אתר דעת -מכללת הרצוג
1
כיר-כ מ ו צ א ? א י ד *7*1י*7י
כין 1=1.ר*י י*ג ±ד*
ד* י ^
113
^ *714מ י ^ ג ^ • א ג ו ד י /י ^ ת א ל
1
4
4
4
בתוכן
הועתק והוכנס לאינטרנט
§6^13001{:8.01־¥¥¥.1161<1
ע״י ח״ם תשס״ט
ז
להגדה של פסח /הרב דוד צבי הופמן זצ״ל
סגנון הכתוב )פרק אחרון( /הרב יהודה קופרמן
1
.
10
מות מוחי /ד״ר יעקב לוי
24
פרופסור יחזקאל קוטשר ז״ל
32
נוסחאות חתפילה /שמעון וייזר
35
מאה שנה לפטירת הרב יעקב עטלינגר ז״ל )המשך(
הרב ותלמידו /מאיר הילדסהיימר
על טענת ״ולא אריה״ נגד הידוש הקרבנות /י׳ עמנואל
מילואים לתולדות הרב יעקב עטלינגר ז״ל .
40
49
70
הערות על הרמב״ם /הרב אברהם סופר .
73
ס׳ מושב זקנים על התורה ,כת״י פריס /יצחק לנגה
75
בפ׳יד .יהשלים ת״ו ניסן תשל׳׳ב • כ י ד י״ג גליוו ג • המחיר —, 3.י,״
,,
מגוי שנתי :בישראל ־ 10.-ל י
www.daat.ac.il
כחוץ לארץ —$ 4
,
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26ירושלים ,ט ל 88883
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב ד ו ד צבי ה ו פ מ ן זצ״ל
להגדה של פ ס ח
ל י ק ו ט מ א מ ר י ם לרגל חמישים שנה לפטירתו — י״ט חשון ת ר פ ״ ב *
א .ע<תויו של ה ס ד ר
במרדכי סוף פםהים ב״הא לך הסדר בקצרה״ )דפוס וילנא דף לג ע״ב(
כתוב :״ומן הדין היה לנו לעשות הכריכה לבסוף של הסעודה כדרך שהיו
אוכלין הפסח על מצות ומרורים לאחר הסעודה ,אלא הואיל והתחיל במצות
מצה ומרור בתחלת הסעודה הולך וגומר כל מצותו .וכן היה נראה לרבינו מאיר
שבזמן שבית המקדש היה קיים היו עושין כל הסדר אהר הסעודה ולא היו
אוכלין מצת מצוד .אלא לאחר שמלאו כריסן מקמח ובצקת ושאר דברים ,אבל
אנו שכל סעודתנו ממצת מצוד ,כיון שאנו מתחילין בהלכותיה אנו עושין
מצותיה זו אחר זו בלא הפסקה אמנם זכר לפסח אוכלין אפיקומן בסוף כל
אכילה״.
הדעה שבזמן קדום ערכו את הסדר לאהר הסעודה נמצאת גם בהגהות
מרדכי ב״םדר של פסח״ :״דקתני )פםהים פ״י מ״ג( הביאו לפניו מצה ,דמשמע
דליכא אלא מצח אחת שלימה ,דהיינו דוקא בימיהם שהיו עושין הסדר אחר
סעודתן ולכך לא היו צריכין אלא מצה אחת שלימה לעשות הסדר עליה ,דהא
כבר בירכו ברכת המוציא ואכלו כל סעודתן ,אבל אנו שעושין הסדר בתחילה
קודם הסעודה אן ודאי צריך ג׳ מצות״.
נראה אמנם שהרמב״ם )הלכות חמץ ומצה פ״ח ,ז—ט( אינו נוקט דעה
ןו .ברם לשון המשנח בפסחים פ״י מסייע לדעת רבנו מאיר ולפי הדעה האחרת
יש לישבו רק בדוהק.
* השנה מלאו חמישים שנה לפטירתו של הגרד״צ הופמן זצ״ל .בהקדמתו לשו״ת מלמד
ייהועיל )פרנקפורט תרפ״ו( כתב הגה״מ זצ״ל :ואם בני ויוצאי חלצי ילמדו בספר
הזה די לי זאת דיי ,כי שאר חבורי רובא דרובא בלשון אשכנז הם כתובים ,ומי יודע
אם לא יאבדו וישתכהו בקרב שנים ,אך ספר בלשוננו הקדושה משתמר ,ויהי׳ לי
לזכרון לדור אחרון .והשם ברחמיו ובחסדיו יחייני ויזכני להעתיק גם שאר חבורי
ללשון הקודש…״ .והנה זכה הגה״מ זצ״ל שחלק מספריו ומאמריו הועתקו ללה״ק
במשך השנים ,ואף בחייו הופיע חיבורו ״המשנה הראשונה״ )תרע״ד(.
הגה״מ זצ״ל פירםם את הפירושים המודפסים כאן ב1£1־1ו1011315801ג 151-36111130116
מוסף ל־6556ת? ,.711601150116ברלין 1892 ,1891ו .1894תרגום הפרקים ג׳ וד׳ נדפס
במאסף ״בית ועד לחכמים״ ,שנה א׳ )לידם תרס״ב( ותרגום הפרק ג׳ במאסף ״משעבוד
לגאולה״ )ירושלים תש״ג( .תכנו של פרק ב׳ פורסם ב״מלמד להועיל׳״ ח״ג סי׳ ס״ה.
תרגום הנוכחי של המאמרים מד״ר שמואל חננוביץ נ״י.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי כל כללי הבקורת אי אפשר לומר כי נפלו בירושלמי טעויות סופר
או דפוס .עלינו להניח שיש כאן מחלוקת תנאים ואין בזה שום קושי ,שכן
המכילתא סודרה כידוע בבית מדרשו של ר׳ ישמעאל )״תנא דבי ר׳ ישמעאל״(,
בעוד שהברייתא בירושלמי מובאת בשם ר׳ חייא ,שבודאי קיבל גם כאן ,כמו
בספרא ,את מדרשו של ר׳ עקיבא )פרטים עליהם בקונטרסי ״לחקר מדרשי
תנאים״( .להלן נסביר כיצד איפשר לשון המקרא פלוגתא זאת ,וכן נפרש
כמה ענינים סתומים אחרים בברייתא זו.
נקדים הערה על שינוי הנוםחא ״טיפש״ במקום ״תם״ .כך נמצא לא רק
בירושלמי ,אלא גם בילקוט )סוף פרשת בא( ובפירוש רש״י )לשמות י״ג י״ד(,
ומסתבר שכך מצאו במכילתא .העובדה שרש״י מכנה את הטיפש ״סותם ושואל״
ו״שואל בדרך סתומה״ מעלה את ההשערה שהמלה ״תם״ נגזרה מ״םתם״ .בכל
אופן ,כדי שלא תהיה סתירה בין שתי הנוסחאות ,עלינו להניה ש״תם״
וטיפש״ מציינים ילד מוגבל ותמים.
התורה מדברת כנגד שלשה בנים ,הנבדלים זה מזה בטיבם ובכשרונותיהם:
)א( בן שנון והריף — הכס) .ב( בן מוגבל בכשרונותיו — תם או טיפש.
)ג( בן שעדיין לא התפתה — שאינו יודע לשאול .הרשע נבדל מיתר הבנים
לא בכשרונותיו אלא באופיו ,ולכן אין מקומו בהלוקה זו ,שכן הוא יכול להיות
גם הכם וגם טיפש .ואכן אנו מוצאים בפרשת בא ,בענין הג הפסח ,רק
שלש הוראות לילדים :שמות י״ב כו—כז; שם י״ג חי; ושם יג י״ד—ט״ו.
ההוראה הרביעית כתובה בדברים ו׳ כ—כה ,ולא בקשר לחג הפסה.
ברור שהפסוק )שמות י״ג ח׳( ״והגדת לבנך ביום ההוא״ ,המכיל תשובה
בלבד בלא שאלה קודמת לה ,נועד ל״אינו יודע לשאול״ .אולם בדבר שגי
הפסוקים האחרים בפרשה )י״ב כ״ו( ״והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה
הזאת לכם״ וכן )י״ג י״ד( ״והיה כי ישאלך בנך מהר לאמר מה זאת״ יכולות
להיות הדיעות חלוקות איזה מהם דן בהכם ואיזה בתם — טיפש .ואולי היא
המהלוקת במכילתא )לפסוק י״ב כ״ו( :״והיה כי יאמרו אליכם בניכם בשורה רעה
נתבשרו ישראל שסוף התורה עתידה להשתכח ויש אומרים בשורה טובה
נתבשרו ישראל״ )ראה גם רש״י שמות י״ב ,כ״ז( .המלה ״לכם״ אינה מהווה
קושי ,שכן אם אין היא מודגשת אין לייהס לה כוונות במיוחד — השוה רמב״ן
ופירושה רק שהמצווה ניתנה לראשונה למבוגרים.
לבראשית י״ב ,א׳
יש שייהםו את השאלה ״מה העבודה הזאת״ לבן מוגבל ,בור ,אשר
בראותו קרבן פסה אינו יודע ״מה העבודה הזאת״ ויצטרך ללמוד ש״זבח
פסח הוא״ — ,ואילו את השאלה ״מה זאת״ לבן חכם ,שכן הוא שואל על
טעם המצוה ,כפי שמתברר מהתשובה הניתנת בתורה )בפסוק הבא( .על פי
הנחה זו אפשר לזהות שאלה זו עם השאלה הכתובה בדברים ו׳ כ׳ ,כי בשני
הפסוקים מקדימה התורה לשאלה את המלים :״וכי ישאלך בנך מהר לאמר״,
והנה שם מפרטת התורה את השאלה :״מה העדות והחקים והמשפטים״ .ואמנם
מביאה המכילתא לשמות י״ג י״ד את הכתוב דברים ו׳ כ׳ לבן הכם ודורשת
אותו — .אולם אחרים ייחסו ,להיפך ,דוקא את השאלה הבלתי מוגדרת ״מה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאת״ לבן תם ואת השאלה ״מה העבודה הזאת לכם״ ,המבטאת את הנושא
בבהירות ,לבן חכם.
ויש עוד להעיר ,בברייתא שבירושלמי ניתנת כתשובה לטיפש :״אף את
למדו הלכות הפסח״ .בדומה לשלש התשובות האחרות יש לה ללא ספק סמר
בפסוק ,וזהו בודאי הפסוק )שמות י״ב ,כ״ו( ״ואמרתם זבח פסח״ .אם כך ,למה
נאמר בתשובה שבבריתא ״הלכות הפסח״ י הטעם לשינוי ברור .אחר חורבן
הבית ,כאשר לא הקריבו קרבן פסח ,לא יכלו עוד לחגיד ״זבח פסח הוא״,
ולכן קבעו ״למדו הלכות הפסח״ .כמו כן לא יכלו לשאול ״מה העבודה
הזאת״ ,מפני שאז לא נעשתה ״העבודה״ במלוא מובן המלה .ויכול להיות
שהמלה ״טעם״ הדו־משמעית הושמטה כבר קודם לכן )עיין להלן( לכן השמיטו
את המלה ״העבודה״ מן השאלה ,ונשאר ״מה זאת״ .היות שגם שאלת החכם,
הכתובה בשמות י״ג י״ד ,היתד ,״מה זאת״ ,ראו לחחליפה בשאלה הברורה
יותר ,הכתובה בדברים ו׳ כ׳ :״מה העדות וחחקים והמשפטים״ וכר ,בעוד
שהתשובה ״בחזק יד״ וכו׳ נשארה ,כפי שהיתה .כך מתפרשת הברייתא הכתובה
בירושלמי.
המייחסים את השאלה ״מה העבודה הזאת״ לחכם ,המירוה אחרי חורבן
בית המקדש בשאלה ״מה העדות״ וכר .ואילו התשובה מ״הלכות פסח״ ,בתואמת
ל״ואמרתם זבה פסח״ — נשארה ,למרות שהיה צורך להחליף ״זבח״ ב״הלכות״,
וראח לעיל; כך מתבאר חנוםח בהגש״פ שלנו ובמכילתא.
לבסוף נדפיס במקביל את הנוסח המקורי של הירושלמי והמכילתא ,כפי
שהיה לדעתנו ,וכמו כן את השינויים שנעשו בו אחר חורבן הבית .את
את המחיקות סימנו ע״י סוגר בחצאי עיגול ואת ההוספות ע״י סוגר מרובע.
ירושלמי
חכם מה הוא אומר )מה זאת( ]מה
העדות וההקים והמשפטים אשר צוה ה׳
א׳ אותנו[ אף אתה אמור לו בחזק יד
הוציאני ה׳ ממצרים מבית ע ב ד י ם . . .
טיפש מה אומר מה )העבודה ה( זאת אף
את )אמר לו זבח פסח הוא וגר( ]למדו
הלכות פסח שאין מפטירין וכו׳[.
מכילתא
הכם מה הוא אומר )מה העבודה הזאת(
ן מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה
ה׳ אלדינו אותנו[ אף אתה )אמור לו זבח
פסח הוא וכד( )פתח לו בהלכות הפסח
אין מפטירין ו כ ר ! . . .טיפש מה הוא
אומר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד
הוציאנו ה׳ ממצרים מבית עבדים.
ומה בדבר הרשע י מנין להז״ל שהתורה עוסקת גם בו ? נראה שכך
פירוש הענין :בכל יתר המקומות כתוב בתורה ״בנך״ — בלשון יחיד ,אולם
בכתוב )שמות י״ב ,כ״ו( ״והיה כי יאמרו אליכם בניכם״ נאמר ״בניכם״ —
בלשון רבים .זאת כנראח חםיבח ,שחז״ל חניחו כי התורה דברה כאן כנגד
שני סוגי בנים :אחד צדיק )חכם או תם( ואחד רשע ,שכן השאלה נאמרה
בלשון המשתמעת לשתי פנים .אם נתפוס את המלה ״לכם״ כמודגשת ונפרש
את המלה ״עבודה״ טירחה )כלשון המכילתא( ,יש לפנינו שאלת רשע!
התשובה הניתנת לו אינה ״זבח פסה הוא״ ,כפי שמשיבים לחכם או לתם ,אלא
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פוטרים אותו בתשובה )שמות י״ג ,ח׳( ,,בעבור זה עשה ה׳ לי״ ,בהדגשה מיוחדת
של המלה ״לי״ ,ובכך משיבים לו כגמולו.
ד .שאלת ה ח כ ם
)א(
המוכן של ״העדות והחרץם והמשפטים״.
המלים ״חקים ומשפטים״ מפורשות במקומות רבים )לדוגמא :קידושין
ל״ז ע״א; ספרא בחקתי ח׳ ,י׳; ספרי דברים נ״ה ,ג״ט ועוד( :״ההקים אלו
המדרשות והמשפטים אלו הדיניך .״דיניך הם בודאי ההלכות שאנו למדין
ע״פ י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן .כך מפרש גם הרמב״ם )הלכות ממרים
א /ב׳( את המלה ״משפט״ :״ועל המשפט אשר יאמרו אלו דברים שילמדו
אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן״ .לפעמים קרובות ,כאשר
נדרשת הלכה מן הפסוק ,נשאלת השאלה ״והלא דין הוא״ ,כלומר לשם מה
אנו נזקקים לדרשה מן הפסוק ,כאשר ניתן להגיע לידי כך ע״פ מסקנה
הגיונית )דין( .מכאן שכאשר חז״ל מפרשים ״הקים״ כ״מדרשות״ ,הם מתכוונים
להלכות שהנמקתן גמצאת במדרש שדרשו חז״ל מן הפסוק בתורה .ומה הן
״עדות״ ? התשובה ניתנת מאליה .הן אותן מסורות הנקראות ״הלכה למשה
מסיני״ .הלכות אלו אין לבסס לא על מקרא מפורש ולא על אהת מהמדות
שהתורה נדרשת בהן ,עליהן העידו שנמסרו בעל פה למשה בסיני .״עדות״,
״חקים״ ו״משפטים״ הן איפוא שלשת הסוגים של הלכות התורה ,שהרמב״ם
מונה אותם בהקדמתו למשנח .בן הכם ,שלמד את התורה ,שואל להלכות
המסורות ע״י חז״ל .לפיכך אין עונים לו בפסוק מן התורה ,כדרך שעונים
לבנים אחרים ,אלא מלמדים אותן ״חלכות חפסח״ ן לעיל נימק המחבר את
חענין בדרך אחרת .המלבה״ד[ והתחילו בהלכה שיש לקיימה למעשה מיד אחר
הסעודה כאמור לעיל פ״א ״הביאו לפניו מצה״ .מובן מאליו שהמשיכו ללמדו
גם הלכות שאינן מפורטות בהגש״פ .כך עולה מן המכילתא )בא ,פרשה י״ח(:
״ר׳ אליעזר אומר מגין אתה אומר שאם היתה הבורה של הכמים או תלמידים
שצריכים לעסוק בהלכות הפסח עד חצות לכך נאמר מה העדות וגו׳״.
)כ(
הנופח ,,אותנו״ כמקום ״אתכם״.
יש מקשים למה לא פרשו את המלה ״אתכם״ ,בשאלת החכם ,בדומה
למלה ״לכם״ ,בשאלת הרשע ,כהוצאת עצמו מן הכלל .הדיון הבא מהווה אולי
פתרון לשאלה וו .העירו כבר שהגירסה בירושלמי )סוף פסהים( וכן במכילתא
)סוף פרשת בא( היא לא ״אתכם״ כי אם ״אותנו״ .גם בנוסח ההגדה של
הרמב״ם )הלכות חמץ ומצה( כתוב :״מה העדות והחקים והמשפטים אשר
צוד• ה׳ אלדינו אותנו״ ,וכן הוא בשני כתבי יד של הגש״פ שבמוזיאון
גירנברג ]הוספת המתרגם :ב״הגדה שלמה״ לרמ״מ כשר מצויינים כמה
כתבי יד נוספים[ .ברם גם הנוסח ״אתכם״ בהגש״פ קדום הוא ,ונמצא כבר
במחזור ויטרי )עמ׳ ,(292בשבלי הלקט )הוצ׳ ר״ש בובר עמ׳ ,(188בתניא
רבתי )הוצ׳ ר״ש הורביץ עמ׳ ע״א( ,ובכלבו .איזה נוסח הוא הנכון? לפי כללי
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חבקורת עלינו לחניח כי הנוסח המקורי בהגש״פ הוא ״אותנו״ ,בעוד שהנוסח
בתורה )דבר׳ ר ,כ׳( הוא ״אתכם״ .בהגש״פ יש לגרוס ״אותנו״ ,כי) :א( על
כך מעידים בני סמכא העתיקים ביותר :המכילתא והירושלמי) .ב( קל להסביר
שבגלל לשון הפסוק תיקנו בהגש״פ ״אותנו״ במקום ״אתכם״ ,אבל מאידך
איש לא היה מעין לתקן ,להיפך ,״אותנו״ במקום ״אתכם״ ולכתוב בהגש״פ
נוסח המנוגד לכתוב בתורה .בודאי לא היה חרמב״ם מקבל נוסח זה ,השונה
מחנוסח שבכתוב אילמלא מצאו במקורות נאמנים.
הכתוב ״אתכם״ בתורה ,זאת הוא למעלה מכל ספק! אמנם בתרגום השבעים
נמצא ח11מ6ן* היינו :לנו )בוולגטה הנוסח אינו אחיד ,שם מצוי 15נ01ת וגם
א1נ01ע אך בשבילנו המסורה היא הקובעת .ויצויין עוד שבכל כתבי היד
העתיקים — של קניקוט ודה רוסי — וכן בספרי התורה של השומרונים ,מצוי
נוסח המסורה :״אתכם״ .כך מתרגמים גם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל וכן
בתרגום הסורי .הנוסה ״אותנו״ במכילתא ובירושלמי הינו הנוסח שייחסו
אותו להגש״פ ,אבל לא לכתוב .בהגש״פ מנוסחת השאלה :״אותנו״ ,כדי
שהשואל לא ייראה כמי ׳שמוציא את עצמו מן הכלל .עובדה ןו הניעה אולי
את מחברי תרגום השבעים לתרגם גם בתורה ת1ומ6ו 1אך עמן פשוט יוכיה כי
בתורה אין כל צורך לתרגם ״אותנו״ ,ואין כלל הצדקה לכך.
בפסוק הנידון בתורה מופנית שאלת הבן ליהיד ,לאביו לבד ,״כי ישאלך
בנך״ .מדוע איפוא מסתיימת שאלת הבן בלשון רבים :״אתכם״ ? אילו היה
הבן מוציא את עצמו מן הכלל ,היה צריך להיות לשון הפסוק :״אשר צוה…
אותך״ ,כי הרי הבן מדבר רק אל אביו .הסיבה לכך שכאן כתוב ״אתכם״ היא
ללא ספק בכך ששאלת הבן נאמרה בדיבור עקיף .משה רבינו ,המדבר בספר
דברים אל העם ,אומר :״כי ישאלך בנך מהר לאמר מה העדות וההקים
והמשפטים אשר צוה ה׳ אלדינו אתכם״ )היינו גם לאב וגם לבן( .במלים אלה
רוצה משה לומר שאין הוא מכליל את עצמו בשאלה זו ,כי הרי מדובר בקיום
מצוות שמשה לא יוכל למלא ,מאחר שלא ייכנס לארץ והמצוות שמדובר בבן
הן גם כאלה שאין לקיימן אלא בארץ .משה אומר ,״אתכם״ גם במקרה אהר בו
הוא מדבר על כלל המצוות שהשם ציוה לעם כולו; השוה לדוגמא דברים ה׳
כ״ט—ל׳ .נגד הנחה ןו אין לטעון שהמלה ״לאמר״ מצביעה על אמירה בדיבור
ישיר ,כי כך מצוי לפני דיבור עקיף גם במקומות אחרים ,השוה לדוגמא:
)בראשית מ״א ,ט״ו( ״ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו״
)במקום :ישמע( ,וכן )שם י״ב ,י״ג( ״אמרי נא אחותי את״ )במקום :אחותו
אני( .אמנם בפסוקים אלה ברור ,מתוך ההקשר ,שהאמירה היא בדיבור עקיף,
וכאן אין להסתייע בכך .אבל בכל זאת ברור למעלה מכל פקפוק שגם השאלה
בפסוק שלנו נוסחה בדיבור עקיף .שכן אילו היה כאן דיבור ישיר — ובמקרה
זה הוציא הבן את עצמו מן הכלל — ,היה צריך להיות לשון הפסוק ״אותך״,
^_
ולא ״אתכם״ ,כפי שהערנו כבר.
שונה מ״אתכם״ בשאלת ההכם היא ״לכם״ בשאלת הרשע )שמות י״ב,
כ״ו( :״והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם״ .שם מופנית
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השאלה
מורה
ל ר ב י ם :״יאמרו א ל י כ ם בניכם״ ,ו ל כ ן לשון ר ב י ם ש ב מ ל ה ״לכם״ אינו
ש ה ש א ל ה נ א מ ר ה ב ד י ב ו ר עקיף .מ פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א מ ת ב ר ר
הובעה
השאלה
הבן
בדברי
ישיר.
בדיבור
מכך
כתוצאה
ב ב ה י ר ו ת כי
מגלה
״לכם״
המלה
ש ה ב ן מ ו צ י א א ת ע צ מ ו מן ה כ ל ל .מ ו ב ן מ א ל י ו כי ב מ כ י ל ת א ובירושלמי ,ש ה ו ב א ה
שאלת
ב ד י ב ו ר ישיר,
החכם
לגרום
צריכים
במקום
״אותנו״
שבפסוק,
״אתכם״
ו כ ך יש ל ג ר ו ס ל ל א ס פ ק ב ה ג ש ״ פ שלנו .זאת ב ה ת א ם ל ג ר ס ת ה ר מ ב ״ ם בהגש״פ.
ה .באור ה מ ל ה ״ א פ י ק ו מ ן ״
הוקרים ה צ ב י ע ו ע ל ק ש ר ה מ ל ה ״אפיקומן״ עם ה מ ל ה היונית 05ומ.1^0
כמה
במיוחד מ ש ת ה הנערך
מ ש ח ק י ם חגיגיים
בשעת
במלה
זו ציינו היונים מ ש ת ה ,
לרגל
נ צ ח ו ן ו כ מ ו כן ל כ ב ו ד אליל ,ו ב פ ר ט ל כ ב ו ד באכום .א פ י ק ו מ ן פ ו ר ש כ מ ל ה
ה י ו נ י ת 05וז1^01ת 6או ח0ומ1^0ס 6א ו ל ם ס ב י ר י ו ת ר ל פ ר ש א ת ה מ ל ח לפי ח כ ת י ב
בירושלמי:
שלה
ת10־6>11ו1וד(83
״אפיקומין״.
נצחון.
ההלכה
לאסור
אפטרה
לפי
)כמו
אפיקומן נ ק ר א ו שירי חנצחון ,ש ש ר ו א ו ת ם ב ש ע ת ה מ ש ת ה ל ר ג ל
שירי הולין כ א ל ה
אפיקומין
זה הינדי ת10ית1^0נ81
ס נ ה ד ר י ן הינד,
ש״אין
מפטירין
כ מ י נ י זמר .ר ק
פירושה
הרצאה
אחר
אחר
חפסח
סעודת
אפיקומן״
הפסח.
ל ז ה מ ת א י ם ״אין
הרצאת
)אולי
באה
לפיכך
ובראשונח
בראש
מבאר
חירושלמי תהילה
מ פ ט י ר י ך ,שכן
ה פ ט ר ה או
לכבוד
פרידה(
המלה
ראה
חמארח.
בראשית
ר ב ה ס׳ ו ס ״ ט )עביד ל ה א פ ט ר ה ( ; ו י ק ר א ר ב ה י״ז ,ד :ב מ ד ב ר ר ב ה ד׳ ,כ ׳ :ש י ר
ה ש י ר י ם ר ב ה ב׳ ) ל פ ס ו ק ס מ כ ו נ י ב א ש י ש ו ת ( ,ו ה ש ו ה ל כ ר :ב ר כ ו ת ם״ג סוף ע״ב,
וכן
ירושלמי
אפטרה.
סוטה
מפליא
)פרנקפורט
״פורטים״
שירים
פ״א,
דף
שבפירוש
תרל״ב(,
י״ז
ע״א.
הישן
מפורש
ראה
לדברי
נאסרו
אלו
כנראה
גם
הימים,
ל ד ב ר י ה י מ י ם א ,ו
ב ע מ ו ס ר ה׳ .״ ל ש כ ו ת שרים״
גם
״ערך
שי״ ל
ט״ז
מנהגים
ע״י
לשי״ר,
ר״ו
״בלשכות
מוזכרת גם
אהרים
מלין״
ערך
קירכהיים
פטורים״
ב י ח ז ק א ל מ׳ מ״ד.
כמו
מלבד
השייכים ל־ת0ית 1^0ל ש ו ם כ ך
נ י ת נ י ם גם פ י ר ו ש י ם א ה ר י ם ל״אין מ פ ט י ר י ך ,כגון ״ ש ל א י ע ק ר ו מ ה ב ו ר ה ל ח ב ו ר ה ״ ,
ל ק נ ח א ת ה ס ע ו ד ה ב ת מ ר י ומיני מ ת י ק ה .י ת כ ן ש ה ה ל כ ה ״אין מ פ ט י ר י ך
ושאסור
נלמדה
מדברי
פורש,
כנראה,
)שמות
הפסוק
י״ב,
״זבח
כ״ז(:
הוא
פסח
ופסוק
לה׳ ״,
זה
כתשובה לחכם.
ו .ח ל ו ק ת עשר ה מ כ ו ת
ח ל ו ק ה ת מ ו ה ה ש ל ה מ כ ו ת נ מ צ א ת ב ש מ ו ת ר ב ה ) פ ר ש ה י ״ ב ( :״המכות ה א ל ו
שלשה
ע״י א ה ר ן ו ש ל ש ה ע״י מ ש ה ו ש ל ש ה ע״י ה ק ב ״ ה ו א ח ת ע״י כולן .ד ם
צפרדע
שהן
כנים
שהיו
באויר
שכך
ושחין
ע״י כולן״.
מענין
החלוקה,
בארץ
שלט משה
ע״י
בארץ
אהרן,
ובשמים,
במיוחד ש כ ב ר פילון
וזה
לשונו:
״כך
ברר
חילק
ערוב
ארבה
חשך
דבר מכות
) ב ס פ ר ו ״חיי מ ש ה ״
הקב״ה
את
המכות:
ע״י
משה
לפי
ב כ ו ר ו ת ע״י ה ק ב ״ ה
ב /צ״ו(
שלש
משתמש
מהן
באותה
מ ע פ ר ומים,
ש ה ם ה י ס ו ד ו ת ש ת פ ק י ד ם ל י צ ו ר גופים ,מ ס ר ל א ח י ו ש ל משה ,ש ל ש ש נ ו ל ד ו מ א ו י ר
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואש,
שהם היסודות
ואת
יחד
שלש
לחלוקה
תחילה
וגו/
בשמים
נכון
בשמים
וי-
הנותרות
השאיר
זו מ ת כ ו ו נ ת ,
כנראה,
נימנו
ובארץ״.
יותר:
ה ע ד י נ י ם יותר ,למשה ,א ת
המכות
במקום
״ומופתים
מסר
לעצמו״.
גם
שהכה
הגש״פ
חקב״ח
״ומופתים
אלו
המכה השביעית
לשניהם
זה
המכות״,
בדרשה
בעצמו
הדם״
היינו
נמצא
המכות
הראשונה
כך
ואחר
בכתב
שנעשו
ל״ביד חזקה״
יתר
יד
ע״י
ה״מופתים
גוסח
משה
הנראה
ואהרן
ובארץ.
.
בעכין עיתויו של הסדר.
)הערה לדברי הרב דוד צבי הופמן זצ״ל ,המובאים למעלה עמ׳ (1
גם בין החוקרים החדשים רווחת הדעה שבזמן המקדש עשו את הסדר אחרי הסעודה
ואחרי החורבן הקדימו את הסדר ללפני הסעודה .לפענ״ד שיש לדון עוד בזה.
במשנה )פסחים קט״ז ב( ישנה מחלוקת בית הלל ובית שמאי :עד היכן הוא אומר
בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים .אם
נאמר שבזמן הבית ,דהיינו בזמן ב״ה וב״ש ,עשו את כל הסדר אחרי הסעודה ,אין להבין
את המחלוקת הזאת איך לחלק את ההלל ,ראה תוספתא )י,ו( וירושלמי )י,ה(.
רב משום רב חייא מביא את הממי־א ״כזיתא פםהא והלילא פקע איגרא״ )פסחים פה,
ב( ומכאן שבזמן המקדש אחרי אכילת כזית פסח עלו מיד על הגג ושרו שם הלל ,וקשה
מאוד לומר שאחרי שאכלו למטה ושרו הלל על הגג ,שוב התישבו והתחילו בעריכת
הסדר.
ואולי כוונת רבינו מאיר ב״מרדכי״ וכן כוונת ,.הגהות מרדכי״ שבזמן המקדש עשו
סדר אכילת פסח ,מצה ומרור בסוף הסעודה ואילו אנחנו מתחילים במצת׳ מצוד .ולכן עושים
גם מיד הכריכה ,אבל אין להביא הוכחה מדבריהם ״שבזמן קדום ערכו את הסדר לאחר
הסעודה״.
י .ע.
ל מ ה א ו מ ר י ם בהגדה של פ ס ח ה פ ס ו ק י ם שבפרשת ביכורים ,ארמי אובד אבי ,וירעו אותנו
המצרים ,ונצעק אל ה /ויוציאנו ה׳ וכו׳ י
וידוי ביכורים מ ת ח י ל ב מ ל י ם :
הגדתי
היום לה׳ אלוקך .הגד — פירושו להעיד,
להצהיר כ מ ו :א ם לא יגיד ונשא עונו )ויקרא ה ,א( .וכן היא דעת רבותינו ,ש ה פ ס ו ק י ם
א ל ה שבפרשת ביכורים )דברים כו ,ה—יא( ה ם ה׳׳הגדה״ על שעבוד מצרים ויציאת העם
ממצרים ע״י ה ק ב ״ ה ולכן ת ק נ ו רבותינו א ת מצות הגדה בליל פ ס ח באמירת פ ס ו ק י ם
אלה ,שהרי גם על ספור יציאת מצרים בליל ה פ ס ח נאמר :
והגדת
לבנך )שמות
יג ,ח(.
פירוש הרב דוד צבי הופמן זצ״ל לדברים כו ,ג
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודה
הרב
קופרמן
הכתוב
סגנון
מ א מ ר רביעי )המשך(
"עד ד א ת א י ח ז ק א ל ״
ע ל פי א ב ה נ ת נ ו בין ה ס ג ו נ ו ת השונים ב ת ו ך מ ה ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה ע צ מ ה מחד,
זה ש כ ת ו ב
ובין
בכמח
שלא כתוב
ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב וזה
בכלל,
להבנה מחודשת
באנו
מ א מ ר י הז״ל ידועים.
עא.
יומא
ב:
אמר
רבינא
פארי
מהכא:
פ ש ת י ם יחיו
על
ומכנסי
ראשם
פ ש ת י ם יהיו על מ ח ג י ה ם )לא יחגרו ביזע( )יחזקאל מד ,יח ,ר ש ״ י :א ס ר ה ה ת ו ר ה
ל כ ה נ י ם מ ל ב ו ש י ה צ מ ר כי ה צ מ ר מזיע הגוף ומזיע א ת ה ב ש ר ( .א מ ר ליה ר ב אשי,
הא מ ק מ י ד א ת י יהזקאל מאן א מ ר ה )מנין ל מ ד ו ד ב ר זה — רש״י( ? ! ו ל ט ע מ י ך ,
הא ד א מ ר ר ב ח ס ד א :ד ב ר זה מ ת ו ר ת מ ש ה ר ב י נ ו ל א ל מ ד נ ו מ ד ב ר י יהזקאל בן
בוזי למדנו ,״כל בן נ כ ר ערל ל ב ו ע ר ל ב ש ר לא י ב א אל מ ק ד ש י ״ )יחזקאל שם
ט( ,הא מ ק מ י ד א ת י י ח ז ק א ל מ א ן א מ ר ח י ! א ל א
פסוק
יחזקאל
ג מ ר א גמירי לה ו א ת א
ו א ס מ כ ה אקרא ,הכא נמי ג מ ר א גמירי לה ,א ת א י ח ז ק א ל ו א ס מ כ ה אקרא.
עכ״ל .ישנן ה ל כ ו ת אשר אינן כ ת ו ב ו ת ב ת ו ך ת ו ר ה ש ב כ ת ב )״תורת מ ש ה רבינו״(.
ואילו
הן
כתובות
מצאו
לה
אסמכתא
ענתה
על
ולכן
את
כל
בתוך
אותם
ספרי
בכתוב,
הנביאים .אין
דהיינו
הקריטריונים
בתורה
אשר
נ ש א ר ה ב ע ל פה .היה זה י ה ז ק א ל
הכוונה
שבכתב,
אותה
יזכו
כאן למצוד.
אלא
על
דרבנן
הלכה
להיכתב
אשר
לא
אשר
בתורה
שבכתב,
הנביא אשר מצא את הדרך
ל ת ת לה
ה ס ט א ט ו ס ה ח ד ש וחמיוחד של ה ל כ ה ה כ ת ו ב ה ב ס פ ר י הנביאים .ס ט א ט ו ס זה
אינו
של תורה
זה
״לעיני
כל
)שבעל
פ ה ( ה פ כ ו ל ה י ו ת תורד,
המרגלים,
ישראל״(
שבכתב
אבל
)כי
היא
״ ת ו ר ה מן
יותר
השמים״
מתורה
שבכתב
שבעל
תופס
רק
פה.
כשם
מבראשית
שדברי
עד
תורה
ב ח ו מ ש ד ב ר י ם ע ק ב חטא העגל ו ח ט א
כך מ צ י נ ו ה מ ש ך ל א ו ת ו ת ה ל י ך
)אם כי ב ד ר ג ה א ח ר ת כי כל כ ת י ב ה
א ה ר י ״לעיני כ ל ישראל״ ל א ת ש ו ה ל כ ת י ב ה ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה מן השמים( כ א ש ר
ח ל ק י ם מ ס ו י מ י ם ש ל ת ו ר ה ) ש ב ע ל פה( זכו ל ה ג י ע לידי כ ת י ב ת ב ד ר ג ת נבואה.
יצויין
כי
בשני
ציווי
המקרים
ולא
הנ״ל
בלשון
״עד
שיפור
דאתא
דבריב
יחזקאל״
בעלמא.
באים
לא
הענינים
נאמר
אצל
״וילבשו
יהזקאל
בלשון
הכהנים
פ א ר י פ ש ת י ם ע ל ר א ש ם ״ א ל א ״פארי פ ש ת י ם יהי׳ על ראשם״ .כן ל א
נ א מ ר ״לא ב א ו ע ר ל ל ב ו ע ר ל נ כ ר אל המקדש״ א ל א ״כל בן נ כ ר …לא יבא״.
כשם
ש מ צ א נ ו ב ת ו ר ה ע צ מ ה ה ב ד ל בין ה כ ת ו ב בלשון ציווי ובין ה כ ת ו ב ב ס ג נ ו ן
סיפור ,כן אנו מ ו צ א י ם א ב ח נ ה ד ו מ ה אף ב ד ב ר י הנביאים .ל א הרי מ ה ש ה נ ב י א
מ ע ת י ק א ל ה כ ת ב ב ל ש ו ן ס י פ ו ר כהרי מ ה ש מ ע ת י ק ו מ ר ש ה ל ע צ מ ו ל ה ב י א בלשון
ציווי .ו כ ך א מ נ ם כ ו ת ב ה ר מ ב ״ ן בשורש השני י ס פ ר ה מ צ ו ו ת :
אבל מה שכתוב
עשה ו מ ת ר י ם על
דבר
בנביאים
ב ד ר ך צוואה ,כגון ש מ ז ה י ר י ם על
10
www.daat.ac.il
ל א תעשה,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא ,או שהוא פירוש
תורה
מסיני"י•
גמירי
כמו שאמרו
לה ואתא
ומנו
לפסוק של תורה
ב ג מ ר א :הא עד ד א ת א
יהזקאל
17
אקרא.
ואסמכה
או שהיא ב י ד ם
י ח ז ק א ל מאן
ולפיכך
א ו ת ו מ א ל ו ש ב מ י ת ה מן ה כ ת ו ב ב י ח ז ק א ל
חייבו
הלכה
למשה
אלא
גמרא
פרוע
ראש
אמרה!
מיתה
)מד ,כ — כ א (
על
״ופרע ל א ישלחו
ויין ל א י ש ת ו כ ל כהן״ ,ו א י ת ק ש ו פ ר ו ע י ר א ש ל ש ת ו י י יין ,מ ה ש ת ויי יין ב מ י ת ה
פרועי ראש במיתה
אף
קבלה
) ת ע נ י ת יז .ב( .ו ה נ ה הם ל ו מ ד י ם איסור ה פ ר ע מדבר*
)עכ״ל
ודנין בו ה י ק ש כ ד ב ר י ת ו ר ה ! !
הרמב״ן(.
דינים ד א ו ר י י ת א היו א ל ה אשר נ מ ס ר ו ב מ ש ך ה ד ו ר ו ת ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה ש ב ע ל
פה
דאתא
עד
״נמוכה״
מזו
יהזקאל
היא
זו
וכתב
של
אותם
אותם
ב ל ש ו ן ציידי
הדינים
בטכסט
שמצאנו
של
כתובים
הנביאים.
בנביאים
דרגה
ובכתובים
ב ס ג נ ו ן של סיפור .וכך מצינו ב מ ש נ ה ריש פ ר ק ב׳ ד ת ע נ י ת … :הזקן ש ב ה ן א ו מ ר
דברי כבושים:
לפניהם
אחינו ל א
ב א נ ש י נינוה ״וירא
נאמר
אלקים את
שקם
ו א ת ת ע נ י ת ם ״ א ל א ״וירא א ל ק י ם א ת מ ע ש י ה ם כי שבו מ ד ר כ ם הרעה״ .ו ב ק ב ל ה
הוא
אומר,
ובקבלה:
דכתיב
״קרעו
ואל
לבבכם
בגדיכם״
)יואל
ב,
יג(.
ומפרש
רש״י
בהה.
ש ה נ ב י א מצרה לישראל .ו ה ק ש ו ת ו ס פ ו ת מאן דהו מ א י ש נ א בהאי ק ר א
ביונה
״וירא
אלקים
את
מעשיהם
וגו׳ ״,
ולא
קרי
ליה
דברי
קבלה,
ו ב ה א י ק ר א ד״וקרעו ל ב ב כ ם ״ קרי ליה ק ב ל ה ? ו פ ר י ק איהו ,כ ל מ ק ו ם ש ה נ ב י א
מצוה
ומודיע ו מ ז ה י ר
את
ישראל
קרי
ליה
קבלה,
ובכל
דוכתא
דדא
איתפקר
ר 1ובמקומות רבים מצאנו כי דברי הנביאים או הכתובים הם פירוש או ביאור למה שכתוב
בתורה שבכתב .וכר ,למשל ,בבראשית רבה ו .ו :היכן גלגל החמה ולבנה נתונים ?
ברקיע השני ,שנאמי־ ״ויתן אותם אלקי־ם ברקיע השמים״) .היה לו לומר ברקיע שמים,
מהו ברקיע השמים ? ברקיע שעל השמים .זהו רקיע שני — רש״י( .רבי פנחס בשם
רבי אבהו אמר ,מקרא מלא הוא ,ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו )נחמיה ט ,ו( :
אתה הוא ה׳ לבדר ,אתה עשית את השמים ,שמי השמים וכל צבאם וגו׳״ היכן הוא
כל צבאם נתונים י ברקיע שהוא למעלה מן השמים .ומפרש המהרז״ו :ואנשי כנסת
הגדולה פירשו יותר כהדיא — השמים ושמי השמים וכל צבאם ,שצבא השמים נתונים
בשמי השמים .ועיין עוד בראשית רבה יא .א ובפיריש המהרז״ו שפ .ועיין היטב במשך
חכמה בראשית יז .ד״ה והיה תמים.
8ו .וכן מצינו בדברי הרמב״ן ל ב מ ד ב י א .נג ד .ה .והכהנים יחנו סביב למשכן חעדות
ולא יהיה קצף — :אע״פ שנאמר זה במשכן בהיותו בין הדגלים במדבר ,הוא מצוה
לדורות גה כמקדש כי מכאן תקנו המשמרות …אבל לא שמענו שצוהו הקב״ה שיעשה
את בניו כ״ד משמרות ,והיכן שמענו ? ״אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה׳ כמשפטם
כיד אהרן אביהם כאשר צורו ה׳ אלקי ישראל״ )דברי הימים־א ,כד ,יט( .עכ״ל .הרי
שהמצור! בתורה היא שיעבדו במשמרות ולא יקרב איש למלאכת רעהו )רמב״ן לספר
המצוות( ,אולם דין זה לא קבע דוהא מספר זה או אחר של משמרות .קביעה זו נעשתה
כתקופה אחרת זכדדגה אהרת .לא המספר 24הוא בעל ערך נצחי בדרגת תורה ,כי אם
העיקרון של הלוקה העכורה.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי האי ״וירא ה א ל ק י ם ״ ש ה ו א כ מ ס פ ר והילד ,דיליף מ י נ י ה א ג ב א ו ר ח י ה
נביא
מילתא,
קרינן ביה
לא
קבלה.
הרי ל פ נ י נ ו ש ת י ד ר ג ו ת ב ת ו ך ד ב ר י ה נ ב י א י ם — ו ש ת י ה ן הן מ ה ו ץ ל ד ר ג ת
תורה
י ! ר
.ו כ ך מ ג ד י ר ר ש ״ י א ת ה ה ב ד ל בין ד ב ר י ת ו ר ה ובין ד ב ר י נ ב י א י ם בחולין
קלן .א :ת ו ר ת מ ש ה קרויה ״תורה״ לפי ש נ ת נ ה ת ו ר ה לדורות ,ושל נ ב י א י ם ל א
אלא ״קבלה״ שקיבלו מרוח
קרי
והמעשה
והדור
לדורות,
לא
אותן
אלא
אשר
נאמרו
הנבואות
א ב ל ל א הרי ה ל ד ו ר ו ת ש ל נ ב ו א ה כהרי ה נ צ ח ש ל ת ו ר ת משה.
כשם
הבדל
4 0
עכ״ל.
אמנם
ה ק ו ד ש כל
נכתבו
נבואה ונבואה
לפי צ ו ר ר
השעה
שמצינו
הבדל
בין
סגנון
הציווי
הסיפור
וסגנון
מ ק ב י ל ו ד ו מ ה בין ס ג נ ו ן הציווי וסגנון ה ס י פ ו ר
כן
בתורה,
מצינו
ב ס פ ר י הנביאים .ל א רק
ה ר מ ב ״ ן מ ו כ ן ל ר א ו ת בציווי ב ס פ ר י ה נ ב י א י ם ע ד ו ת ל מ צ ו ה ב ד ר ג דאורייתא ,אף
בעל
השאילתות בשאילתה קםה )פרשת ה א ת הברכה( מביא את הכתוב בירמיה
כט ,ו ,,קחו
שבהירת
סגנונו
לכם
נשים והולידו
בנים״
פ ס ו ק י ם ע ל ידי מ ו נ י המצוות
״הטהור״
של הפסוק
)ועיין
בזה
כמקור
למצות
פרו
ורבו.
נ ע ש ת ה ע ל פי ש י ק ו ל י ם
בשיטת
הרמב״ם
אמנם
יתכן
אהרים מאשר
במאמר
א
עמוד 3
39ולא רק ״עד דאתא יחזקאל״ מצינו ,כי אם גם ״עד דאתא יהושע״ ,וכך כותבים
התוספות יבמות עא .ב ד .ה .לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו :ואם תאמר,
אם לא ניתנה פריעה עד יהושע היכי גמרינן מיניה ,הא כתיב )ויקרא כז ,לד( ״אלה
המצוות״ — שאין הנביא רשאי לחדש מעתה )שבת ק .א ( ! ויש לומר דהלכה למשה
ד
משיני הוא ויהושע אכמכיה אקרא )ביהושע פרק ה(.
40וההבדל הזה בין דרגת ״תורה״ ובין דרגת נבואה יכן האפשרות כי השני יפרש את
הראשון בא לידי ביטוי במקרה של סתירה וקונפליקט בין שתיהן .וכך מצינו בבראשית
רבה ז .ב :
-יעקב איש נבוריא הורה ב צ ו ר :מיתר למול בנה של נכרית בשבת.
שמע ר׳ חגי ,שלח ליה :תא ל ק י ! אמר ליה ,בר נש דאמר מילתא דאורייתא ל ק י !
אמר ליה ,ומן היא דאורייתא? אמר ל י ה ) :במדבר א ,י ח ( :״ויתילדו על משפחותם
לכית אכותפ״ — משפחת אב קרויה משפחה ,משפחת אם אינה קרויה משפחה .אמר
ליה ,לא הורית טב .אמר ליה ,מנין את מודע לי י אמר ליה ,רביע ואנא מודע לך…
מן הדא ,דכתיב )עזרא י .ג ( :ועתה נכרת ברית לא־לקינו להוציא כל נשים והנולד
מהס בעצת ה׳ וגוי .אמר ליה ,רבי ,וגץ הקכלה אתה מלקני ? ! אמר ליה והכתיב תמן
)שם( ״וכתורה יעשה״! אמר ליה ,מאיזו תורד .י אמר ליה ,מן הקרא ,דאמר ר׳ יוחנן
בשם ר׳ שמעון בן יוחאי )דברים ז .ג( ״ולא תתחתן בם״ וגו׳ מפני מ ה ? ״כי יסיר
את בנך מאחרי — בנך הבא מישראלית קרוי ״בנך״ ,ואין בנד הבא מן העכו״ם קרוי
״בנך״ ,עכ״ל .כלומר ,במקרה של קונפליקט בין הכתוב בתורה )״לבית אבותם״( ובין
דברי
הכתובים ,נידחים אלה האחרונים )אולי ״לפי צורך השעה והדור והמעשה״(
מלפני הראשונים .רק אחרי שהכתוב מציין מפורשות כי ״כתורה יעשה״ ,אז חוזרים
לראות בדברי הנ״ך פרשנות לדברי התורה ,פרשנות המוציאה את הפסוק על ״בן״
מפשוטו ומפרשו על ״בן הבן׳ /וכן בניגוד לפשוטו של מקרא בפסוק על ״לבית
אכותמ״!
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערה ,(10אבל אין ספק כי האבחנה בין הסגנונות השונים עמדה לנגד עיניהם
ושימשה יסוד להבאת מקורות למצוות .כבר בגמרא )חגיגה ה ,ב( מציגו כי
חז״ל עצמם גתגו ביטוי להבדלים אלה ,וכך לשוגם :כי קא גיחא גפשיה דרבי
יהושע בן חנניא אמרו ליה רבנן ,מאי תיהוי עלן מאפיקורםין )שאיגם מאמיגים
לדברי חז״ל כגון צדוקים — רש״י( י אמר להם )ירמיה מט ,ז( :״אבדה עצה
מבנים ,נסרחה חכמתם״ — כיון שאבדה עצה מבנים גסרחה חכמתן של אומות
העולם .ואי בעית אימא מהבא )בראשית לג ,יב( :״ויאמר נסעה ונלכה ואלכה
לנגדך״ .ותמוה הדבר ,הרי מדרכם של חז״ל להביא קודם את הפסוק מהתורה
ורק אח״כ אי בעית אימא מדברי קבלה• אלא נראה כי פירוש הסדר ההפוך
כך הוא :היות והפסוק בבראשית אינו אלא לשון של דיבור ישיר )ועיין בזה
דברינו במאמר השלישי( ואין למדים מדבור ישיר כפי שלמדים מלשון הכתוב
הרגיל ,בטל בזה דין קדימה ללשון התורה.
