אתר דעת -מכללת הרצוג
,
~
כת:ב עת זכרצ א ראדר .גוו– ,ד'יי
מיסד
.uנל
ייצחק
פועל ..
ב.וייער
א גיד …. J ,יואר
בתוכן
הרג רפאל קצגלגובג 1וצ"ל
Vל חקווכח דמינח שיראל
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
1
3
11
•
•
34
השקפח רבי חייס דומלןו 'ין על החסי'וח Iמאיר הר'ויסהיידמ .
42
•
58
•
61
•
•
74
•
•
החלמח כמבחי חורה Vם הרב צגי פטח טרנק וצ"ל
אולח י' כלמי בוגרי החיגןר הדחי /יוגה Vוכגאול
חשובה בידגי פועל,ם /הרב יהוש Vהשיל לבוב זצ"ל •
ו"ו יוצאח דופן
מכבחים לוכ Vרבח
I
ד"ר יחיאל בן"גון
•
•
•
..
•
•
•
•
•
•
ס' מדשב זקנים על התורה''' ,חכ פםיר /ציחק לגנה
בם! Iך .ירשול,ם ת"ו :ווכן! תשלייב • וכן י,ב נלידז ר •
במ'ף שבתי :בשיראל 10-.
ל" f
ההסיר ''' 3-.ל
הבה לאץר $ 4-.
כחובח הvמרכח :רח' צפגהי ,26יחשילם .לס88883 .
www.daat.ac.il
79
-
…………………————————-אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב רפאל אליהן יצחק הלןי קצנלנבןגן זצ IIל
הן אדר תרג"ד
-
כ"ג ניסן תשל"ב
אין דרכם של עורכי "המעין" לכתוב הספדים ובודאי לא על גדול
בתורה אשר צוה לא להספידו· וכל שכן לא על אחד משרידי גדולי
לרישגלם אשר נפשי קצה בריבוי התןאריס בלהדות הנאמנה.
עם הסתלקותו של הרב רפאל אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן זצ"ל
אבד
לחוג
הראשןן
I
1Jהמעין"
תשרי
ידיד
תשי"ג
נאמן
יעד
1
אשר
את
ליוח
מהגליון
"המעלו"
הנה.
עד היום הזה מבורכת ירושלים ת"ו בגדולי תורה ,למדנים מובהקים
בעלי
טבעית
ענוה
ומושרשת
אשר
מחפשים
אינם
ופרסומת.
כבוד
בפשטותו ובענותנותו היה הרב רפאל זצ"ל לשם דבר אפילו בין אנשי
ירושלים.
עילוי
היה,
מחונן
פנומינלי ;
בזכרון
בקי
נפלא
בש"ס
ובפוסקים ,במדרשי אגדה ובספרי מחשבה ומוסר .לזה הוסיף ידיעות
יסודיות
בתנ"ך
ובמפרשיה
והבנה
בתולדות
עמוקה
ישראל
עם
ובמאבקיו הרוחניים .הוא נמנה בין'היחידים בדורנו שחדר למשמעותם
האמיתית של מאורעות רבים בחיי עם ישראל .שילוב זה של עילוי
ירושכמי,
פקחות
ןהתמדה
התררה,
בליכויד
החרדית והעצמאית למאורעות חיינו
–
הבנה
הסטורית
ונישתר
כל זה הקנו לו את מקומו
המיוחד בין גדולי ירושלים בדורנו ,ואילו גישתו המין' חדת ,המורכבת
מקנאות
חיובית
לשלטון
וכמיהה
התורה
בארץ
עשו
ישראל
אותו
למנהיג הרוחני של פועלי אגודת ישראל עד יומו האחרון.
זכות
גדולה
ל"המעין"
שהרב
רפאל
זצ"ל
האציל
את
רוחו
על
"המעין" ואף נתן עידוד לעצם הופעתו.
רצוי שמאמריו הרבים של הרב רפאל זצ"ל ירוכזו ויופיעו בצורה
I
מרוכזת .מפעל זה יעשיר את היהדות הנאמנה בחומר לימודי ,השקפתי
ומחקרי רב ערך .תצוין כאן רק סדרת מאמרים עם כשלושים פרקים
על תולדות החינוך החרדי במאה השנים האחרונות אשר ן,ופיעה לפני
כעשרים שנה ב"שערים" ,וכן מאמרים רבים על תולדות גדולי ישראל,
על רבני ירושלים ,ישוב ארץ ישראל ,על בעית השביתה ל~:ור ההלכה,
על בעית ריבית בחברות בע"מ ועוד ועוד.
בגליון זה
,
I
מתפרסמים
–
הראשון אחרי הסתלקותו של הרב רפאל זצ"ל
חידושי
תורה
מתוך
כתב
ידו,
שכתב
בצעירותו
–
–
הערות
על קונטרס בענין חיוב כרת במילה מאת הרב צבי ' פסח פרנק זצ"ל
אשר הופיע בשנת תרס"ח )בסוף ספר "נשמת חיים" ונדפס מחדש בסי
הצבי ישראל( .מכתב הראשון כתב הרב רפאל זצ"ל בהיותו בן
19שנה I
1
,
I
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערותיו
הביאו להחלפת מכתבים בינו לביו
הרב צ"פ פרנק
זצ"ל
המובאים כאו במלואם .כמו כו יופיע כאו מאמר מאת הרב רפאל
זצ"ל על הבעיות ההשקפתיות שהתעוררו ע"י הקמת מדינת ישראל
ואת
האתגר
העמידה
שהמדינה
ליהדות
הנאמנה
ואת
דעתו
-
הוא של הרב רפאל זצ"ל אשר בנויה על השקפת עולמו של הרב שמשון
רפאל הירש זצ"ל) .מאמר זה מתון שני מאמרים ב"המעיו" )תשרי
תשי"ג ,תשרי תשט"ו((.
' ojJlך/
>; )7
o
' lכ"'r
J"f.-
ו/כJ ..
Iוךנ,.-ן
ח r/I/I
'lY
/
~,
י~'l,jiS
r
ו')
,
…..
Iו
~ fי י? 1:;… .,.. . .
~ ;, .ן tjVIה ,fו, fY
!tJ. .;;,ו-.וו
o.ן~
Ib N-
'9י·/ G.b.J /
ט י ום מכבת rמו חדיישו תהרו לס הרב רםלו..,. tגלבנוגו צזל" םז חתי_ 11) 88לוו
הרב צבי פסח רפנק זז ל ,וtביב רתדג iרהו :eלהלז ג''ונ 15סרם הניו ח ט" • " DIוו .
'/I
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב רפאל הלןי קצנלנבןגו זצ"ל
על תקומת מדינת ישראל
מדינת ש'ראל ,התכוננוחה ,מצאיותה ,תחוקתה ,מוסחתיה ,כל מהלר החיםי
שלה -בצורתה ובדרכה ה.וכחית -הביאה לחילוקי וחילופי עדות שובים בחוגי
היהדות ,שירמת תורה ,על העמדה ' iZ.יש לבקום כלפיה .יש חמייבים אותה בהחלט,
ריס שןללים מדינה היודית בכלל וכופריס בה .ויש גם כאלה ששאלת קיוס המדינה
היא אצלם כעין "אין ילאי ודפיה בידיהין" ,יהם בגרר "ניס ילא גיס ,תיר ולא
תיר ,קרי להן עוונים ,ולא יעדי לאהרןרי סבךא ,וכי מידכרן להן מידכרל" e) ,סחים
(.כ"ק אמנם ,הצד השרה בינהים הרא ,שתקותמ מזינת ישראל זי אינה ה"גאולה"
המקויה שאלי,ן ציפו יחיכן בני ' tv,ראל ,זה אלפיים שנה ,ראיו במריבה זן משום
יעדו משיחי.התגשמות יעודי נביאינר וחוזינו
ןהרמב"ס פוסק " :אין בין העולם הזה לימות המ .שיח אלא שיעבוך מלכיות
בלכד " ,ואומר " :אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממבהגו של עולם,
או יהיה שם חידרש כמע ' שה ברא ש ית .אלא עולם כמנהגך בוהג " . /lואל יעלה על
דעתי שהמלך המשיח צריר לעשות אותות ומופתים ומחדש דכרים כעולם ,או
מחיה מתים ןכיןצא ברברים אלן .איו הדבר כך " .ןמאירך ,כשרמבך על התסקידים
של המלך המ ש יח הוא אומר דברים ברורים ומפורשים " :המלך המשיח עתיו
לעמוד ולהחזיר מלכות דדו ל,ושבה לממשלה הראשובה ,וכובה המקד ש ומקבץ
בדחי ישראל ,וחוזרי! כל המשפטים בימיו השכיו מקודם ,מקריבי! קרכבוח ,ועושי!
שמיטין ויובלות ככל מצותה המאורה בתורה " " .ואם לעמוד מל ,מבית דיד הוגה
בתורה עווסק במצוה כדוו אביו ,כס' חורה שככתכ ושכעל פה ,ויכוף כל ישראל
ל,לר בה ולחזק בדקה ,וילחם מלחמת ה /הרי זה כחזקת משיח ,אם עשה והצליח
ובבה מקדש במקןמו וקבץ בדחי ישראל הרי זה משיח בודא '.ויתק! את העולם
כולו לעבןד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפור אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם
בשם ה' ולעכדו שכם אחד") .רמב"ם הלכות מלכים פרק 'ייא (.ב'י'ו
ואם בבןא לדמוד מויבתבו זן ב;>בה המרה של מס;> הרמב " ם על מלכות
המשיח ,הרי ברור שףא צל או כבואה דבבואה של מלכות המשיח אי! לראות
במדיבתבו זו .העומדים אבו לפני כבי! המ;>דש ז האם בכחם וכאפשרותם של בדחי
ישראל ,ככל מקומות פווריהם ,להתקבץ לתור מדיבת ישראל ז האם יש כרצובה
של ממשלת מדינה זו להחזיר את כל המשםטים כמו שהיו מקודם 1האם עולה
על הדעת שביימ ממשלת דמיבה ון יקריבו קרבבו.ת האם ממשלת מרינה וו ,או
איזו ממ ש לה שהיא
-שחקום בדמיבה כזו
-תקכל עליה את התםקיד הגרול
הזה ש" :.יעשו שמיטין וייבלות ככל מצותה האמורה בותהר " ז האם יש סיכריים
כל השם שהעומד בראש הממלשה של מדיבה זו יהא ד~גה בותהר עוסוק במצוה
כדוד אכיו ,כפי תורה שככתב ושבעל פה ,ויכוף את כל שיראל ל,לר כה ,לחזק
בדקה ז רהא הארםטימיסט הכי גדרל ,ויהא מהוזי ההזיות הכי בשגבית לא יגיע
לאמובה עלורת כזו :שדמינתנו הניכחלת תאפשר ותכיז!,יר להעמדי בראשה איש
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתנא'ס כאלה ,זדרקא בתגא'ס כאלה .לבשנתר רלכל'מתגר הגדרלה מרכרח'ס אגר
לרמר ,שמרא מאר חררק'ס אנר ממצב אן"א'ל' כזה.
".
הארר רהחושך ,השמש רהצל הנרא'ם לע'ב'נו אומר'ס לבר דבר מה ,אלא
שבעוגרת'נר הרב'ס א'ן הדרר ראר' רזכא' לגלרת הע'ג'ס רלפקוח ארתן .לפתוח את
הלככרת הסתומ'ם ,לרארת ולהב'ן את דרכ' ה' הגלר'ות רהבסתררת ,ללמרד רללמד
"מה ה' אלק'בר דררש מאתנר" .לא זכ'נר ,לצערנר הגדרל ,להכ'ן רלהשכ'ל" ,מה
חוכבתר רנעשנה" .לא עמדנו על הגרבה למלא חפק'רנר :לה'רח לארר גר.ס" הלרארת
ועמ'ם הדרד בה ,לכר .וה'פד ,המגמה רהשא'סה של ומסדות מד'נת ש'ראל הנוכח'ת
הן :ככל הגו'ם ב'ת 'שארל .ולפע'7גם גם כהמקולקל ' Dשבהם .העומד'ס על 'ד
ההגה של ' ממ'"לת 'שראל לקחו להם לס'סמה :מד'נה ח'וונ'ח .וככל כוחס הס
מתאמצים להגשים סיסמה זו.
היהודיס שומךי התירה זהמצוה ,תןזזzבי מדינת ישראל ,מתאבקים קשה במלחמת
מגן לח" חורה ואמונה .וכל ס'סחמ מלחמתם ה'א ,אך ורק לעזוכ "אותם" למנוחות,
לחח "להם" חופש הדח .כאוחן הדר'שוח והכקשוח שה'הוד'ם גבולה חכער
משלרטנוח הגכר ' .Dו'ש לצ"ן בצער ,שבארצוח שונוח ,בזמנ'ם שונ'ם ,הצל",ו
בכקשתם ובררש'חם הרבה 'ותר ממה שהצל-חו ומצל'ח'ס כאן בדמ'נת "שראל.
הרושם המתקבל ממצב זה הוא שהיהודיס המאמינים בהי ובתורתו הכותבה
והסמירה ,היושנים כמדינת ישראל ,כותיקים וכעולים ,בחשכיס ואיזן כתה דחית.
וממשלח 'שראל ה'א טולרנט'ח ,וסובלת נחות רח'וח שונוח ,וממ'לא גם כחה
דח'ח 'שראל'ח.
והג'עו
,
הדבר'ס
עד
כר'
כד
שש'נם
משדר'ם
ממשות"ם
במד'נחנו
השם
סגורים כמעט לגמרד בפני יהיידם שימרל שבת ומוערי ישראל .כל "ההישגיס "
שהמפלגוח הרח'רח מתפארות בהם ,משחער'ס על שטח מצרמצס.כב'כול
וכולם לא באו אלא למעט ,עד כמה שאפשר ,הפג'עה ברגשוחה"ם של ה'הרר'ם
-
שומר'
תורה
ומצוה.
ההשתרליוות השובות והרמובית לפני השרים והסגנרם בעד שמירה על עקרי
הדח מזכ'רות לנו הר'צוח של משלחרת 'ר"ד'וח לשר'ם ולרוזנ'ם ,למשרל'ם
ולפק''ים כגרלה ,וגם בארצנר הקדושה ,בזמן ממשלח הטורק'ם וממשלת המנדט.
לבשחנו זלכל'חמנו הגדולה על'נו לומר ש:בהרבה מקר'ם הצל'חה ההשחלדוח
אצל שלטונרת הגר'ם למצוא אוזן י'תד קשבח לבקשרחה"ס ולדר > Wרח'הם ,מהמ
שהש'גר ומש'ג'ס בהשתדלותס לפנ' שלרטנוח מד'נת 'שראל .זה מצער אמנס ,אך
זה
היא
המצב,
המעמד של היהודיס ' Il-ןןבךי התורה והמצוה ומאמינים בתירת משר ,.ןתית
לשראל ,במדלבת ישראל ,הוא כעיו גיטו רוחבי וחברחי,
ומכיון
שחיי
התירה
רתיי
הם
המריבה
מבוגרים,
ובגדר
תרתי
דסתךי,
רו.ל
הדעית ביהדית המסןרחית ,על הכןין יהקי שיש ליהדוים שימרי התורה והמצוה
לנקרט במצב כזה ,א'נן שרוח.
".
(/מנם ,מצב מע'ן ז.ד ,זאזל' מע'ן דמע'ן ,הה" לעמנז כזמן הכדזח שזז'זז
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הזכויות ,אמנציפצהי ,במידנות אידיפה .זו היתה כקרן אור בחשכת הגלות .גם
אז היו יהירים שואו בה אתחלתא דגאולה ,אם לא הגאולה השלמה .משורדים
שרו ,סופרים כתבו על האושר הגדול ,הגאולה וד,תמורה .ובמצאו גם סופרים
שהעיוו לכתוב שהגיעו כבר "ימות המשיח" מאחרי שעול הגלות סר ןסולק .ואין
שענוד מלכויות .וכדאי לצטט דנרים אחדים מהר '' ' ליפשיץ ז " ל שכתב בספרו
"וכרון יעקב" על כר.
"רוח החופש אן 1Zר ב'Oב על פגי כל הארץ למן הימים אשר אחרי מלחמת
קריס ,התרחב ןהתפשם יןתר זירתך,
ןחךm
היה לרןח מתעה עד מאר .רביס יכך
שלמים חשבו ,כי אכן עבדי ימי התשך ,שמש הדעת הביאה מרפא בכנפיה למשובת
נבי האדם ,לא ירען ולא ישחיתך אשי לאחין עדד בגלל האמונה והדעות ! שגאת
דת וקנאת עם -לא תזכרנה ולא תעל,נה עו ' ד על לב .ההולכים לרוח הזמן ,ראו
כעמוד אש ההולך לפגי ישואל להאיר '· פניהם את הדרר החיים והטוב
את הדעת
,
בקרב העמים שכביהם .גם בחלק ממחנה החרדים ההלו לאט לאט לחדור רעיובות
שובים ברוה עועים ,ויש שלא ראו את הבולה והברק המתעה של אור ההשכלה
חו · ליד אוחם שולל ,והיו נם אלה שאמרו כי הימים ההמה יDו ,כביכול " ,ימות
המשיח .. ".ולדוגמא אכיא בזה רק איזה דבריס מאחד
המאמרי Q
בענין הזה,
ב " הצופה" ו ..הגמיד" שבה ששית תד"ך הבקרא "מעין ימית המשיח" ,ז"ל ~ "אמר
שמואל אין בין העוה 'Iז כי ,/אלא כך אמר '~מואל בררח חכמתו ,שבאחרית הימים
כשיפסיק כבר השעבוי ועבוךת פרר שסבלו '''בב כו ' כול בני בשר יקראו בשם ה '
א-ל עולם ,ויזחבו זבחי האחןה על מזבח השלום בלי הבדל דת ואמובד ,הימים
האלה הייו יוכות המשית כו ',כל איש אשר לב בשר לו בראיתו חבר לאומים
בוצרים ויהודים בקבצו יחדיו .לכל דבר טוב ווכועיל באהבה ושלום .ו'~אחיגו בבי
עם אחר ידרשו שלום העיר ,אשר עיבי בל ישראל אלהי בו :יוכלא רגש קודש
כו' ויאמר גזול שמד וחחל להראות למו את טובן אשר הבטחתנו כף .וההי
באחודת הימיס כוי " עכ " ל.
נם הוב הגאיו המפירסם ון צבי הירי i:-קאלי"~,ער זצ"ל ,שבא אחריו לנקר
את מאמוו זה ב"המגיר" גליון 4כשם "תוכחת אהבה" אומו בזה"ל " :וכה אסכים
עמד .בי זו תקדמה קטבה בעין חמט סדקיח לתקות המש'ח" .יהיא ,הרצה"ק ,משיג
על ע'קר המאמר .ע'ז כי בעל המאמר מתמקי הרעל נדבריי הנע''7כ!,כ בהכחשיו
אח עצם מציאות המשיח המקיוה ,ימתחכם להחל,ט כי רוח החפש יאהבת אדם
אשר בין עם לעם בלי הבדל דת ,הוא הצריר ברוח מל'צח חידותיח בשם "משיח" …
והר"י ליפשיץ מסיים את דבריו " :איו את נפשי להכנס בזה נגוף העבין ,רחפצי הוא
רק להראות עד כמה נתעו הרבה חמכמי הדור אז לחשוב את רדח החפש אשר
עברה אז על פני הארץ להשתלמוח עצמי,ת העת'!"ה הלתק"ם ולהוסיף לתת נחה
וכבודה לאישר המיז האנושי בארץ ,עד אשר גם תקות ישראל הלאומית והמישחית
תבנה ותתכובן מטנה",,) .זכרון יעקב I/ח IIב ען (. 19
בני דורנו זה ,שראר בעיניהם את הענו והערפל שענר על העם היהרדי ,אחוי
ההכךזית היפות והמצלצלית של שדוייו הזכויות ,כ ';י יקראר הירם את שיר'י השבח
ןהחחלה ששוז אז להןפ~~ ולרוזן ההוא ,הלא עןמידם nמהים ימבלובלים .איך
בתעה לבב היהודים להאמין ,ששבאח העמים לעם הנדרף פג והלן .איד בתנו בבי
5
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדורות הקודמים אמזן כהכחטת העמים ,אשר נעים זמירות ישראל כתב כרוח
קדזז/ו ;
אולס ,ככל נתוהע רעושת מקילות רנקים ורעמים נשמע לפעמים קול דממה
דקה ,המכירז יאומר "לא ברעש ה' " .הוקול השקט יהצנעו הוא המונון והמוהר
"אשר פיהם דבר שוא זימינם ימין שקר".
את הדרך הנכונה ,לכלי לתעןת אחדי שונאית ש:יא ימדהוי.ם מזכן מאליו שדק
אוז iקשנת הומכשרת לשמוע מתוך רעש גדול של קולות ונרקיס ,קול חלש אך
צלול וברור ,יכלוה לקלוט ולהאזין לקול ההוא .ולא כל האזנים מוכשרות ומתוקנות
ל.,מוע ולד,קשיב רק לקול ד,יוצא מדממה דקה וחרישית .כך היה ד,מצכ אז כרעש
הגדול ההוא .נמצאו חכמים וגדולי ישראל אשו בקולות דממה דקה התריעו הותרו
על גודל הסכנה שיש בחסד לאומים זה .ומהשיכות הדבוים ,שהם אקטואליים גם
היזס ,במסןך תמצית דברים שכתג אז אחד מחכמי הדזד בימיס אלן ,הרה"ג רו
שמשון רפאל הירש זצ"ל ,כ"אגוות צפון" ..דzלו ,על שאלת שוויין הזכויות.
"הגר '~ראל אוחי ידידי ,להגיר לך חות דעתר והשקפתי ע"ר השאלה ,אשר
מצאה מסלית כלבית כני הדיר ,הלא היא שאלת "שיייון זגייות" )אמנציפציה( ;
אם אחשוב אותח כרוח היחדות לדבר אפשרי ולחוב מוטל עלינו להתאמץ להגיע
עדיו ,ואם כדאי והגון הוא לנו …אין לדעתי בעית האמנציפציה בכלל בעהי .גשם
שהבנן מצריים ועןדמים לוכוש לני האמצעים החיצוניים כתבאי הקרום הוחייס,
כן ודאי ,כי חובח על כל אחד יאחד ,שלא ד'חה כל הקלה ודרך להרבות אח
האמצעים הללו כשזה מוחר מדצ הדין ; כי ככל שירבו האוכ:נעים כן גתדל
האפשרוח למלא אח חפקדיו בהיקף נוהב יותד .וכן גם ברור ,כי מחובת הכלל היא
לשאוף לשוויו- Jוכויוח בדרך החוק ,אם נפתח סיכוי להשיגו כדרר זו …מבוך
אני אח .שוויו· Jהוכויוח ,בראוחי שהלחץ הגדול כפף בעבר אח קומח ש"ראל בחיים,
מנע ממנו לפחח את רוחו ,צמצם אח הפיתוח החפשי של תמניחיו הנעלות והכריח
קצח מבני עמנו ,לשם קיום עצמם ,לילן בדרכים ,שהנאמנים בווח היהדוח לא
היו מחהלכים בהן ,אף בעת הכוח .אברר את האמנציפציה -למען ישואל
וק ,אם בואש וראשונה יתעורר בעת ההיא הריח הנאמן ,שעיקר חכליחו -ואין
הכדל אם יש כא) אמנציפציה או אי) כאן אמנציפציה -להגיע אל יעוד ישדאל …
אברך אוחה רק או ,אם שיואל יקכל אותה לא כתכלית תעודתו ,אלא כשלב חדש
כחפקידו ,כנסיו) חדש לתעדרתו ,חמור יוחר מנסיון הלח Yוהעוני .אר אחעצב
אם ישראל לא יכיר את עצמן היטב …ער כדי כך שמקרם כברכה את האמנציפציה
כסוף וק Yלגלוחו ,כמטרה העל,ונה של חפ ק ידו ההיסטורי ; כהרוחה גדולה כחיים ,
-
כאמצעי להגעי לידי שפע גזול ליתר של קניז יהנאה ,שרק איתה ,אח האנמציפציה.
יערזי הערצה אלק'ת1' 1 ,כחי כי לא הכי) את ווח חורחו ולא למד מוסר מגליחו :
ועיד ייחר תאבל עלי נפ..ס ,'rאם ישראו מתכחש לעצמן ער כרי כך שלא ייקי
כעיביו כל מחיר ,שמוכן הוא נודו) לבו ,לשם האמנציפציה ,למען שחררו מלחץ
•
הרשע וכדי להשיג חיפש כשאיפתך לרכישת קנלנים ותענןגית ,לוורת רויתוך זדוני
על נשמת חיינו" ,, ) .אגרות צםון" מכתב שש עשוה(.
כאמור ,לא כולם הקשיבו הואזינו לקול דמהמ דקה זה ,שבשקט ובהצנע
הגריז ,שעם ישראל יקבל את האמנצ'פציה רק כנס' )1לחעזרחו הגדולה ,ונסיו)
יותו קשה מעובי ולחץ .אז ורק אז ישלקדמה ככרכה .אולם נפשו עליו חאבל
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם עם 'שראל לא 'כ'ד את עצמי ,י'חשיב כ' זו קץ ימיף לגליתי ,הרלק גדיל של
';מבי הלר אחר' ההבל י'הבלי ,יהאמבצ'פצ'ה ,לא רק 'בא'בבה באה להקל על קיש'
הגלוח והעךבי ,אלא שהכניסה את העם לגלות הדשה ,גלות הגוף הונפש ,עד השיאה
יהתרבן הנורא והאיים של יהחת איריפה,
יהאם אין לבו כהיים
לג ~z.זn
בארחה הגישה של הרב הירש זצ I Iל ,האם אין
לג.י להשוב איתה המחשבה שאולי זה רק בסוין מהשי " ח .אם מוכשרים אבן למלא
את תפקד'בי הבדיל שהיטל על'בי 1יאיל' בבחב'ם אבי מהקב " ה אס רמכנ'ס אני
להקר'ב קרבבית לבשס אח 'עידבי הבשבב באוצני הקדישה 1
".
אנן ,הרעות נחרגי היהדות הדתיח הן שונות,
הדעה האחת יוצאת מההגחה שמידבה המןשתתת על יסודי הרדמוקרטיה ,היא
סהירה במ' ודה לחיי " התורה .חייס מדיניים עצמאירם יכולים להיות אך ודק בבראת
המש'ח יטום שהנני זיכ'ס למלכית מש'ח צדקבי ,על,בי לקבל את עיל מלכיתס
זממשלחם של זו'ם יבכר'ס ,עם כל הגזויח הא'ימיח יהקשיח העיבריח על'ני ,כ'
בל' ח" מד'בה עצמא'ת ,זאף בל' ארץ שיואל' ,כזל'ס בב' 'שראל להתק"ס ,אס
כי בסבל ויסוירס גר,לרם ובירארם .כי כן הבטיחה לני החירה הקדשוה " :ראף גם
ואת בה'ותס בארץ אז'ב'1Tס לא מאסת'ם ילא געלת'ם לכליתס להפר בר'ת' אםת
כי אבי ה ' א-להיהם " ) ויקרא כ " ז ( .ןבתירת כהביס שם .. :רכי מה נשתייר להם שלא
נגעלי ילא נמאסי ,יהלא כל מנתית טובית שנחני להס ב'טלי המס ,יא'ץיל' ס " ת
שבשת"רה להם לא ה'ו שמב'ס מאימות העולם כלזס " ,הולא הנס'ין הראה לבי
שח"נ י בגלזת ,זה כאלפ'ס שגה ,תחת גז'רות קשןת ,שמ,ד שח'טות והר'גית בכל
מ'תית משיביח ,זעס 'שראל בשאר ח' יק'ס ,יריצח'י ,שיבא'י ימנד'י נאבדי ינמח
שמס יזכרם ,אבל בל' התיוה ,אף 'יס אחד לא ה"ני 'כיל'ס להתק"ס ,לא בארץ
ילא בחי"ל " ,אס לא בו'ת' 'ימס יל,לה חיקית שמ'ם יארץ לא שמת'' ' ) 'רמ'הר לג(,
יגדילה מזה אני מיצא'ס בדב'י החחם סיפו בתשיברת'ו ,שהיא iכתקשה על
הרמב' ! ם ,שחישג ביאח המשלח לאחי מל / Iג עיקררם של האמינה .וי /Iל :
"אר א " א ל' בשםר איפן להאמ'ן שתה'ה גאילתבז א' מע'קו' הדת ,ישאס 'פיל
היסןד תפול התו>כ ,ה חלילה – ,ןשנאמר אלי היו ת"ו חטאיבו גירמים שיגרש איתגך
גירוש עולם ,ןכרס IIל לר I/ע בעשרת שהבטיס שהם ברתיס לעולם ,המפנר זה רשאיס
הס לפררק ערל מלכית שמ'ס אר לשבית קיצי של 'יד אפ'לי מדבר' רבבן חל,לה,
ראנחנז לא נעביד ה ' לאכול פו' הארץ ולשברע מטובה ,לעשות רצונן א-לה'
חפצתי ,
-
ערכ I/ס יעל כל אופו עבךי ה ' אבחנן ,יעשה עמני כצרונן וחפצי ,ראיז זה
ע'קר י לא 'סיד לבנית על'ו ש יס בב'ן ,אר כ ' ין ש עקר 'סיד הכל
להאמ r
בתירה
ךבבבי~ים ,י ש ם גאולתנו האחרונה בפ ' בצניס יכפ ' האזיבן ,כמ " ש הרמב " ז שם,
והרבה מזה נדבוי נביאיס א ז /כ כ 'Iשמפקפק ' I.ל הגאולה הלז הךי כיפך בעיקךי
האמנת התורה
והבביאיכ ו . I
) שו I/ח חתם סיםר סיף ה' יו"ר ( .
לעומת דעה זו נשמעת דעה אחךת לגמדי ,שגם היא יוצאת מאותה ההנחה
ימאיחה המסקנה ש:מד'נה מרדרב'ת ,בתקיפה יבימן של טכב'קה משיכללת ,א'
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
אפשר שחחק"ם לס' פסק' ר!,שלחן ערוך" שלבו .ומכ'וון שא' אפשר ששח'הן
תחק"מבה בבח אחח ,גס הנוורה וגם המ'דבה ,הלא מוכרחח אחח להחדוח מםב'
השביה .יאמחר שמדיבה עצאמית היא .לפי דעה זן ,אבר שבשמח ישראל תליהי בי ;
וא' אפשר לשלול אח ק'והמ ולה'וח כפופ'ם ומסור'ם ללשטןו זר'ס ובכרק
לממשלח .שובא' 'שראל מובהק'ס ומשרבע'ם" ,והלכה ה'א שעשו ' tIובא ל'עקב"
)ספר' בהעלוחך( ;ואצל חל pגדול מהעס הה'זר' פקע כבר כח הסבל מעול הגלוח
רUו עכוי מלכריית ; mיי מדיבה עצמאית הם עיגו ההצלה ; ואי אפשר בשים פניס
ואופן לבהל מד'בה ,בתקופחבו זו ,בררכ'ס ואופב'ס פר'מ'ט'ב"ס -הר 'ש רק
שת' בר'רות ,או לה'ות עקב"ס ,לווחר על הדמ'בה ולשוללה ,וגס ללחום בה,
ולהחז'ר מלכוח 'שמעאל או אדוס בארץ 'שראל ל,ושבר! עד כ'את גואל צדק ,
כפ' 'ערר חוז'בו ובכ'א'בו ,או למצוא דרד א'ך להחא'ס הלכה לח" רןכ.ד'בה
המודרב'ת ,דרד אחרת א'ן ,לפ' דעה זו.
וכל זה 'וצא מתוד ההבחה הה'א :שא' אפשר למד'בה עצמא'ת בתקופחבו זו
שתנתהל לפ' רב' התורה וחוק'ה הכתוב'ם ב"שלחן ערוך " שלנו.
וכ'סוד לטעבתם הס מסב'ר'ס שההלכה ב'שראל לא התעטקה 'ב~אלות'ה
ובעיותיה של מדיבה בזי .עיקרי ההלכןת כבויים ומי וסריס על חיי היהודיס בזמנל
הגלי,ת הבתיב'ם ימסיר'ס לשלטין זר'ס ובכר'ס ,אי בזמב'ס העת'ד'ס לביא ' ,מית
המ ש 'ח ,שהמטהר הסיפ'ת ה'א :לתקן עלוס כמלכית '.ד-ש ימכ'ין שאנר נמצא'ם
כה'ים במצב חשר לגמר' ,מצב שכזה שא'בי לא 'מית השמ'ח ,כפ' ה'עיד יהבביאה,
וגס א'נבו בגלות ב'ן הגו'ס ,ילא בגילה ,א'בני משיעבר'ס ב"ה לזר'ס ולנכר'ס,
עצמא"ם אבי ,ח" עצמאות ,שלטין יממשלה עצאמ'ח – ,הר' מוכרה'ס אני
להחעסק ו ל טפל בשאלה ח ש יהב ז ו ,לחדש הלכיח ילהאת'מן לצרכ'ה יח"ה ש ל
המריהב.
נf
א'ן ברצונני באממרני זה להחיכח ילהג'ב על עצס הדר'שה להחא'ם ההלכה
לצרכי הזמן .כי דירשה כזי כבר אנד עליה כלח .וזי כעין אוהת הדרישה שיצאה
ממשכ'ל' כרל,ן" ,תקיב'ס בדח' :ימל'ל,נכליס י'לייג בריס'א .גם הס טעני ששיו'ין"
הזכי'יח 'צר מצב אחר לברמ '.שא'בי מצב הגלית ,כמי כן לא כאנו כעח להש'ב
על הבטי"ס הצורמ'ס את האיזן ששמעה בהר ט'נ' כל החירה שבתכב שובעל פה
השלהמ יהחמ'מר .כ' כל אלי הם סתם י'כיח'ס .מה שכן כרציבני ,היא להראית אח
העטית ה'סיד'ת ' 11"11כהנחה של שת' הדעית הגזכרות לעמלה ,שמד'בה עצמא'ת
יחלל התורה ,כ ' Dפסקי הלכןת הכתונים ב " של nז ערןר " לשנן ,הם רתתי דסתיר,
כ .כ'כיל,
מיסדוי האמונה שלבן היא שתררתנו היא נצחית ,והיא איבנה תלורה לא
כזמב'ס ' ,ולא בשרס חגא'ס ימצב'ס ,חורת ה ' תמ'מר .ילבן קירא'ס אני את ספר
הח;יר'ם שלני ,ש נחין כהר '.ב'ס כ ש ם " חירה" .א'ן אני קואר'ם איחי בשס "דת ",
אי שם אחר ,כ' םשמעיתה לש המלה "חירה" ה'א :להירית לנו את כל ררכ'
הח"ם שלבי ,מ'יס 'צ'א riי מרחס אמי ועד ז'כולא כתר"חא ,תירה אחת ה'א לנו,
גם בשבחני על אדהמני ,כשה ,,,כ'ת המקדש בני' על תלו ,יאש 'רהר מן ז7'mכם
על רןכ.זכח ,י'צאי למלחמה על פ' איר'ם יתימ " ,Oרגם הב'יחני כחשכח הגלוח ,חחח
8
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירי שלזטן רוצחים ועירצים .תמיר היינו תז.נאימיס את תנאי חייבו לידבי התוהר
וחוקיה .תירתנו נשארה תמימה ושלהמ ,כפי אמונתנו הצריםה והחסורה .ואם אבו
נמצאים במדינה דשקיטית ,ירמתב ישראל ,הרי רביי התורה יחיקיה י ש להגשימם,
אם רק יהא הרצין והדרר יהא מ וכ ש ד ,גם במידה.ב כזז ,כי אחרת הרי זי ח יי ר פגיעה
ב ש למוהת ובמתימותה ש ל תורנתי .ואם אבו ראוים ,מצד אחראי המריבד_ בג' ,ה
בחירה שיראל ואמינתן ,הרי זה אד גפמי עצת יצרם הרע ,ראל "'ח מפני שזה אי
אשפו ,כמן שגם נבית ואשן! חאסי ,עיי ןפעשן נני ישראל ,לחרפנתן הגדלרר.
…
טעות היא גס כשבאמו שכל ההלכות הבמצאות בדייבי הן אך ורק בחיס
לצורןת ח"ם אחוות כגון ח" הגלות באץר ובגולה ,אי בזמבים של תקין עילם.
כי הלא גס כבית שגי ישבבו אל אדתמבו וחייבי כמעט ח"ם עצמאיים ,יבזמן
שהשלטןן היה בדיי הפרושיס ,חכמי התורה ,התנהלה הארץ לפי חוקי התוהר וריבהי
בכל פרטהי ודקדוקיה .יהבה מה שאחד מגדילגיו כיתב על תק!תת הנית השגי.
..ידוע ומפןוסם לכל מדרה על האמת ולא יצרה לצאת מתחת כבפי האמינה
הישרה הונכינה והאמיתית ,שלא נתקיימי יעודי הבביאיס נענין הטובה העתיהד
בזמגים שעבוו ,ואפילו בבית שבי,
תמתיהי בן יוחבן כהן גדיל ,ןבכל
מלך מלך נ iשבט דר.ד ווובם היו
היו משעובידם למלכי רימי אחר
שהוי סוף האובעים שבה שIכלי ה" lניס עד זמן
האובע מאןת ערשוים שבה שעמד בית שבי לא
כהביס ש לא גיתן להם המלברת ,יבווב הזמבים
מלמת היינים .גם יריע שחסרי נבית שבי ה'
דבריס ש הם ש כ י נה יריח הקדו ש ש פסקה הבביאה ,גם לא יינה א ש מן השמים
והאוןו גט מ ו ,גם האורם ןהותמםי לא הין שם .ייו ל א מציבו שם מכל העיןדים
הכתוביס בספוי הבבואה באותו זמן ,בי תכוב כבביאות רבות שישרבו "לם לאץר
יי iLראל ,יידיע כי עזאר לא העלה ויבם ,ילא החשוניס שבהם ,כפי מה ש בא בקבלה ,
והבה הכתוב ארמו כל הקהל אובע ויבןא אלפים שלש אמות ושישם " ,,) .דצה
לדוך" ,חי בזמן הגזרה של קב"א(.
ובימי הבית השגי היי לבו תמןרות שונות" יאם בריב השניס של קיום רב.ית
השני היי מרשיעי ברית המושלים ,הרי זה לא היה מצד אי "יכולית ואי האפשרות
לנהל את ' המרינה לפי התורה ,אלא רק מפג' רשעותם ורעםת של השליטים
והמושלים.
גם נימי הבית השני עסקי חכמי שיךאל בהבהגה פוליטית .יכ גם אז ההי
העו ל ם חמולק לשגי גושים' ,זו.תי איירפמות ,יין ורומי ,הועם ההיויד ואוץ ישראל
ה'ו במצב קשה למא.ד אל מי מהגושים לבטות ,והלנכיס את הואש בין הרם
גדןלים .ןהנה מה ש nז " ל מספו 'ם לבז " :תלתי ן רתוין קרב' עבדו רראמי הבדי
דיגאי ולא יכיל ,להי עד שדתסיבהן לי ש ואל בהדיהיי) ,שו וו י ,עד שדתס י גהר רי'Kבי
לשיראל (.והכי אנתי בהידיהן ,אי מינן מ ל !'כ מנייכן ה Dרכי ,אי נמייכן· מלכי ,מינן
הפרכי
I/
)ע " ז ח ' ע ' fב ( .זאת אימרת שבני ישראל כרתו אז בוית עם הרואמים גגד
היונים .כי הרימאים נתני להם תנאים יותר נוחים ותויים.
…
המדיבה אינה דנר חדש בשבילנ,ו כלומר ,היתה לנו כבר רמיגה ובינית _
בתקופת בית ואשון
-
היו בה
,
גסים ,שלא כדוך הטבע .אגו אממיב'ם בביאת
9
-
,,—–
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשיח ,בנאולה ,נם אם אינו גדרך הטגע ,היום קיים מצב מיוח,ד לא נלות אך נם
לא גאולה ,מצג חדש גמינו ,משום כך סבורים שיש ל,צור חוקים חדשים שיתאימו
למצג זה ויש המתעמקים בשאלה זו ,נם גתקופת האמנציפציה היו שחשגו כי זהו
זמנו של שמיח ,ואס כן איך נאמר ..הגט משמיס וראה .. ,נחשגנו כצאן לטגח
וכן' יי ובכן ,יש למחוק Iאת ,כמו כו להמוק את "ציון וירשולים" ,וכי גרמב;ק לא
המולדת שלני 1אני גרמנלם אי צרפתים גני דת מהש ,התפילין יהתפלית אינס
ערר
מהלום.. ,
רוג רוגה של תקופת בית שני היתה תקופה כמו היום ,לא ד,יתה עצמאות
מוחלטת ,שלטו זרים ,אבל עצמאות היתה ,היתה דמיבה ,אך זבדינה wלא גנסים,
גם מצב התורה וה ?i1חת לא הזהיר ברותר ואולי היה ףא קודר .התקיפה המזהירה
גיותר היתה זי של החשמונאים ,אך נכדיהם כבר ירדו ,אלכסנדר ינאי תלה חכמיס
רגים משר ש' Uשנים והרג כשמונה מאות חכמים ביזם אח,ד כך שמותו נקכע ליוס
שמחה '''ע החנמים ,רק תקופה קצרה ,שעה ששלומציון -שלומית -אחות
ר' שזבעזו בו שטח
-
אשת אלכסנדר ינאי
-
שיבה על כסא השלטון זההנהנה
המדרגרת היתה בידי הפרושים ,ראתה המדרבה אוך .מלבד תקופה זי ידעה המדינה
שחוררת .יהדריס רכיס ,מיליונים ממש ,י'ז,,zבו במצררם ,בבבל ,אך מרכזם היה בארץ~
ישראל .אבי יירעדם פרטי פרטיס על דבר היהודיס בבית השבי ,אן איננו ידועםי
אז על הדהודים בחו " ל .כי המרכז היה בארץ .לא ימי משיח היר בבית השגי .הימיס
ה':י רחיקיפ מדמד ביח ראשיו .הצדקוים העיןו לרJננס לקריש הקדשים .גם בעביני
דת התערב iהצדיקים :חג השביעןת ,פרה אדימה יכי' ,אר הפרושים לא בתיאשן
מהם ,הם התאפקו מי ,לס' מIIוט ידיעזתי ,אינבד ידד IIים אם הנrדקדים היד מנןידם
אן ריב .אך ידיע כי כל מפתתית המריבה הין נידי הצדוקים .יותר מכן ,הסנהרךןי,
המרסד המחןקק המכריע נשאלות ,הקןבע את החיק והפותר את הספקית .ה' iזמנים
שהיה כולו ברשות הצדוקים ,עד כדי כד שבמגלת תענית כתוב כיצד שמעון בן
שטח -אחי שלומית המלנה -טהיר לאט-לאט את הסנהדרין מהם ,שם נאמר
כי איש מישראל ,כלומר מהפרושי,ם לא היה בסנהדרין ,במוסד עליוו זה ,ורק
·ז.zמעין בן שטח בחכמתו הרבה ובכח השפעתן ניהל מלחמה וטיהר את הסנהדרין.
שאי לחכמים ,אלכסנדר ינאי הרג אותם ושמעון בן שטח ברח והתחאב,
וכיום ן אבי מוקסים "גויישקייט" וכח הענדוה הזרה גרול מא.ד הן גם נביאי
ישראל לא יכלי לרפא את נגע העבודה הזרה דסוף סזף הכית נחרב ,כי כח יצ.ד"ר
והטיזבאה גדול ייתר מנח הטוב והקדושה ,אחד האסובית הנדול,ם שירדו לעולם
הוא הסלוף והזיוף,
כיום אין שואלים כיצד לנהל את המדינה ,חמךח Pים מכל דבר של ..אדייש-
קייט ",עליני להייטג אצלנו את היחסים שבין אדם לחברן וזה ישפיע על מתנגידנו,
כעל , .מ Dילת שירים" התפר Dם כי בעצמי היה "מסלת ישריסיי ,יי "חפץ חיים י/
rזתפרסם כי בעצמן היה " חפץ "'יימ ',Jכיוס אפ iZ',ר לכתוב ספר על השבת גשבת
-
סםר על המדות זלר.יות מושחת
''<t:
.
רתכר
את הדור
בדמדת• ,
, .
לתירה , t:-°הט.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב רפאל הלןי קצנלנבןגו זצ"ל
החלפת מכתבי תורה עם הרב צבי פסח פרנק זצ"ל
בעניו חיוב כרת במילה ובקרבן פסח
א.
ב/ן ,n
יום
אי
פ/
אמן,
ל",גת תרע"ג.
שפעת שלום לכבן ,חוב חגאיו המפורסם חו"ב שוע""
סהיי"ר צבי
דומן IIצ
פסח
בתובבי
מואנק
ירושליס
סליט"א
ת"ו
אחדשה"ט באה"ר כחק ןכמשפט לפי הכבדו !
בחפשי באמחחחי איזה דברים שכחבחי מזמן כדי לעיין בהס איזה דבר ,מצאתי
רשימים אחדים הערית על דברי הרר"ג מה שנדפס בסםר "בשמת חייס" וכשראיתי
זאת אכן רתי המ בצע בדמ,י הלא חורה היא ןללומד אגי צריד ,אריהצ גא דברי
לפגי הדר " ג זהדר " ג בבקיאותו הגפלאה ,בהבגתו העמוקד" הבשקפתו הרחנה,
ב ש כלו הזד ,יו ש יבגי מחוד הכתב ,וממילא ךווחא שמע תתא ,ואחל לעיין נהם עור
הפעם ,ואחחיל להצעים לפג י הדר " ג .
יזה החל ,בע " ח.
בפנים הספר בהדף הךשאין בהערה א' מפלפל הרר " ב ומחלים דגם להראכ " ר
איסיר כרת מיתלא חל ,יקאי ,ואם ימול יפקע האיסור m ,כריח זאת גןבמ' וזבחים
דף ק"ו דפירד הגמ ' חאמר לפסח דיש לו תקגה א"כ מוחכ דגם למיהל יש תקגה,
ולפי"ז חירץ קושיחו מגמ' דפסחים דף ס"ט ערל שלא מל ענוש כרח והקשה
הדר"ג הא בלא " ה עגיש כרח נשניל ביטיל מצות מילה ,וע " ז חיץר דדןקא בשביל
פםח עגשו כרח דאילו לאיסור כרת רמילה הרי שי תקגה.
ואבכי הפעןט לא זכיתי להבין דנךי הרר IIג ילעב "/עדו לא העלה תחפה
לקושיחו ,הולא גם פסח יש חקגה ,ואדרבה עיקר הדין ידש תק:;:ו נשנית נםפח
וזנילה מכללא איתמר ,ואפי"ה קתגי עגוש כרת ,הרי חזיגן דהתנא אל קפיד על המ
דיש תקבה א " כ קי ' הדר " ג במקומה עומדח הא בלא"ה עגשו רנת נשניל מליה,
ולאוקמי רהכא מיירי נפםח שגי דכבר אין לו תקגה זה הוא דוחק גרול ,וגם לומר
דר ' אליעזר סבר כר' גתן דד" ,י וב כרח הוא דווקא על הראשין ואל על השני,
ןלשיטת רש " י בפסחים לר' גתן אם הורי בראשין חייב כרת איפ' אם עשה השגי
זה ג /Iכ דוחק גדיל דדברי ר ''ש ' צריכים ביאדר יעידיו בצל ן' ח.
ועפ '" דרך הפ ל פיל אי אפ ש ר לאומ כלל דר ' אליעזר סבר כר ' גחן דבפסחיס
דף צ " ג תלי הגמ ' פלןגחא דר ' רר ' גחן בפלרגחא רגמדף אי מברד השס הרא ,אר
מגדף הייגך עובר עכר " ם ררבי סבר דמגדף הייגו מברך השם ',וא ור ' גחן סבר
דמגדף הייגו עובד עכו " ס ,רשר "' בכריחרח דף ז :תלי ה) Iלוגחא גס להיפיד כלוומ
דמאן דסבר דמגדף הייגר במרד השם האו סבר כרב,י ראמן דסבר דגמדף הייגר ערבד
עכך"ם היא סבר כר ' גחן ,יע"ש ,ובסגהדרין דף ס"ד מרכח דמאן דסבר דלא אמריגן
II
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דברה תורה כלשדן בני אםד ע"כ סובר וגמדף הייוב מברד השם הוא ,דאלייכ גו
כריתדת בעכד"ם ל"ל דדברה תדרה כלשדן בבי אדם ל " ל אלא ע"כ סדבר דגמדף
היי Uמברד השם הרא ,ובסנהדרין דף פ"ה מוכח דר' יאשיא דמצריך אי לחלק ע " ג
סבר דלא אמריבז דברה תדהר כלשדז בבי אדם ,דבשבדעדת ףד כ " ז מדכח דמאז
דדריש ריבדיי דימעדטי ע"כ סבר כר ' יא ש יא דמצירד אד לחלק ,דבבבא קמא דף
קי " ז יבשבועית ףד ל " ז סובר ר"א דקרקע בגזלת משום דדרשי ריכדיי דמיעדטי ,
יכייז דדריש ריבויי ימיעיטי ע " כ סרב כר' יאשיא דצריד אי לחלק ,יכייז דסבר
כר ' יאשיא ע"כ סבר לדא אמריבז דברה תירה כלשוז בבי אדם וכיוז דל " ל דברה
תירה כלשיז בבי אדם ע " כ סבר ימגדף הייבי מברד השם היא ,יכייז דסבר דגמדף
הייבו מברד השם ד tא ע " כ סבן כרבי דחייב ביז על הראשיז בין על השבי,
דאם לא עשה בראשדן עדר יש לי תקנה לעשית פסח שבי א"כ מדכח ד'ר אליעזר
דהוא בעל הדיז דברייתא דערל שלא מל לא מצי סבר כר' בחז ,יכ"ז איבי אלא
לפלפילא בעלאמ אבל לפי האמת יש בזה הרבה לדבר ילדחות ,ובמ " א מבירר אצלי
באריכות כל השיטות ,הוסתירות שיש בזה.
בחזיר לעביביבי רעכ " פ דבר דהוק הוא לאוקמי ד'ר אליעזר סבר כר ' בתן יכמי
שפיר' t,רש '' ' בדברי ר fגתן וקם לי Iקו Iהרר"ג על מקוהמ.
