של אותה ש נ ה היה הדש מ ל א של שלשים יום.
והנה מהעובדה שהגמרא מ ק ש ה היאך אומר שאכלו ארבעים ש נ ה מ ן אם הסרו
מ ה ן שלשים יום — שאפשר היה לתרץ בנקל שהושב ש נ ה כמעט ש ל מ ה לשנה,
וזהו גם הפירוש שניתן בלקה טוב ומפרש כן ר׳ יוסף בכור שור ור׳ בהיי ,נראה שיש
מקום בפירושי המקראות עוד לפרש בדרך אהרת ואין מקום אף ל ה ק ש ו ת מדרך
פירוש א ה ת על משניה .וזו היא כנראה ד ע ת היעב״ץ שהעיר לדברי הרא״ש בפםהים
שעל פי הכלל שכלל אפשר לתרץ גם ענין של ארבעים ש נ ה ד מ ן ״ .
10ועיין עוד בתורה תמימה שהקשה גם מסנהדרין קז ע״ב בקשר לשנות מלכותו של דוד.
אלא שמשם אין סתירה ,שהרי שם היה צריד לעגל המספר למטה ,ומזה לא דבר הרא״ש.
נאמר בשמ״ע דימי הדין ״ויעשו כולם אגודה א ח ת לעשות רצונך בלבב שלם״ ,ולא נאמר
״ויאגרו כולם כאחד״ ,לאמר שיהי׳ אגודם באופן שיתאימו ה ח ל ק י ם ,וכולם נעשים מכונה
א ח ת של קדוש השם ,מכונה מ ד ו ק ד ק ת מאד בסדר ח ל ק י ה ובזה ת ה י ה עשית רצונו ית׳
ע״י כולם בשלמות.
מכתב מאליהו ,חלק א׳ עמ׳ .250
www.daat.ac.il
25
ד״ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ש ר א ל מ א י ר לוינגר
לבע*ת הנתוח ה7ך7זר< בבהמות
הנתוה הקיסרי הוא הניתוח המבוצע בבהמה המקשה ללדת ומטרתו ל ה ו צ י א
א ת העובר דרך פתח בלתי טבעי .וולד זה נקרא בהלכה בשם יוצא דופן.
נתוח זה מבוצע כיום בקנה מידה גדול ,ובהמות רבות חוזרות ו מ ת ע ב ר ר
אחרי הנתוח .נשאלת השאלה ,האם בצוע נתוח זה מותר לפי ההלכה או ,ה א ם ה ו
גורם להטרפת הבהמה ,ולכן יהיה אסור לעשותו לכתחילה ,ע ״ מ להשהות ה ב ה מ ה
את״כ.
מבחיגה היסטורית ,תואר גתוח קיסרי לראשוגה בהצלחה רק ב ת ח י ל ת ה מ א ה
ה ש ש עשרה אבל מ א ד ייתכן שדווקא היהודים נתחו נתוח קיסרי בהצלהה בתקושד,
במשנה )בכורות י״ט( ,ישנו ד י ו ן
מוקדמת ,בעוד שחכמי הגויים לא חצליחו בכך
בענין יוצא דופן והנולד אחריו )הוולד הנולד מאותה אם מאוחר יותר( ה א ם ד
קדושים קדושת רחם או לא .דיון זה ,המתייחס לאדם ולבהמה ,מרמז שאכן נ ע ש ה
גתוח זה בהצלחה ושאהריו שוב היתד .האם מסוגלת ללדת או להמליט .א י ל ו
היתד! ה ב ה מ ה טריפה עקב יציאת עוברה דרך הדופן ,יתעוררו בעיות ש י נ ו ת
כיצד מותר להחזיקה אהד כך ? אם אפילו גאמר שמותר להחזיקה ,הרי כאן ״ ו ו ל
טריפה״ ו״וולד טריפה לא יקרב לגבי מזבה״ )זבהים ע״ד( .יתר על כן ,מ ת כ ו נ ו
הטריפה ש א י נ ה מ ת ע ב ר ת וכאן אנן סהדי שנתעברה שוב .נצטרך להסיק מ כ א ן
שאולי באופן מ ע ש י נ ע ש י ת ה ב ה מ ה טריפה ,אך אין הדבר נכון ומוהלט לכל מ ק ר ה .
ת
א
׳ ס
:
ד
ת
אגםה בזאת להציג א ת הדברים ולהציע שיטה בה ייתכן לבצע א ת ה נ ת ו ף ן
הקיסרי ללא הטרפת הבהמה — להכרעת מורי ההוראה.
הגורמים העיקריים העלולים לגרום להטרפה ה ם :
א .גקרע הבשר החופה א ת רוב הכרם.
ב .גיקבה האם.
ג .מ ח ט ש נ מ צ א ת בחלל הגוף.
ד .נהפכו בני חמעיים.
ומכאן לגופן של ה ב ע י ו ת :
א .הכרה הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה — בין הדעות ה מ ו ב א ו
בגמרא )חולין נ׳ (:נ מ צ א ״אמרי במערבא משמיה דר׳ יוסי בר׳ חנינא כל ה כ ר
כולו זו היא כרס הפנימית ואיזהו כרם החיצון — בשר החופה א ת רוב הכרם .רבד,
בר רב הונא אמר מפרעתה .מ א י מ פ ר ע ת ה ? היכא דפרעי טבחי דנהרדעא״.
אם נפרש א ת חדברים חאמורים ,נמצא בין הטריפות המנויות ב מ ש נ ה :כ ר
הפנימית שגיקבה או שגקרע רוב חחיצוגה ר״י אומר הגדולה טפח והקטנה ב ר ו ב ה .
קיימת מחלוקת האם כרם הפנימית היא חלק מסוים מכרם הבהמה ,ורק באותו איזון
ת
ס
ס
!
, 1911ת!1ז, 86חש8זנ> 1 3 8 5. 1£ז , ¥ 6ח1!21א> 1שו1115(:1נ1וזז-13ן115(:1ג.?161155 1. 811
26
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -
כלשהו ,בעוד שבאיזורים אחרים של
נעשית בנקב
)שהוא מצד הבטן( ה ט ר פ ת הבהמה
הכרם ההטרפה היא רק אם נקב כשעור הקטן ש ב ש נ י ה ב א י ם :קרע באורך רוב הכרם
או קרע באורך טפה .לשיטה השניה נקב בכרס מטריף בכל שהוא ,כיון שהכרם
כולו נחשב לכרס הפנימית ,בעוד שככרס חיצון נחשב הבשר החופה א ת רוב הכרס.
בשר החופה א ת רוב הכרס הוא בשר הבטן מכל צד שאם ייקרע הבשר יצא הכרס
החוצה .למעשה מדובר מצדו התחתון של הבטן ואף גם מ ה צ ד השמאלי.
את הנתוח הקיסרי נתן לבצע בצורות שונות .יש הפותחים א ת ה ב ט ן מצדו
התחתון ,ויש הפותחים מ צ ד ימין )ראה תמונה( .בכבשים ובעזים מקובל לפתוח רק
מהצד .פתיחה מ ה צ ד התחתון של הבטן תהיה אסורה לדעה האומרת שבשר החופה
את רוב הכרס הוא בגדר כרס חיצונה .פתיתת הבהמה מ ה צ ד הימני במקום שהוא
מעבר למקום הכרם יהיה מותר מבחינה זו לכל הדעות .לגבי הפתיחה הצדדית גמוך
יותר יש ללבן א ת הבעיה יותר.
כ .ניקבה ה א פ )הרחם( — המשנה )הולין ג״ד (.מוגה בין הכשרות בבהמה
ניטלה האם .כן פסק ד״רמב״ם )פ״ח מהל׳ שחיטך״ הל׳ כ׳( וכן המחבר בשו״ע )יו״ד
מ״ה א׳( .חרמ״א )שם( כתב ״וכל שכן ניקב דכשר ויש מחמירין לאסור בניקב או
נימוק ,ויש לההמיר אם לא במקום הפסד מרובה״ .אם כי לענינינו ודאי שיש הפסד
מרובה אם לא ייעשה הנתוח ,יתכן והדבר הוא רק להיתר בדיעבד .על כל פנים כל
האיסור לחומרא יכול לחיות רק במקום שניקב או נימוק בחולי אבל לא בנהתך
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)סנהדרין ל״ג (.״ מ ע ש ה בפרה של בית מ נ ח ם
)בסכין( .שהרי נמצא בפירוש בגמרא
שניטלה האם שלה ,וחאכילה ר׳ טרפון לכלבים ובא מעשר .לפני חכמים ב י ב נ
והתירוה ,שאמר תודוס הרופא :אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריה של מצרים א ל
אם כן חותכין האם שלה כדי שלא תלד וכר״.
ה
א
מ כ א ן מ ש מ ע שחיתוך האם אינו מטריף .המדובר בענינינו אף הוא ב ח י ת ו ך
האם ולא בנקיבתה בתנאים האהרים .ההבדל היחידי הוא שתופרים א ת חאם ו ל
מוציאים אותה .הבדל זה אינו מובא כטריפה בשום אבר מאברי הגוף.
א
ג .מ ה ם בחלל הגוף — נקיבת הלל הגוף על־ידי מ ה ט או קוץ מטריפה מ צ ד
ע צ מ ה ש מ א פ ג ע ה באיברים המטריפים .בפתיחת חלל הבטן למטרות נתוח ק י ס
קיימת בקורת על מהלך הסכין ,החותכת רק מעל האם עצמח .אי לזאת גורם ה ט ר
זה אינו חייב להוות משקל ב ש ע ת בצוע חנתוח הקיסרי.
ר י
ס ה
ד .נתהפכו בני מעיים — ייתכן ש ב ש ע ת הנתוח יצאו חלק מ ב נ י ה מ ע י י ס
והתהפכו .זו א ח ת הטריפות .בעיה זו מ ו ב א ת לגבי סרוס תרנגולים ) א ש כ י ד ,
נמצאים בהלל הגוף( הובא בתשובה שהיות וזה נעשה בידי מומחה אין ל ח ש ^
לכך )עיין דרכי תשובה ,יו״ד מ״ו מ״ז( .בענינינו :הנתוח הקיסרי מ ב ו צ ע ע ל ־ י ד ,
רופא שהוא מ ו מ ה ה ולכן אין צורך לחשוש לכך.
ס
לאור האמור לעיל נראה שמותר לרופא מומחה ל ב צ ע לכתחילה א ת ה נ ת ו
הקיסרי מ צ ד ימין .בצוע הנתוח מ צ ד הבטן לכתהילה וכן דין חלבה של הבהמה ,כ א ס
בוצע הנתוח )בדרך ה א ח ת או האחרת( ,תוך י״ב חודש או לפני ה ת ע ב ר ו ת נ ו ס
של הבהמה ,טעון בירור נוסף.
ה
ש ת
ראיתי חרדים לדבר ה׳ שמדקדקים לפרוע כל מ ה שחייבים ל ח ב ר י ה ם ק ו ד ם יום ה כ פ ו ו -
י ק
אפילו א ם ל א תבעו אותו מעולם ,כדי שלא ימצא ה מ ק ט ר נ א ח ר י ה ם מ א ו מ ה .
יוסף אומץ סי׳ ת ת ק
28
www.daat.ac.il
ס ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב א ב ר ה ם בנימין וולף ה מ ב ו ר ג ז צ ״ ל ז
ה ס ב ר ברש״י יומא כ א ע׳יב־
…עוד שאל אותי* ע׳׳ד רש׳׳י ביומא דף ]בא[ ע ״ ב ורה״ק ל ״ ה * בגביאים
6
מ ש ג ת ]שתים[ לדריוש ואילך ו צ ע ״ ג ד כ ת י ב ב]זכרי׳[<> ב ש ג ת א ר ב ע ל ד ר י ו ש הי׳
״
ז
ד]בר ה׳[ אל זכריה .ו ב א מ ת בס׳ צ מ ח ד ] ו ד [ מ צ א ת י ש כ ת ב :ט ״ ס ב ר ש ״ י ו צ ] ל
ד׳ במקום[ שתים .8ואני אומר ד ד ב ר י ר ש ״ י ] מ ת י י ק י ם [ דדייק בגביאים ש ל א הי׳
ר]ה״ק שורה[ שוב על חנביאים אחרים רק ]אותו נביא[ כיון ש ש ו ר ה עליו ר ה ״ ק
שוב לא ]פסקה ממנו[ ג מ א ה וכה״ג אמריגן …ב פ ״ ג ד מ ו ״ ק ד ף כ ״ ה ד א ] י ן שכינה[
,
שורה בח״ל ופריך מיח]זקאל[ דהי׳ דבר ה אליו ב]ארץ כשדים[ ו מ ש נ י מ א י הי׳
שהי׳ כ]בר באר״י[ ששרתה עליו רה״ק וח״נ …נחסרו מ ק ד ו ש ה של רה״ק …נ ב י א לכך
אבל במי ש]שרתה עליו[ כבר קדושתו עליו ב]כל חייו[ ד ל א גרע מ ח ״ ל דשו]רד.
8
עליו[ רה״ק .וז״פ ו א ״ צ להג]יה[ בדברי רש״י.10
ה ב י א לדפוס ו ה ע י ר :ק .כ.
1חתם כרגיל :אוה״ב .יליד פירט )גרמני׳( ש נ ת תק׳׳ל .נפטר ד׳ סיון תר״י .ר ב ו :ר׳ משולם
זלמן כהן ,רבה של פירט ,מחבר שו״ת מהרז״ך ,בגדי כהונה ועוד .אחרי פטירת רבו
מורה צדק בפירט ,וכבר בחייו ממלא מקומו כראש הישיבה .נרדף קשות על ידי אנשי
הריפורמה ,אשר גירשו בכח המשטרה יותר ממאה מתלמידי ישיבתו מפירט ומנעו ממנו
הרבצת תורה ברבים .מחבר ספר שער זקנים )שני חלקים :הספדים ודרשות ,ושו״ת(.
שמלת בנימין )כנ״ל( .ועוד .עיין שבחו בשו״ת חת״ם יו״ד רי״ד ואה״ע פ״ב.
מתלמידיו :ר׳ יצחק ד ב במברגר ,רבה של ווירצבורג .פרטים נוספים עליו עיין בשנתון
הפרנקפורטי כרך ששי ע׳ 209ולהלן במאמרו של הרב ד״ר ל .לוונשטיין.
2נמצא בידי ספר ״שער זקנים״ ח״ב )זולצבך ,תק״צ( לר׳ אוה״ב ,אשר הי׳ ת ח ת ידי
הגהמ״ח ובו הערות מכי״ק .בדף קי״ח ע״ב בסוף תשובתו לתלמידו ר׳ נתן שנאטיר
כתובה בגליון ההערה המודפסת בזה .לצערי חתך הכורד בכרכו הספר חלק מהגליון
והשלמנו הדברים בסוגריים.
3הכוונה לתלמידו רנ״ש הנ״ל בהערה הקודמת.
5צ״ל :ז׳.
4
= ורוח הקדש לא היתה.
6צריך להשלים כ א ן :המלך.
7לשנת תמ״ה לאלף הרביעי.
8עיין רש״ש שכן העיר כבר במאור עינים פרק כ״ז .אמנם שם כתב ,שאולי זאת טעות
סופר ואולי מסתמר על סדר עולם סוף פרק כ׳ )עיין על כך בהערה .(10גם ר״י פיק —
ברלין ציין על הגליון שיש כאן ט״ס .וכן הגיה בדברי רש״י בסדר הדורות )ג״א תמ״ב(.
וכן ר׳ ד ב רטנר במהדורת ס״ע שלו הגיה גם בסדר עולם .ועיין ר״ש בלוך בתולדות
רש״י לצונץ בהערתו ,שהגיה ברש״י ובמגלה טו ובס״ע — בכל המקומות ד׳ במקום ב׳.
9
= וזה פשוט ואין צורר•
10חיזוק לדברי הגאון האוה״ב הוא שכן מצאנו בסדר עולם ר ב ה סוף פרק כ ׳ :מרדכי
היהודי ,חגי ,זכריה ומלאכי כלם נתנבאו בשנת ב׳ לדריוש .וכן מפורש במגלה טו ע״א.
והכוונה להתחלת נבואתם שהוזכרה בחגי ב׳ ובזכרי׳ ב׳ בשנה ב׳ לדריוש.
www.daat.ac.il
29
הרב אפרים גרינבלט
אתר דעת -מכללת הרצוג
נשים בברכת המזון
ר ב ע ו עקיבא איגר ז״ל בתשובה סימן א׳ כתב בנשים דשכחו להזכיר של ח
בברכת המזון אינן חוזרות לברך מטעם דאכילה ביום טוב הו״ל מ ״ ע ש ה ז ״
ונשים פטורות ,וז״ל :״וא״כ לא תהא מצוד .זו עדיפא מכל מ ״ ע ש ה ז ״ ג ש נ ש י ם
פטורות״ .ואף ד מ ש מ ע דנסתפק בזה .אבל עיין בשדה ה מ ד באסיפת דינים מ ע ר כ
ברכות סימן ד׳ אות ב׳ שכתב ״אף ד כ ת ב בלשון מו״מ ,המעיין בד״ק בגופן ש ל ד
ובהשמטות לשם ישפוט בצדק שכן הוא דעתו ז״ל״ ,עכ״ל .ועיין בסימן
״
שגםתפק אי גשים חייבות לאכול בערב יוה״כ דאפשר דהן פטורות מכל
שהז״ג .ועיין מ ״ ש בזה בנועם חלק ח׳ עמוד קע״ה.
ג
ג
ת
׳ ן
0
ז
״
ע
מ
והנה כ״ז הוא רק להייבן ,אבל בודאי ת ש י ם דאוכלות בעיוה״כ מ ק י י מ ו
מצוד .משום דיש להן רשות להכניס עצמן בדין כאנשים .ובשו״ת כתב ס ו
אור״ח סימן קי״ב כ ת ב דנשיס חייבות באכילת עיוה״כ.
ן
ועוד כ ת ב שם הרע״א ז״ל ת ש י ם חייבות לבצוע על שתי ככרות ש א ף
היו בנס דמן .ועיין ש ו ״ ת האלף לך שלמה אור״ח סימן קי״ד דביאר ל מ ה ל
נהגו נשים בלהם משנה ,ועיין בספר המנהיג בהלכות ש ב ת סימן נ״ה ד
ת ש י ם הייבות לבצוע על שתי ככרות .ובביאור הלכה סו״ם רצ״א כתב וגם ח י י
ב מ צ ו ת לחם משנה.
ת
ס ר
ד ׳
א
כ ו ז כ
3ו ת
ו ס ב ר ת ה ר ע ״ א צ״ל אף דאנשים ששכחו של ח ג מחויבים לחזור ,הייני מ ש
דכל זמן שלא הזכירו של חג עדיין לא ברכו כדינם ומשום כך צריכים ל
מ ה שאין כן בנשים לפי סברתו הלא פטורות מלהזכיר של חג ואם לא ה ז כ י
אם כן ברכו כבר כדינם ,ואם יברכו שוב הו״ל ברכה לבטלה .ואצל א י ש
שחוזרים משום דעדיין לא יצאו ידי ברכת המזון .או יש לומר דעצם ברהמ״ז כ כ ר י
יצאו אלא חוזרין בשביל ההזכרה וזה שייך רק באנשים דהייבים בהזכרה ,א ב ל ל
נשים .וראיה נראה דיצאו כבר ידי ברהמ״ז מהמבואר בסימן קפ״ח בג׳ ש א כ ל ך
ידימ׳׳
לי
ל
ב ש ב ת ויום טוב ושכחו להזכיר מעין המאורע
יןבאך
״
יף
יברך כ״א בפני עצמו כי מידי זימון כבר יצאו ,מ ש מ
דאל״כ איך יצאו ידי זימון הרי לא שייך זימון בלי ברהמ״ז ,אלא מ ש מ ע דיצאך
ברהמ״ז אלא הוזרין בשביל ההזכרה .וזה שייך רק באנשים אבל לא ב נ ש י ם
ו ש
ח ז ך ף
ר ך
ד
מ
א
ו ה ם
צ ר י כ י ם
ע
ח ז ו ר
ד ג
א ש
ז
ב ר ה מ
3
כ
ר
ב
ד
ל
ד
ו מ מ
יל
פטורות
הוזרות הברהמ״ז
הוא משום דשויא
אבל בשכחו איך
ברהמ״ז ואי יחזרו
א
א
ם
י ח ז
ב
ר
כ
ה
ב ט
״
א
ת
ה י א
ם
ב
ר
ת
ה ר ע
א
ד
ג
ש
י
ס
ך
"
ל לי'
י י ייי״ל
בשכחו להזכיר של הג ופשוט .אלא מ ה שהן אומרות ש ל
עלייחו חובה וא״כ זה שייך רק שהן יכולות להזכיר ש ל ן ן
יכולות לברך שוב ברהמ״ז משום קבלתן כיון שכבר י צ א ו
ויברכו הו״ל ברכה לבטלה ו א ״ כ א״א לחייבן לחזור.
איי
ו
ח
והא דאין צריכין להזור לזימון משום דזימון היא ברכה בפגי ע צ מ ה ו ב ז ה ^
כבר ואין צריכין לחזור ,מ ש א ״ כ ברכת המזון ,היות שלא הזכירו מעין ה מ א ו ר ע !-
)סוף בעמיד ה
30
www.daat.ac.il
ל
כ
י
י
*
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
מ ק ו ר ל ה ס ב ר ו של הרב ש״ר הירש
בפירושו לפרשת חוקת דן חרב הירש זצ״ל בשאלה ל מ ה אסור ל ק ח ת שכר
עבור עשיית מצוות אחדות ,ואילו במצוות אחרות מותר לקחת שכר מהזולת.
הרב הירש כותב בפירושו לבמדבר יט ,י ז :במשנה בבכורות )כט ע״א( למדנו
״הנוטל שכרו לדון ,דיניו בטילין ,להעיד עדותיו בטילין ,להזות ולקדש מימיו מ י
מערה אפרו אפר מקלה״ .לפי ר ש ״ י ) ש ם וקידושין נח ע״ב( מותר ל ק ח ת שכר בשביל
הבאת חאפר ומילוי המים ,שחרי ״טרחא חיא ורחמנא לא רמי עליה ושרי למשקל
אגרא״ .אצל קידוש והזאה יש רק קיום המצוה בלי ט ר ה ה וכמו שרש״י מסביר
)קידושין שם( ״שכר לימוד מצוד .הוא נוטל והתורה אמרה ׳ראה ל מ ד ת י אתכם׳
וגו׳ מה אני בהנם אף אתם בהנם״ .יש עוד צורך להסבר בהבהנה בין הפסול בלקיחת
שכר אצל קידוש והזיה ובין ההכשר בלקיהת שכר אצל ט ב י ל ת כלי ,שהיטה ,כ ת י ב ת
סת״ם ,הטלת ציצית בבגד ,קביעת מזוזה וכוי .עיין בתוספות כתובות ק ה ע ״ א ד״ר.
גזורי .אולי שייכים קידוש והזיה במיוחד למושג ״תורה״ אשר עליה גאמר בעיקר
״מה אני בחנם וגו׳״ ,ואולי רמז לכך דברי הפסוק בפרשה זו ״ ז א ת ה ת ו ר ה ״ ) י ט ,ט(.
ומוסיף הרב הירש )בלשון ה ק ו ד ש ( :וצריך עיון בצאן קדשים לבכורות כט ע ״ א
דמשמע דס״ל דהזיה וקידוש רמיא רחמנא על ה א י כהן דשייך בעבודה ,משום הכי
אסור לקחת אפילו אגר בטלד .דמוכח עכ״ל ,ו צ ״ ע מ א י קאמר .ועי׳ בריטב״א קידושין
נח ע״ב דס״ל דהא דדיגין בטלין קגסא דרבגן הוא וס״ל דשכר טבחים ובודקים
שהוא מותר דהנהו פועלים נינהו' ולא שכר הוראה הוא אלא שכר פעולה ועדיף
משכר הבאה ומלוי ,וצ״ע ,עכ״ל.
בשולי הנליון של המהדורה הראשונה )פרנקפורט תרל״ז( מצאו הוספה מ א ת
הרב הירש בכתב ידו ו ז ״ ל :״אפשר ל ע ״ ד להלק בין קידוש והזיה לשאר מצות.
כל שאר מ צ ו ת יש ביד המהויב ל ע ש ו ת המצוד .ואינו מוטל על אהרים לעשות
המצוד .בעדו ,לכתוב לו םת״ם ,לשהוט לו בהמה וכיוצא ,אכן קידוש והזיה א י
אפשר לטמא לעשות ,׳והזה הטהור על הטמא׳ קאמר רהמנא ומצור .היא על חברו
לעשות ודומה ללימוד תירה ,עדות ודין ש א י אפשר בלי אהר ,ודוק״.
בסוף פירושו לספר דברים הוסיף הרב הירש תקונים ומלואים אהדים לפירושו
לתורה .על הבעיה הנ״ל כתב הרב ה י ר ש :אולי אפשר למצוא א ת ההבדל בין קידוש
והזיה ,עדות ודין ותלמוד לבין מצוות אהרות בהסבר ז ה :קיום מ צ ו ת קידוש והזיה
)סוף מעמוד הקודם(
יצאו ורק בזה צריכין לחזור .וכאשר רוצין לחזור ולזמן ,האם יכולין ן — הנה
מלשון הב״י שהביא דברי הכל בו שכתב ״ואינם צריכים״ מ ש מ ע לכאורה ד א ם
רוצים יכולים ,אבל הלבוש כ ת ב ״ולא יחזרו לזימון דהא ידי זימון יצאו כבר׳ /מ ש מ ע
דאין יכולין ,ובודאי זה ג״כ כונת הב״י בלשונו ״ואינם צריכים״ ,כלומר דאינם
יכולים.
31
www.daat.ac.il
מכללת
אתר דעת
הרצוגהטהור על הטמא״ .גם דין ועדות ה ס
והזה
לטמא -וגו׳
הוא לטובת הזולת ״ולקהו
פעולות לטובת אתרים וגם תלמוד תורה שבעל פה תלוי בעיקרו בלימוד מ פ י אחרים.
במצוות אלו דורשת התורה לקיים את המצוד ,בלי קבלת שכר .פעולות אלו כלפי
אחרים שייכים לגמרי לעצם המצור״ וכך החיוב ,אך ביכלתו של כל א ה ד לקיים
באופן ע צ מ א י מצוות אתרות כגון כתיבת םת״ם ,שהיטד ,וכר .העזרה לאחרים בקיום
המצוד ,איגד ,קשורה בעצם המצוד ,ולכן מותר לקהת שכר תמורת עזרה זו ,ע כ ״ ל
)במהדורה השניה הוכנסו דברי המלואים במקומם בפרשת הוקת(.
לפי הסברו של הרב הירש יש להבחין בין אותן המצוות שעזרת הזולת ה כ ר ח י ת
לקיום המצוד) ,דין ,עדות ,תלמוד תורה ,הזיה ועוד( לבין מצוות ש ע ז ר ת ה ז ו ל
איננה הכרחת לקיום המצוה .במקרה הראשון אסור לקתת שכר ,ואילו במקרר,
השני מותר הדבר .דומני שהרב הירש נתן כאן הסבר ברור ,שבו טמון רעיון מ ו ס ר י
חשוב ש י ש חיוב לעזור לזולת ללא שום תמורה באותן המצוות שקיומן מ ו ת נ ת
בעזרתו של אחר.
ת
כ ע ת מ צ א ת י בם״ד מקור להסבר זד ,בתשב״ץ ,חלק ג׳ סימן יג.
בתשובה זו דן הרשב״ץ בשאלה על מ י חלד ,מצות קבורה ומסביר ש מ צ ו ת
מ ו ט ל ת רק על קרובי ה מ ת ולכן מותר לאנשי החבורה לקחת שכר כאשר הם מ ו כ נ י ם
לקבור כל מת .בהמשך התשובה כותב הרשב״ץ בענין נטילת שכר עבור ח פ י ר
הקבר ,אשר עליה ערער א ה ד מ א נ ש י העיר ,ו ז ״ ל :ואפילו היתד ,חפירת הקבר מ צ ו ת
בכלל מ צ ו ת הקבורה דהוי כשכר הזאה וקדוש ,וכ״ש שיראה שאינו אלא כ ה ב א ת
ומלוי שחם טורח בהכשר מצוה ,שאין מצות הקבורה אלא להכניסו לקברו ו ה ח פ י ר ^
הכשר מצוד ,היא שהרי האדם בחייו יכול לחצוב לו קבר כמו שכתוב מ ה לך
ומי לך פה כי ח צ ב ת לך פה קבר חוצבי מרום קברו )ישעי׳ כב ,טז( ,וכן ב ק כ ר ד
אשר כריתי לי בארץ כנען ש מ ה תקברני )בראשית נ ,ה( ,לפי מ ה ש נ ר א ה מ ד ן -ך
הפשט ,וכן נ ר א ה בנמרא בפרק נגמר הדין ובמסכת משקין ש ה מ ע ר ו ת ו מ כ י ן
והמהמורות מוכנות לקבור שם הארונות …וכיון שהאדם יכול להצוב קבר ב ח י י ך
ואין מוטל על הרבים אלא להכניסו בקבר שיאי איפשר זה אלא על ידי אחרים ,א
רוצה להטיל טורח החפירה על החיים רשאין ליטול מממונו כמו שהתנו.
ז ן
ת
ה
פ
ש
בדברי הרשב״ץ יש מקור נאמן להסברו של הרב הירש.
אגב ,ב״קול סופר״ על מ ס כ ת כלים פרק א מ ש נ ה ז ,מביא הרב חיים
זצ״ל א ת דברי הרשב״ץ הג״ל בקיצור ומגדיר אותם כ״דבר גדול״ ו״ענין נ פ ל א / /
אך מסיים בהערה ב ז ה ״ ל :״רק הראי׳ שהביא מיעקב ׳בקברי אשר כריתי׳ י ע ו ״ ^
פלא ,שם הפי׳ שקנה המקום מעשו״ — ,אך לפענ״ד אין מקום להשגה זו ,ש ה ר י
רש״י מפרש ״אשר כריתי ל י — כפשוטו כמו כי יברה איש״ ,ורק אהר כך מ _
״ומדרשו …כמו אשר קניתי״ )בראשית נ ,ה( .לכן דייק הרשב״ץ וכתב ״וכן כ ק
אשר כריתי לי בארץ כנען ש מ ה תקברני לפי מ ה שנראה מדרך הפשט״ ,ופלא־1 .
הגאון בעל ״קול סופר״ שלא הרגיש בכוונת הרשב״ץ במלים האחרונות האלו.
ס
ך
ק
ר
ג
ק
כ
ד
ב
ע
32
www.daat.ac.il
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע בכרך
מה ב<ן ש א ו ל ל ד ו ד
כשהלך שמואל למשוח א ת דוד ,היו מלאכי השרת
אותו
מקטרגיו
לפני
הקדוש־ברוך־הוא,
ואמרו:
רבונו של עולם ,מפני מ ה נטלת ה מ ל כ ו ת משאול
ונתת לדוד 7
אמר ל ה ם :
לדוד
אני
אומר
לכם
מה בין
שאול
וכוי.
פס״ר פ״ח ,שוח״ט ת ה ל י ם כז
<ג< .סוד ו מ ל כ ו ת
)פרק סיום(
www.daat.ac.il
הרצוג י ם :
מכללת ר ק
אתר דעת -ה פ
א.
איך א ל ך
ב.
עגלת ב ק ר
ג.
וירב בנחל
ר.
חטאת קסם
ה.
בעין דור
ש
י י ת ח פ ש
א
ו
ל
ל
מ
מ י ת נ י ז
ה
י
/
על מ י ת ת ו של צייק /י
הרגזתני / 7מ ה אעשה? /מלוא ק ו מ ת ו /עגל מרבק.
ו.
/למר׳
מ ל כ ו ת שעה
מלך ומקדש /מ ת נ ו ת ארובות וקצרות /ראש למשיחים /
ז
א
ק ו מ ת ו /נ ס מ ן א ח ר נסיין.
ז.
קשה כשאול ק נ א ה
ח.
לרעך ה ט ו ב מ מ ך
ט.
א ה ב ה בצר ק נ א ה
י.
בריה שבראתי בעולמי
יא.
מ ל ח מ ת עמלק
ש
א
ו
ל
ו
ה
ע
ם
ל
א
ת
ח
מ
ו
ל /
/
ויפקדם בטלאים /ייגזמיל
הקיני /ערב רב /נ ח מ ת י כי המלכתי א ת שאול /כי יד על כ ס
וישלחך ד' בדרך /ה ל א א ם ק ט ן א ת ה בעיניך /ושוב עמי.
ח
״
י ^
ס
י
ר
יב .ראש שבטי ישראל
ושם ה ק ט נ ה ר ח ל /כי מכרנו /ותגנוב ר ח ל א ת התרפים /בו א ו
עלוב בן עלובה /בנימין זאב יטרף.
יג.
יסוד ומלכות
34
www.daat.ac.il
נ י
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
יסוד ומלכות
)פרק סיום(
השאלה שהעמדנו לפנינו בפתיחת ה מ ס כ ת הזאת ,״ מ ה ב י ן ש א ו ל ל ד ו ד ״
היא שהדריכה א ת לימודינו בכל הפרקים האלה ,באשר יגענו למצוא א ת סוד מ ע ש י ו
וסוד יפיו של שאול ,בחיר ד׳ ,ראשון למלכות ישראל.
לדוד
שגיון
שר
אשר
על
לד׳
דברי
כוש
בן
ימיני —
)תהלים ז׳(
וכי כושי היה ,והלוא כתיב )ש״א ט .ב (.ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב
וכר .אלא שהיה משונה במעשיו וביופיו ככושי ,שהוא משונה בעורו.
)שו״ט שם(
ועד סוד תטאו ומותו המשונים גם הם.
מלמד שהראהו הקב״ה למשה דור דור ושופטיו ,דור דור ומלכיו ,וכר
והראהו
שאול
שיעמוד
על
ובניו
נופלים
בניד
בחרב.
ידקר
אמר
לפניו:
בחרבי
מלך
ראשון
)ויק״ר פכ״ו .ז(.
וכיון שארכו הדברים ,וידותיהם השתרבבו גם מ ע ב ר השאלה הזאת ,ראוי כי נקדיש
עוד פרק אחד ,לסיכום ולהשלמת.