יש גם ולשון בלתי מחייבת בהומש הופך להיות ציווי מהייב בנביאים
ובכתובים .כלומר ,את אשר לא חייב הקב״ה בתורה בחיוב אבסולוטי בדרגת
תורה שבכתב ,חייב באמצעות נביאיו בדרגת דברי קבלה .כך מבאר ר׳ מאיר
שמחה )משך חכמה שמות בא פרק יב פסוק ט( כיצד הבקשה )ולא הצווי( של
התורה בקשר עם איסור רבית של גוי )״אל תקח מאתו נשך ותרבית״ — ויקרא
כה ,לו — לעומת ״את כספך לא תתן לו בנשך״ של היהודי( מקבל תוקף חדש
בדברי תהלים טו ,ה ״ואת כספו לא נתן בנשך״ עליו דרשו חז״ל )בבא מציעא
עא .א( — אפילו רבית דנכרי.
ויש גם ודברי הנביאים או הכתובים הם הם הפירוש המבאר את הצווי
שכתוב בתורה אשר אולי ללא הפירוש של הנ״ך לא היינו יודעים לפרשו אל
נכון .כך ,למשל ,רואה ר׳ מאיר שמחה )בראשית יז .י( כי דברי יחןקאל )מד,
ט( ״כל בן נכר ערל לב וערל בשר יא יבא אל מקדשי״ הם הם ביאור הכתוב
בבראשית ״התהלך לפני והיה תמים״ שרש״י מפרש :שכל זמן שהערלה בך
אתה בעל מום לפני — והרי ידוע כי הבעל מום לא יבא אל מקדשו! אגב,
פירוש זה של ר׳ מאיר שמחה איגו לפי שיטת הגמרא בזבחים כב ,ב ש״דבר
זה מתורת משה לא למדנו וכו׳״ והוא דוגמה נוספת ל״עד דאתא יחזקאל״.
נראה לומר כי נוכל לראות את חאבחנה בין דברי התורה ובין דברי
הנביאים /כתובים במחלוקת רמב״ם וראב״ד בהלכות מלכים פרק יב הלכה א.
אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה
שום חידוש במעשה בראשית ,אלא עולם כמנהגו נוהג .וזה שנאמר בישעיה
)יא ,ו( ״וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ״ — משל ׳וחידה .ענין הדבר:
שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי גויים המושלים כזאב ונמר ,שגאמר
)ירמיה ה .ו( ״זאב ערבות ישדדם נמר שוקד על עריהם״ ,ויחזרו כולם לדת האמת
ולא יגזלו ולא ישתיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל ,שנאמר
)ישעיה יא ,ז( :״ואריה כבקר יאכל תבן .וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין
המשיח הם משלים ,ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה
ענין רמזו בזה ,עכ״ל .ומקש הראב״ד :א״א :והלא בתורה ״והשבתי היה רעה
מן הארץ״! ותמה הרדב״ז :ואין זה השגה .כמו ששאר הכתובים משל גם זה
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משל
א ו מ ה ר ע ה כמו שדרשו על
על
״היה
) ב ר א ש י ת לז .כ(
אכלתהו״,
רעה
עכ״ל .א ב ל ל א ל ה נ ם השיג ה ר א ב ״ ד ״והלא כ ת ו ר ה ״ ! כ ל ו מ ר ,כ ל ה פ ס ו ק י ם ע ל י ה ם
אומר
כי
ה ר מ ב ״ ם כי הם מ ש ל והידד .ל ק ו ח י ם מן ה נ ב י א י ם .ק ו ש י ת
הקריטריונים
התורה
לפרשנות
מאלה
שונים
פרשנות
של
ה ר א ב ״ ד היא
הנביאים,
ובעוד
ה ר מ ב ״ ם משווה ל כ ל ה פ ס ו ק י ם ב נ ב י א י ם ע ר ך ד מ י ו נ י כ ל ב ד ,הרי ל א כך ב ת ו ר ה
שנדרשת
בשבעים פנים
פשוטו.
כזה
אשר
מהם
אהד
הפשט ,ואין
הוא
יוצא
מקרא
מידי
כדי שענין מ ס ו י ם י י כ ת ב ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב הוא צריך ל ה י ו ת כ ע ל מ ש ק ל
שכתיבתו
הענינים
לדרשה
ניתנת
שבעים
בכל
של
הפנים
תורה.
לימוד
אותם
א ש ר ל א עמדו ב ד ר י ש ו ת ה ל ל ו ו ל א ה צ ל י ח ו ב״טםט״ הזה ,ל א הגיעו
לידי כ ת י ב ה ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ו נ ש א ר ו ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה )אפילו דאורייתא(,
או
להלן
עמדו
הכתיבה
בדרישות
או
יהוקאל
)בגדי
כהונה(
״ממצוא
הפצך
ודבר דבר״(
ב ס פ ר י ה נ ב י א י ם ״והגיע
יהושע
מילה(
)ברית
או
תורם״
ישעיהו
כאשר
)הלכות
אתא
שבת
וכדר.
ו ש מ א ע ל ידי כך ניתן להבין א ת מ ח ל ו ק ת ה ר מ ב ״ ן עם ה ר מ ב ״ ם בענין ח ט א
ואהרן
משה
שהקב״ה
שכעס
מלא
ב מ י מריבה.
נגד שיטת
כ ו ע ס ע ל י ה ם על
הרמב״ם שמשה
ב ק ש ת ה מ י ם בעוד
הטא
שהראה
בזה
״אנהנו לא מצאנו
לעם
לשם יתעלה
ב ד ב ר ו אליו בזה הענין״ ,טוען ה ר מ ב ״ ן :ו ה ת י מ א ע ל הרב ,שהרי מ ק ר א
הוא
4 1
) ת ה ל י ם קו .ל ב ( :״ויקציפו על מ י מ ר י ב ה ו י ר ע ל מ ש ה ב ע ב ו ר ם ״
!
א ל א ש ה פ ס ו ק ב ת ה ל י ם לא נ ע ל ם מ ע י נ י הרנ?ב״ם ,ו ב כ ל ז א ת ל א מ צ א נ ו כ ע ס מ צ ד
הקב״ה,
מה
באותה
שנאמר
הכתובה
תורה
בתהלים
שבכתב
אמנם
בה
מוכיה
ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה מן השמיט
של
הקודש
מצאנו
כי
שמשה
כעס
כהרי
היה,
דרגת
הראה
אבל
הכעס
כעס
לא
פרי
כביכול
מצדו.
דרגת
הכעס
הרי
ד ר ג ת רוה
כתיבת
הכתובים•׳.
תפיסתנו
ביסוד זה כי מ א ו ר ע ה י ס ט ו ר י צריך ל ה י ו ת ב ע ל ״ ע ו צ מ ה ״ מ ס ו י מ ת
כדי
ל ה ג י ע לידי כ ת י ב ח ב א ח ת מ ד ר ג ו ת ה כ ת י ב ה ב ת נ ״ ך
רוח
ה נ ב ו א ה /רוח הקודש( ת ת ן ל נ ו ה ס ב ר פ ש ו ט ב מ א מ ר ח ז ״ ל מ פ ו ר ס ם .
רות
שאם
)״תורה מן השמים״
ר ב ה פ ר ש ה ה ס ע י ף ו :א מ ר ר׳ י צ ח ק בר מ ר י ו ן :בא ה כ ת ו ב ל ל מ ד ך
א ד ם ע ו ש ה מצוה ,יעשנו
מכתיב
עליו
מוליכו
הוא
לקראתו.
)בראשית
יוצא
לז.
לקךאתך
כא(
ב ל ב ב שלם,
)וראה
ואילו היה יודע בועז
״וישמע
שאילו היה ר א ו ב ן יודע
א צ ל אביו .ואילו היה יודע א ה ר ן ש ה ק ב ״ ה מ כ ת י ב עליו
״הנה
/
ושמח
ראובן
בלבו״(,
ויצילהו
בתופים
מידם״,
שהקב״ה
בכתפו
היה
)שמות ד ,יד(
ובמחולות
היה
יוצא
ש ה ק ב ״ ה מ כ ת י ב עליו ״ויצבט לה ק ל י ו ת א כ ל
ו ת ש ב ע ו ת ו ת ר ״ ,ע ג ל ו ת מ פ ו ט מ ו ת היה מ א כ י ל ה ! ר׳ ר ב ן ור׳ יהושע בסכנין ב ש ם
ר׳
לוי:
ל ש ע ב ר היה א ד ם עושה מצוד .ו ה נ ב י א כ ו ת ב ה ,ועכשיו
כשאדם עושה
מצוד! מ י כ ו ת ב ה י א ל י ה ו כ ו ת ב ה ו מ ל ך המשיה ו ה ק ב ״ ה ח ו ת ם על ידיהם ,ה ד א
41הדוחק בתשובת הריטב״א מבירר כאשר מפרש כי ״ויקציפר׳ מוסב על משה ולא ה׳,
כי קשה אז להמשיך בפסוק ״וירע למשה בעבורם״ י
42והרי הרמב״ן עצמו הקדים לפרשת מי מריבה ו כ ת ב :חטא משה ואהרן אינו מתפרסם
ככתוב!
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היא ד כ ת י ב ) מ ל א כ י ג (,״אז נ ד ב ר ו יראי ה׳ איש א ל ר ע ה ו
)ויקשב ה׳ ו י ש מ ע
רושם של
פירסומתי
ו י כ ת ב ס פ ר זכרון ל פ נ י ו ליראי ה׳ ו ל ח ו ש ב י שמו״(.
״הפשוטה״
ההבנה
ב מ א מ ר זה
נותן
לכאורה
מבקשי
א ב ל עיון ק ל ל א ו ר ד ב ר י נ ו מ ר א ה א ת ה ד ר ך ב ה ר צ ו חז״ל ל ה ו ל י ך אותנו .ב ר ו ר
כי ראובן התכוון ל ש ם מצוד ,ש ע ה ש ת י כ נ ן ל ה צ י ל א ת יוסף ,ואין כ ל ס פ ק כי
אהרן ידע כי מ ת ג ב ר ע ל יצר ע מ ו ק ש ל ק נ א ה ש ע ה ש ש מ ח ב ש מ ח ת ג ד ו ל ת אהיו
ו ל י ת מ א ן ד פ ל י ג כי בועז י ד ע כי מ ע ש ה ה צ ד ק ה ש ע ו ש ה ע ם ר ו ת ט ו ב
הצעיר,
והגון הוא .א ב ל א ף א ח ד מ ה ם ל א ידע כ י מ ע ש ה ו ה פ ש ו ט ה צ נ ו ע ה ו א ב ע ל ערף
כ ז ה שרישומו
התנ״ך
של
ניכר
בטכסט שד
מ ש ו ו ה לו
דרגה
התנ״ך.
מסוימת
רישומו ש ל
במסגרת
ב ת נ ״ ך היא ל א ר ק היסטוריה ,א ל א ג ם ״תורה״
כי
מעשיהם
״הפשוט״
נהשב
בעיני
הקב״ה
1 1
מאורע
הנצה ,כי
בטכסט
היסטורי
הכתובה
היסטוריה
.אילו ידעו ר א ו ב ן אהרן ו ב ו ע ז
עד כדי כך
שחולל
חדש
יסור
ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל — ה מ ש ת ק ף ב כ ך ש ה ו א נ כ ת ב ב מ ס ג ר ת ה ת נ ״ ך — היו מ ת א מ צ י ם
ל ע ש ו ת א ת ה פ ע ו ל ה ב צ ו ר ה מ ש ו כ ל ל ה ביותר .ל א כ ל א ד ם זוכה ל ד ע ת כי א מ נ ם
״כותב
ישהק
רושם
ו מ ח ר י ב ם ״ הם,
ב ע ו ד ״ה׳
למו״ ,ואילו יש ה ח ו ש ב י ם כי ה ו ל כ י ם הם ל ת ו מ ם ,ב ע ו ד ב ע ל
ההיסטוריה
היסטוריה״ ,יש
מעשיהם
את
ה ח ו ש ב י ם כי
בספר
מ ע ש י ה ם ,היו אוזרים כ ו ח
שני
מקבלתם
אנשים
עושים
תולדות
האדם.
לעשותם
ביתר שאת
פעולה,
אותה
אילו ר ק
האחד
היכן
ידעו ע ד
מהדהדים
ו ב י ת ר עז.
רשום
בתנ״ך
והשני
לנו
ידוע
ה נ א מ נ ה של חז״ל — ל א ה ר י זה כ ה ר י זה ,כ י ל א ה ר י פ ע ו ל ה א ש ר
ח ד ר ה ע ד ל ע ו מ ק ש ל רישום
לא
״בונה
עולמות
בתורה
לא
ב ת נ ״ ך כ ה ר י פ ע ו ל ה ד ו מ ה א ש ר עליה ל א
בנביאים ולא
בכתובים .וכך
מצינו
בבראשית
ר ב ה יא.
ר׳ יוחנן ב ש ם ר׳ יוסי ב ר ה ל פ ת א א מ ר :א ב ר ה ם שאין כ ת ו ב בו ש מ י ר ת
ירש א ת ה ע ו ל ם במידה ,ש נ א מ ר
) ב ר א ש י ת יג ,יז(
״קום
התהלך
נכתב
בארץ
ז:
שבת
לארכה
ו ל ר ח ב ה ״ ו ג ו /א ב ל י ע ק ב ש כ ת ו ב בו ש מ י ר ת ש ב ת ש נ א מ ר )שם לג ,יח( ״ויהן
43אין הכוונה לאותו אספקט ידוע של ״תורה״ — כלומר שניתן ללמוד ממנה ערכים
תורנים — בלבד ,אלא למה שאנו קוראים הדרגה התורכית של כתיבה .דרגה זו היא
דרגה של יסוד בתולדות האנושות ,עליה העיר המהר״ל בפירושו לבראשית ט ,כג ד .ה.
וחם שבזה וכו׳ )בהסבר מדוע נתקלל הבן של חם — ״ארור כנען״ — עבור מעשה
אביו!( :דע כי יש דבר נפלא במדרש כי התולדות נמשכים אחרי היכודות כמו שהאילן
ענפיו נמשכים אחר העיקר והיסודות ,ואשמועינן הכתוב כי חם היה גלוי ערוה ובזוי
הגוף בחלקו שהיה מבזה את אביו .לכך נמשכו אחריו תולדותיו עכ״ל .וזה הביאור
הפשוט בדברי רש״י לבמדבר קרח טז .א ד .ה .בן יצהר בן קהת בן לוי שלא הזכיר
״בן יעקב״ כי התפלל ״בסודם וכו׳״ — וקשה ,הרי כולנו יודעים כי לוי בן יעקב הוא,
ומה הועילה תירה בהשמטתה י י אלא בקשת תפילת יעקב היתד .כי לא יימצא אצלו
הישוד לאותה מחלוקת אשר פרצה בתקופת קרה ואשר הוא עמד בראשה .״בן יעקב״
פירושו שמה שמצינו אצל קרח כנוי על יסוד של יעקב ,וזאת אשר ביקש יעקב
להבהיר בקשר עם מחלוקת קרח; .ועיין שם בפירוש המהר״ל(.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ם נ י העיר״
את
— נכנם
עם
דמדומי
חמה וקבע
לג ,א( ירש א ת ה ע ו ל ם ש ל א במידה ,ש נ א מ ר
הארץ
יום
)שבת
תחומים
מבעוד
)שם כה ,יד( והיה ז ר ע ך
כעפר
) ו פ ר צ ת י מ ה ו ק ד מ ה ו צ פ ו נ ה ו נ ג ב ה ״ ( .ו מ פ ר ש ה מ ה ר ז ״ ו ד.ה .שאין כ ת ו ב
בו ש מ י ר ת ש ב ת :אין ה כ ו ו נ ה ש ל א ש מ ר א ב ר ה ם א ת ה ש ב ת ש ה ר י בהדיא לקמ?
ס ״ ד סימן ד׳ על
פרק
ותורתי״
פסוק
)שם כו ,ד(
משמרתי
״וישמור
הוקותי
מצוותי
ש א ב ר ה ם ש מ ר עירובי הצירות .א ב ל ה כ ו ו נ ה שאין מ פ ו ר ש א צ ל ו
דרך
פ ר ט ע ל ש מ י ר ת ש ב ת ,כי א ם ד ר ך כ ל ל על כ ל התורה ,א ב ל ב י ע ק ב מ פ ו ר ש על
ב פ ר ט עכ״ל .ל א ל ה נ ם דייק
שבת
בעל ה מ ד ר ש לציין כי
ה ה ב ד ל בין א ב ר ה ם
ובין י ע ק ב ביהם ל ש מ י ר ת מ צ ו ת ש ב ת הוא ב כ ך ש א צ ל ה א ח ד ב ל ב ד כ ת ו ב ענין
ש מ י ר ת ש ב ת .ש נ י ה ם א מ נ ם ש מ ר ו א ת ה ש ב ת ,א ב ל ר ק ש מ י ר ת ו של י ע ק ב ה ג י ע ה
,4
דרגת כתיבה כתורה ־.
לידי
ת ו ר ה ש ב כ ת ב ומצוות ד ר ב נ ן ודיני ש מ י ם
אנו
באים עתה להוביל
ב ת י ז ה ש ל נ ו עוד צעד קדימה .ראינו כ י צ ד עניני
ת ו ר ה ש ו נ י ם ב ד ר ג ו ת שונות זכו ל ה י כ ת ב ב ה ל ק י ם מ ס ו י מ י ם של ה ת נ ״ ך — ד ב ר
ל פ י ד ר ג ת ו .ח ל ק י ם גדולים של ת ו ר ח נשארו
דבר
מסגרת
מצוות
הכתיבה
בסופו ש ל ד ב ר מחוץ ל כ ל
ה כ ת י ב ה ש ל ה ת נ ״ ך ,הן מצוות ת ו ר ה ב ש ע ל פ ה דאורייתא ,והן ,כמובן,
דרבנן .ו ה נ ה ד ו ק א
במצות
של ״מצות האב״ כתורה
אלו
דרבנן
שבכתב".
מצינו
השיבות
התורה
שבכתב
מכרעת
)לפי
כפגגון
הריטב״א(
44קושית המהרז״ו מ״וישמר משמרתי״ — שהוא מתרץ באבחנה בין כתיבה כללית ובין
כתיבה ספציפית — ניתן לתרץ באופנים אחרים לגמרי ,למבין בדרכי המדרש.
45הדברים אמורים בעיקר על פי שיטת הריטב״א בראש השנה טז .א ד .ה .תניא רבי
עקיבא :והא דקאמר ,אמר הקכ״ה ״אמרו לפני מלכויות זכרונות ושופרות״ ,משום
דאע״ג דפסוקי מלכויות זכרונות ושופרות אינם מן התורה אלא מדרבנן כדפרישנא,
מכל מקום ממה שאמרה ״זכרון תרועה״ )ויקרא כג ,כד( יש ללמוד שראוי להזכיר
פסוקי תרועה ופסוק* זכרון ,ומלכויות נפקא לן כמו שדרשו רז״ל בספרא מפסוק ״והיה
לכם לזכרון לפני אלקיכם ,אני ה׳ אלקיכם״ )במדבר י ,ו( שאין תלמוד לומר ״אני ה׳
א׳״ ,אלא זה בנה אב ,בכל מקום שאתה אומר זכרונות אתה סומך לו מלכויות )עכ״ל
הספרא( .ומהכא סמכו רבנן לתקוני הני פסוק׳• דתקיעתא ,ומשום הכי קתני רבי עקיבא
שאמר הקכ״ה ״אמרו עסני מלכויות זכרונות וכו״ /שכל מי שיש לז אכמכתא מן
הפשוק העיר הקכ״ה שראוי לעשות כן ,אלא שלא קבעו הוכה .ומסרו לחכמים .וזה
דבר ברור ואמת ,ולא כדברי המפרשים האסמכתאות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים,
ולא שכוונת התודה לכך ח״ו ,ישתקע הדבר ולא יאמר! כי זו דעת מינות היא י .אבל
התורה העירה בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו ,כמו שכתוב )דברים
יז .יא( ״ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך״ .ולפיכך תמצא החכמים נותנים בכל מקום
ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה ,כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם.
וכל התורה שבעל פה רמוזה כתורה שככתכ שהיא תמימה ,וחש ושלוב שהיא חשדה
כלום.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ש ר העירה ל ח כ מ י ם ל ע ש ו ת
היא
שבכתב
ידעו
למשמרת
הקטרה
הז״ל
התורה.
עד
וכך
כמה
לשון
ת ק נ ו ת וגזירות ,ו ל פ י סגנון
בגזירותיהם
להפליג
התוספות
מד.
ביומא
הכתיבה
הבאות
א
בתורה
לעשות
מאי
ד.ה.
משמרת
בשעת
לאו
ד ל פ נ י ו ל פ נ י ם :ת י מ א לי ,מאי ש נ א דגזרו ל פ ר ו ש מ ב י ן ה א ו ל ם ו ל מ ז ב ח
בשעת
ב ל פ נ י ולפנים,
הקטרה
ב ש ע ת הזאה,
ולא
הקטרה
ו ה א בין
הזאה
בין
מ ה ד ק ר א נ פ ק א י ! ויש ל ו מ ר ד ה ק ט ר ה ד כ ת ב ב ק ר א ב ה ד י א גיי^י גזרו ב ה רבנן,
ב ה ז א ה ד מ י ת ו ר א ד״לכפר״ נפקא .עכ״ל.
ולא
כ ת י ב ת דין בצורה מ פ ו ר ש ת ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב מ ש ק פ ת ע ו צ מ ה מ ס ו י מ ת ל א ו ת ו
ל ע ו מ ת דין א ח ר ה נ ל מ ד א מ נ ם מ ת ו ך
דין
שבכתב
תורה
בצורה
אלא
״עקיפה״
של מדרש ,בניגוד ל כ ת י ב ה המפורשת .ד ר ג ח זו ש ל כ ת י ב ה מ פ ו ר ש ת חיא ה מ ת ו ו ה
את
הדרך
ולא
עלי
לחז״ל
זו
בלבד
אדמות,
בתורה
את
אף
לפעולה
את
בצורה
בתורה
הומר
ציינה
העבירה
את וזומרת הענין,
אותה
נוספת ,ו ע ת י ם מ ז ה י ר ה את
ביותר .ו כ ך מ פ ר ש הנצי״ב את
תקיפו
בזה
היא
שכתיבה
מציינת
שבכתב משקפת
הז״ל
גדול
לחזק עוד יותר את
מפורשת
הכתוב
הכתוב
מחוזקת׳״.-
את
בדיני
חומרה
לפעולת
הדרך
שמים,
אשר
הז״ל
כי
ההדגשה
עתים
מעוררת
האדם כי ה ח ש ב ו ן
בדיני שמים
ב ו י ק ר א קדושים יט ,כז ד.ה.
לא
פ א ת ר א ש כ ם ולא ת ש ח י ת את פ א ת זקנך …והיה ב מ ש מ ע מ ל ש ו ן א ז ה ר ה
המקרא
שאינו
אסור
שאין כן ב כ ה ו נ ה כ ת י ב
בגילוח
שמירת
למעשה
כלשהו
במקום
מעלתו.
אבל
תלוי
בקבלה
אלא
לגמרי,
הקפה
)ויקרא כא ,ה(
הזקן,
זה
כל
שלומדים
והיינו
אינו
ופאת
אפילו
אלא
וכן
בזקן
השהתה
לגמרי,
מח
זקנם ל א יגלחו ,מ ש מ ע ו ד א ס ו ר
גילוח
פשט
בגזירה שוד.
שתי
חמקרא
דגם
ישראל
משום
שערות,
והוא
במפורש,
מכל
מקום
אסור
בגילוח
שתי
ש ע ר ו ת ,ו ע ל זה סיים ה מ ק ר א בסוף ה פ ר ש ה )פסוק לז( ״ ו ש מ ר ת ם א ת כ ל ח ו ק ו ת י
וגו׳ כ א ש ר יבואר יי .מיחו^
שמים
1
ח מ ו ר מ מ ה ש נ ל מ ד ב ק ב ל ה ב ג ז י ר ה שוו :ו כ ד ו מ ה ׳ /
ובזה
שיש
שיש
1
כ ב ר ביארנו ד ב מ ק ו ם ה מ פ ו ר ש ב ת ו ר ה ,ה ע ו נ ש כ י ד י
ה ג ע נ ו ל נ ק ו ד ה א ח ר ו נ ה ב ח ל ק זה ש ל מאמרנו ,והוא כי לא זו ב ל ב ד
ל ה ב ה י ן בין הסגנון א ש ר לפיו כ ת ו ב ענין מ ס ו י ם בתורה,
ל ה ב ה י ן בין מ ה ש כ ת ו ב
ב ת ו ר ה ובין מ ה
שכתוב
בנ״ר
ו ל א וו
ובין מ ה
בלבד
שאינו
46ועיין עוד בתוספות קידושין כד .ב ד .ה .הואיל ומדרש חכמים הוא.
47נצי״ב ש ם … :חזר המקרא להזהיר שלא נימא דבשעה שבטל הטעם בטל הדין חס
וחלילה.
48כלומר ,הטעם מדוע בכל זאת כתבה התורה את הדין אצל כהן בצורה אחרת מאשר
אצל ישראל ,אם בסופו של דבר לומדים אחד מן השני בגזירה שוה ,והדין בהם שוה.
49ועיין עוד בנצי״ב לויקרא יג ,מה ד .ה .והמצורע אשר בו הנגע ,ועוד ,ומשך חכמה
ל
ש מ ו ת
לו .ו ועוד .ועיין עוד משך חכמה וירא ד .ה .ואשר דבר לי שמקרא קצר
משקף מציאות חסרה ,וכן חיי שרד ,ד .ה .כי ירא לאמור אשתי פן יהרגוני ,ולעומתו
עיין רד׳׳ק יהושע ו .יז ד .ה .כי החבאתה .שכתיבה מלאה משקפת פעולה מקיפה
ורחבה )״והכפל הנה מפני שהחביאה אותה יפה״(.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ת ו ב כ ל ל וכלל ,א ל א יש גם ל ה ב ה י ן בין מ ה ש כ ת ו ב ב ה ל ק מ ס ו י ם של ה ח ו מ ש
מה שכתוב
ובין
המקום
בחלק אהד של
הומש.
אותו
הסגנון
לא רק
אלא
קובע
ק ו ב ע ! כי כך מ ש ת מ ע אחרי העיון מ ת ו ך פירושו של המחר׳יל
אף
לפרש״י
ע ל ה ת ו ר ה ,ד ב ר י ם א .א רש״י ד.ה .אלד ,ה ד ב ר י ם :ל פ י שהן ד ב ר י ת ו כ ה ו ת ו מ נ ה
כאן כ ל ה מ ק ו מ ו ת ש ה כ ע י ס ו ל פ נ י ה מ ק ו ם בהן ,ל פ י כ ך ס ת ם א ת ה ד ב ר י ם ו ה ז כ י ר ם
ברמז
בגור אריה
מ פ נ י כ ב ו ד ם של ישראל ,עכ״ל .ו כ ך מ ק ש ה ו מ ת ר ץ ה מ ה ר ״ ל
ד.ה .ו מ נ ה כאן ו כ ד .אף ע ל ג ב ד מ ע ש ה ע ג ל ו מ ע ש ה מ ר ג ל י ם כ ת ו ב ל ק מ ן ב א ו ר ך
בפירוש
מזכיר
ו ל א הזכיר
א ו ת ם ברמז
כ ב ו ד ם של
משום
א ל א א ח ד אחד ,ו ל א מזכיר כ ל
התם
ישראל,
שאני
ה ה ט א י ם יהד ,ד״אין צ ד י ק
שאינו
אשר
בארץ
יעשה ט ו ב ו ל א יהטא״ ,א ב ל כאן ש ה ז כ י ר כל ה ה ט א י ם ש ה ט א ו ו ש ה כ ע י ס ו ל פ נ י
המקום ,ו ה ם היו ה ר ב ה הטאים ,מ ש ו ם כ ב ו ד ם של י ש ר א ל מ ז כ י ר א ו ת ם ב ר מ ז ׳.
אי נמי ,דכאן לפי ש ה ו א ר א ש ה ס פ ד ואין ל ה ת ח י ל ב ה ט א י ש ר א ל שהוא ג נ ו ת ם ,
ולפיכך
רש״י
ס ת ם ה כ ת ו ב ו כ ת ב ם ברמז מ ש ו ם כ ב ו ד ם של ישראל .ו כ ה א י ג ו נ א
ל מ ע ל ה אצל
״ויעשו
בני ישראל
)ט ,א( שאין ה כ ת ו ב מ ת ח י ל
את
הפסח
במועדו״
בפרשת
כתב
בהעלותך
5
ב ג נ ו ת ם של ישראל כ ר א ש ה ס פ ר י .
ו נ ר א ה כי ביאור ה ד ב ר י ם כך ה ו א — :כ ב ו ד ם של ישראל דורש כי ה ט א ם
בהיסטוריה
יירשם
התורנית
בדיוק
כפי שהיה.
כבר
ביארנו
לעיל
כי
לא
כל
ה י ס ט ו ר י ה מ ג י ע ה לידי כ ת י ב ה ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,ואם ו כ א ש ר היא מ ג י ע ה ל א ו ת ה
דרגה ,נ ר ש מ י ם ה ד ב ר י ם ב ט כ ס ט של ה ת ו ר ה ע ל פ י הקריטריון של כ ת י ב ה ב ת ו ר ה ,
הרושב
הנשאר
לנצח
מאותה
פעולה-׳־.
צורת
הכתיבה
בתורה
במקרה
דנן
שבכתב
מ ש ק פ ת נ א מ נ ה א ת ע ו צ מ ת אותו הרושם לפי ה ב ר ו מ ט ר או ה ס ם מ ו ג ר ף
של
ה ר ו ש ם לנצה .ד ב ר י ם ה נ ר ש מ י ם ב ת ח י ל ת ס פ ר מ ס ו י ם — ב א ש ר זהו ת ה י ל ת ו
של
ה ס פ ר — עושים ר ו ש ם הזק יותר — כ ש ם ש כ ל ה ת ח ל ה ע ו ש ה ר ו ש ם חזק
יותר
בני
— מאשר הבא
ב א מ צ ע ה ס י פ ו ר והענין .לכן אילו
בא ס י פ ו ר
חטאם של
י ש ר א ל ב מ פ ו ר ש ו ב ר א ש ה ס פ ר היה זה ק ו ב ע ב צ ו ר ה ל א מ ד ו י ק ת ו ב ע ו צ מ ה
ה ז ק ה מ ד י א ת ה ר ו ש ם של ה ה ט א עליו מדובר .לכן בא ה ס י פ ו ר או ב א מ צ ע ה ס פ ר
ב צ ו ר ה מ פ ו ר ש ת או ב ת ח י ל ת ה ס פ ר ב ד ר ך ש ל רמז ,כי ה ר מ ז
המפורש
בתחיית הספר =
ב א מ צ ע השפר'•י.
50כך ,למעשה ,פירש גם הרא״ם לפני המהר״ל.
51רש״י במדבר בהעלותך ט .א ד .ה .בחודש הראשון :פרשה שכראש הספר לא נאמרה
עד אייר ,למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה .ולמה לא פתח בזו ? מפני שהיא
גנותם של ישראל שכל ארבעים שגה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה
בלבד.
52עיין בדברי המהר״ל אור החיים ואחרים שהובאו בחלק ראשון עמודים .14 ,13
53ובדרך זו יש לפרש את דברי חד׳ל התמוהים )הובאו ברש״י לבמדבר בהעלותך י .לה
ד .ה .ויהי בנסוע הארון( :עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו,
ולמה נכתב כאן ? כדי להפסיק בין פורענות לפורענות ,עכ״ל .ותמוה הדבר ,מה מועילה
הכנסת פרשה שלא במקומה לעשות הפרדה שככטואלית בין שתי פרשיות י ! אלא הם
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על א ר ב ע ה סוגי ע ו נ ש כ ר ת
נוכל
השונות
לסכם ולהדגים את
של
הכתיבה(
עונש
כרת
ההיארכיה ה ז א ת
כפי
בתנ״ר,
ע ל ידי
שמשתקפות
המעקב
בצורות
אחרי הדרגות
הכתיבה
אי
)או
ה ש ו נ ו ת ב ס פ ר י הקודש .בפירוש ע מ ק ה נ צ י ״ ב ל ס פ ר י ל פ ר ש ת ב ה ע ל ו ת ה
ד.ה) .״והאיש אשר הוא טהור ו ב ד ר ך ל א היה ו ה ד ל ל ע ש ו ת ה פ ס ח ו נ כ ר ת ה ה נ פ ש
ההיא מ י ש ר א ל ״ ( ו נ כ ר ת ה — אין ו נ כ ר ת ה א ל א הפסקה ,מ ב א ר ה נ צ י ״ ב כי ד ר ג ו ת
ש ו נ ו ת ש ל כ ר ת יש ,וכך ל ש ו נ ו — :הפירוש השני )במושג כ ר ת ( ש נ פ ש ו נ כ ר ת
משרשו
ונפסק
״יעקב
העליון,
הבל
והטומאות
נהלתו״.
רחמנא
״והאבדתי״
וינתק
וזהו
ליצלן.
ההבל
אבדן
שהיה
הנפש
בתורת
ומדתניא
קשור
ומדובק
שנופלת
כהנים
בו
ונטבעת
אמור
יתברך
בעמקי
פרשה
יג
כדכתיב
הקליפות
הלכה
ד:
— מ ה ת ל מ ו ד לומר ? לפי שהוא אומר כ ר ת ב כ ל מ ק ו ם ואיני יודע
מ ה הוא ,כ ש ה ו א אומר ״והאבדתי״ — ל מ ד על כ ר ת שאינו א ל א אבדן .והפירוש
כמו ש כ ת ב ה ר מ ב ״ ן בנימוקיו שם שחיא נ כ ר ת ת מחיי ע ו ל ם הנשמות …ו ל כ א ו ר ה
קשה,
ב ש ב ו ע ו ת דף יג מ ש מ ע ד ה פ ם ק ה זו אינו
דהא
אלא
בפורק
עול
ומגלה
פ נ י ם ו מ י פ ר ב ר י ת בשר ,ד כ ת י ב כ ה ו ״ ה כ ר ת ת כ ר ת ״ ,הא כ ל חייב כריתות ,מ י ת ה
ע צ מ ה מ כ פ ר ת ,ו ה נ ה הוא קשור ו מ ד ו ב ק בו י ת ב ר ך שמו …בודאי כ ל חייבי כ ר י ת ו ת
יש ל ה ם א ב ד ן נ פ ש אלא שהם כ א ב י ר ה ה מ ת ב ק ש ת ל א ח ר יםורין ,מ ה שאין כן
הבי ת ל ת א נ כ ר ת י ן ל ע ו ל ם ה ב א כמו ב ע ו ל ם הזה שהיא לאין ת ו ח ל ת א ל א גידונין
ל ד ו ר י דורות …וצריך ל ו מ ר דודאי יש ה י ל ו ק בין ״כרת״ ס ת ם ל ה ג י ד כ ת ו ב בהו
״הכרת
ואלו
ת כ ר ת ״ ומה ש כ ת ב ת י דאלו נידונין ב א ב י ר ו ת ה נ פ ש ו מ ת ב ק ש י ם וחוזרים,
נידונין לעולם …ע כ ״ ל הנצי״ב.
ישנו
לעומת
ע ו נ ש כ ר ת שהוא מוהדט ,והוא מצוין ע ל ידי כ ת י ב ה כפודה,
וזאת
רגילה.
אבל
עונש
כרת
שאינו
מוחלט
והוא
המצויין
על
ידי
כתיבה
ישנו גם ע ו נ ש כ ר ת ״נמוך״ מזה ,אשר ל כ ל ל כ ת י ב ח ב ת ו ר ח ש ב כ ת ב ל א חגיע,
ולא
זכה
בכלל
להיכתב
בכל
צורה שהיא עד
דאתא
מלאכי ואםמכיה
אקרא.
דין ב ו ע ל א ר מ י ת אשר ר ק ק נ א י ם פ ו ג ע י ם בו א ב ד אין ב י ת דין מ מ י ת י ם א ו ת ו
נלמד
ב ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס ע י )״לא כך ל י מ ד ת נ י ב ר ד ת ך מ ה ר סיני״( .א ב ל ב ע ו ד
בענין ה ר ו ד ף וכדו׳ ה ר ש ו ת נ י ת נ ה ל כ ל א ה ד ל ה ת ע ר ב ר ק ק ו ד פ ש נ ע ש ת ה העבירה,
אבל
א ח ר ש נ ע ש ת ה כ ב ר ה ע ב י ר ה רק ב י ת הדין יכולים לפעול,
בבועל ארמית
גם ל א ח ר ש נ ע ש ת ה ה ע ב י ר ה אין יכולים ל פ ע ו ל ב ב י ת דין ש ל מטה ,ל א ה ק נ א י
ולא
בית הדין .על זה שואלים הז״ל
)סנהדרין פב .א ( :ב ע א מ י נ י ח ר ב כ ח נ א
הם הדברים — :כתיבת שתי פורעניות )= חטאים( זו ליד זו ללא הפרדה טכסטואלית
ביניהן היתד ,קובעת לנו את עוצמת החטאים בצורה קשה וכבדה מדי .כדי להבטיח
כי הכתיבה בתורה תשקף נאמנה את העוצמה המדויקת של חטאי בני ישראל ,חטאים
הקובעים לדורי דורות )״ויבך העם בלילה ההוא״( ,היה צורך להפריד ביניהם דוקא
הפרדה טכסטואלית )כי מבחינה היסטורית החטאים היו באמת סמוכים זה לזה( .הכתיבה
בטכסט היא המשקפת את המציאות בקנה המידה התורני ,ולכן ההפרדה ה״טכנית״
אינה אלא ככואה של המציאות כראייה התורנית.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לרבי .לא פגעו בו קנאין מ ה ו )מה עונש ב ד ב ר — רש״י( .אינשייה ר ב מ כ י ר י ה
)שכח
מה
יהודה
ותועבה
אהב
שגמר
ובעל
מרבו
בדבר
נעשתה
אל
בת
זה
בישראל
נכר,
יכרת
רש״י(.
—
ובירושלים,
לאיש
ה׳
אקריוהו
לרב
בתלמיד:,
בגדה
הילל
יהודה
ה׳
אשר
יעשנה
ער
כי
אשר
קודש
ועונה
ב
)מלאכי
יא—ב( .א ת א )רב כ ה נ א ( א מ ר ל י ה )לרב( ״הכי אקרייו״ ,אזכריה ר ב ל ג מ ר י ה :
ב ג ד ה יהודה — זו ע ב ו ד ת כ ו כ ב י ם וכן הוא אומר )ירמיה ג ,כ ( :״כן ב ג ד ת ם בי
ישראל נאום ה׳ .ו ת ו ע ב ר נ ע ש ת ה ב י ש ר א ל ו ב י ר ו ש ל י ם — זה מ ש כ ב זכור,
בית
וכן הוא א ו מ ר )ויקרא יה ,כ ב ( :״ואת זכר ל א ת ש כ ב מ ש כ ב י אשד .ת ו ע ב ה היא״.
״כי ה י ל ל יהודה ק ו ד ש ה׳ — זו זונה ,וכן הוא אומר
תהיה
קדשה
וכתיב
מבנות
בתריה:
מנחה
ישראל״.
״ י כ ר ת ה׳
לה׳ צ ב א ו ת ״
בתלמידים,
״ובעל
לאיש
ב ת אל
אשר
— אם תלמיד
נכר״
יעשנה
)דברים כג.
— זה
ועונה
ער
ח כ ם הוא ל א
הבא
י ח ( :״לא
הכותית,
על
מאהלי
יעקב
ער
בהכמים
יהיה לו
ומגיש
וענה
א ם כהן הוא ל א יהיה לו בן מגיש מ נ ח ה לה׳ צ ב א ו ת ,עכ״ל .היות
ואין ע ו נ ש י ם על ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס י נ י ד ל א רמיזא בקרא ,ו ה פ ס ו ק כ נ ב י א אין בו
כדי ל ת ת ל ב י ת דין להעניש ,לכן ר ק ה ק נ א י פוגע בו — ב ש ע ת מעשה.
כ ב י ד ע מ ר ם וכבוד י ע ק ב
ויש קטיגורית ר ב י ע י ת של כרת ,אשר ל א זו ב ל ב ד ש ל א נ כ ת ב ה ב כ ל צורה
ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,א ל א א ף לא מ צ א ה לה נ ב י א אשר י ס מ כ ה א ק ר א כלשהו.
שהיא
בפרשת
אותן
ה ע ר י ו ת ב ו י ק ר א )קדושים פ ר ק כ( כ ו ת ב ת ה ת ו ר ה א ת ה ע ו נ ש כ ר ת א צ ל
החמורות
העבירות
עונשן
אשר
כה
והנה
המור.
באיסור
אחות
)״ערות א ה ו ת אביך ל א ת ג ל ה ש א ר אביך היא — ויקרא א ח ר י יח ,יב(
התורה
)פסוק י ט ( :״וערות א ח ו ת אמך ו א ה ו ת אביך
הערה,
ע ו נ ם ישאו״ .אף על פי שדינו ב כ ר ת ,ז א ת אנו ל ו מ ד י ם
אבל
פה,
האב ,גם לא
עונש
אהות
דברי
ה ק ב ל ה אמת.
הזכיר
כלל
עונש
כותבת
ל א ת ג ל ה כי א ת ש א ר ו
ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב מאן ד כ ר ש מ ה י י .על זה מ ע י ר
שתי
אב
אחיות,
בתורה שבעל
ראב״ע:
והמשכיל
לא
הזכיר
יבין,
גם
מ פ י ד ב ר י ר׳ יצהק א ב ר ב נ א ל אנו ל מ ד י ם כי ב״המשכיל יבין״ התכוון אבן
עזרא
״מפני
ו,
כ(
בתורה
לכך
שלא
כתבה
תורה
את
הזה
העונש
בקשר
עם
שתי
אלו
עבירות
כ מ ד ע מ ר ם )״ויקה ע מ ר ם א ת י ו כ ב ד ד ו ד ת ו לו לאשר.״ — ש מ ו ת וארא
ויעקב
אבינו,
ענשיהם
)על
שנשא
שתי
עמרם
עבירות
את
דודתו
5
אלו(״ ׳ …
ויעקב
אהרי
שתי
אהיות,
שראב״ע
ביאר
לא
נזכרו
מדוע
לא
54וכן אצל רבינו בחיי לויקרא כ ,כא ד .ה .ואיש אשר יקה את אשת אחיו נדה היא
והנה כל העריות שהוזכרו בפרשה זו כבר הזכירם למעלה בסדר אחרי מות ,אבל שם
הזכירם בלאו ולא הזכיר העונש כלל ,וכאן חזר ושנה בהן כדי להזכיר העונש .והזכיר
את כולן היין טימתי אחיזת לכבוד יעקכ .נגד שיטה זו טוען הרדי״א :ואין טעם בזה,
כי קלדם נתינת התורה היה בלתי אסור מה שנאסר אחר כך .אבל לא נזכרו כאן
ענשיהם לפי שהם בכלל כל העריות שהם בכרת ,עכ״ל) .הרדי״א אינו מסביר מדוע
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כת-יב ה ע ו נ ש בתורה ,מ ו ס י ף ל ב א ר לבו כי ״ ה ק ב ל ה אמת״ ,כלומר,
חז״ל למדו
על ידי י״ג תמידות ש ג ם ב ע ב י ר ו ת אלו יש חיוב כרת .מ ל י ם א ח ר ו ת :יש ט ע ם
5
להישמטת כ ת י ב ת הדין ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,ואיו לחםיק מ כ א ן כ י חדיו א י נ ו נ ו ה ג ׳ /
אבל
עמרם
עלינו לעיין עיון ש ל מ מ ש ב ט ע ם ר א ב ״ ע ורבייה
ושל
יעקב.
בעצם מ ה הועילה ה ת ו ר ה
בענין
כבודם של
ב ה ש מ ט ת ה לגבי כ ב ו ד ם של שגי
גדולים
אלה ,הרי האיסור מ פ ו ר ש ב ת ו ר ה
להיעזר
ב ש י ט ת א ב ר ב נ א ל כי קודם מ ת ן ת ו ר ה שאני ואז היה ״ ב ל ת י אסור מ ה
שנאסר
ברור
א ח ״ כ ״ י ועוד ,היות ״ואין
)ויקרא פ ר ש ת
עונשים
אלא
אהרי( ,ו מ מ י ל א ע ל י נ ו
אם כן מזהירים״ ,וכן
כי א ם מ ז ה י ר י ם בודאי עונשים ,כל לומד ת ו ר ה ב ה כ ר ח ישאל מ ח ב ע צ ם ע ו נ ש ם
ש ל א ל ה העוברים ע ב י ר ו ת אלה .ו י ע ק ב ו ע מ ר ם ביניהם ,ושוב מ ה ה ו א י ל ה ה ת ו ר ה
לכבודם
ישראל
אשר
נוהגים
ש ל ה ם ? ! ו נ ר א ה כי בירור הענין כ ך
ב צ ו ר ה ובאופן הדרושים ה ת י ר
נאסרו
בהם
בזמן מ ת ן
אח״כ
!
איסור יי.
תורה,
איסור זה
הוא:
הקב״ה
ואשר
שהיו
לאבות
אף
נוהגים
— כדי
האומה
לפני מתן
בהם
להקים את
האבות
בית
דברים מסוימים
היו
האבות
)״ותרי״ג
מצוות
תורה
דוקא הטאיב אלד באים ללא הזכרת עונשים במפורש ,והרי בזה הדרה קושיא לדוכתה י
וצ״ע לפי שיטתו הוא(.
55הוסר הקירילציה בין מה שלא כתוב בתורה וביו מה שמחייב בהלכה ,אינו אלא הצד
השני ס ל המטבע של הוסר הקורילציה בין מה שכן כתוב בתורה ובין מה שאינו
מחייב על פי ההלכה! הוא אשר כתבנו פעמים רבות ,גי אין זה מתפקידו של פשט
דוקא ללמד הלכה .שבעים פנים הם לתורה — אין השאלה מהו הפשט אלא מהי
הפדנלציד של הפשט .דבר זה היה פשיטא לכל גדולי הראשונים <גם רש״י — ״אני
יא
באתי אלא לפשוטו של מקרא״ — פירש שלא אליבא בהלכתא( ,ואצל גדולי
האחרונים כמו הגר״א ובית מדרשו .המאה התשע עשרה למניגם היא אשר הביאה את
האסכולה
האפילוגטית אשר מרוב חסידותם ללחום את מיהמת ה׳ נגד הריפורמה
וההשכלה שמו למטרה ״להוכיח״ כי מדרשי הו״ל הם פשוטו של מקרא .בזה ירשנו
את המשואה המפורסמת בלימוד תורה :מדרש חז״ל -פשוטו של מקרא ,ובזה נסתתמו
מעינות לימוד התורה שניתן ללמוד מתוך פשוטו של מ י ר א בשעה שאין הוא זהה עם
המדרש הנלמד אמנם ממנו .ברור כי המדרש אותו למדו ודרשו חז״ל מהכתוב כנוי על
הכתוב ,אבל מ ״ ו י על הכתוב״ ועד ל״פשוטו של מקרא״ לפעמים רב המרחק .למותר
בנ
לציין כי אין בכוונתנו לשלול את האפשרות )כי די שכיחה היא( כי אמנם המדרש
הוא לימוד הכתוב על פי קריטרייי רגיל של ״פשט״ ,ובודאי שאין אנו רוצים להיות
כפויי טובה על כל החידושים הנפלאים אשר באו אלינו מבית מדרשם של הכתב
והקבלה המלבי״ש ועוד .ברצוננו רק להדגיש השכם והערב כי ״נכונותם״ של )והמחייב
בדברי( הז״ל אינה תוצאה מהתאמת פירושם לפשוטו של מלרא ,אלא מזה שהם הם
אשר אמרו את אשר אמרו כשדעתם רחבם מדעתנו.
50וזה לשון המהר״ל בפירושי גור אריה לבראשית ויגש מו ,י ד .ה .בן הכנענית — זו
דינה שנבעלה לכנעני …ואפשר לתרץ עוד כי תולדות יעקב שהותר להם לישא אחותם
)שמעון ודינה( הכל היה ברוח הקודש שמותר להם ,מפני כי בני יעקב היו עם אחד
בפני עצמו ,והותר להב דישא ביחד כרי שיא יהיו צריכיב להיות מתחכריה לעב אחר,
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש מ ר ת י ״ ( היה אולי ב ב ה י נ ת ״אינו מצווה ועושה״ ,ולכן ק ל היה ה ב י ט ו ל ל מ ט ר ה
5 7
נשגבה
למען
מסוימת .
ניתן
א ש ר יצוה א ת
המצווה
הקב״ה
אף
לומר
בניו ו א ת
)״וישמור
שהיו
ביתו
משמרתי
כעין
מצווים
אחריו״(,
מצוותי
ואז
ועושים
קיבלו
חוקותי
)״כי
היתר
ותורותיו״(
ידעתיו
מיוהד
מאת
בחינת
הפה
ש א ס ר הוא ה פ ה ש ה י ת י ר י י .ב ר ו ר כי עדיף ל א ד ם הזקוק ל״היתר״ ל א ל ה ז ד ק ק
להיתר
החוק
בדבר
ובתוך
ההזדקקות
המור,
מסגרת
לעבור
ונוה
ורצוי
המותר,
)אמנם
ללא
בהיתר
להשיג
לו
שיזדקק
את
המטרה
לפרוץ
גדר
עבירות
מלמעלה(
המבוקשת
בענינים
חמורות
באמצעות
המורים.
