אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ו צ א ? איד* < *71ידיי
1
נבר־כ
1 3
י
א^יזדר־ו-
פ ו ע ל י
יע1דאל
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
§־00^8.01נ6¥1־ ¥ ¥ ¥ . 116131
ע״י חיים תשס״ט
.
גדולים בענוותנותם /הרב בנימין זאב יעקבזון זצי׳ל .
זמני היום בהלכה בהדים ובעמקים /ידידיה מ נ ת
5
גיל הלויים בעבודתם בימי בית שני /שמואל הכהן .
26
.
משנתו ודמותו של ר׳ הייםהלברשטאם)המשך( /הרבי׳׳יאפפעל
בית הכנסת של אברהם אבינו בחברון /צבי מלוב .
.
ז כ ר להולכים
הרב בנימין זאב יעקבזון זצ״ל
מכתבים
3
35
44
52
למערכת
55
על ספרים ועל סופריהם
פירוש על מם תמורה מאת הרב מנדל קרגוי זצ״ל /י׳ עמנואל 57
,
,
הערות ל מ ס מועד קטן וחגיגה /הרב אברהם סופד
בפ״ד .ירושלים ת׳יו תשרי תשל״ד *
מנוי שנתי :כישראל — 10.ל׳׳י
70
כרדיהגליוןא *
המחיר—3.ל״י
כחוץ לארץ —$4.
www.daat.ac.il
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 288883
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ר ש ו מ ו ת ב ע מ ו ד ה א ח ר ו ן של ״ ה מ ע י ף ׳ כ ת ו ב ו ת י ה ם של
ה מ ש ת ת פ י ם ,כ ד י ש ה ק ו ר א י ם י פ נ ו ישר ע ם ה ע ר ו ת י ה ם ל ב ע ל ה מ א מ ר .
א ך ר ש י מ ת ה מ ש ת ת פ י ם ל ו ק ה ב ח ס ר .אין בה פ ר ט י ם על בעל ה מ ^ מ ר —
א ם ה ו א ר ״ מ ב י ש י ב ה א ו ר ב בעיר ,מ ו ר ה א ו מ ר צ ה ב א ו נ י ב ר ס י ט ה .כ מ ו
כן ל א מ ק ו ב ל — ו ב צ ד ק — ל ר ש ו ם א ת גילו של ה מ ח ב ר .ו ד ו ק א כ א ן
יש לציין ב ס י פ ו ק ש ב ג ל י ו נ ו ת ה א ח ר ו נ י ם ה ו פ י ע ו מ א מ ר י ם א ח ד י ם
מ מ ח ב ר י ם צעירים ,ב י נ י ה ם ב ח ו ר י ם ש ט ר ם הגיעו לגיל ה ע ש ר י ם ובכל
ז א ת כ ת ב ו מ א מ ר י ם רציניים אשר אפילו ת ״ ח ו מ ו מ ח י ם ל א היו
מתביישים בהם.
כ ך ג ם בגליון ה ז ה .מ ת פ ר ס ם כ א ן ח ל ק ר א ש ו ן מ מ א מ ר די כבד,
על ב ע י ת ק ב י ע ת ז מ נ י ה י ו ם ב ה ר י ם ו ב ע מ ק י ם .ב ע ל ה מ א מ ר ה צ ע י ר ק ב ל
ח ו ת ד ע ת ח י ו ב י ת על מ א מ ר ו מ א ת ר ב ב ר ס מ כ א ב נ ו ש א ז ה .י ת כ ן ש ל א
כ ל ק ו ר א י ״ ה מ ע י ן ״ י מ צ א ו ענין ב נ ו ש א ז ה ,א ב ל א נ ו ר ו א י ם ח ו ב ה
נ ע י מ ה ל פ ת ו ח א ת ״ ה מ ע י ן ״ ל פ נ י כ ו ח ו ת צעירים.
ו ל מ ח ב ר י ם צעירים מופנית כאן בקשה .תדעו ב מ ה כוחכם .ט ר ם
הגעתם למועד ל פ ר ס ם חידושים שלכם .ת ל מ ד ו קודם־כל ה י ט ב כל מ ה
ש נ כ ת ב ב נ ו ש א ,ב ש ״ ס ,ב ר א ש ו נ י ם ו ב א ח ר ו נ י ם ו ר ק א ח ר י ע ב ו ד ה זו מגיע
ה ת ו ר שלכם להוסיף .בזמן ה א ח ר ו ן נאלצנו ל ה ח ז י ר מ א מ ר י ם א ח ד י ם ,
א ך א נ ו מ ב ק ש י ם מ ב ע ל י ה מ א מ ר י ם ל נ ס ו ת שוב א ת כ ו ח ם .
מצות ״ ה ק ה ל ״ ב ס י ו ם שנת ה ש מ י ט ה מ ל מ ד ת אותנו לשלב זקנים
וצעירים ב ה פ צ ת ה ת ו ר ה .
ב ב ר כ ת כ ת י ב ה ו ח ת י מ ה ט ו ב ה לכל בית ישראל.
מערכת המעין
ל ק ר א ת השנה ה ח ד ש ה אנו מ ב ק ש י ם א ת קוראינו ל מ ל א ו ת א ת תלוש
ה ה ז מ נ ה בדף ז ה ו ל ש ל ו ח ל נ ו ב ה ק ד ם ;
ד מ י מ נ ו י ל ש נ ה ) 4ג ל י מ ו ת ( — 10.ל״י ,ב ח ו ץ ל א ר ץ —$4.
)כולל דמי משלוח(.
לכבוד
הטעין
מערכת
ר ח ו ב צפניה 26
ירושלים
הריני
ח ו ת ם ב ז ה על מגוי שנתי ל ״ ה מ ע י ן ״ ומצרף בזה ד מ י מנוי.
השם
הכתובת
_______^^______
התאריך
_______________
)חתימה(
ו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למעלה משמונים ,אשר לא היה בכוחו לבקר א ת רבי מאיר־דן בעצמו .רבי מאיר־
דן העייף ענח לו :״אני מצטער ,אני מוכרח לסיים את עניני כאן בלונדון ,ואין
שום אפשרות לביקורים פרטיים״ .אולם כשסיפרתי לו אחר כך ,שלפי ידיעתי
גילה מר לוי חזקן בצעירותו במינכן כתב־ יד של רבינו חננאל על פסחים
ושלחו לדפוס ,,ראם״ בוילנא להדפיסו ,אזי נזדרז רבי מאיר־דן ויצא למחרת אל
מר לוי הזקן :״איש שעלינו להודות לו על דבר שכזה ,אין די כבוד להעניק לו״.
ושוב הביע את שמחתו כל ימי שהותו הנותרים בלונדון ,על שזכה למצוא בה
תלמיד־חכם כמו הזקן הגדול הזה.
אני־ מוסיף ומספר כאן על פגישתי עם הגאון רבי שאול בראך זצ״ל מקאשוי
)עיין ״אשא דעי למרחוק״ דף רע״ח( בשנת תרצ״א .לא היה נעים לי לבקר את
הרב הזה ,שהיה ידוע י י ע״י ספריו כקנאי מובהק ומתנגד של ה״אגודה״ ,אך
הביקור אצלו היה לי חוויה גדולה .משרק באתי לדירתו שאל אותי מיד :״הכבר
היית אצל הראש־בית־דין ?־׳׳ )רבי שמואל אנגל ,מלפנים הרב דרדומישל ,גאון
נודע בכל העולם( .השבתי שאני חושב שהביקור הראשון מוכרח להיות תמיד
אצל המרא־דאתרא .רבי שאול בראך הסכים לזה ,אבל הוסיף מיד :״פה צריכים
להתהשב עם המצב; הראש־בית־דין הוא מגדולי הדור ,אני פה הרב ,והוא רק
פליט …ולכן אני מדקדק מאד שיהיו מכבדים אותו בכל מה דאפשר …לי אין היזק
מזח ,ועבורו הרי זה חיזוק ועידוד …לד אליו ומשם תב׳וא אלי …ואם ישאל אותר
אם כבר היית אצלי ענה לו :״בצאתי מכאן ,אני נוסע תיכף אל הרב״ והוא יהיה
שבע רצון — וצריכים ליזהר מאד בכבודו של תלמיד־חכם כהרדומישלי״.
הדבר המזעזע ביותר שאירע לרבי טוביה הורביץ הי״ד מםאנוק ולי —
)אבלה״ט( — בנסיעותינו המרובות ,היה ביקורנו חאחרון אצל מרן רבי חיים־
עוזר זצוק״ל .היינו מוזמנים אז לנאום ב״אגודת ישראל״ בוילנא .רבן חיים־עוזר
את ענין בחירת הרב הראשי
א
הסכים להופעתנו בתנאי שלא נזכיר ב
)שהיתה אז אקטואלית( .אולם בדרשתי אמרתי ,שהכל יודעים איזה ענין מעיק
על לב כולנו אבל מרן אסר לגו להזכירו .כאשר חזרנו אחר־כך אל מרן נתברר
שהוא כבר שמע מן הרמיזה שרמזתי ,והגיב על כך בקורטוב של התרגשות :״אם
אני אוסר אני אוסר לגמרי ,לא לחצאי!י .וכי אינכם מבינים את מצב נפשי?
אם חשי״ת לא מצא אותי זכאי לגדל את בתי יחידתי )שמתח בשנת י״ח לחייח(
ועיני הזקן הצדיק
ודאי וודאי ׳:דאינו מוצא אותי זכאי להיות הרב דוילנא"
הזה זלגו דמעות!
זאת היתד ,פגישתי חאחרוגה עם מרן זצ״ל ,פגישה אשר עוד היום היא
חיה בלבי.
)חוט המשולש עמי (56—53
ש ו ם
4
www.daat.ac.il
ו פ ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידידיה
מנת
זמני היום בהלכה בהרים ובעמקים
א .הגדרת הבעיה
על הרבה
ביממה;
הקובעים
האחרים,
היממה ההלכתית כוללת בתוכה זמנים רבים ,בעלי השלכות מעשיות
מדיני התורה .ישנם בעיקר 4זמנים שבהם חלים שנויים טבעיים
חצות יום ולילה ,הנץ החמה ושקיעתה ועוד זמנים שונים במשך היום,
זמנן של הלבות ודינים רבים .שני חזמנים עליחם סובבת קביעת כל
הם הנץ החמה והשקיעה .נדון כאן בקצור בחגדרתם ההלכתית.
מוסכם ,כי הזמנים הללו תלויים בראייתנו בלבד ולא בזמן ה״אמיתי׳׳ שבו
עוברת השמש את האופק בבוקר ובערבי .מעטים הם המקורות בהם הפוסקים
העירו או הוכיחו כי אכן גם הלכה זו תלויה בראיה י־ .הדבר פשוט מסברא ,וכמו
שנקוט בהלכות אחרות שדיני התורה נקבעים על פי הראיה ,ולא ניתנה תורה
למלאכי השרת ,או לקביעה התלריה בחישובים בלבד .אין לנו אלא מה שעינינו
רואות ,וכל זמן שנראית עגולת החמה — לוא יהא אפילו מסיבת שבירת קרני
האור — הרי הוא יום* .לכן יש לברר מהו הנץ ההמה שעלינו לראות ,באם
מספיקה תחילת הראותה של החמה ,טרם שעלתה בל עגולת השמש על פני האופק,
או שמא סיום עלית גלגל החמה וראית כל ה״כדור״ )ובמקביל לכד ,בנר׳ להיפך —
בשקיעה( הם הקובעים לפי חהלכח .ישנם אחרונים הסוברים ,כי הנץ הוא זמן
ראיית סוף עלית כל כדור השמש דווקא י ,אולם נתקבלה הלכה למעשה ,ההכרעה
שהנץ נקבע עם ראיית נקודה ראשונה של החמה העולה באופק * והשקיעה ,עפ
1עי׳ בחידושי המאירי פסחים דף ה׳ .״ולעניז ביאור״.
2שתי תופעות גורמות להפרש שביז ה מ צ ב האמיתי ל נ ר א ה :שהיית קרני החמה בדרבז
מ מ נ ה לעינינו ,האורכת כ־ 8דק׳ ,ושבירת הקרניים בעוברן ד ר ד שכבות האויר הצפופות
בסמוך אלינו ,והתעקמותן עקב זאת עד הגי־ען אלינו) .בלע״ז רפרקציה( ועי׳ בפרטים
נוספים בפרק ח.
3
הרב טוקציינםקי ,בספרו ״בין השמשות׳• בפ״ז )ע׳ 0׳( ,ספר הנברשת ,לר׳ חייא ד ו ד
שפיטצער )ירושלים תרנ״ח( ,ור׳ מאיר פוזנא בספרו ״קונטרס הנשף״ )ע׳ .(48
4כ ד גם נראה מלשונות התלמוד והגדרותיהם של הראשונים לזמני — היום הללו,
והדברים יובאו בחלקם ב ח ו ד המאמר.
5
״יריעות האהל״ בהערותיו ל״אהל מועד״ )ע׳ כ״ח( ,וכן מ ש מ ע בחי׳ ״ ש פ ת י חכמים״
לברכות דף ט :ועי׳ מ ה שהביא ״יריעות האהל׳׳ ו״םביב לאהל״ בשם ה ר ב ״ ב י ת דודי׳
ומה ש י ש לדחותו .ויעויין עוד ב״קובטרס הנשף״ )ע׳ 55והלאה( שדו כי ה ש ק י ע ה
לחלק מהראשונים אינה א ל א עם שקיעת הנצוצות םמוד לאחר העלמותה מעינינו ,ובן
האריך לדון במכתב .גם בהנץ י״א כן ,ב״עיתים לבינה״ )וורשא תרמ״ז( מ א מ ר י״ט,
אבל לחשבון השעות גם הוא מודה .ואכמ״ל .ועי׳ באנציקלופדיה תלמודית ערך ״הנץ
החמה״ ו־ ״האיר המזרח״.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
םלוק כל החמה מתחת לאופק ,וכמו שהוכיח בביאור הלבה סי׳ נ״ח ד״ה ״במו
שיעור״ .6
ראייה זו שאנו דנים עליה ,ע ל אף שהוכרע כי אכן היא הקובעת א ת הזמנים
הללו ,עדיין אינה מוגדרת בכך די הצורר ,ונשארת בפנינו בעיח חמורה שאת
פתרונה אנו מנסים למצוא כאן .העולם כפי שנברא ,אינו כדור הלק ,שכן יש בו
הרים ועמקים ,ימים או שאר דברים חגורמים להפרעת או הטבת ראייתו של אדם,
להרחבת אופקו או הצרתו .בהרבה ממקומות הישוב על פני כדיר ה א ת ,ובמיוחד
בעמקים אין האדם יכול לראות בעינים את האופק חפתוח ,כיון שזה מוסתר ממנו
ע״י הרים וגבעות ,ובדומה .גם אילמת ,בתים ןשאר מבנים טבעיים ומלאכותיים
מסתירים מהאדם את ראיית השמש בעליתה וידידתה עד שהנץ ייראה שם מאוחר,
והשקיעה מוקדמת .וישנם ,אשר מפאת המצאותם במקום גבוה — בהר או ג ב ע ה —
ואף באופן מלאכותי ,כבאויתן ,מגדל גבוה או גבעה עשויה — כשהאופק פתוח
ואין דבר המםתירו ,יכולים לראות את השמש בעלותח — קודם שתראה במישור,
ובירידתו־! מאוחר יותר .ויש אשר אופקם חמזרחי שוגח מחמערבי ,כגון שחאחד
מחם מוסתר ביותר וחשני גלוי — ,מצב חגורם לראיית נץ ושקיעה במרהקים
שונים בהרבה מחצות היום ,על המצבים האלו אנו דנים ,ובאילו חמקומות
והאפשרויות מתחבטים חאחרוניס מהו הזמן שלו מסכימה ההלכה לקרות בשם נץ
ושקיעה ,עלות השוזר וצאת הכוכבים ,ואם אכן הראיה בלבד קובעת בכל צורה
שהיא .או שיש מצבים חמחייבים אותנו לשער באומד ולחשב מהד הזמן ההלכתי
ח״טבע־״ שדרה נראה אלולא גורמים אילו המשנים את זמני הראיה לחלוטין.
7
ראוי להבהיר בראשונה ,מהן השלכותיה של בעיה זו והפתרונות השונים
שנמצאו לה ,על ההלכות המעשיות בדינים דרבנן ודאורייתא ואף על איסורי כרת.
חנה ,קביעת הזמן המדויק של חנץ חחמה ,חשוב לנו לידע מהי התחלת היום,.
שכל הדברים שזמנן ביום ראוי שלא לצאת בהם יי״ח קודם הנץ ,אלא שבדיעבד
יי״ח מעלות השחר* .וממילא קובע זמן זה לענינים רבים ,כהלל ,לולב ,שופר,
מגילת וכד .גם לק״ש ותפלת שחרית צריכים לדעת זמן הנץ ,וכן לתפלת וותיקין
שאינח מתקיימת אלא בידיעת הנץ ב מ ד ו י ק ״ .יש לזכור שגם תפלת שחרית קודם
ולחלק מחפוםקים גם בקריאת
לנץ אינו יוצא בה אלא בדיעבד או במשבים לדרך
6וכ״ב רוב האחרונים להלכה ,וקצת ראיה לזה גם מדברי הפוסקים באו״ח םי׳ רכ״
שמיד בד״נץ יברך ברבת החמה* משמע שאז היא תחלת לראותה,
ע״ש בשע״ת ם״ק
ויש לדחות דשמא צריך ראיית בל החמה לברכה ,או? שאין הנה״ח בדווקא .עוד כתב
על הגדרת זמנים הללו הרב י .מרצבד בנועם ,כרך ב׳ ע׳ קנ״ב והלאה.
ט
ד וכלש׳ ספר ״אור היום״ :״אם עדין נר׳ השמש למי שעומד בהר מה דינו לו ,או אפי׳
למי שעומד במישור באותו הזמן״״' .וביריב.
8עי׳ בפירש״י ברבות ט :ד״ה ״מתפלל ביום״,
9במשנה מגילה פ״ב ,ובגמ׳ דף כ .מנויים דינים אלו ,וע״ש בפירש״י ד״ה ״וכולן שעשו״,
ובהלכה.
10על אודות הדיוק הנצרר בתפלת וותיקין ,וידיעת הנץ ,עי׳ לקמן בפ״ח.
11שר׳ע או״ח םי׳ פ״ט םע׳ א׳ ,ח׳.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
12
שמע אחר חנץ אינו מקיים המצוד• אלא ב ד י ע ב ד ,ועכ״פ מצוה מן המובחר,
לסמוך ק״ש ותפלה לנץ ״ ,עוד נצרבת ידיעח זו ,לחישוב בל שאר זמני היש —
בעלות־השתר ,סוף זמן ק״ש ותפלה ,וזמנים נוספים התלויים כולם בחישובי חשעות
ה ז מ נ י ו ת ״ .וחשקיעח ,מלבד חשלכותיח על חשעות חזמניות ,וממילא לכל זמני
היום ,השובה לידיעת חתחלת הלילה )או ספק לילה( שע״י זה נדע זמן חתחלת
ה ש ב ת ״ ,צום יוה״כ ושאר צומות ,מצוות שזמנן בלילה :מצה ,וישיבת םכח;
או קביעת יום חלידח — וממילא זמן ה ב ר י ת ,זמן טבילה ,הפסק טהרה ,סוף
זמן מ ג ה ה • ,ועוד.
הדיון בספק זח חשוב הלכה למעשה מדי יום ביומו; ואם יש ספק ,לכאורח
יש לחשוש ולחחמיר כמו שייראה לבעלי הלכה לפסוק .ננסה ,לכן ,להביא כאן
תורף כל חדעות שנאמרו בנושא זח ע״י הפוסקים חרבים שדנו בבעיח ,ו ל ת ן
במקורות התלמודיים שמהם אפשר להסתייע בפשיטת הספק .חבאת כל חדעות
ומקורותיחן תביא בם״ד תועלת לבעלי חוראח — אשר רק מפיחם אנו חיים — לפסוק
חלכח למעשח בנושא זח .אין איפוא בכוונת חמאמר לצאת מגדר פרייםת כל חחומר.
13
1
ב .פירוט השיטות
נסכם כאן את עיקריהן של השיטות שחושמעו ,נכתבו או פורסמו עד חיום
בענין זח ,ללא טעמים ,ראיות ,או דחיות שבהם .כך שיוודעו בראשןנה הצדדים
השונים בהכרעת ההלכה הנדונד״ .
1
12עי׳ ב ״ מ ל ח מ ו ת ״ ברכות ט :והש׳ ה ר א ב ״ ד שם ,מרדכי ,מ א י ר י ו ר מ ב ״ ם בדיוניהם בדין
״וותיקין״ ש כ ד נר׳ מהם .ואולי כך ם״ל לגר״א ל ב א ר הירושלמי ,ועי׳ ע ד ו ה ״ ש ם י ׳ ני׳ח ר,
ו ב מ ״ ב ש ם ם״ק ג׳ ,ו ש מ א כוונתו רק שסוף ג ״ ש ה ם ד י ע ב ד -
13והשעות ה ז מ נ י ו ת ת ל ד ו ת ב נ ץ ו ש ק י ע ה לגר״א ,וגם למג״א^ ש כ ן ז מ נ י ע ״ ה וצאה״ב
הקובעים לפיו א ת ש ע ו ת היום ,נקבעים ג״כ ע״פ ה נ ה ״ ח ושקיעתה ,א א ״ כ נאמר ש ב ה ר
ובעמק ש ו נ ה אורך הזמן ש ב י ן ע״ה לנץ או ביה״ש ונדון בזה לקמן.
14לזמן איסור מ ל א כ ה בעיר׳ט ובע״ש ,וקבלת שויו״ט וכר .א מ נ ם במוצשויר׳ט כשמחכים
עד צאה״כ ,ויש עוד תוספת ,ח ש ו ב ה ה י ד י ע ה ה מ ד ו י ק ת על ה ש ק י ע ה — פחות ,ואעפ״ב
מ ת ו ך ש ק ב י ע ת צ א ה ״ כ ת ל י א בשקיעה ,י ש ל ב ד ר ג ם לענין זה ,הזמז ש ב ו ה י ת ה השקיעה,
בדיוק ,ותלוי ב מ ה ש כ ת ב נ ו ב ה ע ר ה הקודמת.
15ובמיוחד כ ש ח ש ו ב ל נ ו ל ד ע ת א ם נ ו ל ד בשבת ,א ו לא ,נצרכים א נ ו לדייק כדי ש ל א
לחלל ש ב ת ב מ י ל ה ש ל א בזמנה.
16י ש נ ו מ נ ה ג להתפלל מ נ ח ה א ח ר השקיעה ,אול* לפי מ ה ש נ ה ג ו בזזו״ל ע ״ פ ר״ת ,ועי׳
מ ש ״ ב ה מ ״ ב סי׳ רל״ג ם״ק י ״ ד אף ל פ י ״ ד ר״ת ,וכ״ש לפי הגר״א •,ו ע ״ ש ב ש ע ה ״ צ
ם״ק ב״א ,ואבתי צ׳׳ע שהרי ר׳ יוסי ם״ל ש ל א לאחר ה מ נ ח ה אחר ד מ ד ו מ י חמה,
והגר״א
וודאי מ ב א ר ו ב ש ק י ע ה ראשונה ,מ ל ב ד מ ה שהסוגיות אזלי בר׳ יוסי ר ק
ל ח ו מ ר א — כ ב ש ב ת ל ״ ה :ודו״ק.
1הדיון ה ה ל כ ת י המפורט ,לקמן בע״ה ,ב ה ע ר ו ת נ נ ס ה ל ת מ צ ת ת ו ל ד ו ת ב ע י ה זו ,י ח ד עם
פרטים ש ו נ י ם ה נ ו ג ע י ם ל ה ב נ ת הענין .פ ר ק ז ה ערוד בצורת צ ט ט ו ת ,בדי ש ל א יהיו
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ס ד הרים לדעתנו ברור שאינו מ ע ל ת
א .הרב יחיאל מיכל טוקצ׳ינםקי:
ואינו מוריד ,השקיעה מ ת ח ת ההרים הרי זה כמו השקיעה מתחת לחומת ה ע י ר . . .
א״צ מצד הדין ל נ כ ו ת • את הגובה ומתחשבין עם השקיעה והנשף
8
המקומי..״
לא רק מצד חומרא אלא מדינא״ * .כדבריו בנוגע להרים שבאופק סובר ג״כ ד ׳
יצחק אייזיק חבר ,וז״ל :״בבבל שהיא בעומק ובמקום מצולה אין השמש נר׳ אן״
שעדין לא שקעה חחמח ,א״כ לבקיאים מותר )שלא לקבל עליהם שבת עדיין( אך*
לאחר שנתכםית השמש מהם״ ׳׳־ .כד גם סובר הגרא״ז מלצר כדלהלן,אלא ש ח ו ל ק
על חגרימ״ט ב פ ר ט אחר.
8
ב .הרב איםר זלמן מלצר :״…זוחלא במגדל או גבעה עשויה ע״י ב״א ,א ד
בשובת באוירון …מגכין הגובה …א״כ אינו מוכרח גס בהר הנברא בידי ש מ י ס
שיהיה שונה ,דינו …לדעתי ,כשם שבגזבח מתאחרת החמה להתכסות כד גם ב ע מ ק
גס
ממהרת להתכסות ,ואם החליט בעומק שאין להתחשב עם הכסוי מדינא ,כד
בגובה אין להתחשב .,.עכ״פ .,.אי אפשר להחליט שאין לנכות ,בדבר הנוגע ל ח ל ו ל
מעורבים
בדברים נימה ו ה ב נ ה עצמית כלל .סידור הדברים ,הוא ע״פ קלות ה ב 1
ת
ה ש י ט ו ת השונות )הקל הקל תחילה( ,ועריכתם ההםטורית )כשהנידון בשיטה מ ס ו י מ ת
היא ש י ט ה אחרת ה ב א נ ו ס צמודים זל״ז — כ ד י להקל על ההבנה השוטפת (.י ש ל ש י ס
ל ב ל כ ד כי בחלק מהמקורות ,נידון רק מ ע ט מפרטי הספק ש ה ם :שקיעה ,צ א ה ״ כ ,
נץ וע״ה בהרים ועמקים.
״ניכוי״ פירושו ,חישוב הזמן אלולא ה י ה כאן גובה ,או כיסוי האופק .כלומר — ס י ל ו ק ,
הורדה — )של ההר עצמו ,או הזמז( ופי׳ ל ד י נ א — שאין מתחשבים בראיה ה מ ע ש י ת
כ ש ה י א רק נ ו ב ע ת מ״הפרעה״ ,או ״ ה ט ב ת ״ הראיה ,ביחס לאופק המישורי.
נשף ,פירושו — ז מ ן ה מ ע ב ר ש ב י ן ע ״ ה ל נ ץ ובין ש ק י ע ה לצאה״כ .ויש להעיר כ י יזמן
צאה״כ ,מ ב ח י נ ה מ צ י א ו ת י ת כנראה שווה בהר ובעמק ,ונושא זה יידוז לקמז בפרק
ג
,
בפרוטרוט .ולאור זה צ ״ ע בדבריהם של הפוסקים השונים ,שדנו כי גס צאה״כ מ ש ת נ ה
ב ג ו ב ה ובעומק .ו ב א ש ר לזמן עלות השחר ,יתכן ש ה ו א אבז מוקדם יותר בגובה ,כ ש ה א ו ס ק
פתוח ,וגם ב ז ה נדון א י ״ ה בפרק ג׳ ופ״ז•
כ פ י ק י ם ה
ה ש מ ש י ת
' '"!ד*?';!׳
' יי
״
״
דברים אלו כותב ה ג י י ״ ט
״ . 1״ י י י י י י מ הצמוד ללוח א״י ,בו ה ו א כותב ש ב ה רי
׳
ו כ ד ה ו א גם מכריע ל מ ע ש ה בלוח
* * מ ד י י ת ובטבריה — אין להתחשב בכסויי ה ה ר י -
.״,
הכרמל מ ת א ח ר ת השקיעה ,והזריחה מ ת ק ד מ ת ׳
שבסביבה .א מ נ ם א ת הרי מ ו א ב ש ב א ו פ ק י -ם אינו מנכה ,ועי׳ ש י ט ה ד .
כ ך ה ו א כ ו ת ב א ג ב דיונו בםוגית הגגמ׳ במם׳ ש ב ת ל ״ ה :בספרו ״סדר זמנים״
׳ ט ׳ ״ ק י׳> ומתוך כך ניכרת שיטתו לעניו ניכוי הריס שבאופק.
״
הגרא״ז מ ל צ ר ה א ר י ד ב מ כ ת ב לרב טוקצ׳ינסקי לדון ולהשיג ע ל דברים שנכתבו ב ס
״בין ה ש מ ש ו ת ״ ,ונדפסו ה ש ג ו ת י ו א ל ו בספרו ״אבן האזל" בסוף ה א ק״ש ,ובסוף ה ס פ ר
״ביה״ש״ ,ובין י ת ר הדברים ,דן ה ו א ב נ ו ש א ז ה ג״כ .מ ע נ י י נ ת תשובת ה ר ב טוקצ׳יגםקי
ה מ ו ד פ ס ת כ ה ע ר ת ה מ ח ב ר להשגה ,ו ז ״ ל :״דעתי א נ י בעניי נוטה א מ נ ם כאשר! א מ ר ת י
שאין לנכות הגובה …ו ל א ד מ י לעמק …אולם ל א אמרתי ז א ת בתור ד ב ר פשוט וברור
ומכיון שהדר״ג מ ע ר ע ר בזה ,איני כדאי שיסמכו ע ל י בדין קשה כזה ,ואולי י ת ב ר ר
ד ב ר זה ב מ ש ד הזמן ביתר ביאור ובהחלט…״ )ספר ״ביה״ש״ עמ׳ קנ״ח(.
ב י ז
ב ם פ ר י
ה ז מ נ
(
א
ם
ה
צ
מ
ו
ד
ד*'
(
) ע
7
י
ש
ב
)
ת ר
ד (
) ע מ
ו
ו
ר
ש
א
ם
ס ר
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דאורייתא…
שבת
לא הייתי מורה למול
נולד
בשבת אם
בשעה שאפי׳ הלוח
) ב ח ש ב ו ן ח ש ק י ע ח ש ב מ י ש ו ר ( ח ו א כ ב ר א ח ר חשקיעד• א ף ש ב מ ק ו ם ג ב ו ת ע ו ד ט ר ם
ח י ת ח ה ש ק י ע ה ב א ו פ ק הים ,ו ל ד ע ת י ל א י צ א ז ה מ כ ל ל ס פ ק ד א ו ר י י ת א . . .״ י.
ג .ה ר ש ״ ז ,ב ע ל ח ת ג י א : 8״ א ח ר ס י ל ו ק ו ב י א ת ה ש מ ש מ ר א ש י ח א י ל ג ו ח ו ג ג ו ת
,
גבוהים ,בכמו 4ד ק אזי היא ש ק י ע ה ח א מ י ת י ת ש ח ו א סילוק ו ב י א ת חאור מ ר א ש י
חחרים ח ג ב ו ה י ם ש ב א ״ י ואז ח ו א ת ח ל ת ז מ ן ביה״ש…״
בדברי
0
דברים דומים לשיטתו י ש
הגרמ״פ כדלקמן ,וב״אור היום׳/
ד .ה ר ב מ ש ה פ י י נ ש ט י י ן ״ :״ ל ה ל כ ה ,מ ד י ג א ת ל ו י ח כ נ ם ת ח ש ב ת ) — ה ש ק י ע ה — (
אף
ב מ ק ו מ ו ת הנמוכים — כ מ ו ע ל ההרים .ו ל ה ו צ א ת ש ב ת תלוי ב צ א ה ״ כ ״ כפי
חמקום,
אף שחוא מ צ ד הגמיכות .ולמעשה ,יש לחחמיר לסייג במקומות הנמוכים
כ ס י ש ק י ע ת ם א ף ש ח ו א ב ש ב י ל חחרים …ו ל מ ע ל ת י ת י ר ח י ש ל ח ח מ י ר ג ם ב י צ י א ה
)—במוצ״ש ,במקום נמוד—( ע ל צ א ח ״ כ ש ב מ ק ו ם חחרים כיון ש ח מ ק ו מ ו ת סמוכים.״
וכן ראוי לבעלי תורה לנהוג״ .בתוך דבריו תוסיף ש ג ס במקומות חגבוחים ,אפי׳
רואים צאח״כ ,מחמירים לסייג ולמעלח ע ד שמכםיפים פגי חעליון והתחתון ,ובני
ה מ ק ו מ ו ת ח ג מ ו כ י ם — ג ״ ה מ ח כ י ם ע ד אז ,א ף ש ח ו א כ ג ז י ד ח ל ג ז י ר ה .
ה.
הרב אריה ליב ל י פ מ א ן
1 2
:״במקום ש י ש לפני האדם העומד ע ל חארץ
בנינים גבוהים או א י ל נ ו ת ג ב ו ה י ם א ו הרים ,כ ל זמן שנר׳ ע ו ד אור ה ש מ ש ל ה כ ת י ם
חגבוהים,
היינו ש מ י שיעמוד שם יראה עוד גוף השמש ,עדיין ל א נ ח ש ב כל
השקיעח
לגמרי ,ורק נ ח ש ב ה ש ק י ע ה כ ש ע ב ר ה גם מ מ ק ו מ ו ת הגבוהים ח ע ו מ ד י ם
ל פ נ י חאדם …א ך נ ר ׳ ד ז ה ד ו ו ק א א ם י ש ל פ ג י ח א ד ם מ ק ו מ ו ת ג ב ו ח י ם ש נ ח ש ב מ ח ו ב ר
לקרקע
ו ח ש מ ש זורחת עוד עליחם ,אבל אם אין לפני ח א ד ם כמלא עיניו דברים
ג ב ו ה י ם — פ ש ו ט ש נ ח ש ב ל ש ק י ע ה מ י ד ש ש ק ע ה מ ע ל חארץ …כ ״ נ ל כ א ׳ ו י ש ל ס מ ו ך
על
7
זה בשעח״ד…״ ״ .
בספרים ח ד ש י ם — פרסמו ה ״ ר יהודה ל ד ב ״ ז מ נ י היום בהלכה״ וה״ר מ א י ר פיוזנא
ב״קונטרם הנשף״ ,א ת לוחותיהם ע״פ ש י ט ה זו ,בנכוי ה ג ו ב ה והעומק ,והאחרון אף
ה א ד י ד )ע׳ מ ״ ח — מ ״ ט ; פ ״ ט ( ל י י ש ב ד ע ת הרב מלצר דווקא ,ונימק בכד׳ א ת ק ב י ע ת
לוחותיו ,ויעויין ב ל ש ׳ הגרא״ז ,והנר׳ מ מ נ ה לכא׳ ,ש א י נ ו א ל א מ ס ת פ ק ב ה ל כ ה זו ,ו ל א
ק ב ע בה מ ס מ ר ו ת
-ורק ל ח ו מ ר א פסק כן ש י ש לנכות ה ג ו ב ה ו מ מ י ל א אין ל ג ו ; ל ה ס ת מ ך
על דבריו בלבד ,ביסוד לנכוי ג ו ב ה ואופק כ ש ה ד ב ר מ ב י א לקולא בדאורייתא.
8
בםדורו של הגדש׳׳ז^ בהל׳ ה כ נ ס ת שבת ) ,ב ש ו ״ ע ה ר ב אין ד ע ת ו כך ,ושם סותם ה ו א
כ ש י ט ת ר״ת גבי ש ק י ע ה וביה׳יש(.
9
אחרונים רבים ד נ ו בדבריו ש ל בעל ה ת נ י א התמוהים מ א ד לכא׳ ,מתוך החי׳ שבהם,
וחוסר המקורות ל ה ל כ ה זו ,ולקמן ב פ ״ ד נדון בזאת .י ש ל ה ד ג י ש שמקור דברי הרש״ז
נאמרו כמצוטט ,בשקיעה ,ולה נ ״ מ רבות יותר מ א ש ר בצאה״כ ה נ ו ב ע משיטתו.
10ש ד ת ״אגרות מ ש ה ״ או״ח
צ ״ ז )ע׳ קנ״ז(.
11משמע ,כי צ א ה ״ כ מ ש ת נ ה ליושבי ה ע מ ק ו מ ת א ח ד בהר ,ועי׳ ה ע ר ה .3
12בספר ״אור היום״ )ווילנא ,תרם״א( הדן כולו בעניגי ב י ה ״ ש .עיקר הדיון בנושא זה
בגוף ה ס פ ר )ע׳ .(45-50ובסוף )ע׳ (75ה ו א ח ת ר על מסקנותיו.
13ה נ ה ש י ט ה מ י ו ח ד ת זאת ,כי ה י ו ש ב במישור תלוי ב ת נ א י ה ט ב ע שמסביבו ,נ א מ ר ה ביתר
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 4
ו .הרב דוד שפירא :״״).במקומות גםוהים (:אם אנחנו עדיין רואים החמה
מאיזו סיבה שיהא אף שכבר הכסיף התחתון ,עדיין יום הוא בין לקולא ובין
לחומרא …ובעוד שהחמה שוקעת ,נר׳ שם אור גדול …דבצד מערב נשאר אור
השמש עד צאת כל הכוכבים …אף לאחר שחכםיף גס העליון וחשוד .לתחתון…
היא כבר לילה מצד הדין״) .ובמקומות הנמוכים (:״לפעמים רואים שנשקע חחמה,
אמנם אינו שקיעה אמיתית …אם אינם רואים פני מזרח מאדימין והכסיף התהתון
תיכף אחר השקעה …לאחר שקיעה כזאת שאין רואים סימני ביה״ש בטח אין שייד
לקרא זמן הזה באז״ש ,ואז נקרא יום גמור״ .והוי כהפסק חומה ע״י ההרים,..
סימן הכוכבים ללילה ,׳ואפי׳ בעמקים היותר עמוקים ,ואף דע״י חשכות עמק גדול
רואים הכוכבים במוקדם יותר מכפי מקום המשור …וכן לענין נה״ח …בימים
שאין רואיס בעת הנץ האמיתי ,מסיבת הפסק הרים וכיו״ב ,אזי אם בצד מערב
כבר עבר האדמומית או הוי הנץ חאמיתי אף שאיו רואים חחמה והוי יום גמור
כמו בשקיעה״ח תחת החרים ואין בצד מזרח סמני ביה״ש דהוי אז יום גמור…״״.
1 5
7נ
ז .הרב חייא דוד שפיצער :״)…בחישוב הנץ בירושלים( אין ספק עזד אתנו
שבשביל הכסוי של הר הזיתים צריכים לנכות …אבל אודות הרי מואב …א״צ
לנכות מאומה…״ ״ והמהרי״ל דיסקין אמר על כך•<:־! :״…אם להכריע לענין ספיקות
פירוט ע״י הרב ש ט ר נ ב ו ך ב״מועדים וימנים״ ח״ב םי׳ ק נ ״ ד )ע׳ ק״ח—ק״ט( :״אם
נ מ צ א בהר …כל זמן ש ה ש מ ש נר׳ לו …לא מקרי שקיעה״ח …בעמק שאפי׳ ב ב ר ב ש ע ה
מ ו ק ד מ ת ה ש מ ש לא נר׳ …א י נ ו שקיעה ע ד שאפי׳ בהר בינוני למזרחה א י נ ו נ ר ׳ י
;
בעיר ,ש ו ה לים ,אם ל צ ד מזרח הרים ב י נ מ י ם ורואים מ ש ם השמש ,ל א מקרי ש ק י ע ה
בעיר ע ד ש ש ק ע ה ה ש מ ש ב מ ע ר ב .אם מכוסה רק ההרים בינוניים < -מ ת ח ש ב י ם ב ת ס
בדאורייתא…״ וע״י הרב ש .וויזר ב״שעלי דעת׳׳• א׳ מ*׳ : (43״בל ע ו ד נר׳ אור החמד,
במקום ט ב ע י גבוה ,עדיין הוא יום …וצריך ל ה ת ח ש ב עם היראות ה ח מ ת בכל הסביבה,
אפי׳ בהרים שבמזרח …במקום שהמםתירים את ה ח מ ה הם גבוהים.,.׳/
14ש ו ״ ת ״בני ציון״ ח״א וסי׳ י״א—י׳׳*( .שם ה ו א מ ש י ג על ד ב ר י ה ג ר י מ ״ ט בזד,
ו מ ת כ ת ב עמו.
15בדברים א ל ו ברור שעיקר ש י ט ת ו בנויה על כ ד כ י צ א ה ״ כ בעמק מוקדם ,ועין״ ה ע ר ה 3
16בדבריו! בסי׳ י״ג הוא מ ב א ר בדיוק א ת מחלוקתו עם ה ג ר י ״ ט :״שנינו ל ד ב ר א׳ כיוונו
דאין מ ת ח ש ב י ן עם ה ש ק י ע ה ה ק ד ו מ ה בעמק …מ ע ב ״ ת כתב ה ט ע ם דמגבין ה ע מ ק וטענ^ן
דידי הוא ד א ״ צ לבוא מ ט ע מ א דנכיון ורק ה ט ע ם הוא …שאין סימני ב י ה ״ ש ב צ ד מזרח…
מסרו ל נ ו חז״ל ס י מ נ י ביה״ש …ש י ה י ה הענין מ ס ו ר ל כ ל אדם ,ולבל ה א ו פ ק י ם ו ל א ר ק
לחכמי
ההנדסה …ו ה ג ״ מ ל ד י נ א הוא לענין צאה״כ …שתשבות ה ע מ ק גורם שיראן
הכוכבים במוקדם.,.״ .כ ״ כ בסי׳ י״ג כי בסי׳ י״ב ) ת ש ו ב ת הגרי״ט( ל א הובנו דבריו
כ ך >
17בספרו ״ ה נ ב ר ש ת ״ )ירושלים ,תרנ״ח( האריך להוכיח ש ב י ד י נ ו לברר ז מ ן הנץ בדיוק
ולהתפלל כוותיקין .בבירור הזמן בירושלים דן ה ו א בנכוי ההרים שבאופק,
18ב ה ק ד מ ה )ע׳ ד—ו( ובגוף הספר בדיונו לפני המהריל״ד )ע׳ נ״ח נ״ט(.
19ה ר ״ ד שפ־טצער ,ה א ר י ך לדון ב ז ה ל פ נ י ה מ ה ר י ל ״ ד ו ב ק ש הכרעתו ,ש נ י ת נ ה פ ע מ י ,
בשבת תרנ״ג ב ה ו ה ״ מ סוכות ו ב ח ד ש אב .ג ס לוח א״י ש ל הגרי״ט מ ח ו ש ב ל פ י
10
www.daat.ac.il
פ
ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
ש ב ת אני איני מכריע ״ ,אבל בענין תפלה אומר אני בפירוש שצריך להיות כמו
ש א מ ר ת ם א ת ם ,ו א ״ צ ל נ כ ו ת מ ה ר י מ ו א ב ,ז א ״ צ ע ו ד ל ה ק ד י ם כ ל ל ״ .ח ל ו ק ה זו ,ש ב י ן
סוגי חדים שונים באופק ,פ ו ת ח ת פ ת ח להגדרות ר ב ו ת מ ח ו ״אופק״ ומחם הרים —
בהומה ,ושיש לנכותם ,וכדלקמן.
הנחשבים
ח .ה ד ע ו ת ה ש ו נ ו ת ב ג ד ר י ״ א ו פ ק ״ — מ ה ו ,א ו ב ג ד ר י ס א ח ר י ם :
ה מ ה ר י ל ״ ד :״הר הזיתים וודאי צריך לנכות ,בשביל שהוא קרוב אלינו במאוד,
א ב ל ה ר י מ ו א ב א ע ״ פ ש ל פ י מ ר א י ת ח ע י ן ג ם ח ם נ ר ׳ כ מ ע כ ב י ם ׳ומכסים א ת ה ז ר י ח ה ,
א ע פ ״ כ א ״ צ ל נ כ ו ת א ו ד ו ת ם מ א ו מ ח ,כ י ר ח ו ק י ם ה ם מ א ת נ ו י ו ת ר מ מ ה ל ד י ו ם א׳..,״!.2
ח״נברשת״
חגדול…
ב ח ק ד מ ח :״)…אין ל נ כ ו ת א ו פ ק א ש ר ( נ ר א ח כ מ ו א ו פ ק ש ל ה י ם
רחב וארוך ושווה מ מ ע ל כמו קו א ח ת ארוכח מאוד בכל המרחק הרב
ש י כ ו ל י ם ל ר א ו ת ר ח ו ק י ם כ ״ כ ו ש ו ו י ם כ ״ כ בראשיהם…״׳
הגרא׳יז
שההפרש
מלצר:
״ואולי נאמר לחלק
בין מקום
2 2
.
שהתפרש קטן לבין מקום
גדול ,א ם א פ ש ר ל ע ל ו ת ולירד )בזמן ה ה פ ר ש ש י ש בין ה מ י ש ו ר ל א ו ת ו
מ ק ו ם ( מ מ נ ז ל מ י ש ו ר ל פ ג י ה ש ב ת א ו ב ס ו ף ה ש ב ת ח ו ש ב י ם שש כ מ ו ב ה מ י ש ו ר ,ו א ם
א״א
לעלות בזמן ההפרש אפשר שאין מ נ כ י ך
2 3
.
חרב חייא דוד שפיצער מגדיר ע ״ פ דברי רש״י ב ש ב ת ק י ״ ח :כי כל שחחמה
ב ע ל ו ת ח מ ע ל כסויי חהרים ח ש י ב ש פ י ר חנץ ,ו כ ש כ ב ר אינו כ ן — י ש
אדומח
2 5
2 4
ל נ כ ו ת .ע ו ד מ נ מ ק ה ו א ,כ י ד.ר ח נ מ צ א ב ת ו ך ח ת ח ו ם י ש ל נ כ ו ת ו .
י ש סוברים ,כי במקום ש ה ח ר מ ט י ל צילו ע ל ח ל ק מ ה א י ז ו ר שלפניו ,ו א ם י צ א
ח א ד ם למקום פתוח יוכל לראות ח ל ק י האיזור מוארים .וודאי שצריך ל ש ע ר איך
6
היה
ח מ צ ב ב ל ע ד י ה ה ר י ם ׳ ,וי״א ,כ י צריך ל ח ח מ י ר ב כ ל מקום שחחרים נושאים
אופי
ש ל אופק ו ל א של כסוי בעלמא ,וזה דבר התלוי באובנתא דליבא ושודא
ד ד י י נ י 27
י
בסיכומו ש ל ד ב ר נראה ,כ י מ ל ב ד ע צ ם ה ב ע י ה א ם ל נ כ ו ת גובה וכסויי אופק,
א ם לאו ,ע ו ד י ש ל ה ר ב ו ת ו ל ד ו ן — א ת ״ ל ש מ ג ב י ן ,א י ז ה ס ו ג י ה ר י ם י ש ל נ כ ו ת ו א י ל ו
הלכה זה ,ובך נהוג בי־ם ,לפחות לענין וותיקין .בספר ביה״ש )ע׳ נ״ב( מ ו ב א דיון
זה והעיר שם שדברי ה נ ב ר ש ת נאמרו ל ל א צורך ,ובעתון ״קול ישראל״ ) ת ר צ ״ ט ;
אייר ,ז׳ םיון ,י״ב תמוז( כותבים הגרי״ט והגרא״ח נ א ה כ י ד י ע ה ברורה על ה כ ר ע ה זו.
20חשיבות רבה נ ו ד ע ת לכך כי המהריל״ד א מ ר במפורש ,שאין ה ו א מ כ ר י ע לספיקות שבת,
ועי׳ דיון מפורט לקמן בפ״ו.
21ב ״ נ ב ר ש ת ״ ע׳ נ ״ ט :ושם גם חתומים ע ד י ם ה מ א ש ר י ם ש ה מ ה ר י ל ״ ד אמר זאת.
22בהקדמתו ,ם״ק א)׳ ב׳.
23כר מ צ י ע ה ר ב מלצר ב מ כ ת ב ו הנ״ל ל ר ב טוקצ׳ינםקי )ספר ביה״ש ,ע׳ קנ״ח(.
24חלוקה זו בין הרים המסתירים א ת ה ש מ ש ע ד שאינו} א ד ו מ ה — וכבר אינו הנץ ,יתכן
שרק לדיני וותיקין ה י א נכונה ,וגם שם צ״ע ,ועי׳ בפ״ח ופ״ו.
25הנברשת ,ד ף כ׳.
26ה ר ב ש .וויזר ב״שעלי דעת״,
ובמכתב.
27זוהי מ ס ק נ ת ו ש ל הרב דבליצקי׳ ב ״ ש ע ל י דעת״ ,ש ל מ ע ש ה דין זה ה ו א ספק.
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
-ומהי ה ג ד ר ת הרים ב י נ ו נ י י ם ו כ ד ׳ ,
לא ,א ו ב א י ל ו ג ב ה י ם נ ח ש ב ת ה ש ק י ע ה מ ד י נ א
ו ב מ צ י א ו ת ר א י י ת ע ״ ה ו צ א ה ״ כ ב ה ד י ם ו ע מ ק י ם ,ש ג ״ ב צריבה עיון ובירור.
ג .סוגית טבריה וצפורי
ב כ ל ה מ ק ו ר ו ת שהבאנו ,ו ב מ ק ו מ ו ת נוספים ,נדונו בארוכה נ מ ה סוגיות בשי׳ס
,
ר א ש י ת נ ד ו ן באן ב ס ו ג י א ב מ ם ש ב ת
מ ה ם יש ל פ ש ו ט ספק זה ש א נ ו עוסקים בו
דף קי״ח.2:
שנינו ב ג מ ׳ :״ואמר ר׳ יוסי :י ה א חלקי ממכניסי ש ב ת בטבריה וממוציאי ש ב ת
בצפורי״ .ופירש׳׳י ו ז ״ ל :״…בטבריה :מ פ נ י ש ה י א עמוקה ומחשכת מבעו״י וסבורים
שחשיכה ,׳וממוציאי ש ב ת בצפורי ,ש י ו ש ב ת ב ר א ש ההר ובעוד כ ש ה ה מ ה ש ו ק ע ת ,
נ ר ׳ ש ם א ו ר ג ד ו ל ו מ א ח ר י ן ל צ א ת ״ .ו כ ת ב ת ר ״ י ב ב ר כ ו ת נ״ג .ד ״ ה ״ ה י ה מ ח ל ד ״ :
״…רש״י ז ״ ל פ ־ ׳ . . .מ פ ג י ש ט ב ר י ח ע ו מ ד ת ב ג י א ו צ פ ו ר י בהר ,ו ב ט ב ר י ה מ ת ו ך ש ח י ו
ע ו מ ד ן ב ג י א ה י ת ה ח ח מ ה נ ש ק ע ת מ ע י נ י ה ם במהרה ,והיו מקבלין ח ש ב ת מ ב ע ו ״ י
ו ב צ פ ו ר י מ ת ו ך שהיו? ע ו מ ד י ן ב ה ר ,ל א ה י ו מ ק ב ל י ן א ת ה ש ב ת כ ״ כ מ ב ע ו ״ י א ב ל ח י ד
מאחריו
נסתר
מ ל ה נ י ח ה ש ב ת י ו ת ר מ א נ ש י טבריה ,ש מ ת ו ך שהיו בהר ל א ה י ה ה ש מ ש
וחיו
מ ע י נ י ה ם ב מ ה ר ה ׳ולא דרו מ נ י ח י ם ש ב ת כ ״ כ ב מ ה ר ה כ מ ו ב ט ב ר י ח ,
מוםיפין יותר מ ח ו ל ע ל הקדש…״ .ובפי׳ ר׳ ניםים גאון לשבת ,כ ת ב ש ם :״…שטבריה
נמוכה,
היתד.
משקיעח״ח
והחמח
שם
שוקעת
וחיו יושביח
בעו״י,
מקבלין עליחס חשבו!
אצלם ,ושקיעתה לשם קודם ש ק י ע ת ה במקומות הגבוהים ומי ש מ ק ב ל
ע ל י ו ה כ נ ס ת ה ש ב ת מ א ו ת ה ה ש ע ה ה ר י ע ש ה סייג ל ע צ מ ו והוא מ ש ו ב ח ו מ ע ו ל ה
מן
במקומות
היושבים
וכנגדן מוציאי שבת
הגבוהים ,ובהרים.
בצפורי ש ה י א
ג ב ו ה ח ט פ י ו מ א ח ר י ן ל ש ם פ נ י ה מ ז ר ח ל ה כ ס י ף ו ש ו ה י ן ו מ א ד י מ י ן והיו מ ק ב ל י ם ע ל י ה ן
ש י מ ו ר ה ש ב ת ע ד ש מ כ ם י פ י ן פ נ י ח מ ז ר ח ח ת ח ת ו ן ׳והעליון ,ו ל פ י כ ד ה ן מ ש ו ב ח י ן ב ז
יותר מ א נ ש י טבריה…״.
הענין
מהרי״ל
ש ה י ה נוהג ל ה ת פ ל ל ב ש ע ה ״ ד מ נ ח ה סמוך לצאה״כ ,כי א מ ר א ע ״ פ ש
כלילה בעיר מ ״ מ עיייז י י
״ ,
״
,
ר
ם י
ו ב ד ״ מ או״ח סי׳ רל״ב כ ת ב בם״ק א ׳ :
ג
ל
ק
ם
ו
ז
ה
ו
ם
י
ף
ו
כ
ת
ם
ב
ה
י
א
כ
מ
י
:״…״הו
ש
ד ו ו
א
מ
ר
י
י ו ם י
ה
״וכתב
^ ^ ,1
ג ד
,
מ ג ״ א
"'״
׳
ק א ב ע י ר ש ב ת י ה גבוהים ,א ו ש י ו ש
כ ת
בעמק…״.
כ ל האחרונים מ ב א ר י ם ה ס ו ג * לפי דעתם ,ונביא א ח דבריהם־ קודם ש נ נ ס ה
ל ד ו ן ב מ ק ו ר ו ת ר א ש ו נ י ם ה מ פ ר ש י ם מ י מ ר א זו ש ל ר׳ יוסי .ה נ ה ,ה ס ו ב ר י ם ש י ש ל
כ ם ן י י
ה
ר
י
ם
ש
ב
א
ו
פ
ק
,או אף גובה ש נ מ צ א י ם עליו
נ
-כותבים כדבר ברור :״ מ ו
ב
ו
ת
כ ח ׳
ד ב י ן צ פ ו ר י ו ב י ן ט ב ר י ה ה ם ל ח ח מ י ר . . .ו מ כ י ו ן ש מ ש מ ע ו ת ד ב ר י ר׳ י ו ס י ה י א ש מ ע י ק ר
1
המקורות ה מ ו ב א י ם באחרונים ,יובאו לקמן בפרקים אלו ,בכוונה לסכם בראשונה א
ת
הדברים ש ב ב ר נ א מ ר ו בצורה מסודרת וכוללת ואח״כ לדון בדברים ,כולם.
