אתר דעת -מכללת הרצוג
גצו-כ נ מ 1י ^ ? * 4א י ד * * *71י*7י
*1
ר־" י
י ^ ר ־ 1ס |
נדו 1ם 1ד*
פ ו ע ל י >פ *114רת * * ^ ! ! ! ^ ,ד
1
4
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן
§־ 0 0^8.01כ6¥1־1כ¥¥¥ . 1161
ע"י חיים תשם״ט
קיום מצוות השמיטה בזמננו /שמעון וייזר .
1
תשובה בענין השש דמי שביעית /הרב שלמה זלמן אויערבך
7
דין סיפנים ליצוא בשביעית /הרב קלמן כהנא .
11
תוכהה מגולה ואהבה מסותרה /הרב יהודה קופרמן
13
מאה שנה לפטירת הרב צבי בנימין אויערבך ז״ל )המשך(
״תורת הקנאות״ /הרב צ״ב אויערבך .
״שו״ת דברי ריבות״ /רפאל אויערבד .
26
36
סעודת בת מצוד / ,הרב הנוך זונדל גרוםברג.
41
בענין השבון השנים /שלמה במברגר .
43
שיטת הרב יעקב עטלינגר בנתותי מתים /דוד הנשקה
53
מכתבים למערכת
60
בפ״ד ירושלים ת״ו טבת תשל״ג .כרד יג ,גלידו כ • המחיר — 3.ל /י
׳
מנוי שנתי :בישראל — 10.ל״י
כחרז לארץ —$ 4.
,26ירושלים ,טל׳ 88883
כתובת המערכת :רה׳ צפניה
www.daat.ac.il
שמעון וייזר
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק י ו ם מצוות השמיטה בזמננו
תכליתו של מאמר זה לדון במשמעותה ואופן קיומה של השמיטה בזמננו
תוך התחשבות במסגרת הכלכלית והחברתית הנתונה ע״י מדינת ישראל דהיום;
אך תחילה נסקור בקצרה את מצוותיה השונות של השמיטה .כללית אפשר לחלקן
לחמישח חלקים :א( איסורי מלאכות חקלאיות .ב( איסור ספיחים .ג( איסור
סחורח ,הפסד ושימוש חורג ביבול שביעית .ד( חובת הפקרת יבולי שביעית.
ה( חובת הביעור.
איסורי מלאכות חקלאילת :יש להבחין בין המלאכות התמורות יותר שפורשו
בתורה — זריעח ,זמירה ,קצירה ובצירח )ויש אומרים :אף חרישח( — לבין יתר
המלאכות שאינן אסורות אלא מדברי סופרים ,אף בזמן ששביעית נוהגת מן התורה.
לא נאסרו מלאכות הבאות למנוע הפסדים ,וכן לא נאסרו מלאכות שאינן
אלא הכנה למלאכות אחרות ,כגון חפירת תעלות השקאה .איסורי המלאכות אינם
נוהגים אלא בשטחים שנכבשו על ידי עולי מצרים.
איפור פפיחים :צמחים חנזרעים או חנשתלים מחדש בכל שנח או בכל
עונד — .תבואח ,קטניות ,ירקות ובשמים — אם צמחו בשביעית אסורים בשימוש,
אפילו צמחו מאליהם או מזריעד ,מוקדמת .איסור זח מגזירת חכמים הוא ,שמא
יזרעם אדם בשביעית ויאמר שספיחים הם ומאליהם צמחו .לא נאסרו :תבואר,
וקטניות שהגיעו לשליש גידולן לפני שביעית :ירקות שהתחילו לצמוח לפני
שביעית :צמחים העולים בשדר ,בור; צמחים שנזרעו לפני שביעית בניגוד למחזור
הזריעה המקובל; צמחים שגידלום גויים בשדותיהם .איסור זה אינו נוהג אלא
בשטחים שכבשום עולי בבל.
איפור סחורה ,הפםד ושימוש הורג ביבול שביעית :פירות ,ירקות ושאר
צמחים הקדושים בקדושת שביעית )לפי קני מידה מםויימים( הם ודמיהם אסורים
בסחורה; יש להשתמש בהם כדרך שימושם המקובל והרווח ,לפי המקום והזמן.
אסור לקלקלם ,ואסור לספקם לגויים ולא לייצאם .קדושת שביעית נוחגת ביבול
השטחים שכבשום עולי מצרים בלבד.
חובות ההפקרה והביעור :יבולים הקדושים בקדושת שביעית הם הפקר לכל
ישראל ועל בעלי הקרקעות לאפשר לכל יהודי ללקטם .אין אדם רשאי להחזיק
יבול שביעית בביתו אלא בעוד שאותו סוג נמצא עדיין במקום גידולו
הטבעי ,ולאחר שכלה שם יש לבערו )=לד,פקיר 6מן הבית .פירות שלא נתבערו
בזמן ביעורם אסורים באכילת לעולם .אף דמי פירות שביעית חייבים בביעור
בזמן ביעור אותם חפירות .אין חובת ביעור נוהגת כפירות שנמצאו בזמן הביעור
באוצר בית דין ]זהו מוסד המוקם על ידי בית דין מוסמך ותפקידו להסדיר כהלכה
את איסוף פירות שביעית וצריכתם[.
מניסיונם של חקלאים שומרי שביעית ושל ״וועדי שמיטה״ וממחקרים שנעשו
על ידי ״המכון לחקר חחקלאות על פי התורה״ הוסקו בשמיטות האחרונות לקחים
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבים אודות אופן קיומן של מצוות השמיטה הנ״ל :הוגדרו המלאכות המותרות
ואופן ביצוען נלמד למעשה :נרכש ניסיון במזרעים מוקדמים ובטיפול בגידולים
רב־שנתיים ורב־עונתיים כדי להימנע מזריעה בשביעית; הוקם אוצר בית דין
לשיווק ירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית; אורגן שיווק ירקות ומוצריהם
מתוצרת גויים ,מיבול שנים קודמות ומיבוא .מאילה כיון שכל הפעולות הללו געשו
על ידי גופים פרטיים ולא ממלכתיים )ולעיתים אף תוך חיבובים עם גופים
ממלכתיים( עלו חהישגים בקושי רב לחקלאים ולצרכנים ,חן בממון וחן בהסתפקות
במועט ]ואף בפחות ממנו ,לעיתים[.
הניסיון מורה שאילו זכינו ומשרד החקלאות היה המתכנן ,המארגן ,המדריך
והמממן את ביצוע מצוות השמיטח ואת מחקריהן היתר ,השמיטה מונהגת בארץ
תוך נזקים ואי־נעימויות מצומצמים י .הכלים הממלכתיים הדרושים הם!*:
(1קרן מרכזית שכל ענפי המשק — תעשייה ,מסחר ושירותים—יהיו שותפים
בח .קרן זו תבטח ותמריץ חקלאים .כן תממן חקרן את פעולות הגופים האחרים
דלהלן.
(2מכון תורני מדעי גבוה למחקר ולהדרכח .מכון זח יעסוק בפיתוח זני
צמחים המותאמים לשמיטה; בבדיקת שיטות עיבוד חקלאיות חדישות המותרות
בשמיטה; בחדרכת חקלאים וצרכנים -,בבירור גבולות הארץ השונים.
(3מועצת ייצור ,לתיאום ייצור תבואה ,קטניות ,ירקות ובשמים בין איזורי
החקלאות העברית השונים ,ולתיאום בין המיגזר העברי והמיגזר הערבי.
(4מועצת שיווק ,יבוא ,יצוא ותעשיית מוצרי חקלאות )כולל אוצר בית דין(•
(5מינהל תעסוקת ,לתיאום ולכיוון כוחות העבודה העברים והערבים ולביטוה
מובטלים ,2
1אין כאן המקום לדון
ע
ל
ה
י
ת ר
מ כ
י
ר ת
ה ק ר ק ע ו ת
ל ע ר ב י
ה מ ו נ ה ג
ב י מ
ע ן על ידי הרבנות
הראשית ואין זו תכליתו של מאמר זה ,אך לענייננו יש להעיר שלדברי הכל אין בכך
הכהגת השמיטה ומצוותיה בארץ אלא השתמצות ממנה.
* 1הדברים מובאים כאן ללא הגדרות ,הערכות וניתוח כלכליים מקצועיים .אלא בהעלאת
הצעות ראשוניות בנושא זה.
2דברי מורי ורבי הגאון ר׳ שאול ישראלי שליט״א )״בצאת השנה״ עמ׳ י ט ( :״בל
תיכנון שתוכנו למעט או לבטל את הקשיים המעשיים שהמצווה ]מצוות השמיטה[
מעמידה בפני האדם מישראל ,היא עשיית פלסתר של הכוונה העיקרית שבמצווה זו ,ולא
זה הוא רצון ד״תזרד.״ ,ושאר דבריו בעניין זה שם — דומה שאינם אלא כשגגה שיוצא
מלפני השליט ,ואין כוונתם אלא להגן על המשד ההשתמשות בהיתר מכירת הקרקעזת
לערבי אע״פ שידוע למחבר עד כמה מסוגל התיכנון להשמיט את הקרקע מתחתיו.
ומה שכתב מורי ורבי על הכוונה העיקרית שבמצור ,ועל רצון התורה — הרי גקןל
בידינו שאיו דורשים טעמו של מקרא אפילו כשהטעם מפורש בו )עי׳ בסנהדרין כא א
ובהלכות מלכים לרמב״ם ג ב .ואפילו לשיטות הפוסקים שפסקו כר׳ שמעון •שם.
היינו משום שלדעתם אין הטעם המפורש טעמו של האיסור אלא הרי הוא איסור
לעצמו — עי׳ בדברי הראשונים שם( ,וכ״ש כשאינו מפורש בו אלא רי״י מנובהרדוק
זצ״ל הוא שפירשו )שעליו הסתמר הגר״ש ישראלי בקבעו את כוונת המצווה ורצון
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב מ ב ו א ל ״ ש ב ת הארץ״ ,בו מ ב ס ס הוא א ת ה י ת ר מ כ י ר ת ה ק ר ק ע ו ת ,כ ת ב ה ר ב
הגראי״ה קוק זצ״ל ל ה ס ב י ר מדוע ל א נהגו ב ה י ת ר זה בזמנים ק ד ו מ י ם :״בימים
הראשונים
כ ש מ ע מ ד היישוב הי׳ בעיקרו
של
צ
יסוד ע ב ו ד ת א ד מ ה לאכילה ,הי׳
א פ ש ר להנהיג ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת כ ד ת ב ל א ה י ת ר ש ל ה פ ק ע ה שהרי סוף סוף היו
הפירות מ ו פ ק ר י ם והי׳ עי״ז ריוח לענים והי׳ ק ר ו ב ל כ ו ו נ ת ה ת ו ר ה , :ואכלו אביוני
עמך' ,ע ל ־ כ ן לא נ ת פ ר ס ם אז ה י ת ר ••:ל ה פ ק ע ה ע״י מכירה .א ב ל בימינו שיסוד
הישוב הוא ע״י מ ס ח ר בפרי ת ב ו א ו ת המושבות ,וכשימנע מ ה ל ך ה מ ס ח ר ת ה ר ס
גם כ ל פ ר נ ס ת ו ומעמדו על ל ה ב א — ב מ צ ב זה ודאי ח ו ב ה ל ה נ ה י ג א ת ה י ת ר
ה ה פ ק ע ה ע״י המכירה ,ע ״ פ ה ס כ מ ת חכמים ב כ ל שמיטה ,עד אשר ירחם ד׳ א ת ע מ ו
וארצו וישובו הימים הטובים ,ויהי׳ א פ ש ר גם מ צ ד מ ה ל ך ה מ ס ח ר ל ש מ ו ר ק ד ו ש ת
השביעית
כדינה במילואה ,ב ל א ש ו ם הפקעה״ )פרק יד ,עמ׳ סא( .ב מ ק ו ם א ח ר
על
הישוב…״,
כתב
מצב
היישוב
בזמנו:
במקום
״במקום ח ד ח ק האיום שהישוב שרוי בו…״,
דחק
עצום
ונורא
כמצב
ש ה ד ח ק של ביטזל הישוב ו ש ו מ מ ו ת
אח״ק חוא גדול…״ ) מ ש פ ט כחן סי׳ סג(.
עתה ,כאשר ״הרחיב ד׳ ל נ ו ו פ ר י נ ו בארץ״ ו ה ח ק ל א ו ת בארץ נ ע ש ת ה מ ת ו ע ש ת
כ מ ע ט לחלוטין ,נ ר א ח קיום מצוות השמיטה ריאלי ביותר .באותן ת ש ע ש ב ת ו ת
השנים ש ח ל פ ו מאז כ ת ב ה ר ב קוק זצ״ל א ת ד ב ר י ו הנ״ל ה ת פ ת ת ה כ ל כ ל ת הארץ,
ו ע מ ה ה ח ק ל א ו ת ,לממדים עצומים * .יש ל ה צ ט ע ר על ש ח מ צ י א ו ת ה ה כ ר ת י ת — לא
התורה( ,ואני מעז להטיל ספק אם נתכוון הוא זצ״ל למסקנה זו שהוסקה מדבריו.
מאלפים בנידון זה הם דברי בעל .,חזון איש״ זצ״ל )שביעית יח ד ( :״לא אמרה תורה
לסמוך על הברכה להימנע מהשתדלות המחוייבת בדרכי הטבע״.
3אולי צ״ל :על.
4קפאי פינס )״מחקלאות מסגרת לחקלאות מודרנית״ ,״מדע״ ,תשרי תשל״ב ,עמודים
(206 ,215כותב בלי קשר לשמיטה כ ל ל :
״והנה בתום 50ש נ ה 1 2 +שנה של המחקר החקלאי חלו בחקלאות היהודית בא״י תמורות
מרחיקות לכת במידה שאין להם וודאי דוגמה ,לעומק ולהיקף ,בשום מקום אחר
בעולם .יהא זה מגוחך להשוות את הישגי החקלאות בארץ כיום אל אלה בשנים
,1909
1919או אפילו .1940אבל הנה ,משנת 1950גדל היקף הייצור החקלאי פי 6
בעוד שכוח האדם המועסק בחקלאות פחת .תפוקת הייצור גדלה בירקות פי ,3.5
בביצים פי ,4.3בפרי הדר פי ,6בחיטה פי ,7כפירות )חוץ מפרי הדר( פי ,9
בעופות פי 16ובבשר בקר וצאן פי • 18תוצרים חשובים לכלכלת הארץ היום ,כמו
סיבי כותנה וסוכר מסלק לא יוצרו אז כלל.
״בשנת 1970הועסקו במדינת ישראל בחקלאות ,בייעור ובדייג 66,800יהודים )מכלל
0
כ־ 874אלף מועסקים יהודים ,או כ־ ,(7.7 /0אשר ייצרו תוצרת בסד 956מיליון ל״י
)כ־ 63 /
0
0
ישראל
מן התוצר המקומי הנקי ,במחירי גורמי הייצור(; היצוא החקלאי של מדינת
הסתכם ב־ 1970ב־ 126.4מיליון דולאר )המתחלקים :פרי הדר 83מיליון,
פירות וירקות טריים 14.9מיליון ,ביצים 2.5מיליון ומוצרים אחרים 26מיליון דולאר(.
סך כל היצוא ממדינת ישראל הסתכם ב־ 1970ב־ 775.6מיליון דולר .מסתבר ,איםוא,
כי היצוא החקלאי היווה כשישית מכלל היצוא שלנו״.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה כ ל כ ל י ת — אינה מ א פ ש ר ת א ת מ מ ל כ ת י ו ת ה ש מ י ט ה אך אין צ י ב ו ר שומרי ה ת ו ר ה
;
על
כל ש כ ב ו ת י ו יכול ל ה י פ ט ר מ ה ק מ ת מ י נ ה ל ש מ י ט ה כ ל ל ארצי — ל ח ק ל א י ם
ו ל צ ר כ נ י ם — שיסייע בקיום מ צ ו ו ת השמיטח .ח ו ב ה זו מ ו ג ד ר ת ב ר ו ר ו ת ע״י ה ר ב
קוק זצ״ל ב א י ג ר ת ר פ ״ ט מ א י ג ר ו ת ה ר א י ״ ה :״ביסוד ה ש מ י ט ה ע ל י נ ו ל ד ע ת שאנו
ל ח ת א מ ץ ב כ ל כ ו ח נ ו ל ס ב ב א ת פ נ י ה ד ב ר י ם שסוף כ ל סוף ת ח י ה ש ב ת
חייבים
הארץ ה ו ל כ ת ו נ ק ב ע ת ב כ ל ק ד ו ש ת ה על א ד מ ת הקודש״.
*
צעד ראשון ל ק ר א ת ה ק מ ת מ י נ ה ל כ ז ה צריך ל ה י ו ת שיתוף פ ע ו ל ה בין שני
ח ל ק י ציבור שומרי ה ש מ י ט ה — ה ח ק ל א י ם ו ה צ ר כ נ י ם — ל ע ו מ ת ה מ צ ב הקיים שבו,
לדאבוננו,
יש ה פ ר ד ה ביניהם .עם ה ת ק ר ב ה ש מ י ט ה נ ע ר כ י ם היישובים ה ח ק ל א י ם
לקראתה:
ז ו ר ע י ם ו ש ו ת ל י ם באופן שלא
ממהרים לזמור לפני
כ נ י ס ת השמיטה,
ייאסרו הגידולים משום איסור ספיחים ,וכן מ ב צ ע י ם כ ל ה מ ל א כ ו ת ש א פ ש ר להקדימן
ל פ נ י ה ש מ י ט ה כדי ל ה י מ נ ע מ ה ן ב ש נ ת ה ש מ י ט ה עצמה .ציבור ה צ ר כ נ י ם נ ע ר ך אד
מ ו ק מ י ם וועדי שמיטה,
הוא:
מתארגנות
תחנות
אספקה,
נחתמים
הסכמים עם
ס פ ק י ם יהודים ו ע ר ב י ם ונעשים כל הסידורים הדרושים ל ח ב ט ח ת כ ש ר ו ת ה ת ו צ ר ת
ו כ ש ר ו ת ד ר כ י ה ם פ ק ת ה .א ו ל ם אין ראשי הציבור שמים ל י ב ם ל מ א מ צ י ה ח ק ל א י ם
ש ב י ע י ת כ ה ל כ ת ה ב ש ד ה ו ב כ ר ם ואינם נ ו ת נ י ם ל ה ם א ת הגיבוי והעידוד
לשמור
שביכולתם
ל ת ת .בוודאי נוח יותר לצרוך ת ו צ ר ת ״ ל ל א חשש שביעית״ ,דהיינו
שאין ב ה ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת כ ל ל )משום שהיא מ ש נ י ם קודמות ,מ י ב ו א או — ל
פוסקים
ד
ע
ת
ר ב י ם — מ ת ו צ ר ת נ כ ר י ם בשדותיהם( ,כיון שאין צורך להיזהר ב ה ר ב ה
מ פ ר ט י א ז ה ר ת ה ת ו ר ה ״לאכלה״ — ולא להפסד ,ולא לסחורה ,ולא לרפואה ,ו ע ו י ג
גם ח ו ב ת הביעור אינה חלה ,כמובן ,ועוד ה ג ב ל ו ת דומות .ו מ א י ד ך :פ י ר ו ת שביעית,
שגידלום
שומרי ה ש מ י ט ה ב ה י ת ר אך
ב מ א מ צ י ם ו ב ת ו צ א ו ת ש מ ק ו ר ם ב ס ט י ו ת מן
ה מ ק ו ב ל ב ש א ר השנים ב ג ל ל ק ד ו ש ת השמיטה ,משווקים לשוק הרגיל בדרבי ה י ת ר
ש ו נ ו ת )ומשונות( מ פ נ י ש ה צ ר כ נ י ם ש ו מ ר י ה ש מ י ט ה מ ע ד י פ י ם ש ל א ל י ה נ ו ת מהם.
ד ו ג מ א מ ס ו ג א ח ר — כ מ ה כורמים שומרי שמיטה ) ב ע ל י י ב ו ל מ ש ו ת ף העולה
על
1500טון( מ ש ת ד ל י ם ע ת ח לייצר יין שמיטח מיוחד ,אולם חיקבים מ פ ק פ ק י ם
ב כ ד א י ו ת ייצור זח מאחרי שאין ה צ י ב ו ר ח ח ר ד י ״ מ ת ל ה ב ״ ל ק ר א ת ו ״ .ע מ ד ה ״ צ ד ק נ י ת ״
אנוכית
בסופו
זו ,מ ח ד גיסא ,ואדישות מאידך ,מ ע כ ב ו ת א ת
ח ש ל ט ת ח ש מ י ט ח בארץ•
של ד ב ר אף ה צ ר כ נ י ם מ ש ל מ י ם ת מ ו ר ת מ צ ב זה ב מ ח י ר י פ י ר ו ת וירקות
מופקעים
ת ו ך רינונים וריגונים על כ ש ר ו ת ה ת ו צ ר ת ועל א מ י נ ו ת הספקים .כאן
ל השווה לדברי הגאון רידב״ז זצ׳׳ל בהקדמתו ל״בית רידב״ז״ )ירושלם תער״ב(:
״על כן אחינו ב״י המצפים לביאת משיחנו בב״א בידכם להחזיר השמיטה לארצנו הק׳,
קנו את היין של שביעית מכל א״י על קידוש והבדלה )כמבואר בפנים הספר( מלבד
שתשתו היין בקדושת שביעית אשר לא זכינו לזה מיום חורבן בית מקדשנו ,עוד
תחזקו בזה את הישוב״.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה מ ק ו ם ל צ ט ט קטע מ ד ב ר י ם מ א ו פ ק י ם ש כ ת ב בנושא זה ה ר ב ק ל מ ן כ ה נ א שליט״א
)״המעין״ ,ת ש ר י תשל״ג ,עמ׳ : (5
קומץ קטן של חקלאים שומרי שביעית מחזיק זה כמה שמיטות במצווה
יקרה זו .קומץ קטן מחפש דרכים ,מתלבט ,היאך להתגבר בכלכלה העוינת
שמירתה של שמיטה ,היאך להחזיק מעמד .וקומץ קטן זה האם איננו ראוי
לעידוד ,האם אינו זכאי לעידוד י
לא על קרן השמיטה מדובר .אם כי גם זו איננה פסולה ,במדינה ,ביישוב
אשר על קרנות ומגביות הוקם .אבל האם מצוות ״והחזקת בו״ איננה קיימת
כאן ,והחזקת בו — בכלכלתו ,במשקו י
כלפי מה הדברים אמורים י בשמיטות הקודמות נעשו ניסויים לגדל ירקות
בדרכי גידול שונים .על חצץ ,על מים ,על קש .ואין לומר שנסיונות אלה
נכשלו .וגם נזרעו ירקות בערב שביעית והונבטו לפני השמיטה ,על יסוד
דעת הר״ש והרמב״ן שירקות שגדלו בששית ,אף שנלקטו בשביעית ,אין
בהם משום איסור ספיחין ,וכהוראתם של גדולי האחרונים ובראשם בעל
החזון איש להקל בזה ,נגד הרמב״ם.
בפרוס שמיטה זו הופסקו כמעט כליל נםיונות אלה .והסיבה לכך פשוטה.
היישוב החרדי בארץ ,אשר אינו חי על חקלאות ,הרוצה בשמירת השביעית
בחר לו בדרך קלה .למה לו להיכנס לספיקות .הוא איננו רוצה ליהנות
מירקות אלה .את מצוות ״והחזקת״ השאיר מיותמת .לכל היותר יצא ידי
חובה בתרומה לקרן השמיטה.
ועל כן עולה כעת השאלה :האם כדאי למשקים שומרי שביעית לבצור
ענבים באוצר בית דין ,לייצר מהם יין באוצר בית דין ,ולשווקם באוצר
בית דין י האם יימצאו שומרי שביעית שירצו להזדקק ליין זה ,לקנותו
מאוצר בית דין י או שמא נוח יהיה להם לקנות יין ששית ושמינית ,אשר
שארית ממנו מותר לשפוך בשעת ההבדלה ,ואין כאן חשש •של לאכלה —
ולא להפסד .הרי כל כך קל כאן להחמיר לעצמו ,ולקיים מצוות ״והחזקת״
הרי יש עוד הרבה דרכים.
זכורני באחת השמיטות הקודמות .בית דין מסויים החמיר בירקות הנכנסים
מששית לשביעית .לא רצה להיכנס לבעיות .אך בפרוס חג הפסח ,כשהתעורר
רצון אצל כמה מהסריס למשמעתו לקיים מצוות מרור דוקא בחזרת כמנהגם
מאז ,או אז נמצאה הדרד אל משקים שומרי שביעית ,לחפש אצלם חזרת
שנבטה בששית ונלקטה בשביעית .הרצון לקיים מצוות מרור ,שהנה בזמן
הזד .מדרבנן ,דוקא בסוג זה של מרור שרגילים בו כל השנים ,הוא שדחה
פקפוקים בקשר למחלוקת שבין הרמב״ם והר״ש בענין ספיחים .מצות עשה
דאורייתא ״והחזקת בו״ לא דחתה היסוסים כעין אלה .אם זה נקרא ערום
ביראה מפקפק ומפקפק אני.
ש נ ת השמיטה ח ח ל ה זה עתה .עדיין לא מ א ו ח ר ל ש נ ו ת א ת ה מ צ ב עוד ה ש נ ה
וליצור ת ש ת י ת נ א מ נ ח לשנים ח ב א ו ת עלינו לטובח .חתורה כ ר כ ה א ת קיום מ צ ו ו ת
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השמיטה עם הישיבה לבטח על הארץ ואת עוון ביטול השמיטה עם הגלות:
״ועשיתם את הוקרתי ,ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח…
וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה ל ־:ילוש השנים״ ~
״והארץ תיעזב מהם ותירץ את שבתותיה בהשמה מהם ,והם ירצו את עוונם ,יען
וביען במשפטי מאסו ואת חוקותי געלה נפשם״ .תלות זו ,היא הדדית — כשם
שהשמיטה מבטיחה את הישיבה בארץ ואת חברכה ליושביה ,כן מסייע יישוב
הארץ לקיום השמיטה במלואה .נקום ונעשה ,כי לכך אנו נתבעים.
שעלבים,
בימ״ד גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית
…אולי יחון ד׳ ,אולי י ר ח ם עלינו ,ונוכל להמציא לכה״פ עזר הגון ל ח ל ק גדול מאחינו
היקרים החפצים בכל לבם ונפשם לשמור א ת המצוה )מצות שמיטה( ולקיימה בלא שום
הפקעה כלל .ו א ם חפץ ד׳ בידנו יצליח ,אז אין קץ לדבר הגדול הזה לקדושת שם שמים
שיצא מזה בעז׳ השי״ת ,ולחיזוק ימין יראי ד׳ שומעי בקול דברו .אבל עלינו לעשות
הכל בדרן שלו׳ ובדרך כבוד ואהבה ,לשמו ית׳ ולאהי׳ק וליושבים עלי׳ ועובדים א ת
אדמתה ,לא באיומים ובהפחדות משונות ובצעקות ומריבות ,כ״א פשוט להודיע שההיתר
הוא מדוחק גדול מאד מאד ,ואחר כל דחקו הוא הפקעה של מצוה ,א״כ המצוה
החביבה והקדושה ,שזכינו ב״ה אחרי משך הנלות המר והארוך שנוכל לקיימה על
אדמת הקודש .ח ס ר ה היא לנו — ,ע״כ נעורר כל אשר נוכל כדי שיעלה דבר ד׳ בידנו
ונוכל לקיימה ולעזור לרבים להתחייב בה בלא שום פקפוק ולקיימה .וע״י אתערותא
דלתתא ה ק ט נ ה ה ז א ת נבטח בשם השי״ת ,ששיכן א ת שמו בהר קדשו ,שתתעורר ברכה
עליונה ,ופתחי גאולה וישועה ל א ה ״ ק ולעם ד׳ המצפים לישועתו ,ויקרב קץ הימין,
ויגלה מבשר משמיע שלו׳ במוצאי שביעית הבעל״ט ,כי עת ל ח מ ה כי בא מועד.
הרב א״י קוק זצ״ל :אגרות הראיה ,חלק א ,סי׳ קסט.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
שלמה זלמן אויערבך
תשובה בענין חשש דמי שביעית
]שאלה[
ב״ה .מוצאי שמחת תורה תשל״ג
לכבוד
מורי ורבי הרב שלמה זלמן אויערבך שליט״א
כבוד הרב לאוי״ט
רבים משומרי שביעית נוהגים לקנות פירות שישית בחנויות שאינן נזהרות בדיני
שמיטה .עכשיו שמעתי אומרים שיש להיזהר לשלם את הפירות בצורה כזו שהירקן לא
יתן עודף מפני החשש שלדמי העודף יש דין של דמי שביעית .הירקן מוכר כידוע גם
ירקות שיש להם קדושת שביעית ולכן יש חשש של דמי שביעית על המטבעות שהירקן
יתן כדמי עודף.
אך מסופקני אם יש מקום לחומרא זו .נוסף לספיקא דרבנן בשביעית בזמן הזה
ישנם לפענ״ד עוד כמה טעמים להקל.
א .כל ירקן דואג למלאי גדול של כסף קטן שהרי כל בעל חנות יודע שהכסף הקטן
שייכנס אינו מספיק כלל וכלל לדמי העודף שיש לתת לקונים .לכן רוב המטבעות של
הירקן אינם דמי שביעית.
ב.
לירקן יש שלושה מיני ירקות ופירות בחנותו .1 .פירות שישית שאין להם
קדושת שביעית כלל .2 .פירות וירקות שיש להם קדושת שביעית .3 .ירקות שנזרעו
בשביעית .ןיש מקום לדון אם יש בכלל קדושת שביעית לירקות שנזרעו באיסור ואין להם
היתר אכילה ,לפי הדעה שהנזרע והנעבד בשביעית ,אסור באכילה מדאורייתא( ^ אך
אפילו לגבי ירקות ופירות שיש להם קדושת שביעית ונמכרו ע״י הירקן ,אין ודאות
שלדמי הפירות יש קדושת שביעית ,שהרי יתכן שפירות וירקות אלה נמכרו יחד עם
פירות אחרות .לפיכך יש להניח שלרוב המטבעות של הירקן אין דין של דמי שביעית.
ג .לפי תוספות מעילה כא ,ב )ד״ה פרוטה( אין ביטול למטבע וכן מובא ב״כסף
משנה״ הל׳ מעילה ,פרק ז ,הלכה ו ולכן לכאורה יש מקום לחומרא הנ״ל .אך שם מדובר
שודאי נפל מטבע של הקדש בתוך הכיס ואילו בענין הנדון כאן הדבר נשאר ספק,
ואפילו אם ברור לנו שהירקן קיבל דמי שביעית ,יתכן שבינתיים כבר הוציא את המטבעות
האלה .ראיתי שהרב משה שטרנבוך נ״י דן בזה בם׳ שביעית כהלכתה )עמ׳ קי״א — קי״ב(
וגם שם המסקנה ש״אינו צריך ליזהר״ ,אם לא בדרך של המחמיר תבוא עליו ברכה.
1כד דעת הרידב״ז סי׳ א סעיף יא וכן בהערותיו ל״משמרת הבית״ ,מובא גם ב״מעדני
ארץ״ ח״א סי׳ ־ ם״ק ו )עמ׳ .(124וכן משמע בתום׳ ראש השנה ט ,א )ד״ה וקציר
של שביעית( אך רבים חולקים על שיטה זו וכן מפורש בס׳ החינוך מצוד .שכ״ח
ובר״ש שביעית פרק א ,משנה ד ובחזון איש שביעית סי׳ ג ס״ק כ״ה.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד .ה״משנה למלך״ הל׳ מעילה פרק ז ,הלכה ו דן באריכות בדברי התוספות שמטבע
חשיב
ולא בטיל ומסביר ״דאף דנימא דמטבע חשיב ולא בטיל
היינו דוקא היכא
דאיתחז־ק איסורא במעות אלו כגון ההיא דמעילה דאיכא ודאי בתערובת זה פרוטה של
הקדש ,אבל היכא דלא איתחזיק איסורא אלא שאנו מסופקים אם מעות אלו של הקדש
או לא ,פשיטא דאם הרוב היתר דאזיינן בתר רובא ואמרינן כל דפריש מרובא סריש,
והימר; זה הוא מוסכם מכל הפו5ל,יב ז״ל דכל דבר שאין לו ביטול כעבודה זרה ודכוותה
היינו דוקא בדאיכא בתערובת זה דבר של איסור אכל אם פירש אהד מהם אגזרינן כל
דכריש מדוכא כריש״ .בסוף דבריו מביא ה״משנה למלך״ שהדין שמטבע חשיב ולא בטיל
הוא דין דרבנן ומביא תמיהה על המרימ״ט ח״א סי׳ ה שכתב בשם הרשב״ץ דמעות היתר
שנתערבו במעות איסור בטלים כדין יבש ביבש דחד בתרי בטיל — ,ומדבריהם משמע
שלא סוברים כלל את דברי התוספות הנ״ל שמטבע לא בטיל.
ראיתי שכב׳ הרב שליט״א דן בספר ״מעדני ארץ״ ח״א קובץ הערות סי׳ ז וסי׳ ח
ס״ק כ״ג בקנית פירות שביעית מחנוני המסתמך על היתר המכירה ,אך לא מצאתי שם
דיון בשאלה הנ״ל.
לכן אודה לכב׳ הרב שליט״א אם יואיל לברר את הענין הנ״ל ,במיוחד אחרי ששמעתי
שיש רואים בחומרא זו אחד מעיקרי דיני שביעית — ,והלואי שנדע לשמור על הדינים
הקבועים בשביעית.
בברכת התורה
יונה עמנואל
ן ת שוכ
ה [
ב״ה.
א ח ר י ת ת שלו׳ ו ב ר כ ה כיאות ,ה נ נ י ב ת ש ו ב ה ק צ ר ה ל מ כ ת ב ך .
כ נ י ם הם ה ד ב ר י ם ד ה ו א י ל ורוב ה מ ט ב ע ו ת אינן של דמי שביעית ,פ ש ו ט ה ד ב ר
דאף
ש מ ט ב ע הוא ד ב ר ח ש ו ב ולא בטיל ,מ ״ מ אזלינן שפיר ב ת ר ר ו ב א ו א מ ר י נ ן
ד כ ל ח מ ט ב ע ו ת שיש ל ו ב ח נ ו ת לאו של ש ב י ע י ת חם ,אך אם יודעים ב ר ו ר ש ב ע ל
ה ח נ ו ת מ כ ר ת ח י ל ה י ר ק ו ת של ש ב י ע י ת ש ל א ב ה ב ל ע ה ו ה ד מ י ם ש ק ב ל ע ב ו ר ם ה ם
דמי שביעית ,שפיר נאסרין כל ה מ ט ב ע ו ת מ פ נ י ה ת ע ר ו ב ת ,כיון ד מ ט ב ע חו״ל ד ב ר
ח ש ו ב ולא ב ט י ל ו נ מ צ א ד מ ה שהירקן מוציא מ ח ק ו פ ח ו נ ו ת ן לקובה ,אין זה ב ג ד ר
ש ל כ ל ד פ ר י ש מ ר ו ב א פריש א ל א כמוציא מן ח ק ב ו ע דיש על כ ל מ ט ב ע ש ח ו צ י א
דין של ס פ ק דמי שביעית.