מעיד
עצם
בהכרח
על
פ ג ם ר ו ה נ י ב א ד ם אשר ק י ב ל א ת ההיתר .כי אילו ע מ ד ב ר מ ה ה ר ו ח נ י ת ה ג ב ו ה ה
י ו ת ר ל א ה י ת ה ה ה ש ג ה ה ה ע ל י ו נ ה מ ט י ל ה עליו ל ע ב ו ר ע ב י ר ו ת ) א מ נ ם ״ ב ה י ת ר ״ (
אשר
ה ת ו ר ה מ ע י ד ה על
אברהם
חומרתם״׳/
אבן ע ז ר א — :א מ נ ם ה ו ת ר
והוא
אשר
גילו
לנו
בדיעבד ליעקב אבינו
ורבינו
רבינו
בחיי
לשאת
שתי אחיות
והרי תמצא גבי אדם הראשון שהותר לו לישא את אחותו כדכתיב )תהלים פט ,ג(
״אמרתי עולב חסד יבנה״ ואמרינן )סנהדרין נח .ב( חסד עשה הקב״ה עם קין שהתיר
לו אחותו ,הכי נמי הסד עשה הקב״ה עם בני יעקב שהתיר להם .כי יעקב עם תולדותיו
שוד ,לאדם ותולדותיו .וכל ישראל נקראים בני ישראל ,לכן היה מותר לשמעון לישא
אחותו לבדו .כמו שנולדו עם בני אדם כל אחד תאומה כד היו עם בני יעקב נולדים
תאומות ,והכל היה ברוח הקודש ,כי יעקב שהיה יודע ברוח הקודש ידע שמותר
לשבטים אחותם .כמו שהיו יודעים לקיים התורה ברוח הקודש היו יודעים גם כן להתיר
ברוח הקודש .ואין זה סותר התורה כי נותן התורה אוסר ונותן התורה מתיר כמו
שביארנו .וכן הטעם מה שנשא יעקב שתי אחיות ,אע״ג שהאבות היו מקיימים את
התורה ,כי כמו שידע יעקב התורה ברוח הקודש כד היה יודע שיש לו לישא שתי
אחיות והן הגונין לו להעמיד י״ב שבטים עמודי עולם משתי אחיות…
57רמב״ן לבראשית תולדות כו .ד ד .ה .וישמור משמרתי — :והנראה אלי מדעת רבותינו
שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש ,ועסק בה ובטעמי מצוותיה וסודותיה,
ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה…
58כשיטת המהר״ל בהערה .56
59מהר״ל )גור אריה( ש ם … :ואל יקשה לד למה נחשב ליעקב לגנאי מה שנשא שתי
אחיות
כדאיתא
בפרק
ערבי
פסחים
שלא
ירצה
לברך
לעתיד
מפני
שנשא
שתי אחיות ,אין בזה קשיא ,כי זה הוא הגנאי כי לא הותר ליעקב שתי אחיות רק
בשביל שלא ניתנה התורה לו ,וזה ידע יעקב ,ומפני שהותר לו דבר כזה בשביל שלא
נצטווה ,אע״ג שעל ידי רוח הקודש עשה ,גנאי הוא ,דםוף סוף דבר זה יהיה נאסר
כשתינתן התורה ,ואם ניתנה התורה לא הותר דבר זה ליעקב שלא מצאנו שיהיה איסור
ערוה נדחה .אמנם אני מפרש באותו מדרש שלכך לא רצה יעקב לברך מפני שהיה
יעקב מוכן לדכר שיהיה :אפר בכוןז ,שידע יעקב כי ראוי לו שתי אחיות על פי רוח
הקודש ,זזה קצת גנאי שיהיה מוגן לדבר שיהיה יאשר .ולא כן יצחק ,אע״ג שהיה
מותר לו גם כן שתי אחיות ,לא היה מוכן לדבר שיהיה כאשד ,וזה הדבר שגרם שלא
רצה )יעקב( לברך ,ודבר גדול הוא זה ,וזה נראה ברור מאוד ,וזה עיקר פירוש הדבר
כאשר תעמיק בו.
'22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
— ד ב ר א ש ר יאסר בזמן מ ת ן ת ו ר ה
בחייהן
ואשר
ל ב נ י ישראל,
היה
במילא
הוא ,י ש ר א ל עצמו ,חייב להימנע מ מ נ ו בזמן ״ ש ת ר י ״ ג מ צ ו ו ת ש מ ר ת י ״ — א ב ל
רוצה התורה שנדע את הומרת העבירה אותה אמנם התיר הקב״ה ,למען לבנות
את
ישראל
בית
אותם
על
האיתנים
היסודות
העתידות
שיודע
ומעיד
יודע
ע ל י ה ם כי נ ח ו צ י ם הם ל א ו מ ה זו ב ע ל ת ההיםטוריד ,ח מ י ו ח ד ת שלה .לכן ה ק פ י ד ה
ה ת ו ר ה ל א ל כ ת ו ב א ת דין כ ר ת ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,״משום כ ב ו ד ו ש ל יעקב״ .ירצה
יהודי ל ד ע ת מ ה ע ו נ ש ו של ה ע ו ב ר ע ב י ר ה זו — י ל מ ד ז א ת מ ת ו ך ת ו ר ה ש ב ע ל
אבל
פה.
מדויקת
של
פשוטו
במקרה
מקרא
לא
דנן
עוסק,
בהלכה
ש ל ח ו מ ר ת ה כ ר ת ו ד ר ג ת ה )כי ד ר ג ו ת ש ו נ ו ת יש
שחייב
ה א ד ם ה ע ו ב ר ע ב י ר ה זו .ק ב י ע ה זו
לכתיבה
ניתנת
ה״המתקה״
בתורה
ורק
שבכתב
א ו מ ר ת כי
שבעל
בתורה
כי
בקביעה
אם
בכרת כפי שביארנו(
הכרת
פה
ב ע ב י ר ה זו
אינה
למצאה,
ומכאן
ניתן
ל ב י ק ו ר ת על י ע ק ב ו ע מ ר ם בזה ש ה ע ב י ר ה א ש ר ה ו ת ר ה ל ה ם נ ו פ ל ת
ב ח ו מ ר ת ה מ מ ה ׳שהיינו ח ו ש ב י ם אילו היה כ ת ו ב ב ה ״ ה כ ר ת ת כ ר ת ״ או ״ ו נ כ ר ת ה ״ .
כ ב ו ד ם של י ע ק ב ו ע מ ר ם ״ ״ !
זהו
אחרית
תם
אודות
דבר
ולא נ ש ל ם :
ב א ר ב ע ת ה מ א מ ר י ם א ש ר ה ת פ ר ס מ ו מ ע ל ג ל י ו נ ו ת ״המעין״
הכתוב
שבכתב
סגנון
לתת
ניסינו
גישה
פנימית
להלוקה
תורה
בתוך
ע ל פי ק ר י ט ר י ו נ י ם ב ר ו ר י ם של סגנון .ה ד ג ש נ ו כי ה ל ו ק ה זו היא פ נ י מ י ת ,כ ל ו מ ר
מ א ת נ ו ת ן ה ת ו ר ה עצמו כ ח ל ק מ א ו ת ה מ ט ר ה א ש ר ע ב ו ר ה הוא נ ת ן א ת
מכוונת
בכלל
תורתו
נרתעים
ובכתב
לא
בפרט.
באנו
לחדש
כאן
חידושים,
כי
אם
אבו
אין
מ ח י ד ו ש י ם ב א ש ר חם .מ א י ד ך ב ר ו ר כי אין ב י ת מ ד ר ש ב ל י חידוש —
ואולי
חלק
אלה!
על כ ל פ נ י ם ה ב א נ ו א ת ח מ ק ו ר ו ת של ח ז ״ ל ר א ש ו נ י ם ו א ח ר ו נ י ם כ ל ש ו נ ם
בגוף
הן
אשר
את
מהחידוש
המאמרים
בסידרת
והן
המאמרים
בהערות
הוא
המלאות.
יעמידו אותנו על טעויות מסוימות
התיזה
מאמרים
אודות
הקורילציה
בין
דוקא
בסגנון
תודתנו
של
אמורה
כותב
מראש
שורות
אלד.
לכל
בהבנתנו את המקורות עליהם ביססנו
הסגנון
דרגת
ובין
החיוב.
תקותנו
היא
כי
א ל ה יסייעו ל ע ו ר ר ל מ ח ש ב ה ב כ ל ה ק ש ו ר ע ם ל י מ ו ד תורה ,כי ח ו ש ש י ם
אנו כי גם ב ש ט ח זה ״ נ כ נ ס ו ל ת ל ם ״ ואין ד ב ר י ת ו ר ה מ ת ח ד ש י ם ו ל א מ ת ר ע נ נ י ם
אצלנו
כ א י ל ו היום ניתנו .ו ש מ א
אחרים
ל ה ע ל ו ת ע ל ה כ ת ב הידושים מ ת ו ך ב י ת מ ד ר ש ם הם .ש מ א ד ו ר זה יזכה
לראות
את
בני
תורה!
דוקא
חידוש
אלה
לימוד
תורה
המאמינים
ניתן ל ק ו ו ת
שבכתב
באמונה
כי פ י ר ם ו ם
במסגרת
שלמה
עולם
בתורה
מן
מאמרים
אלה
הישיבות
ואצל
השמים,
אלה
יעורר
אשר
ש ב י ל י ה מ ד ר ש ש ל פ ו מ פ ד י ת א ו נ ה ר ד ע א נ ה י ר י ם להם ,הם מ ס ו ג ל י ם ל ה ד ש ח י ד ו ש י
תורה
ב פ ש ו ט ו של
מ ק ר א ע ל פי ״ ה פ ש ט ו ת
המתחדשים
ב כ ל יום״.
60בדרד דומה ,ובעקבות תפיסת המהר״ל את סיבת אי רצונו של יעקב אבינו לברד את
ברכת המזון בסעודת הלויתן עקב הגנאי שנשא שתי אחיות ,ניתן לפרש את סיבת
בכיו של יעקב אבינו )״הלך ילך ובכה״( בלכתו לקבל את הברכות במרמה .אמנם
הברכה הגיעה לו ,אבל בכה יעקב על זה שנאלץ היה לקבל את אשר מגיע לו בדרך
של מרמה ולא באופן ישר ! עיין בהעמק דבר בתולדות כז .א בהרחב דבר ,יעויין ש ם !
23
www.daat.ac.il
יי.
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ע ק ב לוי
ד״ר
מוחי
מות
א
מדע
בדרכי
הרפואה
השתלת
גופות
מתקדם
איברים
מתים לשם
בעלת
הסיכויים
דרוש
לכירורגים
ומקדימים
עוברים
השנים
בעשור
להבירו
הצלת
נפשות
שחייהם
הגדולים
ביותר
להצלחת
קצר
זמן
לקבוע את
כבר
בצעדי
מאדם
ענק.
את
אתרי
המות
גבול
מיתת
אפילו
האיסור
האחרון
ובשכלולן.
בסכנה.
נתברכנו
בעיקר
באמצאות
משתמשים
השתלת
באיברי
א י ב ר י ם טריים
הניתוח.
לכן
אנו
מבינים
שהשתל
ה״תורם״.
ברם,
אם
הרופאים
טועים,
כמלוא
הנימה
״לא
החמור
לפגי
המיתה
תרצה״.
האמיתית,
הדברים
הגיעו
אשר
לגבול
ראשונים,
גבלו
ע״י
נקבע
הרפואית
האיתיקה
הם
במשך
לידי כך ,ש ה כ י ר ו ר ג י ם רוצים ל ה ק ד י ם א ת ה ו צ א ת ה א ב ר מ ה ה ו ל ה
ואשר
היא
מעבר
והאיסורים
הדתיים.
הרהבתי
את
כבר
ב״המעין״
הדיבור
1
בז־ברי
— על
ביקורת
יסודות
פי
רפואיים — ב נ ו ג ע ל ה ג ד ר ה ה ח ד י ש ה ש ל ה מ ו ת ש ב ד ו ר ו פ א י ם מ ל ב ם ,א ו ת ו ק נ ה
א ש ר עליו הם
רצוץ
הוא:
בכוהו
הולה
נשענים,
״המות
שעדיין ל א מ ת
עמיק,
הכרה
כדי
המוחי״.
ואשר
להשתמש
עוד
הרופאים
ב א י ב ר י הולד.
הגדילו
לגמרי ,א ל א ש ה ו א ק ר ו ב
סינ?ני
מראה
המות
במאמרי
ניסיתי להביא
הוכהות
לעשות
למות ,ש ה ו א
המתקרב.
הולד .כזה יכול ל ה ז ו ר לאיתנו ,והו מ צ ב ישל
שלבו פועם
לפי
נגד
במצב של
הערכת
תרדמה בלתי
מדעיות
בתביעתם
עדיין
לאיברי
חוסר
אין
הרופאים
הפיכה.-
ת פ י ס ה זו,
להצביע
ויכולתי
ע ל כ ד ׳שגם ב ה ו ג י מ ד ע ה ר פ ו א ה ק י י מ ת ה ת נ ג ד ו ת ל ה ג ד ר ו ת ה ה ד ש ו ת א ש ר מ ק ר ו ב
חוגים
באו.
המקוריים:
ובכן,
מתאחה
בין
רהבים
הפסקת
מדוע
של
רופאים
פעולות
עלי
האיתיקה
לשוב
ממשיכים
הלב
המוח.
ולהזור
בספק
המוטלת
עדיין
והנשימה״.
לאותו
של
לההזיק
בקריטריוני
המות
ענין
כת
אשר
בו
ר ו פ א י ם ובין
נראה
קרע
האתיקה
בלתי
והחוקים
ישל ת ו ר ת נ ו ? ב ה ת פ ש ט ו ת ה ש י ט ה ח ח ד ש ה בין ה ר ו פ א י ם — ׳שיטה ה נ ר א י ת נ ו ח ה
ויעילה
לה
— היא
שביתה
4
״הדרום״ .
התדפקה
בספרות
גם
בדלתה
ההלכתית,
של
ומצאה
עולם
פתח
שם המחברים משתדלים להציג את
התורה.
פתוח
השיטה
היא
בקובץ
מתאמצת
לקנות
התורני
החשוב
ההדשה כ״השיטה״
—
1המעין ,תשרי תש״ל ,ע׳ .3
16 2נן61*51ז6־ם.001113 1
3
לפי השובת ה״חתם סופר״ ,יו״ד של״ה :כל המוטל כאבן דומם ,ואין בו שום דפיקה,
ואם אהר כך בטלה הנשימה אין לנו אלא דברי תורתנו הקדושה שהוא מת עכ״ד.
ז .א .כאבן דומם — מות המוח ,אין דפיקה — מות הלב ,נשימתו בטלה — כמשמעו.
4
הדרום ,הוב׳ לב ,תשרי תשל״א ,ע׳ : 59נ״א רבינוביץ וד״ר מרדכי קניגסברג ״קביעת
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בה״א הידיעה — של הרופאים באוזני הרבנים .הם אינם מזכירים כלל שיש
עוד מדענים האוחזים בשיטה המקובלת — הישנה ואינה נושנה — של
הרופאים ,והמתאימה לפסק ההלכה מאז ומקדם .מאמר כזה עלול להיות מכשול
לרופאים ולרבנים .אם כן ,עת לעשות למען בירור נוסף ,שיראה שבינתיים
רבו גם המתנגדים לשיטה המהפכנית ,והוכחתם אתם.
שיטת ה״מות המוחי״ מבוססת על הטענה שאדם מת כאשר מוחו מת ,מבלי
לחתחשב באיברים חיוניים אחרים .תנאי מוקדם להגדרה זו הוא שיש הוכחה
למות המה ,שהמח מת בהחלט ,ושהנזק שבמח הוא בלתי חליף .בכנס מומחים על
ה״מות המוחי״ היו הילוקי דעות יסודיים על ערך הקריטריונים שעליהם להוכיח
ששיתוק תאי המוח הנוכחי הוא החלטי ,בלתי חליף .במוקד הויכוח היה ערכו של
האנצפלוגרם )א.א.ג .(.חלק מהמומחים אימתו את דעתנו שהבענו במאמר
הנ״ל ,שערר הא.א.ג .מוגבל ,ואפילו בצירוף סימנים אחרים למות המוח ,אין
אנו בטוחים שהיי התאים לא יחזרו .והנה כמה קטעים מדברי המומחים:
5
פרופ׳ ריטמייר )עמוד (63אמר :מבין 40חולים — אעפ״י שפסק אצלם
מחזור הדם זמן מה ,ונוסף על כד חיח חא.א.ג .שלחם שלילי ,וכן לא חיו
סימנים כלשהם על איזו שהיא פעולה של חמוח ,מבין 40חולים אלה הבריאו 7
לחלוטין ,ו־ 27מהם חזרו לתחיה למשך זמן מה.
לפי דעת הפרופ׳ קוגלר )עמוד (66יכול להיות שקט אלקטרי אם תאי
חמוח מסתפקים במועט בחילוף חחומרים .אחרי שעות ,או אפילו ימים ,חזר
הא.א.ג .להיות חיובי.
פרופ׳ מילר )ע׳ (98אמר :היו מקרים שהא.א.ג .היה איזו־אלקטרי )שלילי(,
ואף על פי כן באו אחר כך החזרים )רפלקסים( .וכך ניתן לקבוע שהמושג
״מות מוחי״ עדיין בעייתי ביותר.
פרופ׳ קורץ )ע׳ (106מדווח על התאוששות לחיים במקרה זה :א.א.ג.
איזו־אלקטרי )שלילי( במשך 8שעות רצופות ,ונוסף על זה הסימנים האחרים
של מות המוח .עם כל זה הזר החולה לחיים .אמנם נשאר בו נזק מה במוח,
אבל האדם היה חי.
הפרופ׳ כ ל י ושליט ,חוקרי ״הדסה ״מירושלים )ע׳ ,(56מדגישים שהקרי
טריונים אינם אוביקטיביים .הוקרים שונים יכולים לפרש אותם בדרכים שוגות.
במיוהד אפשר לפרש את תרשים הא.א.ג .באופנים שונים לגמרי ,הכל לפי
ראות עיגי החוקר .ומפני זה הציעו המרצים דרך אחרת לקביעת המות של
תאי המוח — בדיקה ביאוכימית של הדם הזורם אל המוח והיוצא ממנו.
מגרעות אלה שבבדיקות א.א.ג .כל כך בולטות לעין ,עד שמצדדי המות
המוחי נאלצו להתנות תנאים חמורים לבדיקות אלה ,כדי למנוע — או לפחות
למעט — את התנגדותם של המערערים .הבריקות צריכות להימשך שעות רבות
המות וכו׳ ״ .עיין גם הויכוח ב״אםיא״ ,חוב׳ גי ,תשל״א ,בהוצאת ביה״ח ״שערי צדק״
— ירושלים.
5״10(1ת־1111״ ,הוצאת 6ת161ו11׳ £־ ,0601עיר 1ז11£3ז ,311שנת .1969
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצופות ,ובשימוש בזרם השמלי שונה מהרגיל ,ועוד׳ /אהרי שהמומחים לא
באו לעמק השוה ,הוחלט שיש עוד צורך בבירור סטטיסטי יותר רחב ,על
מנת לקבוע את הקריטריונים שעל פיהם אנו יכולים להיות בטוהים ששיתוק
תאי המוח הוא החלטי ,והחיים לא יחזרו עוד.
ב
אנו׳ רואים ,איפוא ,כיצד דנו חמומחים ברצינות ובכובד ראש על ענין זה,
כאילו דנו דיני נפשות .לעומת זאת ,איזח מחזח אנו רואים לפנינו כאשר אנו
מסתכלים על דברי המהברים ב״הדרום״ בענין זה .בקלות דוהים הם את התנאים
של הבריהם המצדדים ב״מות מוחי״ .בטלה ומבוטלת בעיניהם היא הבדיקה
הממושכת ,ונימוקם — שימו לב — ההלכה י וכך הם כותבים )ע׳ : (74״אולם
מה שנוהגים הרופאים להמתין כמעת־לעת או יותר אהר שהופיעו סימני המות׳,
יש לפקפק בנוהגם זה מבחינה הלכתית :שהרי אחר שהות זמן קצרה אהרי
הופעת סימני המות ,אין לנו שום סיבר .לחשוש שמא יחזור המוח לפעולתו.
והרי כבר נתבאר לעיל בשם המהרש״ם ז״ל דלא חששו חז״ל למיעוטא דמיעוטא
דאחד מני אלף שיקום לתחיח אחרי הראות בו סימני המות* .ואם כן ,כל הזמן
שלא מצינו מיעוטא דשכיח של הקמים אחרי היראות בם סימני המות למשך
זמן אין לנו לחוש מזח .ובכל זאת מוכרחים אנו לחבחין בין מצב מיתח למצב
הרדמה וכו׳״.
יכולים אנו להעריך אומץ לבם של רופאים אהרים המעיזים לעמוד נגד
דעה מסויימת הנפוצה בקהל חרופאים ,וזאת משום ״עת לעשות״ לחזק את
ההלכה .אבל בענין שלפנינו ,אהרי שקראנו שבהקירה אהת הבריאו לגמרי 7
מבין 40חולים ,וגם קראנו על חקירות דומות ,עלינו לשאול :מדוע כאן רק
מיעוטא דמיעוטא שמבריא ? אם הבסיס לעובדות הרפואיות חסר לגמרי ,חרי
גם פסק דינם של המחברים הוא נגד ההלכה בהיותו נטול יסוד ,ואנו רק יכולים
להצטער שהבעת דיעה כזו ראתה אור עולם.
זקן הנוירוכירורגים בארץ ,הפרופ׳ אשכנזי ,מפרסם אף הוא מקרים של
הולים שהבריאו אהר הופעת סימני מות המוה ,והוא מסכם את דבריו״,, :א .יש
6כך מפרט עכשיו המומחה הדני ת50ת ,711111 .76בספרו 063111.:ח31ת13 0£ 6ז0116
• 14ס 1970ח113£6ח6ס0כ( 1^5§31-(1,ח111ג ,במשך 24שעות לפחות שני תרשימי א.א.ג,.
כל אחד במשך חצי שעה ,יחד עם הסימנים האחרים לשיתוק המוח .אחרת אין הוכחה
שהא.א.ג .שלילי לחלוטין )ע׳ .(42דומים לתנאים אלה התנאים של חוקרי הרוורד
)• 337. 1968גן .(,1.^1..^. 205
7המחברים מדברים על מות המוה ,שסימניו מפוקפקים כפ־ שביארנו .בעיקר הם מדברים
על הא.א.ג .השלילי.
8המהרש״ם חשב ,כמובן ,על כל סימני המות ,וגם שהלב חדל לפעום.
9״הרפואה״ ,כרך ע״ט ,ע׳ ,38כ׳׳ז סיון תש״ל.
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להגיע למסקנה שא.א.ג .איזו־אלקטרי אינו מספיק ,ויש צורך בנתונים קליגיים
לקביעת מות המוח ,והרי אמרנו שאלה אינם מגיהים את הדעת .כ .׳נמצא,
איפוא ,שעדיין אין באפשרותנו להצביע על בדיקה אוביקטיבית ודאית ומוחלטת,
אשר תוכל אפילו בתוספת הנתונים הקליניים להעיד על מות המוח.״ אין זאת
דעת יהיד ,אלא כפי שנראה להלן ,יש הרבה מומהים בעלי שם ההולכים
באותו כיוון.
קביעת מותם של תאי המוח היא היסוד למושג ״מות מוחי״ ,הרוצה להודות
לנו לקבוע לפיו את מות חאדם ,גם אם לבו פועם עדיין בכח עצמו כרגיל.
ובכן ,אם אין אפשרות להוכיח שהמוח מת ,כיצד ,איפוא ,ניתן לקבוע למעשה
ש״המות המוחי״ הוא הוא מותו של האדם י
ג
עובדות אלו כבר מכריחות אותנו לפסול את שיטת ״המות המוחי״ .אמנם
גם טעמים עקרוניים אחרים מהייבים אותנו לפסול את השקפתה של השיטה
הזאת ,ולהחזיק בקריטריוני חמות המקובלים.
ההשקפה ההדשה טוענת שהיי האדם תלויים וקצובים באישיותו ,בשכלו,
ברגשותיו ,בחברתו ,ברצונו ,ובכח בחירתו .רק על יסוד הכוחות הללו הוא
יצור סוציאלי ,וכל הכוחות חללו קשורים במוח .אם המוח מת ,נחשב גם
האדם למת.
ומה בכך שהלב עדיין פועל ? הרי הלב אינו אלא שריר בין השרירים,
התיכת בשר ,ותו לאי לפי תיאור המחדשים היו הרופאים שלפני תקופתנו
מושפעים מדפיקות חלב ,ולכן חשבו שהלב הוא מושב החיים ,מושב הנשמה,
ולכן תלו בפעולת הלב את קביעת המות .אבל אנו התקדמנו במדע ,ואנו יכולים
להגדיר את קביעת המות במוח בלבד.
זאת היא תורת ״המות המוחי״ מבחינה עיונית .נרשה לעצמנו לנתחה
בעין ביקורתית .הרופאים הנוהגים חשיבות גם בפעולת הלב לשם קביעת הנעת
אינם הושבים שהלב הוא מושב החיים ,אלא הם בדעה שפעולת הלב העצמית
הסדירה היא סימן להיי כל האורגניזם כולו .היא מוכיהה שאפילו המוח טרם מת
להלוטין .ההלק הפנימי של המוח עדיין הי׳ ,ועדיין מסדיר את תהליכי מ ה ד ר
הדם .ולפיכך ברור שדככקת הפעולות הללו היא סימן מובהק לכך שהגוף .אינו
הי עוד ,והיא חיא אחד חקריטריונים חחשיבים ביותר לחלות המות .המדע
החדיש מאפשר היום לקבוע את הפסקת פעולת הלב במידה מדויקת ובאופן
אוביקטיבי על ידי אלקטרו־קרדיוגרה <א.ק.ג ,(.כאשר הוא שלילי בכל חלקי
הלב במשך זמן מסויים .לצורך השוב — למשל כדי להשיג אבר מהמת לשם
השתלה — יהיה רצוי איפוא לבצע את בדיקת הא.ק.ג.
ובכן ,ההשקפה החדישה על הגדרת המות היא וזד־צדדית .היא שוללר.
את כל ההיים הבלתי־רצוניים — הן את ההיים האנימליים ,הן את החיים
הויגטיטיביים — היא מזניהה את היוניותם של הנשימה ושל פעולת הלב,
המזרימות את חחמצן הדרוש לאיברים ,ולמוה בכלל .היי התא מתבטאים בעיקר
באוקסידציה של חומרי התא על ידי חחמצן .ולא זו בלבד ,אלא מי ששולל
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את החיים הללו לא נכנם כלל לסוד הפיסיאולוגיה של הלב ,הוא אינו שם לב
ליחפ הגומלין בין פעולתו הפיפית לבין נפש החולה .הגשר המחבר את שתיהן
נמצא בתאי מרכז המוח ,אשר כבר הזכרנו אותם .הוא הסדרן הגדול של חחיים
הויגיטטיביים .כשאדם עובד קשה פועם הלב יותר חזק ויותר מהר ,וכן כאשר
עוברת עליו התרגשות נפשית .הפעולה החשמלית של התאים המרכזיים של
המוח איגד ,מתבטאת בתרשים של הא.א.ג ,.ואף על פי כן ,תאי המוח של
המרכז הזה הייפ הם .את הייו של ההלק הפנימי של המוח אנו יכולים לחוכיח
על ידי פעולתו הרגילה של הלב ,המשועבדת לנפש ,או אם להגיד את זה
בלשונו הזכה והקצרה של רש״י ז״לי׳י :״לבו — שנשמתו דופקת שם״ .אין
להאריך במקום זה — ודומני גם אין צורך בכך בזמננו ,שבו זכה לאזרהות
המדע של הספיבו־זוממיקה בין מדעי הרפואה — בהסבר אישיותו של האדם,
המקרינה ,בתיווך תאי המוח הפנימי ,אין לדבר על מות חמוח.
ד
כל התהליכים האלו ,ביחס הפיסיולוגי־פסיכולוגי בין פעולת המוח לבין
פעולת הלב ,ובחיים הויגיטטיביים־האנימליים האחרים )כמו הנשימה( ,הם היסוד
לכמה מאמרים שהופיעו בזמן האחרון בספרות המדעית־הבינלאומית מעטם של
מדעגים ידועים .יםלהו לי קוראי מאמר ןה בהביאי שורה ארוכה ומיגעת של
מאמרי מומחים .בלי הוכחה כזאת אי אפשר להוציא מלבו של הציבור השקפה
מדעית פסולה שכבר התפשטה בתוכנו.
פרופ׳ ווקר )ג׳ונם הופקינם אוניברסיטה(״ כותב :א .את רגע המות צריך
לקבוע עפ״י הסימנים כפי שהיו מקובלים עד עכשיו ,ובתוספת א.א.ג .רק אם
דפיקת הלב נפסקת ,מותר להוציא את השתל) .כדי לנמק את עמדתו השלילית
כלפי ה״מות המוחי״ ,הוא מדווה על כמה חולים ,שאצלם הופיעו ששת הקרי
טריונים של המות המוחי ,ושחיו עוד מספר ימים ,ואהדים אפילו הבריאו לגמרי(.
ב .קביעת המות המוהי אינה קובעת שהאינדיוידואום כולו מת ,אלא אם כן גם
שאר האיברים החיוניים אינם פועלים עוד.
פרופ כפי )פריס( -י ,הידוע בחקירותיו על מות התאים ,טוען כי ״באינ־
דיוידואום בעל דרגה גבוהה קובעת הפסקת היחסים ההדדיים בין האיברים
החיוניים את המות .למעשה קובעים לפי זה את המות עפ״י הפסקת פעולות
המוח ,הנשימה ומחזור הדם״.
פרופ׳ פוגמ קובע :המות חל כאשר נפסקות פעולות החיים הספונטניות
לחלוטין י־ י.
10יומא פה ע״א ,ד״ה הכי גרסינן.
11־־163. •70111ג 8תמ1נ!0מ ?! 01111ג 1116׳ ,ת31ז . ^311*61:, ?116 1)63111 01 8מ ^.
¥01 124, 1969, 0. 200.
31,ת
, ¥ 0 1 . 9, 1^0. 6. .1970 12״1311861־11״׳ 1. 365313,ג
. ¥01. 14, 1^0. 5,.196713־1^ ^63. ,70111־01ז\ ,7. ¥0161,
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ר פ ט נ ב ר נ ד מ ב י א א ת ד ב ר י םרופ׳ ק ר א ו פ
פרופ׳
)וינה(
האומר
1 4
אפילו
:
א ם פ ע ו ל ת ה מ ו ח נ י ז ו ק ה בצורה ש א י א פ ש ר ל ה ח ז י ר ה ל ת י ק נ ה ,ע ם כ ל זה אין
א ד ם זה מ ת עדיין ,א ל א ״עתיד ל מ ו ת ו ל א מ ת ״ .ו ל כ ן ל מ ע ש ה ,מ ב ח י נ ה ק ל י נ י ת ,
בהנחיות
יש ל ה ח ז י ק
פרופ׳
במחוור
וימרפ
, 5
המסורתיות
א מ ר :אין
המות.
לקביעת
לקבוע מות
מ ו ח י כ ל זמן ש י ש ע ו ד
רגולציה
הדם.
אשכנזי"
פרופ׳
,
בפעולת
מזהיר לא להפסיק
החיאה א ת הטיפול
התמיכתי
האינטנסיבי
ב ג ו פ ה ש מ ר א ה עדיין ס י מ נ י ם ד ל י ם ש ל פ ע י ל ו ת ו י ג י ט ט י ב י ת )ז .א,
לב
הולד.
פעולת
סדירה( .ו ע ל א ח ת כ מ ה
ונשימה
וכמה
להחשיב כמת
שאין
כ ז ה ש ל ב ו ד ו פ ק ,ע ל מ נ ת להוציא מ מ נ ו א י ב ר י ם ל ה ש ת ל ה .
ז
פרופ
שלושת
ג ד ל ד י :מ ו ת מוחי — אין זה מ ו ת ו ש ל האדם .ועוד ה ו א
ז
קובע* :
ס י מ נ י ה מ ו ת ה מ ק ו ב ל י ם עדיין ה ם ב ת ו ק פ ם ; ו א ל ו ה ם :ל ב ,ר י א ו ת ומוח.
גרינדל׳
פרופ׳
א ח ד ,כגון
ה מ ו ח — אינו
עוד ש ל א ימצא
נשמה — רוח״
ריטמייר,
11
מ ס כ י ם ע ם פ ר ו פ ׳ ג ר ל ך ש מ ו ת ח ל ק י — ז.א .מ ו ת ו ש ל א ב ר
יכול
להיחשב
קריטריון מספיק
ב א ו פ ן החלטי,
כי אין
להעיד
כמותו של
כ ב ט ח ו ן כי
האיגדיוידואום
נשברה
כולו,
כל
ה י ח י ד ה ״גוף
—
ב צ ו ר ה ב ל ת י הפיכה .ה ו א ג ם מ ס כ י ם ע ם פ ר ו פ ׳
ב א פ ש ר ו ת ו של
המדע
היום
הרפואי
בין
להבדיל
ההפסקה
ה ז מ נ י ת ש ל פ ע ו ל ת ה מ ו ח לבין ה ה פ ס ק ה ה ה ח ל ט י ת .
כשמוציאים
כ ל י ה מ ג ו פ ו של אדם ,ל פ י ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ש ל ״ מ ו ת מוחי״ ,הרי
אותה
המפורסם
מוציאים
מ״גוסח
חיה״
—
קובע
כך
האמריקאי
המומחה
0
סטרצל ־.
בהתאם
לידיעות אלו מבצעים השתלת כליות מ ה מ ת בבית החולים ר מ כ ״ פ
בחיפה — הידוע בהצלחותיו בהשתלות כאלה — ר ק אהרי ה פ ס ק ת פ ע ו ל ת הלב,
אלקטרו־קרדיוגרם
עפ״י
שלילי.
ה
לבסוף
איברים.
לעוור
אחרים,
על
עלינו
כס
ל ד ב ר עוד על
הגאשמים
יושבת
הענין
האיתיקה
לחולים מםוכגים מרשה לעצמה
ה״תורמים״ את
האבר
העגום
ביותר
הנוגע
הרפואית
האיתיקה
הרפואית
לבעית
הגמישה.
השתלת
בהשתדלותה
ל ק צ ר חיי ב ג י
אדם
לחשתלח.
14ע׳ ) 811:1110(1 125ע׳ הערה (5״•ן1311־101זז ת 0מ 115ז1111ת10ג״.
אולי בכוונה אינו
אומר ^118ת11נ*11נ10ג )בתהליך של מיתה( אלא 118ז1111ז10ג )״עתיד למות בקרוב״(.
• 12? 15ס )הערה 10^ {1תז.111
16״הרפואה״ ,כ״ז מיון תש״ל ,כרך ע״ט ,ע׳ .38
י. 44 1ג! )הערה ?( נ(10ת.1111-
16>1. ^'0., ¥ 0 1 . 111 0. .169 18ג *11160011,
• 19ת 1 1969ז(131־18161מ 61 31. £ת111011180ג .״ץ?063ד ת13110ת13ס8ת3תיך מ01*£3״
.340
. 84 ,.1967 20נן 16310. ¥ 0 1 . 67, 1^0. 3,ג .תז16ת 3 1 1ת ת ^
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כפי שראינו ,אין המושג של ״ ה מ ו ת המוחי״ מ ק ו ב ל א צ ל מ ס פ ר .חשוב של
מ ו מ ח י ם ,ו ג ם נ ו כ ח נ ו שאין ל ק ב ו ע ב ה ח ל ט י ו ת א ת מ ו ת ו ש ל ה מ ו ח עפ״י ק ר י ט ר
בטוהים.
יונים
כדי
להשיג
״הרוורד־אוניברסיטה״ י -
החולה
בכל
דרך
איברים
זאת
אין
פשוטה.
״התורם״ ,מ ס פ י ק ל ה ם ש ה ה ו ל ה
התעלפות
שהיא
שהחולח
עמוקה
כך,
כל
טריים
אנו
צריכים
ה ו א .ב מ צ ב של
הערכת
שלפי
הגהיגו
להכות
מותו
עד
אין
אפשרות
עוד
ש ע ו ת או ימים מספרי .–על
ה ל ל ו — ש ל ד ע ת ם אין ל ה ם ע ר ך — יכולים אנו לוותר ,ו ז א ת
הצלחת
אפשר
ההשתלה,
להוציא
האבר
את
של
״תרדמה בלתי הפיכה״
הרופאים
יבריא ,א ל א ב ט ו ח י ם הם ש י מ ו ת כ ע ב ו ר
השעות
להשתלה
מומחי
הדרוש,
שאין
אעפ״י
לטובת
ספק
שעל
ידי ח נ י ת ו ח הזה אנו מ מ י ת י ם א ת ה ה ו ל ה ה ג ו ס ס הזה ,ודוהים נ פ ש מ פ נ י נ פ ש —
״חסד
של
האיתיקה הנצחית
ל א ו מ י ם ח ט א ת ״ ! אסור ל ה מ י ת א ת ה ג ו ס ס •י״ ז א ת היא
היתדות ,א ש ר ל א י ח ל י פ ה ו ל א ימירנד ,נ ו ת ן התורה.
צריכים
אמנם
אנו
מתנגדים
לאיתיקה
המאמרים
ממומחים
המושג
לומר
ההדשה.
לזכותם
דוקא
ב ע ל י השם,
של
בזמן
קהל
האחרון
שעליהם
להשתלת
כיסוד
א י ב ר י ם מה״מת״.
הופיעו
הצבעתי
״מות מוחי״ ,ועל א ה ת כ מ ה ו כ מ ה א ת
אבל
הרופאים,
כבר
העובדה
שגם
בספרות
לעיל,
המושג
מתוכו
הבינלאומית
המסרבים
״תרדמה
קמו
לקבל
בלתי
את
הפיכה״
שהגדרות מות על יסוד
ר ו פ ף מ צ א ו להן הד גדול בין כירורגי ה ה ש ת ל ה ,ו א ש ר ה ש ת ר ש ו ב ח ו ג י ם רפואיים,
א ת ג מ י ש ו ת ה א ת י ק ה ה ר פ ו א י ת .איך
מוכיהה
אנו
איברים,
רהבת
יכולים ל ה ס כ י ם ל ד ב ר י ו של מ נ ה ל ה ם י מ פ ו ס י ו ן ה ב י נ ל א ו מ י על
השתלת
מסובכת
כך
פרופ׳
(:
שאמר -א:
ברום,
נעשתה
״הרפואה
כל
כך
וכל
ידים ,מ כ ד י ש נ ו כ ל עוד ל ה ר ש ו ת ל ע צ מ נ ו ל ע ז ו ב א ת ה ד ב ר ) ה ג ד ר ת ה מ ו ת
וקביעת
זמן ה מ ו ת (
י גם י ה ו ק ר י
מלבד
ושל
ירדת פלאים — המוסר
הרפואי!
בידי ה מ ק צ ו ע הרפואי.
״הרוורד״
מודים
להשתלת
שבנוגע
יש
איברים
להתהשב
—
ב ב ח י נ ה ה ר פ ו א י ת — גם ב נ ק ו ד ו ת מ ב ט ש ל מוסר ,ש ל איתיקה ,ש ל דת,
משפט.
קיימים
קיימים
הראש
בעולם
הכללי
המוסר
קני
מידת
ק ו י ם ק ב ו ע י ם ב ה ל כ ו ת •הדת מ א ז ו מ ע ו ל ם .
בכרמה של
יציבים
יותר
לצדק
ולמשפט,
חייבים אנו לזמור את
ענבי
האיתיקה הרפואית.
ו
׳יכולים
ומשפט
אנו
מהססים
להתברך
לרךת
בכך
לתוך
שהמומחים
מערבולת
הבינלאומיים
ההשקפות
האחראים
ילודי
היום,
בשטח
חוק
ולעזוב
את
^.^.*1.^. 205, 337, .1968 21
16 22ג811־61ז6־1־3 11מ,001
להערכת ״חיי שעה״
בהלכה ובהשקפת היהדות עי׳ ״ציץ
אליעזר״ ,חלק ט׳ ,ע׳ ק״ץ ,וחלק י׳ ע׳ קכ״א.
ו 2רמבי״ם הלכות אבל ,פ״ד ה״ה ,שולחן ערוך ,יורה דעה ,של״ט ,סעיף א׳
23א • 6.נן 1969ת ו מ ^ ז ^ צ מ ז ^ 10(13^,ת110ב1ת13ס8ת*3ל1׳ תפ£־01
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדרך הסלולה מדורי דורות לקביעת המות .בספרות המשפטית־הרפואית עדיין
לא מצאתי שנתקבל המושג ״מות מוהי״ .ההצהרה של האקדמיה הצרפתית ־
ממליצה להתהשב במות המוה רק במקרים שבהם החולה צמוד למכונת לב
ריאות ,שלבו ונשימתו פועלים רק באופן מלאכותי ,ואז — בדלית ברירה —
עלינו לסמוך על מות חמוח.
4
מלבד המקרה המיוהד והמסוים הזה מצאתי שסידור חוקי לחגדרת המות
לשם השתלת איברים קיים רק בדניה .והנה שם נאמר -׳ :זמן המות הוא הזמן
אשר נקבע בו בלי ספק שפעולת לב עצמאית ונשימה עצמאית פסקו ,וגם
המוח נהרס בכל הלקיו ובלתי הליך.
5
השירות הרפואי הלאומי של שבדיה״־׳ מסרב לשנות את הגדרת המות
לטובת הגדרת ״מות מוהי״ המסופקת .בדומה לזה מסופקים גם מומהי נורבגיה .-
7
במדינת ישראל אין עדיין הגדרה הוקית למות .פרופ׳ אשכנזי״׳־ דורש
תחוקח אשר בח יתחשבו גם בחיים הויגיטטביים — ולב וריאות בכללם —
כפי שהזכרנו .הדרישה הזאת מתאימה גם לעמדתה של ההלכה ,המבוארת
בתשובת ה״חתם סופר״ .גם בעינינו תהיה תחוקה ברוה זו בעלת השיבות ,כי
קיים החשש שכל קרבן תאונה המובא לבית חולים יהיה גם קרבן להיות ״תורם״
להשתלה בעל כרחו ,לפי השקפתו הסוביקטיבית של איזה צוות רופאים .עלינו
לדרוש ולקוות שאת החלל הריק במשפט מדינת ישראל לא ימלאו באיזה תהליף
למושג ״מות״ ,אלא שההגדרה תהיה מותאמת להגדרת הרופאים המקובלת מזמני
זמנים ,ושגם היום לא הופרכה ע״י המדע החדיש ,והמתאימה גם למושגי
חתורה ,כאמור בתשובת ח״חתם סופר״ ,והמתבטאים בפסק דינה של הרבנות
הראשית לישראל׳׳־׳ :״שום רב לא פסק הלכה שהיא היפר הדין ,ואין חולק
עליו ,שאין בהפסקת פעולת המוח סימן למיתה .אדרבא ,הרבנים מהו ומוחים
בתוקף נגד המגמה הזו״.
עמדה זו — המשותפת להלכה ולדיעה מדעית־רפואית — תהיה יסודה של
התהוקה בישראל •
6556 106310316 74; 952 (1966). 24ת?
8 1^0. 454, .1967 25ח1ן1>1ח86106
64: 2371, .1967 26ח26ח1ח 1,36^61'11(1ח1,311£10
ז
£1; 38; 140, .1963 27דמ1(1851י1׳ ^181תז31 16ת1חז1־151>: 1£1ג>־36^311 1 1ת1,11
28עי׳ לעיל הערה .16
29מכתב ד׳ ניסן תשל״א )נמ .(12/10/עי׳ גם ״שערים״ ,י״ט שבט תשל״א.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופסור י ח ז ק א ל קוטשר ז״ל
) ס ל ו ב ק י ה ת ר ס ״ ט — ירושלים תשל׳׳ב(
פרופסור יחזקאל קוטשר נולד בשנת תרם״ט בטופוצ׳אגי )סלובקיה( ולמד בצעירותו
אצל הרב שמואל דוד אונגר ואחר כך אצל הרב י׳ הופמן בקהלה הכללית בפרנקפורט.
אחרי עלייתו לארץ ישראל היה בין הסטודנטים החרדים הראשונים באוניברסיטה העברית
בירושלים; הוא נמנה בין מייסדי בית הספר ״חורב״ ובין המורים הראשונים .בעשרים
שנים האחרונות היה פרופסור לשפות שמיות בכמה אוניברסיטאות .חתן סרס ישראל
תשכ״א עבור ספרו ״הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח״.
כן חיבר ספר ״מלים ותולדותיהן״.
בויכוח על תרגום הגט לעברית פ נ ה הרב מנחם מנדל כשר אל פרופ׳ קוטשר כ״אחד
מהגדולים והמומחים שבדורנו בשפה הארמית והעברית וכמה שפות …והוא יהודי ירא
שמים״ .בניגוד לדעתם של הרב משה פיינשטיין ,הרב יצחק הוטנר ,הרב שלמה יוסף
זוין ועוד הביע סרופ׳ קוטשר דעה שלילית על תרגום מלה ״שבקית״ שבגט ל״עזבתי״,
מכתבו של פרופ׳ קוטשר בנדון )נעם ,ט׳ עמ׳ ק נ ־ -ק נ ״ א ( מעיד על זהירותו הגדולה,
הן בעבודתו המחקרית הן בקיום מצוות התורה.
פרופסור קוטשר כתב מאמרים רבים על הלשון העברית והארמית ,והיה גם פעיל
בשטח החברתי והדתי ,פעל רבות במתן צדקה בסתר והשמיע את דעתו בעוז ובלי חת
בנושאים צבוריים דתיים ודרש עצמאות מוחלטת לרבנים ,אשר בהם ראה הסמכות הדתית
היחידה של היהדות הנאמנה.
להלן ליקוט קטן מדבריו שהשמיע וכתב בנושאים חנוכיים וצבוריים.
על שיטת ״תורה עפ דרך ארץ״ בארץ ישראל
אנו יודעים ,כי יש ה כ ר ה אף בנו .אין א נ ו טוענים ,כי זוהי ה ד ר ך היחידה.
אנו יודעים שגם זו ד ר ך ו ד ר ך ה כ ר ת י ת ל י ה ד ו ת ה ד ת י ת ,ש ל א תוכל לחיות בלי
׳
רופאים,
עורכי דין ,מהנדסים והוקרים דתיים ,במדינה .ש ל א תוכל להשאר בלי
מורים ומחנכים דתיים ,ולכל ראש ,ב ל י ב ע ל י מ ק צ ו ע ד ת י י ם למיניהם ,היינו בלי
בעל הבית הדתי המשכיל .הן ש כ ב ה זו היא ש ע י צ ב ה ויצבה במידה רבה את דמותו
ש ל הישוב הדתי־המודרגי ב ע ש ר ו ת השנים ה א ה ר ו נ ו ת .נ ד מ ה לי ,כי ישום פלפול
לא יוכל ל ה ת כ ה ש ל ע ו ב ד ו ת האלה.
סבור אני ,כי בשביל החוג הזה ,שאין בדעתו להסתגר בד׳ אמות ש ל בית
המדרש ,ורצונו לצאת מבית האולפנא לשוק החיים ולהשאר יהודי דתי — לגביו
הכרח שהוא יצרף לימוד בבית ספר דתי ע ם לימוד ישיבתי .ברי — בלי לימוד
בישיבה לא יועיל אף בית הספר הדתי הטוב ביותר.
ומאידך גיסא — כמה זמן יעשה הלומד בישיבה י ברור ,ככל שיאריך יותר
כן ירבו ידיעותיו וכן תגבר יראתו .ובכן שנה ,שנתיים ,שלוש שנים או שמא יותר י
עלינו למצוא את התשובה בהתאם לתגאי ההיים שבחם בחרנו .מן הדין ,כי אחרי
הלימוד
בישיבה יהא סיפק בידי הצעיר ללמוד מקצוע ,לפני שיקבל רחיים על
צוארו.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על שיחה עם ד״י יצהר ,ברויאר ז״ל
זכורני שיחה ,שהיתה לי עם ד״ר יצהק ברויאר ז״ל .הוא התפעל בעלותו
ארצה מן העובדה ,כי יהדות מאח שערים עומדת בחינת נד אחד ,ללא סדקים
ובקיעים ,בפני הסתערות הזמן החדש )כך נדמה לו( .ואילו יהדות גרמניה — מי
לא ידע ,עם כל ההיל שעשתה מבחינה דתית ,מה מרובים ביחס הפורשים הימנה!
אמרתי לו :״אינך אלא טיעה! בדוק נא את שמות הרבנים ההתומים על חחרם
נגד ה׳שקולס׳ .בדוק ותמצא ,כי מנכדיהם היו תלמידים ומורים באותם ה׳שקולם׳
וד״ל .אלא מאי? אתה בגישתך הישרה ,ע ש י אתה לראות את נגעי עצמך .אך
החוג ההוא אינו מגלה אותם אף לצנועים ,וההרגשה הכללית הריהי — מי מנוחות״.
המשבר בשיטת ״תורה עב ד״ד איין״ ותוצאה טובה אחת
…נמצא ,כי שיטת רשר״ה הריהי היום ,לכל היותר בהינת שיטה נסבלת ,אד
אין גדול בישראל שיצביע עליה בהינת ״כזה ראה וקדש״ .השיטה הסרה ,איפוא,
מנהיגות רוהנית מבעלי שעור הקומה שבין המנהיגים חרוחניים ,ולאמיתו של דבר
הסרה היא אף מנהיגות הילונית .הסידיה היום הרי הם כצאן ללא רועה.
וכך נמצא ,כי הלק הגון — תרתי משמע — מבני יהדות גרמניה בישראל
)ואף באנגליה ובארה״ב כפי הנראה( נוהר אל הישיבות הקטנות והגדולות ועובר
מהן לכוללים והוא מקדיש את כל זמנו לאורייתא.
בבמכוזיוי ער דמותו יטל רב בישראל
דבר אחד אסור לעשות ,וזה כבר הוזכר כאן :אסור להלהם בנושאי הרבנות.
במקום מסוים שלמדתי ,ראיתי כיצד הברי ,מתוך אובדן אמונה בחכמי חןמן הגיעו
לאובדן אמונה בחכמי התלמוד והראשונים .וזוהי הסכנה הגדולה ביותר .לא
פרופסורים ,לא של האוניברסיטה העברית ולא של בר־אילן ,יוכלו להיות מנהיגי
היהדות הדתית .מנהיגי היהדות הדתית צריכים להיות הרבנים .אבל אין זאת
אומרת ,שהשכבה הרחבה של סתם יהודים לא תוכל להשפיע ,קודם כל תוך שינוי
האווירה שבה גדלו הלק הגון של הרבנים אהלה.
