אתר דעת -מכללת הרצוג
3צר־*
1
מ
•*1-1
ו
:
י-
פ ו ^ ל ״
4
צ
א
ר־1
א
ג
ד
1
* * ^ *
עדן
1
ד
^
ר
1
ידיי
<*71
ך ~ * ״ * ^ נ
י
ע
ד
1
4
ד*
ל
א
הועתק והוכנס לאינטרנט
ב ת ו כ ן § 1־00]^8.01כ£¥1־1כ¥.1161ג¥¥
ע"י היים תשם״ט
חולדות הרב ש ל מ ה גאנצפריד זצ״ל /הרב י׳ ר ו ב י נ ש ט י י ן .
.
1
הגאולה והתשובה ב מ ש נ ת הרמב״ן /הרב י׳ שביב
.
15
לא ילין דקרבן פסח /הרב קלמן כהגא
24
ספקו ש ל הרא״מ מגור זצ״ל בנר הנוכה /הרב צ ״ י אברמוביץ .
30
תגובות ,מכתבים למערכת
32
ע ל ספרים ועל סופריהם
אוצר מפרשי ה ת ל מ ו ד /יונה עמנואל
.
.
הערות בדברי רעק״א ,החת״ם והכת״ם /ש ״ ב ס ו פ ר .
ע ל נוסח ברכת הארץ /הרב שלמה טרשנסקי
.
.
.
.
35
..
41
.
43
מ פ ת ח ל ״ ה מ ע ץ ״ כרך א—י )תשי״ג—תש״ל(
כ פ ״ ד ירושלים ת ״ ו ניםן ת ש ל ״ א • כ י ד יא ,בליון ג .המחיר — 2.ןי״ו
מנוי ש נ ת י :כישראל — 6.ל״י
www.daat.ac.il
כ ח ו ץ ל א ר ץ $3.— :
כ ת ו ב ת ה מ ע ר כ ת :ח ד צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 88883
הרב יהודה רובינשטיין
אתר דעת -מכללת הרצוג
תולדות הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ״ל
וביבליוגרפיה של ספריו
פרק א :תולדות חייו
רבי שלמה גאנצפריד היה אחד מגדולי וגאוני הדורות האחרונים .ענק רוח זח,
ריש בי דינא דעיר אונגוואר בארץ הגר ,נחשב לאחד מעמודי התווך של גדולי ישראל
במאה הקודמת ורבים ראו בו פוסק הדור .הוא היה מרביץ תורה ,צדיק ,עניו וצנוע,
שמעטים כמוהו קמו בגולה הדוויה .מסביב לאישיותו נרקמו אגדות שונות ,שהעמידו
אותו בכותל המזרחי של היהדות התורנית.
רבי שלמה גאנצפריד נולד בשנת תקס״ד ) ,(1804בעיר אונגוואר ,לאביו הרב
ר׳ יוסף שהיה דיין ומו״ץ באונגווארי .שנות ילדותו לא היו םוגות בשושנים .כי
בהיותו בן שמונח שנים מ ת עליו אביו ,וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר המכונה
ר׳ הירשלי חריף ,מחבר הספר הידוע ״טיב ג י ט י ך על מסכת גיטין ושף׳ת ״טיב
ג י ט י ך על ד׳ חלקי שולחן ערוך .הוא שימש לו כמורה וכאב .רבו זה העריך א ת
כשרונותיו ואת רצונו חעז לחשתלם בתורח ,וחאיר לו א ת דרכו בלימודיו .ע מ ק ן
ומהיר תפיסה היה ר׳ שלמח וגם בעל זכרון יוצא מגדר חרגיל .עוד בימי ילדותו
ניכר היה בו שכלי מפואר זח מוכן לגדולות .חבירו ללימודים בימים ההם היה
הרב ר׳ צבי הירש פרידמאן ,שלאחר מכן היה רב ואדמו״ר בעיר ליסקא ,מחבר
ספר ״אך פרי תבואה״ על התורה ,והספר ״הישר והטוב״ ב׳ חלקים ,על מועדי
השנה ועל סוגיות הש״ם.
רבי שלמה גאנצפריד ל מ ד בשקידה עצומח בבית מדרשו של רבו חנ״ל ,שהיה
1אביו היה למדן מופלג ואהבתו לתורה היתה עמוקה ואמיתית .הוא היה חתנו של הגאון
רבי אריה לייביש בודיק — רייזמאן ,רבה הראשון של אונגוואר ,אשר הובא מלבוב
)גליציה( על־ידי המתיישבים הראשונים של הקהילה הזאת ,והוא אשר הקים לראשונה
את מוסדות הקהילה המסודרים ,ובמרוצת הזמן רכשה לעצמה העיר אונגוואר מקום
מכובד בין הקהילות ההשובות באונגריה .מצאצאיו היה הרב הגאון ר׳ אהרן רייזמן ,אשר
היה הראב״ד דעיר מונקאטש ,ומשם זכה בשנת תר״ג לעלות לעיה״ק ירושלם ושם
מנוחתו כבוד .לאחר מותו בשנת תר״ה נדפס ע״י בנו ספרו הנחמד ״בית אהרן״ על
התורה ,ושם בהסכמתו של רבי שלמה גאנצפריד מסופר ,שהיה שאר־בשרו .ובין היתר
הוא כותב :״ואזכיר ימים מקדם כאשר הייתי בימי חורפי כמה זמנים ,היינו צמודים
באהבה והתעלסנו באהבים בתורת ה /ראיתי רוב יגיעתו בתורה״ .ראה עליו בספר
.״מספרות ישראל באונגריה״ מאת נפתלי בן מנחם )ירושלם תשי״ח( עמוד ,63—60ועיין
ב״שם הגדולים לארץ הגר״ מאת הר׳ פנהם זליג הכהן שווארץ ,מערכת גדולים אות
א׳ סימן קט״ז.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידוע כשר התורה ,מילא את כריסו בש״ס ופוסקים ,ראשונים ואחרונים .שמו הטוב
יצא לפניו ועמד בקשר הליפת מכתבים עם רבים מגדולי התורה .
לאחר שנשא אשה מ מ ש פ ח ה מיוחסת ,לא ביקש גדולה לעצמו להתעטף באיצטלא
דרבנות ולהתפרנס מ ק ו פ ת הציבור ,בהתאם לדברי חז״ל בפרקי אבות אד.ב את
המלאכה ושנא א ת הרבנות״ .שנים רבות עלח בידו לקיים א ת הציווי הזה של חז״ל
כאשר עסק בפרקמטיא ומצא את פרנסתו במסחר היין .אף בימים ההם לא פסק
פומיה מגירסא .באחד ממסעיו לרגל עסקיו איקלע לדברצין ,עיר־מםחר גדולח
באונגריה ,ושהה שם ימים אחדים .שם נזדמן לחנות ספרים והגיע לידו ספר ״בני
יונה״ על דיני ספר תורה וכתיבתו מ א ת הגאון רבי יונה לאנדםופר ,מחבר הספר
ש ו ״ ת ״מעיל צדקה״ )נדפס בפראג בשנת תקם״ב( .כאשר עיין בתוכו א מ ר :אצבע
אלקים היא ,אות וסימן שצריך לשים א ת כל מעיינו בהלכת זו שלא נתחוורה כראוי.
ובהיותו בן שלשים שנה הוציא רבי שלמה גאנצפריד את ספרו היקר ״קסת הסופר״,
לקוטי דינים מהלכות כתיבת ס ת ״ ם ומגילת אסתר.
2
׳׳
ספרו זה ראה אור לראשונה בשנת ת ק צ ״ ד ) (1834ונדפס בעיר אפען .הספר זכה
להערצתו של הגאון מאור הגולה מרן ח״חתם סופר״ אשר חמליץ עליו והנהיג
שהסופרים לא יתנו קבלת סופר לתלמידיהם ,עד שיחיו בקיאים בספר חזח .הוא אף
עטרו בהגהותיו.
בהסכמתו לספר כותב ה״התם ס ו פ ר ״ :
״עיינתי בו ועברתי בין בתריו מרישא לסיפא והנח ,כלך יפה רעיתי מום אין
בך! מכוון להלכה ע ל דרך האמת ,ואמרתי מי יתן ה׳ ויבצע מעשהו ,אז אני פוקד
על כל תלמידי המחויבים לשמוע בקולי שמיום הדפסת הספר ״קסת הסופר״ הלז,
מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר ,כי אם שיהא בקי בספר הזה
ורגיל על לשונו כדרך השוחטים שנוטלים קבלה ,וכמ״ש הט״ז סימן א׳ סק״ה ,כך
ינהגו עם הסופרים ,וסופר שאינו בקי בספר הזה יופםל מאומנתו״,.
דבריו הללו של החתם סופר הם ע ד ו ת נ א מ נ ה ע ד כמה גדולה השיבוהו וערכו
של ספר זה .הספר זכה לתפוצה עצומה ויצא לאור בכמה מהדורות; בעיר זאלקווא,
ש נ ת תרי״א ,קוניגםבררג תרי״ט ,ווארשא תר״ך ועוד .לעת זקנתו הוסיף עליו הרב
חמחבר תוססת מרובח ,דינים חדשים וחקירות בשם ״לשכת הסופר״ וחלק שני
2הוא היה נושא ונותן בדברי הלכה ושואל ומשיב ודן עם חכמי דורו ראה שו״ת ״חתם
סופר״ חלק יו״ד סי׳ קל״ז וסימן רנ״ה ,שו״ת ״אמרי אש״ להגאון ר׳ מאיר אייזענשטאט,
אב״ד אונגוואר ,חלק או״ח סי׳ נ״ד ,שו״ת ״כתב סופר״ חלק אבהע״ז סי׳ נ״ה ,שו״ת
״מחנה חיים״ מהדורה ג׳ חלק יו״ד סי׳ ס״ה וחלק אהע״ז םי׳ ל״ט ,שו״ת ״שואל ומשיב״
להגרי״ש נטנזון מלבוב ,מהדו״ק ה״ג סי׳ ל״א ,שו״ת ״ניר לדוד״ מאת הגאון ר' דוד
לאקענבאך ,ראב״ד פרעשבורג ,שיצא לאוד בעיה״ק ירושלם שנת תר״ם ע״י הרב ר׳
שלמה אהרן וורטהיימר ז״ל .עיין שם סי׳ נ״ו וסי׳ ק״ד ,שו״ת ״פרי השדה״ להגאון
ר׳ אליעזר דייטש מבאניהאד ,ח״ב סי׳ ל״ו ,שו״ת ״שערי דעה״ ח״א סי׳ ק״ה מאת
הגאון ר׳ חיים יהודה סאםניצא ,ובספר ״מכתב השני״ סי׳ י״א מאת הגאון ר׳ יהושע
ברוך רייניטץ אב״ד טשעטשאוויץ ,וכן נמצא מכתב ממנו להגאון רב עזריאל הילדסהיימר
בשו״ת ״רבי עזריאל הילדםהיימר״ )תל־אביב תשכ״ט( היו״ד סי׳ קכ״ט.
2
www.daat.ac.il
והגהתו ,והדפיסו באונגוואר בשמנול״א.
וכתיבת -ס ״ ח
מכללת הרצוג
״מסורה״ על.אותיות.התורהאתר דעת
ועוד־ נדפס בכמה מ ה ד ו ר ו ת :מ ו נ ק א ט ש תרם״ב בארטפעלד תרם״ג ,ועודמחוונה
בירושלים ש נ ת תשכ״ך .3
המהדורה הראשונה של הם׳ קסת סופר הופיעה ב ש נ ת תקצ״ד .מוט שנה
אחר כך ,ב ש נ ת תרי״ג הוציא חרה״ג הרב יצחק דוב הלוי במברגר זצ״ל״צז ק״ק
וירצבוחנ א ת ספר מ ל א כ ת שמים על הלכות ספר תורה ,תפילין ומזוזות)^ר
נלוה הסכמה מ א ת הגאון הרב יעקב עטלינגר זצ״ל .בספר זה מביא הרב מנו כמה
דינים חדשים מספר קסת הסופר ,אך במקומות רבים הוא משיג על דברו.
במהדורה שניה של ס׳ קסת סופר עם חערות וביאורים חדשים ״לשננו״סופו״
שהופיעה בשנת תרל״א ,דן הרב שלמה גאנצפריד בדברי ה״מלאכת ש^׳׳ ומביא
מדבריו להלכה ,אך גם משיג עליו במקומות רבים .כמו״כ דן ב״לשנן הסופר״
בחשגותיו של בעל מ ל א כ ת שמים ע ל ם׳ קסת חסופר .גם ב״חקירות״ שבמן ״ ל
הסופד״ ישנם דיונים בדברי ה״מלאכת שמים״ .4
ל)/זןלק מי׳ז
ל
לפני שהרב גאנצפריד הדפים א ת השגותיו על
י ל עיין נדן ,אבל
ל ל
,
ל
ל
ל ל
^ןףץןיו הלוי,
ל
ל
ל
ל
באחת מ ת ש ו
ירושלים תשכ״ה ,חלק יו״ד סי׳ קנ״ב(.
ז ה
ש כ ת
ס
ב ע
א
מ
כ
ת
ש מ י ם <
ב ו ת י ו
ה ע
כ ך ו
ה
ש מ ן ע
צ ע ד ו
ז ה
א
ש
ת
ב ע
ד ע ת ו
ש
ר ב י
מ
מ
ה
פ
מ
ר
א
כ
א
ת
ת
כ
ש
מ
ג א נ צ פ ר י ד
ע
ש מ י ם < ש
א
ם
נ ס
ע
ספרו חשני ,שפירםם ב ש נ ת תקצ״ח ,(1838; ,נדפס בווינא ,הוא פירוש נפלא ל
לי*0א ,בשם
ן
ל
חתפילות עם תוספות וחשלמות ל
8
פ י ר ו ש
ה ם י ך ן ר
ש
ן ז ג א ו
י ע ק במ
ר ב י
6ופ
3גם אחרי הדפסת ספר קסת הסופר עם לשכת הסופר ,הופיעו מהדורות קהמ י׳ י
בלי ההוספות המרובות של לשכת הסופר .כך נדפס בוורשא בשנת חרג״ט
הסופר כפי המהדורה הראשונה .מהדורת וורשא נדפסה שוב בארה״ב בשנוז י '
^ לגרד מעט
4ראה לדוגמא חקירה י״ד בענין נקב בצד אות מאותיות השם הקודש אם מותי *
מן האות לעשותו מוקף גדל וזה לא הוי כמוחק אלא מתקן — ,ועל זה ד>ש
*,,.יד ,וכותב
שמים )כלל ט׳ סי׳ כד( ,ואילו בעל לשכת הסופר מעתיק את כל דברי הה״*
״״ גיחיים את
.״״.״
״׳ י
״והנה נאמנים .פצעי אוהב ,יאהבהו ה׳ להאריך ימיו ושנותיו
מ׳׳
6פ י
ק ס ת
ןשי ז
ך
יג
ב ט ו ב
ב
א
״ייי מסעדי
הדיון בזה״ל :״סוף דבר אני התרתי ומתיר אני במקומי ,לפי דעתי אשר ח״־
ומרחמי״.
בדרך כלל מחמיר בעל מלאכת שמים .לעומת בעל קסת הסופר .בדיני כ
ה 4
אסתר דוחה בעל מלאכת שמים את דברי ה״פרי מגדים״
אסתר ,ומשיג ״וזה תמוה דמזוזה תוכיח ,ויען שלדעתי לא
ש
א
ש
ה
ש כ י ח
י כ ו ל ה
כ
ל
לל
מ
ש כ ת
ד ,ם
כיןוב
מ ג י ל ת
!.י• ?יל״
^י .חי׳
״.״ סו״
ב
״
דעתו להקל בזה לא הארכתי בזה״ )כלל כד ,ביגה םי״יז יא(• ״ ל
כה יש דיון בזה ומובאים גם דברי ה״מלאכת שמים״ ,אך מסקנתו היא שאם *
״1,
אחרת ״נראה דיכולין לקרות בה בברכות״.
' ר״םופר״
ל '
ל
"ל
י
•ל ־
ישנן הערות וביאורים מאחד על השני — ב״מלאכת שמים״ על דברי ה״ •^
.,והנה
מהדורה א׳ ,ומבעל קסת הסופר ולשכת הסופר על דברי ה״מלאכת שמים״•
5על ערכו וחשיבותו של פירושו זה כותב המחבר בהקדמתו את הדברים דלוילז
י ן
מגילה
ם הנ
פ י
ה מ ה ד ו
ו ת ה נ
א פ ש ר
ה ב י ז
ש ב ש נ י
ם פ ר י
ה
כ י
ב י י ג י
ם ת ״ ם
ש ל
ש ג י
ג י
ד
5
www.daat.ac.il
ושלישית בשנת כת״ר בעיר פרםבורג 6
דעת -תרי״ב
אתרש נ ת
״דרך ה י י ם ״ :מהדורה שניה ב
מכללת הרצוג
ועוד פעם בלבוב ונזכר ש מ ו עליו ,ופעמים רבות בשם ״בית רחל״ בלי הזכרת שמו.
לימים ,כאשר ירד ר׳ ש ל מ ה גאנצפריד מנכסיו ואיבד את כל כספו בעסק ביש,
נעתר להפצרת רבו הגאון ה נ ״ ל להיות רב מורה ודאין בישראל .ברוב פאר והדר
נתקבל ל א ב ״ ד בעיר ברעזדאוויץ .בני קהילתו העריצו את אישיותו הדגולה וראו בו
א ת הסמל של רב מובהק בישראל שמשכמו ומעלה גבוה הוא מכל העם .שם היבר את
ספרו ״פני שלמה״ על מ ס כ ת בבא בתרא ,וחדפיסו בעיר זאלקווא בשנת תר״ו).(1846
ספר זה מצטיין בבקיאות בפשטות ובבהירות הרעיון ,הוא נתקבל בהערצה בקרב
קהל הלומדים .וכל הלומד מ ס כ ת זו בעיון ימצא בספר זה הערות מאירות עיניים,
חרושים יקרים והסברים בשיטות הראשונים וגדולי האחרונים .במקומות אחדים )דף
י״ד ודף ק״א( הוסיף המחבר ציורים וחשבונות גאומטריים ומוכיח ידיעה בהנדסה.
בספר זה מזכיר הרב המחבר פירוש בכ״י מהגאון הרב מרדכי וויינרעב ,אב״ד
דאוגגוואר :״ומצאתי ב א מ ת ח ת כ ת ב י קודש שלי א ת אשר כתב בזה כבוד א מ י ן
הגאון מוה׳ מרדכי מרדיש ויינרעב זצ״ל שחיה א ב ״ ד בק״ק אונגוואר״ )בבא בתרא
קמ״א ,ב(.
קדמונינו ז״ל נ״ע כבר חיברו לנו פירושים יקרים על סדר התפלה .אמנם עתה בדורותינו,
ספו תמו כמעט אין זכר למו ,ורבים יצפצפו בתפלתם ולבם בל עמם להבין אף פשוטי
הדברים .לזאת אמרתי הנה עת לחזור וליסד הדברים .ובחסד ה׳ עלי לקטתי פירוש נכון
בדרך פשוט ,לאנשים אשר כגילי ,הן בתפילה וברכות ,הן במקראי קודש הבאים בתוך
התפלה אשר אינם מובנים כל כך בהשקפה ראשונה ,הן מה שבא מדברי רז״ל ,משניות
וברייתות .אקוד ,לה׳ כי הכל יפה עשיתי בעטי :ללקוט ולסדר פירושים נכונים ומובנים,
ומעט מזעיר גם מאשר אותי חנן ה /ובהם כתבתי נלע״ד ,להודיע כי מאתי המה .ז״ז
]זולת זה[ סתמו כפירושו ,כי הכל משל הקדמונים ,ואב לכולן האבודרהם ז״ל ,וגם הרבה
מהסידור הנחמד עמודי שמים להגאון מהריעב״ץ זצ״ל.
והנה מדי עברי ב״דרך החיים״ ,ראיתי כי עוד לאלוה מלין ,דברים הראויים להכניסם
בתוך דבריו .גם את זאת עשיתי ,ומלאתי את החסרון ,לע״ד ,ועשיתי להם סימנים מזה
ומזה ,שני חצאי מרובעים .ומלבד אלה ,עוד הלכות שלמות בפרט בענין ברכת הנהנין
לזאת אמרתי
שהם צורך גדול ,אשר אישחמוטו נשתמטו מהמחבר זצ״ל
לקרוא לסידור הלזה בשם הכלל ,שם חדש ,שם הראוי לו לענינו ,עבודת ישראל ,כי
התפלה היא במקום העבודה עתה בעונותינו״.
6מהדורה זו היא המפוארת ביותר .המחבר כותב למו״לים בר״ח אייר תרי״ט' :״תקבלו
בזה את אשר הבטחתי מאז את אביכם ז״ל ,לשלוח לו את ההוספות שהוספתי בע״ה
על סדר התפלה אשר כבר נדפס עם ההגהות אשר הגהתי ל״דרך החיים״ ועם הפירוש
אשר לקטתי ,טפחתי ורביתי בעזרת צור ישועתי .וגם עתה ,הנה בעזרתו כמה וכמה
דברים טובים ומועילים ,הן בדינים והן בפירושים ,כאשר יראה המעיין .רק אחת שאלתי
מאת מעלתכם אותה אבקש ,שגם אתם תהיו מסייעים לידי מצוה ותשימו עינכם על
ההג״ה למען תהיה ההדפסה הזאת מעולה בכל המעלות על !ההדפסה[ הראשונה ,כי אז
נפלו הרבה שגיאות גם בגוף הסידור .ועתה התאמצו בדבר ,למען יצא כאור נוגה
והמתפללים לא יכשלו בלשונם ,ואז תהיו בכל מצדיקי הרבים״.
4
www.daat.ac.il
זצ״ל,הרצוג
מבראדמכללת
אתר דעת -
בהסכמתו ע ל הספר הזה ,כותב בין היתר
• הגאון ר׳ שלמה קלוגר
״והנה אם כי לא היה ל י פנאי לעיין בכל דבריו ,מ ק צ ת עיינתי בו והוטב בעיני ,וראיתי
כי דרך ישר לו חוקר אחר האמת״.
הגאון ר׳ מאיר א״ש ,רבה של אונגוואר כותב ב ה ס כ מ ת ו :״והעלה דברים נעימים,
וישם על לבו לחוציא לאור דבריו ,והנה חיבורים כאלה על הספר א ש ר חנן ה׳ אותו
במסכת בבא בתרא בדברי רבותינו הקדושים ,הם ע ט ר ת ו ת פ א ר ת לתורה ,ולעזר
ולהועיל ללומדיה — לזאת א ש א תפלה בעדו לפני אדירי ישראל ,יהיו נא בתומכי
נפשו למען יוכל לחוציא מחשבתו לפועל״.
בסוף הספר ספח אליו הערות מ א ת הרב הגאון רבי שאול הכהן קאצנעלנזאן,
אשר נקרה ב ע ת ההיא בזאלקווא .הספר ״פני ש ל מ ה ״ נדפס שוב בעיה״ק ירושלים
בשנת תשט״ו ,ושוב בירושלים במהדורה ה ד ש ה ב ש נ ת תשכ״ו.
ז
בשנת תר״ח ) (1848יצא לאור בלבוב ספרו ״תורת הזבח״ ע ל הלכות שחיטה
וכיסוי דם וטרפות הריאה וניקור .הספר נפרד לג׳ ר א ש י ם :א( ״מזבח העולה״ לפסק
הלכה מגדולי הפוסקים ,ב( ״יסוד המזבח״ ע ל מקור מוצא כ ל דין ,ג( ״העלה שלמה״
ק צ ת חידושים בדברי רז״ל ,ובראשי תקנות והנהגות לשו״ב מ א ת הגאון ר׳ שלמה
קלוגר מבראד .בראש הספר הסכמות מהרב שלמה קלוגר ,חרב מאיר א ״ ש ורבי חיים
הלברשטאם מצאנז זצ״ל ועוד .הספר נדפס אח״כ באונגוואר ,ש נ ת תרכ״ט ,זיטומיר
תר״ל ,לבוב תרל״ט ,מונקאטש תרנ״ז .בחוג ה״שובים״ נתקבל הספר כספר יסודי.
בשנת תר״י ) (1850נקרא אחר כבוד להיות ראש בית דין )ראב״ד( ש ל קהילת
אונגוואר וכחונתו זו היתד ,לו לכבוד ,כי היתה עיר הולדתו .במשרתו ע מ ד ע ד יומו
האחרון .הוא ניהל א ת עדתו בחכמה ותבונה ,והשפעתו עליהם היתה מרובה .רבי
6
ד רבי שאול קאצנעלנזאן היה ממשפחה מכובדת אשר מוצאה ממדינת ליטא .הגאון ר׳ צבי
הירש חיות ראה בו את האיש המתאים ביותר להביא אותו לזאלקווא ללמד את בניו
תורה וחכמה .ראה שו״ת מהרץ חיות סימן ע״א באמצע תשובתו לבנו ר׳ היים היות
וז״ל :ומה שהבאת בשם מורך הרב החריף ובקי מוה׳ שאול הכהן קאצנעלנזאהן ,ליישב
דברי הרמב״ם וכר .בשנת תרכ״ז הוציא לאור בעיר לבוב את ספרו ״אמרי בינה״ חדושי
הלכה ואגדה ומאמרי בקורת ,ראה ״בית עקד ספרים״ לפרידבערג אות א׳ מספר 2085
ועיין ב״הנשר״ שיצא לאור בלבוב ע״י יוסף כהן צדק ביום י״ד חשון תרכ״ד שנדפס
שם חדו״ת מאת הרב שאול הכהן קאצנעלנזאהן.
8בעל ״חתם סופר״ כתב אליו בתשובתו מיום כ״ז תשרי שנת תקצ״ד )חתם סופר חיו״ד
סימן רנ״ח( וז״ל :״שוכ״ט לידידי הרב המופלג בתורה הדיין המצויין כבוד מהו׳ שלמח
גאנצפריד נ״י יושב בשבת תחכמוני עדני העצני בק״ק אונגוואהר יע״א״ .וכידוע שבעת
ההיא לא היה רבי שלמה גאנצפריד נוהג ברבנות ,כי אם היה סוהר .ומכיון שיצא מפי
קדשו של החתם סופר התואר ״דיין״ ,נראה שלמעלה מן הדיינות לא יעלה ר׳ שלמה
גאנצפריד כל ימי חייו .ועובדא מעין זו מצאתי בספר ״שם הגדולים מארץ הגר״ מאת
הרב פנחס זעליג הכהן שווארץ הי״ד .ושם בח׳׳א מערכת גדולים אות מ׳ סימן ר״ח,
כותב על הגאון ר׳ משה אריה לייב םג״ל ליטש־ראזענבוים ,מחבר הספר ״מתא דירושלם״
על ירושלמי סדר מועד ,וז״ל :״כי פעם היתד• הליצה גדולה בעיר פרסבורג ,בימי הגאון
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלמה גאנצפריד לא הסתגר רק בד׳ אמות של הלכה ,אלא גילה פעולות בכל ענפי
החיים הדתיים והציבוריים .הוא הכנים את עצמו בעובי הקורה ,להעמיד ע ל תילם
כל העניינים הדתיים הטעונים תיקון וחוראותיו נתקבלו ביראת כבוד .ראו בו דיין
ש ד ן דין א מ ת לאמיתו ,ללא משוא פנים .תוך שנים מעוטות רכש לו שם כאחד מגאוני
הדור ,לא רק בכשרונותיו המופלאים ,אלא גם בזכות שקדנותו ועמלו בתורה ,שציינה
א ת דרך חייו מ ש נ ו ת שחרותו ע ד אחרית ימיו.
כן פעל הרבה למען הקהילה אצל שלטונות המדינה .הם הכירו בו כנציג עמו
וכבדו אותו על ישרו ואומץ לבו .הופעתו לפניהם היתה מתוך כבוד ,גאה ואמיצה.
במרוצת הזמן נ ע ש ה לכח איתן ולדמות מרכזית בחוגי הרבנים .בשנת תרכ״ט )(1869
נבחר ע ״ י ו ע ד הרבנים וראשי המדינה לכינוס של גדולי התורה ,שנתאספו בעיר
)אפען( בודפסט מטעם הממלכח ,ללחום מ ל ח מ ת ה׳ נגד הריפורמים ,פורצי חומת הדת.
ההיםטריון שיבא להעלות על הכתב א ת תולדות יהדות אונגריה ומלחמתה נגד תנועת
הרפורם שמלפני מ א ה שנה ,מ ן החכרח שיקדיש מקום רחב לפעולתו ואישיותו הדגולה
של רבי שלמה גאגצפריד ז״ל ,שהיה אחד מגדולי הרבנים וקברניטי האומה בשעתו.
הוא היד .אחד מהראשונים שתמכו בהפרדת הקהילות ,הודות להשפעתו המופלאה ודרך
ה א מ ת והיושר שלו מ צ א מקום בדרשותיו החוצבות להבות אש ,לסתום א ת הפרצות
שנתגלו בחומת הדת .הוא התגבר ע ל המכשולים שעמדו בדרכו והחזיר עטרה ליושנה.
ספרו בלשה״ק ואשכנזית ,בשם ״כל פועלי און״ הביא א ת מטרתו הרצויה .שמו נתקדש
בקרב היהדות החרדית באונגריה בשל הצלחתו נגד הריפורמים ,ו ע ד היום נישא שמו
לתהילה ולברכה.
בשנת תרכ״א ) (1861פירסם א ת ספרו היקר ״לחם ושמלה״ פסקי הלכות נדה,
טבילה ומקוואות .בשעה ש כ ת ב א ת חידושיו קראו בשם ״פרת וחדקל״ אולם בעת
הדפסתו שינה א ת שמו ל״לחם ושמלה״ ,המחבר ניגש לחבר ספר זה בהשפעת ידידו
הרב הגאון ר׳ מאיר א ״ ש ז״ל ,רבה של אונגוואר ,כמה מגדולי הדור נתנו הסכמות
לספר ,ביניהם הגאון חצדיק רבי חיים הלברשטאם זצ״ל מצאנז ,בעל ״דברי היים.
הספר שוב נדפס בעיר בעטלען ,ש נ ת תרס״ח ,ולאחרונה בתל־אביב ש נ ת תשכ״ח.
גולת הכותרת מכל ספריו הוא הספר ״קיצור שלחן ערוך״ שמהדורתו הראשונה
יצאה לאור באונגוואר ,ש נ ת תרכ״ד) ,(1964ואח״כ יצא בכמה וכמה מ ח ת ר ו ת באלפים
וברבבות .ע ל ידו התפרסם ר׳ שלמה גאנצפריד פירסום עולמי — לדורות .הספר נתקבל
כספר הדינים העיקרי בכל יהדות אשכנז ,וביחוד בין המון־העם הרוצה ל ד ע ת כל
התורה כולה ע ל רגל אחת .המחבר הקיף בספרו זה א ת כל הדינים הנוגעים לאורח
הייו ש ל ה י ה ו ד י ) ה א ש כ נ ז י ( הפשוט בכל מקום מושבו ״.
בעל חתם סופר ,והגאון הנ״ל היה עוד ילד קטן עם אחיו הגאון ר׳ אברהם ליטש ,מחבר
שו״ת ״בן אברהם״ והיו משתוקקים לראות איך הם מסדרים זאת .ואמר הגאון בעל
חתם סופר ז״ל לאנשים העומדים שם :עשו מקום לשני דייגים האלה שיראו האיך מסדרים
זאת .ומזה תלו שלא עלו למעלה מלהיות דיינים .למרות גדלותם בתורה לא היו שגי
אחים אלה אלא דיינים בפרסבורג ,ע״ד ותגזור אומר ויקם וכו׳ ״.
9וזה לשון המודעה שפירםם רבי שלמה גאנצפריד אודות הופעת ספר ״קיצור שלחן ערוך׳
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובסגנון הי ,כי היה למחבר זה כשרון גדול
• • הספד נכתב בלשון עממית פשוטה
לכתוב בדרך קלה וקצרה י .וסיכם בספר א ח ד א ת ת מ צ י ת כל ד׳ הלקי שו״ע בדרך
הלכה ססוקח .הוא אינו נוהג לפרט ולברר א ת הדעות השונות ,אלא מכריע בין הדיעות
בלשון ״מותר״ או ״אסור״ ,ללא הנמקות .הספר זכה עוד בהיי ה מ ח ב ר ל־14
מ ה ת ר ו ת זי.
0
•בכתב־עת ״המגיד״ שנה שמינית גליון 18ה׳ אייר תרכ״ד ,המאמת את מטרת חיבורו
־ וז״ל:
במקהלות אב יד ח׳.
שהחיינו וקימגו והגיעגו לזמן הזה לגמור בדפוס ספרי ״קיצור שלחן ערוך״ ,קובץ מכל
ארבע חלקי שו׳׳ע ,או״ח יריד אהע״ז והח״מ ,את הדינים הנצרכים לכל איש ישראלי לדעת
אותם ,כתובים בלשון קל ומסודרים בסדר נכון ,והוא היבור טוב ומועיל בעז״ה לבעלי
עסקים ,אשר לא יתנם הזמן לעסוק בעיון בש״ע ומפרשיהם ,ימצאו בו מבוקשם בנקל,
וכן לחנך בו נערים לשתול בלבביהם מצות ה׳ בגירםא דינקותא ,וגם בזקנותם לא יסורו.
מחיר ספר א׳ ,שמונים צ״ל ,והקונה למכירה ישיג הוספה א׳ לעשרה וט״ו למאה.
אונגוואר י״ב ניסן תרכ״ד לפ״ק .שלמה גאנצפריד.
)תודתי אמורה בזה לידידי הדגול הסופר והמלומד רבי טוביה סרשל שליט״א שהעירני
על כך(.
10בהקדמה לספר ״שם שלמה״ חידושים בסוגיות הש״ס מאת הגר״ש גאנצפריד כותב נכדו
הרב יחזקאל בנעט שזקנו ראה חשיבות רבה בקיצור שבקיצור שלחן ערוך ושזקנו דחה
את העצה להרחיב את ספרו בדינים נוספים .אגב ,בהקדמה זו ישנן ידיעות שונות על
תולדות הגר״ש גאנצסריד ,המובאות במאמר זה.
11ב״המבשר״ מיום כ״ב סיון תרכ״ה שיצא לאור ע״י ר׳ יוסף כהן צדק בלבוב ,פורסמה
מודעה מאת הגאון ר׳ שלמה גאנצפריד זצ״ל שבדעתו להעלות שנית הספר קצור שו״ע
עם הוספות ותקונים וז״ל:
אודה ה׳ בכל לבב כי עזרני ברחמיו להפיץ ספרי קצור שלחן שרוך ,על פני תבל ,ויתנהו
לחן בעיני ישרי לבב עד כי בזמן קצר נמכרו ואין עוד אתי אך מעט.
