אתר דעת -מכללת הרצוג
1
1 3
י
* ?איד* כנד* ידיי
*
^
ז
ד
1
מ
גבר־כ נ
* ״**^ד־*^ ! נ ד י י ע ד
ד
א מ ד ת יע1תאל
רבצ**7
בתוכן
הועתק והוכנס לאינטרנט
§״ו10^1)001€8.0ג¥^¥.1101
ע״י חיים תשם״ט
1
סגנון הכתוב /הרב יהודה קופרמן
,,שלשה ענפים״ לר׳ משה מינץ /מרדכי ברויאר .
12
לבעית פטום האווזים /ד״ר ישראל מאיר לויגגר
19
בעניני עיבור השנה /יונה עמנואל
27
דין אכסנאי בהנוכה /הרב יהושע נויבירט .
35
הערות במשנה ברורה הל׳ הנוכה ופורים /הרב ה״ז גרוסברג
40
בין מנורת בית המקדש לנר הנוכה /הרב י״י אפפעל
42
ר׳ אייזיק טירגא ותולדותיו /שמואל הכהן דנגרטן
48
מכירת הבכורה בהלכה /הרב אריה כרמל
57
הגהות לפירוש הר״ש לבכורים /הרב קלמן כהנא
62
הערות לגליון תשרי תש״ל /הרב משה מונק
66
הסכמות מהחתם סופר /הרב אברהם סופד
68
בפ״ד ירושלים טבת תש״ל
,
• ,כרד י גלית כ •
מגוי שנמי 6 • – :ל״י
המחיר — 2.ל״י
פ ח ת לארץ $ 3 . -
www.daat.ac.il
כתובת המערכת :רה׳ צפניה 26ירושלים ,טל׳ 88883
אתר דעת -מכללת הרצוג
ס פ ר י ם
רש׳׳י על התורה — מוגה על פי יותר
ממאה כתבי יד וספרי דפוס ישנים ,עם
מבוא ,מראי מקומות ,הערות וביאורים
ע״י אברהם ברלינר .מהדורה חדשה עם
קונטרס שינויים בלשונות רש״י הנמצאים
בפירוש הרמב״ן על התורה .ועם הערות
לברור הנוסחה מאת הרב ח .ד .שעוועל.
30.00ל״י
כאד יצחק — הרב יצחק הורוויץ אב״ד
יערםלוב — .פירוש מקיף וממצה של כל
דברי רש״י ז״ל על כל התורה .מבאר מו
שגים ומונחים ומנסח כללים בדברי רש׳׳י,
סודר מחדש ממהדורת למברג תרל״ג .שני
30.00ל״י
כרכים.
רכיד הזהב — הרב דוב בער טרייוויש
אב״ד וילנא בימי הגר״א — .לחבר ולצרף
שתי התורות שבכתב ובע״פ .עם ביאורים
וחידושים ״ויוסף אברהם״ מאת הרב
אברהם ב״ר יוסף הלוי לבקוביץ בראשית־
15.00ל״י
שמות ,כל כרך
שיר חדש — הרב דוב בער טרייוויש —
פירוש על מגילת שיר השירים עם הערות
ומראי מקומות מאת הרב יעקב ק .רייניץ.
6.00ל״י
פרקי אמונה — שעורי דעת — הרב מרדכי
גיפטער ,ראש ישיבת טעלז—קליבלנד.
בעניני תשובה ,מועדים ,מעלות התורה
10.00ל״י
ואמונה,
כל בו על אכלות — הרב יקותיאל י .גרע־
ולד -מבאר ומסדר כל הלכות ,דינים
ומנהגים מיום שנחלה אדם עד תם אבלות.
20.00ל״י
קדמות פפר הזהר — הרב דוד לוריא —
הוכחת קדמותו של ספר הזהר ,עם תול
דות הרד״ל ומאמר זהר הרקיע מאת הרב
7.50ל״י
ירוחם ליינער מראדזין.
ח ד ש י ם
ספר וזזכרוו להנרי׳׳י ויינברג זצ״ל —
קובץ מאמרים בהלכה ומחקר מגדולי
זמננו .ערוך בידי הרב קלמן כהנא והרב
15.00ל׳׳י
עזריאל הילדסהיימר.
תלמוד ירושלמי — מהכת ביצה ,עם פרוש
כעל החרדים — עפ״י כת״י יחידי בעולם,
עם מבוא והערות מאת הרב ישראל
27.00ל״י
פרנצוס.
דקדוקי םופריב — הרב מאיר שמחה
פלדלבלום .שינויי גרסאות והערות עפ״י
כת״י של המשנה והגמרא למסכת גיטין.
30.00ל״י
שכלי הלקט השלם — צדקיה ב׳׳ר אברהם
הרופא .יו״ל עפ״י כתב יד שהועתק בחיי
המחבר ,עם ״שבילי שבלי הלקט״ ,באורים
והערות מאת פרופ׳ שמואל ק .מירםקי.
32.00ל״י
חלק א /בעניני תפלה.
פירוש רכינו יהונתן מלוניל ־־־ על המשנה
והרי״ף מסכת בבא קמא .יוצא לאור על
פי שני כתבי יד וקטעים מן הגניזה עם
מבוא והערות על ידי שמא יהודה פרידמן.
20.00ל״י
ספר הנייר — כולל פסקי דינים והלכות
מגאונים קדמונים ובעלי התוספות .י״ל
בפעם הראשונה מכת׳׳י עם מבוא והערות
25.00ל״י
מאת הרב גרשו! אפפעל.
אוצר המונחים הפילופופימ ואנתולוגיה
םפרותית — ד״ר יעקב קלצקיז — אוצר
מונחים פילוסופיים של הספרות העברית
בכל תקופותיה ,שבדפוס וגם שבכתבי-
יד .מבחר הפילוסופיה העברית והערבית
שבתרגומים העבריים .מלון המונחים ה-
הפילוסופיים.
ארבעה חלקים בשני כרכים 110.00ל״י
חלק ד׳ לחוד )מאות ר—ת( 36.00ל״י
בקרוב יופיע
מה בין שאול לדוד
מ א ת יהושע בכרן
הארת דמותו של שאול המלך וסביביו
מתוך למוד בספר שמואל א׳ וביתר המקומות בתנ״ך הנוגעים בעניו
ומתוך עיון בדברי חז״ל ובמפרשים
הוצאת ספרים פלדהיים בעי׳מ
רחוב תחכמוני 39ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יהודה קופרמן
סגנון ה כ ת ו ב
מאמר זח בא לבחון את הקשר בין סגנון הכתוב בחמישה הומשי תורד!.
ובין התוקף המחייב של דברי ה כ ת ו ב .
2
יצויין ,תחילה ,כי אנו יוצאים מתוך ההנחה היסודית כי ״זה אמת וברור
הוא ,שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל הגיע מפיו של
הקב״ה לאזנו של מ ש ה . . .״ 3אנו מאמינים וגם מבינים כי תורתנו היא ״מקשה
אחת זחב״—שלמות אשר לא ניתן לחלוקה* ,כך שכל ״חלוקה״ בתוך התורה
)לחומשים ,לסוגי סגנון וכדו׳( נובעת מנותן התורה ,ומחוור .חלק אינטגראלי
מרצונו וממגמתו בנתינת התורה ״מפיו לאזנו של משד״״—אין מקריות ככתיבת
)= הכתכת( התורה .רשאים אנו ,איפוא ,לשאול שאלות רבות ורב גוניות כתוצאה
מהמפגש עם שינויי סגנון בחומשים שונים ובאותו חומש ,מתור ציפית לגלות
בעקבות שאלות אלו טפח נוסף של ידיעח בתורה .מדוע ,למשל ,מספרת התורה
את פרשת ״שלח לד אנשים״ בחומש במדבר ואת הידיעה על ״ותקרבון אלי
כולכם״ בחומש דברים ן מדוע ״שובו לכם לאהליכם—ואתה פד .עמוד עמדי״
חיא במשנד .תורד .ולא בשמות פרק י״ט? מדוע חלק מחלומות פרעח אנו
שומעים מפי פרעח עצמו בדברו אל יוסף ,ואילו חלק אחר משמיע לנו חכתוב
עצמו .מדוע יחם אחיו של יוסף של חוסר חתחשבות בפניותיו אליחם )״בחתחננו
אלינו ולא שמענו״( מגיע אלינו מפיהם של חאחים עצמם ולא מפי חכתוב ,ואף
לא במסגרת סיפור המכירה עצמח )״ויתחנן יוסף אל אחיו בצר נפשו ולא
שמעו״!( ? ולא רק בחלק ההליכותי ״ של התורה ניתן כד לשאול ,אלא אף
1
2
3
4
5
קרוב לסוף המאמר נדון בקצרה במתאם שבין סגנון הכתוב בחמישה חומשי תורה ובין
הסגנון של דברי הנביאים ודברי הכתובים.
רוב הדברים שבגוף המאמר הזה נתחדשו לי תוך כדי עבודתי במכללה לבנות ,ובעיקר
בשנת תשכ״ו כשהמחזור הראשון במכללה למדו אצלי בשנת לימודיהן השניה.
זוהי ,כידוע ,הגדרתו של הרמב״ן ל״תורה מן השמים״ .אין כל ספק כי כשם שקיימות
מחלוקות בהלק ההלכתי של התורה כן תיתכן מחלוקת בתחום אמונות ודעות ,ולא בכל
ענין יש לומר ״מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי״ .אולם ,הבא למצוא מחלוקת
בנדון זה בין גדולי הראשונים והאחרונים ,הרי הוא בבחינת המוציא מחבירו ,ועליו
להביא ראיה.
כלשון המהר״ל בשמות כ ,א ד .ה .מלמד שאמר הקב״ה כל עשרת הדברות בדיבור אחד
וכר :ואע״ג שלא הבינו בדיבור זח כלום ,אמרם בדבור אחד לומר כי בל התורה עניו
אחד ודיכור אחד…
הוא הידוע לרוב כ״חלק הסיפורי״ של התורה .נוהג אני להשתמש במושג זה )ע״ש
״הליכות עולם לו״( כדי להימנע מכל אסוציאציה עם ״סיפורי המקרא״ הידועים אשר
הפכו את תורתנו הקדושה לכעין פולקלור ח״ו.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהלק ההלכתי )״כי כל התורה ענין אחד ודיבור אחד״( ,כך שיש לשאול מדוע
״מכה איש ומת״ כתוב בשמות ואילו ״איש כי יכה כל נפש אדם״ כתוב בויקרא,
ולא להיםך .אם ״מפיו של הב״ה״ ,לא תיתכן בה המקריות ,ולכן נהפוך בה ונהפוך
ונעמיק בה ,כי רחבה היא מיני ים .6
ויצויין ,בשניה ,כי לא באנו כאן לחדש דברים ,כי לא היינו מרהיבים עוז
בנפשנו להשיב על שאלות גדולות אלו ,אע״פ ש״נפשי חשקה בתורה והיא בלבי
כאש אוכלת בוערה בכליותי עצורה )הקדמת הדמב״ן לתורה( ,לולא קדמו
אותנו גדולי הדורות—ראשונים ואחרונים—כך שעלינו רק ״לצאת בעקבי
הראשונים אריות שבחבורה ,גאוני הדורות בעלי גבורה להכנם עמהם בעבי
הקורה״ )שם שם(.
ציווי וסיפור דברים
קריאד .שטחית ביותר של דברי התורה מראה כי הקב״ה בחר לו בסגנונות
שונים כדי לבטא בהם וללמד באמצעותם את אשר רצה ללמד לבני ישראל .את
פרשיות החסד והצדקה שבתורה הוא לימד על ידי סיפור דברים בקשר עם
חייו של אברהם אבינו מחד ,ועל ידי ציוויים מפורשים מאידך ,הן ע ש ה והן
לא תעשר — .וחלא דבר חוא! נברר בחלק זה של המאמר שלא חרי חציווי
כהרי הסיפור ,וממילא לא הרי הנלמד מן חציווי כהרי חניתן ללמוד מן חםיפור.
ד״בדל זח בין סגנון חציווי ובין סגנון הסיפור משקף הבדל מהותי בתוקף
הדברים עליהם נצטווינו ע״י הקב״ה המלמד תורה ,ואשר עתים מצווה את דבריו
בסגנון של ציווי ,ועתים מלמד את אשר רוצה ללמד על ידי סיפור דברים
בעלמא
רמב״ם ספר האהבה ,הלכות תפילה פרק א׳:
מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר )שמות כ״ג ,כ״ה( :״ועבדתם
את ה׳ א־להיכם״ ,מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה,
שנאמר )דברים י״א ,י״ג( ״ולעבדו בכל לבבכם״ ,אמרו חכמים
)תענית ב ,א׳( ,אי זו היא עבודה שבלב ן זו ת פ י ל ה . . .
7
8
0
,
6
7
8
9
יצויין כי יתכן ושאלות אלו בחלק ההלכתי של התורה אינן לגיטימיות במסגרת לימוד
הכתובים על פי מדרשי חז״ל ,באשר מדרש ההלכה הוא ״אכסטראטריטוריאלי״ ,כלומר
אינו מביא בחשבון את מקום כתיבת ההלכה בתוך תורה שבכתב .למדרש הלכה אין זה
מעלה או מוריד אם ״ועבדו לעולם״ כתוב בספר שמות ו״עד שנת היובל״ בספר ויקרא
או להיפך .אולם ,שאלה זו היא בהחלט מענינו של לימוד התורה־שבכתב של תורה ואין
לדחותה בטענת ״בהדי כבשי דרחמנא למה לך״.
מצוות עשה )לפי הרמב״ם( קצז ,קכא ,קל ועוד.
מצוות לא תעשה )למנין הרמב״ם( רלא ,רלד ,ריב ועוד.
להבדיל ,גם ההורים והמורים בוחרים באבחנה זו בנסותם ללמד ״תורה״ לבניהם —
חניכיהם ,עתים נאמרים הדברים בציווי אבסולוטי ,ועתים מודגם הענין על ידי סיפור
מחייב ,אבל מחייב פחות מן הציווי המפורש.
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומבאר בעל כסף משנה )שם(:
ולשון הספרי :״ולעבדו״— זו תפילה ,ו א ״ ת — ל מ ה לא כתב רבינו
.פה שנצטוינו מצוד! זו מדכתיב ״ולעבדו בכל לבבכם׳ שמפורש בו
ציווי ת פ י ל ה ? ! וי״ל משום ד״לעבדו״ לא מצוה היא אלא סיפור
דברים—״אם שמוע ת ש מ ע ו . . .לאהבה את ה׳ א ׳ . . .ו ל ע ב ד ו . . .
ונתתי מטר ארצכם״.
ברור ,לפי מרן ר׳ יוסף קארו-,כי לרמב״ם לא היתד .אפשרות לקצר את הדרך
בהוכחת המקור למצות תפילה מדאורייתא .קודם היד .עליו להוכיח כי יש מצוה
ורק אח״כ־ להסביר את תוכן המצוה .מצוה ניתנת ללמוד רק מפסוק הכתוב
כסגנון של ציווי.
,
ואולם שמא נטען כי לא בשאלד .העקרונית חנדונח כאן עסק חרמב״ם ,כי
אם בדרכו המיוחדת כפרשנות ,כלומר בחבאת פסקוים לא לפי אלד .חמובאים
במקורותיו בחז״ל אלא על פי הקריטריונים המיוחדים ש ל ו .מדברי התוספות
המובאים להלן נראד .כי גם גדולי חראשונים חבחינו אבחנח ברורח בין הציווי
ובין הסיפור בסגנון הכתוב.
10
10נושאי כליו של הרמב״ם הצביעו על כך פעמים אין ספור כי נהג הרמב״ם לא להביא
< ראיה להלכה לפי המקור המובא בגמרא כי אם על פי מקורות במכלתא ,ספרא ,ירושלמי
ועל פי בחירה אחרת של הרמב״ם עצמו .בזה הרשה הרמב״ם בספר הלכתי לעסוק
כפרשנות! עיין למשל בהלכות־מלכים פרק א הלכה א—ב :שלוש מצוות נצטוו ישראל
בשעת כניסתם לארץ — :למנות להם מלך ,שנאמר שום תשים עליך מלך״ )דברים
יז ,טו( ולהכרית את זרעו של עמלק שנאמר ״תמחה את זכר עמלק״ )דברים כה ,יט(
ולבנות את׳ בית הבחירה שנאמר ״לשכנו תדרשו ובאת שמה״ )דברים יב ,ה( .מינוי
מלך קודם למלחמת עמלק שנאמר ״אותי שלח ה׳ למשחך למלך …עתה־ לך והכית את
עמלק )שמואל־א ,טו ,א^-ג( .והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית שנאמר ״ויהי כי
ישב המלך בביתו והי הניח לו מסביב מכל אויביו ,ויאמר המלך את נתן הנביא אנכי
יושב בבית ארזים וגו׳ )שמואל־ב ,ז .ב(.
באשר פסוקים אלה המובאים ע״י הרמב״ם שונים מאלה שחז״ל מביאים בסנהדרין כ ,ב
מעירים נושאי כליו :רדב״ז :ורבינו מצא כתוב מבואר יותר והביאו לראיה )כלומר,
היות ואין נפקא מינה להלכה נוח לו לרמב״ם להסתייע מפסוק מבואר יותר י .ק .(.וגםהלחם משנה כותב :זאת הראיה שכתב כאן רבינו להקדים מינוי המלך למלחמת עמלק
אף על פי שלא הביאו הגמרא ,נראה שהיא פשוטה יותר ממה שכתב בגמרא סנהדרין
כ ,ב ״כי יד על כס י*ה״ ,שאין כסא אלא מלכות ,דזו דרשה בעלמא היא ,אבל מה
שהביא רבינו הוא פשוט יותר .ואולי מצאה בשום מקום .ואף על פי שלא הוזכרה בגמרא
דידן כבר נודע דרכו של רבינו דכראיות פשוקים — שאינו נוגע לענין הרין — לא קפיד
.אגמרא דידן ,אלא הוא מביא הראיה היותר פשוטה מאיזה מקום שימצא אותה ,מגמרת
ירושלמי או ספרי או איזה מקום שיהיה.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתובות מג .א.
אפילו למאן דאמר יכול הרב לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך,
הני מילי בעבד כנעני דלא כתב ביה ״ ע מ ך ״ ,אבל עבד עברי
דכתיב ביה , ,ע מ ך ׳ — לא.
תוספות שם ד״ה ל״ג.
לא גרסינן ״כי טוב לו״ ,דבספרי )פרשת ראה( לא מפיק ליה מהאי
קרא אלא דריש לה מ״כשכיר כתושב יהיה עמך״ )ויקרא כה ,׳מ(.
ומיותר הוא ״עמך״ דהוה מצי למכתב ״כשכיר כתושב יהיה עד
שנת היובל״ .אבל ״כי טוב לו עמך״ אינו אלא סיפור דברים
בעלמא.
11
כתיבת המשפט ״כי טוב לו עמך״ במשפט התנאי ״והיד .כי יאמר אליך לא
אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך״ היא הפוסלת אותו מלהיות
המקור לציווי של השואת עבד עברי לאדונו )״עמך במאכל עמך במשתה״(.
ולכאורה יש להקשות על דברי התוספות ,הרי באותה מידה ו״עמד״ מיותרבפסוק בספר ויקרא )כשכיר כתושב יהיה עמד עד שנת היובל יעבד עמך( כך
״עמך״ בספר דברים מיותר )והיה כי יאמר אליד לא אצא מעמד כי אהבד ואת
ביתד כי טוב לו עמך(! ואם חז״ל דרשו את יתור הלשון של ״עמך״ ,מאי נפקא
מינה אם בפסוק זה או אחר ,הרי לא בפשוטו של מקרא עסקינן כי אם במדרש
הלכה—והדרש יידרש! מדברי התוספות משמע כי באמת לא כד הענין ,אלא
פשוטו של מקרא—סגנון הכתוב הוא הקובע א ת התוקף המחייב של הפסוק,
וכל מה שיידרש באמצעות המידות שהתורה נדרשת כהן יוסיף או יגרע דק ככמות
המצוה ,אכל לא כאיכות התוקף.
אין בכוחה של תורה שבעל פה )מדרשי הלכה וכדו׳( להפוד רצון ה׳ בדרגת
סיפור לרצון ח׳ בדרגת ציווי מחייב .תפקיד זד ,של קביעת תקפו חמחייב של רצון
ה׳ נועדה אך ורק לתורה שבכתב ,באותה ״הלוקת התפקידים״ העדינה ביותר
שנועדה לשתי תורות אלו על ידי נותן התורה ,כי הוא אשר קבע כי תורתו לא
תינתן כולה בכתב ולא כולה בעל פח אלא חלק בכתב וחלק בעל פה ״ .
נדמד .כי למקור ראשוני לאבחנה זו בסגנון הכתוב בתקופת הראשונים י #
לציין את דברי הרמב״ם בכלל השמיני בספר המצוות בו עומד הרמב״ם על הקושי
בהבנת המלה ״לא״ ,אם היא שלילה או לא תעשה ,קושי שאינו מתעורר מ ה ב נ
המלה ״אין״ )שלילה בלבד( או ״אל״ )לא תעשה בלבד( .וזה לשונו:
ת
הנה התבאר לד ההבדל בין השלילה לאזהרה והוא ,שהאזהרד,
מענין הציווי ואינה אלא פעל בציווי כלומר כשם שהציווי ל ע ו ל ס
לעתיד כד חאזחרה .ולא יתכן שבלשון יהא ציווי ל ע ב ר — ו כ ד
האזחרח .אין אפשרות להכניס ציווי ל]משפט[ הנדה וספור ,כ י
]משפט של[ ספור זקוק לנשוא ונושא ,והציווי דיבור שלש
] ב ע צ מ ו ! . . .וכן לא תיכנס גם האזהרה כספור.
11תורה אור מציון דברים טו ,כלומר ״כי טוב לו עמך״ בסוגית עבד עברי בפרשת ראה.
12ועיין דברי בנדון במאמר על רביד הזהב ב״המעין״ ניסן תשכ״ו ,עמודים .54—53
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
ועוד קדמו ראשוני המפרשים ה״גאונים״י• אח הרמני״ס והתוספות באבחנה
זו בין הציווי והסיפור דברים בעלמא .מתוך דברי המאירי לפרק קמא בקידושין
כ ,א )חוצאת סופר עמוד (118מתברר שישנה גרסה קדומה הגורסת בכתובות
מג .א ״כי טוב לו ע מ ך /וכתוצאח מכך )בחניחם את היסוד לעמדתם העקרונית
של התוספות( הסיקו את המסקנה ההלכתית בתוקף חיוב חמצוח ה מ ת ב ק ש ת
מראית המקור במשפט תנאי של סיפור ולא במשפט ציווי מובהק.
הייב האדון להשוות ע ב ד עברי במאכל ובמשתה ״כי טוב לו
ע מ ך ״ — ע מ ר במאכל ועמר במשתה ,שלא תהא אתה אוכל פ ת
נקיה והוא יושב על גבי התבן .מכאן אמרו כל הקונה ע ב ד
עבר־ כקונה אדון לעצמו .ודבר זד .יראה לגאונים ש מ צ ו ר .היא
על האדון ומידת מופר ודרך ארץ שלימדתהו תורה ,אבל אם לא
עשה כן אין העבד יכול לכופר כ ד י ן . . .וחרוצה להפקיע חובתו
יתנה עמו ע ד שלא יכנס בביתו ,ואין בזה משום ״ מ ת נ ה על דברי
התורה״ הואיל ועיקרה אינה אלא מידת חפירות.
14
מפורש יוצא מדברי הגאונים כי כתיבת רצון ה׳ במשפט תנאי אינה מהווה
חובה ,אלא אותה דרגה של ״מצוד,״ שחם מכנים בשם ״מידת חסידות״ ,אותו
רצון ח׳ שאינו מחייב ושניתן להתנות להפקיעו בלי להיות ״ מ ת נ ה על מ ח
שכתוב ׳בתורה״.
ובענין אחר הנלמד מ״כי טוב לו ע מ ך ״ — חיוב חאדון לפרנס את אשת
ע ב ד ע ב ר י ״ — מ ת ב ר ר שוב כי סגנון הכתוב חוא הקובע את תוקף הדין ואת
מידת חיובו .וכר כותב המאירי )שם שם עמוד : (127
ואע״פ שהאדון חייב במזונותיה ,אין מ ע ש ח ידיח שלו אלא מ ע ש י
ידיה לבעלה ,שלא מן הדין הוא זה אלא מצד מופר ודרד ארץ.
ומתוך כך יראה לי שאם התנה עמו שלא לאכול אשתו ובניו עמו
רשאי ,ואין בו משום מ ת נ ה לעקור דבר תורה על הדרך שכתבנו
למעלה בענין כי טוב לו עמך.
13אין הכוונה כאן לגדולי ישראל שבתקופת הגאונים .המאירי מציין בשם ״הגאונים״ את
ראשוני הראשונים — ,ראה בהקדמת ר״א סופר שליט״א לפירוש המאירי למסכת קדושין,
עמ׳ ו—ז.
14הכוונה למצוה לעומת חוגה ,כלומר פחות מחייב )עיין סוטה פרק ה משנה ז ופירוש
הגמרא בענין מלחמת מצוד — .רשות — חובה(.
15ידועה המחלוקת רמב״ם — רמב׳׳ן אם כתוצאה מכך שהאדון חייב במזונות אשתו ובניו
של עבד עברי מעשי ידי האשד ,לאדון )כשם שמעשי ידיה לבעלה כשהוא מפרנסה( או
לעצמה .הקשר בין דין זה ובין הפסוק כי טוב לו עמך יובן על פי פירוש המהר׳יל
לשמות כא ,ג ד .ה .חייב במזונות אשתו ובניו :וא״ת ,והרי הבעל גופיה אינו הייב
במזונות אשתו ובניו מן התורה — דמזונות רבנן תקנו לאשר — ,ומכל שכן בניו ,ואין
זה קשיא ,דאע״ג דאם ירצה הבעל אין חייב במזונות ,כיון שטוב הוא לו כאשר יש
לבניו ולאשתו מזונות ,וכתיב אצל עבד עברי ״כי טוב לו עמך״ לכן הייב האדון
במזונותיהם.
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ״
ציווי והצהרה
כבר ראינו למעלה כיצד קיבל הרמב״ם את יסוד חשיבותו המכרעת של
סגנון הכתוב בעמדו על האמביבלנטיות שבמלה ״לא״ לעומת ״אל״ ו״איך.
והנה בסוף אותו כלל שמיני מצינו שהרמב״ם מוכן ״לסגת״ קמעא מעמדתו.זו
ולהעמיד לפנינו את ״שיטת חאיקויולקטיות״ בסגנון הכתוב .וכד כותב:
אבל נשאר לנו לבאר דבר אחד ,שבו תשלם כוונת השער הזה
והוא —:שכל מקום ששופר בתורה והוטל עלינו שנכריז לא עשינו
דבר מסוים— כלומר שנשלל מעצמנו מעשח פלוני ופלוני—הרי
אותו מעשה נמנה מכלל מצוות לא תעשה ,אע״פ שהלאו שנאמר
בו הוא שלילד! ולא אזחרה .כי משחטיל עלינו שנשלול מעצמנו
ונאמר :אני לא עשיתי כך ולא עשיתי כך ,נודע בהכרח שעשית
אותו הכר וכד.מוזהרים עליח .וזה כגון שחייבנו הכתוב שנאמר ״לא
אכלתי באוני ממנו ולא ביערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת״,
משמע מזה שכל מעשה ומעשה מאלו מוזהרים עליו.
בהרחבה זו של הרמב״ם על כלל סגנון הכתוב לכלול במסגרת סגנון ציווי
אותה הצהרה שנצטוינו להצהיר נפלה מחלוקת לא רק בין חרמב״ם ובין המשיגים
עליו בספר המצוות ״ אלא בינו לבין מפרשי רש״י המבינים כי דוקא .בגלל
16עיקר הטענה של הרמב״ז נגדו שם הוא כי לא משמע מסוגיות הגמרא שמקור האזהרה
על אכילת מעשר שני בטומאה הוא מפסוק זה ״לא אכלתי ממנו בטמא״ .מדברי הרמב״ן
אין נראה כי בעית סגנון הכתוב היא שהניעה אותו לחלוק על הרמב״ם .גם בעל מגילת
אסתר )שם( הרגיש את הקושי בעמדת הרמב״ם עקב הבנתו בסוגיות הגמרא ולא עקב
סגנון הכתוב ,וכך הוא כותב :וה׳ יודע הצער שנצטערתי להיות משען ומשענה אל הרב
בזה המקום ,ויגעתי ולא מצאתי ,ופני א־ל אחלה יגלה לי עמוקות מני חושך לדעת על
מה אדני ראיותיו הטבעו ,כי ידעתי לא דבר ריק הוא.
אולם ,מדברי הרמב״ן בהשגותיו לספר המצוות מצות עשה לג )״שילבשו הנהנים בגדים
מיוחדים לעבודה לכבוד ולתפארת והוא אמרו ״ועשו בגדי קדש לאהרן ואת בניו תקריב
והלבשתם כתנות״( נראה ברור כי הוא הרגיש את חשיבות סגנון הכתוב לפי שיטת
בר פלוגתיה הרמב״ם .ואלה דבריו :והנה מכל מקום היא )עשיית הארון י .ק (.מצות
מיוחדת בפני עצמה ,אינה הכשר מצוה אחרת כמנורה והמזבחות והשלחן ,וכן הבגדים
כדעת בעל ההלכות אינם אלא להכשר העבודות שגצטויבו בהם ,אבל אהרן עליו השלום
היה לובש אותם כמקים גזירת המלך שגזר עליו לעבוד בהם — לא היה מתענג בלבישתס
להתפאר ולהתעטר כיופים ולא להתיהר בכבודם .ואמנם דעת הרב )הרמב״ם( בבגדים
ובקידוש יותר מחוורת למנותם גם בכלל מצות עשה כי בעבודתם מקיים מצוד• מוסף
על משתמר מן הלאו ,ואם כן למה לא ימנה מצות עשה שיעשה הנהנים העבודה מעומד
לא יושב ולא שוכב ,ממה שדרשו זבחים כג .ב )״כי בו בחר ה׳ מכל שבטיך לעמוד
ולשרת״( לעמידה בחרתים לא לישיבה ,והרב כתב בחיבורו הגדול בעובד מיושב שאינו
לוקה שאזהרתו מכלל עשה — ואולי מפני שלא בא הכתוב כזה לשון צואה ימנה הכשר
עבודה בלבד ,ואינו מחוור.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נקודה זו של סגנון הכתוב חולק עליו רש״י .ואלה דברי הרא״ם דברים כו,
יד ד .ה .לא אכלתי באוני מ מ נ ו — מכאן שאסור לאונן.
דאל״כ מאי נפקא מיניה אם אכל או לא אכל .אבל מלקות ליכא
למשמע מיניה מפני ש״לא אכלתי״ אינו אזהרה אלא לשון וידוי
בעלמא .ומשום הכי כתב רש״י ז״ל :מכאן שאסור ,דמשמע שאינו
אלא איסורא בעלמא .בכי חאי גונא דייק תלמודא בפרק בתרא
דיומא גבי יום הכיפורים אסור באכילה .וכן משמע נמי מההיא דפרק
חערל גבי ואסור לבער מהן בטומאה ,והאוכלו בטומאת עצמה לוקה.
ובעי תלמודא מנא לן ,דתניא :ר״ש אומר ״לא בערתי ממגי בטמא״
בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טחור והוא טמא .והיכן הוזהר
על אכילתו? ת״ל ״לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך״ )דברים
י״ב ,יז( ולהלן הוא אומר )שם שם( ״בשעריך תאכלנו הטמא
י והטהור״ — אוכלין בקערח אחת ואינן חוששין .וקאמר רחמנא התם
״בשעריר תאכלנו״— חכא לא תיכול .אלמא מדבעי תלמודא מנ״ל
שפירושו היכן הוזהר על כד ,ומייתי ראיה מקרא ד״לא תוכל לאכול
בשעריך״ ולא מקרא ד״לא בערתי ממנו בטמא״ ,שמע מינה דמקרא
ד״לא בערתי״ לא משתמע אזהרה אלא וידוי בעלמא המתודה שלא
אכל ממנו בטמא כדפרש״י .וכן כתב הםמ״ג ז״ל במצוד ,רס״ד
דמדפריך בפרק הערל היכן הוזהר שלא לבער המעשר שני בטמא
ומייתי לה מקרא ד״לא תוכל לאכול בשעריו״ ,משמע ש״לא בערתי״
אינו לאו ,ולפיכך חוצרר למצוא חלאו במקום אחר .וגם רש״י
עצמו כתב אח״ז ״ולא בערתי ממנו ב ט מ א — ב י ן שאני טמא וחוא
טהור בין שאני טהור והוא טמא ,והיכן הוזהר על כך? ״לא תוכל
לאכול בשעריך וכר .משמע ד״לא בערתי״ אינו אלא סיפור בעלמא
כדפרישית .ולפיכך דקדק בלשונו ואמר ״מכאן שאסור לאונן״,
שפירושו שאינו יוצא מכאן אלא איסורא ,אבל אזהרתו הוא ממקום
אחר .וכן ראוי ,שהרי כל האזהרות בכל מקום אינן אלא מפי השם
לנוכח ה א ד ם . . .
בעוד הרמב״ם טען במפורש כי ציווי הכתוב להצהיר שלא עשינו כך וכך
כמוהו כאזהרה לא לעשות כך וכך ,טוען אחד מנושא כליו של הרמב״ם בספר
חמצוות לחרחבת התפיסה הזאת— וזאת בהצדקת עמדת הרמב״ם במנין
״אנכי ח׳ א׳״ כמצות עשר ,במנין ת ר י ״ ג ״ אף על פי ולמרות שאין כאן
17לולא דמסתפינא הייתי אומר כי אין אפילו צורך בהגנת בעל לב שמח על עמדת
הרמב״ם במסגרת תפיסתו את סגנון הכתוב .המעיין בדברי הרמב״ם במצות עשה
הראשונה יראה כי שטה מדרכו הסלולה בספר המצוות )אשר בו מביא את הפשוק ממנו
נלמדת המצוה( ואילו כאן הביא הרמב״ם גם את כל הקטע כגמרא ממנו מוכח כי חז״ל
ראו בפסוק זה מצוה במסגרת מנין תרי״ג )הציווי שנצטוינו להאמין באלקות …וזה אמרו
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציווי להאמין בה׳ )כך שהבה׳׳ג וסייעתו רואים בו הצהרה בלבד ולא מצוה
במבין המצוות(.
לב שמח למצות עשה א׳
ומ״מ יש לדעת שאם ״אנכי״ הוא מצוד ,,היתד• ראויח לבא בדרך
צ י ו ו י — :״ ד ע — ש מ ע שאנכי ה׳״! וכיוצא מלשון שיהיה בו הוראה
למצוה כשאר כל מצוות עשה—:״זכור את יום השבת״ ״כבד את
אביך וכד״ וזולתן אחרות רבות בתורה .אבל לשון ד״אנכי״ אינו
לשון ציווי אלא לשון הודעה וסיפור ,וזאת היתד ,טענה לקדם
החולקים שאמרו כי זחו פסוק הקדמה על עשרת ה ד ב ר ו ת . . .מה
שלא בא מלשון ציווי אינח טענה כי יש לנו כיוצא בו ״החודש חזח
לכם ראש חדשים״ שגם בו אין הלשון מורח על ציווי ומנאם
חרמב״ם במצות עשח קנז לקדש חדשים וכף וכן מנעוחו כל מוני
המצוות והרמב״ן עצמו )המגן כאן על עמדת הבה״ג—י.ק(.
ע מ ה ם . . .אם כן ציווי הוא ,ובא בלשון הודעה משום שמאליו
הדבר נשמע שאינו עושה להם הודעה זו אלא כדי שיקבעוהו
עליהם לראשי חדשים ויקדשוהו .כן הדבר הזה ד״אנכי ה׳״
שמשמעותו סיפור והודעה—ובמקום הזה היא עצמה המצוה ,כי על
מה שהוא מודיע להם זה אם לא שרוצה לצוות שיהיה כן גם עתה
מקובל עליהם ,וזו היא מצות ע ש ה . . .
לאור היסודות הנ״ל נוכל לגשת לבאר את המחלוקת רמב״ם ורמב״ן
בענין מאמר חז״ל ביבמות ז .ב :החולץ ליבמתו נאסרה החלוצה וצרותיה על
יתעלה ״אנכי ה .א.״ .ובסוף גמרא מכות אמרו :תרי״ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני.
מאי קרא ל ״תורה צוד ,לנו משה״ — כלומר ,מנין תור״ה ) .(611והקשו על זה ואמרו:
תורה בגימטריא הכי הוי ו שש מאות וחד םרי הוי ? ! ובאה התשובה :״אנכי ה .א.״
ו״לא יהיה לך״ מפי הגבורה שמעום .הנד ,נתבאר לך שאנכי ה׳ מכלל תרי״ג מצוות ,והוא
ציוון להאמין כמו שבארנו ,עכ״ל( .נדמה לי כי שנוי זה בסגנון הרמב״ם הוא הוא המלמד
כי דוקא מצוה זו היא קשה לשיטת הרמב״ם בסגנון הכתוב ,ובכל זאת הוא יודע שיש
למנותה כמצוה בגלל עדותם הנאמנה של חז״ל .המבין בדברי הרמב״ם בספר המצוות
יודע כי פעמים רבות מציין הרמכ״פ יוצא מן הכלל לקריטריונים שהוא -בעצמו קבע
כמנין המצוות משום שמפורש משתמע כך מדברי חז״ל .נציין לדוגמה את דבריו במצות
עשה פ ב :הוא הציווי שנצטוינו בעריפת פטר חמור אם אינו רוצה לפדותו ,והוא אמרו
יתעלה ״ואם לא תפדה וערפתו״ )שמות לד ,כ( .אפשר להקשות עלי ולומר :מדוע אתה
מונה פדיתו)מצוד ,פא( ועריפתו כשתי מצוות ,ואינך מונה אותן כמצוה אחת ,ותהיה עריפתו
מהלכות ) = פרטי המצוה( כמו שבארת בכלל השביעי ?! ה׳ יודע ועד שהדין היה מחייב
כן לולא מצאנו כענין זה לשון המורה על היותן שתי מצוות ,והוא אמרם )בכורות יג ,א ( :
מצות פדייה קודמת למצות עריפה …עכ״ל .נאלץ ,איפוא ,הרמב״ם לחזק את דבריו בענין
״אנכי״ מדברי חז״ל במסכת מכות דוקא משום שאין בפסוק סגנון של ציווי.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חחלוץ ועל שאר האחים דאמר קרא ״אשר לא יבנה את בית אחיו״ )דברים
כה ,ט ( — כ י ו ן שלא בנח שוב לא יבנח.