האב מותר לתבוע מאחרים ״לא תגורו מפני איש״?
״לא תגורו מפני איש״ — זה אתה צריך לקיים לגבי עצמך ,אתה יכול לומר
זאת לחברך ,אבל אסור לך להתרעם עליו כשאינו מקיים חוב זה ,כשם שהוא אינו
מקיים איזו מצוה אחרת ואתה עדיין לא תפסול אותו או תוציא אותו מן הציבור.
״לא תגורו מפני איש״ — קודם תקיים את זה לגבי עצמך .האם אתה יכול לדרוש
מאדם שיסכן את פרנסתו בגלל ״לא תגורו״ ? אני מעריץ את אלה שעושים ויוצאים
בגלוי ,אבל אינני מתרעם על מי שאין לו הכח לקיים את הכתוב ״לא תגורו״.
הלשון העברית — בדיה תיכון בין מדינת ישראל ליהדות
אך מעבר לאהבה לשמה אנו דבקים בלשון העברית שבפינו ,על כל חסרוגותיה
ומגרעותיה ,האמיתיים והמדומים ,משום שהיא אחד הבריחים התיכוניים המבריחים
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את מדינת ישראל עם היהדות ,תרתי משמע — רוח היהדות ויהדות העולם .פ ע ם
בפעם מתגלה מחדש ,להפתעתם של המגלים גופם ,כי בזכות הלשון העברית
נתקיים בנו מאמר חז״ל :״כפלח הרמון רקתך — אפילו ריקנין שבך ,מלאים מצוות
כרמון״ .במידה רבה בזכות הלשון העברית ,קרוב כל ישראלי אצל מקורותיה ש ל
נשמת האומה ,ובעיקר אצל התג״ך .בזכות ידיעת המקורות האלה ,ככתבן וכלשונן
העברית ,רוצה לא רוצה ,יודע לא יודע ,חש הוא בשעת מיבחן ,כי הוא איננו ר ק
ישראלי ,אלא גם יהודי .תעיד על כך דהירת הצנחנים אל הכותל המערבי והדמעות
שעלו בעיניהם משהגיעו אליו; תעיד על כך במישרין עדותו המוקלטת של הייל בן
קיבוץ ,שלא גדל על ברכי היהדות המסורתית ,שאמר :״נוכחתי לדעת )במלחמת
ששת הימים( ,שאנו לא רק ישראלים ,אלא גם יהודים״.
ובכן ,יקרה לנו לשוננו של היום גם משום שהיא כלי־שרת ישם מ ט ר ה
נשגבה — קיום היהדות ,שרק בזכותה יש קיום גם למדינת ישראל.
על דרכם של סופרים עבריים חילוניים
תמוהה וסתומה בעינינו דרכם של סופרים עבריים מרובים ,שחייהם היו קודש
לעברית ,ואף־על־פי־כן לא דאגו לכך ,שאף בניהם ובני ביתם יהיו מוכשרים לקרוא
את יצירותיהם ,וקל־וחומר שלא הביאום לא אל היק היהדות ,ולא אל ארץ ישראל.
לעמוד על משמר הלשון העברית
אולם לשון העברית ,ככלי־שרת למטרה ,יכולה לעשות את תפקידה ,לקרבנו
אל מקורות היהדות ,כל זמן שהיא מוכשרת לעשות תפקידה.
ברגע שנפתח את שעריה לפני כל פולש לשוני זר מתוך רהבות לב ,היא
עשויה להתרחק מלשון המקורות עד כדי כך ,שדוברה שוב לא יוכל להרגיש א ת
דופק היהדות במישרין בקראו במקורות האלה ,ויהיה אנוס לתרגמם ל ע ב ר י ת
הישראלית שלו.
עלינו איפוא לעמוד על המשמר ולכוון את התפתהות לשוננו באפיק הרצוי.
לצערי איני יכול לומר ,כי המוסד האהראי לעיצוב הלשון העברית ,האקאדימיד,
ללשון העברית ,נטלה חלק בראש מלחמה זו.
בשנים האחרונות הביע פרופ׳ קוטשר ז״ל לפני מערכת ״המעין״ את רצונו ל פ ר ס ם
ב״המעין״ מאמר מקיף על המסורה של התנ״ך .בכמה שיחות חזר פרופ׳ קוטשר על רצונו
להפנות לכתיבת המאמר ואף הדגיש שלפני פרסום המאמר יש להגיש את מאמרו ל ת ל מ י ד
חכם ,כדי שלא יכשל ח״ו במלה בלתי נכונה.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
מקורות:
ספר הרב ש״ר הירש ,משנתו ושיטתו ,ירושלים תשכ״ב; הדואר ,ניו־יורק
י״ט אייר תשכ״ח ; המעין ,ירושלים ט ב ת תשל״א.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וייזר
שמעון
נוסחאות התפילה
״אנשי כנסת הגדולה
והבדלות״ י ,ידועה השאלה
או רק את התוכן והמבנה
כאן בזאת; ידובר רק על
עתה בארצנו.
תיקנו להם לישראל ברכות ותפילות קדושות
אם תיקנו אנשי כנה״ג את נוסח כל תיבה ותיבה
הכללי של הברכות והתפילות ,ואין בדעתי לדון
כמה פרטים הנוגעים לנוסחאות התפילה הנהוגות
2
א
הצנזורה הנוצרית )והפחד מפניה( השאירה עקבות רבים בספרי קודשנו,
ואט אט אנו משילים מעלינו את קיצוציה ואת שיבושיה ,אם כי באיטיות
מופרזת מדי .הישובים כלכליים הם מן הגורמים החשובים לאיטיות זו ,שכן
זול יותר לצלם ולהדפיס ספרים משובחים ומצוגזרים מאשר לסדרם ולהדפיסם
מחדש .גם בסידור התפילה נגער .יד הצגזורה .בעיקר נפגעו על ידח הפיוטים
והסליחות שאינם נאמרים יום יום ,ובחלקם אינם נאמרים עוד כ ל ל ; התפילות
הקבועות ליום יום כמעט שלא שלטה בהן היד הזידונית .כמעט — כי ברכת
המינים שבתפילת שמונה עשרה עדיין פגועה ועומדת .לפי המובא ב״םדר
עבודת ישראל״ היה נוסחה הקדוםי• כך :ולמשומדים אל תהי תקווה ,וכל
המינים כרגע יאבדו ,וכל אויבי )אויביך ,עמך( מהרה ייכרתו ומלכות זדון מהרה
תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימנו.
וזה לשון מהר״ל מפראג זצ״ל בספרו ״באר הגולה״ סוף הבאר השביעי:
…הנה יש לד ד׳ דברים שהם מתנגדים אל הדת ולא תמצא יותר .וכנגד הראשון
ת י ק נ ו ״אל תהי תקווה״ ,הם אותם שיצאו מן הדת כדי ללכת בשרירות ליבם
ובשביל כך היו פורקים עול הדת ,ודבר זה מהליש הדת .וכנגד השני —
״וכל המינים כרגע יאבדו״ ,אותם שחושבים שיש הצלחה לעבוד אלהים אחרים
והם מפתים בני אדם אהר דעתם וזהו ביטול הדת… .וכנגד הג׳ תיקנו ״וכל
אויבי עמך מהרה ייכרתו״… ,מי שהוא אויב לשם ישראל ,והם כלל האומה,
והוא שוגא את ישראל מצד שיש להם דת ,שהוא יתברך גזר על עמו כמו
מלך שגוזר גזירותיו על עמו… .וכנגד הרביעי תיקנו ״ומלכות זדון /וזה כי
4
,
1ברכות לג א.
2עי׳ במבוא לספר ארץ ישראל להגרי״מ טוקצינסקי זצ״ל עמ׳ יב ,וראה הערה 6להלן.
3דהיינו ,הנוסח שהיה נקוט ביד היהודים האשכנזים לפני תחילת פעולתה של הצנזורה;
וראה להלן.
4נראה שגם כאן היתד .ידה של הצנזורה בהשמטת התיבה ״למשומדים״ ,המובנת מאליה
מהמשך הדברים .אף במהדורת ירושלים תשל׳׳א )חי״ל האניג ובניו( המתימרת להיות
״הוצאה חדשה ומשוכללת״ לא תוקן הדבר) .עוד תקוות רבות שנתלו במהדירים אלה
— אשר אמנם עשו רבות לשיכייול הוצאת כתבי המהר״ל מפראג — נתבדו(.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאשר יש מלכות זדון אינו רוצה שישמרו הדת מפני זדון באותו שאינו נכנע
מן הש״י ,ואל״כ לא היה דבר זה מתנגד לו אם ישמרו הדת ,והרי המלכים
הכשרים הם אוהבים שמירת הדת ,אבל מלך זדון כוונתו למשול על בני
אדם אף נגד הדת… .והרי הדבר הזה הוא מבואר בכל דברי חכמים שברכה
זאת לא נתקנה רק על המתנגדים לתורה ,ולכך יש בברכה זאת כ״ט אותיות
התורה וכנגד תורה שבכתב ו ש ב ע ״ פ … ,הרי ארבע]ה[ מבטלים …על הראשון
תיקנו ״אל תהי תקווה״… ,ועל השני תיקנו ״יאבדו״… ,ועל השלישי ,שהוא
מבטל בכוח ,תיקנו ״ייכרתו״… ,ועל האחרון ,שהוא מבטל בכוח ובחוזק ,ולפי
חוזקו ותוקפו שמבטל אמר ״תעקר ותשבר ותמגר״… .כך קיבלנו פי׳ הברכה
הזאת מפי סופרים ומפי ספרים .עד כאן לשון מהר״ל מפראג הצריך לעניינו.
נוסחו על מניין אותיותיו" הוא כנראה הנוסח שהיה לפגי בעל הטור ,ופרט
לתיבה אחת )״אויבי עמך״ במקום ״אויביך״( הוא שווה לנוסח שהובא לעיל.
נוסח זה הוא הנוסח שהיה נקוט בידי היהודים ה״אשכנזים״ לפני תחילת
פעילותה של הצנזורה .מסתבר אמנם ,מתוך השוואות עם נוסחים אחרים ,כי
עברו על נוסה זה גילגולים אחדים עד שנתגבש בצורתו זו ,אך אין זה עגין
אלא לחוקרים .אנו אין לנו אלא לאחוז ולחבר את שלשלת המסורת שנותקה
בזדון .חרפה היא לנו להמשיך להתפלל על פי נוסח שהוכתב לנו על ידי
הצנזורים הנוצרים ,שבראשם היו משומדים עוכרי ישראל ,ולהוסיף ולסדר
מהדש לדפוס סידורי תפילה על פי הנוסח המצונזר״ .מגהיגי הדור ורועיו
הנאמנים גקראים בזה לגול מעלינו את חרפת אירופה הזאת.
5
7
ב
נפוץ עתה בארץ הנוסח הקרוי ״נוסח ספרד״ שמקורו בקהילות ה״חסידים״
שבמזרה אירופה .אין זה נוסחם של אחינו הספרדים ובני עדות המזרח ,כידוע
להם ולכל מעיין בסידוריהם ,אלא נוסח שגתגבש באותן קהילות במשך מאתיים
5כן
הוא
בטור
או״ח
סי׳
קיח.
6זה לשון ר׳ דוד אבודרהם בביאורו על שמונה עשרה )במהדורת דפוס התחייה ,ירושלים
השכ״ג — עמ׳ ק ה ( :״יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה משמונה עשרה
והביאו פסוקים על כל ברכה מענייניה שעולין תיביתיהם כמניין תיבות הברכה ,וכן
עשיתי אני בראשונה מניין כזה .ואחר כך נראה לי שאין לו יסוד ולא שורש ,כי ל א
תמצא מקום בעולם שאומר שמונה עשרה בעניין אחד תיבה בתיבה ,אלא יש מוסיפין
תיבות ויש גורעין; ואם כן המניין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו ולא לזולתו,
ולמה נטריח על הסופרים לכותבו״ .ומכל מקום לענייננו מצאנו תועלת במניין לבירור
הנוסח הקדום.
7כאשר כתב הגריעב״ץ בסידורו.
8הוצאת ״סיני״ עוד ״הגדילה״ לעשות :בהוציאה לאור סידורים מצולמים נוסח אשכנז
הוסיפה בהם בסידור דפוס חדש את הנוסח המצונזר שהיה נהוג במערב אירופה במקום
צילום הנוסח המצונזר שהיה נהוג במזרח אירופה.
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השנים האחרונות בלבד ,ומגמתו היתה לשנות את נוסח אשכנז שהיה מקובל
שם ולהתאימו לנוסח הספרדים ,בעיקר משום שכוונות התפילה שעל דרך
קבלת האר״י ז״ל נםדרו על סי נוסח הספרדים .מנהיגי ה״חסידים״ לא יכלו
לנטוש את נוסה אשכנז שהיה נהוג בקהילות מקדמת דנא ,ומאידך לא מצאו
בו ,במניין תיבותיו ואותיותיו ובשאר פרטי מבנהו ,את היסוד להתפלל על
פי קבלת הארי ז״ל ״ .לפיכך חוכנסו בנוסח אשכח שינויים על פי נוסח הספרדים,
באקראי ובטלאי וללא שיטתיות ,עד שבמשך חרורות יצא מחצרות האדמו״רים
נוסח מסויים פהות או יותר ,והוא חנוסח הקרוי בפינו ״נוסח ספרד״.
הרב מלאדי זצ״ל היה מן חאדמו״רים חיחדים שנתן דעתו לא לתת לנוסח
לחשתנות פרא ,אלא שינח את נוסח אשכנז בשיטתיות וקבע את נוסח חב״ד
הקרוי בפי חסידיו נוסח האר״יי״ .לעומתו בולטות ההרכבה וחשעטנזיות ב״נוסח
ספרד״ ,כפי שאפשר להיווכה מתוך הדוגמאות הבאות:
:ושח אשכנז
:ושח השפרדיס
״:ושח שפרד״
נושה הכד
והעלה ארוכה
והעלה רפואה
והעלה ארוכה
והעלה ארוכה
שלמה לכל
ומרפא לכל
ומרפא לכל
ורפואה שלמה לכל
מכיתינו
תהלואינו ולכל
תחלואינו ולכל
מכותינו
1נ
מכאובינו ולכל
מכאובינו
מכותינו
רפואה שלמה לכל
מכותינו
:ושח אשכנז
ומלוך
עלינו אתה
ד׳ לבדך בחסד
:ושה הספרדיכ
ומלוך עלינו מהרה
אתה ד׳ לבדך
וברחמים וצדקנו
בחסד
במשפט
בצדק ובמשפט
וברחמים-י
״:ושח שפרד״
:ופה הכד
עלינו אתה
ומלוך עלינו מהרה
ומלוך
אתה ד׳ לבדך
ד׳ לבדך בחסד
בחסד וברחמים
ובחמים בצדק
וצדקנו בצדק
ובמשפט
ובמשפט
9עם פירסום סידור הגר״א ע׳יד הנסתר על ידי הגרנ״ה הלוי אב״ד יפו נתברר יסודו של
נוסח אשכנז בדרך הקבלה ג״כ ,ע״ש בהקדמה )וחבל שאין מוציאים שנית לאור פידור
יקר זה(.
10גם הגאון ר׳ יוסף חיים זצ״ל מבגדד )מחבר ״בן איש הי״ ועוד( עשה פעולה דומה
בנוסח הספרדים ,ונוסחו — נוסח יהודי בבל ,המקובל כיום ברוב עדות המזרח בארץ
— יצוטט להלן מתוך הסידור ״תפילת ישרים״ .נוסח קהילות ספרד שבאירופה יצוטט
להלן מתוך ״תפילת בני ציון״.
11ויש מוסיפים כאן ,להשלמת הכפלות( :ולכל מכותינו.
12ב״תפילת בני ציון״ :לברך ברחמים) .וכ״ה בנוסח תימן — ע״פ ״תפילת כל פה,
תכלאל השלם״(.
7נ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נופח א ש כ נ ז
1 3
שמע קולנו ,ד׳ אלקינו,
נוסח הספרדים ]וחכר[
״:וסח הפרד״
שמע קולנו ד׳ אלקינו,
אב הרחמן שמע קולנו
אב הרחמן
חוס ורחם עלינו
רחם
1 4
עלינו
ד׳ אלקינו חוס ורחם עלינו
נוסח אשכנז ]וחכד[
:וסח הפפרדיב
:,,ופה ספרד״
וטוב בעיניך לברך את
וטוב בעיניך לברכנו ולברך
וטוב יהיה בעיניך לברכנו
עמך ישראל בכל עת ובכל
את כל עמך ישראל ברוב
ולברך את כל עמך ישראל
שעה בשלומך
עוז ושלום
בכל עת ובכל שעה
בשלומך ברוב עוז ושלום
המעיין בדאוגמאות אלה יראה עד כמה גרמה השמרנות על נוסה אשכנז
שהיה מקובל מקדם — מחד גיסא ,ו״סיפוח״ נוסח הספרדים )ע״פ האר״י ז״ל(
אליו — מאידך ,ליצירת כפילות ביטויים המעוררת תמיהה לפעמים .אמנם
מציגו שהיה רב פפא אומר :״הילכך נימרינהו לתרווייהו״ במקרים של מחלוקת
על נוסח מ ס ו י י ם אבל המעיין יראה שבכולם נוצר נוסח המצרף את הדעות
השונות ללא כפילות ,מה שאין כן בדוגמאות הג״ל )ויש להדגיש ׳שהן מספר
דוגמאות ב ל ב ד ( .
,5
10
תימה ש״נוסח ספרד״ נקבע להיות הנוסח האחיד בצה״ל .בדיני נוסח
התפילה אשר בראש סידור התפילות לחייל נאמר :״בצה״ל נקבע נוסח ספרד
דהיינו נוסח האר״י כנוסה הקבוע לכל בתי הכנסת הצבאיים״ .בכלל ספק הוא
אם זוהי הדרך להגיע לידי נוסח אחיד — מטרה שהכל הפצים בה ,ואין ידוע
מה הם םמוכיה ההילכתיים; אך שבעתיים קשה להבין מדוע נבהר ״נוסח
ספרד״ כמו שהוא להיות הנוסח האחיד .מה רב המרהק בין עבודתו הנאה
והמדוקדקת של הגר״ש גורן שליט״א בהוצאת הנוסח האהיד של ההגדה של
13וכ״ה בנוסח תימן.
14ב״תפילת בני צ י ו ך :חוס ורחם.
15ברכות נט ,א ושם במסורת הש״ס ,ויש להוסיף לזה גם סוטה מ ,א וכן גירםת הרי״ף
לברכות יא ב ,וע״ש ברא״ש] .וזכורני ששאלתי את הגרצ״פ פרנק זצ״ל כיצד מברכין
על ראיית הים התיכון ,וענני שכשהוא היה בא ליפו היה מברר ״בא״י אמ״ה עושה
מעשה בראשית שעשה את הים הגדול״ )עי׳ בשו״ע או״ח רכח א ובמ״ב שם ב ג
ובבה״ל( ; והיה אז בביתו אחד מיקירי ירושלים ,והגיב על זה שהרי זה כעין מה שאמר
רב פפא ״נימרינהו לתרווייהו״ ,וניענע לו הגרצפ״פ זצ״ל בראשו.
16יש מקום לבעל דין לטעון שאף בנוסחים המסורתיים הקדומים יש לפעמים כפילויות,
ושתי תשובות בדבר .ראשית ,יש בהן רציפות רעיונית ללא ייתורים גרידא; ושנית,
והוא העיקר ,נאמנה עלינו מסורת אבותינו וחכמי הדורות שמגמתם היתה לשמר את
הנקוט בפיהם וחזקה שהוציאו דבר מתוקן מתחת ידם ,ועל כן אין להרהר אחריהם,
מה שאין כן ב״נוסח ספרד״ שלא ידוע על חכמים שהיו מופקדים על עריכתו וקביעתו,
והורתו היתד .במגמה של שינוי המקובל.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פסח לבין הצילום הסטנדרטי של סידור זה .כאמור אין זה נוסח האר״י אלא
פשרה
לא
בינו
מוצלחת
7
אשכנז י ,וקל וחומר
לבין נוסח
לימים נוראים לחייל ,שהוא כמנהג פולין )ב״נוסח ספרד״(
לצה״ליי.
ל
ןלא
מ
ו
ב
ן
ב
מ
ה
ז
כ
ה
ה י ק ב ע
כ
נ
ן
ס
ח
ה
א
ח
י
שמחזור
התפילות
אינו נוסה
האר״י
ך
17ואם בכלל רצויה פשרה כזו ,הרי נוסח חבד מוצלח יותר — ]וכן אמר לי הגר״ע יוסף
שליט״א לפני כחמש עשרה שנה ,בהיותו גר בשכונת בית ישראל בירושלים{.
18כאן במקום למחות על שהוצאות ספרי קודש מכובדות המתיימרות ״להעמיד להן למטרה
לעשות את ארץ ישראל מרכז להוצאת ספרי קודש וכו׳ ״ )ראה הקדמה למהדורה
ישראלית של משנה תורה להרמב״ם( ,אינן מביטות אלא לכיסו ואינן מוציאות לאור
חומשים אלא עם סדר תפילות בנוסה ספרד בלבד.
ק מ ו אנשי כ נ ס ת הגדולה ,ל ה ר א ו ת לנו א ת ה מ ס ל ה ,אשר בית א־ל עולה ,ויסדרו לנו
א ת סדר התפלה ,ס ל ם מצב ארצה ,מיוסד על אדני פז המליצה ,יפה כתרצה ,וראשו
השמים מגיע ,בוקע חלונות רקיע ,כי ל ה ם נגלו תעלומות שמים ,ל ה ת ה ל ך בארצות
החיים,
וחכמי
המשנה
והתלמוד אחריהם ,הלכו בעקבותיהם …אכן ברבות העתים,
בדרך ה ח ת ח ת י ם ,שומרי הלשון חדלו ,ודרכי התפלה אומללו ,והיה המישור למעקשים,
ו ת ח ת ענבים באושים ,ה מ ע ת י ק י ם יגועו ויחוגו ,פעם מלים ידלוגו ,פעם נוספות יציגו,
פעם הנקודות ו ה ט ע מ י ם אחור יסיגו …ולכן שפתי ה מ ת פ ל ל י ם הטיפו זרה ,בלשון ל א
מטוהרה ,ב מ ק ו ם תפלה דופי ,כי ת ח ת יפי ,עד שהתעוררו חכמי חרשים מבוני לחשים,
בעלי תבונה ,ויחזרו א ת העטרה א ל יושנה ,על פי דת ודין לשוננו הקדושה ,אבן הראשה,
ועל פי כתבי יד הישנים ,מ א ת אנשי אמונים.
הרב שלמה זאב קליין זצ״ל :יקר סהדותא על סידור עבודת ישראל,
הוצאת רעדעלהיים ,תרכ״ה.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאיר
הילדסהיימר
הרב ותלמידו
רבי יעקב עטלינגר ורבי עזריאל הילדסהיימר
בראשית שנת תקצ״ה ) (1837עזב רבי עזריאל הילדסהיימר ]להלן :ר״ע[,
והוא בן שבע עשרה שנה ,את קהילת הולדתו הלברשטאט ,בה למד עד אז תורה
מפי רבה של הקהילה ואתרים ,כדי לצקת מים על ידי הגאון רבי יעקב עטלינגר
באלטונא.
בישיבה באלטונא למד בהתמדה רבה .בני הישיבה אמרו עליו שאילו היו
עשרים והמש שעות ביממה היה מוצא עוד שעה כדי ללמוד י .על תקופת
לימודיו זו כ ת ב :״הנה אני כשלמדתי אצל אמ״ו באלטונא ולא הייתי רחוק
כ״כ מבית אמי נ״ע ,לא בקרתי אמי ז״ל עד אהרי כלות ארבע שנים ומחצה
וגם לא בקשה אמי מורתי ז״ ל זה קודם״ ־.
קשרים הדוקים נקשרו כבר בתקופה זו בינותם .הרב התיר לתלמידו לשמוע
את דרשותיו הפילוסופיות של ה״הכם״ ר׳ יצהק ברנייס ,רבה של העיר המבורג
הסמוכה לאלטונא .למרות נוהגו המקובל שלא לאפשר זאת לתלמידיו ,מחשש
שהשכלתם התורנית אינה בשלה די ה צ ו ר ך י .
ברבי יעקב עטלינגר ]להלן :רי״ע[ ראה ר״ע את רבו המובהק .לדוגמה:
את פסקו באחת מתשובותיו ההלכתיות ,בשנת תרכ״ב ,הוא מתנה בהסכמת
רבו זה ,אותו הוא מכנח :״אמו״ר כבודי ומרים ראשי אבי אבי רכב ישראל
ופרשיו״ התנהלה בינותם הליפת איגרות ערה בדברי תורה י ,בשאלות אישיות
4
116 1נ(1113נ]3־1081ג £1116 1־. 151-361 111136806111161־!ם ] :׳011313
6163,נך[1>31
1, 870,ג1 3/ז1^11ו1*01י* ,510226,עמ׳ : 6ר׳ יעקב מרק ,במחיצתם של גדולי הדור,
ירושלים תשי״ח ,עמ׳ .154
2איגרת משנת תרמ״ר) .מצויה בארכיון ״גנזים״ ,בת״א( .אגב ,רי״ע לא נהג לסמוך
לרבנות .באיגרת משנת תרי״ז ,בה השיב לפניית ר״ע בדבר אפשרות מינוי אברך
מסוים כרב ,כ ת ב :״הלא ידוע לידידי נ״י גדרי אשר הוגדר בעדי לבלתי הסמיך
בסמיכות רבנות״.
3ר״ל לוונשטיין ,״ישורון״ ,1920עמ׳ .490
4שו״ת רבי עזריאל ,או״ח—יו״ד ,ת״א תשכ״ט ,עמ׳ רי״ה — .וראה הספדו על רבו
ב״ידישע פרעססע״ .1871 ,עמ׳ .594—591
5בהלקם פורסמו בשו״ת הנ״ל ,ע מ ׳ :קנג—קנז ,רנה—רנז ,שמג—שמד ,שמה—שמו,
שסו־ז .יתרם יפורסמו אי״ה בחלק אה״ע—הו״מ המתוקן עתה לדפוס ,או שהינם מצויים
בחידושי ר״ע לש״ס )כ״י( — .דברי תורה של ר״ע נדפסו ב״שומר ציון הנאמן״,
שבעריכת רבו ,בגליונות :לב )תשרי ,תר״ח( םג ב — סד א ; לג )כנ״ל( סו ב ; לד
)מרחשון ,תר״ח( סח ב ; קצח )ניסן ,תרט״ו( שצר .א/ב.
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובצרכי הרבים .מתוך המכתבים שנשתמרו מתברר,
ברבו לפני כל מעשה השוב שהיה ברעתו לבצע.
שהתלמיד נהג
להיוועץ
מאיךך ,ראה גם הרב בתלמידו זה את תלמידו המובהק ,ובאהת מתשובותיו
להשגות רבנו כינהו ״בניי׳״ .יחסו הקרוב והלבבי לתלמידו ניכר מתשובותיו
לר״ע שכבר נדפסו ,ומאלו חמצויות עדיין בכתובים .בשגת תר״ח ,בהיות
התלמיד בן כ״ח שנח ,שלח אליו רבו תשובה הלכתית שכתב :״אחר הצעתי
דברי הנ״ל לפני ידידי הרבנים מופלגים נ״י השיבו לי ,ולמען ברר דבר הגדול
הזה אעתיק דבריהם ומה שהשבתי עליהם ,וזה יצא ראשונה מה שהשיב לי
תלמידי הרבני היקר״ .נוסף לו נשלהה התשובה רק לאביו של רי״ע ולשני
רבנים ידועים שכיהנו בקהילות״*.
דמותו ,פועלו ושיטתו של הרב שימשו נר לדרכו של תלמידו .מרבו זה
למד את דרך ה פ ש ט .בדומה לרב אשר הקים בקהילת אלטונא בית ספר ואף
לימד בו בעצמו ,החרה אחריו חתלמיד עם תחילת כהונתו כרבה של קהילת
אייןגשטאט ואחר כך בקהילת ברלין .גם בפעילותו הענפה למען ישוב ארץ
ישראל הלר בעקבות רבו )וראה להלן כתבים ד ,ז( .וכמותו גכתר אף הוא
בתואר ״נשיא ארץ ישראל״ .במלהמתו התקיפה בתנועת הרפורמה על כל
גילוייה ,ראה דוגמה חיה במאבקו של רבו זה ,אשר לא הסתגר בד׳ אמות
של הלכה אלא השיב מלחמה שערה נגד תנועח וו .וכן בר׳ יצחק ברגיים אשר
להם בתקיפות רבה נגד ה״מתקגים״ .דוגמתם זו של רבותיו לימדה אותו שרב
בישראל חייב גם לקחת חלק פעיל בשיפור המצב הדתי בכל תופעותיו ,ובעקבות
רבותיו אלו ששמעו הרצאות באוניברסיטה של ווירצבורג פנה ללימודים כלליים.
7
אהרי פטירת רבו הסתמך ר״ע במעשר .רב של רי״ע שדרש בשפה הגרמנית
ולכן דהה כל גסיון לאסור דבר שראה אצל ״צדיקים״ ו״גאוני הדור״ י׳.
בארכיון שהשאיר אחריו ר״ע ,הנמצא ברשות אאמו״ר שליט״א ,מצויות
איגרות של רי״ע אל ר״ע .מתוך אוסף זה מתפרסמים הכתבים דלהלן:
6שו״ת בנין ציון ,אלטונא תרכ״ח ,סי׳ נ — .רי״ע פ נ ה באיגרותיו בגרמנית )באותיות
עבריות( לר״ע בלשון נוכח )״דיינע״( ,בה נהגו לפנות למקורבים.
*6שם.
7ר׳ שמעון אפנשטיין ,״ישורון״ ,שם ,עמ׳ .277
£ 211 *1111210^112, 151:36111 8ח111111ת831־61ד־־11161נ1נ16 3680111116586 (161• 1131ם
521.
•
1ג
•נ!
1886,
נדפס > גם ב : :־361 1111(163116111161ז. 15־61• 01ת1)1נ831
•ס 1 3. *1• 1923 (5684),־^111ת3־06831111116116 <11£836126, ?1
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
9
ב״ה
מ י יגבול ומי יערוך שמחת היום הזה,
ו מ ה יקר הוא מפנינים ומזהב טוב,
ר נ ה ותודה לד׳ ימלל כל פה !
י ה אשר הגיעתנו טובך לרוב
אב הרחמן ת ח ז ק ותאמץ
נא:
ובטובך הגדול תשפיע עד אין קץ,
ר ב ברכות יחולו על ראש מ ו ר י נ ו ו ר ב י נ ו !
בצל כנפיך ת ח ס ה א ד ו נ י נ ו י
יגון ואנחה אל ישכון באהלו— .
נחנו זכינו להנות מזיו אוריך ו
ומהודך נ ת ת ה עלינו ברוב טובך,
רעית אותנו על יבלי מ י ם ח י י ם !
באשישות שמחתנו ופריך מ ת ו ק לחיכים
יפה מ ע מ ת מאוד עם שעשועי חכמתיך
ירצה נא תודתינו ומנחתינו לפניך
עדיך הובאת ז א ת התשורה
ק ח נא השי אשר נובל לך היום
בנפש חפצה חזה ולא אל ה מ נ ח ה !
נחנו תלמידיו ה ק ט נ י ם יורינו לאורך ימים ושנים !
פה
א ל ט א נ א יום ב י ״ ת
כה
ט י ״ ת כסליו ת ק צ ט י ״ ת
לפ״ק
זעירא ד ת ל מ י ד ך הק׳ שמעי׳ ה ל ו י
ו ת ל מ י ד ו ד.ק׳ א ל י ק ו ם ג ע ט ש ל י ק
הק׳ א ל ע ן ר כ״ץ
הק׳ ע ז ר י א ל ג ל י א ס י
הק׳ נ ת ן בן ר׳ מ ר ד כ י א ו ל מ ן
ב
ב״ה
א ל ט א נ א יום ב׳ כ ״ ה ל מ ב ״ י ת ר י ״ א ל פ ״ ק
ינטה
קרת
כ נ ה ר ש ל ם אל
כ ב ו ד ידידי,
גבר
ה ו ק ם על,
ל י ש ב על
כסא
מרומי
ב ק ה ל ה מ פ ו א ר ה ,ולו יד ושם ל נ ה ל ע ד ת ו ב כ ב ו ד ועוז ,ה״ה ה ר ב ה מ פ ו ר ס ם
מ״ה
עזריאל
לתהלה
אייןענשטאדט
י ״ נז.
ע
הילדעםהיימער
נרו
יאיר
לעד
אב״ד
ור״מ
דק״ק
א
9נוסח השיר מצוי בכתב יד ,וכפי הנראה מתוכנו צורף למתנה אשר ניתנה לרי״ע .לא
ידוע לי לכבוד איזה מאורע חובר השיר.
10בצעירותו נהג ר״ע לחתום בשם זה ,שם משפחתו של אביו ,ר׳ ליב .כאשר העתיק
אביו אתי מקום מושבו לקהילת הלברשטאט ,קראוהו בני קהילה זו :הילדםהיימר ,דהיינו
הבא מהילדסהיים .בעקבות זה קיבל ר״ע שם זה כשם משפחה.
11יגן עליה אלקים.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה נ ה ט ר ם ב א ו א ל י ד ב ר י מעלתו ,כ ב ר נ ת ב ש ר ת י מ כ ב ו ד גיסו ידידי ר׳ אלי׳
ג״י
מונק
2ו
א ת א ש ר ח ב ל י ם נפלו לו בנעימים ל ה ת ב ר ר ע ל כ ס א ה ר ב נ ו ת ,א ש ר
זה ימים כ ב י ר י ם י ש ב ו עליו גדולים אנשי השם .ו נ ת ן ש מ ח ה ב ל ב י ב ה ו ד י ע לי
כי הלך א ה ר עצתי ליםע לשם טרם יבא להשתקע ,לראות ולהראות .וכי מצא
ש ם א ת ש א ה ב ה נ פ ש ו ל ו מ ד י ם ויראים ושלמים .ו ל ז ה א ב ר כ ה ו ב ב ר כ ת מ ז ל טוב.
יהי ד׳ ע מ ו ויעל מ ע ל ה מעלה ,יזכה להרביץ ת ו ר ה ולהפיץ מ י מעין ב י נ ת ו ה ח ו צ ה
ע ד ר י צאן קדשים .ו א ת עדתו י נ ה ל ע ל ד ר כ י ה ת ו ר ה ו ה י ר א ה ע ד ע מ ו ד
להשקות
הכהן ל א ו ר י ם ותומים .יישבע שובע ש מ ח ו ת ויזכה ל ר א ו ת ב נ י ם ו ב נ י ב נ י ם ע ו ס ק י ם
ב ת ו ר ה ו ב מ צ ו ת .וד׳ יצליח ד ר כ ו להגיעו למחוז ח פ צ ו ל ש מ ח ה ולשלם.
ב ע ת י ר ת נ פ ש ידידו
הקטן יוקב ב ל א א מ ״ ו מהו׳ א ה ר ן ע ט ט ל י נ ג ע ר דיל
ג
ב ״ ה א ל ט א נ א א ו ר ל י ו ם ו׳ ה׳ כסליו ת ר י ״ ד ל פ ״ ק
הנה ברך
ו ב ר ך לו
לקהתי
לידידי
אשיבנה
עמוד
הרה״ג
פאר
האמונה,
ה ה כ מ ה ה ו ל ך ת מ י ם ,ע ו ס ק ב ת ו ר ה יומם וליל ,כ ב ו ר מ ״ ה ע ן ר י א ל ה י ל ד ע ם ה י י מ ע ר
ור״מ דק״ק
אב״ד
שמהתי
להי .ו ע ל
א י י ז ע נ ש ט א ד ט יע״א נרו יאיר לעד.
ל ר א ו ת מ ש ו ר ו ת י ו א ש ר ק ב ל ת י ם ל נ כ ו ן שלומו
הברכות אשר
דראטטערדאם
נ״י
1:1
ה ק ר י ב לי
אודות
•אקריב ל מ ר נ״י
קישור
ובריאותו ת ״ ל וכה
שידוכי ב ת י תי׳ ע ם
וישבע
ת ש ו א ו ת הן
שובע
הרב
שמהות
כל
הימים .ה נ ה ז ה איזה ש ב ו ע ו ת ק ב ל ת י מ מ ע כ ״ ת נ״י ע ״ י גיסי הו״ה כ ״ ה ד ו ד ג״ש
4
יצ״ו '
בהאמבורג ספר שם
נ״י מ ט פ ל
משמעון ׳
ב ד ב ר מצו׳ זו
אודות
האלמנה של
ונתתי
כהיום
0י
לה תשורה קטנה.
פרייסישל׳
5
הנדפס
לשלוה דרך
למ״ד
האלבערשטאדט״
מהדש.
ואהרי
ששמעתי
ה מ ה ב ר זצ״ל ,ג ם
אנכי
שמר
אקריב
גיסו כ ״ ה אלי׳ מ ו נ ק נ ״ י ש נ י
״
למעכ״ת י.
ואתרי
ניכוי
ר״ט
הוצאותיו
12היה נשוי לאחותו של ר״ע .שימש כדיין בקהילת אלטונא ,ולמד ב״קלויז״ המקומי.
מספר שנים כיהן כרבה של הקהילה )ראה עליו :ר׳ יחזקאל דוקש ,חכמי אה״ו ,המבורג
תרס״ה ,עמי — .142—140ר״ע כיהן כאב״ד וכראש ישיבה בקהילת אייזנשטאט משנת
תרי״א ועד שנת תרכ״ט ,בה עבר לברלין.
13ר׳ יוסף איזקסון.
14המפואר והחשוב כבוד הרב דוד גולדשמיט ישמרהו צורו וקונו.
15חידושים על מסכת חולין ,מר׳ שמעון אופנהיים ,ששימש כדיין בקהילת פרםבורג ,נפטר
בשנת תרי״ב.
16למורה דין.
17רייכסטאלער )• (1161011513161פרוסיים.
18בקהילה זו חיו גיסיו של ר״ע ,בני משפהת הירש ,סוחרים גדולים ,שנודעו בצדקתם
וביראת שמים.
19מעלת כבוד תורתו.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ימחול
א״ח
למסור הנשאר מזה
2 0
להאלמנה
שתי׳ .ו מ ר נ״י עם
הנ״ל
הרבנית
אשתו
תי׳ ו ע ם זרעו ו כ ל ב נ י י ש י ב ת ו י ת ע נ ג ו ע ל ר ו ב שלם.
נפש
בעתירת
הד״ש
ידידו
כל
הימים
ה ק ט ן י ו ק כ ב ל א א מ ״ ו מהו׳ אהרן ע ט ט ל י נ ג ע ר ז״ל י
ד
א ל ט א ג א יום ג׳ י׳ סיון ת ר י ״ ד ל פ ״ ק
ב״ה
ינטה
מ״ה
כ נ ה ר ש ל ם אל
עזריאל
מכתב
כ ב ו ד ידידי
ה י ל ד ע ס ה י י מ ע ר נרו יאיר א ב ״ ד ד ק ״ ק
ידידי ג״י מיום מ״ו
הטהור
לעזרתם.
לקום
על
לחמול
וד׳
והמופלג
אייזענשטאדט
ל ס פ י ר ה ה ג י ע נ י לנכון,
כ י ד ו ר ש הוא לציון וכי ע נ י אחיגו
רהמנים,
הרב
המופלא
יהי׳
האומללים
בתורה
ובהכמה
יע״א.
בראותי
וערבה לנפשי
ה ״ י ״ בארץ ה ק ד ו ש ה ת ו ב ״ ב הרגיש
להעיר
בעזרו
העטופים
לבב
ברעב
אהינו
ובהוסר
כל.
ב״י
לבבו
רהמייפ
זה
ובזכות
בני
יסיר
ה ק ב ״ ה מ ה ם עול מ ל כ ו ת ל י ש ב ב מ נ ו ח ה ו ל ש ק ו ט ע ל ה ת ו ר ה ועל העבודה .ו ה נ ה
כ ב ר זה י ו ת ר מ ש נ ה נ כ ת ב לי מ י ק י ר א ח ד ) כ ע ת ש מ ו אינו נגד זכרוני( מ מ ד י נ ת
מעהרן,
כי
במדינת
ידידי
בתנאי
לבו
ע״פ
השתדלות
ג״י
נגיד
להעמיד
אחד
גבאים
מעיר
שיגבו
וויעןי־,
מעות
ארץ
ניתן
רשיון
ישראל
מהמלכות
לשם,
ולשלחו
ש ה ג ב א י ם ל א ילכו אל ה ב ע ל י ב ת י ם ל ג ב ו ת ר ק י ק ב ל ו מ מ י א ש ר י ד ב נ ו
להביא
משתדל
נדבתו.
ג״כ
וכאשר
בנדבות
שמעתי,
לארץ
הרב
הקדושה
אב״ד
תוב״ב.
ג״י
דק״ק
ולכן
טובה
פרעסבורג
מגמת
יע״א*־
ידידי
נ״י
ל ה ת א ה ד ע מ ו ע ל ד ב ר ה י ק ר ה ז ה כי ט ו ב י ם הישגים מן האחד .ועל ד ב ר ה ש ל ש י ם
20אשת חיל.
21בצד השני של הגליון כתב רי״ע :ליד הרה״ג מ״ה עזריאל הילדעסהיימער נרו יאיר
אב״ד דק״ק אייזענשטאדט יע״א.
22עוני אחינו השם ישמרם.
23המדובר בר׳ יצחק דייטש ,בנקאי חרדי בוינה ,מן הפעילים בסיוע לתושבי א״י )ראה
עליו :נ .מ .גלבר ,יצחק דייטש ,גבאי של יהודי אוסטריה בא״י ,קובץ ״ירושלים״
תשט״ו ,עמ׳ שז—שיח(.
24ר׳
אברהם שמואל בנימין סופר ,ה״כתב סופר״ .ר״ע ,שעמד עמו בקשרי ידידות
קרובים,
פעל גם בשיתוף אתו ,באיסוף כספים למען א״י .פעילותו זו של הכת״ס
צוינה ע״י ר״ע
בהלוויתו :״ושמענו מהרב הג׳ מו״ה עזריאל
בהספדו על הכת״ם
הילדעסהיים אשר בא מעיר בערלין לפ״ב ]פרסבורג[ לכבוד רבינו הג׳ ז״ל .וסיפר
מגודל הטורח אשר טרח רבינו לעניי אה״ק ,וכמה אלפים נתקבץ לצורכי כלל ישראל״
)ר׳ נפתלי סופר ,בראש ספרו בית אפרים .פרסבורג תרל״ב — .תודתי לרב י״מ סופר
שליט״א בירושלים ,שהפנה אותי למקור זה( — .בתזכיר משנת תרל״ג לשיפור המצב
הכלכלי והחנוכי בירושלים ,ציין ר״ע כי בהיותו באייזנשטאט ריכז בידו את מרבית
הכספים
שנשלחו לא״י,
והם
עלו
ב״המעין״ כרך ג )תשט״ז( עמ׳
לעשרות אלפים
.(55
44
www.daat.ac.il
)ראה מאמר אאמו״ר שליט״א
אתר דעת -מכללת הרצוג
זהובים ק ״ מ שנתקבצו ע״י ידידי ג״י ,אקבלם םה ע״פ חשבון מה שיעלו
הזהובים גגד פרייסישע טהאלער .ולכן ימחול לתגם לתלמידגו הב״ח כ׳ וואלף
ג ״ ש " ,ואגבי אקבל פה מחירם ,ממעות שיש לו לקבל מפה ,ואשלחם בל״ג
לארץ הקדושה .ומעכ״ת ג״י יתענג ע ל רוב שלם ויזכה לעלות לציון ברגגה ׳־.
0
בעתירת נפש ידידו
הקטן יוקב בלאאמ״ו מהו׳ אהרן עטטלינגער ז״ל
ד ״ ש להב״ת כ׳ וואלף ג״ש עם אמירת מז״ט אודות האה הנולד לו.
שמחתי לשמוע כי שוקד הוא על התורה ועל העבודה וכה לחי.
ה
ב״ה אלטאנא יום ד׳ י״ד כסליו תרכ״א לפ״ק
יפרח שלם ויפרה ישע לידידי הרה״ג מעוז ומגדול פאר הרבנים עמוד
האמוגה גודר גדר ועומד בפרץ ידיו רב לו בשמעתתא ובסברא כבוד מ״ה
עזריאל הילדעםהיימער ג״י הגאב״ד ור״מ דק״ק אייזעגשטאדט יע״א.
מכתב מעכ״ת ג״י קבלתי ׳ .-ועל דבר שאלתו אודות התרגגולים אשר זה
מקרוב באו שקורין אצלנו כהינעסישע היגער ,כבר זה איזה שגים שגשאלתי
עליהם ולא רציתי להתירם ,באשר שעוף אינו נאכל אלא במסורת כידוע ,והם
משונים בהרבה דברים מתרנגולים שאצלנו .ואח״כ שמעתי שגם שאר רבנים,
ובפרט הגאב״ד ג״י דק״ק ווירצבורג יע״אי־ ,-הורו כן .וזה איזה הדשים סיפר
לי הרב דק״ק האנוי נ״י ׳ -שהוא גיסה ,והיו קולטים מן האויר .אמגם אגי
7
9
25הבחור חמד כבוד וואלף גולדשמיט.
26בשולי האיגרת ציין ר״ע שהשיב תשובה מיידית ,וכי מסר 46פלורין לר״ו גולדשמיט.
27בארכיון של ר״ע מצוי קונטרס המכיל תשובות רבות של רבנים בענין הנדון באיגרת
שלפנינו .המדובר בתרנגולים הנקראים 3ת 0111־ 00011111אשר היו שונים בקול במראה
ובקומה .ובמראה הביצים שלהם — מן המקובל ,ולא היתד .מסורת עליהם .ר׳ נתן
אדלר הכהן ,ר ב ה של אנגליה מחבר נתינה לגר ,אליו פנו בעניז זה ,השיב בשנת
תרי״ח :״במדינתנו יש להם מסורת טהרה משנים קדמניות ,ושאלתי שוחטי עופות
במקומנו ואמרו לי שהמה כמו תרנגולים שלנו רק גדולים וכבדים מהם ולפנים באו
מחינא ועכשיו גתגדלו פה .גם שאלתי אנשים כשרים מארץ הודו ואמרו שאוכלים
אותם בלי פקפוק כלל .וכיון בארץ אשכנז אין להם עליהם מסורה לא לאיסור ולא
להיתר ,כי מחמת יקרן לא באי לשם ולא נהגו בו איסור״ .בהסתמך על עדות זו היו
רבנים שהתירו אכילת עופות אלו .נגד ההיתר יצא ר׳ שלמה קלוגר ,אב״ד קהילת
ברודי ,אשר פירסם ״קול קורא״ בענין זה .כן פנה ר׳ אהרן דוד דייטש ,אב״ד קהילת
יארמוט ומחבר שו״ת גורן דוד — הנזכר באיגרת — ,אל רבנים שונים בענין זה ,ואף
כתב פסק מפורט.
28ר׳ יצחק ד ב הלוי במברגר ,ר א ה :שו״ת יד הלוי ,ירושלים תשכ״ה ,יו״ד ,סי׳ לה—לט.
29ר׳ שמשון פלזנשטיין .רי״ד במברגר כ ת ב :״דאין כדור לנו שהרב בהגוי זללד״״ד.
התירם ,רק מסי השמיעה ידעינן כן״ )בשו״ת הנ״ל ,סי׳ לט(.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ס י ת י ו ל א מ צ א ת י כן .א ב ל ל א זה וזה ר א י /כי ה ע י ק ר ש צ ר י כ י ם מ ס ו ר ה ו ה י א
אין
וגם
לנו.
קשה
מסורה
למצוא
באשר
כראוי,
,
איגנו ר ג י ל י ם ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם מב״ע ״־
אצלנו,
ע ל זה ג״כ
גשאלתי
יארמוט
מהגאב״ד דק״ק
שמהמדינות
שיש לסמוך
יע״א
הרחוקות
שבאו
עליהם .וזה מ ק ר ו ב
במדיגתו
ד מ ר ידידי נ״י,
,1
כזה ׳.
והשבתי
ה ו נ ע ם לי ל ש מ ו ע כי הענין של ה ת ג ״ ך ־ י • ה ו ל ך וגדל ,ו ח פ ץ ד׳ בידו יצליח.
ה ת נ י ה ר ב דשווערין ג ״ י
גם
לתרגם
א׳
שמחות
בבנים ובני
מספרי
תנ״ך.
(;!:
ומר
כ ת ב לי ש ה ו א י ה י
ידידי
ג״י
יתענג
,
בתומכי הדבר ,ויקבל עליו
רוב
על
שלם
שובע
וישבע
בנים.
כברכת
הקטן
נפש
ידידו
יעקב יוקב
ומוקירו
ב ל א א מ ״ ו מהו׳
אהרן עמטלינגער
ז״ל
ו
א ל ט א נ א יום ו׳ י״א ת מ ו ז ת ר ל ״ א ל פ ״ ק
ב״ה
שלם
דעדת
הילדעסהיימער
י ש ר א ל יע״א.
מכתב
ואשר
וישע
רב
לידידי
הרה״ג
וכו׳
מ״ה
עזריאל
הגאב״ד
מעכ״ת
נ״י
עם
העתק
הבקשה
לקיסר
ב ק ש ידידי נ״י ד ע ת י — א כ ת ו ב ב ק צ ר ה .
רוסלאנד
העיקר הגזירה
יר״ה
קבלתי ״ .
אודות
חתיכת
30מבני עמנו.
31בקונטרס הנ״ל מצויה התשובה הנזכרת :״אודות וכו׳ שגם אני וכל הרבני אשכנז
ה־ראים והתמימים אין מתירין לשחוט התרנגולים הנ״ל וכר .ובל יחשוב כי בהיותינו
יושבים על חוף ימים יש לנו ידיעות ממדינות רחוקות שמהן הובא התרנגולין לא כן
הדבר כי לא שכיח נסיעה מהכא להתם ומהתם להכא מבני עמינו אשר על כן לא יצלח
למצא מסורה כהוגן שיש לסמוך עליה וגם לא אוכל להאמין שיש להם בלאנדאן מסורה
כזה״.