ובדעתי אם יוסיף ה׳ חסדו עלי להעלותו שנית בדפוס עם קצת תקונים ,והנה כבר מלתי
אמורה עם הספר הנ״ל בסופו ,בבקשה ,מאת אלופינו בתורה ,מי האיש אשר יראה בעיניו
להוסיף או לתקן בו איזה דבר יודיעני בטובו ,ועתה ,בהיות קרובה העת בעזה״י אכפיל
בקשתי ,ומי שחותמו אמת ינחני בדרך האמת.
ואל סוחרי הספרים אשים דברתי ,מי אשר יחפוץ לקנות איזה סך יודיעני בקרוב טרם
.אתחיל בהדפסה ,ואוכל ליתנם לו במקח השוה — כמובן.
אועוואר יום ג׳ לסדר במדבר תרכ׳׳ה לפ״ק,
שלמה גאנצפריד
ב״הנשר״ גליון 15שנה שישית ה׳ אייר תרכ״ו ,פורסמה מודעה מאת המדפים ר׳ אברהם
גיסן זים מלבוב.
ספר קצור שלהן עתר לתועלת עם ה׳ אחינו בני ישראל היראים את ה׳ ובמצוותיו הפצים.
ישמרם צורנו ,אשר קצרה דעתו ללמוד ולהבין דברי השלחן ערוך ומפרשיו ,יגע בעזרת
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבנים וחכמים עיטרו את הספר בהערות וחידושים .המהדורות החשובות של
הספר ה ן דפוס לובלין ,ש נ ת תרמ״ח ,עם ״ פ א ת ה ש ל ח ך — הוסופותיו של המחבר
עצמו ,״מסגרת השולחן״ ו״לחם הפנים״ מ א ת הרב ר׳ היים ישעיה הכהן הלברסברג
מראחוב ,ווארשא תרל״ו,, ,עמודי השלחן״ לרבי בנימין ישעיה בן ירוחם פישל
הכחן ו״מםגרת הזהב״ לרבי מ ש ה ישראל ,ווילנא ,תרם״ד .ברשימתי הביבליוגרפית
תבוא רשימה מ פ ו ר ט ת מהפירושים הנוספים שנדפסו ע ל ״קצור שלחן ערוך״.
ר׳ יהודה דוד אייזנשטיין ב״אוצר־ישראל״ )ניו־יורק תרס״ט( ח״ג עמוד 285
מביא ש ע ד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו״ע ,וכפי שמסר
ידידי חמנוח הסופר והביבליוגראף המפורסם ד״ר יצחק ריווקינד ז״ל ,הופיעו ממנו
ע ד עכשו למעלה ממיליון טפסים ,וראה ב״בית עקד הספרים״ א ו ת ק.922 .
ספר ״קצור ש ו ״ ע ״ הועתק גם לאידית ולכמה לשונות ,אשכנזית ,אנגלית,
צרפתית ,וכר.
בשנה שאחריה ,ש נ ת תרכ״ה ,(1865) ,פירםם א ת ספרו ״ א פ ר י ו ך ע ל התורה.
הספר מוכיח שר׳ שלמה גאנצפריד הצטיין מ א ד בדרשנות .הוא מדייק בפסוק ומוצא
בו תמיהות .לפעמים מ ת ע כ ב ע ל זרות הלשון או ע ל חזרת חרעיון ,ואחרי כן הוא
מקרין עליהם את אור שכלו הזך והדברים מאירים .כדרשן מצטיין לא רק בביאור
הפסוקים א ו המדרשים שהוא מצטט ,אלא גם בהתאימו א ת חכז״ל לתוכחה ומוסר.
סגנונו הוא רבני ,מליצי ,אך יש לו היכולת לשבץ א ת דבריו במסגרת עברית
שלימה באופן נפלא
ב ש נ ת תר״ל ) (1870ו׳ כסלו ,נסתלק רבה של אונגוואר ,הרב הגאון ר׳ מנחם
אייזנשטאט ז״ל .הרבה רבנים ש מ ו עיניהם לכסא-רבנות זח ,כי הקהילה נחשבה
ה׳ ית״ש יקבל מכל ארבע חלקי שלחן ערוך אורח חיים יורה דעה ,אבן העזר ,וחושן
משפט ,את הדינים הנצרכים ומוכרחים לכל איש ישראל ,לדעת אותם ,וכתב אותם בלשון
קל למען ירוץ כל הקורא בו ,וידע את המעשה אשר יעשה אותם וחי בהם ,מהרב הגאון
מו״ה שלמה גאנצפריד נ״י ,ויקר הספר ההוא הבאתיו שנית אל בית הדפום ,עם הוספות
והקונים מאת מחברו הה׳׳ג נ״י ,מחיר 80צ״ל ,החפץ בו ישיגהו מידי מחברו.
אברחמ ניסן זים מדפים בלעמבערג.
12בתור דרשן שהיה בקי היטב בבעיות הדור ,שיזר הרב שלמה גאנצפריד גם השקפותיו
בבעיות החינוך בדורו .ראה ״אפריוך פרשת בא על הסכנה להפסיק את הבן מלימוד
התורה ולשלוח אותו ללמוד לימודים חיצוניים .גם אם הבן לא יעזוב את דרך התורה יש
לחשוש כאן על חינוך הדור השלישי ,על צורת החינוך שהבן הפושר יתן לדור הבא ,ויש
חשש שיהדותו של הנכד תהיה עוד יותר פחותה .בהקשר זה מביא הרב גאנצפריד את
הפסוק ״וראה בנים לבניך״ ,כלומר בחינוך הבן יש לדאוג לכך שהבן יהיה מסוגל לחנך
גם את הדור הבא לתורה ,ואז ״שלום על ישראל״.
על הסכנה של חידוד ופלפול כדי לחפות על עבירות ,ראה ב״אפריוך ריש פרשת שופטים,
וז״ל :ולא תקח שחד — בכלי יקר כתב לפרש תיבת שחד שהוא חד — לשון חידוד כי
בשביל ממון שקיבל חותך את הדין מהר ,עי״ש ,ולפע״ד י״ל עוד כי הדיין שקיבל ממון
ורוצה לזכות את זה ,הוא צריך להראות טעם וסברא ומראה בדרך חידוד ופלפול שאינו
אמת אלא חידוד בעלמא״.
8
www.daat.ac.il
באונגריה -.מכללת
לאחת הקהילות החשובות אתר דעת
הרצוגרבנים שהציעו להם את כתר הרבנות
מאידך היו
באונגוואר ,אך הם ס ר ב ו ״ .בעת שהיה הגאון בעל ״כתב סופר״ בקליינווארדיין
לחגיגת נשואי בנו הרב ר׳ שמעון סופר באו אליו הרבנים הגאונים ר׳ שלמה
גאנצפדיד וחברו ר׳ שמואל מאשקאוויטץ ,דיין באונגוואר ,לשאול את פיו למי יתנו
כתר הרבנות לקהילתם ״ .הגאון בעל כתב סופר ,הציע את הרב הגאון ר׳ חיים
צבי מאנהיימר ,מחבר ס׳ שו״ת ״עין הבדולח״ והם קבלוהו לרב באונגוואר .הוא היה
מפורסם כגאון גדול וכחכם מופלג ,היה מוכתר בנימוםין ומדות תרומיות ואף הופעתו
החיצונית ועמדתו התקיפה עוררו אליו יחם של כבוד והערצה.
בין שני הגאונים ,הרב היים צבי מאנהיימר והרב שלמה גאנצפריד ,שררו
שלום ,אחוה ואחדות ,מתוך כבוד והערצה ה ד ד י ת ״ .רבי שלמה העריך מאד את
גדלותו בתורה וביחוד את מרצו ואומץ לבו להגן על מבצר חומת הדת והיהדות
המסורתית.
בספר ״אפריון״ נמצאים גם פירושים רבים ששמע מפי רבנים אחרים או בשמם ,רובם
גדולי אונגריה ,אך גם בשם רבי נתן אדלר מפרנקפורט ועוד.
13בספר ״תולדות הסופרים״ )לונדון חשכ״ד( בחלק ״ק״ן הסופר״ ,מכתב ל״ג יש מכתב
מאת הגאון הרב היים סופר זצ״ל רבה של בודאפעסט ומחבר שו״ת ״מחנה היים״ ,שכתב
להגאון ר׳ שלמה גאנצפריד זצ״ל בקשר לרבנות של העיר אונגוואר ,וזה לשונו:
בעזה״י יום ב׳ פ׳ ויגש תר״ל
שוכ״ט להגאון ר׳ שלמה גאנצפריד נ״י
אחד״ש ,אודיעו כי מאת ה׳ היתד ,זאת לי לגלות שאני לא אוכל לבוא לשמש בכתר
רבנות דק״ק אונגוואר ,כי מכמה טעמים אשר הדר״ג נ״י יבין מעצמו שלא אוכל לעזוב
עירי ק״ק מונקאטש כעת בהזמן הזה ,ויגיד זה בשמי לאלופי קהל דעירו אשר תכלית
העיר על פניהם ,ויבחרו להם איש כאוות נפשם.
דברי הדו״ש הק׳ חייפ סופר
מכתב זה הוא עדות נאמנה ,שלאחר הסתלקותו של הרב מנהם א״ש זצ״ל הציעה עדת
אונגוואר את כתר הרבנות להגאון ר׳ חיים סופר ,בידעם את גדלותו בתורה ובעבודה
ואת אישיותו הקורנת הוד ומעשים ,אולם הוא סירב לקבל רבנות זו כמו שכתב בעצמו
.להגאון מרן רי״ש הלוי נטנזאן רבה של לבוב ,שיש לו נמוקים רבים לזה :א .לא רצה
לעזוב את מוגקאטש שלשם הגיע זמן קצר לפגי זה .ב .הרבנית ,אלמנת הגאון ר״מ
א׳׳ש ז״ל כתבה אליו ובקשה ממנו שלא יקבל עליו רבנות אונגוואר ,כי רצונה שיקבלו
את בנה למלא מקום אביו והקהילה נתפלגה לפילוגים שונים — עיין שם מכתב ל״ד.
14ראה ״אגרות הסופרים״ ,ח״ב עמוד 37—36מאת הרב ר׳ שלמה סופר אב״ד ברגםאד.
15בשנת תרח״צ נדפס בברוקלין ס׳ שו״ת ״עין הבדולה״ מהגאון רה״צ מאנהיימר ז״ל
מהכתובים שהשאיר אחריו .ושם בהקדמת הספר עמוד 11מספר המו״ל הרב זכריח
עלעפאנט וז״ל :״וסיפר לי אבי שליט״א שפעם אחת אחרי הדרשה !בשבת הגדול! כאשר
הדיינים הגדולים ר׳ שלמה גאנצפריד ז׳׳ל ור׳ שמואל מאשקאוויטץ ז״ל חזרו מבית
הכנסת לביתם ,ואבי הלך בשוק אחריהם ,שמע שהדיין ר׳ שלמה הפליא מאד הדרשה
ואמר להדיין ר׳ שמואל :אפילו רביגו מאיר א״ש זצ״ל ,עם כי היה גאון גדול לא
דרש מעולם דרשה כזו עם חידושים נפלאים כאלה״.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשנת תרל״ד (1875) ,ניגש לסדר חלק שלישי לספרו ״קסת הסופר״ על דיני
ש מ ו ת בגיטין וחלק רביעי על דיני כתבי שטרות .אחרי שסיים אותו ,שלחו לשלושה
גדולי ישראל )כנזכר בהקדמתו( למען ידקדקו עליו ויחוו דעתם על עבודתו .ואחרי
שהיה בידיחם הספר כ מ ה חדשים שלחו אליו הסכמותיחם ,והרימו על נס את ספח
כספר נחוץ למסדרי גיטין .מתחילה אמנם חשב רבי שלמה לחלק א ת ספרו ״אהלי
שם״ עם ״שם יוסף״ לשנים ,עם דינים וקיצורים בשם ״שם שלמה״ אולם מכיון שרצה
להעלות א ת ספרו ע ל מכבש הדפום ,לא רצח לחחמיץ את השעה והדפים את הספר
״אהלי שם״ בצורתו הראשונה .ספר זה נהיה לספר חשוב ביותר לכל הדינים הקשים
הקשורים בשמות גיטין .בספר ״אהלי שם״ מוכיח המחבר בקיאות וחריפות גדולה
•באחד המקצועות ההלכתיים.הקשים ביותר .בכמה מקומות חולק המחבר ע ל דברי
:הגאון הצדיק רבי חיים הלברשטאם זצ״ל מצאנז בספרו ״דברי חיים״ ,דיני גיטין
בשמות אנשים ונשים )זלקווה תרכ״ד(.
נגד ס׳ ״אחלי שם״ יצא חרב הגאון ר׳ מרדכי אליעזר וועבר רב ואב״ד בעיר
.׳אדא בספרו ״ מ ל ח מ ת חובה״ שיצא לאור בירושלם תרמ״ב .בספר זד .קנא חרב המחבר
את כבוד רבו ה״דברי חיים״ זצ״ל אשר לפי דעתו זלזל ר׳ שלמר .גאנצפריד בכבודו,
בדחיות הרבות של פסקי ה״דברי חיים״ .הגר״ש גאנצפריד כנראה נפגע מ א ד מבטוייו
:החריפים שפרסם חרב מאדא בשער הספר ,שהוא נגד עלילות הבל מ ן אויב שקר
)ר׳ שלמה גאנצפריד( אשר יצא לקרב על ס׳ ״דברי חיים״.
נגד הספר הנ״ל הוציא ר׳ שלמה גאנצפריד קונטרס מיוחד בשם ״מכסה לאהל״
שצורף לספרו קצור שלחן ערוך שנדפס בשנת תרמ״ד .אז מצא לחובה הרב מאדא
להדפיס בשנת תרמ״ה מהדורה ה ד ש ה של ספור ״מלחמת חובה״ •וכן יצא לאור בשנה
ההיא ש נ ת תרמ״ה קונטרס בן שלושה דפים ושמו ״עדות בשושנים״ )נדפס בלי שער(
ובו התומים רבנים ש ע מ ד ו לימין הרב מאדא ,ביניהם הרב ר׳ אהרן הלברשטאם בן
הגאה״צ אב״ד צאנז ור׳ מרדכי יהודא א ב ״ ד אינטערדאם ונאםאד ,וכן פרסם הרב
•מאדא שני מכתבים מ א ת הגאון ר׳ שלמה הלברשטאם מוושיניצא שהגיב בדברים
.חריפים נגד הגר״ש גאנצפריד שהוציא לעז על הרב מ א ד א .
6ו
16מכתבים אלו פרסם ידידי הרב אלימלך אלעזד ארנברג בםםרו ״ארזי לבנון״ )ירושלים
תשכ״ו( ועיין ־בס׳ ״הספרים העבריים שנדפסו בירושלים״ )ירושלים .תשכ״ג( מאת
שושנה הלוי מספר 453ומספר .464
ר׳ חיים המבורגר בספרו ״שלשה עולמות״ )ירושלים תש״ו( חלק ב׳ עמוד צ״ט מספר
וז״ל :״במהלוקת שפרצה בשנת תרמ״ט בכולל הונגריה היה בין המתעסקים והמערערים
הרב מרדכי אליעזר־ וועבר ,בהיותו באדא היתד .לו מחלוקת עם הרב שלמה גאנצפריד
בעל מחבר ספר קיצור שלחן ערוך ,והרב מאדא הדפים קונטרס )מלחמת חובה( כנגד
הרב גאנצפריד …וכשהדפיס הרב גאנצפריד את ספרו קצור שלחן ערוך )תרמ״ד(
• צירף בסוף הספר קונטרס בשם ״מכסה לאהל״ כנגד הרב מאדא )נשמט ביתר ההוצאות(
־ והקונטרס הזה לא היה בנמצא בשעת המחלוקת בהכולל .השגנו קונטרס אחד והדפםנוהו,
והדביק המוציא לפועל על פתח בית הכנסת ההונגרי ,ועל פתח ביתו )בלילה( .כשקם
בבקר וראה את הקונטרס דבוק ,הסתלק עצמו תיכף מן המחלוקת ולא התערב בריב ושב
לתורתו ולעבודתו …והכולל התנהל כבתחלה ,ואני הייתי סופר עוזר ,בערב יום הספורים
י10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשנת תרס״ח ,(1900) ,כ״ב שנה לאחר פטירתו .פירםם נכדו )בן בתו( הרב
הגאון ר׳ יהזקאל בנעט רב דעיר ס׳ וואראהל ,א ת הספר ״שם שלמד.״ חידושים על
סוגיות הש״ם רובם על סדר מועד.
.חידושים מרבי שלמה גאנצפריד מצויים בכמה ספרים :בספר ״מכתב הראשון״
)אונגוואר תרל״ו( מ א ת הגאון ר׳ יהושע ברוך רייגיטץ ,אב״ד מטשעטשאוויץ,
ישנה תשובה מ מ נ ו בדף ל״ז בענין כתיבה ומחובר במחובר ,ובדף מ ״ א ומ״ב
ב ש מ ע ת א דדיו ע ״ ג דיו ,בספר ״עיר מקלט״ שנדפס באונגוואר ,ש נ ת תרל״א
ע ל מניין המצוות וטעמיהם מ א ת הגאון ר׳ דוד לידא ,ושיצא לאור ע ״ י חגאון הצדיק
מו״ה צבי הירש אבד״ק ליסקא; בסופו יש מ ש א ומתן של הלכה ,בינו ובין ידיד
נעוריו הגר״ש גאנצפריד .בספר ״ ח ל מ ת מקוואות״ עם חידושי הר׳ זאב הלוי
).אונגוואר תרכ״ח( נדפסו ממנו )דף ע ,א — ע״ב ,ב( ח ד ו ״ ת בסוגיה דקציצה
)שבועות מ״ה( .ב כ ת ב ־ ע ת רבני ״וילקט יוסף״ ח ״ ב סימן ס״ד ,בענין לא תחנם
ומצוה הבאר .בעבירח .ושם בחלק ה׳ סימן ק ל ״ ט בדבר מי שהמירה בתו אם הייב
להתאבל .כן נמצאת ממנו תשובה ב כ ת ב ־ ע ת תורני ״המאסף״ ש נ ה י״ז סי׳ םא שיצא
לאור בירושלם ,וכן בשו״ת ״שאילת יעקב״ סימן ג״ד מ א ת הגאון ר׳ יעקב פראגער,
נמצאת תשובח אחת ממנו .בספר ״עמודי אש לבית יוסף״ )מונקאטש ת״ש( מ א ת
הגאון ר׳ יוםלי הריף מזבאראב ומאת בנו הגאון ר׳ צבי הירש ווייס ומנכדו חרב
מ ש ה ווייס ,ושם בסימן ט״ו ישנה תשובה א ח ת מהגר״ש גאנצפריד בדין חתלב
בפסה מ ן הבהמה האוכלת חמץ.
בכת־יד נשארו אחריו ספרים אלד (1 :.״פני אדם״ פירוש ע ל חם׳ ״חיי אדם״
מ א ת הגאון ר׳ אברהם ד א נ צ י ג ״ (2 .״לשון הזהב״ כללי דקדוק ללשון הקודש.
(3״כללים בחכמת האמת״ פירוש על הזוהר (4 .״פני שלמה״ ע ל מסכת בבא מציעא.
(5בידי צאצאי הגר״ש גאנצפריד בארץ ישראל נתגלה כ ע ת חיבור גדול ע ם הסברים
מ א ת הגאון המחבר ע ל פסקי חלכח בקיצור שלחן ערוך .כ ת ב יד זה יופיע כנראה
בקרוב בדפוס.
בשנת תרמ״א ) (1881נתרופף מ צ ב בריאותו .והוא חלה במחלה אנושה
והתפתחו ממנה מחלות שונות והרבו מכאוביו .מחלתו נמשכה ע ד ש נ ת תרמ״ו,
• .כשהושב השלום בהכולל אמר לי א ב א :רצוני שתלך לפייס את הרב מאדא על מה
שפגעת בכבודו בקונטרס שהדפסת …חשבתי מעט …ואמרתי לאבא ״הקשית לשאול״,
־אולם הולך אני ,כשנכנסתי לביתו מצאתיו מעוטף בטליתו ומעיין בספר ,כשראה אותי
התחיל מרתת ופניו הלבינו ,נגשתי אליו ואמרתי ל ו :הרב מאדא רצוני להתפייס עמו
ולבקש סליחתו על העלבון שעשיתי לו בהדפסת הקונטרס ״מכסה לאהל״ ,נענע בראשו
וחשב איזה רגעים ־־ הרגשתי שיש לו מלחמה פנימית — אחר כך נתן לי את ידו ואמר:
מחול לך ,וברכני בגמר חתימה טובה …ומאז נעשה שוב אהוב וידיד לאבא ולי…״
וראה בספר ״בשערי ספר״ מאת נפתלי בן מנחם שמביא בספרו עמוד 155שנדפס
בירושלם קונטרס ״אופל ובחף׳ נגד הקונטרס ״מכסה לאהל״ בשנת תר״ן.
17בעל קצש״ע דן בהערותיו ב״לחם הפנים״ פעמים רבות בדברי ה״חיי אדם״ ומזכיר שם
את ספרו ״פני אדם״ על ס׳ חיי אדם.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אך למרות יסורי הגוף לא גם ליחו ולא סר החיוך מ ע ל פניו .הוא לקח חבל בכל
הפעולות הציבוריות .התאמץ להשיג הישיגים רבי־ערך ליהדות הדתית ואף
הצליח במאמצו זה.
בליל ש ב ת קודש כ ״ ח תמוז החמירה מחלתו עד כדי כך שלא היה ביכלתו
לרדת ממטתו ,וככל שהיה הגר הולך ו ד ו ע ה כן גדלה קדושתו ו ש ל ה ם ת ו .הוא
התפלל בדעה צלולה וזכה ,ואחרי שקידש ע ל כוס יין ,נשתנו פניו והתאונן שאפסו
כחותיו ,כשיצאו לקרוא א ת בנו ,בנותיו וחתניו ,התחזק בכל מאמציו ,ירד מעל חמטד,
ונטל א ת ידיו ,התוודה אל ה׳ אלוקיו ,וקרא שמע ישראל ,וכל הקהל שעמדו
ע ל ־ י ד מ ט ת ו ענו אחריו ואמרו :אשריך רבינו שלמה גופך טהור ויצאה נשמתך
בקדושה וטהרה .נתבקש אל על ונפח נשמתו הטהורה תוך דקות ספורות .מיתת
נשיקה ממש.
על ימיו האחרונים מספר נכדו )בן בתו( הרב ד״ר חיים בראדי בזכרונותיו
על זקינו הגר״ש גאנצפריד במאסף ״אוצר הספרות״ ש נ ה שלישית )קראקא תרמ״ט(
בחלק ״תולדות אנשי שם״ עמוד 59ו ז ״ ל :״ביום י״ז בתמוז נקרא השמימה כבוד
אדמו״ר רשכבה״ג מו״ה חיים צבי מאנהיימר ,א ב ״ ד בעיר אונגוואר .בעגלה רתומה
ישבנו אני ואא״ז ז״ל לעשות לו הכבוד האחרון ,ללוותו לבית מועד כל חי ,בהיותנו
בדרך דלפו עיניו דמעות כזרם מים ,ומכאב לב ענה ל א מ ר :הפך נשבר והחרם
נמלט .ולא הרגיש כי בעוד שני שבועות יתהלך גם הוא אתו בפרדם האלקי ,כי
בליל שב״ק לפ׳ אלה מסעי בשנה הנ״ל נפקדה גם עליו פקודת כל בני חלוף .אז
עלה חמות חאכזרי בחלונותיו .וכדוב שכול קרע סגור לבו ,והוריד חיי בשרו לבאר
שחת .חושך היה ביום ההוא ,כי בו נ ח ש ם המאורות .חושך ולא אור ,כי בו בא אוד
צדיק יסוד עולם .יום אפל ואין נוגה לו ,כי אספה ה ש מ ש נגהה• העיר אונגוואר
שם ראה בראשונה קוי השמש ,בקרבח גדל קדוש ישראל ,ומשם שלח קויו להאיר
לכל בית ישראל בכל מושבותיהם ,חגרח ע ת ה שם והתפלשה בעפר .בכל רתובות
מספד גדול ובכל חוצותיה רק קול יללה נשמע .רבנים וגאונים רבים נשאו עליו
מספד מר ,קוננו עליו…״
1 8
מדברי נכדו נראה שפטירתו של זקינו הדהימה א ת כל מכיריו ,חבריו וידידיו,
בידעם א ת ערך האבדה שאבדו .אבל ויגון עטפו את העיר אוגגוואר ,ואלפי אנשים
מקרוב ומרחוק ליוו בשברון לב א ת חביבם ומחמד נפשם למנוחתו האחרונה.
רבנים גדולי התורה הספידוהו ואמרו :נתיתמה אונגוואר ומדינת הונגריה מגאון
אדיר שכל הייו היו מוקדשים לתורה ולמעשים טובים.
הוא נספד בט״ז אב תרמ״ו ע ״ י הרב הגאון רבי חזקיהו פייבל פלויט ,רבה של
שוראן ,כמבואר בספרו ״לקוטי חבר בן חיים״ חלק ח׳ ,דף קכ״א ע״ב ,ובספר ״ מ ט ה
18הרב ד״ר חיים בראדי היה רבה הראשי של עיר פראג ונשיא המזרחי בצ׳כיה .והיה
חוקר מפורסם בחקר השירה של ימי הביניים ,נולד ביום כ״ט באייר תרכ״ח ,למד בישיבות
טולטשווא ופרשבורג ,ובבית המדרש לרבנים )החרדי( בברלין .בשנת תרצ״ד על
ארצה וגיהל את המכון לחקר השירה העברית בירושלים ,שהוקם על־ידי ש .ז .שוקן
•מברלין .נפטר בירושלים כ׳ באייר שנת תש״ב .ראה עליו בספר ״דיוקנאות״ מאת ד״ר
ישעיהו אבידי ,עמ׳ .151—147
ד>
12
www.daat.ac.il
הרצוג סופר א ב ״ ד טאפאלשיין סוף דרוש
מכללתנפתלי
הגאון ר׳
נפתלי״ לקוטי בית אפרים ,מ א
אתרתדעת -
א׳ .כן נםפד ע״י הרב הגאון רבי נפתלי הכהן שווארץ ,רבה ש ל ה׳ מאד ,כמבואר
בספרו ״בית נפתלי״ פ׳ שופטים ,ובשו״ת ״אילה שלוחה״ כ ת ב י הר״ן סימן כ״ה.
וכן הספידו הגאון רבי יהודה גרינוואלד ,רבה של סאטמאר ,בספרו ש ב ט יהודה״
פ׳ תצוה ,דף צ״ח.
הוא לא נקבר בשורת הדיינים ,אלא בשביל המבדיל בבית הקברות ,בין שטח
הקברים של אלח שמתו במחלות מתדבקות ,וזה היה לפי צ ו א ת ו :״בקברי אשר
כריתי לי שמה תקברני ,מצד אבי מו״ה יוסף ג ״ פ ז״ל אשר הקדימני כשבעים שנה
שנת תקע״ב ,ואם מקום הקבר נשכח כמת ,אך אנכי זכור אזכרנו״ ויעשו לו בניו
ואנשי קחילתו כאשר ציוום.
׳/
על קברו חוצבה מ צ ב ה של אבן ועליה ח מ ל י ם :
פ״ נ
הרב הגאון ה מ פ ו ר ס ם בכל ק צ ו י ארץ בחיבוריו ה י ק ר י ם
מ ו ״ ה ש ל מ ה בן מ ר י ה י ו ס ף גאנצפריד ז צ ״ ל נ פ ט ר י ו ם
כ ״ ח ת מ ו ז שנת שבעת מ ש ו ״ ש לבנו
ת נ צב ״ ה
בית לתפארת הקים רבי ש ל מ ה גאנצפריד .ילדיו היו כשתילי זיתים סביב
לשולחנו .לוקחי בנותיו היו הגאונים:
א( רבי שבתי דיעמאנד ,א ב ״ ד פעטשי ניידארף ,ונדפסו חדו״ת מ מ נ ו בסוף הס׳
״לחם ושמלה״ מחותנו ז״ל והחליף דברים עם גאוני ד ו ר ו :ש ו ״ ת ״כתב סופר״ חיו״ד
סימן קנ״ו ,האהע״ז סימן נ״ד ,וסימן פ׳ ובחאו״ח סימן מ׳ ,ש ו ״ ת ״אמרי א ש ״ חיו״ד
סימן י״ט ,חאחע״ז סימן ל״ז ,ל״ח ,קי״ב ,ש ו ״ ת ״דברי חיים״ להגאה״צ מצאנז זצ״ל,
ח״ב חאהע״ז סימן פ״ט ,צ״ו.
ב( הגאון ר׳ גרשון וואלף בנעט דומ״צ באונגוואר .נזכר בשו״ת בית הלל סימן
צ /צ״ב לחגאון רבי הלל ליכטענשטיין מקאלאמיי זצ״ל.
ג( הרב שלמה זלמן בראדי ,נדפסו ממנו הרבה חדו״ת ב כ ת ב ־ ע ת רבני ״תל־
תלפיות״ )בערך נ״א דברי הלכה וביאורי אגדות( שהופיע בעיר ווייטצען על־ידי
הרב הגאון ר׳ דוד צבי קאטצבורג .מעניין מאוד מאמרו על הציונות והמזרחי במחברת
י״ב )תרס״ד עמוד (175מ כ ת ב כ׳ .וראה ב״ספרות ישראל באונגריה״ מ א ת הסופר
נפתלי בן מנחם ,ושם בעמוד 10פורסם מ כ ת ב מ א ת הרב ש ל מ ה זלמן בראדי ע ״ ד
הרעיון של ״חמזרחי״ שעלה אז על הפרק במדינת אונגריה .והוא היד .אביו של
הרב ד״ר חיים בראדי שהיה רבה הראשי של עיר פראג.
ד( בנו התורגי המופלג בתוי״ר ר׳ יוסף גאנצפריד ,מחשובי ונכבדי עיר
עפיריעס )אונגריח( .הוא הביא לדפוס בשנת תרס״ב בעיר מונקאטש מהדורה ה ד ש ה
של ס׳ ״קסת סופר״ מאביו ז״ל ,עם חמלצה מ א ת הגאון ר׳ אברהם יצחק גליק א ב ״ ד
טאלטשווא ,מחבר שו״ת ״יד יצחק״.
)בגליון ה ב א :רשימה ביבליוגרפית(
13
www.daat.ac.il
הרצוגע ר כ ת
דעתל -מכללתב מ
נ תאתרק ב
אוצר מפרשי התלמוד ,כרך א על מ ס כ ת בבא מציעא נערך על ידי
הרב שמואל קיבלביץ ,הרב יוסף ב ו ק ס ב ו י ם והרב א ב ר ה ם קבלקין.
ה ו צ א ת מכון ירושלים ,בית מדרש לאברכים ,מפעל אוצר מפרשי
התלמוד ,ב ה נ ה ל ת הרב יוסף בוקסבוים .ירושלים עיר העתיקה,
תשל״א.
בעל הטורים על התורה לרבינו יעקב בן הרא״ש זצ׳יל ,טעמי
ה מ ס ו ר ו ת ,פרפראות וגימטריות .על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים
עם מראי מ ק ו מ ו ת וביאורים ,מ א ת הרב יעקב ק׳ רייניץ .בני ברק
תשל״א
חזון יחזקאל על התוספתא ,כולל ה ת ו ס פ ת א עם חלופי גרסאות,
ביאור חדש ,חרושים וציונים ,מ א ת הרב י ח ז ק א ל א ב ר מ ס ק י .מהדורה
תניינא ,ח ל ק ראשון ברכות — זרעים .ה ו צ א ת נצח ,בני ברק ,תשל״א
מעשר כספים ,דיני מעשר כ ס פ י ם )באנגלית( מ א ת הרב יוסף
אופנהיימר ,בואנוס אירעס ,דרום א מ ר י ק ה ,תשל״א.
מכון ירושלים
מפעל אוצר מפרשי התלמוד בית מדרש לאברכים
רח' גלעד ,הרובע היהודי ,העיר העתיקה
ת .ד00 .ג ירושלים טל22680 .
יצא ל א ו ר
אוצר מפרשי ה ת ל מ ו ד
כרך א׳
על מ ס כ ת בבא מציעא
להשיגו בחנויות ה ס פ ר י ם
מפיץ ראשי :ח י י ם גיטלר
14
www.daat.ac.il
הרב יהודה שביב
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגאולה והתשובה במשנת הרמב״ן
א .נושא הגאולה תעסיק ביותר את רבנו מ ש ה בן נחמן ,והוא מרבה לדבר עליו
בחבוריו השונים בעיקר בפרושו על התורה .גם חיבור מיוחד נתחבר ע ל ידו המוקדש
כולו לענין זה ,הלא הוא ״ספר הגאולה״ ,שבא ״לחזק מתנים לאמץ כח מאד ,לדעת
לעות את יעפי הגלות דבר הגאולה״ י.
מקום נכבד בנושא זה תופסת בעית תלותה של הגאולה בתשובה .האם מותנית
היא הגאולה בתשובה ,או שמא תבוא בעיתה ,אף אם לא ישובו ישראל בתשובה.
בשאלח זו נחלקו כבר רבותינו התנאים ובעקבותיהם ה א מ ו ר א י ם ואחריהם
חכמי ישראל ראשונים ואחרונים.
במסגרת זו ננסה לעמוד על דעתו של הרמב״ן.
2
"ב .ידועים ומפורסמים הם הדברים שכתב הרמב״ן בבאורו לשירת ה א ז י נ ו . :
״וזה דבר ברור ,כי על הגאולה העתידה יבטיח ,כי בבנין בית שני לא הרנינו
גויים עמו …והיו גדוליחם עבדים בהיכל מלך בבל ,וכולם משועבדים לו,
ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כיפר אדמתו עמו,
י והנה אין כשירה הזאת תנאי ב ת ש ו ב ה ועבודה ,רק הוא שטר עדות שנעשה
הרעות ונוכל ,ושחוא יתברך יעשה בנו בתוכחות הימה ,אבל לא ישבית
זכרנו ,וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה,
ויכפר על המאתינו למען שמו .אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה
'דברים לב ,מ) .השווה שו״ת הרשב״א חלק ד׳ קפ״ז(
העתידה״.
לפי דבריו אין הגאולה תלויה בתשובה .כפרת העתיד תהיה לא בשל ת י ק ה
מלמטה אלא תבוא ״למען שמו״ ,כדבר ה נ ב י א :
״לכן אמר לבית ישראל כה אמר ה׳ אלקים לא למענכם אני ע ש ה בית ישראל,
כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם .וקדשתי א ת ש מ י הגדול
חמחולל בגויים …ולקחתי אתכם מ ן הגוים …והבאתי אתכם אל אדמתכם״.
יחזקאל ל ,כב—כד
3
1מתוך התחלת הספר .ציוני הפרקים להלן הם עם״י מהדורתו של הרי״מ אהרוגםון,
ירושלים תשי״ט .ציוני הדפים עפ״י מהדורתו של הרח״ד שעוועל ״כתבי הרמב״ן״ ח״א
־ יי׳
ירושלים תשכ״ג.