חרמב״ן מסתמך על גמרא זו במצוות לא תעשד .חנוספות שלו )מצוד .יד(
על מבין חרמב״ם ,ואלח דבריו:
שנמנע חחולץ ליבמתו שלא יבא עליח ולא ישאנח אחרי חיפרדח
ממנו בחליצח ,ואין חענין שיחזור עליה איסור אשת אח כיון
שעברה מהם מצות היבום ,שאם כן יחיד .מחוייב עליח כרת כחיוב
אשת אח שלא במקום יבום .אבל צוה יתעלה כחיוב באשת אח
שאין לו בנים מצות יבום או מצות חליצה ,וגזר בחם שאס יעשו
חחליצה לא יזדווגו עוד—והוא מחייבי לאוין ,וחוא אמרו :״ככח
יעשר .לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו״ ,ובא הפירוש בבעלי
הקבלה :כיון שלא בנח שוב לא י ב נ ח . . .
לעומתו פוסק הרמב״ם הלכות יבום וחליצה א ,יב :וכן החולץ ליבמתו
נאסרה החלוצה היא וכל צרותיה על החולץ ועל שאר אחיו ,וכולן אסורות
עליהן מדברי סופרים ב ש נ י ו ת . . .
בעל מגיד משנה כותב כי חרמב״ם פסק על פי שיטת ר׳ יוחנן במחלוקתו עם
ריש לקיש )יבמות י .ב( שאין כאן איסור דאורייתא על החולץ את יבמתו:
ו ד ל :ולדידיה אפילו לאו ליכא .וההיא דרשה ד״לא יבנה״ אסמכתא בעלמא היא,
דהא פשטיה דקרא לא משמע הכי ,ואין איסור החליצה אלא מדבריהם ,עכ״ל.
דבריו של המגיד משנה תמוהים עד למאוד! מאימתי שמענו כי הקריטריון
לקביעת ד ר ש ה /א ס מ כ ת א היא פשוטו של מ ק ר א ? ! וכי כל דרשות חז״ל בהלכה
שייכות לפשטיה ד ק ר א ? ! בכלל מה ענין פשט אצל הלכה ,הלא כאן דרשו
הז״ל ״יבנה״ לעומת ״)אשר לא( בנה )את בית אחיו(״ ,ודרשה זו כוחה יפה
ללמד על העתיד—ששוב לא יבנה! נראה לומר כי כוונת המגיד משנה
ב״פשטיה דקרא״ הוא סגנון הכתוב ,שבמקרה דנן איננו סגנון של אזהרה אלא
של סיפור דברים המושם בפי החלוצה המצהירה בפני בית הדין .אם תורה
שבכתב אינה נותנת את התוקף של אזהרה ,אין בכוחה של דרשת תורה שבעל
פה לשנות את תקפו של הכתוב ולהפוך רצון ה׳ המבוטא בסיפור דברים בעלמא
לזה של איסור דאורייתא .כד רואה המגיד משנה את פסק הדמב״ם בעקבות
שיטת רבי יוהנן״.
18לעומתו יראה הרמב״ן בפסוקנו מקור לציווי ,באשר התורה מצווה על החלוצה שהיא
תצהיר כך וכך .מקרה זה מתקרב ,איפוא ,לדברי הרמב״ם עצמו בענין ״לא בערתי ממנו
בטמא״ אשר שם הסכים הרמב״ם כי יש לראות בזה אזהרה .אולם ,הבדל יש בין שני
המקרים בזה ששם הציווי הוא בנוכח )״ואמדת לפני ה .א (.והמצהיר מדבר על מה
שהוא בעצמו לא עשה ,ואילו בפרשת החלוצה הציווי הוא בנסתר )״וענתה ואמרה״(
ואף תוכנה של ההצהרה שונה בסגנונו בכך שהמשפט ״אשר לא יבנה״ הוא משפט התנאי
ומשפט לואי ,בעוד המשפט העיקרי הוא ״ככה יעשה לאיש״.
9
www.daat.ac.il
דברים בעלמא נותר לנו לראות כיצד
באבחנה זו בין הציווי
סיפור הרצוג
ובין -מכללת
אתר דעת
כוחה של אבחנה זו יפה לא רק במסגרת מצוות התורה ,אלא אף בחלק הלא
הלכתי ),,הליכותי״( שבה .התורה חיא אחת ואבחנח סגנונית כזו תופסת בתורה
באשר היא ,ללא אבחנה של חומש או תוכן כללי .ניתן לצוות בתוך ספר בראשית
)כגון פרשת ברית מילה( כשם שניתן לספר בתור חחלק חהלכתי של התורה
)כגון הסיפור על חמברך את השם( .לא מקום כתיבת הענין הוא הקובע את
תוקף חיובו כי אס הסגנון אשר כו נאמרו הדברים .ידועה המחלוקת בין הרמב״ם
והרמב״ן בענין ״כי גר יהיה זרעד לא להם וכף וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי
וכף׳ )בראשית טו ,יג־יד( .מצד אחד גזרות ה׳ ומצד שני עונש על המבצע את
הגזירה!
וכך מביא הרמב״ן את המחלוקת:
והרב נתן טעם בספר המדע לפי שלא גזר על איש ידוע ,וכל
אותם חמריעים לישראל אילו לא רצח כל אחד מהם הרשות בידו
לפי שלא ע ז ר על איש ידוע .ולא נתכנו דבריו אצלי ,שאפילו
גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך וקדם זח ועשח גזירתו
של חקב״ד .זכה בדבר מ צ ו ה . . .
בהסבר עמדת חרמב״ם כותב בעל משך הכמה.
הרמב״ן האריך על דברי הרמב״ם שלא נראו דבריו בעיניו שאס
עשח אחר קיום מצות השם יתברך הלא הוא זריז ונשכר .ויפה אמר
אילו אמר הכתוב בלשון ציווי שיעבדו בם חגויים .אבל כאן אמר
ד י ד ס י פ ו ר ״ועבדום וענו אותם״ ,ולכן נענשו .שמן הדין אין
רשאי בן נח ,דהוזהרו על הדינים ,בפרט להיות כפוי טובה שהש
נתעשרו מיוסף ולמדו חכמה מאתו ולא ידעו את יוסף ,לכן נענשו.
ואשכחן ד ו ג מ ת ו דהאומר ״כל הרוצה לתרום יבא ויתרום׳ מועיל
לענין תרומה ,ואילו ״כל חתורם אינו מפסיד״ לא מועיל לרביבו
נסים בנדרים לו ,ב עיין שם ,דכאומר ״כל הזן אינו מפסיד״ ל א
מחוייב לשלם לו ,ולאו שליחותיה עביד ,יעויין שם ואכמ״ל .כן הכא
כיון שנאמר בלשון ספור ולא בלשון צווי לא חיו רשאים לעבור
דיני שבע מצוות ו פ ש ו ט ״ .וזה מכוון הגמרא )פסחים נג ,ב(2:־
10
20
,
19לאכרהמ אבינו — ״ידוע תדע״.
20שסיפור דברים אינו מתייב.
21ואמנם אילו נאמר רצון ה׳ לשעבד את ישראל בלשון ציווי ,רשאים היו המצרים להבין
כי הפה שאסר )כפוי טובה( הוא הפה שהתיר )במקרה דנן של בני ישראל במצרים(.
כל עוד אין ציווי מפורט בתורה )כגון מצות יבום הבאה לבטל את איסור אשת אח
במקום מצוד (,הגדת דברים בדרך סיפור דברים בעלמא אינה יכולה להכחיש ולסתור
את המצוה הקיימת של דינים ,הכולל בין היתר את איסור כפוי טובה.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צפרדעים שלא נצטוו על קידוש השם דכתיב ״ועלו בך ובתנוריך״
־ ד י ר ס י פ ו ר ״ ,לא כלשון צווי. 22תא שמע :עוד זה דרש תודרוס איש רומי :מה ראו חנניה משאל ועזריה שמסרו עצמם
על קדושת השם לכבשן האש י נשאו קל וחומר בעצמם מצפרדעים — ומה צפרדעים
שאין מצווים על קדושת השם כתיב בהו ״ועלו בביתך …וכתניריך ובצשארותיך״ )שמות
ז .כח( ,אימתי משארות מצויות אצל תנור ל הוי אומר בשעה שהתנור חם ,אנו שמצווים
על קדושת השם על אחת כמה וכמה) .עיין גם במדרש שוהר טוב סוף תהלים פרק ט(.
23כי ״ועלו בך״ נאמר על ידי משה לפרעה ,ולא לצפרדעים שלא קיבלו על כך פקודה.
מכאן ,לפי רבינו ,למדו חז״ל כי יש מקום לקל וחומר ,באשר לא נצטוו הצפרדעים,
)המשך יבוא(
כי על הכניסה לתנורים נאמר בלשון כיפור דכריכ.
נתקבל
במערכת
ספר הזכרון להרב יחיאל יעקב וינברג זצ״ל.
דברי ה ל כ ה ,דברי
מ ח ק ר וזכרונות ,בעריכת הרב עזריאל ה י ל ד ס ה י י מ ר והרב ק ל מ ן כהנא.
ה ו צ א ת ס פ ר י ם פלדהיים ,ירושלם תש״ל.
מאיר עינים.
מ פ ת ח ל מ ב ח ר מ א מ ר י ם ב כ ת ב י ע ת בעניני ת ו ר ה ו ד ת ,
מ ש פ ט עברי ו ב ע י ו ת ז מ נ נ ו ש ה ו פ י ע ו ב ש נ ת תשכ׳׳ח ,ע ר ו ך ב י ד י מ א י ר
ומדר .ה ו צ א ת ה מ ר כ ז ל ס פ ר י ו ת תורניות ,בני ב ר ק תשכ״ט.
טהרת הלשון והנפש.
ס פ ר ה ל כ ה ,ח ל ק שני ע ל לשון ה ר ע ו ר כ י ל ו ת
ו ש א ר ע ב י ר ו ת ש ב ד י ב ו ר ובלב ,מ י ד ו ת ט ו ב ו ת ו ה ש ק פ ה מ א ת נ פ ת ל י
הופנר ,ת ל ־ א ב י ב תשכ״ט.
חמדת שלמה.
דרושים
ו ו א ר ש א ,פתחי שערים
וחידושים מ א ת ה ר ב
ש ל מ ה זלמן ,א ב ״ ד
על ת נ ״ ך מ א ת ה ר ב ישכר א ב ״ ד ט ש ע נ ס ט ח ו ב ,
ו מ א מ ר ונצדק קדש מ א ת ה ר ב א פ ר י ם ש ל מ ה ז ל מ ן .נ ד פ ס ש נ י ת ע״י
ה ר ב יהושע מ ש ה אהרנסון ,פ ת ח ת ק ו ה תשכ״ט.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרדכי ברויאר
״שלשה ענפ<ם״ לדי מ ש ה מ<נ<ן ־ מ ק ו ד בלת<־<דוע
לתולדות ה<ש<בות האשכנז<ות ב מ א ה הגו״ו*
כ ת ב ־ ה י ד המסומן במספר . 317סנן 0בספריית בודליי שבאוכםפורד מ כ י ל
בדפים 85—57ש ל ש תשובות מ א ת ר׳ מ ש ה מינץ ,מגדולי הפוסקים האשכנזים
ב מ א ה ה ט ״ ו .ה ה ע ת ק ה נ ע ש ת ה כנראה בידי מעתיקים שונים .הלק מ ן ה ת ש ו ב ה
חראשונח חסר ,וכן חסר סיום התשובה השלישית .נראה שהמחבר עצמו ה ג י ה
חלק מ כ ת ב ־ ח י ד ש כ ן מסתבר שלפחות חתימה א ח ת חיא אוטוגראף .קטעים
אחדים מסיום התשובה השניה חובאו ע ״ י ח ״ ה בן־ששון במאמרו על מ ש נ ת ו
החברתית ש ל ר׳ יוחנן ל ו ר י א .
1
2
התשובות נכתבו בימי שהותו של ר ״ מ מינץ בבאמברג ,המקום ה ש ל י ש י
בגרמניה שם פעל כמורה־הוראה ,לאחר מיינץ ו ל נ ד א ו .יודעים אנחנו ש ה ג י ע
לבמברג בשנת רכ״ט ) (1469ובשנת רל״ד ) (1474כבר ה י ה ב פ ו ז ן .זמן כ ת י ב ת
התשובות חל ,אפוא ,בין ש ת י השנים האלה .תוכנן ש ל התשובות עשוי להשלים
א ת ציור דמותו של חמחבר כמורה־הוראח וכמנהיג־ציבור ,בנוסף על ה מ ש ת ק ף
מתשובותיו המודפסות .מרשימת רבותיו בתשובח חראשונח אנו למדים כ י
הגדולים ביניהם היו ר׳ יעקב ווייל ור׳ ישראל איםרליין .
3
4
8
מהר״ם מינץ כרך יחד א ת שלוש התשובות ,הקדים להן מבוא והכתיר א ו ת ן
ב ש ם :ש ל ש ת ענפים .וכד הוא מסביר ב מ ב ו א :ענין ר ע ב א לעולם ,והוא מ י ד ת
הגאווה ,מ י ד ה זו דומה לאילן ש מ מ נ ו יוצאים שלשה ענפים ,והם מידות הקנאה,
ה ש נ א ה והנקימד• .בני הדור נגועים ביותר במידות הרעות האלה ,והן ה ת פ ש ט ו
א ף בחוגי החכמים ותלמידיהם :״גם יש גירוי מדנים בחכמי הדור ,ואין מ י י ע מ ו ד
פרצד .לגדור .ת ל מ י ד כנגד רבו ו מ ג ד ל ו . . .וע׳׳י כ ן אין מ ש פ ט ושלום בשערינו
ומידת הדין לוקח ,וכל א י ש חישר בעיניו יעשר,״ ז.
8
ש ל ש התשובות באות להדגים א ת ה מ צ ב העגום .הראשונה ד נ ה בערעור
היחסים בין חכמי חישיבות ובין תלמידיחם ,כתוצאה מחתנשאותם של המורים
וקנאתם המופרזת לכבודם ,וכן משאיפת התלמידים לעצמאות ולרכישת מ ע מ ד
* הרצאה שהושמעה בקונגרס העולמי החמשי למדעי היהדות.
!
עי׳ , 692, 5.ץז*ז<ב0^ 155 111 1110 00^101^11 1זנ01מ . 0313108110 0£ז0טגלו1ן6א
2ציון כז )תשכ״ב( ,עמ׳ .179
3כתה״י נז ע״א.
4שו״ת מהר״ם מינץ ,שאלוניקי תקס׳יב )להלן :שו״ת( ,סי׳ מה ,קיג.
5כתה״י נט ע״ב.
6שם נז ע״א,
7שם ע ע״ב.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חברתי .השניה עוסקת בריבוי המקרים שבעלי־דיגים משתדלים לערער על
פםקי־דין של מורה־הוראה ,וזאת מתור סירוב לקבל מרותו ומתוך ש א י פ ת נקם
אם יצאו חייבים בדין .התשובה השלישית נזקקת ל מ ע ש ה שהיה בקד״ילת מיינץ,
כאשר חלק מבעלי־חבתים הוציאו לעז על אחד ממנקרי הבשר ונמנעו מלאכול
מבשרו ,מבלי שרבני העיר ידעו על כך .טענתם היתד! שעשו זאת מתוך
״פרישות :וחסידות״ .אך המשיב סבור שמניעיהם האמיתיים היו שנאה ותחרות
והרצון לחתור ח ח ת סמכותם של רבני תעיר.
אנו ׳נדון כאן בעיקר בתשובה הראשונה ,אד נסתייע גם בשתי התשובות
•
האחרות.
מהר״ם מיגץ קובל בדאגה רבה על ירידת רמת הלימודים בישיבות .הכיצד ?
הבחורים התחילו ל ה ש ת מ ט מלשמוע את השעורים של ה ר ב ; הם יושבים בצד
ומעיינים בגמרא תוך לימוד עצמי .״על־ידי כן״ ,הוא כותב ,״נתבטל לימוד
התוספות והפסקים על ההלכה וכבוד התודה מונח בקרן זוית .ושורש החסרון״,
הוא מוסיף ,״ מ צ ד שרבנים מתנשאים על תלמידיהון ל א מ ו ר :אתה תלמידי,
השמר לך שלא תעשה נגדי כמלא נימא .ונקטו בדעתייהו שתלמיד הוא
]משועבד[ לרבו ל א מ ו ר :שונאיך אשנא וקטטתך אתקטט .וכן נקטו בדעתייחו
שצריכים התלמידים להסכים עמהם כל אשר יזמו לעשות הגם אם נראה לתלמיד
שרבו טועה או עושה שלא כ ה ו ג ן ^ מ כ ל מקום אומרים לתלמידיהון :השמד לך
שלא תעשה נגדי ,כי אין הלכה במקום חרב ,דחחולק על רבו כאילו חולק על
ש כ י נ ה .כהאי גוובא מטילים מורא על תלמידיהם שלא לשם שמים .וכן
לפעמים יש בחור יניק ורד בשנים ,ל מ ד בינקותו הלכה או פרק או מםכתא לפני
מאן דחוא בחור חגדול ממנו בשנים .ואחר־כך לזמן מרובה נתגדל ונעלח היניק
לגדולח ויצא מופלג בחכמה ,בשוד ,לההוא ש ל מ ד ממנו ההלכה ,או גדול יממנו
בחכמח .מכל מקום מ ת נ ש א עליו ואומר :כבר לפני שלושים שנים ל מ ד ת ל פ נ י —
אתה תלמידי .ומתוך זה נשמטו התלמידים מרביהם ולא שמעו ההלכה מן חרב,
כי יראים מכל זה פן לזמן מרובה ירום ויתנשא הרב ע ל י ה ם . . .על כן נתבטל
כבוד התורה ח״ו ונשתכח״ .והוא מסיים א ת תאור הדברים בהדגשה שהם
״חדשים מקרוב באו ,כי כל ימי גדלתי בין חכמים ולא ש מ ע ת י וראיתי כזאת
מרבותי״ ,9
א י ן ' ז א ת הפעם הראשונה ש א נ ו שומעים על הימנעותם של תלמידי ישיבות
אשכנז בתקופה זו מ ל ה ש ת ת ף באורח ישיר בשעורי מוריהם .על תופעה זו מרמז
גם מחברו האנונימי של םפר־המוםר הידוע ,ארחות צדיקים ,שקרוב לודאי שחח
באחת הישיבות האשכנזיות באיטליה ,שנתרבו ב א מ צ ע המאה ה ט ״ ו ״ .בשער
8
8סנהדרין קי ע״א.
9כתה״י נט ע״א— ע״ב.
10עי׳ מה שכתבתי בספר הזכרון לרי״י וינברג ,ירושלים תש״ל ,עמ׳ רנ—רנא,
13
www.daat.ac.il
התורה תוא מותח ביקורתאתר דעת
הרצוג הפלפול ההדשות שהשתלטו על
מכללתדרכי
חריפה -על
הלימוד בישיבות ומספר כי ״מרוב טורח הלימוד העיון והפלפול רבים פורשים
מן הלימוד״ .אולם בעוד שבעל ארחות־צדיקים קובל רק על השתמטות התלמידים
משעורי הפלפול ,מתלונן מהר״ם מינץ שהם נוהגים כד אפילו לגבי שעורי:
ההלכה הקורסוריים ,היינו אותם השעורים שנקראו בפי הלומדים אז בשם
״פירוש־זמן״ ״ ,אס כי גם הוא מטעים שעל־ידי כך ״נתבטל לימוד התוספות
והפסקים על ההלכה״ .אם נכונה ההשערה שמהר״ם מינץ היה בן דור־ אחד
לאחר דורו של בעל ארתות־צדיקים ,הרי שהשוואת דברי שני המחברים תשלים
את התמונה היסטורית .שכן באותן השנים ,בעקבות עלייתן של דרכי הפלפול־
חחדשות ,נתחדש בישיבות אשכנז הווכוח הישן :מי עדיף— ״סיני״ או ״עוקר
הרים״? האם עיקר לימודו של התלמיד מרבו הוא בתחום הבקיאות בדברי
חגמרא או בתחום חחריפות בפלפול על דברי הגמרא ? גדולי הדור נהלקו בשאלה
ה ז א ת ,ואוהבי הפלפול שביניהם תמכו בדעה שדיני חגמרא בעגין חשעבוד
והכפיפות של תלמיד לרבו חלים רק על תלמיד ביחס אל מי שהיה רבו בפלפול.
והרי גם על מהרי״ל ,מורה־מוריו של מהר״ם מינץ ,מסופר שלא היה מקיים
מנהג הקריעה כאשר נפטר אחד מרבותיו שלא היו שגורים בפיו הידושיס
מ מ נ ו ״ .מסתבר אפוא שהתופעה שהדאיגה את בעל ארחות־צדיקים נבעה
ממניעים עמוקים יותר מאלה שהוא גילה :תלמידיהם של בעלי הפלפול לא
רצו לקבל על עצמם יחס של שעבוד וכפיפות אל רבותיהם .כך בדיוק נהגו
התלמידים בתאורו של מהר״ם מינץ .אלא שבימיו כבר תבעו לעצמם גם קטני
הדור ,המלמדים וחבחורים ששימשו מורי־עזר בישיבות ,אותן זכויות מרות על
תלמידיהם כמו בעלי התריםין שבדור הקודם.
12
השוואת דברי מחר״ם מינץ עם דברי בעל ארחות־צדיקים מתבקשת גם
בגלל העובדה המענינת ,שמהר״ם מינץ בלי ספק ראח את ארחות־צדיקים ואף
הושפע מתוכנו ומסגנונו:
שלשה ענפים
)נז ע״א(
ארוזות צדיקיה
״שלשה ענפיפ׳׳
״וגם אותו מידה הוא חולי הנפש מר
ורע עד מאד כמובא כספר מידות״.״א
״הקנאה היא ענף מן הכעס״ )שער הקנאה(
״וכמו שרוב הכאב והצער והיםורים הוא חולי
הגוף ,כן רוב מידות רעות הוא חולי הנפש״
)הקדמה(.
״הכעס הוא מחולי הנפש׳׳ )שער הכעס(.
11כתה״י נח ע״ב .על משמעות ההבחנה בין ״פירוש־זמן״ לבין ״תוםפות־זמף׳ עמדתי
בספר הזכרון הנ״ל ,עמ׳ רמג וכוי.
12עי׳ שו״ת מהרי״ק שורש קע שו״ת ר״י מברונא סי׳ קמא ,קפח ,רםט.
13מנהגי מהרי״ל ,הל׳ שמחות.
13א כידוע זהר שמו של ארחות צדיקים בכתבי־יד ובדפוסים רבים.
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״כי ]הגאווה[ פתח לרעות רבות ולא ראינו
כזאת לרעה ככל המידות …ומתוך כעס נכנם
למחלוקת ,ומן המחלוקת יצאה קנאה ושנאה…
הגאווה שורש להרבה מידות פחותות״) .שער
הגאווה(.
״]הגאווה•היא[ מידה ראה עד מאד…
וגם מידה זו גוררת מידות רעות כגון
שנאה ונקימה ודומיה ,וקשורות זה
בזה כשלהבת' י בגתלת והוא האילן
כשורש אחד״,
על כוונת המורים ,התובעים יראת כבוד מ א ת תלמידיהם בפה מלא ,ש מ ע נ ו
מפי מהר״ם מינץ ט ע נ ה קשה וחמורה :הם מטילים מורא על תלמידיהם ש ל א
לשם־׳שמים ,אלא לשם התנשאות וחשתררות ,לשון א ח ר :לשם ביצור מ ע מ ד ם
החברתי •ולטובת הנאתם האישית .יודעים אנחנו ,כי באותם הימים ,ימי הגירושים
והגזירות ובעקבותיחם ימי חתערערות חיםודות חחברתיים בקהילות אשכנז,
היו המריבות והמדנים בקהילות ,ואף בין הראשים וחטובים ,חזון נפרץ .ספרות
השף׳ת של :התקופה •מלאה מקרים כאלה ,והם מהדהדים גם בתשובות מהר״ם
מינץ המודפסות .נזכיר רק את הגידופים ואותות הקלון שיריביו ש ל ר׳ ישראל
מברונא רשמו על מושבו בבית הכנסת בשעת ״איבד .ותחרות וכיתות ביני
רבנן •ותלמידיהם בק״ק רעגגשפורק״ ,וכן אותו רב שגזר על תלמידיו ש ל א
ללמוד -אצל -״רב שהיה ש ו נ א ו ״ ״ .לכאן שייר גם עניינה של התשובה
השלישית־ ב״שלשה ענפים״ ,ש ב ה מעתיק מהר״ם מינץ גם תשובה מ א ת ר׳
זליגמן בינג ,גדול רבני אזור הריין באותו דור .שני המשיבים מגנים א ת מ ע ש ה
בעלי-הבתים שאסרו על עצמם את בשר המנקר ,וזאת לא רק משום שחומרתם
עלולח לחביא לידי פריצת גדרי הכשרות ,אלא משום שהיא חתירח ת ח ת סמכותם
של•:רבני העיר שבראשם עומד מחר״ם מינץ .״איד .כבוד חרב״ ,אנו קוראים,
״איה כבודו ומוראו!״ אלו שאלו את הרב ,היה מוחה בידם ,אך הם ״מגיסים
דעתם״ ,ואם ״כל• אחד בונה במה לעצמו״ תיעשה ״תורתנו כשתי ת ו ר ו ת ״ .
10
רמז נוסף על המאבק שהתנהל אז בקחילות בין בעלי־חבתים ובין חרבנים
וראשי־הישיבות ,על המנהיגות בקהל ועל מעמדו וסמכותו של הרב ,נמצא
בתשובה השניה שבכתב־חיד .בדיון על חשאלח ,אם אדם שיצא הייב בדין יכול
לערער על פסק חדין ולחזמין את חדיינים לחתדיין אתו לפני בית־דין אחר,
מביא הר״ם מינץ תשובה מר׳ מאיר מרוטנבורג המוכיחה כי חוא חכיר בזכות
זו של בעל־הדין .אולם מהר״ם מינץ מסתייג מיד וטוען שר׳ מאיר התכוון רק
ל״דיינים -שאינם רבנים ,כגון דבכל עיר וקהילה שיש שם קהל ממנים שנים או
שלןשה לדון דינא כל דבר המשפט אשר יבא לפניהם בין איש ובין א ח י ו . . .
אבל ,חרב המומהה ונקיט רשותא ]היינו ,שקיבל סמיכה מ ר ב ו [ ״ — אין דינו
כדין פרנסים הממונים על־ידי ה ק ה ל .אנו יודעים שדוקא בתקופד .זו של
מתיחות ומאבק בין בעלי־הבתים והרבנים בעלי הסמיכה נתרבו בקהילות
16
14שו״ת סי׳ עו ,ט ו ; והשוה הדברים של ר׳ מאיר הלוי ,כתה״י סו ,ע״ב.
15כתה״י עח ע״א ,עט ע״ב ,פ ע״א.
16שם עד ,ע״ב.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב ווייל
״שפסקי
בעלי־בתים
״בתי־דין של פרנסים״ ,שעליהם אמר ר׳
ופסקי ה ל ו מ ד י ם — ש נ י הפכים ה ם ״ ״ .
בנסיבות אלה נזקקו הרבנים ראשי הישיבות לתמיכתם של תלמידיהם ש ע ה
שעניני חקהלה היו נידונים בישיבות ,והרבנים יצאו להילחם ביריבהם ,וכאמור-,
לא תמיד היתה מ ל ח מ ח זו לשם שמים.
טענתם של המורים ,שתלמידיהם כפופים ומשועבדים להם בכל ענייני הלכות
ודעות ,נשענח על דין חגמרא ,שאסור ל ת ל מ י ד לחלוק על הוראת רבו ,ושבכלל
אסור לו להורות הלכד .אם לא נטל רשות מ ר ב ו .חשאלח חיא ,כמובן ,מ
נקרא ״רבו״ ,וכלום תלמיד כפוף לעולם לכל מורה ש ל מ ד פעם אצלו ״ ה ל כ ה
או פרק או מסכתא״ ? שאלה זו ד״חריפד ,באותם הימים ,כאשר תלמידי ה י ש י ב ו ת
חרבו לנדוד ממקום למקום ומישיבח לישיבח ,מ י בחיפוש אחר מורים ט ו ב י ס
ומי תוך בריחה מ ח מ ת גירושים ושאר פורענויות .מחר״ם מינץ עצמו נ ת ן
לכך דוגמח אופיינית בימי נעוריו .חמורים ,שעליהם מדובר בכתב־יהיד־
תפשו את חמושג ״רבו״ במשמעות חרחבה ביותר ,ומכאן השתדלותם ש ל
התלמידים ל ה ש ת מ ט 'משעוריהם .אולם בכד לא פתרו א ת בעייתם .חיו א
כידוע ,ימי התפשטות מ נ ה ג ״הסמיכה האשכנזית״ ועיצובה בדפוסים פ ו ר מ ל י י ס
ק ב ו ע י ם .הסמיכה יצרה אמנם זיקת־מרות ספציפת בין הרב הסומר ו ה ת ל מ י ד
הנסמך ,ועשויה היתד ,לשחרר את התלמיד מכפיפותו לשאר מוריו ש ל א ה ם מ י
אותו .אולם הרבנים המסמיכים נהגו להטיל על הנסמכים שעבוד קשה ,ו כ ל ש ו ן
מהר״ם מינץ המוסר על כך ב ת ש ו ב ת ו :״אז הוי אותו נסמך כמו ת ל מ י ד ל ר
חמםמיך אותו ומעתח אין לו רשות לחנםמך לחלוק עליו ולא לעשות נגדו כל1,
כאילו הוא תלמידו מ ו ב ה ק ״ ־ .כלומר ,אפילו אם מקבל חםמיכח לא ל מ ד אןי1,
הרב המםמיד אלא רק קיבל מ מ נ ו את הסמיכה הפורמאלית ,הרי הרב יש לו ל ג ב י ו
דין של ״רבו מובהק״ שרוב תורתו מ מ נ ו והתלמיד מ ש ו ע ב ד להוראתו כל י
חיי הרב .ולא עוד אלא המורים ביקשו ללכוד ברשת מרותם גם את ת ל מ י ד ,
תלמידיהם :״עוד יש מתחדשים ומתנשאים״ ,קובל מהר״ם מ ע ץ ,״על מ א ן ד ה
ד ל א ראה פניו עולם באומרם :אתה תלמיד של תלמידי ,ובעבור זח נקטו ב ד ע
1 8
י
ז
19
ק ו
ב
0
מ
י
ו א
ת ס
ש
י
ש
לן עלין ךון
ת
ל יך
מ
כ א
י ל ן ל ך לפנין״ ,21
מ
להלכה נתקבלה הדעה שתלמיד משועבד רק ל״רבו המובהק״ ,אד כפי ש ר א י נ ו ׳
ת ב ע ו רבנים מסמיכים לעצם דין של ״רבו מובחק״ בכוח מ ע ש ה הסמיכה ב ל כ ז ־ •
לכך לא הסכים מהר״ם מינץ ,אך על סמכותו הכללית של בעל הסמיכה ד ^ *
17
18
19
20
21
שו״ת ר״י ווייל ,סי׳ קמו.
עי׳ עידובין םג ע״א ,סנהדרין ה ע״ב.
עי׳ מש״כ בציון לג עמ׳ 15ונו׳.
כתה״י סט ע״א.
שם סה ע״ב.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדברים .תקיפים :״דכל רב ומומחה גםמר רב מ פ י ד ב ע ד מ ש ה רבינו ע״ה.״ ״
הוא חזה בבשרו את נםיונות ההשתלטות של חמורים כפי שחוא מ ר מ ז בסוף
המבוא ל״שלשח ענפים״•* ,והתנגד לכך נמרצות .בתור ר ב ומורה־הוראה ה י ה
מעורב גם במאבק על המנהיגות בקחילות ,ופעם א ח ת פ נ ח אל רבו ר׳ ישראל
איסהליין וביקש ממנו שיכתוב לו שיהא לו ״כל ת ו ר ת מנהיג ודיין ומורה
הוראה ב י ש ר א ל ׳ .רבו נענה לו אמנם רק בעקיפין ,א ד ב כ ת ב ־ ה י ד הוא
מספר :״בהיותי דר במענץ הייתי ש מ ה ראש ו מ נ ה י ג ״ ,וגם ר׳ זליגמן ביגג
כותב עליו כעל ״רב ומנהיג ה ק ה י ל ה ״ .
24,
25
26
את
בסיכום דיונו מגיע מחר״ם מינץ לידי מסקנות ש י ש בהן כדי לקדם
שאיפות התלמידים לעצמאות ולאי־תלות במוריהם:
א .רק מורה שהוא ״רבו מובהק״ של ה ת ל מ י ד זכאי להטיל עליו מרות
ושעבוד ,״דמי שאינו רבו מובהק שאין רוב הכמתו ממנו ,אין לרבו עליו
שום דין רבי ולא שום ה ש ת ר ר ו ת ״ ״ .
ב .גם ״רבו מובהק״ אינו זכאי להטיל מרותו על תלמידי ת ל מ י ד י ו :״וכן
אין עלין ךין י .27 / /
י
ן ףק
מ י
ש
א
ע
ו
ר ב
ר ב
ה
ד ר ב י ה ׳
ג ם
ר ב
ב ז ה
ג .תלמיד שיושב לפני רבו ,אפילו ״רבו מובהק״ ,ורואה שרבו ט ו ע ה בדין,
רשאי לתלוק עליו ,ואפילו אם אינו נסמך ע ד י י ן .
ד .״אד התלמיד שנםמר מגדולי הדור ורישי גלוותא ,וניתן מקל ורצועה
בידו לעשות דין ומשפט ,מוטל עליו מ צ ד חחיוב להסיר מכשול מ ל ב העקוב
ולחציל נרדף מרודפו לחצדיק א ת ח צ ד י ק . . .בלי מ ש ו א פנים ולא לחדר פ נ י
גדול הן נגד רבו או נגד שום א ד ם ״ .מחר״ם מינץ מבחין אפוא בין ס מ י כ ת
גדולי הדור לבין סמיכת שאר רבנים ,ובשעה שהסמיכה האשכנזית עברה תהליך
של מיסוד ופורמאליזציה ,הרי להבחנה זו מ ש מ ע ו ת ר ב ה מ א ה
ה .תלמיד שנסמד על־ ידי רבו ועלה בלימודו ע ד שהוא ראוי ל מ ל א א ת
מקום רבו ,״יכול לחורות ולמקבע ישיבח אפילו בחיי רבן״ ,28
ו .בהערת ביניים מביא מחר״ם מינץ א ת דברי ר׳ מאיר מרוטנבורג,
״שכל פסק שאדם מ א ח בפירוש בספרי חגאונים ,יכול ל ח ו מ ת אפילו בימי רבו
אפילו תלמיד ג מ ו ר ״ ,ומחר״ם מינץ מ ח ל י ט שחדבר אמור אפילו לגבי ת ל מ י ד
27
ז 2
29
22
23
24
25
26
27
28
29
שם עד ,ע״ב ; ועי׳ ח״ה בן־ששון ,במקום הנ״ל.
בתה״י נט ע״א.
לקט יושר ח״ב עמ׳ .37
כתה״י נז ע״א.
שם עו ע״ב.
שם סו ע״ב.
שם סח ע״א.
שם סח ע״ב; הגהות מיימוניות ,הל׳ תלמוד תורה פרק ה אות ג.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
3 0
ש ל א י נסמך עדיין .ד ע ה ־זו ,שבפסקה־ להלכה בשולחן־ערוד ,עתידה :היתד,
לרכך במידה רבה את זיקת השעבוד בין מורים ותלמידים ,שעה שנתרבו ספרי.
הפוסקים והמצאת הדפום הביאה אותם לתוך הישג ידו של כל תלמיד.
ומהר״ם מיגץ מסיים :״וכל אשר כ ת ב ת י לא לכבודי ולא לכבוד א ב א ע ש י ת י ,
רק להגלות ולהתוודע ש ל א צריכים התלמידים לרתותי מ ר ב י ה ן . . .ולא יעלה ע ל
ה ד ע ת ש ע ל ־ י ד י כן נחלש נקלש ונפגם כבוד תלמידי־חכמים כי הא ליתא ו א י פ כ א
מםתברא ,רק על־ידי כן יפריץ ויפריח ויגדיל כבודם ותפארתם ,יען ש נ ת פ ר ס ם
ה א י דינא ,יהבו התלמידים דעתייהו לשמוע ההלכה מרבנן חישישים ויחיו ת ד י ר
בצוותא דידחו בלימוד ובכל מיני ח י ב ו ר .״ ״ א מ ת גדולה משמיע לבו כאן ה ר ב :
ק נ א ת מורה בתלמידו מ ק צ צ ת בנטיעות החינוך ,ורק חחירות ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ת
מ ט פ ח ת את מ ח ש ב ת ו וכשרונו ומקרב את לבו אל לב רבותיו.
אם אורשה ל ה ש ת מ ש באנאלוגיח אקטואלית ,חרי שלפנינו מקור ח מ ע י ד
ש ב מ א ה ה ט ״ ו התרחש מין ״מרד הסטודנטים״ בישיבות אשכנז .ושמא ־ מ ל מ ד
אותנו מהר״ם מינץ כיצד 'לטפל ב״מרד״ כזה .התרהשות זו מסבירה גם מ ד ו ע
נכשל באותן השנים נסיונו הידוע של ר׳ זליגמן בינג ,ששמו נזכר רבות ב כ ת ב -
היד ,להקים מוסד פוסק עליון באזור הריין .בראש המתקוממים נגדו היו ד ו ק
תלמידיו ל ש ע ב ר ״ ,אשר עם כל הערצתם אליו לא הסכימו לוותר על ע צ מ א ו ת ס
וסמכותם .אכן ,שאיפותיהם של התלמידים לא תמיד היו טהורות יותר מ ש א י פ ו ו !
מוריהם קטני הדור .יוהרתם של צעירי חחכמים היחד! מ ן המפורסמות ב א ו ת ו
זמן ,וגם הדחק הכלכלי היתד! לו השפעה מסוימת .על כד־ רומז מהר״ם מ י נ ץ
ב כ ה ״ י :״וכן לומדי תורה דמדלי לבי רב לא מצאו ד י סיפוקן לא ע ל -י ד ,
הספקה ולא על־ידי שעות או ח ז ר נ י ם ״ .כיסם של התלמידים ,שנתמלאו ב ד ר ך
כלל מ מ ת ן שעורים ומקיצבת הישיבה ,נתרוקן ,וקיצור הדרד אל ה ר ב נ ו
והמנהיגות עשוי היה להקל על מצוקתם .מכל מקום ,אין ספק כי ב ״ ת נ ו ע ו ן
המרד״ של בחורי ישיבות אשכנז במאה חט״ו נושב משחו מרוח ה ה ו מ א נ י ז
חגרמני ,ודבר זח צריך עיון.
א
33
ת
ס
30
31
32
33
יורה־דעד .רמב ,ט ; ועי׳ מש״כ בם׳ הזכרון הנ״ל ,עמ׳ רנג—ד.
כתה״י ע ע״א.
ר׳ ישראל איםרליין ,תרומת הדשן ,פסקים וכתבים סי׳ רנב.