32המדובר בתרגום ההורה לגרמנית בצירוף פירוש .בראש מפעל זה עמדו ר״ע ור׳ זאב
וולף פיילכנפלד ,אב״ד קהילת פתן .בארכיונו של ר״ע מצוי התרגום והפירוש לפרשת
ראה .יתכן שהתוכנית לא יצאה לפועל עקב הוצ>;ת החומש ע״י ר׳ שמשון ב״ר רפאל
הירש )ראה דברי אאמו״ר שליט״א ,ב״המעיך כרך א )תשי״ג( ,עמ׳ .(65
33ר׳ משולם זלמן הכהן .מאוחר יותר לימד בבית המדרש לרבנים בברלין )וראה :שו״ת
ר׳׳ע ,יו״ד ,ס י ׳ :קעה ,רכו(.
34בשנת 1870שעה שעבר הצאר אלכסנדר השני במלכות פולין וראה את החסידים ארוכי
הפיאות והמלבושים ,ציווה להחמיר בפלכי פולין בקיום האיסור על מלבושי היהודים.
בעקבות
זה
הציעה מועצת
המלכות,
בדצמבר
,1870
למנות ועדה מיוחדת שתדון
באפשרויות ״לרופף את הקשר הציבורי של היהודים״ .הועדה ,שהורכבה מבאי־כח
מיניסטריונים שונים ,הוקמה בשנת ,1871ובראשה עמד סגן המניסטר לענייני פנים
לופאנוב — רוסטובסקי ,והיא נ ק ר א ה • :״ועדה לתקנת הווי היהודים״ .ר א ה :ש׳ דובנוב,
דברי ימי עם עולם ,חלק ט ,ת״א תשי״ח ,עמ׳ — .220ר״ע פעל רבות למען היהודים
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה פ י א ו ת ושינוי ה מ ל ב ו ש י ם ל פ ע נ ״ ד אי א פ ש ר ל ב ט ל כי ל א גזר ל ע ב ו ר על ה ד ת
ב ש ב י ל ל ע ק ו ר ז כ ר פולין .ועל כן גם ה ב ק ש ה אודות ה נ ת נ י ם ביד גוזזים
אלא
תהי׳
לפענ״ד
הועיל ,כי יאמרו המושלים לולא לא מ ר ד ו
ללא
הקיסר
בציווי
ל א ג ע ש ה ל ה ם כן .א ב ל ה ע י ק ר מ ה שהוא ב א מ ת גזירה גדולה ,הוא מ ה ש ר ו צ י ם
י פ ר ע ו ר א ש ן מ ה ש ה ו א איסור דאורייתא — ו כ ל ל בידגו ת פ ו ס מ ר ו ב ה
שהנשים
וכו׳ .ל כ ן ע י ק ר ה ב ק ש ה יהי׳ זה ש ל א ל ה כ ר י ח להנשים ל ע ב ו ר על הדת ,ו ב פ ר ט
שגם
את
ב מ ד י נ ו ת א ח ר ו ת ש ל הקיסר לא נגזרה גזירה זו על הנשים .ואולי יטה ד׳
ל ב ה ק י ס ר ל ט ו ב ל ב ט ל גזירה זו .גם ה ב ק ש ה אודות ה ר ב נ י ם ל פ ע ג ״ ד תהי׳
הועיל,
ללא
כי
גם
בזה
יאמרו
מה
רבני
נשתנו
מהון
מרבני
פולין
מחוז־
רוסלאנד.
הרגע
בזו
לי ר׳
הביא
5
אהרן כהן ׳"
הדעפעשטע
שי׳
:(0
למהר
תשובתי.
ו י ר א ה ידידי ג״י ש כ ב ר כ ת ב ת י .ו ב א מ ת ט ר ד ו ת י גדלו מאוד ,ו א ם כ י ה ד ב ר ה ז ה
גדול ה ע ר ך ,ע כ ״ ז ל א ח ש ב ת י שיהי׳ נחוץ כ ״ כ ל ח ש י ב מיד ביום א ח ר י ק ב ל ת י
האגרת
שהי׳ ביום ד׳ .כי גם אם יצלה להציל ה א ו מ ל ל י ם מידי עשו ע״י ציווי
ה מ ל כ ו ת ,ה ל א י א ר כ ו ה י מ י ם ל פ ה ו ת איזה ש ב ו ע ו ת עד יבא הציווי ה ז ה ע ד מ ק ו מ ו
כ ך כ ב ר נ ע ש ה מ ה שיעשה ל ח כ ר י ח ה מ ס ב ב י ם לקיים הגזירה.
ובתוך
זה מ ה ש נ ל פ ע נ ״ ד .אכן אם רוב ה ר ב נ י ם אשר ש ל ח ידידי נ״י א ל י ה ם ה ה ע ת ק
יסכימו
עמו ,אז
אבטל
ד ע ת י מ פ נ י ד ע ת ם ו א ס כ י ם עמהם.
כ״ד
הקטן
שמות
באגרת
הרבנים
אשר
ידידו הד״ש
י ע ק ב י ו ק ב ב ל א א מ ״ ו מהו׳ אהרן
כבר
נכתב
אליהם
ואשר
כתב
ע מ מ ל י נ ג ע ר ז״ל
ידידי
ג״י
שלוטה
— לא קבלתי.
ז ״
קול
בלב
מצאתנו
בכות
ק ר ו ע ו נ ש ב ר א נ ח נ ו מ ז כ י ר י ם בזה ה ש מ ו ע ה ל א ט ו ב ה ה נ ו ד ע ת כ ב ר כ י
הוד• ע ל הוד ,ש ב ר ע ל ש ב ר יחדיו יודבקו ו ב ל י ל יום א׳ ד י מ י ח נ ו כ ה
ברוסיה ,עד כי הם כינו אותו :״הקונסול היהודי ־רוסי״ .ראה מאמרי :קווים לדמותו
של רבי עזריאל הילדסהיימר ,״סיני״ כרך נד )תשכ״ד( ,עמ׳ פג .וראה ״סיני״ כרך סג
ותשכ״ח(,
עמ׳ קסא—ב.
35היה בנו של ר׳ יעקב כ״ץ ,אשר כיהן כדיין בקהילת אלטונא ,ולמד ב״קלויז״ המקומי.
אחר פטירת רי״ע מילא תקופה מסוימת את מקומו כרבה של הקהילה )ראה עליו:
ר״י דוקם ,שם ,עמ׳ — .152—150וראה :שו״ת ר״ע ,יו״ד ,סי׳ קס( .הבן ר׳ אהרן למד
בישיבתו של ר״ע באייזנשטאט )וראה בשו״ת הנ״ל ,או״ח ,סי׳ מה(.
36מברק.
37נדפס ב״נוגה הירח״ ,שנה ראשונה ,חוברת ג ,לבוב תרל״ב — .כתב עת זה הינו נדיר
ביותר.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבה נר התורה והיראה נפלה עטרת ראשנו אדוננו מורנו ורבנו רבן של כל
בני הגולה מו״ה יעקב יוקב ישראל ז״ל אב״ד דק״ק אלטונא אשר עמד בראש
בירושלים עה״ק תוב״ב ועליונים נצחו את
משמרתגו לבגין בתי מ ח ס ה
התהתוגים וכה מי יכול להגיד כח מעשיו לעמו גדולים כמעשי חייו גם אמ״ו
גזר אומר בענותו חנפלאה שלא להספידו בשום מקום על כן דומי׳ תהלה.
א:,
זכותו תגן עליגו כאשר כבר עמדה לגו להטות לב הרב המובהק חנגיד
המפורסם כש״ת מו״ה עקיבא לעהרען נ״י" בק״ק אמשטרדם להדרש לבקשתנו
לעמוד בראש פקודתנו אף כי רבים יחלו פני נדיב וכמה וכמה עסקים בעסק
הקודש גתוגים נתונים המה לו ובפרט עמדו זה רבות בשנים בראש פקידי
נאמר כלי עה״ק תוב״ב והשית״ב יוסיף לו כח ואומץ וכנשר יחדש געורים.
(:
ועתה כפינו פרושות לשמים ותפלתנו לאלקים חיים לעמוד לימיננו גם
מהיום והלאה כאשר הי׳ עם הנפשות הקדושים אשר עזבו אותנו לאנחות
והן תמלצגה בעדנו במליצה ישרה ויהי׳ נועם וכו׳.
בערלין והלבערשטאדט )צום העשירי יהפכהו ד׳ לששון ולשמחה( עש״ק
פרשה ויגש תרל״ב.
הק׳ עזריאל כלאא״מ מו׳ ליב גליא ז״ל המכוגה הילדעסהיימער
הק׳ גימפריר הירש בן לאאמו״ר אהרן געטטינגען פג״ל ז צ ״ ל
40
38על ״בתי מחסה״ והתפתחותם ,ר א ה :מרדכי אליאב ,אהבת ציון ואנשי דיו־״ד ,ת״א
תשל״א ,פרק עשירי .וראה שם על מקומו המרכזי של ר״ע בפעילות למען הקמת
הבתים ,וכהונתו כראש הועד )על פעילות רי״ע ור״ע למען א״י ראה בספר הנ״ל
במפתחות( .אחר פטירתו של רי״ע נ ב נ ה אחד הבנינים ב״בתי מחסה״ על שמו ,ונקרא
״בית יעקב״.
39עמד בראש פקידים ואמרכלים )ראה עליו בספר הנ״ל ,במפתחות(.
40היה גיסו של ר״ע ,וכן נשא לאשה את בתו .כיהן כחבר בועד המרכזי של ״בתי מחסה״
)על פעילות משפחת הירש למען א״י ,ראה בספר הנ״ל במפתחות(.
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמנואל
יונה
על טענת ״ולא אריח״ של הרב יעקב עטלינגר
נגד חידוש הקרבנות בזמן הזה
פרק
בחודש
קלישר
ת מ ו ז ת ר כ ״ ב כ ת ב ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ז״ל ת ש ו ב ה ל ר ב צבי ה י ר ש
ז״ל א ש ר ה צ י ע
המקדש
א
ע ל ידי
ב ס פ ר ו ״דרישת ציון״ י
בנין מ ז ב ח .
לחדש
בתשובתו דחה הרב
הקרבת
יעקב
קרבנות
את
עטלינגר
במקום
הנמוקים
ההלכתיים של הרב צבי הירש קלישר והביא כמה נמוקים לכך ״שאסור לבנות
ו ל ה ק ר י ב עליו ע ד ש י ב א לנו ע״פ נ ב י א ציווי ה ק ב ״ ה לזה״.
מזבח
בהמשך
עוד 15
דק״ק
ט״ז
ת ש ו ב ת ו אל ה ר ב צ ב י הירש ק ל י ש ר ה ע ת י ק ר י ״ ע מ ת ש ו ב ה ש כ ת ב
ש נ ה ל פ נ י כן,
ו ו א ר מ ס ־.
ב ש נ ת ת ר ״ ז אל ה ר ב י ע ק ב ק א פ ל ה ל ו י ב מ ב ר ג ר ,א ב ״ ד
זו,
בתשובה
בזמנה
שנדפסה
ציון
ב״שומר
הנאמן״
גליון
)י״ז ש ב ט ת ר ״ ז ( ה ב י א רי״ע ט ע נ ה נ ו ס פ ת נגד ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת בזמן הזה.
ל פ י ה מ ש נ ה ) מ ג י ל ה כח ,א( אין נוחגין ק ל ו ת ר א ש ב ב י ת ח כ נ ס ת ש ח ר ב ש נ א מ ר
והשימותי
)ויקרא כו ,לא(
את מקדשיכם
ק ד ו ש ת ן א ף כ ש ה ן שוממין.
הרמב״ם
מ ב י א ל י מ ו ד זה ל ע נ י ן ב י ת ה מ ק ד ש ש ה ר ב )הל׳ ב י ת ה ב ח י ר ה פ ר ק ו ,ה ל כ ה טן(.
רי״ע מ ו כ י ח ש ה ר מ ב ״ ם פ י ר ש כ ך ע״פ ה ״ ת ו ר ת כהגים״ ע ל ה פ ס ו ק ה נ ״ ל ש ע י ק ר
הלימוד
על
בית
ז:
כנסיות .
בתי
המשנה
כוונת
איסור
חוץ
מכ״מ
,לא א ר י ח
1ליק,
חמקדש
בהמשך
) ע ר י ו ת ח ,ו(
״ולא
אריח״:
כיון
שחרב
הפסוק
הזה
נאמר
״ולא
בריח
אריח
גיחוחכם״.
לפי
מ ק ר י ב י ן ק ר ב נ ו ת א ע פ ״ י שאין בית ,ו מ ס ב י ר ר י ״ ע ש ז א ת
״דאפילו
שקדושה
בריח
תרכ״ב .שם
ומדכתיב ״מקדשיכם״
לשון רבים ךרשיגן גם
תקריבו
ראשונה
במקום
קדשה
מקדש
לעתיד
אחר
לבוא
ואין
שיחרב
צריכין
דאין
בזה
מחיצות,
ניחוחכם׳״.
הספר
במהדורה ראשונה:
אמונה ישרה ,חלק שלישי :דרישת
ציון והכרת ארץ נושבת.
2
הרב יעקב קאפל הלוי במברגר השתתף באופן קבוע ב״שומר ציון הנאמן״ ועמד במו״מ
של הלכה עם הרב יעקב עטלינגר והרב יצחק דב הלוי במברגר ; כנראה לא הוציא
ספרים ,אבל השאיר בכ״י חבורים וקונטרסים רבים .בשנת תרע״ד הדפיס יעקב גינזבורג
באברויסק )רוסיה( רשימת כתבי־יד מעזבונו של ר׳ בן־ציון עטלינגר )בנו של רי״ע(
אשר הוצעו למכירה .ברשימה זו נרשמו יותר מעשרה חבורים מהרב קאפל הלוי
במברגר ,ביניהם גם על ס׳ קדשים ועניני הקרבנות )מם׳ .(80לא ידוע לי מה עלה
בגורלם של כתבי יד אלה.
3השוה הרב א״י קוק זצ׳׳ל ,משפט כהן ,סי׳ צו ,ס״ק א׳ וה׳ שגם הוא מפרש שעיקר
הלימוד לבית המקדש.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאן העלה הרב יעקב עטלינגר טענה חדשה שכנראה לא הובאה לסני כן
נגד הקרבת קרבנות בזמן הזה:
״דאפילו למ״ד דמקריבין אע״פ שאין בית דיליף כן מ׳והשימותי׳ ,מכ״מ אמר
הקב״ה ׳ולא אריח בריח ניחוחכם׳ וכיון דאמרינן בזבחים )דף מ״ו( לשם ששד,
דברים הזבח נזבח ובכללם לשם ריח ולשם ניחוח ,לא יכלו להקריב קרבנות לאחר
חרבן כיון שאי אפשר לשם ריח ולשם ניחוח ,ואם תאמר כיון שכן לענין מה אמרינן
מקריבין אע״פ שאין בית ,הרי לא יכלו להקריב משום ׳ולא אריח׳ ,יש לומר דיש
נפקותא לענין מה דאמרינן בזבחים )דף ק״ז( המעלה בזמן הזה ר״י אמר חייב
ר״ל אמר פטור וכז׳ ע״ש ,א״כ הייב המעלה בחוץ ,א״נ י״ל ד׳ולא אריח׳ הוא
דוקא כשביהמ״ק שמם ע״פ רצון הקב״ה ,לא כן כשצוד .הקב״ה לבנותו ועדיין ל א
נגמר ,אז מותר להקריב בלא בית כמו שהקריבו הרבה שנים בימי עזרא״.
בהמשך דבריו כתב רי״ע שרק לכתהילה אין להקריב קרבנות אם אין אפשרות
לשם ריח ולשם ניחוה ,אבל לדיעבד הקרבן כשר ,אך:
״לכתחלה אסור להקריב כיון דבפי׳ אמר הכתוב שלא יהיה לריח ניחוח ולסענ״ד
מזה הטעם לא הקריבו קרבנות אפילו התנאים דס״ל דקדושה ראשונה לע׳׳ל• ]ולכן
יש מזה ראי׳ נגד דעת הר״ח מפריש שהי׳ רוצה להקריב קרבנות בזה״ז[״ /
הלק זה מתשובת הרב יעקב עטלינגר אל הרבי צבי הירש קלישר נדפס
כאמור
הלוי
כבר
בשנת
במברגר .אך
ב״שומר
תר״ז
ציון
הנאמן״
כעבור פתות משנה נשמע
בתשובה
ערעור על
אל
הרב
טענת
יעקב
״ולא
ק׳
אריח״
כגימוק הלכתי גגד חידוש הקרבגות בזמן הזה.
בכתב
עת הנ״ל חוברת לו ,ר״ח כסלו תר״ח השיב הרב יעקב ק׳ הלוי
הג״ל להרב יעקב עטליגגר וכתב שאמנם ״הנה הסברא טובה היא״ ,אבל ״נראה
שהשמטת
ס,
המעתיק יש בדברי מעלתו ג״י״
ב ומכות יט ,א
הדעה
שקדושה
בעגין
ראשונה
אכילת
קדשה
שהרי יש
מעשר שגי
לשעתה
וקדשה
להקשות מגמרא
והקרבת
לעתיד
בכור
לבוא
זבהים
בזמן הזה
לפי
ופירש״י
דהא
מאן דאית לי׳ קדשה לעתיד לבוא ,אית לי׳ שמקריבין א ע ״ פ שאין בית ,וכן
4המשפט האחרון נמצא ב״שומר ציון הנאמן״ בתשובת רי״ע אל הרב יעקב ק׳ במברגר,
אבל אינו מופיע בתשובת רי״ע אל רצה״ק שנדפסה בשו״ת בנין ציון סי׳ א.
בסוף התשובה ב״בנין ציון״ כ ת ב רי״ע שהרב בנימין אויערבך כ ת ב לו שכאשר
העתיק את ספר אשכול ״מצא בהגהה פירוש המשנה דמגילה הנ״ל׳ כאשר כתבתי ושמחתי
מאוד שכוונתי לדעת הגאון ז״ל״ .הכוונה כנראה לדברי האשכול בהל׳ בית הכנסת
שהביא לא רק את התחלת הפסוק ״והשימותי את מקדשיכם״ המובא במשנה הנ״ל
אלא גם הסיום ״ולא אריח בריח ניחוחכם״ .ומכאן הוכחה שעיקר הלימוד על בית
המקדש החרב ,וגם שאפשר להקריב קרבנות בלי בית המקדש אבל זה יהיה בלי ריח
ניחוח ,וראה שם ב״נחל אשכול״ ס״ק יז ,ובהערות בסוף ההקדמה הוכחה של בעל
נחל אשכול נגד חידוש הקרבנות בזה״ז.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם התוספות
פירשו
״אשד .ל ר י ח נ י ח ו ח
שם
ו מ ש מ ע ד ק א י על בזמן הזה ,ואצל
לה׳״
במכות ותוספות
בכור
נאמר
) ב מ ד ב ר יט ,יז( .א ח ר י קושיא נ ו ס פ ת ע ״ פ
)ד״ה ד א ש ת ק ד (
ס ו כ ה מא ,א
במפורש
הריטב״א
סיים ה ר ב :
״הוא הדבר אשר דיברתי שהשמטת המעתיק יש בדברי מעלתו נ״י ,כי מעלתו נ״י
סברתו בפני עצמו החולקת על דברי המחברים הנזכרים ,אמנם המחברים האלו
ז״ל נראה דסביר׳ ל הו דהאי פסוק ׳והשימותי את מקדשיכם׳ הוי נמי מזבח בכלל,
והאי ׳ולא אריה׳ כו׳ ענין עומד בעצמו ,דהיינו כשיקריבו קרבן בשעת הפורענות
קודם החורבן ,לא יעלה לרצון לפני הקב״ה לבטל הגזרה״.
ל פ י ה ר ב י ע ק ב ק׳ ה ל ו י ב מ ב ר ג ר ישנן ח ו כ ח ו ת שרש״י ,ת ו ס פ ו ת ,ו ה ר י ט ב ״ א
הבינו
את
שהגביל
היא
״מקריבין
אע״פ
בית״
שאין
כפשוטו
כהרב
ולא
עטלינגר
יעקב
א ת הדין ה ז ה ל ז מ ן מיוחד .כמו כן טען ש ט ע נ ת הרי״ע ״ולא
במברגר שאפשר לתרץ את
ס ב ר ה חדשה .מ א י ד ך ה ו ד ה ה ר ב י״ק
אריח״
קושיתו
אם נ א מ ר ש ה ג מ ר א ד נ ה ע ל ת ק ו פ ת עזרא ש ה ת ה י ל ו ל ה ק ר י ב קודם בגין הבית.
באותו
מדברי
של
גליון
הראשונים
״שומר
ציון
אך
הקדים:
הג״ל,
הנאמן״
ענה
רי״ע
ותירץ
הקושיות
את
״ת^־אות חן אקריב להרב אב״ד דק״ק ווארמס נ״י שדנני לכף זכות לבל אתי׳ טועה
במד .שהחלטתי דאין מקריבין לכתחלד .בזה״ז משום דכתיב ׳ולא אריח בריח
ניחוחכם׳ מכח סוגיא דמכות )דף י״ט( דודאי צדק בזד .שלא אליבי׳ דכולי עלמא
כתבתי כן שהרי הר״ח מפריש שרצה להקריב ,ודאי לא ס״ל כן כאשר מטעם זה
השגתי עליו״.
כאן ה ו ד ה ר י ״ ע ש י ת כ ן ש ל א כל הראשונים ס ב ר ו ט ע נ ת ״ולא אריח״ .ב ו י כ ו ח
על
דברי
הן
רי״ע,
בחייו
אחרי
והן
לא
פטירתו,
המשפט
הובא
ואף
הנ״ל,
רי״ע ל א הןכירו כ א ש ר פ ר ס ם כ ע ב ו ר ח מ ש ע ש ר ה ש נ ה א ת גימוקיו גגד ח י ד ו ש
מ מ ן ה ז ה ב מ כ ת ב ו אל ה ר ב צ״ה ק ל י ש ר ו א ח ר כ ך
הקרבנות
)אלטוגה
ברמז
ת ר כ ״ ח ( סי׳ א.
ב״ערוך
״מה
בענין
להקריב
לנר״
שהקשה
)אלטונה
חכם
אחד״
תרט״ו(
מהגמרא
יט ,א
שם
)ד״ה
במכות
אפילו
על
בכור
שכתב
נמי(,
שאסור
מ מ ן ה ז ה מ ש ו ם ד כ ת י ב ״ולא אריח בריח גיחוחכם״ ,אך א ו ל י ה כ ו ו ג ה
לויכוח
עם
ב״ערוך
ל נ ר ״ י ב מ ו ת ה.
בספר
שיטתו
א מ ג ם הויכוח עם ה ר ב י ע ק ב ק׳ ה ל ו י
מכות
לי
ב ש ו ״ ת בנין ציון
במברגר נזכר
רב
ערוך
אחר,
שהרי
לנר על
רי״ע
מסכת
ציין
יבמות
שם
שהקושיה
באה
) א ל ט ו נ ה ת ר ״ י ( ו,
בעקבות
דבריו
ב ה ב י א רי״ע
את
ה נ ״ ל :״וכיון דר׳ יהושע ד ס ״ ל כן ק א מ ר ) ב ע ד י ו ת פ ״ ח ( מ ק ר י ב י ן א ע ״ פ
שאין בית ,ש פ י ר שייר ,ולא אריח׳ ד א פ י ל ו יקריבו ב מ ק ו ם מ ק ד ש א ח ר ש י ח ר ב ,
מה
ש מ ו ת ר ל ע ש ו ת כן ,מ כ ״ מ ,ל א א ר י ח ׳ ״ .
להלן
מסביר רי״ע:
״דבבית שני לא שרתה שכינה כדאמרינן יומא )דף כ״ב( ]כא ,ב[ ואף דאמרינן
במכילתא שלעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי וכן אמרינן שם ׳וד׳ בהיכל
51
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובת הרב יעקב עטלינגר ז״ל ב״שומר ציון הנאמן״ חוברת
לו ,ר״ח כ ס ל ו תר״ח .בתשובה קצרה זו הודה רי״ע שלא כל
הראשוני•
ראו בגזרת .״ולא
לחידוש
אריח
בריח
ניחוחכם״ מניעה
הקרבנות בזמן הזה.
תשאית ח; אקריב להרב א ל ד דקיק ייארמם כי׳ שלננ׳ לבן׳ ייני־/
לבל אר נטיעה כמה שהחלטת׳ דאין מקריב•; לנתחצה נ;רז משים יבחינ
ז
ילא אדיח ברית ניחחנס מכת סיי.יא דמנית ) י ף "ט( ׳״ולא• צדק נייה שלא
אליבי' דב״ע כתנת* נ :שהי• הר"ח מפריש שרצה להקרינ ודאי לא ס״ל נ; נאשר
מגיע ::זה השגת׳ עליי אגל מנית לעכ״ד נלא׳ה חביגיח דמכות חין םחירה
ל־כרי ששה קאמר שפיר איך ילין• מעשר חנפיר שאינו נזרז הו• אי קיר קדש
,
לעיל בנוי עצמו חצי איביר יזון מיתר נזה״ :להקריבו לחקר לפני ד' ואף
דלני/חלה אסור מצד שאיני לריח ניחח הרי ־•ה לא שייך לעני; חעשר ועיד יש
לחלק מ נ ו ר שאני חשאר קדשים דנהני יי׳ל דצו' הכתיב שלא ׳קלישל וחתילא
אין לרין להקריב אבל בכור יחרחל קדיש עראי׳ להקרנה עיבר נבל תאחר
כיאחרינ; ר״ה )דץ> די( אני/״ לא שמעני דכבלל ילא אריח •ש ג*נ שלא יקריבני
ילנ; גס מדברי התיספ פיכה )לף מ״א( שהביא ה י נ נ״׳ אין םתירה למרי
שהל דייקי שניר איך מחליט לבאי; מקיש האיר הח:רח מתיר שניו; שאם
הקריב בדיעבד נשר דריח ניתח איני רק לנתחלה כמי שני/בת• )חנתל ט״;(
א" :אצ; אכלי תלש משהאיר הלןזרח יאח״כ יקרי :אחד עיקר נהחשמ לצגיר
ילנ; אפילי כשאין סק־־ש לא היי להתיר עד שעת הקרנה יל־-ה תרצי בל שאי;
מ:נת בניי אין הקרבה אפילו בדיעבד וגס בלא זה אין סתירה צלנר• ס מ ר ׳
התיםפ׳ האנה שהקשו שכיר טין דתיישינן צמהרה יבנה ניהס״ק נמו כן •ש
לתיש שמא במהיה •נא נביא ייאמר להס שיקריבו שסר ינחו שהי׳ בבכי; בית
ש;׳ ינלאסרינ; נזבח־ס )דןי ס״נ( שלשה נכיא׳ס עלי ע ס ה ס קן הכילה יני'
,
יאחד שהעיד לה 0שמקריב ! אע״פ שאי; בית עי׳ש ןאס עיפ ע י א יקריט אז יש
,
ג״נ רית ניחת ונחו שנתנתי שס ) ס נ ת נ ט ; (.דלענין זה נאמר מקריבי; אע״פ
שאי; בית לנתתלה:
בסוף
התשובה מוסבר שכמו שיתכן שמהרה יבנה המקדש,
כך יתכן שמהרה יבוא נביא ויאמר ל ה ק ר י ב קרבנות.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קדשו׳ בין הרב בין אינו חרב ׳־ ,הרי ע״כ יש חילוק בין השראת שכינה אז ועתה…
אבל עכ״פ הקדושה שעל ידה נקדש המקדש מדכתיב ׳ועשו לי מקדש ושכנתי
בתוכם׳ היא בטלה בחורבן בית ראשון שמאז לא נתקיים עוד ׳ושכנתי בתוכם׳ ״.
ב״ערוך
כאן
אחר
המקדש
ב״בנין
לנר״
החורבן
כתב
ציון״
מוסבר שבאופן
אך
רק
מותר להקריב
עקרוני
אריח׳/
יש
מניעה
משום
״ולא
״דאפי׳
חקריבו
במקום
מקדש
אחר
במקום
קרבנות
ואילו
בתשובתו
שיחרב
כזה
דאין
א י פ ו ר הוץ״ ,אך ה כ ו ו נ ה כ נ ר א ה ל א ו ת ו דבר .ב״ערוך לנר״ ה נ ״ ל מ ו ס ב ר ש ב ב י ת
שני
שרתה
לא
בתוכם״.
ומאז
שכינה
מ ד ב ר י ו אלד ,יש
הרבן
להסיק
בית
שלפי
ראשון
דעתו
לא
אמנם
נתקיים
לא
עוד
היתד,
״ושכנתי
בבית
שכינה
שני ,א ב ל ה ק ל ל ה ש ל ״ולא אריח בריח נ י ח ו ח כ ם ״ ב ו ד א י ל א ח ל ה ע ל ה ק ר ב נ ו ת
ב ב י ת שני.
שהקריבו
לסיכום
את
יש לציין ש ר י ״ ע הזכיר
אריח״
ט ע נ ת ״ולא
מקומות:
בששה
ש ו מ ר ציון הנאמן ,ה ו ב ר ו ת ט״ז ול״ו ,ערוך ל נ ר י ב מ ו ת ו ,ב ,ע ר ו ך ל נ ר מ כ ו ת
יט ,א ,ת ש ו ב ת ר י ״ ע א ל ר צ ה ״ ק ו מ ש ם ל ש ו ״ ת בנין ציון סי׳ א.
אמנם
הנ״ל
כמה
הועלו
נמוקים
הידוש
נגד
העבודה
של הרב יעקב עטלינגר שונה מכל הטענות
החתם
בזמן
הלכתיות
עשיית
עבודת
בקיום
ב ג ד י כהונה,
אחרים
ספקות
על
הויכוח
הקרבנות
כהנים
הנובעים
חידוש
שאי
אפשר
לרבי
צבי הירש
גביית
מיוחסים,
מאי־ידיעה.
העבודה
להביא
בזמן
בזמן
לנקודה
הזה
לעומת
כגון
מחצית
השקל
עקרונית,
קרבנות
ק ל י ש ר ה ו ס י ף רי״ע
הטענות מקורן בספקות
ספקות
זה
העלתה
שהרי
שיעלו
אבל
ה א ח ר ו ת .ר ב י ע ק י ב א איגר,
ס ו פ ר ועוד ט ע נ ו נ ג ד הידוש העבודה ,א ב ל ר ו ב
הזה,
הזה,
הטענה
ש ג ז ר ת ״לא
על
מכל
טענה
רי״ע
לרצון,
מקום
אריח״
ישראל
של
טען
לריח
המובח,
רי״ע
שקיימת
ניחוח.
קיימת
ועוד
את
גזרה
בתשובתו
בזמגינו
כמו
בזמן ה ח ו ר ב ן ״וגם אין ל ח ל ק בין זמן ה ח ר ב ן ל ז מ ן הזה ,דמאין ל נ ו ל ו מ ר ש ע ת ה
יהי׳ ל ר י ח ניחוח ,ה ל א כל ד ו ר שאין ב י ה מ ״ ק נ ב נ ה בימיו כ א י ל ו נ ה ר ב בימיו״.
תשובות הרב צ״ה קלישר לטענת ״ולא אריח״
בשנת
לציון׳/
ת ר כ ״ ו ה ו פ י ע ה מ ה ד ו ר ה ה ד ש ה ש ל ס׳ ״ ד ר י ש ת
הוספות
בהצעותיו
רצ״ה
ל״דרישת
ציון״
ודברי משא ומתן עם
ציון״
חכמי
0
ע ם ״ראשון
הדור
אשר
דנו
ש ל ר ב י צ ״ ה קלישר .ב פ ר ק ״ ה ו ס פ ו ת ל מ א מ ר קדישין״ ס ע י ף א ע נ ה
קלישר
ל״הגאון
הגדול
האב״ד
דק״ק
אלטונא״
וכתב
בין
השאר:
״וכן מה שכתב הגאון מאלטונא מן קרא ד׳ולא אריח׳ שאינו לרצון ,אין זה שלא
ארצה להריח לעולם ,רק בדור שהיו אדוקים בע״א ובשאר עבירות גדולות ,אז
5מדרש ההלים יא ,ד ,מובא גם בפי׳ רבנו בהיי ויקרא כו ,לא .וראה מדרש רבה
בהעלותד )טו ,ז(.
6טהארן ,תרכ״ו .במהדורה זו שם הספר :ספר דרישת ציון לחברת ארץ נושבת .במהדורות
הבאות שב הספר ג ם :ספר דרישת ציון להברת ישוב ארץ ישראל ,או ס ת ם :דרישת
ציון.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא אריח כמו שאמר ׳חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי׳ ,ואטו בזה״ז לא יהיו חדשים
ומועדים .וכן מ״ש ׳גם כי תרבו תפלה אינני שומע׳ ,אטו לנצח חלילה לא ישמע
תפלה ,הלא בכל יום אנו אומרים כי אתה שומע חפלה כר .וכן מיש ׳לא אוכל
און ועצרה׳ ,׳ידיכם דמים מלאו׳ ,לא חייו לנצח יטור וישנא ,רק על דור עקש
ופתלתול ההוא עע״ז ושופכי דמים אמר בל זה ,אבל בזמן אחר כישנו צדיקים
בלי עון גדול כזה ,ודא• יריח ריח ניחוח כשיהיה מציאות להקריב ,וכן היה כוונת
הגאון שמצא כתוב שבעת אשר אמר ׳והשימותי מקדשיכם׳ עוד לא זזה הקדושה,
רק אז היה שלא לרצון ה״ב .וכן מצינו במדרש בימי ר׳ יהושע רצו לבנות המקדש
לקיים עבודה אחר החורבן ,וכן רבינו היים מפאריז רצה להקריב ולא חש לכל
הנ״ל ,ואז בלי ספק היה קצת חפשית לעשות שם כל איש כחפץ לבו ואח״כ חזרו
הישמעאלים ונטלו הרשיון עד היום הזה ,אכן כשיסובב הרשיון והיכולת בידנו,
בודאי יהיה מוטל עלינו מצות קרבן יותר משאר מצות ,שעל העבודה העולם
עומד .יהי רצון שנזכה לזה במהרה בימינו אמן״.
לפי הרב צייה קלישר אין מקום לטענת ״ולא אריח״ מ מ ן הזה :א /הגזרה
היתד ,רק נגד דור של עובדי ע״ז ועברות חמורות אחרות .ב׳ ,גם אחרי חורבן
בית שגי ניסו לחדש את העבודה וכן נסה רבינו חיים מפריז )כמבואר בספר
״כפתור ופרח״ פרק ו׳(.
שלוש שגים אחרי הופעת המהדורה החדשה של ס׳ דרישת ציון ,בה עגה
הרב
צ״ה
קלישר
בזמן
הזה,
הופיע
לטענותיו
בשנת
של
תרכ״ח
חרב
ס׳
יעקב
שו״ת
עטלינגר
בנין
נגד
מאת
ציון
חידוש
הקרבגות
רי״ע.
א׳
בסי׳
פרסם את תשובתו להרב צ״ה קלישר משנת תרכ״ב ,בלי להתיחס כלל לתשובתו
הרב קלישר על טענות הרי״ע,
של
אילץ
שנדפסה
בשנת
תרכ״ו.
כנראה
דבר זה
א ה רצה״ק לענות ביתר אריכות ואף ביתר תקיפות על טענות הרי״ע.
עוד באותה שנה תרכ״ח פרסם רצה״ק את הקונטרס ״שלום ירושלים — הוספות
הדשות
לספר דרישת
ציון״
עם
קונטרס
״שיבת
ציון״
אשר תוכנו
״תשובה
על דברת הגאון אב״ד אלטונא בספרו בנין ציון סי׳ א׳ נגד דרך הקודש אשר
בספרי דרישת
העליתי
ציון
בדבר
הקרבנות…
וכבר
הסכימו
לדרכינו
הגאון
רשכבה״ג רבינו עקיבא וצ״ל אשר שאל מחתנו אם יש לשאול משרי ירושלים
להקריב
7
וכן חתגו הגאון רשבח״ג בחתם סופר הסכים כן ,וכן הקדמון רביגו
7גם ב״דרישת ציון״ ,מאמר עבודה ,סעיף א ושם מאמר קדישין ,סעיף א טען רצת״ק
שרבי עקיבא איגר הסכים עם הצעתו ,וכן בקונטרס אחרון עבודת המקדש לרצ״ה חיות
סוף פרק ב ,אבל רבים חולקים על זה .הגרעק״א התחיל א ת תשובתו לרצה״ק במלים
ברורות :״ובגוף הענין איני מסכים״ ,וראה ״עבודה תמה״ להרב חיים נטנזון ,שער ד
יחוםי כהונה ,חלק ב ,דף מא ,א שהתרעם בצורה חריפה על טענה זו של רצה״ק .גם
הגאון הרב דוד פרידמן בשו״ת שאילת דוד חלק א )פיעטרקוב תרע״ג( קונטרס דרישת
ציון וירושלים ,מאמר רביעי ,סובר שהגרעק״א לא הסכים וכן מפקפק הרב י״מ
טוקצינסקי ,עיר הקדש והמקדש )ירושלים תש״ל( ,חלק המישי ,פרק ג עמ׳ כח.
רצה״ק הסתמך כנראה על המכתב השלישי והאחרון של הגרעק״א אל רצה״ק בענין
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הונטרם שיבת ציו*
ן ך ן י א היטיבה עיי דב־ת הגאון אב״ד אלטיגא בספרו כ;י עיון סי׳ א׳ נגד
_ דרך הקודש איטי העליתי בספר• דרייטה ציון בדבר הקרבנות אש
יביא עם דודים איט־ ׳סבב בעל המסבות ית״ש לתת ריטות לעסוק בקודש
על הר הגיה בית מקדשי;,־ השמש בעו״ד ,.ו בבר הסכימו לדרכי,:׳ הגאון
רשיבה׳׳ג יב׳; עקיבא זצ׳יל אשי־ יטאל מה תנו אם ״ט לשאול משרי ירושלים
להקריב ,ובן התנו ד,״.אין ייטבה״ג ב ד! תש שופר השבים בן ,ובן הקדמון
רביגו ה״ש משא־יז,ובעל ש׳ בשתי־ ושדד,,וה:און בעל בשור .תד־־יש,והגאון
שאגת איי־ שנסמך על דבר• ה־־ושלמי שגאמגיש המד .לנו,והגאיץ אבד׳׳ק
נרידץ .והגאון ראשון לציוץ מי־ושליש ומק״טטא .והגאון מהר׳צ היות
זזג׳׳ל ושא־י גאיגיש ,והיא לבדו יצא לידון בדב־ ההדש עי׳י דיוק קל מן
ולא אריה ב־יה נ־,וה*,.נב־־ ׳טאין ריה ספק בזה,ותבתב_ זאת לדור אהרון
אש־ י;בו בע׳׳ה ב־עדן הקב״ה רשיון מהמלביות:
השבתי ? ־־.גאון ג״י במכתב״ ונש הצגתי בספרי דרישת ציון ודאל׳יצ
221ך
טעמו וטע:״ ,בראוי לדורש א;־־ י־אי,יתבויר.־ת ית;ו עדיהן ויצדקו;
,
4
׳ו
רז•:׳טיבה על דברת תשו׳ בני ציון
מן־אי׳טיין
נפלאתי על גאון ,וצדיק כמותו ,איך לא יבטל דעתי נגד
בל הגאונים שהזברת׳ מעבר ל ד ף ,ועל צבאש עוד ראש
המשכיר לבל בני הגולה רבינו הבית יושף שבתב להדי׳ בזה הלשון
אולי יותז ל ג ו ר ש ו ת ל ה ק ר י ב בשוף פ״ג מ״ה בהב׳׳ה ה״ב דיה ,׳ת;אי,
ומי לגו גדיל מן הירושלמי ,והגאון תי׳׳ם פ״ה דמעשר שני •טבתוב להדי'
בעיר שישלטו אומות עלינו ובנה המקדש נט־ש בוא דוד עיי״יט ולא :דעתו
ששי־ש בדבריו שם דרק משיה ב״י ומשיה בן דוד יבנו המקדש ואה׳• נ
יקרינו ,והוא דעת עצמו יהירי :
ייייי-י*•*^ *-.ייי•
! ^{
2
׳-
ריי^ דידיר״יי י״רז^יר*
< ^
ו
—1
,
׳-׳״ !1ו
א
( ל ו ל ראי׳ ה־אשונה שהבאתי)מעדיות פ״ה(מן הלבה למ״מ יטא*ן אל״
^ י בא לרד,ק ולקרב,דלמה הוצרך הלמ׳ימ הלא כשיבוא אל*׳ יודע
מה לעשיר ,.אש לא ללהיז בשיה -רשות להקריב- ,יעיז ב׳ ה ג ג ״ ,על
שכתבתי
עמוד ראשון של ק ו נ ט ר ס שיבת >:יון בספר שלום ירושלים מ א ת הרב צבי הירש
קלישר ,ט ה א ר ן תרכ״ח נגד דברי הרב יעקב עטלינגר בשו״ת בנין ציון )כצ״ל!(
א ל ט ו נ ה תרכ״ח ,סי׳ א.
שים לב לשורה ל שרבי עקיבא איגר שאל מ ח ת נ ו א ם יש לשאול משרי
ירושלים — וראה על פ ס ק ה זו
בהערה 7במאמר.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים מפאריז ,ובעל ס׳ כפתור ופרה ,…והוא לבדו יצא לידון בדבר
ע׳׳י דיוק קל מן ,ולא אריח בריח ניחוח׳ ,ונברר שאין ריח ספק בזח״.
החדש
בתחילת הקונטרס כתב הרב צ״ח קלישר :״מראשית נפלאתי על גאון
וצדיק כמותו ,איך לא יבטל דעתו נגד כל הגאונים שהזכרתי מעבר לדף.
רצה״ק הזר בקונטרס זה ודחה טענת רי״ע ,ואף דן שנית בפירוש רי״ע על
דברי הרמב״ן ,דברים יב ,ה ״לשכנו תדרשו — שתלכו לו מארץ מרהקים
ותשאלו אנה בית ה׳ …ובספרי תדרשו דרוש על פי הנביא ,יכול תמתין עד
שיאמר לך נביא ,ת״ל לשכנו תדרשו ובאת שמה ,דרוש ומצא ואהר כך יאמר
לד נביא״ .רצה״ק קלישר ראה בדברי הספרי והרמב״ן הוכחה לשיטתו ,ואילו
רי״ע ענה לו בשעתו שכוונת הספרי ״שלא נמתין על נביא לעדות לירושלים
ולבקש מקום המקדש כמו שעשה דוד ,עם כל זה אסור להקריב אלא על פי
נ ב י א ״ .כבר ב״ראשון לציון״ סעיף א במהדורה השניה של ס׳ דרישת ציון
כתב הרב קלישר שהגאון מאלטונה בפירושו הנ״ל ״הוצרך להודות שנכין
ישיבת עבודת אדמת קודש …על כל פגים הודה שמצות עליה וישיבה היא
מצוד .רבה מן לשכנו תדרשו״ ,גם בקונטרס שיבת ציון המשיך הרב קלישר
וכתב ביתר תקיפות :״ולכן גם בזה יש להפליא על הגנ״י למה לא ישנס
מתניו לעמוד בפרץ הזה לפעול פעולת ישיבה באה״ק ע ״ י קניית שדות וכרמים
8
זה מיום ־ב אייר תקצ״ז עם תשובת החתם סופר שענה לחותנו הגרעק״א על הצעתו
לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב קרבנית )ראה גם שו״ת חת״ם יו״ד סי׳ רלו(,
אבל
במכתב הזד .מבואר שהגרעק״א נשאר
בספקותיו בענין בגדי כהונה
בתכלת
וארגמן .מערת הבקשה אל החת״ם בענין שרי ירושלים היחד .כנראה לברר אם יש צד
מעשי לשאלה ,וכן העלה הרב משה נחום שפירא ב״הר הקודש״ עמ׳ קפב־ג.
אגב ,יש להעיר שרצה״ק הביא ב״מאמר קדישין״ את תוכן המכתב שקיבל מהגרעק״א
בזה״ל :״אודיע שאתמול השגתי תשובה מכבוד חתני ; ־.גנ״י .וכתב בזה הלשון מה
5
שכתב מו״ה לבקש משרי ירושלים ,ליתן רשות להקריב הוא קפדן גדול על אתר דא
לבל יקרב שם מי שאינו מאומת ישמעאלים וכו׳ ״ .לעומת זה כתב רצה״ק בריש
קונטרס שיבת ציון הנ״ל בזה״ל :״וכבר הסכימו לדרכינו הגאון רשבה״ג רבינו עקיבא
זצ״ל אשר שאל מחתנו אב יש לשאול משרי ירושלים להקריב״ — י וההבדל בולט לעין
ומדברי רצה״ק אלה משמע שהגרעק״א רק שאל את חתנו אפ לפי דעתו יש לשאול.
מאידך גיסא יש לציין שהרב דוד אלקםנדר מליסא שדחה את הצעות רצה״ק לחידוש
הקרבנות ,מודה בהקדמתו למגדל דוד )וורשא תרל״ד (.שרבי עקיבא איגד זצ״ל היה
״שואל ומבקש להשיג רשיון מאת מלכי צדק מלך ירושלים ליתן חרות לנו להקריב
קרבנות״.
8לפי רי״ע כוונת הספרי והרמב״ן שאנו מחויבים לעלות לירושלים ולבקש את מקום
המקדש ,בלי לחכות לנביא ,אבל הקרבת הקרבנות תהיה רק ע״פ נביא .בתשובתו
דוהה רצה״ק את דעת רי״ע שהרמב״ן הולך כאן לשיטתו שחושב ישיבת ארץ ישראל
במנין המצות ואינו מודה לרי״ע שאכן הפריז קצת בהביאו הוכהה מדברי הספרי
והרמב״ן לתוכניתו לחידוש הקרבנות.
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולזכות
קיום
מצות
התלויות
בארץ,
וידוע
שהוא
אשכול
שהכל
תלויין
בו
9
וישמעו לקולו ,ויזכה לזכות אחרים עמו ,להקדיש קודש״ )שם ,סעיף ב ( .
בסעיף ד של קונטרס ״שיבת ציון״ ענה רצה״ק באריכות על טענת ״ולא
אריח״:
,,כבר כתבת־ לו להפליא שמן דיוק קל ממשנה דמגילה עפ״י פירוש שלו רצה
לבנות דיוק לסתור בנין חזק וקדוש אשר הי׳ לאבן יקרת מכל גדולי עולם שהבאתי
ימן הירושלמי …ויתן דין חדש בתורתנו הקדושה אשר גם נביא אין רשאי לחדש
מעתה לעקור שום דבר מתרי״ג מצות …וחלילה ינתן יד לפושעים האומרים כעת
אין רצון בעבודת קרבן ,ובעו״ה מעבירים כל תפלת מוסף של קרבן ,והגם שרחוק
זה מדעתו הגדולה ,אשר יחכה על ביאת הגואל כל יום ,והרשעים הללו כופרין
הכל ,מ׳־מ יהיו להם ח״ו קצת תואנה …ועל כרחד מה שאמר ׳לא אריח׳ היינו
ממילא לא אריח כשיהי׳ שומם ,ועוד שלא יה־׳ לי לריח ניחוח כאשר ידיכם דמים
מלאו ורוחבם לע״ז כמו שה־׳ אז בעת החורבן ע״ז וש״ד״.
בהמשך דבריו הביא רצה״ק הוכהות שבנין בית המקדש לפני מלכות בית
דוד והדגיש שאין שום הוכהה שחז״ל ראו ב״ולא אריח בריח ניהוהכם״ איסור על
הקרבת
קרבנות
אחרי
הורבן
בית המקדש.
בסוף סי׳ ח מסביר רצה״ק את דברי הפסוק הנ״ל:
״ועוד אני אומר שלשין אריח הוא מה שנרצה לו ית׳ לכפר על עון המקריב,
כמו שרצינו אצל נח ׳וירח ד׳ את ריח הניחוח׳ וזה ידוע לכל שלא שייך אצלו
ית׳ שהריח את הריח ,רק הכונה שהיא לרצון לו לכפר על בני עולם ע״י התקרבות
של נח ,וכאן אמר שלא אריח ,שלא אהי׳ נרצה לכפר ולהתקרב עמכם בדור עע״ז
ושפיכת דמים ,אבל לא שיהיה ה״ו אזהרה מלהקריב ולעקור שום מצור .מן התורה,
לשתקע הדבר מלומר כן עבור ריח קושי׳ קלה אשר כמוץ תדפנו הרוח לחלוק על
כל הגדולים שהבאתי ועל הירושלמי ועל המדרש שרצה ר׳ יהושע לבנות ביהמ״ק
,0
ולא המתין על נביא וכ״פ בשל״ה ה ק ד ו ש ״ .
9טענה זו של רצה״ה מוכיהה שרי״ע הסתייג מחלק מתוכניותיו של רצה״ק לעידוד
ההתישבות בא״י ,ראה מרדכי אליאב ,אהבת ציון ואנשי הו״ד )ירושלים תשל״א(,
עמ׳ .63אד אינני יודע את המקור לדברי אליאב ש ם :״פעולתו ןשל הרי״ע[ למען
יישוב ארץ־ישראל יצרה קשרי־ידידות לבביים ביני לרצ״ה קאלישר״ .דברי רצה״ק
המובאים למעלה אינם הוכחה לכר!