2
יש מ ע ט י ם מ ב י ן הפוסקים ש ל א נגעו בםוגיא זו,
על אף שהאריכו לדון
בנוש
א
ולהכריע בו.
3
כ מ ו ב ן ישא״א ל ה ב י א כאן א ת כ ל הדברים בלשונם וככתבם ,ומוכרחים א נ ו ל צ י י נ ם
בקצור.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ד י ן מ נ כ ה א ת ה ג ו ב ה ו א ת ה ע ו מ ק ,א ״ א ל ה ח ל י ט ש א י ן ל נ כ ו ת . . .״ * .ג ם ה ס ו ב ר י ם
שאין הנכיון קובע אלא סימני שקיעה וצאה״כ ,ביארו כי בשקיעה״ח בטבריה לא
נ ת ג ל ו סימניה ,ולכן לא ה י ת ה זו ש ק י ע ה מדיגא ,ובצפורי ש נ ת ג ל ו ס י מ נ י ב י ה ״ ש
מוקדם
)כזמן שבמישור ,כנר׳( שפיר היה מ ו צ ״ ש מדינא ,ולא מ ט ע ם נכיון ה ר
ועמק׳,
בשקיעה
לאותה
ראית,
נתכוון
בקונטרס
חנשף,
בדרך
אמנם
אחרת:
שבטבריה ,עדיין היה חול ב ע מ ק מדינא ,ו ה ״ ה ב מ ו צ ״ ש בצפורי ,ו ל ש י ט ת ה י ר א י ם •
ל פ י ש ב ש ק י ע ת ה ח מ ד .ב מ י ש ו ר ה ו א ה ו ל ,כ ך ה י ה מ ד י נ א ג ם ב צ פ ו ר י יי ,ו ע כ ״ פ ג ב י
עמק
חוכיחו מכאן כ מ ח אחרונים ,שכםויי הרים שבאופק — וודאי ש י ש לנכות
מתוך
ש ה ק ד מ ת ש ב ת שבטבריה היא חומרא )כמבואר ברש״י( ו נ מ צ א שכםוי הרים
,
א י נ ם מ ק ד י מ י ם מ ד י נ א א ת ז מ ן ה ש ק י ע ה ״ .ו י ש ש ד י י ק ן כ ן ג ם מ ל ש ד ׳ נ י ס י ם ג א ו ן ,
9
ומהרי״ל — כי הקדמתה של טבריה לפנים משורת הדין היא .
אבל האומרים כי גובה אין לנכות וכי בצפורי ה ת א ח ר מ ו צ ״ ש מדינא ,הוצרכו
לבאר פ ש ט מ ח ו ד ש בםוגיא; ״האיחור בצפורי בשביל שעדיין רואים מאור ה ש מ ש
וחנשף וכוכביו מתאחרים
ש ם א פ ש ר ש ה ו א כך מדיגא …ש ר ״ י ש ה י ה ב צ פ ו ר י —
ע ל ע צ מ ו א מ ר כך ,י ה א ח ל ק י ש א ה י ה מ מ כ נ י ס י ש ב ת ב ט ב ר י ה ,א ף ש ה נ נ י מ מ ו צ י א י
ש ב ת בצפורי .והאי יחא חלקי קאי ר ק על ה כ נ ס ת שבת.״״
תר״י
1 1
כך ד ק ד ק ו גם מ ד ב ר י
ב ב ר כ ו ת ש ב י א ר כי א נ ש י צפורי ל א ק ב ל ו ע ל י ה ם ש ב ת כ ״ כ מבעו״י ,ש ״ מ
שמדינא
סמכו על ראייתם חמאוחרת ,ונהגו חול
עד
כניסת
ח ש ב ת שבמקומם,
4כ״כ הגרא״ז מלצר ,בהשגותיו על הגרי״ט )ביה״ש ,ע ׳ קנ״ח(.
5זו ד ע ת ו של הר״ד שפירא .וכדלעיל ס ״ ב ה ע ר ה ,16ובסי׳ י ״ ב ע ו נ ה לו הגרי״ט כי אכן
בדין יושבי ההר ד ע ת ם שווה ,כי א י נ ה ש ק י ע ה ע ד ש ת ר א ה ה ח מ ה ש ו ק ע ת ש ל א סגי
בסימני ה ש ק י ע ה וצריד לשקיעה ע צ מ ה ג״כ ,א מ נ ם גבי צ א ה ״ כ ש ב ו דן ה״בני ציון״
ל א כ ת ב הגרי״ט דבר,
6
ליראים ,ש י ט ה מ י ו ח ד ת ב ב י ה ״ ש ו ה י א כ י ג׳ רבעי מיל קודם ש ק י ע ה ה ו א ביה״ש
המסתיים בשקיעה ,ש ה י א ת ח ל ת הלילה.
7
דברים א ל ו ה ו א כ ו ת ב בספרו )ע׳ .(48ו ב מ כ ת ב ביאר עוד ,כי ה ר א י ה מםוגין א י נ ה
א ל א ליראים ,ש כ ן אל״ה ,מיירי רק בצאה״כ ,ל ד ׳ יוסי ,ועי׳ לקמן בדיוננו בזה,
ו ב מ ה ש כ ת ב נ ו להוכיח א ע פ ״ כ מ ה ר א ש ו נ י ם השונים.
8
כ ד מדייקים ה ג ר י ״ ט ; ר׳ יצחק אייזיק ה ב ר ב״םדר ז מ נ י ם ״ ; והרב דבליצקי ב״שעלי
דעת״.
9
ה ר ב ש .דבליצקי ,שם .וכן כ ת ב הרב פירוטינםקי ב״םפר הברית״ על הלכות ברית מילה,
ניו־יורק תשל״ג ,בדיונו ב נ ו ש א זה בכלל ,ביו״ד סי׳ רס״ב< מקור וביאור ה ל כ ה ם״ק י״ג.
10מ ש מ ע בבירור כי צ א ה ״ כ תלוי בגובה ,ו צ ״ ע כדלקמן.
11פי׳ הגרי״ט המחודש ,ע ק ב שיטתו ,בםוגיין .הגרא״ז מלצר ה ש י ג וכתב דא״כ ,ל א הל״ל
צפורי כ ל ל ; ודוהה גם אפשרות לבאר דברי הגרי״ט ע ״ פ הר״י מ י ג ש )שדבריו יובאו
להלן( ש א ״ כ ל א א ״ ש ד י נ ה של ט ב ר י ה ב מ ו צ ״ ש שלגרי״ט ה״ל לאחר ,והרא״ם כת׳
שהקדימו.
אבל ה ״ ב נ י ציון״ )סי׳ י ״ א ם״ק י׳( ד ו ח ה ה ש ג ת ו בענין הזכרת צפורי,
ש ה ו צ ר כ ה מ ״ מ כיון שאיחרוה יותר מ י ו ש ב י ה ע מ ק ש נ ה ג ו כ ב מ י ש ו ר בלבד .א מ נ ם נר׳
ש ל א נ ת י י ש ב ה בזה ההשגה ,ש כ ו ו נ ת ה כי א ם האיחור מדיגא ,א״צ לשבחם.
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומלש׳:
״מתוך שהיו עומדיז בהר״ ,מ ש מ ע שאיחרו כ נ י ס ת השבת ,יותר מ י ו ש ב י
העמק,
ואף יותר מ י ו ש ב י המישור ,ומוכח מכאן שראייתם היא ה ק ו ב ע ת ושאין
1 2
גובה .
לנכות
והנה,
י ש מבארים כי מ ד י נ א
העליונ־ם,
שמעיקר
במקומות הנמוכים
וכותבים לפי״ז ,כי אכן טבריה הקדימה כניסת ה ש ב ת כהומרא בלבד,
הדין אינה שקיעה שם ע ד שתשקע בצפורי
1 3
מוקדם ,כפי ראייתם
צאה״כ
השקיעה
תלויה
בראיית
אלא שצאה״כ שם הוא
ו מ ת ו ך שהכוכבים נ ד ש ם לאחר ה ש ק י ע ה בצפורי ,הרי זהו
ש ם מדינא .אלא שהחמירו בטבריה להכנם ל ש ב ת משקיעתם המוקדמת,
ור״י הוסיף שהיה ראוי לחם גם במוצ״ש לאחר ולחוש ל צ א ה ״ כ כפי שנר׳ בצפורי
ו ל א נ ש י צ פ ו ר י מ ש מ ע מ ר ג ״ ג ש מ ד י נ א ה ו צ א ת ש ב ת ב צ א ה ״ כ ה ג ר ׳ שם ,א ל א ש ח י כ ו
ע ד ש י כ ם י ף ה ע ל י ו ן ו ה ת ח ת ו ן ש נ מ ש ך ש ם ן מ ן ר ב יותר ,ו א ף ב ד ב ר י ר ש ״ י ש ל א
פירט כך — ביארו ש א י ן איהורה של צפורי מדינא ,שכן צאה״כ הוא בפי הנר׳
מקום״.
בכל
א
ג
מ
ם
ד
ל
ה
ע
כ
מ
מ
ל
ן
ק
א
0
ז
ל
י
ך
מ
י
נ
א
ב ן ן ו
ף א י י ן ן ן
ב
ל
ב
ד
ן
׳
ג
מ
צ
א
לבא׳ ש ל פ ו
ההלכה אכן היתה כניסת ה ש ב ת מוקדמת ב ט ב ר י ה פירשו דשאני טבריה שיכלו לקבוע
זמן שקיעה״ח ע ״ פ היראות אורת ח ח מ ה על ההרים שבמזרח ע ד ששקעה במישור,
ובזה
כל
מפורשים גם דברי רש״י ודנ״ג שלדינא י ש ל ה ת ח ש ב בסימני ח ח מ ה ע ל
-ובני טבריה חחמירו ל ה ח ש י ב בשקיעה ,מ י ד מ ש נ ע ל מ ה
ההרים שבסביבה
מ ע י נ י ה • ,16
ובביאור
נתחבטו המפרשים .יש כותבים כי מ ת ו ד
דברי המג״א והמהרי״ל
ש צ א ה ״ כ נקבע ע ״ פ הראיה המקומית ,התיר מהרי״ל להתפלל מנחה סמוך לצאה״ב,
ש
כ
ן
צאה״כ
א
ז
ש
ר
י
ל
ה
ת
ח
במקומו ,כ ב ר
ש
ב
׳
ל ו ל א ה ה ר )וזו ע ו ד ל א ה ג י ע ה ( ,א ב ל ב ה ר א ו ת
ה ד לילה
״ .ולעגין זה בלבד דומה עיר ש ב ת י ה
ב
ש
ק
י
ע
ד
מ
ד
י
נ
א
גבוהים לעיר שבעמק ,מ ש א ״ כ בראית צאה״כ ממש ,שאז הוי לילה ליושבי ה ע מ ק
ו ל א ל י ו ש ב בין ה ב ת י ם אפי׳ נר׳ לו כך .ומה ש ל א העיר ה מ ג ״ א ע ל הילוק זה ה ו
מפני
הראיה
דוקא
א
1 8
שאינו שכיח שבתים יגרמו לראית צאה״כ מוקדם י ו ח ד .ודהו האחרונים
ש ה ו ב א ה מ מ ג ״ א זה כאילו יש לנכות הרים שבאופק לענין צאה״ב ,ד ה ו א
כשרואים ש מ ה ש י ך בעמק ,ולעולם עדין ל א ש ק ע ה ה מ ה ואין נר׳ כוכבים
12הרב טוקצ׳ינםקי ,ב י ה ״ ש <ע׳ נ״ג( .ר ש שם טעות ,ש נ כ ת ב נמוק״י ,וצ״ל ת ל מ י ד י
ר׳ יונה.
13ג ם כ א ן בגויה ד ע ת ה ג ר מ ״ פ על ה ה נ ח ה בי צ א ה ״ ב תלוי ב ג ו ב ה ובעומק .ו צ ״ ע כדלקמן.
14כ ״ כ בארובה הר׳׳מ פינשטיין ,כ נ י מ ו ק לפסקו ,שם .וכל ההסבר מבוסם ע ל ם ו ג י א ז ו
ומפרשיה.
15בתוך ה ת ש ו ב ה שם ,ביאר ששעור ג׳ כוכבים ,וההכםפה ,שווים וקרובים זל״ז ,ו מ ״ ט
אין ״משיכםיף״ קודם לכוכבים אף פעם.
16כ ״ ב הרב וויזר ,ו ה ר ב שטרנבוך.
17ה ר ב פיגשטיין בתשובתו .ולפי״ז ביאר מ ה ם הוכחות מהרי״ל מ ם ו ג ץ :י ש מ נ ה ג ט ב ר י ה
אינו א ל א סייג ,י ש הבדל בין דין ש ק י ע ה לצאה״כ ,ו ח ו ב ה זו גופא
18דברים אלו צ״ע ,כדלקמן ,ועי׳ הערה .13
14
www.daat.ac.il
-ל ה ח מ י ר בזה.
אתר דעת -מכללת הרצוג
9
א ב ל ב נ ר ׳ ש ם ה כ ו כ ב י ם ה ו י ל י ל ה מ ד י ג א * ) .ע ו ד י ש פ ר ט י ם ש ד נ ו ב ה ם ה א ח ר ו נ י ם ,
אלא
שהובאו בתוך הדיון המפורט(
הפי׳
ש נ א מ ר ו בה ,ואין ל נ ו ה כ ר ע ה מבאן.
עתה,
מ ״ מ נר׳ ל ב א
,
ש ם ו ג י א זו ס ו ב ל ת א ת בל
עלינו לברר בתחילה מהי המציאות ,בדבר ראייתם השונה של יושבי
העמקים ,מישור ,ותרים .ש ק י ע ת גופח ש ל ח מ ה לעינינו ,ברור וידוע כ י ר א י י ת ה
מאוחרת
מהחד
ששיעור
במעט
2 0
ובעמק
לזו שבמישור,
מוקדמת,
ואף
אלא
בהרבה״,
ז מ נ י ם א ל ו ל א ה י ו ת מ י ד י ד ו ע י ם ב מ ד ו י ק ״ ־ .ו ב א ש ר ל ר א י י ת ג׳ כ ו כ ב י ם ,
המהווים סימן ללילח ,אינו כ ן ; מ ו ס כ ם ובדוק כי ח ש כ ת פני ה ר ק י ע ש מ ע ל ר א ש
האדם
)לאפוקי הרקיע שבאופק( שווה ל כ ל ח נ מ צ א י ם במקום מסוים ,בין אם יהיו
גבוה־ם ובין אם נמוכים ,כשהם על הר גבוה א ו ב ע מ ק מוסתר ,ו א ״ כ ה ר א ו ת צ א ה ״ כ
שהוא זמן רב א ח ר ה ש ק י ע ה )גם במקום הגבוה ש ש ק י ע ת ו מתאחרת( תיראה ב ב ת
א ח ת א ו מ ״ מ ב ז ח א ח ר זה ,ב ל א ה פ ר ש י ז מ ן ג י כ ר י ם ב כ ל ל ; ב מ י ש ו ר ,ב ה ר ו ב ע מ ק
הנמצאים
זה ע״י ז ה
2 3
.כבר העיר על כך בארוכה חרב יחיאל מיכל ש ל ז י נ ג ר
2 4
וז״ל :״חחוש מעיד לכל מי שרוצח לפתוח עיניו ולראות כי בכל א״י בין במקומות
הגבוהים
בין
צאה״כ…
ואדרבה,
האחד
במקומות
השפלים
במקומות
שבה
הגבוהים
שוה
חוא
כמעט הזמן
לפעמים
פחות
שקיעח״ח
שבין
מזה
משני
ובין
טעמים,
— ש ש ם ה א ו י ר זך ודק ביותר ואור ה כ ו כ ב י ם עוברו בקל ,ו ה ש נ י מ ש ו ם
שבמקומות
שקיעתה
הגבוהים
להיראות
השמש
מתאחר
הכוכבים…״,
לשקוע
ובהערה
כידוע
וא״כ
מתקצר
כתב
בשם
חר״ר
שם
שבין
חןמן
יחיאל
חיים
ב ע ר נ ש ט י י ן ,ש כ ׳ ב ״ ה א ם י ף ״ ) ת ר מ ״ ה ע ׳ (267כ י א כ ן ב ה ר י ם ג ר ׳ ה כ ו כ ב י ם מ ו ק ד ם
יותר ,א ל א ש ה ר ב ש ל ן י נ ג ר ט ע ן ש א י ן ה ו א יודע ״ ש ע ו ר ק ד י מ ת ה ר א ו ת הכוכבים
בערך ה ג ב ה ת המקום ,ואם מ ו ר ג ש ת כבר ה ק ד י מ ה ה ז א ת בגובה א י
ז ה
מ
א
ו
ת
מ
ט
ר
״ ,25
19ה ר ב ש ט ר נ ב ו ך בהערה ,ע׳ ק״ט .על ה מ ג ״ א כתב ,שצ״ע ,שבן במקום ג ב ו ה מאחרין
דווקא,
ו ש מ א מיירי ש מ כ ו ס ה מ צ ד מ ע ר ב בהרים עם ב ת י ם גבוהים .והגר׳ שכוונת
ה מ ג ״ א לומר ש ה ב ת י ם מסתירים השקיעה ,ל י ו ש ב י ם ביניהם.
20מ ד י ד ת ה בדק׳ ספורות ,אמנם ,א ל א ש ג ם הן חשובות.
21הר גדול ,או קרוב מ ש ג ה אף ב ש ע ו ת את ראיית השקיעה ,ועי׳ בפ״ח.
22עי׳ בלש׳ ״אור היום״ ע׳ : 49״וכמה מאוחר ה ש ק י ע ה על ה מ ק ו מ ו ת הגבוהים! מ ה ע ו מ ד
על הארץ ,ל א י ד ע ת י לשער״ .ועי׳ פ״ח.
23אמנם ,צ א ה ״ כ המקורב ביותר אל השקיעה ,כגון ה מ ח ו ש ב ל ג ר ״ א ע ״ פ מ ה ל ך מ י ל ש ל
18דק׳ וכשמיירי בהר ה מ ש נ ה א ת הראייה בכ־ 6דק׳ ,נ מ צ א ש צ א ה ״ כ במישור ה ו א
כ־ 7דק׳ אחר ש ק י ע ה שבהר ,ו א ע פ ״ כ ח ש י כ ת הרקיע מ ש ת נ ה אחר ה ש ק י ע ה הנר׳ —
במהירות ,ע ד ש ה י א מ ש ת ו ו י ת תוד זמן קצר מ ה שנר׳ במישור ,באותו זמן ,ורקי פגי
הרקיע באופק ,ש ו נ י ם בהר ,במובן ,גם אח״כ.
24ב מ א מ ר ו ״איזהו בין ה ש מ ש ו ת ״ בישורון ,ברלין ,ש נ ת ת ר פ ״ ב /ג )ע׳ ע ״ ד ע״ה( המפורסם
בידיעותיו ההלכתיות והמציאותיות ב נ ו ש א זה .דברים אלו ה ו א כ ו ת ב כ ת ג ו ב ה על ביאורו
ש ל ה מ נ ח ת כהן ,ל ת ו פ ע ת ר א י ת צ א ה ״ כ מוקדם ,בהולנד ,ו ט ע נ ת ו שהוא מ ש ו ם ש ה א ר ץ
נמוכה ,וכבטבריח* ובו!׳ .ועי׳ ה ע ר ה ד.4
25י ש להעיר ,כי לפי מ ה ש ב י א ר ו ק צ ת מהאחרונים ,כ ה ר ב חיים דרוק בספרו ״אורות חיים״
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
יודעי ת ב ו נ ה ש ב ז מ נ נ ו בת׳ כך,
גם
וב״ב ב״קונטרם
הנשף״:
״דלעגין צאה״כ
2 6
במציאות אין נפקותא בין ההר למישור…״ .
עוד צ ״ ע בביאור הסוגיא ,דלכא׳ לפי ש ב ע ל ה מ י מ ר א הוא ר׳ יוסי והוא ם״ל
)שבת
לא
ל ״ ה ( :ד ב י ה ״ ש כ ה ר ף עין ,ברור א י פ ו א ש א י ן ה ש ק י ע ה ק ו ב ע ת ל פ י ו כלל,
בכניסת ה ש ב ת ולא
7
ביציאתה ׳,
ו נ ח ש ב יום וודאי ג ם ל א ח ר ה ש ק י ע ה ע ד
לצאה״כ .ו מ ע ת ה י ק ש ה כ י צ ד נבאר א ת דבריו ,ומדוע ה ק ד י מ ה ט ב ר י ה בע״ש ,ואפי׳
תיראה
ש ם ה ש ק י ע ה מ ו ק ד ם יותר ,ו ב פ ר ט לפי
מש״כ כי
צ א ה ״ כ גר׳ ב ט ב ר י ה
ובצפורי בזמן קרוב מ א ד זל״ז ,ואולי ב ב ״ א מ מ ש ,וא״כ צ ״ ע בביאור כל ה מ י מ ר א
2 9
דר׳ י ו ס י .ו א ע ״ ג ש א פ ש ר ל ו מ ר ש א נ ש י ט ב ר י ה ל א נהגו כהלכותיו ש ל
ד יוסי
ו א ו ל י א ף א נ ש י צ פ ו ר י ל א ) כ ג ו ן א ם ה י ה ק ו ד ם ש ב א ל ש ם •*( ,מ ״ מ מ ת ו ך ס פ ו ר ש ב ח ם
ע ״ י ר׳ י ו ס י מ ש מ ע ש מ נ ח ג ם היד״ ל פ י ר ו ח ו ,ו ל כ א ׳ ל ד י ד י ה ש פ י ר ד מ י א ף א ס
מתהילה ה ש ב ת משקיעה ולא לפניח כלל שכבר יש בכך תוספת מרובח.
ל א ו ר ה ע ר ו ת אלו ,נ ת ב ח ר ו כ מ ת נ ק ו ד ו ת ש ד נ ו ב ה ם ה א ח ר ו נ י ם ,ו נ ו כ ל ל ב ר ר ם
כראוי.
ב ש ו ״ ת ״בני ציון״ ,ב ש ו ״ ת ״אגרות מ ש ה ״ ו ה ג ר י ״ ט ב פ ״ ה מ ס פ ר ו ב י ח ״ ש
נ ק ט ו כ ד ב ר ב ר ו ר ב ב י א ו ר י ה ם ל ס ו ג י א זו ,ו ד ב ר י ה מ ג ״ א ,ו ב ש י ט ו ת י ה ם ל ה ל כ ה ,כי
צאה״כ
הנראה —
מתאהר על
ההרים ,ומקדים
להראות
ב ע מ ק י ם ״ .ולפי מ ה
שביארנו שצאה״כ בטבריה שווה לזה שבצפורי ,משתווה ה״בני צ י ה ״ ע ם הגרי״ט
גם בצאה״כ ,כי אין לומר ש צ א ה ״ כ ב ע מ ק מוקדם יותר ״ .ובזה גם צ ״ ע בכל דברי
תשובתו
של חרב פינשטיין חמבאר חומרתם ש ל בני טבריח שחיכו אחר שגר׳
צ א ה ״ כ במקומם ,ע ד ש י י ר א ח גם ב מ ק ו ם גבוח ,כ ש ל מ ע ש ה ל א נר׳ ש ם מ ו ק ד ם יותר.
ביאורו ב מ ג ״ א ת מ ו ה מ א ד לפי״ז ,ובמיוחד מ ה ש ס ב ר כאילו שייד ש ב ת י ם
גם
גבוהים יגרמו ל ר א י י ת צ א ה ״ כ מ ו ק ד ם יותר,
פ״ד ליישב ש י ט ת ר ״ ת כי הוא מצריד ראיית הכוכבים באופק מ ע ר ב דווקא ,ו ל א בפגי
הרקיע העליון ,או במזרח ,ש ו ב י ש שנוי בין יושבי ההר ליושבי המישור ,כ מ ע ט כ מ ו
שיש בין שקיעותיהם השונות .א מ נ ם לגר״א ולהרבה ראשונים ש ס ת מ ו דבריהם כ מ ש ״ ב
ב״אורות חיים״ שם אינו כז ,ו מ ״ מ י ש לבדוק לפי ה נ ח ה זו — מחדש ,חלק גדול מהדיון
בנושא זה.
26כ ד מבארים יודעי מדע ,כי פ נ י הרקיע ה ע ל י ת מוארים ב ש ע ת צאה״ב ,רק ל נ מ צ א ב ג ו ב ה
רב ,נ מ צ א כי כל יושבי ההרים אינם רואים האורה יותר מבשפילה .ובז ה ו א ע׳׳פ
חישובים ,ומשוואות הקובעות מ ד ת ה א ר ת הרקיע.
27במנורת המאור ,סי׳ קנ״ו גר׳ ר ב יוסף ,והר״י מ ג ש גרי ר׳ ינאי ,אבל ה ם יחידאי נ ו ח .
28רק ב״קונטרס הנשף״ ,עי׳ הערה ד ,העיר על זה .ושו״ר שהרא״ח נ א ה ב״קצות השלחז״
ח״ג ע׳ ע״א—ע״ב דן בזה ,ו ע ״ ש מש״כ.
29עי׳ ש ב ת ל ״ ג :״יוסי ש ש ת ק י ג ל ה לצפורי״.
30בהערות דלעיל בפ״ב< 15 3ובפרק זה 13 ; 10 ,י ; 18 ,א מ נ ם ב פ ״ ב של הספר ביה״ש
כותב הגרי״ט כי סימני ה״הכםיף״ מוקדמים בי־ם עוד לפני השקיעה ,ומסתיימים קודם
הראות הכוכבים ,כל׳ בערד 17ד ק ׳ אחר השקיעה.
31אע״ג שנר׳ חשוד יותר ,מ ״ מ ראיית הכוכבים עצמם ,משתווה ,ש ג ס ה א ר ת האופק
הפתוח ,ש א י נ ה בעמק ,ל א מ ק ד י מ ה א ת הראותם ברקיע ממעל ,ולא מאחרת.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי ד ב ר ע ו אלה ,י ש לעי׳ מ ה ו הביאור ה פ ש ו ט בםוגיא ,ו ה ת ל ו י ר ק ב צ א ה ״ כ
ש י ט ת ר ׳ י ו ס י ו מ ת א י ם ל מ צ י א ו ת .ואכן ,ב ד ב ר י ו ש ל ה ר י ״ מ ש ל ז י נ ג ר נ מ צ א
ע׳׳פ
ב י א ו ר זה ,ו ז ״ ל :״…כוונת ר׳ י ו ס י מ ש ו ם ש ס מ ו ך ל ק ו ה א ו פ ק ב א א ו ר ה ש מ ש ז מ ן
ארוך יותר בהר מבשפילה ועי״ז הארץ הגבוהה מזהרת זמן מ ה אף כי כבר קדרה
א מ צ ע כ י פ ת ה ר ק י ע ונר׳ ל ה ם נ ו ג ה כ י ו ם א ף ש כ ב ר י צ א ו ה כ ו כ ב י ם א ו ש ה ו א ס מ ו ך
לצאתם
3 2
ו ל ה י פ ך בשפילד .ב ע ו ד ה י ו ם ג ד ו ל כ ב ר נ ס ת ל ק א ו ר ה ש מ ש ה ב א מ ן
האופק ועי״ז נתקדרה הארץ ונדמה ל ב ״ א שהוא לילה אף ש א מ צ ע הרקיע מזהיר
עוד מאור היום ועדיין יש זמן ר ב עד צ א ה ״ כ וזה נרמז להדיא בלש׳ הטהור ש ל
שכ׳ על יושבי טבריה ״סבורין שחשיכה בעו״י״
רש״י
א ל מ א שהוא עדיין יום
מ ה ״ ת ד ה י י נ ו ק ו ד ם צ א ה ״ כ א ל א ש ם ב ו ר י ן ש ח ש י כ ה .וכן ב י ו ש ב י צ פ ו ר י כ ת ב ״ ש נ ר ׳
להם אור גדול ב ע ו ד ש ח ח מ ה ש ו ק ע ת ״ ופי׳ ה ח מ ה ש ו ק ע ת הוא — ת ח ל ת הלילה,
שהוא
8
צאה״כ…׳ ,ש ל א שגר׳ להם אור גדול כמו שפי׳ והיינו רבותא
דידהו
3
ש ח ו ם י פ ו מ ח ו ל ע ל חקדש…״ * .ו ל פ י ח ם ב ר ז ח ל א ג ו ת ר ה ל ג ו ר א י ה מ ם ו ג י א ז ו ל א
לגכוי הרים ,ולא לאי־גכויים ,ש כ ן ע ל זמן ה ש ק י ע ח מ ד י ג א ב ט ב ר י ה א ו ב צ פ ו ר י
אין מ כ א ן שום ראיה.
עוד צריכים אנו לברר ,ש ע ו ר ב י ה ״ ש דהיינו ג׳ ר ב ע י מ י ל ש ב י ן ש ק י ע ח ״ ח
לצאה״כ ,היכן נאמר
א ס נ ק ב ל אכן ש ה ש ק י ע ה שונה במקומות מסוימים ,או אף אם
לדינא כולם אזלו בתר מקום א׳ מ ״ מ שעוד ההפרש שבין השקיעה הנראית ,לבין
צ א ה ״ כ השווה במקומות אלו כנ״ל ,צ ״ ב לאיזה מקום נאמר ,שלכא׳ בהר הוא קצר
יותר מבמישור ,ו ב ע מ ק גדול יותר .ו ה ע י ר ע ל ב ע י ה זו ב״אור ה י ו ם ״
פתרה,
והסברא
נותנת לכא׳ מתוך
8 6
אבל לא
שלא פירטה הגמ׳ תנאים לזמן זה שנקבע
כביה״ש ,כי הוא נ א מ ר על מישור ,כ ש ה א ו פ ק פתוח ונראה ,שאל״כ ,א ל א רק בהרים
ו ב ע מ ק י ם נ א ׳ ש ע ו ר זה ,ה ״ ל ל ג מ ׳ ל ו מ ר כ ך <>* .ב י ר ו ר ז ה ע ד כ א ן נר׳ ל כ א ׳ ב מ ו ש כ ל
32עי׳ הארות .25 ; 23
33ובאן מעיר הרי״מ שלזינגר שב״ב רש״י לשון שקיעה״ח על צ א ה ״ כ ב ש ב ת ל״ה .ד ״ ה
״כהנים טובלים״ ע״ש .ו מ ״ מ איז גר׳ לעשות מכך כ ל ל ; ובדברי ש א ר הראשונים ,וגם
בדברי רש״י עצמו במקו״א כמובן ש פ ש ט ו ת הל׳ אינם יוצאים מ ד י פשוטים .א א ״ כ הוא
מוכח מתוכו ,שאין כוונתם אלא לדבר אחר.
34כ״כ שם ,במאמר הג״ל .עי׳ הערה .24וכ׳ןכ ר ״ מ פוזנא במכתב ,ולפי״ז ק׳ מ ע ת ה
להביא ראיה מכאן לגרי״ט או לגרא״ז מלצר ,ד ל א מיירי כלל משקיעה ,ו ה ח ו מ ר א י א י נ ה
א ל א משוםן שעדין נר׳ להם אור גדול ,ולכן ל א נותר לו א ל א להביא ראיה לפי היראים
וכנ״ל בהערה ) .7אלא ש כ ת ב לדחות ש מ א ביאור הםוגיא כתר״י בברכות .ודבריו צ״ב(.
35ע׳ .48
36אמנם יתכן שדיון זה בטעות יסודו ,ד ש מ א לעולם צאה״כ אע״ג שראייתו בהר קודמת
מ ״ מ להלכה אינו א ל א אחר שעור ג׳ חלקי מיל אחר השקיעה ,הנר׳ שם .אבל עיקר
וודאי כמש״כ ,וכמו שנקטו הרי״מ שלזינגר ואור היום.
מ ע ת ה גם יבוארו ה י ט ב דברי הרמב״ם שבהל׳ קדוש־החדש^ פרק ב׳ ה ״ ט :״אם עדין
לא יצא כוכב ליל 30ב׳יד אומרים מקודש ,שעדין יום הוא״] .ע״ש במהרלב״ח ,ובעוד
מקומות שדגו בדברי רמב״ם אלו .ועי׳ במאירי ר״ה כ ״ ה :ד״ה ״המשגה ה ש נ י ה ״ :ש ג ר ׳
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר א ש ו ן ע ׳ ׳ פ ה מ צ י א ו ת ה י ד ו ע ה לנו ,ו ע ״ פ ד ב ר י ר״י ,א ל א ש א י ן ב כ ך ב כ ד י ל ה כ ר י ע
כ נ ג ד מ ה ש מ צ י נ ו ר ב ו ת י נ ו מ ב א ר י ם ה ם ו ג י א ב ד ר כ י ם ש ו נ ו ת אחרות ,ש א ף ש י ק ש ה
ל נ ו ל ה ב י נ ם מ ״ מ ה ס ת ל ו ה ב י א ו ר ג ם ב ש ק י ע ה ,ו ע ״ כ ברור ש נ נ ס ה ע כ ״ פ ל ה ו צ י א
מ ד ב ר י ח ם מ ח ש י ש ל ח ו כ י ח כ ע ק ר ו נ ו ת י• ב ה ב ה ר ת ה ס פ ק ש כ ״ כ נ ח ל ק ו בו ה מ פ ר ש י ם ,
וכדלעיל.
ה ר ״ י מ י ג ש בתשובותיו*״־ ו ז ״ ל :״ .״ ו ד ק א ש א י ל מ ר כ מ ה בין ט ב ר י ה
כתב
ל צ פ ו ר י ,מ ם ת ב ר א ל ן ד מ ק ר ב י ל ה ד ד י ו ב ת ו ך ת ח ו ם ש ב ת קיימי ,ת ד ע ד ג ד ) ב ש ב ת
קי״ח(…:
א י א מ ר ת ב ש ל מ א קרובים להדדי גינהו ובתוך תחום ש ב ת קיימת חייגו
דמשכח״ל
ד מ כ ג י ס ש ב ת ב ט ב ר י ה ומוציאה בצפורי א ל א א ״ א רחוקים מהדדי גינתו
מ ש כ ח ״ ל ד מ כ ג י ם ש ב ת ב ט ב ר י ה ו מ ו צ י א ה בצפורי .ו א ״ ת ד ל א ו א ח ד ג ב ר א
היכי
אתרי גברי חוא דקאמר ,ח ד הכנים ש ב ת בטבריה וחד ה ו צ י א ה
קאמר,
)אלא(
בצפורי
מ א י מ ע ל י ו ת א איכא ,והא ק א חזינן ב מ א י ד ק א מרווה האי בהכנסה ק א
מ פ ס י ד ב ה ו צ א ה ומאי ד ק א מרווח האי בהוצאה ק א מפסיד בהכנסה אלא וודאי א ח ד
,
85
ג ב ר א ח ו א ד ק א מ ר ו ש ״ מ ״ .׳ < .י ש נ ם א ח ר ו נ י ם ש ה ב י א ו ד ב ר י ו ב ד י ו ן זה .ה י ו ש ד נ ו
במציאות
חמרחק שבין טבריח וצפורי״* ויש ש כ ת ב ו דבריו ע ״ פ שיטתם בנכוי
4 1
הרים
,
ש ב ס ב י ב ה .אבל נ ר בברור
ש ש מ מ נ ו ר א י ה ע ל א י נכוי ועל ש ק י ע ה
קודם שיראו ״הבובבים״ ובדברי הרמב״ם עצמו בפיד״מ״ש לר״ה פ״ג מ ״ א ״קודם ש י ר א ה
הכוכבים …ה ל י ל ה א צ ל נ ו א י נ ה ע ד צאה״ב…״ [.ובספר הברית ,הוכיח מדבריו כ ש י ט ת
הגרי״ט ,כי אזלינן בתר הראיה מההר ,לדיגא — שהרי הב״ד — בירושלים ישב .ו ל פ י
ד ב ר י נ ו ש ב ה ר נראים הכוכבים כבמישור ,א י נ ה ר א י ה לשקיעה כלל .אמנם נוכיח מ כ א ן ,
שגם בהר אין צאת״* להלכה א ל א לפי ראייתם
-כבמישור ,ולא מאוחר יותר .וק״ל.
37וכלש׳ ה ר מ ״ א ב״תורת העולה״ ח ״ א פ ״ ב ו ז ״ ל :
מ ״ מ גם דברי ח׳ יהושע הם ת מ ו ה י ם
כי איך אמר …וכל ז ה איננו לפי ד ע ת חב׳ התכונה …ואם יאמר האומר שדברי חכי ז ״
ה
מ
ל י ם
ן
א
פ
ש
ר
ה ן א
,
ל
א
א ח ל ו
ק עליו כ ״ א קבלה הוא נקבל ,אע״פ ש ה
י
ו א
רחוק מ ן השכל ,אבל אם לדין י ש ת ש ו ב ה ,ובכל מ ה ש א פ ש ר לפרש דברי חבמים ז ״
ל
ש ל א יחלקו על המפורסם ,ולקרבן אל השכל ,מ ה טוב ומה נעים״.״ .וע׳ ב״קצות
ה ש ל ח ן ״ שם.
38סי׳ מ ״ ה וכמצויין בגהש״ם ש ב ת ק י ״ ח :
39ה נ ה ליישבו ע ״ פ ה מ צ י א ו ת ו כ מ ש ״ כ ל ע י ל שצאה״כ הנר׳ שווה בכל המקומות
-קשה.
א ל א שצ״ל ש ל מ ד בםוגין ש ט ב ר י ה ה ק ד י מ ו •שפיר ,ע״פ שקיעה שלהם והוציאו ש ב
ת
ע ״ פ חשבון צאה״כ ,ל ש ק י ע ה זו ,וצפורי איחרו מ ו צ ״ ש מדינא ,ע״פ חשבון המאוחר ט פ י
מ מ ה ש נ ח ׳ כיון ש י ש אור באופק ,כך ש ל מ ע ש ה ה י ה זה אולי ג׳ רבעי מ י ל אחר ה ש ק י ע ה
שם .ועי׳ ה ע ר ה .25
40ה ר ב ה ה ק ש ו על הר״י מ י ג ש בעגין זה ,שלכא׳ יש מקורות רבים לכך ש ה י ה מרחק ר
ב
ביניהם .ועי׳ מ ש ״ כ ב ז ה מו״ל ה ע י ת י ם סי׳ כ״ז.
41בספר ה ״ נ ב ר ש ת ״ )דף כ׳( מ ב י א כי הקשו עליו מ ת ש ו ב ה זו ,שנח׳ מ מ נ ה דאין ל נ כ ו ת
הרים באופק ,והכל בתר הראיה אזיל מדיגא ,ו מ מ י ל א ג ם את הר הזיתים אין ל נ כ ו ת
ותשובתו ש ם ארוכה ,ואינה מובנת .ע ״ ש שעיקר דבריו ה ם כ י הרא״ם מ ש ב ח א ת א נ ש י
טבריה
על זריזותם וא״כ וודאי ג ם וותיקין ש ם נ ה ג ו למשוה״ד ,ובוודאי ש נ ז ה ר ו
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוקדמת
כותב
ו מ א ו ח ר ת מ ד י נ א ** .ע ו ד פ ו ס ק י ם מ ו ב ה ק י ם מ ב ו א ר ב ד ב ר י ה ם כ ו ו ת י ה ; ה נ ה
חרדב״ז
ב ת ש ו ב ו ת י ו ה ״ א ס י ׳ ע ״ ו ,ו ז ״ ל :״…ואפי׳ ב ע י י ר ו ת ח ם מ ו ב ו ת י ש
ח י ל ו ק בזח ,ב י ן ט ב ר י ח ל צ פ ו ר י ,כ ד א מ ר ר״י …כ י ח ש ב ת ל כ ל א ח ד כ פ י מ ק ו מ ו א ש ר
ה ו א דר בו״.״ ,ו ח ת פ א ״ י בסוף פ ״ א ב ר כ ו ת ו ז ״ ל :״ ב ע נ י ן חילוק חמקומות ,ש ב מ ק ו ם
א ׳ מ ק ד י ם ה ל י ל ה ל ב ו א ו ב א ח ר מ א ח ר ת לבוא …ב ו ו ד א י ש ו ר ת ה ד י ן נ ו ת ן ש כ ל א ד ם
נידון לפי מקומו ושעתו .וראייתי מדאמרינן ש ב ת ק י ״ ח … :משמע וודאי ש ר ק מ ד ת
חסידות כך הוא א ב ל לפי מ ד ת תדין נדון כל א ד ם לפי מ ק ו מ ו ו ש ע ת ו אף ש ל פ י זח
ב ש ע ת ש ע ו ש י ן ק ד ו ש ש ל ש ב ת ב ע ר ב י ת בטבריח ,ע ד י י ן א ו פ י ן ד מ ב ש ל י ן בצפורי…
ולחר״י מ ג ש טבריח וצפורי תוך ת ח ו ם א /ונר׳ לי ד א פ י ״ ה לא הוה חיוב רק מ ד ת
חסידות
כמש״כ
4
רש״י.,.״* ,
ובעל
וחר״מ חאגיז בספר ״משגת חכמים״
השישי
ח״משגת
4 8
למלך״
בספרו
״פרשת
ד ר כ י ם ״ 44
כ ו ת ב י ם :״ ד מ ש כ ח ״ ל ד ב מ ק ו ם א׳ י ה י ה ביום
עדיין יום וחוא חול ובמקום אחר כבר גטח חיום זחוא ל ל ה והוא שבת,
ו כ ן ל ה י פ ך ב י ו ם ה ש ב י ע י מ ש כ ח ״ ל . . .ו ט ב ר י ה ו צ פ ו ר י יוכיחו…״ .מ כ ל א ל ה מ ש מ ע
שזמנן השונה ש ל ש ב ת וחול בטבריח וצפורי מ ד י נ א חוא
4 6
) .ועדיין י ש פתחון פ ה
לבעל הדין ל ב א ר שכוונתו בדבריהם רק ל צ א ה ״ כ או שקיעה .א ב ל פ ש ט ו ת ו ס ת י מ ת
הדברים
4 7
מורה כ מ ש ״ כ ( .
להתפלל בעוד ה ש מ ש אדומה ,ולא ח י כ ו ע ד ש ת ע ל ה ה ש מ ש מ ע ל ההר .עכ״ד .ו ה נ ה
אם כוונתו כי אכן הנץ ל ת פ ל ה ש ו נ ה מ ק ב י ע ת ש ק י ע ה ל ש ב ת יתכן לומר כ ך ועי׳
בפ״ו• אבל עיקר ה ר א י ה קיימת ,ויותר גר׳ כי לר״ח מ י ג ש אין ה ס י מ נ י ם קובעים א ל א
הראיה בלבד.
42ש א ל ״ כ כיצד הרוויחו ב ט ב ר י ה כל מ ה שהפסידו ,וכיצד הכניסו ה ש ב ת בצפורי כ ״ כ
באיחור כמו ב י צ י א ת ה ! ו א ת ״ ל ש ב מ ו צ ״ ש נ ה ג ו ב ט ב ר י ה כבמישור ,וכך ג ם צפורי ב ע ״ ש
א״כ עדיין שייך ל ש ב ח כל א׳ ל ח ו ד י ה ט פ י מ י ו ש ב י המישור.
43כ ״ כ •שם בבועז .וצ״ל שכוונתו כ י ל ה י ו ת ג ם בצפורי וגם כ ב ט ב ר י ה אינו א ל א ל מ ש ו ה ״ ד
ו מ ד י נ א ש ״ ד ל ע ש ו ת כל א׳ כ ב מ ק ו מ ו ובראייתו .וכן ו|׳ יוסי עצמו ש א מ ר ש ר ו צ ה ל ה י ו ת
כמותם ,ה ו א חומרא כי מ ד י נ א יכול ל ש ב ו ת כ ר א י ה מ מ ק ו מ ו ,
44הרב י ה ו ד ה רוזאנים ,ב ע ל ה ״ מ ש ג ה ל מ ל ך ׳ בספר פ ר ש ת דרכים ,ד ר ו ש כ ״ ג ״דרך ע צ ב ״
ד ״ ה ״עוד גקדים״.
45מ ע ל ה כ״ג ב א מ ו ג ת חכ׳ ,אות תקמ״ד.
46ויש לערער על כל מ ש ״ כ כאן ,ע״ס ד ב ר י הרדב״ז ב ת ש ו ב ת ו שם ,שעיקר דיוגו ה ו א
בחילוק יום ולילה בין מ ק ו מ ו ת שונים בגלל ריחוקם ז ה מ ז ה ו ל א מ ש ו ם ג ו ב ה ועומק
ו ש מ א ג ם א ת םוגין ל א פי׳ ע ״ פ ג ו ב ה ועומק כלל ,וכמו ש ה ב א נ ו מ ה ר א ב י ״ ה לקמן
ש ת מ ה ו על פירש״י מ נ י ן ש ט ב ר י ה עמוקה .אבל מ ה ת פ א ״ י ש ה ב י א ג ם פירש״י ,ושאר
האחרונים ש ר א ו פירש״י ,והר״י מ י ג ש שסובר ש ה מ ר ח ק ביניהם קצר ו א ע פ ״ כ י ש ה ב ד ל
ביניהם ב ז מ ן ק ב ל ת שבת ,מוכח דם״ל ששנוי ע ו מ ק ו ג ו ב ה ב ו מיירי ה ב א ה ו א מ ד י נ א .
47שהרי ברור מ ד ב ר י ה ם ובמיוחד מ א ר י כ ו ת לשונו של ה ת פ א ״ י העקרון כי כל מקום אזיל
בראייתו ושעתו ,וא״כ וודאי ש פ ש ט ו ת דבריהם מ ו ר ה על כ ף ש ג ם ש ק י ע ה וגם צאה׳׳פ
וכן ע ״ ה ונץ יש לילך ב ת ר הראייה בכל מקום .כ ל גם י ש להבין מ ל ש ו ן ה מ נ ח ת כ ה ן
ש ה ב י א א ת ט ב ר י ה וצפורי כראיה לשני ה מ ק ו מ ו ת כנ״ל ,ועי׳ ה ע ר ה ,24וכבר ע מ ד
על ד ב ר י ו בספר הברית.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עוד
וז״ל:
ביאור לסוגיא
״…בטבריה
ישגו
שהחזה
בדברי
יושבת
האבודרהם״,
בעמק
ובעו״י
והועתקו
היה
גדול
ב״מטה
גראה
4 8
משה״ •
ל ה ם ערב•״
ב צ פ ו ר י ,ש ה י ת ה י ו ש ב ת ב ה ר ו ה י ה גר׳ ל ה ם א ו ר ג ד ו ל ע ד צ א ה ״ כ ו ל כ ך ה י ו מ א ח ר י ו
במוצ״ש
ומ״מ זמן יציאת
שקיעה״ח…״.
ה
ש
ב
ת
ל
ה י ו ת
מ
ו
ת
ר
במלאכה
ה
ו
א
ג
,
ר
ב
ע
י מיל אחר
ו מ ת ו ך ש ב ר ו ר כ י ב ש ע ו ר זמן זה ש א ח ר ה ש ק י ע ה ב ה ר אין ש ם אור
0
ז
6 1
גדול
יותר מ א ש ר ב מ ש ו ר ־ גדמה ,כ י ה ב י א ו ר הוא ,שגר׳ בצפורי אור ג ד י ל
אפי׳
ע ד ז מ ן צ א ה ״ כ ה ג ר ׳ ב מ ש ד ר -׳ ,-ו ל כ ן ה מ ש י כ ו ל ח כ ו ת כ ג ר ׳ ע ד ם ו ף ב י ח ״ ש
חשבונם ,ו ל מ ע ש ה ,ק ו ב ע האבודרהס ,ש ס ג י ל ח כ ו ת גם ב ה ר ש ע ו ר ה ז מ ן של
לפי
א ח ר ה ש ק י ע ה ,ו ר ״ ל ש ק י ע ה ש ב מ י ש ו ר ,ו נ מ צ א ג ו ל מ ד י ם ע כ ״ פ כי צ א ה ״ כ
ביה״ש
בהר שווה לזה שבמישור ,להלכה ,א ל א ש נ י מ ה ש א י ן הביאור כך בכלל .שכן קטע
זה ש ב ו ד ן ו א ו מ ר ״ ו מ כ ל מקום…״ א י ג ו ק א י ע ל צ פ ו ר י
שיש
אלא על כל דין התוספת
להוסיף במוצ״ש לכתחילה ,ולעולם יתכן שמנהג צפורי הוא מדינא ,וגמצא
ש א י ן בפירוט לש׳ זה שבאבודרהם ,ה ו ס פ ת ביאור ל ס פ ק הנידון ״ .
פוסקים
ולאחר
ראשונים נוספים
כתבו
שחובה עלינו להקדים את
בםתמא
השבת
ב י צ י א ת ה כ ד י ל ה ו ס י ף מ ח ו ל ע ל ה ק ד ש ,ו י ל י ף ל ח מ מ י מ ר א זו •של ר׳ יוסי,
9
0 6
6 5
ישבה א ג ו ד ג י ם .כ ״ כ ב ם ת מ א ב מ ג ו ר ה ה מ א ו ר * ,ם ד ר ע ״ ג ,ה מ ג ה י ג ,ש ב ה ״ ל " ,
ובחי׳
ש
אגודה למס׳ ש ב ת * .היו שסירטו גם
48בסדר מ ע ר י ב של
ש ב ת ד״ה
״ומקדימין״;
קצת
ותפלת
ביאור נוסף ,כרש״י,
ערבית של
מוצ״ש
תר״י,
ד״ה ״מה
שמאחרין״.
49בסי׳ תצ״ג ת ״ ל :להוסיף מחול על ה ק ד ש במוצ״ש דאמר ר״י …ולכד היו מאחרין
במוצ״ש …וכדברי האבודרהם ממש.
50כשעבר שם שעור זמן זה אחר השקיעה ,וכדלעיל .מתור הנחה ש י ש ליישב דברי
האבודרהם הללו עם המציאות ,אמנם אם נניח שהאבודרהס נוגע בביאור הםוגיא ללא
שנצטרך ליישבו עם המציאות יתכן שסובר שאכן בהר נ מ ש כ י ם הדמדומים ,ועי׳ הערה .25
51במיוחד באופק.
52וגם שם בפני הרקיע העליונים.
53ש ה נ ה דנו האחרונים ,בתשובות ״בגי ציון״ ח״ב ב״תשובה בהלכה״ והגרי״ט בספרו
)ע׳ נ״א( כיצד כ ת ב האבודרהם ד מ ״ מ לאנוס שרי במלאכה במוצ״ש מ י ד בעבור ג׳
רבעי מיל אחר השקיעה .ו ה נ ה לסי מ ש ״ כ ה מ ט ה מ ש ה וז״ל :
ו מ ״ מ זמן מ ו צ ״ ש להיות
מותר במלאכה הוא משישלים ביה״ש דר׳ יוסי והוא אחר ביה״ש דר׳ יהודה …נ מ צ א
אחר שקיעה״ח כדי להלך 1500אמה ,מותר בעשיית מלאכה״ נר׳ ש ב א לומר דדין
תוססת — אינו מעכב ,ולעולם מ ת ח ש ב בר׳ יוםי אלא שהוא כי׳יף עין מ י י לאחר
ר׳ יהודה ,ולדברינו אלה נפלה הראיה מלש׳ האבודרהם ,וכמש״כ בפנים.
54םי׳ קג״ו.
55
56
57
58
ריש
הל׳
סי׳
דף
סדר שבתות ,ובאוצה״ג ש ב ת קי״יי) :ע׳ .(107
ש ב ת ם״ק ב ׳ ומוצ״ש ם״ק ם״ה.
קכ״ט.
קי״ח:
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
0
רג״ג״י,
2
1
והמאירי ש ם • ,הראבי״ה למס׳ שבת * ,ובספר ה ע י ת י ם * ש כ ת ב וז״ל:
״ ב ט ב ר י ה ,ק ו ד ם ש י ע ר י ב ה ש מ ש ב ש א ר מ ק ו מ ו ת מ ת כ ס ה בו …ו ב צ פ ו ר י מ ת ו ר ש י ו ש ב ת
בראש
ה ה ר א ע ״ פ ש ה ו ע ר ב ה ש מ ש ב ע ו ל ם נר׳ עדיין …כ א י ל ו יום ה ו א ,ו נ מ צ א
מ ו ס י ף מ ח ו ל ע ל ה ק ד ש . . .״ .ו ה נ ר ׳ ל ב א ׳ ש ה ר א ש ו נ י ם ש ל א פי׳ ד ב ר ב ם ו ג י א א פ ש ״ ל
שם״ל
ש ה כ ל נעשה מדינא ,ומתוך ש ר צ ה ר״י לעשות כמותם מוכח דין תוספת,
ו י ת כ ן ,ל ע ו ל ם ,ש ה ם ע ש ו ל מ ש ו ה ״ ד ו ב ז ה ש ב ח ם ר׳ י ו ס י ש ק י י מ ו ד י ן ת ו ס פ ת כ ר א ו י
עי״ז .וכך גם אין ללמוד מ מ י ל א מ ד ב ר י הראשונים ב ב ר כ ו ת נ ״ ג :על םוגיתגוי•.
א ב ל מ ת ו ך ש ש א ר ה ר א ש ו נ י ם כ מ א י ר י ר א ב י ״ ה ,ר ״ י א ל ב ר צ ל ו ג י ב ע י ת י ם ועוד ,פ י ר ט ו
בדבריהם ,יש ללמוד ע כ ״ פ ש ה ש ק י ע ה בטבריה ,אף שנר׳ מוקדם אינה כך מדינא,
ושהלילח
חנר׳ מ א ו ח ר בצפורי אינו נ ח ש ב כך אלא לחומרא ואפשר ש י ש לדייק
מלש׳ ש ג ם ה ש ק י ע ה ש ב צ פ ו ר י אינה מ א ו ח ר ת לזה הנר׳ במישור א ל א כסייג*•.
וכאן עליגו לדון בדברי המהרי״ל המובאים להלכה .מ ת ו ך הקושי בלש׳ המהרי״ל
5
ו ב ה ע ר ת ה מ ג ״ א עליו ,ד נ ו ה א ח ר ו נ י ם ב ב י א ו ר י ם ש ו נ י ם ל ד ב ר י ו • .י ש ה ס ו ב ר י ם כ י
59כנ״ל בריש פרק זה.
60למס׳ ש ב ת ק י ״ ח ) :ע׳ 460י־ם תשכ״ה(.
61סי׳ קצ״ז )ע׳ 245שורה (11מפרט גם ענין עמקותה של טבריה וגובהה של צפורי.
ויעויין שבעל הרוקח מ ב י א את פירש״י בראבי״ה ח״א סי׳ קנ״א )ע׳ 151שורה (16
ונשאר עליו בקושיא כיון שאינו מכיר שטבריה אכן עמוקה.
62ע׳ .41בסופו כ ת ב :״ נ מ צ א מוסיף מחול על הקדש בין בכניסה בין ביציאה״ .וצ׳׳ב יאם
למד שאכן היה בשני הנ?קומות יחד ,או ר״ל שר״י שמקוה לקייט שבת כשניהם יוסיף
עי״ז בע״ש ובמוצ״ש.
