חוברת א

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך י"ד, גיליון א', 1974 · כרך יג, תשל"ג

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ ו צ א ? איד* <‪ *71‬ידיי‬
‫‪1‬‬

‫נבר־כ‬
‫‪1 3‬‬

‫י‬

‫א^יזדר־ו‪-‬‬

‫פ ו ע ל י‬

‫יע‪1‬דאל‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫בתוכן‪:‬‬

‫§־‪00^8.01‬נ‪6¥1‬־‪ ¥ ¥ ¥ . 116131‬‬

‫ע״י חיים תשס״ט‬
‫‪.‬‬

‫גדולים בענוותנותם ‪ /‬הרב בנימין זאב יעקבזון זצי׳ל ‪.‬‬
‫זמני היום בהלכה בהדים ובעמקים ‪ /‬ידידיה מ נ ת‬

‫‪5‬‬

‫גיל הלויים בעבודתם בימי בית שני ‪ /‬שמואל הכהן ‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪.‬‬

‫משנתו ודמותו של ר׳ הייםהלברשטאם)המשך( ‪ /‬הרבי׳׳יאפפעל‬
‫בית הכנסת של אברהם אבינו בחברון ‪ /‬צבי מלוב ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ז כ ר להולכים‬
‫הרב בנימין זאב יעקבזון זצ״ל‬
‫מכתבים‬

‫‪3‬‬

‫‪35‬‬
‫‪44‬‬

‫‪52‬‬

‫למערכת‬

‫‪55‬‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬
‫פירוש על מם תמורה מאת הרב מנדל קרגוי זצ״ל ‪ /‬י׳ עמנואל ‪57‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫הערות ל מ ס מועד קטן וחגיגה ‪ /‬הרב אברהם סופד‬

‫בפ״ד‪ .‬ירושלים ת׳יו תשרי תשל״ד *‬
‫מנוי שנתי‪ :‬כישראל —‪ 10.‬ל׳׳י‬

‫‪70‬‬

‫כרדיהגליוןא *‬

‫המחיר—‪3.‬ל״י‬

‫כחוץ לארץ —‪$4.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובת המערכת‪ :‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‪ ,‬טל׳ ‪288883‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ר ש ו מ ו ת ב ע מ ו ד ה א ח ר ו ן של ״ ה מ ע י ף ׳ כ ת ו ב ו ת י ה ם של‬
‫ה מ ש ת ת פ י ם ‪ ,‬כ ד י ש ה ק ו ר א י ם י פ נ ו ישר ע ם ה ע ר ו ת י ה ם ל ב ע ל ה מ א מ ר ‪.‬‬
‫א ך ר ש י מ ת ה מ ש ת ת פ י ם ל ו ק ה ב ח ס ר ‪ .‬אין בה פ ר ט י ם על בעל ה מ ^ מ ר —‬
‫א ם ה ו א ר ״ מ ב י ש י ב ה א ו ר ב בעיר‪ ,‬מ ו ר ה א ו מ ר צ ה ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ‪ .‬כ מ ו‬
‫כן ל א מ ק ו ב ל — ו ב צ ד ק — ל ר ש ו ם א ת גילו של ה מ ח ב ר ‪ .‬ו ד ו ק א כ א ן‬
‫יש לציין ב ס י פ ו ק ש ב ג ל י ו נ ו ת ה א ח ר ו נ י ם ה ו פ י ע ו מ א מ ר י ם א ח ד י ם‬
‫מ מ ח ב ר י ם צעירים‪ ,‬ב י נ י ה ם ב ח ו ר י ם ש ט ר ם הגיעו לגיל ה ע ש ר י ם ובכל‬
‫ז א ת כ ת ב ו מ א מ ר י ם רציניים אשר אפילו ת ״ ח ו מ ו מ ח י ם ל א היו‬
‫מתביישים בהם‪.‬‬
‫כ ך ג ם בגליון ה ז ה ‪ .‬מ ת פ ר ס ם כ א ן ח ל ק ר א ש ו ן מ מ א מ ר די כבד‪,‬‬
‫על ב ע י ת ק ב י ע ת ז מ נ י ה י ו ם ב ה ר י ם ו ב ע מ ק י ם ‪ .‬ב ע ל ה מ א מ ר ה צ ע י ר ק ב ל‬
‫ח ו ת ד ע ת ח י ו ב י ת על מ א מ ר ו מ א ת ר ב ב ר ס מ כ א ב נ ו ש א ז ה ‪ .‬י ת כ ן ש ל א‬
‫כ ל ק ו ר א י ״ ה מ ע י ן ״ י מ צ א ו ענין ב נ ו ש א ז ה ‪ ,‬א ב ל א נ ו ר ו א י ם ח ו ב ה‬
‫נ ע י מ ה ל פ ת ו ח א ת ״ ה מ ע י ן ״ ל פ נ י כ ו ח ו ת צעירים‪.‬‬
‫ו ל מ ח ב ר י ם צעירים מופנית כאן בקשה‪ .‬תדעו ב מ ה כוחכם‪ .‬ט ר ם‬
‫הגעתם למועד ל פ ר ס ם חידושים שלכם‪ .‬ת ל מ ד ו קודם־כל ה י ט ב כל מ ה‬
‫ש נ כ ת ב ב נ ו ש א ‪ ,‬ב ש ״ ס ‪ ,‬ב ר א ש ו נ י ם ו ב א ח ר ו נ י ם ו ר ק א ח ר י ע ב ו ד ה זו מגיע‬
‫ה ת ו ר שלכם להוסיף‪ .‬בזמן ה א ח ר ו ן נאלצנו ל ה ח ז י ר מ א מ ר י ם א ח ד י ם ‪,‬‬
‫א ך א נ ו מ ב ק ש י ם מ ב ע ל י ה מ א מ ר י ם ל נ ס ו ת שוב א ת כ ו ח ם ‪.‬‬
‫מצות ״ ה ק ה ל ״ ב ס י ו ם שנת ה ש מ י ט ה מ ל מ ד ת אותנו לשלב זקנים‬
‫וצעירים ב ה פ צ ת ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ב ב ר כ ת כ ת י ב ה ו ח ת י מ ה ט ו ב ה לכל בית ישראל‪.‬‬
‫מערכת המעין‬

‫ל ק ר א ת השנה ה ח ד ש ה אנו מ ב ק ש י ם א ת קוראינו ל מ ל א ו ת א ת תלוש‬
‫ה ה ז מ נ ה בדף ז ה ו ל ש ל ו ח ל נ ו ב ה ק ד ם ;‬
‫ד מ י מ נ ו י ל ש נ ה )‪ 4‬ג ל י מ ו ת ( —‪ 10.‬ל״י‪ ,‬ב ח ו ץ ל א ר ץ —‪$4.‬‬
‫)כולל דמי משלוח(‪.‬‬
‫לכבוד‬
‫הטעין‬

‫מערכת‬

‫ר ח ו ב צפניה ‪26‬‬
‫ירושלים‬
‫הריני‬

‫ח ו ת ם ב ז ה על מגוי שנתי ל ״ ה מ ע י ן ״ ומצרף בזה ד מ י מנוי‪.‬‬

‫השם‬
‫הכתובת‬

‫_______^^______‬

‫התאריך‬

‫_______________‬
‫)חתימה(‬

‫ו‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫למעלה משמונים‪ ,‬אשר לא היה בכוחו לבקר א ת רבי מאיר־דן בעצמו‪ .‬רבי מאיר־‬
‫דן העייף ענח לו‪ :‬״אני מצטער‪ ,‬אני מוכרח לסיים את עניני כאן בלונדון‪ ,‬ואין‬
‫שום אפשרות לביקורים פרטיים״‪ .‬אולם כשסיפרתי לו אחר כך‪ ,‬שלפי ידיעתי‬
‫גילה מר לוי חזקן בצעירותו במינכן כתב־ יד של רבינו חננאל על פסחים‬
‫ושלחו לדפוס ‪,,‬ראם״ בוילנא להדפיסו‪ ,‬אזי נזדרז רבי מאיר־דן ויצא למחרת אל‬
‫מר לוי הזקן‪ :‬״איש שעלינו להודות לו על דבר שכזה‪ ,‬אין די כבוד להעניק לו״‪.‬‬
‫ושוב הביע את שמחתו כל ימי שהותו הנותרים בלונדון‪ ,‬על שזכה למצוא בה‬
‫תלמיד־חכם כמו הזקן הגדול הזה‪.‬‬
‫אני־ מוסיף ומספר כאן על פגישתי עם הגאון רבי שאול בראך זצ״ל מקאשוי‬
‫)עיין ״אשא דעי למרחוק״ דף רע״ח( בשנת תרצ״א‪ .‬לא היה נעים לי לבקר את‬
‫הרב הזה‪ ,‬שהיה ידוע י י ע״י ספריו כקנאי מובהק ומתנגד של ה״אגודה״‪ ,‬אך‬
‫הביקור אצלו היה לי חוויה גדולה‪ .‬משרק באתי לדירתו שאל אותי מיד‪ :‬״הכבר‬
‫היית אצל הראש־בית־דין ?־׳׳ )רבי שמואל אנגל‪ ,‬מלפנים הרב דרדומישל‪ ,‬גאון‬
‫נודע בכל העולם(‪ .‬השבתי שאני חושב שהביקור הראשון מוכרח להיות תמיד‬
‫אצל המרא־דאתרא‪ .‬רבי שאול בראך הסכים לזה‪ ,‬אבל הוסיף מיד‪ :‬״פה צריכים‬
‫להתהשב עם המצב; הראש־בית־דין הוא מגדולי הדור‪ ,‬אני פה הרב‪ ,‬והוא רק‬
‫פליט‪ …‬ולכן אני מדקדק מאד שיהיו מכבדים אותו בכל מה דאפשר‪ …‬לי אין היזק‬
‫מזח‪ ,‬ועבורו הרי זה חיזוק ועידוד‪ …‬לד אליו ומשם תב׳וא אלי‪ …‬ואם ישאל אותר‬
‫אם כבר היית אצלי ענה לו‪ :‬״בצאתי מכאן‪ ,‬אני נוסע תיכף אל הרב״ והוא יהיה‬
‫שבע רצון — וצריכים ליזהר מאד בכבודו של תלמיד־חכם כהרדומישלי״‪.‬‬
‫הדבר המזעזע ביותר שאירע לרבי טוביה הורביץ הי״ד מםאנוק ולי —‬
‫)אבלה״ט( — בנסיעותינו המרובות‪ ,‬היה ביקורנו חאחרון אצל מרן רבי חיים־‬
‫עוזר זצוק״ל‪ .‬היינו מוזמנים אז לנאום ב״אגודת ישראל״ בוילנא‪ .‬רבן חיים־עוזר‬
‫את ענין בחירת הרב הראשי‬
‫א‬
‫הסכים להופעתנו בתנאי שלא נזכיר ב‬
‫)שהיתה אז אקטואלית(‪ .‬אולם בדרשתי אמרתי‪ ,‬שהכל יודעים איזה ענין מעיק‬
‫על לב כולנו אבל מרן אסר לגו להזכירו‪ .‬כאשר חזרנו אחר־כך אל מרן נתברר‬
‫שהוא כבר שמע מן הרמיזה שרמזתי‪ ,‬והגיב על כך בקורטוב של התרגשות‪ :‬״אם‬
‫אני אוסר אני אוסר לגמרי‪ ,‬לא לחצאי!י‪ .‬וכי אינכם מבינים את מצב נפשי?‬
‫אם חשי״ת לא מצא אותי זכאי לגדל את בתי יחידתי )שמתח בשנת י״ח לחייח(‬
‫ועיני הזקן הצדיק‬
‫ודאי וודאי ׳‪:‬דאינו מוצא אותי זכאי להיות הרב דוילנא"‬
‫הזה זלגו דמעות!‬
‫זאת היתד‪ ,‬פגישתי חאחרוגה עם מרן זצ״ל‪ ,‬פגישה אשר עוד היום היא‬
‫חיה בלבי‪.‬‬
‫)חוט המשולש עמי ‪(56—53‬‬
‫ש ו ם‬

‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו פ ן‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ידידיה‬

‫מנת‬

‫זמני היום בהלכה בהרים ובעמקים‬
‫א‪ .‬הגדרת הבעיה‬
‫על הרבה‬
‫ביממה;‬
‫הקובעים‬
‫האחרים‪,‬‬

