אתר דעת -מכללת הרצוג
יי * ג ו־־ 1כדן -נ ^ ר־* י -י * ^ ד*
כמו 1ע ד*
הועתק והוכנס לאינטרנט
§־001>;8.01כ6¥1־1י¥\.1161ג׳\
ע״י חיים תשס״ט
בתוכן
קביעות
/פרופ׳ יהודה לוי
צמודה לשרירות
I
ת ע ו ד ה מ ר א ש י ת ה ו ו ס ד ה ש ל ר א ש פ י נ ה /א ב ר ה ם שישא
5
ה צ ל ת ה ו ל ד א ה ר י מ ו ת ה א ם /ד״ר י ע ק ב לוי
על
תלמודית
״קראות״
שמעון
/
II
ויזר
19
ב ע ל ת פ א ר ת ישראל ו צ ו א ת ו /ה ר ב שריה ד ב ל י צ ק י
מדבריו
תופל
ש ל ה ר ב מ ש ה מ ו נ ק זצ״ל
ו ל ב ן ודי ז ה ב י
רשימה
הרב
/
ביבליוגרפית של ספרי
יהודה
ש
נ
ת
י
:
45
א ב ר ה ם שישא
הרב
שלמה
50
/
גאנצפריד
רובינשטיין
61
בפ׳יד ירושלים ת ״ ו ת מ ו ז ת ש ל ״ א
מ נ ו י
28
כ
כתובת
י
ש
ד
א
ל
־־•
6
ל
״
י
.כ ר ד יא ,גליון ד
.
כחיץ
המחיר — .
לאת:
26 www.daat.ac.ilירושלים טל88883 .
ה מ ע ר כ ת :רח׳ צ פ נ י ה
2
3.-
^
$
פרופ׳
ברי״א
יהודה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלוי לוי
קביעות צמודה לשרירות
הפיסיקה החדישה והכמה הבורא
מצווים
שדרכה
אנו
אנו
משום
להקור
מגיעים
לדעת
את
ל א ה ב ת ה׳.
הטבע
מקור
ב ר ק פ ר א כ ל היודע ל ח ש ב
המביא
לזה
אותנו
בגמרא
פ׳
להכיר
כלל
גדלות הבורא
גדול:
אריב״ל
ב ת ק ו פ ו ת ו מ ז ל ו ת ואינו הושב ,ע ל י ו ה כ ת ו ב
א ו מ ר ו א ת פ ו ע ל ה׳ ל א יביטו ו מ ע ש ה ידיו ל א ראו .ע״כ .ו כ ל ש ו ן ה ר מ ב ״ ם )הל׳
פ ״ ד הל׳ י ״ ב ( :ב ז מ ן ש א ד ם מ ת ב ו נ ן ב ד ב ר י ם ה א ל ו ו מ כ י ר כ ל ה ב ר ו א י ם
יסה״ת
וגלגל
ממלאך
ואדם
כיוצא
ב ו ויראה
הכמתו של
הקב״ה
בכל
היצורים ו כ ל
הברואים ,מ ו ס י ף א ה ב ה ל מ ק ו ם ו כ ר .
גם היום ר ב י ם מ ו ש פ ע י ם מ י ר א ת ה ר ו מ מ ו ת כ ש מ ת ב ו נ נ י ם ב א ס ט ר ו נ ו מ י ה ו ב מ ד ע י
ההיים א ב ל ב ד ר ך כ ל ל אין מ צ פ י ם ל ג י ל ו י ג ב ו ר ת ה ב ו ר א ד ר ך ה פ י ס י ק ה .ל כ ן רצוי
להוכיח
שדוקא שם מופיעה ה כ מ ת הבורא בעומק רב — אולי יותר מבשטהים
אהרים.
נתינת התורה והשאלה של חופש הבחירה
נעיין קודם כ ל ב ב ע י ה ע י ו נ י ת ה ק ש ו ר ה ב נ ת י נ ת ה ו ק ל ב נ י א ד ם ב ע ל י ב ה י ר ה
הפשית.
ההלטה
נקה
כהנהה שהשי״ת רצה
ל ת ת הוק
ל ב נ י א ד ם שיקיימו א ו ת ו מ ת ו ך
ה פ ש י ת .כ ד י ל א פ ש ר ל ה ם א ת קיום ההוק ,צ ר י ך ה ב ו ר א ל ת ת ל ה ם א ת
ה כ ל י ם הדרושים לכך .א ם ה ק ב ״ ה מצוד! ע ל א כ י ל ת מ צ ה ,הוא צ ר י ך ל ת ת ל ה ם מ י נ י
וגם א ת הידע איך ל י צ ר ל ה ם מ ן ה ת ב ו א ה .ה י ד ע ה ז ה ב נ ו י ע ל ק ב י ע ו ת
תבואה
ש ל ה ו ק י ה ט ב ע — כ ל פ ע ם ש א נ י טוהן ה ט י ם ה ם נ ע ש י ם ק מ ה ; כ ל פ ע ם ש א נ י
מערב
תנור
א ת ה ק מ ה ע ם מים ,הוא נ ע ש ה ב צ ק ; ו כ ל פ ע ם ש א נ י מ ד ל י ק ע צ י ם ת ו ך
הוא מ ת ח מ ם וכו׳ וכוי .ז א ת ר ק ד ו ג מ ה ק ט נ ה מ כ ל ל
גדול :שנתינת חוק
ד ו ר ש ת כ ל י ם נ א מ נ י ם שהמצווה י ו כ ל ל ס מ ו ך עליהם .א ם כ ל ל י ה ד ל ק ת א ש מ ש ת נ י ם
מ פ ע ם ל פ ע ם ל א נ ג ל ה א ו ת ם ל ע ו ל ם ו ל א נ ו כ ל ל ק י י ם מ צ ו ת ״אש ת מ י ד ת ו ק ד ע ל
המזבה״. .ויותר מ ז ה — א ם כ ל ל י ה פ י ס י ו ל ו ג י ה מ ש ת נ י ם תמיד ,ל א נ ו כ ל ל ק י י ם א ת
ה מ צ ו ה ה ר א ש ו נ ה ב ת ו ר ה — ו ב א מ ת אז ל א נ ש ל ט ע ל ת נ ו ע ו ת י נ ו ו ל א נ ו כ ל ל ק י י ם
אף א ה ת ה מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת ב מ ע ש ה .
ברור
א פ ו א שדרושים ה ו ק י ם ק ב ו ע י ם כ ד י ש ל נ ת י נ ת ה ת ו ר ה ת ה י ה מ ש מ ע ו ת .
ו א ו ל י ר ק ל ת כ ל י ת ז א ת נ ק ב ע ו ה ו ק י ם ב ט ב ע .כ ד ב ר י ה נ ב י א י ר מ י ה ו )ל״ג ,כ ה ( :
כ ה א מ ר ה׳ א ם ל א ב ר י ת י יומם ו ל י ל ה ה ק ו ת ש מ י ם וארץ ל א ש מ ת י — ש מ י ם וארץ
ל א נ א מ ד א ל א ה ו ק ו ת ש מ י ם וארץ — צ ו ר ך ל ה ו ק י ו ת הוא ת ו צ א ה י ש י ר ה מ נ ת י נ ת
התורה.
ומיד
נ ש א ל ה ה ש א ל ה :ה ל א גם ב נ י ה א ד ם ה ם ה ל ק מ ן ה ע ו ל ם ו א ם כן ג ם
על גופם שולטת ההוקיות הכוללת א ת כל העולם התהתון .אוכל להסתכל על כל
ה ה ל ק י ק י ם ה נ מ צ א י ם ב ג ו ף איש ו ב ס ב י ב ת ו ו ל פ י ה ו ק י ט ב ע ק ב ו ע י ם א ו כ ל אז ל ה ג י ד
מראש
את תנועתם .אם כן איפה הבהירה ההפשית
ה מ ב ו ק ש ת לקיום ה ת ו ר ה ?
1
www.daat.ac.il
הרצוגב ו ע י ם ע״י הוקי ה ט ב ע ,א ם כן יהיה
מכללתל ו ה ק
דעת -נ ג ד א
אתרל ו ת
ואם נ נ י ה ש ה א י ש י ע ש ה פ ע ו
זה פ ג ם יסודי ב ק ב י ע ת ה ו ק י ה ט ב ע — יהיה זה כמו ט ל א י ע ל ל ב ו ש ו ש ל עוטה
א ו ר כ ש ל מ ה — ו מ ק ו ב ל נ ו שאין ע נ י ו ת ב מ ק ו ם עשירות.
הדרישות
המורה
ה ס ו ת ר ו ת ה א ל ו ה ר י הם מהווים ב ע י ה ע י ו נ י ת יסודית — דילמה
— ב ב ר י א ת העולם .א י ך ל ה צ מ י ד א ת ה ק ב י ע ו ת ה ד ר ו ש ה ב ט ב ע יחד עם
ההפשיות המבוקשת בגוף האדם ?
ל ד ע ת י ג י ל ח ה ה פ י ס י ק ה ה ח ד י ש ה א ת ה כ מ ת ה ב ו ר א ל ב צ ע א ת ה ה צ מ ד ה הזאת.
כ ד י ל ה ב י ן א ת זה צ ר י כ י ם א נ ח נ ו לעיין ק צ ת ב ה ת פ ת ה ו ת ה פ י ס י ק ה מ א ז היחד! למדע.
התפתחות מושג הקביעות כ ט ב ע
ל פ נ י כ ש ל ו ש מ א ו ת ש נ ה ה ת ה י ל פ י ת ו ה ה פ י ס י ק ה ב ר צ י נ ו ת ע״י אנשים כיצחק
ניוטון ,כ ל מ ג מ ת ם היתד ,ל ג ל ו ת א ת ה ק ב י ע ו ת ב ט ב ע ל ד ע ת א י ך ה מ צ ב ב ר ג ע א ה ד
ק ו ב ע א ת ה מ צ ב ב ר ג ע ש ל א ה ר י ו .ה ם ה צ ל י ה ו במדד! מ ס ו י מ ת ל ג ל ו ת ה ו ק י ם .ש כ נ ר א ה
ק ב ע ו פ ע ו ל ו ת ה ט ב ע ב ה ח ל ט ו ה ש ב ו ש ע ו ד מ ע ט ו כ ב ר יוכלו ל ד ע ת כ ל מ ה שהיה
מ ה שיהיה ע״י י ד י ע ת פ ר ט י ה מ צ ב
וכל
בכל העולם
ב ר ג ע אהד .ו ב א מ ת כ כ ה
ה ת ג א ו א ל ו מ ה ח ו ק ר י ם :ת א ר לי א ת ה מ צ ב כ ע ת ואגיד ל ך א ת ה מ צ ב ב ע ו ד מ א ה
שנים!
פ י ת ו ה ז ה של ה פ י ס י ק ה ההזיק ה צ ד ה ר א ש ו ן ש ל ה ד י ל מ ה ד ל ע י ל .ראינו ש ב א מ ת
ה ב ו ר א ה ט ב י ע ב ט ב ע א ת ה ק ב י ע ו ת ה ד ר ו ש ה ב צ ו ר ה מ פ ת י ע ה ב ש ל מ ו ת ה .ההוקרים
ההילוניים ה ק ר ו ו מ צ א ו הוקים יציבים וקיימים — ל א ידעו מניין ו ל מ ה — ק ב ל ו
א ת ה ה ו ק י ו ת ה נ ר א י ת ב א מ ו נ ה פ ש ו ט ה .ר ק ה מ א מ י ן ב ה ו ק נ י ת ן ע״י ב ו ר א ע ו ל ם הבין
מה
זה ו ע ל מ ה זה .א ם כ ל ז א ת ,ה צ ד ה ש נ י ש ל ה ד י ל מ ה נ ש א ר בקושיא .א ם
באמת
ה כ ל ק ב ו ע ,א י ך ת ת כ ן ה ב ה י ר ה ה ה פ ש י ת ש ג ם היא ע מ ו ד יסודי ב נ ת י נ ת
התורה .האמונה בבהירה ההפשית נעשית קשה מאד.
לפני
כמאה שנים מצאו ההוקרים
התרמודינמיקה״
ת ו פ ע ה נ ו ס פ ת ,י ד ו ע ה כ״הוק ה ש נ י ש ל
) מ ד ע ההום( .ל פ י ה אין צ ו ר ך ל ד ע ת א ת כ ל ה פ ר ט י ם ע ל ה מ צ ב ,
את מקומו ותנועתו של כל הלקיק והלקיק; לגבי קבוצה של הרבה מאדיהלקיקים,
ת נ ו ע ת ם נ ק ב ע ת ,ב מ ד ה מ ס ו י מ ת ,ע״י ה ו ק י ם נ ו ס פ י ם — ה ה ס ת ב ר ו ת והוקי ה ס ט ט י ס
טיקה
בעצמם קובעים את הפעולה .למשל ,אם אני מ ע ר ב ליטר של קמה עם
ל י ט ר ש ל פיח ,א ק ב ל ת ע ר ו ב ת אפורה .ו א ע ״ ג ש א נ י מ מ ש י ך ב ע י ר ב ו ב ,יום א ה ר יום,
ל א י ת כ ן מ צ ב ש כ ל ה ק מ ה ימצא ל מ ע ל ה ו כ ל הפיה ל מ ט ה — או ל ה י פ ך .כ ל ח ל ק י ק
והלקיק
ש ל ק מ ה כן י כ ו ל ל ה ג י ע ל מ ע ל ה ,א ב ל כ ו ל ן י ה ד ל מ ע ל ה ,ז ה ל א יתכן,
]יכולים להסביר זאת במה שיש הרבה הרבה יותר התפלגויות )סדר מקומם( של
הלקיקים
למצב
המעורב
מ מ ה שיש
למצב
המפורד — וכל
ה ת פ ל ג ו ת יש ל ה
ה ס ת ב ר ו ת שוד ,ע ם ה ב ר ת ה ,כ כ ה ש ס ך ה כ ל ש ל ה ה ס ת ב ר ו ת ש ל מ צ ב מ פ ו ר ד כ ל
כ ך ק ט ן ש ל מ ע ש ה הוא ב ל ת י אפשרי .מ ו ב ן שזהו ר ק ה ס ב ר ה ל ק י ; ה ו כ ה ה ש ל מ ה
כ נ ר א ה עדיין ל א מצאו[.
גילוי ה ה ו ק ה ז ה ל א ס ת ר א ת ה ה ו ק י ו ת ה ק ב ו ע ה שהיתר ,מ ק ו ב ל ת מ ק ו ד ם .ה ו א
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ק הוסיף ה ו ק נ ו ס ף ל מ ה ש ה י ה נ ת ק ב ל מ ק ו ד ם והוא היה מ א פ ש ר ה ג ד ה מ ר א ש
ב מ צ ב ש ה ס ר ה ש ם ידיעה.
המהפכה בפיסיקה החדישה
ה א מ י ת י ת ב פ י ס י ק ה ה ת ה י ל ה ל פ נ י כ ש ב ע י ם ש נ ה ע״י גילוי ת א ו ר י ת
המהפכה
,
הקונטים .ת ו צ א ה ישירה מן ה ת א ו ר י ה ה ז א ת היא ש א פ י ל ו אם ה מ צ ב ה נ ו ב ה ידוע,
א״א
יש
מראש
להגיד
מתוך
איזו
אפשרויות
כמה
ה ס ת ב ר ו ת מ ס ו י מ ת — וזהו .א ם נ ע ש ה
תופיע
בערך
תווצר.
לכל
תוצאה
אפשרית
נ ס ר מ ס ו י ם א ל ף פעמים ,ת ו צ א ה
א
^ 1000פ ע מ י ם ו ת ו צ א ה ב ב ע ר ך 10008פ ע מ י ם ,כ א ש ר 6. ,8ה ם
ה ה ס ת ב ר ו י ו ת ש ל ת ו פ ע ו ת א ו . 1ד ב ר מ ס ו י ם ע ל ת ו צ א ה ש ל ניסוי א ה ר א״א ל ה ג י ד
התאוריה
מראש.
מבטלת
הזאת
הקביעות
את
המוחלטת
נשארים
בטבע.
רק
החוקים הסטטיסטיים הקובעים א ת התוצאות בקבוצה גדולה של הלקיקים .למשל,
א ם אני מ ס ת כ ל ע ל א ט ו ם ש ל רדיום ,א ״ א ל י ל ד ע ת א ם הוא י ת פ ו צ ץ מ י ד א ו ב ע ו ד
א ל ף ש נ י ם — ו כ ל מ ד י ד ו ת ש ב ע ו ל ם ל א יעזרו לי .ר ק אם א נ י מ ס ת כ ל ב ה ו מ ר ר ב ,
בליוני
כולל
של
אטומים
רדיום,
אוכל
להגיד
בדיוק
כמה
מהם
יתפוצצו
ברגע הבא.
ת ו צ א ה נ ו ס פ ת ש ל ת א ו ר י ת ה ק ו נ ט י ם היא ,ש א י א פ ש ר ל ד ע ת ב ר ג ע א ה ד ו ב ד י ו ק
מ ו ה ל ט גם א ת מ ק ו מ ו ,גם א ת מ ה י ר ו ת ו ש ל א ף ה ל ק י ק .ל פ י ה ע ק ר ו ן ש ל א י ־ ו ד א ו ת ,
אם א נ י ק ו ב ע בדיוק מ ו ה ל ט א ת מ ק ו מ ו ש ל א ל ק ט ר ו ן א ה ד — ב ר ג ע זה ה ס ר ה ל י כ ל
ידיעה
על
מראש
א י פ ה יהיה ה א ל ק ט ר ו ן ב ע ו ד דקה .ר ק א ם א נ י מ ת ע ס ק ע ם ה ת י כ ה ג ד ו ל ה
מ ה י ר ו ת ו — ולהיפך.
ככה,
שעם כל
מדידות שבעולם,
א״א
לדעת
ש ל הומר ,אז א ו כ ל ל מ ד ו ד א ת מ ק ו מ ו ו א ת מ ה י ר ו ת ו ,ג ם יהד ,ב ד י ו ק ר ב ,מ ס פ י ק
ל ה ג י ד מ ר א ש א ת מ ק ו מ ו ב ע ו ד זמן ס ב י ר .כ נ ר א ה אין ה ו ק י ם ק ב ו ע י ם ב פ ר ט ,ר ק כ ל
זמן ש א נ י מ ת ע ס ק ע ם מ ס פ ר ג ד ו ל ש ל ה ל ק י ק י ם ה א י ־ ק ב י ע ו ת א י נ ה מ ו ר ג ש ת .ז א ת
ה ס י ב ה ש כ ל ה ע ו ל ם ה מ ד ע נ י ק ב ל א ת ה ק ב י ע ו ת ל ז מ ן כ ״ כ א ר ו ך ב ל י היסוס.
ה ה ו ק ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ג י ל ו ו פ ת ה ו א ת ת א ו ר י ת ה ק ו נ ט י ם היה ק ש ה ל ה ם ל ק ב ל
א ת ה מ ס ק נ ה ה מ ה פ כ נ י ת ה ז א ת .גם א ל ב ר ט איינשטיין ,ש ת ר ם ה ר ב ה ל ת א ו ר י ה ה ז א ת ,
טען שאינו יכול ל ה א מ י ן שה׳ י ש ה ק ב ק ו ב י א ב ע ו ל מ ו .כ ל א ל ו ר צ ו ל פ ר ש א ת ה מ צ ב
כנובע
מ ה ו ס ר דיוק ב מ ד י ד ו ת ,א ב ל היום כ מ ע ט כ ל ה ה ו ק ר י ם מ ו ד י ם ש ה א י ־ ד י ו ק
הוא מ ו ט ב ע ב ט ב ע ,ש ה ו א ת ו צ א ה ישירה מ ו כ ר ה ת מ ת א ו ר י ת הקונטים .ה ם מ ק ב ל י ם
את
האי־קביעות בטבע כמו שקבלו את הקביעות — באמונה פשוטה בלי הבנה
ו ב ל י ס ב ר ה .א ב ל לנו ,מ א מ י נ י ם ב נ י מ א מ י נ י ם ,יש לגילוי ה ז ה מ ו ב ן ע מ ו ק ו ב ר ו ר
כנראה.
א ו ל י טמן ה ב ו ר א
באי־קביעות הזאת את המפתה לפיתרון הדילמה של
נ ת י נ ת ה ו ק ! איר ז ה ?
עיקרון של אי־ודאות ובחירה חפשית
נ ע ק ב א ה ר י ת ה ל י ך ת נ ו ע ת יד ב ן א ד ם ע ״ פ הוקי ה ט ב ע .ה ת נ ו ע ה נ ג ר מ ת ע ״ י
התכוצות
ש ל שרירים שהיא נ ג ר מ ת ע״י ד ה פ י ם ש ל מ ת ה ה ש מ ל י ה ע ו ב ר י ם ד ר ך
העצבים.
התופעה
דהפים
אלו,
מוצאם
באיזו
תופעה
השמלית
בתוך
המוה.
3
www.daat.ac.il
ה מ ק ו ר י ת ה ז א ת צ מ ו ד ה לרצון — ל ה ח ל ט ה ל ה נ י ע א ת היד .כמדומני ש ה ק ש ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל
ממ
^' זגלזמ׳עיל/
ה ר צ ו ן ובין ה ת ו פ ע ה ה ח ש מ ל י ת המקלריח -ה ן א הל?
)יוקשר
ל
שנ חעולמוח( ןאץ כאן המקום לדון
בזה .נסתכל רק בתופעה עצמה כ ת ו פ ע ד ,
פ י ס י ק ל י ת .צ ו ר ת ה כ נ ר א ה עדין ה י א ב ל ת י ־ י ד ו ע ה ,א ב ל יתכן שהיא מ ע ב ר א ל ק ט ר ו ג י
מולקולה
ב ן ! ו ך
^
פעולות
-ל א ס נ ; ע י י ל בד ,ה ע ק ר ה של א י ־ ז ד א ן ת באופן יסזד׳ ל ה ש ל ב .
נהנהח
צ 7ק נ ן
״
,מ ק ר המסתכל בפעולות החשמליות בתוך המוח י
בסיס הפיסיקה .ש כ ל
מ ק ר י ו ת ב ד מ ק נמל שהלא ה ש ב ל ר א ל ת ע ל
ה פ י ס י ק ה א ״ א להבהין בין מ ק ר י ו ת ושריריות .ן א ״ כ עקרון ה א י ־ ו ד א ו ת ה ל א
ר א ה
מצד
הפחח
דרכל נ כ נ ס ת בחירה חפשית ת ו ך ע ו ל ם ש ל חוקים קבועים.
מתפלא
אללי
מעבד אלקטרוני
כ
א
ל
ן
ו
ב
י
ם
ב
פ
י
ס
הקורא א י ך
ל
יגרוםי
ק
ה
ן נ ק ר א י ם
ב
ו
ת
ע
ש
יתכז
צ
ם
י
א
ת
ת
7
ג
פ
ע
ס
ת
י
ג
ת
ו
;
לג
ר
א
ש
כ ל
ם
י
ז
ז
ה
כ ד
ד
ב
>^7
ק ט ג ט ז
י
י?! ~ ל
1
ב
"2ד
^ ק י7ק א ה
? הל
^! * * ;,ו * ; :
*!*
גורם ל ש נ י ם שיזוזו ,והשנים ג ו ר מ י ם — כ ל א ה ד ל ש נ י ם נוספים ז כ ר כ ב ה ש ב ת ה ל י ך
מסעד ע ש ר י ם יש כ ב ר מיליון ה ל ק י ק י ם .ל מ ש ל ,ה מ ו נ ה ־ גייגר ,שבל מלגים ה ל ק י ק י ם
יסדד״ס ,מ ב ו ס ס על ה ת ו פ ע ה ה ז א ת .
ע ל י ד י ה נ ח ת נ ו זו — ל ג ב י ה ת ו פ ע ה ה מ ק ו ר י ת ב ת ו ך ה מ ו ח — נ ת ג ל ה ל פ ג י ג ו
ח ל ק מ ח כ מ ת ת ב ו ד * .ב מ ה שהוא י ס ד צ ו ל מ ו *6ע ל זג?י,בז ל ב 8מ ז * * 6ב ע י ק ר ם ע ל
^?י&י ג י ^ ב י י י ג ז — ?צ־גי ז^ז״ז זץ?יבז,
^ומז
כילבוגילדת תגז ל ו מ ד י דגררגוהם .מ־זי־^ז
*צחצג פ ו ע ל י ם ד ר ך כ ל ל ב פ ע ו ל ו ת י נ ו היום־יומיות ,ו י ח ד ע ם ו ה ה מ ר ת
ה א נ ו ש י ה ו א ש ר י ר י ו נ ו ת ן מ ק ו ם ל ב ח י ר ה ח פ ש י ת ב ת ו ך ה ע ו ל ם החוקי.
ה ע ר ה :מ ו ב ן ש ה ס ב ר נ ו ר ק א פ ש ר ו ת ל ב ח י ר ה ח פ ש י ת .אין ל צ פ ו ת ל ה ו כ ח ה
.
ל מ צ י א ו ת ה ב ח י ר ה :ח כ מ ת ה ב ו ר א ג ז ר ה ש ה ו א יהיה ר ו א ה ו ב ל ת י נ ר א ח ב ע ו ל מ ו
כ י ל א י ר א נ י ה א ד ם ו ח י — ו כ מ ו כ ן ה נ ש מ ה ב ג ו ף ר ו א ה ואינה נ ר א י ת כ ד ב ר י ה ז ״ ל
מ ה ה ק ב ״ ה ר ו א ה ו א י נ ו נ ר א ה א ף נ ש מ ה ר ו א ה ו א י נ ה נ ר א י ת ] ב ר כ ו ת י׳•! .א י ל ו ה י י נ ד
מ ו כ י ח י ם מ צ י א ו ת ה א ו אילו ח י ת ה י ו צ א ת מ ה ד ן ל ח ו ק י ה ט ב ע ,ב א מ ת היתד .נ ר א י ת .
א ם כ ל ז א ת כשאנהנו מ ס ת כ ל י ם בתהליך העולם בשלמותו בהיסטוריה ש ל
ה ע ו ל ם ה כ ל ל י ת ,מ צ י א ו ת ו ה ש פ ע ת ה ב ו ר א ב ו ל ט ת ברורות ,רואים ,ב ל י ס פ ה
י
ש ה ו א יוצר ועושה ומנהיג א ת עולמו.
וכמו כן כ ל א ה ד מרגיש בעצמו ,ב ל י מקום להסתפק ,א ת פעולת נ ש מ ת ו ש ה י א
מ ת ב ט א ת כבחירה הפשית.
ע ל הנושא ב מ א מ ר זה כ ת ב ד ״ ד וולף בודנהיימר נ ״ י
ה ר א ש ו נ י ם ש ל ״המעין״ ) ת ש ר י ת ש י ״ ג — ת ש ר י ת ש י ״ ד ( .
www.daat.ac.il
4
בשני
הגליונות
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ב ר ה ם הלוי שישא
תעודה מראשית ה ו ו ס ד ה של ראש פינה*
בשנת
ת ר ל ׳ ׳ ה יצאה ה ב ו ר ה ק ט נ ה א ת צ פ ת ,כ ה מ ש ע ש ר ה מ ש פ ח ו ת ,ב ע ר ך
ג
150נפש ,ל ה ת י י ש ב ע ל א ד מ ת ה כ פ ר ה ע ר ב י גי׳אוני .זה מ ז מ ן ר כ ש ו א נ ש י ה ב ו ר ה
זו
את
מהצית
א ד מ ה ה ג ו ב ל אתו ,מ י ד י ב ע ל י ו הערביים.
ה כ פ ר י ה ד עם ש ט ה
הם קיוו ל י ם ד ש ם יישוב ה ק ל א י יהודי שימציא ל ה ם פ ר נ ס ת ם מ ן ה י ב ו ל ש ת ו צ י א
ל ה ם א ד מ ת ה א ר ץ הקדושה .היה זה צ ע ד הלוצי נועז ו מ ל א מרץ .ל א ב ק ל ו ת מ צ א ו
את
הסכומים הנצרכים לרכישת הכפר .הם קנו אותו מ מ ש ממה שהםכו מפיהם
ו מ פ י נ ש י ה ם וילדיהם מ ה ה ע נ ק ה הזעומה ,ה ח ל ו ק ה .א ב ל ה מ כ ש ו ל י ם ש ע מ ד ו כ נ ג ד ם
י ו ת ר מ כ ד י ס ב ל ם .הם
היו
אבנים,
כהם
לא
הסכינו בכאלה — עבודה המיגעת של סילוק
ש ל ס י ק ו ל ה מ ס י ל ה ,ש ל זריעה ו נ ט י ע ה ב א ד מ ת ט ר ש י ם ה י ת ה י ו ת ר מ כ ד י
ש ל ב נ י ת ו ר ה הענוגים .ה צ פ י פ ו ת ו ח ח ו ם בקיץ והקור ב ה ו ר ף ו י ש י ב ת א ה ל י
ק י ד ר ו ב ת י ה ע ר ב י י ם ש ב ר ו א ת גאון עוזם — הם ה ו כ ר ה ו ל פ נ ו ת ל ע ז ר ה מ ב ה ו ץ ,
הוצרכו
על
ל ב ק ש עוזרים ש י ע מ ד ו ע ל ימינם ב ע ת כ ש ל ו נ ם .ל ר ו ע מ ז ל ם ש מ ו מ ב ט ה ם
מ ש ע נ ת ק נ ה רצוץ .א ל ע ז ר ר ו ק ה
2
יליד וגידול צ פ ת ,מ י ש ה י ה מ ן ה מ י י ס ד י ם
בצפת
של
לעזור
ל ה ם ב ע ת צ ר ת ם .ר ו ק ה שהיה ל ח ו ט א ח ר י ה פ ר ס ו מ ת כ ת ב — כ ד ר כ ו —
מכתב
א ר ו ך ל ״ ה ה ב צ ל ת ״ ש ע ו ר כ ו י״ד פ ר ו מ ק י ן היה דודו — אהי אמו .ב מ כ ת ב
זה
מצביע
ה ב ר ת ׳ישוב ארץ ישראל׳ ,ו א ה ד מ ח ב ר י ה ה פ ע י ל י ם ב י ו ת ר ,
על
העובדא
שהוא
נ ת ב ק ש ע ל ידי
המתיישבים
לילך
להוץ
נתבקש
לארץ
* לפני כמה שנים זכיתי לרכוש כמה מכתבים שמוענו להשר ר׳ משה מונטיפיורי ז״ל,
בתוכם גם תעודה המתפרסמת בזה ,מן הרעוו .ש .ליפםון בלונדון .ליפםון היה חתן
ר׳ צבי הירש שאנדעל מי שהיה עשרות בשנים החזן בביהכ״נ של רמסגעיט מיסודו
של השר ,ומי שליוה אותו כשוחט הפרטי שלו על כמה מנסיעותיו .מעזבונו של
שאנדעל הגיעו המכתבים לידי ליפסון .עוד בזמנו הראתי לליפםון כמה העתקות
שהעתקתי בכונה לפרסם ממכתבים שרכשתי ממנו ,וביניהם גם העתק תעודה דנן,
והוא ביקש ,שאם אדפיס אי פעם תעודה זו אזכיר את שמו עליה .רצוני למלא
הבטחתי זו — ובכן יזכר שמו של ר׳ שלמה ב״ר היים ראובן ליפסון ע״ה בהקשר
לפירסום הזה.
1תולדות התנחלות ראש־פינה מהוה פרק חשוב וידוע בתולדות הישוב הקדם־עירוני
של הארץ ,ואין כאן הצורר לחזור על הידוע .אני חוזר רק על ראשי פרקים ועד
כמה שיש לאלה יחס ישר להבנת הענינים ולהערכת התעודה שלפנינו.
2על רוקח עי׳ מאמרה המקיף של גליה ירדני :אלעזר רוקח ,ארשת ,כרך ד׳ ירושלים,
תשכ״ו עמו׳ ; 321—296כמו כן — ג .קרסל :מבחר כתבי ישראל דב פרומקין,
ירושלים ,תש״יד )לפי המפתחות(; דר .ישראל קלויזנר :חבת ציון ברומניה ,ירושלים,
תשי״ח )לפי המפתחות(; דר .בן־ציון גת :הישוב היהודי בארץ ישראל ,ירושלים,
תשכ״ג )לפי המפתחות(] .מוזר מאד שסופרים מובהקים כהנ״ל השתמשו בדבריו של
רוקח בלי הםתיגות בנוגע לעדותו נגד רבני ומנהלי צפת[.
5
www.daat.ac.il
בשליחותם ,ושחוא — רוקח — נתבקש מהם לעמוד בראש חבורת המתיישבים.
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא קיבל תפקיד זה ,ומצדו הבטיה לעשות עבורם כל מה שאפשר .בשנת תר״מ
עזב את הארץ ,לכל הפהות למראית עין ,בשליהותם של מתישבי גי׳אוני .יש
רגליים לדבר שבשעה שעזב א ת צפת כבר עזבו רובם ,אולי אף כולם ,א ת
אדמת הכפר מאין אונים ,ושבו בפהי נפש ובאכזבה למקום שמשם יצאו מלאי
תקוה — לצפת .בכל זאת נסע רוקח לחוץ לארץ ,כביכול ,בשליחות מתישבי
הכפר .איש ריב ומדון היה רוקה ,והפכפכן טבעי ,הסתכסך עם המוסדות היציבים
בצפת ,ובמיוהד התקיף את רבני העיר — א ת רבה הישיש ר׳ שמואל העלירנ
זצ״ל ועם משנהו ויד ימינו הרה״ג ר׳ רפאל זילברמן .כבר בשנת תרל״א
התקיף רוקה אותם קשות מעל דפי ״ההבצלת״ — הן בהקשר לסדרי הלימוד
בתלמוד־ תורה של העיר ,בהתנהגות של מוסדות הצדקה והחסד ובעיקר בסדר
ההלוקה שניהלו על ידי רבני וזקני העיר .ברומניה ,אשר לשם נסע ,ניהל רוקח
תעמולה מסונפת והודות לאישיותו ולהלקת לשונו רכש אהדתם של כמה אישים
בעלי השפעה ,ואימונם של ההמון היהודי .אבל יותר ממה שביקש עזרתם של
מתנהלי גי׳אוני )אם — כאמור — בכלל עוד היו שם( ,ניהל מלחמה ללא הרף
וללא רסן נגד רבני העיר הקדושה צפת ונגד ראשי מוסדותיה .במיוהד היו היצי
לשונו שנונים נגד רבי רפאל זילברמן ,שעליו אף הוציא שם רע כאילו הוא
היה יד־אהת עם עריצי הארץ התורכים ,ובמעלו אשר מעל במתישבי גי׳אוני
גורשו הם מנהלתם .בנסיעותיו ברהבי רומניה עלה בידו לאסוף סכומים עצומים.
אכן אין שום ידיעה שאף פרוטה אהת מן הנאסף על ידו הגיע למהוז הפץ,
ל״הברת ישוב ארץ ישראל״ בצפת או לידי החקלאים הנצרכים לעזרה •—
שולהיו .מה שכן ידוע הוא ,שיסד בגולה כמה עתונים — יש שהיו והופיעו זמן
מה ,ויש שבין לילה היו וגם עברו — ועליהם ביזבז ללא השבון כל מה שאסף.
מעל דפי עתונים אלה המשיר במלהמת תנופה לא רק ברבני צפת שנואי נפשו,
אלא גם עם כל מי שלרוע מזלו בא אתו :מגע.
4
המתישבים שבו לצפת בעירום ובהוסר כל — והאדמה שנשארה רכושם ,נשארה
שוממה מאין יושב .כשלון טרגי זה של המעפילים הראשונים היה בו גם ברכה —
הם הכינו בלא יודעים עזרה לאלה שהיו צריכים לעזרה דהופה בעוד זמן קט.
באותו,הזמן ממש ,בשנות השלושים והארבעים של המאה ההיא ,העיקו רשעי
הוואלאכים על יהודי רומניה והמטירו עליהם צרות צרורות ,ותנועת ההגירה מארץ
הדמים גברה מידי יום ביומו .היו כאלה שרצו להגר אל מעבר לים ,אבל היו גם
אלה שבכרו את ארץ ישראל .בשנת תרמ״ב עלו מספר צירים מיהודי מוינשט
לתור את הארץ ולראות האם אפשר למצוא בא״י שטה אדמה להתישב עליו
ולעבדו ולשמרו .צירים אלה הגיעו לצפת — ושם רכשו את הלק הכפר ג׳יאוני
.3עי׳ עליו נפתלי בן־מנחם :אנציקלופדיה של הציונות הדתית ,כרך בי ,ירוש׳ תש״ך,
עמו׳ .122—116
4נולד תר״א )עי׳ עליו אהלי שם ,פיסק ,תרע״ב ,(507 ,דיין של צפת ויד ימינו של
הג׳ ר׳ שמואל העליר ,ולאחר זמן הראב״ד שם .חסיד נאמן לניני בית ריזין ,ופיקח
עצום .ראש וראשון לעמוד כצור מחסה לכל המקודש במסורת ישראל.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מידי גואלם הראשונים יהודי צפת .עוד בתוך שנה תקעו עולי מוינשט יסוד
בכפר — ויסדו את ראש־פינה.
שונים היו יהודי מוינשט עולי רומניה מאלה שנסו את גורלם מקודם .רובם
היו צעירים ובריאים ,מנוסים היו בעבודה קשה עוד מהוץ לארץ ,ורבים
ביניהם היו מתפרנסים כבעלי מלאכה ומיגיע כפם בארץ מוצאם .הם ידעו מראש
שמנת הלקם תהיה עבודה קשה המפרכת את הגוף .הם ידעו מראש שלא יהיה
קל להתמזג ולהסתדר ,אבל קבלו עליהם את הצפוי להם בשמחה .ובכל זאת
לא יכלו לדעת את אשר חיכה להם — .תנאי ההתישבות בגליל העליון שוגים
היו מאלה שברומניה ,לא רק בגלל התנאים הפיזיים ,של הקרקע והאקלים ותנאי
העבודה — ,נוסף על אלה היחס לשכנים הערביים ,הסתגלות למנהגים של אלד,
ובעיקר השוני ברשעותם לרשעת הגוי ממנו נסו להנצל .ועל אף מרצם ותקיפותם
נוכחו לדעת שמעט הכסף שהביאו אתם לא היה בו די לממן כל צרכיהם ,ובעיקר
ק עליהם הםרון הרשיונות לבנות בתי מגורים להם ולמשפהותיהם .בצרתם
החליטו לפנות לאיש אשר בצרתם לו צר — השר משה מונטפיורי .הם ידעו
ואף הבינו שלהשיג עזרה מהשר מונטיפיורי מליצה של שורות אחדות ומלים
ספורות מרבה הישיש של צפת תפעל יותר מכל נסיעות התעמולה של זולתו י.
הם ביקשו מאת ד״רה״ג ר׳ שמואל העליר שימליץ בעדם לפני השר — בקשה
שהוא בטובו מילא ללא היסום.
עצם העובדה ,הפרעת השכנים בבנית הבתים ושאר אבני הנגף ששמו לפניהם
על כל צעד ושעל ,ידועה מזמן ומכמה תעודות — אבל לפנינו תעודה מקורית
מהנפגעים בעצמם הכותבים בעת צרתם — ובזה חשיבותה העיקרית של התעודה.
י׳יא מעמידה את הקורא על פרטים ,ומעמידה לנגד עינינו את לבטי הנפש של
המתישבים חבלתי מנוסים ,ועל אומץ רוחם ומרצם העז להשאר במקום ,שם
? ע ו יתד.
יש בתעודה גם הידוש היסטורי — היא מעמידה אותנו על הכרונולוגיה
המדויקת .עד עתה היה מקובל שצרת הבתים קפצה על המתישבים בהדשי כסלו
׳ ואילו מהתעודה שלפנינו נמצינו למדים שמיד עם בואם לכפר באה
עליהם צרה זו• .הם הגיעו לגי׳אוני במוצאי שבת שובה תרמ״ג -וביום ג׳
בחעון כבר הוצרכו לפנות לעזרה דהופה•
מענין גם כן הותם של המתישבים והכתובת שעליו .עגול בתור עגול —
*(1105״ * 0010111ז (*1״101
ובתור נוף .בעיגול ההיצוני באותיות לטניות >1
ה ע י
ת
נ ז ב ת
01
ש
5לאחר זמן קצר פנו המתיישבים ג״כ אל ד״ר א .םלונדי רבה של דירקהיים באשכנז,
1^0111, **1102
יהיא הדפים מכתבם של ראשי המתישבים בראש־פינה ,ב־,1883
״
עם הכותרת ו11ג*ש 1301 2״גתן?0010056 *05011.
מעניו ש ב
ש ע ו ל י
ש ע ה
ר ו מ ג י ה
פ נ ו
אל השר משה מונטפיורי ואל הרב םלונדי לעזרה,
איו לנו ידיעות שפנו גם אל רוקח שעשה באותו הזמן ברומניה ושהיה בתרמ״ג נשיא
הפרסומת שלו.
6ראה
ד ב ר י
מ י
ד
.
ש ן ״ ב
ה מ ו ב א י ס
ע
ל י י יערי :זכרונות ארץ-ישראל ,כרד א /ירו׳
ד
תש׳׳ד .עמו׳ ) 507-506את ספרו של שו״ לא עלה בידי לראות(.
ב
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ^ * ^ > ^ £
^ךן
•י<0ד
מי״ע׳/
.ט ע ת מ ז ע ה ' לפיל/
היזיין ־ •
הנעןר ךן}ןץ^ ־*ליל ״.מהיס ־ הן^די גחל ^ ה^יה • ימ71$מ 75קיעי פיימ
נטל חלימ! י*.ר מליל־לג5ל ע1ז ^ ל י נ מ ב מנעת י־,עינן כתבלי;!• צל עט ה לצר׳ימרעי^• ־
ת׳;גל״ן ממס •גליןמי גתיי<#גי; הימ׳ס יעטרינ מטי/לח .עם £ג׳]ה • לי ז&יז י^הלה • עי ::־
כ
ח^ד 0^.4־מ!מ^ק .׳ג*״ ־ ^* ע י מ ע ה מ ו ^ ץ ר י •רוס;־י( 1י*לנהא
ץ
א.בע^1 1הרחמים׳5מץ־׳תמהיוונ•״ •^• 1וין ]/עך,תל/ץ •בצ אמןץ״ןל.א> הץמו,נל־
מנמר מחמין! .318היה יןל^ ימין •ילר.גיל 5בבל <נמ טיה'ציןה י
מייס זזה־־
,
ני/ע ];פין מו*נמז 0לפע נמ.ת ^ליןר^׳ אין ח?; ה׳ח]כו .הליכ אמ ג] ה^כה לאחיגו ני/לן ריומחטע יזכי• ני.יל< •
עע
ק׳״מ•ע! 5ל1ן /ס האחחן־ עג כמקגני ^ ; ס ס£פח)מב!ג /ע? ׳ע.ל־ע י ],איילז ־ •ניע ע1ל יילתה ץ יי׳יןמ־
מימה כנפי ל.יא)צי״ העפגץ ]צפמ• יגל י׳ערמעי לי׳נניל האזלה • #מ ׳מפינד/ה ייזיי;• יניחהו ׳/מג• גז ץנליו ע^׳צו •
קג] י.עגמי ,כע^יו •*7 4־ י׳כי ע וייזגמ• 0ה* במה מ&ד-ה;יין
פין׳ר לכמסת.י)י אעצל י/צגןעידט ־
נ)ג]׳ ע])י 1ע 04י/י 3טל 5י /חייג מכי בעג;ל ^ ׳•י^/ע לניי( מה ־ עס יי2יל1׳]ן /את .יעז* לי־ח; עד 'למ?לנ-
4י/י ]גל י/יז׳מ ממפיס בג] מעויעקל! נ[ ימחלוו למ׳מבמיט• ל ק ל הכ^׳לימ• ׳]רנן נ] יגל ט יזי^-ימל •
ע1תה אח/ממ ־ גי םמגו^ קמןט פי/לוע׳ן הגמיעינ רמיי׳פוג פה ל&נטר /מי .ל׳;} העי *]י> ־?בלו י׳רייע ־
אמ-עגממ^־מש^טס נמנע ר^^־/איןע1רן7׳ן <*ך ]הכטל ל,חל.ר הממלה ל/ה נל כ)*1ל׳ע־נה טז• 155
/גגי £ל/תי בנץ• .ץ צי ׳ 271מס ]ת יבעל! א׳ועי בנ<ל ׳'<< • :ט חכחגנ פה נ״׳וי.
יא] צ׳ ג/ין7יכיס עגה לשרה י מם ]יו ^ל ייעה עראל גהלינ מלס • יינן נע^
)ל •''לע-׳הי ט ע ^ • ה •
)י׳לה:נתין עיזעי נהי.*:ני
^!ן׳ •*/ע^׳ע/ /עטו.׳ כ׳.מ(׳']]יה מתמ הכלים־והחוין .מגי זנת •יל]א ./יעיז ח{ בלא יניז•י ]^ 7אעא מ להי;יע
]זג^נע<נינןעמן־/היין ׳11יע
הלוח ?.׳שרר ג1ינךי לג החפ5יט ]הח7ין יד מע יילב^״המי)•/מיימיג^.
^ג]/7ה (י/.לץ יע/ 1׳;גי] ,י׳^י;
גי/ן /׳ר׳;]יס ננא!
י
^לר .דבי׳ העזמליה^על תעקידיס ' מ ח מ ר ת הל^^ניע .י א ^ י
כ ^ י ס .. ^ * 6 $י^^ ,־
לעיל? ״ צ פ ת ־ מ׳
י י
8
www.daat.ac.il
י.נ?י^מ גי-׳י/׳נ' ,מיד
אתר דעת -מכללת הרצוג
5*!£64 ?*!£51111*.ובעיגול הפנימי :קאלאניע ״ראש פינה״ נתיםדד• מאנשי מוינשט
אצל עיה״ק צפת…
ובעיגול לפנים מעיגול באותיות פטייטות :וישב איש תהת גפנו ואיש תהת
תאנתו ואין מהריד.
והתמונה שבתווך :נוף יפה עם בתים נאים ועצי* פרי ופרתים יפים .כל זה
מבטא תקוותם של המתישבים בגי׳אוני.
רובם של ההותמים על התעודה המענינת הזו ידועים הם ממקורות שונים
כראשי המתישבים בשעת היווסדות המושב ,ר׳ מאטיל כ״ץ היה ראש ההברה של
העולים ממיונשט ,ור׳ משה דוד שו״ב ההותם השני נעשה לאהד זמן הכרוניםט
של היישוב.
והנה העתק התעודה:
ב״ה יום ג' ד׳ מרחשון "כי עת ל ח מ ה " לפ״ק
הנשר
הגדול גדול
הכנפים ,ח ס ד ו גדול מעל השמים ,ומצודת
צדקתו פרושה על כל ה ח י י ם — כבוד אדונינו השר הגדול ,מבצר
עוז ומגדל ,כרוב ממשח הסוכך באברתו ,על עם ה׳ צאן מרעיתו
— איש צדיק תמים ,צדקתו כאור שבעת הימים ,עטרת ת פ א ר ת
עם
סגולה,
לו
דומי׳
תהלה,
עושה
חסד
לאלפים,
העומד
ל נ ס עמים ,כקש״ת ס י ר משת מונטיפיורי ירום שיאו ויגדל כ ס א ו 1
אבינו בעל הרהטים! אנו צאניך ,ואתה תעינו ,שמע נא לזעקת אהיה בני
אמונתיך ,הן מאז הקדשת כל מובהר כוהותיך למען הרם קרן ע מ ה ולהצילם בכל
עת צרה וצוקה ,וגם כהיום הזה באנו לשפוך דמעתינו לפני כסא צדקתך! אין
הדש הוא לפני הדר״כ את כל הנעשה לאהינו בארץ ראמאניע ,אשר מררו היינו,
עד נטף דם האהרון ,עד שאספנו שלושים משפהות בלב ונפש ועלינו אל ארה״ה,
וברוב עמל ותלאה קנינו הלקת אדמה בכפר ,,גיאוני״ הסמוך לצפת .וכל מטרתינו
לעבוד האדמה ,נשינו וטפינו ,זה יהרוש ,ומשנהו יזרע ,כה קבלנו עלינו סבל
העבודה כמוצא שלל רב ,אשר גם זריעתנו יהי׳ ברנה ושמהה ורק שנשיג מקור
לפרנםותינו מעמל אצבעותינו מבלי ישלוט עלינו הרב כל צר ואויב אשר בעבור
זאת נאלצנו לבא הנה וגם פעולתינו זאת תהי׳ ״לראש פנה״ ולמקלט נצהי לכל
אהינו הנרדפים בכל מושבותיהם! כן התהלנו לבנות בתים ,ולסקל המסילות ולהכין
כל צרכי הישוב ,והנה בעתה אהזתנו ,כי מסבת סכסוכי פאלטיק המדינית המרהפת
פה למכביר והנה מושל העיר שלה דברו ויפריע את עבודתינו ,והננו מושלכים
כאבני השדה ,ואין עורך דין פה להשכיל מאמר הממשלה ,לזה כל מושל יעשה
כהפצו ,וכבר שהדנו בכסף אך מי יודע אם לא יבטלו אותנו בכל יום ,כי אנהנו
כשיות אילמים לא יודעים כתב ושפה ,ואל מי מקדושים נפנה לעזרה ,אם לא
אל רועה ישראל כהדר״ג הרם ,יען כי כעת נפלנו נפילה שאין בכוהינו להושע
מעצמינו ,נשינו וטפינו מתגוללים תהת השמים ,וההורף הנהו בא ,הלא נתום
ה״ו בלא עת! לזאת אנא רב להושיע לבוש כובע ישועתה והרק עלינו הדוהה
5
www.daat.ac.il
ועורר כ ל ישרי ל ב ה ח פ צ י ם ל ה ח ז י ק ידי בוני ה ו ר ב ת י ה ו ד א ! ו כ ד א י מ צ ו ה ה ג ד ו ל ה
הרצוגב ״ א !
וירושלים ב
אתר ציון
להאריך ימיו ויזכה ל ה ז ו ת גוה
דעת -מכללת
א ל ה ד ב ר י העומדים ע ל ה פ ק י ד י ם מ ח ב ו ר ת ה ק א ל א נ י ע ״ ר א ש פ י נ ה ״ ה נ ק ר א ת
״גי־אוני״ ס מ ו ך לעיה״ק ״ צ פ ת ״ ת״ו.
נאום מ ר ד כ י ב ״ ר א ל י ע ז ר כ ״ ץ ר א ש ה ח ב ו ר ה
נאום מ ש ה ד ו ד ש ו ״ ב
7
8
ונא׳ הנוך ה ע נ י ך ב ע ר מ א ן
9
ונא׳ ד ו ד בן א ל ט ר ״
ונא׳ ד נ י א ל ב ע נ ד ל ״
ונא׳ ישראל ג ו ל ד י נ ב ע ר ג
1 2
ונא׳ שמעון ק ע נ ד ל ע ר ״
ר א ה ר א י ת י א ת צ ע ק ת ולהץ ה א ו מ ל ל י ם הנז׳ ו צ ר ל נ ו מ א ו ד ע ל צערם .וכל
ה מ ש ת ת ף ב צ ע ר ם ל ע מ ר ם ו ל ס ע ד ם יהי׳ מ ו ב ט ה כ י י ת ב ר ך ב ר ו ב ב ר כ ו ת ,ל א ו ר ך
ימים ,ב נ ה ת ובנעימים ,אכי״ר .ו ב א ע ה ״ ה ש נ ת כ ״ י ע ״ ת ל ח נ נ ״ ה ל פ ״ ק
הק׳ שמואל העליר
אדרסע ש ל נ ו •
1
53£31ח! 1 £312ש1ג*1י 1ז3. £11תץ0111 8זץ1 111 86ע04>1 1.0ץ 5ש!105
יש לציין ש א ת ה ש ו ר ו ת האהרונות ,ה ה מ ל צ ה ב ע ד מ ת י ש ב י ר א ש ־ פ י נ ה ו ש ע ל י ה ם
ה ו ת ם ר ב ה הישיש ש ל צ פ ת ה ר ה ״ ג ר׳ ש מ ו א ל ה ע ל י ר ז צ ״ ל -־ ה מ ה כ ת ו ב י ם
ב כ ת ב ידו ש ל ה ר ב ר פ א ל ז י ל ב ר מ א ן זצ״ל.
ד ר׳ מרדכי ב״ר אליעזר כ״ץ זהה עם ר׳ מאטיל כ״ץ שהיה ראש החבורה .הוא חותם
ראשון ג״כ על המכתב שפרסם ד״ר סלונדי כנ״ל הערה 1>01 £ 3 1 2 : .5ז1 1ג11שש(1ז10
8משה דוד שו״ב — שוחט הישוב ,ולאחר זמן ההיסטוריון של ראש פינה )זכרונות
לבית דוד ,ירושלים ,תרצ״ז שלא ראיתיו( ושל יםוד־המעלה תל־אביב ,חרצ״א ,ועוד,
9אף הוא חתום על מכתב הנ״ל חתימתו נעתקה מוטעית11 8617111111111 :שתת61מ
10ל א מצאתי זכרו.
11כנ״ל.
12אף הוא חתום על הנ״ל:
8זשנות . 001(10ם 01מ13
13לא מצאתי זכרו.
14אם כי הכתובת כתובה בגוף התעודה למעלה העתקתיה בכאן.
10
www.daat.ac.il
ד״ר י ע ק ב לוי
אתר דעת -מכללת הרצוג
הצלת הולד א ח ר י מ ו ת ה א ם
)שאלת רופא לדברי חרמ״א ,א ו ״ ח סי׳ ש״ל סעיף חי(
בהדר הלידה בבית הולים בהלה — קרה מקרה שרופאים אינם רגילים
לראותו אפילו בין אלפי מקרים .המקרה טראגי מאד .אשה ישבה על המשבר,
ופתאום ,תוך כדי לידה ,מתה .הרופאים משתמשים בכל התהבולות כדי להציל
את היי האשה ,ומביאים את כל המכונות ההדישות לההייאת האשת היולדת.
אולם האשד,
עוברת דקה ועוד דקה — המתה גדל והולך — אולי יש תקוה ?
שוכבת בלי רוה היים ,דוממת כאבן ,אין נשימה ,אין דפיקות בלב — הרופאים
בודקים אותה במכשירים החדישים .לפי הערכתם ולפי הידע המדעי אשר ברשותם
אין עוד אפשרות שהייה יהזרו .הם נאלצים להפסיק את פעולות ההצלה .ייאוש
סופי ומוהלט…
והנה שומעים הרופאים קול דופק — במרהב של טפה אהד — מתהת ללבה
של הנפטרת ,קול עדין ומהיר .כאשר הם ממשמשים בבטנה מרגישים בתוכו
תנועות ,ואפילו מבהוץ נראו להם תנועות מזמן לזמן ,אם מסתכלים הם היטב.
והרי אלו סימנים מובהקים הם שהולד עדיין הי .הוא משתדל בכל כוהו לההלץ
ממםגריו ולצאת .ואז מתעורר מצפון הרופאים לקול צו הרגע — צו המוסר
הרפואי :הצילו את הולד! אין לאבד זמן — בלי היסוסים נוטל הרופא את סכין
הגיתוה ,ובן־רגע מוציא את הולד המסוכן ממעי אמו.
אבל פעולת הרופא טרם נגמרה .הולד נראה כמת ,יש מקרים שהוא במצב
של הלם ,בלי נשימה .ושוב מתהילה האבקותו־ישל הרופא עם מלאך המות ,ויש
סיכויים שהרופא והמילדת יצליהו להחיותו .ושוב עוברות דקות של מתה דרמטי…
והנה רואה הרופא את הנשימה העמוקה הראשונה של הילוד — הוא כבר בדרך
אל החיים .וגם הרופא והנוכחים נושמים נשימה עמוקה.,.
מה הן הרגשותיו של הרופא? מצד אהד הצער על מות היולדת ואזלת
היד בהצלהתה .ומאידך — הסיפוק שהוא היה השליה להציל את נפש הולד —
כאילו קיים עולם מלא.
נתוח ״יוצא דופן״ כתולדות הרפואה
הניתוח הזה נקרא במדע הרפואה ״ניתוה קיסרי״ ,עפ״י המסופר על ,קיסר,
השליט המפורסם של רומי ,שנולד ע״י ניתוה כזה •י .ניתוה זה היה ידוע בספרות
הרפואית הרומית ,ומקומו גם נקבע ברפואה המשפטית של ר ו מ י .