כתה״י נט ע״א.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1״ר ישראל מאיר לוינגר
לבע<ת פ ט ו ם האווזים
פקידת בעיות נקיבת הושט ופטום כ ש ב ת *
.עבודה זו מיועדת ללבן את בעית נקיבת הוושט ובעית ה ש ב ת בפיטום
האווזים .היא אינה עוסקת בבעית צער בעלי חיים שישנו בפיטום עצמו.
חלק א .מבוא
מהות פטום האווזים
פטום האווזים נעשה במטרה לקבל כבד גדול ושמן ככל האפשר .ככל שפטום
האווז נעשה מהר יותר ההשמנה היחסית של הכבד גדולה יותר .ל ע ו מ ת זאת
ככל שהפטום אטי יותר פזור השומן בגוף באופן יחסי גדול יותר) .הדבר .נכון
לפחות בגבולות זמן מסוימים(.
חישובים שנערכו מראים שבכדי שאווז יוסיף ק״ג א ח ד משקל׳ עליו לקבל
ששה ק״ג של תירם י ב ש שהוא הומר הפטום חיעיל וחמקובל .ה ל ע ט ת האווז
געשית במשך ארבעה ע ד חמשה שבועות ותוספת המשקל הרצוייה היא 3.4—3.8
ק״ג .מכאן שמטרתו העיקרית של המפטם היא להלעיט את האווז ב־23־ 21ק ״ ג
תירס תור 33־ 28י ו ם .
׳
2
בעל חחיים אינו מסוגל לאכול כמות כזו ברצונו העצמי .יש צורך בהמראה
)הלעטה למקום שאינו יכול לפלוט( .הלעטה זו נעשית ישירות •לתוך הוושט.
החל מ ה ת ה ל ת ההמראה אין האווז אוכל באופן חפשי .הוא שותה מים ,בהתאם
לצורך ,בין הארוחות ודבר זה מוכיה שהוא מסוגל לאכול אלא שאינו אוכל כיון
שאינו זקוק לכך .אווז מפוטם מסוגל לחיות כשמפסיקים לפטמו וחוזר במשך הזמן
.לאכילה רגילה) .באיזו מידה דבר זה קודד ,בקביעות ,לא נחקר עדין כל צרכו(.
״־ היות ולארוז אין זפק נמשר הוושט מ ב י ת הבליעה אל הקורקבן .בדרכו
יישנה התרחבות שהיא מעין שריד של ה ו ו ש ט )ראה תמונה א׳( .אורד הוושט
הוא כ־40י ס ״ מ וקטרו הפנימי של וושט מכווץ וריק באווז מפוטם הוא 2.5־2.0
ס״מ .במקום ההתרחבות הקוטר הפנימי מ ג י ע לכדי 6.0־ 5.0ם״מ.
3
תוך
כדי
פעולת
הפטוס
הוושט
ונפחו
מתרחבים.
בעוד
שקבול
הוושט
1ויכוה ער התנהל בזמן האחרון מעל דפי העתונים סביב בעית פיטום האווזים .רשימה
זו מיועדת לתת לקורא את עיקרי הבעיה .כותב הטורים נסה לחקור את הבעיה המקצועית
־והעלה בדו״ה זה את מסקנותיו והצעותיו .רשימה זו בשנויים קלים הוצגה גם לפני הרבנים
הראשיים לישראל בשעת הדיון בנושא.
2לפי א .םמלר ,א .כהן וצ .כץ :אווזים ,משרד ההקלאות שרות ההדרכה והמקצוע ,המחלקה
•י "לעופות,־ תישמט.־ י -י •
81316 11111^. 3ג^ץ, 4111 641. 10ץז11ג01נן . £. 31111 5011^3116, 01563868 0£מ 8165161
3, 1959,-׳*?1088, 10
19www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתחילת הפטום הוא כ־ 400—500סמ״ק הרי שכעבור שלושה שבועות שלי פ ט ו
נפחו 800—1000ם מ ״ ק .הכמות מ ג י ע ה לכדי ש נ י ת ן להכניס בפטום א
900ס מ ״ ק ; כמות השוה ל־ 600ג׳ תירם מבושל או 380ג׳ תירס יבש.
ס
4
ת
ד
פ ע ו ל ת הפטום
כהכנה לפיטום מקבלים האווזים כמות גדולה של ירק ,דבר הגורם ל ה ר ח ב ה
ראשונית של חוושט .בשלבים חראשוניס של הפטום מוכנסת כמות ק ט נ ה י ע ל
תירס מבושל רך מ א ד המוחלפת בהדרגה בכמות גדלח וחולכת של תירם מ ב ו ש ל
פחות ,המגיע בשלב סופי עד כדי דרגת בשול של תירם המקובלת למאכל א ד ם .
תמונה א.
האווז והוושט
יז
א .הוושט.
ב .תורבץ הוו־
שט )המעבר מ־
הפה(.
:
״׳
ג .התרחבות ה
וושט.
ג .מעבר לקר־
קבן.
5
'•׳*.״• ין ,י
הגורם לירידה בבשול נעוץ בעובדה שככל שהבשול נמשך ומרכד א ת ה ת י ן ־
יותר נכנסת לתוכו כמות גדלה והולכת של מים .חיות ונפח הוושט מ ו ג ב ל
מק ,ש
שרצוי שיחיו בתור חתירם פחות מים .את המים הנחוצים לארוז
? וככ7ו
בשתיח .מאידך ,בשול מינימלי חיוני נוכח העובדות שאיז ל
המזון בוושט גדולה ובשול מהווה הקלה לעכול.
0
ז
ה
ו
ז
ד
י
א
כ
א ו ו ז
ז פ
שימות הפטופ
בעבר היו מקובלות ש ת י ש י ט ו ת :
א .האכלה ביד.
במקרה זה מוהזק האווז ומואכל בכח וחוא בולע באופן עצמי .כ מ ו ת יה־ י מ ז ו ן
ה נ י ת נ ת לפטום בדרך זו ק ט נ ה יחסית.
ב .האכלה ביד ודהיםה במקל.
במקרה זח מוחזק האווז והמזון מוכנס בכח פנימה .כדי לאפשר מליי היר7ןן
4חישובי נפח התקבלו מתיר ההלעטה.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוחפים לתוך הוושט מקל הדוחס את המזון .בהתאם למקום המלוי ולשפשוף
המקל נגרמות פציעות שונות של הוושט.
כיוס מקובלות במשק הישראלי שתי השיטות ׳ ה ב א ו ת :
א .מכשיר יד) .ראה תמונה ב (.
מכשיר זד ,עשוי משפך בקבול 1ליטר בערך .בתחתיתו נמצא צנור פח
בקוטר של 2ם״מ ובאורר 17ס״מ .צנור זח מוכנס ל פ י חאווז וקצחו התחתון
נבלע ע״י האווז ופותה בדרר זו את הוושט שלו.
״ אורך ־מקור האווז כשבעת ס ״ מ ועד לתחילת הוושט 13־ 11ס״מ .הצנור
המוכנס לפי האווז מגיע כדי 1—3ס ״ מ לתור הוושט .התירם נשפך לוושט דרך
הצנור .׳בכדי שהצנור לא ייסתם ותוכנו יישפד לתוך הוושט נ מ צ א בתוכו סליל
המחובר לידית מערבלת.
,
תמונה ב
מכשיר יד לפטום.
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
משפך..
צנור המשפך..
ידיח המערבל.
סליל המערבל.
גרעיני תירם יורדים לאורך הצנור.
)^׳^
סבוב הידית המערבלת גורם לערבוב הגרעינים והורדתם לאורך הצנור.
אם ישנה• התנגדות בוושט נעצרים הגרעינים באופן חלקי.
ב .מכשיר חשמלי.
שיטה זו זהה לשיטת הפיטום במכשיר היד אלא שהערבוב נעשה באמצעות
מנוע* חשמלי והמכשיר קבוע במקום.
המנוע החשמלי מסובב רצועד ,ורצועד .זו מסובבת ישירות או בעקיפין א ת
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציר מערבל משפך הפטום .האווז אינו בא במגע עם מכשיר המופעל י ש י ר ו ת
־ . . • .
ע׳׳י חשמל או עם זרם חשמלי כלשהו.
ברגע שוושט האווז מ ג י ע למלוי מםויים או ישנה הפרעה עקב ה ת נ ג ד ו ת
״
בוושט מיד מופסקת פעולת המכונה.
..
הבדלים כ כ צ ו ע כ י ן שיטת מכשיר היד למכשיר החשמל
א .מכשיר חחשמל מ א פ ש ר ויסות הוצאת גרעיני התירם .קיימת א פ ש ר ו .
לכוונו לפחות ל ש ת י מהירויות שונות .יציאת הגרעינים חיא בסדר גודל׳ שדוד,
^. . , • -ב ש נ י המכשירים.
ת
ב . .מ כ ש י ר חיד מעסיק את ש ת י ידי חעובד .ביד אחת הוא מחזי? ב א י ו ז •
ובשניה חוא מערבל .במכשיר ד״חשמלי היד השניה פנויח לבדיקת מליי ה ו ו ש ט -
ולהורדה קלה לאורד הוושט י.
ג .במכשיר היד יכל גופו של העובד בתנועה ולכן קיימת מ ת י ח ה :ו ה ר ש י ע
של הוושט ע״י תנועת הראש .תנועה זו אינה קיימת במכשיר •החשמלי .׳ .
חלק ב .טריפות"הוושט בפיטום האווז
פטום האווז ופציעת הוושט
סכנות הפגיעה הממשיות בוושט ה ן :
א .פ צ י ע ה ע ״ י המשפך ב ש ע ת הכנסתו.
צנורות המשפכים חעשויים פח מסתיימים בחתך
המשופע מקל על הבליעה של האווז .פציעה כתוצאה
הוושט ממקורו או פציעה בשלושה הם״מ העליונים של
ב .פגיעה ע״י חספוס צבור המשפך כשהוא חלוד
פ ג י ע ה
מ ם ו ג
ז ה
ע
י ו
נ
ג
ר
מ
ת
י
ע
ד
ה
ק
ב
ש
ה
ישר או משופע .ד ,
לעיקרו-
מנזק כזד•
הוושט.
או מקומט.
ס י ו ק
ת ג ר ו ם
ה ו ו ש ט
ה ח י צ ו נ י
צ ד ו
ש
ל י״צנדך•
ל
ל
"
ועפ״ר הבזק נגרם ע ״ י הקריעה דווקא ב ש ע ת הוצאת חצנור .פגיעח מ ס ו ג
מופיעה רק בשלושה הם״מ העליונים של הוושט.
ג .פגיעה ע ״ י חפטום עצמו.
הפטום עצמו עלול לגרום לפציעות הוושט ע ״ י התירם .לפי ה ה נ ד ! י ן
ז
ד
ת
ה
מ
פ
ט
ם
א
ת
ה
ת
י
ר
ס
ע
ד
כ ד י
א ו י
ש י ה י ד
א
מ א כ
ד
ם
יתין-
ל
ל
י י
ל לבשל
שמקבל
י כשוק!
״
בדרגת בישול כזו בדרך כלל אינו פוצע .ייתכז
פחות נגרמים נזקים לוושט .נזקים אלו דומים לנזקים שנמצאו כאווזים מ פ ו ט
מאז ומתמיד והם נמצאים בחלק הוושט שלמטה ממקום ישיבת המשפך.
ס
ו ע
י
ד
ח
י
ס
ה
מ ו ם ר ז ת
א
מ י
בדיקת וושט האווז
נוכח
הפגיעות
שנאמרו
־ .־ • י
הקיימות
בוושט
האווז
נראה
שכרגע
רצוי׳
את חוושט כ ד ל ק מ ן :
ל
ב ד י
.-
ד
5דבר זה צוין כחשוב בכללי ההלעטה שנתנו בספר מנחת הזבח ע״פ דרכי תשיבה • י ך / ,
•י׳ :־ .
ל׳׳ג ם״ק .קל״ו.
22
www.daat.ac.il
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
א .על עיקור הוושט ביציאתו מהפה.
ב .בדיקת 3ם״מ העליונים של הוושט )למעלה ממקום השחיטה( .
ג.־־ בדיקת הוושט .מציאת נזק בוושט עצמו נדירח יחסית במידה והמפטם
יודע את מלאכתו .באיזו מידה יש צורך בניפוח יש לברר מ ב ח י נ ה ה ל כ ת י ת
'***1
וענינית.
הבדיקות המוצעות הן לפי הנראה כרגע .קרוב לודאי שעם פיתוח שיטות
ההלעטה יהיה אפשר ויהיה צורך לשנות את צורות הבדיקה.
6
תיקונים המוצעים להמעטת הטריפות כאווזים
׳•–׳-
א .החלפת צנורות הפח שבמשפכים.
נעשים כרגע נסיונות לחחליף את צנורות הפח בצנורות נירוסטה או
פלסטיק .המגמה היא ליצור צנורות שלא יהיו דקים בקצר .ויחיו חלקים בשכבח
החיצונית .דבר זה ימנע הן את הפציעה בשעת הכנסת המשפכים והן את הקריעה
בשעת הוצאתם.
ב .פיקוח על המפטמים מבחינה מקצועית.
ג .אימון מפטמים חדשים על מודלים לפני התחלת חפטום.
כל התנאים האמורים הם הצעות המופנות למגדלים וחם יחיו לטובתם.
המגמה ההשובה ביותר ,מבחינת הפיטום והן מבחינת הכשרות ,היא שמירה
על הוושט .רצוי שמגדלי העופות ינצלו את האפשרויות הטכניות החדישות
לפתרון בעיות בגידול האווזים ופיטומם.
חלק ג .השבת בפטום האווזים
הפטום נמשך 33־ 28יום .בתקופה זו חלים 5־ 4ש ב ת ו ת בהתאם ליום ה ת ח ל ת
הפטום) .רצוי וייתכן שאפשר לתאם את ה ת ח ל ת הפטום לתחילת השבוע .דבר
זה יבטל את השבת החמישית במחזור חפטום(.
אם יופסק פטום האווז למשך יממה שלמד .יקרו הדברים הבאים ,כולם או
מקצתם ,בהתאם לאווז ובהתאם לדרגת ה פ ט ו ם :
א .האווז מרגיש רעב .הוא סובל וסבלו מ ת ב ט א בצעקותיו .סבלו של האווז
גדול אבל קרוב לודאי )לא הוכח בבטחה( ש ל א ימות מזה.
ב .האווז נעשה עצבני .בשעת הלעטתו לאחר ההפסקה הוא מ ת נ ו ע ע
בעצבנות"וסכנת חנזקים בפציעת הוושט גדולה יותר.
ג .הפטום נפסק .פזור השומן בגוף מתגבר .באיזוימידד .נתן לתקן אח
חנזק אחר כך לא נחקר עדיין כל צרכו) .אבל ספק גדול אס אפשר לתקנו באופן
מוחלט(.
6דיונים ארוכים בצורך הבדיקה מעל מקום השחיטה מובאים באחרונים ,עיין דרכי תשובה
שם ם״ק קל״ג .לענינינו ,עד שתמצא דרך למנוע קריעות וושט ע״י המשפכים ישנו צורך
נוסף; לבדיקת החלק העליון.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אפשרויות פטום ב ש ב ת
א .פזור ארוהת הערב.
הקדמת ארוחת הערב ביום ש ש י לפני כניסת ה ש ב ת ואיחודה של הארוהה
בצאת השבת.
ב .ויתור על ארוחה אחת.
ייתכן וניתן לוותר על ארוחה אחת בשבת .דבר זח ,בנוסף לסעיף אי.
יפתור א ת בעית ה ש ב ת הראשונה ויקטין את חבעיד .בשבתות הבאות .חסרון:
האווזים נעשים עצבניים וקיימת סכנת קריעת הוושט לאחר השבת ,בעיקר נוכח
העובדה שהאווזים צועקים והעובד מנסה למהר .המראה אחת בשבת הותרה ע ״ י
פוסקים שובים — משום צער בעלי חיים ד.
ג .פטום במכונת יד.
מכובת יד מסוגלת ל ש מ ש כתחליף למכובד .חשמלית .ההספק של המכונה
החשמלית הוא רק כפול ממכונת היד .הספק זה מסוגל עובד להשלים באופן ח ד
פעמי .חסרון :המעבר ממכובת החשמל למכובת היד גורם להתבגרות האווז.
)בבסיובות שערכבו הוברר שהדבר אפשרי אבל האווז מתנגד( .מעבר זח מסכן א ת
הוושט.
ד .פטום במכובת חשמל עם סדורים מתאימים.
מבחיבת הבזקים הבגרמים לוושט בראה שזה הפתרון חאידיאלי.
מ כ נ ה ופעולת מכונת פטום לעבודה ב ש ב ת
חשמלי
חמכונות חמקובלות חיום בישראל פועלות בצורר .ה ב א ח :מנוע
מסובב רצועח ,רצועה זו מסובבת ציר שבקצהו נמצא מערבל המשפך.
מערבל המשפך פועל בשעת הכנסת חומרי חמזון וחייב לחפסיק מ י ד ע ם
מלוי וושט האווז ,בהפרעה בתהליך הפטום ,בשעת הוצאת המשפך ו ב ש ע ת
הכנסתו לאווז אחר.
הפסקת הפעולה חייבת להיות מהירה ,אחרת קיימת םכבת קריעת הוושט.
למעשר ,קיימות ש ת י ד ר כ י ם :
א.
הפסקת
הפעולה
באמצעות
העלאת והורדת
המשפך .הורדת
המשפך
מפעילה א ת המערבל והעלאתו )למשל ע״י הדחיפה של האווז המתבגר( מ פ ס י ק ת
את הפעולה.
ב.
התבגרות האווז או החזקת ציר המערבל ביד השווה להתבגרות ב מ ש פ ך
מפסיקה א ת הפעולה באופן אוטומטי.
הפסקת פעולת המכובה יכולה להעשות בשתי הדרכים ה ב א ו ת :
א.
הפסקת הפעולה החשמלית.
יי•־־-
ב ,הפסקת הפעולה המכנית ללא שבוי במערכת החשמלית.
)בעיקרה דומה הפסקה זו לעצירת מכונית מ ב ל י להפסיק את המנוע(.
ד מגן אברהם ש״ד ם׳׳ק י״ב ע״פ תשובת רמ״א ם׳ ע״ט .משנה ברורה שכ״ד ם׳׳ק כ״ז.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחת הדרכים הנראות היא זו שקיימת במכונה המיוצרת ע ״ י מ פ ע ל בעיירה
שלומי שבגליל .ההפסקה של החלק המכני נעשית ע ״ י התנגדות .התנגדות קצת
חזקה מהרגיל )הן בוושט והן ע״י חחזקת ציר המשפך( מפסיקה א ת המערכת
המכנית.
תמונח ג.
1כל המכשיר
2סכמת הניתוק
ג .ציר המשפך.
ב .גלגל ציר המשפך מופעל ע״י רצועה.
א .גלגל המנוע.
ו .המשפך.
ה .ציר המשפך למטה ממקום הניתוק.
ד .מקום הניתוק.
י .חבור היצוני של שני
ט .קפיץ.
ז־ח .דסקיות המגע המשומנות.
י -״ חלקי הציר )מסתובב הפשי בתוך תעלות שבשני חלקי הציר _ יא׳(.
שיטח ההפסקה היא כדלקמן )ראה תמונה ג ( :הציר ,המופעל ע״י חגורת
המנוע ,חצוי באמצעו .ש נ י החלקים שטוחים בנקודת ה מ ג ע ומהווים דסקיות
חלקות ומשומנות .חן מקורבות אחת לשניח ע ״ י חבור חיצוני וביניהן נמצא
קפיץ .חקפיץ יחד עם חחבור החיצוני גורמים לכך שסבוב הציר חקשור למנוע
גורר אתו את סבוב ציר המשפך .היות והדםקית של ציר חמשפך חלקח קיימת
אפשרות-החלקה-.באיזו דרגת התנגדות הלה הפסקת חסעולח ומתחילה ההחלקה
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נקבעת באמצעות הקפיץ .היא מ ו ת א מ ת להתנגדות הוושט ובודאי היא פ ח ו ת ה
•־־ -
מהתנגדות היד בהחזקת ה צ י ר .
8
־־ י- -
דרך מ ו צ ע ת להפעלת מבונה ב ש ב ת
א .הפעלה עיקרית ע ״ י שעון ש ב ת שיפעיל ויפסיק את המכונה ב ה ת א ם
לשעות הפטום.
ב .ההפסקה במכונה עצמה ת י ע ש ה ע״י הפסקת המערכת המכנית ולא ע׳׳י
הפסקת המערכת ה ח ש מ ל י ת ) .כל דרך מכנית כזו חייבת להבדק מ ב ת י ג
הילכתית(
ג .רצוי שלא יימצא מפסק חשמלי על המכונה פרט למפסק ל ש ע ת ח ר ו ס .
חסכון הוא קטן היות ובכל מקרה עובדת המכונה במתח של פחות מ־ 48וולט.
ד .רצוי לתאם את שעות ההאבסה שיהיה מינימום של חלול שבת.
3
ה
8עצירה מכנית גורמת לעשיר ,בכח המנוע ,כיון שאחרת היה ציר המשפך מתחלק ב ק ב י ע ו
ולא מסתובב עם ציר המנוע .לפיכך קיימת בשעת עצירת המנוע תצרוכת נוספת ב ח ש מ ל
)פחות מכדי מדידה בשעון השמל( .שיטה זו בנויה על עיקרון שווה למכונות החליבה
בהם זרם אויר שאוב מפעיל את המכונה ,פתיחת וסגירת ברזי אויר אף היא מ ג כ י ל ד
ומורידה את עומס המנוע. .הגדלת עומס המנוע גורמת לשנוי בסיבובי המנוע ו צ ר י
החשמל אבל אינה מדליקה ומכבה מאומה) .עיין בהערה הבאה(.
9ישנם מנועים בהם קיימת סגירה ופתיחת מעגלים חשמליים בכל תנועת המנוע .ב מ נ ו ע י
אלו שנוי בעומס המנוע משנה את קצב הסגירה ,ובמנועים מסויימים את קצב ה נ י צ ו צ י
^ייי כ ט
ל
מאידך ישנם מנועים שבהם השנוי מתבטא רק בתצרוכת
עקב השנויים הגדולים יחסית המופעלים על תחנות הכח במשך כל הזמן ) ה ד ל ק ו
וכבויים שונים ,כוון הרוח בתחנת הכח וכדי(.
בהזדמנות זו ברצוני להביע תודתי למהנדס י .ג .ווים ולמהנדס מ .מנוח על ה ם ב ר י ד ,
בפעולת המנועים שעזרו לפתח את הדרך המוצעת ,יישר ה׳ כחם.
ת
כ ת
ם
ס
ה ח ש מ
ש א י נ ה
ב א ה
ד י
בקרוב יופיע בס״ד
ספר
הקדוש
יד השל״ה
על ת ו ר ה ,נ ב י א י ם ו כ ת ו ב י ם
ע ר ו ך בידי ה ר ב ח .ז .ג ר ו ס ב ר ג
26
www.daat.ac.il
ת
ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
ב ע נ י מ עיבור השנה
מוקדש לזכרו של מרן הרב יוסף שלמה כהנמן זצ״ל,
אשר הנהיג לימוד מס׳ סנהדרין בישיבתו ,מתוך אמונתו
האיתנה בביאת המשיח וחידוש הסנהדרין בדורנו.
א .אגרות עיבור השנה
הודעה מוקדמת על אורכו של הודש העיבור
בגמרא סנהדרין יא ,א מובא שרבן שמעון בן גמליאל הודיע על חודש
ה ע י ב ו ר — א ד ר ר א ש ו ן — ש ל שלושים יום .על זה מ ק ש ה הגמרא מ ב ר י י ת א :כ מ ה
עיבור השנה שלושים יום ,רבן שמעון בן גמליאל אומר חודש .רב פפא מתרץ
את הסתירה בין דברי רשב״ג בברייתא ובין הודעתו :אמר רב פפא רצו חודש,
רצו שלושים יום .וכן פסק הרמב״ם בהל׳ קדוש החודש ,סוף פרק ד ׳ :״רצו ת ש ע ה
ועשרים יום ,רצו שלשים יום ,שחדש העיבור הרשות לבית דין להוסיפו מ ל א
או חסר לאנשים חרחוקים שמודיעין אותן ,אבל הם לפי הראיה הם עושים ,אם
מלא או חסר״.
דבריו האחרונים של הרמב״ם ״אבל הם לפי הראיה חם עושים ,אם מלא אם
חסר״ לכאורה קשר• לחביבם .מ צ ד אחד מודיע בית הדין על חודש עיבור של
כ ״ ט או ל׳ יום ,א ד מאידך תלוי האורך האמיתי של חודש העיבור בקידוש
החודש הבא ,ויתכן שבסופו של דבר קידוש החודש הבא יסתור את הודעתו
הראשונה של בית הדין .ויותר מ ז ה :יתכן שחלק מהעם יעשה פסח ע ״ פ הודעתו
הראשונה של בית הדין ,אך לאמיתו של דבר יתברר שזח חשבון מוטעה והעם
יאכל חמץ בפסח.
׳ • הקושיה הנ״ל מקשה המנחת חיבור )מצוד ,ד ס״ק ה( על חרמב״ם ,ומוסיף
לחקשןח :״ומכל שכן לחבית דין עצמם חיאך יודיעו לרחוקים כרצונם יום
כ״ט או ל׳ וחם יעשו ביום אחר ,ואי דאחר כד ישלחו ח ב ״ ד שלוחים ,אם כן
למה מודיעים כמה הוסיפו? אין צורך להודיע אלא ש ה ש נ ה מעוברת ,ואחר זח
ישלחו שלוחין האיר קידשו את חחודש ,אם מ ל א או חסר ,ולא זכיתי להבין
דבריו• הקדושים וה׳ יאיר עיני״ .לפי ה מ נ ״ ה כוונת הגמרא שקידוש החודש
הבא יהיה בהתאם להחלטה הראשונה של בית הדין על אורכו של חודש העיבור,
שהרי הרשות בידם לקדש בלי עדים או לא לקבל העדים ביום ל׳ .גם בעל ערוך
חשלחן העתיד )הל׳ קידש החודש פרק צה סעיף יד( מ ת ק ש ה בהבנת דברי
הרמב״ם ה נ ״ ל :״ואינו מובן דאם הם לפי הראייה עושים מ ל א או חסר ,למד•
לא יודיעו כר לחרחוקים ואין לי טעם מבורר בזה וצ״ע״ .על הפליאה בדברי
הרמב״ם עומד גם חרב יוסף זוםמנוביץ ב״תרועת מלך״ )קיידן תרצ״ז( סי׳ מ ג
סעיף א.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למקומות הרחוקים
כוונת הרמב״ם :אגרות רק
י י ״ -י
ונראה לי ל פ ע נ ״ ד שיש לדון בהבנת הגדולים הנ״ל בדברי הרמב״ם .לפי
דעתם יתכן ששלוחי בי״ד חמודיעים-על קידוש חודש אדר שני ,יצטרכו לסתור
את ההודעה הראשונה על אורך חודש העיבור ,ואם כך ״אין צורר לחודיע אלא
ש ה ש נ ה מעוברת ואח״ז ישלחו שלוחין חאיך קידשו את חחודש ,אם מ ל א או
חסר״ .ונראה לומר שגם הרמב״ם מודח שכל מקום ששלוחי קדוש חחודש
מגיעים ,אין מודיעים על אורד חודש העיבור .הרמב״ם מדבר א ד ורק על אותם
המקומות שגם השלוחים אינם מגיעים ,ולמקומות חאלח ל ב ד מודיעים מ ר א ש
באמצעות של אגרות על אורך חודש העיבור .וכך לשון הרמב״ם ) ש ם ( :
״כשמעברין בית דין א ת השנה כותבין אגרות לכל המקומות הרחוקים ומודיעין
אותן שעיברוה ומפני מ ה ע י ב ר ו . . .ש ח ד ש העיבור הרשות לבית דין לחוסיפו
מ ל א או חסר לאנשים הרחוקים שמודיעין אותם ,אבל הס לפי ,הראיה הם ענשים,
אם מלא אם חסר״.
מ ח חגדרתו של ״מקומות רחוקים״ לפי ה ר מ ב ״ ם ז על זה אפשר לעמודי
מדבריו בהל׳ קדוש חחדש ,פרק ג הלכה י א :״כל מקום שהיו השלוחין מ ג י ע י ן
היו עושין .את המועלות יום אחד ככתוב בתורה ,וכמקומות הרחוקים ש א י ן
השלוחים מגיעים אליהם חיו ע ו ש י ן .ש נ י ימים מ פ נ י הספק״ ,לכן ברור ש כ א ש ר
הרמב״ם פוסק שכותבים אגרות ״לכל המקומות הרחוקים״ ו״לאנשים הרחוקים׳/
— הכוונה לאותם המקומות ששלוחי בית הדין אינם מגיעים כלל ,ולכן שולחיש
להם אגרות על החלטת בית הדין על חודש עיבור ,ועל אורד החודש.
מקור לדברי הרמב״ם
•־••׳׳
ויש מקור נאמן לרמב״ם שהאגרות נשלחות רק למקומות הרחוקים .ביהמשף•
חגמרא בםנחדרין יא ,ב מובא שרבן גמליאל שלח שלש אנרות ביום אחד ,א ג ר ת
אחת לאנשי הגליל בעניו ביעור מעשרות של זיתים ,אגרת אחת ל א נ ש י ח ד ר ו ס
בענין ביעור מעשרות של חיטה ,ואילו האגרת השלישית ״לאחנח בני ג ל ו ו ת א
בבבל ולאחנא ד ב מ ד י ולשאר כל גלוותא ד י ש ר א ל . . .ואוסיפית על ש ת א ד א
יומין תלתין״ .מבואר כאן שהאגרת על עיבור השנח נשלחה רק ליחודים ש ב ב ב ל ,
מ ד י וכדומה ,ואילו באגרות לאנשי הגליל והדרום לא נזכר עיבור השנה .ו כ ן
מפורש שם בפירש״י )ד״ה מ מ ע ט נ י זיתא( שאנשי הגליל והדרום ״אין צ ר י ך
להודיען על העיבוד שקרובים חם לב״ד ,אבל לבני גולח שרחוקים מ א ״ י צ ר י ך
להודיעם על העיבור שלא יאכלו חמץ בפסח״ .למקומות הרחוקים ה א ל ה ה ו ד י ע
בית חדין על חודש העיבור וגם על אורד המשוער של החודש י הזה ,אד ב ו ד א י
ש ה ש ע ר ה זו אינה קובעת באופן סופי את האורך האמיתי• של אדר ראשון.־
שהרי זה תלוי בראית החודש החדש ,אדר שני.
מקור חשוב להבנתנו זו ב ש י ט ת הרמב״ם ,נמצא בדברי המאירי ,ס נ ה ד ר י ן
יא ,א )עמ׳ (37ו ז ״ ל :״והם מוסיפים חודש אחד ואין מזכירין בו אס מ ל א א
חסר ,אלא לפי מ ה ש ת א ר ע הראיה בסופו .אבל כששולחים למקומות הרחוקיש
ס
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאין שליחים מגיעים לשפ להודיע חודש העיבור ,שולחין להם לפי מ ה שיסכימו,
דצו ,חדש חסר והוא תשער .ועשרים יום ,רצו מ ל א והוא שלושים יום ,ל פ י מ ה
.שיראה להם״. .גם כאן מודגש שהד״ודעד .על אורך חודש העיבור נ ש ל ח ה רק
למקומות הרחוקים ,והן הן דברי הרמב״ם בהל׳ קידוש החודש .אגב ,יש לציין
שברבינו חננאל )ראש השנה כא ,א ( — וכן בפירוש על ר״ד .חמיוחס ל ד מ ב ״ ם —
מובא ? שקרה מ ע ש ה שבחודש מ ר ח ש ו ן — י ו ת ר מ ש מ ו נ ה חדשים אחרי חודש
העיבור—לא ידעו בבבל שהשנה שעברה היתד ,שנת• עיבור ,אך יתכן • ש ז ה
היה• בשעת •גזרה .
י
1
פירושו של הרב מ״מ כשר
•פירוש מפתיע בדברי הרמב״ם מביא הרב מנחם מ .כשר שליט״א ב״תורה
שלמה״ ,כרך כג ,עמ׳ פז .לפי דעתו מתיחםים דברי הרמב״ם ״אבל הם לפי
הראיה הם עושים ,אם מ ל א או חסר״ להתחלת ההלכה ״שחדש העיבור הרשות
לבית * דין׳ להוסיפו מ ל א או חסר״ ועל זה מוסיף הרמב״ם שזו לא תהיה ה ח ל ט ה
בלי עץן אלא ע״פ מולד חשבון אמיתי או כפי צורך כלומר ״לפי הראיה״ —
דהיינו -לפי׳ החשבון .אמנם פירוש זה מיישב יפה א ת קושית האחרונים ,אבל
קשה •לקבלו• .לפי הרב כשר שליט״א יש לפרש ה מ ל ה ״הראיה״ כ״כפי מ ה
שיראה להם ע״פ חשבון מולד האמיתי״ ,אבל הרמב״ם מחלק בקפדנות בין שני
מושגים אלה .כך בדברי חרמב״ם מיד אחרי ההלכה חנ״ל ,ריש פרק ח מ י ש י :
״כל מה שאמרנו מקביעות ראש חדש על הראיה ועיבור ה ש נ ה מ פ נ י ה ז מ ן או
מפני הצורר״ .ושוב בהלכה ה ב א ה :״שבזמן שיש סנהדרין קובעין על פי הראיה
ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על פי החשבון הזה״ וכן בכל הפרק עי״ש .לכן
קשה לפרש את דברי הרמב״ם ״אבל הם לפי הראיה הם עושים״ ,שהכוונה שתוכן
האגרת על אורד חודש העיבור יהיר ,לפי חחשבון ש ב י ת הדין עושה .השבון
לחוד וראיח לחוד .פירושו של הרב כשר ש ל י ט ״ א בכוונת הרמב״ם עומד בסתירה
.ל״מנחת הנוך״ ,ח״ערוך חשלחן״ וה״תרועת מלך״ ,שכולם חבינו אחרת בדברי
חרמב״ם.
י״ •גם׳ ההוכחה שמביא הרב כשר ש ל י ט ״ א מ ד ב ר י המאירי בסנהדרין איבנד,
חזקה .המאירי אמנם כותב ״שולחין להם לפי מ ה ש י ס כ י מ ו . . .לפי מ ה שיראה
להם״ ,ולפי הרב כשר שליט״א מתכוון חמאירי במלים חאחרונות לדברי
הרמב״ם ״אבל הם לפי הראיה ח פ עושים״ ,אבל ב ת ת ל ת דבריו כותב המאירי
במפורש לגבי חחלטת בית הדין על עיבור ה ש נ ה ״והם מוסיפים חודש א ח ד
ואין.מזכירין בו אם מ ל א אם חסר ,אלא לפי מ ה ש ת א ר ע חראיח בסופו״ וברור
הדבר שכוונת המאירי במשפט זה ״אלא לפי מ ה ש ת א ר ע הראיה בסופו״ לדברי
הרמב״ם ״אבל הם לפי הראיה הם עושים אם מ ל א אם חסר״.
1וכן מצאתי עכשיו-ב״חידושי הרמב״ם״ לראש השנה )בעריכת הרב מרדכי יהודה ליב
-זק״ש ז״ל ,ירושלים תשכ״ג ,עמ׳ פ א ( :״ויש לומר שמעשה הי׳ בימי השמד ,שאי אפשר׳• שיצאו שלוחין להודיע אם נתעברה שנה ואם לא נתעברה׳ /וראה תורה שלמה ,כרך כג
עמ׳ ; 127חדושי הרב שלמה הכהן מוילנא ,ראש השנה כא ,א.
29
www.daat.ac.il
הרצוג
דעת -שלמכללת
אתר
סופר
הרב א׳
פירושו
י •י
ויש עוד פירוש אחר בדברי ה ר מ ב ״ ם :ההודעה שבאגרות קובעת א ת א ו ר ך
החודש,
ובית חדין יקדש החודש
הבא—אדר
ה ש נ י — ב ה ת א ם למד.
שכתוב
באגרות.
בהל׳ קדוש החודש )פרק ג הלכה ט( מביא הרמב״ם שהשלוחים יוצאים
על אדר מ פ נ י פורים .הלחם מ ש נ ה מ ק ש ה )ע״פ הגמרא ראש השנה יי׳ט •ב(
למה אינו מזכיר שאם נתעברה השנה יוצאים אף על אדר שני .כד מקשר .ג ס
ה מ נ ח ת חינוד )מצוה ד ס״ק ח(.
המאירי )ראש השנה יט ,ב עמ׳ (161דן בענין ז ח :״שלחו שלוהים ע ל
אדר מ פ נ י הפורים ואחר כך נמלכו ועברו א ת השנה ,יראה שצריכים להודיע יום
קדושו של אדר שני ,ולא דים בהודעת ש נ ת ע ב ר ח חשבח לבד ,אלא צריכים
להודיע יום הקדוש למנות ממנו לפורים״ .המהדיר חרגול של פירושי המאירי,
הרב אברהם סופר שליט״א מביא שם )הערה ד( א ת קושית חלחם משנה ,א ך
דוחה א ו ת ה :״ולענ״ד אין כאן קושיא כלל כי שם פ ״ ד הי״ז כ׳ שבהודעת יעבור
ה ש נ ה כתבו דבר ברור אם הוסיפו כ״ט או ל׳ יום וביד ה ב ״ ד הוא להודיעם זד,
עיי״ש פ ״ ג ה ט ״ ו והלאה ובשעת חדחק שהודיעו העבור קודם אדר יצאו ד ק
על אדר ב׳ והוא מ ״ ש על האדר מ פ נ י הפורים״.
לפי הרב סופר שליט״א לא היד .צורך לשלוח שלוחים על אדר ש נ י ש ה ר י
באגרות בית הדין על קביעת חודש העיבור הודיעו כבר על האורד ה מ ד ו י ק
של החודש .קשה ל פ ע נ ״ ד לקבל הסבר זה הדומה קצת לדעת המנחת חינוך.