גם עליו כמו על קודמיו גמליץ וגאמר :תם ולא גשלם ,חשבח לא־ל בורא עולם.
#
ייסדגו עוז השאלה מפי התלמידים ,אשר לבם היה על שאול ,חבחור והטוב ,שכך
ע ל ת ה לו להעשות פתאום למלך בזכות העגוח ולמחר להכשל בגללה.
)ראה בפרק ג ו י ר ב
ב נ ח ל ובפרק ו .מ ל כ ו ת ש ע ה (
ומפי הכמינו ז״ל אשר גם הם תמהו ופסקו :שאול )חטא( באחת ועלתה לו )וניטלה
המלכות ממנו( .ודוד )חטא( בשתיים ולא עלתה לו) .יומא כב(:
)פרק י׳ — ר א ו
ברי ה
שבראתי
בעולמי(
ומלבו של שמואל הנביא אשר אחב את שאול וחמל עליו כעל נטיעתו חראשונה,
ואשר התאבל עליו ,כי ד׳ מאסו .ש מ ע נ ו את ש א ל ת ו בלכתו אל ישי בית חלחמי,
בשליחות ד׳ למשוח לו מלך ,בעוד מלכותו של שאול קיימת.
והוא הלך בעל כורחו כמביא עגלה ערופה על המריבה שחוא מטיל בין ש נ י משיחיו,
)פרק א — א י ך א ל ך ? ופרק ב — ע ג ל ת ב ק ר (
ה א ח ד רודף והשגי גרדף.
ומפי מלאכי השרת שחיו מקטרגים לפני הקדוש־ברוך־הוא ואמרו :ר ב ו ג ו ש ל
ע ו ל ם ,מ פ נ י מה נ ט ל ת ה מ ל כ ו ת מ ש א ו ל ו נ ת ת ל ד ו ד י
*
בסך הכל ,שאלה א ח ת היא ,אולם ש ת י פנים לה.
הראשונה ,היא הידיעה הקודמת ,כי שאול לא היה מ ש ב ט ו של יהודה שנתברך
ב מ ל כ ו ת ע ו ל מ י ם ,אלא משבטו של בנימין — אם כן למה נבהר י
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
והפנים האחרות של השאלה ,היא הכרתנו א ת שאול ,מ ע ד ו ת הכתוב ע ל י ו :
וטוב
איש
ואין
ישראל
מבני
ממנו
טוב
בחן
ר
וכר )ט .ב( ומפי שמואל
ב ח ר בו
במצפה ביום הלכדו בגורל .ויאמר שמואל אל כל ה ע ם :הראיתם א ש ר
,
ד
כ י אין כמוהו בכל העם) .י .כד(.
ו מ ת ב י ע ת ו ש ל ה ק ב ״ ה בימי דוד ,ש ת ב ע מהם על ידי הרעב ,הספדו ש ל
שלא
כהלכה
נםפד
הגבעונים ואמרה ע ל י ו :
שאול
)יבמות עה( ו ב ת קול י צ א ה לסתום דבריהם הרעים
׳
ל
ש
ב ה י ר ד ׳ ) .ש״ב כא .ו .ברכות יב(:
ואם כן ל מ ה נ ד ח ה שאול כל כך ,ולמה נמאס על חטא א ח ד שתטא י
ק ש ה היא ד ע ת הרמב״ן ,בענין זה ,בפרשו את ה כ ת ו ב :ל א י ס ו ר ש ב ט מ י ה ו ד
״
ה
)ויחי מ ט (
;
וענין שאול היה ,כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב
א
״
ל
הקדוש־ברוך־הוא ,לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות ,ש ל
א
יסור ממנו לעולמים ונתן להם מלכות שעה ,ולזה רמז הכתוב )הושע יג .י /
א
לך מלך
אתן
ולכן לקחו
באפי
ואקח
ב ע ב ר ת י .שנתנו לו שלא כרצונר
ב ע ב ר ת ו ,שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות.
לא פחות קשים הם דברי ה ז ו ה ר :
תא ח ז י :שאול מלכא נטל מלכו) .אמאי ?( בגין דעד לא מטא זימניה
להאי )משום שלא הגיע זמנו של דוד לזה( דהא מלכו הוד .ודאי דדוי׳ ואו^ן
שאול ונטל ליה .כיון דמטא זימניה דדוד למירת דיליה ,כדיו )כיול ש ה ג י
זמנו של דוד לרשת שלו כדין( אתער צדק )מלכותא דלעילא( וכניש ק ן
ע
י ד
לשאול בחובוי )התעורר צדק ,ונתפס שאול בחטאו( ,ואתדחי מקמיה ד ן ך '
י
א
ת
א
1
י""
י נ ט ל
ד י ל י ה
)
־
ז
ה
ר
ו י ל
י יסד( י
בדרך ד ו מ ה הלך א ח ד הראשונים ,רבי מנחם ב ״ ר ש ל מ ה המאירי ,ב ע ל ״ ב י ת ה ב ח י ר ן -״
אף ה ו א ה כ ב י ד ע ו ד א ת ד ע ת ו ע ל שאול ,ו א מ ר כ י ב כ ל ל ל א הגיע למלכות א ל א ן1^-
כ מ מ ו נ ה או כאפוטרופוס ע ד ש ב א דוד.
אמר נעים זמירות ישראל :א ז
עזר
עבדי
על
גבור
בשמן
דברת
הרימותי
קדשי
לחסידיך
בחור
משחתיו.
מעם:
ותאמר
י
י
ש ו י
י
מצאתי
ת
-
)תהלים פט .כ ״י ז
׳* כ א (
ומפרשי המקראות הניחו הענין על דוד עצמו —
והענין כ ל ו מ ר :שבלכותי לא נזדמן במקרה ,שכבר נתייעד בנביאה
הנבחר ,ר״ל יעקב אבינו ע׳׳ה והוא חזיון ל א י ס ו ר ש ב ט
מיד
מבין רגליו.
ומחוקק
והענין שרמז מלכות שאול ,שלא היתד ,כוונת הא־ל ובחירתו עליו.
36
www.daat.ac.il
לא
(
1
-
כ
אתר דעת -מכללת הרצוג
והוכחה לזה מ מ ה שכתוב )ט (.ומשתתו ל נ ג י ד — ,ולא כתוב ל מ ל ך .
וכן קרא לו גם שמואל במשתו א ו ת ו :ויאמר הלא כי מ ש ת ך ד׳ על נתלתו ל נ ג י ד .
ולפי זה הוא מבין ,מדוע לא גסלת לו לשאול על ת ט א ו האתד ,ולדוד גסלתו גם השנים.
ויראה לי גם כן שזהו ענין שארז״ל :אמר לו הקב״ה ל ד ו ד :על מפלתו של
שאול אתה אומר שירה ,אלמלא אתה שאול והוא דוד ,אבדתי כמה שאול
מפניו — .שאילו היה הוא מזרע המיוחד למלוכה כ מ ו ה או היית אתה
ממונה
יורש
לבד כמוהו ,אבדתי כמה דוד מפניו .אבל אתה אצל המלכות
ג מ ו ר והיורש אם חוטא ,לפעמים מכסים אותו ,ואין מדקדקים
אחריו כל כד ,אבל מי שאינו אלא כממונה או כאפטרופום ,מדקדקים אחריו
)המאירי ,בהקדמה לפירושו על ס׳ תהילים(
אף בקלה שבקלות.
על כן בחרגו ללכת בדרך האחרת ,וגם היא בעקבות תז״ל ,משם תזו עינינו א ת שאול
מלך ביופיו ,אשר נבחר מ א ת ד׳ בזכות עצמו ,בזכות ה ע נ ו ה וחטוב שבו המופלא,
ואין איש מישראל טוב ממנו .וראינו א ת שיעור קומתו חרוחגית ,ג ב ו ה מ כ ל ה ע ם .
)ראה פרק ו .מ א מ ר :ש ע ו ר ק ו מ ת ו (
ולא משום שדתק העם את השעה ,נבהר שאול לשעה ,אלא ל ת פ ק י ד מושיע ישראל
הוא גמשח לגגיד ע ל ע מ י י ש ר א ל .בלשון ה ת פ ק י ד שנמסר למשה בראשונה,
בעמדו לפני ד׳ בסנה) .ראה ש מ ו ת ג .ז(.
ןהושיע את עמי מ!ד פלשתים כי ראיתי א ת ־ ע מ י
?
'
<ש* ט(10 .
מ י ׳ ' ״ י י **"
ושמן המשהה שיצק שמואל הנביא על ראשו ,כדין היד .גם הוא ,בזכותו עצמו,
ולא כממלא מקום ,כ ד ע ת המאירי .כי על כן הוא נקרא בפי שמואל ובפי דוד
ד /והוא ראש לנמשהים )פתי׳ אס״ר י( ,וכדברי ה״כםף מ ש נ ה ״ על
משית
)ראה שם בפ״ו ,מ א מ ר :ר א ש ל מ ש י ח י ם (
הרמב״ם הלכות מלכים א .ט.
ולתפקיד מלכותי ראשון בישראל נבתר שאול ,וראשון הוא במעלה לקראת בנין
בית הבהירה.
כי שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ :להעמיד להם מלך ,ולהכרית
זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה) .סנהדרין כ(:
וממלכותו של שאול מוכיה הרמב״ם א ת סדר המצוות האלה ,אף כי הגמרא לומדת
זאת ממקור אתר.
מינוי מלך קודם למלחמת עמלק .ש נ א מ ר :
למלך,
עתה לד ו ה כ י ת את
אותי
שלח
ד׳
למשחך
עמלק.
והכרתת זרע עמלק קודם לבנין הבית.
)הל׳ מלכים א .ב(
www.daat.ac.il
37
אתר דעת -מכללת ג
הרצוג
הפירוש שבתן רבינו המאירי על מאמרם ש ל חז׳׳ל ,אף הוא קשה להתקבל ,מ ש ו ס
הדיפות מ ש פ ט ו ע ל שאול .ו ש ה ד י כל עיקרו של ה מ א מ ר הזה בא ל ת ו כ ח ת ו של ד ו ך
להודיע לו ,כ י ש א ו ל
צדיק ממנו.
נןדבר דוד לד׳ את־ךברי ןזשיךה ןז*את
ביום הציל ד׳ א ת ו מכף כ?־^ןביו ומכף שאול:
)ש״ב כב — תהלים י
ח (
אמר לו הקב״ה לדוד :שירד .אתה אומר על מפלתו ,של שאול ן
אלמלא א ת ה שאול והוא דוד ,איבדתי כמה דוד מפניו.
רש״י:
שגיון
שהוא
לךןד
)מר׳ק ט
צדיק ממד.
על־ך^ךי־כוש
א ש ר ־ ש ר לדי
ז
בן־ןמיני:
)תהלים
א מ ר הקב״ה ל ד ו ד :
למה אתה
מקלל
ז #
(
ל מ ש י ח י ! לא כ ך א מ ר
ת
יבושו ויבהלו מאד כל אויבי )שם ו .יא( והלא שאול קראת אויב ש נ א מ ר
)שם יח( ביום הציל ד׳ אותו מכף כל אויביו מיד שאול.
שאול מפקיר נכסיו למלחמת ישראל ,שנא׳ )יא .ז( ויקח צמד בקר ו י נ ת ח ה ו
ואתה
שאול,
עצמר
לשאול?
מדמה
מנשרים קלו
מאריות
ש
גברו ) ״
ב
א
•
כ ג
> י ׳ ליי א מ ר
ששים מילין היה שאול הולד ביום אחד .ר׳ סימון אמר מאה ועשרים מ י ל י ן
ורבנן א מ ר י :מאה ושמונים מלין .אימתי ? כשנשבה הארון .ה י א
ה
ו א
ד כ ת י ב ) :ש״א ד .יב( וירץ איש בנימין מהמערכה — זה שאול )שחטף
א
מ
הלוחות שבארון מיד גלית ,והביאן לשילה .ולכן היה מוכרח להיות
ג
ס
המבשר לעלי(.
ואתה
מדמה
עצמך
לשאול?
אדם הולך לבית המשתה ,ואינו מוליך בניו עמו מפני מראית העיו• ו ש ^ ו ^
יצא למלחמה והוליד בניו עמו והיה יודע ,שמדת הדין פגעה בו —
ולך אמרו אנשיך )ש״ב כא .י ז ( :לא תצא עוד אתנו למלחמה וכד.
ואתה
מדמה
עצמך
לשאול?
שאול היד ,אוכל חולין בטהרה ,שנאמר )ט .כד( וירם הטבח את השוק ו ה ע ל י
ואתה
מדמה
עצמר
ד
לשאול?
שאול שומע בזיונו ושותק ,ש נ א מ ר ) ש ם כז( ובני בליעל אמרו מה יושיענו
ד
ז
ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ,ויהי כמחריש.
ואתה
מדמה עצ מד
לשאול?
באותה שעה אמר דוד לפני הקדושיברוך־הוא :רבונו של עולם,
זדו3ו
ת
א ת ה מעלה עלי ,שגגות חשוב אותן לי) .כי לא הייתי רק שוגג ב ד כ ר >
) ש ו ״ ט
38
www.daat.ac.il
תייליס
ז
(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודוד הכיר בשגגתו ,כי הוא ידע והכיר סגולותיו של שאול.
הן לשם כך זימנו ד״קב״ה אצל שאול ,להיות ע מ ו ולנגן לפניו .ולא רק כדי להרגיז
א ת שאול ביסורים של קנאה הופיע דוד ללחום מ ל ה מ ו ת ד׳ ,ולהיות לכל דרכיו
משכיל וד׳ עמו.
)ראה פרק ח — ל ר ע ד
ה ט ו ב מ מ ר .ובפרק ט — א ה ב ה
בצד
קנאה(
שם ניסינו להסביר זאת כ ע ו נ ש ו של שאול ,שהיה עליו להתייסר ביסורים האלה,
לשם תשובת המשקל .אבל דוד מה ה ט א ? ולמה היה עליו לסבול ייסורים של נרדף
ונהשד כמורד במלכות י
בודאי שכל זה היה מכוון להכנתו למלכות ,להודיעו שגם היא נקנית בייסורים ,ככל
הערכים הנדולים והיקרים .אבל ה י ה בזה גם הרצון ,שיכיר דוד א ת שאול מקרוב
וילמד ממידותיו הרמות ,אשר הפליאו אותו לטוב מ כ ל א י ש י ש ר א ל .
ולמען ילמד ממנו גינוני מלכות אשר התקין לו שאול בראשוניותו ,ו ע ש ה ל ו
א ש ר מ צ א ח י ד ו ) .ש״א י .ח .לפי ת״י(.
)ראה ש״א י .ח .לפי התרגום שם.
ובפרק ו — מ ל כ ו ת
שעה
מאמר:זאת
קומתו(
גם בתקופה ההיא ,שלאתר ההטא ,שרבים קוראים לה תקופת השפל של שאול ,גם
בה ,היה לו לדוד ללמוד הרבה מ ה ל י כ ו ת מ ל כ ו ת ב ק ו ד ש ,אשר לשאול;
ממאכל שולחגו ומושב עבדיו ,זה ש ו ל ח ן ה מ ל ך ב י ו ם ה ה ו ד ש ; ב ש ב ת
ה מ ל ך ע ל ה ל ה ם ל א כ ל )כ .כה( — ומשם ראייה ,שהיה אוכל חולין בטהרה.
)פס״ר טו .ג(
ומפגישתו האחרוגה עם שמואל ,כאשר בא שאול ברגליו אליו בגיות ב ר מ ה ; כשהוא
נכנע בחרדת קודש לפני גביא האלקים :ו ת ה י ע ל י ו ג ם ה ו א ר ו ת א ל ק י ם,
וילך .ה ל ו ך ו י ת ג ב א עד ב ו א ו ב ג י ו ת ב ר מ ה ; ו י פ ש ט גם הוא
ב ג ד י ו — רשי׳י :בגדי מלכות ,ללבוש בגדי ה ת ל מ י ד י ם ; ו י פ ו ל ע ר ו ם כ ל
ה י ו ם ה ה ו א ו כ ל ה ל י ל ה — ת ״ י :וגפל ערטילאי.
ודוד ראה א ת צניעותו הזהירה של שאול ,בהיותו ע מ ו במערה במדבר עין גדי .ועד
כדי כך התפעל ממנה ,ע ד שבזכותה הצילו מדין רודף) .ראה ברכות סב(:
לא לחנם נכתבח אחבה רבה בין שאול ודוד בפסוק א ח ד המתכוון לשניהם ,הוא הפסוק
המתאר פגישתם ה ר א ש ו נ ה :ו י ב א ד ו ד א ל ש א ו ל ו י ע מ ו ד ל פ נ י ו ,
ו י א ה ב ה ו מ א ו ד ,ויהי לו גשא כלים )טז .כא(.
ואהבה זאת גמשכה עליהם גם כאשר שיהקה האיבה ביגיהם בזדוגות כשגגות.
ועד שהגיעו ל ד ב ר י ה א ה ב ה ה א ת ר ו ג י ם ,בהפגשם במדבריות ,פעמיים.
שם קרא דוד לשאול :א ב י ! ושאול קרא ל ו :ב נ י ד ו ד !
www.daat.ac.il
39
דעתב -ה :
אתרא ה
ועל זאת קונן עליו ד ו ד ב
מכללת הרצוג
בנות ?שךאל אל־שאול זיכינד.
ק מ ל ב ש כ ם שני עם־עךנים ס?9גי• ? י
,
ב
מ
ע
ל
?
י ב ו
-ז
:
)ש״בא(.
ד׳ יהודה ור׳ נחמיה.
ר׳ יהודה א ו מ ר :בנות ישראל ,ממש .על שאול בכינה ,שבשעה ש ה י ו
בעליהן יוצאים למלחמה היה זנן ומפרנסן ומלבישן שני עם עדנים• מ כ א ן
שאין תכשיט נאה ,אלא על גוף מעודן.
י ש ר א ל .אלו ס נ ה ד ר י ן
ר׳ נחמיה א ו מ ר :בנות ישראל — ב נ י ו ת ש ל
של ישראל — שהיה רואה כת חברים ,ומאכילן ומשקן.
ומד .תלמוד לומר ,המעלה עדי זהב על לבושכן ן — שהיה שומע ה ל כ ה
פיו.
מפי חכם ומקלסו .נ ״ א :ה י ה ע ו מ ד ו נ ו ש ק ו ע ל
)ירושלמי נדרים ספ״ט אגדת שמואל
ור
א ה
ב ר מ ב
ג ם
"
ם
מ
ו ז , 7כ ו ת
ל
כ י ם
ס
כ
ה >
ב
" י׳ל״ה(
אבל מכאן הוזרת הקושיא למקומה ,וביתר ש א ת :
א ם כל כ ך ט ו ב היה שאול ,ואם כשר ה י ה למלוכה ,וצדיק ה י ה מדוד ,א ם כן ,ל
הוא נדתה מפניו?
ת
מ
ת א מ ר החטא גרם ומשום שלא מיהר לתזור בתשובת ,ולא קיבל עליו ייסוריס כ ד ו ז ־
בשעתו ,והלא למדנו ,כ י שאול ה י ה צ ד י ק מ ע י ק ר ו ,צ ד י ק ג מ ו י ׳ ׳ ש ק ש ת
)ראה בסוף פרק ו׳ -בריר ,שבראתי ב ע ו ל
לו להיות בעל תשובה.
גם א ת ה ח ט א עצמו למדנו בקריאה שניה ,שמיוהד היה לשאול ה צ ת י לפי מ ע ל ת ו
ומעלת שבטו ,א ך הוא טעה ,כ י ל א האמין בכוהו ובמעלתו.
מ י (
)ראה בפרק יא — מלחמת עמלק ובפרק יב — ראש שבטי י ש ר א ל (
וזו היתד ,שאלתם ש ל מלאכי השרת ,שגם ה ם ידעו ע ל הטאו ש ל שאול ,בכל ז א ת ה כ י ר ו
ע ו ל
בצדקתו ,ועל כ ן קיטרגו לפני הקדוש־ברוך־הוא ואמרו :ר ב ו ג ו ש ל
מפני מה אתה נוטל מלכות משאול ונותנה לדוד?
ם
תשובה מעניינת יש בפיהם של ה ז ״ ל :
אמר ר ב יהודה ,אמר שמואל :מפגי מה לא נמשכה מלכות שאול ך
מפני
שלא היה בו שום
ד ו פ י ) .רש״י :דופי משפחה ,ו י ת ג א ו
המלכים היוצאים מזרעו על ישראל .אבל דוד מרות המואביה א ת א ( ,
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק :אין מעמידין פ ר נ ס
הציבור ,אלא אם כי
ק
ו פ ה
ש
ל
ש
ר
צ
י
ת ל ו י ה
ם
מ א ח ו ר י ו
לי
׳
ש
א
ס
) י ו מ א
דעתו עליו ,אומרין לו חזור לאחוריך.
ע
תזו
כ
ל
ח
ב
ט
אולם ת ש ו ב ה זו ל א תניה ד ע ת ם ש ל השואלים ,ג ם אחרי שיבינו א ת י פ י ע מ ה .
^
כ י עדיין מ ח צ י ת השאלה הראשונה נשארה פתוחה .אדרבה ,עכשיו ה י א ת
משסתן-
יייי
ו ת ו ב ע ת :ה ל א דבר זה ה י ה ידוע בתחילה׳
א ם כן ,ל מ ה נ ב ח ר ?
ו
כ י
40
www.daat.ac.il
ש
א
ו
ל
ל
א
,
ב ו
ש
ו
ם
ד ו פ י
ז
ר
אתר דעת -ד
מכללת הרצוג
בטרם נבוא לשמוע את דבר ד׳ אשר השיב להם ל מ ל א כ י ה ש ר ת ,נעיין ע ו ד
במקורות המציינים כמה מעלותיו של שאול ,שבהן היה מ ו פ ל א מ כ ל א י ש ישראל,
וגם מדוד.
עליי
יךיד ד:
לבטח ״
?שצן *יי
י•
אמר •י
לבנימין• •י־
ו.-י•
טבע
שבט
וגדוליו
בנימין
מטבע
והסקרותלמעלה
ברכה״ ,ו ,
)דברים , ,״ ״
ץ.,.,״,״
לג .יב(
—
להתהלך
אנושי
החסידות
בדרך
ב ב ט ה ו ן .כאשר יבואר.
על כן סמר ברכת שבטו לשבט לוי.
והיינו ,שבעת שמת שאול ,והיה דוד מקונן עליו והחל לפני ה ק י נ ה :ל ל מ ד
בני
קשת
יהודה
הנה
כתובה
היא
ס פ ר ה י ש ר .ולא
על
היה אותה שעה ראוי לאזהרת מלר מד ,שנוגע לענייני המדינה .אלא היא
מכלל הקינה ,שבעת מליד שאול היה דוד בעצמו מתגבר על גלית במקל
ובאבן ולא היה נצייר ללמד בני יהודה קשת .והיינו
שאול
דז כות
ה יה א ז .אבל היום ההכרח ללמד בני יהודה קשת — דברכת יהודה היה
ידיו
לו.
רב
ישכון
ובברכת בנימין כתיב
ע ל י ו ,ואינו
לבטח
צריך לרוב טכסיסי מלחמת.
והנה
כמו
למעלה
שאנו
מן
מפרשים,
הטבע,
שהיה
כר היה
בטחון
בטחונו
שאול
במלחמה
בהוראה,
שלא יהיה
טועה ונלכד בהוראה שלא כהוגן ,אפילו בלי הכרח וחקירה .משום כך,
)״העמק דבר״ שם(
היו הוראותיו בלי קביעות מסכת.
וזה גופו של המאמר על ש א ו ל ד ל א ג ל י מ ס כ ת א.
רבינא א מ ר :בני יהודה דגלו מסכתא.
בגי גליל דלא גלו מסכתא,
לא
נתקיימה
נתקיימה
תורתן
תורתן
בידם.
בידם.
רש״י :דגלו מסכתא — מפרשין שמועותיהם ומדקדקים בטעמו של דבר
עד שמתיישב בלבם.
דוד
גלי
מסכתא,
שאול
לא
גלי
מסכתא.
דוד דגלי מסכתא ,כתיב ביה )תהלים קיט .עד(.
ירא י ד
יראוני
וישמחו.
שאול דלא גלי מסבתא ,כתיב ביה )ש״א יד .מז(
ובכל
ירשיע.
דוד
דגלי
אשר
יפנה
)עירובין נג(.
מסכתא
כדאמר בברכות )דף ד (.שהיה יגע בתורה ומורה הוראות .כ ד א מ ר :ידי
מלוכלכות בדם ושפיר ושליא ,ואומר :מפיבושת רבי ,יפה דנתי ? יפה
זיכיתי ,כתיב ב י ה :יראיך יראוני
מכוונות,
ו
1
לאיסור
איסור,
וישמחו — לפי
ולהיתר
היתר.
ששמועותיו
)רש״י(.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ת ו ר ת ו כ מ ו ב מ ל ח מ ו ת י ו ,ג ד ו ל ה י ה ש א ו ל ל מ ע ל ה מ ה ט ב ע האנושי .ע ל כ ן ל א ג ל י
מ ם כ ת א ,ש ש מ ו ע ו ת י ו ל א היו מ כ ו ו נ ו ת ל א י ס ו ר א י ס ו ר ו ל ה י ת ר ה י ת ר .ועל ת ו ר ת ו ז א
קראו חכמים א ת הפסוק
י ר ש י ע ,ש נ א מ ר ע ל מ ל ח מ ו ת י ו ,כ י דין א ח ד ל ה ולהן.
הנד .בשאול המלך כ ת י ב :
דוד
ת
כתיב:
המלך
ובכל אשר
דוד
ויהי
יפנה
לכל
י ר ש י ע )יד .מ 0׳ וגכי
דרכיו
משכיל
)יח יד(
ובשניהם הכוונה ,שהצליחו במלחמתם.
אבל הנפקא מיגא )ההבדל( שביניהם ,שיש מתגבר במלחמה ואינו כ ו ב
ש
את שכנגדו תחתיו ורק מפיל ומחליש אותו .נמצא שאינו מצליח את אומתו;
אלא מרשיע את שכנגדו .ויש מתגבר וכובש תחתיו וזוהי הצלחת האומה.
וזה היה הג״מ בין שאול לדוד .שאול היה רק מחליש ומרשיע שכנגדו
ודוד היה כובש ומעמיד נציבים באדום ובמואב ובכל האומות שכבש.
)העמק דבר בפ׳ בלק עה״ם וחיציו ימחץ(
ו ע ל כן ל א נ ת ק י י מ ה ת ו ר ת ו בידו ,ו ל א נ מ ש כ ה מ ל כ ו ת ו .
ב נ י מ י ן ז א ב י ט ר ף
טורף ובורת
וכן לא
ויהודה נמשל לאריה:
לפי
שנמשכה
)ויחי מט .כז( — נמשל בנימין לזאב ,על שהוא
נמשכה
רבץ
כרע
מלכות
מלכות
כאריה
בית
דוד.
בית
שאול.
יקימנו,
ו כ ל ב י א מי
)מדרש פי׳ צרור המור(
#
בדומה
לשיטתו ש ל ה נ צ י ״ ב זצ״ל בהעמק דבר ,פירש ב״ענף יוסף״ ,א ת ה מ א מ ר
שכבר הזכרנוהו לעיל ,בדברי ״המאירי״.
ניאמר
שמואל
נ!עש ד ׳ ' ל ו
וי.תנה
ן לפה
כא?ר
לי?ד
תשאלני
ך בר
׳׳דל
?;די
נד׳ סר מעליף ויהי ע ר ך :
נ ן ק ר ע ד׳ א ת
ד :
ןזממלכה
מ;ךף
)ש״אכחטז1
ז (
אמד לו ש א ו ל :כד הוית גבי )כשהיית אצלי( א מ ר ת :לרעד הטוב מ מ ך
וכען אמרת לרעד לדוד ז
אמר ל ו :כד הויגא גבך ,הויגא בעלמא דשקרא ,והדת שמיע מיני מ י ל י ן
דשקרא וכוי ,ברם אנא כען בעלמא דקשוט )אבל עכשיו אני בעולם ה א מ ת (
ולא תשמע ממני אלא מילי דקשוט.
)ויק״ר כ ו ( .
הענין הוא דשאול צדיק מדוד וטוב ממנו בבחינת השלמות הנפשי ,שיזוןן
העיקר ,אבל בשלמות המדיני ובפרט בסדר המלוכה ,דוד טוב ממנו וכן/
ת ה שאמד הקב״ה לדוד אלמלא אתה שאול זכר ,פירושו שאילו שאול ד ,
י ד
כמו דוד בענין המלוכה ,יאבדו כמה דוד מפניו ,שהוא צדיק ממנו.
ח ה שאמר שמואל ,שכשהיה בעולם השקר א מ ר :לרעך הטוב ממד ,ש ד ^ ן
בבחינת שלמות המדיני ,שהרי בעולם השקר קראו טוב ממנו ,אבל כשזזו^
בעולם האמת לא אמר לו שהוא טוב ממנו ,אלא דוד סתם,
שלמות הנפשי שהוא העיקר ,שאול טוב ממנו•
42
www.daat.ac.il
שבב י
ת
3ת
)״ענף יוסף׳׳ ש ס (
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
ד׳
לדוד
ו י ש ע י — .זה שאמר ה כ ת ו ב :נר לרגלי דבריך
אורי
ואור לנתיבתי) .תהלים קיט .קה( .אם נ ר למה אור ,ואם אור למה נ ר ו
אלא ,אמר ד ו ד :כשאני מתחיל בדברי תורה ,מעט אני מתחיל בהן והן
נובעין .וכשאני נכנם לתוכה ,נפתחים לי שערים הרבה ,לכר אמר תחילה
נר ,ואחר כך אור.
ד׳׳א ,נר לרגלי דבריך ,ואור לנתיבתי — אימתי אמר דוד פסוק זח ,כשהיה
מהלך לעמק רפאים .אף על פי כן ,לא הלך למלחמה עד ששאל באורים
ותומים.
וכן
אתה מוצא,
למשוח
כשהלך שמואל
את דוד ,היו מלאכי השרת
מקטרגין אותו לפני הקב״ה ,ואמרו :רבונו של עולם ,מפני מה נטלת
המלכות משאול ונתת לדוד ל אמר להם :אני אומר לכם מה בין שאול לדוד.
שאול הלך ושאל באורים ותומים ,כיון שראה שבאו עליו פלשתים אמר
לכהן,
י ד ד,
אסוף
ולא המתין עד שיגמור את הדבר ,שנאמר )ש״א
יד .יט( ויהי עד אשר שאל אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילד
הלד ורב ,ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך.
אבל דוד ,בשעה שראה את הפלשתים באים עליו בעמק רפאים ,מיד התחיל
לשאול באורים ותומים ,שנאמר )ש״ב ה .כב—כג(
ויאמר
תעלה,
לא
הסב
אל
וישאל
אחריהם,
דוד
בד׳
וכר .אין לך רשות
לפשוט יד בהם ,אפילו אם היו קרבים אצלך .עד שתראה ראשי האילנות
מנענעים,
שנאמר:
הבכאים
אז
ויהי
בשמעך
את
קול
צעדה
בראשי
תחרץ.
כיון שבאו פלשתים ,היו ישראל רואים אותם ,ולא היו רחוקים מהם אלא
ארבע אמות ,אמרו ישראל ל ד ו ד :למה אנו עומדים ד — אמר ל ה ם :כבר
נצטויתי מן השמים ,שלא לפשוט יד בהם עד שנראה ראשי האילנות
מנענעים —
אם פושטים אנו יד בהם אנו מתים ,ואם אין אנו פושטים יד בהם אנו
מתים ,ומוטב שנמות צדיקים ולא נמות חייבים .אלא אני ואתם נתלה עינינו
להקדוש־ברוך־הוא.
מיד נדדו כל האילנות ,ומיד פשטו בהם ,שנאמר )שם כה( ויעש דוד כן
כאשר צוהו ד׳ ויד את פלשתים מגבע עד ביאר גזר.
אמר הקב״ה למלאכי ה ש ר ת :
ראו
מה
בין
דוד
לשאול.
מי גרם לדוד שניצל — דברו של הקב״ה שקיים ,והאיר לו .לכן נ א מ ר :
נר
לרגלי
דבריד.
www.daat.ac.il
)שר׳ט תהלים כז .פם״ר פ״ח(
43
הזה.הרצוג
מכללת
אתר דעת -
המאמר
בשתי דרכים יש להבין את
האחת היא המראה לנו א ת דוד ה מ ת ע ל ה על שאול בשגב מידת הבטחון והאמונה
שאין הוא הולך למלחמה ע ד ששואל באורים ותומים .וגם בתוך חמלחמה הוא מוסיף
לשאול כיצד יעשה .ואף כי התשובה מ ע כ ב ת אותו וכובלת ידיו ,בכל זאת הוא שומע
ואינו עושה אלא אשר צווהו ד׳.
ואף כי אנשיו עומדים נחרדים על הייהם ,כי הפלשתים הולכים ומתקרבים ו כ א ר ב
אמות ביניהם ,בכל זאת הוא עומד שוקט ובוטח .ותולה עיניו אל הבכאים
א מ ר להם כ ב ר נ צ ט ו י ת י מן ה ש מ י ם ,ש ל א ל פ ש ו ט י ד בד,
עד שנראה ראשי האילנות מ נ ע נ ע י ם
תוך כדי כך ל י מ ד דוד את אנשי מלחמתו ,ע צ מ ת מ י ד ת הבטחון תתמימה ,ואמונת
ה א ה ב ה :מ ו ט ב ש נ מ ו ת צ ד י ק י ם ,ולא נמות חייבים.
ע
ם
.
)תהלים כא.
כי ן״מלך ב*טת בד׳ ובתסד עליון בל ?מוט:
׳י! ו ־
•
י *-יו
4
ואני בתמי ת מ כ ת בי ותציבני לפניך לעולם :
•
־י־
־־
י־•*
־׳
י ״
1
;
)שםמא.י
*
בדרך
ג (
הה פ יד ן
אולם הדרך השניה מ ר א ה לנו א ת שאול ,שהיה מתהלך
וההפקרות למעלה מטבע אנושי בבטהון.