בידנו עדות מהרמב״ם על ביצוע ניתוה ״יוצא דופן״ בתקופתו .וזה לשונו
2
1עי׳ תום׳ ע״ז י׳ ע״ב ד״ה כל נשיאיה.
2סרוס׳ יהושע לייכוכיץ .קובץ יבנה תש״ט ע׳ .188
11
www.daat.ac.il
8
בפירושו על ה מ ש נ ה :״ועושין כן )ניתוה יוצא דופן כמו בפרה( גם באשה אם
הקשתה ללדת וגשקפה לה סכנה״ )כתרגומו של הרב קאפח .בתרגום הנדפס
אתר דעת -מכללת הרצוג
בש״ס :שהגיעה עד שערי מות( *.
רש״י מדבר על ניתוה כזה באשה היה — אמנם בלי עדות על ביצועו
בנסיון מעשי .וזה ל ש ו נ ו :״נפתהו מעיה והוציאו את העובר להוץ ו נ ת ר פ א ת ״ .
בימינו מבצעים ״ניתוה קיסרי״ בין באשה מתה בין באשה ה י ה .
8
5
7
ה ה ל כ ה
מצבים כאלה — ניתוה יוצא דופן באשה מתה — היו ידועים וברורים להכמי
התלמוד .״א״ר נהמן אמר שמואל ,האשד! שישבה על המשבר ,ומתה בשבת,
מביאין סכין ומקרעין את כריסה ,ומוציאין את ה ו ל ד ״ .ורש״י מסביר :דזימנין
דמוקרי דהיא מייתא ברישא.
גם בימי הגאונים פסקו כמימרא דשמואל ,וזו לשונם בתשובה :״ואיתתא
דמיתא לה על מתברא ,וקא מפרכס ולד במיעיה ,קורעין לכרסה בשבת ,ואפוקי
מהנה ולד ,דהל פקוה נפשות מהללין עליה שבתא ,דא״ר נהמן אמר שמואל וכף
ומהללין את השבת על ספק נפשות״.
לעומת זאת מוצאים אנו תשובה אהרת מימי הגאונים שאפילו ולד מפרכס
במעיה ולא קרעינן אלא משהינן לה ומנתינן אבנא על כריסה עד שימות הולד
וקברינן ל ה ״ .
8
9
1 0
3בכורות פ״ב מ״ט.
4דבריו אלו הם עדות נאמנה לעובדה שהרופאים בזמנו העיזו לעשות ניתוח זה באשה
חיה .הלשון ועושין כן״ מוכיח שניתוחים כאלה לא היו מקרים יוצאים מן הכלל ,אלא
שיטה מקובלת .נוכל להניח לפי זה שהניתוחים עברו בהצלחה .גם רש״י מזכיר )ראה
ההערה הבאה( שאחרי ניתוח יוצא דופן גם האם וגם התינוק יכולים לחיות ,אבל
עדותו של הרמב״ם יותר קובעת בעיני ,מאחר שהיא מוסרת על עובדות למעשה.
והיה בכך חידוש לחוקרי תולדות הרפואה ,כי בספרות הרפואית נזכר ביצוע ניתוח
זה רק בתקופה לפני כ־ 450שנה ,ואילו הרמב״ם היה חי לפני כ־ 800שנה,
5נדה מ ע״א ,ד״ה יוצא דופן .וכן עי׳ רש״י חולין נא ע״ב ,ד״ה דרך דופן.
6מתוך שיקולים הלכתייה הססו בתקופות מאוחרות יותר לעשות את הניתוח באשה מתה,
ע״ע בפרקים הבאים.
ד על הספרות בעגין ״יוצא דופן״ עי׳ :יהושע לייבוביץ ,קובץ יבנה תש״ט עמ׳ .187
בספרות הרפואית החדשה עי׳:
.ז<!נ>11. 5011001 01 ^10(110. 1960 111111—5זז5. ^113ז1¥0ו!ט , 0.0. 81111נ1ת0ת1מזמ11
) ?. 33את המקור הזד .הודיע לי בטובו הפרופ׳ יהושע ליבוביץ(.
, 1.ץ£011
. 7. 0115*. 4מ. 11ח1510ז0. ^1
72:203 1956
8ערכין ז ע״א.
9הרב שמחה אסף ,תשובות הגאונים ,הוצאת ״מקיצי נרדמים״ ,ירושלים תש״ד עמ׳
) 85ע״ו(.
10״תשובות הגאונים״ ,הוצאת מנטובה .ס׳ רמ״ח.
11תשובה זו הובאה ב״כנסת הגדולה״ על הטור ,ס׳ ש׳׳ל ,מתשובות הגאונים ם׳ רמ״ח
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב׳׳ם פ ו ם ק כ ר ׳ נ ה מ ן א מ ר ש מ ו א ל .ו ז ״ ל ״ :האשד! ש י ש ב ה ע ל ה מ ש ב ר
ו מ ת ה מ ב י א י ן סכין ב ש ב ת — א פ י ל ו ד ר ך ר ש ו ת ה ר ב י ם -־ וקורעין א ת כ ר י ס ה
ומוציאין א ת ה ו ל ד ש מ א יצא ה י ש ס פ ק נ פ ש ו ת ד ו ה ה א ת ה ש ב ת ,ו א פ י ל ו ל ז ה
שאין ה ז ק ת ו הי .וכן פ ו ס ק י ם
ה ט ו ר ״ ו ה ש ו ל ח ן ע ר ו ף ״ ולשונו כ ל ש ו ן ה ר מ ב ״ ם
ע ד ״ימצא חי״.
וכאן
מוסיף
הרמ״א בהגהה נקודה
ה ש ו ב ה :ו מ ה ש א ץ נ ו ה ג י ם ע כ ש י ו כן
אפילו בהול ,מ ש ו ם דאין בקיאין ב מ י ת ת ה א ם ב ק ר ו ב כ ל כ ך ש א פ ש ר ל ו ל ד ל ה י ו ת ״ .
וכן כ ו ת ב ה ר ב י ע ב ״ ץ ״ שאין אגו בקיאין ל ק ב ו ע א ת ה מ ו ת ב א ו ת ו ר ג ע ק ו ד ם
ש י מ ו ת הולד ,וצריך ל ה ש ה ו ת א ת ה מ ת ה צ י ש ע ה א ו ש ע ה ש ל מ ה .
הרדב׳יז,
ל ע ו מ ת זאת ,ה ח ז י ק ב פ ס ק ד י נ ו ש ל ה ר מ ב ״ ם והשו״ע ל ה ל ל ש ב ת
ע ב ו ר הולד ,ש א ו ל י י מ צ א הי ,ל א ש ה ש י ש ב ה ע ל ה מ ש ב ר ומתה ,ואלו ד ב ר י ו ״ :
,,מעשה ב כ ל יום
במצרים
בנשים
ש מ ת ו ת מ ה מ ת לידה והולד מ פ ר פ ר בבטנה,
ש ה נ ש י ם מ כ ו ת ע ל ב ט נ ה ב מ כ ב ד ת ל ק ר ב א ת מ י ת ת ו וכו׳ ודאי ראוי ל ג ע ו ר ב נ ש י ם
ה ע ו ש ו ת כ ה מ ש ו ם ק מ ה ז י כעין רציהה ,וכ״ש ב ש ב ת ,ו כ מ ה פ ע מ י ם ה פ צ ר נ ו ב ה ן
ש י ק ר ע ו א ת ב ט נ ה להוציא ה ו ל ד כ ד א מ ר ש מ ו א ל ו כ ד ו ה א ד מ ה ל ל י ן א ת ה ש ב ת
משום
ד ס פ ק הוא ,ו מ ס פ ק א ד נ פ ש ו ת מ ה ל ל י ן עליו א ת ה ש ב ת ,א ב ל מ ס פ ק א ל א
1 8
ק ט ל י נ ן וכו׳ ו כ ב ר כ ת ב ת י ד א פ י ל ו ד ה ו ל ראוי ל מ נ ו ע א ו ת ן מ ל ע ש ו ת כ ז ה ״ .
_
היוצא מ כ ל ד ב ר י ח פ ו ס ק י ם ה א ח ר ו נ י ם הוא ש ב ד י ק ת ה פ ס ק ת ה נ ש י מ ה ה פ ש ו ט ה ,
הרגילה
והמקובלת,
אינה
מספיקה
לקביעת
מ ו ת האם
ללא
השש
לההלפתו
בנוסח קצת שונה; לא קרעינן לה אלא משהיגן לה ומחתין אבני אכריםי וכד.
נראה שהגאון הזה השווה את המקרה שלפנינו למקרה שאשה יוצאת ליהרג ,שמכין
אותה כנגד בית ההריון ,כדי שימות הולד ,כדי שלא תבא לידי ניוול )ערכין ז ע״א(.
ועי׳ הערה בסוף המאמר.
12
13
15
.
16
17
18
גם בעל ״כנסת הגדולה״ וגם בעל ״שבות יעקב״ )חלק א סי׳ יג( משתדלים להסיר
את הסתירה בין דעת הגאון לבין המימרא דרי נחמן אמר שמואל.
הלכות שבת פ״ב הט״ו.
14או״ח ם׳ ש״ל ם״ה.
או״ח ס׳ ש״ל.
הרמ״א הולך בעקבות ספר ״איסור והיתר״ )המיוחס לרבנו יונה( סי׳ נ״ט סי״א דיני
פיקוח נפש בשבת ,הוצ׳ וילנא תרנ״א ־ -וז״ל י• אד אין נוהגים עתה לקרוע כרם אשה
שמחה על המשבר להוציא הולד דרר דופן שמא ימצא חי ,ואפילו בחול ,ושמא הטעם
שאין אנו בקיאים עתה כל כך להכיר מיתת האם בעוד שהולד יכול לחיות דשמא
מעולפת היא עכ״ל .וכן מנמק בעל ״מגן אהדהמ״ דשמא נתעלפה ,ואם יחתכוה
ימיתוה ,וצריכים להמתין ,ואדהכי והרי מיית הולד.
מור וקציעה ,אורח חיים ס׳ שכ״ח.
תשובות הרדב״ז תרצ״ה ,הוצאת ״הרצים״.
הרב ד״ר ענמואל יעקובוביץ בספרו ״הרפואה והיהדות״ )ירושלים תשכ״ו ע׳ (22
כותב :״ברור כי לא נהגו כד — כמימרא דשמואל — מימי הגאונים״ .לדעתי אין
להסכים לדעתו בצורה הכללית ׳ברור כי לא נהגו כך׳ .התשובה הראשונה מהגאונים
13
www.daat.ac.il
ב ה ת ע ל פ ו ת ,ולכן אין ב ה ד י ל ה ת י ר א ת ה נ י ת ו ה העשוי ל ה צ י ל ו ל ד ח י מ מ ע י אמו
־המתה .יקשה עלינו ,אפוא ,ל ה ב י ן א ת ה ה ל כ ה ש ל ה א מ ו ר א י ם ש ח י י ב ו א ת הניתוה
אתר דעת -מכללת הרצוג
— ואפילו ל ה ל ל ע ל י ו א ת ה ש ב ת — ב א ש ה ש מ ת ה .ה א ם ה פ ידעו ל ה ב ה י ן בין
מ י ת ה ל ה ת ע ל פ ו ת ן ה א ם ל א מ ו ר א מ ר ש מ ו א ל ,ש כ ר ו פ א ה י ה ב ק י ב ת ח ל י פ י המיתה,
היו ידועים ס י מ נ י ם נוספים — מ ל ב ד ה פ ס ק ת
הנשימה,
בידו אפשרות
שנתנו
להבהין בין ה ת ע ל פ ו ת ל מ ו ת ? והאם הוא מ ס ר א ת ה ס י מ נ י ם ה ל ל ו ל ד ו ר ו ת שלאהריו
ע ד ימי ה ר מ ב ״ ם ו ה ש ו ״ ע ״ ן
ע ל ס מ ך ה נ ה ו ת כ א ל ו נ ו כ ל אולי להבין ש ה ר מ ב ״ ם ידע לכוון א ת ר ג ע יציאת
ה נ ש מ ה לזמן מ צ ו מ צ ם מ א ד ,כ א ש ר הוא פ ו ס ק ,ע פ ״ י ה מ ש נ ה ,״וכל המאמץ
עיניו עם יציאת נ פ ש ה ר י ז ה ש ו פ ך דמים״ ,כ ד י ש ל א ייכשל ויהליף א ת ה מ ו ת
בהתעלפות די לו ב״אלא ישהא מ ע ט שמא נתעלף״.
2 0
2 1
אילו ה ם ה ס י מ נ י ם ש ק ד מ ו נ י נ ו ידעום ן ס ו ד הוא בעינינו ,ואולי ישאר ג ם סוד
ע ד ש י ב ו א ת ש ב י ויתרץ קושיות ובעיות.
םימני המות המקובלים
מתוך
מלבד
שבת
ה נ א מ ר ע ל י נ ו ל ה ס י ק שבידינו ל ח פ ש א ח ר י ס י מ נ י מ י ת ה אהרים
ה פ ס ק ת הנשימה ,שהיא הסימן העיקרי ,ל פ י ה ג מ ר א ביומא בענין חילולי
2 2
.
הפוסקים ה א ח ר ו נ י ם פ ל ס ו ל נ ו א ת ה ד ר ך ב ת ש ו ב ו ת י ה ם .ב ש ט ה זה .ק ב י ע ה זו
ה ש ו ב ה ב כ מ ה ה ל כ ו ת ,ל מ ש ל בענין הקבורה .כ א ן יש כ ב ר ל פ נ י נ ו פ ס ק ־ ד י ן ב ר ו ר
ש ל ה ״ ח ת ם סופר״ .ב ת ש ו ב ת ו
2 5
הוא כ ו ת ב ת א ו ר ק ל א ס י ע ל ס י מ נ י ה מ ו ת :״ כ ל
ש מ ו ט ל כ א ב ן דומם ,ואין ב ו ש ו ם דפיל,ה ,ואם א ה ר כ ך ב ט ל ה נ ש י מ ה ,אין ל נ ו א ל א
ד ב ר י ת ו ר ת נ ו ה ק ד ו ש ה שהוא מ ת ״ .ב ת י א ו ר ז ה ב ו ל ט י ם ש ל ו ש ת מ נ ג נ ו נ י ה ה י י ם :
א.
״כאבן
דומם״ בלי
תנועה
ובלי
תגובה —
הפסקת
פעילות
מערכת
העצבים.
ב.
״אין דפיקה״ — ה פ ס ק ת מ ח ז ו ר ה ד ם .
ג.
״ ב ט ל ה נ ש י מ ה ״ — ה פ ס ק ת פ ע ו ל ת ה מ נ ג נ ו ן הרםפירטורי.
)הערה (9מוכיחה שנהגו כן בימי הגאונים .וכן ההלכות של הרמב״ם ושל השו״ע
הן ברורות — ללא הגבלה מעשית .אם גם בתקופות אלו לא נהגו הוגים מסויימים
לפי מימרת התלמוד ,הרי היה זה — לדעת הרדב״ז — נגד ההלכה .הוא ציווה שינהגו
למעשה לפי פסק־דין התלמוד ,והיה זה כמה מאות שנה אחרי ימי הרמב״ם.
19עי׳ על זה ב״נועם״ חלק יב ע׳ ש״ד .דברי ה״ציץ אליעזר״ )חלק י׳ ע׳ קט״ז( אינם
עשויים — לענ״ד — לסתור רעיון זה.
20שבת קנא ע״ב.
21הלכות אבל פ״ד ה״ה.
22יומא פ״ה.
23שרית חתם סופר יריד סי׳ של׳׳ח.
14
www.daat.ac.il
הרצוגת
מכללתה ל מ
דעת – :״ ד ו מ
אתרל ו *
רש״י מ ז כ י ר ס י מ נ י ם א
2
כבר
ב ל ב ו יש ל ה ב ה י ן אם יש ב ו היות,
אמר,
ש א י נ ו מזיז אבריו״ .״ מ ר
ש נ ש מ ת ו ד ו פ ק ת שם ,ו מ ר א מ ר ע ד
ה ו ט מ ו דזימנין דאין ה י ו ת נ י כ ר ב ל ב ו ,ו נ י כ ר ב ח ו ט מ ו ״ .
ב מ ש ך הזמן ה ת ר ג ל ו ה פ ו ס ק י ם ל ה ט י ל א ת ק ב י ע ת ה מ ו ת — ב מ ק ר י ם מ י ו ה ד י ם י
ע ל הרופאים .א נ ו ק ו ר א י ם ב״ציץ א ל י ע ז ר ״
2 5
:״ ד ע ל א ה ת כ מ ה ש ה ר ו פ א י ם יודעים
ל ה ב ה י ן ב ז ה בימינו ע ת ה ,ש ב י ד ם כ ל ה מ כ ש י ר י ם ה כ י הדישים ,ש ב א מ צ ע ו ת ם י כ ו ל י ם
לעמוד
ע ל ה מ ב ה ן ה ב ר ו ר אם א מ נ ם ל פ נ י נ ו כ ב ר ה פ ס ק ה ה ה ל ט י ת ש ל ה נ ש י מ ה
ושל פעימת הלב ,שהוא המות הההלטי״.
הופיעו
אכן
הרפואית
בספרות
השנים
של
האהרונות
השקפות
רפואיות
ה מ כ ר י ח ו ת א ו ת נ ו ל ה ס ת י י ג ו ת מ ס ו י י מ ת מ ק ב י ע ת ה מ ו ת ע ל ־ י ד י הרופאים .מ ת פ ש ט ת
ה ד ע ה ש א ד ם נ ק ר א ״ מ ת ״ א ם ר ק מ ו ה ו אינו פ ו ע ל ע ו ד ) ״ מ ו ת מוחי״( א פ י ל ו א ם
בו ב ז מ ן ל ב ו עדיין ד ו פ ק ב א ו פ ן ע צ מ א י
2 6
.ובהוגים רפואיים רשמיים קיימת אפילו
2 7
ה ה ש ק פ ה ש ה ת ע ל פ ו ת ע מ ו ק ה נ ה ש ב ת כ מ ו ת ,אם ה נ ז ק ב מ ו ה הוא ב ל ת י ־ ה ל י ף .
שנהיה בטוהים שהרופאים יקבעו את המות — במקרה מיוהד — ע ל
כדי
פ י ד ע ת ה ה ל כ ה ,ולא ע ל ־ פ י ה ש ק פ ו ת י ה ם ה ם ע ל ה מ ו ת ,א ש ר ב ד ו א ו ת ן ע כ ש י ו
מ ל ב ם ,צריכים ה ר ב נ י ם ,פ ו ס ק י ה ה ל כ ה ,ל מ ס ו ר בידי ה ר ו פ א י ם ה נ ה י ו ת ,ב א י ז ו מ י ד ה
ובאילו ת נ א י ם יוכלו ה ם ל ה ש ת מ ש ב מ כ ש י ר י ם ה ח ד י ש י ם ) א ל ק ט ר ו ־ ק ר ד י ו ג ר ם ל ג מ ר י
ש ל י ל י ב כ ל הלקיו( ב ק ב י ע ת ה מ ו ת ,כ ד י ש ת ה י ה ע פ ״ י ה ה ל כ ה ה מ ת ו א ר ת ב ת ש ו ב ת ו
של ה״התם סופר״.
הפעולות הרפואיות החדישות
א.
בענין ק ב י ע ת מ ו ת ה א ם
ההחלטה
לקבוע
ה ק ל י נ י ת ש ל ה ר ו פ א נ ש א ר ת ב ע ר כ ה ,כ מ א ז גם ע ת ה .ה ר ו פ א י כ ו ל
— ב ר ו ב ה מ ק ר י ם — א ת מ ו ת ו ש ל ה א ד ם ,ל פ י ר א ו ת עיניו ו ל פ י נסיונו.
א ב ל יש גם מ ק ר י ם ש ב ה ם ה ר ו פ א עדיין מ ס ו פ ק — ו ז א ת ד ו ק א ב מ ק ר ה ש ל מ י ת ה
פתאומית.
במהירות
אז
הבדיקות
הראויה,
ההדישות
עשויות
וזאת לפי ההגדרה:
להיות
לו
לעזר
לקבוע
את המות
ה פ ס ק ת כ ל ת ה ל י ך ה י ו נ י ע צ מ א י בגוף,
ה פ ס ק ת שהיא ב ל ת י ־ ה ל י פ ה .
במערכת
העצבים
24
25
26
27
העצבים — ובמיוהד ב מ ו ה :מ ל ב ד הבדיקות הפשוטות ש ל ת ג ו ב ת
ע ל גורמי כ א ב י ם הזקים ,ע ל מ י ם ה מ י ם באזנים ,ב ו ד ק י ם ב א ו פ ן י ס ו ד י
יומא פה ע״א .כמו כן יש דעה בירושלמי )יומא ס״ה ה״ה( שלפעולה הלב יש חשיבות
בקביעת המות .ע׳׳ע נועם יב ע׳ ש״א.
ציץ אליעזר ,חלק י ע׳ ק״כ.
עי׳ ״המעין״ ,תשרי תש״ל :״מאימתי מותר להוציא אבר להשתלה ז״
עג״כ ״המעין״ תשרי תשכ״ט.
נגד ההשקפות המהפכניות הללו עומדת עוד עתם של חלק גדול של המנתחים .ע״ע
״המעין״ שם ,הערה .26
15
www.daat.ac.il
ההחזרים
את
בעלי
2 8
הרצוג א י ש ת י העיניים ה ח ז ר י ם שוגים
מכללתר ה .ל
דעתט -ה ש ד
אתר ה ו
של המוה ושל
השיבות יתרה .בשנים האהרונות משתמשים במכונה הרושמת א ת הזרמים
)הנקראת אלקטרו־אנצפלוגרף
שבמוה
= א.א.ג (.ע ל מ נ ת ל ב ד ו ק א ם י ש נ ם ע ו ד
2 9
זרמי ה ש מ ל ב ה ל ק י ם ה ש ו נ י ם ש ל ה מ ו ח .א ם הא.א.ג .ה ו א ש ל י ל י ל ג מ ר י ,מ ו כ ה
ש כ ע ת אין פ ע ו ל ת ה ל ק י ם ה ש ו ב י ם ש ל המוח .הא.א.ג .ל ב ד ו עדיין א י נ ו ק ו ב ע א ת
ת א י ה ע צ ב י ם ,א ך ב י ה ד ע ם ב ד י ק ת ה ה ח ז ר י ם ה נ ״ ל יש ל ה נ י ה ש ת א י ה מ ו ת
מות
8 0
ומרכזי העצבים אינם פועלים ע ו ד .
ג ם ב כ ך ט ר ם ה ו כ ה ש מ צ ב זה הוא ב ל ת י ־ ה ל י ף .ד ב ר ז ה ת ל ו י ב ע י ק ר
־אבל
ב ה פ ס ק ת מ ח ז ו ר ה ד ם ב ו בזמן .א ם ה ד ם אינו מ ו ב י ל ל ת א י ה מ ו ת א ת ה ח מ צ ן ו א ת
ה מ ר י ה ה ז נ ה ,הרי ל א י ו כ ל ו ע ו ד ל ה ת א ו ש ש .פ ע ו ל ת ה ל ב ה י א ה ג ו ר מ ת ה ט ב ע י ת
ל ז ר י מ ת הדם ,ו ב ד י ק ה זו היא ה י ס ו ד ל כ ל ק ב י ע ת מ ו ת .ה ר ו פ א ה ר ו צ ה ל ק ב ו ע א ת
ב ו ד ק א ת ה ד פ י ק ו ת ש ב ל ב ו ש ב ע ו ר ק י ם )דופק( ,והוא מ ש ת ד ל ל ש מ ו ע א ת
המות
קולות
כבר
ה ל ב ע״י מ כ ש י ר ה ס ט י ט ו ס ק ו פ .ז א ת היא
בדיקה בה משתמשים רופאים
ש נ י ם ר ב ו ת .ב ד י ק ת ל ח ץ הדם ,היורד ת מ י ד ע ד א פ ס — ע ל א ף ה ת ר ו פ ו ת
ה מ ו ז ר ק ו ת — הוא ס י מ ן ל ה פ ס ק ת זרם הדם .מ צ ב כ ז ה מ ו כ ח כ ב ל ת י ־ ח ל י ף א ם הוא
בא ב י ח ד ע ם ה ב ד י ק ה ה ח ש ו ב ה ב י ו ת ר ש ל פ ע ו ל ת ה ל ב — היא ה א .ק .ג = ) .א ל ק ט ר ו ־
קרדיוגרם(,
מוחלט
ה מ ר א ה ה פ ס ק ת י צ י ר ת זרם ה ש מ ל י ב ת א י ה ל ב .ל ב ד י ק ת הא.ק.ג .ע ר ך
ל ק ב י ע ת ה מ ו ת ר ק א ם הוא ש ל י ל י ל ג מ ר י ב כ ל ה ל ק י ה ל ב ב מ ש ך מ ס פ ר
דקות קבוע.
הרופא
מקרים
ה מ ש ת מ ש ב ד ר כ י ה ב ד י ק ה ה ח ד י ש ו ת יוכל
תוך
זמן
ק צ ר מאד,
ולהבדיל
מות
בין
לקבוע את המות בהרבה
להתעלפות.
וכך
נחלש והולך
ת ו ק ף ה ש ש ו ש ל ה ר מ ״ א ״שאין א נ ו ב ק י א י ם ב מ י ת ת ה א ם ב ק ר ו ב כ ל כ ך ש א פ ש ר
ל ו ל ד להיות״.
ב.
בענין החייאת הולד
מצד
שני
— גם
בענין
הצלת
היי
הולד
התקדם
המדע
הרפואי
ההדיש
ה ת ק ד מ ו ת נ י כ ר ת .בימינו מ ו כ י ה י ם היי ה ו ל ד ב מ ע י א מ ו ה מ ת ה ל א ר ק ע ״ י ת נ ו ע ו ת י ו
ש א פ ש ר ל מ ש ש ן וע״י פ ע י מ ו ת ל ב ו ש ה ר ו פ א ש ו מ ע ן במכשירו ,א ל א א פ ש ר ל ה ו כ י ח ם
גם
ע ״ י ב ד י ק ת א.ק.ג .ש ל הולד .ז א ת ועוד — הישג מ ד ע י ת ש ו ב ע ו ד י ו ת ר :
לימד א ת הרופאים שילוד שיצא כ מ ת מבטן אמו הוא לפעמים אינו אלא
המךע
מ ת מ ד ו מ ה ש א פ ש ר ל ה ה י ו ת ו ב א מ צ ע י טיפול הדיש ,הוא מ כ ו נ ה ל ה נ ש מ ה מ ל א כ ו ת י ת
א ה ר י פינוי ד ר כ י ה נ ש י מ ח ע״י מ כ ו נ ו ת א ח ר ו ת ,ה נ ש מ ה ש ל ה מ צ ן או א ד י ם אהרים,
ה כ נ ס ת ו ש ל הילוד ל א י נ ק ו ב ט ו ר ל ס ב י ב ה ה מ ה ,או ל פ ע מ י ם ל ה י פ ך — ל ס ב י ב ה ק ר ה ,
והזרקת
תמיסות מלחים מסדימים וחומרי הזנה ביהד עם
תרופות לתוך הוריד
ש ל הילוד ,ועוד .לכן א ם מ ת א ה ר ת ק ב י ע ת ה מ ו ת ש ל ה א ס ,ו ה ו ל ד מ ו צ א ב מ צ ב
28
ז10£10-
29איזו־אלקטרי.
30על הגבולות שבהערכת הא.א.ג ,עי׳ ״המעין״ ,תשרי תש׳׳ל ,ע׳ —5ל.
א1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של
כאילו מת,
הלם,
3 1
מומחים
קיימים
ל ה צ ל ת ו אפילו א ח ר י
סיכויים
זמן רב.
לדעת
א פ ש ר ל ה צ י ל ו ע ״ י נ י ת ו ח ק י ס ר י ע ד עשרים ד ק ה א ח ר י מ ו ת האס.
ה מ ת ח ש ב י ם במושגי ה ה ל כ ה עשויים ל ה י ו ת ל ע ז ר — ב ב ד י ק ו ת י ה ס
רופאים
ה ח ד י ש ו ת — ל ר ב נ י ם ג ם ב פ ת ר ו ן ב ע י ת נ ו ש ל ״האשד ,ה י ו ש ב ת ע ל המשבר״ .א ו ל י
י ו כ
ל ו אז ה ר ב נ י ם ל ה ח ל י ט ש ב מ ק ר ה מיוחד א פ ש ר להרחיק א ת ח ש ש ו ש ל ה ר מ ״ א
״שאין א נ ו ב ק י א י ם ב מ י ת ת ה א ם ב ק ר ו ב כ ל כ ך ש א פ ש ר ל ו ל ד לחיות״.
ההגהה של הרמ״א
מ ב ט ו ש ל ה ר ו פ א ס ר י ם אפוא הששותיו ש ל ה ר מ ״ א ב מ ק ר י ם רבים.
מנקודת
ל פ ע ״ ד הגיע ה ז מ ן ל פ נ ו ת א ל ה כ מ י דורגו ב ש א ל ה א ם א פ ש ר — ל פ י ד ע ת ת ו ר ה —
ל ה ז ו י א ל ה ה ל כ ה ה מ ק ו ר י ת ש ל המימרא ש ל ש מ ו א ל ש נ פ ס ק ה ב ר מ ב ״ ם ובשו״ע,
ה מ ו ב ה ק י ם החדישים ש ל ק ב י ע ת
שהסימנים
המות הם לפחות בעלי
נראה
לי
משקל
ש ו ה ־ ע ר ך ל א ו ת ם ה ס י מ נ י ם ששיערנו שהיו בידי הפוסקים הקדמונים.
א מ נ ם מ ב י ן אני שיהיו ב ע ל י ח ו ר ה שיחםסו ל ס ת ו ר א ח ד מפםקיו ש ל הרמ״א,
ע ב ו ר נ ו ע מ ו ד ה ב ר ז ל ש ע ל י ו נ ש ע נ ת ה ה ל כ ה בימינו .היסוסים א ל ה א פ ש ר
שהם
אולי ל ד ה ו ת ב ש נ י שיקולים ה ל כ ת י י ם :
א• ל א היה ב ד ע ת הרמ׳׳א ל ח ל ו ק ו ל ש נ ו ת א ת ה כ ר ע ת ו ש ל המהבר .ל כ ל
ה ד ע ו ת מ ס כ י ם ג ם ה ר מ ״ א ל פ ס ו ק ל מ ע ש ה כ פ י ה ה ל כ ה ש ל ה ג מ ר א כ א ש ר אין
ס פ ק ב ק ב י ע ת ה מ ו ת ,ל מ ש ל ב מ ק ר ה ו ש ל ה״שבות י ע ק ב ״ ״ ,ש ה ת י ז ו א ת ר א ש
האשה ,ה ס כ י מ ו כ ל ה פ ו ס ק י ם לנהוג כ פ ם ק ו ש ל המחבר .גם ר׳ ע ק י ב א א י ג ר
״ < 3־ :ו ב פ ם ק ו ואשה ל ״ ש
,
,
מ
כ
כ
ס
ל
ם
ך
ב
ר
י
ן
ן
״
ש
ב
ן
ת
י ע ק ב ׳
ב
ה
ב
ג
י
ל
ן
ת
א
ה
ג
ה
ת
א
ה ר מ
ו וקודעין ב ט נ ה ,ש ב ו ״ י סי״ג ,ופשוטי.
י ש ל ד י י ק כ ל ש ו ן הרמ׳׳א .הוא אינו כ ו ת ב ש״בימינו אין א נ ו נוהגין כן״,
ב.
א ל א ל ש ו נ ו ה י א :״ומה שאין גוהגין עכשיו כן ו ״ ׳
כ ו
אולי הוא אינו ב א א ל א
8
לנמק מדוע נוהגים בימינו בניגוד להלכה הפסוקה * .
ל פ י זה י ק ל ע ל פ ו ס ק י ימינו ל ס מ ו ך ע ל הרופאים
ה ב
כ מ
״ל
י
ג ג
-ב ד ע ת ב ע ל ״ציץ אליעזר״
-ו ל ה ה ז י ר ע ט ר ה ליושנה ל מ י מ ר א ש ל שמואל ו ל ר ע ת הפוסקים הראשונים.
כ ן ע ל י נ ו ל ה כ נ י ס ב ח ש ב ו ן ש מ א י ד ך א נ ו מקיימים ב כ ך מ צ ו ו ת ה צ ל ת נ פ ש ו ת
כ א ש ר גדולים ב י מ י נ ו הסיכויים ל ח צ י ל א ת חיי הולד.
הצלת הולך — הצלת נפש
כ
ע ל י נ ו ל ד ו ן א ם ה צ ל ת הולד ,שמוציאים א ו ת ו מ ר ח ם אמו המתה ,הוא
או
*. 73:754 1957ז0ץ$1. £ >3ס1., 1. 0מ^
32שבית יעקב ,חלק א ם׳ י״ג.
ד ,ג ה י ת
3 3
יע״א .או״ח ש״ל ם״ד-
,
״
* <ל ז
״ ל )בשם או״ה( ״שמא הטעם ובו׳״•
35ר׳ הערה .25
ה
מ צ ב י ע
״ ב ן ר ת
ה ב ר י ת
) ש ״ ל
ם
ק ט
״ ,ועי׳ בלשון ה״דרכי משה״ בטור או״ח
0
ש
17
www.daat.ac.il
באמת משום פקוח ״נפש״ .בזמן יצירת חולד ברחם אמו הוא נחשב כירך אמו,
ואין בן ישראל ההורגו עובר על איסור לא תרצה ״ .הוא נקרא ״נפש״ רק כשיצא
אתר
הרצוג אשה שהיא מקשה ללדת,
מכללת ו ת ״ :
דעת -ב א ה ל
במשנה
מבטן אמו ,כפי שאנו לומדים
מהתכין את הולד במעיה …יצא רובו ,אין נוגעין בו ,שאין דוהין נפש מפני נפש.
אבל ה ת ו ס פ ו ת מגבילים דעה זו ,באמרם שהדין של המשנה מדבר רק
במקרה שהאם חיה .אם האם מתה ,זוכה הולד בכך להיים עצמאיים ,וכנראה גם
בתואר ״נפש״ ,כי אם לא כן — איך מהללין עליו את השבת ״י ?
רבותינו בעלי התוספות מדמים את הולד הזה ״כאלו מונה בקופסא״ ,מוקף
כולו הומר מת — כאילו נפש יהודית כלואה בתוך סביבה מתה וטמאה .הרופא
המנתח ניתוח ״יוצא דופן״ ,ומציל את חולד מרחם אמו המתה — ,אם יורו לו
הכמי ההלכה שבדורנו לעשות גם היום כבימי האמורא מר שמואל ,הרופא
המפורסם — אינו רק מקיים נפש אחת מישראל ,אלא גם מתיר את הולד היהודי
מבית האסורים ,ומוציאו מאפלה לאורה.
6
38
39
36עי׳ סנהדרין נז ע״ב ובמהרש״א שם ,ורש״י סנהדרין עב ע״ב ,ד״ח יצא ראשו.
37משנה אהלית ס״ז מ״ו ,ורש״י הנ״ל.
38נדה מד ,ד״ה איהו מיית דרישא.
39התהליך להיות הולד יצור עצמאי מתחיל רק אחרי התחלת הלידה .כל זמן שהלידה
עדיין לא התחילה ,הרי העובר הוא ירך אמו ,ותופעות חייו הם תובעות חיי האם.
כאשר האם ההרת מתה ,מת הולד החלש תחילה ,לדעת רבותינו .ברגע שהלידה
מתחילה ,שעקר הולד ,חייו אינם תלויים עוד בחיי האם ,אלא הוא מסוגל לחיות אפילו
כשהאם תמות תוך כדי לידה )ערכין ז ע״א( :״כיון דעקר גופא אחרינא הוא״,
ואעפי״כ אינו קונה עדיין את התואר ״נפש״ .מושג זה ,שבדרך כלל חל עליו ביציאתו
מגוף האם ,מגיע אליו — אל הולד שעקר — במקרה שתארנו ע״י מיתת האם .כל
ענין זה ״נפש בולד״ מבורר על בוריו במאמרו של הרב י .י .ויינברג זצ״ל ב״גועם״
)חלק ט ע׳ קצ״ה(.
40לפי זה קשה להבין איך הגאון — שבעל ״כנסת הגדולה״ מביאו )הערה — (11היה
יכול להורות להמית את הולד בבטן אמו ע״י מכות באבנים .הרדב״ז שהזכרנו )הערה
(17אוסר בפירוש מעשה אלימות זה .ה״שבות יעקב״ רצה רק לתרץ את הסתירה
בין הגמרא ובין הגאון ע״י ההשערה ש״אין אנו בקיאים״ ,אבל בענין ההכאה למיתה
אינו משתדל למצוא תירוץ.
ואולי ,אולי אפשר ליישב את דברי הגאון בהנחה ,שבדבריו ״עד שימות הולד״ הוא
• אינו מתכוון למיתה ממש ,אלא רק שההכאה תשתיק את תנועות הולד היכולותלהוציאו מבטן אמו ,ובצורה כזאת למנוע את ניוול האם.
•18
www.daat.ac.il
וייזר
שמעון
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ״ ק ר א ו ת ״ ת ל מ ו ד י ת
כ ש ם ש ק י י מ ת פ ר ש נ ו ת פ ש ט נ י ת ל מ ק ר א ל ע ו מ ת מ ד ר ש י ה ז ״ ל ופירושיהם ,כן
קיימת — ואף מ ו כ ר ת )עי׳ בתויו״ט נזיר פ ״ ה ס ו ף מ ״ ה (
1
— פרשנות כזאת למשנה
2
ו ל ב ר י י ת א ל ע ו מ ת פירושי האמוראים .אין ל ה ת נ ג ד ל ת ו פ ע ה זו אם מגמתה אמיתית ,
•כי כמה וכמה פנים ל ת ו ר ה ו ב כ ו ל ם תשתקף האמת .אמנם כאשר נ ת ק ל ת י לתומי
פרופ׳
בספרי
בנימין
דה פריז
3
ז״ל ,
מצאתי
בהם
— עם
ידענות
מרובה
ו ה ב ח נ ה ב ל ש נ י ת עדינה — שימוש ר ב ב פ ר ש נ ו ת זו ,ה ג ו ב ל ב ״ ק ר א ו ת ״ ת ל מ ו ד י ת ,
והושדני,
איפוא ,ב ט ו ה ר המגמה; א צ י ע ל ה ל ן מ ס פ ר ד ו ג מ א ו ת ה ה ו ר ג ו ת ,לדעתי,
מ פ ש ט נ ו ת לשמה ,ו א ש ת ד ל ג״כ ל ה צ ב י ע ע ל מניען.
ב א ח ד מ מ ה ק ר י ו ש ב ס פ ר ו הראשון ד ן ה מ ה ב ר בעניין ״איסור ה ל ע ל א י ס ו ר ׳ /
ו כ ך כ ו ת ב הוא ש ם ב ע מ ׳ :60
האמוראים מעוררים את בעית ״אסור הל על אסור״ ,וסבורים שיש לתנאים השונים
דעות שונות לענין… .הרוח הכללית העולה מרוב הסוגיות הבבליות הוא,
שהאמוראים נוטים לעמדה ״אין אסור חל על אסור״ ומשום כך משתדלים הם
להסביר את ההלכות ,בהן נאמר בפירוש ,כי אסור חל על אסור ,במקרים של אסור
1וראה מאמר ״דרכי פירוש במשנה״ להרב קלמן כהנא נ״י בם׳ חקר ועיון ה״א עמ׳
קלב—קנב.
2אך ראה דברי הנצי״ב בהוספות להעמק דבר ריש פרשת האזינו.
.1 3תולדות ההלכה התלמודית ,הוצאת אברהם ציוני ,ת״א ,תשכ״ב.
.2מחקרים בספרות התלמוד ,הוצאת מוסד הרב קוק ,בהשתתפות אוניברסיטת בר
אילן ,ירושלים ,תשכ״ח.
לפי השמועה ספרים אלו הם חלק מחומר הלימוד של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת
בר אילן ,ולפיכך עלי לייחד מילים מספר למשמעותה הציבורית של עובדא זו.
לאחרונה התנהל וויכוח מעל דפי ״שמעתין״ )גליוגות (29 ,28 ,27על כשרות ה״גישה
האוניברסיטאית״ לתלמוד לבוא בקהל; הפרופ׳ י״ד גילת תבע את עלבונה מאת כמה
רבנים שהשיגו עליה ועל כשרותה ,והמערכת )״דבר המערכת״ ,גליון ,29אדר־גיסן
תשל״א ,עמ׳ — (4אולי בגלל יחסים טובים ועדינים — טמנה ראשה בחול של
מילמולים על יישומי אמצעי מחקר חדישים בספרות התלמודית) …שמא מחשבים
ומיקרוסקופים אלקטרוניים י( ,עכ״ל.
בלא שיוסקו מסקנות כלשהן ביחס לאותו וויכות ייאמר נא ברורות :״אם הרב דומה
למלאך ד׳ צבאות — יבקשו תורה מפיהו ,ואם לאו — אל יבקשו תורה מפיהו״ )חגיגה
טו ב( — כך הורונו חכמים ,על כן אל געכור את במותינו בדברי תורה ממקורות
שאינם דומים למלאך ד׳ .מאמרי זה ,אע׳׳פ שהורתו לפני התגלע אותו וויכוח,
יש בו כדי להדגים )בלבד!( את טוהר מקורותיו של לימוד התורה ב״בר
אילן״ ,ואני תקווה שאף יביא בעקבותיו להסרת לחצם של החוגים האוגיברסיטאיים —
במצבם הנוכחי — להבראת המחקר התלמודי ולהשתתתו על יסודות אמונת חכמים
והמשכת מסורת הדורות בתלמוד התורה.
19www.daat.ac.il
הרצוג חמור ולפעמים גם בתת־חלוקה כגון
מכללת ואסור
אסור -כולל
ב ב ת אחת ,אסור מוסיף,
אתר דעת
בחולין ק״א ,א :״באסור כולל אסור חל על אסור לית ליה ,כולל באסור חמור
אית ליה״ ,או שמצמצמים את הפרינציפ ״אסור חל על אסור״ בקדשים כגון
בכריתות כג ,א׳—ב׳ ,ושם אפילו אסור קל על אסור ח מ ו ר !
עלינו איפוא לבדוק בדיקה בקורתית ,אם כאמת )ההדגשה שלי ,ש״ו(.
נקטו
התנאים עמדה מסוימת ומסויגת לגבי הכלל ״אסור חל על אסור״ …נעבור איפוא
לפי סדר הדורות ונעיין במקומות ,שהגמרא הבבלית מביאה כהוכחה לסברה ,שבדרך
כלל ״אין אסור חל על אסור״.
מ ד ב ר י פ ת י ח ת ו א ל ו כ מ ע ט ב ר ו ר לאן ח ו ת ר ה מ ח ב ר .גם ב מ ק ו ם א ח ר
כבר
ב ס פ ר ,עמ׳ ,142כ ו ת ב הוא ב נ ו ש א ז ה :״ראינו ש ב ת ק ו פ ת ח א מ ו ר א י ם נ ת ק ב ל ב ד ר ך
כלל
״אין
אסור הל על
אסור״
ולפיכך
נתגבשו
המושגים ״ א ס ו ר כולל ,א ס ו ר
מ ו ס י ף ו א ס ו ר ה מ ו ר ״ כדי ל פ ר ש ו ל ה ס ב י ר אותן ה ל כ ו ת ש ל כ א ו ר ה נ ש מ ע מחן ,ש א מ נ ם
ה ל איסור ע ל אסור״ .ה ב ה נתלווה ,איפוא ,א ל ה מ ח ב ר ,נ ע ב ו ר עמו ע ל ה מ ק ו ר ו ת
שיביא ,ונעיין ב מ ש א ו ו ב מ ת נ ו ב ד ב ר י ה ג מ ר א ה ב ב ל י ת .
בעמ׳ 61הוא כ ו ת ב :
.1
לענין צרות ערוד• מניח רבא ביבמות י״ג ,ב׳ ,כי טעמם של ב״ש ,שהצרות
מתיבמות הוא מפני שהם סבורים שאין איסור חל על איסור .כוונתו היא לומר,
כפי שמסביר את זה רש״י ,שערוה כגון בתו הנשואה לאחיו לא חל עליה השם
של אשת אח וכאלו לגביו אינה נשואה ,ויכולה איפוא הצרה להתיבם לו .אך
הגמרא וגם הסברא דחוקה )וראה בראשונים וביחוד בהמאירי שם(.
לא
שלשם
טרה
המחבר
להסביר מדוע
ד ה ו ק ו ת גם
ה ג מ ר א וגם
הסברה,
וכנראה
כ ך ה פ נ ה בסוגריים ל ר א ו ת ב ר א ש ו נ י ם ובייהוד בהמאירי .ר א י ת י שם ו ל א
מ צ א ת י מ י ש ה ו )אף ל א המאירי( ה מ צ ב י ע ע ל ד ו ח ק כ ל שהוא .ל ע ו מ ת ז א ת מ צ א ת י
שם א ר י כ ו ת ג ד ו ל ה ב ה ס ב ר ד ב ר י ר ב א ב כ מ ה אופנים ,ו ל י ב י א ו מ ר לי שהיא ש ג ר מ ה
ל מ ה ב ר ל צ א ת מ ש ם ב ה ר ג ש ה ש ה כ ל דהוק.
ב א ו ת ו ע מ ו ד הוא מ מ ש י ך :
.2
גם ר׳ יוסי הגלילי סבור לפי האמוראים ,שאין אסור חל על אסור .את דעתו
זו הם רואים במשנה זבחים פי״ג נ ד ב ומביאים אותה בדיון בחולין קא ,א ׳ :״טמא
שאכל בין קודש טמא ובין קודש טהור חייב ,ריד״״ג אומר טמא שאכל טהור הייב
וסמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא .אמרו לו אף טמא שאכל טהור
כיון שנגע בו טימאהו״ .לכאורה משמע מכאן ,שהוא סבור ,שאין אסור חל על
אסור אפילו באסור כולל )כשםומאת הגוף ,שהיא כוללת ,באה אחרי טומאת הבשר(,
אבל למעשה אין כאן ענין של ״אסור חל על אסור״ במשמע הרגיל ,דהיינו שיחול
חיוב פעמים .ריה״ג אינו אומר אלא ,שמאחרי שהבשר כבר נטמא ,אין האיש
חייב באכילתו!
פירושו
ש ל פ ר ו פ ׳ ד ה פריז ,א ע ״ פ ש ה ו א מ צ ב י ע ע ל י ו ב ס י מ ן קריאה ,אינו
הדש ,א ל א נ מ צ א כ ב ר ב ת ו ס פ ו ת להולין ש ם ד ״ ה ב נ ט מ א ו ל ס נ ה ד ר י ן פ ג ב ד ״ ה
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סרט ,אלא
ס ס דוחים הם אותו .עלינו להמשיך בעקבות פירוש וה עוד צעד אחד
^
לקיים את פירושו זה ,על המחבר לומר שריה״ג מחייב טמא שאכל
ש חברו ת ח ב לו את הקודש לבית הבליעה ,בדי שלא תקשה עליו קושיית
^ ״ יו שנגע ב ו טימאהו״( ,כמו שכתבו התוספות שם ,או שריה״ג םבוד
•ק דש אינה מכשרת מדאורייתא )עי׳ בחולין לג ב( והקודש לא הוכשר
שנהתר לחלקים שאין בכל אחד מהם כביצה )עי׳ בתום׳ פםהים לג ב
^ •
>׳ ילכו לא טימא הטמא את חקודש בנגיעתו מדאורייתא; אר על כל
שב המחבר ,או שלא רצה לגלות שהוא עצמו נסתבך באותה אשמה שבה
להאשים את רבא בפיסקא מם׳ 1דלעיל.
ל
ן
ף
ס ה ן ף
ח
ע
י
ך ׳ ״
ת
ז א ת
א
ל
מ ו ח י ענייו ממשיך שם המחבר מ מ ז ר :
^ י א מסתבכת בשאלה בהביאה ברייתא ,שממנה יוצא ,כי אמנם סבור ריה״ג
* י ל על אסור ,וכר היא שבוייה שם :״שבת ויום הכפור שגג ועשה מלאכה
על זה בעצמו ועל זה בעצמו תלמוד לומר שבת היא ,יום הכפורים
׳ דברי ריה״ג ,ר׳ עקיבא אומר אינו חייב אלא אחת״.
בא דאמת בראה לי ,שאף כאן אין עגין של אסור חל על אסור ,אלא
^ י
^ י ס הכתוב ,בדיוק כפי שהתורה גלתה גס בפסוק :וחלב בבלה וחלב טרפה
• אי( .שלפי דעה אחת בגמרא נחשב ליוצא מן הכלל) .דהותר מכללו
בחיה(.
^ י י י בסוגיות יראה שתים :ראשית גם אמצאה זו כתובה בתוספות לחוליו
״ תלמוד ,אלא שהם כתבו שאדרבה ,מדרש זה מהווה בניין אב שאיסור
חל
זה ן ל ^ -י י ״ ולא שהוא יוצא מן הכלל .נראה שפרופ׳ דה פרין הרגיש בקושי
^ והניסה להשוות זאת לחלות איסורי נבלה וטרפה על חלב; אבל גם פה
לידו ,שהרי ר ק משום שהותר הלב מכללו אצל חיה סברו ר׳ אמי ור׳
^
י ׳ ייהנו )לפי אהד ההסברים שבגמ׳ שם( שחלים עליו איסורי נבלה
^
*יפו ייצא מן הכלל ,ואילולא כן היה משמש גס הוא כבניין אב שאיסור
איסור ,כשם שסבר באמת ר׳ הייא בר אבא בשם ר׳ יוחנן )לפי אותו
ו להבחין שכדי לייצב את טיעונו לא נרתע המחבר מלהיזקק לדרשת
ד ^-י
הסםיק ״וחלב נבלה והלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו״
״ י לחולין קג א דייה דאמר מר( ,הוא רבא שבו ובאנשי דורו תולה
ו
א ת כ ל ה״עיוותים״ של דברי התנאים בנושא זה ,ראה ל ה א את סיכום דיונו!.
ח
ש ח י י ב
ו
י ו
ק ג
ק א
ע
י
ל
? ן ן כ
כ
א
ם
ך
ת
ל
ל
ע
1מ ע נ י י
) ע י ׳
ר ש
ז מ ח ב ר
כ
3
י י ו אתה מוצא אצל ר׳ יהודה .במשגה חולין פ״ז ,דף ק ,ב׳ ,וכן בברייתא
שם ,שנמצאת גם בתוספתא ,אומר ר׳ יהודה ,שגיד הגשה נוהג גם בבהמה טמאה.
* י ניתו להסיק ,שהוא סבור שחייב שחים ואס כן חל אפוא אסור על אסור.
יגטי* .בהניחה ואת ,מתקשה בברייתא הנמצאת גם בספרא אמור פרק י״ד י״ב:
״ י ל תהא נבלת עוף טמא מטמא בגדים בבית הבליעה ת״ל בבלה וטרפה לא יאכל
טמאה בה מי שאםורו משום בל תאכל גבלה ,יצא זה שאין אםורו משום בל
ח ל נבלי׳ אלא משוט בל תאכל טמאה״…
ד למעסח אין לפי דעתי שום קושיה מן הברייתא ,שהרי אף כאן אין אסור חל
מ כ
1
יכ
א כ
וגי
www.daat.ac.il
על אסור במובן הרגיל ,שיהא חייב פעמיים .ר׳׳י סובר ,שנבלת עוף טמא אינו
מטמא מחמת הפסוק המיוחד! )עמ׳ .(62
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל פ נ י נ ו ה ו ס ר עיון א ל מ נ ט ר י — ה ב ר י י ת א ,שאינה ז ו ה נ מ צ א ת ב ס פ ר א אמור
פרפ! ד יב ,מ ג י ח ה ב פ ש ט ו ת שאין א י פ ו ר א כ י ל ת נ ב ל ת עוף ט מ א מ ש ו ם ב ל ת א כ ל
נ ב ל ה אלא משום בל תאכל טמאה ,ועל כן אין ט ו מ א ת ה נכללת ב פ ס ו ק ״ נ ב ל ה
וטרפה ל א יאכל לטמאה ב ה ״ המתנה את הטומאה באיסור נבלה .ה נ ח ה פשוטה
זו היא מקור קושיית הגמרא .פרופ׳ דה פריז בשיטת הפסוק המיוהד)!( שלו
ריפאה על נקלה.
קשה יותר המסורת ,שמביא רב בחולין קא ,א׳ :״אמר רב יהודה אמר רב האוכל
גיד הגשה של נבלה ר״מ מחייב שתים וחכמים אומרים אינו חייב אלא אחת
ומודים חכמים לר׳ מאיר באוכל גיד הגשה של עולה ושל שור הנסקל )שאםורין
בהנאה( שחייב שתים״ .את שיטת ר״מ אפשר לפרש ,שסבור שהאסור חל משום
שהוא כולל ואילו חכמים סבורים ,שאף על סי כן אינו חל אלא אם כן האסור
האחרון הוא גם חמור .לפי הגמרא אלה החכמים הס ריה״ג ,אבל כבר ראינו שאין
זה מוכח כל עיקר ,שהוא באמת סבור אין אסור חל על אסור .ובר מן דין ,סגנון
מסורת זו מראה על תנא ,שהוא בן זמנו של ר״מ או לאחריו .אין למסורת זו
תקבולת בספרות התנאים והיא לא נמסרה כברייתא אלא כמימרה .מכל מקום
יוצא מכאן לכל הפחות ,שהחכמים הללו אינם סבורים שאסור חל על אסור אלא
באסור חמור ,ולא באסור כולל גרידא .מי הם חכמים אלה לא ניתן לקבוע כרגע.
)עמ׳ (63
סתם
כורהו
ה מ ח ב ר ו ל א פ י ר ש מ ד ו ע ק ש ה ל ו מ ס ו ר ת זו י ו ת ר ; ו ש מ א מ ש ו ם ש ע ל
עליו ל ק ב ל שימוש ב מ ו ש ג י ם ״ א י ס ו ר ה מ ו ר ״ ו״איסור כ ו ל ל ״ הנוגדים א ת
ה ת י ז ה שלו .ו ב ר מן דין ,א י נ י יודע מ ד ו ע ס ב ו ר ה פ ר ו פ ׳ שריה״ג אינו יכול ל ה ה ש ב
כבן
זמנו ש ל ר ״ מ )עי׳ ב ע י ר ו ב י ן נג ב ,ואולי מ ש ו ם ש ג ם ל א ו ת ה מ ס ו ר ת אין
תקבולת
בספרות
ה ת נ א י ם ו א ף היא
לא
נמסרה
כברייתא
אלא
כמימרא( .מ כ ל
מ ק ו ם כ ב ר ר א י נ ו ש ט י פ ו ל ו ש ל ה מ ה ב ר ב ש י ט ת ר י ה ״ ג היה כ ו ש ל למדי.
.4בפסחים לו ,א׳ .קידושין עז ,ב׳ ,כריתות כג ,א׳ מובא בתור הדיון התלמודי
ברייחא דלקמן :״ר׳ שמעון אומר האוכל נבלה ביום הכפור פטור )מחטאת(״.
הברייתא מתפרשת ,כי אין אסור יום הכפור חל על אסור נבלה ,אף על פי שיום
הכפור אסור חמור .אף בחולין ק .סע״ב נמצאת דעתו של ר״ש לעניין גיד הגשה:
״האוכל גיד הנשר .של בהמה טמאה ר׳ יהודה מתייב שתים ור״ש פוטר״ .לפי
רבא ״פוטר״ משמעי כאן פוטר לגמרי ,מכיון שאין בגידין בנותן טעם ויש לו
לר״ש נימוק מיוחד :שאני התם דאמר קרא על כן לא יאכלו בגי ישראל את
גיד הנשה ,מי שגידו אסור ובשרו מותר יצתה זו שגידו אסור ובשרו אסור״.