_
2ראה סנהדרין צז :ועוד.
3בויכוח שבין רבי אליעזר ורבי יהושע אם הגאולה תלויה בתשובה המובא בסנהדרין
צז :צח .מוכית כל תנא שטתו מפסוקי הנבואה .יש להתפלא לכאורה שרבי יהושע.לא
הוכיח מפסוקים אלו שאין הגאולה תלויה בתשובה ,אמנם עפ״י הסבר המהרעדא שם
י יובן כי לדידו גם רבי יהושע מצריך תשובה אלא שמסתפק הוא בתשובה הכרחית בעוד
שמפסוקים אלו משמע שאף בלא תשובה כלל תבוא גאולה ,אך מפשט דברי רבי יהושע
* ,בלשון השני משמע שלדידו אין צורך בתשובה כלל ,וכך גם הבינו :הרמב״ן ,ראה לקמן.
15׳
www.daat.ac.il
שיעשה ה׳ למען ש מ ו ״לולי כעם
מוריםהרצוג
שבשירה ,מכללת
]ואכן הפסוקים הקודמים אתר דעת -
אויב אגור …פן יאמרו ידינו רמה ובו׳ ״ וראה דברי הרמב״ן שם המציין את פסוקי
•הזקאל[.
ג .על אותו רעיון הוזר הרמב״ן גם בספר הגאולה ,ואגב כך גם מבהיר הוא
כתוב אחד בישעיהו:
״ומן הענין המוכרת אצלנו פרשת רני עקרה * כי שם כ ת ו ב :״כי מי נח זאת
לי אשר נ ש ב ע ת י מעבור מי נח עוד על חארץ ,כן נשבעתי מקצוף עליך
ומגעור בך״ ,והנה אין זד .קודם חורבן שני ,כי אז קצף וגער יותר מבראשונה•
ואין השבועה ה ז א ת על תנאי שנעבוד ,כמו שאין שבועת מ י נח על תנאי שלא
שער ראשון ,פ״ז ,עמ׳ רם״ט.
יהא העולם ראוי למבול״.
יש מקום לעיין בחוכחח זאת מ מ י נח .שמא באמת יגאלו רק כשיהיו ראויים
לכך ,אלא שהבטיח להם הקב״ה שלאחר גאולה זו ,שוב לא יגלו יותר ,״חורבו
שלישי לא יהיה״ כשם שמבול לא ישוב עוד .אלא ש ב א מ ת אין זו השגה על הרמב״ן•
כי שיטת הרמב״ן ה י א :
״…אבל לימות המשיח תהיה חבחירה בטוב להם טבע ,לא יתאוה להם
הלב למד .שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל …וישוב האדם בזמן ההיא
לאשר היה קודם הטאו של אדם הראשון שהיה עושה בטבעו מ ה שראוי
לעשות …וזהו בטול יצר הרע ועשית הלב בטבעו מעשהו הראוי.
באורו לדברים ל׳ י•
5
ם
ואם כן ,כלום מ ן הצורך להדגיש ששוב לא יגלו ,וכי מדוע יגלו והלא כ ו ל
צדיקים יהיו .על כרחך הבטחת הנביא מתיחסת לזמן שלפני השלמת הגאולה .וכוונתי׳
שיגאלו אף אם לא יהיו ראויים לכך.
ד .כל זה הוא בהתאם לדעתו ש ל רבי יהושע שניצח בראיותיו א ת רבי אליעזר:
״וכן בענין המשיח עצמו נחלקו בו רבותינו ז״ל ,מהם מ י ש א מ ר :אם איז
ישראל עושין תשובה — אין נגאלין ,והוא רבי אליעזר ,והיה ד ע ת החכם
הזה מ מ ה שאמרתי כי אין האלקים מטיב למי שאינו ראוי .ו א ע ״ פ שהיד ,מודה
בקץ נחתך ,כי אין איש מאנשי תורתנו שיהלוק עליו ,רק הוא סבור כי ה ק ז
עצמו עם תנאי התשובה נ א מ ר * ולכן יאריך הא־ל מדור לדור ,גם אחרי
3
א
ואולי אינו יכול להוכיח מפסוקים אלו כי מבקש הוא הוכחה שבהגיע הקץ יגאלו אף ל ל
תשובה בעוד שיחזקאל אינו מדבר על ״הבעתה״ זמן הקץ אלא על גאולה שתבוא שעי
ששמו הגדול של הקב״ה יתחלל בגויים ע״י ישראל כל כך שיהיה חכרח להוציאם משפ
ולהביאם לארץ ישראל.
4ישעיהו נד.
5בטדו של הגרא״י הרצוג זצ״ל ,שעה שהשתוללה מלחמת העולם השניה והיו שחששו
לגורלו של הישוב בארץ.
*5אך א״כ לשם מה קץ והרי תשובה לבדה מועלת ,כדברי המשיה עצמו לשאלת ריב״ל
,
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנאמר ,ע ד ב ו א הדור הראוי -שיעשה תשובה ,כאשר האריך מדור
דו
קיהו ע ד הנהי ויםתייע רבי אליעזר בפסוקי התורה אשר הם עתידים עם צ ד
התשובה והעבודה כאשר נתבאר.
ומהם ,רצוני לומר מחכמי ישראל ,מ י שהסכים שאע״פ שאין עושיו תשובה
•ס גגאלים ,והוא — ר ב י יהושע .ונצתו לרבי אליעזר מ ן ה כ ת ו ב , :וירם
י ושמאלו א ל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי תכלינה
אלה ,בהיות ה מ א מ ר הזה חלוט עם השבועה הגדולה הבאה עליו .רצה
•חכם לומר כ י הענין מ ו ת נ ה בתשובה ותלוי ביראה ועבודה ,א ך יש לו ז מ ן
ל א יארך יותר .כי כבר הגיע תור ,ובא עת קבול שכר מקצת מצוות
עשו ישראל ,ו ק ב ל ת ם התורה ושמור עיקרי הדת ,עם היותם חוטאים במקצת
ציותיה ,א ך אינם פורקים עולה מ ע ל י ה ם ,יבחר האלקים בם לזכות הקודמים
הם ,כאשר ע ש ה ב צ א ת ם ממצרים עם היותו ערום ועריה מ כ ל זכות ומכל
מצוד
6
ב
ז
י ב
8
ש
0
יי״
ך
ספר הגאולה ,שער שני פ״ב ,עמ׳ רעז.
מ ב ״ ן צועד איפה בעקבות רבי יהושע ותומך דרכו .אלא שמוסיף הוא שני
ה
• אסור שתהיה התפרקות כללית ,ב .חייבת להיות שמירה על עיקרי וכללי
^
׳ .גאולת מצרים יכולה ל ש מ ש דוגמא לגאולת העתיד .מ ה אז נגאלו חרף.היותם
ע
״ מ כ ל מ צ ו ה וזכות א ף לעתיד ב ן ״ .
ר
׳• מקור לדברי הרמב״ן ניתן לראות בדבריו של רביגו חננאל המובאים ע״י
ב
? נ י
" י י )באורו לשמות יב ,מ(.
׳״מציגו בגאולת מצרים שלשה קצים והם ת׳ שגה ת״ל שנה ,רד״ו שנח…
ק*תי מר״ השיב ״היום״ והסביר אליהו שכוונתו ״היום אס בקולו תשמעו״
)סנהדרין צח /
ו צח (.כלומר כששומעים בקולו של מקום הרי שהמשיח בא מיד.
^
אמנם להסביר שהדברים נאמרו לאחר שכבר הגיע הקץ ואין הגאולה תלויה אלא
בה בלבד .וכפשטות דבריו של רב )שם צו (:״כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא
י • ניתן גם להבין כדברי הרב יהודה הלוי אשלג זצ׳׳ל בעל התרגום ביאור
לפםר הזוה״ק ״ודע שכל הקצין …רומזים ,שאם עת רצון לקבל תשובתם של
ישיבי יגאלו״) .כרך יז עמ׳ רצ( .כדרך שעשרת ימי תשובה הם עת רצון
*.
# #תשובת היחיד.
ביד רמה סנהדרין שם ״שתק ר״א וקיבלה״ ,וכן המהר״ל )נצח ישראל פל״א( ״ואז
^ ? י ״ א יהודה״• .
3יאליב,ז.
.
שיב
*שה של שבועה .כפי שמצאנו קודם ״כאשר נשבעתי …כן נשבעתי״;־
^
ב ה
י א ם
$
,
ך
ד נ
מ
ה ף
9
,
^ ^ ,י י ת הרי״ם אהרוגםון עפ״י כת״י פאריס ״או בחר האלקים'״.
נגאלו אף שהיו מעורטלים לגמרי ערום ועריה ,לעומתי זאת לגבי העתיד
הימב״ו לפחות ״קבלת התורה ושמור עיקרי הרת״ באם נגרום ״או בחר״ או
יס מובנים יותר כי זכות אבות שקולה כנגד מעט הזכות של שמירח עיקרי'הדת,
^ י א י לקמן.
-.
יין דומה לרגיבי׳ן הולכים אף רבותינו•בעלי• התום /אך הם מסתפקים׳בקיום הצו של
ש ב מ צ ר י ם
ת ו ג ע
י ב
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן תמצאו בגאולתו העתידה שלשה קצים בספר דניאל …ותימה הסבה מ א ח
הקב״ה שהיתה גאולת מצרים על ג׳ קצים כדי לחזק ידינו הרפות בגלותינו
זה ,ושלא נ א מ ר :אבדה תקוותינו נגזרנו לנו .כי מאחר שנתברר לנו כי
שלשה קצים אלו של גאולת מצרים שלשתן היו אמת ,כן עלינו להאמין כי
שלשה קצים המפורשין בדגיאל בגאולתנו העתידה כלם אמת …שאם יזכו
יהיו נגאלין בראשון ,ואם לא יזכו בראשון יזכו בשני ,ואם לא יזכו בשני
יזכו בשלישי ,ואי אפשר שתאחר הגאולה מן הקץ הקצוב האחרון ו א י ל ו ״
בנקודה
זכותם:
זאת הולך
הרמב״ן
לשיטתו
שביציאת
מצרים
לא
עמדה להם
״והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם :וישמע אלקים א ת נאקתם,
ויזכור אלקים א ת בריתו וירא אלקים וידע אלקים ,כי ידעתי א ת מכאוביו,
כי א ע ״ פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם ,לא היו ראויים להיגאל ,כמו שמפורש
על ידי יחזקאל ,אלא מפני הצעקה קבל תפלתם ברחמיו.
באורו לשמות ב ,כה•
]עפ״י דרכנו למדנו שאף בהגיע הקץ ,צריכה שתבוא התעוררות מלמטח ויש
להרבות בתפלה וצעקה כדי לעורר את מ ד ת הרחמים ,ולחפות ע ל הוסר הזכויות(.
ו .אך מצינו בדברי הז״ל אמרות שלא על זו ה ד ר ך :
״אמר ר״א כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא מתוך ה׳ דברים אלו,
מתוך צרח ,ומתוך תשובה ,ומתוך זכות אבות ,ומתוך רחמים ומתוך הקץ״•
מתוך תשובה דכתיב ותעל שועתם …ואף לעתיד לבא אין נגאלים אלא מתוך
ה מ ש ה דברים אלו …ושבת ע ד ד״ אלקיך — הרי מתוך תשובה״.
דברים רבה ,ב ,יי•
כעין זה בדברי הירושלמי:
״מתוך ה מ ש ה דברים נגאלו ישראל ממצרים :מתוך הקץ ,מתוך צרה ,מתיר
צווהה מתוך זכות אבות ,מתוף תשובה …מתוך תשובה — וידע אלקים ,וכו
הוא א ו מ ר ״ בצר לך — מתוך צרה ,ומצאוך כל הדברים האלה באחרית
תענית ם״א ה״א •
הימים ושבת — מתוך תשובה.
,
12
״לא יהיה לך אלהיס אתרים על פני״ כלומר כפירה בע״ז .ראה ביאורם לםםר
ויקרא כה ,נד.
11״הכי פירושו ,אף לעתיד אינן נגאלין אלא מתוך אלו ה׳ דברים שבהן היתד ,גאולת מצרים״
— קרבן העדה שם.
12על תשובתם של בנ״י במצרים שומעים אנו גם מתיר דברי המכילתא :רבי יהודה בן
לקיש אומר :הרי הוא אומר ,וירא אלקיס את בני ישראל ,אלקים ראה בהם •גהוטז
תשובה והם לא ראו זה את זה ,וידע אלקים אלקים ידע בהם שעשו תשובה והם לא ידעי
זה בזה״) .מסנתא דבחדש א׳( .כיוב״ז בתרגומו של יונתן בן עוזיאל :״וחמא ה׳ בער
שעבודהון דבגי ישראל ,וגלי קדמוי ית תיזכתא דעבדו בטומרא דלא ידע אינש בחבריה״
)שמות ב ,כה( .וכן דעת של האבע״ז :וישראל עשו תשובה )ב.,בה(.
טעם הנה צעקת בני ישראל — שעשו תשובה )ג ,ט (.וראה ויקרא רבה לב ,ה ,בזכות
18
www.daat.ac.il
; מ י ג ו
* ^
ך
ח כ מ י ם
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
אף לרמב״ן יש יתד בדברי חז״ל להתלות עליו ,ובאמת מחלוקת
ח
י — ״ויזכור אלקים את בריתו — לא היו ראוייו ישראל להנצל לפי
שהיו רשעים אלא בזכות אבות נ ג א ל ו ״ ,הה״ד ,:ויזכור אלקיס א ת בריתו.
אלקים — ש ל א היה בידם מעשים טובים שיגאלו בשבילם…
ע הקץ ש ל גאולה, ,ואת ערום ועריה׳ בלא מעשים טובים לכך נאמר
אלקים שאין בידם מעשים ליגאל בהן, ,וירא אלקים את בני ישראל
אלקים ,ידע הקב״ה שעליו לגאלם למען שמו ,בעבור הברית שכרת
עם האבות וכן הוא אומר ויזכור אלקים את בריתו .כך הוא אומר ע״י
ק ל ,ו א ע ש ל מ ע ן שמי״.
י — ״ורבנן אמרי וירא אלקים ,שעשו תשובה הביגוגים ,וגם הרשעים
ה י ה י ו לעשות תשובה …וידע אלקים — שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע
ל א הקב״ה לבדו ,וזה מכוון את לבו וזה מכוון את לבו ועושין תשובה,
שמו״ר א ,מא—מב,
ה ג י
י י ר א
י י ד ע
א
י ח ז
י מ א י ד
א
,
א * את
! ם נסבור כ ד ע ה שגאולת מצרים באה למרות היותם רשעים ,עדין אין
^ ו ע ל גאולת העתיד ,שהרי הבדל גדול בין גלות מצרים לגלות האחרונה.
חא
חטאים ב א ה והסברא נותנת שכל עוד לא יתוקנו החטאים שבגללם גלו
^
^
ה ג ל נ ו מ פ נ י חטאיגו ,וכאשר ארך גלותנו ולא שבנו ,ישיבנו קודם
י ׳׳
שג
״ .לעומת זאת ״גלות מצרים לא היה בשביל חטא ,שהרי
עדין ל ' יי ״
נ ה תורה שיהיה חטא ,רק היה הכנה למתן תורה ״ ״ ולכן אין גם צורך
^ מ י י לסיים הגאולה.
• מזי׳ א ס גאולת מצרים לנו לעינים בדרך גאולת העתיד ,ממגד ,נלמד
ן ^ י ז א ר ר ע ק ב ה ת מ ד ת העוונות ,שהרי הרמב״ן ע צ מ ו כ ת ב :
י נ י אומר כי ה פ ש ט המחוור מ ן הכל הוא שנאמר כי הגזרה היתה
ח ף ן נ ה
י
ש ה ו א
י
ת ק ן
ז ה
1
ב
ש
ו
א
״
א
ע
י
ש
מ
א
^ה נגאלן
אבותינו ממצרים .אם בזכות שגדרו עצמם מן הערוה אס בזכות שלא שיגו
^ ״ ף יל* * מ י ,ל ״ .
,3
שמואל )שבת נה (.״שתמה זכות אבות״ א״כ כבר לא נוכל ללמוד מגאולת
ה
ש מ ן א ל
י
״ ייעהיד• אך אם נגאלו בשל ברית אבות הרי שזו קיימת לעתיד אף לדעתו של
^ סי חילוקו של ר״ת בתום׳ שם ד׳׳ה ושמאול .אך לפי ר״י שם ששמואל ורבי
א
ך ן ח ג ן
^
'
ג ם
חו
ל ק י ס ,אלא ששמואל מדבר על רשעים שלגביהם תמה זכות אבות ,ורבי
צדיקים ,נמצא שאין להוכיח ממצרים ,שם עדיין לא תמה הזכות ואף הרשעים
מ ס נ ה
? ן ש י ס
משא״כ מזמן יחזקאל שתמה הזכות ועומדת רק לצדיקים גמצא שאם אין
תשובה אין זכות אבות עומדת להם .אמנם עדין אפשר שיגאלו ללא תשובה
אל )סנהדרין צז (:״דיו לאבל שיעמוד באבלו״ וראה פרש״י שם ,אך מגאולת
^
!5י
מונות ודעות מאמר שמיני פרק הי .אמגם בתרגומו של הרב קאפח הוצאת
ת ש
״ ל עס״י המהדורה האחרונה של רם״ג הנוסח שוגה ומן הראוי לעין בזה ואכ״מ.
השביס לרבי צדוק הכהן סרק די.
www.daat.ac.il
19
הם תוספת עליהם בעון הדור
האלו
ארבע מ א ו ת שנה…
הרצוג
שנהמכללת
והשלשיםדעת -
אתר
ההוא ,כי אם נגזר ע ל האדם בחטאו גלות ועינוי ,ש נ ה או שנתיים ,והוא
יוסיף על ה ט א ת ו פשע בהם ,יוסיפו עליו ש ב ע על הטאתיו וגלות ויםורין כהנה
וכהנה ,שאין עונשו הראשון הבטחה לו שלא יענש בעון שיעשה …ומן הידוע
שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד ובטלו גם המילה …ועל כן ארך
.גלותם והיה ראוי שיתארך יותר אלא שצעקו והרבו תפלה …כ י לא היו
ראויים להגאל מפני הקץ שבא ,אלא שקבל צעקתם ונאקתם מפני הצער
הגדול שהיו בו ולמה יהיה קשה על הראשונים לפרש כי נתארך גלותם
על הקץ שלשים שנה ,והנה נתארך עליהם ארבעים שנה בחטא המרגלים כי
כל הארבעים ההם היה להם עינוי …והיה להם גלות שלמה בארץ לא להם "…
ולא נתקיים להם ודור רביעי ישובו הגה …אבל החטאים גרמו הכל״
באורו לשמות יב ,מ.
ה .ש ט ת הרמב״ן ש ה ש ת מ ע ה לעיל לפיה אין הגאולה תלויה בתשובה סותרת
לכאורה למה שכתב ד״רמב״ן ע צ מ ו בבאורו לתוכחה שבפרשת בחקותי:
״ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון …והסתכל עת* בענין הגאולה
מ מ נ ו שאינו מ ב ט י ח רק שיזכור ברית אבות ובזכירת הארץ ,לא שימחול
עוונם ויסלח הטאתם ויוסיף אהבתם כקדם ,ולא שיאסוף א ת נדחיהם …וגם
לא אמר שישובו בתשובה שלמה לפניו ,רק שיתודו עוונם ועוון אבותם…
וכל אלו דברים ברורים בברית הזאת שהוא באמת ירמוז לגלות הראשון.
אבל הברית שבמשנה תורה ירמוז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו ,כי
הפתכלנו תחלה ש ל א נרמז ש פ קץ וקצב ולא הבטיח בגאולה רק תלה אותם
בתשובה…
באורו לויקרא' כו ,טז.
:י ו צ א בזה :ס פ ר ה ג א ו ל ה :
״וכאשר היטבנו עיון בדברי התוכחות ,נבין באמת ,כי התוכחות שבתורה
בפרשת אם בתקותי הן אזהרות לגלות הראשון ,והבטחה לגאולה ממנו,
והתוכחות ש ב מ ש נ ה תורה בפרשת כי תבוא אזהרה לגלות הזה ,והבטחה
שנגאל ממנו…
1 6
16השוה לנזכר לעיל בפיסקה ה׳.
17דוקא לשיטת הרמב״ן אין לתמוה על הראשונים שממאנים לפרש שנתארך הקץ .כי הרי
לדידו בהגיע הקץ אין להסתכל על זכויות ומעש״ט .ומהתוםפת של ארבעים שנה במדבר
אין להוכיח שהרי ״כשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב״ה והשרה שכינתו .ביניהם,
אז שבו אל מעלת אבותם שהיה סוד א־לוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו
גאולים״ )מתוך הקדמת הרמב״ן לספר שמות( .נמצא שגזרת הארבעים שנה היתד .כבר
בהיותם גאולים ואין כאן תוספת על גלותם ,ויש להעיר שקודם לכן שם אומר הרמב״ן
״והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם …וכשיצאו ממצרים• אע״פ שיצאו
מבית עבדים עדין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר״ ,משמע כאילו בעת
שהותם במדבר עדין בגלות מצויים] .ואולי ״נחשבו גאולים״ אחרי מתן התורה והקמת
המשכן ,אבל בכל זאת ״הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם״ — הערת העורך(.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 8
ואינו מבטיהם רק בזכירת ברית אבות
־ י ־ והסתכלנו עוד בספור הגאולה
וזכירת הארץ ,לא שנמחל עוונם וישובו כקדם …וגם כן אינו מ ת נ ב א עליהם
שיעשו תשובה שלימה וירצם האלקים …ואלה הם דברי הברית הראשון.
אבל בברית השני הסתכלנו וראינו כי לא נזכר ש פ קץ וקצבה לאורך הגלות
שער א /פ״ו ,עמ׳ רסז.
הזה ושהוא תלוי בתשובה ככל התורה״
הרי לנו מפורש שאין לגאולה האחרונה מ ו ע ד קצוב אלא מותנית היא בתשובח.
18
ט .שמא יש לחלק בין ת ח ל ת הפקידה אתחלתא דגאולה לבין השלמתה.
יושם לב ,בבאורו לויקרא וגם בספר הגאולה ,מקומות בחם מחייב הרמב״ן
תשובה בגאולה האחרונה מ ד ג י ש הוא שגאולה זו היא מעולה ומושלמת שלא
בגאולת בבל.
״הגאולה בברית ההיא השניה גאולה שלמה מעולה על כולנו .אמר והיה כי
יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וכר והבטיח והטיבך והרבך
מאבותיך שהיא הבטחה לכל ש ב ט י ישראל ,לא לששית העם …ואלה דברים
יבטיחו בגאולה העתידה הבטחה שלמה יותר מכל הזיונות דניאל״.
באורו לויקרא שם.
ספר הגאולה שם.
״והבטחת הגאולה שם הבטחה שלימה מעולה״
תחילתה של הגאולה איננה תלויה בתשובח ,כחבטחה בשירת האזינו שנאמרה ללא
תנאי .אך יעודיה הסופיים של הגאולה לא יוכלו לבוא ללא תשובה גמורה ועזיבת
כל העוונות.
״ואלה ה ב ר כ ו ת בתשלומיהן לא תהינה רק בהיות כל ישראל עושין רצון
באורו לויקרא כו ,יב.
אביהם״ י=
20
18מגלות בית ראשון.
19לאור זאת מפליאים דברי הרמב״ן בדברים ד ,ל ״ושבת עד ה׳ אלקיך ושמעת בקולו״ —
גם זה רמז לגלות בבל ששבו אל ה׳ והתודו לפניו ושמעו לקול הנביאים״ .ומשמע שהיתה
זאת תשובה שלמה שהרי בפסוק הקודם נזכר ״ובקשתם משם את ה׳ אלקיך ומצאת כי
תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׳ ובאמת בספר הגאולה מבין הרמב׳׳ן פרשה זו כרומזת
על הגאולה העתידה ולא על גלות בבל ״ואמנם הענין מורה שאיננו על גאולת בבל כי
לא היה באחרית הימים …וגם כי ההבטחה הזאת לכל ישראל נאמרה ולא לחמישית…
וכן אצלי ,אע״פ שתיבת ונושנתם חשבון הגלות הראשון ,ענין והפיץ ה׳ אתכם בעמים
אינו רק על גלותנו זאת ,שאנחנו בו מפוזרים בעמים ובגויים אבל אמר הכתוב כי כאשר
נגיע אל ונושנתם נאבד מעל הארץ ,ועוד יפיץ השם אותנו בעמים ונשארנו מתי מספר
בכל גוי וגוי ,אע״פ שכללנו רבים ,עד שנשוב באחרית הימים אל ה׳ אלקינו״ .שער
א׳ ,עמ׳ רס״ג .שו״ר שהרב ה״ד שעוועל שליט״א מציין סתירה זו בהערותיו לדברים ד ,ל.
20המנה לברכות שבתהילת בהוקותי.
21השוה דברי הרמב״ן בבאורו לספר דברים יט ,ח .״ואס ירחיב ה׳ אלקיך את גבולך ,המחלק
בין ירושת שבעת העמים שכדי לזכות לזה די שלא יעברו על התורה )ומשמע משם
שאם עוברים אין בכחם לירש הרי לנו שוב עכוב בתהליך הגאולה עקב אי שמירת מצוות
עי״ש( לבין ירושת שאר שלשת העמים המותנית• בכך ״שיקימו כולם כל התורה כולה״,
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויהיו הדברים תואמים למהלכה של הגאולה ממצרים לשיטת הרמכ״ן .ת ח י ל ת ה
של הגאולה לא היתד .קשורה בזכותם שלהם .הפקידה באה למרות ש ב נ י ישראל ה י ו
ערומים מ ן המצוות .אך השלמת הגאולה ההיא היינו הכניסה לארץ והתנחלות ב
ה ת ע כ ב ה ע ד שהיה הדור ראוי לכך.
מעין רעיון זה מצינו בפירושו של הראב״ד למשנה בעדיות )ב ,ט( .ה א ו מ ר ת
״ ה א ב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובהכמה ובשנים ובמספר הדורות ל פ נ י ו
והוא הקץ שנאמר קורא הדודות מראש אע״ס שנאמר ועבדום וענו א ו
ארבע מאות שנה״…
ותמה הראב״ד:
״ואני ת מ ה למה הוא נותן ב׳ קצים בשנים ובדורות ?
ה
:
ת ם
ומבאר:
״ א ע ״ פ שנותן קץ לגלויות ישראל ולשעבוד שלהם בשנים מכל מקום ל ע נ י ן
הטובות והנחמות האמורות להם במסםר דורות הוא תולה ,לפי ש ה ו א י ר א ה
את הדור שהוא זכאי ומתגלגל עמהם ע ד שמגיע לאותו הדור ,ו כ ן ה י ה
בשעבוד מצרים ,אע״ס שנגאלו בסוף ארבע מאות שנה ,לא שבו ל ש ב ת כ א ר ץ
ע ד דורו של יהושע ,וכן היה בגלות בבל ,לסוף שבעים שגה נ ג א ל ו ש ה ו א
שנת שתים לדריוש ,אבל ירושלים לא נבנתה עד סוף ש ל ש י ם ו ש ת י ם
לארתהשסתא ,כי אז נתיישבה העיר״.
כי קץ של שנים מורה על קץ שרירותי שאינו תלוי בנסיבות .ל ע ו מ ת ז א
כשקובעים קץ ע ״ פ דור מסוים ,מ ש מ ע שהדור הזה דוקא ראוי לכך.
ת
חבחנד ,דומה בין האתהלתא להשלמה עושה הרב צבי הירש קלישר ז צ ״ ^
לעומת ה ט פ ת ו לפעולה מ ע ש י ת להחשת הגאולה טענו אחרים אין הדבר ת ל ו י א ל א
בתשובה .וכך ענה ל ה ם :
״
״הלא כבר נהלקו רבי אליעזר ורבי יהושע .בפרק חלק )דף צז >:ש ר ב י י ה ו ^
אומר אפילו אין עושין תשובה גגאלים ,ונשאו ונתנו בדבר מ מ ק ר א ו ת ה י כ ה
ע ד כי שתק רבי אליעזר וגשאר הלכה כרבי יהושע שגשבע בחי ה ע ו ל ס ^
ובילקוט סוף מ ל א כ י ״ רבי יהודה אומר אם אין ישראל עושין ת ש ו ב ה א י ן
מחין;
נגאלים ,ואין עושין תשובה אלא מתוך צער וטלטול ו מ ח י י
ואין עושין תשובה ע ד שיבוא אליהו…
ש
א
י
ז
ל
ה
ס
הרי דעיקר התשובה בימי אליהו טרם גאולה האחרונה קודם ב י א ת ב ן דךץ.
אבל באתהלתא דגאולה לא תליה בתשובה אלא בשובה אל הארץ״.
עפי״ז הוא ממשיך ,שיש לומר שגם רבי אליעזר
ו ג ם
י
ב י
3
1
י י ׳ י ^ * "?י•
כ
י*ד ^
״ויראה לי דרבי יהודה בא להכריע בין רבי אליעזר ורבי יהושע .ד ה מ ק ר א
שהביא רבי אליעזר הוא על הגאולה האחרונה ,שיבוא אליהו ו ע ל ז ה
בשובה
ו נ ח ת חושעון .וקראי
דרבי יהושע הוא באתהלתא
22והוא מחוך םרקי דרבי אליעזר סוף סרק כג.
22
www.daat.ac.il
דגאולה
נ *
כ
ו ת
מ
ד
״ .
אתר דעת -מכללת הרצוג
שחביא מקרא ,ובעלתי אתכם ולקחתי אתכם אהד מעיר ושנים ממשפחה׳
עיי״ש ,ואין זה קץ האחרון דאז כולם נקבצו באו לך״ ,23
בין כך ובין כך מן הראוי לשוב בתשובה שלמה באשר
״ידענו כי הקץ הטוב והנכון ,הוא המבואר מתורת משה רבנו ע״ח ,רצוני
ספר הגאולה חחלת שער כ׳.
לומר קץ התשובה והעבודה״.
23דרישת ציה ,מאמר ראשון לציון י ,מהדורת מוסד הרב קוק תשכ״ד עמ׳ קד.
מעין הדברים ניתן לראות בפירושו של הרד״ק )ישעיהו נט ,טז (.המנסה לישב את
הפסוקים הסותרים בענין הגאולה והתשובה בזו הדרך :״ואפשר לתרץ הפסוקים ,כי רוב
ישראל ישובו בחשובה אחר שיראו סימני הגאולה .ועל זה נאמר, ,וירא כי אין איש׳
כי לא ישובו בתשובה עד שיראו תחלת הישועה …ובאמרו ׳וירא כי אין איש׳ ,רוצח לומר
על כלל ישראל שלא ישובו בתשובה שלמה ולא יפגעו לא־ל בלב נכון עד שיראו
סימני הגאולה״.
ואכן הרמב״ם מונה את הענווה בין ממתיו של הדיין)הל׳ סנהדרין פ׳יב ה״ז( וחוזר ושונה
אותה ,ולגבי מדה זו הוא כותב ״ומה משה רבנו עניו״ וכוי ,משום שמדה זו היא עיקר
ויסוד והיא גדולה מכולן ,שהיא מביאה לידי רוח הקודש …נאמר ״תועבת ה׳ כל גבה
לב״" ,ואין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת״ .השכינה מסתלקת ,איפוא) משאינו
עניו ,ונפגמת מהותו היסודית כדיין .יסודה של הענווה ,הוא ביטול עצמי כלפי מעלה ,בה
במדה שאדם מגיע לדרגת הכרה אלוקית גבוהה יותר ,בד בבד הוא מבטל את עצמו
כיש ,ואינו מכיר אלא את היש האלוקי .לפיכך נאמר על משה רבנו :״והאיש משה
עניו מאד״ ,מאחר שהכרתו בבורא עולם היתה יחידה במינה ואין שום ילוד אשה
אחר הגיע לכך ,על כן נתבטל כל עיקרו — ״נחנו מה״ .מדת הענווה צמודה איפוא,
לדרגת ההכרה ,ולמעלת אישיותו של האדם״.
נמצא דיין המתגאה והחסר את מדת הענווה ,הריהו בעל מום הפסול לדין ,ולישב
בסנהדרין היושבים בלשכת הגזית בבית המקדש קרוב למזבח.
מתוך ההקדמה של ס׳ ״עינים למשפט״ על מסכת סנהדרין מאת הרב יצהק אריאלי
שליט״א )ירושלים תשל׳׳א(.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ק ל מ ן כהנא
לא ילין דקרבן פ ס ח
עמדנו כבר בי׳ה במקום אחר י על ההקבלה שבין סיום פרשת המצוות
שבמשפטים )שמות כ״ג ,י—יט( ובין פרשת המצוות שבכי תשא )שם לד ,יא—כו(.
בשורות הבאות ברצוננו לעמוד ע ל ההקבלה והשוני שבמצות לא ת ע ש ה אחו7
המוזכרת ב ש ת י הפרשות האלה ו ה י א :״ולא ילין חלב חגי ע ד בקר״ )שם כג. ,יח(
מול ״ולא ילין לבקר זבח חג הפסח״ )שם לד ,כה(.
לדברי רש״י בא הכתוב ולא ילין חלב חגי עד בקר לאסור ה ל נ ת ח ל ב ה ק ר ב ן
חוץ למזבח .וכך מפורש באונקלוס :ולא יביתון בר מן מ ד ב ח א תרבי נכסת הגא ע
צפרא .אמנם לא הוזכר במפורש באיזה קרבן המדובר .אך מתוך ס ת י מ ת ה ל ש ו ן
שברש׳׳י ומתוך כך שכתוב זה הנו המשך ישר לקודמו ״לא ת ש ח ט על ה מ ץ ד ס
זבחי״ שמפרשו רש״ י :לא ת ש ח ט את הפסח וכר ,וכן מדברי אוגקלום המתרגם ל ס
זבחי — דם פסחי ,אפשר להניח שלדעתם מדובר באיסור ה ל נ ת ח ל ב ח ג ה פ ס ת .
ומפורש נאמר כך בתרגום יונתן ה מ ת ר ג ם :ולא יבית בר מן מ ד ב ח א תרבי נ כ ס
פ ס ח י ע ד צפרא .
ד
ת
ג
1עיין חקר ועיון ח׳׳א עמ׳ קטו—קיח .שם ביררנו הדברים בקשר לייחום הכתוב ״ ב ח ר י
ובקציר תשבת״ )שמות לד כא( לשביעית .ועלי להוסיף ולציין ,כי בעיקר הדבר קדמוני
ר׳ מרדכי פלונגיאן בספרו ״בן פורת״ )ווילנא תרי׳׳ח( עמ׳ 8ולהלן ,והג׳׳ר מרדכי הלו,
הורוויץ בספרו ״מטה לוי״ ח׳׳ב )ורגקורט ע׳׳נ מוין תרצ׳ע( סי׳ יא.