הוכחנו ל מ ע ל ה שרק באגרות למקומות הרחוקים הודיע בית חדין על א ו ר ך
החודש ,וכך מפורש גם בדברי המאירי לסנהדרין הנ״ל .אבל בעיקר יש ל ד ו ן
על ההוכחה מדברי הרמב״ם בפ׳ ג׳ הל׳ ט״ו והלאה .שם מדובר שמאיימין א י ו ם
גדול על עדים המכחישים את קידוש החודש כמד .ימים אחרי ת ח ל ת החודש ורק
אם העדים עומדים בתוקף על דעתם ,מקדשים את החודש מחדש .לפי ה ר ב
סופר ש ל י ט ״ א עושים כך גם בעדי החודש המכחישים את ההודעח חראשונח ש ל
בית חדין על אורך חודש העיבור .אפילו אם נניח שלפי הרמב״ם מ ו ד י ע י ם
גם למקומות הקרובים על אורד חודש העיבור באמצעות אגרות ,אי אפשר ל ו מ ר
שמאימים על ע ד י חודש אדר ש נ י ב״איום גדול ומטרפיס אותם בשאלות ו מ ט ר י ח י ן
עליהן בבדיקות ומדקדקין בעדות ומשתדלין בית ד י ן ״ — הלא חרמב״ם כ ת ב כ א ן
בענין חודש העיבור ״אבל הם לפי הראיה הם עושים ,אם מ ל א אם ה ס ח /ו ז ה
למרות ״שחודש חעיבור הרשות לבית הדין להוסיפו מלא או חסר ל א נ ש י ם
חרחוקים שמודיעין אותם״ .חרמב״ם אינו מזכיר כלל שעל בית חדין ל ד א ו ג
שקידוש החודש יחיה בהתאם לחודעתם חמוקדמת על אורך חודש חעיבור,
ש נ ש ל ח ח למקומות הרחוקים בחוץ לארץ .חרמב״ם מ ד ג י ש את ח ח פ ך :״אבל ה ם
לפי חראיח חם עושים ,אם מ ל א אם חסר״.
30
www.daat.ac.il
־;:*-־:..
־ • ״
אתר דעת -מכללת הרצוג
םמוכין מפירוש החזון איש
״ב״חזון איש״ )או״ח ,מועד סי׳ ק מ ב ם״ק ג( נ מ צ א חיזוק לדברים הנ״ל.אמנם אין בעל החזון איש זצ״ל כותב במפורש שהאגרות נשלחו רק ל מ ק ו מ ו ת
הרחוקים ,אבל הוא מדגיש שאגרת בית חדין על אורך חודש חעיבור אינח
קובעת .וז״ל :״אע״ג דבאמת בשעה שמודיעין אינן יודעין אם ל׳ או כ״ט,
מ״מ שולחין ל׳ או כ״ט ואין קפידא בדבר ,ד ב א מ ת התוספת הוא עוד מחזור
חדשי• של לבנה והוא כ ״ ט י״ב ת ש צ ״ ג אלא שאין מ ח ש ב י ן ש ע ו ת להרשים
וקובעיו ימים ,ואפשר לכנות חתוספת למנין כ ״ ט ולמנין ל /וכששולחין להארצות
להודיע על העיבור חן יודעין דמםפר חימים שאמרו אינו קובע כלום ועדיין
צריכין לדעת אם נתעבר אדר ראשון״ .וכך מפרש ח״חזון א י ש ״ גם א ת דברי
הרמב״ם ,״רצו תשעח ועשרים יום ,רצו שלושים י ו ם . . .אבל חם לפי חראיה הם
עושים אם מלא אם חסר״ ,כלומר ״ מ צ ד חעיבור אין קבע וךשות ביד ב ״ ד לעשות
העיבור כ״ט או ל׳ כפי מצות חראי׳ ,ורצו דקאמר היינו רצון ע ״ פ מ צ ו ת
הראי׳ …ולפיכך כשכותבין אגרת חעיבור רצו כותבין כ ״ ט רצו כותבין ל׳,
אבל הם יודעים שהדבר עדיין ספק אם יהי׳ מ ל א או חסר״ ,עי״ש.
בדבריו מבואר שבקידוש החודש אדר שגי אין שום חתחשבות ב מ ה ש כ ת ו ב
באגרות ,לא מאיימים על עדי חחודש )כדעת הרב א׳ סופר שליט״א( ,גם אינם
מקדשים בלי עדים או אינם מקבלים עדים ביום חשלושים )כדעת ה מ נ ח ת
חנוך( ,וגם אין לפרש את דברי הרמב״ם שהאגרת ת ה י ה ע ״ פ חראיח ,דהיינו
החשבון )כדעת הרב מ ״ מ כשר שליט״א(.
כוונת ההודעה על אורך חודש העיבור
אד גם לפי ההסבר הנ״ל בשיטת הרמב״ם ,ק ש ה להבין מ ה ראו חז״ל
לעשות תקנה להודיע למקומות הרחוקים שחודש העיבור יהיה מ ל א או הסר ,בו
בזמן שהכל תלוי בקידוש בית חדין שיחיד .רק אחר כד ,ויתכן שאז יתברר
שאורכו של אדר ראשון אינו בהתאם לחודעד .שנשלחת למקומות הרחוקים .ויש
לומר שחז״ל התירו ליהודים במקומות הרחוקים להסתמר על אגרת בית חדין
עלי אורכו של חודש העיבור וכל זמן שלא קבלו הודעה נוספת יכלו לחםתמך
על אגרת בית חדין גם לגבי פסח .בהמשד חמאמר יבואר עוד ש י ש םמוכין
לדבר ,שבית הדין הודיע מ ש ד כל חשנים ל א נ ש י חגולח חמרוחקים על ח מ צ ב
בלוח העברי ,וזה באמצעות של אגרות שנשלחו לגולה כאשר היתד .ל ב י ״ ד
האפשרות לכד .עם קבלת אגרת בית הדין על קביעת חודש עיבור ואורכו,
הסתמכו במקומות הרחוקים על הודעח זו וכל ספקם לגבי פסח היה רק "על
תחולת־ ר א ש חודש ניסן וספק זה היד .רק לגבי יום אחד ,כמו בכל המקומות שלא
הגיעו אליהם שלוחי גיסן .גם לפי הריטב״א והטורי אבן )ראש חשנד .כא ,א(
הסוברים שחכלל ״אתם—אפילו שוגגים ,אתם—אפילו מ ד ד י ם ״ חל רק על קביעת
בית הדין ולא על ט ע ו ת ,ח ש ב ו ן של בני .הגולה )כדעת התוספות ,הרשב״א וחדושי
הר״ן שם( ,כנראה מודים שכאן היה מותר להסתמר על אגרת בית הדין וכל
טעות אפשרית היתד .מותרת על פ י הכלל ״ א ת ם — אפילו שוגגים״.
י ־ ואולי גם ח״חזון איש״ זצ״ל שסובר שמספר הימים שבאגרת ״איגו קובע
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לנר והמתא דירושלים סוברים ששיטת הרמב״ם איבנה כשיטת התוספות .ה ר מ ב ^ ם י
לא חושש בשמירת הספיחים ע״י בית הדין משום ממשקה ישראל; ו ל פ י •
הרמב״ם שמרו את הספיחים בשמירח מעולה• — בניגוד לשיטת התוספות ה מ ת י ר ה
רק שמירה חלקית .לפי הרמב״ם היה מותר לסלק כל אדם מהספיחים• ה מ י ו ע ד י ם
לעומר ולשתי הלחם ,וכך מ ש מ ע מדבריו בהל׳׳ שקלים פרק ד ,ה ל כ ה .־ו•.:
״ . . .ל פ י כ ך תיקנו להם חכמים שיטלו שכר מ ן הלשכה כדי שיפרישו הכל מ א ו ת ה
מקום שאלו שומרים שם״ .לפי הרמב״ם אין איסור שמור אצל ספיחים -א ל ה ,
שהריי איסור זח רק בשמירח עי׳י חבעלים ,אבל לא בשמירת ע ״ י בית דין .מ ט ע ם
זח דוחים גם בעל הערוך השלחן העתיד )סי׳ כ ב ם״ק י וסי׳ טז ם׳׳ק ה (
והרב חש״פ פ ר נ ק -ש ל י ט ״ א ב״כרם צ י ו ך )חלק ג׳ עמ׳ עט( את שיטת ה ת ו ס פ ו ת .
ויותר מ ז ח :חאחרונים כבר עמדו ע ל -כ ך שהרמב״ם אינו מביא איסור על.
שמור כלל ,ואם עבר ונעל שדחו ,אין חפירות אסורים משום משומר.
;
י
לפי הנ״ל יש להבין היטב קושיתם של הערוך לנר והמתא דירושלים ע ל
טעם הרמב״ם שאין מעברין בשביעית משום שיד הכל שולטת על ה ס פ י ח י ם .
הלא לפי הרמב״ם שמרו בשמירה מעולה על חםפיחים המיועדים לעומר ו ל ש ת י
חלחם ולכן אין כאן חשש שחעם יקח מספיחים א ל ה ; אי אפשר לתרץ ק ו ש י ה
זו ע ״ י ש י ט ת התוספות ,שהרי הרמב״ם אינו סובר כשיטת התוספות ש י ש א י ס ו ר
משום שמור בשמירת הספיחים ע״י בית דין ,ואף יתכן שלפי הרמב״ם א י ן
איסור כלל על פירות• משום משומר.
ואולי יש •לתרץ ,שגם לפי חרמב״ם יש קצת חשש שיקחו חלק מן ח ם פ י ח י ם
אם דוחים את זמן הבאת העומר ו ש ת י -ח ל ח ם ע״י הוספה של חודש ח ע י ב ו ר .
אמנם מותר לשומרי הספיחים לשמור את הספיחים ,אבל חודש חעיבור י ק ש ה
עליהם ויאריך את זמן-השמירח .כך מ ש מ ע גם מדברי חמאירי ,סנחדרין יב ,א
)עמ׳ (38המביא את שיטת הרמב״ם ב ז ה ״ ל :״ויש אומרים מפני ש י ד ה כ ל
שולטת על הספיחין ואין קרבן העומר ושתי הלחם נמצא בריוח״ .ה מ א י ר י
מוסיף מ ל ת ״בריוח״ ,כלומר אין חשש שלא ישאר כלל מהספיחים ה נ ש מ ר י ס
ע״י בית הדין ,אבל יש חשש שחודש חעיבור בשביעית יכביד על ה ש מ י ר ה ,
ויקטין את כמות חםפיחים.
כ ת ב ת י את חדברים חנ״ל להרב י״י ויינברג זצ״ל אחרי חופעת ספרו ש ר י ד י
אש ,חלק ב .בתשובתו )מיום ג׳ ש ב ט תשכ״ג( כתב חרב חמחבר זצ״ל שמסכים ע
חערח זו—,וחוםיף ״מצוח לקיים דברי חכמים״.
34
www.daat.ac.il
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב-יהושע נויבירט
דין אכסנא* בחנוכה
־ ־• -
א .י מבואר בגמרא :אמר רב ששת אכםנאי חייב בנר חנוכה .אמר
רבי זירא .,מריש כי הוינא בי רב מ ש ת ת פ נ א בפריטי בהדי אושפיזא ..בתר
דנסיביךאיתתא ,אמינא ,השתא ודאי לא צריכנא דקא מ ד ל י ק י עלי בגו ביתאי.
וכן מבואר ב ה ל כ ה :אורח שמדליקין עליו בתוך ביתו אינו צריך להדליקעליו במקום שנתארח בו .אין לו בית להדליק עליו ,צריך להדליק במקוש
שנתארח בו ו מ ש ת ת ף עמהם בשמן .ואם היד• לו בית בפני עצמו ,אף על פי
שמדליקין עליו בתוך ביתו ,צריך להדליק בבית שחוא בו מ פ נ י חעוברין.
1
2
•ב .עלינו לברר את הענין של ״מדליקין עליו בתוך ביתו״ ,שהרי זח
לא נאמר רק לגבי בעל שאשתו מדלקת עליו בתוך ביתו ,ומשום דאשתו כגופו,
אלא .גם לגבי בן שאצל אביו ,שאם אביו בביתו מדליק עליו ,הרי הבן במקום
שנמצא נפטר בהדלקתו ,וכן אם הבן הסמוך על שולחן אביו מדליק על אביו,
הרי האב במקום שנמצא נפטר בהדלקתו .וחראיח ,כי ידועח חמחלוקת שבין
התרומת הדשן והבית י ו ס ף ,אם אשתו בביתה מ ד ל ק ת על בעלה ,אם הוא
במקום שהוא נמצא יכול עוד להדליק ולברך ,או דילמא הוא יצא בהדלקת
א ש ת ו .ובברכתה ,ואם יברך תהיה ברכתו לבטלה .הרמ״א * נקיט כדעת ה ת ״ ה
דמותר .לבעל במקום שנמצא ,להדליק ולברר .ח א ח ר ו נ י ם חולקים בדבר.
ד.ט״ז_*כ במסקנתו נקיט כדברי הת״ה ,ומביא ,שכבר נוהגים בכל מ י שהולך
בחנוכח חוץ לביתו ליקח נרות חנוכה עמו להדליק במקום אשר יהיה שמה,
א ע ״ פ שמדליקין בביתו בני ביתו שהם אצל אשתו/־חרי שגם בני חבית ,ולאו
דוקא׳ אשתו ,מדליקים עליו את נרות חנוכה באשר הוא שם.
3
5
:.לפי זה יש לומר דגם לגבי הדלקת נרות ש ב ת הדין הוא כן .שהרי מבואר י
שבחורים החולבים ללמוד חוץ לביתם צריכים לחדליק נר ש ב ת בחדרם ,כלומר
אף י ש י ש להם נשים המדליקות בשבילם ,אעפ״כ אינם נפטרים בהדלקת
הנשים ,כיון שיש להם חדר מ י ו ח ד .חדלקת נרות ש ב ת מ ת ח ל ק ת כידוע לשתים,
הדלקת נרות ש ב ת משום כבוד ש ב ת ,ועוד שיהא נר דלוק בבית משום עוגג
ש ב ת .והנה ,משום כבוד שבת יוצאים במה שמדליקים עליהם בביתם ,אלא
שצריכים להדליק נר שבת במקום שנמצאים משום עונג שבת ,שלא יכשל
בעץ ובאבן .וגם כאן יש לומר דמצות כיבוד יוצא הבעל במה שאשתו מ ד ל ק ת
עליו בביתה —,וכן גם הבחורים בזמננו ,הלומדים בישיבות מחוץ לביתם ,אשר
מדליקים עליהם בביתם— ,אלא שהם צריכים להדליק משום עונג שבת ,וכנ״ל.
8
9
1 0
1
3
:6
9
2רמב״ם ה׳ חנוכה פ״ד הי״א; או״ח סי׳ תרעז סע׳ א.
שבח כג א.
5שם במ״א ובמ״ב ם״ק טז.
4שם סע׳ ג.
עיין סי׳ תרעז בט״ז ם״ק א.
8שם במ״ב ם״ק כח.
7סי׳ רסג סע׳ ו.
שם םוס״ק א.
10שם פ״ה ה״א.
עיין רמב״ם ה׳ שבת פ״ל ה״ה.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
5
לפי זה יש לומר שאם יש תאורה בחדר אוכל של הישיבה',שלא• שייך ״בר־
הטעם שלא יכשל בעץ ובאבן ,ומשום כבוד ש ב ת הרי הדליקו עליהם ב ב י ת ם ,
שיש להם להדליק נרות שבת* בחדר שינה שלהם וגם לברך ברכה על ה ד ל ק ת
הנרות ,משום עונג ש ב ת .ומה שמביא ה מ ש נ ה ב ר ו ר ה על הדין ש ב ח ו ר י ם
ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר ש ב ת בחדרם ,דמיירי ״ ש י ש
להם נשים" …וכל שכין א ם -א י נ ו נשוי דמחוייב להדליק״ ,ד מ ש מ ע ד ד י ו זד!;,
לסמוד על מ ה שמדליקים עליו בביתו ,אינו אלא בבעל ש א ש ת ו מ ד ל ק ת ע ל י ו ;
ואם נאמר כן נבין א ת ה״כל שכן״ של המ״ב .אבל זח אינו דיש לדחוק ד כ ו ו נ ת
חמ״ב ב״כל שכן״ 'לבחורים שאינם נשואים וגם לא מדליקים עליחם ב ב י ת ם ,
אבל א ה ״ נ שאם מדליקים עליהם בביתם ,דינם שוח לחלומדים מחוץ ל ב י ת ם
ונשיהם מדליקות עליהם בביתם,
12
1 1
ג .מעיקר הדין ,מ י שמדליקים עליו בביתו נרות חנוכה ,יוצא ידי ח ו ב ת ו
בהדלקה זו ,אף שהוא במקום רחוק מ ב י ת ו ואינו צריד ל ה ש ת ת ף ״ .דין זה׳
אינו דומח לכל שאר מצות דאוריתא או דרבנן ,כי שם בעינן שיחא ה ש ו מ ע
עומד בסמוך למשמיע ,וישמע מ מ נ ו את הברכה שמכוון להוציאו ,מ ש א ״ כ ׳ כ א ן
בנרות חנוכה .וי״ל שכך היתד! התקנה שאפשר לחוציא את חברו ע ״ י ה ת ק נ ה
של נר איש וביתו או ע״י השתתפות ,ואין זה חשוב אם עומד על גבו או ל א ;
כנראה שחחובה של ה ד ל ק ת נרות י חנוכה הוא שיהא חנר של כל א ח ד ד ל ו ק
בביתו ,אבל אין זה חשוב אם הוא בעצמו הדליקו או שמישהו אחר ה ד ל י ק ו
עבורו .בכל זאת מצאנו ב ש ו ״ ע ״ שצריר שהמדליק יכוון 'להוציא א ת ״ ב נ י
הבית בהדלקת נרות חנוכה .ומחלוקת הראשונים ,ד ב ש ל מ א אם היה מ ש ת ת ך
בפרוטה במקום שהוא נמצא והיה שומע ברכה מ ב ע ל הבית ו ד א י ' ׳ ש ל א ה י ה
צריר לברך בעצמו כל ברכה ,דשומע כעונה 'והרי כבר י הודה על הנם* • י א ב ל
אם אינו מ ש ת ת ף בפרוטה ,כי סומך הוא על מ ה ש מ ד ל י ק י ם ' ע ל י ו בביתו ,כ י א
לדעת ה ש ו ״ ע ״ כבר נפטר גם בברכת מ י שמדליק עליו בביתו .ואילו ה מ ״ ב ?ו
מביא בשם המרדכי שצריך לברר על הראיה להודות לה׳ ית׳ על הנס ו ל ב ר ך
ש ח ח י י נ ו .ויש להסביר ,כמו שמובא ב ב ״ ח ,דישנם שני חיובים ל ג ב י נר
חנוכה ,א .על ממונו וביתו של האדם ,לפרסומי ניסא ,ובזה יוצא מ ה ש א ש ת ו
מ ד ל ק ת ע ל י ו ; ב .על גוף האדם ,דהיינו שהוא צריך ל ת ת הודאה לה׳ י ת ׳ י ע ל
הנס ,ואין האשד! פוטרתו כי אם מן חחיוב של ממונו וביתו ,אבל חחיוב ש ל
גופו ,דהיינו ההודאח ,אין האשד .פוטרתו ,ולכן צריך לברר כאשר יראה־ א ת
הנרות .מ ס ק נ ת המ״ב ,שספק ברכות להקל ,ואינו מברר אא״כ יודע ש ל א
מדליקים עליו 'בביתו.
1
ז
1 9
18
13םי׳ תרעז במ״ב ס״ק
12שם ס״ק כח.
11עיין סי׳ רםג בנדב ם״ק מה ומד.
17שם ס״ק
16שם סע׳ ג.
15סי׳ תרעו שעה״צ ס״ק י.
14ע״ש במ״ב ם״ק ב.
18ע״ש בשעה״צ ם״ק ט ,דכן נראה דעת רש״י ,ע״ש שבת כג א ד״ה הרואה ,דמשמע מלשונו
״שלא הדליק עדיין״ דאפילו הוא בעצמו ידליק לאחר זמן אלא דעכשיו רואה ־נר חניכה,
19סי׳ תרעו.
1״כ מברך ,ועיין שו״ח אב״נ או״ח סי׳ תקו ,וצ״ע.
כ >
ו ״
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
—ז־׳ אלא;שמצינו גם• בה׳ שבת ,לענין הדלקת׳ נרות שבת ,שאם כולם• מ ש ת ת פ י ם
יחד ,שאחד מדליק ויברך ויכוין להוציא כולם בברכתו וגם הם יכוונו ל צ א ת
ב ב ר כ ת ו .וכאן יש להקשות ,שאם כל אחד נתן פרוטה ל ה ש ת ת ף בנרות שבת,
כמו שמבואר שם ,למה צריך עוד שישמע את הברכה ,הרי כאן' לא שייר פרסומי
גיסא ,כמו בחנוכה .ואיפה מצאנו ,שאם האשד•"בביתה מדליקה׳ נרות שבת,
שכולם" ישמעו את־ •הברכה ממנה .וכאן עדיף טפי ,כיי' ב מ ק ר ה ־ ש ל ה מ ש נ ה
ברורה ,שהנשים בביתן כבר הדליקו עבור בעליהם ,״ במקום שנמצאים ,ומשום
כבוד• שבת כבר" יצאו ,ולמה צריכים י עוד פעם להדליק ב ב ר כ ה " ו ל ש מ ו ע "כל
אחד י את הברכה ,ורק משום עונג -ש ב ת "שלא יכשל 'בעץ" ו ב א ב ן ״ ! ועוד,
למה לא יוכל אדם לעשות את חברו לשליח 'להדליק נרות" שבת ,אפילו הוא
ל א ,נ מ צ א כאן ,והשליח מברך הברכה על ההדלקה ,כמו..שמבואר ב ש ו ״ ע ״ .
20
_ ד .נפסק ב ש ו ״ ע ״ ,דאפילו מי שמדליקים עליו בביתו ,אם יש לו במקום
שהוא נמצא פתח פתוח לעצמו ,דצריך להדליק בפתחו .ו ב מ ״ ב * ו ב ב י ה ״ ל ״
מובא המהרי״ל ,דכמו דבזמן הגמרא היה חשד למי שיש לו פ ת ח פתוח לעצמו
ויאמרו שלא הדליק נר חנוכה ,ולכן מדליק ל ע צ מ ו — ,כ ן גם בזה״ז שכולם
מדליקים בפנים ,אפילו יש מי שמדליק עבורו בביתו ' ,מ ״ מ יש חשד ,שלא כולם
ידעו שמדליקים עליו בביתו ,ולכן צריך הוא לחדליק לעצמו ,ובפרט חיום
שמנהג כל העולם להיות מ ן המהדרין ,נר לכל אחד ,ודאי שקיים החשש שלא
הדליק־ .נ ר -ח נ ו כ ה .מתוך דברי השו״ע והרמ״א אין הכרע אם סובר כדברי
המד״רי״ל חאלח או לא ״ .ובמ״ב מסיק ,דאם יש לו חדר מיוחד ,דיש להחמיר
כדברי המהרי״ל ,אלא דלא יברך על הדלקה ז ו ,אבל אם אין לו חדר מיוחד
י כ ו ל .ה ו א לסמוך על מ ה שהדליקו עליו ב ב י ח ו .
2
2 6
2 3
2 3
3 0
ה .בשו״ת מ ה ר ש ״ ם ״ מבואר ,ש מ י שנוסע ברכבת כל הלילה ,הרי זה
כשוכר לו דירה לאכול ולישן שם ,ולכן חייב להדליק ברכבת .מבואר
מתור דבריו ,דדוקא אם נשאר לפחות כל הלילה במקומו ,כי אז חייב להדליק
שם ,ויוצא חוא בחדלקח זו ידי חובתו ,אבל אם היה נשאר ברכבת רק ומן
מועט ,אין זה מקומו להדלקת נרות חנוכה .וכן נמצא גם ב ש ו ״ ע ,דמי שסועד
אצל .חברו באקראי ויש לו בית באותה העיר ,דצריך הוא ללכת לביתו ולהדליק
שם נרות חנוכח.
3 2
ו .על .פי ההקדמות דלעיל יש לסכם א ת חדינים:
. 1 .מ י ש נ מ צ א בדרך בזמן ההדלקח ,עליו לחזור לביתו ולהדליק נרות
20םי׳׳רםג במ״ב ם״ק ל 21 .עיין קצוה״ש סי׳ עד בבדה״ש ס״ק כב.
25ד״ה פתח.
24ס״ק ז.
23סי׳ תרעז סע׳ א.
22סי׳ רסג במ״ב ס״ק כא.
28שם ם״ק ז.
27ע״ש בביה״ל םוד״ה פתח.
26ע״ש שעה״צ ס״ק י.
31ח״ד סי׳ קמו 32 .סי׳ תרעז במ״ב ס׳׳ק יב.
30שם ם״ק ז.
29ע״ש ס״ק ח.
37
www.daat.ac.il
מה -מכללת
עלדעת
הנוכה .ולכתהילה׳לא .יםמודאתר
הרצוג עליו בביתו ,כי מצוה • ב י י י ת ר
שמדליקים
•־׳־־:׳ -.ז—
־־
•־־:.־
מבשלוחו״ •.־
׳••־0־׳*• -
׳
־. .
־
-,״•־׳• .2בחור ,ישיבה ,אשר במשך היום נמצא בישיבה ,ו ב ע ר ב -ב א • ־ • ה ב י ת תלאכול ולישן. ,לכתחילה ילך ,לביתו •וידליק ,להיות מן המהדרין ,אבל לא י ד ל י ק
נרות חנוכה בישיבה ,כיון שאין זה מקומו ״ .אם אינו מ צ ל לבטל תורה ,ו ל א י ו כ ל
ללכוז לביתו ולחזור •ללימודו ,וכן בת שאינה רגילה להדליק נרות ח נ ו כ ה ,
ל ה י ו ת -מ ן ר״מדרין ומהדרין מן המהדרין) ,וטעמים רבים באמרי י " ( ,׳ א ם
אמנם מדליקים עליהם בביתם ,הרי הם במקומם שומעים את הברכות מ א ח ר
שמדליק ,ויוצאים בו גם ידי פרסום-הנס להודות לה׳ י ת /
ב
.3מי" שנמצא רחוק מביתו ,וא״א לו לחזור ,אם מדליקים עליו' ב ב י ת ו ,
יצא .ידי הדלקה .,אלא שאם .יש לו חדר מיוחד נכון להחמיר .כדעת ח מ ה ר י ״ ל
ולהדליק במקומו .,ודין זה נאמר אפילו.בזמננו שכולנו מדליקים בפגים ,ו ט ו ב
יעשר ,אם ישמע ברכח מאחר שמדליק במקומו ,או ישער ויזדרז .ל ה ד ל י ק ,
ובברכה ,לפני הזמן שמדליקים עליו ב ב י ת ו ״ .אין לו חדר מיוחד ,אלא ג ר ה ו א
יחד עם בעל חבית ,אם כי לא חוששים בכה״ג לשיטת ה מ ה ר י ״ ל ,מ כ ל מ ק ד ם
ליק לפני
נכון יותר להדליק ב נ פ ר ד .וגם כן ישמע את הברכות
הזמן שמדליקים בביתו.
6ג
88
מ
30
א
ח
ר
א ו
י ד
.4מי שנמצא' רחוק מביתו ,ואי אפשר לו לחזור ,ולא מדליקים ע ל י ו
בביתו —,אם סמוך הוא על שלחן בעה״ב בקביעות ,הרי הוא כאנשי ב י ת ו .40
אם אינו סמוך על שלחן בעה״ב בקביעות ,אפילו אם מזמינו בעל הבית "מזכלין
לזמן ,צריך הוא שישתתף אתו בפרוטה ״ ,או בעל הבית יקנה לאורחי ב א ח ד
מדרכי ה ק נ י ן ״ _ ח ל ק בשמן כ מ ת נ ה ״ .מכל מקום ,אם אפשר ,יהדר אחרי נ ר ו
חנוכה להיות מאלה המהדרין מן המהדרין״.
ת
34והראיה ממ״ב ם״ק יב.
33שם בנדב.
35עיין שבת־כא ב בחי׳ חת״ם ד״ה והמהדרין ,א״א מה״ת סי׳ תרעה םע׳ ג.
38ע״ש בנדב ם״ק ז.
37שם במ״ב ם״ק טז.
36סי׳ תרעז במ״ב ס״ק ז.
39שט במ״ב ,וצע״ק בדבריו במה שמציין לם״ק ג ,הלא דבריו שמה אינם אלא א ל י
דמהרי״ל וכמבואר שם בשעה״צ ס״ק י ולדעת הא״ר ,וכאן הלא הביא שטת המ״א ד ב א י ן
לו חדר מיוחד דיכול לסמוך על אנשי ביתו ולא לחשוש לשטתהמהרי״ל ,ועיין כביה״*,
ד״ה לעצמו — .ויל״ע ,בכה״ג' שאשתו מדלקת בביתו עבורו ,ואין בו עוד משום ד ,
מצוד ,שהוא ידליק במקומו להיות מן המהדרין מן המהדרין ,אלא שהוא מדליק מ ש
פרסומא הנס ,עיין סי׳ תרעז סע׳ ג ברמ״א ,אחרי ששמע ברכה מאחר המהוייב כ א ן
להדליק ,אי בעינן שידלקו נרותיו כשיעור ,או נימא דהוה דומיא דנרות ביהכ״נ ,ד י ״
דלא בעינן שיעור ,עיין שו״ת מלמד לחועיל או״ח סי׳ קכא ,וע״ע פי׳ הרעג בנדב ם׳׳ק
41ומשמע כאן דבקניית מצות מעות קונות״ עייר ס י /
10סי׳ תרעז במ״ב ס׳׳ק־א.
42סי׳ תרעו בשעה״צ ם״ק ט.
תרנו בביה״ל ד״ה ועיין לקמן.
3א
ד ו ר
ו ם
א
י ג >
43שם בנדב ם״ק ד.
י 44שם בנדב ם׳׳ק א וג.
38
www.daat.ac.il
י:
אתר דעת -מכללת הרצוג
:
ו״קביעות״ זו לא מצאנו לו בירור ,כי מצד אחד*׳מובא ב ב י ה ׳ ׳ י ר ״ ע ל ' מ י
שהולך לבית חותנו ״בקביעות״ למשך כל שמונת ימי חנוכח ,כ י אז מקום
הדלקתו הוא לא""׳בביתו ,הגם שחוזר ב א ק ר א י ' ל ב י ת ו ,׳אלא י רק בבית חותנו.
מאידך ,לענין הדלקת נרות שבת מצאנו ,ש ה מ ״ ב ״ מ ש ו ה בין ה ד ל ק ת נרות
שבת להדלקת נרות חנוכה ,והוא מציין לעיין בה׳ חנוכה ,ואין הוא מזכיר
כלל את ענין ״קביעות״ ,אלא רק אם סמוך הוא על ש ל ח ן בעח״ב ,כי אז נפטר
בנרות בעל חבית .ויתר על כן ,כפי שמבואר לעיל ב ש ם י ש ו ״ ת מהרש׳ים ,מ י שנוםע
, . ..
ברכבת..אפילג רק ללילה אחד — הרי זה מקומו וחייב שם-להדליק.
,
.5 . .בחורים או בחורות הגרים במשותף בחדר או בדירה חוץ לביתם,״ולא
מדליקים ע^יהם .בביתם ,הרי הם משתתפים יחד .בקניית נרות ח נ ו כ ה .ו א ח ד
מוציא את כולם; הבנים יהדרו שכל אחד ידליק ,לקיים א ת ,ה ד י ן של מחדרין
מן המהדרין *• .אבל ודאי גם הבנות איבן יוצאות במד ,שהן הולכות ״ ל ש מ ו ע ״
את״הדלקת הנרות בבית אחר שמדליקים ינרות חנוכה ,וגם ' א ם מ ש ת ת פ ו ת שם
בהוצאות קניית הנרות ,אינן יוצאות ,שהרי אין זה מקומן.
ז
ז
7
ז
45סי׳ תרעז סע׳ א ד״ד ,במקום.
47וי״ל דבבנות לא שייך הדור זה ,כיון דמעיקר הדין אשד,
46סי׳ רםג ס״ק לג.
'•'בכלל אינה מדליקה ,אלא דבני״ד משום דגם היא היתד ,באותו הנס הייבת היא להדליק.
־אבל לא יותר מכן.
39
www.daat.ac.il
ה ר ב חנוך ,.זונדל
גרוסברג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ע ר ו ת ות<קונעז במשנה ברורה
^
ז
״~
ז
הלכות חנוכה ופורום
סימן תר״ע .ב מ ״ ב סום״ק ז׳ צריך להיות ״בבית המקדש״.
סימן תר״ע .ב מ ״ ב ס״ק י׳ ' .ש ה א כ י ל ה יהודית .היא היתד .בתו ש ל י ו ח נ ן
כה״ג .בפיוט לחנוכה ]מובא ברש״י יחזקאל כא ,יה[ מבואר שהיו ש נ י ד ב ר י ם
נפרדים ,בתחילה היה העניין עם בת חשמונאי ושמח חיה חנה וקמו עליהם ב ג י
חשמונאי והרגום .ואחר כ ד בא עליהם חולופרניש למלחמח ,ואז חופיעח י ח ו ד י ת
והצילה את העם מידו.
סימן תר״ע .במ״ב סום״ק י״ב .וכן באלם השומע ואינו מדבר .ו ה פ מ ״ ג ש נ ק ט
דינו בחרש ,כתב כן לאפוקי מ מ ג י ל ה כמבואר בסימן תרפ״ט סעיף ב׳ עיי״ש.
סימן תרע״א .בשער הציון אות ה׳ .צ״ל הכתב סופר.
סימן תרע״א .בביאור הלכה ד ״ ה ומותר .אין זה הידור מ פ נ י ש ה נ ר ו ת הם
בעיגול ,חיי אדם כלל קנד ,י .ועיין בפמ״ג תרע״ה בנרות חנוכח מגוש א ח ד עם
שמונח פיות דמותר .וע״ע בסוף סימן תרע״ו.
סימן תרע״א .ב ש ע ה ״ צ אות ל״ג .צ״ל למעלח מכ׳ אמות.
תרע״א .ש ח ״ צ אות לד .מ ח ה ״ ש ופשוט .אינו פשוט כל כך ,ראה מ ה ש כ ת ב ה ו א
עצמו בסימן תרע״ח סק״ו .ועיין בפמ״ג ובא״ר םק״ב.
תרע״א .סעיף ד׳ בהגח .ומסדרן ממזרח למערב .ובסדור חגריעב״ץ
העיקר שמםדרן מצפון לדרום ]וכשיטת הרמב״ם[ .וראה בשערי תשובה.
כתכ
חרע״ב .במ״ב סק״א .וכן נהג הגר״א^'.לשון זה לקוח מהחיי אדם .ו ה י י נ ו
לענין זה שהדליק קודם מעריב .ולא לענין תחילת שקיעח שניר .ופשוט ,ו כ מ ו
שכן מ נ ה ג ירושלים הנוהגים ע פ ״ ד הגר״א ז״ל להדליק עם חשקיעה מ מ ש .
ושמעתי על גדול אחד זצ״ל שהיה נוהג לחדליק עשרים דק אחר ח ש ק י ע ה ,
ושאלתי לגיסו הגאון שליט״א מ ה מקור מ נ ה ג זד .שהוא בנגוד ל ד ע ת ח ג ר ״ א
והשיבני טעמו בזה איני יודע ,ואולי נהג בזה כמנהג אבותיו זצ״ל.
תרע״ב .במ״ב סק״ד .ובסימן תרע״ח סק״ח כתב שיכבנה קודם.
תרע״ח .במ״ב סקי״ג .בסימן תרפ״ט .עיי״ש בשער הציון אות י״א.
תרע״ו .בשה״צ אות ה׳ .שגמר כל הברכות .צ״ל קודם שגמר לחדליק כ ל
הנרות.
תרע״ו ,ב מ ״ ב םקי״א .ו ל ד ע ת הי״א הנ״ל גם בזה יברר תמיד על ה נ ר
הראשון שהוא עיקר המצוה .ונראה דבזה יעמיד הנר הראשון לצד ש מ א ל כ ו /
40
www.daat.ac.il
לאמכללת
דעת -
ולפי זה במנורה שיש לח ח׳אתר
הרצוג לשנית סדר הנחתן ,וגם ב ל א ״ ה
שייר זה
פיות
צ״ע דמה היכר יש על עיקר המצוד• הראשונית אם מביא נר מ ב י ת ו ומניח מ צ ד
שמאל אם אינו מדליק בצד ימין גם עתה ,דמה קובעות :הנרות חמונחות בקופסה
מה ראשון ומה שני ,ורק המקום הוא הקובע ,וכל שאינו במקומו לאו כמקומו דמי.
•׳•!•
י
־ תרע״ז .במ׳׳ב םקי״ד .לדינא אין לנהוג כן .ועיין לקמן סקט״ז שאין למחות
ביד הנוהגין לברד וצ״ע.
חרפ״ג .בסופו .האבל עצמו לא יאמר הלל .כן פסק החיי אדם קנד ,מ וקצור
שו״ע רו ,ה ושלחן גבוה .והגרש״ז קלא ,ה פסק דאומר .ונעלם זח מהאינצקלופדיא
תלמודית כרד ט .מיהו עכ״פ לא יברך דםפק ברכות להקל .ובהגהת החת״ם סימן
קל״א מביא מא״ר דבחנוכה יאמרו בבית האבל ,דלא כהמג״א ,ושכן עיקר ,וכ״כ
בהגהת הגרעק״א על דרך החיים .ותימה על המ״ב שם סק״כ שלא חביאם .ראח
בספר ז ה .ח ש ל ח ן ח״ג.
תרפ״ה .בענין פרשת פרח .כתב חמ״ב וז״ל חשלישית חיא פרשת פרה
אדומה ,והיא בשבת שקודם פרשת החדש שכן היד .שריפתד• במדבר סמור
לניסן כדי להזות בה את ישראל מיד אחר הקמת המשכן כר .ומהתימה
דאישתמיטתיה לפי שעד .דברי רש״י על אתר במגילה כט ,א במשנה בשם
הירושלמי א״ר חייא בדין הוא שיקדים החודש לפ׳ פרה שהרי בא׳ בניסן הוקם
המשכן ושני לו נשרפה פרה ,ומפני מה הקדימוה ,שהיא טהרתן של ישראל.
וע״ע ברש״י גיטין ס ,ב.