10הכונה לדברי השל״ה ,חלק א ,בית דוד )דף יז ,ב — יח ,א( ,המובאים ע״י רצה״ק
ב״ראשון לציון״ ,סעיף ד ,אבל הוכחה זו קצת תמוהה :השל״ה רואה אפשרות של
כיבוש כל ארץ ישראל כולל ארץ קיני ,קניזי וקדמוני וגם הקרבת קרבנות לפני משיח
בן דוד ,אך מוסיף ״ואפשר שזה יהיה בזמן משיח בן יוסף״ ,וכן שוב ״דכל זה מדבר
בזמן משיח בן יוסף״ .כעין שיטת השל״ה מובא בדברי המדרש ,ראה ס׳ ״המקדש
וקדשיו״ לרב משה שלמה קלירם )ירושלים תש״ל( עמ׳ רמז־ח .גם ההוכחה מפירוש
]המיוחס ל[הרמב״ן ,שיר השירים ח ,ב המובא ע״י רצה״ק ב״דרישת ציון״ מאמר
57
www.daat.ac.il
)
אתר דעת -מכללת הרצוג
בסיום הקונטרס כתב הרב צ״ה קלישר דברי התנצלות המעידים על טוהר
כוונותיו :״ובטרם אשים קנצי למילין ,אבקש מטו מן הגאון הגדול מהרי״ע
ג״י אולי יצא מפי עטי דבר נגד כבודו הרמה ,בל יאשימגי ,כי בהגיגי תבער
אש שלהבת י׳ אל הבת הקודש ,ואהכה כי הגאון ג״י בעצם צדקו ועגותו
יצדיקגו עם רעי הזקן שקנה הרבה הכמה וחסידות מוהר״א ג״י !הרב אליהו
גוטמכר[ ,ויאמר כמו שמצינו חזרו בית הלל להורות כבית שמאי ,וכן להיפוך,
וזאת תהלתו סלה״.
אל הקונטרס הזה צורף ״מכתב מאליהו״ מאחד מגדולי הדור הרב אליהו
גוטמכר זצ״ל אב״ד דק״ק גרידץ ,אשר גם הוא דחה את נמוקי הרב עטליגגר
מ״ולא אריח״ והסביר שהקללות שבתוכחה נאמרו רק לאנשי הדור שהיו
שם לפני החרבן ״לאותן שנתמלאה הסאה ,שיאכלו בשר בניחם וכי יש כזאת
הלילה תמיד ,רק רובי דרובא לאותו הדור וכפי שנמצא באיכות דירמי/
ומופת ע״ז שלא בא קללח דגלות עד פסוק ל״ג אחר ולא אריח ,ומקודם הגלות
שהיו יכולין להקריב בהר הבית כשיבוטל הבגין שהי׳ מותר להקריב אף
שאין בית ,בכל זאת לא יםגה הש״י להתרצה ולהגיהם על אדמתם רק אמר
אח״כ ,ואתכם אורה׳, ,והיתה ארצכם שממח׳ …אבל חלילה שהקללות שקודם
פסוק ל״ב ול״ג נאמרו לכל חדורות״״.
הרב קלישר כתב את קוגטרס ״שיבת ציון״ מיד אחרי הופעת שו״ת בנין
ציון בשנת תרכ״ח ,אבל גם על קונטרס זה לא השיב הרב יעקב עטליגגר.
שתיקתו של רי״ע על השגותיו חשוגות של רצח״ק על פסק דיגו גגד חידוש
הקרבנות מ מ ן הזה ,נבעה ,אולי ,מרצונו של רי״ע למנוע את הרושם כאילו
יש מקום לבירור נוסף בשאלה זו ,ואולי נפגע רי״ע מהנימה הפולמוסית
שבדברי רצה״ק שאף האשים אותו שלא עושה מספיק עבור ארץ ישראל ואינו
משתתף בתוכניותיו של הרב קלישר לחידוש ההתישבות בארץ ישראל.
ראשון סעיף ב׳ איננה הוכהה ,שהרי גם שם מדובר במפורש במשיח בן יוסף ,ראה
ב״מגדל דוד״ להרב דוד אלקסנדר מליסא ,קונטרס ג׳ ס״ק ז )עמ׳ ,(88וב״המקדש
וקדש־ו״ עמ׳ רנד־ו.
11הרב אליהו גוטמכר זצ״ל הצטרף לרצה״ק בדחיית טענת ״ולא אריח״ ונמוקים אחרים
של רי״ע נגד חידוש הקרבגות ,אבל אין להסיק מכאן שרא״ג הסכים עם הצעת רצה״ק
לחידוש הקרבנות .ב״דרישת ציון״ מאמר קדישין השיב רצה״ק על כמה ספקות שהעלה
רא״ג ,ולמרות ההסכמה הנלהבת של רא״ג ל״דרישת ציון״ ,ישנה הסתייגות ברורה
לגבי חידוש העבודה בזה״ז ,וז״ל בסוף ההסכמה :״ואת אשר הרחיב הרב המחבר
יחיה בחלק מאמר העבודה בפלפול ובקיאות עדיין יש דברים בגו .גם אני העמדתי
לפניו מערכה בחלקי בונה וסותר ובונה ואולם יהיה איך הוא ,יש לידע בבירור כי
מצוד ,רבה היא לחזק ולפרסם גם החלק הזה וכו׳״ .המלים ״עדיין יש דברים בגו״
מעידות על ספקותיו ,ומכאן פליאה גדולה שארבע מלים אלו הושמטו במהדורה שגיד,
של דרישת ציון ,טהארן ,תרכ״ו.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרק
ב
הטענה ״ולא אריח בריח ניחוחכם״ כנימוק לאסור הקרבת קרבבות אחרי
חורבן בית המקדש ,מובאה ונדונה בספרים אחרים .מן הראוי איפוא לעבור
על הדעות השונות לגבי טענת ״ולא אריח״.
דבדי ה״עבודה תמה״ וה״מגדל דוד״
בשגת תרל״ב ,שנת פטירת הרי״ע ,הופיע באלטונה הספר ״עבודה תמה״
מאת
הרב חיים
גטגזון מעיר וורעשען במחון פוזן ואח״כ רב
בבית מדרש
בחמבורג .חרב חיים נטבזון דחה באופן מוחלט בספרו הגדול את הצעתו של
הרב צ״ח קלישר בעגין חידוש הקרבגות ואף התרעם על כך שגדולי ישראל
בדורו לא השיבו .מלחמה שערה די צרכה נ ג ד הצעה ןו .רק ב״חתימת הספר״
)עמ׳ פה( הביא א ת טענת ״ולא אריח״:
״יש עוד מניעה כוללת ,דלעני׳ד כל זמן שהמקדש חרב אסור לנו להקריב קרבנות
אף בלי המניעות הנזכרות ,רק משום דכתיב ׳והשימותי את מקדשיכם ולא אריח
בריח
ניהוחכם׳ .הרי
כתב לנו הקב״ה
בתורה
דכשהמקדש שמם אינו רוצה
בקרבנותינו ואינם ריח ניחוח לפניו ית׳ ,והשתא ניחא שפיר אמאי לא השתדלו
להקריב קרבנות בכל ימי התנאים ובימי האמוראים הראשונים״• .
בפרק הבא ״נעילת שערים״ דן הרב היים נטנזון בדברי הרב צ״ה קלישר
בהוספות
״ראשון לציון״
שבמהדורה השניה של ם׳ דרישת ציון ,אשר בהם
1
דחה חרב קלישר את טענת ״ולא אריח״ ש ל רי״ע*-׳ .
בשגת
תרל״ה גדפם
בוורשא ספר ״מגדל דוד״ מאת הרב דוד אלקסנדר
הלטרכט מליסא .מטרת הספר להוכיח שאין להקריב קרבנות בזמן הזה והרב
המחבר דוהה את הנימוקים השונים שהעלה הרצה״ק .בקונטרס א׳ ם״ק ד העיר
הרב דוד אלקםנדר כבר בקיצור :ובזבחים מד :לשם ו׳ דברים הזבח נשחט כר,
לא כן בזמן הגלות והחורבן דגםתלקה שכיגה משם״ .בהמשך הקונטרס ם״ק
פה חןר בעל מגדל דוד ו כ ת ב :
״אחרי שבארנו כל המניעות והמעכבים הקרבה בזמה״ז ,לקבץ שגית אוסיף להביא
חבילות
חבילות ראיות ברורות וצודקות דמזמן החורבן בטלה העבודה לגמרי
ופסקה עד ביאת הגואל צדק ב״ב …ויקרא כו )לא( והשימותי את מקדשיכם ולא
אריח בריח ניחוחכם ,וכפל הלשון קשה דפשיטא באין מקדש קרבנות מנין וליכא
ריח ניחוח ,אלא מפני שלא נבוא לטעות בכר כיון שיש קדושה אף בחורבנם,
כמ״ש רז״ל עה״פ שקדושתן כשהן שומעין ,וביבמות ו :את שבתותי תשמורו
12שר׳ת בנין ציון נדפסו בשנת תרכ״ח באלטונה ובאותו מקום ובאותו בית הדפוס נדפס
בשנת תרל״ב ס׳ עבודה תמה ,אבל בעל עבודה תמה ידע רק קטעים אחדים מדברי
יי״ע )שהופיעו במלואם ב״בנין ציון״( ע׳׳פ דברי רצה״ק במהדורה שניה של דרישת
ציון בשנת תרכ״ו ,ומכאן לאי־דיוקים שם בפרק ״נעילת שערים״ .הרב נטנזון כתב
כנראה את חיבורו ״עבודה תמה״ לפני הופעת ה״בנין ציון״ בתרכ״ח ,ואילו ההוספה
״זצ׳׳ל״ לרי׳׳ע נעשתה בזמן הדפסת הספר.
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומקדשי תיראו ,מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם ,וכההיא מ ע י ל ה
וזבחים דלאהר קדושת המקדש נאסרו הבמות ,וע״ז אמר ׳והשימותי את מקדשיכם׳,
המקדש יהיה חרב ,ולא תהיה הקרבה כלל מאז והלאה ,מבלתי הקריב בבמה או
במזבח ,כי לא לרצון יהיה לפניו ,וכדאמרינן זבחים מ ו :לשם ו׳ דברים הזבח
נזבח לשם ריח לשם ניחוח״.
לפני הדפסתו שלח הרב דוד א ל ק ם נ ד ר מליסא את היבורו אל הרב צבי
הירש קלישר אשר השיב על טענות רבות שהעלה הרב המחבר .הערות אלו
נדפסו בקונטרס ב׳ ב״מגדל דוד״ .בס״ק י׳ השיב רצה״ק :״ומה שהביא ראיה
מקרא !,והשימותי את מקדשיכם ולא אריח׳ כ ר ,הנה במגילה כח .דרשינן
דקדושת בהכנ״ס נשאר לאחר החורבן ולא קאי אאיסור הקרבה וכמו שהארכתי
בזה להגאון אב״ד דאלטונא״ .על זה שוב השיב בעל מגדל דוד )שם( :״וכי
סיפא דקרא ,ולא אריח בריח גיחוחכם׳ גם כן אקדושת ביהכג״ס״ וכווגתו
שסיום הפסוק ״ולא אריח״ מוכיח שגם תהילת הפסוק מדברת על בית המקדש
ואי אפשר לומר שהפסוק מדבר רק על בית הכגםת שגחרב.
הויכוח בין הרב מ״מ פאנעט והרב י״א אטינגא
בשנת
דעשש
הית״ה אור״ה
)תרל״ב(
העלה הרב
מנחם מנדל
סאנעט
אבד״ק
)בנו של רבי יחזקאל פאנעט ,בעל שו״ת מראה יחזקאל( את טענת
״ולא אריח״ .בשו״ת שערי צדק )מונקץ תרמ״ד( סי׳ קב מובאה שאלת הרב
מ״מ פאנעט אל הרב יצחק אהרן סג״ל אטיגגא ,וז״ל:
״והנה לכאור׳ הי׳ קש׳ לי ע״ד הרמב״ם בפ״ו מהל׳ בית הבחירה דהביא מדרשא
דוהשימותי את מקדשיכם אעפ״י ששמם קדושתה במקומה ,דהא בהאי קרא עצמו
כתיב ולא אריח כ ר ואיד יקריבו בזמה״ז ,הא לא לרצון יהי׳ ולשם ששה דברים
הזבח נזבח כו׳ לשם ריח ניחוח כו׳ ומאחר שנאמר ולא אריח כו׳ לא מהני כלום
וצע״ג ,ואולי אין כוונת הרמב״ם בזמן הזה רק כאשר נזכה ברהמי השי״ת דיגאלנו
רק שלא יהי׳ הביהמ״ק בנוי ומשוכלל עדיין ,היינו כשלא נזכה תיכף לביהמ״ק
של מעלה ויהי׳ כמו שהי׳ בימי עזרא שלא נבנה הביהמ״ק רק המזבח עשו ומ״מ
הקריבו הקרבנות ,כי אז לא שייך עוד דברי התוכחה ,אדרבה ישוב ירחמנו כמ״ש
בפ׳ נצבים ואז נקריב גם בלא בית אבל לא עתה וצ״ע״.
הרב מ״מ פאנעט הולך בעקבות הרב יעקב עטלינגר ,אף שאינו מזכירו
וגם הוא מגביל את האפשרות של ״מקריבין אעפ״י שאין בית״ לתקופה קצרה
לעתיד לבוא טרם יושלם בגין בית המקדש.
בשו״ת מהרי״א הלוי ,חלק א )למברג תרג״ג( סי׳ פח מובאה תשובתו של
הרב יצחק אהרן אטינגא אל הרב מ״מ פאגעט:
״ואני תמה ,אטו כל מה שנאמר בתוכחה נתקיים ח״ו .הרי אמרו במדרש איכה ב׳
אות ע׳ עשה ד׳ :משעה שאמר הקב״ה ׳ואם עד אלה׳ גו׳ ׳והלכתי עמכם בחמת
קרי׳ שמא כד עשה ח״ו ,אלא פשורי מפשר .ובמדרש במדבר רבה פ׳ כ׳ על
׳ויקחהו שדה צופים׳ אמרו ג״כ כעין זה וכן בכ״ד .ועוד דבמשנה לא נאמר רק
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שניצוד .על הזובח לשחוט לשם ריח ,אבל אם הזבח עולה לרצון לא אכפת לן
ובהדי כבשי דרחמנ׳ למה לן .ואם אמרו חז״ל מיום שחרב ביהמ׳׳ק ננעלו שערי
תפלה ,מ״מ לא נפטרנו ע״י זה מלהתפלל .אנחנו מחויבים לעשות כמצוה עלינו
בתורה שבכתב ובע״פ ולשחוט הזבח לשם ששה דברים וד׳ הטוב בעיניו יעשה.
ועי׳ במשנה למלך ס״ד ממעה״ק הלי י״א שאם שחט שלא לשם ריח כשר בדיעבד
הקרבן וכבר נודע דכל היכא שלא איפשר בדיעבד דמי״.
לפי מהרי״א הלוי ישנן שלוש תשובות בדבר :א /לא כל קללה שבתוכחה
נתקימה ,ב׳ ,קללה זו איננה פוטרת אותנו מקיום המצוה ,ג׳ ,הקרבן כשר
לדיעבד.
הרב מנחם מנדל פאנעט פנה כנראה בטענתו ״ולא אריה״ עוד לרבנים
אחרים .בשו״ת שערי צדק סי׳ ק״ג השיב הרב מ״מ פאנעט אל הרב מרדכי
יודא אבדק״ק אונטרדם והגליל אשר הסכים באופן עקרוני עם טענת ״ולא
אריח״ ,אבל לפי דעתו חלה קללה זו על קרבנות יחיד ,ואילו האפשרות של
״מקריבין אעפ״י שאין בית״ מביא הרמב״ם לגבי קרבנות צבור .הרב מ״מ
סאגעט השיב שאין יסוד להסבר זה בשיטת הרמב״ם .בהמשך תשובה זו
המשיר הרב מ״מ פאגעט בהסברו בגזרת ״ולא אריח״ :״אין זה ל״ת רק עוגש
הוא שלא אריח ,שלא אקבל ברצון קרבגותיהם ולכך אמריגן בברכת רצה כו׳
ותה׳ לרצון תמיד עבודת כו׳ …דהרמב״ם לא קאמר שיקריבו בלשון ציווי …רק
קאמר שמקריבין ,שאיגו עובר בהקרבתו כלום והקרבן כשר כשהקריב ויצא
י״ה אף שאינו לרצון״.
שיטת הנצי״ב
טעגת ״ולא אריח״ מובאה גם בספרי רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ״ל,
מוולוזין .אחרי חורבן בית שני עד לחורבן
הנצי״ב
ביתר הביאו לפי דעת
הנצי״ב קרבן פסח ,שחרי קרבן פסח הקרבן היחיד שאין צורך ב״ריח ניחוח״.
בחידוש
זה
ישגה
עקרוגית
הסכמה
עם
טענת
ה״בנין
ציון״,
וז״ל
הנצי״ב
ב״העמק דבר״ )דברים טז ,ג(:
״במשך נ״ד שנה אחר חורבן בית שני עד שחרש רופום את ההיכל והרם את
המזבח ,שבזה המשך היו אסורים להקריב כל הקרבנות שכתיב בהם ריח ניחוח
כדכתיב בס׳ ויקרא כ״ו ל״א ׳והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם׳,
היינו אפי׳ בזמן שאפשר להקריב שיהיה מזבח ,מכ״מ קיים לא יהיה לריח ניחוח
וממילא אסור להקריב כדתנן ספ״ד דזבחים דבעינן שיהא הקרבן לשם ריח ולשם
ניחוח .אמנם בכל הקרבנות כתיב ׳ריח ניחוח׳ אפילו בחטאת כתיב ויקרא ד׳ ל״א,
ובבכור כתיב בפ׳ קרח ,ומעשר בהמה איתקיש בכ״ד לבכור ,זולת פסח שאינו
קרב לריח ניחוח ,מש״ה קרב אחר החורבן כ״ז שהיה המזבח קיים כדאי׳ בסנהדרין
פ״א דבזמן ר״ג תלו עיבור השנה בשביל פסחים ור״ג היה אחר חורבן לפני חורבן
ביתר והיה המזבח א קיי ״ י נ.
ז
ם
3נ אין כאן המקום להביא את הדעות השונות אם המשיכו להקריב קרבנות בתקופות
שונות אחרי חורבן בית שני.
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.כעין זה ב״העמק דבר״ ויקרא כ״ו ,ל״א ובשו״ת ״משיב דבר״ ח״ב
יור״ד סי׳ נ״ו קונטרס דבר השמיטה :״דאע״ג שהיה המזבח קיים מכ״מ לא
הקריבו שם קרבן משום דכתיב בקללה ,והשימותי את מקדשכם ולא אריח
בריח ניחוחכם׳ ,וא״כ א״א להקריב קרבן דכתיב לריח ניחוח ,משא״כ פסח
דל א כ ת י ב ביה ריח ניחוח״.
לפי הגצי״ב ישנה גזירת ״ולא אריח״ בזמן הזה בכל הקרבנות ,חוץ
מקרבן פ ס ח ,ויש אומרים ש ל פ י ד ע ת ו אין אפילו עגין של כ ש ר ל ד י ע ב ד מטעם
כל הראןי לבילה ,אין ב י ל ה מ ע כ ב ת ,וכל שאין ראוי ל ב י ל ה ,בילה מעכבת.
כד מובא ב ס פ ר ״עמק ב ר כ ה ״ )ירושלים תש״ח( ל ח ר ב אריה סומרגציק ,דף ס״ו
1 4
מפי השמועה בשם ה נ צ י ״ ב ,ולפי זה מ ח מ י ר הנצי״ב עוד יותר מרי״ע ,חוץ
מלגבי קרבן פסח.
דברי הרב ש״א אליפנדארי
טעגת ״ולא אריח״ ה ע ל ה גם ר ב י ש ל מ ה א ל י ע ז ר א ל י ם נ ד א ר י זצ״ל בשו״ת
מהרש״א )ירושלים תרצ״ב(:
״כל התנאים הקדושים שהיו בירושלם אחר החורבן לא מצינו שהקריבו קרבנות
אף שיכלו לבנות ולהקריב וכמבואר לעיל' בשמן של הראשונים והגם שיכלו להקריב
גם בטהרה …והוא מפני שידעו שאין רצון ה׳ שנקריב כ״א עד שנשוב אל ה׳
ואז יבוא משיח צדקנו בב״א .וכן נראה במקרא שכתוב ׳והשימותי׳ וכו׳ ׳ולא אריח׳
וכו׳ דהכוונה אף אם רצו לבנות מחדש ולהקריב ,לא אריח״.
)התשובה נדפסה מהדש בסוף ספר מקדש מלך ,עמ׳ קעז והלאה ,וראה
שם עמ׳ קצ״ה(.
שיטת ה״כלי חמדה״
רבי מאיר דן רפאל פלאצקי דן ב״כלי חמדה״ פרשת כי תבא
בדברי
מרי״א הלוי הג״ל )את ה״דרישת ציון״ ואת ה״בגין ציון״ איגו מזכיר( וגם
הוא דוהה את הטעגה וכתב:
״דאע״ג דהקב״ה אמר כן שלא יריח ,אבל אנחנו מקריבין לשם ריח ולשם גיחוח
והשי״ת הטוב בעיניו יעשה ,ובאמת לדעת הג׳ ז״ל דזה מעכב וא״א להקריב
קרבנות,
בלאו הכי י״ל כיון דזה נאמר
בתוכחה שבבית ראשון וא״כ אע״ג
דבהורבן בית ראשון לא הי׳ מקריבין ,מ״מ כיון דבבית שני חזר למקומו הריח
ניחוח וכיון שלא מצאנו בבית שני קללה זו ,נראה דעתה הקרבנות הם לריח
ניחוח וא״כ שפיר מקריבין אע״פ שאין בית״.
לפי דברי ה״כלי חמדה״ הנ״ל היתד .הקללה של ״ולא אריח״ רק בחורבן
בית ראשון ,ואין הוכחה לכר שהקללה הןרה בחורבן בית שני .ה״כלי המדד,״
14מובא גם ע״י הרב יהודה דוד בלייך ,המעין ,ניסן.תשכ״ט ,עמ׳ ,15אד ראה הרב קלמן
כהנא ,חקר ועיון ,חלק ג׳ )תל אביב תשל״ב( עמ׳ ו ,הערה 12שתמה על בעל עמק
ברכה שהביא את דברי הנצי״ב על גזרת ״ולא אריח״ מפי השמועה והם מפורשים
בספריו.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מביא לפני כן תרוץ אהר ע״פ דברי הרמב״ן ויקרא כו ,טז ״ודע והבן כי
האלות האלו ירמזו לגלות ראשון וכו׳ והוא שאמר ,והשימותי את מקדשיכם
ולא אריח בריה ניחוהכם׳ ,יתרה בהם לסלק מהם מקדשו וקבול הקרבגות שהי׳
לרצון לו במקדש ההוא וכו׳ וכו׳ אבל הברית שבמשנה תורה רומז לגלותיגו
זה ולגאולה שנגאל ממנו וכו׳ ולא הזכיר שם המקדש ריח ניחוח כאשר הזכיר
כאן שלא היתד .האש יורדת ואוכלת הקרבנות בבית שני כמו שהעידו במם׳
יומא ,עכ״ל״ .מדברי הרמב״ן אלה הסיק ה״כלי חמדה״ חידוש גדול :״אע״ג
דחרב המקדש ,מ״מ מותר להקריב קרבנות אלא שהקללה הי׳ ,ולא אריה בריח
ניחוחכם׳ וכיון שבבית שני לא ירד אש מן השמים לאכול הקרבנות נראה
דהקללה נשארה ,אבל בהורבן בית שני לא נוסף כלל קללה במקדש״ .לפי
דבריו היתה קללת ,ולא אריה׳ גם בבית שני ,וה״כלי המדה״ מסיים שאמנם
זה העיקר ״דאע״פ שאמר הקב״ח ,ולא אריח בריח ניחוהכם׳ ,מ״מ אם אגחגו
מקריביז לשם ריח ניחוח שפיר מותר להקריב וזה מוכרח לדעת הרמב״ן ז״ל
דבבית שני כיון דהסרה שכינה ,לא הזר הקב״ה מקללה זו״.
לפי ה״כלי המדד,״ אין מקום לטענת ״ולא אריח״ :א׳ ,קללה זו היתה רק
בהורבן בית ראשון .ב׳ ,לפי הרמב״ן היתד ,הקללה גם בזמן בית שני ,אך
הקללה לא מנעה הקרבת קרבנות בבית שני ואילו אחרי חרבן בית שגי לא
באה קללה חדשה.
בסוף ביאורו לפרשת כי תבא מביא ה״כלי חמדה״ את דברי הנצי״ב
המובאים כבר למעלה שאין להקריב קרבנות בזה״ו כיון דכתיב ״ולא אריח
בריח ניחוחכם״ מלבד קרבן פסח ,וח״כלי חמדה״ דן בחידושו של הנצי״ב
בעגין קרבן פסח.
דברי ה״חזון איש״
בעל ה״חוון איש״ זצ״ל גגע בקיצור בגזרת ״ולא אריח״ וז״ל:
״ואפשר דבזמן הגלות פקעה מצות תמידין ,ולא מחמת אונס אלא זו בכלל גזירת
הגלות ,וכדכתיב ׳ולא אריח בריח ניחוחכם׳ ויקרא כו ,לא״ )חזון איש ,מנחות
1
5
י ,ה( י .
אין ללמוד מדברי ה״חזון איש״ הנ״ל שאי אפשר להקריב קרבנות בזמן
הזה .באופן עקרוני הסכים ה״חזון איש״ להקרבת קרבן פסח בזמן הזה ואף
הסביר שיתכן שאין מניעח מטעם יחוסי כהונה .וזה לשונו ב״הזון איש״ נשים
— אבן העזר סי׳ ב ס״ק ז :״לכן בזה״ז אי איתיהיב רשות להקריב ק״פ אין
לבטל
בשביל שאין לנו כהן מיוחס וסגי׳ בבדיקת ד׳ אמהות ,אף שאין לנו
יחוס אבות עד כהן שעבד ,ואפשר דהעמידו חכמים דבריהם אף כה״ג ,ושמענו
שדנו בזה רבותינו אחרונים ז״ל ועוד דנו משום חסרון תכלת ואבנט״ .שיטת
החזו״א דומה איפוא לשיטת הנצי״ב המובאה למעלה שהמניעה של ריח ניחוח
אינה קיימת לגבי קרבן פסח בןמן הזה.
15על דברי החזון איש אלה העירני הרב קלמן כהנא שליט״א ,אשר העיר לי הערות
אחדות ,אשר עזרו לי בכתיבת המאמר; וראה חקר ועיון הנ״ל בהערה הקודמת.
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיטת הרב צבי פסח פרנק
הרב צבי פסח פרנק זצ״ל בספר מקדש מלך ,טור מלכה )ירושלים תשכ״ח(
הלך בעקבות הכלי המדד .הנ״ל ע״פ הרמב׳׳ן ודחה את טענתו של הרב יעקב
עטלינגר וז״ל:
״מבואר מדברי הרמב״ן שרק בתוכחה על חורבן בית ראשון נאמר ׳ולא אריח׳ ו ג ו /
אבל בתוכחה שעל חורבן השני וגלותנו אנו ,בכלל לא נאמר ׳ולא אריח /וגם
בבית השני בבניתו היה חסר הריח ניחוח ,וא״כ יש הכרח שלדברי הרמב״ן ל א
מעכב הקרבת קרבנות בזמן שאין קבולם לפניו לרצון ולריח ניחוח ,דאל״כ איך
היו מקריכיפ כ מ ק ד ם שני דחסר חריח ניחוח ,וע״כ שזה שמעכב לשם ריח ניחוח
היינו שאנחנו נקריב לשם ריח ניחוח ,אבל הדיבור של ד׳ ׳ולא אריח בריח
ניחוחכם׳ אין זה מונע אותנו מלהקריב קרבנות לשם ריח ניחוח .ועי׳ בכלי חמדה
שהבין כן ברמב״ן״.
דיון בשיטת ה״כלי חמדה״ והרב צ״פ פרנק
הרב משה נהום שפירא שליט״א בספר ״הר הקודש״
משיג על ההסבר הנ״ל
)ירושלים תשל״א(
של ה״כלי המדד.״ וה״מקדש מלך״
בדברי הרמב״ן.
פסוק מלא אמר חגי הנביא ״עלו ההר והבאתם עץ ובנו בית וארצה כו ואכבדה
אמר
ד׳״
)הגי א ,ה( ,ואיך אפשר לומר
גביאים היתד .הקללה ״ולא אריח
בריח
שבבית
גיחוחכם״ י
שני
שנבנה
לכן מסביר
ע״פ שלושה
הרב
משה
גהום שפירא )הר הקודש ,עמ׳ קפא(:
״לכן נראה כי בוודאי גם במקדש שני היו הקרבנות לרצון ולריח ניחוח ,וראה
איך נזהר הרמב״ן ז״ל בלשונו שכתב ׳ולא הזכיר שם המקדש וריח ניחוח כאשר
הזכיר כאן שלא היתד .האש יורדת ואוכלת הקרבנות בבית שני כמו שהעידו במס׳
יומא׳ ,והוא מה שזכרנו בסמוך שלא היתה האש מסייעתן ,אבל לא כתב שלא
היתד ,לרצון ולריח ניחוח ,כי בודאי שהיתה ,אלא מכיון שלא היתד .האש באותה
בחינה ובאותה חשיבות כמו שהיתר ,במקדש ראשון ,שאמרו בגמ׳ שם )יומא כא ,ב(
שהיתר ,רבוצה כארי שהיתה אוכלת הקרבנות ,לכן לא הזכירה הכתוב״.
לפי הרב מ״נ שפירא שליט״א לא היתד ,קללת ״ולא אריח״ בבית שגי
וגם אין לומר שקללה זו חזרה שוב בחורבן בית שני ,שהרי לפי הרמב״ן קללה
זו גאמרה בגלות ראשון ,ולכן ״רק על אותו גלות היתד .הגזירה ,ולא אריח/
משא״כ על גלות חורבן בית שגי לא היתד ,הגזירה ,ולא אריח׳ ובאותה מידה
שהיו הקרבגות לרצון ולריח ניחוח בזמן קיום הבית ,גשאר גם עכשיו אם
תתכן מציאות הקרבה בזמן הזה״ )הר הקודש ,שם( .הסבר זה זהה עם אחד
מהסבריו של ה״כלי המדד,״ המובאים לעיל.
יש לדון עוד
ואכבדה״.
בהוכהתו של
הרב מ״ג שפירא מדברי
הגי ״וארצה
בו
בגמרא יומא כא ,ב אומר רב שמואל בר איגיא שמלת ״ואכבדה״
כתובה הסר ה״א ״ואכבד״ ללמד שבבית שגי חסרו חמשה דברים :ארון וכפורת,
כרובים ,אש ,שכיגה ,רוח הקודש ואורים והומים )בגליון הש״ס צוין שבמדרש
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבה נקט מנורה במקום שכינה( ,ולכן אין להביא דוקא מפסוק זה הוכחה
שהקרבנות בבית שני היו לרצון .אך בכל זאת קשה מאוד לומר שבבית שני
לא היו הקרבנות לרצון ולריח ניחוח .במסכת זבחים קי״ח ב אומרים חז״ל על
הברכה לשבט בנימין ״חופף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן״ )דברים לג,
יב( :חופף עליו — זה מקדש ראשון — ,כל היום — זה מקדש שני ,ובין
כתיפיו שכן — אלו ימות המשיח״ )וראה שם במהרש״א חא״ג( — וברכה זו
בודאי כוללת קבלת הקרבנות לרצון לפני השם ית׳.
הנביא מלאכי התרעם על הבאת בהמות בעלי מום לקרבן .על קרבנות
כאלו בבית שני אמר הנביא ״הירצך או ישא פניך …אין לי חפץ בכם אמר ה׳
צבאיות ומנחה לא ארצה מידכם״ )מלאכי א ,חיי( — והתרגום ״וקורבן לרעוא
לא אקבל מידכוך ,וזה כמו תרגום אונקלוס על הפסוק ״ולא אריח בריח
גיחוחכם״ :״ולא אקבל ברעוא קרבן כנישתכוך ,ומכאן שעל קרבנות בעלי
מום בבית שגי הלה גזרת ״וקורבן לרעוא לא אקבל״ ,אבל גזרה זו בודאי
לא הלה על כל הקרבנות בבית שגי.
בענין המהלוקת על כוונת הרמב״ן לגבי קיום ריה ניהוה בזמן בית שגי
יש להודות שדברי הרמב״ן אינם ברורים .ב״ספר הגאולה״ ,שער א׳ חוזר
הרמב״ן על חלק מפירושו שבפר׳ בחוקותי ,וז״ל שם ב״ספר הגאולה״:
״״.ועוד מתרה ,והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניהוהכם׳ שהיה המקדש
במעלתו והאש יורדת ומקבלת הקרבנות לריח ניחוח״ ,אך שם לא מןכיר הרמב״ן
את הדברים הקשים ״ולא הזכיר שם ]בפר׳ כי תבוא[ המקדש וריח ניחוח כאשר
הןכיר כאן שלא היתד ,האש יורדת ואוכלת הקרבנות בבית שגי״ ,ודוקא משפט
זה נותן אסמכתא שלפי הרמב״ן לא היה ריח ניחוה בבית שני.
אך אולי ישנה כוונח אחרת בדברי הרמב״ן .בבית ראשון ,ובמיוחד בזמן
הקמת בית ראשון עמד עם ישראל במדרגה גדולה ,כמבואר בספר מלכים א ,ח.
הקרבנו ת שהקריב שלמה הכ־לך וכל העם היו כעין המשך לקרבנות שהקריבו במתן
תורה ובהנוכת המשכן ״עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה לה׳״.
אחר כך באה הירידה הגדולה וכדברי הרמב״ן ״כי היו עובדי ע״ג ועושים כל
הרעות ,והוא שאמר ,והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריה גיהוחכם ,מתרה
בהם לסלק מהם מקדישו וקבול הקרבנות שהיו לרצון לו במקדש ההוא״ .לעומת
הירידח חרוחנית חחדה בבית ראשון ,היה המצב בבית שני אחר לגמרי .כבר
בהתחלת בית שני לא עמד העם במדרגה כה גבוהה וכבר אן היה צורך
בפעולות רבות לקיום מצוות התורה ,טהרת העם ,קדושת השבת וכו׳ .לכן מדגיש
הרמב״ן שבתוכחה על חורבן בית שגי לא מהכרים ״המקדש וריח ניחוח״,
שהרי גם המקדש וגם הקרבגות בבית שגי היו מהתחלה בדרגה גמוכה יותר
מזו בימי הזוהר של בית ראשון ולכן — לפי הרמב״ן — איגם מוזכרים שממת
המקדש ובטול הריח ניחוח כשיא החורבן בבית שני ,שהרי מהתחלת בית שגי
היו בית המקדש והקרבנות במצב פהות מוהיר.
,
לפי הסבר זה אין להביא הוכחה מדברי הרמב״ן על חעדר ריח ניחוח בבית
שגי .זה ועוד :הגמרא יומא כא ,ב אינח מציינת ריח ניחוח בין הדברים שהיו
הסרים בבית שני ולכן אין להניח שהרמב״ן חידש דבר זה בלי הוכחה.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טענת ״ולא אריח״ מובאה בקיצור בפירוש ״כתר כהונה״ על הספרי חלק א
)ירושלים תשי״ד( להרב צבי הירש הכהן וואלק ,אב״ד פינםק .ואלה דבריו ב״כתר
כהונה״ פרשת נשא פסקא מד )קמז(:
וכבר אמר הכתוב ׳והשימותי את מקדשיכם׳ ודרשו חז״ל קדושתן אף כשהן
שוממין …ובכל אלה זיל שפיל לסיפא דקרא ׳ולא אריח בריח ניחוחכם׳ ,כלומר
שאף הקרבן שיביאו לא יעלה לריח ניחוח לד׳ ולא יהיה לנחת רוח לפניו ית׳ ״.
פרק
הבאנו
ג
דעות שונות ,אם בזמן הזה קיימת
גזרת ״ולא אריח״ ואם
זה
מונע את חידוש עבודת הקרבנות .הרב יעקב עטלינגר ,הנצי״ב מודלוזין ,הרב
ש״א אליפגדראי ועוד ראו בגזרה זו מכשול ,ואילו הרב צבי הירש קלישר,
ה״כלי המדה״ ,הרב צבי פסח פרנק ועוד דחו את הטענה — ,ומי יבוא אחריהם
להכריע ?
יש
בעצם
לעיין עוד
ה״גזרה״.
מהגדולים
חלק
שדחו
הנ״ל
את
״ולא אריה״ הודו לעצם הגזרה ,אלא דחו את העיכוב המעשי של
טענת
קרבגות
בזמן הזה מפגי גזרת ״ולא אריח״.
וכאן יש לשאול היכן המקור בדברי הז״ל ,משגה ,תלמוד ומדרשים שאכן
כווגת
הפסוק
מקדשיכם ולא
״והשימותי את
אריח
בריח
גיחוחכם״,
שאחרי
חורבן הבית לא יהיו הקרבנות לרצון לפני ית׳ שמו ? האם יש מקור בחז״ל
כך כוונת
שרק
הפסוק ?
אמנם שבעים פנים לתורה,
אבל
בפירוש
ההלכתי
בדברי הפסוק אין לנו אלא דברי הכמינו ז״ל שמסרו לנו הפירוש ההלכתי
המהייב ,ובלי מקור מוצק בתורה שבעל פה במשגה ,תוספתא ,גמרא ובמדרשים
קשה מאוד להסיק מםקגה הלכתית מעשית מתורה שבכתב.
סמך
לפירושו של הרי״ע יש למצוא בפירוש הרלב״ג על הפסוק הנ״ל:
״וישם מקדשיהם שוממין ׳והם המיוחדים לעבוד השם ית׳ במקדש ואם יקריבו
הקרבגות
עליהם
לא
יקבלם
ברצון וזה
אמרו ,ולא
אריח
בריח
גיחוחכם׳…
,והשימותי את מקדשיכם׳ מורה על חרבן בית ראשון ובית שגי״ ,אך קשה לקבל
את דברי הרלב״ג כסמך הלכתי ,כדי לאסור הבאת קרבנות מחוסר ריח גיחוח
אחרי החרבן.
פירושי הספרא וה״עץ חיים״ על ״ולא אריח״
הספק על כוגת הפסוק מתעורר ע״י עיון בפירושי חז״ל בפסוק הזה .כבר
לפני כן נאמר בתוכחה ״ושברתי את גאון עזכם״ )ויקרא כו ,יט( ולפי תורת
)וכן בפירש״י שם( :״ושברתי את גאון עזכם — זה בית
כהנים
המקדש״,
ולכן כוונת קללת ״והשימותי את מקדשיכם״ לאו דוקא לחורבן בית המקדש
אלא
לעונש
אחר,
וכר
פרשו
חז״ל
)וכן
בפירש״י
שם(:
״והשימותי
את
מקדשיכם — יכול מן הקרבנות ,כשהוא אומר ,ולא אריה׳ הרי קרבנות אמורים,
הא מה אגי מקיים ,והשימותי את מקדשיכם׳ מן הגדודיות ,שיירות של ישראל
שהיו מתקדשות וגועדות לבוא שם״ .לפי פירוש זה בתורת כהגים ,ריש פרשת
בחוקותי
מלמד הפסוק שגם אחרי חורבן בית המקדש יקריבו קרבגות ,אבל
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם יוסיפו בני ישראל לחטוא ,תבוא שממה מוחלטת על המקדש .כך מפרש
ה״כלי חמדה״ דברים עמ׳ רפה את דברי רש״י אלה ,ולפי זה יש דוקא בפסוק
זה הוכחד .לכך ,שגם אחרי החורבן יהיו חקרבנות לריח ניחוח ,בתנאי שישראל
לא יוסיף לחטוא.
ה״כלי חמדה״ )שם ,עמ׳ רפ( מביא את פירוש חר״י חגיז ז״ל בס׳ עץ
חיים על סדר מועד )מסכת מגילה פרק ג ,משגה ג( על דברי חז״ל שקדושת
המקדש לא בטלה אחרי החרבן שגאמר ״והשימותי את מקדשיכם״ ,ומפרש
ר״י חגיז :״ויותר נראה לומר דדרש מסיפא דקרא ,ולא אריח בריח גיחוחכם׳
דאן כשהן שוממין מקטירין ומקריבין במקומם כדתנן בסוף עדיות א״ר יהושע
שמעתי שמקריבין אע״פ שאין בית ,א״כ בקדושתן הם אף כשהם שוממין״ .גם
פירוש זה רואה דוקא בפסוק זה הוכהה להמשך חקרבת קרבנות אחרי חחורבן.
פירושים נוספים
לפי ר״א אבן עזרא יש הדגשה על לשון נוכה ״מקדשיכם״ — ״ונשמו
המקדשים שלכם והטעם בתהלה היו מקדשי״ ,ולפי זה יש לומר שדוקא המשך
הקרבת קרבנות ב״מקדשיכם״ אלו ,יגרום לגזרת ״ולא אריח בריח ניחוחכם״,
אך אין גזרה זו הלה על מזבח הדש בציון.
רבי עובדיה םפורנו מפרש את הפסוק על הקרבנות לפני החורבן :״אף
על פי שהיו בו אז הכהנים בני צדוק שהיה קרבנם ריח ניחוח בלי ספק ,מ״מ
לא היה לרצון לאשמת העם״ .בדברי רע״ס אלה יש מקור לדברי הרב יעקב ק׳
הלוי במברגר ,הרב צ״ה קלישר והרב אליהו גוטמכר המובאים למעלה בפרק ב׳.
לפי ה״משר חכמה״ )שם( יש איסור להקריב על המןבח ״ויכול שיהיו
הבמות מותרין ,ת״ל ,ולא אריח בריח ניחוחכם׳ ,היינו בכל ארץ ישראל״ .
רבינו משה אלשיך ב״תורת משה״ מפרש את הפסוקים כנבואה על
התקופות השוגות ,וז״ל :״ואת״כ על גלות יון שפרצו בהיכל ובקצת לשכות
אמר ,והשימותי את מקדשיכם׳ ולא היתד .שממה גמורה ,כ״א צד שממה מספקת
לשלא אריח בריה גיהוהכם שהוא ע״י שגכגסו וטמאו הטהרות ופרצו פרצות,
ביטל התמיד כמה זמן ,וזהו שממה ולא אריח בריח גיחוחכם כי מציאות המקדש
לא הסרה בזמן ההוא ,כ״א שלא חריחו כמה ימים מהם ע״י הפרצות וטמאתם
הטהרות״.
0י
הפירושים הג״ל מראים שיש להודות להרב צבי הירש קלישר שלא מוסכם
הדבר שכוונת ״ולא אריח בריח גיחוחכם״ על כל הקרבת קרבגות אחרי
החורבן .ואולי אפשר לפרש את הפסוק גם ע״פ הכלל ״סרסהו ודרשחו״ ,כלומר
״ולא אריח בריח ניחוחכם״ ולכן ״והשימותי את מקדשיכם״ _ העבירות
16וראה שו״ת ציץ אליעזר הלק י׳ )ירושלים תש״ל( להרב אליעזר ולדינברג שליט״א,
סי׳ ה ם״ק ב המסביר את טענת ״ולא אריח״ ע״פ דברי ה״משך חכמה״ ריש פרשת
ויקרא שאחרי גלות בבל נתבטל יצר ע״ז ולכן אסור להקריב בזמן הזה בבמה שאין
בד .ריח ניחוח ,אלא רק במזבח ,עי״ש.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החמורות שבזמן המקדש בטלו את הערך הגדול והנשגב של הקרבנות ,כמו
שהוכיחו נביאי ה׳ את עם ישראל ולכן הביא העדרו של רצון ה׳ בקרבגות
להורבן המקדש באופן מוחשי ,אם אין ריח ניחוח בקרבנותיכם — אן ״והשימותי
את מקדשיכם״ .אך עצם החורבן מהוה כפרה לישראל ,כלה הקב״ה את חמתו
בעצים ובאבנים — ,ולא קיימת ח״ו מ ר ח נצחית ״ולא אריה״ .בזמן שבית
המקדש היה קיים גרמו מעשיהם של ישראל שקרבנותיהם נהפכו למנחת שוא
וקטורת תועבה ,ואין חפץ ה׳ בעולות אילים וחלב מריאים .על ימים אלה
נאמר בתוכחה ״ולא אריח בריח ניחוחכם״.
האש טענת ״ולא אריח״ מונעת חידוש הקרבנות בזמן ד.זה י
אד גם אם נקבל את שיטת הרב יעקב עטלינגר שהפסוק ״ולא אריח״
מוסב על זמן ההורבן והלאה ,אין הכרח לומר שיש כאן עיכוב להקרבת קרבגות.
רבי יהודה סובר )זבחים קיג ,א( אין מגהה בבמה וכיהון ובגדי שרת וכלי
שרת וריח גיחוח ומחיצה לדמים וריחוץ ידים .הגמרא )שם קיט ,ב( מסבירה
שאין ריח גיחוח בבמה דכתיב לריח גיחוח לה׳ .לפי רבי יהודה אין אפשרות
לריח ניחוח בבמה ,אבל זה בודאי אינו מוגע את ההקרבה מ מ ן היתר במות.
וכך גם כאן :אם התורה קובעת שבהקרבה אהרי החורבן אין ריח ניחוח ,בא
זה ללמדנו שאי אפשר להשיג אותה השלמות בקרבן כמו לפגי החורבן ,אבל
אין לומר שיש כאן עיכוב לכתחילה .גם קשה לומר שגזרת ״ולא אריח״ מונעת
הידוש העבודה בזמן הזה ,שהרי ידועים דברי רב אישתורי חפרחי ב״כפתור
ופרח״ פרק ששי )ד״ה אהר שהענין( בשם מה״ר ברוך ז״ל ש״רבינו חגגאל
דפריש ז״ל אמר לבא לירושלם והוא בשנת שבע עשרה לאלף הששי ושיקריב
קרבנות בזמן הזה ואני מטרדתי להשלים עמו המלאכה ןהגהת חיבורו[ לא
שאלתיו מה נעשה מטומאתינו ואנא הכהן המיוחס״ .גם רי״ע מביא את דברי
הכפתור ופרח ,ואיך לומר שראשוגים כמלאכים אלה לא חשו לגזרת ״ולא
אריח״ י ב״כפות תמרים״ סוכה לד ,ב )ד״ד .ואפשר( מוכיח רבי משה ך חביב
שבעל ס׳ התרומה מסכים עם רביגו חגגאל מפריש שאפשר מ מ ן הזה להקריב
קרבגות דטומאת מת דחויה היא בצבור ,עי״ש.
הכסף משגה ,הלכות הבהירה )פרק ו הלכה טז( בדיון על מחלוקת הרמב״כ
והראב״ד אם ירושלים והמקדש קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא,
כותב על שיטת הראב״ד :״למה היה מניח עזרא מלקדש לעתיד לבוא שמא
כזמן החורבן יותן לנו רשות להקריב״ .הרב צ״ה קלישר הסתמר על דברי
הכסף משגה והכפות תמרים נגד טענת הרב יעקב עטלינגר ,וטרם מצאנו
לגדולי הראשוגים והאתרוגים שהזכירו גזרת ״ולא אריח״ כגימוק נגד הקרבת
קרבנות בזמן הזה.
יותר מכל המצוות חאחרות מסמלים הקרבגות הרצון של כפרה ,הטהרות
וקרבת אלוקים .קיימת הסכנה של עיוות מטרת הקרבן ,כאשר הסמל והרעיון
גדהקים לקרן ןוית ,ואילו המקריב רואה בקרבן כה מאגי המסלק כביכול כל
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פשע וחטא .הנביאים הרימו את קולם נגד היחס ״אחטא ואשוב ,אחטא ואשוב״,
כאשר התשובה מופיעה רק בצורת ק ר ב ן ׳ .
גם אם אין מניעה הלכתית מטעם ״ולא אריה״ ,חייב כל דור לעשות חשבון
הנפש ולשאול אם כבר הגיע הזמן להתקרב שוב אל ה׳ ע״י קרבנות ,אם
הגיע הדור לדרגה כזו שיבין את המשמעות העמוקה של הקרבנות עד שאין
חשש שיגיע ח״ו שוב למצב שעליו נאמר ״ולא אריח בריח ניחוהכם״.
ואולי יש לראות בטענתו של הרב יעקב עטלינגר לא רק טענה הלכתית,
אלא גם טענה השקפתית כבדת המשקל שטרם נתנו עליה את הדעת.
7
*
ואף על פי כן — עדים אנו למאורעות והתרהשויות שדורות רבים לא
זכו להן.
חנח עם ישראל חוזר לנחלת אבותיו ,עם שרידי חרב והנק אשר זכה
בחסדי השם ית׳ לעלות לירושלים ת״ו ולאחוז בה — לשכנו תדרשו ובאת
שמה — כהכנה לבנין בית המקדש ע״פ נביא ,כמו שפירש חרב יעקב עטליגגר
את דברי הספרי והרמב״ן )דברים יב ,ה( ,וזה לשונו בשו״ת בנין ציון סי׳ א:
״שלא נמתין על נביא לעלות לירושלים ולבקש מקום המקדש כמו שעשה
דוד ,עם כל זה אסור להקריב אלא על פי נביא״.
ומי יתן ונזכה בקרוב לימים ,עליהם ניבא יחזקאל בן ב ח י :
כי .בהר קדשי בהר מרום ישראל נאפ ה׳ אלוקים שם יעבדוני
כל בית ישראל כלה בארץ ,שם ארצם ושם אדרוש את תרומותיכם
ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם .ב ר י ח נ י ה ו ה א ר צ ה
א ת כ ם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות
אשר נפוצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים.
)יחזקאל כ׳ מ־-מא(
17יש לתמוה על מה שמובא בס׳ סלו סלו המסילה לר׳ נתן פרידלנד עמ׳ 77בשם הגר״א
ובהקדמת ר׳ יעקב זימיטרובסקי ל״דרישת ציון״
למהדורת ירושלים תרע״ט(
בשם
הנצי״ב שאם רק נשיג הר הבית ונקריב עליו פעם אחת קרבן התמיד ,תבוא מיד
הגאולה .בפירושי הנצי״ב מובא שלוש פעמים שחוץ מקרבן פסח אי אפשר להקריב
קרבנות בזמן ה ז ה ; דבריו מובאים במאמר זה פרק ב .שאלתי את הגאון הרב מנחם
כשר שליט״א אם ישנם מקורות לדעה הנ״ל בדברי חז״ל או בספרי המקובלים .הרב
מנחב כשר שליט״א השיב לי בשלילה מוחלטת .הדעה הנ״ל עומדת לפענ״ד גם בסתירה
לדברי הנביאים על הקרבנות ואין צורך להביא הוכחות לכך.