ילכז בלע " ד לימר לא בהחלט ,כי אם בהצעה ילא לחליק ח " י כאתי וקב " ה
חיר בפלפולא דאור"את דלעב " ד להראב " ד כ " ז שלא מל היא עימד באיסור כרת
אופ י לו אם ימול לא יפקע את הא י פיר יגם שידי במילה לשוז עבשו כרת ,וההיכחית
השביא הדר " ב לעג " ד אין בו שום הכחר ,אוביא על דאשוז דאשיז דעל אחרין
אחריז,
הקישיא הראשונה הוא מערל '~לא מל ענו' itכרת ובאמת צריך ל הבין דנרי
הגמ' דבקיט הברייתא רברי 'ר אליעזר ימלשיז "דברי" משמע דיש חילקים עליי
בדין הזה ,כדמשמע בכמה דיבתי ו'tZב JJס דכל הרכא דתני כי האי לי יזzבא יש חולקים
עליו ,יעתה בחיזי אבז מאז פליג עלהי דר' אליעזר בהאי דיבא ?
ילכאורה אפשר לומר דהלא לקמז דף צ"ד מוקי שם רבא ,דתבאי פליגי אליביה
דר' אליעזר ור' אליעזר דסב ,ר דיז האסקיפית יכר פליג אהאי דיבא דערל יסבר
רלא עביש כרת כיוז ילא חל החי 'Iב עליו יע"ש וא"כ שפיר ביכל לימר דאידד תבא
דר ' אלעיזר פליג על האי דיבא לכד בקיט "דברי ר' אליעזר ",אבל אחר העיח אי
אפשר לומר הכי דהא אב" שם מוקי וררד רחוקה להטיר יאיז דרך רחיקה למסא
ולית תבא דפליג על האי דיבא ,יא " כ אי בימא דד,חולקיכ על האי דיבא סברי אדיז
עבוש כרת קשיא לאביי ,אלא ע " כ ומכרחםי א'.ב לי מר דלא בזה פליגי רכבז על"'
דר' אליעזר א " כ באמי מ ל יגי ן
זאת יעדר אחרת קדו' הגמ' שם דף צ " ד לאכירה איני ומבז כ ל ל ';,מר מ ק '':
הגמ ' יאע"ג דמצי ע"ל לא ארמיבז '"ל קום עייל יהתביא ערל שלא מל עבשו כרת
דברי ר " א ימפשר שם שר '' ' אלאמ אמריבז קום מהיל ,יאמי קו ' הלא לא דימ דרד
רחוקה לערל ,דבדרך רחוקה שפיר לא אמר'בז לי' קיס עייל כיוז דלא רמיא ח'ובא
עליי כיוז דעימד חוץ לעזהר m ,ייכ אחר להבבס לעזרה מלבד הפסח אין לו לפיבד
לא אמריבז ל'י קום עייל ,אכל בערל היר בלאי מציית פסח הרי מצווה עוומד למיל
את עצמי משיס מציה מילה ,א"כ בלא"ה הרי אמריבז ל" קים מהיל לכז עבוש
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרת גם מעסם פסח וסברא זו היד כ I'Pסובת איסוו כולל מירג דחל החיוב מעסם
מיהל ה " נ חל החיוב מעסם ק " פ משא " כ בעידוב חץו לעזהר ,לדא חל על" שםו
חיוב הלכבס לעזהר לכ Iלא אמריב Iלי' קום עייל וגם לעיל ףד ס " ט אמי מקהש
הגמ ' על מאי ראמריגז דהיכא דגברא לא חזי לא רמיא חייבא עלי' מערל ,שאבי
ערל דבלא"ה במי רמיא חיואנ ,,,לע שמום מצות מיוד ,ולעב"ד הן קו' עציומת
ולא ראיחי מי שהרגיש בזר_ לכז מכל הלן הקו' הב"ל בלעג"ר להכריח ולומר דההאי
ברייתא מייךי בע IIפ שחל להיות נשבת ,ואקדים הקרהן; .אחת א ,שר לעג"ר היא דבר
ברור ,דלהראג " ד דבכל יו Oויום הוא עוגו באיסור כרח כ"ז איבו ז Iלא חבול אבל
בשבח אין חל עליו שום חיו,ב ואינו עיבר אגיסזר כר,ת כיור דמילה שלא בזהנמ
איגי ר mה שכת הרי איד י היא ררנוו עלןו יק ' " אבי רו מרביד הרתסי שהדד' ג מגיא
בק " Nבבי החירו לו לרדיח אח הפח תכבו שם ראם לא התירו פטור מסקילה ומכרת
•
כוהעלה
שם ה iך"ג,
וא"כ זמה
היכי הדיא
אביס
בתקגתא וחכמדם
פטור מכות
היכי דהרא אברס מן החרהר איבר רן רפטרר מכרת רשמום חיוב ,וזה ברור ונכון בע"ה,
ועתה יניאר בע I/ח הגל והבא מיירי בע IIפ שחל להיות נשגת ור' אלעיזר לעטמי'
דסגר דמכשי",י מצוה אע"ם שאפשר לעשותן מע"ש הרי הוא דרחה אח השבת
לפיכך םא לא מל עבשו כרת ,ורבבן לעטמידי,ו דסבדי דכיון דאפשר לעשוחז מע " ש
איבו דוחה את השב,ת ןממילא אינר ע Uש כרת ועתה מיושב לבן הקו' הראשונה
מאז פליג עלי' דר' אליעזר 1רבבן בר םלרגתי ' מככישרי מצרה הן הן החלוק "C
עליו הכא וגם בדף צ"ד שםיר פריר הגמ' מערל ,אלמא אט.ריבן לי' קום מהול,
דהכא בשגת קא מיירי דלא חל עליר שים חיוב למךל ,ומשום מצוח מילה לא
אמרינן ל" קום מהול ,ראפי"ה עבשו כרת משום פסח ארמריבן לי' קום המול משום
ססח יהיי כמו דךר דחוקה ישקיא דדיי ארידי ' יגם בדף םייט מקשה שפיר הגמ' כיון
רבשבת קא מיירי ידחי ' I1,בח א " כ קישא מייזהא Kמאי חזאה איבן דןחה שב.ח וגם
תחץ הגמ' עולה יהפ דלא דמי טואמה לערלןת ,דבטואמה ציבור עגדי בטואמה אלו
אמריבן להר קרומ אור .גם גיחדי א'בר דהרה שבת אבל בעריורת דגם ביצברר אמר"
להי קומו מהלו גם ביחדי אמריבז לי' אף בשבת קים מהיל דדהרה שגת ,זלפי"ו לא
קהש מדיי להראב",ר שדפיר ענוש כרת על המילה אבל הכא בשבת קא מיירי דלא
שייך בשבת איסור כרת על המילה כנ"ל רק משים פסח.
ולא אנמע מהדר"ג לכתוב לו מה שבחתשד לי תירוץ אחד גדגרי הגמ' הג"ל
יאף דחוץ לעביביבו הוא ,רמאי מקשי הגמ' דף ס " ס מערל ,הלא רבא גופא מרקי
דת~אי םליגי עלי ן רר ' אליעזר ןר"א רסובר דמו האסקןפית הןי דיר רחיקה םליג
אהאי רנא ,והסברא ע"כ נארמ כיון דלא חזיא לא רמיא ח'ובא על" הדאב קא
שקיל ו uרי רבא ולרבא לשיטתו לא קשה מידי אח"כ מצאתי שכעיז זה מקשה
הצלייח על המינתי השבי ,יע"ש ולכאירה זה קי ~~ Iצומה.
אמבם אחר העיין לא קהש מידי ,דלא מציבו למימר דר' דמחביתין דאלו דבריס
סבר דמז האסקופית הוי דרר רחוקה דא"כ ארי סובר דהרכבתר דרחה שתנ הלא
כייו דהוא עומד חרץ לעזרה הלא פטור מקרבן פסת רלא אמריבן יל' קום עייל,
דאיר דיחה שבת אלא ע " כ ש"מ דר' אליעזר דתמביתיז סוב דמז המדדיעיו הוי דור
רחוקה ושפיר ארמינו ל" קוס עילי ,ואפילן הכי הזאה א'בר דוחה שבת לכן שפיר
מקש" הגמ' .מערל וח"ק·
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועהת חנזיר לעניבינן ! ההוחכה השבי' השרר וו ג מניא דגם לשיטת הראב/ן ן
אם יומל ימקע את האיסור שעבר גממ' דזבחםי דף ק " ו דירמד חאומ לספח דיש
לו תקבה ארם באמר דלהר I.ב " ד אין תקבה לחיוב כרת שבתחייב על העבר א " כ
קושית הגמ' במקומה עומדת עד"ך ממילה ,אלא דואי ומכרח דתירוץ דשי תקבה
עולה גם על מצוח מילה ,זה הוא תורף כוובת הדר"ג.
ולענ"ד אין מאכן שים הכרח ,דאין רנובת הגמ' בהא דאןכריבן דמסח יש תקבה
דהייני שאם יעשח את הפסת · שבי יפקע החיוג שנתחייג מכבר ,אלא הכוונה היא
•
רמסח ' קולא אית ב" ארע " פ חשטא אומרים לו קום וע ש ה ,קום יעשה פסח ,קםו
רמדל ,ולאר משום רפקע ,אדלת " ה אלא הרכונה משום דימקע החיוב שנחחייב במבר
א " כ אזאד ל'י !לירתכ הגןכ' רסריר ןכה לומתיר שכן אי! לו תקהנ ,הלא גם מותיר
י' ;Oתקדנ ,וישרף ויפקע החיוב ונותד לאו הניתק לעשה הוא כידוע ,אלא ע " כ
כמו ש:אמרבו הוכוונה הוא דבאותו דבר שחטא יש לו תקנה דהייבו יקום ויעשה
משא " כ במותיר דתיקרו הלאוו הוא בפעולה אחרח ,וגם ןכילה שוהד לפסח ,וממילא
אין כאן הכרח ,דאה"נ ראפילו אם ימול לא יפקיע את האיסוד מ"מ ןכיקרי שםיר
יש לו תקבה כב " ל דו"ל.
רמה השדר"ג ארמר רגם להראב"ד ק ש ה איך יצוייי קרבן בןכילה הלא כל יימו
בעמדו רהומל קאי ריפקע גממר איסור כרת למפרע ,ולעב " ד אין כאן קו ' דגם בפסח
קשה כקו ' הדד " ג ,דהנה נראה מתי חפץ התנא לחייב קרבן אם שגג ולא הביא
פסח .רצריך להאי עטמא שמום רמצוות עשה הוא אי בהזיד בארשוו ושגג בשני
ה 'Iא בין לד' ובין לר' בתן מחוייב כרת וממילא פטור מחאסת ,אוי בששגג בין
בראשיו ובין בשני יאז הר"א דיתחייב חטאת pמ " ל התבא דפטיר שמים דהיה מ Hע
א " כ קו ' הגמ ' במקוהמ עומרת לילף בק " ו ןכומתיד זתו ל,כא לןכירפר תאמר ל פסח
די ש לו תקהנ .רהלא הכא ב ש גג ביו ברא ש רו וביו ב ש ני ןכיירי ואז א י ו לו תקגה
ולא הוי ק " ו פדיאב ,אלא ע " כ מיייד מבתיתיו ב ש גג בארשון ,ערומד בין ארשוו
לשבי ןהד " א זיתחייב חטאת י'מ IIל דפטור משים הדיה מ " ע יהכא שפיך ז ~,ין
פירכת הגמ' תאמר לספח דיש תקנה ,ולפי") גם הכא קשה דלא משכחת קרבן
דיעשה פסח שני ויפקע האיסור כדת למפרע כמו השקשה גבי מילה .אלא ע " כ
דאפילו אם יעשה הפסח שני לא יפקיע את האיסור שעבר ,ומאי ראמריבן ד Kם
עשד ,ד,פסח שגי מיפטד מכד,ת הוא כזזבה אחרת ,דיש איסור כר,ת ויש חיוב כרת.
ומאי דאמידנן ארם עשה הפסח שבי הייגר מהחיוב רנח ימפרט ,אבל לא המאיסור ,
ואיסור ערבד עבר ,זגם במל>ה אם ימול עצמו מפטר מחיוב כרת אבל לא מהאסיור
אדיסור עדבר עבר ,ולפי " ז אין עלי סתירה מדבר'י החוס ' ומהכ " מ שהביא הדר " ג
בק"א דהם מיירי המחיוב ,זדברי הראב " ד אינו אלא רבכל יום האר עומד באיםדר
כרת וקרבן אינו בא תקא על חירב כרח אלא אפילו על איסרר כרת ,ראם ין!I
במזדי איסור כרת בשוגג חייב קרבו ולפ"! תרצתי ק '1הגאוו המר"ל מפארג מובא
בשו"ת חכם צבי אריך יהויב מבן י " ג עד כ ' קדבן ,הלא בב " ו של מעלה אין ערנ ש ים
עד כ :ומה ש הגאון החםכ צבי העלה דכלל זה איבו להלכה כבר רזמ ע " ! הגאון ר " צ
חירת בהגהותוי שלבת דרבינו הרבמ " ם בפ" המשביות במס ' סבהדריו פרק ד' מיתות
כתב האי כללא דאיו עובשים למעלה ער כ :וקמה ל'י קו ' הגאון מהר " ל מפראג,
אר לפי הנ"ל ניחא דאין חיוב הקרבן בא על חיוב כרת חוקא כי אפילן על איסרד
•
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרת מניא קרבן ,יאיסיר כות יש אפיול פחית מבן כ' לכד ח"ב קרבן ,זלעג"ד זה .
נריר יבכין נע"ה,
יעתה אכתיב ב' הערית על רברי הדר"ג בק " א מה שעלה עכשיי במצדרתי,
באית ד ' כתב יז " ל " :מלבד מה דשי ליומ אוין יכלו להבאי קרכן כל עדר
שהיא חי יאפשר שיתרפא יהיא נידי למיל את עצמי יאז יפקע ממני חייב כרת
לגמרי יאיר יביא עכשי חילין בעזרה ':עכ"ל הדר " ג שם ,ימלבד מה שביארגי לעיל
ראין כאן קי' אלא אפולי לשיטת הדר"ג דפקע ממני לגמרי אין כאן קי ' לעג"ד
מחיל,ן בעזרה דהא הרשב"ם בב " ב דף ק"כ כתנ דבשחיטי חץר אפילי אם שחט
יכיל לישאל על ההקדש ייסטר ,ישנחיטי חיץ פשיטא רח"ב חטאת ילא ח"שינן
להכי דאפילי אם ישאל לא היי חילין בעזרה דהיי כמי אשם תליי ,יגם הבא דאפילי
אם ימול לא יהיה חולין נעזהר כיין דעתה חייב דר"ל.
באית
ב"' מחליט דאה"נ דבמילה לא משכחת קרבן כלל ימגמ' דזבחים איבי
אלא על הטעם ,ימה שפירש שם ר' ''' !tדלענין הייב קרנן י"ל דכיבתי לעבין פסח
זלא מנIילה דבמילה לא משבחת כלל קרנן לשיטת הדר"ג ימאד מאד אתפלא על
הדר " ג אשך עיבין כיוביס על אפיקי הש"ס ראיך ימרנס גמאר ערינה כזנחים דף
צ"א אוציא את הפסח ' N:.t,יבו תדיר ולא אןציא את המילה שהיא חדירה תלמדו
לזמר אשר לא תעשנה ,ייעיין בהגאין מלבי"ם שמיתיר פסיק גפקא ליה לתירת
כהניס ,הרי בהדיא דצמריכינן קרא לפטיר קרבן בזמליר " ילמה לי קרא הלא לא
משכחת קרבן כלל יכלל יאם כי יש לי עדר נזה הרנה לדנר ,יבעבינים שהדר"ג
נזובר להלו נקויא ,מוכרה אבני להפסיק ~פבי jןאריניח עויר חזיו למעוך בע IIח ,
י מבק ש אגי כז הדר " ג ש יושיבני ,ותפלתי בד' ש יצילבי משגיאית וא Iכה ללומד ןללמ.ך
רכךי זעירא וחבריא המתאבק כעפר רגלי ת " ח
מוקירי ימכבדו כערכי הרם ,ומצפה לתשיבת הרר"ג בהקרם הייתר אפשרי
מיחל ימקיה לרחמי שמים על כלל ישראל
רפאל אלי' יצהק קאצינטלינבויבין כערינשטייו •
8
ב.
'''.חעב יים י' עש'יק נחיוב העת""
הגה חי"ת היטב בעיבי ,ילגידל טרחתי הנבי בא בקצרה ירק על סדר השגיתיי
על דברי,
א(
מה השכריח כב ' בפירוש .הגמרא זבחים )דף קו ע (,Iנ /דע " כ אין הכייגה
במאי רקאמר "שי לן תקנה" והיינו ויפקע חיובו בהקרבח פסח שני ,וא"כ מאי
קאמר מה למיתיר שכן אין לי תקנה ,הא שי לי תקגה בשר'םה .ע"כ.
יאי משים הא לא איריא ,דבכל לאי הניתק לעשה אין זה תיקןו מעליא כאילי
לא עבר כלל ,אלא היי כמו מלקית דהוי כפרה על הלאי ,יכי נאמר דזה היי
*
כדי להשתחרר מחובת הגיוס בצבא הטורקית ,השיג הרב רטאל
'p
בחינות הולנדית,
ע"י שמשפחת ברנשטיין בירושלים ,בעלת נתינות הולנדית" ,אמצה"' אותו.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,תקב:ו כאילו לא ענר כלל .וכן ומרה ובא לשון '''שר בשבעוות )דף ג ע " ב( "בתקו
הכחוב נעהש זה עמובש ,לש אשר לאיין לומי זה ע ב ש ו יחקנח ענירחו
ששירבען" ,עכ"ל .ראינן דימה למסח שבי הוכתוב באמר בפירוש שאם לא היה
יכיל להקריב נראשון שיקריב בשבי ,ונזה ארדי דהזי כמאן דלא עבר כלל .וכן
ברמז במחק לשין רש'" שם בזבחים ד"ה ש'ש דל חקבה בת ש ל ו מ ,מסח שבי,
הרי ובקט בפיחש "תקנה" ,הייבו דיש לן תשלןמין .הוייג ,שבדיו עדיין להשלים
מצדתו ולא חסר מציה כלל ,רמה שרוצה כבודו להעמiכ' בלשוז תקנה דה"נו דחיובז
על,י תמיד ארעס''' שחאט ''ע' 1בח ' 1דכ עדמ,ד לעב"ר 'ו Uלגגמם דמדצ הסברא
אין זה קלדא יאם באמר mייב כרח לא בפקע ,מה קילא היא זי מה השיא מח'ייב
גם להבא ילא שייך עלשית '!)רכא מזה.
ב( המ שתקשה לדברי דגם בפסח קשה איך סלקא רעחך דיחחייב קרבן,
דממ"נ
בהזיד
בארשין
הא
מח'ףב
כרת
יאי
בשדגג
בשביהם
הא
קדשית
הגמרא
כמקימה עודמת דהא ליכא תקבה ,אלא ע"כ בשרגג בראשין יעידמ כין ראשרן ישבי
יבזה היה אמיבא ד' Mייב קרכן ,ואאמי ,הא עישה פסח ' שבי ויפקע האיסור כות,
ע " ג.
לדד'די לא ק'שא ,ארדרכה לדבריר קהש היא ניפא רהיאב דשנג בשבהים
אאמי לא בילף מומתיר כיון ,ליאב חקנה) .ימה שרדצה לחרץ ראטילי כשיקריב
מסח שבי לא יפקיע אח האיסור שעבר -אין נראה כן וכמו שתכבחי לעיל
רהיכי רשגג בראשרן יהקריב בשבי לא עבר כלל(.
ילכן גראה כםשורט ,דאיסרר שיש לר חקנה הייבד רלאחר שעבר עריין בירו
לחקן שהיא כאילר לא עבר ה'ף איסור קל ,ר"ל זה האר צר קרלא ל גבי איסרר
אחר שאין לו תנקה כשום פב' Cלאחר עשבר עליו .זאפילו מיירי ש'נגג בשביהם
ג /Iכ שייך לימך ראיכא צד קלוא בעכיהז ביuזל עשה רםסה דנתנה לן התירה
חקגה לאחר שעבר ,ואף אם עבר גם על החקבה אכל צד קל מיקרי בעצם האיסור
שלא מנצא כן במותיר.
ג( על המ שתכבחי דלא שייך שיביא קרבן בעררנר חי
ואפשר שיביא
קרבן ויפקע חירבו למפרע ,הקהש כב' מרשב"ם בבבא בחרא דיכול לשאול על
שחוטי חוץ ,ואיר מחייביבן להי קרבן על שחוטי חוץ ,בחישר שמא ישאל אריגלאי
מילחא למפרע דהקריב חלד,ז בעזרה ,אלאמ דלא חיישינן ,וכן גם הכא ,אפילו אם
ימלד לא יהיה חולין בעזהר .ע".כ
הבה אין הנדיון רזמר .מלבד רשי לדון דלאחר שהקריב קרבן על שחוטי חוץ
איבי יכול לשאול ,ורשב " ם לא קאמר אלא בשיחט במזיר או גם בשינג יקררם
שהקריב קרבן זכארמייבן בטבועית )דף כח ע"א( אמימר אמר אםילי אכלה
כולה נשאלין עליה אי בשיגג מחיסר קרבן אי במזיר מחוסר מלקוח ,משא"כ
נשוגג וכבר הקייב קרבן איבו בשאל עור דאין כאז שיור .זולח זה ,אין לחשר
כלל דישאל רהא יחוש לנפשו לעבירת חול,ן בעזרה ואטו בשופטני עסקינן.
שמא"כ בנ"ר הא חמויב אוה ומוברח לומל ואיר יניא קרבן ,ימלד את עצומ ויפקע
חיובי לגירמ) .ערור דהוי כאירב שב מ'י'עחו כיוז תכש'ו מ Iדי הוא( ,יאםילי
אם ר~א עכש'ו חוהל 'ש חליש שיברא' והיא ב'רו למול ,וא'ו 'כניס עצמו בספק
חול,ן בעזהר.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד( ועל מה שכתבתי רלא שמכח"ל כלל קרבן במילה הסויף להפליא מזבחםי
)ףר צא ע " א( .דארמיבז שם הרתביא )והוא ברת"כ ויקרא סימן קצ " ה( אצויא את
הפסח שאיבו תדיר ולא אוציא אח המילה שהיא .תדירה וכו' ח " ל אשר לא חעשבה,
וע"ן מבלבי " ם שם שביאר שמת'ור הפסקו נוכ " ל לתר" .כ הרי דצמרכינז קאר
לפוסר רקבן סמילה ,לוהמ לי קרא הלא לא משכחת קרבן מבליה.
ולדידי לא קשה כלל ,דהבר"את בחו " כ איייר ל ' Dהס " ד ואכחי לא דיעג"ן המסקאב ,
הר ילפיאת ארין חאסת אלא בדבר שזדינו כר.ת רזה לא ילפיבן רק לאחר שבתכבו
'ד מקראיח יגם הלימיד מע " ז .יתמחיהל רצה לרבוח מכל צמיח ד' גם עשה
הקל שיתח"ב קרבן וקאמר ח " ל אשר לא תעשינה ,ער"ז קאמר אוציא מציח עהש
הקלה ולא איצאי צמיח עשה החומרה ,ת"ל אשר לא תעשינה יכי ',וע " ז פריר
אוציא את הפסח שאיז תדיר ולא אןציא את המילה ה'ש'יא תדירה .וכל עמ"ז
יראה מסדר הבר"רתת ארכתי לא יליף רבעינז דוקא דבר שזדוני כרת .לחיוב
קרבן ,ועכשיו רוצה לומר רעשה חמרהר כזו יחייב עלהי קובז והחומרא משום
דיש בה כרח לפעמים ,ומשו"ה ל"' עדל עשה לחדר ה"נו אף דירמל אח"כ וגם
יפקע איסור כרת ,מ"מ יתח"ב קרבן על העשה שעבר בכל ירם דזה זדאי לא
נתקן אף בהמולו אח"כ .ויותר נראה בעיני לומר הדבר"תא בעשה דיום
השמיני ימול איירי ובאבי הבן שלא מל בנו ביום השמיני גם הוא יתח"ב קרבן.
והמ הדוזכו שם ולא אצויא הפסח ואת המילה שח"בםי עליהם כר.ת הר כרת
דימלה ה"גר רמכ שתכבחי רשמחכת כרח בעהש זו .וחומרא זו דרת " כ האר סמש
כרמ אררמיגן ביבמוח )דף ה ע "ב( ,,,רפ לוכיא למילף "ממילה ופסח שכז רכת",
רגם שם ע " כ הרכרנה אריבא לפעמים כרת ולכן חוכיר גם העהש דיםר השמיני
ימלו אף אשין בה רכח עלילם .ובעיבי ברור שכן הפירשו בהר ברייחא ואין מזה
,
שםר התחלת Pישהא לרביר.
ה(
תירוצו בהא דוכסחים )דף סט ע"א( ארמויגן ערל שלא מל ע Uש כרח
דרני ר"א הרא הגא דגברא ג' ופיה לא חזי יקתני עניש כרת ,בשביל השיה ארוי
לתקן מזמן שחיטת הפסח ,והקשיתי דלהראב"ד יקשה הא בלא"ה עבשו כרח
בשביל ביטול וכצית מילה ,יכחב כבדרו הדהאי ביריאת בשבת א"יר לדא חל
עליי שום חיוב למול •מצד מצות מילה .אף דמרש"י שם ע " ב בואה להדיא דבחול
ולא בשבח מ"רי ,עב"י הם דברים ראויים להאמר ,ויעויין מהרש"א .אבל מ"מ
אין זה סמפיק לחדץ הר דייקא דתפ"ל דבלאו סוכח ח"ב כדת משרם מילה ,דבהי
דאיבו מחיוב בברת דיומא ,מ " מ הא חמויב כרת מאתמול ,ימה לי מהיום ומה לי
מאתומל ,סוף סוף האי גבאר בברת קאי בלאו פסח ,וע"ן רש " י בפסחים )דף צג
ע " א ,ד"ה חייב כרת( שכבת ד"בחד גברא לא מכשחת הל ,דתוי קטלי חנד גברא
כילא " ,עכ " ל שר " י .הרי לוא .ישיר לכתיב ב' רכיתות ,יא " כ הקשויא במקימה,
תפ " ל דבלא"ה חייב רכ.ת
יהמ שהקשה דגם לדדיי קהש ,הדלא גם לפסח שי תקנה ,פשרט האר עדכ " פ
ש"ר לומר עדשע כרח בהחלט היכא דעיבור גם זמן פסח שני ,זאכמ " ל,
ידירו
ב:בי פסח פארנק
17
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג·
ב"ח אן ,לייס ד ' ביבדבר תו.עייח לפ"ןנ bעיח"ק ת"ו
בכיד הוב חאניו b.!)nירסס חי IIב סןע" n
מהיר"ר צבי
aסn
ייסן"צ בתובכי
יבי '
םראןק שליט"א
ירו'פליס
אחרשה " ט באה " ך בתP
ת"ן.
וכמשפט לפר הכביי !
תשובת הרך " ג קבלת '.ואם כי לא נכתב למי התשובה אר מעשiד" מכ'lיחין
כי תשובה
•
על מכתבי
היא.
וענות הרך " ג תךבני לבוא עור הפעם להשתעשע ברבךי הרך " ג ולא לקנטך
ח"ד באתי כי כן ררכה של תורה זה שואל וזה משיב ,וזה בונה וזה סותך וממילא
ךווחא שמעתתא ומד' אתפלל שיצילני משגיאות,
באות א ' מוחץ הדך"ג ק ' ושיתי שהקשתי ממותיך רהךי גם למותיך יש תקנה
בשךפה ומתץר רכל לאו הביתק לעשה אין זה תקון מעליא כאילו לא עבר כלל אלא
זה · הוא עונשו אריבו רומה לפסח שני הותם ההו כמו שלא חסך מצור ,כלל ,ע " כ
תי;ף כוינח הדו " ג .יאני בעגיי לא זכיתי להבין זברי הרר " ג ,דאי גימא 'ד'Jורפה
מיקךי עונ ש וזה האו המלוקת ש לו ,א " כ מעיקךא דידנא פיךאכ ראיר אמךינן ומה
רמתיך ~' ל Mענש הזהיך היו ענשו בהא דצך י ר שךפה ,ואין לומך דכוונת הגמ' הווה
עונש קל לפיכר אמרינן דמקיך י רלא ענש רא"כ למה לי הלגמ' למימר כי האי
לשינא ל ומך מ ש וט והמ מותיך אשיו בו כךת הוה י ך פסח ש י ש בו כךת אינ ו דין
ש הוהיך ,אלא מר ל א פךיד הגמ ' בהאי ל י ש בא ע " כ ש " מ רמעובש קל לעונש חמוך
לא מצינין למדין ,א " כ ע''· כ מיקיר השרפה תקון ומה שהרר !! ג מסתייע מל ש רן ר ש "ד
בשבועות איו משם הכךח ,דהלא רש " י כתב שם עונשו ותקנת עביךתו הךי בהריא
דנקיט לשון תקנה ,ועונש אגב גךךא נקיט' דכיון דאיו עונישו אותו ממילא מיקךי
וה עונש ,אר אליבי' ראמת מיקךי זה תקון כנ"ל ,ומה השדך"ג מחלק בין פסח
·למותיך דפסח ההו אכילו לא עבך כלל לוא חסך צמוה ,לעב " ד מ"ש פסח ממילה,
רבמילה הדך"ג כותב במכתבו אלי באות ד' וו"ל "אף רימול אח " כ ובם יפקע
איסור כרת מ " מ יתחייב קךבן על העשה שעבר בבל יום דזה ודאי לא נתקן אף
בהמלו אח " כ ",עכ " ל שם ,וזה ודאי ברור הועשה לא תנקו ,וגם פסח אפילו אי בימא
רפ "ש מפקיע גם את האיסור כךת אר העשה עבר דכי בכדי צוותה התזרה להקריב
פסח יא ש ור זאיני יזאה ש זם חילזק בין ספח ל מילד " ולפי " ! ןח שזד ,פס/ז למותיד
רנם פסח לא בתקן כל צרכז באילז לא עבר כלל אלא רמפקיע את האס>רו ,זגם
מיחיר הכי ,יקי' במ קימה עימדת א ל יב י ' דהדר " ג יכמי ש הוכחתי .
זמה ש הדר " ג נמגמם ע ל דביי ש מצד הסביא אין זה קזלא ול ייש ל ע ש זת
פירכא מזה ,לעב " ר אין בה ושם גמגום שרפיך ' W:בה ק ו לא רבמותיר התקבה האר
פעולה אחךת רהייבו שרפה ,אב ל ספח ומילה תקבתם הוא בגףו הרבר שחטאו
זמדח!'בן שהתזרה צוזתה ל חרש פעולתם משא"כ בכה " ת ע " כ שזה מיקרי קזלא,
אדיבס צריכים לעשות פעולה אחךת ,ויש לי הוכחה לזה שע " כ נפרש כר ,דלכאורה
חפצתי לומך רמגמרא רזבחים הב"ל יש מקזר לפסק הרמב"ם בסרק ה ' מהל' קרבן
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פסח ה " ב שפסק כרב' בששגג בראשרן רהז" בשג ',רהראב"ד מש'ג על'ר הלא ר'
גתן רראב"ע פל,ג' על" רע'ר"ן שב בכ"מ ,רגממרא הנ"ל 'ש לאבררה מקרר לפסק
הרמב"ם דבפסחים דף צ " ג בפלרגאת דר' רר' נתן מפרש שם '''רש בד " ה
תלשרמ r
רארשרן רז " ל שם " ,ה'לכך ח"ב כרת על הראשרן רפאילן עהש הא שהב''' עכ " ל
חה האו אל'ב" דר' תבן סרבר דת'דpב' לראשרן לא מתקן) .רפלארת קא חז'נא פה
בדברי הגאת הצל"" שמחליט השרמנ " Qפליג על ר ''ש ' יתנב אם לא הקריג חייג
כרת הךי דדייקא אס לא הקריב אז הוא ח " כ אבל אם הקריב פטרו ולא כרש '' '
יעו "ש בצל יי ח ,ולא זניתי להנין דבריי דהא רש '' ' מפוש כך אליבי ' דך ' נתז רלא
אליב'י דרגי ,הורבנכ " ס פסק כרבי ,לרבי איך ה"ג ראם הקריג השני מלפטך מכרת,
רדבר' הגארן הצל יי ח צר'כ'ם אצל' חלרנכר( .הרי הב '1א דלר' גתן אין לססח חקנה
אם לא הקר'ב בראשרן רע " כ מא' דסמתא רגמרא אמר רפסח ש' חקגה אזלא לא
כר' נתן רזה הרא המקרר של רביגר הגדרל הרמב"ם ,שפסק שלא כר' בחן כ'רן דגם
סחמא ך גמרא סבר' הכ' אך אחר הע'רן רא'תי שא'ן מכאן םר ',.מקרר להרמב"ם
דא"כ לר' גחן גיל,ף פסח ממרתיר ר'תח"ב קרבן על הפסח רזה לא שמעגר דא'ת
מ JIו דיסנךך יחייב קרבו על הפסח ,אלא ע IIכ דגם לד' בתך שייך ני ' האי פידכא
דאע"ג רפ " ש לא מפקיע אף מחירב כרת שגתח"ב בראשרן אבל עכ " פ מרךה הרא
רצריר להביא פסח ש בי כיוו דלא הקריב בראשון רשפיר שייך בי ' המיוכא ,בכ ן /ל
דאין החירב עליר לעשרת פערלה אתרת כמר מרתיר אלא בארתה הדבר חשאט צריך
לתקן רלע ש רות ,רבזה הי'ה מדריק דברי שר '' ' שם ש כבת כתשלרים פסח שב'
"ש בתשלוןכי " היא מייתר דכן היר לי ' למיךןנ יד ש לן תקנה ב" ,tt-",/Dובתשלומיו,
למה לי אבל רש '' ' בחמק לרשנר רמז לנר דגמ' אזלא אפ" כר ' בתן דל " ל דפ "ש
מתקן אח הראשרן אפילר הכי שייך ב'י האי פירכא כיךר דתשלרמין דראשרן הרא
אית לי' כראמר בחדיא שבי תשלומיו וראשוו היא רתן שייך בי' האי פידכא כנ " ל
זלכד כחב שר '' ' "כתשל'רים" אע " ג דלא מתקן ראפ" כר' נתן ,רזה בררר רנכרן
לענ".ד ימה שהרר"ג תמרץ קו'1-יתי כאות ג' שהקשתי מךשב/וס כ " ג על רדבל
הןר"ג בק"א דכירן דכבך הקריב קרבן תר לא מצי למישאל ,האמת ניתן להאמר כי
טעיתי ,ן 1עלהמ ממנל הגמ' ושובעות ודברי הדר"ג הם ברורים דלאחר שהקריב
קרבן לא מצי ל,שאל על בדרר כירן דלית ב'י שירר ,רעל גרף קרש'תר כבר בארתי
במכחבי הראשרן דקרבן אינן בא חרקא על חירב כרת כי אפילר על איסרר כרח
מביא קרבן רכמר שהרכחח' שם בפתות מבן כ :רממ'לא מחךיב להביא קובן לש'תס
,הראנ ' /ר כיון הואיסור לא פקע אי לאי רמ"ע הוא.
בארת ד ' תמרץ הדר " ג על מה שהקשיתי על,ר מגמ' דזבחים דף צ " א רמרתץ
שלא עפ " י הדחק רהברייאת מיירי בעשה דביום השמיני ובאני הכ~ של א מל בבי
בiים הח' גם הרא 'תחייב קרבן ,לועג " ד יש לשדרת גרגא בהד פירשרא .דבפסחים
דף ם יי ט קאמר הגרמא ראי אשמעינן מילה התם הרא דמכשייר צמרה לא דתי ש בת
•
דליכא כדח רכר' זמפרש שם רש '' ' דליכא כרת לבר בירם אם ימל לחמד ,רדברי רש '' '
אר אפשר להבינם דא " ב גבי פסח במי אם יעשה פסת יב;:.י' ליכא כרת אח " כ ראיתי
בהגהרת שכבר הרגישר בזה ,רחפצחי לרמר פירשרא דגמ' כך דהלא ע " כ כמילה
כזמנה מיירי פה הגמרא דבמללה '~לא בזנמה לא דחיא שנת ובמללה בומבה ליכא
כלל כרת דאברה לא מחייב כרח ,הוילד הלא ק Dן הרא' ,יירב מצאתי ששר''' בעצמר
19
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
מפרש כ! בשבח דף קלייג וו"ל שם "מילה בזמנה ליכא כרח דקט! לאו בר עונשי!
האו זאבדר ,לא חמייב עלה בדת" היר דמילה בזהנמ קילא סםי מפסח אר"כ למה
לי להחררח כהנים לרמר ארציא אח הפסח שאי! חדיר רלא ארציא את המילה שהיא
יד.rרד ,רלאדחרקי נפשי! למימר דמילה לגבי מסח כתידר דמיא ,שפיר טפי הוי לי
למימר ארציא את המילה שאי! בה רכת ולא אוציא אח הספח שיש בה רכת חה
רהה חןרמא טפי ,יקארי לא מסיימי הי מיידי נםסח רהי מיירי בסילה ,אלא מלוא
ארמ הכי ש " מ דבמילה שiס' בו רכת מיייד רהוה שהו לפסח לכר מאר איפכא דפסח
היא pאל טפי שוכרם שאיבן תידר א 1/כ ע " ג במילה שלא בזנמה אייךי היכי רישין
בי' כרת בנ"ל והמ שתמץר הדלימרר של התורת רכ,נים הרא קררס דילםינו מע"ז
דבעינ! דבר שחייב עליהם כות אז מחריב חטאח לכר מביא קוא על מילה ,ק"ל
השתא דילמינו מ vייז קרא להמ ל ,הרי מירתר לנר אשר לא תעשנה ,וזבילה לא
משכחת קרב! כיר! דאינו חמריב רכת השאת ,למי שיטח הדו"ג.
זמה שמקשה הדר"ג דתררצי עדיי! אינר מספיק דמ"זב הא מחריב כרח מאחמול
משום מילה ,הלא בחבחי רלפיכר חני עבשו כרח דמחויב למרל משום פסח ואף
בשב.ת
יעתה אדבר קצח
בדבךי הדר"ג בק"א.
באות ז ' בק " א מקשה קי' עצרמה על המהרי " ט בחדישריו שלנת שהקשה רהמ
למכיחיס החוס' סמם רלמא הםת נמי העמירי דוביהם אע " פ שיתחייג כרת כי היכי
דם " ו הנא שיחתייב סקילה ,רע " ז הקשה הרר " ג רתרמה ל'י מתיהתן דוארי שאבי
הכא רמח,,ם הדכא הלא משוע האר מתחלה ארם הרא לא חס על עצמר לזבה חיסור
חכמים עליר מאש"כ הםח רתקגח חכמים היא לכחתלה ראיך נארמ ידחחייב כרת
ע"ג כינת הדר' /ג ,ראם כי לכאךרה היא קן
העייו
בראה
שדברי
המהרי"ט
הם
ברוריס
I
עוצהמ על רברי המהרי IIם אד אלחר
שרפיך
הקשה
המהול ו Iט ,
דהבה
התוס'
שמרכיחים מפסחים להכא ע"כ סברי דרזבי ממש להדיד דאי! אגו זבשגיחיס מה שהכא
מושע הרא ,דאלייכ אזלא ל" הוכחת התוס' ' Iשאגי הםח מהכא כדביר הדר"ג וכיו!
רסנרי והתם והנא שריו הן להדרי ·ז.zפיר מקשה המהרי"ס רבמ IIל הםת דפטור,
ןכ"ת רסברה שעןהט היא כהרר"ג ה ! Iב סברא פשוהט האי דפטיר כיוו רדמי להדיד
רלא צירכב! להב'א ראי' על זה ,רבאיזה צר דגיאמ יקהש לבר על הזתס' אי בימא
כזברל הוך"ג ושאבי הנא מהתם אזלא לי Iהוכחת החוסי ,ראי גומא רשיו להדדי
לא צריכיב! להרכחה רמאי ארלמא הםח מהכא וכי היכי 'ערינן מסברא רפטרו ה"ב,
רע"! שפ'ר מתץר דאי! ה"ב רבי! הכא רבי! התם פשיטא לוכ דפטרר ,וההרכחה האי
על דבר אחר ,וזה בווו ובכר! בע " ה כורנת ההמר"ייס.
באוח ט' חמה הדר " ג על המנ"ח על הזב שתכב אזם פסלר לקרבו באיסרר
ררגב! הר " ל מעשה ולרקי! ,רע " ז הקשה חדא דהמזתס' לא שממע הכי סרברי אזפ"
אם הלש,כו לבהר לא הרי מעשה ,ולעג " ר זה רמו המג"ח בעצמי לדעב " ד אי! כובת
החוס' דזה לא הוי זבעהש ,אלא רח,רס' Oנרי כבעל החיבור דכל לאו שאי! בר מעהש
אפילו אם שמכחת לםעימם ישעביר במעהש פטרר ממלקוח ולישהט ההיא לא כבת
המב"ח דבםירוש תכב שם דלסברת הרמ"ה דכל לאו שברכל לעבור ביל מעשה
אף בעשה מעשה אי! לרקי! אם כ! כא! דאשפר לעבוו בלי מעשה אף בעהש עמשה
א'ן לוקי! ,הלא בהדיא רמז לשיטת הרתס ',רמה .ס'הקשה דלשיטח החרס' דפטרי גבי
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודית הפת מרבת ומסקילה משום דאבוס הוא בתקבתא דובבן ובפוסל לקובן בפסול
רובבן חמה ממש למרביק םת בתבוו ולעב"ר לא רזגי להדר ',הדסת גבי דר"ת
הפת איתמי מתויבן ל" ב Mלת האפי' והחיוב איבו אלא כי אם ער לאחו האפ"
וכיון שאבוס האר בתקבתא רובבן היו " ל כאילו לא אפאה את הפת ,אבל הכא מתי
מתויבן ל'י ב ש עה שפוסל את הקרבן רמאי ב י מא ארבום רהא דהאר חפץ לאכול הלא
מותהר עוומד הוא משעת הפיסול הדוה כמו זוק לא ש פה דעשאו דבו שאינו אריו
לאכילה ומימלא חמויב מלקות ואכמ " ל.
נאות " מקשה לשיטת הראג " ר היכי דבאנס בסיף ימיי אז:אי חייב כרת
המדביק פת כתביר דהכא שממע דבעיבן תחלה וסוף בזדון הולא קו " ח הוא ומה
במלאכת האפדו שעיקר חיובן על מה שעהש נדיים והאפי' הנעשית מאליה אינה
אלא תבאי גום לחיובו ואעפ " כ אם באנס כשעת הגמו פקע חיובו ,מכש"כ בביטול
מצות מילה בדואי יש לפטוו אם נגמו גוף האיסוו באונס ע " כ כובת הרו"ג,
ולעב"ד אין כאן קו' על הואב"ד ולטעמ'י יקשה גם על הומב " ם מפסח שפסק
אם "!,זה כראשון אפ" אם באנס בשני ח'יב ,ואאמי הא אביס הוא ,אלא ע"כ לא רמ,
דגבי פסח העיקו ח'ובו הוא מואשון וכיון שעבו הואשון לרא הקייכ הרי מחויב
כרת הוא אלא שהמלא תלי וקאי אם יקויב מיפטו וכיון רלא הקריב ואף באונס
חייב כייז יהתיוב היא על הראשןו ,ובראשין הדי הזיד לפיכר חייב שמא " כ
הכא הדח ' 'Iב האר על אפ"ת הפת לגמרי וכ " ז שלא באפה הפת עריין לא חל כלל
החיוב עליו ,לפיכר אם באבס הרי זה פטיר רהיה כמו לא גבמו וגבי מילה החיוב
חל תיכף מעשבך יםו ולא מל הרי וה חמויב כךת על עשב,ר אלא דהחיוב מיתלא
תלי וקאי דאם יומל יפטוו ,אבל אם לא מל ארף כאובס חייב דכיון דחחלה הה'
מידי ,והחיוב הוא על שעבר .וזה בריר.
רעתה הנבי חותם דברי ע " ר שאקבל תשיבה מה,ר"ג יאז בע"ח אכתוב מה שיש
לי עוד במה הלעיר בקז ' א.
דברי זעירא דחברייא המתאבק בעפו וגלי ת"ח מוקירו ומכבדו כערכו הום
ומצפה לחשובתו.
•
•
רפאי קאצי;עוינכזיכיז
.ד
'''.חעב יוס ג' כ"ו שייו "עת"ר ,פעיח/ק
ורוסת",
כבוד ידייד הרב ח nו"ב מןח" ,רפאל קאצנלנבונין סי-
אחרי דרי
מבוא nלווים ןהכרבה.
הגיע)' nת"' ןמפני ט'יריתי הנני מס י ב קבצ'יח ,יאבוא על שד'י מבתבי חיסי.
א ( מה שחמה על הצל יי ח כספחים ) דף צג( שהחליט דהרמב " ם חולק על רש " י
דהוא ס IIל הוקריב בשני מיפטר מכרת וראשוו .וההשק כת"ר דהא ר ''ש ' במי לא
כבת אלא לר I1נ ואפשר ,לרבי מודה ,אינני ריאה בזה פליאה כ " כ ,רמה " ת נעיז.:ה
פלוגאת הדשה כין רכי ור " ב ,ירק בספר אור חדש בותן טעם די " ל דדוקא לר " ב
כתג
'''שר כו,
יעי/ש,
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( מההיא רזנחים )רף קו( דאמויבן פסח יש לו תקבה ,ווצה כת"ו להוכ",
רלא כו " ב ,ומביא מזה סיוע להרמב"ם רפוסק רלא כו"ב .דברים הללו איבם
מבוווים .דא " כ לובי ודאי ראין לו תקבה ומה שייר להביא מזה דאין הלכה כו"ב.
אבל לדעתי בואה דההיא דזבח י ם אין עבין כלל ללפוגתא ררבי רר " ב זלא קרב זה
אל זר .ידתכן לומו דשגג בואשון ועשה בשבי כו " ע מידום דלא עהש עבירה כלל
דומיא דט מ א ומי שההי ברור רחוקה דגלי קדא בהר' Nריע ש ה נשבי ומיחס הוא
,
דחס וחמבא עלי ' ש לא יהא חסד ממצות הפסח .רלכן אין לדקדק בההיא רובחי ם
דעכ " פ ב ש גג בשגיהם אמאי לא יתחייב קרבן רלכו " ע ליכא תקבה מעהת ,אלא
בדאה דכיון דמציגר דחס דחמנא עלי' רחששה לתקבתר שיהא בידר להשלםי מצרתו
אם שגג בדאשון ,רבתנה לר זמן שבי לקיים ,זה הוא קולא גבי שאו מצוות שלא
גתגה לו תוהו שרם תקגה לאחר שעבר הזמן ,ולכן גם בשגג בשגהים אין למילף
ממותיר לאזהוה משרם הר פיוכא דיש לו תקגה ,ואין עבין לפלוגתא דדבי וו"ג,
דהס לא גחלקו אלא לעבין מזיד בואשון או בשבי ,אבל בשגג בדאשון ועשה בשגי
לכו " ע יג '",תקנאת דואשזן רהכי נלי קוא להדיא.
ג ( על מה שכתבתי דנהר בוייתא רזבחים )דף צא ( יש לימו דאייוי לעגין
עשה דניום השמיני ימזל ,העיר כבזון ע " ז דא " כ אמאל לא פריז איפכא i ,לא
איציא
אח
הפסח
ש כן
יש
בי כדת .
לדעתי איו זה קי ש יא כ" ג ,יי " ל יחדא מתרי בקט הר " ה דהמ IIל איפכא .עוו,ד
מאן מפיס דזה הי י חימדא טפי ,יידלמא פ שי טא ליה לחגא דח " כ הדר פירכא שכן
חד י הד דעיפא טפי ,ראי משום רבגמוא דהםח מספקא לן ,מ"מ לחגא י "ל רם שי טא
ליה דתריר היי חמוו ייחר .וביותר ב " ל רהתם בזבחים כולל כל מ " ע רמילה בין ע ש ה
דיוס השמיני רבין ע ש ה דמי ל ה לאחר שיגדיל ) .וקצת ל " ל דאי לא איירי כלל מעשה
דיוס השמינ י ,אמאל חשיב תדיר ,א " י דכולל כל מ '/ע דמילה ( .
ומה שהקשה הדשתא דילפינן מע"ז ראיבר חייב אלא על רבו שזררגר כות ,
א"כ הגי קראי ראשך לא תרשענה ל'כ tל .המעיין בךת " כ יראה דלא קשיא ,דאי
מהיקשא רע"ז הר " א דאיגו חייב אלא על רבו שזדרגי סקילה .יאיצסויר "מכל
מציות ר ''' ושיב איצטויר "אשו לא תעשיגה" לאפוקי מהגי ויכויא ,דאלייכ ההר
מרביבן כ " .1
ר ( );'מ יי כ כבודר לחוץ דבוי מהוי"ט כדדר ממ " נ ,ראס נאמו נסבותי לחלק
ביביהס ,א " ג אין הוכחה מההיא ופסחים לכאן .יאל שריס הם מאי אולמא ההיא
מהנא,
לע ג ' י ד עדיין אין דברי מהרי 'Iט מ י ר ש ניס גל צרכם ,זהיא הניח ל יסדו קייס
דא " א לומד ובההיא דפסח י ס פ ש יט י רחד דמ י פטר מכיח ,ולכן לעגין פטור כוח
אין ל תלית רךיית הפת בהר והזאה ,ילכו מפר ש כדיובת התוס ' ה י א רק ל הכריח
די ש כח כיד חכמים לעקיר רבד מן החודה דכי ש לא י עברד על דבויהם ,אבל לפרטוו
מעיגש אין להוכיח מהתם משוס רמאי ארלמא .ראגכי ככד כתנתי וברדאי הםת
בפסחיס מוכרה דמיפטד מכות רלא סגי בלא"ה .דאל יי כ מה הרעיול חכמים בתקנחם
דימז-Lום ·"'.שח שמא יעברר יתקבר ריעבור בודאי ,משא / /כ גבי רדיית הפת באמת יש
להסתפק אלא דויב " א מחרש לן וכמו דבפסחיס מציבו להריא שחז " ל םטוזהר מכוח
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה " ה גבי רדייה י"ל רפטווהו מכות ואין זה בגרו הוכחה אלא בררן דמיון .כנ"ל
בכררבת התרס' רא " ל.
