חוברת ד

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך י"ג, גיליון ד', 1973 · כרך יב, תשל"ב

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪T‬‬

‫כת‪:‬ב עת זכרצא ראיר ע'ז ייד"‬
‫מיסד‬

‫ב‪.‬רייננר‬

‫יצחק‬

‫;‪ u,‬ל !םיער ‪ ..‬א ‪.‬ןי ד ‪J‬ו "'‪.‬יראר‬
‫‪,‬‬

‫בתוכן ‪:‬‬
‫תשיבה בעגז אי "!'בע לא ‪m‬בגי ‪ I‬הרב מנדל קרניר זצ"ל‬

‫‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫על כשחת דב'י מזין יכימיקל!ב" ‪ I‬הרב גבראל קראסו‬

‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫הברהכ על גש'את כפ!כ"' ‪ 1‬הרב קלמן כהבא‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪11‬‬

‫חליקת הנת"ך ‪ I‬הרב י‪r‬זצק סבדר‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪17‬‬

‫בז עלום התירה ללועם ןרו הארץ ‪I‬‬

‫פחפסיר ז!'הדר ליר •‬

‫‪35‬‬

‫הקל‪,‬הט הר‪ m‬בית של עליית רבית המעוצית ‪ I‬שמה אבי לשים‬
‫‪vr‬כלקרת לשם שמ!ב"‬

‫‪m I‬‬

‫הבשקה‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪37‬‬

‫‪41‬‬

‫על סומ "יים עול סירוכיהם‬
‫בחקהר יבשיהנ אמת הרנ ראפל אי!'בנרג‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪52‬‬

‫כמתבים לעמרכת ‪:‬‬

‫על החןנ‪ p‬המו 'ייבה ; הכילה ונר‪ .‬הבית בנעלםי ·‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪55‬‬

‫משבות ‪ ,',‬מ'ות לש "ב!'""' הלבשרםס זצ"ל ‪ I‬הרב "סף ייאפוכעל ‪60‬‬

‫'"כ‪'I‬כ ""שיים ח"י חזופ חשלייב • כיר יב ל'!‪T‬ב ר •‬
‫יונפ תנשי ‪t :‬שיב '‪ K‬ל ‪'" 10-,‬ל‬
‫‪n‬כ‪n‬כו‬

‫העמרכת ‪:‬‬

‫ההרכ''ו ‪,,, 3 -,‬ל‬

‫ו‪n‬כץ לחא ‪S 4.-‬‬

‫‪ www.daat.ac.il‬יר‪1‬ש>ל‪,‬ם לס'‬
‫‪ ' m‬צגפהי ‪•26‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב מנדל קרגוי זצ"ל‬
‫•‬

‫‪.‬‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תשיבה בעניו אי עביד מהני אי לא מהני‬
‫•‬

‫לי גל הומתע‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫רףני ק‬

‫‪-‬‬

‫םיישרים וחירשוי‪ D‬לע ' מטתכ תמורה נ‪ M1‬הגדנ‪t‬ן‬

‫‪'0‬‬

‫טיפר‬

‫הךמ~‪P‬‬

‫שהשיב‬

‫•‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫רבי ' גמלד קרניי זצל"‪ ,‬בלע גדלו י טיך‪,‬ה‬
‫‪.‬‬
‫אברהם‬

‫•‬

‫•‬

‫‪. ,‬קןנטרס‬

‫אונ‬

‫לשיסו‪,‬אי‬

‫ממרטיסם‬

‫תושבה‬

‫אל הרב י"ר הליו במברגר‬
‫אריד מ"דא סבוגית אי‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ישצא כתע רי הרב‬

‫ת " ל‪.‬‬

‫צקרה‬

‫מתןך‬

‫בתדשכה זי ז‪z‬בכיר‬
‫•‬

‫עביד לא מהבד‪ .‬הקןנסרם‬

‫נדפס עכשיו בטפר הנ ‪ II‬ל על תמררה ערנ ‪•92–72 ,‬‬
‫•‬

‫""כ‬

‫•‬

‫התושבה במטרה לני ''יע' ;ייר שלמה לדאר ‪'''.‬נ‬
‫]שאלת הרכ יצחק רוכ הל‪~.‬י כככרגר[‬

‫אציגה מה שבלע ‪ II‬ד על מה שחקר הפרמ ‪/I‬ג )אן " " מ " ז סי' כ"ו ס"ק א ‪(J‬‬

‫אם‬

‫לפלוגחא דאב" ורבא ברש" חמוהר‬
‫די‪ -‬אי‬
‫‪.‬‬
‫ש"ר ‪.‬‬
‫_‪. ,‬‬
‫לשל‪- –‬‬
‫הג "‪ M‬חפלה של ראש ‪.‬קודם _‪.‬‬
‫ד‪ ).‬ב ( לעגין אי עביד מהבי או לא ע " ש‪ .‬לעב " ד צע " ג ')!לד דברי !)רמ"ג להמ‬
‫לא קאימ הש " ס בתומרה במסקגאדגפקא ‪ ,‬מיגה בהר פלוגחא בדוו הפרמ"ג‪ ,‬אלא‬
‫אדוי דלא ישוי בזה ‪ .‬ולעג " ד רבא מוהד בזה דמה ‪ , j‬הד ל א אם הג "‪ M‬חמל‪,‬ו ב ש עת‬
‫~ '‬

‫"‬

‫‪. .‬‬

‫משו בהו חירב רק ע‪ " .‬נ‪ r‬הייחר טיכ מכ"‪ W‬ס " ז‬
‫ירכא זהפסיק בלילה‪ . .‬אין המ ש ‪.‬‬
‫‪. M‬‬

‫אי " " ‪ "' " 0‬ם " ק מ וז ז כר ש ‪/I‬ש בבד ‪It‬ד ןצ " ע‪.‬‬
‫•‬
‫ש פומ " ג בא " א עצמו סםת ציוא ‪,‬‬
‫רב ואיתי ‪.‬‬
‫דונ הלוי ‪ :‬אחר ‪- .‬זמן ‪..‬‬
‫]אמר ציחק "‪,.‬‬
‫‪.‬‬‫ןמ"מ נראה שאם לא הנחי אלא אחת‬
‫ממ ‪ II‬ש ‪.‬ב ‪ , II‬סיו כ ‪ /l‬ו וז " ל ‪.. . .‬‬
‫לעב ' ‪. I‬ד‪' …‬‬
‫גארה ‪. .‬‬
‫וכן ‪.. .,.‬‬
‫‪.‬‬

‫מהם אעפ " י ש ש תהין בדיר רלא היה לד שום אובס יצא דיי אותה מצוה שקייס‬

‫ראש עד ישג "‪M‬‬
‫עב " ל‪ ,‬אם‪ ,‬לא שגדחר‪ ,‬הני‬
‫ייצא בדעיבד מ"מ צריר לסלק של ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫הייו שגים‪(,‬‬
‫‪ .‬זמו‬
‫' בל‬
‫דביגתםי יעבור בבל רגע על‬
‫של יה‬
‫‪ .‬שבין עיגוי ‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪. . ..‬‬
‫‪. . . ..‬‬
‫‪.‬‬

‫‪…‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫מניל ק‪'-‬גוי[‬
‫]תשוכת‪..‬ה‪.-‬כ ‪.‬‬
‫‪..,‬‬

‫מ"ש בשם ‪ .‬ר‪,‬פומ"ג ‪ X‬איבר ('''ח שחקר מי שהב'ח ‪i‬וש " ר קדום לשל די אי‬
‫תלי בפלוגחא דאביי ורבא וכו; אפילו אם בהרו לו הדם בחלקו גם ע"~ ‪ ,‬ממ"‬
‫‪.‬‬
‫‪-,‬‬
‫"‪,,‬‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫‪.." , .‬‬
‫עדבדי‪ .‬עבדי‪ . ,‬אןי ' לו עגיו להר פלוגתא ועי"' במגחות‬
‫בבה " ג דהם שתי מדצות‬
‫ומה " ‪..‬‬
‫"‪" . …. .‬‬
‫‪I‬‬

‫••‬

‫‪,‬‬

‫‪'.‬‬

‫ד ל" ח בתרד " ה ואס הקיים וב‪t‬כ" ז ' ם'י תרפ ' ד ס ‪If‬ק ר"‬
‫‪I‬‬

‫גחלה ושי ‪.‬ת " ל‬
‫‪ .‬עטרת‬
‫האר‬
‫הפרמ‬
‫‪.‬תט‬
‫‪ ., . .‬יגל‪. .‬זה ‪ .‬הןי‪.‬לש י‬
‫‪.‬‬
‫הדבר ‪.‬‬
‫עיקר‪- , _,‬‬
‫אבל ‪.. .‬‬
‫‪ II.‬ג ‪. . .‬‬
‫‪..‬‬
‫גחלקו בעשן ‪:‬‬
‫דלא‬
‫סוגיא דמתורה 'שום‬
‫קונטרס ארור מאד ‪ .‬על הר‬
‫‪.‬‬
‫" העליחי בראיות‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בלל‪ ,‬ארם העהש י"א מאבחי המ צדו_ אם שיגה דואי לדא עהש בל‪.‬םו הגע בצעמן‬
‫'‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫בתפל‪,‬ן ש בתנה התורה ש ' ‪, I‬וי ונן הונ ותו בםוי ) שבת קח‪ ,‬א ע " פ שמות יג‪ ,‬ט( ‪,‬‬
‫ה]ן!>לה על הדעת אם עבר מ!!ימרא דרחמבא דמהבי‪ ,‬ומעין‪ .‬זה הם ר י ב המצוות ‪.‬‬

‫המצהו דוו‪.‬א רק‬
‫על‬
‫בוסף‬
‫אחד‬
‫פרט‬
‫ש"‬
‫המצוה‬
‫מלנדעיקר‬
‫להיפ;לפעמים‬
‫ובו‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪… ' . .‬‬

‫‪.‬‬
‫בענןי סגיף‬

‫ורבא דלכ"ע‬
‫הונין אי'‪I‬ב בבלל פלוגתא דאביי‬
‫והדור ונצוה ‪ ,‬וגם זה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫המני‪ ,‬זזה עביו ארור מאד אוין לגו כללים לדיע מה הוא הנקרא עיקר הצמהו‬

‫במכה דברים איו לגו הבערה במו מל תור זמהנ‬
‫ילבן באמת‬
‫תוספת ‪.‬על המצהו‪.‬‬
‫או‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫או מל בלילה שבחלקו הראשובם" )מובא '''בב יו"ד סי ' רס"ב ( אם ציא‪ ,‬דמספקיבן‬

‫אם הוא מתבאי המצהר או לתוספת צמהר‪ ,‬וכבר ראיתי בספרם" )השואל בשו"ת‬
‫רע " ק ס" קע"ד( לתלות גם פלוגתא זו בפסגתא דאב" ורבא והם דבוים כעלמא‬
‫איגר מן הוא'י הלשיב ‪ y‬לז‪'T‬ם‪ ,‬הרא רפריד בסוגאי )תמווה ה ‪ ,‬א( מתררם מן הערה‬

‫לע ' ה"המ ה"‪I‬ב מדאפקיה לה קאר בלשון איסור רלא תשאר עליו חטא )במדבו ‪,,,..‬‬
‫לב(‪ ,‬וכן הא דפףד )שם( מרחרם ממין על שאיגו מ'‪ Y :u‬ייכ צרץ ?מ'שר קךבלה‬
‫ה~חה ‪ .‬בדים שאינן תנאי המדצה‪ ,‬דא ‪/ I‬כ לא היה מקשה מידי ‪ ,‬אלא איסררא נמי אית‬
‫ב‪,‬ה' וכן שממע בפסיקתא הוובא בילקרט )סוף פ' קרח(‪ ,‬דהאי קרא רולא תשאר‬
‫כזלל נ"כ ממין על שא"מ ‪ ,‬דדריש לה מדכתיב ממגו ולא ממין זה על מין אחר‪,‬‬
‫זש"ונ רסלבר שוהא חגאי המצוה‪ ,‬כולל ג"כ איסור ושפיר תלי לה בפלוגתא דאי‬
‫עביד לא סהגי‪ ,‬הואוכחי הרבה בכלל זה לפי שהוא ספחח נרול בכסה סוניות‬
‫בש"ס‪ .‬ובזה ינלד שורמו וישנה תורחו‪.‬‬
‫'ו'וו בטמרל '‪,‬איבואי‬
‫•‬

‫•‬

‫נתקבל במערכת‬
‫פירושים וחירושים למסכת תמורה מאת הגאוו ר' מנחם המכונה‬
‫‪,‬מענדל קארנךי זצ"ל‪ ,‬מחבר ספר 'ינידילן סהרה" ‪ .‬ינסיפן פירושים‬

‫ו'בירורים לתוספתא של מסכתיו‪ .‬יצא‬

‫לאור בפעם הראשונה עם‬

‫ו;נראי מקומות והערות מאת הרב אברהם סופר‪ .‬ירושלים תשל"ג‪, .‬‬
‫• ‪ The Jewish Dlelary Law‬דיני מאכלות בהלכה ובהשקפה‪ .‬ב' חלקים‪.‬‬
‫חלק א ‪:‬דיני אבר מו החי‪ ,‬שחיטה‪ ,‬חלב ודם‪ ,‬נבלה וטרפה‪ ,‬בשר‬
‫וחלב‪ ,‬תערובות‪ ,‬שרציס‪ ,‬איסור חמץ ועו‪.‬ד חלק‬
‫בארץ‬

‫ישראל ‪:‬‬

‫ב‪:‬‬

‫דינים מיוחדים‬

‫מצוות התלויות בארץ‪ ,‬תררמות ומעשרות‪ ,‬ערלה‪,‬‬

‫חדש וכלאיס‪ ,‬מתנות ענייס‪ ,‬בכוריס‪ ,‬שמיטה ויובל עם נספח על‬
‫שמלרת‬

‫השמיטה‬

‫נזמו‬

‫הזה‪.‬‬

‫מאת‬

‫הרב‬

‫ד ‪ II‬ר‬

‫גרינפל" לונדוו‪ .‬סונסינו פרס‪ ,‬לונדוו תשל"ב‬

‫ישעיה‬

‫ישי ‪ .‬תכהו‬

‫תשלייג‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫מנחת עני‪ ,‬הגדה של פסח עם פי' מנחת עני מאת הרב יעקב עטלינגר‬
‫•‬

‫זצ"ל‪ .‬יצא לאור ע"י הרב ברוך ‪ ,‬הורוויץ‪ ,‬ניו המחבר‪ .‬ישיבת דבר‬

‫ירושלים‪ .‬יךושלס חשל"ג‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫הלכות יום העצמאות ויום ‪,‬ירושלים‪ ,‬בירורי הלכה בעריכת נחום‬
‫‪,‬‬

‫רקובר‪ .‬בהוצאת משרד הדתות והמחלקה לתרבות תורנית במשרד‬

‫החינוך והתרבות‪ .‬ירושליס תשל"ג‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪—————————~–_.‬‬
‫'‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫' ה‪:-‬וב גבריאל קראוס‬

‫•‬

‫•‬

‫' על כשרות דברי מזוו וכימיקלים‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫מדע שומרי תורה בעיר ‪,‬מנצ'סטר‪,‬‬
‫היצא ה לפני אגורת אנשי ‪.‬‬
‫"‬

‫י ‪ II‬ט ניסו תשל"ב‬
‫מוקדש‬
‫"‬

‫•‬

‫גשתמ‬

‫לזכר‬

‫דאןבי‬

‫אבי‬

‫‪" ,‬‬

‫ר' צבי י הדוה‬

‫החבר‬

‫בז מןר~י‬

‫ךו‪.‬ב ר ' משה בינם זצ " ל לה " ה קראיס אשר עמל הרבה להדריכ ‪.‬ני‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫ילגדלני לע ברכי התירה והיראה יאשר ‪ .‬בזכיתו זכיתי ן‪ w‬כין " כאוהלה‬
‫שלתררה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪.- ..‬‬

‫‪-‬‬

‫נטטר בירס המר והנמהר יום שהוכפלו 'בו צרות ‪ , ,‬ט '‬
‫'‬

‫‪c‬‬

‫באג תש"ל ל "ק בעיר באזל‪ ,‬שוויץ‪.‬‬

‫‪n‬‬

‫‪,‬צ‪.‬ב‪ .‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,' .‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫אחח הפעילויות המסונפות של בית הדין כאן במנצ ' סטר ‪ .‬ולמעשה סל כל‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫בית ר'ו ‪ ,‬הדא כדיקח מיצרי מזוו‪ .‬אבו נמצאםי כמגזב מתמיד עס הרנה מפעלים ‪.‬‬

‫'בעיקר בררך ש ל התכתבות ‪ ,‬אך גם ע '' ' ביקורים כדי לוודא את כ ש רותם או אי‪-‬‬
‫כ ש רותם של מצרכים רבים‪ .‬דבר זה נחוץ בעיקר כרי ל‪,‬עץ למוסדותינו‪ ,‬ומשל‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫מסעדות ‪ ,‬מאפיות‬

‫‪,‬‬

‫וכין‬

‫בדבר‬
‫'‬

‫המרצרים‬

‫המותרים‬

‫ב·~ימרש‪.‬‬

‫בדם‬

‫הדבר‬

‫משמש‬
‫‪,‬‬

‫גם‬

‫כתדריד מועיל לצבור המציף אותנו בהרבה שאלות ב'ענין כשרות‪.‬‬
‫היים ‪ ,‬ככל ו~הולן ורב מסםר מוצרי המזון המזרקק~ם והארוזיס הממלאים את‬

‫הנויות המכולת והסוערמרקטים ‪ ,‬כר נעשית מורככת וסכוכה ה'~אלה ‪" :‬מה מזתר‬

‫רק הצרכ ‪ i‬מ חלבט כבעהי ‪ ,‬אף ביח ייו עצמי מתקשה יותר יייתד‬
‫ל קנוח ? " אך לא ‪..‬‬

‫השמסעל‬
‫קטנים נבלעים ע " ' מפעלםי גדולים יותר‪ .‬ככל‬
‫‪,‬‬
‫ליעץ לצבור ' כא ש ‪ ,,-‬מפלוו‪,‬ם ‪.‬‬

‫‪.-‬‬

‫גדל ' כר הבריקה מסובכת ייתר‪ .‬אמנם ‪ ,‬רזב המפעו‪:i,‬נ משתפםי פעלוה במתן מידע‬

‫נ‪ :‬דו'ק ‪ :‬אר לעתים קרובות אין הם מסוגליםלעשות כז‪ .‬יש לעדת שאף מפעל למוצר'‬
‫מןון‬

‫‪.‬‬

‫איגו מייצר כל המצרכים הדרושים‬

‫‪.‬‬

‫לו‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫הדנה מדכרכיפ מר~‪ i:.‬גרם ממקומות‬

‫אחריס‪ ,‬ע‪,‬ר ' 'אחרת‪ ,‬מארץ או אעילו מ'כשת אהרת‪ .‬לכן תשוכותינו ל' ‪i‬א'לות‬
‫המרינרת של הצבור לא יהיו אולי תמדי חד‪-‬מ·~מעותירת‪ .‬בוסף לכך‪ ,‬יס לעתים‬

‫' קרובות להתחשב ‪ ,‬בשיקולים ‪ ,‬הלכתיים‪ ,‬כגוז כמות ותפקדי המרכיב האסור‪" " .‬‬
‫נסקור כאן בקיצור לפחות אחדות מהבעיות ההלכתיות הק ש ורות בדכרי מוון‪.‬‬
‫ה " חוטא" העיקר~ הינו כמובן החומר מן החי ‪ " t ,‬א הבחמה שלא נחשהט כרין‪ .‬אס‬
‫המצרר ' מכיל כמות ניכרת של החומר מן החי "ממש"‪ ,‬אוי המאכל הוא אסור ללא‬
‫טפק‪ .‬זה הדין לגכ' הרכה אם לא דוב הבסיקזיטםי ' הדזעגזת‪ .‬כרגיל‪, ,‬מוטיפסי שזמז‬

‫להרבה עוגות וביסקןיטים כדי לשוות להם תכונה קלה‪ .‬שומן זה יכול לבוא מ ‪i‬‬
‫הצומח ‪ ,‬אי מן החי‪ ,‬לדוגמה 'ד‪-z‬ןמן חזיר‪ .‬ריב המפעלים המייצרים ביסקויטיס אינס‬
‫כ"ולים לספק לוג רשיומת המוצרים הנקיים מחומר מן החי‪ .‬מאייך נ‪'.‬תן לה ש 'ג‬

‫מכחר רב של ביסקו''‪1‬כם כ ש רים וכעלי איכות גכהוה וכרור שרק אלה מותרםי‬
‫ל ·~ימסר ‪.‬‬

‫‪•,‬‬

‫לגבי רוב המצרכים האחריס המכיויס חומר מז ' ‪"',‬ה ה'‪ 'Zo‬אלה אינה ‪ :‬כל ‪ .‬נך " ענין‬
‫של שומן מן החי כשלעצמו‪ .‬הבעיות נובעות בעיקר ' מג'לטיז וגל‪,‬צר'ן אשר מזסיעים‬

‫‪3 ..‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במדיה נכרת כוכוציו וכרת רבתררפות‪ ,‬בדןר כלל וכקור הג'ליס! הינד וכ! ‪ /‬החי (‪,I‬בל‬

‫ישנו תחל‪,‬ף צחמי רשמר אגר אגר שקמורו הוא מאצות‪ ,‬מאחר והג'ליס! וכקורו מן‬

‫החי‪ ,‬אין לכאררה מקרם לריכוח הלכתי ; ובכל ראת אין הדבר פשוט כפי שהאו‬
‫נראה‪,‬‬

‫הרב חיים ערזר ז"ל ונרילנא • רכונרהו הרב חיזקאל אברוכסקי שליט"א‪,‬‬
‫ירשולים' נוסים להכשיר ג'ליסז‪ ,‬שיקולם הבסיסי הרא הדג‪.‬חה השג'ליס! מפרק‬
‫מעצמות שירבשו לחלויט!‪ ,‬ההיתר מבוסס על העקררן שעצמות אינן כלרלרת‬
‫באסירר התורה של בשר וסף‪ ,‬כפי שקובע הרמב"ם "האוכל מנבלה וגר' מן עהור‬
‫וונן העצמות וונן הגיידם וונן הקרנםי ומן הלספים רמ! הצפורנים וגו' אע"פ השאו‬

‫אסןר ה"‪ T‬פטור ספגי שאיל‪ ,‬איגו דאירךי לאכליה" ‪ .3‬אע" ‪ .D‬שהרמנ"ס אימו‬

‫בפויוש שהעצמות אסרררת‪ ,‬סוברים הרבנים הנ " ל שאיסור זה חל רק על עצמות‬
‫רכות אר על עצמות עם מוח‪ ,‬אבל עצוכות קשות ויבשרת מרתרות בהחלט‪ ,‬בסיכרמו‬
‫מפקפק הרב אברמסקי שליט"א אם זה מן התבונה לפרסם " היתר" זה‪,‬‬
‫אוכנם ז‪,‬ן עת החןחת בין רוב הפסרקםי היא השג'ליסן צרי‪ ,‬להחשב כאסור‬

‫על פי הריז ‪,4‬‬

‫כפי שמעיר הוכ יחצק יויס שליט"א‪ ,‬ירשולים‬

‫‪j 0‬‬

‫הפיר מגדיס‬

‫‪6‬‬

‫מכוחי המגמרא‪ ,‬מהרמב"ם ןהמשר"ע שאפילן עצמרת קשןת יובשןת אסורןת‪ ,‬נןסף‬
‫לכ‪.‬ר ןכאן לפנינן פרט חשוכ ביותר‪ ,‬רבנים אלה הניחן כנראה שהג'ליסן ומפק‬

‫עמצומת יבשןת נלבד‪ ,‬למעשה הג'לטי! מןפק מקןלג!‪ ,‬המרכיב הבסיסי של כל‬
‫דך‪,‬קמןת הלבגןת הסיביןת המקשרןת הנמצאןת בגןף החי‪ ,‬כלול עצם‪ ,‬סחסר‪ ,‬גדי‬
‫אן עןר‪ ,‬הרמב"ם הנזכר עליל כתב בפירשו שחלקים אלה של החי כמן כז‬
‫אסןיר‪.‬ם‬

‫יתר על כן‪ ,‬לפי ההלכה סוגים אחדים של עור רד נחשבים לגמרי דןמים‬

‫לבשר ‪ ,7‬לשוכל כאלית עןרןת חזיירם "במןיתים " אלה היהת נעגשת '''ע הסנהדירן‬
‫ככאילת בשר לכל דבר‪ ,‬ןאם כ! איד נרכל לעדת מאיזה חלק של הבההמ מןפק‬
‫הג'לטין'‪ ,‬באמריקה‪ ,‬למשל‪ ,‬ררב הג'ליסז מסןג ‪) A‬תהליי החרמנ‪l‬ח( מיןצר מעןרןת‬
‫של חזירים‪ ,‬ןל‪ .‬פי ההלכה נחשב עןר החזיר של ישוב כבשר לכל דבר‪,‬‬
‫אספקט נןסף ד~א השאלת של "נפסל מאכילה" ‪ -‬אוכל שאינן ראןי לאכליה‪,‬‬
‫אבל מאחר ןזן שלא;ך מסועפת ומןכרבת נכול רק לגעת בה בוכקצת‪ ,‬אכול שנעהש‬

‫ן‬

‫אחיעזר‪ ,‬כרי ג' סי' י"ג ס"ק ‪'.‬ה ירהא שו"ת הר צבי לרצו‪".‬ס פראבק חלק יו"ר סי > גם‪.‬‬
‫‪ 9‬יגר'‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫וחח ציז אליעזר‪ ,‬כרי ר' ‪ J‬ש ‪I‬‬

‫‪3‬‬

‫ר"'ב‪1‬כס ‪ ,‬כאמלות אסרויח מרק ד' הלהכ י"ח‪.‬‬

‫‪ 4‬מנחת ציחק‪ .‬כרך ה' התחית סי' ;'ה השיי‪.‬ר נום‪ ,J‬כרן ח' מעידום ‪17‬‬

‫יגן' ;‬

‫גדסרנם‪ ,‬הצואית לש בית הדין הובדןר‪ ,‬כרך ‪''', 0‬‬
‫קמ"ז ם"ק ‪',‬ה‬

‫‪5‬‬

‫מחנת יצחק‪ .‬כרך ג' סי'‬

‫‪6‬‬

‫יררה דנוח סי' ם"ן‪ ,‬שמתי נדעד ס"ק בייב ;‬

‫‪i‬‬

‫חלוין קכ"כ‪ ,‬רבם"ם‪ ,‬שם ד' "כ‪.K‬‬

‫‪8‬‬

‫ארה מנחת ציחק‪ ,‬שם סי' קמ"ז ס"ק ‪',‬ו‬

‫השיןה אגרית משד" סי ן ל"ז‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ידזי‬

‫ל‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ ..‬בפסל אמכילת כלב" מאבד את איסורו‪ .‬לפי פוסקיס רביס מותר אפילו אס דהא‬
‫רק ‪ ..‬נפסל מאכילת אםד" "‬
‫הג'לטיז חבשב בדרר כלל כחמוסר טעס‪ .‬לכז ניתז לכל הפחות לסווגו כ ‪ ..‬נלספ‬
‫מאכלית ז‪e‬דס"‪ .‬לעזמת זאת‪ .‬מחאר הוג'ליסז מויעד לומש‪11‬ה שממש ביוציר דברי‬
‫אמכל‪ ,‬נחשב הג'ליסז עצמו כמזוז אכלי‪ ,‬לכז לא יכלו לחלו ההיתר של ‪ ..‬נספל‬
‫מאיכלה‬

‫‪, 10‬‬

‫לעניו לשקלר עתה זרו שאלה עקרונית‪ .‬האם הישנויםי הכיימקליס חעוברםי‬
‫על הג'ליטז ‪ m‬ומריס אחריס משניס את הדיז באיזה דרר שהיז‪ 1 e‬ע"י ה ‪II‬ירוק‬
‫ איפי חרש‪ .‬האם שינןי‬‫הכימיקלי מקבלים הרבה חרמוים "פגיס חדשות"‬
‫כימיקלי יכול להפור מכאל טרף למאכל כשר ! קשה במקצת למצאו הוכחות‬
‫המתלמוד כי לא הכירו תהליכםי כימיקליםי כפי שהם דיועים לנו היוס‪ .‬האנולוגה'‬
‫הקרובה ביוחר יכולה להייח המקרה של חלקיקי בשר טרף הנופלים לחור דבש‪,‬‬
‫לפי רבנו יינה" הופכים חלקיקםי אלה במשך הזמז לדבש‪ ,‬לכז חלקיקי הבשר‬
‫נעשים‬

‫כשרים‬

‫מאחר‬

‫וזהוםת‬

‫אבדה‪.‬‬

‫מקרים אחדים של עיבדו כי‪I‬כיקלי יכולסי אולי לחהשב כ ‪ ..‬נשתנה"‬

‫‪ -‬שבייו‬

‫מהותי‪ ,‬אך איז היבר חמדי כר‪ .‬יציור הג'לטין מצריך בעיקרו תהליר של בשיול‪.‬‬
‫מיו פשוט לש ג'ליטז כבר עובד ב"ן ‪ 168‬ע"י עיכול של עצמות מבהומח בסיר‬
‫לחץ מחומם ע"י ‪,‬אידם‪ ,‬בארשית שנזת העשריס של המאה הנכוחית פוחח התליר‬

‫טכני מבוקר היטב‪ ,‬כילל זיסות כימיקלי‪ ,‬עיברו הג'ליטן המופק עמצמוח נעהש‬
‫בדרך כלל דכלקמו ‪ :‬עצמות מיובשות נהפכות לאוטאיו ‪ ossein‬ע"י השהיר‬
‫חבומצה‪ ,‬האוסאיו מקבל יטפול בחומצה הגורם לטפחית הקלוגן‪ ,‬הקילגן ומרחת‬
‫במיס עו"י כר הקולגן מתפרק הוופך לג'ליטן‪ .‬הג'לטין מתגבש ע"י קירור וניתן‬
‫ליצור ממנו אבקה או על‪,‬ם הנמכרים גכ'לטיז‪ .‬תהליך זה של פירוק כימיקלי לא‬
‫יכלר להחשב כשינוי הדימת לבשר הנופל לתוך דבש ולכן אי אפשר להתיחס‬
‫לג'ליסן כ‪ ..‬נשתנה" ‪ -‬כמאבד את או'!כו המקורי ‪ ".‬יתר על כו‪ ,‬פוטקםי רביס‬
‫סבוךיס ש ‪..‬נשתנה"‪ ,‬השיבוי כשעלצמן ‪.‬אין בי די להכ'ז‪t‬יר את המיצר‪ ,‬ההיתר‬
‫חל רק כאשר בתהליך השיניו מגיע תמאכל לשלב של ‪..‬עםרא בעלמא" ‪ ",‬אי‬
‫אפשר לקבעו השג'ליסן מגעי לשלב זכה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ראה נדוע ביהדוה‪,‬‬

‫כרד '‪.‬א יירה רהז סי'‬

‫בי ;‬

‫חווח דעת‪ ,‬וכי‪-‬‬

‫ק"ג ))"כו‬

‫ד‪; t‬‬

‫םחתי‬

‫תשובה‪ ,‬ין " ז ‪ " 0‬מץי ס"ק כ"א ; ‪ 1"'1‬אליזער‪ .‬כרך ו ' סי' ט "‪ J‬עמדו ‪.6'1‬‬
‫‪10‬‬

‫ראה‬

‫אןרח‬

‫חייס‪,‬‬

‫תרבג‬

‫;'ב‬

‫מסנה כרווה‪,‬‬

‫שם ם '‪ /I‬ק‬

‫ד‬

‫‪I‬‬

‫;‬

‫חוות‬

‫ערת‪ ,‬שם‪ .‬דשווח‬

‫כיההדו‪ ,‬כרי בי יו"ר סי' נ"ז ‪ K j‬חיזער ‪ ,‬יר"ו טדי י"א יכרר ‪',‬ג טיי‬

‫לייא ;‬

‫חנמת‬

‫גדדע‬

‫ח‪.Pr‬‬

‫כרך ח' טי' ה ' ס"ק לן‪i‬י'‪.‬‬
‫‪ 11‬דאה דא"ש‪ ,‬ברכיח‬

‫פר‪P‬‬

‫וי ל ‪ H‬ה ;השירה משנה כדררה‪ ,‬סי' רט"ו ס"ק '‪.‬ז‬

‫~‪ 1‬השיה ציץ אליזער נרד די עמדו ‪.9‬‬
‫‪ 13‬ר"ו‪ V ,‬כורה זדה ל"ס כי ;השווה חאיזער‪ ,‬יי"ד סיי י"א ו‪";:‬ס ה' ;ציץ אליעזר‪ ,‬כרך ר‬
‫סיי ט"ו ס ‪ If‬ק ה' ור‪; -‬מנחת ציחק‪ ,‬כרך א' סיי נ"כ ‪ i‬דכרי אברהם )הרב א‪ .‬דשמי(‪,‬‬
‫סי‬

‫‪I‬‬

‫ט"ז‬

‫ס"ק‬

‫טי‬

‫וגר‪',‬‬

‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ .‬לאור ' ‪ ,‬כל העובדות הב " ל ‪ ,‬על'בו להס'ק ש "~ לח '‪,‬כ את הג'ל'טו כאסור אלא‬
‫אם‬

‫היא‬

‫מרפק‬

‫מבהמה‬

‫ש נ ש חט‪.‬ד‬

‫•‬

‫' תמךכיב האחר המשמ~‪il‬‬

‫כרין‬

‫בחרבה‬

‫אב ‪, l‬‬

‫מצרכי מזון הוא הגליצריז‪.‬‬

‫כפי שהגענו‬

‫למסקבה שהג'לט'ו בחשב כז‪/‬סור‪ ,‬על‪,‬בו להס'ק שהגל‪,‬צר'ו אסור באותה מ'דה ' אס‬
‫ל א 'ותר‪ .‬לג'לט' ‪ i‬לפחות א'ו עט‪..‬ם וא'לו הגל‪,‬צר'ו הוא בוול מתוק דמו' ס'רופ‬
‫כפי ' ש נרמז ע ‪ II‬י ‪ ,‬האטימןלןגיה של המילה‪ ,‬מהויובית ‪,, ' -‬גליקרוס" ל‪ -‬מתיק‪.‬‬
‫" ; ‪:‬לגכ י האפ שר ית של יי ‪ ..‬היתר " ש ל ‪ ..‬נ ש תבה " ‪ ,‬א י בןר הזהות ה מ קררית‪ ,‬עליבן‬
‫לקכר~ האם הגל‪,‬צר'ו בא'זה של ב ש ל חה ל 'ר ה']ןבדד ‪ .‬גמע" ל מצב '‪ 1t‬ל " עםרא‬
‫בעלמא " ‪ .‬התהליר הכימיקיי הע י קרי של גליצרי ‪ j‬יכרל להתנצ‪ lI-‬בשתי דרכיס ‪:‬‬
‫הראשובה‪ ,‬כחוצר לווא' ש ל סבוו‪ .‬שמו מורחח 'חד עס סורה קאוסט'ח ומלח‪.‬‬
‫הסודה ‪ -‬מתרכבת' עם המרכינרם החומציים השמנונייס‪ ,‬נדי ליצך את הסבון הבוצר‬

‫השכבה ' התחתונה‬

‫כשנבה עליונה‪.‬‬

‫מכילה‬

‫את‬

‫הגליצרין‪ ',‬מיס‬

‫ימלח‬

‫והסדוה‬

‫הסאיסטית ש א ' בה מ ש תנית‪ .‬אע " פ '‪ I'.-‬אדן ל הנ י ח שהגליצר י ן המז‪ 1‬ורבב ' עם הסודה‬

‫ב ' תו לאכ'לה ‪ .,‬א " אפ ש ר בלב זאח לכבוחו " עפרא בעל מ א " ‪ .‬ההג'וו מח"ב ש כ ' בו'‬
‫‪i‬ה ח ל רק ע ל אוכל ש בעצמו בהפר ל"עפר " אבל במקרה ש לבו הר' זה החומר‬
‫הור ‪ ,‬כלומר הסודה ‪ ,‬ההופך אותו ל כלת' אכ'ל ‪ .‬כא ש ר הסודה בפחח באשר רק‬
‫גל‪,‬צר'ו טהור‪.‬‬
‫התהליך ה'‪ i:‬ני היא ההידרוליזה או פיריק ה'‪ iL‬רמן ראינו מצריך את השימוש‬

‫‪,‬‬

‫בכל סודה אל‪'. p‬ל בחוצ'ם רק אד'ס מחוממים לחוס גכוה המפרק'ם את השומו‬
‫לחומצות שמבוב'וח ובל‪,‬צר'ו‪ .‬א'ו גמ'ע'ס בכלל לשלב ש ל "עפרא " ולא ביתו‬
‫א'טוא להח ' ל כאו אח העקר ו ו ש ל "עפרא בע למ א "‪ .‬לכו הגל'צר ' ו צר ' ר להח ש ב‬
‫כאסרר ‪.‬‬

‫ל עוןנח זאח ב'תו ' לה 'ג'_ גל‪,‬צר'ו גם ממקורות 'ז‪:‬א'בס מו הח' כגוו משומכ'ם‬
‫‪.‬מח"ס או אפ'לו בדרך ס'בתט'ח‪ .‬בארצות אחרות ‪ ,‬ל‪1‬בו~ ל אמר'קה‪ ,‬משח‪i‬כש "ם‬

‫בכמרת גדולה של גל‪,‬צר'ו אשיבו בא מו הח'‪ ,‬אך חק'רוח'בו העלו שררב הגל'צר'ו‬
‫' המייצר‬

‫בבריטניה‬

‫מקורי‬

‫אכו‬

‫מן‬

‫החי‪.‬‬

‫על'בו לדוו עתה ב ‪ t11‬א ל ה מכרעת ‪ .‬ה'ות ומשתיב‪ .‬ש' ס בג ' לט'ן וכגל‪,‬צר'י במצרכ'‬
‫מווו רב'ם ‪ ,‬האס ' ש ל אסור אח כ ל המוצר ' ס המכ ' לש מש הו מהחורמ'ס האלה ?‬

‫הת ש ינה היא‬

‫‪-‬‬

‫לא ‪ .‬אך אי אפ'‪:‬ר ב יכ‪ ,‬סגרה הרצאה זי ל הכנס ל כ ל פריט הםריטם‬

‫הססרכ ' ס ' הה ל כח"ם הבובע ' ס לבקודה וו‪ ' .‬ש ל ש אול · ש אלת חכס בגל · מקרה ומקרה‪.‬‬
‫ברצוגי רק לסקור את השיקולים העקרוניים‪ .‬השא ל ה הראשית היא כמית החומר‬

‫האסור הכלולה במוצר‪ .‬כאשר אוכל טרף בופל לתור כמות פ' ·שש'ס של אוכל‬

‫כ;‪,‬ר ושוב א'בו ב'תו להכ'ר ‪ ,‬או לרוג אנו מח' ל ‪,‬ס אליו את הכלל של ‪ " ,‬בטול‪".‬‬
‫החומר האסור מאכד אח והוחו ה ‪1‬ב קור'ח כ'ווו ש ט'~מו כבר לא ג'כר בתור · האוכל‬
‫הכ ש ר‪ .‬אבל‪ .‬מ ספר מוצר'ס‪ ,‬ל מ ש ל תכל'כ'ס מס ‪ '1‬מ'ם ‪ ,‬מוס'פ‪,‬ס טעס ‪ -‬אט' ל ו גאשר‬
‫ה '‪IT‬ס הפרופורצ'ובא ל ' הוא ‪ I : 60‬או פחות מזה‪ .‬כא ש ר מרכ ' ב טרף מסוג וה ‪ -.‬ברטל‬
‫) יא שיכ ר‪K‬יתי עיוגים כנושא זה כ~פר טהרת מיס )הרכ ני סן טעלושקין ( ‪ ,‬מע ' רב " ו רגי '‪.‬‬
‫אד‬

‫איז ברשיתי‬

‫רוכ‬

‫הספריס‬

‫שמצטט‬

‫שם בעמיד‬

‫'‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫רס " ט‪.‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫' לתוך ' כמות פי ש שים '‪ ..‬ל אוכל כשר אין הכלל של ביטול חל על‪,‬ו וכל התו‪.‬ר‬
‫כולו ה'בו אסור‪,‬‬
‫אע " ס שמסו'םים ג ' ל‪ ') v‬וגל‪1‬ז'""ן להרבה מוצרי מוון ‪ ,‬לעתים קרובות המכות‬

‫היא הרבה פחות מ' ‪, (1,67% ) 1/60‬‬

‫תוספות ג ' ל'‪l‬כן וג ל ן'"'ז‪ 1‬תםק‪1‬ח' הוא כררך‬

‫כלל לא לה ש ווח עפם‪ ,‬גל‪,‬צרלו מוגןסטא'רא‪ glycerol monostearale V‬משמש‬
‫נמדדה רבה חמכלינ ‪ emuJsifier‬יכחומר מייצב ‪ .‬י ש הרכה מרכיניס ש אינס‬

‫מתערבב י ם )מתרכבים ( בקלוח ‪ ,‬למשל שמן ומים ‪ ,‬ח מ אה וחלכ ‪ ,‬המחליב גורם‬
‫והומוגיבוצ'ה ‪ ses‬וו‪ homoge i‬של החלקים ומפור את הגלובוליבים ‪ globules‬של‬
‫חומר אחד באלה של מ '‪.‬נהו וכתוצאה מכר מתקנל תוצר נעל מוצקות אחידה‪,‬‬
‫דבר זה הכרחי בהרבה מהגל"ות‪ ,‬חמאות בוטגים‪ ,‬מרנריגוח‪ ,‬קצפת סיבט"‪t‬ות וכו‪'.‬‬

‫בתמציזת וצבעי מאכל משמש נל‪,‬צרין לעתים קרובות כמימס ‪ solvent‬וצמינותו‬
‫‪ vjscosily‬מצמיג את המוצר‪ ,‬גל‪1‬ז'ריו משמש גם חומ‪ .‬ר מרטיכ ‪ humecranl‬ומכו‬
‫כן ' כגורם לבזילות של טירופים‪ ,‬כדברי מאפה וגלווורות )צפוי סובר ( מובע‬
‫הגליצרין אח קר ‪ I‬שת הסוכר‪ .‬נהרנה מיבי גומי לעיסה משתמיזנ‪.‬ים בגליצרין כדי‬
‫‪. .‬‬
‫למנוע אד למעט הדבקת הגדמי לשיניי‪.‬ס‬
‫אף הג 'ל יטן היגן חמליב וחרמך מייצג יעיל בתרחיפםי ‪ emulsions‬ימיבי‬
‫קצפת ‪ s‬ןןן ‪ ,loa‬כמו למשל ש מבםי אד שדמן במים ‪ ,‬גבי ש י מ · ם בג'‪"l‬לה דוא י ר‬
‫בלדקיט ‪ ows‬נ‪,marshmal‬‬

‫עוברה האי ש כמות מיגימרת לש ג 'ל טין גכללת בכמה מיגי טייר‪ ' ,‬דמיצי‬
‫"פירות‪ ' .‬בתהל י ך הקרוד "לורטש ‪/‬ו אי ‪ ..‬ביהור " ‪ .fining ,clarification‬הג ' ליסו " מייצר‬
‫' משקע עם החומר הקולאידי הנמצא באוםו טבעי במיצ' פירות ‪ ',‬מפרזי י ם את המיץ‬

‫מן השמקע ע '' ' מ' ‪ j‬הפררה ‪ decantation‬וסיב;ן‪ ,‬למעשה מבצעים תהליר חמה‬
‫בהרבה ' מיבי ' בידה‪ ' .‬משתמשים בכמרת זעירה של ' איזי נגלם ‪ lsinglass‬כאמצע ~‬
‫"כיהרו " כדי למ'‪ iZ-‬רר רלוכז חימר המדחף כתיד הבירה‪ ,‬לאחרי זה מפריידם את‬
‫הגירה השקופה‪ ,‬את האיויבגלס מפיקים משלפ‪ m‬ית האויר של רג ‪ ,‬לרוב רג אסור‬

‫נ'מו' סאפן ‪ sturgeon‬או חתול הים ‪) ,cat fjsh‬כאן אול' כארי לצייד שכמה מיב'‬
‫ב'רות שחורות ‪,‬כוללים לקטוז הבא מד החלב‪ ,‬אבל כמות זו בררר כלל עחות‬

‫'מ‪1%-‬‬

‫( ‪, 14‬‬

‫בכלהמקרים ' הב " ל אין מיסיסים את הג ' ליטן או הגל'צרין למען הטעם והם‬
‫מהווים סעמים רבות הרבה עחות מ' ‪ 1/60‬של הומצר כולו ‪ :‬ובכ ל זא‪.‬ת הכלל‬

‫' ההלכתי ‪ ,‬גמיוחר בנוגע ' למחליבים וחומרםי מיצבים א'בי ע ש וס כלל‪,‬‬
‫אחת‬

‫הס י בית העיקר י ות לאיסור ש ל‬

‫גנ י בה המיוצרת ללא ה ש גחה‪' ,‬ייא‬

‫ש מוס י ע'ם ימץ קי בה ‪ rennet‬שמקורו בדרן כלל האד הקיבה ש ל העגל‪ ,‬אע " ס‬

‫' ‪r‬זשלכ הק'גה מהווה הרבה פהות מ' ‪ 1/60‬ש ל התצור כולו ראיבו נותן עטם‪ ,‬למרות‬
‫ואח הגביבה בע ש 'ת בלתי כשרה על ‪,‬ו" כי חלב הקיגה בח ש ב כ " רבר המעמ" "‬
‫כ' הוא משמש כחומר עעיל גגגוו החלג ‪ ,‬וכך הוםך את הנוזל ל ומ צק ‪ ,‬גזומה לכ‪.‬ן‬
‫‪j‬ן'‪;:‬אור למשל‪ ,‬של חלה ‪ -‬ראשית העיסה ‪ ,‬נח'';ב כמעמדי היות והוא גורס לתפיחת‬
‫' העיסה ע " י התסיסה‪ .‬כך הכלל של "ביטול"‪ ,‬אבוד הזהות המקךירת ‪ ,‬אינו חל‪.‬‬
‫‪ 14‬ראה חלקח יעקב ‪ ,‬כרך א י סי' '''ק ‪ j‬השווה הר צבי‪ ,‬יו"ר סי' ק "ג‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ביטול‪ ,‬בדךד כלל חל לע חלקיקים אסוםיר הנופלים לתוד או המתוספים לאכול‬
‫כשר ללא מטרה מטוימיח‪ ,‬לרעתמ ואח‪" ,‬מעמדי" המששמ כצמאיע מפעיל‪.‬‬
‫משחק תפקדי חשוב ‪,‬מ‪ I‬י בכיד יהלות' "בטל"‪ ,‬לאבד ‪.‬את זהותו המקווית‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫דרכי השימוש של ג'לטיז וגליצריז המוזכרח לעיל מקומז ביז שתי קרצות‬
‫אלה ; איז הם משמשים כחומר מפעיל אד גם לא בפלו ‪.‬לתוד החומו ללא בל‬
‫מוסה‪ ,‬מוסיפםי אותם למזוז בכמווז כדי לקדם את תהליך העיבדו באופז זה או‬
‫אחר‪.‬‬

‫‪ ..‬לםי תשובות של השרב ‪ I/‬א ‪ 16‬נראה שה"איסןך" אינו "כלט"‪. ,‬ר"ל ואןב‪,‬לנ‬
‫האסור בשאר אסור‪ ,‬במקרה דבז דמובר בתרופה של דבש שאה'ל בוספה כמות‬
‫ק‪,‬טבה‪ ,‬פחות מ‪ ,1/60-‬של חומץ ייז לא כשר‪ .‬הרשב"א קובע שאע"פ שעטם החומץ‬
‫איבו מווגש בדבש‪ ,‬הוא )חהומץ( בשאר בכל זאת אסור‪" ,‬שהרי עקרו לכך ואיבו‬
‫בטל"‪ .‬היות והוא בוסף בדרד כלל‪ ,‬זהותו ‪.‬בשארת ‪ ..‬כתוצאה מכך‪ ,‬אםילו אם לא‬
‫ביחיס את העקרוז של "דבר המעמיד" למחליבים וכדו‪ ''.‬הדבר היה בכל זאת‬
‫אוסר‪ ,‬את המאכל‪ ,‬היות ומוספיים אותו במתכווז ובאוםז חדיר‪ .‬אדםוסקים אחרים‬
‫כבארה אינס מסכיימם עס השרב"א‪ ,‬ואלה קובעיס שחומר אסור בטל אפליו‬
‫כשמוסיפים אותו במתכווז ובלבד שהוא איבבו "רבו המעמדי"‪ ". ,‬אבו רואים אכז‪,‬‬
‫איפוא‪ ,‬שבבדוקה זו ההלכה איבה פשוטה כל כך‪.‬‬
‫ולסוף מלים אחרות אדוות תרוםוח‪ .‬כפי שכבר באמר‪ ,‬מ‪.‬שתמשיז במיהד רבה‬
‫בג'ליטז או בגליצריז בתרופות‪ .‬שיבה הבחה בפוצה‪ ,‬אד זבועטית‪ ,‬שהכל מותך‬
‫‪,‬כאשר מדובר בבריאות‪ .‬אמת‪ ,‬בפיק‪ m‬בפש עובירם על כל מצוות התווה פרט‬
‫ללשושה‪ ,‬אבל היתר זה איבו חל על חולה אשיז בו ‪,‬סכבה‪ .‬לכז‪ ,‬כאב גרח בלבד‬
‫איבו מדציק מציצת פסיטלה המכילה ‪,‬בדרד כלל גליצריז רג'לטיז‪, ,‬שכז אלה חמות‬
‫בעטמן ובאופן אכילתז לסוכריות הבאכלות להבאה‪ .‬אבל אפשר להקל בקשר‬
‫להרבה תרופות‪ ,‬ובפרט כשאיז להז טעם או ‪ -‬מה שיותר טוב ‪ -‬כששי להן עטט‬
‫בלתי נעים‪ .‬בסקור רק שבי הלכי זבחשבה הבדובים ע"י הפוסקים והבאים להקל‬
‫במהדי ביברת‪ .‬דמאורייתא דוב האמכלים האסורים באסרים רק כאשר הט באכרם‬
‫בדור אכילה‪ ,‬כזלמר בצורה המקובלת‪ ,‬אבל חז"ל גזרו שאסור לאכול אמכל אסור‬
‫אפיל‪" ,‬שלא כדרד"‪ ,‬כלומר בדרד בלתי מקובלת‪ .‬אך כאשר זבדובד בחולה זבתירים‬
‫חז"ל אכ‪,‬ילת אמכל זה בררד הבלתי מקובלת ‪ ".‬אכילת חוזבר מז החי בתרוופת‬

‫ביתבת חהלשב לרוב כ"שלא כדוד‪ ".‬מאחר ובדרד כלל החומר מן החי באכל‬

‫כאוכל טעים או כתוספת לאוכל‪.‬‬
‫שיקול שבי הוא ‪ :‬לרוב הזבאכלים‬

‫האסורים דר‪,‬שר "שיעור‪ ".‬כזבות מסירימת‪,‬‬

‫בדרד 'כלל ‪.‬כ‪,‬זית" כדי שחישבו כמאכל משמעותי‪ .‬אבל אפליו "חיצ שעיור"‬
‫פחות מכזבות זו ‪ -‬אסור‪ .‬הסיבה האי מחזבת "‪".,.‬בשחא" העובהד שראכלים אותו‬

‫‪-‬‬

‫שילחן עריך‪ ,‬שם י"ג‪.‬‬

‫‪ 15‬ראת בית יוסף‪ ,‬יורה דהע סוף קל~'ד ;‬
‫‪ )6‬רהא‪ .‬פתחי תרשבה‪ ,‬יףד סיף קל"ר ; גלית‬

‫מהרש"א‪,‬‬

‫שים ;‬

‫הזשןה המר"ס שי"ק‪,‬‬

‫'ר'(ג‪n‬‬

‫סי' ;'ט לצב החכמה‪ ,‬סי' מ"ג סק" ג' ;מנחת יצחק‪ ,‬כרי 'נ סי' כ"ח ס"ק ח' וגן'‪,‬‬

‫‪17‬‬

‫רהא‬

‫יירה‬

‫דהע‪,‬‬

‫קמ"ה‬

‫‪',‬ג‬

‫‪8:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מוכיחה שהאכול "חמשיב את משרעמות "לש המאכל האסור‪ .‬אכתלי תחרפת אין‬

‫פירושה שהחולה מיחיס ערר אכלי או תזונתי לחומר מן החי הכלול בתור התרםרה‪.‬‬

‫הסיבה שוהא ל;קח את התרוהס אינה שהאי ערהכ חליכו כמאכל אבלאר 'ווק‬
‫למען הערר הרפואי‪ ,‬ולכן אזי האי חבשבת חבצי שעור ונתן לחשבה כומרתת ‪" ".‬‬
‫כמייגש בתחילת הרצאה זו‪ ,‬המרטה היתה לסקור אחדות הנבאשלות הסבוובת‬