‫היממה ההלכתית כוללת בתוכה זמנים רבים‪ ,‬בעלי השלכות מעשיות‬
‫מדיני התורה‪ .‬ישנם בעיקר ‪ 4‬זמנים שבהם חלים שנויים טבעיים‬
‫חצות יום ולילה‪ ,‬הנץ החמה ושקיעתה ועוד זמנים שונים במשך היום‪,‬‬
‫זמנן של הלבות ודינים רבים‪ .‬שני חזמנים עליחם סובבת קביעת כל‬
‫הם הנץ החמה והשקיעה‪ .‬נדון כאן בקצור בחגדרתם ההלכתית‪.‬‬
‫מוסכם‪ ,‬כי הזמנים הללו תלויים בראייתנו בלבד ולא בזמן ה״אמיתי׳׳ שבו‬
‫עוברת השמש את האופק בבוקר ובערבי‪ .‬מעטים הם המקורות בהם הפוסקים‬
‫העירו או הוכיחו כי אכן גם הלכה זו תלויה בראיה י־‪ .‬הדבר פשוט מסברא‪ ,‬וכמו‬
‫שנקוט בהלכות אחרות שדיני התורה נקבעים על פי הראיה‪ ,‬ולא ניתנה תורה‬
‫למלאכי השרת‪ ,‬או לקביעה התלריה בחישובים בלבד‪ .‬אין לנו אלא מה שעינינו‬
‫רואות‪ ,‬וכל זמן שנראית עגולת החמה — לוא יהא אפילו מסיבת שבירת קרני‬
‫האור — הרי הוא יום*‪ .‬לכן יש לברר מהו הנץ ההמה שעלינו לראות‪ ,‬באם‬
‫מספיקה תחילת הראותה של החמה‪ ,‬טרם שעלתה בל עגולת השמש על פני האופק‪,‬‬
‫או שמא סיום עלית גלגל החמה וראית כל ה״כדור״ )ובמקביל לכד‪ ,‬בנר׳ להיפך —‬
‫בשקיעה( הם הקובעים לפי חהלכח‪ .‬ישנם אחרונים הסוברים‪ ,‬כי הנץ הוא זמן‬
‫ראיית סוף עלית כל כדור השמש דווקא י‪ ,‬אולם נתקבלה הלכה למעשה‪ ,‬ההכרעה‬
‫שהנץ נקבע עם ראיית נקודה ראשונה של החמה העולה באופק * והשקיעה‪ ,‬עפ‬
‫‪ 1‬עי׳ בחידושי המאירי פסחים דף ה׳‪ .‬״ולעניז ביאור״‪.‬‬
‫‪ 2‬שתי תופעות גורמות להפרש שביז ה מ צ ב האמיתי ל נ ר א ה ‪ :‬שהיית קרני החמה בדרבז‬
‫מ מ נ ה לעינינו‪ ,‬האורכת כ־‪ 8‬דק׳‪ ,‬ושבירת הקרניים בעוברן ד ר ד שכבות האויר הצפופות‬
‫בסמוך אלינו‪ ,‬והתעקמותן עקב זאת עד הגי־ען אלינו‪) .‬בלע״ז רפרקציה( ועי׳ בפרטים‬
‫נוספים בפרק ח‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫הרב טוקציינםקי‪ ,‬בספרו ״בין השמשות׳• בפ״ז )ע׳ ‪0‬׳(‪ ,‬ספר הנברשת‪ ,‬לר׳ חייא ד ו ד‬
‫שפיטצער )ירושלים תרנ״ח(‪ ,‬ור׳ מאיר פוזנא בספרו ״קונטרס הנשף״ )ע׳ ‪.(48‬‬

‫‪ 4‬כ ד גם נראה מלשונות התלמוד והגדרותיהם של הראשונים לזמני — היום הללו‪,‬‬
‫והדברים יובאו בחלקם ב ח ו ד המאמר‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫״יריעות האהל״ בהערותיו ל״אהל מועד״ )ע׳ כ״ח(‪ ,‬וכן מ ש מ ע בחי׳ ״ ש פ ת י חכמים״‬
‫לברכות דף ט ‪ :‬ועי׳ מ ה שהביא ״יריעות האהל׳׳ ו״םביב לאהל״ בשם ה ר ב ״ ב י ת דודי׳‬
‫ומה ש י ש לדחותו‪ .‬ויעויין עוד ב״קובטרס הנשף״ )ע׳ ‪ 55‬והלאה( שדו כי ה ש ק י ע ה‬
‫לחלק מהראשונים אינה א ל א עם שקיעת הנצוצות םמוד לאחר העלמותה מעינינו‪ ,‬ובן‬
‫האריך לדון במכתב‪ .‬גם בהנץ י״א כן‪ ,‬ב״עיתים לבינה״ )וורשא תרמ״ז( מ א מ ר י״ט‪,‬‬
‫אבל לחשבון השעות גם הוא מודה‪ .‬ואכמ״ל‪ .‬ועי׳ באנציקלופדיה תלמודית ערך ״הנץ‬
‫החמה״ ו־ ״האיר המזרח״‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫םלוק כל החמה מתחת לאופק‪ ,‬וכמו שהוכיח בביאור הלבה סי׳ נ״ח ד״ה ״במו‬
‫שיעור״ ‪.6‬‬
‫ראייה זו שאנו דנים עליה‪ ,‬ע ל אף שהוכרע כי אכן היא הקובעת א ת הזמנים‬
‫הללו‪ ,‬עדיין אינה מוגדרת בכך די הצורר‪ ,‬ונשארת בפנינו בעיח חמורה שאת‬
‫פתרונה אנו מנסים למצוא כאן‪ .‬העולם כפי שנברא‪ ,‬אינו כדור הלק‪ ,‬שכן יש בו‬
‫הרים ועמקים‪ ,‬ימים או שאר דברים חגורמים להפרעת או הטבת ראייתו של אדם‪,‬‬
‫להרחבת אופקו או הצרתו‪ .‬בהרבה ממקומות הישוב על פני כדיר ה א ת ‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בעמקים אין האדם יכול לראות בעינים את האופק חפתוח‪ ,‬כיון שזה מוסתר ממנו‬
‫ע״י הרים וגבעות‪ ,‬ובדומה‪ .‬גם אילמת‪ ,‬בתים ןשאר מבנים טבעיים ומלאכותיים‬
‫מסתירים מהאדם את ראיית השמש בעליתה וידידתה עד שהנץ ייראה שם מאוחר‪,‬‬
‫והשקיעה מוקדמת‪ .‬וישנם‪ ,‬אשר מפאת המצאותם במקום גבוה — בהר או ג ב ע ה —‬
‫ואף באופן מלאכותי‪ ,‬כבאויתן‪ ,‬מגדל גבוה או גבעה עשויה — כשהאופק פתוח‬
‫ואין דבר המםתירו‪ ,‬יכולים לראות את השמש בעלותח — קודם שתראה במישור‪,‬‬
‫ובירידתו־! מאוחר יותר ‪ .‬ויש אשר אופקם חמזרחי שוגח מחמערבי‪ ,‬כגון שחאחד‬
‫מחם מוסתר ביותר וחשני גלוי‪ — ,‬מצב חגורם לראיית נץ ושקיעה במרהקים‬
‫שונים בהרבה מחצות היום‪ ,‬על המצבים האלו אנו דנים‪ ,‬ובאילו חמקומות‬
‫והאפשרויות מתחבטים חאחרוניס מהו הזמן שלו מסכימה ההלכה לקרות בשם נץ‬
‫ושקיעה‪ ,‬עלות השוזר וצאת הכוכבים‪ ,‬ואם אכן הראיה בלבד קובעת בכל צורה‬
‫שהיא‪ .‬או שיש מצבים חמחייבים אותנו לשער באומד ולחשב מהד הזמן ההלכתי‬
‫ח״טבע־״ שדרה נראה אלולא גורמים אילו המשנים את זמני הראיה לחלוטין‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫ראוי להבהיר בראשונה‪ ,‬מהן השלכותיה של בעיה זו והפתרונות השונים‬
‫שנמצאו לה‪ ,‬על ההלכות המעשיות בדינים דרבנן ודאורייתא ואף על איסורי כרת‪.‬‬
‫חנה‪ ,‬קביעת הזמן המדויק של חנץ חחמה‪ ,‬חשוב לנו לידע מהי התחלת היום‪,.‬‬
‫שכל הדברים שזמנן ביום ראוי שלא לצאת בהם יי״ח קודם הנץ‪ ,‬אלא שבדיעבד‬
‫יי״ח מעלות השחר*‪ .‬וממילא קובע זמן זה לענינים רבים‪ ,‬כהלל‪ ,‬לולב‪ ,‬שופר‪,‬‬
‫מגילת וכד‪ .‬גם לק״ש ותפלת שחרית צריכים לדעת זמן הנץ‪ ,‬וכן לתפלת וותיקין‬
‫שאינח מתקיימת אלא בידיעת הנץ ב מ ד ו י ק ״ ‪ .‬יש לזכור שגם תפלת שחרית קודם‬
‫ולחלק מחפוםקים גם בקריאת‬
‫לנץ אינו יוצא בה אלא בדיעבד או במשבים לדרך‬
‫‪ 6‬וכ״ב רוב האחרונים להלכה‪ ,‬וקצת ראיה לזה גם מדברי הפוסקים באו״ח םי׳ רכ״‬
‫שמיד בד״נץ יברך ברבת החמה* משמע שאז היא תחלת לראותה‪,‬‬
‫ע״ש בשע״ת ם״ק‬
‫ויש לדחות דשמא צריך ראיית בל החמה לברכה‪ ,‬או? שאין הנה״ח בדווקא‪ .‬עוד כתב‬
‫על הגדרת זמנים הללו הרב י‪ .‬מרצבד בנועם‪ ,‬כרך ב׳ ע׳ קנ״ב והלאה‪.‬‬
‫ט‬

‫ד וכלש׳ ספר ״אור היום״‪ :‬״אם עדין נר׳ השמש למי שעומד בהר מה דינו לו‪ ,‬או אפי׳‬
‫למי שעומד במישור באותו הזמן״״‪' .‬וביריב‪.‬‬
‫‪ 8‬עי׳ בפירש״י ברבות ט ‪ :‬ד״ה ״מתפלל ביום״‪,‬‬
‫‪ 9‬במשנה מגילה פ״ב‪ ,‬ובגמ׳ דף כ‪ .‬מנויים דינים אלו‪ ,‬וע״ש בפירש״י ד״ה ״וכולן שעשו״‪,‬‬
‫ובהלכה‪.‬‬
‫‪ 10‬על אודות הדיוק הנצרר בתפלת וותיקין‪ ,‬וידיעת הנץ‪ ,‬עי׳ לקמן בפ״ח‪.‬‬
‫‪ 11‬שר׳ע או״ח םי׳ פ״ט םע׳ א׳‪ ,‬ח׳‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪12‬‬

‫שמע אחר חנץ אינו מקיים המצוד• אלא ב ד י ע ב ד ‪ ,‬ועכ״פ מצוה מן המובחר‪,‬‬
‫לסמוך ק״ש ותפלה לנץ ״ ‪ ,‬עוד נצרבת ידיעח זו‪ ,‬לחישוב בל שאר זמני היש —‬
‫בעלות־השתר‪ ,‬סוף זמן ק״ש ותפלה‪ ,‬וזמנים נוספים התלויים כולם בחישובי חשעות‬
‫ה ז מ נ י ו ת ״ ‪ .‬וחשקיעח‪ ,‬מלבד חשלכותיח על חשעות חזמניות‪ ,‬וממילא לכל זמני‬
‫היום‪ ,‬השובה לידיעת חתחלת הלילה )או ספק לילה( שע״י זה נדע זמן חתחלת‬
‫ה ש ב ת ״ ‪ ,‬צום יוה״כ ושאר צומות‪ ,‬מצוות שזמנן בלילה‪ :‬מצה‪ ,‬וישיבת םכח;‬
‫או קביעת יום חלידח — וממילא זמן ה ב ר י ת ‪ ,‬זמן טבילה‪ ,‬הפסק טהרה‪ ,‬סוף‬
‫זמן מ ג ה ה • ‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הדיון בספק זח חשוב הלכה למעשה מדי יום ביומו; ואם יש ספק‪ ,‬לכאורח‬
‫יש לחשוש ולחחמיר כמו שייראה לבעלי הלכה לפסוק‪ .‬ננסה‪ ,‬לכן‪ ,‬להביא כאן‬
‫תורף כל חדעות שנאמרו בנושא זח ע״י הפוסקים חרבים שדנו בבעיח‪ ,‬ו ל ת ן‬
‫במקורות התלמודיים שמהם אפשר להסתייע בפשיטת הספק‪ .‬חבאת כל חדעות‬
‫ומקורותיחן תביא בם״ד תועלת לבעלי חוראח — אשר רק מפיחם אנו חיים — לפסוק‬
‫חלכח למעשח בנושא זח‪ .‬אין איפוא בכוונת חמאמר לצאת מגדר פרייםת כל חחומר‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫‪1‬‬