ה( מה שכבת כברדר לפרש דברי התרס' בשבעררת )ףד ד ע " א( דבהשל'בר
לבהר ד'בר כלאר שא'ו בר מעשה משרם דאפשר לעברר בל' מעשה רכסבדת החבןר.
הבה לכאורה מותס ' ;zןבעררת )דף 'ו ע " א( שכתבר " :א " ב לרב ב'בי לא לק'
אשהי" משים הדןי לאו שאין כן עמ ש ה " .עוכ ' r/כשהוא מכניס ןמןאיצ זיי נכתי
אובקל' ש לי חייב ,הר' דתרס ' שבעררת לא פ " ל כ ש 'טת החביר .ידיחק לרומ דח'ררצי
התוט ' פליני אהרדי בהן טבוא.
ר ( מה שלחלק יצא ב'ו מדב'ק תפ בתניר לפרפל את הוכח בפפרל דרכבו,
דבמדביק החיוב האו בנמו האפייה משא"כ בפוסל הקובן מתוינז ביה בשעה
שפרסל דבוה הר' כוזרק לאשפך.
.ח'לוק וה א'ני מכיר ,דבאמת נם במרת'ר ע'קר הח'רב הרא ברגע האחרון של
זמן אכילת הקרבן ,ומה דפרסל בפסרל דרבבן עדיין א'נר מרכרח לעברר בלאו דלא
תיתייר ,דא' בע' יעבור באיסרר דרבנן ו'אכל הלה רחדי שלא 'עבור בלאר דאררייתא,
רא' משרם יבשעת ע '~ייתר מעשה הפרסל 'ודע הוא דלא 'אכלנר עדר שמרם איסררא
דרבבן דיביע על,ה ר'עברר בלא תרת'יר ,הלא גם במדביק כן הרא דברגע שוהא
מדב'ק הפת 'עדר הרא דמצד איסיר דרבבן 'מבעהרר מלדרות רמ'מלא ינמר האפיה
י ' במצא דיע ש ה מלאכה ב ש בת.
ירלת וה מצאת' הדברס" גכובםי רכן ויסיף ל של רח ל ' העררת'ו כא ש ד הבט'ח.
ו'צל'ח ו'עלה מעלה מעלה ,
כבס ש מוקירו
צב" סםה פיאכק
ה.
נ"ח .יים ג
כבוד
הרב
f
ג' תמ" תרע"ח לפ"? פעיה"ק ירושלים ת"ו.
הגארן
כ tהןר"ר צבי
פסח
"מפררשס
פראנס
דומו Ifצ בתןבב tירושלי C
חו"ב שוע"ה
ובו'.
שליט"א.
ת"ו.
אחד ש ה " ט נאה 'י ו כח Pוכמש פם לפי הכבוד !
ת שי בת ה iר " ג קב ל ת י ,יהנני אבא לה ש תעי u,ע ברבדיר הנחמדים.
בארת א ' תזברז הדר " ג תמיהח י ש תמהת י על
הצ ל"n
יק פיר ש כיןבת ו ש 'י י גם
א לי בי ' דךב י ,ןע " ז חירץ דמ הי כ~ חית י נע ש ה פלןגתא חד ש ה נין רכי לר ' בחן ,
ומלבד של עג " ד דוחק הוא לומר הכ' כד י לע ש ות פלונתא ב'ן ר ''ש ' ל הדמב " ם ,הא
הר מ ב " ם עצמר בספי המצררת של ר מצןה נ " ז ל מד ש ביה תל'א פלרגחא די ' וי ' בתן
אך ל חיפןך מר ש" י ןז " ל ש ם " יכן אם הזדי ברא';"ת והקריב ב ש גי הוא חי'ב ל רוכ"
'עו " ש הךי בהדיא דפירש בזה הפליגתא ביז ד ' לך " נ ואפילן כשחזר כו בספר היך
לא הזר אלא אליבי ' דרנ י אבל לא אליבי' דד' נתן כוש " י .
באוה ה ' מביא הךך " ג הוכחה מןתס lשביעות דף י " ז רלא מצי סברי כהחנוך,
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זלענ"ד אדרבה רכ> Iם רא" רלא מצי סברי כהרב המגיד בר פלוגתי דחינור כבמואר,
וכית דלא מצי סברי כמ"מ ממ,לא ע"כ סברי כהחינון ראפשוי במחלוקח למה ל"
הדנה סכרת הרב המגדי היא דעל לאי שיש בי מעשה אפילי אם יעביי לפעמיס בלי
עמהש לוקיו עליי ,יא //כ אי גימא הדחןס' סברל כמ"מ אמי מחרצרם החוםי ירב ביני
סבו
היא,
האר
נזיר
רלאו שאין ' בו מעשה אי) לוקין ,הלא עיקר הלא .דכלאים היא לאי שיב"מ
א " כ אמי איכפת לן אם יעביר פעם בלי מעשה ,הלא הלאי היא לאי שיבמ"
ילסברח המ " מ ליקין עלזי אלא ע " כ התיס' לא סברי כהרב הגמדי יגם מרחס'
דף ז"' .ד"ה אלמא שממע דלא סגרי כהרב המגלד עי'/ש ,וכייז דלא סברי
כהוב הגמיד · ע"ג סברי
כהחיבוך,
והנא
היינן
עטמא והיכא ומכביס ומוציא ידן
בבתי אונקלי שלי הדייב משםו דעיקר הלאו הוא לאי סיב"מ היא כגין לבישה
ךע" 7הזהירה התייה רכייו ערשה משעה ממילא .תייג משא"נ גבי שכערה דחלאי
הוא לשב"מ היא ,לפיכן ,אפילו אם יעשה לפעמיס מעשה כגין שזרקו ל,ס במי
פטור כהחינור ולפ"ז יתורץ לנו ק'ו' הגאון מהרי"צ חיות בהגהותיו לשבעוות דף יז
;r.,קשה על המ " ל בם' ג' מהל' ביאח המקשד שחמל,ט דלאו דויקא היכא רתחלח
המעשה חרן באיסור תשיב לשיב"מ אלא אפיל ,הראנ רתחלת המעשה הר Iבהיתר
ג"כ חשיב מעשה ןע"ז הקשה מהרבמ"ם .שפסק בה ' מלכיס דהדר כמצרים אינר
ליקה דהוי ל' 'l-אב"מ אף שהי' תחלת ההליiזכ ע"י מעשה ,לפי הנ " ל לק IIמ יע 'י כ לא
קאימ המ "ל דאפיל ,אם תחלת העמהש היי כהיתר iח~ינ עמשה אלא היכא עזיקר
הלאו הוא לישב" מ הוא כגין כלאיס יוטמא.ה ,לפיכר כמעשה כל רד Lחשיב מעשה
יאפילי '''ע היתר ,אבל היכא דעיקר הלאו הוא לשאב"מ היא כגין לאו יישיבת
מצריס רעיקר הלאו האר על החובשבה אפילו לשיטח המ"מ שסיבר ראס ' IIבור
במעשה חייב ה"מ במעשה אלימחא אבל לא במעהש קלישתא כגין זי הדמעשה
הין בהיתיך, ,לעג " ר רנר הממנתר הוא,
,
יבתוס' שבעוית רף ד' שמעתי ממו"ח הרה"ג ר' מרדכי לייב ורגיז '''נ תריץ
על מה שמקשיס על התוס' מירישלמי ,רבירושלמי מיכח דלשיב"מ הוא וע"ז חיץר
דאין כייבת התוס' יהיא עצמו זרק הכיכר ליס דאם היא עצמו זרק הכיכר ליס אז
שפיר הוי מעשה כה'רושלמ '.אלא כוזנת ד,תזס' הוא זאחר זרקו ליס יעשבה שזרקו
החרו בי אם תאכל מיטב ואם לאו הריני זרקו ל,סי יהוא קיבל עליי ההחארה ,אז
לא הוי החראת ספק ,ילא יוכל לאכלו יגם אין בו מעשה הדוא לא זרקו ,ואבכי עוד
לא עיינתי בו כראיי אר לכאורה דחיתיו דאין לבי על מה לחייב מלקות כיון יהוא
7א עבדי המעשה שלא יוכל לאכלו ,אלא אחר עבדי ואפילו אם מזיי הוא בשעה
~אחר עישה מ " מ לסףו האו אנו!) רמצי אמר אילולי היה לי הכיכר הייתי אוכל,
ואנכי לא גומחי לוה רבשלאמ היאכ הדיא עצמו זרק אמריבן ע " ז אחה מחויב
מלקוח כיין יאתה בעצמר גרמת לזה יכמודמבי שכעין סברא זו במצאח בגמרא,
אלא שאיבי זוכי איפןא היא אובקש מהזד " ג שיעיין בזה ייןשובנו איד דעתן הרחנה
גזה.
זעחה אבא להשתעשע קצח בק"א,
אביח 'ייג משקה על המהרש"א שהקשה אמאי לא מקסי התיס' ממחב" רכלל
גדיה וע"ז מקשה דמתגיחין איירי בחאסת לא בסקילה זהביא ממרחק לחמו מחוס'
יף צ"ג ,יכאתמ עידDא הול"ל להקשות הדא התוס' בשבת דף ו ,כחבו בהדיא
24
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
דמנתי' אתיא כאיסי כן יהודא וע " כ לא מצי ימייר כלל חמב'י כעגין סקילה אלא
כעגי]
חטאת,
כאות "' ד כתב הדו"ג דיש להעיו קצת סמר הדייכ בזווע תיכף משזוע .אף
קודם שנחוש מהא דפויר הגמוא כמכות ולילקי גמי משםו זוער הא ל ,,,דלא
חשיכ אלא לאווין דמחייכ עלהי] לאלתו משא"כ זווע ,ולעב"ד תמוה ואיתו ,דהא
שם כמתבי' לא קתני כלל זועו ,אלא חווש ,אלא דגמרא לא מוקימ מתג" כו"ע
אלא וככנן וממילא האי חושד וקנתי כחמגי' האר חמפה הדייגו זוער ,אר"כ הK
הדו " ג עצמו תכב באוות האות כהגהה דגם בכלאים בוכל לוומ אזין חייב אלא עד
שבשחרש יכדמשמע מרז ' '' .zןא"כ מר שסיגר ובשנח איו מחייב זןרע Kללחי ה"ה
גבי כלאםי ,וכיו iדקתגי במתג" הדייב משום זורע בכלאים אע"ג דאל מחייב על,הן
.יב
לאלתו שפיו מקשי הגמ' דלילקי גמי משום זורע ביו"ט וליכא למיפור דלא
,
אלא לאווין דמחויב עליהן לאלות ,הדא קתני כלאים,
כאות ט"ו ,מקשה על האכן העוזו דיליף טחיבה ק"ו מז'ורה מספר התוו.רמ
שהובא ''',בב ולעב"ד גכוא קא חזיבא תיובתא לא קא חזיבא ,ומקודם אכאו קצת
ראיתי של האהעז"ז אדי נומא ישאני שבת מכל רבך I/ Nכ מאי פריד הג'מ כב"ק
אמאל ליהןי כזורה ורוח מסיעיתן דחייב ,ושקיל יטרי שם הבמ' לשיבי 'םזfZוס יאשני
שכת מכל דבו ,ואין לדמדת שום דבר לשבת ,ודוחק לוומ דזה הוא כווגת רב אשי
בתירוצו ,אלא ע"כ ש"מ דפשיטא ל'י להגמ' ,כל היבא דבעינן בשבת מלאכה שהר
לבזיקין וממילא אתי שפיו הק " ו של האבן העוזר דהלא חזינן דשבת קילא במזיקין
דכיון דב/לאכה היא זו חייב ואף דבנזיקין פטור היכא דבנזיקין חייב כש"כ דבשבת
חייכ ,ןממילא מת שה.טק;ז מספר התרומה ל lfpמ iחתם הוונא והפיל סיכו ה/ם
!tir
,
דפטוו משום דבשבת מלאכת מחשבת בעיבן ופלא על ספר התרומה שכבת העטם
דפטור משום הדוי בלאחר ' ,Tהלא עיקר העטם משםו דל או מלאתכ חמשתכ דא
וכמו שאמר רבה ם יי פ בציד הוגל )כ " ק כ " ו ע " ב( הדיכא דלא הכיר בה וגפלה
לענין נזקין חייב לועבין שבת פטוו וןנז:.ום דמלאכת מחשבת בעיבן ,אכל הכיא דהוי
מלאכת חמשבת כיון דחייכ לעגין בזיקין כש"כ דחייב לעבין שכ.ת
כאות ט"ו מתפלא הדר"ג ל~' התפ '''Nשהקשה מדמביק פת בנתוו אאמי חייב
כיין דגומא הוא ,וע"ז מתפלא הלא ע"כ בהכי חייבי התורה ,ולעב"ד לא זכיתי
לךג,יו דברי הרר"ב iחא התפא''' בעצומ ש:ם כחב אריו קר על עיקר האפל' היכי
שמכחת לה ,דשפיו משכחת היכי דאחז האזר עד '~חנבשל ,אלא עדיקר קו האר
על הדמביק .וא " כ מי יאמר לן דמדבקי פת היו בשמכן הלא עיקר האיפ' אל היו
כלל במשכן ,במשכן הוי בישלו ,וגם לייד לזוהר דבשתב חייב ובנזיקין פוט,ר
הותם ה"ט כמו שהדר"ג עצמי מניא הרא"ש כיון ומלאכה זו עיקר עישיהת
ע I/י רוח ,משא"כ כאופה ומבשל ,וקמה ל'י קו Iהתפא"י.
והנבי בותן תוזה מקרב לב' להדו"ג על העבר יתוהד מוקדמת למפער ,דביר
זעירא הדבריא המתאבק בעפר וגלי ת"ח מוקירו ומככדו כערכו הגשגב ומצפה
לתשובתו הרמה.
: MC,-
ק'אנינ:.ול,ברכינין"בט'רכשיוכיי
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו.
'''.חעב יים ו עס"ק ,יב' מנ"א
העת"י פעיה ' Iק יייסלם תיין.
,כוד ידייד חרב nחו"ב יכוי ונוח"ר ר Oאל יצחק קאצי)לב 1יגין שיחיי,
אחר' ררר ז.כוא השלםו והברכה רכאיו,
מס'כות שובות והרפתקאות דערו על' שלא 'כולת' לשום ע'ן על דכר' מכתכו
";
•
•
הסליחה.
היקר ואחר עד עתה ,ואת כת"ד
•
•
..א (
מש"ב כת / Iו שי' רמתסר' שבועות אדרבה יהי' הכרח דס " ל כהחינוך.
מדלא מצו סכר' הכמ"מ ,מרוכרח לודמ כש'זכת הח'בור לדעולם אזל'ב! כתר ע'קר
הלאו א' נאמר באופן שא'! בו מעשה אז' גב "'ע מעשה מפ"טר ,משא"כ ככלא'ם
ע'קר הלאו האר ע "' מעשה לכ! לא מ'פטר משום דאפשר לו לעבור גם בל ,מעשה,
ענת"ר,
•
•
הבה ,הוכחה זי ימילא סובי כהמ 'י מ ע"ג ס IIל כהחיגיך
-אין זה הכרח ,דכלל
זה לא באמר אלא על האחרונ'ם דא'ן כבחמ לחלוק על הראשונ'ס א' לא מ'תוקם
דכר'הם כחד מ'בייהו mד מקמא' ,אבל לא התוס :דא'! זה פלא א' ס " ל דלא
כהתיבוך' רולא כהמ"מ ,וא') זה כגדר אפוש' פלוגתא לא מפש'ב) ,וא') רצונ' להאך'ר
בזה .כד בלאו/ה י"ל ראיו מהתוסי שיס סתירה ושיטת המ"מ, ,כל מעיין בלשון המ"מ
הלא יראה דלא קמאר דכל לאו שיש כו מעשה גם קול חש'כ כמעשה וה"בו משום
עדכ " פ איכא קצת עמשה זעקיתמ שסת'י ,אבל זה לא שמעבז דנל ,שום מעשה
כ " ד ,לקה יהכו דלא להיסיף עלה ,ורק על עקיתמ שפתיי מתייב המ"מ ,וממילא
כבדי! התסר' דאפשר לו עמתה לעביר על לאו דכלאים בל ,שים הזiZi'Iם כיין דככר
עימ,ד לגרש בכגד כלאים י"ל שפיך ומיפפר גם להמ"מ ,וכן אמרתי מסבךא ושוב
מצאתי גם בבודע ביהרוא )מהדורא תב'בא ס'מ! עא( שכתכ כ) בפשיזכית להמ " מ
דאיבי מחייב בעוכר בל' מעשה כלל,
ולפי I /ז גם מה שהביא מתרס' נזיך )דף יז( ,דע"ג לא ס IIל כהמ"מ בימ ארז ראיה
כלל ,ארם באמר דמה שאינו יצוא לתיץ אל תשיב מעשה וא"כ דאיבו עישה מעשה
כלל וגם עקימת שפתים אי) כא) ,בזה גם ל.ןוכ"ם פרסר ,ילכ) היצרכו לתדש דמה
שאינן יצוא חשוב מעהש ןכשרמ IIכ בכלאור דבריהם המל יי פ )נםייג המלכית ביאת
•
מקדש( ,דמשים רההתחלה הי' עי" םעשה תשיב כל זמ) שהייתו שמה למעשה,
יכ) יש להעיר נזה על הגאיז רבי בצלאל רנשבורג ז"ל ,שכחב בגל,י) שם )בזיר
דף יז( ,דמגמרא דהסת ראיה ברוהר ?שיטת המ"מ .וכפי מה שכתבתי גם המ"מ
מודה בח " ג דלא .עביד שים מעשה כלל דאיני ליקה ,יע"ג אבו צריכי) לסברת התיס '
כניאור המל 'יי מ יאי! מכא) ראיה להמ"מ,
•
וגם בעיקר סכרת כח"ר דלעילם אזליג! גחר עיקר הלאי ,איבו מבירר לי כ " צ
מש"כ רגבי שבועה עיקי הלאו לאי שאי) כו מעשה יבכלאים עיקר הלאו לאי ששי
כי מעשה ,הא אב) בלאו דלא יתל דכרי עסקיב) ,ימה שייר לימר דעיקרו וסתמו כל,
מעשה ,הלא פשיט דלאו זה נאמר גכילל ,בי) אי! כו מעשה יביז יש בו מעשה,
ואם לעומתי יאמר כב mדבות האי גברא אזל,כ) ו ל דיייה דנ ש נע לשעות מע ש ה,
עיקר עבירתי הוא כלי מעשה ,א " כ גם בכלאיס במי כגברא רלבוש כלאים יעימד
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע!)קינן ,נימא נמי דבתר ד'י'ה איל,נן ועיקר עבירתו האו בלי מעשה ,וגס אי עביד
מעשה לא ,לקה להחיניך ,ימאי פסקת דגבי כלאים אזל,נן בתר ענינא דקאר
ובשביעה בתר ריז' ,iiהא עכ " פ האי קרא שוביעה כולל ש" בו מעשה אוין בו
מעשה בשיה.
הן אמנם דמרה אני ,דמתסר' שביעות אין להכויח לרס " ל תכחינרך ,אבל לא
מעטמיה .דנ " ל פ ש רט ,ער " כ לא קאמר החינון דהיבא דאפשר בלי מעהש גם כמעשה
אינו לוקה ,ה"ני דוקא דגם עכש יו בשעת עש"ת המעשה אפשר לו לעכרר בלי
מעשה ,ונמצא דאיז המעשה עיקר העבירה ,כייי דהיה עיבר גם בלי מעשה .משא"כ
בנ"ז גבי בלאים דמכנס" ימיציא בית יד אונקלי שדל ,דבשעה שפשט יהוציא בית
יד ארנקלי כבר סילק מעשיו הראשרנים ,ימעתה שיב אי אפשר לו לעביר בלאו זה
דבלאים אלא ע"י מעשה ,אינו ש"ד כלל לשיטת החינין דשפוט דח"ב גם לד'י'ה.
והדברים כרורים לענ " ה ייש להארין בזה אלא שאין הימן מסכ '.C
ב( ימה שהביא בשם מו"ח ש" לתרץ קושית המפרשים על תיס' שביעות
)דף ד( ,מהא דבמואר בירישלמי דבהשליכר לנהר היי לאו שיש בו מעהש ,יתירץ
דכוונת תוס ' דאש" אחר ירקו ל' Cוהתרה בו שיאכל ואס לא יאכל תיכף רר.י הוא
זררקר ל,ם ,רהלה קבל התראה זר ,דזה לא הוי התראת ספק יגם אין בר מעהש ,
ענת / Iו,
ולערתי ,אם לדין י ש ת ש ובה ,דגם זה בכלל התראת ספ,ק דמ " מ להמותרה היי
התראת ספק ,דגס אם לא יאבל עכישו אם ש ר ש לא יעברר בלאו ,ראי משום הדלה
אורמ לי ש י ש לין לים .עבי' אינ ש דגז ' Cרלא עבי' .ובייתר ,הרי אמור דל להשלין
ל~ם .יקרוב לימר דעובר בלאו דלפני עור ,עדכ " פ הוי ככלל מס"ע ידי עיברי'עבירה
בהשלכה לי.ס וממילא ידכיל המיתרה לומר כסרבר ה"תי רמשהס היא'בי ובדראי לא
שילי.ו ואנן כעינן שיהא ברור להמותהר שאם יעבור על ההתראה ביארי יעבור
בלאו ובדראי יתח"ב מלקות .ילכן מיכרח בכיינתם ,דהאו בעצמו שIiלין לים ,דבזה
'.פיר הוי התראת ידאי דאם ישליר לים ודאי יעבור בלאו ייתת"ב מלקית בלי
'.רם ספק ,משא " ב ביריקתר של אחר ,לעילם היי התראת ספק.
יאם כי היא פשוט מסברא ,עב"ז איסיף להביא ראיה לזה ,מדברי התוס' עצמן
כשנדקדק בלשון תיריצם .שכתבו וז"ל " :וי"ל דמשמע לו דפטר אפילי נשבע על
הככר וירקו לים " .וצריד להבין ,מהיכן משמע דל דגם בירק לים פטור ,וצ"ל דכבוםת
פשוט דמדקאמר יי היא שבועת בטוי שח"בין ,יי ולא אחרת ,מבלל דבאובל ולא
אבל לא משבח " ל דליח"ב .ילפי"ז דיק מינה דגם ביירק היא עצדמ נמי פטור דכי
היני ודי יקינו מלשרו " זי היא " לפוטךי בזרקי אחר לי,ם ה " ה נזרקי האו עצומ,
דבללא היא זו היא ש ח"בין .אבל באכול לוא אבל לעילם פטיר ,דאי האי בללא לאי
חקא זי הי א .מנ " ל גס בזדקי אחר דפטור ,יבן רבאה לי מתיך קשו"תם שהקשו מנ"ל
רפל,ג .דילמא מתני ' זהכא א"רי ביירק וכף .יאם נאמר כנ " ל דכיירק ד~א עצמו
הןי ל אן שיש בי מע ש ה ,א ffכ אין התחלה לקר שי יתם ,ראררבה גואמ יתמב"' הדאב
א"רי בזורק היא עצמו לים יגם מתנ" הדכא ס " ל דלאו שאין בי מעהש א י ן ליקין.
ועיה אמאי לא הקשר קישיא יו לעיל ,רמאי פריד דהאר '" הלכה כסתם משנה ,אואמי
ס"ל לשאכ " מ אין ליקין .ומאי קשויא ,נימא דמתני' איירי כשזרק האו עצמי לים
שרפיר חייב דהוי לאי שיש כו מעשה ,א"י מכל יה מותכ דכוינת התיס' דגם בשירק
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא בעצמו לים במי הוי לאו שאין בו מעשה )וי"ל הדובחיו בן מקושית הגמ'
דלעיל( ואבמ"ל.
ג( רמש"ב לתרץ קרישתי על האבן העוזר ,ובן מה דתמה על ספר התדרמה
דלמ"ל טעמא דכלאחר די תפ"ל דלא הרי מלאבת מחשבת ובאררמיבן בסוף פרק
ביצך הרגל )ב"ק בו' (.ב"ע יש לפקפק בדבריו ,דבאמת ספר רח.ררמה גם בהפיל בבורבה
איירי ,רבמר שבתב רש"י בחולין )דף לא( .אויבר דרמה לההיא דב"ק ושפיר איצטריד
לטעמא דבלאחר די .אבל באמת הכל הרלד אל מקום אחה דררב פטררי דשבת ובפרט
מקלקל רכלאחר יה הם במי עיקר פטורן הוא משים דלא הור מלאבת מחשבת ,דאבן
דוימא דמלאכת המשכן בעיבן ,רגם אופן עשייתה צריד להיות כדרד שבעישת
במשכן .עויקר הערתי מספר התרומה האי ,דאף שרחיטה כשרה היא עוביד בידים
ממש ,מ"מ לענין שבת מיפטר משום רהשיב כלאחר יה רהייבר רלא בעשית כדרד
עשייתה במשכן .א"כ לעגיו טוחן במי ,אמי ראיה מייתי דמין חייב נזקיו ,נהי
דחשיב גכופו ,מ"מ אי לא בעשית כדרד עשייהת במשכן יפרט.
ד( רכן מה שרצה לתץר קרשיתי על התפא"י ,הבה כבראה לא ראיתי סירם
דברוי אלה רמבשל במשכן י"ל אריירי בארחז הארר כל שעת הבישןל .אך גם על
דברים אלה יש לדרן ,דהא קיי"ל דסםת בישרל איבו בדרך זה ,ומה"ת באמר דבמשכן
בשלו בארפן הדש להחזיק האור בדיים כל שעת הבישול רלאיזה צודך יעשר כן,
רברדאי גם במשכן היה בדרך סתם בישרל ,וא"כ גם לעבין שב!י חייבה jתררה[
•
בכה"ג דהרה במשכו ,רממילא דאי Jלהקשרת רליפטר וכ.טעם גרמא .ויערייו בגמרא
שבת )דף עד ע"ב( רמשני 'חכמה יתרה שאבי! הרי דאף דהיה כו במשכן ,כתבי
תרס' דח.ם דאמריבן בטתל דעתר אצל כל אדם ראיבו הייב אלא כדרד שסםת בבי
אדם עושין .מכש"כ במבשל דמסתבר דגם במשכן לא אחזו האיר בדיי,ם ואבמ"ל.
זבזה הבני ידידו הדןש"ח
צבי פסח םרנKק
ז.
ב /lח יום גו לסדר יברד את עמך ישראל ר' אליל חעת"י ל" aק
בכרד "רב חאגןו המפורסם חו"ב סוע"ה ובו' מוחר"ר צבי פסח מראבק שללט"א
דומ"צ בתוככי
ירושל c
ת"ו
אחשרה"ט באה"ר כחק וכמשפט לפי הכבוד !
לרגלי סיבת חולשת חתבי ב"י אחרתי תשובתי עד כה ומהדר"ג הסלחיה.
ב.תשובת הו,ייג באית או מדחה הור"ג ראיתי שהבאתי שהתוס' לא מצי סבדל
כהרב הגמיד דא"כ מה איכפת לן אם איבו עשרה מעהש ,ומהדה שע"כ לא Pארמ
המ"מ אלא היכי ערבדי קצת מעשה כעקימת שפתיו ,אבל בלא שום מעשה כלל
לא שמעבר יסברה Iו מחליט גם הגאון הב"ב ,ובאמת בשעה שכבתתי מכתבי הקםדו
לא בעלמה ממבי סברת הב"ב ,דהבה מלבד שגדולי האחרובים חולקין על· הגאון הב"ב,
המב"ל בם"ד מה' מלז,ן זהשעה"מ בפ"א מה) הז"מ יעזן/ש ,מאוד אתפלא על הדר"ג
הלא גם ראייתי שהבאתי מבזיר הדחה הדר"ג בסברה זר ,והכא גברא קא חזיבא
תיובתא לא חזיבא דהלא בבזיר אמר הגמ' הדהתראה היא שלא תבזור רע"ז קהדיק
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה111ס' הדף איז בי מעשה mאל אפילי אס גחליט כסברת הדר"ג הא הכדא ד'ש
עקיתמ שסתיס חשיב מעשה והבא בזה שי Jיר האל אינא עקומת שפתים ,או/כ ל IIל
להתיס' לדחיקי נילי רא-י אלא ש"מ דהתיס' לא סברי הבמ " מ ,יאפריין אמה'ט
להדר"ג על שהביא לי סרמכי) מהגאוז ר"ב רבשבורג ,ובריד שכוובתי לערת גחלים
כי ש"ס רפוס ווילגא אין ל ,ולא ע"גתי או בההבהות ,וגס · לפיכך לא העיר הגא.ין
ר"ב רב' :tבווג הערתו על מס' שבעוות משום דמהתס יש לדחות ולומר כסברת הדר"ג
שמא"כ כבויר שמשם ראי ' כווהו ררמי ממש דליו רמ"מ ראיכא עקיתמ שפתיס.
ומה שהדר"ב מפקפק אאמי מקירי הלאו דכלאםי לשיב ",וב ולאו דשבערה
לאשב"זנ ,מקידם אבאר יאתת ק '1אחחת המ שבתחשר לי בעביז זה יממילא
יביאר לבו ההסבר יהחיליק שיש ביו כלאיס לשביעד.
א .קי' השאול להגאיו הב"ב הלמ"מ אאמי לא לקי אלאי דבל יאוה אפילי
היכי דלא עביד מעשה
ב.
ק"ל להמ"מ אמאי לא לקי היכי דבשבע שיאכל ילא אכל ,הלא משכחת
בת עמשה היכי ונשבע שלא איכל ,ואפילו אי בומא כסברת הבו/ב והדר " ג הלא תנא
איכא
עקימת
שפתיס
במה שבשגע,
ג .ק " ל להחיביד אאמי לקי על לאי רבל יראה היכי קרבה חמץ בפסח אי
חימצי הא אפשר לי לעביר בלי כ.עהש והיא עצמי פסק דליקה )במציה יא(.
.ד
להחיביך אמאי לקי היכי דבשבע שלא איכל יאכל הא אפשר לי לעבור
בלי מעשה.
'ב) קךשיות אחרונות מצאתי אח'/ב שהשעה I/ןב מקשה ,יען' Iש שתריץ כמי
סבות הדר//ג דהיכי דאי אפשר לעונר בלי מעשה מידה החיגור(.
לכז נואה לעב " ד לחלק ביז לאייז לאלייז ילהסביר פליגתת ד,מ " מ mחיבןד
דיש לארין שבכתב בלשון חיובי עויקר עבירת הלאו האר עפ ' " ריב ע '' ' מעשה אלא
שלפעמים ייכלו לעבור אפילי שלא "'ע מעהש גכיו לאי mסיהמ שהלאי בארמה
בלשון לא תחסוס ועיקר עבירת הלאי הוא על ריי מעשה ,אלא שלפעמים יחמרוכ בם
בקיל ייש עיד לאיין שב"כ באמהר בלשיו חייבי אלא שעם''' רוב עבירת הלאי היא
שלא '''ע מעשה גכיו לאו דלא תעברו בו עבi , ,ז עבה יכמו השסביר החיבןז
ובדבריס יוסר עבה וכגין ל Kי רבל תותיר ,באלי ב ' הסוגיו פליגי המ "מ והחיביך,
הדמ IIמ סבך נלאי דלא תחסןם כייו יעיקי ענירת הלאר היא ע"י מעשה אעפ " י
שלפעמיס הוא עיבר בלי מעשה מילקי לקי וגם אפילן אם עיקר עבירת הלאי היא
בלא מעהש כגיו לאי דלא תעבדו בי עבורת עבד ילאו רבל תיתיר מ"מ אם לפעימם
הוא עובר ע"י מעשה ג'/כ מילקי ל ', pכייו שעתה היא עובר ע! ' fמעשה ןאזיל
לחימרא ,יהחיגיך סבר להיפיד בלאי שעיקר עבירת הלאו היא שלא "'ע עמהש
כגיו לא תעבוד עבידת עכר אפילו אם יעבור למעמים במעשה איבי ליקה כייו יעדקר
הלאי היא לאי שאב"מ לכו איבו ליקה ,יבלאי שעיקר עבירת הלאו היא ע ''' מעהש
אה " נ דאם עבר ע '' ' עמשה ליקה ,אבל םא עבר בלא מעשה איני לוקה כריו עשתה
היא · עיבר בלי מעשה ,גכיו לאי רבל תחסםר אם חסהמ בקיל ,לופ " ז יה" רמיקדק ק '1
החיבור )מצהר תקעו ( שכבת אם חסהמ בקיל ליקה , ,ימקשה ותימה אמאי לקי הא
היי לשאב"מ ,ילא הקשה מקירם אהיכא mסהמ '''ע מעהש דאז לא קאיכר דלא לקי
!1l
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כירן דעיקר עבירת הלאר הרא ע"י מעשה אלא היכא דחסמה בקרל הזא מקשה,
שרפיר מקשה לשיטתי יצמנא הדחיניך אזיל לקרלא,
ישי עיד סרג לאיין שנכתב בלשרן ~ל,לה לא בלשין חזיבי ,רגם עבירת הלאר
נחלקת לב' חלקים א' "'ע מעשה ,יא' שלא '''ע עמשה דלא ניכל לימר שעיקר הלאי
היא כך ,אי כך ,כגין לאי דבל יראה ,שלא נכתב הלאי נלשרן לא תניח חמץ בביחך
בלשיו חייבי אלא בלשיו שלילה יגמ עבירת הלאי היא פעם '''ע מעשה כגין בקנה
אי החמץי ,ופעם שלא '''ע מעשה ואז היא כמי שתכבה התירה בפירשר ב' לאיין
א' '''ע מעשה יא' שלא '''ע מעשה לכו אם עבר '''ע ,מעשה מילקי לקי גמ להחינוך
דלא נרכל לרמר שעיקר עבירת הלאר הוא בלא מעשה דהא מילתא דשכיחא הוא
גם לעכןר במשעה דהןי כמן שבכתב בפירשו לאן '''ע מעשה כהב"ל ולפיכך
לקי ,יכן אם עיבר בלי עמשה גם הלמ"מ לא לקי כייו שלא נוכל לןמר שעיקר
עבירת הלאי היא '''ע מעשה דמילתא דשכיחא היא לעביר כלי מע.ע;ז ירהי כרמ
שכתבה התירה בפירשר לאי שלא '''ע מעשה כהנ"ל יבזה כ"ע לא פליגי דהרה
אזהרה לאי
ככ' לאייו א' "'ע מעשה יא' שלא '''ע עמשה ,יגמ בשביעה עיקר
•
דשכיעה בלהבא הוא בלאי דבל חיל כרסמקינן כשביערת יבל יחל הוא ג"כ בלשין
של,לה יםג בחלקת לכ' חלקים א' '''ע מעשה יא' שלא '''ע מעהש יכן בזה לא פליגי
המ"מ יהחינוך הדיה כמו ב' לאוין שנכחב בםיררש כנ"ל ,ואם נשבע שיאכל ילא
אכל אז היא עיבר כלאי שלא '''ע מעשה יגם להמ"מ לא לקי ,יאם בשבע שיאכל
ולא אכל אז האר ערבר בלאי ע"י השעמ יגם להחינון לקי ,דבזה לא פליגי כנ"ל.
אכל אם גשבע ישאכל ילא אכל יזרקו לים אה"ג עדכר על לאר שאב"מ אכל לא
גער שמאר
לאי r
שאב"מ דאם עבר פעם ע"י מעשה מילקי לקי להמ"מ וגם הכא
ליקה להמ"ןנ יהתיס' דסברי דאיגו לרקה משים דסברי כהחיגרך יכמר שהיכחתי.
אוין להקשות הלא הרמב"ם בפ"א מה' 'ינ.בעוות פסק דגם בלהבא הוא עובר בלאו
דלא תשבעו בשמי לשקר והכא הרי נכתב בלשרו חייבי לא בלשין שלילה ,לייק
כלל חאד דאין זה עיקר אלא כיון זczכוונת התררה בין ע"י מעשה ובין שלא ע"י
מעשה כי מילתא שדכיחי הוא לעברר על ב' איפנים יליכא למימר שעיקר כוונת
התורה הוא ע"י מעהש ,רגם ליכא למימר שעיקר סינת הותרה היא שלא ע"י מעשה
כנ"ל מלבד זה הלא הכ"מ שם ארמר דכוונת הרןנב"ם ערובר גם בבל יחל לוםי" I
אפשר לחרץ קו' המג"ח במצוה רכז' יבההגהות להרמב"ם אאמי לא קאמר הרמב"ם
דילקי שנמים כרמ דקאמר בנזיר ,יעו"ש דהניח בצ"ע לופי הנ"ל ניחא דלא לקי
אלא אלאו דבל יחל משים דנכתב בלשין שלילה הווה כב' לאוין ,אבל אלאי דלא
תשבער אל לקי בלהאב כיין אדפשר במעשה ,ימיעבר האר עדבר אבל לא לקי,
רכי קאמר הרמכ"ם דלקי אלא ~בער ,לא קאי אלא אשעבר הדתם בפירוש ריבתה
תורה כדאמרינן גכמ' ולהבא אגב גררא גקטי כמו שכלול ארכל ילא אכל
דלקי דאז Iנשיטא דלא לקי עיר"ש ככ"מ ,אלא אגב שיטאפ נקט ה"נ ,אכל
דלא לקי אלא אלאו דכל יחל רממילא מחורצים כל הקר' שהקשתי לעיל ,יגם
הזה יתירצו הרבה קו' שהאחרינים הגיחו בצ"ע ,ולפ"! ירסבר לגי החיליק
בהדי
אה"ב
ככלל
שיש
בין לאו דכלאים ובין לאר דשבועה ,דכלאים הוא לישב"מ כירן עדיקר עבירת הלאו
הוא ע"י מעשה וממילא הלמ"מ אפילר אם יעבור לפעמים בלא כ,עשה ג"כ לקי
ושבערה היכא דנשבע שיאכל רלא אכל אז הוי לשאב"מ וכנ"ל.
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ימה שהרר I1ג תכב באית ג' דס' הרתימה איייר גם בהפלל בכויגה יאנל כעניי
לא זכיתי להבין רברי הרר"ג הוא םשיאט רבהפיל בוכיבה א"רי דאלייכ החשיטה
פסילה ,אלא לרא כייין לשחיס יא"כ ג"כ לא 'ד מלאכת ' מחשבת רלא בעשית
•
מתשבתו ,ימה שכתב הוכל הלור אחר עטם אחד דכילהי לא היי מלאכת מחשבת
הן אמת רבגמ' מסקיבן הכי דמתעסק ומקלקל לא הוי מלאכת מחשבת וה"ה כלאחר
יר אבל מ"מ יש חילוק בין הכר פטורים ובין מלאכת מחשבת ועיו"ן בתשיבת
הגארן ר' עקיבא איגר ס" ח' רמחליס רמלאכת מחשבת לא מיקרי איסור כלל ילא
מיפטו מעסם קלב"מ רמתעסק מיקרי איסור הורה כמר שוגג וה"ה למקלקל רכלאחר
י,ד רזלי בתר ruמא דכיון דכעשית ןבחשבתו יש איסור בדבר שכוגג ,משא"כ
במלאכת מחשבת דאל בעשית כלל מחשבתי לא יש שום איסרר רלפי"ז הקר'
ן tהקשיתי על ס' התרימה במקומה עומדת רמאי ראי' מייתי משחיטה אעפ'''
והשחיטה כשרה ןאעפ"כ פטור בשבת או/כ ה"ה גבי לכחוב סת"ם כשמאל אפשר
דיהי' כשר רשבבת פטוו רבאמת מאי דמיין זה לזה הויכא רכבת בשמאל בשבת
אה"ב רפרסו אבל איסרו יש בזה רא"כ אי כימא רגבי סת"ם כשר בשמאל גם כשבת
יה" ח'יב אלא מדפטרו עלה בשבת ש"מ דגם בסת"ם פסרל בשמאל משא"כ
בשחיהט היכא רלא כיררן כלל לשחרט ה"ט רפטיו משרם רלא בעשית חמשבתר רלא
עשה שים איסור בדגר וזה חוישד היא ריוקא בשבת משא " כ בכה"ת רלא אמריכן
מלאכת מחשבת ולכד בשחיהט כשר ,ראין דמיון זה לזה ,וממילא קמה לי' ראית
האהעי"ז דטוחן כירן דנעשית מחשבתי וגבי כזיקין חזיכן רחשיב כגופו ממילא ח'יב,
רלא משגיחיכן מה דלא הרי הד טחינה במשכן דגם כל התודלות לא הרה כמשכן
ראפ"יי ה ח"ב משרם ררמי למלאכת המשכן ה"נ חמה למלאכת המשכן רזה הרה
כמר רעב ' "1בידי.,ס וגם ההר מלאכח חמשבח.
סוף סרף רברי הדר"ג צריכים
הכ "ל הראיל דאחא לי'י' אשאל בה
יש איסרך ומלפטר מטעם קלב"מ,
לה' דרש''' כחב העטם דמחכיחין
אצלי תלמרר כי לא זכיחי להביםנ ,דרבו' וע"א
מילתא רמה דפשיטא ל " להגארן רע"א דמחעסק
לענ" iהוא מחלו) j:ת ביך רש /Iי ותוס' בג"ק ד'
דפרטר מלשלם אע"ג דמקלקל היא משרם חנא
דבי חזק" דימיא שויגג רהחרס' מקשים מאי דמיון הרא שרגג יש איסרו והכא אין
איסור ' יעו"ש זהחימא על הגאין רע /Iא שלא הביאם.
רעתה אשרב לדבר ולהעיר בדברי הדר " ג כק"א.
בסי' יז' מדחה תיררצי של הס' בן אירי ',מזררק זירק אע " ג דלא מצי לאהדירי
ראעפ"כ אם הגמר הי' בהיחר פטרר אלא ש"מ רלא תלי זה בזה רלעב"ד חילוקר
של הס' נ 1אירי' מנורח ,ומקידם אביא ואי' לדברלי זאח /lכ אדוי בקי' הדר"ג,
דהכה בשבח ר' קז' אמריכן השרלה דגים מן הים כיין שיבש כסלע ח"ב משרם
נטילת נשמה ,ררש''' בתענית ר' כד' מפרש שם הכי אע"ג הושליכו ליס בעירי
מפרכס ח"ב רחי לא מצי לחירת ,יעו"ש משמע ראם השליכו ל,ם קררם שבחיבש
פטרו רממילא אם עד שלא כתיבש חשכה עליי השבת ה"ה במי דטפרר ,הרי בה'יא
רהיכא ד':ברר לםלקי לא ח"ב על מה שהנמר ההי בהיתר ררמיא לאפרה רמכשל
ןהיכא דאין בידן לסלקן חייב אפיל ,היכי יהגמר היה בהיתר משום -הדוה כמי
בגמו בשבת רכסברת הדר"ג רבאתמ תורצי של הס' בן אור" הרא משמ חחדצ
31
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
של הדר"ג pל בצרר הםז אלא הדוא סמביר דכי'ז דלא מצי לסלקר
הm
כאילר בגרמ
בשבגו
•
ראמי דקשי!( ל" להדר " ג מזררק אע"ב דלא צמי לאהחריואפי"ה אס הגמר היה
בהיתר מםיר החנ לעב' Iר מה רפשיאט לי Iלהדר"ג רבזיקר אס הגרמ היה בהיחר
פטור ,אף דלהלכה ה"ז כז ,ףכמ' מציבר גבףכ פלרבאח בוה ,רבשבח ד' קב' פץר
בגמ' הא בחה חייב רהלא בזכר וכו ' ומשב' אמר רב כהאנ טיפא אתא! ללתכא
ומחאב ' ,יו pייז שם בשר''' ושזבם לוכחא רתננבא מצי לאהדו" לכר פטור היכי
דבזכר אבל אם זרק חפץ או צרור כיוז דלא מצי לאהחרי חייב אע"ג רבזכר רדל,,,
פשיטא אפילו אם הגמר היה בהיחר חייב רכיו! דלא מצי לאהרריר ,עדחה בחיזי
אבז ,רהלא באמת צירכיס להביז מ"ט רגמרא דפליגי על רב כהבא הלא סברה הוא
דכיו! דלא מצ :לאהדורי הרה כאילו עבר האיסרר ,ולעב"ד גראה להטביר דברי
הגמו דאה" ב דהיבי דלא מצי לאהדןרי היה כאיל ,ענד האיסיר ה " מ בשאר אבות
מלאכות משא"כ בזררק ,הדבה בשאר מלאכות שדבת יש חירבים באםר! דלא מצי
לאהדר" וישבם חיובים גס באופז דמצי לאהדורי אס אל אהרר ,כמר כארפה לכ i
שפיר יש ב"מ בי! ב ' הארפבים דאם עשה באופז רמצי לאהרררי הרי עוד לא גבמר
האיסור וממילא אם הגמר ההי בהיתר או בזכר פטור ,ראם עשה באםרו דלא צמי
לאהדרר הו " ל אכ~לו גנמר האיטור ,וממילא אסילו אם בגמר בהיתר ב " כ חייב ,שמא " כ
בזורק דאל שמחכת שרם גרובא באופז דמצי לאהדררי דאם מצי לאהרריר אםליר אס
לא אהדר מטרר משרם דלא ה'י הגחה ,אר"כ עיקר חיובא דזורק הרא באומו ראל
יצמ לאהדררי וממילא ליכא למירמ האכ הדו " ל אכילר גנרמ האסיור אד"כ רzזקלת
נמיה ריז ערקר ומגחי לוכו אם הגרמ ההי בהירת פטור דה mכמו שאר מלאכות באופו
דמצי לאהדורי ממוילא אזדא ל'י קו' הדר"ג על הט' ב! אור" זוכורק דזררק שאבי
בב " ל ,ראשפר להעמיס זאח בקו' הגכזךא ,דמקשה הגמ' על רג כהבא לכחא ומאבח
דאגדי בדיו הוא ,א"כ לא משכחת בוררק דיתחייב באופז דמצי לאהרורי א " ב מאי
אולמא דלא מצי לאהרו'ר הךי בזה חייבה התוהו ול"ל הדרה אכילו עבד האסיור
כב"ל ,ומשבי דמשכחת לה אף בארפז דמצי לאהדורי כגרז שבתכויו לעשות חבורה
ומקשי הגמ' הא גמי חביאב ,כלומר זלאו משום זורק האר ,ובזורק דיחחייב מםעס
ז"קה לא משחכח לה ,וע"ז משבי רבא דגס בזורק משכחת לה כגוז במעביר ,הזא
זררק חרלדה רמעביר הוא ,וע"ז ב"כ פריר הגמ' והא זה הבלל אזריקה קחבי כלומר
חורק רמעביר ב ' דבריס הס ובזררק לא משכחת לה באוםז דמצי לאהדררי ולפיכר
חזר בר הגמ' רמא.י שיבראי ,ומסקיגן רכיר! רלא משכחת ש.וס גוובא בזורק אברפן
דמצי לאהדרר לא הוי אמבז עדניד לאיסור קודס שגנמר גב " ל ,וגממ ' רהשלוה דג
מז הסי שהבאתי לעיל רא" לסברח הבז או"' נל vג " ר ג"כ רא" מההיא גמרא
לשיחט האהעז"ז דהרי נשרלה דב מו הםי עיקר חירנו לא בא לי על הלקיחה דהא
יבלו להשליכו ל,ס ,והחייב ממילא בא אס הביחו ער שבחיבש כסל vחייב היר
בהידא אדפילר אם גברמ ממליא חייב א"כ לא מיבעאי הוויד רברתו עלוקה בשבת
ד.דאהען " Iמח"ב עהל משרם ב'סלח גשמה דוארדי דמי לשזלד ,דג מו הים אלא
אפ'לז הד'ז דברחו חטים לרחים של מים ב"כ דמי לשולה דב מז הים דגם הכא
המיתה בגמרת מאליה רהבא לא ש"ך חילוק ,של הקרבז בתנאל ש.דדר"ג במיא
בשמו ,אמופה משרם דטוחז הזה במשכז בידים ,הא גס שוהל דג מן הים מסתברא
גג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דלא ה י ה בשמכו דבמכשו לא ההו אלא הש mט בי'דם ,ןאעפ" כ ח"ב על הושהל
דג מו ;דם" משים נ'!כלת נשמד ,א " כ ה " ה לניתו חיטם ב mיים של מים ,חייב אע " ג
דנגמרת .,.,,לאמ כיןן דבחן היא ,בג " ל ,יעלג"ד זה ארי' בחרה להאבן העיזר.
ואבקש מהדר " ג שיעיין בזה ייןשיבני בהקדם היותר אפשרי ןלפלא בעיני על
הדר " ג על שלא השיב לי על כל הדבי'לם שבתכתי לן במכתבים הקדומי,ם ארפליי
אם מאצ בהם דברים אש'ינם ארייים לאןמםר ,אדרבה יארני עטןתי ןאתן ל י תדוה
כי אין אדם עימד צל דברי תירה אלא םא כו גכשל בה ,חה אד" חפצי להגעי אל
האמת ,לכן אבקהשןעדו פעם ישע"ן בזה יישויבגי ,ןמימלא רייחא שעמתתא.
דביר זעירא חרבר"א המתאבק בעפר רגלי ת"ח מןקיח ימכנדן כערכן
הנשג,ב .ןצמהפ לתש יתבי בהקםד היירת אפ ש ר,י מית ל ןמקיה לרח מי ש מם" על
בלל שיראל יברתכם אני.
פרIIל IIל'י ציחק כעירכש'םיז"' ,צוcניעלני'.כיג!'
"
ו?,
~ .כ.'I
;tI
"
וi1י"
'1./)/,
{ ,/p
ו !?t
, 2 . ,ר ~; 21/Jר!'ן
'l
' ? 'די
~/?'.I/
'ו Iע/
ה ו
? ~ fr
t
ק~ ~,fגן
דר ן ! !"J,(" rr1vו .t,וכי,
',ו !!)'; "י Jו l, ;, .J ''' /ו cJן9/" ~UJ
Iן" I ,רי (;IPO;I ,
' P Jfף ( ו
"' )I
"' ~ -ר
חתילת התשובה מהרב צבי ספח רפנק צז"ל אל הרב רפאל קצנלנבנוז זצ"ל,
ראה לעיל עמ' . 21
("Ifכ Ii,.נ:.I
ו',…{y
,,4-..