2ת״י ממשיך :לא מן בשרא דתיכלון ברמשא .המפרש לת׳׳י מיחס דברים אלה לנאפר
בפסחים נט :רב כהנא רמי :כתוב לא ילין חלב חגי עד בקר — עד בקר הא דלא ילין
הא כל הלילה כולה ילין )למטה ומעלן ומקסירן כל הלילה ואינו נפסל אלא אם כן מצא
• בעלות השחר כשהוא למטה .אלכא כל הלילה ראוי להקטיר -וש״י(,׳ וכתוב )ייקרא
ו ,ח( והקטיר עליה חלבי השלמים — עליה השלם כל הקרבנות כולן )דמשמע של^
ק לד,
׳ יי׳י
יתעכב דבר אחר תמיד של בין הערבים ־־ י ״ *•
כשנתותרו )מקרבנות שנזרק דמן קודם תמיד ולא הספיקו להקריב .דכיון דנראד׳ ל ה ק י כ ה
קודם לכן על תמיד של שחר הוא מושלם — רעדי( .רב כהגא הקשה — במלים אחרות
היאך אפשר להקטיר חלבי הקרבן אחר הקרבת קרבן התמיד של בין הערבים שהגר
האחרון לקרבנות היום .ותירץ שמדובר כאן בקרבן שזרקו דמיו על גבי המזבח ל
קרבן התמיד וחלבי אותו קרבן מותר להקריב על גבי המזבח כל הלילה אף לאחר ה י ז ס ^
של בין הערבים .המפרש לת-י רוצה לכאורה לאמר שהתוספת שבת׳׳י ,לא מן כער^ן
דתיכלון ברמשא ,באה לאמר שמדובר כאן בקרבן שנראה לאכילה ע׳׳י שנזרקו דעיד
לפני התמיד ועל כן אפשר להקטיר חלבו כל הלילה .אך זה סותר לנאמר בת״י שמדובו-
כאן בקרבן פסח .שהרי קרבן פסח הנו הקרבן המיוחד שהקריבו אותו לאחר תמיד של 3י ן
הערבים ואין בו עשה דעליה השלם כל הקרבגות כולם .ונצטרד ליחיק ילאמי ש כ ו ד ^
המפרש היא לאמר ,שכשם שלדברי רב כהנא אפשר להקריב ל יילילי׳ א=ורי קי־בן
שנזרק דמו לפני התמיד של בין הערבים ,הוא הדין בקרבן פסח ,שהרי.שגיהפ_ב^ו-
ש
:
7
,
ה י א
כ י ת י כ
ל ה
א
מ פ ד
:
ס נ י
כ
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אך לא כן נראים הדברים בפסחים עא ע״א .למדנו ש ם :אמר רב כהנא מנין
לאמורי חגיגת חמשה עשר שנפםלין בלינה שנאמר ולא ילין ח ל ב ח ג י ע ד בקר
וסמיך ליה ראשית ,למימרא דהאי בבקר בקר ראשון .הסבר דברי רב כהנא כך הוא.
בכל רגל נצטוו להקריב שלמי הגיגה ,אשר זמנו המיועד היה בט״ו בניסן .זמן אכילת
חגיגה היה שני ימים ולילה אחד .מתוך סמיכות המקראות בא רב כהנא לאמר שאף
ששלמי הגיגה נאכלים לשני ימים ולילה הרי אמוריהם נפסלים בלינה עם בקר של
יום ששה עשר * וכפי הסבר ״משך הכמה״ )לכתוב במשפטים( מפרש רב כהנא איזה
בקר ,זד .בקר של יום ראשית בכורי אדמתך תביא בית ד׳ וגר ,וזה יום הבאת העומר
)ששה עשר בניסן( ,דכתיב ב ו ) ו י ק ר א ב׳ יד( ואם תקריב מ נ ה ת בכורים — במנהת
העומר הכתוב מדבר )רש״י ע״ם מנחות סח ע״ב( .3
2
רב כהנא חוזר על דעתו זו ,שהכתוב מדבר לאו דוקא בקרבן פסח ,בדבריו
בפסחים נט ע״ב ,שם הנו מייחס א ת הכתוב שלנו לקרבן בו ישנו עשה דהשלמה,
האוסר הקרבת הקרבן אחרי התמיד של בין הערבים .ומכיון שקרבן פסח אין בו
עשה דהשלמה ,שהרי הקריבוהו לאחר התמיד ש ל בין הערבים ,הרי שהכתוב
מדבר מקרבן אחר — וכאמור )בדף עא( הוא ח ג י ג ת ט״ו.
ונראה שגם במכילתא דרשב״י דורשו לחגיגה .נאמר ש ם :לפי שמצינו בקדשי
קדשים שבזמן אכילתן הקטרתן )שהרי ק״ק נאכלין רק יום ולילה( יכול אף קדשים
קלים )שזמן אכילתן שני ימים ולילה( כן ,תלמוד ל א מ ד לא ילין הלב ה ג י עד בקר.
אין לי אלא חלבי חגיגה וכר .חרי שמפרשו בחגיגה ,וכנראה בהגיגת ט״ו *.
שלהם מותר באכילה ,זה מפני שנזרק דמו מבעוד זמן וזה מפני שאין בו עשה דהשלמה.
*2וע׳ תוספות הרשב״א )ר״ץ משנץ( ,ששואל למה צריך לאמורי חגיגה יותר משאר
אמורין; ומתרץ דמהכא נפקא לן בכל אמורין .ואפילו היינו מוצאין שמביא פסוק אחר
איכא שום צריכותא ,וזה היה צריך ללמוד על דומה לו.
3המפרשים מייהסים הכתוב ראשית בכורי אדמתך למצות בכורים .ואם כי הראב״ע קושר
כתוב זה עם הכתוב ואם מנחת בכורים ,הרי לדעתו מנחת בכורים היא מנחת נדבה ולא
העומר .אך עם הכל פירושו של משך חכמה — ראוי למי שאומרו .ולמי שלא ירצה לזוז
מפשוטו של מקרא שבבכורים מדבר הדרשה תדרש על יסוד הפירוש ראשית — ראשון.
ומה שכתוב במשך חכמה שדרשת בקר ראשית היא חובה ,דראשית הוא סומך לא תואר,
הנה נתפלגו כבר המפרשים בפירוש בראשית ברא אם ראשית הוא נסמך או מושג מופשט
)עיין בפירושו של ב .יעקב )גרמנית( ולאחרונה בפירושו של רד״צ הופמן לבראשית(.
וכאן נדרש כמופשט.
4בתורה שלמה אות רמו מפרשה לחגיגת י״ד — כנראה בעקבות פי׳ רלב״ג לתורה ,אך
אין לזה כל הכרה .ונראה לפרש בחגיגת ט״ו ,הנאכלת לכל הדיעות כשלמים לשני ימים
ולילח אחד ובחגיגת י׳׳ד במחלוקת היא שנויה ,לתנא דמתניתן )פסחים פט ע״ב( נאכלת
לשני ימים ולילה ולבן תימא )שם ע ע״א( נאכלת כפסח ליום ולילה .ואף שבהמשך
הדרשה נאמר :אין לי אלא חלבי חגיגה חלבי פסח מנין ת״ל ולא ילין לבקר זבח חג
הפסה — והססה הרי זמן אכילתו הוא ג״כ רק יום ולילה ,נראה דבין כך צריך לדהוק
ולאמר שהא דפםח אגב גרריה נקטיה ,שהרי נאכל רק ליום ולילה ,ועיקר הלמוד הוא
www.daat.ac.il
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן מפרש רש״י בחגיגה )ז ע״א( .הגמרא אומרת שם שחגיגה הנה ז כ ח י פ
כלומר קרבן בהמה הזבוחה בסכין ולא עולת עוף הנמלקת .וכראיה לכד ע ה ו ז ג י ג ה
הנה קרבן בהמה מביא רש״ י )שם ד״ ה מה( את הכתוב ולא ילין הלב ח ג י 1^7
ת
ב
ד ,י ז ר ב
ו ז ז ו ז
ג ב ו ה
י
ש
ע נ י ז
ע
) ש ם
ז ה
ח
ב
ע
ד
ה
ד
" ' ׳ * א 0ומלכיה"
י י " ל
•
י
ליי ל
שחגיגה באה מהבהמה ,מפני שכתוב בה חלב בכתוב ולא ילין הלב הגי*.
אמנם רש״י בפסחים )סג ע״ב ד׳׳ה הואיל( מיחס הכתוב דלא ילין ,ז ^ _
ו • ז ל ג חגי
לקרבן פסח .רב פסא אומר שם ,שכהן המקטיר את חםסח על החמץ שיש ל ו
הקטרה עובר על לא תשחט על חמץ דם זבחי )כי תשא לד ,כה( ״הואיל
^
בכלל הלנת אמורים״; ומפרש רש״י :דכתוב בהו נמי ולא ילין הלב הגי
י ^ ^ ז ל כ ק ד זבן5
י ^
י
ל
ועיין שם במהרע׳׳א
^
חג הפסח ,שזה אפשר לפרשו על בשר הפסה הנאכל ,על כן הביא רש׳׳ י
במשפטים ,לא ילין הלב חגי ,ומיחסו לקרבן פסח.
וכן ייחסו כתוב זה לקרבן פסח עוד מפרשים .כך פירש הראב״ע ב פ י ר ^
)חלב חג הפסח( ובפירוש הארוך )שה תמים שהוא חיוב( ,כך פירש ר׳ א * ' 1
'
הרמב״ם המדגיש ״כמו שביארה הקבלה״ .וכך אכר בפירוש הרמב׳ים ב
)ל״ת קטז( ובמנין המצוות שלו בראש משנה תורה *.
ת
ע
ש
ע
א י נ
כ ן
ס
מ
ת
מ
ע
ת
ע
ה כ ת י ב
ב כ י
" ׳ י״י' "
א
א
א
ד
י
ך 7כ ) ז 1
ז נ י
?
3ד
ע
ן
ב
ס מ ד
,
פ
פירוש נוסף מצאנו בירושלמי )פסחים "
ד ,כ ת י ב
ס ג י נ י
ע
ז ז ג י ג ה
ה
כ
א
ה
ע
ם
? י ב ן
ס
ח
י
ס
ח
א
ס
ח ג י ג ת
ה ״ א
י ׳ ׳ ד
0
י
3
ת
י
( ״ י ׳ אכ^ך
7 1 5 2
ב ג י ס ן
* ידיידת
״"
^
*
אמורי הול קרבין על גבי המזבח ביום טוב ,פירש את הכתוב שיקריב ה ו ז ג י י -
יום ,שלא יבא לידי בל תלין .ובעקבות ירושלמי זה כנראה פירש כן 1ח *_ -
שהכתוב מיידי בחגיגת י״ד שיש בה לא ילין ,שהרי לפסח אינו צ ר י ך
הפסח אינו נאכל אלא ליום ולילה ועל כן אינו נקרב יותר מאוחר ל י ל ד ,
*
ה
מ ה
וביראים )סי׳ שסח( אומר סתם שלא ילין אמורי קדשים עד ב ק ו /
ילין חלב חגי עד הבקר )בסי׳ תיב מיחס הכתוב בכי תשא לפסח
שהכפילו לעבור עליו בשני לאווין(.
ד
"
1 , 1 0
3
7
כ
בל^
כ
י
ר
א
ל
פ
ד
^
הכתוב בפרשת כי תשא ״ולא ילין לבקר זבח חג הפסח״ ,מעיד ע ל
בקרבן פסח הוא דן .אך גם הוא אינו חד-משמעי .הבאנו כבר לעיל ש ל ז ^ ^ -
)פסהים םג עיב( כתוב זה ח בבשר הקרבז ולא באכוריו ,יעל כן ה ז ד ק -
לכתוב שבמשפטים כשרצה ללמוד דין הלנת אמורים .ואם ניהס כ ת ו ! 1 , 3ל ^ ״ י
ל מ ד
הקרבן מובנת דרשתו של רב אליבא דבן תיכא בפסחים )ע ע״א( ה א ן ^
1 2 5
7 1 1
י־
?3רך
לנאכל
שעיקר !הלמוד היא
לחגיגה הנאכלת לשני
״״י׳ ^7ז1כל
אס נאמר !^•<-
אך ו(.
ולילה .מ!
ימים ו?־.!!/
ל ח ג י ג ה ר:;,א72ת • ^ 7י 3י 0
י^ז״•
— וחגיגת י׳־ד היא בכלל זה לבן תיכא — לא מצאנו ידינו בדרשה זו.
אך במאירי )לחגיגה ז ,ע׳ 16במהדורת רי״ש לגגה ,ת״א חשס״ז( סירען
זבחים שהרי אין שלמים אלא בבהמה :ועיין בה׳ חגיגה לרמב״ם מ״א 71״^ י < ה מ
ועיין במהדורת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ״ד שבשינויי נוסחאות לא זייין * * מ 3כך.
נוסח המורה שלא בכתוב במשפטים הנו המדובר.
^2
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חגיגת י״ד נאכלת אלא ליום ולילה ,ודורשה רב מהכתוב ולא ילין לבקר זבח חג
הפסח ,זבח חג — זה חגיגה ,הפסח — כמשמעו.
וכן בתרגום ירושלמי מתרגם ולא יבית מ ן בשרא די תכסון בלילי יומא טבא
קדמיא דפםחא ,ולפי זה נראה שיחסו לבשר קרבן פסח או חגיגת י״ד .וכן פירש
ר׳ אברהם בן הרמב״ם ,שפשוטו של מקרא בקרבן פסח שיהיה נאכל בלילה .אך
הוסיף הראב״ם ש״המתרגם נתן האזהרה ע ל ה ל נ ת החלבים״ .ואכן באונקלוס מדובר
ב ת ר ב י נכסת חגא דפסהא .והנה ביטוי זה אינו הד־משמעי ,כי יוכל להתייחם
גם לחגיגת הפסח .לעומת זאת ח ד ־ מ ש מ ע י ת ״ י המתרגם ״תרבי נכםת פסחא״ .גם
רש״י על התורה מפרשו באימורי הקרבן ,אך איגו מסביר שמדובר בקרבן הפסח,
ויש מקום לאמר שמייחסו גם לחגיגה .אך בריב״א )לדברים טז ד( אומר שרש״י
ייחסו לאמורי פסח.
לדעת הרמב״ן כולל הכתוב ״לפי פשוטו״ את האיסור להותיר עד בקר מן
הבשר המיועד לאכילה ומן החלב המיועד להקרבה ,היות והוא מזהיר לא להלין א ת
כל החג ,כלומר הקרבן הכולל בשר והלב ,ואין כאן אזהרה רק על הלק ממנו .
כך סוברים גם התום׳ בפסחים )נט ע ״ ב ד ״ ה ולא עולת( וכך הם מתאמים את
שתי המימרות בפסחים .שחרי מ ח ד מייחסת הגמרא )שם גט ע״ב( כתוב זה לאיסור
להלין את החלב עד בקר בכך שר׳ ספרא קובע ,כי הפסוק בא לאסור ה ל נ ת אמורי
הקרבן ,ור׳ אבחו מפרש ,שמדובר בפסח ששחטו בי״ד ש ח ל להיות בשבת ,ומתוך
שחלבי ש ב ת קרבים ביום טוב אפשר להקריבו על גבי המזבח בליל ט״ו ,ובו נאמר
איסור הלגה .מאידך אומר רב פפא )שם םג ע״ב( ,שחבאנו דבריו לעיל ,שהשוחט
את קרבן הפסח בשעה שקיים חמצו של אחד מבני החבורה הנמנים עליו עובר על
האיסור ״לא ת ש ח ט על חמץ דם זבחי״ והוא מתוך שסמוך לו הכתוב ״ולא ילין
לבקר זבה הג הפסח״ ,ז״א שעובר ע ל לא• ת ש ח ט אם קיים חמץ של אחד היכול
לעבור על בל ילין .ובני הבורה עוברים על בל ילין אם מותירים מהבשר .הרי
שהכתוב אוסר הלנת הבשר וחחלב כאחד .ומפרשים תוספות שכך מ ש מ ע מלשונו.
שהרי אילו התכוון רק ל״הלב״ היה מזכירו ,כשם שהזכירו במשפטים ־ -״ולא ילין
חלב חגי ע ד בקר״ )כ״ג י״ח( .ואילו התכוון רק ל״בשר״ היה מזכיר בו ענין אכילה,
כשם שהזכיר בפרשת בא בקשר לאיסור נ ו ת ר :״ואכלו את הבשר בלילה הזה…
ולא תותירו ממנו עד בקר״ )יב ח—י(.
אמנם רש״י פירש שם ,כפי ש ה ב א נ ו לעיל שאיסור הלנת אמורים ל מ ד מהכתוב
במשפטים .ולפי זה הכתוב בכי ת ש א דן לדבריו רק בבשר כאמור.
ז
ג
מהאמור לעיל מתברר ,שלפי ד ע ת הגמרא הכתוב במשפטים ולא ילין חלב חגי
ע ד בקר מדבר בחגיגת ט״ו .דברים אלה אמר בפירוש רב כחגא בפסחים עא ע ״ א
וכן מ ש ת מ ע כפי שהסברנו מדבריו בפסחים כט ע״ב .ואין אנו מוצאים בגמרא דילן
דיעה נוגדת זאת.
ד עיין ההסבר ב״כתב וקבלה״ שזבח חג הפסח פירושו מאכל חג הפסח ,וכל מאכל סעודה
נקרא בשם זבח .ומדלא כתוב ״חלב״ כמו במשפטים וגם אינו משחמש בלשון אכילה
משמע לגמרא שגם אוסר על אימורין.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי זה הקשה במשנה למלך )ר.׳ קרבן פסח פ ״ א ד.״ז( על הרמב״ם ,אשר ב מ י ז ז ז ד
? א אלא ג ס א
ייז
בספר המצוות ש ל ו ובמנין המצוות
הכתוב במשפטים לאמורי קרבן פסח .בעל מ ש נ ה למלך נדחק הרבה לתרץ ד ב ר י
הרמב״ם ויסוד דבריו הוא ,שבםמ״ג גרם בדברי רב ספרא ור׳ אבהו לפיהם א י ס ו ר
הלנת אמורי פסח נאמר בקרבן פסח ששחטו בי״ד שחל ב ש ב ת לא כבגמרא ל ס ב י נ ו
ה&סח
ל י י
״
לפנינו מובא כיסוד להסבר זה הכתוב ב פ ^ י
לעומת ז א ת בסמ״ג מובא בהקשר זה ובשם הגמרא הכתוב במשפטים לא ילין ה ל ב ח ג י
ע ד בקר .לפי זה חולק ר ב ספרא על רב כהנא .לרב כהנא כתוב זה מדבר בחגיגת ס ״
לעומת זאת רב ספרא — לגירסת הםמ״ג — סובר שכתוב זה מ ד ב ר בקרבן ס ם ח '
והרמב״ם פסק כ ו ו ת י ה י .
אך נראה ויש ע ו ד לתרץ ע ל סי דברי המאירי )לפסחים ע ע״א ,עמ/
במהדורת ר׳ יוסף קליין ,ירושלים תשכ״ד( .המאירי אומר שם ,שגם אמירי ש ל מ י ס
הנאכלים ל ש נ י ימים ולילה נפסלין בלינת הלילה הראשון ,מ מ ה שנאמר ב ק ר ב !
ל
מ י ו ז ם
א
א
ת
ה
ת
כ
ב
ב ב י
ו
י
ן
ת
ת
1
ת
כ י
א
א
ל
י ז
ז ב ח
ב ק
ג
ח
ל
ש
ד
ב ל ש י ז
ו צ י א ו
גא
ח
ב כ
,ח ג י ג
א ע
ע נ
פ
א
״
אעלת
"
^׳
י'
׳* י
הפסח לא ילין ח ל ב חגי ,ומאחר ~ י
לשני ימים ולילה א ח ד והוא הדין לכל האמורין .הרי שלמאירי כתוב זה ש ב כ י
בפשטו דן בקרבן פסח — וכדברי הרמב״ם — ימה שדן בו ר ב כהנא ג ס ד י נ י ה ל ב ד
דחגיגה זה נ ל מ ד מייחוד הלשון ״חגי״ .ואין הכרח לאמר שהיתר .ל ר מ ב ״ ם ג י י ־ ס א
אחרת מ א ש ר זו שלפנינו.
בקשר לאמורי שאר הקרבגות מפורש ברשי׳י על התורה בפרשת י
ומכאן א ת ה ל מ ד לכל הקטר חלבים ואברים; לעומת זאת תוספות )פסחים ע א ע ״ י
דייה מנין( אומרים שמלא ילין חלב חגי הכתוב במשפטים והדן בחגיגה נ פ ק א £
האמורין.
"אימד
הרמב״ם מ ו נ ה מ צ ו ת לא ת ע ש ה א ח ת לאיסור ל ^
שהאזהרה בענין זד .נכפלה .לעומת זאת להאומרים שהכתוב בכי ת ש א ד ן ב ח ג י
גסיייי ׳ י א ת ו ^ 1
ל
י
1
ט ״ ו דוקא ר א ו י שימני׳
כ
ב
8
א י ס ר ר
ב מ נ י
? ד ב ן
א מ י ר י
ה מ צ
ה
פ ס ח
י
מ
י ת
י
: ,
ת
ש
י
י
מ צ י י ת
א י ם י י
י ז
א
ה
ב א מ ו ר י
ת ע : : ,ה
ח ג י ג ת
א מ י ר י
פ
ת
ח
ס
1
ע
א
<
1
ד
? : :מ
ט ״ י
"""
'
נ ל מ ד לשאר קרבנות) .כשם שהרמבים מונה בנפרד א ת האיסור להותיר מ ע
ראשון ,מ ב ש ר פ ס ח שני ,מ ב ש ר חגיגת י ״ ד בניסן .מבשר קרבן תודה(.
3
ד
פבד
י
ד
כ
ל
ו
מ
ר
י ל א
ת ו ת י ר ו
מ מ ב ו
ע
י :ז ? 1א
נ
ד ב
א
?
י " י ״ ל ילין ע ד
״
למפרש ששני הכתובים
זבח ח ג הפסת״ שניהם מדברים בבשר פסח דורות מ ק ש ה ״מלא הרועים״ 0נ 1ך~-
נ ה ש ב לאו זה דנותר לאו הניתק לעשה ,הרי אין ע ש ה א ח ד מ נ ת ק ש נ י ל א ,
בתמורה שנאמר בה )ויקרא כז י( ״לא יחליפנו ולא ימיר אתו״ א ץ ה ע ש ה ה א ת
^
״והיה הוא ותמורתו יהי׳ קדש״ מ נ ת ק א ת שני הלאוים שאין ע ש ה א ה ד מ נ ת ק
ך ז
^
א י י
'
י א י ן
ז ה
נ ח
~
ב
^
א
י
ה נ י ת ק
? ! ע ש ד
"
י
מ
ת
י
ז
א
מ
ר
ש א י ו
ע : 7ן י
'
א
ח
8ועיין מה שדנו בדבריו בפגי יהושע בלקוטים לפסחים ,מ ל ״ ח ובשפת אמת.
9עיין מלימ ה׳ ק״ס פ״א זדו.
10הגהות מלא הרועים פסחים םג ע׳׳ב .ועיין בספר ״מלא הרועים״ ערר לאו הניתק
28
www.daat.ac.il
ד
ד
מגתק
שני לאוים אלא אם הלאוים סמוכים זה לזה ,אבל אם הלאוים נפרדים מנתקם עשה
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחד .על כן מנתק ע ש ה ד״הנותר ממנו ע ד בקר״ א ת שני הלאוים.
ויש בזה עוד דברים.
לדעה המפרשת א ת הפסוק ״ולא ילין לבקר זבח ה ג ה פ ס ח ״ ע ל איסור הלנת
הבשר נשאלה השאלה לשם מ ה בא כתוב זה אחרי שכבר נאמר ״לא תותירו ממנו
עד בקר״ .חדש במשנה למלך שפסוק ״לא תותירו״ מיירי בפסח מצרים ,והכתוב
שלנו מיירי בפסח דורות .והוסיף שעל כן רש״י המפרש בפירושו לתורה את
הכתוב ״ולא ילין לבקר זבה הג הפסח״ לאמורים ,מפרש בסוף פ ר ש ת ראה )ט״ז ד׳(
את האמור שם ״ולא ילין מ ן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר״ שהוא
מתייחם לפסח דורות בנגוד ל״לא תותירו״ .ואכן נאמר בתוספתא פסחים סוף פ ״ ח :
פסח מצרים נאמר בו ולא תותירו מ מ נ ו ע ד בקר פסח דורות כיוצא בו.
1 0
לפי זה היה עלינו בעצם לאמר שבקרבן פסח לדורות אין הלאו דנותר נתק
לעשה שהרי הכתוב ״והנותר מ מ נ ו ע ד בקר באש תשרפו״ נאמר רק בקשר לפסח
מצרים״.
אך לאמתו של דבר מצאנו עוד כתוב המצוד ,על שריפת הנותר והוא בפ׳ צו
י ף ״ .12
)ז׳ י״ן( ש ם נאמר בקרבן ת ו ד ה :״והנותר מ ב ש ר הזבה ביום השלישי
והנה הרמב״ם אינו מונה מצות עשה בשריפת נותר בקשר לקרבן פסח האמור בפרשת
בא. ,אלא מונה אותה מצות ע ש ה בקשר לכתוב בצו באמרןנב ״מצוד .צ ״ א היא שצוה
לשרוף נותר והוא אמרו יתברך וחנותר מ ב ש ר הזבח ב א ש ישרף״ .לפי זה הכתוב
הכולל של שריפת נותר הוא האמור בפרשת צו ויש עוד כתובים בענין זה ,בקרבן
פסח בפרשת בא ,לאומרים שמדובר שם בפסח דורות ,ובקדושים בקשר לשלמים.
ב
א
ש
ש ר
מכל הלין יוצא לנו שאינו ניתק לעשה אלא הלאו של נותר דבשר ,אבל הלאו
של נותר דאמורים איננו ניתק לעשה .וכן יש לציין מלשון הרמב״ם ש כ ת ב במניה
אמורים שאינו לוקה ״לפי שאין בו מ ע ש ה ״ )קרבן פסח פ ״ א ה״ז( ובנותר דבשר
כתב ״ואינו לוקח ,על לאו זה שהרי ניתק לעשה״ )שם פ״י הי״א(.
ואף שנותר דאמורין נזכר לפי הרמב״ם רק בקרבן פסה ״הוא הדין לשאר
אמורין ולשאר קרבנות״ כדברי ״ספר החינוך״ )מצוה צא( .
4ז
11עיין בחזקוגי למשפטים כג יח ,אלא שהוא מיחס גם הכתוב משפטים וגם הכתוב בבא
לאסורים ,בבא לפסח מצרים ובמשפטים לפסח דורות.
12מ׳׳ע זו נאמרה בקרבן שלמים בפ׳ קדשים )יט ו(.
13םה״מ מ״ע .ועיין גם ה׳ פסולי המוקדשים פי״ט ה״א :וכן הנותר מצות עשה לשרפו
שנאמר והנותר מבשר הזבה ביום השלישי באש ישרף .ומונה מ״ע דשריפת נותר בה׳
םםולל המוקדשין בראשם ,ואינו מונה מ״ע דשריפת נותר בה׳ קרבן פסה— .
14ועיין אצל הגר״ה הלר זצ״ל בסה״מ מל״ת קטז בהערות.
29
www.daat.ac.il
הרב צבי יצחק אברמוביץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ס פ ק ו של האדמו״ר הרא״מ מגור זצ׳יל
על הרואה נר חנוכה בליל שבת
^
ב ״ ה מ ע י ך )טבת תשל״א( מ צ ט ט הרב ח .ז .גרוסברג שליס״א את ספיקו
האדמו״ר ד״רא״מ מגור זצוק׳יל הנדפס בספר ״מכתבי תורה״ )שהוצאתי לאור ע ם
הערותי( מכתב י״ג ,אם הרואה נר חנוכה אחר קבלת ש ב ה יכול לגרר ברכת ע ע ~ י _
'1^2
נסים ככל רואה נר חנוכה ,ומוסיף הוא להסתפק שאם נאמר דהרואה יכול
בלילה יש לומר דרק בלילה יכול לברך וביום לא יברך .ועל זה כותב הרב ג ר ו ס כ ר •
מ
שליט״א שהדבר
ה
ד
ל
ב
ר
ק
ת
ב ר
ח נ י כ ה
ו
ב
א
ר
י צ י י ד
ב ם מ
ש
א
ג
"
ח
ר
א ו
״
י ד
ס י
ח
י ק
ת
׳
ע ב י ר י
ר
ע
״
ד ,כ ו ת ב
ם
ל
י כ י ל
י
ב
ב
ד
י ב
0
״ י ~? ל עבת לפ•^
ר
כ
ש ע ש י |
ת
י
0 , 0 3
ישהחיי**
''
דהוי כמו רואה נר חנוכה ,ומבואר דהרואה יכול לברך גם אהר קבלת ש ב ת ' ד א י -
^
צריך לחכות עד הלילה.
לפי ע נ ״ ד אין דברי הסמ״ג ענין לםסיקו של האדמריר מגור זצוק״ל.
לספר בארתי את הספקות כ ך :יש סברא לומר דאין הרואה יכול ל ב ר י אזזר
*
קבלת ש ב ת מפני שרק בזמן הדלקה תקנו חז״ל שגם הרואה יכול לברך1 , ,
1
כ
ך
ז ע
א ב
כ
ש
ג ם
א ס ו
ד ,י י א י
א י נ ו
ל כ י י ,
י כ
3
א ב ? ז
ס ב
ג ם
7
0
י א לא
^ ^ י
^
'
י לי״יל^
גיסא ,כיון שזמן המצור .הוא גס לאחר ק ב ל ת שבת שהרי צריך לתת ש מ ן כ נ ד
שידלק חצי שעה בתוך הלילה ,נמצא שאף שאי אפשר להדליק אבל ה ג ר ד ^
מצוד .של חנוכה ולכן יוכל הרואה לברך .ולפי הצד השני יש להוסיף ו ל ה ס ת ס ק
שעיקר מצות נר הנוכה היא בלילה ,אלא שבליל ש ב ת הקדימו חז׳׳ל א ת ז מ ן ה ד ד ־ ל ^
מפני ההכרח ,ויש לומר דזה הקדימו רק לענין ההדלקה שאי אפשר ל ע ש ו ת ה כ ע י ^ *
׳
אבל חרואה שעל ראייתו הוא מברך ,יתכן שלגביו העמידו חז״ל דבריהם ע ל
הדין ורק בלילה מותר לו לברך.
הפמ״ג מדבר ממי שקיבל עליו ש ב ת לפני הזמן המחוייב מ צ ד דין ת ו ס ס
^
ובזמן ההוא מותר עדיין למי שלא קיבל ש ב ת להדליק נר חנוכה וכיון ש ז מ ן
? י ל זזאז-י!*' *
ל ל יי*
זמן הדלקה לכל העולם סובר הסמ״ג דייריאר•
" "
זצוק״ל הוא דוקא לאהר זמן קבלת ש ב ת המהוייב מ צ ד דין תוססת ש ב ת
לאף אחד להדליק ובאופן כזה יש להסתפק אם הרואה יכול לברך כיון ש ע ע ^ * ^ "
*יז
זה זמן הדלקה לאף אחד.
מובן שגם הספק השני הקשור בספק הראשון חל על אותו הזמן• ש א ש
שהרואה יכול לברך אף בלילה למרות שאין זה זמן הדלקה ,יש לומר ד ר ק ב ל י ל ן ^ -י ^ ל
לברך מפני שאז הוא עיקר דין הדלקת נר חנוכה .וזה בא להוציא א ת ה ז מ ן י
קבלת ש ב ת המהוייבת מעיקר הדין ובין הלילה ,שזמן זה אינו זמן ה ד ל ק ן ״ ^ ^ /י ז
י
נ
7
ת
כ
ז נ י ז ? י
ת
י כ י
י ס ם י
ב
,
ע
י
ד
0 ,
י
א
ד
ם
ע י ק ר
י ג ם
ז מ ז
נ ״ ח
7
0 ,
ב
ש ע כ
י
י
ה
ב
1
,
א
ז מ ז
ה
ד
ע
1 ,
?
י
ב
ל
ע ל י י
ש
ב
ת
ל מ ג י ^***
' י" "
י * '' ' ׳
^
* ^י
המהוייב שפיר יוכל לברך אז בתורת רואה )למרות שגם בלילה יוכל ל ב ר ך ^
17
ה ם פ
ה ס נ י
כ ם נ י
ה י א
ל
?
ה
כ ו ל י
ע ל פ א
ו כ מ י
י
'
״ י
(
ק
א ח ד של
מברך כך הרואה )לברות שהוא עצמו אינו יכול להדליק( יכול לברך,
30.
www.daat.ac.il
ע ק ^ 2 5 -
אמנם הי׳ מקום לומר שספיקו )הראשון( של האדמו״ר זצוק״ל הוא גם ברואה
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאחר קבלת ש ב ת שקיבל היחיד על עצמו ,כיון שסוף סוף אותו יחיד אינו יכול
להדליק ומכיון שכך גם אינו יכול לברך בתורת רואה .וגם ספק זה אין לפושטו
מדברי הפמ״ג ,שהרי הפמ״ג אינו מדבר מרואה גרידא ,אלא מ מ י שמדליקין עבורו
)וזה עדיף משליחות כמו שכתב ד״פמ״ג שם( ,ומסתבר שאין דינו כרואה ממש ,שהרי
לא התגר• חפמ״ג ואמר דיברך אחר חדלקה אלא סתם הדברים דכמו בכל הדלקת
נ״ה מברכין קודם ההדלקה כך במקרה שלו יברך מ י שמדליקין עבורו קודם ההדלקה.
ומה שכתב הפמ״ג דיברך כמו ברואה אין כוונתו שדינו כרואה ממש ,אלא כשם
שהרואה מברך בודאי שגם במקרה שלו יכולים לברך )וכמו שמעתיק המשג״ב
את דברי הפמ״ג ״דלא גרע מרואה״( .ובאופן כזה אף אי נימא דסתם אדם שקיבל
שבת לפני הזמן המחוייב איגו יבול לברך בתורת רואה כיון שלגביו זמן זה אינו
זמן הדלקה ,מכל מקוםמי שמברך על מ ה שמדליקין עבורו ,בודאי יכול לברך שהרי
על ההדלקה הוא מברך ולא על הראי׳ ,וההדלקה הרי נעשית ע ת ה וסוף סוף עלי׳
הוא מברך ולא על ראייתו.
אבל באמת נראה שאי אפשר לומר כך ,כי אם האדמו״ר זצוק״ל מסתפק גם
ברואה אחר קבלת שבת שקיבל על עצמו לפני זמן החיוב ,אין לצדד ולומר דאז
אי אפשר לברך כיון שלגבי אותו יחיד אין הזמן זמן הדלקה .שהרי עכ״פ יוכל
אותו יהיד לבקש ממישהו שידליק עבורו ויוכל לברך ברכת ש ע ש ה גסים כרברי
הפמ״ג ,וא״כ מטעם זה עצמו יהשב הזמן זמן הדלקה לגבי אותו יהיד ויוכל לברך
גם בתורת רואה .ולכן צריך לומר כמו ש כ ת ב ת י שספיקו ש ל האדמו״ר זצוק״ל הוא
דוקא ברואה לאחר קבלת ש ב ת המחוייבת מעיקר הדין ,ואין זה ענין לדברי הפמ״ג.