' ת ר פ ״ ט .בשח״צ אות יא .לידי חיוב דרבנן .ר״ל לידי ח ד דרבנן ,מחצית
השקל:
.ס י מ ן ת״ר סעיף ג ׳ — ב ע נ י ן שהחיינו על השופר ביום ש נ י של ראשה ש נ ח — ו י ש אומרים לאומרו .וכתב במ״ב סק״ז משום דהא היום אין יוצאין
התקיעה .וכתב בשער הציון אות ח׳ ולא אבין היטב דהא גם לענין קידוש אנו
חייבין לעשות ביום שני בפגי עצמו ואפ״ח ס״ל דכיומא אריכתא דמיא .ולדעתי
הדבר מובן היטב דחילוק גדול יש ,דלענין תקיעה אם אתמול חול לא מהני
התקיעח כלל ,משא״כ לענין קידוש אף אם אתמול חול ,עכ״פ ל א גרע מתוספת
יום טוב דאפשר לקדש ולומר שהחיינו ,ועדיף מעיד• דחז״ל ציוו עלינו לעשות
כן .וראד• בחזו״א מועד קלא ז .ויש להעיר דבליל שני של יוטש״ג לא יקדש
אלא בלילה דוקא ואולי גם לענין תפלח וכן הדלקת נר של יו״ט ,דאל״כ
נראה כמזלזל ביו״ט ראשון כאילו הוא חול ומוסיף מחול על הקודש.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יוסף יהושע אפפעל
ב*ן מנורת ב<ת ־המקדש לנר חנוכה
-יי
-״•-•:
א( ב ״ ה מ ע י ך גליון תמוז ת ש כ ״ ט )כרך ט׳ גליון ד׳ ,עמ׳ 42והלאה( ,במדור ״על
ספרים ועל סופרים״ מביא מר יונה ע מ מ א ל קושיה בעל ערוך השלחן ו ה מ נ ו ח על
פסק הרמב״ם בהל׳ ביאת מקדש פרק ט׳ הל׳ ז׳ דמותר לזר להדליק המנורה • א
חוציאח כהו .לחוץ ,וחראב״ד מסכים עם הרמב״ם בדלעבד .ובתל׳ חנוכה פ ר ק ,ל ה ל ׳
ט׳ פסק הרמב״כ כהגמרא שבח .כ״ב ע״ב ״הדליקה..בפנים והוציאה לא ע ש ח .ו ל א
כלום״ ,והערוך השלחן מוסיף ״אמנם הגמרא ביומא ג״ד אומרת ש ה ד ל ק ה .ל א ו .ע ב ו ד ה
היא וכו׳ ועל הגמרא לא קשה דנוכל לוניר שעבר ונכנס או שהיה שוגג ע ל ה כ נ י ס ה
אבל ד ב מ הרמב״ם צ״ע״ .והמנ״ח מביא ג״כ מהספרא אמור כ ״ ד ד׳ ״יערוך א ו ת ו
לפני ד׳ -־ שלא יתקן בחוץ ויכניס בפנים״ .כותב המאמר הנ״ל מביא מ ה ש כ ת ב ו
בזה הכלי המדד ,.האור שמח ועוד ,וגם מציע תירוץ משלו .וב״המעין״ גליון ת ש ר י
ת ש ״ ל כותב הרב מהר״ם בלומנפלד שליט״א בענין זה ומביא מספרו אור ע ו ל ם
.״:
ת י ר ח על קושית חמנ״ח מהספרא הנ״ל.
ס
ב( והנה לבאר קצת נאמר ,בעוד שהערוך השלחן מקשה על סתירת ה ר מ ב ׳ ׳ ם
מהל׳ ביאת מ ק ד ש על הל׳ חנוכה בקיצור נמרץ ,מקשה המב״ח אותה הקו׳ ב י ת ר
ביאור ,והוא דבודאי מ ה ש כ ת ב הרמב״ם ״לפיכך אם הטיב כהן את ה נ ר ו ת ו ה ו צ י א ן
לחוץ מותר לזר להדליקן״ הוא משום דבהיכל אסור לזר ליכגס ,וע״כ כ ת ב חרמב״ס
״והוציאן לחוץ״ וא״כ קשה הא במנורה ודאי הדלקה עושה מצוה ולא ה נ ח ה ד א י ל א ו
לא •היד .דוחה שבת וכו׳ וכנ?בואר להדיא ברש״י שבת כ״ג ,ואי הדלקה עושה מצוד,
הדלקה במקומה בעינן ואי הדלקה בפנים גבי נר חנוכה לא ע ש ה ולא כ ל ו ם -א /׳ כ
כאן דמקום המנורה בהיכל ,בודאי צריך להדליק במקומה היינו בהיכל ושלא ב מ ק ו מ ה
לא מהני ואיד כתבו הרמב״ם והראב״ד דהדלקתן בחוץ כשר הא הדלקה ב מ ק ו מ ה
בעינן ,כל זה מצד הסברא ,ואחר כך ־־־־ מחזק המנ״ח את הקושיא — ה א י ד א פ ש ר
לומר שאין קפידה במה שמדליקין חוץ להיכל ,הא מפורש בספרא אמור —־ י ע ר ו ך
אותו לפני ד׳ — שלא יתקן בחוץ ויכניס בפנים — ואיד חלקו על הספרא.
.ג( והנה שערי.התירוצים לא ננעלו ונביא רק קצתם בקיצור נמרץ ומה ש י
להעיר על דבריהם .המהר״ם שיק בספרו על תרי״ג מצות מתרץ דהא דאמרינן ה ד ל ק ה
במקומח בעינן זח דוקא בנר חנוכה וכו׳ ועיקר .פרסום הנס הוא ב ש ע ת .ה ד ל ק ה
והברכה ולכד אמרינן דאם הדליק מבפנים והוציא לחוץ לא יצא וכו׳ מ ש א ״ כ ב מ נ ו ר ה
המצוד ,שידליקנה ולכך אפי׳ אי מוציאה לחוץ והדליקה והניחה אחר כך ב מ ק ו מ ה
שפיר דמי .וכבר קדמו בזד .בספר שיח יצחק על יומא )פירוש ותיקון תוס׳ י ש נ י
כ״ה( והביא כן בשם ספר לחם יהודה פרק ט׳ מהל׳ ביאת־מקדש שתירץ כן.
ש
ם
ד( ובהגהות לבנת המנחה על המנ״ח העיר על מהר״ם שיק ש ה ע ל ה ד ב מ נ ו ר ה
כשר חדלקה שלא במקומה ,הא המנ״ח מביא מדברי רש״י שכתב כן מפורש ,ד ל
ה ב נ ת י דאף דאמרינן במנורה הדלקה עושה מצוד ,אין זה שייך שיהי׳ דוקא מ ב פ נ י ם ,
אלא גם בהוציאן לחוץ והדליקן ג״כ כשר ,ובחנוכה שאני .ועיין בשו״ת שר׳מ מ ה ד ר
א
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1׳ ח״ב ס׳ ע ״ ה שמביא בשם ספר יד דוד על יומא ש ה ק ש ה כיון ד ה ד ל ק ה ע ו ש ה מ צ ו ת
וא״כ כל שהדליק ב ח ת לא ה ר במקומו וכר וא״כ לפסול כשהדליק מבחוץ ,והיד
דוד כתב,שהוא קושיא עצומה ,וע״ז כתב שם השו״מ ״ואני ת מ ה דזה לא קשה דכל
שמכניסו בפנים רק שהדליק מ ב ח ח כשר למ״ד הדלקה עושה מ צ ו ה .
1
יי י ח(־ ובשו״ת מ נ ח ת ש י ם׳ ל״ג רצה לתרץ קר ה מ נ ״ ח מ ש ״ ם ש ב ת כ ״ ב — דאם
הדליק נר חנוכח מבפנים והוציאן לחוץ פסול משום ד ה ד ל ק ה ע ו ש ה מצוה ,שאיירי
שהדליק א ת הפתילה בתוך השמן ,ומ״ש הרמב״ם — וחוציאן לחוץ מ ו ת ר לזר
להדליק מיידי שהפתילה היא בלא שמן עיי״ש ,ולדעתי ב מ ח כ ״ ת הרמה אין בזה
שום טעם ולא ניתן להאמר.
ו( בעל המאמר הנ״ל ב״המעין״ חביא מ ה שמתרץ הכלי ח מ ד ה פ׳ תצוד• א ת
דברי הרמב״ם ,דאף דהרמב״ם פסק שזר מותר להדליק מבחוץ —־ היינו דוקא הדלקה
אבל לא הטבה — שצריך להיות דוקא מבפנים ע״י כהן ,והספרא ש כ ת ב שלא יתקן
מבחוץ הכוונה על הטבה ,ואין הספר תחת ידי לעיין שם ,אבל ראיתי לאחד קדוש
מ ד ב ר מרן הגאון רי״ז הלוי בחדושיו ליומא ,שלא הביא את קו׳ חמנ״ח ,וחרגיש
בעצמו שדברי הרמב״ם סותרים ,וכתב לפרש באופן הנ״ל — דהרמב״ם מפרש —
דדברי הספרא קיימי לענין הטבה ולא לענין הדלקה ,וכדאיתא הכי להדיא בדברי
הרמב״ם פ״ג מהל׳ תמידין ומוספין דפירושא דיערוך הוא ההטבה והדישון עיי״ש,
וע״ז דכתיב לפני ד׳ שלא יתקן מבחוץ ויכניס ,והכי מ ש מ ע מלשון הרמב״ם ב פ ״ ט
חל׳ ביאת מ ק ד ש שם שכתב אם חטיב חכחן את חנרות והוציאן ל ח ו ץ .מ ו ת ר לזר
להדליקן ,הרי דדקדק בלשונו דחחוצאד .לחוץ חיתח אחר חחטבח ,וחיינו משום
דהטבה מיהא צריכה להיות בפנים בהיכל דוקא — והיינו משום דרשח חנ״ל דתו״כ
שלא יתקן מבחוץ ויכניס דבעינן שהעריכה תהי׳ לפנים דוקא .זה תוכן דבריו והוא
מ מ ש כמו שמתרץ הכלי חמדח.
ז( הנה רבינו שם כתב בתוך דבריו — ״ויעו״ש בפי׳ הראב״ד דמפרש לה
דקאי על ההדלקה שלא יוציא א ת המנורה וכו׳ רק ידליקנה בהיכל ,אבל בהרמב״ם
פ ״ ט מהל׳ ביאת מקדש מבואר להדיא דהדלקה יכולה להיות גם מבחוץ וצ״ל דמפרש
דדברי הספרא קיימו לענין הטבה״.
לכאורה לפי דרכו של רבינו שתופס דהראב״ד מ פ ר ש דהםפרא בהדלקה מ מ ש
שלא ידליק מבחוץ ,א״כ לא קשה על הרמב״ם דהוא מפרש דהספרא מיידי בהטבה,
אבל מ ״ מ קשה על הראב״ד — שמודה להרמב״ם בדיעבד שאם זר חדליק מבחוץ
כשר ואיד יפרש את דברי הספרא ,וכמו שהקשה ח מ ג ״ ח גם על הראב״ד .ואין לומר
דהראב״ד יפרש את הספרא גם בהטבה והדלקה — ושלא יתקן מבחוץ היינו הדלקה
וגם ה ט ב ה אבל הדלקה לחוד מותר בדיעבד ,זה אינו .דהראב״ד שם מ פ ר ש א ת
הספרא משום שאסור לטלטל א ת המנורה — שלא יעקרנה ממקומה ,ולמה צריד
לזודלהא בלאו חכי אסור לעשות חטבד ,ב ח ח ,ואולי אה״נ ,רק הראב״ד קושטא
1.השו״מ שם הקשה — כיון דהדלקה עושה מצוד .למה כשר בזר בכלל הא כתוב יערוך
אותו אהרן ובניו .ופלא — הלא הוא קו׳ הראשונים ,ותירצם נודע בזה.
43
www.daat.ac.il
ובאמת אף אם היד .מ ו ת ר ־ ל ע ק ו ד ־ א ת
ממקומה,
המנורה
מכללת הרצוג
דעת -
קאמרי דאסור לעקור את אתר
:׳•י׳,׳
:־
:־
־
המנורה מ מ ק ו מ ה אסור לעשות הטבה והדלקה מבחוץ.
ח( וראיתי בהגהות על המנ״ח מ א ת הרב ר׳ זאב וואלף לייטער *שהעיר ע ל
דברי הכלי ח מ ד ה מ מ ה ש כ ת ב הרמב״ם בספר המצות מצוד .כ״ה ״שנצטוו ה נ ה נ י ם
להדליק נרות לפני ד׳ והוא אמרו י ת ״ ש יערוד אהרן ובניו וזאת חיא ־מצות ה ט ב ת
הנרות ׳ ,וכן הוא ברמב״ם ה׳ תמידין ומוספין שהדלקת הנרות היא ה ט ב ת ן ,א ״
שפיר הק׳ ה מ נ ״ ח דהרמב״ם לשיטתו א ״ כ מדיליף מיני׳ דהאי קרא ש ל א י ת ק ך ב ה ו ץ
ויכניס וממילא מבואר ד פ ם ו ל ה ט ב ה דהיינו מבחוץ ,וקשה להרמב׳׳ם ד מ כ ש י ר ה ד ל ק ה
מבחוץ ,ולא ידעתי כוונתו ,הא גם מרן רי״ז הלוי מפרש כן א ח הספרא ש מ י י ד י ש ל א
; י ט י ב מבחוץ ומביא כן מדברי הרמב״ם הל׳ תמידין ומוםפין ,ומד .בכך ש ה ר מ ב ״ ס
כ ת ב בספר המצות שנצטוו הכהנים להדליק נרות וכו׳ וזאת היא מצות ה ט ב ת ה נ ר ו ת
— ר״ל אם הכהן עושה בפנים אז הוא מטיב ומדליק את הנרות ,ואם הכהן ה ט י ב א ת
הנרות מבפנים והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן — הדלקה דוקא ,והספרא מ י י ד י
שהכהן לא ייטיב את הנרות מבחוץ ויכניס מבפנים וזה פשוט.
,
כ
ט( ובספר מ ק ד ש דוד הל׳ עבודת פסולים רוצח לתרץ א ת ק ר ה מ נ ״ ח ע ל' י ^ידד״את
׳ ״ ל
ה ד מ ב ״ ם מהםפדא הנ״ל ,ונעתיק את הסיגיא
המנורה ליהייב״ ופירש רש״י בבוקר היו מםלקין את הנרות של זהב מ ן ־המנורה
ו כ ד וחוזרין וקובעין אותם ב ה ־ .הדליק ליחייב )ואמאי אמרינן לעיל ד ע ב ו ד י ת
ותו לא רש״י( הדלקה לאו עבודה )וע״כ זר שהדליק אינו חייב משום ד ל א ו ע ב ו ד ה ( 3
ובספר הנ״ל לאחר שהביא קו׳ המנ״ח על ד״רמב״ם מהספרא כתב — ״ ו ל פ ע נ ״ ד נ ר א ה
מקור להרמב״ם מ ה א גופא דאמרינן ביומא דזר שהדליק את המנורה פטור״ ה ש ו ם
דהדלקה לאו עבודה היא ,ואם היה הדין שאינו רשאי להדליק בחוץ וצריך דוקא ל י כ נ ם
להיכל ,א״כ ההדלקה אי אפשר בזר מטעם שאינו יכול ליכנם לפנים ,א ״ כ כ י ו ן
דעבודה זו מסורה רק לכהן משום איסור כניסה היה זר חייב עליה מ י ת ה כ מ ו ד י ש ו ן
מזבח הפנימי דג״כ לאו עבודה היא ד א ״ צ בגדי כהונד .וזח דאינה בזר ה ו א .ג ״
ב י ו מ א
כ ״ ד
א
א
מ ע ת ד
ז
,
כ
2ולא ידעתי למה מפרש רש״י כמ״ד במנחות פ״ח ת ר ו ת לא היו קבועין במנורה .ומצאתי
׳ מדליקין כ״3
בספר שיח יצחק על יומא שכבר העיר על זה וכתב — דאע״נ דס׳
ע״א קאפר תלמודא — והא הכא כיון דקביעי נרות וכו׳ וכ״פ הרמב׳׳ם פ״ב מהל׳ תמידין
ומוספין וכו׳ ואפשר דמדלא קאמר שדישן משמע כמ״ד זה דלאחר שהיה פירקו ה י ה
הוזר ומםדרן וכו׳ .ע״ז יש להעיר קצת דהםפרא נקט לשון ״שלא יתקן״ ומפרש ש
הראב״ד דמיירי שלא יוציא את כל המנורה לחוץ )כמו שנבאר לקמן( והיה לו לנקוט
הלשון ״שלא יסדר״ ואולי ״לא יתקן״ הוא כמו ״לא יסדר״.
3עיין בשפת אמת יומא כ״ד שמביא ראי׳ להרמב״ס דהדלקה כשרה אף לכתחלה ב ז י מ ד ל א
חשיב לה בין הפייס עיי״ש .ועיין בתוס׳ יו״ט פרק ו׳ תמיד שהביא בשם הרשב׳׳א ש כ ת כ
— ועוד שהדישון היא עבודה ועליו מפייסים אבל הדלקה אינה עבודה ולא מפייסים עליה.
ועיין בתום׳ יו״ט פרק ד׳ יומא משנה ב׳ בסופו שכתב אעפ״י שיש לדחוק ולומר דם״*,
)להרמב״ם( דדישון המנורה היה בפיים ע״י כהן הדיוט והד״דלקה עצמה בכה״ג )ביום
הכפורים(,
ב מ ד
ם
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רק־משום׳איסור כניסה ומ׳ימ היה זר חייב עליה מיתה ,אי.לו לא היה ע ב ו ד ת סילוק,
ו ע ״ כ דאפשר להדליקה בחוץ וא״כ אין זו עבודה המסורה לכהונה דוקא ,ד א ף זר
י כ ו ל .ל ע ש ו ת ה ומש״ה ליכא משום זרות אף אם מדליקה בפנים׳ /ע כ ״ ל ה מ ק ד ש דוד.
.י( ״ וכמה מוזר הדבר — ולא ניתן להאמר כלל ,חדא אין זה שום דמיון כלל
לדישון מ ז ב ח הפנימי והמנורה ,משום דשם צריר כהונח רק דאין• צריר בגדי כחונח,
א ב ל " ב ז ר אסור ,ואם זר נכנס ודישן את מזבה הפנימי והמנורה;'היה חייב מ י ת ח
מ ש ו ם דזה צריך כהן דוקא ,ומה בכך שא״צ בגדי כהונה ,אבל עבודה"בכהן מיקרי,
ורק משום דחוי עבודת סילוק אינו חייב ,אבל אי אמריגן דהדלקה לאו עבודה אף
א ם נכנס בשוגג ,או אפי׳ במזיד והדליק אינו חייב מיתה כלל משום דחדלקח לאו
ע ב ו ד ה ה י א לגמרי ומה לזר ליכנס בהיכל ,משום זה אין הדלקה נ ע ש י ת עבודה,
והערוד •השלתן כ ת ב בפשיטות — דעל הגמרא גופא לא ק ש ה כלל .משום דמיירי
ש ה ז ר נכנס ש מ ה בשוגג או במזיד.
ועוד בכל הני דפריך הש״ם שם — זר שסידר א ת השלחן ליחייב ומשני איכא
סידור בזיכין ואינח עבודה תמה ואינו חייב .ומה בכך מ׳׳מ אסור לזר ליכנם ש מ ה
והרי ־עבודה רק בכהן ,וכי הדלקה שאינה עבודה כלל גרועה מעבודה שאינה ת מ ה 1
וגם בדישון מזבח הפנימי והמנורה מ ה בכך שהיא ע ב ו ד ת סילוק מ ״ מ הא אסור לזר
ל י כ נ ס ׳ ו ר ק הכהן יכול לעשות עבודת הסילוק ,אלא ודאי דמד .שאין יכול-ליכנם
בהיכל מ פ נ י זה לא מיקרי עבודה שצריך כהן ,ואפי׳ לא היה זר רשאי להדליק בחוץ,
לא היה זר חייב אם נכנם בהיכל והדליק כי הדלקה בעצם היא לאו עבודה.
;
וכן כתב הרשב״א מובאים דבריו בתום׳ יו״ט פרק ו׳ ת מ י ד )עיין בהגה' "3לעיל(
— שהדישון היא עבודה ועליו מפייסים — אבל הדלקה אינה עבודה ולא היו מפייסים
עליה ,הרי שכתב דהדלקה אינה עבודה כלל אף שאסור לזר ליכנם שמה ,וכל דבריו
שם ב ״ מ ק ד ש דוד״ בלתי מובנים.
יא( ובהיותי בזה ראיתי במהר״ם שיק על תרי״ג מצות ,מצוד ,צ״ח שהביא
א ת דברי חמב״ח שהקשה על הרמב״ם — ״אלא ש ת מ ה על הרמב״ם שהרי אמרו
ב ש ב ח כ״ב דהדלקה במקומה בעי׳ והאיך מ ש כ ח ת לה שידליק חזר ,אם חלד להיכל
כבר נתחייב מיתח ,ואי חוציאו ל ח ח הא הדלקה מקומח בעי׳ ״ ,חיכן נאמר שאם זר
נכנם לחיכל שחייב מיתה אם אינו מ ש מ ש בעבודה שמסור לכהן .והמנ״ח לא כתב
כן .אלא כתב שכוונת הרמב״ם הוא משום דזר אינו יכול ליכנם להיכל .וכבר רמז
שם ה מ נ ״ ח אל המל״מ פרק ט׳ ביאת מקדש .ושם האריך ה מ ל ״ מ בענין זה אם היא
דל מעלה מדרבנן או מדאורייתא ,אבל בודאי אינו חייב מיתה ,וצ״ע.
יב( ובספר אור עולם מחרב ר׳ מאיר בלומנפלד שליט״א חביא שר״ע םפורנו
ב פ ר ש ת אמור כ״ב ד׳ מפורש ש א ע פ ״ י שהדלקת הנרות כשרה בכהן הדיוט לדורות,
אבל במשכן במדבר היתד .ההדלקה ד ק -ע ״ י כהן גדול ,ולכן י״ל שההדלקה במשכן
לפני ד׳ שלא יתקן ב ח ח ויכנום ,וכוונת הספרא שדוקא במשכן היה כן ,ולדעתי זה
אינו כי חמעיין שם בספרא ובפירוש חראב״ד שם נראד .שהספרא מיידי לדורות ולא
רק ע ל המנורה שהיתר ,במשכן ,שהרי כתב שם — ״על המנורה הטהורה ע ל טהרה
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ל מנורה שלא יסמכם בקיסמים ובצרורות ,תמיד אף בשבת ת מ י ד אף כ ט ו מ א ה ״ ;
וכל זה גם לדורות ואיך נאמר ש מ ה שכתב שלא יתקן מבחוץ קאי רק ע ל ה מ ש כ ן *
יג( במהר״ם שיק על תרי״ג מ צ ו ת מתרץ את קו׳ המנ״ה על הרמב״ם מ ה ם פ ר א
א( דם״ל להרמב״ם דהאי לפני ד׳ ילפינן מינה שכל הנרות מצוותן ש י א י ר ו כ ל
היום להעלות נר תמיד ,והספרא קאי לאידך מ ״ ד דרק נר המערבי מצוותו ל ה ע ל ו ת ו
נר ת מ י ד וא״כ האי לפני ד׳ מיותר ודרשינן מיני׳ להדלקה דוקא בפנים .ב( ד ה ם פ ר א
קאי רק על הנר המערבי ,והרמב״ם קאי על שאר הנרות.
יד( וארשה לי להציע דבר חדש לחרץ קר המג״ח על הרמב״ם מ ה ס פ ר א .ז
לשון הספרא — ״ ע ל המנורה הטהורה ,על טהרה של מנורה ש ל א יסמכם ב ק י ס מ י •
ובצרורות ,יערוך את הנרות לפני ד׳ שלא יתקן מבחוץ ויכניס״ ,וכתב שם ה ר א ב ״ ז ־
בפירושו אות י״ד ״על טהרה פי׳ ע ל גלויח של מנורה כדתנן ביומא נ ״ ח ו ס ב ר ה
ת נ א שהנרות לא היו קבועין במנורה״ ושם באות י׳ כתב שם ח ר א ב ״ ד ״ א י נ מ י
שמוציא הנרות שבמנורה ולא היו קבועין במנורה כדאיתא לקמן .וא״ת ה א א מ ר י ב ן
לקמן לפני ד׳ שלא יתקן מבחוץ ויכנוס ,התם הכי קאמר שלא יוציא המנורה ו נ ר ו ת י ה
ל ח ח ר כ נ י ס נ ה כשהיא נעקרת ויניחנה במקומה ,אבל ידליק נרותיח ב ח ח ו י כ נ י ס •
ב ב ת אחת שהרי כולם הקשו זל״ז״.
ה
י
א
ולבאר את דברי הראב״ד נאמר — הבח בסוף חגיגה תבן במשנת ״ מ ט ב י ל י ו א ת
הכלים שהיו במקדש ואמרו להן הזהרו שלא חגעו בשלחן״ ופירש ר ש ״ י — 1 ,
יוכלו להטבילן אחר הרגל שא״א לסלקו ממקומו דכתיב בי׳ לחם פנים לפני ת מ י ד
ובגמרא שם — ת נ א הזהרו ש מ א חגעו בשלחן ובמנורה ,ותנא דידן מ ״ ל א ת נ י
מנורה — מנורה לא כתיב בי׳ תמיד ,ופירש רש״י תמיד האמור במנורה ל א ת מ י ד
יומם ולילה קאמר אלא תמיד מלילה ללילה וכד לפיכך כל היום א ת ה יכיל ל ס ל ק ה
ולחטבילח וכר ,ואידד כאן דכתיב נוכח חשלחן כמאן דכתיב תמיד דמי ,ו א י ד ד ה ה ו א
לקבוע לח מקום הוא דאתא ,ותיפוק לי׳ דכלי עץ לנחת הוא ולא מ ט מ א וכו׳.
א
ש
ט
והנה לכאורח לשיטת הרמב״ם דהמנורה צריד להאיר גם ביום מד ,מ ש נ י ה ש ״
— מבורח לא כתיב בי׳ תמיד ,וכבר הקשה כן חמנ״ח שם במצוד ,צ״ה בסופו ו ה נ י ח
בצ״ע ,ומצאתי בתפארת ישראל שם על המשבר ,חגיגה ש כ ת ב ב פ ש י ט ו ת ד ג
לחרמב״ם לא היה צריך לחאיר כל היום ,ולא ידעתי מבין לו זאת.
ס
ם
4ועיין שם בבעל הטורים שכתב — ״יערוך אותו אהרן ובאתה תצור ,כתיב אהרן ו ב נ י ו
לפי שאחר שמתו נדב ואביהוא בהכנסה להיכל לא הניח אהרן לבניו ליכנם לבדם א ל
היה נכנס עמהם וכו׳״ .עוד שם בספר אור עולם מביא בשם המלבי״ם שהספרא ק א י
אליבי׳ למ״ד שהנרות לא קבועין במנורה ,ובאמת הראב״ד כתב שם כן בפירוש כ ס ו
שנביא להלן את דבריו ,ולמה לו להביא מהמלבי״ם ,ועל המלבי״ם אין תימה — ש א ו ל י
לא ראה את פירוש הראב״ד ובימיו לא היה עוד נדפס ]פירוש הראב״ד נדפס ב ש
תרכ״ג ,ואילו פירוש המלבי״ם לספרא בשנת תר״ך[ .ויש שם טעות הדפוס ב מ ל כ י ״ ״
א
נ ת
עיי״ש,
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טו( ואיך שיהי׳ הרמב״ם בהל׳ מטמא משכב ומושב פיי׳א הל׳ י״א מ ב י א להלכה
לשון המשנה שההזהרה היתד .דוקא על שלחן ולא על המנורה .ובפרק ג׳ מהל׳ כלים
הל׳ א׳ פסק הרמב״ם דכלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה .ו ה ר א ב ״ ד שם השיגו
וכתב שהוציא דין זה מש״ס חגיגה ,והא התם אמרינן כן משום דאסור ל ט ל ט ל א ת
השלהן והמנורה ,אבל לא היכי דליכא איסור טלטול.
י -:והנה מד .שכתב הראב״ד שאסור לטלטל א ת המנורר ,אינו מ ו ב ן כ י
קר״הש״ס-היה רק על השלחן ד ה ר כלי עץ ,אבל ע ל המנורה לא .היה קשה כלל
והיה לו להראב״ד לומר מפני שאסור לטלטל את השלחן ומה ענין זר .למנורה .וראיתי
שכבר העירו על זה ועיין בטורי אבן בסוף חגיגד .שם .וחציעו שאולי חיה לו להראב״ד
ג י ר ם א א ח ר ת בהגמרא.
.יז( ^ ואיך שיהי׳ נראה דס״ל להראב״ד שאסור לטלטל א ת חמנורח ,ואף
ש ה ר א ב ״ ד ם ״ ל בס״ג תמיד כרש״י דהמנורה לא היה מאיר כל היום ,מ ״ מ אפשר
דם״ל כמו שאמר הש״ס משום דכתיב נוכח השלחן ,וכבר ראינו לעיל שהרמב״ם
מביא להלכה א ת המשנה חגיגה שדוקא על השלחן היה ההזהרה ולא על המנורה,
!בודאי דס׳ ל דעל המנורה לא היו צריבין להבהיר כי מ ו ת ר לטלטלה ,אמנם הראב״ד
לא השיג שם על הרמב״ם ומשמע דמודה לו ,וע״כ לומר שמה שכתב ה ר א ב ״ ד שאסור
לטלטל א ת המנורה היינו לתנא דברייתא ס״ל כן ולי׳ לא ם״ל כן ,והנה הרמב״ם
בהל׳ בית הבחירה פ״ג הל׳ ר פסק כמ״ד במנחות פ״ח דנרות של המנורה היו
קבועין ,וגם שם לא השיגו הראב״ד ,וצריכים אנו לומר ש מ ״ ש הראב״ד בפירושו
להספרא שם״ל להאי תנא שהנרות לא היו קבועין במנורה הוא שלא כהלכה והוא
עצמו" ס״ל כהרמב״ם דהנרות היו קבועין במנורה ,וגם מ ״ ש ישם הראב״ד — שלא
יעקרנה ממקומה — כלמר שאסור לטלטלה ,הוא רק שם״ל להספרא כן ,והוא שלא
כהלכה והראב״ד ם״ל כהרמב״ם שמותר לטלטל את המנורה.
יח( ולפי״ז מד .שכתב הספרא — שלא יתקן מבחוץ ויכניס אינו משום איסור
הדלקה בהוץ ,דאם היה כן ,אז גם אם אמרינן שהנרות לא היד .קבועין היד .אסור
לחדליק בהוץ ,אלא האיסור הוא משום שאסור לעקור את המנורה ממקומה ,מ ש א ״ כ
אם הנרות לא היו קבועין ,וא״כ הספרא הוא שלא כהלכתא ,דס״ל דהנרות לא היו
קבועין ,והרמב״ם פסק שהיו קבועין והראב״ד לא השיגו ,שהספרא ם״ל שאסור לטלטל
את המנורה ,והרמב״ם ס״ל שמותר לטלטלה ,ואילו הראב״ד מודה לו בזה ואין איסור
הדלקח ב ח ח כלל ,והדלקה אינה עבודה ומותר גם לזר להדליק ולהראב״ד רק
בדיעבד ואין שום קושיא על הרמב״ם והראב״ד מהספרא.
47
www.daat.ac.il
שמואל
ה כ ה ן ו מ ג ר ט ן אתר דעת -מכללת הרצוג
י
רי א<<ז<ק ט<רנא ותולדותיו
בספרי ״תולדות יהודי ברטיסלבה )פרשבורג(״ ע׳ 20כ ת ב ת י :״לפי כ מ ה
מהיםטוריוניה של קהלת פרשבורג ,היה לערד *1410רב הקהלה וראש י ש י ב ה
בפרשבורג ר׳ אייזיק טירנוי ,בעל המנהגים .אין אנו יודעים מי הקדימו ב ר ב נ ו ת
וכן מי מילא את מקומו אחריו״.
חםתייגתי מחיובה של ההנהד ,הזאת במלים :״ואולם לא מצאתי כל מ ק ו ר
קדום לכך״ .במאמר זה ברצוני לחתעכב על נושא זח במיוחד ואגב אעיר גם י ע ל
נקודות אחרות.בחיי ר׳ אייזיק.
עדיין לא נכתבו תולדותיו של ר׳ אייזיק ואין שום נתונים ל ע ת עתה ,ש ע ל
יסודותיהם ,חן תכתבנה .חוקרים פירסמו פה ושם על כמה פרטים בחייי ,אבל*
גם פירסומים אלה בנויים על רמזים וחשערות .שנת הולדתו ומקומח א י נ ה י י ד ו ע ה ן
גם שנת פטירתו ומקום קבורתו בלתי ידועים הם .הוקרים הדגים עליו א ו ע ל
תקופתו וספרו ,זחירים שלא לנקוט בתאריך מדויק בפרטים .ואלח שהעיזו ל צ י י ן
תאריך של שנה או זמן מצומצם ,באו בסתירה גם עם עצמם ,או שדבריחם נ ד
ע״י אחרים שבדקו אחריהם.
ח ן
2
והנה כמה דוגמאות :ליבוש לעף קובע ,״שר׳ אייזיק טירנא היד .חי .ב מ ח צ י ת
השניה של המאה ד.־15״ למספרם ,כי הוא הראשון המשתמש במלה ״ ה ג ר ״
במשמעות של ארץ אונגריה .משמעות זאת מסתברת לדעתו רק אחרי ש ה ט ו ר ק י ס
החחילו לכבוש את אונגריה ,חיינו אחרי נצחונם של הטורקים בווארנה ב ש ב ת
,1444ה׳ ר״ד .לדעתו של לעף רק מהטורקים כ״בני הגר״ הורחבה המשמעות ש ל
השם ״הגר״ על כל ארץ שלטונם שלאחר כך ,היינו ארץ אונגריה .
ג
בעקבותיו קובע גם ד״ר שמואל כהן ,ההיסטוריון של יהדות אוגגריה ע
, 1526״שעם ר׳ אייזיק טירנא אנו נפגשים במחצית השניה של המאה ה־15י-/
וכנראה שכח מהרה מה שכתב ,כי בהמשך הדיונים עליו בחזכירו עוד כמה ס ע מ י ס
ד
4
1את התאריך 1410נקטתי לפי צונץ שאת זמן פעולתו של ר׳ אייזיק טירנא כלל ב כ ו ת ר ת
״
.1410
י
2ת1>10ן ת01 >30נ1 1ז11150110 11€01115116מג־ 01ע׳ .211
3מאמרו של אברהם נפתלי צבי רות ב״דברי הקונגרס העולמי הרביעי״ כרך ב׳ ר ו ש ל ד
תשכ׳יט ע׳ ,197 ,196הוא מעין סכום בפלוגתא זו ,אם הבטוי ״הגר״ במרדכי ו כ ת ש ו ב ת
לאר־ץ
ר״ת וכו׳ משמעותו ארץ אונגריה ,אם לא .הוא מוכיה מחדש ,שאמנם
אונגריה .ואמנם נראה יותר שחכנוי ״הגר״ לארץ אונגריה בא מתיר חקרי פ ו נ ט י
הונגרים = הגרים וביחיד ,הגר.
051 4ג11כ>/1ג ג 1^014101נ1נ££11ז 3. 100מ20ג52־31-01ץ12£:ג €10ת*6־^ 251^61; 161
ין6521ע)תולדות היהודים באונגריה מהזמן הקדום עד תבוסת מוהאטש( .1884ע׳ 44ו מ כ א ן
ואילך ,דר .ש .כהן.
-־ -
י
ס
ה כ ו ו נ ה
48
www.daat.ac.il
ש
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
את ר׳ אייזיק הוא כ ו ת ב :״גם את שבת פטירתו אין י אבו יודעים בדיוק ואבו
יודעים רק שזמן פטירתו היה לפגי ) 1421קפ״א( .ואם כד ,אם ר׳ אייזיק טירבא
נפטר עוד לפבי ,1421איד אנו נפגשים אתו במחצית־ השניה של המאה ה־?15
6
:׳ ד ״ ר ־ כ ה ן בלהיטותו העזה לפטריוטיות אונגרית ,לא רק •שברור אצלו שארץ
מוצאר של ר׳ אייזיק טירבא ,הוא ארץ אוגגריא והוא ־״היהודי האונגרי חאחד
וחיחיד שאבו בפגשים אתו במחצית השביה של המאה ח־15״ ,אלא,׳ חוא מייחם
לו־ ״גם הבנה בשפה האונגרית״ כי ר׳ א י י ז י ק מ ב א ר במנהגי פסח ,בהגהה )ד״ח
אור לארבעה עשר( את המלה דוהן ״גם טאטארקא נקרא ד ו ה ך .ואמנם טאטארקא.
חיא מלח אונגרית ,אך כנראח נתקבלה המלה הזאת לשפה האובגרית כמו מלים
רבות ,מהשפות חסלביות ,כי גם בפולנית חמלת טאטארקא מציינת מין ד ו ח ן
ובפי יהודי ׳גליציה גם ידוע ״טאטארטשענע קאשע״ )דייסת טאטארית( .באותה
מדה יש איפוא להסיק שידע ר׳ אייזיק גם שפה סלבית והדבר גם מסתבר .אלא
ממלח אחת אין לשפוט על ידיעת שפה וכפתגם האונגרי ,סנונית אהת עדיין אינה
מביאד .אביב.
7
8
9
1 0
הראיה איפוא אינה ראיה כלל ,אבל הנחתם של ־ לעף וד״ר ש .כחן שארץ
מוצאו חיא ארץ אונגריא מצאח לה מהלכים והיא נעשתח לנחלת רבים .חכנוי
טירנא משמש כנראה היסוד לכך מתוך הקביעה שטירנא היא העיר טירנאו
*1נ1מ3201׳׳383א ,אשר בסלובקיה־אונגריה אשר בסביבת פרשבורג .ולכן מציין
ג ר ץ ״ :״ר׳ יצהק אייזיק מטירנא )באונגריה(״ ,וא״ה ו ו י י ס . . . :מ ה ר ״ ר אייזיק
טירנא אשר מקום מושבו היה בעיר טירנא שבמלכות הגר היא אונגארן״;
גאםטפריינד ״ :״ר׳ אייזיק טירנא מאונגריח חוא חמלומד וחסופר הקדום
מאוגגריח״; ונמשר אחריהם גם ד״ר ל• .ונציאנד ״ :״שלא היה חוסר ליהדות
12
5
6
7
8
?.
שכ ע׳ .348 ,345
כנראה נמשך כאן אחרי גרץ.
ד״ר ש .כהן ע׳ .348
לדעת א״ה ווייס ,חלקים רבים של ההגהה הם מעשי ידיו של ר׳ אייזיק עצמו.
ראה המלון האיטומולוגי האונגרי3. .זג* 6110101020 526ע01ץמ מ ג ע ז ן ^
המלה
10ראה את ה־ 0151>10£0ס 1>£1ץ |02אל11ד 810את ה מ ל ה ^ ז ^ י ך יודעי רוסית העירו
לי שהמלה הזאת ידועה גם ברוסית ואוקריינית,
11גרץ במקור הגרמני כרך 8ע׳ 12וגרץ— שפ״ר כרך 8ע׳ .13
12דור דור ודורשיו כרך ה׳ ע׳ .252
13רבני וינה )בשפה הגרמנית( ע׳ .29
)תולדות יהודי אונגריה עד מלחמת העולם
^132731• 251^65^ • 161:1011010 14
הראשונה( בודפסט 1922ע׳ 71ומכאן ואילך ,ונציאנר.
בודפסט 1922ע׳ 71ומכאן ואילך ,ונציאנר.
15במבוא לספר מנהגים לר״א קלויזנר תרפ״ט ע׳ .6
1 401 X10281016ערך 3£נ520מ11ד1^3£
16
49
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אוגגריה במנהיגים רוחניים אתר
שהביאו כבוד למולדת בד .חיו״•,׳״כך:
דעת -ההיא
בתקופה
הפנה• על עצמו ר׳ אייזיק טירנא הרב בנאדי־סומבאט ,שימת ל ב גם בארצות•
חוץ״; וכך כותב גם הרב היים יהודה א ה ר נ ר י י ך ״ :שבין תלמידיו של ׳ר׳׳א•
קלויזנר היה
״ר׳יאייזיק
טירנא
בעקבות
באונגריה״.