‫ההלתכוית הקר‪1‬סרות בדביר מאלכ‪ .‬אס כי לא הגענו אלרי למסקנות סםריות בכל‬

‫הנקדרות‪ ,‬עצם הדירן בבעיות הנוגעות דלבר תורם הלעקמת תועדת הכשרות‬
‫בקרבנו ורונרבן אותנו להתענין ירתר בענין הכשרות ומשמעוהת‪.‬‬
‫"‬

‫"‬

‫יהי צרון שנזכה הלרים את רמת היהדות בכלל רשל כשרות ברסט ע"י קיםר‬

‫המצוות "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בש ‪ m‬טרהס לא אתכלו" ‪".‬‬

‫‪,.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪. .,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬
‫•‬

‫‪ 18‬ראה כתב סיפר‪ ,‬ןא"" סי' ק "א ; יביע אימר‪ ,‬כרך ב' יו"ד םי~‬

‫י"ב ;‬

‫ציז 'ת‪c‬יחוד‪,‬‬

‫"‬

‫"‪.‬‬

‫כרך ף סי' ט"ז ; כרד ז' ס" ל ‪'I‬כ ס"ק ‪ j 'n‬שם סיי לייה ‪ j‬כרן י' כייכד פרק כ ;‬
‫כרן ח' מעיי ‪ ; 191-190‬חלקת יעקב‪ ,‬כרן ב' ס" ה' ; ‪A Practical guide to‬‬
‫‪ Kashruth (Rabbl S. Wagschat) p . 79‬מריר‪' ,‬שומש' לכרשרת )הרב ש‪ .‬יגלש(‬
‫מע'‬

‫‪•79‬‬

‫‪ 19‬ששת‪" ,‬ככ ל ‪- I‬‬

‫‪- .-. ..‬‬

‫‪-_… _.‬‬

‫‪……………‬‬

‫בן טע‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪'.‬‬

‫‪'.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.0;-:<; 00‬‬

‫‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫""" ' ‪4J' . . . 0‬‬

‫‪,‬‬

‫'‪,."',‬‬

‫‪,‬‬

‫"‪c".‬‬

‫‪JP "" "'" . .‬נ ‪. . . . '"' . .‬‬

‫• >‪O 4J' ""'4'LT … 00' "" 4J' LT '" – 0:‬םי ‪oC".o • 7‬‬

‫·‬

‫‪OC" 0 ' OC" . . 4J' .0‬‬

‫‪b‬‬

‫'‪ 4J‬י ‪..‬‬

‫י‪-.‬י‬

‫"‪0' "'" C‬‬

‫י ;‪0‬‬

‫"‪,‬‬

‫הידעת‬
‫‪".‬‬
‫"‬
‫~‬

‫כי ‪…‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫'"‪. ~. ".‬‬

‫‪. 17‬חכמים‪ .‬מפוזרים בכל קהילות עולי גרוזיה בארץ ומשמשים כמנהיני‬
‫ה‪,‬קהילות‪ ,‬מקבלים א‪.‬ת משכורתם מקופת הפעילים‪ .‬הה;צאות‬

‫‪:.,.‬‬
‫‪'''.‬ל‬
‫למסרה‪ .‬זו מניעות לסכום של 'כ·םםס‪.‬סס ‪'3‬‬
‫~‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.. .‬‬
‫‪,.‬‬
‫‪,' ..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪' . . . . . .',,‬‬
‫'‬

‫" ‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪".‬‬

‫‪,‬‬

‫‪!: ,~.O‬תי ~‪.‬נסת ‪,‬לעולי נרוזיה בוכרה וקרפטו רוסיה נבנו על ידי הפעילים‬

‫‪.‬‬

‫יד‪-‬לאחים ‪..‬‬

‫‪11‬‬

‫בתי כנסת נוספים שופצו ורוהטו על‪-‬ידינו בסכום של‬

‫‪Z6‬‬

‫אולפנים לעברית והקניית ערכי היהדות ומועדונים לנוער מופעלים‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ 308.000‬לייי‪.‬‬

‫על ידינו בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫ילדים נרשמו לבתי ספר חרדיים‪.‬‬

‫‪1500‬‬

‫מהם הועברו למוסדות‬

‫‪373‬‬

‫חרדיים עם פנימיות על ידי פעילנו‪.‬‬

‫תלמודי תורה לשעות אחה"צ מתקיימים על ידינו בריכוזי העולים‬

‫‪14‬‬

‫בארץ·‬

‫כמו כו אנו מארננים ותומכים בארנוו יוצאי נרוזיה בישראל‪ ,‬בית הדיו‬
‫ליהודי נרוזיה‪ ,‬בטאוו בשפה הנרוזינית‪ ,‬מחלקה לעולי בוכרה‪ ,‬מחלקה‬
‫לעולי קרפטו רוסיה‪ ,‬מבצע אירוח משפחות‪ ,‬חלוקת תשמישי קדושה‪,‬‬
‫לשכת עבודה לעולים ועוד‪.‬‬
‫כזלבד‬

‫השוטפת‬

‫הפעילות‬

‫הכוללת ‪:‬‬

‫סידור‬

‫מחלקת‬

‫מחלקה‬

‫ילדים‪,‬‬

‫לרישום בבתי הספ‪,‬ר המאבק ננד המסיוו‪ ,‬מפעל הספר‪ ,‬מערכת לוח‬
‫החודש‪,‬‬

‫ביקורי‬

‫שבת במושבים‬

‫עזור לנו לחרים את משא חקליטח‬

‫ועוד‪.‬‬

‫חרוחנית !‬

‫כל אגורת קודש למטרת !‬
‫תו יד ‪ -‬ל"יד ‪,‬לאחים"‬
‫‪,‬חשבוננו ‪:‬בבנק‬
‫‪., ..‬‬
‫‪, " ','…‬‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪i.‬‬
‫"‬

‫"‬

‫הדאר ‪4 2244 :‬‬

‫‪….‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫'יייי‬

‫‪,4‬‬

‫~‪~-,~,,‬‬

‫~‬

‫•‬

‫‪.0 "" …… 0' "" 3‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫' ‪.,‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪'.‬‬

‫‪,"-‬‬

‫פעילים ‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪…‬‬

‫‪. ..‬‬

‫'יד לאחים‬
‫"‬

‫המחנח 'חתורתי בישראל‬
‫פעילי‬
‫‪.‬‬
‫תל אביב ‪ :‬ת‪.‬ד‪ -2953 .‬ירושלים ‪ :‬ת‪..‬ד‬

‫• ‪>",,"_ . . . . 0' • • • ..0..0‬כ‪O‬‬

‫‪.-‬‬

‫‪–‬‬

‫='>‪P‬כ‪o‬י‪ C'oC" ..""""o:‬י==‬

‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫==‬
‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪7‬‬

‫_‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪~ -‬‬

‫‪= OV‬ץ<==‬

‫‬‫‪<F‬‬

‫‪-‬‬

‫~‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫‪5195‬‬
‫ ‪'- 7‬‬‫'‪or‬‬
‫=‬

‫ה'‪-‬‬

‫=‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב‪ :‬קלמן כהנא‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫"‪.‬‬

‫חברכה על נשיאת כפייס‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫שרמע בהמ‬
‫אלעזר כו‬
‫תא'!! כטוהס )ל"ס ‪.‬ע ‪".‬א( ‪ :‬שאלי‬
‫·‬
‫תלמ'ר'ו אח ר'‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫על‬
‫מברר'א‪ · ,‬ולא‬
‫הכבטת ‪.‬‬
‫הארכת ‪,‬ס'מ' אמר להו מ''מ לא עש'ת' ב'ת‬
‫פטעת''‪. . ,‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪…‬‬
‫"‪. -P‬‬
‫‪.‬‬
‫ראשי עם קוד~~‬

‫‪I‬‬

‫רלא ב וטאתי כפי בלא ברגח‪ .‬מאי מבדך ן א " ר זירא אמר רב‬

‫חטרא אשר קרשנו בקדושתי של אהרו וצובי לברך את · עמי ישראל באהבה‪. ,‬‬
‫נרציבבי לברר ‪:‬‬
‫א( אמ' רביתה" דר' אלעזר נו שערמ שלא בשא כם'ו בלא כרכח‪,‬‬

‫ב( הבוטח המ'יחד א"ק בקדישתי של אהרו‪,‬‬
‫ג( מהו רציבי לכרך באהבה‪,‬‬
‫רבדרו נהס‬

‫אחד‬

‫אחד‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫•‬

‫א‪ ,‬לשאלה הראשונה מא' רבות'ח דר' אלעזר נו שמרע גזדמני ‪ .‬ל"‪,‬בו כמה‬
‫חשיכרת‪,‬‬

‫' שאל שאלה זי בכר היר ‪.‬טב"א במגלה )כ"ז ע " נ( ‪ . :‬לא דיענא אמי חט'דרת'ה‬
‫בהאי ! זהא משמע ‪ ,‬דהא' ברכה חרנה היא לכל כהו לבןר‪ ,‬זדילמא יהא גרפא‬
‫קא מ ש עמ לו‪ ,‬שכל כהו המבר‪ ,‬ארתה מבתר‪ ,‬ימאר‪ ..,‬ימיס‪,‬‬
‫בארתר כי'רו הרא גס הטרכו לש טרוי אבו לגמלה‪ ,‬האורמ לדמא רק ר‪ :'.‬א כו·‬

‫שמרע תיקו ברכה על בש'אות כפיס ;‬

‫שמצא ‪ U‬הרבה מצרות שא'ו עטר‪.‬גרת ברכות‪,‬‬

‫‪ m‬יליזז מהא‪ ,‬והגמרא בסוהט חארי השביאה רכרי ראנ "ש ‪ :‬שןא ל ת מאי במרד‪,‬‬

‫‪,:‬‬
‫משמע דמראב"ש משמע לו צשריך לבר"‬
‫לערמת זאת המאירי בבית הבחירה לסוטה אימר ‪ :‬ואע"פ ‪ ,‬שאין הכיכ‪,‬ה " מעכנת‪,‬‬
‫‪.. . . :‬‬

‫מכל מקרס הדירר מצוה הר~‪ ,‬וציין ‪.‬שם שאהד מו תהכמיס ש‪.‬יבח עצמר בכך שלא‬
‫נשא כפיו בלא ברהכ‪ ,‬רלא פירש המאייר בהמ שרבה‬

‫מצ‪m‬‬

‫זו משאר מציי‪.‬ת‬

‫‪.‬לאמיתו של דבר גם בשאר מצרות איו הברהכ מעכבת‪ ,‬אמבם בשאר הצמיית היא‬

‫"אל‬
‫הצמוי‪,‬ת ‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫חרבה‪ ,‬רלא ה'ררר מצרה‪ ,‬זלמאירי שרנה ·ברכה ‪ .‬זו משאר ברכת ‪. . .‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,-‬‬

‫פריטנ"א‪.‬‬

‫•‬

‫רבביח הנחירה לגמלה כ"ז ע"ג הביא‪ ,‬רךש מפרשים שהיה משנח אח עצמו‬

‫'‪:‬אף ' על פ' שככר בשא כפיי פעםאחת ‪ ,‬כל שהה" מזדמו לו ל‪,‬שא פעם אחרת‬
‫רברח‪.‬הי ·דכך הרא‬
‫אף כארחז היזם ‪ ,‬חזזר רמבר‪.‬ד רכנח על זה דאיבר ‪ :‬בראה‪ ,‬רמאי‬
‫‪.‬‬

‫דה'ו לברך כל זמו שבשוא כפ'ר'‪ ,‬זמט'םי ‪ :‬אלא בארה )סהאי אמרוה ‪ .‬על ‪i11J .‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪ – 1‬ו'ג‪ -‬י טר ' ת ג ‪ N‬ורדום שבמיא )‪ ' '' D‬י" ג( כחשובת מהר " ס ‪ ' 1‬חביב ‪ .‬דמ‪.‬גוא ספקי לש‬
‫הלכוש ‪) .‬סי' בק " ח סעיף ג' ( אי כהן העילה פעמ שביי בייס ‪ ,‬יברך א" ק ‪.‬כדקשותכ שו‬
‫אהרן יציני וכ ‪',‬ו יכתב ריש פביס לכאן ולכאן‪ .‬יע"פ זה רר~ה מהר"ס ן ‪ /‬חבי;ב לומר‪,‬‬
‫שלדעה שפעם שניה אין צךיר ‪ ,‬לברר לע בשיאת כפלם‪ ,‬השתחב ראכ"ש לשא אירע לך‬

‫שיל‪ ,‬לצבור ש בי לכרו‪ ,‬ויע'כ בירר תמלר בברכה‪ .‬ולר‪.‬יהע ‪ .‬צשריר לברר לע ב"כ‬
‫‪,‬חבת";‪ "'-‬שגם כשבירר בצביר שני ב‪.‬ירר הברכה אסך קדשנו‪ .‬וכלע ‪~ ,‬בת ךרדי~ ‪) .‬בסל'‬

‫‪1'1‬‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמאוו )סוהס לייט ע"א( בעשת עלייתו אימו יההי וצון וכו' וכדמהדו אפהי‬
‫אומו‬

‫וכר‪ .‬והיה משחנ עצמו השהי מוסיף בה בוהכ אווכה‪ ,‬עד שמואה תמור‬

‫דכיין חבה יתיהר ןהאהנ עזה לע‪.‬ם ע"‪.‬ג ופירשו זה כבת בגמילה ששם איבה‬
‫מיבאח‬

‫השאלה ‪:‬‬

‫מאי מובר‪ .‬ילא הייכהו מטבע רב‪.‬והכ אשו קשדנו כור‪ .‬אולם‬

‫בסוהס שהיזכוה מטבע בוהכ זו‪ ,‬כונואה מייחס לברהכ זו את דבוי 'ו אלעזו‬
‫בןשמןח‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫פ‪r‬‬

‫'ש‬

‫כוונ שהבאנו‪.‬‬

‫ךבבאיורי הגר"א לאו"ח קכ"ח סעיף י"ג הבאי ג"כ שחי הדיעוח בענין חיוב‬

‫הבוכ‪.‬ה החמבר ' ארמר שם ‪ :‬מתחילים הכהנים לומר יבוכר ; כלרמר אשין הש"ז‬
‫מקוה יגרכר‪ .‬רכתב הגר"א ‪I :‬במ]ה[ ש]כחב[ שם )סוהט( לייט נ' ראין הכהניס‬
‫יכר' ]שר‪-‬אין להחחיל בגוכה עד שיכהל דיכיו[ מפי הקרוא‪ .‬רו"ל ]שאין הכהביס‬
‫רשאין להחחיל[ יגרכר עד שיסיםי הקיוא כהנים ]משמע שאין ברכה מפסקח‬

‫בין קראית כהנים ליבוכר[ שאין דב‪.‬רכה מעיקו דינא' כמ]ו[ ש]כחג[ שם )סרהט‬

‫‪,‬ייס( א' רלא נשאתי כי' יפ"";‪ ]:‬בלא ברכה[‪ .‬ראם איחא ' ]הוייב גגוכה מעיקו‬
‫דינ'א[ מאי רביתיה )דו' אלעזר בן שמיע דאישגתח דלא נאש כפיי גלא בוכה(‪.‬‬
‫וברמ"א שם ‪,‬מיסיף ‪ :‬וי"א שגם מלח יבוכר יקרא ראחם ש"ז חחליה‪ .‬וציין‬
‫הגו"א ‪:‬שמפושים אברכת אקב]ש"א[י כר ]לברר את עמר שירא‪:‬ל באהבה[ קאי‪- ,‬‬
‫כליומ הא דסיהט ל יי ט ב' יאין הכהנים ושאים להחחיל כבוכה עד שיכלה דבוו‬
‫כהנים מפי הקווא מחיהיס לבוהכ שעל נשאיח כפםי אשר קדשנו גקדישחו של‬
‫אהון רףכ‪ ,‬רלטי זה אין מלח יבוכר והכנםי צמהדו למלת כהנים דקווא‪.‬‬
‫הרי שלהגר"א שי כאן שחי ידעות אי הברהכ על נישאח כפים חובה או‬
‫רשוח ‪ :‬וכפי שחמברר מדרב"י המאירי בסיהט יהיא רשית וכמגילה דהיא חובה‪,‬‬
‫ער' ברך‪,‬י"ף לעין יעקב גמבלה שפישר‪ ,‬שו' אלעזר בן שמער לא הסחפק‬
‫בעניית אמן אחו ההכן ‪:‬עגנוך אלא בירך בעצמי‪ .‬יבהוחבת הטיווש הוסףי‪ .‬עשהש‬
‫כן אף כשעלה לברר פעם ניספח ביום‪ .‬ובמהוש"א בח"א פיוש‪ ,‬הוהר אמיאנ‬

‫שאין הכןה צירר לךוכ‪ ,‬כ'ין אשין זו המציה אלא לטובחם של שיואל שחחול‬
‫הבוכה עלהי‪.‬ם‬
‫‪ ,‬ובחידשוי הדר"ל לסוהט כתב‪ ,‬אדרלי בני דזרו של ‪,.‬אלעזר בן שמזע‪ ,‬שלא‬

‫היז רגילין כל ךכ לברך‪ ,‬היו וסברין ששי לווונחה לברכח המזזן‪ ,‬כיון השיא '~צמה‬
‫ברכה אין מבוכין עלהי‪ .‬זכן אפשר להשזוהח לקדזש היזם למאן דאמר ' השזא‬
‫מן התורה‪ .‬אםנמ רנהא אדין מקום להשרואה זו‪ .‬ברכוח אלה נאמוו בלשרן בוכה‬
‫להםש‪ ,‬ובוכח כהנים איהנ סונמחח כברכה לה' אלא בוכה לעס‪ ,‬רעל כן שייכח‬
‫בה בורכ‪ .‬וע' בבנין אואיל‪ ,‬שלנזוח אדב"ש נשיאח כפםי האי מצהר בנפי עצחמ ‪.‬‬

‫וברכה מעל האי צמוה מפני עצומ‪ ,‬ואדב"ש ביור גם על נ"‪.‬ג ודכי לא להורבח‬
‫נבוכוח כללם בבוהכ אחח ‪ -‬א"‪ P‬נקדשותר של אהרן היא בוכה על כ"כ‪,‬‬
‫וצרנר לבור הרא ברכה על הברכה לעם‪ .‬רדו ימיר היו מנוכים ו‪ P‬אשו ‪ P‬שדנו‬
‫במצווחיי וצונו‪ ,‬וביובו רק על הברכה‪ .‬אמנם כפי שירנאו להלן נוסח דב‪.‬והכ א"ק‬
‫'ייד( ד‪ m‬ה הסוב זר‪ ..‬דמה שבח היא לו שהשתמט לרא בירך כצבור ס‪r‬גי בגלל הברכה‬
‫אשר ‪ P‬דשנן‪ , .‬םא אין כ"נ שני' טעינה רבכה לא הרי צריר להשתמם‪ .‬ולדרז‪ jr‬שבירך כל‬
‫ם~ם מאי רכותיה שעשו‪ ,‬כידך םא כר הדין‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בקרשוחי של אהרן‪U' ,‬וייכא בכל מ'ל' המי‪"D‬לט על הכהנ!ג"‪.‬‬
‫הרהב בהצי"ב כהעמק אשהל )קכ‪ II‬ה אית י"א( הסיק מסקנןת הלכיתיי~‬
‫מדבךי ראכ " ש‪ .‬הנצי ‪ J/‬ב ד‪ m‬ה את דעתי של האמירי ‪ ,‬שהבדיון הוא בברכת רבש " ע‪,‬‬

‫כ‪ 'D‬שאמך האמירי כמגילה ‪ ,‬באיתו נימוק שהמאירי דחה הדבריס בסיטה ; יכן‬
‫הבי ר‪ m‬ה רעחי ‪lI‬ל הגו " א שא'ן ברכה יי חיבה‪ ,‬עדוחי של הסיר' אבן שרק‬
‫ראב " ש ת'קבה‬

‫‪-‬‬

‫רמא' שבא ברכח מצהר זי מבוכיח שאר מצייח‪ .‬שהר' אלה‬

‫המצייח שלא חיקבה בוכת בהן נ'מיק'הן בצי'ן אולה א'םב מחא'מ'ם למציח‬
‫בש'את כם'‪.‬ם אלא שלרעח הבצ"ייב‪ ,‬אם כ' ברכח כהב!ג" עצהמ א'בה בחשבח‬

‫רבהב »‬

‫הס‪D‬ק באמצע תם'לת שמגה שעוה‪ ,‬כמ'‪ )'T‬הש'א ‪U' -‬וייכת לתם'!'ה‪. ,‬ךא‬
‫נשי~ח כפיס הנה הפסק באעצמ החפילה‪ .‬אזם הש " ץ הבן כהן ומברר את העם‬
‫_‬

‫בחזות התפלה האנמוח על 'וי ‪ ,‬א'ן לי לנוך ‪ -‬אשר קשדבי ‪ ,‬מכ'ין הוי' הפסק‪ .‬אד'ן‬

‫לי אף לעבית אמן אנרתכ אשו קשדבי של חבר'י הכהב'ם‪ ,‬יאף אם מיבסח האד‬
‫שא'ן חשש ט'ריף בעב"ת אמן זי ‪ ,‬שזה בחשב כהפסק‬

‫אשו‬
‫היזר‬
‫ככר‬
‫י'ים‬
‫לפב'‬

‫קרשבי אקו'את שמע הבאמרח בסמיך לברכח אהבר‪ .‬אכן אם ההבן א'בי‬
‫על התפ'לה כש " ו‪ ,‬יאף א'בי 'יצא 'ר חיבחי בםח ‪ 'r‬ת ה ש " ץ ‪ ,‬מכ'ין זחחפלל‬
‫לעצמי ‪ ,‬צו'ך לכוך‪ .‬יכזה ה ש חבח ר ' אלעזר כן שמיע ש אף בואש השבה‬
‫הכםירם ‪ ,‬שמיחר לצאת 'ר' חיבחי בחפ'לח ה ש" ו‪ ,‬הקפ'ר להתמלל לעצמי‬
‫חמ'לח הש"ו‪ ,‬בכר' ש'יכל לבוך אשו קרשבי על נש'אח כפ!ג"‪.‬‬
‫ןבשו"ת גנת ררדיס לך‬

‫ס"‬

‫תפלה ‪'.‬‬

‫יכשם שא'ן מברכ'ם‬

‫'ייג‪,‬‬

‫‪I‬‬

‫אברהם בר' מרדכל הליי )קושטנדיאב תע"ן(‪ ,‬אר " ח‬

‫מבאי חשיבת המר " ס ז'‬

‫חביב‪,‬‬

‫שדנה בעניבי‬

‫נשיאת כפלם‪,‬‬

‫יגם‬

‫נדבךי‬

‫ראב " ש‪ ,‬ונסלו ל"ר מביא שם השגותיו הוערותין לרברי קידומ‪ .‬בוסף להמ השבאבו‬
‫לע'ל בשמם )כהעהר‬

‫‪(1‬‬

‫מחוז מהו " ם ן' חכ'כ שהשחכח נכך שב'וך עיכו‬

‫לעש"חן לפנ' שנשא כפ'י ‪ .‬בולרמ לפנ' שהו ' מם לקואח הבוכה‪ ,‬לרא וק לבמ'‬
‫שב'וך את העם בפ"‪ .‬אי שהשבתח בכך‪ ,‬שאף פעם אל אמר ספקו' 'ברבך ברתו‬
‫כרכה שלא בתפ'לה‪ ,‬יע " כ חמ" ב'וך על נוכה זי‪ .‬הסב"ים אלה ריחה בעל נתנ‬
‫יור‪.‬ם' רלעתי דמ‪,‬צייה של בוכח כהנ'ם ה'א בב'טי' בפה‪ ,‬יכמיבן שא'ן אפשויח‬
‫לבוך ברכת אשר קרשני אל ‪ /l‬לפנ' שמבאט הברבה‪ .‬יא'ן וביחא בזה שב'רך לנ;'‬
‫שנשא כם'י‪ .‬ניסף על כך אם כלך החסין ואב " ש הר' ע'קר חסר מן הספר‪.‬‬
‫ילהסבר ד‪ M.‬וןו מע'ר בבנת ידרם‪ ,‬שא'ן במשעמית דבר' ובא"ש‪ ,‬שהשבתח בכ‪.‬ר‬
‫שלא ב'רך בובת בהב'ם שלא בעשח החפ‪ 'r‬ר‪.‬‬
‫בעל גנת ירר'ם עצמי מסב"‪ ,‬שראכ"ש השתכח ככך לעשה חמ" כזזרית‬
‫לדכון ‪ ,‬זחספ'ק ת'‪/‬בר לכרך אשר קשדני לפנ' נרבת כה‪"O‬כ‪ .‬שא'לי ה'ה משחהה‬
‫יעילה ראמחר ה" צו'ך לברך 'חר עס אח'י הכהב'ס את ברבח 'כברך ‪ -‬יכף‪ ,‬ילא‬
‫ה" מספ'ק למרר לפב' זה דכ‪.‬וכה אשר קרשבי‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫סי ט " ו ס"ק‬

‫"' ד‪ ,‬לש'רעתך אם איז חשש טירףו יבול הס"ו לעבית מאן ונאכח אשו‬

‫‪P‬דשנן‪ .‬ולע י י ח‪,‬לק‬

‫הצני " נ ;‬

‫ערי כייובב ס "‪ p‬דא שכמריע בכ"‪ ,‬ששז" לא י‪:‬טע ‪V‬כא‬

‫ףא י'נרגח שאר קן שגר‪ .‬נכאנם בקשר לוס"ז העולה לדוכז ‪ .‬כבת בלבשו סיעף כ"א‬
‫ישברך כרכת‬
‫איגר‬

‫‪P"K‬‬

‫בקדשותן של הארן ; כדז הוא במ"ב ס "ק ע" ס;‬

‫‪,‬יעדת העמק שאיה‬

‫מברר‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם על דב'"יו 'ש להע'ו; שא'ן בזה ובותא 'ת'וח ‪ ,‬מאחו וכל כה ‪ i‬שלא ' עקו‬
‫‪, :‬גל'ו בצרח שוב לא ע'‪:‬דל‪ ,‬ואם עקו וגל'ו בוהצ ‪ ,‬הר' א'ן ספק שהסם'ק לעלות‬
‫ב ז מן ‪ ,‬כד' ל בוד גם גוכת א ש ו קד ש בו ‪.‬‬

‫בצ"ן עו‪,‬ר ש בס ' חא ש וכל )מהדוות בח " א ס" 'ס ' ו ‪ ,‬מהדורת אלכק עמ ' ‪(47‬‬
‫במסר ב ש ם רבואתא ‪" ,‬שבוד בוהכ זו בלח ש ) וע" יי ש בדבו' המהד'ו '‪ O‬ש דנו בטעם‬
‫הרבר( ‪ .‬וכן הובא בספו ‪,‬המנה' ג ה' תפהל ) ס" ב " ס( ‪.‬‬

‫ב ‪ .‬בוסח הבוכה א ש ר קרשבו בקרושתו של אהון וצובו ' מובא כסוהט ל יי ס ע " א‬

‫' בשם רני זירא אמר רב תסאד‪ , .‬יכז ‪ -‬ומבא הברסה גם ברמב ‪ II‬ם הן תפ ל ה מי ‪ /‬ר הי " נ‬
‫‪I‬‬

‫ובסוש;'ע קכ '; ח‬

‫"' א‪ .‬ובסרו ו' עמרם גאון )מהדוות ר " ר גולשדמ'דס עמ' ‪ ,‬ל יי ב( ; ‪:‬‬

‫א"ק כמצוות'ו צוובו‪ .‬וצ"ן המהר'ר שם לשא'לתות "ס) קכ"ה ‪' (.‬רא'ם ) ט " ו ( וווקח‬
‫·)שכ ‪ fl‬ג( שגם בהם הנוסח האר ‪ :‬א"ק בוצמותיי יצרנן ‪ .S‬וציין שב אחירם ‪ ' :‬א‪/‬ק‬
‫כמצוות'ו וצונו כקדשותו ‪,‬של אהרן לכוד‪ ,‬או"ק כמצוות'ו וצונו בקדושת; של‬
‫אהון ‪ ,‬וצונו‪ .‬וכמוכן גם כבוסח שלנו‪ .‬וכתב על האח'"ים ש " 'ר הגמ'ה שלהט כהם '!‬
‫ול יי ב שהבוסח המקיו' חוא א " ק בקדושחו של אהרן וצונו ‪ ,‬כול הנוסחאות האחוות‬
‫הן ב;סחאות מ ש ובשות מתוד ש 'גרא רל ‪ wo‬נא ‪ ,‬המקובלת על כל סורפ )אופזו ' אם‬
‫הוא הכן ( ל בוד כוג' ל א " ק במצוות'ו וצונו ‪ ,‬ומתוד כד כחבו נוסח זה ; או ש בשעת‬

‫הגחיבה ה ש תבשי ימזגן שנ י הלשינןח ‪•.‬‬
‫ש כד כבח‬

‫נוסח ברכה זה מצאנו ברנמ"ם גם בק ש ו של או עב ו רוח הכהנ' ם ‪:‬‬
‫בסוף ' הלכות תרומות ‪ :‬כל האוכל חוומה מבוד ברכת אותו אמכל‪ .‬ואח " כ מבןר‬

‫א ש ר קשדבו בקדשותי ש ל אהה וצובו לאכלו תרומה ‪ .‬וכד קב ל נו ווא'נו א ו םח‬

‫מבוכ'ן אפ'לו בח ל ת חוצה לאץו ‪ .‬שגם אכ ' לת קדש' הגבול כעבורה ‪ ~' ,‬נאמר‬
‫) במרבו ' יי ח ז ' ( עבורת מתבה אתן את כהובחכ‪.‬ם‬

‫מרבר' הומב " ם הא ל ה מפושר שנמוד על אכ'לת ' המתנות ‪ .‬ולדמנו מהם‬
‫שמבוד על עבורת הכהנ'ם‪ .‬וכן מםווש בהלכות ברכו'ם ) פ"א ה " ב ‪ (,‬שכל האוכל‬
‫מתבה שש' בה קרשוה מברד ' אשו קדשבו בקדושתו של אהון צוובו לאכול כד ' וכך‪.‬‬

‫' ‪ ,',‬מקור ' לרבו' ומכ ה ם אלו ; 'ש לואות בתוסםתא בוכות ס " ה הג " ג שםגשג'ת‬
‫' ברכה על אכ'לת זבח ‪ ,‬ילע הקרבתו‪ .‬אאל ששם הגוסח הוא אשו קר ש נו במצוות'ו‬
‫‪ ,‬וצונו‪ .‬והבה באכ'לה ברוו ' השדמובו גם ב'שראל הא'כל מהזבח ‪ " !I1‬כ הג' וסח‬
‫הכלל' המווכר )גבמוא שם הר"ה בתוספתא לפג'גו ( א " ק במצוות'ו וצ'ונו ‪ .‬אבל‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪ ~ .‬אכו ‪.‬הבשק ' שאיה ‪ ,‬ל‪.‬שאילתןת א ן ת ‪ ' .‬יי ;ב צייו‪ .‬שכנ " ~ הני~‪ n‬היא ; · בקרושתי ש ל ‪ ,‬אהרן‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ה ו א בירא י ם‬
‫וכו‬
‫'‬

‫‪..‬‬

‫הלש‪a‬‬

‫‪T‬ו דליגאמ בלבוש‬

‫) ק"ב ‪( I‬‬

‫ואבכשלר מהדןרת‬

‫גח"‪,‬א‬

‫‪,‬‬

‫בטףו סיעף ג ' ‪ :‬שתזבןך ‪ ..‬ישנרא וליסבא כי!י‪.‬כ שם ‪ .‬נכןסי‪:‬ו הברכה‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫אבק " ר יבר ך את עמי י שרלא כאהבה ‪ .‬ובו דבנר י הגי '" א למיעף י " ) ימ‪ .‬יבא י ם לע י ל‬
‫ורדע ‪.‬‬

‫‪'j‬‬

‫ועי כדוב"ז על הרמב " ם שרז ברבר מה צמהו שי באכילת תרומה‪ ,‬יע ' במהר'" קררקוס‬
‫שכבת דהא דתנן בעמשר שני ‪) ,‬פ"ה · מי " א( ‪ ,‬שפירוש ילא שחבתי ד'ףדיד משעורת ‪ ,‬הוא‬

‫ולא שכחתי מלברכר ‪ ,‬מאשר לפרשו דקאי אברכה על אכילת מעשר שני ‪ ,‬דכולי ‪ .‬קרא‬
‫בהכי מיירי‪ ,‬רמשם יש ללמדו דגם כאילת תריהמ טעינה ברכה‪,‬‬

‫‪14:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב‪:i‬זקרבח ‪ ,‬מחליקח רש '‬
‫‪/l‬‬

‫וחי‪.‬סו בברכות ‪.‬ל ‪ I1‬ז ע ‪ /l‬ג‪ ,‬אי המקר‪:‬ינ הוא ‪n‬בך הובקריב‬

‫)תוס'( או שיאול המביא קרננו ‪).‬שר"י‬

‫‪ -‬וע' גם מבחות ע"ה ע " ג גשר '' ‪ ',‬ובשר~'ר‬

‫כ‪1‬כ ''' ובותס ' שם(‪ .‬אם "המקרדב " האו הבהו‪ . ,‬ינ‪ n‬ב‪p‬ש הניסח א " ק בקדשותו של‬
‫· אהרן'‪ ,‬במקביל לברכה על נשיאיח כפיםי‪ ,‬יגס כאן אפשר ‪ .‬רל ‪p‬ר השניס‪ m‬א"ק‬
‫במצזזחוי אינו אלא נוסח ‪ .‬לש ‪ ,‬שיברא‪ m ,‬זקה ‪ .‬עליבו ר~עד ‪ : m‬של הרמב '~ ס ; שכר‬
‫קיבל יראה מבכויס‪ ,‬יכבר לימדנו רבנו ‪ ,‬השקבלה הועמהש עמ'ד‪1‬ס נרילםי בהיראה‬
‫' ‪,"' '.‬‬
‫‪,‬‬
‫יכהן רא‪:‬י להחלות )ה " שי"י ס " י ה ‪(. I :‬ם ‪.' ,‬‬
‫ג‪,‬‬

‫וצינז לברר את עמי שיראל באהבה‪ .‬בשלשה ספרםי חשובדר בערד בראהח‬

‫חקופה פישרי ברכה וו‪ ,‬שוכונתה‪ ,‬שנצטיו כהניס לברך באהבה את · ישראי‪,‬‬

‫ושלשחס ‪ .‬עוךרו מכך את השאלה מהו המקור‪- ,‬שהברכה · צירכה ' להייח ‪ ,‬באהבה‪,‬‬
‫‪.‬לעדח · באר שנע ‪,‬לסוהט מקודר בחנחומא" )נאש‬

‫ארמר להם‬

‫ובבמדבר · רבה )י"א · ‪:‬ב(יי"'‬

‫("‬

‫‪ , -‬א"ד הקב"ה ‪ .‬לכהניס לא מפבי שאמרתי לכס · שהתיו מנרכיס · את‬

‫‪.‬ישראל‪ ,‬תהיו · מברכיס אותם ‪ .‬נאנגירא =)‪ :‬עבודה הנעישת באונס דרף ‪ ,‬מהירית‬

‫וגערה( 'זבבהלות‪ ,‬אלא תהוי מברכזי בכוונח הלב‪ ,‬כדי שחשלוט הברכה הכן‪,‬‬
‫וכו הסביר הדכך בעל עטרח זקניס לשו"ע וא"ח ע"פ היכ‪.‬דשרשרמבא ‪ '.‬וכש'"‬
‫הע'‪) IY‬במדבר ו' כ " ד ( ‪ ,‬ובגמן אברהס )ס " >; "ייח( מסתמך על הזהר )בדמבר ןבק"ו‬
‫ע"ב( ; כל כהו דלא ‪ m‬יס ) = שיאנו אהר<;ב עמא ‪ · ,‬או עמא לא רחמין להי‪ ,‬אל‬
‫י ש א כםין ז •‬

‫‪..‬‬

‫"‬

‫·יי אנמס ללוא דבריהם בראה לי שאםשר ופלש ברכה וו צשווגו הקב" ה באהבתו‬
‫אח ישראל לברך אח עמו ישראל‪ ,‬רככחוב )דבריס י"ו י"ג( יהאבך יבכודי‪,‬‬

‫‪. .‬‬

‫•‬

‫‪, .'.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ , 6 ,‬צו‬

‫מש~ה‬

‫למלו‬

‫ה'‬

‫מהנז "ק‬

‫~הבי ‪.‬א מהומב"ן‬

‫בסה " מ‬

‫) שוש‬

‫שמכרכים ' ‪ ,‬כאל‬

‫' יי ב (‬

‫העכודוח‪ ,‬ושכלע לב שמח )שם( כחב רלרמב"ס במרך רק לע בעהדו גדלוה‪ ,‬ויע~זס'‬

‫שפקפק נדברי ‪ .‬ן‪ .‬ןמניא שס שטסח הבוכה היא אשו קדשני בקדשותי של זאך‪,‬ן· רע '‬

‫‪".‬‬

‫ב ‪ 1C‬נציקלופדיה תלמודית עוך‬

‫יע' רוקח סי' שס"ן ‪:‬‬

‫ברכת הצמוות מע' תקכ"ר‪,‬‬

‫ירשר' בםרק כיצד מברויכ גכי קידוש ואפר חסתא )להזית כו‬

‫הצננית טעדנין בוכ‪,‬ך‪ ,‬ע"כ‪ .‬והנה בויש כיצד ובבוכיז איתא‬

‫‪.‬‬

‫יבהרעה ‪136 ,‬‬

‫י‪. ~ . .‬‬

‫‪'136‬‬

‫‪:‬א‪.‬‬

‫‪ .‬כיולשומי ‪.':‬‬

‫ריב ' הגיי ורני‬

‫סלקיי לבי חבוותא קפץ ובי חגיי יביוך עליהין‪ .‬אמר ליה ריב יומיה‪ .‬יאית ~ת‬

‫שכל המציית סעןניז בוכה‪ ..,‬ועי בםאת ‪.‬השילחן סיו ג' ס" ‪ .‬ק ל‪t‬ז" · י‪m‬צו;;ז ‪ .‬להג~ל! דב~‪.‬י‬
‫•‬

‫‪ .‬הויקח‪ .‬ש‪,‬ך"ו בירלש"‪I‬מי ‪ .‬לא החכן ענין ימ‪ .‬חטאת‪~ .‬ם כירלשוימ ‪ .‬ל‪D‬ך גין~ת הן"ש‬
‫סיויליאו‬

‫איתא ‪:‬‬

‫סלקיו למי ~ חטאתא‪ .‬ןכ~ בם~ורשי שכן מצא כספר דמוייק‪ ' ,‬יכרכ תיעו‬

‫‪ .·.·,‬ךא " מ ‪,‬לינץ ‪.‬כיכשרלמי ‪ .‬שלי ‪~. ',‬י גס ‪ .‬ג~רסת‬
‫‪'j‬‬

‫הויקח ‪., : ..‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪-‬‬

‫יעידיו נזהר דשירש כו מהכתינ )מלשי כ " כ( טיכ יצו הי‪.‬א ינירך‪ ,‬לא תי‪:‬ר‪ ' P‬יירו;גך‬
‫אלא יבור‪ ,‬ייושה זן יו<את כזהר בכמה מקושת‪ .‬אר הובעביז שהכותב הזה ברשר ‪n"X‬‬
‫יבוך אלא יבורך גם כבבלי סוטה ל ‪ H‬ח רב ‪ .‬אלא ששם אינו וכייחסי לכהן רונ‪.‬בור תא‬

‫‪.‬‬

‫הםע‪ ,‬אלא למכרך בוהןנ"ז ‪ .‬שכך ' יאתא התם ; ' ואמו רינ"ל אי‪ .. 1‬גונתין ‪ ··,‬נוס ' וש ברכה‬

‫לכוך אלא לטיב עין ‪ ,‬שנארמ טיב עי‪ .‬ן היא יובוו כי תנן מלחונו ללד ‪, ,‬אל תקיר יבווך‬
‫אלא יכוך‪ .‬יפיר'ש'ך ‪:‬לטוב עיו‬

‫‪-‬‬

‫שונאי‬

‫כהיבה )כולין (‪",,‬לתר סי ' ‪' .‬ייא‪ ,‬מאדד ס‪i‬ו"‬

‫‪8‬‬

‫כצע וגומלי חסד כממינן‪ , .‬יראה ' כ‪', Q:‬‬
‫·'ה הסבר בוסף ‪ ,‬ל ; ‪,‬כאהכה"‪., . ..' .‬‬

‫כרת‬

‫יבזה יסובו גם ענין אחו שרמז לי·‪ ·,‬חגר·~'ו מוגל~ית ז"ל‪ ,‬ב ?;‪ I‬םו‪ ,‬י מ‪ p‬יר‪ ·:‬הבוכה סי'‪'. .‬ו‬

‫‪15‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪, ,‬‬

‫כו ‪; p‬ן ‪ ,‬זה צוכא ‪ 1J‬בבברת הב‪ m‬ר את עמו ישראל באהבה ‪ ,‬ש‪.‬סו"ושה שהקב" ה‬

‫ב‪ m‬ר באהבה את עומ ישארל‪ .‬ומקבילה ברהב ‪ 11‬לכרגת א‪ m‬ב עמו ישואל‪,‬‬
‫ששכתיהן החגהר אהבת ייקב " ה את שיראל ‪.‬‬

‫ואלוי שי לשרפ גן גם טמיך לחתהוני של כוחכ אהבה רבוך ‪ .11‬קררבחנו‬
‫ליבנכי לשרמ הגודל כמאת ול ‪m‬ת לך ו""‪,‬ךד אבהכה ‪ -‬זהי גוטח אשנכז המקוכל‬
‫ אוז ה‪ m‬וקרבתני כאהכה מסיי‬‫כ‪.‬סינו ‪ , ,‬שמאשר ונכלשו וקרכתנו כאהכה‬
‫לחתיתמו עמין חתיהמ הבוחר באהבה‪ m' .‬וא ע "פ הומאר בפטחםי ) ק " ר ע"א ( ‪:‬‬
‫צרזי שיאמר מ‪ p‬ין חתיהמ טךומ לחתימתי‪ .‬ואכן בו‪a‬טח ‪ ,‬טפדר המיקבלכפינו‬
‫מוטי‪.‬סםי לבפי חתיהמ עדר ‪ :‬והאלהב את שמך‪ .‬אומנם אפשר לפוש את החתיהמ‬
‫הב‪ m‬ר בעומ ישראל באהבה ‪ -‬בגלל אהבת ישארל את ה' ‪ .‬אוז נם בחתמיה‬
‫הוכזוה‬
‫החגהר בחירת עמ ישארל ואהכת שיארל את '‪,‬ה וגם בטמוך חלתימה‬
‫‪,‬‬
‫הבחיהר ‪ …,.‬וקותבנו‪ ,‬יהחכרה אהבת ישראל את ה' ‪ -‬וואהבה את שמך‪ .‬יגן‬
‫אפרש לפשר את הבוטח וליחרך באהבה‪ ,‬שעמ שיראל מז‪r‬רים שמו יתבךר כאהבה‪,‬‬
‫ור~כזרה לפי זה אהבת ישראל את '‪.‬ה אלא ‪ ,‬שאנמור מחיי הקבלת אהבה שוחירח‬
‫לאהבה עורבי‪,‬ת בראה ‪ ,‬ששי פלשר הב‪ m‬ר את עומ שיראל באהבה ‪ ,‬כמו הראב‬
‫עמו 'שואל‪ ,‬שה' ב‪ m‬ר את העם מחוך ךאב‪,‬חי אח העם‪ .‬וצירך להטביר‪ ,‬מביוחר‬
‫לנוטח טפדר המט"ם טומך לחתמיה " ולאהבה את ש מך '‪ :‬כלומר האבת עם שיארל‬
‫את‬

‫האיך‬

‫‪',‬ה‬

‫זה‬

‫החתהמי המזברת כאי‪n‬ב‪,‬‬

‫מעיו‬

‫ה' ‪ K‬ת‬

‫הע‪..‬ם‬

‫יהבח ככתבר מהנ 'רשולםי מוכא בב " ח )אוסו " ח קי" ח( ‪ :‬אשלבי המ"ר שחבי‬
‫טגי הנור רנ"י לנמהג א ש נכז שאומםיר‪ ,‬בברגת בובה יר שן ‪ry‬ם‪ ,‬ונכה אוהת ב ‪y‬חב‬
‫כימינו כנין עולם וכטא רדו מההר בותהב חכין‪ ,‬אב '' ' וכנה ' ירלשוםי ‪ ,‬אלר הוה‬
‫רכק"אמ ןל כשומאל בפרק רעבי פטחםי ‪ ,‬רצזיר מעין חחיהמ ךוונם לחחהמי‪.‬‬
‫ונוטח‬

‫טפדרי ‪ ,‬שכתוב‬

‫והשבית ‪…‬‬

‫כו‬

‫וכטא רור‬

‫וכו'‬

‫קיים‬

‫וגבה‬

‫נראה‬

‫אוחה‬

‫ייחר מותקן‪.‬‬

‫האמת יוהר ררכו ‪ ,‬שבקשת וכטא רדו מההר בותכה חכין האו עמין‬

‫ברכה דז שבמקשימ שיגבה ירשולימ בקרוב‪ ,‬כ‪.‬ס' שכטא רור כמהרה כתוך ירשולים‬
‫תכין‪,‬‬

‫יכ ‪,.'1‬‬

‫יכע'! זה אפשר לפרש גם כאן ‪:‬‬

‫קרובנחי לאהבה את שמד '''אב החטו‬

‫בוגעי ישארל אבהבה‪ .‬רר‪.‬י בחתיהמ יטמיך לחתמיה מריבר על בחירת עם ישראל‬
‫קרירובי לה '‪ .‬אאל שטמוך לחתימה הונזוה גם מהות הקירבה‪.‬‬

‫" כמיבן של‪.‬ס' זה אזי הכהרגם לפשר קרבנחי באהבה לז‪r‬דר ‪ ,‬אלא א‪.‬סשר ל‪.‬סוש‬

‫‪,‬‬

‫קרתכני רכי שאני נ'ז‪r‬ר שמד אבהבח שרמ חה בח ש כ ' מעין החיתןכר‪.‬‬

‫אך בכל או‪.‬סן בתבר נשאית כ‪.‬סםי ב'נחת להח‪.‬סשר ‪ -‬ייציוני אבהבות אירגח‬
‫לבךר את‬

‫נשף ‪r‬‬
‫כמץ‬

‫עןכי ‪ ,‬שיארל‪.‬‬

‫‪ ,‬יףד סיי‬

‫לש‪M‬‬

‫כ‪nH‬‬

‫סיעף גי תכב נרסח‬

‫הברכה ‪:‬‬

‫צו י גן לע כיסיו ‪ .‬דם בםער‪ .‬וינוי ""‪I‬‬

‫שנאן שבום מקיס שזמכירין רמט ה‪:‬מציה בברכה‬

‫‪-‬‬

‫יעוי" ש היךא מתת‬

‫' רו‪.i‬לה " בעסר"' שבברכח זר‪ .‬וע ' גם מה שכתב בס"‪ T‬ס ' ‪ I‬ק חי בסי ' ק " ג ‪ .‬לדפי "מירשר‬
‫שהכרכה נזריכה רל‪,‬יי"' אבהבה בר‪K‬ה שיש כאן פיררט צמהו ‪ ,‬לו ‪ tc‬מור איר לן קמים‬

‫‪.‬‬

‫ברבכה‪ .‬ולמירסו שרפא ‪U‬‬

‫יאן כאן םיררט‬

‫צפתר‪. ,‬‬

‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב יצחק‬

‫סנדר‬

‫חלוקת התנ"ד‬

‫•‬

‫א‪.‬‬
‫חו"ל חלקו את עשרים וארבע סופי הקד ש ל ש להש סררםי‬

‫‪ -‬רחרה נביאים‬

‫וכתובים‪ .‬חלוקה וו עוכוררת שאלות אחדות ‪:‬‬
‫א(‬

‫מה הצורר בחלרקה זו ! )מדער לא יכלו רכלם להשאר בקבוצה אחת של‬

‫כ"ד ספיד‬
‫ב(‬

‫קשד ‪C·1‬‬

‫רהמ הבסיס רהמקרר לחלרקה ור !‬

‫מה גיו לנגיאים רכחובים רמה הם התנאים הדרושים לספר להכלל‬

‫במסגרח של נבאיים אר כתרגים ! ‪,‬‬

‫ג(‬

‫מדרע נכללר ספרי שרפטים רשמ‪,‬אול ביו ספרי הנביאים‪ ,‬ואילר מגילח‬

‫ררת ביו ספרי הכחרבים‪ – ,‬הרי לפי חז"ל שמאול הנביא כתב אח כרלם ! רארחה‬
‫שאלה לגבי ירמיהר הנבאי שכתג ספרי מלכים רמגילח איכה ‪ ,‬מדרע נכלל ספר‬
‫מלכיס בין ספרי רנ"ביאים ר~יהכ בין התכובים ?'‬

‫ד(‬

‫_‬

‫לע מה מברססת החלוקה ביו ספרי הנביאים ‪ ,‬חלרקה של נביאים ראשונים‬

‫הישרע שפוטים שמאול רמלכים ‪ ,‬ונביאים אחרונים‬

‫‪-‬‬

‫ירמהי ישעהי יחוקאל‬

‫תרי"עשר ז‬

‫ה( מחי הוקרשו הספרםי להכלל ב'ן ספרי הקשר )האם סםרי הבניאםי‬
‫הראשרנים היר כבר במסגרח של סרפי הקדש בזמנם של הנביאים האחררנים אר‬
‫האם כרםל הקושדר בזמו אחד ‪(. 1‬‬

‫ר(‬

‫מיהיר המכרעיים רהמחליטםי על הכללת הספרים במסגרת של סםרי‬

‫הקשדן‬

‫בשאלות אלר נדרו בעז " ה במאמרנו‪ ,‬ארלם כהקדמה נםרט את הסםרים לפי‬

‫סדרם ומי כבתם לס' ‪,‬דברי חז"ל‪.‬‬
‫שגינר במסכת ב"ב יד ב וטר א ‪.. :‬ח"ר סדרו של נביאיס יהרשע ושרפטים שמואל‬
‫רמכלים ירמיה ריחזקאל שיעהי רשנים עשר‪ .‬מכדי השרע קיים יכתיב‪ ,‬חחלת דבר‬
‫ה' בהשוע‪ ,‬יכי עם הרשע דבר תחלה הולא ממשח ועד הושע כמה בבאייס היר יא"ר‬
‫יוחנו שהיה תחלה לארבעה נביאיס '~נתנגאר בארתר הפרק ראלר הו הושע יושעהי'‬

‫עמןס וימכה‪. .‬‬
‫‪I‬‬

‫‪,‬ליקדמיה להשוע ברישא ? כיון דכתיב נבאותיה גבי חגי זכרהי‬

‫ראה ב " הערןת דכברי ימי חכמי ישראי" מהגיי " צ ר' צדוק הכהו זצ " ל מלולביז בסוף‬
‫שם הגדוליס השלם ‪n‬‬

‫‪..‬‬

‫נגתנאן במרק‬

‫א ‪.. :‬‬

‫‪-‬‬

‫‪':‬ארטינהח עמ'‬

‫רע ' םש בורז""‬

‫ר ‪mc‬‬

‫יד ‪:‬‬

‫"‪ . ..‬הרגה בפסחים ‪ JD‬א אירנבנז ד ' ביבאי ס‬

‫יוו )‪.‬רוש‪ V‬ן בחנבא עמוס אוחירן יעוסי' יאחוין‬

‫ימכה גד ' שם מן הכהו"יבס ]במעים נץמ‪.‬ר ‪,‬שנח י ם למני הרשעי ‪,..‬עשי י ‪ ,‬יכוס הרשע '‬

‫יכן ' ( ומ"מ הקדיס הגמ ' ישיעי שמא לכהנלתן אבי יא הין הא ' תלמדי חמכירו ניל‬
‫'‪,.‬דש בתבנאו ראבעתם נזמן אחר רלא הי' החלמדי חולק ומתגנא בנואות גרלורת כאלי‬
‫ומחבר ספרים נימי רבו‪ .‬ע' בסנהדרין‬

‫)יז‪,‬‬

‫א( דגם בנבואה לאו אורח ארעא והו '‪ /‬ל‬

‫כתלמיד המירה הלכה בפבי רבן ‪ ,‬וע' במילה )יד ב( במקום ירמי' היכי מתבנא איה~‪.‬‬

‫רע' זבירבי ' ) ר"‪I‬כ זירא( דלא יחכן לרב ותלימד שיתנבאו בפרק‬

‫אח‪.‬ד ‪". ..‬‬

‫‪17‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ווכלאכי‪ ,‬וחגי וכריה ווכלאכי סוף ניבאיס הוו חשיב ל ‪ :r‬בהדי‪:r‬ו‪ , .‬ויל~‪ :r‬חלוהר‬
‫ולקידוכיה ן איירי דזורט וכירכפ‪ .‬ןככדי ישעהי קדםי וכירוכהי חיווקאל ל‪,‬קדוכהי‬
‫ל‪,‬שעיה ברישא ‪ 1‬כיוז דוכלכיס פרפיה חררבנא וירוכיה כול‪ :r‬חורבנא ויחזקאל רישא‬
‫חורבנא וסיפיה נחמתא ו'שעיה כרליה נחמתא‬