אד אפילו נניח ,שפוטר פירושו כבעניין נבלה דהיינו פטור מאחת ,אין הטעם
המיוהד משתנה בכך וכנראה שר״ש הוא הת׳׳ק של המשנה שם ,שסובר :״נוהג
בטהורה ואינו נוהג בטמאה״ .והטעם ,שנתן רבא הוא טעם מסתבר ,דהרי בתוספתא
חולין פ״ז ט׳ ,ששם נמצאת אותה מחלוקת לגבי אבר מן החי ,ניתן במפורש טעם
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ז ה :״וחכמים אומרים אינו הייב אלא משום אבר מן החי בלבד ,שנאמר לא
תאכלו הנפש עם הבשר את שאםורו משום בל תאכל הנפש עם הבשר הייבין
עליו יצתה בהמה טמאה שכולה אסורה״ .ניתן לשער שחכמים אלה הם ר״ש .אם
כך הדבר אין כאן שוב ענין של אסור הל על אסור אלא הכתוב מכריע) .עמ׳
.(63-64
ביהם ל נ ו ש א ד י ו נ ו ל א הידש ה מ ה ב ר ב פ י ם ק א זו ו ל א כ ל ו ם ,ש ה ר י מ ס כ י ם הוא
ל מ ס ק נ ת ר ב א ש ב ד ב ר י ר ״ ש ע ל גיד ה ג ש ה ב ב ה מ ה ט מ א ה אין ה ת י י ה ס ו ת ל ש א ל ת
איסור ה ל ע ל איסור ) ב ת ו ס פ ת ה ה ש ת מ ש ו ת ב ״ כ ת ו ב המיוהד״( .כ ל ע צ מ ו ל א ב א
ל פ ק פ ק ב ה ב נ ת ס ת מ א ד ג מ ר א )ולא ר ק ר ב א ,א ל א א ם כן ס ב ר ל פ ר ש כאן
אלא
כתוס׳ ב ״ ב כ ב ב ד ״ ה וכמה ,וש״נ( ש ר ״ ש פ ו ט ר לגמרי .והרי ה ד ב ר י ם מ ו כ ר ה י ם
ש ה ר י ה ת נ א ה ת ב ט א ת ח י ל ה ״ר׳ יהודה מ ח י י ב ש ת י ם ״
מעצמם,
ואילו היה ר ״ ש
פ ו ט ר ר ק מ א י ס ו ר גיד ל א היה לו ל ס ת ו ם א ה ר י כן ״ור״ש פ ו ט ר ״ א ל א ל פ ר ש מ מ ה
הוא• פוטר ,ש ה ר י יש פ נ י ם ל כ א ן ולכאן ,כ ש ם ש פ י ר ש ה ה ת ו ס פ ת א ש ה ב י א ה פ ר ו פ ׳
עצמו:
״והכמים א ו מ ר י ם :אינו הייב א ל א מ ש ו ם א ב ר מ ן ההי ב ל ב ד ״ ; מ ה שאין
כן ב א ו כ ל נ ב ל ה ביום הכיפורים ,כל ב ר בי ר ב יודע שאין ה ש א ל ה א ל א ה א ם ה ו א
הייב מ ש ו ם יום הכיפורים או לא ,שאין ס פ ק כ ל ל ב א י ס ו ר ה נ ב ל ה .נ ר א ה ש ה נ ט י י ה
מעבירה
ה״קראית״
את
המהבר
על
דעתו
ואף
הושו
הבלשני
אינו
ע ו מ ד לו
ב ש ע ה זו.
ה ב א ארוך מ א ו ד ואין ט ע ם ל ה ע ת י ק כ א ן א ת כולו )ע״ש מ ע מ ׳ 64
הקטע
ע ד עמ׳ ,(66מ ה גם ש ה ס ו ג י ו ת מ ס ו ב כ ו ת ו ד ו ר ש ו ת עיון מעמיק .די ל ה ב י א א ת
ח מ ח ב ר בעמ׳ ,66וחיא ש א פ ש ר ש ר ״ ש ס ב ר ש א ש ת אח שהיא א ף א ה ו ת
מסקנת
אשה ,כ ש מ ת ב ע ל ה ו נ פ ל ה ל י י ב ו ם ה ו ת ר א י ס ו ר א ש ת א ה לגמרי ,ואין ח י י ב י ב מ ה
עליה
א ל א מ ש ו ם א ה ו ת אשה ,א ב ל ל א ה ר ש מ ת ה גם א ח ו ת ה ,א ש ת יבמה ,ה ר י
היא א ס ו ר ה ע ל י ו ) ב כ ל ז א ת ! ( מ ש ו ם א ש ת א ה ; ואילו ר׳ יוסי מ ה י י ב א ף מ ש ו ם
א ח ו ת אשד ) .ל א ח ר מ ו ת ח א ח ו ת ! ( מ פ נ י ש א ה ו ת אשד .ה ו ת ר ה ר ק אם היתד ,פנוייה
או נ ש ו א ה לזר .כ ל מעיין י ש ת ו מ ם מ מ ש ע ד היכן הגיע ב ל ב ו ל המוחין ,ו כ ל ז א ת
בלבד שלא ל ק ב ל א ת דברי האמוראים.
פרופ׳ ד ה פריז מ מ ש י ך שם ו א ו מ ר :
אם כך אפשר אולי לטעון ,שגם כאן שוב אין כלל ענין לאסור חל על אסור ויוכל
ר״ש לסבור שבדרך כלל חל אסור על אסור ,ואף ענין הנבלה ביום הכפורים מחבקש
אולי להתפרש כך ,שלפי שיטת ר״ש אין אכילת נכלה נחשבת לאוכל לנכי יוה
הכפור
)ההדגשה שלי ,ש״ו( ולא נצטרד לחלק בין קדשים לאסורים אחרים
והעגין צריר עוד עיון רב.
ה ד ב ר י ם מ ד ב ר י ם נ ג ד ע צ מ ם ואינם ט ע ו נ י ם ת ג ו ב ה נ ו ס פ ת ; ה ג י ה ו ך ש ב ה ם ל א
י ט מ ט ם א ל א ס ט ו ד נ ט י ם ש ל א ש נ ו כ ל צורכם.
.5
נשארה לנו עוד ברייתא סתמית אחת בקידושין עז ,א׳ וכך היא ש נ ו י ה :
,.ת׳׳ר אלמנה אלמנה אלמנה אינו חייב אלא אהת ,גרושה גרושה גרושה אינו
חייב אלא אחת אלמנה וגרושה וחללה זונה בזמן שהן כסדר הזה חייב על כל
23
www.daat.ac.il
אחת ואחת ,זינתה ונתחללה ונתגרשה ונתאלמנה אינו חייב אלא אחת״ …אמר
ליההרצוג
מכללת
אסור מוסיף אית ליה.
דעת -לית
אתראסור
רבא האי תנא אסור חל על
ברייתא זו …בתוספתא מכות פ״ד ,ט׳ )הוצ׳ צוקרמגדל( היא שגויה בצורה זו:
״ואם היתד .לכהן גדול אלמנה וגרושה וחללה זונה חייב על כל אחת ואחת אלמנה
מחמשה וגרושה מחמשה לא יהא חייב אלא אחת )אולי צ״ל :אינו חייב(״ .החלק
השני של הברייתא ,שמבטא שאין אסור חל על אסור ,אינו נמצא כאן .נראה
שיש כאן לימוד מסוים על יסוד הכתוב — ״כסדר הזה״ — ולפיכד אולי גם
הבאת הפסוק כצורתו בבבלי ובתוספתא ,או שבאמת ר׳ ישמעאל סובר ,שאין אסור
חל על אסור אם לא בכגון אסור מוסיף .אבל מתור השמטת הסיפא בתוספתא
אפשר להסיק ,שחבריו חלקו עליו וסברו כי גם בסדר ההפוך אסור חל על אסור.
)עמ׳ ,(66—67
שוב חוזר המחבר — הפעם מתוך הסתפקות זהירה )ובאמת ,מה נשתנה ?( על
שיטתו שעל יסוד הכתוב יש כאן יוצא מן הכלל; כבר הערתי על דרד לא דרך
זו לעיל .הסקת הפרופ׳ שהשמטת הסיפא מורה שהביריו הלקו עליו אינה נראית;
אדרבה ,מתוך שהוזכר הסדר בדווקא יש להסיק שהוא הקובע.
.6כבר רמזנו שלפי האמוראים גם ר׳ יוס־ צריד לסבור כי אין אסור חל על
אסור מחמת העניין של נדון בזיקה ראשונה ,שכד שנויה ברייתא :״כיצד אמר
ר״י נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו ,חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו
אשת איש וחמותו נידון באשת איש )בבלי יבמות לב ,א׳( …אבל לאמתו של
דבר ,אין צורך להכניס כאן את הבעיה של אסור חל על אסור ורבי יוסי מתבטא
כאן רק לענין מיתה ואפילו חל האסור השני על הראשון דן הוא בזיקה ראשונה,
ומתנגד לעקרון של נידון בחמורה) .עמ׳ .(67—68
אין צורך להאריך להראות מה מוזר הרעיון הזה ,שאע״פ שאיסור חל על
איסור ,אם עבר אדם עבירה שיש בה שתי מיתות קלה והמורה ,מכל מקום יידון
בזיקה הראשונה דווקא ללא כל נתינת טעם הגיוני או ילפותא מן המקרא ,אלא
פשוט מפני שכך רצה ר׳ יוסי )וליתר דיוק :הפרופ׳ המושך בהוטיו(; אף לשון
התוספתא המפרשת ״כיצד אמר ר׳ יוסי נידון בזיקה הראשונה?״ מורה שאין
הדברים אמורים בכל מקרה אלא בכעין המקרים המנויים בלבד ,להוציא כעץ
אלה הנזכרים בתום׳ לסנהדרין פא א ד״ה נדון) .המחבר מזכיר כאן רק כלאחר
יד שרעיונו המוזר נוגד גם את דעת האמוראים הירושלמיים ,אולי מפני שעובדא
זו תסתור את התיזה שלו אודות הקו הכללי של אמוראי בבל(.
מגמת כל הדיון נראית שקופה מסיכומו:
בסכום נראה ,שפרט לרי״ש ור״ש ,שאף הם אולי ניחנים להחפרש באופן אחר,
נקטו התנאים כנראה בעקרון של אסור חל על אסור.,״ אף ראשוני האמוראים
מצאו את העקרון של אסור חל על אסור כדבר ברור ,עד שרב ששת אמר עוד:
״הא מני ר״ש היא״ או ״דאמר לד מני ר״ש היא״ וסבור שחכמים אחרים עדיין
סבורים אסור הל על אסור .מתבקשת ההשערה ,כי אך בדורו של רבא נתקבל
כעקרון ״אין אסור הל על אסור״ ,אולי מתיר המגמה המתגלית אצל האמוראים
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להקל ולצמצם והתחילו לפרש את כל המשניות והברייתות ,שמהן יוצא לכאורה
ההפך ,בדרך של יוצאים מן הכלל והתפתחו המושגים :כולל ,מוסיף חמור ,אבל
גם אחרי קבלת הגדרות אלו לא נתיישבו עוד כל ההידורים ,ויש לציין ,כי רוב
הסוגיות המזכירות הגדרות אלו הן או מזמנו של ר ב א או סתמיות.
וכדי
מתבקשת
ה ה ש ע ר ה ש ה מ ח ב ר ק ב ע מ ר א ש א ת ר ע י ו נ ו ע ל מ ג מ ת האמוראים,
לההזיר
כ ל הדיג
א ת הגלגל ניסה לעוות את
המקורות התנאיים ולהציג
כיוצא מ ן ה כ ל ל ,ע ל ס מ ך — א ו ש ל א ע ל ס מ ך — מ ק ר א מ י ו ח ד ; מ א ל י ו מ ו ב ן
שעוד
ה י ר ב ה ה ד ו ר י ם מהודרים .נ ר א ה ש ב ו מ ר נ ג זה ש ל מ ג מ ת י ו ת ,ש א ו ת ו גיסה
ל ה ט י ה ב א מ ו ר א י ם ה ז ר אליו ב מ ש נ ה כה ,ו מ כ ל י ג י ע ת ו ל א ה ע ל ה א ל א מ נ ו ד ר א ש .
ס פ ר ו הראשון ש ל פ ר ו פ ׳ ד ה פריז ,״ ת ו ל ד ו ת ה ה ל כ ה ה ת ל מ ו ד י ת ׳ /נ ת ב ר ך ב ש פ ע
טעויות ,ט ע ו י ו ת ד פ ו ס ואהרות ,ע ד ש ד ו מ נ י ש מ ן ה ש מ י ם ע נ ש ו ה ו ע ל י ו מ ר נ ו ת ו ב כ ך
ש מ ב ח י נ ה ט י פ ו ג ר א פ י ת אין ד ו מ ה ל ס פ ר ז ה ב ע ו ל ם המדע .ה ס פ ר ה ש נ י ש י צ א ל א ו ר
לאחר פטירתו ,״מחקרים בספרות ה ת ל מ ו ד ׳ /זכה לעריכתו ש ל פרופ׳ ע״צ מלמד,
ו א ע פ ״ כ ת ע י ד ה״דוגמא ה מ א ל פ ת ״ דלהלן ,ש ב ו ב מ ק ו ם ש נ י ס ה ל ת ל ו ת ב ו ק י ס ר י ק י
ב א מ ו ר א י ם ש ו ב נ ע נ ש כנ״ל .ה ר י ק ט ע מ ת ו ך מ ה ק ר ו ה י פ ה ו ה מ ו צ ל ה ) ה פ ע ם ב ל י
מדכאות
)עמ׳
א ל א כ ה ע ר כ ה נ א מ נ ה ( ע ל ״ ב ע י ת ה י ה ס בין ה ת ו ס פ ת א ובין ה ת ל מ ו ד י ם ״
:(151
קשר .להכיר ביחסם
1
ד־ האמוראיש לקיבצ׳ הברייתות קו אהיד וברור ,יחס ש מ ת ב ט א גם במשפטם ע ל
ה״הנאים״ .ו י ד שערים א •:שדוהיש אפילו כ ד נ ה בגלל ברייתא )״ליתא למתניתין״,
״שבוק מתניתין׳ ,וכדומה׳ .ו־״*: ,יצר ׳ ':-מסתייעים הם ב כ ל סוגיא ב ב ר י י ת ו ת ;
3
אך ניתן -ה כ י ר ביחס אמביוואינטי לברייתא או אולי לסוג של ב ר י י ת ו ת .ייתכן
שאין זה דווקד: .־פג־
ש ה ד ו ר ו ת הן
ב ח ס ר או
ביתר או באי־דיוק ,א ל א שקו
ה ה ת פ ת ח ו ת ד ל המחשבה ה־״למידית הביא לידי א י ־ ת ל ו ת מסוימת במקורות המרובים
והמתרבים• ,מגרמה גם ־דחייה ולהנחה הצרה .דוגמה מ א ל פ ת ,שעליה העמידני
גס מר ישראל ברוידא כ ת ל ־ א ביב .מצויה ב ב ב ל י ב ב א קמא טל־א .המשנה השנייה
כ ב ב א קמא שוגה :״שוב כ כ ף •כיד .כ כ ף בפני ב״ ד ועל פ־ ב״ ד״ .על כל ביטוי
נ מ צ א ת ב י י י ת א כ פ ר ש ת בתוספתא .ובתלמודים .״על פי ב ״ ד ״ :״ מ ל כ ד שכל ד ב ר
שהוא קנס איני מ ד ־ ם על פי עצמו״ .כ ב ב ל י :״פרט למודה ב ק נ ס ואהך בך באו
עדים־־ .ע ל כך ״ י א י ־ם :״הניהא ־מייד מודה בקנס ואח״כ באי עדים משיר .אלא
למ״ד
מודה נ ־ נס •אל כ בא• ע ־ ־כ ־־״נ מאי איכא ל מ י מ י ? ) ת ו ס פ ו ת :למודה
בקנס ו־־א באו עדיב כ ־ ־ י א א־צטי־־ך .דמי־*.—:.ן היא במרובה )עד ע״ב> דע״פ עצמו
פטיר דלא ד י י ך תני יהדר מ פ י ד דאין מ א י י ר שש יותר מבכאן( סיפא איצטריכא
ליה .בנ* חורין ובני כי־ית״ .ניקטיש אפיא
ברייתא מ פ ו ר ש ת ע ל ־ פ י שיטה א ח ת
ודוה־ש א ו ת ה ! ולהלן :״בפני בית דין״ ת י ס פ ת א :״מלמד שאין חייב עד שיעמוד
בדין״ .ב ב ל י :״פרט י־מוסר נכסיו ואחר כך הולך לבית דין .שמע מינה ,לוה ומכר
נכסיו ואחר כך בא לבית די :אץ ב״־ .דין גיבין לו מהן ל אלא פ ר ט לבית דין)של(
הדיוטית״! גב כאן דוה־ש את ה ב י י י ת א המש־שת ב ג ל ל מ ס ק נ א מסויימת ,שאינה
מ ת ק ב ל ת ע־*' דעתש ד ־ אמויאיב.
www.daat.ac.il
25
־ .ה ר י כ מ ה טעויות ל פ נ י נ ו ,ל א ר ק מ ב ח י נ ה תיצונית ,כ א ש ר ה ע ר ת י ע ל הגיליון,
הרצוגכ י ר ; ב ר א ש ו נ ה נ ע ל מ ה מ מ נ ו
מכללתת ה ז
דעת -ד ו ג מ א ו
ג ם מ ב ה י נ ת ת ו כ ן הדברים.אתרש ת י
אלא
ה ג מ ר א להלן עד .א ה מ ו צ א ת מ ה ל ו ק ת ת נ א י ם ב ש א ל ה זו ל ד ע ת שמואל,
סוגיית
ואם כן ל א ד ה ו ס ת ם כ כ ה ב ר י י ת א מ פ ו ר ש ת ,כדבריו .אילו עיין ה מ ה ב ר ב״שיטה
מקובצת״
למאן
במרובה ,מ כ ל מקום מקשה
ה י ה ק ו ר א :א ע ״ ג ד פ ל ו ג ת א ד ת נ א י ]היא[
ד א מ ר הייב — וכי יהא ד ל א כ ס ת ם מ ת נ י ת י ן ? ו ה ״ ר יהודה ה כ ה ן השיב
ל מ ה ר ״ ם זצ״ל ד ר ב י יוחנן א י ת ל י ה ה ת ם דהייב ,ו ל כ ך פ ר י ך ה כ א ד ה א ר ב י יוחנן
ל י ה ה ל כ ה כ ס ת ם מ ש נ ה .ע ״ כ גיליון ת ו ס פ ו ת .ע י ק ר הקושיא היא ,איפוא,
אית
עצמה,
מהמשנה
ולא
הובאה
אלא
הברייתא
להראות
כדי
על
פ י ר ו ש אפשרי
למשנה.
בדוגמא
השנייה ה ט ע ו ת ח מ ו ר ה יותר ,שהרי ב ת ו ס פ ת א מ פ ו ר ש :״ ב פ נ י ב״ד
— מ ל מ ד שאין הייב ע ד שיעמוד בדין ו ל א כ ב ״ ד ה ד י ו ט ו ת ״ ,ו ק ש ה ל ה ב י ן מ פ נ י
מ ה ה ש מ י ט ח מ ח ב ר א ת ס ו פ ה ש ל ה ת ו ס פ ת א ,א ם ל א נ א מ ר ד ק ו ב ״ ה ת ב ע ביקרייחו
ש ל ה א מ ו ר א י ם ; ג ם כאן ה כ ז י ב הושו ה ל ש ו נ י ה ב ר י א ולא ה ב ל י ט לעיניו א ת הסגנון
ה ת נ א י ה ב ו ל ט ש ל ת ש ו ב ת ה ג מ ר א :״ פ ר ט ל ב י ת דין ה ד י ו ט ו ת ״ ה ד ו מ ה כ ל כ ך ל י ת ר
הברייתות
שצוטטו ב א ו ת ם קטעים.
ה מ ס ק נ ה זהה ל מ ס ק נ ה ש ע ל ת ה מן העיון ב ס פ ר ה ר א ש ו ן :ה מ נ ט ל י ו ת ה מ י ו ח ד ת
המחבר
של
״קראות״
היא
שגרמה
לחתפתחות
קו
עצמאי
של
מחשבה
אנטי־תלמודית.
ת ל מ ו ד י ת זו יסודה באי ב ק ש ת האמת ,ב ש י ט ח י ו ת וברצון לייצר ״מחקרים״
ב כ ל מחיר .ה ק ט ע י ם ש ד נ ת י ב ה ם א י נ ם יוצאים מן ה כ ל ל א ל א מ ל מ ד י ם ע ל ה כ ל ל כולו.
למצוא פנינים נוספות,
נוכל
כגון :״הבבלי מתקשה
בהבנת
ב ר י י ת א זו ו מ נ ס ה
ל ת ר צ ה ע ד ש ל ב ס ו ף מ ש ת נ ה מ ש מ ע ה ו נ ו צ ר ת ה ל כ ה הדשה …השינוי נ ג ר ם כ נ ר א ה
בעטיים ש ל ה ה ב ד ל י ם הגיאוגראפיים .ה ה ל כ ה ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ה ת כ ו ו נ ה ל נ מ ל ימי
ואילו א נ ש י ב ב ל ה כ י ר ו ר ק נ ה ר ו ת ״
) ת ו ל ד ו ת ה ה ל כ ה ה ת ל מ ו ד י ת עמ׳ ,116—117
וכעין זה ב מ ח ק ר י ם ב ס פ ר ו ת ה ת ל מ ו ד עמ׳ .(25״ ב ב ב ל נ י כ ר ת נ ט י ה ל ש י ט ת ״מצוות
אינן צ ר י כ ו ת כוונה״ או ל כ ל ה פ ח ו ת ל צ מ צ ו ם הכוונה ,אף ע ל פ י ש כ מ ע ט ואין ס מ ך
ל ש י ט ה זו ב ר ב ה מ ק ו ר ו ת התנאיים ,א ל א ש ה ש פ י ע ה כ נ ר א ה ה מ ג מ ה ל ה ק ל ה ,מ ג מ ה
ש נ ו ד ע ה ל נ ו ב ד ר ך כ ל ל מ ן ה ה ל כ ה ה ת ל מ ו ד י ת ״ )שם עמ׳ .(150״ א פ ש ר שבנידון
י
זה ה ל ה
ה ת פ ת ח ו ת ושבראשונה הביטו על המשוך כעל ערל מן התורה ,ואהר
כ ך נ ט ו ל ה ק ל ו ר א ו ב ז ה ר ק היוב ד ר ב נ ן ״ )שם עמ׳ .(80״ ש ו ב א ו ת ה ת ו פ ע ה ,ש ד ב ר
ב ת ק ו פ ת ה ת נ א י ם מדאורייתא ,ורק
שנהשב
ב מ ק ר ה מ ס ו י ם מ צ א ו לימוד ,ש מ ו ת ר
ל ס ט ו ת מ ן הדין ,נ ה פ ך ב ת ק ו פ ת ה א מ ו ר א י ם ב ב ב ל ל מ ד ר ב נ ך ) ש ם עמ׳ .(86״ א פ ש ר
ש כ ך פירשו ] א מ ו ר א י ב ב ל [ א ת ה מ ש נ ה ב כ ל א י ם ל פ י ה ש ק פ ת ם ה ם ו ב מ ג מ ת ם ל ה ק ל ,
ו כ ך ירדה ה ב ר י י ת א ב ס פ ר א ל ד ר ג ת א ס מ כ ת א ״ )שם עמ׳ .(87
ב פ י ר ס ו מ י ה מ ח ב ר ק י י מ ו ת ל פ ע מ י ם ס ת י ר ו ת ,אולי א ף מ ת ו ך מ ג מ ה ,ו ה ר י ד ו ג מ א :
בהוברת
״מבוא לתלמוד״
) ה ו צ א ת סיני ,ת״א ,ת ש כ ״ ב ( עמ׳ 19
כותב המהבר:
״ ב ד ר ך כילל ,א ע ״ פ ש כ ל ה מ ח ל ק ו ת היו ר ק ב פ ר ט י ם ש ב ת ו ש ב ע ״ פ ,נ י ת נ ה ה א פ ש ר ו ת
לפתה
מ ו ש ג י ם ה ל כ ת י י ם ע ק ר ו נ י י ם ב ת ו ך א ו ת ה ה מ ס ג ר ת ש ל פרטים .ו כ י מ י ל א
שמע
ע ל ד ב ר ה מ ה ל ו ק ת בין ר ״ ש ו ה כ מ י ם ב ע נ י ן ״ ד ב ר שאין מ ת כ ו י ד או בין
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר׳ י ה ו ד ה ו ח כ מ י ם ע ל מ ל א כ ה שאינה צ ר י כ ה לגופה …א ע ״ פ ש ל א נ ס ח ו ה ע ק ר ו נ ו ת
ה ל ל ו ב פ י ר ו ש בלשון התנאים״ .ה ו ב ר ת זו מ י ו ע ד ת ל צ י ב ו ר ר ה ב יותר .ל ע ו מ ת ז א ת
כ ו ת ב ה ו א ב ״ ת ו ל ד ו ת ה ה ל כ ה ה ת ל מ ו ד י ת ״ עמי
איפוא
הוגדר
רישיה״
של
מ ח ד ש ל פ י שת* ה ד ע ו ת
,, :156המושג ד ב ר ש א י נ ו מ ת כ ו י ן
ש נ י ה א מ ו ר א י ם .גם
המושג ״פסיק
שמודה בה ר״ש שאסור הובא לראשונה בפי אביי ורבא .ס פ ק רב ,אם
ב א מ ת כ ב ר ה ש ב ר ״ ש ע ל כ ך ואף ל א נ כ ל ל ב ה כ ר ה ב פ י ר ו ש ב א י ן ה מ ק ר ה ה ק ש ו ר
ב מ י ש ר י ן ל ש מ ו ש ל ר״ש .א פ ש ר וגם כאן ה ד ו ש ב ה ל כ ה גופה״.
י י ת כ ן ש ה ש ת מ ש ת י בביטויים ק ש י ם כ נ ג ד ה מ ה ב ר ,פ ר ו פ ׳ ב נ י מ י ן ד ה פ ר י ז ז״ל,
שהוסמך
בסמינר
לרבנות
לרבנים
באמסטרדם,
ע ב ד שנים
רבות
למען ההינוך
ה ד ת י בארץ ,ואף ל ח ם ב ס ו ף ימיו נ ג ד מ ג פ ת נ ת ו ה י ה מ ת י ם ב י ש ר א ל .ע י ק ר כ ו ו נ ת י
ל א היתד .כ נ ג ד ו א י ש י ת א ל א ל ה ת ר י ע גגד ד ר ך מ ס ו כ נ ת ו ב ל ת י נ כ ו ג ה ל ג מ ר י ב ל י מ ו ד
א ש ר ע ל ו ל ה ר ק ל ה ר ו ס ולעקור .יש ל ק ו ו ת ש ד ר ך נ ל ו ז ה זו ת ע ב ו ר מ ן
התורה,
העולם
ב ע ק ב י ה צ א ן ע ל מ ש כ נ ו ת הרועים ,ה ו א
ב מ ה ר ה ,ו ת ל מ ו ד ה ת ו ר ה לשמה,
שישרור בעולם התורני ע ל כל שכבותיו.
ישיבת שעלבים.
נתקבל
במערכת
ד י נ י צ ב א ו מ ל ח מ ה ,מדריך לתלמידים ל ק ר א ת גיוסם לצה״ל .מ א ת הרב ש׳ מן־ההר,
יששכר גואלמן ,יהודה איזנברג ערך :יהודה אייזנברג .הוצאת השכל ,ירושלים
תשל״א.
ש מ ח ו ת ,כל דיני שבע ברכות עם בירורי הלכות ומנהגים ,מ ק ו ר ו ת והערות.
שובע
מ א ת הרב שריה דבליצקי .הוצאת ס פ ר י ם פלדהיים ירושלים—ניו־יורק .בני ברק
תשל״א.
ישועת
שו״ת
מ ש ה ,ח ל ק שני ,כולל שאלות ותשובות וברורי הלכות .מ א ת הרב
יהושע משה אהרנסון ,פ ת ח ת ק ו ה .ת ל אביב תשל״א.
התלמוד
מעיני
על
מסכת
כריתות,
א ו ס ף חידושים והערות ,מ ל ו ק ט מדברי
רבותינו ראשונים ואחרונים .א ו ס ף ו ל ו ק ט ע״י הרב יצחק רלב״ג .ירושלים תשל״א.
זמני
היו•
ב ה ל כ ה עם ט ב ל א ו ת רבות ועם לוח תמידי עם זמני עלות השחר ,נץ
החמה,
מ א ת יהודה
סוף זמן
ק ר י א ת שמע,
חצות,
שקיעה וצאת
הכוכבים.
ברי״א הלוי לוי .כולל גור אריה ,ניו יורק תשכי׳ז.
ספר
ב ר א ש י ת מ פ ו ר ש ע ״ י ה ר ב ד ו ד צ ב י ה ו פ מ ן ,ח ל ק שני .ערך ותרגם ו ה ת ק י ן
לדפוס אשר וסרטייל .הוצאת גצח ,בגי ברק תשל״א.
קונטרס
ל ש ו נ ו ת ר ש ׳ ׳ י ,נחשפים מדפוס ראשון פירוש רש״י ,רג׳יו די ק ל ב ר י ה ,5235
עם
ביאורים והערות מ א ת הרב ח י י ם דוב שעוועל .ה ו צ א ת ס פ ר י ם פלדהיים,
ירושלים משל״א.
27
www.daat.ac.il
שריה
הרב
דבליצקי
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעל ת פ א ר ת ישראל וצואתו
בצום
תפארת
גדליה תשל״א מלאו מאה ועשר שנים
משום
ההוא
ל ה ס ת ל ק ו ת ו ש ל גאון ע ט ר ת
ישראל ב ע ל ה ת פ א ר ת י ש ר א ל ע ל ה מ ש נ י ו ת ר ב נ ו י ש ר א ל ליפשיץ זצ״ל.
מ ה ל א נ מ ס ר ו ל נ ו ת ו ל ד ו ת י ו פ ע ו ל ו ת י ו ומעשיו ע ל ידי מ ה ב ר י הזמן
ו ה ת ק ו פ ה ההיא ,כ ד ר ך ש נ מ ס ר ו ל נ ו א ו ד ו ת ש א ר ג ד ו ל י י ש ר א ל המפורסמים
ש ב כ ל ד ו ר ודור .והידוע ל נ ו כ ה י ו ם א ו ד ו ת ה א י ש י ו ת ה ק ד ו ש ה ה נ פ ל א ה ה ז א ת הוא
ב ע י ק ר ר ק מ ה נ כ ת ב ע ל י ו ע ״ י ב נ ו ב ה ק ד מ ה ל פ י ר ו ש ו ל ס ד ר זרעים ,ו מ ע ט מזעיר
שנכתב
ע״י רושמי ת ו ל ד ו ת
ידיעתם
מ ה מ ק ו ר ההוא .ב ה ק ד מ ה ל מ ש נ י ו ת כ ו ת ב ב נ ו הגאון ר׳ ב ר ו ד יצהק ז״ל
גדולי ישראל שגם הם שאבו כנראה א ת מרבית
ש ה ד ב ר י ם שהוא כ ו ת ב שם ,ה ו ד פ ס ו כ ב ר ע ל ידו ב מ ק ו ם א ח ר ש א ו ת ו א י נ נ ו מציין,
כ מ ו כ ן כ ו ת ב ה ו א ש ם ש כ מ ד ו מ ה י כ ת ו ב א ח ד מ ה ב נ י ם מ ג י ל ה מ י ו ה ד ת ע ל היי רבנו,
ואומרת
המספרת
מאורעותיו
וקורותיו
ודרכי
אך
תהלוכותיו,
כמדומה
שלא
זכינו לכך.
בשעה
שעלה
בדעתנו
לכתוב
א ו ד ו ת ר ב נ ו זצ״ל
לרגל
שנת
ה מ א ה ועשר
ל ה ס ת ל ק ו ת ו ל א היתד .ידועה ל נ ו ק י ו מ ה ש ל צ ו ו א ת ו בקודש ,ורק ד ר ך א ג ב ב ש ע ת
דפדוף
בן י ע ק ב
באוצר הספרים
לפטירתו.
עלה
ה ת ג ל ת ה לנו צוואתו שנדפסה אך פעם אחת
ברעיוננו
להדפיסה
בצירוף
ק י צ ו ר תולדותיו .כ ל
ויהידה
סמוך
הנכתב
ב צ ו ו א ה ק ד ו ש ה זו ל א ר ק ל ל מ ד ל א ח ר י ם יצא ,א ל א גם ל ל מ ד ע ל עצמו
יצא ,כ י ה ד ב ר י ם ה נ כ ת ב י ם ש ם שופכים אור ב ה י ר ו מ ג ל י ם ל נ ו ב י ו ת ר א ת ד מ ו ת ו
הרוחנית
ה מ ו ש ל מ ת ש ל ר ב נ ו מ ה ב ר הצוואה.
אין ב י ד י נ ו פ ר ט י ם מ ל א י ם א ו ד ו ת ש נ ת ל י ד ת ו ש ל ר ב נ ו .ידועים ל נ ו א ב ו ת י ו
ואבות
א ב ו ת י ו שהיו ג א ו נ י וגדולי י ש ר א ל ד ו ר א ח ר ד ו ר ל מ ע ל ה ב ק ד ש .ס ב ו ש ל
רבנו ,הגאון ר׳ י ש ר א ל זצ״ל ע מ ד ב ז מ נ ו ב ר א ש ה מ ע ר כ ה א ו ד ו ת ה ג ט הידוע ב ע ו ל ם
ה ה ל כ ת י מ א ז ו ע ד היום ב ש ם ה ג ט מ ק ל ע ב ע ,מ ק ו ם כ ה ו נ ת ו ש ל גאון זה.
נ נ ס ה ב מ א מ ר זה ל ח ל ק א ת ח ע נ י נ י ם ו ל ס ד ר ם א ח ת ל א ה ת ,א ו ד ו ת ע ו צ ם היקף
ת ו ר ת ו ,הבוריו ,צ ד ק ת ו ו כ ר .
תורתו והתמדתו
ר ב נ ו היה ג ד ו ל מ א ד ב ת ו ר ה והיה מ ש י ם ל י ל ו ת כ י מ י ם ב ל י מ ו ד התורה ,ויום
ו ל י ל ה ל א ש ב ת מעיון ו ל י מ ו ד התורה ,ע ד ש כ ל רואיו ה ת פ ל א ו ע ל ש ק י ד ת ו ו ה ת מ ד ת ו
ו ע ד ז ק נ ה ו ע ד ש י ב ה ל א ס ר מזה .עליו נ א מ ר א ד ם כ י י מ ו ת ב א ה ל ב א ה ל ש ל ת ו ר ה ,
ו ת מ י ד היה מ ח ב ב א ת ה פ ס ו ק הזה ש ל א זז מפיו ,כ פ י ע ד ו ת ו ש ל ב נ ה ע ל ה ש ״ ס ה י ה
הוזר ת ד י ר והיה ש ג ו ר ב פ י ו ודמי ל י ה כ מ א ן ד מ ו נ ה ב כ י ס ת י ה ,ו כ ס פ ר פ ת ו ה ל פ נ י ו
ו כ מ ע ט ש י ד ע ו ב ע ל פה.
א ם כ י כ ת ב ר ב נ ו כ מ ה ו כ מ ה ה י ב ו ר י ם ב מ ק צ ו ע ו ת התורה ,ה ר י ש פ י ר ו ש ו ע ל
ענפיו
ומהלקותיו
הוא
הוא
בהינת
המשניות
לכל
יצירותיו,
וכאן מ ת ג ל ה צ ו ר ת ו ה ר ו ה נ י ת ש ל ר ב נ ו ב מ ל ו א זוהרה ו ת פ א ר ת ה כ ג א ו ן
28
www.daat.ac.il
גולה
עילית
וכותרת
על
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ו ל ם ו ב א מ ן מ ו פ ל א ומזהיר ,ב ש ט ח י ם ש ו נ י ם ש ל ת ו ר ת נ ו ה ק ד ו ש ה .ד ש ל ה ד ג י ש ,
שונים
בשטהים
כאלה
שלכל
אחד
מהם
דרוש כוה
במינו .כי
כשרוני מיוחד
לרוב ,זוכים הזוכים ר ק ל א ה ד ו ש נ י י ם א ך ל א ל כ ו ל ם יהד .ו ר ב נ ו ז כ ה ל כ ו ל ם יהד.
פ י ר ו ש ה מ ש נ י ו ת מ ו ר כ ב מ כ מ ה ח ל ק י ם ש כ ו ל ם ב י ה ד הם יצירה מ ו ש ל מ ת ו נ פ ל א ה .
ה ל ק ״יכין״ שהינו ה ה ל ק העיקרי ש ל ה ב י א ו ר ,כ ל ו מ ר ,ח ל ק ה ב י א ו ר ה פ ש ט י ש ל
כל
מ ש נ ה ומשנה .בו מ ת ג ל ה ר ב נ ו כ א מ ן ה ה ב ע ה ה ב ר ו ר ה ,ה נ א מ ן ל מ א מ ר ה ז ״ ל
שלעולם
בלשון
י ש נ ה א ד ם ל ת ל מ י ד י ו בלשון ק צ ר ה .כ י כ ל ד ב ר י ו ה ם ב ר ו ר י ם ו נ א מ ר ו
קצרה המכילה את המרובה .ובעזר פירוש ה ״ י כ י ך
י ט ל כ ל יודע ס פ ר
ב י נ ו נ י ל ע ב ו ר ע ל ה מ ש נ י ו ת הכי קשות ,גם ב ס ד ר י ם ש א י ן ל ו ב ה ם ידיעה מ ק י פ ה
מוקדמת.
בהלק
ה ש נ י של ה פ י ר ו ש ה נ ק ר א ״בועז״ מ ת ג ל ה ר ב נ ו כ ש ר ה ת ו ר ה ה ש ו ל ט
ב כ ל מ כ מ נ י ה שלטון ל ל א מיצרים ,ה ל ק זה ה ו א כ י ד ו ע מ י ו ע ד ל ש ק ל א ו ט ר י א ש ל
ה מ ש נ ה שאין מ ק ו מ ו ב ה ל ק היכין ,ו ר ב נ ו מ ת ג ל ה כ א ן כ ב ע ל ב י ת ו כ ז ק ן ורגיל ב כ ל
ה נ ו ש א י ם גם הזרים ביותר ,שאין ב ה ם ר ג י ל ו ת ג ם ל ת ו פ ס י ת ו ר ה מ ו פ ל ג י ם .
מ ת ו ך ד ב ר י ה מ ד פ י ס י ם ה א ל מ נ ה ו ה א ה י ם ר א ם ב ה ת ח ל ת מ ש נ י ו ת זרעים מ ב ו א ר
ד ר ק ב ס ד ר ט ה ר ו ת ע ש ה ר ב נ ו א ת היכין ו ה ב ו ע ז ב נ פ ר ד ,א ך ב ש א ר ה ה ל ק י ם נ ע ש ה
ע״י
הפירוד
המדפיסים
ובאמת
ההם,
הקודמות
בהוצאות
נמצאים
שני
הלקי
ה פ י ר ו ש ביהד.
רבנו מתגלה בהלקי ההילכתא גבירתא שבסוף הפרקים ובהקדמותיו הנפלאות
על
דבר
ה ר ב ה ו ה ר ב ה מ ק צ ו ע ו ת ,ש ב ר א ש י ה ס ד ר י ם ,כ ג ד ו ל ב פ ס ק ,ובריכוז וסידור כ ל
ודיבור
על
מקומו
וממנו,
במידה
המפליאה
את
עין הרואים
והמעיינים.
ה ק ד מ ת ו ע ל ש ב ת היא ס פ ר ה ל כ ה ש ל ם ה נ ק ר א ת כ ל כ ל ת ש ב ת ,ו ה א ח ר ו נ י ם ש א ה ר י ו
מ צ ט ט י ם א ת ד ב ר י ו מ ש ם ל ה ל כ ה ל מ ע ש ה .יש ג ד ו ל י ת ו ר ה ב פ ל פ ו ל ו ס ב ר א ב ק י א ו ת
ו ה ר י פ ו ת שאין ל ה ם כוה וכשרון ה ה ב ע ה ו ה פ ר ש נ ו ת ,ויש ל ה י פ ך ב ע ל י כ ו ה ה ב ע ה
ו פ ר ש נ ו ת א ך ל א ב ע ל י פ ל פ ו ל ו כ ו /יש ש ה ם ב ע ל י פ ס ק או ריכוז א ך ל א ב ע ל י
סגולות
דיה
האחרות.
רבנו
כאן
מתגלה
כאישיות
גאונית
רב
גוונית שידה
בכל,
גם מ ע ל ה א ה ת מ ה ג ה ל ה ע מ י ד א ת ב ע ל י ה כ א י ש מ ו ר ם מ ע ם וגדול ב ת ו ר ה ,
כ ל שכן איש א ש ר רוה ב ו ש נ ת ר כ ז ו בו כ ל ה מ ע ל ו ת ו ה כ ש ר ו נ ו ת ה א ל ה .
נוסף
ל פ ר ו ש ו ע ל ה מ ש נ י ו ת ש נ ד פ ס ע ד היום ב מ ה ד ו ר ו ת ר ב ו ת ו ש ו נ ו ת כ ת ב
עוד רבנו כמה וכמה ספרים המפורטים בהקדמת בניו ע ל המשניות ,אך כאמור
ע ב ו ד ת ו י צ י ר ת הייו היה פ ר ו ש ו ע ל ה מ ש נ י ו ת ש ב ו ה ק י ם ל ע צ מ ו ש ם ע ו ל ם
עיקר
ו ש ב ו זיכה א ת ה ר ב י ם ל ד ו ר דור.
כ ד א י ל ה ז כ י ר פ נ י נ ה א ח ת מ פ י ר ו ש ו ע ל ה מ ש נ ה ב פ ר ק ג׳ ד כ ר י ת ו ת ,מ ש נ ה ז /
״ א מ ר ר ב י ע ק י ב א ש א ל ת י א ת ר ב ן ג מ ל י א ל ו א ת ר ב י יהושע ב א ט ל ס ש ל א מ א ו ם
שהלכו ליקה בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל״.
וז״ל
והוא
שם
שם ב״יכין״ א ו ת מ ב :״ ק מ ״ ל ד א ף ש ה י ה ה נ ש י א ט ר ו ד ב נ ש ו א י ב נ ו
ב מ ק ו ם המון ש ב ש ו ק וגם ה א ב ״ ד הוה עמו ,א פ ״ ה ל א ה ש ש ר ״ ע מ ל ש א ו ל
דינים א ל ו ש א י נ ם מצויים
בידעו בהן
שבענוותנותן לא יקפידו עליו בזה
ו ק מ ״ ל גמי ש ה ם ג״כ ל א נ ת ב י י ש ו ש ם ב מ ק ו ם מ פ ו ר ס ם ל ו מ ר ע ל כ ו ל ן ל א ש מ ע נ ו
ללמדך
ש ב כ ל ע ס ק י ה ם היה ר ק ת ו ר ת ה׳ ה פ צ ם ו י ר א ת ו ע ל פ נ י ה ם ״ .
29
www.daat.ac.il
ודרך א ג ב ר ב נ ו ז כ ה לכוין ל ד ב ר י ת ו ס פ ו ת ישנים ) ש ע ו ד ל א נ ד פ ס ו בזמנו(
ב ד ף ט״ו שם ש כ ת ב ו ג״כ ,״ ל ה ו ד י ע ך ש ב ח ן ש א ע פ ״ י שהיו טרודיו היו עוסקין
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ד ב ר י תורה״.
ל כ א ו ר ה הרי זה ס ת ם שם מ ק ו ם ל ל א כ ל ק ש ר לאיזה ה ל כ ה ולימוד .ובצורה
זו מ ק ב ל י ם א ת זה ר ו ב כ כ ל ל ו מ ד י ה מ ש נ ה וד״ש״ם ,א ך ה מ ב י ן ו ה ס ו פ ר א ת אותיות
ה ת ו ר ה ה כ ת ו ב ה ו ה מ ס ו ר ה יודע כ י אין ד ב ר ריק בה ,ואם ר י ק הוא ,מ כ ם .ר ב נ ו מוצא
גם
ס ת מ י י ם אלו
בדברים
מה
ללמוד
בין
מהם
בענין
לימוד
התורה
ובין
׳ ב ע נ י ג י מידות.
.ר ב נ ו זכה ל ה י ו ת בין ה מ ו ע ט י ם בין גדולי י ש ר א ל ש ב כ ל הדורות ,ש ז כ ו להשלים
יצירה ת ו ר נ י ת ש ל מ ה ,פ י ר ו ש מ ק י ף ע ל כ ל ש ש ה טדרי מ ש נ ה ,ואף בלווי ה ק ד מ ו ת
השובות .נ ו ס ף ל ה ק ד מ ה כ ל כ ל ת ש ב ת ע ל ה ל כ ו ת ש ב ת ,כ ת ב ר ב נ ו ה ק ד מ ה גדולה
.לפירושו ל מ ס כ ת ק ד ש י ם ״ ח ו מ ר בקודש״ ו פ ת י ח ה ב ש ם ״ י ב ק ש ד ע ת ״ ל ס ד ר טהרות,
ל מ ס כ ת נגעים ה ק ד י ם ר ב נ ו ״ מ ר א ה כהן״ .בסי׳ ל ט ש ל ה ק ד מ ה זו מזכיר
ואילו
ר ב נ ו ש ב י ל ד ו ת ו הציע ל פ נ י הגאון ה ג ד ו ל מה׳ ע ק י ב א א י ג ר זצ״ל א ת ת מ י ה ת י למר,
אין נוהגים בזמן ה ז ה דיני נגעים .ר ב נ ו מציין ש ר ע ק ״ א ה ש י ב לו ב ש ע ת ו ״שגם הוא
ת מ ה ע ל ד ב ר זה ושאין לו תירוץ ה מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת ״ .ב פ ת י ה ה ״הומר בקודש״
ל ס ד ר קדשים ,פ ר ק ד׳ סי׳ כו מ צ י ע ר ב נ ו ה י ד ו ש ג ד ו ל ב ה ק ש ר לדיני נגעים בזמן
ב כ ו ת ב ו .שבטהרת ה נ ג ע י ם ע״י הכהן יש צ ו ר ך ב ב ג ד י כהונה ,ו כ ב ר ה ת פ ל א
הזה,
הגאון ר ב י י ע ק ב צבי ש פ י ר א ז צ ״ ל ב ה ע ר ו ת י ו ״ ת פ א ר ת י ע ק ב ״ ע ל ד ב ר י רבנו ,עי״ש.
יצירה
תורתית
נפלאה
ויחידה
במינה
הוא
פירוש
רבנו
על
מ ס כ ת קנים
״ ה ה מ ו ר ה ש ב ח מ ו ר ו ת ש ב כ ל הש״ם״ וגם ״סגור ו מ ס ו ג ר ה מ ס כ ת ה ז א ת כ ע י ר ב צ ו ר ה
וכבריה
ארמון נ צ ו ר ה ו ס ו ב ו ו ר ו ב ו ב ע ל חיצים וישיבו ה ר ב ו ת ם א ל נ ד נ ה ״ )לשון
ר ב נ ו ב ס ו ף ה מ ש נ ה ה א ה ר ו נ ה שם( .ט ב ל א ו ת ו ח ש ב ו נ ו ת ר ב י ם מ ל ו י ם א ת פירושיו
•למסכת
זו.
בהיבורו ״שבילי דרקיע״ על
קביעת
ההודש ,ס ו ד ה ע י ב ו ר ו ה ש מ ן
ה ת ק ו פ ו ת מ ת ג ל ה ר ב נ ו כ ה ד ב ד ר א הנהירין לו ש ב י ל י ד ר ק י ע פ ש ו ט ו כמשמעו.
רביגו
ה כ י ר גם
א ת הפירושים ה ח ד י ש י ם
ש נ כ ת ב ו ב ד ו ר ו ת ההם ,א ת ד ב ר י
ש ט נ ה של מ ה ר ם י ה ת ו ר ה ו ג ם א ת ס פ ר י ה ם ש ל פירושים מ ס ו ר ת י י ם א ש ר נ ס ת נ נ ו
בתוכם
ד ב ר י ה ב ל וריק .כ ך דן ר ב נ ו ב ה ק ד מ ת ו ״ מ ר א ה כהן״ ל מ ס כ ת נגעים סי׳
ה ע ל ד ב ר י ״ ה ח כ ם מ ו ״ ה הירץ וויזל ז״ל״ ,א ך ר ב נ ו ד ו ח ה א ת ד ב ר י ו :״אמנם
א ל ה ה ם ה ש ע ר ו ת ש ל א ש ע ר ו ם א ב ו ת י נ ו ,כי א י נ ם כ פ י ק ב ל ת י נ ו מ ר ב ו ת י נ ו הקדושים,
ו ג ם ב ל ״ ז אין פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א מ ס כ י ם ל ח ל ו מ ו ת י ו ודבריו״.
כ ו ה ו הגדול ב ד ר ו ש מ ת ג ל ה בדרושו ה מ פ ו א ר ה נ ק ר א אור החיים ,ש ב ו מ ת א מ ץ
,רבנו להסביר ולהמהיש א ת אהד מעקרונות תורתנו הקדושה שהיא אמונת השארת
הנפש ותהיית המתים.
ה ת ק ו פ ה ב ה הי ו פ ע ל ר ב נ ו ה י ת ה ה ת ה ל ת ת ק ו פ ת ה ר פ ו ר מ ה ו נ י צ נ י ה ה ר א ש ו נ י ם
התהילו
על
כ ב ר ל צ מ ו ה ,ו כ ב ר היו ל א מ ע ט י ם ה ח ל ל י ם הרוהניים ש נ פ ל ו או ש ע מ ד ו
ס ף ה נ פ י ל ה ה ר ו ה נ י ת ,ו מ ש פ ק ר ו המינים ו א מ ר ו אין ה ע ו ל ם א ל א אהד ,והיה
׳השש
ש ר ב י ם מ ה ל ו ש י ה א מ ו נ ה ה פ ו ס ה י ם ע ל ש ת י ה ס ע י פ י ם ינהרו אהריהם ,י צ א
׳ ר ב נ ו ב ד ר ו ש הזה ,כ מ ו שיצא ב ש ע ת ו ה ר מ ב ״ ם ב ס פ ר ו מ ו ר ה נבוכים ,ל ל מ ד ד ע ת
את
נ ב ו כ י ה ת ק ו פ ה .מ ש ו ם זה אין ל ת מ ו ה כ ל ל ע ל כ מ ה ד ב ר י ם ,ש נ כ ת ב ו ב ד ר ו ש
*30
www.daat.ac.il
ההוא
ב ש י ט ת אתר דעת
הרצוג ה ע ו ל מ ו ת ( ,ו א ש ר ל כ א ו ר ה א י נ ם
מכללתקיום
השמיטין -ש ל
)כגון ה ב נ ת ו
מתאימים
אמוני
כל
כך
ישראל,
לדברים
קודש
עם
וכמו שאין
שבספרו
בין
תהילה
עבורם
שהיו
לתמוה
צריכים
ליהדות,
להיאמר
הוברו
על
שהתקדש
הקודש
ולשמם
וכדאיתא
למעמיקים
במהשבות
לתורה
ולהקפיד
שבהם
במרוצת
כי
כגון
״הבהורים
עיקרי
אינו מ צ ט מ צ ם ר ק
ידועה
גם
כפי
תורה
להלק
לשטהים
מהם
נאמרו
ולסוגים
אלה,
אלה
והכל
הרמב״ם
בקשר
ונהשב
כספר
ונכתבו
בכוונה
נכתבו
הדברים
בבתינת
וסגנון
של
אהד כפי כוהו וכלי קבלתו,
והזקגים
ו א מ ו ג ה ידוע
על
הדורות
הדברים
ולהיכתב,
יצירות
כגון ד א
והסברת דברי תורה ועיקרי אמוגה ל כ ל
במדרש
במידה
וקוי
נבוכים,
ספרי
במיוהד,
השמעת
מורה
שאר
למי
הרעיונות
מהשבה
הורגלו
וחונכו
שלומי
כפי
כי
מהם״.
של
המושג
•ועוד:
זה
שבעים • פגים
ה פ ש ט א ו ה ד ר ש והסוד ,ש ב ת ו ר ה ,א ל א ש י י ך
אלה
של
עיקרי
אמונה
וכר,
אם
כי
כאן
ד ר ו ש ה זהירות עצומה .א ך ב ז ה יצאנו כ ב ר מ כ ו ו ג ת מ א מ ר י ג ו זה ,ואין כאן מ ק ו ם
להאריך
בדברים שהם כבשונו של עולם.
,נזכיר ע ו ד
א ת פירושו ע ל
פרקי אבות שבו
מתגלה
ל נ ו ר ב נ ו גם כ א מ ן
מ ה ו ת ומידות ה נ פ ש ל כ ל ע נ פ י ה ם ו פ ר ט י ה ם .ב צ ו ו א ת ו ס ע י ף יה הוא מ ז ה י ר ו מ ב ק ש
ו ל ל מ ו ד ב כ ל ש ב ת מ ש ב ת ו ת הקיץ א ת ביאורו ע ל פ ר ק י א ב ו ת ,כ י הוא
לקרוא
ת כ ל י ת גדול ל כ ו נ ן ה מ ד ו ת .
הידוריו ועיסוקיו ב מ צ ו ו ת ה מ ע ש י ו ת ,ו צ ד ק ת ו
ר ב נ ו היה מצויין בהידוריו ועיסוקיו ב מ צ ו ו ת ,ו כ פ י ה מ ס ו פ ר ב ה ק ד מ ת ב נ י ו ע ל
ה מ ש ג י ו ת הרי ה פ ל ג ת צ ד ק ת ו ה ק ו ד מ ת ל ה ו כ מ ת ו כ י ר ב ה ו ה ב י ב ו ת ו ב ע ס ק ה מ צ ו ו ת
הן היו ע ד להפליא ,ע ד ש ב ז ב ז ה ר ב ה מ י כ ל ת ו כ ד י ל ה ד ר ב מ צ ו ו ת ולקיים זה א ־ ל י
ואנוהו .י ו ת ר ויותר מ א ש ר ישוער ב ש כ ל ה פ ש ו ט ו מ א ש ר יקוד .ל א י ש וייהל ל ב נ י
אדם .ו ע ם כ ל ר ו ב ע ס ק י ו לימודיו ו ט ר ד ו ת י ו כ ת ב םי׳ת ב ע צ מ ו ב ה י ד ו ר ג ד ו ל ו ב י ו ם
ג מ ר ה כ ת י ב ה ש ל הסי׳ת ע ש ה ג״כ סיום ע ל ה ש ״ ס א ש ר ה ז ר ע ל י ו ב ת ד י ר ו ת .
ז ה י ר ו ת ו ו ד ק ד ו ק י ו ב מ צ ו ו ת מ ש ת ק פ ת ג ״ כ מ צ ו ו א ת ו ) ס ע י ף ל( ,א ו מ ת ה ז ה י ר ו ת
ב ק י ד ו ש היום ע ל היין מ מ ש ו ל א ע ל מ י צימוקים ,ו א ז ה ר ת ו ע ל ד׳ מ י נ י ם מהודרים,
ו כ מ ו כן ע ל ה ז ה י ר ו ת בקיום מ צ ו ת ס ו כ ה .ו א ו ד ו ת ה ז ה י ר ו ת ) ב ס ע י ף ה׳( ל ה ת פ ל ל
•עם ה צ י ב ו ר מ ב ע ו ד יום ר ק ש מ ו נ ה ע ש ר ה ש ל מ ע ר י ב ו ל ו מ ר ק ר י א ת ש מ ע ע ם
ברכותיה דוקא לאהר צאת הכוכבים.
צדקתו
בתעגית
ו פ ר י ש ו ת ו היתד ,כ ב י ר ה ,ו מ ס ו פ ר ע ״ י ב נ י ו שם ,ש ה ר ב ה פ ע מ י ם י ש ב
במשר
ג׳
ימים
ולילות
רצופים
בטלת
ותפילין
תהת
מכסה
מלבוש
ה ע ל י ו ן ו ל א פ ס ק סומיה מ ג י ר ס א .ואף ש ב י א ר צ י י ט ש ל א ב ו ת י ו ה ו ז ה ר ע ל ידיהם
ב ע ו ד ם בהיים ל ב ל י ת ע נ ה א ל א ר ק הצי יום ,ה ר י ק י י ם א ת צ ו ו א ת ם ר ק ב א כ י ל ת פ ת
במלה
ע ם מ י ם ו ק פ ה ש ה ו ר ) ב ס ע י ף כד( .כ מ ו כן ה ו א מ ז ה י ר ו מ ב ק ש ב צ ו ו א ת ו ל א
לאכל
ב ש ר ויין כ ל ג׳ ש ב ו ע ו ת בין המצרים ) ,ב ס ע י ף כג( ,ו ל צ ו ם ב כ ל ע ר ״ ה ע ד
הצות
) ב ס ע י ף י(.