אולם
ב ע י ק ר כ ל ל זח ד מ ט ב ע ל א בטיל,
נ ת ע ו ר ר ת י לדון ד א פ ש ר ש א ף א ם
נ נ ק ו ט ד מ ט ב ע ו ת של זמננו אין ל ה ם דין שטרות ,מ ״ מ ב כ ס ף נייר הרי אפילו א ם
ה ש ט ר קרוע ובלוי ,מ ״ מ כ ל זמן ש ה מ ס פ ר י ם קיימים ה ש י ב כסף ,ואף גם ב מ ט ב ע
קשה ,מ ״ מ ב מ ט ב ע ו ת של ז מ נ נ ו ה מ ש ק ל של ה מ ת כ ת אינו ק ו ב ע כ ל ו ם וכל ה ה ש י ב ו ת
היא ר ק מ פ נ י ה צ ו ר ה בלבד ,א ש ר א מ ר ו על זה ב ג מ ר א ב ב א מ צ י ע א )מה ,ב( דאין
מ ט ב ע נ ע ש ה חליפין מ ש ו ם ד ד ע ת י ׳ א צ ו ר ת א ו צ ו ר ת א ע ב י ד א ד ב ט ר א והשיר מ ש ם
כ ך כ ד ב ר שאינו מסוים .ואם כן א פ ש ר ד ב ז מ נ נ ו אף מ ט ב ע ב ט י ל ב ר ו ב ולא מ י ק ר י
כ ל ל ד ב ר חשוב ,א ל א כ ש מ צ ט ר ף ה מ ת כ ת ע ם ה צ ו ר ה ואז אמרינן ד מ ת כ ת שיש ע ל י ה
צורה זו הו״ל ד ב ר ח ש ו ב .מ ה שאין כן בידוע ש ה ע י ק ר הוא ר ק ה צ ו ר ה ולא גוף
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנייר והמתכת ,אפשר דאע״ג דאין זה השוב ממש בשטרות ,מ״מ אין זה יומה
לאגוזי פרך ורמוני באדן דהשובין מחמת עצמן ,ושפיר בטיל בכה״ג.
גם אפשר דמה שאמרו בתוס׳ דמטבע לא בטיל ,הוא דוקא באיסור שחוא קשור
עם בעלות ;־ל הממון וכגון שהמטבע היא של הקדש ,דאז אמרינן דפרוטח הו״ל דבר
חשוב ולא בטיל ,משא״כ בדמי שביעית שהוא ממון שלו לכל דבר ,וכיון שהכסף
עצמו אינו נאכל ואינו קדוש מחמת עצמו בקדושת שביעית אע״ג שחייב גם
בביעור ,רק דין חוא דכיון שבכסף יכולים בקל לקנות דברי מאכל ,אין זח דומה
לעבדים וקרקעות ,אלא שפיר חל ע״ז קדושת שביעית לענין זח שצריך לקנות
בחם רק אוכלין ומשקין ולאכלן בקדושת שביעית * .וכיון שכך אין זה דומה למטבע
,
מצד הסברא הי׳ נלענ״ד בהא דאין לוקחין בהמה טמאה עבדים וקרקעות בשל שביעית
דמ״מ אם עבר וקנה בפירות שביעית עבד וקרקע דשפיר נתפסין גם הם בקדושת
שביעית כמו מטבע לענין זה שחייב לקנות בהם דוקא דברי מאכל כי לא נזכר כלל
בשביעית דבעינן כסף צורה כמו במעשר שני או דוקא מטלטלין כמו בפדיון הקדישות,
וכמו שמסתבר דגם פירות וירקות המחוברין לקרקע נתפסין בקדושת דמים של שביעית,
כך חייל גם על קרקע עצמה כמו על מטבעות אשר אף גם הן אינן נאכלין] ,ולפ״ז גם
יתחייב להפקיר כשיגיע זמן הביעור של הפירות[ וכן כתב גם החזו״א בסי׳ י״ג אות י״ג,
וגם מצדד לומר ״אם לקח בהמה טמאה ע״מ שיצאו הדמים ותיקדוש הבהמה אפשר
שאין איסור בדבר כיון שאפשר לחלל הבהמה על מאכל״ .ברם צ״ע טובא דמהרמב״ן
והריטב״א במס׳ ע״ז ם״ב ע״א משמע שעבדים וקרקעות אינם נהפםין כלל בקדושת
שביעית ,אך צ״ע בהבנת הטעם הן אמנם דבמטבע יכולים לקנות בקל כל דבר טפי
מבשאר דברים מ״מ בלא שום דרשא מנלן חילוק זה ובפרט שהשוו שביעית לתפיסת
דמים של ע״ז ואמרו בגמ׳ סופ״ב מקדושין דשביעית וע״ז הם שני כתובים הבאים
כאחד.
גם תמיהני על הגאון העצום מוהר״ד מקארלין ז״ל שמדייק בדברי הרמב״ם בספרו יד
דוד פ״ה ה״ג והעלה הלכה למעשה בהאי לישנא ״דאין שום איםיר לקנות בהמה טמאה
)וכן עבדים וקרקעות( בעד פירות שביעית בסתם או בעד דמי שביעית רק שיודיע
לו הדין דאין מתחללץ על זה ויודע המוכר דנשארו המעות בידו בקדושה״ ,וגם
עיי״ש דפשיט לי׳ טובא כהרמב״ן הנ״ל דרק מעות :תפסין בקדושה דמי שביעית ולא
עבדים וקרקעות ,ולענ״ד צ״ע דמאי שנא מפריעה חוב בשל שביעית דהוא עצמו כתב
שם דאסור מה״ת משום סחורה כמו בנותן לספר ובלן הואיל ונותן פירות או דמי
שביעית לאחרים לא לצורר מאכל וא״כ הרי גס עבד וקרקע אינם נאכלים ואף אם
יקנה בהם אח״כ דברי מאכל ג״כ לא יחול עליהם שום קדושה ונמצא שהוא עושה
סחורה בשל שביעית בזה שלוקח בהם דברים שאינם נאכלים .וחושבני שהחלפת פירות
שביעית בעבד וקרקע יותר רומה לסחורה מפריעה היב שנראה קצת כנותן פירות
שביעית במתנה ,גם הרמב״ם כייל בפ״ו ה״י דין פריעת הוב ועבדים וקרקעות בהדי
אהדדי ומשמע דשקולין נינהו ,ולפי מה שכתבו התום׳ בע״ז ס״ב ע״ב שרק דרך הילול
הוא דחשיב סחורה אבל לא דרך חילול מותר שפיר מה״ת לקנות גם דברים שאינם
נאכלים ואינם נתפסים כלל בקדושה ,נלענ״ד דלפי״ז מסתבר דגם פריעת הוב רק
מדרבנן הוא דאסור.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של הקדש דגוף המטבע קדוש ואסור בהנאה ,משא״כ במטבע של דמי שביעית
אפשר דחשיב כאילו אין איסורו מחמת עצמו ודומה במקצת לחתיכה שקבלה טעם
איסור ממקום אחר דבטיל אעפ״י שראויה לחתכבד ,וח״נ גם כאן הן״ל כאילו יש
שעבוד על כסף זה לקנות בו דברי מאכל ולאכלם בקדושת שביעית .ואף בתערובת
של מעות מעשר שני יש לדון דאפשר שמטבע לא הוי דבר השוב כיון דהאי כללא
דדבר חשוב לא בטיל הוא רק מדרבנן ,וגם דבר זה דמטבע הדיל דבר חשוב
לא נזכר בתוס׳ אלא בשל הקדש .לכן אפשר דחבו דלא להוסיף ע״ז ,אך ביה
שלא מצאתי בית אב לדברינו ,אין כוונתי בזה רק להעיר ולא למעשה ,ובפרט
דמלבד הטעם של דבר חשוב הרי קיי״ל מטעם אחר דפירות שביעית שנתערבו
מין במינו דאינן בטלין וחייב לאכול כל התערובת בקדושת שביעית.
ומ״מ נראה דאף בכה״ג שהלוקח יודע ברור שהמוכר נותן לו את העודר
מדמי שביעית ,מ״מ יש לדון שאם הלוקח נתן למוכר שטר של חמש ל״י עבור
פירות ששוים רק ארבע ל״י והמוכר נתן לו לירה אחת עודף מדמי שביעית ,דהרי
זח חשיב כאילו המוכר החליף את חדמי שביעית שלו על אחד מחמשה מהשטר
של חמש ל״י שקבל מהלוקח ,וחושבני שמותר לומר למי שחשוד על השביעית:
תן לי לירה זו שלך שהיא דמי שביעית ,ואני אתן לך עבור זה לירה אחרת שהיא
תתקדש במקומה — ,כיון דע״י החליפין לא נתחדש שום ענין של מכשול שיהא
מקום לאסור משום טעמא דאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ .וכל שכן בכה״ג
שהדמי שביעית הם מפירות שנעשה בהם ההיתר מכירה אשר לפי דעת המוכר
בהיתירא הוא דקעביד ,כבר בארנו במקום אחר דלא שייך בזה האיסור של לפני
עור וכן האיסור של אין מוםרין דמי שביעית לעם הארץ וכמו״ש המבי״ט בח״א
סי׳ כ״א ,וכיון שכן אף בכד״״ג שחלוקח יודע ברור שהמוכר נותן לו את העודר
מדמי שביעית ,אין הקונה צריך לחוש ויכול לומר לו בפירוש שההקדושה מהמעות
שלד תחול על המעות שאני נותן לך.
בברכה ובאהבה
שלמה זלמן אויערבד
בשנת השמיטה אין אומרים בארץ ישראל תיקון רחל בחצות הלילה ,כיון שיש עלוי
מלכות ונקראת שבת הארץ ,שבת לה׳ ולכן אין לומר קינות דלמא ח״ו יהיה פגם
כיון שנקרא שבת לגבי מלכות …דנראה משם דיש ששון ושמחה בשנת השמיטה .וזהו
דוקא לדידן בני ארץ ישראל ,אבל בני חוץ לארץ צריכים לאמרו.
יעקב גליס :מנהגי ארץ ישראל עמ׳ ג בשם ״אמת ליעקב״
להר״י ניניו ,קונטרס שפת אמת ב׳.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
קלמן כהנא
דין סיפנים ליצוא בשביעית
ןהצעי[
.1הוצע לגדל סיפנים ליצוא בשנת השמיטה .סיפנים חם צמחים בעלי פרח
יפח אשר אין בו ריח .זורעים אותם בערב שביעית וקוטפים בשביעית .כמו כן
מוצאים מהקרקע פקעות שלהם בשביעית לשמירתם לזריעה בשנה השמינית.
והנה ידוע שזריעתם בשביעית אסורה וכי מותרות מלאכות מדרבנן )השקאה
ועוד( לקיום אילנא .הקציר והוצאת הפקעות בשביעית מותרת רק כך שלא תוכשר
הקרקע לזריעח ובכל זה כנראה אפשר להזהר .איסור ספיחיז אין כאן ,שחרי
חתחלת גידולן בשישית ואנו נוהגים להקל כר״ש ורמב״ן במיני זרעים שאין
חולבים בחם אחר שליש גידולם ואין נוהגים בהם איסור םפיחין כשנבטו בשישית,
השאלה היחידה העומדת לפנינו היא ,אם יש בהם קדושת שביעית ,בקשר
למכירתן והוצאתן לחו״ל .ונראה לי שאין כל מקום להטיל קדושת שביעית על
צמחים אלח שאין לחם ריח ואינם עומדים לשום הנאה של כילוי וביעור.
בירושלמי שביעית ריש פ״ז מיבעיא :בשמים מחו שיהא עליהן קדושת
שביעית י נשמעינא מן חדא :הפרח לבן וחאורז )פי׳ פ״מ :פרחי אורז ,והרש״ס
גרס והאודם — וחם מיני פרחים( ,אין עליהם קדושת שביעית) .ורוצח לפשוט
מכאן ,דאין על הבשמים קדושת שביעית .אך חגמרא דוחה זאת ואומרת (:חבריא
אמרי דר״ש היא ,דר״ש אמר אין לקטף שביעית ,מפני שאינו פרי )אבל רבנן
פליגי עליה וחשיב פרי ויש בו קדושת שביעית( .ר׳ שמואל בשם רבי אבהו תפתר
דברי הכל היא — בהדא נסורתא .ופירש חרש״ס ,שר״ש בשר״א מעמיד הברייתא
דחפרח הלבן אליבא דכולי עלמא ,ואעפ״כ אין ראיה מכאן לבשמים ,שכאן מדובר
בפרחים דההוא אתרא )נסורתא( שאין בחם ריח ,ואם כן אין בחם קדושת שביעית,
אבל הבשמים לא תיפתר מכאן .ובעית בשמים לא נפתרח.
אך לרש״ם מוכח מחגמרא כאן ,שאין קדו״ש בפרחים שאין לחם ריח ,וכן
פירש ר׳ אלי׳ פולדא :בחדא נםורתא — שאינו לא פרי ולא בושם ,שאינו מריח,
ואפילו לרבנן אין לחם שביעית.
וחנה לרש״ס ולרא״פ מפורש בירושלמי ,דבפרחים שאין לחם ריח אין קדושת
שביעית .ובבשמים חוי בעיא דלא איפשטא.
אלא שיש מפרשים אחרת דברי ר״ש בשר״א .פ״מ מפרש :בחדי נסורתא —
כלומר הפרח חנושר .ולדידיח אפשר לפרש ,דאיירי בבשמים חנושרים .אך לא
נאמר כלום בפרחים שאין להם ריח ואינם נושרים .גם אליבא דהגר״א מדובר
בהדא נסורחא — מה שמנםרים מהעץ אינו פרי — וע״כ אין מכאן שום ראיח
בקשר לפרחים ממש ,אף שאין בהם ריח.
וגם בחזו״א )שביעית י״ד ט׳( מפרש כעין פירושו של פנ״מ.
אמנם בחזו״א שם כתב ,שלא פשט דין בשמים מורד שיש לו קדו״ש ,מפני
שורד יש בו גם טעם ,אבל הנו בשמים אין בהם טעם ואינם ניתנים בתור האוכל
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לטעם ,ע״כ איבעיא לכל אי יש בהם קדו״ש ,משום דמוגמר לא חשיב שוד ,לכל
נפש לענין יום טוב.
ומזה נראה דדבר שאינו אפילו למוגמר אין לדון בו קדו״ש .ועיין בתוספות
אחרונים )משנת יוסף ה״ג עמ׳ עי׳ה( שרוצה לומר דלרש״ס ולחזו״א אף לריח
גרידא אין בו קדושת שביעית.
ומה שכתב בחזו״א )י״ד ט׳ מתוך הוספת שביעית( שפרחי ירקות שצמחו
משישית לשביעית אין בהם איסור םפיהין כר״ש ורמב״ן ,אך יש להם קדו״ש ,איירי
בפרחי בשמים שבהם דן עפ״י תשובת המבי״ט שם.
וע״פ כל זה נראה דיש לסמוך על הכרעת הגרי״מ טוקצינסקי בספר חשמיטח
)עמ׳ ל״ו( ,שורדים ושושנים שאין להם טעם וריה ,וניטעים רק לגוי ,אין להם
דין שביעית .וכן כתב רח״ז גרוסברג שליט״א בתורת השמיטה )עמ׳ כ״ז סוף אות
ל״ב ע״פ הרש״ס והרא״ט( ,שפרחים שאינם אלא לנוי ואין ריחם נודף אין עליהם
קדו״ש .ודברי הגרימ״ט הובאו גם בכרם ציון אוצר השביעית )עמ׳ שס״ד( אות כ״א•
מתוך כך נראה שאין מקום לומר שיש קדושת שביעית בסיפנים.
נ ת ק ב ל ו במערכת
מ ו ש ג י ם ב מ ח ש ב ת ישראל,
בריאה ,א מ ת מהי,
—
האדם
צלם
א ל ו ק י ם ,ש ב ת ,קדוש ,אין ,ה נ ס ו מ ה ו ת ו ,א י ן ־ ס ו ף ועוד ע ם נ ס פ ח י ם
מאת
ומפתחות.
קורמן,
אברהם
מ ס כ ת שביעית — ח ק ר ועיון,
תל־אביב
המשנה
תשל״ג.
ע ם שינויי
נ ו ס ח א ו ת ,פי׳
ר׳ י צ ח ק ב ן מ ל כ י צ ד ק ו פ י ׳ ר׳ ש מ ש ו ן מ ש א נ ץ ע ם ב י א ו ר י ם ו ה ע ר ו ת .
ירושלמי
תלמוד
סיריליאו
חפץ
חיים.
פא״י,
נ ו ס ח ת ר׳
לירושלמי.
הוצאת
שלמה
פרקים
המכון
א עד
לחקר
ס י ר י ל י א ו ע ם פי׳ ר׳
שלמה
קלמן
כהנא,
התורה
שע״י
ה .מ א ת ה ר ב
ה ח ק ל א ו ת ע״פ
תל־אביב תשל״ב.
ט י פ ו ל בגינות נוי ב ש מ י ט ה ,
דפי
הלכה
להתישבות
החקלאית.
נערך ע״י ה ר ב י צ ח ק גולדברג ו ה ר ב י ו ס ף וינוגרד .ב י ת מ ד ר ש גבוה
בהתישבות
להלכה
ש נ ת השבע
רבי מ ש ה
וכעת
דיני
ה ח ק ל א י ת ,שעלבים ,אלול תשל״ב.
שמיטת קרקעות
ושמיטת כספים מהגאון
האמיתי
זצ״ל.
ירושלם
תרמי׳א
נחמיה
מופיע מחדש
כהניו
נדפס
לראשונה
ב ת ו ס פ ת מ ב ו א על ה ר ב ה מ ח ב ר זצ״ל .ירושלם
תשל״ב.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודה
קופרמן
ת ו כ ח ה מגולה ו א ה ב ה מ ס ו ת ר ה
ואשים למאור פני ,נרות המנורה הטהורה,
פרושי רבנו שלמה עטרת צבי וצפירת תפארה,
מכתר בנמוסו במקרא במשנה ובגמרא,
לו משפט הבכורה,
בדבריו אהגה ,ב א ה ב ת ם אשגה,
ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה
בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה אשר בפירושיו זכורה.
ועם רבי א ב ר ה ם בן עזרא ,ת ה י ה לנו ת ו כ ח ת מגולה ואהבה מסותרה.
מתוך ה ק ד מ ת הרמב״ן לפירושו לתורה.
פרשנדתא רש״י וראב״ע הם שניים מבין ״חאריות שבחבורה״ שהרמב״ן שם
לנגד עיניו בבואו לכתוב את פירושו חמונומנטלי על חמשח חומשי תורה .ואמנם
בעוד הוא מתיחס גם למפרשים אחרים )חרמב״ם במורח נבוכים ובמשנת תורה,
רבנו חננאל ועוד( ,זאת עושה בעיקר כאשר עוסק כסוגיות הלכתיות או מחשבתיות,
ואילו כאשר עוסק בשאלות של פרשנות טכסטואלית עיקר חתיחםותו הוא לרש״י
ולאבן עזרא י.
ואמנם ביחס אל רש״י פירש חרמב״ן ולא סתם .מצאנו אותו חולק עליו
בשאלות היסטוריות ,בשאלות הלכתיות* ,בשאלות מחשבתיות׳• ובשאלות של
צ
1מפרשי המקרא עסקו בשלושת התחומים האלה )הלכה ,מחשבה ,פרשנות טכסטואלית(
בהדגשות שונות )ואין אנו עוסקים כלל באלה אשר עסקו אף בתורת הסוד( .היה זה
רש״י אשר השכיל להצמיד כל ענין וענין אל דיבור מתחיל בצורה כזאת שהפירוש
״נכנס״ אל תוך דיבור המתחיל כאשר ״דבר דיבור על אופניו״ .פרקי הלכה מסובכים
)כגון מודה במקצת הטענה בשומר חנם( וסוגיות מחשבה עקרוניות )כגון האבות
וחטאיהם( באו כולם כשהם משולבים שילוב אינטגראלי בתוך דיבור מתחיל קצר.
לא כך נהגו הרבה משאר המפרשים )הקרוב ביותר לרש״י הוא ,אולי ,ר׳ עובדיה
ספורנו אשר הצטיין אף הוא ״בקצרנות״ מיוחדת במינה הצמודה לדיבור המתחיל(
אשר הרחיבו את הדיבור בנושאים הלכתיים אי מחשבתיים כאשר הדיבור המתחיל
הוא בבחינת נקודת מוצא ,ולפעמים נקודת זינוק .כך למשל קטעי הרמב״ן המפורסמים
בענין בעור פירות שביעית מחד ,או טעם מצות שילוח הקן מאידך .הבחננו ,איםוא,
בין שגי סוגי מפרשים שהרמב״ן מתיחם אליהם ,אלה שהרמב״ן מתוכח אתם כנו^יא
מסוים )הלכתי או מחשבתי( ,ואלה )רש״י וראב״ע( שהרמב״ן מתיחס אליהם כאשר
הפרשנות
הטכמזואליונ היא הנושא לויכוח .למותר לציין ,כי מחלוקת בפרשנות
טכסטואלית עשויה להוביל לידי חילוקי דעות בשאלות הלכתיות או מחשבתיות כבדות
משקל ,כפי שאמנם ייראה להלן במאמרנו זה.
2כגון מקום לידתו ומוצאו של אברהם אבינו )בראשית נח יא ,כח ד .ה .על פני תרח
אביו בארץ מולדתו(.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרשנות טכסטואלית טהורה׳ /הרמביץ אף מעמיק לחלוק על רש״י בעצם אופן
הבנתו את דברי הז״ל ,אם במישור ההלכתי ׳ ואם במישור ההליכותי .ועוד
גדולה מזו שמענו כאשר הרמב״ן חולק במפורש על כמה מעקרונותיו הפרשניים
של רש״י; וזאת מצאנו ,בין היתר ,כאשר אינו מקבל את תפיסת רש״י בחרחבת
המושג ״מקרא קצר״ ,כאשר טוען כי פירוש רש״י ״אינו צריך״ ,כלומר אינו
מתבקש אף לשיטת רש״י עצמו בהבאת ״דברי אגדה המיישבים דבר דיבור על
אופניו״ ,כאשר מסתייג מדרכו בהבאת דיעות מנוגדות זו ליד זו בלי לציין כי
יש מחלוקת ביניהן ,כאשר תוקף את שיטתו הברורה של רש״י להביא פירושים
של הז״ל לכתוב כאשר הפירוש אינו מציין דין דאורייתא״ ,או כאשר חולק על
דרכו המוצהרת של רש״י )לפי דעת מפרשיו( להביא פירושים לענינים הלכתיים
שהם דעת יחיד בגמרא ,וממילא אינם פירושים אליבא דהלכתא״ ,ועוד כהנה
וכהנה ,ואכמ״ל .ואמנם לימוד פירוש הרמב״ן בעיון מראה על נקלה את ״המשא
ומתן דרישה וחקירה״ שיש לו עם גדול מפרשי המקרא אשר ״לו משפט הבכורה״.
7
5
8
9
10
3כגון בדין קריאה לשלום במלחמת מצוד• )דברים שופטים כ ,י ד .ה .כי תקרב אל
עיר להלחם עליה(.
4כגון פרשת התנהגות אברהם כלפי שרה ברדתו למצרים )בראשית לך לך יב ,יא
ד .ה .הנה נא ידעתי …אמרי נא אחותי את(.
5כגון משפט התנאי בנדר של יעקב אבינו )בראשית כח ,כא ד .ה .והיה ה׳ לי
לאלקים(.
6כגון
בהבנת דברי ר׳ ישמעאל ״וכי תרומה מקריבין לכהן״
)במדבר נשא ה ,ט
ד .ה .וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל(.
ד על שם ״הליכות עולם לו״ ,כגון בסולם המוצב ארצה וראשו המגיע השמימה )״אבל
מדרשים הללו ענין אחר להם״( בבראשית ויצא כא ,יז ד .ה .כי אם בית אלקים
וזה שער השמים.
8שמות משפטים כב ,כד ד .ה .אם ענה תענה אותו ,שם מפרש רש״י :הרי זה מקרא
קצר ,גיזם ולא פירש עונשו כמו לכן כל הורג קין …והרמב״ן מעיר :ואננו נכון.
וגם העד שהביא לא העיד כן …אמרנו ״הרחבת המושג״ מקרא קצר ,כי לית מאז
דפליג
שגם רש״י וגם רמב״ן מקבלים מושג זה עקרונית )ועיין במפרשי רש״י
ובמפרשי רמב״ן שם(.
9כגון דרשת רש״י על לך לך )בראשית יב ,א( ״להנאתך ולטובתך״.
10כגון בענין ישמעאל ״מצחק״ *בראשית כא ,ט ד .ה .מצחק( :ואף כאן הרב )רש״י(
כותב המחלוקות כולם…
11כגון פירושו של רש״י בפירוש שמות בא יב ,טז ד .ה .כל מלאכה לא יעשה בהם —
״אפילו על ידי אחריכ״ ,שהוא איסור שבות בלבד ,והרמב״ן מתרעם עליו :״וברייתות
כאלה משעות הן ,ואין ראוי לכותבן כפשוטן ,שגם זה נראה שהוא אסמכתא בעלמא״.
12כגון בפירוש לשמות משפטים ה ,ח ד .ה .אשר יאמר כי הוא זה ,כאשר רש״י מפרש
שאין חיוב שבועת השומדיפ אלא במקום טענת מודה במקצת שהיא שיטת ר׳ חייא
בר אבא בבבא קמא קו ,ב ,בעוד הלכה כר׳ הייא בר יוסף ש״עירוב פרשיות כתוב
כאן״ ,וכי כתוב ״כי הוא זה״ — אמלוה הוא ־*.כתיב.
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ל ע ו מ ת ד ב ר י ה ש ב ח על פרשבדתא ה ת א פ ק הרמב״ן ב ב ו א ו ל ק ב ו ע א ת יחסו
אל אבן עזרא )אשר גם הוא נ מ נ ה ע ם ״האריות ש ב ח ב ו ר ה ״ ( ו ק ב ע א ת ע מ ד ת ו כזו
של ת ו כ ח ת מ ג ו ל ח ו א ה ב ה מםתורה .ויפה ע ש ה ז א ת חרמב״ן ,כי לולא דבריו הוא
היינו נ ש א ר י ם ר ק עם ה ט ע ם ש ל ה ת ו כ ח ת ה מ ג ו ל ה )כי גדולה היא ולא ר ק מ ג ו ל ה (
ויבא המוכיח ויעיד הוא כי ת ו כ ח ת ו ב ש ב ט מ ו ס ר נ ו ב ע ת כ ו ל ה מ א ה ב ה א ש ר אינה
נ ר א י ת לעין .ברור כי בביטוי זה ר צ ה ה ר מ ב ״ ן ל ק ב ו ע א ת יחסו לראב׳׳ע ,ואין כ א ן
כ ל נסיון ש ל מ ח מ א ה ד י פ ל ו מ ט י ת ה ב א ה ל ה מ ת י ק א ת ה ג ל ו ל ה ה מ ר ה ש ל התוכחה.
ב ת ו ר ת ה י פ ו ת ז ה נ ר א ה לנו להציע כי פירוש ד ב ר י הרמב״ן הוא כי ה ת ו כ ח ה בנויה
ע ל האהבה ,ו ח ד ב ר הגלוי הוא פ ו ע ל יוצא מן ח ת ש ת י ת הסמויה מן העין .מוכיחים
באמת
א ת זה שאוהבים אותו ,ו א ה ב ת ה ז ו ל ת מ צ י י נ ת ב ד ר ך כ ל ל שענין מ ש ו ת ף
בין ה א ו ה ב ובין הנאהב .אילו היה הרמב״ן חולק מ כ ל וכל על עצם שיטת ה פ ר ש נ ו ת
3נ
של ר א ב ״ ע היה לו מ ק ו ם רק ל ת ו כ ח ת מ ג ו ל ה ו ת ו ל א .יתירא מ ז ו ! אילו היה
הרמב״ן חולק ע ל כ ל שיטתו של ר א ב ״ ע ב פ ר ש נ ו ת המקרא ,ל א היה מ ת י ח ס אליו
כ א ל פרשן מ ר כ ז י יחד עם רש״י ,אלא לכל ה י ו ת ר היה מזכירו ב ת ו ך פירושו יחד
ע ם ר ב נ ו ח נ נ א ל וכו׳ כאשר מ ד ו ב י ב נ ו ש א מפויס .ה כ ל ל ת ו א ת ר א ב ״ ע י ח ד עם
רש״י
ב ה ק ד מ ת ו ל ת ו ר ה בין א ל ה המצדיקים א ת עצם ח ע ז ת י ל כ ת ו ב פירוש על
1
ה ת ו ר ה י ,מ ו כ י ח ה כ י ר א ה הרמב״ן בשני מ פ ר ש י ם א ל ה ס ו ל ל י ד ר ד ב פ ר ש נ ו ת ,
א
ש ר
ל
א ו ר ם
י ו כ
ל
ל ל י-ב ת ו ך כדי ב י ק ו ר ת ו ה ו ס פ ת נופך מ ש ל ו
כ ת
ה ש א ל ה העומדת ,איפוא ,ל פ נ י נ ו ב מ א מ ר נ ו זה היא ,מהי א ו ת ה ד ר ך ב פ ר ש נ ו ת
אשר ה ר מ ב ״ ן חיה מוכן ל ק ב ל ע ק ר ו נ י ת מ א ת ר א ב ״ ע )היא ״האהבה המםותרה״(,
ובאיזה ענין ,באיזו גקודח ,חולק חרמב״ן על ראב״ע )״תוכחת מגולה״( בישום
השיטה ,א ש ר כ ב ס י ם מוכן ד״רמב״ן ל ק ב ל ה ולא בביציעה וביישומה כ מ ו ראב״ע.
13והרי ברור כי התוכחת והאהבה היגן מושגים הקשורים בפרשנות ולא באישיות ואף
לא באידיאולוגיה ,כי בפרשנות קא עסקינן בהקדמתו של הרמב״ן לפירושו.
14״ונפשי יודעת מאוד ידיעה ברורה
שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה
כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה כנגד סתרי התורה
אבל מה אעשה ונפשי חשקה בתורה
והיא בלבי כאש אוכלת בוערה בכליותי עצורה
לצאת בעקבי הראשונים אריות -גיבחבורה״
15״לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה
גאוני הדורות בעלי גבורה ,להכנם עמהם בעבי הקורה
לכתוב כהפ פשטים בכתובים ומדרשים במצוות ואגדה
ערוכה בכל ושמורה
ואשים למאור פני…״
16״והא־ל אשר ממנו לבדו אירא יצילנו מיום עברה
יבשרני משגיאות ומכל חטא ועברה
וידריכני בדרך ישרה ויפתח לנו שערי אורה
ויזכנו ליום הבשורה״.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשון אחרת ,היות ו ה ר מ ב ״ ן מ ק ב ל ע ק ר ו נ י ת שיטה מ ם ר מ ת ש ל פ ר ש נ ו ת א ב ן עזרא׳
מ ה י נ ק ו ד ת ה מ ח ל ו ק ת ביניהם ,אשר הולידה א ת א ו ת ם הביטויים ה ח ר י פ י ם )שנביא
ב מ א מ ר נ ו ( ב ה ם ה ש ת מ ש ה ר מ ב ״ ן נגד קודמו ,ש ג ם הוא נ מ נ ה בין האריות
להלן
שבחבורה ״.
תחילח
הנדבך
נימים
הראשון
את פעמינו
בסוגיתנו.
לעבר
מחלוקת
ב ש מ ו ת פקודי מ,
רמב״ךראב״ע
ממנה
נבנה את
א ־ ב :וידבר ה׳ א ל מ ש ה לאמר,
ביום החודש הראשון ב א ח ד ל ח ו ד ש ת ק י ם א ת מ ש כ ן א ה ל מועד .ו מ פ ר ש ר ב נ ו אבן
,
ע ז ר א ד .ח .ב י ו ם :מ ח ל ו ק ת ה י א ״ ,ויש א ו מ ר י ם כי יום ה ש מ י נ י למילואים היה
1
יום ר א ש ח ו ד ש ניסן׳ ׳ ,ו ה ו צ ר כ ו לומר כי ב ש ל ו ש ה ועשרים יום ל א ד ר ה ק י ם מ ש ה
המשכן
את
2 0
.ו ח נ ה יום
ת ח י ל ת המילואים היה מ ש ה ס ו ת ר ו ו ב ו נ ה ׳׳ ,-להרגיל
17ואין זה מעניננו) ,ואין כאן המקום להאריך כי אם לקצר( לטפל באותו סילוף היסטורי
)אשר יצא כנראה מבית מדרשו של ברוך שפינתה( כאילו מרן רבנו אברהם אבן
עזרא לא האמין ח״ו בתורה מן השמים .והיה — :הרמב״ן הוא אשר ניסה לנו בצורה
אשר אינה משתמעת לשתי פנים את הגדרת תודה מן השמים בהקדמתו לספר בראשית׳
וזה לשונו — :״אבל זה אמת וברור הוא שכל התורה מתחילה ספר בראשית עד
״לעיני כל ישראל״ הגיע מפיו של הקב״ה לאזנו של משה״ .חז״ל קבעו לנו )סנהדרין
פרק יו״ד משגה א( כי בין אלה שאין להם חלק בעולם הבא נמנה גס ״האומר שאין
תורה מן השמים״ .וכך הביא הרמב״ם )ולא מצאנו מי שיחלוק עליו( בספר מדע
הלכות תשובה פרק ג הלכה ח :שלושה הם הכופרים בתורה והאומר שאין תורה מעם
ה׳ — אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת …אילו החזיק ,איפוא ,ראב״ע בדעה ח״ו
כי חלקים מסוימים של התורה לא ניתנו מעם ה׳ — מפיו של הקב״ה לאזנו של משה —
הרי הוא בכלל אלה שאין להם חלק לעולם הבא • לא נראה כי על אדם כזה יכתוב
הרמב״ן כי יחסו אליו הוא של אהבה מסותרה! ברור כי קיימים פירושים קשים של
ראב״ע לפסוקים מסוימים בתורה ,אין אנו ממעטים בקושיים ואף אין אנו מתיימרים
לומר כי כולם ״חלקים״ או נהירים לגו ,אבל מקושיא ועד להטלת דופי באהד מגדולי
מפרשי התורה — וכתוצאה מכך גם ברמב״ן עצמו י — ארוכה הדרך .נדמה כי ה״לא
ידעתי״
של
רש״י
יותר
אמיתי
מבחינה
מדעית
מאשר
המסקנות
החפוזות של
אינטרסנטיים ,הן אלה אשר לא מבני ברית הם — מבקרי המקרא הפרוטסטנטיים —
והן אלה הנוהרים אחריהם ,שלא מבני בר־ת ומבני ברית גם יחד.
18כפי שיפרש להלן ,בין הספרא )תורת כהנים( ושיטת רבי עקיבא בספרי .ראב׳יע
מתחיל )יש אומרים( בשיטת ברייתא דמלאכת המשכן בתורת כהנים — אותה שיטה
שרש״י מביא בכמה מקומות כגון ריש פרשת שמיני ועוד.
19כד שפירוש פסוק יז להלן ״ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש חוקה
המשכן״ ,הוא כי הוקם סופית אחרי שבעת ימי המילואים.
20אע׳־פ שלא מצינו תאריך זד .בשום מקום .נלאיתי להבין את דברי בעל מחוקקי יהודה
המפרש :״ואז התחילו ימי המילואים ,והקריבו הכשיאיכ קרבנם כל אחד ביומו׳/
באשר עירב מיז כשאינו מינו ,כי שבעת ימי המילואים לחוד )פרשת צו( ושנים עשר
ימי קרבנות הנשיאים להוד
ץ
פ ר ש ת נשא( ,לא מצאנו מי שיאמר כי ימי קרבנות
הנשיאים היו חופפים את ימי המילואים ,ובאמת אין ביניהם ולא כלום ,פרט לזה
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
22
הנהגים …
והנה״־
בספרי*
מצאנו
2
כי
מישאל
ואלצפן
טמאים
היו
לנפש
אדם•־•־; והנה יום השמיני למילואים הוא שמיני לחודש .ויש כ ד מ ו ת ראיה ע ל
ז ה — :האחת ,דמה לא הזכיר ה כ ת ו ב שהיה מ ש ה מ ק י ם א ת ה מ ש כ ן ו ס ו ת ר ו ?
ואנה יחיד .פ ת ח אהל מועד א ח ר שיהיה נסתר ,כי כ ת ו ב )ויקרא ח ,ל ה ( :״ופתח
א ה ל מועד ת ש ב ו יומם ולילה״ י ועוד כ ת ו ב )ויקרא ט ,ג ( :״ואל בני י ש ר א ל
6
ת ד ב ר ל א מ ר קחו שעיר עזים לחטאת״ ,וזה שדרש מ ש ה * .ועוד אם היה שעיר
ראש
חודש ל מ ה לא הזכיר שנים פרים ואיל אחד ו ש ב ע ה כ ב ש י ם
הזכיר ״ מ ל ב ד ע ו ל ת הבוקר״
2 8
27
1
היה ראוי שיאמר ״ מ ל ב ד ע ו ל ת החודש״
29
וכאשר
.והנה
8
על ד ר ך ה פ ש ט ״ביום החודש הראשון״ היתד .ת ח י ל ת ה ק מ ת המשכן ״ .