א ת ה ב ח ר ת נ ו מ כ ל ה ע מ י ט וכוי ו ר ו מ מ ת נ ו מ כ ל ה ל ש ו נ ו ת )מתוך תפילת החג(
ויש לדקדק כיון שכבר אמר אתה בחרתנו מכל העמים ,מה זה שאמר ורוממתנו מכל
הלשונות .ופירש רבינו שמחה גונם זי״ע מפרשיסחא כי כל המעלות שבעולם יכולים בני
אדם לפרט בלשונם ,ויש לשון יותר מבואר מלשון אחר שיש יותר חיבורים בו .אבל
מעלות ישראל דהוא חד עם קוב״ה כביכול ,הוא מרומם מכל הלשונות עד שאי אפשר
בשום אומה ולשון לפרט ולפרש מעלות ישראל הקדושים .וזה שאמר ורגממתנו מכל
הלשונות ,שאין לשון שבעולם שיוכל לומר ולבאר מעלות ישראל.
)רמתים צופים מאת הצדיק מוהר״ר שמואל משיגאוי(
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תגובות
בעית הפליטים
הציבור הישראלי מחולק לשני מחנות לגבי הסבסוד בין ישראל ל א ר צ ו ת ע ^
י ש סוברים שאין לותר ע ל אף ש ע ל אדמה .ואילו אחרים סוברים ש י ש צ ו ר ך
לויתורים בענין השטחים כ ד י להגיע לשלום עם העולם הערבי .גם החוגים ה מ ו כ נ י ם
לויתורים ומסכימים לנסיגה ע ד ל״גבולות מוכרים ובטוחים״ מתקשים ל ה ג ש י ם
המדיניות הזאת .בעקבות העקשנות הערבית המסורתית המנסה לנצל כ ל נ כ ו נ ו ת
לויתורים כ ד י לסחוט ויתורים נוספים מ מ ד י נ ת ישראל .ב״המעין״ ת ש ר י ת ש ל ״ א
)עמ׳ (56—55הדגשנו כבר שגם אם אין אפשרות לויתורים מ ח ש ש מ ו צ ד ק מ פ נ י
ךץ
תביעות חדשות ,אין להתעלם מהעקרון היסודי שמלחמה בלתי פוסקת ע ב ו ד
ישראל השלמה אינה מ ט ר ת שובנו לארץ ישראל .תפקידנו להקים י ש ו ב י ה ו ד י
י* אינה א ל א
ל
ל ״ י*
י
לי
במלוא מובן המלה בארץ ישראל׳
סיסמה חדשה ,אשר איננה יונקת ממקור תורתי.
ר
א
ה
י א י
מ
ט
ש
ה
ש
א
> ן ד מ ד
ע
ארצות ע ר ב מדגישות ב ל י הרף א ת ב ע י ת הפליטים הערבים ה י ו ש ב י ם ג י ר ד
צ ע ו ת כל
רצועת ע ז ה ובמחנות רבים ביהודה ושומרון .ארצות ע ר ב דורשות
שופרות התעמולה שלהן להחזיר א ת הפליטים האלה ל א ר ז ישראל• ל י ה ח ז ר ת
זכויות הפליטים — כך הם אומרים — אין להגיע להסדר עם מ ד י נ ת י ש ר א ל .
למדינת ישראל י ש בעית פליטים כפולה — הפליטים הערבים ב מ ח נ ו ת ה פ ל י ט י ם
וגם התושבים הערבים ביהודה ושומרון ,במשולש ובנצרת וכר .מ ש ו ם מ ה א י
ל קי ג מ 4
•
ל
ל
?
היהדות ה נ א מ נ ת
לפי כעית
י"
ל א
מהחוגים הדוגלים ב ש י ט ת ״ א ף
הפליטים .דומני ,שדוקא בבעיה אנושית חמורה זו ,י ש נ ה ת ש ו ב ה ברורה ב מ ק ו ר ו
התורה והמסורה .יש איסור מ ן התורה להשאיר גוים בארץ ישראל ,ו ף
מחלוקת ע ל ה ק ף איסור זה ועל איזה גויס חל האיסור — אין ל ה ת ע ל ם
״׳׳יםרז־
.
, ,
.
.
שבאיסור ״ ל א ישבו בארצך״ )שמות כג ,לג( המובא ברמב״ם בהל׳ ע ב ו ד ת כ ו כ כ
פרק י׳ הלכה ו :״אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור ל נ ו ל ה נ י ח י ע ו ב ד ,
כוכבים בינינו״.
מאוד
^
י
וחומרתה עולה על העקרון ה ח ד ש ש ל ״אף ש ע ל אדמה״ .ה א ם איל ל ה ז ג ך ל ף
ב א מ
ב
ט ת
נ ו
ע
מ
ד
ה
ש
ב
ג ב י
ע
ע
י
ה ס
ת
י ט י ם
א י נ ם
ד מ ד
ו י ו ת י
נ ו ק ט י ם
ז
מ
ע מ ד ד ,
ה
ג
:
ח
ם
כ
ב ר י ר ה
א
ה ב ע י י ,
ר
צ
י
ע
ע
ת
ש
ז
ה
מ
ב
א
י
ו
ת
א ? 1ם י
ע ר ב י ם
ע
ר
נ
ב
ל
י
ם
ב
א
י
ז
י ,ר צ י ע ה
י
ע
ם
ש
כ
א
י
מ
ל
ה
י ,י א
מ
א
ו
ב ע י ד ,
ת
א
פ י
י ז מ ו י ה
ע
י
י
ב
ע
ע
1
ם
ד
ד ,
* ס לפי
^
י׳
.
מ צ ו ת כיבוש הארץ אין להעדיף ח ל ק מיהודה ושומרון ב ל י ערבים ו ע ם א פ ש ר י ת
ישוב יהודי פעיל ע ל כיבוש כ ל יהודה ושומרון עם מ א ו ת אלפי ע ר ב י ם ה מ ת ר י ס
מכשול רציני להתישבות יהודית גדולה ז
כיבוש הארץ ל פ י דיני התורה איגו נגמר בכיבוש הצבאי ,ל מ צ ו ת י 7ב
ישראל י ש הגדרה ברורה :כיבוש ,גירוש הגויים והתישבות .כיבוש גרידא.
א
מ
ה ת ה ל ת המצוה ,ואילו בכיבוש וגירוש התושבים הזרים עיייל א י ן
י
ה
ת
י
ש
ב
י
ת
ם ע י ל ה
ו
א
כ י ב ו ש
צ ב א י
מ י ,ו ד
ק י ו ם
מ
צ
י
י
ו ב
נ
ל
*ל
קיימיס
ת
*
א
יעיכ
'
~~
״" *
המציי׳• ?
ישראל ,כמבואר בדברי הרמב״ן ,בהוספה ד׳ למצות ע ש ה שבספר ה מ צ ו ת ל ה ר מ כ ! ,
32
www.daat.ac.il
7
ת
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
יש מקום לחשש שהעדרה של תביעה ברורה לפינוי ערבים יתנקם בנו בעתיד
הלא רחוק .לאט לאט חודרת בעולם הגדול התביעה הישראלית לגבולות מוכרים
ובטוחים ,אבל טרם השמענו זכותנו לארץ ישראל עבור עם ישראל ,כלומר ארץ
ישראל שיש בה רוב מוחלט לתושבים היהודים .אמנם מזכירה התורה את הגר
תושב אשר יושב בארץ ישראל ,אבל הכוונה למיעוט של גרי תושב ,אשר הגדרתם
נמסרה בתורה שבעל פח ,ואילו קבלת גרי תושב תלויה ביובל.
בתום מלחמת עולם השניה קבלה פולין חלקים נכבדים ממזרח גרמניה .פולין
גרשה משם מיליוני גרמנים והושיבה במקומם אזרחים פולניים .העולם השלים
עם התפשטות זו ,אף שהיה מדובר שם בהתישבות פולנית במקום שמעולם לא היה
שייך לפולין .אם אנו נרצה ברצינות גבולות מוכרים ובטוחים ,מחויבים אנו לתבוע
סיגוי ערבים מכמה שטהים .דיון בסוגיה זו נראה לי הרבה יותר חשוב מהדיבורים
על ״אף שעל אדמה״ .דגל ישראל על כל מדבר סיני פחות השוב מהתישבות יהודית
ברצועת עזה ובחברון .לא תתכן התישבות ישראלית ברצועה ובחברון בלי פגוי
הערבים משם .אין לחתעלם מהבעיה האנושית שבכל גירוש ,אבל נעשה שקר לנפשנו
אם לא נגיד דברים ברורים גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.
לא רק ארצות ערב אהדות כמו סעודיה ועירק מסוגלות לקלוט ערבים רבים,
אלא גם ארצות אהרות כמו קנדה ואוסטרליה מוכנות לקבל עשרות אלפי ערבים.
כמובן שאין ״המעין״ הבמה המתאימה לדון בבעיה זו מכל צדדיה .זאת בעיה
אנושית לא קלה ,במיוהד עבור עם ישראל שסבל כה רבות מהגירות מארץ לארץ
ומממלכה לעם אהר .אך יש מקום לתמיהה על היהדות הדתית אשר איננה מפנה
תשומת לב לבעיה זו ,שבעיקרה משולב בה צד הלכתי־דתי.
מעשי האבות סימן לבנים — ולאברהם אמרה שרה :״גרש האמה הזאת ואת
בנה ,כי לא יירש בן האמה הזאת עם יצחק״ )בראשית כא ,י( ,והקב״ה אמר לאברהם
לעשות כדברי שרה .האם אין כאן רמז שלעתיד לבוא מוכרח זרעו של שרה לגרש
את בגי ישמעאל ז אבל לא כל המפרשים ראו בגירוש ישמעאל צד היובי .הרמב״ן
ראה הטא בעינוי הגר ע״י שרה עוד לפני לידת ישמעאל :״חטאה אמנו בענוי הזה
וגם אברהם בחניחו לעשות כן ושמע ה׳ אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות
זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי" )רמב״ן ,בראשית טז ,ו( .אין להשוות עינוי
ללא צורך עם קיום גירוש בהסכמת ה׳ אחרי לידת יצחק ,אך רבינו יעקב בעל
הטורים ממשיך את דברי המוסר של הרמב״ן ,ולפי דעתו גם גירוש הגר וישמעאל
גרם לעוגש על זרעה של שרה :״ובשביל שגרשה שרה להגר מביתה ,נענשה
ונשתעבדו בניה והוצרכו להתגרש משם ]ממצרים{״ .פירושו זה של בעל הטורים
על גירוש הגר וישמעאל בהסכמתו של הקב״ח מעיד על הבעיה החמורה הזאת של
גירוש ישמעאל או זרעו.
אין שום צורך והצדקה לחחדיר שנאה כלפי הפליטים הערבים .אמנם יש ביניהם
בנים ובני בנים של רוצחים שרצחו יחודים רבים מתוך שמחת השנאה וחרצח,
אבל אל לנו ללמוד מחם .מאידך יש לחדגיש ביתר שאת כלפי אומות העולם את
זכותנו לארץ ישראל יהודית ,ארץ ישראל אשר יש בה רוב מוחלט לעם ישראל.
י .ע.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למערכת
מכתבים
בגליון תשרי ש .ז .הופיע מאמר ״מצדה או י כ נ ה וחכמיה ז״ .מצאתי ל נ ח ו ץ
להעיר מספר הערות.
א .הנושא העומד היום לדיון אינו א״י קטנה בשלווה ,או א׳׳י רחבת ידים ת ו ך
מ א ב ק מתמיד ,אלא א״י קטנה הוך הפיכת רוב מרכזיה העירונים לישובי ם פ
הנמצאים בטווה קטיושות ותותחי ארב ,וסיכון קיומה ע ״ י צבאות החונים על ג ב ו ל ו ת
משוללי אפשרות הגנה ,או א״י רחבה תוך ש ק ט יחסי והרחקת כל פעילות צ ב א י ת ,
סדירה או טירוריסטית ,מישובים אזרחים ,לקזים צבאיים .ע ל כן לא רק ש ט ת י א ׳ ׳ י ,
אלא אפי׳ שטחים שודאי אינם חלקים מא״י ,יש חיוב בטחוני למנוע א ו ת ם ס י ד ^
אויבנו ,וממילא היוב דיני של ונשמרתם לנפשותיכם מ א ד מאד .ה ע ר כ ת ה מ צ ב
והמסקנות האמורות אינם דעתי בלבד ,אלא ד ע ת רוב מ ו מ ה י ה ב ט ח ת ו ה ס ד י ג י ד ת
במדינה.
ב .אף לו היתד .הבעיה כפי שתיאר אותה הכותב הנכבד ,שוב ,בלא ל ה ת י י ז ז ס
לעצם הבעיה ,אין הנידון דומה כלל לראיה .ה ש א ל ה אם ב מ צ ב אבוד ,ב פ ק ו ס י ע ל
ה פ ס ד בטוח ,י ש להסדיר כניעה ועל ידי כן לנסות להשיג ״הצלה פורתא׳׳ ) ד א ן -
י "׳ * י ש י פ ת
ל ל
גמרא גיטין נו ב( ~ לבקש א ת יבנה ו ה כ מ י י ׳
ה ד ס האחרונה — מצדה ,שאלה זו חוזרת במשך כל ההיסטורי׳ העולמית ,ו ק י י
אף בימינו .אולם מצבנו ב״ח רחוק מאבוד ,ואין אנו זקוקים לכניעה ,א ד ר ב א א ג ל
המנצחים בחסדי ד ׳ האוזר ישראל גבורה ונותן לנו כח לעשות חיל .אצלגר ה כ ל
רק ש א ל ה של מחיר ,אמנם מחיר יקר של טובי בנינו ,אבל בכל אופן מ ח י ר ה נ י צ ה ו ן
ולא ה׳יו מהיר הכשלון ,ועל כן אין לרמות מ צ ב זה לשאלת יבנה והכמיי• א ו מ צ ד ד ״
ר
;
י ,
א ו
ע
ח ם
ה ס ו ף
ד
0,
פ ת
ב ע י י ת
צ
ד
ק
ת
מ
ע
ס
ה
ו
ש
ל
י ב
א י
ז
1 0 3
נ ג ד
ה י י ת
כ י כ
־מעעה
י'
י " ׳
ג .אין בש״ס הכרע ל
מצדה .להיפך ,בגמרא גיטין )שם( מוצאים אנו בשם רבי עקיבא י ״ א ר ב י ד ס ף
ביקורת על התנהגותו של ריב״ז .הבעיה של ״חירות או מוות״ א ו ״ ה צ ל ה פ ו ר ת א ׳
ל
לא הוכרעה במשך כל הדורות ,וכנראה יש ק י ש לשתי השיטות בהתאם ל נ ס י ב ו ת .
כן ודאי שאין ללמוד מ ן הסתום על המפורש.
ד .בעיית החזרת השטחים היא בעיה הלכתית .וממילא נ ת ת ה ל פ ס י ק ת ק י ע ל
רבנים מתוך מקורות הלכתיים ודיוק משסטי .אשר דברי קודשו ש ל ״ א ב י ה ן ^ ל
יש א״י
י
ישראל״ )כפי שכוגה בשאג׳׳א ושבה״א( הרמב״ן בספר
וישובו מ ״ ע דאוריתא ישמשו לה בסיס .ואין הדבר מ ן הראוי להכריע ב ה ב פ א ^ ^
עיתוניים משוללי יסוד דיני.
בכבוד רב,
יהושע אג ב ן ״ מ ז נ * -
ירושלים ,ש כ ו נ ת ב י ת ד -
ע
ה
ס
צ
ו
י
ת
י
*1
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל ס ו פ ר י ה ם
יונה עמנואל
אוצר מפרשי ה ת ל מ ו ד
אוצר מפרשי התלמוד .כרך א :בבא מציעא ,פרק א.
בערר על יד* הרב שמואל קיבלביץ ,הרב יוסף בוקסבוים
והרב אברהם קבלקין .הוצאת מכון ירושלים .תשל״א.
א.
נפל דבר בישראל .ביוזמתו של בן תורה צעיר ונמרץ הוקם מפעל אדיר ,שיש
לראות בו הנשמתו של אידיאל תורני עתיק יומין :לאסוף לפונדק אחד את כל גדולי
ישראל ,מפרשי התלמוד מדור דור .אפילו למדן מופלג הלן באוהלה של תורה אינו
יודע כמה מאות מפרשים עמלו בהבגת הגמרא ואף זכו לכתוב את פירושם .מאות
ספרים נדפסו ,ואילו היבורים רבים נשארו בכתב יד ,אך נשארו לפליטה בספריות
או בידי צאצאי המהברים .מכירים אנו את מפרשי הש״ס הגדולים ,בין מתקופת
הראשונים בין מתקופת האהרונים ,אבל נוסף לאלופי התורה שבכל דור ,קמו עוד
מפרשים רבים ,ביניהם מפרשים יותר ידועים ואף כמעט בלתי ידועים ,אשר העשירו
את הש״ם בפירושים ובביאורים השובים .אולם יש להודות שלא כל דבר שנכתב
ושנדפם יש לו ערך למודי ,אבל אין לתאר כלל את העושר התורני הגדול הטמון
במאות ספרים .פירושים ,קושיות ותירוצים לאלפים נמצאים גם בספרי שאלות
ותשובות ,כלומר בספרים אשר עיקר מטרתם אינו לפרש את הגמרא או לחדש
חידושים בחבנת הסוגיה ,אך בתוך בירור השאלה וליבונה עגו גדולי ישראל לא רק
לשאלה אלא גם עמלו וטרחו בהבנת סוגיה מסוימת והציעו פירושים חדשים.
כל זה מפוזר באלפי ספרים ,ספרי מפרשי הש״ס וספרי שאלות ותשובות,
ואילו בן תורה הלומד גמרא אין לו שום אפשרות לגשת לאוצר האגדי של פירושים
ובירורים באותח סוגיה אשר הוא לומד כעת .להנות מאוצר מפרשי התלמוד היה
עד עכשיו זכותם הבלעדית של גדולי חתורה ,למדנים מופלגים .הם ,אבל רק הם,
ידעו את הפירוש היפה של השאגת אריה בסוגיה זו ,את קושיתו של הנודע ביהודה
בשו״ת שלו ואת הסברו של ההתם סופר .רבים בדורות האחרונים אשר נפשם השקה
בתורה הצטערו על כך שגבצר מהם לגשת לאוצר התורני האדיר שבספריהם
של גדולי הראשונים והאחרונים .אמנם נכתבו פירושים רבים ״על הדף״ כלומר
לפי סדר המסכתות וכל בן תורה יכול ללמוד את פירושי הרשב״א או את בירורי
ה״פני יהושע״ ,אבל אין קץ לקושיות המתעוררות בלימוד הגמרא ,ואילו הלומד
מהפש לשוא בפירושים הידועים תירוץ לקושיתו .הברו בלימוד מצא כאן כבר עילה
לדהות את הקושיה שלא נזכרה במפרשים .לו היה קים ספר מקיף המביא — עד
כמה שזה אפשר — את כל המפרשים שנכתבו עד עכשיו — היה ספר כזה מביא
תועלת בלתי משוערת לכל בן תורה .הנה — קושיתו של הלומד הצעיר היא קושיתו
של בעל נחפה בכסף או של רבינו יצחק אלחנן בשו״ת עין יצתק ,והנה ,בספר כמעט
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בלתי ידוע נדון כבר קושי מסוים שבסוגיה ומפנה את הלמדן הנבוך לסוגיה א ח ר ת
בש״ס ,לאיזה רשב״א במסכתא אהרת ,אשר עוזר לו בהבנת הסוגיה כאן י;
ספר כזה אשר מרכז בתוכו את כל הפירושים ,הוא הלומו של כל למדן .האם
יש אפשרות להגשים הלום זה י התשובה לשאלה זו נתנו כמה תלמידי חכמים צעירים
באופן מעשי ביותר .ביוזמתו הברוכה של הרב יוסף בוקסבוים נ״י התאספו בני תורה
אחדים ו…נגשו לעבודה .הם החליטו להתחיל במסכתא ״ישיבתית״ מובהקת ,מ ס כ ת
בבא מציעא ,והנה ,אחרי זמן קצר הפתיעו אברכים אלה את כל ציבור לומדי התורה
בישראל בהופעתו של הכרך הראשון .כל מי שרואה את הכרך הראשון המפואר ש ל
יותר מארבע מאות עמודים עומד מופתע מהעבודה הכבירה הזאת .איך עשו זאת ?
איך הספיקו לעבור על מאות ספרים ולסדר בסדר מופתי את פירושיהם של גדולי
ישראל על עשרים דפים הראשונים של מסכת בבא מציעא ? י .ולעבודה ברוכה זר
קדמה עבודת הכנה ענקית .היוזמים התחילו את עבודתם בחיפוש אחרי ספרים ע ם
פירושים על מסכת בבא מציעא ומצאו יותר משש מאות )!( ספרים עם פירושים ״ ע ל
הדף״ ,כלומר פירושים לפי דפי המםכתא .נוסף לכך חפשו היוזמים במאות ס פ ר י
שאלות ותשובות ורשמו את חידושיחם למסכתא זו .עם גמר עבודת ריכוז ה ה ו מ ר
נגשו לעבודה הקשה ביותר :הכנת כל החומר הענקי הזה לדפוס ,כמובן אין א פ ש ר ו ת
להביא כל קושיה וכל פירוש כלשון המחבר ,במיוחד שקושיה מסוימת נ מ צ א ת
בספרים שונים ואילו בתירוץ ישנם שוב מחברים אחרים ,כל מחבר בצורת לשובר
והסברו המיוהד ,כאשר לפעמים התירוצים שווים או דומים ואילו לפעמים התירוצים
שונים מאד ,אך הצד השוה ביניהם :תורה היא ותורה צריכה לימוד .אין לתאר א
הקשיים שבהכנת החומר חרב לגוף אחד :אוצר מפרשי התלמוד .אבל היוזמים ה
יוסף בוקסבוים ,הרב שמואל קיבלביץ והרב אברהם קבלקין חתגברו ,טרחו והצליחו.
איך הצליחו? לכותב הטורים אין תשובה ,אם לא הרצון החזק ,למדגות ו ב ק י א ו ת
ת
ב
ר
1ריכוז החומר אינו דבר הדש וגעשה בדרך כלל בשני מישורים :א׳ ריכת לפי ערכיס
כמו יד מלאכי ,פחד יצהק ,שדי חמד ,אנציקלופדיה תלמודית ועוד חיבורים יותר
מצומצמים כמו כסף נבחר ,מלא הרועים ; ב׳ ריכח לפי סדר השים ,כמו שיטה מ ק י מ ת .
ה ל כ
י ו ת
ב ר י כ ו ז
ל ס י
ע ר כ י ם
א
ב ג ל י י ו
ש ל
0
ר כ י
עקיכא
י^״
׳ י
י
י
בתקופות יותר מאוחרות
איגד ישנם מראי מקומות רבים לספרי שרת הדנים בדברי הסוגיה .כדרר זי הלד
בנו ,רבי שלמה איגר בגליון מהרש׳׳א שנדפס בש׳׳ם וילנא.
בדור הקודם זכה הגאון הרב שמואל יצחק הילמן זצ״ל .חותנו של הרב יצחק הלוי
הרצוג זצ׳׳ל ,ועשה גדולות בריכוז אלפי מראי מקומות לפירושים נוספים ושד׳ת בספריו
״אור הישר״ על מסכתות רבות בבבלי וירושלמי .ספרי ״אור הישר״ מלאים חידישיס
ובירורים לפי סדר השים ,אבל נוסף לכד ישנם שם מ״מ לעיונים בספרי ראשונים
ואחרונים בדברי הגמרא ,פירער׳י ותוספות וגם בפסקי הרמבים .צורה חדשה של ריכון
החומר והסברים חשובים נמצאת ב״משנה יוסף״ על מסכת שביעית מאת הרב ידסןז
רביעית.
ייי
?
ליברמן שליט״א .בקרוב יופיע החלק הרביעי ־־־
הליקוט היסודי ב״שיטות המפרשים״ וב״תוםסות אחרונים״ בליווי הסברים ב ״ ס ש נ
יוסף״ מהוים דוגמא למחברים אחרים להמשיך צורה יפה זו של ליקוט ופירוש ,ביגיהש
ליקוט מספרים נדירים.
ג
ה ח ל
ה א ח
פ ל
כ
ס
כ
ס
ת
ת
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפליאה והאמונה שאכן הדבר אפשרי .ועד פקידים ואמרכלים בעד ארץ ישראל
בהולנד העמיד לרשות היוזמים בית ברובע היהודים בעיר העתיקה בירושלים ת״ו
ובבית הזה הכינו אברכי ״מכון ירושלים״ את הכרך הראשון של אוצר מפרשי
התלמוד .לא תקציבים גדולים עמדו לרשותו של ״מכון ירושלים״ וגם לא מנגנון של
פקידים ומנהלים .רבנים צעירים אהדים נגשו לעבודה ,חוג המכון התרחב והצטרפו
עוד אברכים מישיבות וכוללים אהדים בירושלים — והעבודה נעשתה בצורה נפלאה.
מוקדם מדי להעריך את חשיבות המפעל הכביר הזה .גדולה מאוד זכותם של
הנהשונים הראשונים שהכינו כעת את היסוד המוצק להמשך העבודה .אין ספק בכך
שעבודה תורנית כעין זו נותנת סיפוק רב לעוסקים בה ,סיפוק של יצירה ובנין ,סיפוק
של ניצול מקסימלי של כוחות יצירה הטמונים בכל בן תורה ,סיפוק של שותפות
בבנין עדי עד של לימוד התורה בישראל .אין בדברים אלה ה״ו משום פגיעה באלפי
לומדי תורה בישיבות וכוללים אשר אינם משתתפים במפעל תורני זה ,ואין לטעון
ח״ו שרק אנשי ״מכון ירושלים״ עוסקים בהתמדה בבנין התורה ,אבל אין לחכהיש
שאברכי ״אוצר מפרשי התלמוד״ מצאו אפשרות חיובית ביותר לכוחות היצירה
והבניה שבכל בן תורה.
תוכניות רבות בידי אנשי ״מכון ירושלים״ .בקרוב תפתחנה שלוחות של המכון
בבני ברק ובתל אביב ובשלוחות אלו יתחילו להכין ״אוצר מפרשי התלמוד״ למסכתות
אהרות .כמו כן מתכוגן המכון להוציא כמה פירושים חשובים ביותר מגדולי האחרונים,
שנשארו עד היום בכתב יד ,וכנראה יצאו בקרוב בס״ד הכרכים הראשונים.
ראשי ״מכון ירושלים״ הוגים מפעל נוסף :לארגן קבוצה של תלמידי הכמים
צעירים שיקימו בירושלים ,בעיר העתיקה ,מרכז ללימוד דיני בית המקדש ודיני
קדשים ויאספו באופן שיטתי את כל החומר הרב הדן בעיר הקודש והמקדש ,דיני
בית הבהירה ודיני קרבנות .אין צורך להדגיש את העיתוי והמקום המוצלה למפעל
כזה.
כעת הופיע הכרך הראשון של אוצר מפרשי התלמוד ,ובזה יצאו היוזמים עם
תלמודם בידם לרשות הרבים .גופים שונים מהיחסים באהדה למפעל הכביר הזה,
אחרי שראו את ראשית ביכורי עבודת המפעל .יש לקוות שממשלת ישראל והקרנות
היהודיים לעידוד עבודות מחקריות יושיטו את מלוא עזרתם למכון ירושלים ,כדי
שראשי המכון יוכלו להמשיד בעבודתם ההשובה ,בלי שירבץ עליהם עול כספי כבד
המכריח אותם להקדיש זמן ומרץ לכסוי התקציב .ואולי תמצא קבוצה של בעלי
עסקים שיקימו ועד מרכזי לממן את מפעלי מכון ירושלים .דבר כזד .אפשרי ,ויקל
בודאי על פעולות המכון בעתיד.
ב.
יחד עם הערכה כנה למכון ירושלים ופרי עבודתו ,יש מקום להערות ביקורתיות
אחדות .אין בביקורת משום צעקה על לשעבר ,אלא משום תפלה לעתיד .״אוצר
מפרשי התלמוד״ עומד כעת בראשית צעדיו ולכן מן הראוי להביע באופן גלוי
הערות אחדות ,הצעות אחדות שיש לתת עליהן את המחשבה.
דומני שהכרך הראשון לוקה ביתר ובהסר.
ביתר כיצד י כוונת אוצר מפרשי התלמוד אינה להביא את כל דברי הראשונים,
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלא אם כן דבריהם נדונים בספרים אחרים .לכן אין לתת זכרות יתר ל א ו ת ם
מפרשים הדשים אשר כל בן ישיבה יכול לעיין בהם .בכל ישיבה שבה לומדים מ ס כ ת
בבא מציעא מצויים חדושי רבי חיים מטעלז על מסכתא זו או הדושי רבי שמעון
שקאפ או חדושי הגרנ״ט .במדה שיש בדבריהם לענות על קושיה מסוימת ,יש מ ק ו ם
לצטטם ,אבל למה להביאם כאשר יש בדבריהם חקירות חדשות או קושיות אשר ל
נזכרו לפני כן בספריהם של מאות מפרשי הש׳יס 7גם אין צורך להרבות ב ה ב א ת
חקירות הדשות של ראשי ישיבות ור״מים שליט׳׳א בארץ ישראל אשר נדפסו ב ש נ י ם
האחרונות ,אם לא ב״הערות״ שבסוף הגליון .יש לראות באור הנכון את חשיבותם ש ל
הסברים ,חקירות וקושיות חדשות חמובאות בספרים חדשים .יתכן שיש כאן מ ח ו ר
יפה מראשי מכון ירושלים כלפי ראשי הישיבות ור׳ימים שליט״א שבדורנו ,א כ ל
יש להזהר מהגזמה ,גם אם זה לטובת המכון.
והכרך הראשון לוקה גם בחסר.
בחסר כיצד י דרכים שונות ללימוד הסוגיה — הדרך של ליבה הסוגיה ל א ו ר כ ד
ולרוהבה ,בירור המושגים ,חקירות ע׳יפ פירושי חראשונים ,תירוצים ל ק ו ש י ו ת
המפרשים וכר — וישגה גם דרך של עיון ביסודות ההלכתיים שבסוגיה ו ש ב ד ב ר י
הראשונים והאחרונים ,ליבון הלכתי ומיצוי היסוד ההלכתי בליבונן ש ל ה ל כ ו ת
אחרות .בדרך הראשוגה מתרכזים בעיקר בתור הסוגיה .הפוך בה והפוך בה .ו א י ל ו
בדרך השניה יש להתעמק בכללי ההלכה שבסוגיה ,ביסודות הראשיים ש ב ה ל כ ה ז ו
י י בעיקר
לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא .ראשי מכון ירושלים ייל י
בדרך הראשונה ורכזו באופן נפלא את כל הפירושים .החידושים והחקירות ל ה כ נ ת
הסוגיה המפוזרים באלפי ספרים.
אך יש הזנחה מסוימת כלפי הדרך השניה .ואין פלא בדבר .בלימוד הישיבתי ^ ל
היום מודגשת יותר ויותר הדרך הראשונה ואילו מעטים ההולכים בדרד ה ש נ י ז -
בפירושיהם של גדולי המפרשים נמצאים יסודות הלכתיים חשובים הקובעים כ ל ^ ,
ההלכה הנדונה ואפילו יש בהם להכריע בדיגים אחרים .לדוגמא יצויגו דברי ה ש י ע ז -
מקובצת בבא מציעא ה ,ב שאם הרועה יוצא לרעות עם צאנו־הוא בשדה א ח ר > '
עוברין על ״לפני עור לא תתן מכשול״ אם נותנים לו עוד בהמות אהרות• ש י ס ד
היא שיטת הריטב״א והמאירי ועוד ראשונים .שיטה זו מובאת ב״אוצר מ ס ר י -
התלמוד״ עמ׳ ר״י ואף מובאה קושיתו של ה״דרכי דוד״ .למה אין ע ב י ר ה ןןן!^
על כל בהמה נוספת .כאן הסרה הערה ששיטה זו נדונה בהקשר לשאלות ה ל כ ת י " י
רבות בדיני עבודה זרה ,דיני שבת ועוד ועוד .כמובן שאין א ם ש ר י להביא א ת £
הדיונים בספרי הפוסקים בעקבות שיטה זו ,אבל גם אין להתעלם מכל המשמ7י
^
ההלכתית של שיטה זו .במיוהד שגם כיום מובאה שיטה זו כסניף להיתר ,ר
אגרות משה להרב משה סייגשטיין שליט״א ,אורח חיים הלק ב׳ סי׳ פ׳• א ג ^ " . -
י ץ עי׳׳ל^"
פיינשטיין שליט״א דן שם גם על הקושיה ״ ל -ל ה״ירבי יי "" י * *
דוגמא אהרת :״והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום ~.ד כ ת י"״
י
לי בני ישראל עבדים עבדי הם )ויקרא כה ,נד (.ולא עבדים לעבדים׳׳׳ ) ב ב א כו?
י ,א( .דברי רב הם יסוד בהלכות פועלים ודיונים רבים מפוזרים בספרי ה ז ש א ל *
י
והתשובות בדין זה של פועל שיכול לחזור בו אפילו בחצי היום .ושוב :אין לן״
שב״אוצר מפרשי התלמוד״ יוכנסו כל הדיונים בכל הנ״ל ,אבל למה ל ק צ ר 3ד*
^ד,
א
ע
כ
ד
ע כ ש
ן י
ז
1 1
י
ת
ת
א
ה
ת
ה נ
7
1
0
,
ת י ר
י כ
5
1
7
38
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדין זה? אין כאן בירור במשמעות ההלכתית של דברי רב ובדיוני הראשונים
במסקנות ההלכתיות של דין יסודי זה ,המהוה אבן פינה לכל הלכות פועלים לפי
דיני תורה ־.
כאשר הגמרא מביאה את הדין הזה יש לציין ב״אוצר המפרשים״ את ההסברים
השוגים לדין זה ,אם זה גזרת הכתוב לכל מקרה כמו שמשמע מהריטב״א )מובא כאן
בשיטה מקובצת( ,או אם זה דין הבא למנוע שהפועל יהיה כעבדו של המעביד
)רבינו חננאל ,מובא בשו״ת מהרי״ט יו״ד סי׳ ג( .המהרי״ט הולך בעקבות רבינו
חננאל בחסבירו את דברי רב ולכן שולל את הזכות לחזור בו בחצי היום אצל
רב או מלמד אשר לוקהים רק שכר בטלה ,ואצלם אין מקום לדין מיוחד זה
הבא למנוע הפיכת הפועל לעבד .ועוד :דברי התוספות בםוגיתנו על דברי רב
נדונים בשו״ת זרע אמת להרב ישמעאל הכהן ,חלק ב׳ יו״ד סי׳ צז כדי להוכיח
שמותר לפועל לחתחייב מראש לוותר על זכותו זאת ואין זה נקרא מתנה על מה
שכתוב בתורה .