ק נ א ו ת ו לדיני ו ל מ נ ה ג י י ש ר א ל
כאמור
לעיל ה ת ה י ל ה ב ז מ נ ו ה ר י פ ו ר מ ה ב א ש כ נ ז ו ר ב נ ו ש מ ק ו ם ד ב נ ו ת ו • ה י ה
www.daat.ac.il
בערים
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ס מ ו כ ו ת ל ג ב ו ל א ש כ נ ז ,ר א ה כ ב ר א ת ההרס הגדול ש מ פ ל צ ת זו ע ל ו ל ה
להביא
ל ע ס ו ל ת ו ר ה .כ מ ו כן ר א ה ר ב נ ו א ת מ נ ה ג י ה מ ח ד ש י ם ,ועל כן ה ר ב ה
להזהיר
ב ז ה ב צ ו ו א ת ו הקדושה .ב ס ע י ף יג הוא יוצא ב א ז ה ר ה ה מ ו ר ה ל כ ל יוצאי
הלציו
ו כ ל ו ת י ו ל ב ל ת ל כ נ ה א פ י ל ו ב מ ק צ ת ש ע ר ו ת מ ג ו ל ו ת ו א ם י ע ב ר ו ע ל ציוויו
זה ,ו כ מ ו כן א ם איזה מיוצאי חלציו ה ז כ ר י ם י ע ב ר ו ע ל איסור ה ש ה ת ת הזקן ב ת ע ר ,
א ס ו ר ל ה ם ל ה ז כ י ר ש מ ו ע ל י ה ם ולומר ש ה ם צ א צ א י ו או צ א צ א י צאצאיו.
יהיה
ו ב ס ע י ף יד ש ל א ח ר זה ,מ ז ה י ר הוא ע ל ה נ ו ה ג ש כ נ ר א ה נ ת ה ד ש אז ע ״ י ה מ ת ח ד ש י ם
באשכנז,
דשנה,
ל ב ט ל א ת ס ע ו ד ת ליל ש ב ת ,ודהיינו ל א כ ו ל ביום ה ש ש י א ר ו ה ת צ ה ר י ם
ו ב ל י ל ש ב ת ר ק א ר ו ח ת ע ר ב ק ל ה ל א ח ר הקידוש ,ה מ ו ר כ ב ת ל ר ו ב מ ל ח ם
ה מ א ה זקפה .ר ב נ ו מ ג ל ה כי ט ע נ ת ם ש ה א כ י ל ה ב ע ר ב מזיקה ,היא ר ק מ כ ס ה ל ר ע ל
המפעפע כארס
ההתחדשות
ו כ ו ת ב ״כי
בלבותם,
אבותיכם מעולם
נהגו
בדרי
ק ד ו ש ה זו ועוד ינובון ב ש י ב ה ת ״ ל ודשנים ו ר ע נ נ י ם יהיו .ו ל כ ן ה נ נ י מ ז ה י ר ל כ ם
מ א ד בזה״.
ב ק ש ר ל מ נ ה ג י ישראל ע ל ה ב ד ע ת ר ב ע ו ל ס ד ר ב ס ו ף ה צ ו ו א ה ק ו נ ט ר ס מ י ו ח ד
ש ש ם יטיף א מ ר ו ת י ו ומוסריו ב ק ש ר ל מ נ ה ג י ישראל ,א ך כ נ ר א ה ש נ ט ר פ ה ה ש ע ה
ו ל א זכינו ל ה י ב ו ר זה.
ר ב נ ו ה י ה גם זהיר מ א ד ל ה ז ה י ר ל ב ל ידמו לגויים ש ב ת ו כ ם ה ם שרוים ,א ר
בשמץ
ד ב ר ,ולכן אוסר הוא ב כ מ ה ס ע י פ י ם ל ל ב ו ש כ ת ו נ ת ל ב נ ה מ כ ו ב ס ת ביום
הראשון או ב מ ו צ א י ש ב ת ,כ י ה ד ב ר יכול ל ה ת פ ר ש כ א ל ו נ י ת ן כ ב ו ד ליום ה ר א ש ו ן
שהוא יום ה ג ו ת ם .
ע י ס ו ק ו ב ג מ י ל ו ת השד ו כ ר
כמו
אדם
ש ר ב נ ו הצטיין ב מ צ ו ו ת שבין א ד ם ל מ ק ו ם ,הצטיין ג ״ כ ב מ צ ו ו ת שביז
להברו
מורגשת
בכל
היקפן ו ז ה הוא
בצוואתו
הגדולה
אהבתו
ד ר ש גם
לשלום
מ ב נ י ו ו צ א צ א י ו ב צ ו ו א ת ו .כ מ ו כן
בבחינת
אוהב
שלום
ורודף
שלום,
ו ב פ ר ט מ ג מ ת ו ש ה ש ל ו ם ישרור בין כ ל צאצאיו ,ו ל ש ם כ ך הוא מ צ ו ה ב ה ר ב ה ס ע י פ י ם
כ ל מ י נ י ת ה ב ו ל ו ת ו ע צ ו ת ל מ ע ן קיום השלום .כ מ ו כן ד ו ר ש ה ו א מ ש ט ר ש ל ס ד ר
בגופו
ב מ ל ב ו ש י ו ו ב י ת ר הפציו .מ ע נ י י נ י ם ד ב ר י ו
ההיצונית
שכתב
בקשר לשמירת הצורה
של ה א ד ם ו ב פ ר ט ה ת ״ ה .בפירושו ל ע ב ו ד ה ז ר ה פ ״ ב ביכין א ו ת י״ב׳
לענין ה ס ת כ ל ו ת ב מ ר א ה ל ת ״ ח .ו ז ״ ל :״ ע כ ״ פ בזה״ז ש כ ב ו ד ה ת ו ר ה ב ע ו ו נ י נ ו ב ל ״ ז
כבר
ירדה א ה ו ר נ י ת ע ש ר מ ע ל ו ת ,א ד ר ב ה ח י ו ב ע ל י נ ו ל ה ק פ י ד ע ל כ ב ו ד ה ל ב ל י
ל ה ש פ י ל ה י ו ת ר ושיהיה ל ש ח ו ק ב ע י נ י ה ב ר י ו ת עי״ז ,ל ה כ י ב כ ל גוונא מ ו ת ר ״ .
בהקדמת
המשניות
כותבים
בניו
אודות
עיסוקיו
במעשה
ההםד,
כדברים
ה א ל ה :״והיה ע ו ס ק ת מ י ד ב ג מ ״ ה ו ס י ב ב ג ״ כ ב י מ י ז ק נ ו ת ו ב ע י ר ל ק ב ץ מ מ ו ן ב ע י
אביונים
אומללים
ולהכנסת
כלות עניות וכאשר
ש מ ע נ ו כן
ר א י נ ו א ו ת ו איזי׳
ימים ק ו ד ם פ ט י ר ת ן ש ה ל ך ב ע צ מ ו מ ב י ת ל ב י ת ,ע ל ה מ ע ל ו ת ה מ ד ר ג ו ת וירד ו ט ר ח
כ מ ה פ ע מ י ם ל ד ב ר ע ם נדיבי ע ם ל ג ב ו ת ממון ל ה כ נ ס ת כ ל ה א ב י ו נ ה ״ .ג ם ב צ ו ו א ת ו
הוזרים ונשנים ה ד ב ר י ם ב כ מ ה ס ע י פ י ם ל ע ש ו ת ה ס ד ע ם כ ל א ד ם ה מ ב ק ש ,כ ל מ ה
שבידו לעשות.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ א מ
״
ל ע ז י
ז׳
ס
י י י " יאיחילים ל כ ל מקרי• ״ ל
ו
ב
י ״ ׳ י לא״יי ״ ״ ״ ׳ י ״ י
מ
־לב־'״ * * * * לא״י ־ ל
^
ס נ מ ח ל ו ק ת ו ג ם פ מ ח ל י י ז י ׳ ייזייל׳
״
ל־וי
ל
א
י י לעיל ״ ח י י היא "ייי׳י׳י
מ
ו
י
י
ח
ת
ב נ י י
ע
״
ה
'
נ
ט
מ
י
י
ט
ע
ח
ג
י
ק
ל
נ
מ
״
א
נ
י
י
י א
י
י
ב
נ
'
פ ־ ! ח
' ׳־אינו ל א ח ג ר ו ל א ס י מ א י ל א
ם
ת
י
נ
ד
י י
״ י ו .ווה כ פ ״
,,
ס ו ב י
נ
ו
~
ן
י א
נ
ו
ב
ר
0
? 2כאהד מ ה ם איני
״
״
י
י י
ל י ״ ,ש ב ח לשמי
,,
ש ו שיתהווה מ ל
ע נ
ב ״ ה ל נ ״ א ג ב י ר ת א " :״יי'
ם
0
י • מימיקל בכבוד ה ״ '
נ 0
1
א
' י י מ ל ד ב ר י ה מ ש נ ה ״ כ ל ש י ש נ ו במקרא•
ס
! י ״ ״ )קדושין .ס ו ף פ ר ק א•( מ ס ב י ר ר ב נ י
״*לי״
_
ו
ב
נ
י ג י י ל מ מ ש ה ר ב נ ו ע״ה ,א ף שיפי• י '
נ
י
<
י מ ־ ד ו ת
ב
מ
ה
ב
ך
י
י
ת
ו
ב
י
ע
ל
ע ל נ ל פנים אפילו חכי ל א ויי׳ לי
?
י
,
ק
־״יי
ל
י ב נ ו בכעסי ע ל ב נ י ג ד וראובן א ־ י
ל
ילים
ה
מ
ע
מ
ט
ל
מ
ן
ן
ת
מ
*לי• * ־ י ״ ש א ל י מ ת ו ך כ ר ס
ו
? י י ־ י ם
נ
נ ע נ ע ו נ ת ע ל מ ה מ מ נ ו ה ה ל כ ה ) ב פ ס ח י ם ־־י•
ב
ה
ב
ע
*
ל
יקים
*
ו ק ו
> ־ י ״
כ
מ
0נ
י ה
מ ל ״ י ׳־״יי
א
ניאה ש ל
נ
מ
ה
,
ם
פ
ע
ס
* ״ ־ ה
נ
ו א
ע
י
ב
ר
ך
ס
ע
ת
י
ל
ב
ס
ו
^
״
ל
ו נ
׳־למי• י ף 395ו ה ל א ה .ם א
א
מ
מ ו
צ
י
נ
ב נ ח
ת
י
ת
ם
ב
מ ק
ו פ י ר ו ש י ל ס ד ר נשים .ה ר ו צ ה
פ
י
ל
ת
ה
_
ח
ו
י
ת
ו
ו
,
ם
ל ,
ח
0
י
בע
ה
מ
ק
י
נה
י ^ ל י
ם
א
ו
5
5
" י '"
ל
ת
ף
^
״שנ״ד ,הוצאת
״ י ו איייי׳ א י ״ ' ״
י ד ע ו
8
ט
״
ת
״ י ד ר ע• ב•
י ף מאח ״ ״ י י
י ״ ו נ־נ־ר כ א ו פ ן פ ת א ו מ י ב ה י י ״ י
א
ט
״ ל ה ב נ ת ״ייה״־ז
? ״ ת ו נ ר י ה ח י ר ה ה־י׳יבי•
״ העמים ל י '
ע ו נ ו
א
*י• יי רצוי שיקרא א ת י י י א מ י
^ ק ו ל
3
ב ח ו
י ק ה והנד־ה•
י ״ ״ שיש ב ה מ עניני
•
ל
א
"
.
־״־קנו בסיום ה מ א מ ר ה י ה
7
1
לו רק לג״'"
נהיני .מקומות בפירושיו למשניות י ב ־ י
*
,
ה
מ
ע
־ ח יה
״״
1ב
ד
ה
אחיו * * י י
0
?
בצים
^
ג
ש
יל
נ
ל
י
״
וחפיליז !׳ יניי
ת ״יי*
ש
ה
ל
1
י״
ה
י• י ז א ת ה י א נ ו ס ח מ צ ב ת ק ב ו ר ת ו :
33
www.daat.ac.il
ק י
?
קום ל־*״
^
ע
נ
=
אילו נ מ י י י ל
.י ״ ״ ^ ף י ״
״ י י נציין ג 0א ת י ד י ע ת ו ה ג ד ו ל ה ב מ י ע י י ל ׳ ל ;
י
מ
י ״ ו מ ס ב י ר ״־־ ל
מ ה פ ט
י ר ה
נ ק ב ה
,ש י ם שי־״לי"
! £ל ה * * י 'ילא
ר ,י מהירח•
ו
׳ )במדבי
^ 1 1כ א ל ה ג ו ב ר י ם האלי
,״
? ל ה נ א כ ל ה ל ק יכבוש ח ל ק ו לבד ולא יעייי
׳•ראלי׳
ם
י
ו צ
,
ף
ה נ נ
״ 0 -מ נ ג ד ל נ ק ו ם נ ק מ ת ה־ ,ו ב ש ו ב ם
י ׳ י ) ש ם לא .מ ס ( .י א י י
א
ב א מ י י
צ
ז
י ל ,א י ה צ ב א :״ומי
את נ ב י=
ו
ו
ל א במהרי
״ ״ * 1ל ה י ו ת ש ל פ באמוני*•
ו
״
' ? .״ * ! ,ע י ט ב כ ב ו ד שמים
ז הזקנה ע י ש י ה י ה נ א ח ד מ ה ם ״ .ו מ פ ר ס ר ב נ י ״ נ ׳ " ־ ־ י
* ,לי נ י א נ ע ל מ ו ם י ו ת ר ב ע ו ל ם ו ה ר י ייייאי'
ז
א־״יתק מכל
^ ה ״ ״ ״ י
י
״
״
1י י נ ה סעיפים בצוואה•
י
:
ב
לזי־^ י ״
כנראה גם להרבות
' ! ! ' ! ? , -י בסוף מסכת פאה־
2
י ע י :י
ל
י
ל
נ
ס
י
^ ־ י
ה
ס
ה
ד!11
ה
״ ״
בהקפדתו ה ר ב ה ע ל ש מ י ר ת י ־ נ י י י ' י
ר
י
־
פ
^
—
ת
־ ־ י ם • ״ ־ ק ש י יי• י ש ל י י
צ י י
י צ א
*
£ע ל אחיי
ת
ב
ס״נ שר התורה צדיק יסוד עולם אדמ״ו הגאון הגדול מוה׳ ישראל ליפשיץ בן הגאון
ישראל
נשיא
ודאנציג,
מוה׳
הרצוג שאטלאנד
אבדק״ק
גדליה
זצוק״למכללת
אתר דעת -
וויינבערג
ולאנגבוהר
בעמ״ס תפארת ישראל על ש״ם משנה ,וס׳ עטרת תפארת על סדר
טהרות וקצור סי׳ דרך ישראל על המשנה ועוד היבורים נפלאים ,עלה לישיבה
מעלה ביום ד׳ צום גדליה והובא למנוחתו כבוד ביום עש״ק ה׳ תשרי
של
תרכ״א לם״ק .תנצב״ה.
ש מ ע ת י מ פ י מ ו ״ ר ה מ י ה ר ב הגאון ר׳ חיים ע ו ז ר י נ ו ב ס ק י זצ״ל ש ש מ ע בימי
נ ע ו ר י ו מ פ י ז ק נ י ה ד ו ר כ נ ר א ה ,ש ב ח ס פ ד ו ע ל ר ב נ ו ע מ ד א ח ד ח ג ד ו ל י ם ו פ ת ח את
ב ש א ל ה מ ה היתד .ג ד ל ו ת ו ש ל ב ע ל ת פ א ר ת ישראל .א ם בבקיאות ,הרי
ההספד
היו ע ו ד כ א ל ה ב פ ר ט ב ד ו ר ו ד ו ר דעה ,וכמו כן ב ח ר י פ ו ת ואם ב צ ד ק ו ת או בחסד
וכו׳ היו והיו ע ו ד ועוד כ א ל ה .ו כ כ ה ל א ח ר ר ש י מ ה א ר ו כ ה ש ל ש א ל ו ת ותשובות
ע ל יאתר ,שהיו וישנם ע ו ד כאלה ,ו ל א ח ר ש ה ק ה ל כ ב ר ה ת ה י ל ל ת מ ו ה ע ל הספדן
היא
ומה
הנפטר,
בעצם
כוונתו,
שהרי
לכאורה
בא
להקיל
ע ל ידי זה
ב כ ב ו ד הגאון
ל א ה ר כ ל ז א ת סיים ה ס פ ד ן :א ב ל ש כ ל ע ש ר ו ת ה מ ע ל ו ת ה א ל ה שפירטתי
י ת א ח ד ו ב א י ש י ו ת א ח ת ,ז ה בודאי ל א היה ,ובזה היה הגאון ה נ פ ט ר יהיד הדור.
הצוואה
כ ש ם ה׳ א ל ק י ישראל א ב י נ ו מ ע ו ל ם ו ע ד ע ו ל ם י
ע מ כ ם בני ו ב נ ו ת י ש ה נ נ י ה׳ ב ע ו ל ם ל א י ״ ט ; כ י ה נ ה ל א ש ר לא ידע
אדבר
ה א ד ם עתו ,א ש ר פ ק ו ד ת כ ל א ד ם י פ ק ו ד ע ל י ו ; לכן א ת נ ה צ א נ י צאן מ ר ע י ת י אדם
א ת ם א ש ר מימי ש נ ס ת י כ ל כוחותי ,ל ה ד ר י כ כ ם ל ט ו ב ת כ ם ב ע ה ״ ז ו ב ע ו ה ״ ב ;
אתם;
לכן גם ע ת ה ה נ נ י ו ה נ נ י ל ה ו ד י ע ל כ ם ב נ י ו ב נ ו ת י ש ל י ט ״ א ר צ ו נ י האחרון ,אשר
בטוה
לבי
באהבתכם
לאביכם ,שתדקדקו
ב א מ ר י א ל ה לקיים כ ל מ צ ו ת י אליכם
ב ז ה ב ל י שום פ ק פ ו ק ושנוי ה ״ ו ; ו א ת ם ש נ י בני ה ג ד ו ל י ם שליט׳׳א ,א ש ר ידעתי
כ י ה נ נ כ ם ה׳ ב ר ו ב ר ח מ י ו כ ח ב ה ע ת ק ה מ ל ה ״ ק ל ל ש ו ן עם א ש כ נ ז מ י ד א ה ר ה ש ב ע ה
תעתיקו
כ ל ה צ ו ו א ה ח ז א ת מ ל ח ״ ק ללשון אשכנז ,חוץ מ מ ה ש א ״ צ לנשי׳ ,כמד,
עקםעמפלארע
שליט״א
לשמוע
אהד
) = ע ו ת ק י ם ( ,כ פ י ח נ צ ר ך ל כ ל א ח ו ו ת כ ם ,כדי ש ג ם ה ב נ ו ת ב נ ו ת י
יבינו מ ו צ א ש פ ת י להם ,ו ש מ ר ו א ת ד ר ך ה׳ .לכן ה ק ב צ ו ב נ י ו ב נ ו ת י
ד ב ר ה׳ מ פ י ל א ח ר ו נ ה א ת כ ם ב כ ל ל ,וגם ב פ ר ט איהד אי״ה ה ד י ב ו ר ל כ ל
ו א ה ד מ מ כ ם כ פ י ה נ א ו ת ל כ ל א ח ד ל ב ד )הג״ה ב ע ו ה ״ ר נ ח ט פ ה השעה ,ו ל א
הספיק רבינו לגמור הצוואה כפי כוונתו הקדושה( .ועתה הקבצו ושמעו א ל ישראל
אביכם.
א.
ושמרו
א מ ר ה ק ב ״ ה ע ל א א ע ״ ה כי ידעתיו א ש ר יצוד .א ת בניו ו ב י ת ו א ח ר י ו
א ת ד ר ך ה׳ ,ל מ ע ן ה ב י א ה׳ ע ל י כ ם ב ר כ ה והיים ע ד ע ו ל ם ; ל כ ן גם א נ י
א ב י כ ם ה מ ת ל ו ג ן ע ת ה ב צ ל ש ־ ד י ב ע ת ק ר י א ת כ ם מ כ ת ב י זח ,מ פ ת ח ש פ ת י מ י ש ר י ם
בראשית
הכמה יראת ה׳; הנה בני ובנותי שליט״א אביכם מבקש ממכם ,מ כ ל
14
www.daat.ac.il
א׳ מ מ כ ם ל ש מ ו ר א ת כ ל ד ב ר י ה ת ו ר ה ה ק ד ו ש ה ומצותיה ,כ א ש ר צובר ה׳ אלקינו,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הן ד ב ר י ו ש ב כ ת ב ו ש ב ע ״ פ כפי ה מ ק ו ב ל לנו ,כ י ג ם ת ו ר ה ש ב ע ״ פ א ל ק י ת ה י א
׳
ב ת ה ״ ק ה מ פ ו ר ס מ ת ב כ ל דרי ע ו ל ם ל א ל ק י ת ,בפירוש ,ל א ת ס ו ר מ ן ה ד ב ר
וכמ״ש
א ש ר יגידו ל ך ימין ו ש מ א ל ; א ״ כ ה ר י שידע ה ק ב ״ ה מ ה שיצוו ה כ מ י ה ד ו ר ודור
ה ק ד ו ש י ם א ש ר בארץ המה .וצוונו עליהן ל ש מ ר ן ; ו ל כ ן א ם י ת ד מ ה ב ע י נ י נ ו מ צ ו ה
א ה ת או ה ב ר ת ה מ א ל ו ה מ צ ו ת כ מ ת נ ג ד י י ם ל ש כ ל אנושי ,א פ ״ ה נ כ ו ף אזנינו ל ש מ ו ע
ד ב ר י א ל ק י ם היים מ פ י חכמינו ז״ל ,כ י אז כ ש ע ל ה ב מ ה ש ב ה ל פ נ י ה ם ל צ ו ו ת נ ו אלה,
הי׳ ד ו ה ה ק ו ד ש ג ו ס ס ה בהם ,ושכיגה )כ״י( מ ד ב ר ת מ ת ו ך ג ר ו נ ם ; ו ה א ד ל א נ כ ת ב ו
ב פ י ר ו ש ,כ ב ר ת ר צ ו ה ז ״ ל ]עירובין דכ״א ב [ ; ו מ ל ב ד ז ה י״ל שהיא ק ו ש י ת תהו,
ד כ מ ו כ ן יש ל ה ק ש ו ת ל מ ה ל א נ ת נ ה ת ו ה ״ ק ל ד ו ר ש ק ו ד ם ת ר ה מ ד ב ר ן א ו ל מ ה
ל א נ ב ר א ה ע ו ל ם ק ו ד ם הזמן ש נ ב ר א ? וכ״כ יש ר ב ב ו ת קושיות ,א ש ר ל פ י ד ע ת י נ ו
ד ע ת ה ג ב י ם ,היה ר א ו י שיעשה א ו ת ם ה ק ב ״ ה ב א ו פ ן א ח ר מ מ ה ש ע ש ה א ו ת ם ב א מ ת ;
לעולם
אבל
העמומים
תהיה
עם
י ר א ת ה׳ ע ל פגיגו
עצמות
החכמה
של
לבלי
הבורא
גתערב
יתשו״י,
למדוד
שכליגו
והשגתינן
וכאמור
לא
מהשבותי
כי
מ ת ש ב ו ת י כ ם נ א ו ם ה׳.
ל כ ן א ת ם ה ו ב ב י ל ב י שליט״א ת ד ק ד ק ו מ א ד מ א ד ) ה כ ל ( ] ע ל כ ל [ מ צ ו ה ד א ו ר י ת א
או
ד ר ב נ ן ,ואפי׳ ב מ נ ה ג ן ש ל י ש ר א ל ת ו ר ה ,א ל ת ט ו א פ י ל ו כ ר ו ח ב ש ע ר ה כ פ י
שקבלתם
מאבותיכם בכל ארחותיה אורהות היים; וכ״ש שתזהרו מאד מלעבור
ע ל ש ו ם ל ״ ת הן ד א ו ר י ת א או ד ר ב נ ן .ו ה ת ב ו נ נ ו ה י ט ב ! כ י א ם גם ע ת ה ה ת ע ל מ ת י
ממכם,
ועיניכם ל א י ר א ו נ י ; א ב ל ת ד ע ו נ א מ נ ה כ י רוהי א ש ר ע ת ה ב צ ל ש ־ ד י
תתלונן
ת מ י ד מ ר ח פ ת ס ב י ב ל כ ל א ח ד מ מ כ ם ,ש ש ו ש מ ה ב ע ש ו ת כ ם .ר צ ו ן קוגינו,
ו מ צ ט ע ר ה ״ ו א ם ת ט ו מ ן ה ד ר ך ה י ש ר ; ו ת ד מ ו אן ב נ פ ש כ ם ש א ב י כ ם ע ו מ ד ל פ נ י כ ם
בוכה ומתהנן לבלי תעכרו נפשי העלובה ,האוהבכם יותר מנפשו ,ובלי להשבית
בעולם
מנוהתי
לנשמתי,
דבר
הנצהי;
ע ל כן
ה ת ה ז ק ו ו א מ צ ו בה׳
לקיים כ ל מצוד .ה ב א ל י ד כ ם
עבירה
ה״ו;
ואם
ה ״ ו יזדמן
אלקיכם,
ועשו
נהת
רוח
ב ה ת ל ה ב ו ת הקדושה ,ומלהשמר מלעשות
לפניכם
מקום
מכשול
הנועד
לעבור,
זכרו
כבוד
ב י ת א ב ו ת י כ ם ע ד עשרי דרי ,ו ה מ ל ט ו ע ל נ פ ש ו ת י כ ם מ מ ק ו ם הנםיון ההוא,
הרהק
כ מ ט ה ו י ק ש ת ,ודעו וראו כ י ר ק מ נ ס ה ה׳ א ל ק י כ ם א ת כ ם ,ו מ ה ר ב ט ו ב
הצפון
למי ש נ ת נ ס ה ו ע מ ד בנסיון — ,ו צ א ו ר א ה כי כ ל ג ד ו ל ת א א ע ״ ה ש נ ב ר ר
ה ו א ו ז ר ע ו א ה ר י ו ו נ ת ק ר ב ו ת ה ת כ נ פ י ה ש כ י נ ה מ כ ל גויי ה א ר צ ו ת ,הי׳ ז ו כ ה ל כ ל
ז ה ב ע ב ו ר ש ע מ ד ב כ ל נ ס י ע ו ת י ו ; וצאו ו ח ש ב ו כ י ע ו נ ג ה ה ט א ה ו א ר ק רגע ,א ב ל
ה מ כ א ו ב א ש ר י ש א ר א ח ר י ו כ ס י ל ו ן ב ל ב עמוק ,ה ו א יהי׳ לעולם ,ב ע ה ״ ז ו ב ע ו ה ״ ב
ע ד ב ל י קץ .ל כ ן א ת ם ב ב ו ת ע י נ י שליט׳יא ,ל כ ו ב נ י ם ש מ ע ו ל י לקיים כ ל מ צ ו ת ה׳,
הן ב מ צ ו ת ש ב י ן א ד ם ל מ ק ו ם ב״ה ,והן ב מ צ ו ת ש ב י ן א ד ם ל ה ב י ר ו ,ל ע ש ו ת ט ו ב ו ת
ל כ ל אדם ,ו ל ב ל י ל ע ש ו ת ח ״ ו רעד ,לשום אדם ,ו כ ל זה אפי׳ ל נ כ ר י ב ש ו ק ,ואפי׳
לשונא
או אויב א ש ר ר ד פ כ ם ,א ם ת ז כ ו ש י מ ס ר ם ה ק ב ״ ח בידכם ,א ל ת ש י ב ו ל ו
גמולו בראשו ,אלא התלילו עליו טובו! /למען תהיו ותשכילו ותצליהו גם בעוה״ז
בכל
מ ע מ ד ש י ג ז ר ה ק ב ״ ה ע ל י כ ם ל ט ו ב ה ,כי ל א בהון ר ב ו ע ו ש ר עצום ,ו ב כ ב ו ד
ו ב ר ו מ מ ו ת י ו כ ל ל ה צ ל ה ת ה א ד ם בעולם ,כ י כ ל א ל ה ה מ ה ה נ ג ז ר י ם ע ל ה א ד ם ק ו ד ם
בואו
לעולם ,מ ט ע ם נ ע ל ם מ ע י נ י כ ה ו ת האדם ,א ב ל ה צ ל ה ה ה א מ י ת י ת ש ל א ד ם
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -
הרצוגע מ ד ו א ש ר ה ע מ י ד ו ה ב ו ר א י ת /
מכללתח ו ג מ
מזלו( ב מ
כשישיג מ ג ל ו )או צ ״ ל
בעוה״ז
ויהי׳
ה ע ו ש ר א ו הבינוני ,ואם
במעמד
לעשות כפי
תשמרו
המבואר ,מובטחני
ב ז כ ו ת א ב ו ת י ה ק ד ו ש י ם זצוק״ל ,כי ת מ י ד ל א י ע ז ב כ ם ה׳ ,וישפיע ע ל י כ ם ט ו ב ת ו
גם בעוה״ז ,מ ל ב ד ש ת ש מ ח ו א ת נ פ ש א ב י כ ם היודע צ א ת כ ם ו ב ו א כ ם ב ע ו ל ם ש כ ו ל ו
טוב ,ו ב ע מ ד י ש ם ס מ ו ך ל כ ם י ־ ה א ת פ ל ל ב ע ד כ ם ו ב ע ד ז ר ע כ ם וזרע ז ר ע כ ם ל א ו י ״ ט
ל ט ו ב ל כ ם כ ל הימים ב ר ח מ י ו י ת /ו ל מ ע ן ת ח י ו ב נ ע י מ ת כ ם וישרותיכם אהובי׳ ונחמדי׳
ח נ ן ו ל מ ט ה חן ,ו כ ל
למעלה
ב ר ך ה׳ ,זרע
רואיכם יכירו וידעו כי א ת ם זרע
י ש ר א ל עבדו.
ה נ נ י מ צ ו ה ל כ ם בני ו ב נ ו ת י שליט״א ,ש כ ל מ י שיבוא ל פ נ י כ ם
ב.
ממכם
אל
טובה ,ויהיה מ י שיהיה ,ואפילו ש ו נ א
שום
ואויב ,ואפילו
לבקש
נ כ ר י בשוק,
ת ש י ב ו פ נ י ו ר י ק ם מ כ ל וכל ,ו א ם ל א ת ו כ ל ו ־ ל מ ל א ת ל ו כ ל ב ק ש ת ו ,ואם ג ם
מ ק צ ת ל א ת ו כ ל ו ל ע ש ו ת לו ,ד ב ר ו נ א ע ל ל ב ו ד ב ר י ת נ ח ו מ י ן ב נ ע י מ ו ת ,ל ה מ ת י ק
לו מ ח ש ב ו ת י ו ,ו ה ת נ צ ל ו ל פ נ י ו ב כ ל י כ ל ת כ ם ,ל מ ע ן יראה ש א ת ם מ צ ט ע ר י ם בצערו,
וישוב
בלב שמח
מלפניכם
י ו ת ר מ א ש ר בא
ה ש מ ת מאד מאד
לפניכם ,אולם
מ ל ע ש ו ת ר ע ה לשום א ד ם ח ״ ו ואפילו לנכרי ,אם לא שיהיה ה ד ב ר מ ו כ ר ח ב ע ב ו ד ת
ה׳ כגון ר ש ע ש י ר צ ה ל ה י ו ת שוחט ,וכדומה ,או ש ה ד ב ר מ ו כ ר ח ל ה צ ל ת ע צ מ כ ם
ואת
ש ל כ ם ,שהוא רודף א ת כ ם להזיק לכם ,אז ה ר ש ו ת נ ת ו נ ה ל כ ם לקצץ כ ח ו
ע ד ש ל א יכול ל ה ר ע לכם ,א ב ל ע ד כאן ותו ל א — וזהו ד ר ך ה ת ו ה ״ ק ד ב י כ ו ל
ל ה נ צ ל מ ה ר ו ד ף בא׳ מ א ב ר י ו ,אינו רשאי ל ה ר ע לו יותר מ ז ה —־ אולם אם י ק ר ה
ל פ נ י כ ם ל ע ש ו ת ט ו ב ה לשונא ,אפי׳ ע ש ה ל כ ם כ ל ה ר ע ו ת שבעולם ,ב ר כ ו ה׳ א ל ק י כ ם
שזיכה א ת כ ם ל ע ש ו ת ט ו ב ו ת לשנאיכם ,ואל ת ז כ ר ו לו ר א ש ו נ ו ת ,ו ע ש ו ל כ ם כ נ פ י ם
כ נ ש ר י ם ל ה ע נ י ק ע ל י ו טובות ,והס מ ל ה ז כ י ר ל פ נ י ו גם מ ל ח א ח ת מ א ת אשר ע ש ה
וזהו
לכם:
מדת
הנדיבות אשר
בהם
מוכתר
נפש
יקרה,
ודי
לו הכאב
אשר
ב ל ב ו כ ל פ י ד יבער ,כ י נ צ ר ך לכם ,וה׳ ישלם ל כ ם ט ו ב ת כ ם במדד .ג ד ו ש ה ו ט פ ו פ ה
והזדרזו מאד לבשר לכל אדם בשורה טובה ו ה ש מ ת לכם מלהודיעו בשורה לא
ט ו ב ה ח ״ ו ; וכן ד ק ד ק ת י ב ע צ מ י מ א ד מאז פ ת ח ה׳ עיני.
א ל יהי׳ ל כ ם שום ה ל ק ב מ ה ל ו ק ת ה ק ה ל ,ואפי׳ יהי׳ מ ה ל ו ק ת שהיא לש״ש,
ג.
כגון
ב ק ב ל ת ר ב או ש ו ה ט וכדומה ,א ל ת ת ק ו ט ט ו ע ל זה עם כ ת ש כ נ ג ד ד ע ת כ ם ,
ולא
ב ע ר כ א ו ת ש ל גויים או
ת ח ת מ ו על שום
כתב של
בקובלנא
כ ת זו ל ב ו א
במשפט
דייני ישראל ,ר ק א מ ר ו ד ע ת כ ם כי כ ך נ ו ט ה ותו לא ,א ו ל ם א ם ירצו
מחדשי
בראש
חדשות
רועה
והיו
לשנות מנהגן
של
ישראל
ב ב י ה ״ כ ,או
כשירצו
לקבל
אוילי ,שאינו ב ק י בדיני תורה ,ו כ ״ ש כ ש י ד ע ת ם שהוא א פ י ק ו ר ס ,אז ק ו מ ו
לאנשים,
ואם
ידעתם
שהקב״ה
נתן
כח
בידכם
לעקור
מלתעות
כפירים,
ל א ת ח מ ל ו ולא ת כ ס ו ,והעירו מ ל ח מ ה ע ל שונאי ה׳ ה מ ב ק ש י ם ל ק ע ק ע ב י צ ת ישראל,
ושאו נס כ י לה׳ ה מ ל ח מ ה ,וה׳ י ע ז ר כ ם ויהי ע ל י כ ם ס ת ר ה .
ד.
ת ח ז י ק ו ש ל ו ם ו א ה ב ה ו א ח ו ה ב י נ י כ ם ב נ י ו ב נ ו ת י שליט״א ,ו א ם ג ס ה״ו
יתקומם
בין
להשריש
ה ש נ א ה ב י נ י כ ם ; ולכן א ם ת ה י ו פ נ י ם א ל פנים ,מ י ד קודם ש ת ל כ ו כל
אחד
36
אחד ממכם
להבירו דבר
שראוי
ל ה ת ק ו ט ט עליו,
לא
תניחו ה״ו
מ ח ב י ר ו ת ח ב ק ו ו ח נ ש ק ו זא״ז ,ואם בין אח ל א ח ו ת ,י נ ש ק ו זל״ז ע ל ה י ה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
ב
כ
ל פעם מ . , ,
*
ג י א א' מ מ כ ס ע ם ח ב י ר ו יחדיו ,יהיו נ פ ט ר י ם זמ״ו ב ח י ב ו ה
ישוק,
* ת ו א ח ו ת ב ג ש י ק ע ל היד*.
.
ש ל י ט ״ א ,ת מ כ ו זה א ת זה ב כ ל כ ח כ ם ב כ ל ענייו ,ה ן ב ע נ י י נ י
עוף,
י
ס י
יג
ן
א
^
א
ן
2
מה,
י כ
ת
ת
א
לתכ
אטמו
*ו
ס
ז
י
ס
׳
ו ל א י ק ר א כ ם לעזרה ,ת מ ה ר ו כנשרים ע פ ו ת להושיע ל ו
ב ו ב ג ו ש ל ק ״ ו כ ש י ק ר א כ ס לעורו ,א ל ת ע ל י מ ו עיניכם ,ו א ל
ם
ל מ ל א ו ת ב ק ש ת ו כ כ ל א ש ר תוכלו .ובפרטות תשגיחו ה י ט ב ע ל
ס
^
< ד ק ת ר ב ק ה שליט״א.
אליי! י
7
ע ד י י
^
א ן ב י כ
כ
י ^ • א ו ב ע נ י י נ י הממון ,וכי׳ש כשתשמעו שחייו א׳ מ מ כ ם נ ב ו ך
מצוך
יל,
א
כל
א
^ ת
ג ן
,
ץיו
^
• ל כ ס ב נ י ו ב נ ו ת י שליט״א ,ש ב כ ל חודש נ י ס ן ו ב כ ל ח ו ד ש
^
ח ד ה ח ו ד ש ה ס מ ו ר ל ו מ ל פ נ י ו א ו לאחריו ,יכתוב כ ל א׳ מ מ כ ם
^
ר י ש ת ש ל י ם ו ב ר כ ת ש מ ח ת יו״ט ,ו כ ״ כ ביום הלידה ש ל כ ל א /
ן
^
״
ר ב
.
ח
^
י
*"י חשון,
ן
י
י י י א ח ו ת י ו ש ל י ט ״ א ב ר כ ת מז״ט ,והגה יום הלידה ש ל ב נ י
י ט
ה
"*
0
י א י׳־א מ נ ח ם .י ו ם הלידה ש ל ב נ י ר מ ״ מ שליט״א ה ו א
הלידה ש ל בני
^
׳ לאוי׳׳ט ה ו א
^ יי׳׳ט
ח א ב לרחם .יום
כג!
של בתי הענא
^
^לל
בביתיכם.
לכלי
ל^1
ב
י
ת
י
5
ה
(
ו
ב
א
ת ח י
ף ׳
ן י ן 0
ה
ד
5י
קול
י י ת כ ם שלימ״א .ו מ מ י ל א מ ש ת מ ע שצריך שתשיבו כ ו ל כ ם ב ב ר כ ה
י מ
ן ״
י?ז
ג י
ר א ל
ר י ת פ א ר ת ישראל ,ו ב י ו ם ש ל א ח ר י ו ח ו ז ו ת א ו ת ו פ ר ק ו ת ל מ ד ו ע ו ד
ה ל ן
^ ו מ י י ו ם ויזם .ה י ץ משיהי׳ א ו נ ם ג מ ו ר מאוד ,א ב ל כשיעבור א ח ״ כ
0י
יגיכ
מ
י
ס
סיס
ל א ו ת א ת א ש ר ח ס ר מ מ כ ם ,ו ה ק ב ״ ה ב ז כ ו ת זה יצליחכם ב כ ל
^ ^ ש ב ת ק ו ד ש ת ל מ ד ו ב כ ל כ ל ת ש ב ת שלנו ,ל כ ל הפחות ג׳ א ו ד׳
*תפלל
* י ק א פ ש ר ל כ ם ב נ י ש ל י ט ״ א חוכרים ,ת ל כ ו ע ר ב ובוקר לביזהכ״ג
תפללן
יחר
צ
ע
ת
א
י׳
ס
^ ו *
כ י כ ב י ם ביגיניס ,ת ת פ ל ל ו מ ע ר י ב ביחידות ע ד א ח ר ב ר ב ת יראו עינינו.
ל
ב
ה
*
^
א
ג ג י
ק ד ן
מ<*וה ל כ ם ב ג י ו ב ג ו ת י שליט״א ש ב כ ל ק ״ ש הכווגו ב פ ס ו ק ש מ ע
^
י ק
י
י ם
׳
וכן
ג ה ג ה
ד
ת
מ
י
ך
מ
י
ו
ם
ש
ה
א
,
ר
ה
׳ עיגי ב ב ל ע ת שאמרתי
* הזה ,ה ע ב ר ת י י ד י ע ל עיני ו ד מ י ת י א ״ ע כ א ן בימי ילדותי כשעמדה
ן ן ף
יי ל א
א י ל ם כ ש מ ת פ ל ל י ם ה ק ה ל מ נ ח ה ו מ ע ר י ב ב י ח ד ב ע ו ד יום ,ל א
< ב י ר ר ק מ נ ח ה ו ת פ ל ת י ״ ח ש ל ערבית ,וכשיגיע זמן קיימו ,דהיינו
ג ׳
^
ימי
י י ו ל א ת ש נ ו ח ״ ו מ ז ה מידי ר ק כשיש אונם ג מ ו ר ח״ו.
^ ^ א ה ד מ מ כ ם ב נ י ש ל י ט ״ א ת ל מ ד ו ב כ ל יום לכה״פ פ ר ק א׳ ב ס פ ר י ו ר ע
יק ל
ךג
מ
ז
ז
ה
יעז״ר ש ל י ט ״ א ח ו א בט״ו כסליו ,יום הלידה
ב י ״ א ט ב ת ,י ו ם חלידה ש ל ב ת י ג נ ע ג ד ל תחי׳
ה ל י ד ה ש ל ב ת י ר ב ק ה תחי׳ ל א י ״ ט ה ו א ב כ ״ ט
ת ח י ׳ ל א י ״ ט ה ו א בז׳ חשון ,וכ״כ כשיחוגן ה׳
ב ח י ת ו ן מ ז ר ע כ ם שליט״א ,א ו ב ה מ ל ט ת זכר,
ת
ה
**יקיז זציק״ל עלי
ו ק ר א ה ל פ נ י מ ל ה ב מ ל ה שמע ישראל ,כ ל ו מ ר
ע ו ר
ת
א ל י מ צ ו ת א ב י ר ש ב ש מ י ם ש ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ושבע״פ ,ב י ן ש ת ב י ן
י
טעמי״ י ה י א א מ ו נ ת ת ו ר ה מ ן השמים ,׳ אלקינו ,הויה ה ו א רחמים,
ה
1
ם
כ א סע׳ ו כתוב שדבר וה מגונה מאד•
37
www.daat.ac.il
בעולם ,בין ל ט ו ב א ו להיפר,
מכללתש ו
דעת -ש י פ ג
אתר מ ה
ו א ל ק י ם מדה״ד ,כלומר ,ו ד ע כ י כ ל
הרצוג
ה ו א ב ה ש ג ח ת ו י ת /א ם ל ש כ ר על ע ש ו ת ך רצונו ,א ו ל ע נ ש ך ע ל ע ב ר ך ה״ו ע ל
דבריו ,ולא ח״ו ב מ ק ר ה פ ג ש ך ד ב ר ,והוא א מ ו נ ת השגהה ,ה׳ אהד ,ר ״ ל א ב ל דע,
כי גם כשייסרך ח ״ ו א ב י נ ו ש ב ש מ י ם ,כ א ב א ת בן ירצח ,ל א ח״ו ל נ ק ו ם ע ל ש ע ב ר ת
ע ל רצונו ,ר ק ל ה ע י ד ך ל ש ו ב מ ט ע ו ת ה או ל נ ס ו ת ך ,ובין כ ך ו כ ך הוא ל מ ע ן ה ט י ב
ל ך ב א ה ר י ת ך ב ע ו ל ם שכולו ט ו ב בעוה״ב ,והיינו ה׳ אחד ,ר ״ ל גם מ ד ה ״ ד מ ד ת
הרהמים
הוא
השארת
הנפש .
י.
מ א ח ד ו ת ו ית׳
בעולם
ח א ח ד ו ת שאין ש ם
ה ר כ ב ה ,והיינו א מ ו נ ת
2
א ת ם בני הזכרים בכל ער״ח
ת ת ע נ ו ע ד חצות ,חוץ כ ש י א ר ע ס ע ו ד ת
ברית ,א ו שום יום ש מ ח ה לכם ,א ו כשיש ח ״ ו שום מ י ח ו ש או עיפות א ו ש א ר
צורך ,א ״ צ ל כ ם ל ה ת ע נ ו ת ; ו ע כ ״ פ ת ל כ ו כ ל ש א פ ש ר ל כ ם ל ת פ ל ו ת יוכ״ק ע ם הקהל.
יא.
כ ל ש י ש ביה׳יכ ב ע י ר כ ם ש מ ת פ ל ל י ם שם בי׳ ,ת ת פ ל ל ו ש ח ר י ת ו ע ר ב י ת
בי׳ ו ל א ביחיד ,ו כ ב ר א ח ז ״ ל כ ל ש י ש ל ו ביה״כ בעירו ואין נ כ נ ס ש ם ל ה ח פ ל ל
נ ק ר א ש כ ן רע ,ר ״ ל ש ח ק ב ״ ח מ ת ר ח ק מ מ נ ו כ מ ו ש מ ת ר ח ק א ד ם משכ״ר ,ואינו
שומע ת פ ל ת ו ,חוץ מ ש י ש לו ל א ד ם שום מיחוש ,א ו שיהי׳ ל כ ם צ ו ר ר גדול ,אז
ת ת פ ל ל ו ב ב י ת כ ם א ב ל ב ח ד ר מיוחד שאין בו המון ב נ י בית ,ו ב ת פ ל ת ש״ע ת ע מ ד ו
ת מ י ד ב מ ק ו ם א׳ מיוהד ל כ ם ל ת פ ל ה ב ב י ת כ ם ,וגם ל א ב ת ו ך המון ב נ י הבית.
יב.
ה״ו ל כ ם ב נ י הזכרים ו ה נ ק ב ו ת ש ל י ט ״ א ו ל כ ל ב נ י ב י ת כ ם ל ש ת ו ת ח ל ב
ש ל א נ ה ל ב ב פ נ י ישראל ,א ו מ ל ש ת ו ת ס ת ם יינם ,וכ״ש מ ל א כ ו ל ג ב י נ ה ש ל נכרים,
או מ ל ה נ י ה מ ש ר ת ת עכומ״ז ש ל כ ם ל ק נ ו ת ד ב ר ב ש ב ת ק ו ד ש ב ע ד מ ע ו ת ,ואפי׳
בהלואה
א ס ו ר לכם ,ר ק פ ת ) ה ג ״ ה :ו ל ח ם ש א פ ה ע כ ו ״ ם ל צ ו ר ר ע כ ו ״ ם ב ש ב ת ,
מ ו ת ר ר ק ב ש ע ת ה ד ה ק א ו ל צ ו ר ך מצוה ,ר ק ש ל א י א מ ר מ ע ״ ש ל ע כ ר ׳ ם ש י א פ ה
בשבילו ,כן ה ע ל ה ר ב י ג ו ז צ ו ק ״ ל ב כ ל כ ל ת ש ב ת ,ועיי״ש בדין א מ י ר ה ל ג ב ר י סי׳
ז׳ ,ד׳( ,ו ש כ ר ו כ ד ו מ ה ש נ צ ר ך ל א כ י ל ת ש ב ח מ ו ת ר ל כ ם ל י ק ח ב ח ל ו א ה ב ש ב ת .
וכ״כ
אסור
לכם
לשתות
קאפע
שבשלו
עכו״ם
או
הממו אצל האש
בשבת
לצורככם ,וכן ש א ר ת ב ש י ל ש ב ש ל ו או הממו א צ ל ה א ש ב ש ב ת ,ורק ב י מ ו ת ה ה ו ר ף
יעמידנו
עכומ״ז
ב ה ר ע ה ר קודם ה ס ק ה .מיהו ב ש י ש ל א ד ם ק צ ת הולי) ,א .ה.
יעויין א ו ר ״ ה סי׳ ש כ ה סע׳ ז (.מ ו ת ר ל ו מ ר ל נ כ ר י ל ב ש ל לו ד ב ר .
יג.
א ת נ ה ב נ ו ת י ש ל י ט ״ א ו כ ל ו ת י ש ל י ט ״ א יהי׳ א ס ו ר ל כ ם ל י ל ך אפי׳ ב מ ק צ ת
ש ע ר ו ת ר א ש י כ ם מ ג ו ל ו ת ,ו כ ל א ש ר ת ע ש ה ח״ו ו ת ע ב ו ר ע ל צוויי זה ,יהי׳ א ס ו ר
ל ה ל ה ז כ ר ע ל שמי ל ו מ ר ב ת פ ל ו נ י בין ב כ ת ב א ו בע״פ ,ו ל א ת א מ ר ע ל י א ב י א ו
חמי ,ו ל א ת ז כ ר ש מ י ע ל בניה ,ו ל א ת ב ו א ע ל ק ב ר י א ו ד׳ א מ ו ת ס מ ו ר ל ק ב ר י
לעולם — ,ו ד ב ר זח יחא ח ל גם ע ל נ כ ד י ח נ ק י ב ו ת שליט״א .וכן כ ל מ ג ל ח ב ת ע ר
פ א ת זקנו מיוצאי ירכי אפי׳ נכדי ,יהי׳ גזירה זו ה ל ה עליו .ו א ם ח ״ ו נ כ ש ל א׳
2הכוונות הנאמרות כאן הם רק בתור תוספת לכוונות שנתבארו בשו׳׳ע םי׳ םא סע׳ ו
וסי׳ םה סע׳ א דהיינו לכוין בשמות אדני אדון הכל היה הוד ,ויהיה ,ובאלקינו תקיף
בעל היכולת והכוחות כולם .ובאחד שהוא יהיד ומושל בשמים וארץ וד׳ רוהות.
38
www.daat.ac.il
הרצוג או בסי׳ י״ב ישבע לפני ב׳
בסי׳ זה
מהנזכר
מהזכרים והנקיבות הנ״ל בדבר א׳
מכללת
אתר דעת -
עדים שלא ישוב עוד לאולתו ,ואז ושב ורפא לו.
יד .בע״ש לא תאכלו בהצות סעודה שלימה בשר ותבשיל כמנהג המתתדשים,
אם לא שיהי׳ אז סעודת מצוה ,ורק בשבת קודש יאכלו ענוים וישבעו בשר ודגים
ותתענגו על ה׳ ויתן לכם כל משאלות לבכם לטובה ,ואל תפנו אל אשר יאמרו
לכם הנאחזים ברשת יצה״ר כי האכילה בערב תזיק — כי שקר דברו אלה הכסילים
כי שלוהי מצוד! אינן נזקין ,כי אבותיכם מעולם נהגו בדרך קדושה זה ,ועוד ינובון
בשיבה ת״ל ודשנים ורעננים יהיו ,ולכן הנני מזהיר לכם מאוד בזה בני
ובנותי סליט״א.
טו .בכל ע״ש באיזה שעה שתרצו אהר הצות ,תרהצו פניכם וידיכם בהמין
ובבורית ,ותלבשו אז הכתונת — ולא בשבת בשהרית כמנהג הבורים, ,אמנם אם
יהי׳ שום אונם שלא תוכלו ללבשו קודם שבת ,אז תלבשוהו עכ״פ בלילה אהר
צאתכם מביהכ״נ קודם קידוש ,ורק אם לא הובא לכם כתונת עד אהד הקידוש אז
עכ״פ תלבשוהו כל שאפשר מיד ללבשו עוד בשב״ק ,אבל ה״ו ללבשו במוצש״ק
או ביום א׳ או בלילח שלאחר יום א׳ י ,רק ביום ב׳ ובימים שלאהריו מותר ,ואם
יהי׳ עיו״ט ביום א׳ ,מותר ללבשו לעת ערב קודם כניסת יו״ט .ודבר זה אני
מצוד .לבני ולבנותי כולם שליט״א ,וכלכם בשב״ק בערב תלבשו בגדי שבת.
טז .קודם רהיצת פניכם כנ״ל תכינו השולהן עם המפה של שבת עליו,
ואתם הזכרים שליט״א תעמידו הנרות בעצמכם על המנורות ,ותהתכו ראש
הפתילות כדי שיהא נוה להדליק ,כל זה תעשו בעצמכם ,אם לא יהי׳ שום אונם
או שטנה שלא תוכלו לעשות כן בעצמכם ,אז יעשה ע״י אהרים ,אבל מצוה בו
יותר מבשלוהו.
יז .הזהרו מאד מאד בני ובנותי שליט״א מן הכעס ,ומן הגאוה ,ומפנים
זועפות ,כי הכעס יזיק מאד להבריאות ולהשכל ולהזכרון ,ואם יכעיסכם אדם,
עכ׳יפ הזהרו שלא תדברו אז בקול רם ,כי זה כאש לנעורת וכגפרית על גהלים
בוערות ,ואם אפשר לכם תעזבו מיד ההדר ההוא ותלכו להדר שאין שם אדם או
להוץ והנאור .תשפיל את האדם יותר מאשר ידומה ,ופנים זועפות ירהיק ממנו
כל אדם ,ותתעבהו מכל אוהב ורע; אלא תרגילו א״ע להקדים ולקבל כל אדם
בפנים יפות ,וכן הזהירגו הז״ל הוה מקבל כל אדם בשמהה ,וזה ירבה לו לאדם
אוהבים רבים ,ואין לך הצלחה גדולה יותר בעולם מאילו שיהיו לו אוהבים רבים— .
ואעפ״כ' לא תזלזלו בעצמכם להתערב ביניהן להיות כא׳ מהם .כגון לעמוד
בלהק קשר אנשים כשעומדים בשוק ,או לישב בהברת משהקים בהתונה וכדומה,
ועי׳ מ״ש בפירושי למסכת אבות פ״ב מ״ד סי׳ 31בד״ה וזהו שאמר ההכם וכו׳
ע״ש תדקדקו שם מלה במלה בכל הדברים שכתבתי שם באותיות מרווהים— ,
והקשרו הדברים ההם מאד על ובתוך לבבכם ,והכלל העולה מזה כשתבואו בין
בני אדם פשוטים תרהיקו א״ע מכל דברי שהוק ובדהנות ,ולא יהיו דבריכם
עמם כ״א מענה רך ,ותכליתיים ,ושקודיים ,ערנסט בל״א.
3זה שייך דוקא בארצות הנוצרים ,כמובן.
39
www.daat.ac.il
הרצוגד כ ל יום ב ש ח ר י ת כ ל י ו
מכללתל ל מ ו
אתר״ אדעתה-ז ה ר ו
יח .א ת ם ב נ י ה ז כ ר י ם ש ל י ט
.
ל כ ח ״ פ ד ף א׳ ב מ ש נ י ו ת ע ם ח ב ו ר י נ ו זרע ישראל ,ו ל ח ז ו ר ע ל י ו ב ע ר ב ,ואם ע ״ י
ם
שום א ו נ ס ת ת ע כ ב ו יום א׳ מ ל ל מ ו ד כ ס ד ר הזה ,ת ט ר ח ו א ״ ע ל ה ש ל י ם מ ה ש ח ס ר ת ם
מיום או יומים .וכן ב כ ל ש ב ת ת ל מ ד ו ל כ ה ״ פ דף א׳ א ו ב׳ מ כ ל כ ל ת ש ב ת ש ל נ ו
ו ל ה ז ו ר ע ל י ו א ו ת ו יום ,וכן ב כ ל קיץ ,ת ל מ ד ו ב כ ל ש ב ת פ ר ק י א ב ו ת שלנו ,ו ה ו א
ג ד ו ל ל כ ו נ ן ה מ ד ו ת ,ואין כאן כ פ ל מ ס י מ ן ז ה נ ״ ל .