9נ(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מילואים לתולדות הרב יעקב עטלמגר ז׳׳ל
הרב עטלינגר ב״קלאוז״ במנהיים
במנהיים נוסד בשנת תם״ה ) (1708בכספי תרומה גדולה מאוד שתרם
מגהל העגיגים הכספיים של הדוכס ,ר׳ למלי משה רייגגנום מוסד לתורה ,עבודה
וגמילות חסד ,בשם ״קלאוז״ .המוסד כלל ישיבה ,בית מדרש גדול וכמובן גם
בית כנסת .על פי התקנון ההזיקה הקלאוז 10רבגים קבועים במשכורת ,שאחד
מהם שימש מנהל המוסד וראש ישיבה ואחד כסגנו .מלבד זה שלמו תמיכה
לבחורי הישיבה ולתלמידים .חישיבח פרחה הרבה שנים ונהנתה משם טוב .אהרי
שכבר בקרלסרוה ,עיר מולדתו ,התאספו מסביב ד״י עטלינגר תלמידים ,אין
פלא שקבל בשמהה בשנת תקפ״ה ) (1825את ההזמנה כראש הרבנים של
הקלאוז וכראש ישיבה .זה אפשר לו להרהיב את פעולתו ולהגדיל את מספר
תלמידיו .אין ספק שאהד הטעמים ,למה בהרו בו מבין המועמדים ,היה שהוא
למד באוגיברםיטה ושלט בשפה הגרמגית המודרגית .זה היה גם אהר כך
גימוק לזכותו ,כשבחרו בו לרב באלטונה.
בקהילת מנהיים שמש באותו הזמן רב ,שלא היה לו קשר לקלאוז .ראשי
הקהילה במגהיים ,שחששו שאולי הרב של הקלאוז יבהר גם לרב הקהילה,
התמרמרו והראו התנגדות לבהירת רב לקלאוז בלי לשאול את פיהם .הם
חששו ,שהרב החדש יהיה יותר מדי אורטודוקםי ,כי רבני הקהילה נטו לריפורמה.
בשנת 1853נהרס בית הכנסת על ידי שריפה .בית הכנסת החדש שנבנה
במקומו צויד בעוגב ,על אף חתנגדותם של חחוגים החרדים ,שהתרכזו מסביב
לקלאוז ,אבל בתמיכת הרב הריפורמי.
בהתחלת שגת 1827הגיש רי״ע בקשה לממשלה ,שימנו אותו חבר בגוף
העליון של יהודי בדן .הבקשה נתמלאה ,ורי״ע השתמש במשרתו החדשה
במלחמתו גגד שאיפות הריפורמח ולחיזוק המסורת .בדצמבר 1827נוסדה נוסף
לארבעה עשר גלילי הרבנות הקיימים עד כד ,בבדן גליל חדש בעיירת שדה
הישנה לדנבורג והכפרים שבסביבתה .את הרבנות מסרו לרי״ע .אולי אהד
המניעים שבחרו דווקא בו היה ,שאחרי שהוא נעשה רב של לדנבורג חלפה
הסכנה שימסרו לו את הרבנות של העיר מנהיים .אהרי שר״י עבר לאלטונה
נבחר אחיו ,ר׳ ליב עטליגגר לראש הקלאוז ולרב הגליל לדגבורג.
בענין תשובתו של הרי״ע ממנהיים אל ר׳ יעקב מאיר לחרן באמסטרדם
בענין תוכנית לימודים לבית מדרש לרבנים באמסטרדם ,יש להוסיף שר׳ יעקב
מאיר להרן אף הזמין את הרי״ע לעמוד בראשו .בתשובתו מיום ג׳ ב מרחשון
תקפ״ה עגה הרי״ע שהשאיפה להקים באמסטרדם בית המדרש לרבנים מתאימה
לתפיקדו הנוכחי שקיבל מה״גרוסס־הרצוג״ לעשות ב״קלאוז״ במגהיים סמיגר
לרבנים תור התחשבות בעקרונות מייסד ה״קלאוז״.
במכתב זה הציע הרי״ע שהתפקיד של ראש ישיבה של בית המדרש
באמסטרדם ישולב עם תפקיד של רב במהון קטן בקרבת מקום .דבר זה מוסיף
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבוד ו פ ר נ ס ה ייתן
אפשרות
לראש
הישיבה
להרגיל את
מעשיים ש ל ה ר ב נ ו ת ו ב ״ ש א ל ו ת ״ .
מקורות:
התלמידים
בתפקידים
ה ר ב אביגדור אונא
הרב ד״ר יצחק אונא ,ההדש ההלאוז על שם למלי מוזעס במנהיים )בגרמנית(
פרנקפורט ע״נ מיין .1909
אדולף לוין ,תולדות יהודי בדן ,קרלסרוה ) ,1909בגרמנית( עמ׳ .227—229
יעקב מאיר ,אם בישראל )בהולנדית וגרמנית( עמ׳ .80-51
״בית יעקב״ ב״בתי מחסה״ בירושלים
בהקשר
ל ״ ב י ת י ע ק ב ״ ב ״ ב ת י מ ח ס ה ״ יש ל ה ו ס י ף ש ב א ח ת ה ד י ר ו ת ג ר זמן
ר ב מ ר ן הגאון ר ב י יוסף חיים ז ו נ נ פ ל ד זצ״ל ,ו ז כ ו ר נ י ש ב י ו ם ה ז כ ר ו ן ל ח ר ב י ע ק ב
עטליגגר ז״ל ח ת א ס פ ו ב ב י ת מ ר ן ח ג ר י ח ״ ז ל ת פ ל ה ו ל ל י מ ו ד ו מ ר ן ז״ל ה י ה א ו מ ר
ד ב ר י ת ו ר ה ב ה ל כ ה ו א ג ד ה מ ס פ ר י הגאון ב ע ל ע ר ו ך ל ג ר ז״ל.
ל א ח ר פ ט י ר ת ו ש ל מ ר ן ה ג ר י ח ״ ז זצ״ל ז כ י ת י א ג י ה ק ט ן ל ד ו ר ש ם ו ה מ ש כ ת י
כפי
לגהוג
ובאגדה
התקגון
בתפלה
ובהרצאה
מספריו,
בהלכה
בשו״ת
בגין
ציון
בספרו מ ג ח ת עגי על התורה ,ע ד כיבוש העיר העתיקה בשגת תש״ח.
בשגים א ל ו ש ו כ י ת י ל ג ו ר ב ״ ב י ת י ע ק ב ״ ס ד ר ת י ת ק צ י ר מ ס פ ר י ה ש ו ״ ת ש ל מ ר ן
ז״ל ,שו״ת בנין ציון ו ש ו ״ ת בגין ציון ה ח ד ש ו ת ,א ך כ י ת ר ח ב ו ר י י ב כ ת ״ י גשאר
ש ם ג ם ת ק צ י ר זה.
ב ג ו ג ע ל ס פ ר י מ ר ן ז״ל ע ל ה ש ״ ס א ש ר ק ר א ם ב ש ם ״ערוך לגר״ ,יש ל ו מ ר
שמרן ז״ל ע ר ך ל ו נ ר ל י ו ם פ ט י ר ת ו ב נ ר א׳ ש ל חגוכה ,זכותו יגן עליגו.
ה ר ב חגור זונדל גרוסברג
על הצוואה
בשבועון 181-36111ת ח י ל ת ט ב ת
ת ר ל ״ ב גדפסו ח ל ק י ם מ צ ו ו א ת ה ר ב ע ט ל י נ ג ר ,
א ב ל ל א ה ב ק ש ה ל ע ש ו ת ז כ ר א ר ב ע מ י ת ו ת ב י ת דין ו ש ה ב ג י ם ל א ילכו א ח ר י ה א ר ו ן
לבית הקברות.
בענין ה ב ק ש ה ל ל מ ו ד ל ע י ל ו י נ ש מ ת ו י ש ל ק ר ו א ב צ ו ו א ה :״ ו מ כ ח כ ם ש ח ד ו ב ע ד י ״
ע ״ פ איוב ו ,כ ב וכן נ ד פ ס ש ם ב ש ב ו ע ו ן ה נ ״ ל .
מ .מ.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אוניברסיטה
בר־אילן
רמת גן
המחלקה
להםטוריה ישראלית
ב״ה ירושלים ז׳ בשבט תשל״ב
לכבוד מר יונה עמנואל
עורך המעין
תמהתי לקרוא בעמוד 34שבגליון טבת תשל״ב של ״המעיז״ כי ״יש
להצטער על אי־הדיוקים הרבים״ שבספר ״אהבת ציון ואנשי הו״ד״ )תל־אביב
תשל״א(.
למקרא הדברים ,הורתי ועברתי על הכתוב ואכן מצאתי ,כי צדקת בהערתך
במכתבר אלי )בצירוף גליון ״המעין״ ששלהת לי( בדבר שתי־טעויות העתקה
במובאה מדברי הרב יעקב עטלינגר ןצ״ל ב״שומר ציון הנאמן״ )בספרי בעמ׳
(62וכן בדבר הוספת מדכאות כפולות לכותרת משלי ״תוספת קריאה״ לקריאת
הרב זצ״ל ,הפותהת במלים ״אהי ורעי״ )שם(.
אולם מציון שתי טעויות״העתקה והוספת מדכאות משלי לכותרת ועד
לקביעה שיש ״אי־דיוקים רבים בספר״ עוד רחוקה חדרך ,ולע״ד חורץ משפט,
שאין לו על מה לסמוך.
סברתי כי יש להביא זאת ליריעת קוראי ״המעין״ ,שבהערה זו קראו בפעם
הראשונה על ספרי ,המתאר את הקשרים בין יהודי גרמניה וישוב ארץ־ ישראל
במאה הי״ט.
בכבוד רב
פרופ׳
מרדכי
אדיאכ
בס״ד
הופיעה ה ח ו ב ר ת
הרב יעקב עטלינגר ז״ל
הוצאה
מ ו ר ח ב ת מ ס ד ר ת מ א מ ר י ם ב״המעין״
גלימות
ט ב ת — נ י ס ן תשל״ב.
המחיר
— 5.ל״י.
מערכת המעין
צפניה ?6
72
www.daat.ac.il
טלפ׳
,88881ירושלים
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב א ב ר ה • ס ו פ ר
,
הערות על הרמב״ם ה ל עבודת יום הכפירים
פרק א הד׳ ג :״שבעת ימים קודם ליוה״כ מפרישין כהן גדול מביתו…
ומתקיגין לו כהן גדול אחר״ ,ובהל׳ ד׳ כ׳ רבינו מ״ש בגמ׳ דף ח ,א ״בשבעת
ימים אלו.״״ ,ובהל׳ ה׳ ממשיך בסדר דברי המשגה :״כל שבעת ימים …וערב
יוה״כ…״ ,לעג״ד מסדר דברי המשנה ויותר מסרר רברי הרמב״ם יוצא ברור
שהתקינו לו כהן אהר תיכף ביום הפרשתו ולא בערב יוה״כ ,ולכן קשים בעיגי
דברי השאגת אריה זצ״ל בספרו גבורת ארי למס׳ יומא ד״ה מתקינין שמסופק
בוה ,וכתב שי״ל שמתקינין וכו׳ שבמשנה מילתא באפיה גפשיה ולא קאי ארישא
אלא מתקינין אח״כ ואפי׳ בערב יוה׳׳כ שפיר דמי ,ולא עמד על סדר הדברים
כנ״ל.
ב( שם :״ואם מת הראשון זה השני מתמנה תחתיו״ ע׳ רמב״ם הל׳ כלי
המקדש פ״ד הל׳ כ ,שכ׳ שכהן גדול שמת מעמידין בנו או הראוי ליורשו
תחתיו ,ויליף לה מן הפסוק עיי״ש ,וירושה זו מן התורה היא ,וא״כ צ״ב
מדוע ידחה השני את היורש ,ולפי פסק הרמב״ם כאן יוצא שהבן או היורש
יתמנה לכה״ג תהת מורישו רק במקרה שזה שנתמנה מת במשך השנה לפני
מיתת הכהן הגדול ,וזה דבר נדיר מאד ,וצ״ע.
ג( שפ הל׳ ה :״זורק את הדם …ומקטיר אברי תמיד על המזבח״ ,במשגה
יומא יד ,א ,איתא זורק את הדם …ומקריב את הראש ואת הרגל״ ,סתם ,משמע
של כל קרבן שקרב בימים אלו ,ורש״י פי׳ זורק את הדם של תמידץ ,ועל מקריב
את הראש לא פי׳ כלום ,ורביגו סתם בזורק את הדם וכ׳ כלשון המשגה,
ובאיברים הוסיף ופי׳ ״תמיד״ ,והסברא נותנת שיעשה כן בקרבנות כולם של
ימים אלו כדי שיהי׳ רגיל בעבודה ,וצ״ב .ופשוט הוא בעיני שמה שכ׳ רבנו
״ומטיב את הגרות״ כווגתו ״הדלקתן״ ,שהרי כן פסק בהל׳ תמידין ומוספין
פ״ד הי״ב :״והדלקת הנרות הוא הטבתם״ )עיי״ש בכסף משגה( ,וא״כ י״ל
שלפי שיטת רבינו תקון הפתילות וכו׳ כשר גם בכהן הדיוט ,והדברים ארוכים.
ד(
פרק ב הל׳ ב :״כל עת שישנה הבגדים ויפשוט בגדים ולובש כגדיפ
אחרים טעון טבילה״ ,כפל הלשון צ״ב ,ואולי קמ״ל רבינו ,לאפוקי אם נתלכלכו
או נקרעו הבגדים שעליו שפסולים לעבודה והוא צריך ללבוש בגדים אחרים
מאותו סוג הבגדים שנקרעו או שנתלכלכו) ,ראח זבחים לה ,א ,פסחים םה ,ב,
רמב״ם הל׳ כלי המקדש פ״א ה״ד( ,שבזה אין שינוי בגדים ,אין צריך לא
טבילה ולא קידוש ידים לפשיטה ולאחר לבישה ,והדבר צ״ב .ועי״ל שקמ״ל
שאם הסיד רגליו שצריך טבילה )יומא כח ,א ,רמב״ם הל׳ ביאת המקדש פ״ה
ה״ד (,ואחריה לובש אותם בגדים עצמם שהיו עליו קודם הסכת רגליו ,אין
צריך קידוש לפשיטת הבגדים שפושטם לטבילה זו ולא אחרי לבישתם ,וצ״ב.
ה(
שפ כמשנה למלך :״שצריך ליזהר שלא יכנס הרוח בשעת עבודה
בין בשרו לבגדו עד שיתרחק הבגד מעליו ,ופשיטא דלא גרעי מים מרוח״,
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לענ״ד דבריו קשים להבין ,שהרי המים לא מרחיקים את הבגד מבשרו כלל,
ואדרבה עי״ז שהבגד מתלחלח נדבק הבגד לגוף ,משא״כ האויר שמרחיק ,וצ״ע.
ו( שם הל׳ ג :״או שלא קדש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה״ —
לשון ״בין בגד לבגד״ הוא אגב הלשון :״טבל בין בגדים לבגדים״ ,כי בין
הבגדים לא היה קידוש ,רק לפני פשיטת הבגד שעליו ואהרי לבישת הבגד
האחר )ע׳ הל׳ א( ,ובמ״ש ״ובין עבודה לעבודה״ צ״ ב שהרי בין עבודה לעבודה
שיגה בגדיו והרי הוא בכלל ״בין בגד לבגד״ .ע׳ רש״י ות״י יומא לב ,ורבינו
לא רמז כלל איך הוא מפרש ד״ן .וע׳ הערה ד ,אם נקרעו או גתלכלכו בגדיו.
ז( שם הל׳ ד :״או מערכין מים חמין כמי המקור״ רש״י יומא לא ,ב ד״ה
מהמין כתב שאת המים החמים ״מטילין ביו״כ לתוך חקק בנין בית טבילתו״,
ומלשון זה יוצא ברור שהטילו לחקק המקור ,הריקה ,ואח״כ הורידו לתוכה
את המים הכשרים לטבילה ,ונראה שפשטות לשון המשנה ״ומטילין לתור
הצונן׳ /מראה כמו שפי׳ הרמב״ם ,ופי׳ רש״י צ״ב.
לי
ה( שם הל׳ ז :״כל הכהנים והעם …היו כורעים ומשתהוים״ _
נפרטו הכהנים לרבותא ,דאע״פ שהם אמרו שם המפורש בנשיאת כפים בכל
יום ,כדאי׳ סוטה לח ,ב ,וסד״א שחם לא יכרעו וישתחוו קמ״ל ,וע׳ ברא״ש
יומא םי׳ כ שגם הכה״ג ביו״כ אמר שם בן ד.
א ו
ט( פרק ג הל׳ ד :״וקושר לשון …בראש שעיר חמשתלח״ — בגבורת
ארי למםכתין מא ,ב ד״ה קשר הקשה שהו״ל להקדים קשירת הלשון של
שעיר לה׳ שהוא מקודש יותר כדאי׳ זבחים פט ,א ,וגם במה שאיגו ממש
לצורך עבודה ג״כ צריך להקדים כדאי׳ בסוכה נח ,ב ,שבעצרת שחל בשבת
אומר המחלק ״הי לך מצה הי לך המץ״ ,והקדים מצה משום שהוא תדיר עיי״ש,
ולעג״ד אין משם ראייה כלל ,שזה שאמרו ״הי לך מצה ראשוגה הוא כדי
להוכיר ולהודיע לכהן המקבל חלקו שיאכל את המצה לפגי שיאכל את
החמץ ,ואכילת כהן מצות עשה היא ,ראה רמב״ם הל׳ מעשה הקרבנות פ״י
ה״א ובמשגה למלך שם ,וא״כ אין מכאן ראיי׳ שגם בדבר שאינו עבודה,
תדיר ומקוךש קודם.
י( פרק ד הל׳ א :״ומתפלל שם בהיכל״ — עי׳ משנה למלך הל׳ ביאת
המקדש פ״ג הי״ט ד״ה אך מדברי.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק לנגה
ס׳ מושב זקנים
בשנת תשי״ט פרסם הרב ם .ששון בלונדון קובץ פרושי רבותינו בעלי התיםפות
ייתורה עפ״י כי׳י 409של האוסף שלו )להלן :כי״ש( וקראו בשם ״מושב זקנים״ .בעקבות
עיסוקי בספרים דומים נתברר לי שבכתב יד פרים 266שוים מאמרים רבים כל כר
למקב־לים שבחבור זה עד שיש לראותו כנוסח שני שלו .ברוב המכריע של הטכסט שויכ
שני כתבי היד מלה במלה אך דוקא השוני שביניהם מענין ביותר ולא ללמד על עצמו
יצא אייא ללמד על הכלל כולו יצא.
ו.
בכ״י פריס )להלן :כי״פ( חסר ס׳ דברים כולו .אולם צורת הסיום של סרוש ס׳
במדבר שבו שור .לזו של סיום ס׳ שמות או ס׳ ויקרא — אין שם קולופון .מסתבר ,אפוא.
שבכי״פ היה כלול מתחלה גם פרוש לס׳ דברים אלא שנתלשו הדפים ,או שמא הפסיק
המעתיק בעבודתו מאיזה טעם שהוא.
.2
בכי״פ נמצא מספר ניכר של מאמרים שאינם בכי״ש ,ביחוד בספרים בראשית
ושמות .לעומת זאת השמיט בעל כי״פ מאמרים אחדים של כי״ש בספרים אלו ומםפי־ גדיל
מאד של מאמרים בס׳ ויקרא .בם׳ במדבר מכיל כי״פ קטעים רבים מפרוש הרמב״ן על
התורה )ושם הרמב״ן נזכר עליהם שם בפרוש( ,החסרים בספרו של ששון .לפעמים שונה
נוסה קטעים אלה מזה של הרמב״ן הנדפס ,ויתכן מאד שלא הועתקו מפרוש הרמב״ן אלא
מפרוש הטור על התורה .בכמה מקרים ברור לי דבר זה ללא ספק ,אך עדיין לא בדקתי
את כולם .השערה כעין זו העלה מר י• עמנואל ב״המעין״ תמוז תשכ״ד עמ׳ 52—50
נראה לי ,אפוא ,ששני כתבי היד הם שני עיבודים' שונים של חבור אחד וכל מעתיק
השמיט מן המקור המשותף כל מה שלא ראה צורך בו וגם הוסיף כרצונו .מעתיק כי״ש,
שמואל בן דוד אבן שהם ,הוסיף הגהות לספר )ראה מבוא למושב זקנים עמ׳ ,(2בחלקם
על גליון כתב היד ובחלקם בפנים .גם מעתיק כי״פ הוסיף גופך משלו ,אך מסתבר שאת
החרושים שלו הוסיף לעתים רחוקות בלבד )נתקלתי בבטוי ״ואני הכותב״ רק פעם אחת
והבאתי ענין זה בנספח ״דברים בשם אומרם״(.
השוני שבעיבוד נכר במיוחד בהבדל הרב במספר הדפים המוקדשים לכל ספר בכל
אחד משניהם:
בכ״י פריס
םפר בראשית
.3
במושב זקנים
106
103
ספר שמות
85
124
ספר ויקרא
45
194
ספר במדבר
75
72
גרסאותיו של כי״פ הן בדרך כלל טובות מאלה של הספר הנדפס .הקונים הרבה
שתקן הרב ששון מסברא מתאמתים ע׳׳י כי״פ ,ויש גם אחדים שהציע שאינם נראים כפי
שמסתבר מתוך כי״פ .בס׳ מושב זקנים חסרה לפעמים מלה או שורה או חצי משפט ,ורק
אם קוראים את הקטע המקביל בכי״פ ^פשר לעמוד על כונת המחבר) .לא ראיתי בעצמי
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את כי״ש ,אבל אינני מניח כי חסרונות הנ״ל של מושב זקנים הם טעויות דפוס ,שהרי
מספרם הגדול מפריד הנחה כזאת(.
.4
כי״ש מתחיל רק בבראשית פרק ב׳ באמצע פרשת ויכולו ,הדפים הראשונים חסרים
בו .כן חסר שם סוף פ׳ וירא )פרשת העקדה( ותחלה פ׳ חיי שרה ; לדעתו של ששון חסר
במקום זה דף אחד בכתב היד שלו ,לדעתי ,חסרים ארבעה .כל זה ניתן להשלים מתוך
כי״פ .בכמה מקומות שכי״ש היד .מטושטש העיר הרב ששון על כך בספר ע״י נקודות…
או בהערות .ברוב המקומות אפשר לשחזר את הטכסט עפ״י כי״פ .ראה את ה נ ס פ ח י ם :
הפרוש לפרק א׳ של בראשית ,הפרוש לוירא עד חיי שרה ,המקומות אשר בד׳ם_כ״י ששון
מטושטש.
גם בכי״פ חסרים דפים :אחד בין הדפים המסומנים שם 3ו) 4הםמון ,אפוא ,מאוחר(
ואחד בין הדפים המסומנים 11ו .12דבר זה יוצא בבירור מתוך העובדא שהמעתיק כתב
בסוף כל דף את ה01־01ז\ ,031011ובאותם המקומות היא והמלה הראשונה של הדף
שלאחריו אינן זהות.
.5
מעתיק כי״ש מרבה להשמיט שמות של בעלי מאמרים .בנספח ״דברים בשם
אומרם״
לקטתי מספר קטן של מאמרים שכי״פ מביא אותם בציון מקורם; מקצתם
נמצאים במושב זקנים בסתם ומקצתם חסרים בו.
ס׳ מושב זקנים ממעט במיוחד להזכיר כמקור דבריו את ס׳ הג״ן .שם זה נזכר
במהדורות ששון בספר בראשית 8פעמים )הרשימה במפתחות עמ׳ תקכג איננה שלמה(,
ואילו בכי״פ נזכר בס׳ בראשית יותר מ 120פ ע ם ! לרגל החשיבות העקרונית של עובדא
זו רשמתי בנספח מיוחד את כל ההבאות של ס׳ הגן לבראשית .במקומות שהיו הבדלים
חשובים בין נוסח דברי הג״ן שבמושב זקנים ובין זה שבכי״פ רשמתי את נוסח כי״פ.
מענין שמחבר ם׳ הג״ן כתב כנראה פרוש לש״ס או לפהות על חלק ממנו ,כי במובאה
מספר הג״ן לבראשית לז 14מצינו :״ובפ׳ נגמר הדין הארכתי וצ״ע שם״.
.6
מחבר המקור המשותף למושב זקנים ולכי״פ עדיין איננו ידוע .בקשר לכך
מענינת ההשואה של הספר ייכי״פ בראשית מד : 5
כספר:
וכשבאתי
ככ״י פרים :
וכשבאתי ל צ ר פ ת .ראיתי בב״ר של מורי
לצרפת ראיתי באחרים.
ה״ר יחיאל וגם בב׳׳ר של מורי ר׳ טוביה.
המחבר היה ,אפוא ,אשכנזי שלמד אצל ר׳ טוביה מויאנה ואצל ר׳ יחיאל מפריס
בצרפת) .על קשריהם של רבנים אלו עם אשכנז ראה אורבד ,בעלי התוספות ,עמ׳ .(400
*
הוכחנו כי שני כתבי היד משלימים זה את זה במדד .רבה .הפרוש שהיה מקור
לשניהם נראה חשוב למדי להכרת פרשנותם של בעלי התוספות .על כן בדעתי ,אם
יםעייני ה׳ ,להוציא לאור נוסח מתוקן של הפרוש עפ״י שני כתבי היד.
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נספח
א׳
,
הפרוש לפרק א של בראשית
)א( בראשית .למה פתה הב״ה התורה בבי״ת וסיים בלמ״ד ,זש״ה לא
עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום שאינם יודעים מבי״ת ועד למ״ד ,וער בגי׳
ב״ל כבו״ד ,כל היודע כל התורה מבי״ת ועד למ״ד יש לו כבוד שג׳ אורך ימים
בימינה ובשמאלה עושר וכבוד .וער לפיכ׳ פתח בבי״ת לפי שרוצה להתחיל התורה
בברוך ולא בא׳ שהוא לשון ארור .ד״א על שם ב׳ תורות תור׳ שבכת׳ ותורה
שבעל פח ,וכגגד ב׳ לוחות הברית ללמדך שבעבור התורה ולומדיה נברא העולם.
ועו׳ מצינו שבאת חאל״ף לפני הק׳ ואמ׳ לפגיו רבוגו של עולם והלא אגי ראש
לכל האותיות מפני מה לא שמתני ראש לתורתך עד שהבטיחה הק׳ להיות ראש
הדברות .ועו׳ י״ל מפני של״ב עולה כגגד ח׳ חוטין שיש בכל ציצית דהיינו ל״ב
וציצית שקולה כנגד כל המצות ,וציצית עולה בגי׳ תרי״ג .ד״א למה פתח
בבראשית כי רמז תהלה על השבת ,ברא שבת ,כל מי שיכול להתפרנס במקום
קרוב אל ילך למקום רחוק כי הולכי דרכים אין מקיימי׳ שבת בעולם וגם תעגוגי
שבת.
פרש״י התחיל בבראשית משו׳ כח מעשיו כו׳ .וק׳ לעולם יתחיל מהחדש הזה
ולאהר מכאן יכתו׳ סדר בראשית כדי להודיענו כח מעשיו וגתן לגו ארץ ז׳ עממי׳,
וי״ל משו׳ דחביבה ליה בריאת ישר׳ וכבר היה צריד להגיד לנו כה מעשיו הגיח
חחדש והתחיל בבראשית.
פרש״י אין המק׳ אומ׳ אלא דורשגי .וק׳ איכן)?( המק׳ אומ׳ דורשגי ,אלא
הכונה היא זאת בעבור שלא התחיל בראשוגה ברא או בתהלה ברא שמים כו׳
שנלמוד בריאת שמים מתי נבראו המקר׳ אומ׳ דורשני כמו שמפרש והולך,
)ב( תהו ובהו .כ׳ הנה ראיתי א ת הארץ והנה תוהו מלמד שצפה הק׳
בבריאת עולם בחרבן הבית שנהרב בשנת תהו ,שעמד ת״י שנה ונחרב בשנת
תי״א ,ובית שני עמד כמנין הית״ה ,ואח״כ חשד ,רמז לגליות.
תימ׳ למה בכל מעשה בראשי׳ לא תמצא שם של ד׳ אותיות ,וי״ל שלא
תישמ׳ הש׳ אלא על עולם מלא ור״א ההוזה פי׳ שזה הש׳ הקדוש הנכבד נקרא׳
על דבר מםויים לעולם והוייתו לעולמי עד .למה התחילה פ׳ בראשית א־להים
וסיים י׳׳י אלא להודיעד כי יש דיין בעולם ,א־להים בגי׳ זה דיי״ן ,וסיים י״י,
מיד מזכיר רהמים ביד רוגז דכתי׳ ברוגז רחם תזכור.
א״ר יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש כר .וק׳ והא איכ׳
ז׳ מצות שנצטוו בני נח ומילה לאברהם וגיד הנשר .ליעקב ,וי״ל בכל מקום שנ׳
מילה וגיד הגשה עדיין לא נצטוו ישר׳ שהרי עדיין לא יצאו מכלל בני נח כמ׳
שפרש״י.
פרש״י לפיכך התחיל בבראשית שאם יאמרו אומר העולם ליסטים אתם כוי.
וק׳ לפירו׳ דהיאך יכלו לומ׳ ליסטים אתם והלא בפ׳ לך לך לשם אבינו היתד,
כדפרש״י התם והכנעני אז בארץ מלמד שהיה הולד וכובש ארץ ישר׳ מודעו של
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם י ,וכן יסד הקליר ) -טפחו( ]טפשו[ בני כנען כי נכרים הם באדמת בני שם
זרע המלוכה ,א״כ לעולם לא יתחיל כ״א מהחדש הזה ומשום ליסטים ליכ׳ למיחש
כדפי /ותרי׳ ירושלם וגבולותיה של שם היתד ,אבל כל הארץ של כנען אמ׳ כנען
אני מלך על כל הארץ והוא תופס המלוכה בירושלם כדפי׳ ומלכי צדק מלך שלם,
מתרגמינ׳ מלכא דירושלם ,לכן היה תופס את ירושלם ומתוך כך לא יקשה הא
דאקשינ׳ מהאי קרא והכנעני אן בארץ משמ׳ של שם היתה הארץ ,ומקרא דחברון
שבע שני׳ נבנתה משמ׳ שהארץ של חם היתה כי פי׳ איפשר חם בנה הברון לכנען
בנו הקטן -קודם שבנה צוען למצרים בנו הגדול ,הרי משמ׳ דשל )שם( ]חם[
היה ,ולמאי דפרשי׳ ניחא .ומי׳ עוד קשה דמאי קא מתמה תלמוד׳ אפש׳ אדם בונה
לבנו קטן ,ושמא כנען בעצמו בנאו וזה )אי אפשר( ]איפשר[ להיות שהקטן יותר
עשיר מאחיו הגדול .ובמדרש אמרי׳ מפני מה זכו בני כנען לישב בארצם מ״ז
שנים יותר מאהיו ,מפני שאמ׳ נשיא א־להים אתה בתוכנו ,ומפ׳ מ׳ שנים שהיו
ישר׳ במדבר וז׳ שנים שאמ׳ הפס׳ ז׳ שנים נבנתה .וק׳ דהא סרש״י ז׳ שנים
נבנתה שהיתה מבונה מכל טוב ,וי״ל שבע שכבשו.
פרש״י בשביל התורה שנקראת ראשית .ה״פ של בראשית ברא כו׳ תחלק
מלת בראשית .ותאמ׳ בשביל ראשית שהם ישר׳ ברא השמים והארץ ,וכן בשביל
התורה שהיא ראשית ברא השמים והארץ.
פרש״י לא היה צריך להתחיל כר .ותימ׳ לר׳ אדרבה לא היה צריך להתהיל
אלא ממילה שהרי המילה קודם החדש היה ,מה תאמ׳ כי ציווי של ההדש היה
גלוי לכל ישר /גם מצות מילה גלויה היתד ,לכל ישר׳ שנ׳ כי מולים היו כל
העם היוצאים ממצרי׳ אלמ׳ גם המילה הית׳ לכל ישר /וי״ל כי בשעת ציוויו לא
היתד ,גלויה לכל ישר׳ ר״ל כי לא היו שם כל ישר׳ אלא אברהם לבדו להכי לא
התחיל ממילה אבל במצות החדש כל ישר׳ היו שם בשעת הציווי.
<!( .וירא א־להים את האור כי טוב ויבדל.
פרש״י אף בזה אגו
צריכי׳ לדברי אגדה .וג״ל מדכתי׳ האור הכא יתירא מכל הבריאה פי׳ כן.
.פרש״י כמדומה שכן רוצה לומ׳ בטרם שגבראו השמים וכ׳ .וק׳ כי לא היה
לו לומ׳ והארץ היתה כי עריין לא נבראת אלא כך פיר׳ קודם שנבראו והארץ היתד,
עתידה ליתן את הדין מ״מ והארץ היתד׳ תהו פי׳ לאחר שנבראת הארץ היתד,
עדיין תהו כפי שתרג׳ אונקילוס,
פרש״י ברצונו נתן להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו .צ״ל דלא גתגה להם
לגמרי דא״כ היאך היה חוזר במתנתו.
)ב( וחשך .כלומ׳ לאחר שברא הב׳ הארץ אז ברא החשך ,ושייך ביה יצירה
דכתי׳ יוצר אור ובורא חושך .ולא נהירא דקודם שברא הארץ היה חשך מאחר
שאומ׳ הפסוק והארץ היתד ,תהו ובהו וחשך ועו׳ שאמ׳ הפסוק לקמ׳ יהי אור
ולא אמ׳ יהי חשך ,מזה הפסוק משמע שכשברא הארץ היה לשם חשך אבל לא
1בגליון :פי׳ דארץ כגען גפלה בחלקו קל .שם והיאך יאמרו ליסטים אתם והלא הארץ
לשם.
2בפיוט אהללה א־להי ,והוא לר׳ יוסי בר יוסי.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היה לשם אור דא״כ כמו שאומ׳ וחשך עפ״ת היה אומ׳ ואור עפ״ת .וא״ת לפי זה
ק׳ הפסוק שאומ׳ יוצר אור ובורא חשך ,וי״ל דלישנא מעליא נקט דהרבה כאלו
יש בתורה שנ׳ מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה וכ׳יש שלא
היה לו להוציא דבר מגונה מפיו גב־ יצירה דהיינו )יוציא( ]יוצר[ חשך ובורא
אור.
ורוח א־להים מרחפת .למה הזכיר כאן א־להים ,וי״ל שכן דרך המקראות
לכפול מלה כשהיא ארוכה ,וכן י״י מסיגי בא וזרח משעיר ועו׳ חזר מימיגו אש
דת למו מפגי אריכות הלשון.
)ג( יהי אור ויהי אור .תימ׳ להר״א למה לא אמ׳ ויהי כן כמו לאחרים,
וי״ל לפי שאמ׳ כי זה האור לא גתקיים כי לא שימש אלא ז׳ ימי בראשית וגנזו
לצדיקים.
יהי אור .לא זהו אור חמה ולבנה וכוכבים כ״א זוהר ואורה שגברא ביום
א׳ ולא היה משמש בלילה כלל ולא היה די להק׳ באור זה וברא עו׳ הק׳ מאוולת
גדולים מזה ביום )ראשון( ]רביעי[ לאותו ולמועדי׳.
וירא א־להים את האור .ב״ר האורה מהיכן גבראת .תימ׳ לי גם על החשך
ישאל מהיכן נבראת ,נ״ל שחחשך קךם אף למים דכתי׳ וחשך על פני תהום דהייגו
מים דכתי׳ בדעתו תהומות גבקעו ,וא״כ גם מכאן היה יכול רש״י להוכיח דלא
נקט בסדר )הקרואים( ]הגבראים[ ,וי״ל עד שלא עשה שמים שהם ככיפה היה אור
תדיר עם חשך כדכתי׳ ועמיה שרא נהורא ואף כשהיתה עשיית שמים היתה אורה
מעל השמים אך בתוך כפת השמים היה חשך וזה גרמה כפת השמי׳ שעדיין לא
נתלו מאורות ברקיע .ומעתה אין צריך לשאל חשך מהיכן גבראת ואין יכול להוכיח
מכאן שהשך קדם למים וגם רש״י לא היה יכול להביא ראיה מכאן כלום לפי זד,
דהא כת׳ ובורא חשך ולא מכה )כפת( ]כפה[ אלא בריאה ממש ,וצ״ל ליתן טעם
שכת׳ יצירה באור ובריאה בחשך .ועו׳ היה יכול להוכיח רש״י דלא כסדר )הקרו
אים( ]הגבראים[ מרכתי׳ יהי רקיע בתוך המים ויהי מבריל בין מים למים ,אלמ׳
מים קדמו.
למה נאמ׳ ויהי ערב ויהי בקר ולא גא׳ ויהי לילה ויהי יום ,אלא ע׳ר׳ב ו׳י׳ה׳י
ב׳]ו׳[ק׳ר גימ׳ תורה לומ׳ שבתורה יצר כל יום ויום וכל מה שיצר ,במס׳ תענית
מי איכ׳ מידי דלא רמזה משה באוריית׳ .ובמדרש קוהלת ,כל הנחלים
הולכים אל הים ,כל המדרשים יונקים מהתלמוד והתלמוד איננו אלא מקום
שהנחלים הולכים כו׳ זה החומש ,לכך רמז משה בתחלת תיבות אלו .מי איכ׳
מידי דלא רמזה משה מימינו אש דת י:
4
יום י׳ פרסאות שהם מ׳ מילין הרי פ׳ אלפים ולכך ביוצר של י ״ ה בכל
חרן וחרז אור חוץ מן פתח וכן שער )?( בחרז שלפניו עשה ב״פ אור כדי
להשלים חרז זה לפי שבפ׳ פנחס וקרבן י״ה לא כת׳ יום לפי שאף לילו קרוי
יום שכל מד ,שאסור ביום אסור בלילה לומ׳ שאף לילו קרוי יום .ולמה ב״פ
? כאן חסר דף בכתב היד.
4עיין בפיוט ״אז ביום כפור״ ,ולפנינו חסר ״אור״ בכמה חרוזים.
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דלג אור משום דכתי׳ פתח דבריך יאיר מבין פתאים ,ואמ׳ בברכו׳ מפתח סומך
הוה לן גהורא וזהו שאמ׳ בפי׳ פיה פתהה בחכמה ותורת חסד על לשוגה ,פי׳
הכמה פתחה פיה.
)ז( ויעש א־להים.
שומע אגי שעשה הרקיע לכך נאמ׳ בדבר י״י שמים
געשו.
)ח( ויהי ערב ויהי בוקר יום שני .תימ׳ )שאש( ]שבריש[ פ״ק דר״הי•
אמריג׳ שגי בשבת לא אשכחן ומתר׳ בירושלמי דלא ילפיגן מבריתו של עולם
כלומ׳ שני זה לא אשבת קאי אלא שהיה שני לבריאת עולם .ג״ן.
לעי״ל ,ברא׳ אלהים׳ את׳ ,ס״ת אמת ,וכן תמצא בכל ו׳ ימי המעשה ברמז,
בראשון ברא אלהים את ,בב׳ וירא׳ א־להים׳ א ת /בג׳ א־להים תדשא ,בד׳ ויעש
א־להים את ,בה׳ ויברא א־להים את ,בו׳ וירא א־להים את ,וגם בז׳ חתם אמת
ברא׳ א־להים׳ לעשות׳ .והו׳ חותמות של הב״ה מלמד שבכל יום היה חותם
חותמו אמת .וא״ת מ״ש אלו הג׳ אותיות שחם חותמו של הב״ה יותר מכל
האותיות ,וי״ל שתפש אות הראשונה והאמצעית והאחרונה של אלפא בית׳ ,ויש
י״ג אותיות הראשונות עד האמצעית ,רמן למניין אה״ד שעולה י״ג ,וכן מהאמצעית
עד האחרוגה אח״ד לומ׳ שחוא ית׳ אחד ושמו אחד והותמו אחד ,ועו׳ אמת כל
אותיות יש להם יסוד אבל שקר אין לו יסוד חשוב חש״ר שקר אין לו רגלים
רק רגל אהד.
)ט( יקוו המים אל מקום אחד .וא״ת היאך יכול לשים המים אל מקום
אחך והלא כל העולם כולו היה מים ,וי״ל דמשל לאדם שיש לו גגה מלאה
ענבים עדין זורק ענבים לתוכו ואומ׳ לו העולם היאך אתה זורק עגבים לתוך
גינתך והלא הוא כבר מלא ,הלך ודרך עליהן והשפילן ,כך הק׳ ררך על המים
והשפילן שג׳ דורך על במותי ים ,ס ו ד ,כשנקוו המים נעשו ךפש וטיט כי מן
המים גברא הארץ גוצר עם מ׳ מים ,לכך אל תתמה כשתכתוב מ׳ יהיה מצד א׳
כמ״ם ואם תכתוב מ׳ יהיה מצד א׳ כמו א׳ לפי כי מן המים גברא הארץ בפ״ק
דתענית האי מיטרא בעלא דארעא ע״כ .מ׳ הופכת למטה כלפי הארץ ששם מים
א׳ הופכת למעלה ולמטה באויר ,והוא סוד גדול.
)יד( להבדיל .פרש״י בז׳ ימי בראשית שמשו האור וההשך הראשוגים
זה ביום וזה בלילה .ושמע׳ מקש׳ כי המקרא לא משמ׳ הכי דכתי׳ להבדיל ,מכלל
דעד השת׳ לא היה הבדלה אך משמע ששמשו בערבוביא ,וצ״ע.
)יא( ויאמ׳ א-להים תדשא הארץ ,גזר שיהיה כר ,כלומ׳ אין הפי׳
שתדשא הארץ דשא לבד אבל פי׳ הוא שיהיה בתולדת כה הארץ כר.
עץ פרי עושה פרי .תימ׳ כמ׳ מיני׳ אילן ,וי״ל עץ עושה פרי .ע״כ מצאתי.
)טז( הכוכבים .אית׳ בירושלמי שכל העולם כולי תחת כוכב א׳ עומד.
וא״ת א״כ כל העולם מלא ג׳ כוכבים שהרי העולם שליש ישוב שליש מדבר
שליש ים כדאית׳ במםכ׳ מכר ,וי״ל דאית׳ התם הוץ מאוקייאנום שאין מי שיודע
לו שיעור אלא ית׳ שמו ושאר הכוכבים כנגד אוקייאנוס.
5דף ג ,.ועי׳ בתום׳ שם ד״ה שני ובירושלמי ד״ה )וילנא דף א.א
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וא״ת מסגי מה מתורגם א־להים י״י ,וי״ל לסי שיהו״ד .בא״ת ב״ש מצפץ
ועולה כמנין ברחמים ,וא־להים במילואו אלף למ״ד הא יוד מ״ם עולה גמי
כמבין ברחמים ,גמצא הכל א /
)יא( עץ פרי .טעם עצו ופריו שוד ,,ולא עשתה כן ולפיכך גתקללה
כדפרש״י .ונר׳ דלכך לא עשתה כן שיאכלו העולם העץ ויכלו האילגות ,וגתקללה
משו׳ דבהדי כבשיר ,דרחמ׳ למה ל ך היד י״י תקצר .וא״ת והרי דויד אמ׳ עץ
פרי וכל ארוים ,וי״ל דהכא קאי אעושה והתם לא כת׳ כן.
)כו( נעשה אדם .וא״ת במי נמלך ,י״ל נמלך בנשמתן של צדיקים ,וי״ל
במלאכים ,וי״א בצורתו של יעקב ,וי״א במלאכי השרת נמלך ואותן המלאכים
שאמרו מה אנוש כי תזכרגו הושיט הב״ה אצבעו ביניהם ושרפם .ד״א געשה אדם
פרש״י נמלך בפמליאה שלו .תימ׳ והא כת׳ את מי נועץ ויבינהו כוי ,וי״ל דאינו
מתיעץ ללמוד אלא לעשר מחשבתו .וא״ת אמאי לא אמ׳ אעשה ,וי״ל אילו אמ׳
אעשה הייתי אומ׳ שלא ברא אלא אדם הראשון אבל לא דורות הבאים אחריהם
לכך נאמ׳ נעשה כלומ׳ אני ואדם געשה דורות אה״כ כי ג׳ שותפין יש באדם הק׳
ואביו ואמו וכל א׳ וא׳ נותן חלקו כדאית׳ במס׳ נדה .ג״ן.
ד״א נעשה אדם אומ׳ בכור שור כשברא הב״ה את עולמו ועשה הבהמות
והחיות גתגאו המלאכים שיהיו למעלה מהם א״ל הב״ה כדי להשפילם נעשה כל
אחד את אדם אחד והם לא יכלו לעשות ,והייגו דכת׳ ויברא אלהים.
נעשה אדם .הג׳ של געשה הפוכה .נעשה אדם בגי׳ זה שלמה וגו״ן הפוכה
שהיה יודע גו״ן שערי ביגה .בצלמיגו כדמותיגו כלומ׳ כעין הכמה וממשלה של
מעלה שהיה מלך על העולם כולו ולכך נעשה הג׳ הפוכה ,גשאר עשה והוא
בגי׳ שלמד-
בצלמיגו .קשה והלא כל הצלמים וכל הדמיוגות שלו ,אלא כך ר״ל בצלם
החביב לפניו ,וכה״א הנה עם י״י אלה ומארצו יצאו ,כלומ׳ ארץ ישר׳ ההביבה
לפניו קורא ארצו.
0
כדמותינו.
ר״ל דמות המלאכים דאין לומר דמות הבורא ית׳ דהא כת׳
ואל מי תדמיוגי ואשוה יאמ׳ קדוש.
)כז( ויברא א-להים את האדם.
ס״ת אמת .וא״ת למה בבריאת אדם
כת׳ ויברא ,לומ׳ לך שבראו להיות ישרן ולא ימצא בפיו דבר שקר ותרמית
אלא אמת.
)כב( ויברך אותם א־להים .וא״ת למה ברכם ,וי״ל לפי שהיו קטגים ואין
סיפוק לעולם מהם אם לא ירבו למאות ולאלפים לפיכ׳ ברכם .וא״ת פרדה למה
אינה פרה ורבה כשאר הבהמות ,וי״ל לפי שהפרדה לא היתד ,בכלל הברכה של
פרו ורבו ,דאפי׳ את״ל דפרו ורבו שכתו׳ ביום הו׳ קאי אבהמה והיה והאדם
שגבראו ביום הו׳ א״ד ,לא היתד .בכלל הברכה שהרי אדם הראשון גברא ביום
הו׳ בתהלת שעה ג׳ כאשר ארז״ל ואז ברכו ד,ש׳ ופרד לא גברא עד מוצאי שבת
שהביא אדם הראשון ב׳ מינים והרכיב זה על זה ויצא מהם הפרד כדקתגי בפ׳
מקום שגהגו ,נמצא שהפרד לא היה נברא ביום הברכה ולהכי אינה פרה ורבה.
6
ברכות דף י.
81
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואתם פרו ורבו .פרש״י האיש מצווה על פדייה ורביד׳ ולא האשה ,ונ״ל
מדאמ׳ וכבשה חסר ו״ו .וק׳ והלא על שניהם כת׳ פרו ורבו אלמ׳ גם האשד׳
מצווה ,אלא כך תאמ׳ יותר האיש מצווה מן האשד .דהא הזר וכת׳ גבי יעקב
פרה ורבה לשון יחיד .אמ׳ המורה תימ׳ על האי דאמרינ׳ דהאיש מצווה על פריה
ורביד .ולא האשד״ ,והא כתי׳ פרו ורבו ,י״ל הא כת׳ ביעקב אני א־ל שדי פרה ורבה
ולא כת׳ פרו ורבו.
והעוף ירב בארץ ,זו ברכה שבירך העוף .וא״ת למה לא בירך ג״כ החיות,
וי״ל שלא יהו פרים ורבים יותר מדאי ויזיקו לאדם אבל העופות ליכ׳ למיחש
שמא יזיקו .ג״ן .א״נ מפני הנחש שעתיד לקללה לכך לא בירכן שלא יהא
הוא בכלל.
)כח( ויאמ׳ להם פרו .תימ׳ מה הוצרך לומ׳ פעם שניה והלא כבר נאמ׳
ויברך אותם א־להים ולא הי׳ צ״ל )להם( ]א־להים[ אלא ויאמ׳ להם פרו ורבו,
אלא אמ׳ לו יהי רצון שתהיה דעתיכם וכונתכם להוליד זרע א־להים כדכתי׳
בת״ע • מד) .הא־להים( ]הא׳[ מבקש )כ״א( זרע א־להים ,לכן תדרוש הא־להים פרו
ורבו אני אמרתי א־להים אתם ,ואמ׳ נמי הפורש מאשתו סמוך לוסתה הווין לו
בנים זכרים הראויין להוראה ,ובסוף המפלת הרוצה שיהיו בניו זכרי׳ יבעול וישנה
מפני שרוב עסק ביאתו בפעם שניה היא מזרעת תחלי״ ואין לאדם לשמש יותר
מדאי כי כהו כלה כדכתי׳ אל תתן לנשים כד .וכשישמש יזהר שלא יצא רוק
מפיו כי הוולד יהיה מהפך בלשונו.
פרו ורבו .בגי׳ ת״ק .בפר׳ הבא על יבמתו אמ׳ לא יבטל אדם מפריה ורביד׳
אא״כ יש לו ב׳ זכרים דב״ש וב״ה אומ׳ זכר ונקבה ,והלכה כב״ה שהרי לזכר
רמ״ה אברים ולנקבה רנ״ב כדמשמ׳ בבכורות הרי לזכר ולנקבה אברים כמגין פרו
ורבו .ודרטם שדי ממונה על פריה ורביה דכתי׳ אני א״ל שדי פרה ורבה ,וא־ל
שדי יברך אותך ויפרך וירבך .והנעלם לשדי י״ן ל״ת ו״ד בגימ׳ ת״ק .כל המקיים
נפש אהד מישראל כאילו קיים עולם מלא שהוא מהלך ת״ק שנים.