63על מימרא דר׳ יוחנן בברכות נ״ג .״המהלך בע״ש בטבריה ובמוצ״ש בצפורי והריח
ריח ,אינו מברר…״ כת׳ תר״י ,את פירש״י לםוגיין )בנ״ל( ,ובת׳׳ם רא״ש ות״ם ר׳
יהודה החסיד ,ובמכתם — נרמז על פי׳ הםוגיא דנן ,ומ״מ אין ראיה מ ל ש ׳ שם.
64וכלש׳ העיתים דמיירי בהערב שמש ,ותר׳׳י — הסתרת החמה ,ומ״מ יתכן שמיידי
בצאה׳^כ ועי׳ הערה •33עוד יש לדון אי ם״ל לראשונים אלו כר״ת ,מ ״ מ הראי׳ות
לעניננו קיימי ,שכן גם לר״ת יש נ״מ מתי היא ע^קיעה שניה ,וזו תליא בםפיקא דידן
מ מ ש בשקיעה ראשונה לגר״א* ואעפ״כ י״ל דשקיעה ש נ י ה תליא בהארת הרקיע ,ו ש מ א
זה אינו מתאחר בהר ,אמנם י״ל ש נ מ ד ד ע״פ האופק וא״כ הרי הוא מתאחר בהר,
ומקדים בענ?ק .גם הראיה שהבאנו מלשון רש״י ורב גיסים גאון י ש לדחות ד ל א שבחו
אלא את ה נ מ צ א במקום אחר ועושה כטבריה וצפורי ,ולעולם שם — מ ד י נ א הוא,
ובספר הברית ד ח ה אפשרות זו דא״כ משובחים הם יותר מ א נ ש י טבריה ,ומשמעות
הגמ׳ דר׳ יוסי ביקש שיהא חלקו כמוהם .ועי׳ הערה .11
65ע״ש במחציה״ש שביאר דבריו בפשטות ,ונר׳ שכיוון ל מ ה שהסקנו לקמן .ועי׳ לעיל
בדברי ה״אגרות משה״ ומועדו״ז ,שבשניהם אין דחיה ל מ ה שיש להוכיח מכאן באופן
ברור בדבר נכוי הרים ,עכ״פ לגבי שקיעה .ומה שהתקשה בספר הברית מדוע סמך
על נכוי הרים במהרי״ל רק עד צאה״כ ,וכשראה כוכבים — אע״ג שנגרם לו ע״י חשבת
העמק — לא ניכה ההרים ,וחילק בין שקיעה לצאה״כ ,מ י ו ש ב בפשיטות לפי מ ש ״ כ
דבמציאות א״א שראה צאה״כ קודם שראום מאחורי ההרים ג״כ וק״ל.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א י ן מ ה ם ר א י ה ל נ כ ו י ה ר י ם כ ל ל ,ו ת מ צ י ת דבריהם ,כך הוא י>> :אם נניח כ ב י א ו ר
ש ז מ ן מ נ ה ה גם ל מ ה ר י ״ ל ה ס ו ב ר כ ר ״ ת ,ועא מ ד י נ א ע ד ש ק י ע ה ש ג י ת
המ׳׳בל•
ב ל ב ד — ו ל א ב מ ש ך ב י ה ״ ש ש א ח ״ כ ,י ש ל ו מ ר כי מתוך ש א י נ נ ו בקיאים כ ס י מ נ י ה
8
ח ח מ י ר ה מ ה ר י ״ ל ל ה ת פ ל ל מ נ ח ה ר ק ע ד ש ק י ע ה ראשונה ,א א ״ כ ב ש ע ת ה ד ח ק * ,
מ ״ מ ט ו נ ת המג״א לומר ,שכשמקום ז ה ב ל ב ד
ואפי׳ אם סובר ה מ ה ר י ״ ל כגאונים
מ ו ס ת ר ע ״ י בתים ,א ו ה ר י ם ש ע ״ י ה ע מ ק ,א ב ל באיזורים קרובים נ ד ה ש מ ש ו א י נ ה
7 0
מ ו ס ת ר ת ,ה ו א ח ש ו ב יום ,ו א י ן מ כ א ן ר א י ה ל נ כ ו י הרים ,כ ע ק ר ו ן ת מ י ד י .
אבל
נ ד מ ה ,ש ע י ו ן נ ו ס ף ב ד ב ר י ם מכוו* ל ר א י ה מ פ ו ר ש ת ,מתוך ד ע ת ה מ ה ר י ״ ל ו ה מ ב י א י ם
7 1
אותו
את
:כ ל מ ה ש י ש לפלפל בביאורו ל א בא אלא מתוך שקצרו ה ד ״ מ ו ה מ ג ״ א
לשונו ,ו ב מ ק ו ר ה ד ב ר י ם כ ת ו ב כ ך :״ ו א ם ש ה ה עם ה ח ז ר ה )חזרת ה ל כ ה ; >
ל צ א ה ״ כ מ ״ מ ה י ה מ ת פ ל ל ת פ ל ת ה מ נ ח ה ומייתי ר א י ה מ פ ר ק ״ כ ל כ ת ב י ״
סמוך
א ר ״ י י ה א ח ל ק י ע ם מ כ נ י ס י שבו* ב ט ב ר י ה ר ״ ל מ ת ו ך ש י ש ב ו ב י ן ההרים ו מ ח ש כ י
ל ה ו מ ב ע ו ״ י ו מ מ ו צ י א י ש ב ת ע ם י ו ש ב י צ פ ו ר י ד ״ ל ש י ש ב ו ב ר א ש ההרים ,א ל מ א
ב נ י ט ב ר י ה א ם ג ם ה ח ש י ך ל ה ם ב י ן ה ה ר י ם מ ״ מ אחורי ה ה ר י ם ע ד י ן הי!ום גז<ול
ו ע ו ד ל א ע ב ר ש ע ת ה מ נ ח ה .ו א מ ר ש ק ב ל ה ה י ת ה בידו״.״
בביאור
צ ?
.ו מ ע ת ה נר׳ ש א י ן ס פ ק
דבריו ,ש נ מ ו ק ו ה י ה כ י ע ד י י ן י ו ם ה ו א ״ מ א ח ו ר י ה ה ר י ם ״ ,ו ל א ב ס ב י ב ה
ש א י נ ה מ ו ס ת ר ת או בהרים ש ב מ ז ר ח ו כ ד /וכתב עוד שעדיין ל א עבר מ מ י ל א ש ע
ת
מנחה,
מ ש מ ע ש ה ר א ו ת ב מ ק ו מ ו היתד .ע ל ש ע ה ש ב ה כ ב ר ע ב ר ה ש ע ת ה מ נ ח ה ,
מדינא,
ולא שהוא סייג בלבד .וא״כ זהו עיקר חידושו שמנכין א ת ההר ב ח ש ב ו ן
זמן מנחה ,ומה שאינו אלא בשעה״ד ,הוא פשוט ,דחשבון הנכוי לא נהיר ל ע ״ ה ,
ולפי״ז ברורים ג ״ כ דברי המג״א ,שכוון לבאר עיקר דברי המהרי״ל ד ה ״ מ ד ו ו
ק א
66הרב וויזר ,ב״שעלי דעת״ ובמכתב.
67םי׳ רל״ג ס״ק י ״ ד ובשעה״צ ם״ק י״ז ,בשם הפמ״ג .ויכן נוקט המ״ב שם ס״ק ב׳ זז!׳.
״ ,או שם״ל כר״ת ואעפ״כ ז
״
׳
^
מ ן
ן ה ג ה
ה י ך י
מ
ק
ן
ם
ל
ן מ ר
ב י
ה מ ה ר י
ל
ם
״
ל
ל
ח
ו
מ
ר
א
כ ג ר
א
מ נ ח ה רק עד שקיעה ראשונה ,אלא ש ז ה נדחה ,ד א ״ ,ל״ל ,למהרי״ל ,שעדייו יום הוזן
כ ר
מדינא ,ואצ״ל מ ש ו ם דברי ר״י.
69ובכה״ג יש לבא׳ ראיה גמורה על נ כ ד הרים שבאופק.
70וזאת ,רק את״ל שם״ל בגר״א ,ד ב פ ש ט ו ת ם״ל כר״ת.
71י ש לעי׳ במש״כ ה ר מ ״ א ש מ נ ח ה ע ד צאה״כ ,וכתב המ״ב שדברים אלו מצא ב מ ה ר י ״
)ע״ש ב ה ע ר ת המ״ב( ולכא׳ במהרי״ל לא ם״ל הכי ,אא׳<כ משום שבעצם עדיי* י
הוא ,ובבה״ג ש י ש הרים ,ו ק ש ה לומר ש ה ר מ ״ א מיידי בכה״ג דווקא
ל ׳
ו 0
-שיש הרים
באופק ושזו כוונת ה מ ג ״ א להעמידו בזה ,א ל א צ״ל שהרמ״א ל מ ד ממהרי״ל בי ע ד
שקיעה ש נ י ה ) כ ש י ט ת המ״ב( שרי במנחה ,שאל״כ אפי׳ מנכים הרים ,אם כאן
ה
ו
א
כבר סמוך ל צ א ה ״ כ ל פ י הראייה ,,א ״ א שע״י הנכוי יהא זה קודם שקיעה ר א ש ו נ ה ו מ ד ,
א״ש פ ש ט דברי המהרי״ל ש ה ו כ י ח משבת ,ד א ״ ת דהתם ע״י נבוי ההר ,היה ביה״ש
_
כפי ה ז מ ן שאחורי ההרים — הרי הוא כבר שבת ,א ל א ע״כ שאחורי ההר הוא קודם
שקיעה ,וצ״ל ש מ י י ד י ב ש ק י ע ה ש נ י ה — שהרי הכא הוא כבר נר׳ כאילו ביה״ש ,וזהו
סמוך ל צ א ה ״ כ דאמר.
72מהרי״ל ,הל׳ תפלה ,ע׳ .61
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ב ת י ה גמוהים ומסתירים השקיעה ,או ב ע מ ק מ ש א ״ כ בסתם מקום ש כ ב ר
בעיר
ש ק ע ח ש ם ח מ ה ב א ו פ ק הפתוח ,ד ב ז ה לא מ י י ד י ה מ ה ר י ״ ל כלל ,א א ״ כ ב כ ה ״ ג ש י ש
את
7 3
מה לנכות .
לסיכום ייאמר ,כי בירור בםוגיא זו ו מ פ ר ש י ה השונים ,מ ר א ה ד י ל פ י נ ן ש פ י ר
ל נ כ ו ת ה א ו פ ק לשקיעת ,ל ר א ש ו נ י ם רבים ,ו א ש ר מ ה מ צ י א ו ת ו מ ד ב ר י ה ם נר׳
מחכא
ג״כ ,ש ב ע מ ק ובחר י ש ל ח ש ב א ת צ א ה ״ כ בזמ^ ב ו ה ו א נר׳ במישור .וישנם ,א ש ר
ביארו כנר׳ א ת סוגיתנו כך ש ה ז מ ן ה ה ל כ ת י ש ל היממה ,ב ט ב ר י ה וצפורי אכן שונים
זמ״ן ,ו ס ת י מ ת ד ב ר י ה ם נ ו ט ה ל ה ת פ ר ש כך ש ה ש ק י ע ה בכל מ ק ו ם א ו ל א כפי הראייה,
ואולי ג ם צ א ה ״ כ ב ע ק ב ו ת כך .ו ש א ר צ ו ר ו ת ש ב ה ם נ ע מ י ד א ת ד ב ר י ה ם ל ל א ש ה ם
רמזו לכך ,צ״ע.
נעיר כאן עוד על השיטות ,כפי שנמנו לעיל בפ״ב.
)א(
ב ד ב ר י ח ג ר י ״ ט ב נ ו ש א זה ,י ש ל ה ע י ר כ י ב י א ו ר ו ו ח ו כ ח ת ו מ ד ב ר י ת ר ״ י
בברכות,
צ ״ ב ,ש כ ן ב ס ו ף ד ב ר י ו כ ת י ב ב מ פ ו ר ש ש מ ת ו ך מ צ ב זח ,ח ו ם י פ ו א נ ש י
צפורי מ ן ה ח ו ל ע ל ה ק ד ש יותר ,ולפי ב י א ו ר ה ג ר י ״ ט ה ר י חוםפתם ,מ ד י נ א ח י א !
)ואפש״ל
ששקיעה מדינא ,וצאה״כ המאוחר חינו רק חומרא ,ודו״ק( ועוד יעויין
ב ת ח י ל ת ד ב ר י תר״י ,ש י ת כ ן ל ב א ר מ ש ״ כ ״ ש ה י ו בהר״ …א י נ ו א ל א מ ת ו ך ש ב ם ו ג י א
דיברו רק ב מ צ ב י ם א ל ו ב ע מ ק ובהר ,ולא ביושבי המישור ,ו מ ״ מ צ ״ ע .גם מ ב י ר ו ר
ה ר ב ו ת ש ה ב א נ ו נר׳ ש ב י א ו ר ו ה מ ח ו ד ש ש ל ה ג ר י מ ״ ט בםוגיא ,איגו נ ק ו ט
השיטות
ב ש ו ם מפרש ,וכולם פי׳ ש ע ג י ן ט ב ר י ה וצפורי שווה ,וגם לא ד ק א י א ר ״ י עצמו,
ונמצאת
מנכים
ש י ט ת ו ) ש כ מ ו ת ה נהוג ,ל מ ש ל לענין ג כ ד גובה ה ר י י־ם בשקיעה ,ש א י ן
אותם( צ ״ ב לכא׳.
)ב(
ש טות הגרא״ז מ ל צ ר והגרש״ז ,כי ישנו מ צ ב א מ צ ע י ש ל המישור )או
4דק׳ אח״כ( א ״ ש לביאורים הרבים חנוקטים שאין הםוגיא מיידי בהנהגה מדינא,
7
אלא רק לפנים משורת חדין * ,כן גם נכונים לפי״ז דברי ח״בני ציון״ ש ל מ ע ש ח
לגבי ש ק י ע ה ל נ כ ו ת ההרים ,ורק ב צ א ה ״ כ אזיל כ ל מקום בראייתו ,ו כ ד ע ת
סובר
הגרמ״פ.
)ג(
אדומה
בשיטת ה״בגי ציון״
צ ״ ע :הר המכםח רק כחצי מעלה ,כך
שהשמש
ב ה י ו ת ה ע ל י ו ,א ל א ש ה ״ ה ש כ ך היתד ,נ ר ׳ א ל ו ל א ה ה ר ,ב מ ק ו ם זה ,ו נ מ צ א
73עי׳ הערה .71ובדבר ד ע ת ה ר מ ״ א בחישוב ה ש ע ו ת הזמניות ,עי׳ בדבריו ב ד ״ מ סי׳ רל״ה
בשם תרוה״ד ש נ ר ׳ ש ה ם מ ח ו ש ב י ם ע ד צאה״ב ,ואילו י ש ש ד נ ו מ ד ב ר י ו בסי׳ רם״א
סע׳ אף ב׳ שם״ל כלבוש.
74ולבעל התניא ,צ״ל שהאיחור ,ה ו א ש ל יותר מ־ 4דק׳ .א מ נ ם ש ת י ק ת ם ש ל כל ה ר א ש ו נ י ם
מורה ש ל א כדבריו .ועוד ,ד א י בדבריו ,והגרמ״פ ,ואור היום ,כי שקיעה״ח ל נ מ צ א י ם
ב ע מ ק תלויה בראייה מ ה ה ר ,נ מ צ א בי היושבים במישור ג״ב עשו ל מ ש ו ה ״ ד אם קבלו
שבת
לפי
ראייתם,
ואילו
הדגשת
הגמ׳
והראשונים
מוכיחה
שרק
יושבי
העמק
משובחים.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ל א ה ה ר ג ו ר ם א ת א ד מ ו מ י ת ה ח מ ה ,ה א ם יש לנכותו
-אם ל א ו ?
ב ד ב ר י ו ,מ א ר י ד ה ו א כ ד ל ק מ ן בפ״ו ,להוכיח מ ל ש ׳ התלמוד ,ע ״ ס ה נ ח ת ו ,כ י
ההגדרות
ש ב ג מ ר א ־ ־ ו ו ד א י נ א מ ר ו ב כ ל המצבים ,ואילו ל פ י ד ב ר י ו כי ה ש ק י ע ח
ת .ו י ה כ ס י מ נ י ה ו צ א ה ״ כ בראיה ,מ ש כ ח ״ ל ש ב י ה ״ ש י ה א ק צ ר ביותר ,לדעתו ,ש א כ ן
מקדים א ת ראיית הכוכבים?
העמק
)ד(
אנשי
ב ש י ט ת הרב פינשטיין צ ״ ע :בכל תשובתו נוקט הוא כדבר פ ש ו ט כי
ט ב ר י ה ה ק ד י מ ו גם ב מ ו צ ״ ש ,ו מ כ א ן ל מ ד ש צ א ה ״ כ מ ו ק ד ם בעמק ,ו ש צ פ ו ר י
א י ח ר ה גם ב ע ״ ש ,ו מ כ א ן ל מ ד ש ש ק י ע ת ה ש ם מדינא .ו ל א ידעתי ,ז א ת מנין ,ש ל כ א ׳
בםוגיא אין לכך רמז כ ל ל ?
ל ד ב ר י ו ,י צ ו י י ר ש ה ש ק י ע ה ה ה ל כ ת י ת בטבריה ,ש ה י א הנר׳ מ צ פ ו ר י ת ה א ס מ ו כ ה
ל צ א ה ״ כ מ מ ש ,כ ך ש ל א י ה א ב י ה ״ ש כלל ,וזה תימא ) .מ ש א ״ כ לדברינו ,א פ י ׳ י ה א
ב ה ר ק ר ו ב ל נ ר ׳ ב מ י ש ו ר מ ״ מ ת מ י ד י ה א ש ם ש ע ו ר זמן ש ל ד מ ד ו מ י ם —
צאה״כ
א מ נ ם ק צ ר י ו ת ר — ש ה ו א בייה״ש ,א מ נ ם י ת כ ן שלא ,ו ב ה ר י ה ה י מ ל י ה נר׳ צ א ה ״ כ
סמור מיד אחר השקיעה(.
)ה(
7 5
ל ד ב ר י ״ א ו ר ח י ו ם ״ ו ח א ח ר ו נ י ם הסוברים כי ר א י י ת אור ה ח מ ה ב ס ב י ב ה
7
מהנייי ,נר׳ לכא׳ להביא ראיה מירושלמי מ פ ו ר ש
7 7
במם׳ ר ״ ה פ ״ ב ה ״ א ו י ו מ א פ ״ ג
ה ״ א ו ז ״ ל , :ר׳ א מ י מ ל ע ל פ י נ ש י ם ד א מ ר ו ש מ ש א הוות ע ל ס ו ס י ת א ״ ו ע ״ ש ב פ י ׳
העדה!',ופנ״מ .ולכא׳ אם נבון להניח שר׳ א מ י היה בטבריה ) כ ת ר ׳ ב ג מ ׳
קרבן
ב ר כ ו ת ח (.ו ״ מ ל ״ פי׳ ב ש ב ת ,כ מ ו כ ח ב י ר ו ש ל מ י שם ,ע ״ פ ע ד ו ת ש ע ד י י ן ר א ו ה ש מ ש
ע ל ה ר ה נ מ צ א ב מ ז ר ח ט ב ר י ח ,ו כ ו ו נ ת ם — שנר׳ ע ל י ו א ו ר ו נ ו ל ד ק ו ד ם ש ק י ע ה .
י ש להוכיח מכאן ,שאין שקיעה הנר׳ אלא העלמות האורה במזרח ה י א — נ ח ש ב ת י
כ ה ל כ ת י ת ב ט ב ר י ה ,א מ נ ם י ת כ ן ש ד י ן ט ב ר י ה כבמישור ,ו א י נ ה ר א י ח ש ש ק י ע ת ה ה י א
ה נ ר א י ת ב ה ר י ם ה ג ב ו ה י ם ,ו ע ו ד י ״ ל ש ה ת נ ו ק נ ו ל ד ב ס ו ס י ת א ; ו מ ״ מ זכר ל ד ב ר א י כ א .
)0
שקיעה
יעויין עוד ב מ ה שהאריך ״קונטרס הנשף״
לבאר ע״פ השיטה ש א י ן
7 8
להלכה ע ד העלם נצוצותיה את דברי הראשונים בםוגין ,ויש ל ה ע י ר
כ י ח ל ק מ ה נ ח ו ת י ו שם ,א י נ ם מ ו כ ר ח ו ת ,כ ג ו ן זו ש א ם ס י מ נ י ש ק י ע ה יביד״״ש ב מ ז ר ח
ה ר י א י ן ל ט ב ר י ה ש ו ם ייחוד ,ו ל כ א ׳ א י נ ו כן ,ש ה ר י גם ב מ ז ר ח ה ה י ו הרים ,ו א ״ כ
נסתרו סימנים אלו ממנה .מלבד מה שאפשר שליושבי עמק לא נמסרו הסימנים
ב כ ל ל ,ו כ מ ו ש צ ״ ל ל ר ״ י מ ג ש .א מ נ ם גם מ ס ק נ ת ו ש ל ר ״ מ פ ו ז ן היא ,ש כ י ו ן ש ר ו ב
75י ש לעורר עוד על פרטים בדיון שב״בגי ציון׳׳ ,ושו׳׳ת אגרות משה ,א ל א ש א י ן
באן מקומו.
אודות מ ה שחילק הגרמ״פ ע״פ דברי ר״ת בי ה ש מ ש בוקעת ברקיע ,בין שקיעה ש א י נ ה
תלויה בראית כל מקום ובין צאה״ב ,בבר העיר בספר הברית כי ע״פ דברי הראשונים
ה מ ב א ר י ם אפי׳ ל ש י ט ת ר ״ ת ש ה ש מ ש מ ה ל כ ת מ ת ח ת לארץ אין מקום לחילוק זה ,ו מ צ ד
ה ס ב ר א י ש לדחותו ,ד ל מ ח ש י ך ו ב א קרא יום.
76ה ר ב וויזר ,והרב שטרגבוך ,וכן ל ש י ט ת בעל התניא ,והגרמ״פ אולי.
77ה ע מ י ד נ י על מקור זה ,אחי ברוך יוסף.
78ב מ י ו ח ד דן ב ש י ט ת רש״י,
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר א ש ו נ י ם ם ״ ל ש ב י ה ״ ש ד ר ׳ י ה ו ד ה מ ת ח י ל מ י ד ע ם ה ש ק י ע ה ,ח ״ נ ם ״ ל ל ר ש ״ י 9ז.
בפסיקתא
ר ב ת י כ ״ ג ש נ י נ ו :״ א מ ר ר ׳ ח נ י נ א :פ ע ם א׳ מ ש כ נ י ר ׳ י ש מ ע א ל
בר׳ יוסי א צ ל פ ו נ ד ק א י א׳ ו א מ ר ל י כ א ן ח ת פ ל ל א ב א ש ל ל י ל י ש ב ת ,ב ע ״ ש .״ ו ע ד
ד ם ל י ק מ ע ר ב ל צ פ ו ר י .״ ״ .ו כ ן ה ו א ב י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת פ ״ ד ,ת ע נ י ת פ ״ ד ,ו ב ב ״ ר פ ר ׳ י׳.
ו מ ק ר ח ז ח מ ב ו א ר ש פ י ר ,א ם נ נ י ח ש ר ׳ י ש מ ע א ל ס י פ ר ע ל א ב י ו ,ר ׳ יוסי ,ש ע ש ה
כן בצפורי ,והיה זח מ ד י נ א ע ר ב ש ב ת ,ו ע ד י ן חול ,א ו מש|ום ה ג ו ב ה ,א ו מ פ נ י ש י ט ת ו
ש ל ר׳ יוסי ש ב י ה ״ ש כ ה ר ף ע י ן בלבד ,א ו ל ם מ ת ו ך ש ב ט ב ר י ה כ ב ר ק ב ל ו ש ב ת ,
ע ש ה ר׳ י ו ס י כ ד ב ר י ו ו ה ת פ ל ל ש ל ש ב ת ,כ ך ש י ה א ה ל ק ו ע מ ה ס .ו ז כ ה ב ז ה ל ה ו ס י ף
מחול ע ל הקודש ,י ו ת ר מהנצרד ,לפנים מ ש ו ר ת הדין.
)חמשד
יבוא(
79בפרק שני ,ם״ק ח׳ )ע׳ .(61—62
דברי ת ו ר ת נ ו ה ק ד ו ש ה כ ו ל ה מ ר א ש ועד ס ו ף מ מ ע י ן ח כ מ ה ה ע ל י ו נ ה נבעו ,כל דבריה
ו מ צ ו ו ת י ה ,ח ו ק י ה ו מ ש פ ט י ה ,בנויים על מ ו ס ד ו ת תבל ו צ א צ א י ה ,ח כ מ ו ת ה ט ב ע י ו ת ו מ ה
ש ל מ ע ל ה מ ה ן ה ר ב ה כגבוה ש מ י ם מ ע ל הארץ ,כ ו ל ם מ י ו ס ד י ם על ע מ ו ד י ה מ ד ע ו ה ת ב ו נ ה ,
על כ ח ו ת הנפש ו נ צ ח י ו ת ה ,ח ק ו ק י ם על י ס ו ד י ה א מ ת ו ה צ ד ק לעולם ל א י מ ו ט ו ,ש ה ם
טעמי
ה מ צ ו ו ת ,אשר על ח ל ק ק ט ן
מחלק חלקי
ח ל ק י ה ם עמדו
החכמים השלמים
בחקירותיהם.
הרב יצחק ד ב הלוי במברגר זצ״ל :מ ל א כ ת שמים ,בלל א.
www.daat.ac.il
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמואל
הכהן
גיל הלוייס בעבודתם בימי נית-שני
ב מ ע מ ד החגיגי ,ה מ ת ו א ר בס׳ ע ז ר א פרק ג ׳ :ח־יג ,ל כ ב ו ד הדוש ב ג י נ ו ש ל
הבית־השני ,נאמר:
מלאכת בית־ה׳״,
ו י ע מ י ד ו א ת הלוים מ ב ן עשרים ש נ ה ומעלה ל נ צ ח
על
מ ן ה ר א ו י ה י ה ל ה ק ד י ש מ ח ק ר מ ק י ף ב ב ע י ו ת י ה ם ש ל הלויים בתקופת ש י ב ת ־
ציון ,א ד ב ר ש י מ ה זו א ד ו ן רק ב ג י ל ם ש ל תלויים ,כ ב ע י ה ב פ נ י עצמה *.
מ ר ב י ת ה פ ר ש נ י ם ה ב י נ ו א ת כוונת הפסוק הנ״ל ,שהלויים הועמדו ב מ ע מ ד
ה ח ג י ג י ש ל ה נ ח ת ה י ס ו ד ו ת ל ב נ י ן ה מ ק ד ש ,א ם כ ד י ״ ל נ צ ח ולומר שירה ל פ נ י ה ב ו נ י ם ״
) כ ד ב ר י ר ש ״ י ו ב ד ו מ ה לו מ ל ב י ״ ם ( ,א ו כ ד י ״ ל ח ז ק א ת ה ב ו נ י ם ״ )כלשון ר׳ מ ש ה
קמחי (.
2
פרשנים
מ ו ד ר נ י י ם כ א ׳ כ ה נ א ,ב פ י ר ו ש ו לעזרא ,ק ב ע ב פ ש ט ו ת ש ג י ל ה ל ו י י ס
לעבודת
ה מ ק ד ש נ ק ב ע ל ג י ל ע ש ר י ם ש נ ה וזהו א ו ת ו גיל ה נ ז כ ר ב ד ב ה ״ א כ ״ ג :
כד־כז,
ב נ י ג ו ד ל ג י ל ש ק ב ע ה ח ת ו ר ח בם׳ ב מ ד ב ר ח ׳ :כ ד ־ כ ח ״ מ ב ן ח מ ש ו ע ש ר י ם
ש נ ה ״ .״ — ,מ ׳ ז ר ־ כ ב ו ד ב פ י ר ו ש ו לספרי ע ז ו ״ נ ה ע י ר ב ה ע ר ו ת י ו לפסוקנו ש ״ כ א ן
הקדימו
גילם ,מ פ נ י ש מ ע ט י ם היו״.
ה ד ב ר י ם ט ע ו ג י ם ב ד י ק ה כ פ ו ל ה (1 :ה א ם ה פ ס ו ק בעזרא ,ה מ ו ס ר ע ל ״ ה ע מ ד ת ״
הלויים,
מ ת כ ו י ן ל ע ב ו ד ת ם ה ק ב ו ע ה ב ב ־ ת ־ ה ש נ י ,או ש מ ד ו ב ר ב מ ע מ ד ח ג י ג י ח ד -
פעמי.
(2ה א מ ג ס ח ל ש י ג ר ב ג י ל ה ע ב ו ד ה ש ל הלויים ,ו ה א מ ו ר ב ת ו ר ה ש ת ל ו י י ם י ש ר ת ו
רק מ ג י ל ש ל ש י ם ש נ ה ו מ ע ל ה
1
3
״ ת ו ק ן ״ ב ר ב ו ת ה י מ י ם וגיל ע ב ו ד ת ם ה ו ע מ ד ע ל
בשנת שע״ב ) (1612פירםם ר׳ אברהם משער־אריה ,הרופא ,במנטובה ,ספר ״ ש ל ט י -
הגבורים״,
הדן בעניני המקדש וכליו וכר ובו פרק מיוחד המוקדש לגיל ה ל ו י י
ס י
עניננו ,לו מ ו ק ד ש ת ר ש י מ ה זו ,כמעט ולא התבהר בו .פרקים מ ן הספר ראו אור
במהדורה ישראלית ,בספר ״השיר שבמקדש״ ,שהוציא שאול שפר במסגרת האינצק-
לופדיה לעניגי המשכן והמקדש ,ב ש נ ת תשכ״ה.
הרב יוסף הלוי סגל ,הוציא לאור ספר ״תורת־לויים״ ,בן ש ל ש ה כרכים)ניו־יורק ת ש ״ ח ־
תשי״ד( .בספר מלוקטות ומבוארות מרבית ההלכות הקשורות בעבודת הליים .הספר
הגיע לידי רק אחר כתיבת רשימה זו ,אך משחיפשתי בספר אם כבר הקדימני ה מ ח ב ר
בסברותי ש ה ב ע ת י במאמר זה ,,נוכחתי לראות שהרב סגל הניח לי עדיין מקום להתגדר
בו .בסוף מ א מ ר י הוספתי חדוש בשמו ,שעולה ב ק נ ה אחד עם דברי הסכום שלי.
2
הפירוש המיוחם ב״מקראות־גדולות״ )במרבית הדפוסים( ל ״ א ב ך ע ז ר א ״ ,הוא ל א מ י ת ו
של ד ב ר פירושו של ר׳ מ ש ה קמחי )אחי הרד״ק( ,כפי שהודפס בשער ״מקראות־
גדולות״ מ ש נ ת ש״ח ושנת שכ״ח )לפ״ק( .מקור הטעות הוא ככל ה נ ר א ה המו״ל ש ל
״מקראות־גדולות״
3
ש נ ת רפ״ה.
ב ב מ ד ב ר זז׳ ,ג נ א מ ר שיש לפקוד א ת בני קהת ״מבן שלשים ש נ ה ומעלה …ל ע ש ו ת
מ ל א כ ה ב א ה ל ־ מ ו ע ד ״ וכבר ת מ ה ו ח ז ״ ל :״ולהלן הוא א ו מ ר :׳מבן ח מ ש ועשרים ש נ ה ׳
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עשרים
ש ג ה ? א ם א ב ן נ ע ש ה ש י ג ו י בזה ,מ י ש י נ ה ? א י מ ת י ש י נ ה ? מ ש ו ם מ ה
שינה?
מ ה היתה סמכותו ל ש נ ו ת דין ת ו ר ה ?
במקומות רבים במקרא ,ב א ה לשון ״העמדה״ )בבנין הפעיל( במשמעות ש ל
ל ת פ ק י ד מסוים,
מ־נוי
״ויעמד
ש ו פ ט י ם ב א ר ץ ״ ) ש ם י״ט ,ה(
במיוחד
חז״ל
כמו:
״ויעמד לו כהנים
לבמות״
) ד ה ״ ב י ״ א ,טו(,
או:
4
ועוד .
ב א ה לשון ה ע מ ד ה ב י ח ס ללויים ,ב ס פ ר ד ב ר י ־ ה י מ י ם ,ש ל פ י מ ס ו ר ת
נ ת ח ב ר ב ר א ש י ת ב י ת ־ ש נ י ) ב ״ ב טו ,א ( .ל מ ע ל ח מ ע ש ר פ ע מ י ם ב א ח ש ם
לשון עמידה ,בצורות שונות ביחס ללויים )לפעמים בצדם של הבחנים ולפעמים
לגביהם ב ל ב ד ( :״ויאמר ד ו ד לשרי הלוים
רק
להעמיד
א ת אחיהם
בכלי שיר
נ ב ל י ם וכנורות…״ ) ד ה ״ א ט ״ ו ,ט ז ( ,״ ו י ע מ ד א ת ח ל ו י ם ב י ת ה׳ ב מ צ ל ת י ם ב נ ב ל י ם
ובכנורות…
)דה״ב כ״ט ,כה( ועוד.
א מ נ ם ל פ י פ ש ו ט ו שיי מ ק ר א ,מ ת י י ח ם ה פ ס ו ק ב ע ז ר א ג /ת ״ ו י ע מ י ד ו א ת ה ל ו י ם
מבן
עשרים ש נ ה ו מ ע ל ח ״ ל מ ע מ ד ש ל ח נ ח ת היסודות לבנין ,א ד ל א מ ן ח נ מ נ ע
שיש
כאן כוונה נ ו ס פ ת למסור ,שתלויים נ ת מ נ ו לתפקידם ה ק ב ו ע ״ מ ב ן ע ש ר י ם
ומעלה״ .ש נ י פ ס ו ק י ם להלן ,ב א ו ת ו תיאור ,ש ו ב נזכרים הלויים ״במצלתים׳׳
שנח
כשהם
מהללים
5
א ת ה׳ ״ ע ל ידי דוד מ ל ד י ש ר א ל .
זה )י(:
ה ה ע מ ד ה בפסוק
״ ו י ע מ י ד ו א ת ח כ ח נ י ם . . .וחלוים…״ מ ת י י ח ס ת ל ל א ס פ ק ל מ ע מ ד ח ח ג י ג י ח מ ת ו א ר ש ם ,
ב ו ה ו ד ו ל ח ׳ ״ כ י ט ו ב כ י ל ע ו ל ם ח ס ד ו ״ )יא(
יש
6
ו כ ל ה ע ם ח ר י ע ת ר ו ע ה ג ד ו ל ה )שם(.
ל ש י ם ־ ל ב ש פ ס ו ק ח מ ד ב ר ב פ ע ו ל ח ש ח ח ל ד : ,״ ח ח ל ו ז ר ו ב ב ל . . .וישוע…״,
כלומר פעולה ממושכת .תפסוק קצר וניתן לחשלימו :זרובבל וישוע חחלו במלאכת
הבנין,
או:
חמגחיגים
חחלו
בארגון
עבודת־המקדש
והעובדים
חכחנים
בו:
וחלויים.
במעמד
חחגיגי ש ל ח נ ח ת היסודות ,כבר תקעו חכחנים ב ח צ ו צ ר ו ת
7
והלויים
)שם ח׳ ,כד( ,ה א כ י צ ד ז ״ ו ת י ר צ ו :ב ״ ה ל ל מ ו ד ושלשים ל ע ב ו ד ה ״ )חולין כ ״ ד יע״א(.
4
״התד מםריסי ה מ ל ד אשר ה ע מ י ד לפניה״
)אסתר ד׳,
ה(,
״ומנערי ה ע מ ד ת י על
השערים״ )גחמיה י״ג ,יט( ,םנבלט מ א ש י ם א ת נ ח מ י ה ש ״ ה ע מ י ד ״ נביאים בירושלים,
היינו ״נביאים מטעם״ ,כדי להכריז עליו ש ה ו א ״ מ ל ד בירושלים״ )שם ר ,ז( .מ ש ש ב
נ ח מ י ה לירושלים ,אחר היעדרות של ״ימים״ ,ש ע ש ה בחצר המלך ,ה ו א ש ב ומקבץ את
הלויים ,א ש ר ברחו מירושלים ״ ו א ע מ ד ם על עמדם״ )שם י״ג ,יא( ועוד.
5
זה מקרא קצר ,ש ש י ע ו ר ו :להלל א ת ה׳ על י ד י ש י ר ו ת ד ו ד מ ל ד ישראל.
6
אני מ ש ע ר ש ב א ו ת ו מ ע מ ד הושר מזמור קי״ח ,ממזמורי ״הלל ה מ צ ר י ״ )ברכות ג״ו ע״א(
שעליו אמרו בברייתא )פסחים קי״ז ,ע ״ א ( :״נביאים ש ב י נ י ה ם תקנו להם לישראל ,ש י ה ו
אומרים אותו על כל פרק ופרק …ולכשגגאלין אומרים א ו ת ו על גאולתן״ .כאשר נאספו
גולי־בבל לירושלים ,כדי לבנות מ ח ד ש א ת ה מ ק ד ש השני ,ה י ת ה ראויה א ו ת ה ש ע ה
שייאמר בה מזמור זה ,ה מ ת א י ם ל מ ע מ ד ל א רק מ צ ד ת כ נ ו :״אבן מ א ס ו הבוגים ה י ת ה
לראש פנה״ ,א ו :״ברוד ה ב א ב ש ם ה׳ ברכנוכם מ ב י ת ה׳ …אסרו חג בעבותים ע ד
קרנות המזבח״ ובו׳ ,א ל א י ש מ ק ו ם לזהות א ת ה ב י ט ו י ״ובהורות לה׳ כי ט ו ב ו כ ר ״
שבעז׳ ,עם מ ס ג ר ת ו :ה פ ת י ה ה ״הודו לה׳ כי טוב וכו׳ ״ ו ס י ו מ ו :״הודו לה׳ כי טוב…״
7
ה ת ק י ע ה בחצוצרות ,נ ו ע ד ה ל כ ה נ י ם ב י מ י ש מ ח ה ומועד ובראשי־חדשים ) ב מ ד ב ר י׳ ,י(.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ י ג נ ו ב מ צ ל ת י ם ו ש ר ו ש י ר י ה ל ל והודאה .א מ נ ם נ כ ד לא ח ם ת פ ק י ד הלויים .ה ל ו י י ם
ה י י נ ו נ י ת מ נ ו ״ ל נ צ ח ע ל ע ש ה ה מ ל א כ ה ב ב י ת האלקים״ )ט( ,כ ל ו מ ר :
״העמדו׳/
ה י ה ע ל י ה ם ל פ ק ח ע ל מ ל א כ ת ה ב נ י ה ׳ א ד ס ב י ר מ א ד שהמשוררים ש נ י ן ה ל ו י י ם ,
כ ב ר ח ח ל ו ל מ ל א ת פ ק י ד ם ב ש י ר ה ו ז מ ר ב ע ת ה ק ר ב ת ה ק ד מ ו ת .י ש לזכור ,ש ע ל א ף
ש ר ק ז ה ע ת ה ה ח ל ו ב ב נ י י נ ו ש ל ה ב י ת ,כ ב ר ה ת נ ה ל ה ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ח על ה ר ־ ח ב י ת
ז ה ש ב ע ה ח ד ש י ם ) ע ז ר א ג ׳ :ו,ח( .ב ל ש ו ן א ו ת ה תקופה ,ב א ה ה מ ל ה ״ מ ל א כ ה ״ ל א
ר ק ב ה ו ר א ת ע ב ו ד ת ־ כ פ י י ם ) כ מ ו מ פ ע ל בגיד ,(,א ל א גם ב ה ו ר א ה ש ל ע ב ו ד ת ־ ה ק ד ש ,
כגון:
״ ״ .ו כ ה נ י ם מ ש ר ת י ם לה׳ ב נ י א ה ר ן והלוים ב מ ל א כ ת ״ ) ד ה ״ ב י״ג ,י( ו כ ע י
שפי׳
ש ם ר ש ׳ י י :״ כ ל ו מ ר ב מ ל א כ ת ם ,זה לשיר ו ז ה לשוער ,כ ל א י ש ל מ ל א כ ת ו ,
כ א ש ר ה כ י ן ד ו ד ״ .ג ם ב ס פ ר נ ה מ י ה ב א ה ״ מ ל א כ ה ״ ב ה ו ר א ה זו ש ל ע ב ו ד ת ה מ ק ד ש :
ו ה מ ש ר ד י ם ע ש י ה מ ל א כ ה ״ )י״ג ,י( ועוד.
״הלוים
ב ש ע ה ש נ ע ש ת ה ״ מ ל א כ ה ״ ב ב י ת האלקים ,ה י י נ ו ה ת ג ה ל ה ש ם ע ב ו ד ת ה ק ר ב ג ו ת ,
ע מ ד ו ה ל ו י י ם ״ ל נ צ ח ״ ע ל ע ו ש י ה מ ל א כ ה ,ה י י נ ו ל ש י ר ולגגן.
א מ נ ם כ פ י ה ש ע ר ת י ב מ ק ו ם א ח ר ,8ה י ה ד י נ ו ש ל ה מ ז ב ח ע ל ה ר ־ ה ב י ת ,ב ת ק ו פ ה
ש ל פ נ י ה ש ל מ ת תבית ,כדיגה ש ל במת־צבור ולא מציגו שיר שהלויים היו ש ר י ס
ב ע ת ה ק ר ב ה על ב מ ד .א ף אם לא היו חייבים אז עדיין ב״עבודת־עבודה״ ,ה י י נ ו
בשירה
י ש ל ז כ ו ר ש ש י ר ה ה י ת ה נ א מ ר ת ע ל כ ל ע ו ל ו ת ה צ ב ו ר )ערכין י״א ,ע ״ ב
והכתוב
ב ע ז ר א ה ד ג י ש ש ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ה ו ק ר ב ו ע ו ל ו ת )עזרא ג ׳ :ב־ו( ד ו ו ק א . 0
כשם שגביאים
(
ש ע ל ו ע מ ה ם מ ן ה ג ו ל ה ,ה ע י ד ו ש ״ מ ק ר י ב י ן א ף ע ל פי ש א י ן ב י ״
ת
)ב׳ ז ב ח י ם ס ״ ב ע ״ א ו ב מ ק ו ר ו ת ח ז ״ ל ר ב י ם נוספים( ,ה ת י ר ו א ו ל י גם א ת ש י ר ם
ה א י י ם ,שילווה א ת ע ב ו ד ת חקרבגות.
של
של הבחנים,
תיאורם
ש ת ק ע ו ב ח צ ו צ ר ו ת ותלויים ש נ ג נ ו ב מ צ ל ת י י ם ו ש י ר ם
ש ל ה ל ו י י ם ש ש ר ו ״ ב ה ו ד ו ת לה׳ כי ט ו ב ״ ,י ת כ ן ו ה ו א ת י א ו ר ש ל נ ג י נ ה ו ש י ר ש ל י ז ו
העלאת
ק ר ב נ ו ת ,ש ה ו ק ר ק ב ו ״ ע ל ה ו ם ד ב י ת ה׳ ״ )עזרא ג׳ ,יא(
1 0
.בראשית פרק
ג׳ )שם( נ ו מ ק ד ב ר ח ק מ ת ו ש ל ח מ ז ב ח :״ כ י ב א י מ ה עליהם :מ ע מ י ־ ה א ר צ ו ת ״ ) ש ם ג (
ן
נ
ר
א
י
ד
ם
ב
שיעזרם״.
ר
י
ר
מ
״
ק
״ שפירש ,שחמזבח נבנה כדי שיוכלו להקריב קרבגות ״ ל א -ל
מ ש ו ם ש ת י ת ה ע ל י ח ם א י מ ת ם של ה ע מ י ם השכנים ,ביקשו א ת ק ר ב ת
ה׳ — ב א מ צ ע ו ת ק ר ב נ ו ת — כ ד י ש י ע ז ר ם .ח ג י ג ת ה נ ה ת ה י ס ו ד ו ת ,ה י ת ח ל פ י זה,
ה מ ע מ ד החגיגי של ה נ ח ת היסוד למקדש ,היה מעין ״יום טוב״ — .מאידך ידוע ממקורות
חז״ל המתייחסים לימי בית־שני ,שגם יום יום תקעו שני כהנים בחצוצרות״ כ ש ה ם
ע ו מ ד י ם על שלחן החלבים )תמיד פ״ז ,מ״ג(.
8
״פסח ראשון בימי בית שגי״ ,״ ב ש ד ח ־ ח מ ד ״ ז׳ ,תשל״א ,ע״ע 439—435עיין בעיקר ש ס
עמ׳ .435
9
השווה לפי׳ מלבי״ם ,שם.
10בכך ג ס מוסבר כ י צ ד היו הכהנים ״מלבשים״ ,שהוא מקרא־קצר ו ש י ע ו ר ו :מלובשים
בגדי כהונה )רמ״ק( .ב ע ת עבודת הקרבנות היו חייבים הבחנים ללבוש בגדי־שרת,
שלא
ב ש ע ת עבודתם היה אסור להם ללבוש בגדי כהונה )רמב״ם פ״ח מהל׳ כלי
המקדש,
הי״ב(.
11ראה לעיל ה ע ר ה .2
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט ק ס ש ל קרבן ,ת פ ל ה ושירה ,בו נ ט ל ו ה ל ק כ ה נ י ם ב ע ב ו ד ת ם ,ל ן י י מ ב ש י ר ה וזימרם
וישראל
חעם
ב מ ע מ ד ם שם• ב ת ו ד ח ע ל ח ם ד י ה ׳ ע ד ה ג ה ו ב ת פ ל ה ל ה צ ל ח ה ב ע ת י ד ח ג ג
מ ע מ ד ג ד ו ל זח,
במקומות
שונים
מובא
בש״ם,
מאמרו
ש ל ר׳
,
יחושע
בן
״בעשרים
לוי:
,
וארבעת מ ק ו מ ו ת נקראו כתנים ,ל ר ם ״ )בכורות ד ע״א ,י ב מ ו ת פ ״ ו ע ״ ב ועוד(.
מ ן ח ג מ ר א ב ב ׳ ח ו ל י ן כ ״ ד ע ״ ב נ ר א ה ש ג ם א ת ה פ ס ו ק ב ע ז ר א ג׳ ,ח ׳ ב י ק ש ו ל ב א ר
כ ל ל זה ,ש ה א מ ו ר ״ ל ו י ם ״
עס״י
— כוונתו לכהניפ .בכד מסולקת הסתירה בין
ה מ ק ו ר בם׳ ב מ ד ב ר ח׳ ,כ ה ,ל ב י ן ה מ ק ו ר ב ע ז ר א .ב ת ו ר ח נ א מ ר :״ ז א ת א ש ר ל ל ו י ם ״
ודייקו )בחולין ,ש ם ( :״ ו ל א א ש ר ל נ ה נ י ם ״ .רק גיל הלויים ה ו ג ב ל לגיל
)שם(
ע ש ר י ם ו ח מ ש ש נ ה ) ו ל ש ל ש י ם ש ג ה ( ו א י ל ו ל ג ב י ה כ ה ג י ם — ל א ח ל ח מ י ג ב ל ח זו.
בכל
בהם
המקומות בש״ם ,בהם מובא מאמרו של ריב״ל בענין כ ״ ד המקומות,
נקראו כהנים ״לדם״,
״עשרים
המקומות״
לא פורטו
ו א ר ב ע ה ״ ל א ר ק א ת פ ם ו ק ג ו ש ב ע ז ר א ג׳
וזה איפשר
לכלול
במספר
)כדרשת הגמ׳ בחולין כ״ד(,
א ל א ג ם פ ס ו ק ב ד ב ה ״ א כ ״ ג ,כ ד :״ א ל ה ב ג י לוי …ע ש ה ה מ ל א כ ה ל ע ב ו ד ת ב י ת ה ׳
מ ב ן ע ש ר י ם ש נ ה ו מ ע ל ה ״ .מ פ ש ו ט ו ש ל פ ס ו ק זה ,מ ש ת מ ע ב ר ו ר כ פ י ש פ י ר ש ר ד ״ ק ,
שבימי דוד נקבע שירותם של
ת ל ו י י ם מ ג י ל ע ש ר י ם ש נ ה ומעלה .הכתוב ,שם,
את סיבת השינוי שתל
בגילם ש ל תלויים ,ל ע ו מ ת ה א מ ו ר ב ת ו ר ה :״וגם
מנמק
אין
ללוים
משפסקו
שירותם
לשאת
את
המשכן ואת
כלי עבודתו״
) ש ם כו(.
אחר
ההתנחלות,
נ ד ו ד י ה מ ש כ ן ,ל א נ ד ר ש ו י ו ת ר ת ל ו י י ם ל ש א ת א ת ה מ ש כ ן וכליו ,ו ג י ל
ה ו ע מ ד איפוא על גיל ע ש ר י ם ש נ ה
1 8
.
ל ש י ט ת רד״ק ,גקבע בימי ד ו ד גיל שירותם ש ל תלויים לגיל עשרים שגה,
היינו גיל צ ע י ר ב ע ש ר ש נ י ם מ ה ג י ל ש נ ק ב ע בתורה ,ל ג ש י א ת ה מ ש כ ן וכליו.
12בספרי לדברים י״ה ,ו ד ר ש ו א ת הפס׳ ״וכי י ב א ה ל ו י ״ :״יכול בבן לוי ודאי ה כ ת ו ב
מדבר ..יצאו לויים ש א י נ ם ראויים לשירות״ ,ה י י נ ו :״הלוי״ האמור ב ת ו ר ה )שם( ,כהן
הינהו — .ב ב ב א ־ ק מ א ק״ט ,ע ״ ב א מ ר ו :״מנין לכהן ש ב א ומקריב ?…ת ״ ל :׳ובא בכל
אות נ פ ש ו ו ש ר ת ׳ ״ — זוהי מ ו ב א ה מ ן הפסוק הנ״ל בס׳ דברים ,ה פ ו ת ח :״וכי י ב א
,
ה ל ו ״ .א ע פ ״ י ש ב ש ״ ס ל א נ ת פ ר ש הדבר ,מ ש ע ר הרב ברוד א פ ש ט י ן ב״תורה תמימה״,
ש כ נ ר א ה זהו א ח ד מ כ ״ ד המקומות ב ה ם נ ק ר א כהן ״לוי״ — .הרב יוסף סגל פרסם
ב״סיגי״ כרד נ׳יה ) ע ״ ע שמז—שמט( ר ש י מ ה ב נ ו ש א :״בכ״ד מ ק ו מ ו ת נקראו הכהנים
ל ד ם ״ ושם פירט א ת המקומות .ל פ י שיקוליו .א ת פסוקנו מעזרא ,1ח איז ה ר ב סגל
מוגה ש ם !
13רק עוד פ ע ם א ח ת הוצרכו הלויים )או ה נ ה נ י ם ?( ל ש א ת א ת הארון ,עיין ב ד ה ״ א ש ״ ו :
ושם כו—כז.
מן הראוי לעיין ב ה ש ג ו ת הרמב״ן לספר המצוות של הרמב״ם ,שורש שלישי .ל ש י ט ת
רמב״ן גשארו ש ת י מ ס ג ר ו ת ג י ל :מ ב ן ש ל ש י ם ש נ ה ו ע ד בן ה מ ש י ם שנה ,למקרה
שיצטרכו ל ש א ת א ת הארת• מ ב ן עשרים ש נ ה ו מ ע ל ה ) ל ל א מ י ג ב ל ת גיל עליון( —
לשאר עבודות .ויפים דברי רמב״ן ש ם :
כבנין
ה ב י ת או
במלחמות
העתידות
לפני
שאין לגו בטחון ש ל א י ש א ו ע ו ד ארון
מלד
www.daat.ac.il
המשיח…
הא״ל
יזכנו
לראות!״
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר מ ב ״ ם פ ם ק ל ה ל כ ה ,ב ה ל ׳ כ ל י ה מ ק ד ש פ ״ ג ,ה ״ ח ,ש ״ ל ד ו ר ו ת אין ה ל ו י נ פ ס ל
ב ש נ י ם ו ל א ב מ ו מ י ן ,א ל א ב ק ו ל ש י ת ק ל ק ל ק ו ל ו מ ר ו ב הזקנה…״ גם אז ,ל פ י ה ר מ ב ״ ם ,
יוכל הלוי ל ה מ ש י ך ב ת פ ק י ד שוער .דברי ה ר מ ב ״ ם מבוססים ע ל ברייתא ה מ ו ב א ת
גמ׳ חולין כ ״ ד ע״א ,ש מ ש ם מ ש מ ע שהגיל ש נ ק ב ע בתורה לשירות הלויים ) ״ מ ב ן
ש ג ה ו מ ע ל ה ״ ( ק ש ו ר ב ע ב ו ד ה ה מ י ו ת ר ת ש ל הלויים ,א ש ר ה ו ג ד ר ה ש ם :
שלשים
״ ל ע ב ו ד ע ב ו ד ת ע ב ו ד ה ו ע ב ו ד ת מ ש א ״ ) ב מ ד ב ר ד׳ ,מ ז ( ו ד ר ש ו :״ ל א א מ ר ת י ,א ל א
שהעבודה בכתף״.
בזמן
ש נ י ד ב ר י ם נ ד ר ש ו מ ן הלויים ,ט ר ם ה כ נ ס ם ל ש ר ת ב ק ד ש :
א(
א(
בגרות ביולוגית.
ב(
תקופת חתמחות.
״ואינו גכגם לעבודה ,ע ד שיגדיל ויהית איש ,ש ג א מ ר , :איש א י ש
על
) ש ם ד׳ ,ינ($״ ) — ,ר מ ב ״ ם ה ל ׳ כ ל ה מ ״ ק ש ם ,ע ״ ם ה מ ש נ ה ב ס ו ף
ם״ב
עבודתי
בערכין(.
חמונח
שמשמעו:
״איש״,
)ובמקורות חז״ל( ,מקביל למוגח ״גדול״
ברמב״ם
בהלכה,
בן ש ל ש ־ ע ש ר ח ש נ י ם ויום אחד ,ש ח ב י א ס י מ נ י ם ״ .רק מ ש י ג י ע ה ל ו י
ל ב ג ר ו ת זו ,י ו כ ל ל ה ת ח י ל ב ת ק ו פ ת ה ת מ ח ו ת ו .
ת ק ו פ ת ל מ ו ד י ו ,ח ת מ ח ו ת ו ב ה ל כ ו ת ה מ ק ד ש ,נ מ ש כ ה ח מ ש שנים ,ש ג א מ ר :
ב(
״ ז א ת א ש ר ל ל ו י ם :מ ב ן ח מ ש ו ע ש ר י ם שנד,״ ) ב מ ד ב ר ח ׳ כד( ו כ ת ו ב א ח ר א ו מ ר :
ש ל ש י ם ש נ ה ״ ) ש ם ד׳ ,ג( — ד,א כ י צ ד ? ח מ ש ש נ י ם ל ל מ ו ד ״ ) ר מ ב ״ ם ה ל
מבן
כ ל ה מ ״ ק ׳שם ,ע ״ ס ח ג מ ׳ ב ח ו ל י ן כ ״ ד ,ע ״ א ( .