תכלית
בספרי
יט,
ישראל
זרע
נזהלו
כמה
שגיאות
וחסרונות
צענזור
מהרשע
בווילנא ,ע ל כן כ ל א׳ מ כ ם יזדרז ל ה ע ת י ק ה ת ק ו נ י ם ש ת ק נ ת י מ ש ג י א ו ת ו ה ם ר ו נ ו ת
ה ה ם ב ס פ ר זרע י ש ר א ל ש א נ י לומד ב ת ו כ ו ,כ י שם ת ק נ ת י ת ״ ל הרוב.
בני הזכרים שליט״א ,דעו כי ע״ר אאמ״ו הגצוק״ל ב ע ת פרידתו צ ו ו נ י
כ.
להעתיק
אטריה
ה ב ו ר י ו ע ל ד׳ ש ״ ע ת ו ך ש נ ה ראשונה ,ו ש ב א ם י ר ח י ב ה׳ ב ״ ה א ת ג ב ו ל י
א״ע
והעתקתי
להדפיסם,
ושלכה״פ
אדפיס
ס ד ר ש ל אה״ע ,ואני פ י מ ל ך ש מ ו ר ,
ת ״ ל כ ל ה ד ׳ ש ״ ע ת ו ך ה ש נ ה ה ר א ש ו נ ה ועד ה נ ה ע ז ר נ י ה ״ א ב ר ח מ י ו
י ת ב ר ך ל ה ד פ י ס ש ״ ע )כאן כ מ ד ו מ ה ח ס ר א׳ או ב׳ מ ל ו ת ,ו ע ד ע ת ה ל א ה ו ד פ ס ו ר ק
ב׳ ח ל ק י ם ד ח י י נ ו א״ח ואד״״ע( ,מ ח ב ו ר י ו ; ואני בה׳ א צ פ ה שיהייני ל ה ד פ י ס
כל
ה ד ש״ע בהיי ,ו א ת ם י ד ע ת ם כי ז כ נ י ה׳ ל ח ב ר פ י ר ו ש ארוך מ ס פ י ק ע ל ס ד ר ט ה ר ו ת
בישראל יקרא
ושמו
ע ט ר ת ת פ א ר ת ,יש בו
ת ״ ל נ פ ל א ו ת ר ב ו ת א ש ר ה נ נ י ד/,
ב ר ה מ י ו ית׳ ו י ת ע ל ה ש מ ו ל נ צ ח נ צ ח י ם ,ו מ ו ב ט ח נ י ש ב א ם א ז כ ה שיצא ל א ו ר ע ו ל ם ,
ל א י ת ע ס ק א ד ם ב ל מ ד ו ס ד ר ט ה ר ו ת א ם לא יהי׳ ע ט ר ת ת פ א ר ת זה בראשו .א ו ל ם
לא
ידעתי כי לבעבור כי קטונתי מ כ ל חחסדים ומכל ה א מ ת אשר עשה ה
7
עמי
בעולמי -,א ם ע ו ד י ג ד י ל ח ס ד ו ע ל י ל ה ד פ י ס ו בעודני חי ע מ כ ם היום .לכ? א ת ם ב נ י
ת י
ב ט נ י ש ל י ט ״ א ,א ת ם א ש ר ה ש א ר ת י כ ם א ח ר י ל ע מ ו ד ב ח ר ק א י בעוה״ז׳
השבעה
כף אחד
ת ה ל ק ו ל כ ם ה ק ו נ ט ר ס י ם ע ״ פ ג ו ר ל או כ פ י ה נ א ו ת ל כ ל כ ם ו כ ל א׳ מ כ ם
יעתיק כ ל ה ס פ ר כ ו ל ו ע ל נייר ה ז ק ו ב א ו ת י ו ת ג ד ו ל ו ת ונייר ש ה ו ד ויפה ,ו כ ש י ג מ ו ר
כ ל א׳ ק ו נ ט ר ו ס י ו ,י ח ל י פ ם ע ם אחיו ,ע ד ש כ ל א׳ וא׳ מ מ כ ם ב נ י י ה
י /
לו ה ח י ב ו ר
ה ז ה ע ל נייר י פ ה ולא ב כ ת ב מ ט ו ש ט ש ,ויהי׳ נ ח ת ר ו ה ל נ ש מ ת י ב ע ו ל ם ה נ צ ח י ,
א
ם
יהי׳ א פ ש ר ל כ ם ל ג מ ו ר כ ל א׳ וא׳ מ מ כ ם ה ע ת ק ת כ ל ה ס פ ר ת ו ך ש נ ה ר א ש ו נ ה ,
ובהעתקתכם
ת נ י ח ו גליון ר ח ב ,ל מ ע ן כ א ש ר ת ג מ ר ו ה ע ת ק ת כ ל דף ודף ,ו ת מ צ א ו
ט ״ ס ב ה ע ת ק ת כ ם ת כ ת ב ו ה ת י ק ו ן ע ל הגליון ,א ו ל ם א ם חפץ בנו ה׳ ו י ר ה י ב ג ב ו ל א /
מכם
או כ ו ל כ ם ,ת ט ר ה ו ל ה ד פ י ס ו ,א ב ל ר ק ע ם הפנים ,דהיינו ה מ ש נ י ו ת ה ק ו ד ש
ב א מ צ ע ויכין בימין ,ו ב ו ע ז ב ש מ א ל ו ע ו ש ר ו כ ב ו ד יתן ה׳ ל כ ם ב נ י ל ב ב י ש ל י ט ״ א
ב ז כ ו ת כ ם א ת ה ר ב י ם ע ״ י א ב י כ ם א ש ר ע ו מ ד ו מ ת פ ל ל ס מ ו ך ל כ ס א כ ב ו ד ה׳ ב ע ד כ ם
הספר
ו ב ע ד .בני ב י ת י כ ם ו ז ״ ק ש ל י ט ״ א .ומי ומי ש ל א יוכל ל ג מ ו ר ה ע ת ק ו ת כ ל
ב ש נ ח ח ר א ש ו נ ח א ח ר פ ר י ד ת י ,ע כ ״ פ יזדרז ל ג מ ו ר ח ע ת ק ת ו א ח ״ כ כ ל ק מ א ד א פ ש ר ,
.
כא.
ב ש נ ה ה ר א ש ו נ ה יהי׳ ר ו ב ע ס ק כ ם
ב ח ו ר * ר?
ב
ח
ב
ו
ר
י
ש
ח
נ
נ
י
ה ׳
׳
וכן
ב כ ל יום י א ״ צ ש ל י א ו ש ל א מ כ ם ה צ ד י ק ה זצ״ל ,כ י דלי א מ ר י גם דלד׳ ה י א ,כ ר
גם
היא מ ש כ ה ע מ י ב ע ו ל , ,ו ס ב ל ה ע מ י ב כ ל ה ר פ ת ק א ו ת א ש ר ע ב ר ו ע ל ר א ש י נ ו
בעוה״ז
אמר
40
בחלק
ו ח ל ק בין שגינו,
ו ה ש ת ד ל ה ל ח ז ק גופי ל ת ו ר ה
ק ר א ש מ ח זבולון ב צ א ת ך וישכר
ולתעודה,
ב א ה ל י ך עוז ו ה ד ר ל ב ו ש ה ו ת ש ה ק
www.daat.ac.il
ועליד,
ליו•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהרון ,ה ג ם כי ה י ת ה ר ק כ א נ י ו ת סוהר ,מ מ ר ה ק ת ב י א ל ח מ ה ,ד ב ר ו ו ה ה ה ו א י ת ו ק ן
גם ה ס פ י ג ה עצמה.
כב.
ב נ י ו ב נ ו ת י ש ל י ט ״ א ה ז ה ר ו בב׳ ימי ר ״ ה ו מ כ ״ ש ב י ו ם ה ק ד ו ש ביו״כ,
מ ל ד ב ר ד ב ר י ם ב ט ל י ם וגיחוך ,ו כ ״ ש מ ל מ ל א ש ה ו ק פיכם ,ו ז כ ר ו ל פ נ י מ י ת ע מ ד ו אז
למשפט,
לקמן
ל ד ב ר אליכם בזה ואפרטם אי״ה
ל פ נ י אדון העולם ,ויש ע ו ד ד ב ר י ם
ב מ נ ה ג י ש ר א ל א ש ר א כ ת ו ב ל כ ם ב ס ו ף ק ו נ ט ר ס זה ) ב ע ו ה ״ ר נ ה ט פ ה ה ש ע ה
ולא נ ג מ ר ה הצוואה( ,א ו ל ם מ י ו מ י מ כ ם ש י ז כ ה ל ה י ו ת ל מ ל י ץ בין י ש ר א ל ל א ב י נ ו
שבשמים,
דהיינו
ששמעתם
ממני,
להיות
כדי
ש״ץ
שתזכרוני
בימים
הקדושים
בתפלתכם,
הללו,
וכשיהי׳
תהדרו
כוונתכם
לשורר
אז
הנמנים
קדושה
יהי׳
עי״ז נ ״ ר ל נ ש מ ת י .
כג.
א ת ם ב נ י ה ז כ ר י ם ל א ת א כ ל ו ב ש ר כ ל ג׳ ש ב ו ע ו ת שבין ה מ צ ר י ם ו ל א
ת ש ת ו יין ו ל א ת ג ל ח ו ש ע ר ר ק ב ס ע ו ד ת מ צ ו ה ש נ י ה ן מ ו ת ר י ם אפי׳ ב ע ת ״ ב .א ו ל ם
א ת נ ח ב נ ו ת י ש ל י ט ״ א ח״ו לפרוץ ל כ ם ג ד ר י ש ר א ל ל א כ ו ל ב ש ר ויין חוץ מ ס ע ו ד ת
מצוד .ת ו ך חט׳ ימים ש א ח ר ר ״ ח מ נ ח ם .ו כ ו ל כ ם ב נ י ו ב נ ו ת י ש ל י ט ״ א ל א ת א כ ל ו
ד ג י ם ב ע ת ״ ב ,וביום ה ע כ ו ר ב ע צ מ ו ת ז ה ר ו ב ח ל י צ ת מ נ ע ל י ם מ ע ו ר כ ל ה ל י ל ה ויום
ולא ת ל כ ו בחוץ ר ק ל צ ו ר ך מ א ד ,ו ל א ת ד ב ר ו עם שום א ד ם ביום ה ע כ ו ר
בבית
ה ה ו א ר ק מד .ש נ צ ר ך מאד ,וח״ו מ ל ד ב ר אז ד ב ר י ח ו כ א ו ש ח ו ק כ י הוא הוא היום ש ב ו
אור א ו מ ת י נ ו ה ק ד ו ש ה ו ת ז ה ר ו
נכבה
מגולגלת
כד.
בסעודה
ה מ פ ס ק ת ב פ ת יבש במלח וביצה
ק ש ה ו ב י ש י ב ה ע ל ה ק ר ק ע כגהוג.
ביום יא״צ ש ל י ל א ת ת ע נ ו ר ק ע ד ה צ ו ת ,כ י ל א ט ו ב א נ כ י מ א ב ו ת י כ י
כ ך צווני ע ״ ר א א מ ״ ו ה צ ו ק ״ ל )צ״ל ז צ ו ק ״ ל ( ,א ו ל ם א נ י נ ה ג ת י א ״ ע ש מ י ד א ה ד
ה צ ו ת א ו מ ר ע נ י נ ו ו א ל ק י נצור) ,א .ה .נ ״ ל ד כ ו ו נ ת ו ה ר ב ש ״ ע ב א ל ק י נצור( ,ו ש ת י ת י
ק א פ ע ש ח ו ר ו ל ח ם פ ש ו ט ב מ ל ח ,ו ש ת י ת י מ י ם ו ח ז ר ת י ל ל מ ו ד י ב ה ב ו ר י ע ״ ר זצוק״ל,
ולא
ט ע מ ת י מ א כ ל או מ ש ק ה א ח ר ת ; וכן ת נ ה ג ו ג ם א ת ם א ם יאמץ כ ח כ ם א ב ל
לא
ב ע ב ו ר כ ב ו ד י ר ק ב ע ב ו ר יחי׳ ר ו ח כ ם נ מ ו כ ה ביום ההוא ,ל מ ע ן ת ת ע ס ק ו כ ל
היום ה ה ו א ו כ ל ה ל י ל ה ש ל פ נ י ו ב ס פ ר י ש ה נ נ י ה׳ בהם ,ע ד ש ת ה ט פ כ ם שנה ,וכן
ה ת ג ה ג ו ת י ת מ י ד ביום יא״צ וכשיזדמן ל פ נ י כ ם ל ע ש ו ת מ צ ו ה או ג ״ ה ב י ו ם
הי׳
ההוא
ת ת ע מ ל ו א״ע ב כ ל כ ה כ ם ל ה ש ת ד ל ה ל מ ע ן ל ז כ ו ת נ ש מ ת י ע ל ידיכם א ת ם
אשר
תדברו
ה ע מ ד ת י ב ח ר ק א י אחרי .ו כ ל היום ה ה ו א ו כ ל ה ל י ל ה ש ל פ נ י ו ל א
ד ב ר י ה ב א י ו ב ט ל י ם או ד ב ר י היוך ,וכן ת ע ש ו ב י א ״ צ ש ל א מ כ ם ה צ ד י ק ת ע״ה.
כה.
שבעשי״ת,
הזהרו
מאד
להתפלל
שאז ק ר ו ב ה׳ ל כ ם
בכוונה
בכל
תפלת
המנחה,
ובכל
התפלות
ב נ י שליט״א ,ומצוי ט פ י ש ת ק ו ב ל אז ת פ ל ת כ ם
ב ר ה מ י ו ית׳ ,וגם א ת נ ה ב נ ו ת י ה ז ה ר ו ל ה ת פ ל ל ב כ ל יום ב ש ח ר י ת מ ב ר כ ת יוצר ע ד
א ה ר הש״ע .ו ב מ נ ה ה ל כ ה ״ פ א ש ר י וש״ע ,וק״ש ש ע ל ה מ ט ה .א מ כ ם ה צ ד י ק ת ה י ת ה
נ ז ה ר ת מ ל ת פ ו ר או ל ת ק ן ב מ ע ש ה מ ה ט ש ו ם מ ל ב ו ש ב כ ל יום ע״ש ,ו א ת נ ה ב נ ו ת י
ש ל י ט ״ א ת ה י ו ע כ ״ פ נ ז ה ר י ם ב ז ה מ ח צ ו ת היום ולהלן.
כו.
א ם ה ״ ו יהי׳ ק ט ט ל כ ם בין א י ש ל א ש ת ו ,יהי׳ מ א י ז ה א ו פ ן שיהי׳ א ם
ר ק ל א מ ש ו ם מ ה ל ו ק ת לש״ש ,ואפי׳ א ה ר ה כ א ה א ו ק ל ל ה ה״ו ] א ש ר ל א ת ק ו ם
ו ל א תהי׳ ח״ו ,ר ק גוזמ׳ נ ק י ט נ א [ ,או ה ב ן או ה ב ת ש ל י ט ״ א ק ו ד ם ל כ ת ם לישן
41
www.daat.ac.il
הרצוגלישן ע ד ש א ת פ י י ם ע מ ד ,ל כ ן
מכללתא ל ך
דעת -ש ל א
אתרצווני
י ל ך ל ח ב ר ת חייו ,ו י א מ ר לו ,א ב י
ה נ נ י מ ב ק ש ך ש ת מ ח ו ל ל י מד .ש פ ג ע ת י ב כ ב ו ד ך ,וגם א נ י מ ו ח ל ל ך מ ה ש פ ג ע ת
ב כ ב ו ד י .ו ל מ ה ר ת א ף ש ל א ה ת פ ש ר ו ע ב ו ר ה ד ב ר ש ה ת ק ו ט ט ו עליו ,א ע פ ״ כ ל א י ז כ ר
ו ל א יפקד ע ל פ י כ ם או ב ה ג ה ג ת כ ם נ ג ד ב ע ל י ב ר י ת כ ם אלו ש ו ם זכרון כ ע ס ע ב ו ד
וזכרו נ א
הענין,
דתתעךו,
להזכרי׳ אוקירו
ב נ י שליט״א ,מ ״ ש ה ז ״ ל
היכא
גשתייכו כי
וכדכתיב ולאברהם היטב בעבורה ,ואתנה הנקיבות שליט״א זכרו מ ׳ ׳ ש
ה ז ״ ל לכם ,איזה אשד .כשיר׳ כ ל ש ע ו ש ה רצון ב ע ל ה .
כז.
שו״ת
זה א י ז ה ש נ י ם כ ת ב ו ל י מ ה ו ר א ד נ ע ה ר ב ר׳ מ ר ד כ י א י י ז נ ש ט א ט ב ע ה ״ מ
פתהי
ישראל,
והביריו,
תשובה
להם
שארשה
ולהדפיס
להזור
תפארת
פירושינו
תודה
ו כ מ ד ו מ ה ת מ צ א ו מ כ ת ב ה ז ה בין המון מ כ ת ב י ,הן א מ ת נ ת ת י א ז
לה׳ ש ז כ נ י ב ז ה ש ח ב י ב י ם ל ח כ מ י ה ד ו ר ד ב ר י פירושי ,והם ב ק ש ו נ י ע ו ד ש א ם י ש
לי ה ו ס פ ו ת בפירושי ה נ ״ ל א ש ל ה ל ה ם וידפיסום מ ש ו ל ב ו ת ת ו ך ה פ י ר ו ש ה מ ו ד פ ס
כ ב ר ,ו א ע פ ״ כ ל א י כ ו ל ת י ל מ ל א ו ת רצונם ,כ א ש ר ע ו ד היו לי א י ז ה מ א ו ת
סדרי
מ ה מ ו ד פ ס י ם ,א ו ל ם א ם י ק ר ה ה׳ ל פ נ י כ ם מ י או מ י ש י ר צ ה ל ה ז ו ר ו ל ה ד פ י ס
חבורי
כבר ,ת נ ו ל ו ה מ ש נ י ו ת ע ם פירוש ,א ו ת ן ש א נ י ל ו מ ד ב ת ו כ ו ,ש י ש
המודפסים
ס
ש
ס
כ מ ה ו כ מ ה ה ו ס פ ו ת ושנויי׳ רשומין ע ל הגליון ל מ ע ן י ד פ י ס ם גם ה ם תלד ה פ י ר ו ש
הישן ,ו י ק ב ל מ מ כ ם ח כ ל ב ח נ ם ,ר ק שיתן ל כ ל א׳ מ ב נ י ש ל י ט ״ א ל כ ל א׳ ז א ט ץ
כח.
ראשונה
הבנים
והבנות
שליט״א
מהוייבים
אינכם
שהורים
ללבוש
מ פ ר י ד ת י ר ק כ ש ת ר צ ו ,ו ב ת נ א י ש י ת ר צ ו גם אישי ב נ ו ת י
/
א
שנד
תיד
שליט״א
^
3
ק ט ט ה ״ ו ע ב ו ר זה .כ ל ש נ ה ר א ש ו נ ה מ פ ר י ד ת י ,א ם יזדמן ל כ ם ל ע ש ו ת ש ו ם מ צ ד
ה׳ ב ״ ה או שום ג״ח ,ת ת ע מ ל ו ע ו ד ל ע ש ו ת ה ,והגם ש ב כ ל ע ת כ ך א ת ם מ ח ו י י 3י
אפ״ה בשנה ראשונה
כט.
אמי
ה
ש ת ד
ב
לי
י
ו
ת
ב
י
ה
ז
ד
כ
י
ל
נ
ז כ ו ת
ש
מ
ת
7 1 1
י
*יל
ש כ ו
0
ת
ס
ל י ערכי
עך
ב י א ״ צ ש ל ע ״ ר א א מ ״ ו הגזצוק״ל שהוא ט ו ב א ד ר ראשון ,ו ב י א ״ צ
ה צ ד י ק ת זצ״ל שהוא כ׳ מ נ ה ם ,ו ב י א ״ צ ש ל א״ה ה צ ד י ק ת זצ״ל : ,ש ק ב ע ת י ו
יא״
ב י ״ ד ת מ ו ז ] כ י ה ב ט ה ת י ל ה כן[ ת ד ל ק ו א ת ם ה ז כ ר י ם ל כ ל א׳ מ ה נ ״ ל נ ר
צ
ו ת ל מ ד ו ע ב ו ר ן ב א ו ת ו יום איזה ה ג ד ה ו ת א מ ר ו ק ד י ש ד ר ב נ ן א ה ר ה ל י מ ו ד ו ה י ה ״ ! ,
גדלי
ש ת מ צ א ו ל ה ל ן ב מ נ ה ג ן ש ל ישראל .ש ם ע ״ ר א א מ ״ ו ה ג ז צ ו ק ״ ל ה ו א ד ב י נ ו
ן ז ד
ב ן א״ז ר ב ק ה ,ושם א מ י מ ו ר ת י ה צ ד י ק ת ז״ל ש ר ה ק י ל ה ב ת א׳׳ז ר ב ק ה ,ו ש ם א ^ / /
הצדיקת
כשאפשר
ז״ל
רהל
ב ת סיני,
תזכרום
וכך
בהיה״ר
הלימוד
לאהר
ז
וכל
ל כ ם ו כ ש א י נ כ ם טרודים בדרך ,ואז כ ש א פ ש ר ל כ ם ת ת פ ל ל ו ג ם
ד ״
3צי
ף
ב י
ב א ו ת ו יום.
בני
ל.
צמוקים,
לכם
שליט״א
הזכרים
הזהרו
ע ל יין מ מ ש
ב ק י ד ו ש היום
על
ולא
שיד״
ו כ ך הי׳ נ ו ה ג ע ״ ר הגזצוק״ל ,ו ר ק כ ל שאפשר ,וכן ת ה י ו נ ז ה ר י ם
כ ל א׳ ל ו ל ב ו א ת ר ו ג מ י ו ה ד ו ה ד ס י ם ירוקים ב ס ו כ ו ת ,ג ״ כ כ ל ש א פ ש ר
לישב
אולם
בסוכה
בכל
כך
ס ע ו ד ה ו ס ע ו ד ה כ ל ימי ה ג ה ס ו כ ו ת ,
ס
צווני
כ
א
*
ל
כ
ד
^
י
י
ד
״ ט ^
,
ש ב ש מ י ם יתש״ו ,ו ל א כ ה ק ל י ן ש מ ס ת פ ק י ם ל ק ד ש בסוכה.
לא.
לעשות
בני
ובנותי
שליט״א
הזהרו
בהזריזות
ענין,
דבי
מיד ,ל א ת א ה ר ו א ו ת ו ע ד ל מ ה ר או ל א ה ר שעה ,א ם ל א ש ה ד ב ר
ת ר ג י
ישוב :אם או איך ל ע ש ו ת ו ,ו ב פ ר ט י ת
וכן הי׳ נ ו ה ג ע ״ ר
42
בכל
וכל
ש
ז צ ו
ק״ל׳
י ז ה
ב
ע
ה
ש
"
י
ל
א
ו
0x71,1
www.daat.ac.il
״
ע
ב
?י
י מ י י
מ ה
ש ל
מ
'
ה
מ
ט
ע3
אדם
ה
כ
ב
ב
י
מ
״
ש
?
ד
ת
ן
2
הש
ד
ך
הרצוגב ב ת י כ ם יהי׳ ל ו מ ק ו ם מ י ו ח ד
מכללתב ר ש
דעתד -ב ר ו ד
אתרכ ל
הזהרו בסידור ענייניכם בכל דבר,
ש ת מ צ א ה ו אפי׳ ב ה ש י ב ה בלילה ,ו ג ם ל א
באופן
הזהרו
אותו,
ב מ ל ב ו ש י כ ם והן
ב נ ק י ו ת הן
ת צ ט ר כ ו ל א ב ד הזמן ב ב ק ש כ ם
ב ג ו פ כ ם ,ו ל כ ן ל כ ה ״ פ ב כ ל ש ב ו ע ה׳
א ו ו׳ ת ר ה צ ו גם ר ג ל י כ ם ב ה מ י ן ו ת ה ת כ ו אז צ פ ר ג י ר ג ל י כ ם ,ח ה ב כ ל יום ש ת ר צ ו ,
רק
ט ו ב י ו ת ר בשיהי׳ ס מ ו ך או בעש״ק ,ר ק ל א ב מ ו צ ש ״ ק או ביום א׳ א ו ב ל י ל
שלאהריו,
ב כ ת ו נ ת ל ב ן לעיל .ה ז ה ר ו ל ב ל י ל י ל ך יהף אפי׳ ע ל
כמו שצויתיכם
ר צ פ ת ה ב י ת אפי׳ פ ס י ע ה א ה ת ,וכן ה ז ה ר ו נ ו ה ז ״ ל ל ע ו ל ם י מ כ ר א ד ם כ ל מ ה ש י ש
ל ו ו י ק נ ה מ נ ע ל י ם לרגליו ,וכן ת ז ה ר ו ש ל א יבוא מ י ם ת ו ך מ נ ע ל י כ ם ,כ י זהו מ ס ו כ ן
ל ב ר י א ו ת ,וזכורגי כי ע ״ ר ה ג ז צ ו ק ״ ל הי׳ מ ק פ י ד מ א ד ע ל זה ,ו ה ז ה ר נ ו עליו .ה ז ה ר ו
ב נ י ׳ובנותי ש ל י ט ״ א ל ב ל י ל ר כ ד ט ב ע כ ם ל כ ר כ ו ב מ ו כ י ן ואדרים ,ר ק ת ת ר ג ל ו ו ג ם
ת ת ר ג י ל ו וכן ב נ י כ ם ב ה ת ק ש ו ת הגוף וכן צווני ו ה ר ג ל נ י ע ״ ר זצוק״ל ,א ב ל א ע פ ״ ב
גם ב ז ה צ ר י ך ה א ד ם ל ה ת ר ג ל במצוע.
ר א ו נ א ב ג י ש ל י ט ״ א ה ד ב ר י ם ה ל ל ו ש צ ו ו ת י כ ם בסי׳ ה ק ו ד ם א ל ו ה ס
לב.
א ר ה ו ת היים ל ה א ר י ך ימיכם בעהש״י ,והזהרו בהם ,ד ה ה ש כ מ ה ל ק ו ם ב ב ו ק ר ב ק י ץ
א ם כי ק ו ד ם ש ה ת ר ג ל ה א ד ם ב ו י ק ש ה ק צ ת ע ל האדם ,א ע פ ״ כ מ ה ז ק
ובהורף,
הוא א ת ה א ד ם ב ע ז ה ש ״ י ב כ ל כ ח ו ת הגוף ו כ ה ו ת ה נ פ ש ,ו ב ע נ י ן ה ק ש ו ת הגוף ,ג ם
הוא מ ה ז ק הגוף ,ו ב א מ ו נ ה כ י ע ״ ר ה ק ז צ ו ק ״ ל ל א ה נ ח נ י ל ה מ ם ה כ ת ו נ ת ב ה ו ר ף ק ו ד ם
שלבשתיו,
ו ר ק א ם הוא ר ט ו ב ק צ ת ,אז צ ר י ך ל ת ל ו ת ו ק צ ת נ ג ד ה ת נ ו ר ל ה פ י ג
ר ט י ב ת ו ש ל א יזיק ל ח ב ר י א ו ת ,א ב ל ל א ע ד כ ש י ע ו ר ש י ת ח מ ם וכן ע ש ה ה ו א ל ע צ מ ו
ל ג ו פ ו ה ק ד ו ש ו א מ ר שעי״ז י ת ק ש ה ע ו ר ה א ד ם כ ר ק ו ע י פ ה י ם צ פ ו י ע ל ה ג ו ף ל ב ל י
מ ש נ ו י אוירים ו מ ש א ר ד ב ר י ם וכדומה.
יתפעל
לג.
רק
צ ו ו נ ו ע ״ ר ל ב ל י ל א כ ו ל ב ד ר ך הליכה,
ו ל ב ל י ל ש ת ו ת מעומד ,ו ל א כ ו ל
ע ד ל ה ס י ר הרעב ,ו ל א ע ד ש ל א יוכל לאכול ,ו כ ש א ל ך בהושר ,ו כ ״ ש ב ת ו ך
הדר ,יהיו ת מ י ד ידי פ ר ו ש ו ת לפני ,כ ד י ש ל א אהי׳ נ ג ו ף או ה ב ו ל מ ד ב ר ה ע ו מ ד
ב ל כ ת י ,וגם צווני ש כ ש א ע ל ה או א ר ד מ ע ל מ ד ר ג ו ת כ ב ש ט ר ע פ פ ע ב ל ״ א ,
לפגי
ת מ י ד אחזיק בידי א ה ת א ת ה מ ש ע נ ת ש ב ה צ ד מ ה כ ב ש ,כ ד י ש ב א ם ח ״ ו י מ ע ד כ ף
רגלו ,יהי׳ נ א ה ז ל ב ל י ה״ו י פ ו ל למטה ,ו ב כ ל א ל ה גם א נ י מצוד! ל כ ם ב נ י ח מ ד ת
ל ב ב י שליט״א.
לד.
מאד
ה״ו
הזהרו
בעצמיכם
ל ב ל י לרוץ
וכ״ש
מ א ד ,כ י מ ל ב ד ש ע ״ י הריצוי ב ע צ מ ה ,
בעלות
לכבש רק
במקום
הצורך
ב ק ל יכשל ברגליו ואפשר שיבוא
לידי סכגה ,א ל א גם י ה ל י ש כ ה הראי׳ ,ו י ק צ ר י מ י היי ה א ד ם ,כ מ ״ ש ה ז ״ ל
א ש ר כ ך פי׳ ד ב ר י ה ם פ ס י ע ה ג ס ה נ ו ט ל ת ה ל ק מ מ א ו ר עיניו ש ל אדם ,וכן כ ת ו ב
הטבעי המפורסם הופלאנד.
לה.
ה ז ה ר ו ב ע צ מ י כ ם מ א ד מ ל כ נ ס או ל י ל ך ב כ ל מ ק ו ם ס כ נ ה ,כגון ע ל ק ר ה
ש א י נ ו ב ט ו ח מאד ,ו כ ״ כ ב ע ל ו ת ע ל ק ר ש ש א י נ ו ר ח ב ש מ ו נ ה ב מ ק ו ם גבוה ,ו כ ד ו מ ה
הרבה מאד ,וכ״כ הזהרונו הז״ל לא ילך אדם )הסר מ ל ת ״במקום״( ס כ נ ה ויאמר
עושין
לי נ ס ש מ א ל א יעשו לו ,ואם עושין לו מ נ כ י ן מזכיותיו ,ו כ ״ כ ה ז ה ר נ י
ע״ר זצוק״ל לבלי לישב על עגלה בעבר׳ על מעברה פראמע ,ולא על ד ל ת מרתף.
לו.
תפתהו
כשתלכו
לישן
בערב,
תסירו
מעל
רגליכם
הפזמקאות
שטרימפע
גם
ו ת ס י ר ו כ ל ק ש ר והידוק ש ב מ ל ב ו ש כ ם ע ל הגוף ,כי כ ל זה מ ו נ ע ל ה ג ו ף
43
www.daat.ac.il
הרצוגד ל ה ב ר י א ו ת כ מ ״ ש
ומזיק מ א
אתרל ק ל
מלהתפשט ומלהעלות אדיו המקו
דעתי -/מכללת
ו כ ש ת ש כ ב ו יהיו ה מ צ ע ש ת ח ת כ ם מ ש ו פ ע ,דהיינו ג ב ו ה מ מ ו ל ה ר א ש ,ו מ ר ו ד ד ו נ מ ו ך
הטבעיי/
רגליים ,ו ג ם
כלפי
באופן
ה כ ס ת ו ת ש ת ח ת ה ר א ש יהיו ר ב י ם ,
)צ״ל
שכשתכבו
ש כ ש ת ש כ ב ו ( ת ה י ו מ ו ג ה י ם מ ש ו פ ע י ם מ א ד ו ג ם ת ה י ו מ ו נ ח י ם ע ל צ ד ימין ,ו ה מ ש כ ו
ק צ ת ל מ ע ל ה כ ת מ ו נ ת י ו ש ב כ י גם ז ה א מ ר ו ה ט ב ע י י ׳ ש ב ע ז ה ״ י י ו ע ,ל
הברכיים
ל ב ר י א ו ת ויאריך י מ י ו ש ל אדם.
ה ז ה ר ו מ ה ת ת ל פ ו ת ה פ ת א ו מ י ת מ צ נ י ם ל פ ה י ם או א י פ כ א ,כ ג ו ן כ ש י ר ג י ש
•לז.
ה א ד ם א ״ ע מ ח ו מ ם ו י ש ת ה מ ש ק ה ק ר או י פ ת ח ב פ ״ א מ ל ב ו ש י ו ,ו כ ״ כ כ ש מ ר ג י ש
א ״ ע מ ק ו ר ר וימהר ס מ ו ך ל ת נ ו ר בוער א ו ל ח ד ר מ ח ו מ ם מ א ד ,כ י כ ל א ל ה מ ר ע י ד י ס
פתאום כ ח חחיוני ומסוכנים מאד מאד ,ר ק ל א ט ל א ט צריך ל ע ש ו ת ה ת ח ל פ ו ת ה ז ה .
וגם
לבלי
ע ל ז ה הזזהדנז מ א ד ע ״ ד ז צ ו ק ״ ל .ז כ ״ כ ה ז ה ר נ י
אהד
לשתות מיד
אכילת פירות רק אחר כמו חצי שעה מאכילתם.
לה.
נכרית
ש
ב נ י ו ב נ ו ת י שליט״א ,מ י מ י נ ז ה ר ת י ל צ ו ו ת ל מ ש ר ת ת
נ
ל
י
יאפי
לעשות ד ב ר קשה או ד ב ר שנפשו של אדם קצה ממנו ,כגיז
,
היתה
שלפעמיס
ר ה ו ק ו ת ק ר ה ל י ש ה ו צ ר כ ת י ל נ ק ב י ׳ ב ל י ל ה ע ל כ ל י ה ל י ל ה ,אז מ י ד ב ב ו ק ר ה ש כ מ ת י
ושפכתי בעצמי הצואה לביהכ״ם ואמרתי בלבי הלה עשני עשהו ,ואפי׳ ע ל ב ה מ /
ו
צווני ה ק ב ״ ה ל ה ו ם עליה ,ו כ ד ק י י ״ ל צ ע ב ״ ה דאי׳׳
של
כ
מ
ש
״
כ
א
ל
ם
ד
יק״י ב!
ק״ו ב מ ש ר ת ישראל שצונו אבינו שבשמים לא ת ר ד ה בו ב פ ר י ׳ ו כ ן
כנו
תעשו
ג ם א ת ם ,כ י כן צ ו ו ת י ו ב ה י י ר א ש י כי זוכרני כ ד ה ו י נ א טליא ,ו א מ ר ת י
באמצע
בשבת
יושבת
הסעודה
להמשרתת
שתביא לי לשתות,
ת מ י ד היתד.
והמשרתת
ע ל ה ש ו ל ה ן ש ל ע ״ ר זצוק״ל .ו ג ע ר ב י א א מ ״ ו זצוק״ל ,ו א מ ר כ ל ע מ ל א ד ם ל פ י ה ו
ב
וגם ל ה ל ב כמוך ,ו ע ת ה היא א ו כ ל ת ! ו ה ו צ ר כ ת י
ע
צ
מ
י
ו ם
ל?
ו
ל
ב
ה
י
א
לשתות
לי
וכן נ ז ה ר ת י מימי ל ב ל י ל ו מ ר ל מ ש ר ת ת ב א מ צ ע א כ י ל ת ה ש ת ע ש ה ל י ד ב ר .
כוס
א^""
ישועות אשא ובשם ה' א ק ר א מ ל ה במלה ,א ת ה ה' צורי וגואלי,
פדית נפשי מכל צרה י ק ר ה בנואלי ,ותהי עמדי בכל הדרך אשר ה ל כ ת י כ פ ו ע <
ותשלח לי עזרך מקודש ותוציאני מהמבוכות׳
חזקני ואמצני ה׳ א ל ק י אביתי׳
ע
ם
כ ל
ס
ז ר ע
ב
ו
כ
'
כ
ו
י ד ש
ת
ב מ צ ו
א
ש
ק
ו ת
י< י
י
ח
נ
נ
ת
צ
א
י
ר
ת
ת
י
א
י
י
כ
עבדך,
י
אודותי ,ר ק למען לעבדך שכם אחד.
בעל חפארת ישראל בפירושו סוף מסכת
44
www.daat.ac.il
י
י ת
ק
ב ל
מ ש ה מ ו נ ק זצ״ל
הרב
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדבריו
מערכת המעין מצאה לנכון לא לפרסם הספדים על האי גברא רבה ,הרב משה
אליהו הכהן מונק זצ״ל ,שנפטר לפני חודשיים באופן פתאומי בהיותו מלא פעילות
למען היהדות הנאמנה בארץ ישראל .מעטים האנשים שהיו כה מעורים בחיי הרוח
והמעשה ,בלימוד התורה ובקיום מצוותיה ,כמוהו .ראשית צמיחתו בק״ק קלן על נהר
ריין ,אחר כך ישיבת טלז שבליטה ,ישיבת הברון בירושלים ת״ו ,תנועת נוער עזרא,
הקמת התישבות תורתית ,שליהות הצלה לגולה הדוויה ,מפקח ראשי בעלית הנוער —
ויחד עם זה מלמד תורה ברבים ,נואם וסופר המעיז להתמודד עם בעיותיו של עם
התורה בארץ ישראל.
בהספדו בתום השלושים ,ציין הרב אהרן בייפוס שליט״א ,רבה דקהלת מקור חיים
בפחת תקוה ,מדד .אופינית של הרב משה מונק :לפעמים התקיימו אסיפות למען חזוק
הדת בפתח תקוה ,שהיו מיועדות לבעלי בתים .ואף על פי שהרב מוגק לא היה מוזמן
לגאום ,בכל זאת הופיע וישב כיהודי פשוט בין השומעים מהתחלת האסיפה ועד
סופה .למרות עומס העבודה הגדול של הרב מוגק ,לא פטר את עצמו מלשמוע שעה
ארוכה דברי חורה לחזוק הדת ,כדי לתת את חלקו להצלחת האסיפה.
ואולי כאן המקור להבנת אישיותו — כמעט יהידה במינה — של הרב מוגק.
כבוד עצמי — לא ידע מה זה ,כבוד תורה מדומה — מעולם לא הכיר ,ולכן היו כל
כוחותיו פנויים להרבות כבוד שמים וכבוד תורה אמיתי.
לא תמיד הקשבנו לדברי רבי משה הכהן מוגק זצ״ל .נתבונן שוב בדבריו ,ונשמע
קולו בבואו אל הקדש לפני ה׳.
תורה עם דרר ארץ
ההכנות הכרוכות בלימודים הכללייפ
ה ס כ נ ה ש ב מ ד ע י מ :ה ס כ נ ה ה כ ר ו כ ה ב ל י מ ו ד ה מ ד ע י ם ב ר ו ר ה וגלויה לעין ,ה ל א
׳
היא ס כ נ ת ה מ י נ ו ת .ר׳ א ל ה נ ן וםרמן ה׳ י נ ק ו ם דמו .ב ת ש ו ב ת ו )סימן יא ,ס ע י ף ה (
על
מסתמך
בעבודתה,
דברי
הרמב״ם;
וזו
לשון
הרמב״ם:
״ספרים
רבים
חברו עכו״ם
ה א י ר ע י ק ר ע ב ו ד ת ה ,מ ה מ ע ש י ה ו מ ש פ ט י ה ,ציוונו ה ק ב ״ ה ל א ל ק ר ו ת
באותם הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא ב ד ב ר מדבריה״ )רמב״ם ,ה ל כ ו ת עבודה
זרה,
פ ר ק ב׳ ה ל כ ה ב׳( .ואמנם ,אם כי איני כ ד א י ל ה ל ו ק ע ל גאון ע ו ל ם כר׳
א ל ח נ ן ו ס ר מ ן חי״ד ,ומי כ מ ו נ י ישיב א ת ח א ר י א ח ר י ה מ י ת ה ,ב כ ל ז א ת יש ל ל מ ד
זכות
ע ל א ל ה ש ה ת י ר ו ל ל מ ו ד מ ד ע י ם ל ש ם א ו מ נ ו ת ,כ מ ו ש ה ת י ר ג ם גאון זה,
למרות
ש כ מ ע ט אי א פ ש ר היום
אפיקורםיות.
המנוגדת
ל ל מ ו ד כ ל מ ק צ ו ע עיוני מ ב ל י
להתקל בדעות
ה ל ו מ ד ה ו ק י ע ב ו ד ה זרה ,ה ל א הוא ל ו מ ד ר ק ל ש ם ה כ ר ת ה ש ק פ ה
ל ת ו ר ה ת כ ל י ת ניגוד ,אין מ ט ר ה א ה ר ת ל ל י מ ו ד זה ,ברם ,ה ל ו מ ד מ ק צ ו ע
45
www.daat.ac.il
או מ ד ע הרי ת כ ל י ת ו ל ר כ ו ש אומנות ,א ו ל ה כ י ר א ת ד ר כ י ה׳ ב ט ב ע א ו ב ה י ס ט ו ר י ה ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואם כ י ס פ ר י מ ד ע ר ב י ם מ ל א י ם ד ב ר י מינות ,ל א ב ה ב נ ת ם ה ו א ר ו א ה ייעודו ,ן א ד ן
עיונו העיקרי בהם.
התפתחות
בכל
המדע
במאה
התקופות ובפרט
הוכיחה
האחרונה
כמה
עד
אין מ ס ק נ ו ת י ה יציבות ,ע ד כ מ ה ה א מ ת ה מ ד ע י ת מ ת ח ל פ ת ה ד ש י ם ל ב ק ר י ם .ה א ם
ש ל ניוטון ל א ה ו ח ל פ ה ב ז ו ש ל א י י נ ש ט י י ן ? ה א ם ל א
תורתו
הארכאולוגיות
את
פסיכואנליטיקן
כיונג?
תורתו
תורת
לפחות
ולחויזן,
ה א ם אין גם
בחלקה?
כיום
האם
ביולוגים
ש ל ד ר ו ו י ן ? ל ו היינו ת ו ק ע י ם יתידותינו
הפריכו
קם
לא
המכהישים
במדע,
התגליות
אחרי
בפה
בשם מתן
פדויד
א
מלא
חופש
ת
מלא
ל מ ח ש ב ה ,ה א ם היתד ,ה י ה ד ו ת מ ת ק י י מ ת ע ד היום ב מ ל ו א ז ו ה ר ה ? ה א ם י ש ב א מ ת
חופש להנחותיהם של חוקרים?
ע ל כגון א ל ה א מ ר החזון איש זצוק״ל ל ר א ש מ מ ש ל ת י ש ר א ל :ע ג ל ה ט ע ו נ ה
ריקה,
ועגלה
ת י ד ח ה ש א י נ ה ט ע ו נ ה ל פ נ י ה ט ע ו נ ה ) ס נ ה ד ר י ן ל״ב.(:
מדעית־מטפיזית
מבלי
תורה
שום
— איזה פרדוכס• — אינה מחזיקה מעמד יותר מ ע ש ר י ם
ש י ק ו מ ו ה ו ק ר י ם שיוכיהו א ת היפוכה .ה א ם גוכל ל ה ג י ד ל צ ע י ר ׳
ש
לי׳
ה
ג
חפש
א ת ה א מ ת ,ל ל א מ ש פ ט קדום ,ל ל א ה נ ח ת א מ ו נ ה כ ל ש ה י ? ה א ם י מ צ א א ו ת ה ,ה א ם
למצוא
יוכל
אותה?
מבריאת
ל פ י ה נ ר א ה הוחק ה ח ו ק
העולם:
באמונתו
צדיק
יחיה ,ואין ד ר ך ל ש כ ל א ל ה א מ ת ה מ ו ח ל ט ת ,כ פ י ש ה ו כ י ח ז א ת ק נ ט ב ת ו ר ת ה ה כ ר ה .
־ ספר הרב שמשון רפאל הירש ,משנתו ושיטחו )ירושלים ת ש כ ״ ב (
שמיטת כספים
ת כ נ י ת ע ז ר ל כ נ ו ס למורי
טעם
לאדם
בכלל מתכוונת
המצדה :מצות השמיטה
הארץ״
ל ה כ ר ה ״כי ל י
ר כ ו ש פרטי ,כי ה כ ל מ ש ו ע ב ד לה׳ .מ ת ו ך זה א ס ו ר ע ב ו ד
מהעבודה
שהימנעות
הימנעות
בעלותנו.
בשבת
מעידה
מעבודה בשנת השמיטה
שה׳
מ ש מ י ע ד
ברא
אותה
ש
11
׳ י׳ "
י
א
ואיננו
ז
א נ י
האד
מ ד ״
"
יוצרים,
י כ ר
'
ה ע ב ו ד ה היא סימן ב ע ל ו ת ,א ד מ ה נ ק נ י ת ע״י ע ב ו ד ה ,
י ם
א י
כ
^
לייראות
ומשום
אפורה .לאותה המטרה מתכוגת התורה בהפקירה א ת כל השדות .גם
כ
ה ל
ך
ז
ו
א
גוזרת
ה ת ו ר ה ע ל ה ש מ ט ת ה ח ו ב ו ת ו ב ט ו ל ה ע ב ד ו ת ש ל הלוה .ה ר ב ך^ף^ן
מעיר,
עושה
את זאת לא
המוסריות
מסביר
מתוך שעבוד אלא
ב ת ו ר א ד ם חפשי,
את
שמכיר
) ר א ה פ י ר ו ש ו ע ל פ ר ש ת ראה( .״יד הלוי״ ב פ י ר ו ש ו ע ל
מבחינה תועלתית ,שעול
ס
ה ח ו ב ו ת הרובץ ע ל ה א ד ם ו ג ו ד ל
משום
מי
כך נותנת התורה שחרור מחובות,
לאפ-
נקרא
בתורה
שנמנע
להלוות
לפני
שביעית,
ר
ל ל
כ
בן
א
ד
ם
בליעל,
ל
ב
נ
46
י
א
3
,
,
ז ן 2
" ׳
ז
ר
ז
מ
י
א
י
י
ר
ת
והחכמים
ש ב ט ו י זה נ מ צ א ב ת ו ר ה ר ק א צ ל ע ב ו ד ה זרה — ״יצאו ב נ י ב ל י ע ל
www.daat.ac.il
ו
ת
א
י ׳" ׳
וזד
ד ו ת
א
א
ד
תמי!'-
מ מ נ ו כ ל א פ ש ר ו ת ש ו ב ל ה ת ח י ל ב ע ב ו ד ה פ ו ר י ה ו ל ב נ ו ת קיומו ע ל י ס ו
ג
ם
ת
?
כ
פ
מ
י
7
ס י מ ן ב ע ל ו ת ,״ ע ב ד לוה לאיש מ ל ו ה ״ .ב כ ד י ל ע ק ו ר א ת ר ג ש ה ב ע ל ו ת מ ת ו ך '
ש״רוח ח כ מ י ם נ ו ח ה ״ ע ל מ י ש מ ש ל ם א ת ה ו ב ו ת י ו א ה ר י ה ש מ י ^ ן -
*
י
ת
ייק
י ן
י
*
?
י
י״יאיס,
ג
ת
0
י
#
י
ס
א
ר
מ
ד
מקרכך,/
* אדם
כ ז ה ד ו מ ה ל ע ו ב ד ע ב ו ד ה זרה ,כי הוא מאמין ש א ו ש ר ו ת ל ד דל! ב פ ק ח ו ת ו ־לעכןף
דעת -
הרצוגב ה צ ל ה ת ע ב ו ד ת ם ע ״ י פ ו ל ה נ ם .
מכללתמ י נ ו
זרה ה א
אתרד ה
א ת הוקי ׳התורה כמו שעובדי עבו
קונטרס הלכות שביעיח ,חלק ב )ירושלים תש״ה(
החנוך למצוות
•
מ ו ב ן ש ת פ י ס ת מ ה ו ת ע ם י ש ר א ל ב ה ש ק פ ת ר׳ יהודה ה ל ו י ש ו נ ה כ ר ח ו ק ש מ י ם
מתפישת
מארץ
בטהון
ההשקפה
חציונית
חחילונית
הרואה
בהיים
לאומיים
עצמאיים
מ ס פ י ק ל ק י ו ם האומה .ר׳ יהודה ה ל ו י ר א ח כ ל ח א ו מ ו ת מ ע ב ר א ח ד ש ל
ואברהם
העולם,
ישראל
העברי
ועמו מ ע ב ר
השני;
הציונות
מסתפקת
בכך
שגם
עם
נ מ צ א כ ע ם בין שוים לו ב ת ו ך ש ב ע י ם האומות ,ל פ י ת פ י ש ת ה כ ו ז ר י אין
בייהודן ש ל מ ד י נ ה וארץ כדי ל ח ב ט י ח א ת ייחודו ה מ י ו ה ד ש ל ע ם י ש ר א ל כ ש ה
בין ש ב ע י ם זאבים ,גם ע ל א ד מ ת ו ; ייחודנו בין ה א ו מ ו ת א י נ נ ו ב צ ו ר ת ז ה ע ״ י אלה,
א ל א זה ל מ ע ל ה מ א ל ה ,ורק ה מ צ ו ו ת הן ה ע ר ב ו ת ל מ ה ו ת ה מ י ו ח ד ת ש ל עמנו .ב ל י
ב ר ו ר ה זו בין
הבהנה
הציונות ההילונית
ת פ י ס ת ר׳ יהודה ה ל ו י ל ב י ן ת פ י ש ת
כ מ ו ב ן י י כ ש ל ה מ ח נ ך ב מ ת ן ה ס ב ר זה .עליו ל ה ב ה י ר ה י ט ב להניכיו ,שאין ה מ צ ו ו ת
ב א ו ת ל ה ב ט י ה קיומו ש ל עם י ש ר א ל כ ע ם בין העמים ,א ל א כ ע ם ש ו נ ה מ ן העמים,
זו מ ג מ ת ה ב ו ר א והבריאה ,ו מ ת ו כ ה מ ו ב ן ה ה י ק ף ה כ ו ל ל ש ל המצוות ,א ש ר ה ו ת ך
כל
אפשרי
קשר
וכמאוהד
בינינו
לבין העמים ,הן
כיהידים והן
כעם,
ב מ פ ו ז ר ומפורד,
ו מ ל ו כ ד א נ ו שומרים ע ל ייהודנו ה א ל ק י ע ״ י קיום ה מ צ ו ו ת ה מ ק י ף א ת
כ ל ש ט ה י היינו.
ה י ק ף ה מ צ ו ו ת יכולים א נ ו ל פ ת ה ה ס ב ר ה נ ו ס פ ת ש ל המצוות ,ש א מ נ ם
מתוך
א י נ נ ה י כ ו ל ה ל ה ו פ י ע כ ת ו צ א ת ל ו א י מ ה ה ס ב ר היסודי ע ל ש ע ב ו ד ר צ ו נ נ ו לרצון ה׳.
ה מ צ ו ו ת מ ק ד ש ו ת א ת ה ב ר י א ה ,א ת המציאות .מ ק ו ר ה ש ל ה ס ב ר ה זו ב ק ב ל ה ו ב ת ו ר ת
הסוד;
אין
היא בנויה ,ע ל ת פ י ס ת ע ו ל ם ש ה ד ה א ו ל י נ מ צ א ב מ א מ ר ה ז ״ ל ה מ פ ו ר ס ם :
עשב
לך
ו ע ש ב שאין ל ו מ ל ך
ברקיע
ש מ כ ה א ו ת ו ו א ו מ ר לו גדל .ל ט ב ע
ה ד ו מ ם ,ה צ ו מ ח ו ח ח י יש ע ר ך ו ת פ ק י ד עצמי ,ו ת פ ק י ד ה א ד ם ל ה ע ל ו ת א ו ת ו לייעודו
ע ״ י מ ע ש ה ה מ צ ו ת ,ש ה ו א מ ק י י ם בו .חוקי ה ט ו מ א ה ו ט ה ר ה ה מ ק י פ י ם א ת .כ ל ה ל ק י
הטבע
ו ה ק ו ב ע י ם דינים מיוהדים ל ס ו ג י ם ה ש ו נ י ם ש ל ה נ ב ר א י ם ,כ ל י מ ת כ ת ,עץ,
הרם,
ש ק ; זרעים ,משקים ,עוף ו ב ה מ ה ; ה ו ק י מ א כ ל ו ת אסורים ,מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת
בארץ ,איסור ש ע ט נ ז וכו׳ — כ ל א ל ה הן מ צ ו ו ת ,ה ק ו ב ע ו ת א ת היהס בין ה א ד ם
לגבראים
האהרים ,ועל ידם מ ת ק ד ש י ם ה א ד ם ו ה ב ר י א ה ג ם יהד.
המעין ,השרי תשי״ד
חנוך לחיי משפחה
מטרת
ח ח נ ו ך לחיי מ ש פ ח ה היא הגוך ל ה י י ק ד ו ש ה ו ט ה ר ה .כ ל מ ק ו ם ש א ת ה
מ ו צ א גדר ערוד .א ת ח מ ו צ א קדושד) .רש״י ל ו י ק ר א י״ט ,ב .(.מ מ י ל א א נ ו ח י י ב י ם
47
www.daat.ac.il
ל ה ק י ף ב ח נ ו כ נ ו א ת ה א י ס ו ר י ם וההיתרים ,ע ל ד ר ך :ו א ס ר ל נ ו א ת ה א ר ו ס ו ת ו ה ת י ר
ל נ ו א ת הנשואות .מובן ,ש ה נ ו ך בזה א פ ש ר י רק ,א ם א י נ נ ו ת ו ה ם ל נ ו ש א זה מ ס ג ר ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
ת ל ו ש ה מ כ ל מ ע ר כ ת ה ע ר כ י ם ש ל היהדות .א ד ר ב ה ,כ ל ה ה ש ק פ ה ש ל היהדות ע ל
הפרישות
האדם
מהד ,ו ה ה נ א ה מ ה ע ו ל ם הזה ,ש ה ק ב ״ ה ב ר א א ו ת ו ל ה נ ה ו ת בו א ת ב נ י
מאידך ,יכולה להגיע ל ב ט ו י ה ש ג י א ב י ו ת ר א ג ב ח נ ו ך ל ח י י מ ש פ ח ה .ה ר י
מ צ ו ת עונה ,בנויה ע ל ה ח ו ב ה ו ע ל ה ח ס ד כ ל פ י ה ז ו ל ת ,ה ר ע י ה ) ר א ה פ ס ח י ם ע ״ ב , ( :
ה ר י א ס ו ר נדה ,כ ד י ש ת ה י ה ח ב י ב ה ע ל ב ע ל ה כ ש ע ת כ נ י ס ת ה ל ח ו פ ה ) נ ד ה ל״א,(.
ה ר י מ צ ו ת פ ר י ה ורביה .ב ה ק ש ר זה יש ל ה ב י א א ת ה ש ק פ ת ר׳ יהודה ה ל ו י ע ל
הברכות,
המפלות
ה ב ה מ ה )כוזרי ג ,י ״ ג — י ״ ז (
א ת ה ה נ א ה ל א ד ם ,ה ש ו נ ה מן
״
יש ל ל מ ו ד א ת מ ס י ל ת הישרים ע ל הפרישות ,א ת ד ע ת ה ר מ ב ״ ם בענין זה ) ה ל כ ו ת
ד ע ו ת פ ר ק ג .(.ב ק צ ו ר :אין ל נ ת ק א ת ה נ ו ש א ה מ י ו ח ד מ ה מ ס כ ת ה כ ל ל י ת ש ל צ ר כ י
היהדות,
ויש ל ה א י ר א ו ת ו
בתפיסה הסגולית של
התורה לגבי חובות
והנאות
ב ע ו ל ם הזה .ה כ ל ל ה זו ב מ ס כ ת כ ל ל י ת ת ת ר ו ם ה ר ב ה ל ה פ ג ת מ ת י ה ו ת י ת ר ,ת ע ל ה
את
הנושא לרמה עקרונית ,תשחרר אותו מהצמידות לתחום האמוציות ה א י נ ט י
מיות,
ו ת ח פ ך א ו ת ו ל מ נ ו ף ח נ ו כ י כ ל ל י ל ר כ י ש ת ד ע ת ו א ו ר ח הייה ש ל ה י ה ד ו ת .