)לא( ויהי ערב ויהי בקר יום הששי .הוסיף ה׳ בששי לפי שגמר
מעשה בראשית והתנה עמהן ושמ׳ טעם הששי עם הכל התנה.
סופי תיבות של סופי פסוקים של פרשה ראשונה צמרכ״ד ,והוא טוב לכחד
על קלף קשר לדרך ,והוא עולה שנ״ד כמנין שנות הלבנה לומ׳ לך שהכל מתנהג
בכוהו.
)ז( מעל לרקיע .ב׳ דסמיכי ,הדא כאן ואידך ויהי קול מעל לרקיע
במרכבה דיחזקאל ,וכמ׳ שאין דורשין במעשה בראשית כך אין דורשין במעשה
מרכבה.
)ט( היבשה .ב׳ במסורת ,הדא כאן ואידך ושפכת היבשה ,מלמד שהתנה
הב״ה עם מעשה בראשי׳ שישתנו.
)י ( ותוצא הארץ .ג׳ במסורת ,חד כאן ואידך ותוצא את עמך ישר׳
מארץ מצרים ואידך ותוצא ותתן לה ,וזש״ה קשים מזונותיו של אדם כקריעת
ב
7
בתרי עשר ,מלאכי ב .15
82
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ם
ס
י ף וכל הכופר ביציאת מצרים כאילו כופר במעשה בראשית .ד״א ותוצא
ארץ בצווי באמ׳ תדשא ובעשיה גאמ׳ תוציא לפי שבתחלד .יצאו ירקות דקים
ילכסוף הוציאה ב״א במהירות ,לא נאמ׳ בצווי למיביהו ובעשייה למיניהו לפי
מתחלה היו דקין ולא היו נברי׳ מהמת קטנן .בצווי באמ׳ עץ ובעשייה באמ׳יעץ והוסיף ו״ו לומ׳ ו׳ מיני אילנים הוציאה .בצווי כת׳ למינ)ה(ו משמ׳ דוק׳
לו ממש ובעשייה כת׳ למיביהו לומ׳ אפי הדומה לדומה לא הוציאה
בערבוביא שורות לבנים לבד שורות שחורות לבד.
ה
ה ד ו מ ׳
)יא( מזריע זרע למינהו .ר״ת מזל ,אין לך עשב ועשב שאיו לו מזל
למעלה.
ב )א(
ויכלו השמי׳ .תימ׳ אמאי לא כתי׳ בכאן ואת הים ,וכן בפ׳ כי
תישא כי ששת ימים עשה י״י את השמים ואת הארץ ולא כתי׳ הים ,ובי׳ הדברות
כת׳ את הים ואת כל אשר בם ,וי״ ל שעדיין לא נגמר הים כדאמ׳ בא גבריאל
ינעץ קנה בתוך הים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך גדול שברומי .ב״ש.
<ב> ויכל א־להים ביום השביעי .פי׳ בטרם יום השביעי כמ׳ שג׳
אך ביום הראשון תשביתו שאר ,וכי ביום הא׳ תשביתו והלא מאמש עבר בבל
יראה ובל ימצא אלא בא׳ יהא מושבת כבר מיד .והמינים שאומ׳ שעשה מלאכה
ביום ז׳ עצמו מדלא כת׳ ויכל ביום הו׳ לפי שטותם תשיב להם דגגמ׳ המלאכה
ביום ז׳ שאז ברא לנוח בו ולהתעדן בתענוגים .א״נ גראה לפרש ביום ז׳ היד,
כל אדם סבור שיעשה מלאכה כמו בשאר הימים וזה עיקר .ג״ן .ויכל א־לחים
ביום הז׳ תרג׳ ירושלמי•* והיינו דאמ׳ בתפלת שבת המדת ימים אותו ק ר א ת .
9
וא״ת מ״ט אנו אומ׳ ויכלו מעומד לפי שאנו מעידים בקריאת ויכלו על השם
שברא שמים וארץ בו׳ ימים ונה בז׳ והעדים צריכין לעמוד ולהעיד כדכתי׳ ועמדו
שני האנשים אשר להם הריב ,לפיכ׳ אנו אומ׳ ויכלו מעומד.
ויכלו ,ג״פ מלאכתו בשבת ,כנגד ג׳ מלאכות שמים וארץ וים .וה׳ תיבות
וכ״ב אותיות בפסוק כנגד התורה והאותיות ,מלמד שכל המשמר שבת כאילו
משמר כל התורה כולה .ד״א הששי ויכלו ,רמז שצריך להוסיף מחול על הקדש.
ויכל א־להים ,לשון חמדה כמ׳ ותכל נפש דוד ,וכן כלתה נפשי ,והיינו דקאמ׳
חמדת ימים אותו קראת.
)ד״פ( ןג״פ[ שביעי בם׳ ויכלו) ,בג׳( ]כנגד[ ג׳ סעודות .ומה שנהגו לומ׳
ויכלו בכל ע״ש נפק׳ לן מגז׳ שוה מפרה אדומה כת׳ הכא ג״פ אשר ,אשר צוה,
אשר אין בה מום ,אשר לא עלה ,וכן בפ׳ שבת כת׳ ג׳־פ אשר ,מלאכתו אשר ,מכל
מלאכתו אשר עשה ,אשר ברא ,לומ׳ מה פרה מכפרת ומטהרת עונותיהם של
ישר׳ ]אף השבת מטהרת עוונתיהם של ישר׳[ ,לפיכ׳ צריך כל אדם ליטהר בע״ש
ולהחליף שמלותיו דלגרז שערו וצפורניו כי היכי שיגיזו לו עונותיו .ג״ן.
8אולי חסר כאן.
9בגליון :פרש״י )פס׳ (26בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישי׳ שאילתא ,עירין פי׳
מלאכים ,שאילתא פי׳ מחילתא.
83
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג״פ מלאכתו כנגד ג׳ מלאכות ששבת מהם שהם שמים וארץ וים .ואין כתי׳
ויהי ערב ויהי בקר ביום השביעי לפי שמוסיפין מחול על הקודש.
וישבות .ב׳ במסורת ,הכא ואידך וישבות המן ,והיינו •דכתי׳ בפ׳ המן הוא
אשר דבר י״י שבתון שבת קדש ולא מציגו שאמ׳ להם משה זה קודם אלא לרמז
בר ימי בראשית וישבות ביום הן׳ וישבות המן.
)ג( ויברך א־להים כף ויקדש .תימ׳ תינח ויקדש שלא לעשות מלאכה
אלא ברכה מאי היא ,וא״ת בירכו במן ,הרי מדרשות חלוקין בזה .ופי׳ ר ב יהוד׳
ויברך אלהים את יום הז׳ אע״פ שבטלין ממלאכה ואין מרויהין באותו יום לא
יהיה הסר בשביל זה ,והכי משמ׳ בי׳ הדברות ששת ימים תעבור וכו׳ ע״כ ברך
י״י את יום השבת בשביל שצוית לשבות בו ברכתיו שלא תחסר ממונך,
וכה״א וכי תאמ׳ מה נאכל וצויתי א ת ברכתי לכם ,הא למדת שהב״ה שולח
ברכה למי שמבטל מלאכתו בעבורו.
ויברך א־להים .פרש״י ברכו במן וקדשו במן ,פי׳ שהיה לו משנה ראשון
ומשום הכי יורד משנה ואי קשי׳ לך דהא בשש״ היה יורד מנתה ונאכל עומר
הא׳ בששי ,ובשבת השגי ,הרי גם בשבת עומר לגלגולת ולא משנה ,אלא כך
פי׳ ברכו במן כלומ׳ שהיה מתברך במעיו כשיעור ב׳ שערים )?( והדא היא
דרש״י ,ד״א שהיה משגי בטעמו ובאכילתו .ובב״ר אומ׳ ברכו בפגים חדשות,
משמ׳ מתוך לשונו שיש לאדם נשמה יתירה בשבת ומכאן ראיה לאותן שמברכי׳
בשבת ז׳ ברכו׳ שאומ׳ שהשבת עצמו נקרא פנים חדשות.
ויברך א-להים .ג׳ דסמיכי ,הכא ואידך ויברך א־להים א ת נח ואידך ויברך
א־להים את יצחק .בשעה שבירך העולם בירך השבת והעול׳ ובמי גח שאבד1
כל הראשוגים והיה העולם הרש הוצרך לברך פעם שגית ובירך את יצחק כמו
שד״ר עד הגה הייתי זקוק לברך א ת בריותי כר.
למה מקדשין השבת שהרי שבת קדוש ועומד ,י״ ל אמת הוא שאין צריך
קדוש למצוד ,אבל מ״מ צריך לקדשו דומיא לזה מה שאומ׳ אך בכור אשר יבוכר
לי״י לא יקדיש אותו ובמקום אחר אומ׳ הזכר תקדיש ,א״כ קשו קראי אהדדי ,אלא
י״ל אמת הוא שאינו צריך לקדשו שמרחם הוא קדוש וז״ש לא יקדיש איש אותו
לומ׳ שאינו צריך לקדשו ,וזה הלאו אינו אלא של לילה ר״ל שאינו חייב לקדש
אלא בליל ש ב ת ומה שאומ׳ תקריש ר״ל שצריך לומ׳ שקדוש הוא.
)ז( ויהי האדם לנפש חיה .והלא גם הבהמות והשר׳ כתו׳ בהן נפש היה
ומאי אולמי׳ דאדם מבהמה .י״ל נפש חיה שבחיות כי חיות האדם יתירה מן
הבהמה ,ודומה לו היות הקדש למה נקראו חיות הקודש והלא יש בהן דמות נשר
ואדם אלא מפני שהיותן יתירה.
)י > וכל אשר יקרא לו האדם הוא שמו .הל״ל שמם ,אלא לומ׳
ט
לך מכאן שאדם הראשון קרא להב״ה בשם ד׳ אותיות וזהו רמוז היה הוא שמו,
וכה״א י״י הוא שמי ,הוא שמי שקראני אדם הראשון לכל אשר יקר׳ לו האךם
הוא שמו ,באותה שעה גזר שור יהיה מלך בבהמה אריה בחיות נשר בעופות והיה
דורש השמות ,שור ע״ש שהוא עושה שורות בשדה ,שור לשון אשורגו שהוא
רואה לעולם בעול והוא גאה למלכות שהוא גדול מפואר בבהמות ,ע״כ הזכיר משה
84
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בראשונה שור שה כשבי׳ ,אריה כל הרואה אותו מיד ירא ומנהגו כל מקום שיראה
שילכו בהמות ילך בהשכמה ויקיף זנבו בתוך העפרורית שבשדה וכל בהמה
שתכנס שם לא תצא עד שתקח חלקה וזש״ה וינודו עליו הקיף ,נשר הוא מלך
בעופות לכך הזכירו בעופות תחלה ,לשו׳ אשורגו שנושר מרחוק.
)ז( האדם לנפש חיה .ם״ת משה ,כשם שהביא בריותיו כולן לאדם כן
עשה למשה דאמריג׳ פ׳ אלו טריפות מלמד שתפש הק׳ כל מין ומין ואמ׳ לו זה
אכול וזה לא תאכל.
הקשה גוי א׳ היאך יורדין שלג ומטר וברד ורוהות בשבת כיון שהב״ה שומר
את השבת ותירצו לו הוי כאדם שמטלטל בד׳ רוחות שלו .ג״ן.
נ ס פ ח ב׳
הפרוש לסוף וירא ו ת ח ל ת חיי שרה
כב) .א( והא־להים נ0ה את אברהם .הקשה הרי״ח גסה אברהם ואת
יצחק היה לו לומר כי גם יצחק היה גתגסה לפי שאז היה בן ל״ז שגים והיה
יכול למחות ,אלא וה היה עקר הנס]יון[ שהיה יכול להערים כשבנה המזבח
והיה יכול לומר אני מזומן להעלות]ו[ כי חוא אמר לי כד בסתם ואיני יודע אם
רצונו שאשחוט אותו לכך אמתין עד שיאמר לי בפירוש וגם אם רצונו שאשחטנו
תרד אש מן השמים ,וכל זה לא עשה אלא מיד ויקה ]את[ המאכלת ומיד כשבקש
לשוחטו יצא מכלל כל הספקות.
והא־להים נסה .תי׳ ומה צריך הק׳ גיסיון והלא מגיד מראשית אחרית,
וי״ל להודיע למלאכים המתרעמים למה אתה משפיע טובה לצדיק זה יותר מלזה
והלא זה כזה ומשיב להם בעבור שגלוי לי שזה יעמוד בניסיון וגסהו ועמד בגיסיון
כדכתי׳ ויקה המאכלת וכר ,ואו׳ עתה ידעתי כי ירא אלהי׳ אתה ,עתה ולא קודם
לכן וראוי אתה לטובה יותר מצדיק אחר ,ורשב״ם פי׳ לשון קנתר כמו מסה
ומריבה וכמו מה תנסו ,כלומר על שכרת ברית עם אבימלך ועשה שלא כהוגן
בעיני הק׳ כי מן הזרע שנתן לו הק׳ לק׳ שנה כרת ברית עם זרע כנען הארור
לכד נסה אותו ואמר לו אל תעמוד הברית העלהו לעולה ולא נתכוון אלא להק־
ניטו .ומ״מ מה שצוהו עשה שלא צוהו אלא להעלותו וכיון שנתעלה ונעקד ולא
חור הק׳ מדיבורו אבל אברהם היה סבור שצוהו להקריבו .והביא רשב״ם ראיה
לדבריו דאיתא במדרש שאמר לו הק׳ מן הזרע שנתתי לך וברכתיו באת בברית
עם פלשתים זרע ארורים ולהאמית עמו דע שיהרגו פלשתים מבניך ז׳ צדיקים.
ור״ת פי׳ נסה לשון הרמת קול כמו ארים נסי כדי לגדל שמו בעולם שיאמרו מי
כאברהם שהקריב יחידו ע״ג המזבח.
)ג( וישכם אברהם בבקר .בשפרפר׳ .אמר אברהם אם אודיע נשים דעתן
1נסח זה לא נמצא בפדר״א שלפנינו ,וגם במדרשים אחרים )ב״ר פנ״ו ,תנחומא וארא
כב ,הוצ׳ בובר מו ,פסקתא רבתי פ״מ ועוד( הנסח שונה מזה שלפנינו.
85
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קלה ולא תשמע לי ואם לא אודיע לה תחנוק עצמה שלא תראה את יצחק א״ל
יש מקום שאני רוצה לתנוך את הנער.
)ל( ביום השלישי וירא המקום) .לומ׳( ]ולמי[ ביום הג׳ ולא ביום הב׳
כדי שלא יאמרו אותו זקן לא היה לו מתון ונטרד מדעתו ולא היה מיושב ולכך
רצה לשחוט את בנו .ד״א ביום הג׳ .בפרקי׳ דר׳ אליעז׳ אמ׳ בא השטן ונראה אל
אברהם בדמות זקן א״ל ]אל[ תאמין באותו שטן שרוצה לההטיאך וצוד .לך
לשחוט בניך כדי לדרוש דם בניך ממך ,ותדע כי לא השכינה ציותה לך שהרי
כבר הבטיחך כי ביצחק יקרא לך זרע ,גער בו אברהם והבין בו שחוא השטן ורצה
להטעותו ,עכשו הלך השטן אצל יצחק ונראה לו כדמות תינוק וא״ל אל תחוש
ואל תאמין לדברי הזקן שהרי נשטטה והלך לשוהטך ,א״ל הנני ,א״ל השטן אי
עלוב בריה דלעלובתא כמה תעניות נתענית אמך עליך ועכשיו כל הירושה תפול
לבדיה דאמתא )הוינג( ־•־ השגיח לאביו ואמר איה השה לעולה ,הרגיש אברהם כי
השטן השטה בגו ואמר לשטן יגער י״י בך השטן .כשראה השטן שלא היה יכול
להטעותו עשה עצמו כנהר וביום השני )יכד( ]נכנס[ בו אברהם והיו המים מגיעים
עד צווארו נשא עיניו למרום ואמר רבו׳ ש״ע המים מעכבין אותי מלעשות רצונך
שאהיה מקיים מצותיך הצילני מן המים אשר באו עד נפשי ואם לא יתקים כי
ביצחק יקרא לך זרע .ראה הב״ה תפלתו וגער בשטן ועבר אברהם במים ולכך
איהר עד יום ג׳ ,וזהו מרחוק חסר ו׳ כתיב ,כלומר מרהק כלומר השטן היה
מרחיקו ועשה עצמו כנהר כדפי.
)ה( שבו לכם פה עם החמור .עם הדומה לחמור שהאומות נמשלו
לחמורים .וא״ת תינה אליעזר שהיה כנעני אבל ישמעאל למה נמשל לחמור והלא
זרע קדש הוא ,וי״ל אחר שבא ישמעאל משפחה הוא השוב כמותה .ועי״ל דה״ק
שאל להם אברהם כשנשא את עיניו וירא את המקום אתם רואים המקום השיבו
שניהם לא ראינו מאומה א״ל שבו לכם פה עם ההמור כיון שאין אתם רואים מקום
שכינה הרי אתם נחשבים כבהמה שאינה רואה ואינה מרגשת בקדוש׳ .וזהו עם
הדומה לחמור לענין ראיה וחשגחה ולא לענין הזרע שיהיה מדמה זרע׳ לזרע
הבהמה שהרי א׳ מהם היה זרע קדש כדפ׳ .ג״ן.
ואני והנער נלכה עד כה .וא״ת ולמה לא אמ׳ עד פה אלא עד כה,
אלא כך פי׳ שבו אתם ואני והיער נלך ונראה על מה שאמר כה יהיה זרעך.
ונשתחוה ונשובה אליכם .תימ׳ וכי היה משקר ,אלא ה״פ בתמיהה א״ל
וכי סבורים אתם שלא נעשה רק השתהואה ומיד נשובה ,אין הדבר כן ,ולכך הבין
יצחק קצת ואמ׳ איה השה .כך הרי״ה.
) ח ( וילכו שניהם יחדיו .וכי לא ידעת ששניהם הולכים ,אלא א״ל
אברהם ליצהק הא׳ בהר בך ,אמר אב בהר בי הרי נפשי נתונה לו ,מיד וילכו
שניהם בלבב שלם זה לשהוט וזד .לישהט ,וצ״ל דאין המקרא כסדר דהא כת׳
בסמוך ויאמר יצחק איה השה ,ומה שאל והרי כבר הגיד לו אביו שהב״ה בחר
בו) ,וצ״ע( ]וצ״לן דאין לדרוש כך על וילכו שניהם יהדיו קמא שהוא קודם שאלת
י אולי צ״ל :הגר ,או :הויא.
86
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואיה השח אלא על תניינא וילכו שניהם יחדיו ,וצ״ע א״כ קמייתא מאי דריש ביה.
)ט( ,ייעקד את יצחק .כשבא לשה׳ אמר לאביו כפות ידי ורגלי שהנפש
קופצת מיראת המאכלת ומזדעזעת ויפסל הקרבן במום שיפול ,ד״א ויעקד,
באותה שעה עקד הב״ה שרים של מעלה של אומות העולם שלא יוכלו להושיען,
כיון שיר׳ הפגילו לע״ז התירן.
)ג( ויבקע עצי עולה.
וא״ת ביקוע זה למה ,ותו מוכיח מויקח המאכלת
שטעונה כלי ,למ׳ מזכי ,וי״ל שהיה מתליע.
)י
א (
ויקרא אליו מלאך י״י מן השמים .תימ׳ אמאי לא ירד למטה
כמו גבי )ההר( ]הגר[ וגבי שרה שוב אשוב אליך ,וי׳־ל שחיח חדבר נחוץ וכהרף
עין היה שוחטו .ג״ן.
) י ( אל תשלח ידך .תימ׳ הלא הק׳ אמר כבר והעלהו לעולה והיאך א״ל
המלאך אל תעש לו מאומה .וי״ל כי ידע אברהם כל מה שיאמר לו המלאך אין
להשיב ,מקי)י(ם דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים.
אייל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה ,עצמותיו היו יסוד
המזבח הפנימי בפירקי׳ דר׳ אליעזר ״ אמ׳ גדיו של )איליהם ונבלים( ]איל הם י׳
נבלים[ של כינור שהיה דוד מנגן לו כמו בנבל עשור ,עורו של איל )מורו(
ן אזורו 1של אליהו ,קרנו של שמאל הוא היה שיתקע בו בהר סיני שנ׳ ויהי קול
השופר ,קרנו של ימין עתיד לתקוע בו לעתיד לבוא שנ׳ והיה ביום ההוא יתקע
בשופר גדול ואומ׳ והיה י״י למלך ע״כ הארץ.
ב
)י
ד (
ויקרא אברהם שם המקום ההוא י״י יראה .ודו המלך קראו
ירושל׳ ומלכי צדק קראו שלם .וא״ת למה לא קראו דוד כמו אברהם או כמלכי
צדק ,וי״ל דוד תפס לשון שניהם ,יראה ,א״ד .עולה כמנין ו׳ וזהו ירושלם ,הרי
ירושלם תיבה שלמה.
)טז( בי נשבעתי .בתנחומא י אמר אברהם להב״ה איני זז מכאן עד שתשבע
לי שמא ה״ו איני שומע לך אם תנםיני ואבדתי כל מה שציערתי א״ל הב״ה אין
נםיוני קשי׳ ויםורי׳ ראוין לבוא עליך כמו על איוב ,לכך נסמך את עוץ בכורו.
מדרש אחר כשנעקד יצחק בקש אברהם לפני מלך מלכי המלכים הק׳ ובכה
ותתחנן לו שכל זמן שיזכרו ישר׳ לפניו את עקדת יצחק שתהא כפרה להם כאילו
היה נשרף ע״ג המזבח ,אמר חסד הוא שאתה דורש ממני שאילו חיית שואל ממני
קודם שהיית עוקד בנך היה תנאי אבל עתה מה שעשוי עשוי ומ״מ אשבע לבן
בנך יעקב ואתן לו חותמי אמת לעשות כן ולהזכיר לבנך את המעשה הטוב הזה
אשר עשית כל זמן שיצעקו ויתפללו לפני ,וזהו ש״ה תתן אמת ליעקב )ו(חםך
לאברהם כר ,כלומר תתן חותמך שהוא אמת שתקיים החסד אשר עשית לאברהם
אשר נשבעת לקיים מה שאמרת לעשות לזרעו אהריו.
) י ( וישב אברהם אל נעריו .ויצחק הלך אצל שם בן נח ללמוד
תירה .ב״ר .ד״א שלהו בלילה מפני עין הרע ,וכן מצעו בהנניה מישאל ועוריה
ט
3פל״א ,עיי״ש.
4שלח לך יד ,הוצ׳ בובר כז.
87
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבעין הרע מתו שלא נזכרו עוד ,ד״א ברוק מתו ונטבעו שהיו אומות העולם
מריקי׳
בפניהם ואומ׳ יודעין
הייתם
בא־להים היים
בכחו
ובגבורתו
והיתם
בארצכם ועבדתם ע״ז.
)כ(
ויהי אחר הדברים האלה.
פרש״י אהר עקידה מיד היה אברהם
מהרהר ואומר אם היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים ועתה נתבשר שנולדה
רבקה בת זוגו ,והק׳ אביו של הג״ן וחא קיימ׳ לן כל מקום שג׳ אחך סמוך אחרי
מופלג ואהרי דהכא סמוך ,יי״ל דה״ק כל מקום אהר סמוך אבל אהרי יכול להיות
מופלג ויכול להיות סמוך .ג״ן.
הנה ילדה מלכה.
למה לי להןכיר מלכה מה שלא הזכיר בכולם שם אמם,
אלא להודיע כי רבקה היא ממשפחה טובה כי מלכה היתד .בת הרן אחי אברהם.
ולמד .כתב גם היא ,ללמד כמו שיצאו משרה י״ב שבטים כך ממלכה נולדו י״ב
בגים ומפלגשי׳ י״ב שנ׳ ופילגשו ושמה ראומה וגו׳.
)כא(
את ערן בכורו.
לפי שנתיירא אברהם מייסורין שלא יגסוהו עוד
אמר ד.ק׳ אל תירא ,נולד כבר מי שיקבלם שנ׳ איש היה בארץ עוץ איוב שמו,
וק״ק דהא פי׳ לעיל שנשבע הק׳ שלא ינסהו עוד .צ״ע .ובב״ר ופ״ק דב״ב
פליגי תנאי איוב בימי אברהם היה ,עוץ שהיה יבש כעץ שלא האמין בהק׳ אלא
בעצו ,לכך אותיות עוץ עצו ,בוז שהיה בוזה דרכיו של מקום ,קמואל קמו אל
לשטן ,חזו שהיה חוזה משאות שוא ומדוחים ,פלדש קרי ביה פיל דש היה גבוה
כפיל ודש הפיל תחתיו ,ידלף שהיה מעורר מדנים כנגד הק׳ וכה״ א דלף טורד ביום
סגריר ואשת מדנים כר ,כשד שהיה דומה לשטן ,בתואל בתו אל שהי]ת[ה עתידה
לעלות בהלקו של מקום והיא רבקה .ראומה ראו מה שבכל העולם היו צועקי׳
ואומ׳ ראו מה ילדה שהיו בנים שופכי דמים וג״ע ועובדי ע״ ז ושמם מעיד עליה,
טבה שהיה טובח בני אדם ,גחם כלומר משכם מה שזה הרג זה משך מן הצד
ומפשיטי /תחש שהיה עובד ע״ז כמ׳ ותחש על מרמה רגליו ומרמה הוא ע״ז,
מעכה זד .ג״ע כמו והמה מעכו שדיהן ,ד״א ראומה זו מכת מרדות שמתין כל
תאומות מאימתן ,גחם שהיו הולכים גהונים על ברכיהם ,תחש לשון חלשות.
כג
)א(
ויהיו
חיי
שרה .וא״ת למה נקט כי האי לישנא הל״ל ותחי
שרר .כר ,אלא לומר לך שלא היו ימיה אלא כמנין ויהיו דהיינו ל״ז ,וא״ת והלא
יותר היו ,מלמד שכל ימיה שהיתה בלא בנים היתה חשובה כמת כאינה דאמ׳
דמי שאין לו בנים חשוב כמת ,ובת צ׳ היתד .כשנולד יצחק ובשנת העקידה היד,
בן ל״ז ואז מתח שרד .,ג״ן.
ויהיו חיי שרה.
פרש״י לכך כת׳ שנה בכל כלל וכלל כו׳ וכת׳ הרמב״ן
לאו מייתורא דקרא קא דריש שכן דרך הכתו׳ בכל המקרא באברהם אע״פ שלא
היו שווים בטובה וכן בישמעאל אע״פ שלא היו שוין שהרי רשע הוא מתחלה
א״ה כת׳ בהן שנה בכל כלל כי הבא אלא מייתורה דריש דקאמר שני חיי שרה
דורש שכללן והשוה אותן ,ע״כ לשון הרמב״ןי .ונ״ל דמשני היי שרה דכלל
בסוף נפקא ליה לרש״י ,ומ״מ ק׳ לרש״י איך אומ׳ בולן שוין לטובה והלא היה
5פ״ח ל׳ :י׳ ־.טור ־1יי״ש.
www.daat.ac.il
88
אתר דעת -מכללת הרצוג
לה צרת פרעה צרת אבימלך וצרה שהיתר ,עקרה ומי שאין לו בנים חשוב כמת,
וי״מ שוין לטובה ליראת שמים ,ד״א מאה שנה וכ׳ שנה פרש״י מה כ ת כ׳ בלא
חטא שאינה בת עונשין אף בת ק׳ כר ,ותימ׳ דהא קודם מ״ת הוה ואמאי לא
נענשו עד ק׳ כדאמ׳ בפר׳ בראשית א״ר יידן ,וכן פרש״י גבי שם בן מאח שנה
לכן סתם מעיינו של נה כדי שלא יהא הגדול יותר מק׳ ונ״ל לתרץ דמה שאמרינן
קודם מ״ת שא׳ היינו קודם ואת הנפש אשר עשו בחרן דאן ניתנה תורה כדאמרי׳
ב׳ אלפים תהו וב׳ אלפים תורה כו׳ וזה היה אח״כ הרבה .לו״י.
ושבע שנים פרש״י בת כ׳ כבת ז׳ ליופי .הק׳ ר״י אדרבה האשת יותר
היא יפה כשהיא בת כ׳ משהיא בת ז׳ דבת כ׳ היא יודעת לתקן תכשיטה ,לכך
פר״י מה בת ז׳ בלא חטא שאינה בת עונשין אף בת ק׳ בלא הטא שהיתר ,בת
עונשין ולא הטתה ,ומה בת כ׳ לנוי אף בת ק׳ אע״ג שהיתר ,זקנה היתד ,יפה
כבת כ׳.
וא״ת גבי ישמעאל איר תפרש שנה שנה ,וליכא לפרושי הכי דהא יצא
לתרבות רעה מדכתיב ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק ופרש״י לשון
רציהה
וג״ע ,וי״ל שעשה תשובה כשהיה בן ל׳ דכתיב ויקברו אותו יצהק
וישמעאל בניו וא״ד אדבריה ישמעאל יצחק לקמיה מכלל שעשה תשובה וזהו
שיבה טובה האמורה שעשה ישמעאל תשובה בימיו ואיהו לא חטא אלא מי״ג עד
ל׳ לכל היותר ועתה גוכל לומר בן ל׳ כבן ן׳ לחטא .ג״ן.
א״ק דבפ׳ בראשית כתיב ויהי כל ימי שת י״ב שגה וט׳ מאות שגה והתם
מאי דרשי׳ מכל שנד ,שבכלל .גם מד ,שפרש״י כבת כ׳ לחטא לא נהי׳ ,וכי בת
כ׳ אין לה חטא ,ואם בעבור ב״ד שלמעלה אין עונשין פחות מזה זהו להמית
אבל העון על נפשו ,ועוד כי כת׳ חרי״ח שפעמ׳ לפי חכמת האדם מענישי׳ אותו
פחות מכ׳ וראיה מער ואונן.
)ב(
ותמת שרה בקרית ארבע.
תימ׳ מתי באת לקרית ארבע הלא נאמ׳
כשהזר מן העקידה וישב אברהם אל באר שבע ,מסתמא שם היתר ,אשתו עמו
ובאותו פרק מתה שרה אשתו ,ועוד שפי׳ ויבא אברהם לספוד לשרה מהיכן בא
מבאר שבע ,וכי הוא היה שם בלא אשתו ,וי״ל עיקר דירתו בקרית ד׳ אך בבאר
שבע היה עיקר ממונו שהרי כל בהמי היו שם כי שם היו כל הבארות אשר הפר
וגם גנות ופרדסים שלו היו שם דכתיב ויטע אשל בבאר שבע והיה שם באותו
פרק בלא אשתו .ועי״ל דודאי בחברון מתה אשתו שכשלקה אברהם אביגו את
יצחק והוליכו לעקוד אותו בא השטן ואמר לשרה ,אמ׳ שרה אלך לחברון למקום
שבנה מובח כי בחברון בגר ,אברהם מובח דכתיב ויאהל אבר)ה(ם ויבן שם מזבח
לי״י ואמ׳ שרה מסתמא לא אמר הק׳ לשוחטו אלא במקום שבנר ,מזבח דהיינו
בחברון אלך לשם ואמחה בידו מלשוחטו ,כשבאת שרה להברון הראה לה השטן
דבר שחוט וניקרב אל המזבח אשר בחברון דהיינו אילו של יצהק והיא היתד,
סבורה שיצחק הוא השחוט וחנקרב ופרחה נשמתה ומתח בחברון ובא אברהם
לספוד לשרה ,וז״ש ותמת ימרה בקרית ד׳ היא חברון .וא״ת למה רימה אותה השטן
בעקידה שמתה ,וי״ל דמדה במדד ,לא בטלה והב״ה מדקדק עם הצדיקים כחוט
השערה ולפי ותכהש שרה כחש השטן.
www.daat.ac.il
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
לספוד לשרה ולבכותה .תימ׳ איפכא מבעי ליה הרגילות הוא דהבכי
קודם להספד ,וי״ל אה״נ אלא כשבא אברהם מצאן שסופדין הספיד גם הוא ואח״כ
בכה .ד״א לספוד לשרה ולבכותה ,תימ׳ למה לא אמר ולקוברה דהוא העיקר,
לי״ ל דבדעתו של אברהם היה כד שאם לא יניהוהו בני ח ת לקברה בהברון היה
מוליכה לבאר שבע לקוברה שם ,ונמצא שעיקר ביאתו להברון לא היה אלא
לסופדה ולבכותה כדין בעל המצטער על אשתו ולא בא בעבור קבורתה כי לא
ידע אברהם אבינו אם יניהוהו בני חת לקברה שם אם לאו .וק׳ על זה והאמר
אברהם אטלנה מן הדין ,משמע כי ידע ודאי ששם יקברנה ,וא״כ עדיין ק׳ ולימא
ולקברה ,ונ״ל על כי היה ברור כי ודאי יקברנה לכן לא הוצרך להזכירו אבל
הבכי והמספד שהיה הדוש הזכיר .ד״א ולבכותה ,כ׳ מאותיות קטנות ,והטעם
שלא בכו אותה לפי כבודה ,ומזה הטעם כתיב הסר ו״ו .וא״ת היכן היה יצהק
בנו שלא היה שם ,וי״ל שהלך בג״ע.
)ל( תנו לי אחוזת קבר .וא״ת מה היה שואל אברהם אם לקבור מתו
עם מתיהן והא כת׳ בסמוך במבחר קברינו קבור ,ועוד בתחלה אמר תנו לי ומפני
מה קנה בכסף מלא ,וי״ל דה״ק תנו לי אהוזת קבר לבית הקברות שאין אדם
רשאי אף בשלו לעשות בית הקברות אלא על פי גדולי העיר ,והכי ענו לו למה
תשאל קבר לבדך במבחר קברינו קבור עם מתינו ,א״ל הס והלילה איני רוצה
לקבור מתי עם מתיכם אלא תפגעו לי בעפרון כו׳ המערה למכור באהוזה ולכך
כת׳ למקנה ולאחוזה ,וקניית מאת בני חת פי׳ מעם הארץ ועוד מהמלך ,וכן
משמ׳ הפסוקים שלקה מכולם שלא יצא ערעור בדבר.
)י( ל כ ל באי שער עירו .לגלות המקח לסוחרים הבאים לעיר שיודע
לכלם .ובדינר .כתיב לכל אנשי שער עירו ,ואלו אנשי העיר הם אנשי המור ולא
הבאים לסחורה שאינם עמו.
) ח (
ופגעו לי בעפרון בן צוחר.
ת
י ׳
מ
א
ב
ר
ה
ם
״.
ל ח
א
ת
ב
נ
י
ח
ת
ל
ד
ב
ר
עם עפרון )לחנכו( ]להנפו[ למכור לו את השדה ולא מצינו במקרא שדברו בני
חת עם עפרון ,אלא י״ל משדבר עפרון לאברהם ידענו שדברו לעפרון בשביל
אברהם וכן דרך הפסוק לקצר ,כששלה יוסף אל פרעה ליתן לו רשות לילך לקבור
את אביו ולא מצינו שדברו שלוהי יוסף לפרעה אלא מאהר שנתן לו פרעה
ליוסף רשות נודע ונגלה הדבר כי עשו שליהות׳.
) ט ו ( ד׳ מאות שקל כסף .תימ׳ מה ראה אותו רשע לשאל ד׳ מאות,
וי״ל כי כן אמר אותו רשע בלבו ,ארץ ישראל ד׳ מאות והוא רוצה להתחזק
בזד ,המכר.
פרש״י אותו היום מנוהו עליהם על שנצטרד לו אברהם .וא״ת נהי שהוצרך
ממנו מנוהו מלך מ״מ אם לא היה מלך לא היה צריד אותו כי משנעשה מלך
נעשית גם המערה שלו ,והעד השדה אשר קנה אברהם מאת בני ח ת ועל זה תמצא
פעם מדבר הכתוב עליו ופעם על בני הת ואם היתד .שלו מקודם לכן א״כ מה
היה צריך אברהם ליקח רשות מבני חת ,וק׳ וצ״ע.
)טל( באזני בגי חת .תימ׳ למה הוצרד לומר בני הת ,נ״ל שהיה עפרון
90
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רוצה לחזור בו ולהוסיף על המקת עד שכפו אותו בני עירו לתת לו כמו שאמר
בפני בני הת ,וזהו אשר דבר ,ולא יותר.
)ט( ויתן לי את מערת המכפ׳ .תימ׳ אברהם לא בקש אלא המערה
ועפרון השיבו השדה נתתי לר והוא לא שאל השדה ,אלא כד א״ל כשם שאתה
ירא שלא יוציאו המת מן הקבר כך יש לחוש אם אתן לד המערה בלא שדה
שהיום או למהר יעכבו יורשי השדה להוליך את המת למערה דרך השדה שהרבה
בני אדם מונעים דריסת הרגל ,ואברהם ידע שאמר לו אמת לפיכך אמר לו אם
אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קה ממני .ג״ן .ד״א ויתן לי המכפלה ,פרש״י
שכפולה בזוגות וכת׳ הרמב״ן ואינו נכון כי הכתוב אומר שדה עפרון אשר
במכפלה ,אלמא שהוא שם מקום אשר המערה בו ואין צורר לבקש טעם לשם
המקומות .ובב״ר שכפל הק׳ קומתו של אדם הראשון וקברו שם ,ולפי זה היה
נקרא שם המקום כן לעולם ולא ידעו טעמו כי עפרון בדמי השדה מכר לו הכל
על דעת שאין בו קבר .אשר״י.
)ז( וישתחו לעם הארץ .מכאן שמודים על בשורה טובה שאין השתהויה
אלא הודאה ,וכן תרג׳ י ,לכן פסק׳ ששוחין ומשתחוין בברכת הודאה תחלה וסוף,
וכן בב״ר ס״ת י וברכת אברהם היא הודאה שנ׳ )ואתהו( ]אתה הוא[ י״י לבדך
וכת׳ אשר בהרת באברם ,וכן ויאמר ציבא השתתויתןי[ ,תרג׳ אודתי.
<כ(
מאת
חת .תימ׳ והלא מעפרון קנה ,וי״ל שאותו שדה היה שייך
בני
למלכות שמי שהיה מלך היתד ,שלו ,בעבור זה הוצרך אברהם ליקח מכל בני
העיר .ג״ן.
״
^ ״ ל ^
ב ב ר
,״ ,עי׳ דברי חמודות לרא״ש ברכית פ״ה אות םה ,ומגן אברהם
ס
ת
או״ח סי׳ קלט .ס״ק י•
www.daat.ac.il
91
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ש ל מ ו ת ל מ ק ו מ ו ת אשר ב ה ם כ׳׳י ששון מטושטש
בראשית
פרק ב פס׳ ט :
ד״ה ועץ החיים בתוך הגן .כל המאמר חסר בכי״פ.
פרק לח פס׳ כד:
ד״ה ויהי כמשלש הדשים ,אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר לקרי ליה להסרי׳
וא״כ יולדת לט׳ יולדת למקוטעים.
פרק מח פס׳ ז:
ד״ה ואגי בבואי מפדן )השני( .ותימא היה לו לומר לעיל גבי ושכבתי עם
אבותי ולמה הפסיק ויהי אהרי וכל זה ,וי״ל בעבור.
פרק מט פס׳ י :
ד״ה לא יסור .המאמר מקוטע גם בכ״י פריס וז״ל שם :לא יסור שבט
מיהודה ומחוקק מבין רג׳ עד כי יבר שיל׳ כר.
פרק ג פס׳ כג:
וירא יוסף לאפרים בגי שלשים .הק׳ הר׳ ישעיה מה היה צ״ ל גם בני מכיר
בן מנשה ,היינו בגי שלשים ,ותי׳ על זה איצטריד הפס׳ לומר׳.
שמות
פרק ד פס׳ כד:
ד״ה ויהי בדרך במלון .לפי שהיה התן דמים למולות ומלה אותו צפורה.
שם:
שאינה דוחה לא שבת ולא מילד .ניחא.
פרק ט פס׳ ל ב :
ד״ה כי אפילות הנה .הא לאו הכי לא היו מוכים הרי לך דעשבים וירקות
לא נתקלקלו ,וי״ל דנהי דלא לקו מהמת הברד מ״מ לקו מהמת שדפון תבואה
רכה ,לכר פי׳ פלאי פלאות .אפילות ,אותיות פלאות.
פרק יה פס׳ יג:
שכשעברו הים וראו כסף וזהב והראשונים לקהו המוטב והאתרוגים אמרו
נחלק עמכם ואם היה בשנה שניה כבר היה נשכח וסברא שמיד אחרי עברם הים
דנו זה עם זד .אתה לקחת מציאתי .ומה שהק׳ רש״י א״ת קודם מ״ת מששלחו
והלך היכן מצינו שחזר ,אין זה ק׳ כ״כ דמאי נפקא מינ׳ שהיה המקרא מגיד לנו
שהזר ,אי הוד ,נפקותא היה אומר ,וראיה לדבריי תמצא בתנחומא דאמ׳ שיתרו
קודם מ״ת היד .ונשלח קודם מ״ת ,הילכך הלך קודם מתן תור׳ וגייר משפהתו וחור
בשנה שנייה.
1
1עי׳ תנחומא יתרו הוצ׳ בובר יא.
www.daat.ac.il
92
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמעתי בשם הר׳ שמואל אומ׳ שה״ו שלא עלה על לב רש״י לפרש ממחרת
י״ה אלא כך היה כתוב בפרש״י יום הכפורי׳ וסבורים הסופרים שהיה חסר רי״ם,
ואינו ,יכך טעו .מ״ר .וכן ההי בבית האבל טעו שהיו סוברים ההיים .ובלקח
טוב פי׳ ממחרת הסעודה שלא רצה להורות ביום המשתה.
פרק לו פפ׳ ג:
2
ד״ה ד״א לא תבערו אש .בכתב יד פריס לא נמצא אלא עד כל העושר.
מלאכה מות יומת.
ויקרא
סרק ו פפ׳ ג:
ד״ה והרים את הדשן .מאמר זר ,לא נמצא בכ״י פריס.
פרק י פפ׳ ו:
ד״ה ראשיכם לא תפרעו .בכ״י סריס לא נמצא אלא עד מיד קודם הרגל.
סרק יח פפ׳ טו:
ז״ה באזרה ובגר .מאמר זה לא נמצא בכ״י פריס.
פרק יט פפ׳ ל ב :
ד״ה מפני שיבה תקום )עמ׳ שגט( .המאמר לא גמצא בכ״י פריס.
פרק כג פפ׳ מו:
ד״ה שבעה שבועות תספר לך .המאמר לא גמצא בכ״י פריס.
כמדבר
פרק י פפ׳ כט:
ד״ה נוסעים אנחנו .א״נ מפני יתרו חתנו אמר כן כדי שלא יאמר אם משה
לא יכנס איך אכנס.
פרק יב פפ׳ יב:
ד״ה ד״א אל נא תהי כמת )עמ׳ תמח שורה .(20וכיון דאין מי מטהרה נעשה
כמי שלא נתרפא׳ מעולם.
נ ו ס ח א ו ת כתב יד פריס שהן עדיפות על נ ו ס ח הספר) .דוגמאות(
בכתב יד פרים
בספר
עט׳ י שורה 5
דגזר דיגם היה על הזגות ,ואילו לא
היה כי אם גזל
2
דגזר דינם היה על הזנות ולא על
הגזל ,וק׳ דידיה אדידיה ,וי״ל כי
עיקר גזר דיגם היה על הגזל ,ואילו
לא היה כי אם גזל
ברור שהנוסח משובש ,ואין בידי לתקגו.
www.daat.ac.il
93
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמ׳ כה שורה 1
ואחר שאגי הםגיגור
ואחר שאל הסניגור
עמ׳ כה שורה 5
וכן לג׳ עיירות אבל לב׳ )לב׳( כרכים
וכן ל׳ לג׳ עיירות אבל )ל( כ׳ לב׳
כרכים
עמ׳ כה שורה 21
בסמוך לפיכך היה יושב
בסמוך לעיר היח יושב
עמ׳ כז שורה 15
והאמין להם הק׳
והזמין להם הק׳ יין
ייצ׳ מ שורה 3מיממה
וי״מ לפי הפסק כפ׳ ר״ש
וי״מ לפי הפשט כל היום אני מסתכן
בעצמי ללכת במקום חיות וליסטים
ולמר ,לי בכורח ,מח אני חושש בדבר
שאינו מוחוק וכמה ספקות .רבינ׳
שמואל.
עמ׳ צה שורה 4
והיה סבור שהיה יעקב
ועתה סבור שהוא יצחק
עט׳ צה שורה 17
כהנים הללו היו כמו ובגי דוד
נהנים הללו שרים היו כמו ובני דוד
עמ׳ צי שורה 1
רצה להלקם כל הלק והלק השני
עמ׳ קו שורד תחתונה
אבל קטן היה
אבל גער קטן רואהו שהרגו והוא
הלשיגו וזהו שכתוב אי״ ן נוטריקון
א׳בל י׳ש ג׳ער
עט׳ קכ שורה 5מלמטה
הא לאו הכי היו מוכים הרי לך
עשבים וירקות ]ד[ לא נתקלקלו ,וי״ל
דנהי דלא לקו מחמת הברד לפי שהיו
יפים מ״מ ילקו *מחמת שדפון תבואה
רבה
94
רצה לחלקם כל חלק והלק למה
שיצטרך לו וכולם צריכים לכל איש
ואיש ,החלק הראשון לזרע השדה
והחלק השני
www.daat.ac.il
הא לאו הכי לא היו מוכים ,הרי לך
דעשבים וירקות לא גתקלקלו ,וי״ל
דנהי דלא לקו מהמת הברד לפי שהיו
רכים מ״מ לקו מחמת שדםון תבואה
רכח
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמ׳ יייח שורה 20
שבירת עצם ,כלומר
שבירת עצם ,פי׳ הר׳ חיים חייב אדם
לאכול כזית בשר מן הפסח ,לפי׳ אם
יש על העצם כזית בשר שיכול לפטור
עצמו בלא שבירת העצם אם ישבור
העצם כדי לאכול ממות שבתוכו יש
בו משום שבירת עצם ,כלומר
עמי קנא שורה 11
אם לא )כן(
אלא אם כן
עמ׳ קנה שורה 4
לה״פ
להפך
עמ׳ קנה שורה 21
וזה שאה״כ ממונו מחמת שגזמו האלם
להפסיד לו ממונו פטור והיי׳ שכנגדו
וזה שאהב ממונו מהמת שגזמו האלם
להפסיד לו ממונו פטר אותו וחייב
שכנגדו
עמי קנז שורה 27
נ וכלא של זהב
טבלא של זהב
עמ׳ קנח שורה 9
לברר
לבךך
יןמ׳ קנח שורה 10
נביא
נביאי
עמ׳ קסכ שורה 11
שקבלו
שלא קבלו
עמ׳ קפג שורה 24
רד העד בעם גם אני בכלל התראה
שלא לעלות בהר סיגי בכלל העם ולכן
אמר משה לשם לא יוכל העם לעלות
בהר סיגי כלומר שאל משה לשם וכי
לא יוכל שום אדם לעלות אל הר
סיני השיב לו לך רד ועלית אתה
ואהרן עמך והם עומדים כצאן אשר
אין להם רועה
רד העד בעם כיון שהשם התרה אלי
רד העד בעם גם אני בכלל התראה
שלא לעלות אל הר סיגי בכלל העם,
ולכן אמר משה לשם לא יוכל העם
לעלות ,כלומר וכי לא יוכל שום אדם
לעלות אל הר סיגי והשיב לו לך רד
ועלית אתה ואהרן עמך כלומר שלא
התר]י[תי אלא לישר׳ בלבד אבל אתם
רשאים לעלות אל הר סיגי ,ועי״ל
שמשה אמ׳ להב״ה והלא אהרן עמהם
והוא לא יגיהם ,א״ל השם אם היה
עמהם אהרן לא היית צריך אבל אני
רוצה ועלית אתה ואהרן עמך והם
עומדים כצאן אשר אין להם רועה
www.daat.ac.il
95
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקבל במערכת
א ח ר ה א ס ף מ א ס ף זכרון להרב י ח ז ק א ל סדנא זצ״ל ,ראש ישיבת
חברון .כולל דברי תורה ומוסר ואגרות מ א ת הרב י ח ז ק א ל ס ר נ א ,
פ ר ק י ם בתולדותיו ודברי ת ו ר ה שנכתבו לזכרו ע״י ראשי הישיבה
ותלמידיה .ירושלים תשל׳ א.
;
מ ש פ ט ה מ ל ח מ ה בעיות ,בירורים וחידושים בדיני צבא ו מ ל ח מ ה
בישראל .מ א ת הרב שמריר :אריאלי .הוצאת ראובן מ ס ,ירושלים
תשל״ב.
ח ק ר ו ע י ו ן ס פ ר שלישי ,קבץ מ א מ ר י ם מ א ת הרב ק ל מ ן כהנא ,קבוץ
חפץ חיים .ת ל אביב תשל״ב.
ש נ ת ש ב ת ו ן מצוות שמיטה ,ט ע מ י ה ודיניה .ערך יהודה איזנברג.
הוצאת השכל ,ירושלים תשל״ב.
בעזה׳׳י יועיע בקרוב ה ס פ ר
חיי
חנוך
פירושים ,רעיונות ,הערות וציונים על ה ת ו ר ה
מאת
הרב חנוך זונדל גרוסברג
רח׳ כובשי קטמון ,2ירושלים
המשתתפים כגליון זה:
הרב יהודה קופרמן ,רהוב שערי תורה ,בית ויגן ,ירושלים.
ד״ר יעקב לוי ,רחוב עזה ,19ירושלים.
הרב שמעון וייזר ,ישיבת שעלבים .ד״נ נחל אילון.
מאיר הילדסהיימר ,רחוב םרל ,4בני ברק.
יונה עמנואל ,רחוב צפניה ,26ירושלים.
הרב אברהם סופר ,רחוב יורדי הסירה ,17ירושלים.
יצחק לנגה . 65, 211611011, 8111588־3811חמעת.£.
96
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יוגה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
,,
דפוס ״המהדיר /״דרור״ ירושלים
www.daat.ac.il