",, 1.1
e~ /j
~
{ t'/dJכ/
y/ ,
Y~ >1l/lqf
ו Iו ' '.J
' ~Iiו L,נ.ו9,/ , ~fןץ/,(;,, 4
vו, "/ ,ץ ~ ry ~ ~ rף
.
I
סיום החשובה ,
~iה ל»י ל מע ' .2'1
•
•
33
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יינה עמניאל
•
אזלת יד כלפי בוגרי החינוך הדתי
•
היהדות הדתית כמידנת ישראל התחזקה בשחטיס דביס בעיז;.tריס השביס
האחרונות ,הוקהמ רשח ובפוארת של ישיבות ,נבני קריות ושיכונים דתי-ס ,נוסדו
ישוביס דתייס ועוד עווה למרות פצרות והתנכלויות .מנירה מדינת ישראל רק
בחיקי אישות ע"פ התירה ואיל ,משברםי מסביב האשלה "מי היא יהידי" י "מי
הוא גר" מויכחיס שבאופן עקרוני מכיהר המדינה אר ורק בסמכות הבעלדית '~,
ההלכה הקבועה בי',::ייס רב~ Cרלחן ערי .iגם פרצית בשמירת השנת· מוכיחות את
מעדמה הבלעדי כ'ל השבת כיום מניחה וקדישה בחיי העם אשר אינן גיתן לבטלי
כלל וכלל ובודאי אין לראות את יוס השבת במדינת ישראל כיום מנוחה נוסח
•
הגויי.
עוים
מצב
הכי~ךרת
במדינה
מניח
את
הרעת
ואף
ישבה
התקדמית
יפה
להבטחת מאכלים כי~רים אף למהדרין.
המדינה מקציבה כל שבה עי':רןת מליוני לירות לבתי הכפך הדתיים ,על
זרמיהם הין.:וניס .מאנם קיימת הפליה כלפי החיבלך הדתי ,יכב,ירחך כלפי הישיבות,
אר גס הישיבות בדמינת ישראל נהנות מתמיכות כספיות לא קטנות ,הנתנות '''ע
מי;,רדי המטסלה mעירי,ת נצירות שובית,
אך א' iלהתעלם נמקודית תורפה ביהדות הדתית ,אשר מקורן בעיקר בחולשה
פנימית ,סכהנ של "רב Uת מטעם" מוכיחה בעיקר את חולשתם של היהדות הדתית
ורנביה .צעקת פחד שלרב זה או זה אסיר להיות רב ראשי מתעלתמ מהשאלה
הנוקבת אם היהדות הנאמנה מסןגלת להציג רבבים באיננים אחרים לתפקיד זה.
להלן נעמיד על נקדות משכר אחרת ביהדות ד,דחית .זוהי בעיה חיכורה שא'ן
לפתיר אותה '''ע צעקות כלפי חוץ .שם הבעהי :אזלת יד כלפי בונרי החינוך
הדתי במדינת ישראל .זוהי בעיה פגימית ל~' היהדות הדתית.
עובדה היא שלמרית הריבוי הטבעי של היהרות הדתית במדלנה ,איז היהדות
הדתית מצליחה זה כ'נ.עט ע t :ריס וחמש שנה להנדיל את הנציגות הדתית בכנסת.
אמנם ישנם דתייס רבים הוכצביעים עבור מםלגות אחרית ,אבל העובדה היבשה
הנ"ל מזכיהה שקייטת ב':ירה מהיהדזת הדתית המאזרגנת שאיו ליט:שס איתה
ע י סיפורים על בעל תשובה םלוני ואלמוגי .אי-היכלות לש היהדות הדתית
II
המאורגנת לחזק את נצינותה בכנסת מוכיתה על חולשה ועל עזיבה .על אף ריבוי
הילידה בהידות החרדית ,איו זה בא לביפוי בגירולה המספיר בה'בייאה לחלקים
האחרםי כעם .פירוש הדבר שאלפי בחוריס ובתורות שנולדו ותונכר במסגרת דתית
ואשר היריהם סייכים למסגרות דתיות >כאירגנית ,עזבו את המסנרת ועברי למחנה
אתר ,יתכן שישנס כאלה "שן,:ומר'ם גם הלאה על ק'ום המצוות ,אר ברור הדבר
שקיימת בשירה לא קטנה מ· u,ורית היהדות הדתית .איז כאז המקים לחקור את
השיעור המדייק של ג'ז;.tירת הנעור הדתי .גם אם יביא ימשהיא ויוכיח שזה רק
אתוז קטן ,יש להודות שבודאי לא זכ'נו להתרחבות .מדובר כאז בנוער שקיבל
חי Uך
דתי,
גיער
שישב משמינה עד ' Zחיס עשרה שנה בבתי סםר דתיים ,גזער
שלמד מאות ואפילו אלפי שעות תורה ,נ"ר ,משנה ,דיניס ,מוסד וכו'.
J4
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
את מי יש · להאשים כאן ,את המורםי וההויום או דאלי את הצבא .והחרוב ן
אין להכחיש ששי לרחוב השפעה הרסגית על הגעור ,אבל אז והגזים בגורם .זה.
בהפקרית ההולכת וגוברת בחרובות העיר טמון גם יתרןו מסוים כאשר ההפקרות
ה .זאת לדמה הויום רבים יגם את ראשי ארגוני הנוער ששי להחריק את הנעור
הרתי מרחרברת העיר .לפבי עשר שביס לא העפידן ארגובי הבוער הדחייס הלחריק
את חניכיהם המרהוב ואילו כיום ראריכ בזה תפקיד נכבד בפעילותרום .הארגוניות.
ציביר ההורםי הדתיים איבו ויחר גררע מוה שלםגי עשרםי .הנ,t.ז' מכובז
שהשאיפה לומרתות אינה חמזקת את החינךר הדתי בבית ,אבל מצד שני אין
להתעלם מכך שה"עס-הארצןת " של ציבור ההורים הדתייס נאצמת בירידה .ריב
•
ההורים של
היוס
לדמו בבתי ספר דתיםי ואף בישיבות וי כטן שם ידיעות
תורניות ,ובחירםת בחיים דתיים נובעת לרוב מבחירה lmכשית.
•
המצג בבתי הסםר הדתיים למיניהם אינו מזהיר .כמר שישנס הירס רKפוים
שידרו לדרגת פועלי רפואה ,כר ישנם מורםי בדרגת פועלי הוראה .אר קיים גם
צוות גדול של מורים מסורים ,ר"מים ארואליסיטם בטייבות תיכוניות ואף ציברו
יפה של מורות מסורות .הם מנסים להקנות תורה ויאות שימם לתלמידירם..
השלילה בבתי הס!כר הדתיים ניבעת בעיקר מצורת ג,"'T1Jלה הישגו" , ,לימידי קידש
בלי רגש ובלי אהבת הרתרה ,וא"'ו התנינות התמידיות וחוסר הבדל בין לימודי
קדו ש ללימדוי חול ממאיסים את ש י yורי הקודש על התלמידים .ההקפדה היתרה
על רועיוח יברשת יהבנה שכלית גיודא מוררוים את לימודי הקייש למקצוע ככל
המקצעוות ,וא"'ו תינוך לאהבת התורה כמעט אינו קיי,ס במיוחד כא ש ר כל הדגש
על ההכנה לקראת בחינות בגרות .ראטי החינוך הדתי קבעו את חומר הלימוד
הנדשר ועל הרמרים הור " מים ללמוד לפי תוכגית זו כאילו כפאם
דo
כגיגית ,כאילו
אז שום דרך אחרת.
אר' גם בצללים אלה בבית ההורים ,ברחוב ובבתי הספר אין לראות את המקור
העיקרי למצב הקרש ,הכi1מאס לא רק בנשירה מהיהדית הדתית אלא גם בחיס
הוגכשר של עצירים דתיים כאשר קיים המצוות דוחש מהם ויתורים .היחס הקר
מתבטא במ"חד באי"הרצוו לתרום מידיעותיהם וממעמדם החברתי בביסוס חיי תורה
בדמינה .עורכי"יון דתיים איםנ נרתמים לאמבקים חתpותיים ומשפטיים של היהדות
הנאמנה ,רופאםי ציגורים דתיםי עומדים גנמד במאבק גנד נתוחי מתים תמור כפיה
ואילו מהנדסים וטכנאים דתיים מראים התענינות מועi1ם בבריור בערית טנכיהר
הלכתיות .כומבן ישנם אקאמדים דתיים העופקים תמירת תשלום יפה מכחקרים
מן ע"'ם"תירניים ,אבל קשה מאדו לצמיא אקדמאי דתי המיכן · מצרתו הטוב
להשתףת בבירירים אקדמאיים הדרושים ליהדית הדתית ,וכל שכן שהאקדמאי
הדתי איני ריםת את עצומ למאבק צבורי למען היהדות הדתי,ת אף שידעו לי
שרויעותיו נחוצות לראטי הצביר הדתי .בעמרב אירופה לחרמ בדורות הקדומים
אקמואיים דתיים ,שמפטניס ,רופאים והסטוריונים בראש החזית יהם הוי משעתנ
חזקה .לרבנים בפתרון נעיות חדשית ובהדיפת קטגורםי ששהימעו מפירי הברית
ואנשי מדע אניט"שמיים .בארצות הברית קיים גם כיום צנור יפה של· אניש מן ע
3S
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חידרים העומרים נאה ש כל המאבקים של היהדוח הדתית .באמריקה ,אבל בארץ
ישראל לא זיבבולכך,
•
המ המקור למשבר הזה של החיבןו הדתי במדיבת ישראל ? אח זה שי לצמוא
לפי דעתי בשתי תופעות
א,
-
שתיים שהו אחת,
צמצום כל החיבוך וההדרכה הדתית אך ורק לגילאי בתי הספר ,תוך
הפקרה במורה של אלפי צעירים וצעירות אחרי גיל בית הספר,
.נ
העדר כל צווו לחיות דתבך המציאות ,הבובע מהשאיפה להתעלם כל המ
שאפ ש ר מכל הקושר לחיי דים·יום במידבת שיראל"
אמםנ ש תי הותפעות האלו איבו מוכהרות להיית קשורית זו בזו ,אבל לאימות
לש דבר יש ביביהו קשר ישיר ,געמיי להלו בעיקר על הבקוהד הראשובה
צמצום החיבוך הדתי לבתי הספר בלבה תוך אזלת די נכל מה שבוגע לדאגה
להמשך החיבוך הדתי והדרכה רוחבית לבוגרי החיבוך הדתי,
החיבוך הדהי מצטמצם לגילאי בית הספר ,אלפי מוריס ומורות וכו מאות
-
ר;:בנים,
ר I/מםי
יראשי
בשייבות תיכוביות,
הו
ישיברת
בנתי
עיסקים
ס טר
בחינןר
חכוביים
והו
החר
הצעיר,
הן
בישיבןח,
בנתי סטר מקצועיים,
אr
הן
כיםד
תל'מר דתי במריבה שאר איבו זוהכ לכה " פ עד גיל חמש עשרה לאלפי שעות
ילמורי
ק ו דש,
החל
מבת " ך
עד
לש"ס
וטוסקים
ואף
מבה
יפה
של
ומסר
והשקטה ,לא בדוו כאו אם הלימוידם עומרים תמיר על הרמה הבאותה ארם
מבצלים את האפשרויות העצוומת העודמות כאו לרשוח החיבוך הדתי ,עובדה היא
שלומדים תורה ,לומדים ש " ס והלכה וער גיל ד Iאו גרים אוצר לא מבוטל של ידע
תורבי ,ואל נקיטו ההשיג הזה שבמידבת ישראל יוערים עשרות אלעים צעירים
,ללמוד דף גמרא יייי ע ים ללדדמ תב " ך עם מפר ש ים ואף ידועים למצוא ריו הלהנ
לעמ ש ה במ ש בה ברורד .קיימים נ " ה מוסחת מקצועיים דתיים אש ר בהם לומדים
אלפי בבי בעדר תורה ומלאכה ,אף קיימים בתי ספר על ·יסודיםי רביס לבבות
דתיוח ,הבבות לומדות תורה עם מפרשים ,יייעות ב " ך ,לודמות דינים מעשיים
ופרקים
בבחרים
בספרי מחשבה
תורניים,
אבל כל זה עד עזיהנ כותלי בית הספר ,וטב לבבים הממשיכים בישיבו,ת
טוב לבנות השrבמיכות ביןכסבירובים לוזברות ,אבל רוב הבבים והבבות איםנ הולכים
בררך זו ,חלמדיים רבים מבתיסים לצבא ויש הפובים ללימדוים מקצועיים או
אקראמיים ,כאו מבתלה מקםר התורפה של ה י הרות הדתית בי ש ראל ,איו ',שות
דתית המלוה את הPUר ICשר האר בנכס לרשות הרנים ,כל הכmות ישש לנו דרמכזים
בבחי הספר למיביהם ובשייבות ואיו מי שיטפל בבוער אחרי עזיבת בית הספר,
זה לא רק בעהי של שיעור גזנאי לבעדר גוובה אלא זי בעיה של חברה דתית,
הסבהר דתי,ת הרצאות ,זאת היא הבעיה של ביטול ההרגשה של בדדיות אדיהמ
נמחיבה חבריתת דותית השוררת כיום אצל א ל םי תלזנירים וחלזנדיות בעזבם את
בחי הספר
דהתי ".D
הבדידות הרוחבית הזאת ט ו קדת את כל הצעיםיר הדת י םי ,את בוגרי תני
הספר התימניםי ,את מסימיי בתי הספר ,המקצרעיים ,את נחךרי הישיבה הזכתגיסים
לצבא אות תלזנדיות "בית יעקב " אשיבו ממישכות כמוחת,
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם הבח תמצא מהר שדיוד ,מה טו,ב אבל כאשר הבת אינה זוכה לכה היא
חהי בחלל ידק לגדמי הועדר חברה יסמגרת דתית ניחנים את איחיתהי בהשקפה
הדתית של הבח יכמיכן בצנעיית .זאת איננה בעהי של בביח דתייח בזחית אלא
•
זה משבר הפוPד אמית תלמדיות דתייח .דבי להדגים את המצב לאמיתי יש צליין
שבעיר גדולה כירושלים עם מוסדוח חיביי שיביס לכניח דחיית לא קיים ,א שיערר
חדרבי אחד עבור בנות דתיוח בגיל עשירם בערה אדי שיעור תננ " ד ואין הצראוח
כן ,בחי ספר תיכונייס
בנישאםי דתיים ,אין סמגרח .אין כלםר .תני טפר לבניח -
וסמינריונים לרנכח -כן ,אבל אחר כך -חלל ריק לגמרי .גם ארגיני הנערר
פועלים רק עבור גילאי בית הסםר דאין להם המשך.
ומי דואג לחיל הדתי ? עד להתגיסזחי הוא נמצא בחברה דתית מסוימת ,אבל
הגייס מכניס איתו לעלום אחר ,אפילי אם הוא התגייס לנח"ל דתי .לצעירים רכים
יש ב"ה רצון חזק לשמור על דרך החיים הדתית ,אבל אין זו משינןה pלה .האימינים
דירשים מאמץ ביפבי ורוחבי יאילי המסגרת ההברתית החשדה מכבידה על ההקפהד
בקיום המצוית .אהרי שביעות אחדים של אימינים מגיע החיל עיף ייגע לחוiושה
•
קצרה הביתה הוולד לכית הכנסת להתפלל תפלה בציבור .האם הוא זוכה ל"שלום
עליכם " חם ככית הכנסת ? האם רב בית הכנסת נגש אליי ישואל כשלורמ ?האם
הרב תמענין איך הז א סמתדר מכחינה דתית 1האם מככדים איתי כעליה לותרה אי
שאמ מגיעה העל,ה ל mרה דיקא לאותי איש שככר בשבת שעהדב קבה מפטיר,
אך ככל זאת דורש גם היוס עדר עליה יתיהר כשביל ה"יהרצייט " ש ל סכו ש '1Tול
מחר או חמרחיים.
בתאר לבי עיירה גגולה לפגי חמישים שבה .גחור צעיר אמרץ ישראל נכגס
?גית הכנסת ,לגוש בגדי זשמר פדרס באץר .לוא" ",האם לא היו משויבים אוחו
ב"מזרח" ,האס לא כולם היו גגשים אליו דרירשיס כשלימי ? יהמרא דאתרא
-
האם היה רואה בזה גפיעה בכבזו חירתו הימה לדבר מהל מובה עם השימך
ה Iה ,אפילי אס זה איני תלמדי חכם 1ימה חטאי של החייל הדתי ,השומר בשנת
'חשלייב במדיגת ישראל על רבגית הידוים ''',כ על אלפי לידמי תירה יתינווקת של
בית רבן ? החייל הצעיר הזה שכב בלילה הקודם אמברב רוטב או איל ,עמד כל
היים בחים ליהט או עשה אימונים קישס .אם הציביר הדתי כעירף איני מכגד
•
זמעודד את החיילים הצעירים משורותינך-אנו ,ז~יד אפשר לקרות "ב,וחזיקי מעדמ,
שישמרי על שמירת השב,ת על תפלה יכו :יש לציין שככתי כבסיות של עדית
המןרח מחיחסיס בצירה יפה לחיילים ,אך אצל האשכנזים היחס עגום ביורת.
הייתי טחב פעם נבית הכגסח כשגנאי נתי לחייל דתי "שיש' – IIויבזען אמיח
•
הסייפס .אך אין פיצה הפ כשאר ניחניס עלהי כמידכת לאו mעשיר מעבר היס,
ןנני mר כאשר יש סיכויים UZישאיר כמה יולריס.
ימרער לא מזמינים את החייל הצעיר לישיבה ,בה לדמ שנים אהריח ,כרי
להיות שרב שבת גתוד א"רה ישיבתית 1האם החייל הדתי איני זקיק לכך ך קל
אמיד לביא עם טענות על היריד.ד בדקהק כקיים המצית ,כאל למה הצעיר לא
יפול כריהי ,אם לא מעודדים אותי ילא ניתנים לי את ההרגשה שאכן הוא נשאר
אכר חי של היההת הנאמגה .לעתיס מתקבל הריםש ששיגס אנשים חדרםי אשיגם
37
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
מצטערים בלל לראות צעירים דתיים מתקלקלים בצבא ,ז!Zהרי זה מתזק את
"השקסתם " על הנוער הזה עול המדינה.
,לאיזה יחס זיכה הצעיר הדתי שעבר בהצלחה את השרית הצבאי ,נשרא
דתי ומקיים נרורה ומצו,ת קלות כחמרררת ,עוכשיו והןל לארניברטיהס ללדרמ
איזה מקצעו אקדמאי ז ישנם אמות ואלרי אף אלפים צעירים דתיםי שאר לומידם
כיום באוניברטיטאוח במדינת ישראל .מי דואג להם ומי מתעניין ברס ! .לא אלמן
ישראל ,ישנם ר " מים ,ראשי שייבות ,ידינים ,משגחיים ,רבני השכונו,ת הרבגות
הראשיח ,הIIדד ,החרדית ,וכ,זעצת גדולי התוהר .אד מי דואג להרצאזת חורניוח
ושיעורים לטטורנטים הדתייס בישראל ז נכזן הדגר שעבור ציבור זה שי צורד
בשיעורים נרמה גבוהה ולפעמים אף בצורה אחרח מהמקךבל בבתי מדרשות רבים,
.אבל מי פטק שיש פטול בשיעור בתרי עשר או משלי שיעורים במשנה וברמנ"ם"
ניסף לשיעורי גמרא והלכה 1ומי פסק שצעירים אלה אינם זכאיס להצראה תורנית
טיבה על דיני עבדוה למי התי)"ה ,על מציית התלייות באץר עול בעיית מעשירת
בדיני אישית יגרית 1אין אמשר לקיית לעתיהר מעדית דתית אם לא געשה שמהו
בכיויו
זה ן
ההזנתה ב ש טח זה היא טיטלית .אין לביא בטעגות אל אגשי מאה שערים
בירשולים אי אל הכילל,ם בשביגת זכרין מאיר בבני ברק .לא עלהים תליגזת.י (/לא
•
דרקא לחרגים המקררבים לגר .כאן אני רראה הזגחה מצד תנעות פיעלי אגידת
ישראל .תנרעה זר נרסדה למלא הללים ירקים ביהדרת הגאנמה ,לפעיל בארםח
השטהים שהיהדית התדוית לא השכיהל לסערל .פעם ההי צררר לפערל למען
התישנוח חורחיח רלדאיג למקרמיח עביהר ליהדוים דחיים .אז לא פעלר חרר
סיזול של "מה יגידו IIליני " בירושלים יבבני ברק .כיים ישבם שחטים חשרים
הזועקים לטיפול ,אר אין מעגה, .יום אין צורר להאבק לזנען יום עבדוה ,אלא
למען מטגרת רתית נאוהח אחרי יום העבודה ואתרי ' יום ליזנררים אקדמאיים .קל
אמדו לנתוב מארמ בג Uחה של אוגיברטיטת בר"אילן רקל מאוד לצעוק על המצב
הבובחי ב'",טח בחיתי המתים ,אבל לא לשם כד בוסדה תביענר '''אפ .גם תנועת
הגיער "עזרא" הזכיבה בבל מה שגוגע לדאגה לגוער המבוגר ,אפילו לאלו שגדלר
,ב,עזרא" .לבוגרי ..עזרא" אין שרם מסגרח ,אין להם חרג ראילו ראשי ה ..עזרא"
אפילו איגם מגסים לעשות משהו לברגרי התגרעה .ישגם צעירים רבים שמצאו
עבדוה בשמדדי הממשלה ,נזסכגרת רבי' ,אן מי דזאג להם מנחינה ררחנית !
ש'גן בגות רת'וח העובררת בבתי חרליס .מי דיאג להן להברה טובה ,להרצאות
רתרגי;ח ובעיקי מי גרתן להן אח ההרגשה שאכן הן תלק מבובד של היהדות
הדחיח .ישנן בנוח דתיוח טוברח הבראח ממקימרת שרנים לירושלים ללרמד בביח
ספר לאחיות .על אף אמצמהי של הגהלח ביח התרלים לשזמר על אוירה דחית
בביח החיל,ם יבשיעורים הIכקצעו"ם ,זקיקית הבניח האלי לאיירה נעיתמ חיץ
לכוחלי ביח החוליס .הן מחפשוח חוג דתי אשר יחו להן הרגהש חברתית געיהמ
עם כל הנרור בה .יאם היהדזת הרתית לא מצאה לבכון לראוג לבחורות אלו,
האם הן תשארבה בל ערב בחדר שלהן 1ושוב :קל לנוא עם עטנרח על המצב
הדתי של ביח החזלים זה אי אתר .אד איד אני מעיזים להשמיע טעבינר ,אם לא
בדאג לבה"ם לבגית הדחיוח הלומרות שם.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חוששני
שאיו
~וה הפרוה אם
נגידך את המצנ
הקים היםר נהידות הדתית
ביחסה לביער הרתי בגילאי 18ער 2·5כמצב עגרם בירתר .חלק בכבר מהברגרים
איבו .גר כבית ההורים אלא לומר .ו/או עוכר כמקורמת אחרים ,יבעיקר בעירם
הגחלןת ובפרנדיהן ,וזה מחריף את הבעהי החנדחית·הדתית.
'f
לכאורה אין והפריז •בחומרת המצב .גם אם ישבה הזבחה גרולה כראגה לבוער
הדתי ,איז הכרח שהדבר יימשו כר .אם נ ,':ביגים את הצורך לשינוי היחס ,בו
•
תמיחסים למחגייס הרתי ,לסטורבט הרתי ,לכעל מקצוע הרחי ולאחוח הרחיח .אי!
לכאורה מ! הבמנע שהרבר יבוא על חקונו .אלא כאז הגענו לגקדוה דאכבה נוספת
בפרשה זו .אין זן שאהל של שיטי הקי ושל שיברי יחס לגוער הדתי העוזב את
ספסלי הלימרדים יבכנס לדשרת הרביס .זן בעיה הרבה יותר עמוקה.
חסרים לני היום הכוחות המסיגלים לטפל כהצלחה בבוער הדחי המבוגר .לו
יצןייך שאסיפך ,של ךנביס ,ואשי ישיבות ,ארמי f/רים ,רבבי הערים ירבי השכיבית
תצא כקריאה גדולה למע! פעולות חברתיות ,שיעורים והרצאית ,כיביסים יערבי
עיוך עבור בוגרי החיבוך הרתי הלומר כבתי ספר גבהויס או משרח בצה"ל ,או
עימד להתגייס ,אז הרתה מתעיררת מדי השאלה ,אס יש ליהדות הנאמנה הכוחות
הררושים לפעול ,להשפעי ולהרריד .כל .כוחות ההוראה והררכה של היהרות
הבאמבה מרוכזים בחוד מבצרים לימודיים סגורים ,וכמעט אי! רמרים ורבבים המסו'
גלים לעבור מחוץ למסגרת הקבועה .אמבם קיימים הברלים בי! המוסרות הרכים,
אך ההבדליס גזתבטאיס בעיקר ברמת הלימןדיס ואין כמעט הבדל מהותי נינהים
' לגבי הצורה הלימידית המובהקת שבכל המוסדית החיבור של היהדות הדתית
בארץ ישראל.
וכא! זכורים לטוב ארגןן ה"פעילים" והחבועד ,למען הפצת החורה )תל·יי (,ת
שהם ניו הארגונים הרחרדים המטמלרם ע"י מז;>גרח מתיחה בין עולים חרשיס
ומעדורים אותם להמשיד
בררד התורה .ארגובים אלה הוכיחו ש<ח כר בחרב
לפעילה מחיץ למסגרת ~ל מיסדית החיבוד הקיימים .אך מאידך יש לדעת 'ז;הם
מצמצמים את ויב פעולותיהם בין הערלים ,וברן הרהלרים ב"ארץ ישראל השניה",
בישוביס נרתים ובשכובוח עניוח .יא'ך זה רבר תמוה -ההתלהבוח והרצו! לפעול
• למען היזוק התורה מאפשרים לאכרכ'ם ולבחיר' ישיבה לפעול כי! עולים רחיים
הוקיקיס לעורה ועדיךר .אד התלהבוח ורצו! טןב לבר איגם מספיקיס כרי לעבור
נין הנוער הארצישראלד הדתי .ניגרר ההרנןר הדתי דורשרם טיפי? .אחר ,עגיםר
י~ tל:,רג jממגרת דתית עם הרצאות תורניןת ושיערךי תורה על רמה ;עבור צץיריס
אלה יש צורד נכוחוח מתבכים כעלי רהמ ונכוחוח הוראה עמול,ס המכירים את
~בעיןת • היוס-יומיות של הגוער הדתי ,יאת הבערות ההשקפתיןת שלהם .,הנוער
•
הזה אף וקוק לרבבים הדמבריס אחם והמחעביבים בהם mמלויס אותם בלכתם
ברשוח הרניס.
הבוער
הרחי
שעןב
את ספסלי בית הדמרש
חושב
ומתענין
בשטחיס רגיס ,געיות בטחוביות וכלכליוח ,ויכוחים צבוריים על רת ומריבה .נעיות
הברתר ות בישראל ,בע'ות מקצעויות וררישות שכר ועור בישאIנ' רבי.ם
אבל זה 'ג.דר לא הע ,יק:ו '.הצבר הדחי מרגיש היטב באיזן דצדה מדברים אחו,
אם גצורה ל" ',,אטפל בד כרי שלא תה" ,מחלל שבת" או בצורה של הערכה
·39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כנה ,תור הכרה פנימיח שאכן גם בחור זה הוא חלק נלתי נפדר של היהחח
הנאמנה רגם הוא ממלא תפקיד נכבד רחשוב ביהדרת הדתי.ת כאן הנקדוה המכר'I7ה.
אפילר מארת רבבים רמחבכים דגרלים אינם מס'רגלים להדריר אח הנרער הדת ',אם
רראים בהם ברער דחי סרג '.ב כאן איבבה ערדמת לפבינר הבעיה אם רב השכרבה
מרנן לפעמים לבארם א ' Iה בארם לארמי בזכרתה של מדיבה ה'דוית עעאמי,ת אלא
אם הרא רראה בברער הזה חלק בלתי גפרד של קהלת,ן אם הרא מבין שעיקר
תפקדיר בכר להירח מבהיג ררחבי לעשררת בבי ברער אשר במעאים בתרן ח" המעש
של מדיבח ישראל .אם ררעים לדארנ לבזער הוה אפילר לא מספיק לרב להירת
,בזעררה בבעירת הלכחיות חדשרת הברבערת המתפתחרח הסכביקה ;כאן דררש להירת
ער לבעירת ההשקפתירת של בשמרת צעיררת בישראל ראף ירתר מזה -להירת
רעדה באמן להם אשר לבבד פת mלהבין את הבדער ואשר אעלו ימעא הנוער
ארזן קשבת שוטרח לפביד בעירת רכשלרגרת ;כאן דרדש רב רידיד אשר ישמת שמחה
אמיתית על כל התקדמרת מקצרעית רעל כל עמידה בבמחן של עעירי קהלתר.
מאבם אין למברע כשלרברת של בדו'ים ארפילר הדאגה הכבה בירתר רהטיפלו
המסרר בירתר איבם מהרים בטחרן להעלחה .אר יש להבדיל בין כשלרבדת אעל
יחידים דבין כשלרברת של רבים ח"ר ,הברבעים מחרסר דאגה רחרסר .ס"!ו
•
אר לבי איבר כראב רק על כשלר Uח ממשי!.ב ישבם ב"ה בבי גרער רבים אשר
ממשיכיפ לשמרר מעדדת רלא עזבר את המסגרח הדתי.ת אבל בהעדר יחס ארהה
בשארים
רבים
מהם
בחעי
הדרן
-
שרמרים
בדקדדקי מעדות ואינם משתתפים בשיעדרי
שבת
תדרה ;
רכשררת
אר
איבס
מקפ'דים
הם שרמר'ם אהרי ד,נדשאין על
טהרת המשפחה ,אבל איבם מקפידים על כד שנשה'ן תלכבה כדרכן של בשים
כשררת ; בארען עקררבי הם ש"כים ליהדרת הבאמבה ,אבל במאבק'ם העברירים של
היהדות
הדתית
הם
עימרים
מבג.ד
רגם למעב הזה ישבס גררמיפ .בדהמ שאין עררר להסביר למה הגעבד לכ.ן
סוף סדף ,אשני מדע חרדים אשר חיים בכל ישרתם בתרר היהדרת החררתית איבס
נבראיס 't:.,,,
מאי ". j
כאשר קיימיס התנאים שגם בזמן הלימדוים הכלליים ישימר
קשר חזק נין היהדות הנאמנה רביז העציריס האלה ,אז ישנם סיכויים טובםי
שיקרמר אבשי מדע אשר ישארר חלק בלתי בעדר מהיהדרת הדתית .בארערח הבריח
העליחר להקים דרר כוה של אנשי מן ע השם בחלקם תלמידי חכמים אשר מקדישםי
הלק בכבד מזמבם וממרעם ללימוד התודר ,זלחיזדק היהדדת הנאמגד .סדד ההעלחה
בעץו אר ררק בקשר הבלחי פרסק בין הרבבים רבין עיברר וה.
אר אברץ ישראל לא וכיבר לכר .כאן ערלם לרמ'י היידרה לחרד
-ר':ידעם
העדסקים בשיובר של ערלם חלו.ך אין זה ברבע תמדי מרעון רע .מחרר חשש
מהשפעה רעה על לרדמי התרהר העעיריס ,ראר רבגים הכרח לא להכיר בערהר
אחרח של ח"ם דת"ם דאף ישבם רבבים שקנלר את האחרירח לכר לא להדר..,
רלא לתבר אח הנדער הדתי ההרלר בחיי היי המעש .הרב אל~ א' דסלר וע"ל
הסביר בעררה קרלעת אה הדילהמ הואת )מכתב מאליהר ,חלק ג ,עמ' (358 356
רהוא קבע שמי שלא יכרל להירת בן ישיבה ,מרתר להירת חברגי אר להתעסק בדבר
שאיבר מקערע" ,אבל אלה אשר חפץ לבבם ה'י ללמדד מקעעו ,רכל שכן אשר בתרר
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במקצעו אקדמי ,לא טפלי רב כלל ,שלא לקלקל את האח'רם שמים תיקיני ~ל
זה" .הרב רסלר זצ"ל הסביר שם שזה המחיר .שהה'רית הנאמנה מיכנה לשלם בער
האםשרוח לגרל דור של לידמי חירר.
יחכז שלא כל רב בשיראל יסכים לנסיוח החר של הרב רסלר ,אבל א rזו
בעיה של ניס ,mאלא של גשיה אל אלפי ' בני נעור דתיים בישארל .לא הניסיח
קיבע אלא הגישה .כעת שמאירים את הניער הרתי לנםשי ,כשאר הם תמגייסים
לצבא אי פינים ללימיידם מקזlעייס יאקדאמייס .לבז איז להחפלא על כר שצעירים
רבים לא עדמי בבזכחז ארילי יש דוקא להתםלא על הצעירים הרביס שבכל זאת
.
נשאריס רחיי.ם
קשר הדקו עם ביגרי החיניי הדתי יתז האםשריח להחידר להם הערכה כל , p
לימדי חירה בישראל ,אלפי בני הישיבי,ת אברכי הכיללים ופוסקי הלהב בישiז'ול.
•
רק
הערגה
מובעת
הדידת
תמיד
היכוכים.
קידמםי
הוי
ממשיכי
וזבוליז .שיחפית יששכר יזבלווז אינה מיתנית ריקא תבמיכה
שביט
כספית ;
יששכר
התעסקיתו
של זביליז בשייבו של עילם אמפשרח יףא דירשח שחלק אחר מהעם ישכ כולי
באיתל;ן שי חירה – .שארי הע Cשככה לן.
הקב"ה הבטיח ל,עקב אביני "גיי יקהל גויס יהה' ממד" )בראשית לה ,אי(
ומפר' ",הרב שמשוז רפאל הישד זצ"ל :
" ג'ף
רקהל
שיהין
נויס
כאחדים
יהיה ככלכיל
הנןי
-
כלפי
לאימה
שיצא
נפים,
יאנשוי
ומעצב
כל
בזעיר אנפין.
יגכה לאימות את כיחי של
אותן
מחכציך
כרצוני i
שטב
יהיה
ייצג
עם ישראל
אחד
סגלוה
ככפי
חץו
ורזכם
לאומית מיוחדת,
יהיח ל"ישראל",
יהיא
•
הא-ל המתגכר ומשתלט על כל דבר ארצי
כפיכך
-
אל
תהא
דמיתן
חרצדךי" ;
כעס למופת "צג סגולית כארמיית שיגית זי מ tן ,בשבסין יביא לביסוי את
עמ הלןחמים ואת עם
רכן',
יתגלה
ריתרדע
הסרחרים ,את עם
לכל
כי
הקדשת
חיי
החקלאית יאת עמ
האדם
בברית
המעדים
האלןקית
של
התירה איננה תכריה בדרד חיים אן תכרנה לאימית מירחדת ". …
•
41
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הי,לרסהיימר
מאיר
•
השקפת רבי חיים מוולוז'ין על החסידות
.
ובי ח"ם ומולוז'ין )להלן :ך"ח[ )תק " ת-טקפ"א( תלמידו המובהק של
•
וולוז' י ו ,הותיר אחריו כתבים מנח'טם ' .שכו רוב
הגאוו מווילאנ וןכייסד ישיבת
.
.
תשובותיו אבדו ~שפרה הששתוללה בוולוז'יו כשנת תקע"ה '.
ואלו הם כתביו )הציטוטים להלן לפי המהדורות המצו"ו.נח( :
כחכי ירחו
.
.
(א)
נפש החיים ,ווילנא תולייד )להלן :נה " [.ח
(ב)
ווח ח"ם ,ווילנא תיר " ט )להלן :רו"ח[.
(ג)
שו"ת חוט המשולש ,והצאה שניה /ניו"יורק תשט / Iז.
) ד(
ג' תש רבות נוספות בדפסו :
בשר"ת בית הלו ',מאת ר' יןסף דובער
הלוי )סלרוכ"צט"ק[ ,ח " א ,ררילנא תרמ " ג ,דפים םא א
(ה)
דרשת המר " ח ,משנת ת Pע"ב ,נדפסה
פח א.
בספר :
נעימה קדושה ,מאת ר'
יוסף יאס.קי ,ןןילגא תרלייכ ,דפים יח ע"גכ-ד . 1-ב"
(ו)
הקדמה לספר כיארוי הגו"א על שו " ע או"ח ,ווילנא .1860הקדמה
לספך שנות אליהן על ןכשניות ,סדך זרעים ,למברג ,תקנ " ט.
)ז ( הקדמה לספך ספוא נחניעוחא מאח הגארו ,ו"לנא תומ " ב.
(ח) הסכמה והקדמה ל,ורשלמי שקלים עם הגהות הנארן . ,מבואויס '''ע ו'
ישראל ןכשקלאכ ,מיבסק תקע"כ.
•
•
(ט) כiכתנ על דבר יסוד הישינה בוולןז ' י ,iבשנת תקס /lג ,בדפס ""ע ר'
שמחה אסף כסםון :מקרורת לותדלרת החינר ,בישראל ,ח " ד ,יךושל,ס תש " ג ,
.עןכ'
קעק-עא.
( ),מכתב של ר " ח לבנו ר' יצחק ,נדפס עי" ו ' שאול חנא קו,ק כספור :
עיובים ומחקרים ,ח"ב ,ירושלים ',ת :Zכ"ג /עמ' .360-359
:דנהגות~ו בפ' שנשרמן "'ע ''':',יטלת
) יא(
שעוי רחמיס ,דינים והנהנות של ובינו אלהיו מווילנא ותלמידו ו '
חיים מוולאריו ,הו " ל ו' אבוהם צבי היוש קאצינעל,בויגעו ,ו"לנא . 1871
)יכ(
אוחוח חיים
-כתו ואש ,מבהני ר' חייס מוולאז'ן ,בדפסו בסדןר
יררשל "D
הגר " א :אשי שיואל,
בכתבין מסתמר המחבר נם על מאמוים מספרות הקבלה )וכחלקם רעיובות
הנשנים במשנתה של החסידות( .כר נהג נם כשחיותיו " :ועם !) ( כי ררבי דבויו
גדרשותיו היו עןמדים ברלמל של עילמ ,מיוסדים ע"פ זיהר לכתני האר''' ז"ל
J
הקרמת כבי ר י יצחק לבה"ח,
2
ר'
את
הסייר
הצויא
לאיר
דתצ " ה '.
י'1
י" /עג.
אליהו
לברא
מםלאביס ,
מנהג י,
של
ר'
חיים
בוולוז'ין כשנת תקע " ט ,ע"י תלמיר ,ר ' אשר הכהן ,אב"ד טיקטין ישעישאג.
42
www.daat.ac.il
נרש מ י ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
)כאשר המבינים הבינר בדברים( ,הרא ז"ל מענרת דצקתר ,הלבישם הופשיטס
רגנזס ,לבל יגדיל דבר'!' כדררש בנסתחת''',
של ר"ח על החסידרת על סמך רברי בקררת יישריס
להלו נבדרק את השקפתר
,
השקןעים בכתביר ,רכו על יסדר בחינת עירניר הודרכרתיר בשאלרת יסדר אשר
נדיןבן בחןרת החסדיןת ,השןןאת הדועת עשןיה להצבעי על הגישןת השןגןת,
א,
העיסוק בתורת הנסתר
לדבריר בעביו זה הקדים ר"ח כי למעשה רצה להמנע מכל ירןו ,בדרהמ
עדתן מאחר שבזמנו פשט
לנרהגם של ראשונים .אולם היה עליו לשנות את
•
העירו בחכמת הנסחר עד כי כל " :איש ישר בעיניר להלרך אחרי נטיית שכלר'!
הדברים הגיער עד לידי כך ש " :נעשה משל גם בפי כסיליס לאמר :הלא בכל
מקרס רכל דבר הוא אלרקרח גמרר" ,דרמה שכררנחר לרעירו יסרד בתררת הקבהל,
החוזר ובישנה בכחבי ארשי
החםידןת :
;,לית אתר פגךי מיניה".
ר n/l
•
מתריע כי
כתרצאה מגישה זו יתירר הבריית לעצםמ להרהר בדברי-תררה "אף במקומרת
המטינפ" אחר שיקבע אצלי תחלה שהכל אליקית גמיר'! ברם ,ר"ח איני ד mה
את ההנחה היסרירת האמררה בתררת הקבהל ,האר מהריב את הדיביר על כך
השערלומת מכילים " רק עצמרת אחררתר" ,אןלם ,בתרך הדבריס מרדגש -רבזאת
סלע המחלרקת -כי ההבתרננרת " בזה הרא טהגנ עצרהמ " רלא הרתהר אלא ליחידי
סגרלה' ,בכך יצא נגר העיסזק בתררת הנסתר ,אשר פשט בעקבןת החסירר.ת
בכחביר מזכיר ר " ח פעימים את המשפס " :ליח אתר פנרי מיגהי'! בועסקר
בעבין הכיינה הראריה בתפלה קובע בנה"ח כי משה רבנן ביקש לעמדו על המית
הימצארת כבררר של הקב"ה בכל מקרם בערלם '.כו נזקק הוא למבע זה בערסקר
ברר"ח בשאלח יראת החאט ,; :יבוש ריכלם מירצרר הערמר עליר תמיר ילית אתר
בפוי מינלו .6 //הרוה אומר ,הימצאותו המתמדת של הקב"ה בכל מ pוס חייבת
להביא את האדם לכר שיכררו בחפלתן רק אל,ר ,רכז שיבשר מלחטןא ,פיררשיי של
ר".ר שונים ,איפאר ,מהשקפתה של החסידות כעניו זה ,על המשמערת המעישת
האמורה אשר
נבעה מגישתה
זו,
רעו,ד העיוו בשאלה זו ברר"ח סמךר לדירו קיים בעניו יראת חאט ,בר נקבע
כי " הנצלות " מחטאים אפשרית רק ע"י ה"מאור" אשר בלידוננ התזרה ,7בכר
נאמו ר " ח לגישתו הבסיסית ברבר מקרמר המכריע לש לימדו החררה בומבו
המקרבל ,בניגרד לג' ;;Iתה של החסידרת "
3
הקדמת בנן וי יצחק לנה " " ,דף די דא,
ג,
שער
4
גה " ",
5
שם,
6
רי"ח,
ד
שם,
8
יתכן שר"ח מתכוון בהזהירן את "האדס הגדול" ,מפני הםרזה ביכלותו
שער
ג,
כב
כ.
נא
ס"ג.
פי " .ד
•
,
ב.
הרm
נית
-
אל הצדיק החסידי .הלה מודע מ"השגתי המרובה" כידיעת סדוית העןלומת הלעיונים,
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
(א)
קיוס מצוות
מהותה של הצמהו
ראשי תנועת החס " 'Iות הב/ז'ו לי"ד ,שינוייס מסויימים' ,ר"ח טעון 'כ מאז
התלמדו יש קליים את הצמוות ככתבן כתוהר שבכבת ובתוות שבעל פד_
חתימת
,
בלא כל שיגוי ",
ר"ח נממק קביעתו בעקרון הרווח בתורת הקבלה ,הבואר קבע שהעולמות
יפעלו בהאתם למעשי האדם ,וכי לכל צמוה נעוהד "פעולתה המיוחד ".הל' אכן,
הצמוה תוכל למלא את יעוהד רק אם תקויים במילואה ,מכאן ,שכל שינוי במעשה
'המצוה עשוי לגפום במהלםכ התקין של העולמות,
במקום אחו מציין ו"ח כי ככל שיכין האדם את עצמו לקיום הצמוה ,כן
,
יוג " Wלאחו קיומה תוספת
(ב)
קחהש ",
",יום הרנ~הו ללא יייעת כוונתה
"תיקון העולמות"''' ,ע קיום מצוות ,יעשה אם תקויימנה המצוות כואוי "אף
אם לא יכון וגם לא עדי כלל עטמי המצות וסדוות כוונתם ",
בכך גמלה ר"ח
התגבדות לעדמת ואשי החס ידות ,אשו הדגישו את מקום הכוונה בעת מעהש
המצווה,
אמםנ ,יש להדגיש כי צני ,התגבדותו להשקפה ,כי רק מקיים המצהו הבקי
במונתה הנסתרת הוא המקבל שכר על פועל'ו ,העדיף ו"ח טיפוס זה על מישנהו,
הוא טוען כי אדם זה עשוי להב/ז' לידי תיקונים גדולים יותר מבעשה העולמות,
קווב לוודאי כי ה"זוכים" היםב היח "'Iים הנבחוים להם מותו ,להשקפתו ,לעסוק
בנסתוות,
ג,
(א)
תורה ולימודה
מהית לימרו התורה
הרעיון העובו חכוט השני כבל כתביו של ו"ח הוא מקומי הרמכזי של ל,מוד
התרר.ד.
כוונת הבורא בבריאת העולם היתה "וק בשביל התווה שיעסקו בה
ישראל" ג .1מכאן ,שהתו;ח היא "העיקך" שכן ממנה יונקיס העולמות את שפע
חויתן ,14
לקביעה זן הסכימה בוואדי החסידות .אכן נמק"א הדגיש
רלפיכר
לשבית בפרטי המצהו
מתיר לעצמו
כנה"" ,שער
,M
ך n/l
כי יניקה
פכ"ב( .התקשרות זי.
גם אם סבוררם שהיא גיחרן ברןח הקדוש ,הינה בבחיתנ "עכווכ"ז ממש" )שם ,שער ג,
(.ס"מ
9
להלן ידין ענין התמלה )פרק .ד ידאה עמ'
"", 10הג רעש
11
א.
עשרי רחמיס,
",
]2
נה /l
13
שם,
14
רן"ח,
,56
לגבי שחיטה בסכינים מלוטשים(.
מכ"ב.
סימן
ט"ז.
שם,
שער
ה
ד,
פי"ג.
ב.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
זו חםעל כשיהר "רק כאשנחנו עוסקם" בה כאד"י" ,מהוחו של העיסוק נ!'רת'ו I
..כראו'' ',שלערח ר" ח לא גרסה אוחו החסידוח ,יגתרר להלן.
לכד הוסיף ר"ח רובד נוסף .לותהר שי מעלה נצחית על פני יחר המצוו.ת
בשעה שמקיוימת מצוה
היא מקרינה אח ארדה דק בעח הביצוע ,מיר לאחר מכן
-
נגחה קדושתה ארודד .לעומת זאח ,בכל מקום בו יהא אוד החודה פעם אחת
"קרושח עולם התיה לו ונאשר תמדי בקדשוות" ",
ביסודה של התוהר רמסן כח שאינו מצוי ביתד המדצו.ת לפיכד ,הלזמר תוהר
כהלכתה במיא עלולם איר יקחשה נצחיח ,ובכד תוום לבנין העולמוח.
תרבוש ,חפ!Iס
(כ).
אדם שחאט ,ובכד גפם בנשתמי' ,ז'כל להחזיד לה את קדושתה אם ילמד תורה
בעיון
(ג)
ובזז.
זימור תוהר לשהמ שול Mלשהמ
,
החסידות הביאה להמעטת דרמתו של הלומד תורה ' שאל לשמה .בחחום זה כתב
""ו דבריס רביס.
)( 1
פירשו רשום.נ "ל,סןר ישוס",
ר " ח מסביר מישג זה " :ענין לשמה פישר לשם התירה …לשם הד"ת הייני לדיע
ולהבין הלווסיף לקח ופלפול ".כלומר ,מוטלת החיהב ללמדו בעיין ר.ב מבק"א
טוען ד"ח כי לו ניער עיקח של הלימדו רק כיד לקים" מהרצ ,יכול הלומד הלפסיק
מלימידו "ויקל מעליי עול תיהר יואמר שעיסיק בצמיית" .אכן תכלית הלירמד הינה
כדי להדרדי את האדם בהליוכתיו וזאת "צדיר ללרמד איד ומה .אם כן היא הכל
וכוללת הכל" . ".
גשיחו של ר"ח לגבי לימדו החורה היא הגיהש המסורחי.ת שי ערלת את
הותרר_ להתעמק בהבנתה ולשמהר ".
למעהב משמ" • 21לשכה
בקצהר הגידר ר " ח אח השקפתי "0" :
,
דאשי החסידות הביבו במישג "ילמדו לשמה"
-
הכלולים בתודה ,המנשידם" את האדם לצודד דבקות
15
"",הנ
שער
ד,
דייעת היסודית הבסתירם
בקב"ה ".
פי"א.
16שם ,שוע ד ,מ"ל.
17שם ,עשר א ,פכ".
יראה ;
-
שם ,תסומת לשער ג ,פ"כ.
על ררך הלידומ הרואיה ,לםי השקמת "רח ,
"' mד הידביר להלן.
18בה"" ,שער ר ,פ"ג ,בהסתמכך לע פירוש "רא"ש ,נדרים נא א .תיאור יציר לש .יידרמ
התזרה בעמקןת כגת ר"ח ניו " ת .הלליב,ר נעיין יקהר
שירכל :
..לא יישן לרא לאדנל,
רק כל היימם יכל הלילית לייגע ולעיין ולשתיח כצאמ את רבידה" .היא יזמא וארית ·
]9
גדוליס יח למלעה
יי /lח,
,
מזה :
"וזו כי ישיג כל סרתי העלום ומלאוה" )לד (.א
א.
20כררח זן תיאר תא
הגאיו :
.,וסזכה לדברים הרהב על עסקו בתירה לשמה יבגי
עדבה שרמרה" )הקןזענ ר"ח לירלזסןמ
't
כ,m
שקלים עם הגהית הגגeון(.
21רר" ,לי א .יראה להלו הרעה .93
n
ןראה להלן ,עמ' ,52.על מהיתן של הארת יות,
הוזשי.ר :
"בעת הלימוד כשמדבר צירך לשא
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,גגד גיהש ,זו יצא חוצץ ר"ח " :האתמ הברור כי לשמה אין פירוש דביקות מכו
שסבררים עתה רזב הערלם" …הלא אין דביקזת דיתר נפלא מאמירת תהלים כאורי
כל ,חירס ,וגם מל יעדו אם הסכםי הקכ"ה ע"י בזה" ,בוסף לכך ישםנ כש IIס עגיבים
רבים שבהם על הלרמד "לעיין ולהעמיק מחשבתו ,ושכלר בעניני הגשמיות שבהם".