8
דברי רב נדונים גם בספרי החזון איש — ראה חזון איש חושן משפט ,לקוטים
סי׳ כ והזון איש נשים ,יבמות סי׳ קלד על דף מו ,א ס״ק ז.
בחיבור יקר זה של אוצר מפרשי התלמוד יש גם מקום לציין את דיונו של בעל
חות יאיר סי׳ קו אם חכלל חנ״ל של פועל יוכל לחזור בו וכו׳ שייך גם אצל נשים *
ועוד עיונים הלכתיים בכללים הראשיים של דין זה ,עי״ש ובסי׳ ק״מ.
י יש לציין גם את הדיון אם הכלל הנ״ל שייך אצל פועל העובד בבנין בית הכנסת,
עיין שו״ת שואל ומשיב תליתאה ,חלק ב׳ סי׳ סד שבכגון זה לא שייך ההשש של
עבד לעבדים ,אך שם הכוונה כנראה למקרה שהפועל עובד ישר עבור הקהלה ,ולא
אצל קבלן פרטי.
בניגוד לקיצור הנ״ל ,יש הרחבה בהבנת פירש״י באותו עמוד ,ד״ה לא קנה
שמדבריו משמע שאם המלוה עשה שליח לתסוס לבעל חוב במקום שחב לאחרים,
מועילה תפיסתו .על דברי רש׳יי אלה מובאים עשרות הסברים על ששה טורים
מלאים .יש מקום להתפעלות על אוסף גדול זה של תירוצים על שיטת רש״י ,אך
2דברי רב מובאים בטור תלב ושם הסבר של רבינו שמואל סלגט .בטור תמא־ב מובאים
דברי התוססות ד״ה יכול לחזור בו ,ושם עיונים אחדים בדין זה בעקבות דרוש והידוש
לרעק״א וקצות החושן סי׳ שלג ס׳׳ק ו.
3עיוגים רבים בדין זה ב״דיגי עבודה במשפט העברי״ לד״ר ש׳ ורהפטיג ,חלק
ב ,עמ׳ 667יאילר ,אד ראה מש״כ ב״המעיך גיסן תש״ל עמ׳ .60—59יתכן
שב״אוצר מפרשי התלמוד׳׳ יש לציין לעבודת ריכוז בספרים אחרים הדגים באותה
סוגיה .כמו כן יש לציין כאשר כוונת ה״אוצר״ לדון במקום אחר בדין מסוים .כך יש
מקום לדון בבבא מציעא עו ביתר אריכות בדינו של רב ,ואולי מכאן הקיצור ב״אוצר
הפירושים״ לדף י.
4בטעות צוין בכמה ספרים שלפי ה״חות יאיר׳׳ אין דין זה שייך אצל נשים ,ולמרבה הפלא
כך גם ב״שדי חמד׳׳ כללים ,מערכת הס״ה כלל ב בשם הרב מנחת זכרון בשם החות
יאיר וכן ב״סרדס יוסף״ ויקרא כה ,נה בשם החות יאיר — וראח מש׳׳כ ב״חמעיך ניסן
תש׳׳ל עמ׳ ,58ובקובץ ״לבב שלם״ )ירושלים תשל׳׳א( ,עמ׳ .34—28
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאידך זה מבליט את היחס של קיצור בעיון הלכתי בדברי הגמרא מול האריכות
בפירש״י או בהבגה של תוספות קשה .אגב ,במקורות להסברים בפירש״י זה יש
להוסיף דברי מורי ורבי הגרש״ז אויערבך שליט״א ב״מעדני ארץ״ חלק ב ,פרק ד,
הלכה א ,ס״ק א )עמ׳ קיח( ,וראה גם שו״ת תירוש ויצהר להרב צבי יחזקאל
מיכלזון זצ״ל סי׳ קכב ,ם״ק א.
אין להסיק מביקורת זו שאין עיונים הלכתיים חשובים ויסודיים ב״אוצד מפרשי
התלמוד״ .רבים הם הפירושים ההלכתיים המפוזרים בספר השוב זה בעקבות סוגיות
קשות שבפרק ראשון של בבא מציעא ,כגון אין שליח לדבר עבירה ,מודה במקצת,
לא תהמוד ועוד ועוד .בביאורים מקיפים הצליחו ראשי המכון לתת תמוגר .ברורה
בשיטות הראשונים ואחרונים בדינים רבים .אך כאמור .יש מקום לשיפור בחדירה
להבנה בהלכות מעשיות שבחיי התורה .היי עולם נטע בתוכנו וחיי התורה דורשים
הארה מדברי רבינו יוגה בדין לא ת ח מ ו ד ,אבל גם הארה בדיני פועלים ב ע ק ב ו ת
דברי רבותינו בפירושיהם ובפסקי דין המפוזרים בשו״ת רבים.
3
שאיפתם של ראשי מכון ירושלים לחחזיר עטרה ליושנה .אין ספק בכך שבשרי
עבודתם שעכשיו מראים לציבור התורני ,מוכיחים היוזמים והעוסקים הנאמנים
שאכן יצליחו בכך .החזרת עטרה ליושנה תהיה עוד יותר מושלמת אם יהיו ג ס
היוצאים לפני המחנה ומקדישים בכל סוגיה תשומת לב גם לכללים הראשיים
שבהלכות הנדונות בש״ס ובפירושי הראשונים והאחרונים .ללימוד התורה יש ע ר ך
עליון גם אם אין לו משמעות מעשית ,אבל בודאי אין לנו לתלוש את ה ל י מ ו ד
מחהיים המעשיים .להיפך .כמעט כל סוגיה יש לה משמעות הלכתית מ ע ש י ת
בתחום זה או אחר .גדולי ישראל שבכל דור ,רבינו תם והריטב״א ,החתם ם ו
ורבי ישראל מאיר הכהן בעל ה״חפץ חיים״ למדו בישיבותיהם ״ללמוד י ל ל מ ד ,
לשמור ולעשות״ ובדרך זו הגיעו ״לקים את כל דברי תורתיך באהבה״• ״איצד'
פירושי התלמוד״ נותן לנו האפשרות לחזור אל כל דברי התורה הזאת .ה ז ר ה
ל כ ל דברי התורה ,הבנת הסוגיה ,קושיות ותירוצן משולב עם הדירה ל מ ש מ ע
ההלכתית ע״י עיון בכללי ההלכה ויסודותיה הראשיים ,כל אלה ביחד יביא א ו ת ג ד
גם ל״והאר עינינו בתורתך״ ,לחזות באור התורה .לאור זה גוונים רבים ה מ ש ל י מ י ם
זד .את זה ,וכולם יחד עולים לאור גצהי ,אור התורה.
ראשי ״מכון ירושלים״ עלו והדליקו אור חדש בציון .במרומי הר ציון ,ב ע י ר
הקודש ירושלים ת״ו אוספים את כל מפרשי התלמוד ,קבוץ גליות רוהני מ ג ד ו ל ,
קושטא ,וילנא ,ברצלונה ,פוזן ועוד ועור .מרחוק יבואו ,להביא בניך מרחיק ,ש א י
סביב עיניך וראי ,כ ו ל ם נקבצו באו לך.
כ״ב שבט תשל״א
יום הזכרון לאבי מורי זצ״ל הי״ ר
פ ר
ו ת
י כ
ב
מ ו
ד ,י ה
3
ה ר א ד
לדיי יימ־ל כלן
5בהסברים החשובים באיסור ״לא תחמוד״ טור א " •
ו להסתקק
י
׳
"
לא חחמוד ולא תתאוה .ראה שרת מלמד ל
בהערה 97בתור רכב :״אם לא תחמוד ולא תתאור .הן שתי מ ו ו ת ,נחלקו פיני ד * ע ד ד
והאריכו מפרשיהם״.
ז ; ו ע י ל
ח
ג
פ י
ז ן ג כ
א י
ת
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמחה בונם ס ו פ ר
הערות בדברי רעק׳׳א /ה ח ת ם סופר ו ה פ ת ב סופר
רשמתי לי הערות אחדות בדברי זקני רבי עקיבא אער ,החתם סופר והכתב
:ופר וצ׳׳ל.
,
א( בשו״ע יו׳׳ד סי פ״ז ס׳׳ד כ׳ הרמ״א וז״ל :״ונראה לפי זה דכש״כ דאסור
לבשל לכתתלה בהלב טמאה או בשר טמא בהלב טהור״ עכ״ל .ורעק״א זצ״ל בהידושיו
שם כ׳ וז״ל :״קשה לי דלתםר ג״כ בשר טמאה בהלב טמאה משום מראית העין״,
עכ״ל .לא זכיתי להבין קושיתו ,שהרי הש״ך ם״ק ז׳ כתב בפירוש דבשר טמא ניכר
לעין שהוא בשר טמא ,וכן הלב טמא כדאי׳ בש״ס ע״ז ל״ה ,ב ,דהלב טהור היור
וחלב טמא ירוק ,ולפ״ז נלענ״ד דכשהן הבשר והן ההלב ניכרים שהם טמאים לא
שייך השש מראית העין ,ומשו״ה ס״ל להרמ״א שרק אם הבשר או החלב לבד טמא,
והיינו דרק באחד לבדו יש בו היכר שהוא טהור אז הוששין למראית העין .אבל
כששניהם הבשר וגם ההלב ניכרים שהן טמאים א״כ הדבר בולט לעין מאד והרואה
ירגיש תיכף בדבר ולכן אין בו משום מראית העין .ואעפ״י שסברת רעק״א ז״ל היא
דאם באחד מהם טמא שייך מראית העין ה״ה כששניהם טמאים ,אך מקום לקושיא על
הרמ״א דלא ס״ל כן אין כאן ,וצ״ע.
ב( החתם סופר בחי׳ לפרק לולב הגזול מ״א ע״ב )ד״ה נטלו ר״ע( כתב וז״ל:
״…דלהרשב״א דס״ל דאי לא מחזירו בקנין גמור לא קיים תגאו א״כ א״ש דהחזירו
בי״ט ,אע״ג דהוה קנין בי״ט ,מ׳ימ אי לא מחזירו לא יצא ידי חובתו למפרע ,וא״כ
החזרה הוד .צורך מצוד ,.אבל להסוברים דאין צריך להקנותו אלא מחזירו סתם א״כ
היה איסור להקנות לר״ג וא״כ איך יצא בו בי״ ט ב׳ שהיה להם ספק דאורייתא ,עכ״ל.
ולא זכיתי להבין ,דזה ברור דר״ג לא נתן הלולב במתנה על מנת להחזיר אלא א״כ
יש לו אפשרות לצאת אחר החזרה בלולב שלו)דמה״ ט פסקו הראשונים דצריך להחזיר
הלולב ולא כסף בשביל הלולב( ,וכל זמן שלא ההזיר הלולב באופן המועיל היינו
הקנאה אלא בהחזרה סתם לא יצא למפרע זה שנתן־ לו ר׳יג את"הלולב; אפילו
אם בדין מתנה עמ״ל לא צריך להקנותו אלא מ ה ז י ת סתם מ״מ כאן כיון שר״ג לא
יי״ח אלא באופן אם מקבלו בחזרה ע״י קנין ,בתנאי זה תליא קיום המצוד .של ר״ע,
וא״כ שפיר הוי צורך מצוד .להקנותו לר״ג ,דאם לא יקיים ר״ע תנאי זה לא יי״ה
למפרע ,וצ״ע.
ג( בהי׳ למס׳ חולין דף קח ,ב )ד״ה ומשש כן( כ׳ החתם סופר ז״ל וז״ל :״ועוד
למש״כ בתחלת דברינו דעי״ז ידעיגן דאכילד .ובישול הד שיעורא אית ל ה ר /עכ״ל.
ולא זכיתי להבין ,דזה ברור דר״ג לא נתן הלולב במתנה על מנת להחזיר אלא א״כ
בחלב מור .נשמע דאסור משום הכנת אכילה ,ומיניה ידעיגן דחד שיעורא אית להו,
וכל זה נשמע מלא תבשל הראשון ,וא״כ קושיית הכה״ג :״ג׳ פעמים לא תבשל למה
…
.^..^.־^״־^^~—
לי*ך~במקומה •עומ .ןגןף…. -^.
דת׳
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד( ה כ ת ב סופר ז״ל בשו״ח ח ל ק יו״ד סי׳ כא אות י ד )ד׳׳ה ובלימוד( כ׳ ח י י ל :
״ובלימוד הישיבה הקשיתי לפמ׳׳ש תום׳ !חולין כח ,ב ד״ד ,אתא[ מדאמר ניקב ז ה
בלא זה מוכה ד י ש לנקב בדיקה מבהוץ ,י׳׳ל הא ד א מ ר רבה ]שם מג ,א[ היצול א ד ו ם
ופנימי לבן לא לאשמעינן ד ב ע י דווקא כה״ג ואי חליף טריפח ,אלא רצה להשמיענו
דיש לנקב בדיקה מבחוץ ,ואי הוד ,אמר סתם ב׳ עורות יש לוושט ניקב זבל״ז כ ש ר ,
ה ״ א דאפשר דינו באופן ששניהם לבנים או נתחלפה דיש בדיקה לנקב ב ה ו ז ב ע ו ר
הלבן ,אבל בוושט שהוא כדרכו בחיצון אדום לא .לכן הקדים חיצון אדום פנימי ל כ ן
וכן הוא ב ט ב ע ו ובכה״ג ניקב זה בל״ז כשר ד נ ק ב י ש לו בדיקה ב ח ח גם ש ה ו א
אדום ,ואיסור הליף מ נ ״ ל לש״ס לדייק מ ר ב ה וצ״ע ,עכ׳׳ל .ולא זכיתי להבין ק ו ש י י ת ו
ש ה נ י ה ה בצ״ע .שהרי שפיר דייק הש׳ים מ ה א ד ק ו ב ע מקום ואמר ״ ה י צ ו ד א ד ו ם
ו״פנימי״ לבן ,דאי הליף ט ר י פ ה ; דלדייק מיני׳ דיש לנקב בדיקה אפילו ב ע ו ר
האדום הי׳ מספיק אם יאמר ב׳ עורות יש לוושט א׳ אדום וא׳ לבן ניקב זבל״ז כ ש ד ,
והליף כשר ,ומזה נשמע דיש לוושט בדיקה בעור האדום .ד מ א י נפקא מ י נ ה ל ע נ י ן
אפשרות הבדיקה של עור האדום אם הוא ב ח ח או בפנים ,סוף כל סוף אס נ י ק ב
זבל״ז כשר אפילו אם העור הפנימי או החיצון אדום צריך לבדוק א ת ה א ד ו ם ,
ונשמע מיני׳ ד י ש לוושט בדיקה אפילו אם הוושט כדרכו ,היינו ד ע ו ר ה ח י צ ו ן א ד ו ם '
א ל א ע ״ כ מ ד נ ק ט ״היצון ופנימי״ ש מ ע י נ ן מ י נ י ה דחליף טריפה ,וצע״ג.
בגליון זה מופיע
מפתח
המעין
לכרכי א־־־י )תשי״ג—תש״ל(
אפשר להזמין תדפיס מיוחד אצל מ ע ר כ ת המעין
המהיר 1.50ל״י
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שלמה טרשנסקי
על נ ו ס ח ברכת הארץ
) ב ע ק ב ו ת ה ע ר ו ת ה ר ב מ א י ר זיבל(
ב״המעיך תשרי תשל״א שוקל וטורד .הרב מאיר ד ב ל הי״ו בנוסח ברכת הארץ
שבברכת המזין ,ובין השאר חוא דוחה את דברי ב״המעיך תמוז תש״ל שההודאה ״על
שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבח״ סובבת על יעוד וחבטחת הארץ לאברהם
אבינו ולא על עצם הירושה .לםיכך באה הודאה זו קודם ליציאת מצרים ובזה מתורצת
קושית בעל ההתם סופר ז״ל שסירסם הרב אברהם סופר הי״ו ב״המעיך הקודם .הרב
זיכל מוצא נימוקים מיוהדים על הסדר בברכה זו.
שימחני חרב זיכל בדבריו .ביחד עם זה רואה אני חובה לבא באי אלה הערות:
המערער תמה עלי מבחינה בלשנית ומשמעות המלה הנחלתנו ש״מורד .על נתינה
בפועל )וכן,והיה ביום חנחילו את בניו ורבים כאלה במקרא(״ .ואדרבה ,הבה נבין את
הדברים .הפסוק בדברים כא ,טז אומר שכשאב מנחיל את בניו את עזבונו לא יוכל
לשלול מהבכור את זכותו לפי שנים .זאת אומרת ,האב בהייו ,כשעדיין אין ירושה
בפועל הוא רוצה להנהיל ולהוריש — בנין הפעיל — את יורשיו בכח ולבכר את בן
האהובה ,את זה אסרה התורה .יתר על כן התורה הטילה על האב חיוב להכיר כלומר
להודיע ולהצביע על בכורו שהוא הוא הבכור וזכאי לפי שנים בירושה שתבוא לאחר
מיתת האב.
הרמב׳׳ן בפרושו לפסוק זה וברשימתו של מצוות נוספות למנין הרמב״ם מצוה יב,
מונה מצות עשה מיוהדת נוסף להלא תעשה ,ומביא שנם הלכות גדולות מונה מצוד .זו.
)ראה ספר הרדים פרק רביעי מעין התורה התלויות בפה סימן מ״ה( .מכל מקום בין
שנאמר שיש מצוד .להנחיל ולהכיר ,בין שנפרש על פי הגמרא קידושין עח ,ב ובבא
בתרא קכז ,ב שיש לו נאמנות להכיר ,משמעות הדברים שמוריש בחייו ,והירושה באה
בפועל לאהר מותו .וכן בכל מקום בתנ״ך שמשתמש בבנין הפעיל הנחל הוא ייעוד.
מה שלנוסח הברכה צודק הרב זיכל שליט״א שאת אנו יודעים את הנוסח שאמר
יהושע בשעה שתיקן ברכת חארץ אימתי שתיקן אם אחרי הכותו את סיחון ,אם
יותר מאוחר )אין אצלי כעת חחזון איש לעיין בנימוקיו לדחות את שיטת מעדני
יום טוב לרא״ש סרק שלשה שאכלו סימן כב אות ע( .אבל זה לא משנה ולא דוחח
את הבאור שכוונת הנוסח שחנחלת וההודאה הן על היעוד ,שבועה והבטחח שניתנה
לאברחם אבינו וקימת לעד ולעולם ועד ,אגב מחובתי להודיע כי סברא זו מקורה
הוא בכתביו של אבא מארי הרב ר׳ משה טרשנסקי ז״ל .מצאתיה בין רשימותיו
שנמלטו מרוםיא לפני כמה שנים .כנראה ,נאצר הרעיון במוחי עד ששכחתי את
המקור כשכתבתי להרב סופר שליט״א וייחסתי את הסברא לעצמי.
בנוגע להלשון ארץ חמדה
בירמיה ג ,יט אבל אני התייחסתי
מציין לר״ן פרק שלשה שאכלו.
כתוב :״הטעם הוא מפני שמצינו
טובה ורחבה נכון שהתואר ארץ המדד .נמצא
לתוארים טובה ורחבה והם בשמות ג ,ה .הרב זיכל
והנה בתלמידי רבנו יונה לרי״ף ברכות פרק ז
שנשתבחה א״י בזה הלשון דכתיב אל ארץ טובה
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ורחבה וכתיב בפסוק אחר ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי ,צבאות גויס .וכיון שמזכיר
ברכת הארץ על אכילתה יש לו גם כן לחזכיר שבחה״ .ראה כסף משנה הל׳ בוכות
ב ,ג ובית יוסף לטור אורח חיים סי׳ קפ״ז ופרישה שם אות ז בשם שבלי הלקט .ודאה
בית הבחירה להמאירי לברכות מ ח בארוכח.
בהמשך המאמר מביא הרב זיכל א ת לשון הגמרא ורמב״ם ומסיק שדעת הומב״ם
שארץ חמדה טובה ורחבה מ ע כ ב וברית ותורה לא ,גגד הירושלמי ורוב הראשונים
ומביא קושית הלחם משנה .לעניות דעתי ,אין הדבר ברור .הלחם משנה מקשה על
ההבדל בלשון הרמב״ם בין כל ש ל א א מ ר ארץ חמדה טובה ורחבה לא יצא ידי חובתו
ובין צריך להזכיר בה ברית ותורה .לאו דווקא שהלחם מ ש נ ה סובר שהדמב״ם
פוסק כרב .הקושיא היא רק על שינוי הלשון ודוווקא משום שאין הלכה כרב אף
להרמב״ם .המעיין בלחם מ ש נ ה יראה שאין שם מסקנא שלהרמב״ם אם לא אמר
ברית ותורח ,אין מחזירין אותו ,הרי״ף שבעקבותיו הולך הרמב״ס פוסק שאם לא
אמר ברית ותורה לא י צ א ידי חובתו.
ודעת ר׳ יחיאל בן הרא״ם המובא בטור שלמצוה קאמר ולא לעיכובא כוללת
כל מ ה שחייבו להזכיר ,ראה הלשון ב ט ו ר :״וכל מ י ש מ ש נ ה ה מ ט ב ע או שלא הזכיר
מ ה שחייבו להזכיר לא יצא ידי חובתו .כ ת ב אחי ה ״ ד יחיאל ז ״ ל :מסופקני בהא דאמר
לא יצא ידי חובתו אי לעיכובא קאמר א ו למצוה ,והדעת נוטה דלמצוה קאמר ע׳יכ
ונ״ל כיון ד ב ר כ ת המזון דאורייתא לעיכובא קאמר וצריך לחזור״ .גם ר׳ יחיאל גם
הטור ,בין למצוד ,בין לעיכובא אין הבדל בין מ ה שנאמר עליו בגמרא לא יצא ידי
חובתו ובין מ ה שנאמר צריך להזכיר וכן צריך להבין א ת דברי השיטה מ ק ו ב צ ת
המובא במאמר .בבית יוסף סונה בחדא מ ח ת א את שיטת הרמב״ם דלעיכובא קאמר
ומציין לרא״ש ,לפר״ח ,לתוספתא המובאה ברשב״א ״וכ״כ בהדיא בירושלמי ו כ ד
מחזירין אותו״ ולא םלקא אדעתיה דשום פוסק ש ל ד ע ת חרמב״ם אין מחזירין.
בצפנת פענח לרמב״ם בד״ה וצריך להזכיר :״ולא כרב ד׳ יט .ע ״ א ועי׳ בירושלמי
פ ״ א ה״ד ,ותום׳ ערכין ד ף ג׳ ״.
ג
ם
בעיה מיוחדת היא הזכרת ברית ותודה ומלכות בית דוד בברכה מעין ש ל ש .
אולי הדבר תלוי בשיטה אם ברכה מעין שלש היא מ ן התורה או מדרבנן ,ראה ר מ ב ״ ט
הל׳ ברכות ח ,יב וכסף משגה וטור אורח חיים ,בית יוסף ושולחן ערוד ם ר ״
וטורי זהב ס״ק ג .זו פרשה בפני עצמה ואין כאן המקום להאריך בזה.
י /
ט
המשתתפים בגליון ה ז ה :
ה ר ב יהודה רובינשטיין . 5 ^ .ע . 11229׳*י.א ,ח<ע00ז)0 /*0. 1ב3 4 000
הרב יהודה שביב ,אלון שבות ,גוש עציון ,הרי חברון
הרב קלמן כהנא ,קבוץ ה פ ץ היים
הרב צ ב י יצהק אברמוביץ ,רה׳ החשמונאים ,17ת ל אביב
יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
$*:״0. 51חב. 1.1!8ת0גז 06צ1׳
ש מ ח ה בונם סופר )שרייבר(
ה ר ב ש ל מ ה מרשנסקי .׳.5.ט . 11219׳*יא .חץ001:1ת1333-51 5(. 0
44
www.daat.ac.il
2ב
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי^בג ג צ ר * מ ו ז ג א ? **וו* < *71ידיי
! ג ד י י ע י
רא כד|
112.ק1׳ד*
פועלי׳ אוד*ו־^ י ע 1ר א ל
1
מפתח לכרכים א<-
ת ש ר י תשי׳יג — ת מ ו ז ת ש ״ ל
)שלשים ו א ר ב ע ה ג ל י ו נ ו ת (
א .ספתח הטחברים
רס״ד .ירושלים ,תש ל" א
www.daat.ac.il
ותגובות שנדפסו בעשרה הכרכים
מ פ ת ח זה כולל כל ה מ א מ ר י ם ,הערות
אתר דעת -מכללת הרצוג
הראשונים של ״המעיף׳ )תשי״ג — תשי׳ל(
ה מ פ ת ח מ ס ו ד ר לפי שמות ה מ ח ב ר י ם עם ציון שם המאמר.
סימון הגליון עי׳י ציון הכרך ו מ ס פ ר הגליון שבכרך .הסימון ז ,ב מציין
איפוא כרך ז ,גליון ב .ה ס י מ ו ן )טבת תשכי׳ז( מציין תאריך הופעת
ה מ א מ ר .א ח ר י זה מופיע ציון העמוד]ים[.
ציון שם ה מ ח ב ר בסוגריים מרובעות מציין ש ה מ א מ ר מ ת י י ח ס אליו או
לחיבורו ,א ב ל אין זה שם מ ח ב ר ה מ א מ ר ב״המעין״.
כדי להגדיר א ת תוכן ה מ א מ ר ,ניתן ס י מ ו ן בסוגריים מרובעות .הסימון
]14 ,8ט[ מציין ש ה מ א מ ר שייך לנושא תפלה ,מנהג ופיוט ] [8וגם
לנושא ק ה ל ו ת ישראל ]14ט[.
הגדרת ה מ א מ ר י ם כ ד ל ק מ ן :
] [Iמקרא:
א .מ ס ו ר ה )כתיב וניקוד(.
ב .תרגומים.
ג .פרשנות ומפרשים.
ד .טעמי ה מ ק ר א .
] [2משנה ,ת ו ס פ ת א ,מדרשי ה ל כ ה
ומפרשים.
] [3ת ל מ ו ד ירושלמי ,תלמוד בבלי
ומפרשים.
] [4אגדה ,מדרש ו מ ד ו ת שהתורה
נדרשת בהן.
] [5הלכה ,ח ו ק ומשפט.
] [6ה ל כ ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ.
] [7מוסר ,ק ב ל ה ,הגות ו א מ ו נ ה
)גאולה(.
] [8תפילה ,פיוט ומנהג.
] [9גאונים ,ראשונים ואחרונים.
] [10נצרות ,א י ס ל ם ו ח ו ק ו ת הגוי.
] [ I Iת ו ל ד ו ת ישראל וארץ ישראל.
] [12ירושלים ,מקדש וקדשיו
)קרבנות(.
] [13לשון ודקדוק.
] [14מדע ,תרבות ו ח ב ר ה :
א .אמנות.
ב .חינוך והשכלה.
ג .רפואה.
ד .ה ח י והצומח.
ה .מדע ו מ ח ק ר .
ו .פסיכולוגיה.
ז .עבודה ועובדים.
ח .מדינה ומשטר )מלוכה,
סנהדרין(.
ט .ק ה י ל ו ת ישראל )רבנות,
שלטון עצמי( ענייני צבור
וחברה.
][15
][16
][17
][18
2
www.daat.ac.il
ביבליוגרפיה ,דפוס וספר.
ק ו ר ו ת זמנינו ו ת ו פ ע ו ת י ה ם .
ביקורת ספרים.
גיאוגרפיה ואוטו־ביוגרפיה.
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ד ל ר יצחק
מ ר ו ת על גבולות הר חבית ][12
יג״ קימלמן ,המעין ,ח0 ,
כז .ד )תבוז תשכ׳־ט( 34-33
אויערבך ה ר ב מ ש ה
6
על אורגת מכללה חרדית למות
]14ב(16 .
־ ג )תמוז •זשכ״ד( 2*1
א ד ל ר ה ר ב נ ת ן זצ״ל
גזוזת דעת מירון כבוד ה ס ת ואיסור
*זילולו ]14 .5ג[16 .
עג־׳אוקסיתט ' פילדלפיח 5617כרן 14
ע״ע (1:9/37
ז .ב )טבת זסכ״ז( 69-6:
הוראות לימים טראיס שנת תקצ״ב נר
ק י ק כוזן )תקנות סנתקנו ע״י יעדה
בראשות הגר״ע איגד(
]14 .)14ט(5 ,1 .11 .
ו .א )תשרי תשכ״? 0־12
,
א ד ל ר ד״ר ש ל מ ה
במדון מטימתי לנסרא סוכה יף נ
} 14 3ה[
ו .א )תשרי תמכ*61 0
קריאת ס ם יששכר בתורה ]1 .13א(
ז .ב )טבת תשכ״ז( ?20*1
ניר׳ ט .אש ,המעין ז .ג . 45*43ויונברנ,
ממעין ח .א 180*71
10א ו י ע ר ב א ך ה ר ב ש ל מ ה ז ל מ ן
ירקות הגמסיס טששית לשביעית
]הסונה להר״ק כהנא| ](6
ו .כ )טנח תשכ״ו( 8*7
11א ו ר ט נ ר ה ר ב נ ת ן
תפלה מ ט ר :חיובה .רעיונה ונדרה
15 .*1
ה .א )תמרי תשכ״ה( 62*50
12
דין קטנים מזמירת המצוות
]14 .12 .5ב(
ה .נ )תמוז תשכ״ה( 19-60
אחרית דבר )בענין הגיית השם יששכר(
נ1 .13א[
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 45
ניר• ויזגברג ,המעין ח .א (80*71
עיונים בעגיני קריאת התורח
](14 .8 .5
נא .קריודית בר״ח 1ג טעמים שלפיהם
חלקו א ת פרשת השבוע לשבעת ה
קרואים; ג פרסת השמע ותאריך ח*
חדש(
ם ,ג )ניסן תשכ״ט( 63*61
!ור״ מ .קטן .המעין ט .ד [58*57
מסכת שביעית — ממנת יוסף ]ביקורת[
]!13
י• .ז תשרי זשכ״ו( ז56*4
14איבשיץ ר ב י י ה ו נ ת ן ז צ ״ ל
מסנה היה מדליק גבה היה מסיים
)חכםות חיצתיות ומושכלות ץ— חכמנ
התורה — רוח הקודש( ](4
]מיערות דבש ,ח״ב דרשה ז עמי מ*מא[
ה .ב )טבת תשכי׳ה( 1־3
15
אהרן יצחק
תטובגז להערה )למאמר הר״א סופר.
המעין י ,ב [3] (76
י .ד )תמוז תש״יל( 51
שמיטת כספים ומדת ההסתפקות
](6 ,7 .4
]מתומים סי' סז ס״ק א(
ז .א )תשרי תשכ׳יז( 3־4
] א ה ר נ ס ו ן ה ר ב יהושע מ ש ה [
)ביקורת( חרב משה מונק :שרית
ישועת משה ](5 ,17
ח .ב )טבת תשכ״ח( 63*55
] 16א ל י א ב מ ר ד כ י [
יונה עמנואל ]מקורת( :אנרות רבי
עזריאל הילדסהימר ]{12 ,16 ,17 ,11
ו .ב )טבת תשכ״ו( 21־25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל פ נ י
על הגיית 8קמץ רחב ]נדולז
ח ט
י
״׳ י
]
ף
ק
מ ץ
.
א<ד אלד־׳
א
׳זז^ד^-יט
ו
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 17-16
.־•
׳* י
27
8
א
1
פ
פ
ל
ע
ה צ פ י ה
ר
ה
ב
ל מ י
י ו ס
ב י ת
ו
ז ,ג )ניסן תשכ״ז(
י
ר
7
ל
סם>
מה בין שאי
$־26
וירב ב נ יי '
. .
ו) ,תמח תשכ״י(
7
^׳
1 2
יזל
4
׳ ^
1 2
9ג
] 1 2
7
׳
ז ׳
0
ג
׳
1 4
.
) ט ב ת
; ש ״ < (
ד
ד
מן ממרת מ ת המקדש לנר חנוכה
- .
ח טא
׳
28
; 4
־ ־״ש <ג •
ב
ש ל י ש י
"
ה
ו
ש
יה<
־
ע
מ
־ י ־ ^ 0 ) ^ .יי־
בין שאול לייי
ה
דיי
^>
4 7
2
5
א
״שכ״ז( *
י השי
) ת ש ר
נים
.י י ז י• י׳^
0
21
3
־־־ ־־~
בין *
ש
ארנד משה
) ג
ז י ט י ת
מ
מ ע ו ל י
;
ל ק מ ץ
א י
(
ק ט
ד
ס י ג י ו ת
ז
'
י
ב ת ו ר ה
'
י ז מ י ז
] 1 7
ת ש כ ״ ן (
ג 4
*
א ד ל
ה
ז
ז
מ מ י ז
ה
ט
ח
'
ש
אול ל י
ו ד
ממד(
* ״ ו< ה ׳ '
ש ב
'
70-5.
ח (
א
א
1
ו,גי
ןי53
ע 4כ
־־־ ,לדיי יי" יי" " ^
כ
,
בין שאו ׳ '
! 63 ^ ,י
שבראתי
)ניסן ו
,א;
י
.גם>
34
מה מן שאי ׳
*3$< ,
עמלק(
ח ,ד < ת
<א
מ ר י
77
ב ע י ל מ י
נ ש ב
ח ׳
ג
}
י ו י
ל
24בודנהימר ד״ר ו.
התורה והמדע החדיש )א( ], !4
א< א )תשרי תשי״ג( 40-54
ה
www.daat.ac.il
5ן ח*־
ב
20
4
ן
} י (
א ח >
4 8
..התורה והמדע החדיש )כ(
א ,ב )תשרי תש<״ד( 34־40
"
3>$
ל י ע
בצד ק נ
<טבת ת
ח
23אש שאיל
ב
25
תשכ״ >
'33
19
ו ה
ש
הגיית השם יששכר ]1א) [13 ,ר׳ ש.
' >
י ׳ מ י' ׳
ז ,נ )ניסן תשכ״ז( 45-43
]ור׳ ש .אדלר ,המעין ז ,ג ; 45ויזנברנ,
המעין ה ,א [80-71
ע ,
'
ק נ
ב מ
13
'
7
)פן
ו י׳ >
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 72-70
]ור׳ א .אלער ,המעין ה ,ד [17-16
1נ
ח(
״ .לדוד < י
ה
כ ע י א י ל
^
״
״
'
.2״הגיאוגרפיה הלבבית״; ]בקורת[
] .3 ; [17 ,16״חזק חזק ונתחזק״ ]; [8
.4על הגיית הקמץ הקודס לחטףיקמץ
8
;ד( <
פיה
כ
במשנה דעשר קדושות ]) [1 ,12 ,2ר׳
הר״ק כהנא ,המעין ט ,ג (37-34
י ,ג )מסן תשי׳ל( 40-36
]ור׳ הר״ק כהנא ,המעין י ,ג [41-40
כ ש י י ו
.