‫ב‪ .‬פירוט השיטות‬
‫נסכם כאן את עיקריהן של השיטות שחושמעו‪ ,‬נכתבו או פורסמו עד חיום‬
‫בענין זח‪ ,‬ללא טעמים‪ ,‬ראיות‪ ,‬או דחיות שבהם‪ .‬כך שיוודעו בראשןנה הצדדים‬
‫השונים בהכרעת ההלכה הנדונד״ ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ 12‬עי׳ ב ״ מ ל ח מ ו ת ״ ברכות ט ‪ :‬והש׳ ה ר א ב ״ ד שם‪ ,‬מרדכי‪ ,‬מ א י ר י ו ר מ ב ״ ם בדיוניהם בדין‬
‫״וותיקין״ ש כ ד נר׳ מהם‪ .‬ואולי כך ם״ל לגר״א ל ב א ר הירושלמי‪ ,‬ועי׳ ע ד ו ה ״ ש ם י ׳ ני׳ח ר‪,‬‬
‫ו ב מ ״ ב ש ם ם״ק ג׳‪ ,‬ו ש מ א כוונתו רק שסוף ג ״ ש ה ם ד י ע ב ד ‪-‬‬
‫‪ 13‬והשעות ה ז מ נ י ו ת ת ל ד ו ת ב נ ץ ו ש ק י ע ה לגר״א‪ ,‬וגם למג״א^ ש כ ן ז מ נ י ע ״ ה וצאה״ב‬
‫הקובעים לפיו א ת ש ע ו ת היום‪ ,‬נקבעים ג״כ ע״פ ה נ ה ״ ח ושקיעתה‪ ,‬א א ״ כ נאמר ש ב ה ר‬
‫ובעמק ש ו נ ה אורך הזמן ש ב י ן ע״ה לנץ או ביה״ש ונדון בזה לקמן‪.‬‬
‫‪ 14‬לזמן איסור מ ל א כ ה בעיר׳ט ובע״ש‪ ,‬וקבלת שויו״ט וכר‪ .‬א מ נ ם במוצשויר׳ט כשמחכים‬
‫עד צאה״כ‪ ,‬ויש עוד תוספת‪ ,‬ח ש ו ב ה ה י ד י ע ה ה מ ד ו י ק ת על ה ש ק י ע ה — פחות‪ ,‬ואעפ״ב‬
‫מ ת ו ך ש ק ב י ע ת צ א ה ״ כ ת ל י א בשקיעה‪ ,‬י ש ל ב ד ר ג ם לענין זה‪ ,‬הזמז ש ב ו ה י ת ה השקיעה‪,‬‬
‫בדיוק‪ ,‬ותלוי ב מ ה ש כ ת ב נ ו ב ה ע ר ה הקודמת‪.‬‬
‫‪ 15‬ובמיוחד כ ש ח ש ו ב ל נ ו ל ד ע ת א ם נ ו ל ד בשבת‪ ,‬א ו לא‪ ,‬נצרכים א נ ו לדייק כדי ש ל א‬
‫לחלל ש ב ת ב מ י ל ה ש ל א בזמנה‪.‬‬
‫‪ 16‬י ש נ ו מ נ ה ג להתפלל מ נ ח ה א ח ר השקיעה‪ ,‬אול* לפי מ ה ש נ ה ג ו בזזו״ל ע ״ פ ר״ת‪ ,‬ועי׳‬
‫מ ש ״ ב ה מ ״ ב סי׳ רל״ג ם״ק י ״ ד אף ל פ י ״ ד ר״ת‪ ,‬וכ״ש לפי הגר״א‪ •,‬ו ע ״ ש ב ש ע ה ״ צ‬
‫ם״ק ב״א‪ ,‬ואבתי צ׳׳ע שהרי ר׳ יוסי ם״ל ש ל א לאחר ה מ נ ח ה אחר ד מ ד ו מ י חמה‪,‬‬
‫והגר״א‬

‫וודאי מ ב א ר ו ב ש ק י ע ה ראשונה‪ ,‬מ ל ב ד מ ה שהסוגיות אזלי בר׳ יוסי ר ק‬

‫ל ח ו מ ר א — כ ב ש ב ת ל ״ ה ‪ :‬ודו״ק‪.‬‬
‫‪ 1‬הדיון ה ה ל כ ת י המפורט‪ ,‬לקמן בע״ה‪ ,‬ב ה ע ר ו ת נ נ ס ה ל ת מ צ ת ת ו ל ד ו ת ב ע י ה זו‪ ,‬י ח ד עם‬
‫פרטים ש ו נ י ם ה נ ו ג ע י ם ל ה ב נ ת הענין‪ .‬פ ר ק ז ה ערוד בצורת צ ט ט ו ת ‪ ,‬בדי ש ל א יהיו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪7‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ס ד הרים לדעתנו ברור שאינו מ ע ל ת‬

‫א‪ .‬הרב יחיאל מיכל טוקצ׳ינםקי‪:‬‬

‫ואינו מוריד‪ ,‬השקיעה מ ת ח ת ההרים הרי זה כמו השקיעה מתחת לחומת ה ע י ר ‪. . .‬‬
‫א״צ מצד הדין ל נ כ ו ת • את הגובה ומתחשבין עם השקיעה והנשף‬

‫‪8‬‬

‫המקומי‪..‬״‬

‫לא רק מצד חומרא אלא מדינא״ *‪ .‬כדבריו בנוגע להרים שבאופק סובר ג״כ ד ׳‬
‫יצחק אייזיק חבר‪ ,‬וז״ל‪ :‬״בבבל שהיא בעומק ובמקום מצולה אין השמש נר׳ אן״‬
‫שעדין לא שקעה חחמח‪ ,‬א״כ לבקיאים מותר )שלא לקבל עליהם שבת עדיין( אך*‬
‫לאחר שנתכםית השמש מהם״ ׳׳־‪ .‬כד גם סובר הגרא״ז מלצר כדלהלן‪,‬אלא ש ח ו ל ק‬
‫על חגרימ״ט ב פ ר ט אחר‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ב‪ .‬הרב איםר זלמן מלצר ‪ :‬״‪…‬זוחלא במגדל או גבעה עשויה ע״י ב״א‪ ,‬א ד‬
‫בשובת באוירון‪ …‬מגכין הגובה‪ …‬א״כ אינו מוכרח גס בהר הנברא בידי ש מ י ס‬
‫שיהיה שונה‪ ,‬דינו‪ …‬לדעתי‪ ,‬כשם שבגזבח מתאחרת החמה להתכסות כד גם ב ע מ ק‬
‫גס‬

‫ממהרת להתכסות‪ ,‬ואם החליט בעומק שאין להתחשב עם הכסוי מדינא‪ ,‬כד‬

‫בגובה אין להתחשב‪ .,.‬עכ״פ‪ .,.‬אי אפשר להחליט שאין לנכות‪ ,‬בדבר הנוגע ל ח ל ו ל‬

‫מעורבים‬

‫בדברים נימה ו ה ב נ ה עצמית כלל‪ .‬סידור הדברים‪ ,‬הוא ע״פ קלות ה ב ‪1‬‬

‫ת‬

‫ה ש י ט ו ת השונות )הקל הקל תחילה(‪ ,‬ועריכתם ההםטורית )כשהנידון בשיטה מ ס ו י מ ת‬
‫היא ש י ט ה אחרת ה ב א נ ו ס צמודים זל״ז — כ ד י להקל על ההבנה השוטפת‪ (.‬י ש ל ש י ס‬
‫ל ב ל כ ד כי בחלק מהמקורות‪ ,‬נידון רק מ ע ט מפרטי הספק ש ה ם ‪ :‬שקיעה‪ ,‬צ א ה ״ כ ‪,‬‬
‫נץ וע״ה בהרים ועמקים‪.‬‬
‫״ניכוי״ פירושו‪ ,‬חישוב הזמן אלולא ה י ה כאן גובה‪ ,‬או כיסוי האופק‪ .‬כלומר — ס י ל ו ק ‪,‬‬
‫הורדה — )של ההר עצמו‪ ,‬או הזמז( ופי׳ ל ד י נ א — שאין מתחשבים בראיה ה מ ע ש י ת‬
‫כ ש ה י א רק נ ו ב ע ת מ״הפרעה״‪ ,‬או ״ ה ט ב ת ״ הראיה‪ ,‬ביחס לאופק המישורי‪.‬‬
‫נשף‪ ,‬פירושו — ז מ ן ה מ ע ב ר ש ב י ן ע ״ ה ל נ ץ ובין ש ק י ע ה לצאה״כ‪ .‬ויש להעיר כ י יזמן‬
‫צאה״כ‪ ,‬מ ב ח י נ ה מ צ י א ו ת י ת כנראה שווה בהר ובעמק‪ ,‬ונושא זה יידוז לקמז בפרק‬

‫ג‬

‫‪,‬‬

‫בפרוטרוט‪ .‬ולאור זה צ ״ ע בדבריהם של הפוסקים השונים‪ ,‬שדנו כי גס צאה״כ מ ש ת נ ה‬
‫ב ג ו ב ה ובעומק‪ .‬ו ב א ש ר לזמן עלות השחר‪ ,‬יתכן ש ה ו א אבז מוקדם יותר בגובה‪ ,‬כ ש ה א ו ס ק‬
‫פתוח‪ ,‬וגם ב ז ה נדון א י ״ ה בפרק ג׳ ופ״ז•‬
‫כ פ י ק י ם ה‬

‫ה ש מ ש י ת‬

‫' '"!ד*?';!׳‬
‫' יי‬
‫״‬
‫״‬
‫דברים אלו כותב ה ג י י ״ ט‬
‫ ״ ‪ . 1‬״ י י י י י י מ הצמוד ללוח א״י‪ ,‬בו ה ו א כותב ש ב ה ר‬‫י‬
‫׳‬
‫ו כ ד ה ו א גם מכריע ל מ ע ש ה בלוח‬
‫* * מ ד י י ת ובטבריה — אין להתחשב בכסויי ה ה ר י ‪-‬‬
‫‪.‬״‪,‬‬
‫הכרמל מ ת א ח ר ת השקיעה‪ ,‬והזריחה מ ת ק ד מ ת ׳‬
‫שבסביבה‪ .‬א מ נ ם א ת הרי מ ו א ב ש ב א ו פ ק י ‪ -‬ם אינו מנכה‪ ,‬ועי׳ ש י ט ה ד ‪.‬‬
‫כ ך ה ו א כ ו ת ב א ג ב דיונו בםוגית הגגמ׳ במם׳ ש ב ת ל ״ ה ‪ :‬בספרו ״סדר זמנים״‬
‫׳ ט ׳ ״ ק י׳> ומתוך כך ניכרת שיטתו לעניו ניכוי הריס שבאופק‪.‬‬
‫״‬
‫הגרא״ז מ ל צ ר ה א ר י ד ב מ כ ת ב לרב טוקצ׳ינסקי לדון ולהשיג ע ל דברים שנכתבו ב ס‬
‫״בין ה ש מ ש ו ת ״ ‪ ,‬ונדפסו ה ש ג ו ת י ו א ל ו בספרו ״אבן האזל" בסוף ה א ק״ש‪ ,‬ובסוף ה ס פ ר‬
‫״ביה״ש״‪ ,‬ובין י ת ר הדברים‪ ,‬דן ה ו א ב נ ו ש א ז ה ג״כ‪ .‬מ ע נ י י נ ת תשובת ה ר ב טוקצ׳יגםקי‬
‫ה מ ו ד פ ס ת כ ה ע ר ת ה מ ח ב ר להשגה‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״דעתי א נ י בעניי נוטה א מ נ ם כאשר! א מ ר ת י‬
‫שאין לנכות הגובה‪ …‬ו ל א ד מ י לעמק‪ …‬אולם ל א אמרתי ז א ת בתור ד ב ר פשוט וברור‬
‫ומכיון שהדר״ג מ ע ר ע ר בזה‪ ,‬איני כדאי שיסמכו ע ל י בדין קשה כזה‪ ,‬ואולי י ת ב ר ר‬
‫ד ב ר זה ב מ ש ד הזמן ביתר ביאור ובהחלט‪…‬״ )ספר ״ביה״ש״ עמ׳ קנ״ח(‪.‬‬
‫ב י ז‬

‫ב ם פ ר י‬

‫ה ז מ נ‬

‫(‬

‫א‬

‫ם‬

‫ה‬

‫צ‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ד*'‬

‫(‬

‫) ע‬

‫‪7‬‬

‫י‬

‫ש‬

‫ב‬

‫)‬

‫ת ר‬

‫ד (‬

‫) ע מ‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ש‬

‫א‬

‫ם‬

‫ס ר‬

‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫דאורייתא‪…‬‬

‫שבת‬

‫לא הייתי מורה למול‬

‫נולד‬

‫בשבת אם‬

‫בשעה שאפי׳ הלוח‬

‫) ב ח ש ב ו ן ח ש ק י ע ח ש ב מ י ש ו ר ( ח ו א כ ב ר א ח ר חשקיעד• א ף ש ב מ ק ו ם ג ב ו ת ע ו ד ט ר ם‬
‫ח י ת ח ה ש ק י ע ה ב א ו פ ק הים‪ ,‬ו ל ד ע ת י ל א י צ א ז ה מ כ ל ל ס פ ק ד א ו ר י י ת א ‪ . . .‬״ י‪.‬‬
‫ג‪ .‬ה ר ש ״ ז ‪ ,‬ב ע ל ח ת ג י א ‪ : 8‬״ א ח ר ס י ל ו ק ו ב י א ת ה ש מ ש מ ר א ש י ח א י ל ג ו ח ו ג ג ו ת‬
‫‪,‬‬

‫גבוהים‪ ,‬בכמו ‪ 4‬ד ק אזי היא ש ק י ע ה ח א מ י ת י ת ש ח ו א סילוק ו ב י א ת חאור מ ר א ש י‬
‫חחרים ח ג ב ו ה י ם ש ב א ״ י ואז ח ו א ת ח ל ת ז מ ן ביה״ש‪…‬״‬
‫בדברי‬

‫‪0‬‬

‫דברים דומים לשיטתו י ש‬

‫הגרמ״פ כדלקמן‪ ,‬וב״אור היום׳‪/‬‬

‫ד‪ .‬ה ר ב מ ש ה פ י י נ ש ט י י ן ״ ‪ :‬״ ל ה ל כ ה ‪ ,‬מ ד י ג א ת ל ו י ח כ נ ם ת ח ש ב ת ) — ה ש ק י ע ה — (‬
‫אף‬

‫ב מ ק ו מ ו ת הנמוכים — כ מ ו ע ל ההרים‪ .‬ו ל ה ו צ א ת ש ב ת תלוי ב צ א ה ״ כ ״ כפי‬

‫חמקום‪,‬‬

‫אף שחוא מ צ ד הגמיכות‪ .‬ולמעשה‪ ,‬יש לחחמיר לסייג במקומות הנמוכים‬

‫כ ס י ש ק י ע ת ם א ף ש ח ו א ב ש ב י ל חחרים‪ …‬ו ל מ ע ל ת י ת י ר ח י ש ל ח ח מ י ר ג ם ב י צ י א ה‬
‫)—במוצ״ש‪ ,‬במקום נמוד—( ע ל צ א ח ״ כ ש ב מ ק ו ם חחרים כיון ש ח מ ק ו מ ו ת סמוכים‪.‬״‬
‫וכן ראוי לבעלי תורה לנהוג״‪ .‬בתוך דבריו תוסיף ש ג ס במקומות חגבוחים‪ ,‬אפי׳‬
‫רואים צאח״כ‪ ,‬מחמירים לסייג ולמעלח ע ד שמכםיפים פגי חעליון והתחתון‪ ,‬ובני‬
‫ה מ ק ו מ ו ת ח ג מ ו כ י ם — ג ״ ה מ ח כ י ם ע ד אז‪ ,‬א ף ש ח ו א כ ג ז י ד ח ל ג ז י ר ה ‪.‬‬
‫ה‪.‬‬