ל פ י זה ,י כ ו ל ה י ה ב ן ל ו י ש ה ח ל ת ק ו פ ת ת ת מ ח ו ת ו ב ג י ל ש ל ש ־ ע ש ר ה ,ל ח ת ח י ל
ב מ ק ד ש כבר בגיל שמוגה־עשרה ,אלמלא תקגת דוד שקבקע א ת ג י ל
בשירותו
הלויים ל ע ב ו ד ת ם לגיל ע ש ר י ם ש נ ה ) ד ב ה ״ א כ״ג ,כד( .א מ נ ם ג מ צ א גמוק ב כ ת ו כ י ם
מ ש ו ם מ ה הוריד ד ו ד א ת גיל הלויים מן הגיל ש ק ב ע ה להם התורה ,אך ל א ג ת פ ר ^
דווקא קבע את ג י ל
מדוע
ל
^
וכמה
ש
0
ג
ל
י
ל
ר א ן י
׳
ל
ה
ת
ק
2
ל
צ
ב
ב
ל
א
י
ל
א
י
ש
ר
^ ? ! ^
! ,
* י*'
ל ״ לגיל עשרים שנה ,נ ש א ד ו ד
ב
א
ר
ק
י
ש
ר
מ
י
א
ש
מ
ל
א
ו
י
ק
0
״
ו
לו עשרים שנה ,על א ח ת
:
^
ל ע ב ו ד ת ה׳ צ ב ־ א ו ת .
א ש ר לכתגים ,מ צ י ג ו ב ת ו ס פ ת א זבחים פי״א ,ד שרבי ק ב ע שכהן כשר לעבודד,
רק
שיהא
עד
בעבודתם(,
בן
עשרים״
)אעפ״י שהתורה
לא
הגבילה
בגיל
את
הכהניס
רבי הסמיך דבריו על פסוקנו בעזרא ג׳ :״ויעמידו א ת הלוים
מ
3
ן
ע ש ר י ם ש נ ה ו מ ע ל ה ל ג צ ח ע ל מ ל א כ ת ב י ת ה ׳ ״ .ג ם א ס מ כ ת א ז ו מגיחה ש ״ ה ל ו י ם ״
בפסוקנו
אגב
חד־פעמי,
חינם
כ ה נ י ם )וזה
א ח ד מ כ ״ ד המקומות במקרא.״(.
נ ר א ה מ כ א ן ׳שחכמי ה ת ל מ ו ד ה ב י נ ו א ת פסוקנו ל א כמתייחס
למעמד
א ל א ל ע ב ו ד ה ק ב ו ע ה ב מ ק ד ש )אמנם של ה נ ה נ י ם ולא ש ל הלויים( י!
14ר א ה אינצקלופ׳ ת ל מ ו ד י ת ערך ״גדול״.
15בחילופי גירםאות לתוספתא ,מ צ ו י ץ בהערה ,שבמקום פסוקנו בעזרא י ש לגרוס א ת
הפסוק מ ד ב ה ״ א כ ״ ג :״ויעמדו הלוים מ ב ן עשרים ש נ ה ״ כפי ש ה ו ב א גם ב ד ר ש ת ר ב
חםדא בחולין ב״ד ע״ב.
30
ההערה ת מ ו ה ה כי ל א ר ק בדה״א כ״ג ,א ל א בכל ס פ רwww.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ם ב ר י י ת א ,ה מ ו ב א ת ב ח ו ל י ן כייר ,ע ״ ב מ ו ס ר ת :״ א ח י ו ה נ ה נ י ם ) ש ל ה כ ה ן
חצעיר ,ש ח פ ר ל,איש׳( א י ן מ ג י ח י ם א ו ת ו לעבוד ,ע ד ש י ה א ב ן ע ש ר י ם ׳ /י ש ל ש ע ר ,
שנהגו הנהנים ביחס לפרחי הכהונה — שאין לח מקור בתורח —
שהחומרה
1 6
נשענת על ת ק נ ת דוד ביחס ללויים .
ש ו נ ה מ ש י ט ת ר ד ״ ק ב ה ב נ ת ה פ ס ו ק ב ד ב ה ״ י ״ ,ה י א ש י ט ת ו ש ל ב ע ל ,,בסף־
בביאורו ל ר מ ב ״ ם בהל׳ נ ל י ־ ה מ ק ד ש פ״ג ,ה״ז .ר׳ יוסף קארו מתייחם
משגה״
לסתירה ,ה נ מ צ א ת נ ב י נ ו ל בדברי רמב״ם ,א ש ר פ ו ס ק ב ת ח י ל ת ה ״ ז שבן־לוי נ נ נ ס
לעבודה
רק בגיל
ש ל ש י ם ; ואילו בסוף ה ו א פ ו ס ק :״ואינו
נננם
לעבודה עד
שיגדיל ויהיה איש״ )היינו ה ר ב ה זמן לפני הגיעו לגיל שלשים(.
בעל ה״נםף־משנה״ מתרץ שגי תירוצים מ ד ע ת ו ועוד תירוץ בשם ״ י ש מי
שתירץ״(1.:
ח כ מ ת השיר )חמוסיק״א( חיא ח נ מ ה גדולה ו ד ו ד ש ת לימוד ועל נ ן
גיל המשוררים ג ק ב ע לגיל ש ל ש י ם שגת .ל ע ו מ ת זח ח ג פ ת ד ל ת ו ת ח מ ק ד ש וכיו״ב,
חייגו ת פ ק י ד השוערים ,גיתן ל ב צ ע כ ב ר מ ו ק ד ם יותר ,מ ע ת ש י ג ד ל ו ויהיו ״ א י ש ״ .
(2ל ש י ר ו ת ש ל ק ב ע — ב מ ש מ ר ו ת י -נ כ נ ס י ם ח ל ו י י ם ר ק מ ב נ י ש ל ש י ם ש נ ח ;
ואילו לשירות •ארעי ,ח ד ־ פ ע מ י )״אי ז ה פ ע ם במקרה״( ,יכולים ג ם לויים צ ע י ר י ם
י׳ותר ל ה צ ט ר ף ,ה ו א מ ו צ א ל א ב ח נ ה זו . ,א ס מ כ ת א ב כ ת ו ב י ם :״ ז א ת א ש ר ל ל ו י ם מ ב ן
ח מ ש ו ע ש ר י ם שנח …ב ע ב ו ד ת א ה ל מ ו ע ד .ו מ ב ן ח מ ש י ם ש נ ה ,י ש ו ב מ צ ב א ה ע ב ו ד ו ת /
) ב מ ד ב ר ח ׳ :כ ד ־ כ ה ( ,ה י י נ ו :ה ע ב ו ד ה ה ק ב ו ע ה .ל ע ו מ ת זה ,רומז ה פ ס ו ק :״ א י ש
א י ש ע ל ע ב ו ד ת י ״ ) ש ם ד׳ ,י ט ( ל ע ב ו ד ה ח ד ־ פ ע מ י ת ,ב ל ת י ק ב ו ע ה .
מ ל ב ד ש נ י תירוצים אלה ,מביא ,כאמור ,ב ע ל ה ״ כ ס ף ־ מ ש נ ה ״ תירוץ נוסף,
הדומה לשיטת רד״ק בפירושו לדבה״י ,שהבאנו לעיל :בזמן שהיו נושאים בכתף,
בעת
נדודי המשכן,
נדרש מהלויים
להיות
מבני
שלשים שנח
ומעלה,
משום
דבה״י אין פסוק כ נ ״ ל ו ג ם ב ש ״ ס י ם שלנו נ ש ע נ ת ד ר ש ת ר ב ח ס ד א ב ה ו ל י ן )שם( ע ל
הפסוק בעזרא ו ל א על פסוק מדבה״י — .ה ר ש ״ ש בחידושיו לחולין ב ״ ד ח ש ב כ ד ודייק
בציון ה מ ק ו ר :״דהמציין הקרא ד׳ויעמדו׳ ובו׳ לדה״י — טעה ,כי ה ו א ב ע ז ר א ג׳ ,ח ;
וצריך ל ה ג י ה :׳ויעמידו א ת הלוים׳ .לפי ר ש ״ ש י ש ל ה ע מ י ד א ת ד ר ש ת רב חםדא על
פסוקנו בעזרא דווקא ,ו ל א על הפס׳ בדבה״י ) כ נ ר א ה :״ א ל ה ב נ י לוי …ע ש ה ה מ ל א כ ה
ל ע ב ו ד ת ב י ת ה׳ מ ב ן עשרים ש נ ה ומעלה״ — ד ה ״ א כ״ג ,כד( ,כי הפסוק ש ם ״מיירי
בלויים מ מ ש ולא בכהנים״ .ל ד ע ת ר ש ״ ש אין הפסוק בדבה״י מ א ו ת ם כ ״ ד מקומות ב ה ם
קרויים מהנים ״לוים״
16הרמב״ם פ ס ק ב פ ״ ה מ ה ל ׳ כ ל ה מ ״ ק ה ט ״ ו ״ואינו נכנם ) = בהן צעיר ,ט ר ם היותו ׳אישי(
לעזרה,
ל ע ב ו ד ה תחלה ,א ל א ב ש ע ה שהלויים אומרים שירה״ .ה ר א ב ״ ד ה ש י ג על
ה ר מ ב ״ ם :״ ז ה ט ע ו ת ג ד ו ל ה ! ש ל א אמרו ד ב ר ז ה במשנה ,א ל א על לוי קטן״ — .כ ו ו נ ת
' ר א ב ״ ד ל מ ש נ ה ב פ ״ ב בערכין ,מ ״ ו :״אין קטן נבנם לעזרה לעבודה ,א ל א ב ש ע ה
ש ה ל ר י ם עומדים בשיר״ .בעל ה״כםף־משנה״ ת י ר ץ :״ מ ש מ ע לרבנו ש ה ו א הדין לכהן…
דה״ק ) = כ ל ו מ ר :כ ד כוונת ה מ ש נ ה בערכין( ׳אין ק ט ן — לוי ובהן — נכנס לעזרה׳,
לוי — ל ע ב ו ד ת ל ד ; וכהן — ל ע ב ו ד ת כהן…״
17וכן שונה מ ש י ט ת ר ש ״ ש ,ש ה ב א נ ו לעיל בהערה ,15עיי״ש.
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש
ש ״ ה ל ב ו ת ע ב ו ד ה ת ק י פ י ד )ל׳ ה ג מ ׳ ב ח ו ל י ן ב ״ ד ״ ( 8נ .ע ב ו ד ה ז ו
**?עו
בלי־המקדש ,ד ו ר ש ת בגרות )לא רק גופנית( ואחריות מדוביה׳
ב ת ק ו פ ו ת מ א ו ח ר ו ת יותר ,מ ש י *
בלויים צעירים ,ש ט ר ם תגיעו לגיל ש ל ש י ם
ל י ל עשרים.
״אל המנוחה ואל הנחלה״ הורד גיל תלויים בעבודתם
ע
א
ש
א
ע
ל
ז
,
ן
ה
ן
ע
מ
ד
ע
ג
מ ש נ י ת י ת צ י ו ש ל ר׳ י ו ס ף ק א ר ו ,נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ,ש ה ו א ל א פ י ר ש א ת הפםי*
ב ד ב ה ״ י ע ל גיל הלויים ,כפשוטו ,א ל א ס ב ר ש ג י ל הלויים ה ע ו ב ד י ם ב ק ד ש )
ע ב
גילם של המשוררים( גשאר גם לדורות ״ מ ב ן ש ל ש י ם ש נ ה ומעלת״.
בן לוי קטן ,ר ש א י ל ה ש ת ת ף לפרקים בשירם ש ל הלויים הגדולים ,״כדי ל
תבל
י ח ן
בנעימה״ )משגה םפ״ב בערכין(.
בן־לוי ש ה י ה ל״איש״ ,אך ט ר ם הגיע לגיל שלשים .יכול ה י ה — ל ד ע ת בע
— לעבוד ב מ ק ד ש ״אי זה פעם במקרה״ ,הייגו ע ב ו ד ה ארעית ,א י
״כםף־משגה״
לא בקביעות .מ ה ש ה ו ת ר ללוי בהגיעו ל כ ל ל ״איש״ ,לא ה ו ת ר ללוי קטן ,אף לא
>•־ ה ו ר ש ו
ב א ו פ ן א ר ע י ח ד ־ פ ע מ י ,ה מ ש ג ה ב ע ר כ י ן ) ש ם ( ה ד ג י ש ה ש ״ צ ע י ר י ה ל ז י י ם ״ <׳
לשיר ע ם אחיהם הגדולים ,כ ש ה ם ״עומדים בארץ״ )ולא ע ל גבי הדוכן( ל ר א ש י ה ן
בין רגלי הלויים״ .קטנים אלה לא הורשו לנגן ב נ ב ל וכנור וכן ל א הורשו לבצע
כל
ע ב ו ד ה אחרת ,כ פ י ש ה ד ג י ש ר ש ״ י )שם( כגון ל כ ב ד א ת העזרה ,א ו להגיר
את
הדלתות״.
תירוצו ה ר א ש ו ן ש ל ב ע ל ״ כ ם ף ־ מ ש נ ה ״ ,ש ה ב א נ ו לעיל ,ה מ ב ח י ן בין למוד
ה כ מ ת ה ש י ר )המשוררים( לבין ל מ ו ד ה ג פ ת ה ד ל ת ו ת )השוערים( ,אין לו םמוכין
במקרא .גם במקורות ח ז ״ ל ב א ה א ב ח נ ה בין מ ש ו ר ר י ם ל ש ו ע ר י ם רק לעגין גיל
מ ו פ ל ג :מ ש ג פ ם ל ה ל ו י ה ז ק ן ב ש ל קולו ,י כ ו ל ה ו א ל ה מ ש י ד ל ס י י ע ל א ח י ו ה ל ו י י ם
ב ח ג פ ת ד ל ת ו ת * . -ל עגין גיל ת ח י ל ת השירות ,ל א מ צ א ת י ב מ ק ו ר ו ת א ב ח נ ה בין
18בסי שפירש ר ש ״ י :״להוריד ה מ ש א ולפרקו ולנטותו ולהעמיד קרםיו וקרשיו…״ )סיום
דברי רש״י ,י ו ב א להלז(.
19השווה ל מ ש נ ה באבות פ״ה ,מ ב ״ א :״בז שלשים לבה״ ופי׳ רע״ב ,שם.
20זו בסי ה נ ר א ה הגירסה הנכונה ,א ד יש ג 0גירסאות אחרות והםבירון,
21ההלכה ש ה ו ב א ה במשנה האחרונה בס״ב ד ע ר כ י ז :״איז הקטן נכנם לעבודה ,אלא
ב ש ע ה שהלויים אומרים בשיר״ ,הוסמכה בגמ׳ )ערכין י״ג ע׳׳ב( על הפסוק בעזר׳ ג׳
ט :״ויעמד ישיע בניו ואחיו קדמיאל ובניו ,בני יהודה לנצח על ע ש ה המלאכה ב ב י ת
בניו …ובניי׳ ״ י -״ ׳ ׳ י * י ק י על עבודת הקטנים
האלקים״ .מ ה ד ג ש ת ה כ ת ו ב :
אמנם הפסוק ש י מ ש כ א ס מ כ ת א בלבד .א ד מסתמא ד ג מ י א נראה ,שהתיאור ב ס ר ק •
״לנצח על ע ש ה המלאכה בבית האלקים״ היבו ל א רק כמלאכת בניז אלא כ ע מ ד ת
י׳ י ״ ׳״׳ י י*
ה׳ במקדש.
ג״
22ל ש ת ספרי במדבר ח /ב ו :״מלמד שחוזר הוא י י -
<
_
ל נ ע י ל ת
א
^
ב
ש
ע
ר
^
ל
י
ן ל ע ב ן ד ת
ם
^
^
כ נ י
^
^
ר א ה גם רמב״ס פ״ג מהל׳ בלהמ״ק ס ה ״ ח :
״ ״ ״ ז< א ל א בקול ש י ת ק ב ל קולו מרוב
י פ ם ל
ה ש ן ע ר י 0״ >
י׳לוי ,שהגיע לגיל חמישים(
ל שאיני נפסל אלא לומר שירד ,א ב ל יהיה מ ן
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ש ״ י בפירושו לחולין ב ״ ד ע ״ א ד ״ ה ״דתקיפין״ ,כורך יחד
משוררים לשוערים
את למוד כ ל ח ל כ ו ת חעבודה ,באשר חן ״תקיפות״ )קשות( :משא ,פריקה וכי׳
ע ם הש־ר ל ק ר ב ן ב פ ח ובבלי.
אשר
של
לתירוצו השגי
ב ד ב ה ״ א כ״ג ,בד׳
ה״בםף־משנה״ ,יקשה הפסוק
י׳קובע בפירוש א ת גיל תלויים לגיל עשרים שגה .אם בארו א ת הפסוק בעזרא ג /
כמאורע
ח ד ־ פ ע מ י )או כמיגוי ח ל ר י ס ל ח ש ג ח ה ע ל הבנייה( ולא כעבודה קבועה
במקדש׳
אלא אם כן י ו צ י א ו
9
א י ־ א פ ש ר ל ח ם ב י ר ב ד ר ך זו א ת ח ס ם ו ק ב ד ב ה ״ י
״שמי
כבר תמה ע״כ הרש״ש
ייכללו א ו ת ו בין ״ כ ״ ד המקראות״ ,כדלעיל.
בחידושיו לחולין כ ״ ד ע ״ ב ד ״ ה :״והא ה א י קרא בלויים כ ת י ב ״ :
ע
ל
א
אבל
ג
ת מ ד ו
י
מאירי עעיגו״ )חרמב״ם ובעל ״כםף־משגח״(.
ה ש ל י ש י ש ל ה ״ כ ם ף ־ מ ש ג ה ״ ה ו א ל מ ע ש ה ברוח חםברו ש ל רד״ק
תירוצו
• י ב ה ״ י ,ה מ ת ר ץ א ת ה ס ת י ר ה ' ב י ן ה א מ ו ר ב ת ו ר ה ,ל ב י ן ק ב י ע ת ו ש ל דוד.
ע י ו ן ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם י ג ל ה ,ש ב ע צ ם ל א ק י י מ ת כ ל ס ת י ר ה בדבריו ,כ פ י ש ב ע ל
סבר .א י ן ה ר מ ב ״ ם פ ו ס ק בשום מקום ש א י ן בן־לוי גכגס לעבודה
״כסף־משנה״
שיהא בן שלשים ,הרמב״ם פוסק שעל הלוי ללמוד הלכות עבודה במשך חמש
ש נ י ם ו מ ק ו ר ל ל י מ ו ד זת ,מ צ ו י ב כ ת ו ב י ם ב ת ו ר ה ,ה נ ו ק ב י ם ב ג י ל י ם ע ש ר י ם ו ח מ ש
י ש ל ש י ס ש ג ה .ה ר מ ב ״ ם ק ו ב ע רק ,ש א י ן ה ל ו י ג כ ג ם ל ע ב ו ד ה ע ד ש י ג ד ל ויחיה א י ש ;
שאין תלוי מ ת ח י ל בהכשרתו,
יכיינתי
אפשר לדייק
״איש״•
ייי^נכנם
בלשון
ב ל מ ו ד ה ל כ ו ת עבודה,
הרמב״ם בהל׳
ע ד שיגדל ויהיה
כ ל י ־ ה מ ק ד ש פ״ג,
״איז בז
ה״ז:
ל ע ז ר ה ל ע ב ו ד ת ו ,ע ד ש י ל מ ד ו ה ו ח מ ש ש ג י ם תחילה…״ ו ב ה מ ש ך ש ם ״
,
״ י א י נ ו ג כ ג ס ל ע ב ו ד ה ,ע ד ש י ג ד ל ו י ה י ה איש״•
הלשון ה ר א ש ו נ ה ״ ל ע ז ר ה לעבודתו״ מ ד ב ר ת ב ע ב ו ד ת ־ ה ק ד ש במקדש ,הלשיז
ה ש נ י ה :״לעבודה״ ,מ ד ב ר ת בלימודו.
י
ה
מ
גס בלשון התורה ניתן לדייק באוסז י
״לצבא צבא ל ע ב י ע כ י ד ד באהל־מיעד״ ) ב ט י ב י
וחמש
ש
כעכיית
נ
ה
)
ש
ר
ק
א
ז
ן ן ח ל ן
ל
ן
ן
ב
ש
י
י
ע
צ
מ
ם
ל
ע
ב
ע
:
י
ן
ך
ג
ל
׳
ה
י
ל
כ ג (
(
׳
נ
א
ש
י
י א י ל י
מ
א
ר
:
ל
^
ד
,
״ ' 1
״יבוא לצבא צבא
ע
ל
י
ג
ל
א ה ל ־ מ ו ע ד ״ ) ש ם ח׳ ,כ ג ( ו ל א ג א מ ר :ל ע ב ו ד ע ב י י י ^ -
כ ה ל כ ה ח׳ )שם( מ ב ד י ל ה ר מ ב ״ ם עצמו ,בין הזמן שהיו גושאין המקדש׳
י ב י ן ה מ צ ו ו ה ל ד ו ר ו ת .ג ם ש ם א י ן ה ר מ ב ״ ם מ ז כ י ר ג י ל ש ל ש י ם שנה ,א ל א ה^א
מ י י י רק א ת הגבול העליון ש ל ה ג י ל :״חמישים ש נ ה ״ והוא פוסק שלדורות
ו הלוי גפסל בשגים.
;
א י
לסכום:
לשון
כמתייחסת
השני.
ח פ ס ו ק ב ע ז ר א ג׳ ,ח ״ ו י ע מ י ד ו א ת ה ל ו י ם מ ב ן ע ש ר י ם ש נ ה ׳ /נ ר א י ת
למינויים הקבוע
של עבודת־הלרים
בעבודה
המי״׳
^
״
ד
כ ב ר ״ ב ש נ ה ה ש נ י ת ל ב ו א ם א ל ב י ת ה א ל ק י ם ל י ר ו ש ל י ם ״ ) ש ,אורגני•
( 0
23ועייו
בדברי ר ש ״ ש לחולין כ״ד ,ע״ב ,ד״ה ״והא האי קרא״.
״ ג ס לפי׳ ״הכתב והקבלה״ לבמדבר ח׳ ,כ״ד.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלאני
ע • ראש• העב ,ד ד ז י י ס ה ו ע מ ד ו *,,נצח ע ל
נ י
1
עבודת
ה*דיס
כאמר:
נתמנו כמשזרריס שישירו וינגנו ב ע ת הקרבת הקרבנות ,ה כ ג י
ג ה
^
נ
ת
ן פ ו (
'
זו …מ-אכת ב י ת ה־ ־׳.
י י ( י מ
ה
ת ? ,י ש ת
כ
ד
י
כ
"**פס?
גיל הלוייס ל ע ב ו ד ת ה האמור בתורה ,כ ת ״ י ׳ ס י " י
^
ה ה ת נ ח ל ו ת ר ש ת ג ־ ו י ר י ה נ ד ו ד י ם ו נ ק ב ע ה מ ש כ ן ב ש י * ה ו י ה ו ש ע י ״ ד ,א(׳
ה צ ו ר ך ב נ ש י א ת כ ל י ה מ ש כ ן ו כ ר ב ו ת ה י ר י ס .ה ו ר ד י ל ה ר ר י ם ל ע ב ו ד ו ת הי׳יזי׳*׳
לגיל עשרים.
ג
ל ד ב ה ״ א כ ״ ג נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ,ש ק ב י ע ה זו נ ע ש ת ה ע י ד ו ד ,א ש ר ב א ח ר י ת י כ י ן
אירגן
משכרות
את
והלדה,
הכהונה
לקראת
תפקידיהם
במקדש,
יי'
שעתיד
להיבנות כימי שלמה .ככל הנראה ,נקבעו סדרים אלה בהשראת שמואל ה נ ב י א י
דוד ושמואל,
תקנת
ועבודת משא
נשענה על
ההיקש
שבדברי
הכתוב:
״ ע ב ו ד ת עבודי׳
) כ מ ד ב ר ד׳ ,מ ז > :״ ל א א מ ר ת י ) = ש ה ג י ל ה ו א מ ב ן ש ל ש י ם ( ,א י *
בזמן
ש ה ע ב ו ד ה בכתן*״; וכך א מ ר ד ו ד :״וגם ל מ י ס אין ל ש א ת א ת המשכז
כליו
)דגה״ א כ״ג ,כ , 0מ ש ז ס כך יחלו ה א י י ם בעבודתם ,כבר בגיל עשרים.
תקופת
בסלה
ה ה ת מ ח ו ת ב ת ח מ ש שנים ,א ש ר נ ד ר ש ה מ ן ה ל ו י י ס ע ו ד במדבר׳ ל*
גס לאהר מכן ,א ל א ש ר א ש י ת ה ה ו ק ד מ ה :
הכשרת
י
א
ת
בגיל
הלזייס
וחמש
עשרים
שנים
בתקופת נדודי המשכן ,החלה
)ונסתיימה בגיל
ש ל ש י ם *־( ; ו א י ל ו
ב ת ק ו פ ו ת מ א ו ח ר ו ת יותר ,יכול ה י ה ב ך ל ד ל ה כ ש י ר ע צ מ ו ל ע ב ו ד ה כ ב ר מ ע ת היותי
א ה ר ת ק ו פ ת למודים ב ת ה מ ש שנים ,ע ם הגיעו לגיל עשרים — כ ת ק נ ת
״אש״.
דוד ושמואל — היה הלוי ראוי ״לעבודת עבודה׳
בביתיהמקדש.
ה ר ב י׳ ס ג ל ב ס פ ר ו ״ ת ו ר ת ל מ י ס ״ כ ר ד א /ח י ד ש ב ה ל כ ה כ /ש מ ב ן כ ״ ה ש נ ה
מהדיג לוי להכגם ל ה ת ל מ ד בעבודה ,אבל קודם זה אין חיוב מוטל עליו
ומעלה
ש ה ר ש ו ת ב י ד ו ל ה ת ח י ל ב ל מ ו ד ו ,כ ב ר מ ו ק ד ם י ו ת ר ( .חיז־כד ל ע כ ו ר ב מ ק ד ש
)הגם
מ ע ת היותו בן שלושים )הגם שהרשות בידו ל ה ת ח י ל ב ע ב ו ד ה כבר מ ו ק ד ם
מתחיל
יותר(.
ה מ ה יסד דויד ושמואל הרואה ב א מ ו נ ת ם ״ ; וראה
25על ם מ ד האמור בדה״ א ם׳ ,ב ב :
ת ע נ י ת כ״ז ע״א— .
גם אחר ק ב י ע ת ש י ל ה כמרכז ל ע ב ו ד ת ה׳ ,עוד הוצא הארון ממקומו למםרות שונות
רק בימי דוד ,אחר שהועלה ה א ר ת לירושלים ,ת מ ו טלטוליו ,ע ד הכנסתו הסופית לבית
0
^
-על מאורעות שארעו בתקופת ״נביאים ראשונים״,
•
ה
ק
ה א ר ת מ מ ק ו מ ו הקבוע ,מומלץ לעיין בדבריו המאלפים ש י ר׳ מאיר
מדווינםק ,בפירושו ״ מ ש ד חכמה״ לפ׳ ראה ,ד ״ ״ ״לא ת ע ש ה
א י ל י
2 6
^
י
ת
ש
ל
א
ק
ש
ן
מ
פ
ר
ת
א
י
ק
ה
ה
ס
ה
ל י
ת
ם י מ ן
ברוח דבריו של
,
^
^
ה
ך ר
ף א י י ״
34
ש
ד
מ
ר
א
ן
ח
,
^
ת
ע
ב מ ה
מ
^
ל י ן ת ר
י פ ה
ב
״ ד
י
׳
0י ק
ש
׳
ב
ק
ל
ב
מ
ש
י
ה
נ
ת
ן
״
י
מ'-אשד^1י1״
מ י ,י
ח מ 1ר
אי־אפשר דהי רה ל ד ^ ר י ד
מ ת ו .אי כשליז׳׳
*
להאדיר
י״״ ״יד
חז׳׳י* ..י.י
לקביעת
״.-כאן לתלמיד
ת חז״ל
* ״ ׳ ׳• -ה המקור ^ ״
ן ן מ ש
״ ״ , ,
ג ד ן ל ד ״ ׳ /
ש
ו
ד
י
ם
בדר״״
ל ב י ן
www.daat.ac.il
^ ״ " ״ י * )הילין כ ״ ד .ב ,
׳ י ל ! ף * לחלק בין עבודת
* נ ו ד ו ת הלייים ,שלגביי׳ז ל א שייכת כ״כ
א
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יוסף יהושע אפפעל
משנתו ודמותו של ר׳ חיים האלגערשטאם
)המשך(
ענווה—וגדלות
בכל תשובותיו של ר׳ חייס עובר קו של ענווה גדולה .הוא מ נ מ ל א ת עצמו
כלפי הגאונים בדור שלפניו וגם כלפי גאוני זמנו בתכלית הביטול ,ואנו עומדים
משתוממים שגאון ואדמו״ר תקיף כר׳ חיים מ ש פ ל את עצמו בהכנעה יתירה
מ
ומדבר כמו רש .בהסכמתו להדפיס א ת ספר שו״ת
״
ה ר
א״ש ) ד מאיר
ם
אייזענשסאם( בן דורו תוא כותב ״ואם כי בנפשי ידעתי מת אני ליתן הסכמה וכי׳
ומה א י
נ כ
א
,
ש
כ
ע
ר
ל
א
5
^
ן ה ך ר
ל
ע
ה
י
ע
ד
ל
ש
א
ל אבוא אל תבונתה •
א
ר
ובמקום אחר ״אד ידעתי פחיתות ערכי ומיעוט ידיעתי וקוצר
וחומר איסור אשת איש לכן אני מבטל
ד ע ת
ל י ועומק המושג
ש כ
י ״ . . .ומי אנכי להזכיר שמות הגדולים
י׳ללי ו כ י ובשביל מיעוט שכלינו אשר ל א זכינו להבין עומק דבריהם אין לסתרם
ח
ב
״ י ירק לקבל באהבה ד ב ת ה ס ״ ״ ,״כ״ז כ ת ^ י
אהבתי אהבת נפש ,אולם ידעתי מ ל ע י
כ י
*
א נ ב י
ב י ל
כ ב י ד י
קדושת תורתו שאל י
ע מ
׳ ' י ״לפיל ,אילם אנכי
*־*יי"
ז
ב
,
ד
ב
^ ?
1ת
א
ל ב ן
עלי ל ל ״ * ד .״זה יכול לומר חכם וגאון להמציא זכות
ב
^ י ^ ״ ״ • ׳>יי
א ג
עה
י י פ י אחרי כ י אין בי לא סברא ולא ב ק י
י ל א
יי
א י ת
יי
י
הדור המה יראי ו י ש פ ו ס ו ׳ ,״והגם
י
מ
י
א
3
הקדושים אשר קצרה דעתי מבוא עד תכיני* י י
* א ו מפיו של שר התורה ,גאון ישראל יקיישי
ש
י ג י דירי קבלו באהבה וחיבה ,וגס מ י ״ ״ י
אני מיצאיס בספריי שחיא מתגבר מ י י י
א
ד
י
ל ה ע י ז
״ י
ב נ ת
י
א
צ
ר
^
ק
ם
נ
ס
י
^
פ נ י
א
^
ל
ל ^ י
י
^ י
אשר
ב מ י ח י
״ ״
״
3
א
" י ״ " "י
ב י ר א ת
מ ד ב ר
ב
ש
^
א נ י
״יילא ת״ל לא אלמן ישראל ב ג ב ו ל ״ ג י י ל ייחייי'
ג א
ב
ה
י כ ר
ידיע שגדולי הדור אשר לפנינו ש פ ח ת מאד מיראת ה מ
ס מ ו ך
3
*י׳ *
י
כ
מ
״
ע
ל
ט
ה
^ ל ד ד וכל
׳,יתא
? ^ ד ב ר
^
בתקיפות נגד גאוני הדור ,ב ס ד י ם כמדקרות חרב ,דברים שלא נמצא כאלה בםפיי
* י ״ ת מרבני זמנו או משלפניו .שני הפכים בנושא אחד.
71בהסכמה על ש ד ת מהר״ס ודש אהע״ז.
72אהע״ז ח״א מ״א.
73שס כ׳׳׳ז,
74שס פ״א.
75ידד ודא ?/
76אהע׳׳ז ח״א ט״ז.
77ידד ח״א א /
78אהע׳׳ז ח״א כ״ד.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
א ל ג ס י־ ת י י ס כ מ ה ו ל ח נ י ״ ע* ?ה ו ב ה ק ד מ ת ו ל פ פ י ו ל נ ר י חייס ע ל ש נ י י *
ג י ע י ן ה ו א כ ו ת ב .. :יאולס *שחות ע י ד כ ל ת י ה י ז ע נפגר לבוא נשעייהש ו ט ׳ ו א פ ר ת י
4
* ה ד פ י ס ב כד* ־ ה ע י י •*ב א נ ש י ע ר כ י א ד ל א לד״גא כ• ל י אננ״ ידז; ה י כ ה כ א י ם י י ־
4
" י י י " כלה
ר
כ
7
~
א ג י
מ ס אי** י ל צ א כ ח י מ ר י זה • שעליס ל ד ב י ג ד ל ו ת נגד ה כ ל י הדיי־.
ל ע * **־ף פ ע ל ״ ב ,כ י י ד ע ת י ש*א הגעת* -י ד י ע ת ה י ל י ד תלכידיהס״ י ?
4
ה ק ו י ל ו ס פ ל ס ה ה ש י א " י ז י ז א ב * י ד ע ת י ש פ י ע י כ י .ואין נכי'• אלא מ ה ש נ פ ר ס .
ו ד נ י י י ש ב ס ש י י ע* ש ל ז ת <*?דן כוללים <ס ש א ר פ פ ר ׳ ד יששיי ד י ת דברי ח י י ם
נכי"*
ע ב כ* ?ה א י ן ה ר ה נ צ י ו ת די
י ״ :י א ת ה נ ג ז ד י פ שנכזנאו בשעריו .א ו ל ם
כך ה י א ׳־ היים .ל ? ב ע י ד׳־** ג ו ע ש כ ש ה י א ל ה פ י ץ הוא עודד .כן נ נ ל הזד ג מ ר ת ״
ו ג ד ל ו ת ו .ד׳ יא י א ה י ה י כ ו • ש ל א ״ ד ב י ב ג ד ל י ת יגנד׳ית כשהשעה היתד ,צ ר י כ ה
יכ״
י א ה י ה י כ י ל להילת אח*ת ,נ ו צ ר ל ג ד ל י ה י נ ש י א ו ת נלוזזו ה ד ד והשנון ק י פ ל
את
הכל ,ו ה י ה ב ב ח י נ ת א ו ר י י ת א ה ז א ד ר י ה ה ב* .י כ ל ל י ב גדולתי א ה ה ל ו צ א
עגיתנות*.
ע נ י י ת ו ג ד ל ו ת עניינים ושרויים ב נ ש מ ה א ה ת גכזהה• ,־שעלים ה ו א
בא
א ל י נ ו ב ב ח י נ ת ל ו ה י ן ד ק ע נ ו ה — ל ק ע י ן א ת ע צ ל ו ,ולשעליכ לוחיז בגדלות .ג א ו נ ו ת
יגד״ית
כ ן — ג א ו ה — ו ד א • לא.
נשיב
4
5
א ה ד כ ת ב ל ו ש פ ס ק נ ג ד ה נ ת י ב ו ת ה מ ש פ ט ׳ ׳ ה ש י ב • ו ר׳ חיים ״ ה ל א
ל פ ׳ ד ב ר י ו ל ו כ ר ה י ן א נ ו ת ל י ד ל פ ס ו ק כ ה נ ת י ב ו ת וכוי וכי אנחנו אין אתנו ל ה כ ר י ע ;
ו ה ל א בעזהי־ ת כ ל ה פ ע ל י ם פ ס ק נ ו ה י פ ך ד ב ר י ו בהשכמת ב י ד ״ צ אשר הי׳ אתי ,ו כ י
ב ע ר א נ כ י ל ה כ ר י ע .ה ל א ה ג א ו ן זצ׳־ל ב ע צ מ ו כ ת ב עי־ -דברי שבח ותארני כ ת ו א ר
ג א ו ן ו ה ל ע ר ך ה״* ש נ ה ו כ ר ו ד ר כ י מ ע ו ל ם ש ל א ל ע י י ן באחרונים ל ע נ ץ ד י נ א ,
ר ק כ ש י ש ל י א י ז ה ספק ,א ב ל א פ ה ד ב ר פ ש ו ט ב ע י נ י — א ת האחרונים א נ י הוא׳׳״*•.
ובמקום א ה ר הוא כ ו ת ב על הנתיבות ״ועוד זאת לא אמנע מלהודיע ל כ ״ ת א י ד
ש ה ג א ו ן ב ר ו ב ג ד ל ו ש ג ה ב ד ב ר פ ש ו ם ׳ יי .״ ו ל ד י ג א א מ ר ת י ד ע ת ״ ולא א ש י ב מ מ ג י
כל ,ו ה ״ ל י ש ל י ה ו ר מ נ א מ ג ד ו ל י ע ו ל ם ג ״ נ ז״ ל ג א ו נ י ם מפורסמים ש ס מ כ ו א ו ,
ת
מה
מקול
ש ל פ ע ״ ד א י ן א ה ד מ ג ד ו ל • ד ו ר נ ו שיה•׳ להם ה ו ר מ נ א כ ז ה לכן לא
איח
ת
אדם״״.
ע ל ר ב א ה ד ש ל פ י ד ע ת ו ש ל ר׳ ה י י ס פ ס ק ש ל א כ ה ו ג ן הוא כ ו ת ב ,ד״רב ד ע ״ ך
ר צ ו נ ו ל ת ת ת ו ר ה ה ד ש ה מ ה ש ל א י ד ע ם א ד ם וחולק ע ל ה א מ ת ה ת ו ר ה ש נ ת נ ה מ י
מ
ה ג ב ו ר ה ו כ ר ו כ ן א נ י א ס כ י א ג י ז ע י ר א ד ה ב ר י ׳ ק ב ל ת י מ מ ו ״ ה ז ל ל ה ״ ה שהי׳ ג א ו ן
עולם ,ומהגאון בעהמח״ם ים י׳תלמיי׳
י
ה
ם
ם כ ; כ י נ י
ל
ה
י
י
י
ת
י
^
י י ז
כ
א
ש
י ייי׳ א ת •
ב כ ת ו ב י ם א ש ר י ד ו ע ש ה ם ק ב ל ו א י ש מ פ י א י ש ע ד ר ש ״ י ז״ל ,מ ש א ״ כ ה ר ב הג״י*
ש ל א ל מ ד ו ל א ש מ ש לשום גאון או גדול מפורסם ולזה נפל נ ש ב ו ש א ודמיונות
0
כ ו ז ב ו ת ר ״ ל ו ל כ ן א ל ת ש מ ע ו ו ל א ת א ב ו לו״*־ .ד ב ר י ם ח ר י פ י ם ו נ מ ר צ י ם נ ג ד ר ב
מפורסם ,ודברים גבוהים על עצמו .וכמקום אחר ״ואם כי ידעתי בעוה״ר המורים
79נתיבות המשפט על חושז המשפט מ א ת ר׳ יעקב מליסא.
80חר׳מ ח״א א׳,
81יר׳ד ח״א י״ט.
82שם קי״ז.
83חו״מ ח״א ם׳.
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרובי ס ה מ כ ו נ י ם כ ש ס ג ח ל י ם ו א ו ל י י ת י ר ו .ל כ ן כ ת ב ת י ל ו ז א ת ש י ד ע כ י א י ם ז ר
4
גמור ,וד׳ ה ט ו ב י צ ל נ י מ ש ג י א ו ת ו מ מ כ ש ו ל ח ״ ו ו י ו ר נ ו מ ת ו ר ת ו נ פ ל א ו ת ״ יי .״ ו ל ד ע ת י
אשר
ימצא
מחכמי
בתשובות
זמגגו וגם
באחרוגים
שלא
כדברי,
ואם
לכתוב
ד ב ר י ה ם ו ת ש ו ב ח ע ל ד ב ר י ח ם ל א י כ ל ו כ מ ה ק ו נ ט ר ס י ם ״ י״ , . .ו א ו ל ם ל א ש ר ב ע ו ה ״ ר
ראיתי המורים מרובים ואינם יודעים ש א י נ ם יודעים והמה מ ב ל י עולם ו א ד לי ע ל
עלבונה
ש ל תורה.
א ה אמרתי אס כי ה כ מ ה אין ע מ ד י
הלא
שמשתי רבותי
ה ק ד ו ש י ם ו ז כ ו ת ם ו ז כ ו ת א ב י ת י י ע מ ו ד ל י ש ל א א כ ש ל וד׳ י א י ר מ ח ש כ י ״ • * .״ ו ל א
כ מ ו ש ר א י ת י בא• זה ת ש ו ׳ מ ח כ מ י זמננו ,ו ב מ ח י ל ה מ כ ב ו ד ם א י ן ל ז ה ש ו ר ש ו ע י ק ר
בראשונים ולא באחרונים אשר מימ־הפ אני שותים•״ .כד היה ס ל י ט ת הקולמוס
ש ל ר׳ ח י י ם ע ל ח כ מ י זמגו ,ו ל ג ב י ע צ מ ו ת ק י פ ו ת ע ד מ א ד — ג ד ל ו ת ב ת ו ך ע נ ו ו ת .
מ ס פ ר י ם ע ל י ו — ש ל פ ע מ י ם ה י ה ר׳ ח י י ם א ו מ ר ע ל ע צ מ ו ,״ ד ר ד ארץ ,מ ל א כ י ם
ושרפים
ז
ר ו ע ד י ם מ פ נ י ״ ״ .ה י ה שר׳ ח י י ם א ס ר גיח ש ח ב ר ו ר׳ מ א י ר ) א ד מ ו ״ ר (
1
מ ד ז י ק ו ב התיר ,וכששא* א ו ת ו ר׳ מ א י ר ב ת ו מ ו — ש ז ה ל א נ מ צ א ב ש ו ם מ ק ו ם
ש י ה י ה אסור ,ה ש י ב ר׳ ח י י ם — א נ י ה ו א ה ת ו ר ה — ו ב י כ ת ו ב ש א ס ו ר .ב מ ק ו ם א ח ר
הוא
מגלה לנו טפח ומכסה טפחיים — על מה שפלט קולמםו לפעמים דברים
הריסים נ ג ד ג ד ו ל י דורו ,ש מ ט ב ע ו ה ו א נ ו ח ל כ ע ו ס ע ל ד ב ר ה ר א ו י ל כ ע ו ס .א ל ר ב
אהד שפגע בכבודו של הגאון רי״ש נתנזאהן מלבוב הוא כותב ״ואם כי ה ר ב ה
ל פ ש ו ע ב מ ה ש פ ג ע ב כ ב ו ד י ד י ד ש א ר י ה ג א ו ן מ ו פ ה ״ ד ה א ב ״ ד לבוב ,ע כ ״ ז א ת ו
1
ה ס ל י ח ה ,ו ע ל ה ר ב ה נ ״ ל מוט* ל י ם ע ו ל פ י י ס א ת ה ג א ו ן ה נ ״ ל ,ד ד ע ת י ב ט ו ב מ ש פ ח ת ג ו
א פ כי ה י ה נ ו ה י ם ל כ ע ו ס ע ל ד ב ר ה ר א ד ל כ ע ו ס כ י י ר ו ש ה ל נ ו מ א ב ו ת י נ ו ׳ ה ג א ו נ י ם
זצללהיה.
עכ״ז עוברי פ ש ע ונוחים לרצות כי תולדותס ה מ ה טובי לב ורחמנות
ב ל ב ב ם ע ל כל י ש ר א ל ו ל כ ן י מ ח ו ל י ו ה ג א ו ן ה נ ׳ ל ל ח ר ב ״ ״ .
ח מומ ח ה
הגדול
ר׳ ה י י ם ה י ה י ד ו ע ודפדרםם ל מ ו מ ח ה מ ו ב ה ק ב נ ו ג ע ל ד י נ י ש מ ו ת גיטין ,ו כ נ ר א ח
ש ג ס הוא בעצמו האמין ש ב ז ה הוא עולה על גאוני דורו וגם על גאונים מדור
שלפניו .ה ו א מ ת ה ב ק ו ר ת ח ר י פ ה ע ל ה ם — ש א י נ ם בקיאים ,ו ל א ל מ ד ו ע ל ש ר ש ם
ד י נ י ם אלו .ה ו א ה ר ה י ק א ת פ ל פ ו ל ס .ורק ש א ב א ת חיות .ד ע ת ו ל ה ל כ ה מ ן ה ש ״ ם ,
ראשונים ,והשי ע .ס ב ר ו ת ש ה מ צ י א ו ו ח י ד ש ו ה א ה ר ע י ם ,ה ו א קורא ,ס ב ר ו ת כ ר ס י ו ת .
״ויכולים חייו ל ה פ ו ך ב ס ב ר ו ת כ א ל ו א ת
כ י התורה ,ו א ץ לסמור עליהם כלל״,
והוא כ ו ת ב לאחיך ר׳ א ה ר ן מ י שהיד .ג א ו ן מ פ ו ר ס ם ב ד ו ר ו ,,ואל ת ש ג י ח ב מ י ש א י נ ו
בקי ה י ס ב בסדרי גיטין :־הראשונים ז״ל ופוסח רק ע ל ד ב ר י ה ב ״ ש ז ״ ל ו ט י ב
גיטין ,כ־ מ י ש א י נ ו ב ק י ה י ט ב ו ה ו ל ד ב ת ר ס ב ר ת ה כ ר ס ע ת י ד י י ת ן א ת הדין.
1*1אהע״ז ח ב קייב.
י 8שס קי ב.
י> 8שם ח׳•׳ ב נייד.
87מקור ה ״ ס ,כשסיפרו זאת י ח ב ר ו הגאיז האדכר־ר ר" מאיר מדזילוב ז״ל אמר בדדד
י
הלצה — טוב שאיו אני נ״ אל .כי אז הייתי צריך לרעוד מפניו,
• 88ד ד ח״א ט־׳ו.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עליו?
ר
ח
״
י
א
ין
? ה
ס
3
ר
ו
כךשין^
ת
כרוח קדשם ועפ״י חקירות
י-ןן^ך,
ן
א
מ
א
.ן
£
י
לןן^ן
ר
ו ד ר
מ
ק
י~
ד
ו
ו ת
^ ן ״ ׳
.
־
ח
3
י
ת
^*,
ו ס ן ר ח
)
כ
ן
ן
נ
מ
ע
ת
ו
ת
ס
י ל-יןן ן ק י מ קדושי *7
כ
^ ^ ן ן
נ
ר
ב
ח
ן
ר
ג י ? ך ן (
^ .ך ק בקונםי
״
ךןח -אל
^
ר׳ אהרן :״ידידי אחי לא ידעתי למה פשט בעיניך לתקל באיסור אשת איש מ0בר
הכרס״ ** .״ורה ש כ ׳ ת כ ת ב להמציא סברות כרסיזת כ כ ר הודעתי למעכ׳ית
מעמיס שאין דעתי נוחה אמי׳ מגדולי הדור שלפנינו אשר אינני מצעירי תלמידיהם׳
מ״מ אין דעתי נוחה בחילוקים בדויים ,כי אין תורתנו קדושה כחלום בלא פתריז
לומר כל מה שירצה״ ׳״ .״וידעתי בעוה״ר שהלומדים חורגים שאמס בקיאים
במקור דינים אלו ומצאו מקום להכשיר שלא עפ״ י אמת ר ק בהקדמות כוזבות
מדברי האחרונים שיבינו לפ־ דעתם והבנתם מחמת שאינם בקיאים בדינים אלד
ומה שכתבתי הוא ברור לפענ״ד״ ״י.
ובמקום אחר ״ואל תשגיח על האחרונים אשר במחכ״ת לא הי׳ הרבה גדולים
מהם בקיאים בהל׳ גיטין וסעו בכמה מקומות כאשר אתי בכתובים ,הגם שבוודאי לא
יצא מתח״י מכשול וד׳ חסידיו ישמור רק במחכ״ת לפי שעה מחמת גודל הרסתם
ונתיצה השואל ,כתבו מה שכתבו .ולפי דעתי אין לםמוד על שוס אחרון זולת
המובהקים שלפנינו כמו המחברים על הש״ע ,הס׳ ז ,זב״ש ז״ל וכיוצא ורק לסי מה
שנראה ממסקנת הש״ם והראשונים ,וכן אל יקל בעיניכם עריות ח״ו והזהרו
בנפשותיכם״ .*3
ו׳ היים השתמש בתורת הקבלת בגוגע לשמות גישין ,והרבה פעמים הוא מביא
את הפר הקנה )בעל מקובל ידוע( לחזק את דבריו .״ומבואר בספר הקנה כי כמה
וכמה עולמות תלויים באותיות הגט ,והמתםר אות אחת כאילו מחריב ע ל מ י ך **.
״וגס עפ״י סוד הזהיר הקנה מאד כי כמה עולמות תלויין בכל אות״ י י .״ודע לד
אהובי בני כי לפי מה שהזהיר הקנה ז״ל בספרו שלא לישב אצל סידור הגט מ ח מ ת
שכמה עולמות תלרין בכתיבת השם ,וא״כ היה לגו לפרוש כלל מסידור הגט לפי
מיעוט ידיעתנו ,אולם קלקלתו אתנו דאם ח״ו לא ישב בגט בעל גראה והכם
בודאי ת״ו יבואו כמת מכשולים״•״ .ואף שבגוגע לעגין שמות גיטין תשתמש
ר׳ חיים בתורת הסוד עפ״׳ ספר תקנח ,בנוגע לדינים אחרים הוא השתמש רק
בתורת הנגלה והוא כותב ״אלא ודאי באין לנו עיקר בנסתרות ,ובעוה״ר אין אתנו
יודע עד מה וםומכין על פשטות של הלכה״ יי .אף שר׳ תיים מתח בקורת הרימי
על גדולי חאחרונים ולא חיה נוטה לעיין בחם ,חרחיק סברותיהם ופלסולם ,והרבה'
ג
7
89אהע״ז ה״א ע׳׳ו.
90ש ם ל״ז.
91שם ,ח״ב קכ׳׳ז.
92ד״ח השמטות ח״ב כ׳׳ד.
:; 93הע״ז ח״ב קכ״ד.
94ש ם ע״ג.
95שם.
96ש ם קם״ט.
97יו״ד ה ״ א נ״ז.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ו י ר ג י ש נעצמו שהגדיש
בל
פעמים קורא אותם * -לפיל ״ ל י ' ׳
א ת הסאה ,ופסק שלא לסור מ ה ח ל ט י
.
י
ת
ר א ה
5ב ד ״
ה ן א
ב ר ן ר ״
אין לשער מה שיש לומר ולהפיל
א
3
ד
* י ״ ? ^ ר ת הקדושה * * * ״ ז
' ״ ייץת דעתעו ם ב ה ת כרםיות
מ מ י י ן יראי'
לדקדק ב ם י /
ה א ז ז ר י נ י ס
י א ס
כ ל
א י
נ
ב א נ ו
ד
ב
י
ן ב ף
י
ה
0
0 0
י־
ב י
" ^ ,י שטובה צםרנז
א נ
ז
?אין בהם יסוד מגדולי האחרונים וכר אך עכ״ י ^
5
ילכז אל תזוז מדעתם״״״.
*> ד׳׳ח שללה גיסיז שעד שנד שלזה אות י״*׳
מאהזר? ח~א
ג /
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
לסבי״?
כרסיייז א ו • :ד ב ר י ה א ח ר ו נ י ם ,ס ו ף דכי* י ז ה ר ל א ד מ ל ה ג י ח כ ת ר הרבנור׳
נ • א ד י ב ה לציד .ג ד י ל ה ״"דז• ?יד׳ י י יכי כ י ני׳:.
ע ל י ד ר .ו
כלפי
מ ד׳ ח כ ר ה ו ד ע ת ״
ה •ל י ה ע * 2
י י !
־
בורנו
ב י ל י י ׳״ל׳ ר׳ ח י י פ נ ח ר ב ־ ל ח ל ו ק ו ת כ ל ע ט ב כ י ע י י ר ה ב נ ו ג ע ל ש ו ח ט י ם .ל פ ע ל י ה
י צ א ז י ל ר י נ ו ן ע ל ש ר ב ש א י נ ו ל ת נ ה ג כ ש ו ר ה ,א ו ש ה ו צ י א ©ריפה מ ת ״ י י ל
ה ר ג י ש א ו ש א י נ ו ל ר ג י ש ב פ ג י ל ה ד ק ה ל ן ה ד ק ה .ו כ ש ה ו צ ע ה ש א ל ה עיי ה ש ו ״ ב
ל פ נ י ג א ו נ י ה ז ל ז ל א ה י ת ה ד ע ת ס שוד ,ז ה פ ו ס ל ז ז ה כ כ ש י ר ,ו ל צ ע ר נ ו ו ל ב ו ש ת נ י ־־־*
א פ ה ש ד ב לא היה ל כ ה ה ח ס י ד י ם ש ש ל ט ו בעיר ,ו ה ו א ה י ה אדוק ,ו נ ו ס ע לצדי?
א ד ר — א ז ר ד פ י א ו ה ו ב כ ל לינ* ר ד י פ ו ת ו ג פ יי־דד לחייו .ו כ ה נ ש א ר ה ל נ ו ס פ ר ו ת
ר ב ה כ ל ו ת ו ה א י כ ו ת — שד״ ת ה ד י נ י פ ב ע נ י ן ש ד ׳ ב .ג פ ר׳ ח י י פ נ ש א ל ש א ל ו ת כ א ל ה .
ובתשובותיו אנו לולדיס ע ל ד ת ו — שאין ראוי לאכול ל ש ח י ט ת שו״ב שיצא עליו
ק ו ל רינון ,א ף ש ע י פ י ח ד י ן א י ן מ ק ו ם ל פ ס ל ו .כ ש נ ש א ל ע ל ש ו ב י ״ פ ש י צ א ע ל י ה פ
ק ו ל רינון ,ו ש נ ח ש ב ו ש מ ק י ל י ם ב ט ר י פ ו ת ,ו ג פ י ש ש נ א ה ב י ן ה ש ו ב י ״ ס ב ב י ת
הלטבחייפ ,ה ש י ב ש ע ל פי ה ה ל כ ה ה מ ה כשרים .ומסיים א ת דבריו ״אולם בעוה״ר
ל א א כ ש ל דרי .ו ט י ב ה צ ס ר נ ס ש ל ר א ש ו נ י פ מ כ ר ס ם ש ל א ח ר ו נ י ם ,ו ע י נ י ר א ו כ מ ה
י ר א י ה ש פ ל ו מ ד • ת ו ר ה שהיי א צ ל צ ד י ק י ם ,ו ל א ח ר ש נ ת ח נ כ ו ב א ו מ נ ו ת ה ז ה נ ה פ כ ו
לאיש אחר א ש ר א פ לא ראיתי בעיני לא האמנתיו .לכן ידידיי ה ש ם עמכם הסירו
ה מ ש ט מ ה ו ה ק ח ל ו ו א ס פ ו כ א ח ד ו ת ח ק ר ו ו ת ד ר ש ו ב א מ ת מ ה ל ע ש ו ת ל ט ו ב ל פ נ י ד׳
ו ה ו א יהי׳ ב ע ז ר י כ ס ל ב ו א ע ל ה א מ ת ו ה ש ל ו ם ״ ׳״י.