23
־־־־,
29
מה בין שאי
״״21 /־52
שער׳(
ז ,נ < ו ונשכ ״
ל ד ו ד
ע ל
0
ל ד י
$6
ח
7
[
מ
ש כ ׳
ת
מוז
ח (
ה
ל
ח
מ
ת
ע
מ
ל
ק
7״ט(
ט ,ב ;טבת ת
יכ
ש
3 5
אתר דעת -מכללת הרצוג
36
,מה
עקי
י
ראש שבטי ישראל(
ס ,נ ;ניסן תשכ״ט(
מ
ב
ה
ץ
ש
א
ו
ל
ל
מ
י
4 1
}
י
"
א
)
(
י
פ
ש ו נ < 0
^
ק
6 0
.יי —
ב
ב נ < מ י ן
י׳• עלוב ק עלובח ׳ י־
5 9
׳ י )תמוז תשכ״ט>
מי׳ בין שאול ל
מ ד
ז א ב
ן ז ׳
י ט י י (
8
; מ ;פרק יג •
< ס ו ד
(
"י מימנפלד הרב מאיר
1 2
1 4ט [
׳
ח 5
ט ב
י
ה מ
פש1
,־54
48
ה ,ב
— ־־־• ־־־־־־ ן ז
מצרים ^ ; , ,ז ( *36
ו ג
ב
( 4 2
ד
40
ו י א
י
(
ם
8 3
שט״י>
*
8 8
אייר
ל
2
5
ה
5 3
״ * • ד ה י ב יהודה ד י י
ת ח י
״ףיאים והוספות למאמר ״בעי
יי* הקדמות״ ]) [12ר׳ המעיי ׳ ׳
ט
ד
ו
1
״וו י' " " י ?ל "
<0
י• קי־ומן ,המע ,.י ,ב נ(
ב
"
ג
ה ל י י
פ
מ
,ג )ג י
״.ן
3
:ך^י^״יי '
ישראל
טוריי׳
י ז א י
) א (
[11 ; ,
! תשי״מ
5
ש פ ם
7
1
ג
1
7
55־־^ ל ו ד ל ) ׳ י 4 ,־
ל
*
יל להגיב על דברי בלע
׳ א ;תשרי תשכ״ו( 8
]
י יבקוויגז
חבול ח י ״
9 ,51ז
ד ודג <
נ ,ס
ן< השי
מ
^
א׳
_ ^ —
7
ג (
א
י
א
״חית המשפחה )הקדמה ל * י " ־
״ירח ל מ ת יעקב״( ][5 ,16
׳ )תמוז תש״ל( 1־5
1
0י * ל
ל
מ
״*־ מטית נצטוו ישראל ב נ י " '
4
״
ב
ש מ ע מ
פ
5 7
**ביגי הרב י צ ח ק
0זי25
״ ^ א ו י ) י י ם קלייא * * * *
] 1 2
'
^ '
׳ עיו
' ,
׳ )תשרי תש״ל(
1
ל ה ר
מ ב
ט
ויבי
שניי*
ב < ז ת
״ יזעיילילערוד השלחן העתיד• י *
׳
י מ
] ג נ [
) ט ב מ
אי קניו בציביי 51׳
^ י׳ ג )ניסן תשכ״ו( 53־55
א
'
ז ם
^
ס 3
^
)״שר
* ואשוגיי
< *$־־יי
י׳ א ;תשרי תש״ל> 33־"
0
ב
ד
ומלכות(
ע מ נ י א ל
4
י
*
4 9
*..ידית
.,ישר מ נ י
7 0
־
א
4 6
וי תשכ״י(
נ
ד ׳
מה כין שאול לדוד ;י >;פרקי השלמה .
ט
< חגיי
1
י ר
י א ו צ
טייי״״שרי **"'יי
א'
ב
]
www.daat.ac.il
ח
חהי<י
ב א י
׳5
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
57
, …
הגם זאת '!חכמת ישראל׳!? ,
)על 4מ ג 1מ,, 011810מג1ממ8. 5161
^ 1963זם׳ץ זץ31, .^6ץ1ץזג 1 4 ] ^51ה [
ה ,ב )טבת תשכ״ה( 56*55
ד״ר שלמה אהלמן ,זצ״ל , .י
]מתוך ספרו ״דרכי״ )כת״י([ ][18
ו ,א )תשרי תשכ״ו( >4־48
58ברויאר אליעזך
״.
_ -..
;
68
האהבה בחינוך ]14ב[
ב ,בע <אייר תשט״ו( 92*89
59ברויאר מרדכי
פרקים בתולדות רבי שמשון רפאל הירש
ז״ל )א( ][18 ,16 ,11
)א .גייגר — חבר שהפך ליר<-ב<.גג גר
— .תלמיד שסרח; ג .רש״ר הירש מ
עורר להתישבות בארץ ישראל(
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז( 39־50
;
•
־*
י
*
־-
.יומן ירושלים ]) [16ראש עירית ירר-
שליםן .התואר ״רב״;:.ספר "שמירת
שבת כהלכתה״ ספר ״סדר ה ס ל י ח ו ת
כמנהג ליטא״; על "ביונ עליון״ פר
למנטרי(
ו ,ב )טבת תשכ״ו( 19־ 20יי •־'
:
69
יומן ירושלים •]) [16פובליציסטיקה־
״המעין״; תנועה ליהדות של ת ר ר ת
יחס למוסדות רבנות ר ־בית ח ו ל י ם
״שערי צדק״(
. .
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 67־68
;
60
פרקים בתולדות רבי שמשון רפאל הירש
ז״ל )ב( ][18 ,16 ,8 *11
)ד .על ביטול ״כל נדרי״ שבק״ק אול-
דנבורג(
־ ־ יד ,ב )טבת תשכ״ד( 7־12
70
61
צלילי המקרא ]כקורת[ ]1ד[17 ,
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז( 65־66
..
71
—
*' *
:
ג
האמה.בחינוך ]14ב,, >, 1? .
ח ,א )תשרי תשכ״ח(3,ד18
]ור׳ שביב ,המעין ח ,ב [80-79
62
מילון ישראלי )כפיה דתית( ][16
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 36-35
72
— 63־ -־ —
מילון ישראלי )״מדינת חוק״( ][16
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 26־27
64
"…
״במעגלי
משוט בשוק הספרים
שנה״ הוצאת ״נצח״( ][17 ,15 ,7
ז ,א )תשרי תשכ״ז( •< – – – 72-64ג• .
־•
* — י — ־ ־ ־ ־
שיטת תורה עם ד י ן ארץ ב מ ש כ ת
[16
ר/שמשון רפאל הירש ־)א(
ט ,א )תשרי תשכ״ט( 1־16
ד
73
_
המימד הנוטף ]בקורת[ ][17 ,7
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 55־57
י
י;
י
י
ל
ש
י -
שיטת תורה עם דרך ארץ ב מ ש נ ד
הירעילב( ? 14י-
ר׳ שמשוו
ל14כ[16 ,
שמשון רפאל יזייש י >
10ד29.
ט ,ב )טבת תשכ'״ט(
גו
ש
ל
ב
1
65
אגודת ישראל ו״האורתודוכסיה המ
ערבית״ ][11 ,16
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 18-15
66
. .
.
׳מגמותיו של ״צמח דוד" לר' דוד גנז
י•־•׳*;
74
״שלשה ענפים״ לר׳ מ ש ה ' מ י נ ץ
י ,ב )טבת ת^״ל '( 3-׳ן־ ־ *< י
ן
[1X1
75.בךויאר ה ר ב מרדכי ש " .י
?.־;
2
][11
ה ,ב )טבת תשכ;׳ה( 27-15
www.daat.ac.il
ג
על טעמי המקרא ]1ד[
א! א )תשרי תשי״ג( 84:80
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
* 5,7ברויער הרב .ד ״ ר ,י ו ס ף ,.. ,״
תורה עם >זץ־ך• ^רץ;לץ ,-הוראת שעה?
]14ב[16 ,
ו ,ד )תמוז תשכ׳׳ו( 1־3
?. 7ברומברג הרב א ב ך ה ם י צ ח ק
רש״י על התורה — מקורות והשואות
]1ג[9 ,
ז ,ז; )תמוז ת׳^״ל(• 31-23• .
7
י״ ~•'
78ברונר יעקב
״ ־בין חרדה ותקוה ][7 ,16
׳־ א ,א־)תשרי תשי״ג( 25־ 30׳ י־ י
",79ברלין .רבי נפתלי צבי י ה ו ד ה
זצ״ל
י שנאת חנם .וחורבן בית שני ][7
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 1־4
״ >ך86
,.הערות.ותיקונים ,במשנה ברורההלכות
חנוכה ,ופורים ], [5
י ,ב )טבת תש״ל(40 .־41
87
—88
בענין מיןלה! שלאי בזמנה ][5
.־ .י. ,ד )תמוז תש״ל( 32־. 34
89
;
, 80גירשט י ה ו ד ה ליב
יהדות ואמנות ]14א[
א ,ב ).תשרי תשי״ד( 26־33
גרינבלט־ הרב אפריכז
נשים בברכת המזון ][8 ,5
י ,א )תשרי תש״ל(30.
־'
90־ ]גריינפלד הרב ד׳״ר י .י[.
יונה עמנואל ]בקורת[ :ספר חורב —
הוצאה אנגלית ]1 ,17ג[
׳ ,ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 51-45-
:
81גרוסברג הרב ח״ז
הערה למאמר הרש״ר הירש ,המעין
_ ,ו.,ב ][6
" י ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 69
]ור׳ הר״ק כהנא ,המעין ו ,ג [69
;
] 91ר׳ דוד ב״ר י ע ק ב ה כ ה ן
מאופן[
יי .יוסף כהן :ספריהם של חכמי הונ
גריה הראשונים ][18
ח ,ד )תמוז תשכ״ח( 14־19
92
82
הערה למאמר ״כרם ציון השלם —
אוצר השביעית״ ,לי .עמנואל ,המעין
ו ,ד [6] 54-41
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 41
י • 4
83
שבת מותרה:או .דחויה ][5
י ,ג )ניסן תש״ל( 31־33
—
>1
י
שיטה חדשה על מקומו של החיל?
.:׳•־.־ )ר׳ ז״מ קורן ,המעין ח ,ד [12] (31
ט ,א )תשרי תשכ״ט( . 48
—י
84
.נטילת לולב בירושלים כל שבעה
'..
־ ־ '][5 ,12
י, ,א )תשרי תש״ל( 12־.. . 16
]ור׳ הר״ק כתנא ,המעין .י ,א 16־;17
ור״מ מונק ,שם ,י ,ב [67-66
^ :בנינים.בהר הבית )ר׳ קימלמן ,המעין
ט ,ד( ][5 ,12
י ,אמתשרי;תש?׳ל( 58
ד ו מ ב פרופ׳ י ח י א ל
איש המדע היהודי החרדי ]14 ,16ה[
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 4־12
93ד י ס ו ן ד ״ ר משה שמואל
.:שינויים בריאת העוף )יחד עם ד״ר
ישראל מאיר לוינגר( ]14 ,5ד[
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 30־34
94
ד ס ל ר ה ר ב א ל י ה ו א .זצ״ל
מכתב על "תורה עם דרך ארץ"
]14ב[16 ,
ד ,א' )תשרי תשכ׳׳ד( 61־64
95דרבקין הרב דוד
תקונים ביבליוגרפיים)..לבית עקד טפ
רים ועוד לקסיקונים( ][15
.. .
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 78־80
.96הבלין־שלמה זלמן
• ״משנה תורה׳׳ לרמב״ם — סוף גאו
נות ][11 ,9
-ה-,ג•)ניסן׳תשכ״ה( 41־59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
106הירש ה ר ב שמשון רפאל זצ״ל
מלואים ונשמטות )ל״משנה תורה״ ל־
רמב״ם — סוף גאוגות( ][11 ,9
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 62*60
היהודי ורוח הזמן ][7
ב ,א )תשרי תשט״ו( 3*1
107
98
אופין הלאומי של הסליחות ][7 ,8
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 6*3
כיוונים בהוצאת ספרי ראשונים
][16 ,15 ,9 ,5
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 29־40
] 108הירש ה ר ב שמשון רפאל
זצ״ל[
] 99היימן ה ר ב א ה ר ן [
מרדכי ברויאר :פרקים בתולדות רבי
שמשון רפאל הירש ז״ל ][11 ,16 ,18
א .גייגר — חבר שהפך ליריב; ב .גרץ
— תלמיד שסרח; ג .רש״ר הירש מ
עורר להתישבות בארץ ישראל.
ג ,א־ב )מנחםיאב תשט״ז( 39־50
הרב אברהם לבקוביץ ]בקורת[ :תול־
דות תנאים ואמוראים ][11 ,17
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 52־54
100הילדסהיימר מ א י ר
הערה לתשובת רבי עזריאל הילדס־
היימר ,המעין י ,ג ][5
י ,ד )תמוז תש״ל( 54
109
מרדכי ברויאר :פרקים בתולדות רבי
שמשון רפאל הירש ז״ל ]14 ,8ט[16 ,
ד ,על ביטול ״כל נדריי׳ שבק״ק אול־
דנבורג
ד ,ב )טבת *נשכ״ד( 12*7
101הילדסהיימר ה ר ב עזריאל זצ״ל
על פרסום נותני צדקה ברבים ][5
י ,ג )ניסן תש״ל( 6-5
]ור׳ מ .הילדסהיימר ,המעין י ,ד [54
] 102ה י ל ד ס ה י י מ ר הרב עזריאל
זצי׳ל[
יעקב בראור )ברויאר( ]בקורת[:
שאלות ותשובות רבי עזריאל ][5 ,17
י ,ג )ניסן תש״ל( 50־54
110הירש הרב שמשון רפאל זצ״ל
סוכתו של לויתן ]1 ,7ג[
ו ,א )תשרי זשכ״ו( 7•:
111
קדושת פירות שביעית ][6
)מתוך פירושו לויקרא כה0 ,
ו ,ב )טבת תשכ״ו( 2-1
]ור׳ הרח״ז גרוסברג ,המעיו ו ,ג [69
103ה י ל ד ס ה י י מ ר ד״ר עזריאל
הרב עזריאל הילדסהיימר זצ״ל על ר׳
זכריה פרנקל ז״ל ובית־המדרש לרב
נים בברסלאו )מתוך מכתביו(
]14 ,16ב1 ,ב[
א ,א )תשרי תשי״ג( 65־73
104
חלוף מכתבים ביו הרב עזריאל היל־
דסהיימר זצ״ל ובין הרב שמשון רפאל
הירש זצ״ל בעניני ארץ ישראל
][16 ,12 ,11
א ,ב )תשרי תשי״ד( 52*41
105
תזכירי הרב עזריאל משנת תרל״ג ל*
שפור המצב הכלכלי והחינוכי בירו
שלים ][16 ,12
ג ,א*ב )מנחםיאב תשט״ז( 64*51
112
לקט תגובות על ס׳ הרב שמשון רפאל
הירש ,משנתו ושיטתו ][17
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 60*54
113המבורגר הרב א ב ר ה • בנימין
וולף זצ״ל
הסבר ברש״י יומא כא ע״ב ][3
י ,א )תשרי תש״ל( 29
] 114ה ר ז ה ב צבי[
8
www.daat.ac.il
הרב מרדכי ש .ברויאר ]כקורת[ :על
טעמי המקרא ]1 ,17ד[
א ,א )תשרי תשי״ג( 84*80
אתר דעת -מכללת הרצוג
126וולף הרב דייר פ נ ח ס
115ויינברג הרב יעקב י ח י א ל
היחס בין קרבנות המוספים בפ׳ פנחס
על פי רמזי המסורה )א( ]1א[
א ,א )תשרי תשי׳יג( 79-74
מחקרים במשנה ובתלמוד )א( ][3 ,2
ב ,א )תשרי תשט״ו( 13־23
!16
מחקרים במשנה ובתלמוד )ב( ][3 ,2
ב ,ב־ג )אייר תשט״ו( 43־55
127
היחס בין קרבנות חמוספים בפ׳ פנחס
על פי רמזי המסורה )ב( ]1א[
א ,ב )תשרי תשי״ד( 53־61
!17
לדמותו הרוחנית של הגאון ר׳ אייזיק
שר זצ״ל ][18
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז( 3־15
128
מקרא מסורס ]1גד[13 ,
ב ,ב־ג )אייר תשט״ו( 77-71
!18
יונה עמנואל ]בקורת[ :שו״ת שרידי
אש )חלק שני( ][5 ,17
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 47־53
129וונדר מ א י ר
רשימת הספרים על שביעית ][15 ,6
ו ,ב )ניסן תשכ״ו( 72-16
119
על כסוי שער ראש האשה ]1 ,5בג[13 ,
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 3־8
130
מלואים ותקונים לרשימת הספרים על
שביעית )א( ][15 ,6
ו ,ג )ניסן תשב״ו( 71-71
!20
על מלת ״פרע״ בתורה ]1בד[13 ,
ת ,ב )טבת תשכ״ה( 4־9
131
!21
רשימת הספרים על שביעית — מלואים
ותיקונים )ב( ][15 ,6
ז ,א )תשרי תשכ״ז( 80-77
הנאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ״ל
]מכתב[ ][18
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 45
122
132ויזנברג פרופ׳ א פ ר י ם יהודה
דת ומדינה .מתיך :ז1)33 ¥011€ (16
מ611810מ עמ׳ 14 ,16] 90-85ח[
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 1־3
הגיית שם יששכר וניקודיו ותרגומיו
]1א1 ,13 ,ב[
ח ,א )תשרי תשכ״ח( 80-71
)ר׳ ש .אדלר ,המעין ז ,ב 19־ 20ן הנ״ל,
שם ,ז ,ג ;45י .ש .אש ,שם43 ,־(45
123
י .ע :.שרידי האש — לקט אוטר
ביוגרפי מכתביו ][18
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 56־66
133וינגרטן שמואל הכהן
זהויה של משפחת גרים באונגריה במאה
העשירית לאלף הרביעי ן [11
)ר׳ י .כהן ,המעין ח ,ד (2
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 35־39
124וולבה הרב שלמה
בן ישיבה כרב ]14 ,5 ,16בט[7 ,4 ,
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 13־20
134
125וולף צבי
לתולדות המשקים החרדים בארץ
]14 ,11 ,16ט[
א ,ג )תמוז תשי״ד( 39־52
.ר' אייזיק טירגא ותולדותיו ][9 ,11
י ,ב )טבת תש״ל( 48־56
)ור׳ י; כהן ,המעין ח ,ד(
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
144י ו ט ק ו ב ס ק י ישראל
135וירצבורגד .אורי -.
ד־ י :הערות לגבי "הסתירה״ בין תורת ה-
אבולציה בעולם החי והדומם למסופר
בספר בראשית )המעין ח; א( ]14ה[7 ,
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( 78־80
)ור׳ עציון ,המעין ח ,ד 36־(38
.ע ל הגדרת מיני הצמחים בהלכה )ר׳
מאמר פרופ׳ פליקס ,המעין ז•,א(
]14ד[5 ,
' • • ׳ ' -
י*
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 46־47
145יונג ה ר ב ד״ר אליהו
] 136ורהפטיג דייר שילם[
יונה ־עמנואל ]בקורת[ ד דיני עבודה
במשפט העברי ]14 ,17ז14 ,5 ,ט[
• ־י י
י ,ג )ניסן תש״ל( 68-55
מצוות מעשיות ][7 ,4
. . .א ,ג).תמוז תשי״ד( 15־20
146
138זוסמן־סופר ה ר ב שמעון א . .
147
הדת בהגשמתה ][7
י ג )ניסן תש״ל( 7־11
.
148כ ה ן ה ר ב יוסף
סדר הברכות בתפלת שמונה עשרה ו
סדר הגאולה ][8
־ י יי-
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 9-7
149כהן י .יוסף
יהודים ויהדות מאחורי מסך הברזל
][11 ,16
א ,א )תשרי תשי״ג( 60־64
140א] .טרייויש ה ר ב דוד בער[
הרב יהודה קופרמן] .בקורת[, :ספר
רביד הזהב ]1 ,17ג[
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( . 65-48
תשובות ״מראה יחזקאל" מאת. .ר׳ •יחז
קאל.פאנעט זצ׳,׳ל ]^ ..[11 ,10
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 34־.45
-
150
העיוור בהלכה ][5
• -ד ,ג )ניסן תשכ״ד( • 16-3
151
141טוראי!פרץ
מלתב אל רב מקומי ]14 ,16ט[
ב ,ביג )אייר תשט״ו( 93־97
142ט ר ש נ ס ק י ה ר ב .שלמה
תשובה לשתי קושיות )ר' מאמר הר״א
סופר ,המעין י ,ב( ]1 ,8ג[3 ,
י ,ד )תמוז תש״ל( 50־51
]ור׳ מ .זיכל ,המעין יא'7א 76־ ,78ור׳
הרב ש .טרשנסקי ,המעין יא ,ג[
143י ו ח י מ ק יוסף י ח ז ק א ל הי״ד
•־׳־׳י
־
;׳
~
ספריהם של חכמי הונגריה הראשונים
)ר׳ אייזיק טימא ן ר׳ אביגדור -ט^1ד
מאייזנשטאדט ותרגומיו לאידיש; ר׳
דוד בר׳ יעקב הכהן מאופן וספרו מגדל
דוד; ר׳ שמחה ברי גרשון .הכהן אב״ד
אופן וספרו ספר השמות( ][15 ,11 <9
ח ,ד )תמוז׳־תשכ״ח( 26-1־ ־ ; -׳ *
]ור׳ ש .וינגרטן ,המעין ט• ,ד •35־39
י י• ׳
י ,ב 48־[56
;
152כ ה ך י ש ר דייר יוחנן
היער בתקופת המקר^ ]14 ,11ד[
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( '24-23
.
׳
על ארגון היהדות החרדית בהונגרית
]14 ,16ט[11 ,
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 4־6
139זריז ]זריצקי[ דוד
.
נישואי תערובת ][7
ה ,ב )טבת תשכ״ה( ; . .. 14:10׳ <
] 137זהבי דייר י .צבי[
אברהם הלוי שישא ]בקורת[ :מהחתם
סופר ועד הרצל )מחקר-רציני או רומן
..היסטורי ?( ][16 ,11. ,17
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 49־70
—
_•_.׳-
:
י
ספר חדש של פרופ׳ נהר על המהר״ל
]בקורת[ ][7 ,17
ז ,א )תשרי תשכ׳יז( 76-73
1£
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
153
163
ביבליוגרפיה שימושית של כתבי ה־
מהר״ל מפרג ][15
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 66־70
'—154
הנסיונות לחידוש הקרבנות אחרי ה
״ י חרבן )ר׳ מאמר הרב י .ד .בליין ,המעין
ט ,ג( ][12 ,11
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 56־57
]ור׳ הרי״ד בלייך ,המעין י ,א 59־(64
155הכהן הרב מאיר ש מ ח ה זצ״ל
קרבן פסח אחד עבור כל ישראל )מ־
״זרע אברהם״ ס׳ ד ס״ק כד וטי ו(
]14 ,12ט[
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( 1־2
שאלה של בני מושבות הדרום לשמיטה
תרנ״ו ][11 ,6
ב ,ב־ג )אייר תשט׳יו( 98־105
164
]מבלבה״ד[ הגר״א לירושלמי כלאים
פ״ב ה״א ][9 ,3
ג ,איב )מנהם־אב תשט״ז( 20-16
165
־ ׳ מרן בעל החזון איש זצלה״ה :ספוק
בערלה ושורש פטור ][6
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז( 2-1
1 6 6
תורה שבכתב ותורה שבעל פה ]1ג[7 ,
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 7־17
156כהנא הרב ק ל מ ן
לדמות הריפורמה וה״שמרנות״ ביהדות
]14 ,16ב[ .
א ,ב )תשרי תשי״ד( 18-12
157:
•—׳'
לדפוסי הירושלמי ][15 ,3
א ,ב )תשרי תשי״ד( 62־64
167
־ לדרכה של יהדות התורה באשכנז
][11 ,16
ד ,ב )טבת תשכ״ד(״1־3
— 168
תשובת ר׳ יהודה מודרן בענין חמץ ש
עבר עליו הפסח ][18 ,5
ד ,ג )ניטן תשכ״ד( 41-34
158
משיירי שולחנו של גאון ][5 ,16 ,11 ,6
א ,ג )תמוז .תשי״ד( 38-29׳
159
-169
תחולת השבת בכדור .הארץ ]14 ,5ה[
א ,ג )תמוז תשי״ד( 72-55
160
—
התורה במדינה /הבעיה הכללית ׳
]14ח[
ב ,א )תשרי.תשט״ו( 4־8
161
־.־־־
—
לחקר ביאורי הגר״א לירושלמי )ל
תוספתא ס׳ זרעים )א(
״ ]1 ,15 ,9',2 ,3א(
ב ,א )תשרי תשט״ו( 41*24יי
שור סיני בכמה ז ]1ג[
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 31־37
־
170
למקרא סמכו ]1 ,4ג[
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 22־25
171
הגהות .רי״ף ומרדכי דפוס חדש
][15 ,5 ,3
ה׳ ן)..תמוז.תשכ״ה( 10־15
172
162
לחקר ביאורי הגר״א לירושלמי ול־
• .תוספתא ס׳ זרעים )ב(
ב ,ב־ג )אייר תשט״ו( 70*56
-׳
׳
׳
פירוש הר״ש למסכת שביעית פרק א
מ״א ומ״ב ][15 ,9 ,2 ,6
ו ,א )תשרל תשכ״ו( 38*22
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
3
7
183
1
בענין עשר קדושות )בירור דבר< הרי׳ש(
][12
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 37-34
]ור׳ הרי״י אפפעל ,המעין י ,ג [40-36
בדין ירקות הנכנסים מששית לשביעית
] [ 6
״ -3
]ור׳ הרש״ז אויערבאך ,המעין ו ,ב
ן״
7
ב
) ט ב ת
ת ש כ
6
0
8
184
־1
על גזרת החדש בזמן החשמונאים ][11
)ר׳ י .שביב ,המעין ט ,ב(
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 71-70
!74
בעניני ביעור והפקר בשביעית ][6
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 45-34
185
!75
]הערה להערת הרב גרוסברג על מאמר
הרש״ר הירש ,המעין ו ,ב[ ]1 ,6ג[
י׳
ג
ן ג י ס
ו
ת ש כ
"
ו (
טלטול שער בעל־חי בשבת ][5
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 33-32
6 9
^36
הערות )למאמר הרב גרוסברג ,המעין
י ,א [12 ,5] (16-12
י ,א )תשרי תש״ל( 25-18
]ור׳ הר״מ מונק ,המעין י ,ב 66י[67
!76
גתוחי מתים בהלכה )סקירה ביבלית
גרפית( ][15 , !4 ,5
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 72-43
נ
!87
!77
נתוחי מתים בהלכה )מלואים לסקירה[,
הביבליוגרפית( ]14 ,5ג[15 ,
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 72-71
!78
ארבעים חסר אחת ]1ג[
י ,א )תשרי תש״ל( 25-18
]ור׳ הר״מ מונק ,המעין י ,ב 66־[67
^ 188
]מבלבה״ד[ הרב אברהם מימיו וולף
המבורגר זצ״ל :הסבר ברש״י יומא כ א
ע״ב )והערות המלבה״ד( ][3
י ,א )תשרי תש״ל( 29
כניסה למקדש בזמן הזה ][12 ,5
£ג
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 4־9
]ור׳ י״ח סופר ,המעין ח ,ב [79-77י 2
14
179
כ< לך ה׳ הוחלט )דברים שנאמרו בפני *189
הגהות לפירוש הר״ש לבכורים
חברים בקבוץ חפץ חיים( ]£ 3 [16 ,7
][15 ,9 ,2
0
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 21-18
י ,ב )טבת תש״ל( 65-62
180
הערות בעניני מצוות התלויות בארץ
ן[
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( 38-33
190
״ארבעים יכנו״ לפי הרמכ״ס
)ר׳ המעין י ,א-ב( ]1נ[
י ,ג )ניסן תש״ל( 22-19
6
181
191
הוספות הרמב״ן לפירושו לתורה
]1ג ,9 ,ן
ט ,א )תשרי תשכ״ט( 47-25
]תגובה להערות )ר׳ אפפעל ור״ב ר
י׳ [. ] [0
י ,ג )ניסן תש״ל( 40־41
1 5
ק י כ ר
12
182
הערות ל״בעיית חידוש הקרבנות״ מ־
הרב י .ד .בלייך ][12
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 17־18
192
סביב הפולמוס ״מי היא יחייי[16] ".
י ,ג )ניסן תשי׳ל( 49-42
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
202לוי ד״ר יעקב
193
נתוחי מתים בישראל
)ההלכה והמדע הרפואי( ]14 ,5ג[
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז( 21־ג3
ה׳ מעט מכל העמים )עיון בפירש״י(
]1נ[
י ,ד )תמוז תש״ל( 20־22
203
194
זכרונות נעורים מק״ק ״עדת ישורון״
בברלין ][16 ,11
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 3־15
בענין חולב לשם אוכלין ][5
י ,ד )תמוז תש״ל( 36-35
195כרמל ה ר ב א ר י ה
204
מכירת הבכורה בהלכה ][5
י ,ב )טבת תש״ל( 61-57
המציצה בפה לאור הרפואה ]14 ,5ג[
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 21-8
205
] 196כשר הרב שמעון[
מנחם בן ישר ]בקורת[ :ספר ״פשוטו
של מקרא״ להרב שמעון כשר ]1ג[
ה ,ב )טבת תשכ״ה( 54-48
״תכנון המשפחה״ בישראל ]14נ14 ,ט1
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 23־33
206
קביעת המות ע״י הרופאים ]14 ,5ג[
ט ,א )תשרי תשכ״ט( (64) 24
197לב פרופ׳ ז א ב הלוי
השימוש בבוילר בשבת ][5
)הערות למאמרו של הר״י נויבירט
המעיו ,ז ,א (41-32
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 15-13
]ור׳ הר״י נויבירט ,המעין ז ,ב 15־[17
198
207
מאימתי מותר להוציא אבר להשתלת
]14 ,5ג[
י ,א )תשרי תש״ל( 11-3
208לוינגר ד״ר ישראל מאיר
תשובה לתשובה ][5
)על תשובת הר״י נויבירט ,המעין ז,ב
(15
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 17־18
209
תולדות תנאים ואמוראים )להרב אהרן
היימן( ]בקורת[ ][10
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 52־54
210
הני תרי בועי ]14 ,5ד[
ט ,א )תשרי תשכ״ט( (64) 24
שמירת פסולת פירות שביעית בשקי
פלסטיק ][6
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 46י47
199לבקוביץ הרב א ב ר ה ם
לבעיית הטריפות בבתי המטבחיים ב
מדינת ישראל ]14 ,5ד[
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 29-21
] 200לבקוביץ הרב א ב ר ה ם [
הרב יהודה קופרמן ]בקורת[ :טפר
רביד הזהב ]1ג[
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 65*48
211
שינויים בריאת העוף )יחד עם ד״ר
משה שמואל דיטון( ]14 ,5ד[
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 30־34
201הלוי הרב חיים דוד
]הערה[ על גזירת החודש בימי חחש-
מונאים ][11
)ר׳ שביב :המעין ט ,ב ; ור״ק כהנא
ט ,נ(
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 56
*211
תקצירי ההרצאות ליום עיון לעניני
הלכה ומדע ]14 ,5ה[
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 40-38
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
~.
212
1
2
מ
2
ן
נ
ק
ה
ך
ך
:
222מ ו נ ק ברוך פ.
213,־־־־.
לבעית פטום האווזים ) .א :מבוא,
פרק ב :טריפות הוושט בפיטןם ה
אווז ; פרק ג :השבת בפטום האווזים(
]14 ,5ד[
־ • י י<'ב )טבת תש״ל( 26-19
אמת מארץ תצמח ]14 ,16.,7ב[ * .
ב ,גדג )אייר.תשט׳זו> •82*78׳
י ׳
223מ ו נ ק ה ר ב מ ש ה
החנוך למצוות — כיצד ז) .א( ]14ב[
־*
א ,א )תשרי תשי״ג( 37־45
ז
־•
224
י
־
•:
:
.
.׳
החצוך למצוות — כיצד ז )ב( )14ב[
.גי •-י
א ,ב )תשרי תשי״ד( 25*19
214לוסטיג שאול
1
חינון תכוני תורני לבנים ]14ב[
י י י י א^ ,א )תשרי תשי״ג( 45־56
-225
־—.
אחוד.של.כל סעם למען מדעה הורתית
]14 ,16ט[
ה ,א )תשרי-תשכ״ה( .-37-"32
] 215ליברמן ה ר ב יוסף[
ו .הרב .נתן .אורטנר ]בקורת[ :.מסכת
שביעית — משנת…יוסף[6 ,17].
יי
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 56-49
—
226
חנוך לחיי משפחה ]14ב14 ,ו14 ,ג[
ז ,א )תשרי תשכ״ז( 63*42:י
].,2!6.לנדרי בצלאל[
הרב יצחק שטרן ]בקורת[ :״הגאון
החסיד מומלנא״ לר' בצלאל לנדוי
][18 ,9 ,17
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 57־60
217לנדוי בצלאל
־ —
227
]הבדלי הזמן בארצות שונות לענינ<
• 3?:הלכה[ ][5
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 42די .-״•.׳ ,
228
לתולדות ההתישבות החב״דית בחברוו
. .• -
][11
.ט ,ד ).תמוז תשכ״ט( 1־14
—
שו״ת ישועת משה ]בקורת[ [5 ,17],
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 55־63
••:'.-׳
229
״ ל )י׳ יא( )א.
־ י הערות לגליון ־תשרי
נטילת לולב בירושלים כל ־שבעה
] [12 ,5ב .ארבעים חסר׳אחת־][31
ג ,בנין בית המקדש לפני מלכות ב<
218מדן מ א י ר
״•
״ ^
^דק סוציאלי -י ביהדות י ]1'4ט[
א ,ג )תמוז תשי״ד( - " 28*21
לבעית הנתוח' הקיסרי בבהמות
.
,
א14-,5ד[ י־
י ,א )תשרי תש״ל( 28*26
ז
ב ך
;0ץ
ת ש
י
על השימוש בתאריך הנוצרי
)ר׳ המעין ט ,ב( ] [10 ,8״
ט• ,ג )ניסן תשכ״ט( 71
:
ת
דוד(
] 219ה מ ה ר ״ ל מפרג[
ד״ר יוחנן כהן־ישר; ביבליוגרפיה .שי
. … ,מושית של כתבי המהר״ל מפרג ][15 ,7
ז ,ג )ניסך• תשכ״ז( 66־70
]14 ,12ח[
׳ ־•י׳׳.