אלה־ היה
כבר
יכול
ה״הלקסיקון היהודי האונגרי״ לקרוא •בפה מלא ״שבתקופה זו ׳• היה ד ׳ א י י ז י ק ׳
10
מלומד יהודי אונגרי י ה י ד ״ .־
״
י
־״־,־-׳
־
ואם הנחה זאת ,שמוצא ר׳ אייזיק היא ארץ אונגריה ,כללית"היא ,מקבלי־
אותה גם הביבליוגרף י .יוסף כ ה ן ״ וטוען ש״שכפי ששמו אייזיק ט י ר נ ו י - -
^ ."(1^873201111י ־׳ .א
י טירבןר )
יק
־
לי
י
,
ך
מ ע
ר
ע
ג ן ל
ד
ח
א י י ז
ב ע
ר
ב ה ו ב ג ר י ת
,מחזיק בהנחה זאת גם פרופ׳ שייבר בספרו.החדש ״שרידי קודכםים כדפי.-
כריכה ״ _ ,כ י ״ההדדיות הזאת ,היא שנתנה ליחדות העולם בימי .הביניים ,אן;
חמחבר־בעל השם ,היחיד מאונגריה ,את ר׳ אייזיק טירנאו״.
ד
י
'
ניסה לערער את ההנחה הזאת או שלא ידע עליה כלל ,ר׳ ישראל איסךל
טויבר ראב״ד בוואג־נוישטטל0 .ג.(^81!31161
10
הכותב :״ועיין ב פ ס ק י ם ) ,ש ל
תרומת הדשן( כי ״עיר מולדת בעל המנהגים היא וויען׳׳ .לפיו ארץ מ ו צ א ו ,ה י א
ויען־ויגה שבאוסטריה.
״ דעה מהפכנית מביע ד״ר א .מרמורשטיין ,20שבכלל אין טירנא בשמו..שלי
ר׳ אייזיק ,טירנאו שבאונגריה-סלובקיה ,אלא טירנאו שבמורביה .כי ״גם במנהגיס
שלו הוא מביא על פי רוב את מנהגי אוסטריה .הוא מביא את המנהגים של כ ה ו נ א ,
וזנוימו ומכיר אותם היטב ואין הוא מביא בספרו שום מנהג מעיר ׳־שהיא.
מאונגריה.״ טירנאו )האונגרית( גם רחוקה משתי הערים )ברין ו ז נ י י ם ( ~ י ל ,
לכן ,מחליט הוא שיש לחפש עיירה בשם טירנא על יד הערים ברין וזגיים*.
״ואמנם גם נמצאת שם עיירה בשם טירנא וכנראה היתד .מיושבת יהודים ב ז מ ן
ההוא״ .
א
הי
21
ואמנם אסמכתא גדולה לדעתו של מרמורשטיין נתגלה בשנים האחרונות׳ ע״י.
חשיפות של מצבות עתיקות בטירנאו שבאונגריח־סלובקיח מסביב ז מ נ ו ' ש ל
ך /
אייזיק טירנא .באחת המצבות נחקק :״קלו בטו״ב אלול פח דירנויא״ )קל״ו =
(1376
2 2
.
העיר •
בכתובות המצבות דייקו מאד ,ואם חקקו על מצבח כשם
17המעין ,כרך ח׳ גליון די ,תמוז תשכ״ח ע׳ .4
׳ 11 18גנ141ג1נ1ג§1 1^6105 1ג52ז0־1גי<״ג01; 1ץמ£1ץ01גז3מ 1א 1;6016ז1161<0בודפסט !969
־
ע׳ — 46
,
19מקור ישראל ,מונקאטש תרס״ו דף י״ד ע״ב .ואמנם בפסקים לא מצאתי.
^ ^ 0 1 0
X X Xת 5 1 > 1 1א ל 0 1ז £611 2111• 111001.מנ11110111ג
,
ע׳ .120 ,119
21אני לא מצאתי עיירה בסביבת ברין וזניים בשם טירנא ,אבל נמצאת עיירה י ב ש
טורנאו בבוהמיה וראה להלן.
ס
״־׳••
101; 22ג־§1 251016 £0111ג52ז0זגץ§ג/1ג מאת א .שייבר בודפסט .1960על מקור זה העיר ל ,
.
ר׳ מנחם הכהן קאצבורג.
50
www.daat.ac.il
..
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 3
דירנדא ד.בדל״ת ,ברור הוא שבפי העם בטאו את ישם העיר ב ד ל ״ ת .ואם־ כן,
אלו־היה׳-ר׳ אייזיק מעיר זאת היה קורא את עצמו אייזיק׳ דירבא והרי הוא עצמו
כותב בהקדמת ספר המנהגים ״והנני הצעיר אייזיק טירגא״;־ בטיי׳ת *.2
•"י לעומת טירנאו שבסלובקיה ,ישנה עיירה בבוהמיה ושמה טורגאו ,אשר לפי
הסטטיסטיקה של הקהלות היהודיות בבוהמיה משנת תרפ״ג ־היו בעיירה זו בשנה
ההיא 165נפש יהודיות 50 ,בעלי בתים משלמי מס קהלה עם הברא קדישא-וחברת
נשים .וכדאי לחקור על עתיקותה של עיירה זאת ,אשר לדעתי היא היא מוצאה
ש ל י ד אייזיק .עיר זו מופיעה תמיד בטי״ת על כל חואריאציות של שמח ,היינו
טארנא ,טורנוי ,טורנויא ט ו ר נ י .
י ' ו כ ש ם שאין אחידות בדעות בנוגע למקום מוצאו ,וזמן פעולתו ,של ר׳ אייזיק,
חלוקות הדעות גם בנוגע לזמן חיבורו של ספר חמנחגים.
• ״כאמור למעלה ,סובר לעף שהוא חיבר את ספרו רק־ אחרי שהטורקים פרצו
מניה ,שבערד מסביב
והתחילו לכבוש את אונגריח) – 1444ה׳ר״ד( ״ .כרמולי
1401ק״ם כתב את יספרו המנהגים .ונגרר אחריו גאסטפריינד,־חרב מאיר שעיין,29
״
25
26
2 8
23בספרי)בשפה הסלובקית( על העיר טיירנאו שבסלובקיה—אונגריה ניתן פירוש לשם
'העיר ,טרני בםלובקית — קוצים .יתכן לכן שגם היהודים קראו לה דירנא = דירנער,
שפירושו גם כן קוצים .משנת הגירוש בטירנאו רצי׳ו — 1536עד תמ״ג = 1783היינו
"-עד׳חוק׳ הקיסר יוסף השני לא הרשו ליהודים לגור בטירנאו וממילא לא כתבו שם גטין
ולעת עתה לא מצאתי איך כתבו את שם העיר בגטין עד הגירוש.
24ב 1876מ \^10מ! 1ז 111>10־ 005011101116 0101מאת ג .וואלף ע׳ 324ישנו מסמך משנת
'1329 …על ריזנדלי מדרינא ואולי יש לקרוא מדירנא ולזהות בה את דירנא שבסלובקיה ותחזק
על רוזנדלי מדרינא ואולי יש לקרוא מדירנא ולזהות בה את דירנא שבםלובקיה ותחזק
.היא את קריאת העיר בדל״ת ,בפי העם.
25הסטטיסטיקה מצורפת ללוח היקל תרפ״ג בהוצאת הוגו הרמן וגם בספרו של גולד
״די יודען אונד יודנגעמיינדע אין ביהמען״ הוקדש פרק לקהלה זאת.
26ראה ״משפחות ק״ק פראג״ מאת סיני האק ע׳ 136מספ׳ — 9345״כ״ה יודא ליב ב״ר
יעקב מק״ק טורנא״ והכוונה לטורנא אשר בבוהמיה .יתכן שהכתיב בוא״ו אחרי הטית
מראה:על ההיגוי האשכנזי—פולני של המלאפום גם באותו זמן בחיריק) .מענין שספר
: :המנהגים .הוצאת לוין—אפשטיין מדפים גם עד עתה ,ר׳ אייזיק מנזורנא ,בוא״ו אחרי
י-הטי״ת( .במצבות אחרות אשר בספר משפחות ק״ק פראג ,מובא שם העיר טורנא גם
בצורת כתיב אחרת כגון טארנא ,טורנוי טורנויא ,טורני )ר׳ יונתן אייבשיץ במכתב
־.־.לאחותג כותב .טארגי( וראה גם וואכשטיין ע׳ .446העיר הזאת מובאת.גם בצורת
טורנוייא והשווה לכאן את הכתיב על המצבה בטירנאו שבםלובקיה דירנויא( וכן
1ת1101ת0סס 831111101 0מאת ד״ר מ .גרינוואלד ,ע׳ 603וםאלפלד 1מ010§111־1ץ;^1311
של נלרנברג ע׳ .67
27ראה הערה .2
28בן חנניה שנה 8ע׳ .912
29אבן המאיר ח״ב ,וואץ .1909
51
www.daat.ac.il
להחליט ,כי ספרו השלים עד תומו בעודו•
דעת -אנו
צריכים
מכללת הרצוג
גם׳א״ה ו ו י י ס ״ סובר :אתר
יושב במקומו הראשון )טירנא(״ וכל זה צריר להיות לפני ק״פ ,1420כי לדעתן:
.:־׳׳:׳
בזמן ההוא כבר ישב באשכנז ,היינו בגרמניה.
לדעת גרץ*ג :בודאי שזמן היבורו של המנהגים ,היה לפגי קפ״א ,כי הוא
קובע את פטירתו ״לפני קפ״א = 1421״ .מנמק הוא את הדבר בכך :כי ר׳ אייןיק
כותב על הקהלות באוסטריה כעל קהלות קיימות .וזה יכול להיות רק לפגי:
הפרעות המקיפות שהיו באוסטריה״ ב ק פ ״ א "
הרב י״י גריגואלד ,כנראה בעקבות גרץ קובע גם הוא שגמר החיבור־היד,
בשנת ק״פ .ממנו העתיק בעל ״שם הגדולים מארץ ה ג ר ״ ״ ,ש״בשנת׳:ק״ ,
הדפיס)! ף( ספר המנהגים וסדר התפילות״ .גם ונציאנר כותב ,״שבשנת• ק״פ
כתב את ספרו על המנהגים״ * .
פ
3
גם בנוגע לשלבי התמרדותו במקומות השונים ,הדברים שנויים בהשערות.
דרכי ההגיון מחייבים ,שהכנוי ״טירנא״ נדבק לו כשם משפחה אחרי׳ שעזב את
טירנא .ואחרי שידוע שהיה תלמידו של ר״א קלויזנר בוינה ,הרי נמצא קודס
בויגח ,אחר כד בטירגא ורק אחר כך בפרשבורג .או שנולד בטירנא והשם נדבק
לו כשם משפחה כבר בוינה ומשם בא לפרשבורג .והנח חרב מ .שטיין״ כותב
בודאות :״ר׳ אייזיק טירגא מקודם רב בטירנוי ואחר כך ראש ישיבת פרשבורג
וגם רב בויגה.׳׳ בעקבותיו כותב גם גרינוואלד* :ר׳ אייזיק היה רב בטירנוי
ור״מ בפרשבורג ורב בוינה״ .נגרר אחריהם ה״לקםיקון היהודי־האוגגרי״ ו ד ,
גם עולה עליהם .הוא כותב :ר׳ אייזיק חיד .ר ב בטירגאו ואח״כ ראש ישיבת
בפרשבורג ואח״כ ר ב ראשי בוינה״.
3
וא
ואעפ״י שאין כל יסוד וטעם מספיק לקביעת מגוריו בפרשבורג ,חדי־ לדעת
אלה שקבעו משום מה כד ,הדבר הגיוני ופשוט ,שכשלב שני היח גר בפרשבודג.
והנה אולי מטעם של ״מהפך פשטא״ ,מהפך את הסדר בעל ״שם הגדולים מארץ
הגר״ ב כ ת ב ו ״ :״הרב מו״ה )יצהק( אייזיק טירנא רב גאון מפורסם ראש ישיבת
30
31
32
33
דור דור ודורשיו ה׳ .253 ,252
במקור הגרמני כרך 8ע׳ 12ובשפיר ע׳ .13
י״י כהן )״המעין״ גליון תמוז תשכ״ח( מפריך את הנימוק כאילו יש שייכות בין כתיבת
החיבור והגירוש בוינה ,כי מה ענין פטירתו של ר׳ אייזיק לזמן כתיבת חיבורו ז פשוס
כתב את חיבורו לפני הגירוש .אלא שמר כהן מעמיד את הדברים כלפי שפ״ר ובענין
זה שפ״ר רק תרגם את דברי גרץ עצמו.
״היהודים באונגריה״ תרע״ג מאת הרב י״י גרינוואלד ע׳ 17ושם הגדולים מערץ הגר
פאקש תרע״ד.
34ונציאנר ע׳ .71
1> 35מ1נ1גת ז ג ץ ״ ג ^ שנה 5חוברות תשרי-מר״ח משנת תרס״ט ע׳ 797וכן אבן המאיר
ק״ב .יש לציין ,שהרב מאיר שטיין היה רב בטירנאו וראה בכך שרשרת רצופה ברבנות…
36ראה הערה .33
37שם הגדולים מארץ הגר מערכת י׳ אות רי״ד.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
8 8
בק״ק פרעםבורג ואח״כ אב״ד טירנא״ .ווייס יודע רק על מגוריו בטירבא .על
פרשבורגאין הוא יודע ,כי בזמנו עוד לא המציאו את ישיבתו בפרשבורג ומושיב
הוא את ר׳ אייזיק באשכנז .הוא כותב :״אם הרב הזה ישב כל ימיו בטירנא או
עקר דירתו משם והלר לגור באשכנז כמו שעשו ־הרבה׳ מרבני מלכות אוסטרייר
ואגפיה לא הוגד לנו בפירוש .אבל יש לנו קצת רמז שהיה ־באיזה מקום באשכנז
בימים שהיה מהרי״ל במגנצה .כי בתשובה אחת שכתב מהרי״ל בעגין גט
)שו״ת מחרי״ל ס׳ צ״ח( ״למהר״ר זלמן הכהן אשר היה מושבו בעיר גירגברג
— — — ב ק ש מאת מהר״ר זלמן שיודיע דבריו למחר״א טירגא .זח יורח קצת
ומשער חשערח
שהיה מושבו קרוב לעירו של מחר״ז״ .ולבסוף בא י״י •כחן
הדשה־ששלבי חחנותיו במקומות מגוריו ,היו :״שר׳ אייזיק •טירנא ישב קודם
־•־י
בוינה ורק לאחר חגירוש של שנת קפ״א תתיישבי בעיר פרשבורג״.
גם ,בנוגע לשנת פטירתו אין שום נהוגים .גרץ ,כאמור כבר ,מקצר את
שנותיו וקובע את זמן פטירתו ״לפני קפ״א = .1421וואלף ״ מאריך את שנותיו
עד שנת ר״ל = .1470נמשך אחריו גם בעל ״שם חגדולים מארץ חגר״ ״שר׳
אייזיק ״שח״ל שנת ר״ל״ .בעל ״צמח דוד״ מביא את ר׳ אייזיק טירנא כאילו
חיח עוד חי בשנת ר״כ .1460 =,וי״י כהן מוצא לפי חשבונו ״שבשנת = 1439
קצ״ט היה עוד בין החיים ומכאן ואילך אבדו עקבותיו״ ״ויש רגליים לדבר שחוא
נפטר בין השנים קצ״ט = רי״ב ). (1452—1439
41
2
׳.ההיסטוריונים עד הרב שטיין ,והם בעל ״צמה׳דוד״ ,כרמולי *• ,היים מיכל
)אור חחיים(״ ,ש .פין )כנסת ישראל( ,ג ר ץ ״ ,א״ה ווייס״ ,ל ע ף ״ ,גאסט־
פ ר י נ ד ״ ,ד״ר ש .כחן *־ ,אינם יודעים על רבנוחו של ר׳־אייזיק בטירנא וחיותו
ראש ישיבח בסרשבורג .גאסטפריינד ,חביוגראף של רבני ועד .אינו יודע על
היותו רב בוינח ,עד שנפחחו תרעי דשמיא ונתגלד .רז זח לחר״מ שטיין .חדבר
מצא חן בעיני חרב גרינוואלד וחעתיק ממנו ,ומגריגוואלד העתיק בעל ״שם
חגדולים מארץ חגר״ וכן חלאח .אמנם ,חרב שטיין כדרכו מציין מקורות ,כגון
ועוד ,גם חרב גרינוואלד מציין מקורות ,חיינו,
ד״ד ׳ ש .כהן ,גאםטפריינד
8
2 9
38דור דור ודורשיו ח׳ .253
39״המעיד חודש תמוז תשכ״ח.
40הציטוט הוא מגרץ כרו 8ע׳ 12הערה .1
41״המעין״ חודש תמוז תשכ״ח.
42ראה הערה .28
43מם׳ .328
44ראה הערה .40
45ראה הערה .38
46ראה הערה .2
47רבני וינה ע׳ .29
48ראה הערה .4
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקורותיו של הר״מ שטיין .ואמנם ׳נכון בכל •המקורות האלה נזכר ־ר׳ אייזיק
טירנא ,אבל לא העובדה שהיה רב או ראש ישיבה ,לא :בפדשבודג־:ולא׳־ בוינה
•י •־״׳-,
•״־•׳׳
ואף לא בטירנא.
4 9
י״י כ ה ן מערער אמנם על התאריכים הבלתי מבוססים־שננקטו ־ע״י ח ו ק ר י
תולדותיו של ר׳ אייזיק ,אך משום מד .חיפש סמוכין לרבנותו של ר אילזיק
בפרשבורג .הוא כותב :ר׳ אייזיק טירנא ישב קודם בוינה ורק לאחר הגירוש׳ ש ל
שנת קפ״א תתיישב בעיר פרשבורג—כי בספרי חאחוזה של העיר פרשבורג מ ש נ ת
1439נמצאו שני רשומים רשמיים ,שמהם יוצא ,שיוסף חתנו של יצחק מ ט י ר נ א
ואשתו אסתר היו בעלי בית בעיר פרשבורג .וברישום משבת :1443ר ש ו ם
״שהבית הזה ניתן מאת חיחודי יצחק מטירנא לחתנו יוסף ־ והוא־ נקבה *־מאת
היהודית פעבדעטיך .בשבת 1446רשום :״הבית הזה קבה היהודי זונדל ־מאת
יוסף חתנו ש ל י צ ח ק מטירנא״ .ועל יסוד זה ממשיך כהן :״אם השערת .ה ז ה ו י
שלי נכונה ,יוצא בבירור שר׳ אייזיק טירנא היה בפרשבורג בשנת..קצ״ט =
1439יחד עם ב ת ע וחתנו.״ בדירה הסמוכה לדירת יוסף חחן יצחק מטירגא,
רשום בית כנסת ,״כלומר דירתו של היהודי יצהק ובית הכנסת היו ב א ו ת ו
בית עצמו .מסתבר .שאדם שדירתו סמוכה לבית כנסת ,פתח ליד פתח ,יש ל ו
שייכות תפקודית לבית כנסת ומכאן ,שלא נפליג בהשערה ,אם "נניח_ שהיהודי
יצחק אינו אלא ר׳ אייזיק טירנא.״ הרישום הזה ,הוא ״משנת 1439דהיינו קצ״ט.
נמצאנו למדים שר׳ אייזיק טירנא הי בפרשבורג בשנה זו״ .כהן מוסיף ע ו ד
נדבר לבנינו .״בדירה הרשומה בספר חאחוזה בשנת 1439״די שול״ ,היינו,
בית הכנסת ,נמצא עוד בשנה ההיא ברשימת חחייבים במם היין .ואילו ־מקודם
בשנת 1430רשום כבעלת הבית השם ״אייזיקין״ ,שבפי הנראה אשת ר׳ אייזיק״
ולפי דעתו הכוונה לאשת ר׳ אייזיק טירנא .משער הוא ״שבשנת 1430עדיין
,
כפי הנראה ׳כדי• לבדוק א
לא היה ר׳ אייזיק בפרשבורג אלא אשתו בלבד,
המצב בקהלה ולהכין את המקום בשביל בעלה לתור לו מקום ,לתפקיד ר ב נ י
ולימוד תורה .הרבנית ,כראש חמשםחד ,עסקד .במסחר כל שהוא ,־וחויבח ־במס
חיין .לאחר בואו של ר׳ אייזיק לפרשבורג בין השנים ,1434—1430ה ו ע ב ר ה
דירת הרבנית לצורך בית כנסת או לישיבח ור׳ אייזיק רכש לו דירד .ס מ ו כ ה
באותו בית .בשנת 1434כבר הוכרה רבנותו של ר׳ אייזיק גם ע״י השלטונות
שכן באותה שנה לא שולם מם היין ,שמשתמשים בקודש נפטרו־ ממנו״.׳ שיי ב ר .
בספרו חחדש מציין ״שהשערתו של כהן מתקבלת על הדעת״ ,אבל בכל זאת
יש לי כמה פקפוקים בכל חענין הזה.
ת
8 0
א .לאחר גירוש וינה בשנת קפ״א = 1421שהיה מלווה פרעות ורציחות
ביהודים שנמלטו לאן שיכולו )ראה תרומת הדשן קס״ג( ,והנה־ בין הפליטים
שהתיישבו בפרשבורג היה ,לפי השערת כהן ,גם ר׳ אייזיק טירנא .איפה ה ת ע כ ב
ר׳ אייזיק עשר שנים ? הרי לפי המסמכים והרשומים גם בשנת = 1430ק ״ צ
־׳י־ •־
היינו תשע שנים אחרי הגירוש עדיין לא בא ר׳ אייזיק לפרשבורג?
י
49המעין תמוז תשכ״ח.
0
5
ר
א
ה
ך
)
ע
ר
ה
8
1
״ ׳ •־ ־
•
י
54
www.daat.ac.il
״־•׳־׳•
-־־-
—
אתר דעת -מכללת הרצוג
־ ב •.הרישומים מדברים על יצחק ־ ט י ר ב א ^ ^ -י • .בשעה י ש ב א ו ת ו -ס פ ר
ד
האחוזה מופיעים כמה אנשים :גם״בשם־אייזיק )בשנת ־. 1440ע׳ (382זאת אומרת,
ל־ * .£^**1ר׳ אייזיק
:שהפקיד הרושם בספר חאחוזה ידע לחבחין .בין
טירנא קורא לעצמו בהקדמת ספרוי״חבבי-יחצעיר •אייזיק טירנא׳׳ וכך ידוע הוא
בין׳ חבריו ועמיתיו .כד קורא ל ר ג ם חברו חמחרי״ל ־ בתשובח צ ״ ח ״ .מה חכריח
איפוא את ר׳ אייזיק לדייק ברישום בספר ד״אחוזה בשם הקודש? וכי דומח
רישום־־בםפר אחוזה לעליח ל ח ו ר ת ?
0 2
ל־־:״ג; ׳אייזיק איננו כנוי רק לשם הקודש יצהק.
לאהרון וגם ליצחק בנויים א ח ר י ם ״ ומנין הודאות
טירנא היד ,יצחק ? שמא היה שאלתיאל או אהרון
ויצחק לחוד והשם של היהודיה ״אייזיקין״ אשר
אמנם לפי חמובן אשת אייזיק ,אבל לא אשת יצחק
הוא כנוי גם לשאלתיאל וגם
ששמו הקודש של ר׳ אייזיק
י ברור איפוא שאייזיק לחוד
ברישום בספר חאחוזח היא
מטירנא אשר ברישום שם.
5 4
״ ד .י מס היין היד ,חל על מי שיצר יין או סחר בו גם ׳רבנים עסקו לצורך
פרנסתם באיזה עיסקא .ר״א קלויזנר עסק במתן ה ל ו א ו ת ואם היו רבנים
אשר עסקו בייצור יין בפרשבורג שילמו גם הם את מם היין .ואמנם יהודי
פרשבורג׳ יצרו יין כשר לא רק לצורך עצמם ,אלא גם ליצוא .ובעל ״לקט יושר״
על ״הבית קטנה יין־ משובה״
תלמידי בעל ״תרומת הדשז״ גם מ ס פ ר
שנשלחה לרבו מפרשבורג.
83
3 6
״בשנת 1434חיו רבים שלא שילמו את.המם ,אולי משום שבשנת זאת לא
יצרו יין או שלא יכלו לגבות את חמס״ ״ .גם חחעברח ממקום חגיטו חקודם
למקום מושבם חחדש ,שחיתח בשבת ,1434יתכן שגרמח גם חיא ,שבאותח שנח
לא יצרו יין .אין לחםיק איפוא מתור אי תשלום חמס באותח שנח ״שבשנת
1434כבר חוכרח רבנותו של ר׳ אייזיק )בפרשבורג( ,שכן באותח שנח לא שולם
מם חיין שמשמשים בקודש נפטרו ממנו.״ כאמור ,משמשים בקודש שעסקו ביצור
יין היו הייבים במם ולא היח שום חוק ששיחרר אותם מ כ ה
־ 51בתקופה זו יש לציין במיוהד קריאת בנויים ביז היהודים .וכותב בעל לקט יושר בהקדמה
לספרו :בעל תרומת הדשן ״נקרא לם׳׳ת ישראל — אבל העולם קורין לו רבי איסרלן —
ואני שמי יוזלן ואני נקרא לם״ת יוסף ב״ר וכו׳.
52הביבליוגראף יוהאן כר .וואלף בעל 303זנ 611)110111603. 1161מביא את בעל המנהגים
שלש פעמים .הוא מביא אותו בשם ר׳ אייזיק טירנא כרך 136/214 1בפעם שגית בשם
אליעזר טירנה ,כרך 176/276 1ופעם שלישית ר׳ יצחק טירנא כרך .657/1494 1
53טיב גטין לחגר״א זלמן מרגליות ,ערך אייזק ,אהרן ,ושאלתיאל.
54תולדות היהודים וכו׳ לד״ר ש .כהן ע׳ .167—166
,55ר׳ אברהם קלויזנר וגם ר׳ מאיר בן ברוך הלוי עסקו בעיםקות של מתן הלואות ראה
•:על כך את המסמכים ב* ת10ז\ 3556 211ז$1־ 50110££־011 661ג1נומש^ 1)33 5מאח
• ד!׳ר ארטור גולדמן עמ׳ ו ו x x x־ ו x x xוראה גם תרומת הדשן ש״ט בהתחלת התשובה.
״עתה בזמננו שעיקר מחייתגו בהלואה בדבית וכוי.
56לקט יושר ע׳ .68
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה .ר׳ אייזיק טירבא היה חברו של המהרי״ל .וי״י כהן כותב :ש״הדעת
נותנת ששניהם היו בני גיל דומה״ ואם כן ,אם המהרי״ל שנולד בשנת ק״כ =
•1360ונפטר בשנת קפ״ז והיה איפוא בן 67שנה בפטירתו ,היה גם ר׳ אייזיק
בגיל דומה .הגיע איפוא ר׳ אייזיק בשנת קצ״ד לגיל 74ולא מתקבל על הדעת
שמינו רבי בגיל גבוח כזה וביחוד בזמן חחוא ,שגיל שבעים נחשב כבר לאריכות
־• .
ימים.
ו .אילו היה ר׳ אייזיק בשנים אלה בפרשבורג ,היה חדבר תמוה• שר׳
יוזמן יוסף בעל ״לקט יושר״ לא יזכירו כלל ,בזמן שהוא מזכיר כמה אנשים
אחרים בפרשבורג מאותו חזמן.
*
השתדלתי לסקור אח כל החומד הידוע עד עחד ,על ר׳ אייזיק טירגא .ועל
יסוד האמור ,ברור רק שאין שום ודאות בנתונים הנוגעים לתולדותיו .יתכן,
שעצם ההנחה שמוצאו של ר׳ אייזיק הוא טירנאו שבםלובקיה־אונגריה ,היא היא
שהטעתה את חחוקרים לחפש את עקבותיו דוקא שם והזניחו לחפשו במקומות
אחרים ,כגון במצבות שבנירנברג והעיירות שבקרבתה ,אשר לפי השערת
ווייס שהובעה אמנם בזחירות רבה ,שהה ר׳ אייזיק בשנת קפ״ג בסביבה ההיא-,
בדומח לחברו ר׳ יוסף וגם אחרים מתלמידיו של ר״א קלויזנר.
לדעתי ,יש לצדד בהשערת מרמורשטיין ,שר׳ אייזיק היד .מטורגא־טירגא
שבאוסטריה ,כי על כן הוא קורא את עצמו טירנא בטי״ת ולא בדל״ת ,כפי
שנקראה אז טירנא שבאונגריה .ר׳ אייזיק נמלט מהגירוש שבוינה ב ש נ ת
קפ״א = 1421לגרמניה בקרבת נירנברג ,כפי השערת ווייס ועוד בשנת ק פ ״ ג
היה בסביבה ז ו .
ואמנם כך החליט גם כותב את הערד טירנאו בלקסיקון היהודי הגרמני״״
״בזמן החדש נתעוררו ספקות ,אם טירנאו שבשמה נקרא ר׳ אייזיק ,איבו אחד
המקומות בשם דומה אשר באוסטריה״.
והדבר מסתבר מאד.
8 3
0
57ד״ר ש .כהן 167הערה .2
58המהרי״ל בתשובתו )צ״ח( כותב :וקפ״א יקפ״ב היו שוין )היינו יום ההודש בי״ט אדר
ויום ו׳ בשבוע( ולא ק״ס וקפ״א .המהרי״ל משתמש על השנים קפ״א וקפ״ב בלשון עבר
״היו שוין״ .תשובתו של המהרי״ל נושאת את התאריך ״תרבה בשמחה משנכנס אדר״
הרי מדובר על משנכנס אדר קפ״ג.
^ 1 1 X 1 , 6ברלין .1927
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אריה כרמל
מכירת הבכורה בהלכה
־ א .בעניו מכירת הבכורה בפרשת תולדות ׳נתלבטו בו הקדמונים מבחינת
ההלכה שבדבר .מה מכר שייר בבכורה ,שאינה דבר הנתפס בקגין? ועוד יותר
מזח ,איר שדיכא בזה מכירה כלל ,הא מי שהוא הבכור ישאר הבכור ומה תועיל
בזד .מכירח ? ונראח דמחמת קושיות -אלו פירשו כמה מן הראשונים שמה שקנה
יעקב לא חיתד .חבכורה עצמח ,אלא חלק חבכורח ,דחייבו ירושת פי שנים
־ -
בנכסי אביו.
־ אך גם בזח לא רווח לנו ,דעדיין קשה איר חל הקנין ,הא קי״ל דאין אדם
מקנה דבר שלא בא לעולם ,וממילא ״מד ,שאירש מאבא מכור לך לא אמר
כלום״ )ב״מ ש״ז ? (.וכן הקשו בעלי התוספות בם׳ מושב זקנים ,תולדות
כ״ה; ל״ג.
ב .וליישב הענין אולי י״ל שעל כן.השביע יעקב לעשו כמש״כ ״ויאמר
השבעה לי כיום וישבע לו וימכור את בכורתו ליעקב״ ,כדי שעי״ז יחול הקנין.
ועי׳ בשו״ת חריב״ש סי׳ שכ״ח שמביא השואל ראיה מכאן לשיטת חרא״ש וחטור
דס״ל )לפי דבריו( דאפי׳ בדבר שלא בא לעולם אם נשבע לו המקנח ,חל חמכר.
־אד חריב״ש דחה דבריו) ,א( דלא ידועה לו שיטה כזאת ״ולאו הרא״ש
והטור חתימי עלה״; )ב( דאין מכאן ראיה כי אולי לפני מתן תורה חיו קונין
ומקנין גם דבר שלא בא לעולם )שיטת הריב״ש מובאה ב״רביד הזהב״ וכן בפי׳
״ויוסף אברהם״ וראה עוד ב״אור חחיים״ וב״תורה שלמה״ על הפסוק הנ״ל(.
•אולם בפירוש בעל הטורים הארור על התורה נמצאת קושיא זו ומתרץ כנ״ל
בשם אביו הרא״ש ז״ל ,וברור שזהו המקור לדברי השואל הנ״ל .וצריר עיון
במאי פליגי הרא״ש והריב״ש.
ג .והנה ימעד .חחקירה בטעם דבר שלא בא לעולם דלא קני ,אי דהוי
חסרון בסמיכות דעת ,או דכיון שהחפץ אינו בעולם הוי חסרון בפעולת חחקנאח
שאינד .יכולח לחול בכה״ג ,אף שיש גמירת דעת מצד הקונה והמקנה
ואם נאמר שחחסרון הוא בגמירת דעת ,כלומר דלא םמכא דעתייחו על
חקנין כיון דאין חחסץ בעולם ,יש מקום לומר שאם נשבע לו חמקנח על חמקח
כבר םמכא דעתיה ובזה נגמר הקנין .ונראה דזוהי סברת הרא״ש המובאת בפי׳
בעל הטורים.
1ומה דמשמע מגמ׳ ב״מ ט״ז ,דהעיקר כסברא ראשונה שהחסרון הוא בסמיכת דעת,
דאיתא שם גבי חזר גזלן ולקחה מבעלים ראשונים ,״הכא סמכא דעתי׳ ,הכא )גבי מה
שאירש מאבא( לא םמכא דעתי׳״ ,עי׳ בס׳ חזון יחזקאל להגר״י אברמםקי שליט״א,
במילואים למס׳ נדרים ,שלפי ביאורו בגמרא אין שום ראי׳ משם נגד הסברא השני׳ הנ״ל,
־וכן מסוגית הגמ׳ ריש המפקיד ״מי יימר דמגנבא״ כר ג״כ אין ראי׳ ,עי״ש.
57
www.daat.ac.il
בפעולת הרצוג
דעת -מכללת
ההקנאה ,ברור ששבועה־־׳לא׳•תועיל
אך אם נאמר שהחסרוןאתרהוא
כלל ,כי אם גם מתברר עי״ז שיש כאן גמירת דעת ,חא חחפץ עדיין א י נ ו
בעולם ולא שייך מעשה'קניו כלל בכה״ג".וי״ל דזויהי סברת הריב״ש ד ל א מ ה נ י
שבועה.
<־ ומבואר בזה גם מאי דקאמר הריב׳׳ש דאין להביא ראיה מקודם י מ ״ ת ,כ י
לפי סברא זו הריהי גזרת הכתוב בגדר מעשה הקנין וממילא י״ל -ד ל א ־היתוד
נוהגת קודם מ״ת; משא״כ לפי שיטת הרא״ש דהוי חסרון בגמירת דעת ,ה א ב ז ה
ל״ש הבדל בין קודם מ״ת לאחר מ״ת ,כמובן.
ד .ולכאורה נראה שהדין עם הריב״ש במד ,שאינו רוצח לייחס ש י ט ה
זו להדא״ש והטור ,כי בחו״מ סי׳ ר״ט כשמביא הטור כל דיני מקנה דבר׳-׳שלא
בא לעולם אינו מזכיר שיטה זו כלל ,וכן המחבר לא הביאה ,והרמ״א־)סי •ר״ט
ס״ד בהגה( פוסק במפורש ״ואם נשבע לקיים המקח אע״פ שלא בא לעולם צריד•,
לקיים ש ב ו ע ת ו . . .ומיהו אינו נקנה בקניך ,היינו כריב״ש ,בלי להזכיר ש ו .
שיטה נוגדת.
לכן נראה שהרא״ש והטור חזרו בהם להלכה ממה שכתב הטור ב פ י ר ו ש ו
על התורה ששבועת המוכר מועילה לקיים המקח .וצ״ע מעיקרא מאי 'קםבו־ד
_ ־ ' 'י
י
ולבסוף מאי קסבריל
,
פ
:
ה .ולכאורה היה נראה לומר בפשטות שהרא״ש חזר בו מ מ ה " ש ס ב ר
שהחסרון בדבר שלא בא לעולם הוא בגמירת דעת ,וחזר לסבור כדעה האחרית,׳
שהחסרון הוא בפעולת ההקנאח.
אך אי אפשר לומר כן .הדא״ש כתובות פ׳ עשירי סי׳ ו׳ מביא להלכה א ה
שיטת רבינו תם דמאי דאיתא )ב״מ ט״ז( מה שאירש מאבא מכור לד לא ע ש ה
ולא כלום ,היינו דוקא כשאמר סתם ,אבל אם אמר שדה זו שאירש מכור ל י קניה
אפי׳ למ״ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם .וחטעם :״דכיון שהירושה
עתידה ליפול לפניו מאיליה וגם בירר לו המכר לא חשיבא כולי חאי דבר ׳ ש ל א
בא לעולם״.
והנה ברור שסברא זו תיתכן רק אם ם״ל שהחסרון של דשלב״ל• ה ו א
ב ג מ י ר ת ד ע ת ,שאז אפשר לומר דכיון שבירר לו חמקת ופירש שדה יזו -,ו ג ס
אינו מחוסר מעשח לשיבוא לידו כי ירושת ממילא קא אתיא ,כבר סמכא דעתיה,
דלוקח .ונגמר הקבין בהכי .אך אם םבירא לן שהחסרון חוא בפעולת ה ת ק נ א ה
ברור שא״א לחלק בכך ,כי סוף סוף חדבר חנקנח אינו בידו ול״ש ש י ח ו ל
קנין בכה״ג .ונראה דזוחי שיטת חרמב״ם ושאר ראשונים דם״ל דלא שנא ש ד ה
סתם לא שבא שדח זו אינו יכול לחקנות כל זמן שאינו שלו )עי׳ חו״מ ר י ״ א
ס״א במחבר ובחגחח .ועי׳ בם׳ חזון יחזקאל בדרים ,במילואים(.
ו .וכיון דברירא לן שהרא״ש ם״ל שהחסרון הוא בגמירת דעת ,א״כ ש ו ב
צ״ע אמאי באמת אינה מועילה שבועה לקיים הקנין ,הא אם נשבע .המוכר כ ב ר
סמכא דעתיה דלוקח? ועוד קשה דקי״ל דאסמכתא לא קניא ,ואעפ״כ פ ס ק י נ ן
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דשבועהי־מהנלא .באסמכתא )עי׳ :חו״מ .ר״ז י״ט( .ועי׳ בםמ״ע שם )ס״ק נ״ג(
שמבאר דמחויב־ לא רק מצד השבועה אלא שאם עשה קנין עם־ השבועה מהני
השבועה *לקיים.הקנין ,ולא כדין דשלב״ל בסי׳ ר״ט ם״ד שהבאנו לעיל אות ד׳
דשם ל״מ השבועה לקיים הקנין )ונפקא מינה להיכא דנשאל על שבועתו ,או
שמתי -,דאז אין שום״ חיוב על היורשים(; והםמ״ע ביאר שם החילוק דשאני
אסמכתא שיש ׳אופנים שחל הקבין; כגון בבית דין חשוב ,משא״כ דשלב״ל
שאינו חל כלל ,ודבריו צריכים חםבר.