‫הרב אריה ליב ל י פ מ א ן‬

‫‪1 2‬‬

‫‪ :‬״במקום ש י ש לפני האדם העומד ע ל חארץ‬

‫בנינים גבוהים או א י ל נ ו ת ג ב ו ה י ם א ו הרים‪ ,‬כ ל זמן שנר׳ ע ו ד אור ה ש מ ש ל ה כ ת י ם‬
‫חגבוהים‪,‬‬

‫היינו ש מ י שיעמוד שם יראה עוד גוף השמש‪ ,‬עדיין ל א נ ח ש ב כל‬

‫השקיעח‬

‫לגמרי‪ ,‬ורק נ ח ש ב ה ש ק י ע ה כ ש ע ב ר ה גם מ מ ק ו מ ו ת הגבוהים ח ע ו מ ד י ם‬

‫ל פ נ י חאדם‪ …‬א ך נ ר ׳ ד ז ה ד ו ו ק א א ם י ש ל פ ג י ח א ד ם מ ק ו מ ו ת ג ב ו ח י ם ש נ ח ש ב מ ח ו ב ר‬
‫לקרקע‬

‫ו ח ש מ ש זורחת עוד עליחם‪ ,‬אבל אם אין לפני ח א ד ם כמלא עיניו דברים‬

‫ג ב ו ה י ם — פ ש ו ט ש נ ח ש ב ל ש ק י ע ה מ י ד ש ש ק ע ה מ ע ל חארץ‪ …‬כ ״ נ ל כ א ׳ ו י ש ל ס מ ו ך‬
‫על‬

‫‪7‬‬

‫זה בשעח״ד‪…‬״ ״ ‪.‬‬

‫בספרים ח ד ש י ם — פרסמו ה ״ ר יהודה ל ד ב ״ ז מ נ י היום בהלכה״ וה״ר מ א י ר פיוזנא‬
‫ב״קונטרם הנשף״‪ ,‬א ת לוחותיהם ע״פ ש י ט ה זו‪ ,‬בנכוי ה ג ו ב ה והעומק‪ ,‬והאחרון אף‬
‫ה א ד י ד )ע׳ מ ״ ח — מ ״ ט ; פ ״ ט ( ל י י ש ב ד ע ת הרב מלצר דווקא‪ ,‬ונימק בכד׳ א ת ק ב י ע ת‬
‫לוחותיו‪ ,‬ויעויין ב ל ש ׳ הגרא״ז‪ ,‬והנר׳ מ מ נ ה לכא׳‪ ,‬ש א י נ ו א ל א מ ס ת פ ק ב ה ל כ ה זו‪ ,‬ו ל א‬
‫ק ב ע בה מ ס מ ר ו ת‬

‫‪ -‬ורק ל ח ו מ ר א פסק כן ש י ש לנכות ה ג ו ב ה ו מ מ י ל א אין ל ג ו ; ל ה ס ת מ ך‬

‫על דבריו בלבד‪ ,‬ביסוד לנכוי ג ו ב ה ואופק כ ש ה ד ב ר מ ב י א לקולא בדאורייתא‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫בםדורו של הגדש׳׳ז^ בהל׳ ה כ נ ס ת שבת‪ ) ,‬ב ש ו ״ ע ה ר ב אין ד ע ת ו כך‪ ,‬ושם סותם ה ו א‬
‫כ ש י ט ת ר״ת גבי ש ק י ע ה וביה׳יש(‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אחרונים רבים ד נ ו בדבריו ש ל בעל ה ת נ י א התמוהים מ א ד לכא׳‪ ,‬מתוך החי׳ שבהם‪,‬‬
‫וחוסר המקורות ל ה ל כ ה זו‪ ,‬ולקמן ב פ ״ ד נדון בזאת‪ .‬י ש ל ה ד ג י ש שמקור דברי הרש״ז‬
‫נאמרו כמצוטט‪ ,‬בשקיעה‪ ,‬ולה נ ״ מ רבות יותר מ א ש ר בצאה״כ ה נ ו ב ע משיטתו‪.‬‬

‫‪ 10‬ש ד ת ״אגרות מ ש ה ״ או״ח‬

‫צ ״ ז )ע׳ קנ״ז(‪.‬‬

‫‪ 11‬משמע‪ ,‬כי צ א ה ״ כ מ ש ת נ ה ליושבי ה ע מ ק ו מ ת א ח ד בהר‪ ,‬ועי׳ ה ע ר ה ‪.3‬‬
‫‪ 12‬בספר ״אור היום״ )ווילנא‪ ,‬תרם״א( הדן כולו בעניגי ב י ה ״ ש ‪ .‬עיקר הדיון בנושא זה‬
‫בגוף ה ס פ ר )ע׳ ‪ .(45-50‬ובסוף )ע׳ ‪ (75‬ה ו א ח ת ר על מסקנותיו‪.‬‬
‫‪ 13‬ה נ ה ש י ט ה מ י ו ח ד ת זאת‪ ,‬כי ה י ו ש ב במישור תלוי ב ת נ א י ה ט ב ע שמסביבו‪ ,‬נ א מ ר ה ביתר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪9‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪1 4‬‬

‫ו‪ .‬הרב דוד שפירא ‪ :‬״״‪).‬במקומות גםוהים‪ (:‬אם אנחנו עדיין רואים החמה‬
‫מאיזו סיבה שיהא אף שכבר הכסיף התחתון‪ ,‬עדיין יום הוא בין לקולא ובין‬
‫לחומרא‪ …‬ובעוד שהחמה שוקעת‪ ,‬נר׳ שם אור גדול‪ …‬דבצד מערב נשאר אור‬
‫השמש עד צאת כל הכוכבים‪ …‬אף לאחר שחכםיף גס העליון וחשוד‪ .‬לתחתון‪…‬‬
‫היא כבר לילה מצד הדין״‪) .‬ובמקומות הנמוכים‪ (:‬״לפעמים רואים שנשקע חחמה‪,‬‬
‫אמנם אינו שקיעה אמיתית‪ …‬אם אינם רואים פני מזרח מאדימין והכסיף התהתון‬
‫תיכף אחר השקעה‪ …‬לאחר שקיעה כזאת שאין רואים סימני ביה״ש בטח אין שייד‬
‫לקרא זמן הזה באז״ש‪ ,‬ואז נקרא יום גמור״‪ .‬והוי כהפסק חומה ע״י ההרים‪,..‬‬
‫סימן הכוכבים ללילה‪ ,‬׳ואפי׳ בעמקים היותר עמוקים‪ ,‬ואף דע״י חשכות עמק גדול‬
‫רואים הכוכבים במוקדם יותר מכפי מקום המשור ‪…‬וכן לענין נה״ח‪ …‬בימים‬
‫שאין רואיס בעת הנץ האמיתי‪ ,‬מסיבת הפסק הרים וכיו״ב‪ ,‬אזי אם בצד מערב‬
‫כבר עבר האדמומית או הוי הנץ חאמיתי אף שאיו רואים חחמה והוי יום גמור‬
‫כמו בשקיעה״ח תחת החרים ואין בצד מזרח סמני ביה״ש דהוי אז יום גמור‪…‬״״‪.‬‬
‫‪1 5‬‬

‫‪ 7‬נ‬

‫ז‪ .‬הרב חייא דוד שפיצער ‪ :‬״‪)…‬בחישוב הנץ בירושלים( אין ספק עזד אתנו‬
‫שבשביל הכסוי של הר הזיתים צריכים לנכות‪ …‬אבל אודות הרי מואב‪ …‬א״צ‬
‫לנכות מאומה‪…‬״ ״ והמהרי״ל דיסקין אמר על כך‪•<:‬־! ‪ :‬״‪…‬אם להכריע לענין ספיקות‬

‫פירוט ע״י הרב ש ט ר נ ב ו ך ב״מועדים וימנים״ ח״ב םי׳ ק נ ״ ד )ע׳ ק״ח—ק״ט(‪ :‬״אם‬
‫נ מ צ א בהר‪ …‬כל זמן ש ה ש מ ש נר׳ לו‪ …‬לא מקרי שקיעה״ח‪ …‬בעמק שאפי׳ ב ב ר ב ש ע ה‬
‫מ ו ק ד מ ת ה ש מ ש לא נר׳‪ …‬א י נ ו שקיעה ע ד שאפי׳ בהר בינוני למזרחה א י נ ו נ ר ׳ י‬

‫;‬

‫בעיר‪ ,‬ש ו ה לים‪ ,‬אם ל צ ד מזרח הרים ב י נ מ י ם ורואים מ ש ם השמש‪ ,‬ל א מקרי ש ק י ע ה‬
‫בעיר ע ד ש ש ק ע ה ה ש מ ש ב מ ע ר ב ‪ .‬אם מכוסה רק ההרים בינוניים ‪ < -‬מ ת ח ש ב י ם ב ת ס‬
‫בדאורייתא‪…‬״ וע״י הרב ש‪ .‬וויזר ב״שעלי דעת׳׳• א׳ מ*׳ ‪ : (43‬״בל ע ו ד נר׳ אור החמד‪,‬‬
‫במקום ט ב ע י גבוה‪ ,‬עדיין הוא יום‪ …‬וצריך ל ה ת ח ש ב עם היראות ה ח מ ת בכל הסביבה‪,‬‬
‫אפי׳ בהרים שבמזרח‪ …‬במקום שהמםתירים את ה ח מ ה הם גבוהים‪.,.‬׳‪/‬‬
‫‪ 14‬ש ו ״ ת ״בני ציון״ ח״א וסי׳ י״א—י׳׳*(‪ .‬שם ה ו א מ ש י ג על ד ב ר י ה ג ר י מ ״ ט בזד‪,‬‬
‫ו מ ת כ ת ב עמו‪.‬‬
‫‪ 15‬בדברים א ל ו ברור שעיקר ש י ט ת ו בנויה על כ ד כ י צ א ה ״ כ בעמק מוקדם‪ ,‬ועין״ ה ע ר ה ‪3‬‬
‫‪ 16‬בדבריו! בסי׳ י״ג הוא מ ב א ר בדיוק א ת מחלוקתו עם ה ג ר י ״ ט ‪ :‬״שנינו ל ד ב ר א׳ כיוונו‬
‫דאין מ ת ח ש ב י ן עם ה ש ק י ע ה ה ק ד ו מ ה בעמק‪ …‬מ ע ב ״ ת כתב ה ט ע ם דמגבין ה ע מ ק וטענ^ן‬
‫דידי הוא ד א ״ צ לבוא מ ט ע מ א דנכיון ורק ה ט ע ם הוא ‪…‬שאין סימני ב י ה ״ ש ב צ ד מזרח‪…‬‬
‫מסרו ל נ ו חז״ל ס י מ נ י ביה״ש‪ …‬ש י ה י ה הענין מ ס ו ר ל כ ל אדם‪ ,‬ולבל ה א ו פ ק י ם ו ל א ר ק‬
‫לחכמי‬

‫ההנדסה‪ …‬ו ה ג ״ מ ל ד י נ א הוא לענין צאה״כ‪ …‬שתשבות ה ע מ ק גורם שיראן‬

‫הכוכבים במוקדם‪.,.‬״‪ .‬כ ״ כ בסי׳ י״ג כי בסי׳ י״ב ) ת ש ו ב ת הגרי״ט( ל א הובנו דבריו‬

‫כ ך >‬

‫‪ 17‬בספרו ״ ה נ ב ר ש ת ״ )ירושלים‪ ,‬תרנ״ח( האריך להוכיח ש ב י ד י נ ו לברר ז מ ן הנץ בדיוק‬
‫ולהתפלל כוותיקין‪ .‬בבירור הזמן בירושלים דן ה ו א בנכוי ההרים שבאופק‪,‬‬
‫‪ 18‬ב ה ק ד מ ה )ע׳ ד—ו( ובגוף הספר בדיונו לפני המהריל״ד )ע׳ נ״ח נ״ט(‪.‬‬
‫‪ 19‬ה ר ״ ד שפ־טצער‪ ,‬ה א ר י ך לדון ב ז ה ל פ נ י ה מ ה ר י ל ״ ד ו ב ק ש הכרעתו‪ ,‬ש נ י ת נ ה פ ע מ י ‪,‬‬
‫בשבת תרנ״ג ב ה ו ה ״ מ סוכות ו ב ח ד ש אב‪ .‬ג ס לוח א״י ש ל הגרי״ט מ ח ו ש ב ל פ י‬

‫‪10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פ‬

‫ס‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2‬‬

‫ש ב ת אני איני מכריע ״ ‪ ,‬אבל בענין תפלה אומר אני בפירוש שצריך להיות כמו‬
‫ש א מ ר ת ם א ת ם ‪ ,‬ו א ״ צ ל נ כ ו ת מ ה ר י מ ו א ב ‪ ,‬ז א ״ צ ע ו ד ל ה ק ד י ם כ ל ל ״ ‪ .‬ח ל ו ק ה זו‪ ,‬ש ב י ן‬
‫סוגי חדים שונים באופק‪ ,‬פ ו ת ח ת פ ת ח להגדרות ר ב ו ת מ ח ו ״אופק״ ומחם הרים —‬
‫בהומה‪ ,‬ושיש לנכותם‪ ,‬וכדלקמן‪.‬‬