ע ל ש ו ״ ב ש ר ב א ח ד פסלו עס״י ק ב ל ת ע ד ו ת מ כ ת חסידים ,והיו אנשים ש ה ת נ ג ד ו
ל ר ב ח פ ס ל ן ו נ ה נ ו ח ש ד ב ה ג ב ה ת ה ע ד ו ת ,כ ו ת ב ר׳ ה י י ם ״ ו ה נ ה י ד י ד י י מ א ד א נ י
ת מ ח ע ל י כ ם למד ,ל כ ם ל ט ר ו ח ו ל ח ו צ י א מ ח ז ק ת כ ש ר ו ת א ת ה ר ב ה ג ד ו ל ד ק ה ל ת כ ם
א ש ר ה ו א ג ד ו ל ב ת ו ר ה ו ב ן ג ד ו ל י ה ד ו ר ש א י ן כ מ ו ה ו וכר .ו ל ו מ ר ש ש ק ר ו ב ע ד ו ת ן
וגם ל ש א ר י אנשים אשר העידו ע ל רוע מ ע ל ל ו ש ל השר׳ב היינו הכת הנקראים
ח ס י ד י ם ,א ת ה כ ל ה ו צ א ת ם מ ח ז ק ת כ ש ר ו ת ל ו מ ר ש כ ח ש ו ,ובדו ,ו ע ש ו ש ל א כ ד ר
ת ו ח ״ ק ,ה כ ל ב ע ב ו ר ר ש ע ע ו כ ר י ש ר א ל וכר .ל א כ ן א ח י י ע ס ״ י דתוד׳״יז יי״פי ה ש ״ ס
ו ^1
ו א ח ר ו נ י ם ה ה ו ע ב ה ז ה א ס ו ר ל א כ ו ל מ ש ח י ט ת ו כ ל מ י ש י ר א ת ד ׳ ב ל ב ו ״ גי-י
א ח ר ב ש א ל ח א ח ר ת ה ו א כ ו ת ב ״ ו ע י ק ר ש י ר א ה כ ״ ת ל א ז ו ר ח י ל נ ג ד ה ~ ד ״ ב כי" כ פ י
א
ב
ן
מ
״
ש
מ ע ל ן ן ן
י
..
ה ן א
ך
ב
" .י . -ב ד .מ ע ת ה יהי׳ נ ז ה ר ו ב ר
ף
י׳ א ז .ב
100
101
102
103
אהע׳׳ז ה״א ע׳יד.
יו״ד ח״א ד.
שם ד.
שם י׳.
40
www.daat.ac.il
נ ו ט ה לזד ,ו א ד ר ב ה ר א י ל ה ח מ י ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
:״ י
״ ־ ־ י ״ ־ ״ ד י י ־ ,י עם ״ י י י ל י י ׳ י " ״ י ־
ה
י ^ ־ ד ״ * ״ ־ י י ״י
ר
״
1
"י׳
^ ׳ ־ ס
־יי
4
רבני
יאי ׳כשי אהד
נ ג
,
י * א * ג י ס .וכבעלי הייאי״
מ
4ד
י
ע
ג
ל
י
י^לי ״"''
ל
ד
ב
ו
ה
ד
ג
ה
ח
ש
י
ל ז ד ״
א
^
מ
י
מ
י י נ י
;
א
ע
ד
י
נ
פ
י
ז ב
ת
ופוסקים י״־'
^
^
^
״יים היה
לי
^ ש
י
י ג ג לז;;מ
4ה
^ ,א ד
נ
א
ל
א
ד
י
הדור
_ _,
ה * נ ק הגאוני ש ר ההורה ,א ד מ ז ״ ר לרבבות ,מ ש י ב — ו ב ע ל םמכא
ס
׳ _*
^
י נ ע
2
מנהיג
ח
י
* ־ יי״ ״״י ״ליי״ לי י ^ ׳ ״׳יי״׳
ת
ה ן ך י
י
1
*1
0
ס
י׳ חיי
^
י
״י"
״
פ י ג ו י
~י
^ את השד כ הוא כותב .ויעז
?י
.
;־אימתי ו מ ל י
״יזיז ג ד י ד
,
5
,ל^מיי
ה ת ג ר כ י ׳ א מ ו ת ש ל ה ל כ ה — בל* ל ה ת ע נ י י ן מ ה ש מ ת ר ח ש ב ר ח ו ב
׳ הוא י״•-
אק
ע
^, ,
ג
בחיר ה ע ס — וירד ר ן ה ה ר א ל העם — ראה ב ע מ י ם פקוחות
של
ת
י
איי<
ש
ע ו ש ק ה ע נ י י ם — ו ע ו מ ד י־יימינס ,ב צ ר ו ת ם ל ו צר ,ו ה ש ת ת ף ב צ ע ר ן
^ ^׳יי׳ז א מ ת ש ד ע ת י ה י ה ל פ ל פ ל ע מ ו ב א ר ו כ ה כ ר א ו י ל ג ב ר א ד כ ו ו ת י /
כ
•א ה ו נ ח ל נ ו מ ש מ ו ע ו ת ל א ט ו ב ו ת ו מ צ ע ר ן ש ל י ש ר א ל ״ י־״י .ה ו א ל א
יתקיף
קד-
^ ה ה א ת הנגידים ה מ ו ש ל י ם ורודים ב ע ם ר ק לטובתם ,וכמנהיג
^
ס
)האד
״
! 2ן
לחיוי
׳
י א ף ׳ י ע ם — ב ש ב ט פ י ו ,ב ר ב ד י ם נ מ ר צ י ם .כ ש נ ש א ל מ ב נ ו ר׳ י ח ז ק א ל
ף
ז י ג
^ ׳ -א י י א ז״י .0א ו ד ו ת הפרופאגאציא ש ש נ י יחידים מחזיקין ,ומוכרים
ו ת
ע
של
כ נ י
•
* ^ .י יכל הריוח שלהם ,ו ע ת ה רוצים בני הקהלה לשכרה לצורר הרבים
ף
^ * י י ,א ס י ש כוח ב י ד ב נ י הקהלת להוציא א ת חעםק מהיחידים לצורך
כל
^
ע י ר
׳ " " א ח י ש ה א ר י ך ל ב ר ר ש ע פ ״ י ה ד י ן י ש כ ו ח ב י ד הקהלי ל ע ש ו ת כ ן
• ^ ב :י
ל
א
:א
ח
ן
כ
י
ה ע י ר ,ה ו א ב א כ מ נ ה י ג ב ע ל נםיון ,ו מ כ י ר ב ט י ב ר א ש י ה ק ה ל ש ר ק
*צנים ה ס דורשים ,ועושים ה כ ל במירמה ,והוא מ ג ל ה א ת קלונם :״אולם
כ
><4
< -ל ע מ ר ש ה ש פ ע ת ו ה י ת ה נ ר ג ש ת ב כ ל ע נ פ י החיים ,ה כ ה ע ל
נ
:
י
ל
ל
א י מ י ל ד ב ז ה ומיני״ ל א ת ז ו ע ,כ י א ם ח כ מ ה א י ן באן ,ז ק נ ה י ש
1שס י׳ב,
1 0 5
שס
י ז י ( ז
ש ס י״ץ
י
״
ג
101ש ס ס׳ ו.
* ו ידיד זד׳* י•
א
,
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
כ א ז ו י ר י ב •דבי״י ו ג ב אנ* מ ע ז ל ם ה י י ה ״ ר י ס י נפש* *•'*רד * ,ע ז ב ה ב י י ה ע י ר -
״ י י•—י-וברים* ,
׳־
* ד .א • ב א ת י ע -הנסי* :כ י ר ז ב פ ע ר י פ ב א ה ד ב ר נ־ •*ראיה י '
*•*.בת ה ב ל • ר* ה י א ה נ י ש א י נ י ה ; ב ע כ ק ה ז ה מ ס ת ר א ה נ ג י ד י ם ה נ כ נ ס י ם ב ע י
הקיי־ה י־טיבת ה כ ל ל .דאה״ כ ר ר ב י ב ב ד ׳ י צ א ו ת א י ן י י ס פ ר ו ע ו ש י ם ה ש כ ח צ ד •
ו ע ו ש י ם ת ק נ י ת ה ב ל ל ש ב ש ר י ב ׳לד א ש י • ע ש ק י ו י ג ז ל ו א ת ה ע נ י י ם ו פ ו ש ט י ם עורם
ר ה ב ואיל ר ב ל י פ כ• א י ר ר י ב ה כ ל ל ש ם ש ר י ב ו ל ט ו ב ת ה כ ל ל ,ו ב ע י נ י ר א י ת י ג ו ד י
ה ע י ש ק ה נ ע ש ה ב ע י ר ו ה כ ל ל ש ש ו כ ר ז ל כ ן א ה ו ב י ב נ י צ ר י ד ל ה ת י י ש ב ה י ט ב אם
הוא לטובת השענקערס שרובם עניים כידוע ולא לטיבה הנגידים המכוונים לש״ש׳
דאין ב ז ה ל ב ו א ע ל ה מ ח ק ר ע י א ס י פ ה ב י ב י ם כ י י ד ו ע פ ח ד ה ע ו ש ר ע ל ה ע נ י ׳ ׳ " ' •
ו ה י א ש ו פ ך א ת ה מ ת ו ג ם ע ל רבנ* ה ע י י ר ו ת ש א י נ ם מ ש ג י ח י ם ע ל זה .״ ו א ל ת ש ג י ח
ברבנ• העיירות הרצסצפיפ והרהגיפ רק לגלות גדלפ שיודעים מסברת הב״ח ז ״ י
ו י ת ר ה מ ח ב ר י ם .א ב ל א י ן מ ב י ן ד ב ר מ ה ו ד ד ב ר ,ואפ•׳ ג ד ו ל י דורי ג ו ר א י ת י מ כ ש ו ל
ת ח ת • ד פ ו כ ר דאת א ש ר כ ת ב ת • כ ן ה ו א ה א מ ת ל א מ י ת ו וכו׳ א ב ל ע ת ה ב ע ו ה ״ ד
ה מ נ ה ״ ג י פ ה ר ה ל א ב ג ד ר צ ד י ק י ס ,ו ח ו צ פ א י ס ג א ב ע י ק ב ו ת מ ש י ה א וכו׳ א ב ל ה ג ג י ד
יודע בטוב ט ו ב ת בני העיר ,ו מ ש ו ס ת ק נ ו ת סדום ה כ ל ל ש ם שמיס ,ולכן ראוי להקה־
הרבה בזה וד׳ הטוב ישוס שלום וינהלנו לארצנו ב מ ה ר ה ״ ׳ ״ .
כ ש נ י ת נ ה ה ר ו ת ליהודים לדור ב כ ל מ ק ו ם שירצו ,ר ב ו שוכרי אחוזות ) ג י ט ע ח
ז כ
ז
א
ה
4
0
,
וגם רבים ק נ ו אחוזות — מהדוכםים הפולנים .אז ע ל ת ה השאלה ,אם אפשר להתיר
ע ״ י ש ט ר מ כ י ר ה לנכרי ,כד• שהפועלים נכרים
ו כ ל ו ׳.יעי •יד ב ש ב ת .ה ש א ל ה ה ו צ ע ה
ג ס ל פ נ י ר׳ חיים ,מ ת ח ל ה ל א ר צ ה ל ה ת י ר ,א ו ל ם ילמיד״יג א מ י ת י ש י ד ע ב ט ו ב עמו,
הכיר ש ה ש ע ה ש ע ת הדחק והסכים להתיר .״אך שמעת• שבגליל לבוב הותר ה ד ב ר
ע ״ י ג ד ו ל י הדור ,ו ב ע י נ י ר א י ת י ה י ת ר מ מ פ ר ש י ־ י ס ] ה ו ב ר ע ״ י ר ׳ י ו ס ף ש א ו ל נ ת ג ז א ה ן
ו ג י ס ו ר׳ מ ר ד כ י ז א ב א י ט י ג ג א ז ״ ל ע ל ס פ ר ים ה ת ל מ ו ד — ב ב א ק מ א | ו א ח ר י ר ו א י
כ י י צ א הדבר בהיתר מגדולי הדור ונוחגין כן כ מ ע ט בכל מדינתינו ס מ כ ת י ג ם א נ י
ע ל זה״ י ״ .ובמקום א ח ר ״אך לאחרי רואי שבאים ל ה ש ש איסור ש ב י ת ת ב ה מ ת ו
ולכמה איסורי דאורייתא וגם ה ה פ ס ד הוא גדול כ ע ת אמרתי אל לבי להתיר ע ״ י
א י ז ה א ו פ ן ש א י ן ה ש ש ב מ כ י ר ה כ ל ל ״ -יי .ו כ ש ר ב א ה ד ה ת ו ו כ ה ע מ ו ו ל א ר צ ה ל ה ס כ י ם
ל ה ת י ר ע ״ י ש ט ר מ כ י ר ה — ב א ש ר כ י יהי׳ ל צ ח ו ק ב ע י נ י ה מ ו ן ע ם ב א מ ר ם ״ • ה ר ב נ י ם
מ ת י ר י ם א י ס ו ר י ש ב ת ע ״ י ה ע ר מ ה ,ה ש י ב ר׳ ה י י ם ב ת ק י פ ו ת ״ ו ב כ מ ה ד ב ר י ם י מצירו
£
ה ע ר מ ה ולא ח ש ש ו כ ל ל לשחוק הצדוקים שהי׳ בימיהם ,כי מ ה א י י צ ה ו ה
נחיי-ר ^ר ו״ ום ״ה יר דש ע! י ם י ״ "
ר ש^ע י ם ,ה מ ה י א ב ד ו^ ו א נ ה^נ ו כ ת ו ר ה נ ע ש^ה ,ו א ד ר ב^ה א^ס נ ח ר
:
ל
1א ג ח ג ו
ל
א
ג ם ן ג
א
ה
ו
ר
מ
ע
ה
ג
י
א
ב
ן
ת
י
נ
ן
109חו״מ ח ״ א כ״ה.
110שם.
111או״ח ח״א ד .
ב 11שם ח״ב ב״ ט.
42
www.daat.ac.il
ב ן א י
הערמה וכר
-׳־׳•!• .-ר ,ו ב ׳ נ ו ה ״ ר ה ר ב ה ד ב ר י ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
'ימנים
5
על
מתב׳ך^ ־
ג י
־
3
ף,
ה
י
י
* י י י י ר ה י א ג ד נ ו ב ד י נ י א ב ו ת ג ו נ ל ך א פ י ׳ ל ה ק ל ׳ י•״.
0
5
ץ
״ארי
ל8ו• -
וז
א ב ו ת י ג י ואומדים בי ה ס •ודעיס ה א י ד ל ע נ ו ד ולא להקל כידוע
ה
י
ע
ס
י ייש ג
•יוי״י
-מ -ו ד ב ק ב י ו צ ר ו מכיש כ ה ד מ ד ר י ר ע י ה .ב ש נ י ם כ ת ק נ ן —
אי ס
ח ן ף כ ן
י י ; י ל י
ל<
לכר -י
ו 1ס ר
תי ל
{ 3י י ף
ג ש י
ו׳ ל
י
ב
ה
ף
0
ט
מ מ
^
ג
ג
א
כשהיית* מ ח ו ב ש י ב י ת ה מ ד ר ש בעיר מולדתי סאיץ — הייתי אז
י י י ש ע ם ל ב ד י ל א ו ה ל קברו ,ע מ ד ת י כ א ב ן ד ו ר ם ל פ נ י ה מ צ ב ה ,
י
ד
ה
3
^
0
א
'
ב
״
מלא
^
חיי
א י ש
ו ל א י כ ו ל ת י ל צ י י ר י י א ת ת ו א ר פ נ י ו ש י ר׳ חיים .ע מ ד ת י
י ת
*"
י ד א ל ד א נוקשן ,ה ב ס ת י והרהרתי בנוסח המצבה ,שניתי
ד ג י ד מ ע י ת ו ח ש ב ת י א ד — ג ס ר׳ ח י י ם ר ם א ג ץ ה ו א ב ק ב ר ,ו ה י י ת י
יו ,י ה ת א ו ס נ ת ע ו ר ר ת י ק ו ל ד ר מ ה ד ק ה ל ח ש ב א ז נ י — :ל א — ה י א ח י
3
^
ס
,
ס
ע
'״ת• ו* ,;',,.,
^
ג
י
5
^ ^*
ץ
ר ׳ ' * ל ו ס ר׳ מ ש ה ה א ד ר ו ר מ ש י נ א ו י א ,א ת ר׳ ר א ־ ר נ ת ן ד ל
^ א ת נ י נ י ד כ ו ל ם ג א ו נ י ת ו ר ה ו ק ד ו ש י עליון ,ו י ד ע ת י ו ה כ ר ת י א ת
**רה
י ? ז ל
ר
י
*~
ש
*'אלפיס ר כ ל רחבי ת ב ל ל ה ת פ י ל ע ל ציון ק ב ת ביומא
א ת ת י א ר ס ג י ו ש ל ר׳ חיים ,ה כ ר ת י א ת נ כ ד י ו — ר׳ א ר י ׳ ל י ב ו ש
יאנ׳*
יזיאר
3
ד
י
3
י
בלי״ץז
כ ה נ י ס ן ה ר ל ״ ו < .>187>,ע ל מ צ ב ת ו נ ה ר ת
י י ס י מ י נ ה פו* ב ק ב ר ,א ו ל ם רוחו ,נ ש מ ת ו ,נ פ ש ו ,ו ת ו ר ת ו ח י י פ .ר׳
5ס י י
׳
י ׳ מ ש ק י ו נ ת ק ב ל ו ל ה ל כ ה ב כ ל ת פ ו צ ו ת י ש ר א ל .ה ס ח י ו — וחיים.
מ ו ק ד ש י ז כ ר נ ש מ ת חברי וידידי הרב ר׳ חיים ד ו מ י ג י ז ז״ל
חוסר מ ג ז ע היחוס,־ היה שקזץ גדול ועמל בתורה יום ולילה.
בשואה בייי זרע ש י קייייא הי״ד•
נאסף
ן0וף 1
^
יי שס ל.
^
ה י ה
^
ף
,
י /
ח י י פ
מ ע ד נ א ו
י מ ן ק א ל
ו א חולק על אביו
(
י י * י צ ח כשום אופו להסכים לההיתר ש ל ס ט ר מכירה .ס ע פ נכנם ר׳ יחזקאל לאביו
כיוס ו מ מ י
כדעתו
היא
נ ז ף
מ
ז
ל ^
ק ף י 3ד >
ל
ב
ש
ת
,
ל
ק
כ
ת
ש
ר
י * כ י י ואמר ל י
^
פתח ^ ^
קערנקרמט זיל(.
ח
מ
א
ל
ע
ק
י
א
ק ר י ג
ת
^
ש
ל
ש י ק י
כ
נ ח ן
^ _
א
ת
ן
מ
^
ל א ב
,
ח י י ס
׳
י
ב י
ר
י
,
ב
י ו .שרצונו ליקח רשות מ מ נ ו כאשר
עיניו
י ן ן ן ק א ל
_
ב
ד
ע
ת
בודאי שכחת שהשעהי
ל נ ם
ו ע ע״י ש ט ר מכירה.
אל ת ד ר ו ד פתח ביתי ,ר׳ יחזקאל ,בדי לקיים פקידת א מ י . , ,ע ר י ק ד׳ חיים פאליקם הלוי
ן ק פ ץ
ד
ו
ן
ש
ס
ן ן ח מ ו -
) מ ס י
ז ק ג
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צבי מ ל ו ב
בית ה כ נ ס ת של אברחכו א ב מ ו בחבריו
י
ל כ כ י ד י*5ל ד נ ז א ד י ד כ ד ז ד ש ׳ ; 5ד *רתייז5כ ,זן ד*8,ד* ד 3״ ד כ ד כ ר י ז
תישל״ג
תי&״כ
ד ב ל י ן היתד ,י ד ו ע ה מ א ז ו ר ל ד פ ב ע י ר ו ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו .נ ו ס ף ע ל מ ע ר ת ה מ כ פ ל ה
ב ח ב ר ו ן ו ב ס ב י ב ת ה ע ו ד מ ק י מ ו ת ק ד ו ש פ ה ק ש ו ר י פ ב ש ר ו ת ם ש ל אבותיני־
רצויים
אופפיפ א ו ה פ סיפוריפ מירי קדפ ,ו מ ה פ :״ביתו ש ל א ב ר ה פ אבינו״ שהיה
ואשר
בזיבת
של
ר ר ה ץ ש ל א ב ר ה ס א ב י נ ו ־ ,א ש ל א ב ר ה ם * ביהכני׳ס
רעדת שדה המכפלה י
א ב ר ה ם א ב נ ו <שעל ז ה י ד ו ב ר ל ה ל ן ( .ב א ר ה ש ל ש ר ה א מ נ ו *
ועוד״•
יסוד גיר״כניפ
בשנת
ע ל ה לחברון רבי מלכיאל אשכנזי* והוא חידש את
ה א ~ ׳ ו*40נ>
הישוב היהודי בחברון .בקנותו א ת ה ח צ ר היהודי )הגטו( מ א ת הקראים .ע ד אז לא
ה י ה ה י ״ ׳ י ב י ־ י ו ס ס -פ .ה י ו ש נ י פ ש ר ב ה י ה מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב ח ב ר ו ן י :ו ע ת י ם
לגמייי מיהודים.
יתרוינה
ש ל ט ת הטורקים
בעת
התיישבו
בארץ,
בחברון
כמה
מ ש פ ח ו ת •הודים .ו א ט א ט ד ח ק ו א ת רגלי הקראים מ ש ם ע ד ש ב ב ו א רבי מלביאי
נ
1
מ ס ע ו ת ר׳ בנימין מטודלה ,אוצר מסעות ו א י י ז נ ש ט א ט י ע׳ …28ובקצה ש ד ה ה מ כ פ ל ה
י
ה
ב
ה
י
~<ל אאע׳׳ה ,ומעין לפני הבית ,ואין מניחים ש ם לעשות כית מ פ נ י כ ב ו ד
ת ו
אבררס .אולם מר׳ יעקב שליח ר״י מפאריס אין מ ש מ ע כן ,הוא אומר ש ״ ל י כ י ן
ה
ד
ר
ך
יש הר אחד ושם ביתו של אברהם אבינו ש ה י ה סתוח ל א ר ב ע רוחות העולם״ .ובן כותב
ר׳ גרשון ב״ר אלעזר במסעו …ושם )על ההר צ .מ (.ראיתי אוהל אברהם וארבעה
פתחים לו.
ב
שערי ירושלים לר׳ מ ש ה ריישר ,שער שבחי הארץ.
;
סיבוב ר׳ פ ת ח י ה מרגנשבורג אוצר מסעות ע׳ 56ו ש ם :באדוני ייייי־א י י ״ י
— י יי י * נ זקן אחד…
חווה ל ב נ ו להראות לרבי פתחיה העץ ש נ ש ע נ ו בו המלאכים ,והראי׳ לו זית יפר
*ל "
ונחלק לשלשה הלקים ,ואבן ש י ש באמצע ,וקבלה בידם כ ש י ש ב ו ה מ -א כ י י
י נ ח .ק העץ*־
^ ^
.,
י
1
ל
ש
ל
ש
ח
ה
ק
ל
ן ב ל
ם
נ
א ך ן ך
ש
ע
א
ן
ח
ד
4מ כ ת ב י מ ס ע לרבי עובדיא מברטנורא .אוצר מסעות ע׳
1 6
ן
5
אוהל שרה ,באר יצחק שקורין לו הישמעאלים ״ביר אסחק״ י
6
הוא אשר הובא בספר ש ל ״ ה ה ק י מ ו ר י ש מ ס כ ת י ו מ א ב ז ה ״ . ,
•
_
^
חברון תוב״ב
נ
ש
ש
ה
ה
נ
אשכנזי זלה״ה ו כ י
ש ה ר ב ז״ל
ד
ד
ר
ס
ה
ב ש נ ת ה ״ א צ״ג
ר
ב
י
ש
פ ה
״
א
ן
צ
י
)
ף
מ
״ .
שס״ז ה י ה עדיין ח ,
ב
ס
ו
ה
כ
ת
ה
י
כמר
ב
ר
ב
,
כ
ע ל י ו
מ
ג
ו
(
מ
0
ע
ן
ב
^
ב
^
ח
ב
^ * י
*
י
מהר״ר נ * • *
י י מ י נ ה שם ש ב ש נ ת
א ^ ד ? .מ נ י מזקני שער
ק
^
ת
ע
״
^
ש י ה י ן
^
^ ^
נזבי גס
ל
1
י י א
״ א .ד המנהג דקיק
ר
ן
יי "
ן
.מ נ ׳ כ בבה׳׳ח בחברון.
* ״ ק ח .ו וכותב במסעו ״היהודים ש ה ם
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"
י ז ג י
י ז דיי.
יייישה ה ז
־• י
^ יעל
ז ן ן <
ז ן ן <
נ* ״
ל
^0
-
ה
ה
ה
ז
׳ י י ולן
י• ?די״
כ
׳י י״וי ׳ה י־ת י קק ם
^ ^י
ם גכ ח צ ר י צ ר י ה י ת .ח מ ד ר ב י ר י ־ כ י א י
-׳יי ע־דיזז הישוב היהודי ב ח ב י ו ן /
י " י נ י י ז ה י י ש י ד י ם כ ה • ר י ב אי־ריב ב ד י מ ו ח ר ע ט
״
* אגב ויין!•~ .
הידד*
-,״י ך^ץ^ריס
_ - — ..
שיס
דז
י
ה נ י ז ז
ג י
״
^ ^ ;הגי להכנסת י-״ייי•״־ ״*־ ' ~
^ ~ י •דמליש• •י• ^ ־ *
י יי .כזד* * כד
״"ל נ ע ״ ר י ז ז ת , .ב ז ת ו כ ,ד ט ב ר ז י * ־ ־ י ׳ *
ד ד ם מאד ש ר ^
^ • ״ ן ,יילות ביז
,״ .^.
*ני זכד׳
י
׳ ש זכית * ג ר * -י .ד
ג
י
א ז ז י
3ה
נ
ס
0
נ
י
ג י
ש :י ־
?
ג ד
; ה ה
ה
ד
* ירודים •ראי
״ ^ , : ,ע ה
^ כ נ י י
'
נ י עשיר ,אי־יי
ן
נ
נ
,
ז
ה
3
* י׳ י ג ז עי״ד-ם י ע ל כ ל י ש ר א ל אהינו,־ ״ ת ו ש ב י ח ב ר ז ן
*זז ״ ' " * י י ^ , . ,
:ן ^ ' " ׳ " ד ע ״ ^ ^ ׳ ׳ ג ^ א י ר ה י ם .ר ל ב ד ש ת כ י נ י ב י ת ר י י ד ד ל א ו ר ח י ם .ה י ה כיי
ד
ף
י
ד
י^״ א י י ת ״ ב י ת י ו ה י ו ע ו ש י ם ״ כ ב ו ד ו ס ע ו ד ה ר י י ח ד ת ש ק ר א ו ה ו
י אכיך
*'
* £ור2י״יי#
'ייזי היי
י*> -
כ
״
ש
ייזי
ד
א
ה
י
׳־• י ז :
ן ל ן
׳*יי א י ר ך י
יי ש .
א ן ף
= :
ג
ג
י
טסור
־
״•״
ש
־
• כ י ד י ח ב ד ב ח ב ר ו ן ש ה ת י י ש ב ו ש ם ב ש ל ה י ה ר א ה הי׳יט,כ
״ נ י ז ו ב ג י ן ש י •־ברין .כ ו ת ב ע ל כ ד ר ב י ר נ ה ם ר ע ג ד ל
^ * ד הרי• א ג ש י ם ח ש ו ב י ם ר א ד ע י ש י ס צ ד ק ה ו ב ס ר ט ר צ ו ת
^ ב כ ׳ כ י ו ם ה ר א ש ו ן ב י ק ר נ י א י ש י ש י ש ר׳ ר ש ה ר י י ז ל רוילגא…י•
^
ע
ן
ה
מ י ל י ב י ז כ ו ת ב :״ובשם ב י ת א ח ד ל ב י ת ה כ נ ס ת אורהיס וזה ידוע
-ע י ה ק הברון
ת ו ר ד ז ת י ה ס ל ה כ נ י ס א ו ר ח י ם כ ל י מ י ה ם ״ ••י .ו״
׳׳*דרו ~*
*
<* <.
* כ .כיהכנ׳׳ם ש י א׳׳און
׳ י׳ י ף ד׳
י* ר . -״
:ו ף ^ ^ . .מ י ת המכפייה• ע׳ .215
י ׳ הים י ש נ ת הקצ״ד-ח ע׳ ,10
י^ ;.
״־ ״ית ע׳ * כ .
יוד-,
א .ד,
ד ג ן
הדאר הרצ״ז ע׳ 4י?י.4
ת
י
8
י' לשד
"הכ
^־־״ ׳ כ י רידכ* מ י י ז ל י ס מחסידי אדמר־ר הזקן ,בעל ״ ס י ר ת משה״ .ע י ה
ד ן ן
^
כרי-
״ני^
ן י
*ד" ,^,
5
יזזמ״ג ומיייא ודש ק י ד :כ ב ד כ א ח ד מראשי הישוב החסידי .חתום על
יו וזק&׳׳ז ב ה מדובר על האשכנזים בחברון ״העםיפים ברעב …העמוסים
י כ ו ת
י
"•
זני איגרת שליחות לר׳ נ ת ן עמרם כ ש נ ת תקצ׳־ד ,על ב מ ה אגרות
י ׳ **ה״ גייר סיימה אשכנזי )כולם מ ש נ ת תקס״ו( ש נ ס ל ח א ו לארס גהריס
כ ש ל י ח ו ת להילת חברון ועל עוד אגרות .וראה שלוחי ארץ י ס ד א ל לא .יערי
ע
^^,ך
9
7
6
־
1
י" מ ש ה גסםר ב ש נ ת חר״א והוא כ ב ן תשעים< .אי״ה ב מ ״ א א כ ת ו ב עליו
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ה ריישר כותב ברשימתו כזונת ת ר ג ״ ג י י :ח ב ר ה ת״ ו ל א נמצא ב ה כ ״ א אנ^י
ח ב ״ ד ״ י וחם לערד ארבע מ א ו ת נ פ ש ו ת יראי ה׳ חסידים מ פ ל ג י תורה א נ ש י מ ע ש ה
בעלי גמילות חסדים וחכנסת אורחים לכל ה ב א לחברון ל ה ש ת ם ח ע ל קברי אבותיני
ה ק ד ו ש י ם א ש ר ש מ ה ו מ ה ג ם כ ע ש ר ש נ י ם מ ק ו ד ם כ ש ב א ו אליץןם א פ י ל ו מ א ה א נ ש י ם
י ח ד ה י ו ח ו ט פ י ם א ו ת ם כ ל א ח ד ו א ח ד ל ק ח ש נ י ם א ו ש ל ש ה י ה י ה ש מ ח ה ביניד׳ס
כמוצא ש ל ל ר ב ולפעמים ה י ה מ ח ל ו ק ת ביניהם זה א מ ר א נ י אקחנך ע ל שולחני
ח ה אמר אני אקחנו ע ד שהטילו ג ן ך ^
פ
ע
ס
ה
4,
כ ת
י1,
ח 3ר ן ן
י
ח
ד
9
0
א ג
ש י 0לערי
שישים נפשות ובאנו ל ע ת ע ר ב לשם ואחר תפילת ערבית כל א ח ד ואחד ל ק ח שנים
מ א ת נ ו ואות־ ל ק ח א ח ד ר ד בשנים מזפלג בחורה וחסיד וירא א ל ק י ס ו י ש ב ת י א ג ל י
כ מ ו ב׳ ש ב ו ע ו ת ב א כ י ל ה ו ש ת י ה מ ר ו ב ה ב ל ס ו ב ל א מ נ ע מ מ נ י ב א ה ב ה ו ח י ב ה י ת י ר ה ׳
ה׳ ישלם ל ה ם פ ע ל ם הטיב.
ב י ה כ נ ״ ם ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו ׳ ׳ ה י ה ב ת ו ר ה ח צ ר ה י ה ו ד י ) ה ג ט י ( .ח ל ו ק י ת ד״ז
ה ד ע ו ת א ו ד ו ת ש נ ת ב נ ץ ב י ה כ נ ״ ם .מ ר ד ו ד א ב י ש ר ־׳י מ צ ט ט ש ״ ה מ ק ד י מ י ס מ ק ד י מ י ם
אותה
ל ת ק ו פ ת הגאונים ואילו המאחרים ע ד ל ע ל י י ת גולי ס פ ר ד )שעלו ל ח ב ר ה
ב מ א ה ה ט ״ ז ( ־׳י .ר ״ מ ה כ ה ן ק ו ש ר ז א ת ל ר ב י מ ל כ י א ל א ש כ נ ז י ש י ס ד א ת ה י ש ו ב ב ש נ ת
ש ׳ )•(1540־־־ ,ד ש נ ו א ח ד ה מ ק ד י ם ע ו ד י ו ת ר א ת ק י ו מ ו ש ל ב י ה כ נ ״ ם ו ע ד ל ש נ ת
ר פ ״ ב ו א ו ל י ע ו ר ל פ נ י כ ן ו ה ו א ה&וםע ה א ל מ ו נ י מ ל י ו ו ר נ ו ש ב י ק ר ב א ר ה ״ ק ב ש נ ת
רס״ב וכוחב ביומנו ״אחרי שהתפללתי בביהכנ״ם ,כ י ש ם ח צ ר שדרים בו שמונה
א ו ע ש ר ה בעלי בתים ו ל ה ם ביהכנ״ם
א ו ל ם נ ר א ה ש ש א מ ת ב ד ב ר י כ ו ל ם .ה ן א ל ו ה מ י י ח ס י ם ז א ת ל ש נ ת קר ו ל פ נ י
כ ן ,ה ן א ל ו ש מ י י ח ס י ם ז א ת ל מ א ה ה ט ׳ ז .מ א ח ר ו ב ח ב ר ו ן ה י ו ב ח צ ר ש ת י ב ת י כ נ ס י ו ת
שנקראו ע ״ ש אברהם אבינו .א׳ ביהכנ״ם ה ק ט ן והעתיק )שאדמו׳׳ר ה א מ צ ע י ק נ ה
זאת כנהלתו בשגת תקפ״ג( שהיה נחלת האשכנזים במאה ה י ״ ט והוא נבנה בשנת
ש׳ ועוד לפנ־ כן .ה ב ׳ ב י ה כ נ ״ ם ה ג ד ו ל ש ה י ה מ מ ש צ מ ו ד א ל י ו ו ה ו א נ ב נ ה כ מ א ה
15שערי ירושלים ,שער ישוב הארץ ,ע׳ .52
16תמוה רק על ש נ ע ל ם מעיניו אודות אחינו הספרדים ש ה י ו יושבים בהברת באותה
תקופה ,זרבות בשנים לפני בן.
17אפנדי שאול במסעו מ ש נ ת תרנ״ו כותב :בחברון י ש ביהכנ׳׳ס קטן קדמון מ א ד ,לפי
המסורת והיהודים קוראים לו ״קהילת אבות העולם״) .הוא הראשון ו ה א ח ר ת שמזכיר
ש ם זה על ביהכנ׳׳ם ש ל אאע׳׳ה(.
18״ספר חברון״ ע׳ .194
19״בשבילי אמנות יהודית״ ,ם״ח ע׳ .193
20״מערת המכפלה״ ע׳ 215״רבי מלכיאל הוסיף בתים בחצר ה ג י פ ו הסגורה ,ו ב נ ה ב י ת
כנסת חדש ,הוא ״ביהכג״ם אברהם אבינו״ הנקרא כן ע ד היום׳׳.
21מסעות בא׳׳י מהבם * מ ו נ י ,אוצר מסעות ע׳ •135יתכן אולי שאותו ביהב׳׳נ שמזכירו
ה נ י פ ע האלמוני כ ב ר ה י ה קייס 200ש נ ה לפני כן ד ו ה ר מ ז ה והינו ביהכנ׳׳ס שמזכירו
יי״י —.<.
ר ב י יצחק חילו במסעו ד ש נ ת ה׳׳א צ ״ ג ו*!!••
״ ״ ׳ ! ׳ ״ ג )(1333״• ו י ש ל ה ם ב י ת ה כ נ ס ת י ש ן ש ב ו
_
יתפללו יומם ולילה כי חסידים ה ם מ א ד יי* 1י״י— .*,
0הם מ א ד .וראה להלן בסקירתו של ד ׳ ש אבידוו* א ש ד
כותב שלפי המסורת היה ביהכנ׳׳ם קייס מ א ז י מ י ב י ת שני.
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע״י
הס״ז
בני העדה
במ״
הספרדית .לכר מתכיין כנראה ר״מ הכהן ש כ ת ב
ב ס פ ר ו ) ע ׳ (222ש ה ב י ה כ נ ״ ם נ ב נ ה ב ש נ ת ת צ ״ ח ).(1738
״
מפני מה נקרא בית הכנסת על שמי של אברהם אבינו ו ידוע הסיפור ש כ ת ב
רבי נפתלי ב״ר יעקב אלחנן כץ בהקדמת ספרי ״עמק ה מ ל ד ״ ״ וז׳׳ל׳ עוד אודיע
לכם בני אלקים חיים מ ה ש נ ע ש ה בחברון ד ב ר פ ל א ביום הכיפורים .ת ד ע ש ב ח ב ר ה
לא יש ת מ י ד ע ש ר ה ש י ת פ ל ל ו בציבור רק ב ש ב ת ו ת ובימים טובים י ת ק ב צ ו לשם מ ן
ה כ פ ר י ם ו מ ת פ ל ל י ם ב ע ש ר ה ויותר ,א ב ל כ ל י ו ש ב י ח ב ר ו ן ה ם מ ח ס י ד י עליון.
ו י ה י ב ע ר ב יום ה כ י פ ו ר י ם ל א ח י ו ב ח ב ר ו ן ר ק ת ש ע ה א נ ש י ם ו ה מ ת י נ ו על ,ב נ י
ה כ פ ר י ם ש י ב ו א ו ו ל א ב א ו א ח ד מ ה ם כל ה ל כ ו כ ו ל ם ל י ר ו ש ל י ם ע ״ ח ת ו ב ״ ב ש ה ו א
סמוך
מ ה ל ך ר ב י ע יום ו ה י ו ב צ ע ר ג ד ו ל ש י ת פ ל ל ו ביום ה כ י פ ו ר י ם ב י ח י ד י ם ו ב כ ו
הרבה
בכי ו ה ש מ ש כ ב ר גטה והיום ירד מאד.
ו י ה י ה ם נ ש א ו א ת ע י נ י ה ם ו ה נ ה א י ש זקן ב א מ ר ח ו ק ו ש מ ח ו כ נ ג ד ו ש מ ח ה
גדולה ו כ ש ב א אליהם נ ת נ ו לפניו לאכול סעודה ה מ פ ס ק ת ובירך א ו ת ם ואמר ש כ ב ר
אכל
ב ד ר ה ובכן ה ת פ ל ל ו ביום הקדוש וכבדו א ת ה א י ש כ ב ו ד ג ד ו ל ו ב מ ו צ א י יום
ה כ י פ ו ר י ם ה ת ח י ל ו מ ת ד י י נ י ם זה ע ם זה כ י כ ל א ח ד ר צ ה ל ה ב י א א ת ה א ו ר ח ל ב י ת ו
ונתפשרו בגורל ונפל הגורל על החזן שהיה א י ש חסיד והגיד נפלאות בחלומות
ו ח ז י ו נ י ל י ל ה ו ה ל ך ה ח ז ן ל ב י ת ו ו ה א ו ר ח אחריו.
ו כ ש ה ג י ע סמור י נ י ח ו פנה לחזן לאחוריו לכבוד האורח לילד ראשון לביתו,
י י י א ו ה נ ה א י נ נ ו ו ב י ק ש ו א ו ת ו ו ל א מ צ א ו ה ו ב כ ל ה ח צ ר ש ל ה ם והיו כ ו ל ם ב צ ע ר ג ד ו ל
כ י ח ש ב ו ש ה ל ך ב ל י ל ה לדרכו ,כ י ל א ר צ ה ל י ה נ ו ת מ ה ם .ו ב א ו ת ו ה ל י ל ה ב א ה ז ק ן
כחלום לחחזן ואמר לו שהוא היה אברהם אבינו ע״ה שבא אליהם להשלים המנין
כי ראה אותם ב צ ע ר גדול ש ל א יתפללו ביחידים ושמחו ש מ ח ה גדולה ובירכו א ת
ה׳ ה ג ד ו ל כ י ה פ ל י א ל ע ש ו ת א מ ן ו כ ן י ה י רצון .עכ״ל•
-
נ ב י ח כ נ י ׳ ס ה י ה פ נ ק ס בו הית רשום כל קורות ביהכנ״ס ,ושם היה רשום גם
י;
הנס ש ל ה ע ש י ר י למ1ין •.
. .״ -ת לשם הזה•״ .ויש בית מ ד ר ש קטן הנקרא
״
ש ם* וו דה וו א* אא לל וו ננ יי ממ ממ רר אא
_ ״*,•.י •שאאי^׳ןל 1י ~מיו ל* ~
*יי ייי״י
^
כ ח ז מ ״ ד שי• א ב ר ה ם א ב י נ ו ע ״ ה 5י ר,בדה שאי״ע ^ ^ ״
ר
0
ב
י
9
*
י י
א
0
א
י
מ
ב
׳
ה
ה
א
ה
י
ה
א
ה
ת
0
? *
י
״ ׳ י ״ * י י ־'־יל א י
אה י ־ ע י נ מ ת ^ ־ " י ״ * י י
נ
י"*!(,
< 1י ק
״
*
נ
ת
) ( 2 0
ט
'
'.
־
* ־ " ' '
ואין זה מ ת ק ב ל ע י ה ד ע ת
ז ר ־ י
י
א
י
י
! א ב
י
י י י י*י•
* י מ • • שלרן ־ ד א ה אח ו * * "׳יל•
* • ע י ־ י ם הדסי ״ ־ י י
ג
-
־
נ י
יי *״י
ת < ( 1י >
1
5
״ ״" •
ר
״
מ
נ
י
ו
ג
ל
מ
ה
ן
י
־
י
ל י ׳
״
!
י
ע
ס
* בית ה ־ נ ־ ת .מ ה ע ו ד
ב נ ו
-
א
* -״•.״ 895היד ,עתיק יוניין ובעת
״ " י י
״ י
8
מ
י•־־־* ז י י נ ם נ נ ר ־ ס נ י י ח ־ • ־ ״ ״ * ״ י י
*י׳,
מ
״
£ ,״ הקטן היה אי בזמן י ב י
א ד מ ו נ י נשנה י־״ב
^
ו
* 1
מ ל י
'
י
ז
י
נ
י
י
׳
י
,
" י ! , * ,״ י ״ י ד ה י פ נ י ן ־ ו ת נ י דשימות
?
י
כ
ת
^
נ
״ *
,
ר
״
־
י
״
ז
,ו׳ י מ נ ש י "
י״י
י• ג ד ז ו ן נ -י א ל ע ז י .
47
www.daat.ac.il
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
והוא ה ע י ק ר ל ש ל י ל ת גירםתו — ש ה א ב ן ה נ ״ ל היה ע ל ההר ,הרחק כ ת ח ו מ י ז י
)הגטו( ,ב ה היה ביהכג״ם.
ההצר
מ ר א ה ביהכנ׳׳ס הגדול
ארכיטקטונית נודעת לבנין
השיבות
ביהכנ״ס
ע ״ ש אברהם אבינו .נכנסים
ל ת ו כ ו ד ר ך ה צ ר ז ע י ר ה ה מ ו ק פ ת ס פ ס ל י א ב ן .ח צ ר זו מ ש מ ש ה כ ס ו כ ה ב י מ י י
ז ג
הסוכות .מן החצר נ פ ת ח פ ת ח א ח ד לאולם ו פ ת ח ש נ י ל ב י ה מ ׳ ד ה מ ש מ ש כ ע ז י י
1
ארב
ע
בחגים ו ה מ ו ב ד ל מ ן ה א ו ל ם בסורג ש ל עץ.
נשים
מ ק ו ר ה כיפה,
האולם
הנשענת
על
תלייס
)סנדטיביס>
ש נ
י
ן
ג נ
על
אומנות .א ר ב ע ק ש ת ו ת מ ח ו ד ד ו ת מ ת נ ש א ו ת מ ע ל י ה ן ו מ ח ב ר ו ת א ת האומנות .הכיסי׳
— ח צ י כדור על גבי טנבור ומוקפת שנים ע ש ר ה א מ ת .ב ע ד חלונות אלו חדרי
קרני אורה ואויר צה והיו הציפורים והיונים מ צ ט ו פ פ ו ת ע ל ש ב כ ו ת
לביהכנ״ם
ל ש מ ו ע אל הרינה ואל ה ת פ י ל ה מ פ י החזן נעים הזמירות .יודעי חן היו
ההלונזת
אומרים כי לא היו אלו בעלי כנפיים ,א ל א נ ש מ ו ת ט ו ע ו ת
ההםירו
שבאו לתקן א ת אשר
ב ע ו ל מ ן ל ע נ ו ת ״ א מ ן ״ ו ״ ב ר ו ך ה ו א וברח־ ש מ ו ״ .
ביהכנ״ם היו פתוחים לכל ע ב ר למען ל א יצטרכו המתפללים להקיפו׳
פתהי
ד ל ת ו ת י ו ב ש ע ר ה מ ז ר ה י היו מ צ ו פ ו ת נ ח ו ש ת קלל ,מ ע ש ה חותם ,והובאו מ ע ז ה ע ם
בריהת
יהודיה ,ב ע ל ו ת נפולייזן ארצה .ע ל מ ש ק ו ף ה פ ת ה ה י ת ה ח ק ו ק ה כ ת ו ב ת
עתיקה
ש ל א פ ו ע נ ה ה כ ה ל כ ה .ר י צ פ ה ב י ה כ נ ״ ם היתד .ע ש ו י ה מ ש י ש ט ה ו ר .ב מ ר כ ז ו
של אולם ביהכנ״ם נ מ צ א ת בימה צנועה ,ב ע ל ת שמונה צלעות ,ה ב י מ ה בנויה מ א ב ן
והמעקה
ש ל ה ע ש ו י ה עץ.
שני ארונות קודש היו לבית כ נ ס ת ז ה ה א ה ד לספרי התורה ש מ ש ת מ ש י ם בהם
בכל ימות ה ש נ ה והשני לספרי תורה עתיקים שמוציאים אותם ב ע ת אמירת כל נדרי
ביוהכ׳׳פ,
מביהכנ״ס
ובהקפות ש מ ח ת תורה .א ח ד מ ח ם חובא לחברון בתחילת ה מ א ה ה י ״ ט
ה ע ת י ק בעזה.
מ ס פ ר ספרי התורה ב ה י כ ל :יש אומרים ש ב כ ל א ר ה היו ש ב ע ה ספרי תורה
וביחד ארבעה עשר .ויש אומרים שבארונות היו בס״ח עשרים ו ש ש ח ספרי תורה
כ מ ג י ן ש ם ״ ה ו י ה ״ ) ב ח י ל ו פ י א ו ת י ו ת ( .ל כ ל ס פ ר ת ו ד ח ה י ה זוג ר י מ ו נ י ם ,ו ע ל כ ל
אלה מטפהות מ ש י לרוב — מ ת נ ת נשים צדקניות ,ופרוכיות רקומות מ ע ש ה חושב,
ע ל ש מ ו ת נעדרים .ב ה ג ה ש ב ו ע ו ת נהגו לפרוש א ת חסרוכיות
ובאי
ה
*ו
י
ע
*,
ג
ב
י
ן ; ק י ך ו ת
ב י ה כ נ ״ ם ה י ו מ ת י י ה ד י ם ע ם זכרם.
ממעל
להיכל התנוססו
ע ש ר ת הדברות צמודים בכיפות אריות ,ו מ ז ה ומזח
גביעים משוקדים ,מעשה־אמן ,נושאים עליהם סרחי מור ואהלות יצוקים זהב טהור
ו מ ת ח ת לארונות ה ק ד ש אוצרות ״הגניזה״ בהם נאצרו כ ת ב י ם עתיקים ספרים בלים
כלי ק ו ד ש מ ש ו מ ש י ם וחפצי מ ז כ ר ת ש ע ב ר זמנם .ג ג י
ל״ג
ז ו ת
א
ל
ו
ה ו ב ל ן
׳
ב
ב
;
ב ע ו מ ר ב ח י ל ו ל א ו ב ת כ ו נ ה רבח.
_
26ש נ ה זו נ ק ב ע ת בודאות ע״י א .ר .מייאיי י•**. ,….
* י .מ ל א כ י במאמרו ״ביהכנ׳׳ם של אברהם א ב י נ ו ״ :
ארבע מ א ו ת ש נ ה ימלאו בשני! י ! ״ -ל – -״ ״ .״ _
ג-שגת ת ש להתחדשות הישוב ב ח ב ר ת ז ל י י י מ ו • -ש נ ד של
־
בית הככהת .וראה לעיל בהערה .21
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י! -רעיןב שלאז.
_
כביד–;?.
״ עירדי~ <
י׳זסז י׳יתה מ י ן רעי־ד .ודיי ראשכגזים
־י
כ-ן^ ך
י
?
3
**יי
אניד-ם י ב ג י ז ! ד ר ג ת ם ר ג ל
' * י כיי׳ ל ד י ש
״
ד
לבידי;
ד,,תיק ג * ׳
5
•.,.,-׳ * * י י ד ע .
.כן׳ ׳
ד
כ
:
י
2
י
.
א
.^ .,
7
? :
2^,^,
ז
:
כ נ י ה מ כ הגדזי ר לזד .קעז כ י י׳יי ע ו ג
ד
5
י׳
ג
הדלת העתיקי העשז-ד .ע ץ ^ -י ״ ־ •
ד
ו ז ג ג י ה
2
-
י
י
ג
1
2
׳^*
יי״ ';׳י•
ל
ר
-
ייהוד~ ^ ,
ף
^יכניק ^
ש
״
ז
יישוי לפגי
3
״ ^ י ם תדיס
ייסיאי־*״
י
ב
ה
ע
ג ב ר ש ו ם ה ת א ר י ך י ד ל ס י ו ל ז כ ר ו ן ל ז כ ר ה נ ם שאירע.
,
בהברזן ר ו ש ד אכזרי ואוהב בצע .ויהי היום ויקרא לפניו
ייאמר י ה ס :ד ע ו כ י בעוד ש י ש ה ירים חייבים אתם
*"ו* גירוים .ואס אין — ר ר ח תהיה אחריתכם
י י ג ג י • ו י ת א ס פ ו א י ב י ת י ה כ נ ס ת א ב י ה ם א ב י י ו אי״ר בגיטו ,ו י ת ע נ ו
ויקןי^
כ
3
י
יייישיין
5
י
.
י
עניים ר ד ו ד י ם ו ת צ א גסשס ר ס ח ד י ש ר ע הגזירה הזאת .ויקראו
כ
ויהי
י
^ .י ץ נעצים
1
!1
ד
י * יפתה
ב י ת ה מ ס ת א כ ר ה ב אבינו .ק ב ו ע יוזז ו ב ו ה ר ו ת י ס ד ב ר י י ר י
־׳גריז כ י
ל#י^
י י נ י י ז י.״,״*זיז ר ״ ,
״׳•׳..
י א > ^
י׳ ה ו ד י ם
יניא <
ס
ן ן ת
ז ד י
ד
י
י
3
ס
ל
י
*
ליא.יז
י׳יה אדד ד י י ה י י ה י ד ד ז י כ י ב י י י י ד -
"
״ י
לגיז־ה <לז ל ס ב * ' י ' ׳ •
׳ -
•א,
י י ר י י ה כ־גי
,,.
^ ״
י י׳יי נ ז י ז ״
י
ז
ר
* ל כ ב ס ונסשס.
יייילי• י י ח י ו ס ה ל ו ש ל ח י ו ם ,ו י ר א ו ה נ ה שלישה א נ ש י ם נ צ ב י ם ע ל י ו
* ח ל ^ ^ ^ י י ל ס ו י ב י ד ם ה ב ש י ס א ל ף גרושים .ו א ס ל א — י מ י ת ו ה ו כ ר ג ע .
ני
^ ״•׳ ל ה ר וירד מ ע י ר ס ת ו בחרדה ,ובידים רועדות הוציא ר ת ו ך ארגזי
ש
כ
ע
י
ת
ז ה ב ו כ ס ף ו י ת נ ה ו בידם…
ןף^ ' ^,
י ף ^ ,׳ פ שופכים א ת שיחס בבית הכנסת ומתפללים ומתחננים להצלתם.
^ ״ ^ ש ב ב פ ת ח ש ע ר ה ג ם ו ה ג ר ו ד ו ה צ ר ו ד ו א ג א ת ד א ג ת אחיו .פ ת א ו ם ש מ ע
״ י • מגי ה ש ע ר ייתקפהי פ ח ד כ י ח ש ב ה ג ח באים שליחי המושל .אולם
ף
* ייסריזי _ .
״ י * י הינס כ ח ו ד ..בשבילי א מ ו ת יהודית״ *אדריכל יעקב סינקרסלד
^
_ • * * ש י 0מר הבריז ע אי .93תודתי נתונה *עורר הספר ד ר עודד אבי
0
י
ת
י
ג
י
י י ״ י י ק פרשיס ממרו.
^
י ' ילער-ז
6
ש
י
ת
.ס דדי
י
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לתמהינו ראה •ד נסתרת נוקבת חור בדלת השער בצורת אשנב זעיר חורקת דרכו
כיס לתוך ההצר ,ויפתה השמש את הכיס והנה מטבעות כסף וזהב ,ויש א אותו
ברעדה ובשמחה אל זקני ה ע ד ה דפתהו את הכיס וימצאו בו המשים אלף גרושים׳
הסכום שהטיל עליהם המושל .דבינו שרק •ד אלקיב היתד ,פה ,וישמחו שמחה
רבה .ו עברו שלשת הימים דתפרצו היילי המושל אל תיד הגיסו וידרשו את הכסף,
וימסור הרב את הכיס לידיהם ,ויביאוהו למושל .ויכיר מיד שזהו כיסו אשר החרא
מאוצרותיו ונתן לשלשת הזקנים שהופיעו בחלומו .דביז המושל שה׳ היה בעזרתם
של היהודים ,ושלושת הזקנים שהופיעו אליו הלא הס אברהם יצחק ויעקב ,ד ק ר א
אכן לא ינום ולא יישן שומר ישראל! ולא הוסיף עוד לרדוף אותם .ויקבעו יהודי
חברון את היום הזה ,י״ד כסלו ,ליום שמחה וששון לזכר הנם אשר קרה להם•
דקראו ליום זה בשם ״פורים טקה״ — סורים האשנב׳״־.