ואז כמעט שלא יתכן "שיהא אצלו אז גם הדביקף בשילמו' כראוי" p ".מכייא
ומ'סי'! ר"ח לאמירת תהלםי ,כי הלומד לשם דביקות די אם ילדמ פרק אחד או
מסכת אחת .השקפה זו מנוגדת לחובה המוטלת ללומד כל ענין בתורה על כורדי ".
) (2טזבומו של הלוומ "למשה"
לרמז התררה לשמה מצרי במעלה הגבוהה ממקור 'קדרשתז של כל ירת
המצוות ",הורא תמקדש בקדשרתה של הדתרה שהיא מעל לכל העולמות ".במק"א
נקבע כי ד,לומד תזרה לשמה ג' עשרת בליהל גמחלש לו עזתות שבין אםר
למקום ".
בסוגיה זו העלה ר"ח נקרהד מענינ.ת אדם שלמד כל שנותיו תורה שלא לשהמ,
אין ספק שלפחות בזמן קצר היתה לו כובה לשמה .בזכותה של עת זו ,כל שלדמ
שלא לשמה "בתקשד ובטהר ".
דומה שבכך הקל ר"ח את לימדו התזרה על האנשםי אשר סברו שלא יוכלו
להגיע לדמרגת לימדו לשמה .מה גדולה יכולתו של כל אדם משיראל " :רב כחו,
שבידו להעמיד רלקיים את כל העולמית רהבריאה בכללה ע"י עסקו והתבוגבותו
נתיה"ק
לשמח"
• 80
,
) (3התבנוות ודרישה הכלטדית ללירמד תוהר ל gסה ,
יסוד לעיוניו של ר"ח בתחום זה הוא אממר רב יהוהד בשם רב " :לעולם יעסוק
אדם בתיהר ומצות אע"פ שלא שלהמ ,שתמוך שלא לשהמ אב לשמה" ".
לחשיב מחשכה חארת רק דביקרת בבורא יח' ובעת הלימדר צריו לחשיב חמשןבת
הללמדו ימכח זה יבא לו דבוק באלקןת רכאוי" )צייאת הריב"ש ,בספר שבחי הבשע"ס,
מהרורת ך /Iכ מינץ ,חל-אביב תשכ"א ,עט' ריח.
-
גם יתר הציטטוים להלו לפי
מהדורה זו(.
23יתכן שניתן להסיק טכך ני תםיסת החסידןת היתה בחלת הכלל .נמאם ,בר"רת כותב
ר"ח :
"ולא רק בדביקית כרמ שנשחבשי מה הרבה" )לד (.ב אולי נתכבן הדבריס בשתי
תקוםית שונות ,אלא אשיו אפשרית לאשר הנחה זו בגלל הדער ציון אתריד חיבור
הכתבים .כנכל מקוס ,כרלד שד~בדים אמודים אחר שהחסידית התפטשה באיזוריס רביס.
24
נה"ח,
שרנו
ד,
ם"ב.
25רי~:ח ,לה א/ב ,יראה ,להלז בסיעף ) (. 4
26נה//ח ,שער ,ר
פ"ל.
27שם ,עשר ,ז ".י'"ם ייעזו זה מינע הזא גם בהקדמתי ל "ספךא נחניעןחא" ,עמ' •Vl
28
ועשי
רחמיס,
סימן
מי..
29נה"ח ,תוססת לרעש ג ,ס"ג.
30
נה"ח,
31
םסחיס
שער
ב
,ד
פב"ה.
ב.
,
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טוען ו"ח כי הלימדו שלא לשמה הינו מדרגה הכרחית אשר מבעלויד אין
אפשוות להגיע ללימוד לשמה" ".
בהתמדה רבה .וגס אס .קרוב
התיהר קבע ו"ח כי יש ללמדו
ללודמ
• בהדחכות
•
•
•
•
לודואי 1 , .יםול ' בשnזכב mבתחילת הלידומ פניה "לשסו גיא mוכבוד ".בל תחלש
למדרגת
סמור ובטוח ..שדואי יבא .מתור כר
רוחו. .יהא
.
.
לשהמ". … ". .
..
עטנות על ביזיו לודמי mרה ע " י החסדייס נשנית בכנתי המתנגדים ".בענין
זה כותב ו " ח דבויס חויפים .המכזה את הלודמ שלא לשהמ יתן את הדין על כר;
ונ~מנה ב;ן האJניקיוסין שא;ן להם חל pלעולם הבא .בכרנעזר בVטס וי Kר .כי
הלומד שלא לשמה יפסיק ללמו.ד .עקב" ההתוסות גבדו; .לפיכר לא יגיע לעולם
למדוגת לשמה ילדרגת " ח"iו "אדין לן חילול שמי יתב' יתיותו הק ' יותו מזה " .
במווצת הזמן לא יהיו מצו;ים "".ת ימכאן שתהוס "כלל עבדותך יחב '
••
"1
"
" .
••
"
_.
לגמוי" ".
•
ו"ח וואה כדאגה' את תהליר ביזויים של לימדי התיוה שלא לשמה .כיון שעליל
,.
'..
לנבוע מכד דילדול מוחלט במספוס של ""ת וובניס .ואכן .מנק"א מוסיף ר"ח
.
חיאור -שהדו מצוי בכתביס קדומיס של המתגנידם. .
אחת הטענות המוכזוית נגד החסדיות היתה על ' ביטיל תווה "" ".ו מחאד
את הנעשה בקרב הסובויס ~לימדו תורה לשמה הינו "בדביקות גדול בלי הפסק"
נמנעים הס מללמיד תירה .כיין שלדעתס אין תועלת בלימדו ללא דביקו.ת לפיכר.
כאשר ח ש' ם• שאינס במדוגת דכיקות זו " :לא יתחלרי כלל ללמח; וע " כ תפוג תירה
n
יי ו וו ~' S8
.• -
•
•
•
•
דוהמ ש יש לראות משום גילוי פניס חדשית בענrי הנדיון .במימרה של ר " ח ':
•• הלימרו לשמה נקאר חסד כי עושה לפנםי משוות הזזי " '".קביעה זו בדבו גדר
32גה"ח ',חוסמת לשער ב .1"11 ,דווגמא לכר ;, :כמו שבלחי מא:שך ללעית מארץ לעליה
אם לא דרך מדרגית הסלם"
(.םש)
33ברי"ח מגדיר ר 'Iח כאבק גאית "לחשוב
ישקראוהן רב"
)כן (.כ
ר "/l
: 34בה IIח '; תוספת לטונו ג, ,ג"מ' על חובת לימןי תורה שלא ,לשמה דו
בורה " " iכ ב,
יח (' .1וראה הדרכות בוסמרת ללרזמ התורה להלו סיעםים ) (. 6 ) (, 5
35ראה
איגרת מקהלת
ו',לנא,
משנת
תקלייב,
ילק'
בריסק
)ברפם
ע "י
~,,
ייכברב
, Chassidirnaקיבץ כבתים כרתים ראגדות בעגין :המחלוקת ביו דJחסידיס והתמגנדים
בתקופת צמיחת החסידות )ת Pלייכת-קע"ן( ,היססה ל " ה Pכר"" ,ייכ ,םטרכורג חרר'ח,
~
עמ' , ( 22 , 11
36נה " ",תוספת לשוע ג ,פ " ג ,כזייר הלודמים ןןכ.זכר גם כרו" " ,ד ב,
ד 3לדוגמה ;
38
באיגרת מקהילת ו יל נא ,משנת nקל"ב " .הזבר ",ח " כ ונע' . 10
נה " ח ,שער ד י ,ם " א .ראה דכרים נסום י ם כזניז זה בסיעף
) (. 4
-
אגב ,ר " ח פזיד על
'; . .ירדי" התורה בזמגי גם מסיבה כלכלית " :בדורני זה רב ההמון םושרים מן החורה על
ידי 'טענות טרית הפרנטה " .הרא עמיר כי זו היתה גם טענת עובדי " ]7ו אשר לא קיבלר
את התורה כמעמד הר טיני )ר,ייח .לז אוב(; ירירת התורה מחברת גם בכרוזן על דבר
יסוד הישיבה כוולוו ' ין )נרפס כסםרן של ר"ש אטף ,מקוררת לתוליןת החינוד כישראל,
ה"ר .עמ'
39
רר"ח,
יב
קע-קע(. K
ובדרשתו בשנת תקע"ב )נעימת קדשוה .דף יט כ ( .
כ,
47
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
-
"למניס משןרח ה ':"'Iו מצטותפ לכלל ג ''IIחן בדבר לידtיכ חןהר שלא לשהמ,
)(4
תהליי לליסון תיהר
ו"ח ז'צא גנד "אשו קובת אלקיס יחפצןו" -ומז לתןרת הדביקןת במשתנ
החסידיח -.על אשו כמה מהס קיבעיס את עיקו הלימןד בספרי יאוה ימיסו ..
ןל'א כלימןד ותוד .לפיכך" עדו אל ואי מאןרןת מימ;ז>ס ילא נגה עליהס אןר התןוד.
ח iיסלח להס כי רכינםת לשמ' ",אבל לא זו הדרך ''IIכוו םנ אור התוהר" ",
ר"ח איני ישלל את לימיד היואה הרמיסו מיסיח אלא רוכעו מבנחית גנכד
הקןבעיס אח "חכליח הארס מ' 'IIאול" בלימיד עניני יואד .וו' Wי .עסייק זה
שכעלצמי .היני בבחינח "איצו ריק' :אמחו שבכך מק"ימס צמהר אחת בלזב :
את 'ד אליקךי תריא ",ערזו .בהקצבח זמו רב למטרה זי הרי שגיזליס מהזמו אשר
ביעד לליומד תיהר ",ימכאו מסקנתי " :העיקר היא החיהר .הריאוה האי רק · האזור,
היפר האומרדם
כי העיקר היא היראה ~. O
•
יחו על כו ,לימד התווה לשהמ ,אינו זקיק להק "'Iש זמו לילמזו ספוי ויחא.
שכו מסגולחה של התיהר דל,אצלי על הלודמ הנהגיח מסרר ייאות שימם "מבעט
ומו ןיגע"ר ,מערטת" '.,
לביקירות על ג''IIםת זי של החס '"'Iס מצףר עחח א ''IIיח " :בויב nבי דמרשס
אין בהס רק ספוי ומסו לריב .יאIכ" ש"ס א' שלם אין בן ".א הם נמיביס שאין
r
זי הדוך בה בחר ד' "ערןד מעט בהמשך הזמן ייכלן להייח ח"ו ללא כהן סירה,
ו ,תורה מה תהא עלהי"
". 7
אגב .מעניו שר"ח מעדי על יוהוי כזו ,גס באיזיריס הסמיכיס למקםו פעןלןת.
"נעוה"ו …אוהניס הרמית ושיבאיס מאלכתה לעדת להיוית בדת דריו בבק'Kית
ועיין" … 1באחת זכתשןבןתיי ,מב" nברמחז ת Pם יי נ ,זיןי בי סמיכה ון קיבל על
40השיוה צ:ייאת
רסי,
•
<& 1
-
הרי'ב'ש :
..ויזקר ללובדו ככל יים של pןר מיםר הן רב הן ןנס) "Jובוי
ידאה להלו הרעה ~(. 1
ניתו לראות במשפם זה רמז לתמינות מסיימת של רח כלפי ר n.פייר.ם שממס כזה ,ןא
בדימה ין ,איגר בנצזבא בכיבת המתגנידם,
• 2בה"ח .עשר ד ,א"פ ,והשיןה דלברין " :שגו נו,ן מכה רמנת כבי מסונ שקיעבים לכ pw
לדומם בטפר ירהא ירמםר לרב
43
שם,
מ"ח.
44
שם,
מ"ס.
רראה דברים
דרמים :
)שם(. ,ח"ס
שם ,ד",נI
רברן , ; ". .
.ב
~ רף" .שם.
"", 46הג שם )וואה בסו~י א.בות )" Iה מ"א בין הדבוים וסמרגה רבי יאפי ,להמ זהכר
הלומד תווה
לשנבה :
..ומלבשתן עגן,ן ריואה כויי( .במקים nוtר טרען ""ו כי יי:דרנב
דמוש >ערו 'קעב .מוקב חא לב הKדס אל הבורא אר'ז צווך בלידומ ספיד סוובו
Mר'ם
•וסלא יג"ג ל'במיי חזרה ח"ף )אזחרזת ח"מ .ס'מו בט( ,זוהא להלז בסיף ) (,6
41
נה",n
4B
רף" .ם
שרע ,ד •1(".0
•K
4B
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עצמו את מ.vזרת
ישיבת וול יזוין • ISO
הובבות ".
'וי'ה זר ה'תה אחד הגוומ'ם שהב'או ל'טהדר של
ר"ח 'צא גנד גמהמ נוטפת אשר הטתמנה נדורו .לורממ ונ'ם הטתפקו
בלירמר השי IIע באמדם "כי הלימוד אשר לעמשה היא רק לימדר ''ע''שה ' ן .tlר 'Iח
טעון כ' גש"ם nםטולר ,שכן מטות ל,מרו הש " ט ה'בה "הלצו'א מרגמ הלהנ
למעשה" ".מאכן ,שע'קר ל'מוד השו " ע בעוד רק כ'ד לזכרו את הד'בם" נה' Iות
"הטולת הבלקס מש'וסת הש " ט " .
) (5הכנה "יי'מי
קרום לזזבן ה"וזבוד חונח על האדמ הלרהר בענ'ב' 'ואת ד' ולשוב בתשוהנ
מעוונות'ו ,דכ' ש'וכל להג'ע בעת חל'מרו למעלה גנהוה ש:בכנוהו.ת נוטף על כר
'קנל אז על עצמו כ' 'ק"מ הלכה לזבעהש אח ש'לדמ בתושב"כ ונתושכע"ס .כר
יבהג גם כאשר יעיין בדבר הלכה ~ Sבענין יה מתברר המ היא מונבה של ה"רבקות II
לדעת ר"ח .אחר שהכ'ן הלוזבד את עצמו כואו' 'כר'ן "להתדבק בל'מרוו בו בתווה
בו בהקב"ח ,ה"בו להתדבק בכל כחות'ו לדנו ה' זו הלהנ ,ונזה הוא דנוק בו 'ת'
ממש כביכיל//
, 6f
הכבה זו תואתמ את הטבוו דלע'ל בדבו "ל,זברו תווה שלמה".
הווארת מ'ש!Iות כסת הל'iכוי
)(6
בשעת הל'ומד מותר ללודמ להפט ' Vמל'ינןח "זמן מועם ,טומ 'כבה מלבו
'ראתו 'ת " ש שק'בל על'ו קםדו התחלת ',נ'IIד''לה קבלתו מחשד את ה'ראה בעת
ההשייה אתפשר לי לקיים את "חמנת הותרה" ב
..:i
מד~הת ש:ל הפטקה זו שובה מוז שאצל החט'ד'ם .החם''דמ מת'ו'מ להםט'ק
לצוור ח'זוק היב'קוח ,בח דאר'ם -כאמוו -את ע'קר חל'זבו.ד עלותמ זא,ת
49
שו"n
חוט המשרלש,
סלמן
"עתה שבעוה"ר
ח:
בסביבותינן
והעלי על צרארי עול ההורדא ,מכל הסבינ,ך" )עמ'
(. 33
נתייתם
הדןי
מחכמיס
אגב ,שתי תג'דדרת המשנלם
תקמ/וב ותקס"ה על מיניו ך"ח לרבה של קהילה ווליז/לן לתקיפה של ג' סביס ,גדפסו
בקובץ על לד ,סדרה חדשה כרן ה (,ן"ט) חסי/וא עמ' רכ-אב.
50ככריז על דרב ·סדר היישבה ,כשבת תקם /lג ,טיען ך"ח כי אם לא ייעשה דבר למןע
לימדר התירה " :יכלר להיית שברבית הימיס יהיו חאב"י בלי מירה" )בספרן הנ"ל לש
סאף,
ד"ש
עמ'
קוו(.
.
51ה Pדתמ ו ,Iח לב~ Kורי הגר"א ,על שו"ע או"ח .כון הי"lסוטים להלן.
והשווה :
"ציהה"ו
מפתה ואתי לשא ילמדו איזה דבר שיאב לן ידאת שימם מזה ,כרמ סIכרי רמסד ןא ש y'I
לירע הידן לע גירין אך ותפמ .איות ישסעקו תמדי בגרמא עמ כל המפרשים" )ציותא
הריwבש .נום' רלב(.
52ניכרת ככך השסתע דרך הלימדו של הגאיו .בדיונה לכד כובת "רח בתריסנה משנח
חק"עח :
ףד
מא
..דהיות דרכינן לראו" כל ידן עפ"י מקורן 1נהם"'ש" ש'ר')' ת יבת הלןי
(.11
53נה' Iח ,שדע ,ד מ"ז .יראה שם,
54
גה"ח,
55
שם,
1
ח"א,
שם,
מ 'ד ;
I
ר'י'ח
I
לד ב.
Iכיין.
1כ !lז.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
מתיר ר·ייח להפס;>' בעבור חיווק היראה אשד קיבל על עצמו הלומד קודם לחחילח
לימודו .יראה זו משולבת בהשקםחו ,הנ..,תה לעיל ,אדווח לימוד חורה לשמה.
לכד יש לצרף את אזהרתך כי ב)ןח הלימרו אסור לאםד חלשוב על על,חו הוא
וטיהןך גופי ינפשו ,1>6במק"א שב ר n/lומדגיי TLאת מקומי המישגי ' itל לימןד
"ולערך בט"ר שעות תידה די בה' מינדטיז
היראה :
יראה • 1>7I1
הררכות נוספות ללומד הוחרה מצויות נקטע שכחב ר"ח לבנו ר' יצחק ".
הוא מדגיש כי יש ללמוד בזריזות ונחשק ,שכן " מה .שלודמים בעצלות כל היום
יכול,ם בזריזות ככמה שעות ללמדו )".כ האד!ב ח"ב להג mכד"ח בכל אשר יפנה
..,
" ירק לדקדק בישונ הדעת נפעם אחת ועי"! בזכור אי " ה " .ועו,ד אשר יק ש ה
בראשונה יובן בעת החזרה .יש "לאחוז בסברא ישרה " ולהחרחק מסברא שאיבה
לאמיחה של חורה "אף אם מחודדת" '.כד היא דרכם של הראשזבים והאחרונים.
ר"ח מדגיש 'שיש לה'~יב בבחח" לכל לומ,ד גם אם פברחו איבה בראיח .לכפוף
קירא הוא להקפיד על הנהגות מוסר שוב'ות.
ריפה כי עיקר ההדג' jZ.ה הינה ,לבד מהחובה ללמוד תירה בהתמרה ,שלא
ללמוד בםלפול .ניכרח בכך השפעת ררך הלימדו של הגאון המבופסת על ניתוח
ענייני של הטכסט זהבנחו כמשזטו ,במקום הפלסול האסכוזליט ש היה מקובל
בתקופה זו.
ה .תפלה
,
(א)
•
מהיווה
בצד טענת המתנגדים כי החסידות הביאה לביטיל חורה ,קבעך הם כי חמורה
לבך מצאת החסידית ב"ענדןה זר תמלה" .60מקימה המרכזי של התפלה במשנת
החסדיוח מוצאת ביטויה בכתבי ראשי החם"'וח .לדוגמה ,על הבע ש" ט מסופד כי
.
56שס ,שעד א ,פכ"א.
-
והשווה לכר את בישתן לגבי מעמדן של האדם כעת החפלה
להלז מ"ה סעיף (א)•
57רוי'ח,
,
ב .ידאה לעיל סעיף
) . (4
אגב ,שיטה זן ללימדו היראה נשנית על ידך במ pיי א.
כאשר חש· לידמ התירה שבדבר אחר מתגבר עליו היצר הרןו ,אז מוטלת עליר חובה
וצמו;ן ,.ללמיי כהמ פעמים שברבוו לב" '1Iגינים אלה בסםרי מוסר ,דע שיכניע את
לבבן .בסמוך לבך קורא ר " ח " לבעלי בתים העוסקים תמיר במשא ימחן ללמוד ספרי
מוסר " .פתיד כך יגיעו ללימוד פ' " :ת יאגדה )אורחות חייס ,סימן נט(.
s8
פירסמו ר' שאןל חנא קוק ,בספרו "עיונים ומחקרים" ,ח"ב,
כי העתיק את הקטע בימי ילדותו מתיך כ"י של Jקנו ר' ברע
עמ' .360-359
מאןסיאן.
59טעם לכך ברתז למצןא בהסברן של ר"ח לאימרך" .ולא הקםדז
.
,
מלמד : II
ר t.א מציין
"כי אם ישאל
פעם אחת ריכעס עליו אז לא יסויף לשארל ממבר כי יתבייש .יגם נאורת פעמ יא יקבל
השראל
את דכירי"
)ררח,
טו
(.א
אחר מתלמ י דיו מעיי משמן כי לימור משב י ות
היגי סגילה להתדמה ,וכי על הלומי להתרגל ללמדו ח '' ' פרקיס ככל יוס )שערי רחמים ,
סימן
כג (.
60ראה למטל
:
איגרת מקהלת ןךילנא ,משבת תקל'/ב " ,העכר" ,ח " ב ,עמ' •10
50
•
www.daat.ac.il
—————–אתר דעת -מכללת הרצוג
הבשהמ מארה לו שזכה לגילו"ם עליובים לא מפב' שלמי הרבה חורה " :רק משום
חפהל .שה"' מתפלל תמדי בכיבה גחלה" , 61
גם בעבין זה שב ר"ח ועמלה אח עמיחו ביבר מקומה העירף של החוהר :
"אל תעש תפלתד קבע כי הכל רק עראי בגי התורה" ".הווה אומר ,אין להעמיי
אח התפלה במקום מרכז.י שכן היא משגית בחשיבוחה לגבי ל,מרו חורה.
ר"ח הקדיש מקזם לבירור מעמדז של המתפלל .בעח התפלה על,ז למאוס
בגופז ,עד אשר תהא רק בפשז פעילה .כד יגיע לדרגה שיהא בוטל חזשים "והוא
מכבי עליה למעלה IIב .6ההבדל ני Jגישןת לביו גשית החסדיית היא בהכנת תכליתה
של החפלה .בעזי שהחסיחת רמגישה את הדביקוח ,קובע ר " ח " :עבי! התפלה
היא מסירת נפש להקב"ה כעביו הקרבן"
על האדם להיוח מכון למסיך את במשי
.81
'בעת התפל;; ,ימהי מהותה של "מסירת בפש" זי ן במק"א מסניר ך"ח כי הן
בתפלת היחיי זהן בחפלת הרבים אסור למתפלל לכזז! צזרכי עצמו ,אלא החפלה
הינה "צוון גניה" .התמפלל יגוין שהקב"ה יתמיד בהשפעת ברכתו וקדושתן ;( , 8
•
לעבין זה מצורפת הערה עקחגי.ת ראוי '~המתפלל יכזזן את בל מע"ביו לבזרא
;,כאלד אי! שום מצא'זת בעולם כלל" .אמםנ ,המחבר יזדע " :בפרט בדורזת הללו
כמעט בלתי אפשר להתפלל בתמידוח בזאת המדרגה הגבזה ".ר " ח גמלה גם בעגי!
זה מתינזת_ לעדתז ,מתפלל אשר ישחדל חמיד לטהר את לבד עשזי להג>" לכד
שלעתים תהא תפלתו ברמרגה זז ".
המתגנדים טענז בגד הקמת מגיניהם הנפרדים של החסיידם ,דב! אזדזת צזרח
תמלתם זשנזי הגוסח ".ר"ח העלה דברים דזמים " :יזתר טזב להתפלל בשלז!
תחנזבים · זבנחת מהתלהבזת ברעש" ".התבזעזת בתפלה גזעדו רק כדי למבזע אח
האדם מלהדום ".בעני! התםלה דגזסחה יש ל,לד אחר החב "שמזם לא תגתרויד ('
שב! " ממיררו המנהג געשה פירדי לבבוח " .'.בכך רזמו ר " ח למחלזקת החריפה
בי! החסדייס לבי! המתנגדים.
61
נתר
שם
טוב,
כ.ז
עמ'
62רף'ח ,יז א .רראה בדימה לכך"", ,הג שער ,ד פג"ו.
63שם ,שער כ ,פי"ר .על רעיין זה
המשאלה הקדותמ לשמונה
ןכאלם לא יפ
64
רי " ח ,
65נה ",n
66
ה
M
חיזר :
עשרר: .
שם ,פי"ח.
ו'יn
טיען כי הזינה למימןש
ד' טפתי תפתח "ייכל להיות גיפך כאבן דימם
םיי ,רק שהיא ית ' יפתח שפתין "
)שם ,ס " ח (.
•'K
שער
-יראה :
ב ,פי"ב.
-שם ,שער ג ,פי".ד ברו"ח קובע
שם ,
ו " 'I
פי"א.
כי ·
,,בעוה"ר'1
אין אנן יידעים את ועצמת מהוחה
של שעת התפלה "ונחזיק טונה לראשנן ומעצמו כרע במידיס" )יז (.א
תוספת לשער
ג,
פ"ך.
67איגרת מקהלת יוילבא ,שמבת תקל IIב" ,העכר" ,ח"ב ,עמ'
שם עוכי
; 22
אורחות
חייס,
סימו
רחמיס,
סימו
יח.
סך אירחית חייס.
סימו
69
שערי
; 10
אינרת לקהלת בריסק,
א:יגרת מקהלת רןילבא ,שם עמ' •23
כח.
68
וראה :
נה"ח,
ל.r
-
אגב.
היה נפיץ
סיפור
כי
אחד החםידיםאמר לר
" /l
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(כ)
התננרות והתבנובןת כספירזת
ן " ח אצ' בחףפות בגד הערה הקובעת כי על המתמלל לרכז את מתשבתו בזמן
הסתהל ב , ,.ספיןות " .עדלתו תפלה מסוג זה היבה "עבודה ללא אלוקי אמת וקיצזו
בסעיות " " .כן וואה הוא בהתבובנות ובה "בענין מקווןנ של עולם" ,אשו עשויה
הלביא לי'י טוהר הלכ לתפלה משום "סכנה עצומה" ".
•
)ג(
הובת התממלל
הבע ש" ס קבע ,כי התמפלל וכן לומד התוהו " ידביק חמשבתו באוו א " ס
ש תכור האות' 1ת " ".כלומו ע "' התבוננות רוחנית מרוכזת באות' 1ת ע ש וי האםד
הוע ל ות את רא.ור הגנוז בהן .ובל ש וט ש ל הבעש " ט " :ש האו און גפי מ ל ר ח"ם " ,
ולדבק את מחשבתו בהן .מאכן 1!C ,לא מובנה של המלה האו הס",ו ,אלא חשיפת
האווות השקועים בה .זאכן עטנו המתנגדים כי לדעת החס ' 1ים "ח"ו לכון פיווש
המלות" בתפלה ,ד"
לדעתו של ו"ח עיקו חובות של המתפלל הוא כי יבטא בשפת ' 1כל מלה
ימלה ,ואם הסתפק בהדהיו הלב אודות תיבות התפלו ,לא יצא י'י חובת תמלה ".
על,ו לצ"ו במח ש בות את המ לה על אותיוח.,ד" ילכיין כי על י'י מלה זז יצלחי
להרנית חא כח הקדי ש ה .שכן לכל מהו פתקדי משלה ".
ו " ח מדגשי כי גם מי שביאט את המלים בלא מח ש בה וכויבת הלב ,איט מציר
אםנמ בדמרגה הגבוהה ,אר תפלתו "איבה לריק ת"ן ויצוא בה י"חוו
, 11
שהשינויים אשר הכביסו החסיידם כתמלה הם .דכ mייס על םי חנתוב הבסתך ,יכרחס
יפה בשעת קבלת התפלה כמר זכר יס.
על נד הש י כך
הש י גוי י ם .ונוטב ששני הס ) ר י חייס והצידק ( לא
ר"" :
יחטללר .
אם רק
בשביל
וה נשPי
רבלנר ש יר K.שלםר ) יר " א
קעוכאלהער ,רור דהגו " ,יי א ,ירוש לי ס תת " ה ,עונ' ק לז( .בסמן כ י ארמ לתלמ י דן ר '
י שראל מ ש קלוב ,שנסע לקהלת ספרידם )חסירים ( שלא ישנה ממנהגם ויתפ ל ל כמותם
) שערי רחמים ,סלמו
7l
בה " ח ,שער ג ,םי".ר הפולמוס בעבין התפלה לספיררת נצiכא כנך בספרית הקבלה .ראה
בספר :
71.
כה ;
הרראה זן זהה עם ההלכה הפסרקה(.
בה " ח ,
נד כתר
" עבדות הקודש" לר' מ Kיר ו ' גבאי )ירישליס ,תשי " ר ( ,חלק העבדרה ' I) ,יי ג.
שער
שם
פ " כב.-
ג,
טןב ,עמ'
קטו.
4ך אי גרת מ קהלת ו וי לנא ,משתנ חקי " ב " .הu:יר ",ח"ב ,עמ ' • 11
75נה " ח ,תיסמת לשער ג ,ס " ה.
ובד רמה :
76שם ,שער ב ,פי IIג ,ובדו;ןןב לכר :
שם ,שער ב ,ם " •M:
אורחות חייס ,סיןמ מא' ,ר' ח מעיר בי גרור "שלא
כיונר אניש הכנסי' הגדלוה לע הנרהא מפשוטי פי' המלות לדב" ,ח"ן,ג) שס ,פי"א ( .
לגכי המתפלל ,המוכו למסיר את נפשו .קובע ר"ח כי עליו למסיר את נפשר )ראה
לעיל סיעף ((א) דע שירגיש שכל תיגה שהוא מצויא פמיו היא
חלp
במפשו )רהר " ח,
ה א ( .ונר גם לגבי כל ידבור לש האדם )שם ''' I) ,ד (,יאליו בל תיבה הנמארת בשעת
לימדו ותרה
-
נחצבת או כ ..להבת אש מפיי יתב' כבכררל " .לע הלררמ לחשו כאי לו
מקבלה תעה במדמע הר סיני ) שם ,שוע ,ד סכ ' Iה (.
ח שם,
תסופת לשער
ג' I) ,יי ה.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכר היס'ף היואיח עמש'ית הזהית עם ההלכה הפסpרה .אכו ,ג'שה זי המלדמת
זכית על המחפלל ללא כיגה זהה ל'חסי האמיו כלפ' לומד תיוה לא לשמה.
,
•
זמו התפזה
(ד)
הטענה כ' החס'רס א'נם מקפ'ד'ס להחפלל כזמו אשר נקבע כהלכה ,נזכות
נכתבי
המתגנידם 'ז.
ו"ח ויאה בהכניח הוכית קידם לתפלה ,שחכל'תו זחנוו החמשבה לוצון
דכ'קיח ככירא ,מרשס הסתת ה'צר .המחפלל 'הא כה טריי בהכנת המצהר ,עד אשו
'עכוו זמנה של התםלה )ר"ח מוס'ף כ' היא הד'ו ל גב' כל מצהר אשר 'ש לק"חמ
עד שעה מםו"מת( .המתפלל 'תפתה לחשוב כ' מציה שבעש'ח ככונה עצימה
יבקדיהש שלא כזהנמ " :הא" 'קהר מק'יס הצמדר ,כזמבה ,ושלא ככונה ".עודר ,ה'צר
,עלול להד'ח את האדם לעבוו על מעוד התפלה גם בגלל "דבר'ם בטל'ם" .ר"ח מכ'א
דוגמאית מכמה מצוות אחרית כר הלוכ'ח שא'הוו הזמו הקבעו לצירן הכובה -
פסיל .כגיו :חינה לכאיל כז'ת מצה בל'ל הסדר דע חצות גם ללא כונה .המחרגל
לאחר אח זמו הDתהל אי המוצה עליל להגעי לד'' "הרסיח כל החורה בכללה
ר ל~/
II
:. 0
לדבר'ס אלה מצרף החמבר עדות א'ן.ייח .הוא ראה "רכ'ס אשר 'חפצי קרבח
אלק'ם -הכיב .ד ,כאמור ,לחס'ד'ם " -שהורגלו בזה זמו בג'ר עד שכמעט בשכח
מהם זמו תפלת המגחה שקבעו לבו רז"ל ,ואדרבה בקגע בלבם מרוב ההרגל ,כמו
'"Tו והלכה ,שDתלח המבחה ע'קרה אחר צאת הכוכב.ם' כושאדם אומר לחרכו :
גתפלל תפלח מבחה ,הוא מש'כו :בראה ובע"ו אם ככר בראו הכוכב'ם ברק'ע" ".
ס כיס
(א)
תמיגה מג:מכ ההם.,ות כזמנן של וו'ה
על פ' כחב'ו של המחבר ב'חו ל גבש תמובה של מחגה ההס''ים אשר ב'גלחה
לע'נ'י .הע'סוק הוכ בחכמח הנסחו הב'א לכר שפשוט' עס סבוי " :בכל מקום
היא אלוקית גמיו" .החסד''ם הקגו לכלל אח הסברם בדבר ל'פדר תווד ,לשמה ,
נא'לו הכונה לרב'דקח .ה'ה חשש כ' עלול לה'ווצר מצב של ב'טול תירה ,שכו
הדור ש'ס ללמור רחרה לשמה בראוחם שא'גם 'כול'ס ללמדר ברב'קוח מתמרח לא
החח'לך ללומ.ד ובר ב'זו אח חלומר'ס שלא לשמה.
החסידיס השקיעו ראשם יריבם בלימיד סםרו וראה ומוסר .הדבריס הגיעך עד
לכך שר"ח ראה באחר הפלכ'ס כ' בבח' המדשר שלהם 'ש רק ספר' מוסר ,בעדו
שלא היה כלל ש"ס.
החם'י"ם קשוו עצמם כדצ'ק .הם פושי מהכלל ב"ססר מג'ג'ס גסוד'ס יבכר
ששינו נהרגים בתפלה יכז את הביםח .תפלתם היתה בהתל הבית יברע:ו .בשיניויס
18ראה א'גךת וכקהלת "'לגא ,משגת חקל"'ב " ,העבר ח ,ח"ב ,עמ' . 11
ד 9נהי' ח,
80
שם.
חיסםח
ושעך
ג.
ט " ד.
םייח.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
I
אלה הביאו לידי "פיווד הלככות " .הם איחרו את ומו התפלה .כאחד המקומות
ראה כי ההסידים מתפללים מנחה עם צאת הכוכבים.
סי;iרי ח'ז,:קםות~י ל~' ר"ה
)ב(
ו"ח חווו ומדגיש בכתביו את החשיבות המכועת הנערדת ללימוד"תווה ,ואת
חובתו המתמרת של כל איש 'שואל להובות בכר.
העולמית קיימים רק "ע I/י הבל פ"ני והגיוננן" בתורה ,111לתורה קדושה נצחית,
בעוד שליתו המצוות קדושה אוע'ת ,והן שופעות את חוסנו ממבה .לומד התורה
לשמד ,בעיין ובהתמדה ומתיר מטוה להקפיד על ",מ'רהת מצוי במדרגה עליונה.
ר " ח דנ~ירר על יחס החיכה ש י ש לגלית כלםי הלודמ תירה של א לשמה ,שכן כדרר
וו .'11וי להגיע ללירמד לשמה ) כאמוו ,מציין ר " ח פעם את הלימוד לשמה "לפבים
משירת הדיו"( .כן כחב הוראוח מע';:יות ללומד החורה .אגב כד דוחה הוא את
הסברה של החסדיות לגבי ל,מדר לשמה ,לשם הדביקוח .ימתריע על ירידח החורה
במחנה וה וכו על הסכבה כי עליל להיןת דידליל מוחלט בשירית ת " ח ירבבי.ם
ר " ח וסעו נגד העמדת ל,מוד יארה ומוסר כעיקר ,שכן קמומי מי ש בי לעןתמ
לימוד הורה .לפיכד יש להקציכ לכד ומן מועט ,ר " ח מחייב ל,מוד וה בעיוו -
את תלמידי-החכ.rריכ'שמתגבר עליד,כ יצרם ,אי ז Iת בעלי"הבתים הטיודים כפרבסתם,
העיון ההמיני כחכמת הבסתר ,עלול להביא לידי הריסת יסירית התררה .ר"ח
ניוקק הרבה ,בעיקר בנה " ח לדברי קבלה ,הוא התשיב .rראד את חכמת הקבלה,
ובעיקר את תררת האר " ר ."2אך כעיד ש החסידרת א ש ר בשענה על תירה זי הביאה
לייי פוםלךיזציה של יסודית קבלייס ,טןען ך"ה כי העיסךק גכד היתר רק ליחידי
סגולה נבחרים .כן יוצא הוא נגד ההחקשרוח בצדיק,
אסיר לשבות פרט כל~זzהך מפרטר מעשה המצוה ,שכז אין אבי ירדעיס את ס iךם
ועטמם של המציו.ת מה עוד ש העילמוח מחבהגים ע " פ .rרעשי האים ,יתר על כ•J
ר n/J
•
•
•
•
קובע כי החלק העיקרי נכל מציה האר " הלק המעשה" שב,ך ,ואילן
מבטא את אח iהנדבכים המרכזיים בהשקפתן
מצטופת למעשה" '".
.
החסידית מעמiזזי במקום מרכזי את התפלה.
..:-
ובכי
" טהות המחשבה אינה אלאי / Iח
,
טןען שגם הת:כלה משנית
בחש' בוהת לע ומת התי רה .נאמר ב שמ ו " :ש כל תפלתו מעדוי ה'י בותו עביר דין
אn
ד
חמושד
כגמרא " , 11 -1
החסירות ריממה את האדם הפשוט בכד שהורחה לו את הררד להתקרב
לאלוקים המצוי בכל מקום ,המתנגד'ס בלחמו בתס'דית מתוך ששללו את דרכה
81
ש ם,
ש'גר
,ד
פי /Jא,
82אורחות חררם ,ס'כן ן סא .במק"א פורטו משמו ספרי הקבלה אותם יש ללמוד )שערי
רחמיס,
83בהזוח,
סימו
תוספח
84א ו רחות חיימ,
כר(.
לשער
סימr
ג,
פ " ה.
זבה .גישה וו הי נה היעןכה החומלט של המינא גשבה ר הגעש " ס
ב~·מ ן של ר י י Pקב יוסף " :גקל לו לימר עשרה ח י לוקיס מלהתפלל שמובה עשרר jאחת י'
) עמ'
קא(.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודבקו בישד ,בלא שהציעו תוכבית משלהם אשר תענה על שאלות הזמן שלפתרונן
בחלצה החסידות .דומה ש ר " ח פתח אופקים חדשים בפבי כל אדם ,הלומד תורה
ל ש מה מצוי בקדשוה עליונה ,וביכולתו " :להעמדי ולקיים את העולמות " .לימדר
ל ש מה היבי משימה ק'ר ,אך די בפרק זמן קצר בו ב ל מדה תורה לשמה כדי לקדש
את כל התקיפה האריכה כה נלמדה תורה ש לא ל ש מה) .יסןiדד של הי ש יבה
~_וןלין ~' ,1היייה כח" 4גר להתפ ש טןת החסירות ,יכו טופחה כה ררך הלימדו לפ'ד
שיטת הגאוו(.
•
כר גם בקירם המציות ,אף מקייס המצןה אשך לא יעד סדוית כוובתה ,יביא
לתיקןד העןלמןת .אמנם מדר lתן תהא פחותה מזו של היידע את טעמי המצוות.
הןא הדי) בתפלה .גם מתפלל ,שלא צירף לתפלתו את כוובת הלב ,יוצא ייד
חיבתו
-
•
למרית ש'אינו נמצא במדרגה
הויה אומר,
ר n/l
הגבוהה.
מציג את הדרישה הקיצן נית ,אך מתחתיה מעמיד הוא שלב
ביביים -אל,ו קל יותר להגיע .גם המצןי בו יוצא ידי חובתו,
איגרזתיך של הגאיך " .,מהשבים תקנ"ך/ז ,מבוסחית בחריפןת רבה ומכילות
קריאה לרדןף ילהכבי' ,את החסידים .כאיגרת משבת תקב " ! קבע כי איד אפשרות
למבית את כל סטיותיהם של החסידים ,שכך " :תלאה הדי זלא יספיק בייר " .ככל
ארפן מוכיי
) א(
הגאי1
את התהומים
הבאיס :
•
החסידים גילו פניס בחירה i;:לא כהלכה כססןק כנר את אביך י כן ' .נדאה
ש הכוובה בכר לחידר ש ים שקבען ההס י ריס במנהגים שונים בהלכה ,לעומת המקןבל
אצל אבןח.ם
החסידים רועמים כקולם .יתכך שכוונתו לטעגוח בדבר דרך החסידים
)ב(
וכז
בתפלתם,
התנהגןתם הרע ש ב~ת .טענות
ממ' j
זה מצלדית ,כאמיר ,בכתני
המתנגדים,
ג)' ( החסידיס טןענים :
" כל דכר שכקדושה כי לא טהור הוא " .
)ד (
הגאוך מגבה את תםיסתם " :ומללך אלה אלהי ' ,ש ראל כל עץ וכל )".בא
(ה)
את מבהיגי החסידים מכנה הגאין "הרועים הרערם ",היא קוכע שהם " בדו
.מלבם משפט חדש ואולפ') חדת" ,ואותם ה'קבן לתל'נ,ידיה.ם בכך מביאים לחילול
שמים,
ם;.ר'
כמה מן המיטיבים הנזכרים באיגרת הגאון חוזריס בדברי ר 'י ח ,ובהם :גישתם
של החסדיים לתורה ,ת' Cסתם על גוכחות האלוקךת בכל ,השיבו"ם שקבעו בבוהגים
''iוביס נהלכה .המעירו ימצא כי ר " ח מעלה נקורות נוספות .אך כאטנר ציין הגאון
ש איד אפ ";; רןת ל r.נןת את כל " מעלליהס" .ברם ,הבימה הפולמוסית הקיצובית
וה .ל טת בא'גרןת'ן של הגאון ,למשל " :לא 'חמול אי ש עליהס ולא 'חגס ולתת
עדזו חנף lלמדו ,והש ן מע להם ימחח על העמןד " ,געררת בכל כחביי ש ל ר " ח.
.יתר ע ל כן ,קביעתן המרכזית ש ל הגאין כי החסידןת יצרה .. :משפט חד ש" -אף
היא איגה נזכרת ע " י ר 'י ח .היא מע ר ר על פרטיס שיבים בהם לא נהגה ,לדעתו ,
החסידות כ ש ורה .אכד ,ביחסו הכללי כלפ' החסידות ג'תד ל מצוא סימב ' ס של
'
..,
85נדפסו ע " י ר ' ישראל לייבל כ :ספד ויכיח ,וארשא
דף
י
תקב", n
דף
,
ע " ב ,רף ה ע"ב"
ע"כ.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מחיגרח .ר"ח ידוע שכייתנ החס' 'Iםי לשמים .אם גם דרכם איבה גכיבה .באיגרת
של ר' שביאיר זלמו מלאדי ,ובשנת חקע"א ",גאמר .. :יהנה בהיית הרכ הנוו'.ך
המר"ח נ""י בא/וו רק' ןוגcלגיcז'יז בדמינתנן בשנת תקס I/ג שמען מפיו כמה נגידי
מדיגתגו שאינך מאג"ש כלל יכלל אשמר בשם רבי מיבהק הנךרא הנוביה ה= nיי
ז"ל אש" שום אימור ב·בח'ט,ז כם·נים מלוישטם עפ , I/הידן השנ'יי בגמרא ופוסקיס.
רק אם יצא אסיור מפיר ז"ל אינ .ר אלא הרחקה מאנ"ש ,כIבו שאר הרחקרת רגזרוח
שציאי ב'צננה מלפני שהייט נבזעת תקל/בו כטל פאיקן -,ם"ז משמ ,השז מן המורדיין.
ןשלא להתחתן כן'; .חכי עפ '' ' השמיעה מפי אנשים כשריס ןנאנמים".
מכל מקים יש להדגיש כי בארבע המרקמיח ייבהם משרטט ר"ח בהרחבה אח
דמיתן של הגאוו יאת יחסי ההערצה העומקים שהוגה היא כלםי רבו ,אין היא מזביך
כלל את התנגדותו של הגאיו לחסדיות.
אגב ,ר' פנחס בז ר' יהדוה מםלאצק ,מתלמידןו הומבהקים של הגאת ",מעלה
במפרו "כתר תורה" ,עטגות מרכזיית שהועלו גם ע"י ר"ח .להלז קביערתיו
היסןדיות :
(א) תירה מיל תפלה " :איך תהיה להתפילה ,שהIז' במוקם עביהד ,חשיבית
גבז התירה לעזבה לוהמתפק בתפילה …יאל עילה בדעתך שהיא עיקר העבידה אויו
עכודה זילתה אלא שהיא גם כן נקראת עבורה "
, 81
(ב) תררה קרדמת לקבלה " :זזה לך כלל גדול .שאיו לך דבר שמשבד הקליפה
כמר לימרד רפלפול הגמרא ".ראיו לך דבר שמקרב אל הדביקות כמי ליומד הקבלה.
יאם כז זריך האדם ושנר הקליםןת וייגע בתורה שבעל םה תחילה שגיס הרבה "
86
האיגרת הזפנת.ן אל
רנני
קהלn
זראשי
/
נדפסה כספך
ןזילנא.
:
א'יגרות
יבני דורו ,בעוזבת ר ' רוי צבי הילמו .יוסרל·ם תשfףג .איגות ר י" ז.
נמקןר .
נעל
-
•0 1
התגיא
יה.דגישם
רש " ז מלאדי צמייו אכן כל דעות ון לש ר " ח דבבר גזירות הגאוז נגד החסיזות
זו היא '''פע" השמיעה מפי אנטים בשריס ונאמגים" .ספק רב אם אפשר לקבל את
עייתו של ירס ' 1ליטוון בשם
אנבי :
ר !lה סירב לאחר פטירת הגאון לחתום על חרם נגד
החסידים .כשנשאל ,ע"י חבריו ,איך היא פורש משיטת רבו ,עבה :שרבו הגאון היה
מלאך אליקים ממש ,אבל גול שחיטת יהודי צ'ריכים לנזיווב Dמי הקב"ה ככבדוי ןכתימי.
והביא ראיה עמדקת יצחק )אחר הקלעים באי התותחים " ,הדואר ",ברך מא )תשכ"ב(.
גלייו כ" ב באייו( .אגב .לגי נסייו של החסיידס לעגעו בר " ח עקב הווירו
נישי ' K
יבם,
מספר ר ' יעקב הליו ליפשיו ,בספרו זנחו יעקב ,ח"א ,פפרןנ ,1924עמ' . 16-15
87
הקדשת ל ; ירשרלמי שקליס עמ הבהרת הגראו ;
בירארי הגר"א לע שר"ע או'יח ;ספרא
צוניעותא ,וכן בכריז על דבר יסוד ישיבת וולוז'ין.
88על קרבתי לגאיו ראה כהקרמה
מוקדש לבידור מעלת
התורה
לספרן :
רשבר
תנר תירה ,ירושליס תרכ"י .עיקר היעיז בסםר
לומריה.
אגב כך.
מבקר
המחבר
את השקפות
החסידות.
89
דף
ח ע " א.
90ככר יש לרארת תדית התגנחת החסירןת
למלפול.
וי יpנןב י'Oוף סניא כדוהמג לסרג
ל'מדר נחות את "הלומד במלמלו" )תולדות יעקב יוסף ,משרת בהעלותך ( ·
91
רף
יא
ע"א.
56
www.daat.ac.il
–אתר דעת -מכללת הרצוג
(ג) דביקוח שמולבח בלימדו חורה :
"הדביקוח והדמות הוא עיקר גחל .אבל
אל יעלה בערחך שגתיע לדגיקות או למדוח זולת החורה …
היא האי הדביקות
האמיתי " • 9 2
(ד)
ליןכדו חורה שלא לשמה :
"והאןכח לא אכחיד אמרי קדוש שצריך האדם
ללמדו לשמה .אבל אין בןנוא ללומד לשמה כי אם מחוך שלא לשמה …ואיך יההי
איסור ללמדו שלא לשחמ …הלואי שיעזבו אוחי ולא ילמרו בשכילי אלא למען יטג
להם רלכגיהם עד עולם .כי הארר שהנ חיזירם למוטב ללמוד לשמה " ".
(ה) חמציח תפיסחו מובעת בקבע"ה כי כל המצווח בטלות מפני קיום מצוח
חלמדו חוהר " :וזה לך הכלל כל מצוח הגוף וכן כל מצרה שזמהנ קובע שועחה
עוברח זה לא צרתה התורה לסור מנזנה או לכטלה חס mלילד …אבל לחפש מצוח
והלניח תלמדו תודה איז לך מצזח בתורה החשובה ממנה" • V4.
ר' פנחס נגע גם בנוהגים הבאים של החסידים בחפלה :
) א( זמן חפלה " :קבער לה חז"ל לחפלה זמן חיוכא זיתר כמקום נאמן שלא
חמרט לעולם וצוו להזהר כה אמדו וכל העובר על דכרהים חייכ מיתה ".
) ב ( נזנינים נפידרם " :אווי לעינינו ש כד רואות שננזנעו כל החכןכים מלבוא
לבית המדר ש ,וכל אחד ובנה כדמ ,לעצמך ומחפלל ולומד בביח מנינו " ".
92
דף
י
ע"א..
93דף טך ע"א .בסמיך לכר מןכאיס הסברים למישג לימדר לשמה :
הם
'1
"רוע כי בורבת לשחמ
בררבית .הראשןנה הרעל;ן על כולם חיא ישכוון בלמדוי במי שמכריו בכל וזב.צית
והיא לעשית
הלימור לידי
הכונה השניה שאם יאמר הריני לומד נדי ישביאני
נחת ריח ליצורו…
ירתא השם . ..הכינ.ד
הג' …
םא למר שלא לשמה בשניי הבבדו
א ל דוזכ ככדי שאזכה לעולם
ודבימה . ..
הבא …
יאס יצוזז אחר כך לנחדו בטיב הרי
מוכן ומזימו לםנ י י כל דיני הותהר ,יאמ כז שעה פעלוה גדייה לבימדון " )סי א
94-
ףד
ה
וס'ב.
95
רף
ח
ע .Iא'
96
דף
טי נז"א.