כל
מובן ,שבין ה מ ט ר ו ת ,ל ה ב ה י ר ו ל ה ס ב י ר א ת ה א י ס ו ר י ם ה ח ל י ם ע ל הרייק י ע ל
יהודי .ה ב ע י ה ה נ י צ ב ת ל א פ ע ם ה י א :ה א ם יש ל ל מ ד ד י נ י ט ה ר ת ה מ ש פ ח ה ב כ ל ל ו ת
או ג ם ב פ ר ו ט ר ו ט ? ה ש א ל ה ה י ו נ י ת פ ה ו ת ,א ם ה ח נ י ך ב א מ ב י ת מ ס ו ד ר ,ב ן ל ה ו ר י ם
א
חרדים ,ש ל ל א ס פ ק ילמדו א ו ת ו ח ם או ש ל י ח י ה ם א ת ה ה ל כ ו ת ,ל פ נ י נ ש ו א י ו
ד
נשואיה .ברם ,ב ב ת י ס פ ר ד ת י י ם ר ב י ם ה י ל ד י ם מ ב ת י ם ל א כ ה מ ס ו ר ת י י ם ,ו ב ע ל י ת
הנוער
י ש נ ם ב נ י ם ו ב נ ו ת רבים ,שאין הוריהם ב ע ו ל ם או בארץ .ה א ם ל א
הל
ה ח ו ב ה ע ל המחנך ,להכין א ת חניכיו למידע החיוני של אדם נ ש ר ? ה א ם אין
ה
ז
ן
מ ט ר ה נכבדה של החנוך לחיי משפחה ,שלעצמו מכריע א ת השאלה ג ב ע ד א ו נ ג
ד
ל צ ד החיוב ?
הטעין ,תשרי ת ש ״
כ
ז
קדושת ארץ ישראל
המלגה ק ד ו ש ו ק ד ו ש ה מ ו פ י ע ב ת נ ״ ך .מ ה פ י ר ו ש מ י ל ה ז ו ?
מ פ ר ש רש״י ש ו ר ש זה .בויקרא י ״ ט :״קדושים
ת ה י
מ פ ר ש ר ש ״ י ״היו פ ר ו ש י ם מן ה ע ר י ו ת ומן העבירה׳
כ י
י
ש
כ
ל
ק
מ
ד
ק
ש
ו
ו
ם
בכמה
נ
א
ש
י
א
מקימות
יי׳ א ל י ק י כ ס ״
ת
ה
מ
יצא גדר
ערוד ,א ת ה מ ו צ א קדושה״ .וכן ״ויקדש א ו ת ר ׳ ) ב ר א ש י ת ב ,ג( ו מ פ ר ש ר ש ״ י
ש ל
א
י ר ד המן ב ש ב ת ,וכן מ פ ר ש ה נ צ י ״ ב ״זכור א ת יום ה ש ב ת ל ק ד ש ו ״ ו פ י ר ו ש ו א י ס ו ר
מלאכה
ש ה ו א כ מ ו הקדש ,כ ל ו מ ר ל ה פ ר ש ,להנזר ,מ ע ב ו ד ה ג ש מ י ת ש ל י ו ם
ז ז ו
ל
ר ג י ל .וכן ״ א נ ש י ק ד ש ת ה י ו לי״ ) ש מ ו ת כ ב ,ל( ש ת ה י ו מ ו ב ד ל י ם מן ה ש ק צ י ם ל מ ן
ה נ ב ל ו ת .רואים א נ ו א ם כן ק ד ו ש ה פ י ר ו ש ה ה ב ד ל ו ת מ ג ו פ נ י ו ת ו מ ח ו מ ר י ו ת .ה ג ז ר ו ת
מ מ נ ה ,ל א ל ע ב ו ד ב ש ב ת ,ל א ל א כ ו ל מן ב ש ב ת ,ל א ל א כ ו ל כל שקץ ו נ ב ל ה .כ ל
ל מ ע ן קדושה .זוהי ס ו ג מ ס ו י ם ש ל קדושה .א ו ל ם נ ת ק ל י ם א נ ו ב ע ו ד פ י ר ו ש
שונה ,כ י ה נ ה י ש נ ו פ י ר ו ש ״ א נ ש י ק ד ש תהיון ל י ׳ /ו ר ש ״ י פ י ר ש א ם ת ה י ה
ז
ה
מסוג
ק
ד
ו
ש
ת ה י ה שלי ,ק ד ו ש ה היובית ,א ת ה ק ד ו ש וגדול ,ו ת ה י ה שייך ל ק ב ״ ה .ר ו א י ם א ״ - ,
48
www.daat.ac.il
ש נ י ס ו ג י קדושות ,ק ד ו ש ה ה י ו ב י ת — ש ה נ ו מ ת ע ל ה ,וקדושה ש ל י ל י ת — ע ל י ו
הרצוגאחרים ,ב ג מ ר א ו ב ת ג ״ ו .
רבים
דעתק ו -ר ו ת
ישגם מ
מכללת
ל ו ת ר ,ל פ ר ו ש מ ת ע ג ו ג ו ת .וכן אתר
ה נ ה ג ם בארץ ישראל קיימות ש ת י ק ד ו ש ו ת אלו .עצם ק ד ו ש ת א״י פ ר י ש ו ת
מגשמיות,
פעמים
חיא מ ש ו ע ב ד ת ל ח ו ק י ם הנוהגים ר ק בא״י ו ל מ ג ב ל ו ת מסוימות .י ש נ ם
שישגו ק ש ר בין ה צ ד ההיובי ש ב ק ד ו ש ה לבין הצד השלילי
א צ ל קדושי
א ש ה ה ר י היובי לגביו ,ושלילי ל ג ב י כ ל העולם .אולם בארץ ישראל הרי ק ד ו ש ה
ה י ו ב י ת ו ש ל י ל י ת קשורים יהדיו ק ש ר הדוק .ו ה נ ה קודם ראינו ״אנשי ק ו ד ש תהיון
לי״ ק ד ו ש ה ה י ו ב י ת ו ש ל י ל י ת גם יהד.
ב מ ס כ ת כ ל י ם )א ,ו( ל מ ד ג ו ״ארץ ישראל קדושה מ כ ל ה א ר צ ו ת ו מ ה י ק ד ו ש ת ה
ש מ ב י א י ם מ מ נ ה חעומר ,חבכורים ,ו ש ת י ח ל ח ם מ ה שאין מביאין כ ו מ כ ל ה א ר צ ו ת .
ע י י ר ו ת ה מ ו ק פ ו ת ה ו מ ה מ ק ו ד ש ת מ מ נ ה ,שמשלהין מ ת ו כ ה א ת ה מ צ ו ר ע י ם ו מ ס ב ב י ם
לתוכן
מ ת ע ד שירצו ,יצא — אין מחזירין אותו״ ל א ח ר מ כ ן מ מ ש י כ ה ה מ ש נ ה
״לפנים
ה ה ו מ ה מ ק ו ד ש יותר שראוי ל א כ י ל ת ק ד ש ו מ ע ש ר שני ,ה ר ה ב י ת ק ד ו ש
יותר,
אלו
שאין ז ב י ם וזבות ,נ ד ו ת ו י ו ל ד ו ת יכולות ל ח כ נ ס שמח״ ,וכר .כ ל ק ד ו ש ו ת
נכללות
וקדושה
יכול
בקדושת
ארץ
ישראל.
וכן רואים
אנו פ ח
שוב
קדושח
חיובית
ש ל י ל י ת .ה י ו ב י ת :ש י ש ב ה עומר ,בכורים ושתי ה ל ח ם .ש ל י ל י ת :שאין
להכנס
ב ע ר י ם מ ו ק פ ו ת ה ו מ ה כ ל מצורע .וכן ש א ר ה ק ד ו ש ו ת ה נ מ נ י ם ש ם
כ ו ל ם ש ל י ל י ם הוץ מ ק ד ו ש ת א ״ י ה י ו ב י ת שיש ב ה עומר ,ב כ ו ר י ם ו ש ת י ה ל ה ם .
מתוך דרשה על קדושת ארץ ישראל ,הועתק מחוך כ״י
על ההכשרה הבתר-ישיבתית לרבנים
מ ה ה ם ה ת ה ו מ י ם ש ל ה ה כ ש ר ה ה ב ס י ס י ת ? קודם כל ,יךיעה ב ת ג ״ ר ,ב א ג ד ה
ובספרות
קרה
ה מ ח ש ב ה ,ד ב ר ש ח ס ר מ א ד בישיבות .אי א פ ש ר ל ה ב י ן כ ל ל ו כ ל ל מ ה
ע ם ה ת נ ״ ך ,ו א ם מ ס ת מ כ י ם ע ל ד ב ר י רש״י ע ל ה מ א מ ר ״ מ נ ע ו ב נ י כ ם מ ן
ההגיון״ ) ב ר כ ו ת כה ,ב( — א נ י א ו מ ר :א ל ת ד ע יותר ת נ ״ ך מ ר ש ״ י .
.סמסתיון ״דמותו של רב בישראל״ ,סוכות תשל״א
חוק האנטומיה והפתולוגיה
אין א נ ו רוצים כ ל ל ל כ פ ו ת ה ה י ק ה ד ת י ת ע ל ה ל א ־ ד ת י י ם .מ י ש ר ו צ ה
פה
ל ה פ ק י ד ג ו פ ו בידי ה ר ו פ א י ם ו ת ל מ י ד י הרפואה ,לא נ פ ר י ע לו .ל פ י ה ״ ב נ י ן ציוך׳
א ו ל י אין ב ז ה איסור .ל ד ע ת גדולים א ח ר י ם כ ל נ ת י ח ה ש ל א ל ש ם ״ פ ק ו ה נ פ ש
מ צ ו י ״ היא ע ב י ר ה המורה .עם ז א ת לא הציעה ה י ה ד ו ת ה ד ת י ת ל א ס ו ר ע ל ג ת י ה ה
שלא
ההלכה
לשם פקוה
נפש .היא
מוכנה
להסתפק
בהחלט בחוק
המבטיה
את
קיום
ל א ל ה ה ד ו ג ל י ם בח .פ ח חחפשיים ,ה מ ת נ ג ד י ם ל ח ק י ק ה כ פ י ש ר צ ו י ה לנו,
ו ב ר א ש ם כ מ ו ב ן הרופאים ,דורשים ל כ פ ו ת ע ל היהודים ה ד ת י י ם ה ו ק ה א ג ט י ־ ד ת י ת .
התקדמות
הרפואה ,ו ב ו ד א י ב צ ע כסף ,אינן ס י ב ו ת מ ס פ י ק ו ת ל ר מ ו ס א ת ז כ ו י ו ת
הפרט.
הרצאה על ״החוקים במדינת ישראל״ למדריכי עזרא ,חברון ת״ו ,שבט תשל״א
49
www.daat.ac.il
הלוי
אברהם
שישא
אתר דעת -מכללת הרצוג
תופל ולבן ודי זהבי
ב ת מ ו ז ת ש כ ״ ז נ ד פ ס ב״המעין״ מ א מ ר ב ק ו ר ת מ כ ו ת ב טורים א ל ו ע ל ס פ ר ו •של
ד ״ ר זהבי ״ מ ה ה ת ם ס ו פ ר ו ע ד הרצל״ .ד ״ ר זהבי כ נ ר א ה ל א היד ,ש ב ע ־ ר צ ו ן מדברי.
כ מ ו כ ן ל א ה ס כ י ם ע ם מ ה ש כ ת ב ו כ מ ה ח ו ק ר י ם והיסטוריונים ע ל ס פ ר ו זה .ב״סיני״
ח ו ב ר ת * ב ־ א ל ו ל ת ש ״ ל מ ש י ב ח מ ח ב ר ע ל ד ב ר י ה ם ש ל כ מ ה מ ב ק ר י ם ו ב ת ו כ ם גם ע ל
אי א ל ה ד ב ר י ם מ ת ו ך ה ב ק ו ר ת ה א ר ו כ ה שלי .ו ב כ ן ש ו מ ח ע ל י ע ו ד פעם_,לד.טפל
ל ד ב ר י ו — כן ,ע ו ד פ ע ם א ב ל א ך ה פ ע ם !
ד ״ ר זהבי כ ו ת ב כ ת ג ו ב ה ע ל מ ה ש כ ת ב ת י ב ״ ה מ ע י ך ה נ ״ ל עמו׳ ) 49ל א ,(79
וזה לשונו:
ל
״ ה מ ב ק ר ה נ כ ב ד ל א ק ר א ,כ נ ר א ה ,פ ר ק זה ב ס פ ר י בעיון ,ב ש ו ם מ ק ו ם
א
נ א מ ר ש ם ש ר ב י מ ש ה ס ו פ ר ק ש ר ק ש ר י ם דיפלומטיים ע ם ר א ש י ה מ ד י נ ה
ב ת ק ו פ ת ישיבתו כ ר ב ב מ א ט ר ש ד א ר ף .ה ד ב ר י ם נ א מ ר ו ע ל ת ל מ י ד י ו ש ל ה ח ת ם .
סופר ,ר׳ מ ש ה זאקם ו ה ר ב י ק ו ת י א ל הירשנשטיין ,ש נ י ה ל ו מ ו ״ מ ע ם מ מ ש ל ת
א ו ס ט ר י א ה ב ש נ ת 1836בענין ה ת י ש ב ו ת ח ק ל א י ת ש ל יהודים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .
ב י ח ס ל ה ה ת ם ס ו פ ר ק ב ע ת י השערה ,שהיה ל ו ה ל ק באירגון ה ע ל י י ה ה ח ק ל א י ת
ש ל 500יהודים ,שיצאו ב ש נ ת 1811מ מ ו ר ב י ה ו מ ב ו ה מ י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ד ר ך
הונגריה .הענין פ ו ר ס ם ע ל ידי דר .נ .מ .ג ל ב ר ע ל יסוד מ ס מ כ י ם ה י ס ט ו ר י י ס
מ ן הארכיון הקיסרי בווינא…׳־ /א ל ו ד ב ר י ו ב״םיני״.
יכול א נ י ל ש כ נ ע א ת ה מ ח ב ר ש ע י י נ ת י ה י ט ב ה י ט ב בדבריו .א ך א ם א ו ל י
ח
ס
ושלום ,ל א י צ א ת י ידי ה ו ב ת י ב פ ע ם הראשונה ,ע ל י ל ע ש ו ת ה פ ע ם ת ש ו ב ת ה מ ש ק ל
ולהראות לו עד כמה אני
ובכן
מעיין
בדבריו .א נ י מ ל א ת ק ו ה ש ה פ ע ם י ש ו כ נ ע גםד״רא.
נתחיל עוד פעם בבראשית־ברא ,מן האלף־בית .ב ב ק ו ר ת ש ל י ה ב א ת י
ד ב ר י ו מ ן ה ק ד מ ת ספרו ,ד ב ר י ם א ש ר ב ה ם מ ס כ ם ה מ ח ב ר א ת ת ו כ ן ה ת י א ו ר י ה ש ל ו .
ו ע ל י — ל צ ע ר י ל ה ב י א — א ו ת ם ה ד ב ר י ם פ ע ם נ ו ס פ ת כאן ,כ ד י ל ה ר א ו ת ש מ ה ש ה ב א ת י
א נ י מ ד ב ר י ו ה ו א ה נ כ ו ן ו מ ה שמגיב ב״סיני״ א י נ ו א ל א נםיון ש ל ס י ל ו ף ו מ ש מ ו ש
ש ל ד ב ר י ו — ה ו א .ה נ ה זה ל ש ו נ ו :
״כי ר ב י מ ש ה ס ו פ ר ותלמידיו ח ם פ ע ל ו ב ש ט ח זה כ ב ר ב ר א ש י ת ה מ א ה ,ד״ס
קשרו
ארגנו עליות יהודים
קשרים דיפלומטיים ע ם ראשי מדיגות,
וד,לן
פ ע י ל י ם באיסוף כ ם פ י ם ל ט ו ב ת ם ״ .
היוצא מ ד ב ר י ו א ל ו :
.1
הבאתי
ר ב י מ ש ה ס ו פ ר ו ת ל מ י י י י י•
ם
פ ע
ל
י
י כ י ׳
ד ,י י נ ו
׳
ב
ל
ש י ז
י
ב י ם
ב ד י
׳
י? כאש
דבריו ,ו כ מ ו ב ן ל א כ מ ו ש מ נ ס ה ל ט ש ט ש א ת ד ב ר י ע צ מ ו כ א י ל ו
נ מ מ ר ו ר ק ע ל תלמידיו .ע ל ה ד ו ק ט ו ר ה מ ל י
מ ד
ל
ד
ע
ת
ש
א
י
ן
ל
מ
ב
ק
י
א
ל
א
מ
ר
הדכךד
ה
שעיג
ס
י ן
רואות!
,2
הוא
כותב
ב מ פ ו ר ש ״ ב ר א ש י ת המאה״,
50
www.daat.ac.il
פירושו
כמשמעו,
לערך
0
1 8 0
ובשער• שר׳ מ ש ה ס ו פ ר היה ר ב ה של מ א ט ר ש ד א ר ף — בדיוק כ מ ו ש ס י כ מ ת י דבריו.
הרצוג
דעת -
א ב ל ב ש ו ם א ו פ ן ״ ב ר א ש י ת המאה״אתר
ש נ ת ,1836ו א פ י ל ו ל א א ת ש נ ת
מכללת א ת
הולם ל א
אינו
כ פ י ד ב ר י ו ע כ ש י ו ב״סיני״.
,1811
כ נ ר א ה מ ת ו ך ד ב ר י ו ב״סיני׳ /לא עשה ר׳ מ ש ה כ ל ו ם ב ה י ו ת ו במט״ד ,ר ק
.3
א ח ״ כ ב־ ,1811ו ב א ו פ ן פ ס י ב י )השפעה ע ל ת ל מ י ד י ם ( ב ש נ ת
.1836ה א ם אין בזה
ל ב ט ל כל דברי עצמו בכל הספר ? כמה לא הלי ולא מרגיש י
נ נ ס ה ל ר א ו ת ה א ם יעמדו דבריו א ל ו ב פ נ י ה ב ק ו ר ת .ז א ת א ו מ ר ת ה א ם
אבל
ב א מ ת זהו מ ה ש כ ת ב ב ס פ ר ו — ש ב ע ו ד ו ב מ ט ״ ד ל א היה ע ו ס ק ב ד י פ ל ו מ ט י ה .ל מ ע ש ה
נ ר א ה ב ע ל י ל ב ס פ ר ו ש ל זהבי כשרונו ה ד י פ ל ו מ ט י ) ה מ ד ו מ ה ( ש ל ר ב י מ ש ה
מתי
ס ו פ ר ,ה א ם ב ר א ש י ת ה מ א ה כ פ י ש ה ב א ת י א נ י א ת דבריו ,או ב ש נ ת 1811ו ב ש נ ת
כ מ ו ש כ ו ת ב ב מ א מ ר ו ב״סיני״ ? נייתי ס פ ר •נהזי ׳.
1836
בעמו׳
דרשתו
43ש ל ס פ ר ו מזייף זהבי מ א מ ר ומציגו כ א ל ו היא זו ׳הבאה׳ מ ת ו ך
ש ל ה ח ת ם ס ו פ ר לז׳ ב א ב ת ק ג ״ ט
מפורשים
ע ל ידי
44
ז ה ב י בעמו׳
= 8א ב ג ו ס ט .1799ה ד ב ר י ם ה מ ו ב א י ם
בהערה
בלשוגו הוא:
״הכובה
] = ש ל רבי
,
מ ש ה ס ו פ ר [ היא ש ע ם י ש ר א ל ה פ ס י ד א ת ה כ מ ת ה ד י פ ל ו מ ט י ה והשלטון …׳.
.4
ו א ם ב ז ה ע ו ד אין די — הוא מוסיף ד ב ר י ם י ו ת ר ב ה י ר י ם בעמו׳ .50א ה ר י
ה ב י א ו א ת ד ב ר י ד ר ש ת ה ת ם ס ו פ ר לז׳ א ב ת ק ס ״ ב
דלא
בלשון
משתמעי
לתרי
אנפין…
״הסיבה
= 5א ב ג ו ם ט 1802הוא כ ו ת ב
לזו
שהוא
]=ר׳
משה
סופר[
ה ד י פ ל ו מ א ט הזהיר…״.
הוי א ו מ ר ש ד ע ת ו ש ל ז ה ב י ב ס פ ר ו הוא ,ש ב ס ו פ ם ש ל ה מ א ה ה־ 18ו ב ת ה י ל ת ה ש ל
ה־19
המאה
ב ש ע ה שר׳
משה
סופר
היה ר ב ה ש ל
מאטרשדארף
דרש
בצורך
ה ד י פ ל ו מ ט י ה ו ל מ ע ש ה כ ב ר נ ע ש ה )בדמיונו ש ל ד ״ ר זהבי( ד י פ ל ו מ א ט זהיר .ב ד י ו ק
כ מ ו ש ה ב א ת י א ת ד ב ר י ז ה ב י — ו ל א כ מ ו ש ה ו א מ ס ל ף א ו ת ם ב״םיני״.
.5
ז ה ב י כ ת ב ב ס פ ר ו ״ כ נ ר א ה שהיה מ נ ה י ג ה ש ל ה ק ה י ל ה
] = בפרעשבורג[.
נ א מ ן ב י ת ו ש ל ר׳ מ ש ה ס ו פ ר וידע ע ל ת כ נ י ו ת י ו ב ש ט ה ה פ ע ו ל ה ל מ ע ן ארץ ישראל
ו ה כ י ר בעובדא…״ ו ב ז כ ו ת זה ז כ ה ל ר ב נ ו ת ב פ ר ע ש ב ו ר ג — ל פ י ד ע ת ו .ס י כ מ ת י ב ב י ק ו ר ת
ש ל י ד ב ר י ו א ל ו ש ל ז ה ב י ע ל ה ד י פ ל ו מ ט י ו ת ש ל רמ״ם .זה ע ת ה טוען ז ה ב י ב״םיני״
ש״בשום
מ ק ו ם ב ס פ ר ו ״ ל א נ א מ ר ש ר ב י מ ש ה ז כ ה ל ה ר ב נ ו ת ב פ ״ ב ב ז כ ו ת הושו
ה ד י פ ל ו מ ט י .כ נ ר א ה ש ד ״ ר ז ה ב י ל א ק ר א ס פ ר ו ־ ה ו א ב ע י ו ן ! כ ל מ י ש ק ר א ס פ ר ו בעיון,
ו כ פ י ש ה ב א ת י ק צ ת מ ד ב ר י ו ל מ ע ל ה ,א פ ש ר ל צ מ צ ם ע ב ו ד ת ו ״ ב ש ט ה ה פ ע ו ל ה למען
י ש ר א ל ״ ש ל ר ב י מ ש ה ס ו פ ר ) ל פ י ד ב ר י ו ש ל זהבי( ע ל ש נ י דברים־ ב ל ב ד
ארץ
)א( ע ל ד ר ש ו ת י ו ה מ ו ס ו א ו ת ש ד ר ש א ו ת ם ב כ ל ז׳ ב א ב מ ש נ ת ת ק נ ״ ט ואילך )זהבי
כ מ ו ב ן ל א ידע ש ד ר ש ד ר ש ו ת כ א ל ו אפילו ל פ נ י ש נ ת ת ק נ ״ ט ( ; )ב( ש נ ע ש ה ל ד י פ ל ו מ א ט
הזהיר
)בהי״א
הידיעה!(
בהיותו
במאטרשדארף .זאת
א ו מ ר ת א ל ו ה ן זכויותיו
ש ב ז כ ו ת ן ז י כ ה ״ כ נ ר א ה ״ א ו ת ו המזכה ,מ י ש ה י ה ״ כ נ ר א ה ״ נ א מ ן ־ ב י ת ו ש ל מ ר ן ל ר ב נ ו ת
ב פ ר ע ש ב ו ר ג .א ם כן איפא מי צודק ב מ ש פ ט ו — ה א ם אני ב ה ב י א י דבריו ,או ה מ ח ב ר
חרוצח ,ח מ ש ש נ י ם א ח ר י ח ו פ ע ת ספרו ,ל ח כ ח י ש מד ,ש כ ת ב בו ע ל ח ו ש ו ה ד י פ ל ו מ ט י
של
חחתם סופר במאטרשדארף.
51
www.daat.ac.il
.6
א ב ל יהי׳ א י ך שהוא ,ב א ם ש כ ו נ ת ו ש ל ז ה ב י ע ל ר מ ״ ס ו ע ל תלמידיו א ו
ש ד א ר ף א ו פ ר ע ס ב ו ר ג ,או ב א י ז ה
מכללתא ט ר
דעתה -ש ל מ
אתר ר ב
ר ק ע ל ת ל מ י ד י ו ,ב א ם היה מ ר ן א ז
הרצוג
מ ק ו ם שהוא .נ ק ב ל ד ב ר י ו ש ל זהבי ש כ ו נ ת ו היתד ,ר ק ע ל ת ל מ י ד י ו ש ל הח׳׳ס .ו ע ל י ה ם
עשה ״פעולתו הממושכה
והתמידית״ של ר ב ם
רושם כ ה עז עד שגם הם ד ר כ ו
ב ע ק ב ו ת י ו .ז א ת א ו מ ר ת ־ -תלמידיו ש ה ת ק ש ר ו ב ש נ ת 1836ע ם ה ו ג י ה מ ל כ ו ת ב ו י ג א .
א ש ר ל ז ה ו ת מ ש ל ה ת ל מ י ד י ם כ מ ו ב ן אין ס פ ק ,ד ״ ר ז ה ב י כ ו ת ב א ת ז ה בפירוש ב ס פ ר ו
ע מ ׳ 93ו ה ל א ה — ה ל א ה ם ר ב י מ ש ה זאקס ,ש ל פ י ד ב ר י ו ש ל ז ה ב י ש ם ע ל ה א ר צ ה
ב ש נ ת 1830״ ב ה ש פ ע ת ר ב ו ר׳ מ ש ה ס ו פ ר ,ו ח ב ר ו ר׳ י ק ו ת י א ל הירשענשטיין״ .א י ן
זו ק ב י ע ת ה ש ע ר ה ,ר ק ו ו ד א ו ת — כן היה ה ד ב ר — ש ב ה ש פ ע ת ר ב ו ר׳ מ ש ה ס ו פ ר
ע ל ה ארצד״ ה מ ק ו ר ש מ מ נ ו ש א ב ד ״ ר ז ה ב י ה ו א מ א מ ר ו ש ל ד ״ ר נ ״ מ גלבר• א ך ש ם
מ פ ו ר ש ח ״ א י פ כ א מ ם ת ב ר א ״ .ד ״ ר ג ל ב ר כ ו ת ב ככד :.״ א ח ר י כן מ ו צ א י ם א נ ה נ י א ו ת ו
] = א ת ר׳ משד .ז א ק ס [ בין ת ל מ י ד י ו ש ל ר ב י מ ר ד כ י ב נ ט ב ג י ק ו ל ס ב ו ר ג .פ ה ה ח ל י ט
לנ&וע ל א ר ץ י ש ר א ל ו ל ה ש ת ק ע שש״
א ב ל זה ר ק ד ר ך א ג ב ן
ו ב כ ן ת ל מ י ד י ו ש ל ר ב י מ ש ה ס ו פ ר — ר׳ מ ש ה זאקם ,ור׳ י ק ו ת י א ל ה י ר ש נ ט ש י י ן
ר ב ה ש ל וואראשדין ,ב ק ר ו א צ י א ה .
א ר ש ה ל ה ד ג י ש ב א ו פ ן קטיגורי שאין ש ו ם ת ע ו ד ה ל ה נ ח ה ש ה ם היו ת ל מ י ד י ר
ב
י
מ ש ה סופר.
לא
א ש ר לר׳ מ ש ה ז א ק ס — כ ד א י ם ה ם ד ב ר י ע צ מ ו ל ה א מ י נ ו ש ב א ר ץ ה ו נ ג ר י ה
ל מ ד ת ו ר ה א ל א א צ ל ר׳ י ה ז ק א ל ב ג ע ט ה ר ב ה ש ל פ א ק ש ־ .א כ ן ג ם ב ז ה נ ג ר ר ז ה ב י ,
כ ד ר כ ו ,א ה ר י קודמיו ב ט ע ו ת ל ל א ב י ק ו ר ת .
1ד״ר ג״מ גלבר :״משד ,זאקס״ ,סיגי ,שנד ,א׳ תרצ״ח כרך א׳ עמו׳ תקס״ח—תקס״ג .כמד
כן אין במאמרו של פרופ׳ דוב סדן ״לראשית פרסומו של ר׳ משי׳ זאקס״,
סיבי,
שנה א׳ כרבך ב׳ עמו׳ של״א-של״ג ,בדברי ר׳ שמואל הכהן וינגרטן בספרו ״ ה ח ת ם
סופר ותלמידיו
_
-יחסם לארץ ישראל״ ,ירושת״ו תש״ה שום דבר שתאשר ה נ ח ה
מוטעית — זו.
2ר׳ משה זאקם היה עיתונאי מצויץ .כתב בעתונות היהודית באירופה )ראה
מאמרו המצויין של ג .קרסל ,ב״ארשת״ כרך ב׳ ,תש״ך ארץ ישראל באספקלריה העתו'-
מ ת העברית( .הוא השתתף גם בעתונו של ליוסולד לעוו ,בבן־חנניא .בכתבה הראשונד,
על ירושלים ,יט תמוז ] 1יולי[ 1858הוא כותב:
"1011
©3 !1ט 7011 2011 211 2611 8סשמ>110 ^301171011100, **10116 1011 111
ז
211
00 135500, 1110111מ*0011מ ,. 513*1 110(1 (10111 11. 1^0(10 *111ן
:603501
• 013111)005131110(101ן051מ1153 20 1ז£ז11 >10ז 0״111 0100111 1101^110110ח , 315משז^00111
מש
-ז ^ ם מ ^ ט מ ! ! ^ 1ז11 >*6תש§ג 11ז0100ןזז ״! 10. 1011 11360ב513ז£31$0
1 1ש 5 5 0 1 1ג 0 1ג £ז
*05
0
ז 60״) ?01:50)1 £0005500, 11041 311011ח! *//*/ן(?/ /?*/״!•10111 €*©* 80115. 11. £200/
)!> . 1 1 6 0 1 1 6 1 1 ^111- <[015א ״!
8
4 1 0 5
180)0*4×10,*.72.80115
^1050111(11)11
ז0 1011 01101! 1011 51015 >1311*1<3ז0חתח 05511011 510^, 50 0ז0׳ 110ז0זוז< ! • £11050 1ן ^
5
21
1×2ש111ש3זצ 1״ש0101115011ת00 0031׳ ז1מ! 001130(11008, 1110
מ
ש
1
1
מ
£
״
0
׳ ^
*0111־£101
י"***^
52
www.daat.ac.il
הרצוגש מ ו א ל ה כ ה ן ווינגרטן ע ל פי
מכללתר ב י
— -טעה
א ש ר לר׳ י ק ו ת י א ל
הירשנשטייןדעת
אתר
ה נ ח ה מ ו ט ע י ת ,ו א ל ו ש נ ג ר ר ו אהריו טעו ב ט ע ו ת ש ל ו י .
הרי לפנינו עדות מפורשת של הבעל־דין ,ר׳ משה זאקס ,שהעיד אצל מי למד בארץ
הונגריאה.
הן יסוד הטעות ,שהיה תלמידו של מרן הוא מדברי ד״ר ג .מ .גלבר ,במאמרו הנ״ל
הערה 1שכותב )שם עמו׳ תקסט( שאחרי שעזב את ניקלםבורג עם הכונה לגסוע לארה״ק
״בנסיעתו לארץ ישראל התעככ איזה זבן בפרעסבורג לשמוע לקח מפי הגאון ר׳ משה
סופר״ .הן יש הילוק גדול בין מי שהיה תלמידו שמושפע ממנו — למי שהתעכב אגב נסיעה
שם ,לשמוע לקח מפיו .אבל אף אם נתעכב שם ואף אם שמע שיעוריו — ,שערי
השיעור תמיד היו פתוחים לכל מי ש רצה לשמוע לקח מפי מרן — הוא בעצמו לא
ההשיב את זמנו שבלה בפרעסבורג כאילו נעשה בזמן הזה לתלמידו של מרן.
]כבר העיר על הטעות הזה — כאילו ר׳ משה זאקם היה תלמידו של מרן ,אברהם יערי
בספרו שלוהי ארץ ישראל )ירושת״ו ,תשי״א( עמו׳ 808הערה ,124על פי דבריו
בבן־הנניא ,שהבאתים במלואם[,
ובכן לגוף הענין — ההשתדלות של שנת 1836של ר׳ משה זאקם והחתם סופר .ד״ר גלבר— ,
המקור היחידי לכד — ,אינו מפרסם אף מלה אחת ,שתתן יסוד להשערה שמרן היה אפילו
יודע על הדברים שבשבילו עשה רבי משה זאקס בווינא .לפני ד״ר זהבי לא היו מקורות
אחרים רק דבריו של ד״ר גלבר ,ואלו של ר׳ שמואל הכהן וינגרטן בספרו הנ״ל ,בפרק
על ר׳ משה זאקם )עמו׳ — (18—73וכאמור באלה אין אף רמז קל על מרן בנוגע לזה —
יכיון שכך עלי להביע ברורות ,שכל דבריו של זהבי בזה אינם אלא פטנזמגוריאה.
3ר׳ שמואל הכהן וינגרטן בספרו )ר״נ״ל ,הערה הקודמת( עמו׳ 132בהערה 2כותב ״על
היותו תלמידו של הח״ם משמשת לי כהוכחה העובדא הזו :בישיבת הה״ם נהגו לכנות
את התלמידים על מוצאם במקום שם משפחה ,ובלי תוספת ׳ער׳ .כך לדוגמא וכו׳״.
כל זה טעות דמוכח הוא .הלא כך היה המנהג הנפח בכל הסביבה בארץ הגר ולא רק
בישיבת מרן .כך גודעים — כפי שעולים במהשבה לפי רגע — ר׳ וואלף באםקאוויץ,
ר׳ געץ שווערין ,ר׳ שמעון קרומנוי ,ר׳ דוד קיצע ,ר׳ יהודה אסאד ,ר׳ עוזר קיניגם־
בערג ,ר׳ יאקב יאלא ועוד כהנה וכהנה .יש מאלה ששם מקום בואם גשתקע בשם
משפחה ויש אחרים ששם משפחתם גקבע על שם מקום מוצאם .וכיון שכן אין שום
הוכחה שר׳ יקותיאל הירשנשטיין רבה של ווארשדין היה תלמידו של החת״ם.
• ועוד ראיה — אם כי מן הנגטיבי ,מן הסוג של ה׳לא ראינו׳.
בשנת תר״ו פורסם בברלין)?( מחברת בשם ״תומך כבוד׳׳ .המחבר יונתן אלכסנדר־
זאהן רצה בו לטהר עצמו מן ההאשמות של מרן שאינו ראוי לרבנות — כמובן ,על
השבון כבודו של ההתם סופר .בשנות נדודיו קבץ המון ׳תומכים בכבודו /רוב רובם
• של אלה היה להם ׳חשבון׳ עם מרן ,וניסו להשיב לו אחרי מותו .בפםקוויל הזה אנו
מוצאים גם את שמו של הירשנשטיין בין העומדים לימינו של אלכםנדרזאהן —
והתאריך :ז׳ גיסן תר״א ,שגה וחצי אחרי מות מרן .קשה להאמין שתלמיד של מרן
היה צתנהג :כה.
בכלל נמצאת — לסענ״ד — הגזמה מופלגת בהערכת אישיותו ,דיעותיו וערך עבודתו
למען ארץ ישראל.
53
www.daat.ac.il
.7ב י ח ס ו ) ה מ ד ו מ י ת בהזייתו ש ל ד ״ ר זהבי( ש ל ר ב י מ ש ה ס ו פ ר א ל ה ש י י ר ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ל ה מ ע פ י ל י ם ל ע ל ו ת א ר צ ה ב ש נ ת ) 1811אם ב כ ל ל ה י ת ה א י פ ע ם שיירה כזו( כ ת ב ת י
ב ב ק ו ר ת ש ל י ש כ ל מ ה שמיהם זהבי בעניז זה לר׳ מ ש ה ס ו פ ר א י נ ם א ל א דברים ב ט ל י ם
שאין ל ה ם יסוד ב ע ו ב ד ו ת ושהם קלוטים מ ן האויר .כ ת ב ת י ש א ו ת ו ה ד ב ר קיים
ג
״
כ
ל ג ב י ש א ר אנשי צורח )מחר״ם בנעטה ,ר׳ וואלף פ ל ע ק ל ש ו כ ר ( ש ס ה ב אותם ל ת ו ך
ה ב
ל
י ו
אלי•
ה ב ד ,
כ
ע
ת
ה
ו
א
ע י נ ה
ל
ח ש
׳ י
כ י ת ב
ע מ י
0
)״ יני׳׳
׳
ה נ
ש
׳׳ל>
א
ה
י ״רק ק ב ע
ה ש ע ר ה ׳ /שר׳ משד .ס ו פ ר חיה הממליץ ע ל א נ ש י השיירה ל פ נ י מ ל כ י ם וכוי .א י ל ן
ה כ י ר ד ״ ר זחבי ב ח ו ק י ההיסטוריוגרפיה ה כ י אלמנטריים ,ע ל י ו ה י ה ל ד ע ת ש מ ו ת ר ל ו
ל ה ו ק ר ל ה ב י ע ה ש ע ר ה א ך ו ר ק א ם יש איזו שהיא ה נ ח ה ה נ ו ת נ ת מ ק ו ם ל ה ש ע ר ד
ס ת ם ל ק ר א ב ש מ ו ת הגדולים ,ולומר שאישית זו או א ה ר ת היתד .מ ע ו ר ב ת ב ע ו ב ד א
זו או א ח ר ת — ב כ ו נ ח מ ג מ ת י ת ל ח ד ג י ש או ל ח ז ק איזה מ ש פ ט קדום ש ל ה מ ש ע ר
א י נ ה ה ש ע ר ה א ל א סילוף מגמתי.
אופיני ל ש י ט ת ו זו ש ל ד ״ ר זהבי ל ה ח ז י ק ד ב ר י ו א ף א ם ש ה ר א י ו ת ש ה י א מ ב י א ן
אינן ר א י ו ת ר ק ס י ל ו פ י ם וזיופים ,א ת ז ה נ י ת ן ל ל מ ו ד מ ה א ו פ ז
ד ב ר י ו ש ל ד ״ ר ג׳׳מ ג ל ב ר ב ה ק ש ר ל ס י פ ו ר השיירה
ש
ל
ש
נ
ת
ש
ע
ה
מ
י
ד
א
ת
מ
י
ב
י
א
למשל
ע ל כי כבר
ב ב ק ו ר ת ע ל ס פ ר ו — ואפילו ה כ י ה ו א ש ו נ ה א ו ל ת ו ב ת ג ו ב ת ו ב״םיני״ .ב ע מ ר
2
6
ש ל ס פ ר ו כ ו ת ב זהבי ״לפי ת ע ו ד ו ת ש פ י ר ס ם ד ר .נ .מ .ג ל ב ר מ ן הארכיון ה ק י ס ר י
בווינא…״ — .כ ב ר אז ) ב ת ש כ ״ ז ( ה ג ב ת י ע ל ד ב ר י ו א ל ו :״ד״ר ג ל ב ר מ ע ת י ק ד ב ר י ו
מ ע ת ו ן ש נ ד פ ס ב ב ו ה י מ י ה ב ש נ ת ,1812ש ש ו ב נ ע ת ק ו ב ע ת ו ן א ח ר ,כ ת ב ־ ה ע ת : 6 ? 3ל 1
ב ב ו ה י מ י ה ב ש נ ת …1866ו ל א כ מ ו ש נ מ ס ר ה מ ק ו ר ע ל ידי ד ״ ד ז ה ב י ״ ת ע ו ד ו ת ש פ י ר ס ס
ד ר .נ .מ .ג ל ב ר מ ן הארכיון הקיסרי בוינא״ .כ ל ב ר ב י ר ב מ ב י ן ה ה י ל ו ק ש ב י ו מ ס מ ך
ה נ מ ס ר ע ל ידי ת ע ו ד ה ר ש מ י ת ה ש מ ו ר ה בארכיון מ מ ל כ ת י ,ל ב י ן ר י פ ו ר ט א ג ׳ ב ע י ג ו ן
א ו ב ס ק ו ר נ ט י ״ .כ ך כ ת ב ת י אז — ו ע ם כ ל ז ה כ א ש ר חוזר ד״ר ז ה ב י ע ל נ ו ש א ז ה ה ו א
ש ב ע ל קיאו ו מ ו ס ר ע ו ד פ ע ם א ת ה ד ב ר י ם כאילו נ ש ת מ ר ו הידיעות ע ל ה ש י י ר ד
בארכיון ממלכתי.
ה ר י יש ל פ נ י נ ו ת ו פ ע ה ש א פ ש ר ל פ ר ש ה ר ק ב ש נ י אופנים .א ו ש ד ״ ר
•
ז
ך
א י נ ו יודע ח ח י ל ו ק שבין ש נ י מ ס ו ר ו ת כאלו ,ה י י נ ו ה ש ו נ י ב י ן מ ס מ ך מ מ ל כ ת י ל ר י פ ו ד ־
טאג׳ ב ע ת ו ן א ו ב ם ק ו ר נ ט י — א ו ש ד ״ ר זהבי כ ן יודע ה ח י ל ו ק ו ע ב ר ע ל ד ב ר י ב מ ג מ ה
אשר להערכת אישיזחו — האיש לגמרי אינו ידוע!
אשר לכחו בהוראה — יש לבו ר ק ידיעה אחת .ר׳ שמואל הכהן ויגגרטן צייז ש ה ו א
המוען בשו״ת יד אליעזר סי׳ ס״ו .ומה מציגו בתשובה ז ו ל הרד״״ג המשיב ד ו ח ה
א
ת
דברי השואל באמרו — שהשואל רצה להתיר את המפורש בהרמב״ם לאיסור.
ואשר לעבודתו למען ארץ ישראל .כמו פעולתו כרב העיר ומנהיג עדה .כן ג ם ב נ ו ג ע
לעבודתו למען אר״י לא היה ידוע כלום עד שמצא דר .ג .מ .גלבר
א
י אלה תעודות
.בגניזת הקהלה בוואראשדין .מאלה אפשר ר ק להסיק שהיה לו יחם
אח־לדיעד ,ר׳ משה זאקם ,ואיזו שהיא השפעת גומלין ביניהם .רישומה
ידידותי
ש
׳ל
ע
ס
השפעך
אחרת על יהדות קרואציאה והגר הסמוך לה )ואשר כפי הנראה ארץ מוצאו — ,״
גק(
לא נשאר ניכר לדור אחרון ,ואותו הדבר בנוגע לאינטדבנציאה שלו לפקידי ה מ ד י נ ו ת
יאמרו הדברים — משום שצריכים הם להיאמר.
54
www.daat.ac.il
הרצוגי ך ש ה ו א — ה א ם איש כ ז ה ר א ו י
מכללתיהי׳ א
דעתה -ח ו ק ר .
אתרר א ־ ו
לטשטש המקור ולםמא עיני הקו
ל י ס מ ו ך ע ל י ו ב ת ו ר היסטוריון ן
.8
ת ל מ י ד ו ש ל מרן ,ר׳ יצהק א פ ל א ט ק א מ פ ר א ג ,ש ה ת י י ש ב בירושלים ו נ ש א
א ש ה מ ב ג ו ת ה ס פ ר ד י ם ו ה ת א ק ל ם ביגיהם ,ר ג י ל ה י ה ל ה ת ו ם א ת ש מ ו ע ם ה ת ו פ פ ת
ש ל ה ר א ש י ־ ת י ב ו ת ס ״ ט .זהבי שיער ש ע ש ה כן מ ש ו ם שהוא ,ר׳ יצהק מ פ ר א ג ,ה ק ר
י ה ס ו ה ג ז ע י ת ו מ צ א ש ה ו א מיוצאי ירכם ש ל יוצאי ס פ ר ד — ו מ ט ע ם זה ה ת ם ם ״ ט
= ס פ ר ד י טהור .כ ת ב ת י ב ב י ק ו ר ת ש ה ש ע ר ה זו מ ג ו כ ה ת היא .ב א עכשיו ז ה ב י ב״םיני״
ו ד ו ר ש ל י מוסר ,ש ע ל י לדון א ת כ ל א ד ם ל כ ף ז כ ו ת ! גו מ ה ? ! ו א פ י ל ו ה כ י ה ש ע ר ת ו
זו מ ג ו ה כ ת היא ,ויסודה ש ל ה ש ע ר ה זו כהמון ה ש ע ר ו ת ש ה ב י ע ב ס פ ר ו — ב א י ידיעה.
ד ״ ר ז ה ב י פ ש ו ט א י נ ו יודע )א( ש ל א כ ל ה ח ו ת ם ס ״ ט הוא ס פ ר ד י ; )ב( ש ל ר א ש י ־
ת י ב ו ת א ל ו י ש נ ם פ ח ר ו נ י ם אחרים .למשל ,ל פ נ י מ ו נ ה ת ת ע ו ד ה ה ש ו ב ה כ ת ו ב ה ב צ נ ע א
ב י ר ת תימן ,ב ש נ ת ת ק צ ״ ב ו ח ת ו מ י ם עליה ל א פ ח ו ת מ ש ל ש ה מ ח כ מ י חעיר ,ו כ ו ל ם
מוסיפים
א ח ר י ש מ ו ת י ה ם א ת ר א ש י ־ ת י ב ו ת א ל ו ס ״ ט .ח א ם גידולי ומיוחסי תימן
א ל ו ג ם ח ם ב ד ק ו ומצאו ש ח ם
יוצאי ס פ ר ד ן ל א כ ן ! ח ם ח ת מ ו כ ן ל א
לחתנאות
ב י ח ו ס ן ח ר ם ,א ל א ל ס י מ ן ענוד! — פ י ע נ ו ח ר א ש י ־ ת י ב ו ת א ל ו ח ו א ס י ן טין ,ב ל ש ו ן
4
ה ק ד ש ר פ ש ו ט י ט .ו ג ם ב ז ח ל א גמרגו — א ח ד מ ג ד ו ל י ההוראה ,ש א ב ו ת י ו כן ישבו
;
א י פ ע ם ב ה צ י אי האיברי ,והוא ד ו ק א ה ו ת ם ש מ ו ע ם ה ת ו ס פ ת ש ל שגי המילים ש ר א ש י
ת י ב ו ת י ה ן מהווים א ת ה ר א ש י ת י ב ו ת ס״ט .ה ר ה ״ ג ר׳ ״הזקיה ב ן ל א ״ א איש צדיק
ת מ י ם ה י ה ב ד ו ר ו ת י ו ד ו ד ד י ס י ל ו ח ג״ע ס ו פ י ח טב…״ .כ ך הוא לעין כ ל ב ס ו ף ה ק ד מ ת
ס פ ר ו ח י ד ו ע פ ר י חדש ,ע ל יורה ד ע ה ,א מ ש ט ר ד ם ,ת נ ״ ב .א ב ל ד ״ ר ז ה ב י ל ו ידע כ ל
ז ה ל א ה י ה צריך להשערה ,ואילו ה ש ע ר ה ש א י נ ה צ ר י כ ה לגופה ,ה ש ע ר ה מ ג ו כ ח ת היא…
.9
ד ״ ר ז ה ב י טוען נ ג ד י ב״םיני״ ״כי ה ש ם ד ו ר ש לציון ל ב י ת ס פ ר בירושלים
נ ק ב ע ע״י תלמידו של ההתם סופר ב ע ק ב ו ת ה מ ש פ ט שרבי מ ש ה סופר חוזר עליו
פ ע מ י ב רבות…״ כ ך כ ו ת ב ב ש נ ת ת ש ׳ ׳ ל ! א ב ל ב ש נ ת ת ש כ ״ ו הדפים כ כ ה ב ס פ ר ו ) ע מ ו ׳
: (133״ ה ש ם ד ו ר ש ציון נ ב ח ר ל מ ו ס ד ב ע ק ב ו ת ד ב ר י ו ש ל ר ב י מ ש ה ס ו פ ר :ציון
ד ו ר ש אין ל ה מ כ ל ל ד ב ע י דרישה״ .ה ג ב ת י ב ב ק ו ר ת ש ל י — ש ד ב ר י ם א ל ו ,צ י ו ן ד ו ר ש
אין ל ה מ כ ל ל ד ב ע י דרישה׳ א י נ ם ד ב ר י ו ש ל רמ״ס א ל א ש ה ם מ א מ ר הז״ל .ה ג ב ת י ע ל
א י י ד י ע ת ו ש ל ד ״ ר זהבי ש ל א ידע ש ז ה מ א מ ר הז״ל .כ מ ו ב ן א ה ר י ש ה ו ד ע ת י ו א ת
8
ז ה ב ד פ ו ס ,ה ו א יודע כ ב ר ל נ ס ה ד ב ר י ו ,ב ע ק ב ו ת ה מ ש פ ט ׳ .ט ש ט ו ש זה אינו ת ש ו ב ה
למבקר!
4ראה יהודה רצהבי ,שבות תימן )קובץ( ,תל אביב ,תש״ה ,עמו׳ 117בהערה ״ם״ט :סיאן
טין תרגום של רפש וטיט )ישעי׳ נ״ז ד׳( בכנוי זה רגילים חכמי תימן לסיים את חתימו
תיהם״ .והג״ל ,בואי תימן )קובץ( ,תל אביב ,תשכ״ז עמו׳ ,191הערה : 14כיגוי ענוה
ושפלות ,והוא תרגום ׳רפש וטיט׳ )ישעי׳ גז ד(״.
5הבאתי שם גם מדברי הנביאות של ד״ר זהבי .הוא יודע לספר את מה שבלבבו של עוד
תלמיד אחד של מרן ,ר׳ נפתלי הערץ ווייס שמו .זהבי יודע לספר — מה ששום אדם
לא שמע ממנו — שבעלותו ארצה ,,אמר כרכו הנערץ ציון דורש אין לו ,מכלל דבעי
55
www.daat.ac.il
הרצוג
דעת -
מה שהעתקתי כבר ב ״ ה מ ע י ך .
מכללתשוב
מעתיק
אתראני
.10ועם הקוראים הסליחה אם
אבל מוכרח אני כדי להראות שאין בכלל צורר להשיב רק להעמיד דבריו ודברי
אלו מול אלו כדי לחראות את רצונו חלא־מוצלח של חמחבר לטשטש רישומם
של דבריו שבספרו .באות ה׳ כותב זהבי ב״סיני״ ,שאין נפקא־מינא באם שהשואל
בתשובה שבשו״ת ה״ס הלק ו׳ סי׳ כ״ז ,היה יליד אלזם או באם השאלה נ ש ל ח ה
אל הח״ס ממדינת אלזם משום ]ש[״עובדא זו אינה מסוגלת לשנות את מסקנתי,
שהפניה בענין זה הופנתה אליו במיוהד…״ נראה נא מה שכתב ד״ר זהבי בספרו,
האם באמת זהו מה שרצה להגיד לנו במשפטו המחוכם? הנה לשונו ב ס פ ר ו
עמר :66
״בשנת תקפ״ז ) (1827פנתה קהלה מאלזס אל ר׳ משה סופר ב ד ב ר י ם
הבאים …נשאלה השאלה מדוע פנתה בענין זה =1מעות רמבה״נ[ ק ה ל ה
מאלזם דווקא אל ר׳ משה סופר מפרעסבורג שגר במדינה אהרת ב מ ר ח ק
רב מהם ,בזמן שהיו רבנים גאונים בסביבה הקרובה ? נוסף על כ ה ״ ל ש ם
מה היה לקהלה רחוקה זו באלזס צורך בהסכמתו של ר׳ משה סופר ן״
6
תשובת ד״ר זהבי לשאלה זו נמצאת בעמו׳ 68—67מספרו .ועוד פעם ל ש ו נ ו
הטהור :״מן ההכרה שהתשובה לשאלה זו היא זאת ,כי בחוגי הרבנים באירופה,
היח ידוע שאחד חמארגנים…״ חוח אומר שכל חידושו של ד״ר זהבי הוא מ מ ה
שנשאל מן המרהק ,ממה שידעו גם במרחק שחרא המארגן והממוגה הראשי וכו׳ ש ל
מעות רמבח״נ .וכי באמת חושב הדוקטור ,שקוראי ספרו הוכו בסנורים ו א י נ ם
יודעים לקרוא?
ועוד זאת .השתמשתי בהבאה ז ו ) ב ב ק ו ר ת שלי( להראות שהמחבר ש כ ו ת ב ס פ ר
ל אף ל ק ר א
א י
על נושא היסטורי שקוטבו הוא רבי משה סופר בעוד ש
כותרת פשוטה בספר שו״ת חתם סופר .שם כתוב ,ועלי עוד פעם להצביע ע ל
הבערות של מחבר זח .זח לשון חחתם סופר )שו״ת ה״ו סי׳ כז(:
ה ו א
י ג
מ ס ו ג
שלום וכ״ט לי״ג חרב חחרוץ המופלג המא״ח תל תלפיות יושב ברמה ב נ ו י ו ת
עיניו כיוגי הגיאות כש״ת …נ״י אב״ד ור״מ …מילידי מדינת עלזום י ע ״ א ״
כך במפורש מילידי ,אם כן איפא באמת אין נפקא־מינה ? בודאי שיש א ל א
שזהבי אינו יודע להבהין.
״
.11ד״ר אליעזר כ״ץ שאל שאלח אחת ,והוא ,ד״ר זהבי הושב שמן ה נ כ ו ן
להתיישב בשאלח מחוכמת זו .השאלה הגאונית היא — מפני מה לא עלה ר ב י מ ש ה
דרישה״ ,עד כאן — .האם אפשר לשנות את דברי נביאות אלו ו׳לנסחם׳ ״שאמר כפשפש
רבו הנערץ וכו׳ ״ .אולי כן ו
6כאן באמת חידש דיר זהבי כלל גדול בתורה! שהפניה בענין זה הופנתה אליו כמיוחד…
בעוד שאני בתומי חשבתי עד כה שכל אותן ה־דד 13שאלות שנשאל ר׳ משה ס ו פ ר
וכל אותן ד,־ 1377תשובות שהשיב עליהן ,וכל אותן ה־ד 137העתקות משר׳ת א^ו
שנעתקו לתוך פנקםאותיו של כק״ז החתם סופר ,כולם היו מופנים אליו כמיוחד ו ^
לשמש הקהל.
א
56
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
סופד ארצה ? כאילו באמת היו אתר
הרצוגהקטנות ואף הגדולות שבמדינת
העירות
רבני
רגילים
הגר בימי מרן סתם לעזוב הכל ולעלות לארץ .למעשה ,כמה רבנים עלו בכל אותן
הקרוב לארבעים שנה שמרן ישב בארץ הגר לארץ ישראל? ואם כן איפה
מה היא השאלה על רבי משה סופר? השאלה אינה אלא שאלה ריטורית ,הסרת
הגיון.
.12כרוזו של נפוליון ודברי זהבי עליו .כבר הראתי במאמר ביקורת שלי
שכל דבריו הסרים יסודות ,הן בתולדות הה״ס ,ולא פהות מאלה גם בתולדות נפוליון.
לד״ר זהבי הסרות ידיעות אלמנטריות ,אפילו בכרונולוגיאה פשוטה .ואותם הדברים
מאפיינים גם •את דבריו ב״תשובתו״ — שאינם אלא נסיון ,אם בכונה או שלא בכונה,
לטשטש רשמי הבליו בספרו.
הוא כותב ב״סיני״ )עמו׳ שיה(:
״בדבר כרוזו של נפוליון על הקמת מדינה יהודית ,שהוצא ב־ 20לאפריל
,1799והשפעתו על החתם סופר שהתהיל בתעמולה לעליה לארץ־ישראל
הדשיפ מעטים אחר כר…״ ז.
אבל בספרו חגיד לנו אחרת .הוא קובע יום חמדויק שבו חחל רוה התעמולה
לפעם בלבו של רבה הצעיר של מאטרשדארף ,בעקבות כרוזו של נפוליון.
חוא כותב ״באותח חשנח ] [1799בחג הסוכות היבר שיר המתחיל במלים הללי הללי
נפשי את ד׳ ,בשירו הוא מוסיף לרמוז על תקוות הגאולה הקרובה שנתעוררה עפ
הכרזתו של נפוליאון…״.