שאול לא דרש באורים ותומים בצאתו למלחמה .וגם בפעם הזאת אשר א מ י ל א ח י ת
ה ג י ש ה א ר ו ן ה א ל ק י ם ,לא ע ש ה זאת אלא משום שראו הצופים חרדת א ל ק י
במחנה פלשתים ,והוא לא ידע למה נפקד יהונתן ונושא כליו .וכאשר ראה
ל
המהומה במחנה פלשתים כשהיא הולכת וגדלה ,וויתר שאול על השאלה ואמר
הכהן א ס ו ף י ד י ך .
ת
ס
ת
א
א
לא מ פ ח ד פתאום ע ש ה כן שאול ,ולא מתוך חוסר בטחון .אלא שזה היה ב ט ח ו נ ו
המופרז ל מ ע ל ה מן הטבע ,כזכות שבטו י ד י ד ד /החופף עליו ב מ ל ח מ ו ת י ו :
ויושע ד׳ ביים ןזהוא את־י&ךאל
־ *
י
־
<
-
•י-
י ״ ׳ ״
)ש״א .יד־—ע (
ג
כלשון התורה בקריעת ים סוף!
הוכחה לכך היא השבועה אשר השביע שאול את העם ,מ י ד אתרי זה.
נ^
ל
?
א ו ל
ה*92י 3 * 9
ם
ת
" £ל׳? ^ * י ׳ אייי ל
י
1 ? ,י ש
א ? ל
^-י '
^י
?
ם
־
גם בזה עשה שאול שלא כהלכה ,אלא ב ד ר ך ח ס י ד י י *
ד
ל׳^לכ
)שם'
ו
ל
מ
ע
ל
ד
'
מ
ה
ט
ב
ע
כ ד (
ייאנישד,
חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכד׳ם ויכבשום וישבו מהן ,מותר להם ל א כ ״ .
גבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו .אם ירעב ולא מצא מה יאכל ,א ל
מאכלות האסורים ,וכן שותה יין גסך•
)רמב״ם הלכות מלכים פ״ח הל״א ,ח ו ל י ן
44
www.daat.ac.il
י ז
א
(
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולא איירי שהם מסוכנים אצל הרעב ,אלא שאינם צריכים לטרוח לבקש
מאכל היתר .כיון שנכנסו לגבול העמים ,אם ילכו לבקש מאכל היתר יקומו
)רדב״ז שם(
עליהם העמים.
אולי ביקש שאול בזה ,גם תוא כדוד ,לזכות א ת העם וללמדם מכוח בטתונו הרב.
אך מכיון שהוא למעלה מן הטבע האנושי ,על כן לא קיבלו העם דבר זה ברצון.
ומיד אהרי הצום הזה ,הטאו ל ד ו ב ג ד ו :ו י ע ט ה ע ם א ל ה ש ל ל ו י ק ח ו צ א ן
ו ב נ י ב ק ר ו י ש ח ט ו א ר צ ה ,ו י א כ ל ה ע ם ע ל ה ד ם )לב־לג(.
ע כ ר א ב י א ת ה א ר ץ — כי לא עשה
אולי לזאת התכוון גם יהונתן ב א מ ר ו :
שאול כדרך כל הארץ.
וזאת אשר ענה להם הקב״ה למלאכי השרת ,כאשר קיטרגו לפניו ,ודברו בזכותו
של שאול.
הם אשר הכירו את מעלותיו של שאול הקרובות אליהם ,גם הם חייבים לדעת ,כ י כל
מד• שהוא למעלה מן הטבע האנושי ,איננו יכול להיות מוצב ארצה לעולם .על כן
ניטלה המלכות משאול וניתנה לדוד.
מעלותיו של שאול ,הן היו מורדותיו.
חמשה
נבראו
מעין
דוגמא
של
מעלה,
שמשון בכוחו ,שאול בצוארו וכר.
וכולן לקו בהן,
)סוטה ו(.
מ ל כ ו ת ש ע ה היתר .צריכה להקדים את מ ל כ ו ת ע ו ל מ י ם .
אך לא כממלאות מקום זמנית ,היתה מלכות זו ש ל שאול ,בטרם באה ש ע ת ה של
מלכות ביד דוד ,אלא זכות ע צ מ י ת היתה לה ,להיות ראשונה למצוות המלכות בישראל
להכין אותה ולסעדה.
וזכות זו באה לו לשאול מברכת ד׳ ליעקב ,ש ה י ת ה לבנימין.
מחלציך
ומלכים
תחילה למלכים.
י צ א ו — זה שאול המלך ,שעמד מבנימין
)פם״ר ג .וראה ב״ר וישלח פב .ה(
ה מ כ י ן ,בדין הוא שסגלותיו תהייגה רתבות וגדולות יותר מאלה של זה ,אשר יבוא
על מוכנו .כי הראשון הוא המשפיע והשגי המושפע.
אמנם ,לו לשני יש ברכה מיוהדת אשר אין לו לראשון ,והיא ברכת הנצה והקיום לעד,
כי בו מתגלית ת כ ל י ת כל המעשה.
$צאתי דץר עבךי בשמן לןךשי משוזתיו:
ןשמתי ל ע ד זרעו וכםאו כימי שמים:
• ־ ״ ׳
ייי
־י
־ ׳ • יי
1
www.daat.ac.il
.
)תהלים פט .כא .ל(.
י
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתיב )דהי״א( ל ך ד ׳ ה ג ד ו ל ה
כי
וההוד.
כל
בשמים
והתפארת
והגבורה
ו ב א ר ץ לך ד׳
תניגן בספר יצירה לאברהם אבינו ע ״ ה :ע ש ר
מאי בלימה ן כמה דאיתמר )איוב כו .ז(.
והנצח
הממלכה —
ספירות
בלימה.
בלימה.
ת ו ל ה ארץ על
שאין שום דמיון ודמות ,הוי בלימה .אלה הם מעשי אצבעותיו של הקב״ד,
)מסכת אצילות א.
והם כלי אומנתו של הקב״ה
(
ד י
ע ש ר ספירות א ל ה שמנו ה כ מ י הסוד ,הן דרגות ההתגלות וההשפעה של ההשגחה
העליונה .ואלה ש מ ו ת ן :כ ת ר ,ח כ מ ה ,ב י נ ה ,ח ס ד ,ג ב ו ר ה ,ת פ א ר ת ,
נ צ ח ,ה ו ד ,י ס ו ד ,מ ל כ ו ת .בראשי ת י ב ו ת :כ ח ״ ב ,ת ג ״ ת ,נ ה י ״ ם .
כל ספירה וספירה מהווה רעיון מםויים בסולם ההתגלות .והייהם שביניהן ה
בהשתלשלותן בדרך ע י ל ה ו ע ל ו ל .כי כל א ת ת מקבלת ההשפעה מ ק ו ד מ ת ה
ונותנת לזו שלאהריה.
ו א
כ ת ר ,זו הספירה הראשונה במעלה ,כי היא עודה דבוקה בא״ם )באין־סוף( ,ש ה ו
ת כ ל י ת ה ה ע ל מ ה ,ואלה שלאחריה יורדות דרגה דרגה ומתרהקות מ ה ה ע ל
כדי להגיע אל ההתגלות .ש כ ל מ ה ש ה א ו ר ל מ ט ה ה ו א ג י כ ר ו נ ר ג ש
י ו ת ר ו מ ת ג ל ה ש ם) .עץ חיים ש ע ר ח .פ״א(.
ם ו
גקראת
המלכות
תכלית ההתגלות ה י א בספירת ה מ ל כ ו ת .
ד מ ה ש ב ה ) .באלו הכללים להרח״ו ז״ל(.
א
ה
מ
ס
ש ת י הספירות האחרוגות
הוא מהווה רעיון.
יסוד
ו מ ל כ ו ת ,קשורות זו בזו ,והקשר שביגיהן
ש
א
ף
א
מ ו
היסוד נ ק ר א :״ 51ל -כי הוא מכיל א ת כל מ ה שקיבל מהספירות ק י לי׳ ו ז ז ו
המכין ומכוון א ת המלכות .כ י כ ל ב ש מ י ם ו ב א ר ץ — לך ה׳ ה מ מ ל
לכן נקראת ספירה זו י ס ו ד ה מ ל כ ו ת .
ע
הארת
המלכות
אינה
אלא
מהארת
ן
א
ז
״
היסוד.
)עץ חיים ש ע י ל ״ ה
ס
״
(
ג
ומאידך ,ספירת המלכות אף על פ י שהיא הרתוקה ביותר מהאין סוף ,ונקראת ע נ י ,
משום שהיא אך מקבלת .ל מ ה נ ק ר א מ ל כ ו ת ע נ י י ה ,ד ל י ת ל ה מ ג ר
כ ל ו ם )שם ש ע ר פ״ו( ,בכל זאת גם היא נקראת כ ת ר .מ ב ת י נ ת מ א ן י ד ,ש
ו א ו ר ה ו ז ר .כ י ב מ ל כ ו ת תכלית הכל ,ועל כן ה י א נ 1ז ש
ונאצל,
לעטרת היסוד.
ה
א
מ
כ ת
וכתר זה יש בו כללות כל מה שלמעלה ממנו ,ואף אם היא קטן מ 3
ו ל ס
ויונק מכולם .ויש בו שורש כל הנאצלים ,והוא משפיע בכולם.
)שם היכל אבי״ע שער א .
א(
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקומם של שאול ודוד ,גם הוא קבוע בתוך עשר הספירות הללו ,שבתורת הח״ן.
שאול הוא מספירת היסוד.
והנה
שאול
מ ר ח ו ב ו ת ה נ ה ר ) ,בראשית לו .לז( — ה ו א י ס ו ד .
ואמנם בכלי זה של היסוד ,נשאר אור אחד זולת הרפ״ח ניצוצין ,כדי
להחיות את כלי המלכות ,דלית לה מגרמא כלום .וזה האור שנשאר שם,
בחינת שאול הנחבא אל הכלים — שם בכלי היסוד .לכן זכה שאול
)ע״ח היכל נקודים שער ח .פ״ד(
למלוכה.
ודוד הוא מספירת המלכות.
ואם כן מאחר שלאה יוצאת מבחי׳ מלכות — אשר היא בחינת עטרה של
היסוד שבה — דוד הוד ,יתיב בעלמא דנוק׳ — שהיה בן לאה בסוד משיח
)ע״ח שער לאה ורחל(
בן דוד ,הבא מן יהודה ,בנה של לאה
הנה למדנו גם מ ח כ מ ת הסוד א ת הזיקה שבין שאול ודוד ,כזיקה שבין ספירת היסוד
ובין ספירת המלכות.
ומכאן שהיה זה מן ההכרח ,כי תקדים מלכות שאול למלכות דוד ,כי מלכות שאול
אף כי נקראת מלכות שעה ,היא היסוד שבמלכות .ויסוד זה מוסיף ומשפיע תכונתו
ונבלע במלכות עולמים.
ויסוד
תמיד
בנוק/
ד ל א פסק.
מבועא
)ליקוטי הגר״א בספרא דצניעותא לח ב(
כל זה מחזק את התשובה ,למה חוצרך ש מ ו א ל למשוח א ת דוד ,בעוד לתלותיתו של
שאול קיימת .ולמה חוכרח דוד לבא ולעמוד לפני שאול ולחיות עמו במאבק קנאה
ואהבה .כי מתוך כך דבקו אורותיהם זה אל זה בשלהבתיה ,והתנוצצו כאור בוקר
מעולם האצילות.
כי יסוד נקרא בוקר .ועטרת היסוד שהוא בחינת דוד .חופה ב ס ו ד ) :תהלים ה(
בוקר
אערד
לד
ואצפה.
www.daat.ac.il
)ע״ח היכל אבי״ע מג .ב(
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ע נ י י ן עוד להוסיף ל ה ב נ ת הג״ל ,מהידיעה ,ש א ד ם
ה ר א ש ו ן הוא מספירת היסוד
שהרי הוא ה י ה יסודו של עולם.
וצדיק
יסוד
עולם
)משלי י .כה( — ו א ד ם הוא יסוד,
הוא מלכות.
ועולם
)תיקוני הזהר ,פי׳ הגר״א לתיקינא נז(
אדם.
גס יוסף הצדיק בנה ש ל רחל ,הוא מספירת היסוד .והוא נקרא צדיק ונקרא
)ראה ש מ ו ת רבה ספ״כ .ובב״ר לז .כח ע ה ״ כ וימשכו ויעלו א ת יוסף מן הבור — ל
כ ן
א מ ר ה ו ש ע )יא .ד( בחבלי א ד ם אמשכם.
וראה מ א מ ר ו ה ר ח ב ש ל ה ד ״ ר מ ש ה זיידל הי״ו ,ב״םיני״ ,ס פ ר היובל ,ירושלים תשיי׳ךן.
יוסף(.
אדם — זה
גם שאול נקרא
צ ד י ק )ירושלמי
א ד ם )רמוז בש״א טו .כ ט ; טז .ז ; יז .לב( ונקרא
סוכה פ ״ ד ה ל ״ ד ויק״ר אמור פכ״ו(.
ולפי זה נשלים ה ב נ ת נ ו במאמר הנפלא
ע
ל
ש
נ
ו
ת
י
ש
ו
ש
ל ייד׳
ל
א
יייי אלא מ ת נ ד
מ ש ב ע י ם שנותיו ש ל אדם הראשון .ש ע ל ידי כ ך חברו יהדיו יסוד ומלכות
י
מ
^
מ
בראשית.
זה
ספר
ביום
תולדות אדם
ברא
אלקים
וכר,
אדם
)בראשית ה.
א ״ (
מלמד שהעביר הקב״ה לפני אדם הראשון את כל הדורות .הראהו ד ו ^
חייו חקוקין לו ג׳ שעות ,אמר לפניו :רבש״ע ,לא תהא תקנה לזה ן
א מ ר :כר עלתה מחשבה לפני.
אמר ל ו :כמת שני חיי ו אמר ל ו :אלף שנים.
אמר ל ו :יש מתנה ברקיע י
אמר לו הן.
אמר ל ו :שבעים שנה משנותי יהיו למזל זה .מה עשה אדם .ה ב י
.
השטר וכתב עליו שטר מתנה .וחתם עליו הקב״ה ומטטרון ואדם.
א
אמר א ד ם :רבש״ע יפיות זו מלכות תמירות ,הללו נתונות לו ב מ ת נ
״
או!
ד ״
שנה ,שיחיה ויהא מזמר לפניר.
וזש״ה )תהלים מו(.
באתי
הנה
ספר
במגילת
כתוב
3
)ילק״ש
ע
י
ל
י
י א ׳ מא >'
יומא רביעאה לקבלי׳ דדוד ,דכתיב בי׳ יהי מארת — מארת חסר
ד
י
כנסת ישראל לית לה נהורא מדילה ,אלא מה דאתייהיב לי׳ על י י א ד
3
ז7א
ד
י
הכי נמי דוד ,כתיב ביה עני ואביון ,ולית ליה חיים ,אלא מה י א ת י י ה כ
)בהשמטת הזהר ח״ב ד ר ע ״
מיומוי דאדם קדמאה שבעין שנין.
ה
)את ר ו ב ההגדרות הנ״ל ומראי המקומות ,לקחתי מפי ידידי ומיודעי הרב ישראל
ד״ר רטנר שליט״א ומספרו החשוב ״ ל
בתורת הח״ן .יישר כוחו(.
א ו ר
48
www.daat.ac.il
ה ק ב
'׳
י ,״
י
ש
ב
י
י ,י א
מ
ו
י
ה
י מ א י י
ד
י
ד
י ס
יז־י
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז
כל המתאבלים אל שאול ,כתתאבל שמואל אליו אתר ה ט א ו ועונשו בקרוע ד׳ א ת
ממלכות ישראל מעליו.
כל הבוכים אל שאול ,כבכי דוד עליו ועל יהונתן בנו הנאהבים והנעימים בחייהם
ובמותם לא נפרדו.
וכל התובעים את עלבונו כתמוה משה ,בשעה שהראהו הקב״ה דור דור ומלכיו,
ואמר לפניו :מלך ראשון שיעמוד על בניד ידקר בתרב ?
כל אלה בוודאי ימצאו ניהומים בלימוד שלמדנו בתורת הנגלה והנסתר ,על מדרגתו
של שאול ,שהיא גבוהה מכל העם ,ועל ספירתו שהיא ספירת ה י ס ו ד ש ב מ ל כ ו ת .
עיון זה ירומם גם א ת פשוטו של המקרא ,לראות אופקים רהבים יותר ויותר
כמרתבי־ה ,התולה ארץ על בלימה .הבוגד ,עולמות ומהריבם .כי רק מן הרמה
המגביהה אותנו מן השטת ,משם אגו יכולים לראות את כללות המעשים ואת תכליתם.
וירא א ל ק י ם א ת ־ ב ל ־ א ש ר ע מ ה ו ה נ ה טיב מאד.
י
י י י• ־
י־ י
־״ ״ יי <•
ד
ר׳ תנחומא פ ת ח :
את
הכל
עשה
יפה
,״
)בראשית א .לא(
בעתו.
)קהלת ג .יא(
אמר ר׳ ת נ ח ו מ א :בעונתו נברא העולם .לא היה העולם ראוי להבראות
קודם לכן .אמר ר׳ א ב ה ו :מכאן שהקב״ה היה בורא עולמות ומחריבן ובורא
עולמות ומחריבן .עד שברא את אלו .אמר
לא
הגיין
לי.
דין ה נ י י ן
לי ,י ת ה ו ן
)אלו נאותין לי וטובים הם בעיני ,ואותם הראשונים
)ב״ר ט .א(
לא היו נאותים לי(.
יום
מאמר זה נדרש שם תהילה ע ל הכתוב )א .ה( ו י ק ר א א ל ק י ם ל א ו ר
ולחושך קרא לילה ויהי ערב ו י ה י בקר יום אהד.
ופירשו ב״מתנות כהונה״ :ו י ה י ע ר ב — רמז לאותם שלא היו נאותים לפניו,
והעבירן .ו י ה י ב ק ר — רמז לאותן שנשארו והיו טובים ו מ ב ו ק ר י ם בעיניו.
כי לא אשר יראה האדם.
האדם איגו מסוגל לראות ב ב ת אתת ,אור עם חושך ,על כן הבדיל ד׳ בין האור ובין
החושך וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה .אולם בתתילת בריאתו של עולם
היה האור וההושך משתמשין ב ע ר ב ו ב י א ) .רש״י ש ם :לפי פשוטו(.
על כן לא ת ת מ ה על אלה העולמות הראשונים אשר ברא הקב״ח והחריבן ,ברא
והחריבן ,כי גם א ת אלה אשר ע ש ה האלקים למען העולם הקיים ועומד .כי לא משום
שהם היו מקולקלים ההריבן הקב״ה .ח״ו ,הלא גם הם מ ע ש י ידיו .אלא שהם היו
מתוקגים ושלמים למעלה מתפיסתו של האדם על כן לא היו ראויין לעמוד לו .אך
הם שמשו ד ו ג מ א ש ל מ ע ל ה לזה העולם שלפניגו .ועל כן הם י ס ו ד ו של
עולם.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
רעיון זה טמון גם בהשקפתם של חז״ל על הדורות הראשונים ,העשרה ש מ א ד ם ו ע ד
ש כ
נת והעשרה מנת ו ע ד אברהם .שכל הדורות הללו היו מכעיסין לפניי׳
א ב ד ת ם א ב י נ ו ו ק י ב ל ש כ ר כ ו ל ם ) .אבות פ״ ה(.
ד
ע
א
בגירםא דינקותא השבנו כי כל אותם הדורות מקולקלים היו ,כקלקולו של ה א ד ם
בתטא הראשון .ואילו היו שואלים א ו ת נ ו :מ י גדול ממי ,אדם הראשון או אברהם א ב י נ ו ?
היינו עונים בוודאי; אברהם אבינו.
א
אך זוהי טעות מקריאה פשוטה ,שלא הרגשנו בה א ת יסודו של עולם״ א ת
ם
ד
הראשון שהיה י צ י ר כ פ י ו ש ל ה ק ב ״ ה .ד מ ו של עולם ,ו נ ר ו של ע י ל ם ה י ה .
שנאמר:
נר
אלקים
ש ב ת
נ ש מ ת א ד ם )משלי כ .כז( ) .י ר ו ש ל מ י
אמר ר׳ הושעיא :בשעה שברא הקב״ה אדם הראשון
ט
ע
ו
פ ״ ב
מ
ב ו
ובקשו לומר לפניו קדוש —
ר
י ה ו ד ה
ב ז
ת
י
מ
א
א ו מ ר
ד׳ל״י(.״
א
הש
ל כי
)ב״ר ה .
א
ד
ם
ד ,ר א ש ו ז
מ
י
ס
ב
ב ג ז
ע ד ז
ה י ה
יי
׳
השרת )עומדים לקראתו( וצולין לו בשר ומסננין לו יין —
'
מ
ח ז י י
ת
ר
ט(
לאכי
)סנהדרין נ ם :ובאדר״נ פ״א בשם ר״י ב? כ ת י ו ־ א (
גם ה ה ט א שהטא אדם הראשון צריך להמדד בבתינת בורא עולמות ומהריבם .ד
בני הא ל ק י ם
הטאי תולדותיו ,ה ת ר ו ת הראשונים ,אשר גקראו
ה ג ב ו ר י ם א ש ר מ ע ו ל ם א נ ש י ה ש ם ) .בראשית ו .ד(• אך מ ש ד ק
לא יכלו לעמוד ,ועל כן נראו בעינינו אלה א נ ש י ת ש ם כתרבים ושוממים,
ש מ מ ו ן ש ש מ מ ו א ת ה ע ו ל ם ) .רש״י(.
כ
מ
"
י
ב
ד
א
! 7ז י
ו ר א ה זה מ א מ ר נ פ ל א ; א ש ר גם ישלים א ת ה נ א מ ר ב א ב ו ת :ע ד ש ב א אברד״ס
3
ו ק י ב ל ש כ ר כולם.
ויצר
'' י
ד ׳ א ל ק י ם א ת ה א ד ם )ב .ז ( — ב ז כ ו ת ו ש ל
א
-
^ ה
אמר ר׳ ל ו י :כתיב )יהושע יד .טו(
האדם
הגדול
דז
בענק,
ז ה א ב ר ה ם.
י
ולמה קורא אותו גדול ל שהיה ראוי להבראות קודם אדם הראשון.
אלא ,אמר הקב״ה :שמא יקלקל ,ואין מי שיבוא לתקן תחתיו.
אלא ,הרי אני בורא את האדם תהילה ,שאם יקלקל ,יבוא א ב ר ז 7
)ב״ר
תחתיו•
50
www.daat.ac.il
ס
^
י
ת
ק
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתתפלל סגה ותאמר ע?ץ לבי ב ד ׳ מ י •
2ה
י
ד ׳
? •
)שמואל א׳ ב(.
אמר ר׳ ירמיה בן אליעזר :גדול כוחן של צדיקים ,שאין כל העולם ומלואו
מקלסין להקב״ח ,אלא בחצי שם ,שנאמר )תהלים נ .ו(
תהלל
הנשמה
כל
י ־ ה .ה ל ל ו ־ י ־ ה.
אבל הצדיקים מקלסין להקב״ה בשם שלם ,שנאמר )שם לג(.
צדיקים
בד׳ .עלץ ל ב י
בד׳•
רננו
)ילק״ש פ(.
אין-קןדוש כד׳ כ י ־ א י ן ב ל ת ף ואין צ ו ר כאלןןינו:
רבי כריפסא בש״ר יוחנן :בשר ודם ,כשהוא בא לצור צורה ,מתחיל מראשה
ומאזניה או מאחד מכל אבריה ,עד שהוא גומרה ,אבל הקב״ה צר את האדם
כולו כאחת ,שנאמר )ירמיהו י .טז( כי יוצר הכל הוא .ה ו י :ואין צור
כאלקינו — אין צייר כאלקינו.
ד־ מיךיש ו מ ע ש י ר
מקים
)מדרש שמואל(
משפיל אף־מרומס:
מ א ש פ ו ת ; ך י ם אביון
מעפר דל
להושיב עם גךיבים
וכסא כבוד ינהלם
כי לד׳ מצ£י א ר ץ
וןקזת ע ל י ה ם ת ב ל :
להושיב
עם
נדיבים— שאול
ו ד ו ד ,שנעשו מלכים על ישראל.
)פי׳ הגר״א(
חנה ,א מ ו של שמואל ,א ש ר ע מ ד ה ע ל ס ף מ ש כ ן שילה ,ו ב ק ש ה בן מ א ת ד :ו ג ת ת
לאמתך
ז ר ע א נ ש י ם —-ז ר ע ה מ ו ש ת ש נ י א ג ש י ם ) ב ר כ ו ת ל א , ( :ע ת ה היא ב א ה
ב ת פ י ל ת ה ת ו ד ה עליו ,ו מ ת נ ב א ת ע ל יעודו ו ת פ ק י ד ו ב י ש ר א ל :
ברות
ו צ ל יא ת
הנה
נ ב ו א ה ו כ ר )ת״י(.
כי הוגד ה ו ג ד ל ה ל א ם הנדירה ,כ י זד .ב נ ה א ש ר ה ש א י ל ת ה ו לד׳ כ ל י מ י הייו,
הוא יהיה ה ג ב י א הראשון ל י ש ר א ל ע ל א ד מ ת ו ,א ש ר יקים לו מ מ ל כ ו ת ד ׳ :ו י ת ן
עוז
למלכו וירם קרן
משיהו.
הנה ,א ש ת א ל ק נ ה מ ן ה ר מ ת י ם צופים ] ,א ת ד מ מ א ת י י ם צופים ,ש נ ת נ ב א ו ל ה ם ל י ש ר א ל .
ד ״ א :א ד ם ה ב א מ ש ת י ר מ ו ת ש צ ו פ ו ת זו א ת זו .ד ״ א :א ד ם ה ב א מ ב נ י א ד ם ש ע ו מ ד י ם
ברומו של ע ו ל ם ) מ ג י ל ה יד ,[(.ה י א צ ו פ י ה ה ל י כ ו ת מ ל כ ו ת י ש ר א ל ,כ פ י ש ע ל ת ה
ב מ ח ש ב ה ת ה י ל ה ,ב ש ל מ ו ת צ ו ר ת ה כרצון היוצר כל ,צורו וציירו ש ל ע ו ל ם .
שם ה י א ר ו א ה א ת ש א ו ל ודוד י ו ש ב י ם ע ם נדיבים ,ר א ש י ע ם ישורון ,ו ב ו נ י ם ש ג י ה ם
י ה ד א ת כ ס א ה מ ל ך ל ש ב ט י ישראל.
כרהל
וכלאה
אשר
בנו
שתיה ם
א ת ב י ת י ש ר א ל ) .ר ו ת ד .יא(
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
א נ ח נ ו ראינו רק א ת הפירוד ,א ת נפתולי האלקים ,במאבקי בגי אדם ,ב ק נ א ה
ב ש נ א ה ובתתרות .אבל גדולה ראייתם של צדיקים ,שהם מקלסים להקב״ה ב ש ם
שלם ,שכן הם רואים א ת השלמות והכללות במעשי האלקים ,שביסוד ה מ ל כ ו ת
הכין א ת השלום ,והוא הבין דרכה לאתד ש ב ט י י־ה ,להיות לו לעם אתד.
הןיי א^י ל 2ס א ת ־ ע ץ יםף אקןר ב נ ד ־ א פ ר ל ם ו ש ב ס י ?שךאל ו ז כ ר ו
ןנתתי
א י ת ם עליו א ת ־ ע ץ )הודה ועשיתם לעץ א ה ד
אחד'?;ד'
ןהיו
כ ש ע מ ד ר
ש
ב
ט
י
ם
ע
ל
י :
ה י ם
)יחזקאל ל .
־
ז
ז ה
•
א ו מ ר :
י ו ר ד
א ג י
ל י ם
ת ח י ל ה
י ז ה
׳
(
אומי א נ י
יורד תחילה לים .מתוך שהיו עומדים וצווחים ,קפץ שבטי של ב נ י מ י ן
וירד לים תחילה ,שנאמר )תחלים סח( ש ם
צעיר
בנימין
ר ן
ד
>
ו
ס
אל ת ק ר י :ר ו ד ם ,א ל א :ר ד ־ י ם .
התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים ,שנאמר )שם( ש ר י
רגמתם.
י
ד
ד
ד
משל למלך ו כ ר — מתוך שהיו עומדים וצוותים ננער א ב י ה ם
אמר ל ה ם :בני ,שניכם לא כוונתם אלא לכבודי ,אף אני לא אקפת ש נ י כ ם '
כד אמר הקב״ה :מה שכר יטלו בני בנימין שירדו לים תחילה ? ש ר ת ו
בתלקו.
שכינה
ומה שכר נטלו שבטו של יהודה ,שהיו רוגמים אותם ו — ז כ ו ל מ ל כ ו
שנאמר שרי יהודה רגמתם ,ואין רגמי׳ אלא
מ
ל
כ ו ת
) מ נ י
•
ת א
ל
ש
ו
מ
ת
ת
1
י *• כ ( 3
ו א מ נ ם היה זה דוקא ש ב ט בנימין הקטן שבבניה של רחל ,ש ה ת ח ב ר ע ם ש ב ט י ד ! ו ד
הגדול שבבגיד ,של לאה ,א ש ר לו
לבית
י ו ס ף ללכת אחר
בית
המלכות
ל ע ו ל ם .והם ג ם היו
ד
ר א ש י נ י ^
ד ו ד )ראה ש״ב .ג .י ט ; יט .כ א ; מ ״ א יא .ל (
3
ו ע ד ג ל ו ת ישראל מעל אדמתו ,נחשבו לשבט אחד) .רד״ק ב מ ״ א שם(.
ו ע ד בכלל .כ י שם בגולה ש ו ב זרחה להם
כי היסוד במלכות הוא
מבועא
דל א
מ ל כ ו ת ש ע ה ,של בן קיש איש ימיני•
פ ס ק .וכשם ש מ ו ב ל ע ו ת היו נ ח ל ו ת י ה ם
זו בזו ,ל ש א ת א ת ה מ ק ד ש ו א ת המזבח ,כל
ד ,י
י
מ
ו
ב
ל
ע
י
ם
ש
נ
ה
י
ם
?
1
ש
מ
ש
ת
כ
ד
את
ד
למלכות ישראל.
ועבךי ךוד מלך עליהם ןר<ער .אחד יהיה לכלם —
)ש
איש
ס (
י ה ו ד י היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי כד ו י
* ש
י מ י נ י )אסתר ב .ה( ,וכי משבט יהודה היה ,והלא משבט בדי*•
,
איש
היה ,דכתיב איש ימיני ו אלא ,משום שנתן יהודה נפשו על בנימין ב מ צ ר י
ס
אמר לו הקב״ה ,אתה נתת נפשך לעבד תחת בנימין ,חייך ,הגואל שאני ע ת ,ן 1
להעמיד ממנו ,על שמד אני כותבו — .א י ש י ה ו ד י •
יי
י'
״ ׳
אמר דוד לפני הקב׳׳ה:
)תהלים קו .ד( — בשעה שתעשה תשועה לישראלי ל
מה כתיב ש ם :א י ש י ה י ז י •
ר ב ש
ע
ז כ י נ י
ב ר צ י ן
ע מ
ע
52
www.daat.ac.il
) י
ש
ק
ל " תתי־נג(
כישיעתך
יאסתו'-
)אסת״ *,
פ ק ד נ י
י ד י
כ
ר
ד
כ
י
ף
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי לד׳ מ צ ו ק י א ר ץ ו י ש ת ע ל י ה ם ת ב ל .
רבי שמעון בן פזי ר מ י :
)בראשית א .טז(
כתיב
הגדולים
ויעש
את
א לקים
המאורות
שני
)דמשמע ששניהם גדולים( וכתיב )שם( את המאור
לממשלת היום ,ואת המאור
הגדול
ה ק ט ן לממשלת הלילה!
אמרה ירח לפני הקב״ה :ר ב ע ו של עולם ,אפשר לשני מלכים ,שישתמשו
בכתר
א ח ד ? אמר ל ה :
לכי
ומעטי
את
עצמך!
אמרה לפניו :רבש״ע ,מפני שאמרתי לפגיד דבר הגון ,אמעיט ^ ת עצמי ?
אמר ל ה :
למשול
לכי
ביום
ראה שאין דעתה מתיישבת ,אמר
שמיעטתי
את
ובלילה.
הקב״ה:
)רש״י :נחמה היא(
הביאו
כפרה
עלי,
הירח.
והיינו דאמר ריש לקיש :מה נשתנה שעיר של ראש חודש ,שנאמר בו לד׳ ל
)רש״י :בכולהו רגלים כתיב )במדבר כח( ושעיר חטאת אחד ,ולא כתיב
ל ד ׳ ( .אמר הקב״ה :שעיר זה יהיה כפרה על שמעטתי את הירח.
בהו
)חולין ם ( :
]בב״ר :שגרמתי לו לחכנם בתחומו של חברו[.
מיעוט הירה בא בעטיו ש ל האדם ,ש ל א היה ר א ו י ל ר א ו ת באור ש ב ע ת הימים,
כשלמותו .כי עיניו ש ל א ד ם מ ו ג ב ל ו ת הן ,ו מ ב ק ש ו ת הן ל ר א ו ת א ת ה פ י ר ו ד ו ה ה ב ד ל ,
לכן הן ה ו ת ר ו ת ל ר א ו ת א ת פ ג י מ ת ה ע ו ל ם ו א ת ח ט א ת ו כ ק ט ר ו ג הזה ,א ש ר ק י ט ר ג ת
הלבגה ואמרה,
אי
אפשר
לשגי
שישתמשו
מלכים
בכתר
אהד.
)ל׳ רש״י(
על כן ציוונו ה ק ב ״ ה ל ה ב י א מ י ד י ת ו ד ש ב ת ד ש ו ,
לד׳.
שעיר
עזים
אהד
להטאת
כי ב ה ת כ ס ו ת הירה ל ג מ ר י ב ס ו פ ו ש ל ה ח ו ד ש ש ע ב ר הרגיש ה א ד ם ב ה ט א ו
על קיטרוגו ,ו ע ת ה ע ם ת ה י ל ת ה ח ו ד ש הוא ב א ב ה כ ר ת התידוש ,ו ת פ י ל ת ו ע ו ל ה
כעטירה לתיקון אור ע ו ל ם ב א ו צ ר חיים.