שלוש קושיות העלה ראב״ע להביא ״כדמות ראיה״ לשיטה א ח ת מ ת ו ך ש ת י
:
שיטות חז״ל שהביא בענין הנדון ,ע ל שתיים ח א ח ר ו נ ו ת השיבו לו ״ ועל ה ר א ש ו נ ה
לא י ש י ב נ ו ? ׳ — ״למה לא הזכיר ה כ ת ו ב ״ ! ובעצם ,ת מ ו ה ה הקושיא עוד יותר
מאי מתן ה ת ש ו ב ה — וכי זהו ה ד ב ר היחיד אשר בא לנו בתורה ש ב ע ל פ ה ואשר
״לא הזכיר ה כ ת ו ב ״ ? ! אם אבן עזרא אינו מוכן ל ק ב ל א ת דברי חז״ל א ל א אם כן
הם מוזכרים ב כ ת ו ב — למה לנו דברי ת ו ר ה ש ב ע ל פה ב כ ל ל ? ! אין זה א ל א
שיש ל ח פ ש ולמצוא את הקריטריון ל כ ת י ב ת דברים כ ת ו ר ה ש ב כ ת ב .ל א ב ן עזרא
היה ב ר ו ר ש ד ב ר י תורה מ ס ר מ י ם יהיו כתובים ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,בעוד דברי ת י ר ה
א ח ר י ם ב א י ם אלינו ב א מ צ ע ו ת ת ו ר ד ש ב ע ל פה .ל א ו ת ם דברי ת ו ר ה הבאים ב ל ב ו ש
שהיום אחרי שבעת הימים הראשונים של המילואים )היום השמיני( הוא גם היום
הראשון של קרבנות הנשיאים.
21כך שיטת סדר עולם רבה פרק ז.
22זהו הסבר ראב״ע בשיטת סדר עולם.
23כלומר ,בניגוד לשיטת סדר עולם שמצינו גס בתורת כהנים )מכילתא המילואים
פרק א ועוד(.
24בהעלותך בסוגית פסח שני ד .ה .ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם.
25ששביעי לטומאתם חל ב־י״ד בניסן ,כלומר נטמאו ב־ח׳ בניסן ,והיה זה ביום השמיני
למילואים ,כך שימי המילואים החלו בראש חודש ניסן.
26ויקרא י ,ט ז :״ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף״ ,כלומר ביום שמיני
זד .למילואים דרש משה על שריפת השעיר במקום אכילתו ,והוא הוא השעיר שנצטוו
עליו בראשית הפרשה ללא כל רמז או זכר לראש חודש.
27שגם הם נקרבים כקרבנות ראש חודש כמצווה כבמדבר כח ,יא.
28ראב״ע מתכוון לויקרא ט ,יז בעגין קרבנות היום השמיני למילואים )כי בזה עסקינן(,
ולא לבמדבר כח ,כג כפי שציין בטעות בעל מחוקקי יהודה.
29לסי שיטת חז״ל בתורת כהנים שיום שמיני זה למילואים היה ראש חודש.
30כלומר כשיטת רבי עקיבא בספרי.
31על הקושיא בענין ״פתח אהל מועד״ השיבו ,בין היתר ,גם הרמב״ן וגם הרא״ם ,ועל
השאלה בענין ״מלבד עולת הבוקר״ השיבו הרא״ם ובחריפות יתירא גם המהר״ל _
יעויין שם דבריהם.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תורה שבכתב ניחם את הפונקציה של פשט ,ואילו אותם הדברים הבאים אלינו
בעל פה נלמד במישור של מירש .פשט ומדרש ,שני אספקטים לגיטימיים של
לימוד תורה הם ,והשאלה האמיתית איננה מהו הפשט ,אלא מהי הפונקציה של
הפשט ,כלומר ,מה הפשיט מלמד! לא די לדקלם ״אלה ואלה דברי אלקים היים״,
יש לדעת להבין גם את הפשט וגם את המדרש בצורה כזאת שדברי תורה הם,
שאין סתירה ביניהם ,באשר זה אשר הפשט בא ללמד לא בא ללמד המדרש ,וכן
להיפך .לדוגמה ,ניתן בהחלט לומר כי ״עין תחת עין״ בפשט הוא ממש ,כל עוד
יודעים כי הפונקציה של הפשט כאן אינו ללמד הלכה .את ההלכה — ממון —
למדנו במדרש )בגזירה שוד• ״תחת — תחת״ ,בבא קמא פד ,א( ,בעוד הפשט
מלמד מה היה ראוי שיחיה דינו של אותו אדם אילו היינו דנים אותו על פי תורת
הענישה האבסולוטית של התורה ,היא מידה כנגד מידה ׳־״ .כמה היה הסר' לנו בלי־
מוד תורה אילו למדנו רק את המדרש שחחובל בחבירו משלם נזק צער רפוי שבת
ובושת! היה ראובן מעלה על הדעת כי אמנם רשאי הוא לחבול בחברו ולחםרו
אבר ״בתנאי״ שהוא מוכן ״לפצות״ את חברו בחמשת התשלומים ,כשם ש״רשאי״
לגרום נזק לרכושו של חבירו בתנאי שהוא מוכן לשלם כאדם המזיק .ראובן אשר
הזיק לרכושו של שמעון ושילם את הנזק יכול להתברך בלבבו כי שלום יהיה לו,
אך לא כך ראובן אשר חבל בשמעון וחיסרו אבר — בית דין של מטה יעניש
אותו בחמשת התשלומים ,אבל גם אהר כ ך עליו לדעת כי ״ראוי היד׳ לחסרו אבר״,
וכי ר ק נמנענו מלעשות זאת עקב ״חסרון השערתנו פן נסכל ונוסיף על המדד,
לאשמה בה״ )ספורנו שם( .תפקידו של הפשט כאן אינו ללמד הלנה ,אבל תורה
היא ולימוד היא צריכה ,ומי שיחסר לו בלימוד הפשט תחסר לו יד אהת בלימוד
תורה.
אם נעיין עתה היטב בלשון של ראב״ע נראה כי לא בא להכריע בין שתי
הדעות של חז״ל שהביא בקשר עם תאריך ימי המילואים ,א ל א ״דמות הראיה״
שרצה להביא נועדח להכריע איזה מבין שני הפירושים של חז״ל ל!ו!.יב יותר
לפשוטו של מקרא ,וממילא ניחם לפירוש זה את הפונקציה שהפשט ממלא ,ואת
המשמעות שמייחסים לפשט .כי זאת לדעת — האבחנה בין הפשט והמדרש כוחה
יפר ,חן לחלק ההלכתי של התורה והן לחלק חחליכותי )״סיפורי״( של התורה.
כשם שהפשט ״ממש״ ב״עין תחת עין״ אינו סותר כלל וכלל את המדרש ״ממון׳/
באשר הפשט והמדרש מלמדים במישורים שונים ,כך ״וילך ראובן וישכב״ בפשט
אינו סותר את המדרש של הפיכת מטתו בלבד .תפקידו של פשט במקרה דנן
יכול להיות במסגרת ״מעלה עליו הכתוב״ ,כלומר אקט ״פשוט״ של הוסר צניעות
לפי מושגינו אנו נתפס על ידי הפשט שבתורח ביחס אל גדולי האומה כהומר
32רמב״ם חובל ומזיק א ,ג :זה שנאמר בתורה :״כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׳׳
)ויקרא
כד ,כ(
— אינו לחבול בזה כמו שחבל בחברו ,אלא שהוא
או להבול בו כאשר עשה ,ולפיכר משלם נזקו …וכן
ראוי
לחסרו
אבד
בר׳ עובדיה םפורנו לשמות
משפטים כא ,כד ד .ה .עין תחת עין :כד היה ראוי לפי הדין הגמור שהיא מדה׳ כ נ ג ד
מדה ,ובאה הקבלה שישלם ממון …ועיין עוד בזה במאמרנו ״הראוי הרצוי והמחייב
בפשוטו של מקרא״ )המעין תשכ״ה(.
18
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -
33
עבירת הצניעות ,הלא הוא איסור עריות מ מ ש ! אך טבעי ,איפוא ,כי פרשן כמו
ראב״ע ישתדל לקבוע מהו הפירוש בין שני פירושים של הז״ל אשר בשם פשט
ייקרא .סדרת קושיותיו היתד .מכוונת למטרה זו .לפי זה — ורק על פי זה —
יובנו דבריו בפירוש לבמדבר נשא ז ,א .ד .ה .ויהי ביום כלות משה… :ופסוק
ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן לעד עי דברי המעתיקים כי היה סותרו
ומקימו וחוזר לסותרו ולהקימו כל שבעת ימי המילואים …ופלא הדבר ,הרי ראב״ע
בפירושו לשמות הביא ״כדמות ראיה״ לשיטת הז״ל בספרי ,וכאן הוא מביא עד
לשיטה של התורת כהנים י אלא הם הם הדברים — :בשמות טרה ראב״ע להכריע
מה הפירוש מבין שני הפירושים אשר בשם פשט ייקרא ,ולכן סיים שם את דבריו
וכתב :והנה על דרך הפשט ביום חחודש הראשון היתר .חתחלת הקמת המשכן.
כלומר ,הדעה כי ימי המילואים התחילו בראש חודש ניסן הוא הפירוש על דרך
הפשט .אבל אין זאת אומרת כי לדעה השניה אין כל בית אחיזה בכתוב .בבמדבר
מראה ראב״ע כי חפסוק ״ויהי ביום כלות משה להקים״ יכול לשמש כעד לשיטה
השניה ,אבל בין ״בנוי על הכתוב״ ובין ״פשוטו של מקרא״ ארוכד .חדרך לפעמים,
ואם מצאנו לשיטה מסוימת ״עד״ או סיוע מסוים ממקרא מסוים אין זאת אומרת
כי זהו פירוש על דרך הפשט .רוב מדרשי חז״ל מסתמכים במידה מסוימת על
הכתוב ,אבל הסתמכות זו אינח מסווגת אותם במסגרת הפשט .דרכו של אבן עזרא
ברורה ונהירה ודבריו בחומש שמות ובחומש במדבר משלימים אלה את אלה
ואין ביניהם כל סתירה ״ .
צ
33אין אנו אומרים כי זהו הפירוש הבלעדי או אפילו הנכון בםוגיא זו ,כוונתנו היתה
רק להדגים את העיקרון של הפונקציות השונות של פשט ומדרש לא רק בחלק
ההלכתי של התורה אלא גם בהלק ההליכותי )ספורי( .יש לציין כי חלק לא מבוטל
מאי הבהירות השוררת בכל הםוגיא הזאת נובע מכך כי ״בעולם התורה״ עוד משתמשים
במלה ״פשט״ כמו ״פירוש״ ,וכאשר שואלים ״מהו הפשט״ )״וואס איז דה פשט״(
מתכוונים
למעשה לשאול :מהו הפירוש )הנכון( ,כי כך גם שואלים בהסבר דף
הגמרא י
34ולכן אין אנו יכולים לקבל את דבריו של בעל מחוקקי יהודה בפירוש דברי ראב״ע
)״לעד על דברי המעתיקים״ וכר( ה כ ו ת ב :וכדעת רז״ל ,וכאן חזר מדעתו שפירש על
דרך הפשט עכ״ל .כי גם הרישא וגם הסיפא אינם נכונים — :לא רק הדעה כאן היא
דעת רז״ל )ספרא( אלא גם דעתו על דרך הפשט היא דעת רז״ל )ספרי(! שנית— :
ראב״ע לא ״הזר בו מדעתו״ ,כי לא בא לקבוע את דעתו בענין הפירוש הנכון
כביכול בין שני הפירושים של חז״ל ,אלא קבע את דעתו איזה מבין
שניהם הוא
הפשט — ומקביעה זו ומדעה זו לא חזר בו ראב״ע! כפרשן מצא אל נכון ואל נחוץ
לבאר בחומש במדבר את היסוד בכתוב גם לשיטה השניה של חז״ל ,בלי לזוז מעמדתו
כי זה אינו פשט .המעיין בדברי רש״י בד .ה .ביום כלות משה להקים יראה כי אמנם
פרשנדתא סבור כי אכן הפירוש הבנוי על הפסוק הזה הוא בהחלט פשוטו של מקרא,
ולכן רש׳׳י )״ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא וכר( מביאו ומקבלו כפשט .ולכן
ההדגשות של רש״י ד .ה .ביום כלות משה להקים :ולא נאמר ״ביום הקים״
מלמד
שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמידו ומפרקו ,ובאותו יום העמידו ולא פרקו,
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בזה יכולים אנו ל ש ו ב לעיין ב ש א ל ת ו ה ר א ש ו נ ה ו ה ת מ ו ה ה של ראב׳יע ״למרי
ל א הזכיר ה כ ת ו ב ׳ /מ ת ו ך ס י ד ר ת קושיותיו נ ג ד ש י ט ת ה ת ו ר ת נ ה נ י ם מ ב ק ש ר א ב ״ ע
ל ק ב ו ע לנו כי ש י ט ת ר״ע ב ס פ ר י היא היא ה ד ע ה ה נ א מ ר ת א ל י ב א דפשט .ק ב י ע ה זי׳
כאמור ,ח ש ו ב ה ל נ ו לא ר ק נ ״ פ ר ש נ ו ת ״ א ל א משום ש ל ד ע ת ר א ב ״ ע מ ל מ ד ת ה ת ו ר ה
במישור
ה פ ש ט א ת אשר אינה מ ל מ ד ת במישור המדרש .נ ר צ ח ל ט ע ו ן ב ה מ ש ך
מאמרנו
ו נ ס י ה חייבים
כי
״להירשם״
לעין.
לדעת
ראב״ע מאורעות
גדולים
היוצאים מן
הכלל
ב ת ו ר פ ש ו ט ו של מ ק ר א א ס א מ נ ם א ר ע ׳ ב מ י ש ו ר ה ה י ס ט ו ר י ה נ ר א ה
רבות
פעמים
דובר
ב ס פ ר ו ת חז״ל
א ו ד ו ת ״נסים״
כאשר לא
למאורעות
היסטוריים גלויים לעין התכוונו חז״ל כי אם לאידיאה נ ש ג ב ה שעין ל א ש ז ב ת ה .
ברור
כי לא
״המדרש״
לא
כ ל מדרשי
חז״ל
נכתבו
ו נ א מ ר ו כדי
שנבינם
כפשוטם ,ו ל ע ת י ם
)האידיאה( בדברי חז״ל הוא הוא ״הפשט״ )הענין שרצו לומר וללמד(•
ק ל ל ק ב ו ע א ת הקריטריון מ ת י יש ל ה ב י ן ד ב ר י ח ז ״ ל ״כפשוטם״ ו מ ת י יש
להבינם
ש ל א כ פ ש ו ט ם )ועל זה ידובר לא מ ע ט ב ה מ ש ך ה מ א מ ר ( .אנו טוענים
)ונשתדל
להוכיח ז א ת ב ה מ ש ך ה מ א מ ר ( כי ר א ב ״ ע רואה קורילציה ישירה ביי
פשוטו של מ ק ר א וכין המישור ההיסטורי ה נ ג ל ה !׳הנראה לעין .כלומר ,מ ה ש נ ל מ ד
במישור ה פ ש ט הוא אשר היה ונראה לעין כל ב ש ע ת מעשה ,ואילו מ ה ש נ ל מ ד
במישור ה מ ד ר ש בא ל ל מ ד א ס פ ק ט אהר של אותו מ א ו ר ע היסטורי ,א ס פ ק ט שעין
ההיסטוריה
ה פ ש ו ט ה אינה יכולה לגלות ,ורק הז״ל
בהבנתם
ח מ י ו ח ד ת ״ ־ יכלו
וידעו לגלותו .ח ש י ב ו ת גדולה נודעת ,איפוא ,ל ק ב י ע ת איזה מ ב י ן שגי הפירושים
הוא פשוטו של מקרא ,כי אז נדע מ ת י ב ע צ ם ה ו ק ם המשכן .פירוש זה אינו יותר
״נכון״ או יותר ״טוב״ מפירוש המדרש ,א ל א הוא הוא הפירוש ב מ י ש ו ר ה פ ש ט
א ש ר צריך ל ל מ ד ח ל ק זה מן ה ת מ ו נ ה ה כ ל ל י ת א ו ד ו ת ה ק מ ת המשכן .נציע ע ת ה
ח ס ב ר ופירוש ל ד ב ר י חז״ל במישור ה מ ד ר ש ש מ ש ה היה מ ק י ם ו מ פ ר ק א ת המשכז
לכד נאמר ״ביום כלות משה להקים״ — אותו היום כלו הקמותיו ,וראש חודש ניסן
היה …וכן הרמב״ן בשמות מ ,ב רואה בפסוק זה בספר במדבר ״כדמות ראיה״ ) (
לשיטת חז״ל בתורת כהגים.
;
ואם אין אנו מקבלים את עמדתו של בעל מחוקקי יהודה בהבנת דברי ראב״ע ,אין אני
זקוקים לדברי הפולמיקה שלו גגד ״בעלי המקרא״ ,וכך לשונו :ובעלי המקרא אחזם
פלצות ,ויתמרמרו על החבר ז״ל בראותם שחזר מדעתו והסכים לדעת חז״ל ,עייז
המבחר ועיין אגרת יש״ר ח .א .צד מד שהביא מס׳ אסריון לומר מחכמיהם מה שירד׳
חצי זעמו על החבר ז״ל בזה ,עכ״ל.
35אמרנו ״מיוחדת״ ולא ״עמוקה״ וכדו׳ כי גם לשפט יש עומק .ההבדל בין הפשט ובין
המדרש )לפי דעת ראב״ע( הוא בכך שהמדרש משתמש בכלים אחרים מהפשט ,כלים
אשר נועדו לגלות את אותם האספקטים האהרים של הסיטואציה שהפשט לא עסק בהם,
)ואשר בלעדיהם ראייתנו את הסיטואציה איננה שלמה() .אנו מבינים כי באותה מידד׳
הקבלה מגלה — לאלה אשר דרגתם הרוחנית הכשירה אותם להבין בתורת הסוד —
אספקטים נוספים של אותו ענ־ן שהפשט והמדרש כבר גילו ,כל אחד ואחד את אשר
נועד לגלות(.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב מ ש ך כ ל ש ב ע ת הימים יי־ ,כ א ש ר זה נ ל מ ד על ידי ה מ ד ר ש א ח ר י ש ה ת ו ר ה ל י מ ד ה
ב א מ צ ע ו ת ה פ ש ט כי ב ר א ש הודש ניסן הוקם ה מ ש כ ן :״ביום החודש הראשון ב א ח ד
ל ח ו ד ש ת ק י ם א ת מ ש כ ן אהל מועד״״ .ויהי בחודש הראשון ב ש נ ה ה ש נ י ת כ א ח ד
ל ח ו ד ש הוקם המשכן״ .ואמנם אלה אשר עמדו והזו ב א ו ת ו מאורע מרשים ידעו
כ י ה ת א ר י ך חוא ר א ש חודש ניסן — שנה א ח ת פ ח ו ת שבועיים מ א ז יצאו ממצרים.
ו ע ת ה באה ה ת ו ר ה ב א מ צ ע ו ת ה מ ד ר ש ו מ ל מ ד ת כי ב מ ש ך שבעה ימים ל פ נ י אותו
תאריך
ה י ס ט ו ר י ״ היתד ,ה ת מ ו ד ד ו ת ו ה י א ב ק ו ת מצדו ש ל מ ש ה ר ב י נ ו להגיע אל
חרמה
ה ר ו ח נ י ת הדרושה לשם ה ק מ ת בית ה׳ .יום יום ב מ ש ך שבעה ימים זכה
!;
ל מ ש ה ״להקים״ א ת משכן ,א ב ל לא יכול היה להחזיק א ת ה ר מ ה * ,ונאלץ חיח
״לפרק״
א ת הישגיו .ה ק מ ת בית ה׳ )״ושכנתי בתוכם״( תלויה לא בחומרי בנין
כי אם ב ש ע ת ח כ ו ש ר ח ר ו ח נ י ת ה מ א פ ש ר ת א ת הקמתו .כבר ב ־ כ ״ ה ב כ ס ל ו )כלומר
כ ע ש ר ה ש ב ו ע ו ת אחרי שירד משח ב א ח ר ו נ ה מ ה ר סיני עם ב ר כ ת ״ ס ל ח ת י כדבריך״
וציווי מ ל א כ ת המשכן( הושלמה מ ל א כ ת חמשכן ,וכל חלקיו מ ו כ נ י ם היו ל ה ק מ ה —
וטרם ניתן ה א ו ת ! כ ך היה ה מ צ ב עד לערב ראש חודש ניסן ,כ א ש ר המשכן מוכן
ל ה ק מ ה — ופקודה אין! כדי להרים א ת המשכן מ ב ח י נ ה פיזית צריכים
ומזומן
9
רק כלים מסוימים וידים עובדות י ,א ב ל קודם כ ל יש ל ק ב ל א ת ה ה י ת ר לעבודה,
ש א מ נ ם ה ע ם מ ו כ ן ל ב נ ו ת ב י ת לה׳ והשעה ה כ ש ר ה ה נ כ ס פ ת הגיעה .ע ל זה ע מ ל
מ ש ה ש ב ע ה ימים רצופים ,והדי רעמי ה ה י א ב ק ו ת הגיעו י נ ק ל ט ו ב מ ק ל ט י המדרש.
כמה
ד ל ו ת היו
ידיעותינו אודות הקמת
המשכן אילו ידענו רק את
התאריך
ה ק ל נ ד א ר י היבש ,ולא חשנו א ת ה מ א ב ק חרוחני הגדול אשר ק ד ם לציווי ה פ ש ו ט
״תקים א ת מ ש כ ן א ה ל מועד״ .כ מ ה חסרים היינו ב ה ב נ ת ד ב ר י חיםטוריח אילו חיח
לנו רק ה פ ש ט ב ל י ה מ ד ר ש ! ! !
תפיסתנו
את
התפקידים השוגים של פ ש ט ומדרש ב ח ל ק הליכותי זה של
ה ת ו ר ה )והפירוש המסוים ב ד ב ר י ה מ ד ר ש אינו בא ,כאמור ,לחייב כ ח ל ק א י נ ט ג ר א ל י
של התיזה ,כ י א ם כ ה ד ג מ ה ב ע ל מ א ( יכולה לשמש בסיס ל ה ב נ ת מ ק ר א ו ת ר ב י ם
36ברור כי פירושנו אינו בא ״לחייב״ את ראב״ע ,ואף אין לדון את התיזה של מאמרנו
על פי ביאורנו את דברי חז״ל במישור המדרש .זוהי הצעה בלבד של ד י ד בהבנת
דברי חז״ל הנאמרים במישור המדרש ,ואם לא ירדנו לעומק ,יבואו אחרים ויגלו את
עינינו בנדון.
37ויפה עמד ראב״ע על חשיבות הראש חודש באמרו :והנה זה המשכן הראשון הקימהו
ביום אחד לחודש הראשון; והחלו לבנות הבית הראשון שהוא המשכו השני בחודש
השני ,שהוא אייר ,כשני לחודש כי כן כתוב )דברי הימים־ב׳ ,ג ,ב ( :בחודש השני
כשני…
38כעין ״מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום במקום קדשו״ או ״עלה אלי ההרה — והיה שם״.
39דברי חז״ל כי המשכן הוקם מאליו ע״י הקכ״ה ,ולא על ידי משה רבינו ,מתאימים
בהחלט למציאות שכל קרש שקל כאלף וחמש מאות קילו ,ואילו כל אדן )והיו מאה
אדנים!( שקל קרוב לאלפיים קילו! יהא משה גיבור אשר יהא קשה לראות כיצד
הוא בעצמו היה יכול להרים מעמסה כבדה כזו .אבל לא כד בקשר עם גבורתו
הרוחנית של משה בהרמת משאות כבדים מנשוא.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשר באו אלינו ב ל ב ו ש ה פ ש ט ו ב ה א ר ת המדרש ,כ א ש ר אין כ ל ס פ ק איזר ,פירוש
הוא ה פ ש ט ואיזה המדרש .נ ק ח לדוגמה ב ר א ש י ת לך ל ך יג .א :ו י ב ח ר לו לוט
את כל כ כ ר חירדן ויסע לוט מ ק ד ם ויפרדו איש מ ע ל אחיו .רש״י פ י ר ש א ת הפסוק
ב פ ש ט והן ב מ ד ר ש ד .ה .מ ק ד ם :נסע מ א צ ל א ב ר ה ם ו ה ל ך לו ל מ ע ר ב ו של
הן
אכרם ,נמצא נוסע ממזרה ל מ ע ר ב .ו מ ד ר ש א ג ר ה :הסיע עצמו מ ק ד מ ו נ ו ש ל עולם ־־־־
אי אפשי לא ב א ב ד ם ולא באלקיו .עכ״ל .המשקיף אשר ה ב י ט על הפרידח " ל
הדוד ואחינו ראה א ת הכיוון הגיאוגרפי של ה ל י כ ת הצעיר .ל כ ל ה י ו ת ר יכול היי׳
ל ד מ ו ת לעצמו כי מניעים כלכליים חם אשר הצעידו אותו בכיוון ״ככר ה י ר ח
כ י
כולה משקה״ אחרי ש״לא נשא א ו ת ם הארץ ל ש ב ת יחדיו כי היה ר כ ו ש ם רב״•
אין גם ל צ פ ו ת מן ה פ ש ט ל ג ל ו ת ל נ י יותר ,כי מ ח ש ב ו ת אדם מי ידען .זהו תפקידו
של
ה מ ד ר ש ל ג ל ו ת לנו א ס פ ק ט י ם א ח ר י ם שההיסטוריה ה פ ש ו ט ה אינה מ ס ו ג ל ת
לרשום א ו ת ם :״מקדם״ — מ ק ד מ ו נ ו ש ל ע ו ל ם י .עוד נ ר א ה ב פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א א ת
פ ר ש ת ה ת נ ה ג ו ת ו ה מ ב י ש ה ש ל ל ו ט בהפקידו א ת שתי ב נ ו ת י ו ע ל מ ז ב ח ה ח ס ד של
ה כ נ ס ת אורחים ) כ ך ! ( ,ועד להיכשלו בהן באיסור חמור ש ל עריות ,ועומדים אנו
ותמהים כיצד חניך ביתו של א ב ר ה ם אבינו הגיע לידי ה י ד ר ד ר ו ת כ ז א ת ו ה ת ר ח ק ו ת
מ צ ל ם אלקים .באה ה ת ו ר ה ב א מ צ ע ו ת ה מ ד ר ש לפסוקנו ו מ צ ב י ע ה ע ל א ו ת ה נקודה
היסטורית בה נ פ ר ד ה ד ר כ ו של לוט מ ק ד מ ו נ ו של עולם .ה ח ל ט ה אשר נ ר א ת ה כולה
כ ל כ ל י ת על פי כל החישובים הסטטיסטיים ה מ ק ו ב ל י ם ,ואשר אף ניתז
כהחלטה
לומר ע ל י ה כי נ ע ש ת ה מ ט ע מ י ם הומאניטאריים כדי ל ה ק ל ע ל דודו הזקן ,כאשר
האהיין
הצעיר מוכן הוא ל כ ת ת א ת רגליו ל מ צ ו א א ל ט ר נ ט י ב ה ל ב ע י ת המרעה׳
מתגלית
המוסר
לנו
באספקלריה
של
המדרש
כאקט
מובהק
של
התרחקות
מדרישות
ח א ל ק י ו כ א ת ח ל ת א של ה ת ר ח ק ו ת אשר ה ו ב י ל ה ע ד פי התהום .ל א א ח ת
בהיסטוריה
נ ת ק ב ל ו ה ח ל ט ו ת א נ ט י ־ ת ו ר נ י ו ת ב א י צ ט ל א של נימוקים כ ל כ ל י י ם או
הומאניטריים ,ואכמ״ל .ב פ ס ו ק נ ו ב ב ר א ש י ת השכיל רש״י ל ת ח ו ם ב ק ל ו ת א ת שני
המישורים — של ה פ ש ט ושל המדרש .ב פ ס ו ק נ ו ב ש מ ו ת נ ט ל
ר א ב
״ ע על עצמו את
ה ת פ ק י ד ל ה כ ר י ע איזה מבין שני פירושים של חז״ל נ א מ ר במישור ש ל פ ש ט י י
ואז יש ל י ח ס לו א ת ה מ ש מ ע ו ת ש ה פ ש ט נועד ל ל מ ד — ואיזה נ א מ ר במישור של
מדרש ,עם כל ה ה ש ל כ ו ת ה נ ו ב ע ו ת מכך,
טרם
נ פ נ ה אל ה ר מ ב ״ ן ל ר א ו ת כיצד דוקא ב נ ק ו ד ה זו ש ל הקורילציה ביז
ה פ ש ט ) ל ע ו מ ת המדרש( ובין המישור ההיסטורי ה פ ש ו ט נ פ ל ה ה מ ח ל ו ק ת ביני וביז
א ב ן עזרא ,עלינו ל פ נ ו ת ל ע ב ר פירושו של ה ר ד ״ ק ל נ ב י א י ם ראשונים ,שם א נ ו
מוצאים
ה ק ב ל ה מ פ ל י א ה בין ע מ ד ת ו ובין ע מ ד ת ר א ב ״ ע בפירוש התורה .יהושע
ג ,י :ויאמר יהושע ,ב ז א ת תדעון כי א י ל חי ב ק ר ב כ ם ,והוריש יוריש מ פ נ י כ ם א ת
ה כ נ ע נ י ו א ת ה ח ת י ו א ת החוי וכו׳ ו מ פ ר ש הרד״ק הן ב פ ש ט והן לפי ה מ ד ר ש ד .ה•
ב ז א ת ת ד ע ו ן :טעמו לפניו שהארון י ע ב ו ר ל פ נ י ה ם ויכרתו מי הירדן ,ו ב א ו ת ה ג ד ו ל
הזה ידעון כי הא • ל י ת ב ר ך ב ק ר ב ם ויוריש הגויים מ ל פ נ י ה ם .ו ב ד ר ש כי טעמו למה
ש כ ת ו ב ״גשו הנה״ )פסוק ט( — הכניסם כ ו ל ם בין שני בדי הארון ,וזה א ח ד מן
חמקומות
שהחזיק
המועט
את
המרובה.
ואמר
לחם
״בזאת
ת
ד ע ו ז
״
—
בזאת
הפליאה ש א ת ם רואים ש כ ו ל כ ם מ צ ו מ צ מ י ם בין ש נ י בדי הארון .וזה ה ד ר ש רחוק׳
כי אילו היד זה ה פ ל א היה נ ז כ ר כ כ ת ו ב ,עכ״ל .מ פ ו ר ש יוצא מ פ י ה ר ד ״ ק כי נסים
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חייבים
חוא
ל ה י ר ש ם ב ס ס מ ו ג ר ף שלהם ,והםםמוגרף של נסים אשר ארעו בהיסטוריה
פשוטו של מקרא .כאן ,איפוא ,ניסוח ב ר ו ר של הקורילציח בין מ א ו ר ע ו ת
חריגים ובין רישומם בפשוטו של מקרא .ולכן קובע חרד״ק כי חיות ואין כ ל יסוד
בפשוטו ש ל מ ק ר א לנס זה ש כ ל בני ישראל הצטופפו ב ש ט ח קטן ביותר בין שני
בדי הארון ,יש ל ר א ו ת א ת המדרש כ״רחוק״ ,כ ל ו מ ר רהוק מפשוטו של מקרא,
ילכו איו ל י ח ס לו א ת מ ש מ ע ו ת ה פ ש ט כי אם מ ש מ ע ו ת ה מ ד ר ש .-.0
ע ת ה לדוגמה שניה — אף היא מ ת ו ך פירושו של הרד״ק לנביאים
נעבור
ראשונים — ה מ ח ל י ט ח עוד יותר א ת ה א ב ח נ ה הברורה בין ה פ ש ט ובין המדרש
בקשר
עם
מה
שהם
נועדו
ללמד
במסגרת
לימוד תורח,
ויחד
עם
זאת
את
ה ק ו ר י ל צ י ה בין מאורעות הנסים ובין רישומם בפשוטו של מקרא .יהושע ו ,ה
ד .ה .ב ש מ ע כ ם א ת קול ח ש ו פ ר :ויש לשאול ,בית ר ח ב שהיח בחומה ,אם נ א מ ר
כי נ פ ל וניצלה היא ובית אביה ,זה לא יתכן ,כי א ס היה נס כזה חיה מ ס פ ר א ו ת ו
הכתוב…
והמיתאם
בין ה פ ש ט ובין המישור ההיסטורי נראה כה ברור א צ ל הרד״ק
ע ד שהוא מוכן ל כ ל ה מ ס ק נ ו ת ה ה ש ל כ ו ת ו ה ת ו צ א ו ת ה ה ל כ ת י ו ת מפירושו זה א ת
ה כ ת ו ב .וכר מ צ י נ ו ביהושע ו ,כה )ואת ר ה ב הזונה ואת בית אביה ואת כ ל אשר
לה החיה יהושע וכר( שהרד״ק מ פ ר ש בד .ה .החיה יהושע :שצוה לשמור לה א ת
40גם כאן אנו מוכנים לנסות לפרש את המדרש הזה לשם השלמת הלימוד ,ובלי שהתיזה
תלויה בצדקת פירוש זה דוקא .ידועה שיטת חו״ל )מובא בתום׳ מנחות צח ,ב(
כי בדי הארון ציינו את האהבה המיוחדת של הקב״ה לישראל .כאשר חז״ל אומרים
כי כל בני ישראל הצטופפו בין שני בדי הארון ,הם אומרים לנו בלשונם המיוחדת
כי בשעה היסטורית גדולה זו של מעבר הירדן היו כל בני ישראל נתונים בצורה
שווה למידה גדולה זו של אהבת ה׳ .שני הבדים הקיפו את כל בני ישראל כיחידה
אחת,
וזאת בשעה
שהתפקיד המרכזי בביצועו של מעבר הירדן נמסר לכהנים,
דהיינו לחלק נבחר מהעם ,דבר אשר היה נותן לחשוב כי בזכותם של הכהנים קרה
הנס חגדול של מעבר הירדן.
ברור הדבר )והדבר ייראה בעליל בקטע הבא בפירוש הרד״ק לנביאים ראשונים(
כי באמרו ״והמדרש הזה רחוק״ לא בא הרד״ק לקבוע קביעה ערכית על פירוש
המדרש ,כי אם לקבוע קביעה פרשנית על היחס בין המדרש ובין פשוטו של מקרא.
כאשר
הלומד/המורה קובע כי ״זה לא פשט״ הוא קבע קביעה לימודית לגיטימית
שניתן להתדיין עמו על פי יסודות של פרשנות לשון תחביר וכר .הלומד/המורה
הקובע ״אכל זה לא פשט״ ,הוא קבע קביעה ערכית )עיין בפירוש הרמב״ו ל״אפם״
בדיווח המרגלים י( שאין לה כל בסים או הצדקה בלימוד תורה עם מפרשים .אמירת
,,אכל זה לא פשט״ מניחה כי את הפשט דוקא אגו מחפשים ,ויחד עם זאת מניחה
את ״העדיפות״ של הפשט כפירוש ״הנכון״ ,ובזה טמונה הסכנה הגדולה בלימוד תורח
בדורנו .בלימוד תורה אין מחפשים את הפשט דוקא וכן לא את המדרש דוקא ,אלא
מחפשים
ומבקשים לדעת מה אומר לנו הקב״ה בתורתו ,והקב״ה אמר את שלו
באמצעות הפשט והמדרש המשלימים זה את זה כשכל אחד מלמד על פי ייעודו
במישור שלו.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השבועה
״החיה״
ש נ ש ב ע ו ל ה ה מ ל א כ י ם כ מ ו ש א מ ר ״רק ר ח ב הזונה ו כ י .ויש ל פ ר ש ע ו ד
ש נ ת ן ל ה מ ח י ה ממון א ו נ ח ל ה ב מ ה שיחיו ,וזהו ש א מ ר ״ ו ת ש ב ב ק ר ב
הפירוש
הנכון .ויש בו ד ר ש כי יהושע
ישראל״,
וזהו
״החיה״,
כי כיון ש ר א ו שיהושע
לקח
רהב
לאשה
לקח
נדבקו
ר ח ב לאשר.