עמדתי על כך כבר — והעירותי שאת השיר הזה היבר רבי משה סופר בערב
הג הסכות שנת תקנ״ט = חיינו ביום 24ספטמבר 1798לא פחות משבעה הרשים
לפני הכרזתו של נפוליאון !…על זה איגו משיב זהבי כלום ,אולי משום שכל כך
הביבה עליו אישיותו של רבי משה סופר שאצלו אין ספק ,שבאם ואולי צודק
המבקר בכרוגולוגיאה שלו ,אבל אין ספק שכך היה הדבר ,הרי ר׳ משה סופר ידע
בנביאות מה שיכריז נפוליאון בעוד שבעה הדשים…
אבל בזה לא כלו טענותי נגד זהבי בבקורת שלי .ראיתו העיקרית שבפרעשבורג
ידעו מהכרזתו של נסוליאון שברצונו להעמיד מדינה יהודית ,היא מתוך ספר ״13§^31ג
631132עז3ת £03של הכומר ההונגרי מולנר יאנוש ,שהופיע בשנת .1779הראתי
לדעת שד״ר זהבי לא בדק במקור ,בספרו של הכומר ההונגרי דנן — אבל אני
שבדקתי אהריו מצאתי שהדברים הנאמרים שם אינם מתאימים לדבריו של ד״ר
זהבי .ומה שהכומר ההונגרי מדפיס יש לו ענין עם כרוז שוגה .לגמרי ,כרוזו של
יהודי )מגרי ליוורנו ?( שנתפרסם בשנת .1798ולא עוד אלא הראתי לדעת שספרו
של מולנר אינו עוסק בכלל בדברים שקרו בשנת 1799אלא הוא מוסר כרוניקה
ממה שנתהוד .בשנה שעברה — 1798ואף גם זאת שספרו כבר היה נדפס בעת
ובעונה שכרוזו של נפוליאון הוכרז .על כל זה עובר זהבי בשתיקה — אכן מודה
8
ד ד׳׳ר זהבי בספרו עוד לא היה כל כר משוכנע מן התאריר המדויק והתאריכים
משתמשים אצלו בערבוביה .למשל בעמו׳ 35של ספרו התאריד נמסר כ־ 4מארם.1799 ,
8עוד עלי לנמק שבדבר כרוזי של נפוליון עוד לא הגענו לסופה של פרשה זו .כל עוד
57
www.daat.ac.il
ה ו א ש א נ י ב ד ק ת י ב ג ו ף הספר ,והוא — ל א ע ש ה כן .א ם כן א י פ א נ ש א ל ה ה ש א ל ה ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם,היסטוריון ב ע ל אחריות מדעית לא ב ד ק במקור האם ל כ ל ה פ ח ו ת ל א היה א פ ש ר
לקוות ,ש ז ה ע ת ה — א ם כ י ב מ א ו ה ר — יודיע ב ר ב י ם א ת ה מ ק ו ר ש ז י ב ה א ו ה ו ב י ד י ע ה
הזו ,ה מ ק ו ר ש ע ל י ו נ ש ע נ ת כ ל ה ת י א ו ר י ה ש ל ו ן א ב ל ד ״ ר ז ה ב י ל א ע ש ה כן ,ל
א
ב ס פ ר ו ו ל א ב מ א מ ר ו ב״סיגי״ .א ם כן ש ו מ ה ע ל י שאגי א ג ל ה סודו.
כ ב ר ה ר א ת י ש ד ״ ר זהבי ל ק ח ל ו פ ס ו ק ש ל ם כ ל ש ו נ ו מ מ ש ,מ מ א מ ר ו ש ל ד׳יר
נ .מ .ג ל ב ר ,ש נ ד פ ס ב ״ ס פ ר ד י נ א ב ו ר ג ״ ״ .מ א ו ת ו ה מ ק ו ר בדיוק ,עמו׳ 275ה ע ר ה 3 6ג
שממנו.לקה
כ ב ר — ק נ ה ב מ ש י כ ה — ד ״ ר זהבי גם י ד י ע ה ע ל מ ו ל נ ר ינוש ו ס פ ר ו
ההונגרי .ה נ ה ז ה לשון ג ל ב ר ש ם :
״הכרוז ה ז ה ה י ה ידוע מ ח ו ץ ל צ ר פ ת ק ט ע י ם ג ד ו ל י ם מ מ נ ו נ ד פ ס ו ב ש נ ת !799
ב ע ת ו נ ו ש ל ה ס ו פ ר ההונגרי ינוש מ ו ל נ א ר £0113^631132ת3ז4383נ ) ה ל ק י ב
ע׳ .(48—50מ ו ל נ א ר מ ס ר ג ם פ ר ט י ם ע ל ה ר ו ש ם ש ע ש ה ה כ ר ו ז ע ל ה י ה ו ד י ם
ואומר…״.
ו ה נ ה ד ב ר י ו ש ל זהבי ) ה ג ם ש כ ב ר ה ב א ת י ם ב ב ק ו ר ת ( :
״ידיעות ע ל כרוזו ש ל נפוליאון ה י ו נ פ ו צ י ם ב פ ר ס ב ו ר ג ל א ר ק ב י ן ה י ה ו ד י ם
א ל א ג ם ב ח ו ג י ה כ נ ס י ה ה ק א ט ו ל י ת .ה כ ו מ ר הישועי מ א ל נ א ר ״ .ו ע ר ך א ת
הירחון 631132זז3מ £0־,*13^31
בפרסבורג ואח״כ
בבודאפסט ,כ ת ב
שם
בהתמרמרות…״.
ה ר י ל פ נ י נ ו ה מ ק ו ר ע ם שינויי לשון ק ל י ם — א ב ל ה ש ו ב י ם ־ -ש ש י נ ה ד ׳ ׳ ר
זהבי .ב ע ו ד שד״ר ג ל ב ר מ ו ד י ע ע ל ע ת ו נ ו ש ל מ ו ל נ א ר )שהוא נכון פ ח ו ת י ו ת ר ,ה י ה ז ה
שנתון( ,מ ד ב ר זחבי ע ל ירחון ) ש א י נ ו נכון ב ח ח ל ט ( .ב ע ו ד ש ד ״ ר ג ל ב ר מ ד ב ר ע ל
הכרוז הזה ,היינו א ו ת ו הכרוז ש ל יחודי )ליוורניזי ,ל פ י ח ש ע ר ת ו ש ל ד ״ ר ג ל ב ר (
ע ל ו ם השם ,ש כ ן נפוץ — 1798נ ע ש ה כרוז ה ז ה לכרוזו ש ל נ פ ו ל י א ו ן ב י ד י ו
ש
ל
זחבי ,ש ה ו כ ר ז כ א מ ו ר א ח ר י ש ס פ ר ו ש ל מ ו ל נ א ר ה י ה ב ד פ ו ס ! א כ ן כ ב ר א מ ר ו ח ז ״ ל
״ א ם אין דיעח ,ח ב ד ל ח מניין "
א ת כ ל ז ח כ ב ר א מ ר ת י — ח א ר כ ת י ב כ א ן ר ק ב נ ק ו ד ח זו ל ח ר א ו ת מ ה ה ו א
ה מ ק ו ר ל ס י ל ו פ ו ש ל זהבי .א ב ל כ א מ ו ר ע ל זה א י נ ו ע ו נ ה כלום .מ ב י א ה ו א ד ב ר י ם
ב מ א מ ר ו י ב״םיני״ )עמו׳ שיח—שיט( ש פ ש ו ט אין ל ה ם ענין עם' ה מ ד ו ב ר .מ ה ע נ י ן
ש ל ווםישע צייטוגג ל כ א ן י ה א ם הווסישע צייטוגג ה ד פ י ם ב ש נ ת 1798א ת כ ר ת ו
ש ל נפוליאון ש ל ? 1799א ו מ ה ע נ י נ ו ש ל ה ד ו ־ ש י ח ש ל איזה ש ה ו א ר ב י ע ז ד י א ל
ש ל פ י ע ד ו ת ו ש ל ז ה ב י )אנכי ל א ראיתיו( נ ד פ ס ז ה ע ת ה ז ה א ם ז ה י א ח ר ת א ר י ד
ת ו כ ן ס פ ר ו ש ל ה ס ו פ ר ה ה ו נ ג ר י ? פ ש ו ט אינו יודע מ ה מ ד ב ר .
הן כ ב ר לימדונו הז״ל מ ה ל ח ש י ב ל מ י ׳שטענו ב ח ט י ם ו ה ו ד ה ל ו ב ש ע ו ר י ם /
ע נ ה ל ו :״צא ב ש ר לסוסים וחמורים״!
שלא נמצא סמוכים נוספים על מה שנודע עד כה — אי אפשר להחליט סופית ש ה כ ר ז ה
* כזו באמת יצאה מלפני נפוליון .אבל זה ענין למומחיו•
• 9ד״ר ג״מ גלבר :נפוליאון 1וארץ ישראל .ב״ספר דינבוייג״״
.288—263
58
www.daat.ac.il
י ר י ש ת
״י׳
ת ש ״ י
׳ עמו׳
ו ב כ ן נ ש א ר ע ו ד ד ב ר אהד ,פ ר ט א ח ד ב ד ב ר י ו ש ל ז ה ב י ל ע נ ו ת בהם .א ם כ י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ד ב ר י ם א י נ ם מ ו פ י ע י ם ב ת ש ו ב ה ע ל דברי .ה ם מ ו פ י ע י ם ב ה ק ד מ ה ה כ ל ל י ת ב ת ג ו ב ת ו
ע ל ־ כ ל ד ב ר י המבקרים) …עמו׳ שה—שט ,ב״סיני״(.
ב ע מ ו ׳ 63ש ב ס פ ר ו מ ב י א זהבי פ ס ק א )כביכול( מן ה ס פ ר ת ו ר ת משה ,ש כ פ י
ההזיה
ש ל ז ה ב י מ ר א י ם ״ ע ל ת כ נ י ו ת י ו ה ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י ם ב ק ש ר ל ב נ י ן הארץ…״.
הראתי
ב ב ו ק ר ת ש ל י ש ל א מ צ א ת י ם ם ק א זו ו מ ט ע ם הפשוט ,ש פ ם ק א זו ב כ ל ל
אינה!
בשאר
אכן
המהדורות
זהבי
קובל
בהתמרמרות
רבה
שהדברים
״אינם
מופיעים
ש י צ א ו ל א ו ר א ח ר י מ ו ת ו ש ל ר׳ מ ש ה סופר …צ נ ז ו ר ה כזו ע ל ד ע ו ת י ו
,,
ש ל ר׳ מ ש ה ס ו פ ר א נ ו מ ו צ א י ה ב ד ו ר ש ל א ח ר י ו כ כ מ ה מ ד ב ר י ו .ההדגשה ,משלי,
המבקר.
כ ב ר ע מ ד ת י ע ל כ ך ש ד ב ר י ם א ל ו ש ל ד ״ ר ז ה ב י מעידים ש ה ם ר ו ת ל ו ה י ד י ע ו ת
הכי
בביבליוגרפיה
אלמנטריות
של
ההתם
סופר.
העירותי
בבקורת
עמו׳
58
ב ה ע ר ה ש מ ת ו ך ד ב ר י ו ל מ ד נ ו ש ה ו א ל א ידע )א( ש ש ו ם ס פ ר מ ס פ ר י מ ר ן ל א נ ד פ ס
ב ח י י ו ; )ב( ש כ ל ס פ ר י ת ו ר ת משח ,ע ל כ ל מ ח ד ו ר ו ת י ו מ י ו ס ד י ם כ ל א ח ד ע ל כ ת ב י ־
י ד שונים .ב ד י ו ק נ ד פ ס ו ח מ ש ה מ ה ד ו ר ו ת ; )נ( שאי א ל ה מ ן ה מ ה ד ו ר ו ת ה א ל ו זכו
להדפסות
חדשות;
)ד(
ולא ע ו ד א ל א ש ז ח ב י אינו מ ב י ן א ת ד ב ר י מ ר ן זצ״ל.
ו ע ל כ ל זה ע ו ב ר כ ש ת י ק ח ,נ א ל ם דומיח .אכן ב ד ב ר א ח ד ש מ ק צ ר ב ס פ ר ו מ א ר י ך הוא
ב״םיני״ .-ו ב כ ן ר ש ו ת ה ד ב ו ר ל ד ״ ר זהבי ע צ מ ו :
״ ע ו ב ד א היא ]! כך[ כ י בניו ו ב נ י בניו ש ל ח ח ת ם ס ו פ ר היו מ ע ו נ י נ י ם ל ט ש ט ש
את
, ..
ד י ע ו ת י ו ב ש ט ח זה ,הואיל והם ע מ ד ו ב ר א ש ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ה ה ה ו נ ג ר י ת .
…ה ם היו מ ע ו נ י נ י ם ל ה ס ת י ר א ת ד י ע ו ת י ו ש ל ה ח ת ם ־ ס ו פ ר בענין ת י ב ת ציון.
ע ו ב ד א חיא ]! ע ו ד פ ע ם כך[ ש נ כ ד י ח ח ת ם ס ו פ ר ציגזרו ב ס פ ת ת ו ר ת מ ש ה
.ו ד י ל ג ו ע ל ה מ ק ו מ ו ת ,ש ב ח ם מ ד ב ר ס ב ם ח נ ד ו ל ע ל ח ח ו ב ה ל פ ע ו ל ל מ ע ן יישוב
ה א ר ץ הקדושח …כ ף ה ו ש מ ט ה ד ר ש ת ו ע ל ה פ ס ו ק ע ס לבן גרתי^ .״ ג ר ת י ו ל א
י ש ב ת י ואין לנו ל ה ת א ז ר ח ב א ר צ ו ת ה ג ו ל ה א ל א כ ל מ נ מ ת י נ ו צ ר י כ ה ל ה י ו ת
ה א ר ץ ה ק ד ו ש ה ויישובה״ .ל צ ע ר י לא י כ ו ל ת י ל ה ש י ג מהדורה .נ מ צ א ת ת ה ת
ידי מ ה ד ׳ ש ל ס פ ר זה מ ש ג ת ת ר ל ״ ט ) (1879שהוציא ה ר ב ש מ ע ו ן ס ו פ ר
מ ע ר ל ו י .ש ם מ ו ב א ע ל פ ס ו ק זה …ב ה ו צ א ה זו ד ל ג ו ע ל ד ע ת ו ש ל ה ר ״ מ ס ו פ ר
׳בעגין ה ה ת א ז ר ה ו ת ב א ר צ ו ת הגולה׳ ,מכיון ש ב ש ג ת ה ו צ א ת הספר…,״.
כל
ה ד ב ר י ם ש צ ו ט ט ו ל מ ע ל ה ה ע ת י ק דר .ז ה ב י מ ת ו ך ס פ ר ו ש ל ד י נ א ב ו ר ג .
ז ה ב י כ ו ת ב ל ז ה ״סיני׳׳ עמו׳ שה ,ה ע ר ה 4וזה ל ש ו נ ו :
״ מ ו ב א ל פ י המהד׳ ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ס פ ר ,ת ו ר ת משה׳ ע ל ידי פרופ .בן־ציון
דיגבורג
)דינור( ב ס פ ר ו ,ה י ב ת ציוך ,ת ל ־ א ב י ב ,ת ר צ ״ ב ,ה ל ק א ,עמו׳ .15
ל צ ע ר י ל א י כ ו ל ת י להשיג מהד׳ זר׳.
מ כ ל זה י ו צ א :
ז ה ב י ל א ידע ש ה מ ל ה ל ה ת א ז ר ח מ ל ה ח ד י ש ה היא ,מ ל ה שכמובן ,עוד ל א היתד,
ב מ ל ו נ ו ש ל ה ה ת ם סופר.
ז ה ב י ל א ידע ש ד ב ר י ה ת ו ר ת מ ש ה ה מ ו ב א י ם ע ל ידי דיגבורג ,א י נ ם ב ל ש ו נ ו ש ל
ה ה ת ם סופר .ו ה ם אינם א ל א פ ר פ ר ז ה ש ל דיגבורג.
59
www.daat.ac.il
ז ה ב י אף ל א ידע ש ה מ ה ד ו ר א ה ר א ש ו נ ה ש ל ס פ ר ת ו ר ת מ ש ה ע ל ס פ ר בראשית
דעת -
הרצוג ערלוי.
מכללת ה ש ל
הי״ד ר ב
אתרפ ר
יצאה ע ל ידי ה ר ה ״ צ ר׳ שמעון ס ו
אף
זהבי
לא
ידע
שהמדורא
על
הראשונה
ספר
יצאה בשנת
בראשית
תרל״ט—.1879
ז ה ב י א ף ל א ידע ש ה מ ה ד ו ר א ה ר א ש ו נ ה ש י צ א ה ע ל ידי ה ר ב ש מ ע ו ן סופר רבה
ש ל ע ר ל ו י הי״ד ש י צ א ה ב ש נ ת תרל״ט— 1879היא ה נ מ צ א ת בידיו.
ז ה ב י אף ל א ידע ש א ו ת ו ה מ א מ ר ע ל ה פ ס ו ק ״עם ל ב ן ג ר ת י ״ ש מ ב י א ו באריכות
מ א ו ת ה ה מ ה ד ו ר א ה ר א ש ו נ ה ש י צ א ה ע ל ידי נ כ ד ו ש ל ה ת ת ם ס ו פ ר ,ר ב י שמעון סופר
ר ב ה ש ל ערלוי ,ב ש נ ת תרל״ט— ,1879זה הוא ה מ א מ ר ש מ ו פ י ע ב ס פ ר ו של דינבורג
ב פ ר פ ר ז ה ,ו ב ל ש ו נ ו ש ל דינבורג.
ואפילו
הכי ,מהין ד ״ ר
זהבי
קדושי עליון
לכתוב על
נכדי
ה ח ת ם סופר
ש מ ס ר ו א ו נ ם והונם ל ה נ צ י ה ת ו ר ת ה ח ת ם סופר ,ש ה ם ט ש ט ש ו ד ע ו ת ס ב ם במגמה,
ש ה ם ס י ל פ ו ד ב ר י ו ב כ ו נ ה מ ר א ש .זהבי מ צ י ע ל פ נ י ק ו ר א י ס פ ר ו ו ע ו ד פ ע ם לפני
קוראי
״סיני״
בספרו
…ודלגו
כ״עובדא היא״ שנכדי חחתם
על
מקומות…
שלא
היה
סופד מוציאי ספריו
לפי
טעמם
האישית
ל א ו ר צינזדו
א ו ש ה י ה נוגד
להשתייכותם הפוליטית.
והנה,
מדכאות
ד״ר
זהבי מביא
בספרו
)עמו׳
(43
מאמר
המודגם
ת ה ל ה ־ ו ם ו ף עם
כ פ ו ל ו ת ,סימן ה מ ק ו ב ל ש ה מ צ ט ט מ ב י א א ת ד ב ר י ה מ צ ו ט ט ב ל ש ו נ ו של
המצוטט ,ב מ ק ר ה דנן ,כ מ ו ב ן ה מ צ ט ט ה ו א ה מ ח ב ר דנן ו ה מ צ ו ט ט הוא ה ה ת ם סופר,
ו ה ה ב א ה היא מ ת ו ך ס פ ר ו ד ר ש ו ת ח ת ם ס ו פ ר ] ח ל ק ש נ י עמו׳ ש״ו[ .ה מ א מ ר ה מ צ ו ט ט
״מעוטר
ע ל ידי ז ה ב י ע ם ה כ ו ת ר ת ״פנו ו ס ע ו לכם…
בשביל עצמיכם״ .מאמר
הזה כ א ש ר ה ו א מ צ ו מ מ ע ל ידי זהבי א י נ ו נ מ צ א ב ד ר ש ו ת ה ת ה ס ו פ ר .ה נ ה ו עיבודו
של
ז ה ב י ש ל י ק ט מ ת ו ך ד ב ר י ה ה ת ם ס ו פ ר ל פ י טעמו ,ש ד י ל ג ע ל ד ב ר י ם ש א י נ ם
ל פ י ט ע מ ו ב מ ג מ ה ,צ י מ ר ה ד ב ר י ם ל ל א מצפון ,ש י נ ה לשון ח ת ״ ם מ ת ו ך ה י ש ו ב י ם
פוליטיים,
טשטש
לעשות
רושם
של
הבאה
אמיתית,
קישר
פסוקים
שאינם
ב מ ק ו ר ב ז ה א ח ר זה ,ב ר א מ א מ ר ש ל פ מ ש ל ו ע ל ידי ע ר מ ה — ,ה ו י א ו מ ר :ל פ נ י נ ו
ת ו פ ע ה ש ל זיוף ס פ ר ו ת י .
זה ע ר ך הספר ,ו ת ו לא.
60
www.daat.ac.il
ה ר ב יהודה רובינשטיין
אתר דעת -מכללת הרצוג
תולדות הגאון רבי שלמה גאנצפריר זצ״ל
וביבליוגרפיה של ספריו
פ ר ק
ב
ביבליוגרפיה
להלן מובאה סקירה ביבליוגרפית של ססרי דכי שלמה גאנצסריד .סקירה זו מכילה
שגי הלקים .א׳ הספרים השונים שחיבר רבי שלמה גאגצסריד ,ח ח פססר קיצור שלחן
ערוך .ב׳ ספר קיצור שלחן ערוך והמהדורות השונות והפירושים הרבים שנדפסו עליו.
ברשימה זו לא צוינו כל דפוסי הקיצור שלחן ערוך אלא רק הדפוסים שיש בהם חידוש
לעומת המהדורות הקודמות .כמו כן לא הוכנסו כאן התרגומים של הקש״ע ליידיש,
אנגלית ,גרמנית ,צרפתית ועוד ,גם אם התרגום הופיע יחד עם הסקסט בלשון הקודש.
קסת הסופר
והוא
דיגי כ ת י ב ת ס״ת ,תפילין ומזוזות ו מ ג י ל ת א ס ת ר ותיקוגיהם .מ ל ו ק ט
ו מ ח ו ב ר מ א ת ש ל מ ה בן ה ר ב נ י המגוה הירא ו ש ל ם מ ״ ה יוסף ג א נ צ פ ר י ד זצ״ל מק״ק
אונגוואר,
ואליו נ צ מ ד י ם ד ב ר י ם
א ח ד י ם מ פ ז ומפנינים ,מ כ ב ו ד הגאון ה א מ י ת י
ר ש ב ב ה ״ ג מ ״ ה מ ש ה ס ו פ ר נ״י אב״ד ד ק ״ ק פ ״ ב יצ״ו.
0
בשנת לשוני עט סופר מהיר לס״ק )תקצ״ד 1835 (.ת (2) 8 0 # 6ל״א דף.
אח׳׳כ נדפס זאלקווא תרי״א ,קיגיגסברג תרי״ט; ווארשא תר״ך; מארשא תרנ״ט;
דפוס צלום86165 ,ת^ 1.08תשי׳׳ז ועוד.
נוסף להערות מהחתם סופר זכה ספר זה להסכמתו הנלהבת :״.,.מכאן ואילך לא
יתגו רשות וכתב קבלה לשום סופר ,כי אם שיהא בקי בספר הזה ורגיל על לשונו…״.
ר ,ס ת פ ו פ ד מהדורה תנינא ה ל ק א—ב.
,
ה ל ק א :דיני כ ת י ב ת ס״ת ,תפילין ומזוזות ו מ נ י ל ת א ס ת ר ותיקוניהם ,ע ם
ק צ ת ה ע ר ו ת ו ח ק י ר ו ת ב ש ם ל ש כ ת חםופר .ח ל ק ב׳ :ה מ ל א ו ת ו ה ח ס ר ו ת עפ״י ר ב נ ו
הרמ״ה
ובסופו מסורה קצרה ומפתה .מלוקט ומהובר
בעזהי״ת מ א ת שלמד ,בן
ה ר ב נ י ה מ נ ו ח ה י ר א ו ש ל ם מ ו ״ ה יוסף ג א נ צ ס ד י ד מ פ ח ק״ק א ו נ ג ו ו א ר יצ״ו ,בעהמה״ם
״פגי
ש ל מ ה ״ ״ ת ו ר ת ז ב ח ״ ״ ל ח ם ו ש מ ל ה ׳ /״קצור ש ל ה ן ע ר ו ך ״ ו ״ א ס ר י ת ״ נ ד פ ס
פ ה א ו נ ג ו ו א ר ,ק׳ם׳ת׳ ה׳ס׳ו׳פר לפ״ק ) ת ר ל ״ א (
0
4ק ל ״ ה דף.
אח׳׳כ נדפס בארטפעלד ,תרם׳׳ב; דפוס צילום של חלק א ,מינכן תש״ז )ועד
ההצלה(; תל אביב ,תשכ״א ועוד.
פירוש על התפילות
סידור דרד החיים לרבי יעקב מליםא זצ״ל :ועתה הנה נספה אל סדר התפלה
61
www.daat.ac.il
פירוש מלוקט מספרים יקרים ,בלשון צה ונקי …ועוד ניתוספו בו הרבה מ1מ
והידושי דינים בתוך דרך החיים…
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכל מלוקט ומסודר מאת הרב המפורסם מו״ה שלמה נ״י בן הרבני,״3ףך
יוסף נאנצפריד זצ״ל מק״ק אונגוואר יע״א.
וינה תקצ״ט .מהדורה שניה בשנת תרי״ב ושוב תר״ר ועוד.
במהדורות הראשונות נדפסו הסכמות מהגאון רבי מאיר א״ש אב״ד דק״ק אומוואר
ומהרב אליעזר הורוויץ הלוי מוויען.
כן מצאתי בעירי אבן יקרה ,כחמה ברה,!,׳׳ו,
בהסכמתו כותב הרב מאיר א״ש:
הרב המופלג חרוץ ושנון משיב מלחמה השערה כקש׳׳ת מוהר״ר שלמה גאנץ פריד ״
חכם וסופר …מצאה כגן ידו לאסוף אסופות ולשם נוספות בריאות ויפות בפיחשיס
ודינים ,העלה פנינים …וכל המחזיק ביד הרב מוהר״ש נ״י להוציא מחשבתו ) ^
תפלתו ישמע א־ל ויט עליו חסדו …עד כי יוסיף ה׳ ידו להשיב בנים לגבולם דדי
ה׳ לאור עולם״.
סידור דרך החיים נדפס במאה שנים האחרונות כמה פעמים ,ובשער הסידור רשימד
(
נ
ארוכה של מפרשים ופירושים
גאנצפריד.
ש ב ס י ד ד
נ ו ס פ י ם
ז ה
י
א
׳
ב ? ,י
י
ק
י
ה ז כ י
י
א
ת
י
ב י
י
זילפה
פני שלמה
על מסכת בבא בתרא
אשר יגעתי ומצאתי ,טפחתי ורביתי בעזרת החונן דעת ,אנכי התולעת לבית
יוסף שריד ,שלמה גאנצפריד ,בעל הספר ״קסת סופר״ ,יושב בתוך עם ה׳ להורות
ש
ב מ ח ו ז
ר
א
א
י ב ס ו פ י
ש
י
דרכי ה׳ פה ברעזעוויטש
קאצינעלענזאהן אשר היה בעת ההיא בזאלקווא.
זאלקווא תר״ו 44 ,2דף.
ה
ע
י
ר
מ
ת
ת
א
ר
ה
ב
ה ג א
ה י ׳ שאןל
1
0
0
מהדורה שניה יצאה לאור בעיה׳׳ק ירושלים תשט״ו ,8רנ״ז עמוד ,ושוב מהחרד
חדשה ירושלים תשכ״ו.
תורת הזבח
כ י ם ו י
ד ם
ט ר י פ ו ת
י ג י ק י י
ד ,י י א ה
ה ג י ד ״
7
י ^ י " לשלשד
׳
כולל :הלכות שחיטה׳
ל ק הלכד
ל
יל ׳
ראשים :השם האחד
׳ ילמעז ע מ י
י ל ל
מהוורת כשאלה ,מזוקק שבעתים ,מגדולי הפוסקים׳
על דעתם ,ולדעת ספיר גזרתם ,מקבת בור נקרתם ,ואיה בהררי קודש יסוך
י
הדודאים יתגו ריח ,מקצת מזח יסוד חמזבח ,מקצת מזח חידושים בדברי
הקדושים ,להעיר לבב האנשים שוחרי הצדק ואמת דורשים בשם העלה 1,
'
אשר העליתי בעזרת ה׳ י6רבך שמו.
;קטן־ שלמה גאנצפ!
גאנצפריד ,בעהמ״ה ספר ״קסת הסופר״ וספר ״פני שלמד,״
הקטן־
מסכתז בבא בתרא ,יושב בתוך ה׳ ברעזעוויץ במחוז שארא״ש יצ״ו.
מ
ז
ב
ת
ה ע
ה
ה
ו
א
ה ע ו
ב
ה
א
ד
י
ד
ש
ה ס
נ ו
ע י ג י ם
ר
כ
ן
י
ש
י
ש י צ א
ל א ו ר
ב
ב ו ב ע
"י יוסף כהן
ל
1על ר׳ שאול הכהן קצינעלגזון ראה בה״נשר״
גליון לח ובספר ״כתבי פנחס טורבורג״ )ניו־יורק תשי״ג( עמ׳ כח.
62
www.daat.ac.il
ז נ ד ק
׳
היות שכתבו הפוסקים כי ראוי ל כ ל ש ו ״ ב ל ח ז ו ר ה ל כ ו ת ש ו ״ ב ב כ ל ש ל ש י ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
כן להיות לו לגבול ו ל ה ו ק ק ב ו ע מ ה ש י ח ז ו ר ב כ ל יום ו י ג מ ו ר
למ־כעמ תריח '46) 4
מ
ם ט י י
^
0
ד ף (
.
^ י לדף הסכמות מהגאונים ר׳ שלמה קלוגר מבראד ,ר׳ עגזיל צויזמיר אב״ד
מאיי א״ש מאונגוואר והגאה׳׳צ ר׳ חיים הלברשטאס מצאנו זצ״ל.
׳
" ^ הספר דברי הגאון ר׳ שמחה גחן עליבבערג מד״א דק׳׳ק לבוב והגליל ,והערות
שלמה קלוגר מבראד ,ותשובות להלכה ולמעשה ממנו בהלכות טריפות.
מהדורה ב׳ לבוב תר״כ ,ואת׳׳כ באוגגוואר תרכ״ט ) 118—2דף( ,זיטאמיר תר״ל
ף( ,לבוב תרל״ט ,מונקאטש תרנ״ג ) 114דף( .ועוד.
לחם ושמלה
הלכות נדה ,טבילה ומקואות ו י פ ר ד ל ש נ י ר א ש י ם ,ה א ה ד ה ו א ה ל ח ם א ש ד
ק ט ת י בעזרת צורי בו בטחוני ,מ צ א ת י כי י ג ע ת י ו ע ל ה ש ל ה ן ע ר כ ת י .ו ה ש נ י ה ו א
.שמלה אשר איגתי ב מ ע ט ת ב ו נ ת י ו ב ק ו צ ר ד ע ת י ,ה ו א ש מ ל ת י ל א ו ר י ו ז ה ש מ י
)באותיות( וזה זכרי .חנני בו גורא ת ה ל ה ,א ו ה ב ל ת ת ל ו ל ח ם ו ש מ ל ה .ג ר א נ כ י
עמי״ קטן ודל בעמו ,ל ב י ת יוסף שריד• ,מלמה ג א נ צ פ ר י ד ,ב ע ה מ ״ ח ס׳ ״ ק ס ת
הסופר״ ו״תורת זבח״.
גדפם בהסכמות הגאונים הגאהיצ ר׳ חיים הלברשטאם אבד״ק צאגז ור׳ מגחם א״ש
אב
ד ״ ק אוגגוואר,
בראש הספר מביא פרפרת אחת מאת ידיד נעוריו האדמו״ר הגאה״צ ר׳ צבי הירש
סרידמאן זצ״ל מליםקא .בסוף הספר מובא הציור של המקווה באוגגוואר אשר נבנה
לפי תכניתו ,וגם חידושי הלכה מאת חתנו הרב הגאון ר׳ שבתי דימאגט אב״ד דק״ק
סאטשי ביידארף*.
0
0
לכוכ תרכ״א 124) 4דף(; מהדורה שניה בעטלען תרם״ח 127) 4דף( ובאחרונה
0
תל אביב תשכ״ה ,2קכ״ד דף.
2ראה בשרית ״האלף לך שלמה״ מהגאון רבי שלמה קלוגר זצ״ל ושם בחלק יו״ד סימן
רל״ג וז״ל :הנד ,בספרי מי גדה בק״א וכן בספרי שבעה עיגים וכן בספר שיורי
טהרה כתבתי דבחלוקת המקוה לב׳.לא שייך דין זוחלין ע״ש מה שבארתי דברי והנה
זה שלח לי המחבר לחם ושמלה את ספרו והצצתי בו דרך ראיה בעלמא וראיתי בו
בסימן ר״א ם״ק ק״ד שחולק על דברינו ותמה אני איך מלאו לבו לומר שהוא חולק
על זה הרי ראה שמעשה זו היתד .פ״ק בחיים חיותם של הגאון האמיתי מו״ה אריה
יהודה ליב תאומים אבד״ק מח״ם גור אריה יהודה וספר יעלת חן'ובחיי הגאון האמיתי
מו״ה אפרים זלמן מרגליות זלה״ה וכמה ת״ח גדולים וכולם הסכימו בפשיטות להכשיר
והיתד .כן תמיד וטבלו כמה וכמה נשים ואיך יהין לחלוק על "זה וגם עשה ט״ם
ברמ״א והבל יפצה פיהו בעזה״י.
63
www.daat.ac.il
אפריון
מכללת הרצוג
דעתי -ת י לי.
אתר ע ש
ב ע ז ר ת א ־ ל מ ח ו ל ל י אפריזן
תוכו
נדיבח,
ר צ ו ף אחבר .מ א ש ר ס מ כ נ י ב ר ו ח
ל ב א ר ק צ ת פסוקים ו ד ב ר י
צדיקים ,ב מ א מ ר י חגדה .כ א ש ר ידי חדח ,ו ע ל ס פ ר ח ת ו ר ה יםדח.
גאנצפריד
שלמה
אונגוואר
מפק״ק
יצ״ו
הסופר מה״ק
ב ע ח מ ״ ס ס׳ ק ס ת
ו מ ה ״ ת ,פ נ י ש ל מ ח ,ת ו ר ת חזבח ,ל ח ם ושמלה.
0
אונגוואר תרכ״ד 76) ,8דף(.
0
מהדורה חדשה עם תיקונים והוספות מאת המחבר ,אונגוואר תרל״ו 88) ,8דף(
וכן סוואליווע תרע״ב ) 88דף( ולאחרונה בעיר ברוקלין * 88) 8דף(.
אהלי שם
וסדר
כללים
שמות
אנשים
ונשים,
באותיותיהם
מפורשים,
הפציהם
ולכל
דרושים ,ע ם ה ע ר ו ת ו ח ק י ר ו ת ב נ פ ש הכופף ,ידעתים בשם.
שם יוסף
ל א מ ו ר יוסף ח׳ חסדו ,ל ר ח ם ו ל ה ו נ ן א ת עבדו ,ל ב י ת יוסף שריד• .
שלמה
המעמידה,
גאנצפריד,
אנכי
יושב
בעדה
מולדתי ק״ק
הישרה ,ע י ר
אונגוואד
ה ב ר ת י ס פ ר ק ס ת ה ס ו פ ר )מה״ק ו מ ה ״ ת ( פ נ י ש ל מ ה ,ת ו ר ת ז ב ח ,ל ח ם
ושמלה,
ק י צ ו ר ש ל ח ן ע ר ו ך ואפיריון ,ואהרון ה ב י ב ,ק ו נ ט ר ס א ח ר ו ן מ א ת ה ד ה ״ ג
מהר״א
ובשאר
ז ל מ ן מ ר ג ל י ו ת זצ״ל ,א ש ר ה א י ר ל נ ו
בספרו היקר ט י ב גיטץ
ס פ ר י ו היקרים זיע״א.
והוא
גם
ת ש ל ו ם ב י א ו ר פ ד ר ה ג ט ל ה נ א ו ן מ ת ר ״ פ ר״י ,מ ן ס ע י ף כ׳ ו ה ל א ה ,
הידושי דינים א ש ר ה ע ל ה ה ג מ ר ס׳ ט י ב גיטץ ,ו ק ר א ם ב ש ם ש כ ל י ה ל ק ט .
אונגוואד )יורשי קארל יעגער( תרל״ח 1878
0
126 ,2דף.
)בהקדמת הספר ,כותב המחבר ששלח את ספרו הנז׳ ל״כור המבחן״ לשלשה ג ד ו ל י
לי
הדור בתקופתו הרבנים הגאוגים ר׳ צבי הירש ווייס אבד״ק סאבראגץ ,ר׳ ד ו ד
כ
זילברשטיין אבד״ק טערעביש )אבי הגאון ר׳ ישעי׳ זילברשטיין אבד״ק ווייסצען( מ ח ב ר
עליו
הם׳ שבילי דוד ,והגאון ר׳ שמואל מושקאוויץ דומ׳׳צ באונגוואר ,ואחרי ששמו
עיגא פקיחא ,הסכימו עליו בלב ונפש(.
מהדורה חדשה לבוב תרס״ז.
שם שלמה
הידושי
רהוקים,
סוגיות
הש״ם ,מ א ת ה ר ב
הגאון
המפי
ר ם ם
ב
כ
ל
צ
? יי ארץ
ב ר ו ב י ת ו ר ו ת י ו ו ה ב ו ר י ו היקרים ,ר ב ן ש ל כ ל ב נ י ה ג ו ל ה צ י ס ו ״ ע
וים
כ
ש
״
ת
מ ו ״ ה ש ל מ ה ג א נ צ פ ר י ד זצ״ל .ב ע ה ״ מ ס פ ר ק ס ת הסופר ,מ ה ״ ק ו מ ה ״ ת ,פ נ י ש ל מ ד
ת ו ר ת זבה ,ל ה ם ושמלה ,ק צ ו ר ש ל ה ן ערוך ,אפריון ,א ה ל י שם ,ו פ י ר ו ש
התפלות
ו ע ו ד כ מ ה ה י ב ו ר י ם ב כ ת ״ י כ מ ב ו א ר ב ה ק ד מ ת ה ס פ ר שהיה א ב ״ ד ד ק ״ ק ב ר ע ז ע ו ו י ט * ־
ו ר א ב ״ ד ד ק ״ ק אונגוואר ,ושם ח ל ק ת מ ה ו ק ק ס פ י ג
64
www.daat.ac.il
ו ב ר א ש י ת ו ת ו ל ד ו ת ה מ ח ב ר זי״ע ,מ א ת נ כ ד ו נ א מ ן ב י ת ו ותלמידו ,א ש ר ק ב ל
הרצוגו ר ב ו ת בשנים .כ ל מ ס ת ר י ו
מכללתמ י מ י נ
דעתל-א ס ר
אתרנ ו ו
ת ו ר ה מ ס י נ י יעוה״ר ,ל א מ ש מ א ה ל ז ק
מ ס ר לו ,ויסמוך א ת ידיו עליו ,א א מ ו ״ ר הגאון ה מ פ ו ר ס ם איש ה א ש כ ו ל ו ת ,א ב ל ה כ מ י ם
וראש דורשי המודות ,מ ו ״ ה י ה ז ק א ל ב נ ע מ ג״י א ב ״ ד ד פ ״ ק ם׳ ו ו א ר א ה ל ו ה ג ל י ל י
בן אמו״ז ה ג א ה ״ צ ה ד ר ז ק נ י עמו ,פ א ר ע ד ת ו ו ה ו ד ל א מ ו מ ו ״ ה גרשון ו ו א ל ף ב ג ע ט
שליט״א
ר א ב ״ ד ד ק ״ ק א ו נ ג ו ו א ר ע ל כ ס ה ו ת נ ו זי״ע,
)בסופו מ א מ ר על אודות
הוצאת ה י ר ו ש ל מ י ס ד ר ק ד ש י ם מ נ כ ד ו הר׳ י ה ז ק א ל ב נ ע ט ( .
הבאתי
ל ב י ה ״ ד ב ה ם ד י צור ישועתי א נ כ י הקטן ,ש ל מ ת כ נ ע ט היוצק מ י ם
על ידי אביו ,ו ש ו א ב מ י ם מ ב א ר ו ,ב א ר מ י ם היים.
וואראהל ,ת ר ס ״ ה ל פ ״ ק
0
125 ,4 ,2דף.
3בספר פאת השלחן ,הוספות מהרב שלמה גאנצפריד על ספרו קצור שלחן ערוך,
מביא המחבר חידושי חורה מנכדו הבחור יחזקאל בנעט .ראה פאת השלהן סי׳ קנח
סעיף טו; סי׳ קלג סעיף טו .את דברי חתנו מו״ה גרשון וועלף בנעט מובאים שם
בסי׳ קמא סעיף ד.
.את חשיבותו של ספר ״פגי שלמה״ על מסכת בבא בתרא שחיבר הרב שלמה
גאנצפריד ,צויין כבר בפרק ראשון ״תולדות חייו״ ,עמ׳ .4נביא כאן עוד שתי
אסמכתות מענינות.
בספר ״סדרי טהרות״ כלים פט״ו דף קמ״ה ע״א בםוגיא דדף של מתכות קבעו
ולבסוף חקקו ,כחוב בזה״ל :״והנה לא מצאתי בכל ,האתרוגים תירה מספיק לשיטת
הרמב״ם ז״ל והפוסקים ז״ל ,זולת מה שתירץ בספר פני שלמה לחכם אחד מחכמי
זמנינו הרב מהר״ש גנצפריד וראיתי להעתיק דבריו בקיצור כי לפע״ד הוא דבר
אמת וברור״.
ועיין בספר ״תפארת ירוחם״ )ברוקלין תשכ״ח( מאת הרב הגאון החסיד רבי ירוחם
ליינער האדמו״ר מראדזין זצ״ל ,ושם בעמוד קפ״ט במכתבו להרב יהודה ליב הכהן
מימון ז״ל מספר ״שפעם אחת היה — דודו הגאה״ק רבי גרשון העניד בעל התכלת —
בשעדליץ ,ובא אליו הגאון אב״ד דשעדליץ רבי ברוך מרדכי ז״ל ליפשיץ לבקרו,
והביא לו תשורה את ספר ״ברית יעקב״ ,ואמר לו כי אין דרכו לעיין בספרי האתרוגים,
ואינו מביא אותם בספרו ,וישיבהו אם כן מדוע יבקש ממגי שאעיין בספרו הלא גם
הוא הנהו מהאחרונים ,ואז אמר אני אין דרכי בכך וצריך לקבל האמת ממי שאמרו,
ובספרי ״סדרי טהרות״ הבאתי עד האחרון שבאחרונים ואפילו הם׳ פני שלמה״.
www.daat.ac.il
קיצור שלחן ערוך
הרצוג ערוד.
מכללת ש ל ח ן
דעת -ק י צ ו ר
אתרס פ ר
ב ע ז ר ת ש מ ו קדוש וברוך,
־
לתועלת
ישמרם
חמון עם ח׳ א ח י נ ו ב נ י י ש ר א ל היראים א ת ה׳ ו ב מ צ ו ו ת י ו חפצים,
צורנו .א ש ר ק צ ר ה ד ע ת ם
ל ל מ ו ד ו ל ה ב י ן ד ב ר י ה ש ״ ע ומפרשיו ,י ג ע ת י
ב ע ז ר ת ה׳ ית״ש ,ו ק ב צ ת י מ כ ל א ר ב ע ה ה ל ק י ש ו ״ ע א ו ר ה היים ,יורה דעה ,א ב ן
העזר
והושן
מ ש פ ט א ת הדינים
הנצרכים
ומוכרהים
לכל
איש
ישראלי ל ד ע ת
א ו ת ם ,ו כ ת ב ת י א ו ת ם בלשון ק ל ל מ ע ן ירוץ כ ל ה ק ו ר א בו ,וידע א ת ה מ ע ש ה א ש ר
י ע ש ה ה א ד ם והי ב ח ס .
א נ כ י הק׳ ש ל מ ה ג א ג צ פ ר י ד מ פ ״ ק א ו נ ג ו ו א ר יצ״ו ,ב ע ה ״ מ ס׳ ״ ק ס ת ה ס ו פ ר ,
״פני שלמה״ ,״ ת ו ר ת הזבח״ ,״ ל ח ם ו ש מ ל ה ״ ״ א פ ר י ו ך .
אונגוואר בשנת כל ,ת א מ ר ל ב י ת י
ע ק
ב לפ״ק )חרכ״ד(.
בראש הספר הסכמת הרב הגאון ר׳ מנחם א״ש אבד״ק אונגוואר.
,מהדורות נוספות :תרכ״ו )ע״י המדפים ר׳ אברהם ניסן זיס מלעמברג( ״עם הוספות
ותקוגים מאת מחברו הה״ג נ״י״ ,וכן תרכ״ז ,תרכ״ח ,תרל״ג ,תרל״ד ,תרל״ו ,תרל״ט,
תרמ״א ועוד .בשגת תרמ״ד עם קוגטרס ״מכסה לאהל״ בגד ם׳ ״מלחמת • ח ו ב ה ״ ׳ ) ר
א ה
פרק א׳ של מאמר זה ,עמ׳ .(10
בשער מהדורת לעמברג תרל״ו מודיע המהדיר :הדפסתיו מחדש פעם אחד ע ש ר
עם :־הרבה הוספות ותיקונים .במהדורת ווארשא תרל״ט :ועתה נדפס פעם -שמינית׳ וכן
במהדורת ווארשא תרג״א :נדפס פעם שמינית.
חלק מהמהדורות יצאו בלי רשות הרב המחבר ,ראה צלום המודעה כאן .י ׳ .
מודעה כ״חמגיד״ עמה י׳׳ז גליון כ״ה ל׳ פית תרל״ג
אל חשכן באהליןד עולה .
כ ש ב ט י י ש ר א ל אודיע כי ספרי ,קיצור ש ל ח ;
ערוך״ א ש ר ר׳ נ ת נ א ל דוד ז־סבערג חדפיסו
ב ו ו א ר ש ו י א ,הדפיסו ש ל א ברשותי י
והאיסור הן מ צ ד התוחיק הן מ צ ד דינא
ר מ ל כ ו ה א ידוע ל כ ל ,והוא רובץ גם ע ל
ה ק ו נ י ם ועל כ ל המסייעים.
גם זאת אודיע כי ר' יעקב עהרענסריין
העתיק ספרי הנ״ל לעברי דייטש
בלבוב
והדפיסו ש מ ה )ג״כ ש ל א ברשותי( ו ק ל ק ל ׳
בשיבושים ה ר ב ה ס א ד ,ת ל ה בי בוק׳ סרק•
ונתן ס כ ש ו ל גדול ל פ נ י המון עם ה ׳ ! לזאת
א ב ק ש מ א ת כ ל מ ר א דאתרא להזהיר את
עם ה׳ ל ב ל ת י יביאוהו א ל תוך בתיהם ש ל א
י כ ש ל ו בו ח״ו.
א ו נ נ ו ו א ר ,ב ה ד ש סיון ה ר ל י ג .
נאנצפריד.
ש ל מ ה
)תודתי לידידי החביב הסופר והמלומד ר׳ טוביח
פרשל שליט״א ,שהעירני על מודעה הנ״ל(
66
www.daat.ac.il
בשנת תרל״ה הופיע בוורשא ספר מסגרת חשלחן מאת הרב חיים ישעיה הכהן,
אתר דעת -מכללת הרצוג
בירורי דינים על ס׳ קיצור שלהן ערוך .ספר זה הופיע על פי בקשת הרב שלמה
גאנצפריד בלי ספר קיצור שלהן ערוך .ראה להלן בציון הבא.
ספר מסגרת השלחן
והוא תיקוגים ו ה ו ס פ ו ת ע ל ס פ ר ? י צ ו ר ש ל ח ן ע ר ו ף ב כ ל מ ק ו ם א ש ר ה מ ח ב ר
ב ה ע ת ק ת איזה דין מ ש ו ״ ע ואחרוגים ,ו ל פ ע מ י ם ה צ י דין והציו
שם קיצר מאד,
״השמיט א ש ר יוכלו ל ב א ע ל ידי זה לידי ט ע ו ת .ו ל פ ע מ י ם איזה ט ע ם ה נ צ ר ך ביותר,
והרבה
פ ע מ י ם ש פ ס ק שם ש ל א ב ד ע ת
ה א ה ר ו נ י ם ש א נ ו נ מ ש כ י ם אהריהם ,ו ל כ ן
בא ס פ ר זה ל ת ק ן ה כ ל ב ע ז ״ ה ; גם נ י ת ו ס פ ו ב ו ה ר ב ה ד י נ י ם ו מ ד ו ת מ ש ל ה ן ע ר ו ך
ואחרונים ו ס פ ר י ם הקדושים ה נ צ ר כ י ם מ א ד ל א ה י נ ו ב נ י ישראל ,א ש ר נכון מ א ד ל כ ל
איש מישראל עדיין ב ט ו ר ש ל ח ן ע ר ו ך ו א ה ר ו נ י ם ב א ר י כ ו ת ,לידע הדינים ה נ צ ר כ י ם
לו מ כ ל א ר ב ע ח ל ק י שו״ע .יש לו ל ל מ ו ד ב ס פ ר י נ ו אלו; ו ל ח ז ו ר ב ח ם )עפ״י ס ד ר
ש ב ת ו ת ה ש נ ה שמצויין ב ת ו כ ו ( שידע ה מ ע ש ה א ש ר יעשה ,ולא יבשל ח״ו ב א י ז ה
איסור מ ה מ ת הסרון ידיעה.
יגעתי
ו ק ב צ ת י ב ע ז ה ״ י הק׳ ה י י פ י ש ע י ה ה כ ה ן מ פ ״ ק ר א ה ו ב יצ״ו .ו ל ג ו ד ל
י ק ר ת ו מ ע ל ת ה ס פ ר נ ת נ ו הגאוגים ק צ ת ב ע ל י ה ה ס כ מ ו ת ה ג ה ו ת י ה ם ל ה ד פ י ס ב ת ו כ ו ,
ה ס פ ר ה י ק ר ה ז ה כ ב ר יצא ל א ו ר ב ז מ ן ל א כ ב י ר ו מ ה מ ת ה ש י ב ו ת ו נ מ כ ר ו כ ו ל ם ,
.ועתה נ ד פ ס פ ע ם ש נ י ת ,ע ם ה ר ב ה ה ק ו נ י ם ו ה ו ס פ ו ת מ ה ר ב ה מ ח ב ר .
0
לובלין תר״מ 8ס״ט דף.
)הסכימו עליו הגאונים ר׳ ישראל יהושע אבד״ק קוטנא ,ר׳ חיים אלעזר וואקס,אבד״ק
קאליש ,ר׳ אפרים אבד״ק מציוב והארחוב ,חתן הרב המגיד הקדוש מטריםק ,ומכתב
והסכמה מאת הגאון ר׳ שלמה גאנצפריד מחבר הספר קצור שו״ע ,ובו הוא כותב אליו,
וז׳׳ל :״אך את אשר עלה בדעתו להדפיסו אצל ספרי קצור שר׳ע לא גיהא לי מכמה
טעמים ,אם יש את נפשו הטובה להדפיס חיבור בפגי עצמו יהי ה׳ עמו ,יגדיל תורה
ויאדיר״(.
מסגרת השלחן ולחם הפנים
ע ל ם׳ קיצור ש ל ה ן ערוך .לובלין ת ר מ ״ ה .ה ו צ א ה ר א ש ו נ ח זו ש ל פי׳ ל ח ם
ה פ נ י ם ל א ה י ת ה לפני .ר א ה ציון ה ב א ע ל ה מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה .
מסגרת השלחן — לחם הפנים
ספר
והוספות
מ ס ג ר ת ה ש ל ח ן וחפירוש ח ח ד ש ה נ ק ר א ב ש ם ל ח מ ־ ה פ נ י ם והוא ת ק ו נ י ם
ע ל ס פ ר ק צ ו ר ש ל ח ן ערוף ,ב כ ל מ ק ו ם א ש ר ה מ ה ב ר שם ק י צ ר מ א ד
ב ה ע ת ק ת איזה דין מ ש ו ״ ע ו א ה ר ו נ י ם ו כ ר )כמו ב מ ה ד ו ר ה ה נ ״ ל ( .
י ג ע ת י ו ק ב צ ת י בעזה״י הק׳ היים י ש ע י ה ה כ ה ן ב ע ה מ ״ ה ס פ ר ל ק ו ט י ש ו ש נ י ם
ו ל ק ו ט י ם ו ב ר וכר.
ו ה ו ס פ נ ו ג ״ כ ה ר ב ה הגהות ,והידושי דינים נ ה ו צ י ם מ כ מ ה ר ב נ י ם מ פ ו ר ס מ י ם ,
ו ה נ ם כ מ ו ס י ם ב פ י ר ו ש הב׳ ה נ ק ר א ב ש ם ל ה מ ה פ נ י ם .ו י ת ר ה מ ע ל ו ת ,מ ב ו א ר ב ע מ ו ד
ב׳ ו ב ה ס כ מ ו ת .
י67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"
י'
" ' י
קאליש ,ר׳ אפרים אבד״ק מציוב חתן המגיד ד׳? י
8
3 0
ז ז ג א י נ י ם
ע ל י ז
י ה י ש ע
י ש ר א ל
ק
א ב ד
׳׳!*׳״׳׳* ,ו ־ מערים א נ ד ״ ק
ר*0$י1
סציונ חתן
ם
א
ק ו ט נ א
ד
ש
י
'
גי
מ ט ר י ס ק
גאיייז
מ נ
י י
ן׳׳׳!״׳־
ם
א ב
מ א י ר
ר׳ שלמה גאנצפריד מחבר הס׳ קצור שי״* .ר׳
נ י
לעזר מא? * *
תב ור,םכםיי ׳
'
׳ ! ״ ״ ה קער ׳
ן ״ ק ?0״׳
* ,י ופשעדבאי^
ג?ןיז
י
י
ח
ל
א
ר׳ אברהם אבד״ק זאוויחוואםט ,ר׳ יהודא לייבוש ליכט אבד ׳׳׳
לובלין תרע״ד <י 8ח״א 248עמוד ח״ב 216עמוד.
שלחן ערוך קט!
מ כ י י ן
5 0 0
ל פ י
ל
ש
ע
ס
צ י ר
ר
ל
ש
ז
ה
י
ע
ך ׳
ד
י
״י׳
*יי
'
ל
ז״ל ראש בי״ד מעיר א ו ג ג ו ו א י
מתוקן לפי צורך תלמידים ו מ ת ל מ ד י ם מ ת י י ש ב י ם
ב
ש
כ
מ
ת
י
ל י ,ג א ה
״
גאגצ^ייי
ש ל מ ד י
י
י6
> ן ו נ ג י ז
לי ו ד ס
ח
ב
ש ו
י>0
מ י ם י
מעים י
ל
נ ס ת ד ר ו נ כ ת ב בידי מ נ ח ם בן ר׳ אליעזר גאטליב•
ח״א ,מצוות ת ל ו י ו ת ב כ ל הענינים.
0
האגנאפעו תרנ״ו 224 8עמוד.
מ
מ
צ
ו ד
ת
ש
כ ו ת
ת י י י
ל
ך״לכר ,גדולי״
"
׳ל
ס פ ר דרכי מ ע ם ,והד
ח ל ק שני ,מצוות ת ל ו י ו ת בימים מיוחדים ,ת ש ל ו ם ה ס פ ר ׳
•האננאעעד ,תרנ״ח 252 ,8עמוד) .ביחד 476עמוד(.
0
י
כ
ש
מ
י
ו
ע
ה
ח
ת
ד י נ י ם
כ
מ
ו
י ב ר א ר
י ב ת ו כ ו
מ
כ
מ
ה
ם
ג
ת
ר
ד י נ י ם
׳
נ ח ו צ י ם
ש
י ה ל כ י ת
נ
ש
ת
י
כ מ ד >
ב
ר
י
ם
ח
מ
ו
ד
ש
י
י
ם
צ
ע
ו
ט
ת
י
ב
ו
ל
ל
כ
ד
א
ם
י
ג
ש
מ מ ד
ג
ת
ח
ש
'
ש
ד
< ל מ י י
י
מ ג ד ו ל י
י ש ר א ל
ע
י
ש
ע ת ה
כ
ל
ש
מ ד
ע
י
ל ד
ה
ל כ ד
ע
׳
ג
'
ק י ט י
ש י ש ג י ם
ל
ם
ב
ם
ר
ל
א
פ
י
ש ל ח ז
ע
י ם
נ פ ל א י ם
ר
ז י
פ
?!ן
* ותשובי * * * *
*גויי
י־ים
נ
י
*,הו*
ב א י פ ז
ם
0 ,
זזי
^1ור
בר
י
ו
ד
י
עלות ר י
י ח
םג£י
מ
י
י ן
ראשר יביאי
*
מ
ב ע י
ס
פ
ר
מ
׳ "
ח
ם
חיים׳
י ש י ע ו ח
ן!