‫הנחשבים‬

‫ח‪ .‬ה ד ע ו ת ה ש ו נ ו ת ב ג ד ר י ״ א ו פ ק ״ — מ ה ו ‪ ,‬א ו ב ג ד ר י ס א ח ר י ם ‪:‬‬
‫ה מ ה ר י ל ״ ד ‪ :‬״הר הזיתים וודאי צריך לנכות‪ ,‬בשביל שהוא קרוב אלינו במאוד‪,‬‬
‫א ב ל ה ר י מ ו א ב א ע ״ פ ש ל פ י מ ר א י ת ח ע י ן ג ם ח ם נ ר ׳ כ מ ע כ ב י ם ׳ומכסים א ת ה ז ר י ח ה ‪,‬‬
‫א ע פ ״ כ א ״ צ ל נ כ ו ת א ו ד ו ת ם מ א ו מ ח ‪ ,‬כ י ר ח ו ק י ם ה ם מ א ת נ ו י ו ת ר מ מ ה ל ד י ו ם א׳‪..,‬״!‪.2‬‬
‫ח״נברשת״‬
‫חגדול‪…‬‬

‫ב ח ק ד מ ח ‪ :‬״‪)…‬אין ל נ כ ו ת א ו פ ק א ש ר ( נ ר א ח כ מ ו א ו פ ק ש ל ה י ם‬

‫רחב וארוך ושווה מ מ ע ל כמו קו א ח ת ארוכח מאוד בכל המרחק הרב‬

‫ש י כ ו ל י ם ל ר א ו ת ר ח ו ק י ם כ ״ כ ו ש ו ו י ם כ ״ כ בראשיהם‪…‬״׳‬
‫הגרא׳יז‬
‫שההפרש‬

‫מלצר‪:‬‬

‫״ואולי נאמר לחלק‬

‫בין מקום‬

‫‪2 2‬‬

‫‪.‬‬
‫שהתפרש קטן לבין מקום‬

‫גדול‪ ,‬א ם א פ ש ר ל ע ל ו ת ולירד )בזמן ה ה פ ר ש ש י ש בין ה מ י ש ו ר ל א ו ת ו‬

‫מ ק ו ם ( מ מ נ ז ל מ י ש ו ר ל פ ג י ה ש ב ת א ו ב ס ו ף ה ש ב ת ח ו ש ב י ם שש כ מ ו ב ה מ י ש ו ר ‪ ,‬ו א ם‬
‫א״א‬

‫לעלות בזמן ההפרש אפשר שאין מ נ כ י ך‬

‫‪2 3‬‬

‫‪.‬‬

‫חרב חייא דוד שפיצער מגדיר ע ״ פ דברי רש״י ב ש ב ת ק י ״ ח ‪ :‬כי כל שחחמה‬
‫ב ע ל ו ת ח מ ע ל כסויי חהרים ח ש י ב ש פ י ר חנץ‪ ,‬ו כ ש כ ב ר אינו כ ן — י ש‬

‫אדומח‬

‫‪2 5‬‬

‫‪2 4‬‬

‫ל נ כ ו ת ‪ .‬ע ו ד מ נ מ ק ה ו א ‪ ,‬כ י ד‪.‬ר ח נ מ צ א ב ת ו ך ח ת ח ו ם י ש ל נ כ ו ת ו ‪.‬‬
‫י ש סוברים‪ ,‬כי במקום ש ה ח ר מ ט י ל צילו ע ל ח ל ק מ ה א י ז ו ר שלפניו‪ ,‬ו א ם י צ א‬
‫ח א ד ם למקום פתוח יוכל לראות ח ל ק י האיזור מוארים‪ .‬וודאי שצריך ל ש ע ר איך‬
‫‪6‬‬

‫היה‬

‫ח מ צ ב ב ל ע ד י ה ה ר י ם ׳ ‪ ,‬וי״א‪ ,‬כ י צריך ל ח ח מ י ר ב כ ל מקום שחחרים נושאים‬

‫אופי‬

‫ש ל אופק ו ל א של כסוי בעלמא‪ ,‬וזה דבר התלוי באובנתא דליבא ושודא‬

‫ד ד י י נ י ‪27‬‬

‫י‬

‫בסיכומו ש ל ד ב ר נראה‪ ,‬כ י מ ל ב ד ע צ ם ה ב ע י ה א ם ל נ כ ו ת גובה וכסויי אופק‪,‬‬
‫א ם לאו‪ ,‬ע ו ד י ש ל ה ר ב ו ת ו ל ד ו ן — א ת ״ ל ש מ ג ב י ן ‪ ,‬א י ז ה ס ו ג י ה ר י ם י ש ל נ כ ו ת ו א י ל ו‬

‫הלכה זה‪ ,‬ובך נהוג בי־ם‪ ,‬לפחות לענין וותיקין‪ .‬בספר ביה״ש )ע׳ נ״ב( מ ו ב א דיון‬
‫זה והעיר שם שדברי ה נ ב ר ש ת נאמרו ל ל א צורך‪ ,‬ובעתון ״קול ישראל״ ) ת ר צ ״ ט ;‬
‫אייר‪ ,‬ז׳ םיון‪ ,‬י״ב תמוז( כותבים הגרי״ט והגרא״ח נ א ה כ י ד י ע ה ברורה על ה כ ר ע ה זו‪.‬‬
‫‪ 20‬חשיבות רבה נ ו ד ע ת לכך כי המהריל״ד א מ ר במפורש‪ ,‬שאין ה ו א מ כ ר י ע לספיקות שבת‪,‬‬
‫ועי׳ דיון מפורט לקמן בפ״ו‪.‬‬
‫‪ 21‬ב ״ נ ב ר ש ת ״ ע׳ נ ״ ט ‪ :‬ושם גם חתומים ע ד י ם ה מ א ש ר י ם ש ה מ ה ר י ל ״ ד אמר זאת‪.‬‬
‫‪ 22‬בהקדמתו‪ ,‬ם״ק א)׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 23‬כר מ צ י ע ה ר ב מלצר ב מ כ ת ב ו הנ״ל ל ר ב טוקצ׳ינםקי )ספר ביה״ש‪ ,‬ע׳ קנ״ח(‪.‬‬
‫‪ 24‬חלוקה זו בין הרים המסתירים א ת ה ש מ ש ע ד שאינו} א ד ו מ ה — וכבר אינו הנץ‪ ,‬יתכן‬
‫שרק לדיני וותיקין ה י א נכונה‪ ,‬וגם שם צ״ע‪ ,‬ועי׳ בפ״ח ופ״ו‪.‬‬
‫‪ 25‬הנברשת‪ ,‬ד ף כ׳‪.‬‬
‫‪ 26‬ה ר ב ש‪ .‬וויזר ב״שעלי דעת״‪,‬‬

‫ובמכתב‪.‬‬

‫‪ 27‬זוהי מ ס ק נ ת ו ש ל הרב דבליצקי׳ ב ״ ש ע ל י דעת״‪ ,‬ש ל מ ע ש ה דין זה ה ו א ספק‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪11‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪ -‬ומהי ה ג ד ר ת הרים ב י נ ו נ י י ם ו כ ד ׳ ‪,‬‬

‫לא‪ ,‬א ו ב א י ל ו ג ב ה י ם נ ח ש ב ת ה ש ק י ע ה מ ד י נ א‬

‫ו ב מ צ י א ו ת ר א י י ת ע ״ ה ו צ א ה ״ כ ב ה ד י ם ו ע מ ק י ם ‪ ,‬ש ג ״ ב צריבה עיון ובירור‪.‬‬

‫ג‪ .‬סוגית טבריה וצפורי‬
‫ב כ ל ה מ ק ו ר ו ת שהבאנו‪ ,‬ו ב מ ק ו מ ו ת נוספים‪ ,‬נדונו בארוכה נ מ ה סוגיות בשי׳ס‬
‫‪,‬‬

‫ר א ש י ת נ ד ו ן באן ב ס ו ג י א ב מ ם ש ב ת‬

‫מ ה ם יש ל פ ש ו ט ספק זה ש א נ ו עוסקים בו‬
‫דף קי״ח‪.2:‬‬

‫שנינו ב ג מ ׳ ‪ :‬״ואמר ר׳ יוסי‪ :‬י ה א חלקי ממכניסי ש ב ת בטבריה וממוציאי ש ב ת‬
‫בצפורי״‪ .‬ופירש׳׳י ו ז ״ ל ‪ :‬״‪…‬בטבריה‪ :‬מ פ נ י ש ה י א עמוקה ומחשכת מבעו״י וסבורים‬
‫שחשיכה‪ ,‬׳וממוציאי ש ב ת בצפורי‪ ,‬ש י ו ש ב ת ב ר א ש ההר ובעוד כ ש ה ה מ ה ש ו ק ע ת ‪,‬‬
‫נ ר ׳ ש ם א ו ר ג ד ו ל ו מ א ח ר י ן ל צ א ת ״ ‪ .‬ו כ ת ב ת ר ״ י ב ב ר כ ו ת נ״ג‪ .‬ד ״ ה ״ ה י ה מ ח ל ד ״ ‪:‬‬
‫״‪…‬רש״י ז ״ ל פ ־ ׳ ‪ . . .‬מ פ ג י ש ט ב ר י ח ע ו מ ד ת ב ג י א ו צ פ ו ר י בהר‪ ,‬ו ב ט ב ר י ה מ ת ו ך ש ח י ו‬
‫ע ו מ ד ן ב ג י א ה י ת ה ח ח מ ה נ ש ק ע ת מ ע י נ י ה ם במהרה‪ ,‬והיו מקבלין ח ש ב ת מ ב ע ו ״ י‬
‫ו ב צ פ ו ר י מ ת ו ך שהיו? ע ו מ ד י ן ב ה ר ‪ ,‬ל א ה י ו מ ק ב ל י ן א ת ה ש ב ת כ ״ כ מ ב ע ו ״ י א ב ל ח י ד‬
‫מאחריו‬
‫נסתר‬

‫מ ל ה נ י ח ה ש ב ת י ו ת ר מ א נ ש י טבריה‪ ,‬ש מ ת ו ך שהיו בהר ל א ה י ה ה ש מ ש‬
‫וחיו‬

‫מ ע י נ י ה ם ב מ ה ר ה ׳ולא דרו מ נ י ח י ם ש ב ת כ ״ כ ב מ ה ר ה כ מ ו ב ט ב ר י ח ‪,‬‬

‫מוםיפין יותר מ ח ו ל ע ל הקדש‪…‬״‪ .‬ובפי׳ ר׳ ניםים גאון לשבת‪ ,‬כ ת ב ש ם ‪ :‬״‪…‬שטבריה‬
‫נמוכה‪,‬‬

‫היתד‪.‬‬

‫משקיעח״ח‬

‫והחמח‬

‫שם‬

‫שוקעת‬

‫וחיו יושביח‬

‫בעו״י‪,‬‬

‫מקבלין עליחס חשבו!‬

‫אצלם‪ ,‬ושקיעתה לשם קודם ש ק י ע ת ה במקומות הגבוהים ומי ש מ ק ב ל‬

‫ע ל י ו ה כ נ ס ת ה ש ב ת מ א ו ת ה ה ש ע ה ה ר י ע ש ה סייג ל ע צ מ ו והוא מ ש ו ב ח ו מ ע ו ל ה‬
‫מן‬

‫במקומות‬

‫היושבים‬

‫וכנגדן מוציאי שבת‬

‫הגבוהים‪ ,‬ובהרים‪.‬‬

‫בצפורי ש ה י א‬

‫ג ב ו ה ח ט פ י ו מ א ח ר י ן ל ש ם פ נ י ה מ ז ר ח ל ה כ ס י ף ו ש ו ה י ן ו מ א ד י מ י ן והיו מ ק ב ל י ם ע ל י ה ן‬
‫ש י מ ו ר ה ש ב ת ע ד ש מ כ ם י פ י ן פ נ י ח מ ז ר ח ח ת ח ת ו ן ׳והעליון‪ ,‬ו ל פ י כ ד ה ן מ ש ו ב ח י ן ב ז‬
‫יותר מ א נ ש י טבריה‪…‬״‪.‬‬

‫הענין‬
‫מהרי״ל‬

‫ש ה י ה נוהג ל ה ת פ ל ל ב ש ע ה ״ ד מ נ ח ה סמוך לצאה״כ‪ ,‬כי א מ ר א ע ״ פ ש‬

‫כלילה בעיר מ ״ מ עיייז י י‬
‫״ ‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ר‬

‫ם י‬

‫ו ב ד ״ מ או״ח סי׳ רל״ב כ ת ב בם״ק א ׳ ‪:‬‬

‫ג‬

‫ל‬

‫ק‬

‫ם‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ם‬

‫י‬

‫ף‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ם‬

‫ב‬

‫ה‬

‫י‬

‫א‬

‫כ‬

‫מ‬

‫י‬

‫‪ :‬״‪…‬״הו‬

‫ש‬

‫ד ו ו‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫י‬

‫י ו ם י‬

‫ה‬

‫״וכתב‬

‫^ ‪^ ,1‬‬

‫ג ד‬

‫‪,‬‬

‫מ ג ״ א‬

‫"'״‬
‫׳‬
‫ק א ב ע י ר ש ב ת י ה גבוהים‪ ,‬א ו ש י ו ש‬

‫כ ת‬

‫בעמק‪…‬״‪.‬‬
‫כ ל האחרונים מ ב א ר י ם ה ס ו ג * לפי דעתם‪ ,‬ונביא א ח דבריהם־ קודם ש נ נ ס ה‬
‫ל ד ו ן ב מ ק ו ר ו ת ר א ש ו נ י ם ה מ פ ר ש י ם מ י מ ר א זו ש ל ר׳ יוסי‪ .‬ה נ ה ‪ ,‬ה ס ו ב ר י ם ש י ש ל‬
‫כ ם ן י י‬