‫‪,‬‬

‫סמכינז חורבנא לחורבנא רנחמתא‬

‫לנחוכתא ‪:‬‬
‫פדירז של כתובים רות וססרתהיליס ואירב רמשלי קהלת שיד השירים רקינרת‬
‫דניאל וגמילת אסתר עזרא דרברי הימיס‪ .‬רלמ"ד איוב בימי ןכשה ההי ליקדןכיה‬
‫לאיוב ברשיא ‪ 1‬אתתולי כפועדנותא לא וכתחיל‪ .‬רות נמי סורענות היא ‪ 1‬סררענרת‬
‫ז ‪K‬ית ליה אחריח דרמ‪ K‬רבי יוחב! להונ בקר ‪ K‬שוכה רוח שיצא וכוכנה דיי שדיהור‬
‫קהלב"ה בשירות וחשובחרת‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫רוכי כתבז ‪ 1‬וכשה כתב ססרר ופרשת בלעם ' ואיוב‪ .‬יהרשע‬

‫!‪::‬‬

‫ראה ב ‪ ,.‬אהבת יהונתו" להרג ר' והוחנן ממרג כהפטרת‬
‫אשר‬

‫חזה ‪…‬‬

‫עזם ‪m‬‬

‫דכריס ‪:‬‬

‫כתב •‬

‫ספרו'‬

‫" ‪ …‬חזרן ישעי‪ -‬בן אמץו‬

‫ביסי ירםח עוזיהן חאז יחןקיהן מלכי יהדוה ‪ .‬יא' גנמי ‪ ..‬חזןו" ר"ת צחי‬

‫ציה חבמה‪ .‬ולכארוה יש לו " ז טםע לםי שישיעה קפח די מתים שניס היי טיביס‬

‫כמעשיהם ושניס הין מקלוקלים כמעשיהם‪ .‬ואכארס בימי עחיהו היה ר‪-‬שע בהיכל הקו ו ש‬
‫שביקש לשמש בכהיגה נדולה אוחז היה אוחז‬

‫בבתי כבסירת ובתי דמרשרת כמביאר‬

‫יזהן‬

‫נמחה כי כפי מעית‬

‫ויחזקיהך הי' צדיקים גמורים‬

‫בגמ‪ ',‬יייתם‬

‫וחציה‬

‫חצי זעם‬

‫הדיר יהמלך כן האו מעלת הגכיא שאין מקבל הנביאה אלא בשביל‬

‫‪3‬‬

‫ראה בירושלמי מרק ה היכה‬

‫ו‪:‬‬

‫ישרלא ‪". …‬‬

‫"משה כחב חמשה חימשי חורה וחזר וכתב פרשת‬

‫בלק ‪ .‬ובלעם וחבב ספרו של איוב'! כובר האריוכ המפרשים בהקשרי' "והלא פשרת‬
‫כלעם ככל התורה היא ימאי חדיוש" )לשייח ‪'(.‬קה יאה ב "חורה שלמה" מהרב סגחם‬

‫מ‪ ,‬כשר ‪''',‬ג כרר יט עמ' שסג " משה כת;ב ספרי ופרשת בעלם"‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫שם ;‬

‫ראה ב"כ‬

‫‪,‬ואלעזר כן‬

‫‪·S‬‬

‫"יה‪n‬ביב‪,‬‬

‫יימת יהנזשו כן בין עבד ?'"'ה ןאסקיה אלזער‪,‬‬

‫והכתיב‬

‫אהרן מת' ?' דאסקיה פבחס"‪.‬‬

‫' ראה באכרבנאל בהקדמתו לספר יהושע "יי‪J‬ו ואמנם הטועל‬

‫‪:‬‬

‫" •‪ •.‬וכאשר עייבתי כמסוקים‬

‫רא ‪.‬יחי העדת הזה ישהושע כתב ספרי רחוק מאן ‪: ,‬י א בעכור מה שנאמר בסום ו ייזכח‬

‫יהרשע ‪…‬‬

‫כי אם בעכור הכתובים שיעיררו יגידון שלא תנםב‬

‫יהושע ‪"…‬‬

‫אך ראה בספר " אור זרעו לצרק" להו‪.‬ה " ק ר ' צדוק הכהז‬
‫יאילך וזל"‬
‫היא‬

‫‪:‬‬

‫מלרבל ‪r‬‬

‫' צ! " ל עמ' כה‬

‫‪,‬‬

‫" ‪ …‬לא אכחד כי היסב חרה לי עליי ‪ I‬האברבבאל הב"לו בזה ששכח את כ‪"7‬‬

‫דמבר ‪m‬‬

‫שכ כאלר ידבר עם חביריי יאשר לדמי אתי יחד בבית הספר אחד אשר‬

‫תמיך איזה קושיות קלות ידחה דבריהם כדחרת רבר אחד העם‪ .‬וכשח כ‪ 'rJ‬את חו"ל‬
‫כעלי התלמדו הוא מתחרה אשר כל דבר~הם כגחלי שז‪ :C‬וימים שנסתם התלמדו אין‬
‫רשות ףא אם יתקבצר כל חכזכי ישראל מכל הרררות גם יחד לחלרק לע כל ' השוא‬
‫ממבו ומדבריהם הקחשים זי ' ל ‪ .‬כי מלבד גדלרת צעמם ז'ול הצעומה עדו זאת רעיהם‬
‫נמשכה הקבלה דיר אחר דיר ממשר"עה רע רכ אשי 'ד‪i‬ע' לא במסקה ינגחים שלשלת‬
‫הקבלה‪ ,‬וכשאר גאה הםרר בפרוטרוט בהקרמת הרוכב " ס ז " ל‪ .‬לוםיכך דיעו כל הרברים‬

‫על כירייו ועי אימתן‪ .‬ואיך יערג יבב אבוש בשכלו להישג עליהם‪ ,‬ואם אלף קושיות‬
‫וראיוח נציע‪ ,‬על עמדו של אבן‬

‫שהו (‪l‬‬

‫שי זהב חרי עם כל זח ישאר העדומ אבן ן‪.‬כן‬

‫‪18‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שומיהנ פסיק'ס שכחירה‪ ,‬ש מארו • כבח סםרי ישיטט'ס יחח‪ ,‬דדר חככ סמר חה'ל'ס‬
‫דצק‪ . .‬וע '' ' אברהם ‪ ,‬ער וו ד שמה עו " ד‬
‫‪ .‬ע‪ ", .:‬עשרה זקנםי ע"י אדם היא ש ין ע " י מלכי‬
‫‪.‬‬
‫ו‬

‫ספרי יסטר‬
‫'ך)‪ 'f,‬ה כחכ‬
‫‪.‬‬
‫קרח‪, ,‬‬
‫ה'מו' זע ' '' ' "‪ m‬ו ערל 'י' אסף יעל 'ד' שלשה‪ .‬כג' ‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫"נ‪ ,‬לכי ‪Q‬‬

‫וקיבות ‪,' 1‬‬

‫חזקיה וסיעתו ‪ .‬כחבי ו'ז‪.z‬עיה‬
‫'‬

‫‪,‬‬

‫משלי שיך השירים וקהלת‪ .‬אנשי‬

‫&‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫ספרי‬
‫כנסח הגדולה כחכי 'חזקאל שוב'ס עשר רג'אל ימג'לת אסתר'‪ ,‬עירא נתב‬
‫‪,‬‬
‫עזרא‬
‫י'חס ‪,‬‬
‫ל‪,‬ה לרב רמאר רכ 'הירה מאר רכ לא‪ .‬עלה ‪.‬‬
‫ה''מס עד לי'‪ ,‬מס"עא ‪,‬‬
‫רבר''‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫אסק '‪ rT‬נחה'מ בו חכרה‪ ,‬עד ‪.‬כאו לשיו הגמרא‪,‬‬
‫ש '‪ rT‬ס עצמי לערה ימאן‬
‫‪.‬‬
‫מככל עד‪. .‬‬
‫הא‪n‬מ ממקוהמ‪ ,‬כשביל‬
‫נטהר‬
‫השר ‪.‬ו ' בק " ן טמעים ‪.‬עב " ז ישאר השרץ טמא ולא י ‪,‬חה ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫קוש י ות שכליות ‪…‬‬

‫‪.-‬‬

‫‪ …‬וראיתי שם בסיף דבריו‬

‫"תנצל‬

‫וז " ל ‪:‬‬

‫"ראל תתמה על אשר בטית מדעת חז"ל 'בה‬

‫כי גם בגמרא לא הסכימן בדברים ‪ ,‬האלה וחלקי שם '‪ .‬אם משה כתב ספר איוב ואם כתב‬
‫יהושע‬

‫‪'n‬‬

‫‪.‬‬

‫פסוקים מהתירה ואחרי שחז"ל צעמם ספקן בצקת המאמר אינר מהבטל שאני‬

‫אכתר בקצתו ירך יותר ישר ונאית ע " כ‪ .‬יזו קשה ‪ .‬יוורי וכי חברותא נמי כי "בשביל‬
‫‪,‬‬

‫שנחלקו ‪ " t‬ל במקצת ר‪1K‬כ‪f‬סר אשר גם בזה הי' ראוי לו גמשת להכריע כיגיהס סאמ‬
‫•‬

‫ירצון ובי ‪·i‬‬

‫~כיא לחליק לע רבר ה‪vo‬נכם מהם כולם י~מאר דשרכי י ותר ישר דמרכם‬

‫‪.‬ח " ‪.,.‬ר ימה ‪.‬שנצמא כי באגרה רר‪..‬שות בתינה לחלןק על‬
‫בפירוש‬

‫איזה‬

‫כתיב‬

‫כי‬

‫םנים‬

‫שבעיס‬

‫לתורה‪" .. ,‬‬

‫בעלי התלמי‪,‬ד זהי נמאס‬
‫ראיותיו‬

‫וע " ש איך שרחה כל‬

‫של‬

‫האבובנאל בטוב טעם · ידעת‪,‬‬
‫‪6‬‬

‫שם ‪ ..‬והכתיב ‪,‬ושמואל מת ' ז ראסקיה גר החוזה ינתן הנביא " ‪.‬‬

‫ך ‪ :‬ראה נספר " ישמח משה‬

‫מהגה " צ ו' משה טייטלבייס ‪ ,‬פרשת יאתחנו השעיר‬

‫עח " ת ' ‪I‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ .. ":‬איר יחכן שיחחבר כזה ברןה "ק הא איתא בסמכת שנת ‪,‬ל) כ ( ‪ . ..‬שאיו השכינה‬

‫שררה‪,..‬‬

‫אלא מ תןך רכר של שמחה ש ל צמוה משמע אבל מחיך לש צעכ· אף של צוביה‬

‫לא וםא ןכ קהש הלא איו עצב גרלר ממגילת קינ ך ת שנ ' ‪ ,‬נלך כדמעות ע י ני ' ינורמ ‪,‬‬

‫בא כידי ספר יערות דבש נהג' ייי '' ' ז " ל‬

‫יכהנה וכהנה ראיך יתכן כזה ויח ייקדש ‪…‬‬
‫וראיתי שגם הרא עמד לע קישי' הנ"ל ‪ …‬וראה‬
‫לנרא · · פרק‬
‫~‬

‫"‬

‫הלכה ד' מהי‬

‫‪I‬‬

‫בספר ‪.,‬יד המלך " מהג' ר‬

‫‪J‬‬

‫אלעזר סגי‬

‫יסרדי התירה‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫'''שר ז"ל כנ"ב טן‪ ,‬אמפרש ‪ ,‬שהיו הנביאים מסדרים ועורכיס את נבואותיהם לסוף‬

‫ימיהם ‪ ,‬וזויא‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬לא הספיק ‪ · ,‬שנהרג פתאום "'·לע מנהרס‪ ,‬לוסיכך חזקיה וסיעתן‬
‫עוסן זאת ‪ .‬הדבר מיקשה‪ ,‬שהרי‬

‫יש'ע‬

‫‪1‬‬

‫אין זה מתאים עם סדר הזמנים ‪ ,‬שהרי פנהש הרג תא‬

‫רייכה שניס · חארי ‪ n‬זק~הו ‪ ,‬רעלינר לפרש כפירשו התרס ' שם לשםי חזקיהו · נרס‬

‫להס לעסוק בתררה‪ ,‬ולפיכך נקראו על שמי‪ ,‬ראה ב"סיני‬
‫של חזקיהו מלך יהרדה" מהג' ו‬
‫חכמי ישראל" הנ"ל‬

‫‪I‬‬

‫‪-‬‬

‫ספר היובל"‬

‫‪-‬‬

‫"למידותיו‬

‫יצחק אייזיק הלרי הרצוג · עמ ' כז‪ ,‬יבהערות בדברי‬

‫‪..‬‬

‫עמ' · ט‪.‬‬

‫" ‪, ..‬אנשי כנסת הגרילה כתרנ ‪ . r ;·..‬רגזכילת‬

‫‪ . 9‬ראה · בהגךי"ז הליו על הךמב " ם הלכרת מגילה ‪:‬‬
‫סאתר יפרש '' ' ‪ …‬וכתבים אלר לאחו שבאר לארץ ‪…‬‬

‫יכן מגילת אסתר‪ .‬הךי מביאר סדבךי‬

‫ר ש'' ' ד מ ג י לח אסתר נכתכה לאחר שכאן לארץ ‪ .‬יקשה מהא דאיתא כסדר עולם ‪D‬כ " ט‬
‫ובאותן זןמ לשבה הכאה נןכאך יתכתיב אסת ר יגי ‪ . /‬וה יי ני כת י בת‬

‫הגמ י לה ‪. ..‬‬

‫ןכ " ה בעי‬

‫‪I‬‬

‫' רש '' ' אסתר על פסיק ויכתיב מרדכי את הרבךים האלה מגילה זו כמן שהוא שלח להס‪,‬‬
‫שזה היה גבלוה‪ ,‬ולכאירה רבוי '''שר סותריס זאת‪ .‬אבל לםמ"ש ' הדברים מבוארים‬

‫‪19‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ההבדל ב'ז בנ'‪II‬ם" לכתיב'ם‬
‫בשאלה של חלןקת התנ"ך דבש רב'ס מחכמ' 'שראל‪' .‬נשס האומר‪i‬כ"‬
‫שהחלוקה מבןססת לס' דרגת הנבאוה‪ .‬ה"נן ברתרה כלןלןת בבןאןת מהש רב'בן‬
‫העןמדות כמדרגה‬

‫כללי'ס‬

‫הבב‪m‬‬

‫ה נדיתר היות הר ' דיבר עמן סנים אל‬

‫‪ -‬הספר'ס שנכתבן ע " פ ר‪m‬‬

‫הבבןאה‪ .‬ןכתןב'ס‬

‫נם"‪.D‬‬

‫בבנאיים‬

‫‪ -‬הספרםי שנכבתן ע " פ‬

‫רןח · קהשר אבל לא ע '' ' ר‪ m‬הבנאוה ‪ ".‬אחרס אןמר‪i‬כ" שרתרה ה'א ‪ -‬הלדב‪,‬‬
‫בב'א'ס הם ‪ -‬נבןאית ‪.‬השנב'א הה" לש‪,‬ח לעס ‪ ,‬ןכתןב'ם ‪ -‬הם הנ‪1‬ביאת שהנב'א‬
‫קבל לעצמן ‪ ,‬ןכר‪ .‬ב'ן גדןל' 'שראל המטפל'ם בשאלה זן נכלל‪,‬ם הרמב " ם ‪ ,‬הדר " ק‪,‬‬
‫האברבנאל‪ ,‬וזגאירי ‪ ,‬המחך " ל‪ ,‬רבינר חייס מבדיסק יעו‪.‬ד נביא איפוא את דבריהס‬
‫ןנתבןנן בהם לאןר השאלןת הנ"ל‪.‬‬
‫שיטת‬

‫הרמב"ם‬

‫ליפ הרמב"ם ההבדל ב'ז בב'א‪i‬כ" לכתןב'ס הןא ‪.‬שבב'א'ם חןברן בר‪m‬‬
‫הנבןאה יכתןב'ס בריח הקדוש‪ .‬ןז"ל ‪:‬‬
‫‪ …..‬ןבזה המ ' ן מריח הקישד ח'בר דדו תה'ל‪,‬ם ‪ ,‬ןח'בר שלמה משל' ןקהלת‬
‫ושיר השירים ‪ .‬ןכן דניאל ואייב דוברי הימיס‪ .‬וי‪ il.‬אר הכותבים בזה המדי‬

‫מר‪m‬‬

‫הקןדש חןברן ןל'ה 'קראם כתןב'ם‪ ,‬רןצ'ם לןמר‪ ,‬שהם כתןב'ס בריח הקדו ש ‪,‬‬

‫יבב'אןר אמרם "מגי'‪n‬‬

‫אסתר בריח הקיד ש נאמרה " )מג'לה ז ע " א ( ןעל כ'וצא‬

‫היטב ‪ ,‬יי‪.‬א לרא בתנה בביאה להכתב בחן ‪ U‬ל‪ .‬היינ ז רק על חניבתה נרו" הקד'ש ונבאוה ‪,‬‬
‫שבזה האר דחל בה תורת כתבי הקדש ונחשיבת מכלל הכתו ביס ‪ .‬אכל איו זה שייר לדין‬

‫כתיבת מגד· לה שהיא ייז כפגי צע'מה צלאת בה ידי ח ו בת מנילה וזה אינו תלרי כלל‬
‫בתניבתה‬

‫בריח‬

‫הקדש ‪…‬‬

‫וראה באירכות "בדורות הראשןנים‬

‫‪-‬‬

‫תקופת המקרא" מהג ' ר ' יצחק אייזיק הליו‬

‫ירושלים תצר ‪ II‬ט מ ‪ 263 ':J‬ואילך "על דבר מגילת אסרת"‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ראה נ"מעשה אפוד" מהאפיד דיראן עמ'‬

‫‪: 11‬‬

‫‪ …..‬ומפני שהסםר הזה הזבקוז ש שמותה‬

‫נסגלותיו למקשר היה שנחלק בחלוקה הראשונה לשלשה חלקיס כמן שהיה הענין‬
‫במקדש כי היה בי קדסי קרשים והוא מקום הארון עם סםר חירה יהקדש והוא‬

‫ןבקו‪C‬‬

‫השלחן והוכנורה וזמבח הוהב והזערה או החצר והיה בו מזבח העולה‪ ' .‬הויה זה כלו‬
‫מלש דומיןן לשלשת חלוקי הנצמא אשר הם עולם השכל לאלקי ישראל והמלאכים‬
‫הקדן"'‪I‬ס ‪ Q‬ערתם השמים והגשמים ההם הטהויים והעולם הזה התחתון רעלם ההיוה‬
‫וההטסר‪ .‬רכן הנעין בספר הדקשו הזה הנה כי החורה ה‪ K‬לקיח אשר היא תררח‬

‫ה'‬

‫‪I‬מ שמ‪m‬ו אמחו י ת' לוכשה רבי נו דה אדיו הבנייאם אשר דבנלה נכארות מבבי‪n‬א כל‬
‫בניא זול‪:‬ןת בישרבי ‪,‬ן ' אחן םניס םע נפיס‪ .‬והמלק הסני סםרי הבכאוה ארש עם חדיתס‬

‫מאח ה' הבה זה כצמרע המלאר המשופע ממנייע השמים ‪…‬‬

‫יהחלק השלייש הם הכותביס‬

‫הבאמרים כרהו 'י ק לפי שמדרגה זו לפטה ממדרגת הנבואה‪ .‬ולהיוח החלק הזה כגבד‬

‫העולם הזה עולם ההניה וההפסד היה השושם סםר קינות עם הייחי מכלל ספרי הנבואה‬
‫בכלל החלק הזה כי נבא בר ל"'ם על החרכן העיר והמקרש וגלןת ישראל מעל אדמחו‬
‫והוא כמררגת הקינה על החרבן‬

‫ההוא‪". …‬‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בזה בריח הקדוש הזה אמר דרד ‪, :‬ררח ה' דבר בי רמלחי על לשרני' )שמראל ב‪,‬‬
‫כג ‪ .‬ב ( רררצה לרמר ש היא הביחאהר לדבר מאלר הדברס> ‪". "…‬‬
‫רעדו כחב הרמב " ם שם ‪ .. ." :‬רממה שציוך שנעררר על" דשיד לשוהמ דונא'ל‬
‫הם מזה הכח ‪ ,‬ואיםנ מכח ישעיהו וירמוהי ינתן הנביא ןאחיה השילןבי ןחבר'‪ iT‬ס ‪.‬‬
‫שאלי ר"ל דרד שולמה דוניאל ‪ ,‬אמנם דכרר רזכרר מה שזכרי בריח הקרדש‪ ,‬ארמנם‬
‫מאמר דיד אמר אלקי ישראל לי דבר ציר ישראל‪ ,‬עניני שהיא ידער וטב על די‬
‫נביא אם נחו אר זרלחי ‪ …‬יכו אמרי בשלמה‪ ,‬בגבעיו נראה ה ' אל ש למה בחלים‬
‫הלילה ייאמר אלקים זגר ‪ :‬איו זה נבראה גמירה ‪ …‬יכו דניאל‪ .. :‬יאיו ספק שזאח‬
‫המדרגה למטה ממדרגת אשר באמר בהם בחלוס אדבר בם‪ ,‬ילזה הסכימה האזמ‪, i‬‬

‫לסדר ספר דניאל מכלל הכתרבס> לא מן הנביאים‪ ,‬רלזה עהיררתיר שזה המין מן‬
‫הנבארה אשר בא דלניאל רשלמה‪ ,‬אע"ס שראי בר מלאר בחלרם‪ ,‬לא מצאר בעצמם‬
‫שהאי בביאה גמורה‪ ,‬אבל חלים ידויע באמיתת זג ניבים‪ ,‬והוא מכת מי שידבר‬

‫בר‪ m‬הקדוש‪ ,‬רזאת היא מדרגה השניה‪ ,‬רכן בסדר כתבי הקרדש לא שמר הפרש‬
‫בין משלי רקהלת דוניאל רתהילים ימגלת ררת ימגלת אסתר ‪ ,‬הכל בררח הקידש‬
‫נכבתי‪ ,‬זאלי ג " כ כלם יקראי נביאים בכלל"‪.‬‬
‫על החזרה הנ " ל ביחס דלדו ‪ ,‬שלמה ידניאל עמד רבי יצחק אברבנאל ‪ ,‬ה ש אהל‬
‫יהא ‪ ,‬האם הרמב " ם רק חרזר על דבריי אי שברציני להגדי כאן דבר נרסף‪ .‬יז " ל‬
‫האברבנאל "‪… " :‬ש אלתי םא כבר אמר הרב ש ברוח הקיד ש חבר דדו ספר תהילים‬
‫יחבר שלהמ ספריי יכן דניאל ‪ ,‬מה ההתעיררית הזה א ש ר נתעירר עתה לרמר ש הם‬
‫מזה הכת )מי שידכר כרהו '‪ 1‬ק ‪ I‬לוא מכת הנביאםי"‪,‬‬
‫לםי עדת הרמב " ם יכלד האדם כלרחב ספרי " נביאים " י גם " כתיבים " ‪ ,‬כמי‬
‫ירמהי שכבת את ספר ירמהיי שנחשב ביו הנביאים יכתב גם מגלית איכה‬
‫שנכללת בכתיבים‪ .‬לדכן מסביר אברבנאל את שיטת הרמב " ם השספרס> שנכתבי‬
‫'''ע דרד שלמה רדניאל למרית שהם נכללים בין הכתובים מפני שנכתבי בריח‬
‫קהרדש‪ ,‬מיבאים תלק דמברהים גם בספרי הנביאים עד שהיה נראה לני שקבלי‬
‫נביאה‪ ,‬לכן אב הרמב"ם יחיזר פ‪1I‬מיס> ללמדני ‪ :‬א( שנביאתם הכתיבה אינה‬
‫נחשבת בין הנביאים אלא בין התניבים‪ .‬ב( שדרד שלמה רדניאל אף פעם לא היי‬
‫נביאים כי אף פעם לא הגיער לדרגת נביאה‪.‬‬
‫וז"ל האברבנאל ‪ … " :‬והתשובה בזה שלמעלה אמר שספריהם חוברו ברוח‬
‫הקדש זלא בנבואה ‪ ,‬רד"כיח זה מהיוםת מכלל הכתובים ולא מו הנביאים‪ ,‬אבל‬

‫עדיין נשאר לרמ‪ .‬ר עשם הירת אותם הספרים חוברו ברוה " ק ‪ ,‬הנה היו ר " ל דוד‬
‫ש להמ רדניאל הגיער למעלת הנבארה לא בחברר הספרים ההם אלא במרארח ש ראר‬
‫רדבריום ששמער הרכחיר בדרד ממה ש א מ ר לי דבר צרר יש ראל ‪ ,‬רירכיח זה ב ש למה‬
‫ממה שאמר הכתרב שנראה אל י ר ה ש ם גבבעןו " ‪ .‬ר י רכחי הדבר בדני אל מפאת‬
‫מארותיי‪ .‬ייהי ו הענין א " כ כמי ש נראה ב ש מ ן א ל הנביא‪ ,‬עם היןת ש חכר מגלת‬
‫ררת בררה " ק ‪ ,‬רכו ירמהיר חבר גמלת קינרת והרשמר המגלרת ההם בכ ל ל הכתרבים‪,‬‬
‫לא נאמר מפני זה שהם הגיען למדרגת הנבואה מפאת המראית הוהשגות '!‪.‬מעיד‬
‫‪ 11‬מידה נביכיס חלק שבי פרק יכה‪,‬‬

‫‪ 12‬אברבנאל בםי ' למריב שם‪,‬‬

‫‪21‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הכתוב הש'ז‪z‬יגך מאת האלקיס‪ ,‬תגה מפגי זה לא נסתפק הרב במה שהכרחיו סשפר‬

‫תה'ל‪,‬כ‪ ",‬חוברו ברוה"ק‪ ,‬והתעורר עוד להוכ'ח דשדר ושלמה ודב'אל לא הג'עו‬
‫לבגואה ‪ m‬ס'ר הספק הבראה בזה מפאת הפסוק'ם כמו שמפרש והולד‪",‬‬
‫בפ'רושו לדב'אל חולק אברבבאל על הרמב " ם אוומר ש‪ .‬דב'אל ההי בבא" · זקבל‬
‫בבואה ולכן דן בשאלה למה בח ש ב ספר דב'אל במסגרת הכתוב'ם ‪ .‬אברבבאל עובה‬
‫שלמרוח דשנ'אל קבל מראות ‪ m‬ז'ובות של בבואה גומרה‪ ,‬אבל ס'!'ור · הח'בור‬
‫וחיבור הספר עצמו היה ע ‪ II‬י ‪ ,‬רוח‬

‫וז"ל‬

‫הקדו‪,tt‬‬

‫‪:‬‬

‫~‬

‫‪1‬‬

‫‪", ; ,‬ואמבם העטבה השנ'ת שעשה הרב מאשר לא הושם ספר דב'אל בכלל‬

‫הנביאים איז בי תכרח‪…‬‬

‫והגה דניאל מעצמן התעורר לכתיב בריח הקשד ש ההי‬

‫בו פסור נבוכדנצר ו חלומות'ו עוב'ב' בלשאצר דר'ו ש ‪ m‬ב'ס'ם שבע ש ו בבבל לו‬
‫ולחבר'ו לכן ה'תה מדרגת הספר הזה מן הכתוב'ם ולא מן הספר הנב'א' שבכתבו‬
‫ינע'~י' במאמר ה' ית ‪ I‬וכפי התידעות הנבואה‪ .‬יספר בי ‪ ,‬ג ‪' I‬כ דניאל הנבאוות אשר‬
‫ראה‪ · ,‬ולכן היה הספך הזה מן הכתובים‪ .‬ודניאל היה מדבר כורח הקדש בערך‬
‫חכור הספר וכתיבתי‪ .‬וההי גביא מפאת מראות שראה שהיה בבואה‬

‫גמי;ת‪. . ."…‬‬

‫יתכן שישבו הבלד יסידו כין גישת הרמב ‪ ' I‬ם יה אברבנאל · ביחס לשייכות‬
‫הספר'ם במסגרת הכתוב'ם ·או הבב'א'ם‪ ,‬אברבנאל סובר שאפ'לו אם הבב'א קבל‬
‫נבואה גמורה‪ ,‬בכל זאת אפשר' שספרו משת"ך לקבוצת הכתוב'ם אם נתחבר‬
‫ברוח הקדש על זה חולק הרמכ " ם ואומר שאם המראה ה'ה על ''!' רוח בבאוה‬
‫נמררה הרי ברצין ה' האו ש הספר יחובר גם ע " י נביאה ולא ע " י רוח הקד ש ‪ ,‬ולכז‬
‫יש לימר שאם הספר חיבר ברוח הקדש הרי המראה גם היה כרוח הקדש ילא‬

‫בבואה גמורה‪ ,‬וזאת ה'תה מטרת הרמב"ם בחוזרו על דבר'ו ל'~לול לגמ'ר את‬
‫דעתו של האברבבאל‪ ,‬להדג'ש ‪ :‬א ( סשפר' דדר שלמה ודב'אל הם כתוב'ם ' כ'‬
‫חוברו · ברוח הקדש ‪ .‬ב( אל לנו לתשוב שאפ'לו אם בתכבו כרוה " ק‪ ,‬בכל · זאת‬
‫המרארח היר ע"י בניאה‪ .‬לכן הדגי ש הרבמ " ס ואמר‪ ,‬ש הם אף פעם לא היר נביאיס ‪,‬‬
‫כי‬

‫אם‬

‫יחי‬

‫נביאים יהמראות היי‬

‫ע"י בבואה‪,‬‬

‫אז‬

‫גם‬

‫חיבור‬

‫הספריס‬

‫ההי‬

‫צרדי‬

‫להיית ע"י נבואה‪.‬‬
‫שיטת‬

‫הךר " ק‬

‫ש י‪ U‬ח הדר " ק מבוססת על איתך ההבדל ביז הנביאים והכתיכים‪ ,‬בין הכתיכה‬

‫לס' רוח הבבואה ורוח הקדש ‪ ,‬ןכ‪ ',,‬כתכ בהקדמה לספר תה'ל'ם ‪:‬‬
‫'כ"‪ ,,,‬ברוח הקדש באמר זה הספר‪ ,‬לפ'כר כתבוהו בכלל הכתוב'ם ולא בכלל‬
‫הנביאים‪ ,‬כי לא נאמרו דבריו בגבואה כי אם ברוח הקדש‪ ,‬ינבאר מעט מן ההפרש‬

‫אשר נין הנבואה יריח הקדש‪ :‬כי הבבואה הרא דבר בא על ה~דם השוא חכס‬
‫ש לם בדמות'ו‪ ,‬תבוא לו הבבאוה בח ל ום‪ ,‬ובעת תבואהו הנבואה בהק ' ו 'תבטלו‬

‫•‬

‫כחרתיו ההרגשיים יהייי מסרלק מכל דוכי העולם הזה ירראת במחזה הנבארה כאלי‬

‫א‪,‬ש ' ‪.‬מדבר עמו ו'אמר לו כר וכר‪ .‬או 'ראה דמ'ונות במראה הה'א‪ ,‬או לא 'ראה‬
‫שום תמובה אלא 'שמע קול מרבר עמו‪,‬‬

‫‪(3‬‬

‫ור‪m‬‬

‫‪ ..‬מערני הישתה " מעיו נ תמך א‪ .‬אך סמיק‬
‫כמר‬

‫שפירש הרב ‪,‬‬

‫ואני‬

‫איזרעך‬

‫דעתי‬

‫הקרש ה'א ש'ה" האדם השלם מתעסק‬

‫שם ‪:‬‬

‫בתמר‬

‫••‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג‬

‫‪ ..‬רכל זה כשנקנל שענין רהר‪''.‬ק שהיא‬
‫מהמעי‪,‬ן‬

‫זה"‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כרכרי האלקים‪ .‬שלם ככל הרגשותיו לא תתבטל אחת מהן‪ .‬ומדבר מה שמדבר‬
‫כדרר כני אדם‪ .‬אלא שמעוררח אוחו ו‪ m‬עליונית ותופיע הדברים על שלונו רבוי‬
‫שכח והודאה לאל‪,.‬ו ‪ ,‬או דבוי שכל ומוסרים‪ .‬גם דרבר על העתדרוח‪ ,‬כסיעו‬
‫האלקי ' על כח הובדבר ‪ ,‬בכל כחות המדכרים‪ .‬וכזה הכח נמאר ספר חהילםי זה‪,‬‬
‫אוף על פי שנקראו כנא"ים האורובים אותר‪ …‬ונכתב בכלל ספרים הנקראים כתובים ‪,‬‬
‫לומר שהם כתוכםי בחח הקדש ‪". …‬‬
‫אכל כהקדמות לדברי הימים כתב הדר"ק ‪ m… " :‬כר עזרא זה הספו ככתבי‬
‫הקדש על ידי חגי זכויה מלאכי הנביאםי האחרונים‪ .‬וחכרו עם הכתובים ולא עם‬
‫הנכיאים לפי שהוא םפור דברי היוב'‪ " C‬אף על פי שיש ככללם קצח נבואות‬
‫אחר שעיקרו נכתב לספר דברי יהמים והיחסים נכחכ ונכלל עם הכחוכים כמו‬
‫ספר רוח 'ז‪t‬נכחב לספר יחס דור ונכחב עם הכחובים גם כן‪ ." …‬הרי נראה שהרר"ק‬
‫פותר את הבעיה דשברי הימים הם במסגרת הכתובים כי למעשה הם רק ספורי‬
‫יוחסין כון גם לגבי מגילת רות‪ .‬כר עונה לאברבנאל מרוע שמואל שכחב גם‬
‫ספרו ‪ -‬נביאים וגם מגילת רות ‪ -‬כתובים היות ורות הוא ספורי יחםו‪ .‬ונשאלת‬
‫השאלה מדוע צריר להגיע למסקנה זו במקום לענות לפי השיטה שגם גמילת רות‬
‫נכתבה ע"ס רוח הקדש ז ולכן שי לומר שהרד"ק א‪ m‬ז גם בשיהט שנהי שאפילו‬
‫אם ספר חובר ע " י רוח נביאה אבל מטרתי עהיקרית היא ספןרי רברי הימים‬
‫וספורי יחוס ודכומה ‪ – ,‬ספר כזה גס נבלל במסגרת הכחובים‪.‬‬
‫ומתעיררת הבעיה ניחס לסםר יהישע ‪ ,‬הרי חלק גדיל מהספר הי~ סםןרי‬
‫‪,‬לםי השיטה הנ"ל ספר זה חייב להתחשב ביו הכתיכםי ? יש לשאןל איתת השאלה‬
‫על הספרים של שופטים‪ ,‬שמואל ומלכים‪ .‬אר יתכן שהרר"ק ככר ענה והדגיש‬
‫שרק אם המטרה העיקריח הא" ספורית‪ ,‬אז שייר למסגרת הכחובי‪.‬ם ‪ .‬אבל הרי‬
‫‪ t4‬ראה ב"כסף משנה" הלכןת תפלח פרק יב הלכה טי שפ~' את כרכת "יצרה כדבריהם‬
‫הנאמרים באמת"‬

‫בזה"ל ‪:‬‬

‫" ‪ …‬ומשוס ואינא ימלי טונא בנביאיס טונים דהיו מזםרו‬

‫דבריס ומיחזי דלית בהו קדושה שמים הכי קאמר יצרה בדבריהם הנאמירם באמת‬

‫כלורמ כל זבחתם מרצוו רועת גבוה בכבתן יהם דברי אמת לא כשאר דברי הימיס‬
‫של מלכיס שיש כהם שינרייס‬
‫‪I‬‬

‫הברכה הנ"ל ראה בספר "נחלת יוסף" מאת הרב יוסף ואב‬

‫הלןי ליפיגיץ ‪ n ,‬ייא עמ'‬

‫‪ …..‬זהו הנוסח שקבעו אנכה"ג‪ ,‬הווא מקנה לנו מושג~מה‬

‫‪,‬‬

‫אגג‪ ,‬מדי דברי בפר‬

‫הרבה ‪". …‬‬

‫‪: 4S‬‬

‫על רבדי נבואה‪ ,‬אני רגילים לבקש רק את האמת העיןנית שכדברי נביאיס ‪,‬‬

‫גיבי‬

‫לשינם כמדומיס‬

‫אגו ‪ ,‬איגס אלא‬

‫רצמ‪,‬וייח בכל דיבור אנשרי‬

‫כמי ‪:‬‬

‫המ‪ v‬ספה שלה‪,‬‬

‫ויש‬

‫להס כל‬

‫ואחו‬

‫יאילי‬

‫חכוגוח‬

‫אי·ריוק ‪ .‬הגזמה ‪ ,‬ציךרי רמיוז‪ ,‬יטי המלציה ודכימה‪,‬‬

‫אכל כשחאה מתחיל לדטרף דבברי חז " ל מתקבלת תטיסה אחרת לגמרי ‪.‬חז"ל‬

‫מעירים ‪:‬‬

‫כל 'ימי של דדו נקרא למך )נב"ןב כתיב " רמ‪.‬לך דדו " ‪ (,‬כ'וי שר~'‪.‬ע לימתחי ‪ 'II‬י חכיב‬
‫בו · מלכית‪ ,‬שנאמר )מ"א ב ‪ ,‬א(‬
‫דדו(‪,‬‬

‫לקירם מה שבאמר‬

‫‪,‬ו יקרב ו ימי דיד למות' )ולא כת י ב‬

‫)קהלת ח ‪ ,‬ח(‬

‫פה ‪:‬‬

‫ימי המלך‬

‫‪,‬יאין שלטין ביום המות '‪ .‬כסישופר‪ . ,‬הבבואה‬

‫מת‪ K‬ר את דןד לסגי מותו כבר אי אפשר לכתיב ‪,‬המלך זיד' כי כאותו זמן שיב א~י‬
‫התאור "מלך'" מארתי כל צרכן לגביו‪ ,‬זהו קנה‪-‬מרדה למדדו כו תא האמת התכנית"‬
‫ע"ש‬

‫עדו‬

‫דןגמאות‪,‬‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חמטרה בספרי הישוע שופטים לםי המאירי היא "מצוה להדריכם על ענייני‬
‫המחלמות ככ'בשו הארץ ונ'צוח האו'ב'ם וכו הענ'ו בעצמו בספר שופ!כ'ם" ‪".‬‬
‫כמו כן נכתבו הספר'ם שמאול ומלכ'ם ‪..‬שנחבא המלכוח הווקם המלכוח על 'ד'‬
‫נבואתו עם הצטרף עמו ענ'ו נחו הנב'א וכ"ש טפר מלכ'ם בנבואוח הגדולה‬
‫אשר לאל‪,‬הו אולשיע‪".‬‬

‫ועיי ל"' כמו שאומר האברבנאל עשצם ' ט'פור טפר 'הושע הוא לא טפור'‬
‫'הוט'ן דדבר' ה'מ'ם אלא טפור ק'ום הנבאוות לאבות ולמהש רבנו וכ"כ ‪" :‬‬
‫" ‪:..‬והתכלית המיוחד בספר יהישע ‪ ,‬הוא להעיד שכל היעיודים אהל ' קיים אשר ייעד‬
‫הקב"ה ע"י האבות הקדושיס אברהם יצחק' ויעקב ועל יךי משה אךיבבי ע"ח‬
‫בכבוש הארץ הנבחרת הת‪',,‬ור"' )כמו שנכתב בטפר תורת אלק'ם( כלם נתק"מו‬
‫ו'צאו לפועל לא חטר דבר‪ ,‬ולכן נכתב טפר 'השוע להוי'ע הכנטת 'שארל וכ'בושה‬
‫ו'רושתה וחלוקתה‪ .‬וכבר הע'י 'הושע בדב'יו ';‪,‬ל‪ t‬ראל בטוף ''וכו על התכל'ת‬
‫הזה‪ .‬אמר )'הושע כג (ד' ו'עזתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כ' לא נפל דבר‬
‫אחד מכל הדבר'ם הזכוב'ם אשר דבר ה' אלק'כם על'כם הכל באו לכם לא נפל‬
‫ממבו דבר‬

‫אחך‪". …‬‬
‫ש'טת‬

‫אברבנאל‬

‫ונראה שהאברבנאל בהקדמתו לטפר 'הושע כאשר האו מטפל בענ'ו חלקדת‬
‫החנ"ך גם מסכיס לשיטח הרמב " ס שנביאיס הם הספריס שחוברו לפי ריח הנביאה‬
‫וכתוב'ם םה הטפר'ם חשוברו לפ' חה"ק ‪' :‬רפטל‪ …..‬הנב'א'ם כלם קראו שם‬
‫נב'א'ם ‪ …‬לרשום מעלתם‪ ,‬וגם כו להבי'לם המכתוב‪t‬נ' ‪ ,‬ולהע'ר ר;'המחבר'ם אותם‬
‫הספרים היו בבאיים‪ ,‬יא ‪,‬שר חברו ספרי הכתובים לא חיי בגיאיס ‪ ,‬כי אם דמברים‬
‫בךוח‬

‫הקדש" ‪ T‬ן‬

‫אבל מפרשוז לדבר' דב'אל בראה שהוא חוזר על ש'חט זו ומצ'ע ש'טה שונה‬
‫האומרת שבב'א'ם הם אותם הטפר'ם שבהם הבב'א "בשלח לעם" וכתוב'ם הם‬
‫אזתם הספ'ים שבהם ה' רק זמבר לבב"‪ N‬זמצום לכתוב‪ .‬וז"ל "‪ ….. :‬ומזה 'תבאר‬

‫לד עטם אחר אמת' זבכזו בחלוקת טפר' הקדש תזרה בב'א'ם זכחוב'ם שלא ש'ערו‬
‫אותם ראשונים והוא ‪.‬שחז"ל ישערי ב‬

‫‪I‬‬

‫מדרגות בנביאיס‪ .‬ובעליונה מהם היתה‬

‫דרנת איובבי ' משה שהד‪ '1‬בב'א של'ח ל'שראל וב'תבה תירה על 'דו וכבגדי עשן‬
‫חלק חתורה‪ .‬והמדרגה השבית חיא מהנביו‪,.‬ים שהיו שלוחיס לעם לא לתת תוהר‬
‫‪15‬‬

‫ראה להלו‬

‫שיטת רןב‪.‬אירי‪,‬‬

‫‪ 16‬ראה כסי' של האברבנאל בהקדמתי לספר יהושע‪.‬‬

‫‪ 17‬וראה באברבנאל שם ‪:‬‬

‫"ואמר שהיתה צורח לאה הםסרים נבוא י ח משלשה נחינות‪.‬‬

‫מפאת הארמר שהיה נביא ‪ ,‬כי שמואל וירימהן וזולתם מהנביאים הין ספריהם בדמרגת‬

‫הבבואה צמד שהוכרו יבכתבן ע" י בבייאם‪ .‬והבחינה השבית שאמר בא הציורי דלן‪.c‬קי‬
‫לבניא 'ישכתיב לב םםו טהס‪,‬‬
‫מדרגתם נביאית·‬

‫ואחרי שבכתבו אלה הספרדם ע"פ ה' וצמיתי היתה‬

‫והבהיבה השלישית‬

‫היא במה‬

‫שהא‪-‬ל‬

‫ית'‬

‫בשסע‬

‫לנביאיס דבריס רביס שלא היו בייעים בישראל‪ ,‬גדי שיגתבי אותם‬

‫‪IS‬‬

‫"מעיני‬

‫הרשועה" מעיין‬

‫נ‬

‫תמר‬

‫ב‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נכואתן‬

‫הדויע‬

‫בספריהס ‪,", ..‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ולא להוסיף או לגחע ממבה כי אם בלבר לאזההר ולימיי טוב ויעי'דו העח‪,.,‬וח‬
‫יוה חלק הנבאיים‪ .‬ןהדמרגה הלשי ש ית ש האי מאיתם ‪ .‬שלא היי נבאיים לשיחים‬
‫לעם אב ל היי חוזים חזיובוח וראוים מראוח ולא ההי עביבם כי אם לכחוב מה‬
‫שראי ישמעו ויחא מררגיח הכתיבים אבל אלי ואלי כלם הגעיי למדרגח הבבאוה‬

‫הבומהו ‪". …‬‬
‫שיטת‬

‫הזבאירי‬

‫בראה לפי ההקרמה לש המאי‪ ,..‬לספר מש לי ש הספר בכלל ביו כחבי בביאים‬
‫לפי ש לשה תבאים ‪ :‬א ( כיתב הספר מכוהר להייח בביא‪ .‬ב ( הבבואה צירכה להייח‬
‫‪,.,.‬תעל ג ( הבביא צריד להיות ש ל חי עלם‪.‬‬
‫וזה לשוו המאירי ‪ …" :‬שלמה המלד חיבר שלשה ספרים הבזכרים על שומ‪.‬‬
‫והם משלי קהלת ושיר השיירם ‪ ,‬ולא בכלל אחד מספריי בכלל ספרי הבביאים‪.‬‬
‫רק בספרי הכתובים כשאר הספרים החמיברים‬
‫ההי‬

‫נכ"‪…II‬‬

‫בר‪m‬‬

‫הקשד ‪ ,‬יזה מדצ לששהמ ל ‪II‬‬

‫יל ‪ K‬צ‪.:II‬ז) דכרבי~ הגדת טתי‪1‬זת כלל‪ /‬ןכר של ‪ K‬ההי לשחי זעם‬

‫לצורר עבייגי הבהגיתהים ו ל א להוכיחם לה שי בם דמרן רעה ‪ ,‬דכרד איתם בשכללי‬
‫ספריהם בספרי‬

‫הנבואה ‪". …‬‬

‫בהקרמתו לספר תהיל‪,‬ם כאשר הוא מרבר בפרטיות על הבעיה לחלוקת הנת " ד‬

‫רו המאייר בחבאים א' וב ' ‪:‬‬

‫" ‪ …‬וראוי לשאול שהרי מציבו · בזה הספר‬

‫]תהילים ‪I‬‬

‫מזמרים שהם בבואות גמורות לעתיר לבא בכמה מקומית ובפרט בחרבו בית‬
‫המקד ש ובניבו ושאר דברים עת‪,.,‬ים עד שקצת חכמים פירשו שכל שיש בו כיצוא‬

‫בזה הם מזומרים לקצת בב י אים כתבם דור בספרו וכמו שאמרו דור כתב ספר‬
‫ע " י ע ש רה זקבםי אדם הרא ש יו‪ …‬אברהם‪ .. .‬ואף לדעתם )הרמב " ס הרדר " ק הב " ל(‬
‫המ מאירו בדנאיל ש ימצאי בי ברבאית חזקות מפלאייח בגלוי ס ‪ m‬ת מהם דבידם‬
‫מבואריס ו מ הם בעלמיס דע עת קץ בהגיע עת דיייס לברר וללבו הדבירם‪." …‬‬
‫רביבר הזבאירי מדגיש בהקדמה זו לס' תחלים בעיקר את הנתאי השלשיי ‪,‬‬
‫שהבביא צירד להיות שלחי לעם וכ " כ ‪ .. ,,, :‬עויקר · בזה לדעתי היא שכל בביא שאל‬
‫בשלח לעם אם להתרותו על עמישו הרעים להדריכו במעשה זיהשר או לצוותו‬
‫בעסק העם במלחמות אע " פ השוא בבאי לא בכתבו דבריו בכלל הבביאיס ובצמא‬
‫ספר הי שו ע מצ‪ m‬להדר י כם על עב~ביי' זתלהס ות‪ .‬בכיבשו ץראה תש ‪ i I‬אהוכיםי‬
‫וכו העבוי בעצמו בספר ש ופםיס עם הצרטף עמי עביו דבורה וגעריו ובספר ש ומאל‬
‫ש בתבבא והקרם המלכות על ייו נבואתו עם הצטרף עומ עב י ן חנן הנבאי וכ "ש‬

‫ספר מלכים בבבאוה הגדוהל אשר לאלהיו אוילעש הושאר הבזכרים שם ואין צוןר‬

‫לימר בארבעים ספרים האחרונים ש כלם בתבבאו על שםמ וארד הספור בחוכחותיהס‬
‫ואזהרותיהם קבלת דיי ייביאל אינם ממיו זה אבל בביאית עתידות לבד ועזרא‬
‫ע ם הייתי בביא כםי שידוע בו השיא מאלכי לא היתה הסונה בספרי רק ספור‬
‫העלהי מן הגיהל ‪ …‬והמ ש כ ל ל מן התיוחכת שם ל א בא רק דרד ספור‪ …‬וכן עה ' בין‬
‫בעצמי בדברי ה י מי ס ודברי לש מה כלם ודאי אי ב ב ע ל צד ש ומאל ששיר ה ש ריםי‬
‫איגו רק עכבין סרפר הדבקות הגדול ש בוי האומ ה לםש יקהלת על דצ החכמה‬
‫ושמלי על דצ חכמה ירמסר כון ספר אייב נכתב להידיע על דצ הקבהל מחלוקת‬
‫•‬
‫עגייבי ההשגחה הוכערתם יריח איבו רק סיפור העבין ותלכית הסיבה להייעי בי‬

‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חיס דדר המלך ע"ה ומגלת אסדה ספור עבין הלידוע הבס הגדלו ואכיה אינה רק‬
‫עכני ‪ j‬קינה לע רח‪.‬ורב ‪, ". …j‬‬
‫לפי דרבי המאירי הנ"ל אפשר להבין אה רג‪.‬מרא נדרםי כב ב ‪" :‬ארמ רב‬
‫אדא ברבי חנינא אללמא לא חאסו שיראל לא ניתן להם אאל חמהש חושמי תוהר‬
‫וספר ‪',‬ו‪ i‬שע בלדב ]נפמי שערהכ של ארץ הו‪ ". [" K‬וכונת רב אאד שלכ המ‬
‫שנאמר בנביאים בנר רמומז בתוהר ואלמלא לא חאטו יכלנו לראות את כל‬
‫התוכחות הושליחו'ת של הנכיאםיבתורה‪ .‬הסאלה למה לא כיולנו לראות אח‬
‫השליחות של היועש בתורה מתוצרת לפי המאירי שהמטרה של ספר היושע היא‬
‫לרהירכם בכיבר‪ l‬ץראה ט'י' נןכר‪ , .I2‬ולכן הוזקקו לספר יהושע כדי להראיחם‬
‫ולהדרםכי ממש )ע‪t‬ום זו כמובן בוסף לגמרא האורמח " מפני עשדהכ ש ל אזר"(‪.‬‬
‫האבודרהס‬

‫שיטות‬

‫' מדברי האבדרהרם נראה שוהא מקבל את שני הפרשרים הב"ל‪ .‬ה"נו א( שספיר‬
‫הנבאיםי הם הספירם שנכבתו כר‪ m‬הבנארה‪ .‬ב( השנבאי צריר להיות ‪ ,‬שחיל עלם‪,‬‬
‫וז ‪ I‬ו ל ‪ O :‬ב‬

‫‪ …..‬מזכיר עשרה מלכיות שלשה למכיות מן‬
‫זשלהש מן‬

‫הכתובים ‪…‬‬

‫התזרה ‪…‬‬

‫שולשה מן‬

‫הכתזביס‪…‬‬

‫והע‪t‬וס שמקדימין פסוקי התכוביס לנביאיס מפני '~דדר‬

‫קםד לנביאים‪ .‬ואס אתמר הא אמרינן בכל מרקם תוהר נבאייס כותובי‪.‬ס שיר‬
‫לומר זשהו לעגין קדושתן ש חמזהד קדושח הנבאיים מהכתובםי לפי השנם'א'כ‬
‫נזבארי ברוה נבהאו ‪., n‬כתיבים ד‪.-‬בה הקרש אבל לענין הקדמתן הכתיביס היו קרוס‪.‬‬
‫זהכי אמריגן בירהא במסכת סרפריס 'ע) תיס' ר"ה לכ‪ ,‬א( בכל מקום דברי נבאייס‬
‫קרומםי לדברי קדיהש חץר מכאן שדכרי קדישה קרומין דלרבי נכאיםי‪ .‬אר"ח‬
‫למה אינו אומר בפסוקי הכתובים ועל דיי עבדיר הקדשויס כמו שאומר בפסוקי‬
‫הנבאייס ל‪rJ‬ז ידי עדב" הנביאים‪ .‬ו שי ולמר פמבי שפסוקי הנבאייס גארמו‬
‫בטילחיות נהב'‪IC‬ים לסארם לשיארל למיכך אמר בהם ועל דיי עבד" הנבאייס‬
‫אבל של כתיבםי לא נרמאו שבל '‪ 'oIT‬ת אלא נו‪:‬ארו רבוה הקשר לפיכר אמר בהם‬
‫יבדברי קשדך כתוב לאמר‪". …‬‬
‫דכרי‬
‫ררבי‬

‫המהר ‪ /‬ו ל‬
‫יהונתן‬

‫מפראג‬
‫איכי ש יץ‬

‫ההמר"ל מפראג בס' תפארת ישראל מציין הבדל אחר בין תורה‪ ,‬נבאייס‬
‫ןכתיבםי ‪" :‬חתלבה האי עיקר התירה‪ ,‬והבבואה היא · עיקר בבביאיס ‪ ,‬והקץ היא‬
‫עיקר בכתוביס ‪ ".‬על הקץ ש בנבארת דנאיל כ י תב ש ם מהר " ל ‪.. :‬הקץ רא'ף שהיהי‬
‫‪.‬‬
‫חקא בכרתביס ‪ .‬הווא סוד עמקו ורמפלג " " ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.. 19‬שכחוב בי ‪p‬רר חלק לש כל שבט ישבט ילא סגיא בלאי '''כה‬
‫ה‪:.‬ןאירי ראה גס‬