*
נ
^ • א ס פ ת י וקבצתי בעזה״י הקט? חיימ ישעיה הכד׳ז
ו ט י ם
*א י י
ל מצוי׳
**יי<׳
£י 0
ע ש ז ? (
ובסוף ה ס פ ר ה ו ס פ ת י ק ו נ ט ר ס זר ז ה ב ע ם עמודי
נ״* עמוד כ׳ תוכן ענינו.
י
פ ו
ע ו
ל ק י י ם
י׳
׳ ׳ ל
'
׳
אחריהם ,וכפי מ ה ש ב ר ר ת י ע ם כ מ ה ר ב נ י ם כ נ ״ ל ,
י ם
ש ל ה ז
סתי ר׳ר '
למ
׳^
נעשר׳
י ׳
ע צ מ י
'
'
״י ״
־״׳
ובזה ה ס פ ר נשלמו הדינים נחוצים ,ה מ ב ו א ר
ל
כ
ב
ת
ש
י
נ
ב
0
כ
י
3
ע
ב ה
ולהרגיל עצמינו בכל ה מ י ו ת טובות ,ו נ ז כ ה ל נ ל
דינים נחוצים שאמרו לי כ מ ה ר ב נ י ם ,גדילי
ולקיים כאשר עיניכם תחזינה מישרים כ ש ת ה ג ו בו ,כ י
,
ט
ד ׳ מ ז ז ו ד ש
ט ן ב
ב פ נ
ל
יט
ו ד י ג י ס
ומסגרת השלחן ,ע ל פ י הספרים ו ת ש ו ב ו ת
ת
סוני*
׳ ^ ? ר ולקי ׳
* בטוב
,צור
מ ז ז ו ד ש י ם
והוא ה ו ס פ ו ת ותיקונים
ז׳
ק ״ ד שלחל ע י ז י
פירוש חזפז ישועות והוא ל ב ר ר ה ה ל כ ו ת
ה ש ל ח
י
'
ע
י
?
^?י^-
/גליו
גי
ג
י
ח י ^
ם נ ( י
ח י
ם*ו
^ו׳י*
'ברכה
׳
קי ׳ לקלט
?
׳
י י ם ,גי"
׳
היים ,ס פ ר ת ו ס פ ת חיים ע ל תהלים ,סדור ד ב ר י
ת ש ו ע ו ת חיים ,ס פ ר טובי חיים ,ו ס פ ר פ ת ח י ח י י ם ב ע ז ר ת ח י ׳
וברוך שמו ל ע ד ולנצח נצחים.
ח י י פ
ם
י ח
,
68
www.daat.ac.il
ד
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
' תרם״* ,0
״ * י <יף הסכמות מהרבנים ג א ו נ י ם ר ׳
מידכי אבד״ק בילגורייא . ,יהודא ל י ב י
״*
נ
א
ק
ד
פשעיבאיי'
ש
ר
הזי
עמודי השל״ן מסגי"
נ
״ .יי־חני ר ׳ ׳־למד .ג א נ צ פ י י י ׳ ״ ל
0
י י ׳־ל?״ <־>תעי 0י ק ו י ם ו ״ ׳ מ ל '
*
$
נקדא נ ש ם ע מ ו ד י ה-״לחן א ש י
ג
י
מ
פ
ט
נ
ג
׳ ׳ ?!!!?^,י־ ? י ^ נ
ף
י
2
5
ה
מ
ב
ר
? י א בשם מ ג ד ת " י ׳ ׳
יוסף מ ״ ץ מ ״ ק י י י ם ^ י
,
^ נ ל ומנינים זכי ה ש כ ל י ת ל ? י '
,
י £״ * * ף זלהדודי ב ^ ל ק ״ ״
י
י
ב
י׳~לחן ,ו ב ה ם נ מ צ א
ד
3
א
פ
ת
ה
ע
ל
ח
ן
מ
ה
ג
א
ן
ן
ה
מ
ח
ד
ב
ע
* ו,ואשיני
יי
י
ז
ת
6
׳ ?!,ית*!'לי׳
0פ ק י ח
'
,דבתוםפי^יי ^ו׳׳לי^
* ״ י ^ י ^ ׳ י*
ב
י
ב
ע
ב
^
׳ ' * ז הסכמות מהגאונים י ׳ י ?
י
איי׳ '*** 0י ׳ יהונתן אבעלמאן מ ״ וד״צ בק׳׳?
? ' האימו״ר מטריסק.
ביא
0ו א
ר ב
ליסטאק׳ יי׳
י
צ
ר ס
3
^
ל* ולין ,דיני י ש י א ל
*״י.
ימו*ח יי ׳ד
י י ריל ו ה א
,
י י
קלה וקצרה עפ״י הפום?י
יקצור י ^ , .״ ״
״ ׳ ה ! ערוד.
^
< י מ "לקים ונעתק ל ש פ ה א נ ג ל י ת ע ״
^^יעסטמיניסטער.
ה
״ ״ י ו
ש
י מ נ י ז ג ו
ם
י
י ב
י | י ם
ם
ר א ש י ג
5י י ו
י מ 1י ו
4יי
.״ ! 5י מ א י
*
מםפי
פ י ,
,
פוידלייי׳
י
מ
8
ד 23דף.
ב
ב
ש
^ ״ ודיי*
ה
פ ר ׳ < ישראל
מנחת
^ ^ י י
״־יי
< * ס המפוזרים ברוב ספרי י ׳ א ^ י ' י מצא^י *
*
^ $״׳•י הוספתי נופך מדילי מעניני
"כלי אשר חנני ה׳.
י
ל
ן
ם
ל
י
נ
ע ל
ו
ע
יי
ע י ? ר
,ר על י י
ז
י
ג
ל
י
'
ע י ר
^ ח י ^ ^ ^
* * א ו ת * י * ? ? היי׳
£י * * **י
,
הזה ע ד היום.
״ל
,ג ס״ף
^ * ה נסדר ו נ ע ר ך ב ה ש ת ד ל ו ת ו ו ב ה ש ג ח ת ו ׳
ר
1
ל
ג
ע
ר
א
< ' י הגאה
״ ' 1מגדילי ״ י ״ ׳
ם
ב נ
ב ו
ע מ
,״,״ו ומ
? !! ''בעהמ׳׳ח
י
ב
״',״ונ .ע׳
נ
נ
ל
' .1
ב
י ־ ״ ו נ״י נ ו ״ י פ י ע ל ,״ * :ל י ״ ״ " •
ה
ס
״,,,ן
י8מ
0
ר
ע ב ת
ק ע
www.daat.ac.il
68
ם
כ ל א ל ה ה ו ב ר ו יחדיו מ א ת י הצעיר שמואל הכהן ב א ר ש ט ץ ר ב ומורה ב ע י ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיטאדוא פ ל ך פ א ד א ל י א בן ל א ד מ ו ״ ר ח ר ב ח ח ס י ד ח מ פ ו ר ס ם מו״ד .שמחה נ ״ י
פ ר א נ פ י ל וכו׳ ע ם ה ר ב ה
האבד״ק
״שארית המנהה׳ /בסופו
ה ו ס פ ו ת ותיקונים,
ק ו נ ט ר ס ״ א ה ב ת ש ל ו ם ״ מ א ת ה ר ב הגאון הגדול ו כ ר מ ו ה ״ ר ש ל ו ם מ ר ד כ י ש ל י ט ״ א
ש ו ו א ד ר א ן ה א ב ד ״ ק ב ר ע ז א ן שליט״א וקונטרמ ה ל ז ה נ ש ל ה לי למנה ו כ ד
הכהן
להדפיסו בתוך חיבורי ״מנחת שבת״.
0
ווארשא תרס״ה 354 8עמוד ומאז כמה מהדורות.
מעל״ד
מהאדמו״רים
הסכמות
טשארטקוב,
ראחמוסטריאקא,
שטיפיגעשט,
בויאן,
םאדיגורא ,מאביו הרב מו״ה שמחה הכהן אבד״ק פראנפיל ,ומהגאונים וכו׳ ר׳ ש ל ו ם
מרדכי .הכהן אבד״ק בערזאן ,ר׳ משה נחום ירושלימסקי אבד״ק קאמיגקא ,ר׳ שמואל
זייגוויל קלעפפיש ראב״ד ווארשא ,ר׳ שלמה הכהן רב ומר׳ץ בעיר ווילנא ,ר׳ ח י
י ם
חזקיאו מדיגי בעהמ״ח ספרי שדי חמד ,ר׳ יצחק דאנציג אבד״ק פעטרבורג ,ועוד.
הערות על ספר זה בם׳ ״דברי שלום״ )ירושלים תשי״ג( ,חלק ב׳ עמ׳ קכ״ב—קכ״ה,
ובקובץ ״אוצרות ירושלם״ חלק ט״ז ,עמ׳ רמ״ה.
מנחת יום טוב על הלכות יום טוב
ש ל ח ן ערוד ,ע ל ה ל כ ו ת יו״ט ו ג ש י א ת כ פ י ם והול המועד ,ו ס ב י ב
קיצור
לן
נ1נחת יום ט ו ב .
והוא ק ו ב ץ ה ר ב ה דינים מ ח ל ב ו ת יו״ ט וחול המועד ,ה ש כ י ה י ם ו ח ו צ י ם מ א ד
ישראל
לכל בר
לידע
אותם ,ה מ פ ו ז ר י ם
ברוב ספרי
בהלכות
האחרונים
הנ״ל
מאתי' ה צ ע י ר ש מ ו א ל הכהן בארשטיין ,ר ב ומורה בעיר ש י ט א ו ו א פ ל ך פ א ד א ל י א
ב א ר ץ רוםיא ,ב ע ל ח מ ח ב ר ס פ ר מ נ ח ת ש ב ת ע ל הקיצור ש ו ״ ע ו ה ל כ ו ת ש ב ת ו כ ן /
0
ווארשא ,הרס״ב 136 8עמוד ומאז כמה מהדורות.
מעדני שמואל על הלכות פסח
ס פ ר קצור שלחן ערוך על
שלמה
ב ע ו ר ת ה ש ם קובץ כ ל ה ח ל כ ו ת ח ש כ י ח י ם מ ה ל כ ו ת פ ס ה ה מ פ ח ד י ם
ב ל
לל׳
אחד
ג א נ צ פ ר י ד זצ׳׳ל ו ס ב י ב לו ס פ ר מ ע ד נ י ש מ ו א ל .
והוא
ספרי
ח ל מ ת פ ס ח מ ה ר ב הגאון ה מ נ ו ה ה מ פ ו ר ס ם
הר׳
ה פ ו ס ק י ם ו ש ו ״ ת ה ר א ש ו נ י ם וד׳אתיונים
ע
ד
א
ח
י
י
נ
י
ז מ נ י נ י
י
ע
ד
ב כ
כ
מ ה ם ל א נעדר ,ו ה ו א ב ״ ה ס פ ר השוה ל כ ל נ פ ש חן ל ג ד ו ל י ם והן ל ק ט נ י ם ,כ י ה ן א
מסודר ב״ה בלשון צה וקל כדי שיבינו הכל .כ ל א ל ה חוברו יהדיו
בעזהשי״
ת
מ א ת ה צ ע י ר ש מ ו א ל הכהן כארשטיין ר ב בעיר שיטאווא פ ל ד פ א ד א ל י א — כ א ר ץ
ר ו ס י א בעד״מח״ם מ נ ח ת ש ב ת ו מ נ ח ת יו״ט.
ונלוה
לבסוף
אביגדור
קונטרס בית
מחח״ג
ח צ ד י ק ר׳
אביגדור
מייזל^
זצללה״ה.
בראש
חספר באח
מגילת־יוחסין בשם
״תפארת
אבות״
שסידר
הדה״ג
ה מ פ ו ר ס ם מ ו ה ״ ר א ב ר ה ם א י ט י נ ג א מ ע י ר ידוקלא )גליציח(.
כ ל מ י ש י ר צ ה לידע איזה דין ה מ ז ד מ ן ב ה ל כ ו ת פ ס ה י ה פ ש ב ה מ פ ת ה ו ת ל י מ צ א
בעזהי״ת כ ל מבוקשו.
פיעמרקוב 8תרס״ח 451עמוד.
0
70
www.daat.ac.il
• • .הסכמות מהרב׳ הגאונים והצדיקים ,רבי דוד מזלאטיפאליא ,רבי יצחק מבויאן,
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבי ישראל מםאדיגורא ,רבי ישראל מטשארטקוב ,ר׳ שלום מרדכי הכהן מבערזאן ,ר׳
אברהם בנימין קלוגער מבראדי ,ר׳ משה נחום ירושלימםקי אבד״ק קיעלץ ,רבי שלמה
הכהן ווילנא ,רבי שמואל אברהם קאנםטאנטין ,רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן ,אבד״ק
פלונםק,רבי יעקב יוסף מקינוב ומאוםטרה ,כמו כן נדפס בין ההסכמות מכתב הסכמה
מרבי חיים חזקיאו מדיני בעל שדי חמד.
הערות על ספר זה בס׳ ״דברי שלום״ הנ״ל ,עמ׳ קי״ג—ק״כ.
.
שער עדן על הלכות נטילת ידים
קיצור שו״ע על הלכות גטילת ידים וסעודה ,וסביב לו ספר שער עדן ,והוא
קובץ חרבח דינים בהלכות חנ״ל ,חשכיחים ונחוצים מאד ,לכל בר ישראל לידע
אותם ,חמפוזרים ברוב ספרי חאחרונים בהלכות הנ״ל מאתי הצעיר שמואל הכחן
בארשטיין רב ומורה בעיר שיטווא פלך פאדאליא .ובסופו הערות למה שנוגע
לספרי מנחת שבת ומנחת יון״ט.
… ..ווארשא תרע״ב 71 8 ,עמוד .ומאז כמה• מהדורות.
מעל״ד הסכמות מאת הרבנים הגאונים ר׳ אברהם בגימין קלוגר ,ר׳ משה נחום
ירושלימםקי אב״ד קיעלץ ,ר׳ צבי יחזקאל מיכלזאהן מפלונסק ,ר׳ דוד טווערסקי
מזלאטיפולי ,ר׳ יצחק פרידמאן האדמו״ר מבויאן ,ר׳ ישראל פרידמאן מטשארטקוב.
0
עיר דוד
קצור שלחן ערוך עם כללים נחוצים מכתב־יד שלא נדפס עדיין ,מאת הגאון
המחבר ר׳ שלמה גאנצפריד ז״ל .עם עיר דוד ,המכיל מצודת ציון ,מצודת דוד,
המתרגם ,שער הציורים ,שיעורי המצוות ,לוה הקביעות ,נוסה שטרות ועוד,
כמבואר בהקדמה ,מאתי דוד פעלדמאן רב דקהל יראים בלייפציג יע״א.
ליפשיאח תרפ״ד) ,8 ,שתי הוצאות 242—6—4עמוד( ועוד כמה מהדורות.
0
קצור שלחן ע ת ר
מאת הגאון ר׳ שלמה גאנצפריד ז״ל ,עם מראה מקומות וביאור המלים
הקשות ,מאת ר׳ היים אליהו ב״ר יהודה גולדין.
הוצאה הדשה ״סטאר היברו בוק קאמפאני״.
׳'ניו־יורק תרפ״ח ) ,8ח״א 154עמוד ,ח״ב 150עמוד ,ח״ג 131עמוד(.
0
ספר חיי היהודים עפ״י חשלחן ערוד
הספר קצור שלחן ערוך של חגאון חמפורסם מוחר״ר שלמח גאגצפריד זצ״ל.
•׳ מנוקד ומחודש בתקוגים ,חופפות וציורים ומיוסד על חמקראות עם מבוא
ותולדות חדינים והמנהגים.
מאת ישראל קאנוביץ בעחמ״ח ספר ״הא־להות עפ״י חז״ל״ ועוד.
הוצאת ״מסורה״ .ניו־יורק תרפ״ט 142 8עמוד.
0
. .מנוחת ש,בת.
…
..:ספר קצור שלחן ערוך על הלכות שבת ,והוספנו סביב לו ספר מנוחת שבת,
www.daat.ac.il
71
הרצוג אותם בהלכתא הלזו ,שנאספו
מכללתלידע
דעת -מאד
ונהוצים
והוא לקוטי דינים השכיחים אתר
ונלקטו מפוסקים ראשונים ואהרונים ,כפי שנרשם אצל כל דין ודיז ,איהו מקום
מוצאו ,ע׳׳י בעל חוראח חו״ב ]הריף ובקיא[ מומהה ומוסמך מגאונים שליט״א
כפי שנדפסה בהסכמה ,ובסימן ס׳ יש שם מעט לקוטים גם מהה״ג חו״ב בנש״ק
]בנן של קדושים[ כו׳ מו״ה יקותיאל יהודא האלברשטאם שליט״א הובק״ק
דוילנא.
כילגוריא בהוצאת ובדפוס ר׳ נטע קרוגנברג שנת תרצ״ד 72—2 ,8דף.
מעל״ד השער הסכימו עליו הרבנים הרב ר׳ מרדכי בן הגאה״ק מבעלזא זצוקלל״ד,
האב״ד דבילגוריי ,והרב ר׳ חייה האכמאן אבד״ק קרעשיב וחותם ,דברי חייפ אבד״ק
קרעשיב ומעת שנשרף כל הוני ורכושי אני חופ״ק בילגורייא יצ״ו יום ד׳ סדר ואברכה
כר שנת תרצ״ד.
)ספר זה כמעט אינו ידוע ,כי מסיבות שונות לא הופץ הספר כ״כ ואח״כ נשמד בשואה,
ראה על זה בספר ״תגים״ קובץ ביבליוגרפי תורניימדעי בעריכת הרב מאיר וואנדר
)בני ברק תשכ״ט( עמוד .100בני משפחת ר׳ נתן נטע קרוננברג מיחסים אליו הספר
הנד וידידי ש״ב הרב הגאון ר׳ שלום יחזקאל שרגא רובין — הלברשטאם שליט״
האדמו״ד מציעשנוב מסר לי שהוא יודע בברור גמור שמחברו הוא הרב ר׳ יקותיאל יהודא
הלברשטאם הרב דק״ק דוילנא זצ׳׳ל הי״ד(.
0
א
הלכה למשה ,טעם הצבי ,שלום ואמת ,שער השלום
זה השלחן אשר לפני ה׳ מלא מעדנים ,מאוצר כל חמדת הראשונים וחאחרונים,
חמשח ספרים בו נפתחים אשר לב ונפש משמהים הראשון והאהרון:
ספד ״קצור שלהן ערוך״ השלם מהרב הגאון המפורסם מו״ה שלמה גאנצסריד
זצ״ל ,מק״ק אונגוואר זצ״ל ,ועל צבאו:
הלכה למשה ,קובץ כל הלכות הבאות בספרי הפוסקים והמפוזרות ב ש ד ה
התשובות עם תוספות הומש מה שהבעלים מוסיפים.
מעם הצבי ,טעמו כטעם לשד השמן ,והוא כצפיחית המטוגן בדבש .ר ב ו ת י נ ו
בעלי אגדה ,בתוספות ציצים ופרהים ,לב ונפש משמהים.
שלום ואמת ,הוקר להבין דעת קדושים ,ולעשות שלום בין אריות ו ת ד ש י ש י
ם׳
יקוד• לכון האמת.
שער שלום ,פותה שער לדופקי בתשובה ,המצוייניס בהלכה ,לכל ה ב א א ל
האהל מועד ,אהלה של תורה ורוצה להבין ולהשכיל דעת רבותינו הפוסקים.
כל אלה הוברו יהדיו בעזרת ההונן לאדם דעת ,על־ידי הפעוט מ ש ה **3
בן לאאמו״ר הגח״צ חחסיד האמיתי מו״ה שלום לאכצא מוואלאווע ז צ ׳ < י ו ש ב
על כסא ההוראה בתוך העיר מלאה הכמים וסופרים ,פק״ק קליינווארדיין י
בעל המהבר ספר ״מבשר שלום״ והרבה היבורים אשר המה בכתובים.
בערעגפאס ,שנת חרצ״א י>) ,8שם״ח דף(.
על ספר זד ,יצאו עוררין .א( הרב נטע שלמה שליסעל דומ״ץ דק״ק מוגקאטש
הי״ד בספרו ״שלחן נגד צוררי״ שנדפס במונקאטש תרצ״ב )ומחזיק 176—36עמוד((3 .
הרב יצחק שטערנהעל )כעת רב בבלטימורי מד (.במחברתו ״למכה מלכים׳׳ שנדפס
י ׳ י ייםף הכהן
יי "' ' יי
״ ״
במונקאטש תרצ״ב ) 13דף(• ייאיי
צ ״ ו ׳
ש ו
72
ת
י י צ ב ר
www.daat.ac.il
10
ס י
מ
א
ת
ב
מכללת הרצוג
דעת -
יוסף״ שכתב לרב המחבר הנ״ל הערות
ה״וילקט
אתרשל
שווארץ ד׳י״ד ,מלפנים עורכו
רבות על ספרו.
קיצור שלחן ערוך השלם
ע ם כ ל ה ה ו ס פ ו ת א ש ר הוסיף הגאון ה מ ה ב ר ר׳ ש ל מ ה ג א נ צ פ ר י ד ז צ ״ ל א ש ר
ל א נ ד פ ס ע ד כה.
ו ס ב י ב ל ו ש ל ש ה פ י ר ו ש י ם :פירוש ה א ה ד ה נ ק ר א ב ש ם ע ר ו ד ה ש ל ח ן ,ו ה פ י ר ו ש
ה ש נ י ה נ ק ר א ב ש ם א ב נ י נזר.
והוא
מהבעל
מלוקט מכל
האהרונים
שבאחרונים,
נמשכים
שאנו
אהריהם ,דהיינו
מ ה ב ר א ב נ י נ ז ר מ א ד מ ו ״ ד מ ם א כ ט ש ו ב זצ״ל ,ו מ ה ג א ו ן מ ש נ ה ב ר ו ר ה ,ו ג ם
ג כ ל ל י ם ב ו מ ה ס פ ר מ ס ג ר ת ה ש ל ה ן ועוד ,ו כ ל א י ש ו א י ש א ש ר י ל מ ו ד ב ז ה ה ק י צ ו ר
ש ל ה ן ע ר ו ך י מ צ א ב ו כ ש ל ה ן הערוך ,ו ל א י צ ט ר ר ל ה פ ש ב פ ו ס ק י ם ה ק ו ד מ י ם .
ג.
וגם
המחדורא
ח ח ד ש ה א ש ר הוסיף
הרה״ק
ה מ ה ב ר ב ע צ מ ו ב ס ו ף ימיו
וקריגו בו ב ש ם מ ס ג ר ת השלחן.
לאדז
0
8תרצ״ב ,בהוצאת בימה״ם של יצחק שלאמאוויטש ,מהדורה ב׳ ,ירושלים
תל־אביב תרצ״ג.
המחבר העלים את שמו מעל ספרו ,אולם מההסכמות של הגה״צ ר׳ מרדכי רוקח
זצ״ל בן הגאה״ק מבעלזא זצ״ל רבה של בילוגרייא ומהגאון הקדוש ר׳ צבי יחזקאל
מיכלזאהן הי״ד מוכח שמחברו היד ,ת״ח ויר״ש תושב בילגורייא שלא רצה לגלות
את שמו.
ויקהל משה על הלכות שמחות
׳ויקהל מ ש ה ,ע ל ה ל כ ו ת ש מ ה ו ת ) .פגים ה ס פ ר ס ו ב ב ע ל ק י צ ו ר ש ל ח ן ע ר ו ך ( .
קובץ ג ד ו ל מ ר א ש ו נ י ם ואחרונים ,ה ד ש י ם גם י ש נ י ם ב ק צ ו ר אמרים ,פ נ י נ י ם יקרים,
מ פ י ס ו פ ר י ם וספרים ,מ ה ש א ס פ ת י ו ה י ב ר ת י ,ב ע ז ר ת ה ב ו ר א ויוצר הרים ,כ א ש ר
עיני
ח ק ו ר א י ם ת ח ז י נ ה מישרים .אגי ה צ ע י ר
באלפי ישראל מ ש ה בן לאאמו״ר
ה ג ר ״ א ז ״ ל קליין ר ב ד ה ב ר ת פ ו ע ל צ ד ק ו ל ב י ת אולמאן ,פ ה ק ״ ק א ר א ד ע א ) ג ר א ם ־
ווארדיין(
ב י ה ״ ד בנימין ז א ב רובינשטיין ,גראסווארדיין ת ר צ ״ ד
0
) 8ע״ד דף(.
תמימי דרך על דיני תפלת הדרר
ם פ ר ת מ י מ י ד י ר ,דיני ת פ ל ת ה ד ר ך ו ת פ ל ו ת י ה ,מ י ו ס ד ע ל ד ב ר י ה ק י צ ו ר ש ל ח ן
ע ר ו ד )סימן ס ״ ה ( .ק ו ב ץ דינים מ פ ו ז ר י ם ,מ א מ ר י ה כ ז ״ ל ל ק ו ט י אמרים ,מ פ י ס ו פ ר י ם
וספרים ,ה ד ש י ם ג ס ישנים ,א ש ר א ס פ ת י ו ל ק ט ת י ב ע ז ר ת י ו צ ר ה ר י ס .ו ז כ ו ת ה ר ב י ם
י ת ג ל ג ל ע ל ידי ,ו ז ה יהיה ה ל ק י מ כ ל ע מ ל י .א ל ה ד ב ר י ה צ ע י ר ל ב י ת נ פ ת ל י פ נ ח ס
זעליג ה כ ה ן שווארטץ ב ן ה ג א ה ״ צ ב ע ל ש ו ״ ת ״ ב י ת נ פ ת ל י ״ ז צ ״ ל ש ה י ה א ב ד ״ ק
ה׳מאד יצ״ו,
0
פק״ק הליינווארדיין יע״א תרצ״ה ) 12ל״ב דף( .עם הוספות רבות ״שש זכירות״
עם פי׳ נחמד וגם נעים מהגאה״ק בעל קדושת לוי זצללה״ה שפ תש׳׳א ) 33דף(.
קצור השלחן ערוך השלם
והוא ה ו צ א ה ה ד ש ה ש ל ה ס פ ר ,ק צ ו ר ש ל ח ו ע ר ו ד ה ש ל ם מ א ת ה ר ב הגאון ר׳
ש ל מ ד גאנצפריד.
www.daat.ac.il
73
בדיוק
:בפנים .הדשות
י
הרצוגה ו ס פ ו ת
שאר
הלשון ו ב
ובדקדוק
מכללת
אתר דעת -
מפרטות
בהקדמה
ל ה י ו ת ס פ ר ש מ ו ש י ל כ ל ב י ת יעקב.
נסדר
ונערך
ב ע ז ר צורי .וגואלי ע״י• מ נ ח ם ׳ מ נ ד י ל כ ר ע ס ל ו י ע ר ,ל פ נ י ם
רב
בביהכ׳׳נ־ ש ק ל א ו ו ע ר , ,ב ר ע ם ל ו י א )גרמניה( ,ו כ ע ת מ ת ג ו ר ר ב א מ ס ט ר ד ם .
אמםמרדפ,
,נספה
^
השלחן
ת ל ־ א ב י ב התרצ״ו
0
8ק ל ״ ה דף.
א ל י ו מ ל ו ן עברי ,אידי,
וכו׳ מ א ת הגאון ר׳
הערוד
גרמני ,אנגלי ,צרפתי״ הולנדי,
שלמה
גאנצפריד,
בדיוק
לספר,קצור
הלשון
ובדקדוק
ו ב ש א ר הוספות :,ל ה י ו ת ס פ ר למוד ל ב ת י פ פ ר .
י
.
נ ו ס ד ו נ ע ר ך •ע״י מ נ ח ם מ נ ד ל ב ר ע פ ל ו י ע ר ,ל פ נ י ם ר ב ב ב י ת ה כ נ ס ת ש ק ל א ו ו ע ו • /
ז
בךעםלו-יא )גרמגיה( •וכעת׳^מתגורר .באמסטרדם.
קצור השלוזן ערוך
והוא ה ו צ א ה ה ד ש ה ש ל ק צ ו ר ש ל ח ן ע ר ו ך ה ש ל ם .
.־ £ ,א ת ה ר ב ר׳ ש ל מ ה גאנצפריד .זצ״ל ,ב פ נ י ם ה ד ש ו ת ,בדיוק ו ב ד ק ד ו ק ה ל ש ו ן ,
הוספות הגפרטות בהקדמה.
ובשאר
•…-י-ספר
שמושי:.:לכל .ב י ת ו ע ק ב ובפרט .ס פ ר ל מ ו ד ל ב ת י ־ ס פ ר .
•;.־:.-,,הוצאה .מ ת ו ק נ ת ׳ נ ס ד ר .ו נ ע ר ך
בעזר
צורי
וגואלי
על־ידי
מנחם
מענדיל
ב ר ע ם ל ו י ע ר ,ל פ נ י ם •רב ב י ה כ ״ נ ש ק ל א ו ו ע ר ב ר ע ם ל ו י ) ג ר מ נ י ה — ת ל ־ א ב י ב ת ש כ ״ ד ( .
הסכמות עליו מהרבנים הגאונים :ר׳ אלי׳ אליעזר דעםלער אחד הרבנים ,בלונדון
הבירה ,ד׳ אלי׳ לאפיאן.ר״מ ומנהל דישיבת עץ היים לונדון ,ר׳ איטשע פרידמן מוצפ״ה
קאליש,׳ <!׳ :המד -צבי ,הכהן לעווין אבד״ק בעגדין ,ר׳ ישכר שלמה טייכטאהל חוסק״ק
;
פישטיאן •• אבד׳^ק קאםטאלאן והגליל בעהמ״ח ספרי שו״ת ״משנת שכיר״ ותופס ישיבה
מוריה.פק״ק הנ״ל ור׳ יוסף צבי הלוי אב״ד יפו—תל־אביב.
- ,מהדורה חדשה כנ״ל ,ירושלים תשל״א.
. .,
•
:
משנת דר׳ אליעזר
ס פ ר ק י צ ו ר ש ו ל ח ן ערוד ,מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה ו ס ב י ב ל ו ס פ ר ״ מ ס ג ר ת ה ש ל ח ! ״
והפירוש
החדש חנקרא בשם ״לחם הפנים״ ..הספרים היקרים האלו כ ב ר
נדפסו
כ מ ה .פ ע מ י ם ו נ ת פ ש ט ו ב י ש ר א ל ל א ל פ י ם ו ל ר ב ב ו ת בעזהי״ת ,ו ס פ ר מ ס ג ר ת • ה ש ל ח ן
ו ל ה ם הפנלם ב א ו ל ב ר ר ה ה ל כ ו ת ד ב ם פ ר ק י צ ו ר ש ל ה ן ע ר ו ך לאמיתן ,ל מ ע ן י ל מ ד ו .
יש^אל :א ת הוזלכות
ברורות
בטעמן ע ל פי ד ע ת הש״ע וגדולי הפוסקים
ז״ל
׳
ו ע ת ה א ו ר ה ד ש יופיע ע ל כ ל ש ל פ נ י ו כ י צ ר פ נ ו ג ם ה ג ה ו ת ו ה ע ר ו ת נ כ ו ה ו ת ו מ ר א ה
מ ק ו מ ו ת בשם• מ ש נ ת דר׳ א ל י ע ז ר מ כ ב ו ד ה ר ה ״ ג ה נ ו ד ע ב ש ע ר י ם מ ו ״ ה א ל י ע ז ר ח י י ט
דיינרש
השלם
זצ״ל
ג ץ
האבדק״ק
ב א נ י ה א ד יצ״ו,
ובזה יהיה
נקרא ס פ ר זה שלהן ,ערוך
ב מ י ל ו א ו וטובו ל ה ו ר ו ת מ מ נ ו ה ל כ ה למעשה ,ג ם נ ת ו ס פ ו בו ה ר ב ה ת י ק ו נ י ם
והוספות,-,.אשך .יעלו י ו ת ר מ ן ש נ י מ א ו ת ת י ק ו נ י ם ו ה ו ס פ ו ת נ ה ו צ ו ת .ג ם נ ת ו ם פ ו
הרבה
ה ג ה ו ת והידושים מ כ מ ה ר ב נ י ם מ פ ו ר ס מ י ם .כ ל ד ב ר ע ל מ ק ו מ ו י ב א ל ש ל ו ם
בכדי
שיהיה ב נ ק ל ל כ ל א י ש מ י ש ר א ל ל ל מ ו ד ו ל י ד ע ה מ ע ש ה א ש ר י ע ש ה ה א ד ם
ו ח י • ו נ ז כ ה -ל כ ל :הטובות ו ה ב ר כ ו ת .
חלק ראשון ,גראשווארדיין שנת שב״ת לפ״ק ) 312-86עמוד(.
*2
www.daat.ac.il
0
חלק שני גראםווארדיין שנת שב״ת לפ״ק 276—4 ) 8עמוד(.
מכללת הרצוג
דעת -
ארבעה עמודים שבסוף אתר
השמטות והוספות של
מכילים
הספר,
הרב יוסף הכהן
שווארץ ,מלפנים עורכו של ״וילקט יוסף״ חתנו של הגאון ר׳ אליעזר חיים דייטש ז״ל.
עמודים אלה הסרים כמעט בכל הטופסים של הספר הנז׳ ,ובקשר עובדה זו פירםם מודעה
זו בכתב־עת ״הנשר״ שנה עשירית עמוד רס״א שיצא לאור ע׳׳י הרב ר׳ אברהם יהודה
הכהן שווארץ ז״ל.
וז״ל :בקשה! אחרי כי המדפיס חיסר הרבה הגהות נחוצות מ״משנת דר׳ אליעזר״
על הקיצור שלחן ערוך שנגמר כעת ,ועשיתי לי אח״כ קוגטרם השמטות ותוספות .אולם
המוכר לא כרד אותם בכל ספר וספר ,ע״כ הנני לעורר את כל אחד ואחד שלא לקגות
רק ״ספר שלם״ למען לא יחסר כל בו — ואף גם זאת שיהיה נדפס )בצד השני של
השער מחלק ב׳( ממי יצאו הדברים ,וכמו כן המכתב תהלה של הגאון מו׳ שלמה
גאנצפריד זל״ה אשר כתב עוד לפגי ששים שגה למו״ח הגאון מו׳ אליעזר דייטש זצ״ל.
)ר׳ אליעזר דייטש היה גאון מפורסם בתקופתו ,חיבר ספר ידוע ״תבואות השדה״ ששה
הלקים ,על שיטות הש״ס ,ושו״ת ״פרי השדה״ ארבעה הלקים ועוד ספרים(.
קצור שלחן ע ת ר עם ספורים חסידיים
ק צ ו ר ש ל ח ן ערוף ע ם ס פ ו ר י ם ו מ א מ ר י ם חסידיים ,ב א ר יעקב ,שיעורים ב ה ל כ ח .
גערכו ע״י י ע ק ב חיים רוטער.
חלק
א׳ )סימן א׳ ל ״ ד ) ב ו נ א ס פ ו
1080ס פ ו ר י ם ו מ א מ ר י ם (
חוצאת המכון
לחקר חחסידות.
ירושלים תשי״ח
0
) 8רפ״ד עמוד(.
מ א ת ה נ ״ ל ,ח ל כ ו ת ש ב ת ,ו פ י ר ו ש ע ל ת פ י ל ו ת ש ל ש ב ת ו מ ו ע ד )כולל
1461
סיפורים הסידיים( .ה ו צ א ת המכון ל ה ק ר ה ה ס י ד ו ת .
ירושליה
עכו״ם,
תשי״ט )ר׳ עמוד(
ובסופו על הלכות חלה ,מליחה ,טבילת כלים ,פ ת
בשולי עכו״ם ,חלב עכו״ם ,נט״י לסעודה ,בציעת הפת ,ברכת המוציא ,מים
אחרונים וברכת המזון) .סט עמוד(.
מהנ״ל
שיעורים
בהלכה
ובחסידות,
הלכות
אישות
)כולל
1400
סיפורים
ו מ א מ ר י ם הסידיים( .ה ו צ א ת המכון ל מ ה ק ר ח ח ס י ד ו ת .
ירושלים תש״כ,
0
) 8רכ״ו עמוד( ובסופו מפתח להלכות אישות.
הערכות עה״ם מאת הרבנים הגאונים הרב עובדיה הדאיה ,הרב צבי קינסטליכר
אבד״ק הרמנשטט ,הרב יעקב שכטר ,לפנים הרב בבלפסט )בירת צפון־אירלנד( ,הרב
יוסף אדלר ,מלפנים אבד״ק טורדא ונשיא לשכת האורטודוקסים בטרנסילבניה.
לבושי טהרה על הלכות נדה
ספר
קיצור ש ל ח ן ע ר ו ד מ ה ר ב ה ג א ו ן ר׳ ש ל מ ה ג א נ צ פ ר י ד זצ״ל ע ל ה ל כ ו ת
עם
מ ס ג ר ת ה ש ל ה ן וההוגה ע ל י ו ס פ ר ל ב ו ש י ט ה ר ה ל ה ר ב ש א ו ל י ש כ ר ב י ק
נדה.
ר ב במעזיבוש ומאהלוב ,המכיל הרבה דינים הנהוצים ל כ ל בר ישראל לידע אותם.
תל אביב חשכ״א מ״ח עמודים.
www.daat.ac.il
75
שערים מצויינים בהלכה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק צ ו ר ש ל ח ן ערוף ל ה ר ב הגאון ה מ פ ו ר ס ם רשכבד״״ג מ ו ה ״ ר ש ל מ ה גאנצפריד
ז ״ ל ,ו ע ל ד ג ל ו ס פ ר י ״שעריפ מ צ ו י י נ י ם כ ה ל כ ה ״ ) ח ״ א כ ו ל ל מ א ר ׳ ח ו מ י ו ״ ד ה ״ א
וה״ב(
כ ו ל ל ציצית ,ת פ ל ה ,תפילין ,ב ר כ ו ת ,מזוזה ,ס פ ר י קודש ,מ א כ ל ו ת א ס ו ר ו ת
ושביעית.
כ ש מ ו כ ן ה ו א ,מ כ י ל כ ל ה ד ו ש י דינים ו ה ל כ ו ת השכיהים,
פותה•.שער
הטכניקה,
ראשונים
לדופקי
מציין
בתשובה ,ע ל
ומאסף כ ל
חשאלות
השיטות
והדעות
ובעיות
בטעמם ונימוקם,
בחתחדשות
בספרי
שונות
תנאי־ההיים
ושו״ת
רבותינו,
ואהרונים ,ס פ ר י ם יקרי ה מ צ י א ו ת ,ה א ר ו ת ו ה ע ר ו ת ע ל ד ב ר י ה ם ,
מבאר
כ ל העניגים ש ל א י ת ב א ר ו כ ל צ ר כ ן ב ס פ ר י ה ם .
הברתי
ב ע ז ר צורי וקוני ,ש ל מ ה זלמן כ ר א ו ן ,ה ר ב
ב ב י ה ״ מ ״*שערי צ י ו ן ״
ב ר ו ק ל י ן י צ ״ ו ל פ נ י ם ר ב ו ר א ש ישיבה ב ב ו ד א פ ע ס ט .
מ
0
ניו־יורק תש״ט .8מהדורה חדשה ,8ירושלים — ניו־יורק תשכ״ט.
ה ״ ב כ ו ל ל ה ל כ ו ת ש ב ת ,עירובין ,״״ח ,יו״ ט ׳הוה״מ.
0
0
ניו־יורק תש״ט ,8מהדורה חדשה ,8ירושלים — ניר־יורק תש״ל.
ה ״ ג כולל )הלכות מועדים ,פ ס ח ,תשעה באב ,ר א ש השנה ,יום כפור ,סוכות,
הנובה ופורים(.
0
0
ניו־יורק תש״ט .8מהדורה חדשה ירושלים — כיו־יורק 8תש״ל.
ה ״ ד ) ,יו״ד ת ״ ב א ה ע ״ ז וחו״מ( כ ו ל ל ה ל כ ו ת א י ש ו ת נשואין ,נ ד ה ,מ ק ו א ו ת ,
מילה,
פ ד ה ״ ב ,ע כ ו ״ ם וכו׳ ה ל ו א ה ,טוען ונטען ,ג נ י ב ה ו ג ד ל ה ,ש א י ל ה ו ש כ י ר ו ת ,
מ צ י א ת א ב ד ח ,צ ע ב ״ ח ,ח ו ל ה ואבדה.
0
ניו־יורק תש״ט .8 ,מהדורה חדשה ירושלים — ניו־יורק תש״ל.
הגאון ר׳ אהרן קוטלר ז״ל בהסכמתו עה״ס כותב בין היתר :ועשה הבל בטוב טעם
ודעת ,בעיון ישר ,וגגע בעיקר בשאלות המתחדשות בכל יום ע״י המצאות החדשות באופן
שהחבור' ,נחוץ מאוד לכל מורי הוראה הלכה למעשה.
הגאון ר׳ יונתן שטייף בהסכמתו כותב בין השאר :וכמה הלכתא איכא משמע מיני׳
ויהא לתועלת גדולה לכל רב וצורב וכוי.
קצור שלחן ערוך מנוקד עם דיני ארץ ישראל
קצור
שלחן ערוף
ל ר ב י שלמר,
ומנוקדת.
גאנצפריד ז״ל מחדורח מתוקנת
מ ב ו א מ א ת ח ר ב י י]חודח[ לנייב[ ח כ ח ן מימון…
0
מוסד הרב קוק ירושלים תש׳׳י ) (1949תקכ״ט עמוד .8
קצור
ומנוקדת
שלחן
ערוף
לרבי
שלמה
ג א נ צ פ ר י ד ז״ל,
ב ת ו ס פ ת קצור דיני ארץ ישראל מ א ת ח ר ב
מהדורה
חדשה
יחיאל מ י כ ל
מתוקנת
טיקצינסקי,
ל ת ו ל ד ו ת ה ק צ ו ר ש ל ה ן ע ר ו ך ו ק ו נ ט ר ס ב ר כ ת הארץ ,מ א ת ה ר ב י .ל .ה כ ה ן מ י מ ו ן .
ירושלים תש״י ) (1950תקכ״ט ,ס״ד ,עמוד י>.8
ע מ ו ד א — נ ב ) מ ן ה ס פ י ר ה השניה( ק צ ו ר ד י נ י א ר ץ י ש ר א ל ומגהגיה.
• ע מ ו ד נ ג — ס ד :ב ר כ ת הארץ.
ק צ ו ר ש ל ח ן ערוך …מ ה ד ו ר ה שלישית.
ירושלים תשט״ו ).(1955
16
www.daat.ac.il
דעת -ר ב י ע י
אתרד ו ר ה
..קצור .ש ל ח ן ערוד …מ ה
מכללתת .הרצוג
ירושליפ תש״ר ).(1960
:ק צ ו ר ש ל ה ן ערוך ~.מ ה ד ו ר ה ה מ י ש י ת .
ירושליפ תשכ״ג ).(1963
ק צ ו ר ש ל ה ן ערוך …מ ה ד ו ר ה ששית.
ירושליה תשכ״ד ).(1964
ק צ ו ר ש ל ח ן ערוף …מ ה ד ו ר ה ש ב י ע י ת .
.ירושליפ תשכ״ו ).(1966
ק צ ו ר שלחן ע מ ד מ ה ד ו ר ה שמינית.
ירושלים תשל״א ).(1971
מ ח ד ו ר ח ג—ח הם דפוסים שטיריאטיפיים.
קצור שלחן ערוך השלם עם מצוות התלויות בארץ
לפי פסקי מרן חזון איש זצ״ל
קצור
שלהן
ערוך
השלם,
מהדורת
ה ג א ו ן היים
ישעיה
הכהן עם
מסגרת
חשלחן ,ל ח ם ה פ נ י ם וציוני ה מ ק ו ר ו ת .
ו ב ס ו פ ו קיצור ד י נ י ה מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ ,ע פ ״ י פ ס ק י מ ר ן חגאון ה ח ס י ד
ה א מ י ת י ב ע ל הזון א י ש זצוק״ל ,בצירוף כ מ ה דיגים ו מ נ ה ג י ם המיוהדים ל א ר ץ
ישראל
ולוה
השיעורים ,ל פ י קוגטרם
השיעורים ,ש ל מ ר ן
זצ״ל.
גערך
וסודר
ע״י ה ר ב קלמן בן מוה״ר בנימץ ז א ב זצ״ל כהנא.
0
הוצאת ספרים ״אשכול״ ירושלים תשכ״ד ) ,8תפ״ג עמוד ועוד ל״ו עמוד(.
בהוצאת ספרים ״אשכול״ הנ״ל הופיעו עוד מהדורות רגילות מספר קיצור שלהן
ערוך ,בלי ההוספות הג״ל.
קצור שלחן ערור
ס פ ר ק צ ו ר ש ל ח ן ע ר ו ד ה ש ל ם ,א ו ר ח חיים ,י ו ר ה ד ע ה ,א ב ן ה ע ז ר /חושן מ ש פ ט ,
ה ל ק ראשון,
ועוד
הנהגות
ומדות
טובות,
הנחוצים ל כ ל איש
ישראל,
ובפרט
ל ת ל מ י ד י ה י ש י ב ו ת הע״י ,א ש ר ק ב צ ת י ב ע ״ ה מ ן ה ש ״ ע ל מ ר ן ומורם ,ו מ ס פ ר כ ף
החיים להגאון ר ב י ג ו י ע ק ב היים ס ו פ ר זצוק״ל ,ו מ ס פ ר ק י צ ו ר ש ל ח ן ע ר ו ד ל ה ג א ו ן
ר ב י נ ו -ש ל מ ה -ג א נ צ פ ר י ד זצוק״ל ,ז כ ר כ ו ל ם ל ה י י ע ד י ה ״ ר ז כ ו ת ם ־ ת ג ן עליגר,
ובזכותם
נ ז כ ה להרביץ
תורה
ברבים,
אנהנו
ו ז ר ע י נ ו וזרע
זרעינו ,ויהיה ה כ ל
ל נ ה ת ר ו ה ל פ נ י ו ית׳ ש מ ו אכי״ר.
ע ב ד ה מ צ פ ה ל ר ה מ י ק ו נ ו ר פ א ל ב ר ו ד ט ו ל י ד א נ ו ם״ט.
ירושלים תשכ״ז )סי׳ א -־ -סי׳ רם״ת( תצ״ו עמוד דפוס ״המערב״.
גידולי אהרן על הלכות תפילין
ס פ ר גידולי א ה ר ן ,ע ל ק י צ ו ר שו״ע ה׳ תפילין ,ה י ד ו ש י דינים ו ב י ר ו ר י ה ל כ ו ת ,
ו ש ו ״ ת גדולי א ח ר ו נ י ם א ש ר ה ר ב ה מ ה ם א י נ ם ב מ צ י א ו ת א פ י ל ו א ה ת ב מ ד י נ ה .
כ ל א ל ח ח ו ם פ ת י ו ח י ב ר ת י ב ח מ ל ת ח ׳ .ע ל י ,א ה ר ן גדלי׳ ה ו פ מ ן מ ל פ נ י ם ־ א ב ״ ד
;
ד ק ה ״ י כ פ ר גדעון ת ״ ו ו ר ב ב ב א ר ש ב ע .ו נ ל ו ה אליו ק ו נ ט ר ס ו י ש ב מ ש ה ,ש ו ״ ת
www.daat.ac.il
77
ב ע נ י ג י ם ס ת ״ ם ,א ש ר ה ש י ב לשואליו ה ״ ה כ ״ ק א ד מ ו ״ ר הגאון ה א מ י ת י צ י ס ו ״ ע
דעת -מכללת
הרצוגפ נ י ם ג א ב ״ ד ד ק ה ״ י מ א ק א ו ו א
שליט״א ,מ ל
אתרר ג ר
כקש״ת מו״ה משה נתן נטע למב
יע״א
ו כ ע ת ב ק ר י ת א ת א ת״ו .ו ב ס ו פ ו ג ל ו ה א ל י ו ת ש ו ב ה א ח ת מהגאון ה א מ י ת י
ש ר ה ת ו ר ה ב ע ל ש ו ״ ת מ ה ר ש ׳ ׳ נ )ר׳ שמעון ג ר י נ פ ע ל ד ( א ב ״ ד ד ס ע מ י ה א ל י ,א ש ר ל א
ה ו ד פ ס ה עדיין.
נדפס בעיר כוינוס אייריפ )ארגנטינה( ה׳תשכ״ח לפ״ק
0
167) 8עמוד(.
הסכמות עה״ס מאת הרבנים הגאוגים.
א .ר׳ משה נתן נטע למכרגר מלפנים גאב״ד דקה״י ור״מ מאקאווא ,כעת כפר
אתא ת״ו.
ב .ר׳ ישראל יצחק חלוי רייזעטאן חבר ביד״צ של העדה החרדית בתי ווארשא
ירושלם ת״ו.
ג .ר׳ שמואל הלוי וואזנער אב״ד ור״מ זכרון מאיר ,בני ברק.
א ס ו ר ליהנות משום דבר של חברו שלא מדעתו ,אע״פ שברור לו שכשיוודע
לבעליו ישמחו ויגילו מפני א ה ב ת ם אותו ,מ ״ מ אסור .לפיכך הנכנס לפרדס א ו
לגינת חברו א ס ו ר לו ל ל ק ו ט פירות שלא מדעת הבעלים ,אע״פ שבעל .ה פ ר ד ס
ובעל הגינה אוהבו ורעו אשר כנפשו ובודאי ישמח ויגיל כשיוודע לו שנהנה
ז ה מפירותיו ,מ ״ מ כיון שעכשיו אינו יודע מזה ,הרי הוא נהנה באיסור .וצריך
להזהיר לרבים שנכשלין בזה מ ח מ ת חסרון ידיעה.
קיצור שלחן ערוך סי׳ קפב ,סעיף יג
רגובה
78
ה ר ב י ת כ מ ו דא״י )אין יוצא( ה״ב ג ו ב ה )והייגו ד ם ב ר ת מ ״ ד ד ה ו י כגגד*
www.daat.ac.il
יא
כרך
ז־•/״;~>3 .
•:־ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
רשימת המאמרים •בכרך י א ,גליונות,־א—ך – .י .
– .ל . – .־ ' • ־ ־־'ג ־:::-
. .,
שם ה מ א מ ר ־
שם המחבר
גיליון
ג
ס פ ק ו של זזרא׳ים מ ג ו ר י ב נ ר • ח נ ו כ ה
אברמוביץ ,הרב צ״י
י
עמוד
י•
30
. -גיא' '•-־
בטול הסנהדרין ו ה ס מ י כ ה ו ח י ד ו ש ם
אורטנר ,הרב נתן
ברויאר ,דייר מרדכי
־• .ד
:
הערה י בענין ביטול ל ס נ ה ד ר י ן .-׳•׳• •
58
י:
54
הערה ב״נתן ס א ה ו נ ט ל ס א ה "
ב
41
גרוסברג ,הרב ח״ז
ה ד ס שנשרו מ מ נ ו מ ק צ ת עליו
א
50
גרוסברג ,הרב ח״ז
זמן ה ד ל ת נר ח נ ו כ ה בערב שבת
ב
36
פרופ' שמשון
ברויאר,
דבורץ ,שמעון ראובן
דבליצקי,
הרב שריה
דומב ,פרופ׳ י׳
4אלה בהלכות שבת
א
80
בעל ת פ א ר ת ישראל ו צ ו א ת ו
ד
28
״חוץ מצרכי ביתו״ בקצש״ע הל׳ צ ד ק ה
א
74
ב
1
הירש ,הרב ש״ר זצ״ל
תפקידי
ויזר ,שמעון
זיכל ,מאיר
טרשנסקי,
הרב שלמה
הרב
על ״קראות״ ת ל מ ו ד י ת
ד
19
1גל ה ס ד ר בברכת "נודה״
א
76
על נ ו ס ח ברכת הארץ
ג
43
כהנא,
הרב קלמן
!:ענין ה ת ק י ע ה בחצוצרות
א
79
כהנא,
הרב קלמן
^ענין מצות ישוב ארץ ישראל
ב
27
כהנא,
הרב קלמן
לא ילין דקרבן פ ס ח
ג
ערבה כשרה ,ערבה פ ס ו ל ה וצפצפה
א
37
ד
1
כסלו ,מרדכי
לוי ,פרופ׳ יהודה
לוי ,ד״ר יעקב
קביעות
צמודה לשרירות
הצלת הולד א ח ר י מ ו ת ה א ם
24
ד
11
ב
33
מדבריו
ד
45
הערות בדברי רעק״א ,ה ח ת ״ ס ו ה כ ת ״ ס
ג
41
עמנואל ,יונה
תוספות
ח כ מ י אנגליה
ב
43
עמנואל ,יונה
אוצר מפרשי ה ת ל מ ו ד
ג
35
א
3
לוינגר ,ד״ר <״מ
מונק,
הרב משה זצ׳יל
סופר ,שמחה בונם
השלו ה מ ב ו י ת עוף ט ה ו ר ז
האם
י
עפשטיין ,הרב יוסף ד'
מצות השלום •
קופרמן ,הרב יהודה
סגנון הכתוב )המשך(
ורובינשטיין ,הרב י*
תולדות הרב שלמה גאנצפריד
!
רובינשטיין ,הרב י׳
שביב ,הרב יהודה
הגאולה והתשובה במענת הרמב׳׳ן
שישא ,א ב ר ה ם
תעודה
־ "ג •
־ • • ־ • ' • ' ׳
תופל ולבן ודי זהבי
י
.
י
• .י
•ו
י
ד
ד
״
••:
י:
י
61
'ד
מראשית ה ו ו ס ד ה י ש ל ראש פינה
סמפוזיון על דמותו של רב
מ פ ת ח ל״המעין" כרך א—י
י
ז
ביבליוגרפיה של ס פ ר י ר״ש גאנצפריד
שישא ,א ב ר ה ם
א
ג
י יי*
22
1
'־15
5
י
••50
"׳'" 3
.-.י י ס ו ף ־גליון *
רשימה זו אינה כוללת מ א מ ר י תגובות על מ א ו ר ע ו ת ה י מ י ם • ״
<.׳:-־
www.daat.ac.il
19
המשתתפים כגליון
הזה:
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופ׳ יהודה לוי ,רח׳ בית וגן ,48ירושלים
אברהם שישא §1311(1מ1011^01111 £ש6 '8(1. 16 1ז106, ?23111קק.1110 00
ד״ך יעקב לוי ,רחוב עזה ,19ירושלים
שמעון ויזר ,ישיבת שעלבים ,עמק אילת
הרב שריה דבליצקי ,רחוב ירושלים ,50בני ברק
0,ץ001:1ז. 8שע^ תמ>-2234, 00
הרב יהודה רובינשטיין .5.^,ס 11229
תקון
במאמרו של ר׳ שמחה בונם סופר נ״י ״הערות בדברי רעק״א ,חחת״ם
והכת״ס״ שנדפס בגליון חאחרון של ״המעין״ )ניסן תשל״א( ,נפלה טעות מצערת
בהערה ג .לכן אנו נפרטם קטע זה עוד פעם במלואו:
ג .בחי׳ למס׳ חולין דף קח) ,ד׳׳ה ומשום כן( ,כתב החתם סופר ז״ל ח״ל :״ועוד
למש״כ בתחלת דברינו דעי״ז ידעינן דאכילה ובישול חד שיעורא אית להו״ ,עכ״ל .ולא
זכיתי להבין דהרי בשביל זה מספיק חד לא תבשל ,דמדאםרה תורה לבשל בשר בחלב
מזה.נשמע דאםור משום הכנת אכילה ,ומיניה ידעינן דחד שיעורא אית להו ,וכל זה
נשמע מלא תבשל הראשון ,וא״כ קושיית הכד״״ג :״ג׳ פעמים לא תבשל למה לי״ ,במקומה
עומדת ,וצע״ג.
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חעורך האחראי
:יונה ע מ נ ו א ל ,רה׳
צ פ נ י ה ,26ירושלים
ד פ ו ס ״ ח מ ח ד י ר ״ ״דרור״ ירושלים
www.daat.ac.il