,
•״ז .וי״ל בהסבר הענין דאף אם סבירא לן שהחסרון בדשלב״ל הוא חסרון
בסמיכות דעת ,עדיין אפשר להבין זאת בשני אופנים שונים:
י־ )א( שאין חלוקח ־׳מאמיר שהמוכר גמר בדעתו להקנותו לו ,כיון שאין
חחפץ בעין או שאינו שייד למקנה ,ולכן גם הקונה לא סמכא דעתיה.
י )ב( שאכן מאמין חלוקח שהמוכר גמר בדעתו להקנותו לו ,אך הוא מסופק
׳ אם ביכולתו לחמציאו לו ,כי־אולי-־־לא יבוא לעולם או אולי לא יוכל
י להשיגו כיון שהוא שייר־לאחרים ,וע״כ לא סמכא דעתיה דלוקח בקנין.
והנה חסרון שהוא ממין הראשון הנ״ל ,אפשר לתקנו ע״י שבועה כי כיון
שנשבע המקנה מתבררת כנות כוונתו בלי ספק .אבל שבועה לא תוכל לברר
את הספק שממין השני ,כי אף אם ברור שרוצה המוכר להמציא לו החפץ ,אך
יש רוצה ואין לו ,ומי יודע אם יוכל לקיים כוונתו ,ומה תועיל שבועתו אם סוף
סוף יהיה אנוס.
ומעתח .נראד .דמעיקרא הוד .ס״ל להרא״ש שהחסרון בםימכות דעת הוי רק
באופן הראשון הנ״ל וע״כ הוה ם״ל דשבועה מהני כמבואר בשמו בם׳ בעל
חטורים ,אך לבסוף חזר לסבור דהוי החסרון גם באופן הב׳ הנ״ל וממילא דשבועה
לא מהניא ,וכן קי״ל לדינא.
• -אך באסמכתא ,חרי ברור שהחסרון הוא אך ורק בדעת המקנה ,דלא אסיק
אדעתיח-שלא יקיים חתנאי וממילא חסר בגמירת דעתו ,ולזה מהני שבועה ,כמו
דמהני–בית• דין-חשוב•,׳-דמחמת-חומר חענין ודאי גמר בדעתו לכל פרטי
חתחייבותו .ובזה מבוארים דברי הםמ״ע בדרד נכונה מאד.
ח.
וכיון דאתינן להכי מתבארת היטב שיטת ר״ת המובאת ברא׳׳ש פ״י
דכתובות הנ״ל באות ה׳ .שהרי ר״ת מצריך שני תנאים לדינו) :א( שדד .זו ולא
שדה םתםד־)ב( שאירש ,ולא שאקחבה .והביא שני טעמים להסיר החסרון של
דשלב״ל) ,א( שבירר-לו ד.מקח;)-ב( שירושח באה ממילא.
ובראח ברור שהחסרון של שדד .סתם ,הוא שכיון שאיבו מברר לו חמקח
מבור הלוקח ״שהמוכר _ לא גמר חענין בדעתו ברציבות ,וזח מתוקן ע״י שאומר
שדה זו; והחסרון של לכשאקחנה הוא שאין הלוקח מאמין שיוכל המוכר להשיגו
כיון שתלוי בדעת אחרים ,וזה לא שייר כ״כ בירושה דממילא קאתיא .וכיון
שמםולקים שבי החסרונות הנ״ל ם״ל לר״ת דמהני הקבין אף שלא בא לעולם
ממש.
59
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
־ט ,ור״ת־חביא ראיה אתר דעת
קב״ט .״בן שמכר•-בנכסיריאביוי־בחיי
לשיטתו -מב״ב
אביו ומת בחיי ־ אביו יבנו מוציא מיד הלקוחות״ הא אם לא מת ׳תזמכר׳׳קיים;
ומוקי לח ר״ת בשדר ,זו .ועי׳ בנתיבות חמשפט ס י רי״א סק״ב ׳שכתב -״דאפי׳
לדעה זו הוא דוקא באם אין יורש אלא הוא ,אבל אם יש חרבח אחים ,אף שבסל
לחלקו חשדח זו שמכר מ״מ לא קנח חלוקח,״ והטעם ,׳דקי״ל דחאחיסישתלקו
לקוחות הם וא״כ דמי ממש לשדה זו שאקהנה קנוי לד ,דודאי לא־ קנח ׳אפי׳
לר״ת כנ״ל .וחוסיף שם חנתיבות :״ואין לחקשות מב״ב קנ״ט בחא דשלחו
מתם בכור שמכר חלק בכורה לשיטת ר״ת דמפרש בשדח זו ,ובכור כיון דאית
ליד ,אחים,־לשדד ,זו שאקחנה דמיא כנ״ל ,נראח דלא קשת כלל.,דיש לומר שמכר
—׳ ^••־
־׳
חלק בכורתו לאחיו״-.
,
* וטעם' חחילוק כתב חנתיבות משום דחלק בכורח אין צריד חלוקח ,וכוונתו
להא דאיתא׳ בחו״מ םי׳ רע״ח ס״ח ״בכור שמכר הלק בכורה קודם חלוקה
ממכרו קיים מפני שיש לבכור הלק בכורה קודם הלוקה״ .והק׳־שם עוד דהא
עדיין דמי לשדה סתם ,כיון דסוף סוף אינו יכול לברר בדיוק איזה שדה הוא
מ ו כ ר ' ל ה ם ? ותירץ דלא דמיא לשדה סתם ,״דדוקא בשדה ס ת ם ־ שאין הלוקח
יודע איזד .שדח יתן לו ,אבל כשמוכר חלק בכורח לאחיו שאין להמוכר ברירה
ליתן לו זו או זו ,לשדר .זו דמיא״.
וכוונתו ברורה לפי מח שביארנו לעיל ,כי בזח חסיד שני אופני חחסרון
בגמירת דעת הנ״ל) :א( כיון שהלק בכורה נחשב ככבד מבורר אצל "האחים,
כבר סמכא דעתיח דלוקח שאכן גמר המוכר בדעתו וברצונו להקנותו ל ו
)ב( וכיון שאין צריך לדין חלוקח שיחא נחשב כשלו ,כבר חוסר' גם ח ס פ ק
השני בגמירת דעחו של הלוקח ,שאינו יודע אם יכול ליתנו לו ,כמבואר" לעיל
אות ז׳ ה /וק״ל.
;
:
י .לפי שיטת ר״ת והרא״ש ,על פי ביאורו של הנתיבות ,יצא לנו' ביאור
פשוט וברור במכירת הבכורה ליעקב ',ומיושבת הקושיא שבראש דברינו ,והוא
ע״פ חגמ׳ חנ׳יל״ב״ב קנ״ט '״בכור שמכר חלק בכורח בחיי אביו ומת בחיי י אביו
בגו"מוציא מיד הלקוהות״ ,אבל אם לא מ ת הרי שהקנין חל ,ומיידי במכר ח ל ק
בכורתו לאחיו כמו שביאר חנתיבוח ,ואין בקנין זח חחםרונות של דשלב״ל
מחטעמים שפירשנו ,ואליבא דשיטת חרא״ש ור״ת.
יא .אכן לשיטת חרמב״ם ושאר פוסקים דס״ל דגם בכח״ג אין חקנין ה ל
ומבארים הגמ׳ הנ״ל׳ באופן אחר ,דמיירי כשאביו היד .גוסס ,ומדרבנן ) ע ״
י • -
הגמ׳ ב״מ ט״ז( ,עדיין צ״ע במה היה נגמר קנינו של יעקב ז
ס
יב.
אד י״ל דכל זה אינו צריר ,דהנה בם׳ מושב זקנים שם כתב ל ת ר ץ
דלא שאל יעקב אלא שימכור לו שם בכורה .וכבר הקשינו לעיל דאיך שייכי• בכגון
זה מכירה וקנין ?
אלא יש להקשות עוד ,שהרי יעקב נטל הבכורה מראובן ונתנה ־ ליוסף;
כמש״כ בפ׳ ויחי )מ״ח ,כ״ב( ״ואני נתתי לד שכם אחד על אחיד״ ופירש״י
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״א הלק בכורה; וכן כתוב בפיוש בדברי הימים א /הי ,א׳ :״ובני ראובן בכור:
ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל,
ולא להתיהש לבכורה״ .ובתרגום שם" פירש שבני ראובן' אף לא־ייתיחסו לבכורה,
כלומר לא רק שלא קיבלו פי שנים בנחלה אלא שגם יהום הבכורה ניטלה מהם.
וצ-׳ע י איד ׳ עבר יעקב אע״ד .על מש״כ בתורד) .דברים כ״א ט״ז( ״לא ־יוכל
לבכר־* את בן ־האהובה על פני בן חשגואד .הבכור״? ועוד דאיתא בגמ׳ )ב״ב
קל״ג (:ונפסק לחלכח ״לא תיחוי בי עיבורי •אחםבתא ,ואפי׳ מברא בישא־לברא
••*'-י!£|£
טבא״ ז י
.־׳ .ובראה ,דקודם מתן תורד .לא חית דין בכור תלוי דוקא בלידח ,אלא שזח
שגדול חית מקבל שם בכור ,וכמו שמצינו במצרים ״אין שם בכור גדול שבבית
קרוי -בכור״ )שמות י״ב ,ל׳ ,ברש״י(; ורק כשבתנה תורד ,גתחדשח ׳־חלכד.
שהבכורה תלויה דוקא בפטר רחם או בראשית אובו .וע״כ לא עבר יעקב על
דין־ זה כשגתן הבכורה ליוסף ,כי יוסף היה הגדול שבבית.
י
י • וכיון.׳ דאתינן לחכי ,זכיגו לביאור חדש במכירת הבכורה .כי הטור בפירושו
על התורה כתב ״וי״מ בכורתד—פי׳ גדולתך ,שצריך• הקטן לנחוג גדולח ושררח
לאחיו חגדול לקום מפניו ולכבדו ,וזח שאמר למכור לו״ .וי״ל דלזה כיוונו בעלי
חתוםפות במד .שכתבו דשם בכורח מכר לו ,חייבו חזכות לחיקרא חגדול שבבית;
וס״ל שהפעולות והכיבודים הכרוכים בזה כפי שכתב הטור שייכי בהו מכירה
וקבין ,וא״ש הכל .אלא דק׳ הלא.במעלה עצמית תלוי הדבר ,ושוב איך שייכא
בזה מכירה? לזה כתבה התורה ״ויבז עשו את הבכורה״ ,שבזה גילה דעתו
שלא,ד.יתח חשובה בעיגיו הגדולה בביתו של יצהק ,וממילא שגם לא היה ראוי
לזה .וכוובת יעקב היתד .למבוע הילול השם שאיש בבזח.כעשו יחיד .בחשב בעיבי
העולם כגדול הבית בביתם של האבות.
וירא מגוחה כי טוב — טעם על שסירב מלהעמיד אנשי חיל משום שראה מנוחה כי טוב,
והיא עסק התורה ,ויט שכמו לסבול — ותחת זה ה ט ה שכמו לסבול דעת כל ישראל מ ה
שיטילו עליו בשביל צורך המדינה .ויהי למס עבד — ונתן מ ס הרבה לבעלי מ ל ח מ ה
משאר שבטים ולהוצאת מלחמה.
העמק דבר ,בראשית מט ,טו
61
www.daat.ac.il
הרב קלמן כתנא
׳׳'־וז ; :׳ ־
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגהות לפ<רוש הר״ש לבכורמז
:ו
פירושו ש ל .רבי שמשון מ ש נ ץ ל מ ש נ ה סדר זרעים מלוה א ת דפוסי ־התלמוד,׳
רובם ככולם ,החל מהדפםתם הראשונה במהדורת בומבירגי הראשונה..בויניצאה.־!-
סדר זרעים נדפס במהדורא זו בשנה רפ״ב ,כפי שכותבים המדפיסים בסוף ס ד ר
זרעים :״ולמיעוט מציאו׳ פרישת רבי׳ שמשון ב״ע הנזכר ל א היה בידיבו ר.ק.
חעתק אחד ולכן לא ימלט למצא בו טעויות שונות״ .אך כ ת ב יד זה ל א היה :ש ל ם
ופירושו של ה ר ״ ש בפסק עם בכורים פ ״ ב מ״ד .כבר במהדורא ר א ש ו נ ה •זו־
השלימו המהדירים את החסר בפירושו של רביבו יצחק בר׳ מלכי צדק׳:ורשמו;-
״עד ה נ ה מפירוש רבי׳ שמשון .מכאן פירוש רבינו יצחק בר׳ מ ל כ י צדק״ .פ י ר ו ש
חריבמ״צ לחלק השני של ביכורים אף הוא ליווה א ת דפוסי ה ת ל מ ו ד מכאן.׳ ולהבא.־׳
2
פירושו של חר״ש לסדר זרעים נשמר בכתב יד בספריית פ ר י ז ואם כ י
חסר הוא בהתחלתו )ריש מסכת פאה( הרי שלם הוא בסופו .בחוברת י י י ן
הלבבון״ המצורפת ל״חלבבון״ )בריל( שבח 4גליון 1ע ד 4מ כ ״ ז בטבת־ עד:
י׳ באדר תרכ״ז הועתק פירוש הר״ש מ כ ״ י זה ל ה ש ל מ ת פירושו ל מ ס כ ת ביכורים.
וכן הועתק שם בגליון ) 6ה׳ אדר שני( פרק אבדרוגבס עם פירוש הר״ש .כ פ י
׳ ׳
3
1עיין רג״נ רבינוביץ :מאמר על הדפסת התלמוד )מהדורת א .מ .הברמן( עפ׳־־לן'
ולהלן.
2עיין מה שפרסמנו עליו ועל פ י ו :ספר שנת השבע )מהדורא שלישית( ע מ ׳ ״ ק מ א ;
המעין ,תשרי תשכ״ו עמ׳ ,22מוריה ,אדר—ניסן תשכי׳ט עמ׳ ס ח ; ספר הזכרון
להגרי״י ווינברג זצ״ל עמ׳ קיט.
3פרק זה שהודפס כבר במשניות דפוס נאפולי משנת רנ״ב כפרק רביעי של מסכת
ביכורים )אף שבסיכום הפרקים שבכל מסכת נרשמו גם שם שלשה פרקים למסכת
ביכורים( אינו אלא פרק מהתוספתא — עיין מלאכת שלמה סוף פ״ב דביכורים וראשון
לציון לפרק אנדרוגינוס .עיין גם תוס׳ חד מקמאי ליבמות פא שמביא התוספתא
דביכורים ומציעה גם בשם חראב״ד .ומה שחביא ב״אהבת ציון וירושלים״ לביכוריס
)עמ׳ (157מהערוך ערך קלת א׳ אינו ראיה שאין הכרח לאמר שמראה המקום ה ו
מבעל הערוך .וכשם שבמלאכת שלמה נאמר :וראיתי להקדים התוספתא קודם סי
שלישי משום דדמיא למאי דסלקינן וכו׳ כך גם בר״ש -־ בכ״י פריז — מובא אחרי
פירושו לפרק ב׳י'תניא בתוספתא "אנדרוגינוסיוכו׳ ומובא פרקיזה"של״־התוםפתא
ואחריו :פירו׳ — ומפרש כל הפרק .אגב פירוש הר״ש לפרק זה נשמר לנו גם בפירושו
של הרש״ם לירושלמי ביכורים וממנו הועתק גם ע״י בעל מלאכת שלמה .כנראה ל א
הי׳ בידי ר״ש העדני בעל מלא״ש פירוש הר״ש לביכורים מכ״י ,אף שהי׳ בידו פירוש
הר״ש כ״י לסדר טהרות )עיין >ן ,א .אורבך :בעלי התוספות עמ׳ (258שהרי עדי כ מ ה
שראיתי הוא עצמו אינו מביאו בחלק האחרון של מס׳ ביכורים ורק מביאו בשם הר״ס
פ״ב מי״א ,ואת התוספתא ופירושה מביא מתוך פי׳ הרש״ם .לעומת זאת מביא א ת
הריבמ״ץ )עיין פירושו לפ״ג מ״א ,ד׳ ד /.ט (.
א
,
62
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
דעת -
המופלג מוה׳ ש מ ו א ל גריגבוים ג״י״.
התורני
ש נ מ ס ר ו ש ם :״ נ ע ת ק מהכ״יאתרע״י
ב ש נ ת תר״מ־תרמ״ו הדפיסו האלמנה והאחים ראם בווילנא מ ה ד ו ר א מ ו ש ל מ ת
של־ ־הש״ס •ובפרק ב׳ סוף משנה ד׳ של פירוש הר״ש לבכורים ה ע י ר ו ,7 :בכל
ספרי חש׳׳ם נחסר פי׳ הר״ש מכאן עד סוף המסכת וכן .מ פ אנדרוגינוס ומלאו,
חסרונו בפי׳ ר״י בר מלכי צדק ואנחנו השבנו א ת ח א ב ד ה מפי׳ ר ״ ש ההוא
למקומה־ והדפסנוהו בזח ע״פ חעתקת כ״י מ ע ק ד חםפרים בפאריס .ו א ת פי׳ מ ח ר ״ י
בר מ ״ צ הדפסנו מחוך הכ״י המדוקדק יוחר מהנדפס בספרי הש״ס״ .גם במהדורת
ווילנא תועתק פי׳ חר״ש לפרק אנדרוגינוס כפירוש לפרק רביעי של ביכורים.
,
כפי הבראה הועתק פירושו של הר״ש במהדורת ווילנא מ ת ו ך ״יין חלבנון״.
לצערנו לא בוקתה העתקת הפירוש מ כ ״ י ב״יין הלבבון״ מטעויות ועליהן הוסיפו
ע ו ד מהדירי ש״ס ווילנא טעויות בוםפות כפי שאפשר לחווכח מהשוואה עם כ״י
פריז .מ א י ד ד לא ליוו רבותינו קטע זח בפירוש ח ר ״ ש בחגחותיחם כפי ש ע ש ו
ז א ת מ ש ך הדורות בפי׳ הר״ש לסדר זרעים רובו ככולו .ו ע ״ כ יצא חחלק חאחרון
מפירוש הר״ש לבכורים משובש .לא נעמוד על כל השיבושים בהעתקה ,אשר
יי
רבו ,ונציין רק כמד .תיקונים ,רובם ע ״ פ כ״י פריז;ז
:
א .פ ״ ב מ ״ ה שורר 13/4 .נ ד פ ס :דמדאורייתא סאה א ח ת פוטרת את הפרי.
בכ״י ,׳בפי׳ חרא״ש ,וכן יצ״ל :חטה.
וכבר י העירו מהדירי ווילנא :״אולי צ״ל חטה אחת״ .וחטעות נגרמה ע״י
ה ע ת ק ה בלתי נכונה מכתב היד ע״י המהדיר ב״יין הלבנון״.
ב .שם ,ש : 14/15 .נ ד פ ס :דמיירי למטה דיש שיעור לתרומה גדולה למטה.
כ ך הוא גם בכ״י .אך ברור שצריך ל ת ק ן :דמיירי למעלה דיש שיעור לתרומה
גדולה ל מ ע ל ה — ו כ ן הלשון בר״ש במקבילה בפירושו לסוף טבול י ו ם :נהי דאין
לה׳ שיעור ל מ ט ה יש לה שיעור למעלה .וכן עיין בתום׳ ד ״ ה וכי גטין לב ע ״ ב
בקשרי ל ת ר ו מ ה :דאין לה שיעור למטה אבל י ש .ל ה שיעור ל מ ע ל ה וכו׳ .ועיין•
תוס׳יד״ח שאין חגיגה ו ע״ב לשון כעין זו בקשר לפאה ע ״ פ הירושלמי .לעונ?ת
זאת בגמרא ביצר .טז ע״ב בקשר לעירוב תבשיליה חגיגח ז ע ״ א בקשר לראיון,
מנחות מ ב ע ״ א בקשר ל ל ו ל ב — א י ן לו שיעור למעלד .אבל יש לו שיעור למטח.
ג : .שם ,ש .23/4 .נ ד פ ס :ואם זח וזח לפניו שם ואפילו איסורו דרבנן ליכא.
בכ״י ,וכן צ ״ ל :ואם זח וזח לפניו שרי ואפילו •איםודא דרבנן.ליכא.
־ ד .פ ״ ב מ ״ ו ש 3 .נ ד פ ס :הכי הוא לבעלים כאילן בתר חנטח.
בכ״י ,וכן צ ״ ל :הרי חיא לבעלים כאילן ד ב ת ר חנטה .
4
ה .שם ש 5 .נ ד פ ס :ולענין ראש השנה שלו שוה לאילן.
בכ/׳י ,וכן צי׳ל :ולענין ראש השנה שלו ש ב ט כאילן.
2
י־
£
י• -
• ; י
•
• 4לשון הר״ש למשנה זו זהה עם לשון התום׳ ד״ה ולשביעית סוכה לט ע״ב .וגם שם
הנוסח כמו בכ״י פריז — בשני התקונים שצויינו על ידינו למשנה זו .ועיין אורבך:
:״ ב ע ל י התוספות ,עמ׳ ,479שהתוספות למסכת.סוכה נערכו ע״י הר״ש משנץ .במקבילות
בין פירוש הר״ש למשנה ותוס׳ לסוכה שהביא בהערה 63חסרה המקבילה שלפנינו.
63
www.daat.ac.il
ו .־פ״ב מי״א במשנה :הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו אתיהכוי;
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובר״ש בנדפס :ובירושלמי אמרינן מתניתין דלא כר׳ דתניא .הקדיש חלתו
ובהמתו הקדיש את ה מ י ר׳ אומר לא הקדיש את הכוי .ומפרש:התם ד פ ל י ג י
במעייל איביש נפשית לםפיקא וקא אתא מתניתין כר׳ אליעזר .ובכ״י :ובירושלמי
אמרי׳ מתניתין דלא כר׳ כדתניא הקדיש חיתו ובהמתו הקדיש אתי הכר .ומפרש
התם דפליגי במעייל איניש נפשיה לספיקה .והשתא מתניתין כר׳ אליעזר .ע ״ כ ,
ובין השורות בין ״בהמתו״ ו״הקדיש״ נרשמח )בכתב אחר( המלה :ל א -ו א ח ר י
״״..•.׳:
״המי״ גרשם בין השורות :ר׳ אומ׳ לא הקדיש את הכוי.
וברור שלשון הר״ש משובשת בכ״י .דמה שכתוב ״ומפרש יהתם״_.אינו
מתייחס לירושלמי אלא לבבלי נדרים )יח ע״ב( ,וצ״ל :הקדיש חיחו ו ב ה מ ת ו
]לא הקדיש את ה מ י ר׳ אומר הקדיש את המי .ובנדרים פרק אלומותרים־תניא•
נמי פלוגתא המקדיש חיתו ובהמתו הקדיש את ה מ י ר׳ אלעזר אומר לא! ׳הקדיש
את ה מ י ומפרש התם דפליגי במעייל איניש נפשיה לספיקה .והשתא מ ת נ י ת י ך
כר׳ אלעזר .ע״כ .והשלמנו על פי הירושלמי ופי׳ הרא״ש .ובפי׳ ריבמ״צ ב ד פ ו ס
ווילגא הגיהו והגיהו והלואי והיו משאירים הדברים ללא ״תקונים״.־ואינני י ו ד ע
מנין לקת ב״אהבת ציון וירושלים״ גירסתו בר״ש :״ר״א׳׳ במקום ה כ ת ו ב
וחמודפם בר״ש וברא״ש ובירושלמי :ר׳ )או :רבי( .ומה שכתב ביפה .עיניים
לנדרים יח ע״ב דגי׳ הר״ש בבכורים היא :ר׳ מאיר אומר תקדיש את הכוי /א ג ב
_ , . .
שיטפיה כתב ׳הר״ש׳ במקום ׳ריבמ״ץ׳״.
ז .פ״ג מ־-׳א ש 12 .נדפס :מדמאין.
בכ״י וכן צ״ל :מדמעין ** .וכן הוא בירושלמי וברא״ש.
-
.
ח .שם ש 14 .נדפס :תני רבי שמעון .וכן בכ״י :תני ר׳ שמעון.
ובגליון דפוס ווילנא מעיר :בירושלמי שלפנינו איתא דבי ר׳ ישמעאל .ו א י נ ו
מדוייק .בדפוסי חירושלמי :תני ר׳ ישמעאל .ובפירוש ריבמ״צ וממנו )כנראה(
במלאכת שלמה )במשנה לפנינו ובפ״ב מ״ג ד״ה יש להם שיעור( גרם :ר׳ שמעון.
וכן בפירוש הרא״ש :תני ר״ש.
ט .פ״ג מ״ג ש 3 .נדפס :רב חמאי׳ )ביין הלבנון :חמי(.
ובגליון דפוס ווילנא העירו :בירושלמי שלפנינו איתא ד׳ אימו; ואינו מדוייק.
בדפוסי הירושלמי :ר׳ אימי .בכ״י :ר׳ אמי .וכן הוא בפירוש הרא״ש ורשי׳ס – .י
י.
שם ש 5 .נדפס :מאילן חמחובר; וכן הוא בכ״י .וצ״ל. :המובחר ן וכן
י • :״
הוא ברא״ש וברש״ם.
*4החלפות אלפי״ן בעייני״ן שכיחות — עיין עליהם בגליוני הש״ס לר׳ יוסף ענגיל לברכות
נג ע״ב ולשבת עז ע״ב )ויש להוסיף :ערכין יח ע״א םיאה וברש״י :סיעה ,וכן במקבילה
שבועות לה( ,ועיין הקר ועיון ח״א עמ׳ קלז .אד כאן אין זה שייר שהרי כאן הודפסה
אלף בטעות במקום עיין שבכ״י ממנו הועתקו הדברים- .
5ב״אהבה ציון וירושלים׳׳ רשם כגירםת הר״ש בירושלמי :רב חמא; וכמובן שהוסעה
ע״י ההעתקה בלתי מדוייקת.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יא .שם ש 6/7 .בכ׳׳י :בירושלמי תני מי שהיו בכוריו גרוגרות היה מעטרן
ענבים .וכן בנדפס בשינוי קל .וצריך להשלים את ההשמטה בגלל הדומות ע״פ
הירוש׳ שלפנינו והרא״ש :תני מי שהיו ביכוריו גרוגרות מעטרן ]תאנים,
צימוקים מעטרן[ ענבים.
יב .פ״ג מ״ד ש :2/3 .נדפס :אם מרובים ואם מועטין )ביין הלבנון:
אם .מרובים ואם מועטים מועטים(.
בכ״י ,וכן צ״ל :אם מרובים מרובים ואם מועטים מועטים .וכן הוא בפירוש
הרא״ש ובפירוש הרש״ס וברע״ב .ובריבמ״צ :אם רבים רבים אם מעוטים
מעוטים. .
יג .שם ש 3 .נדפס :ולא כן כתיב והדרת.
בכ״י :ולא כן כתר תקום והדרת .וכן ברא״ש )כת״י( .ובירושלמי :ולא כן תגי
תקום והדרת.
יד .שם ש 5 .נדפס :לקוצים.
בכ״י :לקיצים .וכן הוא בירושלמי )רש״ם :לקיצין( וברא״ש )ועיין עוד מובאות
באהצוי״ר כד(.
טו .פ״ג מ״ו ש ,2 .נדפס :על יד הכהן.
כ״י :על ידי הכהן,
טז .שם ש .3 .נדפס :בעלי סוברין.בכ״י :בעלי חוברין .ובמנחות צד ע״א שמשם הובאו הדברים כאן :חברין.
6
. , .יז.
שם ש 12 .נדפס :הוציאם ,בכ״י :היוצאים.
יח.
שם ש 40 .נדפס :תנופות ,בכ״י :תנופה.
יט.
שם ש 45 .נדפס :תנופת .בכ״י :תבופח.
• כ.
שם ש 49 .נדפס :משום דחניף ובכ״י :משום דחביח קמא.
ז
י -כא .שם מ״ח :נדפס :בסלים של נצרים—פירוש אסלי וכר.
ובכ״י אחר שסיים המשנה מתחיל מיד :אסלי וכר .וברור שזח פירוש ל״וחםלים
והבכורים ניחנים לכהנים״ שבמשנה ולא כפי שנדפס.
שם מ״י ש 6 .נדפס :ולא חיו הפלכים כל חיום ,וכן חוא בכ״י.
כב.
וצ״ל :הולכים ,כמו ־בפירוש הרא״ש ובירושלמי של חרש״ם .ובתוספתא )ניו־יורק
תשט״ו( :מהלכים.
6בתוס׳ ד״ה כהן מנחות םא ע״ב כתוב :בעלי חברין .וע׳ אורבאד :בעלי התוספות עמ׳
,512שהתוס׳ למנחות הם לר״ש .ולא ציין מקבילה זו .ועיין גס במקבילה סוכה מז ע״ב
.־ ד״ה כהן :בעלים חברים.
7־ ועיין במקבילה בסוכה שם.
65
www.daat.ac.il
חרב משה מ מ ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערות לגליון תשרי תש״ל
א .נ ט י ל ה לולב כירושלים כל ש ב ע ה
בחוברת תשרי ת ש ״ ל הופיע מאמרו ש ל הרב הבור וונדל גרוםברג שליט״א
״נטילת לולב בירושלים כל שבעה׳׳ ,ואליו מצורפים כ מ ה ה ע ר ו ת ש ל ה ר ב קלמן כועא
שלים״א ,חתומים בראשי תיבות ק .כ . .הדיון נסב ע ל השאלה ,א ם בירושלים מצות
לולב דאורייתא כ ל שבעה ,כ מ ו בבית המקדש ,ז .א .אם ירושלים י ש ל ו לגבי •לול
דין ב י ת ה מ ק ד ש כ מ ו לגבי שופר ,שלרמב״ם ירושלים כבית המקדש .ז א ת היא .דעתו
3
ש ל הערוך לנר ,והרב גרוסברג הולק עליו ,והרב כהנא מ נ ס ה לסתור ראיותיו של
ה ר ב גרוםברג .יש ע ו ד ראיה ל ד ע ת הרב כהנא ,כי המרומי ש ד ה ש ל הנציב אומר.על
הגמרא בר״ה כ ״ ט , :שלולב נהגו ל א בעזרה ,א ל א ב ה ר הבית ,ודין ה ר ה ב י ת כדין
ימשלים.
למרות ז א ת נראה לי להביא כמה ראיות ,שלגבי לולב דין ירושלים כדין גבולין
ולסתור דעתו ש ל ה ר ב כהגא.
א .הרמב״ם אומר בהסבר הדין ,שהיום אין לולב ב ש ב ת :ואין שס.מקדש
להתלות ב ו ) ה ל כ ו ת לולב ז .ט״ו( .אם ירושלים היום י ש ל ו ד י ן כ מ ו ב י ת ה מ ק ד ש ,כי
קדןשת ירושלים אינה בטלה ,הרי יש גם היום ירושלים להתלות בו .מזה מוכת,
נ ג ד הערוך לנר ,שכיום אין כלל מצוד ,מדאורייתא בלולב כ ל שבעה•
ב .הערוך לנר רוצה ללמוד סתום ש ל ״מקדש״ ממפורש בשופר ,שמקדש כולל
ירושלים א ב ל לנו י ש ע ו ד פעם ״מקדש״ ברמב״ס ,ושם בודאי א י ן מ ש מ ע ו ת ו גם
ירושלים ,וזה בהלכות תענית )א ,ד : ( ,ואין תוקעין בחצוצרות ושופר א ל א ב מ ק ד ש
ושם נראה ,שירושלים אינה בכלל כדברי ה ג מ ר א :ל א היו נוהגין כן א ל א בשער^
מזרח ובהר הבית בלבד )ר״ה כ ״ ג ( .המרומי ש ד ה הנ״ל מ ב ד י ל ב א מ ת בין :לפני ה ,
שכולל ירושלים כמו מ ע ש ר שני ,ל ב י ן :לפני המלך ה׳ ,שרק בהר הביח״ אכל לגבי
לשון הרמב״ם נראה ,ש ל א תמיד המקדש כולל ירושלים.
ג .ה ר ב גרוסברג מביא מדברי הריטב״א ,שסובר בדעת הרמב״ם ,שבלולב
מ ק ד ש דוקא ולא ירושלים ,וטוען הרב כהנא ,שאין זה ראיה ,והריטב״א ש י ט ת עצמו
ה ו א מביא ,והרמב״ם אינו מבדיל בין שופר ולולב ובשניחס ירושלים כמי מקדש.
ודבריו פ ל א בעיני :ה ל א הריטב״א בהתחלה פרק רביעי ש ל ר ״ ה בא לסתור דבך,
הרמב״ם ,שירושלים כמו מקדש ,מזה ,שבמשנה השניה ש ל הפרק כ ת ו ב •י לולב ניסל
ב מ ק ד ש ש ב ע ה ובמדינד .יום אחד ,ואם בסיפא ירושלים כלולה במדינה ,כד ברישא
כן .ואם הרמבי׳ם סובר ,שגם בלולב ד י ן ירושלים כדין מקדש ,איזו ראיה מביא
ה ד י ט ב ״ א הרמב״ם אינו קשה מסיפא-ארישא .משמע ,שהריטב״א למד ב ד ע ת הדמכ״ס,
שבלולב מ ק ד ש דוקא.
י ש לדון גם ע ל דברי ה ר ב שמעון ארלוי ,הנדפסים בסוף מ א מ ר ה ר ב י ג ד ו ס ב ד ג .
ה נ ה ה ו א רוצה להוכיה מדברי הרשב״א ,שמצות לולב כל ש ב ע ה בכל ירושלים ,מזה;
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהרשב׳׳א ש ו א ל :ובדין הוא ד מ צ י פריד דשאר ימים גם לידתי ב מ ק ד ש שהוא מ ן
התורה וליתקן ליה בביתו ,ומוכח מזה ,שדין שבעה בכל ירושלים ,כי אהדת ,אי
אפשר לתקן ב ב י ת ו ; ואכן ,כך אומר גם תוספות"ותוספ׳ סובר'בפירוש בר״ח ,שאפילו
שופר נוהג בשבת רק במקדש ,ק״ו לולב ,שלומדים אצל הרמב״ם לולב משופר .אמנם
אפשרי .לומר ,שמחבר תוספות .בסוכח אינו מחבר תוספי של־ר״ה ,אבל הראיה מן
ה ר ש פ ׳ א קשה ,כי באמת הפירוש לסוכה המיותם לרשב״א הוא מ ן חריטב״א ,כי
פירושי שניהם זהים ,ושמעתי .,שהפירוש•מיוהס כ ו ל ו לריטב״א ,וזה אומר בפירוש
בר׳׳ה ,ששופר בשבת נוהג רק במקדש .יותר מ ז ה בשופר י ש סברא ,שיגהג גם
בירושלים ,כי גזירח רבח חיא רק ־כשלא בקיאין בקביעא דירחא ,כפי שנראה מהסוגיא
בסוכה ,ולגבי זה בר״ה א י ן חבדל בין מ ק ד ש לירושלים ,ויש חבדל בין ירושלים
לגבולין ,אבל לגבי סוכח אין חבדל ,כי כולם יודעים בארץ בקביעא דירחא ,וממילא
י ש סברא לומר ,שדין לולב כל שבעד .רק במקדש.
י י ־ י
;.
־־׳־־> .'3־ ד ־ •.״.
ב.
ארבעים חסר א ח ת
•.־ ׳הרביכהנא שליט״א כותב על ״ארבעים הסר אהת״ .הוא מסיק שלרמב״ם צותח
התורה להלקות עד ארבעים ,וארבעים הוא בגבול העליון .והחכמים תקנו — לדעת
רבנן החולקים על רבי י ה ו ד ה — ר ק ל״ט .ולא נראה כך בספר המצוות ,שהרמב״ם
כותב ש ם :הגה תכלית מ ה שילקה ארבעים חסר אחת ״כמו ש ב א בקבלה״) .מצות
לא"תיעשה ש׳( וזה נוטה יותר ל פ ש ט ה ש נ י ש ל הכ״מ ,המובא לרמב״ם ,והרב כהנא
מבסס דבריו על חפשט חראשון .וקשה לחניח ,שחרמב״ם חזר בו ביד חחזקה מדבריו
בספר^המצוות .אמנם ספר החנוך,לומד -פשט״ברמב״ם כמו חרב כחנא ,ופלא ,שאינו
מזכירו ,אבל.הוא כותב על ה ר מ ב ״ ם :והוא תימא לפי הגמרא.
ג – .ב נ י ו בית ה מ ק ד ש לפני מלכות בית דוד
', ,.,ועוך הערה לקונטרס המרשים של הרב פרנק שליט׳׳א לענין בנין .בית המקדש
לפני ,מלכות בית דח־״יהלב״פרנק מיישב ב צ ו ר ה נפלאה א ת הסתירות בין בנין בית
המקדש ע״י אדם ,ל ב י ג ב י ת המקדש הנופל.מן השמים ,ברם ,אם בית המקדש הראשון
לעתיד ייבנה ע ״ י בני אדם ,קשה .הלא גזרו שיהא יום הנף כולו אסור ,גזירה שמא
ייבנה בית המקדש בלילה ,ועל זה אומר רש״י ,שיבנה בידי שמים ,אבל אם לפני
הבנין מן השמים כבר ייבנה מקדש בידי אדם ,הרי כבר אז יתיר העומר את.חחדש,
ואין ה ש ש י ו ת ר :ש י א מ ר ו :אשתקד …ומכיון .שבית ה מ ק ד ש הראשון ייבנה ע ״ י בני
אדם ,ולא בלילה ולא ביום טוב ,נופל ה ח ש ש של הגמרא בענין יום הנף ,ויהיה מותר
לפחות מחצות ואילך _בט״ז _.מזח משמע ,שרש״י סובך ,שחבנין הראשון אחרי חגלות
ייבנה בידי שמים.
" י ' י ש גם לציין ,כי אם גם" מאמר זח נכתב בבקיאות ך ב ח ,ו מ ת ו ך .ה ת ל ח ב ו ת של
קדושה ,חרי לבעיות חעיקריות אין י הוא מציע פתרון ,כמו לבעית מקום ח מ ז ב ח ו ע ו ד .
67
www.daat.ac.il
אגרתם סופר
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ס כ מ ו ת מהרותם סופר
בני ר׳ שמואל בנימין נ״י אסף בבחרותו — דה עשרים שגה ויותר ־־והעמיג{
כשבעים וחמש הסכמות של זקיני מרן החתם סופר זצ״ל .מאז היה בדעתי לפרסמן,־ זס
הוספות׳ .ומראי מקומות .מחמת־ טרדותי ה ר מ ת דחיתי את הדבר משנה לשנה.
־בשנת תשכ׳׳ה נדפס בלונדון הספר ״לקוטי תשובות חתם סופר״ ,ובסופו נדפסו
ששים ואחת הסכמות. .ב״םיני״ אייר—םיון תשכ״ט ,הדפיס ידידי .ר׳ נפתלי בן מנתם ג״י
שתים עשרה הסכמות נוספות שלא נדפסו בספר הנ״ל ,בתוספת הערות .־ .
באוסף של בני נ״י מצאתי עוד .חמש הסכמות שלא נדפסו ב״לקוטי תשובות״ וב״סעי״
.׳נ
־
הנ״ל.