:
על גבאי ושמשי בית הכנסת במשך הדורות ידוע מעט מאוד .בביהכנ״ם
הגדול היה השמש הזקן חכם דוד ,שהיה יודע לספר תולדות כל ספר וכל תיק•
זה שכולו מצופה זהב — מתנה מקהילת ישראל שבהודו ,וזה המכויר מעשה אמז׳
— מתנח שלוחה מקהילת דמשק ,זה שגדליו צהובים הובא מספרד ,וזה המפואר
בשהרונים ומגדלים — מקושטא הבירה נשלה ״י־ .מביהכנ״ם הקטן ידועים המשגיחים
הרבנים חמוסלגים מ ר ח מגחם ארי׳ בהרב הגאון מריה שמואל הלוי מראהטשאוו
ר׳ חיים
והשני מו״ה גדליה במ״ה צבי • י ,כן ידועים הר׳ מרדכי דב סלונים
ג ג
8 9
29א ג ד ו ת ארץ ישראל לד״ר ז .וילנאי
.182תודתי נ ת ו נ ה לו ע מ ר ר ש ז ת ה ה ע ת ק ה
ה ס פ ו ר מ ו ב א במקומות שונים ובגרסאות שונות .ב ״ ח י כ ת ירושלים״ מ ה ד ו ר ת רא׳׳מ
לוג.ץ מ ב י א אף פ ר ט מ ע נ י ן ש ״ ה ה ל י ט ו לצום ג׳ י מ י ם רצופים ל י ל ה ד ו ם ,ו ל ה ב י א ב כ ת ב
א ת ד ב ר הגזירה לפני ישני מ ע ר ת המכפלה״ ואף עשו כן .ואילו בדבר הכסף ,כ ו ת ב :
ש ב ע ת שדפקו חיילי ה פ ח ה ו ה ש מ ש נ י ג ש לפתוח להם ,נכשלו רגליו ב ג ש ת ו אל הדלת,
בכ ם מ ל א דינרים ,ויהי בהתכזפפו ד ר א בשיפולי הדלת כעין ח י ה קטן.
30ר א ה ה ע ר ה .27
31ה י ה מראשוני מתיישבי ח ב ״ ד בחברון ,חתום על כ ת ב השליחות לרבי שאול אשכנזי
מ ש נ ת תרי״ז ,ע ל כ ת ב השליחות לר׳ נתן עמרם מ ש נ ת תקצ״ד ,על ה ז מ ר ת ל ר א ש י
פקוא״ם ,על איגרת ה ה מ ל צ ה לר׳ יוסף יהודה ל י ב מושיוב ,על האיסור ה נ ע ש ה ב ח ב ר ת
ב ש נ ת תרל״ג ,על ה ס כ מ ת רבני חברון לספר פרקי א ב ו ת ע ם פי׳ החיד״א ,על ה ס כ מ ת
ר ב נ י חברון לספר כ נ ס י ה לשם ש מ י ם )תרל״ד( .ה י ה בין חברי ב י ת ד י נ ו ש ל ר ׳ ש מ ע ו ן
מ נ ש ה ר ב ה של ח ב ר ת וכן כיהן כראב״ד וכראש י ש י ב ת אהל אברהם ברחוב היהודים
וכל מתפללי ב י ה מ ״ ד ה ם תלמידיו.
32ל א ידועים עליו פרטים.
33בהרה׳׳צ הי י ע ק ב )כולי( חתן אדמו״ר האמצעי ,נולד ברוסיא ב ש נ ת ו ד ר .ע ל ה ל א ר ז
בגיל 4יחד עם הוריו ,היה שקדן בלימוד התוכדצ ,יקר רוח ת מ י ם צדק ,סהר לב,
בעל מ ד ו ת תרומיות חסיד ואיש מעשר -לאחר פ ט י ר ת א ח י ו ה ר ל י י ניהל א ת הכולל
עד יומו האחרון .נפטר ה׳ ט ב ת תרע״ו בחברת.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״״*יש י .
ע*.
ז
5
־״
ל י ן
,
ייז״ .
נש
^
* …
׳ בעי
״ישרות
<י*ת
^
1ת
^ כ ה כ נ א ב ר ה כ א ב י נ ו כ ר ז כ א ה ס י פ ו ר עיי ז ה ב ס פ ר ע ר ק ה מ ל ך
ו י
^ * " יעי־ ש ג ש ל א י ת ! ע ל ש ר ר כ ד י ש י ח י ה ל ו א ח ו ז ת נ ח ל ה ב ע ה ׳ ק
ז
*ת
כ
^ ב ש נ ת ב י א ס ^ ת ק ס ג י ק נ ו ב ח ב ר ו ן ב כ ס פ י כ־ ק א ד ר ו ׳ ר ה א מ צ ע י
ה
_׳•סז
ה
כש י ^
כ
ג ן
ב י י
׳
י׳יחוד׳יין
נ ז ר
ך
״ • ^ הסידי ה ב י• ר צ פ ת לחברון בפקודת רבב האדרו־ר
״״ דיתסיד ר ש ר ע ת י* י—זד יי י ״חזיזה אזז ד ררד .ישל הגירוד
,
^
י
ז ז ה
י
ך
1,1
1
* "*ר׳ ג י י יש יי וכבי ש כ ה ר ׳ ר ה א ג י ז ב ס א ל ה ר ס ע י
״ ^ י ' • י א ד ר ו ר נ ע נ ע צ ר ו ק נ ה פזור ,ק א ת ה ב י ת ה כ נ ס ת ה ק ט נ ה
3ן ן י
׳•ןד^
ב י י
י
יז י־־• ר ת פ י ל י ב י ה כ נ ס ה י ו ר ת פ ל ל י פ ל צ ד צ פ ו ן הידלס
,
ינח
1
* נ ז י א ביהכג ס ש ל אברהם אבינו י .
^ 0ב י ק ש ע ר ב י אחד ,מ א ח ד ה ר ש פ ה ו ת ה ת ק י פ ו ת ש ה י ה לו
י׳^ כ י ה ה כ נ ס ת ש ל א ב ר ה ס אבינו ,ל פ ר י ז ג ד ר ולכנס לרשותם ש ל
5 3
'" יי׳
ך
י
עליית ב י ת ר ע ל לעזרת הגשים ש ל ב י ת הכנסת ,פרצה
י
•יבין ש כ י נ י ה ם ע ד ש ה ג י ע ו ל ה כ א ו ת ״י.
^
^ ^ . :
* ע ו ד ה י ה ק י י ס ב י ה כ ג ס ,ו נ ת ק ב ל ה י ד י ע ה ש ב י ה ב נ ״ ם מ ה נ ח ע ז ו ב
יגע
* והמשטרה ר ס ר ב ת לשרור עליו הידיעה רוםיסה ל א ר ר :מכיון שיהודי
ה
*אחר* ^
—
• ה י ט ת ה ר ס ט ע ו ז ב י ם ו א י נ ם ח ו ז ר י ם אליה ,י ש נ ה ס כ נ ה ש ב י ת
הכ
יי׳גתיה יי• י•4. -
< הרב לגמרי׳..
ר
? ה
3ף
ג ס ת
7י ג י
הרתיי-י״״
*
• כ ס בחברון ,נ מ ס ר זקן ו ש ב ע ירים בגיל קס״ו שנה .בעזר״ה עוד
י
* י בה׳־*.
5
־׳־׳ י * י ו י ע ק ב ב י ן מ ג ה ה לערבית ) .ב פ י רמש׳׳ז שלמן(.
זכ
׳ יו״ יי
#עיי ״
י אודותיי
בבטאון ה ב י ר הוברת ) 4תשכ׳׳ג( ובמאמרו ש ל רב״צ לנדוי ״לתולדות
ה
^ -י ת ה ה כ ד י ת בחברון״ ,המעין תמוז תשכמז• נ פ ט ר זקו ו ש ב ע י מ י ם ב ן קמ׳׳ז
^
כי• ש• סלונים בספרו תולדות מ ש פ ח ת ה ר ב מלאדי ע .(56
#
ד ו ב ף
י
ף
3
1
ר ן ן
י ? ו י י ס
ז
ה ת י
,
י
י י ח כ י י י ע׳ 35ז.
* י• מלאכי .וראה ש .אבידור ,פנים אל פנים ,ת מ ת תשב״ז שחיפש אחרי
כ ן י
.-ת ש ש ת ה י מ י ם בחברון א ת ב י ת הכנסת הגדול ע׳׳ש אברהם אבינר ו ל א מצאו'
כ
י
י " י ש ה כ ל חילל והרוס.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זכר ל ה ו ל כ י ם
הרב בגימין זאב יעקבזון זצ׳יל
א׳ א י י ר ת ר נ ״ ד — כ׳יב ס מ ן ת ש ל ״ נ
הרב בנימין זאב יעקבזון זצ״י הביא בםסרו ״דברי בן שלמה׳׳ )ירושלים
תש• ׳ז! חלק א בפירושיו -עדשת צו )עמ׳ קםח( סימור ע י רבי קאפל חריף ח ד י .
וז״ל, :חדר למודו של הותנו היה סבוך יחדרו .מעס אחת התקשה חוחגו להביז
בדברי מרן מהרש א ,ושמע שחותנו אומר בינו יבין עצמו למהרש׳־א :אם כ י
כוגתד תקשה על״ך מכאן ואס כך ,אז תקשה עליך מכאן .בא חתנו ]רבי קאפ׳
הריף! אליו ואמר לו :מאין מכיר אדוני המי את מרן מהרש׳ א שמדבר אתו בלשון
נוכה )בלשון ״אתה״( ?
עד כאן הסיפור ודומני שבהבאת סיפור זה בכותבו על הנושא ״אמונת
ח כ מ י ם ,ה ב י ט הרב בנימין יעקבזון זצ״ל אהת מתכונותיו הנעלות כיותר .מי
כמוהו הכיר כמעט כל גדולי ישראי שלפני השואה ,ארזי הלבנון אדירי התורה
בליטא ,בפולין ,בהונגריה ובמערב אירופה .הוא נפגש אתם ,ישב אתם ימים ולילות,
דן אתם בבעיותיה של היהדות הנאמנה .נאם יחד אתם באסיפות גדויות ואף
התכתב עמם ,אבל למרות כל זאת ידע להקפיד הקפדה חמורה על ההבדל ,על
המרהק ההכרחי ש ש לעמול עליו .הם הגדולים ואילו אנחנו אמנם מאוד רוצים
להתקרב אליהם ,לשמוע את דבריהם ואף מנסים להקל במקצת את העול הגדול
הרובץ עליהם ,אבל ה ם ״לא רק גדולגו אלא גס מגדלינו ,אס גלמוד מהם לא
רק את תורת פיהם אלא גם תורת חייהם״ )דברי בן שלמה ,שם(.
לא רק זה למדתי ממנו .הרב וולי יעקבזון )כך הוא נקרא בפי כולם( הקדיש
את הייו לביסוס היהדות הנאמנה ,כל שנות הייו העמיד לרשותה של אגודת
ישראל ,הוא נסע מארץ לארץ ומעיר לעיר להביא את דבר היהדות הנאמנה ,פעל
למעלה מכוחות ו למען ״בית יעקב״ ולמען הישיבות בליטה שרבות מהן עמדו לפגי
התמוטטות כספית .בספרו ״אשא דעי למרחק״ )בני ברק תשכ״ז( כתב הרב וולי
יעקבזון פרקי זכרונות על מסעיו במרחבי אירוסח ,על ביקוריו בארצות הברית
ועל פגישותיו עם גדולי ישראל באיץ ישראל .בספר זה יש תיאור מרתק על
הרבנות שלו בקהלת קופנהגן ,על עבודת ההצלה בשבדיה ,א ו עיקר הספר מוקדש
לגדולי ישראל שהוא זכה להםגש אתם .דברי תורה רבים מפוזרים בספר זה
דהיינו דברי תורה שהוא שמע מהם .אבל בכל הספר לא נמצא דבר תודה אחד
שהוא ,הרב וולי יעקבזון השמיע .לא היתד ,כמעט עיר גדולה באירופה שבה הוא
^
,
לא נאם ,בה הוא לא נפגש עם רבני קהלות ו מ נ ה י ג
נחפש נאום אחד או דבר תורה אחד שהוא השמיע ואשר הוא החשיב ל ר א י
להשמר לדורות הבאים,
א ג ן ד ת
״ ״ י ל * ״ ״
יל
״ י
ש ו א ל >
נפלאה נ ־ י ג י ת ״אכינת ״במים׳ • ־ ״ י ב נ׳ י ׳ ע ק מ י ז נ י *
* .ה י נ ק י י־י״י נ י י י ת י ״ .נ י ע ה נ ד י ־ ״ > – * .
מ
נ
י
נ
מ
םנהיייה
נ י י .ר י ס ״ ' י .י נ י • י ״ י ע י י מ ס ף מ כ ו נ ו ! ה מ י ־ ־ • ה י א היד -א י ש ט י ח ד * , .״ ו ה ב
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״
^
״־•
ייי
* •״י• •־-י׳ י־ -־ י י
• $׳ • . -י ־ י י ״ • • * -״ • ״ ־
־*יחי• ־•הי•
?
׳ ׳
ד?;
י״״•־י״יייי׳יי״
מ י י .ד ־ פ י י י ד י י • מי.־יי־ ״ ב י י
־דיי•
~ ״•יי?'־ י י • • :־ נ ־ ז ג י י י ,
, 1
י
" י י
״^״״^
" ״ ^ ; ,י ז י
י
ת
*
״
יל ם י ד ז
י נ
לה?י0
' * .
י
^ י י ״ * י י ׳ " י ־ ־ ? י ״ ״ ^ . . ,נ י י ז ־היי־
^ ״ ־ ־ ־ ־ י י ד י י ל
;
וגי• * י י
כאכינד•
מייזגוי כ י פ י ג ד ו ד י ה ח
׳שזנני-ו ניאכ יד וץ .ר י ן ש י י^י ת ־ ז היד •ש׳ז״ו יר וי*ת -מ -
' 'י*.יי ז! -ת * כ*איזי? ש
* ע י ה י ז ע ה ז ה ׳ א ר ג ס ה ו א ה ר ג י ש ה י ס ב ב ת מ ו ר ה בב משו ה ר
׳ ׳ ׳ י י ג ה ע צ י י י ״יי•
י א די׳י-
הצבר
**׳׳ י• א ד בכי* ז א ת נ י ס ה ״ ה א ר י ו ש ז ה ו ה ה ר ש ר ש ל ה ע
^
^
^חוץ
^
י*יס
י א ה בכיי ה ד ר ו .ה א פ ה ו א ה צ ל י ח ל ש כ נ ע א ת ע צ מ ו ז ל ס ע כ
^
י <י-
י ׳י ׳ ' ׳ מ ח י י ם ו ז ה ו ה כ א ב ה ג ד ו ל שייקח אתו.
"יריתי .
יחזירו
וליי
׳" י ״־־' ןןןי*״ .ג ד י ה ד מ ק י ר ו ת ב י ת ו .ת .מ ו .נ.ו .ת . .ש .ל ר ב נ י ם ר_ב י_ם היו ת ל ו י ו ת
ו י
נ ה
ד
כ
י
3י ז ו
ה
ןי
כ
כ
< ד ן
ר
י
י
^ •ש* * .ד ר ו ר י ־ פ ו ר ב נ י ג ר מ נ י ה .ב י נ י ה ם ת מ ו נ ו ת מ ש נ י ר ב נ י
ר ג י ן ן י ו
,״
0
׳
ש
שלוא-
י
' ^ ,״ ^ עיייי ה ש מ צ ה מ כ ר ע ת .ה ר ב ר ר ד כ י ע ר י ם ה י ר ש והרב
3ג
י ה
ד
י ה ר י ^ ^ ״ מ י צ י ז צ ל רבנים אלו היו ר י א ש י הלוהריס גגד אנשי
י'
ר ח צ ה א ד ב ת ר ו ג ו ת דג־ ל נ ר א י ם ה ר ב נ י ם ע ם מ ל ב ו ש י ה ם
*
י יש
י
׳
י <>גי ,י ך י י י - ,
יופיי
.בושים שהיו כורח הרציאות ב ק ר י ו ת ישראל ברערב
•ה .ח ר ^ ^
י -ז * י ע ק ב ז ו ו ת ל ה ה ר ע ו ת א ל ו ג ס ב ד י ר ת ו ב י ר ו ש ל י ם ת״ר
י יקי
י ניסח ב״-ארונת הכריס.
'יוא ה י -
ד
ך
3
<
ז
ן
ל
מ
כ ז
׳ י ו ^..״.
ף
5
^ *יק
^
,ה
^
ד
^
9
5
1
עוז,
ו
ר
היתה ברורה
ה
א י ש א ג ו ד א י ר ו ב ה ק ,א ך זה ל א ה ע ב י ר א ו ת ו ע ל
ף
.
י
פלא
שהוא
הרגיש
את
עצמו תלמידו ש ל מורנו
י ג י י י ה ד ע ת ה ז ו ה ר י ם היה .ג ס :ק ־ כפיים ,פ ש ו ט ו כ מ ש מ ע ו .מ א ו ת
מ
"׳
א 5
^
ו ש ה
י
ח
י ש ל ח א ל ה י ש י ב ו ת ו א ל ב ת י ה מ ס ר ה ח ר ד י י ם ב מ ז ר ח אירופה,
ז
י י י א י ר ה בידיו הטהורות .הוא התריס את כ ל בגי הגולה שבמערב
׳יו ה י ד י נ ו ת ב ל י ט א ו ב פ ו ל י ן .א ב ל ה
: 3ן
י ר
יעקב
י י י
< -י
י
י
*״ -י ר א ו ת ב ז ה ש י ע ו ר נ ו ס ף ב ר ס כ ת ״ א ר ו ג ת ח ב ר י ם ״ ש ה ו א ז כ ה
א י
^
יעי-
א
ה
י
י הוא הזכיר ב ד י ד ארץ א ת רבה של הקהלח הכללית
כ י כ* י ב ב י ש ר א ל כ ל זרו שהוא נשאר בתור ה מ ח נ ה ש ל נאמני
נהיי
*•ד
^ ^יי י
^ *
ולא
כ
י כ ״ שהיא בשום רב בישראל .הוא היה רב בקהלה החרדית
־
יזיזיייה
י י ז
י י ״ ף ס ו ת א ח ר ו ה מ ו ש א י ם ע ק ר ו נ י י ם .א ב ל ר׳ ו ו ל י י ע ק ב ו ו ו ה צ ל י ח
נ
^"ימגזלגן.
יזינ.
י ד ע ת הדגולים .ב ס פ י י ו ובזכרונותיו כ ת ב הרב בגירין זאב
• מ א ו ח י כ נ י ס ו מ נ ה י ג י ס .ב י נ י ה ם ר ב נ י ם ר ת נ ו ע ת הרזרהי ,ב י נ י ה ם
^ י.#
ץ
ג
ע ו ז
^
ו א
-ר׳ ו ו ל י י ע ק ב ז ו ן
-פנה אל
י זצ־׳ל ב ו י ל נ א ב ש א ל ה א ם מ ו ת ר לו …ל ה ע ס י ק א ת ב נ ו ב ע ב ו ד ת
ה
• י י ז י כ י י ל ה ק ל מ ע ל י ו ב מ ק צ ת א ת ע ו ל ה פ ר נ ס ה .נ ק י כ פ י י ם ו ב ר לבב.
ל ד י•**ט״
2
ב ה
א י ע י מ א ליכא .א ב ל ל א י ב ו ש כ ל ה ח ו ס י ם בו .ואכן ,ו כ ה ה ר ב
53
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
י ז נ כ ת
ת י
י ב ה
ח
פ
מ
ז
**"?י
*
'
״
ת ז מ ו ן לאשת חבר שתהיה לאד־ ס
י "^ ^
^
^~י י׳
״ י
ממשיכים את דרך האבות לכבוד ולתפארה ורוב הבנים ה 3רבגיס ז כ ח ג
ו כ נ י ו
ב י ת י
ת י
כ
י
ת
ד
י
5
ס
ב
י
כ
א י ז
י ז ג
, 1
ו א י ז
ה ב ג י 0
כ
כ י פ
והבה
ידיים
ה
בעלי שם ביהדות הנאמנה בארץ ישראל.
ב
ת
י ג א
י
כ ז
ב
7
ת
ד
ג
?
כ י
' 1.וה
יי*"'
אמונת הכביס ואהבת הבריות ,אבל בלי ע י ז *
*** ? י ח ז
להשיג .עקביות והכנעה י ' ״ י י לי״לכי״ ייי^ייי׳• ^
הצניעות ,על כ ס ר הראש של האשד .הנשואה .באחד מביקוריו בליטא הגיע ׳
נ
ת
ע
ע
ד
ל
ה
מ
י
ל
ב י
כ
1
״" י •
ז נ ל
ז 1־ ת י
א ל ת י
״י י ׳ י
ל
ה
ר
כ
כ
3
3
* יי'
ה מ א ר
^ י'*"""
,
1 3
ל פ י
כ
״
ת י ד ׳
ה י י ז
א
א
׳
0
י
ר
ב
ל
ל י
יי
מ
י ע י ן ב ? ח
*
7
0
י
ב
י
כ
ה
פ
!1ער
י
^ ! <־ר
^*
" י "*
~'
~
כגולה .הרב המארה אכנס גער בו ואמר שנשים רבות הולכות כך ,אב־ י י ^
סיפר את המעשה לרבינו היים ע ח ר זצ״ל יצא זה מגדרו הרגיל נגד אלה המגי
פנים בתורה שלא כהלכה ודברי בן שלמה ,ה״א ,עמ׳ שו—שז(.
כ
תהיינה שורות אלו הכרת תודה על מה שזכיתי ללמוד מהרב בנימין זאב
יעקבזין זצ״ל ,אחד ומיוחד מבני העליה.
רגילים לחשוב על גברא רבה ש מ ק ד י ש א ת עצמו בליל ל ל י מ ו ד ו ל ה ר מ ת תורה,
ט ה ו א הגדול שבגדולים ו מ ע ל ת ו י ת י ר ה על פני א ו ת ו א ד ם גדול ש מ ק ד י ש מ ב ח ו ת י ו גם
ל מ י ל י דציבורא ,אבל ב א מ ת אינו בן — שבן ה ״ ע ו ל ה ״ ש ה י א ס מ ל ל ה ת מ ס ר ו ת ה ש ל מ ה
לדברים רוחניים
לב,ליס
ה י א ב א מ ת ״ ק ו ד ש ק ד ש י ם ״ ,ו ״ ה ש ל מ י ם ״ ש ח ל ק ם לגבוה ו ח ל ק ם
ה ם א מ נ ם רק ״ ק ד ש י ם ק ל י ם ״ ,אבל ״זבחי שלמי ציבור" א ף ה ם ״ ק ד ש י
קדשים!״.
מ ה ו ד הספדו של רבי מאיר ש מ ח ה מדוויגסק על רבי יצהק אלהנן מ ק ו ב נ ו
מובא ב״החוס ה מ ש ו ל ש ׳ לרב בנימין ז א ב יעקבזון ,עמ׳ .30
54
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
תקון והשלמה
כראררי
י
ס
^
ת ר ח ת ש ל ־ ג <עמ־ ^48צ ו ט ט ה ת ש ו ב ת ההת׳־ם ו ח ל ק
נ ג ח י ך
ה א ו מ ר על ה ר פ ז ר ר י ס :״ ו ה י ה ע ד ת ם כ ע ד ת צדוק ובייחוס ,ענן!ושאולי;
1
י •ש .ער־ ׳• 14ש ש א ר ה ו א פ א ו ל ו ס .ר ר א ש י ה נ ו צ ר ם י ה ר א ש ו נ י * ו ה ע י ר נ י
״י*יז
ן ן כ ת
י ק ש ר נ י ,ש ר ס ת ב ר י ו ת ר ש ה ב ו נ ה ל ש א ו ל ה ק ר א י ,ב נ ו ש ל ענן ,מ י י ס ד
א ו י זי׳ י ז ז ל ת ק ן ג ס א ת ד ב ר י ב ע ר
א
כ
ע
,50ש ם ׳
ס
אין ל כ ד נ ס ק א -ר י נ ה ב ד ע ת ה ח ת ״ פ ל י פ לזד דקחלות ,שכן ודאי
״•
״ ׳ מ רוז־ ר ה ק ר א י פ ל א ה י ה ק ט ן ר ה פ י ר ד ד מ ה ר פ ו ר מ י ם ,א ל א ה ה י פ ר ,א ר מ׳־מ ט ע ו ת
׳ א הטעונה תיקון,
ג ב
ד
כ
׳
ב
לדעתו של הגר ה סולוביצ׳ ק
•
א״:גז
ה ג
ו
א ז
ד י מליטא ,אשר ת ר ד בפירוד הקהלות
ובהונגריה .והובא ב ר א ר ד י הנ־ל ו ע ר
הרידכ״ז
׳ י י ב ז׳
״תא
בהקדרת
אשר
ספרו
שו״ת
״בית
ו י ר ו ש ל י ם ת ר ס ה( ,כ ת ב כ ד ב ר י ם הבאים•*
חזי
מהיראים.
דבר
זיל
רגדולי
גאוני
ליטא,
,^47י ש ל ה ו ס י ף א ת ד ע ת ו ש ל
כרה
טרח
ויגע הגאון
הצדיק
החים
זי״ע
להפר-ד הפושעים
ו א ח ר כ ד ב א ה ג א ו ן ה צ ד י ק ר׳ ש ר ע ו ן ס ו פ ר ז צ ״ ל ר ק ר א ק א ע .
זה
ל ע ש ו ת כן בגאליציא ,א ד ל א ב י ו ע ל ת ה בידו ב מ ד י נ ת אונגארן,
וכמדינת
גאליציא לא הניחה הממשלה .וכן בליטא ההיפר הרבנים בעצמם
הכניסום
ע ל ר א ש נ ו ״ וכר.
ל ד ב ר י ה ר י ד ב ״ ז ז ״ ל א ל ו ה ס ב א ת ת ש ו ר ת ל ב י ר׳ א ב ר ה ם ה ל ו י ש י ש א ג ״ י
ו ה ם נ ד פ ס ו א ף ב מ א מ ר ו ב ״ י ג ד י ל ת ו ד ח ״ ,ש נ ח ב ח ו ב ר ת א־
דוד דנשקה
הערת
להלן
ה מ ע ר כ ת :ע ל ד ע ת ו ש ל ה ר ב א ״ י ח כ ח ן ק ו ק ז צ ״ ל ב נ ו ש א זח ,ר א ה
ב ג ל י ו ן זה ,ע מ ׳ .77
תשובה להבהרה
מ ס ו פ ק נ י א ם ד ב ר • מ ר ע מ נ ו א ל מ ב ה י ר י ם ,א ו ה ם פ ו ע ל י ם ב כ ו ו ן הפור.
לא ט ע נ ת י על דברים ,א ש ר חובאו ,כ ״ א ע ל ח ״ ש כ ח ה ״ א ש ר בלקט.
.1א י ו ש מ ץ פ ס ו ל ב ה ב א ת ד ב ר י ח ר ב ד ם ל ר זצ׳׳ל ,א ב ל י ש מ ח ד ל ,א ם ל א
מ ב י א י ם א ת ה ד ב ר י ם ה מ צ ו ט ט י ם ע ל ידי ,א ס ה ס ק ש י ם ב ג י ד י ו :נ א מ נ י ם פ צ ע י א ו ה ב .
.2
על ד ע ת הבד״ץ ש ל ה ע ד ה החרדית בחרתי לכתוב בצורה זו מתוך ספק
מ י בין קוראי ״ ה מ ע י ן ״ מ ק ב ל א ת דעתו .א ב ל לא ה ש א ר ת י ס פ ק ש ל א ט ע נ ת י משם,
אלא
ש ל א ה ו ב א ה ד ע ת ה ג ר צ ״ פ פ ר נ ק ז צ ״ ל ו ב י ת דינו.
ב ש נ י ה ע נ י נ י ם ה ת ש ו ב ה ש ל מ ר ע .א י נ ה מ מ י ן ה ט ע נ ה .
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•ךןע -י י ״
.3
לכן י א
ה
-
ח
נ
י
ה
ע
נ
י, .
ב כ י ה
ץ
:
כ
ז ה
י
ב
מ ת
ת
ה
:י ד ל
ר
ע
ן
.
ד ן
ד
ן
^
ת
^.,
< 1א
ך ח ז ן ץ
א
כ
ן
^
א
ו
ז 1
י
ת
0
ך
״4.
נ
ב
ו
ם
ן
י ן 0ה׳ באיי
נ
ג
ע
עיקרית
ה
^
1
ל ד ע ת ו עי י ו פ ק ו ס ה מ ד י נ ה .כ ד י ל מ נ ו ע א י ה ב נ ה ה ו ד ע ת י א ת זי׳
ך י
ע .ע ו ד ל פ נ י ה מ ס י ר ה ל ד פ ו ס <אחר• ש כ ר ע מ נ ו א ל ה ר א ה ל י א ת ת ש ו ב ת י
פ ג י
כהוכחה
ו ב ק ש ת י ״ ה ש ל י ט את ה ק ט ע הזה.
פרסומה*
להשתתפות
.4
ב
3
ה
,
ד
ן
ת
.
ג ך ן
^,
י
_
ף
.
א
י
כ
נ
י
ך
=
ר
ך
ר
נ
ן
י
נ
י
? צ
ן
׳
— קראי
י
״ ה צ ב י ע ,.עכור ר ש י מ ה ה ד ד י ת א ח ר ת ׳ ׳ ,ו נ י מ ו ק ם ע מ פ .
א
5י
ר
=
ה״סטיריןן
כ
ד
.
ד
ג מ ן א
4.
י
4.
ד ן ן ן ה
כ
.
ע
ה
:ז א י ן
נ י ן
ך ׳ מ
^^
ד
ן
מ
כ י כ
ה
.
ה ן ן ם
ש
^^*.
״ 1,
^
י ל י נ ן
א י ן
ן ג ו ר
ך להיות
יו
י 4ה ? כ י ר
קוס
0
ה מ ד י נ ה א ל א יל* ח י ד ז ש ע ב ו ד ת ב י ת ה מ ק ד ש ה ו ק ב ע ו ל י מ י ם ט ו ב י ם .
ין.
א ס מ ר ע .מ ש ז ר ל ת ו ך מ ש ל ו מ ע ש י ה ן ש ל נ ע ר י ם מ נ ו ע ר י ם ה א ס זה ש י י י
לויכוח
במקום
בינינו?
ועוד,
האס
הבאת
מאמר
הדל
על
מרס
—
החורבן
שהובא — פועלת למניעת הגורס?
מ .י ו נ י
־כבוד
דערכת המעיז
ש ל ו ם רב.
ב ג ל ון ה מ ע י ן מ ח ד ש ת מ ו ז ה ש ת א ב ע מ ׳ 0י> נ א מ ר :י ש נ ה א ג ד ה שרי ח י י ם
שינה
א ת ש מ ו וכר.
ברצוני
ליגינדה״
להעיר שעלינו להזהר בשימוש במושג ״אגדה״ .אין אגדה פירושה
בלע״ ז ולא סיפור בדים חלילה ,ולא דבר המצוץ מ ה א צ ב ע או פולקלור
עממי .אגדה ה י א חלק מ ת ו ר ה ש ב ע ל פ ח שבידינו ,דברי חכמים ולפעמים ח י ד ו ת פ —
א ס י ס ו ד ה מ ל ה כ י ר א ה מ ח ב י ט ו • ״חגיד ת כ ת ו ב ״ .ואף אם יסודו אחר ,אין זה מ ו ר י ד
מקדושת
המושג.
לצערנו חחלו ל ה ש ת מ ש במושג מקודש זה במובנים אחרים ויש אתנו ״אגדות
יון״ ו ״ א ג ד ו ת א נ ד ר ם ך ו כ ד ו מ ה ר ב ו ת .ד ב ר ז ה מ ב י א א ו ת ו א ף ה ו א ל ז ל ז ו ל ב א ג ד ו ת
הדיל
המקודשות.
א נ י מ צ י ע ש ל פ ח ו ת א נ ו נ י ז ה ר ב ש י מ ו ש ב מ ו ש ג ק ד ו ש זה .כ מ ו ג ס ב מ ו ש ג י ם
א ח ר י ם ו ל א נ ק נ ה א ת הביטיי .,תורה״ ו ״ מ ש נ ה ״ ל ד ו ג מ א ל ד י ע ו ת אפיקורםיות.
ב כ ב ו ד רב
; .א.
א ג ב באותו ע מ ו ד י ש נ ה ט ע ו ת לפיס.
)ולא ״ייפזוק כבמודפס(.
56
www.daat.ac.il
ברוך
ט
ע
2
ה י ד ו
י
3
ה
*
י ס ג
,ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
מ ? ל ת ת מ י ר ה מ א ת הרג מנדל קרגוי זצ״ל
פייוש׳יס וחידושים ע" :־סכת הכורה ובסופו פירושים
1
*תיספה* זדי המורה .מאת הגאון ר׳ מנחם המכונה
מעגדי
,
מ א ח הרב אברהם סומר ד י י ; :א .ירישיייס תשל״ג.
^ניףי*
׳ך• ה ן
^
< * ^ י יץ״
^
^
שראי
י ב י ס ש ז כ ו ל ת ס ו ס ר י ד א ת מ ק ו ר ס ה ר א ו י להס ,ש מ ס ה ו ל ד
י י ^ *י
^ ^ הן ירודות רבאיס .א ד י ~ י פ גדילי י ־ ״ י א אי׳ייי התורה
;
״ ^ כ ר ת ו
^
זיש
י • י א ת ס פ ר ו ״ ג י ד ו ל י ט ה ר ה צ ל ה ל כ ו ת ר ק ו א ו ת )פיורדא,
ת ג ! ה כ ת ב ס ו ע ר ב י ן ה ש א ר • ״ ל ר ע ן תהיי ה ש ו ר ה ל ע ד ה ב מ ד י נ ת
כי י . ^ -
' י י ׳ י י • ר ע ו ה ס י ב ו ג ד ו ל ת ת ו ר ת ו ל א נ ו ד ע ת להם ,ל ז א ת א ע י ר ה
ז
;׳
<
^ יה
ז ן
ן
ף
ד
^ ר ה ס ע מ י ס ש ב ה ו ו כ ת ל י ו בפי כבוד א א ר ו ראוה״ג זצ״ל וידעהו
ו ־ ן א
ב ח ד ר י תורה .ל ו ז ר ו ע ע ס גבורה ,ל י ש א ו ל י ת ן ב מ ל ח מ ת ה ש ל
^
*י*ל ר>ן^ ,
^ י ׳ * ל ס ב ר ה ׳ ק ו ל ע א ל ה ש ע ר ה ,כ א ה ד ר ן הגבוריס ,א ש ר ל ב י ת
ף
״״" ה ל
^
הי
ת 3
^
ג
ייגמ.
א ץ
א-1
1 7
י
ד
״'
* י
-
י ב •מ א ב י ו ה ה ת ס סופר.
^י
( ן י
7
* "ג < י 7
יי
לארגו׳ זצ י.
עס מראי מקומות והערות
ג ו י
^'^י*׳
ה י ר י ד י ם ע ד ר י ם עדריס . …כ ל ה ו ס פ ה ר ק ג ו ר ע ת א ח ר י ע ד ו ת
ה י ה ה י ב ד ר ו ס ג ר מ נ י ה ב ק ה ל ה ה ר פ ו א ר ת פ י ר ט )פיורדה( ע ״ י
0 , ,
ה ר ב ה ע ל ת ו ל ד ו ת י ו .ה ו א נ ו ל ד ל פ ג י ר א ת י י ם שנה ,ב ש נ ת
,
^ י ־ " * א צ ל ג ד ו ל י הדור .ה ו א זכה ל י צ ו ק מ י ס א צ ל ז ק נ י הדור ,ה ר ב
ר
רד
׳ כ שגהס ה י י י 7ב פ ר ג ק ס ו ר נ ז ד ר י י ן ו ה ״ ג ו ד ע ב י ה ו ד ה ׳ ב פ ר א ג י•
5
'•ה5כ, -
ןד
^׳^״
מי^,
יי
הד*-״
כ
1
,
?
1
ה ר ב א ב ר ה ם בנימיו המבורג והרב אברהב ווכםייר על ״גידולי טהרה״
" ר ד אצי* רבי יחזקאל לגדוי בפראג ,אביי לפי דעת* יש להסתפק גכר.
י
* ״ ״ ״ * * את פירושי הנודע ביהודה ,לפעמים מסכים אתם ,אך לפעמים דוחה
* ז י פ י ת רכה י כ י ש ו ו שאינו מ ע י ד עיי ירס ס ל תלמיד בלפי רבו .בפירושי
*
י׳ ד יי .
יל> כותב הי־גליק :״וראיתי ל מ א ת בעיי צל־׳ח שכתב בספרו…
׳׳יעה•
׳"י ש ס * י א י נ ו כ ד • בס גידולי שהרה דף ו ,א סוס׳ -כ :״וראיתי להגב״י …אבל
ם! …־ כ ד כ ת ב ת י דליתא•׳ .ובשר־ת שבסוף גידולי סהרה סי׳ ו :״וראיתי להגב״י
ד
ב
י
1
^
י
׳ ״ • ז עי זה …ו ה ג ג -
^
י י* 0בסי־ .
^ המבוד
ו ד ו ק
מ
י
א
ר
י
מ
י י
ג
ק
י
מ
ו
ם
ה
״ ,י י ו . . .ועל דחוקים כאלו אינו מן הצורר
י״ .ובפזר׳ת נחלת בנימיו
^ ^
:״וראיתי להגאון נב׳׳י
,
י
ה
מ
? ב א
ש ג ז כ ר
ה
כ
ת
ב
ב ג ב
ה ר נ ד ק
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם כאשר הדל׳ ק עבר אוזר כך לפריס והתפרנס ל ל ס ח י המשיד ב ^ י י י י ר ^
1
למד ולימד והרביץ תורה לרביב • .גיסו הרב ברוך ד י ל בפאריס אמר ל
א
״ י
בשבת בן שאביו ג ד )שד־ ת נהלה ב נ י ל ת קונטרס הלילה על ע ם ,ב> .בזמז ד י
יות
גי
בפריס הוכתר נסיי און לקיסר ובתפלה ליוהדת ביזם רביעי .א׳ דר״ח אדי י *
ה׳ ת ק ה ״ ה * 11805שרו בבית הכנסת שיר הודיה בלשון היודש שחיבר ״מיי׳ י
ל ע נ ד י קארגויא נר׳־ו״ .משפ עבר לפייט ,התחתן ונשאר שם עד פטירתו ערב
ראש השנה תר׳יג יב• .>184הסיפ ידידותייפ ביזהר שירו בינו ובין הלרא דאתי*
דק״ק פירט .הרב אברהפ ו ו ל ף המבורג זצ־יל ,בעל שער זקנים ושו־ ת שמיה
בנימין .בססריפ אלו מובא משא ולתן בהלכה בין שני גדוייפ א*-ה בינידם בדיני
חלה תרד מ ,דיני קדשיפ והלכות נדה .תשובות רבות השיב הרד,״ ק להרב יעחי•
דב הלו• בג״ברגד זצ״ל וכן עלד בהחלפת לכתבים עב ״הרב הלופלא מחור׳
י
בדגול מרבבה …ודבריי י צ ר י ם וסהזכיב־׳ .ובשד־ ת ש ע ר זקנים להרב הגיל ,ח ״ ב דף
,
ה ,ב כתב דרמ־יק :״ראיתי בסי ד ג ר ברבבה …יעשה דבריו בזה כדברי נביאות יצ״
ן
בזה״• .כעין ז ה בסי ל״אכת ש ל י ם להרי־ ד כ נ י כ ר ג י כ־*ל א בינה ע .א כ נ ס במקומות
אזזריס דן הרמי־ ק כיריב כדבר• הגב״י .להזק א ת דבריו זאף לתרץ קושיות עי סברותיו׳
אבל בכי* זאת •שי!• ,הניח ש ה ר ג ״ ת ה י ה תלמידו של הניב׳•• .ואילי ללד הדר ק כישיבה
4
הלםירסלת בפראג ל ע ת זקנתו של ה נ י ד ע ביהודה ,אך בלי • היות מלש תלמידו .הרמ״?
ה י ה בן עשדיס כ א ש ר נפטר ד׳נידע בידידה בשנת מקנ״ג <י<זל.(1
כנראה אין להטיל ס פ ק כ כ ד שהרמ״ק י: .יד אצל רג* נתן אדלר בפרנקפורט .כד מובא
בהקדמות הנ׳־ל ל״גידולי טהרה״ וכן ריסר הרב ע ב י נ נ י י ״ ן אזיערבד ז י ל בהקדמתו
ל ,מ ש נ ת רבי נתן״ וראה כ ה ק ד מ ת הר״א ס ו פ י שליט״א "פירזש הרמ״ק לתמורה ,עמ׳ א
בהערה בשולי הגליון.
הרמ׳׳ק ליד גם אצל בעל התפלאה בפרנקפורט ובשדית •סער זקנים ל ה ר ג אברהם וולף
המבורג ,ה׳יב ע מ ד׳ מובאים דברי הרכ״ק על ש א ל ה בענין הפרשת ח ל ה ב ש ב ת ש ב א ה
לפני בעל התפלאה .זבשר׳ת ש מ ל ת בנימין חלק יו״ד םי׳ י׳ )עמ׳ קכז ,ב( מ ו ב א שהרמ״ק
סיפר שהלומדים בק״ק פפדי־מ פקפקו על היתר א ה ד של הרב בעל סדרי טהרה בעגין
מ ר א ה חום בבדיקת אשד .,בתשובה ש ט ר ם נדפסה מ ב י א הרמ״ק מנהג תמוה שראה
ב פ ר נ ק פ ו ר ט :״כשהייתי בימי קדם בפפד״מ ראיתי בעיני שנהגו בפרסום )!( בבית
הכנסה העולים להתן תורה וחתן בראשית שהיו נותנים לחזן ולשמש מה שנדרו לאלתר
ב מ ט ב ע ו ת של זהב ,וכן כ ש ב א שם הזן מפורסם מעיר אחרת נתנו כל העולים לספר
תורה ד י נדבתם תכופות ז ה ב ובודאי אין להם על מ ה לסלוד״.
א ה ד מרבותיו של הרמ״ק היה הגאון ר׳ הירץ שייער ,אבדק׳׳ק מענץ .כד מובא
בהסכמות הנ־־ל ל,גידולי טהרה״ ,בהקדמת הר׳ א סופר לפירוש הרמ״ק לתמורה עמ׳ אי
בהערה בשולי ה ג ל י ת וכן מ י ד י ת ש מ ל ת בנימין ,חלק אר׳ח ד ף עח ב ומה שהקש׳
אותי מעלתו הגאון גר״ו בשם מורו הרה״ג מדיה הירץ שייעד ז״ל בשם אביו מ ה י
טעבלי ז״ל להקשית קי׳ עצומה״.״ .הדפד׳ק " מ ד גס זמן מה אצל הרב יוסף יאסקא
אב״ד ד ק י ק פ ת ן התנו של הנודע ביהודה ו ב א ח ת מתשורותיו שטרם נדפסו ב ע י נ י
טרפות כ ת ב הרמ״ק על הבהמות עם מחלה מ ס י י מ ה שראה ״כשהייתי בפולין במדינה
י
פרוסיה המערבי.־״.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נעד
ז 3
י ר י ן
^ יררא
*ן־ץ,
ד
^
י
י
ר ז ז
״.
1
׳ ' ׳ י י י שונאי התורה .ע י ה ת ז ס י ד י ת ברריב אפילו ביום ש ב ת
י
^ ^׳י׳״-ת ה נ פ ש י ת ש ה י ה שרוי ב ה כ א ש ר
ו ז ל ן
י״?ל
ד
*
ד ,
ה
^ ^ ^ * א ש י כ ת כ א ה כ ב ה ק ד מ ו ת י ו י ש נ י ח י ק י , .ש ע ר ז ק נ י פ ׳ ייזולצבאד
^
<
י׳* י * ע י י א ש י
מ ה א י ת ן ר ז ש ב י ב ע ה • 7ר ז ש ל י ס ה י ב ־ ב ־ ׳•
י י ז א ה ה ש ת י י י י ת ה ר פ ו ר פ ב ל ה ל ת פירט .כ מ י ו ח ד ר ד פ י
שברו בביתי ה ת א נ ו ת באבנים
^ ״ ^ ׳ אנשי הדפורס ליהדות הנאמנה י א ידעה גבול ע ד שהלשינו לפני
5ן ן
ד
י
'י׳^שץ
יחיה
אזחרז *-ל״ י ב י י י י כ ה א ל ה .מ ע ש ה פ ש ע זה ש ג ר ם ל ס ג י ר ת ה י ש י ב ה ,
״
גוזיה יל" "-
, ^ ,״ ״ -״ ״•אית
^ ^ י א -ה ת ו ר ה ב ג ר מ נ י ה י,
היג•• -
י בתורה ,פוסק ואף בקי כתרגום אונקלום ובלשון ארמית
ג
* ^ ,
* י ז י א ועיי כ מ א ה ב ח ו ר י ם ב י ש י ב ה ב פ י ר ט ו א ף ״ ה צ ל י ח ו ״ ב כ ד
1
ת
ו ח
ז ד
א ז
ת
'^יש
הריי-״
״ ״
*יהי ל
גע-עד
״ • י " י ש ד ו צ י א הרב ׳ צ ה ל ז ע ק י כ מ כ י ג ר זצ י בשנת תרפ״ח ונדפס
,
' י הייי .ח• ב
י ר ו ש י י ס השי* ב! סוס״י נ ז ,העדה 1מובאה תשובתביכר , ,
״• ז ה ו ז י י־ א י י ע ז ר •היה ,כי זה מאז כ י ת ה נפשו לעלות ולהתראות
^
י״ש י *
<הה .״ ש שעת ה כ ־ ש י י פ ג י י י י י ד י מ ם ע י ו כאשר תאוה נפשו
5
?
?
71
,
ד
^
ו 3
י ז >
15
כת
ר
ה
מ
*'"דינן
^
׳
י
^
* י
ד
י ז ה
א ש י
יהרי ע ^ ,
~
*"ש
6
מ
״
* י י י ׳ אי כ י ת ש׳יוא עומד בפרק הנושא אשה ל א יזוו ממקומך׳.
י א ש י י ו א ס נ י מ א דהליכה י א י ץ ישראל עי מ לחזור מקרי מצוה
י י י ׳ י ד כ ה ד־ אמות וכר מ מ ב כ י ענין אינה אלא מצוה קלה,
^ ר צ י ה י ר ו ד ה — מצות פו־ר — ו כ י יורא ויומא היא בקוס ועשה״,
כ
ת
ארץ י ש ד א י אינה ר צ ו ה גמורה א ס אי אפשר לקיים מצוות
״
ייתיויות
י כ א ד ץ כי *י! ״
_
״ ס ע פ סברת המקילים ,וכבר צווח השל״ה על זה ו כ ו /
^
**שיכה
' ^ י ־ הרד׳ ק מ ו ב א ה שם עם ה ת א י י ד ,פיורדה יום ו׳ ח׳ א ב תר״י לפ״ק״.
זה * י ^
״ ״ י ־ י י ה י ר י ק נ פ ט ר בער ה תר״ג .א ס הכוונה לר׳ אליעזר ברגמן אפשר
י?ן
נ כ ת ב ה התשובה .ר׳ א י י ע ז ר ברגמן התהתן עם בתו של זקני הרב
^ ^
רנדיי
^״*—צעיי ב ש נ ת תקפ״ג )3ג* 0והם עלו ארצה בקיץ ת י צ ״ ד ).(18*4
ייתשז־כ-,
נ כ ת ב ה איפוא ב ש נ ת תקפ ־ג או קצת לפני כן ואגו למדים פרט בלתי
׳*
,
י ת *ובוז ד י
ן ר
י
ר
ד
ת
ד
…
י•
ה י ד ק ש כ ב י אז .לפני חתונתו ב ש נ ת תקס״ג ,ח ש ב ר׳ אליעזר ברגמן
ב* .^,.
י צ ה
נזז. $
• ״ ו ת שער זקנים הלק א׳ ו ה י ק ב
זע
^
)זולצבאד תק״ץ( נמצאים תיאורים
^ א י י אנשי ר ש ע הרסו א ת הקהלה המפוארת פירט ,שהיתר .ע ד לפני שנים
מ ג י
א^
^
׳
י״ ד י ס
כ
ת י י ה
^ ״ ^ י י
^
׳ אי י כ ה ׳ פ י ב ק י שם.
י ע י י ואס בישראל ,ו א ח ד ממבצרי התורה בדרום גרמניה .אין פ ל א
אלו ראו צ ו י ד להקים קהייות תורתיות עצמאיות — ל א מתור עקרון
הכיח
כ ד ז
-וכך דאגו י מ ס ג ר ת מ ת א י מ ה לחיי קהלה נאותים .י ש להמליץ
י נ ו אשר חושבים שהקמת קהלה עצמאית היתז* אז דבר מיותר ובניגוד
יו ש י ׳ אחדות ישראל״ לקרוא א ת ההקדמות הג״ל — ושב ורפא להם .אגב ,ד׳׳ר
< י ז ט ש ט ש ביודעים את העובדות בספרו ההיסטוריה של עם ישראל ,חלק ,11פרק
י י פ י ם
י א ש י ז עמ׳ 1410כאשר מגה את ישיבת פירט בין הישיבות שנתרוקנו ונסגרו
.
י י ג י יזיז
רת הצעירים לגימנזיות ואוניברסיטאות ,ולא היא.
׳ היבוד גדול ש ה י ב ר ע ל תרגום אונקלום ועל השפה הארמית כתב הרמ״ק בהסכמתו
• ׳ שפה ברורה ל י א ב ״ ע עם פירוש מ א ת ד׳ ר גבריאל הירש ליפמן )פיורדה תקצ״מ(.
־
59
www.daat.ac.il
הרצוגע ר ע מ ו ו ש מ ח ב ה צ ל ת ו .מ ע י ד ע ל
מכללתף ב צ
דעת -ה ש ת ת
אתרד ו ר ו
על אף רשעות מהרםי התורה שב
כד הש ר שחיבר הרמ״ק לכבוד ה ש ר מ ש ח מוגטיפיורי אחרי שובו מ ד מ ש ק בתחילת
ח ו ר ף ת ר ״ א ) .(1840מ ו נ ט י פ י ו ר י פ ע ל א ז ר ב ו ת ל מ ע ז א ח י נ ו ב נ י י ש ר א ל ב ם ו ר י ח א ש י
ס ב ל ו נ ו ר א ו ת מ ר ד י פ ו ת ו ע ל י ל ו ת דם .ב ש ו ב ו מ ד מ ש ק ע ב ר מ ו נ ט י פ ו ר י ב ק ה ל ת פ י ר ט
אשר ע ר כ ה לו ק ב ל ת פנים חמח .מ ח מ ת ה י ח ס ח מ ת ו ח בין ר א ש י ה ק ה ל ה ובין ח ר ג
ח מ ב ו ר ג ר ו ח ר ב מ נ ד ל קרגוי ,נ מ נ ע מ ח ם ל ה ש ת ת ף ב ק ב ל ת פ נ י ם ו ל כ ן ש ל ח ו
וולף
למונטיפיזרי שיר בלה״ק ,מפרי ע ט ו של הרמ״ק ,עם ברכח על פעולותיו למען ה צ ל ח
בני ישראל.
ה ר מ ״ ק נ ש א ר כ ל י מ י ח י י ו א י ש נ ח ב א א ל ה כ ל י ם .ה ר ב י ץ ת ו ר ה ,ה ש י ב תשובויח׳
ח י ב ר פ י ר ו ש י ם ע ל מ ס כ ת ו ת ר ב ו ת ,א ד א פ י ל ו ת ל מ י ד י ו ל א י ד ע ו ע ל זה .ל א ה י ה •לי
משרת או תפקיד ר ש מ י י .הרמ״ק ד א ג לפרנסתו והיה גומל ח ס ד לחיים ולמתים ז
חבר נאמן היה בחברא קדישא ועל מצבתו חרות ״חבר לח״ק דקברנים״ ושם בחרה
״אף למתים חסדו ואמתו קודש הברתו״ .על ענותנותו מעידה תשובתו ל ב ק ש ת הרב
י ה הלוי ב מ ב ר ג ר זצ״ל ע ב ו ר ה ס כ מ ה ל ס פ ר ״נחלי ד ב ש ״ על ה ל כ ו ת חליצד״
יצחק
הרמ״ק ע ב ר על הספר והעיר ה ע ר ו ת רבות ,אבל ע ל ב ק ש ת ה ה ס כ מ ה ה ש י ב :״לא
ידעתי שום תועלת אשר תגיע למר אם יסכים על ספרו איש בלתי נודע בשערים״.
גודל ענותנךתו ו ש ק י ד ת ו ה ע צ ו מ ה ב ת ו ר ה בלי לדרוש שום טובה ל ע צ מ ו נהיו לשם
6
ד ב ר בין ת ל מ י ד י ו ה ר ב י ם .
הרמ״ק מוחה שם שהמחבר הביא שם את ה ד ע ה ]של שד״לז שהתרגום נ כ ת ב עבור
אגשים פשוטים .הרמ״ק כותב ש ם :
ויש ת ח ת ידי חיבור גדול כולל כל ת ״ א מ ר א ש
ועד סופו מוגה בתכלית הדיוק הן בנוסחאות הן בדקדוק הלשון עם מסרת התרגום.
יגעתי בו ימים ה ר ב ה והכל על פ י כ״י הבדוקים והנאמנים אשר
בפאריס
הבירה
באוצר הספרים .שם ביארתי כל המקומות ש ב ת ״ א הצריכיס ביאור ,ונלוה אליו ספר
מיוחד בדקדוק לשון ארמי לכל פרטיו ,ל א היתה כזאת מלפנים ,ואולי אביאהו לדפוס
בקרב ימים ,אז יראו הרואים כל פ ר ש ת גדולת ת״א וישימו כף לפיהם…״ .וראה שם
בספר עמ׳ 12הערה בשולי הגליון ע פ הסבר הרמ״ק בדברי ר״ראב״ע שאין להביא מ ה ם
הוכחד ,לדעה הנ״ל של שד״ל על ת״א .אגב ,במקורות לתולדות הרמ״ק )ראה ל מ ט ה
סוף הערה (6לא צוין חיבור הרמ״ק בתרגום ובשפה הארמית ,אף שהרמ״ק בעצמו
העיד על כד .ביקוריו בספריות עתיקות הזכיר הרמ״ק גם בתשובה ש נ ד פ ס ה בם׳ מ ל א כ ת
שמים על הלבות סת״ם ,פרק כ״ה ,בינה ם״ק ג׳.