בבית
אביה
וזהו
מגדולי
ישראל .ואף ע ל פי ש כ ת ו ב ב ש ב ע ח א ו מ ו ת ״לא ת ת ח ת ן בם״ א מ ר ו כי ר ח ב ו ב י ת
א ב י ה נ כ ר י ם היו ב א ר ץ ולא היו מ ש ב ע ה גויים .ויש מ י ש א ו מ ר כי כ ש נ כ נ ס ו מ ר ג ל י ם
ש ש ל ח יהושע ביריחו נ ת ג י י ר ה ועדיין לא נ כ נ ס ו י ש ר א ל לארץ ,ו כ ל זה ל מ י ש א מ ר
כ י כ ת ו ב ״לא ת ת ח ת ן בם״ ב ג י ו ת ם כ ת י ב ,עכ״ל .ה ש א ל ה ה ע ו מ ד ת ל פ נ י רד״ק ה י א
פירוש ה מ ל ה ״החיה״ .אחרי ח ב י א ו פירושים א ח ד י ם ב ד ר ך הפשט ,הוא מ ב י א א ת
ה מ ד ר ש ו ק ו ב ע כי גם פירוש זה ב ש ם פ ש ט ייקרא )״וזהו החיה״( ,כ ל ו מ ר זה א י נ ו
״ מ ד ר ש ר ח ו ק ״ אלא מ ד ר ש של פשט ,ו מ מ י ל א הוא מ ל מ ד במישור של פ ש ט ה ל א
הוא מ י ש ו ר ה ה י ס ט ו ר י ה ה נ ג ל ה .אם כן מ ק ב ל ר ד ״ ק ז א ת כ ע ו ב ד ה ה י ס ט ו ר י ת ש י ה ו ש ע
נשא
אמנם
ההלכתיים
למישור
א ת ר ח ב לאשח ,ו מ א ח ר ו ק י ב ל זאת ,עליו ל ה י א ב ק אם ה א ס פ ק ט י ם
ש ל נישואים אלה .אין הרד״ק ב ו ח ר ב ד ר ך ח נ ו ח ח ל י ח ס א ת ה מ ד ר ש
א ח ר ואז
לפרש
כאילו
חז״ל
רצו ל ו מ ר
שיהושע
עשה
פעולות
אשר
חחזירו ל מ ש פ ח ת ר ח ב א ת מ ע מ ד ח ה מ כ ו ב ד הקודם ,א ל א ב ר ג ע שהוא ר ו א ה א פ ש ר ו ת
ל פ ר ש א ת ה מ ד ר ש ב מ ס ג ר ת הפשט ,אז חייב הוא ע ל פי ש י ט ת ו ה ע ק ב י ת ל ק ב ל א ת
ה מ ד ר ש ב מ י ש ו ר ה ל י מ ו ד של ה פ ש ט עם כ ל ה ת ו צ א ו ת ה מ ת ב ק ש ו ת מכך.
ואולי
השונים
הביטוי
של
החזק
ביותר
לאבחנתו
הברורה
ה ל י מ ו ד מ צ י נ ו בפירושו ל ב ע י ה
של
הרד״ק
בין
המישורים
מ ע ב ר הירדן ע ל ידי בני י ש ־ א ל .
יהושע ד ,י א :ויחי כ א ש ר ת ם כ ל ה ע ם ל ע ב ו ר ו י ע ב ר ארון ה׳ ו ה כ ה נ י ם ל פ נ י ה ע ם .
רש״י מ ב י א א ת פירוש ח ז ״ ל ב מ ד ר ש :ל א כ ד ר ך ש ע ב ר ו ח א ח ר י ם אלא כמו שמפורש•
למטה
על
ב ע נ י ן ״ נ ת ק ו כ פ ו ת רגל* ה כ ה נ י ם ) ל א ח ו ר י ה ם ( א ל ה ח ר ב ה ״ )פסוק יח(
י
ה ש פ ה ש נ כ נ ס ו ב ה שחיו ע ו מ ד י ם א צ ל ח וחזרו המים ל א ח ו ר י ה ם ל י ל ך כ ת מ ו ל
שלשום,
נ מ צ א ארון ונושאים מ צ ד זה ״ וכל י ש ר א ל מ צ ד זה ׳•-׳ — ניבא ה א ד ז ן
א ת נושאיו ועבר ,עכ״ל .על ה פ י ר ו ש הזה ת מ ה רד׳׳ק… :ורז״ל פירשו …ואני ת מ ה
מ ז ה ה מ ד ר ש ,מ ה ה צ ר י כ ם ל ז ה ל א ל ה הפסוקים …ו א נ ה ר א ו שארון מ צ ד זה ו י ש ר א ל
מ צ ד זה ,ומה צריך ל ש א ת ארון א ת נ ו ש א י ו ולעבור ,ו א פ ה י ד נה כ ז ה ל א ה י ה
ה כ ת ו ב מפרש• ש ה א ר ו ן נשיא א ת נרשאיו ל מ ע ל ה מן ה מ י ם ? … :ומי ה צ ר י כ ם ל ז ה
41כלומר בגדה המזדהית ממנה נכנסו למים ,ולפי רש״־ נשארו עומדים שם בצד המזרחי
ההוא כל עת ששאר בני ישראל נכנסו עברו ועלו בגדה המערבית .לפי פירוש ז ה
׳
יש לפרש פרק ג ,יז )״ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית ה׳ בהרבה בתור הירדן
הכן״( שהכהנים עמדו באותו נקודה בו נכנסו לנהר ,ולא שנכנסו לירדן ועברו לצד
המערבי ושם עמדו הכן כל עת עברו בני ישראל .כמו כן לפי חז״ל — רש״י
י
ש
לפרש פרק ד ,יח ״ויהי בעלות הכהנים …מתור הירדן וכר״ שהם נסוגו ועלו בגדה
המזרחית ,ולא שעברו אחדי מחנה בני ישראל אשר עלו בצד המערבי ,ועלו אף
הם שם.
42כלומר ,בגדה המערבית.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנם ,וכי קשה הוא לפרש שהמתינו אותו ישראל עד שעבר לפניהם …והם שאכלת
ידעו מה שיאמרו כי דעתם רחבה מדעתנו.
אחרי שהרד״ק קבע כי נס כזה היה הכתוב צריך לפרשו ,הוא מוסיף לקבוע
כי אמנם לא פירש אותו חכתוב ,אלא ניתן לפרש את חכתוב באופנים ודרכים
שונים ,כאשר לפי כל הפירושים נמנעים אנו מן הצירך להגיע לידי נם הארון
חנושא את נושאיו .לכן המסקנה היא כי דרשת חז״ל שהארון היה נושא את
נושאיו לא נאמרה במישור הפשט ,אלא במישור אחר לגמרי ,אשר בו אין מלמדים
עובדות היסטוריות נגלות ונראות לעין י .כלומר ,מדרש הז״ל בנדון זה מלמד
על אידיאה מסוימת הקשורה בארון ובנושאיו ,ואידיאה זו ״רהבה מדעתנו״ ,כאשר
בעלי חדעה — חז״ל בעצמם — הם הם אשר ״ידעו מה שאמרו״.
עמדתם של ר׳ אברהם אבן עזרא ושל הרד״ק נראית ברורה ועקבית — כאשר
אף השתמשו באותם הביטויים והלשונות — ואנו מוכנים לפנות אל הרמב״ן לראות
כיצד דוקא בנקודת זו מצאנו את נקודת חמחלוקת בינו ובין ראב״ע ,אותה נקודת
מחלוקת המבדילה בין האהבה המםותרה )שעלינו להגדירה( ובין התוכחת המגולה
הנשמעת היטב.
41
— המשך וסיום במאמר הבא —
43אנו מדגישים א ת הקורילציה בין פשוטו של מקרא ובין עובדות היסטוריות נראות
ונגלות.
ברור ,דפי הדוגמה שהבאנו לעיל ,כי ״מקדמונו של עולם״ הוא גם ענין
היסטורי .נהפוך ה ו א ! נסיעתו התיאוסופית של לוט מהקב״ה היא עובדה היסטורית
בעלת
השיבות הרבה יותר
גדולה מאשר נסיעתו הגיאוגרפית מהכא לחתם .לא
בחשיבות העניו עסקינן כי אם בקביעת היחס בין מישור מסוים בלימוד תורה ובין
מישור מסוים בהיסטוריה.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב צבי בנימין אויערבך
תל-אביב
הרב צבי בנימין אויערבך ז׳׳ל ו״תורת ה ק נ א ו ת ״
בשנת תר״ד ) (1844התקיימה בבראונשווייג אשר בצפון גרמניה האסיפה
הראשונה של רבנים ומורי דת יהודים שוחרי הרפורמה ביהדות .דו״ח האסיפה׳
שנתפרסם ברבים בסוף אותה שנה ,הכיל חחלטות מפורשות על אודות ה״תיקונים״
בדת ,,לפי רוח הזמן״ י .אז יזם הרב יעקב עטלינגר ז״ל מאלטונא פרסום הצהרת
מחאה שחתמו עליה למעלה ממאה רבנים באירופה .בו בזמן ביקשו ראשי העסקנים
החרדיים באמסטרדם — ר׳ הירשל לעהרן ור׳ אברהם פרינץ ,מכמה רבנים לחוות
דעתם על אותה אסיפה ,ואת התשובות פרסמו בקובץ ״תורת הקנאות״ בשנת־ תר״ה
) .(1845בהוברת הראשונה של קובץ זה מופיעים מכתבים אחדים וביניהם מכתבי
של הרש״ר הירש ז״ל .על המכתב הראשון חתומים :הרב אברהם אויערבך )לפנים
אב״ד בונא ,אביו של רצ״ב( ,הרב יעקב קאפיל הלוי במברגר )אב״ד וורמייזא׳
רבו של רצ״ב( ,חרב צבי בנימין אויערבך )אב״ד דארמשטט( ,הרב אהרן אויערבר
)בנו של הרב אברהם א .וממלא מקומו כרב הקונסיסטואר בבונא( ,הרב מאיר
פרענקעל )אב״ד ודצנהויזןלגיםו של רצ״ב( והרב וואלף מוחר )אב״ד מיכלשטט(.
המכתב נכתב בחריפות ומתוכו ניכרת עמדתם התקיפח של חרבנים כנגד
אסיפת בראונשווייג וחחלטותיה ,וכאבם הרב על שנאלצו למחות בגלוי על
הפרוטוקולים.
מן הראוי להביא כאן את המכתב במלואו:
מ כ ת ב לאחינו בני ישראל
על דבר ה א ס י פ ה אשר נוסדו י ח ד בעיר בראונשווייג כחדש יוגי בשנת תר״ד לפ״ק
שמועה שמענו זה ימים ותרגז בטננו לקול צללו שפתינו ,כי ה ת א ס פ ו יחד בעיר
ברוינשווייג בשנת תר״ד פלאים ,אנשים אשר בשם רבנים ודרשנים יכנו ,מ ה ם נודעים
בשער בת רבים לרועים תועים ומתעים ,מ ה ם לחסרי משען ומשענה ,מ ה ם למדיחים
מדרך התורה והקבלה ב ח ל ק ת לשונם במכתבים שונים אשר הוציאו החוצה ,ויקראי
בם בקול גדול א ל העם לאמר :נ נ ת ק ה א ת מוסרות המצות ונשליכה ממנו עגות התלמוד•
כל א ל ה חברו אל עמק השדים ויתלקטו א ל י ה ם עוד אנשים ריקים ,נמנו וגמרו לשלוח
יד במלאכת הקדש ,לפרוץ גדר כרם ה׳ צבאות ולהסר משוכתו ,ל ה ר ו ס ח ו מ ת התוריז
אשר בנו נביאי ה׳ וחכמי חרשים .ו א ם לשמע אוזן כבר נ מ ס לבנו ,א י ן לא תדמע עינני
ותסמרנה שערות ראשנו בראותנו עתה כי נעו בחוצות דברי פראטאקאללע של העדה
הרעה הנועדים על הי ,אשר בם הורידו לארץ כבוד התורה וחכמים ,בהתגלותם דעות
1על אסיפת בראוגשווייג ,על הויכוחים שם ,על רקעה ומהלך העניגים ,כ ת ב הרב ד״ר
משה אויערבך מאמר מפורט בשנתון ת3050116ז116ע .7116015011־61• (161ן*1160נ1זו131י
" * * •.06361150113^ ¥01
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)כזכות לפוקוז ולמכשול לעם הארץ .יש מ ה ם כחשו באמתת דברי־ התלמוד והקכלה,
אשר בלעדה לא ירים איש א ת ידו ואת דגלו בענין שמירת התורה ומצוותיה *( ; א ח ד
כזב בא׳ מי׳׳ג יסודי הדת — באמונת משיח ,ונחשב לדברי הרמב״ם בפרק ח ל ק לכופר
בתורה ובנביאים ; וכמוהו פרץ אחר בשנאתו את התלמוד אף גבול המוסר ואמר לבטל
נקיטת חפץ ,לבלתי ת ת אמן בדברי התלמוד :ויש אשר יבקש לשנות קריאת התורה
יראיז נא בי׳ק דף פ״ב .מגלה דף ל״א( ולשנות שופר ולולב ולבטל תפלת מוספים ומקצת
ברכות יי׳ח ,והביאו דעת אויל אחד שאמר :לא יתכן שסדרו אנשי כנה״ג ברכות על
הגאולה ועל שוב עבודת הקרבנות ,וטח עיניו מראות שראשי אנשי כנה״ג שהיו עזרא
הסופר ,הנביאים חגי זכרי׳ מלאכי ,זרובבל ,מרדכי בלשן ,ישוע בן יהוצדק ,נחמי׳ בן
חבליה וזולתם היו גם ק ד ם בנין בית שני בימי הגלות )עיין ברכות לי׳ג ,מגלה י״ז,
ערובין ק״ד ,תענית כ׳׳ז ,זבחים ס״ב ,יומא ס׳׳ט ,רמבי׳ם פי״א דק״ש הי׳ו ופ״א דתפלה,
ירושלמי ברכות פ״ב ,י״א(; ועוד גם בימי בית שני התפללו על ביאת משיח כדאמרינן
בייכיא נ״ג ,תענית כ״ד ,אף שהיו ל ה ם מלכים אדירים וארץ אבותיהם ,וזה מוכיח פי
ח א מ מ ה היקרה הזאת לא תתנגד מאומה לחיוב אהבת איש למלכו ,לארצו ולמקומו;
ייהכיד הוא ,לדעת התלמוד באבות פ״ג וכתובות קי״א לא יאות לאיש ישראלי לעשות
דבר בחיל או בכח לקרב הקץ ,וזאת לפנים בישראל ,על הגאולה ועל התמורה הי׳ ה׳
מ ב ט ח ם ועל הארץ אשר ישבו עלי׳ חשבו מחשבות שלום ,דרשו טובתה והצלחתה
ככתוב בספר <רמי־ פרשה כ״ט ופרשה
מ
׳ )ועיין ברמב״ם סוף הל׳ מלכים(; ועוד
הוס־פו סרה לאמר ,כי כח אין לאנשי כנה״ג — עם שהיו נביאים בראשיהם — לסדר
תפלות לדורנו .ולא בושו לאמר :שאינם מאמינים במקצת תפלות ,ושהתורה לא תתנגד
לשנות שופר ולולב ולבטל מוספים ,ושגם לרבני זמננו משפט הוראה ככל אשר הי׳
לאנשי כנח״ג .גם אלה לכסילים • לחכמים כמוהם הרשות נתונה לשנות מצות ה׳ כפי
העולה על ר ו ח ם לקנות אושר זמני ומדיני .עוד רעה גדולה עשו ,כי נועצו יחד לבטל
אמירת כל נדרי הנהוג בכל ישראל ,ומסרו נפשם עליו בימים קדמונים בעת התעוללו
עלילות עליהם מ ו ס ר י ם נכריים ,ועתה בני עמנו נחרו בנו ומבאישים ריח האומרים
נ ו ס ח א זי ,בעיני העמים והשרים,
כ א
ל ו לא אמון בם •,והמה בעצמם יודעים כמונו כי
מעולם לא עלה על לב איש ישראל לחשוב בליעל ,שאמירת כל נדרי יסיר כח שבועת
איש לרעהו .גם שקר ענו בועד שהי׳ בפאריס בשנת תקס״ז ,כי מעולם לא התירו ל ק ח ת
נשים אשר לא מבני ישראל הנה ,כאשר עשו בני העדה הרעה הזאת ,כי הועד הנזכר
ייע שאסור הוא על פי הגמרא והפוסקים ,גם התבונן כי אין קידושין תופסין באינה
ישראלית ,וכן שכלו דבריהם ואמרו שאי אפשר לרב לסדר קידושין ,ו א ם החשיכו עצה
להסתיר עד היכן הדברים מגיעים ,היה טעמם ונמוקם א ת ם כאשר העיר על זה אחד
מהאסיפה .ויותר מ ה מ ה מצאנו בכתבי פראטאקאללע דברי יועץ בליעל ,שאחרי נישואין
עפ׳יי חוקי המדינה איו צורך עוד לקדושין בדת משה וישראל ,ואחרי הכריתות עפ״י
חיקי המדינה אין חיוב עוד לסדר גט פטורין כפי דת ישראל ,א ם לא להשקיט דעת
׳־ כאשר כבר העיר על זה אחד מהחתומים על המכתב הלז בקונטרס אוניסערזאל•
קירכענצייטוגג
*10. 91-95
כ
י אין לנו מוסדה ומטרד ,קיימת ,אם נטה מדרך קבלת
חפצינו ונפנה בפרוש התורה אל שכל אנושי ,הנבדל כמספר האישים ,ותעשה התורה
לרבבות תורות ,מה שזה בונה זה סותי־ ,זה מאמת תה מכזב.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנפרדים ; וכמוהם ירצו א ח ר י ם כזב להתיר מאסורי שבת ויו״ט ומאכלות אסורות,
מ ה ם אסורי דרבנן ,מ ה ם אף אסורי דאורייתא ; ואחד העיז ל א מ ר :נם רוח הזמן חזון
הוא מה׳ כמו התורה ,ורוח שקר זה פתם לעשות מעשיהם בשבת כבחול ,ואחרון הכביד
לבקש כי יערימו סוד ל פ ר ס ם ברבים ,שגם מפיר ברית המילה — לישראל כשר יחשב,
הגון לעדות ולשבועה ו ל ק ח ת בת ישראל לו לאשה ,הפך מ״ש הכתוב ״כי חרפה ה י א
לנו ל ת ת א ת א ח ו ת נ ו לאיש אשר לו ערלה״ ,וכן יכנה אשר לא מבני ישראל בשם
ערל — שמואל־ב׳ א׳ בי ,ירמי׳ ט׳ כ״ד וכ״ה.
ו א ם כל איש ישראל השלם עם אמונת עמו יתעצב על לבו על הנאצה הגדולה ה ז א ת
אשר לא נהייתה מיום גלות ישראל מארצו ,לשמוע מ א ס י פ ת מרעים ,אשר קראו עצמם
רועי ישראל ,דבר תועה על מצות ה׳ אשר לא תעשינה ח״ו ועל חכמי התלמוד אשר
מ פ י ה ם אנו חיים ,מי זה מדייני ושופטי ישראל אשר יחריש ויתאפק לקול האנשים
האלה ,אשר יצאו מקרבנו להדיח ו ל ה ס י ת ולהתעות עם הארץ בשקריהם ובהבליהם ז
גם אנחנו נחלץ חושים ואזרנו חיל ל ה ת ח ז ק בעד תורתנו הקדושה ,לגלות קלון
המורים ה א ל ה ולהעביר מ ח ש ב ת ם הרעה ,למען לא יפתו בכזביהם נערים בחוץ ו ז ק נ י •
ברחובות ,ולא יעורו עיני העברים ,ולמען לא יערבו לבם עוד לגשת אל הקדש פנימה.
והננו מן המודיעים ,כי מלבד שרוב הדברים האמורים בפראטאקאללע הנזכרים הרוח
תשאם ,כי ח ס ר ו טעם וסר מ ה ם צל האמונה ככתוב ברמב״ם בפרק ג׳ מהל׳ תשובה,
בפ״ג מהל׳ ממרים ובפ״ד מהל׳ שחיטה הי״ד) ,ועיין בכ״מ שם ועיין סנהדרין צ״ט(,
לא יאמנו דברי ה א ס י פ ה הנ״ל בכל אשר עשו ואשר יזמו עוד לעשות ,מארבעה פנים:
א .יותר משלשה ח ל ק י העדה ה ז א ת לא ידעו ולא יבינו דרכי הוראה ,לא ירדו א ל
ים התלמוד והפוסקים ,לא שמשו חכמי ישראל ולא יצקו מ י ם על ידם ,חשכו א צ ל ם
הרואות בארובות ואיך יאירו ל א ח ר י ם מכים בסנורים ? איך יורו לנו א ת דרך ה׳ ו ה ם
לא ידעוה ו )ועיין מ״ש הרמב״ם בפ״ה מהל׳ ת״ת(.
ב .כל חכמי ישראל ,לא בלבד בארצות האלה ,אף גם בארץ צרפת ,איטאליא,
האללאנד ,פולין ורוסיא ואצ״ל בחלקי אזיא ואפריקא ,יבזו עצתם ,מחזיקים במנהגי
ישראל הקדמונים וביסודי התלמוד ,ונחשבו ל ה ם המורים ה א ל ה לתרבות אנשים ח ט א י ם .
ומי האיש אשר עיניו ראו אור ולא ידע כי אחרי רבים להטות ,והעורים ה א ל ה כ מ ר
מדלי
וכשחק מאזנים נגד חכמי ישראל ה א מ ת י י ם )עיין עדיות פ״ה ו׳ ,ברכות ט׳,
ב״מ נ״ט ,סנהדרין פ״ז(.
ג .בכל אשר העיזו להכביר מילין בלי דעת לא עלה על לבם לחקור אחרי ה ת נ א י ם
אשר בלעדם אף ב״ד חשוב וראוי ו מ ו ס מ ך לא יוכל לבטל מנהגי ישראל ולשנות
א
ת
ט ע מ ם כמבואר בפ״א דעדיות ,גטין ל״ו ,ע״ז ל״ו ,ביצה ה׳ ,ו ט ח עינם מראות דבר<
ה ר מ ב ״ ם בפרק ב׳ מהל׳ ממרים ,בספר המצוות שורש א׳ ,ו ב ה ק ד מ ת ו ליד החזקה ,ו ז
ה
לשונו :״כל הדברים הללו שבגמרא הבבלית חייבים כל ישראל ללכת בהם היאיל וכל
אותן
הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל ,וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה
ומדינה לנהוג בכל המנהגים שנהגו חכמי הגמ׳ לגזור גזרותם וללכת ג ת ק נ ו ת ם ״ .
ד .מלבד כי פערו פ י ה ם לבלי ח ק וחללו לארץ נזר רבותינו נ״ע ,גם ח ק ק ו ח ק ק י
און בשטאטוטען שלהם ,וזה יצא ראשונה בתוכן § הראשון ,כי תכליתם לחלוף ולשנות
דת ישראל ומנהגיהם ככל אשר יורה ל ה ם רוח הזמני ,וכי חפשה ניתן ל ה ם לעשות
כ ה ן ובזה גלו ערותם לעיני עמם ,א ו מ ר י ם לכל כי לא נאמנו בברית התורה ,ולא י א מ נ ו
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דבריהם י ,כי א ז ה ר ה כפולה מפורשת בתורה )דברים ה׳ וי״ג( לא תוסיף ולא תגרע,
ואפי׳ נביא ה׳ אין רשאי לחדש דבר בענין המצוות ,יהי׳ מן הדברים אשר צוו בכתב א ו
בעל פה כמבואר במגלה ב׳ ,ת מ ו ר ה ט״ו ,יומא פ׳ ,סנהדרין צ׳) ,עיין רמב״ם הל׳ י ס ו ה ״ ת
פ״ט והל׳ ממרים פ״ב ,והרוצה לעמוד על עקר<
הדברים — יעיין יבמות פ״ט וצי,
כתובות ני ,גיטין ל״ג ,ל״ו ,ע״ג; ספר החנוך מצות תצ״ו ,הכותב במגלה בי ,ונראין
דבריו — עיין זבחים ס״ב ,מכות כ״ג ,אברבנאל בראש א מ ו נ ה פרק י״ג ,ברכת שמים
2
להגאון יעב״ץ נ״ה בי ,עקרים ח״ג פרק ט״ו—כי( .
1וכבר אמרו רז״ל שאסור להתלמד מהם ,עיין מ״ק דף י״ז ע״א.
2והספר הכוז״ב הנקרא תרי״ג אשר השיא את לב החדשים לאמר ,שלדעת הרב בעל
עקרים יש כה ביד הרבנים להרוס יסודי התלמוד ולגרוע ממצוות ה׳ כאשר יאות להם,
שקר ענה בקדוש ה׳ )כאשר עשה גם בענין אמונת משיח — זייף דברי עקרים וכחש
באלקיו( והעקרים לא דבר מאומה כי אם מעגינים אשר נשתנו עפ״י פקודת ד״׳ ,או
אשר באו מרומז או מפורש במקרא שלא ינהגו בזמן הזה ,כמו עבודת הקרבנות,
שמיטה ויובל ,טומאות וטהרות ,מקדש וקדשים וזולתם ,או אשר באה עליהם הלכה
מפי הקבלה; אולם לא יעלה על לב לחשוב שמצוות ה׳ שלא באה עליהם הקבלה
שישבתו ,לא תעשינה עתה ,הלא מקרא מפורש )דברים י״א( ״ואהבת את ה׳ אלקיך
ושמרת משמרתו והקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים״ ,ובזה נידחים גם דברי החובר
חברת מרעים ,אשר התאמר בסכלותו במכתב העתים אשר לו 1^0. 35משנת ,44לחזק
דברי פועלי און ,האומרים שגם מצות התורה נוכל לשנות לפי צורך העת ,עת לטעת
ועת לעקור נטוע ,ותמוכיו :על אשר אין אתנו לא כהן ולא מקריב מנחה כמצוה בימים
קדמונים,
ונשלמה פרים שפתינו ,וכן סרו מאתנו שמיטה ויובל תרו״מ )גם כלל
מאזאיםע
יוריספרודענץ עמהם ,וזה שקר מוחלט — עיין חשן משפט סי׳ שס״ט
סעיף ה׳—י״א ,סי׳ קצ״ד ום״ח וק״ד באיזהו מקומות אמרינן דינא דמלכותא דינא(
וכן לקחו הלויים ת ח ת בכורי ישראל וכו׳; ומי פתי יסור הנה לשמוע אל קול הכסיל,
הלא כל השומע יצהק לו ,אם ה׳ צבאות דבר בכתובים מפורשים או בתורה שבע״פ
שהדברים הנזכרים לא ינהגו כי אם בא״י בזמן הבית כאשר באה בקבלה מחכמי דור
ודורשיו ,מי האיש אשר יאמר ,ה׳ דבר בו ומלתו על לשונו להוסיף מדעתו בטול שארי
מצוות אשר לא יתכנו ברוהו לקנות קניני עולם ואושר הזמני ? ומ״ש סיפר הכוז״ב
הנזכר בשם ריב״ש שיש כח לכל קהילה להרוס תקנות קדמוניות ולתקן חדשות —
המעיין בדברי ריב״ש ,יראה שלא דיבר כ״א מדיני ממונות ,אשר עפ״י תנאים יקומו
ויפלו ,ושם יסוד מוסד הפקר ב״ד הפקר כדאמרינן בש״ם בכמה מקומות ,וכן נדחה
ואיגה הוזרת וגראה ראיתם מתשו׳ מהר״ם אלשקר סי׳ מ״ט ,כי שם לא נאמר אלא
שיש כח לבני עיר לתקן ביניהם תקנות לעשות הסכמות ונדרים ולקנוס העובר עליהן
יותר מן הדין ,אבל לא עלה על רוחו שיש יכולת לבטל תקנות חז״ל שגזרו ותקנו לכל
ישראל .ובזה שביתין גם ראיותיהם ממה שתקנו בימי הגאון רב הונא מר הלוי בר
יצחק למגבי כתובות אשד .ממטלטלי גגד דין התלמוד ,דבדיגי ממון היה כה בידם,
ואין ענין לאסור ופסול; והטעם שתקנו כן בעת ההיא ,מצאנו עפ״י דברי ים של שלמה
בב״ק פ״ק סי׳ ל״ט ״טעם גבית נזקין ממטלטלי בזמננו ,דבדורות אלו כולם בני םהורה,
ורוב ממונא מטלטלי .ואין שום אדם סומך על הקרקעות אלא אמטלטלי ,כי למועט
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועתה אחינו בני ישראל הראשונות ישמיעונו י .קראו בספרי קדש והבינו במקרא
והגידו ,א ם המירו חכמי ישראל ח ק י ה׳ ה נ
י
ת ו ג
ע
ס
״<
ש
מ
ר ב נ
ה
ן ,א ו א ם הופרה א ח י
7
יי-ז הזהירנו
מ ה מ צ ו ת בזמן מן הזמנים מימות משה עד בית שני! כאשר אדון הנביאים ״
1
קדש השבת ,לשבות בו ממלאכות ,למנוע מאבלים אסורים ולבלתי ק ח ת נשים נכריוי ^
כן יורו לגו הנביאים האחרונים ישעי׳ <רמי׳ ,איש חמדות ,עזרא הסופר ונחמי׳ אשר
יותר מאלף שנים אחרי משה ,ככתוב
ב י ש ע י
,
נ
״
י
ח
״
ג
ב
נ ״ ן
,
ר
״ ן <׳יז ,ירמי
ס
ב
כ״א—כ״ד ,דניאל א׳ ח׳ ,עזרא ט׳ זי ,נחמי׳ י״ג ט״ו—כ״ב ,ל א נפל דבר מכל י י י
ש
הטוב אשר דבר ה׳ ביד משה עבדו; וכמו
מ
ה ר א ש ן נ י ס
ס
ר
נ
ן
ש
פ
ע
ם
ל ק י ו ם המצות׳
כן סופר בספר א׳ מ ה מ כ ב ״ ס בי ,ל״ד—מ״א ,כאשר ק מ ו האויבים על היהודים׳
ם
עמדו בתחלה על נפשם ביום השבת מ י ר א ת ם כי יחללוהו ,ויותר מ ה מ ה נזהרו היהוז
כ
ב מ ל ח מ ו ת ם עם הרומיים בסוף בית שני לבלתי עבור על א ח ת ממצות ה׳
ב
ת
י
ע
ב
ה
יאזעפוס בקדמוניות שלו בספר י״ד .וגם אחרי אשר הפיצם ה׳ על פני כל הארץ׳
באמנה אתו ,כל משפטי!• ל
ג ג ד ם
ן ח
ק
ת י ו
ל
ס
א
ר
ו
ה
מ
כ
ם
א
ך
ש
ר
נ
ה
א
ע
ין
ב
עין מ ח ב י י
המשנה ושני התלמודים .שאלו נא לקורא* הדורות ,ה א ם עזבו חכמי ישראל מזמן ה ח ו
א
עד עתר .מקור מ י ם חיים ,כאשר יזמו לעשות אלה המתחדשים המתקדש<ם .׳׳׳-׳״־
באבות העולם לחצוב ל ה ם בארות נשברים אשר לא יכילו ה מ י ם ?
לכן שמעו שמוע אלינו אחינו בני ישראל הנאהבים והנעימים ן למען תורתנו חסי
ל א נחשה לקרוא אליכם בקול גדול :אל תפנו אל האלילים ואל משאות
ש
ו א ומדורים
אשר יחזו ל כ ם האנשים האלה .ו א ם ה מ ה נסגו אחור מדרכי אבותינו ויבקשו לשניי
ט ע מ ם ומנהגיהם ,מ ה ל כ ם ח ל ק בהם ? ה מ ט י ם ע ק ל ק ל ו ת ם
ד ר כ
1
י .׳ץאול ב<תם ,כאמור
בספר :״ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו״ :ואם ה מ ה א ח ר בצעם הלכי
ושמו אושר הזמני וקניני עולם למטרתם ,אנחנו בה׳ אלקינו בטחנו אושר הנפש הנציז
תוחלתנו ,כאשר הי׳ לפנים ז א ת בישראל ,כי היתה יקרה
ופרטיה
מאלפי זהב וכסף ,מכל כ ז ף
ס
בארחותיהס נלכה ,ולא נאבדה
ב
<•
ר
,
ז מ ן
ו
ת
ש
א
ש
ר
ו
ק
ה
ר ! ן ל
ן
ך
מ
כ
ל
ן ס ו ע ר
בעיניהם התורה בכללי"
ש ל ן י
ע
ת
ע
ה
ן
ל
ם
ן ת א
ו <ן
ת
;
ןאגחני
ן ל<ן על ר .ע י י
ן י ר ו מ
ג
ה א ל ה ו ובניכם אשר לא ידעו עדיין בין טוב לרע ,אלה הצאן השיבו
מ ע
ים
ב
ו ו ן ,העידי
ם
יומם וליל ,כי יסורו מעל אהלי האנשים האלה ,פן ילכדו בשחיתותם יפלו במכמרותם׳
כי א ו ת ם ה ם מבקשים ל ה ס י ת ס מקשר אמיץ האמונה והתורה ,כי הילדים רכים וחלוש
ל
הדעת ,רגע א׳ יעלו דברי הבל כ א ל ה על לבם והי׳ לפוקה ולמכשול ל ה ד פ ם מדחי א
דחי ,ומי יודע א ם ישוב ר ו ח ם עוד ויחי ?
חכינו לה׳ ,כי לא ישובו דברינו א ל ה ריקם,
ת ח ס ו על נפשותיכם ,ת ח מ ל ו
ע
ל
שבמעוט אנשים יש להם נכסים קרקעות״ עכ״ל .מעתה נראה שבימי הגאון הנזכר
שמלך בשנת תקמ״ד לאלף ד״המישי נתמעטה אחוזת קרקעות בישראל )וכן הסכימו ספר
הדורות שמעת שמלכו הישמעאלים בארצות אשר היו מקדם למלכות פרס ,נתמעטיי
אחוזת קרקעות אצל ד״יד״ח־ים ועסקו במסחר( .והי׳ להם הכרח לתקן תקנה זו ,ור״רשאיי
בידם מטעם הפקר ב״ד הפקר ,וכן הראי׳ שהביאו ממנהגנו שאנו חול ין ולא מיבמיז׳
צ
אין לך שטות גדול מזה — דאנו הולכין באור הפוסקים שאמרו מצות חליצה ל
ו ד מ ת
׳
ולכל הדעלה אין כאן עקירה ובטול ,דאס חזלץ אין כאן יבום ,והאריכות בזה א י
למותר.
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
בחוריכם
-
ינפכתכם עמנו :כי יאר ה׳ עיני עברים העודים וישפך רוחו עליהם ,רוח
.ובינה ,רוח עצה וגבורה ,רוח דעת וידאת ה׳ ,והדיחם ביראת ה׳ ולא ל מ ר א ה
ישפטו עוד ,ילמדו פושעים דרכיו ותועי רוח אליו ישובו ,ולא יהיו עוד לבית
י לפח ולמוקש ,כל זרע ישראל יעבדנו שכם א ח ד כימי עולם ,יהי שלום והשקט
ט ח ה בחילם ,ושבו בנים לגבולם ,אמן.
ג ״ א
י
/ייארמס ,דארמשטאדט ,וויטצענחויזן ,מיכעלשטאדט ,בחרש כ ס ל ו תר״ה לפ״ק
א ב ר ה ם אויערבך
לפנים חנה בק״ק בונא והמדינה
יעקב קאפעל ב׳יב הלוי
ח ב ק ״ ק וואדמס והגליל
י צבי בנימין אגיערבך
ח פ ״ ק דאדמשטאדט והגלילות
א ה ר ן אויערבך
י
ב
ק א י ס י ס ט א ר י א ל של דעפארטעמענט רהיין אוגד מאזעל ,חפ״ק ב ת א
הק׳ מאיר בן לא׳יא כ״ה אייזעמאן פרענקעל
עעה״ק פה וויטצענהויזן והסביבה יע״א
הק׳ וואלף מוהר
ח פ ק ״ ק מיכעלשטאדט ואגפי׳ יע״א
פ ר ס י ם
קיבץ ״תורת הקנאות״ העלה את המתם של משתתפי האסיפות
^
ייייג
ינ
וברםלוי .בעחון 5תז111ת(16נ8 388 ^1ת0 261111ןז61מ) ^11861״העתון
הכללי ^
^ י של היהדות״( של הרב הרפורמי ד״ר פיליפםון במגדבורג) ,גליון מם׳ 27
(184הופיעה האשמה של הרב שוט מהעיר ראנדג אשר טען שהחותמים
^
כרוז ,,תורת הקנאות״ זייפו את תקנות האסיפה במטרה לבזות את משתתפיה.