יחךי אף
טן (. K
•
•
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגאוו רבי יהושע השיל לבוב זצ"ל
תשובה בדיגי פועלים
מובא לדפוס מתוז כ"י ע"י הרב אברהם ביק )שאולי(
) 2ן ( 19
נשנת תרפ"ב
פירסט חרב ר' צבי הירש הלןי הןריןלץ ז ! Iל ,רבה של דרזדו,
מחבר ספר "כתני הגאונים" "תךלדןת משפחת כבןבי'
בה גילה שאחד מענפי משפחה
I
זן חיה הנאיו מזקני הרכניס באשכנז ,רבי יהושע השיכ לבוב ,רבה של הקהלה העתיקה
בנרמניה ,טרייר על נהר מוזל ,ולאחרינה רנה של אנספאן וכל מדינת שוואבא,ן שהשנה
)כ"ט טבת(
שנח להסתלקותן,
מלאן מאתיים
תקל' (. Iב
)נפטר
רבי יהושע השיל שהיה נכדן ,בו-בתן של הגאןך והנודע ו
בעל
"מסורת
האלזסי n
ת.צ"ג
הש"ס'/
בכל
)הנדפס
תלמוד
הוצאךת
יוסף שמואל מפראנקפןרט,
בבלי(
I
היה
,2
דיין
בנעורין
במיץ
ואחרי כו מילא מקום אבין הגאון ר' אחרו לבוב! כאב"ך ור"מ טרייר עד שנת
שאז נתקנל לרב ואב"ד כאגספך וכל מרינת שוןאבאד.
I
רבי יהושע השיל נתפרסם כנאון בר-סמכא בדירן .היא החליף שאלןת ותשיבןת עם
דורו :
נאוני
יעקב
רבי
פפרש
בעל
מפראנקפררט
יעקב"
"שב
רבי
,3
יעקב
רישר
ממיץ
בעל "שכרת ",בק..ג'י רבי יעקב יהושע פלק מפראנקפורט בעל IIפני יהושע" וורבי מאיר
אייזנשטאט מפרוסטיץ
בעל
"פנים מאירות"
הוא
.5
התפרסם בתשןבןתיו בספר
הידיע
"אור הישר" אודות הנט ההיסטררי מקלינה ,שסביב נט זה התעורר פולמןס ברוב קהלרת
ישראל במערבה ימזרחה של אירופה .כיזוע פרצה מחלוקת כאשר הבית-דיו של קהלת
פראנקפןרט הת)גד להחלטת בית דינה
פראנקפורט
גשתי
ררב
פןליו
נאוני
תשיבןת אריכית
ןאשכנז,
של קליבה ופסל את
שדבריהס
יהךשע
מאת רבי
התפרסמך
השיל
הנט .יצאר נגד פסק דיו
כ"אר
המשתרעות
הישר" • 6
על י"ג עמךדים ,צידד
רני יהושע השיל במתן תוקף לגס ,ןכנראה היתה דעתי מכריעה לחיתר הגט ,שכן הוכתך
כאלה :
בהם בתוארים
"ויצא חיטר מגזע ישישים ועמו ספר מלחמות ….הגאיו הגדול,
יהושע ראש לכובשים מלא רוח
פניו כפני לבנה
גס
J
ובינה …
חכמה
מברר
שפתיו שפתי דעת וכאו מצוות קריאה
במחלוקת
ההיסטורית
ה~דועה
ביו
הנאונים
ומלבן
בכחא
הילכתא
דהיתירא
ומצוית כיינה" • 1
ו'
יעקב
עמריו
זצ"ל
ור'
יהונתו
אייבשיץ זצ"ל נטל ר' י"ה חלק ונמנה עם מתננךיו יחד עם הגאןו בעל "פני יהושע"
של
הגאיו
-
הרי"א.
H. Horowitz, Die Familie Lwow. Monatschrift des Judentum, Vol. 74 1
p. 487-495.
2
3
ראה שם ,ב"כתבי הגאןנים" ,פיעטרקינ תרע"ב
ראה ב"שב יעקב" סימן
נ"ג :
"ראיתי דבריר הנעימים בדעת חכמים ובתבונה מזוקקים",
ןב"פנים מאירות" חלק אירח חייס סימן
ל"ב :
•
הדןר,
4
5
6
המאיר
עמ' לן.
"האשל אשר ברמה ידירי וחביבי זקן
הגדול" .
פני לבנה סימנים ט ,כ"א.
,ר iה סימניס ל"ג
ראה
הערה
•5
ונ"ג
הישר",
ב " אור
ך
שם
אמסטרדם חקכ"ט.
נ"ג.
'58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלכד שאלותיו ותשיכיתיו יהשגיתיי שנתפרסמו בספרי גאוני דורי ,השאיר אחרין
ריה " ל ספר גדול שאלית ותשיבית "נפי לבנח" ,המכיל פ"ט תשובות ,בי דו בשאכית
החברה ביחוד עב)י)י סכסוכי הקהלות ינחלכית אישו.ת את גלדיתי לש המחונ כאחד
ההוראה
מעמוךי
אפשר כראית מתיארי התשובית
ברירי
, 11
יגם מההספר שערר
הנאין רי ייסף שטיי)הארט עכל "זכריו ייסף" ז"כ אב"ד ביפןרדה
•
מו רלקיבו על פטירתי ,נפיר
גזע ישיסיס
עליי
"ראיי עלין מספי
:
נפי יהושע כנפי כבבה" . 0
יענפים )רית'ס
•
במאמרי המקיף על תולדות משפחת לבוב ,נילה הוב צבי הירייוץ שובי יהישע השיל
ו::ארכס.
חיה אבי סבתו של מיסד הסוציאליזם ,המומר j::אר:כ
' את מקימי של הרי"ה מילא בנו הגאין רי אברהם משח לביב םג עד לפטירתי בש)ת
תקכו"ח ,ואחריו מילא מקומי חתנו הרב מרדכי הכוי מארכס ,אבי יהושע השיכ מארכס,
דיו
עורר
שידיעתי
האמנציפציה,
בתורת
יהיא יצא
המשפסים
העלתה
מכלל ישואג,
איתו
למרימי
והטביל גם את בני
החברה
בן
השש
הנרמנלת
קארל
}מרדכי( …
-
נהרה ענף
הנה כר ניתקה השלשלת ןלהישע השיל ,נכדן של הגאון שנשא את שמו,
.
שנכרת
ישישים .
מגזע
רוצר
בימי
הסןציאל י זס המודרני
•
מימר ש"שחרןר
הוא
היהודי
אנטישמי מיבהק.
היה
שחרןר החברה
מן
"
רדוע שעיד ב)עוריו כתב איתו
והיהדות" ינן השמיע דרבי
היהודיס
חריף יגדוף על אלוקי ישראכ שהוא אליקי הממון .ייתכן שתיפסת יהדית כ tי שימשה
קרקע
בסוחה
האידיאוכוגיה
כאיתה
של
הרשמית
ספיחיה
וספיחי
ספיחיה,
•
~
מכנין
סטאלין עד ברז')ייב ,שכל מעיי)ם לשבור זרוע ישראכ ולהמיס כליה עכ היהדוח .
אולם לא עבנף גrרית
"
"
זה
-
.
"
שה ק ים שיטח מנוגדת מן הקצה .אל הקהנ J:למוסר
היהדןת ,וזה למררת "שייתכן שמילדותו ועל פי מיצאו ינק מחלב אמי עסיסה של
היהדות ",
חרב רפאל
כדברי
ברויאר
זצ " ל J1
-
לא בהשקפתו של " זה באנו
לעסוק.
•
"
להלן תשובה אחת ,שזכיתי להעתיקiך מכתי"ק של הנאין בכיקירי בהסבררג ובסרייר
התשכ " ה ,המעידה
בקיץ
בתשובה זו כושום
תשיבת רי
סמל
יהושע
על
ההבלד הגדול כין הסבא
נסל
הענף
הפרי
מהעץ ,ונותק
השיל לברב,
לבין
מן
הנין " הסוןר
-
דימה יש
השורש.
המתפרסמת כאך לראשונה מתוך הכתב לך מעידה
Jנל נדלותן של הגאון בתירה כמיוה הלכה מובהק יכפיסק הלכה בביריר דיני פועלים
על
טהרת הקידש.
8ראה גם הסכמית ו י יהישע השיל על שף' ת "חכם צכי" .פירודה תקכי ' ח וכ"שסת אמת " ,
בעביו המקיעןת ,
9
"משבו בו ",
להיעב"•Y
פואג תקמ " ,ר חלק
ההספידם.
10ואה רס.מכותין של ד י אברהם מהש לכוב על הטפויס .,תפחה ערןו" להר"מ
זכו,n
תקל",K
ייאה
מיץ חקלייה ' ..אספקלריה הונאירה" להןכקרכל וי משה גיבזברוג ,טיידוה
.
" גדולת יהרנתן " לר",
טיייר ר"ה ..יזכוך
I1
צינץ ,
חלק ב י פיעטרקרב תרצ " א המעתיק מטבקס הקהלה שי
אלקרם " .
i rxismusבDer juedischer M
..מרקסיזםארבייטער שטימע"
11
,
בחלח צבי ,כיר כ יראה חרגום מןכארי כ " יררי Wע
.
אוז אירישקייט"
בהמשכים ,לארוש תרצ"ז ,נליונוח
•18 -
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעניו שליח ציבור שחזר מקהלתו ועבר על
השבועה *
נדרשחי לאשר שאלוני יחידי סגולה על דבר הש"ץ שה" משד זמן ביניהם
בצCורי' שהיא ק " ק מן ארבעים בע " ב בערד ,וככלוח הזמן שנחקבל אצלם
וקבלו.דו שנית חנןן ש טבח תם"ה העבר על ג' שנים ,רק הש" Yהתנה אבוות
מעמד שיה" לו השרוח ליסע לאזיה קהלה שירצה חןד זמן הנ " ל ,ונכתב בפנקס
הקהל והש"ץ בא על החתום שם m .הב בתחילח סיון תפ"ה נסע הש" Yלטבירא
שהיא ק"ק מן חמהש משפחות בע"ב ונתקבל שמה לש"ץ ,ונכחב הקבהל בפנקס
הקהל והש " Yבא על החתום שם ובסףו תקע כפו בם יי ש להקהל וקיבל עליו
בשבערה nמררה ובתק " כ ובחרם לדא למהידר בו שלא יאחר ביאחו עם אשות ובני
ביחד להשתקע דלגור שמבת נהמו ת Cייה ,ובזמן היוחו בטבר" נחקבל שלל אחיו
דמרחמו,ןי בתמגדת דוורונות כפי מיסת זים בשפע רב ,והקהל נגתו שרדת להש"Y
הג " ל לחזור צליםורי לילד אחרי אשחד וב"ב דלמהר ביאחו כםי החנאי הנ"ל,
ובחזיררת לציםורי פתוהו אגשי העיר דספקו ל" להוסיף על השכירוח שה" לד מהם
מקםדו ,ונצרתה להם הש" yופשט את הרגל לאנשי טברי '.היוי העם כתמאוגנים
על אנ.שי ציפורי שמשחמשים בפחוח שבקלים ,וכמדומה שנעשה להם כהיחר
הלחםלל עם העבריין העובר חנאי ששי עמד שבערה וחרם על עדגו המקום ב"ה
ערל דעת הקהל .וכדי להסיר התלונה שלחו לרב אחד והודעיו כל האמורע ושחרו
פגיי להיצוא להם התרה .ריהי זיין אמיגה אתם ששי ל ש אלה בידעי ומכירי' להתיר
לחש ו /ז הת"כ והשביעה שחיזיקו אברש ציפורי בשלהם וממעמקים יטיף ביר יתךעוע
אף ישיר m .שאולים אמניש טברי' שלחו לי העתק מחשדבת הרב הנ " ל לאנשי
ציפויר ,אר בתעלומה תחלה יסיף את שם הרב המשדב את דבך מד יקים ואיזה מהן
יכשיך
וזר תשותבי.
אף שאין גוף הדבר כד'א והגון לטרmי בי דינא כי אחרי מי ירדפו חמכי
ישראל כאשר ירדוף .הקורא הנרים ,לרומם בבית אלקינו בנעים ומירות המזמרים
ומכרתים את לב השועמ כחרבות בחרפות ובגידוםים בשנים ושלשה גרגרםי בראש
אמיר ,אמירה שאינה יפה ומיחזי כמאן דאזיל לחינגא אדסור משום השמעת קול
בשבח אניסחרא בלגינא ,בגאי האו לציבור להשתמש בבת קל קולוח יחדלון
mמעתרי נתד ארהצ אבןי זשמע אוין שpב והקלים אינן כגבד המברד ,אין זה
מברד אלא מנאץ את קדוש שיראל וברואי שגורם לעיכוב הגאולה בדור הזה שבני
אדם מזלזלי! בדברים העומדים ברומו של עולם וליזיל ולומר האי מאן דשקלm
לגלימא בבי דינא ליזמור זמירי' וםשיאט לקורא בלי םסוק וטעם לפגם ,והעובר
לםני הבתה לא יאש את כםיו להשמיע קול השובר את כל הגוף שהאנחה האזת
לירי חויב חטאת העלוה הוי ובשאי! קםיגור נעשה סניגור ,כי אלקים ריאה ללככ
•
חשובה כ'י" מספר "םני לבבה" להגאיו ר Iיהשוע השיל למב זצ"ל '''תכ סריעו .וסםרות
לוי
אוניברסיטה
בהבמירב.
ובצילים מבכין
לתצלוםי
'''תנ
של
הספריה
ירשולים.
1
2
הסוןמת "צפורי" ן "סרב''ך tהם שפות שאולים לשתי קהלןת כשאכבז.
עיין
סנהדרין
ז.
רב.
60
www.daat.ac.il
הלארמית
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדיבב שפתי ישבים יקררא להגיע ליראה ירמאה קיל איז בר מדשם מעלה tעל ',זאח
לגביה לא סלקי.
יבכז מהראיי הי' שאמשך ידי מזה העביז ,אך מכירז שחרמרי שביעה אויסרר
ברגע >' Dבזה ישי לחר-נו דאתר לזלזילי בשבישת ית " כ ינטשיי עיבשיהיר ,ארמתי
בגרז זי שימעיז להשיב פעמי העני ישראל דלא לימרי מדיתבי ובנז רשתקי ש"מ
דשפיו קעבי,ו יל,פק מיב" חרובנא להתיר בדרים ית"כ שרבינ;ס ,יאמרתי שברבר
הזה יבמקים ששי חיליל השם איז חילקיז כבדר לוב .רבחחהל אשיב על ראירתיר
יאח"כ אגלה עדתי כשאו הרורבי מז השמים.
תחלח דברי הונתיר יהוניצר מיסדו יסובב על ציוי לדותי הבניז רתעוא לביתי
עביד למציא סתח לחוהט ,שאם הי' ייער הש"ץ שלא נהג כשירה המב שהשיכר
א" ע לטנרי' לאתר שהשניו א" ע יקינל עליי להי!ת ש"ז ניצופרי על משר ג' שנים
ישעיומד בעיבש מי .שפרע ,לא ה" משעבר את עצמי בת"כ ישביעה יחרם נטברי:
כי במה ששחכיר 1/ " 1לא שייך בי תן חזהר ,רהא ארירמ' עופל יכול לחז-ח רב
אפילי בחצי היים הייבי דיקא היכא שאיבי ויצה להשכיו א"ע במקים אחר משםח
רלי בבי שיראל עבדים ילא עברים לעבדים " אבל כשרצוה להשכיו א"ע לוכקים
אחר אי שאיז לי מזוניח או צרכיי כשלא ישכיו א"ע למקים אחר איבי ינלר חלזור
בי יכשיחזיר בי מחיוג לקבל מי שפרע ,ע"כ הש"ז ששכו ע"א לקהלה אחות איבי
יכיל לחזיו כי נשים איםז בתין הזמז שו Iשניר א"ע לציופרי ,יכשחחו רב mבייב
לקבל מי שפוע יא"כ הש " ז הב " ל כדי שלא יהא בלנד במצידת עיבש הנ"ל יחזיר
במעשיו שעשה בטברי' ויתחרט על הת"כ ןשבדעה וחדם ,זעל סמך החרהט הנ!/ל
יתירן לי תלתא ב"ר מזבביא ןיניח הש"ץ על מקימן בשלי :עכ"ל נכת''' הזבתיר,
המשקיף הבשקפה כל הדרא יארה שכל דבר החםכ הב " ל ונרסרכ >' Dיהיתר
בדריר פררחים באריר ,ילא די אשיז להם על מה שיסמכן אלא שגם מתגנרם לש"ס
זפזסקיס ,חדא מה שחמלק ניז פועל שריצה לשכרר א"ע לאחרים לפרעל שאיבן
רהצר להשכיר א " ע לאחרים ,ע " ג ליאת ,רא " כ מאי מקשה הש"ס באב צמעיא
דף ע"ב ע " א ארב רמי אמר רב הכי דהלהנ כרב דסרא רסקבר ,..פערל על
התחתינה מהא דאמר רב פרעל יכיל לחוזר אפ" בחצי הזי..ם ודלאמ הא רס"ל לר"ר
דיר פיעל על החתרתנה איירי בפיעל שריצה להשכיר א"ע לאחרים אן אשי! לז
זבזיבות זצרכיי כשלא ישכיר א " ע לאחרים ,ירב ע " כ איירי דלעת החכם הנ " ל כפעדל
דמצרי בריר לרפנסתך וצרכיו אויבן ריצה להשכיר א"ע לאחרים ופרעל כיה יכןל
לחייר בי.
רנעשי יידעת מאדו ששי לפקעק יליזבר דעיקר קי' המקשז האו דשיוקא רברייאת
3
עייו בחבמת שלמה סיובן שלייג סעיף גי ,שמה שפועל יכלר לחזור אם כאותו מעדמ
משכיר צעמי לאחר אינן יביל לחזיר מן הראשןן ,ןמסקנתז שבכל זאת לא מקרי עבד.
בשו " ת סיס חייס להגר"" הכהז רמסורם צז"ל הביא ל 'pםירשר ,.מו ' m
לע כי לי
בג''' עכד ז ם וכי' שטרו של הקב " ה קורם לשטרן נהש Iי' נתו לפיוע רשות שאם ירצה
לחזיר וחוזר ,ימסלק בזביס חייס שאטילו אם משכיי עצמו אצל אחו יכול לחורר בן.
)שן"ת מלם חייס ,חי"מ סי' כ"ו(
ןריי Dטיג )ירלשוים
lnסכ ~ ( tyחלp
-
יראה ..דיני עבדוה במשפט הנוכןי" לד"ר יסלם
כ' 'מ!,
·61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דתני השיכר את הפועל ולחצי היום שמע שמת 'לו מת אז שאחזת 1חמה אם שכיר
הוא נותו לו שכרו אם קבלו הוא נותו לו קבלניוח ,מני אירמא ,רכנו מאל איירי
שעמ ,שמת לו מת או שאחזתו חמה דאניס כי לא אניס נמי ,וא"כ הר ברייתא ל,יכא
לאוקמא בפועל שרוצה להשכיר א"ע לאחרים ,חדא דלא הי' דוונה לאונס שאינו
ימל לעבדו כלל ,רה"ל לאשונוע'י דאף בלא' אדגס כשאינו רוצה להשכיר א"ע אפ"ה
ידו ,על העליונה ובההיא רבותא יותר מאנוס ,אלא ע"כ ,ש"מ דאף בשאינו רוצה
לעבוד לאחרים אעפ"כ ידו על התחתונה בהא אונס ,וקשה שעיר על רב.
מ"מ לבתר הר דאוקי הך ברייתא בדבר האבד שמקש' התס ממתני' דתבי כל
החוזר בו ' 'Tו על התחרתנה לאתויי ופעל דתנו כל המשנה וכל המש;ע ידו על
התחתונה ,ילפ IIז בוארי הקין במקימה עומדח ,ולפי דברי החכם הנ I1ל לק IIמ יהא
דמרבינן במתנ" פזעל ידדו על ,התחתונה מיירי בפועל שרוצה לעבדו אצל אחרים,
ורב זס"ל בחאו זפליג עליה בחדא דגם לר"ר שאגי גיו'שכירות לקבלנזת רבקבלנות
אף שאיבו רוצה לעבוד לאחרים אע"ה ' 'Tו על התחתונה ובשכירות כשאינו רוצה
,לעבדו אצל אחריס ייי על העליונה ,וא"כ למה להי לש"ס לרחיק ילומר דרב סגר
כר"ר ,בחרא זפליג עליה בחדא אי לאוקאמ ארישא הוסיפא בתרי מילא אויבעית
אימא כל החוור ידו על התחתונה ,אלא ע"כ ,ל,כא לחלק בהכי ר Pדס"ל רב עיעל
יכיל לחזיר גי איירי בכל פיעל בדבר האבד יאף שריצה לעבדו אצל אחרים,
ולק"מ.
זהזאיל דעסקינו בסוגי' זו אזכור ,מה שתמוה לי בהאי שקלא דטריא על מה
שכ' התוס' בריש פרק'ן דף ע"ה ע"ב מי~מע ליה ביו בשכיר יום ביו נקנלנות.
וקשה לי האיר אפשר ליונר דאיכא דנקיט אימו אף שכיר יום במשמע ,אם כו מאי
ונקשה מהא דתני בסיעא יכל החוזר בו ידי על התחתונה דאתי לאתייי פועל שהיא
שכיר יי,פ הלא מריאש זבקט השיכר את האןמביו נשמע הא ,ךלסבריר~ התרס' הא
דנקט אומניו אף שכיר וים במשמע ,וגם ל'ז:יניי' רונוקי הא וחוזר אפשר ליונר
,דבאומניו שכיר במשמע ,דלפי האיבעי אונרינו דגם ר"ר ס'~ל הא דיר השוכר על
העליינה והברייתא אוניס וניקי לדבר האבה וא"כ מתנ" דקתני השיכר את
האיוגניו ותזרי בהם ' 'Tס על התחתונה ,דלפי תיס' ונשמע ביו קבל) ביו שביר ,הוי
דלא כרבבן דלרבנ) אפי' יד הקבלו על העליונה ילהוי זה עכ"פ יד השכיר על
העליונה במתני' הלא גם לסברת התוס' בין שכיר בין קבלן על התחתונה.
ולפום ריהטא אפשר לומר דגם כדונת התוס' היא רלא ארמינו היאכ דגקס
אומו אף שכיר מכשמע רק היכא דקבל) ושכיר כי הדדי נינהה ונקט אומו לו ',דגם
שכיר במשעמ .להא דתני ברשיא השוכר את האומניו והטעו זה את זה איו להם
זא"ז אלא תרעומות לגבי זה דאמרי בדף עו ע"ב חזרי נמי העסן קיי לי' דא')
לבעה"ב על הפועלים אלא תרעומות ,ואי על הקבלו ראינו יכול לחזור בו כשהתחיל
איו לבעה"ב אלא תרעומות כשלא התתיל ערי;ו מכ"ש השכיר דאף כשהתתיל יכול
לחזרר בו לרב ובשלא התתיל איו לבעה"ב עליו אלא תרעומות ,ובוה תכבו תיס'
דהא דנקט אזמניו גם שכיר במשמע ,אבל במגrיעתא דתנו השכרר את האימגי)
ותזרו בהם ודם על הjrתתונה ,אי לא הוי תני בסיפא כל החוזר בי לא ה" רמק'
האומנ' iשבמציעתא אקבלו רק אקבלו לחודא לפי אשינו 'כול לחזור בו הוי ירו על
התחתונד ,אבל שכיר דאיכא למימר ש'כול לחזור בו ירו על העל,ונה ,לזה חזר ותני
62,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל החרזר בר רכר' לאשסרעינו דהא ליתא דגם השכיר החרזר בר ידר על התחתרבה,
אינרא כד מעייניו שםיך אי אפשר לפרש הכי ,דא//ב מאי מקשי חיס' שם
אחרי זה יא"ת הא יתגיא לקמי כשמעתיו השוכר את הופעל ובחצי הירס יכד' ההד
לין למיבt yכ תווייהן ,הא ע ,Iנ איצטיוך למיבקט מועל נהריא שהאו שכיר משים
ררקא דכי ליבא אברס ,ראי הןי בקט ארמו ה'י מרקסיבו ל" רק אקכלו ראיבר יכןל
לחןיר בי כי ל,כא ארבס רהא רירן על התחתרבה ,אבל שכיר ראיכא לסיסר כסכרת
רב דאפ'י כי ליכא איגס האו דייי על העליזנה מש flה נקס פעול ,ידליק מיניה
רב' ליכא אביס גם השכ'ר ידי על התחתרבה רלא בסכרת רכ ,יהשתא איכא רכיתא
בתרוו"הן ,באיבא אבןס בקבלו ר "'Tר על ה vל,יבה ןבדליכא אבןס גשכ'ר דיח vל
ז;תחתינה,
וא"ל דקן' התרס' לפי האי בעית א'סא רמןק' הא' דבל החרזר בו ירו על
התחתרנה לכדתניא רכו' ןהשתא במציעתא זנקט השיכר את האומניו וחזרו בהו,
רירו על התחחיבה לא מןקסיבו כי אם אקכלו דמסתבר ןלאו אשכיר דיכרל לחזרר
בו כסברת רב ,והבר"תא דאבוס מרקסיבו לדבר האבר לדגרי הכל ןבזה שכיר וקכלו
כי הדדי בבהו דתרווייהו איבם יכול,ז לחזןר בהז ואיז שום אחד ססתבר טפי מאירר,
יכה'/ג אי הרי חזך בברייתא הוה מרקמינו גמ א'ז,ז..כי" וקשה שםיך קי' התוס' דהוי
לסיחבי אומז בברייחא דמשמע חרוויח'ן ,א"ו רסןקסיבז הברייתא ראבןס בדבר
האבד אף דמסתגר טפי לאןקסי בהא רידו על העל,ובה ברבר שאיבר אבד מלאןקמי
דאפילו בדבר האבר יר הפןעל על העליובה ,הייבו 'משרם דבקט בכרייתא פועל
בשכר ןממילא רייקינו מיניה הא כי ליכא אבים גם יד שכיר על התח תינה ,רוה
אינר כי באנןס מה היא סברת רכ רשכיר יכןל לחזור בו ,ןסש"ה מוכח אלוקמי
הבר"תא בדבר האבר דגם שכיר איבו יכרל לחזור בן מכל מקום כי איכא אבוס
י'ו על העליובה ,משא " ,בדבר האבר דאפילו כי איכא אבוס ה"א ראפילו שכיר " 'Tו
על התחתונה ,זשמ"ה בקט פעול ררייקיבו ימנה רכי ל,כא אנרס דידו על התחתונה,
רזה לא אפשר לאוקמי כ"א בדבר האב.ר כיוודליח ל" סברת רב דשכיר יכול
לחזור כן ומינה שמעיבז במי קבלז כי אבןס דאפי' כרבר האבד ידן על העליונה
וא"כ לא קשה קו' החוס' רשפיר איצטרך למיתני פועל ,כב"ל,
והא במי ליכא למימר דקשויית התןס' הוא לשיבויי קמא רר' רוסא תרחי קאמר
ורב פליג על ,בחדא ובו :ודי דאי הוה תבי ארמו הרי מוקמינו ל" אקבלו ובשכיר
ה"מ שידו על העליובה כי ליכא אבוס בסברת רב ,דאיז לןמר גו ,דהא מתב" שמעיבו
זה מדחני סיפא כל החווך בו דאתי לתאויי פועל ' דידו על התחתונה וסברת רב
ליתא ,וקשה שפיך קו' התוס :גם הא ל,את דאי הוי תבי אומז לא הוי מקשיבו כר"ד
יברבר שא'נו אבד שוכום דלא מסחבר לכלול באומן גם שכיר היכא רקבלן מסתבר
טםי להי מילתא כמייש לסברת התיס ',וכיוז רע " כ צ " ל מיחןרא ' רסיiכא רמתג'י
יאפילן שיביר ידן על התחתרנה ,א ffכ ע' Iכ גם הרויקא צריכין למימר הכי וכילא
אבוס אפילו שכיד ידו על התחת ובה ,וכייו דלדיו על התחתובה מסתכר טפי קכלו
משכיך לא ה"ל לימבקס ארמו ,ודמלא הוי מוקסיבו ברבר שאיבו אכד רק הוי
'מוקמ'בז לה בדבר האבד אז איז סברא לחלק ביו קבלו לשכיר וכה"ג דתרווייהו
',מדיו ' מאומז ,ואתיא הברייתא לדברי הכל דבדבר האבד דלא אב'ס גם דכבו מידרם
דידו על התח תוגה ' ,ובאביס גם ד"ד מודה דאפילו בדבר האבד ידם על העליונה,
63
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ואגמת י " ל להא דשמני ך ' ריסא תךתי קרמא וכף דלא ס"ל לך"ר דבאנוס דסד'
על העליונה וךק בדבך שאינו אבר םדי על החתתונה ,שמ " ה נקט פלעו שהו)(
שכיר לאשמועינ) אדיירי הכא מעני) דאיכא לחלק ני) שכיר לקבל) והייגו ברבר
שאינו אב,ד ןע Ifכ אתיא כר /lר וכה " ג דוקא ס"ל דדים על העליונה באדניס .אבל
ברבר האבר אף באניס ירם על התחתונה וגם על ההיא שינו" לא קשה קו' החוס:
זוו"ק·
ובחוזר ובשוגה לעבין הראשון לסתור הא רמחלק החכם הב"ל רמעתו גס
-
המא אדיאת בפ"ק ד ' Iי ימשני החם ש:אגי פערל רכדי נעה"ב היא ומקשי Iרמנ
אדמר ומעל יסל לחוור בו אפילו בחצי הוים ,ולםי דרגי החםכ הנ"ל קשה אמי
קשוי :דלמא הכא איייר גפרעל שאי) לו מזוברת כשאיבר משכיר א"ע ופועל זכה
דיו כיד בעה"ב כיו) דאינו יכרל לחזור גר ,אע"כ ש"ןכ שאי) סבאו לחלק בהכי אף
דידוע שלא סגי לי' כשלא ישכר א"ע אופ" הכי יכול לחזור בו ,גם משלון
הברייתא מיחכ רסברת החכם ל,תא ,מרקאמר כי ל ,בני שיראל עברים ולא עבדים
לעברים ,ומשמע דקפיר רחםבא על בעה"ב ערל השכיר ,על הבע"ג שלא יה" נקר~ '
אדון בםבי תנמירות בלתי לה ' לבדו ערל השכיר ~לא לעבדו לארי) אחר מתבידות
ברוהמ לו יח :כי השכיר שחמל,ף עבדוות אמחן לאדון אז אין עבדותו לאדון
כ " י כעבידתו לאחן הכל ית' שאיבו רשאי להחלףי ולהמיר אדניתו יח' באחר כל
ימי חייי ,וכמו כ) קסכר mגמא על הארו) כי שלא יהא נקרא אדרן על אחד מעם
ה' בתמידרת כדרר שהיא ית' נקרא אדון עלירס .לעילם ,בלי אדבוח אחר לרזלחו
יח :רק שאדגות של בב"י לא יה" רק לפי עשה שכל זמן שעבריו ריצים לעבדי
נקרא ארון עליהם ,אבל ;כשחזוו בהס ויצאו הויו לאיש אחו תו לא מקרי אדון כי
איה אדנוות יאיה ממשלתו אי) ארין ומושל בלי עכירם ובמשל,ם ימדי היסר
המצבתפ הוירם עטרת ארור המם ,ואי השכיר אשי) לו כדי מרנסתו כאשינו עובד
י;אדם יכיל לחוזר בו בכל זמן ,אם כז בב'" לא יו Dר אדעתי לעולם כששיכור
שכירים אכלה כי הלא גם שכיר כזה עיבר לבג"י לעולם כררד עבודתר למקום ב"ר_
אולם כשהיים יכולים לחזור תור זמנם זלהיוח לארי) אחר אז שםיר אדס ביקר בל
),ל ,כי אף שכירי ולקיטי יכילים לפרוק עול אדניחו מעל צואויחם אף חוד הזמן
שלשנירם רגם הם איםנ עינידם '''בל כעבידתי ית"ש
• 4.
םב מסברא ליבא למירמ סברת החכם הנ"ל ,חדא רלא ער'ינן עד אימתי
ששהכיר איונ שראי להשכיר " Nע לאחרים כשחתד בן ,א:י גיאמ דבקי היי ו לנירת
חבשו משך הזמן שהשכיר א " ע להבעה"ב הנ"ל שחזר זג אם כן בתת דבריך
לשעיורין דאם שהשכיר אך ורק ליוס א' יחזר בו לזה אי) צריד הליות לו מזונות
כ"א לחצי ירם ובאם שהשכיר א"ע לשלושה שביס וחזר בו ביום הראשי) ,הרי איתי
שכיר צריך להירת מוזנותו ג' שביס פחות יום '.א עריד רכל פעם צריך להרר שכזמא
לישום את כל אשר ימצא לו אם הוא כדי לפונס א"ע וכ"ב מךש זמן השכ'חת
1.
ראה נשרת חי)ת יאיר סימו ק"ג דסםני שרמאנ כי ל" '''בב עידבם לא אלםי קנייח
הראזו .ינשן " ח כנסת יחזקאל .היבא כרתיתמ הכרי סיומ של Hג ,דב~ דסמנור מןמ
צאל אחר איו כבר שם ערב עלין ,מאחר שבירו לחזור גס מהשני ,לילר לאחר ,יKוה
שן"ח מים חייס הנ"ל חלק חו"מ טימו שכן דלא חל לעיי שעבדו כלל,
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.–
או לא ,גם היכא אפשו לישום מעת לעת מאחו שהשעו משתבה ניוקוא וזולא,
ועוד ישנם דנוים כאהל אשין לפוש דיונ וב םדועל יכלר לחזוו נו כדנ'י החםנ
הנ " ל.
ובו זבן הדא חזינא כהמ עובובי דבוי!ב בדבוי החםנ הנ " ל ,שבתחיהל סובנ
וד.לר ש ה ש" ץ הוא מחוטר אמהנ ,כי אף דחזר נז מקנ י ן זב'ים בעלאמ ה'ף מחוסו
אמנה ואח " כ כבת .שאם בא לחזור מחוינ לקבל מ י שפוע ,הויא שגגה גדולה דלא
מצינו מי ש מחזסר אמנה משום קנין דב'ים ש צויך לקבל מי שפוע ,דבהדאי איתא
בחי IIמ סימן" ר " ב סעיף ב ' נעגין השמא ימתן בדברים נב IIל ,אע " Dשאיגן חייב
לקבל מי שפוע ה " ז מחוסו אמבה ,דר " ,ה כל מקום זבקט ה " ז מחוסו אבמה אין
וm
חכמים בוחה הימנו שאין צויך לקבל מי שפוע.
ןמ"ש רלא היי תךי תרעא דודאי איל ,חי' יעדו שבק " ק צפורי יפריוו לן
השכיוות כמו שמפויזים לו בקהלה אחךת לא הי' משכיך א " ע במקום אחו ,גם
פחח זה סחום הוא מכל צ,ר חדא אף שהשכיוות הקצונ הוא בשוה מ"מ איבה
דומה עיו מצעך ואבשים שנה מחי סמפו שמי שךוצה אין לו ומי שיש לו א' U
ורצה ,לעיו אם בישואל חמש מארת בע"ב 'ויותו שיש להם וווציס כי המה קצינים
ובדיבים כידרע רמפרוטם לכל ,רשכיח '~בשבת אחד הוא ברטל יותו מששימרו שם
שגתות הרבה ,רעוד הלא אותו פעם שנתקבל בטנרי ' לא ה~ לר נציפרוי השכיורת
כמו שפסקו לו בטנוי ' ' ונאוחו פעם הי' תיר תעוא רורנ הפסוקים ס " ל חנוי רתעי
פאי Iמחוטר אמגה לא היה בהא דהוהי ר התבא ש > הי ו הן ש לא דצק שלא יהי' או
בהפ וא' בלב ש;בעח דגויו והבחטתו שלא יה " אז געדתו לשנרת ,אנל אם בשתהנ
השער לאחו מכאן והוא חןןר חממת שיבןי השער א' iכאן חסורן דברים .עריין
בפרי ש ה ש ם בשם נעל הזבארר ולדעה זי סםת הב '' ' סימן שו " ג רעייו בסמ"ע שם
ס " ק א ' ראף הוראב " ד רהושב " א חרלקים וס " ל דאף בתוי עותא יש בהם מחרסר
אמהב מ " מ גם הם מדרים בזה אוין צריר לקבל מי שפעו רכן בעסק הדין בשר " ע
שם .אכן אף לפי דברי החםנ הב"ל דהעובו הוחתך מדינררו היאכ שיש על,ר ערנש
מי שפרע הוי אכילו עגר אאיסוו דוגנן רפסרל הלעי,ר והשבועה אינו חל אאיטרר
דרבנן ,מ " מ אין למצוא פתח בב"ד כיון דגנ"ד לכל הדעירת אין על,ו עובש כומ
שהוכחבו דהשבעוה חלה וכופין אותו לקיים שבוערת וכל זמן שאיבו מקיים שנועתו
יש עליו חרם ועובש שובועה שקיבל מבפשי( ואין להתיר בשים אופן השבערה
והחרם בא י בר שהיתה בפני הרנים וקיגל טובה המם הן בנדרים והן נבדנות
שגדרו רבדנו לר הן נזמן ש:בקנל אצלם לש " ת ראח " Iדאפי ' פעול דקיבל מלאכה
במעה I Iב מקרי טרנה ,ושבועה כזי איו להתיר לכו העדות דכתניב נין " ר בסי' רב " ,ו,
וע "ש בוס " Iס " ק ל :ואפ" נידעבד אין התרתו הרתה .ואין מן הצורך הלביא כל
העדית גזה בא ש ר שהכל במארר היסב עוייו שם ,אוף אי יהי י ל השבהעי יןת,ת
לא יהפ הוהר החכם הנ " ל להחיהר לכ Mיוה שלא בפגי הונים ש גשנע להם כומ
שבמואר ב ש" ע נזיי " ש .ואו ארמי סרגי אם ד~דעי לרנםי שגדר ל הם השחירו לו
כהלכאת כו " ז ביוו ש למי דעטאמ הרא מםני החדש הייגו דוקא בדינזבד אבל לכתח~
אין מתייין לו אלא בפגיהם.
רמדי דבוי נו אזכוו מה ש:קשה ל ,על הומב"ם דס " ל בס " ו מהל ' שבועית
וז"ל וכן אם בשבע ראובן אי גדו שלא יהנה משמעין או שלא יהנה בו וגשאל
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לחaכ אין מתירין לו ,וכתב הכ " מ ומפשר םעמא בירושלמי מפני החדש כלומר שלא
יחשדנו שמזלזל בנדרו ארכיא מ " ד פמני הבשרה כלומר צשריך שיבתישי בגפיי
בהתרה עכ / /ל ,יהבה פישרי התרס' גבידסו דף ל 'י ה ע " ג דו/ה וליחוש דלמא ס IIל
מגפי הבעח'ה כדי שלא יחש mו שעובר על נדרו ולכך נמי לא מפרט מעשיו שלא
יחדשוהו באשר עבירות ע"ש .נמצא מאן דס"ל בנדרים כרריב"ל דטעמא הוא מפני
החשר ס " ל ביום הכיפורים כר' עקיבא דלא יפרט מעשיו ומאן דס"ל בנדריס כריכ"ל
די'עמא הוא מפגי הכודש ,ס " ל בייה ffכ רירפום את החטא ,א"כ קשה על הרמנ " ס
דבנדוים פטק כריב "ל דעטמא הוא מפני החשד ובפרק ב' מהל ' תשובה פסק
כריכ " כ רצריר לפרט את החטא ,ותימא גרולה נעניי שלא הרגשי בז.ד שזם מפר ש
נדביר" ואס הי' iו להרמב"ס פי Jאחר בירושלמי נגרירם דלא כפי Iהתוס' היה
עליו לכורו יפרושו באשר שפי' החוט' מטפיק לפי' הירשרלמי ,ועכ" פ הר"ל למסרשיר
להזכיר אותו פירוש ולכווו בדבריו דלא תקשו אהדרי '.
ונחזוו לנ"ד מאחר שהוכחנו שה" הש"ץ יכול לחזור בו מן הקבלה הואשונה
שקיבלו אותו אנשי ציפורי להסיל היסדר של הסבוא שאינו יכול לחזוו אס הרלך
לעבור אצל אחו ,מעתה נופל כל הכנין של החכס הנ " ל והשביעה לאנשי טבו"
.כייו שחלה אין התירה כשמ 'י ל .ימה שנתקבל לאנשי ציפןרי אף אם הי ו זה כשנועה
לאו כלום היא כי אין שבערה חלה על שבעוה ,מכ"ש שבם הקבהל השני ' של
אנשי ציפירי היתה בלא שבועה פשיםא שיכול לחזור כו ,יפוק חזי מעמא רכר
רכל זמו מקבלים רכנים הוזנים מעיר לעיו וממרינה למדינה אף בתור הזמו
שנתקבלר מאנשי עירם ילית כאו יכ ,שום חוסר אמנה ,דר,יינו משים ראף למאו דס"ל
דגם בפועל החוזר בי יש משים מחרסך אמנה כמ"ש בסמ !lע סיו שלג ס " ק או,
הייני פעול החוזר קודם שהחחיל במלאכה כמ "ש כהשוכר את האומניו וד,עסו וא " ז
ס " ל דטעמא הוא משום בעח ששכרו לא הי ' סיי ןלבי ש יייו שכו ניכו מתרר מעשיר
בזה שחןר תיכף קודם שהתעטק שמלאכה אצלם ,וכ " כ בפרישה ב ש ם בעל המאיר ,
ובם מלשוו המנת" שממע כו אדומר הועסי זא "ז ולא אמרי רחזרי ,זה מזה לש"
דאיירי כששכר אוחו בדה"א והטעו זא"ז מה שא"כ כשהחחיל במלאכה וrןןנמח
שנתחדש איזה דבר חזר בי דואי אין בו משים חוטו ,אמנה דאילי ה'י שייך בס
בכה") חוטו אמנה לא הי' יד פעול החיזר בדבר it/אינו אכד על העליינה דא " כ
מצינו חוםא נשכו.
ועייו בזה
בשו"ע
שם.
לכו עדתי הקלוהש נוטה ש הש " ץ עימד בחימר האיסיו של שביעה ות " כ ןחום
ממשך הזמו שנתקבל לציפווי ירא)י לנתקו מו העמוד ולבמעו ממנו להצויא אח
הרביס י " ח עד שישוב בתשובה שלדמה ע" Tשעבר על ר,שבעוה הרת IIכ והחוס בזה
שלא בא עם כ"ב על שכח נחמי ,ילאחד שישוב ז'קבל עליו אח הדיו יחזזר
לאימנחו ,וה' יכפר בעדו ובער כל קהל עדתו ,הלא כה דברי הכוחב ד' של טבח
תפ"ן לפ"ק טריער יע"א.
'הטשו הטש'ל לביב
5
עייז בספר סדר משנה לרגtר" 1נסקאףץ ןצ Itל הל' תשונה טרק כ :שעמד על הסחי:דו
כרכרי הרןב.ב"ם .יעייר כס' עבדות המלר להר IIמ קרקובסקי למה הכריע הרמב"ם לפסוק
כר '''
כן
כבא.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד"ר יחיאל בן-נון
•
ו"ו יוצאת דופן
•
תיתי לו לפרופי יהודה ליו ,שב"המעין" תשרי תשלייב הנפה תשומת לבנו
לשממע יוצא דופן לש ף החבור ,למשמע של .בהסתמס על בעל הכבת הוקבלה עול
כחמ פיחשי קדמינים יבהמשיכי את חמקרו של ' ד"ר יוסף מילר ,השלים רשימת
מופעיה של איתה וי במקרא ,למען פלס דרר להבגה גכיגה של כייגת הכתיבים,
שבהם תפיסת ו' חבור רגילה מעוררת תמיהות וקשיים.
אעפ"י כן אין הקשיים מסולקים לחלוטין .עיין מדיקדק בכתובים מגלה
לנו ,שלא בכלם ניתן ממש להציג של במקום ו' :תהו ובהו סובל את הפירשו
תרה של ברה )בין שהוא מכוין לפשט ובין לאו( ,לא כן IIל ארצי ואל זכולרתי,
שהפירשו אל אץר מולדתי • כופה עלינו להשמיט את הכניו " של אצרי ואת
מלת אל של מילדתי ולהרכיבן בצורת סמיכות דווקא ,ילא במלה של .אנב זה
הגנו למדים ,וכתובים
זהים תמי.ד גר-תושב
אחרים מאשרים
=
זאת,
ש אין
צרוף
של וצריף-סמיכית
גר ותושב ,ובשום פנים אין משמעו גר של תושב.
אדרבא ,תכנו של המושג מעיד עליו ,שהוא מושג כינים ,שיש בו מזה )גר(
)תישב(,
ומזה
ע " כ איגגי
זהה לזה ולא
חגור שניהס,
לזה ,ואר
אחד
כל
במשמעות חלקית ,מביע את העבין המכוין .בפסוק כי נשבי אי א ,ז כל עםלי
תאו כל בית באי )בראשית מ Hא נא( את כל האחרזן מונע הצגת של במקום זי
לחליטין )אף " של עמלי(.
פרופ' לוי נמנע מלכנות ו' Iי בשם ו' החבור ,והסמכתה אל הסופית של
כנו כעור =) בן-בעור ,הבן של בעור( וכיו"ב עשויה להציגה לפניגו כיסוד
לשיני אתר בתכלית.
הלשרן
דעים
להקיש
לכך,
מובנות,
מלבד
אין כאן המקים להאריך,
-
אפשרית
אולס
מה
אלא
אך
תחילית
ו'
מסופית
מין
ו'
חבור.
שלפניגו
כשהן
נתפסות
שאין
-
בלשרן המקרא,
גם
ארבע
כצירוף
ע" י
דבר
Iה
מסתבר
הקוראים
הדוגמות
ו'
החבור
מצד
ולאחריה,
לפי
תומס
המיבאית
-
הן
דקדוק
אין
במקרא
לעיל
מםאת
כל
א;נן
הצורה
הן מפאת התכן )יביחיד גר יתושכ( .תפקידנו דא אפוא להראות ,כיצד ו'
החבור עשויה להגיע גם למשמע של אי למשמע דומה לו ,כדי שיתפרשי לגו
כל הכתובים על נקלה .ע"י כך יסרלקו ממילא גם הקשייס יהתמיהרת .המלונים
וספרי הדקדוק יעדוים את תופעת רב-משעמותה של
.,
החבוך ימביאים מגוון רב
ועשיר של שמעמות )ניתן ללקט יותר מ 20-גונים יגוני גינים(.
בשממעה הרגיל והפשוט באה " ו' החובר לעתים קרובות לפשר ו לבדא את
המושג הראשון ולהשלים את גדרו ע"י השני -לא שהשני מושלם והראשון
השני חסר משהו ,וזה
חסר ,כי אז תקשי לן ותיפוק ליה מן השני ,אלא שגם
•
1
אם תנפס זאת כארץ הלירה ,כבלשרו
כמשפחת המנוא )ראה ברישאת "מג
,1
יפינן :
סאחר
רניתז גם לפרש דונלית בשבס המקרר,
'n
(,י משוג נפדר מאח.
01
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בחין בראשין דייקא .השב' עשי' לצמצם אח הראשין ילהגב'לי ,להבה'ר אח
תכבי גם מצד אתר ,לגדרי מצד חתימ'י ,מקירי ,חכל'חי ,ש"כיתי יעיד -יבכל
אלה ראשדן דשב' לאד דדקא ,יהיא הד'ן גם להפך .אלא שמםעמ'ם םס'כיליג"ם
אד עב'ב"ס בבתר ב'טי' מסד'ס כלשין ראשדן ,משדם שהדא עד'ף לה'יח הנפ'פ
אי קרדב 'יחר לתדדעת המדבר או השדמע יכל כ'ד"ב .החדפעה מצד'ה בכל
הלשובית ובכל רבד' הלשדן ,מלשדן הדבדר הרהיטה דעד לשין הם'וט הג'ז:.גבה,
ולהב"יל ,אף בלשדן הקדדש ,הן ד'בדה תיהר כלשדן בנ' אדס ,ב'קשה ל,צדר
בקדרא )בשדמע אותן האסדצ'אצ'ות הלשדג'דת והעב'ג'דת ,שהם רג'ל,ם בהן ;
שא'ן דבר' חירה בקלט'ס באדם אלא במ'ציע הלשין .ה'יג'ם כ'בי חיפעה זד
"הן ראר ד'אי'ן" ,כלימר ")מישג( אחד )גתין( על 'ד' שח'ס (",ס,למ) יכר
ידרעה
היא
עד
היזם
כמיגה
ספררתי.
רין
יחשבון
ארגנו
ריד
ראיבנן
ולא
חשבון
זה יזה 'חדד .במיבן הרג'ל ,אלא גם זה גם זה מבת'בה מסי'מת ,יבס"ה משהי
גר היא עפ"י מוצאן ,אז תישב מצד חייןחדש ישזגה ,היא הדין בר ןתדשב
בארץ
בהווה,
ע"כ
חידוש
הוא.
מן האמיר ב'תן ללמיד שג' דבר'ס( .א) הבאיר מישג '''ע י' החביר יגס
בלעדיה ,בין ע"י סמיכות ממש רבין ע IIי הסמכת שתי מליס :גר ותישב ==
תישב ;
נר
טם בבל ילא חכם )דבר'ס ל"ב (,י יכבגדי בהרות כחי,ז
לבני,ז
ישיב
)י'קרא ג"' לם( ; תהי יבהי ,אמת יצדק ,יכבגדס פרא ארם ,אשה אלמנה ;
כבגדס )בסמ'כית מםירשת( אשת בטלת איב ,בתילת בת צ'יז ,ועי.ר (ב) שנ'ס
לאי דיקא ,אלא היא הד'ן שלשה י'יתד :אמת י'צ'כ· ינכיז יק'ם יכי' לא בכד'
באמרו בשםע כזה של מלק הן באית כבאיר משל'ם של המישג הכלל' אמ,ז
ע"י
המישגרם-תפרטים,
לשם
המחשת
כל
צדדיה,
שאפשר
שיתגל,
לאדם
מש'ראל ,2מצד זה על'בי לר,ב'ן גם את כייבתם העמיקה של אנש' כנסת
הגדילה ,אשד טבעי במטבע ברכח האביח הבריל הנביר יהכירא ,ילא 'יתר.