‫‪,‬ב ‪ ,‬חכיר‬

‫התושבה "‬

‫‪ 20‬אגזורהם ‪:i‬מ‪D‬רף ' של ' יי ה‬

‫‪-‬‬

‫'מ' ג‬

‫םרק‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫'''שר שס‪ .‬לע שיטח‬

‫ט‪.‬‬

‫מלכיית‪.‬‬

‫‪ .. .21‬תםארת 'שראל י' םרק נ ו ‪ .‬מ י בא בםםר "בניאי אובת " וובו‪.‬ב אברהם י צחק ק ל י י ן 'צ"ל‬
‫•‬

‫‪ .,‬בנד‪-‬ברק תשב'יט‪ ,‬עןני‬

‫קענ‪,‬‬

‫אך שם נרשם‬

‫בטעות ~ ' כו‪,‬‬

‫‪26‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הסבר מרפלא מדיע ראיי הקץ שיהי' ררק~ 'ניז י!כתרביס‪' .‬במאי הג' ר' הירנתן‬
‫מפראג ‪.. ~ 2 :‬ונראה ‪,‬לומר‪ …‬טעם ‪,‬להמ לא גילה הקב"ה את הקץ הפואות ע"י‬
‫עבדי‪,‬ו "הנביאים‪ ,‬לםי דאם הנבאי מוציא הדבור מכח לפועל עלהפורע!ות 'שיב אינו‬

‫‪,‬חןזר ארם ‪ 7‬זט ישואל בתשוכה ‪,‬קול התור נשמע בארצנו קדום זמן הקצוב יכל‬
‫הילם ‪,‬זמנו היא ‪ I‬כי ה‪.‬דבר תלרי 'בתשרבה יהירם' ~ם בקר'לן !)שמ‪ v‬ו‪ .‬יאלי 'הי' הש"י‬
‫מגלה הקץ "'ע עבדי; הנביאםי שו‪:‬ב אינו יכול'וחזרר לכד הסתיר הש' ‪ i‬י אתהקץ‪,‬‬
‫ולדני‪,‬אל הראה רק במראה בבחינת הלב מבין' היינו לא בבח'נת דבור לובא לפומא‬
‫לא ‪ ,‬גליא ומי שהו'א בתואר נביא אין יכול הלגתלות ‪Y‬ו את קץ הפאלות כי ענין‬
‫נביא האו שהקב ‪ II‬ה מאציל ר‪ m‬ו עליו‪ .‬רבנאי האו מגזירת ניב שפתםי הדיינו‬
‫דיבור ושומע קול מדבר והנבואה עודד הנבאי ואסור לכבשו את נבואתו" אר"כ‬
‫א"א לגלות לו את הקץ בשום פנים כי מאחר שהוצאי הדיבור מכח לפעול אין‬

‫הקב"ה חוזר ממנו כנ"ל• לופ"ז יובן הגמ' דלדנאיל גילה הש'" את הקץ הפלאות‬
‫יאנשים אשר היו ‪.‬עמו הם הין‪ ,‬חגי זכרי;ה ןמלאכי השיו נביאיס ולמ‪.‬ה באמת‬

‫לא" ‪,‬ראו הלא הין נביאים וכל רז לא אנס להם לזה אמר ‪ ..‬איזהו שיםי ימניה"‬

‫האר צרוי לגולת‬
‫שהם הי; נבאיים ו'לנבאי א"א לה"'ייג' המראה הגדלו ייהוא יכ‬
‫‪,‬‬
‫מיד‪, 2-1 ;' …‬‬

‫"‬

‫"אהכה יהונתז" מהרכ ר' יהינתן אייכרשיץ הפטרת פרשת רכרים‪.‬‬

‫‪2_2‬‬

‫‪,‬‬

‫נפלא כ " שף'ת דובב מישרים" מהג' ר' דוכ כעריש ורידיענפלעד אב"ר‬

‫רראיתי ‪ .‬דכר‬
‫‪23‬‬
‫‪.‬‬

‫טשעבין ‪.‬ח"א סימן צכ אר"ק‬

‫‪.‬‬

‫כ‪:‬‬

‫" ‪ …‬והונ שהעיר תאא דמבואר‬

‫די"ב‬
‫בש"ס גמילה‬
‫‪,‬‬

‫"ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנכא איהר וכר'" ותמה כ"מ הלא היא הי' מחיובת להגיו‬
‫'‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫"‬

‫פריר ‪…‬‬

‫הנבואה והכובש נבראתו חייב מבירש‪ ,‬ר'א'כ מאי‬

‫לוולא דמסתפיאנ הי' נ"ל‬

‫‪,‬‬

‫רשאה‬

‫לחוש‬

‫מבואר‬

‫הכו‪":::‬ת‬

‫ז‪z‬דלשה מיתתן‬

‫‪:‬ב‪M‬ו‪.‬זה‬

‫בידי‬

‫~בה‬

‫דאם‬

‫מהיבת‬

‫וכו'‬

‫‪,‬‬

‫במיו"ש‪.‬‬

‫שולהדק מיתחן‬

‫רהוא‬

‫כיר ‪ I‬ש‬

‫דבש"ס‬

‫סנהדרין‬

‫טט‬

‫וחדא ‪.‬מ‪.‬הנך‪ ,‬הכיבש‬

‫בבואתו‪ .‬והנה הנר דמיתתז כי'ד'א לייף מקרא "‪,,‬דאר נהביא וכו' ייאולס' הבר ריונ ‪M‬ז‬
‫'כיד‪If‬ש יליף מקרא "אשר לא ישעמ"‪ .‬והנה התוס' בב"ק דט"ר ובכ"מ הלעו דהא חרשוה‬

‫הכ' שאה לאיש לכל עונשין שבתורה היא 'רק היכא השפרהש נכתב בלשון זכר אבל‬
‫‪,‬‬

‫היכא‬

‫ונתכב‬

‫איש להדיא‬

‫לא‬

‫השוה‬

‫אשו‪ .‬לאיש צרריר‬

‫ריביו להידא ווע'ש‪:‬‬

‫"אוכ‬

‫‪,‬‬

‫בשלמא הנך ומיתחן ביד"א דיליף מקרא ד ‪,‬אר ד‪.‬נביא' הנכתב רק בלשין זכר ע"כ‬
‫‪.‬‬
‫‪-.‬‬
‫‪,.‬‬
‫מקשינו אשה לאיש אבל הכובש נבאותו ידליף מקרא "והאיש" לא השו‪.‬ד אשה לאיש‪.‬‬
‫"‬

‫‪-.' -,‬‬

‫•‬

‫גם לפי גי' חד'א בר'ש'י תרמרה ע"ב רק לבאו שיש בז משעה השהו הכ' אתש אביש‪'.‬‬
‫•‬

‫א"כ‪ -‬י"ל רלעניז הכובש נביאתן לא הדשה אהש לאיש‪ ,‬כיוז והיא לאו שיאן בו משעה‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ימש"ה שפיר פריך ה'ש'ס חמזלהד דעויין צ"ע כזה"‪.‬‬

‫האר!‪ -:‬ב"אהבת יהרנתז"‬

‫הנ"ל בהפטרת שבייע של‬

‫פסח ‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫" ‪ …‬יזהו ההפרש יבן ניבא‬

‫לריה"ק‪ ,‬כי הנביא צומיא כמח ל'פעול תדבור ואולם איבו מישג יותר מן הקלו‪ .‬אכל‬

‫"‪',‬ברוה"ק משיג את כל סרד עמיס וכמות אבל אינו מצויא מכח‬

‫‪.. ,‬‬

‫לפולע ‪…‬‬

‫יאולם ‪.‬דרהו"ק‬

‫קידם במלעה מנביא כי הוא מישג כל ננזי אינו‪.‬רית החכמה ולכר יסדר אנכה"ג כתפלת‬
‫מוסף דד"ה‬

‫כמלכוית ‪…‬‬

‫ומז הבתכי קישד חאו"כ מן היבניאם‪ ,‬ולזכ בקראיס כבתי חקי‬

‫שנכתבו בעט סרפר מד‪j‬יר מה שהושג כרןה"ק‪ .‬דורו המלר ע"ה פעמיס הי' שמשמת‬

‫ברהו"ק לופעימם הי' בדמרנת נבי‪.‬א והישרה דשמואל היי בדמרגת יבנא דכתיב יודבר‬

‫ד‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דעחי‬

‫של‬

‫הג'‬

‫ר'‬

‫חיים‬

‫מבריסק‬

‫הג' ר' יצחק זאב הרב מבירסק מבאמרו על 'ח" ספוקים " ייאומר בשם נאיו‬
‫‪ .,‬חיס' מרניסק על ההבלו בוי ננאיים יכחובס' כן ‪ .." :‬הנ‪ .,.‬הגר"ח אשל דמ‪v‬ו‬
‫הכחובים איז נקראים ג"כ נביאים ולהמ איז להם ידז ננאיס'‪ .•.‬הרא מנחיםי חניבס'‬
‫ע"נ‬

‫נבאיים ונביאים ע"ג כחוינם היר שקיישת‬

‫שנהים‬

‫שו‪.m‬‬

‫יחירז שנבאיםי‬

‫הייונ השנבאי ההי צריד לומר אח ינ‪.‬בואה בעל פה אבל כחובס' ההי הידז‬
‫שמ ‪ M‬ילה היה צריד לכחיב את הנארנה על הספר ואח"כ היחה נקראח מחוהכ‪,‬‬
‫וכן איחא בירמה' שנאמרו לו ב' נבואות למסור למלך ה'ויקים אחת אמר לי מיד‬
‫בע"פ והשניה צוה אח בריך לכוכתה על ספר ואח"כ מסר אותה בכחב אל היויקים‬
‫והיא היתה גמולח קינות שהיא מכלל תכתובים עכ"ד ז'יל‪.‬‬
‫לובי זה אנו יכולים לענות על השאלה של האכודרהם שנן‪Z‬זאלה לפני כן‪,‬‬
‫‪. o‬‬

‫" ‪.‬‬

‫דמעו במסוף של ר"ה בספוקי המכלויית כזרונית שויפרית כתוכ "רעל ידי עבייך‬
‫הנביאים" וביחס לפסוקי הכתוכים אנמר "וכדכיר קשדך כחוכ לאמר " כי‪ ,‬החשוב‬
‫בנכיאים היא היבור עצמו ולכז נמאר ~סי" סכרין הנכי'אם אוילו בכחוכים‬
‫שהכתיבה יהספר הם העיקרים באמר יברבר'! קרשר כתוב‬

‫‪-‬‬

‫הייני הכתובים‪,‬‬

‫ולפי זה שוב תמעוררח השאלה ביחס לספר ה'ושע שרובו היא ללא אמירה‬
‫של הנביא אל העם אאל ספור מעשס'‪ .‬וההנ שוכ אנו צריכים לבסס אח דב‪".‬נו‬

‫על דכיר האכרבאנל אשומר שספויר ספר יהועש האו להרגשי אח קיום ההבחסה‬
‫שנחנה לארבת לושמה רבנו‪ .‬ולכן אפאו ‪ ,‬האופן הספורי של מאירת קיום ההבחסה‬
‫האר עצם הנכורא‪ .‬ואור ל ‪ ~D‬המאי"' הנ"ל האומר השיעקר בספר הישוע הוא‬
‫ההדרכה בבכשו דא‪.‬רז‪ ,‬ומפני שנכואות אלו נתנו כאופן של ימארח נבארה‪ ,‬החלק‬
‫הספורי הוא רק בלס לעיקר הסרפ‪.‬‬
‫מקור‬

‫לחלוקה‬

‫נביאים‪,‬‬

‫של‬

‫ראשונים‬

‫ואחרונים‬

‫כאשר הגמאר מזכיהר את סדרי הנכיאים היא איגה מראה שום הבלו ביז‬
‫הנביאים הראשונים והאחרונים‪, .‬לפי הגמ' סוטה מה תבטוי " בביאים ראשונים"‬
‫מתכווז לדדו שולהמ‪ .‬והבטוי "נביאים אחרונים" מחכווז לנביאי הביח השני‪.‬‬
‫ולכן גם פה אנו יכולים לשאול מהו המקור להבדל החלוקה י‬
‫הסבר נכוז נותן הרב אבהרם וולף שליט"א בספר "נכיאי אמח"" וכ"כ ‪:‬‬
‫"אח פשר החלוקה הרמ~חית הזאת ניחז הלגייר על יסוד האכחנה דלהלז בותכחוח‬

‫ובעונשים שכחורה אנו מואצים שתי תקופוח ‪:‬‬
‫עונישם באת ‪ -‬עו"צר את השמס'" וכו' ‪..‬שחפח"‬

‫בחקופה הראשונה הוזד"ו על‬
‫"קיחח‪ " ".‬ודרו בכם שונאיכם "‬

‫דדו‪ .‬שוורה שבחהילים שו רנה ‪ plf‬דכתיב לדבע ה ' לדוד ולא נאמרי כםיק אחד לכר‬

‫יש "ילרץב גסרואת כרניהם הובן‬

‫‪,‬‬

‫‪H‬‬

‫וואה שמ בפי ' להסטרת תולדות שבתחלת בית שבי‬

‫ידדה השגת הנבוהא ע ‪ H‬י צרית חצךניות ופנימיות ולכן לא השיג עזרא הנביאה בלשמית‬
‫בשמחה ואף בנור‪x‬תיו בספר הנבייאם מובאים רק בשם משא )למאכי א‪. ( 1( ,‬‬

‫‪ .. 25‬ייגר"ח ר‪,‬ךגר"ז נול הש"ס חלק ג בסרגיי של 'ח" פס רק ים"‪..‬‬
‫‪ 26‬ראה נביאי אמת עמי קבע‪-‬קרע‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רבר' ‪ i‬בתקומה השבהי באה כשררה הגלרתי גם בשרפת " ויהה אס שומע‪/‬ו אנר‬

‫מצואים חלוקה כזאת "עוצר את השם'וכ ולא היי' מטר " ‪ -‬א'!חר כר ‪" :‬ואבדםת‬
‫המרה מעל האץר תדסנה " ‪ .‬הנכ י איס ער לפני הו ש ע הנבאי בי ש ךן על העובשםי‬
‫שבארץ ש'ראל‪ ,‬רגכו ‪ :‬אזהרח בצורות '''ע אליהו הנביא‪ ,‬ןא בשורוח המםלה‬
‫בםני הםלשתםי א ש ר ש מע ש אול המלר 'בםי ש מאול הבנא'‪ ,‬או דביר מלאר ה '‬
‫מו ו‪.‬ג לגל "הוהי לכם דצלים " ) שופיטם ‪,‬נ ג ( ועוד רבים‪ .‬אבל לא צמאנו מ‪..,‬שו‪.‬ע‬
‫ורע ד~עש בשורות גלות בפי הנביא'ם ‪ ,‬זולח פעם אחת בספר יהועש ) כג ‪ ,‬טו (‬
‫באוסן כללי ביוחר‪ ,‬לא בותר בשורות עובש על ש חאטו ‪ ,‬שהרי עדייו לא חאטו‪,‬‬
‫אלא כהויעה "אדית דין ואית דייו " שיש שכר ועונש‪ .‬למו הושע אוי ל ר חל שיניו‪,‬‬
‫אפשר אולי לקשר את השיבוי הזה בדביר האמורא‬

‫רב ‪:‬‬

‫מאימתי חמה זכות אבוח ‪1‬‬

‫ארמ רב‪ ,‬מיומח הושע בן באיר‪ ,‬שבארמ "אגלה אח בבלותה לע ' יני מאהביה ואיש‬

‫לא יצילנו "'‪,..‬מ )שבת נה‪ ,‬א( וברש"י ‪" :‬שאיו עוד זכוח לאבות‪ ,‬שאכלוהו"‪…‬‬
‫מסחמן רמברי רב‪ ' ,‬כי מהועש ואליר החחולל ימפנה‪ .‬ארבעה נבא'ים בתבבאו‬
‫באוחו פרק שניבא הושע‪ ,‬והוא הראשוו ביו ארבעה אלה ‪ ,‬כמר שכתוב ‪" :‬תחילח‬
‫דיבר ה' בהשוע " ) כ " ב די ‪ ,‬ע ‪f‬ו ‪(.‬א גם ירמיה צפנ"ה ותולדה ניכאר בפרק את‪,‬ך ובכל‬
‫זאח לא נאמר ‪ ..‬תחילת דבר ה ' בירמיה "‬

‫‪-‬‬

‫מכאו כי ארבעה אלה והושע בראשם‪,‬‬

‫פותחיס תקופה חשרה ‪ ".‬הנב'"אם רע העשו כייברן עתישם '‪"I‬ין~ם ראילר המשיע‬

‫רןב‪,‬סקרב‪: ,‬‬

‫ע ד החרבו עברו מאחםי שנה ) צמח דור ( ‪.‬‬

‫ערנ ש ~ם אכזר יושאל‪ ,‬בוגושים קרובים‪.‬‬

‫אבל הבלר‬

‫היושע רז"ל ‪:‬‬

‫ב‪r‬‬

‫‪-‬‬

‫הבביאםי ‪ ..‬הראושנםי " בש'ח‬

‫השוע ניאב טל‬

‫הגלוה ‪…‬‬

‫נבאיםי הרא ש רנים כבר הואב ע '" האברבנאל בהקדתמו לסרפ‬

‫"‪ …‬שהסםםיר האהל הארבעה ‪r‬יתיר~ לספורים והגדות ‪ ,‬י ש אר ספרי‬

‫הנביאים 'הויי להגדת בעתיד ו ח ו זכרוו הנבואות א ש ר‬

‫נבאו ‪."…‬‬

‫לפי הגה " צ ר ' צדיק הכהז זצ ‪ //‬ל ההבדל בין נביאים ראשינםי ואתרונים‬

‫דו‪ZC .‬‬

‫אופו ולשוו הכחיבה " נביאים ארשונים נכתבו בגוף נסחר ונבא'םי אחרונים‬

‫בגוף ארשוו ‪ ….‬יוש להחבונן המ שלא נצונא בכל הספר ‪ J‬יהו'‪,,‬ע[ דברי יהשוע "‬
‫כרמבר בעוו אבל הכל בנסתר המורה על היות הטבח אחר זולחו‪ .‬ואמנם לשוו‬

‫תירת משה ע"ה ג " כ כן‪…‬‬

‫וראיתי מפעלות אלקים למהרי"א )אממר א פרק ב(‬

‫ע'כתב הסבה בהשת ‪ U‬ת דברי הנביאים דסברו כמדבר בעדם מלש‪ 1‬ו החורה‪ .‬פלי‬
‫שהנכא'ים ראו כללות העניו וספרוה בלשוםב ולפיכר הוצרכו הל" ' ‪ y‬שאוםת‬
‫העניינםי האו אמת האלקים‪ .‬אמנם משה ההי כיתב הלשוו וכתב מםי הגבורה‬
‫לפיכר לא הוצרר להע'‪ "1‬על עמו בשראה את הנבאוה א " צ ז " ל‪ …‬אבל בסבת‬
‫ההשתנות אתהמ עלי י ש מה ימאר בסםר יהעשו ו‪:‬ש פטים שמואל מלכים אשר גם‬
‫ד‪.‬ם מכלל הבניאים ונאמרו בנבואה ואנמרו בל 'ייוו הותרה שלא זרכו מקרדם‬
‫להידועס שהיר ה ‪i‬ביינםי ההם בבביאה מאח האלקי‪,‬ם אכל האר הדבר אשר רברחי‬
‫ל‪.‬שהריח העגיינים ספירים והמ‪.‬ם יהו ש ע שומואל אשר הו ש למי ע " י אתר‪,‬ם לסיכך‬
‫חורבו לסם על הדרי הזה כ ש לייש המדבר ומספר האמוךעות מבלי הזכרת מי‪.‬‬
‫ואף כי שופטיס ומלכים מחבר אחד להם להיות הספרים האלה ארבעתם מעניו אחד‬
‫חוברו על תבנית אחת וזהוי ההברל שכביהים לפפיר נכאי'ם ההאנו'וים לדעתי‪." …‬‬
‫‪ 21‬דאה "שלשה ספדיס לד' צחק הכהן"‬

‫‪-‬‬

‫איר זדיע צלדיק‬

‫‪-‬‬

‫סוכ' ‪.52‬‬

‫‪29‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪, ..‬‬

‫כתיבת‬

‫דרן‬

‫דכרי‬

‫תירה‪,‬‬

‫נניאיס‬

‫וכתיבים‬

‫‪.‬‬

‫‪I‬‬
‫‪,‬‬

‫• • '‬
‫‪•t‬‬
‫•‬

‫•‬

‫שנינו בברכית ה‪ .‬א ‪" :‬ארמר רב ליי בר חמא א"ר שמעין בן לקיש מאי‬

‫דכתיב )שמית כד(‪ .‬יאנתה לך את ליחית האבן הותירה הומציה אשך כתתבי‬

‫‪n‬‬

‫הלררר ם‪ .‬לרחית אלר עשרת הדברית תירה זי מקרא יהמציה זר שמבה אשר '‪i‬כתב‪r‬י‬

‫אלר נכאיים ‪.‬רכתוכים להוררתם זה גמרא מלדמ שכילם בנתר למשה מסיבי" ‪".‬‬
‫הבה אבחבר מצואים שלני"כ יש דין של תירה שבכתב ימקררי מ"אשר כתבתי"‪.‬‬
‫ההבדל בין חהלק של תררה שבכתב ברתרה עצהמ‪ . .‬יבתירה ‪ .‬שבכבת לבבאיים‬
‫רכתרבים מוסבר לםו ע"י הגרי"ז מבדיסק הנ"ל ‪~.;" 29 :‬שהתררה ההי" עליה ב' ‪ I‬רינים‬
‫‪-.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫ידז אימהר דוין תכיבה‪ …‬וזרה נייבת הגמ' "ע"ג הקב ‪ If‬ה אימר ימשה כובת ואומך"‬

‫פ'י יין כתיבה דוין אמירה "מכאן ואילך הקב"ה אומר ימשה נ‪ m‬ב גדעמ" ‪".‬כ‪E‬‬
‫בכתיבה לחדו‪ ". ••.‬זאת אומרת שהאמרדה של רבש"ע למשה רבבו ע ‪ /l‬ח כללה שני‬

‫וצרים‪ .‬א( לאמרה לעם בעל פה‪ .‬ב( לכתכה על הספר‪ .‬אבל בבביאים‪ .‬ר~בארי‪,.‬‬
‫היסידות התיה רק לאימרה ירק אח"כ אי שע"י בביאה חשדה או שע ‪ il‬ד צויר חדש‬
‫בכתבי 'דברי הבניא על ספר‪.‬‬
‫ברם שינה האי עדתי של בעל צפבת פעבח יישמשה רבבר קבל שלש' בבר‪m‬ת‬
‫בפרדרתא( לאמירה‪ .‬ב( ללמיד ‪,‬העם‪ .‬ג( לכתיבה‪ .‬רמזה אבר ריאים ‪.‬שהצירי של‬
‫אמיהר אל כלל את הצירי לכתידנ‪ .‬רז"ל ‪ …" :‬דבבראת משה רביבר היה ג' פעמיס‬
‫בעשה שהיה ארמר רבשעה שהיה כרתב ללדמם רבשעה שההי כיבת למצרת‬
‫הכתיבה‪ …‬וזח י"ל במנחות רף ל ‪ I‬הקב ‪ II‬ה אומר ומשה כותב יאומר ר'~ל ‪":‬קדוס‬
‫אמירה היה משה כרתב מה שאימר לר הקב"ה יאח"כ מלמדם 'לשיראל אד ‪,‬זה רק‬

‫בהד כתיבה ללמרד אבל בכתיבה למצית כתיבה זהי המחליקת דגייטן דף '‪.‬ס ‪·:. ..‬‬
‫רמזה אבר רראים שהצייי של אמיהר לא כלל את הצריי לכתיבה‪.‬‬
‫ימה ‪.‬שיש לבי להסביר היא שההבלד כין תירה שבכתב בתררה האי שמלכתחיהל‬
‫היה‬

‫הכ ‪m‬‬

‫שדברי התירה יכתכי על סםר‪ .‬מה שאיו כן בנבאוה שנקבהע‬

‫‪31‬‬

‫' ‪ 18‬ראה "היחם בין' התורה שבעל פה לתווה שבכתב" מהרב שלמה גורך בספךי "תררת‬
‫המוזעיב" מעמ' ‪400‬‬

‫אוי‪,‬לך‪ .‬וראה "כתיבת תורה בביאיס רכחרביס" מהרב מרדכי גיפטר‬

‫כ"ספר הזכרוז ‪ -‬להגר''' ווייבברג" עמ' ק אר"ק ב‪.‬‬
‫"‬

‫‪ 29‬רהא לעיל‬

‫הערה ‪•25‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ 30‬צפנת 'פענח על הרמב"ס פרק יב הכלה י מהל' תפלה‪.‬‬

‫‪ 31‬ראה ב"ספר הזרכרן להגר"י וויינברג" הנ"ל עמ' ·‪P‬ג או"ק ·טו ‪:‬‬
‫שכמעתיז ‪ -‬ב"ב טו א ד"ה כתבו ישיע' ‪ -‬לשא היו הנביאיס כויבתם‬

‫‪".‬‬

‫"רהבה רש"י ‪ -‬חכב‬
‫ספריהם אלא‬

‫לפני ‪,‬מותן‪ .‬ונראה כביאור דבירו‪ ,‬הדרי ס ‪ II‬ל כגיטין ס' ‪',‬א רלוב"ד חתומה ניבתה לא‬
‫כתב מרע"ה ער סוף מ' שנה‪ ,‬לוכן הנביאים לא כתבו דבירהם אלא כספר חותם לוא‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫'מגילה‪ ,‬ילכן לא 'כתבר אלא לפני מי ‪M‬ן שככר נסתיימו כל בבואותיהן יכתבי אז בתורת‬
‫‪.‬‬
‫ספר שלם‪ .‬יאף זלמ"י יתורה גמילה ניבתה היינו שוכום חה מפצם הנת~הב יתורה‬

‫שככתב‪ .‬אבל' כבבראה יאדנה כו לא ה'ו כותביס אלא חתרמה‪ ,‬ולכן לא ניתן יהכתב‬
‫ספר אפטרתא‬

‫ושם‬

‫‪-‬‬

‫שם גיטין ס' א' ;‪ 1‬נייז יתיבת היברים שבכתב שבנביא חתרהמ נינתה"‪.‬‬

‫בהערה" ‪: 15‬‬

‫‪;,‬רע"פ המבואר יתכן להביו מה יקרינן לנביאיס יברי קבלה‪ ,‬שכתב‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ .‬מלכ ‪ M‬לה רק ; לתורה ש בע ל פה ורק מפ נ י ש נבואה ש הוצרכה דלור ו ת קבלה הידת‬
‫‪.‬להיכתב‪ ,‬יראיה לדבר ש איתן ‪ .‬הנב‪K‬וות שלא הוצרכי לדירות לא בתנבו‪ .‬אבל‬
‫מיכרחים להדגר‪ ",‬את העובדה שכאשר הנבץר‪.‬ח כן נכבתי הם קבלי 'ין של‬
‫שבכתב‪.‬‬

‫תורה‬

‫והבדל אחר ה‪K‬ו שהדברים הכתובים בתורה הם לעילם ‪K‬וף םעם אל יבטןל‬
‫ואילי דברי הבביאים שבכתב אינם נאמרי לכל הדירית "‪ .‬הסבר יה מביסס על‬
‫דברי הרמב " ם סיף ה ל כות מגיהל ‪ " :‬כל סםרי הנבאיםי יכל הכתיבים עתידין ליבלט‬
‫ל יסןת המ ש יח חיץ מגמילת אפתר ‪ ss‬ןדר‪ ".‬האי קייחמ חבשמי י חישמי תרדה‬
‫יכהלכית של תו ש בע " ס ש אינן בלס ‪ ,‬ם לעילם " "‪ ,‬ע " כ לש ין הרמב " ם‪ .‬ישי להנין‬
‫•‬

‫של ' תררה‪,‬‬

‫הרי ביתנה‬

‫הריסנ " א בח' לב"ב‬
‫הדברים‬

‫הו‬

‫כעיקי‬

‫‪-‬‬

‫ככתב וכאילן כתכה הקב ‪ II‬ה‬

‫נח י בתה‬

‫כלרשבי של‬

‫‪-‬‬

‫אבל דבר י הנביאים נתקבלו בע"מ ואח"כ ביתני לכתיבה‪ ,‬ילכן‬

‫דברי 'קבלה‪." …‬‬

‫‪ 32‬ראה כםפר " כבי‪,‬ז הלכה" מהג ' מי " ר ר ' חיים ציסר מ או ‪i‬סליס " א עמ ' ס‬

‫‪:‬‬

‫‪.. ":‬שהקזזש‬

‫דהרי הרכה ריביס ילפיגו דמבר י קלבה יכמה ידגים סמוו ש'ס כבו " כ ואין הירת לתניב‬
‫רהא ' רנר י ם ש כעל םה א י אתה שרא ר ל וווכ ככנת‪ ,‬אויז לי מ ר כ י ןו דדנריהם נמאר‬
‫בציווי של נביאה ‪,‬דן‪,‬תר "עפ דיבור‪ ,‬הא קי " ל דאין גביא רשיא ניחא מדא ‪ ,‬דזה הרר‬
‫היראת שעה דהיחרה על‬

‫פי ה‪,‬יביר דמה השיתה ' ער לימות‬

‫המישח היר כהיראת‬

‫שעה‪. ". ..‬‬
‫‪.‬‬

‫‪#‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫אבל ואיתי בסםו " נביאי אמת" הנ"ל עמ'‬
‫הבביאיס‬

‫ו‪.. .‬‬

‫צקג ‪:‬‬

‫" ‪ …‬כציד בכתבר ההיכית בסםרד‬

‫איו להביח ‪ ,‬שכחיתב ההלכית בספיר הבביאיס היא‬

‫בגדר ו‪.‬וראת ש ע‪,‬ן‪ ,‬רבכז יאי גכתבו ו א ל א ‪:‬‬
‫בתי כח החרהר לעיידי י מסח רביבו מ‪ ' D‬כבדןי‬

‫•‬

‫כדמ המשנה‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הכתיבה כמו כל כתיתב ‪,‬ןתב" ר ‪ ,‬ייזבשך‬

‫‪-‬‬

‫זצוק " ל ( ‪ .‬התורה שבכתב ל א נמסרה‬
‫ס ע"א ~‬

‫‪-‬‬

‫יתי‬

‫)כך קבלתי 'מ‪ D‬ייב ‪ U‬רח‪.‬זףא‬
‫•‬

‫םא כלוה ‪ ,‬ואם בחלקה האחרוו )ואה ניטיז‬

‫אלא ' לפני מרתו של משה רכיגו ודע אז ‪ · ,‬כמשך ראיעבם שנה‪ ,‬היו כל‬

‫המצוןת כבחיבת תררר‪ .‬שבלע"םה‪ .‬בדומה לזה הררה הקכ " ה לנכיאיס שצנטוו לכתוב‬
‫את‬

‫התנ"ך‪.‬‬

‫שיעלו בכתב עדו ידוע הלכית שרבית ש‪.‬דיו דע‬

‫יעל ידי הצררי‬

‫הנןכ‪' n‬‬

‫ש ל ‪ .‬הקב " ה נעשתה גס הלכה זו ‪ ,‬חר‬

‫אן כגדר רת‪i‬ח שלעבייםה ;‬
‫תורה שכתכב‪". …‬‬

‫‪ 33‬ראר‪ .‬בספר "בגין הלכה" ל מר' ר הג י ר י חוום ציומאמו ל'שיס " א מע '‬

‫אי ‪:‬‬

‫‪ … ;,‬המ · שאי ן‬

‫ןכ כגמ י לת סארת ובחכבה לע צ י ווי מי דחו "על כתיבת משע ‪ 41‬עמלק‪ .‬מרבן אש י ן הנסרח‬

‫זזכגילת אסתר הלכה מו ה‪ l‬ירה ‪ ,‬בנ‪c‬ל מעשה יחמיית עמלק הרא דמואיריתא דשהיי‬
‫בכתב‬

‫כספר ‪."…‬‬

‫יראה בספו " בעד המלך '" על נכייאס ואשונים מהרב שמולא היזכרנן‬

‫עמ י י ‪ .‬שב"כ בםש המר"ס‬
‫מקום‬

‫אלישך '‪:‬‬

‫" ‪ …‬המ ירתין גמילה ]אסרת[‬

‫לסבהדרון לכתוב את המגילה לאא שמצאי ‪ ,‬בתרוה‪,‬‬

‫לעיהם ‪…‬‬

‫לשא היי‬

‫‪,‬כתוב זאת זכרון בטפי'‬

‫שארמרו " כספר " הוא זנירתר אלא שבא לרבית על הוכגילה שנקראת ספח לוכך ‪K‬חזסיכ‬
‫כי על כו לא יתבטל הסםר הזה כ י צוברת התיהר היא לכוחוכ תל כן בומ אשין התוהר‬
‫' מ תב ט לת נם מה צשוחה לכתןב לא יכתטל " ‪.‬‬
‫‪ 34‬מק ו ר דינר ‪ .‬ש ל הרמב ‪ /l‬ם ירולשמי‬

‫פ "‪P‬‬

‫מובגילה היכה‬

‫ה‪:‬‬

‫"‪ …‬ר '‬

‫י‪m‬‬

‫נן ' י‪.‬יכא הנבייאם‬

‫והתכוב י ם תעידין ליבטל רחשמת סםרי תירה איברן עתידין ליבטל מאי סאמע ‪,‬קול גדול‬

‫ולא יסף'‪ ,‬רשב"ל אמד אף סגילת אס' תר והלכןת איגין תנויידן ליכטל אברמ כזא ‪,‬קלו‬

‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫את ‪ :‬דברי הרמב"ם ע"פ הג'מ בבדםיר ככ‪ ,‬ב‪ .‬אלמלא חטאו ישארל לא ניתן להם‬
‫אאל חשמה חרמשי תווה לכ‪,‬ד פיווש אילו לא חאסבו הייבו משיגים ובמביים הכל‬
‫מתרד החרשמ‪ ,‬ולכן עם ביאת המשהי ‪,‬ימתאל הארץ דעה ' ראז בבין רבשיג הכל‬
‫מותך המומש והיוי הנבאייס והכתובים בבחינת תשרבע "‪ D‬לגבי החושמ‪ .‬לםי זה‬
‫אף על פי שספוי הבבאיים יש עלהים‬
‫בינתה רכחב אלא לעשות‬
‫בדןר עדר‬

‫בבעיות‬

‫ר‪r‬‬

‫תררה שבכחב מכל מקום בעיקהר לא‬

‫‪J‬‬

‫אחדות ‪:‬‬

‫רמרע בכללום רק הספרםי שבזכרו עליל בין כתבי הקדש ‪1‬‬

‫א(‬
‫כ( ב‪ '7‬החליטר על הסמרים אלו כספיר קדש ‪1‬‬
‫ג( מתי בדייק בתקכלו סמוים אלו כספיר הקשד ‪1‬‬
‫' חז"ל קבעו את הכלל הכא ‪" :‬נכואה שד"צרכת לדורות בכחבה רשלא הצורכה‬
‫לא בתכהב" ן'‪ .s l‬וכהסבר למה ש"הצררכה לדררות" ממרש רש ' " ‪" :‬ללמוד תשיבה‬
‫או ותואה " " ולכן ‪ ,‬רק ארתן הבביארת שמלאו את התבאי של הוצרכה לחררת‬
‫בכללו בין כהת"ק‪ ,‬ואליי בבאוות שלא מלאו את האנתי הב"ל בדרבו לגביזה‪ ,‬כדי‬
‫למנע כל הזדמבות אופשוות בכל הדורות לצרפם לכתבי הקשד‪.‬‬
‫בראה שקיימת תיאורהי מוסכמת ביהס להקדז;ה של טפרי הקרס "ח ‪."canoruzatiO‬‬
‫דחהש היהת כבסהי מי‪ m‬דת בזמן מסייס‪ ,‬אשר התליט לע הספרים המיוחםיר הלמברת‬
‫בין כגתי הקשד‪ .‬תיארוהי זו מרכססח על הגמ ' ככא כתרא י‪,‬ד כ ררס‪ ,‬א הנ"ל‪,‬‬
‫הייבו שאניש גנסת הגדולה ה'‪ 1‬אלו שהחל‪,‬טו על אוחס הספריס ש '‪1‬כללר ברתד‬
‫כתבי הק‪ '.‬לכן אפילו אותס הסרפים שבכחכו ככו לגפיהם כגון ספר שרמאל ‪-‬‬
‫שכחב בעצמו את ספרו ‪ -‬או סמו מלכיס שבכחב ע"י ירוברתי ‪ -‬ג " כ בכללי בין‬

‫ספוך תכבי הקשד רק ע "י הסכמםת של אבשי כנסת הגדולה‪ .‬חכ'‪7‬בם אל ' ו 'התליטו‬

‫על אוחם הספירם שלא יכללו בין כתבי הק‪ '.‬אבשי כבסת הגדוהל הוסכמו לתמקדי‬
‫זה מפבי שבתקופתם באה תקופת הגביאו" לרספה והס ראו "'ע בבראה ‪ :‬א( את‬
‫‪..‬שהוצוכה לדורות" ששי בכל סרמ‪ ~( .‬הויר מוכשוים לכתכ ע"י רות הקדש את‬

‫כל הבבואוח שבאמרי ‪ ,‬כבר בעל פה "‪.‬‬
‫גדלו רלא יסף' ונרזצ‪ .c‬הללן ‪,‬ודרניס לא יסוף מזרעם הלכות הליכות ועלם לו'‪ ,‬פירוש‬
‫הלכות מתורה שבעל מה לא יבטלו דתכיב הליכות ל‪'i‬ועם לו"‪.‬‬
‫‪ .‬יראה תברש‪n‬ב הרדכ‪".‬ז ח"כ תשיבה‬

‫תסר"ן ‪:‬‬

‫‪ … ,.‬ימה ש‪ J‬ייי בזה דבריס כפשטן בי‬

‫ליובות המשיח הלוד‪v‬נ י‪.‬רי ' מפי הנבירה כאשר הי ' בימי משו ‪ i‬ריבבי ס " ה ולא יהיו‬
‫שים ספיקית יהייוח אלא כר רמא פלרבי בםש מלרגי עד מםי הגובהר שב' וכל בגיך‬
‫למייי ה' לרא יצרכי זא ללרונ דבר‬

‫מ‪' D‬‬

‫הקבלה שהם ניבאיס ןחנוכים לאא הכל יהי'‬

‫ובניאר ז‪a‬מש" טררי חררה לרא היי' דרב נלרונ משום טטר באדש הין קדום זסרנתב ‪~. …‬‬

‫יראה ‪.‬ב ‪ ,‬קתטרס בעניני ח ‪U‬הכ ופיירם" מהרב יהושע טיתין ‪ .‬ירשילים חש ו‪/‬ל עמ' מן‪.‬‬
‫‪ 3S‬גמילה יד א‪.‬‬

‫‪ 36‬שם יראה ‪.‬ב ‪ ,‬נביאי אתמ‬

‫‪N‬‬

‫הנ"ל עמ' קפט ‪ …" :‬ויוס לשאלו‬

‫כ יכן מקהש בס' "מביא‬

‫השרעים" מאת הארמו " ו וי קלונירמס‪-‬קלמיש שפירא הי"ד ממרסאצ ' נה( וכי ילעה על‬
‫הרסת‬

‫ששאר‬

‫הנביאים‬

‫לא‬

‫ללמח‬

‫תשוהב‪." …‬‬

‫‪ 37‬ראה ר‪ '''W‬בב"ב טו‪ ,‬א 'ד'ה כתבו י‪ m‬קאל‪. . .‬‬
‫‪32‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יען"ש‬

‫אריכת‬

‫רבריס‪.‬‬

‫"‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אבל למסג‪II‬ד התיאוירה לש "הקדשה' ‪ I‬איגה תיאורהי היידות‪ ,‬ואלין העזה‬
‫שנא'ש בכסת הגדולה הם שהחליוט על ההקשדה של כל םםר וםםר איבבה בכובה‪.‬‬
‫לכל בביאה אשר בכתבה על יד הבניא עצמי‪ ,‬בתבה גם הלשין אוופן ‪.rr‬דנור של‬
‫הבניאה הוצדוי של כתיהכ‪ .‬לשמל כאשר שמאול חבר ספר שיפטים‪ ,‬הספר עצמו‬
‫בהיה כבר בעשתן ‪,‬חלק של כתבי הקדש ע ‪ II‬י הצוןי של הכתינה‪ .‬הגמרא נננא‬

‫בתרא אימרת לבי רק ואת שאבכה"ג כתכי את אותם הספרים שבאמרו עד ומבם‬
‫‪ 38‬כבר דברגר לע‬

‫נלעיי הרתס'‬

‫הסבר‬

‫זה בסםרנו ‪ ..‬ביח‬

‫שרגא" ‪:‬‬

‫"על םירןש‬

‫רש " י{ העירן‬

‫זה )של‬

‫"יקשה יהא ירמהי נימ בחףל היה שהלך לצמרים רנחנכא שם כמה‬

‫נניאית לרא צמינן יותר שחזר לא ‪ '''''/‬ז יכמי ‪ /l‬כ מיאן לנר למאר הלכה זו "ל"שא נתנה‬
‫נכיאה לכיתב ‪n‬נר'ל‬

‫‪/l‬‬

‫!' לכן נ " ל לומר דבר חשר בנוגע לדין תכיבת בבאוה‪ .‬קיי'ם כל‬

‫‪o‬‬

‫נשאלת השלאה מאיו לנביא הרשות בכלל בנרגע לכחיבת נבואתו אשר קיבל מ י‬
‫השמוהע ז‬

‫הבה‬

‫כנר‬

‫ידיע‬

‫הנטיי‬

‫"נבואה‬

‫וסהצורכה‬

‫לדורות‬

‫נכתבה‬

‫נביאה‬

‫וסל‪.‬‬

‫הרצרכה לא נכתבה " רתמיך הדברים האלו הרי מביאר ‪..‬שמאירת" דנרי נביאה " וכתיבת"‬
‫דברי בבארה הן · הלכות גם ‪ m‬ת זי מזו‪ ,‬ויש בנואית ש‪n‬בבי רק "להיאמר''"' רלא גגתו‬
‫לתכיבה יו‪.‬ש נב‪u‬זוח שגחנר יבן להי ארמ רב י ו להיכתב בתיך‬

‫ססר ‪.‬‬

‫והנה גמןב' ב " ב‬

‫הנ " ל מבורא לני הענין שאין זה נתחום רשותו של הנביא לכחוב את נבואחו בסטר‬
‫ויש צורך לבנואה מיוחדת אשר תרכנה ןנבואתה מיועדת להיכתב בתךו סםר ואז תיקרא‬
‫"תכבי הקח"‪ ,‬אשל'בי למה באומ שאניש כנסת הגדולה כתבי את הספרים הנ"ל ולמה‬
‫לא כחבו את ספרי הבניאים הנ ‪ II‬ל בצעמם ן אלא צריכים אבר לארמ שכדואי הדבר‬
‫בריר שלא הי' להם נבואה מירחדת הדורשת‬

‫" להיכתב ‪". …‬‬

‫אלום ידעין לא ברור לני למח נמאת לא ב ‪ IC‬ה בנואה מיוחדת להיכתב ע " י הגביא ‪.‬‬

‫סווף כל סוף נכואת יזחקלא היתה גבדר " נבואה שהיצרכה לרירות " ‪ .‬הוראיי לרבר‬
‫שאנכה"ג תכבו " יחזקאל‬

‫ו כר י "‪.‬‬

‫דער הנא אמי קא סברי ! ורבהא תמוך הדברים האלו‬

‫שאולי אפשר והסביר את כל זה עפ"" מה רקי"ל ראין בבואח שוהר בחו"ל ובבוגע‬
‫לניבא יחזקאל כבר מביאה הובכילתא שמכרת הרבים שהיא עדר נוספת על ארתו טעם‬
‫חשיה כבר מרחזק כבביא בארץ שאני‪ ,‬הרי שבזכות הרב י ם תכול השכינה וסלרית שם‬

‫בח'ו'ל‪ .‬אלום ‪.‬ס"ל דכל זח לגבי " אמירת" נבואה ‪ ,‬אבל בנוגע ל"כתיבת" דברי נרבאה‬
‫יס צררן‬

‫לנבואה‬

‫וכי‪m‬‬

‫דת המיודעת ליהתכב‬

‫‪n‬בןך סטר‪.‬‬

‫רמתור כל זה עכישר כרררים הדרבים ו י ש להנין את הסיב‪.‬ר דמוע לא תככי הנ‪.‬בי ‪ K‬ים‬
‫דג‪.‬ז‬

‫‪I‬‬

‫בידיהם את ספריהם הם ‪ ,‬דכדע הכת י בה צעמה היה צררר בנבואה‬

‫וכי‪m‬‬

‫רת ‪ ,‬ובכרי‬

‫שהנבואה תיכתב לתיך סםר לא נרא לגי אלא בארץ ישראל‪ ,‬דחזר הדין "יארן נבואה‬
‫וסורה בחץר לארץ"‪ .‬לופי כל זה צרותמת לנו גם תמיהת נלעי החסו' על ירמי' יש"ל‬

‫כשבר קיבל מתיך השמעוה נבואה האומרת לכתיב את דברי נבואתו בתור ספר נהיוחו‬
‫ועייו תבוך הארץ‪ ,‬ואז כחיבת דברי הנבוהא בצעמם · היר יכולים להיכתב גס בחףל‪,‬‬
‫כייז שאיז ‪ .‬צעם מעשה תכיבה במביו המצוות ר‪ n.‬לןיות כארץ‪ .‬יתמוך ‪],‬ד ‪ N‬ל עכסיו א‪:‬פשר‬
‫לרמא זסהןנרבן בדירב ורסי ‪..‬דלא בתבה נארבר‪ .‬ליכבת בחואל" היא כנה במוכגה‬
‫לדא ‪n .‬בנה בבואה‪ ,‬זאת דאמרת אותה הנבואה‬

‫הוב'‪ m‬ד‪n‬‬

‫ייכחב‪ ,‬ומשום מאי לא גתגה !‬

‫והתסובה לכך יץ דאין בבואה ‪ .‬ליכתב באה בחו"ל ‪ ,‬ראין השכיגה שורה בחףל‬
‫עש"‬

‫‪-‬‬

‫ברב " ל ‪I /‬‬

‫אר~כת רברם כאו"ונ‪.‬‬

‫‪a3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כעל‪ ,‬פה ‪ ",‬יהקד'שי איתם לסםר' הק' כהםו‪:‬ה ס'ופר '‪ C‬שנכתבי כבר "'ע הנב'א'ם‬
‫כ!‪'.‬צסמ‪ .‬כמי כז מיסרת ל ‪ u‬הגמרא הנ"ל שאנש' כב‪,‬ה"ג חתמי ‪,‬את תקיפת כת'בת‬
‫כתב' הקדש יאסרי כל כח'בה ניספת של טפר' קדש‪.‬‬

‫•‬

‫תק‪,‬םת‬

‫המקרא" מהג' ר' ציחק אייזיק הלוי סרק כו‬

‫‪ 39‬וראיתי ב"יןךות הראשונים‬

‫‪,,',‬הכתיבה וריברי הספריס בישראל" עמ'‬

‫"וגס הבניאיס וכלם כתבו ספריהם‬

‫‪-‬‬

‫‪ 28-129‬נ ‪:‬‬

‫יהנה לדוגמא נאמר כירמיהן כו וז‬

‫ובתםשטו בישראל‪ ,‬וזה מביאר מכמה מקומית‪,‬‬

‫‪:‬‬

‫‪,‬ויקמר אנש‪,‬ים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר מיכה המורשתי הי' נבא‬
‫­כימי חוקיהו מלך יהרדה ויאמר אל כל עם יהרדה לאמר כה אמד ה' צבאות ציין שד‪:‬ן‬
‫תחרש וירושליס עייס תהי' יהר הבית לבומת יער ההמת המתהו חזקיהן מלך יר‪ Th‬ה"‬

‫יב ‪:‬‬

‫יכי' והיא במאת לשון הכתיב ברככה לפנינן שם‪ .‬ג‬

‫"לכו ‪,‬בגללכם ציון שדה תחרש‬

‫וירושליס עייס תהי' והר הבית לבמות יעך" יהנה המעשה בירמיה שם חי' בראיש "‪Z‬‬
‫בן יאשיהו מלך יהודה כאמור שם‪ .‬ומימי חזקיה‪ ,‬מלך‪ ,‬יחרדה ‪.‬כבר‬

‫ממלכות יהויקיס‬

‫עברו עד אז קררב לאמה שנה‪ ,‬ובדראי כי זקני עם הארץ אשר הגירו דברי מיכה‬

‫המירשתי אית באית כפי שהם בספרו לקחו אותם משם והנה נראה כי דברי הנביאים‬
‫היו ידועים‬

‫יבן‬

‫העם‪,‬‬

‫יספריהם‬

‫נפצוי‬

‫גם‬

‫בין‬

‫זקני‬

‫עם‬

‫הארץ ‪.‬‬

‫יכל מי אשר יעיין ‪.‬בדברי ישעי' סי' טו משא מואב‪ ,‬יוראה בירמיהן מח "למיאב"‬

‫יראה בעיניי כי כאשר הגיד ירימהי רבר מפלת מואב אשר ראה בחזרן גם הוא‪ :‬השתמש‬

‫שם לנשין הכתיב‬

‫בתררה ‪…‬‬

‫ובלשת של ישיע‪ '.‬והרמויס רבי כך דע כי לא ירכל להיית‬

‫ספק כי ססר ישעי‪ :‬הי' לפניו כמו שהיא כתוב לפנינו ומהרגלי כהם השתמש לגרמי‬
‫בלשונו" '‪.‬כמו כן יס‪.‬פדים הרביס אשד הוזכרי ככתבי הקשד‪ ,‬כמי צאל שלמה למכים א‬

‫יא מא "ריתר יברי שלמה יכל אשר עשה וחכמתי הלא הם כתרבים על ספר דברי‬
‫שלמה‬

‫‪I/‬‬

‫וכדומה‬

‫רכים‪".‬‬

‫‪.‬ובהערה ‪ 2‬כתב‬

‫שם ‪:‬‬

‫"רזה שאמרי כמסכת ב"ב ר' טו "אנכה"ג כתבו יחזקאל יתרי‬

‫עשר‪ ,‬יבארר במקומי שהכויבה רק על סיף הס'ייי כמו תרי‪-‬שער חשברו הם הכל "ח‪,‬ר‬

‫אכל הספרים צעמם נכתבו בזמנם על יך כל נביא ונביא"‪.‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫דכריו לש המחבר‬

‫ביחס‬

‫לספרים של‬

‫שלמה‬

‫ויש‪, Y‬יהן שספיחהם‬

‫היו לפני‬

‫הנביא‬

‫ירמיהו כמו שהוא כתןב לפנינו‪ ,‬צודק‪] .‬רק הם ל‪ M‬כתבו ספריהם ככמואר בגמ' כ"ב‬
‫הנ ‪ I/‬ל( אבל גישתר לנכיאי תדי‪-‬עשר א( שכתבו בצעמם ספריהם‪ .‬כ( אשנכה"ג רק "חברו‬

‫הם הכל יחד" לוכבע"ד איני בכרן‪ .‬כי כידער כל הבבאוות כין שהצורכו לדורות כיז לשזא‬
‫צרהוכי ליידרת נאמרו לישראל ןנלמרן כעל פה ע"י כלם וכיגיהם נם ירימהו שידע‬

‫‪.‬את רכרי מיכה בע"ס‪ .‬לוכן נוכל לירמ שסגבונו של ירימה שדומה לסגנוו מיכה לא‬

‫הצורך להיות מהעתקה‪ ,‬ובענין שאומר שאניש כגסת הגדולה חיברו דבריהם הכל יחר‬
‫גם יאבו כן‪ ,‬כי אגיש כבה"ג "תכזוב' תרי‪-‬עשר‬

‫כמסירש ה'ד'· כתבו יחזקאל '‪:‬‬

‫)לשון הגמרא( יכן כתב '''שר םש‬

‫"‪ …‬ושבים עשר מתדך שהין בבואותיהם קטבות לא כתבים‬

‫הבביאיס צעמם איש איש ספרו יבאי גחי‬

‫זכריה ‪…‬‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יכתבו נבואותדהם‬

‫צודפר ‪" …‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•••‬

‫פרופסור יהודה לוי‬

‫ביו עולם התורה לעולם דרז הארץ‬
‫‪..‬‬
‫ק'םי ה'וס קרע ב'ו עולס הש''בות יב'ו עולם דרי הארץ הכולל בעל' בת'ס‪.‬‬
‫כטדוגטםי‪ , ,‬רסעל'ס מקצורע'ם וכר! עילס הש''בות ' מכעט ומתבדדו מו העולס ‪ .‬השג'‬
‫חוץ מבעג'ג'ס ד‪.‬נ‪.‬חוצ'ם ב'יתר ‪ m ,‬ל‪ p‬גדול מעילם דרי הארץ מת'חס לעולם‬
‫הי'~יכות‬
‫הבה‬