5הרב דוד צבי הופמן זצ״ל בספרו )בגרמנית( על השולחן ערוד והיחס של הרבנים
כלפי ה ג ר י ם )ברלין (1894מזכיר שם בעמ׳ 39א ת ם׳ גידולי ט ה ר ה שחיבר ר׳ מנדל
קרגוי ,איש פרטי ,תמ113ז*3ע1ז? בפירט ,אד ראה גם ש ו ״ ת מ ל מ ד להועיל להרב
הנ״ל ,חלק אר׳ח ,םי׳ קי״ג סעיף י ט :״אמר מהר״ם קרגויא שהתקינו בפאריש הוא
,וב״ד שלא לומר רבש׳׳ע ופסוקים בשעת דוכן הכהנים״.
6
בספר זכרון שבבית הכנסת ״נוישול״ בפירט נזכר ה ר מ ׳ ק ב ז ה ״ ל :אא״נ מורנו ורבנו
המאור הגדול יחיד מיחידים ובני עליה שבדור הגאון הגדול המצויין בהלכה מוה״ר
מנחם מנדל בן כ״ד ,נפתלי ק ד מ י זצלה״ה בעבור שעסק בתורה יום ולילה גם כ ש ה י ה
בעל מ ש א ומתן והרביץ תורד ,בישראל ה פ ל י א עצה הגדיל תושיה לכל שואל בעיר
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
*ת
קח
זד,
מ
ן
ק
0
ת
פרי ג י ד ו ל י —
י,
יל מ ת י מ הכין ר מ ״ ק בעצמי ,אך היסס להוציאו לאוד.
למ^
מ וגה ר ו ז נ ב א ש והרב א ש ר שטרן )שהיה א ח ר כך ד ב ה של
״ * י א ת כ ת ב ה י ד א ח ר י פ ט י ר ת ר ב 0וטרחו להביאו לדפוס .לספר
בקיאות ) י ו ר ה ד ע ה ,ס י ׳ ר ״ א ( ג ת ו ו ם פ ו א ר ב ע י ם ת ש ו ב ו ת ,ב ע י ק ר ב ד י נ י
כגראה מ צ א ה ר ב יוגה רוזגבאום א ה ר כ ך ת ש ו ב ו ת
ניומאה ו ט ה ר ה
^
ן אחרי כשמוגים שגה הופיעו תשובות גוםפות מהרמ״ק בשו״ת מ ל מ ד
׳
^ ק פ ו ר ט ע ג ׳ י מ ת ר פ ״ ו ( מ א ת ה ר ב ד ו ד צ ב י ח ו פ מ ן ״ ,ח ת ג ו ש ל ה ר ב י ו ג ה
ש
ש ג
ל ת
א
3ו 0פ ן
ע
ל
ן
ת
ן ן ל
ל ה ן ע י ל
רו
ז ע א ן 0
^אי־ ז ואח״כ חזר לביתו פ ה העירה ומורה הוראה ה ר ב ה שנים ומקום שיפיל ה ע ץ ש מ ה
פירותיו פרי צדיק כי הניח ברכה לדור דורים בםסרו גידולי טהרה .בזכות זה
ובזכות צ ד ק ת ו יענותנותו הגדולה שהי׳ ב ו ת נ צ ב ״ ה וכד.
מקורות על תולדות הרמ״ק נ מ צ א י ם ב ה ק ד מ ו ת ל ס ׳ גידולי ט ה ר ה ובמאמריו של ד ״
ל• לובנשטיין בשנתונים 6ו־ 8ש ל 311ז >^8©11501ת150110ז£1־ ^06>1150*1*1-1101פ ר נ ק
פורט א .מ ,.תרם״ט—תרע״א )•0909—1911
ד ב״נחל אשכול״ על ס פ ר האשכול ,ח ״ א הלכות מ ק ו א ו ת העיר הרב צ ב י בנימין אויערבר
ז״ל הערות רבות על ס׳ גידולי ט ה ר ה ועל תשובות הרמ״ק שבסוף הספר• א ד ר א ה
שו״ת י ד הלוי להרב י ״ ד הלוי במברגר ,ח״א ,יו״ד סי׳ ק י ״ ד -ק י ״ ז .ושם' בםום״י קי״ז
״כי לחלוק על אמ״ו זצללה״ה ]הרב אברהם וולף המבורג! ועל מ ה י מ ״ ק זללה״ה
פ ש י ט א שצריכין אנו לראיות גדולות וחזקות שאין ב ה ם גמגום ופקפוק כלל״• י ד א ה י ם ׳
מ ל א כ ת שמים ,להרב י״ד הלוי במברגר ,כלל ב ,בינה םיםי״ק א׳ ״ מ ל ת א ד ת מ ו ה ט ו כ ״
בתשובה סי׳ מ ׳ בסוף גידולי טהרה.
ר
א
8להרב ד ׳ צ הופמן היו תשובות ב כ ת ב י ד ו של הרמ׳׳ק ש נ ש א ר ו בידי חותגו ה ר ב יוגה
רוזנבאוס ,אך היו לפניו ג ם רשימות בכתב ידו של חותנו ,בהן ש מ ר פסקי דינים ש ש מ ע
מרבו או ש ה ע ת י ק אותם .בשר׳ת מלמז^ להועיל ,חלק ג׳ ,םי׳ מ ״ ג בעניו איך מםדרין
גט ע״י שליח ,כ ת ב ה ר ד צ ״ ה :״אעתיק לפניד מ ה שמצאתי בענין זה ב כ ת ב ה ר ב הגאון
ר׳ מ ע ג ד ל קארגויא זצ״ל בעל המחבר ספר גידולי טהרה )והוא היה ר ב ו ש ל מ ר חמי
הצדיק ר׳ י ו נ ה ראזעגבוים ז ״ ל וו״ל ש ם :כתבתי לזכרון דברים ע ״ ד ג ט שסדרנו
י ׳ ל״ח ,כ ת ב הריא״וק־ ״מצאתי ב כ ת ב י
י ״ ,אך שם
י
צ
ב
פ
א
ר
ם
י
ל
ו ה ש ל י ח
א
ה
ה
(
ב פ נ
ב ם
נ ו
א בעה״מ גידולי ט ה ר ה
מ ד ח מ י מו״ה יונה ן ״ ל :וכבר הורה הרה״ג מוהרמ״ק
^ , ,״ י -,יייזי• מ י ח ב י מ ר ח מ י זצ״ל״ בענין ס פ ק חיוב! חליצה
י ״
זלה״ה״ .וראה שם ב י
) ה ו
י ש
ע
^
ט
ה
ר
מ
״
ן א י ל ו
ק
ס י
ג
ה
ש
ו
ה ע ח ק
א
ל
י
מ
(
ת
והמעתיק היה ר׳ דוד ווייסקאפף .גם זה מרמז על
ת
א י 0ף
י
ש
כ
י
ת
ט
י
ח
ש
י
ל
,
*'
כך שהרב יונה רוזנבום הכיי
* 1
^
^
^
^
*
9הרב ייני׳ י י ז
״ .״ י ייייייא על ש מ ו — ומכאן שמחתי חמיוחדת על
י ,ל ו תלמיד חכם
שבודאי היה יותר
^
* " י
״
£׳ ספר זה הדן בסוגיות קשות בדיני תמורה
? ר *
״ ״
*
•11״ מ מ כ ר בשער גידולי טהרה כתלמיד הרב
*
י״ד הלוי במברגר
4
״ ״ י ״ ״ ״ י
ו״לי
ל אביו הרב מנדל רוזנבאום־צעל.
י
* ׳
המחבי ״ ״ ל י *
׳
ע 0ם חשיז י * י ״ ׳
זצ״ל,
י י י ל י
נ ב א י ם
ש
ת ל מ י ד י
ט
ד
י
ד
ד י ד
ל
ר צ ו
ב
ה
י
ה
י
ו
ת
ו ע ל
ר
ב
״
ש
ם
ב ה ם י
י
ב
י ת
ע
כ
ר
א
ט
ב
ה
ס
פ
י
ע
ל
א
י
י
ה
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ה ק ד מ ה לס׳ גידולי טהרה מ ו ב א ש ה י מ ״ ק
ו
1 5 3 0
ע
מ
ם
כ
ת
מ
ע
י
ל
ה
א
ב
ל
ז
ה
ב
מ
ע
ט
ח
י
ב
ר
מ א ׳ ה
ע
יי
2
0
ש
ש
ג
ג
י
ח
י
מ
ר
י
י
פ
ז
׳ *ל י
ב
ע
י
'
י^לי '
׳
ל
י"
כ ע ת הופיע פירושו ש ל ה ר ב מגדל קרגוי זצ״ל ע ל מ ס כ ת תמורה ע ״ פ כ ת ב
הסמינר
שבספריית
בניו־יורק,
תם
היד
בליווי ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת מ א ת ה ר ב א ב ר ה ם סופר
ש ל י ט ״ א א ש ר זיכה כ ב ר א ת ה ר ב י ם זה ש נ י ם ר ב ו ת ב ת ו צ א ו ת פירושי ה מ א י ר י וספרים
אחרים .י ש איפוא מקום ל ש מ ח ה כפולח .ש מ ח ה ע ל מ צ י א ת א ב ד ה כ ה יקדה ,פיריש
רמ״ק ע ל מ ס כ ת תמורה ,א ח ת מ ה מ ס כ ת ו ת ה ק ש ו ת בסדר קדשים ,ו ש מ ח ה נ ו ם
פ ת
לרגל ה ע ו ב ד ה שפירוש כ ה י ק ר הופיע זו פ ע ם ר א ש ו נ ה בליווי ת ע ר ו ת ובירורים
1
חשובים מ א ת ה ר ב אברהם סופר שליט״א .ז כ ה ה ר מ ״ ק שחיבורו ע ל מ ס כ ת תמורה
ב מ ה ד ו ר ה מ ה ו ד ר ת ו מ ס ו ד ר ת ע ל י ד י ת ל מ י ד ח כ ם ש ה ר א ה כ ב ר פ ע מ י ם דברי
מופיע
1
א ת כ ו ח ו ה ג ד ו ל ב ה ו צ א ת ס פ ר י ם י ק ר י ם מ ת ו ך כ ת ב י י ד .מ ת ו ך ה פ י ר ו ש ה ז ה מתברר
ש ה ר ב מגדל קרגוי כ ת ב חיבורים גוםפים ע ל מ ס כ ת ו ת אחרות ,ש כ ן ח ר מ ״ ק מזכיר
חידושיו ל מ ס כ ת ו ת פסחים ,יומא ,קידושין ,זבחים ,כריתות ,מ ע י ל ה וערכין .ו ח ב ל ע י
דאבדין
0ג
.
מ ס כ ת תמורה ד נ ה בעיקר באיסור ת ו ד ח :״ ל א יחליפנו ו ל א ימיר אותו טוב ברע
א ו ר ע בטוב ואם ה מ ר ימיר בהמה ב ב ה מ ה והיה ה ו א ו ת מ ו ר ת ו יהיה ק ו ד ש ״ )ויקרא
כז ,י ( .ה ת ו ר ה ח ו ז ר ת ע ל א י ס ו ר ז ה ב מ צ ו ת מ ע ש ר ב ה מ ה :״ ל א י ב ק ר ב י ן ט ו ב ל ר ע
ו ל א י מ י ר נ ו ו א ם ה מ ר י מ י ר נ ו ו ה י ה ה ו א ו ת מ ו ר ת ו י ה י ה ק ו ד ש ל א י ג א ל ״ ) ש ם ,כז ,לג(•
מ ס כ ת ת מ ו ר ה ד נ ת ג ם ב ד י נ י ו ו ל ד ו ת ק ד ש י ם ,ח ט א ת ש מ ת ו ב ע ל י ה ו ע ל א י ס ו ר י מזבח
רבים ,כגון ה ר ו ב ע והנרבע ,ה מ ו ק צ ה וחנעבד ,א ת נ ן זונח ו מ ח י ר כ ל ב ו ע ל ה ה ב ד ל י ם
בין קדשי מ ז ב ח לקדשי ב ד ק הבית ,הידושי ה ר ב מגדל קרגוי זצ״ל ע ל מ ס כ ת א זו
מהוים בודאי ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה ל ה ב נ ת מ ם כ ת א ק ש ה זו ה ד נ ה ב ה ל כ ו ת מ ס ו ב כ ו ת רבות.
בפירוש ז ה ע ל מ ס כ ת תמורה מ ר א ה ה ר ב מגדל קרגוי ז צ ״ ל בקיאות מ ד ה י מ ה
בדיני ק ד ש י ם ; מ ע י ר מ ג מ ר א זו על גמרא אחרת ,מ ק ש ה ע ל תוספות בבכורות או
ב מ נ ח ו ת ע ״ פ דיוק בגמרא כאן ,מ ב א ר א ת פסקי הרמב״ם ודן בדברי ח ל ח ם מ ש נ ת ״ ,
דוחה א ת דברי הכפות תמרים ומפלפל בדברי ה ש א ג ת אריה וחפני יהושע .במקומות
רבים כיון ה ר מ ״ ק לפירוש ה ש י ט ה מ ק ו ב צ ת ע ל מ ס כ ת תמורח ש ט ר ם נדפס בימיו,
א ו כיון ל ק ו ש י ת ח ר ש ״ ש ,ל ת ו ס פ ו ת ר ב י ע ק י ב א א י ג ר א ו ל ק ו ש י ת ח מ נ ת ת תינוך .ה ר ב
אברהם סופר שליט״א מעיר ע ל כד בהערותיו התשובות ,ה ר ב המחדיר ה ש ת מ ש
בספרים רבים ב כ ת י ב ת ההערות .וכד ע ל ה בידו ל ה ר א ו ת א י ד ח ר מ ״ ק כיון ל ק ו ש י ת
ס׳ מ ל א כ ת ח ו ש ב ע ל מ ס כ ת תמורה ,לחידושי ב י ת מ א י ר ונזר הקודש .כ מ ו כ ן מצייז
ה ר ב המהדיר רבות ל ת ש ו ב ו ת ה נ ו ד ע ביהודה ,ר ב י ע ק י ב א א י ג ד והחתם סופר ואין
ס פ ק שתשואות אלו מוסיפות להבנת פירושי הרמ״ק.
10בתשובת הרמ״ק בס׳ ש ע ר זקנים ל ח ר ב אברהם וולף המבורג ,ח ״ ב ע מ ׳ כ ״ ט מ ב י א
הרמ״ק העתקה מחידושיו לנזיר נז—נח.
11על פסקי הרמב״ם בהלכות תמורה ועל דברי מפרשי הרמב״ם ו ה ש א ג ת א ר י ת בהסבר
דברי הרמב״ם ד ן הרמ״ק במקומות רבים בחיבורו,
-ר א ה ה ר ש י מ ה ב ה ק ד מ ת הר״א
סופר ע £׳ א ,וראה ע ו ד בהסבר דברי הרמב״ם בהלכות תמורה בשו״ת אחיעזר לרבינו
חיים עוזר זצ״ל ,ח ״ ב סי׳ מ׳^ג-מ״ה ,ושו״ת דגל ראובן ח ״ א סי׳ א.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י3יט
י ח ? ^ ,י י י י ו ג י ס ב ה ל כ ו ת ת מ ו ר ה ,א־׳םור ״ ל א י מ י ר ״ ב ב ה מ ה ש ל ו ו א י ס ו ר ״ ל א
^ בהמה ש ל אחרים ,דין ת מ ו ר ת ב ש ו ת פ י ם ובציבור ,ב מ ק ד י ש א ו במתכסר,
י י ׳ בגוי ובקטן ,ח י ו ב מ ל ק ו ת א ע פ ״ י שאיסור ת מ ו ר ה ביתק לעשה ,אין
^
מ ג ה ה ובעופות ועוד .ה ש א ג ת ארית דן בתשובותיו בכמת יסודות ש ב ה ל כ ו ת
׳ בפסקי ה ר מ ב ״ ם ובספרו ש ל ה ר ב מ ג ד ל קרגוי גתוםפו עיוגים גוםפים
^
אלו .ה ר מ ״ ק מ ד י י ק מ ד ב ר י ר ש ״ י בריש ה מ ם כ ת א שהאיסור ה ר א ש י ה ו א ״ ל א
י כ ן מ ב ו א ר ל ה ל ן ב ג מ ר א ט ,א ש ״ ל א י ח ל י פ ג ו ״ ח ל ע ל א י ס ו ר ח מ ו ר ה ב ב ה מ ה
,,
ריס ,כ ג ו ן ש ה ב ע ל י ם ג ת ג ו ר ש ו ת ל ז ה .ל כ ן מ ו ב ן — ל פ י ה ר מ ״ ק — ש ה ש ״ ם
^
ת מ י ד ב ל ש ו ן ״ ת מ ו ר ה ״ ו ל א ל ש ו ן חליפין .ה ר ב א ב ר ה ם סופר שליט־׳א מ ע י ר
' ' ׳ 40ה ע ר ה (4ש ר ש ״ י כ ת ב ל ה ל ן כ ,ב ) ד ״ ה ב ע ב י ר ה ( ״ ו ל א י ח ל י פ ג ו ״ ו כ ן
א צ א ,א ) ד ״ ה ו ס ו פ ג ( ו ה ר ב ס ו פ ר מפגר ,ל ד ב ר י ז ק י ג ו ה ח ת ם ס ו פ ר ה ד ן
נ ו י י ם אלה.
ך
י
ע
ת מ ן ף
י ב ן י ף א
ןל
ע מ
מ
צ
י
ע
מ ז ״
ב ש י
מדברי הרמ״ק שהאיסור הרגיל הוא ״ ל א ימיר״ מ ש מ ע ק צ ת ש א ם מזהירין משום
״ ^ י ת ל י ס ג ו ״ ל א ל ו ק י ן מ פ ג י ש ל א ה ז ה י ר ו א ו ת ו ב א י ס ו ר הגכון .א ב ל י ש נ ה ג ם ד ע ה
׳ י י • כ ע ל ע ר ו ך ח ש ל ח ן ה ע ת י ד ,ה ל כ ו ת ת מ ו ר ה ם־׳ ר ל ״ ט ,ס ע י ף ב ׳ ד ן ב ז ה ו ס ו ב ר
ל י ק י ן ב א י ז ה ל א ו ש ה ת ר ו בו ,ב י ן ב מ מ י ר ב ב ה מ ת ו ב י ן ב מ מ י ר ב ב ה מ ת ו ש ל א ח ר י ם .
י י ר להוכיח ה ר ב ירוחם פישל פ ע ר ל א בפירושו ע ל ס פ ר ה מ צ ו ת לרב.סעדיה
י ז ׳ ל ״ ת ר י ״ ט ) ח ל ק ב ׳ ע מ ׳ .(488—486מ א י ד ך ס ו ב ר ה ח ת ם ס ו פ ר ב ח י ד ו ש י ו ח ו ל י ן
)ד״ה וסופג א ת הארבעים( ש י ש ת מ י ד לדקדק בלאו הנכון — ,,לא ימיר״
׳
כתמורה בבחמתו ו״לא יחליפנו״ בבהמתו של אחר — כסברת הרמ״ק .
1
ה
ו
מ א
א
ב
א
צ 1
הרמ״ק לא רק חיבר פירוש מקיף ע ל כל המםכתא והתוספתא שלה ,א ל א הקדים
״ כ ל ל י ם ״ ו״חקירות״ לפירושו .ג ם בתוך הפירוש הקדים ה ר ב ה מ ח ב ר ז צ ״ ל במקומות
א ח ד י ם ה ק ד מ ו ת ק צ ר ו ת ,ב ה ן ד י ו נ י ם ו ה ס ב ר י ם כ ל ל י י ם ב ס ו ג י ה .ח ק י ר ח א ׳ ) ע מ ׳ —6
(14ד ן ב ג ו ש א :״ ל ב א ר א ם ק ד ש י ם ב ז מ ן ה ז ה ע ו ש י ן ת מ ו ר ה ,ו א ס י ש ח י ל ו ק ב י ן
קדושת פיו לקדושת הבאה מאליה״ .ורמ״ק מוסיף :״וקודם שאכנס לברר חקירה
י צ י י ד אגי להעיר ע ל עגין א ח ד ע מ ו ק מ א ד שנחלקו בו ק מ א י דקמאי א י קדושת
ר א ש ו נ ה ק ד ש ה ל ע ת י ד לבוא ,והוא מ ק צ ו ע גדול ב ת ו ר ה ו ה ר ב ה דיני ת מ ו ר ה ת ל ד י ם
בו ,ו א י ן ע נ י נ י פ ה ל ד ב ר ב מ ח ל ו ק ת ה י ד ו ע ה ל ר א ש ו נ י ם א י ק ד ו ש ת ה א ר ץ ב ט ל ה ,ש א י ן
בזה שייכות לדיני ת מ ו ר ה כלל ,ר ק א ד ב ר ב מ ה ש ת ל ו י ב ק ד ו ש ת הבית״,
ז
ה ר ב מ נ ד ל ק ר ג ו י ז צ ״ ל מ ק ש ה ש ם ) ע מ ׳ : (9״ ל מ א ן ד א מ ר ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה ק ד ש ה
ל ע ת י ד ל ב ו א ו מ ק ר י ב י ן א ע ״ פ ש א י ן ב י ת ,ה י א ך מ ק ב ל י ן ע כ ש י ו גרים ,ה ל א י ו כ ל ל ה ב י א
כ ל קרבניתיו״ .ר מ ״ ק מ ב י א א ת ה ג מ ר א כ ר י ת ו ת ט ,א ה א ו מ ר ת ב מ פ ו ר ש ש ע כ ש י ו א י ן
12נוסף לעיונים חנ״ל בכללי תמירה יש עוד לדין בחקירה יסודית :אדם ממיר ע״י
אמירה ״זו תחת זו״ ,״זו תמורת ז י ׳ או ״זי חליפת זו״ ועל זה אומרת התורה ״והיה
הוא ותמורתו י ה י ה ק ו ד ש /האם קדושת התמורה היא גזירת הכתוב או האם זו קדושת
א ד ם כ מ ו שמקדישים כל בהמת חולין ? הרב מנחם זמבד .זצ״ל הי״ד בם׳ זרע אברהם
סי׳ ח ,סעיף ב ,דן בשאלה עקרונית זו ומסקנתו שקדושת התמורה היא גזרת הכתוב
ויש לזה תוצאות הלכתיות שונות ,עי״ש בדברי הר״מ זמבה ובחידושי הגרי״ז למסכת
•תמורה ד ,פ•
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל י שאין מזבח׳
.
; ל
חיוב לגר להביא ק ר
שתיא גופא קשיא ,יבגח מזבח ויקריב קרבנו״ .והרמ״ק מתרץ :״וג״ל דהא ד ז ז ^ י
ןאי אפשר
1,
ן-״גן
אי הכי חאידגא ד ל י
להקריב שום קרבן עכשיו ,והיינו דקאמר דליכא קרבן ולא קאמר דליכא ביי ׳
אפילו ריב
שני
בתחלת בנין בית שגי שלא ע ב
הוצרכו לנביאים שהעידו להם על מקום המזבח ,כדאמרינן פ״ו דזבחיט )דף םב׳
ל ^ י א קרבו
״
ל
ב ן ׳
כ א
א ך
ו ה
ע
מ ק ש ד >
ק ר ב ן ׳
ש
ל ס י
ה
ר
ל
א
ד
כ
׳ ו ל י ח
ק
גו
נ ן ד ע
מ
ה
ל ו מ ר
ז
ב
ח
פ
ב צ מ צ ו ס ׳
1
י ה ר
י
ר ו
א
ל
ם
א
מ ו ע ט ו ת
ח ן ר ב נ ו ׳
מ י מ ו ת
א (
ו ק
ו ח ו מ ר
ה ז ה
ב ז מ ן
י
ל ע י
ת ר ן ץ
ז ה
ב ץ מ ן
ג ם
ן ן ן ה
י ש
ח ן ב ה
ע
ה
ל
ר
ג
בזמן גיורו ,אך מניעים אחרים אינם מאפשרים זאת ולכן אנו מקבלים אותו ב ץ
קרבן ,מטעם ״האידנא דליכא קרבן״ .אולי אפשר להביא סמך לפירוש זה מדברי
רבי יהושע :״ ש מ ע ת י שמקריבין אע״פ שאין בית״ )עדיות פרק ח ,משנה ז(׳
כלומר שאין כאן אלא עדות של מסורת שבאופן עקרוני ישנה אפשרות להקריב
קרבגות בלי בית המקדש ,אבל גם רבי יהושע מודה שאין אפשרות מעשית לכי•
,׳ כ״ז( שר?
, ,
,
הרמ״ק כתב ל י י
צ ב ו ר יכול לבנות מזבח בזמן חזח ,אין תימה למה מקבלים גרים בזה״ז בלי
קרבנות .על זה מקישה הרב אברהם סופר שליט״א )עמ׳ 10הערה : (13״ואינני מביז
מדוע לא מהני אם ימסרנת לצבור ,ובהא ודאי ימסור בעין יפה כדי שיכול להקריב
קרבנו ,ע׳ תום׳ יומא לה ,ב ד״ה ניחוש וצ״ב״ .לא הבינותי הערה זו .התוספות
אומרים שם שאמנם חחכמים )בניגוד לרבי יוסי( חוששים שמא לא ימסור
לצבור ,אבל כאן בגמרא יומא גם החכמ־ם מודים שלא חיישינן כן כאשר אמו של
כהן גדול עשתה לו כתונת ,בה הוא עשת עבודת יחיד ביום הכפורים )דהיינו הוצאת
כף ומחתה — ראה שם פירש״י( .אין לחשוש שהכהן הגדול לא ימסור את הכתינין
יפה לצבור ,שהרי — אמרו התוספות — ״אגן סהדי דכ״ג מסר ליה יפה שהוא גדיל
בתורה ויודע שיש למסור יפה ועוד כיון שכל כבוד כהוגה הוא שלו מסר ליי'
יפה אגב חביבות שעובד בה״ .מדברי התוספות האלה אין להביא הוכחה שגר הבא
להתגייר ויבנח מזבח ,ימסור את המזבח יפה לצבור .האם הגר כבר ״גדיל
בתורה״ ?! גם מהמשך התוספות שם אין להביא סמך שגר יודע ׳שהוא מחויב למסור
את המזבח לצבור .זה ועוד :לו הראב״ן רק דורש מזבה של צבור ,יש מקום לשאול
ימה לא מספיק שהיחיד ימסור את המזבח לצבור ,אבל אם לפי הראב״ן רק צבור
״ ג — אז
״
_ ו ך
יכול ל ב נ ו ת מזבח בזמן
אין מקום לשאלה אם יחיד יכול למסור יפה לצבור .כאשר קיים חיוב על חצבור
.עשות ,לבנות או להקריב ד ב ר מה ,אין אפשרות שעשיית היחיד הופכת לעשית
הצבור ע״י מסירה יפה לצבור .לכן אם לפי הראב״ן רק מזבת ה נ ב נ ה ע״י הצבור
נחשב למזבח ,אין שום תקנה לבנית המזבח ע״י יחיד ואין מסירתו לצבור מועילה
ולא כ ל ו ם ״ .
ש
פ
ש
ט
ת
ה ר א ב
ץ
) ם י
ג
ב צ ״ ל
ב ג ד ם 0
ן ל א
ם
י פ ה
ה ז ה ׳
כ
ה ב י ן
ה ר מ
ק
א
ת
ש
י
ט
ת
ה ר א ב
ן 3
13וכן משמע מדברי הראב״ז סי׳ נ :״דיחיד שהוא בונה מזבח להקריב עליו בכור ,במי׳
אקרי.״ והא דרבי יהושע מזבח של צבור היה כשעלו בני הגולה בנו מיד את המזביז
והקריבו עליו ולא גמרינן מיניה ליחיד״.
14אחדי קתבי הנ״ל ראיתי שכד הבין ה״כלי חמדה״ פרשת כי תבא סי׳ ג׳ סעיף י ׳
בדעת הראב״ן ״דלא מהגי אם יחיד יבנה מזבח וימסור אותו לציבור אלא שצריך שיהא
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי^קירד א מ
״ מם קדשים בזמן ה ז ה עושין תמורה מ ב י א הרמ׳יק מקורות רבים ומסיק
״לדע
^ ׳ ת ו ם פ י ת ) ע ״ ז יג ,ב ד ״ ה ו נ ש ת י ד ה ( א י ן ק ד ש י ם ב ז ה ״ ז ע ו ש י ן ת מ ו ר ה ,א ב ל
^
י ו ה ר מ ב ״ ם ו ה ר א ב ״ ד ה ד ב ר י ם מ ט י ן ד ע ו ש י ן ת מ ו ר ה ) ע מ ׳ .(14ל א מ צ א ת י
• י מ ״ ק ה ע ר ה ל ש י ט ת ה ח י נ ו ך מצוד .ש נ א — ש נ ״ ב .ב כ ל ד י נ י ק ד ש י ם ב ם ס ר
^
ת ב ה ח י נ י ר ״ ו נ ו ה ג ת ב ז מ ן הבית׳־ ו א י ל ו ב מ צ ו ת ת מ ו ר ה ) ש נ ״ א ( כ ו ת ב ה ח י נ ו ד
^
:״ ו נ ו ה ג א י ס ו ר ז ה ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל זמן ,ב ז כ ר י ם ו ב נ ק ב ו ת ש א פ י ל ו ב ז מ ן
^
^ ׳ ם עבר אדם והקדיש בהמה למזבח ואחר כך המירה בעדים ובהתראה חייב
^ ׳• "י ו כ ע י ן ז ה במצוד .ש נ ״ ב .ה ר י ל פ נ י נ ו ד ע ה מ פ ו ר ש ת מ א ח ד ה ר א ש ו נ י ם ב ס פ ק
׳ יקצת ת י מ ה ע ל ה ג א ו ן ה מ ח ב ר ז צ ״ ל ו ל ח ב ח ל ״ ח ע ל ה ר ב ה מ ה ד י ר ש ל י ט ״ א ש ל א
י ^ ל ש י ט ת החינוך.
ז החקירות ב ר א ש החיבור יש להזכיר חחקירה אי קדושה חלה ע ל מחוסר
ך -ילסי חרמ״ק ״חדברים סתומים וחתומים בדברי הראשונים״ — ,חקירה
^
גי ח ט א ו ת ח מ ת ו ת ,ח ק י ר ה ב ת מ ו ר ת ק ד ש י ם ק ל י ם ה ג ק ר ב י ן ו ש א י נ ן נ ק ר ב י ן .
•ירה אחריגה זי דן ה ר מ ״ ק בין ה ש א ר ב ש א ל ח עקרוגית :״אם חקריב חתמורח
י׳י ש י צ א ב ה י ד י ח ו ב ת ג ד ר ו ״ כ ג ו ן א ם ה ק ר ב ן מ ת א ו נ א ב ד ו ה ק ר י ב א ת ה ת מ ו ר ה .
ק א ח ד שכל דבר ש ח ו ב ה אינו בא אלא מן החולין וספק נוסף שאין א ד ם מ ת כ פ ר
בדבר ה ב א בעבירח .ח ר ב ח מ ח ב ר מ צ י י ן ל ד ב ר י ח ר מ ב ״ ם )חל׳ פסולי ח מ ו ק ד ש י ן פי״ב,
י׳״ח( ש א פ ש ר ל ה ת כ פ ר ב ת מ ו ר ת ת ו ד ה ,א ד מ ב י א ג ם א ת ד ב ר י ה ת ו ס פ ו ת י ש נ י ם
ת
ן
י
ף
ה ע י
נ י
ס ס
) י ו מ א ג ,ב( ש כ ת ב ו ב פ ש י ט ו ת ד א י ג ו י ו צ א ב ת מ ו ר ת ה ל ש ם ח ו ב ח ,ו ה ר מ ״ ק מ ס י י ם
כצ״ע.
ד י ו ק י פ ה מ ב י א ה ר מ ״ ק ב ש י ג ו י ק ל ב ל ש ו ן ר ש ״ י ב ד ף ב .ר ב י מ א י ר אחמר י ח י ש
ממיר ד כ ת י ב אם ה מ ר ימיר לרבות היורש ,ומפרש ר ש ״ י :דהכי מצי ל מ י כ ת ב ואם
ימיר ב המ ה בבהמה ,ה מ ר ימיר ל מ א י ה ל כ ת א לרבות א ת חיורש ד ת מ ו ר ת ו תמורה,
שם בעמוד ם א ו מ ר ת ה ג מ ר א :ורבי יהודה האי ואם ה מ ר ימיר מ א י ע ב י ד ליה —
לרבות א ת האשה .ושם אצל רבי יהודה מ פ ר ש ר ש ״ י ״ מ ד כ ת י ב קרא ת ר י זימגי״.
ה ר מ ״ ק מ ב י א ק ו ש י ת ה ת ו ס פ ו ת מ ג ח ו ת צג ,א ) ד ״ ה מ י ב ע י ליד (.ש ר ב י י ה ו ד ה ס ו ב ר
ד ב ר ת ת ו ר ה כ ל ש ו ן ב ג י אדם ,ו ה ר מ ״ ק מ ת ר ץ ש ל ש ו ן כ פ ו ל ״ ה מ ר י מ י ר ״ מ ו ב א ג ם א צ ל
א י ס ו ר ת מ ו ר ה ש ל מ ע ש ר ) ו י ק ר א כז ,ל ב ( ,ל כ ן ״ ו ד א י מ ו כ ח ד א ת י ל ר ב ו י י מ ד א כ פ ל
קרא תרי זימגי ל כ ת ו ב ל ש ו נ ו ת כפולים ,ובזה ע מ ד ת י על כוונת ר ש ״ י ד ״ ה ואם ה מ ר
י מ י ר מ ד כ ת י ב ת ר י זימני ,ו ל ע י ל ב ד ר ״ מ ל א פ י ר ש כד ,א ל א ו ד א י ד נ ת כ ו י ן ל מ ה
ש כ ת ב ת י ל י י ש ב ק ו ש י ת ה ת ו ם ׳ ״ ) ע מ ׳ .1* (46
ב א מ ת בנוי מציבור של כל ישראל״ )עמ׳ רפד( .וכן מ פ ר ש בפי׳ אבן ש ל מ ה על תשובות
הראב״ן )ניו יורק תשי״ח( ש ״ ל א מ ה נ י אם יחיד בוגד ,אותו ,אף אם ימסרנו לצבור
וצריך שיהי׳ כל הצבור בונין את המזבח״ .וראח עוד דיונים אם מסירו; לצבור מדעי
לפי הראב״ן בם׳ מ ק ד ש מלך עט׳ לט—מא ,הר הקודש עמ׳ ק0ו—קםח ,המקדש וקדשיו
עמ׳ כה ,אבל אצל גר העומד להתגייר אין להניח לפי כל הדעות הנ״ל שגר ימסור
את מזבחו יפה לצבור ,וראה מ ש נ ה למלד ,הלכות שקלים ,פרק ד ,הלכה ו ןם׳ עבודה
תמה ,סוף שער ו׳.
!5הרמ״ק חידש כאן כלל ב״דברה תורה כלשון בני אדם״ ,בעין שיטת רבינו חיד״׳א
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
ה מ ה ד י ר ה ר ״ א ס ו פ ר מ ק ש ה ל פ ע מ י ם על ד ב י י
ב
י מ
ל < מ ד י המםכתא עם פירוש ה ״ ק •
ה
ר
מ
״
ומביא
קגםא
םי״ח.
ש
ד
ה
י
מ
ע
7
׳
יעמ
8
ש ב ר
״ ^
ז
1
מ
ח
5
8
״'׳ יי'
^
ב
י
י
ה
2
מ
מ
ש
ה
א
ה
י
ר
ה ע י ד ע ד י ת י בט
ד
״
א
'
ם
פ
^ '" ^ ל
ה
י
י
ט
ב
״
ד
ש
י
״
ע
י
ש
ש
א
ר
ם
ש
ב
י
א
(
פ
מ ד ,ר י ג
פ
0
ף
י
ק
מ
ף
ש ז ה ר?
/..׳א שם
ןף
^
חשובי״
י ן
א
י
י ן הורי•
ד
? שכתב בפשיטות
א ת ה מ ש ג ת ל מ ל ה הל׳ ע ד ו ת פ ״ ה ה ״ ד ש כ ת ב ב
מדרבנן והסכים לו ה ק צ ו ת החושן ח ו ״ מ סי׳ ל ״ ד ם ק ״ ד ופז
"
ה ר ב סופר מוסיף מ ד י ל י ה ש כ ד מ ב ו א ר בחידושי
ב
י
י
י
ש
ב
על ז י ב י י
י
ם
ם
:
ר ה
' ל י ד שהיא
י
פרק ש נ י ) ו כ ן מפורש בתוספות ש ם נח׳
י שיעמוי
^
״עוד אני ת מ ה מדוע השמיטו ה
מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת בבכורות כט ,א ורק ה ר מ ״ א ל ב ד מביאו שם ,ולא ראיתי
ב
ר
מ
י
ד
״
ו
ם
ט
י
ר
ת
ק
ז
ד י ז
ד ג י ט
ה
ש
כ
ע
ל
י
ם
י
מ
ח
ו י פ ר ש ד ב ר זח ,ו מ י ש י פ ר ש י
ה
ג
ד
י
ו
ב
ם
ד ג
ב
ם
כ
ה
ג ד ו
ב
י
^
ז
״
י
) ח
י
ג
ב
י
ס
י
ק
ת
ב
״
״
י ט י
^ *
ז
מ
ת
טת הי
ה
י ז
אילתית•
'
"
"
י
י
י
ל
^ ל הלכות
?
ברמב״ם ״ .ע מ ד על ז ה גם ח ר ב י ש
^ י ומצייז
^
י
ת ח י ל ת ספר דברים .וכן הרב יצחק
'אריאלי
ח ל י צ ה ס י ׳ ק ם ״ ט ס ע י ף ב׳ ם ״ ק ד ) ד ״ ה ו ה ג ה א י ס ו ר ( ה מ ת י ז
י**^ היחיד
ל דיש *'
עימי
בסוף לתשובת הרדב״ז הנ״ל .ב ד י
ש ל י ט ״ א בספרו עיגים למשפט ,קידושין נח ,ב ״ .אגב ,ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר ה י א
בין הגדולים הנ״ל שהעירו לדברי הרדב״ז על ה ש מ ט ת ח ר מ ב ״ ם ״ •
ב
ז
ה
ע י ד ,
ד
ב
פ י
י
ה
י
כ
י
ל
ב
מ
ב
י
ז
ר
ב
ג
ר
י
ש
א
י
ב
ס
פ
ת
ל
ש
ד
ב
ע
ר נ ו
ל
700
א
י
ז ו
פ
ג
ה
ר
ם
י
ש י ג י ם
ב
בשו״ת חיים שאל ח״ב םום״י ג כ מ ו ב א באנציקלופדיה תלמודית כרד זי
ה ע ר ה .59לפי הרמ״ק דקדק ר ש ׳ י בלשונו ל ר מ ת ל נ ו כלל זה•
״ ••י״ייד״ז תשובי'
16הרדב״ז כותב ש ח י פ ש א ת הדיז ה ז ה ברמב״ם ו ל א מצאו .אחרי כן מ ב י א ה ר ד נ
ה ר מ ב ״ ם :״הדבר ברור שאסור ליקח ש כ ר על ע צ מ ה של ע ד ו ת אבל סופר ש ה ו א ^
ג
שלוקח השכר ,על כ ת י ב ת השטר הוא לוקח ,ל א על העדות״ .א ב ל
ל
ס
*
ן ל א
הרמב״ם שהשכר פוסל א ת העדות .לכן מ צ ד ד הרדב״ז ל ו מ ר :״ מ ״ מ אסור קאמר
3
ש ת ה י ה עדותו ב ט ל ה והיינו ש ל א כתבן בחיבור בכלל פסולי עדות״• ה י י י
מסקנה מ ה ש מ ט ת הרמב״ם.
א
מ ז ן ב י
.
17הרב יצחק אריאלי שליט״א בם׳ עינים ל מ ש פ ט קידושין נח ,ב מציין ש ד ׳
*• /אבל קי"
י
א ת הדין בשו״ע אבן העזר סי׳ ק״ל ,סעיף כ ״ א ובן ש ס סי׳ ק ג ״ ד ^ ו *
״
׳
׳
^
שם
עדותו בטלה״ ללקיחת שכר לעדים שראו כ ב י ו א ה י י י
העדות ,ואילו אצל כ ת י ב ת הגט י ש צורר בעדים ואין חיוב על שום א ד ם להיות
,י :״על ההי׳ ד ד
,
״
]
״י
עד .וכן ב ״ ב י ת יוסף״ ,חו״מ,
שכרו להעיד עדותו ב ט ל ה נ״ל ש ל א אמרו א ל א בעדים ש נ ע ש ו ע ד י ם כ ב ר ש ה ם מצוו
להעיד ולא רצו להעיד ע ד שנטלו שכר …אכל טי ש * נ ו מ ח י י י כ להעיד ונוטל
לילד ולהיות עד ,א י נ ו כדין זה לפי דעתי״ .אגב ,נ ד מ ה לי ש ה ״ ב י ת יוסף״ כבר הרגיש
*
ב ה ש מ ט ת הדין ה ז ה ב ר פ ב ״ פ ובטור ,שכן כ ת ב ש ם בב״י םי״ק י ״ ט :״דין
להעיד עדותו ב ט ל ה עיין במשרים נ ת י ב ב׳ ח״ז ובםפ״ב דקדושין ה ר ״ ך .וקצת תימד׳
שבדיונים ב ה ש מ ט ת הדין ה ז ה בטור ובשו״ע ל א העירו לדברי ה ב י ת יוסף•
18הרדב״ז הקדיש חלק מתשובותיו ללשונות הרמב״ם ושם דיונים ר ב י על השממות
ד י נ י ם ברמב״ם .דברי הרדב״ז הנ״ל על ה ש מ ט ת הרמב״ם של הדין ״הנוטל ש נ ו ל ה ע ז י
0
מ
ד
י
ב
י
ע ל
ל
ה
ת
ש
כ
ר
ע י י
י א י ז
ה ג ט
ע ג י ז
ל ך ה
ב
ל כ א ז
כ
מ
ג
ה ג י ט ל
ת
ו ר ש י ם
ש
ב
ש
ע
ר
ב
נ
י
י
י
0
,ג י
ם ן ס
כ
ח
ו 3ד מ
א
ס ״
ל
ה
0ע
ח (
ה ג ו ט
ב
ס
66
www.daat.ac.il
ש
נ
ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אברהם סופר מביא בהקדמתו רשימה של תשובות הרמ״ק שנדפסו בםסרים
שינים וכותב :״יש להניה שישנם עוד ספרים שבהם נדפסו תשובותיו של רבינו.
י י היא לחפש בספרים ללקט את כ ל תשובות רבינו ולהדפיסו בספר אחד,
מצוה גדולח תיחשב למי שיעשד .זאת״ .על הרשימה של התשובות המפוזרות של
י ׳ י ״ ק יש לתוסיף עשרות חערות ותשובות בספר ״נחלי דבש״ הנ״ל .הרי״ד הלוי
נמברגר זצ״ל שלח א ת כ ת ב היד של ספרו אל הרמ״ק אשר הוסיף חערות רבות,
י ו בעמ׳ ) 0 ,5פעמיים() 13 ,8 ,7 ,פעמיים() 35 ,28 ,20 ,19 ,15 ,פעמיים(,39 ,
) 03 ,48 ,40פעמיים( .כמו כן ישנן תשובות בכת״י מ א ת חרמ״ק אל חרי״ד במברגר
שטרם נדפסו ונרמז עליהן ב״המעין״ תמוז תשל״ג ,עמ׳ . 1
ה ר א
ז
מ
כ ג
8נ
דברי תורח עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר .וכן דברי הרמ״ק.
בפירושו למסכת תמורה דף יב ,א אין ביאורים לדברי המשנה והגמרא שם ויתכן
שגס כאן כ ת ב היד אינו שלם כמו שמעיר הר״א סופר במקומות אחדים ,לכן היה מן
י׳ראיי לציין בהערה לדברי הרמ״ק בגידולי טהרה ,סעיף כג )דף ו ,א( ששם תארין•
הרמ״ק בפירוש דברי המשגה ״ואין המים שאובין פוםלין את המקוה אלא לפי
חשבון״ ואף דן באוקימתות של הגמרא ומבאר למה הגמרא אינה מפרשת את
המשנה כפשוטה.
חידושים רבים מפוזרים בפירוש הרמ״ק למסכת תמורה .לומדי התורה בודאי
יפלסלו בדברי הרמ״ק וכך היא דרכה של תורה .כך יש מקום לדון בחידושו בדף ז,
עמוד ב )עמ׳ .(110המשנה אומרת :״הכהנים ממירין בשלהן וישראל ממירין
בשלחן״ .הרמ״ק מפרש :״לכאורה אין בזה שום חידוש ,ונ״ל דקמ״ל דכהנים
ממירין בכל מין קרבן שהוא שלהם כגון באילו של אהרן ,דה״א כיון דדחי שבת
וטומאה חוי כמו קרבן צבור ,קמ״ל דלענין חמורה ה ד קרבן יחיד׳ /נדמה לי שהיה
צורר להביא חוכחח לחידוש כזה והרי אי אפשר לחדש דין מתוך שפת יתר של
המשנה ,בלי להביא לכר הוכחה .ואולי המשנה מזכירה ״הכהנים ממירין בשלהם״
כדי להסביר את חמשך חמשנח ,,אין חכחנים ממירין לא בחטאת ולא באשם ולא
בבכור״ ומפרש רש״י מפני שלכהנים אין הלק בבשר תקרבנות האלה אלא משעת
הקטרת אימורין ואילך .לכן מקדימה המשנה ״הכהניס ממירין בשלהן״ לומר שרק
בקרבנותיהס־הם הכהנים ממירים ואפילו אם הישראל נתן לכהן את הקרבן
שיקריבנו לו אין הכהן ממיר בו ,אפילו אס זה קרבן שהכהן יזכה אחר כך בבשרו.
עדותו במלה״ אינם מ ו ב א י ם שם אלא בתור דיון ב ש א ל ה מ ע ש י ת שבאה לפגי הרדב״ז.
ועל התמיהה על הרמ׳׳ק ש כ ת ב שהנוטל ש כ ר עדותו ב ט ל ה מדין תורה ,ר א ה שו״ת דברי
חיים ,ליקוטים בסוף ח״ב ,סי׳ לא ש מ ב י א קושית כ מ ה אחרונים שהעדות בטלה
מדאורייתא משום שהוא גוגע בעדותו ,עיי׳׳ש ובם׳ נחלי ד ב ש הנ״ל.
19על תשובות חרמ״ק שבספרי הרי״ד במברגר י ש להוסיף ע ו ד — נוסף מ ה ש מ ו ב א בם׳
נחלי דבש וברשימת הר״א םופח בהקדמת הספר — התשובות ה ב א ו ת :שרית י ד יחלוק
״ א :או״ח סי׳ ע ,קטו; יו״ד םיי׳ נ ,קטו .מ ל א כ ת שמים על הלכות םת״ס :כלל א,
ח
בינה ע )פעמיים( .שו״ת נטיעה של שמחה םי׳ ו׳ ,בב ,כד ,לו ,מח ,נה ,נו ,בז! ,פד.
^
ן כ ר
ש מ ן ן ה
ם י
,
מ ח ״
מ ט
,קיא ,קיט ,קנה ,קםב ,קצז ,רכג .שו״ת י ד תלוי ,ח״ב
סי׳ מד ,מדי•
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מובנת איפוא ההקדמה במשנה ״הנהנים ממירין בשלהן״ ואף מובן ההמשך ״וישראל
ממירין בשלהן״ ,שאפילו אחרי מסירת הקרבן לכהן יתכן עוד המרה ע״י הבעלים.
לכל מםכתא חסוגיות שלח ,כך גם מסכת תמורה ,בין אלו ידועח במיוחד
הםוגיא על המחלוקת בין אביי ורבא :״אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא
תעביד אם עביד מהני …רבא אמר לא מהני״ .מתלוקת זו בדף ד׳ ,ב׳ ע ד ד ף ד ,ב
דנה בשאלה אם התורה מכירה בפעולה שהיא נובעת מעבירה על איסור ,בהמשך
הסוגיה )ה ,ב( מובא כדוגמא איסור תמורת ואת דברי המשנה הראשונה של
המםכתא ״שאם המיר מומר וסופג את הארבעים״ .מכאן הוכחה שהתורה מכירה
בתוצאת העבירה שנעשתה כאן ולכן לוקה ומכאן קושיה על רבא שאמר לא מהני.
והגמרא מתרצת :״שאני התם דאמר קרא והיה הוא ותמורתו יהיה קודש״ ,זאת
אומרת שהתורה מחדשת כאן שיש הכרה בפעולה האסורה ולכן לוקין עליה.
הרב מנדל קרגוי זצ״ל כ ת ב הקדמת לסוג א זו )עמ׳ (92—72ובת עיונים
במחלוקת אביי ורבא ,הרמ״ק מעיד על עצמו, :יגעתי ומצאתי כללים ויסודות
כוללים אשר אם יתבררו על נכון יהיו מספיקים כמעט לכל הקושיות שאפשר
להקשות בענין זה״ )עמ׳ .(72הרמ״ק דן באיזה מיז לאדן נחלקו אביי ורבא; אם
גם בעשה גרידא; אם נחלקו בין בחולין בין בקדשים וכן דן אם ההלכה כאביי א ו
כרבא .אחד מהכללים שחידש חרמ״ק :״דמחלוקת אביי ורבא לא שייך א ל א
שהמניעה והאזהרה בא באותו ענין עצמו בדבור אחד ,כגון לא תסדר• גבי בכור
)במדבר יח ,יז( דכולל האיסור והתנאי בדבור אחד ,אבל אם האיסור בא מצד א ח ר
לא שייד לחמר דלא לחני דחרי אין כאן תנאי כלל״ )עמי .(77לכן אין למחלוקת
זו קשר עם מצוה הבאה בעבירה שהרי חמצוה ותעבידה אינן באות מאותח מצוד.,
אין איפוא לדון כאן בבעיח של אכילת מצה של טבל ,השוחט בשבת וכדומה .לכן
דוחה הרמ״ק את קושית התוספות )שם ו ,א ד״ה והשתא( בגירש את אשתו אם
נשבע שלא יגרשנה לפי אביי מהני ולפי רבא לא תהא מגורשת שהרי ע ב ר ע ל
שבועתו .הרמ״ק מבאר :״ואם שהסברה שכתבו בזה היא אמת ,מ״מ לפי דרכנו אין
אנו צריכין לזה דכיון שבא האיןםור מצד אחד ,לכ״ע מחני ,והמעיין בכלל זה יראה
שהוא נכון ומסכים עם האמת מכל צד״ )עמ׳ .(78
רבים חדיונים בסוגייה זו עד שבעל ״חזקה רבה״ הרב יעקב ליב׳ קראך ז״ל
חיבר ספר רב חכמות על םוגיח זו עם כל חדיונים בספרי חראשונים והאחרונים
בהלכה זו .עכשיו נתברר שאכן נכחב עוד לפני כמאח וחמישים שגה קונטרס גוםף
בסוגיה זו ש״היא עמוקה ומשלחת שרשים לכמת מקומות בש״ם״ כדברי הרמ״ק.
המעיין בנושא זה ימצא עניז רב בדברי הרמ״ק הנדפסים עכשיו בפירושו לתמורה.
לקט גדול עם תשע עשרה חקירות ב״כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד״ חבר בעל
שדי חמד במערכת הכף כלל נה—עג )חלק ג׳ עמ׳ (253—206ד ש מקום לבדוק
באיזו נקודות חידש הרמ״ק חידושים ובאיזו נקודות כיון לדעתם של גדולים
אחרים .
20
20בין הדיונים בסוגיה מ ס ו ב כ ת זו א צ ל גדולי הדור הקודם ,י ש להזכיר שו״ת מחנה חיים,
יו׳׳ד סי׳ מא ,אור הישר ,בכורות בם ,א ו ש ו ״ ת ד ג ל ראובן ,ח״א ס י ׳ ב—ג.
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ה ר ב כ נ ד ל קרגוי ה י ה ב ק י עצום ב ק ד ש י ם ו ב ט ה ר ו ת ,גאון א מ י ת י ו נ ח ב א א ל
^ י י ם • א י ל י אסשר ל ר א ו ת בו ה א ר י ש ב ח ב ו ר ה ואחריו כ מ ע ט ל א ק ם ב מ ו ת ו ב מ ע ר ב
אירופה• א ד י ה ד עם ש ל י ט ת ו ה ע צ ו מ ה ב ד י נ י קדשים וטהרות ,ה י ה גם פ ו ס ק גדול
ב ד י נ י ם מעשיים ,ה ן ב ד י נ י מ ק ו ו א ו ת ונדה ,ה ן ב ד י נ י כ ח י ב ת ס ת ״ ם ,ג י ט י ן ו ה ל כ ו ת
שבת.
א ר ש ה ל ע צ מ י לסיים ש ו ר ו ת א ל ו ב ה ע ר ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה ע ״ ס ד ב ר י ה ת ו ס ס ו ת
ב מ ם כ ת א דנן ,מ ס כ ת ת מ ו ר ה .א ם ה ה ע ר ה נכונה ,ת ה י ה ז א ת ל ע י ל ו י נ ש מ ת ר ב נ ו מ נ ד ל
קרגוי זצ״ל שהקים עולה ש ל תורה בדרום גרמניה והעמיד תלמידים רבים בתקופה
ס ו ע ר ת .ואם ה ה ע ר ה א י נ נ ה נ כ ו ג ה א י ן א ל ו א ל א ד ב ר י הדיוט ,כ ד ב ר י ג ב י ה א בן ס ם י ם א
) ס נ ה ד ר י ן צא ,א(.
ב ת מ ו ר ה יד ,ב מ ו ב א :״ ד ב ר י ם ש ע ל פ ה אי א ת ה ר ש א י ל א ו מ ר ן ב כ ת ב ו ש ב כ ת ב
א י א ת ה ר ש א י ל א ו מ ר ן ע ל פה״ .ה ת ו ס פ ו ת דנים ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת א י ד מ ו ת ר ל ו מ ר
פ ס ו ק י ם ב ע ל פה .כ א ן ב מ ס כ ת ת מ ו ר ה מ ת ר צ י ם ה ת ו ס פ ו ת :״ ד א י ן ל ה ק פ י ד א ל א ב ד ב ר
ש מ ו צ י א א ח ר י ם י ד י ח ו ב ת ן ״ .כ ע י ן זה ב ת ו ס פ ו ת י ש נ י ם י ו מ א ע ,א.
2
חטור ,א ו ״ ח סי׳ מ ״ ט פ ו ס ק כ ח ת ו ם פ ו ת ה נ ״ ל וכן ה ב ״ ח י ,ה מ ג ן א ב ר ה ם ,ו ע ט ״ ז .