מלבד האספקט ההיסטורי-הלכתי ,שמדע"ה אמרם ,יש גם אספקט רעיוגי"מהןתי,
יהיא ביידא' הגירס ,שכר נכתבי בת ירח ני ,ה"ני ,ששלשת התאר'ם הללי נחיצ'ס
נריל
לאדם מ'שראל לתם'סת האחר מכל הצדד'ם המשמעית"ם לגב'י :
מצד מהיתד דעצמד ,נביר -מצד פעלד בעילם האדם ,כירא -מצד תגיבתי
-
של האדם ד'חסד אל'ו .המדס'ף על'הס על פ' התרגשדת השעה ,סבדד ר' חב'נא,
במצא מדיקן את תכבס האמת' של הדאשדב'ם "'ע הדספת מל'ס מקר'דח ,שא'ן
בהן ממש לתפ'סת ישותי 'ת' )רע" ברכדת לג ,:מגלה ,(.הכ אף מדע"ה אמר על'ד
'ת' איש מלחהמ m ,ןס הוכרז ערד.ר לצירד השעה והס'טארצ'ה המסי'מת ,אר לא
בדרד תפיסה כללית ,מהדת'ה.
ו Iהבארר היא אפוא שליחה מיוחדת של ו' החבור ,ותרגומה המילולי יהא :
יהיא ,שהיא ,כלימר ,רה"נו ; בדרד כת'בתבי הזס ב'תן גס ·לקביע פס'ק אד
כקירתים במקומה ,כשהבאדר מדדה על 'חס הקב'ן אר על השת"כותד של פרט
אל כלל או של מרחש אל תחום המפשט ,ב'תן גס לקבדע במקומה 'זבר ,דב'תר
2
והמדרש
ידרש
'ו)
אביררהם(.
68
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיוק ווהא של ,כי יהןא מצביע על הרבותא שבבאןר ,ןרבןתא זן היא היא
עיקר כיינתה של איתה '.י במקים הםר י אוב %lניחז לןמר הםר אוב ,ז ,גם הםר
של םאת ; כוונתו האמתית היא להצביע על הרבותא המיחרת :הסר ,יוהא ג C
"סת ;
חש"י Kכז.ת"יס
חםו,
האס-:,
החסר
)מעשה
-
פרט,
מן nש ;
האמת
-
כלל ,ממשט( ; הםר ,יהיא זעל ובאת .ילעחים קריכוח אי) לימר ,ו;ז' כ י אם
ש ,שב ,משן וכוי"כ ,המבארוח אח הןיקה אל מו ש א ,אל תכל ,ח .א ל מקור
ןדוע ,ןכו כצרופי םמיכוח פ ש וטים ,זנקל
לבנה ,אד מקל
לבנה הוא מקל של
נסם הוא סקל שככעם ;יייאת וה איננה של ףר ,כי אם את ',ה בז ן ה' ; .אובןבת ה /
=
םאובה
ו'
זו
בה!
שכיחה
כלשוו
מאד
פרשבינו
וביחוד
הראשובים,
אהןבה
היא
על
רד"ק ,הבוטה לכלול אח פרוש המלים הקשןת כתוד כאור העגין :אל המלה
המפורשת יצטרף פירןשה באוחה '.ו כאב' בעכר )חהלים לייט ג( הןא מפרש :
וכרצט בו iבזוץ ה' ) .ו~ם " ג(
אעפ''' שכאבי נעכר ונחשת =) כלזזבר בשחת( ;
יד(
פירןשו :הרשע במרד וזנשבה )=כלןמר משבח( אח הבצוע ; ושם ")
על'ן יעזב הלכה י,ת ' Cאחה ה"ח שזר :כי עליד יעזב החל.ד וה ן א הענ' ,דיבו,
כי …הייח עוזר היחום ומי )=הדייבו מי( אשין לי כה .מןכאות מל"וו הז " ל
במצא במאמרי הב " ל של המחבר הגככ.ד
זעתה
בכדוק
את
כל מובאותיו
הגן קרא
מו
אחח
אחח,
עפ '' '
ש יטחגו
)והשוה לפרושיו שם ( .
תוה יבוה ) ברא ש ית א ז ב (
א.
-
•
תהי ,הי , ….ז כוה אי תהו ,כהי
כך לפי פשוטו .לפי מדרשו של '''שר :ת-הה ,והיא על הבהו
גם כוובת רא " ם :
-גראה ,ש זו
חהו בכהו )תהיה כתוד כהו( .אולם תהו של בהו איבי זנקרכבי
לפי' רש /lי .יכו נראה למשר גם את דוגמת אר"ם ז " ל ,המובאת
שלהבי יווהו
ובהסמכה ( ;
)ישעיה זנ"ח
טו(
-
רוהו
כלוזנר
עצבךכך,
)להרחקת
כלוזנו
זה
לראיה :
ח' אי
ההגשמה (.
'!:בהרובך
)שהוא
ב ,עצבובך והרוכן' .ג) טז(
מקורו( או עצבובך ,והךא של הווכך ; של בלבד או צרוף סמיכוח יחייבכו
להשמ'ט את הכנוי ך הראשוו,
אל Mוצ' ואל זנולרתי )כ"ד ד(
ג.
-
אל ארצי( ,ו)"הר) אל
טולרת" ;
ה'א גם כוינת ומב " ן ב Vרד )ארצי ששם מולדתי( ,ור' לע'ל.
-מבואר לעיל,
.ד
הםר אומת ) מ " ז כט (
ה,
וכקצר ווח ומעב י רה ק':.זז
) ש מות ו' ט (
מקצו ר ו ח ,והוא
-
(אוה)'!:
וכטבויה קהש )מקור וטבה ( ; וא'לו של טוכרה קהש מחייב ה ש מטת מ .
•1
פםל וכל תופבה ) כ' (,ד וכנגדי )דברים ה ' ח וועד (,בל' ו :מסל כל
תופבה ,ומשמעם אחד
-
פסל ,והו" )כלווכו( ב ל תמובה אשר בשוכ'מ וגו '.
כאן -בחבלםה ..אחד ע " י שנים " :פסל שהוא תמןגה ,יתמינה ":היא פס ל .הפרי ש
פסל של כל תמוכה א'נו מבל'ט כוונה זו ,וכן הוא מובע אח הכ ל טח הפרוט
המכווז
כהמשד :בשוכ' ,.. .Cבארץ ,…בוכים…
ן,n-
בבלה וסרפה
)ו'קרא "ייו טו ,כ"ב
ח(
-
בבלה,
)רה"כו(
סופה ;
בבלה ,שהי" גם סופה ; כלומר )וזאת גם לפרש'"( דבר טהור מעיקרו ,שבבלתו
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עושתו טופה .ולפעב"ד אין הפווש נכלה של טופה עשוי להול,כבו אל פרוש
ואין
'",שו
ט.
אני
מבינו
כפשוטו.
ממבו כית ועיו אחוזתו )כ"ה לג(
אחוז,זו ;
שכעיו אחוזתו ,והוא כעיו
של טוב הוא כאן ,וטובים הימנוביותו את
ולשון אחוון הוא המבל,ט
נוונת הצמצום המיח.ך אגב ,מגמת הגאור המצמצם בולטת עוד יותו גפסוק
-ועוי הלוים,
הקודם (,בל) בלא ו' החברו (!) :ועוי הלוים כתי עוי אחזתם
והיינו בתי עוי אחזתם ; ראין לפרשר ע"ד משפטי היחרד )כגרן :הצור תמים
פעלר( ,שהרי ע"כ הכבוי "ם שב אל הלוים ,ולא אל עוי .רלמה פתחה התורה
את הפסרק בעוי הלוים '! משום וצובה להבל,ט ,שהכלל נאלת עולם מקווו
בהן.
רמנהגר
'.איץ בהלי מים עיבות ותהומות )דבריס ח' – (1והם נ'>הומות ,כלומו
מי תהום ; כי תהרמ·.ת מקביל לעיבות מצד הצררה הפירטית ,והרא מרסג ל~'
הכל ,מ T.iהענין .ו:גמת הכתרב )בתרד ענינר( להבהיו הבהרה תד"משעמית
כי הארץ טרבה בעטים של גשמים ,אשר מעשירים ומעלים את מי התהום,
יהללו יוצאים בבקטה וכהר ומביאיס את הברכה ,ע"כ יהיו עיניך נשואית
לשמים ,ושמות את מצרת ה' א' (,ר) שלא כאוץ מצוים ,שהמשקה ברגליו
ממי היארו ,פניר להאללת היארי 'ר) 'ייא י-יב( .מגמה זאת מובלטת כאן
בהדגשת המלה העקרית תהרמות ע"י ו' הבארו .עינות של תהומות נכרן הוא,
אד אינר מבליט את המגמה הנ"ל ,אף איבר משליט את המלה תהרמר,ז על
כל הכתוב.
יא .ואון ותופים הפצו )שמיאל ( ' 1ט"י כג( .אחת מדוכי הפיוט שבמקוא
היא הקבלת ביטיי אחר )כגיו צווף סמיכית( כבגד שבים )המחיברים בו"י(,
על משקל tורה וצלה …כנגד בשי למ ) … iבראשית ד /כג( ; כאו חטאת קסם
מצד הצירית
כנגד א~ן
רתופים.
הסינתזה
הרעיונית-הפיוטית
שגיס
פעמיס שהיא לחברר גוידא
און השוא ,זופים
עגרדה
תמיד
)עדה
שחים,
שהם
אתך
רצלה(
)אליל לקסרם בר(
מצד העני)
ואחד
מתיד
שהוא
רפעמים
שגים.
לבאור :
הרי הוא זהה
אחד ;
ומבחינת
ון
החכיר,
און רתופים
-
עם חטאת "קסם ',כלומר
זרה.
יב.
רעוכו
על פשע
)מיכה ז' יח(
ממדרתיר של הקב"ה )כמו נושא עון( ;
-
לפי פשרטר,
כמרבן,
ערד
אח.ת
ררבא עשהר אסמכתא לרעירן חז"ל
בגזזות ר' הבארו :והרא ,שעוכו על פשע .ראפשד גם של.
יג.
וילק ואין מספר
ושם ומש ואין מםפו
)תהלים ק"ה לד(
-
וילק ,אשין מספו
)ק"ד כה( .זה יהיה הפריש ,גם אם בצרפם
ילק )ומש( אין מםפו
)ולא :
לי ;
.רכן
"בסמיכרת" :
של אין מספו( .לאמתר של דבר הסמכה סתם
כאן ,ולא סמיכות ,הסמכה במקום ר' הבאוו ;
וכן גם ימים אין מספו )ירמןן; .ב·
לב( ,בבפוד רבלי ו :רער.ך האו הדין בבטויים בשללים אחרים )כגרן יאן חקו
וכדו'( :
עושה נוולות ואין חקו )איוג ה' ט(
צרוף עי" עי באיתי
להן ;
מז i:מע :
-
שאין חקו
בפלאו,ז עי אין מספו )שם(
רנן נרולות טי אין חקו וכפלאות טר אין מםפו
אין של אפשרי.
70
www.daat.ac.il
-
להם .ויש גם
עי ::Iאין מספו
)איוב 'ייא (.י בכלם
r—————– –אתר דעת -מכללת הרצוג
די.
ובמ לכרתי
בכיתי
"' ז
)דהי " א
בשני מעכבים את ההנחה ף-של.
שרב
"(. "1
אלום הפחח
כנרי
רסימן
הרא ש רן
היחס
האחד לשנים מקביל,ם היא
מדרכל הלשין הבשגבה ,ולהבנת העכיז ש יב מתאחדים הם
) אחד ע Jlי ש תים (
כלוסר כמלכות"! .שני המושגרם
זה
-בב"ת ,"I
ע I/י ו' הבאור
נעשים חופפיס
את זiן ,ושניהס עולים בחשיביתם ע " י כך.
טו.
מלכים
והגלות
ז'
א'
והכותרות
מןג-אב (
) דהי"ב
-
יב(
ד'
לכאורה ,
כננר
הגלו ,ז
:לו,ז
של
הכותרות
הכותרות
או
)שם,
וכז
שככותרו r ,
הז ,יכר מאנם פ~ מצודת ד ו .ד אעפי " כ נראה ,כי אינז אלא דבר
אח.ד בדברי הימים איז לע ש יח הכרחרוח )בנפח( כל זכר .כמלכ י ם מרכא
םררט הע ש הי )ז ' טזכ , ( -ו ש ם נקראו הכותר ו ת בלב,ד שש מן נ ק רא עליהן
מצד תפק ""Iן ) חארר פרנקצירנלי ( ;
ראך בחרך הסיכרם הכללי ) מ ראילך ( נקראר ,
כמו נדה " י ,גלות הרכתרות גם משרם צררחן הכדרריח )משרש גלל( ,על דרך
פר" "רס ,כתרלת בת צירן ) ר' לעיל( ,אחד שניתן ע " י שתים ,רהז הן הגלות '
רהז
הן
הכרתרר ,ז.
טז .
-רברי אהמת ל א
הארי הדכריס ו האמ,ז האלה ) דהי " ב ל " ב (11
נאמר כאן ,רהרבריס של האתוב האלה הרא צררף זר " 0 .
לי מכררן
אל הכחרב דלעיל
רכוונחו
)ל יי א כ ( וישע הרטב וה~:ר ו האזכת .דירקן של
ל ש רן הכתרב
מןוזב 'I
אהרי =) טס כל(הוברים =) המעשים( והאמת )==דהייבן האמת(
האזבת האלה ,כאשר הצררף שבסמיכרת אינר אלא ניסרח ,לטעמנר ,של ההסמכה
בו " ו .בדרמה לכך ,אתה מרצא בלי ר " ר במשלי ) כ " ב כא ( לה':יב אמרים אנז,ז
=)
אמרים
יז.
ש הם
נחפס
מצררת ררר
נראה
אמת (
כגנד
לפענ " ד
אפוא
הוישא
שם
ש וב
אןברי
ע י"
"האחד שבשחים " :
אמת ,
באי י ושב אה ל ומקנה ) ברא שי ת ד ' כ ( .אכן הל ש רן ק ש ה ,רה י א ק ש ה
לא מחות כמובאה הבאה ללמד יגם האלי מיו נה הכו יגן ' ) דה י " ב /f ,ר יד ( .רכי
מהר אהל של זבקבה ן רהלא איז המקנה ירשב באהל,ם ,כי אם בעליר אר רועיו.
לםיכן נראה לפרש מקנה בשבי צררפים אררכים אלה ,רהם היחידים במקרא ,
כלשרן
קצרה
במקרם
איש זבקבה,
מ~ Iנה,
בעל
הז
משרם
הרצרן
להקל
את
האריכרת ,הן משרם שמרשנ האהל מעלה ,מאליר ,את מר ש ג האיש היר ש ב בו ,
כמובן מאל,ר ) מר ש ן עצמר ראחר עמר ( .רהפ י רר ש במלרא ו
ריהינו אבה מ ק נה ;
יח.
י ש ם אה ל י הזב ק בח
זכארג j .זםםזלרת ) jברא ש ית
-
-
אבי יו יכ :אהל,
וישב" החא ל ים ,כלומר בע ל י המקנה ,
"' ב א (
-ר ' ל עי ל ס ' ג !
מביאך לעיל.לט ,נר "זושב )כ " ג ד (
כ .א,ז כל עמלי ראת כל בית אבי )מ"א נא( .קשיי תרגרם של -בתחלת
המאמר .שרב ניתן האחד ע '' ' '.תים ,אם משרם דרר הפירט ראם לשס הבלטת
3
מל נר הג ל ית הנזכרית
בכ ת כ ל כ )ו ה יש ע ט" ו י ט,
ש ופ טי ם
א ' ט ו( ,
ש מש מע ן מע י נ י ת
)מלשין ג ל ,אף האו ש רשן גלל ( ,א'ין עדר כמ קרא א ל א ג ל ית ) כיתרית ברירו ו ( rtאל"
ש ברא ש י העמדו י ם ידג.לה שבראש מנ ר רח הזהב )ז כריה ר ' ב-ג (,אף היא אפ י א כותרח ,
יכן גלת הזהב ,במשמע כד עגרל וכדור י ,אשר בקהלת ) י " ב ו ( .
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
l
העני! ,או שניהם גם יחד :את כל עמלי ,דה"נו )וביחוד( את כל שבכי '!,אבי ;
שאי! דרכו של אדם לזכור את בית אביו אלא מצד הטוב שבו ,והוא לא
יכול להנתק מזכרונות העמל עד הולדת בבו.
את לוחותכא .את ווחות האב iוהתיהר הו :r.בהו )שמות כ"ד יב(
והס
הבאן,
והמצוה.
התורה
לפריit
אפשר
של
גם
והמצוה,
התירה
בפחות
הבלטה ; אר פ'י רש ר וראב"ע ,לפעב",ד ה iלמיס יותר את דרכנו.
שאר ככל מלאכה ,והואכב .וכרע!" וכבל r.לאכה )ל"א ג ,לייה לא(
צירזף ז' החבזר לבאזר תחומה של הדעת ; צירוף של אפשרי רק בהשמטת
ff
ב' ככל.
כללז של דבר ,ז"זיז של באזר יש נכל הכתזבים הללז ,זרק ד,לקז נית!
להמיר בשל .עוד רבזת במקרא הו"וי! לבאור ,ורבים גם הבאורים בלא ו:
זאי! הבדל ביביהם ,כאמזד .כמה דןגמאזת בזספות הבאתי לעיל )בהסברת
התופעה ובסעיפים
',א ו' ט
' IIג,
,J
ט (, fIז
ובלעדיה ,אוסיף
ועוד אחרות ,בו"ו
בזה מחוך רשימה מקרית שבידי )שרוב הג/ובאות הנ"ל אף הז מצויות בה(.
(1
'א'.:דת האץר אשד )בראשית א' יא( ,ואחדיו •באךד של פרוט לדשא
)מעטה הארץ( :כלזמר
עש.ב ..
עיו פרי ; …אף עשה פרי למינו ,לפשוטו של
עני! ,אינז אלא באור של עץ פרי''', .שר שלא גרס כא! פרוט ,הפריד עי! פרי
לעצמן וצירף שעב אל ישא כדי ללמדנן את ההבחנה הח',,ובה ב; Jשם כללי
לשם פרטי.
(2הן/ה בסמיכות השכיחה כל ~ r..יף כנף 'א) נא( ,כל צפון כל כנף 'ז) יד(
ועדו ,שפירושם כלומו )כל בעל כנף )כמו לעיל האלי מקבה(.
(3
ו'ע~יית 'זננ"'ם כויכ "Iם זהב וגך'
-נ]ס'נך1ון
כלונו "I
כפ,זריה זפרחיה
(,דל)
" – liILךג!" )רט(
(4
תחת
בשי
(5
•
הקנים
)שמית כ"ה
יח(,
ואחריר :
יטיtב-ה כרוב
ר~~:נ tכרוב אחר,
ואחריו
וכפתר
)לה(
-
כלוגור
כפתר
-
ונוי.
'14אמזנה זאי! עזל
-כלזמר שאין כו עו,
)דברים לייב ד(
)לא
של אי! עול( ; ור' לעיל (ג"') וא' iו:סםר.
(6זבא הארי )שמואל א' 'ייז לד( ,ודוד מוסיף לשם רבותא זאת הרוב
_ כלזמר עס תייב )אפילו הדב עמו( ; כוונתו ניכרת גם בהמשך )לה
לעומת לו(.
בכלי הרועים אשר לו ובי",וט (מ)
(7
(8זיקבוהז ברמה וכטירו )כ"ח ג(
צריכותא
(9
( 10
( 11
זו בב.ד שהיתה עזד רמה
כחש ') ~.מלכים א'
צר
וסביב
האיץ
-כלומר כע'וו ; דד"ק מנסה להסב'ר
אחרח,
ג"' יח( ,בלי ו'
)עמוס
-כלימר בילקוט.
ג'
יא(
יאעלה בא;' Iמחביכם וכאפכם 'ד)
-כלומר כחש לו.
'(,
והוא
סביב
האר'ן·
•
במקום כאפכם ,לציון הרבותא,
כלומר באפכם מכוש ; שכז העלאת הסרהןז כשלעצמה מביאה אותז לאף.
(12
זיסתמז
את
כל
המעינות
זאת
הבחל
ושהטף
כתזר
הארץ
)דהי"ב
לייב (.ד אי אפשר לסתום את כל הנהל )=הנI1לים( שאד מהזץ ל,רןשלים ;
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל די בסתי Mכל העמינות שבאזור ירושלים כדי לסתום ,כלומר להוביש
יזהו המשתמע מפסוקגן בדייק :ריס .ז:בע I/י בך את בל הגחלים האלה
תא"כל המעיבות ,כלומר "'עו) כך( IIת הנחל הושט ',ונו!
שיטתגן
תתאמת
ב'י,nר
ותועיל
הכתובים ,
באותם
בשם
שהונאו
ד"ר
"םף מילר ,שגם לאתר הנחח ו' הסמיכוח אינם מחש-בים אלא ע ''' סרוט
סרר המליס '1 .הבאור מפרשח אוםת כלשוגס.
מבכדידת 'אJJצ יחסלב"..ז )בראשית ד ' ד(
) א(
-
נפרש כמכוחת II':o:נד,
דיהיבי מהלבהו )שהרי אח ה nלנים בלבד הקטיר( ,דלא נהפוך מחיב ··
נאצד )עם השמטת מ ו"הן(.
(ב)
נכדרr ·,.
•
וישע ה' IIל הבל ןאל מנה.זי )שס(
-
כלןמ II .-ל מנחתן .ר"ל לא
היה כאז משוא פבי האדם )הבל( חלילה ,כי אם פניה "ענינית" אל בז:חתן
כך רימזת התירה ,אם גם איבה מפרשת את המניע לרצין השי .ת" רמז זה
לא יגיע לתדדעתנו .אם בפר'~ "בפשםות" ,תוד הקדמת מנחתן והשמטת הגבוי
•
ו והמלה אר )ויpש Iז' אי מבח:ו הבר(.
"1:ד' Cחו ) Cאו רהייבו((ג) בסןד ש'יום ועהו )תהליס קי"א א(
-
•
עךה .שןב ניחו כאז ) עניו ( אחד עי" )מליס( שתיס :לא בםגי יש רי ס י'חדייס,
אף לא בפגי עדה סתם ,כ " א ישריס המלןכרים כדעה אי עדה ש כולה ישררם,
נהגדרת
המ iג:.ז'
ע' "
המכ ן יז
המ שוגיס ה:ברכיב"ם
שב.י
איחי
אין מיקדם
ן:וב}יהר
'ר) לעיל בתתלת המאמר( .גם על הנטיה בפיוט להפריד מושג לשני מרכיניו
כנר עדמנו )לעיל ' 0די(.
•
•
מניעת חסד מתיך חשש של איסור תווה
מרגרים לעם הארץ פרה חורשת בשביעית מפני שהוא יכול לשוחטה ,מונרים לו פירות
אפילן בשעת
הזוע יכוי,
)שביעית
רז"ל
כעל החזון
א')ש זצ"ל
להיתר.
פרק
ה
משבה
)(f
שאפשו
רכל מה
תלוין
לתלות,
:
יבואה רהא יהקילו חכמרם בספק אע )" יספק מכשול וראי אסןו ליתן לנפ') עון ןהיח
ראיי להחמיר בסיפקית .משים ראס באנר להחמיר בסיפקית נמי נעש;ן מכשלו שכמנע
חסר וררבי חייס ושלוי מעצמנו ומהס הון וק עייה וחייביו אבחני להחייתס ילחיטיב
.
עמם ,רכש IIכ
שלא להרבית
שנאח
רתחררת
בי)ינו
.
וביניהם ,
יעיבריו
על לא
תשכא
ועוד
כמח לאויו שאיו איסורן קל מאיסור זח שאנו באין להציל אותם ממבו,
חזרו
איש ,שביעות ,טוי
יכ I
ס'יק
ט
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתבים למערכת
א
•
לנוסח "ספרד" של החסידים
)בשולי מאמרו של ר IIש וייזר" ,המעין" ניסו תשל IIב(
המחבו כוחב בעמ '
: 37
"עד שבמשי הדורית יצא מחצוית הארמי " רים ניסח
נב Oו'ס פחית אך ייותר והאד הנסוח הקרזי פבינן 'נוסח סםדר , n
לא'lנחי של הדבר לא צ"א נוטח זה מחצריח הארמו " רים ,אלא מייי מדפיטיס.
בחצרות
ארמי"ךים הין מצויים סידורים עפ"י
ניסח האך ~, I/שבוסחם
לא היה
מוסלא ומיוכב ,אלא עריי -בדרכים רשנית -ע"פ ניטח אשכנז בשינויים
המתחייבים מכווניח האר"י ,מהם יש לזרכר את טיריוי של ו' שבתאי מואסקוב
יאת סירירי של ר' עיקב קיפל ממיריטש ),,קיל יעקב"( ,שטיעטי הברכיח שבתפילה
קרובים לניטח אשכנז אגב שיוניים כאן אי כאן ,ולא עי" מעשה הרכבה וגיבוב.
מן הסייירים המאוחירם יש לצייד את טירורם ש:ל חטירי קאןל,ן ) ,,בית אהרן
ישיראל"( ; את הסדיור "כתר נד~וא " .שנדפס בברדישסיב ,ומצייים רעסרי צילםר
מגרמניה שאחר השיאה ומארץ"ישראל )סידור זה עשיי בניטחו סל "סייור
ואריייל" ,הממעט בשינויים מניסח אשננז( ; סירור "חמרח ישראל" שהיציא
הרבי ממונקאטש ,רח"א שםירא ; סידור "רעח קרושים " להגאין רא"ר מגוטשאשט,
סמבא' וה גצד זה ניסחאית אשכנזיים וניטחאות ספודיים ,אלה בסיגריים מעיגלים,
יאלה בסוגר"ם מרובעים ,ועו.ך
יאם כז הרב מאלדי ז " ל לא ה~ "מן הארמי " וים היחידים שנתן דעהן לא לחח
לנוסח להשחנוח פרא' :היי נמה יכמה אדמו"ירם מלבדו ,שהקמדיי על נך ,
והארכתי בזה זבכל בעית נוסח זה במארמי "תפילת החסדייס " ,ב / Iמחניים" מ " ו
)שביעות תש"ן(.
•
ה"נוסח" המטולא והמורכב איני -כאמיר -מעשה דיי ארמי"רים ,אלא
מעסה דיי מדםיסים .הרםיטים הואשינים של • נוסח "ספרד" זה התנייני לתת
גידי המתםלל נשי נוסחא'וו :נוסח אשכנז ,שכהיא מחמלל בבית הכנסח ,יניסח
"סםדר" ,כשהוא מחפלל בחצר הרבי או ב"שטיבל " ,ובדרך כלל שמו את האחד
כסרגריים ,אי את שביהם בשבי וביני סיגרי.םי המתמללים שרצן "להדד" הין
אומרים את שביהס ,ןדמםיסי הסדיורים העממיים התתיל ,להשימט את הסוגריים ,
וכד נתהווה הנוסח המירבכ.
מאיר ומן ,ירושלים
ב
על מה שכחבתי נהעריתי על הרמנ"ם הל ' ענודת יים הנפירים שנדםסו
בגל,זז הקזדם ש:ל .,המעיז " אזת ג' העירני ידןרי הרב הגאוז ר
I
יונה מרצבך
לשיס"א ,שהפשט נרנוד הרמנ flם הזא שמ/שי' "ואם מת הראשון השני מנמתה
תחחיי" מןסב על דבריי הקידמימ " :ני) שאירע בי פסלו יכן' איני צריך חיניך
אלא עבידתי מחנכתי ימתחיל מעבידה שיפסק בה הראשין יכי' יאם מת הראשו)
14
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זה השני" -כולמר עשבד בכר ביום הכפירים " -מתמנה nוותוי" ,יזה היה
דנו בדיר מאר שיארע פטול נארשון והסבי יעובד תחתוי ,ופלי זה אין מקוס
כלל להערתי.
והבבי ומדה להונ הגאון הב"ל שליט"א על דבויו הבכוביס.
יחשלם עי,ר" Pזחבב"א ,אייר תשל"ב
•
רבאהם םפרי
ג
תערית למאמר "ולא אריח ,בריח ניחוחכם"
)המעיו ,ניסו תשל"ב(
•
א .נזבחים לז ,א ' מם;וש שהספוק "ארת חלבם תקיטו אסה לויח ביחח"
)נמדבו יח ,יז( בדרש גם על קונן עסח ,ואין מקוס לעי זה לעטבת הבצ"ייב לחלק
נין פסח לשאר קרנבו.ת ונמסבה שביבו :לשס ששה דבוים הזנח בזנח וכו' ולא
חילקו בין פסח לשאו קרבבות.
ונעבין שיטת הבצי " ב חש:וץ מקרבן עסח אי אפשר להקויב נזמן הוה- ,
כן פסק החת " ס בתשובתו הודיעה ",וי) סי' ולו( אבל לא ' מעטם 'Tזו" בחיוח"
אלא מטעמים אחויס ,אך הבאים אחריו פלםלו רבות בדבריו.
ב .ההוכחה שכמר בבמה ,איז מביעה של "ריח ; ביחוח" ל.הביא קובנות בזה"ז,
Kיבה בראה לפעב"ד .בבהמ אין חיוב של לשם ניח ,mמשא " כ במזבח ,וכו כיהןו ,
כלי שרת ןכין " ב.
ג.
,
אם לעשות חשבובות אם הגענו לדוגה של הבאת קרבנות בכוובה וצויה
וכו' -וכי הגענו לדוגה שאנו ראוייס למנוחת שבת קדוש או לאות ברת קודש
או לאות ולטוטפות או ללמדו כתווה הקדושה ז אלא מה שנציוטנו יש לנו לעשות
כמדח יכזלתינו ,ועם זאת לשאוף לחקון נשמתנו.
.ד יש להביא הוכחה לעדת המשנה למלך ,דלסס ניח mאיבו מעכב ,דהא
לשם ביחוה לא נאמו בשום מקום אזריקה אלא וק אהקטוד ,ווק מכח הק!ט ,ן
בעינן לשם ניחוח בסחיטה ,ואילו הקובן עצמו שלא הוקטרו אימוויו כשר ,עי'
זבחים י ,ב .אך יש לדחות הכוחה זו דדא .גם אס הקיטר חוץ לזמגו אין הקובן
נפםל בכך ,ואילו אם בעשח שחיטה חיסב להקיטר למחו או בחזר ,פסול .ערדו
י " ל דכל הרא'ף להקטהר שקם ביחוח וכו' Kין ההקטרה עמכבת בר ,כול שאיבו ראוי
להקטוה ההקטוה מעכבת בו ,לפי הכלל הידוע של ר' זיוא )נמחות קג ,ב וכהבה
באיגדר בבבצל ,ירושליס
רבות בש"ס(.
א.
מהפסוק " ואם דמם תזרpו על הIכזבח ואת חלבם תקטי ,..לרוכו חז " ל שנס oמח
טעון מתו דמים ואימורין על המזכח ,אן לפי שיטת הנצי"כ יש לומר שהלימדו לא חל
על טיים הפסוק " אשה לךיח גיחןח לה'
ב.
הנכיאיס
הזהירן
כמקימות
רכים
".
שישנם רכ.בים
שהקרבנות
c
אינם צריוים ל גי
הקב " ה .לפי חז " ל גם הנחת תפיליו על הראש עיויה להיןת חילול השם ,ראח ירל'שרמי
ברכח פרק ב ,הלכה ג ,סבא
' ,f
נחסןםn
במאירי שבח מם K ,יר Xה בפי' הםיי'וי שונלי
י.
ג.
ע,
,
Sך
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד
•
לפי בקשת בעל המאמר ,ארשים הערית אחדית :
א.
בעמ' 64מ.vג"' על היכחתי מדברי חגי הנביא "עלי ההר יהבאתם עץ
ר 11 I
ובנו בית וארצה בי אובכרה אמר
)חגי א,
('"
שהקרבנות נבית שבי היו
לצרין ,גממרא יימא כ"א ע"ב דדשרו מהא שמלת "ואכבדה" כתיבה ח Oר ה"א
"יאכבד" שאב ללמד שבבית שני חסרי חמשה דברים .איני ריאה בדשרה וי שים
סתירה להיכחחי מלשין וארהצ אשר מפירט בפסיק.
ב .בעמיד 61 60מבאי מחשיבת מהרי"א הליד כי מאשר ,שקללת "ילא
אריח" שבתיכחה לא בחקיימה ,כי לא כל שבחיכחה נחקייבזה .תמיה שמציבי לריב
בדברי הבביאים שבבאי ,על הקרבבית שהמה לא לררצ! ,ימהם בישעיה א ,יא .עיי!
בתרגום
ובדר/וP
שם.
ירובהי
עיי"ש בתרגום
ור כ.
ודר".p
השרע
:n
י"ג .עיי"ש
בתרגםורש IIי רז'/ק .שם ט ,ר .עמיס ה ,כ"אכ"-ג.
מביא שיטת הבצי"ב שבקרב! פסח אין צורד בריה ניחיח .יש
ג .בעמוד 61
לחמיה על וה מנוסח הברכה הבגדה של פסח "ובאכל שם מן הובחים ומ! הפסחים
אשר יגיע דמם על קיר מזחבך לר~ ןי' יכן הוא בבוסח ההגרה של הרמב"ם ביר
החזקה ,ש'מרמע שגם קרבן פסח צריך שיההי זריקח הדם לרצין .דר mק לומר
שמלח לרצון קאי על הזבחים לב.ד
ד.
בעמדר 69בהערה ,אם יש מקור בחי"ל ,למה שכחב בהקדמת ריע"ו
לס' דרישח ציי! בשם הגאו! ומילבא ז"ל שאם רק בשיג הר הביח ונרקיב ':iזע
קרבן ,!,,מתה תביא ,!,מ הגאיהל .יש סמך גדול לזה מבדרש תבחומא 'כ )Iרצ
(ד"' :
"זש"ה היטיבה ברציבך אח ציון ואחרי כ! אי חחפוץ זבהי צדק עילה יכליל
)תהלים נ"א( כלימר אם אין ישראל מקריבין עילה לנפי הקדיש ב"ה אי! ציין
יירישלים ננבה ל ' Dשאינ! נבב'ו !iאלא בזכית קרבן עילה שהיי ישראל מקריבי!
לIכגי הקדיש ב"ה יאמי אג'!! קרבן עולד ,ייתר מכל ד,קרבגית כילן מפגי ש,קדא
יבחי צדק שנאמר )התל,ם ב"א( אז תחפיץ זבחי דצק עילה וכליל" יהבאחיי
בספרי הר הקדרש עמיד קIכייב איח
.
ובוש''' )בראשית ט"ו ד ( Iר'
'.ב
"ןיחשנה לו צדקה
-
ר"א במה אעד
-
אלא
אמר למניי הודעיני אביזה זכית יתקיימי בה ,מאר לי הקב"ה ביכית הקרבניח",
ימיח"ז הגה"צ רבי עקיבא ייסף שלזינגר זצ"ל בעל "לב העברי" בספח "חורת
יחיאל" על החירה הנספד כעת מחשר )איח ק"ס( כחב על דברי '''שר אלי "ימאכן
יממה שכחיב בדמרש חשיביח הקרב! ,יאלמלי נתני על נמשם להעלית קרבן א:
ככחיב במקים אחר ,כבר בא הגאיהל".
שמה נחום
76
www.daat.ac.il
פשיירM
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקראת שנת השמזטה תשלייג ;ךבעל"ט
1)111'11IIIII1I1 ' 11111" ' 1 ' 11' 1 ' 1' 1י "" 111111111 It 111' 1 111 111.11 11' " 1 1111111111 111' 1 11111 111111111' 11111 '1 1111111111 11111'1111111 ' IIt l 1111 • • ,1111111 1111'11111 ..11 IItl
)שלם בע"ה החיבור
מסכת שביעית-משנת יוסף
דן
המבארים
כל
כרכיס
המסכת לכל פרסיה
בלשוו צח
וסדר )כוו
•••
הספר
כולל :
•
לשוו חמש)ח עם ציובים ושיבוי ונסחאות
פירוש הרא"ש השלם מוגח מכתב-יד
שיטות
חמםר 'IIים
תמצית
שיסות
הראשונים
והאחרונים
במשבה
בירושלמי ובסוניות הש"ס
תוספות אחרונים שיסה מקובצת ,ליקוס נדול ממאות ספרים
•
משנת יוסף חידושים
וביאורים
•••
ספר שימושי המאפשר לכל אחד לרכוש ידיעה כוללת במסכת שביעית
ןבעניני
שמיסח
.
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקבל במערבת
•
•
•
•
•
•
I
,
מסכת שביעית -משנת,? ,יסף .משנה ,שביעית עם פירןש הרא"ש ;
,השלם ,שיסןת המפרשים ,תוטפות ,אחיונים ,משנת יןטף .חלק ·
רביעי ,פרק ט-י עם ייקןנטרס שלש ארצןת לביעןר" ן"קןנטרט ,
I
,
ביעןר פירות שביעית" .מאת הרב יןסף ליברמן .ירןשלים תשל"ב.
•
•
ה.לכית דעית ,אהבה ןאיבה ,אמןנה ,אמת ןשקר,
i
בטחןן ,גאןה וענןה ןעןד ,עם פתיחה-על בעית הקנאןת .מאת הרב
·
בית יחזקאל
'
-
משה יחיאל הלןי ןוייס .בני נרק תש"ל.
•
i
I
•
I
•
I
הצבי ישראל חקרי הלכה ,איגרןת ,פרקי חיים של מרן 'הגאןן רני
I
צבי פסח פראנק זצ"ל ,מרא דאתרא דירןשלים .מכןן הרב פראנק,
,
ירןשלים תשלייא.
•
•
•
.
~',~..J
'
סיד ישריס פירןשים לחמשה חןמשי תורה ע"פ הנגלה ןהנסתר מאת
הנאין
רבינן
גרשון
חנוד
העניד
זצ"ל
אדמו"ר
מראדזין.
הובא
לדפןט ע"י נינן הרב מ"י לייבר .ברןקלין תשל"א.
•
ניעס
שנתןן לבירןר בעיןת בהלכה,
ספר חמשה'עשר .בעריכת
הרב
משה שלמה כשר .הואצת מכין תורה שלמה ,ירןשלים תשל"ב.
,
•
הדריס קובץ תורני ,חונרת לה ,ניסן תשלייב בעריכת הרב חיים דוב
,
שעוועל .הןצאת הסתדרית הרבנים באמריקה .ניו'יןרק תשלייב.
אסיא בעניני הלכה ורפואה ,בעריכת ד"ר אברהם שטינברנ .בהוצאת
המכןן ע"ש ד"ר פלק שלזיננר ז"ל לחקר הרפןאה על'פי התורה
ליד בית'החולים שערי צדק .גליון ה ,ירושלים ניסן תשל"ב.
הלכה ימעשה פעילות המכןן מדעי טכנןליגי לבעיןת הלכה לבירןר
שאלות הנוגעות לשמירת התורה בתעשיה ובשיריתים הציביריים.
גליןן ,ך ירןשלים ניסן תשל"ב.
78
www.daat.ac.il
•
,,
:
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק לננה
ס' מושב זקנים
)חמשד(
נספח
ה.
ד :iרים :iשם אימרם
במס 1ר rlמאמר זה אי אפשר להביא אלא מסםר קטן של דוI 1בוא .rlלהלן יקרא
בשם "הספר"
אבין "יל
'0
מושכ זקבים הבדסמ.
הרי".n
בואשית ח .4בחודש השביעי .הקשה אביי של הרי"ח ,כל מקראות שבפרשה
מעורבבין ואין להעמידן ולומו אי זה שביעי ואי זה עשיוי .ותדע דק"ל שיוד מבול
בשבת אלף יתוב"י לבויאת העילם כדאמ' בב"ו גבי דור הפלגה ,א!ב' אחר אלף
יתוב"ו הוקיע מתמוטט כשם שעז!זה בדיר המביל ,ובסיף אלף ותוב"ו השבה
מתעברת והיו בו ' i.t-בי אדר ,תדע שהוי באלף שבה יש בן שניס יתיריס אחר שנית
העביר .לכל מאה ה' שבים )של המחזיוים( ]על ה' מחזזרים[ ות'שם ב' על תוב"ו,
הרי תש , Iן· וחסיר ארחם 'ייט וווט נמצא ג Iיתיריס ,וג' ממחזיר לעךלם עיבור.
"
אהר"
•
"
אהרי חצרפתי.
בראשית ד
רכאשית כ
.sנספר בד"ה ויאמר קין )עמ' Iשררה (,2מר' אהרן•
.31בטפך כד " ה ר וא הנא משמע )עמ כז שירה (,5הר'
I
I
ר' אהרן
הצרפתי,
רי אליעזר
י"א ןיישם נארין במצרים ,באו היועצים ואמרן מאחר שהשביע
בראשית נ .26
ייסף שייליכי עצמותיי עמהם בצביע איתי ולא ימצאו אוםת ילא יצאי לעילם
מאוציבי ,הלכו יתקב' ו אדון של מתכת שרמי אותי בבילוס כי אמרו ייסף בגימ' ביליס
כדי שיתברכו המים והמלכות בגלל ייסף .מה"ד אליעזר.
רי
אליקים.
בראשית מי
•15
•
'''ככ מבוסח המאמר בצורה קצת שובה מזו שבספו .אחדי "לא
היתה בתו" :ותיו ו' אליקים רבס"פ המפלח איכא דדריש אשה כי תזריע מאשר
j
כי תזריע ואוכא דדריש זה מאלה בבי לאה ,הילןכ '''שר פ'ל כי האי זיליף מאלה
בני לאה) .השהו פי' ךיכייא(.
"
כריד·
כראשית ח
.19
בהמות יחיית יעיפות באסרו בתשמשי המהט כתיבה שהיר
עורב וכלב שמשו ולקי .וק' יכי בהמוח וחיית Iערטות בבאיםי הם ,ר'"ל ימ הש I0
רעכ צועוד אין לן תאות המשגל יכל בהרמת יעופיח היו רעבים צרעוירם כי בח לא
בתן להם לאכלו רק נדי השבת בפש לכן לא ההי להם שום תאיה אבל עורב היה
מאכלו ברייח ,יתושין הבבראים מציאה שלו לצירר שעד~ כמו לעורבים קטבים דתכיב
מי יתן לעירב צידו ,יכלב במ -איבו מעגל מאכלו עד ג' ימים לכן היה לי תאהר כמו
בארץ .הר' בריר ז"ל.
9ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכזד
נ/ש,
שזד.
בראשית כד .ד השם אלקי השמים .ב'ר לב"ש שזהר )ש(לשון הבחטה) .עי'
בפ' ר' יוסף ב"ש שלפנינר(.
בראשית טר .6ריחשבה לו דצקה .פי ',אבהרם חשבה להק' לצדקה שמחלציר
יצא שהוא יורש את הארץ ,ואין לערש השק' חשבה צדקה לאברהם על שהאמינו
כי מי לא יאמין בהאל האנמן ,ולהפך מן שר"י .ב"ש.
.שמות יט .15בסער בד"ה ד"א אל גתשו אל אשה )השני ,עמ' קסא שורה 2
מלמטה(,
ב"ש.
במדבר כא .25הק' ב"ש למה לא נאסרו כלי סיחון וערג מכו כלי מדיין שהרי
מלחמת סיחון ועוג היתה קדום מלחמת מידן ,ות'י שמלחמת סיחון ועוג היתה
מכיבוש הארץ ובכבוש האץר לא )נאסר( ]נאמר[ להם הגעלה שהרי כותלי דחזירי
הותר להם שנ' ובתים מלאים כל טוב ,ומלחמת מדין היתה נקמה רלא כיבשו.
י' חיים.
בראשית יג . 13בסםר בד"ה אחרי הפרד לרט ,ינוסח '''הכ :
תימו רהא כתיב
לעיל מיניה וירא י Hי אל אברם ואימר ,הווא פ'י כשאמר לו מחתילה לר לך היה
עמו דווקא ,מה"ר חיים ,ונ"ל שזה פי' לפי העשט לעי שנפר.ד ) ..השוה פענח רזא(.
שמות יב .46בספר בד"ה ועצם לא תשברו בו ,עמ' קלח כ'ורה ,20ע'י לעיל
נספח
חסיד,
.ד
יו יהודה
n
•
חסיד,
יי"ח.
בראשית ג .21שאלה .למה אדם הראשוו הקריב שור שקרן א' היה לו במצחו
שבו יטב לזר'י משור פר מקרין מפריס ,וכי לא היה לו להקריב שהיי לי ב' קרב"םי
ו'י'ל בעברר שראה קטב מרירי שש" לו רשות להזיק והוא אין לו רק קרן א' בצמחו
דוזמה לעגל ,לכן הקריב את השזר להגן לו עלקטב מרירי דומה לעגל .חסי.ד
בראשית כד .·29בסער בד"ה ויץר לבן אל האיש ,זנוסח כה"י :אלא כר
המעשה כששההת כל כן מה שלא הורגל בה מיד רץ בכל כוחו אל המעיין
קצהר גכנות ופרדסים )מספג( ]מפסג[ ועולה ורץ אל האיש וכשראה שאיננה
דרר ישר לבית אמה כי היא לא פגעה בו בחזרתו כי דרר ישר חזרה .פיר"ח.
'י'ל מתחלה רץ כאיש….
היה
דרן
חזר
א"נ
בראשית כד .50הק' רי"ח כיון שלבן היה ערבד ע"ז למה בתן אחוות ובנותוי
לאיש אשר שונא )אלה'>ר( ]אלקיו[ ויודע כי בבותיר ילכו אחיר אלקי עיקב ,וי"ל
שלבן היה מאמין בהק' אלא שגם ע"ז היר עובדים כדי להודיע להם עתיחת לכר
לא היר חשושי' אם לא יעבדו ע"ז.
שמית יט .8ויעבו כל העם יחדיו .החסיד פזר לפי הפשט כי מה היה צריך
השבה אם לא דבר שצירר עליה ]תשרהב[ המב"ח ,אלא ה"פ שישר' אמרו כל
•אשר דבר 'י'י רגו ',אמ' נראה אותו שאינו מלכר ואמרר לו שיתראה לבו ,וכת' ויאמר
י"י א.ל משה הבה אנכי אב אלדי נענ הענן ,א /lל הק' דיים שאתראה להם אודבר
עמר בעברר ישעמ העם בדברי עמר ריגד משה את דברי העם אל י"י אשמרר לר
שידבר עמנו שלא גסבור שמיני מכשפות הוא כדרר ששוחקין בקבולט אלא ידבר
80
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמנו ואז נצא מכל טפקו,ת וא"ל הב"ה א"כ לך אמןר להם ןקדשתם ,טהרה גדולה
צריכיו אשדבר עדמם..
ו'וי.
•
)מטתבר שברדך כלל איז כובתו לבעל התוטפ;ת הדיעו ,ר' יצחק בז שמואל,
אלא לר' יעקב מאורליאנש ,כי בכמה מקומות מקביל iם בטרפ ובכתב הדי השומת
,",יר' יעקב מאןרליאבש ,אדןרלואכש וכד' ,צו"ע .השיה ג"נ' למהט ר' יעקב(.
בראשית טז .24בטפר בד"ה רק אשר אכלו ,עד לכך קירהו גזל'". .רה
)השוה בפענח שוא בשם הר"ר יעקב(.
בראשית יט , 1ויבאו ב' המלאכים .פשו"י 'גבי לוט קראו מלאכיס .וא"ת
והכתיב ואימרו האנישם אל לום ,ונ"ל יאימרו אותם שקראו אנשי ]טדום[ אנישם
;ןןוא לא קראז אנשםי אלא ולאנשים ההם אל תעשו דבר .הר"י) .בטםת בחזקוני,
ימשם בפ" ריכ"א,
בראשית מד
כפענח רוא(.
.18
בטפר
בד"ה
כי כמיך כפרעה,
,
-
עד יךא
קייס מ"ל'''. .ךה
)השוה בפענח רזא בשם הר"ר יעקב(.
בראשית מי
.2
בספר ד"ה -ייאמך יעקב יעקב ,בסופר '''.רה:
שמית כ .12בטפר ד"ה כבד )הארשיז( עד איז להם חלליק כי ',יההמשך
'''כב אוימ' התם אעדן בומתר צדיר לנהוג בל ככיד וצ"ל הריגי כפרת שמכבי וה Ifמ
חיך י /1ב חושר אבל אחר י"ב חדוש זלה"ה ,ופיו הקי' דלאחר י"ב היו דינן' עשוי
אפי' םיעשי שיר' ילא יותר .מכאז פטק אזיז צריך להזכיר המתים הונשרמת אלא
תיך י"ב חדוש דמ"ס מזכי'ים משים דכבר דיםב יהלא ניכסר להם ,יהמ ששי
בני אדם שמזכיר" איפ' אחר 'י'ב חישו איני אלא חיבה של מת אבל לא שמםו
כפרה דלא צריד דיתך דבפךי''". .רה
בדמכר וט
''''1
. 10
בספר ד /Iה אשה ריח
כי" ,mבסופי :
הך /lר.
•
ייסף·
בראשית ד
.10
בטםר ד"ה קלר דמי אחיה עד להיית בילידם מצדיקים .מר'
ייטף) .השוה פענח רזא בשם ר' יוטף(,
יי ייסף קיא.
בשארית יד
-
.13
•
עד' בהבאית מס ',הג"ן.
,.
ר' יעק.ב
בארשית ו .9בטפר בד"ה את האלקים התהלך נח ,אחרי אמי איאכ
למימר :
הר' יעקב) .השןח פעגח רזא בשם "הר I1ר יעקב חדיינן '''ד נעל התסופוח" !(.
ר' יעקב סבר.
בארשית ג Aבספר בד"ה אמרי ',אחרי מילחא
אחירתי :
הר' יעקב טבר.
•
•
ר' ישעיח.
בראשיתי .9בדיריתוי .פרש'" שי מרבית' שחשויז אותי לגנאי אשילו ה;ן"
' אברדם .לא ה;ן" נחשב לכלםו .יהק' ה"ר ישעיה יהלא אני אארה לך
.של
בחדו
שהיא צריק אפי' בחרי' של צדיקים גמירםי דכתיב כי אם נח ודנאיל יאייב הם
..
81
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ינצלי ,אלמא כי צדיק גמיי היה אסי' בדיריחם של צףק'ס גמירים .יגם ק' למ"ד
אייב לא ההי ולא נברא ,אלא משל היה הולא כתיב כי אם נח · ודניאל ואייב ,כמי
שהיו אלן כך היה זה .ןצ"ע.