‫בחוסר‬
‫ננתח‬

‫היראה‬
‫קצת‬

‫את‬

‫וההעךכה‬
‫המצב‬

‫שהתורה‬

‫דורשת‪.‬‬

‫הזת‪.‬‬

‫מקיבלת ה'ום בתיק גדול של עולם ה'ש'בות הש'טה של ו'א‪ ;,‬ל'אלא תיוה" ‪*.‬‬
‫אלו‪ .‬שסועג'ם גגיה 'ש ‪ .‬להם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על מת לסמוי‪ .‬הו' שג'גו ‪ .‬שכל תיוה שא'ן‬
‫עמה מלאכה‪ ,‬סופה ' בטלה וגיוות עוו )אבךת‪.‬פ"ב ‪(,‬ב"מ וכו פיסק ומב"ם בהלכית‬
‫ת"ת )פ ‪ II‬ג ~ ה"י‪ ,‬ו‪ .‬ע ' הלכות ' דעות פווה הי"א( יסימן '‪ t:‬לם ב'ז‪.:‬ולחז עריך )או"ה סי'‬

‫קג ייי( מוקדש להלכה זי‪ .‬ואם הח'וי 'וצא'ס מן הכלל ‪ ,‬הו' חמ'י הם ה'י'וצא'ם‬
‫מן הכלל ‪ ,‬והכלל נשאו‪ .‬ודכו' ושו"ה ';הוכאו ככוף הגל'וו טכח ת'‪.,‬לייג ל‪,.‬‬
‫‪ ..‬המעיז " 'ע) ‪ ( 64‬מוכיחים שלא נשתנית ההלכה בימיס אלו‪.‬‬
‫ב ו סף על זה ‪ ,‬הקרע מתבטא במה ‪ .‬שראשי יש ·'בית ‪.‬ש ןללים מכני הישיבה‬

‫השתחפוח בצווכ' צ'כוו · כמו פעולוח ל'כ‪::-‬כ הנועו וכדומה ‪ ,‬שדיקא הס הם‬

‫הדמכשו'ס · להס‪ .‬והו' הלומד צו'י ללמיד על ‪ .‬מנח לעשיח אי לכל הפתיח על‬
‫מבת ' ללדמ )אבות ד ' (‪/‬ה והגישה הזאת נעשית הרגל וממשיכה גם בייחד מנוגדים‬

‫עד שמורגש תסור כח אדם בבתי ספר חרדייס לילדים שנהבל פיהם עהילם‬
‫מתקיים‪ ,‬והרי החיבות הא לי הן בגדך "מצוה שאי אפשר לעשותה ע " י אתריס ‪",‬‬
‫וא"כ לכאווה לפ' הדושות כמסכת מועד קטו ט‪ ,‬א‪-‬כ צר'כ'ס להפס'ק אח הל'מדו‬

‫בע'ב'לם עי "‪,‬מ'נו '‪1‬כשהו לטפל בהו‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪ .‬אבל בכל זאת נםסק כבראה למעשה ננד ההלכה הזו יזה · נעשה ע"י · רביס‬

‫מגדולי התורה שבדור הקודם ושכדורנו היתום זהה‪ ,.‬ואם תמהים אבחנו‬

‫‪-‬‬

‫חרי‬

‫‪.‬ע'ל‪,‬ני לדעת שהם גיול‪ ,‬תיוה והתמ'ה על‪,‬גו‪ ,‬למה א'נגו מב'ג'ם ‪ .‬איתם‪.‬‬
‫והו'נ' מבאו א'י הסכלת' לעצמ' את התלטתם ומקוה ‪.‬שאיל' 'עזיו זה‬
‫לאחו'‪,‬ם ל‪ .‬הב'ן‪ .‬וא'ננ' כותב את דעת' הקלושה אג' ‪ ,‬רק מה שאנ' מב'ן בדעתם‪. ,‬‬
‫" אחרי השואה הניראה הית מצב ידיעת התורה כל כך ירוד וזעום שה‪:‬ה צורך‬
‫בחיזוק מיוח‪:‬ד במינו‪ .‬רהרי כיתב הרמב ‪ If‬ם ) הל‪ :‬י!!וח מ " ב ה " ב ( בק‪:.:‬זר עמ תקון‬
‫הדמות " אס היה רחיק לקצה האחד ירהיק עצמן · לקצה ה‪ W‬ני ויבהוג בי ' זמן ‪ .‬רב‬

‫‪".‬‬

‫'‪ 1.‬ר ש ‪ ,‬חויר ני לירן הטיבה )אע"פ ש גם הקצה ה ש ני נעצמן ~ינך טיג כמי שכ תב‬

‫שם ‪ .‬ם " א ·' ה‪(, I /‬ג ראם כן‪ ,‬ג~ במצב הזה אולי תההי‪ .‬מוצר~ ‪ n‬החזקת התי‪.‬י‪" i:l‬ע ר‪.‬‬
‫ה ‪.‬קצה האחרוו" אע " פ שזה נעשה על חשבון ח'וב'ם · אחר'ס יגורס ל‪ p‬ל‪ p‬ול‪,‬ם‬
‫מסןימים‪,‬‬

‫הרי‬

‫זן‬

‫היראת‬

‫שעה‪.‬‬

‫אי 'שבה עוד ‪.‬שאלה ‪ :‬נכון שאז ה'ה " המצב כאמת דווש פעולה כזאת ‪ ,‬אכל‬

‫‪- .-.‬‬

‫‪. , ..,‬‬

‫~ ' הביטיו המוצל‪ .‬ח · הזה‬

‫") ‪( I/Torah Only‬‬

‫היא של‪ .‬הרב שמעוז שואב‪ ,‬נ "י במאמרו‬

‫"אלו יאלן ‪," …‬‬

‫‪35‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הייס שב ‪/ I‬ה ללמוד ו‪ n..‬ורה מעמיק ונפוץ ג"ג הרבה ייחר גם באזר גם בחו"ל‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫מי א"מר שעד"ן נחצוה הבהגה קיצובית כזאת ך ואכן הגענו לנקהדו ניספח‪ .‬מי‬
‫יכול להג" מואש את התוצאה המלאה שתוגםר "'ע הופית הלחץ לליומד ‪1‬‬

‫אולי תחגבו ההרפיה עד מעבר לגבלו הוצוי ואז בכר לא בוכל לעצוו ‪II‬ו! החהל‪,!,‬‬
‫הזה‪ .‬קל מאד למשקיף מן הצד הלחרס החלוטת סבירוח‬
‫ומגש" "‪D‬‬

‫‪ -‬כל זןמ חשוח איבו‬

‫‪II‬ו! האחריות הזאח במזאוה ‪- ,‬‬

‫אחארי לעת"‪ .‬אבל ואשי ‪ '7I‬שיבות שהם‬
‫הבאשים אוםת בגלל זהירוםת ואדגחם על עחיד האוהמ ך גם הם מרגש"ים את‬
‫החסרובוח בג ' שה הק"מח‪ .‬גם הם רואים אח עבייח ה ‪ I‬רר של בשי האבתים‬
‫ואת בנות האברכים שדו‪.‬לכות בלי שידור מתאים‪ ,‬אחרי שמסירת הבפש של אביהן‬
‫שללה מהם אח האמצעים להחזיק אברר אחר‪ .‬ראוים ‪ -‬וכואב להם‪ ,‬ובטוחבי‬
‫שכל יום שוב שקולים אם עד"ן ק"ם ההכרח להוארת שעה זו שמחרזכח סביב‬
‫לעולם הישיבוח ומזביחה אותבו שהבבו גריס גם בעולם דרן האזר‪.‬‬

‫כלפי ההזבחה הזאת אפשרות תגובות שונות‪ .‬יש שמתרגז‪I‬כ' בגד עולם הישיבות‬
‫מתור אי‪-‬הבבת המביעות הב"ל‪'1 ,‬ש שרטבעים ביאוש גמור‪ .‬אצלי זה חמזיק את‬

‫הרצוו לאממצים נסופים לסהתדד '''ע כח עצמי ‪ -‬איר שהו ‪ ,‬לצפות ל"ם ששוב‬
‫יהיו קשר הדוק וזרימה מלאה בין שני העולמות‪ .‬יוס ששוב תתק"מנה קהזות‬
‫קדשווח במלאו ומב‪ ,‬המושג ‪ ,‬ששוב ה"יו רבנים ‪ ,‬תלמ"' חכמים ושקועים בח"ם‬
‫היום‪-‬יומיים של קהיליתהים גם יח‪.‬ד יאז לא היוי מתנחים גם בוגרי החיןונ הדתי‪,‬‬

‫אין לי אשליות שגוכל לה ‪M‬זק בצורה זכו לטוח ארור בל‪ ,‬הדרכה תורחית‬
‫ממקרווח ל‪,‬מדו התוהר המעמיק‪ .‬אבל‪ ,‬בינח"ם‪ ,‬בסתדר תק "‪ D‬מוסדוח כמו ~וככו‬

‫הומ‪ V‬י ככנוווני לבע"ח הלכה ששם משתדלים למוצא דרכ "‪ D‬שלומר על קדו ש ת‬
‫השבת כתעשיה בהמ שמוצאים דרכיס להפסיק פעולות תעשיתיות שחשבו שא " א‬

‫להפסיקם יום בשבוע ובמה שמוצאים לבתי חול‪,‬ם דרכים לפועל בשבת דרד‬
‫היתר‪ .‬ובדאג לקיום בתי ספר מקצעו"ם ‪ -‬תיכוב"ם ועל‪-‬תיכוב"ם ‪ -‬לגדל בגי‬
‫תורה לרמה גבוהה מקצועית )כדי שלא יקפחו אח מעסיקה"ם העתידים ( ויחד עם זה‬

‫לטמח את חשקם כתורה )להבטה" דבקיוםת בה וכלימודה לאורן ח"הם(‪ .‬ואולי יש‬

‫ביביהם חסידים שזוכיכ'ל"תמרר שחסידים הם‪ ,‬תורתם משתמרת'‪ :‬אע"פ שזמן ל‪,‬מיים‬
‫כה ומגבל‪ .‬בסתדר "'ע איר גובים כמו אגודת אנשי דמע שמויר תורה שכוללת‬
‫מ‪ .‬אות אנש"ם צמאים לדהרכה ע ‪ f/‬י גחלי תורה ובינתיים מסתפקים באממצהים‪-‬הס‪,‬‬

‫גם שינם ענ י נםי חשוביס שאילו היו ראשי הישיבוח דבםי עלהים בםהרסיא היו‬
‫הדיוגים האלו גורמיס לאי"הבובת‪ ,‬ומאדיך עטונים העגיבים האלי הבההר‪ ,‬ונחכי‬
‫עת של כע " ב כבי תורה ממלאים פה תפק" חשוב‪.‬‬
‫ע " י פעילות אבלו ירכלה החיחת הדרחית להתקיים בינתיים ‪ ,‬זאת יעדר‪ ,‬ע " י‬

‫ממאצ "‪ D‬מעין אלו יכלו "‪ D‬גם חלפש דרכים חשדות‪ .‬לראות את הותצאות בלי‬
‫לסכו אח הסדר ואת התקן הק"מ י גג הירהו עביו מעבהד לבירור גורמים ובגרמ"‪D‬‬
‫כתיי הקהל התורתי‪,‬‬

‫ברור הדבר שלטוח ארור לא יספיקו מאמצים כאלו‪ .‬סוף סוף צריכים אבו‬
‫להנרג‪.‬ה מתמדיה והדוקה ע"י גדולי ישראל‪ ,‬זה יהיה אי " ה עוד מעט‪ ,‬בינתיםי‬

‫בעשה את המאמץ האפשרי ובע"ה יספיק עד שישוב המצב לאיתבו ותתיחד שוב‬
‫האומה והיתה לגפן פוריה‪,‬‬

‫‪36‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫משה אבי שלוס‬

‫הקליטה הרוחנית של עליית ברית המועצות‬
‫העלהי במריח המועוצח שהיחה עד לסני טחוח משלש שנים ככחינח חלםו‪.‬‬
‫ה‪D‬כה במרצוח השנים למציאוח שאנו חיםי אחה ואף החרגלנו אלהי‪ .‬עלהי זו‬
‫השפעתה רנה בחתומי החיים‬

‫השונים‬

‫בארץ‪.‬‬

‫ב~חיר‬

‫אם‬

‫נקח בחשביו‬

‫'‪:‬אלםי‬

‫יהוירם "משם" דע"ז זורמים אליני‪ .‬המספרים לשנת ‪ 1972‬מראםי כי בשנה זו‬

‫הניעו אלינו כ" ‪ 32‬אלף עולים מברית המיעציח מהם כעשרת אלפי הידרים‬
‫מגריזיה יכ" ‪ 2500‬מאיזיר ביכרה‪ .‬היתה גם עליה ניכרת מאיזור קרסטי"רוסהי‬
‫כאשר שאר העלוםי הם ממרכז ריסהי וליטא‪.‬‬
‫היהדות הדתית בארץ ובתפוצות עימדת‬

‫נפעמת מיל נס "יצאית ברית"‬

‫המעוצות'‪ :‬אולם ליהדוח הדתית מתלוה הרגשה כי כאז מצסה לה תטקדי ‪I‬כיוחד‬
‫של קליהס ר‪ m‬ניח‪ .‬הרגשה זו באה כחיצאה משחי סיבוח עיקריוח ‪:‬‬
‫א‪ .‬מהידיעוח השגיעו לכאז על מאבקם ההירואי של ה"ודי בריח"המועצוח‬
‫לעלהי בלהס במיוחד הכמיהה לח"ם יהדו"ם מלאים בארץ י‪,‬שראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬קימית הרגהש כי בעליות הקדומוח לא עשחה דרהדוח הדחית די בכדי‬
‫למנעו נטילחם של מאות אלפי העולםי ברשח החילונתי ‪ .‬וכי בעשיהי בקנה מדיה‬
‫רחב יקמיף היו מאוח אלסי ה"ידרם יקרים עולי חימז וצסוז א‪ D‬קירה מואצים אח‬
‫מקוםמ‬

‫ביהחת הדחית‪.‬‬

‫בשורוח הבאוח נעמיד על מה שנעשה ומה שלא נעשה וצריר להיעשוח‬

‫בשחט זה של הקליהט הרוחנית של עילי ברהי"מ‪.‬‬
‫אם נבדוק מי הם העילםי במירה"מ‪ .‬נבחיז מדי כי אי) עליה זו עשהיו מעיר‬
‫אחד‪ .‬לדוגמא‪ .‬איז כל מכנה משוחף כמעט ביז העולה מליטא או ממרכז רוסיה‬
‫לבין העולה מגרחיה או ביכרה‪ ,‬הן מבחינת המנאטליית יצירת החיםי יהן מבחינה‬
‫)<‬

‫הדתית‪ .‬כי בעדו החייפ הדתיים כגריזהי היו מאורגנים למופת כאשר בכל עיר‬

‫וכפר בגרוזיה בו נ"כצאו ה"ודים אורגנה קהילה כשבמרכזה רב או לטחות ש‪ m‬ט‪.‬‬
‫אחוז מיהודי גרוזיה היי שומרי שחכ וכשרות ‪ .‬היר יהודי‬

‫בית כנסח ומוקה‪ .‬וכ" ‪90‬‬
‫מרכז רוסיה לא ק"מו כעמט חיים דח"ם מאורגנים יכל פעוהל דתית נעשתה‬
‫מבחתרח מחשש עינא בישא של השלוטז הקומוניס'ט‪ .‬לדוגמא ‪ .‬בעיר מסרקבה‬

‫בה חיים למעלה מחצי מלדיז יהידםי נשחטי ‪ 75‬עיסית בלבד ל·~בעו‪ .‬כר שהדח‬

‫לגבי יהדוי מכרז רוסיה ‪,‬ליאט היא אנמם משהו שהיידום רבםי ‪x‬וכן ררציס ‪.‬‬
‫להכיהר וףא עיישם אממצים מכדייז זה‪ .‬אלום בנתאםי ' השירירם שם כומבז שאינם‬
‫יכילםי להגעי הלישיגיכ גדלוים‪.‬‬
‫לכז איז לגשח לעבדות הקליהזכ הרוחנית בוצרה כיללניח ‪ .‬שהרי אם בדי"‪',‬‬
‫מרכז רוסהי וליטא המאמץ צריר להיות בכיווז של קירוב למקורות היהדות‪ .‬הרי‬
‫לגבי תעולים מגרוזהי וביכהר הבעה" היא כציד לתת להם את הא‪D‬שרות להמשךי‬
‫כאז בארצנו במסירת אבות ‪ .‬כמובז בחיספח הסברה של התנאים החדשים בהם‬
‫הם נמאצים והשלמת החסר‪ .‬עליו נעמיד להלז‪.‬‬
‫אמנם נעשו טעלוית שינות בשהזכ הקילהט הר‪ m‬נית על ידי ראגונים שונםי‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אולם חובה על'נו לצ"ן את העבודה המק'פה שנעשתה על 'ד' · ארגון ה‪;,‬םע'ל'ס‬

‫י' לאח'ם " אשר מזה שבת"ם ש‪ p‬יע'ס ראשם וריבם במס'רות "נפש ובהעזה‬
‫האןפיינית להם בעבדוח הקליהט הרוחנית תאח בעזרת כמה עשרית פעילים‬
‫זבאמצע'ס כס‪D‬ייס רמגברם ב'יתר‪.‬‬
‫‪ . .‬תחילת הפעילה ה י תה ביו יהרוי גררזיה ‪ j‬לה ניתבה ' · ער י פות ראשיבה משםו‬‫שהנסיון העשיר יהמר של ארניו זה בפעילות בקרב העליות השיבוח מאז קרם‬
‫· דןנ‪.‬ד'בה הראה ב' מ'ד עם ביאם של העול'ם ח"בת לה'ית ב'ב;הם פ'עלית‪'; .‬כ‪.‬ז·ת';‬

‫ומאורגבת שרק ה'א 'כילה למביע את בפ'לתם ב'י' הח'לינ'ית על כו וצריתה"‪.‬‬
‫עם ביא העילם" מגריז'ה ה'ה אמבם משרד ה‪ P‬ל‪1‬דט' עריר לגב' צירת הפעילה‬
‫ב'ן עיל'ם אלה‪ .‬כמחקר מ'וחד שנערר מעטם משרד זה "'ע הגב' 'וכבד ל‪,‬רין‬
‫כהאיב'ברס'טה העבר'ת הג'עי למסקבה כ' 'ש לפזר את העיל'ם ' בקביצות קטבית‬

‫ברחכי הארץ כ" ריכוזם יחד "יפריע להזרהות הלאומית והחברתית של ‪ :‬הערלים‪.'/‬‬
‫כל אחד · 'וע; מה' משמעותה של מסקבה וי‪ ,‬אר למזלבו לא ה'תה פע'לות משע'ת‬
‫מיידית מדצ ' הארגונים ' והמפלגית החילובזית‪ .‬ראשרני הערלים הג'עו לנחלת הר‬
‫חב"ך שבקרית מלאגי‪ .‬במסגרת זו לא היו כמינן חששות " מיוחדים ובבחינה ' דתית‪,‬‬
‫יעם התחלת !)'זירם של העלו‪,‬ם בש‪,‬כוב' עיל'ם ב;חב' הארץ גבר ה; ‪· ;i‬ארגון‬
‫הפעילים ‪ -‬יד לאחיס בתמןנה רהחל בפעולה‪ .‬הבעיה הראשןנה היתה מבעית‬
‫פיזורס · כקבצוןת קטנןת ‪ ,‬דבר שהיה מםירר אח יהחת גייזהי במ‪; n‬נה דתית‪ O .‬רד‬
‫קיומה של יהדוח גריזהי כיהדוח שורמת תורה ומצוןת היה כמ‪ o‬גרח הקהילרןןת‬
‫המאירגנת בצורה מופח'ת ‪,‬‬

‫‪ -‬על אף א'ומה"ם והתבכלו'ות'הם לש השירטב י ת‬

‫הקימוניסטיים‪ .‬בכל קהילה היה קיים בית כנסת כ; ‪ t‬החכס העומד בראשו הוא‬

‫מנהיג הקהילה‪ .‬לבנין בית הכנסת היה צמוד ‪~,‬מקןה רבית מטבחיים‪ .‬למ;ןת‬
‫העובדה שזה עשרות‪-‬שניס שלא היתה קייתמ ישיבה בגרוזהי ' הרי הריכוז הזה גרס‬

‫לכר שביריתם לא· פגעה בדב'דקתם בשמ'רת תירה ימציזת‪ .‬כך שעירכת החמקר‬

‫הנזכ; גב' ייכנד ליורן צדקה במסקנתה )אס כי כווביתיה היא אחרות(‪ ,‬שהדר‬

‫פ'זירם של העול'ס ה'ה מב'אלהתפיררותם 'כקה'לה ומכאן ועד לפר'קת"עיל‬
‫תררה הדרן קצרה ביותר‪.‬‬

‫לכן ה'תה הפעיוה הראשינה למביע מגמה זו של ס'זיר הורזל'ם‪ .‬בעשי‬
‫מאמצים רביס להביא את עטנית יהודי גררזיה ‪ ,‬מ;‪ n~:‬ו מרות על פיזירם‪ ,‬לידיעת‬

‫הצביר בצורה הרחבה ניותר‪ .‬קייימו פגי'‪ t.‬ות רבות עם חברי הכנסת ' מכל ' החרגיס‪,‬‬
‫עם ' השר'ם הביגע'ם בדבר ואף עם ראש הממשלה עצמה‪ .‬בפג' ש ית אלי השתתפן‬

‫‪n‬‬

‫בצ'ג' ארגון הסע'ל'ם ‪ 'T' . -‬לאח'ם 'חד עם בצ'ג' העזלם" שב'זמ הפע'ל'ם‬
‫התארגנן במסגרת עצמא'ח · של "ארגין 'זאצ' · גרוז'ה ב'שראל" שנוסדה כמשקל‬
‫נגד ל ‪..‬התאחדרת עילי גריויה " הוחיקה והקשיךה למפלגת השלטין‪ .‬כמי כן קייימי‬
‫>נג‪-‬עם מתמ'ד'ם עם · העתיביח י'~אר כל' התקשורת‪ .‬ואמבם מאמץ זה נשא פר'‬
‫· ובהחלטת יערת הש'רית'ם הצ'בור"ם ·ש ל · ·הכבסת בתקבלה תב "‪·y‬ת הםע'ל'ם‬
‫לר'כזז העול'ם בר'כ‪,‬ז'ם של כמאת;'ם משסחית לפתזת‪ .‬משרד' הממשלה הביגע'ם‬
‫בדבר השל'מי עם ההחלטה שבצרעה פחית או 'יתר‪.‬‬
‫עם הסרת בעהי זי החלה הפעולה לרציר זבחדש' את ' ' המסגרת חק'הילתית‬

‫‪..‬‬

‫לעולים‪ .‬התארגנה הפניית חכמים למקימית ריכוז בהם חסריס ' מנהיגים וכן ביצירת‬
‫•‬

‫‪38‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אגוד חכמ' גרוז'ה המרזכ במסגרתו קרוב ל' ‪ 3O‬ח‪I‬גכ'ם חזבס' ומלמד'ם המקבל‪,‬ם‬
‫את מ ש כורחם מקוחפ הפע'ל'ם כשבראשם המנה'גוח המשמשח גם כב'ח'הףן‬
‫של עולי גרוזיה באח‪ ,‬ומורכבת מ‪ n‬רבז‪ n.z‬חכמי העדה וז‪z‬השפעתם על חיי העדה‬

‫גדולה ביותר‪ .‬מנהיג'ס אלה יוצא'ס דמי שבוע לפי סד'ור מיוחד לב'קור' ח'זוק‬
‫הדת בכל ריכוזי העול'ס לפ' סדר קבוע‪ .‬גם נתגלחה בעהי חמורה של הקמח‬
‫ב'ח 'כנסח בכל ר'כוז אשר בה'עדרו לא היה מקום לשום פעילוח רוחנ'ח‪ .‬בחחילה‬
‫היו פב'וח לגורמ' הקרהט בעב'ו זה ‪ .‬אולם עד מהרה נוכחו דלעת כ' לא 'ג'עו‬
‫ל ' וחר דמ‪.‬בטחוח מעורפלוח ללא כ'סו' מובטח ‪ .‬שגם סא 'קו"מו בעת"' הלא קרוב‬
‫הרי כ ל הסיכייםי שיהוריס אלה ש אינס רגיליס ואינס דויעים להתפלל ללא בית ‪..‬‬
‫נכסת יתרחקי כבתייס יותר ייוחר‪ ,‬והסכנה לניתזקם היתה גדוהל‪ ,‬החלה איפןא‬

‫מי‪ ,‬פעולה לבנ"ת ביח'כנסח‪ .‬בנוסח המזכיר לנו אח 'מי " חימה ומגדל·; בחצוח‬
‫הל‪,‬לה הגיעו פועלים וחמרי בביה לריכוזי העולים‪ .‬וקומות העמדוים שבשיכונ'‬
‫העולים הפכו תוך דים או יומ"ס לבתי כנסת בהם החלו מיד להתקיים חלמוד"‬
‫חורה בשעוח אחה " צ ) מלבד אולפביס לעברית שהחי‪v‬יומ במקלטס' היצבור"ס‬
‫שהוכ ש רו ‪ (.‬יותר אמוחר בשחכללו דרכי הפעולה והוקמו מבנים טרומס> לבתי'‬
‫כנסח‪ .‬ברור הוא כי בזכות פעלוה מזורזת זו ק"מח כיסו נכל ריכוז קהילה‬
‫מסדורח‪ .‬פעולה זו הבא'ה גם לד'י כר שבמספר ריכוזים נזדרזו הגורימם ;;מפלג'‬
‫' חיים האחרים להקיס כיח כנסת בכד; שלא לאנד השפעתם ‪…‬‬
‫אגג‪ ,‬בלייג בעומר האחרון התקיימה חגיגת חניכת הבית לבית‪-‬הכנסת העשירי‬
‫שהוקס ע"י ארגון הפעילים‬

‫‪ -‬יד לאחיס‪ .‬בית כנסת ' זה ' העשוי מבניה ' טרןמית‬

‫הוקס בצור שלום שעל גבול קריח ביאל‪,‬ק והוא הגדול שבבחי הכנסת " י' לאחים "‬
‫)‪ · 120‬ממ " ר( ‪.‬‬
‫נד בבד עס ארגוו הקהילות נע ש תה עבודה רבת היקף וגם היא מיד'ית‪.‬‬

‫נרישום ‪,‬לד' העולים ננתי ספר חרד"ם‪ .‬כתוצאה מפעולה זו שנעשתה נמסירוח‬
‫נפש אמיתית לימדים כיוס כאלף ילדי העולים בבתי הספר '‪ iZ-‬ל החינוך העצמאי‬
‫וחכ"‪.‬ז יתר הילדים לומדים בממ"ד אוחוז קטן כיוחר כבח' ספר ממלכת"ס‪.‬‬

‫כשטח התינוך נעשתה גס '‪,‬בודה רכה ביו עולי כוכרה שכרוכם הגדול לומדים‬

‫בכת' ספר חרד"ם ונחלקם אף הועברו ל‪,‬שיכות ומוסדות תזרניםי;‬
‫פעולה מ'וחדת נע ש ית כיו עול‪ ,‬קרפטו'רוסיה‪ .‬הללו קרונ'ם יותר ל‪,‬הזות‬

‫הדתיח ועדיין קשורים לארמירי " ם ש ינים שפעלן בסביבתם לפגי השואה‪ .‬גם‬
‫המנטאל‪,‬וח ל;;' עולים אלה שונה מעולי רמכז רוסיה‪ .‬ואמנם ה'חה הצלתה תלקית‬

‫כקירובס למחנה הדתי‪ .‬מוסדות מ'‪ m‬ד'ם לכנים ולכנוח ב'רושלים ובכני כרק‬

‫קלטו עשרות רכות מכגי עוליס אלה ;‬

‫הפע'ל‪,‬ס אף מ'נו צוות מיוחד לטיפול‬

‫כעול‪ ,‬קרפטו'רוסיה‪ .‬כאן 'ש לציין אח המבצע הניעז של הפעיליס כהעברתם של‬
‫‪ 25‬משפחות מעולי קרפטן·רןסיה לרירית "‪ :Z‬כ ‪ i‬רות בבני ברק ‪ ,‬ר‪,:.‬ד‪:‬א ם‪.:‬ד‪ :‬מתחנכ י ם‬
‫ילדי העולים עכשיו כמוסדית החווניים בעיר‪ .‬דירות אלו נשכוי לשנה עד‬
‫לסי'ורס ש ל העול‪,‬ם נעמדה וכידור ‪ .‬להרהבת פעולה ז‪ 1‬י ';; צורך כתקצ י כ עצום‬
‫‪ '.,‬אין בכוחו של ארגוו הפעליים לעמוד כו‪ .‬י ש נה אפ ש רות לפעילוח נוספת בין‬
‫עול‪,‬ם אלה‪ .‬אולם קים קוש' בפעולה משום שהם מפוזרים כקכווצח קטנות בכל‬

‫שיכיני העלו‪,‬ם בארץ·‬
‫••‬

‫‪39 ' .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עס כל מה שבעשה‪ ,‬ולא הכל פורט‪ ,‬א'ז ספק כ' עד"ז ק"מת אפשרות של‬
‫פע'לות רבה ב'ותר‪ .‬הפעלוות שהבאבו לע'ל א'בז אלא ךךגמא למה שאפשר לעשות‪.‬‬
‫אס גוף לא גדול יבעל אמצע'ס מוגבלם" ב'ותר מסוגל לחולל בפלאות‪ ,‬על אחת‬
‫כמה וכמה אס ה'תה ה'הדות הדת'ת על כל פלג'ה מתארגנת 'חד )ובמקרה הגרוע‬
‫ב'וחר כל גוף לחדו( וערשה כל מה שב'כלתה לעשו‪.‬ת‬
‫המ לא נעהש‬

‫בעדו שבקל‪,‬טתס הרותב'ח ;זזל עול' גרוז'ה בוכרה וקרפטו‪-‬חס'ה ב'כרת‬

‫פע'לות של ארגוב'ס רת"ס‪'''' ,‬ר קל'טתס של עול' רוס'ה המרכז'ת הוא "שחט‬
‫םת" בחלקו הגרול‪ .‬נעש'ס אמבס פעולזת על 'ר' ארגוב'ס שוב'ס‪' .‬ש להזכ'ר את‬
‫פע'לוחה של חב"ך במרכז' הק'להט‪ ,‬את פעולות "ארגון מרעב'ס רת"ם 'לו‪-.‬‬

‫בר'ה"מ" המקורב'ס אף הס לחב"‪.‬ך גם כאן מק"ם ארגון "הפע'לם" ‪' -‬ר לאח'ס"‬
‫כ‪.‬בצע באה של "א'רוח משפחית לשבת" שבמסגרתי התארהי כבר כ ‪ 400-‬משפחוח‬
‫ממרכז' קל'טה בבת' שוכפחות דת'ית בב'ת וגן ב'רושל‪,‬ס ואצל מרעב'ם רת"ס‬
‫כמכון י"צמן שברחיבית‪ .‬בעשית עוד פעילות פה ישם "'ע ארגיב'ס קטב'ס או‬
‫מתבדב'ס‪ ,‬אולס כל הפעילוח גס 'חד חסרות ארגון ממש' ימתוכבז‪ .‬אמנם א'ן‬
‫להתעלם מהעובהד כ' '‪,‬יימת בע'ה של שפה לגב' חלק המעול'ס‪ ,‬וכן ק"ס קשו'‬
‫רב בק'רובס ל'הדית אתר' ב'תוק של עשרית שב'ס ממרכז' ה'הדית‪ .‬ק"מת גס‬
‫בע'ה שךב'ס מן העילם" בשבתם הראשיבה שקיע'ס ראשס ורובס בס '‪ 1'T‬ר'ס‬
‫הטכבייכ"בצעריהס הראשןנים בארץ חדשה‪ .‬בעיות כמי דייר מתאלם ופרנסה מתאימה‬

‫יחד עם שאר הבעירת הקטנות מיבעית בתרבה מהמקדדם את הגישה ליהידום אלה‪,‬‬
‫אילס עס כל זאת קשה מאר לומר כ' רק הגבלות אלי מהיות את הס'בה שהעלו'ס‬
‫לא בתקרבי ל'הדית‪.‬‬

‫לס'וס סק'רה קצרה זו 'ש להדג'ש שבכל 'יס שעובר על ה'הדות הדת'ת ללא‬
‫פעולה ממש'ת אנו מאבד‪i‬נ" עול'ס בוספ'ס‪ ,‬אשר רב'ס מהם משתקוק'ס לכך ש'באו‬
‫אל'הס ו'קרבי איתס למעט "‪.‬ט"קש'דא'"‬
‫על'נו לפעול ולהפע'ל כד' '~לא נצטרך בע'דו מספר שב'ס לבכות את מחדל‪,‬ב‪.‬ו‬
‫אפשר עדו הרבה לעשית יחבל על כל 'יס שעובר ללא עש'ה‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דיד‬

‫הכשקה‬
‫•‬

‫•‬

‫מחכוקת כשם שמים‬

‫לאחרונה פייסם • ראיןר עם הוה"ג יבי צכי ה'הדו הכהן קקר שליס" ‪ •II‬נו‬
‫מדיכו כ ‪ r‬השאו על פיייי ‪ .‬הקהלו‪.‬ת ואלו דבויו • ‪:‬‬
‫"בימי המאבק נגד הרפורמה בפונקפווט היהת קהלה גדולה בע" וחלק ניכו‬
‫ממנה שומרי מצ;ךר‪ .‬כלום היה הכוח להקים קהלה אווטדרו‪P‬סית נמדות ו ודאי‬

‫שלא‪ .‬עובהד היא שנצסופי אל ' ה בראשונה‬
‫ו' ש " י הישר י"ל בחו בםיודר יגום לקוע‪,‬‬
‫עיקב אלס‪,‬נגר‪ ,‬ו' יצחק באונמגי ואתוי‪,‬ם‬
‫בית ישאו‪/‬ו לשני‪.‬םי בבקיויר בק '‪ t1‬יבגן‪ ,‬חיד‬

‫בסר הכל אתד עשו בתי אב‪ .‬אבל‬
‫בניגוד לערםת של חכימ החוהו ר'‬
‫עימיתי בתיקף באהל הקוערים את‬
‫עם אבא ז"ל‪ ,‬האתכסני בגית הרב‬

‫ד"ו יחצק באמבוגו‪ ,‬חמשיבי הובניס החודים בגונמיה בזמן ההאו‪ ,‬בדכי של‬

‫הגאון מוויוצבויג‪ ,‬ובין כתבי היד המויבם" שלו בהלכה‪ ,‬מצאני את תשוביתיו‬
‫ה~ת קהלית‬

‫ה‪ m‬וניות שבהז אסוו‬

‫נמודית‪ .‬גדולי התוהד באשנכז‪ ,‬הובנים‬

‫אטילנגו ובאמבוג‪.‬ו היי סבוויס שבמקיס התבלדית מוטב לחזק את הה'חת‬
‫בהקמת בתי ספר דתיי‪,‬ם ישיבות ובהפצת מאיו ההידית בקוב כל חלקי היצבזי‪.‬‬
‫אך הממלגים החזיקי בערתם הלבדל מווב יהידי המקזס ידלאוג אר ורק לצעמם‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬לא היו קהלות נמדוית בין יהויד ווס‪.‬הי ופלין ול‪,‬אט‪ ,‬שבהן היתה השפםתע‬
‫של גדולי התווה‪ .‬הנצי " ב מיילתין כותכ שםירדר מן הכלל "קשה כחיבות לגףר‬
‫האימה וקיומה"‪ ,‬זו היתה גם דעתי של הגאזן ‪ .,‬שיואל מסלאנט‪ .‬אבל בגרמניה‬
‫ובהינגרהי‬

‫התפשהט‬

‫שלטת‬

‫ההמדרה‪,‬‬

‫ואבשי‬

‫ה ‪ ..‬אגזוה"‬

‫הקיצוניים‬

‫בירןשלים‬

‫המשיכז בדרך זי‪ .‬עכשיי הם נמסים הלנהיגה גם בדמינת שיאול‪ .‬שי לקיית שלא‬
‫תעלה בדים הנסיין לעשית קער בציבוו‪ ,‬שי להזםי את השמעוה שהחתם סווס‬

‫צידד בקהלה בפוד‪.‬ת אין לה כל בסיס"‪.‬‬
‫עד כאן דבו הרב צבי יהדרה קיק שליט"א‪ .‬דכויס כעין אול מצייים בסוסי‬
‫של הרב י‪ II‬ל הכהו מלמוז‬

‫ז"ל ‪:‬‬

‫"הראי ‪ fl‬ה‬

‫‪, 1 II‬‬

‫•‬
‫צעיו אני ל‪,‬מים על כן זחלתי יאירא חמיית ערי‪ ,‬אמותי ימים ידבח וויב‬

‫‪r‬‬

‫‪m‬‬

‫שניס יידרעי חכמה‪ .‬אך הן ה לתי ואבתינן הרבה א ומיכת אין עיהב ומא ‪ I‬ם‪:,,,‬‬
‫לכן אמותי אחזה ערי אף אני ‪ ,‬שלא תהא שתיקה הכודאה ולא יהא שזמע כעתה‬
‫אמן‪ ,‬לא נעםי לי לסתוו דבוי רב גדיל בשיראל ‪ ,‬בגז של קדושםי געז‬

‫‪1‬‬

‫"הצוםה'‪' :‬שעק! מ' שרמת‪ ,‬כד בסבת תשלייג‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫צמסרטיס ע"י סווכר "הצ וםת" רוב‪.‬זכנה ‪". ..‬ז"ס‪ "'1‬רברי במיססים לע ההנהה שהדבר~ם‬
‫א‪:‬רנתטיים‪.‬‬

‫ז‪:‬‬

‫ירלשוים‬

‫תשכ"ה‪,‬‬

‫ובעי‬

‫קבבק‪-‬בר‪,‬‬

‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יששיםי‪ ,‬אר האמת אהובה על הכל‪ .‬ירהי רצון‪ ,‬שלומות חסרון המשיג "תחן‬
‫המשוג‪ ,‬יקויים בדבירנו מאמר החכם ‪" :‬אין ארוי להביט אל הואמר‪ ,‬אאל על‬
‫‪,‬‬
‫המאמר"‪,‬‬

‫בקעט השובא לעיל םריסם רבים איםנ נכונים‪ ,‬ואילו מרםיט אחרי‪,‬ם אשר‬
‫חישבוםת רבה לעין עחר בעב ‪ r‬זה‪ ,‬רמשמ'!כם; כיבתיני ' האי בריור הסיטורי במאן‪,‬‬
‫אשר יבהיר את התמא בדבירם הללי‪ .‬יציין יירוגש שאין דנבתיבי במקים זה לבאר‬
‫את עדחבי האשיית על הבישא‪ ,‬זמכל שכן אין אבי בוגעים באשלח הישכיית‬
‫למציאיח הזיי‪,‬ם דהייבי‪ ,‬הקתמ מדיבח ישראל בארץ הקדש חיר בסים גלייים דרר‬
‫עקבחא דשמיחא אל הגאילה השלמה בנ"א‪.‬‬

‫‪.‬א‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫"ביפי‬

‫המאבק‬

‫גנד‬

‫בפרנקפורט‬

‫הרפורמה‬

‫היתה‬

‫קהלה‬

‫גדולה‬

‫נעיר‬

‫וחלק ביכר ממבה שורמי מצוה‪ ,‬כלום הרה הכרח להקיס קהלה אורטו·‬

‫ד‪t‬לוית פבזות ז אדוי לשא‪ .‬עידבה היא שבצטרםי ארה בראשונה גסי‬
‫הכל אחר שער תבי אב‪ .‬אכל ר' וע"ד הישר ז"ל חנר בפירךר יגרם‬

‫לקר~ ‪•. ..‬‬
‫עיריב םרשיית חזיבן הכא‪ .‬איםת אחד 'עשר אשי לא הצטרםו לקהלה בפרדח‬
‫שייסד זקבי רבבי הגדלו השר"ר הירש ז"ל‪ ,‬אלא ייסדי בעצמם לפבי דכאו של‬
‫רבני ז"ל לםםד"מ‪" ,‬אגהרו דחית םרס'ת" בחור הקהלה‪ .‬צעד זה בעשה לאחר‬
‫שכלי כל הק ‪ r‬ין במחינת המצב הדתי בקהלה ‪:‬הרראת חורה באסרה בכ‪ m‬המ‪r‬זר‪c‬כו;‪,‬‬
‫המירים הרתיםי גיררש‪ ,‬יחומכי חלרובר חירה נקבסי‪ .‬מקיאויח ה ‪ '17‬ר בסתמי‪,‬‬
‫החברא‪-‬קו 'שא שותקה למעשה '''ע יעד הקהלה הרפירמי שמיבה מעטם השלטיביח ‪,‬‬
‫יהרב האירחרדרכסי היששי‪ ,‬רבי שלהמ טירר ז"ל‪ ,‬החפטר לאחר שרב רפורמי‬
‫‪ ,‬מונה כעמיתו‪ .‬בנסיביח אלי ד~קהמ הקהלר_ יעמניאל שורצשיל‪,‬ד אחד אמיםת‬
‫האדח‪-‬שער‪ ,‬העי‪,‬ז כי ב‪u‬מ‪.‬ז ההי הנער החיייי כיז ילדיי פפר'י מ היהדויםי שהניח‬
‫חמלי‪,‬ן יםר יים ‪ '.‬מימלא ברור שושמרי המציות היי מעיוט מבילט באותה‬
‫עח‪ ,‬הרכרח גמור היה להקים קהלה נפדרת‪ .‬לאחר השקהלה גדלה זמספר חגריה‬
‫הבעי למאה )שנת תר"ייא(‪ ,‬בקרא רבנו ז"ל לרבבות בפרנקפורט‪ ,‬ורק זמן רב‬
‫לאחר מכן פרצה המחליקח על החייג לעזוב את הקהלה הרפומרית‪ ,‬לכהששוג‬
‫‪..‬חוק הצייהא" )תרל"ר( שהתיר זאח‪ ,‬אניהת עת כבר לא מלדא אותם האחד‪-‬עשר‬
‫שים תפקדי מכרעי‪ ,‬ימספר היוצאםי מן הקההל הרפורמית ההי גדול הרבה יוחר‪.‬‬

‫‪'.,‬‬

‫‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫'ו‪ ..‬ש"ר הירש ז"ל בחר בפירדו וגרם לקרע בניגדו לרעתם לש חכמי‬
‫חיתרה 'ר'‬

‫יקעב‬

‫ומרצוביונ ‪…‬‬

‫אטל~גנר‪,‬‬

‫ר'‬

‫יצחק‬

‫באבמרגר ·‬

‫ואחריס ‪…‬‬

‫הגאוז‬

‫אסרי הקתמ' קהיות ' נפדרות"‪.‬‬

‫דעחם של שני "חכמי החוהז" )הדננה כנארה להיציא את רבני ז"ל מכללם ‪( 1‬‬

‫הב"ל מצוגת בצורה בלתי בכיבה‪ .‬התבגדותי של הגאין ר' יעקב עטליגגר ז"ל‬
‫)בעל ה"עריר לבר"( לפיחד הקהליח לא היתה ילא 'בבראה‪ .‬יממה בפשר ‪ :‬אם‬
‫‪4‬‬

‫עי ' לע כל זאת במרמאן לש‪ .‬ר ‪ 'Y‬מררכי "'סייוא‪ :‬ב'" ‪ " ,‬פרקים ותמך ביוגרפיה" ‪ ,‬ס '‬

‫"הרב שמשון ופלא הירס‪ ,‬סמתבי ןסיטתך" )ירולשיס תשנ‪//‬ב( מעי ‪•26‬‬

‫‪42‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תכוהג ‪ ,‬שכאשר ספק רבנו ' ז"ל בשנת חרל"ו‪ ,‬לאחר ' השגח חוק ה'צא'ה ‪ ' ,‬שלכ ה'רו'‬

‫חרדי חייב עם יי י דיז לפרוש מן הקהלה הרעירמית‪ ,‬יצא הגרי"ע ז ‪ ~I‬ל יי בפסק ידי‬
‫' שאיז '‪ :‬חיןב כזה "'‪ ':‬י זה · איבו ‪ ,‬בגלל העובדה הפשוהט ‪,‬שהגיר ‪ II‬ע ז ‪ II‬ל בכרלא היה‬

‫אז ' בח"‪.‬ם רג‪.‬ר' " ‪ , 17‬ז " ל נפטר לח" ' העלום הבא ב ש נת חרל יי ב ‪ ,‬ארבע שנם" לנפ'‬

‫פרסים ' פסק‪.‬ו ש ל רבנו ‪ ,‬ז " ל ‪ ,‬ארס הכונה ש מדברי' במקוומת ש ונ'ס מוכח ש החגנד‬
‫לם'רוד הקהלוח‬

‫‪ -‬הר' גס זה מופרר מ'עקרו‪ ,‬אולו דבר'ו הברור'ס ‪ ,-‬בספה על‪-‬‬

‫התירה ‪" :‬מנחת ‪.‬עני " ~‪. : .‬‬

‫ו ‪.‬‬

‫" ואל ימנע "לוחם מלחתמ הן גנד רןכ‪.‬יניס ע ון ר העטנה הכיזתב‬

‫‪'.‬‬

‫‪t‬‬

‫ש גדול ה ש לםו ו רס ב לחזוק הבחתברות כל אשר ב ש ם 'ש ראל 'וכנה‬

‫מל ע ‪,‬ש יח ‪ ,‬פ'ררו לבבו‪.‬ח " רו‪,‬עסס בזה ס אף ש גדול הש לוס שב'ן אםד‬
‫לחברו ‪ ,‬עם כל זה 'וחר רסב השלום שב'ן 'שראל לאב'הס שבשמ'ם ‪,‬‬
‫ולכן מ' שמקנא קנאח ה' להחז'ק החורה הוא החפץ בשלום'"‬

‫‪ – .‬דומה ש א'ן ' צורר להוס'ף ב'אור לעמהד בווהר זו ‪ ,‬זכל 'חר כנטלו זדנ‪ ,‬אמנם ‪,‬‬‫לחרם נגד רא ש' הרפורמה ולהכרזה כ' ' צאו מכלל ' ש רא ל הגחגד הג'י " ע ז "ל‬

‫') והדבו 'בוא ו ' להלן ( ‪ ' ,‬אר מזה יעד ש ל‪,‬לח ס'ורו הקה ל וח רחקרה הדןר‪ .‬רובר'ו‬
‫"‬

‫דלע'ל מיכ'ח'ם שדג‪.‬ר'ייע ז"ל הה' תמ"ב אח הקמחן של‬
‫' ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫עצמא'וח‪.‬‬
‫'‬

‫"‪1‬‬

‫קהלוח חדר'יח‬

‫•‬

‫‪ ,‬דעחו של ' ‪,‬הגאון רמ'וצביוג ‪ ,‬הו' יי ד במברגו "' ל ‪ ,‬לא היבאה כהלהכ‪ ,‬ולא‬
‫בפ‪.‬ם הרא ש ונה‪ .‬ש' לחקן סיף סיף אח העייל ש נע ש ה לר 'יי ד בבמרגר "' ל‪ ,‬יובב‬
‫כחב ד " ו 'צחק ברו ' אר ז " ל דכלהלן ‪:‬‬
‫'‬
‫"ה'טב חרה ל' כשניכחח' שכל אחד ואחד שא'נו רוצה בשלטון ' משפט‬
‫'‪,‬‬
‫החורה בתקפי המוחלט בהווה של עם 'שראל וקהלוח'ו ‪ ,‬האה צעמו‬
‫‪..‬‬
‫מיסמר להחלית אב'לנז של הרב מו'תבורג ש א'בנו 'בול להגן ' על‬
‫•‬
‫' ‪,‬‬
‫עצמי בעלמא הח " ‪..‬‬
‫האמת ה'א כדלהלן ‪:‬הרב מו'רצבירג פסק ש ח"ב'ם עפ '' ' ד'ן לפרו ש מהקהלה‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫לאחר שהשוגו הו'תוו'ס מצד הוםוומ'ס‪ ,‬שהסב'מו‬
‫‪.‬‬

‫הופוומ'ת בפרנקפווט‪ ,‬גם‬
‫‪.‬‬
‫‪. ,.‬‬

‫ל נ י הול והשגחה נפרדיס ' של המוסרות הדתייס ע " י האורתדוןכסים‪ ,‬ואי השתתפוםת‬

‫'ל‪ ,,‬האחוונ'ס בתשלוגז' מ ס'ם ל וונסדיח הרפירמ"ם‪ .‬פסק זה בשלח ב‪-‬ן בפבר י אר‬
‫‪ 1877‬לפפד " מ‪ ,‬יבדפ ס בא'גרחו הגלו'ה ש ל הר' " ד במברגר ז " ל אל רגבי ז " ל‪,‬‬
‫ש באוסף הכחב'ס ש ל רבבו "' ל ‪' , ,.‬רוגש שב'ח ‪ ,‬שפסק זה ב'חן לאחר ‪ ,‬וחור‬
‫' החחשבות‪', ,‬בו'תור' הופורמיס‪ .‬לאחר מבן בסע הר' " ד במברגר ‪ " ,‬ל לפרבקפורט‬
‫בד' ל';‪:‬כבע אח המחנגד'ם ‪ ,‬לפסקו של רבבו ז " ל ‪ ,‬לחזור בהם ולפרוש מן הקהלה‬
‫הרםזר מ ‪,‬ח' (‪ I‬ר כםג ש" תו עם רא ש המגנתד ' ם בהםבי ה'וצרוח ‪ ,‬הולה שיכנע (‪ I‬ת‬
‫•‬

‫פ'‬

‫פנחס ‪.‬‬

‫ג‬

‫ס ‪j‬ף‬

‫‪6‬‬

‫הדגשה זו והבאות‬

‫‪-‬‬

‫שלי‪.‬‬

‫ך " ‪ ':,‬הכחרי החר ש" ‪ ,‬עמ ' ' ‪,224‬‬

‫בתרג ; מר החשפי של אמאך " ר נ " י ‪ ~.,‬בסמגרת ‪ J‬בייתי תברגומי‬

‫הכלול ' לש " הכ ז זרי הח"שר ‪ .‬חזרח י ה עמיקה מ ן‪n‬עב לאמאן"ד נ '' ' לע טין»יי הרב ככ ל‪.‬‬
‫הבוגע‬

‫ל ח ורמ‬

‫הכתיב‬

‫גר מ נית‪.‬‬

‫‪,Gesamlnelte Schriftcn 8‬‬

‫חלק‬

‫‪,4‬‬

‫עמ'‬

‫‪,528/9‬‬

‫‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרכ מויתכזרג אש!' חיזכ לםרזש‪) ,‬כלזאח כנת הרכ מזיתרכרג עצןמ כאיגרדת‬

‫הגלוהי‪ ,‬שם(‪ .‬תכוצאה מג‪'D‬שה זז פרסם היר"ו כמבדגר ז " ל את סוכקז ה"עז "‪.‬‬
‫כסוכק זה תמיד רן‪,‬כ מיזתכזדג‪ ,‬ומתיד כלכ‪.‬ד תא אי ההםדוזת מתזן‪ ,‬זראת אר‬
‫זרק כבתאי שיבבתו ערכייזת לכ'צוע הייתדויס דלעלי‪ ,‬ללא אנתים אלז‪ ,‬םסק הרב‬

‫מזיתכזרג‪ ,‬וסי חיזכ להפרר‪ ,‬זבו כתכ כבז‪ ,‬הרכ ר' שמחה הלזי כמכרגד ז"ל‪,‬‬
‫כזסו"ת ‪..‬זכר ‪r‬זמשה" ‪ O‬ב ‪:‬‬

‫‪ ..‬כ'י רק ע"‪ D‬הגתא'ים האלה הסיבם אןכא"ו הרה " ג נ'ו'ן "י‪'M‬שן בי‪",,,‬‬
‫להפדר מקהל תפארם ע"פ עטןמ זמבוקז אבל יילת אלז התאבש‬

‫כנד מלדת אמוהו ‪.‬שלישםי זדביעי‪.‬ס הד"זב כרבר קראלזרהוע‪ ,‬ןןע'ו‪,‬‬
‫וויעזבאדן ופרנקפודס חריו‪M‬כ דמיא על הכשויס להפדו מקהל‬
‫רעפאםר"‪.‬‬

‫הסביר‬

‫וכבר‬
‫מיזרצכורג‬

‫יצחק כראיזר ז"ל‬

‫ד"ו‬

‫אח‬

‫משמעות פסק'דינו של‬

‫הרב‬

‫כדלהלן ‪:‬‬
‫" גם דהא זםג תמגנח חכ‪.‬ו אח ההפררה מהליברליזם‪ ,‬אר הוא סבו‬
‫ש ההידוים הליכלר"ם כנר החלו לחזור נתשוכר‪ .‬בכונזחם להקים‬