‫ה‬

‫ר‬

‫י‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ב‬

‫א‬

‫ו‬

‫פ‬

‫ק‬

‫‪ ,‬או אף גובה ש נ מ צ א י ם עליו‬

‫נ‬

‫‪ -‬כותבים כדבר ברור‪ :‬״ מ ו‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ת‬

‫כ ח ׳‬

‫ד ב י ן צ פ ו ר י ו ב י ן ט ב ר י ה ה ם ל ח ח מ י ר ‪ . . .‬ו מ כ י ו ן ש מ ש מ ע ו ת ד ב ר י ר׳ י ו ס י ה י א ש מ ע י ק ר‬

‫‪1‬‬

‫המקורות ה מ ו ב א י ם באחרונים‪ ,‬יובאו לקמן בפרקים אלו‪ ,‬בכוונה לסכם בראשונה א‬

‫ת‬

‫הדברים ש ב ב ר נ א מ ר ו בצורה מסודרת וכוללת ואח״כ לדון בדברים‪ ,‬כולם‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫יש מ ע ט י ם מ ב י ן הפוסקים ש ל א נגעו בםוגיא זו‪,‬‬

‫על אף שהאריכו לדון‬

‫בנוש‬

‫א‬

‫ולהכריע בו‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫כ מ ו ב ן ישא״א ל ה ב י א כאן א ת כ ל הדברים בלשונם וככתבם‪ ,‬ומוכרחים א נ ו ל צ י י נ ם‬
‫בקצור‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ד י ן מ נ כ ה א ת ה ג ו ב ה ו א ת ה ע ו מ ק ‪ ,‬א ״ א ל ה ח ל י ט ש א י ן ל נ כ ו ת ‪ . . .‬״ *‪ .‬ג ם ה ס ו ב ר י ם‬
‫שאין הנכיון קובע אלא סימני שקיעה וצאה״כ‪ ,‬ביארו כי בשקיעה״ח בטבריה לא‬
‫נ ת ג ל ו סימניה‪ ,‬ולכן לא ה י ת ה זו ש ק י ע ה מדיגא‪ ,‬ובצפורי ש נ ת ג ל ו ס י מ נ י ב י ה ״ ש‬
‫מוקדם‬

‫)כזמן שבמישור‪ ,‬כנר׳( שפיר היה מ ו צ ״ ש מדינא‪ ,‬ולא מ ט ע ם נכיון ה ר‬

‫ועמק׳‪,‬‬

‫בשקיעה‬

‫לאותה‬

‫ראית‪,‬‬

‫נתכוון‬

‫בקונטרס‬

‫חנשף‪,‬‬

‫בדרך‬

‫אמנם‬

‫אחרת‪:‬‬

‫שבטבריה‪ ,‬עדיין היה חול ב ע מ ק מדינא‪ ,‬ו ה ״ ה ב מ ו צ ״ ש בצפורי‪ ,‬ו ל ש י ט ת ה י ר א י ם •‬
‫ל פ י ש ב ש ק י ע ת ה ח מ ד ‪ .‬ב מ י ש ו ר ה ו א ה ו ל ‪ ,‬כ ך ה י ה מ ד י נ א ג ם ב צ פ ו ר י יי‪ ,‬ו ע כ ״ פ ג ב י‬
‫עמק‬

‫חוכיחו מכאן כ מ ח אחרונים‪ ,‬שכםויי הרים שבאופק — וודאי ש י ש לנכות‬

‫מתוך‬

‫ש ה ק ד מ ת ש ב ת שבטבריה היא חומרא )כמבואר ברש״י( ו נ מ צ א שכםוי הרים‬
‫‪,‬‬

‫א י נ ם מ ק ד י מ י ם מ ד י נ א א ת ז מ ן ה ש ק י ע ה ״‪ .‬ו י ש ש ד י י ק ן כ ן ג ם מ ל ש ד ׳ נ י ס י ם ג א ו ן ‪,‬‬
‫‪9‬‬

‫ומהרי״ל — כי הקדמתה של טבריה לפנים משורת הדין היא ‪.‬‬
‫אבל האומרים כי גובה אין לנכות וכי בצפורי ה ת א ח ר מ ו צ ״ ש מדינא‪ ,‬הוצרכו‬
‫לבאר פ ש ט מ ח ו ד ש בםוגיא; ״האיחור בצפורי בשביל שעדיין רואים מאור ה ש מ ש‬
‫וחנשף וכוכביו מתאחרים‬

‫ש ם א פ ש ר ש ה ו א כך מדיגא‪ …‬ש ר ״ י ש ה י ה ב צ פ ו ר י —‬

‫ע ל ע צ מ ו א מ ר כך‪ ,‬י ה א ח ל ק י ש א ה י ה מ מ כ נ י ס י ש ב ת ב ט ב ר י ה ‪ ,‬א ף ש ה נ נ י מ מ ו צ י א י‬
‫ש ב ת בצפורי‪ .‬והאי יחא חלקי קאי ר ק על ה כ נ ס ת שבת‪.‬״״‬
‫תר״י‬

‫‪1 1‬‬

‫כך ד ק ד ק ו גם מ ד ב ר י‬

‫ב ב ר כ ו ת ש ב י א ר כי א נ ש י צפורי ל א ק ב ל ו ע ל י ה ם ש ב ת כ ״ כ מבעו״י‪ ,‬ש ״ מ‬

‫שמדינא‬

‫סמכו על ראייתם חמאוחרת‪ ,‬ונהגו חול‬

‫עד‬

‫כניסת‬

‫ח ש ב ת שבמקומם‪,‬‬

‫‪ 4‬כ״כ הגרא״ז מלצר‪ ,‬בהשגותיו על הגרי״ט )ביה״ש‪ ,‬ע ׳ קנ״ח(‪.‬‬
‫‪ 5‬זו ד ע ת ו של הר״ד שפירא‪ .‬וכדלעיל ס ״ ב ה ע ר ה ‪ ,16‬ובסי׳ י ״ ב ע ו נ ה לו הגרי״ט כי אכן‬
‫בדין יושבי ההר ד ע ת ם שווה‪ ,‬כי א י נ ה ש ק י ע ה ע ד ש ת ר א ה ה ח מ ה ש ו ק ע ת ש ל א סגי‬
‫בסימני ה ש ק י ע ה וצריד לשקיעה ע צ מ ה ג״כ‪ ,‬א מ נ ם גבי צ א ה ״ כ ש ב ו דן ה״בני ציון״‬
‫ל א כ ת ב הגרי״ט דבר‪,‬‬
‫‪6‬‬

‫ליראים‪ ,‬ש י ט ה מ י ו ח ד ת ב ב י ה ״ ש ו ה י א כ י ג׳ רבעי מיל קודם ש ק י ע ה ה ו א ביה״ש‬
‫המסתיים בשקיעה‪ ,‬ש ה י א ת ח ל ת הלילה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫דברים א ל ו ה ו א כ ו ת ב בספרו )ע׳ ‪ .(48‬ו ב מ כ ת ב ביאר עוד‪ ,‬כי ה ר א י ה מםוגין א י נ ה‬
‫א ל א ליראים‪ ,‬ש כ ן אל״ה‪ ,‬מיירי רק בצאה״כ‪ ,‬ל ד ׳ יוסי‪ ,‬ועי׳ לקמן בדיוננו בזה‪,‬‬
‫ו ב מ ה ש כ ת ב נ ו להוכיח א ע פ ״ כ מ ה ר א ש ו נ י ם השונים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כ ד מדייקים ה ג ר י ״ ט ; ר׳ יצחק אייזיק ה ב ר ב״םדר ז מ נ י ם ״ ; והרב דבליצקי ב״שעלי‬
‫דעת״‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ה ר ב ש‪ .‬דבליצקי‪ ,‬שם‪ .‬וכן כ ת ב הרב פירוטינםקי ב״םפר הברית״ על הלכות ברית מילה‪,‬‬
‫ניו־יורק תשל״ג‪ ,‬בדיונו ב נ ו ש א זה בכלל‪ ,‬ביו״ד סי׳ רס״ב< מקור וביאור ה ל כ ה ם״ק י״ג‪.‬‬

‫‪ 10‬מ ש מ ע בבירור כי צ א ה ״ כ תלוי בגובה‪ ,‬ו צ ״ ע כדלקמן‪.‬‬
‫‪ 11‬פי׳ הגרי״ט המחודש‪ ,‬ע ק ב שיטתו‪ ,‬בםוגיין‪ .‬הגרא״ז מלצר ה ש י ג וכתב דא״כ‪ ,‬ל א הל״ל‬
‫צפורי כ ל ל ; ודוהה גם אפשרות לבאר דברי הגרי״ט ע ״ פ הר״י מ י ג ש )שדבריו יובאו‬
‫להלן( ש א ״ כ ל א א ״ ש ד י נ ה של ט ב ר י ה ב מ ו צ ״ ש שלגרי״ט ה״ל לאחר‪ ,‬והרא״ם כת׳‬
‫שהקדימו‪.‬‬

‫אבל ה ״ ב נ י ציון״ )סי׳ י ״ א ם״ק י׳( ד ו ח ה ה ש ג ת ו בענין הזכרת צפורי‪,‬‬

‫ש ה ו צ ר כ ה מ ״ מ כיון שאיחרוה יותר מ י ו ש ב י ה ע מ ק ש נ ה ג ו כ ב מ י ש ו ר בלבד‪ .‬א מ נ ם נר׳‬
‫ש ל א נ ת י י ש ב ה בזה ההשגה‪ ,‬ש כ ו ו נ ת ה כי א ם האיחור מדיגא‪ ,‬א״צ לשבחם‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪13‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ומלש׳‪:‬‬

‫״מתוך שהיו עומדיז בהר״‪ ,‬מ ש מ ע שאיחרו כ נ י ס ת השבת‪ ,‬יותר מ י ו ש ב י‬

‫העמק‪,‬‬

‫ואף יותר מ י ו ש ב י המישור‪ ,‬ומוכח מכאן שראייתם היא ה ק ו ב ע ת ושאין‬
‫‪1 2‬‬

‫גובה ‪.‬‬

‫לנכות‬

‫והנה‪,‬‬

‫י ש מבארים כי מ ד י נ א‬

‫העליונ־ם‪,‬‬
‫שמעיקר‬

‫במקומות הנמוכים‬

‫וכותבים לפי״ז‪ ,‬כי אכן טבריה הקדימה כניסת ה ש ב ת כהומרא בלבד‪,‬‬
‫הדין אינה שקיעה שם ע ד שתשקע בצפורי‬
‫‪1 3‬‬

‫מוקדם‪ ,‬כפי ראייתם‬
‫צאה״כ‬

‫השקיעה‬

‫תלויה‬

‫בראיית‬

‫אלא שצאה״כ שם הוא‬

‫ו מ ת ו ך שהכוכבים נ ד ש ם לאחר ה ש ק י ע ה בצפורי‪ ,‬הרי זהו‬

‫ש ם מדינא‪ .‬אלא שהחמירו בטבריה להכנם ל ש ב ת משקיעתם המוקדמת‪,‬‬

‫ור״י הוסיף שהיה ראוי לחם גם במוצ״ש לאחר ולחוש ל צ א ה ״ כ כפי שנר׳ בצפורי‬
‫ו ל א נ ש י צ פ ו ר י מ ש מ ע מ ר ג ״ ג ש מ ד י נ א ה ו צ א ת ש ב ת ב צ א ה ״ כ ה ג ר ׳ שם‪ ,‬א ל א ש ח י כ ו‬
‫ע ד ש י כ ם י ף ה ע ל י ו ן ו ה ת ח ת ו ן ש נ מ ש ך ש ם ן מ ן ר ב יותר‪ ,‬ו א ף ב ד ב ר י ר ש ״ י ש ל א‬
‫פירט כך — ביארו ש א י ן איהורה של צפורי מדינא‪ ,‬שכן צאה״כ הוא בפי הנר׳‬
‫מקום״‪.‬‬

‫בכל‬

‫א‬

‫ג‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ע‬

‫כ‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ן‬

‫ק‬

‫א‬

‫‪0‬‬

‫ז‬

‫ל‬

‫י‬

‫ך‬

‫מ‬

‫י‬

‫נ‬

‫א‬

‫ב ן ן ו‬

‫ף א י י ן ן ן‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ן‬

‫׳‬

‫ג‬

‫מ‬

‫צ‬

‫א‬

‫לבא׳ ש ל פ ו‬

‫ההלכה אכן היתה כניסת ה ש ב ת מוקדמת ב ט ב ר י ה פירשו דשאני טבריה שיכלו לקבוע‬
‫זמן שקיעה״ח ע ״ פ היראות אורת ח ח מ ה על ההרים שבמזרח ע ד ששקעה במישור‪,‬‬
‫ובזה‬
‫כל‬

‫מפורשים גם דברי רש״י ודנ״ג שלדינא י ש ל ה ת ח ש ב בסימני ח ח מ ה ע ל‬
‫‪ -‬ובני טבריה חחמירו ל ה ח ש י ב בשקיעה‪ ,‬מ י ד מ ש נ ע ל מ ה‬