הסידור הזה של ההתמעטות וההגבלה ,הגוררת עמה הפרעת סדרים ,כדי
שהנהרס יחזור ויבנה ,במעלה יותר עליונה ,הרי הוא בא מתור המטרה
הראשית של ההוויה בכללותה ,לכוון סדרים מוגבלים ,כדי שיהיו תמיד
הולכים ומתעלים.
להכרת
וממגמה זו אנו באים
החידוש
המתפשט בכל
התולדה
החמה
יהיה
בקדושת ראשי חדשים .ושעיר עזים אחד לחטאת לדי.
והיה
אור
שבעתים
הלבנה
כאור
כאור
שבעת
החמה
הימים
ואור
וכו׳ )ישעיהו ל .כו(.
)״עולת ראיה״ להגרא״י קוק זצ״ל(
www.daat.ac.il
53
הבעשי׳טמכללת
רבי נחמן מברסלב ,נכדאתר דעת -
הרצוג בעהמ״ח ספרי ליקוטי מוהר״ן ,ה י ה
ד״קדוש,
נוהג לספר לחסידיו סיפורי מ ע ש י ו ת נפלאות ,בהם ה י ה מלביש דברי תורה ח כ מ ה
ומוסר אשר יםודותן בחכמת הנסתר,, .ובאמת י ש באלו המעשיות התעוררות ג ד ו ל
מ א ד מ א ד להשית״ב ,ברוב המקומות אפילו ע״פ פשוט ,מ ל ב ד חנםתרות ,כי כ ו ל ם
חם סודות נוראים״ )הקדמה ראשונה(.
שנתחלפו.
והנה זה קיצור תוכנו של סיפור ה מ ע ש ה מ ב ן מ ל ך ו ב ן ש פ ח ה
מעשה במלך אחד שהיתר .שפחה אחת בביתו ,שהיתר .משמשת א ת המלכד,
והגיע זמן לידתה של המלכה ,וגם השפחה הנ״ל הגיע זמן לידתה באותו ה ע .
ת
והלכה המילדת וחחליפה הוולדות ,למען תראה מה יצא מזה ואיד יפיל ד
כ
ר
׳
והחליפה הוולדות וחניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל ה מ ל כ ה .
ואחר כך התחילו אלו הוולדות להתגדל
ע ד שגדלו שניהם ,ובן ה ש פ ח ה ירש א ת כסא המלך ,ובן המלך ה א מ י ת י ה י ה 7ג
לזה המלך ,ע ד שנודע הדבר לשניהם וכבר לא יכלו לשגות — בן ה ש פ ח ה ש ה
עכשיו מלך תתחיל להציק לעבדו מ א ד ע ד שהכריחו לברוח מ ן המקום• וילך האי27ן
לבקש לו פרנסה בכל אשר ימצא .ובא ליריד אחד ,שם שכרו סוהר בהמות ל ה ו ל ו ך
א ת בהמותיו אל ביתו .בדרך ברתו ש ת י בהמות ,והוא רדף אחריהן ע ד ש ב א ו ל
יער עבות ,ש ם המשיכו עוד לברוח והוא המשיך לרדוף אחריהן —
כ ד
ר א
ו
ת
ך
בתוך כך נעשה לילה ודבר כזה עדיין לא עבר עליו שיצטרך ל ל מ י ח י ד ,
כדר
בלילה ,בתור עובי יער כזה .ושמע קול נהמת החיות שהומים
כ ס
ונתיישב בדעתו ,ועלה על איזה אילן ולן שם .בבוקר הסתכל וראה ו ה ג ד
הבהמות עומדים סמוכים אצלו וירד מן האילן והלר לתופסם .וברחו ל ה ל ן .
ע
והלך אחריהם יותר ,וברחו יותר ־ ־
ד
ש
ב
א
ב ת
ע ו ב י
יד
ה י ע ד
א ד
מ ״ שהיך
שם חיות שאינם מתיראים מאדם כלל .כי הם רחוקים מן הישוב.
ושוב נעשה לילה ושמע קול נהמת החיות ונתיירא מאד .וירא ו ה נ ה
ש
ס
אילן גדול מאד מאד .ועלה על אותו האילן.
בבואו על האילן וירא והנה שוכב שם בן אדם .ונתיירא• אד אעפי״כ ה י ה ל ד
אד
לנחמה מאחר שמצא כאן בן אדם .ושאלו זה את ז ה :מי אתה בן
ס
מי אתה בן אדם ל — ונתחברו שפ יחד ,שיהיה להם צוותא חדא.
ח ל י פ ת ו
ה י ה
בן האדם הזה אשר מ צ א ו שם היד .בן השפחה,
י
שרדף לגרש אותו מ מ ?
ציד ,שם ברח סוסו לתוך אותו יער ,עד שתגיע אל אותו אילן גדול —
ו מ ו
ה
צ
ט
ע
מ
א
ד
ו ק 1א
מ
צ
א
׳
א
ש
י
? י מ ל ד
מ נ ו ח ה
י ל ק ח
א
ת
*
ס ו ם ו
ו
ה
נ
ה
י י צ א
אחד-,
לצוד•
ולנו שם שניהם .ושמעו קול נהמת החיות שהומים ושואגים מאד.
לפנות בוקר שמע קול חוכא גדולה מאד )צחוק( על פני כל היער ,ש ה י
54
www.daat.ac.il
תה
דעת -
הרצוגחוכא גדולה מאד מאד עד שהיה
מכללת היה
היער ,כי
אתרכל
מתפשטת קול החוכא על
האילן מזדעזע ומתנועע מן הקול .ונתפחד מאד מאד מזה — ואח״כ נעשה
תיכף יום.
בבקר ראו ש ה ב ה מ ו ת והסוס ע ו מ ד י ם ב ס מ ו ך להם .ירדו ש נ י ה ם מ ן ה א י ל ן ו ה ת ח י ל ו
לרדוף אחריהם ,זה א ת ר י בהמותיו ,ו ז ה א ת ר י ס ו ס ו — ע ד ש נ ת ר ח ק ו זה מ ז ה —
בתוך כך מצא איש ה ב ה מ ו ת ) כ ל ו מ ר בן ה מ ל ך ש נ ת ג ד ל ב ת ו ר בן ה ש פ ח ה ( ,ש ק
עם לחם .ולקת תשק ע ל כתיפו — .ב ת ו ך כ ך פ ג ע ב א ד ם א ת ד ו נ ת ב ה ל מ ת ה י ל ה
ושאל אותו איך בא לכאן .ה ש י ב ל ו :אני ו א ב ו ת א ב ו ת י גתגדלו כאן — היה זה
״איש היער״ —
ואחרי כן שוב נ פ ג ש ו שניהם ,ואיש ה ס ו ס ) כ ל ו מ ר בן ה ש פ ח ה ש ג ת ג ד ל ב ת ו ר מ ל ך (
ביקש מאיש ה ב ה מ ו ת )כלומר מ ב ן ה מ ל ך ש ג ת ג ד ל כ ע ב ד ( כי יתן לו ל ח ם .ו ה ש י ב
ל ו :כאן במדבר אין מועיל ש ו ם ד ב ר כי חיי קודמין ,ו א נ י צריך ה ל ח ם ב ש ב י ל י —
עד שאמר ל ו כי הוא מ ו כ ן ל ח מ כ ר לו ל ע ב ד ב ע ב ו ר ה ל ח ם .
והנה בא איש היעד ונתן ל ח ם ל א כ ו ל ו ל ש ת ו ת ,אז נ צ ט ע ר איש הסוס ש נ מ כ ר ל ע ב ד
עולם בשביל ש ע ת אתת ,ש ה י ה צריך ל ה ם ל א כ ו ל —
בלילה שוב עלו באילן הגדול ו ל נ ו שם.
לפנות בוקר שמעו קול החוכא הגדולה מאד כנ״ל ,עד שכל האילנות היו
רועשים ומזדעזעים כנ״ל .והסיתו )היינו העבד הסית את בן המלך האמיתי
שהוא אדוניו( לשאול את אדם היער מה קול החוכא הגדולה הזאת סמור
לבוקר? השיב ל ו :זהו החוכא ,שהיום שוחק מן הלילה .שהלילה שואלת
את היום:
מדוע
כ ש א ת ה בא,
ואזי היום שוחק ועושה ח ו כ א
אין
לי
שם?
ג ד ו ל ה ,ואח״כ נעשה יום.
ושוב היה לילה .והנה שמעו קול החיות שכולם שואגים והומים בקולות
משונים ,האריה היה שואג וחלביא הומה בקול אחר והעופות מצפצפים
בקולם ,ובתחילה נזדעזעו מאד ,ולא היטו אזנם אל הקול
ומקשקשים
מחמת הפחד.
אח״כ היפו אזנם ושמעו שהוא קול נגינה וזמרה נפלאה ונוראה מאד מאד,
שהוא תענוג נפלא ועצום מאד לשמוע זאת .שכל התענוגים של העולם,
כולם כאין ואינם נחשבים נגד התענוג הנפלא הזה של הנגינה הזאת —
והסית העבד את האדון )היינו בן המלך האמת( לשאול את אדם היער
מה זאת? ושאלו.
השיב לו,
שזהו
איד
ש ד.ח מ ה
עושה
מלבוש
ללבנה —
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תלמידיו מפרשיו של ר׳ נחמן זצ״ל ,פירשו את זה הסיפור ,שהוא נמשל מ כ ח י נ
היכל
ת
ה ת מ ו ר ו ת — אשר עליו סובב כל ענין הגלות של ישראל .וזה ס ו ד
יצחק וישמעאל — יעקב ועשו וכר ״ ו ד ו ד ה מ ל ך ע ״ ה ,דייקא הרבה ל ה ת פ ל ל
על זה הרבה יותר משאר צדיקים ,כי עיקר תיקון היכלי התמורות הוא על ידי
ד ו ד ״
והוא יגמור זה התיקון כשלימות בימי משיה צדקנו״ —
*
שמים
בשעה שהקדוש־במך־הוא עושה חסד לדוד,
שמוזי
וארץ
ס י
שנאמר )תהלים יח( מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ו ל ז ר ע ו
עד עולם .מה כתיב אחריו :ה ש מ י ם מ ס פ ר י ם כ ב ו ד א " ל ו מ ע ע ן ך
ידיו
)יט(.
מגיד הרקיע
וכן בשעה שהקדוש־ברוך־הוא מ כ י ן כ ם א ו ש ל ד ו ד ,ה כ ל
ש נ
**
ויודו
מ ר
<
ש ם
פ ט (
שמים
ע
ד
פלאר.
56
www.daat.ac.il
ע
ו
ל
ם
א
כ
י
ו
ז
ר
ע
ו כ ו
י
) י
ל
'•
מ
ק ״ ש
ק ם
ה
"
ש
כ ת י ב
ד ,
ש י
מ
ת
י
ס
אתריו'.
״
ע
שם(
מכתבים ל מ ע ר כ ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
על הערות לערוך השלחן העתיד ,דיני קדשים
קבלתי ,,המעיד׳ גליון תמוז ת ש כ ״ ט ונהנתי מאוד ,הן מהתוכן ש נ כ ת ב ע ״ י
סופרים חשובים במקצועות הנעלים ,בדיני קודש ומקדש ,והן מהסדר ,והריני נותן
תודה על העבר וברכה להבא.
והנה הערות א ח ד ו ת :
א .ראיתי במדור ״על ספרים ועל סופריהם״ הערכה והערות ע ל ספר ערוך
חשלחן העתיד ,חלק קדשים ,ובקטע ״בין מנורה לנר חנוכה״ )עמ׳ (42מ ו ב א ה
קושית בעל ערוך השלחן ז״ל על פסק הרמב״ם בהל׳ ביאת המקדש דמותר לזר
לחדליק המנורה אם הוציאוה לחוץ ,ומובא מ ח מ נ ״ ח שאסור לחדליק בחוץ ולהכניס
אחר כך ,כמבואר בספרא אמור .במאמר נזכרו מגדולי המחברים מ ה שכתבו בזה.
בבקשה נא לעיין בספרי ״אור עולם״ שיצא ה ש נ ה )ניו־יורק תשכ״ט( ,א ו ת ש׳,
ערך ש ל ש עשרה המדות ,פרק ד׳ בנין א ב מ ש נ י כתובים )עמ׳ (154ש כ ת ב ת י
מספרי ״פרי ש ל מ ה ״ )שיצ״ל תרפ״ו בוורשא( שר״ע ספורנו בפרשת אמור כד ,ד
מפרש שאעפ״י ש ה ד ל ק ת הנרות כשרה בכהן הדיוט לדורות ,אבל במשכן במדבר
היתה ההדלקה רק ע ״ י כהן גדול ,עי״ש ,ולכן י״ל שההדלקה במשכן ה י ת ה דוקא
לפני ה׳ ,שלא יתקן בחוץ ויכגיס ,עיין שם ב״אור עולם״ ,ובספרי ״אור הדש״
אות ח׳ ערך חנוכה כתבתי ה ר ב ה בענין זה.
ב .בקטע ״מתי בונים ב י ת ה מ ק ד ש ״ )עמ׳ (44מובא דברי הירושלמי מעשר
שגי ,פרק ב׳ ,עיין גם בספרי ״ מ נ ח ת מאיר״ סימן י״ט .וראה תוס׳ פסחים קיד ,ב
ד״ה אחד זכר לפסח ,דליכא למיחש ש מ א יבנה בית המקדש דהקרבה מסורה
לזריזין ,וכשיבנה מ ש ה ואהרן יהיו ע מ נ ו וליכא למטעי ,ואכמ״ל.
ג .בענין ״ ש ח י ט ת ה ת מ י ד ב ש ב ת ע ״ י זר״ )עמ׳ 48והלאה( מובא שם
מהאחרוגים שהעירו מ ר ש ״ י יבמות לג דשחיטה בזר כשרה ב ש ב ת ואין כאן זרות,
ומשמע דמשום ש ב ת מהייב .גם א נ י הארכתי בהקירה זו בכמה ספרים ,ובספרי
״פרי שלמה״ הג״ל סי׳ י״ט ה ע ר ת י מסגהדרין גא ,א דאמרי׳ איהו אשתרי לי׳ ש ב ת
לגבי עבודה ,היא כיון ד ל א אשתריא ש ב ת לגבה ,עי״ש והעירו המפרשים ה ל א גם
בכחנת ליכא חיוב משום ש ח י ט ת קדשים בשבת ,שהרי ש ה י ט ת קדשים כשרה ע ״ י
זר וכהגת ,אלא מ ש מ ע מדברי הגמרא ש ב ש ב ת אין ש ח י ט ה כשרה בזר וכהנת .ועי׳
בספרי ״אור חדש״ אות ז׳ פרק ט׳ ״ ש ב ת במקדש״ ש ה ב א ת י מהזוהר ש ח ט אחרא
ולא כהנא.
ה ר ב מאיר בלומנפלד
ניבדק ,מ ד י נ ת ניו־יורק
תשובה להערות:
א .ע״פ דברי ר״ע ספורנו מתורצת היטב קושית המנ״ח מדברי הספרא על פסק הרמב״ם
בהל׳ ביאת המקדש ,אבל עיקר קושית בעל ערוד השלחן העתיד על הסתירה בין פסקי
הרמב״ם בהל׳ ביאת המקדש ובהל׳ חנוכה והסתירה הזאת הביא גם המנ״ה מצוד .צ״ה בשם
ס׳ מעשר .רוקח על הרמב״ם ,ואין בדברי רע״ם לתרץ סתירה זו.
www.daat.ac.il
57
ב.
אתר דעת -מכללת הרצוג
בענין ההוכחה מדברי התום׳ פסחים קיד שבנין בית המקדש יהיה רק א ח ר ת ח י
ת
המתים ,נא לעיין בדברי חרב חיים שרגא פייבל פרנק שליט״א במאמרו ״בנין ביהמ״ק ל פ נ י
מלכות בית דוד״ המופיע בגליון הזה ,ושם עמ׳ .71
ג.
ההוכחה מסנהדרין נא שיש חיוב שבת בשחיטת קדשים ע״י זר ,כבר מ ו ב א ה ע ״ י
הגאון ר׳ יצחק יהודה שמעלקיש זצ״ל בשו״ת בית יצחק ,או״ח סי׳ יב סוף ס״ק יב ,ו ע י ״
ש
שהמחבר דוחה את החוכחה ומוכיח שאין איסור לזר לשחוט קדשים בשבת ,ועי׳ שם ב ם ד ף
סי׳ לה ,וראה עוד בענין זה שו״ת תורת מיכאל סי׳ מה ו״קול סופר״ זבחים פ״א מ ש נ ה ז־
י
רבים דנו על דברי הזוהר ״שחט אחרא ולא כהנא״ ,וראה מש״כ ב״המעיז״ ת מ ו ז
תשכ״ד .עמ׳ 51ושם בהערה .9—5
י• ע .
בנינים בהר הבית
בגליון תמוז ת ש כ ״ ט של ״המעין״ עמוד 27כותב ידידי ד״ר אריה ק י מ ל מ ן ״ כ ה ר
הבית אסור לבנות )מלבד הבנינים של בית המקדש(״ ,ולא ציין מקור וגם ל א ה ג ד ־ ד
מה הם הבנינים של בית המקדש.
וראה ברש״י יומא כג ,א בד״ה על מעלות האולם ״בהר הבית אולמות ה ר ב ה ב נ
שם הורדוס כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון על מעלות האולם בהר ה ב י ת ״ .ו ר א
מ ש ג ה סוכה מב ,ב שהיו שם איצטבאות )ועי׳ ברש״י שם ד ״ ה ע ״ ג ה א י צ ט ב א (
וע״ע בתויו״ט מ ד ו ת פ ״ ב מ״א .כן מבואר ברש״י יומא סה ,ב שהיה בהר ה ב י ת 3דן^
חכגסת ובגחמיה ח ,טז מבואר שעשו שם גם סוכות ,וראה מזה להגר״מ כשר ב צ פ נ ת
פעגח ,ספר ויקרא עמוד ש ״ ג מ ה שהביא מהראב״ד לתו״כ ורוקח חל׳ סוכח .ו ב ר ש ״ ,
מ ג ל ה כו ,א מבואר שהיו לשכות בתוך החיל.
אגב אזכיר ש ל ד ע ת רש״י יומא יה ,א היו דלתות גם להיל.
הרב חנוך זונדל ג ר ו ס ע ו -
ירושלים
ר
ה
ה
ג
מקור איסור בנית בית בהר הבית חוץ מבניני המקדש ,בספרי דברים טז ,כ א עק!
הפסוק לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה׳ אלקיך ,וכן שם בפירש״י :אזהרה ל נ ו ט
אילן ולבונה בית בהר הבית ,וראה שם ברמב״ו שזה אסמכתא מדבריהם ,וראה
המלבי״ם בספרא ושם ״ובונה בית״ במרכאות עגולות; וראה שו״ת התעוררות
גרס
תשו
ע
ת
3ה
סי׳ יד.
י• ע .
58
www.daat.ac.il
הרב דוד בלייך
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ<לוא<ם והוספות
למאמר ״בע<ת ח<דוש הקרבגות׳
בגליון ניסן תשכ״ט פרסמתי מ א מ ר ״ ב ע י ת הידוש הקרבנות״ .עוד לפני פרסום
המאמר שלחתי מלואים ,אך לא ה י ת ה אפשרות להוסיף אותם למאמר .פרסום
המלואים כעת מאפשר לי לדון בכמה הערות שהופיעו בסוף המאמר )שם עמ׳ 17־,(18
ובמדור ״מכתבים למערכת״ בגליון תמוז ת ש כ ״ ט )עמ׳ 56־.(57
בעגין בגין בהמ״ק בזה״ז עיין עוד ב ש ו ״ ת חת״ם יו״ד סי׳ רל״ו שכתב שגם
בנין העתיד צריך להיות דוקא על פי נביא וחמג״ח ש כ ת ב במצוה צ ״ ב דאין מניעה
בזה״ז לבנות חמקדש יחיד הוא בדבר ,וגם הוא הודה ש ד ע ת הרמב״ם אינו כן.
ועוד תמוה שלכאורה סתר דברי עצמו ד ב ת ה י ל ת דבריו כתב ״שיש הרבה דברים
סתומים ביהזקאל ואליהו ע ת י ד לדרשם״.
בענין ש י ט ת הגרא״י קוק בנדון זה ,ראה מאמרו של הרה״ג ר׳ אליעזר
יהודה וולדיגברג שליט״א בענין בנין בית המקדש ב״הפרדם״ תשרי תשכ״ח שכ״ג
הרגיש בזה ,וכתב ו ז ״ ל :״גם הגרא״י קוק זצ״ל שהשיב לכאורה במשפט כהן סי׳ צ״ב
שמותר לבנות ביהמ״ק ע ״ מ שלא להקריב קרבגות גם קודם שיבוא משיח ותתגלה
הנבואה ,מציגו לו בהסכמה בספר ״ישכיל עבדי״ ת״א ש ע מ ד בתוקף ולעיכובא על
הנקודה שאין אנו יודעים לכווין א ת המקום בדיוק עיי״ש״ ,עכ״ל .ומש״כ בהערות
שנדפסו בסוף מאמרי הערה א׳ ״ברור שבסי׳ צ ״ ב מ ע ל ה הגרא״י קוק אפשרות בנין
ביהמ״ק לפני בוא המשיה״ כונתו אינה ברורה לי ואדרבה שם בסי׳ צ ״ ב עומד
הגרא״י קוק בשיטתו שא״א לבנות בלא גבואה וכותב ד א ע ״ ג דבכל עניני התורה
קיימא לן לא בשמים היא ואין גביא רשאי להדש דבר ״…מ״מ כל אלה הדברים
איגם נוגעים להסידורים השייכים לבנין בית המקדש שעל זה שגיגו מפורש בברייתא
דספרי פרשת ראה ע ה ״ פ לשכגו תדרשו ובאת שמה ,שם דברים י״ב ה׳ ,כ״א אל
המקום אשר יבהר ד׳ וגו׳ על פי גביא…״ ורק ב מ ה שגוגע לראוי לבא לפגים כתב
״דאע״פ שגהתמה הנבואה מ ״ מ רוה״ק לא גםתלקה מהראוים לה בכל דור …וממילא
הוי ג״כ ראוי לפנים״ .ובסוף סי׳ צ״ו כתב בצהות לשונו ״…כן יוסיף לנו צור ישראל
ב״ה את אור הסדו ואמתו יגלה לגו א ת אור גאולתו ה ש ל מ ה ויביא לגו במהרה א ת
גואלנו תאמתי גואל צדק משיה צדקגו …ו א ז יבגה כמו רמים מקדשו בארץ יסדה
לעולם …ו א ז תצא מציון תשועה לכל אפסי ארץ ,ויתגלו לנו א ת כל המקורות של
הסהרה הגמורה ,ולא תהי׳ שום מ נ י ע ה בעולם מ צ ד כל מכשירי הטהרה והקדושה,
וכל מכשירי ההכמה והבינה והקדושה והנבואה הנדרשים לבנין ב י ת אלקינו בכל
יפעת קדושתו ו ע ד א ז כל ישראל חברים יתאגדו לאגודה א ת ת לכוין א ת לבם
לאביהם שבשמים ,בלא פרץ ובלא יוצאת ,בלא שום הריסות גדר ובלא שום ח ש ש
איסור של חלול הקודש וטומאת מ ק ד ש וקדשיו…״
עמ׳ 2שורה .12אמנם הרמב״ם מונה א ת בנין ב י ת המקדש בכלל התרי״ג
מצות ומוכח מזה שבנין בהמ״ק הוא הובר המוטלת על ה א ד פ ולא יתהוה ע ״ י נס.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם צריך לומר ש ה פ ס ו ק ״מקדש ד׳ כוננו ידיך״ מ ר מ ז על מ ע ש ה צ ד י ק י ם
כ ד מ צ י נ ו ב כ ת ו ב ו ת דף ה ,א וברש״י שם כמו ש ה ו ב א ב ה ע ר ה ב׳ ב ס ו ף ה מ א מ ר א ו ש י ש
ל פ ר ש דמיירי מ ק ד ש של מ ע ל ה כ מ ש ״ כ בשיטה מ ק ו ב צ ת כ ת ו ב ו ת דף ה ,ו ב נ ו ג ע ל נ ו ס ח
כדעת
של ת פ ל ת נהם ״באש הצתה ובאש אתת עתיד לבנותה״ שכפי פשוטו מ ש מ ע
רש״י ,גכון ש ת ר מ ב ״ ם ג״כ מ ב י א לשון זד .ב ס ד ר ת פ ל ת ש ל ו כ מ ו ש ת ע י ר ש ם ב ה ע ר ת
ב׳ וצ״ל שהמכוון הוא ל ב י ת המקדש הרוחני ,ר א ה ד ב ר י הגאון ר׳ י ע ק ב ע ט ל י ב ג ר
ב ס פ ר ו ע ר ו ך לנר ,ס ו כ ה מ א ש צ ר פ ם העורך בסוף ה מ א מ ר ״שיבא ל ת ו ך ב י ת ה מ ק ד ש
הנבגד .ג ש מ י כ נ ש מ ת ב ת ו ך הגוף וכמו שירד במשכן ו ב ב י ת ה מ ק ד ש ה א ש ש ל מ ע ל ה
תוך
ה א ש ש ל הדיוט ש נ ב ע ר בעצים״ .ואם גכוגה היא הגירםא ב ״ א ש
הנמצאת
יסדתת״
ב כ ת ״ י א ו ק ס פ ו ר ד ב מ ק ו ם ב״אש הצתה״ צריכים ג ״ כ ל פ ר ש ה ב א ו פ ל
זה.
,
צבי
ו כ ד א י ג ״ כ ל צ ט ט ד ב ר י הגאון ה א ד ר ת זצ״ל המובאים ב״טור מ ל כ ה ״ ש ל ה ג ׳ ר
פ ס ה פ ר א ג ק זצ״ל ] ס פ ר ״טור מ ל כ ה ״ כולל ה ש ל מ ו ת ו ת ש ו ב ו ת ל ה ע ר ו ת ש ל ג ד ר ל י
ח כ מ י ישראל על ה ק ו נ ט ר ס ״הר צבי״ ונדפס מ ת ו ך כ ת ב יד בירושלים ת ש כ ״ ה י ח ד
ק ו נ ט ר ס ״הר צבי״ ב ת ו ס פ ו ת ה ע ר ו ת ״הרר״י בשד״ה״ מ א ת נ כ ד ה מ ח ב ר ה ר ה ״ ג
ע
ם
ר
,
יוסף כהן ש ל י ט ״ א ו ה ס פ ר במילואו יצא בשם ״מקדש מלך״[ ש כ ת ב ד מ ד ב ר י י י י ר י ש ל מ י
פ ס ה י ם )פ״ט ה״א( ״ניתן ל ת ם ר ש ו ת לישראל ל ב נ ו ת ב י ת ה ב ה י ר ה יהיד ע ו ש ה
פ ס
ח
1
ש נ י ואין ה צ י ב ו ר עושין פ ס ה שני״ ,מ ש מ ע ש ש י ט ת הירושלמי היא ש ב י ת ה מ ק ד ש
ה ש ל י ש י י ב נ ה בידי אדם.
עמ׳ 2ש ו ר ה .20ש מ ע ת י ש מ ק ר י כ ץ אע״פ שאין בית .בענין מ ק ר י ב י ן א ע ״ פ ש א י ן
פ״ג(
ב י ת א ם זה תובר .או ר ש ו ת ע׳ ש ו ״ ת מהרי״ץ היות )בקו״א ע ב ו ד ת ב י ה מ ״ ק
ש ל ד ע ת ו זה ש א מ ר ו מקריבין אע״פ שאין בית אין זה א ל א ה י ת ר ש מ ו ת ר ל ה ק ר י ב
ב מ ק ו ם ה מ ק ד ש א ע ״ פ שאין ב י ת א ב ל מ ״ מ אין זה הובד .וז״ל מ ש א ״ כ א ה ר ה ח ו ד ב ן
ד ג ם בארץ ע צ מ ה מ צ ו ת ע ל י ה ל ר ג ל א י נ נ ה הובר .כיון דבר״מ״ק ח ר ב ו ר ק ה ל כ ה ד מ י ת ר
ל ה ק ר י ב א ע ״ פ שאין ב י ת א ב ל אין כאן הובה ,ו ב א ״ י ע צ מ ה ל א ה ק ר י ב ו ר ק ה ש ר י ד י ם
ע כ ״ ל .ע״ע ה ג ה ו ת הרר״י בשד״ה צד י״א ,צד י״ח ,צ ד כ״ג ו צ ד ג״ח ש ד י י ק מ ל ש ו ן
ה ר מ ב ״ ם פ ״ ט מ ה ל כ ו ת מ ע ש ה ה ק ר ב נ ו ת הל׳ ט״ו ש כ ת ב מ ו ת ר ל ה ק ר י ב א ע ״ פ ש א י ן
צטטו
ב י ת היינו דהא ש מ ק ר י ב י ם אע״פ שאין ב י ת הוא ה י ת ר ו ל א הובה ,ו כ ב ר
ב ה ע ר ה ג׳ ה נ ד פ ס ב ס ו ף ה מ א מ ר ד ב ר י הגר״י ק נ י ב ס ק י ש ל י ט ״ א ב ק ה ל ת י ע ק ב ה ל ק
תשיעי ל ק ו ט י ם סי׳ י״ד.
עמ׳ 2ש ו ר ה .20מ י מ ר א זו מ ו ב א ת ב ר מ ב ״ ם להלכה .ה ג ר צ ״ פ פ ר א ג ק ב ה ג ה ו ת
ט ו ר מ ל כ ה יצא לדון אולי נ ש ת נ ה ה ה ל כ ה ב ז מ נ נ ו ־ א נ ו ש כ ב ר ה ק ש ה ה ר ש ב ״ א ש ב ו ע ו ת
טז ,א מ ה א דשלמים ששתטו קודם פ ת י ה ת ד ל ת ו ת ההיכל פסולים ,ותירץ ד ״ ש ם ש ה י ת
ע
ה ב י ת קיים דאיכא פ ת ת ואיכא ד ל ת ו ת ״ ,ופי׳ כ ו ו נ ת ה ר ש ב ״ א דהיכא ד א פ ש ר ל ש ו ת ,
בודאי מ ע כ ב והא ד מ ק ר י ב י ם א ע ״ פ שאין בית היינו באופן ש א ״ א ל ע ש ו ת ב ש ו ם א ו פ ן '
1ראה דברי ר׳ מאיר שמחה הכהן זצ״ל בעל אור שמח שנדפסו ב״המעיר
כ ר
י
ח ׳
ג ל י
י ז ג׳
)ניסן תשכ״ח( .ואולי יש לבאר דברי הירושלמי כפי דבריו בפירוש דברי המכילתא .ה ג א ו ן
חנ׳׳ל חידש שיש חובת ציבור בפסח ,ואולי כוונת הירושלמי דחובת ציבור זו שייך ר ק
בפסח ראשון ולא בפסח שני.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וא״כ נסתפק דאולי זה דוקא כשא״א מ ה מ ת שאוה״ע אין מניהין לבנות הבית שזה
באמת בגדר אי אפשר ,אבל אם א״א לבנות הבית מהסרון ידיעה אינו חשוב א״א
כיון שיכול להתברר ע״י גביא .אמגם בהגהות הר״י בשד״ה מובאים דברי הטהרת
הקדש שמפרש בדעת הרשב״א דכיון דאמריגן קדשה לע״ל ,א״כ מ י ה ש ב כמו שיש
בו דלתותיו פתותות .ובדברי התפץ תיים זצ״ל בזבת תודת ,זבהים נ ה מבואר דאסור
להקריב רק בזמן שתדלת סגורת גגדו ,דלשון פתת מ ש מ ע שתתלל של פתת יתא
פתוה נגדו ,אמנם כשאין שום בגין אין זה מעכב דהא ״פתוה לגמרי״ .והבעל הרר״י
בשדיה העיר דאולי לשיטתו אם על מקום ההיכל נמצא איזת בנין ,כמו שמצוי היום
בעו״ה ממילא שוב אסור להקריב קרבנות על המזבח דהלא עכ״פ איננו שוב גגד
הלל פתה אהל מועד.
עמ׳ 3הערה .8בסוף ה ה ע ר ה :ע״ע יעקב לויגגר ״הידוש העבודה בזמן הזה״,
״ ד ע ו ת ״ קיץ תשכ״ז עמ׳ 227הערה ,10וראה תגובת הרב קלמן כהגא ב״שערים״
ערב פסה תשכ״ה על המאמר הזה של יעקב לויגגר.
עמ׳ 5הערה ] .11בנוגע להערה ה׳ בסוף המאמר[ .הרצ״ק הביא סעד לשיטתו
שהקרבת קרבנות קודמות לחידוש נבואה מדברי הרמב״ן דברים י״ב שצטט דברי
הספרי ״תדרשו — דרוש על פי נביא ,יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ,ת״ל לשכנו
תדרשו ובאת שמה ,דרוש ומצא ואת״כ יאמר לך נביא .ולפי ד ע ת הרצ״ק הקרבת
הקדבנות היא מסובבת להחזרת הנבואה לישראל ולגלוי שכינה .כוונת ההערה לומר
שנקודה זו — שיש קשר של סיבה ומסובב בין הקרבת הקרבנות ובין שפע הנבואה
וגילוי שכינה — מבוארת היא בפירוש הרמב״ן לויקרא א׳—ט׳ אשר שם מבאר
הרמב״ן שורש וטעמי תקרבגות.
עמ׳ 6שורה .15והגאון רע״א אש כי האריך לישא וליתן עם הר״ץ קלישר
בהילוף מכתבים לא הזר מעמדתו כלל .כתבתי זאת למרות טעגת ר״ץ קלישר
והמהרי״ץ תיות וקצת מהבאים אהריהם שמדברי תשובתו מוכה שרע״א הזר מדבריו
מפני שאין שום הוכהה לזה כלל מדברי רע״א ,ואדרבה מוכת ש ע מ ד בדעתו אף אהר
הילוף מכתבים עם ר״ץ קלישר .ראה דברי יעקב לויגגר ב ״ ד ע ו ת ״ ) ק י ץ תשכ״ז( עמוד
230הערה .26
עמ׳ 6בסוף העמוד .אבל בנוגע לקרבן ציבור שייר הכלל ״טומאה דחויה בציבור״.