‫ומסדוח דחיםי על "מוסדות מחזגירי אמונה ‪ ,‬נראתה כענייו צכער‬
‫ראשון כררר לתשרכה שלמה‪ ,‬לכן חיפש כמחבגח דרו של פירור‬
‫המליברל'זם כלי לבצע פיריי‪ ,‬ולו פוומלי‪ ,‬מההידוים הליכדליםי" ‪".‬‬
‫)אגכ‪ ,‬דירשחר של הוי"ד כבמוגר ז"ל למוסדרח אורתייוכס"ס בפירום כחור‬
‫הקההל ‪ ,‬מעולם לא דקימה כארוי "ע' המבפנעםי בדבויו‪ (.‬כפסק'רינו הנ " ל מבר‪,‬‬
‫הרכ מוירצבורג על השגח חקר היציאה המאפשר 'אח ההןמ ו ו‪.‬ת ומכע' אח חקזחו‬

‫להמשך שגשוגה ופעולותהי לש הקההל הנפררת של רבבו ז " ל‪ ,‬כמל ואת מחכרר‬
‫מה ההי חיסו האתמי של הרכ יזמוצובוג לפיוור הקהלו‪.‬ת השונה לחלויטן מזה‬

‫המ ' וחס לו‪,‬‬
‫ג‪.‬‬

‫"המםלגים החזיןק דבעתם להבדל ברוב יהידו המקים לרראדג אי ריק‬
‫לצעסמ"‪.‬‬

‫גם זה לא נכרן‪ ,‬וכי מי ההי האוסי אשר עמר בפרץ ואשר רבים השיב מעווז ‪,‬‬

‫הלא רכבו הגרול ה‪K‬ו !זמי חיגר ספר "י " ס איגחת "‬

‫‪-‬‬

‫אר ספר " חורכ " דש‪,‬צלחיו‬

‫להחז'ר רכים מאחיבו התעו'ם לח" חורה וצמווח‪ .‬וכי שמעבר על פעלם הרכ של‬
‫חבשאריס בקהלה הופורמית להחזרת אחהים בחשוכה ? ‪ I‬אררכה‪ ,‬ע~ הבקדמתו‬
‫של ר"ר 'ש ארלר ב"י לשו"ת ‪ ..‬די הליז" )יחשלים חשכ " ה( לרי"ר כבמרגר ז"ל‪,‬‬
‫הכוחב על חיס המחבו‬

‫לופורמים ‪:‬‬

‫"את חפקדיו ראה בחיזוק המחבה הנשאר נאמן‬

‫‪ 9‬התפרםם "'ב‪ ," Franklurter Borsen und Handelszeitung‬וכס' ‪ ,66‬וכ' ‪2O‬‬
‫ח‪ ,18‬וברפס ב' ‪:chriften‬ר ‪ Gesammelte‬לש רבב ו "' ל‪ ,‬חלק ‪ ,4‬עוכ' ‪.350/1‬‬
‫‪ 10‬סי ' ר " ל נדםס מח'שד ב‪" w‬ר‪ " n‬יד "לךי" ח " ב ירולשיס זז"לשב‪.‬‬
‫‪I‬‬

‫‪]1‬‬

‫"הכחרי‬

‫‪I‬‬

‫הזן ש‬

‫‪,‬‬

‫‪/P‬‬

‫עמ'‬

‫‪. 222/3‬‬

‫‪44‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כוכרז‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לה' לוחררחר"‪.‬ן נצטט נא דונברי ‪.‬וגארן‪ ,‬רןב של שיראל‪ ,‬רבי ציחק אלחנן ז"ל‬
‫מקרבגא‬

‫‪: ..‬‬
‫"בשבטי שיראל הו גידע נאמנ‪.‬ו צ ‪ "I‬ק המ פעל ה " ה הרב ‪.‬וגאון‬
‫הזדקי י"‪,‬ה"כ 'ר ששמוו ב"ר רפאל הירש זצ " ל אב " ד דק"ק‬
‫רפנקפורם דאמרי בחכו הוילו לשיארל רארריחא‪'!' ,‬ו‪",‬יל ערטח היח‬
‫לישונ‪.‬ו והלישב לבוח לאפי רכוכח ישראל לאנ' ‪ U‬שבש'מם‪ ,‬זה‬
‫הגבר הוקם על ארש עד זקגה ושיבה ‪.‬וקייש אח כל חייי לערשח‬
‫נפשות לרתרה ולתעהדו‪ ,‬לתמכה לוסעהד‪ ,‬הו בפעולותיו "פעלת‬
‫צדיק לחיים‪ ".‬הוו בספריי הנעלים והדגלו‪,‬ם המלאים ראר תורה‬

‫•‬

‫רנר מצהר‪ ,‬יארת ש"די ויעת קדושים עמו‪,‬‬

‫קשט דרח וכחנמה רבה‬

‫השביל לל‪.‬מד חערים ביהב וחפץ ה' הצלחי בידו לחבב אח החורה‬
‫וכי‬

‫'יהמצהו"‬

‫‪,‬‬

‫‪, /l‬‬

‫ואלו דברי הגאוו רבי חיםי עוזר גרודזנפקי ז"ל ‪: ..‬‬
‫"נורע ביההדו ובישראל גדלו שמו הרב הגארן הצדיק מו"ה שמשרן‬

‫ראפל הריש זצ"ל חאבאי לקהלח ישרון בפרנקפורט ד'מיו‪ ,‬אשר‬
‫כזה וזיבה את הרכםי בשעמיי הגדולים ‪D1‬ערלרתיר פעולח צדקי‪,‬‬
‫מר‪,‬יחדייס השרדיים אשר היו בבמאה אתר יסד קהלה גדלוה ומשוכללה‬
‫ל‪u‬כפת בישראל ונז‪.‬ענו ארו ובו עשו לחזק יסידו היהחת באשכגז ‪…‬‬
‫בירשוחיי החצובות להבות אש ורמאמביו הנפלאים עמת עלת הכיש‬
‫ אחריחו הגדיל מאד‬‫רכים סוכןו ראם ראישחו היהת עצמר‬
‫וכמצדיקי הריכם ינוו שמו לברנה לדוד דור" רכר‪'.‬‬

‫הלזה יקרא "דאהג לעצמו" ז אזז‪.‬ונתא‪ .‬רעי' בדברי הרב ר' שלהוכ צבי שיק ז ‪ 1I‬ל‬
‫בוש"ת‬

‫רשכ"ד • ‪: 1‬‬

‫•‬

‫"‪…‬שהרבנים הידצקםי כר ‪ II‬ש ראפל הישר ו)ב(הילדסהימר פג •‪ •.‬ןרם‪..‬‬
‫הם זכר להחזיר התוהר למקוהמ הראשוו ולגייר אלפםי ררכרכת‬
‫שימראל"‪.‬‬

‫ערי' ביביר הגה"צ ר' שמחה זיפל זל" קמלם" המשחאה לגויל ארגת רבנו‬
‫ז"ל ואניש קהלתו לגורל יהידר רופיה כימי הפוגרומים שם‪ .‬ער" ב"זנרוו עיקב""‬
‫•‬
‫‪ 12‬הסכמה‬

‫לס'‬

‫" תן"‪.‬‬

‫ארו"‬

‫)יילנא‬

‫תרב"ח ‪(,‬‬

‫ם‪-‬ג'‬

‫כומחשיו‬

‫רתב"י ‪,‬‬

‫נדפסה‬

‫בחלק‪,‬ן‬

‫כמהריחו הבערית לס םירשו רונב זאל לרבישאת ‪ ,‬ירלשויס תנש"ז ‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫י ‪ ! :‬הסכמה לס' ‪..‬מיםב‬

‫הגייו" ‪,‬‬

‫מ‪-‬ס' בגיסו תוע ‪ /l‬ג ‪ ,‬בדםםה חבלקה‬

‫כ‪m‬‬

‫‪:‬חרה הנ"ל ‪,‬שע"‪.‬‬

‫‪ 14‬אףח סיי קכא‪ .‬יבורי דבברי הגרא"ייה קיק ז"ל )איגרית ראיה כרד ‪c,‬ג ונע ' טקנ( ‪:‬‬
‫‪.‬ג‪.‬דול דהז‪ 'B‬בזיי אלקוים המרומם הגר'"ס רסלג‪ c‬ר‪,‬רש ז"ל• שאר הציל נגבווח י‪V‬ש‬
‫ימי ‪ U‬את שארית ישראל‬

‫המערבית‪." .. .‬‬

‫‪ ,IS‬הגר"ע הןלדסהימר ז"ל חייב ףא '‪.‬וא תא טיר" הקהלות‪ ,‬כ‪ ' D‬ישבואר הינלו‪.‬‬
‫‪ ! o‬טי "דאר‬

‫ף‪:‬ןע‬

‫‪. 183‬‬

‫רש"ז ‪•N‬‬

‫כראסית עוכי ‪,‬נ‪K‬‬

‫•‬

‫גדפס גם בס' "ראב "סר הישר‪ ,‬שמנתו‬

‫יזסוםתר‪.‬‬

‫תורה ליו יונ‪.‬ר עמגאול נ"י על השעירבי למוקר זה‪.‬‬

‫‪" 1'1‬ייג‪ ,‬עמ' ‪ 39‬ואילך‪ ,‬ועמי ‪ 64‬ו‪ K‬ילך‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לו'" הלוי ליפשיץ ז"ל על פעלוותיו‪ ,‬הרבות של ‪,‬ובנו ז"ל הלקלת מצבם של‬
‫ואלי‬

‫יהדוי רוסהי‪ .‬אד הדברלם הברורים בירתר מאנרן ע"י רבבו ז"ל עצומ‪,‬‬
‫דברין ‪: 18‬‬

‫"הצדיק שבסדו‪.‬ם כפי דשמותו מצטיירת לע'ני אבהרם‪ ,‬ואשר למענו‬
‫יינצל יצבור החואטים כוול ‪ -‬אינו מפקיר את ההמונים מתוך‬
‫היירות וזחיחות‬

‫העדת ;‬

‫אותו צדיק בסדום לא אבפס מעשה יסתכל‬

‫אבבדנם המוסרי של בני 'עירו‪ .‬אף' איו הוא מתבדרו בד' אמותיי‬
‫ואומר שלום עלי נפיש‪ ,‬אני את 'נפשי הצלתי‪ ,‬שכו‪ ,‬אם כך הוא‬
‫עושה‪ ,‬בעצם התנהגותו זו כבר הוציא את עצמו מכלל הצדיקים‪,‬‬
‫שהרי לא יצא ידי החובה הגדולה המוטלת עליו בסביבתו המי‪ m‬דת‪,‬‬
‫ופחוח מכל ראיו הוא‪ ,‬שלעמנו יינצלו הרביס ; האו; שהפקיר אוחם‬
‫זה מזמו לגורלם המר‪ ,‬מה לזה ולצרת הרבים ? הו אבדו החואטיס‬
‫אינו נוגע אל לבו ; ואף אולי בהרגהש של סיפוק האו מצדיק ;בליהם‬

‫אח הדיו‪ .‬לא זה הדצקי‪ ,‬לשמענף תינצל סדום ; ידצקו של באהרם ‪-‬‬

‫•‬

‫שרוי כתוי הרור‪ ,‬בקשר ער וחי לכל סביבתו‪ .‬אוחו צדיק לעלום‬

‫אינו פוסק מלהוכהי ומלהורות‪ ,‬מלמח'וח ומלהזהיר‪ ,‬מלחקו ומהלציל ‪-‬‬
‫ככל ישדו משגת"‪.‬‬

‫ז"ל שהפירשה' המקהלה הרפורמית היא הפדרות‬
‫בהתאם ‪ .‬לכ‪.‬ר פסק רבנו‬
‫‪..‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬

‫םן ‪:‬מ ‪i‬ות‪' ,‬אי לא מו הכימם"‪ ,‬שכו הללו‪ ,‬בתאנים הנתונםי‪ ,‬תנוקות שנשבו הם‪,‬‬
‫•‬
‫ואלו דבריי באיגרתו הגלויה לרי"ד במברגר ז"ל" ‪:‬‬
‫"עלינו להזהר לא לשטדכ‪ 1L‬אח המושגים‪ .‬יש קהלות הנבויות על‬

‫מינות אופיקורסות‪ ',‬אבל בןדר השם איו' בדורנו אנישם‪Y‬של פי‬

‫ההלכה הם מינים ואפיקורסםי‪ .‬אחים טועים אלה‬

‫‪..‬‬

‫‪… .‬‬

‫בידהיס‪ .‬עלהים כבר הירה‬

‫'הרמב"ס ‪:‬‬

‫‪' -‬מנהגאבות;ן‪,‬ם‬

‫"אבל בבי התעוים האלה ובבי‬

‫בניהם שהידחו אותם אבוםח ונוייו ניו הקראים וגדלו דאתם על‬
‫עדת‪.‬ם הרי הוא כתינוק שבשבה ביניהכ וגדלוהו ואינו זריז בדרכי‬

‫הוצמות שהרי הוא אננוס ‪ …‬לפיכך ראיו להחזירו ‪,‬בתשובה לומשכם‬
‫בדברי שלום דע שהיזרו לאיתו התוהר"‪) ,‬הלכ' ממרים ‪,‬ג"פ‪(. ,‬ג אכו‬
‫דוקא היות שאנו חייבים להשמיך את קשרינו החברתיםי ‪m‬ידידותיםי‬
‫עם הטועים האלה כדי להחזיר אותס למוטב‪ ,‬דקוא הואיל" ‪,‬ואטור‬
‫לנו להפסיק את הקשר עם אנשים אהל‪ ,‬ודוקא מפני ‪,‬שאנו 'בט‪ m‬ים‬
‫השקב"ה בעל הרמים יגיד לטועים האהל "וסלחתי וגף כי לכ‪,‬ל העם‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪· 18‬פירשו 'הע"ת לבראשית יח‪ ,‬כד‪ ,‬בתרגרמו של הרב מרדכי בריואר לשיס' ‪ I‬א במהדורה‬
‫העברית של‬

‫פירוש ו‪;,‬בנו ז ‪ II‬ל לבראישת‪.‬‬

‫"'ב"‬
‫‪ ,GesammelteSchriften 19‬כרן ‪ ,4‬עמי ‪ ,324‬בתרגומן של די יונה עמנולא‬
‫‪,‬‬
‫;‪,‬הרב '‪u‬וייר ‪.‬הירש‪ ,‬משנתו וישטתן"‪ ,‬עמי ‪,' 295‬‬

‫בס'‬

‫קטעים מאינרלתיי של' רבנו ז"ל לר~ ‪ I‬ז‬

‫כמברגר ז"ל' תורגמו ופרוסמו 'ע'י פרופ' "ליר‪ ,‬ביחרוו "מוריה"‪ ,‬שנה נ‪ ,‬גל~ון ‪-‬חם‪.‬‬
‫ע'מ‬

‫עז ואילו‪.‬‬

‫'‪. .:‬‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בשגגה"‪ ,‬דוקא על 'כז חייבים אנו להתוחק מעל ~יטת הזבינות‬
‫רהאפיקווסר‪,‬ת להבליט תמוך כך כי הדבוים המוחוקים אצלם‬
‫אזבתיים‪ ,‬שקו זבוחלט הם בעינינו"‪,‬‬
‫ואכז‪ ,‬אחוי רפסום חוק היצאיה גפו ואשי קהילת ובגו ז"ל על דעתו אל‬
‫ועד הקהלה הופווזבי‪,‬ת 'והוויעו שהם עמוניינים להמשיך את קשוי החבהר ביז‬
‫כל היודי העיו‪ ,‬גם לאחו גיתוק קשוי החבחת בקהול‪ ,‬וזאת באמצעות ניהול‬
‫משותף של מוסדות החסד‬
‫‪.‬ד‬

‫‪, 20‬‬

‫"כידזע לא היו קהלות נפדרות בין יהידר רסריה‪ ,‬פוליז ‪,‬ליטה שבהן‬
‫היתה רבה השפעתם של גדלוי התורה"‪.‬‬

‫הכוגה יוזבו שמאחו שבמקומות אלו היתה ובה השפעתם של גדולי התוהר ‪-‬‬
‫נמגעה הקמת קהלות נפדוות‪ ,‬ואיז זר אמת‪ ,‬בווסהי‪ ,‬פוליז וליאט אל התפשתט‬

‫הופוומה באוחה זבידה מבהילה בה התפשהט באשכנז‪ ,‬כפי שידוע לכל‪ ,‬ואף לא‬
‫היתה לה היכולת או הכונה לכוף את עדות'ה על החדוים‪ ,‬כבאשנגז‪ ,‬ולפיכך לא‬
‫היה צווך כה גדול לגקרט בפיוו‪,‬ד ולכן לא בקרט בו‪ ,‬רלא מחמת השפעת גדולי‬
‫התורה‪ .‬בהונגריה בה שלטה השפעת מרז החת"ם סופר זתלמידיו‪ ,‬הונהג פירדו‬
‫הקהלות‪ ,‬משום שגם בה התפשטה הרפוומה במדיה עצומה‪' ,‬אך כבואה לא גכלל‬

‫מוו החת"ם סופו ותלמדייו בנלל גדלוי התווה ! ערל כך עוד ידובו הללז‪ .‬שי‬
‫לצייו עו‪,‬ד שכשהוקזבה "א ‪ m‬ת ישואל‪ ",‬חקבי השו"ז בוואיו ז"ל )חתגו של‬

‫ובגו ז"ל( דוש ש'הודים מהובגוה' ומגומבהי יונלו למלא תפקידים באוגוז רק‬
‫אם הם משתייכים לקהלה הבפדות שבמקומם ‪ -‬תמך בו בכך הגאון' ‪ .,‬חיםי‬

‫סולוביצ'יק ז"ל מבויסק 'דליאט ‪,‬א" ‪,‬‬
‫ה‪.‬‬

‫"הנצי"ב מודלחיו כיתב שפירדו ןמ הכלל ‪.‬קהש חכרבות לגוף רא‪,‬והמ‬
‫יקזומה‪ '.‬זו היתה גם ערתו לש הגאון ר' ישראל מםלאכם"‪.‬‬

‫הגאון הנצי‪//‬ב ז"ל אנן כתב כך בספרי שו"ח "מ‪IV‬ב""‬

‫רבר‪,21 I/‬‬

‫אד יש להעיר‬

‫שתש‪',‬בתו זו של הגאוז הגצי"ב ז"ל הופבתה ללבוב שבדמיבת גלצייד‪ ,‬שבה‬

‫‪. .‬‬

‫המציאןת‬

‫‪: ,.‬‬

‫היתה‬

‫שונה‬

‫בהרבה‬

‫מזן‬

‫שבאשכנז‬

‫ובהונגריה‪,‬‬

‫כאמיר‪,‬‬

‫הוב י"י גויבוול‪,‬ד בספוו "תולדות ההמו"ם שיק ותקופתו" ‪",‬‬

‫אעס"כ‪,‬‬

‫צידי‬

‫שפסקו זה של‬

‫הגאון הבצי"ב ז"ל התבוו נמשגה מבחיבה זבעשית‪ ,‬שכן לאחר מכז גתדדוו המצב‬
‫בגלציהי ‪ m‬ופוומים הצלחיו להשתלט על חיי הקהלות‪ ,‬מה שאלההי קוהר אילו‬
‫נפודו "ע) המקווות שם(‪,‬‬

‫הוכ 'צ"י קוק שליט"א מחלק )בקעט שלא הובא על דינו( ב ‪ r‬פיודו הקהלות‬
‫למחלוקת הפרושים הוצדוקים‪ ,‬שהיתה‪ ,‬לדעתו‪" ,‬בפנםי העם המאוחד‪ ",‬ומאש"כ‬
‫הקואים ‪-‬שאצלם חיה המקוה היחידי בו ההי פירו‪,‬ד אך מזימתם לשה‪.‬ס' אך הגאון‬
‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪ 20‬ד"ר מן ברויאר ג"י‪ ,‬באממר הנ"ל‪ ,‬הע' ‪ 4‬לעיל‪ ,‬מעי ‪,32‬‬
‫טבא ד"ר יצחק ברויאר ז"ל‪,‬‬

‫‪21‬‬

‫חלק אי‪,‬‬

‫סיי‬

‫"מוריה"‪ ,‬עמי ‪. 216 .214‬‬

‫'‬

‫‪-‬‬

‫מ‪.‬ד‬

‫‪ 22‬ירולשים תש"לינ‪ ,‬עמ' ן‪ B‬העו‬

‫‪,1‬‬

‫ע"ש‪:‬‬

‫‪47‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבצי " ב‬

‫ז " ל באודח‪ ,‬תשובה‪ ,‬וכשווה‬

‫אח פירוד הקהלוח לוכחלוקת הפחשיס‬

‫יהודצקים ‪ .‬ש היתת לעדתו שליליח לחלוסדי‪ .‬יהשיוכי ש בצ ו רה זי בוכקיריח ‪ ,‬ברצותו‬
‫מ ק בל וברצותי א י בו ונקבל ואף אירב וכזכיר כלל‪ ,‬איבי הילם ‪.‬‬
‫העטבה ש הגאון רכי י ש ר‪K‬ל ונסלבאט ז " ל החבגד לפ י רדו הקהל‪ ,m‬חסרח כל‬
‫כסיט הסיוסך" באמן‪ .‬בססרר ש ל רי ‪I‬ול היסו מדמת ז " ל ‪ " :‬הראי " ה ו‪ J‬ג ‪ .2‬צי ‪ 'I‬ן הונקז ר‬

‫ל טעבה זי ‪ :‬הסרפ "דונור דור " למ ' ליפסון ‪ ".‬בצטט כאן דונב'ר הקדתונו ש ל‬
‫ל ‪,‬פסון‬

‫לספרי ‪:‬‬
‫" אר'ן הדבר צריך לפבים שעבדוה זו ל ‪ K‬בתבה להונדר במ‪,!,‬ת האמח‬
‫ההיסטור'ת‪II .‬יך לו'כח ולדוכח שפלובי הגדול כדורו אוכר אוחה‬
‫אמרה או עהש אותו מע;‪J‬ש שונח!'ס לו הע‪.‬ם ל‪ II‬ם ‪,‬יםדטז‪ M‬אוב‬
‫עסוקיס אלא במולקלור ; לא בעוברות אלא במס ורוח‪ .‬כך וכספר‬
‫ה‪,‬םע כך ררהב‪ .‬האו לספר על הגדול בדורו שהוא ריאה כו מהרהורי‬

‫•‬

‫לבו"‪.‬‬

‫סנורבי שהדנריס דונברם" כרע עצמם‪ ,‬ואין צורך דעד ל ורמ ש'אן בונקור זה‬

‫כל ‪K‬וה" השגר '' ' מלבטר ז " ל רנבא את הדברים ש'וחסו לו‪.‬‬
‫מוזר הדרנ‪ ,‬שאנורת "מקור " באמר ש הגר '' ' סלבטר ז " ל מאר את ובריו הללו‬
‫בב י גרו לעדרת ש ל החת " ס סורפ‪ ,‬זאי ל ו הרנ ש רם " א מכחס" ) כפי ש יונא ל הלן (‬

‫את ח'‪l‬ככחי של רמן החח " ס מיפר ביפרדו הקהלוח ‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו חלק ב "ונקור"‬
‫הב " ל האומר השגר '' ' ס ל ברט ז " ל התגבו לפירוו הקהלות ‪ -‬הוא כשר ‪ ,‬מה‪i‬כ"ן‬
‫ובחק ‪ ,‬אוילי חלקי ה ש בי ש ל ראתו " מקור " עצמי האימר ש‪:‬החח " ם ספור חמך‬

‫‪ -‬היא "שמ י עה חסרח בסיס"‪ .‬אין לבי אלא שלאלו ‪ :‬הלהינח‬

‫נסירדו‬

‫‪ -‬לונםי‬

‫חחשיבי ד‬

‫ו‪.‬‬

‫"שר להזים את השמיעה השחתם ססוך צידד הקבלה נפררת‪ .‬איז לה‬
‫כל בסים"‪.‬‬

‫)אין הכובה לפ' ‪ m‬הקהלית מימ ‪ m‬של רבבו ז"ל‪ .‬שכן ‪ ,‬דיכיע‪ ,‬כבר לא הה"‬
‫אז רמן החת " ס נחיםי ; הכיבה לפירדו המרפוונרים כלל‪,‬ת( ‪ .‬יש דהלגש' שאנן אין‬
‫כל שמועה זוכוכילא אין המ להזםי ‪:‬וניר מרן החת " ם סופר ע ל הפירדו וכהרפורמים‬
‫כותבים חשיר על גבי לבן בתשובוחוי ‪ ",‬וזו לשובו ‪:‬‬

‫" ואילו היה ידנם ונסור ברייבו היה דעתי להפרש'ם מעל גבולבו ‪,‬‬
‫לא ייתן וכבנותינו לבנהין יוכבכה"ם לנניתיבי יכ היכי לרא ליתי‬
‫ונאלשוכי אבחרייהו‪ :‬וה"יה דזוחם כעדת דצוק ונייחיס זונן יאשלר‪,‬‬
‫ג‪:e‬וגרה‬

‫ב‪i, 'I‬‬

‫ו ‪f‬י‬

‫אובן‬

‫בןדיד ‪/‬ו‪.‬‬

‫הובידם בחרםי‪ ,‬ארדי לכ ספק שהחח"ם ס ו פר חייכ פירדו גרונר‪ .‬שיר ידל‪,‬ק‬
‫נוביד‬

‫מרן ‪:‬‬

‫עדח הרפורמים וג'ה כזווח צווק ובייתוס‬

‫•‬

‫‪ 23‬לוסל ה']ו ‪•3‬‬

‫‪24‬‬

‫חלק ‪',‬א סי'‬

‫קבע‪.‬‬

‫‪ 25‬שו"ח ‪nn‬ם" סופר ‪,‬‬

‫חלקי‪,‬‬

‫סי' מט‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫מייס'י כת הצדוקםי‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ענו‪ – .‬מ"סד כת הקרא'ם שואיל )היא אפיולס( ‪ -‬מראש' הנצור[)' הראשינ'ם‪,‬‬
‫על כל המשתמע כמך‪ .‬כמו כן‪ ,‬א'ן מרו גירס את ח'ליקי של הרכ לש'ס"א כ'ו‬
‫הצרוק'ס לקרא'ם‪ ,‬שכן ד'בס שוה‪ .‬א'ן ת'מה‪ ,‬א'פוא‪ ,‬שרכבו ז"ל מסתמך כא'גרתו‬
‫הגלו'ה לר" י ר כמכרגר ז"ל על פסקו זה של מרן החת"ס סופר ' ‪. i‬‬
‫המהר"ס שיק ז"ל‪ ,‬תלמרדי המובהק של החת"ס‪ ,‬כתב בתשובתן ' לרי"ד‬

‫במכרגר ז"ל‪ ,‬כרכר'ס‪ .‬הבאיס ‪:‬‬

‫‪.. .‬‬

‫‪. ..‬‬

‫הנה שמעתי שהדר"ג נ '' ' פסק יהירה שאם הויפיים במיגרע בפ " פ‬

‫מבטהי ם ‪ :‬להאבשיס היראים כי איז רצינם להיןח פריי מהם בכל‬
‫עג'ב' של תוה"ק מיר'>‪ .‬לה'ות עמהם כאגוהד אחת‪ .‬ובאמת לא 'ערת'‬
‫מה עלה על רעתו של הרר"ג ‪''',‬ב כ' לרעת' פטוש יכ‪,‬זר רזה ו‪II":‬ם‬

‫לבו מן התורה‪ ,‬מן הכתוכ'ס‪ ,‬ומדכר' חז"ל ומן 'המוסכם וכן הוא‬

‫‪:.‬‬

‫הגס יוז"‪.‬‬

‫ואתרי זהכחןת שובית ‪ ,‬ממשיך המהך‪ I /‬ס שיק‬

‫‪ ,.‬גם אני‬

‫ז"ל ‪:‬‬

‫'‪I‬יכות"י יחםם החת‪I‬ב" מיפר להרחיק מהם ומהמונם כל מה‬

‫דאפשר שול‪M‬‬

‫לה'ית כאגהוו אחת עהזבם" ‪".‬‬
‫ישק ז " ל‪ ,‬מגדלוי‬
‫שזוה' אכן דעתו‬
‫הדכר‪ ,‬שהן הרכ‬
‫דעתי של המהר"ס‬

‫מרכרים אלו מתכרר ‪ ,‬בוסף לעצם רעתו של המהר " ס‬
‫הפוסקים האחרונים‪ ,‬המח"כ כבהירות וכתוקף פירור קהלות‪,‬‬
‫של מרן החת"ס‪ ,‬כפי שקיבלה ממבו תלמודי המוכהק‪ .‬תמוה‬
‫שליט"א יהן ךי"ל הכהז מרמין ז"ל )להבחל‪(, II‬ח לא מזכירים את‬
‫'‪ t,‬יק ז"ל ‪ ,‬שחשיבןתה מרכזית כ ‪ .‬נושא זה‪.‬‬
‫כזה סיימנן להיכחי שכמעט כל העובדות המצרירת בקשר לעניננו ביביי הרב‬
‫לס"ם עד ' אשר ' יוכאו עדותהים ש ל גרלוי‬
‫שלי'‪l‬כייא‪ ,‬מימרכות מיסןרן‪ .‬אך א‬
‫לגר"‬
‫'שראל ')[כר בוספים על נושא זה‪ ,‬מלכר דכרי החת " ם סיפר‪ ,‬ה"ערוך‬
‫‪.,‬‬
‫זהמהר " ם " שיק ז"ל‪ ,‬שככר הוכאו לעיל‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫על חוות‬
‫ותשעה (! רכב'ם‬
‫כשבת תרלייב חתמו ‪) 389‬שלוש מאות שמוג'ם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫דעת תורה‪ ,‬המחייבת את פרישת החרדיס מהקהלה הרפוירמית בוינה‪ .‬על עדת~‬
‫תורה זו חתמי‪ ,‬מלכד רכבו ז"ל ‪ ,‬הגאונים הר"" כמכרגר ז' ‪ :‬ל ‪ ,‬הרכ אלה'ו גוטמכר‬

‫ז " ל‪ .‬הרב עזריאל הילרסהימר ז " ל‪ ,‬הרב מאיר להמן ז " ל‪ ,‬ה"כתב סיפר‪ ",‬אחיי‪.‬‬
‫ה‪..‬מכחכ ' סופר" ‪ ,‬האדמן " ר מו'שב ‪ ,‬הארמו'ר מצ ' ור ‪.‬קטוכ ‪ ,‬הרב צכי ה'רש קושיר‬

‫‪r‬‬

‫ז"ל " יעדר ‪ · ,‬רבביס ‪ – -‬רבים‬

‫‪• :lB‬‬

‫•‪.‬‬

‫•‬

‫הגאון רכ " עזריאל הלירסה'מר ז"ל כחכ' לרגבו ז " ל מכתב' תמ'כה ' מכאכקו‬
‫בגר רי"ר כמכרגר ז"ל ‪ ",‬ואסר על תלמ'ר'ו לכהן כרכב'ם כקהלות כלל‪,‬וח‪ ' ,‬שכהו‬
‫‪.Gesammelte Schr!ften 26‬‬

‫חלק‬

‫‪,4‬‬

‫עמ'‬

‫גס‪.4‬‬

‫‪ ' 27‬שי"ח מהר"ס שיק ‪ ,‬א'ר ' ח סיי שו‪.‬‬

‫‪ 2B‬עי' ניסח חוות הרתו כ‪ melte Schrtften -‬ךן ‪•GesaJ‬‬
‫יעי' על חלק משמות החותמים שם‪ ' .‬עמ '‬
‫הע י‬

‫‪4‬‬

‫‪v‬‬

‫מי‬

‫‪,401‬‬

‫לרכגן ז"ל‬

‫‪I‬‬

‫חלק‬

‫‪.4‬‬

‫עמ "‬

‫ב‪, 34‬‬

‫ימ אמר י של ד "ר מי ברייאר ‪''',‬נ ליעל‬

‫‪..‬‬

‫‪.33‬‬

‫‪ 29‬איגרות ר " ע הילדסהימר‪ ,‬יררשל‪,‬ם תיעכ"ו‪ ,‬איגרות ‪•35- ' 33‬‬

‫‪49‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫החרדים לא פרשו מהקהלה הרפורמית ‪ ",‬לכשקיבל תלמידו‪ ,‬הרב מ' הורב!" ז"ל‪,‬‬
‫את ‪ .‬הרבבות בקהלה הכלל‪,‬ת בפרבס;>ורט‪ ,‬שלח לו הגד"ע היולטהימר ז"ל מכבח‬
‫חריף‪ ,‬בו הוא מטכים לנמוקיי ההלכתיםי לש רבבו ז"ל לחיוב ההפרוות ‪",‬‬
‫הג"ך מאיר להמן ז"ל ייסד קהלה בםרדת כעירו מיינז אחךי מאבקים קשים‪,‬‬
‫ויצא בתעמולה נרחבת למען יסיוד קהיית גפרוות בכל אשכבז ‪ ",‬בפירושו למטכת‬
‫‪ K‬ביח בב כיאר בארוכה אח חרבת הסרישה מהקהלית הרםורפיות‪.‬‬

‫ה"כתב סופר"‪ ,‬שתלד בדרכי של אביי ז ‪ II‬ל‪ ,‬ההניג את פירדר הקהלות בהובגךיה‬
‫יחד עם המהר ‪ II‬ם שיק ז"ל‪' ,‬רכל שאר גאןבי הונגריה ורכביה‬

‫" ‪.:1‬‬

‫ביז גאוביס אלן‬

‫שי לציין את הג"ד שלמה גאגצפריד ז"ל‪ · ',‬מחבד ה ‪ ..‬קצור שולחן ערוך"‪ ,‬אשר היה‬
‫מראושני החומכים בהפרדח הקהלןת‬

‫‪,30‬‬

‫אחיו של הכת"ט ‪ ,‬הג"ר שמעון טופר ז"ל‪ ,‬כתב על הרפורמים ‪:‬‬
‫‪..‬וראוי לכל ירא ה' להתרחק מעל אהלי רשעים כיי"ב ‪ ",‬כי קרבתם‬
‫לא טיבה יהבל היצוא מפיהם אזיקי מזיק" דב•‬

‫על הפירוד בהובגריה כתב הגר "ש טופר ז " ל כדלהלן ‪:‬‬
‫‪ …..‬ולא בעלם כל זה מנרולי נוא;י לר‪:II‬ז~ במדיבת אוגגארן אשר‬
‫הקטן שבהם קטבו עבה ממתבי ומטרו בפשםעל הדבר הזה לחלק‬

‫יצאי לשם שמים בל‪ ,‬טפק‪ ,‬ר‪""':‬כיס נו‪ ~ C‬לקבל גזירתם לושמוע‬
‫עצםת" •‪• S‬‬

‫לדברי החת"ס סיפר‪ ,‬שהדםורמים דינס כצדוקים וכנוצרים הךאשןנים‪ ,‬יס‬
‫להוטיף שהגאון רבבי עקיבא איגר ז " ל השהו אף הוא את ר‪,,,‬ופרמים לדצוקים ‪,‬‬

‫יכתב ‪:‬‬

‫‪ ..‬ראיז לני עסק בהן" ‪ . ~ 9‬הוגאון רבי יצחק אייזיק הליו ז " ל כחב אף הוא‬

‫שהרפורמים בוהגים בכוצרים הראשונםי לכל דבר ‪",‬‬
‫‪30‬‬

‫שם‪,‬‬

‫איגריח‬

‫‪. 36/7‬‬

‫‪ 31‬עי ' ס ' " מזכארים ובאימים נבחריס" )גרמנית(‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ ' ‪ .344/5‬ן'ע י ע ד"ר יקעב לוי ב‬

‫‪' W‬‬

‫"העמיזי' ‪ ,‬כרד ‪,‬ד גליוד ד‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪32‬‬

‫';ע " מתילדית המחכר" לא' סורסקי ‪,‬‬

‫שבםתח פיריש הר"מ להמן ז"ל למס' אבית‬

‫בתיגום לעברית‪ .‬הצוי ‪, .‬צבח " )בני ברק תשנ " ‪(,‬ח עמ ' ' ‪. 1(1…-‬רי‪}-‬‬

‫‪ 33‬פיק ב י משנה ד ‪.‬י כמהדירה הנ "ל עמ ' רידו‪-‬טו ‪.‬‬

‫‪ :J,4‬יע' "איגרות סיםריס" ג"" עמ' ‪] 61‬ומאמרי של ר' ח"ר רכיניביץ ב"ניב המדרשיה"‬
‫תל'‪l‬ס"כ ‪J‬ג‪ ,‬מע' קא[ ‪ ,‬שו‪ W‬מהר " ס שיק ‪ ,‬יו " ר סי' שלב‪-‬של‪,‬ד "מלחמת נסנו‪.‬ר" )סיגט‬
‫('‪Y‬ומ‪n‬ר ‪ " ,‬חולריח המהר"ם שיק וחקןטתן"‪ ,‬עמי ‪ 81‬ריאלר‪O ,‬ש צמויכ י ם גאינ ז ם רב י ם‬

‫‪i‬זש'שתתמי יתמכו רבפ‪-‬רדת הקהלות בהוגנריה‪.‬‬

‫‪ 35‬הרב יי דיבינשטיזי‪ " ,‬המיען"‪ ; ,‬ברר יא‪ ,‬גליון ג ‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬
‫‪ 36‬ע יי " וכחרת חביים " לרג‪".‬ר לשמה קלרגר זל" ‪ ,‬סי י כם‪ ,‬הכותב אף הוא ביחס‬
‫"סורו נא מעל אהלי האנשים הרש ‪ ")7‬ס האלה ‪ ,‬ואל ישיאו‬

‫‪" 37‬איגרות סיפרים" ח"‪,‬ד עמ' ‪•26‬‬

‫‪ 38‬מיבא ב " תולדות המהד"ס שיק ותקיפתי" ‪ ,‬עמ' ר‪•10‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ ..‬יאגרות סורמים"‪,‬‬

‫‪)(" n‬‬

‫נומ'‬

‫‪•50‬‬

‫‪ 40‬איגרית ייי' א הליו‪ ,‬ירושליס חשל"כ ‪ ,‬איגדת ‪)(. 1052‬‬

‫‪50‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתכם ‪"…‬‬

‫וכו'‪.‬‬

‫לדפורמים ;‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הגאין רבי שלמה איגר ז"ל ‪),‬בן הרעק"א ‪(,‬ל"י אף הרחיק לכת יפסק יהיהר‬
‫עם רבני מיזן להיציא את רא'ש הרפירמים מכלל ישראל לחלי'טן‪ ,‬יכפי שכבת ‪":‬‬
‫" ‪, ..‬קינטרסי בפסק דין אשר נגזר עליהם בתירתנו הקדישה להבדילם‬
‫מ'שראל כ' לא ל'שראל יחשבי לשים דבר‪ .. ,‬יהיסכם מגדיל' רבני‬
‫מחיז‬

‫•‬

‫פאזען ‪." …‬‬

‫‪ .‬כםי שמספר שם הגרש"א ז"ל‪ ,‬לא התקבלה דעתך באומו מעשי ע"י הגי~'י‬
‫עטלינגר ז"ל ירבי נתן אדלר ז"ל‪) .‬אף רבני ז"ל לא הלך בדרך זו‪ ,‬יכמביאר לעיל(‪,‬‬
‫הגאון רבי ח"ם עוזר גרדדזנסקי ז"ל כתב ‪ ",‬שאינו יכיל להבר '‪ 3I‬בין רבני‬
‫ז"ל לר"" במברגר ז"ל‪ ,‬וזאת משום במה סיבות ‪ :‬א‪ .‬זהי ענין הנוגע לרבים‪,‬‬
‫ויש צורך לפיכך במועצת רבנים אשר תכר '‪ ", 3I‬ב‪ .‬המחלוקת אינה ברוהר‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫מהמקוחת ותלויה דיחר "בהכרה גמורה ובהשקפה בהירה לדעת איזה רוד ישרה‬
‫ל גדור גדר ולעמוד בפרץ לחזק הדת‪ ".‬ג‪ ,‬הדבר תל" בתנאי המקום ולם'כך רק‬
‫רבני המקום יכולין להכך '‪ 3I‬בבך‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כותב הגךח"ע ז"ל םש ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫"איו ספק אשר הרב הגאיו ה‪,‬דציק מוחרש"ר הירש זצ"ל אשר זכה‬
‫וזיכה את הרבימ במעשיו הגדולים ובדרשותיי הנלהבית יבספר'ז‬
‫•‬
‫המלאים אהבת תורה ויראת שמים‪ ,‬ררב גרול שעה בהתיסדות הקהלה‬
‫רעליגיונס גיזלשאפט המשוכללה והמצוינה ותהי לקהלת ישרןז‬
‫למופת בישראל‪ .‬ילולא שבצרו הלם היראים בקהלה מיהודח‪ ,‬היו‬
‫מתבלטים בעוכוםט בתוך הדעה הכלליח‪ ,‬מה שאין בן כאשר נםלדו‬

‫ונשתכללי בפני עצמם" ‪".‬‬
‫לאחרונה יש לצ"ן‪ ,‬כי עוד לפני שנתעורר הפולמוס בין רבנו ו"ל לרי"ד‬

‫במברגר ז"ל‪, ,‬נקט בעל "הבבת הוקבלה"‪ ,‬הרי'‪:‬צ מקלנבורג ז"ל‪ ,‬בפירוד בקהלתי‬
‫שבקניגסברג‪ .‬נחמנה שם "רב מעטם" אשר נהט לרפורמה‪ ,‬ולאחר מבן‪ .‬םרש‬
‫הו~"צ מקל בבורג ז"ל ואחו וב'!ג מקד‪,‬לחו ויסידו קהלה נמרדת ‪".‬‬

‫ברדך אלוק"נד שבראנד לבכדדו דהכרילנו מן התטוםי ונחן לנו חווח‬

‫‪,,‬‬

‫אמח‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫לאחר‪ ,‬שהבדילבו מן התועים תוות אמת בלבנד‬

‫‪-‬‬

‫הר" עדלמ‬

‫נעט‪ ,‬בחדכנו‪ .‬האד יםחח לבני בחווחד וישם בלבנד אהבחו ו'ואחו‬

‫לעשדת וצתד דלעבדו בלבב שלם‪ ,‬אב"ייו‪.‬‬
‫חדפה עי"א‪ ,‬שגת השבע תשל!‪/‬ג‪.‬‬
‫•‬

‫‪ .. 41‬איגרות טרפדים"‪" n ,‬א עמ' ‪•84‬‬

‫‪ 42‬מ‪n‬כב ימום יט בשנט תרע"ג‪ ,‬גדפס בספר ‪.,‬זכרוו לרי‪'/‬י יינברג ז"ל‪ ,‬ירשוי‪:‬לפ ‪n‬ש"ל~‬

‫‪ 43‬ה"שבט' טופר‪ ".‬הגרש"ב טרסר ז"ל‪ ,‬לא רצה ףא היא להכריע מבחלוקת המטעם שזה‬

‫‪,‬‬

‫‪.-‬‬

‫נזגע לדכיס‪ ,‬אר הכחיש נתקןף שמזעה שיחסה לן תמיכ‪,‬ן כרי"ד במברנר ז ‪'I‬ל‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫·יגז' "איגרות סופרים"‪ ,‬ב"" עמ' ‪•66‬‬

‫‪ 44‬יכםי שכבת הרב י"י גרינוולד בספרן נה"ל‪,‬‬

‫שם ‪:‬‬

‫"הלא איז ספק בזמננו היים טאלז‪j‬לא‬

‫הפיריד לא היה נשאר שם ושארית לישראל בגרמניה יבאונגריא"‪.‬‬

‫‪' 45‬ר ‪ i‬ח‪/‬וו רבינוביץ‪" ,‬סיני‪ ".‬וכך גז "מע'‪ ,‬סט‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על‬

‫ספרים‬

‫רעל‬

‫סרפריהם‬

‫יינה עמניאל‬

‫נחקרה ונשובה‬
‫ב"קרב‬

‫ןנדשכה‪,‬‬

‫הנביאים ‪ m‬זילי‪.‬‬

‫‪n‬‬

‫ה נוננוח‬

‫על‬

‫‪n‬‬

‫קומתנן‬

‫לאור‬

‫דברי‬

‫מאת רו‪.‬כ רטאל אייזנברג ‪ ,‬יוושלים ‪ ,‬תשל "‪. 1‬‬

‫רג'ל'ס אבר לשמוע שחי גשירח עקררב'רת לגב' חוקפחנר ‪ -‬מצד אחד גשיה‬
‫של אחחלחא רגאלוה רמצד שנ' ג'שה לש גורח הקמח המ‪ "1‬גה‪ .‬ב'ו שח' מחבות‬
‫אלר בובצאת רב‪'..‬שה של' לא‪-‬אתחלחא דגארלה לוא‪-‬גררח‪-‬הקמת המנידד‪ .‬לשבחם‬
‫שלבעלי שח' הג!ס'וח הראשרברח 'ש לומר שהם מסחכל'ס על מאררעות הזמו תוך‬
‫בק'סח עדמה‪ .‬לעומחם 'ש מגמה של התעלמוח ממאוועיח חקופחנן אצל ה"בלחי‬
‫מזדהים" ביהדית הנאמנה‪ ,‬שיבת ציין בזמנני ‪pm‬מת המיינה נדרשת אצלם‬
‫לםעמ'ס · לשכח ולפעמ'ס לגבא'‪ .‬בעלי הג'שוח הקוסכ‪..,‬ת הואשוגיח מבס'ס כל‬
‫אחד להבא' םמוכ'ו לדעחם ‪ ,‬אך בעלי הג'‪.‬שה האמצע'ח גא‪T‬כ' בכך לא לבקוס‬
‫'‪ t:‬ים עמ‪,,‬ו‪.‬‬

‫לכו 'ש ל בור על הופעח הספר החרש רה‪',‬ח‪ ":‬ובשוהכ" )אחוי הופעח םפוי‬
‫‪..‬חכל' מש'ח בזמבבו " ( מאח הרב רפאל א"זגכרג של'ם יי א‪ .‬המחבו א'בר מסחכל‬
‫'מ'בה לרא שמאלה אלא מתבובו על תםוקחבר מחךר ע'ונ‪T‬כ' בדבר' נבינראו וחו " ל‪.‬‬
‫הרב המחב ר כיאב אח אכב ההחעלמוח מאוחרת הימו הנפ ו הצ כל כך ב'הדוח‬

‫הבאמבה‪ .‬רלכו החל'ט לכתוב אח ספרי "בחקרה רבושבה " ‪.‬‬
‫בג'ד ארמש ‪ :‬קשה לקבל כל ההסבר'ס המובא'ס בספר‪ .‬קהש להמא!' בומאבה‬
‫שלמה שאכו פרק'ס אחףם של דברי צפנ'ה הבביא י'עש'הו הנב'א באמרו דוקא‬
‫על חקיפחנו‪ .‬לא קל להשחכבע שדבר' חו"ל המובאים בספר אכו נאמוו במ'רחר‬
‫על מאירע זה אי אחו‪ ,‬אבל לא יו ע'קו חש'בוח הספר‪' .‬ש לראוח אח הח'דיש‬
‫ב‪.‬שא'פה לח'וח בחיך הזמו ולא לברהר מהמציואח ההסטור'‪.‬ת‬
‫אחד מה'סרוות המרכו"ם של הסרפ מובא ברפק הראשיו ‪" :‬רשעח הגירים‬
‫כאחרית הימים " ‪ .‬מהמהפכה הצופתי‪-‬ת לפני קרוב למאתיים שבה יעד חירפ התפשהט‬
‫המ'בוח בעילם ‪ ,‬דה"בי " השקפח‪-‬ח"ם " של ארס החפץ לילך חפש' אחר חאויח‪-‬‬
‫לבו כל' פחר פב'מ' מאלק'ם ) עמ ' ‪(.‬ט' המ'נוח הבא'ה לרי' הזביח‪ .‬מא'רר מובא‬
‫בזוהר ) ‪ '1‬רא ק' " ז( ש כשש‪-‬מאיח שבה לאלף ה ש ש' )משנח ח " ר‪ ( 1840 ,‬וא'לן‬
‫'פחחי עשרי החכמה למעלה ומע" ‪ U‬ח החכמה למרט‪ .‬הטנכרלרג"‪ ,‬רוונ‪.‬עד המפוחח‬
‫'גב'רי ב'נחי‪T‬כ' אח הכפ'רה ער ש חגתבר מלרנח‪-‬הרשעה הומ'נרח בכל הועלם ‪.‬‬
‫לפ' המחבר מלכרת ‪-‬הרשעה ה'א ררס"' הקרדמב‪i‬כ''טח הןבם'צה כם'רה בכל העלו‪.‬ם‬
‫יב'באר הפררעגרח על מלכרח הרשעת‪ ,‬ה'א בח'א אח הארס ל''י הכרח הבראו‬
‫)עמ' כא ( ‪ .‬הכפ'רה המ‪ ,‬חפשטח בכל הועלם א'בה ססרחח על עם שיראל‪ .‬שבאח‬
‫הגו"ם ‪.‬מגרשח אח ה'הוד'ם אל ארצם‪ ,‬אן גם וב'ס מעס 'שרא ל 'רצו לה'וח‬
‫חמש'‪i‬נ כמר כל הגר'ס )עמ' כד(‪.‬‬
‫כזע'רוחו ח' הרכ רפאל א'זבברג בגרמבה'‪ ,‬למד חורה בפרבקפורט דמ"ו‬

‫‪5::1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫·‬

‫ואף למד שם חבוותא עם הוב שלמה וולבה של‪,‬ט"א‪ ,‬כעת משג'ח ד'ש'בח באו'‬
‫'עקב )עמ' קצא(‪ .‬הגוסא ד'בקותא מווגשח בספו‪ .‬ש'טח "חווה עם דרך'ארץ"‬

‫בחשבח כזו בע'ב'ז‪ ,‬אבל מכל עמדר' הספו םווצח השא'פה להב'ן אח החפחחוח‬
‫עם ז‪z‬חואל כחלק מהאבושוח כולה‪ .‬עם 'שואל נבחו לה'ות אוו לגו '‪ .D‬ש' הלסחכל‬
‫א'פוא ה'טב על מהלכ' ר‪ m‬בקרב הע'מם כד' להב'ן את תםקי'י הום ש~ עם‬
‫'שראל ארף לבחון אח מד'ת הצלחחו של 'שראל או ח"ו מ'דח כשלונ' ו‪ .‬לכן לא‬
‫במבע המחבו לדון בשא'פח הארצות הבווגב'ות לעשור והחאכזרוחם לבב"אדם‪.‬‬
‫קבאח הפערל'ם בעושו הבזוגב'ם גורמח להעלאח וחמ'הח"ס וזה שוב 'גוום‬
‫ל'וקר‪-‬המח"‪) , ,‬עמ ' כה דר‪,‬לאה(‪.‬‬

‫בפרק שב' "'שראל בחקופחנו" דן המחבר על ח" עם 'שראל בארצו בעקבתא‬
‫דמש'חא‪ ,‬כאשר עם 'שראל חוזר אל ארצו‪ ,‬ומק'ם שם מלכות "‪,‬דר'ת לס' חוק'‬
‫הגו"ם בל' עול מלכוח שכ‪. i‬ם' 'חזקאל הבב'א ‪,‬כ) לב( ב'בא על עם 'שראל האומר‬
‫‪,.‬בהיה כגוים כמשפחות הארצות"‪ ,‬אך חי לא יתו לה‪.‬ם החמבר סנמה להסביר אח‬
‫הפסיקים הבאיס על רשעת העם כבביאה על תקופתנו‪ .‬ברנרי הנבאי ישעיהו נפרק‬
‫מח רואה המחכר סמוכ '‪' j‬י"בב' 'שמעאל מעכבש את 'שראל לשוב לארצם ; בנ'‬
‫אדום ‪ -‬הגרמג'ם רוצ'ם לתמוך ב'שמעאל‪ ,‬אף הבר'טם 'נסו לס!ז" ''ז"ב 'שמעאל‪.‬‬
‫אך אז זכ'בו ל‪,‬שועת ה' בשבת חש"ח‪ ,‬וכדבר' המחבר ‪" :‬אומוח העולם‪ ,‬וכופר'ם‬
‫מי;'ראל‪ ,‬מידדם בזי ה' הגדזלה שהיתה בעת עשמד וניצול הקימץ ההידוי החלס‬
‫מול מ'ל'וב' הערב'ם המאורגג'ס והמושפע'ם בנשק " )עמ' ‪(.‬ס אחר כר דן המחבר‬
‫על מאורעוח א"ר תשכ"ז ערל הבס הגדול שא'רע אז‪ ,‬עד שאפ'לו "ספר'ם‬
‫‪,‬שוח'ם" מסכ'מ'ם כ' מאח ה' ה'חה זאח ה'א בפלאח ב~נ'נ" )עמ' סב(‪ – '.‬גם על‬
‫בגד'ח צרפת דן המחבר אשו רואה בה עזרח "מלכוח ארום המערב'ת" גנד עם‬

‫'שראל דע שמלכוח הרשעה הרוס'ח חרצה להחפשט על כל העלום ועל 'חשל'ם‬
‫במ'‪ m‬ד )עמ' סג(‪ .‬אך המחבר א'בו מת'אש ח " י דונוג'ש ‪" :‬כמו שזכ'בו לראות‬
‫ רוס'ה ‪ -‬כן 'זכבו ה' לראוח במפלחה‬‫מקצח ש"ועוח מ"מלכוח הרשעה "‬
‫הגמורה ובחקומח מלכוח ה' '''ע מש'ח צדקבו" )עמ' סה(‪.‬‬
‫םרק של'ש' )עמ' צג והלאה( מההו חווז לעחרי לבוא "ת'קון שלוס העולם‬
‫על·ירי המאמינים מישראל"‪ .‬תיקי ‪ i‬הרשעות באומות ובישראל יהיה בזכות‬
‫הצדיקיס אנשי אמהנ )עמי צ(זז ‪ i‬תההי ישועת ה' ‪,‬מ ‪ ,‬גךג" השמ א‪:‬ירכי שיראל‬