היה אמור שהתיקונים נועדו ״לקיום היהדות ולהתקדמותה״ ,בעוד
בעלי ״תורת הקנאות״ םלפו מילים אלו ותרגמו אותם כך :״להחליף
|
שנות דת ישראל ככל אשר יורה רוח הזמן״.
כתגובה על מאמר זה ,הופיע בתאריך 29.7.1845מאמרו של הרב ד״ר צבי
י מ י
ו אויערבך בשבועון ״שומר ציון הנאמן״ )בשפה הגרמנית ,שנה א׳ ,מם׳ (5
״
,
אשך •,״1.
ל באלטוגה ביזמת הר״י עטליגגר ז״ל.
בראש דבריו הודיע הרב אויערבך כי את המכתב הראשון ב״תורת הקנאות״,
י התמו ששה רבנים ,כתב חוא עצמו וחוא בלבד אחראי לתוכנה של מחאה זו.
^ אשי לטעונו של הרב שוט .כי החלטות האסיפה זויפו במטרה לבזותן ,הוכיח
^•יב אויערבך על סמך הפרוטוקולים כי ראשי האסיפה הצביעו לחיסול היסודות
טובים ביותר של דת ישראל מבלי שיהיה אף מיעוט כלשהו שימחה נגד
׳החלטות .בין ההחלטות אשר נתקבלו יש למנות אחדות מהן
א( במקום שקיימים בו נישואים אזרחיים בין יהודים וגרם )ללא הופה
ן ( — אין כל סיבה ,ואפילו מדרבנן ,לבטל נשואין אלו.
ב( התלמוד מתנגד לרוח הזמן.
0את הגיגת השבת אפשר לקיים גם ללא מנוחת השבת.
31
5
ק נ י ת
ש ף
י ב נ י ם
ן ל י
י
ק י ד ו ש י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד( היות ולפחות שלשת־רבעי המשתתפים אינם מאמינים בביאת המשי"
ובשיבת ציוו ,לכן יש לשלול דברים אלו שאינם מתאימים לדוח הזמן.
,בגליונות ד - 2
ה( ההחלטות הדגישו שי״ר פיליפסוו דרש כבר
של שנת ,1815שנוי מוחלט של התורה המיושנת ושל המסורת .ביו אלי• ־־
חיסול בדיקת הנשר ,טרפות ,בשר וחלב ,גט וחליצה יי״ט שני חנונה ופירי •
ר״ח ,ספירת העומר ,ד' פרשייח ״ ,״ ״ .״״ .
״ ע ות .טומאת מת לנהן ,פדיון הנו ועוד.
׳
לאור החלטות אלו ,ברצונו להצהיר שלא זו בלבד שנסוחו ״להחליףולשנות ימ׳״ היא מוצדק ,אלא יתנו והיא חלש מדי
נחמשד מאמרי האשים הרב אויערנו את המנונים בשם ״רבנים״ .אי׳
״ ״ ״ ״ ״ משתתפי האסיפה בנן שאינם מסוגלים אפיל ,להנץ את י־ייי*
ועם ־ל זאת העוו לקבל החלטית הנוגעות לעיקרי״״•
׳
לאור עובדות אלי ,לאחר ב ז י היהדות החרדית בעלבוני״ גסים מי׳יו״ סי 'ייעית יייבייים ריקים -היש בנוחו של חרב שיט להאשים א״ * י י ־
דוקסים בזיוף תקנית ״אסיפת הרבנים״ י ,
לנ־יף ,־שד הרב שיט את 'יי -נמנתבו מיום 18.7.45אשר נשלח מפרנס־
־ י י א ל אסיפת הרבנים״ -מהחלטות האסיפה ייחד עם זאת מהאסיפה ״ ״ י
מקום מוגבל ,יכו
נהנמקה שהאסיפה חחליטה לתת לשפה הענרית נ״־ילד,
להשמיט קטעי תפילה שלמים -ביניהם הפרשה הראשונה יה^יה של ק י * ־
1 8
מ ת י נ
0
י
ע י א
ת
פ
ל
י
י
י
ק
ש
י ע נ״שומי *'״
ל ״ י ־ '"-ים על ״תורת
ד,אמד )בשפה הגרמנית ,שנה א׳ מס• (3מיים ,7.7.1845חע ק של מנתב י׳יקיי•
י ״ י י ה י * ^ י נ ה הרב י ״ י צ״ב אייערבו בירמשטט ,החתום ע״י .״ ״ * ״
,״ ״חובר .מ״ניי
^ ואחרית -סה״נ 25ק ח ל ,
^
^
״ ^
ה 1פ
ת
ד
?
^
ר
0
י
ות
ו כ ן
נמ־תב יה ־ייים חביי הקהילות הנ״ל לרב על חצטרפות ,במקום ביל־•
£״ " " £י הרבנים מגרמניה .ציפת יהינגריד ,נגד ,•,אסיפה הממני
פת הרבנים הגרמנית״ שהתקיימה בעיר כיאינשווייג
^ י ״ ־ ״ מ שהם שיללים את ניינת ״אסיפת רבנים״ ״ לחיי־ ^
יחד,
״ ״ ״ ״ זנותה לעש,״ ז א .
^
^ ־ כנל הצעדים והאמצעים נגד אסיפה זו אשר לא ־י"•
״
״ ־ ^ ,1*1מתפללים אנשי הקהילות שהקב״ה יג ,בעדי למע ,קי,ם אמי־י״י
ת
י ה ם
מ ב ק ש
ם
מ ר ב ם
ש י פ ע ל
י ח י
באי״ גלייז .חמין• כתב העתיו לתשומת לבם של קוראי חע״ון ,שיא״י
^ £״ ״ ״ בייים יע־י הארץ בנל הניגע לעניני דת .תפקידם היתיי
את ז ו ״ ^ ה״־ייםו של הקהילה ילדאיג ל נ ו שהמשטרה ״שגי״ ״ל
ו.
^ ־־ אי להם שים זנית לייצג את נל חק״ילו ,ולדבר
;
^
ח* שארבעה מביו חמשת חברי היעד הם בורים הן בתרביתב ל ״ י בש ה הדת במידה נוי שאיש מבי ,הארבעה אינ ,מ ל ל ״ מבתי
נגרמנת וא ז ביכלתו לתרגם אף פרשה אתת בתורה אי בנ״ך.
ב ש מ
ס ו ג
32
www.daat.ac.il
נ ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
ך־־^ והאהובים הללו חושבים באמת שבמכתב התודה שלהם אל ״אסיפת
׳ יכולים הם להוסיף משקל לכף המאובים של הויכוחים באסיפה הזאת ן
מכן שלחו 600מביו 900ראשי בית־אב במדינת שטרקבבורג ״מחאה
י נגד האסיפה והחלטותיה והצהירו שלגבי דידם נחשבות החלטות אלו
׳־גטלות ומבוטלות.
ו ז ר
ה ר י פ ף ״
א
£יחסו השלילי של הרב צ״ב אויערבך בנוגע לאסיפה זו ותקיפות עמדתו
הקנאות״ ,ניתן לראות ממכתב גלוי אשר פירסם ב״שומר ציון
'״
)בשפה הגרמנית ,שנה א׳ גליון (1—2בתאריך 3.7.45אל הרב הראשי
^
בפראג ר׳ יהודה ליב הכהן ראפאפורט.
במכתבו מביע רצ״ב את תמיהתו על שהרב ראפאפורט לא הצטרף למחאת
נגד האסיפה המכונה ,,אסיפת הרבנים הגרמנית״ ,אעפ״י שהוא )—הרב
^
רט> נימגה על האישים החשובים־ של הזרם השמתי ,ועל שתיקתו זו צוהלים
^
<—העתונים( השפלים של אויבינו .ביותר תמוה הדבר ,מאחר והרב
י
עצמי כתב בכ״ד אלול להרב הראשי בוורמייזא — הר״ר יעקב קאפיל
^]
,עד כמה נחוץ הדבר ש״כל רב אשר במצאה בלבו יראת אלקים״ יחתום
ע־ מחאה זו.
* לו לרב ראפאפורט להתפלא על שצעיר ופחות כמוהו )—דברי הצב״א(
,״ ^ אליו בדרישה להתום על המחאה ,שהרי על זה אמרו חז״ל ״במקום
׳ אין חולקין כבוד לרב״ .נוסף על כך ברצונו להדגיש שהרב
רא3
י .פורט עצמו הצביע שנתיים קודם ) (1843בגד חברת הרבנים הפרנקפורטאית,
לא יעשה זאת גם עתה י
כ י ן ז ס
ת י ד ת
ז ז ב א מ ן ׳ /
ב נ י ם
ר א פ א
נ ז א
ר ט
כ מ ב
ל
י
כ ז ע י ן
ב ו ת
י ע
ה
א
ל
*
על
^ אף מחאתו החריפה — ואולי בשל כך — לא הרפו אנשי קהילת דארמשטט
^ * ? לרצ״ב ולתבוע את הנהגת החלטות האסיפה הבראונשווייגית בדארמשטט.
תקופת כחונתו של רצ״ב בדארמשטט — עיין בתולדות חייו ,״המעין״ כרך
׳ ליון א׳(.
שנים לאחר מכן )!( ,בתאריך 21.4.1848פנו ראשי הקהילה אל רצ״ב
" אולטימטיבית להכניס שורה של ״שינויים דחופים אשר הזמן גרמן״,
רק הם יכולים למנוע פירוד בקהילה .הם טעבו שהקהילה היהודית בדארמשטטת מאד בהתקדמותה הדתית לעומת הקהילות השכנות וזאת עקב דעותיו של
ו כל אפשרות להמשיך במעמד כזה .דרישתם היא שהרב יסכים לכל
״
,
ג
3
ה
א י > י ך
ו א י
"׳חלטורל 1,…
ת
' * ל אספות הרבנים ויבצע אותן בדארמשטט) .אסיפת בראובשווייג —
4
אסיפת ספד״מ — 1844ואסיפת ברםלאו — 846י(.^ §^ יש לקצר את התפילה בביהכ״נ בשבת ויו״ט ולהתפלל עפ״י רוב בשפר,
על כן — יש להכניס לשמוש בביהב״ב עוגב.
־
^ על הרב לחזור בו בפומבי מספרו ״תורת אמת״ )ספר חנוך לבתי הספר
ולהוציאו מכל בתיה״ס במריבה וכמו״ב לא להשתמש בו בהכנותיו
ל '
33
כר־מצוה.
§ יש צורך להרחיב את למודי הדח ,אך בצורח חילונית ואמיתית )י(.
׳ נ י ת
י ת ר
§
ד י י ם (
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
§ על הרב להצהיר שכל הסידורים כגון המרחץ החם )—ד״מקוה( והתנור
הכשר לאפיה — מיותרים .ליחידים הזקוקים לסידורים אלו ,ימצא סידור אחר
לשביעות רצונם.
§ היות ונמנע מחלק ניכר של אנשי הקהילה להשתתף בתפילה בשבת
בביהכ״נ עקב עסקיהם המסחריים ,על הרב לסדר תפילה ביום ראשון מלווה
בשירה ועוגב ובגלוי ראש ,ולשאת דרשה.
במכתבו מיום 5.5.48לראשי הקהילה מחה רצ״ב נגד דרישותיהם .בראשית
המכתב התעכב על המושג ״התקדמות דתית״ וקבע -שלפי ד ע -פרושו
היחיד הוא ההתקדמות ההולכת ומושלמת בהכרת הבורא ורצונו אשר אותו גילי׳
לנו ,ואשר את קבלתו עלינו להוכיח ע״י התנהגותנו הדתית והמוסרית .התנהגות
כזו היא קנה המידה חיחיד והאמיתי להתקדמות דתית .כל עבודתו וכל דרשותיי
היו מוקדשות לתכלית זו והוא סבור שהצליח במידה רבה .המצב הדתי והמוסרי
בקהלתו ובפרט נקהלות ערי השדה מוכיחים שאין קהילת דארמשטט מפנרת
לעומת הקהלות השכנות,
״ ולבצעז׳
באשר לתביעות ראשי הקהילה להכיר ב ל
כי אז הוא דורש שבראש וראשונה יקיימו ראשי הקהילה עצמם החלטות אלי•
אולם נראה לו שהם עצמם לא יסכימו לעשות זאת אי׳פעם לאור ההחלטות אשי
נתקבלו בברסלאו בקשר לשמירת שבת )על אף שינויים רבים בדת דרשו שם
באופן עקרוני את קיום קדושת השבת ומנוחתה(…
^ הוא )-חרב( דוחה באופן מוחלט את כל ההחלטות ,כאשר דחו אותן כמעט
ת ו
ה ח
ט ו ת
׳ א ס י פ ן ת
ה ר ב נ י ם
הוא דוחה לחלוטין את בטול התפילה בלשין־הקדש .מאידך הוא מוכן לארגז
תפילה,מייחד״ בשבת ייו״ט בתוספת נאום מתאים ,״להרמת נפשם של כל אלי־
ה מ ב ו י ם תפילות בשפה הגרמנית״) .עם כל תקיפותו של רצ״ב לגבי החלטי*
האס פה .ה יפות מכתביו בשעתי ושלילת כל רעיון לשנוי והשמטה של הלנית
ומנהגים ה ה מ כן לבוא ולנאום בפני אלה שבקשו תפילות בשפה הגרמנית מתיי
י כרר יב
״
צליח למניע את התדרדרותם המוחלטת.
״ויי•
גלון ב עמ ,2*-29בתולדות חייו של ר״י עטלינגד שאף הוא ניסח בתחילי׳
לקרב את המתבוללים ולא התנגד לשינויים קטנים כגון דרשה לבת־מצוה ,יי?
,ל נגדם
הזמן שאין מקום לפשרות
ו ע
ע
^
ב ש נ ת
את
^ ״ '
ת
י
ס
ז
ב ״ ה מ ע
ה ר פ י ר מ
ם
ד
ח ם
״תורת אמה״ ,כרצונו להצביע על העובדה שאפילי
.ל האורטודוקסיה כמו ד״ר יוסט )ב״אנאלים״ ׳
תופיע מהדורה שניה -דבר ה מ י -
2ל י
אישי* הוא <זבוי שהדבר הגורם להתמרמרותם הוא פירוש הדיבר,־ ,השביעיי
לא תנאף( .כ ד מדם זה עליי להרגיש שכל ספרי הדת -חן היהודיים י -
א׳1י מ יעדים לתלמידים ניגרים וכן עבור בני־מצוה ,דדם בפרינזייט
יותד
אודות ה ר ו א י ן והצניעות .אילו היה הדבר תלוי בדעת ראשי הקהילה׳
כ י
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ז
חיה צורר
׳׳ה״מיט פרקים שלמים מהתורה כגון פרק י״ט בבראשית הדן בלוט
יבנוון
^ ק כ״ד אודות הריונה של רבקה ,פרקים ב״ט ול׳ בעבין יעקב ונשותיו,
" י במעשה דינה וכר ,ובפרט כל הפרקים הדנים בדיני טומאה וטהרה.
להדגיש כי לא פחות מ־ 43רבנים נתבו את הסכמתם המלאה לספרו
^
ו לו שום סיבה לחזור בו.
י
מ ו כ
ו להענות לדרישת ראשי הקהילה להרחיב את לימודי הדת לנוער
בי1נאי ^
הקהילה יחייבו את התלמידים להשתתף בלמודים אלה כפי שהיה
׳*
עד
.1843המצב הנוכחי הוא בבי־רע — מחצית הילדים אינם באים כלל
^
שאר התלמידים נעדר לפחות פעם בשבוע.
היא אהת המצוות הקדושות ביותר ,והיא אחת החובות ההכרחיים
על
^' •י ה .גם חקהילות חשכבות מקיימות חובה זו .ואגב ,לו היו כל נשות
• מבקרות במקוה בתדירות — כי אז חיו גדלים רווחי הקהילה מהמקוה והיו
^
ההוצאות•.
עלא ת .י י "
לא ענו ראשי הקהילה.
^ קובץ מאמרים ומכתבים אלו ,משתקפת דמותו האמיצה של חרב צבי
י על אף שנטל על שכמו את המשימה הכברה ללחום מלחמת
׳
׳ כנג '
׳מחרסים ומחבלים את כרם ה׳ צבאות ,לא פסק מגירסיה וזכה לחבר
,
ירגיים גדולים ולהשקות עדרים הצמאים לתורת ה׳ .יהי זכרו ברוך•.
ל ד י י י
יו
ס ר ק
ב י
מ
3ף צ ן
א י
כ ן
ה ן א
ר א ש י
ע
י י י ב
ק י ן ם
ה מ ק י ה
ה ק ה י ל
הקף
,
,
מ
ת ב
ז ה
כ נ י מ י ן
ה
ע ר ב ר
ד
ח
^
א ש
ך
כ ן ך י ם
יקי
#3ג
<.7ו1<,ר.
עיי ^/י
ן
ה ח ב ר רג:י אי4יןי 0כן ה ח פ ר רבי א^יייגז^
מכתב מתוך כ״י — הענקת תואר ״חבר״ לרי אליקים מאמבך
ע״י הרב צבי בנימיו אויערבך ז״ל — יש לשים לב לסגנון ולעברי
ולנימגקים השמים לקבלת תואר הכבוד.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רפאל אויערבך
,
;
,שוי׳ת דברי דיבות ׳
מרבית כתביו וחדושיו של הרב צבי בנימין אויערבך ז״ל .בעל ״נחל אשכול״׳
אבדו בשואה בין שאר אוצרותיה של יהדות אירופח .שרידי חידושיו שנותרו
מצויים במשניות ,ש״ס ושו״ע אשר היו שייכים לו ונמצאים כיום בידי צאצאיו׳
וכמו״כ מפוזרים חד״ת וכתבים אחדים ברחבי העוים.
אחד מכתבים אלו — קונטרס הקרוי ״שו״ת דברי ריבות״ מצוי בספריי׳
הממלכתית בקופנהגן /ומפאת הענין אשר בו ראוי ליחד עליו את הדבור.
בספרו ״ברית אברהם״ )כולל ס ד ר המילה ,תפלותיה ופיוטיה ן /פפד״מ
תר״כ ,תר״מ( ,כ ת ב רצ״ב אויערבך ז״ל מבוא גדול אודות מחברי הפיוטים וזמנם
ובין היתר הוא מצטט כת״י אחדים .בעמ׳ 22מאריך הוא להסביר שיבושים שנפלו
בספרים ע ק ב כת״י שונים ומשונים ,ובהמשך דבריו הוא כותב )עמ׳ ,23בהערה
בשולי העמוד(:
כ ן
״עתה אחזך ע״י מעשה נפלא כמה שמירה וזהירות ,מתינות והתבוננות
אנו צריכין אם באנו לעשות סמיכה על כתבי יד ישנים שנמצא׳ באוצר
ספרים ,ושע״י העדר העיון והבדיקה נכשלו גדולי ישראל בדבר אםוי
טרפות )אולי הם לא אכלו ,עי׳ תוס׳ חולין ה׳ ע״ב ד״ה צדיקים(.
פ ג י ו
בנעורי למדתי אצל ד,ג׳ מו״ה ליב קארלבורג זצ״ל בקרעפעלד .ובא ל
ביתיהכוםות
ש
נ
ס
ר
ך
ל
ט
ר
פ
ש
ו מ ח ט
ת ח ן ב
מ
ב
פ
נ
י
ם
נ ג ך
ה ם ר כ ה
.וחתר
כ ו
ונמצא בשר חי ביניהם והתיר .ואשתומם על המראה ,ואמרתי ל ו :לא
אבי עושה ,שהוא מטריף בכה״ג .והשיב :בגלילות רינוס וגם בוועשט*
פאהלען יודעים מאיזה טעם נכשיר ,כי כל הרבנים הגדולים במדינת ב י
וקולוגיא הכשירו ,גם הגאונים ר׳ יהודה מילר ור׳ ע מ י ל אשכנזי
ג א
ו נ ו ׳
׳
והיינו עפ״י תשובות הנכתבות משנת שע״ו ,נמצאות בגנזי הגאון ר״
,
מילר ונכרכות עם ספר תה״ד כ״י על קלף והם אתי במחיצתי .וקריתי
בתשובות אלה ותמציתם כ ך :טבח אחד היה בבונא בשנת שע״ו,
ע מ
ו '
יודא המכונה ליב בן חיים והביא בה״כ שנסרר לטרפש ומחט תחוב נגדי
אל המורה שהיה בעת ההיא נקרא ר׳ משה בן ישי יוסף בירגל חתן ר ׳
רב
ר׳ יודא וועצלר אב״ד דורידבורג )הרב ר׳ משה מלא מקום חמיו אחרי
מותו כנזכר בצ״ד ח״א ד׳ ל״ד( והטריף .והעידו עדים שהרבנים הקודמים
לו ,ר׳ חיים טרויש ור׳ ראובן בולדא )רבו של בעל צ״ד נזכר בספרו ח ״
ב
ד׳ ס״ג( התירו הדבר ,ואעפי״כ עמד הרב ר׳ משה על דעתו לאסור הדבי•
לכן שלחו אגרות אל הרב ר׳ אהרן שמואל קרעמניץ אב״ד דפולדא וכתב
1סימון כתב היד הוא 0. 97 :מ 6״1310£ג . 0ז נ ! . ^ 0״ ,(504. 811התודה נתונה לםפריי'
המלכותית בקופנהגן )מחלקת יהדות( אשר הואילה באדיבותה להרשות פרסום הכת״
הני׳ל ,ול״מכון לתצלומי כה״י העבריים -בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי״ על
תצלומי כתד ד.יז־
,
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להתיר דלא אשגח בהאי בדיקה ישנים שהביא הרמ״א בסי׳ מ״א כיון
דהעידו עדים שנהגו שם להתיר .וגם אל הרב ר׳ יוסף אשכנזי שהיה
באותה הפעם אב״ד במיץ <הובא בתשו׳ מהר״ם לובלין( שלחו השאלה,
והעיד מפי כתבו ,כשהיה הוא אב״ד בבונא אחרי ר׳ ראובן בולדא ור׳
חיים טריוש היה דעתו לאסור ,אך הניח להם מנהגם ,כיון שכבר הורו
הזקנים .ועדיין היתה שערוריה גדולה שמה בבונא ,והתקצף הקצב ברבו
כדי בזיון וקצף .עד שהסכימו לשלוח ספרים אל הגאונים בעל עוללות
אפרים
ושל״ה
בפראג.
ואחר זמן מה שבו
המלאכים
ויביאו אגרות
מהגאונים שהתירו הדבר ,ויאמרו אל משה :המבלי אין טרפות בישראל
עתה באת להוסיף טרפות ולהפסיד ממונם ,חזור בך ,חוור בך .ועי״כ
נעשה הדבר היתר ,ונכתב בשנת שע״ו בפנקס הקהל״.
ע ד כאן הרישא ב ס פ ו ר ו ש ל רצ״ב .ואמנם העתיק רצ״ב את ה ת ש ו ב ו ת הג״ל
ז כ ת ב י היד א ש ר היו ב ר ש ו ת רבו ,ובראש הקונטרס הוסיף הקדמה ושיר
כ ב ו ד ה ח ב ו ר )כאמור ,נ מ צ א ה ק ו נ ט ר ס ב ק ו פ נ ה ג ן ( :
1ד ג* זר יי ו ר ׳י ב וו י ׳ת
מחכמי לבבות ,חושבי מחשבות ,ענף עץ עבות ,האירו ברקיהם ולהבות ,לרחוקות
י כייזי חן ה מ ה ראשי ישראל ואבות ,תבנית היכל מחטבות ,שרי אלפים ורבבות,
משביעי״
עיים נפשות רעבות ,מכלות ומדיבות ,בארץ תלאובות ,באמרות טהורות ואהובות,
נעימות
יערבות .ה מ ה מי מריבות ,אשר רבו עליהם !משובות מעמידי חרבות ,הלא ה מ ה
שי״ת
— יצ״צ וחי״י ושבו״י ופנ״י ויותר מ ה מ ה בשו״ת אחרונים אין ל ה ם שעור וקצבות,
־ – — • -׳ • -י
• <••-״ ׳־׳•־״•• -׳<
•״י -י
שהרבו
בסרכות מכאובות ,דקות ועבות ,אשר בבטן צבות .לדונם הנקובות ,זה בכה
^
^
ח
^
1
^
בתרי ובתלתא בבות ,יש אשר החמיר …נגרם מסמרות ומקבות ,יש הוסיף
^0י בסביבות ,כן החמירו מקצת בעלי נדיבות ,להפסיד אילים בני בשן ותנובות,
^
שליכין ככליאי הסחבות ,נהרא נהרא ופשטי׳ בערים נושבות .לא כן היי מני
־ מאז . _ .״
י ״ ו ת בעם יושבות ,לעת צאת השואבות ,על כ ל דבר משפט וריבות ,אזניהם
0
1
רי
•
נ י א ל
מ
י
^ ׳
ש 0 0ם
^
ו
^
י א תכיכי על ח ו מ ו ת נשגבות ,א ח ת ל א ח ת משלבות .כאשר נראה עין כעין
י ז י ז ש י כ י ת
'
שנחלקו משאר העדה הולכי נתיבות ,במשפט סרכות קוטבות ,ויקריבו
^ יניבויג .לפני שרי ישראל ומרכבות ,שם הא׳ אפרים בעל עוללות ורבבות ,שם
ש ע י
א
שמרע דברי האורים לחבש עצבות ,ונודעו מ ה ם עקבות ,לא פנו לדרכים
ח
^
' בעל שני לוחות אבנים מחצבות ,מזה ומזה כתובות ,שני המלכים האלה
תטיבי מצבית ,בסברות ערבות ,ושמועות רחבות ,ויחנו בערבות ,וכאשר הביטו
יעויז שניהם קרובות ,לא רבו עוד ויקראו שמו רחובות.
ה
י
הנדפסות לעדא
תשובות
התשובות,
צפונות א
הנכתבות,א ת י י
א י א יל ה ייתר מ מ
דרשי האובות.
ומחברי מ ה
ונבוכים ה
צרותל ה קטובות.
שיה אלינו
ע׳׳כם באו
אשי פ ת ח ה׳ אוצרו הטוב לכל הטובות ,ועשה בשמים ארבות ,כי ה ח ל רוח ה׳ לפעם
ביחוכונז• עלי איש יקר אשר רוח א ל ק י ם בו ומלותיו על לשונו מחטבות,
הגה״ג המפורסם ״ ו יהודה ליב ק״ב נר״ו
ייבי יהודה הנשיא פ ת ח אוצרותיו בשני בצרת להשביע רעבות ,פזר נתן לדור שהתורות
חכיביוז .להוציא לאור א ל ה התשובות ,שפתי ישנים דובבות ,מ ה רבו מפעלי גבר ח כ ם
מ
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
חושב מחשבות ,עושה נ ח ת רוח ליוצרו רוכב ערבות ,יהי אלקיו עמו וברכות שמים נ ^
לאלפים ולרבבות ,גם א ת חילו ירבה ותלמידיו יפרצו לרב בקרב הארץ וסביבוינ׳
עלימו תניף אלקים גשם נדבות ,אמן.
ז ו
כ״ד העתיק תשובות אבירים מ י בשן ,מכתב ישן גושן ,נבזה
ו ז ד
ל אישים ו ת מ ר י
ח
עשן•
חותם
היום יום ג׳
ה מ ה
מי
מ ר י ב ה
^
ב
א
^
ש
ר
ר
י
ב
מ
,
ב ו
ח
ה
פ ׳ ק
״ י ישרא ׳• ל
אויערבאז
י
ו
ש
י י א ל ף
דברי ריבות ח ק ק י עם ,דורותיהם בל ידעי
עין לא ראתה תבונתם על כן לריק יגעו
דרך סלולה לא הלכו ,ישכילו לו חכמו
איך פנינים תכסיומו ת ה ו מ ו ת על אלה אבלה ארא׳
הכי קרא שמך פרץ ל מה פרצת עליהם פרץ•
עד מתי תעלומות ה ח כ מ ה מלב דור נעלמו
איך כעור ממשש באפלה בקנה רצוץ תמכו
כאילים לא מצאו מרעה בלא כח הלכו
עד מתי יהי למוקש משפט הסרכות ו ח ק ת י מ ו
לולי חסדי האל כי לא תמנו ,שריד הותירו
עת מצא חפצים בגנזי מלך יחודה עין יאירו
עת כנוס לך משכיל ,על לבך תביאמו ותטעמו
אשריך ארץ! בימיך נגלו עמוקות מני חשך
צופים אמרום ,עמוסים חקרום ,חקרי לב נושאי משך
מצאו חזון מא־לה ,ובדעתו ת ה ו מ ו ת נבקעו
ברי לב > שישו אתי משוש כי מצאנו מ י ם
כבאר חפרוה שרים ,כסלע הכה פעמים
תמימי דרך כרום ,מעגלותם ועקבותם נודעו•
מ א ת חג״ל
לאחר ההקדמה והשיר ,מועתקות תשובות הרבנים הנזכרים לעיל וביגיז״׳ז
תשובות השל״ה ובעל ״עוללות אפרים״.
אך בהמשך דבריו בספר ״ברית אברהם״ מוסיף רצ״ב לספר:
י״ייר• • אמת
״…ואחרי שובי אל בית אבי הגאון ז״ל ספרתי לו הדברים .ואמי •
שבכל מדינות נידררהיין נהגו השוחטים והטבחים והרבנים להבשיר ־ י
עפ״* התשובות האלה ,וכאשר באתי על כסא רבנות בבונא
ב
ש
נ
ת
ת
?
הוריתי כדעת תשו׳ צמח צדק להתיר בנמצא אבל לא בתחוב נגד הסדנא•
ורננו אחרי מאד ,למה אינני חש לכבודן של גדולי ישראל שהתירו הדבר
בפרט שכאן אתרי׳ דרבנן שהתירו .וכתבתי אודות דבר זה לחמי ר׳גאין
בעל ״יד דוד״ אב• בעלי ההוראה בארץ אשכנז וצרפת בימים הא
2תקפ״ח לפ״ק .רצ״ב נולד בשנת תקס״ח ,וא״כ היה באותה עת בן 20שנה.
3הגאון ר׳ דוד זינצהיים זצ״ל ,דודו וחמיו של ה״ר אברהם אויערבך.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
• אל תפן אל צעקתם ,די לנו אם נקל כצ״צ ופר״ח ,א ג ל אם
^ ר כ א נגד ס־ הכיחט לא יצלה על לב חכם להתיר עכ״ל .וכאשר באתי
^ כס הרבנות בדארמשטאדט בשנת תקצ״ד ,והייתי עדייו רר וצעיר
ם מ א י ולא ידעת* מנהגם שמה ,אס אט להמין ולהשמיל מכל אשר
רבותי ,הלכתי אל ההרים לק״ק םפד״מ ובאחי אל איש אמיתי עמיתי
הג׳ ניי״ה אהרו פילדא ו* ״ל וספרתי לו כל הדברים האלה ולא כחדתי
ה ג
א
מ
י •י
ת
'
ע
יצ״ל לא חש לקמחי׳ של התשובות הנזכרות .ויקרא אהרן
ל אביר נאמר חכם עדיף מנביא • בא ואראך בספר אחד הנקרא
מאמר מדרכי מהרב הגאון נזו״ה מרדכי מהאלבערשטאדט זצ״ל
)נדפס בברינא שנת תקמ״ט ,ומן רב אחרי הפרד הגאון ממנו ,ולא נמצאו
ם בכל העיר וםביבותי׳ .ולדעתי ביערום חכמי פפד״מ מפני שמצאו
ב ת ש
י ׳ יי מקום להתגדר ,שבסי׳ ג״ו גדפםת תשובה א׳ ,והיא מהגאון בעל
ילא
כנכתב
במפתחות:
ממהרי״ר,
המתירה לעשות
בראנדמויער
.פסקה לכהנים ולא לחוש מי הביב שמתחת לארץ ,וב״ד של פסד״מ לא
הסכימו בזה( שהדפים כל התשובות כ׳׳י שהיו בגנזי ספרי הג׳ ר״י מילר.
ואח״כ כתב • ״כל הכתבים האלה המה מ ב י ס כי ההוא בעל המעשה הרע
מ ש הקצב ליב לא ה־ה יהודי ,שהוא הי׳ המוסר המפורסם בבגוייו
ייייישכי )הרשע הזה נקרא בספר אמץ יוסף :המוסר קדוים והי׳ בעברנו
,.מומן ויירש זרעך את שער יגו:איו״( וההוא עכברא רשיעא רעהו ברשעות
נראה שהי׳ כמי למדן והוא וייף וענה שקר בשם הגדולים בעל כ״י )ר״ל
ללי י
י
ק > יבעל של״ה ,ובזה זייפתי םפרי המינים האלה ,דבשל״ה דף ע״ד
סיגי ע״ב מטריף אפילו בםרכא לחוד בלא מחט כלל כרעת תה״ד יע״ע
יבלא״ה איר אפשר שיתמהו על המורה להטריף ויכתבו שהחומרא ההיא
לא נזכרה בפוסקי׳ יכו׳ ובל״ה בזמן זמגיהם של כל כתב וכתב הנ״ל
יראה
בהם כמה סתירות והמדקדק בגביות עדות יראה איך בדבריהם
למדום לשקר .בכן ח״ו מלסמוך בשום דבר קל בכתבים הללו״ .ובדף מ״ו
מתשובה הנ״ל כ ת ב :לא גחתי ולא שקטתי עד שנודע לי .כי מהרשעים
יצא הרשע ,כי מן מסור מפורסם יצתה מכשלה והתקלה הזאת ע״י כתבים
נזיויפיס שבאי לידי ,כאלו בעל של״ה התיר להם זאת בשנת שע״ו והוא
שקר גמור ומזויף עכ״ל .ובדף ל״ט ע״ב תראה שגם הגאון ר׳ זנוויל
אשכנזי הודה לדבריו ,והודיע לבני מדינת בוגא וקולוניא שגזר ,שעכ״פ
אם יש מחט וכנגרר נסרך הכרם לטרפש שאסור ולא מהני שום בדיקה.
שיב שמעתי מזקן אחד בבוגא שהרשע קרוים עשה בפעם ההיא קשר גגד
הרב ר׳ משה בירגל שעמד בפרץ ,ובקש להבאיש ריחו בעיני העולם צ״י
מכתבים האלה שבדה מלבו .גם מדברי נודע ביהודה מה״ק סי׳ ט״ו נראה
שהמנהג בפראג לאסור כדברי צ״צ ופיית .הארכתי בדברים האלה להרים
מכשול מדרר עמי במדינת גידררהיין שעד היום מחזיקין בהיתר שלא כדת.
וידעתי שדבר הזה שכיח יותר ויותר מםרכות הריאה״.
ע ו ד ס פ ו ר י ם ש ה ב י א ר צ ״ ב אודות ר ש ע ו ת ו ש ל המוסר הנ״ל(.
שש
ש נ י ם ל א ח ר ה ע ת י ק ו א ת ה ת ש ו ב ו ת מ כ ת ב י ר ב ו הג״ר לייב
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרלבורג זצ״ל ,נתגלה לרצ״ב כי כל החד״ת הנ״ל אינם אלא זיוף! ואכן ,במכתב
)המצוי ברשות אמו״ר שליט״א( המופנה אל רצ״ב ,בנראח ע״י אחד מחבריו לשעבר
בישיבתו של הגר״ל קרלבורג זצ״ל מתאריך ח׳ איר ראשו? תר״ל נאמר •
בהביטי אל ספר .,ברית אברהם״ אשר חבר מעלתו הרמה ,פגעתי בהערד׳
בענין מחט שנמצא בבית הכוסית .והנה ביד־ הדברים הנוגעים בזה.