‫ההרים שבסביבה‬

‫מ ע י נ י ה • ‪,16‬‬
‫ובביאור‬

‫נתחבטו המפרשים‪ .‬יש כותבים כי מ ת ו ד‬

‫דברי המג״א והמהרי״ל‬

‫ש צ א ה ״ כ נקבע ע ״ פ הראיה המקומית‪ ,‬התיר מהרי״ל להתפלל מנחה סמוך לצאה״ב‪,‬‬
‫ש‬

‫כ‬

‫ן‬

‫צאה״כ‬

‫א‬

‫ז‬

‫ש‬

‫ר‬

‫י‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ח‬

‫במקומו‪ ,‬כ ב ר‬

‫ש‬

‫ב‬

‫׳‬

‫ל ו ל א ה ה ר )וזו ע ו ד ל א ה ג י ע ה ( ‪ ,‬א ב ל ב ה ר א ו ת‬

‫ה ד לילה‬

‫״ ‪ .‬ולעגין זה בלבד דומה עיר ש ב ת י ה‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ק‬

‫י‬

‫ע‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ד‬

‫י‬

‫נ‬

‫א‬

‫גבוהים לעיר שבעמק‪ ,‬מ ש א ״ כ בראית צאה״כ ממש‪ ,‬שאז הוי לילה ליושבי ה ע מ ק‬
‫ו ל א ל י ו ש ב בין ה ב ת י ם אפי׳ נר׳ לו כך‪ .‬ומה ש ל א העיר ה מ ג ״ א ע ל הילוק זה ה ו‬
‫מפני‬
‫הראיה‬
‫דוקא‬

‫א‬

‫‪1 8‬‬

‫שאינו שכיח שבתים יגרמו לראית צאה״כ מוקדם י ו ח ד ‪ .‬ודהו האחרונים‬
‫ש ה ו ב א ה מ מ ג ״ א זה כאילו יש לנכות הרים שבאופק לענין צאה״ב‪ ,‬ד ה ו א‬
‫כשרואים ש מ ה ש י ך בעמק‪ ,‬ולעולם עדין ל א ש ק ע ה ה מ ה ואין נר׳ כוכבים‬

‫‪ 12‬הרב טוקצ׳ינםקי‪ ,‬ב י ה ״ ש <ע׳ נ״ג(‪ .‬ר ש שם טעות‪ ,‬ש נ כ ת ב נמוק״י‪ ,‬וצ״ל ת ל מ י ד י‬
‫ר׳ יונה‪.‬‬
‫‪ 13‬ג ם כ א ן בגויה ד ע ת ה ג ר מ ״ פ על ה ה נ ח ה בי צ א ה ״ ב תלוי ב ג ו ב ה ובעומק‪ .‬ו צ ״ ע כדלקמן‪.‬‬
‫‪ 14‬כ ״ כ בארובה הר׳׳מ פינשטיין‪ ,‬כ נ י מ ו ק לפסקו‪ ,‬שם‪ .‬וכל ההסבר מבוסם ע ל ם ו ג י א ז ו‬
‫ומפרשיה‪.‬‬
‫‪ 15‬בתוך ה ת ש ו ב ה שם‪ ,‬ביאר ששעור ג׳ כוכבים‪ ,‬וההכםפה‪ ,‬שווים וקרובים זל״ז‪ ,‬ו מ ״ ט‬
‫אין ״משיכםיף״ קודם לכוכבים אף פעם‪.‬‬
‫‪ 16‬כ ״ ב הרב וויזר‪ ,‬ו ה ר ב שטרנבוך‪.‬‬
‫‪ 17‬ה ר ב פיגשטיין בתשובתו‪ .‬ולפי״ז ביאר מ ה ם הוכחות מהרי״ל מ ם ו ג ץ ‪ :‬י ש מ נ ה ג ט ב ר י ה‬
‫אינו א ל א סייג‪ ,‬י ש הבדל בין דין ש ק י ע ה לצאה״כ‪ ,‬ו ח ו ב ה זו גופא‬
‫‪ 18‬דברים אלו צ״ע‪ ,‬כדלקמן‪ ,‬ועי׳ הערה ‪.13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ -‬ל ה ח מ י ר בזה‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪9‬‬

‫א ב ל ב נ ר ׳ ש ם ה כ ו כ ב י ם ה ו י ל י ל ה מ ד י ג א *‪ ) .‬ע ו ד י ש פ ר ט י ם ש ד נ ו ב ה ם ה א ח ר ו נ י ם ‪,‬‬
‫אלא‬

‫שהובאו בתוך הדיון המפורט(‬

‫הפי׳‬

‫ש נ א מ ר ו בה‪ ,‬ואין ל נ ו ה כ ר ע ה מבאן‪.‬‬
‫עתה‪,‬‬

‫מ ״ מ נר׳ ל ב א‬

‫‪,‬‬

‫ש ם ו ג י א זו ס ו ב ל ת א ת בל‬

‫עלינו לברר בתחילה מהי המציאות‪ ,‬בדבר ראייתם השונה של יושבי‬

‫העמקים‪ ,‬מישור‪ ,‬ותרים‪ .‬ש ק י ע ת גופח ש ל ח מ ה לעינינו‪ ,‬ברור וידוע כ י ר א י י ת ה‬
‫מאוחרת‬

‫מהחד‬
‫ששיעור‬

‫במעט‬

‫‪2 0‬‬

‫ובעמק‬

‫לזו שבמישור‪,‬‬

‫מוקדמת‪,‬‬

‫ואף‬

‫אלא‬

‫בהרבה״‪,‬‬

‫ז מ נ י ם א ל ו ל א ה י ו ת מ י ד י ד ו ע י ם ב מ ד ו י ק ״ ־ ‪ .‬ו ב א ש ר ל ר א י י ת ג׳ כ ו כ ב י ם ‪,‬‬

‫המהווים סימן ללילח‪ ,‬אינו כ ן ; מ ו ס כ ם ובדוק כי ח ש כ ת פני ה ר ק י ע ש מ ע ל ר א ש‬
‫האדם‬

‫)לאפוקי הרקיע שבאופק( שווה ל כ ל ח נ מ צ א י ם במקום מסוים‪ ,‬בין אם יהיו‬

‫גבוה־ם ובין אם נמוכים‪ ,‬כשהם על הר גבוה א ו ב ע מ ק מוסתר‪ ,‬ו א ״ כ ה ר א ו ת צ א ה ״ כ‬
‫שהוא זמן רב א ח ר ה ש ק י ע ה )גם במקום הגבוה ש ש ק י ע ת ו מתאחרת( תיראה ב ב ת‬
‫א ח ת א ו מ ״ מ ב ז ח א ח ר זה‪ ,‬ב ל א ה פ ר ש י ז מ ן ג י כ ר י ם ב כ ל ל ; ב מ י ש ו ר ‪ ,‬ב ה ר ו ב ע מ ק‬
‫הנמצאים‬

‫זה ע״י ז ה‬

‫‪2 3‬‬

‫‪ .‬כבר העיר על כך בארוכה חרב יחיאל מיכל ש ל ז י נ ג ר‬

‫‪2 4‬‬

‫וז״ל‪ :‬״חחוש מעיד לכל מי שרוצח לפתוח עיניו ולראות כי בכל א״י בין במקומות‬
‫הגבוהים‬

‫בין‬

‫צאה״כ‪…‬‬

‫ואדרבה‪,‬‬

‫האחד‬

‫במקומות‬

‫השפלים‬

‫במקומות‬

‫שבה‬

‫הגבוהים‬

‫שוה‬
‫חוא‬

‫כמעט הזמן‬
‫לפעמים‬

‫פחות‬

‫שקיעח״ח‬

‫שבין‬
‫מזה‬

‫משני‬

‫ובין‬

‫טעמים‪,‬‬

‫— ש ש ם ה א ו י ר זך ודק ביותר ואור ה כ ו כ ב י ם עוברו בקל‪ ,‬ו ה ש נ י מ ש ו ם‬

‫שבמקומות‬
‫שקיעתה‬

‫הגבוהים‬
‫להיראות‬

‫השמש‬

‫מתאחר‬

‫הכוכבים‪…‬״‪,‬‬

‫לשקוע‬

‫ובהערה‬

‫כידוע‬

‫וא״כ‬

‫מתקצר‬

‫כתב‬

‫בשם‬

‫חר״ר‬

‫שם‬

‫שבין‬

‫חןמן‬

‫יחיאל‬

‫חיים‬

‫ב ע ר נ ש ט י י ן ‪ ,‬ש כ ׳ ב ״ ה א ם י ף ״ ) ת ר מ ״ ה ע ׳ ‪ (267‬כ י א כ ן ב ה ר י ם ג ר ׳ ה כ ו כ ב י ם מ ו ק ד ם‬
‫יותר‪ ,‬א ל א ש ה ר ב ש ל ן י נ ג ר ט ע ן ש א י ן ה ו א יודע ״ ש ע ו ר ק ד י מ ת ה ר א ו ת הכוכבים‬
‫בערך ה ג ב ה ת המקום‪ ,‬ואם מ ו ר ג ש ת כבר ה ק ד י מ ה ה ז א ת בגובה א י‬

‫ז ה‬

‫מ‬

‫א‬

‫ו‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ר‬

‫״ ‪,25‬‬

‫‪ 19‬ה ר ב ש ט ר נ ב ו ך בהערה‪ ,‬ע׳ ק״ט‪ .‬על ה מ ג ״ א כתב‪ ,‬שצ״ע‪ ,‬שבן במקום ג ב ו ה מאחרין‬
‫דווקא‪,‬‬

‫ו ש מ א מיירי ש מ כ ו ס ה מ צ ד מ ע ר ב בהרים עם ב ת י ם גבוהים‪ .‬והגר׳ שכוונת‬

‫ה מ ג ״ א לומר ש ה ב ת י ם מסתירים השקיעה‪ ,‬ל י ו ש ב י ם ביניהם‪.‬‬
‫‪ 20‬מ ד י ד ת ה בדק׳ ספורות‪ ,‬אמנם‪ ,‬א ל א ש ג ם הן חשובות‪.‬‬
‫‪ 21‬הר גדול‪ ,‬או קרוב מ ש ג ה אף ב ש ע ו ת את ראיית השקיעה‪ ,‬ועי׳ בפ״ח‪.‬‬
‫‪ 22‬עי׳ בלש׳ ״אור היום״ ע׳ ‪ : 49‬״וכמה מאוחר ה ש ק י ע ה על ה מ ק ו מ ו ת הגבוהים! מ ה ע ו מ ד‬
‫על הארץ‪ ,‬ל א י ד ע ת י לשער״‪ .‬ועי׳ פ״ח‪.‬‬
‫‪ 23‬אמנם‪ ,‬צ א ה ״ כ המקורב ביותר אל השקיעה‪ ,‬כגון ה מ ח ו ש ב ל ג ר ״ א ע ״ פ מ ה ל ך מ י ל ש ל‬
‫‪ 18‬דק׳ וכשמיירי בהר ה מ ש נ ה א ת הראייה בכ־‪ 6‬דק׳‪ ,‬נ מ צ א ש צ א ה ״ כ במישור ה ו א‬
‫כ־‪ 7‬דק׳ אחר ש ק י ע ה שבהר‪ ,‬ו א ע פ ״ כ ח ש י כ ת הרקיע מ ש ת נ ה אחר ה ש ק י ע ה הנר׳ —‬
‫במהירות‪ ,‬ע ד ש ה י א מ ש ת ו ו י ת תוד זמן קצר מ ה שנר׳ במישור‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬ורקי פגי‬
‫הרקיע באופק‪ ,‬ש ו נ י ם בהר‪ ,‬במובן‪ ,‬גם אח״כ‪.‬‬
‫‪ 24‬ב מ א מ ר ו ״איזהו בין ה ש מ ש ו ת ״ בישורון‪ ,‬ברלין‪ ,‬ש נ ת ת ר פ ״ ב ‪ /‬ג )ע׳ ע ״ ד ע״ה( המפורסם‬
‫בידיעותיו ההלכתיות והמציאותיות ב נ ו ש א זה‪ .‬דברים אלו ה ו א כ ו ת ב כ ת ג ו ב ה על ביאורו‬
‫ש ל ה מ נ ח ת כהן‪ ,‬ל ת ו פ ע ת ר א י ת צ א ה ״ כ מוקדם‪ ,‬בהולנד‪ ,‬ו ט ע נ ת ו שהוא מ ש ו ם ש ה א ר ץ‬
‫נמוכה‪ ,‬וכבטבריח* ובו!׳‪ .‬ועי׳ ה ע ר ה ד‪.4‬‬
‫‪ 25‬י ש להעיר‪ ,‬כי לפי מ ה ש ב י א ר ו ק צ ת מהאחרונים‪ ,‬כ ה ר ב חיים דרוק בספרו ״אורות חיים״‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪15‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יודעי ת ב ו נ ה ש ב ז מ נ נ ו בת׳ כך‪,‬‬

‫גם‬

‫וב״ב ב״קונטרם‬

‫הנשף״‪:‬‬

‫״דלעגין צאה״כ‬

‫‪2 6‬‬

‫במציאות אין נפקותא בין ההר למישור‪…‬״ ‪.‬‬
‫עוד צ ״ ע בביאור הסוגיא‪ ,‬דלכא׳ לפי ש ב ע ל ה מ י מ ר א הוא ר׳ יוסי והוא ם״ל‬
‫)שבת‬
‫לא‬

‫ל ״ ה ‪ ( :‬ד ב י ה ״ ש כ ה ר ף עין‪ ,‬ברור א י פ ו א ש א י ן ה ש ק י ע ה ק ו ב ע ת ל פ י ו כלל‪,‬‬