‫החזק'ם ממבן מאד )עמ ' צט(‪ .‬למרות הבקורת הקשה על הכפ'רה ב'שראל; יי"‬
‫חקוה שאכן עם 'שראל 'קבל עול מלכות שמ'ם מתור אהבת ה' הבאה מפג'מ'וח‬
‫הלב )עמ' ‪(.‬ק "סכבת המוח הגדולה של 'שראל ושאר האומות תב'א לד'' כר‬
‫ש!ז'לה בדעח האדם ‪ .‬כ' שח' הש ' טות הללו הגורמות לם'לוג העוםל לב' מחנות‬
‫בלחמ'ם זה בזה‪ ,‬ןה'ח;;; ג‪' C‬חד א'בן גכוגות‪ ,‬כ' לא חמגה הרכושנ'ם ולא חמגה‬

‫ה‪I‬כועל'ם 'ב'או לעש'רות בב' אדם‪ .‬אלא האמת 'י"הכל תלו' ברצון ה' בעולם‬

‫‪-‬‬

‫כ' הוא הבוחז כח לפעול בעולם הווא הבוחז חכמה לעשוח הכל בארץ" )עמ' קה(‪.‬‬

‫וכך בג'ע ל ‪ ..‬חשועת 'שראל" )םרק ד( ‪" :‬הכשרח ש'ראל לבוא לח"ס של ק'ום‬

‫ובצן‪n‬‬

‫ה ו כאהבה תעשה איחם ראריים לישןןןת ה ' מאריביהם‬

‫‪ -‬אפיל‪ ,‬החזק מהם י י‬

‫)כוחרח משבה לפרק זה‪ ,‬עמ' קז(‪ .‬בפרק חמש'' מוסבר ש"המלוכת של רוס"‪ ,‬וכל‬

‫העמ'ם שהם כב' בר'תם 'גחלז מפהל ב'רושל‪,‬ם‪ .‬בבס זה תתגהל השגחח ' הש'ייח‬

‫‪53‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעזלם " ) כותרח משבה ‪ .‬עמ' קלא ( ‪ .‬במלחמה זו 'ומחו גם פשוע' 'שראל שלא חורו‬
‫בתשובה‬

‫) ש ם ‪(.‬‬

‫כאמור קש ה לקבל‬
‫כא! שא'פה כבה להב'!‬
‫לארצו ‪' II‬בו מחאור כאו‬
‫עוכר כעח חקופה רכח‬
‫העזח הרב המחבר לחו‬

‫בל‪ ,‬ה'סוס'ם אח הח'אור'ה הזאח ‪ ,‬אבל ' ש להודוח ש 'ש‬
‫אח חקפוחבו ולח'וח בחוד המ'צ ‪ II‬וח ‪ .‬עם שיראל הש ב‬
‫כעם כולו זכא ‪ II '.‬ר גם לא כעמ כלוי ח"כ‪ .‬עם שיראל‬
‫ס'כו'םי ו‪-‬ס"כובםי לקר‪ II‬ח 'מוח המ ש ‪.‬ח' 'ש להער" אח‬
‫בעב'ב'ם כה סחומ'מ ‪ .‬אד 'ש להרדוח שהדבר בעשה כאן‬

‫חוד אמובח חכמ'ם עזה ‪.‬‬

‫פרק'ם‬

‫שוב'ם בדבר' הבכ'א'ם‬

‫מובאם'‬

‫בספר‬

‫"בחקרה‬

‫ובשובה" ו ‪ '!II‬להחעלס מהבס'וו המבורד שבעשה כאו ע '' ' חלמ'ד חכס להב'ן מחדש‬
‫פרק'ס סחומ'ס של בכ'א' האמח‪.‬‬
‫מעג"! לשספר מוכא'ס הסכמוח מגדול' 'שראל של'ט"א‪ ,‬כגןו הרב משה‬
‫פ"בשט"ו‪ ,‬הרב ח"ם שמואלב'ץ‪ ,‬אד גס דבר' בקורח אמח הרב נ‪'/‬קב קמבצק'‪,‬‬
‫כסוף הספר מובא'ם הערוח מרכב'ם אחר'ם‪ ,‬כמו הרב שלמה וולכה ‪ .‬הרב בב'מ'ו‬
‫'הושעז'לבר ועו‪.‬ד גרכה לעצמו קובע מכתבו של הרב ח"ס שרגא פ"כל פראבק‬
‫זצ ‪,.‬ל" המתאור ע 'ז י החמבר כ " גאון וצדיק " ‪ .‬הרב חש 'י ם פראנק זצ"ל כתב כ' יז‬
‫השאר ‪ ,. :‬בספר " מעיני הישועה" ) פרנקפירט תרי " ט ( לר ן מ ש ה קאצינליין‪-‬בןיגז‪.‬‬
‫מב'א כ ש ם אב'ו ש קגל מפ' הגר " א זצו ס" ל ע ל עח ה ק ץ ‪ ,‬כזה " ל ‪ ' :‬אם מ לכ' הגרם‬
‫יקבצי ב‪ 'm‬ישראל )עי ' יעש· ‪ -‬ה י " א ‪ II ,‬ב ונ ש א נם לגייס יאטף ב ‪ ' m‬שירא ל ןנםצוןח‬
‫יהדרה קיבץ מארבע כנסוח הארץ ( יהי י י ל עזר לבובת הערים הנחרבות ‪ ,‬יבלט ה'‬
‫כל הבכוא ו ח הערוח אשר דבר על"‪,‬ם ‪ .‬י ל א ‪ ,,,",‬כלל מלחמח גוג‪ ,‬וגם קצח‬
‫האומרח שע ש ו רעה ל' ש רא ל 'מחלו להם ה‪ :‬דלא 'כ'א ע ל ם‪ ",‬רק בכ ו אוח הטוכוח‬
‫אשר הבטיח ה ‪ ',‬כי על הטוב לא ינחס ה ' יעל ר‪.,‬עח יבחס ' ‪".‬‬
‫כספרו החדש רן המחבר לא רק בעב'ב' אמובה אלא גם בעב'ב' השקפה ועטמ'‬

‫המצווח ‪ .‬שעמח' ממבו בעל פה דכר' חרעומת על ל'מור הותרה הבפוץ השוא ל'מוד‬
‫כל' רצו! להב'ו אח עטמ' המצרזח )האס גם כאן ג'לר' גרסא ר'בקרחא 'כמח מדרשר‬
‫י‪ u.‬ל הרב ש"ר הירש נ‪E‬כפר"מ ‪ (. 1‬לכן הוסיף הרב אייזנברג סקיהר על ששה סדרי‬
‫מ'~נה‪ ,‬טדר זרעי‪,‬ם מיעד יכן' תרד הסבריס על טעמי המצוות שבתוהר וההשקפות‬
‫הבעלות ה'וצאות מל‪,‬מוד לשמה של ששה סדר' משבה ) עמ ' ק'ב‪-‬קכז(‪.‬‬

‫!'א ל התעלם מהבע'ה של תקורח שרא הכרוכוח בספר כזה‪ .‬אמבס ‪'! II‬‬

‫כא!‬

‫ח ש ברברח של ג'לו' הקץ אד הספר מלא כ'ארר'ם חדש'ס ברבר' הבכ‪I‬ז''ם וחז"ל‬
‫'~בארמו לפ ' המחבר ע ל תקופחבו הסוערת ‪ .‬מ' מ סוג ל לע ש זח רכר בועז כזה ו אד‬
‫מאידר ‪ :‬האם ל א קיי מ ית סכגית כעצם ה ש חיקה ? האם הכלל ז‪ ~.,‬ב ואל תשעה‬
‫דע'ף " באמר ע ל ‪ -‬כ ל מצב ! האס הזזטג המקרכ ל כר"ם של "ש ב רא ל חדכר דוק‬
‫אחבח " לא מםת כל 'רס ח ל ל'ם חד ש 'ס ל חרד מחבה הכם'הר אר לחוד חמבה‬
‫הקבאוח ! ראר ל ' דבר' ההסכמה ש כחח' ל ח הספר רמכחכ ' העדרר ש בסיםר מע '‪ 'I‬ייס‬

‫על כד שאכ! רבב'ס רכ'ס מסכ'מ'ס עס השקפרח'ר ש ל הרב רםאל א"זנברג‪.‬‬
‫קשה להב'ע רעה ע ל הספר ‪ ,‬אכ ל 'ש לתער'ד כל בס'רו ‪ -‬כו ה ש רבר אח מסורח‬

‫השח>"ה הארמללה‪ .‬רכ'ס ק'מו ככר אח מצוח ‪ ..‬עח חלשוח ‪ ".‬זכיח גדרלה ‪",‬חן;‬
‫לרב ‪ -‬א'זבברג אס 'חברר שאכן החח'ל אח חקרםת "עח דלבר " ‪.‬‬
‫אז נדברר 'רא' ה' א'ש אל רעהר ו'קשכ ה' "שעמ‪.‬‬

‫‪54‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכתבלם‬
‫מאיר‬

‫למערכת‬

‫קיבר‬

‫על חקמת חמדינה‬
‫‪ ..‬דברי גדולי שידאל על הקמח המדינה יעל מצוח ההיד‪ ," :r‬לקס כשם זה‬
‫הופעי בחוכרח ניסן של ‪..‬המעין"‪,‬‬

‫השורוח הבאיח מתיחסוח ללקט ולא לרכרי ההקדמה‪ ,‬כאשר ריברו גדול‪,‬‬
‫ישראל ‪ -‬החרש הומסגר ‪ -‬הכל ‪T‬שח‪P‬ין‪,‬‬

‫הלקט הוא חלקי בייתר ירחוק מלשקף את דעחם של גדולי ישראל בכללם‪,‬‬
‫ומה גם של אלה אשר מוכחים אנו ח"ם‪ ,‬אפיה הערה החד‪-‬שממעית של החזון אשי‬
‫ושל הרכ מבריסק ז"ייע ‪ 1‬ועוד שוהר לא קטבה של גדולים‪ ,‬אשר איבם ביפלים‬
‫בגדולתם גמדולת הצמוטיטם בלקט‪.‬‬
‫'דרע השחזין אשי פקד לומר חתברן ביום ה' בא"ר בבית מדרשו‪ ,‬אע"פ‬

‫שה ‪:r‬‬

‫סברק בי בירם ‪ ,‬האם החזון איש פוסק להלכות שמיטה ולא להלכות אחרות ד‬

‫יאמרר ‪:‬‬
‫דעחם ‪1‬‬

‫הגדיל‪,‬ם לא הרבו לכתיב על הבשוא‪ ,‬וכי זה רוכטר מלהביא חא‬

‫יעדו ‪:‬‬

‫אם מביאםי את ערחם ההלכתית של הרב ראהט ז"ל שול הרב‬

‫הארהי ז ‪ II‬ל‪ ,‬ראם "ושביס שן עת הבר‪//‬ץ של העדה החדרית איננה מחזיבח‪ ,‬איםה‬

‫ההיארה של הגרצ"ם רפגק ז'צ'ל רבית רי;רנ שמבת תשט"ז‪ ,‬כאשר ‪ -‬בחכ דו‪ Z‬נה ‪-‬‬
‫זים הו כאייר חל על אחד מימי כה"נ‪ ,‬הויא הוו י ‪ P‬בכריז מעטם הבר " ז ‪" :‬התקנה‬
‫למרר סליחיח בה"ב‪ ,‬חקבח קדמובים רלערלם עידובח בחקפה"‪ ,‬מי הם הפוסקים‬
‫בירשרל ‪ 'I‬ם עיה"ק ז‬

‫צר לי לומר ‪ :‬האחרדית של הכזחב לרבים היא ג‪,‬זלה‪.‬‬
‫דברי הרב דסלר זצ"ל‪ ,‬אשר בלקט‪ ,‬נמצאים בשנים מחיך שלשה מכחבים‪,‬‬
‫אשר בכבתו בשנים תש"ח‪ ,‬תש"ט‪ ,‬בהיותי בחי"ל תחח הרושם של האמועררח‬
‫הגדול‪,‬ם‪ ,‬מבכבת הראשון אבו מצואים ‪ .. :‬שי בזה דברי בירור מאשר ראיתי ברברי‬
‫חכימם דברים עמוקים‪ ,‬אך הלך רוחי לא ירשיבי להאריך‪ ,‬כי סרדו באדגה ר‪ :Io‬בי"‪,‬‬
‫לבירור הנ ‪ II‬ל הגיע הרב רסלר בשביס הבאות בהירתו בארץ‪ ,‬כדבריו ניכר‬
‫הרושם ממה שראה במר עיביר‬

‫משגת תש"יי א ‪:‬‬

‫בארץ ‪:‬‬

‫כהמ ‪..‬סומין מלראות" שיבם‪ ,‬והם הם דבריו‬

‫‪ ..‬הגלרירת ועקבות משיחא‪ ",‬גם הם בחלק ג' ע ' ‪ ,21&-207‬עלביבבר‬

‫בוגע החלק האחרון ‪ :‬עקבות משיחא ע' ‪ ,218 ,217‬האם כל זה בלעם מחמבר‬
‫הלקט ד הרי רק על‪-‬דים מקבל‪,‬ם הדברים אשר בלקט אח משעמותם המהאל‪,‬‬
‫ואלה דברי הרב‬

‫דסלר ‪:‬‬

‫זה הוא הבסיון שלחוכו הוטל עס ישראל ב ‪..‬עקבחא דמשיחא"‪,‬‬

‫ה' יחברך מישב יהדוים רבים לארץ שיראל ושוליטם בה‪ ,‬ופורקי עלו‬
‫תודה מתגאים כאילו הם וסע ופעלו זאת בגבורתם‪ ,‬וככל שגתדל‬
‫גאווחם‪ ,‬תגרל חוצפחם‪ ,‬ויגבד רצובם להשל‪,‬ט את האפיקורסוח ח'‪, Y‬‬
‫זהו הבסיין האחרון של גלוח השכינה‪ ,‬הבסיון הקשה ביותר‪ ,‬אם‬

‫‪55‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נכ'ר את הכס'רן הזה בכל הק'פר‪ ,‬נדע את התפק'ד שה'טלר משמ'ם‬
‫על תקרפתנר ‪ -‬להתחזק נגד הדערת החמר'רת הכרזברת‪ ,‬רלהכ'ר כ'‬
‫עסרת גמררה הא" ב'ד' אלה הסרענ'ם כא'לר שאנר עש'כר את שלכר ‪-‬‬
‫כאנר לארץ 'שראל‪ ,‬לחמנר על'ה ‪ ,‬הוכנר שרלט‪I‬ב" בה ‪; -‬זר' 'בתרר‬
‫כבר 'עשה את שזל רבשמר הזמן 'רבר ארמנה ר'ראת שמ'ם‪ ,‬ארלם‬
‫עלינן להכיר כי הם מחליפים את מה שבדיי הו ואיבן בתחום‬

‫‪-‬‬

‫בח;רתכר‪ ,‬כ' הר' 'ה" א~ מלחמה"‪ ,‬ר '‪' 7‬ר' פעלר כל זאת ‪ ,‬במה שמרלס‬
‫על'נר לעשרת‪ ,‬רא'בר בי'' שמ'ם ‪ ,‬כ' "הכל ב'ד' שמ'ם חרץ מ'ראת‬
‫"‬

‫שמים"‪,‬‬

‫העימרדם בתקיפות ובגבןרה ' נפשית בנסיוו ' הקשה הזה‪ ,‬של‬

‫הדערת הכוזברח של "כח' רערצם ‪''",‬י רא'נם מתפעל‪,‬ם רמרשפע'ם‬
‫חמוצפח הכס'רה‪ ,‬רלא מתבטל'ם ‪.,.,‬פלכ כלל‪ ,‬אלא אדרבא מתחזק'ם‬
‫באמוכתם רא'נם זז'ם מהשקפת התררה רחז"ל כמלרא הנ'מה‪ ,‬רמתמסר'ם‬
‫‪'.‬‬

‫לגמר' לעברדה פנ'מ'ת בתררה ובתפ'לה "!ראת שמ'ם‪ ,‬הם אשר 'זכר‬
‫לגארלה השל‪,‬מה על 'ד' מש'ח צדקנו במהרה ב'מ'כר‪,‬‬

‫‪.. .‬‬

‫• ‪• Q‬‬

‫" ‪ .‬דברי ריירי ד " ר מאיר קינו נ '' ' מאלצים ארתי להבהיר נקרחת ‪ .‬אחרות‪.‬‬
‫א‪ ,‬הבאת' דבר‪,.,.‬ם של גדול' ש'ראל על עצם הקמת המד'כה‪ ,‬דבר'הם נכתבו‬

‫כמעט כולם כתקופת הקמח הובדיבה כמי שצוייו ע '‪ /‬י התאריכים אחרי כל הבאה‪.‬‬
‫א'ז שום רמז בצררת ההבאה שא'ן דערת אחרות ב'ן גדול' 'שראל‪ ,‬אר חשבת' בתומ'‬
‫שמותר להב'א ב"המע ‪ " r‬כבת‪-‬עת בהוצאת מוסד 'צחק ברו'אר של פועל' אגדרת‬
‫'שראל את דבריהם של הרב א"א רסלר ז ‪ II‬ל‪ ,‬הרב 'יימ חדל‪/‬ופ ז"ל‪ ,‬הדב י ‪ /t‬י‬
‫וו"כברג ז"ל עווד‪,‬‬

‫ב‪ ,‬גם אחר' קר'את דבר' ד"ר קובר '''כ א'ככ' רואה שמץ של פסול בהבאת‬

‫דבר' הרב דסלר ז"ל הברור'ם ‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫"מה שאכו ]רוא'ם[ עכש'ו בארץ הקדושה קשה להגד'רר כעת‬
‫כאתחלתא דגאולה‪ ,‬על כל פכ'ם חסד'ם גרול‪,‬ם מן הקצה אל‬
‫הקצה ' הם‪ ,‬מקצה 'סרר'ן של שז'‪:.‬ח אלפ' אלפ'ם מאח'כו )'גחר ה'‬
‫את הפרצה(‬

‫אל‬

‫קצה‬

‫השב'‬

‫‪-‬‬

‫הח'שברת עמכו בדמ'חנר בארץ‬

‫הקדרשה‪ .‬מזה צר'ר ללמדר לוקברע אמרכה בלב ‪,‬‬

‫‪ -‬אר' למ' ש'בא‬

‫לדיס הדדי עוריין סימא היא מלראית דכר ומחיס כזה‪.'/‬‬

‫הרב דסלר ז " ל כתב את הדבר'ם הנ " ל מאנבל'ה כתשוכה לתלמ'י'ם בארץ‬
‫'שראל‪ ,‬עד עצם ה'ום הזה לאשעמת' שהרב דסלר ז"ל חזר מדבר'ר במכחבו‬
‫הכ"ל‪' ,‬דרע ל' שהרב דסלר ז"ל ד'בר גם על הכס'וכות ;;;ב"עקבחא זמש'חא‪",‬‬
‫על פורק' עול המתגא'ם רעל רצרכם להשל'ט אפ'ק' ררסוח ח"ו‪ .‬א'ככ' רואה כאן‬
‫סת'רה )זה עכ'ן של עטם אם ררצ'ם ה'ום להוכ'ח מתור מכתב וראר השרב דסלר‬

‫ז"ל ה'ה אז טרזד בדאגה ושהמכחבככחב תחת ררשם מס‪!,,‬ם רא;'ר לב'חר הדבר'ם‬
‫‪56‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הג'ע רק אחר כר בהיותי בארץ ישראל‪ .‬דומני שאמונת חכמים זהירה איננה ומשה‬
‫גשיה 'כזף‪ .‬כאםר אין סתיהר בין 'דביר הרב דסלר ז"ל‪ ,‬אר שי להדגשי דשברוי‬

‫שהבאתי ב"המעין" ככתוכ בכוו '"‪ >(,‬כתושבת לאשלת‪ /‬אוילי דברי הרב סרלר ו"ל‬
‫'‪::‬מציטםי‪l‬כ "'ע ד"ר קיבר נ"י הם ‪r‬שי'לת מוסר שנאומו בעל פה‪ ,‬שנקלטו או‬
‫נרשמי ע"י תלמדיים יתירגמו לעברי‪.‬ת ]על אף ההבלד היה אדי ומכבן להיטל‬
‫‪,‬‬

‫ספק באותניטות‬

‫הדברים‪[.‬‬

‫ג‪ .‬אינבי במין למה העהל ד"ר קובר "'ב את שאלת אמירת תחנון אי סלח"ית‬

‫בה"ב ביום העצמאדת‪ .‬לא ניכהר בעיה יו בדברי הלקט‪ ,‬חץר עמ"י‪ …‬ציטהס "מתור‬
‫סליתות שבי קמא" בסדף הלקט‪ .‬יצטהט זו הכבסתי לרומז שלפי עדתי אין סתיהר‬
‫כין ‪..‬הרוהד על העכר ותפלה על העתדי" כמד שנזכר בדביר ההקדהמ לוכן הבאתי‬
‫את דברי הסליחה התמאימים מתור הסליחות דשני קאמ ‪:‬‬
‫קמים מעפר לד ואביון מאשפה‬
‫נכסתר אל תתן לכהל ולחרפה‬
‫אם בפקרויר מתעצלת דומפה‬

‫על כל פוושה אהבתר חמפד‪.‬‬
‫‪.‬ז ד"ר קובר סתב ‪ "'" :‬הע שהתזון אשי פקד לומר תחנון ביים ה' אנייר‬
‫אעפ'" שהזדי סנדק בי ביום‪ .‬האם החזון איש פוסק להלכדת שמיהס ולא להלטת‬
‫אחרות ‪". 1‬‬
‫לא ידעתי מהסיפור הדה‪ ,‬אף לא יעדתי ‪,‬שהחדון איש "פקר"‪ ,‬אני שמעתי‬
‫שהרב ידסף כהנמן זצ"ל הרב מפוניבז' נהג בשייבתו הגדולה לא לדמר חתנדן‬
‫‪,‬בידם העצאמות ואף הוהר להרים את דגל הלאדם‪ .‬יתכן שהרב מפוניבז' יעד על‬
‫מב‪.‬דגו הנ"ל של החזון אשי‪ ,‬אר כנראה אף יעד להבחין בין הלכה פסוקה מהחזון‬
‫אשי‬

‫ובין נמ‪.‬דגי בית מדושר‪.‬‬

‫ד"ר מאיר קובר '''נ‬

‫כובת ‪:‬‬

‫"וםא חשוכיס שדעת הבז"צ של העהד החדרית‬

‫איבגה מחייבת" ואף שואל "מי המ הפךסקים בירשולים עהי"ק ‪". 1‬‬

‫גדלוי שיראל רבים ראד באמדעד זה של הקמת הדמיבה אחרי ‪.‬דז‪o‬אה האידחמ‬
‫מתבה אמת השם יתברך‪ .‬לכן איבני רואה את עצימ מח'וייב לקבל את דברי רבבי‬
‫בדי‪/‬ץ שליט‪ I /‬א של‪ -‬הדעה החדרית משלהי ניסן תשלייג "אשר השכיבה בעצך על‬
‫גזרת‬

‫הקמת‬

‫הדמיגה"‪.‬‬

‫אר מתפלא אני על " 'רי ד"ר קדכר נ"י‪ .‬כדי"ץ של העהד החדרית אסר כאיסור‬
‫חמור 'את השתתפות ב‪n‬ביחת לכנסת דאיסדר זה בוודאי כולל פביה בכבת ל‪ i ,‬י‪ ,‬ים‬
‫רבים לא להצביע עבור שרימה שבראשה עדמד רב גדול‪ ,‬אלא דדקא עברו ושיהמ‬

‫חדרית אחרת‪ .‬איהו בית דין בירדשלים ביטל את איסדרד של הבדי"ץ ! הרב‬
‫במסידק ! לכן אף אני שאול ‪ :‬כ‪ "'I‬הם הפוסקים בירושלים‬

‫עהד"ק ‪." 1‬‬

‫כבארה אינבי‬

‫הח"די שאינו מקבל את מדות הב' ‪",‬ייץ בכל התחדימם‪.‬‬
‫ה‪ .‬כתבתי בדביר‬

‫ההקדהמ ‪:‬‬

‫‪..‬ברתוםמ ביום ה' באייר תשלייב‪ ,‬ניתן הזריה על העבר ותפלה על העתי‪,‬ד‬
‫על הארץ הטובה אשר נתן לבו ‪ -‬אף מתדר צער על הזדובית הושגגדת"•‬

‫‪57‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בדבדי לקט הבאחי דבריד‪:‬ס של גחלי שידלא שחבבו בצו ‪ m‬חיוביח על‬
‫המקת המ‪ I‬ירנ‪ .‬התאבי דירב רבבםי על מצות ה‪ i ,1‬דיה בםרי העצאמו‪.‬ת אף ראב‪.‬חי‬
‫םג הצעה לומר הלל רק בטירס החטלה ארף אזהרה לא לבטל ברים ה' באירי אח‬
‫הבמהגםי הקבעוםי של ייוב הטט‪:‬חי ראף דירב ‪U‬עס להבין לר‪m‬ם לש אלה אשר‬
‫אינס דיצרם להגרי הלל בםרי הדז‪.‬‬
‫לקטחי דביו רחו" ‪ m‬להכ מרבנםי ריועיס ומומסכםי‪ ,‬ביגהים דגלו בעל‪,‬‬
‫הרמטר בדוד וה‪ ,‬בנידי‪,‬ם תליונד הגאיו הידאר הדב אמיד אדיק‪ ,‬בינהים תלמדי‬
‫של אושוני גחל‪ ,‬המוסד‪ .‬סמופקני מדא אס על לקט כזה‪ ,‬שי החרב לכתוב ‪" :‬צד‬
‫לי לוברר ‪ :‬האחריות של הכותב לדבים היא גחלה"‪.‬‬
‫ר‪ :‬הדמב"ם כתב בשיר הלכות חנברה ‪" :‬בביח שני כשמלכי יוו גוח גזריות‬
‫על שיאול זבטלו דתם ‪ …‬פרשזס דים מכמונם ובבנותהים ונכנסז להילכ ‪I1 …‬ד‬
‫שירחם עלהים אלקי אובתינו והשרעים מ' ‪i I‬ב והצילם‪m …‬עמחי מלך מו הכהניס‬
‫וחז‪:‬ור סלטת ליארשל יתר על וסכתיס הנש עד החודבו השני"‪.‬‬
‫ריערות תולדות עס ישדאל אמבתייס שנה‬

‫אלו ‪:‬‬

‫מלחמת אחיס כיו צאצאי‬

‫החשמונאםי‪ ,‬תחיות בכית המקשד‪ ,‬השתלזסת הנ‪l‬חקיס על ההכונה הגחלה‪.‬‬
‫כהנים גדלוםי רשעים שלא היו ומצאיין שנתו )ימרא ח‪ ,‬ב( ‪ ,‬שאנת חנס ‪'1‬כ‪ l1 i‬לוקות ‪,‬‬
‫משעםי נוראים כגןר "מליב בית חשזמאני הורקנסו אררסירתבלוס השהי סב"‪K‬‬

‫אדה ונהם‬
‫השירי‪I‬ב ו‪,‬‬
‫שבראשית‬
‫עם ברכה‬

‫את מלסת רומי יקבל 'ב‪ i I‬ן ה‪I‬בולהכ ונעה‪U‬י לי עבד" ‪"',‬רש) שיר‬
‫יב( ורזע‪ – ,‬אר בכל יאת המישכו אבותינו להרדות לע התשועה ‪m‬נסםי‬
‫למרכת החשזמנאםי לוןכ השמירב אז לומר בהנעי ימי החגברה הלל‬
‫שמך שומנה י"מם‪ ,‬דהל‪,‬קו נרות בםש וונלכות‪ ,‬מארו בתפלה ובברכת‬

‫המזון "על‬
‫יעשו ‪ ..‬י"מ‬
‫שהפרשרים‬
‫השפרשרים‬

‫הניסים ועל הגבורות ערל המלחמות עששיח לאבותינו בימיס ההם"‬
‫שחמה הולל" כלשון הרבונ"ם ‪(.‬שם) לא מאצחי בספיר סויפרס ' פלבויס‬
‫ציירו אמות צלבי ייו על בחי כבסריח בהגעי ימי החנוכה‪ ,‬לא שעמחי‬
‫הניפו אז רגל‪,‬ם שחורים אר פרצר לחור בתי כנסיוח‪ ,‬וללבכו ארונןת‬

‫הקיי ש‪ .‬וקלקלו מנורות ירכ למרתת על אונירת פרקי הודיה ביוני החנוכה‪ .‬יסופוס‬
‫זמסר על הפרשרםי שונסרו אח נטשם על הודרח ספלםי בביח הונקשד‪ .‬בובאני‬

‫החררה רבםי נהרגו אז על קחשת השם במירנה השוקמה '''ע החשמונאים‪.‬‬
‫•‬
‫יאף על טי כו‪ ,‬אבשר נחרב ביח המקשד רחכמי ישראל דנו הוקרי המ הבאי‬
‫לחורבו הבי‪.‬ת לא הצבעיו על הרצתיוח‪ ,‬לא הזכירו אח השחלטות הדצקוםי על‬
‫בית הונק!שד‪ ,‬אלא מארו קר מלה אחת ‪ :‬שנאת ח‪,‬םנ שנאת חםנ ביו הנמ‪Ui‬םי‬
‫לדבר '‪.‬ה‬
‫תיה ל‪'II‬זנונס‬

‫••‬

‫•‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הוב שילה ופאל‬

‫הערה בדיו הליכה בהר הבית בנעלים‬
‫· בחיברח האחויבה של "העוכין !' )ביסן חשל"ג( ·‪ .‬החייחס הוה"ג וח"ז גויסבוג‬
‫שליס"א · להמ שכחבתי ‪,‬ב‪,‬מירהי " )סיין‪-‬חמח חשל " ב( שבהר הבית צר‪ ,‬ללכח‬

‫יחף‪ ,‬לאל מבעלים ‪ m ,‬ייל בשמיהר איבי יכיל לבצע חפקידי בשלימיח בצוהר זי‬
‫ילכך מותר לבעיל בעלים‪ .‬הוב גרסרברג העיר שאיך איסיר ללכת · בהר הביח‬
‫בבעלי גיימ אי ג‪,‬ד יראי ' דמברי רב‪.‬מ' ביבמיח קב‪ ,‬ג האימות שבאבפליא' 'זש‬
‫בגד אין איסיר להכנס לעזהר דומיא ליום הכיפיי‪.‬ם כ"כ צייך לדנרי המג"ח‬
‫נס" רבד סק"ב‪.‬‬

‫האמת‪ ,‬שבהיספות לאממרי "דיני חייל בהר הבית" )העידוב לדהפס מחד~(‬
‫צייבתי לדברי‬

‫המנ"‪n‬‬

‫שכתב "ואפשר דמותר"‪ .‬כ"כ ר‪:‬ז‪.‬אתי דברי הגרי"מ טיקציבסקי‬

‫ז"ל "כעיר הקדש יהמק‪" n) "W1‬ד ע'מ כז‪-‬כח( שעשיט רהא בעיבוי שבמבעל ‪.‬של‬
‫בד או גימי רמתר להכבס להר הבית‪ .‬ערמד שם על הראי' דמברי הגמ' ביברמ‪.‬ת‬

‫אלא שהמב"‪ n‬מסתמר על המשבה בשבת סי ‪ ,‬א לגכי קיטע ‪ " …‬סמיכית שלו ‪ .‬סאמ;ן‬
‫דמרס ויצואין ב‪ m‬בשבת ובכבסין הבז בעזרה ‪ ,‬כסא וסמוכות שלו טמאין דמרס‬
‫ואין ‪.‬יוצאין וב‪,‬ן נשחכ ואןי בכבסין נהן בעזוה " )ובדנר המב " ח בםהל ‪1‬כ ' ס‬

‫יבמקום ‪ ..‬כטא יטמכרזח שלי אין בכבטןי בהן בעזהר‪ ",‬בדעס בעטיח ‪" :‬בכבסים‬
‫נהם לעזרה"(‪ .‬ישונמע שלנבי איסור הבכיסה במבעל הלר הבית קיים הגדר של‬
‫בעל בכל מקים‪ .‬אר הרמב " ם השמיט רביס אלי לגרמי יכבר המח על כר המל יי מ‬
‫נ‪r‬נ " ז מהל ‪ I‬בית הנחיהר ח"ב‪ .‬לכן למע~ ‪ jj‬צ " ע‪.‬‬
‫שכחבחי שם '~אין איסוו להכביס כלים אמטים הלר‬
‫המ‬
‫עדו העיריבי לגבי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫דכלים ‪' :‬ו"‬
‫לשטח הר הבית בלבד(‪ ,‬דמברי החוסםא‪ n‬סיף ם יי ק‬
‫הביח )הכויבה‬
‫•‬
‫•‬
‫שמעין אימר כשם שאיז זבין זבוח בדיח יילדית בכנסין להר הבית כר משכבז‬
‫ימשרנן כויצא נהז"‪ .‬לפי"ן איז להכניס שים בבד להר ד‪,‬כיח שמא ש'וב‪ ,‬עליי‬
‫אשה נדה יכד! אילם מדער בחיש לכר יאבסיר הכבסת כל כגד הלר הבית‪ .‬ועדו‪,‬‬
‫הרמב"ם לא הביא יאת להלכה ושממע שאל םסק כר שמעיז·‬

‫תעריכת השמטה בקביץ‬

‫שעלביס ‪.‬‬

‫נפתחה תעווכת השמטה בבית השפו של קיבוץ שעלביס‬
‫זמני הבקור משך כל שעית חייס‪.‬‬
‫•‬

‫חדרכח‬

‫בשטח‬

‫חתעריכח‪.‬‬

‫·‪59‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב יוסף יהושע אפפעל‬

‫משנתי ידמיתי של רן חיים האלבערשטאם‬
‫‪.‬‬

‫'ו חי‪t‬נ' מסאבז ה‪:‬די אולי הגאון האחרון חנס'!'וח‪ ,‬היירנ‪ ,‬האחרון שה‪:‬די בו‬

‫ביצץו של ראשון‪ .‬הש‪:‬די בכל הלוכיתיי עוב!" טעם לש קדמוו‪ .‬תקי‪ r‬לפי עצם‬
‫טבעו‪ .‬בגם של חקיפ'ם יער וקדש‪:‬י‪ ,‬ביר סדר ימן'" עוקר הרים‪ ,‬בש "‪ II‬שאיבו כילו‬
‫שלא לבהוג בישאיתי ברמה" ‪'.‬‬
‫ר' חייס בולד בעיר טארבוגראד‬

‫‪-‬‬

‫פילין בשבח חקב"ג‬

‫) ‪(. 1793‬‬

‫אביי ר' ארהי‬

‫ליבשו היה ‪" n‬ח גדיל וההי ידין בעיר פשעמשיל‪ .‬אמו מרח מרםי היחה חנו של‬
‫ר דדר דיין בבראדי‪ .‬מדצ אביו ה'ה בין ובכד לר' צבי הירש המאלבעשרטאט‪.‬‬
‫)שיבה אגהד שר חיים שיבה את שמו להאלבערשאטס‪ ,‬שלא יהי' בקרא שמו על‬
‫שם יער של גיום‪ (.‬ולעמלה בקייש בכד מהרש"ל ומדצ אמו בכר החםכ צב"‪.‬‬
‫מבעוריו ההי ‪,‬לד חשל‪ ,‬דעו סוף ימוי סבל יסורםי ברגלו‪ .‬היא בחפרסם לעיליו‬
‫שכהיה עדו עלם יעצר‪ .‬בעיר ומלדתי ‪ -‬טארניגארר ההי חי האדמו"ר זר ייוסלי‬
‫הליי אחיי של החווה מלובל‪,‬ן‪ ,‬הויא השםעי על אביו של ר' חיםי‪ ,‬אף שהיה מן‬
‫דמ‪ n.‬גבדםי ‪ ,‬שיסע עם בנו ללובל‪,‬ן אל החוזה‪ .‬ר' חייס בתרשם הרבר‪ ,‬המחחה ואמו‬
‫בסע‬

‫‪:1'611‬‬

‫דע שב'‪1‬ט‪ D‬החוזה בשבח תקע"ה‬

‫) ‪(. 18] 5‬‬

‫ר' חיםי קורא את החחה‬

‫" ‪-m‬רמיו הקררש מלובלין" "רניבו דאומי'ן שוכבה"ג" ‪".‬‬
‫בגלי שבע עשהר באש ר' חיםי לאשה את רחל בחו של הגאון ר' רבךר אתומ‪t‬נ'‬
‫פרענקיל זל" רבה של לייפו‪p‬ן מבידבת מעהיין‪ .‬יאחרי החתונה ישב אצל חוחנז‬
‫שבה אחח ולמד ממנו תוהר ‪ '.‬שכבא ר' חיםי ללייפביק וחוחבו יטיל עמו בש"ס‬
‫ופוסקים‪ ,‬התפעל אמד מהחריפות והבקיאות של העלם הציער חחבו‪ .‬מרחו‪ ,‬רוב‬

‫שמהה והחפעלוח ארמ ‪..‬החתן שלי אמנם יש לו רגל עקםו אבל שכלו הוא שיר‬
‫הוה ‪ '.‬מלבר לימדרו בש"ס ופוסקים התעמק 'ו היים אצל ‪ m‬תבו גם בספרי חמקר‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫אליזער וסטיינמאו‬

‫‪2‬‬

‫נוסח הצמבה שלר "ממחצבת קישד גאיז מהרש"ל ירגואין חכס צ"'ב זצללה"ה"‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דברי‬

‫תסר‬

‫החסדיות‪.‬‬

‫חייס על התירה ב‪.‬מקומוח וסרביס‪.‬‬

‫‪ .. 4‬דאבי הגבר צעיר בתלמידים עידו על ברכי התלמדוים נגתרלתי דוכריהם צבמא שתיתי ‪.‬‬
‫ובהי וח ‪'I‬‬

‫וב שבטר זכיתי לרס‪,‬תוםף צב‪.‬ל הק‪ 1‬ו ש‬

‫מר'ח‬

‫צדלל יי ה הרב רב‪..‬א‪.‬ו‪ ,‬ומםה"‪,‬‬

‫מןהר"בפ זללה"ה‪ .‬יראככ גצמאתי לחן כיעגין יי"'ד לא יזה מןוי ילרעד‪ ,‬שנה אחת הייתי‬
‫•‬

‫אתי‪ .‬לדמנן כמעט ויכ הש"ם עס הראושגים יכל שעה הראני בדןל י ת'ןנםלאית ‪D‬בל‪I‬נןלן‪.‬‬

‫והילדית אשר ינ הזיע פגי כפני רב‪ .‬י ליקח רשרת לשוב ליבתו‪ .‬הגס השיה גבר צון ‪U‬‬

‫עכ"‪r‬‬

‫נחתנה לזה וחאר כו שבתי אליו דוע לכמה יימם ימטר לי כמו‪ J‬םלםלוים דויך‬

‫הלימדו מפרי נקרא אלי ואני כותב על הסםר‪ ,‬ומקד עלי לשאול איתו תמיי סםקותי‬
‫וכו עישתי ככיאי ‪:‬לכיתו תא אשר צמאה ידי הצעתי לפניו וכאהבה גדילה הישבנ~‬
‫ורורני דרך הישר"‪' .‬ו) חיים כהקרמה להגהותיו לספר ברוך טעם(‪.‬‬
‫כ‬

‫דער טאנדזער צייק‬

‫מאת‬

‫יהועש ראקואןער‬

‫‪60‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫ניו·יורק‬

‫תרפ"ז‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ובפרט בספר וגירה נביכים להרוגב"‪.‬ם ידבריי היי לי לע'נים מנשך כל יימ חדי ·'‬
‫כבזח גדיל נהג ר' ח"ם ‪n‬בינתח זכל פעם כהשיא וגזכירי היא עשרה זאת בהערהצ‬
‫זביראת הכביה ידבריי היי לי להלכה פסיקה ימוגנהגי לא סר ‪" '.‬יכן אני זעיאר‬
‫דחכרי' קבלתי ממי"ח זלה"ה שה"‪ ,‬גאין עילם יהמגאין בעהמח"ס ים‪-‬התלמדו‪,‬‬

‫יהם סמכיני להירית ילדז‪ ,‬כאשר ת" אתי הכתיבים אשר ד'יע השם קבלי אש" מםי‬
‫איש עד '''שד ז"ל" ‪, 8‬‬
‫הגאיי‬

‫והארמי'''‬

‫גכלי צעיר בן ח'" שנה תננמה ר' ח"ם לרב אב"ד בקהלת רזרניק ‪ -‬ע"הו‬
‫קטהב עוגברב גאלצייה‪ .‬סןרמ לרזרניק היתה הע"רה ראפטשיז שנתפרסהמ '''ע‬
‫הארנזי"ך ר' בפתלי ראפשיציר ששנן בה‪ .‬שניהם התיידדי‪ ,‬וד' חייס בעשה לחסדי‬
‫נלהב של ר' נפ‪.‬תל‪ ,':‬דבק בי כתלמדי ותיק לרבו‪ ,‬וכל ימיי חשב את צעמו‬
‫ותלמידו ‪ -‬בהכ'נעה גדולה‪ ,‬ומזכירו תימ ‪ J‬ביראת הכביד "מורי •הקדיש‪" //‬מן"ר‬
‫הקדיש" "אדמי"ר החםכ" • מנמי למד ר' ח"ם את דרכי בחסדיות‪ ,‬לקשר חסידות‬
‫עמ לזבדונת‪ ,‬להיית יתרן בנתינת צדקה‪ ,‬יגם אהבה לנגינה שנעשה לאחת היס ‪ m‬ת‬
‫לחסידית סאנץ‪ .‬לאחר פיטרתי של ר' נפתלי בשנת תקפ"ז ) ‪ ( 1827‬לא צרה ‪.,‬‬
‫ח"ם עדו לשבת ב רידניק‪ ,‬יבשנת תק"צ נתקבל ר' ח"ם לרב אב"ד בקהלת סאנץ‬
‫ושם בשאר כל ימי חיי‪ ,‬עול שם העיר ההי נקרא בפי כל ‪ -‬ר' חיים סאנדזער ‪ o‬ג‪.‬‬

‫האגדה ירדעת לסער ‪ -‬כשבא ר' ח"ם לסאנז התחילו לכתיב שם העיר בדצ''' ‪-‬‬
‫צאנץ‪ ,‬להרדיע שבעיר שרכז הצדקי ר' ח"ם‪ ,‬רכשבא חסדי אחד הלאדוגי"ר ף‬

‫מאיר'ל מפרימעשלאן זצ"ל יכתב בהפתקא שלר שם העיר‬
‫‪,‬‬
‫ר' מאיר'ל את הפתקא ראמר לי שצריך לכתיב שם העיר‬
‫הצדיק הקדוש‬

‫ סאנץ ‪ -‬החזיר לר‬‫‪ -‬צאנץ כי שם שיכז‬

‫ר' חיי‪..‬ם‬

‫עם ביאו ‪,‬של ר' ח"ם לסאנז" נהפכה העיר למרכז גדרל של חסדיר‪,‬ת אםלי‬
‫חסדיים נהרר לסאנז הלסתרפף בצל קדשי של ר' חיים‪ .‬באר מכל רחבי גאליצ‪,,,,‬‬
‫‪5‬‬

‫ר' חיים הזכיר פעם איזה סברא לפני חרתני אשר לקחה זנהמירה נכובים‪ ,‬חותנן הרגיש‬

‫ןביר בדבר יאמר לו בייז שכרב שמת יען בטפר הנל" אשבה ןנער יחר המירה בנכוים‬
‫כאופן דורן מלשי‪ ,‬ומיני' אז העריץ ר' חיים את הספר ‪,‬ו‪.‬יה לי למורה דרך דכרר‬
‫עבדוןת ליתב‪II‬ש )‪,,‬וברים חארים" מהמצויא לאור שוח" מי~‪'/‬ש עגניל ‪'.‬חלק משיגי(‪.‬‬
‫‪i‬‬

‫ד"ח יר'ז על חו"מ ח"א ‪,‬ו‪".‬כ לייג‪ ,‬מ"ו‪ ,‬ועדו‪,‬‬
‫חי"מ‬

‫ח"א‬

‫‪1I‬‬

‫ד"ח‬

‫'~‬

‫ד"ח לע הרתרה‪.‬‬

‫כ"ז‪,‬‬

‫‪ 10‬כמאה שנה לפני ר' חייס האלבר‪i‬ססאם חי כבראד ר' חייס בן טבחונ נחםו הריה מננה‬

‫ביז חכמי ברדא‪ .‬הרה גאין מפורסם רבעל מקובל‪ ,‬חברי של ר' יחזא‪y‬ל‪:‬לאנאד בלע ד'וח‬
‫נירע ביהידה‪ ,‬והיה ג"כ יליד סאנץ‪ ,‬יג"כ היה נקרא 'ר' חייס צאנזער'‪ .‬אך בניגדו‬
‫לר‬

‫‪I‬‬

‫חיים האלבערשטאם‪ ,‬היה היא מתגנד גרלו לתורת הבש'ע"ט‪.‬‬

‫‪ 11‬כשב~ ר' חייס לסאנץ היה עוד הרב הזקד ר' כרין לאגרא ז"ל בחיים‪ ,‬ונלו‪,‬ך חליקי‬

‫עדךת ביד ר' חיים יביד ר' ברךו סעכק ‪"",‬שא ר' ברון הציע את דעתי לפבי הח'סו‬
‫ור' חייס הציע את דעתו לסבי הגואן ר' יעקב מליסא בלע חוות‪-‬דתע‬

‫‪-‬‬

‫והאר הסכים‬

‫‪61‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סלךבק'ה‪ ,‬רוס'ה‪-‬קרפטן‪ ,‬אובגר'ה ומפולב'ה‪ .‬השפעתו של ר' ח"ם הלהכ וגלדה‪.‬‬
‫הו'ער סאבץ בתפרסהמ בכל העלום ה'הוד' ל'ער ואם ב'שאדל לתוהו ‪m‬ס‪1‬ד' ‪J1‬‬
‫כשם זשהכ 'ך ח"ם לבסוע חלצרות צד'ק' דורו‪ ,‬לר ' שיראל מרח'ן ז " ל"‬
‫ל'ך שלםר במעלזא ז"ל" ל'ך צב' מר'אמבארר ‪ ,‬לקבל פב'רס‪ .‬וללמדו ממעש'ו‪,‬מ‬
‫בהבהגת ערובת השם‪ – ,‬כך זהכ שדצ'ק' דזרו ברא ‪.‬לסאבץ לחסות בצלו‪ ,‬לע שלגחו‬
‫'שרב הדאמו"‪ ,‬ר ' 'וסל' נ"שאסס ‪ ,‬הארמך'ר 'ר שלהמ מראמארסק ‪ ",‬גם גאוב' רורו‬
‫אנד לסאנז ל‪,,,‬נזת מ‪' r‬ד תדרתד של 'ר ח"ם‪ ,‬ב'בה'ם ר ' שמאדל עבג~ בעל שד " ת‬
‫המר"ש‪ " ,‬חיהדו צבי שיואת בהעףכ‪ n/‬שך"ח קיל ארי ‪ ',‬יעדר נאוניס משרסמי‪.‬ם‬
‫· ך‪ /‬תי‪.‬יס יסד שייבה בסאנן הוגיד שיעורים בכל '!ים ‪ -‬לפבי תלמידים גרולי‬
‫תוהו‪ ,‬וכך האר כותב "והנה בפלפול' בש''נה בלמח שנה רז וכו' דסגא' הושר‬
‫העלתי" ‪ ".‬ובמקום אחר "זהנה בפלפולו אד'ת' אך א'ן ר פנא' לבלות הדמן‬
‫בפלפולו שא'בךביגע לרבא מחתמ דוסית' בל‪,‬מדר'ב ופלפול בש'עור'ם עם בףכ‬
‫שיחיו‬

‫•‬

‫במיוחד המץי רן חיים חרהר ע' ‪ II‬י התשיבית הששיב לשואליי' היא נתפרסם‬

‫" ‪.1.G‬‬

‫לגאין בעל סמכא מדמרגה ראשובה להלכה למעשה ‪ ,‬ומכל ס'נות העולם סבו אל'ו‬
‫הרבב'ם בשאלות מסובכות ‪ ,‬נ'בה'ם גה'ל' ש'ראל מפורסמ'ם‪ ,‬ר ' 'וסף חב'אנ‬
‫ב‪ I' 'I‬ל‪,‬ש בא " ד סעשמש"ל ‪ ,‬הרב מלרבל‪,‬ן 'ך '"ישע העשל אשכבז" ר' דוב בעףש‬
‫םנז ר חיםי‪ ,‬דרח‪ D"' .‬הםינם םע ר בריר‪ .‬ר ' חייס ערך חוסיבה ולשחה להה"ס‪ .‬מויםרי‬

‫‪.‬‬

‫‪n‬לימ‪ ' 1‬הח י'‪O‬‬
‫הוק י ש‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫בשעה שרקא הח"‪ D‬אח התושבה של ר י חיםי שחונ מדא תהלי םגין‬

‫בצאבןע ומאו‬

‫‪-‬‬

‫' הםלאאק הזה לירמ‬

‫היטב‬

‫יתעיר‬

‫) מפי זקני צהידק ר ' חי י ס םאלי‪.‬ס‪ p‬הליו קערנקרזןס ז ‪If‬ל רש‪.‬יה‬

‫להירת גאיו‬
‫במ ‪"}C‬‬

‫כישרלאי‪,‬‬

‫כיחו לש ר' ‪""n‬ם‬

‫בסאנז ( ‪.‬‬

‫‪ 12‬בירו‪:‬ע שאל איתו ר"'און ר ' עובשיו סםדר‬

‫מה ראה הגאיו מסאנז לצא‪ ' :‬האדימ"'ר‬

‫‪-‬‬

‫מריזיו‪ .‬ע "ז הישב ר ' חיים ‪ ,‬התורה ננתר‪ .‬על הר סיני‪ ,‬אר הבית המדקש לא בבבה לע‬

‫הר סיבי רק על רוו רמ‪o‬וריה‪ ,‬לע ההר ישהויד םשט כי ' את צוארו· לחשיטה יקיים צמות‬
‫בורוא‪ ,‬צאל רי ישרלא רמיזין ראויס בחשו‪ .‬בכל רגע ורגע סזכירת במש בזה‪.‬‬
‫‪ 13‬אך בידיא דפה יכרי הגאובים ב"ב זלה"יי רביתי הגאון החסיר הדקוש כמלעז וחאיו‬
‫הקרוש‬

‫הנאון‬

‫זליה ‪ II‬ה‪ ·) .‬ר " ח‬

‫מקאמינקא‬

‫‪n"N‬‬

‫ח "כ‬

‫וכו'‬

‫וכן‬

‫בעניז‬

‫שוכעתי‬

‫הזה‬

‫וכואמף' ר‬

‫הקדיש‬

‫מראםישטץ‬

‫‪(.‬א"כ‬

‫‪ 14‬פםע בא ר י שלמה רמארמאסק םע החסידים · לשו לסאב'} על חג השברעות ‪ ,‬כומבז"וש י‬
‫ח~ לו‬

‫חיים‬

‫דובכ‬

‫גרול‬

‫והרהא‬

‫לו‬

‫‪m‬‬

‫אותות‬

‫השלחן לש שבי הארם‪ " '",‬ם כאימה וירא‪.‬ו‪,‬‬

‫‪m‬‬

‫יכה ‪,‬‬

‫החטיריס זחוב צפופים‬

‫טביב‬

‫יוכ לזכות לחטיף צקת ש ‪ 't‬וייס ‪ .‬מנה י '‬

‫חייס לך ' לסמה שיאמר רבר י תןרה כבהוג‪ ,‬מתח ר ' שלמה את סין קו שן מארר " יבו "ט‬
‫הבל דרונים שביעבן לכס " ןאםת אי'ייכ‬

‫‪-‬‬

‫זעבתם חא‪ :‬ב י תכם יאת וכשפחית י כם ום‪n‬אב‬

‫הנה לע חג הקדשו יאזה לכם יש לכם מה ‪-‬‬

‫אתם צריכים לחכדח לחטי‪r‬ו צקת שיריים ‪,‬‬

‫אר התזרה רמאה " לך ומא להם שכו לכם לאהליכם " אני מבט י ח לט דסכתחזרן בלשםר‬
‫היכתה תקחו עמכם‬

‫‪-‬‬

‫ה‪-‬לכם‬

‫‪-‬‬

‫פמה וצתליחו כבל אשר תםנו‪ ) .‬מפי זקנ י הצידק ר '‬

‫חיים ‪ EI‬אליסק הלךי קרעבקרןיס‪ ,‬שהיה נרכח כשיצאו הדבוים מפי ר' שלהמ ז " ‪(.‬ל‬