ואשר העתיק אדוני נר״ל בעצמו מכ״י אשר היה טמון באמתחת ספרי
אדמ״ו יהודה ליב קארלבורג זצוק״ל ,ועל כן לא אמנע מלשלחם
ונתונים נתונים המה לו
ב ז ד
׳
-להודיע איך בא לידי הקונטרס ,יהיה למותר׳
והעיקר כי יקבלנו אדוני נר״ו בזה ,ודא הוא כולא ואידך פירושא•
)הירש זאללמאן מ ק ר ע פ ע ל
ר(
רצ״ב רשם על גבי מכתב זה את העתל ,תשובתו בזה״ל:
י לכבור
י
תשואות חן חן למר על השיבו לידי הדברים . .״
אדמ״ו זצ״ל ותחלה לאל ית״ש אשר העמידני על האמת שהכותב כיזב יחט*
והחטיא הרבים וגדולי ישראל.
ומכאן הזהיר רצ״ב שלא לסמוך על כת״י עתיקים ללא ״טמירה ,זהיר ׳
מתינות והתבוננות״.
א
ר
ב נ ע ו ר
ה ע ת ק ת
ןח
)אזהרה כעין זו כתב בעל החזון איש זצ״ל ,כמבואר בקובץ אגרות החזי״
ח״א אגרת ל״ב(.
א
במלאת 00נ שנה לפטירת
הופיעה
ה ר ג צבי בנימין אויערבן ז״ל
בעמה״ס ״נחל אשכול״
החוברת
ה ר ב צבי בנימין אויערבן ז״ל
ס ד ר ת מ א מ ר י ם שנכתבו
ניתן
להשיג שוב הספר
היקר
משנת רבי נתן
הגהות הגאון הנדול ,החסיד שבכהונה
רבנו נתן הכהן אדלר זצי׳ל
על משניות ברכות וסדר זרעים
)וביניהן
על
מסכת
במלאת 100שנה לפטירתו
תדפיס
מורחב
ממאמרים
ב״רמעיו"
תשרי—טבת תשל״ג
המחיר
—4.
ל״ י
שביעית(
מערכת המעין
אשד הוציאן לאיר )פירשו
ה י כ *׳׳פ
אויערבז
ז״ל
40
www.daat.ac.il
צפניה 26
ירושלים טל88883 .
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב חנוך זונדל נרוסברג
סעודת גי*
נ ״ ג י ה
״ לנכד־זי הנר אב״* מה־ בהכנםר לעיל מציות
^ ^ ^ -ו יכ״ה סעיף ד׳ כתב הרמ״א יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצות
י
^ * • ה שפטרני מעונשו של וה .וטוב לברך בלא שם ומלכות.
י ^ אברהם בםק״ה הטעם לברכה זו משום רעד עכשיו נענש האב
כי-חט
^ ־ • ל שלא חנכו .ובשם הלבוש מביא שפירש להיפר רעד עתה הבן
נענ
ג י ך
׳
ב
ך
א
בי
ב
ע
ע י ד
כתב
המג״א בסק״ד שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו
^
כ
מנכנם לחופה .ימקורו הוא מהגמרא בב״ק דף פ״ז וקדושין דף ל״א
^
א
^ _ השתא דשמענא להא דרבי חנינא דאמר גדול המצווה ועושה ממי
שאי
י ועושה כל האומר הלכה כרבי יהודה …עבידנא יומא טבא לרבנן,
^
י ו ^ _ ^ י ל י מפקדינא אית לי אגרא טפי — .כשאני מצווה ועושה יש לי שכר
כניו ׳ ־ ־י כשנעשה הבו גדול והוא עכשיו מצווה ועושה יש לעשות סעודה
אמי רב יוסף.יסקנת הדברית ״.י 1.
בר ם -יש לנו בענין בר מצוה שני דברים — האחד הסעודה ,והב׳
נ
^ ד שפטרני המוטלת על האב.
יהן !,׳ י לנו לדון מה הדין בבת כשנעשית בת מצוה הן לענין הברכה,
ו הסעודה,
הברכה כבר עמד בזה הפרי מגדים שתמה למה ל* יברכו גס
^ ^
כת
*יית בת מציה ,דלפירוש הלבוש רבנים קטנים נענשים בשביל האב,
^
? בין וכרים לנקבות ,אך למאן דאמר משום חינוך יש לומר דאין
*אב
לחנד בתי קטנה ,וגם למאן דאמר שכן מהוייב לחנכה ,איו בה
כל
יי^זזמחיייב לחנכה בקטנותה.
^
*־י ו האחרונים לא יכולתי להבינם וכי שםי׳ה מצוות לא תעשה וכן
כ
^ ח מציות עשה שנשים חייבות ,וכן בכמה מצוות דרבנן אין בחם די
^
לחנכה 1יכן מה שכתב בראשונה דאין מחוייב לחנכה ,הנה במג״א
סימן ^
ס פ י ? . . .״ א מצדד דמחוייב לחנכה ,ובמחצית השקל שם מביא לפשוט
" מתום׳ ביומא דף ם״ב שכתבו דדוקא לעגין נזירות אמורים
יזיכריס"
איו החיוב על האב ,אבל שאר מצוות ודאי שמחוייב לחנכה .וכן סתם
וז ,
ברירה שם.
^ לחרדית תמיהת הפרי מגדים למקימה למה לא יברכו גם בבת .והאמנם
^ -יטענו מי שיברך ,אך לפי האמור יש מקום לברכה זו .והנה בבן אף
ש
ג?ן י "' יטיב לברך בלא שם ומלכות ,אולם הנוהגים כהגר״א ז״ל מברכין
י • יכן דעת רביגו הגרש״ז ו״ל והחיי אדם והקציר שלחן עריך ,וכן
כמ
בפרשת חיי שרה פסק דיש לברך בשם ומלכות ,וכתב אם יבוא
לידי
• אד עכ״פ בבת מצוה הרוצה לברך יעשה כהכרעת הרמ״א ויברך
41
נ י צ
ר
מ ר
ף
נן
מ צ
נ ז א י
חר
3
ר כ ח
י
ע
ג י ו
כ
כ
ח י ל ר
מ ן ז ן י י
ב
כ ך
0
מ ה
ן י ה
״
ג
קן
ם
ל
הנלג
א
ךאי
מ
כ י ז כ
נ
ס
א
ך
ת
ג ל ה
נ ל י ק י ת
א ל י י
1
מ ג ה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בלא שב ומלכות .ויותר טוב שילמזד הדין כמובא כשוי׳ע וימין לצאת ידי ברנד״
וראה בנועם ז׳ במאמר מהגר״י נסים שליט״א.
ועתה נבוא בענין הסעודה שלפי האמור דמקורו מהן דרב יוסף יש מקום
לעשות סעודה גם לבת כשנכנסת לעול מצוות מפני שעכשיו היא מצווה ועושר-
אולם גם בזה מעולם לא שמענו בדורות הקודמים שיעשו סעודה גם בבת כמו בבל•
)בענין דרשה לבת מצוה ראה ״המעין״ טבת תשל״ב ,עמ׳ 29ועמ׳ 61הערה •(25
ונראה הטעם משום דכבודה בת מלך פנימה ,ומטעם זה כתב ההתם סופר בחידושיו
לשבת דף כ״א שאין הנשים נוהגות בנר חנוכה להיות מן המהדרין משום דמצותר׳
בהוץ ברשות הרבים .אבל בצנעה בתוך ביתו במסיבה משפהתית בודאי הגון ונכוז
לעשות חגיגת בת מצוה ,ובפרט בזמן הזה שנהגו לעשות כמה מיני מסיבות
חגיגיות בכל מיני התרחשויות ,ולכן לא תהא כהנית כפונדקית .אמנם כאמור רה
בצורה משפחתית מצומצמת ,אך העיקר שיהיה לשם שמים ,ונכון וגם רציי
שבהזדמנות זו שידברו מעניני מצוות והינוך הבנות המעותדות להקים בתים
בישראל שיהיו לשם ולתפארת אבות ולהרמת קרן האומה הישראלית הנבחרת
להיות אור לעולם כולו ,וכן יש להרבות דברים בעניני צניעות שלדאבונינו הרב
דורנו פרוץ מאד הן בלבוש המודרני שאפילו אצל הדתיות הוא מוזנח מאר׳
וכן בענין כסוי הראש בנשים נשואות גם אצל הדתיים הפרוץ מרובה על העומר׳
אף שיש לזה תקנה בלבישת פאה נכרית )בצורה צנועה( ,ולכן רצוי לדבר מענינים
אלו ,ואז בודאי שיחשב לסעודת מצוד׳ על ידי קבלת עול מצוות ,ויתברכו בברכת
יוסף הצדיק שברכו יעקב אבינו בברכת המלאך הגואל …הוא י ,ובן פורת
יוסף בנות צעדה עלי שזר ,לשמור על חומת הרוחניות של היהדות המקורית
ושילכו בדרכי האמהות הקדושות זכותם יגן עלינו אמן ואמן.
ב ר ך
ולבסוף אמרתי להביא מדברי הגאון ומקובל רבינו חיים יוסף הבבלי בספרו
בן איש חי בפרשת ראה שכתב וגם הבת ביום שתכנם בהיוב מצוות אע״ג שלא
נהגו לעשות לה סעודה ,עם כל זה תהיה שמחה אותו היום ותלבש בגדי שבת׳
ואם יש לה מלבוש הדש תלבשנו ותברך שהחיינו ותכוון גם על כניסתה לעול
המצוות.
וכן הביא הגר״י נסים בנועם ז׳ בשם ספר חיים וחסד שכתב דמי שעושה
סעודה לבתו נראה לי שהיא סעודת מצוד .וזה מנהג נכון והקרוא לסעודה זו
מהוייב ללכת) .וזהו דלא כ״אגרות משה״ או״ח סימן צ״ז( .ובכלל כתב בבז איש
חי דיש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב ,וסימן יפה הוא ,ושכז
מהנין אצלו .וראה בספרי ״חיי הנוך״ על התורה בפרשת ליחי.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"למה מ י נ י נ ו
בעניו חשבון השנים
^ 1ליו״
י ^ ^ איי לדעת את חשבון חשנים הנכון לתולדות עם ישראל ,במיוחד שנות
׳ בנין בית המקדש וחורבנו וכר .ידיעה נכונה בחשבון חשנים אף
ו ל ק ב י ע ת דנה ה. ,-;-
להלן התאריכים חמדויקים ע״פ מקורות חז״ל ולפעמים תוך
,
ד,ו
^־ לסי המולד.
•הבדיל בין שנח סדורית לבין מספר ׳;ינים מוחלט. ,״ ׳ אדם בז שלשים ומאת שנה ויולד …ויקרא את שמו שת״ .שת נולד
ח בן מאה ושלשים שגה )מספר מוחלט של שנים( ולא בשנתנת ׳ " " ״לי )שגה סידוריה .ההבדל הוא :אם אדם נולד בא׳ תשרי שלושל אדם׳ או שנת המאה ושלשים שלו היא מא׳ תשרי ק״ל
עד כ״
"יי אבל הוא היה בן מאה ושלשים שנה רק בכניסת יום א׳ תשרי
קל״א ^
הייילת שנת ה־ 131שלו() .וכן מי שנולד ביום א׳ תשרי תשכ״א,
^
׳־ השלש עשרה שלו מיום א׳ תשרי תשלי• ג עד כ״ ט אלול תשל״ג ,אבל
ציא
ם
ג ח ן
מזה
כ י א ר ו
כחן
1
ף
כ א
ו ז מ א ה
י ס
א
י
י1י
צ י י ה
א ל
ט
ק
ז ז ן א
בן •••..1,
יה
׳״׳•' עשרה למצוות ,רק בכניסת יום א׳ בתשרי תשל״ד — תחילת
נון* שלו!.
י״למה
׳ בני׳ את הבית ״בשנה הרביעית״ למלכותו) ,ולא ארבע שנים מתחילת
ף
4
נ ן ל
יי׳ דהיינו ו-י״.־יי..
!
׳•*ל .שנים בלבד אחרי תחילת מלכותו.
)
״ * ' שני מנינים ליצירה .האחר מתחיל מהשנה שבה נולד אדם
"נד.
" י שלה היה ו י ״ י )יום ששי 14 ,שעות( .מנין זה היה מקובל בזמן
הגמרא' ,
׳ ׳־יובים בגמרא <ע״ז ט (.ברש״י ותוספות הם לפי מנין זה.
חעול . . .י מתחיל שנה לפני זה ,כלומר שנה שביום כ׳־ה אלול שלה נברא
הלק- ,־ויד תשרי )המשוחזר( שלה היה בהר״ד )יום שני 5שעות204 .
־ נינין זה נולד אדם ביום א׳ תשיי של שנת ב .מנין זה הוא המקובל
בי
י ׳יעיין רדי-.״
י ^ירב ם הלכות שביעית פ׳יי ה־׳ב(.
י ולגב״ תאריכים מסוימים מסרו לנו חז״ל גם את ימי השבוע,
יעז ל
^ יה נכונות קביעת השנה גם בדרד זו.
טרא בשבת )פז (:היה יום יציאת מצרים ,טו ניסן ביום ה׳ ולפי
וזכדי,
י י . 0״ י עולם )שם פח (.ביום ו׳ .ברור איפוא כי בתור שנת יציאת
~ לקבוע רק שנה שמולד ניסן שלה חל במועד כזח ,שיצדיק את
קכיע
חיש ביום ה׳ או ביום וי .לא יתכן לקבוע את יציאת מצרים בשנה
?
?•ה היא בשבח או ביום א׳ וכד׳.
^
י .-בעזרת הש״י לציין את השנים כפי שהצלחתי להבין מהגמרא,
סד ^
ומהמפרשים .את מספרי השנים רשמתי תמיד לפי המבין ממולד
כה ״^
?בל אני נוהגים) ,שנה אחת יותר מהמנין למולד וי״ד המופיע
<כירא י
43
כ1
0
תי
ה
י
חי>י
ה
ה א ח
ס
י י
ן
ם>״
י
מינן
) ג (
ח
ב ד ן ק
ל
תא
ס י
מ צ
א פ
רי
ת
ד א
0ן ל ך
כרי
ר
כ
י ו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א .מ א ד ם עד א ב ר ה ם אבינו
אדם הראשון נולד בא׳ תשרי שנת ב.
אדם היה בן מאה ושלשים שנה ביום א׳ תשרי קלי׳ב .שת נולד ,איפוא .לא
לפני א׳ תשרי לןל״ב ,על פי הכתוב בתורה :״ויהי אדם בן שלשים ומאת שנר׳״
)ולא כתוב :ויהי בשנת שלשים ומאה(.
״ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש״ ,שת חי מאה וחמש שנים
ואז נולד אנוש ,כלומר 105שנים אחרי לןל״ב ,וזו שנת רל״ז .וכך תוסיף שנות
כל הדורות על פי הכתוב בפרשת בראשית ,ותמצא שנח נולד בשנת אלף נ ״
).(1058
ונח בן חמש מאות שנה הוליד את יפת הגדול ,ושם נולד שנתיים אח״כ-
ל ״ )וראה
לפי הכתוב ״שם בן מאת שנה ויולד את ארפכש . ,
ברש״י על הפסוק ״אחי יפת הגדול״(.
נמצא שנולד שם בשנת אלף תק״ס )0ם ,(15וארפכשד בשנת אלף תר״ם
) ,(1660וכך תוסיף שנות כל הדורות על פי הכתוב בפרשת נח ,ונמצא שאברהם
אבינו נולד בשנת אלף תתלן״נ ).(1950
ח
ד
ם נ ת י ם
א
ח
ר
ה מ ב ו
ב .א ב ר ה ם אבינו
אברהם אבינו חיה בן חמישים ושתים בשנת ב׳ אלפים ב /וזח מתאים
בדיוק לאמור בגמרא )ע״ז ט (.שאלפים של תורה התחילו כאשר אברהם אביני
היה בן חמישים ושתים .שנת א׳ )השנה לפני בריאת אדם( אינח נלקחת בחשבה
על ידי הגמרא ,הסופרת רק ההל משנה ב .שנת ב היתד ,הראשונה לאלפים של
תהו ,ושנת ב׳ אלפים א /האחרונה לאלפים אלה ,ושנת ב׳ אלפים ב׳ היא הראשונר׳
של אלפים של תורה.
אברהם אבינו היה בן מאה בשנת ב׳ אלפים נ׳ ) (2050ואז נזלד יצחק
והתחילו ארבע מאות שנה של שעבוד שנגמרו בניסן שנת ב׳ אלפים ת״נ
).(2450
ג .החשבון הנכון של שנת יציאת מאירים
יציאת מצרים היתה בניסן שנת ב׳ אלפים ת״נ ) (2450למניננו )שהיא
ב׳ אלפים תמ״ט לפני המנין מיצירת אדם( ,ולא בשנת ב׳ אלפים תמ״ה כמובא
בספרים שונים.
ומקור טעותם מאי־הבנת הגמרא )ע״ז ט .(.״כמה בצרן ,מדתני תנא ארבע
מאה ארבעים ותמניא שנין הוייד .ופירושו :כמה הסרים משנות תורה עד סיר
ארבעת אלפים ,לפי התנא ? ארבע מאות ארבעים ושמונה היו חסרים .זאם כי
הוסף אות? על מנין מתן תורה ,ונמצא אלפיים מכוונים .כלומר שיש להקדים את
תחילת ״אלפים של תורה״ ב־ 448שנים לשנת מתן תורה ,ואם שנת מתן תורה׳
היא כאמור לעיל שנת ב׳ אלפים ת״נ ,אז 448שנים לפגי זה ,היא שנת ב׳ אלפים
ב /והיא הראשונה של ״אלפיים של תורה״ .והטועים חשבו כי תחילת ״אלפיים
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳ ה בשבת ב׳ אלפים )במקום ב׳ אלפים ב׳( והוסיפו על חשבון זה 448
^
אי כי יציאת מצרים ומתן תורה היו בשבת ב׳ אלפים תמ״ח .אבל כבר
^ ל -כי שנת ב׳ אלפים ליצירת אדם ,שהיא שגת ב׳ אלפים א׳ למביגבו,
לאלפים של תוהו ,ורק שבת ב׳ אלפים ב׳ היא הראשונה לאלפיים
׳:׳ל ^
י׳ ואם תוסיף עוד ארבע מאות ארבעים ושמובה שביס ,תמצא שבת ב׳
י
י ת״נ.
ה ו ם כ ר
י
ה י ת ה
ח ר י ב ה
ת ן
א
ם
ד .בירור פירוש רש״י
״ י ידע ור,
1,
יי־ייי ׳יי׳ י־״י״י־יי" י יייי־יי יאגירו:..מצא ממתן תורה עד ד׳ אלפים
יכריא ^ וכיון את החשבון הנכון באמרו ״:מצא ממתן וטא שגם שבת מתן
.אלף וחמש מאות וחמישים ושתים״ .ובשיג..
^'
תיר
יאהרו ' ׳ ^ " ״ י לשבים ״של תורה״ וגם שבת ד׳ אלפים עצמה היא שבה
״׳• • תורה״ .ואפ כן במצא שהיה מתן תורה לפי רש״י בשבת ב׳
אל
ב ^ ^ ׳ ״אס תספור משבת ב׳ תמ״ט עד שבת ד׳ אלפים ,וראשובה ואחרובה
* י 1552שנים .ושבת ב׳ אלפים תמ״ט לפי מבין הגמרא ,היא שבת ב׳
^
י יי יש ש ״ י
י י ט
תו
ע ו י ם
ה ע צ מ
3
)ן
1
בןז(
פ י ם
כ
ל פ י
י״ד ..
יננ
" י•
׳ ׳ ׳ 4 1 1יורל<**
״ י נ•• ר רש״י ״הרי מבית עד יציאת מצרים תמ״ח על עודף אלפיים״
יש
* ״ י יציאת מצרים כבר השלימו אלפיים ותמ״ח שבים ,ואם כן היתה
יןי
^ ^ ״ *•תיד שגת ב׳ אלפים תמ״ט) .ואין רש״י אומר שהיתה יציאת מצרים
כ
•פים תמ״חג וראה בהוו״א שביעית סימן ג׳ ל״ה ,שאומר שם בפירוש
על0
^ -״ י בראה דרד״ו שנה בגמרו בתשרי תמ״ט לב״ע ,והיו ישראל עוד
במ
יותר מחצי שבה .ושבת תמ״ט היא שבת ת״ב למביבבו.
י חננאל אומר שם ״ובשבת אלף תקב״ב למתן תורה שלמו שבי
אל
תורה״ ,כלומר ׳מגם הוא לפי שיטתו של רש״י כדלעיל.
ה .ה ו כ ח ת החשבון מ ה ר מ ב ״ ם
ל י ^ .׳ ' בהלכות שמיטה ויובל פ״י ה׳׳ב כותב שהתחילו למבות בשבת 2503
י ״מר״ה מאתר מולד אדם הראשון שהיא שבה שביה ליצירה״ .ואם כן היה
ו לפי מביבבו ,בשבת ,2504וכן הוא אומר להלן ״ועשו שבת 510
ל
י — שמיטה״ כלומר לפי מביבבו שהשבה הראשונה היא ,2504או תהיה
ר ב י ע י ת .2510
זה התחיל ארבע עשרה שבים אחרי שבכבםו לארץ ,אך אי אפשר שהיו
י שנים מכוובות ,מפבי שכביסתם לארץ היתה בביםן ,ותחילת המבין
מ
ע
יא
ע 1ת
דבףי
צ ר י ס
י כ י נ
ס י פ
ש ל
ם
ינזב
ויר
ת
ה כ י ב י
י צ י י ף
ה
י מ ב י ו
א ר כ ע
ה
ע ש
ת ש
י כ
ן י
א
^ " " שביעית סימן ג׳ ל״ה ״ועברו ישראל את הירדן בניסן ,ואותה שבה
^ י׳ שכבשו״ ,כלומר שו׳ שכבשו ח׳ שחלקו בגמרו ארבע עשרה שבה אחרי
• שמתחילת השנה שבה נכנסו לארץ ,דהיינו שלש עשרה שבים וחצי אחרי
י של כניסתם לארץ.
וכן מוכח מהפסוקים ומהגמרא )ערכין ע (.דקאמר כלב בן ארבעים שגה
בשלח משה עבד ה׳ אותי מקדש ברבע לרגל את הארץ וגר )יהושע יד ,ז(
ה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שבה )שם ,יד ,י( .ואמר מר שבה ראשובה
כ כ ל
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עשה משה משכן ,שניה הוקם המשכן ושלח כרגלים ,כי עבור ירדן כלב בר כמי•
הוי י בר תמנן נכי חרתין.
וקשה ,דאם היה בן ארבעים בשנה שניה .כשנשלח לרגל את הארץ ,א״כ היה
בן שלשים ותשע בשנה הראשונה בצאתם ממצרים ,ובן שבעים ותשע בעת
כניסתם לארץ .וע״כ צ״ל שמלאו לו ארבעים שנה באייר או בםיון שגה שניי׳־
סמול לשליחתו ,ואז בצאתם ממצרים היה בן שלושים ושמונה .ועד סיון היה בז
שלשים ותשע ,ובםיון בשנה שניה היה בן ארבעים.
ובעת כניסתם לארץ בעשירי בניסן היה כלב עדיין בז שבעים ושמונה ,כמי
שאומרת הגמרא ,ולאחר זאת באייר או בסיון של אותה שנה נהיה בן שבעי "
ותשע.
ואם כן כשאמר כלב הנח אנכי היום בן חמש ושמונים שנה ,היה זה רה
כשש ורבע שנים אחרי כניסתם לארץ ו״שבע שכבשו״ אינם שבע שנים מלאות׳
רק שש שנים ועד חדשיים או שלשה של שנה שביעית ,וא״כ ״שבע שכבשו ושבע
שחלקו״ אינם ארבע עשרה שנים מלאות ,אלא שלש עשרה שנים ועוד מה שהוא׳
והתחילו למנות שלש עשרה וחצי שנים אחר כניסתם לארץ) .ולא ארבע עשררי
והצי(.
נחזור לעניננו ,מאחר וכמובא ברמב״ם היה תחילת המנין בתשרי ,2504א״ב
שלש עשרה וחצי שנים לפני כן היה ניסן ,2490כלומר שנכנסו לארץ בניסן ב״ א
ת״צ ,ויציאת מצרים ,היתד .ארבעים שנה לפני כן ,בניסן ב׳ אלפים ת״נ.
,
ו .מ כ נ י ס ת ם לארץ עד חורבן ראשון ,וגלות בבל
בית ראשון עמד ת״י שנה ונחרב בשנת ת״י עצמה ,והגלות היתד .בשנת
השמונה מאות וחמישים עצמה ,מכניסתם לארץ) ,ולא אחרי כלות 850שניי•
דהיינו בשנת ה־ (851כמבואר ברש״י ד״ה ״ואי אתה יכול לומר משעה שנכנסו״
ובתוספות ד״ה ״הוה לי בשיתא בשבוע״ בערכין )יב .(:ואם כן ,היה מעת כניסתם
לארץ עד הגלות שמונה מאות ארבעים ותשע שנים .ועוד פחות מחצי שנה שמניסו
ועד אב בשנת השמונה מאות וחמישים.
ראם נוסיף תקופה זו של 849שנים ועוד פחות מחצי שנה ,על גיסן ת״צ
נגיע לחודש אב של״ט ,שאז נחרב בית ראשון.
שנה זו מתאימה עם מסורת מסוימת הקובעת את הגלות לשנת ג׳ א ל
של״ח )שלח מעל פני ויצאו — ירמיהו( לפי ד-מניז שמנו בזמנו .כלומר שנת
ג׳ אלפים שליט לפי מניננו).0339
כמו כן מתאים חשבון זה להמשך חשבון השנים של גלות בבל ובית שני•
שבעים שנה לאחר חורבן ראשון ,דהיינו בשנת ג׳ אלפים ת״ט ) (3409ב ר א
חודש אלול ניבא חגי הנביא וזרזם לחזור לבנית בית המקדש ,ככתוב :״בשנת
שתים לדריוש המלך ,בחדש חששי ביזם אחד לחודש״ וגר.
ואז כבר שלמו שבעים שנה מעת החורבן שהרי הוא אומר ״העם חזח אמרו
לא עת בא עת בית ה׳ להבנות …כה אמר ה׳ …עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית
וארצה בו ואכבדה אמר ה׳ ״ וברד״ק שם :והיו אומרים עדיין לא הגיע עת הבניז
פ י ם
ע
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אע״
״חיו יודעים ששלמו שבעים שנה לחרבת ירושלים …ואע״פ שלא אמר
א עדיין ,היה להם להחל מעצמם …וכשראה הא׳ ית׳ שלא היו מתעוררים
צמם שלח להם ביד חגי הנביא.
יקבלו עליהם לבגותו כמו שכתוב ״ויער ה׳ את רוח זרובבל בן שלתיאל פחת
׳ודי׳ ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויעשו
מלאכה בבית ה׳ צב׳ א׳ ביום עשרים וארבעה לחדש בששי״ וגר.
,
ובחודש כסלו הבא אחריו ,דהיינו כסלו שנת ג אלפים ת״י יסדו את היכל
י׳׳ כמו שכתוב שם מיום עשרים וארבעח לתשיעי למן חיום אשר יסד היכל
י׳׳ ״ וגו׳.
ה נ כ י
ז .ב י ת שני
בית שני עמד ת״כ שנים וחרב בשנת תכ״א לבגינו )עיין תוס׳ ד״ה ״הוד.״
ערכין יב :וד״ה האי ע״ז ט ,(:דהיינו ׳מבית שני עמד מכסלו ת״י עד אב תת״ל,
שחם ת״כ שנים ועוד יותר מחצי שנה מתוך שנת תכ״א) .אין אני דן כאן על
הסתירה ביחס לשנות קיומו של בית שני בין מקורות חז״ל למקורות אחרים(.
ושנת ג׳ אלפים תת״ל ) — (3830שנת החורבן — היתד .מוצאי שביעית,
יעל פי חשבון זה אנו נוהגים גם כיום ,הלכה למעשה ,למנות את שנות השמיטה.
ולדעת חרמב״ם חרב חבית בשנת ת״כ לבנינו ,אך יחד עם זח חוא קובע את
החורבן לשנת ג׳ אלפים תתכ״ט ) ,(3829ולשנה שביעית )ומוצאי שביעית היתד.
לדעת הרמב״ם השנה שמיד אחרי חחורבן שאותח חוא קורא ראשוגה לחורבן(
כך שגם חוא מסכים עם שנת בנין בית שני לסי האמור לעיל ,ועם השבון השמיטה
לפיו היתד• ג׳ אלסים תת״ ל מוצאי שביעית.
ויתר על בן עוד מחזק חשבון זה באמרו )פ״י ה״ו( :ושנת השמיטה ידועה
היא ומפורסמת אצל הגאונים ואנשי א״י …ולפי חשבון זה תהי שנה זו שהיא
שנת 1107לחורבן ,מוצאי שביעית .ועל זה אנו םומכין וכפי החשבון זה אנו
מורים לענין מעשרות ושביעית והשמטת כספים ,שהקבלה והמעשה עמודים גדולים
בהוראה ובהן ראוי לתלות.
ושם )ח״ד( כתב ששנת 1107לחורבן הוא שנת 4936ליצירה ,ולפי זה יוצא
ששנת 3830ליצירה שהיא נחשבת בתור י־אשונח לחורבן )״שתהלתה מתשרי
שאחר החורבן כימני חדשים״( היתד ,גם מוצאי שביעית )שהרי בין 4936ל־3830
ההפרש בדיוק .(7 * 158
ועל אף שנחלקו ראשונים בחשבון זח ,הרי הלכה למעשה אין אנו מתהשבים
בספק זה ,רק סומכים על החשבון ששנת ג׳ אלפים תת״ל היא ראשונה לחורבן
ומוצאי שביעית היתד,״) .ערכין יא (:וכתב בספר השמיטה של הרי״מ טוקצינסקי
זי״ל ״והסכימו האחרונים שאין לחשוב זאת עוד לספק״ )וע״ש פרק א׳ סעיף א׳(
וכן ביחזו״א שביעית סימן ג׳ סעיף ל״ג ״ולענין הלכה נקטינן כהר״מ ור״י וש״פ
שהרי הר״מ כתב כן בשם קבלת הגאונים ואין אנו חוששים לדעת חרא״ש ז״ל
עפ״י פרש״י״ .וכן מבואר בספר שנת השבע להרב קלמן כהנא ,פרק ״לחשבון
שנת השמיטה״.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח.
-ז
ה ו כ ח ה לשנת יציאת מצרים לפי ה מ ו ל ד
י
גד
במנחות )כט (.תנא דבי ר׳ ישמעאל ,שלשה דברים הין קשי! לו למשי• ׳
שהראה לו הקב״ה באצבעו ,ואלו הן :מנורה וראש חדש ושרצים .מנורה דכתיב
וזה מעשה המנורה ,ראש חדש דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים ,שרצים
דכתיב וזה לכם הטמא וגר.
וכן הוא במכילתא פר׳ בא :ר״ע אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה וכו
ובשמות רבה )פרשה טו ,אות כח( :זה אחד מארבעה דברים שהראה הקב״ה למשרי
באצבעו לפי שהיה מתקשה בהן …והלבנה שנא׳ החדש הזה לכם.
ושם )באות כ׳(… :לפי שקידוש החדש בג׳ ,כשביקש הקב״ה לקדש את החד*
אמר למשה ולאהרן ,אני ואתם נקדש את החדש.
ושם במכילתא :ר׳ אלעזר אומר נדבר עמו ביום עם חשכה ,והראהו החדש
בחשכה.
ויש להבין מה היה הקושי של מימה רבנו לראות את הלבנה .צורת המגורה•
וצורות כל השרצים בודאי שא״א להכירם מבלי לראות מקודם את צורתם ,אבל
את הלבנה הרי כל אחד ואחד יכול לראות .ילכן פירש רש״י שם במנחות ״בשעת
מולד לבנה אינה נראית כי אם מעט ואינה ניכרת״ .ובפירושו לחומש :״הראהי
לבנה בחידושה״.
ואם כן היה הדיבור אל משה רבנו ביום המולד עצמו ,או סמוך לו מאוד•
לפי השבון המולדות וכללי העיבור שלנו ,היה בשנת ב׳ אלפים ת״נ )(2450
מולד ניסן בתחילת ליל ח׳ )שתי שעות ו־ 332חלקים( ,וא״כ היה הדבור עם משה
בסוף יום ה׳ סמוך לחשכה ״כשהלבנה אינה נראית כי אם מעט ואינה ניכרת״׳
וזה מה שאמרו הז״ל שלשה דברים היו קשיז לו למשה וכוי ,ומיד קדשו את
החודש ,וזה לפי הגמרא )שבת פ״ז (:שט״ו בניסן )וגם א׳ בניסן( היה ביום דיי•
ומה שאמרו במדרש שהראה לו בהשיבה .יש לפרש שלאו דוקא בחשיבה בלילי׳׳
אלא מיד אתר שקיעת החמה לפני צאת הכוכבים ,כשעדיין ראוי לקדוש החודש
)ועיין תוספות יו״ט ד״ה ״עד שהשיבה״ בתחילת פרק ראוהו בית דין(.
ולפי ברייתא דםדר עולם )שבת פח (.שהיה ט״ו בניסן בערב שבת ,יש לפרש
שהיתה הראיה בלילה ממש ,וקדשו את החודש למחרת.
)אבל בשנת ב״א תמ״ט — שהיא ב״א תמ״ח ליצירת אדם ,היה מולד ניסז
בשבת אם היתד ,מעוברת ,או בליל ו׳ אם לא היתד• מעוברת ,ובשנת ב״א תמ״ח
היה מולד ניסן ביום א׳ אם לא היתד ,מעוברת ,או בליל ג׳ אם היתד .מעוברת.
וזה לא מתישב עם הגמרא שר״ח היה ביום ה׳ או ו׳(.
ט .בענין ר׳׳ח ס מ ן שנת יציאת מצרים ור״ח ניסן בשנה השנית
ולפי מה שנתבאר שהיה מולד ניסן בשנת ב׳ אלפים ת״ג בליל ה׳ ,גם מובן
לנו למה שעברו אייר באותה שנה ,כי מולד סיון היה אז בליל שבת ,ובתהילה
ליל מזצש״ק עדיין לא עברו כ״ד שעות מהמולד ,ואולי לא נראתה להם הלבנה•
ולכן נקבע ר״ה סיון רק ביום שני.
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
כ
1
,
נ י ה
שאמרו בגמרא )שבת סו ,(:ויהי בחדש הראשון בשנה השנית
אחד יי^^ " "
הוקם המשכן ,תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית
ן
י ^מסבירה שאותר .שנח עשו ז׳ או ח׳ חדשים חסרים .והרי לפי זה
י ^
^^״ ^*"ח גיסו בשנה השנית יפני המולד.
רא^ ^ ^ י* ־׳עשי כר על פי הוראת שעה כדי שתהיה הקמת המשכו ביום
ע-ה בראשית ,או כדי לקבוע הלכה שפסח דוהה שבת ,ובמכילתא על
ר׳ "" .., ,אותי .,ואפילו בשבת דברי ר׳ יאשיה״ פירש המלבי״ם ״והגה דברי
מוסרים ביסוד מוסד שמ״ש ויעשו את הפסח במועדו ,נאמר בשגה
ןן
׳צאתם מארץ מצרים ,ואז חל ע״פ בשבת״ .וכמי שאמרו בראש השנה
^
דין ' * אפילו מזידין״ ,ובודאי שא״א לפרש כפשוטו ,מזידין ־־־ לעבור על
.ולקבוע החרש שלא בזמנו ,שאו הרי הם אינם בכלל דייגים ,אלא יש
— שעשו מדעתם שלא על פי חחשבון המדויק ,אך בתור הוראת
עען׳" ^
א אי בגלל צורך אחר לעשות כך.
כן״
י
צ א
3
וזטי
י
א
?ןג
ר ז ם
ת ן ר
ז י ד י ו
ס י
ב כ י
י•
ן
ת״
ה ו כ ח ה לשנת כ נ י ס ת ם לארץ לפי המולד
ייי עולם גמצא שכ״ח בניסן היה יום שביעי של הקפת יריחו ,והיה בשבת.