הנני מוציאם כעת לאור עם תוספות הערות משלי :בדיוק רב כפי שנדפסו נספרים
רק בסימני הפסק עשיתי שינויים .עם מסירת הדברים לדפוס מצא בני ר׳ אביעד שר שלום
שלמה נ״י הסכמה נוספת שטרם נדפסה — הסכמתו של רבינו זצ״ל על הספר ״מגן גבורים״,
־־׳.־ בהזדמנות זאת צרפתי עוד אי אלה דברים הקשורים למדן החתם סופר זצ״ל ׳ולתורתו,
־
•:
•
־ז־ןד די
.
-
•
־
•
-
א
י
י"
ז
~'
על,.הפר ,״פרפראות לחכמה/׳ מ א ת הרבני החכם השלם כמהור״ר קאפיל שאכולס
4 0
וויען התפןע״ד ) ( ״ ־
•
•
•
•
״ז
1
מלחי כבר אמורח"עם י הספר־ הישר לר׳׳ת ה נ ד פ ס ע״י ידידי הרב המאהי״ג
מה׳ דניאל פרוסטיץ ג״ י כי אמנם נמצאו בו טעיות ושגיאות המעתיקים הרבים
מימים שעברו ושנים קדמונים ,ושהקצין המפורסם הר״ר מענדל טעבן* אשר
היה הספר ההוא כמום באוצרותיו לא א ב ה ל ת ת רשות לשלוח בו יד הגה׳ כלל
וכלל כ״א להדפיסו כתבניתו ,וכדי ש ל א להחמיץ המצוד! נדפס אז כמו שהוא.
והן עתה קם ונתעורר ידידי ה״ד .הרב המופלא כבוד מוהר״ר ק א פ ל /ש א כ ך ל ס
נ״י בנן של קדושים הרב המופלא מה״ו איצק י• שאכרלם זצ״ל ,ויגע וטרח
ומצא רוב המקומות שצריכי׳ תקון בספר הישר ,והישר דרך ולמד לתועים
2
.
1וויעןיתקעא.
2הגאון הזה היה דיין וראש ב״ד בפרסבורג יותר מחמשים שנה ,נפטר שנת תרו.
׳
'3היה מהשובי וראשי קהלת פרסבורג ,ממשפחת פרנסי ומנהיגי הצבור_ _ .
4המחבר כתב את שמו על שער הספר ״קאפיל״ ,ביו״ד .ורבינו כתבו בלא יו״ד״.ע׳ טיב
גיטין ,שמות אנשים אות ק םק״ב ,וכבר כתבתי במק׳יא שרבינו דקדק.מאד לכתוב גם
במכתביו את השמות כמו שצריכים להכתב בגיטין וכתוביות ,וכמעט תמיד כ׳ כמו שפסק
^ הגאון ר׳ זלמן מרגליות זצ״ל בספרו טיב גיטין.
5גם בפסק דין של ירושה ,שפרסמתי ב״המעיך׳ טבת ,תשכט ,כתב רבינו שם זה בלי
יו״ד אחרי הצדי״ק ,וכמש״כ הבית שמואל ,ע׳ בס׳ הנ״ל שמות אנשים אות י ס״א.
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
בינה• וסקל המסילה מ א ב נ י הטעיות .ועיינתי וראיתי שתיקן רוב המקומות
הצריכין תיקון ,וגם טעמתי־ מנועם צוף א מ ר ו ת י ו אשר איזן ותיקן בפתיחה,
דברים ראוים למי שאמרם וראוים להעלותם על שולהן מלכים .עוד זאת הושבנא
ידע והראני-ידו חגדולח בקונטרס שחיבר להקל על המעיין בלימודי אקלידס.
וטעמתי מצוף נועם אמרותיו ,לזאת יקרא הגהת בני יעקב ,וידי תכון עמו
וזרועי ת א מ צ נ ו .ותפילתי תכון ל פ נ י כל יודעי ד ת ״ לאמצו ולתומכו ,ומכ״ש
שלא יזיקנו אדם בעולם לחזור ולהדפיסו וכר.
חחותם פח פרעשבורג יום ד׳ ד ר מנחם תקע״ב לפ״ק
8
1 0
0
1 2
משה פופר מפ״פ ד מ י י ן ״
כ
על פפר ״מוסדות תבל״ על אפטרונומיא וחשבון מהרב דוד בן מאיר הכהן
מפריזנהויזן״ וויו (8 ) 1820
0
16
ידידי חרב חמופלג כבוד מח״ר דוד כ״ץ נ״י מק״ק פ י ו ר ד א ״ ו ל ע ״ ע
דיין בק״ק אוהעל במדינתנו חגר ,ניכר לי מימי עלומיו חי׳ א׳ ממופלאי בני
הישיבה דק״ק פ י ו ר ד א ״ יע״א ,בעל סברא עמוקה הולד קדמת א ש ו ר ״ וישר.
והנה עתה הוסיף תוספת מרובה כי שקד על דלתי בהמ״ד שנים רבות ושמש
בהוראה ופסקי דיני׳ בכמה קהלות במדינתיבו ,והי׳ לי אתו שעשועים בעל פח
8ע״פ משלי טז ,כד.
7ישעיה סב ,י.
6ע׳׳פ ישעיה כט ,כד.
11אסתר א ,יג.
10ע׳יפ תהלים קמא ,ב.
9תהלים פט ,כב.
12רבינו כ׳ כן במקום ״כ״ד״ ,וגם לא כ׳ שני קוים על המלה כדרכו בכתבו מספר היום,
ונ״ל שכ״כ ,כי עם ישראל נקרא ״דך״",ראה" רש״י תהלים ט ,י ,ורבינו רצה בזה לכתוב
ברכה לעם ישראל ,כן נ״ל לפרש את כוונת זקיני רבינו זצ״ל.
13כהערה להסכמה הדפיס מחבר הספר וז״ל :״בהיות כי בהסכמת אדמ״ו רב חביבי הרב
המאור הגדול המפורסם הגאון המופלג בדורו מוהר״ר משה פ״פ אב״ד דקהלתינו על
ספרי הגהות בני יעקב על ספר הישר לר״ת נכלל ג״כ ההסכמה על קונטרס פרפראות
לחכמה אשר ראה וידע כבוד מעלת אדמ״ו ומצא הן בעיניו ומטיבותי׳ דמרן ידעגא
דקלסוהו לפני רבים ולפני תלמידיו המשמשים לפניו לכן אמרתי להקדימה פה ושרי
לי׳ לאינש לאדועי נפשי׳ באתר׳ דלא ידיע עניניו״ עכ״ל.
14עיר באונטרפרנקן ,מחוז בדרום גרמני׳.
15היא עיר פירט שבמדינת בוואריה.
= 16ולעת עתה.
17וא״כ היה תלמידו של הגאון ר׳ אברהם בנימין וולף המבורגר זצ״ל ,שהיה ראש הישיבה
עד שנת תרי .החתם סופר זצ״ל בשו״ת יו״ד סי׳ ריד כותב עליו :״הגאון המופלג
המפורסם״ ,עיי״ש גם בסוף התשובה .ראה מ״ש ידידי הרה״ג ר׳ קלמן כהנא יצ״ו
ב״המעין״ תשרי ,תשל עמוד .29
18בראשית ב ,יד.
69
www.daat.ac.il
הלכה,הרצוג
דעתזו -מכללת
וראוי לאותו א צ ט ל א ל ש מ ש ב כ ת ר
אתר ה׳
וגם במכתב ,ומצאתיו מ ל א דבר
הרבנות בקהילה גדולה ולהושיב ישיבה עם תלמידיו ובהורים ל מ ל א ו ת ־ ס פ ק ם .
גלל כן מהודענא לאחינו ב ״ י טיבו ומהותו ,לנהוג כבוד בו ובתורתו ,ו ל ה ר י ם
רישי׳ א כ ר כ א ״ :ד י צריכא ריכאיי ,להלבישו מ ד א דרבנן והמגיכא ? ״ ה כ ״ ד
י : •:
׳
המדבר לכבוד התורה.
י י־ ־ ־ •
־
• .׳ פ ״ ק ׳ פ ״ ב גגהי ליום ד׳ ה״י ל מ ב ״ י ת ק ע ״ ט ל פ ״ ק ־
משה״פן סופד׳ מ פ ״ פ י ד מ י י ך
:
1
2
ג
על ספד ,,מגן גבוריפ״ על ש ו ״ ע או״ח חלק א לעמבערג ת ק צ ״ ד )י>(2
ברוד יאמר לעומת מחברת ריעים אהובים ,שני ריעים חביבים ,עלח ל ש מ י ם
ש י א ו של כל אחד ואחד ויגדל עד לעבים ,ח״ח חרבנים חגדולים ח ח ר י פ י ם ,
כספירים מעולפים ״ ,כבוד הרב המאור הגדול המופלג מוחר״ר מרדכי ז א ב ״ נ ״ י
וזה ידידו וריעו הרב המאור הגדול המופלג מוהר״ר יוסף שאול נ ״ י ל נ ו .ב ע מ ק
הלכה > ,והלכו אורחות עולם ,אורח חיים למעלה למשכיל י . ,בעומק .עיונם,
בתבונד .ו ב ד ע ת תורח ,ובכל מלאכת חושב מ ח ש ב ו ת בש״ם ופוסקים ר א ש ו נ י ם
ואחרונים ,כל השייך ל ש ״ ע אורח חיים ,צללו במים א ד י ר י ם – , .ו ת ע ל ו פ נ י נ י ם
יקרים. ,בגמרא בפלפול וסברא ,ליישב כל חדעות איש .על מ כ ו נ ו ,ו מ ל א כ ת ו ,
נכנסו בעובי הקורה ,לתרץ כל הקושיות והפרכות ,אשר ימצא על כ ל ד ע ת
ונאמנים
מהראשונים ,וזד חצליחם במלאכתם ,כי באמונח חמה ע ו ש י ם
במשלחתם ,והטעימני קצת ד ב ש מ מ ת ק דבריהם ,ומצאתים חריפים ,ו נ א י ם
לשומעיהם ,ולזה מ צ א ת י ע צ מ י ראוי להסכים להעלותו על מ כ ב ש הדפום ,ו ל ה פ י ץ
חוצד .מ ע י י נ ו ת חכמתם ,יען כי לחרים קרן חתורה כל מגמתם ,ואל א ל ק י ם
תעל .ש ו ע ת ם ,יסייעם בזכות אבותם ,חגאונים נוחי נפש ,ראשי• עם ק ו ד ש
לצבאותם.
2 2
2
2
2 0
7
2
2 8
29
0ג
ח כ ״ ד פח ק״ק פרעשבורג יום ג׳ ג׳ טבת ת ק פ ״ ט לפ״ק
מ ש ה ה ״ ק סופר מפרארנקפורט ד מ י י ן
19יומא נג ,ב ,ופי׳ רש״י :״תהא ראש ישיבת הכרך״.
= 20מלך ,בבא בתרא ד ,א.
! 21דניאל ה ,ז ופי׳ רש״י רביד ,וכן ת״א בבראשית מא ,מב.
י ״ ״ ־־•
22איוב כ ,ו.
־ ־ ־
23ע״פ שיר השירים ה ,יד.
״
24ע״פ• מגילה ג ,ב.
25משלי טו ,כד.
.־••׳־•-
26ע״פ שמות לה ,לב.
27ע״פ שמות טו ,י.
30ע״פ שמות ב ,כג• .י ׳• ־ ־
29ע״פ משלי ה ,טז.
28מלכים ב ,כב ,ז.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
0
על תלמוד• ככלי• ,ווין תר״ג ) (2
ראה ראיתי ש ת י ר א י ו ת ״ אשר היו ל נ ג ד עיני א׳ הובא ל פ נ י א׳ ע ל ה 3 2
לתרופה •מחיבורו של הגאון בעל הלבושים על גליוני ש״ס ,אשר כבר נדפסו
במדינה זו .וחלום ראיתי כי הפליא
מאז בספר בפ״ע ,ולא שזפחו עין
לעשות מכל אשר לפניו ולאחריו עד היום הזה .לא נראה כבושם הזה ,מ מ ש
ת״ת ב׳ צנתרות חמריקיס
אזנים לקופת חש״ם .ומדאתי לידים מםולאים בפז
זהב ,הרבנים המופלאים חריצים ובקיאים בעלי מחברי ספר מפרשי ים .חמד,
נשאו קן קולמסם ותקנו ם׳ הנ״ל בציונים ומראה מקומות והבנות רמיזותיו ,לא
הניחו דבר אשר לא תקנו בעלה זה אשר הובא על מם׳ ברכות ,ומסתמא כן
מעשיהו על כל חש״ם כלו ,הא חדא.
3 4
33
3 5
וזאת שנית הובא לפני קונטרס קטן הכמות נקרא אגודת אזוב מגליוני
ש״ס הגאון חחרוץ מו״ה וואלף ב א ס ק ו ו י ץ סג״ל זצ״ל ,ואם כי רוב הגהותיו
וציוניו כבר אמורים עם כל הכתוב בם׳ הגה״ה מ ה ר ״ י ב ר ל י ן זצ״ל ,מ ״ מ
יש בו נוספת תוספת וחערות רבות מהגאון זצ״ל אשר ראוי לספחו על גליוני
הש״ס למען יעמדו ימים רבים וירוץ חקורא בו וימצא נחת.
36
3 7
והרבח שלוחים למקום איש חעיר רוחו ה ״ ה האדון הגדול המפורסם עדלער
פ א ן שמיד ק׳ ק׳ פ ר י ו ו י ׳ מדפיס בוויען ,אשר יצאו לו מוגיטים בעולם מכמד.
מאות ספרים אשר הדפים .ועתה בהדפיםו ש ״ ס מ ה ד ש רצונו להדפיס ספרים
הנ״ל על גליוני חש״ס .ושמחתי וברכתי השם אשר זכינו לכך ,והיו לעיגים
לכל עוסקי תורח ,ובפרט חבורו של הגאון הלבוש אשר הגדיל תושי׳ מאד.
וטובה ציפרנן של ראשונים ״ ,אשר מהם נבעו מצפונים ,גחמדים מזחב
ואדרכמונים .והנני סניף לעושי מצוה ולפרסם דבר ברבים ולזרז חקונים ,ל מ ע ן
יפוצו חוצד .מעינות ״ חכמת הקדמונים.
39
3 8
2
הכ״ד הבעה״ח * פק״ק פ ״ ב נגהי ליום עש״ק ל״ו ל מ ב ״ י ת ק ״ ץ לפ״ק.
משה הקטן פופר מפ״פ דמיין
* •
31כן דרשו בשמות רבה פ״ג אות ג .י
32לא כ׳ רבינו ״עלה א״׳ ,כי ״ועלהו לתרופה״ הוא לשון הפסוק ביחזקאל מז ,ב.
33בפני עצמו.
34איוב כח ,ז,
35איכה ד ,ב.
36חבר ם׳ שושן עדות על מס׳ עדיות )פאקש ,תרפג( ום׳ סדר משנה על הרמב״ם )ירושלם,
תעו ,תשא( ,עמ״ש עליו רבינו בם׳ תורת משה )פרםבורג ,תרנג( הלק במדבר דף לה ע״ג.
37הוא הגאון ר׳ ישעיה פיק זצ״ל.
38תואר אצילות שניתן ע״י המלך.
39ז16ז111810׳1־ ?1זשוז;8110ת £00ז1561110116ג^] 1המדפים[ הקייםרי — הממלכתי ־ -המיוחם.
40יומא ט ,ב.
הלא כה דברי הבא על החתום,
41ע״פ משלי ה ,טז .׳ ־ י 42
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
על ספר ״דברי תורה״ חידושים על אייזה משפתות מהרב *יהונתן ש מ ע ו ן ׳ פ ר ע נ ק י ל
תאומים ,למברג ,ת ק צ ״ ג ) (2
0
4
להגיד לאדם ישרו* ש ח ״ ח חרבגי חקצין מו׳׳ה ישראל מ ק ״ ק ווישניצא
א ת א ואייתא בידי׳ קונטריסי׳ מכבוד חרב חחריף חתנו מו״ה י יהונתן ג״י,
והעברתי עיוני בהם ומצאתי בהם דברים טובים חריפי׳ ומשוננים "וראוי׳
לחעלותם על שלחן מלכי רבנן ,וחדברים נראים שיצאו מ ב ט ן מופלג בתור׳
שוק׳ על דלתותיי ,וגברי׳ דכוותי׳ ראוי לכבוד חתורח ולחעלותו על גסי ־מרומי
ק ר ת * לריש כלח ולריש מ ת י ב ת א לפלפל ולמחר לדבר צחות עם תלמידיסי׳בני
י ׳ ־
ישיבה ,וליקר םהדותא ח ת מ ת י שמי
4
פ ה ק ״ ק פרעשבורג
מ ש ה הק׳ סופד מפראנקפורט דמיין
ו
0
על תלמוד ירושלמי ,זיטאמיר תרכ״ו ) (2
4 8
קוח קויתי א ל ח׳ ויט אלי וישמע ש ו ע ת י .יח״ר ויהי נועם ה׳ אלהינו
עלינו ומעשי ידינו כוננח עלינו •־ .אחז״ל שלחי פ׳ בני ה ע י ר כל הקורא בלא
נעימה ושונה בלא זמרה עליו ה כ ת ו ב * אומר נתתי לחם חוקים ל א ט ו ב י ם ״ ,
ופריך ,משום דלא ידעי לבםומי קלא חוקים לא ט ו ב י ם קרית ליה ,ו מ ש נ י
שני ת ״ ח שאין נוחים זח לזח בחלכח עליחם נאמר חוקים לא טובים .ולפענ׳׳ד
לא חדר ביח מדם״ד קורא בלא נעימח דחיינו אין נוחין זל״ז בהלכה ,ע ״ פ ש״יס
םנחדרין ק ״ ד ע״א ,מקל נ ו ע ״ ם ״ אלו ת ״ ח ש ב א ״ י שמנעימים זל״ז בחללה,
הרי ההיפוך מנועם הוא אם אינם נוחים זל״ז בהלכה .וא״כ חיינו דקאמר ב ח ס ״ ד
כל חקורא בלא נעימח ,שאינו נוח בהלכה ,עליו הכתוב אומר חוקים לא טובים,
וחס״ד וחמסקנא עולים בסגנון אחד.
ז 4
6
4
60
1ס
והנח אשרינו מד ,טוב חלקנו ומח נעי״ם גורלנו שנפל גורלנו בנעימי״ם ה ו א
תלמוד ירושלמי מקל נועם חכמתן של בני א״י .והנה שם בםנהדריז א ח ז ״ ל
45תחלים מ ,ב.
44משלי ט ,ג.
43איוב לג ,כג.
46תהלים צ ,יז ,ורבינו כ׳ פסוק זה כי המלה ״נועם״ נדרש על הירושלמי ,ע׳ להלן.
48יחזקאל כ ,כה.
47מגילה לב ,א.
49בגמ׳ נוסף :״וגו׳ ״ ,וסיפא דקרא :״ומשפטים לא יחיו בהם״.
50בגמ׳ אי׳ :״ומשפטים לא יחיו בהם״ ,אבל כבר כתבתי בהערותי לספרי רביגו שזכיתי
להו״ל ,שנתברר לי ברור גמור ,שרבינו חחתם סופר זצ״ל בשעת כתיבת דבריו לא עיין
בספרים וכתב ע״פ זכרונו.
51צ״ל :״כ״ד״.
52על מלה זו רשם רבינו כל פעם שגי קוים כדי לחדגיש הדרש שמנעימים זל״ז בהלכה,
אבל במס׳ מגילה שם אינו מובא פסוק זה ,לכן אמדו :ואין נוחץ זל״ז בהלכה.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במחשכים הושיבני כמתי עולם ״ ,זת תלמוד בבלי ,ומרגלא בפומי כ מ ת ״ י עולם
דייקא ,גדולים צדיקים במיתתם יוחד מ ב ח י י ח ם ״ ,כי ח ל מ ו ד בבלי חוא חיינו ואורך
ימינו ובו נהגה יומם .ולילה ,וקרי ליד .מחשכים ,כחשיכח כאורח ,ח׳ ב ח ו ש ך
אור ל י ״ ,כ י היא מאירה עיני כל ישראל ,ומשם יוצא אורה לכל ישראל,
ומ״מ אין נוע״ם בלי צירוף תלמוד ירושלמי .אבל בעונותינו לא זכינו ל נ ע י מ ו ״ ת
בימין נ צ ח ״ ,כי אינו מצוי אחד בעיר ושנים במשפהה ,אפי׳ להראשונים לא
היה שכיהא גבייהו ,ואילו כן לא הניח רביבו חננאל ורש״י מלפרשו .ו ה מ ע ט
אשר נמצא מפוזר בפזורי ישראל הוא קופה שאין לה אזגים ,כי ש״ם בבלי
לרוב עוסקים בה סקלו המסילה ה״ד .הגאון מ ה ר ש ״ ל ו ב ה ״ ז ״ ח ג י ח ו ת ש ״ ם
ר״ח ר׳ ישעיה
רובו .וחגאון מוח׳ יהשוע בועז ואחריו חגאון מוח׳ יוסף שמואל
הפליאו לעשות עין משפט למצוא חריגים בפוסקים ומסורת חש״ס עם תוספת
מרובה של הגאון מוה׳ ישעיה מ ב ר ע ם ל ו י ,וחחגחות חחדשות בדפוס וויען
החדשים ,כל אלה האירו עיני הגולה בש״ם בבלי אד בירושלמי אין גם א ה ד
מהם .ובדור האחרון חזד .נלאו ממציאי יד פתוחד .בש״ס ופוסקים לחפש ולמצוא
כל מקום מוצא הדברים בשרשן ומקומן .והנה קמו ונתעוררו הני תרי גברא
רברבי הגאונים המפורסמים לשבת ולתהלה ת ר י צנתרות הזהב כבוד מוה׳
מרדכי זאב וכבוד מוה׳ יוסף שאול ג״י אשר כבר יצא להם מוגיטין בעולם,
ועמלו וטרחו וזרעו וקצרו דשו וטחנו־ וחוציאו סולת גקי לחבר על גליון
ירושלמי מסורת חש״ם ,כעין בבבלי מחגאון ר׳ ישעיח ברעםלוי זצ״ל ,ועין
משפט כעין אוחו שבבבלי ,ולמצוא כל מקום שתוזכר בש״ס בבלי ובתום׳ ופוסקים
דברי הירושלמי .ושני דפים היו לנגד עיני אלו לא ראיתי לא חאמנתי ,כי לולא
עזרת ח׳ ב ג מ ר י ם לא יכלו על ככח ,וחחלק עד על הכל .ויהיה מ ע ת ה ש״ס
ירושלמי מאיר לעולם כולו בכבודו כמו חבבלי .ועוד תוסיפו הגאונים .חנ״ל
חידושים והתעוררות נופך משלהם אשר לא ראו עיני ,אך כבר נודע מ ל א כ ת ם
מלאכת שמים כחם וגבורתם במגן ג ב ו ר י ם שחברו על או״ח ,וכל דרכיהם
דרכים דרבנן ,דרכים בחזקת ת ק נ ״ ד , .וגם זח אינו נופל מחם ,וכל זמן
5 8
59
60
6 1
62
63
54חולין ז ,ב.
53איכה ג ,ו.
55ז״ל הפסוק זכריה ז ,ח :״כי אשב כחושד ה׳ אור לי״ ,ורבינו כ׳ פסוק זה כי לפני זה כ׳
ד ח ד ל :במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי ,וא״כ ״כי אשב-כחושד׳ מרמזי ג״כ על
תלמוד בבלי ,״ה׳ אור לי״ דהיינו :כי ״הוא חיינו …כחשיבה כאורה״ ,כן נלע״ד לפרש
כוונת זקיני רבינו זצ״ל.
* 5תהלים טז ,יא.
= וברכת הזבח אשר בספרו זה לסדר קדשים כ׳ הגהות רבות.
58שהי׳ אב״ד בפ״פ דמיין והוסיף הרבה על מסורת הש״ם ועין משפט של הגאון ר׳ יהושע
בועז.
55׳ הוא הוא הגאון ר׳ ישעיה פיק.
60ע״פ ירושלמי שקלים פ״ה ריש ה״א.
61שופטים ה ,כג.
62ע׳ לעיל הסכמה ג.
5 7
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
6
כ י
שמזקיגין דעתם ב ת ו ס פ ת ״ תום׳ מרובה .וברוך ח׳ א ש ר ל א השביח ג ו א ל י ׳
קם ובתעודד א י ש כלבבי הרבבי המופלג חנגיד המפורסם כבוד מוה׳ י ע ק
בבן של קדושים בן לאותו צדיק ובגיד הרבבי המפורסם מ ה ר אברהם
קאפיל
הירש ל ב ו ב ״ לעורר לב האדון הגדול ע ד ל ע ר ־ פ ׳ ״ שמיד מדפים בעירנו;
להעלות על מ כ ב ש דפוסם בשותפות ספרי ירושלמי עם כל יופי אמור • למעלי•״'
יהי כן ה׳ ע מ ו ויזכה לברר ע ל המוגמר ,יראו עינינו וישמה לבנו ,וגוחן התורה
י ת ״ ש יעשה א ת שלו ע ״ י שלוחיו הנ״ל .אחלי גא א ח ב ״ י שומרי תורה י ה י
מזריזים מקדימים לבוא ע ה ״ ח ״ לקבות ספרי הירושלמי .חב״ל בכדי• שיוכלו•
המדפיסים להחל וכלה בעזה״י .היינו להתל בתוך זמן ח׳ חדשים מיום ךלמטה
ולגמור אחרי ש ת י שנים מיום ההתחלה ,ואם כבה יהיה יעזרם ה׳-ויברכם •*ם
המסתייעים ,ובתוך מ ש ד ט ״ ו שנים אחרי ככלות הדפום מהירושלמי .הנ״ל לא
יתגדר שום מדפיס לכנוס במלאכתם להדפיס חירושלמי במתכונת ה נ ׳ י ל י ל א
מיניה ולא מקצתו ,ולא שום קונה ישראל יקנה מהמדפים העובר על״־הנ״ל׳
ויהיה בכלל משיג גבול עוסקי מ ל א כ ת שמים ,ל א יצלית ולא ירויח ופריו׳ ל
יפריח בלמודו בספרים הנ״ל .והשומע ועוזר ומושיע יהיה כמעין הנובע ,יצרי"
א ף י ר י ע ״ וכעץ שתול ע ל פלגי י ! ד נטוע.
חכ״ד פ ח פ ״ ב נגה ליום ד׳ י ״ ב ש ב ט ת ק צ ״ ח ל פ ״ ק • • – .
ח ת ם סופר ל ע ט ״ ,מ ש ה הק׳ מופר ממ׳׳ג
ג
(
ה
א
מ
מ
מיכל
ח
בן
ב
י
ם
פ
ר
ח י י
ע י
ם
ע
ם
ם ו ג י י ת
ל
^
אברהם 'מאיר ,אבדק״ק
י
ש
ו
נ
ציפפר
ו
ת
)
ו
י
י
ז
׳
ת
ק
)סלובקיא(
״
צ
0
(
ד
8
,
כמר׳
י
שקבל רי
י
א
ם
מזכיר
מהחתם סופר זצ״ל ,אבל היא לא נדפסה בין שאר ההסכמות•
י
*
.־••־־•
״ -
שתי הערות על ספר תורת משה ממדן החתם סופר
א
,״״•,אל לקחו
*..*,ו*
במם׳ סנהדרין צא .א אחז״ל שגביהא בן פ ם
את .ביזת מצרים בשכרם שעבדו א ת מצרים עיי״ש ,חחחם סופר !*
י ס א
ט
ע
ן
ש
ב
ג
.י !,דיירגים בחזקי*
ד
63שני הקוים הם לרמז שהיא מליצה ע״פ ירושלמי ברכות פ״ד ה ״ א :״כל די ' ׳•־
סכנה״.
64בשבת קנב ,א א י ׳ ; ״הכמה נתוםפת״ ,וע׳ לעיל הערה .50
66ע׳ לעיל הערה ,4וצ״ב.
65ע״פ רות ד ,יד.
67היד ,פרנס המדינה וראש הקהילה בפרשבורג ,ורבינו הפליג בשבתו ב ד ׳ י
־
ע׳ דרשוה חתם סופד חלק ב דף שצד.
= על החתום•
= 68פאן ,ע׳ לעיל הערה
72ע״פ גיטין סו• ,
71תהלים א ,ג,
70ע״פ ישעיה מב ,יג.
םפ
< 3 8
ש
6 9
ב
74
www.daat.ac.il
.״
1יי
, .
אתר דעת -מכללת הרצוג
תורת מ ש ה ע ל התורת )פרםבורג .תרמ״א( בפ׳ בא ד ״ ה כשלחו כתב וז״לי
יש להשיב על זה הלא שכירות איבה משתלמת אלא לבסוף ועדיין ל א נשלמו
הארבע מאות שבה רק רד״ו שנה ופועל החוזר בחצי היום אין לו שום שכר גם על
העבר עכ״ל ועיי״ש מ״ש .ש מ ע ת י מש״ב ידידי המו״מ ר׳ שמואל בנימין שיפפר
ג״י מעיר ווינא ,שהקשה רב גדול אחד ,הלא אמרו בבא מציעא עו ב )וכן הלכה(
שפועל חחוזר בחצי היום יש לו שכר בעד מ ה שעשה כבר ,והניחה בצ״ע.
ולענ״ד אין כאן שום קושיא ,זח שפועל חוזר אפי׳ בחצי היום ילפינן בבבא
ע א י ,א מ ן הפסוק כ י ל י בני ישראל עבדים ,עבדי הם ולא עבדים לעבדים,
א״כ כל זח נאמר רק בבני ישראל לבד ,ובזבחים קטז א אי׳ שקודם מ ת ן תורה
דין בן נח היה להם לבני ישראל ,עיי״ש .גס ברש״י ד״ה זבחים ועולות ,וי״ל עוד
אלא שאכמ״ל.
מ צ י
ב
בתורת מ ש ה הנ״ל פ׳ כ י תבא )בדבור הראשון( הקשה החתם סופר זצ״ל
י ע אנו אומרים בברכת נודה לד )שבברכת המזון( תחלה על שהנחלת
לאבותינו ארץ חמדח וכו׳ ואח״כ על שהוצאתנו מארץ מצרים הלא יציאת
מצרים קדמה ,עיי״ש מ״ש .ולענ״ד י״ל זה שצריכים לברך ברכת הארץ בברכת
המזון למדו בברכות מ ח ב מ מ ״ ש ״ואכלת ושבעת ו ב ר כ ת . . .על הארץ״ ,א״כ
אין לו שום מקור
,
זו מ ן
בגמרא ,ולכן רבותיבו שהוסיפו זכירת יציאת מצרים לא רצו להקדים אותה לפני
ל ח ז כ י ו ל ב .ועוד י״ל אס היו למתחילים ביציאת
מ ה שמצוה מ ן ה ת
מצרים היו צריכים גם לחתום ביציאת מצרים ,ע׳ תום׳ ברכות מו ,א ד״ה כל
שכתבו ״ ״ ל :״כל חברכות כולן צריך לומר בחתימתן מעין פתיחתן״ עכ״ל
)אבל בפסחים ק ד א ד ״ ה מ א י כ׳ תום׳ דרוב הברכות הפתיחה והחתימה מעבין
אחד ואכמ״ל בזה( ,ואי אפשר לחתום בדבר שאפי׳ בגמ׳ איבו בזכר
מ ד
ה ת ו ר ד
ה י א
א
ו ר ה
ב
ל
ן כ י ר ת
ר
י צ י א ת
מ
צ
ר
י
ם
ב
ב
ר
ב
ת
ז ז מ ז ו ן
ר ר
*
ידידי חאחיס המו״מ דין רפיש מרבית אבא ר׳ גרשון ור׳נחמן נתן שיפפר ב״י
בבי מוהר״ר שמואל בבימין ז״ל ת ל מ י ד נאמן ודבוק לדודי מרן השבט סופר
זצ״ל ,בן מוהר״ר יובה ז״ל תלמיד נאמן ו ק לזקיבי מרן הכתב סופר זצ״ל׳
**ידו לפגי שבבית הקברות של קהלת קובין בסלובקיא )ראה במאמר בני ר׳
שלמה נ״י ,המעין ניסן ת ש כ ״ ט עמ׳ (74עומדת מ צ ב ת דודם זקנם ועליה חרות:
״פ״נ ר׳ יוסף בן יהודה פ י ש ל מ ד תורד ,אצל החתם סופר שבע שנים ושם אמו
גיטל" .גוסח זה נ כ ת ב ע ״ י ר׳ יוסף פיש ז״ל בעצמו ,שהיה תלמיד חכם גדוד
ומופלג .רצונו חיה שלא יכתבו עליו שום תואר .ולא ישנו מהנוסח הנ״ל שכתב
א בעצמו.
ד ב ו
ה ו
גם מעובדא זו רואים אבחנו גודל דבקותם והערצתם של תלמידי מרן החתם
סופר לרבם חגדול זצ״ל זת״ע.
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכאן אציין עוד הערה ק ט נ ה :
אמרינן במם׳ נ ד ר י ם .י ה א :״הא מ ד ק ת נ י סיפא האומר לאשתו הרי את עלי
כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר מכלל דרישא לא בעיא ש א ל ה ׳ /עכ״ל הגמ׳.
זח זמן רב אמר לי ש ״ ב א ח ״ נ חחו״ב טובא עמקן וברקן כ ש ״ ת מחו״ר שמחד,
בונם סופר שליט״א מעיר לוגנו ,שדברי חגמ׳ קשים לחבין ,איר שמעינן מן.
הסיפא שברישא לא בעיא ש א ל ה כלל ,הלא י״ל ברישא בחרי עלי כ א י מ א —
ד ח מ י ר א — צ ר י כ י ן לפתוח לו פ ת ה ממקום אחר ,אבל ב ר י ש א — ד ק י ל א — נ ח ת י נ ן
דרגא שאין אנו צריכים פ ת ח ממקום אחר אבל ש א ל ה מיהא בעיא ,ואיד נשמע
מן חםיפא שברישא אפי׳ שאלה לא כעיא .כ ת ב ת י ד״ז ע ״ פ זכרוני ובלשוני אני,
ואינני יודע לפרש ולחשיב על קו׳ חנ״ל.
המשתתפים כ ג ל י מ ז ה :
הרב יהודה קופרמן ,רח׳ הפסגה ,58בית וגן ,ירושלים.
ד״ר מרדכי ברויאר ,שד׳ בן מימון ,54ירושלים.
ד״ר ישראל מאיר לויגגר ,רח׳ יצחק ברויאר ,2שכון ה׳ ,בני ברק.
.יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים.
הרב יהושע נויבירט ,שכ׳ נוה עוזר ,בית וגן ,ירושלים.
הרב חנוך זונדל גרוםברג ,רה׳ כובשי קטמון ,1ירושלים.
חרב יוסף יהושע אפפעל114 ,ג81מ 010^0, 1 ^ 3 17, £מ110ש.6 ^11
שמואל חכהן וייגגרטן ,רח׳ קרן קימת ,13ירושלים.
מ6עגז.38 0
הרב אריה כרמל . 16 £081311(1 ,א 1.011>1011
הרב קלמן כחנא ,קבוץ חפץ חיים.
הרב משה מונק ,רח׳ סלומון ,22פתח תקוה.
הרב אברהם סופר ,רה׳ יורדי הסירה • ,17ירושלים.
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הופיע
ספר הזכרון
למורנו ורבנו הגאון
מרן
הרב
יחיאל יעקב וינברג
זצלה״ה
ראש ב י ת המדרש לרבנים בברלין
ערוך על־ידי
הרב קלמן כהנא והרב עזריאל הילדסהיימר
התוכן
הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ״ל ,מכתב בעניו הקחלות בגרמניא .הרב עזריאל
הילדסהיימר זצ׳׳ל ,בסוגית שמא יעבירנו .הרב אלחנן בונם וסרמן זצ״ל ,מכתב.
הרב ירוחם אשר ורהפטיג זצ״ל ,מכתב .הרב ברון דוב לייבוביץ זצ״ל ,תשובה
בענין מקוה .הרב ברון קונשטט זצ״ל ,חליבה בשבת .הרב שלמה זלמן אויערבך,
בעמן ברכת הגפן של ארבע כוסות .ושל ארוסין ונשואין ושאר פושות של מצוה.
הרב איסר יהודה אונטרמן ,אמירה מחייבת .הרב יוסף יהושע אפפעל ,שאלה בענין
גרושין .הרב אליעזר ברקוביץ ,שיטת ר׳׳ת בקידושי איילונית .הרב מרדכי גיפטער,
כתיבת תורה נביאית וכתובים .הרב דוד צבי הילמן ,ביאור ״גוד הנח״ שבהשגת
הראב׳׳ד בהל׳ ק״ש .הרב קלמן כהנא ,הערות למסכת חלה .הרב מנחם מ .כשר,
כלאים בבגדי כהוגה .הרב יונה מרצבך ,על ״חדשי״ חמה והלכות התלויות בהם.
הרב יעקב פינק ,ברור יסודי במשניות מסכת טהרות ומקואות .הרב משה פיינשטיין,
המצוה לסופר לעדים ולשליח בגט ע״י מתורגמן .הרב אליעזר פלצ׳ינסקי ,בענין
ה׳ מינין דמצטרפי לחלה .הרב חיים דוב שעוועל ,קונטרס מאה הערות על מסכת
סוטה .הרב דוד צבי הופמן זצ״ל ,כריתת הברית .הרב צבי בנימין אויערבך ,תולדות
חייו של רבי עזריאל הילדסהיימר בעיר מולדתו הלברשטט .הרב דוד אוקס,
הגדרת המושג חינוך בפי הרמב״ם .דייר מרדכי ברויאר ,עלית הפלפול והחילוקים
בישיבות אשכנז .הרב אהרן גרינבאום ,מפירושי רב שמואל בן חפני גאון לתורה
פרשת וישב .מאיר הילדסהיימר ,ובי יהודא אסאד ורבי עזריאל הילדסה״מר.
הרב עזריאל הילדסהיימר ,זיהויו של הספר ״הלכות פסוקות״ מתקופת הגאונים.
הרב יוסף אברהם וולף ,נחמות הנביאים .הרב אליהו יונג ,אהבה ודעת במשנת
חז״ל .יונה עמנואל ,פירושי רש״י על התורה ומפרשיו ב׳יתוספות יום טוב״ .הרב
משה אויערבך ,הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ״ל בחבר מורי בית המדרש
לרבנים בברלין .הרב זאב חיים ליפשיץ ,הרהורים על האיש בתקופתו.
הוצאת ספרים פלדהיים בע״מ
ר ח ו ב ת ח כ מ ו נ י 39י ר ו ש ל י ם
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ן ן ע ן ו ן
ן ן א ״ י א י :
.
״ ה
ע מ
״ א ל ,יח׳ צפניה ,26ייי״ל'*
דפוס ״דיור׳ /ירושלים
www.daat.ac.il