אך הקשה הג׳ ר׳ דוד זיסקיגד בתוספות למאמר קדושין דרק טומאת מ ת דחויה בציבור
אבל לא טומאות אהרות ,ומאהר שמלבד טומאת מ ת יש זבים וזבות ויולדות ורוב
נשים טמאות זיבה ,ובהצטרף מיעוט אגשים שהם זבים הו״ל רוב ציבור זבין .והשיב
הר״ץ קלישר שלפי הרמב״ם הל׳ קרבן פסה פ״ז הל׳ ו׳ רוב ציבור אינה נקבעת ע ״ י
מנין האוכלים אלא ע ״ פ מנין הנכנסים לעזרה לשהוט הפסה ,והיות הנשים אינן
נכנסות לעזרה נמצא דרוב הציבור הנכנסים הם טמאי מתים מלבד ,ולענין אכילת
קרבן פסה אף שמהוסר כפורים אסור באכילת קדשים צידד הרר״י בשד״ה לומר
דמ״מ מותר לאכול ק״פ.
עמ׳ 7הערת .14המגדל דוד טוען שאין טומאה נדחית בציבור אלא באופן
שאירעה טומאה במקרה ,משא״כ ס ט נ ת כ ט ל ה ההקרבה מסיבות אחרות ,אז א ״ א
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ח ד ש א ו ת ה א ל א בטהרה .והגרצ״פ פ ר א נ ק ד ח ה ט ע נ ה כעין זו מ ד ב ר י ה ת ו ם ׳ ת ע נ י ת
יז ,ב ש כ ת ב ו ב ה א ד כ ה נ י ם בזה״ז אסורים לשתויי יין משום ד מ ה ר ה י ב נ ה ה מ ק ד ש א ף
דהם ט מ א י מ ת י ם ,מ ש ו ם ד ט ו מ א ה ה ו ת ר ה בציבור ,הרי ד ג ם בזה״ז מ ש כ ח ת ע ב ו ד ת
בטומאה.
עמ׳ 9סוף עניו יהופ כהנים .והגרצ״פ פ ר א נ ק ב ה ג ה ו ת ט ו ר מ ל כ ה כ ת ב ד ג ם
יש לדון ד ת ה א מ ג י ע ה בזה״ז ל ה ק ר י ב משום שאין כהן יכול ל ע ב ו ד ע ד ש י ק ב ע
מ ש מ ר ת ו .א מ נ ם ב מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה פ״א הל׳ ב י א ת מ ק ד ש הל׳ ז׳ כ ת ב ד כ ש א י ג ו מ כ י ר
מ ש מ ר ת ו ב ד י ע ב ד כ ש ר ל ע ב ו ד ה ורק ל כ ת ת י ל ח ל א חזי .ולענין ק ר ב ן פ ס ח
נסתפק
ה מ נ ת ת הינוך מ צ ו ת ת ק ״ ט אם דינו כ ק ר ב ג ו ת ה ר ג ל שיד כולם שוים ו ל א ב ע י נ ן א נ ש י
מ ש מ ר או לא ,וגוטה לומר שדיגו כרגל .והבעל הרר״י ב ש ד ״ ה מ ב י א ס ע ד ל ד ב ר י ו .
כעת
עמ׳ 9ש ו ר ה .7הד״צ נ ו ק ט ש ל ש י ט ת ה ר א ב ״ ד ש ב ט ל ה ק ד ו ש ת המקדיש
ה ה ו ר ב ן מ ו ת ר ל ה ק ר י ב ק ר ב נ ו ת בזה״ז בלי שום פקפוק .ע״ע מ ק ד ש מ ל ך צ ד י״ז ו ה ל א ה .
עמ׳ 10ש ו ר ה .13ו ל ד ע ת ר ר מ ב ״ פ ש ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה
להזדקק
ל
א
בטלה
א
״ = עליכד
ל ה י ת ר ט ו מ א ה דהויה בציבור השייך ר ק כ ק ר ב ן ציבור ,נ מ צ א ת
דלדעת
ה ר מ ב ״ ם א ס ו ר ל ה ק ר י ב קרבן יהיר ,ו ל ה ר א ב ״ ד אסור ל ה ק ר י ב ק ר ב ן צ י ב ו ר .
ובכי
מ פ ר י ד הגרצ׳׳פ פ ר א נ ק א ת ה״ממה נפש,־״ ש ל הר״ץ ק ל ישר לגמרי ־ .ו ב ה ג ה ו ת ט ו ר
מלכה
)עמוד י״ט( הוסיף ד ב ל א ו הכי א״א ל ה ק ר י ב ב ב מ ה אפילו ל ד ע ת ה ר א ב ״ ד
ד ל ה ר ב ה ר א ש ו נ י ם אין ט מ א מ ק ר י ב ב ב מ ת יהיד ,מ ל ב ד ט ע מ י ם אלו צ ד ד
הגרצ״
ס
פ ר א ג ק ב ה ג ה ו ת ט ו ר מ ל כ ה שאין להתיר ה ק ר ב ה ב מ ק ו ם ה מ ק ד ש מ ט ע ם ט ו מ א ה ד ה ו י ה
ב צ י ב ו ר אפילו ל ד ע ת ה ר א ב ״ ד .לשון ה ר א ב ״ ד הוא ״לפיכך ה נ כ נ ס ע ת ה ש ם א י ן
כ ר ת ״ ואף ש מ ד ב ר י המאירי מ ג י ל ה דף י׳ ו ש ב ו ע ו ת דף ט״ו מ ש מ ע ד ס ״ ל
3
ך
דלדעת
ה ר א ב ״ ד מ ו ת ר ל ט מ א ל י כ נ ס ל מ ק ד ש בזה״ז מ״מ נ ר א ה שהוא יהיד ב ד ב ר זה .ו ה א ח ר ו נ י ם
דייקו מ ל ש ו ן ה ר א ב ״ ד ש כ ת ב אין בו כרת ,ולא כ ת ב אין בו איסור ש ג ם ש י ט ת ה ר א ב ״ ד
שיש איסור אף בזה״ז ורק אין ה נ כ נ ס בטומאת תייב כ ר ת בזה״ז ,ו א ״ כ א י ד י כ נ ס ו
ל מ ק ד ש כדי ל ה ק ר י ב שהרי אם ה ת ק ר ב ת תיא ב ת ו ר ת במד .א פ ש ר ל ע ש ו ת תיץ ל מ ק ד ש
ו א ״ כ אם א פ ש ר ל ע ש ו ת תוץ ל מ ק ד ש א״א ל ד ת ו ת איסור ע ל ב י א ת מ ק ד ש ב ט ו מ א ת
מ ט ע ם ט ו מ א ה דהויה בציבור ,מ א ה ר ש א פ ש ר ל ה ק ר י ב ב ל א איסור טומאת .ו ע ו ד ה א ר י ך
ש ם ב ט ו ר מ ל כ ה ל ב א ר איסור כניסה בזה״ז ל ד ע ת ה ר א ב ״ ד ב א ו פ נ י ם ש ו נ י ם .3
עמ׳ 12בסוף הענין .ויתר מ ז ה מ צ א ת י ש ד ע ת ה א ב ר ב נ א ל ש י ר ו ש ל י ם ש ל נ ו ו ה ע י ר
ה ע ת י ק ה ב כ ל ל א י נ ה על מ ק ו מ ה הראשון .נ מ צ א ש ל א ר ק מ ק ו ם ה מ ז ב ח א ״ א ל צ מ צ ם
א ל א גם מ ק ו מ ה של ירושלים אין ידוע ל נ ו בדיוק ,עיין פירוש ה א ב ר ב נ א ל ל ז כ ר י ת
2אמנם בהגהות טור מלכה צד ט״ז מצדד הרב פראנק שלדעת הראב״ד בטלה י י ק ד י ש ה
משום ובאו פריצים ויחללוה ומביא דברי ה״בית יצחק׳׳ או״ח סי׳ כ״ז שדעתו ד ל ע נ י ן
באו פריצים ויחללוה כשהיא יוצאת מיד העכו״ם שוב הדרא לקדושח קמייתא ו ל א
קידוש שנית כפני שתיכף כשהלכו הפריצים חזרה הקדושה למקומה אבל ה מ ח כ ר
3
ע
,
^
הטור מלכה הניח הדבר בצ״ע.
3ע״ע ספר משפט כהן סימן צ״ו אות ר .ועי׳ הרב ק .כהנא ״המעין׳ /תמוז תשכ״ז זנמ׳ 6
והלאה.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יב ,ו ,אך יש לציין שבספר מאור עיגים ,הלק אמרי בינה ,פרק י ״ ב בסוף הפרק
מביא המחבר את דברי האברבנאל ומשיג עליו בראיות שונות.
עמ׳ 13שורה .9מסתפק הרידב״ז א פ ב א מ ת כותל המערבי הוא שריד מכותל
הר הבית ,וכמו ההשערה הפשוטה או אם הוא חלק מכותלי העזרה עצמה .וכן כתוב
מפורש בספר משפט חארץ פרק י״א סעיף ח׳ דכותל המערבי הנשאר הוא כותל
העזרה.
עמי 13שורה .16אם יש בנידון זה איסור בל תוסיף .ע ״ ע בחרר״י בשד״ה
דף ק״ח והלאה.
עמ׳ 14שקליפ .ויעוין עוד בספר זרע אברחם סימן י״א שכתב דסגי בגבית
שקלים מרוב ישראל .וחגה בדרישת ציון השיב הר״ץ קלישר על דברי החת״ם בגוגע
להצורך בשקלים שיכול למוסרם לציבור מדין זכין לאדם שלא בפגיו .אמגם בהגהת
הרר״י בשד״ה מובאים דברי המל״מ פ ״ ד מהל׳ שקלים דמםורה לציבור בע״כ לא מהגי
״ובעיגן לידע שהציבור רוצים במסירה״ ע״ש .ומבואר ג״כ בכלי ה מ ד ה פ ר ש ת שמיני
שצריך שהציבור כולם יסכימו לזה ואם יש הרבה מהציבור שאיגם מסכימים כלל
להקריב ,א״א להקריב קרבן ציבור .ויעוין עוד בהסכמת הגאון ר״י מקוטגא לספר
דרישת ציון שכתב ,ו ז ״ ל :האומנם כי הגדיש מ ע כ ״ ת הרמה שי׳ ק צ ת א ת המדד.
בדבר הקרבנות כי הוא דבר קשה מאד ,אהרי אשר אין היתר רק בקרבגות ציבור
צריך שיסכימו ע״ז רוב ייטראל והיא כמעט מן הנמנע כעת אחרי איטר נתפזרו ישראל
בעו״ה בכד כנפות הארץ בגופפ ובדעותיהם ,עכ״ל .נמצא שלדברי הר״י מקוטנא
אין המניעה מצד גבית השקלים כמו שכתבו היעב״ץ וההת״ם אלא מפני שלהקרבת
קרבנות ציבור צריכים הסכמת רוב ישראל ,היינו שיהיו שוים בדעותיהם ולבם שלם
בהקרבת הקרבגות ,וזה כמעט מן הגמגע .ומלבד זה מביא הגרצ״פ פראנק בהגהות
טור מלכה מגיעה אהרת בשם ספר יריעות שלמה שגוגעת לקרבן פסה דוקא ומוגעת
הקרבתו ,והייגו שק״פ אינו בא אלא לאכילה וכל שאיגו ראוי לאכילה מ ע כ ב א ת
הפסה ,ובתוס׳ כתובות דף מ ה מבואר דעיר המוקפת הומה אם היא רובה עכו״ם
בטלה קדושת עיר הומה לעגין שילוה מצורעים ,וא״כ בזה״ז שיש רוב עכו״ם
בירושלים )הייגו בעיר העתיקה תוך הומות העיר( ,תבטל קדושת ההומה ותיאסר
גם לעגין אכילת פסהים .ובהגהות טור מ ל כ ה האריך להלק בין ירושלים לשאר ערי
הומה ,דמאהר שאוכלים ק״ק אע״פ שאין הומות ,גם בישיבת רוב עכו״ם אוכלים ק״ק
דלא גרע מנהרבו ההומות.
עמ׳ 15שורה … .2מנחת כהן הדיוט אינה מ ע כ ב ת ומותר לו לעבוד עבודה.
וכ״כ הרמב״ם בפ״ה מהל׳ כלי המקדש הל׳ ט״ז דאם עבד קודם שיביא עשירית
האיפה ,וכן כה״ג שעבד בכהוגה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשרה.
אמנם כתב הטור מלכה דלדעת הגר״א הוא לעיכובא ,וגירסת הגר״א בתו״כ פרשת צו
הוא אהד כ״ג ואהד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביא עשירית האיפה משלו עבודתו
פסולה עכ״ל .ולהוכהת המל״מ מהא דאירע בו פסול בכ״ג ביוה״כ מתרץ הטור
מלכד .דלדעת הגר״א צריכים לתלק בין כתן שלא נתהנד מעולם ולא הקריב עשירית
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האיפה כלל עבודתו פסולה ,אבל כהן הדיוט שנתחנך והקריב עשירית ה א י פ ה ו ש ו ב
נתמנה לכ״ג י״ל דמצוה שיקריב עשירית האיפה להינוכו לכ״ג ,אבל בזה אינו מ ע כ ב .
עמי 15שורה .11על פי מה שנמסר בעל פה בשם הנצי״ב מוואלאזין .עיקר דבריד
נדפסים במשיב דבר יו״ד סי׳ נ״ו בקונטרס דבר השמיטה ,ובהעמק דבר ויקרא כ ו ־ ל א .
עמי 15שורה ,20הפסח כשר אף אפ נקרב שלא דשם ריר .,אמנם ה ג ר צ ׳ י פ
פראנק בהגהות טור מלכה הביא דברי הרמב״ן ויקרא כו־טז שמבואר בדבריר
שהקללות בספר ויקרא מרמזין לגלות ראשון ,ואותם שבמשנה תורה להורבן ב י ת
שני .נמצא הפסוק והשמותי א ת מקדשיכם ולא אריח בריח ניהוהכם ק א י רק ע ל
הורבן ראשון ,והרמב״ן מוסיף שבפרשת כי תבוא לא הזכיר המקדש וריה נהוח מפני״
ש ב ב י ת שני לא היתד ,האש יורדת ואוכלת הקרבנות ,נמצא הגם ש ב ב י ת ש נ י ה י ת
חסר ריח ניהוה א ע ״ פ כן לא היה בזה מניעה להקרבת קרבנות.
להקריב קרבן ,פירושו :לזכות מידי ה׳ בחיי נצז .אין אדם מקריב בהמה״ א ל א
מקריב א ת
ע צ מ ו בהקרבת הבהמה .שעה שאדם מקריב בהמה לפני ה׳ ו ס ו מ ך
הו
א
א
ת
ידו עליה ,שעה שהוא מקיים בה שחיטה ,קבלה וזריקת דם ומוסר לאש א ת ה ר א ש
והכרעים ,ה ה ז ה והגוף וכוי — ,באותה שעה הרי הוא מוסר לה׳ א ת דמו ,ראשו,
כ
0
שריריו ,והוא מ ת מ ס ר כולו לאש דת של רצון הי ,כפי שנכתב לישראל בתורה.
עולה מכפרת על ביטול מצות עשה; עולה מעוררת א ת כח המעשה ומזהירה
מפני
רשלנות .היא מדרבנת א ת האדם לעלות ו ל ה ת ק ד ם ולשאוף אל פסגת ייעודו .ה כ ו ז ן
עומד מ ר ח ו ק וזורק א ת הדם למחיצתו ה ת ח ת ו נ ה של המזבח ,וכך הוא רומז ל מ ק ר י
3
:
עדיין א ת ה עומד מרחוק ,וטרם התייצבת ב ת ח ת י ת ההר — ,ק ל וחומר שטרם ה ג ע ת
אל פסגת ייעודך.
הרב ש״ר הירש :פירוש לתורה ,בראשית ח״ כ .
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קונטרס
במן ב<ת המקדש קודם למלכות בית דוד
מאת
הרב
חיים שרגא פייבל
בהגר״ז זצ״ל
דומ״ץ פעיה״ק ורב שכונת ימין משה
www.daat.ac.il
פראנק
הרב חיים שרגא פייביל פרנק
אתר דעת -מכללת הרצוג
בניו בית המקדש קודם למלכות בית דוד
לכבוד ה ר ב הגאון ו כ ר שליט״א ,ב ע י ״ ת ב ״ ב ת״ו.
אהדשה״ט ב א ה ״ ר כ מ ש פ ט !
ב ד ב ר ב ק ש ת כ ת ״ ר ש ל י ט ״ א ל ה ו ד י ע ו ד ע ת י העגי׳ ב ד ב ר ה ו ב ת ה ק ר ב ת ה ק ר ב ג ו ת
בזמן הזה ,ובגין ב י ת המקדש ,ו מ ה היא ה ס י ב ה א ש ר ר ב י ם מ ה ג ד ו ל י ם מ ס ת י י ג י ם
מכל העגין ואיגם גוקפים אפי׳ ב א צ ב ע בעגין כ ה ר ם וגישא כ ר כ ר .
א.
הנגי להשיבו ,כ י ל ה כ נ ם ב כ ל ה פ ר ט י ם הנוגעים ל ה ל כ ה ו ל מ ע ש ה ב ד ב ר ה א פ ש ר ו ת
ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת בזמן הזה ,בנין המזבה ,ו ב י ת ה מ ק ד ש ש י ב נ ה בב״א ,מ י א נ י ו מ ה
אגי כי אכגים ראשי בין הרים גדולים עמודי העולם ,והוא ל ה ט ה ה ר ב ה מ ת ה פ כ ת
פנים ואחור משגי קצותיו א ש ר ל ש א ו ל הגיעו .א ם ל צ ד ה ה י ת ר פן יפגעו ב א י ס ו ר
כ ר ת ר ״ ל ושחוטי חוץ וכדומה ,ו א ם ל צ ד ה א י ס ו ר — ה א ם ל מ ע ן ב י ת ה׳ ו מ ק ו ם
מ ק ד ש נ ו ו ת פ א ר ת נ ו א ש ר ל א זזה ש כ י נ ה משם ,נ ה ש ה ו נ ש ק ו ט ונשאיר א ו ת ח ב א ל מ נ ו ת ח
ועיגוגה ,וגעמוד מ ר ה ו ק ולא גדאג ל ה ל ב י ש ה ב ג ד י ישע מ ע י ל צדקה ,ו כ כ ל ה ת ע ד ה
כליה ,כימי ע ו ל ם וכשגים קדמוגיות.
השתא על עגוגה ד א י ת ת א שגם כן היו ה ר ב ה פ ו ס ק י ם ג ד ו ל י ם שהיו מיראי ה ו ר א ה
כ א ש ר ידעו עוגשן של ע ר י ו ת ו מ ר ב ה מ מ ז ר י ם בישראל ,ב כ ל ז א ת ר ב ו ה פ ו ס ק י ם
ואמרו יהא ה ל ק י מ א ל ו ה ת ו ק ע י ם ע צ מ ם ל ד ב ר ה ל כ ה זו וצדיק ב א מ ו ג ת ו יהי׳.
וכמו ש כ ת ב ב ע ל מ ג ה ת ע ג י בסימן ג ״ א :א ם א מ ג ם ה ש ג ו ת ו ד ה י ו ת ה ו ת ר ה
ב צ ב ו ר א ם יש ב ה ם ע ל מ ה שיםמוכו ,א ו ל ם בעגיגים כ א ל ה ב ע ס ק ע ג ו ג ו ת ל א גכון
ל ע ש ו ת כן ,ל ג ב ב ה ו מ ר ו ת ע ל פי ה ש ג ו ת ודהיות ,בזה כ ה ד ה ת י ר א עדיף טפי .ו ב ס י מ ן
ס״ז כ ו ת ב :ומה ל נ ו ל ג ב ב ה ו מ ר ו ת מ כ ה א ו מ ד ג ו ת ו מ ש מ ע ו ת מ ת ש ו ב ו ת ק מ א י ו ב ת ר א י ,
א ם גמצא ל ע ו מ ת ם ה י ת ר מ פ ו ר ש מגאון מ פ ו ר ס ם כר ,ו כ ל ה מ ה מ י ר י ו ת ר מ ז ה אינו
מ ש ו ב ת ע״כ.
ו א ד ר ב ה המרבד• ל ב ד ו ק ע ד מ ק ו ם שידו מ ג ע ת ו ל ת פ ש ב ג ר ו ת ש כ ל ו ב ת ו ר י
ה מ פ ר ש י ם ו ב ס ד ק י ם ל מ צ ו א ה י ת ר ל ע ג ו ג ו ת הרי זה מ ש ו ב ה ,ו כ מ ו ש כ ת ב ה ת ש ב ״ ץ
הוט ה מ ש ו ל ש סימן ג״ג.
וכן איגת מ ן ת ת פ א ר ת ל ב ק ש ה ו מ ר ו ת על ה ו מ ר ו ת ו כ מ ו ש כ ת ב ה מ ה ר ״ ם א ל ש ק ר
בסימן קי״א ,״כי ל א יהי׳ ת פ א ר ת ך ל ב ק ש ת ו מ ר ו ת ו א ר י כ ו ת ד ב ר י ם ש ל א כעגין ל ה ג ד י ל
גוף הקוגטרס ,ולהגזים ה ג ז מ ו ת עצומות ,ל ה ב ה י ל השומעים בעגין עגוגות ,ו מ ד ו ע
ל א ת ש י ם אזגיך כ א פ ר כ ס ת ל ד ב ר י הראשוגים והאהרוגים ד מ ש ו ם עגוגא ה ק י ל ו כ ר ,
ו ה מ ע נ ג ת ו מ ת מ י ד ב ת עליו גאמר ו ח מ ו ר ו יגיד לו״.
ו ע ת ה מ ה געגה אגן א ב ת ר י י ת ו אגו יושבי ירושלם ע י ק ו ״ ת ה ק ר ו ב י ם אל ה ה ל ל ,
כאן נ מ צ א וכאן הי׳ ד י ר ת ו ש ל ה ק ב ״ ה מעוז השכינה ,וציון היא ד ו ר ש אין לה.
אוי ל י א ם א ו מ ר ואוי לי א ם ל א אומר ,״יוגתי בתגוי ה ס ל ע ב ס ת ר ה מ ד ר ג ה ״ נ ה ב א ו
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ל ה כ ל י ם איש איש אל מלאכתו ,איכא ביגייהו דטרידי בגרסייהו ו ל א ו א ד ע ת י י ה ו ,
ו ל מ ד י ם ואין משיבים ,ואיכא בינייהו שאינו מופנה טרוד ב פ ע ל י ו ועסקיו .ועוד א ו מ ר י ם
ל א ע ת ב א ע ת ב י ת ה׳ ל ה ב נ ו ת )הגי א ,ב(.
ואני ה ע נ י משתאד .ל ד ע ת האם אברה מן הארי ולא יפגשגי הדוב ,כי ה מ ל ח מ ה
כי
היא פ נ י ם ואהור ,כי כ ש ם שיש לירא מלהתיר ,כן צריך ל ה י ו ת יראים ל א ס ו ר ,
ה מ ת מ י ד ו מ ו נ ע א ת ע צ מ ו ו א ת הרבים מלקיים המצוות ה מ ו ט ל ו ת ע ל י נ ו איו ר ו ח ה ׳
נ ו ה ה ממנו.
ב.
״וקול דודי דופק פ ת ה י לי אתותי רעיתי יונתי תמתי״! …ה ל א ציון ב מ ר ת ב כ ה
ו י ר ו ש ל ם ת ת ן ק ו ל ה ל מ ה ת ע מ ו ד בתוץ ו״אנכי״ )אנכי ה׳ א ל ק י ך ( פ נ י ת י ה ב י ת ! . . .ו כ ב ר
א מ ר ה ק ב ״ ה ל מ ר ע ״ ה הרעיא מ ה י מ נ א ״הי׳ ל ך לעזרני״ ) ש ב ת פט ,א( ,מ י ד א מ ר ל ו
ו ע ת ה יגדל נא כ ה ה׳ כ א ש ר ד ב ר ת ,ב ב ה י נ ת ת נ ו עוז ל א ל ק י ם ) ת ה ל י ם ס ח ׳ ל ה ( ,כ י
ה ת ע ר ו ת א ד ל ע י ל א ב ה ת ע ר ו ת א ד ל ת ת א תלי׳.
ו מ ה ג ם כ י מצווים א נ ו ״לשכנו ת ד ר ש ו ו ב א ת שמה״ ) ד ב ר י ם יב ,ה(• ו א י ת א
ב ס פ ר י ש ם ״יכול ת מ ת י ן ע ד שיאמר ל ך גביא ,ת ל מ ו ד ל ו מ ר ל ש כ ג ו ת ד ר ש ו ו ב א ת
ש מ ה ד ר ו ש ומצוא ו א ה ר כ ך יאמר ל ך גביא״.
ו כ ת ב ה מ ל ב י ״ ם ש ם :״למד ל ה ם ש ל א יגלה ה׳ סודו ע ל ידי גביאיו ל ה ו ד י ע ם
מ ק ו ם ה נ ב ת ר ר ק א ם י ש ת ד ל ו בזה וידרשו אהריו ,״ואז יערה ע ל י ה ם ר ו ה מ מ ר ו מ י ם
א ת ר י ה ה כ נ ה הראויה״.
ו ר א י ת י ל ש א ״ ב הגרא״י ולדינברג שליט״א ) ב כ ר ם ציון השלם ,א ו צ ר ה ת ר ו מ ו ת
בסוף ה ס פ ר ב מ ל ו א י ם ע מ ו ד ,(4ש כ ת ב :כי המצוד .ה א מ ו ר ה ב ס פ ר י ל ד ר י ש ה
הוא
א ו ד ו ת מ צ י א ת ה מ ק ו ם ת ג ב ת ר כר ,ואם כן מ א ז ש ג ת ג ל ה ה מ ק ו ם ל ד ו ד ע ל י ד י
ג
ד
ההוזה ,ל א שייך יותר מצוד .ז א ת ש ל דרוש ומצוא ,ד ת ר י יודעים אגו כ ב ר א ת ה מ ק ו ם
המיועד ב כ ל ל ו ת ו ,ו ב א ו פ ן מ ע ש י הרי ל א יועילו ל נ ו כ ל ה ד ר י ש ו ת ל פ י מ צ ב ג ו כ י
ו ם
ו ע ד ש י ש מ י ע נ ו ברהמיו ש נ י ת לעיני כ ל הי עכ״ל.
ו ל ע ג ״ ד אין ה ד ב ר י ם מובגים כלל ,וכי בזה שיודעים אנו א ת ה מ ק ו ם ה מ י ו ע ד
ב כ ל ל ו ת ו ,מ ת ק י י ם ה מ צ ו ה של ״לשכנו ת ד ר ש ו ו ב א ת שמה״ ,ה ל א ההר ע ו מ ד ש מ ס
ו נ ה ר ב ,ושועלים — ישמעאלים — ה ל כ ו בו ,ו ט מ א י מ ת י ם זב ו ז ב ה נ ד ו ת ו י ו ל ד ו ת
מטיילים שם ,ל א ב מ ק ו ם ה מ ו ת ר בודאי ,ולא ב מ ק ו ם האסור מ ס פ ק ,א ל א
שבודאי
ו ב ו ד א י אסור
ל ט מ א י ם ל ה כ נ ם שם ,והוא
איסור
כ ר ת ר״ל
במקום
להרמב״ם
ד פ ס ק י נ ן כ ו ו ת י /וכי בזה מקיימים המצוד ,ל ש כ נ ו ת ד ר ש ו ו ב א ת שמה ,ו ש מ י ר ת מ ק ד ש
ומורא מקדש ,ה ל א עיקר ת כ ל י ת מ צ ו ה זו היא ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת שם ,כי ל ש ם ז ה נ ת ק ד ש
ה ה ר בקדושתו ,והורבן ה ב י ת והורבן ה מ ז ב ה א ה ת היא ,כי אין כאן ל ש כ נ ו ת ד ר ש ו
ואין כ א ן ו ב א ת שמה ,ואין ס פ ק כ י כל פ ע ו ל ה ו ה כ ש ר ו ה כ נ ה מ צ ד ה ק ד ו ש ה ש ה י /
ב א מ צ ד נ ו הי׳ מ ר ה י ק ה ר ב ה מן החושך .ו נ א מ נ י ם עלינו ד ב ר י ה ס פ ר י ו כ ד ב ר י ה מ ל ב י ׳ י ס
״כי ל א יגלה ה׳ ס ו ד ו ע ל ידי נביאיו להודיעם מ ק ו ם ה נ ב ה ר ר ק א ם י ש ת ד ל ו ב ז ת
וידרשו אהריו ואז יערה ע ל י ה ם רוח מ מ ר ו מ י ם אהרי ה ה כ נ ה הראוי׳״ .ו א ם ת ח פ ש נ ה
כ כ ס ף ו כ ז ה ב אז תמצאנה…
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
והנה א ה ת מ ה ס י ב ו ת שאין ה א ד ם מ ת ע ו ר ר ל מ ה ש ה ו א צריך ל ה ת ע ו ר ר ,הוא מ פ נ י
שבטבעו של ה א ד ם הוטבעה ,כי כ ל מ ה שידמה ב ע צ מ ו שהוא ר ה ו ק ל ה ש י ג ו ל א י פ נ ה
לבו אליו ולא ישים ברעיוגו ר ש פ י ה ה מ י ה עליו ,ל א כן כ ש ג ו ט ה ב ד ע ת ו ש ה ו א ק ר ו ב
להשיגו אלא שיש איזה מוגע ,אז ל א ישים מ ה ש ב ת ו ב ד ב ר ז ו ל ת ו ויהלה ע ל י ו להשיגו.
ומשום כך בגידון דידן ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת א ח ד מ ש ל ו ש ת ה ע מ ו ד י ם ש ה ע ו ל ם ע ו מ ד
עליו
שלדאבוגגו עוורים אגו
ב ה ל כ ת א ר ב ת א זו ,ו כ כ ל
שאפשר להוריד מעליו
המעמסה הזו גוה לו ,ל כ ן ב ה ר ו גימוק פ ש ו ט ה פ ו ט ר א ו ת ם ו מ ש ה ר ר א ו ת ם מ כ ל וכל,
והוא :ד ב ר י רש״י ב ס ו כ ה )מא ,א( ,ר״ד) ,ל ,א( ,ותום׳ ש ב ו ע ו ת )טו ,ב( ,ד ״ ה אין,
בשם המדרש ״כי הבגין שאגו מ צ פ י ם ל ר א ו ת ו בגוי ו מ ש ו כ ל ל ירד מן השמים״ ,ו ל פ י כ ך
מ ה לגו ל ה ש ת ד ל ומה יועיל השתדלותיגו ,ואולי גם א ס ו ר ל ה ש ת ד ל ,כ י מ ו ר ד י ם אגו
ב מ ל א כ ת שמים.
כן מ ס ת מ כ י ם הם ע ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם בפי״א מהל׳ מ ל כ י ם ה ל כ ה א׳ .א ם כי אין
ד ע ת ו כ ד ע ת רש״י ותום׳ שירד מ ן השמים ,ב כ ל ז א ת כ ת ב :ה מ ל ך ה מ ש י ח ע ת י ד
לעמוד ולהתזיר מ ל כ ו ת ב י ת דוד ובוגד ,ה מ ק ד ש ו מ ק ב ץ גדתי ישראל ,ותוזרין כ ל
המשפטים בימיו כשהיו מ ק ו ד ם מ ק ר י ב י ן ק ר ב ג ו ת כר ,ו ש ם ב ת ל כ ת ד׳ כ ת ב ע ו ד ״ ש א ם
עשה והצליה ובגד ,מ ק ד ש במקומו״ כו׳ ע״ש ,וכן ב פ ״ ב מ ה ל כ ו ת מ ע ש ה ה ק ר ב ג ו ת
ה ל כ ה י״ד ,כ ת ב :א ל א ה נ ב י א צוד ,כו׳ ח נ ו כ ת ה מ ז ב ה ב י ד ״ ה מ ל ך המשיה״ ״ כ ש י ב ג ה
ב י ת שלישי״ ,משום כר אין ל נ ו ל ה ת ע ס ק ו ל ש ל ו ת יד ב מ ל א כ ת רעהו.
ד.
א ב ל ל ע ו מ ת זה ידועים הם ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י פ ״ ה ד מ ע ״ ש ה ל כ ת ב׳ ,ש א מ ר ר ב י
א ת א :״זאת א ו מ ר ת :״ ב י ת ה מ ק ד ש ע ת י ד ל ת ב ג ו ת ק ו ד ם ב י ת דוד״ ,הביאו ג ם התוי״ט
ש ם ב ז ה ״ ל :״כי בגין ב י ת ה מ ק ד ש ק ו ד ם ל מ ל כ ו ת ב י ת דוד״ כ ד א י ת א בירושלמי.