י ז י׳יה ״מכאן״ )מנחות ל (.ואם כן היה ר״ח ניסן בשנת ב׳ אלפים
ים ראשון.
כן
פו
צ
3
לפי ךן.,
בוו המולדות היה מולד גיסן ב״א ת״צ ביום ששי לפגי הצהריםי"י 82חלקים( ,והיתה הראיה בודאי במוצאי שבת ,ויום ראשון ראש
..,׳*
סי שמסרו לגו חז״ל בסדר עולם.
) י {
ת
ןזד
יא
• ת ו כ ח ה גוספת לשגת כ נ י ס ת ם לארץ ,לפי התלןופה
יעוד ״ ״
,מר שם בסדר עולם ״בג׳ בתמוז ויאמר לעיגי כל ישראל שמש בגבעון
? אילון וגו׳ ,ר׳ יוסי אומר יום התקופה היה ,למדנו שר״ח ניסן של
*ות .״
היא יום התקופה״.
^
י ^ ^ -׳ אלפים ת״צ היא ראשוגה למחזור קטן ,ועברו איפוא ממולד ניסן
* עי מולד גיסן ב״א ת״צ בדיוק 131מחזורים של 19שגים .לפי החישוב
^
^ ^ ,זעה אחת ותפ״ה חלקים לכל מהזור ,והקדמת התקופה למולד ניסן בשנה
׳ים ט׳ שעות חרמ״ב חלקים ,נקבל שתקופת ניסן בשנת ב׳ אלפים ת״צ
^
ליל שבת ) 12שעות ו־ 253חלקים אחרי המולד(.
נס מצאני את התקופה בערב ראש חדש גיסן ,ולא בראש חדש עצמו,
^
״ ] ראשיה אך על אף םטיה קטנה זו ,מהווה חשבון זח חוכחה מספקת
ש
גכגםי לארץ בשנת ב״א ת״צ.
^
גוז ב״א תפ״ט היתה התקופה כ־ 11יום לפגי ראש חדש גיסן ,ובשגת^
^ פ׳׳ח היתה כ׳ 8ימים לאחר ר״ח גיסן(.
ש ' ^ של יום אחד מוסברת בהחלט ,מאחר שחישובי גערכו לפי ״תקופת
״׳ שהיא חשבון עגול ,הקובע את השגה ל־ 365 1/4ימים בדיוק )בלי חלקי
נ
ד ר ס
ב ע מ
ה
ב
ג ת
א
׳
ן ׳
ן ן י
י ז צ י ת
א מ
כ
כ נ י
י ם
י י
ר א ל
) ב
כ׳׳
טיה
מ
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
םי
שעות( ואת תחילת החשבון לאור ליום רביעי יגיעה ״אפס״ )יגיעה 6בערב ל
לשוננו( .חז״ל שמסרו לנו על תקופת ניסן ביום ר״ח ניסן עצמו ,ועל תקופת תמי
ביום ג׳ בתמוז ,הסתמכו כנראה על חשבון שונה במקצת מהחשבון הנ״ל .וכבי
י יי״ראל בימי
י
אמר הרמב״ם )קדוה״ה פי״ז הכ״ד( ״אבל
הנביאים מבני ייגישכר ,לא הגיעו אלינו״.
1
ה ס ס ר
ם
ש ח כ ר ן
ח כ מ
יב .״ומוצאי שבת היה״
בערכין )יא (:כשהרב הבית בראשונה ,אותו היום תשעה באב היה .ומוצא
שבת היה וכר …וכן בשניה.
,
מולד חודש אב בשנת ג׳ אלפים של״ט )לסי כללי העכור שלנו ,והיתה
מעוברת( היה ביום ששי לפני הצהרים ) 15שעות ו־ 172חלקים( .ואולי י׳יוזי׳
הראיה כבר בליל שבת או במוצאי שבת עוד לפני צאת הכוכבים ,וקדשו את
החודש בשבת .אד יותר מסתבר שלא עברו אותר ,שנה שהיתר ,מוצאי שביעית
)סנהדרין יב .־ -וחרי הם לא היו כפופים לכללי העבור שלנו( ,ואם כן היה מולר
אב בליל ח׳ ,וחיתד ,הראיה בליל שבת ,ולמחרתו קדשו את החודש ,ותשעה באב
היד ,במוצאי שבת.
יג .״וכן בשניה״
3 4
ומולד אב בשנת ג׳ אלפים תת״ל ,היה בסוף יום חמישי 22) ,שעות ו ־ י
חלקים( וא״כ היתד ,הראיה בליל שבת ,ור״ח בשבת ,ותשעה באב במוצאי שבח•
אמנם לפי הרמב״ם שמקדים את החורבן לשנת ג״ א תתכ״ט ,לא יתכן היייי'
אז תשעה באב במוצאי שבת ,ויש לתרץ ,דהרמב״ם מפרש ״כי קתני וכן בשניי־
אשארא״ על תשעה באב בלבד ,ולא לשאר הדברים המנויים שם ,כמו שהוא גם
סובר שההורבן השני היה בשמיטה ולא במוצאי שמיטה :ולא כפירוש רש״י:
״אתשעה באב ומוצאי שבת״.
יד .חשבון שמיטות ויובלות בבית ראשון
תחילת המנין ,כאמור לעיל ,היתד ,בשנת ב*א תק״ד ,ןעשו יובל לסור
המישים שנה ,דהיינו בשנת תקנ״ג ,ושוב מנו מהדש משנת תקנ״ד ,ועשו יובלות
בשנים תר״ג ,תרנ״ג ,תש״ג .תשנ׳׳ג ,תת״ג תתנ״ג תתק״ג ,תהקג״ ג ׳
ג׳ אלפים ג; /״ג ,ק״ג ,קנ״ג ,ר״ג ,מ״ג ,ש״ג ,סך הכל שש עשרה יובלות•
וביובל השבע עשרה עשו שמיטות :ש״י ,שי׳׳ז ,שכ״ד ,של״א׳ שליח,
סך הכל חמש שמיטות ,ובשנת של״ט שהיתה מוצאי'שביעית ,הרב הבית.
טו .מ ת י נמצא ה ס פ ר בימי יאשיהו
ביחזקאל ״ויהי כשלשים שגה״ וגו׳ כתבו המפרשים שהיה כשלשים ליובל•
ויונתן תרגם ״וחוח בתלתין שנין לזמן דאשכח חלקיח כחנא רבא ספרא דאורייתא״
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י כ
י /כלומר ׳מהיר .זה שלשים שנה מהזמן שמצא חלקיה כ״ג ספר התורה ,ואם כן,
נמצא הספר בשנת היובל עצמה) .וא״א לומר שכוגת התרגום שהיתר .זו השנה
השלושים למציאת הספר ,דהיינו שנמצא הספר בשנה הראשונה של היובל ,שאין
סופרים שנים םידוריות אלא למלך או ליובל וכד׳ שקובעים מנין על פיו ,שבתחלה
אומרים היום שנה ראשונה ,ולאחר שנח אומרים חיום ניתחלת שנח שניח ,אבל
למקרים שקרו ,אין סופרים כך ,אלא בתחילר .אין מונין כלום ,ולאחר שנה אומרים
עברה שנה אחת מאז קרה לנו כך וכך .וגם התרגום הוסיף חמלת ״לזמן״(.
וכן נמצא בסדר עולם )פרק כוי ויהי כשלשים שנה — היו שלשים שנה
משנמצא ספר בית ח׳ .וכן במצודת דוד :לפי שבשנת חיובל ההוא מצא חלקיהו
הכ״ג ספר התורה בבית ח׳ .ובמלכים :בשמונח עשרר .שנח ליאשיחו מלך יהודה
היה שנת היובל .ולפי הכתוב נמצא הספר בשנת שמונה עשרה למלך יאשיהו.
ומאידך בסדר עולם )פרק כ״ד( :בשנת י״ח שנה )ליאשיהו( אותה שנה
נמצא ספר התורה בבית ה׳ .ואותה שנה היא חיתח תחילח של יובל .וברש״י שם
ביחזקאל :נמצינו למדים ששלשים שנה שמנח לתחילת היובל מנה ,שהיובל
חאחרון התחיל בתחילת י״ח ליאשיחו .חיא חשנח •ממצא חלקיהו את חספר ,וכן
שנינו בסדר עולם שהיתח תחלת יובל.
ומה שכתוב ימם ברש״י ״שהיובל חאחרון התחיל בתחילת י״ח ליאשיחו״,
הוא כנראה טעות המעתיק .כי שנת המלך מניסן ושנת היובל מתשרי .ואם כן
תחילת היובל חיא תמיד במחצית שנת המלך .וברש״י שם על פסוק ״בעשרים
וחמש שנח לגלותנו״ )יחזקאל כי( אומר :שחרב חבית בשנת שלושים ושש ביובל
שתתחיל בשמנה עשרה שנה ליאשיהו .כלומר שחתחיל היובל חאחרון בתוך שנת
שמונה עשרח ליאשיחו ,דחיינו באחד בתשרי של ׳מנח זו.
ואם כן ,י״ל ששנת השמונה עשרה של יאשיחו חיתח מניסן של יובל עד
סוף אדר של שנת תחילת היובל הבא ,וזה מה שאמרו שנמצא הספר ביובל ,כי
חםפר נמצא בניסן לפני פסח ,כמו שאומר שם במלכים :״ויחי בשמנח עשרח שנה
למלך יאשיחו וגו׳ …ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן חםפר ,ספר חתורח
מצאתי וגו׳ …ואומר :כי אם בשמוגח עשרח שגח למלך יאשיהו געשה הפסח הזה
וגו׳ ״ .כלומר שגם מציאת חםפר וגם עשית חססח ,אחריו ,חיו באותח שנח ,ולא
תמצא כד אלא א״ת שנמצא הספר בניסן לפני חפסח ,ואז חיתח עדיין שנת חיובל.
ומה ׳מאמרו ״ואותה שנה היא היתה תחלה של יובל״ ,כי באותה שנת ,השנה
השמונה עשרה למלך יאשיחו ,בתשרי שבו ,חתחיל היובל החדש — חאחרון בזמן
בית ראשון.
טז.
חשבון שמיטות בבית ראשון לפי ר׳ יהודה
וכך גם סברת הגמרא בערכין )יב .(:״חנך שגי דאגליגחו סנחריב עד דאתא
ירמיה אהדרינהו לא קחשיב להו״ .וירמיהו חזר לירושלים רק אחרי מציאת הספר,
כמו שאמרו במגילה )יד (:שהלר להחזיר עשרת השבטים ,ועיין ברש״י ד״ה
״ובמקום ירמיהו חיכי מתנביא היא״ .ורק לאחר שחזרו חתחילו ,לפי ר׳ יהודה,
למנות מהדש ליובל ,ועיין תוספות ד״ה ״הנך״ שם בערכין ,ומאז הרי החשבון של
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יי * .ב ־*ביל ל״שבון של יננז .במי שתרצי ש 0בגטי* * .״ י י
' ״ ל ל־' י׳ ״ ד י -יא-ב היי .ת ״ ל היובל האחי״•
''
,בני־'
^
ל, , ,
ביז^י בשנת שמינה ע
* ל ^נת הייבל )לפי רבנן(.
י נ נ
י
ת
אש
ש י ה
מ צ י א ת
יוי
כ ן
ל פ נ
יז .לחשבון ה מ ל כ י ם
נמצא׳ איפיא ששנה ראשונה של שלמה המלך .היתד ,השנה שתחילהר׳
ב אלפים תתקכ״ז ) ,(2927שהרי בשנה הרביעית למלכותו בשנת ב׳ * ^
"" (2930) 7 1נבנה הבית ,ארבע מאות ושמונים שנה אחרי יציאת מ צ ר ; ^ ן
ושנה ראשונה של יאשיהו היתד .השנה שתחילתה מניסן ג׳ אלפ *
"
״* >32שהרי ניסן של תהילת השנה השמונה עשרה שלו היה ביובל ,ש
* ג ) .(3303אד עדייז אין אנו יודעים אם היתד .תחילת מלכותו בשנת י ״
״התחיל למלוך בין תשרי לאדר רפ״ז.
ושנה ראשונה
׳ אלפים * **
של צדקיהו היתד ,השנה ש ,ל
) ,(3329שחרי בחד•
דיה בשניי
ש אב בשנת אחת עשרה שלו חרב הבית ,וזה היה
בשנת ..״,.״ <-אז
.
.
אנו יודעים _
אלפים של״ט .ועדיין•ן אין ^ .
מלכותו
אם היתד ,תחילת
שם,
בשנת ש״ ל בין תשרי ואדר.
י בניא
י־ " ׳
ושנות שאר המלכים אפשר למצוא לפי
י/המלני
׳
י׳
אך כל זאת י? א י
הגר״א בסוף דברי הימים :״כי כמה מלכים שמלכו בהיי אביהם וכמה
שעמדו באמצע שנה ומונין השנה לזה ולזה״.
ל פ
ים
י
יט
נ ת
ג
פ
ו
י
ת ח
מ נ י ם ן
ת ה
א ו
כ
ג
וי
י ם
ה כ ת י ב
ב
פ ז
ש נ ה
מ ש ז ע
י ו ת י
א י
ב ם פ ר 0
פ ח ד ת
5
י כ ז
יר
0,
נ מ צ א
0
כ
יח .חשבון שמ׳יטות ויובלות בבית שני
י* לרריו^׳
׳ן ׳ רי׳
בית שני נבנה בכסלו שנת ג׳ אלפים ת״י ) ,(3410היא שגת
ועזרא עלה בחודש אב בשנה השביעית למלך )וכבר החמיץ ומנו לי
תט״ו.
בשנת
ר״ד ,ג (:נמצא שעלה עזרא
יד* דהיינו
יי
••-׳ *־^ ״•ובראש
' .חךס״ו׳,
בראש השגה ״"תט״ז התחילו למגות ,ועשו יזבל לסוף ח מ
עשי
׳
בשגת תם״ה ואח״כ עשו יובלות בשנים תקט״ן ,תקס״ה,
ת
ש
מ
4
י ש י 0
ת
ר
נ
ט
י ע י
י ב י י ב ל
תשט״ו ,תשס״ה ,תתט״׳ו ,בסך הכל שמונה יובליו
ה ת ש
היתרי
שמיטות :תתכ׳יב ,תתכ״ט ,ושגת ג׳ אלפים תת״ל — שגת החורבז י ־
״ ,אלפים
מוצאי שביעית.
' י ט ה ב׳2
׳ '
ל
ל ל
ל י׳ ׳ ׳
ש מ ההנ*^
׳
ת״י ,שאז עמד חגי זזדזם לבנות את הבית ,ותסכימי ל
׳ אלפים
תט׳׳ז ,וכן בכל שבע שנים ,והיתד ,שמיטה אהרוני׳
),משנת תט״ז עד תתכ״ט ההפרש ,(7×59ומוצאי שביעית בשנת ג
תת״ל ,שגת חורבן בית מקדשנו ,שיבנה במהרה בימיגו ,אמן•
ג
ו
פ י
יד
ידד
ד ׳ ת ח י
ו
מ נ י ת
מ י ד
ב ת ח י
ת
ד י
ב י ת ש נ י
ב נ ו ת י
מ
www.daat.ac.il
מ
?
י י ג ו מי׳
ה
ו ע ש י
ה ב י ה
ב ע נ ת
גה
אתר דעת -מכללת הרצוג
י יי הנשקוז
גידור דעתו של הרב יעקב עטלינגר בדין נתוחי מ ת י ם
) ל מ א מ ר ו ש ל ה ר ב ד״ר א ל י ע ז ר ברקוביץ ,״סיני״ ,כ ר ך ס ט עמ׳ מה—סו(
חפצי וחשקי להיות לראשונים תלמיד,
לקיים
דבריהם
ולהעמיד
)מהקדמת
הרמב״ו להשגותיו על םה״מ לרמב״ם(.
ב מ א מ ר ו ״בירור ח ל כ ח בדין נ ת ו ח י מתים״ ,ניסה ה ר ב אליעור ברקוביץ שליט״א
בין חשאר ,ל ד ח ו ת א ת ד ע ת ו של הגאון ר׳ י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ז״ל ) ל ה ל ן :חגרי״ע(,
האוסר ב ס פ ר ו ש ו ״ ת ״בנין ציון״ י נ ת ו ח מ ת י ם אפילו במקרר .שיש חולח ל פ נ י נ ו
הנזקק לשם ריפואו ל נ ת ו ח המת .ל ע נ ״ ד כ ל ד ב ר י חר״א ברקוביץ שליט״א ב ט ע ו ת
יסודם ,ו ח נ נ י להשיב על טענותיו.
א .הגרי״ע ז״ל מ ב ס ס א ת אםורו ע ל הדין ״אסור להציל עצמו בממון חברו״ ^
התום׳ ו ה ר א ״ ש ז״ל א ,ה ח ו ל ק י ם על רש״י ז״ל שם ,סוברים שאסור להציל עצמו
בממון ח ב ר ו דוקא כשאין ב ד ע ת ו לשלם ,א ב ל אם ב ד ע ת ו ל ש ל ם — מותר .וכן
ח ל כ ח * .ו מ א ח ר ש כ ב ו ד א ד ם ח ב י ב עליו מממונו ,כ״ש שאסור לחציל עצמו בקלון
ח ב ר ו א ל א כ ש ב ד ע ת ו לשלם .לפיכך ,מת ,שאי אפשר ל ש ל ם ל ו י ,אסור ל ב ז ו ת ו
ע״י נ ת ו ח כדי להציל אדם א ה ר בקלונו .על זה כ ו ת ב הר״א ב : .״הבה נ ר א ח מ ה
מ ש מ ע ו ת ח ד ב ר י ם שאסור לחציל עצמו בממון חברו .ודאי שהבונה היא שמי שעשח
זה הוא גזלן .האסור הוא אסור גזל .א״כ אפי׳ אם אדס מ צ י ל עצמו ו ב ד ע ת ו לשלם,
האם א פ ש ר לומר שאין כאן אסור גזל י הרי אף מי שגוזל בכוגה להשיב א ת
הגזילח ל א ח ר ה מ ע ש ה ע ו ב ר על לאו ,לא תגזול׳ .ואפי׳ אם שילם — האם אפשר
לומר שלא גזל ,אף שהלאו הוא נ י ת ק לעשה י וא״כ אין פירוש הדברים שע״י היוב
ה ת ש ל ו מ י ן ה א ס ו ר ה פ ך היתר .איו ׳מום יחס כין ה א פ ו ר והתשלומין״ .מ ה שאסור
נ ש א ר אסור ואפי׳ אם הניצול משלם .אמנם ,אף שאסור להציל עצמו בממון ד ב ר ו
ד ש בזה מ ש ו ם אסור גזל ,אין זה שונה מ כ ל שאר איסורים ו א י נ ו עומד ב פ נ י פקוח
נפש .והנה ,ל א ס ו ר גזל יש שתי חוליות ,הייגו מ ע ש ה הגזל וחיוב ה ש ב ת ה ג ד ל ה
ל א ח ר המעשה .מביון שאסור להציל עצמו בממון ח ב ר ו אם ע ב ר ועשה א ת זה —
הרי גזל א ת חברו ,א ל א שחאסור נ ד ח ה ב פ נ י פ ק ו ח נפש ,א ב ל מ ע ש ה חגזילה קיים,
3
ג
1סי׳ קע.
2בבא קמא ם ,ב .וע׳ חי׳ מהר״ץ חיות ז״ל שם.
3שם ,שם ,ד״ ה מהו.
3א שם ,פ״ו סי׳ יב .וכן דעה הראב״ד ז״ל )מובא בש״מ ב״ק קיז ,ב( ,והמאירי ז״ל
ב״ק ס ,ב ,מהדו׳ ר״ק שלזינגר ,עמ׳ .184
4טוש״ע חו״מ סי׳ שנט סעי׳ ד.
5הגרי״ע ז״ל מוכיח שאי אפשר לשלם ליורשיו ,ע״ש.
6ההדגשה שלי.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש
ו מ כ י ו ז
כ
ה
ז
י
ח י י ב
א
א
ל ד ,ש י ב
ה
ת
ז
ג
ל
י
ה
ש
א
ג ז ל
ר
'
ש מ ו ת ר להציל עצמו בממון ח ב ר ו אז המציל עצמו מי׳
ל
א
ו
ע
כ
ד
א י ל ו
ם
ב
ע
ד
י
י ׳ י י נ ר
ר
ב
ש
ו ה מ ע ש ה ל א היה ב כ ל ל גזל וממילא אינו חייב לשלם־
" '
׳י" "׳
י
ש א ר אסורים
ז״ל י שהעשה של ה ש ב ת ה מ י ל ה מתקל
י
נ ד ח ד
ב
ר
ש
ק
י
י
ם
א
ת
ה
ע
ש
מ
ה
פ
ג
י
נ
פל
ה י י ד ,י
ע כ
כ א י ל ו
ר
ע
א
ל
כ
א
ז
ת
ע
נ
ש
י
נ
י
מ
כ ל ל
ז
ג ז
יילאי -ל
ל
אד
ד
ק
ל
פ
כ
'
א
ל
) י א י ז
ט ז 1נ
י ס ו ד
ב ז י י נ ר
ע
אי אפשר לקיים ה ש ב ת ה מ י ל ה ,א ב ל אסור הגזילה אינו משתני•
ה
ת
א
<
א
ש ל ב ע ל ״בנין ציון״ .ש מ ה בכד שאי אפשר ל ש ל ם ל מ ת א ת שוייז
א י נ ר
י
א י
עביר
ן ת י ו
1
ב
ף
1,
"
י
""""
כ ד
כ
׳
ר
ב
,ז
,ץ
י ,י
ע
*"
א
,7
כ
ם
י
מ
,
הרי
1אח
ח
י
ז
י
ללם
י " ׳
'^ '
^
.׳ ? יי(.
ה מ י ל ה ע צ מ ה או א ת תשלומיה ,ש כ ב ר כ ת ב ו ר א ש ו נ י ם א
הרמב״ן ז״ל ,שגם כאשר אין ה מ י ל ה בעין ,הרי זה לאו ה נ י ת ק ל ע ש ה י ש ל ת ש ל ו מ י
ו
י א
כ
ד ב ר י
ב נ י ג י ד
א
ד ,ד
א
ב
ם ש
י
ם
" ׳ ־־
״
"
'׳
" ׳
לדבריו ,יש יחס הדוק בין האסור ל י ל י
ט
ת
ז <
ו מ
ב
ש
ד א כ ן
ה
ח
ל
ט
כ
ת
ב
ן
ל
ו
ח ר ו ג י ם
מ
ש
ר
א
א
כ
י
ג ז י
' י
''
׳ * שהמ^י׳י׳
ה ת ו ם
ב
י
בפסה
ו ב ד ע ת ו לבערו ,אינו ע ו ב ר ב ב ל יראה ב א ו ת ה שהיה .והטעם ,שלאו
יראה
נ י ת ק לעשה ,ולפיכך אינו עובר כ ש מ ב ע ר ו לבסוף) .וכבר כ ת ב י׳״£
למלך״״׳
מץ
^
יי
שאין כ ו נ ת התום׳ למלקות ,שכן גם כשאי? ב ד ע ת ו ל ב ע ר ו איני
שזהו לאו ה נ י ת ק לעשה( .וכוגת התום׳ ,כפי ש כ ת ב הגאון ר׳ חיים עוזר גרודזנ
ז״ל יי היא שהעשה של ת ש ב י ת ו ״מתקן הלאו ,ובכהאי גונא התקון ל מ פ ר ע ׳
6
^
מ
ה א א ם לא יתקן הלאו באסורו קאי״ .וה״מגן א ב ר ה ם ״ ׳ ׳ ס ו ב ר כן להלכה .אמנ
ערעור ח ז ק יצא על דברי התוס׳ הללן
ע
״י
•
בצל
ה ג א ו ן
ש
״
ג
א
א ך י ה
ת
״ , 1אך כ
9
תורצו קושיותיו שפיר בשו״ת ״חלק ב נ י מ י ן ״ ״ .אך יש ל ב ר ר א ״ כ מדוע א
ל מ ו ל ע ״ מ לשלםי־י ,שכן לפי ס ב ר ת התיס׳ הנ״ל אין בזה אסור לכאורה׳
ו א
ש
7חי׳ הרמב״ן ,ב״מ כו ,ב .וב״מלחמות״ שם דוחה את דעת הרז״ה ז״ל ב״מאוי"
ם
הסובר שתקון הלאו הוא רק לעתיד ,ע״ש.
א
8רמב״ן ,מובא בש״מ ב״מ כו ,ב ,רא״ש ב״מ פ״ ב סי׳ ט .ריטב״א מכות טז׳
״מנחת חינוך״ ,מצוד! קל ,בדעת הרמב״ם ,וכ״כ נוב״ת יו״ל
ס
י׳ ע
׳
בד׳ הרמב
ז ׳
וע׳ ״אחיעזר״ ,ח״א סי׳ כא.
ל
9פסחים כט ,ב ,סוד״ה ר .
ב
כ א ו ר ה
ע ר ו ב ה
ג מ ר א
ה
י
א
ש
כ
ש
ע
ו
ב
ר
ע
ל
לאו רי
גל
ע
׳
ך
ובדעתו לקיים את העשה — אין בידו אסור ,ואף אין צורך בתנאי שדורשים תום
קיום העשה .שכן הגמ׳ בחולין )קמא ,א( אומרת שבלאו דשלוח הקן ,שי׳יא
ק העשדי•
״
״
,..״ י״״ע וזה
וכבר כתב ה״מגחת חינוך׳ )מצוד׳ תקמה( :״חה דבר חדש בהרבה עניני״ י*
* ,״ל )בביאורי
״
׳
•,
י
אריכות גדול לדבר ב
לסה״מ של רס״ג ז״ל ,ל״ת קלז ,חייב ,עמ׳ (320כתב שדברי הגמ׳ הם רק אליבא
ה נ ל
ע >
א
ם
2ט ל
א
ת
ה
ז ה
ם
א
ע
ן ב א ת
ל ש ל ך ן ה
מ
כ
ע
ת
ר
ל
א
ק
ע
ב
ע ן ר ר
ר
ע ל
/
ן א כ ן
ה ל א ן
כ
ך ׳ ג א ו ן
ל
ל
ר י י
ן מ ן ט ל
פ
יהודה שם שאין הלכה כמותו ,ובזה מתורצות קושיות רבות ,ע״ש•
10הל׳ חמץ ומצה ,פ״א ה״ג.
11״אחיעזר״ ח״ג סי׳ א.
12או״ח סי׳ תמו ,סק״ב.
13סי׳ פא.
14סי׳ טו.
15טוש״ע חו״מ סי׳ שנט.
54
www.daat.ac.il
פ ר
ע ל י ן
א ז
ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
זוד
יי קושיתו העיקרית של השאג״א .ואיהו נמי מנסה לפרק לה ,ומחלק בין לאוין
שיש בבצוען קום עשה לבין לאוין שיש בהם שב ואל תעשה .בתשתית חמץ,
אין בה מעשה ,אינו עובר כשדעתו לבער ,אבל בלאוין כגון גזל וגניבה ,שיש
בהם מעשה ,עובר אף כשדעתו לתקנם ע״י העשה .אך חשאג״א עצמו דוחה חילוק
׳ ע׳׳ש .ה״חלק בנימין״ מפלפל לחוכיח שחלוקו של השאג״א בכל זאת גכון,
וי׳״אחיעזר״ י>י מחדש חילוק אחר בין לאו דלא יראה לשאר לאוין ,ע״ש ,אך כותב
בעצמו שלפי ר׳ יוסי הגלילי בפסחים שם אליבא דחשאג״א ,אין תירוץ זח מספיק.
)לענ״ד אפשר חיה לחלק ,עפ״י חלוקו של ה״פני יהושע״ בעגין אחר ,בין
לאיין שבעבירתם יש הפקעת ממון חברו לבין לאוין אחרים .בגזל ובגניבח ,שיש
בהם חפקעת ממון ,אסרו חכמים לעבור על הלאו אף כשבדעתו לתקגו ,שכן יש
בכי היזק לאחר ,אבל בסתם לאוין אין אסור לעבור ע׳׳מ לקיים את העשה.
ולפיכך בשעת סכנה מותר לגזול ע״מ לשלם ,כי במקרח כזח לא אסרו חכמים
אסי׳ בלאו שיימ בו הפקעת ממון .אך אין זה אלא השערה בעלמא( .עכ״פ ,ח״חלק
בנימין״ כותב שכונת חתום׳ אינח שלכתחילה ללא כל סיבה מותר להשהות חמץ
כשבדעתו לבערו ,אלא מדובר רק במקרה שיש סיבה נכבדה להשהות )ע׳ מג״א
או״ח סי׳ תמו םק״ב — דוגמח לםיבח מעין זו( .וא״כ אין צורך לחלק בין לאו
שיש בו מעשה ללאו שאיב״מ ,או בין לאו דלא יראה לשאר לאוין ,שכל זח אינו
כפשט לשון התום׳ שממנו משמע שכן הדין בכל לאו הנל״ע .ועתה שהסקנו שכוגת
תוס׳ רק למקרים שיש בחם סיבח מיוחדת שצריד לעבור על הלאו ,יש באמת
לומר שכונת תום׳ לכל לאו חנל״ע ואין צורר לחמם לדחקים חללו .ובגזל אסור
לגזול ע״מ לשלם כשם שאסור להשהות חמץ בפסח שלא לצורף אף כשבדעתו
לבער .אבל כשיש םיבח ובדעתו לבער — אינו עובר בלאו כשמשחח ולבסוף
מבער ,וה״נ בגזל שכשיש פקו״נ ,שלכל הדעות מהוה סיבה נכבדה ,אם דעתו
לשלם אח״כ — אינו עובר אסור גזל כשמציל עצמו בממון חברו ע״מ לשלם,
וממילא אין כאן איסור הנדחח מפני פקו״נ.
פירוש הדברים הוא שהאיסור לעבור על לאו הנל״ע כשבדעתו לקיים העשה,
הוא רק מדרבנן ,ואילו מדאורייתא אין איסור .ואכן כתב הרמב״ם )הל׳ גנבה
פ״א ח״ב( :״אסור לגנב כלשחוא דין תורח .ואסור לגנב דרד שחוק או לגנב
ע״מ לחחזיר או ע״מ לשלם — חכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך״ .וכבר דייק
ה״לחם משנה״ )שם ה״א( מלשון הרמב״ם ז״ל שבגנבח ע״מ לשלם יש רק אסורא
בעלמא מדברי חכמים ,בנגוד לגניבה כלשהוא שאסורה מדין תורה .והפסוק שממנו
לומדת הגמרא )ב״מ םא ,ב( אסור גנבה ע״מ לשלם הוא אסמכתא בעלמא .וכן
י״ל בפסוק אשר ממנו נלמד בגמ׳ )ב״ק ם ,ב( אסור גזלה ע״מ לחחזיר ,שאינו
אלא אסמכתא .וכן מורה לשון חרמב״ם ז״ל :״שלא ירגיל עצמו בכך״ — משמע
שאין בזה אסור תורה ,אלא אסור דרבנן שאסרו זאת כדי שלא ירגיל עצמו בכר.
שו״ר שב,שדי חמד״ )פאת השדה ,מערכה הג׳ ס׳ ה( מביא בשם ס׳ ״אברהם את
ידו״ הכותב בשם ״קהלת יעקב״ לר״י פארדו ז״ל שאסור גנבה ע״מ לשלם אינו
ע
זה
17
16ה״ג סי׳ ג.
17ב״מ סב ,מובא ב״אחיעזר״ ח״א סי׳ כא.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת
צ י י ל
י ד ו
ל ד ב ד י
ד
) ח י
ל ב ו ש
"
ס י
מ
׳״ ״
״
מדאורייתא .וה״אברהם
ו״עין יהוםף״ )ב״מ סא ,ב( שכתבו שגנבה בכה״ג מדאירי ׳
*
"
1קהלת יעקב״ מהלשיז ׳ ׳ ל
ה״שיטה מקובצת״ שם היא שאין כלל אסור בגנבה ע״מ ל ל ׳
יםת
'
׳
ו,,מעש*ם בכל יום ש י י"־ י ל
,
גנבה ע״מ לשלם אסורה מהתורה ,כשיטת הלבוש ,ועין יהוסף דלעיל• י
'
הרמב״ם ז״ל אליבא דהלח״מ ו״קהלת יעקב״ נקטו הטור והשו״ע ) ר
י ן אסור ׳
״ ל
ל.
יקן
ל ל
יתא
'
י כ ת ב
^ לדברי
יטו*״ רבנן
י א י ד
ע ז
ש
א
ע צ מ ו
י ד ג י ל
כ ד כ ת ב נ י
ב כ ד
י ש
א ד
ם
ש
מ ז
ג ם
י
ע ו ע
ע י מ ת
ם כ
זה
ש י ט ת
ד ,ד ן י ג י ד
י כ ד (
) מ צ י י
י ׳ י א
א
י ש
ש ג ס
כ ש
ם י
ש
ץ ה
ה
כ ה ״
ש כ ן
ה ע ת
א
ת
שןן
ה ר מ ב
ם
ז ״
ש מ מ נ ה
מ ו כ ח
ש א
ב ב י ר ן ר
ע ׳ ׳ מ
י
אלא מדרבנן ,וכדלעיל .ונראה שבזה תלויה המחלוקת אם גונב או גוזל
לא ,ונוטה
מתחייב באונסין .ה״קצות החושן״ )שם( מ ק
יי 5
"
״
•
מדיוק דברי הש״מ בשם הריטב״א ״ל שאיני
ם״א( לר״י אוירבך ז״ל חולק וסובר שמתחייב באונסי? ,ו מ י את החירום
׳
המיוחסים לריטב״א באותו מקום האומרים במפורש שמתחייב .הוא אד
לדחות את ראית הקצוה״ח מהש״מ ,אך בזה דבריו דחוקים .ויסוד המהלוקת נרא ׳
שהוא נעוץ במחלוקת הראשונים דלעיל אם יש בגנבח ע״מ לשלם אסור דאורייח
או דרבנן .המיוחם לריטב״א ז״ל וה״דברי חיים״ סוברים כהחינוד וסיעתו שיש ב ^
אסור דאורייתא ,והריטב״א ז״ל המובא בש״מ והקצוה״ח סוברים כהרמב״ם ׳
וסיעתו שיש בזה רק אסור דרבנן ,ולכן אינו מתחייב בכה״ג באוגםין .ה״עריל
השולחן״ )חו״מ סי׳ שמח סע׳ ג( פוסק להלכה שאינו מתחייב באוגסין .עכ״ ־
ל ״ ע כשבדעתו
להלכה נקטינן כהרמב״ם ז״ל והשו״ע שאין בעבירה ל ל
לקיים העשה אלא אסור דרבנן ,שהם אמרו והם אמרו ,ואין חפקו״נ דוחה אי׳א
אסור דרבנן אבל אסור דאורייתא לא הותר לדחות ,שכן אסור להציל עצמו בממיז
חברו כשאין בדעתו לשלם.
ו
0ת פ
ז
א ם
ח י י ב
ה י י ב
ד
ה
ב
א ו
ר
ח י י ם
י
גנ
י
ב
א
מ
ז
פ
ע
א ו
הנ
יי
לפי זה נופלת טענת הר״א ב ,.שמאחר שגם אם בדעתו לשלם ^
בידו אסור הנדחה מפני פקוח נפשות ,ה״ נ כשאין בדעתו לשלם ,ש "
מותר אז לגזול אם יש פקו״נ ,ואין אפשרות לשלם .וברור לפי״ז שכשאיז
שג״כ מותר אז לגזול אם יש פקו״נ ,ואין אפשרות לשלם .וברור לפי״ז שכשאין
בדעתו לשלם אין כל היתר להציל עצמו בממון חברו או בקלונו ,גם כשיש פקו׳׳נ׳
ולפיכך צדק הגרי״ע ז״ל בהסתמכו על דין זה ,כפי שפירשוהו תום׳ והרא׳׳ש ״
וכפי שנפסקה הלכה .ולפי רש״י ז״ל ,שמדבריו משמע שסובר שאפי׳ כשבדעתי
לשלם אסור להציל עצמו בממון חברו ־־־ ברור שאין לנתח מת ולבזותו ע״י כד
כדי להציל אדם אחר .אלא שהר״א ב .מנסה לפרש דברי רש״י ז״ל באופן אחי׳
אך עיקר סברתו מסתמכת שוב על הדעה המוטעית שאין קשר בין אסור הגזילד׳
לתשלומין ,ולפיכך דבריו נדחים וכדכתיבנא.