בראשית טי
.5
ייצוא אוחי החוצה .פרש''' צא
מאיצטבניבו.n
יהק' הר ' ישעיה
יהרי אבו אימ' ח'י בני ימזיני לא בזכיתא חליה מילתא אלא במזל ',א"כ איך אמר
הש' אי! מזל לישראל.
אני "ובתב.
בראשית ר .22ד"ה יצלה גם היא לירה ,אחרי iJארירע כן ש ילחו " :ואבי
הכותב שמעתי שלאחר שיהדל ב' בבים אי ג' אז השקיה כדי שלא חלד כלל ייתר ,
אי
במי ,..
•
'".ןל
•
כראשית הב .33זימכיר אח במרחי .בספר עמ ' מ ,עד דאשיח איבי של יצחק ,
יא " ח יהלא יצא עשי רא ש ת ,יא .לא ק ' ד mל לבית! 'טםיח אי ש אר דברים
בש פופרח יחיזר ימריקי חזר
במצא מה שהיה רארש! עהת האו אחרי! יכ! אית'
במדר ש ,א " כ גט י ג ההי יכו ל למכור ולא היה מקח עסוח .לו '' '…
ט"א )מורי אבי(.
כמדכר ככ .20אם לקרוא לד באו האבשים .בסםר עמ' תעז ,עד כי היא הילה
פ" מ"א הוא לבדי כף לקסם ולבחש ,כך '",ידו לו
ו למי (1
ב! החבו ו' משה
ור' יצחק בשם מ'א.
במדבר כב .34חטאתי כי אל יעדתי הק ש ה מ JIא לא חאסחי מבעי לTiי זכן '
כמי כסםר עמ ' תעח ,יטיב ל ,ל ש יב ,יכ! הי ה מפר ש וחראב י האחת…
מ"' ו רי
משח J
מחר"ם.
כואשיח ג .21כחביח עיו .חלוקי! כצופר! ,יבכל מיצאי שבחוח מראי!
בצסיון יבהבי! מ! האיר דאין מכוכי! על האיח עד שיאוחי לאור .הוק' הו"מ למה
אי! מרבכי! כל שעה שהנבה מן האיו כיי! שאסוו להנית מן העילם הזה גלא
כרכה ,ל'''ו בהאבת גירפ ילא כאשר הבאית כי אם על דבר חדש ,יאיר השמש
שמברכין עלי" יצור איר ממני שמתחדש בכל י"ם.
ברא ש ית כד . 1בספר ד " ה ר " א ארכרתם זקן ,אחיר "ל ומר
זקו" ;
ה"ר משה,
בראשיח כה .33ילא חאומ שבחבם מכר לי הבכירה אלא ממי! גדיל בתן לי
בעביר הככיוה וחלם ובזדי עשדים לא היה כי אם לזכרון כמו שעישי' העלום
שקיו" ייבקףו .מה"ר משה) .השיה חזקיבי ופעבח רזא( .
ברא'שח
ל]. 4 r
אחיד .כספר עמ' ע ,אד בכה '' ' הסר
לד נא ראה את שולם .
.10
)השוה בספו עמ ' צה( יי " מ לםי שכההי םערה בחיר יבער
,
מ"שכך היה " עד " ד"א " ,יאחרי " שילכו משם " :מהר"ס.
בוא ש יח מז
היה בבית אנימל; שכ! דרך מלכים לשליח בביהס לנית מלכם" ללמד דרך ארץ
ישם ראה יצחק אביי ערחה היה סביר שהיה יצחק לכד שאל לן כמה יןכי שבי
חייר .המ"ר מש.ר"
,
,
82
www.daat.ac.il
–
אתר דעת -מכללת הרצוג
רן .מואל ,רשנ"ס.
בראש'ת כה
.33
י'מכיר את בכירתי .ע"ו כבספח "ניסחאית כתב ה'ד שהו
עדיופת על נוסחת חסרפ" ,לעמ Iמ' .
בראש'ת לי .31ארלה המלכ'ם .פרשב"ם שפרש' זי נכבתה ב'מ' שים'סם.
וק' אפש /ס"ח חסר ונקראת על שם משה ובי' כרמקשינ' כספרי ,ןע/וP
השרי
כמה מקארית שתכ' שמד ,רכ" על שם העת'ד כמי שפר'ש" בפ' בראש'ת כיש
•
•
;אשיר לרא ה'י עד"ו ,זנכת' במקרא ע "ש העת' .'Tגמגי!
..
רי ",,בש
ב /lן.
_) .. ,א'ב"דרע למ' הכרגה ,הרא בוכר ג"כ בספר ,כגיו בעמ' תס ,שירה 4מלמדס(.
.בשאר'ת כס .28בסרפ · עמ' בא שירה 6מלמהט בקמים '' :י ' ל במצא '''כב :
וכ"ז ד'/,ל
וראי …
מה'וך שכ " ז.
בראשית מי .8רש Kול בז הכנענית .בכה''' בסףו האממר :
ייקרא יט .3איש אמו יאביי תיראן ,בספר עמ' שמד שירה .18וז"ל '''הכ :
יק"ק לב"ו דבם יי ק דקדיש" מפרש בהד'א דאכ מצ' חמ'ל יפליגתא בת " ח ,יב"ו "' ל
דלבכידר מח'ל ,רכר' כמי בספר עד ימ"מ ק"ק כ"ו למה ל ,תראר לח"ב אשה
)במירה( ]כמירא[ תפיק ל ,שמצית עשה שא" הומו ]גרמא[ יבש'ם ח"בית ,יב"ו
"' ל ה " מ ה'כא דלא כת'ב אש" אבל ')ה ( כא כת ' א'ש ילא אשה.
נספחי .
כעזים
•
א י" ב ט .מו החלב שקיר'ו א /י'קרא 'א ,4בספר עמ' רפא.
ב 'צי ג י ה .ב"ל ילדה מייחסת יבשלת לעז ב' ל'~יו ל,דה ,יכו בלשיו אשכבז,
בראשית לד .4במקים המקב'ל בספר עמ' סא א'ו בסיי לעוזי.
' גל ב "ר .כאליו שקיר'ו ג /ברא'שת 'ח ,1בספר עמ' כא :גליו.
לחם יבזיי עדש'ם לא ה'ה כ' אם לזכריו כרמ שעי'שם העילם
ר ,ב קיף .
שקיר'ו י'בקיף ,רבאש'ת כה .33בפעבח תא שם :ל"נקיןף.
ל א ,ו' אי ל א 'י .פרש'" חלזיו היא ל ' בלעז ,י'קרא כא ,20בספר
עמ' שעג.
קבי ל ט .מ'נ' מכשפית היא כדרר ששיחק'ו בקבילס ,שרמת 'ט ) 8מיכא
ללינו אצל חס'ו ,ר'י' (,ח המלה הגרנמ'ת .Kobold
.. .:קי קלר ' .המ ב'ו מעשה דש'ם למעשה כשפ'ם יהלא הכל א /אלא ל"'
מעשה כשמ'ם אלי אח'זת ע'גים שדרמה לעילם שריא'ו יא'בו ראר'ם מאיהמ יא'ני
מעהש שדים כלל' יקיר'ו ראחי ק /שמית ז .11המלה הגמרנית .Gaukler
'תר הלעז'ם שמבאי ארחם הרב ששיו בבמאר 'ש לי עמ ' 2נמצא'ם בקעטים
החסרים בכתב הדי.
,
83
www.daat.ac.il
..
•
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
בספח
ז.
הבאית מספר
הנ"ו
בע ל י הדתספות תבבל הרבה טרל ש 'ס לתליה '~ רלבס עד" lגנוזים בסטרילת
ש יגית בנבת י ידי .אחר מהם היא '0הג " ן ,הנקרא על ש ם נ " ג טרשיית שבחררה
ל ר ' אהרז בד ' יזס י נר ' אהרז הכהז .סםר זה נזכר מבאה פעם כס ' פרעחנ רזא על
התזדה ,כ ש לו ש ים פעם בס ' מז ש ב זקנים ) ולעת'ס קרזב ז ת ה ש תמ ש בעל "ששכ
זקנים " כס ' הג " ז מכ ל י ל הזביר את מקזרו( ,זכז גזכר כמקזמזת בזרידם כהרר
זקנים ,
במנחת
יהזרה,
בפרזשי
ר'
יעקב
מידנא,
לעזר,
אמיךד
שמו ככתני
נזכר
היר לעתים קרזכות .עוכרא זו מראה שספר הג"ז האו אחר הםרוישם הקדומים של
בעלי התוספךת ,וחשיבזתו ניכרת מדתר השמוש הרב שהשתשמו בו ,לכז וצרפו
כאו מתור כ '' ' פריס כל הציטטות ששם ס' הג"ו נקרא עלהים כפרוש ,לכה"פ
לס' כרא ש ית ,כךי לעמזד על טינזשל ספר חשזכ זה.
פ רP
א.
) ח ( ויהי ערב ) .בנספח "המרשו לבראשית
) ככ ( יעהיף ירב בארץ(. .סש)
) כו (
פרק
א' " (.
נעשה אדפ) ,שס ( .
ב.
) ב(
ייכל אלקי Dבייפ השביעי(. .סש)
) ר " פ( (ס"ג] שבעיי) .ש ם ( .הקהש גוי אח.ד ) ש ם ( .
) כד (
ודבק באשתו ,בסרפ עמ ' ג ,כל האממר.
0רP
)ג ( ילא תגעי .בספר עמ' ג ,כל האמרמ,
)כ ( ייקרא האדם שם אשתי חוה .בספר עמ' ה ,עד שס של פורענות.
)כא( יילבישם .וילבש בשם ,מלמד שהיו מריחיז בבשמים לשרת בם למלר
ג.
הכבור ,לכר הךיח יצחק ביעקב ריח בני כרחי שחר אשר גר ן '.ו
0
רק
.ד
(א)
יהאזם יזע את חיה אשתי .בסםר עמ ' ו ,כל המרמא.
)ב(
וקיז היה עוב.ד כספר עמ' ו ,כל המאמר.
) ס ( יאימר לא ידעתי השומר א.חי אנכי .לא היה בשמירתי אבל אהת
ש ההי בש מים לא ש מרדת מידי .משל למה הדבר זומר ,למלך שסובר rמ 'נ!iו לאחר
מסריס י י ובאי ליס'tנס וגנבו בהמ~ת ורדף המ ל ר אחרהיס הדשי גס א " ל אחנ י נו
המ ל ר למה חש אל לי שאל ל סריס כי'.
פרק
ר.
) כט (
זה ינחמני .בספר עמ ' ח ,יבכתב הדי מוסיף בסוף
המאמר :
אבל
תימ' היה לי לקראו ינחמני ,יד " ל חה ררר המקרא כמי ויקאר שמי שמיאל כי
""מ שאלתין ,לא היה לו לקוראו כי אם אשול.
84
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ ך ק
ו·
(ו) וינחס יי" .ומקי בבךכוי לא א'ש אל ז'כזב ובן אדם ו'נתחם ,ואומי
בכור שוך כ' נ י ע'נ"נ' לשון נחהמ הם ,פעמי שאדם רוצה ]לעשות( לחבזו טובה
או רעה וחמחךם פעמי ש'ש לאל ד'ו וזה כוזב לוD ,דעמ י שמבוך ש'כול וא'ו לאל
'רו ומתנחם בע"כ משום אונס .ועל אלו הבי נאמר לא א'ש אל "כזב .אלא מק"ם
דברו ,ובן ארם ו'תנחם .מחמח שא'ו ב'רו כ' הוא כל 'כול .אבל ' ש נחמה לש " '1Iת
שהאונס בא ) ה ( !לא! מחמת הנררר !אלא מחמת הג'רור! כגון אם 'דבר הק י על
גיי יממלכה להרע כגיז על בגי ביגוה רדאי על הרעה כה' fא שאם יעמדי במדיחם
ראם 'שרבר 'שוב מחררן אפר זדבר'ו אמח 'חי שמ '.וכן להפר אם 'דבר להת
רלנחרש רלנתץו רשב הגר' ההיא מרעתר רנח'מת' על הךע אשר דברת' ,רנחמה זר
איבה בבורא כי הק' איבי מתחרט mכל ידרעיס ראערתא iחכי לא גדר כי אם
על בתאי .וניחמתי כי עשיתי דהנא אמד הב"ה אעהש עצמי כאיל ,ניחתמי
מעש"תם ,אמנם א'ו הבורא מתנחם כ' אם ארעתא הדכ' שחטאר.
(ט)
נח ,נח ,התהלך נח ,הר' גי בפסרק לם' שהרא א י מג י שראר גי
עולמרת ,נח רנ'אל וא'וב,
את האלקיס התהלך נח .בטפר עמי ט, ,מ,אבל ח'מה " עד הטףו,
) (א'
ותשחת הארץ ,והנה ,נשחתה ,כי השחית .אר " ת למה צר'ר לרמר
רגזל .
ג י השחתות " " ,ל כנגר ג י עב'חת שב'דם ,רצ'חה רג > ,,'Iער'm
ו~ז( ואל אמה תכלנה מלמעלה .במפר עמ י " כל דמאמ.ר,
ו'ח( וגאת אל התיגה רכז '.בספר עמ י " כל המאמר,
ם רק
ח,
)ר (
ויפתח נח את חלון התינה .ח'מי למ " ד צהר מרגל'ח !ייכ לא ה'ה
לת'בה חלרן רמה פתח ,וצ"ע.
(ט) וישלח ידו ויקחה .בסרפ עמי ,ג' כל המאמר,
ו'א( עלה וית .פרש''' וכן בםי ערש'ו פס'ן ארמי ה'ונה לפנ' הב"ה רברנר
ש"ע 'ה' רצרו ש'הו מזןנרח' מרור'ו כז'ת ב'דר רלא מחרק'ו כדבש ב'ד' בשר זרם,
•
א"כ משמע רזיתיס הם מרודים ,ותומו והלא אמ'
ת lIח שבארץ תמוקים כזיתים,
י'"ל שהפר' מחרק אבל הא'לו עצמר רהעל,ו מררר'ו ,רתדע שגם הא'לו נקרא ז'ת
כראמ' ויירהי עץ יכי ' זה ז~ת שאיו לך באילנות מד מנמי ,וי / Iמ שהזית מר אבל
השמן מחוק.
) 'ט (
למשפחותיהם יצאו מן ההינה .פרש י" קבלר על ' ;tם על מנת
ל'רבק במ'נן ,רא'את בם' חלק למשפחרת" רלא הם ,והדבר צר'ו תלרמ.ד
הבהמית קבלן עליהם לדיבק ילהרבןת במיב jאבל האגשים היוצאיס 'כ ,ז החיבה
)' '1
לא רצר לקבל על'הם רהלדבק נתשמ'ש המטה כ' אמרר כלנר מ'nם רמה לגר
ל עסיק בפרהי יוביה ,הירם או למחר יביא הק ' המבןו ושחת כל הבשר כאשר
עשה כבר
פרק
עד שתכטיחס חק' כשב ' רעה.
ס.
(ג')
ד"א את קשתי .קי מה נשנתה קשת משאר דבר'ס ,ר " ל שמראה
85
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מחני הכ"ה כמראה הקשח רכח" ביחזקאל ממראה מתניי ילמטה ראיתי כמראה
הקשח.
פרק
..
י.
)כה(
שם האחד פלג .פרש"י נביא גדיל היה ענר שקרא לנני פלג .ייכ
תימא איז זאה נכיאה אלא הש' גרם לי כמי התם בחת שאמ' להמ נק' שמה
רות שיצא ממנה רור שריויה למקום במיני הושבחות ,ל'''י חרא דלמה קרא שמי
פלג יוחר משאר בני ארם שהיו באותו הדור ,ועור שהכתוב מעיר בו כי נימיו
נפלגה הארץ ,א"כ היתה בבואה) .השוה בספו עמ' י,ד ושם המאמר מסורס(.
פ ו קיא.
)יא(
ויולד בנים ובנות .בספר עמ' טו ,ער לנו נתיב בהם יומית.
)לב(
בחרו .בספר עמ' טו ,נל המאמר.
יב.
פרק
)יב(
פרק
,
והרגו אותי ואותך יחיו .בספר עמ' טז .כל המאמר.
יב.
(ז) ויהי ריב ביו ריעי מקנה אבר.ם .אר"ח מדוע ובו אם איז להם
די במרעה זה יקחו הרבה ממקום אחר ,ת"ל והנבעבי והפריזי אז בארץ ואי
איפשר לגר חו'.ב להרחיק במקומו.
•
י.ך
פרק
(ב) עשו מלחמה .וא"ח ולמה בחעוררו אלו למלחמר ,וי"ל לפי שהם היו
בבי שם וכררלעומו וחביריו היו בבי חם ונח נתנם להם לעבדים לנו מרדו בו,
לפ;כן יצאו עלהים למלחמה ולהנניסם בעברות.
)יג( ויגד לאברם העברי .פ" הר' יוסף קרא צריך ליחן טעם וכו' נמו
בספר עמ' יז ,כל המאמר. .
)יח( ומלכי צדק מלך שלם .בספר עמ' יז .כל המאמר )בשבוי(.
(כ) ד"א ויתו לו מעשר מכל .שם נתז לאברהם .שם היה בהן .וא"ת א"כ
מן הדין היה לו לאברהם ליחן לשם מעשר .אלא בשביל שבירר לאברהם קודם
לר,קב"ה בהפך השיפה היה צריך ליחן לאגרהם מעשר.
טו.
פרק
(ג) והנה בו ביתי יורש אותי .וחימ' והלא א"ל ד,קב"ה כנר לזועך אחן
·את הארץ ,נן' במי בפפר עמו יח ,עד אר"ל הנ";ך לא יירשך זה כי אם היןצא
ממעיך יהיה מיהזק נח"ר מן הכל .
(י)
פ רק
ואת הצפור לא בתר .בסרפ עמ' יח .כל המאמו.
יז.
)כה(
פרק
את נשר ערלתו .בספר עמ' כ ,כל המאמר.
חי.
(א)
באלוני ממרא .בספר עמ' כא ,כל האממר .סוף האממו מסירס בספו,
86
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עד שישאו גיו כאלין שקיו" גלג"ו ,ערל שם האליז גקוא לי באליגי
יגכ''' :
ממרא.
(ג) אל גא תעבו' מעל עבדו .לפי הפשט תימ' יהלא שגים היי צויכ"
ל,שאר ,א' לכשר יא' לרפאת אבוהם ,יי"ל לפי הפשט שלא אמר אלא לאיתי שהלד
להפיר אח סדים שאלר השנים בלא זה היי בשארם לכד ארמ גלשיז יחי.ד ג"ז .ד"א
אל בא תעביר ,פוש''' הק' מאר כן .תימ' כשבר כת' יית לקראתם יבחד עג"בא
אמ' יש סדר ,יי"ל כשרץ לקראתם גסתלק ש<כיגה יכשחזר חזרה השכיגה עמי.
)טי(
ותבחש שרה לאמר ,תימ' לא ד"ה שחטאתה בצחיק שצחקה לאמר
אחוי בליתי היהת לי עדגה אלא עד"ו הוסיפה על חטאתה פשע לכחש ילימר לפני
הק' לא צחקת' ילפנ' הב"ה גלי' שצחקה .ד"א יתכחש ,מכאו שגש'ם פסילית
לעדית .פרש''' שמיתו לשגית זכי' עד סיף המארמ.
פרק
.ט'
(ח) אשר לא ידעו איש .בספר עמ' כה עד ילכו נקואת זיגה ששילטת
':;-.דאב
)יא(
פ רק
הבו בסגורים .בספר עמ' כו ,כל המאמו.
כא.
(א)
וי"י פקד את שרה .ת'מ' למה גג' שרה כת'ב פק'דה וגב' רחל כת"
זכירה ןתיי הר' יוסף גבי הר,:.ז' שהיתה זקנה וכו" כמו בספר עמ' נח ,עד סוף הממאר,
כג.
פרק
(ה) שבו לכם פה עם החמור) .בגספח "הפרוש לסיף יירא יחחלח ח"
שרה"(.
(א') ויקרא אליו יכר(. .םש)
(כ) ויהי אחרי הדברים האלה(. .םש)
םרק
כג.
(א)
ויהיו חיי שרה(. .םש) יא"ת גב' :שמעאל יכר(. .םש)
(ם)
ויתן לי את מערת המכפלה(. ,םש)
(כ)
מאת בבי חת(. .סש)
סרק כ.ד
(א)
ואנרהם זקן .בספר עמ' לא ,ער איש גע"מ.
וי"י ברד את אברהם בבל .בחלקי בי רביחניך אית דאמ' בן היה לי בכל
שמי שכן בכל עילה בג'מ' בן ,יי"מ כת ה'תה לי בכוי שמה שכז בכל בפשום יבא"ח
ב"ש ול ';,:.הכל בגדמ' בת.
(כ)
שים בא ידו תחת ירכי .פוש''' על המ'לה שהיחה חניבה .וגר'
שה'ה בעד מפס'ק כין ה'ד וב'ן המ'לה שאל"כ ה'אד נשכע כשם יהלא אסיו
להזכ'ו את הןIזם בשעה שהיא ויאה אי נוגע במ'לה כדאיתא בכוכיח בפרק מי
שמתר ,רמי שרגיל לברך בשעת מילה אע"ג דרראה העריה יש מכסין בעשת
הבוכה ו'"א שלא בקרא ערוה כדאמ' לעבין צואה דלא מ pרי צראה עד ש'אכל כזיח.
87
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א"ת היכי השביע אבהרם יכד' ,כמי בספר עמ' לא ,עד
(ג) ראשביעך•
כס"ת לגניהיי~
) " ('1רהיה הנערה אשר ארמר .יאמרי' בפ"ק דתעבידת ג' שאלי שלא
כהדגן
חגרת
שזאל
כסםר
יומבה אלעידר דיפתח הגלעדי דשאדל ניאדמר םש אליעדר יבי [',יכיל אפ"
או סומא ,תימ' דכי לא היה רדאה זה אם היתה חגרת אד סדמא יאז לא הה"
לה שדם דבר ,ל'''ד שדמא לא ידכל להבין כל כן במהירות כי הרהב זכף,
'מ '.לכ .ער יכו יפתח .וצ"ע .בא",ר אכו תימה ער שלא כהיגן .מצדיין
"
גם בספר עמ' לב-לג בשס הג"ן.
רהיה הנערה .יההי לאי אבערה קאי דאי אבערה קאי הל"ל יהיתה הבערה
אלא וההי מילאת באפהי בפשי' האי ןה"ק יהיח הרנר הזה השנערה אשר אומך
אלי הטי גא כו' יהאי תעבה לי גם גמליך אשקה יהיא תעבה לי מה שאשאל ממבה
זדאי דמעת יפה ומגזגימזת תעשה זאת .יהק' רביבי ייסף למ"ד כל האמזרית ב'D
מכ'.ף בו נח מוזהר עליי ותכיב בפשרה לא יצמא בר ןכ' מבחש ומכשף ואמ'
כל בחש שאיבו כאל,עזר עבד אברהם וכיובתן בן שאיל איבי בחש ,ומי שרי
לאליעזר ויובתן שהיי צדיקים גמזרים לעשזת בחש ,זי"ל איני בחש יבי ',כמי
בספר עמ' לג )בך"ה והקשה( עד לזרז בערי.
גם בספר בקאר על המאמר שמז של הג"ו ,אבל בכתב ה' 'Tמזרכב המאמר
משגי מאמרים שיבים שכסםר כעמ' לב י-לג.
)כט(
רירץ לבן אל האיש .א"ב מתחלה רץ עד באו לשם סמיך מלא עיניי
יאת"כ הלך בבחת ז:זלא להבהילי.
רהנה ערמד על הגמלים ,מלמד שרצה להירגו יאמר אליעזר שם
(ל)
ופרת על האויר יאז החחיל לםייסי.
)לא(
למה תעמרד בחוץ ראני פניתי הבית .פי' מע"ז ,זא"ת והא
לא יעד שהיה עבד אכרהם עד "?,אש יי"ל דמ"מ בטיב ידע כי בארץ מרחק
לא היי עיבדים לאל בחיר,
(ב) ויאמרו '''ימ יצא הדנר .חימ' מבא ידע ',יי"ל הדא בבית לבו היי
תופיס
פרק
רהין מגידיס
עתדיי.ת
כה.
)יט(
ראלה תרלדרת יצחק .בספר עמ' לו ,כל המאמר.
)כג(
ש' J
גרים )יהשהד בספר עט' לז( .פרש'"' זה אבטיגיביס יר' לשא
עסקי משילחבם לא צגין ילא תזרת .יא"ת מה ךביתייהו ,אפי' כל דהי יביל למציא
את זה ,אלא כ"כ אכלי עד שהוצרכי לקבות הסעוהר ילעכל המאכל; יא"ת הא
קתבי במסב' כתיכית בשעת יציאתו עזל ר' אמ' יגעתי ב" אצבעותי יאל בהגתי
מהם אפ" מאצבע הקטנה של" אלמא לא ההי אוכל כל כך בטיב" '1 ,ל דר'
לא היה אוכל ב"כ מעדנים ימאכרם טוביס שיצטרך לצבין ילחזרת דמסתאמ
אית לז למימר דך' לא ההי מתעסק כתעגוגי הזמן כי תורתו אימביתי והא דבקט
רש"י לא עסקו משילתב' לא צבון ואל תזרת שמום א~כלי שילחבי היא דבקט לה
שהיי צריכיס צלנין ילחזרת שהיו איכל,ן מעדביס ומאכלים טיביס והיי צריכים
לצביז ולתזרת ומשמיעבי צדקתי שלא מבע זה מהם שמא יאכלו הרגה.
GG
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)כז( ד"א ויגדלו הנערים ,פרש"י השיו בני י"ג ש'נה ,וכו' כמו בספר
עמ' לח "לט ,ער ואז מת ,וגם בטפר רמבא בםש הג"ו.
איש יודע צי.ן בספר עמ' לט נקרא עליו שם הג"ו ,והמאמר חטר בכחב הי.ך
איש תם .בטפר עמ' לט ,כל המאמר ,וגם שם בשם הג"ו.
כו.
פרק
)כח( תהי נא אלה בינות"' ,קצת תימ' למה אמר כל כך אריכות לשוו,
וי"ל לםי שלא רצה אבימלך לישבע בא"להי יחצק כי אם בגלולים וזש" אלה
שהיא רגילה הליוח והלבידל בינינרזזהו הגלוליו,
כ ז.
פרק
(א)
ויהי כי זקן ,וא"ת למה ,לפי שבשעת העקדה המלאכים 'מד ,יבכיוו
,
והביט יצחק למעלה ודאה אותם ונפלו לו דמעות בעיניו לפיכך ותכהיו עיניו.
(ב)
לא ידעתי יום מותי .בספד עמ' מג ,הקעט הסר בכ"י פדיס.
(ל)
ריהי אד יצא יצא ,תימ' שתי יציאות אלו למה .אלא כשראהו בא
הטמיו עצמו אחר הדלת עד שבכבס עשו ואח"כ יצא.
)לג( ויחרד יצחק ,שתי חרדוח א' על שראה גהבם פתוהה לפביו וא' שאנ
עשו עתה ולא קבל הבדכות ,וא"ת אמאי חדך ,אלא כשתכיר קול יעקב לא חדד
אלא ,אמר אבי טעיחי ואיו זה תים' כי כהר עיבי אגל הק' עיביו משוז;1טוח בכל
והיאך הסכים עלי לכרך הפשוט לפבי הבכור ואחר שהסכים הק' על ידי א"כ ראוי
הוא לכך גם בדוך יהיה.
(מ)
פדק
ועל חרגך תחיה .בכפד עמ' מד.
כח.
)יא(
ויפגע במקרם ,ועוד הק' הג"ו מאחר שא"ר שיעקב חיקו תפלת
עדביח וכו :כמו
)יב(
בספך עמ' מז,
וגם שם
בשם
הג"ו.
•
עולים ויורדים ,וא"ת הל"ל יורדים חחלה 'ואח"כ עולים ,וי"ל שכו
מציבו בכהמ דוכתיו במסכ' עידוביו מטפס ך~ולה מטפס וירדר וכו בפסחים עלולם
'
,
כ"בס אםר בכי טוב ויצא בכי וטג) .השוה בספר עמ' מז(.
,
)יג( שוכב עליה ,בסםד עמ' מח.
)יח( ויצק שמן על ראשה ,וא"ת מביו היה לו השמ.ד וי"ל שהיה מבקלו
השמו השהי חלול הוביאו להדליק ללמו.ד ואע"פ שלקח אליפז כל אשד לו בשאר
לו המקל שב' כי במקלי עברתי כו'.
פ דק
כ ט.
(.י) ויגל את האבן ,פדש"י מכעביד פקק מעל ,וכו' כמו בספד עד
הגשות
מיד.
)יד(
וישב עמו חדש ימים ,בסםד עמ' נא.
)יז( ועיני לאה רכרת .בספר עמ' נא.
)חי( ברחל בתך הקטנה ,ג"ו הק' וא"ת ולמה לא אשל יעקב הבכידה,
אלא מלדמ שהיתה יושבת שלמו של עשו ,אמר אס אשאל את הבכירה יחזור
ויבוא עשו עלי ויאמד לא דייך שבטלת ברכותי אלא אנסת אף אשתי .וק"ל כיוו
89
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהיה יוא מעשי שלא יקח אח לאה א"כ לבסףו למה לקח אי:ןת,
ל"' בעביו
עששה לי לבן ומאית לכך לקח איתה בע"כ שאם לא היה עיהש לי ואמית לא
היה לוקח אותה בוצין.
)כה( ויהי ככקר .פוש''' לפי שמסו סימנין לוחל .וא " ח מה היו אלי
הסינמיי ,רי " ל נדה וחלה ןלדהקת הנר,
Dוק
ל.
(ג) ואבנה גם אנכי ממנה .לפי שה' היא אות של פויה ווניה ולכל
האמהות היו להו ',ד נשמות יהן רק דחל לא ד,יה לה ולכך טכמה על בלהה שש"
לה בי ההי/ון ,וכיואצ בי מתחלה בשדה שלדא חיה בה ה' וכי לאגרהם ורק" Iי'
וה nליף לב' החי"ן א' לן וא' לה.
)יא(
פוק
ד"א בג.ז ומז לו וכו :בססד עמ' גג ,עד שגקבו בחלקי.
לא.
ןתגנוב רחל את התרפים .בםירקי דד' אליעזד רכר :בטםר עמ'
)יט(
גה ער כי הוחפים דבוי )כזנ(
]און[.
)לג( ויבא באהל רחל .בסמו עמ' בר~גו ,ער שהיתה משמשניח.
)לח( ואילי צאנך לא אכלתי .פרש '' ' אילים לא אכל יכו ' כמי בטמד
עמ' בר ,ער לובות את המלגט ,מי' י"ב חשד בקאר כבש mרש ב"' נקאר ל!כj1ג
שיצא מכלל כבש רלא בא לכלל איל ,א"כ משמע ראין קדרי איל דע 'ייג חרשים,
ות" רגבי קרשים לא נקוא איל להקדיבם לשם איל אלא ב" י ג חשד אבל חולין
אם" בו יומר קחי איל.
)מג( הבנות בנותי .בטפו עמ' בו-בז ער יעבדא דמאן בכסי רמאן.
ןלבנותי מה אעשה היום .בספר עמ' בז.
(ג)
אין איש עמנן ,בספר עמ' גו ,עד כלנים.
) .גב( אם אני לא אעבור עליך את הגל הזה .חימ' דה"ל אם אגי
אעבוו הדא הדד כרי :בספר עמ' גן.
)גג( א'להי אברהם ואלהי נחור .בסםר עמ' גז.
"
מרק
לב.
(ר) וישלח יעקב מלאכים .פרש''' מלאכים ממש ,רהק' ה"ר ' ישעיה ! Iייכ
בכל מקים שמצינו במקוא מלאכים גאמד מלאכים ממש ,א"כ גבי ישו' רכתיכ
יישלח ישר' מלאכים אל סחירו וכו רישלח משה מלאכים רכו גבי ימחח א " כ גאמר
מלאכים ממש ,רא"ת גם אלר מלאכים ממש היר• אי איפשר לומד כו שהרי בבלק
כחיב ושילח מלאכיס אל נלעם רגר ' ואוחם בעל כרחר אגשים היו ,ובלמרר סתים
מו המפורש וגאמר שגם אלו של יעקב בני ארם ולמה פרש '' ' מלאכיס ממש ,רחי '
דטמד מז!ז רש '' ' דכתיב לעיל מיגיה Iיפגעי נו מלאבי אלקים וסזביך ל,ה וי';;לה
יעקב ,מלמד שמארחם שיגר ולDיכך פי ' שהיו מלאכיכ ממש) .השרה בסםר עמ'
בח(.
(ה)
כה תאמרין לאדיני לעשי .כמר בספר עמ' גח ,בשגיי קל .ער לירש.
ואחר עד עתה .רא"ת מאחר שקיימת המצות בא וכ:ו בספר עמ' גח-גט.
90
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)טז( גמלים מניקית יבניהם שלשים .וא"ח וכו' כמו כטפר עמ' גט
עד זכר'ס ובקבות בגמל'ס דכשלמ' בשאר כהמוח וכו' אכל גמל,ם אל מצ" "'קול
בשמוח אלו ,וגמלוח א'ן זה עבר' ולכך אמר גמל'ס מג'קוח הז"גז הגקבוח ובג'הם
ה"בו הכזר',ס ב'ן כולס ה"גו ל iממ'אל 'דעבא דזכר'ס " וגקנות כ' דנךד ששלח
דמ החמור'ם.
יתקע כף ירד יעקב .ח'מה וכו' כמו כטםר ע'מ ט עד מםג' שהה"
)כו(
טבור שהוא מלאך כמוחז לכך גגע וכו' דע הטוף.
••
פרק ל : r.
. .
כשמעם עם אוחם מקארות
(ז) באי מן השדה כשמעם .ב'רשולמ' מובה
,
'
שא'ן להם הכרע ,ד'כול לומר מן השדה כשמעם ו'כול לומר כשמעם ו'חעצבו.
ו'ש לחמוה על כולם שאומ' א'ן להם הכרע בס' הוצ'או לו חג'א ['ט'א[ בן ה"והז
אומ' ה' מקךאוח מן החורה א'ן להם הכרע ואלו הן ,שאח משוק'ים מחך ארור
•
וקם ,שאח הלא אם חט'ב אשת· ,משוקד'ם אךבעה ,גב'ע'ם מרשקד'ם ,מחך וצא
עם אבות'ך וקם ,וב'ךושלמ'
הלתם בעמלק מתך ,אךוך אךוך אפם ,וקם הבך שוכב
•
דע"י מובה כשמעם דהכא .ות''מ לג"ן אדךגה לכולם ש" להם הכךע הדא הג'גח
.
מכך'ע ומוכ'ח.
יכן לא יעשה .ח'מ' אדמך'ג' לע'ל וכו' כמו בטפך ,ע'מ טא ,עד זאפ" בפנו'ה
אטוך.
)כה( ייהי ביים השלישי .בטפך עמ' סא טב ,עד חש'ה עם האךץ
מרוב'ו.
ל ה.
פך ק
)כט(
פ ךק
ייקברי איתי עשי ייעקב ,..כטפך עמ' טב.
ל ו.
(ת') אליף קרח .בטפך עמ' טו.
•
•
.
פ דקל •1
ועל פךש''' דזמלול" בג' השפתו,ת וכו' כמו בטפך עמ' טי )שוהר 3
(ב)
מלמטה( עד עמ' טח )שוךה (2ואטה'ד ב'ה.
(ז) יתשתחיין לאלימתי .בטפך עמ' טט בד"ה לאלותמ'.
(ד') וישלודהי מעמק חברין· בטפר עףנ ' 17עד ו'אר את ה~גלוח וגו',
•
וי"ש לא 'פוט אדם חמברו אלא מתוך ד"ח שמתוך ךב זוכרו .,ובפ' גנמר הד'ן
הארכתי
(ל)
וצ"ע
שם,
הילד אינני .בספך עמ' עב.
)לא( וישחטן שעיי עזים .בטפר עמ' עב" .
פרק
..
ל ח.
)דכ( אמר'גן בכמה חכת" שלא להל'בן אדם פבי חבי' ,כון ',בטפר ע'מ ען.
פ ךק
מ.
(),
והיא כפירחת עלתה נצה .בטפר עמ' עח.
91
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
פרק
מא',
(א) שבתים ימים, ,תימ' לי כיון דארמ שנתים להמ ארמ ימים ,אאל ל'"
דלכך אצסרי' לומר ימים דאם לא ה1ז' אורמ ימים ,שנתים מקועט" ת"ל ימים
מעןו ,לע.ת ),השוה בסםר עמ' גזט(,
(),
ויתן אותי .תימ' Oל אותי האחרון למה ל" ול"נ ראם לא אמר אותי
ה"תי אומר שאני ה"תי בשממר בית שר הטבחים אבל שר האופים הה' במשםר
אחר ואז לא היו שמגיח" על יוסף בי היו אומ' שיוסף אל פתר מחכמתו אלא עין
בי ראה אלה השנים כשני בית האסורםי ואולי ראה שהא' המם נתון בבית האסורי'
חזק שהדבר מוביח שהאו למיתה ולחברו ראהו נבית אסור" חלש שמוביח שאין
חטאו רב ולהבי ביון יוסף ופרת לא' מיתה ולאחר פתר טוב אבל ייסף אינו חכם
כ"ב וא"כ לא היי משגיח'י עלין pמ"ל דכן; כמי נספר עמן פ •k
) ,יג( אותי השיב 'על כבי .תימ' ובי יסוף השיכי ,אלא אדוי יוסף שהיבו
במו 'שתפר לו אוילו ההי פורח לפמרע היה בו מכיוו שהחלוומת הולבין אחר
הופ) .השוה בספר עמ' '(,אפ
)יד( ,ויגלח שמלותיו .תימ :במי כספר עמ' פא עד א"ב היאך גלח 'כו
ביום ,וי"ל …
)לז( וייט,ב בעיני פערה .לפי כשחלם נתפרקו בלאיבריו כל מה שפתרו
לו חכמיו לא חזרו למקומו עד שפתר לו יוסף מדי חזרו,
פרק
•
מ.ב
)הביאו את( Jכי אם בבוא[ אחיכם הקטן הבה .יא"ת, ,במו
)טו(
כספר עמ' גפ ,ער לשא היו חימם לאדם אחר ביוס' וכקוהמ רק
פ רק
מג,
)דל(
פרק
היו..,
וישתו וישכרו עמו .תימ' היאך שתו ,וכו' במו כספר עמ' פו,
מ.ד
(') גם אתה כדבריכם כן הוא .אמת הדבר א' שנמצא בל ההכרים
שנמצאו עומ נתפשים ומי' אני אעהש אתםכ לפנים משורת הידן ילהקל עליו
ולא יומת אלא גכנב ראם איו לו ונמבר בגבנתו.
(כ) ואחיו מת .פרש''' מפני היראה הדי ,ןכצויא שקר מפיו שאם ימא' חי
יאמ' הביאהו לי .וק' דאדרנה יותר היח להם לירא במה :עאמ! ואחי' מת וכבר
אןכ' לו שהוא חי בדכת" אינגו" '1 ,ל משמ' אינבי אל דיענו אם הוא מת או ק"ם,
)בא( ד"א ואשימה עיגי עליו .פרש''' ובי 11ישמת עין שאמרת ,ותימ'
אופ" אם היה אורמ להם יוסף שישים עיניי עליי הל"ל מה אשמרתי לשום עיני
כגניכה ויינו לתלותו ,וי"ל הד"פ
על,ו חקא אם הוא אבמו אכל עתה לקחתוי
,
של מקרא ותאמר אל עכדיך הררידהוו אלי ,אותחנתא ,וכו' כספר עמ' צ,
פרק
מה,
(ג)
העוד אבי ('כ) חי .ותימ' הולא בכר שאל להם השלום אביבם הזקן ,
אשר אמרםת ומא' עדרנו חי ,וי"ל שתמחלה לא האמין הלם שהוא חי בי הוא חשכ
בי אולי אמרו בעת הזאת !!'בכר ימות אביהם ביגוו בדי שיישגו מבוקשם כהשבת
92
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנימין אבל אילי לא היה חי ,לזה רצה לדיע במא.ת )השהו סנפר עמ' (. 1111
מ ,.
ם רק
יסרח אחותס ,תימ' אאובי כוף בסוס ע'מ צג ,דע בוח של · אשה' ויהו
)יי(
שמחרג' שרםו בת א'
M
אשר ,צו"ע.
•
פרק · מי.
)כס(
•
•
חסד אומת ,בטרס ע'מ דצ ,עד ל,תן ל ,ש.םכ
)לא( ויאמר השבעה לי .יא"ת ילהמ השבע' יעקב את ו'טף ,והלא וףכ
בטםר עמ' צז ,עד ו'י'ל mשב שאמ ההבחטה תתקיםי · בעצמותיי אבל עהת לא
יעלוהו.
.
פרק מח.
(א) ריאמר ליוסף •הנה אכיך חו,לה ,בכבא מציעא אמ' עד יעקב.לא
הוה חולאש ועד אלעשי אל ההו ·דחליש ואיתםח ,ותימ' דמא' בהדשpתין אבן
טובה היה בציא,ו של אבוהם וכל חולה שוואהו
Mופא יחגהל בחהמ ,א"כ
ש;.כמע רהיי תילים קידם ,יהו' ישעהי תירי עד יעקב אביו לא היה חולה המק'
ויה שאומ' אבן טובה היחה אלברה Qובל חוהל כף ו"ל מן אדם כגון שהכם אדם
חנרב אז כשהיה חהא אוח' ו היה תמראפ אבל חולה מקב IIה לא היה זע שנא
ע'קב .אר"ת הורי ישמעאל השיה חילה ממהב האםד
זאברהם ,תער שגם אןי לא ההי מ" Mהאדם אלא
בו עין דאוחזוח חמה ע"כ לא בחוטא אמבן אבוהם.
צירך שיבא וםאל לרפאחו היה לו להסחכל על אבו
ולהמ
מעיו
עד"ק
טיבה
לא נרתםא אמבן דסבה
הער כראמ' שהו שהמ
אבוה Qלמה )אל( ה:זי
שלו ויחוטא ,אלא " !1כ
כראמו בשביל השיה הוכב /י ה יע //כ לא נתרפא אמבו טיבה עד שבא ראפל רראפהן.
עוי IIל דאין חביש מתיר עצומ .עויד קשה מהא יאמ' בב ! Iמ בפ' השוכר הפעול
עד אל ' 1!Cע לא היה חילה יאחםח אחא )אל,הו( ]אלישע! בעא וחמי ואיתםח,
זזסכ היה נעי אלשיע בעי רחמי כבר היי בימי אברהם חוליי והין מחרפאין שהרי
ישעמאל חלה ונחראפ א"כ להמ היה צריך אליעש לבקש וחמים שיחלה אדם
ויתרםא ,וצ"ע .וו"ח מס' דעד יעקב אל הוה חילשא חול ,של מיחה מאכן ואילך
ההו אזיחלש חול ,של מיתה ולא ההו אזחםח עד אליעש) .השהו בטםר עמ' צז(.
(ז)
ראבי כבראי מפדן מתה עלי רכ! המ היה צוי ,יעקב לספו דברים
•
•
הללי ל,וטף ,ב " ל אמ' ע'קב שמא יוטף יש בלבו עלי על לשא קבותך אמו במעות
רוכ.כםהל אבדי לו אלש בצרוני הה" אלא על פי הדבו ,ןאקברה שם כדרר
אפרת היא ףכ .כי דיעתי שיעלה אווח המםדק בחלק בניה "',היה בחלק בנימין
יזוה בכו illלהיות נקבות בחלק בבה בנימ'ן ראם קבותהי בב'ת לחם במעהד
היהת קבווה בחלק היורה 1אין זה בכךדה אדכמ' נמצא ק''tד קבוו בחלק שאינו
שלו ,זכן גבי שאול שא "ל שמואל יצמאת שם אנשים עם קבוות וחל בגבול בנימין
בצלחצ ש"מ קזנווח mל בחלק בביימן .ותימ' השיר פרש ' " במםר שמארל הולא
רחל זכשתפגע בהם
קבוות רחל בבבול יר~דה בבית לחם אלא עכשיו עם קבוות
,
לגבול בבימין יושרלם צל לינח הק' הנק' דךדי צח אודום ,וכן שניוה בתסדפ'
דסוסה ,יו"ל שעדחו להרויח בחלות לזעבי שבטים נרכתי' בירשע ויקברו אותו
93
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
נתמנת חרס נהר ,ארפים יהרא היה מכבי אפרים שנ' ואת עצומת יוסף אשר העלו
ממצרים קברי בשכס שהוא חמלקי של אפריס ואעלרר בגבעת פנחס בגו,
זכ
מ · :,ק
(ג)
ם• .
_
:
•
" :
• I
.
בכורי אתה .רמו ה'יו ההי להיית לו הנכררה ינהנת בכררתי ל,יסף.
רתימ' הר " 11 IIגתמה על מה שחכ" בותהר יכו' הואמ ' אל ייכל )לבקר ( ]לבכר[;
לעשות הפשרם בכור הרבוכר פשום ,יי " ל דהואיל והבכורה לא באת לו אאל '''ע
,
לקיחה בוטב היה יכ;ל)' ,השןה בסמר :עמ' צ-טק(,
( ),לא ,יסור שבם מיהדזה .בספרעמ ,ק ,עד מו הגקבות,
)כב( בו פדרת ידסף· בסרפ עמ' קא ,עד בשמן חחלה, .
ג,
מרק
(ד) זברו נא באזבי פרעה .קצת ת" אאמי ארמ יוסף כן עלבדי פערה
.
ולא ' הלן אל,ו הוא בעצומ ןכן' בסמר עמ' קא קב.
)גג ( גם בבי מכיר בן מנשה ,בסרפ עמ' קב ,יגם שם בשם 1יי ו .
,
•
"
•,
..
,
•,
•
•
,
•
•
"94
www.daat.ac.il
,
f
•
..,
אתר דעת -מכללת הרצוג
יב
כרך
רשינות המאמרים בכרך יב ,גליונות א
ד
•
סס
ש~
המחרב
:–"' . . …,"',,
~. .
" ., ……
·.י • P
"~', .
… ' n
ד"ר
בודנהיימר,
"'
ף'ן;,
nגליין "עטןד
המאמן
צוואת
הרב
על תמללם
יעקב עסל')))ר
"השיתפים
האחרוו
ב
41
58
ביק,
הרג
אברהס
ביק,
הרב
אברהס
תשובה מרכי יהישע השיל לבוב ז:צ"ל
ד
בן·מנחס ,ד"ר נפתיי
על הביבליןגרפיה של ספרי ר"ש )נצפריר
א
39
בו-כין ד"ר יחיאל
רא" ,ייצאת דופו
ד
67
ב
55
43
ברויאר,
מרדכי
הרב
דיסקיו,
הרכ בנימיו זצ"ל
תשיבה על הדפסת ש"ס נסלאןיט N
א
להגרה של פסח
ב
1
ב
40
הופמו .הרב ר"צ ,צ"ל
מאיו
הילוסהיימן ,
הילדסהיימי ,ובאין
הירש
אשכנז
א
16
הנאון
ש /lר
נוסח
שרצי"
ב
37
בישיבת ז"י עסלי))ר
י"ל עסליבגו רר"ע
הילרסחיימר
השקפת רבי חיים מוילוזיו על החסידות
התפילה
וייז,ר שמעון
ניסחאןת
כהן .הרב יוסף
שאלה נחלה שהפרישה אשת כהו
כהגא.
חרב
קלמר
חtוידי
כחנא,
הרב
קלמן
מכתבים מהרב יעקב עסכיבנר ז"ל
לןי ,פרופ' יהרדה
כוי.
לרי
I
ר ' Iר
אשכנז
רא"ן במקום של
יעקב
מית
יצIןק
מרתי
פירש"י עכ התירה
)עקב
לויננר ,ד"ר
הנבואה
דפיס ראשןן
-
העולם לפי
אצל אימית
הרמב IIם
לננה,
יצחק
ס'
מושב זקנים ,כת"י
פריס
(א)
לבנה,
יצחק
ס'
כת"י
פריס
(ב)
סרפר .
הרב אברהם
הערית על הרמב QIIחל ' עבודת יוה " כ
מישב
זקנים,
ד
57
ב
35
א
13
א
1
ב
46
א
23
ב
14
ב
63
א
16
ג
75
ד
79
ג
73
הרב יעקב ז" ל
מאה שנה לפטירתן
(א)
ב
24
עטלינרג .הןב יעקנ .ז" ל
לפסוותי
יב(
ב
40
א
27
עטליננר ,
מאה
שנ;ן
ןמשמעותו
עמנואל ,
יונה
שפט
עמנואל ,
יכוה
טענת " ולא
עמניאל,
יונה
•
•
אזלת
נמטנה
אריח " )גך חידשו הקרנבות
יד כליפ
~ Jרי
בנר
חנוכה
ד
34
ב
1
11
35
פרנק ,
חרב
צ"פ
זצ " ל
על
פרנק.
הרג צ'יפ
זצ "ל
החלפת מכתבים עם חרב רי קצבלנבי)ו
ד
מדבריו
ג
קוטטר ,פרופ' יחזקאל ז"ל
מנחג ירושלים
החינוך
חדתו
ג
49
95
- -
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סם חמחרב
.::ש'
n
חגליןו
מאמו
)המשך(
קרפרמן,
הרב
יהודה
סגנין
הכתיב
קןפרמן ,
הרב
)הידח
סגונו
הכתוב )סירם(
קצנלנביגו ,הרב ופאל " :::ttל
על תקימת
קצכלנבןבו ,הרב רפאל ז ' :::tיל
מכתבי
שלנגר ,משה חיים ןאליקים
קצש"ע חל'
מרינת
ישראל
חורה
חניכה ע"פ משנה ברירה
n
עטןד
ב
7
ג
10
ד
3
ד
11
כ
72
•
רשימח זו אינה כוללת מאמרי תגובית ומכתבים למערכת
•
•
•
•
הטמתתפים בגלייי
זה :
ייבה ענמאול ,חר' צפניה ,26ירשווים.
מאיר הילרסהיימר m ,וב פרל ,4בני ברק.
הרב
אברהu
ביק )אשלרי( ,דרך חברין ,45ירולשיס.
ד " ר יחאיל !,מ!-כ רח' סמילסנקי! JOא ,חיפה.
ציחק לננה,
.Anwandstr. 65, Zuerich, Svisse
96
www.daat.ac.il