וכן ה ג ב ו ר ת א ר י ל מ ס ׳ ת ע ג י ת דף טז ע ״ א ד ״ ה אסור ל ש ת ו ת יין כ ל השגה,
מ ק ש ה א מ א י א ס ו ר כ ל ה ש ג ה מ ט ע מ א ש מ א יבגה ה ב י ת היום כ ד מ ס י ק לקמן ,ה א ע ד
כאן ל א פליגי ר״א ור״י ב פ ״ ק ד ר ״ ה )דף י׳( אי ב ת ש ר י עתידין ל ג א ו ל או בגיסן,
א ב ל ב א ה ד מ ש א ר כ ל ה ה ד ש י ם ל כ ו ״ ע אין גגאלין ,ו א ם כן א מ א י אסורין כ ל השגה כר,
מיהו בהא י״ל ״דבגין ב י ת ה מ ק ד ש ק ו ד ם ל מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד דהייגו ב י א ת הגואל,
וכדאמריגן בירושלמי פ״ה ד מ ע ״ ש ג ב י כ ר ם ר ב ע י הי׳ ע ו ל ה ל י ר ו ש ל ם כר ,וגרסיגן
ע ל ה בירושלמי ז א ת א ו מ ר ת ש ב י ת ה מ ק ד ש ע ת י ד ל ה ב נ ו ת ק ו ד ם ל מ ל כ ו ת ב י ת דוד,
ו ה ש ת א א פ ש ר ל ו מ ר דאין יום ק ב ו ע ל ב נ י ן ב י ת ה מ ק ד ש א ל א כ ל י מ ו ת ה ש נ ה ר א ו י
לבנייתו .ובהי׳ ב פ ״ ק ד ר ״ ה פ י ר ש ת י ד ש נ י מיני קיצין ה ם זכו א ה י ש נ ה כ ר ,א ם כן
ל א ק ש ה מידי א פ י ל ו ת י מ א ד ב נ י ן ה ב י ת יהי׳ ב ב י א ת ה מ ש י ת א כ ת י אסורין ל ש ת ו ת
כ ל ה ש נ ה ש מ א יהי׳ הקץ ש ל א ה י ש נ ה וזה אין ל ו זמן ו ש מ א היום יבא ,ואין זה
מ ק ו מ ו כ י ד ב ר י ה כ מ י נ ו ז״ל ש ב י ר ו ש ל מ י נ א מ נ י ם עלינו ,ואין א נ ו צריכים ל ה א י ט ע מ א ,
והרהמן יזכנו ל ב נ י ן ה ב י ת ולימות ה מ ש י ה עכ״ל — .ה ק ד י ם בנין ה ב י ת ו א ה ר כ ך
ל י מ ו ת המשיה.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
כן אזיל ב ז ה התוי״ט לשיטתי׳ ב פ ת י ח ה ל מ ס כ ת מ ד ו ת ש כ ת ב :ש צ ו ר ת ה ב נ י ן
של
יתזקאל מיועד ל ג א ו ל ת עולם ,שתהא ה כ ב ו ד הונה לעולם ,ו ב ב י ת שגי ש ג ר ם
ה ת ט א ל א יכלו ל מ ל א ו ת כל ה ל ק י הבגין כמו שהוא ביתזקאל כר .״ואבהנו״ כ א ש ר
נ ז כ ה ל ב נ ו ת ״בגין העתיד״ יגלה ה ק ב ״ ה עינינו ו מ ל א ה הארץ ד ע ה ל ה ב י ן א ת ה ס ת ו ם
כ ד ב ר י י ה ז ק א ל כר ,שכן ר ו ב ועקרי הבנין מיוסדים ב ת ב נ י ת ה׳ א ש ר ה ש כ י ל ל ד ו ד
ו ל א ימוט כו׳ ע״ש האריכות.
וכן יש ל ה ס ת י י ע מפירוש ה מ ש נ י ו ת ל ה ר מ ב ״ ם שם ריש מ ס כ ת מ ד ו ת .ש כ ת ב :
ו ה ב י א א ה ר ת מ י ד מ ד ו ת ,ואין בו ענין א ה ר א ל א ספור ,שהוא זוכר מ ד ת ה מ ק ד ש
״כי כ ש י ב נ ה ב מ ה ר ה בימינו״ יש לשמור ו ל ע ש ו ת ה ת ב נ י ת ההיא ע״כ ,ו א ם נ א מ ר
שאי א פ ש ר ל ב נ ו ת ב י ת ה מ ק ד ש אלא א ה ד ב י א ת המשיה ,או ל ב נ י ן שירד מן ה ש מ י ם ,
מ ה יתן ל נ ו ו מ ה יוסיף ל נ ו מ ס כ ת זו .ה ל א אין ל נ ו צורך ל ד ע ת איד ל ב נ ו ת ,כ י ל א
א נ ו יהיו הבונים ,א ל א משיה יהי׳ הבונה ,או על ידי מ ל א כ ת ש מ י ם תהי׳ ה ב נ י /ו ש ם
יודעים איך ל ב נ ו ת ,א ל א על כ ר ה ך שאנו נהי׳ ה ב ו נ י ם ב ע ז ר ת ה ש י ״ ת ו ע ל י נ ו ל ד ע ת
ו ל ע ש ו ת ה ת ב נ י ת הזאת.
ואף ש ה ת ו י ״ ט ו ג ב ו ר ת א ר י הזכירו ר ק א ת הירושלמי במע״ש ,ה נ ה כ מ ו
כן
״
יש ל ה ז כ י ר ד ב ר י הירושלמי ב מ ג י ל ה פ א ה ל כ ה י״א ))דף טו( ד ק א מ ר :ע ו ר י צ פ ו ן
ובואי תימן כ ר ,ל כ ש י ת ע ו ר ר ו הגליות שהן גתוגות בצפון ויבואו ״ויבגו ב י ת ה מ ק ד ש ״
ש ה ו א נתון בדרום ,ו מ ש מ ע נמי שאנו יהיו ה ב ו נ י ם ולא שירד מ ן השמים.
וכן יורה לשון הירושלמי פ ס ת י ם פ ״ ט ריש ה ל כ ת א׳ :ניתן ל ב נ ו ת ב י ת ה ב ת י ר ת
יתיד ע ו ש ה פ ס ה ש נ י ב ו /ו כ ״ ה ב ת ו ס פ ת א שם פ״ת ה ל כ ה ב /ניתן ל ה ם ״ ל י ש ר א ל
ל ב נ ו ת ״ ב י ת ה ב ה י ר ה יתיד עושה פסת שני.
ה נ ה א מ ר ו ניתן ל ה ם ״לישראל ל ב נ ו ת ״ ולא אמרו נ ב נ ה ל ה ם או ג ת ג ל ה ל ה ם ,
מ ש מ ע ש א נ ו יהיו הבונים ולא ש ת ר ד מן השמים.
וכן יש ל ה ס ת י י ע מ ש י ט ת גמרא דילן דס״ל נמי דבנין ב י ת ה מ ק ד ש ק ו ד ם ל ב י א ת
המשיח ,ד ק א מ ר ב מ ג י ל ה דף יז ע״ב ,בסידור ב ר כ ת ש מ ו נ ה עשרה ,והיכן מ ת ר ו מ מ ת
בירושלם ,ש נ א מ ר :שאלו ש ל ו ם ירושלם ישליו אוהביך ,וכיון
קרגם
״שנבנית
ירושלם ב א דוד״ ,ש ג א מ ר )הושע ג( א ה ר ישובו בגי ישראל ו ב ק ש ו א ת ה׳ א ל ק י ה ם ,
ו א ת ד ו ד מ ל כ ם .ו כ ת ב רש״י ב ז ה ״ ל :א ה ר ישובו בגי ישראל ,א ה ר ישובו ל ״ ב י ת
ה מ ק ד ש ״ ו ב ק ש ו ה ק ב ״ ה ו א ת דוד מלכם.
ה נ ה פירש רש״י ב ע צ מ ו ד מ ה ש א מ ר וכיון ש ג ב ג י ת ״ירושלם״ הוא ב י ת ה מ ק ד ש ,
ו ל א כ פ ש ו ט ו על עיר ירושלם ,א ל א על ב י ת ה מ ק ד ש ש ב ת ו כ ה ,ה ר י ש ג ם ר ש ״ י ס ו ב ר
דבגין
ביהמ״ק היא ק ו ד ם ל מ ל כ ו ת ב י ת דוד ,ואהרי שיהי׳ לגו ביהמ״ק
יתפללו
ויבקשו ע ל מ ל כ ו ת ב י ת דוד שימלוך בירושלם )עי׳ מ ה ר ש ״ א שם(.
ומשום כ ך גמי א מ ר ו ב מ ג י ל ה )דף יז ,א( ,ד ב ת פ ל ה והלל ה ס ד ר מ ע כ ב ׳ ו ק א מ ר
ב ג מ ר א )שם ע ״ ב ( שמעון ה ק פ ו ל י הסדיר ש מ ו ג ה ע ש ר ה ב ר כ ו ת כ מ ש פ ט ה מ ק ר א ו ת ,
ה ר י ש כ ך היא ס ד ר ג א ו ל ת ישראל ,ת ה י ל ה ולירושלם עירד — שהיא ב י ת ה מ ק ד ש
ו א ת ר כ ך א ת צמת דוד שהוא מ ל כ ו ת ב י ת דוד.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והכם אחד הקשה לי מיומא דף ה ,ע״ב ,ד ק א מ ר כיצד מ ל ב י ש ן ל ע ת י ד ל ב א ,
לעתיד לבא נמי ל כ ש י ב ו א ו אהרן ו ב נ י ו ו מ ש ה כד ,הרי ש ב נ י ן ב י ת ה מ ק ד ש ל א תהי׳
קודם ביאת המשיה ו ת ה י י ת המתים ,ש א ם ל א כן הרי נ פ ק א מ י נ ה לדידן בזמן ה ז ה ע ו ד
מרם ביאת המשיה .ו א מ ר ת י ל ו ד ל א ק ש ה מידי ד ר ק ל ע נ י ן ה ל ב ש ת א ה ר ן ובניו,
דכתוב אחד אומר ,ויתנור אותו ב א ב נ ט ,ו ה ד ר כ ת י ב ו י ה נ ו ר א ו ת ם א ב נ ט ,י״ל ד ק פ י ד
קרא על לבישת אהרן ובניו שיד״י׳ זה א ה ר זה ,או ב ב ת אתת ,והוא ג ז י ר ת ה כ ת ו ב
דוקא בלבישת אהרן ובניו ,ע״ז פריך ש פ י ר מ א י ד ה ו ה הוה ,ו ע ל ל ע ת י ד ל ב א נ מ י
לכשיבואו אהרן ובניו ו מ ש ה ויאמר ,א ב ל ס ת ם ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת ש פ י ר א פ ש ר בזמן הזה.
וכן במדרש ר ב ה פ ר ש ת ת ו ל ד ו ת סוף פ ר ש ה י״ד ,מ ב י א ע ו ב ד א ה ל כ ה ל מ ע ש ה
שהי׳ בימי רבי יהושע בן הנניא ,ש נ י ת ן מ ה מ ל כ ו ת ר ש ו ת ל ב נ ו ת ב י ת ה מ ק ד ש ,ו נ א ס פ ו
כל עולי הגולה ל ב נ ו ת ו ,א ל א ש נ ש ב ת ה ה ע ב ו ד ה ע ל ידי ה כ ו ת י ם ש ו נ א י י ש ר א ל
שהלשיגו וקטרגו ל פ ג י ה מ ל כ ו ת ובגי י ש ר א ל ג ת א ס פ ו ב ב ק ע ת א ד ב י ת דורן ב כ ו ורצו
למרוד במלכות ,ע ד שהוצרד ר ב י יהושע בן הגגי׳ ל ג ה מ ם ו ל ד ב ר א ל ל ב ם ע״ש .ה ר י
שעולי הגולה ה ת ה י ל ו ל ב ג ו ת ב י ת המקדש ,ולא היכו ו ל א ה מ ת י ג ו ע ל מ ל ך המשיח,
וכן ל א המתיגו על מ ק ד ש שירד מן השמים.
וכן מסיק כ ז א ת ב מ נ ת ת חיגוך מצוד ,צ״ה ,ו ז ״ ל :״שגם היום א פ ש ר ש א ם יתגו
המלכיות רשות ל ב נ ו ת ב י ת ה מ ק ד ש ״מצוד ,ל ב נ ו ת ״ כ מ ב ו א ר ב מ ד ר ש ה נ ז כ ר ב י מ י
ר ב י יהושע בן הנני׳ נ ת נ ו ר ש ו ת ו ה ת ה י ל ו ל ב נ ו ת .
גם ידועים ד ב ר י ה כ פ ת ו ר ופרה פ״ו )דף טו ,ע״א( ,ש ה ב י א ב ז ה ״ ל :א ה ר ש ה ע נ י ן
כן הנכנס היום שאנו טמאים ב מ ק ו ם ה ב י ת הייב כ ר ת ,ו ה ס כ י ם בזה מ ה ר ׳ ב ר ו ר ז״ל,
גם כי אמר א ל י בירושלם כ ש ה ב א ת י אליו זה ה ס פ ר ל ע ב ו ר עליו ולהגיהו ,״ ש ר ב י נ ו
תגגאל דפריש ז״ל א מ ר ל ב א ל י ר ו ש ל ם ותוא ב ש ג ת ש ב ע ע ש ר ה ל א ל ף הששי ,ו ש י ק ר י ב
ק ר ב ג ו ת בזמן הזה״ כר .הובא ג ם ב ס פ ר כ פ ו ת ת מ ר י ם ש ר ב י נ ו ) נ ת נ א ל ( ] ת ג ג א ל [
ב ע ל ה ת ו ס פ ו ת ר צ ה ל י ל ך ל ה ק ר י ב ק ר ב נ ו ת ב י ר ו ש ל ם )ועי׳ ש א י ל ת יעב״ץ ה ״ א ס י מ ן
קל״ה ,ותשו׳ ה ת ם ס ו פ ר יורה ד ע ה סימן ר ל ״ ו מ ה ש כ ת ב בזה(.
ת.
הרי לפגיגו מ ת ל מ ו ד ירושלמי ,ומן ת ת ו ס פ ת א ,ו מ ת ל מ ו ד בבלי ,ו מ מ ד ר ש אגדת,
וממעשה רב ,דבגין ב י ת ה מ ק ד ש ו ת ק ר ב ת ק ר ב ג ו ת א פ ש ר ו א פ ש ר א ף ק ו ד ם ב י א ת
המשיח.
וכן ה ד ב ר מ ו כ ר ה מ צ ד הדין ,ש ה ר י ל ד ב ר י ה ם ד מ ק ד ש ה ע ת י ד שאגו מ צ פ י ן בגוי
ו מ ש ו כ ל ל יגלה ויבוא משמים ,נ מ צ א ד מ צ ו ה זו ש ל בגין ב י ת ה מ ק ד ש ב ט ל ממנו,
ולא יהי׳ ל ג ו ה ל ק בבגיגו ובקיום המצוה ,ואיך י ת כ ן ד ב ר ש כ ז ה ש ת ב ו ט ל מצוד,
מ פ ו ר ש ת ב ת ו ר ה ״ועשו לי מ ק ד ש ו ש כ נ ת י ב ת ו כ ם ״ ) ש מ ו ת כה ,ח( .ומגד ,ה ר מ ב ״ ם
מצוד• זו בין ה ת ר י ״ ג מצות ,כ מ ו ש כ ת ב ב ס פ ר ה מ צ ו ת מצוד ,כ׳ ,״שצוגו ל ב ג ו ת ב י ת
ה ב ה י ר ה ל ע ב ו ד ה ,בו יהי׳ ה ה ק ר ב ה ו ה ב ע ר ת ה א ש תמיד ,ואליו תהי׳ ה ה ל י כ ה והעלי׳
ל ר ג ל ו ה ק ב ו ץ ב כ ל שגה ,והוא אמרו י ת ע ל ה ״ועשו ל י מקדש״ ,וכן ב י ד ה ה ז ק ה
פ׳׳א מ ה ל כ ו ת ב י ת ה ב ה י ר ה ה ל כ ה א׳ ,כ ת ב :מ צ ו ת ע ש ה ל ע ש ו ת ב י ת לה׳ מוכן ל ה י ו ת
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ק ר י ב י ם בו ה ק ר ב ג ו ת ,והוגנין אליו ש ל ש פ ע מ י ם ב ש נ ה ש נ א מ ר
ו ע ע
מקדש
י לי
ו ב ר י ש ה ל כ ו ת י ו ש ם במנין ה מ צ ו ת כ ת ב :יש ב כ ל ל ן ש ש מ צ ו ת ,א( ל ב נ ו ת ב י ת ה מ ק ד ש "
עמים
ו א ם ה ו א מ מ נ י ן ה מ צ ו ת ע ל כ ר ה ך שהוא נוהג ל ד ו ר ו ת כ י א ם ה ו א ת ל ו י ב י ד י
ו ל א ב נ ו מ א י ז ה שייך ל מ נ י ן ה ת ר י ״ ג מ צ ו ת .
מ
ו ב ס י ד ו ר שיה יצהק להגאון ר׳ יצח?
ש כ ב
י
ע
מ
ד
ע
״
יזי
ל מ ״ ד אין מ צ ו ת ב ט ל ו ת ל ע ת י ד ל ב א ,ואפילו ל מ א ן ד א מ ר מ צ ו ת ב ט ל ו ת
תקשה'
ל
ז
ה
ה ג א
י ז י׳
י ה ו
"ל
ד
יתקשד
~
ע
ייסיזיי
ז צ
ב
א ב
ל
מ
ף
י
ל י "
:
ל
י ב
ל
צ א
ז
ז צ
"ל
ת
פ
ת
ו
בריס
ס
ש
ס
י ז
מביא
״ל
כי ל מ ה י ת ב ט ל ,מ כ ל מ ק ו ם כ ל מ ה ש נ ו כ ל ל ק י י ם גם אז בודאי מ ה טוב׳ ו ל כ ל ד ג פ ה ו ת
הוי כאינו מצוד .ועושה ,ו א ם כן ל מ ה י ת ב ט ל ל נ ו ה ד מ״ע.
קטנים
ו ת י ר ץ ד ב ו ד א י ל ט ו ב ת ן ש ל י ש ר א ל ישאיר ה ק ב ״ ה ב ה ב נ י ן איזה ד ב ר י ם
לתקן ,א ש ר ב ה ת י ק ו ן ה ז א ת י ת כ ש ר שיהא ר א ו י ל ע ב ו ד ה ,כ נ ו ן ה ס מ ן ד ל ת י ת ,
מ ז ב ה ש ג פ ג ם פסול ,ו כ ן ב מ נ ו ר ה
א
י
ם
ח
ס
א י ז ר
י
כ ם ת ו ר
•
י י ת ן
׳
ה
נ
ל י
ב
ק
ה
"
ש
ר
ת
י
ל ע ב ו ד ה ,ו ז ה ש א נ ו מ ת פ ל ל י ם ב ת פ ל ת מ ו ס ף ש ל רגלים ,״והראנו ב ב נ י ג ו
לתקד
, ,
ה ד ב ר ,ו ג ק ר א ע ב ו ר ז א ת ע ל ש ם ישראל ,כ י ע ״ י ה מ ע ש ה ש ל ג ו ת ת כ ש ר ש י ה
רכז
רארי
ועימזזנו
ב ת ק ו נ ו ״ — כ י ע ״ י ה ת י ק ו ן ל ב ד ת ק ו י ם ה מ צ ו ה ש ל בנין ב י ת ה ב ה י ר ה ע כ ״ ל .
א י נ ו
פ
ס י ב
י
ו
ר
ז ה
ס
׳ ז״אש תךןן
ל
ו ל ע נ ״ ד יש ל פ ק פ ק ע״ז ,דלשון בנוי ״ומשוכלל״
מ ש ו כ ל ל ב ו ד א י ש ל א יהי׳ בו שום פ ג ם ושום הסרון ,ו א ם כן הדרא ק ו ש י ׳ ל ד ר ם ן ן ״
א מ א י ישלול ה ק ב ״ ה מ א ת נ ו מצוד ,י ק ר ה והשובר .זאת.
ו.
גם הגאון ר׳ צ ב י הירש ק א ל י ש ר זצ״ל ב ס פ ר ו ד ר י ש ת ציון מ א מ ר ק ד י ש י ל •0
ט׳ )דף ל ד ,ע ״ ב ( שהוא ר א ש ה מ ד ב ר י ם ב ה י ת ר ה ק ר ב ת ק ר ב ג ו ת בזמן ה ז ה .ת מ ז ז
רש״ י ותום׳ ש ה ה ל י ט ו כ י אין בנין ה ע ת י ד ר ק משמים ,מ ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י
המובא
ה מ
בתוס׳ יו״ט פ״ר ,ד מ ע ש ר ״דבנין ב י ת
ו ד ב ר י ירושלמי מ ו כ ר ה מ מ ת נ י ׳ כ ר וכיין
מ
-
ו
כ
ר
ח
ד
ק ׳ ^ יזי
כ מ ת ג י
ד ם
י ד א י
'
מ
ל ל
ש
א י ן
כ ו ת
״
3
ש
ס
יי
,
זזב׳׳ל
1
דין//-
ב
ל י חדי!
^
ע ל ירושלמי .ו ל א מ צ א פ ת ר ו ן ל י י ש ב ד ב ר י רש״י ותום׳.
ו כ ת ב ל ת ר ץ ק ו ש י ת רש״י ותום׳ בעניין א ה ד ע ל פ י מ ה ש כ ת ב ל ת ד ש
דאין בנין ב י ת ה מ ק ד ש ב ל י ל ה ה ו א
ר
?
ב
י
ת
יימקיע
א
ב
ע
ל
ש
י
י
כ
ת
ל
י ם
נתמע
לא
מ ב י ו ם הקים ,ו מ ו ת ר ל ע ש ו ת ן א ף בלילה ,כ י מ ז ב ח דין כ ל י ע ל י ו ו ל א ד י ן ב י ת ,ר ב ן
ס י מ ן
ב ע ר ו ך ל נ ר ס ו כ ת ד ף מ א ע״א .ו ב מ ק ד ש ד ו ד ב י ת ת ב ה י ר ח
א ׳
י
י
ש
ס
במקד—
ד ו ד הוסיף ע ו ד ו א ו מ ר :ד ל מ א ן ד א מ ר קדושה ר א ש ו נ ה ק ד ש ה ל ש ע ת ה י ק ד ע י ׳ ל ע ת י ד
ל ב א )וכמו ש פ ס ק ה ר מ ב ״ ם ב פ ״ ו מ ת ל כ ו ת ב י ת ה ב ה י ר ה ה ל כ ה י ד ־ ט ו ( ,
א ע ״ פ שאין ב י ת ,דכיון ד א י כ א ק ד ו ש ת ה מ ק ו ם ומקריביז
א
ע
״
ם
ש
א
י
ן
ב
י
ת
יסקדיב
״
עי3
כ
ב י ת ו ל י כ א ה ס ר ו ן ב ה ק מ ה ,ד ה ש י ב כ מ ו ה ב י ת בנוי ,א ם כן ת כ י נ מ י ב מ ז ב ח כ י ך ן ד א
ק ד ו ש ת מ ק ו מ ו ל י כ א הסרון מ צ ד ה ק מ ת ה ב י ת ש ה מ ז ב ת ה ו א ה ל ק מ ד ״ ב י ת
הקמת
׳
דל
!1^3
ה ב י ת ה ו י כ מ ו ש י ש ג ם מ ז ב ח כ מ ו ד ה ש ב י נ ן כ א ל ו יש ה י כ ל ו ק ׳ י ק
ד א י כ א ק ד ו ש ת מ ק ו מ ם ,ו ר ק צריד ל ב נ ו ת ה מ ז ב ה כ ד י ל ה ז ו ת עליו ו ל ה ק ט י ר ,י ד י _ -
יי
כ מ ו עשיית ש א ר כ ל י ם ויכול ל ע ש ו ת ו א ף ב ל י ל ה ואיגו שייר ל ה פ ס ל מ ש ו מ
^
72
www.daat.ac.il
לולד
יזקמת
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלילה .וריב״ז ס״ל ק ד ש ה ל ע ת י ד ל ב א ,ל כ ן ש פ י ר א מ ר ד א י ב נ א בליליא ,וכן מר.
שאמר דאיבני בהמיסר ,ע ״ כ איירי ש ל א הי׳ א פ ש ר ל ב נ ו ת ו מ ע ר ב יו״ט ,ו א י ת א
בעירובין דף קב ,ע״ב ,בםוגיא דקושרין נימא ב מ ק ד ש ,דס״ל ל ה נ י ת נ א י כ ר ״ א
בחדא דבל היכא שאי א פ ש ר הי׳ ל ת ק ן מ ע ר ב ש ב ת כגון ש נ פ ס ק ה ב ש ב ת ד ו ה ה ש ב ת
ואף ב מ ל א כ ה ד א ו ר י י ת א דהי ,כן מ ז ב ה כ ש ל א הי׳ א פ ש ר ל ג ו מ ר ו מ ע ר ב ש ב ת מ ו ת ר
לגומרו ב ש ב ת עיין שם.
ולפי זה מ ה ש כ ת ב ה ר מ ב ״ ם ב ה ל כ ו ת ב י ת ה ב ה י ר ה פ״א ה ל כ ה יב ,שאין בוגין
את המקדש ב ל י ל ה ש ג א מ ר :״וביום ה ק י ם א ת המשכן״ וכן פ ס ק שם דאין בגין ב י ת
המקדש דוחה יו״ט ,הבוגר .הוא כשהבגין הוא ב ת ת י ל ת ו או כשמוסיפין על ה ע ז ר ה
שיש עלי׳ ת ו ר ת בנין ה מ ק ד ש ש ה ה ק מ ה מ ב י א ת א ת הקדושה ,ל א כן ל פ י מ ה דקיימא לן
מקריבין אע״פ שאין ב י ת א פ ש ר ל ב נ ו ת א ת ה מ ק ד ש אף בלילה.
ז.
אבל יש לעורר ,התוי״ט ו ג ב ו ר ת א ר י ש ה ב י א ו ד ב ר י הירושלמי ו נ א מ נ י ם ע ל י ה ם
דבריהם ״דבנין ב י ה מ ״ ק ת ב נ ה ע״י בגי א ד ם ק ו ד ם מ ל כ ו ת ב י ת דוד״ איך ע ב ר ו
בשתיקה על ד ב ר י רש״י ותוס׳ ש כ ת ב ו ד ב נ ו י ו מ ש ו כ ל ל ירד מן השמים ,ולא העירו
מאומה מ ד ב ר י הירושלמי ו מ ד ב ר י ש א ר מ ק ו מ ו ת ה נ ״ ל ה ס ו ת ר י ם א ת דבריהם.
אם א מ נ ם ש ב מ ד ר ש ר ב ה פ׳ צו פ ר ש ה ט׳ ,על ה פ ס ו ק ו ש ו ב ב ת י ך וגו׳ מ א ר ץ צפון,
כ ת ב :מ ל ך המשית ש נ ת ו ן בצפון ,יבוא ו י ב נ ה ב י ה מ ״ ק ה נ ת ו ן בדרום .והוא כ ד ב ר י
הרמב״ם פי״א מ ת ל כ ו ת ב י ת ת ב ה י ר ה ה ל כ ה א׳ ה נ ז ״ ל ״ ש מ ל ך המשית יבנד .ב י ת
המקדש״ ,אין זה ת י מ ה א ם ה מ ד ר ש י ם הלוקין )עי׳ תוס׳ ביצה ב ,ע״ב ,ד ״ ה ד ת נ י א ( ,
אבל רש״י ותוס׳ ש ל א מ צ א ו מ ע נ ה ל ב א ר הםוגיא ד ר ״ ה וסוכה ,ד א י ב נ י ב ל י ל י א או
בהמיסר ,כי א ם ע״י ה מ ד ר ש ת נ ה ו מ א ש ה ב י א ו ד ב נ ו י ו מ ש ו כ ל ל יגלה מן השמים,
מה נענה על הסוגיא ל פ י ה מ ד ר ש י ם ש א י נ ם ב ד ע ה זו.
לכן נ״ל דתקושי׳ מ ע י ק ר א ל י ת א ואין ש ו ם ס ת י ר ת ל ד ב ר י רש״י ותום׳ מ כ ל
הנ״ל ,דמנין ל ה ם ל ה מ ק ש י ם שהפי׳ ב ד ב ר י ר ש ״ י ותום׳ ש כ ך חייב ל ת י ו ת ד ו ק א ע״י
שמים ואין ר ש ו ת ל נ ו ל ב נ ו ת ו בידי אדם ,ו ל ע נ ״ ד נ ר א ה פ ש ו ט במד .ש כ ת ב ו רש״י
ותום׳ ד ב י ת ה מ ק ד ש ד ל ע ת י ד בגוי ו מ ש ו כ ל ל י ג ל ה מן ה ש מ י ם אינו דין שאין לנו
להתעסק
בבנין
בית
הבהירה
ולאסור
עלינו
בניינה
ולהפקיע
מאתנו
הובתגו
שנצטוינו ב מ צ ו ת ע ש ת ״ועשו לי מקדש״ ,א ל א דגילתר .ל נ ו ת ת ו ר ה ו ה נ ב ו א ה ש ק י י מ ת
גם א פ ש ר ו ת כזד .ש י ת ג ל ה מן ה ש מ י ם ב א ם תהי׳ איזה ר ש ל נ ו ת או איזה ס י ב ת שתיא
שלא גבגה אנו.
ואף שבידי בעל ה ס י ב ו ת ו ע י ל ת ה ע י ל ו ת ל ס ב ב ולהעיר ל ב ו ת ב נ י א ד ם ב ה ש ק
הרוהני ,א ב ל עם כל ז א ת ה ב ה י ר ה ל ע ו ל ם ל א ת ת ב ט ל .והמגיד מ ר א ש י ת א ה ר י ת א ש ר
לו ס פ ר ת ו ל ד ו ת ה א ד ם כ ל ה מ א ו ר ע ו ת א ש ר תהי׳ מ ת ה י ל ת ב ר י א ת ה ע ו ל ם ע ד סוף כ ל
הדורות ,ק ב ע זמני ג א ו ל ה ל ה ו פ י ע ם בזמן ש ק ב ע הוא ,ואינו ק ש ו ר עם שום ג ו ר ם אהר,
ו א פ י ל ו .א ם ל א תהי׳ ח״ו ה ת ע ו ר ר ו ת מ א ת נ ו ,ע ם כל ז א ת אינו מ ן ה נ מ נ ע שיופיע
השראה עליוגה ב ע ת ה ו ב ז מ ג ה ל ה י ו ת ה ת ע ר ו ת א ד ל ע י ל א ג ם מ ב ל י שתהי׳ ה ת ע ר ו ת א
דלתתא.
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכשם ש ה ק ב ״ ה הופיע ו ב ר א ויצר ועשר• א ת ה ע ו ל מ ו ת כולן ב ז מ ן ש ע ל ה ר צ ו נ ו
ית׳ ל ב ו ר א ם וליוצרם ,כן ב י ת ה מ ק ד ש של מ ע ל ה מוכן ל ה ת נ ל ו ת בזמן ש ק ב ע ה ו א ,
א ף א ם מ א י ז ת ס י ב ת ל א תתי׳ ה ת ע ר ו ת א מצדנו ,ו א ף ש ע ל ידי זה ת פ ק ע המצוד .מ א ת נ ו ,
ז א ת תהי׳ א ש מ ת נ ו א ם ברצון א ם ב א ו נ ם ואנו א ש מ י ם בזה ,א ב ל גילוי העליון ל א
ת ת ע כ ב כ ל ל וכלל) .וכשם ש מ ש כ ה ת ל ה ש ה א ד ם י ו ל ד מ ה ו ל ל ג מ ר י ואין בידו ל ק י י ם
מ צ ו ת מילה ,כן המצוד ,של בנין ב י ת ה מ ק ד ש ישנו ב מ צ י א ו ת ש ת ת ג ל ה מן ה ש מ י ם
בנוי ומשוכלל(.
וזהו כ ו נ ת רש׳׳י ב מ ה ש א מ ר ו ד א י ב נ י בלילה ,ו ה ק ש ה ר ש ״ י ותום׳ הא אין ב נ י ן
ביהמ״ק ד ו ה ה יו״ט ,ע ל זה תירצו שירד מן השמים בנוי ו מ ש ו כ ל ל ,היינו ש י ש נ ה
מ צ י א ו ת כזה ש י ר ד מן ה ש מ י ם ב א ם ל א תהי׳ הבני׳ מצדנו ,ומכיון ש י ש נ ה מ צ י א ו ת
כזה ,ש פ י ר גזרו שיהא כל יום ה נ ף אסור ,א ב ל מ ע ו ל ם ל א ה ת כ ו נ ו רש״י ותוס׳ ב ש ם
לומר
המדרש
לא
ד ה מ צ ו ה נ ע ק ר ה ו נ פ ק ע ה מ מ נ ו ושאין עליגו ש ו ם היוב ,ו א ף
ר ש ו ת ל ב נ ו ת מ ע צ מ נ ו ,א ל א ל ה כ ו ת ו ל צ פ ו ת שירד מ ן ה ש מ י ם זה בודאי ל א ,א ל א
המצוד ,כ ו ל ה ר ו ב צ ת עלינו ומהוייבים אנו ל ע ש ו ת כל ה ש ת ד ל ו ת ו ט צ ד ק י לקיים מ צ ו ת
ר ב ה זו ,ו ב פ ר ט בנין מ ז ב ת שאינו ת ל ו י ב ב נ י ן ה ב י ת כולו ,ש ה ר י מ ק ר י ב י ם א ע ״ פ ש א י ן
בית ,ו ח ו ב ה גדולה ל ה ת ע ס ק ב ה ו ל ה ע ב י ר ב כ ה ס ג ו ל ת ה מעליגו עול ג ל ו ת ועול צ ר ו ת
כ מ ״ ש חז״ל ב ס ו ט ה דף מ ״ ט מיום ש ה ר ב ביהמ״ק אין ל ך כ ל יום שאין ק ל ל ת ו מ ר י ב ה
מ ה ב י ר ה ובתום׳ מ ג י ל ה דף ג׳ ע״א ,ד״ד ,אמש ,״ ב ש ב י ל ה ק ר ב נ ו ת ש מ ג י נ י ם ע ל י נ ו
מצרינו״.
לפניך
וכמו שאנו אומרים ב נ ו ס ת ה ת פ ל ה מ ו ס ף של ר״ה ״ ב ה י ו ת ם מ ק ר י ב י ם
נפשם
זבהי רצון ושעירי ה ט א ת ל כ פ ר ב ע ד ם זכרון ל כ ו ל ם היו ו ת ש ו ע ת
מיד ש ו נ א * .