כ
ג
ז
ל
ב .מחר״ם שיק ז״ל־׳י מביא ראיה נגד שיטתו של הגרי״ע ז״ל ממימרתו של
רב נחמן אמר שמואל בערכין׳׳ :״האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת ,מביאי'
1
18שו״ת מהר״ם שיק ,סי׳ שמז.
19ז ,א.
5€
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
20
סכיו ומקרעין את כריסה ומוציאין את הולד״ .וכן הלכה .ומכאן ,לכאורה,
שהאסור לביול מת אינו עומד בפני פקוח נפש .אך הגרי״ע ז״ל דוחה ראיה זו
מג׳ טעמים .הראשון הוא ש״נוול חמת לא יקרא רק מח שמשקץ ומתעב המת
בעיני רואיו ובפרט מה שנקרא נוול גם לגבי החי ,אבל להוציא העובר ע״י חתיכת
בטנה — מאן לימא לן דזח נוול יקרא אחרי שידוע שע״פ דרכי הרפואה גם
בחיים לפעמים נעשח כן …משא״כ לפתוח בטן חמת ולנתח בני מעיו כאשר צריך
לעשות מי שרוצח ללמד ענין חחולי — זה ודאי ברול יקרא״ .על זה משיג הר״א ב.
וטוען ש״חנתוח המדעי של זמננו אינו שונה במהותו מהנתוחים שעושים בכל יום
בשביל חיים לאין מספר״ .על טענה זו אין ביכלתי להשיב שכן זוהי טענה
מקצועית טחורה .יבואו רופאים יראי שמים ןיעיךן*^ .אך אף אם טעם זה של
הגרי״ע ז״ל יפול )ואין זח בטעותו שכן בזמנו ודאי חיה חמצב כפי שכתב( —
שני טעמיו חאחרים מספיקים כדי לדחות את הראיה מערכין.
טעמו השני הוא שאדם מוחל בזיונו לגבי יורשיו י־ ,ואף אם קריעת הכרם
שמיה ברול ,חרי חאשה מוחלת בזיונה לגבי העובר ולפיכר התירו לקרוע את
כריסח .אבל בנתוח מת ,חרי זח לטובת אדם ור למנותח ואין הוא מוחל על
קלונו .על טעם זה כותב הר״א ב :.״וטעמו השני עוד יותר קלוש )!( במחכ״ת.
אין לדמות בזיון המת ע״י ביולי לאותו הדין במותר המת ליורשיו .שהרי שם
הבזיון הוא במה שגבו מעות בשביל קבורתו .הבזיון הוא אישי ,מיוחד לאותו
המת ,וחוא יכול למחול על בזיונו האישי; אבל בזיון של נוול הוא בזיון כללי,
כמו שכתב הרמב״ן )תורת האדם ,שער הקבורה( :״בזיונא דכולחו חיי״ )מובא
בטיו״ד םם״י שמח( .אם יכול חאדם למחול על בזיונו הפרטי ,ודאי שאינו יכול
למחול על בזיונו של כל החי״ ,עכ״ד .חחילוק של חר״א ב .בין חבזיון הפרטי־
אישי שיש במותר המת ליורשיו ,לבין הבזיון הכללי של כולא היי במקרה של ברול,
עפ״י הרמב״ן — אינו נראה כלל .הבויון שקורא לו הרמב״ן ז״ל בזיונא דכולא
היי הוא במקרה שאין בכלל קבורה ,וכלשון הרמב״ן ז״ל שם :״שאפילו במת
בעלמא דלית ליה קוברין ואמר דלא תקברוהו אין שומעין לו ,דבזיונא דכולא חיי
קאמריגן ולא משום בני משפחח בלחוד״ .ורק אז ,כשאין קבורה שייך בזיונא
דכולא חיי ,״שלא יתבזח לעין כל שיראוחו מת ונרקב ונבקע״ כלשון רש״י ן״ל 22
אבל בנתוח מתים חמגותח גקבר ,וכלשון חר״א ב .בסוף מאמרו :״כל הטיפול
באברים ובבשר צריך לחיות ביראת חכבוד ואחר חנתוה הכל יעשה כשורה ע״פ
ההלכה״ .וא״כ ברול חמנותח הוא נוול אישי בדיוק כמו בזיונו של חמת במותר
המת ליורשיו ,ולפיכך ראיתו של הגרי״ע ז״ל נכונה וברורה.
טעמו השלישי של הגרי״ע דיל הוא שאף אם קריעת הכרם היא גוול ,ואף
20טוש״ע או״ה סי׳ של סעי׳ ה.
20.אמנם תיאורים של ניתוח מוות למעשה משאירים מקום רב לפקפק בדבר )המערכת(.
21שו״ע יו״ד סי׳ שנו :״מת שלא היה לי צרכי קבורה וגבו לו והותירו ,אם כשגבו יחדו
לצרכי זה המת _ יגתנו ליורשיו״ ,ומשום ש״אחיל ליה זילותא ליורשיו״ )לשון
ד״ש״ד שם(.
22סנהדרין מו ,ב ,ד״ה משום•
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
א
ם
מ ו ח ל ת
ת
א
ב ז י י ג ה
ה י ל ד
ל ט י ב ת
ה י י
ת
אם איז
האם ,ההורג את העובר
׳
־
בפניו ״ .ולכז
״
תתנוול ,אבל לנוול מת בשביל אדם שאין לו כל נגיעה אליי׳ י ז
פ ד י — אין היתר .על כך כותב הר״א ב :.״גם טעמו השלישי יש׳לדחו^
ל
כי מה שנאמר בתום׳ נדה שם שהולד הוא כמונח בקופסא ,נאמר רק כדי להסב
איד חולד נקרא חי אף שעדין לא יצא לאדר העולם ואסור להורגו; אבל להסי
מכאן שא״כ האשה המתה היא שתופסת את הולד בקופסא ואינה מניחה לו לצא^
ומכיון שכן יש לולד תביעה על אמו ~־ אי אפשר ,כי מה חטאה אשיי ל י ׳
ל!לר
"
' יל
שמתה מחמת צערח ? מזה לא נמצא כלום לא בדבי
עכ״ד .ואין דבריו נראים .שהרי יש לנו הלכה מפורשת י• שאם האשה מקשה לי
הורגים את העובר כדי להציל את האשה .ולפי סברתו של הר״א ב .הירי
לזמר :וכי מה חטא תינוק עלוב זה שנהרגנו בגלל אמוי .ואם תאמר שהעובר א
נפש ,ולכן ההיתר ,כפי שמסבירים רבותינו הראשונים ״ל 26דין זה ,מ״
אסור להרג עובר ,ובן נח חייב על הריגתו ״•־ ,ומחללים את השבת ישבי י
אילולא היה ד׳יא
ךן
ולפיכך ל
לדעת כמה ראשונים
הגורם למות אמו .וכדכתב הרמב״ם ז ״ ל :״העובדה שהיא מקשה לילד מותר
לחתור העובר במעיה בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להרגה״׳
וה״נ בנידון דידן ,שהאם היא הגורמת היחידה למותו הצפוי של העובר ולפיבי
י ל ,שאינו
1,
״ 1,
יש לגדולה כדי להצילו ,כשם
לן ל קשר
1,
, 1,״ ^ ,
ל
1,
״ל *־י• :״ולפ״ז
,
י
.
עמו — אין כל ה י ל
ף ,ןא כמ״ש
1,
כי היכא דאמרינן באהלות
ז ז י י ב
ד ,א ם
4
ה
מ
ת
ה
מ ש ו ם
׳
כ א י ל ר
ש ד ,ו א
א
ת י פ ס ת
~~
כ
ם
ה ת י ס
ח י
ת
ו כ מ ו נ ח
ה ח י
ב ק ו פ ם א
ה
י א י ו
דמי
מ נ י ח י
יעולו׳
לפיכוי
ראי״
'״ ^
׳<
ל י
ו א
מ
ה
א
ת
״
הצ
מ ו ת ו
י ב
ע
״
א
,ה ת ו ס
ב ר מ ב
א י במ
ז
2
נ
י נ ג
מ
י
ז
ז2
א
(
ה י י ג ו
א
רגים
ה ע ן ב ר
ת
30
,,
ש מ צ ו ה 2
ה
ג
ן
ר
ם
מ ו ת ו
ה צ פ ו י
ש
ת ר
ד י ח ו
ג ת ח ן
ה א
ן כ פ
ח ו ת כ י ן
ח ת ן ך
ר
ש
ב
מ ע ע
ב
ר
ת
ה ע ן ב ר
א
י
ה ע ן ב ר ״
ש
צ ב י
ב
ר
א
ב
צ
ן
ף
ך
ב נ י מ י ן
י
אב
נ ת ח <
ה צ י ל
ת
מ
רג
כ
ן א י ן
א ן י ר ב ך ז
א מ ו
ד ר ן ד
ד
23נדה מד ,א ,ד״ה איהו.
24יהרמב״ן נדה שם ,מובא במג״א סי׳ של ם״ק סו.
25שו״ע חו״מ סי׳ ת כ ה סע׳ ב ,עפ״י משנת אהלות ספ״ז.
26רש״י סנהדרין עב ,ב ,ד״ה יצא ־ ,רמ״ה סנהדרין ש ם ; מאירי סנהדרין שם ,מהדו
ר״א סופר ,ירושלים תשכ״ה ,עמ׳ .270
ע
27תוס׳ סנהדרין נס ,א ,ד״ה ליכא ,תוס׳ חולין לג ,א ,ד״ה א ח ד ; נוב״ת חו״מ םי׳ נ ־
למקור האסור ע׳ שר׳ת מהרי״ט ח״א סי׳ צז ,״צפנת פענח״ סי׳ ם ,״שאילת יעב״יז׳
סי׳ מג.
28סנהדרין נז ,ב ,דמב״ם הל׳ מלכים פ״ט ה״ד ; שו״ת ״חוות יאיר״ סי׳ לא.
29ע׳ חי׳ רבנו חיים הלוי ז״ל ,על הרמב״ם הל׳ רוצח פ״א ה״ט.
30ד,ל׳ רוצח שם ,וכן לשון המחבר.
31ואין הכונה רודף ממש ,כפי שמוכח מסוגית סנה׳ )עב .ב( וכפי שבארו דעת הרמב״ט
ז״ל הנו״ב ,ה״חוות יאיר״ דהגר״ח סולובייצ׳יק ז״ל הנ״ל.
32תום׳ סנהדרין נט ,א ,ד״ה ליכא.
33״נחל אשכול״ ,חלק שני ,הלכות מילה ס״ק ט ,עמ׳ .117אמנם ר
צ ב
על דעת הרב קאפיל הלוי במברגר ז״ל אשר סובר כגרי״ע ז״ל.׳
58
www.daat.ac.il
״ ״ ל שם חולה
א ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב׳׳ם פ״א דרוצח ח״ט ,ח״נ חיכא דמת מעכב חחי מלחיות כגון שנועל דלת
בפניו — פשיטא דשרי לסלקו דרודף הוא ,אבל חיכא שהמת אינו עושח מאומה,
מהיכי תיתי לינווליה•״ .ולפיכך חילוקו של חגרי״ע ז״ל בין חדין בגמ׳ ערכין
לנידון דידן מחוור וברור .ומקשר ,עליו עוד חר״א ב :.״זאת ועוד ,סברא זו
שהולד חוא כמונח בקופסא אינו דבר ברור ומוחלט ואפי׳ אליבא דתוס׳ .ראה
דבריחם שם בד״ח איחו :״ומיחו אפשר דדוקא חיכא דאמו חיח לא מיחייב חחורגו
עד שיצא ראשו ,שתלוי קצת בחיות אמו אבל חיכא דמתח ,חייב ,משום דכמונח
בקופסא דמי״ .והם משיבים :״וא״ת ,אם תמצי לומר דמותר לחורגו בבטן אפי׳
מתח אמו ולא חוח כמונח בקופסא…״ .חרי שסברא זו של מונח בקופסא נאמרה
בתור השערה .שאפשר לומר כך .ואף שהרמב״ן סובר כן להלכה ,מ״מ במחלוקת
נשנה הלכה זו״ ,עכ״ד .והנה ,מלבד מה שהרמב״ן סובר כן להלכה ,הרי גם בתום׳
אין סברא זו השערה כלל .שכן מה שאומרים תום׳ ״אפשר״ ו״אם תמצי לומר״ וכר
— מוסב על ההשערה שבמציאות של מונה בקופסא אף ישראל מתהיב על הריגת
העובר ,אבל חסברא עצמח של מונח בקופסא ,או של נעילת דלת מצד האם
)וממילא ״אחריותח״ לגבי מותו חצפוי של חולד( -־ סברא זו אינח כלל השערה.
סברא זו חכרחית לא רק כדי לחםביר את חיתר נוול חאם .אלא ,בעיקר ,כדי
ליישב את דינו של ר״נ א״ש שממנו משמע שמחללים שבת על עובר ,עם דעת
חתום' ,כפי שחבינח חנצי״ב ז״ל יי ,שאין מחללים שבת על עובר.
ומקשה עוד הר״א ב :.״והנה אותו המאמר שיל ר״נ א״ש :״האשה שישבה
על המשבר ומתה בשבת״ ,מקשה עליו הגמרא :״פשיטא ,מאי עבידי״ …ומשני:
״לא גצרכה ,להביא סכין דרד ר״ד•״ .מוכח ,שחחידוש הוא דוקא בשבת אבל בחול
ההיתר פשוט כ״כ ־מאין צריר להיאמר .אמנם לפי בעל ״בנין ציון״ יש חידוש
גדול בדינו של ר״נ א״ש ,ואפי׳ בחול ,המתיר להוציא את הולד משום דהוה כאילו
מונח בקופסא .וחכי חוח ליח לר״ג למימר :״חאשח שישבח על חמשבר ומתח,
מביאין סכין ומקרעין את כריםח ומוציאין את חולד ואפי׳ בשבת״ ,עכ״ד .וגם לזה
אין יסוד .שאלת חגמ׳ חיא :״פשיטא מאי עביד מחתד בבשר בעלמא י הוא י״,
ומפרש רש״י ז״ל :״ואין חיוב אלא בחובל בחי דמוציא דם״ .ומכאן ששאלת הגמ׳
,משיטא׳ מוסבת על הדין ״האשה שישבה …כשבת״ ,ועל זח חגמ׳ שואלת :והדי
מצד הלכות שבת אין כל איסור בקריעת כריסח ,שכן מחתר בבשר בעלמא הוא,
ומה חחידוש? וחתלמוד לא נחית שם כלל לדין קריעת כריםח בחול .ומוסיף
להקשות הר״א ב :.״ותמח אני על בעל ״בנין ציון״ איך עלה על דעתו לומר
שטעם ההיתר משום שהולד הוא כמונח בקופסא .הרי בתום׳ שם נאמר שאפי׳ למי
״׳סבר דמותר לחרוג את חולד בבטן חאם שמתח ולא הוה כמונח בקופסא ,מ״מ
מותר לקרוע את הכרם ומחללין את השבת על הולד מטעם דינו של גוסס ,ע״ש.
חרי לך בפירוש ,שנוול המת נדחח בפני פקוח נפש ואיז זה תלוי כלל אם יש
לולד תביעה על אמו שחיא כגועלת את חדלת בפגיו״ ,עכ״ד .וגם ראיתו זו מתום׳
נפרכת שכן תוס׳ מקשים אד ורק מדוע מחללים את חשבת על העובר אם אין
!י
34״העמק שאלה״ ,שאילתא קסז ,אות יז•
35בעלמא
-גירםת רש״י ז״ל שם•
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ל א
3
" י " כלום
'
חיוב על הריגתי" ׳
^ומאזזי•
׳ '׳
"
מהללים עליי את י ׳
' חיבות
'
׳
ל
^ ל 'רוע
׳׳
י׳
ש
'
בהריגת העובד היא השערה ,מובן מדוע איז תום׳ מקשים איך אפשר
^ אינם
" "
י
כריסה אם איז
^
התום׳ היא שמאחר שרוב העובי־ים מתים במיתת האם ,ואלה שמתים
? הם
״
כמונחים בקופסא ,ורק המיעוט הוא כמונח בקופסא׳
י* ימית
מחללים את השבת על העובר ,כמו גוססים שרובם מתים י א ״
את השבת .ומכאן שגם לפי תירוץ התום׳ נשארת הסברא של כמונח בקופסא *
ורק הודות לסברא זו מחללים את השבת על העובר ,וכן מותר לקרוע את
האם .משא״כ בשעה שאין לחי תביעה על המת — שאין לנתוחו כל היתר•
מ
ע כ ת
א י ס ו ר
ע
כ פ י
ה נ י ו ל
ש כ ת ב נ
ק
י
כ
ש מ ב י א י ז
ש ה י א
א י ?
ש
ם
ל
א כ ל
י ׳ ס ב ר א
ע
ל
ס כ י ז
מ ע כ ב
ע צ מ ה
ק
ל
ד י ד
ב מ ק ר ה
ש ל
י
ר
ע
ר
ת
ה
ה
ש א י ז
מ י נ ה
כ
ר
ס
ל ק ר י ע
ל י ל ד
ב ק י פ ם א
״
י
ל
י
ש
י
א ם ?
י ל א
ת ב י ע י
ה ש ע ד י
נ
ם
:
ע ל
א מ י
י
א ל א
ל ק
ר
י כ ב ר
ה ו א
כ
מ
ו
נ
ח
ב
ק
י
פ
ם
ה נ צ י
כ ת ב
ז
ב
ש ם
ל
ח
ש כ י נ
א
א ע
ש א י ז
פ
ה ה י ר ג
י
מהח
י
ע פ
כ
י
מ ח ל ל י ם
כ ר ם
מכתבים למערכת
למנהג ה ק פ ת הבימה ונישואין בין כ ס ה לעשוי
י א י ד י ת ד׳ נ י
ג
,!' . ,ל
ב״המעין״ תשרי תשל״ג תמה הרב הנאון ר׳ קלמן כהנא שליט״א
בשעת הקפות ההושענות לומר אני והו הושיעה נא כרבי יהודה ןלא כרבנז
לומר אנא ה׳ הושיעא נא אנא הצליחה נא .והנה כבר מזמן תמהתי על זה וכתבת
אודות זה בספרי זה השלחן ח״ב סי׳ תר׳׳ס ובירחון אפיריון חוברת ג׳ ע׳ " ׳
ושם כתבתי דאמנם יש לומר תיבות אלו בשעת ההקפה ,והדבר מבואר
להדיא ברמב״ם פ״ז מהל׳ לולב הלכה כ״ג ,שלאחר שכתב שם דהיו י י ן המזבח
ואומרים אנא וכו׳ כתב דמקיפין בביהכנ״ס כדרך שהיו מקיפין את המזבח ,ומשמ
".1
מדבריו דגם האמירה אומרים כדרך שאמרו בביהמ״ק .זאחר
ראיתי שגפ הגרי״ב בנימוקיו שהודפסו בסידור אוצר התפילות תמה ג״כ ככל הנ•״ •
ן ״ ל .וכן בביביר
והם הם דבריו שכתב ביש סדר למשנה שאותם ציטט הרב
יעקב דיבר מזה ג״כ .ושוב מצאתי במאמר לשכת החשאים מאת זזגאון האדר״ת׳
ל ידי מחדש
׳ ,
״
שנדפס בקובץ כנסת הגדולה ו ר
באחד מגליונות אפריןן ,שתמה ג״כ ככל הנ״ל וסיים דנראה דצריך לומר בז
בשעת ההקפה .על כן הנהגתי במנין הותיקין שלנו כדעת האדר״ת לומר אנא ר׳׳
וכר בשעת הקפת התיבה לפני התהלת פיוט ההושענות.
ש ם
י
ע
א
כ מ ע ט
מ ק
פ
ע
ש כ ת ב ת י
ה ג א ן
ש א
א
ת ר ג
ס פ ר
ג
ע
6 1
א ה
הנ
ו ה ו ד פ ם
ע
בקשר לנישואין בעשי״ת ,שד! בזה הרה״ג במאמרו הנ״ל ,הדברים פשוטים
שכוונת המט״א והקצשו״ע הוא על כל עשי״ת .אד כבר צטט הרה״ג הנ״ל מדברי
הרה״ג ר׳ עזריאל הילדסהיימר זצ״ל שכתב דבמדינותיני אין נוהגים בזה בלל׳
36כצ״ל ,ולא שמותר להרגו כפי שכתוב בתום׳ ,שכן ברור שבכל מצב אסור להרלג עובר•
י
השאלה היא רק על הפטור אל ד ,י
הריעב״ץ ז״ל על נדה שם(.
ח
ן כ
ב ה ר
60
www.daat.ac.il
ג ת ו
) ש ן ״ ת
״ ח ן ו ת
י א י ר
״ י ׳ לא ,הגי׳ות
ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
והכוונה על מדיגות אשכנז גופא .דברי הרה״ג רעזה״ל זצ״ל מובאים ג״כ בקצשו״ע
הנקרא דרכי נועם שיצא בהנובר ,בחגה מתחת לגליון ,ושם כמדומני הוא כותב
שאהד מרבני אשכנז המפורסמים נשא בעצמו אשה בעשי״ת .ובשו״ת ציץ אליעזר
ח״ז ע׳ רמ״ה לידידנו הרב הגאון ר׳ אליעזר יהודה ולדינברג שליט״א הובאו ג״כ
דברים אלו וגם משו״ת מלמד להועיל.
בקשר למאמרו של ידידי הרה״ג ר׳ אפרים גריבבלט שליט״א אם לומר מזמור
שיר ליום השבת בהושענא רבא .המנהג הפשוט בקרב מתפללי נוסה אשכנז מקרב
קהילות הפרושים באר״י וכנראח פשוט גם בחו״ל ,לומר מזמור זה בהושענא רבא.
שריה דבליצקי
.1ר׳ ישעי׳ פיק ברלין לא בא לערער על המנהג של אמירת ״אני וחו
הושיעה נא״ בהקפות בסוכות .הוא רק חיפש נימוק למנחג זה ,היות ולדבריו
חמגחג מעוגן יפה במקורות .חרי״ב אינו מסתמך על מנהגנו גרידא .הוכחותיו
מבוססות על דלחלן:
א .הלבוש באו״ח סי׳ תר״ם כותב :ונהגין לחקיף …ואומרים אני וחו הושיעח
נא.
ב .הפיטן קבע נוסה זה בשני פיוטים )ואי״ה להלן נעמוד עליהם עוד(.
ג .הטור או״ח תר״ם מביא המשנה כלשונה ,מחלוקת ת״ק ור׳ יהודה ,בלי
להכריע.
מהוד כד היפש רי״ב הנמקה למנהגנו ,וכן בעל ביכורי יעקב היפש לו הנמקה,
ובעקבותיחם חרשיתי לי ,אני הצעיר ,להעיר הערתי ,ויורשה לי כעת להוסיף.
חגרי״ב מביא שתי פסקאות מפיוטים אשר נעמוד כעת עליהם.
א .בפיוט הושע גא של סוכות גאמר :״כחושעת יקב מחצביך סובבים
ברעננה ,רוננים אני והו הושיעה נא״ .ופירושו — כמו שהושעת סובבים בענפי
ערבה את יקב מחצביך )שהוא כנוי למזבח( ,הקוראים אבי והו הושיעה נא .לפי
זה חרי בסיבוב חמזבח אמרו :אני והו .פיוט זה מהברו הוא ר׳ מנהם ב״ר מכיר,
מחכמי אשכנז ,בן דודו של ר׳ יצחק ב״ר יהודה רבו של רש״י.
ב .בפיוט יום שני של סוכות בברכת מחיה מתים בשחרית נאמר :המזבח
בכפות ובערבות ,באתי לסובבנחו בשיתות ערבות ,אני והו הושיעה נא בניב
להרבות )כך הנוסח במחזור רוו״ה בשנוי מה מחמובא ע״י הגרי״ב( .פיוט זה חנו
קטע מפיוט מקיף שחתום בו ר׳ אליעזר ב״ר קליר.
והנד ,לדעת הפיטנים האמירה היא ״אבי והו״ ,ולא עוד אלא שמיחסים אותה
להקפות המזבח .ושם הרי ודאי קובעים כללי הלכה שההלכה כת״ק )מלבד דעתו
של ר׳ צמח גאון שהגרי״ב השבה לדחויה(.
אמנם בקשר לפיוטים כבר נאמר ,כי הפיטנים לא הקפידו תמיד שיהיו דבריחם
כהלכה) .ע׳ תום׳ ד׳׳ת דכולי עלמא יומא ה׳ ע״א ,וע׳ גם תוד״ה ורגלי חגיגח
י״ג ע״א בקשר לדרכו של ר״א הקליר*.
1
בכלל זה משתמש הרוו״ה בפירושו ל״עבודה״ של יוה״כ .שם הוזכרו
חפיפות
שהיו
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עלינו לציין כי בכל הסידורים שראינו הנוסה הוא ״אני והו״ וכך כתוב
באנציקלופדיה תלמודית )עין הושענות( שכך הוא בכל הסידורים .אמנם שם
כתוב שאומרים גפ אני והו — ול״גם״ זה לא מצאתי הוכהות .אמנם בהלכות
ר׳ יצהק גיאת )ה״א עמ׳ קט״ו( נאמר בשם ר׳ סעדיה גאון ״ואומר הושיעה :א
והן )אומרים( הושיעה נא ואחר כך אומר אני והו הושיעה נא ועונין כן״ .ולפי
זה היה אפשר לפרש ״ואומר הושיעה נא״ שכוונתו שאומר אנא ה׳ הושיעה נא,
ולפי זה אומרים שתי הנוסחאות .אך בהגהות שבסוף ח״ב כבר תיקן ע״פ כתב
היד שצ״ל :״ואומר הושענא והן אומרים הושיעה נא ואח״כ אומר אני והו הושיעה
נא ועונין כן״ .ולפי זה האמירה היא ״הושענא״ ותשובתו ״הושיעח נא״ ,לעומת
״אני והו הושיע נא״ שכתב על זה ״ועונין כן״.
לפי זה מקור האמירה שלנו בהררי קודש ואין לפקפק בה .אך יש צורך
להסבירה.
2
.2בעל קיצוע״ש מדבר מפורשת על נישואין בעשי״ת .אלא שראיתי מי
שפירש דברי ״מטה אפרים׳ /שהם יסוד דבריו של בעל קיצוע״ש ,שכוונתו רק
לצום גדלי׳ ודחה דבר־ בעל קיצשו״ע כלא היו ,־ -לכן הבאתי*סמוכין לכך ,שהמנהג
לא לעשות נישואין הוזכר בעוד ספרים.
דברי ר״ע הילדסהיימר בשו״ת שלו עמ׳ קנז—קנה הנם העתק מדברים שהעיר
בשולי ספר ״דרכי נועם״ .והוזכר הדבר כבר במלמד להועיל אה״ע סי׳ א /
ר״ע הזכיר שם את הרב הצדיק אבדק״ק גאטהענבורג שנשואיו היו בעשי״ת.
וכן הזכיר הרצ״ה ב״מלמד להועיל״ שגשואין שלו היו בעשי״ת בהסכמת רבה ימל
ווירצבורג זצ״ל,
?למן כהנא
במקדש בעבודת יוה״כ .והנה בעל המאור )בריש יומא( כבר הקשה על הסיטן שביוח״כ
לדעתו לא היו הפיסות בכלל .והרמב״ן במלחמות חיפש ומצא ארבע פיסות שיוחדו
ליוה״כ וביניהם האחרון סיס אליבא דמ״ד שאברי שבת קרוביו ביוה״כ .והנה דעה זו
אינה כהלכה .הרי שגם הרמב״ן סבר שהפיטנים קבעו דברים בפיוטיהם שלא כהלכה.
וע׳ תוי״ט שם שרוצה גם סיס רביעי זה לפרש בדרד אחרה ואליבא דהלכתה ,וע׳
מש״כ היעב״ץ בלהם שמים עד זה .והנה הרוו״ה כותב ,שאין לתמוה על הפיטן אם
לפעמים לא מסכים אליבא דהלכתה ,שרצה בזה להסביר שהסיטן הזכיר פיסות ביוה״כ
אף שהעבודה כולה נעשית בידי כהן גדול ,ולא בא פיסות ביום זה .אך אין זה מעלה
ארוכה לקושית הרז״ה שאין הוא מקשה על כד שהדבר לא אליבא דהלכתא ,אלא
שבכלל אין כל מקום לפיסות לשום דעה .והנו מאשים את הפיטן באי הבנת המשנה
וטעות בפירושה.
2אין אנו נכנסים כאן לשאלת ההבדל בין הנוסה ״אני והו״ ו״אני והוא״ — וכתב לי
חוקר הסידור והפיוטים ד״ר דניאל גולדשמידט נ״י ־ .לא מצאתי באף כתב יד אחד
של ימי הביניים את הגרסה ״אנא ה׳ הושיעה נא״ בשעת ההושענות.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ״אזלת יד כלפי בוגרי החינוך הדתי״
המאמר בכותרת זו כבר נתן מקום לכמה הערות ,המכתב השני בגליון תשרי
תשל״ג העמיד אותי על הצורך להעיר.
יש מקום להגיב על כמה נקודות בתחילת המאמר :על מעמד הוקי האישות,
מעמד השבת ,מצב הכשרות במדינה ועוד :״השאלה אם היהדות הנאמנה מסוגלת
להציג רבנים נאמנים אתרים לתפקיד זה״ )רב ראשי( .באחרונה -־ כבר בזמן
הופעת המאמר — קבלנו שעורים מאלפים בכל אלה ,אם אמנם השעורים שנתנו
אח״כ היו עוד יותר מאלפים.
המאמר נכתב מתוך שני סוגי מבט :עין טובה ל״טובות״ המדינה כלפי שומרי
תורה ,עין פחות טובה לפעלם של שומרי תירה .נעיין נא במאמר הרב קצנלבויגן
זצ״ל באותו גליון ע׳ .4 ,3ונראה שמבטו לטובות המדינה כלפינו הוא אהר.
ומאז אכשור דרי?
״אין היהדות הדתית מצליחה להגדיל את הנציגות הדתית בכנסת״.
האם שכחנו שהעליות ,החל בילדי טחרן עד היום ,הורחקו בזרוע רשע מתורה
ומצוות י בידי מי נמצאת עלית הנוער רובה ככולה ,בידי מי נמצא משרד הקליטה 1
מתוך המפלגות האשמות בחטיפת ילדים מחיק הוריהם לבזה מתורה ומצוות,
האשמות בהעברה על הדת בסיטונות גם של מבוגרים מודים היום בפה מלא,
שפשעים אלה נעשו כדי שח״ו הנציגות הדתית בכנסת לא תגדל.
והנה הערתי העקרית :מר עמנואל דורש פעילות עבור הנוער המתבגר ,שעזב
את ביה״ם ,שעזב את חישיבה ,המשרת בצה״ל ,הלומד באוניברסיטה
ואין כוחות ראויים למטרה זו ,ואין יהס ראוי לנוער זה .מר עמנואל מדבר על
הקשר בין עולם הישיבות לעולם האקדמאי הקיים באמריקה ואשר אינו קיים
בארץ ,״עולם לומדי התורה להוד — ועולם העוסקים בישובו של עולם להוד״.
זה עכ״פ ניסוה לא מוצלה.
״מאי בנאין ? אמר ר׳ יוהנן :תלמידי הכמים העוסקים בבנינו של עולם כל
ימיהם״ )שבת קי״ד(.
״אין זה נובע מתוך רצון רע״ )!!( .״ראו רבנים הכרה לא להכיר בצורה
אחרת של היים דתיים ואף ישנם שקבלו את האהריות לכך״ ,״רבנים״ עלומי השם
ונטולי הערך ? ! תיתי למר עמנואל שהוא נוקב בשמו של הרב דסלר זצ״ל —
וכל המוסיף על תאור גדולתו רק גורע — גם האישים ,שהיו והם תמימי דעה
אתו ידועים ,אלה אשר כבר אינם אתנו פה ולהבהל״ח אלה אשר אתנו פה ,והם
ראשי הישיבות ומשפיעיהן — ללא יוצא מן הכלל או כמעט ללא יוצא מן הכלל.
על דעת ״רבנים״ אלה עוברים לסדר היום!
מר עמנואל נתן — ברצון או שלא ברצון — אור ירוק ל״מכתב למערכת״
בגליון תשרי תשל״ג :״מוסדות תורניים וסיקולריים גם יחד …גישה רוולוציונרית
…התנגדות תקום …אין להרתע״.
סיגנון המכתב אינו מפתיע .כך חושבים ,מדברים ,כותבים היום מניחי תפילין
רבים :״מאי אהנו לן רבנן״ וכר )סנהדרין צ״ט( .אם מדובר שם על היתר עורב
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואיסור יונה ,ואם היום מדובר על היתר פסולי חיתון או …על דרכי חינוך והלכות
מדינה ,הכל הוא קו אחד .ידוע לי שהטובים המדברים כך — שמא ללא מחשבה
לא ירצו ללכת ח״ו בקו זה בעקביות ,השאלה העקרונית :״רבנים״ הם ״בודסי
ריאות״ או מורי דרך בהליכות עולם?
מניתי תפילין ״הבלתי נרתעים״ ־ -ואינני חושב שבעל המכתב ירצה להמנות
עליהם — הם ה״דתיים״ המסיתים לגיוס בנות ,לגיוס בני הישיבות וכף וכר•
לולא אלה ,המפלגות האנטי דתיות לא היו מצרות את צעדינו כפי שאנו ״זוכים״
היום.
אלו הן המסקנות ,מתוך דברי המכתב ,אשר הכותב לא ירצה בהן .אמרתי
כברישלמאמר כמו שהוא לא קל היה לשתוק ,בא המכתב הנ״ל והראה את התוצאות•
בעיות המאמר קימות ועומדות ,על ראייתן בכמה נקידות אולי יש להחוכח•
אבל בגישה זו כלפי גדולי התורה ודאי לא נושע.
מאיר קובר
נתיעץ יחדיו מ ה לעשות לבלתי נפול בנינו בצאתם מבית חנוכם במכמורת תעתועי הזמו•
הלא על זה ידוה לבנו ,בנינו מגודלים בנעוריהם על ברכי האמונה הקדושה ,בצאתם
ל מ ס ח ר או למלאכה בכל מ ק ו ם מדיד כף רגליהם ימצאו אורב הזמן לנפשותם יארב
ל ה ט ו ת רגליהם מני דרך .ועתה נבואה יחדיו בברית ל ת ת עינינו ולבנו על זה ,ל ח ז ק א
א ת רעהו וכלנו יחדיו ,להרוס מכשול מ ד י ד ט ל ילדותינו למען יבואו למלאכה ,מ
וקנין חכמה ומדע מבלי נטות מדרכי התורה .הלא א ס נתון נ
ת ן
נ פ ש
י ש
ס ח
י ו על זה .י י ע
י
צנו
נ
א ל ק י ם ותתקיים תורתו בידינו.
הרב שמשון רפאל הירש :גילוי דעת ,עמדן ,ז׳ דחנוכה ת ר ״
המשתתפים בגליון הזה:
הרב שמעון וייזר ,בית מדרש גבוה להלכה ,שעלבים ,ד״נ נחל אילת־
הרב שלמה זלמן אויערבד ,שכונת שערי חסד ,ירושלים.
הרב קלמן כהנא ,ק מ ץ חפץ חיים.
הרב יהודה קופרמן ,רח׳ שערי תורה ,7בית וגן ,ירושלים.
הרב צבי בנימין אויערבך ,רח׳ סמולנסקין ,5תל־אביב.
רפאל אויערבד ,רח׳ עזרת תורה ,6תל ארזה ,ירושלים.
הרב חנוך זוגדל גרוסברג ,רח׳ כובשי קטמון ,1ירושלים.
שלמה במברגר ,רח׳ צפניה ,49ירושלים.
דוד הנשקה ,רח׳ םמולנםקין 7א ,חיפה.
64
www.daat.ac.il
ח
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האהראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
,
דפוס ״המהדיר״/״ד־רוו /ירושלים
www.daat.ac.il