‫‪15‬‬

‫ר‪n/l‬‬

‫‪16‬‬

‫אהע"ז‬

‫יר"ר ח"ב‬
‫ח'‪/‬וי‪e‬‬

‫•‬

‫ק"ל‪.‬‬

‫כ " ס‪.‬‬

‫‪62‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ"זל‪,‬ש אב"ד קראקא אוח"כ אב"ד ייאשוא עויד גאיביס מפירטמי‪.‬ם ספק" בתקבלי‬

‫‪-‬‬

‫בעיבי ג ‪ 1II‬בי דררי באההב יחיבה יביארת הכביד‪ .‬בזקבתי מחמת תשות ‪m‬בי‬

‫הרגש' ר' חיסי חבשיביתיי שאל יטמבי על‪,‬י להלכה לעמשה "זאבי בעת אוי רכחי‬
‫אתי לע"ן בטלטיל יסנ הלהכ למשעה אני רמבע‪ ,‬לנזמיט עריכ יבפרט לעת זקתני‬
‫ילזה אני מיבע ·עצובי להשיב ו‪ ,‬ון‪" .‬יכעת אין בדיי להרכעי כי גרןכע אבי את עצמי‬

‫מהוראר‪ ,‬ובפרט באיטור חמור ‪ ,‬אכדש טיפרו לי שהגאון בי"ב בזקבורת לא צרה‬
‫לומר הכערתו להלכה " ;" "ושמעתי בבידדר ה‪v:t‬בו"ב יצ"ל מרוב קדצתו לא רצה‬
‫בזקבתו לומר עבין פטק א~ להבי"ד שלו כרר מראי גם אבכי איבבי םסרק הל;ןכ‬

‫למעשה רק אבי גמדי ד ‪ V‬תי לא למעהש הרבי"ח המה יביבו מה לשעות אבל ערת'‬
‫אין מכרעת כעת" ‪" ; 10‬יכ קשה לסומך‪ ,‬עלי כעח מחמת סיורי רגלי" ‪i! (I.‬ז '‪" j‬באמת‬
‫איבבי כעת בקי הבר!!'ה יבפרט כי איבבי טומן עלי לפטוק ירן להלכה לעת‬
‫זקבתי" ;" לבכדו ו' שלהמ )האדמו"ר מאבאבב( האו כותב "והתפלל אב בידרז בי‬
‫חליש אבי מדא" ‪. ta‬‬

‫סדך‬

‫הירם‬

‫של‬

‫ר'‬

‫חיים‬

‫ש' לבי קצח תיאיר · מטדר הייס של ר' ח"ס‪ .‬לאחר שקרא קראית שעמ של‬
‫שחירח בהחלהבות גדרלה ‪ ,‬לדמ כחצי שעה בטרפסי מתלמייד בעש " ט‪ ,‬שתה קפר‪,‬‬
‫עשן מקטירת ורמד שנזייר בגפ"ת ןןן לתפלת שחירת‪ ,‬גמר חםילת חשית כשעחיםי‬
‫לרגעם"‬
‫חוצת היםו‪ . ,‬אכל נזמוכ אוכל · חם ‪ -‬יחד עם אוז '‪ J J‬יך‪ ,‬נח על מטןח‬
‫אחיר‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אחיד‪.‬ם הקץי משתנו ‪ -‬בחבינת נים ילא ביס וכף ות לבית מדרשו לרת‪.‬וכלל חבמה‬
‫בציובר‪ ,‬לאחר מנחה הגיד עשור בגפ"ת לפני תלמ' ‪ l' J‬ובכדיי ןןן תוכל‪-‬ת עמירב‪,‬‬
‫אחר ‪ .‬השנזיור היצעו למניו ‪ .‬שאלית עוניבי הקההל‪ ,‬התמלל מעריב בעשה ח‪K1‬מרת‬
‫בלל‪-‬ה קרוב לחצות‪ .‬לאחר מכן קבל פני חטדיים ‪ -‬ופתקאות‪ ,‬טבל במקוה ערהש‬

‫תיקון חצות בדמעות שלש' ‪ ,‬לדמ זהרר בכוונה גודהל ואח"כ כתב תשיבות לאשלות‬
‫שהוצאי לפניו מכל הגולה פלמעים עד אור הנוקר ‪".‬‬
‫הגאון ר' יוסף באב"ד ז"ל נעל מבחת חיבור היה גיטו של 'ר חיםי ‪ " .‬הוהי‬
‫נחשב 'למתגב‪.‬ד פעס בקשו בניו מאביהם ליתן להס רשות לנטעו אלמדי"ר צ ‪ J‬ק'"‬
‫ך‪1‬‬

‫שם‬

‫ח"כ‬

‫קר"ב‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫שם‬

‫ח"א‬

‫)‪K"I‬‬

‫‪19‬‬

‫אףח ח"כ כ"א יח"כ‬
‫ח"כ‬

‫ןח"ב‬

‫‪20‬‬

‫אהרן‬

‫‪21‬‬

‫שם ח"ב · קרבו‪.‬‬

‫ט"ו‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ט"ז‪,‬‬

‫"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מק"ר‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪ zl‬שם ח"ב קם"ד‪ .‬יתיו כשן ‪ H‬ת בםש חיה להגאןר מקלאיזס דוףר ס"ג ננ‪O‬זס ‪..‬לשמ אלי ‪ .‬רמן‬
‫הגאוו הדקשו‬

‫ןבס‪ K‬בח‪Y‬‬

‫*‬

‫‪ 23‬דרכי חייס אמת ר ‪II‬‬

‫כרו' יהנה לעת זק‪n‬נו‬

‫ןחש‪ m‬כ‪m‬‬

‫ן דאמ ב‪n‬כ כקצירו אמז‬

‫‪,.j‬‬

‫ציםעסכיום‪,‬‬

‫‪ 24‬כחע ‪.‬וכחו ·ליתק כין סאנז לסידאגןר‪:‬א‪ ,‬כמובצ כל גרי‪:‬ני דירי מעו ן לייזבן די חיים ל ‪ )C‬ורה‬
‫ר! יוסף‪ .‬נדא"ב לורעד‪ ,‬אגרת ליימו ר' חיםי יכיחכ "י!ק שאני גסיי לש ר' חייס וחדשן‬
‫ר‪x‬תי שאגי ביגע דנבר" )ילקוט הרועים( ורי חיים בצעמי כתשוכ‪.‬ו לטארבימלא כיבת‬

‫"רלגיסי הג ‪ It‬ןז אב"ד יקהלתםכ לא כתבתי מסםגו מכסו" )יי"י ח"ב םייר(‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כ'י לואית במי ע'ג'הם ילהתייעז המ היא העג'ו של צד'ק יתס'דם"‪ .‬מחחלה‬
‫לא הסכ'ם‪ ,‬ילאחר שהםצ'וי בי‪ ,‬אמו הלם אם באמת אתם משתיקק'ם לבסיע‬
‫‪'>,,‬דצל המ לםכ לחפש הרבו‪ ,‬הלא 'ש לםכ דיי אדרמ " ר ‪ -‬יצדקי הדיר ר ' ח"ם‪,‬‬
‫חסעי אל'ו‪ .‬הם באו לדםדר לקארת חב השבעוו‪,‬ת ר' ח"ם שמח עהמם הובה יבחו‬
‫להם ' קמםר על שלחבי קויב אצלי‪ ,‬אוכל עהמם תמוד קערה אחח‪ .‬הם ראו בל צדע‬
‫ברשחזרו הב'תה שאל אוםת אבה'ם המג " ח מה ראי שמ‬
‫ועסה‪ "Y‬של ר' ח"מ דיים ‪,‬‬
‫•‬
‫אצל חםר‪ ,‬וס'פרי לי קצת מסדר הזם של " ח'‪,‬םי ואמרו שזה על"טבע' ‪ ,‬בשלכ‬
‫האשרב' א' אעשו להב ‪ – r‬שאשי חלש כמו דיים 'תפלל בהתלדג‪.‬ות ביראה‬
‫לורקדו רבגלי החילה שיחת םר‪ ,‬ובחצות הל'לה טובל במקוה‪ ,‬ומש'ב תשובות‬
‫בחר' פית ובק'אית הלכה למעשה‪ ,‬מקבל מאית חס'ד'ם בכל 'ום‪ ,‬עוסק בענ'ב'‬
‫הקהלה המקומ'ת זגמ בענ'נ' קהלזת בכל ‪ m‬ב' אגל'צ'ה ודמ'בות אחרות‪ .‬עבה‬
‫להם אבה'ם ‪ :‬א'ו זה כ' אם הזא מלאד ולא אדם‪ .‬ה'סבז את אשר דברתם‪ ,‬היא‬
‫אשי קדשר יטהוו‪ ,‬אמנמ החסי'םי עתי''ם ל‪,‬תן את הד'ו‪ ,‬כ' 'שלו מזח כמו גאוו‬

‫קדרמו זכמעט שא'ו 'ב‪:‬ז' לי בדווו‪ ,‬הום מטדר'ם איתו בהבל'ם ‪".‬‬
‫הארמן"ר‬

‫ואיש‬

‫ההלכה‬

‫ר חייס השחמש הרבה נתשונות"יו בכוחן של אדמויו " ת דצויק הדור‪.‬‬
‫כשנשאל אידות צצ''ת שבעשי '''ע מכובה אמ הם כשום" הוא כותב‬

‫"ובענ ‪r‬‬

‫הצצ''ת א'‪ 1‬ודכ' לפלפל בדבר שלא ‪ ,‬וא ע'ב' טבע' וכף לואום בב' הרב וכף‬
‫שלעדת' א'בי משהב הד'ביך אפ"' אם 'הב' ל" בל חלל‪ ,‬בעלמא‪ ,‬הויא אומ ל'‬
‫שכל הראוה המאש ‪ r‬וארה שא'בי בעהש לכל ב'ז' אזם וכף לכו לערת' ואז'‬

‫לפסזל הצ'צ'ת יכף יהא'ד בשב'ל םרנסת א'ש אחד ב'קל במצהר החשוהב נגד כל‬
‫המצית א'ן זה 'ראת השם‪ ,‬יבטהר אב' לארית המוה במפלת המא'שו‪ .‬יכל השאדל‬
‫ממני כזה אןידע שעדלתי המה פסולים" נא"ה לא עברי ימיס מועיטם יבשרף‬

‫כל ב'ח האמש'ן בהפסד גדול וה'י לאית[ ‪.'.‬‬
‫כשבשאל בעב'ו מ'לה ‪ -‬אם הומהל לא הס'ו הצ'צ'ו המעבכ'ן "'ע הפע'רה‬
‫בצפרון ‪ -‬ה"שב ‪ -‬שאסור לחתוד עדו הפעם ולצער אח ה'לי ‪ -‬ואף שהח"ס‬
‫ב‪ 5‬מםד זקני הצירק ר' חיים פאליקס הלוי קורנקךידט‪ ,‬היה במאי ביתו של ר' חיים‪.‬‬
‫‪ 26‬אף'ח ‪ n‬ייכ '‪.‬א אגב ‪ ,‬מעם הזמדנתי לנקר אצל גאח אחד גמדילי דירני ונגתלגלה השיחה‬
‫כביגע לציצית שבעשן 'עי' מכיבה אם הם כשירם ןתבן ‪ j‬הישחה מאר הגאיז שרר‪.‬א ג‪K‬של‬

‫יו י‪o‬םק שהם כשריס‪ .‬לת אתר אזברתי סזסנף' ת ד" ח נצמתא איתה השאלה ןםטק‬
‫שהס פטתים‪ ,‬ה"זסב לי הגואז "רה'ח היה ריכ לש חסרדים ולא פןטק ‪ ".‬בנחלתי ~שומ»‬
‫דיובם כאלה יצואים מפי גןאן מפירסם ברןר ‪ ,U‬ולא יכלותי להתמא!‪:‬י אומרתי לן " טתרע‬

‫גלחה טןעה מר‪ .‬הרח הי‪,‬ן הפיסק האחרין ירבן של כל נני הגלרה וכל גאיני רירר קלבי‬
‫את ' םסקיי בהאבה ‪ m‬יבה‪ .‬אלפי אלפים ו‪n‬בי‪Q‬כ גאוני תוהר היי כפמרים לו ןב‪p‬לר וזת‬
‫מררתי באיןכה‬

‫דראה‪,II‬‬

‫אני‬

‫בס‪m‬‬

‫שהגאין הנ"ל עמלום לא התמעק כספריו של ר' וחייס‪,‬‬

‫ורק שגזמ שהיה ' דאומו‪/‬י של חסירים וזה היה רי בשכילו להצויאן מחזקחו שלא היה‬
‫למדן‪ .‬חכמים הזהרי כרבריכם‪.‬‬

‫‪64‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יכספר בשמח אדם מחמ'ר'ן כזה‪ ,‬הוא עמד כחו ק פו ולא חזר מדכר'ו‪ ,‬לושובו הוא‬
‫צד'ק ומבהינ החר כשובח כוחרח‬

‫לא רק כגאון ופוסק חק'ף‪ ,‬אר גם כאדמו " ר ‪-‬‬
‫גזרה ‪ -‬כך אגי גוזר· ‪ " -‬הזובה אוזכה כספרו )של הח"ס ( העדר שכן פסק הט"ז‬
‫והש"ך ז " ל להחזיק מבהג העולם שכשר וכו' ורק הוא העויש לחלוק על גדולי‬
‫האחרובים עול מבהג שיארל‪ ,‬וברברי התוס' הב"ל מפרש פירוש ‪.‬שלעב"ד איבו ראוי‬
‫‪.‬לזכרו‪ ,‬ומכסף משבה הב"ל העלים עיבו ובא בטרוביא על‪ .‬במולי בבי ישראל שאל‬
‫כדת ‪ · ,‬יהגה שמעתי שעיר יקדי ";; מן שמאי ' רשכבה " ג מכעלזא החמיר בזה‪ .‬יההנ‬

‫אמת שלכחחלה ראוי להס'ר הערלה לגמר' ממ ש‪ ,‬אך בד'עבד ח " ו לצער ה'לד‬
‫הב'ומל לחזור לוחחוך ‪ ,‬הבח להם לי ש ראל גמבהגם הטוכ במצוה ש קבלוה ב ש מחה‬
‫ועשו י ן‬

‫ב ש חמה " ‪, 21‬‬

‫וכמקום אחר בבוגע לאוחה השאלה הוא כוחב " ואדרבה העשוה זאח הוא‬
‫רוצח ממש ‪',"':‬וחו אבי בו אם הוא מבפשות עמלק ימ " ש אשר חתר מליות בב"י‬
‫ולכז אל ישעמ להם לחא ילר כררכיהם שאל עפ'" תורה רק מעשה כור‪ ,‬ולעדתי‬
‫שיחרה בהם שאם יוסיפו לעשוח כן שבפסלו לעבוד כמו המכה לאשי שיראל "'~‬

‫עודר כאוחו עבין " ארפ" אמר לי בכיא לא צ"חביא לו ומ' שיוצ'א לעז על בימולי‬
‫י ש ראל חיו ש לעצמו וד " ל " "'‪,‬‬
‫‪ ..‬דברים ק ש ים כגיידן 'צואםי מפ י ר ' חיםי ‪ ,‬ורק נא ו ן י ש ראל יקדושו ‪ -‬אדמו " ר‬
‫תקיף ומבהיג החר בשאי בעמו יכלו להרשות לו להבעי דכורים שבובים וחריפ'ם‬
‫כאלה בנד גדולי ישראל‪ ,‬חכם אחד הקשה לו האיך מוחר להרהר בשם הקדרש ‪-‬‬
‫הא הוהור כדיבור דמי הורי כמי שמזכיר את השם הנכתב ‪ ,‬רו חיים האריך ליישב‬

‫קו ' זו '''פע דרכו‬

‫‪I‬‬

‫‪ -‬הובאי את דכר' המורה בכוכםי כזה ‪ ,‬וגם נא ב‪m‬כ ש‪ .‬יל‬

‫אדמירי " ת מתמלידי הבע ש" ט " אין עדתי ב‪m‬ה ‪ .‬כעניני הקבלה הנמצאןת בסםריס‬
‫ישביס א‪ " D‬מביאו אםד גדו ל כי ד ש י בהמכתב' ‪ Q‬רבי‪ Q‬מהכת ה ש" ! י מ ‪/I‬ש‬
‫ואפיקירס י ם ‪ .‬וכתבי לתז ך ספרים יש ביס דבריס בדויםי יכ וי כא ש ר ראן עיב י רכך י‬

‫ודעתי אין ב‪ m‬ה לשמוע רק הספר'ם אשר הורובי רבוח' ח ל מייד הבשע " ט לא‬
‫זולת" ‪ O‬נ ‪. .‬‬

‫אחר ביקש ממנו להודיע ל" תשןבתהמשקל‪ .‬הוא השיב לא רק עפ‪/‬וי ההלכה‬

‫אך גם בוכח אדמו"רות "הבה ידע כי עיקר הוא חרטת הלב שיתחרט מאר באמח‬
‫ו'שפוך בפ ש ו בבכי ובחחבוביס לפבי בורא כ " ע אשר חטא ומרד בגדו‪ ,‬יובכה‬

‫במסתר'ם בפ ש ו וקיבל על'ו ש לא 'עז‪::‬ה כזאת לע ו לם‪ ,‬ו י זהר אמד מחשוק וקלית‬
‫רא ש ובפרט אמכילת ב ש ר מושחט י ם א ש ר ה מ ה ק ל י העדת ‪ ,‬וגם יזהר מלשחות‬
‫ייז עד א ש ר ריע אמין בא‪ ,‬ארס היא ג ש ר זלא ישתה מהח ש ודים על זה וכר ארם‬
‫כבד עליו התעבית יכלו לפדותו בממון כל תעבית וליתז לצדקה בדע גל חעבית‬
‫רכו' ואם ח " ו אין ירו שמגת יתן עכ ‪ fl‬פ צדקה כפי יכלתו ויתעבה עכ"פ תענית‬

‫'~עות ויסנף עצמו שלא לאכול גדי שבע ‪ ',‬זיצמצס במאכל ומשתה מה דאפשר‬
‫‪21‬‬

‫יו " ר‬

‫‪28‬‬

‫שם ח " כ‬

‫‪29‬‬

‫םש‬

‫חאב‬

‫‪n‬‬

‫קי אך ‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫קם ‪ tl‬י‬

‫'‬

‫‪.,‬‬

‫‪.,‬‬

‫" ב · קס " ז ~‬

‫‪ 30‬יוי ר ח " ב ק " ל‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וגס יהי' צנוע בלבושו וד' הטוב 'מלא רחמיס על'ו לקבלי בתשיבה בתיך ' '''בכ‬
‫השבים‬

‫באחמ " וב‪.‬‬

‫‪' ; ,‬וכן בענין דלהלן‪ .‬ר' חיים נאשל לע מלמד אחד שפגע בכבודו של האור‬
‫' החיים ז"ל שאמר שלא עשה את סםרו ברוה"ק‪ ,‬אם ראוי לקיימו להיות מלמ‪,‬ד וכך‬
‫היא תשובתו‪" ,‬הונה לא ידעחי מה סקפ לםב! שחה"ק שורר גם עת" על י‪.‬א‪' 1‬‬
‫לו יכו' ‪ ,‬ולא יכחיש זה רק אפיקורס‪ ,‬ומה שכנחתם תשובות גדולי הדור שבלט‬
‫ל גמרי · ךוה"ק לא אמאין שיצא זה מפי רבותינו שיחי' רמי יודע מה שכתב להם‬

‫התמעה הנבל הזה‪ ,‬אכל האמת עד לדרכי שגם בזמבנו שי לחכימ האמת שאיםנ‬
‫גיטים · אחרי החומר שי חלם יןה " ק וכו' ילכן בעל האהר"" ג "ש גגעו'מ ‪ .‬באדוי‬
‫ח'כר ספרו ברוה"ק‪ ,‬אך אל האו לבדו רק כל מחבר אפי' בדורבו (‪I‬ם דאר‪ .‬ראו'‬
‫לכר חיבר ספרו כחה"‪j‬ו ‪ -‬הייבו השחכם בחכמתו ‪ ,‬לאמיתו של תוהו יכ ‪ '1‬לכן‬
‫המלמד המכחיש ריה"ק ‪ .‬של האיר החיםי היא אפיקורס שאיבו מאמין בגדלוי הדור‬
‫שהעדיו עליו שהיה ואיי לרוה"ק‪ ,‬והמלמד הזה כםר בעיקך רוה"ק ימ' ו'םה‬
‫עש'תם שלא עזבתם את בביכם כידיו ויש"כ כזה"‪ .‬עד כאן היא כתב כאזנדי"ר‬
‫דבק בתלמדיי הבעש"ט שזכי לרהו"‪j‬ו יבדואי היא כלל את עצמו מעה‪,‬ם אכל כאיש‬
‫הלכה הדן עפ '' ' הש"ע היא מסיים " אך מלימדיתי לא איכל לפסיק וכף כי איל'‬
‫יכ‪ ,‬שגה הוא בזה‪ ,‬יבזה תיכלו לסמוך על המירה שיש כקהלחנם והי ' שלום " ‪', 8‬‬
‫וכמקםר אחר הוא מביע דעתו כאיש הלכה רמתאונן " הגם שידעתי שבעוה"ר עמי‬
‫במקלן ישאל ובפרט בעיני הלךמידם בעיניהם יכן' ז~בעיה"ך מחמיריס כחסידות‬
‫ומקיליס במה שהחמירה התירה ‪ S‬נ‪.‬‬

‫" ‪ ' ,‬כשנשאל הח'''ס אם רשאי לשנות מניסח אשכבז לבסוח האר''' השיב ב'~לילה‪.‬‬
‫אוחה השאלה נשאלה ג " כ מד' חיםי ‪m‬שיב בחיוב‪ _ ,‬לאחד שה ‪'t‬ר‪.‬יך לסתןר דבךי‬

‫הח"ס עם"י ההלכה זגם עם " י תיחר הקבלה‪ ,‬יסימר עצמי על ססר ‪..‬לקיוטי·‬
‫אמרים " ‪,‬ב~ אף שהח"ס דחה דנריו‪ .‬ר ' חייס כמעט מאשים את הח"ס שהליקוטי‪-‬‬

‫‪ ,‬אמרים לאמצא חן ביעניי מפני שהיה אדמו"ר ל~' חסידיס‪ .‬והיא בתור אדומ " ר‬

‫תק'ף יצא להגן על הל‪,‬קיט'‪-‬אמרים‪ ,‬והוא כותב "יבחנם התרעם הח"ס על לקיוטי‪-‬‬
‫אמר'ס יאולי מחמת שנוחברי רא'‪ !t‬קהל חסידים ילכן לא נכנסו דכר'ף באזניו יכי' ‪".‬‬
‫לאו ‪ ,‬מלתא זוטרתא לחשדר את רכינו הגאון ח"ס ‪ ,‬וכבראה שר' חיים הרגיש רימ‬

‫שפליטת קולמוסו פיגעת כבכדרי של הח"ס ז"ל והוא וכתב כמעט כמתנצל "יאינב'‬
‫ח'‪:‬י כחילק על מרן רשככה"ג הח"ס ז"ל כ' אינני בקי כש'חות חולין דיל" רק‬
‫מה שראיתי קובלתי מס' קדוש' עליונים גדיליס בגנלה יבנסתר אמרתי ‪ ,‬דר' הוטב‬
‫יגחני בדרר האתמ‪ ",‬ובסיום דבריו הוא מדבר אל‪,‬נו כאדמי"ר וחסדי נלהב אדוק‬
‫בתלמיךי הבעש"ט "אך לאחו שנחית עיר יקיד ‪,‬ש מן שמיא הנעש‪//‬ס ז‪//‬ל אשר‬

‫‪ .‬גדול ‪ ,‬מכואר כס' יכין יבועז להגאין בעל אמ'ר בת'בים יישהעדי על גידל קדשותו‬
‫ח"ג‪c‬‬

‫‪31‬‬

‫אן"ח‬

‫‪32‬‬

‫י‪,‬ייר‬

‫‪33‬‬

‫שם‬

‫‪34‬‬

‫מחבר‪ ,‬היא האדמן"ר ר ' ררבער ממעזריטש ידרע בשם המגיר‬

‫ח"נ‬
‫ח"ב‬

‫לייר‪.‬‬
‫קאה‪.‬‬

‫•‬

‫ק"ז‪.‬‬

‫•‬

‫מןכעזריטש‪.‬‬

‫‪ 35‬מחובך ר' מאיר ב ‪ /l‬ר צבי הירש מרגליות אכ‪ "/‬לכרב‪ ,‬חסיד בלהב יתלימד בע'ש‪t‬ץ‪.‬‬

‫‪66 ,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫ונפלאות'ו‪ ,‬וכן השם הגרול'ם ס'מר בשבחו וכהמ גאונ'ם קרמונ'ם שהע'רו שמן‬

‫השמ'ם נשלה לתקן רורו וכר לוזה ת'קן ש'תפללי הנהו'ס אחי'ו כנסוח האי'''‬
‫ז"ל וכן הנה'גו אחו'ו '~'או הדווות הקדוש'ס תלמ'ר'ו ותלמ'''' תל'מר" גאונ'ם‬
‫גרול'ס בנגלה ונסחי‪ ,‬ולכן כל האממ'ן בבעש"ס ובחלמדי'ו ואו' לאחת בנוסח‬
‫האר '' ' ז"ל מלנ" לא 'זוןן רבר' שפל המצב נכנע לחלמ'די הבעש"ס להכ'ן רכרהם‬
‫הקדושים" ' ‪• 3‬‬

‫מענייו כשר' חיים משבח את הפיי מגדים ‪ ,‬כתיך אדמו'" יחסדי הוא מדגי יב‬

‫את הקדשוה והטהרה הנרבעיס מספריו‪ .‬כאשך דב אחז התאונן לפנ'י שהמיךה‬

‫פסק בד'ן אחד רלא כהפ"מ ‪ ,‬הש'ב ו' ח"ם "ומאד אב' אתפלא די'יד מה הזקל‬
‫‪I‬‬

‫הרעש הזה וכי נעיב' יו דברי הפ"מ ז"ל כינר~ הש ‪ If‬ס‪ ,‬הד אמת '‪:‬דברי הפ"וב בכל‬

‫מ‪.‬קום הם 'קלוי'ן ר~'נ'ם ורכר'ו מחלהב'ם בקדושה נפלאה וחו'צח בפלפול וסברא‬
‫•‬
‫זבקיאזת זמי בד ‪ j‬ר הזה לססר בשבהן‪ ,‬אד '‪1‬וכ"ז אם המזרה הורה שלא כדבריי רק‬
‫כדברי הש"ן וסייעתו ג"כ איז מזנותין אותו"‬

‫ד ‪•3‬‬

‫ועוד כמקוס אחו אנו ווא'ס אח ו' ח"ם כאדמו"ר חק'ף וגם א'ש ההלכה שלא‬
‫•‬
‫סר נזהש"ע‪ ,‬כשנשאל בענין שמית שויום של כלה ' וחמרתה שהחמיר ו' יהרהר‬
‫החס'ר שלא לעשוח ‪.‬ש'דוך כזה ‪ -‬אס לנהוג מדכו'ו הש'כ " וההג לפלפל כזה אך‬
‫למוחר כ' א'י ברבר שא'ן לנו שום ''י‪ U‬ה‪ ,‬והוא מרכו'ס ‪:‬זנסחו'ם ‪ .‬וכמחכ " ח‬
‫הגאונם' בוחא' שהח'לו למלמל בכוונת וב'נו 'ורא החס'ר ז " ל דכ' נשכ'ל בדכו‬
‫שא'ן מבוא לשכלנו לה>ןסג‪ .‬אולם גם לסכל ח " ו רעח רב'נו אדון החסדים' ג"כ‬
‫" ‪t‬ו ‪ ,‬וכיי שורי לי' מארי להבןרע בוהידה ‪ 36‬שהרחיב בלשיני נגד ד"י החם''' דכו‬
‫של גולת איראל ארץ אשכנז וצורפח וכ'ר ולכן בדרא' 'פה ש'חחן של הראשונ'ס‬
‫מתורחן של האחוונם' ‪ .‬דבמידנתנו מחמ'ר'ן כאשה ששמה כסוס חמוחה'! דןן כאן‬

‫כארמו"ר וכעל מקובל ‪ ,‬מכאן וא'לך‬

‫‪ -‬הגאון כהלכה‪ .‬כשהרב השואל הצ'ע לסנ"‬

‫ראם אבו מחמירין בכע~ז זה א"כ מי שעשה שדיוד כזה יאח'יכ נדו‪ 10‬ששם הכלה‬

‫כשם חמותה יהי'‬

‫מק‪mw n‬‬

‫יהשי‪,‬ו‪ ,‬יהי' בטל ע"ז מזהירי ר' חיים שלא ' כן‬

‫הוא ‪" -‬אך מה שר‪:‬דצ כ"‪ n‬לודמ שהאו מק‪ n‬עסות וכר דכדונ ש'כול להתכרר‬
‫ת'כף‪ .‬לא שר" מקח טעות‪ .‬וה"נ 'כול הוה להתברר ת'כף וימלא הקס'ח א'נו‬
‫טעות" ‪• 3 !!.‬‬

‫מקח‬

‫נגר‬

‫חרשות‬

‫כהלכה‬

‫ו ' ח"ס לא אהב חרשוח כרת והלך כזה כדוכו של הח " ס שהה" וג'ל לומו‬
‫‪ ..‬חרש סאוו מן ‪ .‬החווה " והחננד ככל כוחו לכל דכו חדש‪ .‬וכשנשאל אם מותר‬
‫לאהש נשואה לצאח כפ'אה נכר'ח או כמצנפח על ראהש ‪ -‬דבר חשד ‪.‬וב‪''1‬כ אזו‬
‫‪36‬‬

‫ד‪3‬‬

‫או"ח ח " כ '‪.‬ח‬
‫יו"ר‬

‫ח"א‬

‫כ"ב‪.‬‬

‫‪ 38‬אהע"ז ‪ n‬יי א '‪.‬ח זרכורב‪N‬‬
‫ד‬

‫‪/l‬‬

‫"‬

‫שביעו סאבז ‪.,‬יה שגירה המימרא כפי זקבי· העיו‬

‫‪-‬‬

‫שבזסר"ת‬

‫בולט ו' חייס בצרקתו וקרשותו כדאמר"ר תקיף ומבהוג הרוו‪ ,‬ימספוי ר"ח על‬

‫התורה ומסכת בבא מציעא שלמהד הרבה שבים‪ ,‬ומשאר ספריי בולט גדליתו כתר‪:‬ח‬
‫והגאין בהלכה‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כגנור חלצ ' ו ומחה על זה בחוזק והחל'ט לא'סור " כ' 'דעת' בב'רור בה'ות' אצל‬
‫כזן" ח ' ז " ל כמעתרו שגם שם לא הלכו כמלבושי פריצות כזה ח " ו‪ ,‬כופר ששמעתי‬

‫אז לא במצאת בכל דמ'בת אשכבז שום א;‪1‬ש חושבה ל‪,‬לך בעשרות ום'אה בכר‪,.‬ת'‬
‫רק א'זה מקל‪ ,‬הדעח ופחות' ערך וה" לקלס ורק בעוה " ר מקרוב בשתרבב הנמהג‬
‫הזה מן האפ ' קורס'ס ולכן ת " ו לא ע"ז באמר סהוחר גם לאבש'ס מדמ'גתבו לבהוג‬
‫כז הוא'סיר במק ימ ו והעינר לוקה מן התורה‪ ,‬ולכן מן דחוה " ק אסור ל'לך אפ"‬
‫נדבר‬

‫אחד· פריצ ו"ח‬

‫כדדך‬

‫העמיס" ‪~::.‬‬

‫וכז כשב ‪/I‬זאל אם מותר לשלוח גט "'ע הדואר שבחשב לדכר חדש ב'מ'ו היא‬
‫כותב "ובכהלתי ‪ iZ.:‬מעו איך ששגגה יצא מלפני השליט וכן ' הלא דיער בעהר"ר‬
‫פרצות הדיר ' וכןי כי ידר‪1‬ו הדבניס במדדנות דחוקות מה מעשיהם רגם פה גגליליתנו‬
‫בעוה"ך בתרבו האפיקורסים אשך דברי חז ‪ II‬ל בעיביהם כחוכא יחרנה יכשל‪ ,‬ח"ו‬

‫וכי ‪ I‬ופלצית ‪ :‬אחזלבי כי מי יידע עד מה יגיע הדב ‪ .‬ר‪ ,‬לזה אחלה נא פב" כבוד‬
‫קדשותר להשכ'ל בתקבת דור'בו אשר כ'בפל המצב ו'דל כברד 'שראל והתורה‬
‫והיראה‪ ,‬להחזיק גדריס ולהחמיר‬

‫בזה" ‪.'40‬‬

‫מצית שנאפי ע " י מכובה היה דבר חר'זנ‪.‬‬

‫בי‪,‬מי‪ ,‬והרבה גאוני דורו התירו את המצות‪ ,‬וכשנשאל ר ' חייס ל‪,.‬נ~ זה השיב ליאסור‬
‫ואסר את המצות בהחלט "ואולם גס לעדת' הרהכ טעמ‪t‬כ" '''פע ד'ן אר הס כומס'ם‬
‫את' כאשר קבלת' מ‪ ' D‬מו " ח ז "ל שבכמות אלה הדבר'ס א'ז לגדלת העטם רק‬
‫לפסוק הד'ז בהחלט זהשזמע 'שמע וכו ' ולכן בדרך החלט אומר לכם כ' ה‪n‬ו‪:‬זס‬

‫נןצות על כל זה הרא חמץ מגרר רכו' לכז "י'ד' לערת' אש'ן ‪.,.,‬תהל זה בושם‬
‫ארפן ואס לא 'אנו שמרע מה בעשה להם אם אוכל'ם חמץ ממ ש בפסח " ‪",‬‬
‫בקהלה אחת נתמגה לכיהב " נ וחסידיס ש"ץ עמ משורריס מסעיין‪ ,‬אף ש‪:‬ר‬

‫‪I‬‬

‫חייס בעצמי אהב מאד את הנגינה ‪ -‬יהיא נעשה לאחת הימירות של תסידות‬
‫סאב'!‪ ,‬עכ " ז התבגד לזה בכל מאמצ' כוחו‪ ,‬כ' ש"ץ עס משורר‪t‬כ" בב'ת הכבסת‬
‫חס'ד' ה ' ה בחשב בע'ב'ו חדש דחדש‪ ,‬וערך מכתב לרא';; הקהל מלא תוכחה‬

‫ודבר' מוסר בדבר'ם חצוב'ס להבות אש "וב'זתר אב' מתפלא על כ"מ אשר כל‬
‫'מ'ו חי ' בגו חמתתדש'ס ולא הב'ח רשע ל'גע בככוד ד' רכתררתר ולמה לעת‬
‫זקנתו רופן ידיי ולתת יד לפישעים וכן' אולם ישיש בא בימיס זמתנהג ביושר‬

‫ב ' מי עלומיו איר עתה לעת זקנה ושיבה יחזררו פנין ‪,‬להרביש ימי עלימיו וכי‬

‫‪I‬‬

‫וחתרת' בלב' למח עלתה לו זאת למע"כ ואול' כ' כבר לא ראה פב' אום ‪',‬רא ד'‬

‫גדול הדזר ווכ ' ולזה באת' להע'ר לבבז ש'זכור לבר 'מ'ס חראשוב'ס אשר ח'ה‬
‫מקבל פבי ' צד ק'ס דרבה'רם בכבסו בלבכו וכמאז כז עתה "!תעורר בלכו יראת 'ד‬
‫לוהכרת על קדקד אבש' רשע רבהוזק די 'גרש את הש " ז ומס ‪ 'Y‬ייו מבית ו' ואן‬
‫סר‬

‫עינן‬

‫ויכרפר‬

‫חמאתו'ו ‪.-1 '2‬‬

‫•‬

‫‪ 39‬יו"ר‬

‫‪,‬‬

‫"‪ 1( '1‬לי‪,‬‬

‫‪40‬‬

‫;ןאע"ז‬

‫‪41‬‬

‫או"‪" ,‬‬

‫‪41:‬‬

‫שם‬

‫ח"א‬

‫ח"א‬
‫ח"כ‬

‫סייג‪.‬‬

‫ס"ג‪.‬‬
‫י"ז‪.‬‬

‫‪68‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫איש "‬

‫א מ'ת‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ד' חיים ההי אש" אמת בכל דרכיו ולא גשא ‪ ,‬םגםי לשום אש"‪ ,‬ואף ‪ : ,‬אם‬

‫גכובה אר‪ r‬ים גבהו לא חת להביע דעות אם הדוב"ים לא שי;ך בעיגוי ‪..‬לא ‪ :‬אשא‬
‫סבי איש כי המאת אהןב מכל" ‪" ., 3‬אןם כע"קר הרבר אל' העלתי כצרונן ‪ I‬תיהר האי‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫אות אשר הרוןבי מו 'השפים ' איתי ' אבעי לזב‪/‬ת" ‪.. ;….‬אך‬
‫כוחיב ב‪ ' ii‬אתמ‬
‫אני " אימר ' גם אם ח"ו יובשו יוכלומ ' מחל ת ועיקזש עכ"‪ ,‬על " שממרת; אעומ ‪Il,r‬‬

‫כי הא'מת אהוב מכל‬

‫‪m‬‬

‫‪ -‬ואיז להשיב יבר כמל מה שכתבתי"‬

‫;‬

‫‪41‬‬

‫"ואס ' כי מענ‪ II‬ת‬

‫אהוב לי ' האתמ אהוב ינ‪ ,‬כל" ‪" .41‬רהרב הנ"ל ' ורהצ ל‪i‬רת לנו תורה חן שו ‪ J‬המ שלא‬
‫יעזם אדם וחולק על המאת התורה שגתנה לגו מפי הגבוהר" ‪ ",‬באמת"הבגין שלו‬
‫השיה תמיד נרו ייקר לו מםז‪ ,‬יצא לפעמים לחלוק לא רק על חבריו גאוני רודו‪,‬‬

‫או גם על גאובים מפורסמים דמירות סלנפיו‪ .‬האו הערץו הוקויי אובר את ה‪ n‬ייס‪.‬‬
‫וכשהוא מזכירו הוא ‪ ,‬עשוה כן ממש‬
‫הכניע עצמו מלפגיו ממש כתלדימ לפגירבו‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫;שכבה"גהח"ס ז"ל כי איבגי בקי ' בשיחות חןליין‬
‫ברעהד ‪..‬ואיבני חולק ‪ ' yin‬על מרן‬
‫‪,‬‬
‫דיל" ‪.. "",‬והח"ס בגדול צדקתו ‪ m‬רדת גאונו קצ'רמאד לר‪ m‬ב השגתו ואגו‬
‫הפעוטים 'עלינו לחקור מק;דם הדין' ןאח"כ לפלפל" ‪" ",‬אד גליו ודיוע ");סל אשןי‬
‫ביזיגו ' הפעוטים להכריע בדבר שג;ולי קאמי הנחיו בספק ובפרט גאוו אחרון‬
‫שבחרא';' היא חבג 'הח"ס ז " ל פסק כז הלהנ למעהש'' ' ‪ " .r.o‬יאזי לחדית שבי גאתי‬
‫‪ p‬לום הח"ס זתלמןדי המר"ס א"ש זבחוי בעלאמ "; ‪ ~ Ol‬לד חיםי ‪:‬ו;ןו ‪.‬ר"‪,‬וס גאון‬

‫ישראל וקחשו ושסק בחראי שהלכה כמווח ‪ ,‬עכ " ו לא גשא ל ‪ i‬פגםי כהשיה משוכנע‬
‫השצדק ' אוח‪ ,‬וכד האו כובת "הגס שהת " ס תמימר בזה כבר הראכתי ‪ ,‬לבוא לשא‬
‫חדש לאגוני‬
‫כדברין " ‪…02‬ואלום בסו ‪ " n‬ס המנאןז מהדמ‪ ",‬ס ז ‪II‬ל יכי' חהמ אבי איך‬
‫‪,‬‬
‫עולם אשר מימיהם " אנך שותםי ‪ m‬ייו ' למור כן" ‪,, ' ".‬ולכן ' דנרי הח "‪,] O‬פאלו‬
‫ממני" ‪ … &4‬ומ"ש ' כתשן' ח"ס לפישטות ‪:‬רכו' ואחרי ' ‪h‬מלית כ ‪ #l‬ח אל כן הוא ‪ m‬ס‬
‫ל;'ןו לרבותינו הקדושים וכו' לאצת לעזר לעושה עוול וישתקע הדבר ולא יאמח" ‪;..‬‬

‫‪ ..‬ועדיתי כ' דברי ה‪" n‬ס נגד דביר וכו' ואני בתומי 'אלד יכעז " ה כיינתי אל ' האמת‬

‫‪43‬‬

‫ירד‬

‫‪44‬‬

‫שם '‪.‬ם‬

‫‪45‬‬

‫שם‬

‫‪lC"n‬‬

‫)ייב‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪J‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫' ‪.‬‬

‫‪• '.‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪.' 1‬‬

‫‪" 46‬י"מ ‪ n‬א'" ‪"".‬כ‬
‫‪41‬‬

‫אר'ח‬

‫ח"ב‬

‫'‪.‬ח‬

‫‪48‬‬

‫ירד‬

‫ח"‪K‬‬

‫'ייז‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫שם‬

‫ס"ד‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫שם‬

‫נ‪Jtn‬‬

‫‪..,.‬‬

‫••‬

‫‪ 51‬ד ' ח על ששת גיטיו עשר התשובות הגה לע הח"ס‪.‬‬
‫ח"א‬

‫‪S2‬‬

‫יו"ר‬

‫‪53‬‬

‫שם‬

‫נ"ך‪.‬‬

‫‪s4‬‬

‫שם‬

‫י"ג‪.‬‬

‫~ שם‬

‫י"ב‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪., .‬‬
‫‪,._. .‬‬

‫‪-;.,‬‬

‫‪…..:‬‬

‫‪..‬‬

‫‪J.‬‬

‫~ ‪.:.‬‬

‫" ';‪" , '.‬‬

‫"יי ב‪.‬‬

‫‪.‬‬‫"‪'.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪…‬‬
‫"'‬

‫'‪",‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪69‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כי לא חזסדתי דרב רק בררתי הסלות יףכ‪" ". ".‬הבה לעדתי אשר עמכ"ת בשמר‬
‫‪ II‬חר רברי · הח"ס יתלמ '‪ 'T‬י המר"ס א"ש יבמאת היא גבד כהמ משביית יכו ימה‬
‫‪D‬מני‬
‫שחהל ‪.‬ס""י' ררכ' בחמכ"ת שאי ‪ U‬כאשר הוכחתי ‪.‬בעזהי " ת באררהכ " ' ‪,. .11‬אר ‪'.‬‬
‫‪.‬‬

‫כ‪r‬א הדבר מס' איתי דציק הח"ס" ‪".‬‬
‫‪I .''7‬‬
‫~‬
‫בגר‬
‫‪..‬חירסי‬
‫לי בימי‬
‫שהעיתי פבי ‪· ..‬‬
‫'‬
‫‪ ,.‬על הבעדח יבהידה האר כיתב ‪..‬יאבשר איעד ‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫אריית מכורחית לססיק שלא‬
‫‪.‬‬
‫"צ הש‪:‬די ונע' הסכיומ עמי עם"י ‪.‬איזה'‬
‫הדב"‪.‬כ ·‪.‬יב '‪. 'T‬‬
‫‪.‬‬
‫גדולים ‪.‬דברי חז"ל‬
‫ירק אעס"כ ;קרע לבי בקרבי ‪.‬רכף רמארתי כמה‬
‫"יףכ‬
‫כה ‪ U‬ייב ·‬
‫‪'.‬‬
‫‪,.,‬‬
‫‪.‬‬

‫נשא לי‬
‫ארין ‪ .‬בדברינו יבסרביתבי ל ‪ m‬ית גחלי החר שלםבביי" ‪ ".‬יבכל זאח לא‬
‫•‬
‫להנווו ב יוכ " ‪. eo‬‬
‫כשחשב שהדיז עמו ‪i‬חוא כותב על‬
‫פניס‬
‫הנו"כ "שואיר לי' ‪.‬מראי' ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫' ‪.‬‬
‫לםני גאין הגאיבים מרן הכי"ב אי דבריר כ!)וזלי כבאן‬
‫אבכי‬
‫ןבמקרם אחר‬
‫‪.‬‬
‫"ראם מי ‪.‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪.‬‬
‫שבא ‪,‬לחלקו על הש"ע" ‪ .111‬על מהרש"ל "יבחםנ העריש מהרש"ל העולם" ‪" .fl2‬ב‪,‬ל‬
‫זקבי ‪ ,‬החכם צבי ‪..‬הויא םליאה בשגבה באמת על חכם לב כמיחר שימאר דבך‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫·‬

‫'‬

‫שאל ה‪Ti‬י כימיו ב‪ J‬פיס‬
‫"דוברי הרשב"א הללי נשמוט מזקנ'י החבם צבי‬
‫'‪.es,".,‬‬
‫‪.‬כזה"‬
‫‪. ',‬‬
‫‪.‬‬
‫פשט הגמאר" ‪ ".‬על התימים ‪ ..‬הארכתי בדברםי אלי הגם‪ .‬אש" בי‬
‫כי ‪..‬שם מב!חר‬
‫‪.‬‬
‫בפקיאת דליבא לבדין ד '‪ 'T‬ן‪ ,‬חממת שאריתי בתימים המכ דברים אשר תמהוים‬

‫בעיבי‪ · .‬לפי קט שכלי לכן הארכתי לפרש הסיגיא כאשר חנני השם " ‪ ".‬יעיד ‪ r‬ל‬
‫התימםי ‪..‬הנה במאת ביעבי רלא יכילתי להולם כל דבריי" ‪ ".‬לע הפבי יהישע‬
‫•‬
‫הדנה‪ .‬ימ אנכי לביא ' אחר וקני הבס"' אפ"' אם היה היא המקיל ‪.‬צרי‪ ,‬אב' לבלט‬
‫‪.. ..‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•דברי גבדי מוכ " ש זסכון;א חמימר יבלטי יברי בגיי יפסיל כרף ארם הלהכ ריססת‬
‫בק צא רארה האיר הערלם ביהג ילכן א"צ הלחמיר" "‪…‬ידברי הטנ"י לא רמ‬
‫לימר‬
‫הטנ'''‬
‫חחזם עלה ומי יערו אם אזיה חלמדי טיעה כתבי יח"ר לזקני‬
‫נר ‪.‬י"א‬
‫·‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כיתב‬
‫כן" ‪.‬י' על המר"י בן לב‪ .‬שה‪:‬די מגדרלי ' הםיסקים הרבה דירית שלםביי ‪ .‬האר ‪· . .‬‬
‫‪..‬ראלם חאר חמילת כ"ת הקו'ושה המ אנר אשר נישא את שמן על ש‪D‬תבן ארלם‬

‫מרא מאד ב‪D‬לחא דעםת בזה ןבכב;אר לכל מעיין בסיגיא הארשינים יבאחרינים" "‪.‬‬
‫את‬
‫גלח‬
‫‪.‬על‬
‫האחריב;ם כדירי ר' אםירם זלמן מרגלית ז"ל היא כ;חב ‪..‬הנה אריתי‪· .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪56‬‬

‫שם‬

‫נ"ו‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫שם‬

‫נ"ו‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫שס‬

‫מ"ג‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫אהע"ז‬

‫‪60‬‬

‫שם‬

‫•‬

‫'‪.‬ו‬

‫'‪.‬ח‬

‫‪ 61‬ראח ח " א ‪"".‬כ‪I‬‬

‫‪62‬‬

‫חא"גוז ‪ "I1‬א '‪.‬ג‬

‫‪63‬‬

‫םסו ני‪.‬‬

‫‪ 64‬יריד ת"א‬

‫‪65‬‬

‫•‬

‫• ••‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫ח"א‬

‫‪ j'Qt‬רז‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫‪.‬דו'"‬

‫‪,.‬‬

‫•‪I‬‬

‫‪,.‬‬
‫‪.,‬‬
‫•‪.‬‬

‫‬

‫‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫‪·.' . .. …..‬‬
‫"‪' .‬‬

‫ל"ז‪.‬‬

‫כ"ו‪.‬‬

‫‪" ' . . 1..‬‬

‫‪1:‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‬

‫‪,‬‬

‫‪ 66‬םס 'זז‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫אף"" ח"ב גי‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫םש חי‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫אה"ען‬

‫‪n‬‬

‫ייא‬

‫‪·, "• . .‬‬

‫ב‪.nn‬‬

‫‪~ .‬‬

‫‪10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫השאלה ואת אשר גנזר על;וי ‪K‬מת בכדר יד'!"בו הגאון מותפ הדיי מהר"ו '''ב‬
‫להתיהר‪ ,‬ייב‪.‬ה ב ‪ II‬חמ יבעתני ‪'V‬זבוט עתי ולא איש דברים אבבי אר)' שמיב)' אח‬
‫האר " י אלום לאשר שלםי מיעלט שכלי דלא כן הוא" ‪",‬‬
‫‪,‬‬

‫)הוכןש גבלייו‬

‫‪,‬‬

‫‪10‬‬

‫ין " ד‬

‫ח ‪KH‬‬

‫הבא(‬

‫'‪.‬מ‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫• ‪1.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫••‬

‫‪-.‬‬
‫" '‬

‫‪,‬‬

‫‪. .., .' .‬‬

‫'‬

‫‪' .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬
‫‪,‬‬

‫‪..,‬‬

‫‪,,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫' ‪.‬‬

‫‪." .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪'.‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫‪..,‬‬

‫‪..‬‬

‫"‬

‫•‬

‫‪…‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫·‬

‫"‬

‫תיקתים ל"טזו 'ן‪!/‬ג' הוי"שר לרשן להרט'ב‪II‬ץ‬
‫'‪.‬‬
‫"‬
‫' ‪.. .. .‬‬
‫)המעיו ‪ ,‬ניסו תשל'יי ב ע‪ 71 ' /Y‬ואילך( ‪",,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫‪' , ' .., . .‬‬
‫‪. . . ..‬‬
‫‪ :c‬לין ‪ :‬סוף הקעט יש 'לקחא ‪ :‬הראו ‪"I‬ל לא ר‪ '; II‬שבמצא בתלדזז‪.‬כ ‪;,‬למ‪ K‬ביומא‪,‬‬
‫)‪ m‬בוובח ליומא ה‪ ,‬ב ‪ :‬ולא מאלי אב' אומר(‪.‬‬
‫'‪, .'- .‬‬

‫"‬

‫‪….‬‬

‫‪, ..‬‬

‫הא כל‪n‬מא או ייו כל‪ n‬אמ או כהאי‬

‫ה ‪ : LI‬ב‪::‬ןורה השלישית לבפי הסףו שי לקחא ‪:‬‬
‫ל‪ n‬מא ענ "‪ ,II‬ידבן למ‪n‬א עביא‪ ,‬וכא הלם ישבוש (ו) חששבו וכר!‬
‫חגה ‪:‬‬

‫בשררה רכ"'עית במקום התיבה בסוגריםי כנראה‬

‫צ"ל ‪:‬‬

‫נגה‪.‬‬

‫זיו ‪ :‬כבראח ז"ל ‪ 1' 1‬ענין כדרב ‪ m‬בירו כבתוב ‪,‬זהתענגתם מ‪ I‬י! בנהדר!‬

‫‪71‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪,-‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫" ‪.. .‬‬

‫‪….‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪….‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪.,.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫~‪'.‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪….‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫המש ‪M‬םיס גבליין הזה ‪:‬‬
‫רב גכר'אל רקאסר‪,‬‬

‫דב‬

‫קלמן‬

‫כהנא‪,‬‬

‫‪. 118 Leicester Road, Sallord 7, Lancs .‬‬

‫קבזו‬

‫חייס‪.‬‬

‫חפץ‬

‫רב צ'חק טבוד ‪.‬‬

‫‪. 6620 N. Whipple, Chicago, 111 60645‬‬

‫פרוס' יה‪,‬רה ליו‪.‬‬

‫‪'m‬‬

‫ביח וגן‬

‫ירלשוים‪.‬‬

‫‪.46‬‬

‫מ‪r‬שי ‪> K‬בשלםו‪ ,‬רח ' אמיר כינה‬

‫‪,22‬‬

‫דדו הנקשה ‪ ,‬חר' סןןבלנסקי ךא‪,‬‬

‫ח'םה‪.‬‬

‫‪..‬‬
‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫ירל'שרים‪.‬‬

‫"‪..‬‬

‫•‬

‫‪n‬‬

‫ד"'ר '‪W‬בר קרבר‪ .‬ו ~ כהבא ‪ . ,28‬עשרי חסה‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫רב ‪,' .‬טף‬

‫"‬

‫מאס‪.‬ל‪,‬‬
‫'" '‬

‫‪..‬‬

‫ירושליס ‪.‬‬

‫‪.6 Allerton . Grove,‬‬
‫‪Leeds 17 .‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪. .' .‬‬

‫‪..‬‬

‫;' ‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪. ..‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫••‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪. '.,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬
‫•‬

‫‪-.‬‬

‫• ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪72‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫העורך האחראי ‪:‬‬

‫ירנה עמנואל‪ ,‬וח' צפניה ‪ ,26‬יוושלים‬

‫•‬

‫דסופ "חהמ'ף'ר' ‪" I‬רורו' ‪,‬‬
‫‪t‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪J‬‬

‫זישוליס‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)