• י ,ב )טבת תש׳׳ל( < – – 67-66י
)ור' הר״ק כהנא ,המעין י ,ג־ 19־(20
] 230מ ו נ ק מ ת ת י ה ו [
מרדכי ברויאר ]בקורת[ :המ;מל ה
.י י ,־' ׳ ־
נוסף ][17 ,7
ד ,־ד )תמוז תשכ״ד( 57-55
1
210מודרן ר׳ י ה ו ד ה
תשובת ר׳ יהודה מודרן בענין חמץ ש
עבר עליו הפסח ][18 ,15 ,5
]הביא לדפוס• הרב קלמן כהנא[
ד ,ג )ניסןיתשכ״ד( 41-34
<
מערכת /תגובות
231הרב דייר פנחס וולף לגבורות׳ ][18
ב ,נ־ד )אייר תשט״ו( 71
(4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
232
244
.
•״• עם סיום שנת הראשונים ]14 ,16ט[
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 37
— — — 233
וירא ישראל ־— ויאמינו ][16 ,7
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 17-16
245
לקראת ועידה עולמית של הנוער ה
דתי ? ]14 ,16ט[
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 38
קביעת המות על ידי הרופאים ]14ג[5 ,
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 73
246
— — — 234
על השימוש בתאריך האזרחי ][10 ,16
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 76-74
השופט ושופטיו — חיים כהן "ואתגרו
נ״[ . .
247
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 30-28
טביב הפולמוט ״מי -הוא יהודי"
][16 ,7
י ,ג )ניסן תש״ל 42־49
— 235
השיבה שופטינו כבראשונה ][16
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 31־32
— — — 236
מכתבים למערכת
עבירה גוררת עבירה ][16
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 33
248טורא פרץ
. — — — 237
לדרכו של המחקר התורני ]14ה[
ד ,ג )ניסן תשכ״ד( 45־46
249היינריך יונה
238
אודות שמו של הרב שכנוביץ
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 41
זה מול זח ][16
י ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 38־40
239
250ש .א.
—
סוף שבוע ארוך :נוחיות לדתיים ו
סכנה לשבת ][16
ה ,בי* )טבת תשכ״ה( 57־59
— — — *40
אודות שיטת הרב הירש' ז״יל •בעניין ה
הפרדה בין דתיים לחילוניים במדינה
בימינו
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 63
241
״הגיאוגרפיה הלבבית" ][16
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 70־71
..בקשר.לביקורת ספרים :״יסודות הל
כות שבת״ ,המעין ד ,ג . 51-47
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 41
251ק מ פ ה אליעזר
על "מעולי כשרון" ]14 ,16ה[
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 70
-י
252ה ר ב ח ״ ז גרוסברג
• הערה לדברי הרש״ר הירש בהלכות
שביעית ,המעין ו ,ב ][16
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 69
242
׳
הצעה להביא ב״המעין״ פרשיות מ
תולדות עולי אשכנז וכוי
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 41
״חזק חזק ונתחזק״ ][8
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 71
243
253ה ר ב ק .כ ה נ א
על הגיית הקמץ הקודם לחטף־קמץ
או לקמץ קטן ][13
ה ,ג )גיסן תשכ״ה( 72-71
תשובה להערת הרח״ז גרוסברג ,המעין
ו ,ג [6] 69
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 69
www.daat.ac.il
15:
אתר דעת -מכללת הרצוג
264יהודה שביב
254מרדכי נוי
אמת ושקר )הערה למאמר מ .בתיאר,
המעין ח ,א( ]14ב[7 ,
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 89*79
על ההפרזה בשימוש בתואר ״רב״
]14ט[16 ,
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 70
255יעקב פלדהיים
265אורי וירצבורגר
על תמיכת מוסד ליאו בק .בהוצאת
ספר אגרות הרב הילדסהיימר ][16
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 70
256יונה עמנואל
הבהרה למכתב י .פלדהיים ,המעין ו ,ג
70
ו ,ג )ניסן תשכ״ו( 70
266הרב מאיר .בלומנפלד
על הערות לערוך השלחן העתיד ,דיני
קדשים )ר׳ המעין ט ,ד( ][12
י ,א )תשרי תש״ל( 57
257י .מ .לוינגר
בקשה להשגת ידיעות על מסורות לגבי
עופות כשרים
ו ,ג ניסן תשכ״ו( 70
•
הערות לגבי ״הסתירה״ בין תורת ח-
אבלוציה בעולם החי והדומם למסופר
בספר בראשית )ר׳ המעין כ ,א( ]14ה[
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( • 80*78
267ה ר ב חנוך זונדל גרוסברג
בנינים בהר הבית )ר׳ המעין ט ,ד( ][12
י ,א )תשרי תש״ל( 58
258ה ר ב ח ״ ד הלוי
על ריבוי ילודה
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 55
268מצגר הרב שלמה אפרים
זמן הקרבת התמיד והפסח ][12
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 13־20
259משה ק ט ן
על הביקורת נגד התנועה ליהדות
המעין ו ,ג )ניסן תשכ״ו( [16] 67
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 56
269מרצבך ד׳יר א .ח• .
בעיות יסוד בפסיכולוגיה לאור השקפ
תנו )הרצאה בכינוס הרופאים הדתיים,
ירושלים תשי״א( ]14ו[
א ,א )תשרי תשי״ג( 54*50
260יעקב בר־אור
פרסום ספרי קודש בתמיכת מוסד ליאו
בק והסדר כספי השילומים ,ר׳ המעין
ו ,ג 70
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 57-56
261בנימין סרולוביץ
על שיטת ״תורה עם דרך ארץ״ ו־
ליקוייה ]14ב[
ז ,ב )טבת תשב״ז( 40-39
262בנימין ס ו פ ר ] ה י ״ ד [
על השימוש בתאריך אזרחי ][16 ,10
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 37
270מרצבך הרב יונה
לשאלת חדוש הסנהדרין בימינו ]14ח[
א ,א )תשרי תשי״ג( 25*19
—•
271
על שיעורי חז״ל ומדותיהם ]בקורת[
)על לוח שעורים ומדות חז״ל נערך ע״י
משה רוזה ושמעון בודנהיימר( ][5 ,17
ו ,ב )טבת תשכ״ו( 9־11
272
על טעמי ־מצוות ,חקירות הלכח ור׳
שמשון רפאל הירש ][5 ,4
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 3*1
263יעקב ח י י ם ס ו פ ר
על הביטוי ״הופיע רוח הקדש בבית
מדרשינו״ וביטויים דומים )והערה ל
מאמר הר״ק כהנא ,המעין ז ,ד( ][5 ,7
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 79*77
273.
www.daat.ac.il
על ״עולה ויורד׳ שנשכח ]1ד[
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 65-63
אתר דעת -מכללת הרצוג
] 274נ א מ ן י .ל[.
..מ] 3 .בקורת[.:״צלילי .המקרא״ ]1ד[
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז(66-65.
, ;. ,
- 285ד- — -ד־
]הערה למאמר ]׳כרם! .ציון .השלם —
אוצר השביעית״ ,המעין ו ,ד41 .־[54
][6
275נבנצל אביגדור
על הקרבת קרבנות בזמן הזה ][12
י ,ג )ניסן תש״ל( 35-34
] 276נ ה ר פרופ׳ אנדרא[
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 41
] 286ר׳ אביגדור ס ו פ ר
מאיזנשטאדט[
י .כהן :טפריהם של חכמי הונגריה
הראשונים ][18
ח ,ד )תמוז תשכח 12־14
דייר יוחנן כהן ישר ]בקורת[ :ספר
חדש של פרופ׳ נהר על המהר״ל ][17 ,7
ז ,א )תשרי תשכ״ז( 73־76
287סופר ה ר ב א ב ר ה ם
277נויבירט ה ר ב יהושע
שני פסקי דין של החתם סופר ][3 ,5
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 1־4
]ור׳ י .עמנואל ,המעין ט ,ב 4־[5
גדרי רפואח בשבת ]14 ,5ג[
ת ,ב )טבת תשכ״ה( 28־32
— 278
288סופר בנימין
אכילת פירות שביעית ][6
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 39־44
על השימוש בתאריך אזרחי ][16 ,10
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 37
]ור׳ י .עמנואל ,המעין ז ,ד [39-37
]ור׳ י .עמנואל ,המעין ט ,ב 74־[76
]ור׳ מ .מדן ,המעין ט ,ג [71
279־
הערות לעיון — בענין כניסת נשי כ־
הנים לביה״ח לפני לידתן כשנמצאים
שם אברים של מת ר״ל ,ובענין אסור
יחוד ][5
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 62־63
280
289סופר יעקב חיים
על הביטוי ״הופיע רוח הקודש בבית
מקדשנו״ וביטויים דומים )והעי ל
מאמר הרב ק .כהנא כניטה וכר ,המעין
ז ,ד( ][7
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 79-77
:
השימוש בבוילר בשבת ][5
ז ,א )תשרי תשכ״ז( 41-32
]ור׳ לב ז .המעין.ז.,ב [15-13
290סופר שמואל בנימין
הערות לספר ״שם הגדולים״ ][15
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 71־75
281
תשובה להערותיו של פרופ׳ זאב לב ][5
)ר׳ שם עמ׳ 13־(15
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 17-15
]ור׳ לב ז .המעין ז ,ב [18-17
291סופר שלמה
הערות ביבליוגרפיות לספרי החתם טופר
][15
א .מהדורה בלתי ידועה של הספר
״שירת משה״; ב .לזהותו של אחד ה
שואלים בשו״ת חתם סופר; ג .הערות
על מאמרו של ר׳ אברהם הלוי שישא,
)המעיו ט ,א(
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 72־77
]ור׳ א .שישא ,המעין ט ,ד [78-76
— 282
בעיות המתגייס בשבת ][5
ז ,ד )תמוז תשכ״ז 15-10
283
דין אכסנאי בחנוכה ][5
י ,ב )טבת תש״ל( 35־39
292ס ל נ ט הרב שמואל א.
284נריה ה ר ב מ ש ה צבי
התורה במדינה :השבת במדינת ה-
תורה ]14ח14 ,ט[
ב ,א).תשרי תשט״ו( 11-8־-
.על הראשונים ופעולותיהם ביסוד ה
ישוב החדש ]14ט[12 ,11 ,
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 25-19
17:
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
303
] 293ס פ ר זכרון — רבי י צ ח ק - -
•:אייזיק -הלוי[
יונה עמנואל ]בקורת[ :ספר זכרון על
רבי יצחק אייזיק הלוי ]16 ,17ג[
ה ,ג )ניטן תשם׳ה( 80*76
294סרולוביץ בנימין
-.304
על מה אבדה הארץ
]מערוך לנר :כריתות כח ,ב[ ][4
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( .2-1
— 305
— 306
296עמדן הרב יעקב זצ״ל
307
.
ר* - 3 0 8
ספר זכרון על רבי יצחק אייזיק הלוי
]ביקורת[[17 ,16 ,15 ,11].
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 80*76
298
שו״ת שרידי אש )חלק שני( ]בקורת[
][17 ,16 ,5
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 47־53
309
מי התיר תוספת שביעית? )ב(
][12 ,11 ,6 ,3
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 35*23
]ור׳ י .עמנואל ,המעין ז ,ג [72
־
היחס לאומות העולם ולחכמות כלליות
בספרי בעל תוספות יום טוב
]14 ,11 ,7ב14 ,ט[
-ד ,ב )טבת תשכ״ד( 59-50
310
— — 311־ —
ספרים המבשרים מפנה
ייסף״-לר׳׳י
)״מסכת שביעית —
ליברמן; ״שמירת שבת כהלכתה״*לרייי
נויבירט; ״קול סיני״( ][16 ,15 ,6 ,5
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 55*54
מ ש נ ת
301
יסודות הלכות שבת ]בקורת[ ][17 ,5
-ד ,ג )ניסן תשכ״ד( 51-47
:
312
על פטור הנשים ממצוות עשה 'שהזמן
גרמא ][4
ד ,ג )ניסן תשכ״ד( 52־54
:
ספר חורב )הוצאה באנגלית ע״י הרי״י
גרינפלד( ]ביקורת[ ]1 ,17ג[7 ,4 ,
ה ,ד )תמוז תשכ״ח( 51*45
300
חנוכה )דברי מחשבה מתוך ספרים ש
נדפסו בשנים האחרונות( ][4
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 60־62
302
:
סוף שבוע ארוך :נוחיות לדתיים .ו
סכנה לשבת ][16
ה ,ב )טבת תשכ״ה( 59*57י
297עמנואל יונה
299
:
מי התיר תוספת שביעית ז )א(
]3 ,6׳ [11
״ "י
ה ,ב )טבת תשכ״ה( 47*38
• י ••
־
עלו לארץ ישראל
] :.מתוך ״סולם בית א־ל״ פרק ו[
]4״[7
;• ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 3-1
•—
—
פרקי אבות ,לקט עיוני ]. [7
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 58־62
295עטלינגר' רבי י)גקב ז״ל
גליון הש״ס לרבי עקיבא איגר
]בקורת[ ][17 ,9 ,3
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 39־46
. …־
פירוש הטור הארוך .על .התורה
]ביקורת[ ]1ג14 ,9 ,4 ,ט[17 ,
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 42־ 54־-
י ״ ״- -
על שיטת ״תורה עם דרך ארץ" ולקויה
)ר׳ המעין ו ,ד 1־14] (3ב[
ז ,ב )טבת תשכ״ז(;40*39
•.-ג
הערה )לביקורת על ״יסודות הלכות
.שבת״([17 ,5] ,
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 51
י
י:
••־-.״
־ יי הערה )למאמר הרב ש .וולבה —
ישיבה כרב( ][4
ו ,א־)תשרי ׳ תשכ״ו( < 21*20־
1*:
www.daat.ac.il
ב
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
•.——313.ד־־.. •,-
.־ אגרות.רבי.עזר?א<<,חילדסהיימר
] ,ביקורת[ ]. , [17 ,16 ,11
•..ו ,ב )טבת תשכ׳יו(. . .. 25*21.
שבע .מאות .שנח לעליית הרמב׳ץ" ל
ארץ ישראל .ולירנשלים) .לקט .מדבריו(
יי / , .
][12 ,11 -9
ח ,א )תשרי תשכ״ח( 45*44
,
;
314
ך
•
־ — " ' " "
ביעור שביעית וביעור"מעשרות ״]1ג[6 ,
' ו ,ג )גיסן תשכ״ו( 52*48
]ור׳ הר״ש שנלבג ,המעין יו ,ד [59*58
323
.
316
— —.
כרם .ציון .השלם• —.אוצר השביעית
]ביקורת[ ][17 ,6
"ו; ד )תמוז תשכ״ו( 54*41
]ור׳ י .עמנואל ,המעין ז.,ב ; 42הרח״ז
•/גרוסברג ,שם ז • ,ב ;41הרמ׳׳צ נריה,
שם ז ,ב [41
י
.:
ובינו משה בן נחמן.
]ביקורת[1..,9 ,15 ,18 ,7] .ג[־,:.
ח ,ב )טבת תשכ׳׳ח( . 76*64:
]ור׳ הרח״ד שעוועל ,המעין ח ,ד [36*32
— 315
שריד האש
)לקט אוטוביוגרפי מכתבי הרב ווינברג(
][18 ,16
ו ,ג )ניסן תשכי׳ו( . £6-56
״"
•:324
יי הערה )למאמר הר״א סופר ,המעין
; ט ,ב [3] (4*1
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 5*4
325
־ —
שאלה )אל״חר״י כהן ,על סדר הברכות
בתפלת שמונה עשרה וסדר הנאולה(
׳
][8
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 6־
־]ור׳ שם גם התשובה[
— 326
317־
• —
על השימוש בתאריך האזרחי.
)ועל קביעת שנת לימודים לפי תאריך
לועזי ושמות ימי השבוע ביידיש(
]14 ,10ב[16 ,
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 76*74י
:
י• ]ור׳ מ .מדן ,המעין ט ,ג ![7
על שיטת הרמב״ם בביעור שביעית ][6
ז ,ב )"טבת תשכ׳׳ז( 38*31
318
העדות נוספות למאמר ״כרם ציון ה
שלם — אוצר השביעית״ ,המעין ו ,ד
•'.י ־[17 ,6] [54*41
ז ,ב )טבת תשכ״ז(42 .
:
327
— — -319
תקוןי )ל״המעין״ ה ,ד[12] (31,
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 72
-328,
/
320
וירא ישראל —י ויאמיגו ][16 ,7
ז ,ד )תמוז .תשכ״ז( .[17 ,16
:
ערוך השלחן .העתיד ,דיני קדשים
]ביקורת[ ]14 ,17 ,12ח14 ,ט[
ט ,ד) ,תמוז תשכ״ט( 55*40
]ור׳ הר״מ בלומנפלד ,המעין י ,א [57
מקור להסברו של הרב ש״ר הירש
]1 ,4ג[
.י ,א )תשרי תש״ל( 32*31
329־-־
— — — 321
.
• :ציץ
יעל השימוש בתאריך אזרחי
)תשובה לב ,.סופר( ],[16 ,10
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 39*37
״
, €
׳
־־
תשובה להערות )הר״מ בלומנפלד ,ל
:.ערוך השלחן העתיד ,דיני קדשים ,ה
מעין י ,א [17^,12] (57
. …י ,א ).תשרי הש׳׳ל( 58*57
.
י*9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדומם לאור המדע המדויק והחדיש
)ב( )פרק ג :תיאור תהליכי האבולוציה
והסברתם והבקורת המדעית על התה
ליכים וההסברים האלה( ]14 ,7ה[
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 9־27
הערה )לרח״ז גרוסברג :בנינים בהר
הבית ,המעין י ,א [12] (58
י ,א )תשרי תש״ל( 58
331
בעניני עיבור השנה
)א .אגרות עיבור השנה .ב .אין מעברין
את השנה בשביעית( ][6 ,3
י ,ב )טבת תש׳יל( 27־34
339
תורת האבולוציה בעולם החי ובעולם
הדומם לאור המדע המדויק החדיש
)ג( )המשך פרק ג פרק ד :הלמרקיזם
והניאולמרקיזם ,סיכום כללי ,נספח
על בדיקת אמת מדעית וביבליוגרפיה(
]14 ,7ה[
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( 39־61
332
יציאת מצרים ,קריעת ים סוף ,מתן
תורה ,ארץ ישראל )ליקוטים מפירוש
הרד״ק לטפר תהלים( ]1ג[11 ,7 ,
333
340
תשובה להערות )ר׳ מכתבים למערכת,
המעין ח ,ג( ]14 ,7ה[
ח ,ד )תמוז תשכ״ח( 38-36
דיני עבודה במשפט העברי
]ביקורת[ 14ז14 ,17 ,ט[
י ,ג )ניסן תש״ל( 68-55
334
כתבי רביגו בחיי
)כד הקמח ,שלחן של ארבע ,פי׳ ל
פרקי אבות( ][17 ,7 ,4 ,2
י ,א )תמוז תש״ל( 46-37
* ] 340פ י נ ק ל הרב אליעזר יהודה
זצ׳׳ל[
הרב יעקב יחיאל ויינברג )מכתב(
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 45
341פ ל י ק ס פרופ׳ יהודה
335עמנואל שמואל
לבעיית לולבי התמר הקנרי ]14ד{3 ,
ז ,א )תשרי תשכ״ז( 24־31
]ור׳ יוטקובסקי י .המעין ז ,ג 46־[47
תקנון תורתי לקבוצים הדתיים
]14 ,16ט[
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 31-26
342
] 336עפשטיין ה ר ב י ח י א ל מיכל
הלוי זצ״ל[
יונה עמנואל ]ביקורת[ :ערוך השלחן
העתיד ,דיני קדשים
]14 ,17 ,12ח14 ,ט[
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 40־55
לזיהוי ערבה וצפצפה ]14ד[3 ,
י ,ג )ניסן תש״ל( 18-12
]ור׳ מ .א .כסלו )ויכסלפיש( ,המעין
יא ,א [49-37
343פ ר א נ ק ה ר ב חיים שרגא פייביל
על בעית ריסוק אברים בבית המטב־
חיים ][5
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 1־7
337עציון יצחק רפאל הלוי
תורת האבולוציה בעולם חחי ובעולם
הדומם לאור המדע המדויק החדיש
)א( )מבוא ,והפרקים א :מה אומרת
השערת האבולוציה; ב :ההוכחות ל
השערת האבולוציה בעולם החי ובקורת
ההוכחות האלו( ]14ה[7 ,
ח ,א )תשרי תשכ״ח( 4319
]ור׳ וירצבורגר א .המעין ח ,ג [80-78
338
תורת האבולוציה בעולם החי ובעולם
344
עת הפקידה הגיעה ][7
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 1־8
345
בנין בית המקדש קודם למלכות בית
דוד ][12
י ,א )תשרי תש״ל( 67־84
]ור׳ הר׳ימ מונק ,המעין י ,ב [67-66
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
346
356
בעניו מצות התקיעה בחצוצרות בעת
צרה בזמן הזה ][8 ,5
י ,ד )תמוז תש״ל( 19*7
]ור׳ הר״ק כהנא ,המעין יא ,א [80-79
־
.
הראוי הרצוי והמחייב בפשוטו של
מקרא ]1ג[
ה ,ג )ניסו תשכ״ה( 26־33
357
347פרדס ה ר ב ח י י ם
־ ־ ״
ספר רביד הזהב ]ביקורת[ ]1 ,17ג[
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 48־65
ותחסרהו מעט מאלקים ][7
ד ,ג )ניסן תשכ״ד( 29־33
348פרנקל פרופ׳ א ב ר ה ם הלוי
358
משה ארנד ]ביקורת[ :סוגיות בתורה
]1 ,17ג[
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 41־48
במסות באותות ובמופתים ובמלחמה
ובמוראים גדולים ][7 ,16
א ,ב )תשרי תשי״ד( 7־11
359
349פרייס דייר א ר י ה
הערות לתחילת נבואתו של ירמיהו ][1
ג ,א־ב )מנחם־אב תשט״ז( 32־38
350צוייג דייר סטיפן
מכתב תשובה למורנו יעקב רוזנהיים
][16 ,11
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 36
)ור׳ שם.עמי (35
360
סגנון הכתוב )א( ]1ג[
י ,ב )טבת תש״ל( 11-1
]ור׳ הר״מ בלומנפלד ,המעין י ,ד
52־[53
351קונשטט הרב ברוך זצ״ל
א .מעשר כספים; ב .בעניו איסור לפני
עיור ומסייע ידי עוברי עבירת; ג .על
איסור כניסה לבית תפלתם ][10 ,5
ז ,ג )ניסן תשכ״ז( 6*1
]לענין א .ר׳ פרופ׳ י .דומב ,המעין
יא ,א [75-74
352קופרמן ה ר ב י ה ו ד ה
361
סגנון הכתוב )ב( ]1ג[
י ,ג )ניסן תש״ל( 30-23
362ק ו ק ה ר ב א ב ר ה ם יצחק ז״ל
קריאה מהרב קוק ז״ל לתלמידי הרב
הירש ז״ל ]14ב[16 ;11 ,
ד ,ג )ניסן תשכ׳יד( 55־56
עיון בפירוש רש״י על התורה ]1ג[
ד ,ב )טבת תשכ״ד( 18-13
353
הוראת התורה במסגרת בית הספר ה־
על־יסודי )א( ]1ג14 ,ב[
ד ,ג )ניסן תשכ״ד( 28-17
363קורן )וינקלר( זלמן מ נ ח ם
האם הצכרה היא אבן השתיהד ][12
)ר׳ א .קימלמן ,המעין ח ,ג(
ח ,ד )תמוז תשכ״ח( 31-27
]ור׳ הרח״ז גרוסברג ,המעין ח ,ד [31
— 354
דברי תיקון )להמעין ד ,ב 1] (18-13ג[
ד ,ג )ניסן תשכ"ד(41.
—
קטעים מפירושי הרב מאיר שמחה מ־
דוינסק בעניני פסח וקידוש החודש
)בצרוף הערות( ]1 ,5ג14 ,11 ,ח[
ט ,ג ;ניסן תשכ״ט( 19־33
364ק ט ן משה
355
הוראת התורה במסגרת בית הספר ה-
על־יסודי )ב( :החלק ההלכתי של ה
תורה ]1ג14 ,ב[
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 16־ 30י
www.daat.ac.il
הפסקה נכונה בקריאת התורה
]^[8 ,13 ,
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( 62
]ור׳ ש .שלומאי ,המעין ח ,ד 57־;59
הר״י מרצבך ,שם ט ,ב 63־[65
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
על קריאת התורה בראש הדש ][5 ,8
)ר׳ ש .אדלר ,המעין ט ,ג (62*61
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 58*57
366
משה ארנד ]ביקורת[:
הלבבית ][17 ,16
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 70־71
הגיאוגרפיה
ישוב ל״דברי חמודות״ בדין מחצה על
מחצה ][2 ,5
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 41־44
376
שינוי במקומו עומד ]14 ,16 ,7ח[11 ,
ח ,א )תשרי תשכ״ח( 46־54
377ק ר א ו ס הרב גבריאל
367קימלמן ד״ר אריה
נבולות שטח הר הבית והחיל — ו
דיניהם ][5 ,12
ח ,נ )ניסן תשכ״ח( 32*3
]ור׳ אדלר יצחק ,המעין ט ,ד [34*33
]ור׳ קורן ז ,.המעין ח ,ד [31*27
השתלת איברים בהלכה ]14ג[5 ,
)הרצאה בכנוס אנשי מדע שומרי תורה
במנצ׳סטר(
ט ,א )תשרי תשכ״ט( 23*17
378קרליץ מרן הגרא״ש זצ״ל
368
דיני ירושלים וערים אהרות בארץ
][5 ,12
]ור׳ הרח״ז גרוסברג ,המעין י ,א [58
סיפוק בערלה ושורש פטור ][6
ג ,א*ב )מנחם־אב תשט״ז( 2*1
379
הרב ק .בהנא :משיירי שולחנו של
גאון" ][11 ,5 ,6 ,16
א ,ג )תמוז תשי״ד( 38*31
369ק מ ח י ר׳ דוד
יציאת מצרים ,קריעת ים סוף ,מתן
תורה ,ארץ ישראל
]לקוטים מפירושי הרד״ק לספר תה-
לים[ ]1ג[11 ,7 ,
י ,ג )ניסן תש״ל( 4-1
380
הרב ק .כהנא :תחולת השבת בכדור
הארץ ]14 ,5ה[
א ,ג )תמוז תשי״ד( 72*55
370קצינלינבויגן הרב רפאל
מצב המדינה בתורת ישראל ]14ח[
א ,א )תשרי תשי״ג( 19*8
381רובינשטיין הרב יהודה
הערות על ספר ׳שם הגדולים" )א( )של
רבי הי״ד אזולאי זצ״ל( ][15
ח ,ג )ניסן תשכ״ח( 96*81
371
הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל משנתו
ושיטתו ]14 ,16 ,18 ,7ט[
א ,ג )תמוז תשי״ד( 14-1
382
הערות על ספר ״שם הגדולים״ )ב(
][15
ח ,ד )תמוז תשב״ח( 70*60
372
בין גלות לגאולה ]14 ,7ח[
ב ,א )תשרי תשט״ו( 12-11
383רוזנהיים מורנו יעקב זצ״ל
]קטע מתוך הספדו בהלווית רבו ד״ר
מנדל הירש[ ]14א[
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 28
373
השביתה לאור ההלכה ]14 ,5ז[
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 14*9
374
384
יהס של בטול לרבנות ]14ט[16 ,
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 9*5
השורש של חוית היופי ]14 ,14א[
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 33*29
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
395שטיין הרב מרדכי
385
הערות למאמר תוארים בס׳ עזרא ר
נהמיה ][1
)ר׳ ש״ב שטיין ,המעין ה ,א 43־?49
ה ,ב 33־(37
ה ,ג )ניסן תשכ״ה( 75-73
]ור׳ ש״ב שטיין ,המעין ה ,ד 56־[58
על ראשוני ההתיישבות התורתית —
מכתב לד״ר סטיפן צמיג ][16 ,11
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 34־35
386
]מדבריו — לקט[ ]14 ,11ט[
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 40-38
396שטיין שמחה בונם
387
עברית לעברים ]1א[11 ,13 ,
)לבעית שנוי הכתב והלשון בימי עזרא(
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 23־34
]נוסח מצבתו בירושלים[
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 37
388רזמיווש יהודה
פועלי אגודת ישראל והפתרון התורתי
לבעיות החברה ]14ז14 ,ט[
א ,א )תשרי תשי״ג( '37-31
389רייניץ הרב יעקב ק.
397
תוארים בספר עזרא ונהמיה ][11 ,1
ה ,א )תשרי תשכ״ה( 33־37
]ור׳ ר״מ שטיין ,המעין ה ,ג 73־[75
398
תוקפן של תעניות צבור בשעת השמד
][3 ,5
ו ,ב )טבת תשכ״ו( 17-15
תוארים בספר עזרא ונחמיה ][11 ,1
ה ,ב )טבת תשכ״ה( 33־37
]ור׳ ר״מ שטיין ,המעין ה ,ג ]75-73
399
] 390רקובר הרב ברוך[
הרב יעקב שטיגליץ ]ביקורת[ :ברכת
אליהו על ביאורי הגר״א ,אבן העזר
][9 ,5 ,17
ט ,ג )ניסן תשכ״ט( 69-64
תשובה להערות ][11 ,1
)של ר״מ שטיין ,המעין ה ,ג (75-73
ה ,ד )תמוז תשכ״ה( 56־58
400שטרן הרב יצחק
יונה עמנואל ]ביקורת[ :פירוש הטור
הארוך על התורה ]1ג[17 ,
ד ,ד )תמוז תשכ״ד( 42־54
391שביב יהודה
אמת ושקר )הערה למאמר מ .ברויאר,
המעין ה ,א( ]14ב[7 ,
ח ,ב )טבת תשכ״ח( 80-79
401
״הגאון החסיד מווילנא״ לר׳ בצלאל
לנדוי ]ביקורת[ ][11 ,9 ,17 ,18
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 57־60
392
גזירת ההודש בזמן החשמונאים ][11
ט ,ב )טבת תשכ״ט( 72-66
]ור׳ הר״ק כהנא ,המעין ט ,ג ; 71-70
הרח״ד הלוי ,המעין ט ,ד [56
402שישא א ב ר ה ם הלוי
מהחתם סופר ועד הרצל
]14 ,11 ,16 ,18ט[
)מחקר רציני או רומן היסטורי?(
]ביקורת[
ז ,ד )תמוז תשכ״ז( 49־70
393שוב הרב שמעון
מכתב בענין ״שיטת פרנקפורט״
]14 ,11ב[16 ,
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 4־7
403
394שטיגליץ הרב יעקב
ברכת אליהו על ביאורי הגר״א ,אבן
העזר ]ביקורת[ ][9 ,5 ,17
ט ,ג )גיסן תשכ״ט( 69-64
הערות ביבליוגרפיות לספרי החתם סו
פר ולתשובותיו )א(
)א .מספר התשובות בשו״ת חתם סופר.
ב .תשובת הת״ס או״ה סי׳ קע״ג.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג תשובת חת״ס יו״ד סי׳ של״ח.
]תאריכים ומבנה של תשו׳ זו שנערכה
למהר״ץ חיות[.
ד .נספחים ]לת׳ חת״ס יריד סי׳ וי,
לת׳ חת״ס או״ח סי' ק״מ ,למכתב
החת״ס לר״צ חיות[ ][16 ,15
ט ,א )תשרי תשכ״ט( 64*49
]ור׳ ש .סופר ,המעין ט ,ג [75
:
404
הערות ביבליוגרפיות לספרי החתם ס ר
פר ולתשובותיו )ב(
)ח .ובספרי רמ״ד אל תשלחו יד ן
ט .מתי נדפסה צוואת החתם סופר ל
ראשונה ;
י .למה הוסווה מקום הדפוס של ספר
צוואת משה עם נער עיברי;
יא .מתי תורגמה צוואת מרן ההת״ס
־ לגרמנית ומתי נדפסה בגרמנית לרא
שונה[16 ,15] .
־ ט ,ב )טבת תשכ״ט( 77־88
]ור׳ ש .סופר ,המעין ט ,ג [77-75
405
תקונים והערות ל״הערות ביבליוגרפיות
לספרי חתם סופר ולתשובותיו״
)ר׳ המעין ט ,א ,ב ,ג( ][16 ,15
ט ,ד )תמוז תשכ״ט( 78-76
406
מפתחות לכתב עת תורני ״תל תלפיות״
][16 ,15
י ,ד )תמוז תש״ל( 49-47
407שלומאי שרגא
הערות למאמר ״הפסקה נכונה בקרי
את התורה״ )ר׳ מ .קטן ,המעין ,ה ,ג(
]1 ,8ד[13 ,
ח ,ד )תמוז תשכ״ח( 57־59
]ור׳ הר״י מרצבך ,המעין ט ,ב 63־[65
408שלזינגר הרב מאיר
המלטה בשבת ][5
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 22-18
:409
על פקוח נפש וצורך בטחוני להתיר
למלאכות בשבת ][5
• •ו ,ב )טבת תשכ״ו( 14-12
] 410שלנגר הרב משה חיים[
יונה עמנואל ]ביקורת[ :יסודות הל
כות שבת ][17 ,5
ד ,ג )ניסן תשכ״ד( 47־51
] 411ר׳ שמחה ב״ר גרשון הכהן
אב״ד אופן[
י .י .כהן :ספריהם של חכמי הוננרית
הראשונים ][18
ח ,ד )תמוז תשכ״ח( 26*20
] 412ר׳ שמשון משאנץ[
הרב קלמן כהנא :פירוש הר״ש ל
מסכת שביעית פרק א מ״א ומ״ב
][15 ,9 ,6 ,2
ו ,א )תשרי תשכ״ו( 22־38
413שנלבג הרב שרגא פ.
על פירוש ״באר מים חיים״ לשמות
כג ,יא
)הערה למאמר ביעור שביעית וביעור
מעשרות ,י .עמנואל ,המעין ו ,נ (52*48
]1ג[6 ,
ו ,ד )תמוז תשכ״ו( 59*58
414שנברגר יוסף
ענין הבדלי הזמן בארצות שונות ל־
עניני הלכה ][5
ז ,ב )טבת תשכ״ז( 42*41
] 415שעוועל הרב חיים דוב[
יונה עמנואל ]ביקורת[ :גליון הש״ס
לרבי עקיבא אמר ][17 ,3
ד ,א )תשרי תשכ״ד( 46*39
.— 416
יונה עמנואל ]ביקורת[ :רבנו משה בן
נחמן ][18 ,17
ה ,ב )טבת תשכ״ו( 76*64
417שעוועל הרב חיים דוב
לבירור בעיית המקום אשר בו כתב
הרמב׳ץ את פירושו על התורה )די
מאמר :י .עמנואל ,המעין ח ,ב(
]1ג[15 ,
ח ,ד )תמוז תשכ״ח( 36*32
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך ה א ה ר א י :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
דפוס ״המהדיר״ /״דרור״ ,ירושלים
www.daat.ac.il