חגאון
ב ב י א ו ר י ח ג ר ״ א ,א ו ״ ח סי׳ מ ״ ט מ ד ג י ש ש ת י ר ו ץ ה ת ו ס פ ו ת ב ת מ ו ר ה ה ו א
ה ע י ק ר ו ל כ ן אםור ל ו מ ר ד ב ר י ם ש ב כ ת ב ב ע ל פ ח כ ד י ל ה ו צ י א א ח ר י ם .כ ד גסםק גם
ב
א ל י ח ו ר ב ה וכן מ ו ב א ב ב א ר ה י ט ב ו ב מ ש ג ה ב ר ו ר ה ב ש ם ה ר ד ב ״ ז ,ה מ ״ א ו ה ג ר ״ א .
ל ס י ה פ ו ס ק י ם ה א ל ה נ ר א ה ל י ש א י ן לומר פ ר ש ת ו י כ ו ל ו ב ק י ד ו ש ש ל ל י ל ש ב ת
ב ע ל פה ,כ א ש ר מ ו צ י א י ם א ת א ח ר י ם י ד י ח ו ב ת ם .ו כ ד א נ י נ ו ה ג ז ה כ מ ה ש נ י ם .מ צ ו ת
ליישב
א ת מ נ ה ג העולם ,א ב ל נ ר א ה ל י
שודאי נאה ויאה למדקדקים במצוות,
ו ב מ י ו ח ד ב ג י תורה ,ל ו מ ר פ ר ש ת ו י כ ו ל ו ב ק י ד ו ש ש ל ל י ל ש ב ת מ ת ו ד ה כ ת ב .א י ן
ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ל ג ב י ח פ ם ו ק י ם ש ב ק י ד ו ש ב ש ב ת ב ב ק ר ו ב ח ב ד ל ח ,׳שחרי ח ס פםוק,י
רשות.
ואולי יש ליישב ק צ ת א ת ה מ נ ה ג ש א מ נ ם תקנו ל מ ק ד ש לומר פ ר ש ת ויכולו
בקידוש ,א ב ל אין חיוב ע ל השומע ל צ א ת א ת אמירת ה פ ר צ ה בתור שומע כעונה
כמו
בקידוש עצמו.
21ד ע ת הפרמ״ג והברכי יוסף כנראה כהב״ח ,ר א ה כף החיים סי׳ מט ם״ק ח .וראה ש ד י
ח מ ד מ ע ר כ ת הדלי׳ית ס א ת ה ש ד ה כלל ד ד ע ו ת ש ו נ ו ת א ם ז ה איסור תורה או אי&ור
דרבנן.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אברהם סופר
הערות ו ה ג ה ו ת ל מ ס י מועד ק ט ן וחגיגה
מס׳ מועד קטן.
א
ב,
חםמ״ע
ב מ ש ג ה :
״בין ובר ביד׳ — ״ ב י ד השני יותר פשוט .וכמש״כ
ח ו ״ מ סי׳ ע ב ם ק ״ ז ו ם ק ״ ח :״ ו ע ל ה ר ו ב בין ה א ח ר ו ן פ ש ו ט י ו ת ר מ ב י ן
הראשון״.
ב
ב,
ו ״ ה
רש״ י
״דבשעת חרישח ליבא כלאים בלל״ —
ח ר י ש ת :
ק׳ לי ה א ב מ נ כ ש איירינן ,ו כ ב ר י ש כ א ן כלאים ,ו ל מ ח חוםיף ר ש ״ י מלים חנ״ל.
א ב ר ו י י ,צ ר י ך ל ה י ו ת ל פ נ י ד ״ ה שרי.
ג,
א
רש״ י
ד ״ת
ג,
ב
רש״ י
םד״ה
״שנכנס ל ש ב י ע י ת ד ב ש ב י ע י ת נמי אסור״
ד א ת י א :
— נ״ל ש ה מ ל ה ״ ד ב ש ב י ע י ת ״ מ י ו ת ר ת חיא.
ד,
״ממי״
א
רש״ י
ג ן ירה:
ד ״ה
״ ל מ ע ב ד מ י קילון״ — ברור לי ש צ ״ ל :
קילון ,ו כ ן י ו צ א מ ד ב ר י ר ב א ש י .
שם
שאי׳
מי תי ב י:
ד״ה
״אבל לא מי קילון״ — דלג רש״י ״ממי גשמים״
ב ג מ /ואינו ברור לי מ ד ו ע אין ר ש ״ י מ פ ר ש ש ה ק ו ש י א היא גם מ מ י גשמים
הן לד״ י והן לרב אשי.
ב ב ג מ׳ :
ד,
שבמקרא
״לשחופי גהרא״ — ע׳ פי׳ רש״י ,ו נ ״ ל ש ה ו א מ ל ש ו ן ״ ח ש ו פ י ״
) מ ח ש ף ח ל ב ן ב ר א ש י ת ל ,לז ,ו ע ו ד ( ,ו ס ד ר ח א ו ת י ו ת מ ת ח ל פ ו ת ב מ ל י ם
רבות כ מ ו כשב ,כ ב ש ; שמלה ,ש ל מ ה ועוד ,גם כ א ן ה ע נ פ י ם מ כ ס י ם א ת פ נ י ח מ י ם
וכשעוקר
א ו ת ם ח מ י ם ח ם ״ ח ש ו פ י ם ״ ,ו ע ׳ מ א י ר י ס נ ת ד ר י ן ה ,ב ד ״ ה כ ב ר ש כ ׳
ש״הצוף״
הוא ״לשון גלוי״ ונ״ל כג״ל ,ושין וצדיק מ ח ח ל פ ו ת .
שם
ר ש ״ י
״להעמיק״
שם
ד ״ ח
טפחיים:
״ולחגביח
קרקעיח״
—
נ״ל
שצ״ל:
)או ״לחנמיד״( קרקעית.
תום
,
ד״ ח
מפני:
״ורבנן םברי כיון ד ע ״ י שינוי ע ב י ד ליח לאו
מ ל א כ ה ה י א ״ — צ ״ ע ל מ ה ל א ת י ׳ ב ג מ ׳ כן ,ש כ ן ם ״ ל ל מ ״ ד ד נ ר א ח כ ע ו ד ר ,ו ל כ ן
חייש למכשיר וכר.
לא
א ר ש ״ י
ח,
ד ״ ה
ה א :
״דלאתויי הני נמי״ — נ״ל ד צ ״ ל :דלאתויי הני
חני נמי.
שם
קשות
שחרי ר ״ ש בן פזי א מ ר ח ולא רב אשי.
ח,
הרי
ב ר ש ״ י ד ״ ח
אבל
מ צ יי נ י ן :
״שאע״פ שאינח אלא עצם אחד״ —
ברור ש ס ״ ל ל ר ש ״ י ד מ ת נ י ׳ או א ו קתני ,ע׳ תום׳ י ו ״ ט א ח ל ו ת פ ״ ב מ ״ א ,
וההםף
שם
*
ת ו ם ׳ ד ״ ה ח א :״כלומר לדידד דאמרת״ — חמלים ״לדידך דאמרת״
מ ש נ ח ו ה ת ו י ״ ט ל א ת ב י א ו ד ב ר י ר ש ״ י אלו ,וצ״ב.
ר ש ״ י
ד ״ ה
ש מ פ טיר י ן:
ורותצין אותן ש ם וקוברין אותן״ —
ההערות לפירש׳׳י על מ ו ע ד קטן הן לפירש״י הנדפס ,אף ש כ נ ר א ה אין לייחס א ו ת ו
כולו לרש״י.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א פ ש ר ש ר ח צ ו ח ו ג ם מ י ד ל א ח ר מ י ת ת ,ע י י ן ש ו ״ ת ח ת ם םוסר ח ל ק י ו ״ ד ס י ׳ שכח.
א
י׳
ד״ה
ו ש ״ י
מרחיקין:
אין
״ובציון
ד מ צ ר א ח ד לא םגי
ל כ ו ל ה ״ — צ ״ ב ל מ ח ג ק ט ״ מ צ ר א ח ד ״ ,ה ל א ג ם ב ש ל ש ה מ צ ר י ן ל א ם ג י לכולה.
רש״ י
שם
כי
ד ״ח
״שכירות לפועלים ד ב ט ל י כלאים״ —
י ה בינן:
צ ״ ב ל מ ה נ ק ט ר ק כ ל א י ם ל ב ד ,ה א י צ א ו ג ם ע ל ש א ר דברים ,״ ו מ ד י ד ת ו ״ ר ״ ל ש ל א
מתרומת
חלשכה.
שם
תום׳
ד״ ח
״ ו ש מ א י ״ ל דחגי ד מ צ ו ת ת ת י ר ו ״ — אולי
דמוזלי:
כ ת ב ו ״ושמא״ משום כלאים דבכלאים בעל ה ש ד ה ע ב ר ועובר עבירת ,ומהיכי תיתא
י ע ש ו מ ל א כ ה א ס ו ר ה כ ד י ל ה צ י ל ו מ ן ה ע ב י ר ה ) ע ׳ ש ב ת ג ,ב ( א ב ל ע ל
שהפועלים
ש א ר ה ד ב ר י ם כ ג ו ן ת ק ו ן מ ק ו א ו ת ו כ ד צ ״ ב מ ד ו ע כ׳ ״ ו ש מ א ״ .
ב
ו,
ד ״ ה
ר ש ״ י
ה א י ש ו ת :״בשדה האילן במועד״ — נ״ל
צ דין
ד ש ל ש מ ל י ם א ל ו מ י ו ת ר ו ת הן ,ו א ו ל י ה ן ה ב א ה מ ן ה מ ש נ ה ו ה נ ק ו ד ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת
אחריהן.
ז,
ד״ה
ב
ד״ח
ו ש ״ י
סבר
ומר
צוותא
ד ע ל מ א ,צריד לתיות לפני
מר סבר צוותא דאשתו,
רש״ י
שם
ד ״ה
ל מ י מ ר א :
״ פ ר י ד בין לר״מ בין לר׳ י ו ס י ״ :אינני
:יבין ,מ ן ה פ ס ו ק י ל פ י נ ן ר ק ש י ש י מ י ם ש א י נ ו ר ו א ה א ב ל ל א י ל פ י נ ן ש מ ו ת ר לו
לשתוק ,ו א ״ כ ל מ ה פי׳ ש ה ק ו ש י א היא גם לר״מ ,וצ״ע,
ח,
ר ש ״ י
א
ד ״ ח
י ב כ ון
ע מ י ה :״הכי אסור למימר כ מ ו ^ ד ״ — צ ״ ע
ד ב מ ת נ י ׳ )ד״ח ל א יספידנו( פי׳ ר ש ״ י ד ש ל ש י ם יום אתרווייחו קאי.
רש״ י
שם
א
ט,
ד״ ה
ב ג מ ׳:
אמר
רב:
״ ל ה ם פ ד נ י ם ״ — נ׳ ד צ ״ ל :״להםפדן״.
״עיקר שמחה חד יומא הוא״ — מ ש מ ע שעושין סעודת
נ שיאין ביום ש ה ע מ י ד ו ח ח ו פ ה ולא בלילה שלאחריו ,ואולי אינו ראיי׳ דבלילח
של ח ג טרם חייב ב ש מ ח ת יו״ט.
הראשונח
ש פ :
פורתא
ה י ה נקרא מ ת ר מ י )ראח ר ש ״ י ד ״ ה אי הכי( ,ו א ״ כ ר א י * ברורה ש מ ו ת ר
לחשאיר
בשר
בכוונת א ת למוד סוף מ ם כ ת א לימים שבין ר״ח לט׳ ב א ב כדי לאכול
ו ל ש ת ו ת יין
םקע״ג
דרוש
ב ס ע ו ד ת ה ס י ו ם ,ו ל א כ מ ש ״ כ ה מ ש נ ה ב ר ו ר ה א ו ״ ח סי׳ ת ק נ א
ב ש ם א״ר ,עיי״ש.
שם
ב ג מ׳ :
״אין שמחת בלא אכילה ושתייח״ — צ ״ ב למת לא הקשו מאי
לחתיר שמחח.
שם
תי׳
״ א י ב ע י ליד! ל ש י ו ר י פ ו ר ת א ״ — י ו צ א ב ר ו ר ש א ם ה י ה מ ש י י ר ב כ ו ו נ ה
״ ו ד ל מ א י מ י ם ח ר א ו י י ן ג מ ר י ו ם י ו ם מ ה ת ם ״ — ק׳ מ ד ו ע ל א
בגמ׳:
מ ד כ ת י ב ש ב ע ת ימים ו ש ב ע ת ימים ,מ ת ש ב ע ת ימי ח ח ג רצופים א ף ש ב ע ת
י מ י ש מ ח ה ר צ ו פ ־ ם ,ו ת י ׳ ל י ב נ י ח ח ו ״ ב ר׳ א ב י ע ־ ש ר ש ל ו ם ש ל מ ה נ ״ י כ י ו ן ד ש ב ע ת
ימי סוכות ל א רק רצופים היו אלא הם גם ימים ר א ר י ם וא״כ י״ל ש ש ב ע ת ימי
שמחה
ה י ו ר ק י מ י ם ר א ו י י ם ,ונכון.
שם
י,
רש״ י
א
ד״ ה
מ ש נ ת :
ל י ח ר ב צריך לתיות לפני ד ״ ה שתא.
״מעמידין תנור וכירים וריחים״ — על ה מ ל ה מעמידין יש
ציון לגליון ה ש ״ ם ש ל זקיני ר ע ״ א ן״ל ,ו ה י א ה י א גי׳ ה מ ש נ ה ש ל פ נ י נ ו ,ו ד ו ח ק א צ ל י
לומר שלפני ר ע ״ א ז״ל ה י ת ה הגי׳ כמו שכ׳ ח ר י ט ב ״ א ש ל א גרםינן ״ריחים״ במשגה,
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי אז ה י ה מ פ ר ש ל מ ה צ ״ ל ג ם ״ריחים״ .לכן ברור ל ע נ ״ ד ש ה מ ד פ י ס י ם ט ע ו ומקום
ה צ י ו ן ה ו א ע ל מ ל ת ״ מ ע מ י ד י ך ש ב ג מ ׳ ו ב ג מ ׳ לי׳ מ ל ת ״ ר י ח י ם ״ ,ו ע ל ז ה כ ׳ ר ע ק ״ א
ש צ ״ ל ג ם מ ל ת ״ ר י ח י ם ״ ,כ מ ו ש י ו צ א ב ר ו ר מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ,ודוק.
י א ,א ר ש ״ י
שם
ד ״ ה
בגמ׳ :
ב ד נ פ ח י,
״רב איקלע…
צריך להיות לפני ד״ה מתניתין.
תילתא
— פי׳
מילחא״
רש״י:
״רב איקלע
ב מ ו ע ד ״ — לא זכיתי להבין ,ה ל א גם אם א י ק ל ע בחול מ ו כ ח ש ר א ו י ל א כ ו ל ע ״ י
א י צ צ א ,ו א י ן ב ג מ ׳ ש ו ם ר מ ז ש ה ד ב ר ה י ה ב מ ו ע ד ד ו ו ק א ,ו מ ה ר א ה ר ש ״ י ל פ ר ש כן,
ומי
ש י פ ר ש ד ב ר זה ח כ ם גדול יתקרי ושכר רב יטול.
ש ם ר ש ״ י
ד״ ה
ר ש ״ י
יא,
ב
י ב,
ב ר ש ״י
ת ה ל י,
ד ״ ה
צריך להיות ל פ נ י ד ״ ה לטעון גופא.
צ ר י ך ל ה י ו ת ל פ נ י ד ״ ה כדו.
ו ז י ת י ו,
״אפי׳ בלילה כיממא דמי״ — קשה שהרי
ד ״ ה צי ג ע א :
ב ג מ ׳ מ ש מ ע ,ש ב ל י ל ה ה ו י י ו ת ר פ ר ס ו ם מ ב י מ מ א ו מ כ נ י ם ד ו ו ק א ביום ,ו כ ן ק׳ מ ״ ש
א ח ״ כ :להכ* מ כ נ י ס ן :מ י ביום.
רש״י
א
י ג,
מ ת ק י ף ל ה ר ב פפא …ב נ י ן ל ש ת ר י — פי׳ ר ש ״ י :״ א ד ר ב
בג מ׳ :
ש ש ת פריך׳ /ולא זכיתי להבין ,ה ל א גם לפי ר ב ש ש ת בנין ו ל ב ל ר מ ו ת ר י ן ש ה ר י
הן ב כ ל ל כל ה מ ל א כ ו ת ש מ ו ת ר י ן מ ש ו ם מ י ש א י ן לו מ ח יאכל ,ו ל מ ה ל א פי׳ ר ש ״ י
ש ק ו ש י י ת רב פ פ א ורבינא ע ל ה ח כ מ י ם ב ב ר י י ת א קאי ,וצריך א נ י לרב בזה.
י ג,
ב ר ש״ י
שפ
ר ש ״ י
ד״ ה
ד״ ה
צריך ל ה י ו ת לפני ד ״ ה הדשושות ,ודוק.
בצנעה,
בתבלין:
״כגון
כרוב
וכרשיניך
—
צ״ב
שהרי
כרשינין הוא מ א כ ל ב ח מ ה ו ב ש ע ת ה ד ח ק גם מ א כ ל אדם ,ע׳ ת ר ו מ ו ת פ י ״ א מ ״ ט ,
משום
ואולי
כך
הגיח
הרש״ש
בתוספות
ש ל פ נ י נ ו א י נ ו כן.
יד,
ד ״ ה
א ר ש ״ י
״אחריהן״
שם
שצ״ל:
״כרישיך,
ל מ ז ו נ ו ת :
ומ״ש
שכן
בתוספות,
הוא
״וחזר במועד אחריהן״ — נ ״ ל ד מ ל ת
מיותרת חיא וצריכה לחמחק.
תום׳
ד ״ ח
אומן:
״ א ב ל ב נ י חעיר …ד פ ש י ט א ד א ם ו ר י ם ״
_
צ
״
ב
מ א י פ ש י ט ו ת י ה ו א ד ר ב א ב נ י ה ע י ר ר ב י ם ח ם ו מ ו כ ח א מ י ל ת א ט פ י ד א נ ו ם י ם היו.
ב
יד,
ר ש ״ י
ד ״ ה
ודחי
עשר,
די חי ד :
״אבל ד כ ת י ב אבל יחיד
ע ש י ל ך ׳ — לא זכיתי לחבין כלל איך מ ש מ ע מפסוק זח ש ה ו א ע ש ה דיחיד ,ויותר
ק ש ה לי ל מ ה לו לילף דבר ז ה מ פ ס ו ק ה ל א פ ש י ט א ש א ב ל ו ת הוא ע ש ה ד י ח י ד או
ד י ח י ד י ם ו ש מ ח ת י ו ״ ט נ ו ח ג ל כ ל ע ם י ש ר א ל ב א ו ת ו חיום ,ע ׳ מ ג ״ א א ו ״ ח ת מ ו ס ק ״ ב .
שם
הקשח
בג ליו ן
רבינו
ירושלם,
יחיאל מפריס,
ראה
למםכתין
לתלמידו
של
ד״י
מפרים,
תרצ״ז ,עיי״ש.
ט ו,
עמוד
הש״ם
לרע ק ״א
בשיטת
ז״ ל
ד ״ ת נ מ צ א ת — ק ד זו מ מ ש
א
אחרי ר ש ״ י ד ״ ה
מנ וד ין
צ י י ד להיות ד״ח ומצורעין שבסוף
חקודם.
ב גמ׳ :
שם
״ מ ה חן בתספורת״ — ע׳ ח מ כ ת ם וריטב״א )ועוד ראשונים(
•*־,קשו מ ד ו ע ל א פ ש י ט לי׳ מ מ ש נ ת נ ו ,ו ה א ד ל א ה ק ש ו כ ן ע ל ת כ ב ו ם ת ד ל ק מ ן ב ס ו ף
חעמוד
תערה
י ״ ל ש ל א גרסות ,ו כ מ ש ״ כ ת ו ם ׳ ל ה ל ן ד ״ ה מ נ ו ד י ן ,ו ע ׳ ב ה ע ר ת י ל ה מ כ ת ם
א/
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ם כ ג מ ׳ :״מנודין ומצזדעיז אםודיז לספר״ — צ״ב בהכביד שערס אס
מי־תרין לתקל בתער כאבל ,ראה לקמן יז ,ב.
ש ם ב ג מ ׳ :״ללמדך שכל המתנדה…״ — אינני יודע מה בא להוסיף על
מ״ש בתחלת הברייתא ,ובסרט לשון ״ללמדך׳ צ״ב ,שתרי כן אמרו שם להדיא.
ש ם ר ש ״ י ד ״ ה מ ו ח ר ם :״לאחר ל׳ יום לאחר תנדוי״ — סתם נדוי
אמרינן לקמן שתוא ל׳ יום ,ומדכפל רש״י מלת ״לאחר״ ברור שכוונתו לאחר ל׳
יום שלאחר הנדוי שהוא ג״כ ל׳ יום ,ראה חגחות מחר״ב ז״ל.
ב ג מ ׳ :״בזמן שאיגו ראוי לביאת…״ — ע׳ תום׳ חגיגח ד ,ב,
ט ז ,א
ד״ח דכתיב.
ש ם ב ג מ ׳ :״ ד א כ י ל ושתי ב ה ד י ה וקאי בארבע אמות דידיח דכתיב
יושביה״ — מ ש מ ע ש ג ם אלו ה י ו ש ב י ם אצלו בדרך א ר ע י ג ק ר א י ם ג״כ יושביה,
ו ע ׳ שו״ת ח ת ם ס ו פ ר א ו ״ ח ס י ׳ קצד .וי״ל וק״ל.
א ה
ר ש
״ י ׳ יאילי י״ל ,לא חאיר לך
ט ז ,ב ב ג מ ׳ :״לא נגר• לי״ ־ ־ י
ור״ל הדבר שאתה מעיין בו כ״כ עדיין לא חאיר לד ולא ברור לד ואתח שקוע
כ״כ במחשבותיך עד שאתה לא מרגיש שאגי הולך א ח ר י ך
ש ם ב ג מ ׳ :״תחא כמוני״ — :לאמתמנעין רבנן דרשין בין ח׳יא להי״ת
)ירושלמי פאת פ״ז ח״ח( ,ובמלים רבות מצינו שאות א׳ נבלעת וחטרה ,ולפ״ז
דרשו :״תחכמוני״ — ״תהא כמוני״.
ש ם ב ר ש ״ י ד ״ ה ע י ר א :״לדוד״ — בגמ׳ הגי׳ :״לרבנן״ ,וכוונת
כל הדבור הזה נעלמה ממני ,שהרי לא הוסיף כלום על מ״ש בגמרא.
י ז ,א ב ג מ ׳ :ואתא איהו נמי בהדייהו — :היינו ברחוק ארבע אמות,
ע׳ לעיל טז ,א ובטור יו״ד סי׳ שלד.
י ן ,ב ב ג מ ׳ :״אמר רב חםדא זאת אומרת״.״ — צ״ב שהרי מקרא ילפיגן
לח ,לעיל טו ,א.
ש ם ר ש ׳־ י בריש חעמוד ד ״ ח ו א ח ת י ח ב כ ך א :״תקע בתוך
חכד..,״ — לעיל פי׳ שיכניס חפתקא לכד ,ונלעג״ד שצ״ל :״ואחתיה בי קברי
וקרי בית״ ועל זה פ רש״י :״תקע בתוך חכה..״.
י /
שם
רש״ י ד״ ה א י בעי
ל י ה :״כלומר בערב שבת״ — צ״ב למת לא
כ׳ רש״י ביום חמישי ,כמש״כ אח״ז.
י ח ,א ב ג מ ׳ :״זורקן רשע …ע&מא תעבור עליהן אשה…״ — משמע שרשע
הוי מיד וגם אם לא תעבור על?הן אשה ,וע׳ יד מלאכי םי׳ שםן שמוכיח שעוברים
על לאו דלפני עור אפי׳ אם חאחר לא עשה האיסור אשר שמו לפניו ,ולפ״ז צ״ב
מדוע אמרו רשע ולא בארו שעובר על לפגי עור כפשוטו.
שם
ר ש ״ י ד״ ה
א י ת ר ע :״בפנחס אחוה דפנחם״ ]ובג״א :״דשמואל״[
— נ ״ ל שכל המלים האלו מיותרות הן לגמרי.
שם ר ש ״ י ד ״ ה
ב ר י ת :״דכתיב …תרווייהו״ — נ״ל שכל הדבור םיותר
הוא לגמרי שהרי לא הוסיף כלום על מ׳יש בגמרא.
י ח ,ב
ב ג מ ׳ :״כי הא דרבא״.״ — אינני מבין איך שייך ל מ י מ י ״כי י הא״
הלא מדברי רבא אין שום ראיי׳ שאפשר לקדם ברחמים ,אדרבה ,שהרי רבא א״ל
אי חזיא לך לא אזלא
מינה
וצ״ע.
73
www.daat.ac.il
י ט,
ד ש ״ י
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראש השנת ב ש ב ת :
ד ״ ה
״הואיל ואינו אלא יום
א ח ד ״ — ק ש ה לי מאד ,ה ל א גם ע צ ר ת הוא רק יום א ח ד ו א ע פ ״ כ ם ״ ל ד ה ו י כרגלים,
נלענ״ד שהמלים ״ראש ה ש נ ה כשבת״ ט״ם הן וצריכות לחמחק ,והמלים
ולכן
— אחד״ שייכים לד״ה כשבת.
״הואיל
ב
יט,
ד״ה
רש״י
כאבא
כמאן
שאול:
״דאמר עולח לכאן ולכאן
דחשיב
נמי ש מ נ י ״ .״ — לענ״ד ק ש ה מאד ,מאי שייך כאן ט ע מ א ״דעולח ל כ א ן
ולכאן
ו מ ב ט ל מ מ נ ו גזרת שלשים״ ד ב ר זח שייך אם יום ש ב י ע י חוא ע ר ב ח ח ג
אבל לענין היתר רחיצח אחר שעמדו חמנחמין ,דאבל מותר הוא )ע״פ דינא דגמי(
ברחיצה אחר שבעה ,רש״י הי״ל לפרש כ א ב א שאול דס״ל דגם ביום ש ב י ע י ח ו ה
מ ק צ ת חיום ככולו ,ולחומר הקושיא נ ל ע נ ״ ד להגיה ש ב מ ק ו ם ״ כ מ א ן כ א ב א ש א ו ל ״
ה ה ב א ה :״ ה ל כ ה כ א ב א ש א ו ל ביום ש ב ע ה ״ ,ש ב ד ב ר י אביי ,ו ע ל מ ל י ם א ל ו
צ״ל
קאי פי׳ רש״י ,כבר כ ת ב ו חכמים ש ה ה ב א ו ת מן הגמ׳ ש ב ד ב ר י ר ש ״ י י ש בהן ה ר ב ה
טעויות .כי ר ש ״ י כ׳ פירושו ע ל גליון ה ג מ ׳ שלו ו ה מ ע ת י ק י ם לא ת מ י ד ח ב ח י ג ו ע ל
מ ל י ם ש ב ג מ ׳ ק א י פירושו ,ואכמ״ל.
אלו
כ,
טו,
ב
״ ש מ ע מ י נ ה א ב ל אסור ב נ ע י ל ת ה ס נ ד ל ״ — ק׳ לי ה א ל ע י ל
ב ג מ׳ :
ב י ל פ י נ ן ל ה מ ק ר א דיחזקאל ,ואולי ,ש ם ה י ת ה ש מ ו ע ת ק ר ו ב ה ומר׳
שמעינן
גם ב ש מ ו ע ה רחוקה,
כ ב,
מזרח
תייא
ב
ב ג מ ׳:
״ ה י ו ש ב י ז ב צ פ ו ן י ו ש ב י ן בדרום…״ — מ ש מ ע ל ה ד י א ש ב צ ד
ו מ ע ר ב לא היו ל ה ם מ ק ו מ ו ת ל ש י ת ,ו מ נ ה ג ם הי׳ כ מ ו ש ר א י ת י ב ב ת י כ נ ס י ו ת
אחב״י הספרדים הי״ו שבחו״ל.
של
כ ג,
שמדברי
א
ב ה ג חו ת
ח ב״ ח
א ו ת א וגס ב גרים בגמ׳ ואינו מ ד ב ר — ו נ ״ ל
ת ו ס ׳ ) ד ״ ה ר ״ י ( י ו צ א ש ל א ג ר ס ו כן ,ודוק.
ב
כד,
יוצא בדלוםקמא — מ ש מ ע ש ק ב ר ו ה ו ב ל א ארון.
ב ג מ ׳:
שם
רש״י
ד״ה דלוסקמא ,צריך להיות אחרי ד ״ ה חנחומי.
שם
ר ש ״ י
ד ״ ה על מטה ,צריך להיות אחרי ד ״ ה חולצין.
כה,
ב ר ש ״ י ד״ ח
שם
ר ש ״ י
ח ל ש :״מדמי ליה לשלהבת״ — צ ״ ב מדוע ד ל ג חכת.
ד ״ ה דרבי מ נ ח ם צריך ל ה י ו ת לפגי ד ״ ה והוו למחלציא.
מם׳ חגיגה
דף
ג,
ב
,
ב ג מ :
ר ב ו ת הי׳ ק ש ה ל י
״והלן בבית חקברות״ — פי׳ ר ש ״ י :״בלילח״ ,ש נ י ם
מ א י ק מ ״ ל ר ש ״ י בזה .ו ה א י ר ה׳ ע י נ י ו מ צ א ת י ש ת ר י ״ ף ב ב א
ניציעא סוף פרק ה ש ו א ל מ ב י א ירושלמי )והוא ת ו ס פ ת א ב ב א מ צ י ע א פ ״ ח ( ו ז ״ ל :
״ללינה אין פחות
מיום
א ח ד ״ עכ״ל ,וכן כ ת ב ו כל הפוסקים ,ו א ״ כ ה ו ״ א ש ג ם
כאן הכוונה ״ ה ל ן ״ שיתי׳ גם ביום ב ב י ת הקברות ,ק מ ״ ל ר ש ״ י שחכוונח רק
בלילה
לבד.
ד,
סימן
על
א
ב ג מ ׳:
״ ח א למד ,ל י ק ר א מ כ ד י מ צ ו ת ע ש ת ״ — ע ל מ ל ת ת א י ש
לגליון ה ש ״ ם ל ר ע ק ״ א וצ״ל ,אבל בריר ש ט ע ו ת הדפום הוא ,וחםימן מ ק ו מ י
מ ה שאי׳ להלן ב ג מ ׳ :ה א ל מ ה לי קרא מ כ ד י כ ל מ צ ו ת וכר ,ע י י ״ ש ב ש י ט ה
מקובצת
ותמצא שכן צ״ל.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ,ב ב ג מ ׳ :א מ ר י לי׳ ר ב נ ן לרבא …כ מ ה מ ש ד ו נ א בצנעא…״ — רבא הי׳
׳ ג & ר כ ר ב ח ט ד א כ ד א י ׳ מ ו ע ד ק ט ן כח ,א.
י ׳ א ת ו ם ׳ ד ״ ה ק ר ב ן :כ ג ו ן ח ג י ג ה וכו׳ דקרי ל י ה ק ר ב ן צבור — ע ׳
מ ג ״ א א ו ״ ת ס י ׳ צ ם ק ״ ל ב ש ם ת ר א ״ ש ו ב מ ג ״ א ש ם ר י ש סי׳ תמו.
א ר ש ״ י ד ״ ת ו ל י מ ד :״ ל א ל מ ט ה ולא ל מ ע ל ה ״ — בגמ׳ חםדר:
ל מ ט ה ,ו ל פ י ר ש ״ י כ ׳ ה פ ש ו ט ל א ח ר ו נ ה ,ע ׳ ם מ ״ ע ח ו ״ מ ס י ׳ ע ב םק״ז וםק״ח.
ר ש ״ י ד ״ ה ב ע י ק ר ר ג ל :״ ב י ו ״ ט ראשון״ — ואולי ר״ל שאס ב א
כ מ ה פ ע מ י ס צ ר י ד ב ל פ ע ם ל ה ב י א קרבן ,ו צ ״ ב .
ב ר ש ״ י ד ״ ה א ב ל ל א :״ ש א י ו ש ו ב ע אלא ב ב ש ר ״ — ברור שבמקום
צ ״ ל :״שמחה״.
א ר ש ״ י ד ״ ה מ ו פ נ ח ,צ י י ד ל ה י ו ת לפני ד ״ ה מ ה לשביעי.
ז,
למעלה,
שם
ביום א
ז,
״שובע״
,
ט
,
ט
רש״ י
ב
גנב
ד״ ה
״ ג נ י ב ה — ויתקן״ — נ ״ ל ש כ ל הדבור
אדם:
מ י ו ת ר הוא ,שהרי לא הוסיף כלום ע ל מ ״ ש בגמ׳.
א ר ש ״ י ד ״ ה אפילו מש״ם ל ש ״ ם :״ מ ש ״ ם ירושלמי לש״ם בבלי שהוא
י,
ע מ ו ק ״ — מ ד ל א פ י ׳ כ ד ל ע י ל ) ד ״ ה מ ת ל מ ו ד ( ש א ם י צ א מ ב ב ל י ל י ר ו ש ל מ י אין ב י ד ו
ד ב ר הלכה ,מ ו ח מ ש מ ע ק צ ת ש ז ה שהלעה כ ב ב ל י ב כ ל מקום ש ח ו ל ק ע ל ירושלמי,
אינו
כלל מותלט.
שם
א ח ת :״כוליה ת פ ל א ה לשון פירוש״ — עיין מ ״ ש רש״י
ר ש ״ י ד״ ה
ד ב ר י ם ין ,ח ,ו צ ״ ב .
יא,
א
יב,
א
שצ״ל:
כ׳
רש״י
ד ״ ה נתינה למטה ,צריך להיות לפני ד ״ ה נתינה למעלח.
בגמ׳:
״ובכח ובגערה ובגבורה״
-מסדור דברי רש״י נראה
״ ב כ ח ו ב ג ב ו ר ה ו ב ג ע ר ה ״ .ו כ ן ה ו א ג ם ב ג מ ׳ להלן ,ו כ ן ב מ ק ר א ה מ ו ב א להלן,
כח וגבורה.
יד,
ב
י ז,
א
ר ש ״ י ד ״ ה יקר ,צ ר י ך ל ה י ו ת ל פ ג י ד ״ ה ו נ פ ג ע .
בר ש ״ ש
ד ״ ה
פ ן ״ר :
״ ו א ו ל י ם ״ ל ד ג ם ב ז ׳ י מ י ה ח ג הי׳ ל ה ם
פייס מ י יקריב א י ל ו מ י ה ש ע י ר ומי שגי כ ב ש י ם ״ — וכה לכוון לדברי המאירי סוכה
נה ,ב ש כ ״ כ ב ש ם י ש מפרשים ,עיי״ש.
ב
י ז,
ד ב ת י ב :דאי משום יו״ט פשיטא שיתחייב להתראות
תום׳ ד ״ ה
פ נ י ם ב ע ן ר ה :מ כ א ן מ ש מ ע ש ב ל י ל ה אינו י כ ו ל ל ה ת ר א ו ת א ע ״ פ ש ק ר ב ג ו ת ראי׳ א פ ש ר
כל ימי ח ח ג והדברים ארוכים ואכמ״ל.
להקריבם
י ט,
א ר ש ״ י ד ״ ה
ל י מ ד :״והכי דריש ביה לא ת ע ש ו ש ב ע ת ימים״ —
ע ׳ ר ש ב ״ ם ב ר א ש י ת לו ,י ב ש מ ב י א כ מ ה פ ס ו ק י ם ש ר א ש ה פ ס ו ק ה ו א ק ש ו ר ל פ ס ו ק
ש ל פ נ י ו וכן א מ ר ו גם ב ש ו ח ר טוב ,עיי״ש.
י ח,
ב ר ש ״י ד ״ ה
ולקודש:
״ ח ט א ת ואשם לכהנים״ — צ״ב למה לא
הזכיר רש״י מנחות.
שם
רש״י
ד״ה
נטמא
הגוף:
״והאי מ ק ט לחו הבא וכר לפי שיש
ב ס ו פ ן ד״לכות רגל…״ — ו א ו ל י ג ם מ ש ו ם ד ב ר ג ל א כ ל ו כ ל ע ו ל י ר ג ל ש ל מ י ם ,ש ג ק ט
הלכתם
שם
למעשר״
לעיל.
ר ש ׳ י י ד ״ ה
אסור
ל מ ע ש ר :״ ה ו ח ז ק לשון…״ נ ״ ל ש ה מ ל י ם ״ א ס ו ר
מ י ו ת מ ת הן ל ג מ ר י ו ה מ ל ה ,,הוחזק״ היא היא ה ה ב א ה מ ן ה מ ש נ ה ו ע ל זו
75
www.daat.ac.il
פי׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ש ״ י :״לשון.״׳ /גם אפשר לומר שהמלים ״אסור ל מ ע ש ר ״
הקודם,
א ב ל ג׳ י ו ת ר ש מ י ו ת ר ו ת ה ן .
שם
שלא
שייכות לדבור
ד ״ ה
הוחזק
ת ו ת ז ק:
ולא
לכלום וגם
שנתכוון
ל א לרתיעה א ל א לרחץ סתם ,א ב ל אין כוונת רש״י,
ר ק לרחוץ כי אז הי׳ לו היפר כוונה ,א ב ל מ ם ו ג י א ד ל ק מ ן יט ,א א פ ש ר
לומר שכוונת רש״י
שם
״אלא לרתיצה בעלמא״ — נ״ל שכוונת רש״י
ד״ ת
שנתכוון
ואסור
דווקא לרתיצת בעלמא ,ואכמ״ל.
לזרים:
ב ל א ו :ע׳ מאירי ח ל ת פ ״ א מ ״ ט ש ת ק ש ה
על ה מ ש ג ה ,מ א י ק מ ״ ל ה א ח י י ב עליו מיתת .ותי׳ בתי׳ א ש ר ״ ל ב ח צ י שיעור ,ועיי׳יש
ע ו ד ת י /ו ה נ ה לפי ר ש ״ י כ א ן א ״ א ל א ו ק מ י ב ח צ י שיעור) ,וע׳ ת ו ם /י ב מ ו ת עג ,א
ד ״ ח ואסורים( ,ו פ ל א ב ע י נ י ש ל א מ צ א ת י מ י ש י ע מ ו ד ע ל זת שסי׳ ד ש ״ י ״בלאו״.
יט,
כב,
א
ד״ה
רש״י
״וכן נתל איתן״ — ע׳ ר ש ״ י פסחים
גממיות:
א ד ״ ה ו י ו צ א י ן ו ם ו ט ת מ ו ,א ,ב.
שם
ל א :״דטפי עדיף ל א הוחזק כלל״ — כ ס ב ר ת תום׳ ב ר כ ו ת
תום׳ ד ״ ה
יא ,א ,ד ס ת ם ע ד י ף מ א ש ר כ ו ו נ ה ה פ ו כ ה ,ו ר א ה ר ש ״ י ב ם ו ג י י ן ד ״ ה א ם ל א .
כ,
ר ש ״ י
א
דל מ א :
ד״ ח
״ א ו כ ח ו ל י ן דמי …א ו כ ת ר ו מ ה . . .ד א י ד מ ו
,
לחולין …ו א י ד מ י ל ת ר ו מ ח ״ — ח ם ד ר ל א כ ב ג מ ש ל נ ו ,ו ג י ׳ ר ש ״ י ח י א ל פ י ה ס ד ר
במשנתנו,
ובפלוגתא דתנאי.
שם
חגחת
אמרינן:
״נתחלפו
כ,
סתם,
ח ב״ ח
לו
ב ר ש״ י
אות
״וזו ס ב ו ר ה ״ — אינני מ ב י ן ת ל א ל ע י ל
ו:
כלים ש ל שבת…
אחוריים:
ד ״ ח
ולבשן״.
״ ש א ם נ ט מ א זה ל א נ ט מ א זה״
_
ר
ש
״
י
א ב ל לקמן כב ,ב א מ ר י נ ן :״ נ ט מ א ת ו כ ו נ ט מ א כולו״.
ר ש ״ י ד״ ה
שם
מקואות
ש ב ק ד ש :״משום ד ד מ י לחציצה״ — קשה ,ה ל א ב מ ש נ ה
פ״י מ ״ ג אמרו דדוקא קשרי עני אינם חוצצין ,ועוד מ ד ו ע כ׳ ר ש ״ י :
לחציצח ה ל א בעשיר הוי ח צ י צ ה גמורח.
ד דמי
כא,
רש״ י
ב
ד״ ה
מ ק ו ו א ו ת :
עירוב
״וחצינור
ביניחן״
—
ב י ב מ ו ת טו ,א פי׳ ר ש ״ י ו ז ״ ל :״ ו מ ת ע ר ב י ם ה מ י ם ד ר ך ה ר י ץ ו נ ק ב ״ ע כ ״ ל .
כ ג,
א ר ש ״י
ד״ ת
כזית:
״והאתילו עליו ונטמאו״ — דמשום מ ג ע ל א
נ ט מ א ה הםפינד* כ ד א י ׳ ש ב ת פג ,ב.
שם
כח,
ד״ ה
א
ל ח ו צ י א,
רש״י
צ ר י ך ל ת י ו ת א ח ר י ד ״ ה ל מ ה לו.
באפלי:
״ ע ב ר ז מ ן ח ג י ת ו ת ״ — נ׳ ד צ ״ ל :״ ח ב ד י ם ״ ד ח א
בזיתים מיירי ,ו ב ש ע ת ה ג י ת ו ת אינן נ א מ נ י ן ע ל ה ש מ ן כדלקמן.
כו,
א
רש״י
ד״ה
ד״י
אימר
י ג מ ו ר ,צריך ל ה י ו ת לפגי ד ״ ה יגמור,
ו כ ן ה ו א ה ס ד ר ב ר ש ״ י ב י צ ה יא ,ב.
בו,
ב
ב ג מ׳:
״ ו ת נ א ד י ד ן מ ״ ט ל א ת נ י מנורה …מ נ ו ר ה ל א כ׳ ב י ה ת מ י ד ״
— ק׳ לי ה ר מ ב ״ ם בתל׳ ת מ י ד י ן ומוםפין פ ״ ג ה ״ י ו ה י ״ ב פ ס ק ש ג ם ב ב ו ק ר צ ר י ך
להדליק
,
א ת המגורה ) ע ש ו ״ ת ר ש ב ״ א םי׳ שט( ו א ע פ ״ י בן פסק ב ה ל
,
מטמאי
מ ש כ ב ו מ ו ש ב פ י ״ א ח י ״ א ש א מ ר ו לחם א ל ת ג ע ו בשולחן ,כ ת נ א ד מ ת ג י ת י ן ו ל א כ׳
תגעו במנורה.
שאל
כן,
מצות
,
א ב ג מ :מ ו ב ת ה ז ה ב וכו׳ אין תאור ש ו ל ט ת בו פ ו ש ע י י ש ר א ל ש מ ל א י ן
,
כרמון ע ל א ח ת כ מ ה וכמה — ע מהדש״א ,ולענ״ד י״ל מזבח ה ז ה ב ש א י ן
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דעתו של הרב א ב ר ה ם יצחק הכהן ק ו ק זצ״ל
על יסוד ק ה ל ו ת עצמאיות בארצות הגולה
בקוגטרם ״ישוב מ ש פ ט ״ )קלויזגבורג תרפ״ב( מ ו ב א ה א ג ר ת מ א ת הרב א״י
ה כ ה ן קוק זצ״ל ,ש ג ד פ פ ה כ ע ת ש ו ב בספר ״ ל ד ו ד ע ד ע ו ל ם /גר ל נ ש מ ת הק׳ ד ו ד
לגדאו ה י ״ ד וכן ה ו פ י ע ה כתדפים מיוחד ״פרק ב ה ל כ ו ת ציבור״ .מ ן הראוי להביא
^
כ א ן ק ט ע י ם א ח ד י ם המראים ש ה ר ב קוק ז צ ״ ל ל א ה כ ר י ע ב ש ל
,
א
ה
ז ו
כ
.״ ו ה נ ה אני מ ר ח י ק ל א א ו כ ל ל ה כ נ ס בעיקר העניו של פריד העדה,
שלא נשאלתי ע״ז משני הצדדים.
״ .ו א ם כי ראו גדולי־הדורוונ בדורות שלפנינו כ ש ק מ ו רשעים ל ק ע ק ע
ביצתם של שונאי ישראל מן העולם ורצו ל ה ת ד מ ו ת להאומורנ בכל מ ע ש י ה ן
ו ל ה ת ק ר ב לשמד רח׳׳ל ממש ,והורו ה ג א ו נ י ם גדילי ארץ ז ״ ל להבדל מ ה ם ,
הלא
ה י ת ה עיקר כונתם .מפני שהפושעים ה ה ם ה ת ח י ל ו לקצץ בנטיעות
של ה א ח ד ו ת אשר לכלל ישראל ,ורצו ל ה ה ר י ב מ מ ש א ת ה א ו מ ה ביסודה,
ב מ ה שעשו ל ה ם צביון מיוחד נ ע נ ע י ה ד ת ,ו ב מ ח י ק ת ש ם ציון וירושלים
מ ת ו ך ה ת פ י ל ה ,ו ה ת ח ק ו ת של דרכי ה מ י ם ,בבניו בתי־כנסיות ,ושליחות
יד
ב ה ו ר א ו ת איסור־והיתר ,וכיו״ב ,וא׳יכ ה<׳ הרעיון של הפרוד של
הגאונים
ה ה ט זצ״ל מ מ ש כדי ל ח ז ק על ידו א ת א ח ד ו ת ה א ו מ ה כולה,
ש מ מ י ל א עי״ז גם הפושעים נכנסים א ל הכלל ,אבל לומר שיש דעה ק ב ו ע ה
שפושעים
ש א ו מ ר י ם שישראל ה ם גוי
א ח ה ושצריכים ה ם לשמור א ת
הצביון של ה א ו מ ה בתור ה א ו מ ה מ י ו ח ד ת ו א ח ד ו ת י ת ,א ע ״ פ ש ה ם ט ו ע י ם
עדיין בהרבה דברים מפני ח ש כ ת הגלות ,ל ה ח ל י ט ש ה ם יוצאים מכלל
ישראל ,ושאין ה א ו מ ה כוללת כ ״ א א ת ה ט ו ב י ם ו ה צ ד י ק י ם לבדם ,הרי ה י א
דרך המינות ,כ פ ש ט א ד מ ת נ י ת י ן )מגילה כ ״ ה א׳( לפירש״י ותוס׳.״
…ומפורש אני א ו מ ר שאין אני מדבר כלל ע״ד ה ה נ ה ג ה ה מ ע ש י ת א י ך
להתנהג
בפועל
בסדרייהקהלות,
שזהו
דבר
שצריך
להמסר
לחכמים
ה ק ר ו ב י ם גדולי ה מ ד י נ ה ולכל גדול וגאון בעדתו ,שישקלו במשפט צדק,
ב א י ז ה אופן יכון יותר דרך ה׳ ל ט ו ב ת הכלל ,ו ל ט ו ב ת ה ת ו ר ה ו ה י ה ד ו ת
האמיתית
בישראל בקדושה ובטהרה…
מקיימין בו רק מ צ ו ת ע ש ה א ח ת ביום ואין עליו א ל א כעובי בי דינר ןהב אין ה א ו ר
שולטת בו פושעי ישראל שמלאין מ צ ו ת כרמון על א ח ת כ מ ה וכמה ש מ צ ו ת הרבות
מ ג י נ ו ת ע ל י ה ם ל ה צ י ל ם מ כ ל רע ,ונוכה מ ה ר ה ל ר א ו ת ב י ת ה מ ק ד ש בנוי ע ל מ ק ו מ ו
ומזבח
ה ז ה ב ע ל מ כ ו נ ו ולקיים כ ל ה מ צ ו ת ה ת ל ו י ו ת בו אמן.
77
www.daat.ac.il
הרצוג״ ג (
מכללתש ל
כ ר ך אתריגדעת ) -ת
רשימת המאמרים בכרן יג ,גליונות א -ד
*0
0 9המחבר
אבי־שלוס,
משה
ממאמר
הקליטה
חגלימ העמוד
ה ר ו ח נ י ת של עליית ברה׳׳מ
אויערבן ,ה ר ב צבי בנימין ז׳יל
מאה
אויערבך ,הרב צבי בנימין ז ״ ל
מאה
שנה ל פ ט י ר ת ו
שו״ת
דברי ריבות
רפאל
אויערבך,
אויערבך ,ה ר ב צבי ב נ י מ י ן ) ז ״ ל (
שנה
הרב רפאל
אייזנברג,
לפטירתו
א
ב
26
ב
36
ת ו ל ד ו ת ה ר ב צ״ב אויערבך ז ״ ל
19
א
19
ב
26
בענין חשש ד מ י שביעית
ב
7
ונשובה
ג
52
אויערבך ,ה ר ב צבי ב נ י מ י ן ) ז ״ ל ( ת ו ר ת
אויערבך ,ה ר ב ש ל מ ה ז ל מ ן
ד
37
קנאות
נחקורה
אפפעל ,ה ר ב י ו ס ף י׳
מ ש נ ת ו ו ד מ ו ת ו של ר׳ ח י י ם ה ל ב ר ש ט ם ז צ ״ ל
ד
60
ביק )שאולי( ,ה ר ב א ב ר ה ם
עזר אור — מר׳ י ע ק ב ע מ ד י ן זצ׳יל
ג
71
ב
43
שלמה
במברגר,
ברויאר ,ד״ר י צ ח ק זצ״ל
זאב
ברוש־ברויאר,
חשבון
בענין
השנים
תכנית יסוד ל ח ו ק ה במדינה היהודית
ג
רשות לרבי ש ל מ ה א ב ן גבירול
א
66
גימפל־יפה ,הרב מרדכי זצ׳יל א ג ר ת
השמיטה
בדבר
1
א
9
ב
41
א י ס ו ר ה ל י ב ה בהר ה ב י ת במנעלים
ג
6$
ת ש ו ב ה ל ה ע ר ה בענין ס ע ו ד ת בת מ צ ו ה
ג
70
שיר ל י ו ם ה ש ב ת בהושענא ר ב ה
א
71
ה ק פ ת ה ב י מ ה ונשואין בין כ ס ה לעשור
ב
60
הנשקה,
דוד
ש י ט ת ה ר ״ י עטלינגר ב נ ת ו ח י מ ת י ם
ב
53
הנשקה,
דוד
מ ח ל ו ק ת לשם ש מ י ם
ד
41
ר ש י מ ת ה ס פ ר י ם על שביעית ) מ י ל ו א י ם ג(
א
73
הרב חנוך ז ת ד ל
גרוסברג,
גרוסברג ,הרב חנוך זונדל
ה ר ב חנוך זונדל
גרוסברג,
גרינבלט ,ה ר ב א פ ר י ם
דבליצקי,
ה ר ב שריה
מנדר ,מ א י ר
ס ע ו ד ת בת מ צ ו ה
ומדר ,מ א י ר
רבי
וויזר ,ה ר ב שמעון
קיום
כהן,
דיר יונה
מירוסלב
שמעון
מצות
השמיטה
בזמננו
ה מ א ב ק ה א ח ר ו ן על ה כ ש ר ו ת ב ק ׳ ׳ ק ה מ ב ו ר ג
כהנא,
הרב
קלמן
עם
כהנא,
הרב
קלמן
נישואין בין כ ס ה לעשור ו ה ק פ ת ה ב י מ ה
קלמן
דין
שנת
ס י פ נ י ם ליצוא בשביעית
בהנא,
הרב
כהנא,
הרב קלמן
הקפת
בתנא,
הרב קלמן
השביעית
כהנא,
הרב קלמן
הברכה
לב ,פרופ׳ ז א ב
לוי ,פרופ׳ י ה ו ד ה ה ל ו י
לנדוי,
בצלאל
השבע
ה ב י מ ה ונישואין בין כ ס ה לעשור
והביכורים
על נשיאת כפיים
שיעור של יד ס ו ל ד ת
בין
ג
59
ב
1
ג
9
א
3
א
69
ב
11
ב
61
ג
47
ד
11
ג
41
ע ו ל ם ה ת ו ר ה לעולם דרך ארץ
ד
35
א ג ר ת בדבר ה ש מ י ט ה לר' גימפל י פ ה ז צ ״ ל
א
9
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
0 0חמחגד
שם המאמר
הגליון העמוד
מאיר ,פרופ׳ דוד מ.
א ז ל ת י ד כלפי בוגרי ה ח י נ ו ך ה ד ת י
א
79
אלי
א ז ל ת י ד בלפי בוגרי ה ח י נ ו ך ה ד ת י
א
79
מ ת י ה ת ח י ל ו לקדש לפי ה ח ש ב ו ן ה א מ צ ע י
א
59
ד
17
מרצבך,
סנדר ,ה ר ב י צ ח ק
סנדר ,ה ר ב י צ ח ק
עמדן ,ה ר ב י ע ק ב זצ״ל
עמנואל,
יונה
עמנואל,
ימה
עמנואל ,יונה
קובר ,ד״ר מ א י ר
חלוקת
התנ״ך
עזר אור — חידושי לשון
דברי רצ״ב אויערבך בעניני שביעית
על ה ו ר א ת פרשנות ח ז ״ ל ל מ ק ר א
על ה ק מ ת ה מ ד י נ ה
על ״ א ז ל ת י ד כלפי בוגרי ה ח י נ ו ך ה ד ת י ״
א
ג
ד
ב
26
56
63
55
קובר ,ד״ר מ א י ר
על
קופרמן ,ה ר ב י ה ו ד ה
ת ו כ ח ה מגולה ו א ה ב ה מ ס ו ת ר ה
ד
ב
קופרמן ,ה ר ב י ה ו ד ה
ת ו כ ח ה מגולה ו א ה ב ה מ ס ו ת ר ה
ג
יונה הנביא וחורבן נינוה
א
51
מצוה
ג
69
וכימיקלים
ד
3
1
59
קורמן,
אברהם
הקמת
המדינה
ג
71
44
ס ע ו ד ת בת
קליין ,הרב ד .בן ציון
בענין
ק ר א ו ס ,ה ר ב גבריאל
כשרות
קרגוי ,ה ר ב מ נ ד ל זצ״ל
תשובה בענין א י עביד ל א מ ה נ י
ד
רפאל ,ה ר ב שילה
בדין ה ל י כ ה בהר ה ב י ת בנעלים
ד
דברי מזון
13
13
גתקבל במערכת
ה ט ר י פ ו ת בישראל )הלכה למעשה( — -ספר עזר ללומד הלכות
טריפות עם תמונות וטבלאות .מאת ד׳יר ישראל מאיר לוינגר.
שו״ב .בהוצאת המכון לחקר החקלאות על פי התורה .ירושלים
תשל״ג.
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,דחי צפניה ,26ירושלים
דמום ״המהדיר״ /״דרור״ ,ירושלים
www.daat.ac.il