ו ה כ ת ו ב ״מקדש ה׳ כוננו ידיך״ ) ש מ ו ת טו( ,ד מ י נ ה ד ר ש ו ד ב נ ו י ו מ ש ו כ ל ל
י
ר
ד
מן השמים ,נ ״ ל ד כ ו ל ל ב׳ אפשרויות ,שהרי ל כ א ו ר ה ה ד ב ר מ פ ל י א היאך כ ת ב ר ש ״ ד
ק
דירד מן השמים ,הא זהו גגד ג מ ר א מ פ ו ר ש ת ב כ ת ו ב ו ת דף ה ,ע״א ,ד ר ש ב ר
ס
ר
גדולים מ ע ש ה צדיקים יותר מ מ ע ש ה ש מ י ם וארץ ,ד א ל ו ב מ ע ש ה ש מ י ם וארץ ,כ ת י ב
א
;
״ואף ידי יסדה ארץ וימיגי ט פ ה ה שמים״ ואילו ב מ ע ש ה ידיהם ש ל צדיקים ,כ ת י ב *
מ כ ו ן ל ש ב ת ך פ ע ל ת ה׳ מ ק ד ש ה׳ כוגגו ידיך״ ,ופירש״י מ ק ד ש מ ע ש י ידי צ ד י ק י ם
הוא ,הרי ש מ ק ר א זה גופא ד מ ק ד ש ה׳ כ ו נ נ ו ידיך איירי ב מ ע ש ה ה צ ד י ק י ם ,ו א י ך
פי׳ רש״י דיבוא מן השמים משום ש נ א מ ר מ ק ד ש ה׳ מ ג נ ו ידיך.
ו ל ד ב ר י הגרי״ל דיםקין זצ״ל ה נ ״ ל א״ש ,ד ת ר ת י א י ת נ ה ו בי׳ ,״ מ ק ד ש ה ׳ ״
ש י ג ל ה ויבא משמים ,וגם ״כוננו ידיד״ ע״י התיקון ל ה כ ש י ר ו שיייי׳
הגעשה
ע״י ישראל ,ואשמעיגן ד א ף
בשביל
ר
תיקון זה ל ב ד גדולים
א
ו
י
הס
לעבודה
מעשי
הצדיקים י ו ת ר מ מ ע ש ה ש מ י ם וארץ.
* ובבעל הטורים שמות פ׳ תצור) .כט ,יד( ,עה״ם ואת ב ס ר הפר ואת עורי י א ת ס ר ש ן
״תשרף באש״ ,כתב ח״ל :ג׳ — הכא ,ואידף ואת מרכבותיהם תשרף באש ב י ה ו ש ע __
ואת העיר הזאת תשרף באש גבי צדקיה …שזכות הקרבגות עמד ליהושע לנצח ה א י מ ו ת ,
אבל כשבטלו הקרבנות כשצרו על ירושלם נחרבה העיר ,תהו ואת העיר ה ז א ת ת ש ר ^
באש עכ״ל.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולדברנו כ ו ל ל בו ב׳ א פ ש ר ו י ו ת א( ע ל ידינו א ם נ ז כ ה ל ז ה ותהי׳ ע ״ י מ ע ש י
הצדיקים ,ואז תהי׳ ח ש ו ב ו ג ד ו ל מ ע ש י הצדיקים יותר מ מ ע ש ה שמים וארץ .ב( א ם ח״ו
לא נזכה הרי זה ת ע ש ה בידי שמים ,בנוי ו מ ש ו כ ל ל יגלה ויבוא ,וב׳ ה א פ ש ר ו י ו ת
רמוזות באורייתא *.
ח.
וג״ל ל ו מ ר כן ג ם ב ד ע ת ה ר מ ב ״ ם ,ד מ ה ש כ ת ב :ה מ ל ך המשיח ע ת י ד ל ע מ ו ד
ולההזיר
מ ל כ ו ת ד ו ד ל י ו ש נ ה ל מ מ ש ל ה ה ר א ש ו נ ה ״ובוגד! ה מ ק ד ש ״ כ ר ,ל א ב א
לקבוע ה ל כ ה שמצור! זו מ ו פ ק ע ת מ א ת נ ו ,והוא רובץ ר ק על מ ל ר המשיח ,כ י ת ו ר ה
זו לא ת ה א מ ו ה ל פ ת ולא ת ה א ת ו ר ה א ה ד ת ,והמצור ,ש ל בנין ה מ ק ד ש ,ו ע ש י י ת
כליו ,ו ה ק ר ב ת ה ק ר ב נ ו ת ש מ נ א ן ה ר מ ב ״ ם במנין התרי״ג מ צ ו ת ,כ ש ם שהיו ר ו ב צ י ם
על כלל ישראל מ ע ת מ ת ן תורה ,כן ה ם רובצים ע ל כ ל ל ישראל מ ע ו ל ם ועד ע ו ל ם
אלא דרמז לנו ר ר מ ב ״ ם ב ז ה כ ח ו ו ג ב ו ר ת ו של מ ל ך חמשיח שזו א ח ת מסגולותיו,
שבאם לא נהי׳ א נ ה נ ו זכאים ל ב נ ו ת ו ,הרי בודאי ש מ ל ך המשיה יבנהו.
ת ד ע שכן הוא ש ה ר י כ ל ל ה ר מ ב ״ ם ב ד ב ר י ו ג ם הענין ש ל ״מקבץ נדהי ישראל״,
האם גם על קיבוץ ג ל י ו ת וישובה ש ל א״י גאמר שאין לגו ר ש ו ת ל ה ת ע ס ק ב ה כ ל זמן
שמשיח
ל א בא .ו ה ל א ת מ י ד ב כ ל ה ד ו ר ו ת עמלו ,ועשו ,ופעלו ,והפעילו גדולי
הדורות ל מ ע ן קבוץ ג ל י ו ת ויישובה ש ל ארץ ישראל .והאור החיים ב פ ר ש ת ב ה ר
)ויקרא כה ,כה( ,כ ת ב ב ז ה ״ ל :פ ר ש ה זו ת ר מ ו ז עגין גדול ו ה ע ר ה ליושבי ת ב ל ,כי
ימוך אהיך וכו׳ והודיע ה כ ת ו ב כי ג א ו ל ת ו הוא ביד הצדיק א ש ר יהי׳ ק ר ו ב לה׳,
עד אומרו ב ק ר ו ב י א ק ד ש הוא יגאל מ מ כ ר אהיו ,כ י האדון ב ״ ה ק ר א ל צ ד י ק י ם אה
כביכול ,ל מ ע ן אהי ורעי ,ו ה ג א ו ל ה תהי׳ בהעיר ל ב ו ת בגי א ד ם ויאמר ל ה ם ה ט ו ב
* וכן נראה ממה שמבואר בזוה״ק פ׳ פקודי )דף רמא ,ע״ב( ,דאינון אבגין דיםודי ציון
וירושלים זדו דשלטו עלייהו שאר עמין ולא אוקדו לון ולא אתוקדון ,אלא כלהו אתגניזון
וגניז לון קוב״ה ,וכל אינון יסודי ביתא קדישא כלהו אתגניזו ולא אתאבידו מנייהו אפילו
חד ,וכד יהדר קוב״ה ויוקים לה לירושלם על אתרי׳ אינון יסודי אבנין קדמאי יהדרון
לאתרייהו כר .הרי שבנין העתיד יבנה מאותן האבנין קדמאי.
וכן במדרש איכה עה״פ טבעו בארץ שערי׳ ,א מ ר :שנגנזו השערים בארץ ,ולדברי רש״י
ותום׳ שיבוא בנוי ומשוכלל מן השמים .למה נגנזו בארץ ולאיזה צורר נגנזו .זכי נגנזו
שיהיו גניזתם שם לעולם מבלי שיביאו שים תועלת.
והגאון מהרי״ל דיסקין זצ״ל נזהר מזה ואמר :שזה הי׳ מנפלאות תמים דעים שיגנזו
השערים ,דכאשר ירד המקדש מן השמים יעמידו ישראל את השערים הגנוזים דאמרינן
בב״ב נג ,ע״ב ,המעמיד דלתות בבית קנאו ,ועי״ז יהי׳ נחשב כאילו אנו בונים את
בח;מ״ק כולו.
אבל לדברי הזוה״ק הנ״ל הרי ״כל אינון יסודי ביתא קדישא כלהו אתגניזו ולא אתאבידו
מגייהו אפילו חד״ ״ואינון יסודי.אבניו קדמאי יהדרון לאתרייהר׳ ע״כ כדברינו שתבנית
המקדש של דוד ושלמה ועזרא ,יבנה על ידנו ,ולשם זה נגנזו ,בכדי שאנו נקיים המצוד,
בבנינה.
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל כ ם כ י ת ש ב ו חוץ ,גולים מ ע ל ש ל ח ן אביהם ,ו מ ה י ע ר ב ל ה ם ה ח י י ם ב ע ו ל ם
זולת
ב ״
ה ח ב ר ה העליוגה ,א ש ר הייתם ס מ ו כ י ם ס ב י ב ל ש ל ח ן אביהם ,ה ו א א ל ק י ע ו ל ם
ל ע ד ,וימאים בעיניו ת א ו ו ת ה נ ד מ י ם ויעירם ב ח ש ק ה ר ו ח נ י ג ם נ ר ג ש ל ב ע ל נ פ ש
ה
כל
הי ,ע ד א ש ר יטיבו מ ע ש י ה ם ובזה יגאל ה׳ ממכרו ,ועל זה עתידין ל י ת ן א ת ה ד י ן
כל אדוגי הארץ גדולי ישראל ומהם י ב ק ש ה׳ ע ל ב ו ן ה ב י ת ה ע ל ו ב ע כ ״ ל .
ו ב ד ו ר ש ל פ נ י נ ו ע מ ל מאורן של ישראל ר ב י נ ו ה ג ר ״ א זצוק״ל ו ת ל מ י ד י ו
זי״ע ב מ ס י ר ת גפש מ מ ש ל מ ע ן קבוץ ג ל י ו ת ויישובה ש ל ארץ ישראל ,ה א ם
הלילה
ע ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם שזיכה מצוד ,של קבוץ גדהי ישראל
למלך
הק׳
עברו
המשיח.
א ת מ ה ה ! )ועיין ע ו ד ל ה ל ן ( .
ט.
ו מ ה ש ב נ ה ה נ ר י ״ ל דיםקין זצ״ל דיוק מ נ ו ס ח ה ת פ ל ה ,והראנו ב ב נ י י נ ו ו ש מ ח נ ד
ב״תיקונו״ ,נ ״ ל ע פ י ״ ד התוי״ט ב ם ת י ה ה למס׳ מדות ,ש נ ת ן ט ע ם ל ש ב ה ב מ ה ש כ ת ב
ה ר מ ב ״ ם ב ת ה ל ת ה ל כ ו ת ב י ת הבהירה ,ו ז ״ ל :בנין ש ל מ ה כ ב ר מ פ ו ר ש ב מ ל כ י ם ,י כ ן
בנין ה ע ת י ד ל ה ב נ ו ת א ע ״ פ ש ה ו א כ ת ו ב ב י ה ז ק א ל ,אינו מ פ ו ר ש ו מ ב ו א ר ,ו א נ ש י ב י ת
ש נ י כ ש ב נ ו בימי עזרא ,בנוהו כ ב נ י ן ש ל מ ה ,ומעין ד ב ר י ם ה מ פ ו ר ש י ם ב י ה ז ק א ל ע ״ כ ,
הרי שאין ב ב נ י ן ב י ת שני ,א ל א מעין ד ב ר י ם ה מ פ ו ר ש י ם ביחזקאל ,א ב ל ל א
ככל
ה כ ת ו ב ב ס פ ר שם .ו א נ י ב ה ק ד מ ת י ל ס פ ר ״ צ ו ר ת הבית׳׳ נ ת ת י ט ו ב ט ע ם ב ז ה ,ע ״ ס
ה מ ד ר ש ש ג מ צ א ב פ י ר ש ״ י יהזקאל סי׳ מ״ג ,ראוי׳ ה י ת ה ב י א ה שני׳ ש ל ע ז ר א ל ה י ו ת
כ ב י א ה ה ר א ש ו ג ה ש ל יהושע כר ,ובגין זה מ א ז הי׳ ר א ו י ל ה ם כ ש ע ל ו מ ן ה ג ר ל ת
ו ג א ו ל ת עולם ,א ל א ש ג ר ם ה ה ט א כר .ל כ ך אגי א ו מ ר ש ל פ י ש ל א היתד ,ת ש ו ב ת •
ה ו ג ג ת ל א יכלו ל מ ל א ו ת ו ב כ ל ה ל ק י הבגין כ מ ו ת שהוא ,ל פ י ״שאותו בגין מ י ו ע ז -
לגאולת
ע ו ל ם ש ת ה א ה כ ב ו ד הוגה לעולם״ ,כעגין ש ג א מ ר ש ם ו ש כ ג ת י
בתוכם
ל ע ו ל ם ,ו מ ״ מ הואיל והי׳ ר א ו י להם ,ראו כי ט ו ב ל ב ג ו ת מעין א ו ת ו הבגין ב מ ק צ ת
מן ה ד ב ר י ם כ ר .וסיפור עגין ב י ת שגי יש בו ת ו ע ל ת ל ע ת י ד מ צ ד ד ב ר י ם ר ב י ם
ה ד ו מ י ם כוי .דשמעיגן שהי׳ ל ב ג י ב י ת שגי ל ב ג ו ת כ ד מ ו ת הראשון א ל א ק ר א א ש כ ה ר
ודרוש ,ו מ מ י ל א גמי ד ל ע ת י ד יש ״לגו״ ל ב ג ו ת ו כמו ש ה ו א ב כ ת ב מ י ד ה׳ א ש ר ה ש כ י ל
דוד ,והיכא ד כ ב ר א ש כ ה ו ק ר א ודרוש ש פ י ר ״נבנהו״ כדדרשו ,והיכא ״דאגן״ נ י ק ו ם
ו נ ש כ ח ק ר א ונדרוש ״ נ ב נ ה ו ״ כמו כן ,והרי רש״י ב פ ״ ו ד ז ב ת י ם דף ס ב ע״א ,ב ה ה י א
דמזבח
״אגהגו״
מ פ ר ש ק ר א א ש כ ה ודרוש ,ו ש ל מ ה ל א הבין ל ד ר ש ו והם דרשוהו,
וכן
כשגזכה ״ ל ב ג ו ת בגין העתיד״ ,יגלה ה ק ב ״ ה עינינו ו מ ל א ה ה א ר ץ ד ע ה
א ת ה /ו ל ה ב י ן ה ס ת ו ם ב ד ב ר י יהזקאל ״ונבנהו״ .א ב ל מ ״ מ צריך ל ס פ ו ר בגין ה ש נ י
ש כ ן ר ו ב ו ע ק ר י ה ב נ י ן מיוסדים ב ת ב נ י ת ה׳ אשר השכיל ל ד ו ד ולא ימוט .א ל א
מ ה שיזכנו ה א ל ית׳ לדרוש ע ו ד מן ה מ ק ר א ו ת מ צ ו ר ף ל ז ה שע״י ה ס פ ו ר ה ז ה ש ל
ב י ת ש נ י א נ ו יכולים לדרוש ולהבין ב ב נ י נ א ד י ה ז ק א ל כ ר ע״ש.
ו ל פ י זה יש ל פ ר ש נ ו ס ח ה ת פ ל ה ו ה ר א נ ו ״ ב ב נ י נ ו ״ — היינו הבנין שהי׳ ב ת ב נ י ת
א ש ר ה ש כ ל דוד ,ו ש מ ה נ ו ב״תיקונו״ — ה ם ה״תיקונים״ שהופיף יחזקאל ,ש י ת ג ל ה
ל נ ו מן ה ש מ י ם ל ה ב י ן ה ס ת ו ם ב ד ב ר י יהזקאל ,״ ו נ ב נ ה ו ״ ״ ו נ ת ק נ ו ״ יותר מ מ ה ש ה י /
ב ב י ת שני ,כ נ ״ ל נכון בע״ה.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
ו ע ל פי ד ע ת התוי״ט יש ל ה ש ו ו ת ש ת י ה ד ע ו ת ד ל א פליגי ,דיש ב׳ ת ב נ י ו ת
של בנין ,אופן א ה ד :הבנין א ש ר ה ש כ י ל ד ו ד ו ש ל מ ה ב ב י ת ראשון ,ועזרא ב ב י ת
שני ,ו ת ב נ י ת בנין זה גם אנו הייבים ל ב נ ו ת ו ו מ ע ו ל ם ל א נ פ ק א ה ה י ו ב והציווי מעלינו.
ו ג ר א ה לי שזהו המכוון ש א מ ר ש ל מ ה ) ד ב ר י ד״ימים־ב ,ב ,ג ( :ה נ ה א נ י ב ו נ ה ב י ת
ל ש ם ה׳ א ל ק י ל ה ק ד י ש ל ו ל ה ק ט י ר לפגיו ק ט ר ת ס מ י ם ו מ ע ר כ ת ת מ י ד ו ע ו ל ו ת ל ב ו ק ר
ולערב
ל ש ב ת ו ת ו ל ה ר ש י ם ולמועדי ה׳ אלקיגו ״ ל ע ו ל ם ז א ת ע ל ישראל״ ,ו מ ל ב ד
ד ר ש ת הז״ל ) ב מ נ ה ו ת דף קי ,ע״א( ב א ל ו מ ר ג ם ״ ל ע ו ל ם ז א ת ע ל ישראל״ הייגו
ש ל א תהי׳ ה פ ק ע ה מ מ צ ו ה זאת מ ע ל ישראל ב ש ו ם זמן מן הזמגים ,ו ל ע ו ל ם חייבים
אגו ל ב ג ו ת ב י ת ה׳ ו ל ה ק ר י ב עליו ק ר ב ג ו ת חובה.
ואופן ה ש ג י :הוא ת ב ג י ת בגין יהזקאל שהוסיף ,ש ה ם מיועדים לבגין המיועד
ל ג א ו ל ת עולם .ז א ת תהי׳ ע ל ידי מ ש י ה צדקנו .כי ת ת ק י י ם אז ו מ ל א ה הארץ ד ע ה
וגר .ו ב ז ה מ ו ב ן ד ב ר י ה נ ב י א מ ל א כ י )ג ,א( ,הנד ,א נ כ י שולת מ ל א כ י ופגת ד ר ך
לפני ,ו פ ת א ו ם יבוא אל ״היכלו״ האדון א ש ר א ת ם מ ב ק ש י ם וגר ,הרי ש כ ב ר יהי׳
״היכלו״ והאדון אשר א ת ם מ ב ק ש י ם יבוא א ל ״תיכלו״.
ועל פי זה נ ר א ה לי הא ד א נ ו א ו מ ר י ם ב ב ר כ ת ר ח ם נא ) ב ב ר כ ת המזון( ״ועל
ירושלם עירך ועל ציון מ ש כ ן כ ב ו ד ך ״ ״ועל מ ל כ ו ת ב י ת דוד מ ש י ה ך ״ ועל ה ב י ת
״הגדול והקדוש ש נ ק ר א ש מ ך עליו״ .ו ל כ א ו ר ה ה ל א ״ציון מ ש כ ן כ ב ו ד ך ״ היא היא
ה ב י ת ה מ ק ד ש מ ק ו ם ש כ י ג ת כבודו ,ו א ״ כ מ א י מוסיף עוד ״ ה ב י ת הגדול והקדוש״,
וכן
מ ה הוא ה מ ש מ ע ו ת והמכוון ב א מ ר ו ״הגדול״ הו״ל ל מ י מ ר ״ ה ב י ת הקדוש״
ותו
לא.
אכן ל ד ב ר ג ו הוא הדבר ,כי ת ב ג י ת ביהמ״ק ש ה ש כ י ל דוד ו ש ל מ ה ב ב י ת ראשון,
ועזרא ב ב י ת שני ,ת ב נ ה על ידיגו ב ר צ ו ת ה׳ ק ו ד ם ב י א ת המשיה ,ורק מ ל ך המשיה
הוא י ב נ ה ת ב נ י ת יהזקאל בכל ה ה ו ס פ ו ת ו ה ת י ק ו נ י ם הדרושים ל ב נ י ן העתיד ,וזהו
המכוון ה ב י ת ״הגדול״ שיהי׳ גדול ב כ מ ו ת ו ב א י כ ו ת .ולכן מזכיר מ ק ו ד ם ועל ״ מ ל כ ו ת
ב י ת דוד משיהד״ ואהר כך ועל ״ ה ב י ת הגדול והקדוש״ ש י ב ג ה ע ל ידו.
יא.
גם
נ ר א ה לי דאפילו להירושלמי והמדרשים ,ש ב י ת ה מ ק ד ש ד ל ע ת י ד י ב נ ה
בידי אדם ,גמי מודו ש י ת ג ל ה ל נ ו ב י ת מ ק ד ש ש ל מ ע ל ה בנוי ומשוכלל ,ו כ מ ו ש כ ת ב
ר ב י ג ו מאורן ש ל ישראל הגר״א זצוק״ל בשיר השירים )ד ,ו( ,ע ל ה פ ס ו ק ע ד ש י פ ו ח
היום ו נ ס ו הצללים ,וז״ל ב ת ו ך ד ב ר י ו :כי א ם הי׳ מ ש ה ב ע צ מ ו ב נ ה ב ה מ ״ ק ל א הי׳
נ ה ר ב ר ק הי׳ ע ו מ ד ל ע ד כי הי׳ מוריד ל ה ם ״בהמ״ק ש ל מ ע ל ה ״ ,וזה הי׳ כל ת ש ו ק ת ו
ל ב ו א אל ארץ ישראל ,ל כ ן א מ ר א ל ך לי אל הר המור ,פירוש אף ע ל פי כן א ל ך אל
,
הר ה מ ו ר היא ירושלם ,ואל ג ב ע ת ה ל ב ו נ ה הוא ב י ת ה מ ק ד ש ו א ה י ש ם ע ד ש י ע מ ו ד
משה ,כי מ ה שהי׳ הוא שיהי׳ ואז יהי׳ עיקר הגאולה ,ו ק ר א ירושלים ב ל ש ו ן זכר
ש כ ל ארץ ישראל מ ק ב ל ת ה ש פ ע עבורה ,ו ב ה מ ״ ק ק ר א בלשון ג ק ב ה שהיא מ ק ב ל ת
מ ב י ה מ ״ ק של מ ע ל ה כידוע עכ״ל.
77
www.daat.ac.il
ונראה
אתר דעת -מכללת הרצוג
לי שזהו ש ה ת פ ל ל מ ש ה ״ ב ת פ ל ה ל מ ש ה ״ יראה אל
עבדו
״סעלד״
״והדרך״ ע ל בניהם .ד ל כ א ו ר ה אינו מ ו ב ן מ א י זה יראה אל ע ב ד ך ״ פ ע ל ו ״ ה ל א
כל
ה ב ר י א ה ו כ ל ה נ ב ר א י ם ה מ ת פ ע ל ו ואנו ר ו א י ם אותו .א ל א ש ת ת פ ל ל משד .ש י ר א ה
אל
ע ב ד ך ״ פ ע ל ך ״ — היינו ב י ת ה מ ק ד ש ש ל מ ע ל ה ש ה ם ״ פ ע ל ו ״ מ כ ו ן ל ש ב ת ך ״ פ ע ל ת ״
ה /מ ק ד ש ה׳ כ ו נ נ ו ידיך.
ע ו ד נ ר א ה ל י ש ב כ ל ל פ ע ל ך נ כ ל ל מ א י ד א מ ר ר ב י נ ו ה ג ר ״ א זצוק״ל ב ת י ק ו נ י ז ו ה ר
) ת י ק ו נ א עשרין והד ,דף מג ,ע ״ ב ( ,ד ל ו ה ו ת ה ר א ש ו נ ו ת נ י ת נ ו מ ע ץ חיים וכיון ש ח ט א ו
בעגל
רעי־א
נ ש ב ר ו כר ,ו ע ת י ד ה ק ב ״ ה לההזירן לנו ע״ש .וזהו ש ה ת פ ל ל מ ש ה
מ ה י מ ג א י ר א ה אל ע ב ד ך ״ פ ע ל ך ״ — הייגו ה ל ו ה ו ת הראשוגות ,ש ה ם פ ע ל ו מ מ ש /
כגאמר:
ו ה ל ו ה ו ת מ ע ש ה א ל ק י ם ה מ ה ) ש מ ו ת לב ,טז(.
ו מ ה ש א מ ר ״והדרך״ על בגיהם גראה לי ש ה ת כ ו ן ע ל עדיים ,ב׳ ה כ ת ר י ם ש ז כ ר
ישראל
נלקח
ב א מ ר ם ״געשה וגשמע״ ,ש ז ה הי׳ ל י ש ר א ל ל ה ו ד והדר ,ובעון ה ע ג ל
מ א ת ג ו .ואמרו תז״ל ב ש ב ת דף פז ,ע״ב ,א מ ר ר״ל ו ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ה ה ז י ר ם
שגאמר:
ופדויי ה׳ ישובון ובאו ציון בריגה ״ ו ש מ ת ת עולם״ ע ל ראשם,
לבר
שמחה
ש מ ע ו ל ם ע ל ראשם.
ו ע ל א ל ו שגי ה ד ב ר י ם ה ל ו ת ו ת הראשוגות ,ועדיים שהי׳ כ ב ר לגו וגיטלו מ מ נ ו ,
בקש
מ ר ע ״ ה שיהזירם לגו ו א מ ר יראת אל ע ב ד ך ״ פ ע ל ך ״ ש ת ת ז י ר ו ת ר א ה
לבו
״ פ ע ל ך ״ ל ו ה ו ת ה ר א ש ו ג ו ת — מ ע ש ה אלקים ,״והדרך״ הם העדיים ,יוהזר ל ב ג י ה ם .
יב.
גמצא ל פ י זה ש ע ו מ ד לפגיגו ל ז כ ו ת ב ר צ ו ת ה׳ ב ש ל ש ה שלבים .ש ל ב ה ר א ש ו ן — .
ת ב ג י ת ש ה ש כ י ל ד ו ד ו ש ל מ ה ב ב י ת ראשון ,ועזרא ב ב י ת שגי שתהי׳ על ידיגו ב ר צ ו ת
ה׳ .ה ש ל ב ה ש נ י — ת ב נ י ת יהזקאל ע ם כל ה ה ו ס פ ו ת והתיקוגים ע״י מ ש י ת צ ד ק נ ו .
ו ה ש ל ב ה ש ל י ש י -־ הוא ב י ת ה מ ק ד ש ש ל מ ע ל ה בנוי ו מ ש ו כ ל ל ירד מן ה ש מ י ם ,ע ״ י
מרע״ה ,ש ה ו א מ א ר י ד ב י ת א ,כ ד א י ת א בזוה״ק פ ר ש ת פקודי )דל״ח ,ע ״ ב ( .
ו נ ר א ה לי שזהו המכוון ב נ ו ס ה ה ת פ ל ה ב ת פ ל ת מוסף ש ל ר ג ל י ם :״ ב נ ה ב י ת ך
כ ב ת ה י ל ה ״ ,״וכונן מ ק ד ש ך על מכונו״ .הזכיר ב׳ ד ב ר י ם :ב י ת ך כ ב ת ה י ל ה — ה י א
ת ב נ י ת דוד ו ש ל מ ה ועזרא ,ש ז ה כ ב ת ה י ל ה .וכונן מ ק ד ש ך על מכונו ,כ ו ל ל ב׳ ד ב ר י ם ,
ת ב ג י ת יהזקאל שיהי׳ מ ו ש ל ם ל ג מ ר י ע ל מכוגו ,וכולל גם ביהמ״ק ש ל מ ע ל ה —.
״ מ ק ד ש ך ״ על מכוגו.
והנה הערוך לנר בסוכה מא ,כ ת ב וז״ל :נלפענ״ד דודאי בית המקדש ל ע ת ״ ל
י ב נ ה בנין מ מ ש בידי אדם ,ו מ ה ש נ א מ ר :״ מ ק ד ש ה׳ כוננו ידיך״ ) ש מ ו ת טו ,י ז ( ,
ש נ ד ר ש ב ת נ ה ו מ א ש י ר ד למטה ,הוא ביהמ״ק ר ו ה נ י ש י ב ו א ל ת ו ך ב י ת ה מ ק ד ש ה נ ב נ ה
ג ש מ י כ ג ש מ ה ב ת ו ך הגוף .ו כ מ ו ש י ר ד ב מ ש כ ן ו ב ב י ת ה מ ק ד ש ה א ש ש ל מ ע ל ה ת ו ך
ה א ש ש ל הדיוט ש נ ב ע ר בעצים .וכן גראה ב מ כ י ל ת א ד ד ר ש מ פ ס ו ק ״מכון ל ש ב ת ך
פ ע ל ת ה׳״ ) ש מ ו ת שם( ש ב י ה מ ״ ק ש ל מ ע ל ה מכוון כ ע ד ביהמ״ק ש ל מ ט ה ,י ע ל ז ה
ק א מ ר ״מקדש ה׳ כ ו נ נ ו ידיך״ ש ל ע ת י ד ל ב ו א כשימלוך ה׳ ל ע ו ל ם ו ע ד ל ע י נ י כ ל ב א י
עולם ,ישכון ל מ ט ה ב ת ו ך מ ק ד ש ש כ ב ר בנוי הוא ומכוון כ נ נ ד ביהמ״ק ש ל מ ט ה ,
והיינו ש י ר ד ל מ ט ה ת ו ך ה מ ק ד ש ש י ב נ ה עכ״ל.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ו ל ע נ ״ ד א ם שאיני כ ד א י הי׳ ב״ל ד ב י ה מ ״ ק ש ל מ ע ל ה יהי ל ד ו ר התחי׳ ל א ל ו
שיהיו ב ת ה י י ת ה מ ת י ם ויחיו ל ע ו ל ם ויהיו כ ב נ י עליון ,ל ה ם נ א ה ויאה ל ה ש ת מ ש
,
ב ב י ת מ ק ד ש מ ע ש י שמים ,וכל שכן ל א ל ו ה א ו מ ר י ם ש י ת י ש ל א ש כ מ ש מ ע ו ת נ ו ס ה
ה ב ר כ ה ש ל נ ה ם ״כי א ת ה ה׳ ב א ש ה צ ת ה ו ב א ש א ת ה ע ת י ד ל ב נ ו ת ה ״ ,כ א מ ו ר )זכרי׳
ב ,ט( ,ו א נ י אהי׳ ל ה נ א ם ה׳ ת ו מ ת אש ס ב י ב .וכן ב ב ״ ק דף ם ,ע״ב ,א מ ר ו :ש ל ם
ישלם
המבעיר א ת הבערה ,אמר הקב״ה עלי לשלם א ת הבערה שהבערתי ,אני
הציתי אש בציון ,ש נ א מ ר )איכה ד( ו י צ ת אש בציון ו ת א כ ל יסודותי׳ ,ו א נ י ע ת י ד
ל ב נ ו ת ה ב א ש ש נ א מ ר :ו א נ י אהי׳ ל ה ח ו מ ת אש ס ב י ב ו ל כ ב ו ד אהי׳ ב ת ו כ ה .ו מ ש מ ע
שיהי׳ של אש ,ד ב ו ד א י זה שייך ל ב נ י ת ח י /ולא ל א ל ו שיזכו ל ב י א ת ח מ ש י ח ועדיין
ה ם מ ל ו כ ל כ י ם ב ז ו ה מ ת ה נ ה ש ולא ניתקן גופם בעיכול ה ב ש ר ב ק ב ר ,ש ע ל י ה ם נ א מ ר
ו ה נ ע ר בן מ א ה ש נ ה ימות ,מכיון ש ע ל י ה ם עוד להזור ל ע פ ר ן ל ע כ ל זוהמתן ,ל ה ם אין
מקום
ב ב י ת ה מ ק ד ש של מ ע ל ה ,א ל א ב ב י ת ה מ ק ד ש ש י ב נ ה ב ת ב נ י ת דוד ו ש ל מ ה
ויחזקאל.
יג.
ובהיותי ב ז ה א מ ר ת י ל ה ע ל ו ת על ח כ ת ב מחגיוגי ל ב י ב ד ב ר גוסח ת פ ל ת מ ו ס ף
ש ל ר״ח ,שאגו א ו מ ר י ם :מ ז ב ח ״חדש״ בציון תכין ,מ ה היא הכוגה של מ ז ב ח חדש,
פשיטא ד ח ד ש יחי׳ וכי ישן יקחו ? וכן מ א י ד א מ ר י נ ן ו ע ו ל ת ר ״ ח נ ע ל ה עליו ושעירי
עזים נ ע ש ה ברצון ,ואין אנו מסיימים ״כמו ש כ ת ב ת עלינו ב ת ו ר ת י ך ע״י מ ש ה ע ב ד ך
מ פ י כ ב ו ד ך כאמור״ .כן יש ל ד ק ד ק מ ה ש ת י כ ף א ח ר י זה מ ת ח י ל י ם מ ח ד ש ב ת פ ל ה
ו א ו מ ר י ם :והביאנו לציון עירך ב ר נ ה ו כ ר ,ו ש ם נ ע ש ה ל פ נ י ך א ת ק ר ב נ ו ת חובותינו
ו כ ר ,ומאי ה ו ס פ נ ו ב ז ה ה ל א כ ב ר א מ ר נ ו ו ע ו ל ת ר ״ ח נ ע ל ה עליו .כן יש להבין מ ה
הפירוש ״ ו א ת מ ו ס ף יום ר א ש ה ח ו ד ש ״הזה״ נ ע ש ה ונקריב״ ,וכי ק ר ב נ ו ת ש ל ח ו ב ת
היום של ר א ש החודש ״הזה״ ש א נ ו עומדים בו ב ש ע ת ת פ ל ה זו יש בידנו להקריבו,
ה ל א אין ל נ ו ל א מ ז ב ה ולא כהן וכר.
ו נ ר א ה לי ע ל פי נ ב ו א ת יחזקאל )מה ,יח( ,שסידר ל ה נ ש י א )הוא מ ל ך המשיה(
ס ד ר הדש ל ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת י ו והזיית דמים .כמו ש נ א מ ר :וכן יעשה ב ש ב ע ה להודש
ו נ ת ן ע ל מ ז ו ז ת ה ב י ת ואל א ר ב ע פ נ ו ת ה ע ז ר ה ועל מ ז ו ז ת ש ע ר ה ח צ ר הפנימית .ובי״ד
גיסן יעשה הגשיא ב ע ד ו ו ב ע ד כל עם תארץ פ ר ת ט א ת ,ו ש ב ע ת ימי החג יעשה ע ו ל ה
לה׳ ש ב ע ת פרים ו ש ב ע ת א ל י ם וגו׳ ו ת ט א ת שעיר עזים ליום וגר ,ו ה ע ו ל ה א ש ר י ק ר י ב
הגשיא לה׳ ביום ה ש ב ת ששה כ ב ש י ם ואיל ו מ ג ה ה איפה לאיל וגר.
ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ב מ ה ל כ ו ת מ ע ש ה ה ק ר ב ג ו ת ה ל כ ה יד כ ת ב :כל שיעורי ה נ ס כ י ם
האמורין ב ס פ ר יתזקאל ומגין אותן ה ק ר ב ג ו ת ,ו ס ד ר י ה ע ב ו ד ה ה כ ת ו ב י ם שם ,כ ו ל ם
מלואים הן ,ואין נוהגין לדורות ,א ל א הגביא צוד ,ופירש כיצד יהיו מ ק ר י ב י ן המלואין
,,
ע ם ח נ ו כ ת ה מ ז ב ח בימי ״המלך ה מ ש י ח כ ש י ב נ ה ב י ת ש ל י ש י ]אזיל לשיטתי׳ ד ב י ת
השלישי י ב נ ה ע״י משיח ולא שיבוא מן השמים[ .וכשם ש ה ק ר י ב ו ה נ ש י א י ם ב ח נ ו כ ת
המןבח ד ב ר י ם שאין כ מ ו ת ן לדורות ,ו ה ק ר י ב ו ב ש ב ת ,כ ך ה נ ש י א מ ק ר י ב ח נ ו כ ת ו
ב ש ב ת ל ע ת י ד כ א ש ר מ פ ו ר ש שם ,וכן ק ר ב נ ו ת ש ה ק ר י ב ו בימי ע ז ר א ה ב א י ם מ ה ש ב י
מ ל ו א י ם היו ואינן גוהגין לדורות ,א ב ל ד ב ר י ם ה נ ו ה ג י ם ל ד ו ר ו ת הם ד ב ר י ת ו ר ה
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עכ״ל.
ש פ י ר ש נ ו כמו ש ה ע ת י ק ו ם מ פ י מ ש ה ר ב י נ ו אין להוסיף ע ל י ה ם ואין ל ג ר ו ע
)עי׳ ל ה ם מ ש נ ה ש ם ( .
ו ב פ י ר ו ש ה מ ל ב י ״ ם )יהזקאל שם( כ ת ב דימי המלואים ו ה נ ו כ ת ה ב י ת י ה י ׳
מן
ועל פי זה נ ר א ה ל י ד ה ת פ ל ה ״מזבה הדש״ ,ו ה ת פ ל ה ״והביאנו לציון ע י ר ך ״
הם
ח ג ה מ צ ו ת ע ד ה נ ה ס ו כ ו ת וסימנך ״לקץ הימין״ שהם ק״צ יום בכיון.
ב׳ ת פ ל ו ת בענין ה ק ר ב ת ה ק ר ב נ ו ת שינהג ב ז מ נ י ם שונים ,ה ת פ ל ה ש ל ״ מ ז ב ח ח ד ש י ׳ ׳
היא ת פ ל ה על ב י ת ה מ ק ד ש ש א נ ו מ צ פ י ם בנוי ו מ ש ו כ ל ל שירד מ ן ה ש מ י ם ע ״ י
המשיך ,וע״י מ ר ע ״ ה וכנ״ל ,שהוא ה ת כ ל י ת והמקווה העתיד ,ד ע ל י ו נ ו פ ל
שפיו־
ה ש ם ״חדש״ כי יהי׳ ה ד ש עשוי בידי שמים מ ה ש ל א הי׳ ל ע ו ל מ י ם ,ו ע ו ל ת
נ ע ל ה ע ל י ו ושעירי ע ז י ם נעשה ברצון ה ם הם ק ר ב נ ו ת ה מ ל ו א י ם ו ה נ ו כ ת
מלך
ר״ח
המזבח
ש י ע ש ה ה נ ש י א מ ל ך המשיח ,ולכן ל א א מ ר כמו ש כ ת ב ת עלינו ב ת ו ר ת ך ,כ י ה ם ה ו ר א ת
ש ע ה ש י נ ה ג ר ק בימי ה מ ל ו א י ם ע״י מ ל ך המשיח כ פ י שציוה ה נ ב י א י ח ז ק א ל ,ו ד ב מ
זה ל א י נ ה נ ל ד ו ר ו ת א ל א בימי המלואים.
ומיד א ה ר כך אנו מ ת פ ל ל י ם ע ד זמן העתיד ,ועד הזמן שיבוא משיה ,ו ע ד ה ז מ ן
שבנוי
ומשוכלל
ירד מ ן
השמים,
״והביאנו
לציון
עירך
ברנה
ולירושלם
בית
מ ק ד ש ך ״ ה ב נ ו י בידי א ד ם כ ת ב נ י ת דוד ו ש ל מ ה ועזרא ,״ושם נ ע ש ה ל פ נ י ך א ת ק ר ב נ ו ת
הובותיגו ,ת מ י ד י ם כ ס ד ר ם ומוספים כ ת ל כ ת ם ״ הם ה ם ה ק ר ב ג ו ת ש ג ו ה ג י ם ל ד ו ר ו ת ,
ש ע ל י ה ם אין להוסיף ואין לגרוע ,ו א ת מ ו ס ף יום ר א ש ההודש ״הזה״ ג ע ש ה ו נ ק ר י ב ,
היינו ק ר ב ן ש ל ר ״ ה ש א נ ו הייבים ל ע ש ו ת ו ל ד ו ר ו ת נעשה ו ג ק ר י ב ו ג ו /
ו ה נ ה ב ד ר י ש ת ציון מ א מ ר קדישין א ו ת ט׳ )דף ל ד ע ״ ב ( ,כ ת ב :ד ל א י ב נ ו ב י ת
כ ל ל ר ק מ ז ב ה הדש בציון ״נכין״ כמו ש ס ד ר ו א נ ש י כגה״ג ב ת פ ל ת ר ״ ח ׳ ו י ק ו י י ם
גם ד ב ר י רש״י ש ב ע ת שיבוא מ ק ד ש ש ל ם מן ה ש מ י ם יבוא ,א ה ר י ע ש ו ת י נ ו ה מ ז ב ח
שהוא ה כ ג ה ל כ ל ה ש ל מ ו ת העתיד ,לכן ס ד ר ו ״בציון גכין״ .והוא פ ל א ה ל א ב נ ו ס ח
ה ת פ ל ה גאמר מ ז ב ת תדש בציון ״תכין״ .ו ל ד ב ר ג ו הוא ע ל מ ק ד ש ש י ב ו א מ ן ה ש מ י ם .
א מ ג ם יש לציין כי ב ה ו ס פ ו ת ל מ א מ ר קדישין א ו ת ו׳ )דף מא ,ע״א( ,ה ע ת י ק
כמו
שהוא לפגיגו ״מזבת הדש בציון ״תכין״ וגו׳.
והא ד ס ד ר ו ל ו מ ר ו ע ו ל ת ר ״ ח ״ נ ע ל ה עליו״ ושעירי עזים געשה ב ר צ ו ן ,
ולא
ס ד ר ו ב ק י צ ו ר ו ע ו ל ת ר ״ ה ושעירי עזים נ ע ש ה ברצון ,א ו ל י ה ת כ ו ו נ ו ב מ ל י ם
אלו
״ ג ע ל ה עליו״ ל מ ה ש כ ת ב ה ר מ ב ״ ם פ״ו מ ה ל כ ו ת תמידין ומוספין ה ל כ ה ג׳ ,ד א ב ר י
ת מ י ד י ם ומוספים היו גתגין מ ה צ י כ ב ש ולמטה ,א ל ה ב מ ע ר ב ו ואלו במזרהו ,א ב ל ש ל
ר ״ ח גיתגים על ה מ ז ב ח מ ל מ ע ל ה ,כ ד י ל פ ר ס מ ו שהוא ר״ח ,ולכן ד ק ד ק ו ל ו מ ר ו ע ו ל ת
ר ״ ח ״ ג ע ל ה עליו״ הייגו עליו מ ל מ ע ל ה .
יד.
ו ה נ ה ב מ ק ד ש דוד ב י ת ה ב ה י ר ה סימן א׳ )דף ב ,ע״ב( ,מקשר ,על ר ש ״ י ו ת ו ם ׳
ש כ ת ב ו ד ב נ י ן ה ע ת י ד יהי׳ בידי שמים ,ו א פ ש ר ש י ב ו א אף בלילה ,ה א מ ו כ ה מ ה י ר ו ש ׳
יומא פ״א ,ה ל כ ה א ) /ג ,ב( ,ד ה א דאין בנין ביהמ״ק בלילה ,הוא פ ס ו ל ל ע ב ו ד ת
יום ו ל א ר ק איסור )ודלא כ ה מ ג ה ת היגוך מצוד .צ״ה ש כ ת ב ד ר ק לכתהילד .א ס ו ר
ל ב נ ו ת ב ל י ל ה ,א ב ל אינו נ פ ס ל ב ש ב י ל זה הייגו דאין זה פ ס ו ל א ל א איסור( ,ד א מ ר י נ ן
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם ד ה ק מ ת המשכן היתד .אף ב ל י ל ה דהיו ש ם בז׳ ימי ה מ ל ו א י ם י״ד ע מ י ד ו ת וי״ג
פירוקים ,א ה ת ביום ו א ה ת ב ל י ל ה ,ואמרינן ש ם ״ ז א ת א ו מ ר ת ד ה ק מ ת ה ל י ל ה פ ס ו ל ה
ל ע ב ו ד ת היום״ ,ומשו״ה חי׳ צריך ל ח ז ו ר ו ל פ ר ק ו ו ל ה ע מ י ד ו ביום ,א ח ר שהעמידו
בלילה ,ומוכח ל ח ד י א דהוי פ ס ו ל ולא איסור.
ו מ ע ת ה ק ש ה ה א מכיון ד ז ה דאין בנין ב י ה מ ״ ק ב ל י ל ה אין זה איסור כ י א ם פסול
ד ה ק מ ת ה ל י ל ה פ ס ו ל ה ל ע ב ו ד ת היום א ם כן מ א י מ ה נ י ד ה ו י בידי ש מ י ם ע״כ.
ו נ ר א ה לי ד ב נ י ן בנוי ו מ ש ו כ ל ל שירד מן ה ש מ י ם אינו נ ח ש ב ש נ ב נ ה ב ל י ל ה אף
שירד בלילה ,מכיון שהוא בנוי ו מ ש ו כ ל ל כ ב ר א ל א ש נ ע ת ק מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם אינו
בכלל בנין ,ד ג ד ר בנין כ ת ב ה ר מ ב ״ ם בפ״ז מ ה ל כ ו ת ש ב ת ה ל כ ה ר ,ש ה ו א ע״י ש מ ק ב ץ
חלק אל ה ל ק ו מ ב ק ש ה כ ל ש י ע ש ה לגוף א ח ד ע״ש ,מ ש א ״ כ כ ש ה ו א כ ב ר ב נ ו י א ל א
מעתיקים ו מ ע ב י ר י ם אותו מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם איגו ב כ ל ל בגין ו ל א ג ק ר א ש ג ב ר א בלילה,
וכן ל א הוי ב כ ל ל מ ל א כ ת יו״ט ,מ ש ו ם ד ב ע י ק ר ו הוא כ ב ר בגוי א ל א מ ע ב י ר י ן אותו
ממקום למקום.
עוד כ ת ב שם ב מ ק ד ש דוד ) ב ד ״ ה ו ה נ ה בהדיא( ד ע ל בגין ה מ ז ב ה אין ל ו מ ר
שיהי׳ בידי שמים ,ד נ ר א ה ד א ם ה מ ז ב ה י ב נ ה בידי שמים יהי׳ פסול ,ד ב ע י נ ן בנין
לשם מזבה ,ד ב ז ב ה י ם ק ה ע״א ,פ ל י ג י ת נ א י ב ב מ ת יהיד א י צריך מ ז ב ה או יכול
ל ה ע ל ו ת א ף ע ל ה ס ל ע או האבן .ו ב ג מ ר א אמריגן ש ם ל ק מ ן ד א ף ל מ ״ ד ד צ ר י ך מ ז ב ח
מכל מ ק ו ם קרן ו כ ב ש ויסוד וריבוע אין מ ע כ ב י ן ב ב מ ה ק ט ג ה ויכול ל ע ש ו ת מ ז ב ח
בכל אופן שירצה ,ו מ ״ מ ס ל ע או א ב ן א י א פ ש ר ל י ח ש ב מזבח ,וצריך ד ו ק א ל ע ש ו ת
מזבה מ ש ו ם דצריך בנין ל ש ם מ ז ב ה ,וכמו ש כ ת ב ר ש ״ י ז״ל ב מ ת נ י ׳ ש ם ש י ע ל ה
לראש ה מ ז ב ה ש י ב נ ה מ ז ב ה ל ש ם כך עכ״ל .א ״ כ מ ז ב ה א ם י ב נ ה בידי שמים הוי
כסלע ו כ א ב ן ד ל א ו שמי׳ מ ז ב ה עכ״ד.
ו ל ע נ ״ ד ל א ק ר ב זה אל זה ואין שום דמיון לומר ע ל מ ז ב ה דבידי ש מ י ם ה נ ע ש ה
לשם מ ז ב ה שיהי׳ ד ו מ ה ל ס ל ע או א ב ן ש ע ו מ ד ל ב נ י ן ולא נ ע ש ה מ ע ו ל ם ל ש ם מ ז ב ח
ופשוט.
טו.
ו מ ל ב ד כ ל ה נ ״ ל יש ל ע ו ר ר בכלל ,ש מ צ ו ת ו ח ו ב ת ה ק ר ב ת ה ק ר ב נ ו ת אינו קשור
כ ל ל עם ״עת״ ה ג א ו ל ה א ם כן הגיע או ל א הגיע ,א ל א היא מ צ ו ת ע ש ה מ ה ״ ת
ל ה ק ר י ב ק ר ב ג ו ת הובה ,כ מ צ ו ת ע ש ה ש ל תפילין שגוהג ב כ ל יום ,ו כ מ צ ו ת ע ש ה ש ל
לימוד התורה.
ויש כ א ל ו ש ת ל ו זייגם ע ל ד ב ר י ה ג מ ר א ב מ ג י ל ה דף טז ,ע״ב ,ש א מ ר ו ״גדול
ת ״ ת מבגין ביהמ״ק״ ,א ב ל ב א ו ר א ה מ ה ש כ ת ב ב ז ה הראשון לציון מ ב ע ל אור
ההיים הק׳ )ירושלם תק״י( אהא ד מ ג י ל ה )דף טז ,ע ״ ב ( ,גדול ת ״ ת י ו ת ר מ ה צ ל ת
ג פ ש ו ת ו ז ״ ל :פירוש דוקא כ ה ״ ג ש ע ו מ ד ב פ ר ץ ל ב ל יבוא ה ד ב ר ל י ד י ס כ ג ת גפשות,
א ב ל ל ה צ י ל מן הים ומן ה מ פ ו ל ת דקיימי ג פ ש ו ת להציל ,אין ל ך ד ב ר ש ק ו ל כ פ י ק ו ח
גפש ,ג ם מ א י ד ק א מ ר גדול ת ״ ת מבגין ביהמ״ק מיידי ״דלא מ ת ב ט ל בגיגו מהמתי׳״,
א ב ל ז ו ל ת זה ״בגין ביהמ״ק עדיף״ .ו ת ד ע ד מ ר ד כ י ב ט ל מ ה ת ו ר ה וגכגם ל ש ר ר ה ב ת ר
ד כ ב ר ניצולו ישראל ,ד מ ש ו ם הכי פירשו מ מ נ ו ס נ ה ד ר י ן כ מ ו ש פ י ר ש ר ש ״ י ב ד ״ ה
81
www.daat.ac.il
הרצוגל יבא צר ו א ו י ב ליגע ב נ ח ל ת
מכללתץ ל ב
דעת ו-ד ב פ ר
אתר ל ע מ
ש פ י ר ש ו מ מ נ ו ,והוא נ כ נ ם ל ש ר ר ה
ש ד ־ י ,א ב ל בזמן ה צ ל ת ן ש ל י ש ר א ל פ ש י ט א ד ע ד י ף ועדיף מ ת ״ ת ,ו ל א מ ב ע י א ד ר ב י ם
א פ י ל ו ה צ ל ת נ פ ש דיהיד עדיף מ ת ״ ת ,וההיא ד ע ז ר א נ מ י ה א ס ל ק ו
אלא
שאר
הביריו והוו ב נ ו ל ה ,ה נ ם ד ל א ס ל י ק עזרא ,א ב ל ז ו ל ת זה הוד .ס ל י ק ל ב נ ו ת ״ ד ע ד י ף
בנין ב י ה מ ״ ק מ ת ״ ת ״ ע כ ״ ל .
ו ה נ נ י לציין ד ב ר י התום׳ בהולין דף יא ,ע״א ,ד״ה א ב ל ,ד מ י נ ה שמעינן ד ע ת
התום׳ דעגין ה ק ר ב ת ק ר ב ג ו ת ג ו ב ל עם ענין ש ל פ י ק ו ח נפש ,ש ה ק ש ו אמאי ל א י ל י ף
ק ר ב ג ו ת ד ד ה ו ש ב ת כר ,וגראה ל י דאין יכול להוכיח מ ש ו ם דאיכא ל מ י מ ר
מכל
ד מ ס פ ק גמי א מ ר ר ח מ ג א ד ל ד ח י ש ב ת מ צ ו ת ק ר ב ן כמו ש ב פ י ק ו ח גסש כ ר ,ע כ ״ ל .
והוא פ ל א איזה דמיון הוא ס פ ק ק ר ב ן ל ס פ ק פ י ק ו ח נפש .ב פ י ק ו ח גפש א מ ר ה
ת ו ר ה א ש ר י ע ש ה א ו ת ם ה א ד ם והי בהם ,ו א י ת א ביומא ד ף פה ,ע״ב ,א מ ר ר ב א ל כ ו ל ה ו
א י ת ל ה ו פ י ר כ א כ ר ,אשכהן ו ד א י ס פ ק מ נ א לן ,ב ר מ ד ש מ ו א ל ד ל י ת לי׳ פירכא ,ו כ ת ב
ר ש ״ י ז ״ ל :שיהיה ב ה ם ודאי ולא ש י ב א ב ע ש י י ת ה לידי ס פ ק מ י ת ה א ל מ א מ ת ל ל י ן
ע ל ה ס פ ק ע כ ״ ל .ו ל פ י זה מ נ ל ן ב ס פ ק ק ר ב ן ד מ ה ל ל י ן א ת ה ש ב ת ה ל א ש ק ו ל ה ש ב ת
כ ג ג ד כ ל המצות.
ו ג ר א ה מור ,שהתום׳ בעין ק ד ש ם הביגו והעריכו גודל מ ע ל ת ה ק ר ב ת ה ק ר ב נ ו ת
שהוא
ג ו ב ל ע ם ענין ש ל פיקות נפש ,כיון ד ה ק ר ב ת ה ק ר ב ג ו ת מ ס ו ג ל ת ל ה ש ר ו ת
ה ש כ י נ ה ב י ש ר א ל ״ ו ת ש ו ע ת נפשנו מ י ד שוגא״ ״ולהגן עלינו מצריגו״ אין ל ך פ י ק ו ״ ב
גדול מזה .ו ה ש ת א פ י ק ד ׳ נ של יהיד ד ו ה ה ש ב ת ,פ י ק ו ״ נ ד כ ל ל י ש ר א ל ה נ ו ג ע ל ה ש ר א ת
ה ש כ י ג ה ע ל אה ת כ מ ה ו כ מ ה שדוהה ש ב ת אף ב ס פ ק ודו״ק.
טז.
ו ת א חזי ס ד ר ה ב ר כ ו ת ש ס ד ר ו א נ ש י כ נ ה ״ ג בשמו״ע ,ש מ י ד אהרי ב ר כ ת ה ו נ ן
הדעת
ס ד ר ו ב ר כ ת ה ש י ב נ ו א ב י נ ו ל ת ו ר ת ך ״היא ע מ ו ד התורה״ ,ו ק ר ב נ ו מ ל כ נ ו
ל ע ב ו ד ת ך ״היא ע מ ו ד ה ע ב ו ד ה ״ ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת .כ י כ ש ם שלימוד ה ת ו ר ה אינו ת ל ו י
ע ם ״עת״ ה נ א ו ל ה ,א ל א היא מ צ ו ת ע ש ה ש ל תורה ,כד ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת אינו ת ל ו י
בגורמי
ה ג א ו ל ה א ל א ת ל ו י ״בדעת״ ,ו א ה ר י ש ה ת פ ל ל נ ו ו ת נ נ ו מ א ת ך ד ע ה ב י נ ה
והשכל ,א נ ו מ ת פ ל ל י ם ש נ נ צ ל א ת הדעה ,ו א ת הבינה ,ו א ת ה ש כ ל ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה
ועבודת הקרבנות.
והא ד ב ת ו ר ה א ו מ ר י ם ח ל ש ו ן :״חשיבנו״ ,נ ״ ל על פ י ד ב ר י ח ז ״ ל ב נ ד ה )דף ל
ע״ב( ,ד ר ש ר ב י ש מ ל א י ל מ ה ה ו ל ד ד ו מ ה ב מ ע י אמו וכוי ,ומלמדין אותו כ ל ה ת ו ר ה
כולה ,שנאמ׳ ו כ ר וכיון ש ב א לאויר ה ע ו ל ם בא מ ל א ד וסטרו על פיו ו מ ש כ ח ו כ ל
ה ת ו ר ה כ ו ל ה כ ר ,ל כ ן שייך שפיר הלשון ״השיבנו״ מענין ה ש ב ת אבדה ,כ י ה י ׳
ל נ ו ו נ א ב ד ה מ א ת נ ו .ו ב ע ב ו ד ה א נ ו א ו מ ר י ם :״ ו ק ר ב נ ו ״ כי גלינו מ א ר צ נ ו ו נ ת ר ה ק נ ו
מ ע ל א ד מ ת נ ו ,ואין א נ ו יכולים ל ע ש ו ת ח ו ב ו ת נ ו ע ד ש י ק ר ב נ ו ל א ר צ נ ו ויטענו ב ג ב ו ל נ ו ,
ו ש ם נ ע ש ה ל פ נ ק ־ וגו׳ .וכן נ כ ל ל בלשון ״וקרבנו״ הרצון ו ה ת ש ו ק ה ל ה ת ק ר ב ל ע ב ו ד ה
זו — ״ ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת ״ — ,כ י נ ת מ ע ט ו ה ל ב ב ו ת ו נ ת ר ח ק נ ו ,ע ד שאין אנו מ ר ג י ש י ם
בחסרונו רת״ל ,ובקשתנו שיתן בלבנו ובדעתנו ל ה ת ק ר ב לעבודתו לעשות רצון
קוננו.
82
www.daat.ac.il
הרצוגהגאולה ,כ ד א י ת א ב ת ד ״ א זוטא
עלינו
דעתה -ב י א
אתרה ל
ואדרבא כ ש ם ש ס ג ו ל ת ה ת ו ר
מכללת
פי״ד לאין ישראל גגאלין בו׳ א ל א מ ת ו ך ע ש ר ה ב״א שהן יושבין זה א צ ל זת ויתי׳
כ״א מהם קורא ושוגה ע ם ת ב י ר ו כר .ו ב ב ״ ב דף ה ,ע״א ,ע ה ״ פ ג ם כ י י ת נ ו ב ג ו י ם
עתה א ק ב צ ם )הושע ה׳( ,א מ ר ו :אי ת נ ו כולהו ע ת ה א ק ב צ ם .
כן ב ד ב ר ה ק ר ב ת ה ק ר ב נ ו ת א י ת א ב מ ד ר ש ת נ ת ו מ א פ ר ש ת צו ,ד ״ א צו א ת
אהרן ,זש״ה הטיבת ב ר צ ו נ ך א ת ציון ואתרי כן אז ת ח פ ו ץ ז ב ח י צ ד ק ע ו ל ה ו כ ל י ל
)תהלים נא( ,כ ל ו מ ר ״אם אין ישראל מ ק ר י ב י ן ע ו ל ה ל פ נ י הקב״ד .אין ציון ו י ר ו ש ל ם
נבנה״ ,״לפי שאינן נ ב נ ו ת א ל א ב ז כ ו ת ק ר ב ן ע ו ל ה שהיו י ש ר א ל מ ק ר י ב י ן ל פ נ י
הקב״ה״.
ואנו ממשיכים ב ה מ ש ך ת פ ל ת י נ ו ב ת פ ל ה ע ל קיבוץ ג ל י ו ת ב ב ר כ ת ת ק ע ב ש ו פ ר
ועל מינוי סנהדרין ב ב ר כ ת ה ש י ב ה שופטינו כ ב ר א ש ו נ ה .ו ה ר מ ב ״ ם ב פ י ר ו ש
גדול
המשנה סנהדרין פ״א ד ״ ה ס מ י כ ת זקנים כ ת ב :״ ו ה ק ב ״ ה יעד שישובו כמו ש ג א מ ר
ואשיבת שופטיך כ ב ר א ש ו נ ת ויועציך כ ב ת ת י ל ה ,א ת ר י כן יקרא ל ך עיר הצדק ,״וזה
יהי׳ בלא ס פ ק כשיכין ת ב ו ר א ית׳ ל ב ו ת ב נ י א ד ם ו ת ר ב ה ז כ ו ת ם ו ת ש ו ק ת ם ל ש ם י ת ב ר ך
ולתורה ,ותגדל ח כ מ ת ם ״ ל פ נ י ב א המשית״ ,כמו ש י ת ב א ר זה ב פ ס ו ק י ם ה ר ב ה ב מ ק ר א .
)עי׳ תוי״ט שם ,ו ר מ ב ״ ם ה ל כ ו ת סנהדרין פ ״ ד ה ל כ ה יא ,ו ב ר ש ״ ש םגהדרין דף יג,
ע״ב ,ומהר״ץ ה י ו ת עירובין מ ג ע״ב ,ו א כ מ ״ ל ( .
ומגיעים אגו ל ב ר כ ת ולירושלם עירך ב ר ת מ י ם ת ש ו ב ותשכון ב ת ו כ ה ,ו ל ב ר כ ת
א ת צמה דוד ,ש ה ם ע ת ו ת ה ג א ו ל ה ה ע ת י ד ה לבוא ,ו ב ר כ ת ע ב ו ד ה — ב ר כ ת ר צ ה —
ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת ב ש ל מ ו ת ה בבגין ב י ת ה ב ה י ר ה הן ע״י ת ב ג י ת יהזקאל ,והן ע״י
בית המקדש ש ל מ ע ל ה ב נ ו י ו מ ש ו כ ל ל ירד מ ן השמים ,שאז תהי׳ ה ש ר א ת וגילוי
השכינה ב״מתזיר ש כ י נ ת ו לציון״ ,ו ב ב ר כ ת ה ו ד א ה אנו א ו מ ר י ם :ל ד ו ר ודור נ ו ד ה
לך ,ו נ ס פ ר ת ה ל ת י ך וגר ,״ערב ו ב ו ק ר וצהרים״ ,היינו ש ל ע ת ע ת ה ה נ נ ו מ ו ד י ם
ומשבהים לך ר ק ״ ע ר ב ובוקר וצהרים״ ,כי אי א פ ש ר ל ה ו ד ו ת כל היום ,כ י א נ ו ילודי
אשד ,ו ב נ י ת מ ו ת ה ואין ב כ ה נ ו ל ה ו ד ו ת א ל א ״ ש ה ר י ת ו מ נ ה ה ומעריב ,ע ר ב ו ב ו ק ר
וצהרים״ ,א ב ל ״וכל ההיים״ ,היינו כ ש נ ז כ ת לתתי׳ ,שאז נ ק ר א היים ו ג ם הגוף יהי׳
זך וגקי מ ת ו ק ן ו מ ש ו כ ל ל כגופו של א ד ם קודם התטא ,ו ל א נ צ ט ר ך ל ב ט ל א ת הזמן
על א כ י ל ת ושתי׳ ושאר צרכנו ,אז ״יודוך ס ל ה ״ — ו ב ר כ ה זו מ ק ב י ל ע ם ה ב ר כ ה
השגי׳ ש ב ר א ש השמו״ע ,שהזכרגו עגין ת ת י י ת המתים ,כן ב מ ק ב י ל ב ב ר כ ת זו ש ל פ ג י
סיום השמו״ע אנו הוזרים ע ל ענין התהי׳ ,ו א נ ו א ו מ ר י ם ״וכל ההיים״ — ו מ י ה ם
ה נ ק ר א י ם היים ,ה ם הם שיזכו לתהי׳ — שאז ״יודוך ס ל ה ״ ולא כמו עכשיו ש א נ ו
מודים ל ך ר ק ע ר ב ו ב ק ר וצהרים ,כי אם נודוך סלה.
ומסיימים אנו ב ב ר כ ת שים ש ל ו ם ש ה ו א ה כ ל י ה מ ה ז י ק ב ר כ ה ל י ש ר א ל ,ועיקר
השלום הוא בינינו לבין א ב י נ ו שבשמים ,ל ק ש ר נפשנו ,רותנו ,ו נ ש מ ו ת נ ו ,ב א ו ר פ נ י
מ ל ך היים היא ש פ ע א ו ר הגגוז א ש ר כ ל ו ל בו ע ו מ ק ה כ מ ת התורה ,כ י א ו ר ה ג נ ו ז גנזו
הקב״ת
בתורה ,וזה א פ ש ר א ת ר י ש י ב ר כ נ ו אביגו מ ל ג ו ״ כ א ה ד ״ ב א ה ד ו ת ש ל מ ה
כ ב מ ע מ ד הר סיני שהיו כאיש א ה ד ו ב ל ב אהד ,יזכנו ה ש י ״ ת ל ז ה ב ב ״ א .
83
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו כ ד א י לציין ב ד ב ר י נ ה מ ה של ח כ מ י נ ו ז״ל ) ב ״ ב דף עה ,ע ״ ב ( ,ו א מ ר ר ב ה א״ר
יוחנן ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ה ג ב י ה ל י ר ו ש ל ם ג׳ פ ר ס א ו ת כר ,א מ ר ר ב י ח נ י נ א ב ר פ פ א בסלי
הקב״ה
ל ת ת א ת י ר ו ש ל ם ב מ ד ה כר ,א מ ר ו מ ל א כ י ה ש ר ת ל פ נ י ה ק ב ״ ה רבוש״ע
הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נ ת ת מ ד ת ארכן ומדת רחבה
ירושלם ש ש מ ך ב ת ו כ ה ,ו מ ק ד ש ך ב ת ו כ ה ,ו צ ד י ק י ם ב ת ו כ ה ,א ת ה נ ו ת ן ב ה מדה ,מ י י
ויאמר אליו רוץ ד ב ר א ל ה נ ע ר הלז ל א מ ר ״ פ ר ז ו ת ת ש ב י ר ו ש ל ם מ ר ו ב א ד ם ובהמה
ב ת ו כ ה ״ )זכרי׳ ב( ,א מ ר ר ״ ל ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ה ו ס י ף ע ל י ר ו ש ל ם א ל ף טפף ו כ ר וכר•
ו ב מ ת ר ש ״ א ש ם בהידושי א ג ד ה כ ת ב ע ל זה ,ע ל פי ה מ ד ר ש שירושלם ד ל ע ת י ד י
יהי׳ גדול כ ל כך ,כ מ ו ע ר י כ ל ארץ י ש ר א ל ד ה ש ת א ,ו ב י ת ה מ ק ד ש ש ב ת ו כ ה יתי׳ גדול
כ ל כ ך כ מ ו י ר ו ש ל ם ד ה ש ת א ,ו ל ז ה א מ ר ו ירושלים ״ ש מ ק ד ש ך בתוכה״ ,ר ״ ל ע ו מ ד בל
ירושלם ד ה ש ת א שיהי׳ גדול כמוה ,ולזה א מ ר ג ם כן ״ ש מ ך ב ת ו כ ה ״ ש ה ש ם המפורש
אסור
ל ה ז כ י ר ב פ י ר ו ש ר ק ב ב י ת ה מ ק ד ש ,וכיון ש ב י ת ה מ ק ד ש ל ע ת י ד יהי׳ גדול
כירושלם
ד ה ש ת א הרי ל ע ת י ד ש מ ך נ ז כ ר מ פ ו ר ש ב ת ו ך ירושלם דהשתא .ועד״ז
ג ״ כ ה צ ד י ק י ם ב ת ו כ ה ב א כ י ל ת ק ד ש י ם ב ב י ה מ ״ ק ,ולזה א מ ר פ ר ז ו ת ת ש ב ירושלמי
ל א א מ ר פ ר ז ת ת ש ב לשון יהיד ,ל ר מ ו ז ש י ר ו ש ל ם ב י ש ו ב ה ל ע ת י ד תהי׳ גדולה ככל
פ ר ז ו ת ארץ י ש ר א ל ד ה ש ת א .ו א מ ר מ ר ו ב א ד ם ו ב ה מ ה ב ת ו כ ה מ /נ ק ט א ד ם ובהמה
מרוב
א ד ם ה מ ב י א י ם ע מ ה ן ב ה מ ו ת ל ק ר ב נ ו ת כ מ ״ ש כ צ א ן ק ד ש י ם אשר ב מ ו ע י י (
וסיים ב ק ר א ואבי אהי׳ ל ה ה ו מ ת אש ,כ י מ ר ו ב ג ו ד ל ה אי א פ ש ר לה הומת בניי
אדם ע כ ״ ל
מ
ובתיותבו ע ת ה מ ר ו ה ק י ם מ מ ש כ ן ה׳ ובוהו ,ב ת פ ל ל ת פ ל ת דוד י ׳ "
״שלה א ו ר ך ו א מ ת ך ה מ ה יבהובי.
יביאובי אל ת ר ק ד ש ך ואל משכבותיך.
דאבואה א ל מ ז ב ח א ל ק י ם א ל א ־ ל ש מ ח ת גילי.
ואודך ב כ נ ו ר א ל ק י ם אלקי״…
84
www.daat.ac.il
ש
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו
העורך האחראי :יוגה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
דפוס ״ח״־חן׳ /ירושלים
www.daat.ac.il