‫בכניסת ה ש ב ת ולא‬

‫‪7‬‬

‫ביציאתה ׳‪,‬‬

‫ו נ ח ש ב יום וודאי ג ם ל א ח ר ה ש ק י ע ה ע ד‬

‫לצאה״כ‪ .‬ו מ ע ת ה י ק ש ה כ י צ ד נבאר א ת דבריו‪ ,‬ומדוע ה ק ד י מ ה ט ב ר י ה בע״ש‪ ,‬ואפי׳‬
‫תיראה‬

‫ש ם ה ש ק י ע ה מ ו ק ד ם יותר‪ ,‬ו ב פ ר ט לפי‬

‫מש״כ כי‬

‫צ א ה ״ כ גר׳ ב ט ב ר י ה‬

‫ובצפורי בזמן קרוב מ א ד זל״ז‪ ,‬ואולי ב ב ״ א מ מ ש ‪ ,‬וא״כ צ ״ ע בביאור כל ה מ י מ ר א‬
‫‪2 9‬‬

‫דר׳ י ו ס י ‪ .‬ו א ע ״ ג ש א פ ש ר ל ו מ ר ש א נ ש י ט ב ר י ה ל א נהגו כהלכותיו ש ל‬

‫ד יוסי‬

‫ו א ו ל י א ף א נ ש י צ פ ו ר י ל א ) כ ג ו ן א ם ה י ה ק ו ד ם ש ב א ל ש ם •*(‪ ,‬מ ״ מ מ ת ו ך ס פ ו ר ש ב ח ם‬
‫ע ״ י ר׳ י ו ס י מ ש מ ע ש מ נ ח ג ם היד״ ל פ י ר ו ח ו ‪ ,‬ו ל כ א ׳ ל ד י ד י ה ש פ י ר ד מ י א ף א ס‬
‫מתהילה ה ש ב ת משקיעה ולא לפניח כלל שכבר יש בכך תוספת מרובח‪.‬‬
‫ל א ו ר ה ע ר ו ת אלו‪ ,‬נ ת ב ח ר ו כ מ ת נ ק ו ד ו ת ש ד נ ו ב ה ם ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬ו נ ו כ ל ל ב ר ר ם‬
‫כראוי‪.‬‬

‫ב ש ו ״ ת ״בני ציון״‪ ,‬ב ש ו ״ ת ״אגרות מ ש ה ״ ו ה ג ר י ״ ט ב פ ״ ה מ ס פ ר ו ב י ח ״ ש‬

‫נ ק ט ו כ ד ב ר ב ר ו ר ב ב י א ו ר י ה ם ל ס ו ג י א זו‪ ,‬ו ד ב ר י ה מ ג ״ א ‪ ,‬ו ב ש י ט ו ת י ה ם ל ה ל כ ה ‪ ,‬כי‬
‫צאה״כ‬

‫הנראה —‬

‫מתאהר על‬

‫ההרים‪ ,‬ומקדים‬

‫להראות‬

‫ב ע מ ק י ם ״ ‪ .‬ולפי מ ה‬

‫שביארנו שצאה״כ בטבריה שווה לזה שבצפורי‪ ,‬משתווה ה״בני צ י ה ״ ע ם הגרי״ט‬
‫גם בצאה״כ‪ ,‬כי אין לומר ש צ א ה ״ כ ב ע מ ק מוקדם יותר ״ ‪ .‬ובזה גם צ ״ ע בכל דברי‬
‫תשובתו‬

‫של חרב פינשטיין חמבאר חומרתם ש ל בני טבריח שחיכו אחר שגר׳‬

‫צ א ה ״ כ במקומם‪ ,‬ע ד ש י י ר א ח גם ב מ ק ו ם גבוח‪ ,‬כ ש ל מ ע ש ה ל א נר׳ ש ם מ ו ק ד ם יותר‪.‬‬
‫ביאורו ב מ ג ״ א ת מ ו ה מ א ד לפי״ז‪ ,‬ובמיוחד מ ה ש ס ב ר כאילו שייד ש ב ת י ם‬

‫גם‬

‫גבוהים יגרמו ל ר א י י ת צ א ה ״ כ מ ו ק ד ם יותר‪,‬‬

‫פ״ד ליישב ש י ט ת ר ״ ת כי הוא מצריד ראיית הכוכבים באופק מ ע ר ב דווקא‪ ,‬ו ל א בפגי‬
‫הרקיע העליון‪ ,‬או במזרח‪ ,‬ש ו ב י ש שנוי בין יושבי ההר ליושבי המישור‪ ,‬כ מ ע ט כ מ ו‬
‫שיש בין שקיעותיהם השונות‪ .‬א מ נ ם לגר״א ולהרבה ראשונים ש ס ת מ ו דבריהם כ מ ש ״ ב‬
‫ב״אורות חיים״ שם אינו כז‪ ,‬ו מ ״ מ י ש לבדוק לפי ה נ ח ה זו — מחדש‪ ,‬חלק גדול מהדיון‬
‫בנושא זה‪.‬‬
‫‪ 26‬כ ד מבארים יודעי מדע‪ ,‬כי פ נ י הרקיע ה ע ל י ת מוארים ב ש ע ת צאה״ב‪ ,‬רק ל נ מ צ א ב ג ו ב ה‬
‫רב‪ ,‬נ מ צ א כי כל יושבי ההרים אינם רואים האורה יותר מבשפילה‪ .‬ובז ה ו א ע׳׳פ‬
‫חישובים‪ ,‬ומשוואות הקובעות מ ד ת ה א ר ת הרקיע‪.‬‬
‫‪ 27‬במנורת המאור‪ ,‬סי׳ קנ״ו גר׳ ר ב יוסף‪ ,‬והר״י מ ג ש גרי ר׳ ינאי‪ ,‬אבל ה ם יחידאי נ ו ח ‪.‬‬
‫‪ 28‬רק ב״קונטרס הנשף״‪ ,‬עי׳ הערה ד‪ ,‬העיר על זה‪ .‬ושו״ר שהרא״ח נ א ה ב״קצות השלחז״‬
‫ח״ג ע׳ ע״א—ע״ב דן בזה‪ ,‬ו ע ״ ש מש״כ‪.‬‬
‫‪ 29‬עי׳ ש ב ת ל ״ ג ‪ :‬״יוסי ש ש ת ק י ג ל ה לצפורי״‪.‬‬
‫‪ 30‬בהערות דלעיל בפ״ב< ‪ 15 3‬ובפרק זה‪ 13 ; 10 ,‬י‪ ; 18 ,‬א מ נ ם ב פ ״ ב של הספר ביה״ש‬
‫כותב הגרי״ט כי סימני ה״הכםיף״ מוקדמים בי־ם עוד לפני השקיעה‪ ,‬ומסתיימים קודם‬
‫הראות הכוכבים‪ ,‬כל׳ בערד ‪ 17‬ד ק ׳ אחר השקיעה‪.‬‬
‫‪ 31‬אע״ג שנר׳ חשוד יותר‪ ,‬מ ״ מ ראיית הכוכבים עצמם‪ ,‬משתווה‪ ,‬ש ג ס ה א ר ת האופק‬
‫הפתוח‪ ,‬ש א י נ ה בעמק‪ ,‬ל א מ ק ד י מ ה א ת הראותם ברקיע ממעל‪ ,‬ולא מאחרת‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לפי ד ב ר ע ו אלה‪ ,‬י ש לעי׳ מ ה ו הביאור ה פ ש ו ט בםוגיא‪ ,‬ו ה ת ל ו י ר ק ב צ א ה ״ כ‬
‫ש י ט ת ר ׳ י ו ס י ו מ ת א י ם ל מ צ י א ו ת ‪ .‬ואכן‪ ,‬ב ד ב ר י ו ש ל ה ר י ״ מ ש ל ז י נ ג ר נ מ צ א‬

‫ע׳׳פ‬

‫ב י א ו ר זה‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״‪…‬כוונת ר׳ י ו ס י מ ש ו ם ש ס מ ו ך ל ק ו ה א ו פ ק ב א א ו ר ה ש מ ש ז מ ן‬
‫ארוך יותר בהר מבשפילה ועי״ז הארץ הגבוהה מזהרת זמן מ ה אף כי כבר קדרה‬
‫א מ צ ע כ י פ ת ה ר ק י ע ונר׳ ל ה ם נ ו ג ה כ י ו ם א ף ש כ ב ר י צ א ו ה כ ו כ ב י ם א ו ש ה ו א ס מ ו ך‬
‫לצאתם‬

‫‪3 2‬‬

‫ו ל ה י פ ך בשפילד‪ .‬ב ע ו ד ה י ו ם ג ד ו ל כ ב ר נ ס ת ל ק א ו ר ה ש מ ש ה ב א מ ן‬

‫האופק ועי״ז נתקדרה הארץ ונדמה ל ב ״ א שהוא לילה אף ש א מ צ ע הרקיע מזהיר‬
‫עוד מאור היום ועדיין יש זמן ר ב עד צ א ה ״ כ וזה נרמז להדיא בלש׳ הטהור ש ל‬
‫שכ׳ על יושבי טבריה ״סבורין שחשיכה בעו״י״‬

‫רש״י‬

‫א ל מ א שהוא עדיין יום‬

‫מ ה ״ ת ד ה י י נ ו ק ו ד ם צ א ה ״ כ א ל א ש ם ב ו ר י ן ש ח ש י כ ה ‪ .‬וכן ב י ו ש ב י צ פ ו ר י כ ת ב ״ ש נ ר ׳‬
‫להם אור גדול ב ע ו ד ש ח ח מ ה ש ו ק ע ת ״ ופי׳ ה ח מ ה ש ו ק ע ת הוא — ת ח ל ת הלילה‪,‬‬
‫שהוא‬

‫‪8‬‬

‫צאה״כ‪…‬׳ ‪ ,‬ש ל א שגר׳ להם אור גדול כמו שפי׳ והיינו רבותא‬

‫דידהו‬

‫‪3‬‬

‫ש ח ו ם י פ ו מ ח ו ל ע ל חקדש‪…‬״ * ‪ .‬ו ל פ י ח ם ב ר ז ח ל א ג ו ת ר ה ל ג ו ר א י ה מ ם ו ג י א ז ו ל א‬
‫לגכוי הרים‪ ,‬ולא לאי־גכויים‪ ,‬ש כ ן ע ל זמן ה ש ק י ע ח מ ד י ג א ב ט ב ר י ה א ו ב צ פ ו ר י‬
‫אין מ כ א ן שום ראיה‪.‬‬
‫עוד צריכים אנו לברר‪ ,‬ש ע ו ר ב י ה ״ ש דהיינו ג׳ ר ב ע י מ י ל ש ב י ן ש ק י ע ח ״ ח‬
‫לצאה״כ‪ ,‬היכן נאמר‬

‫א ס נ ק ב ל אכן ש ה ש ק י ע ה שונה במקומות מסוימים‪ ,‬או אף אם‬

‫לדינא כולם אזלו בתר מקום א׳ מ ״ מ שעוד ההפרש שבין השקיעה הנראית‪ ,‬לבין‬
‫צ א ה ״ כ השווה במקומות אלו כנ״ל‪ ,‬צ ״ ב לאיזה מקום נאמר‪ ,‬שלכא׳ בהר הוא קצר‬
‫יותר מבמישור‪ ,‬ו ב ע מ ק גדול יותר‪ .‬ו ה ע י ר ע ל ב ע י ה זו ב״אור ה י ו ם ״‬
‫פתרה‪,‬‬

‫והסברא‬

‫נותנת לכא׳ מתוך‬

‫‪8 6‬‬

‫אבל לא‬

‫שלא פירטה הגמ׳ תנאים לזמן זה שנקבע‬

‫כביה״ש‪ ,‬כי הוא נ א מ ר על מישור‪ ,‬כ ש ה א ו פ ק פתוח ונראה‪ ,‬שאל״כ‪ ,‬א ל א רק בהרים‬
‫ו ב ע מ ק י ם נ א ׳ ש ע ו ר זה‪ ,‬ה ״ ל ל ג מ ׳ ל ו מ ר כ ך <>*‪ .‬ב י ר ו ר ז ה ע ד כ א ן נר׳ ל כ א ׳ ב מ ו ש כ ל‬

‫‪ 32‬עי׳ הארות ‪.25 ; 23‬‬
‫‪ 33‬ובאן מעיר הרי״מ שלזינגר שב״ב רש״י לשון שקיעה״ח על צ א ה ״ כ ב ש ב ת ל״ה‪ .‬ד ״ ה‬
‫״כהנים טובלים״ ע״ש‪ .‬ו מ ״ מ איז גר׳ לעשות מכך כ ל ל ; ובדברי ש א ר הראשונים‪ ,‬וגם‬
‫בדברי רש״י עצמו במקו״א כמובן ש פ ש ט ו ת הל׳ אינם יוצאים מ ד י פשוטים‪ .‬א א ״ כ הוא‬
‫מוכח מתוכו‪ ,‬שאין כוונתם אלא לדבר אחר‪.‬‬
‫‪ 34‬כ״כ שם‪ ,‬במאמר הג״ל‪ .‬עי׳ הערה ‪ .24‬וכ׳ןכ ר ״ מ פוזנא במכתב‪ ,‬ולפי״ז ק׳ מ ע ת ה‬
‫להביא ראיה מכאן לגרי״ט או לגרא״ז מלצר‪ ,‬ד ל א מיירי כלל משקיעה‪ ,‬ו ה ח ו מ ר א י א י נ ה‬
‫א ל א משוםן שעדין נר׳ להם אור גדול‪ ,‬ולכן ל א נותר לו א ל א להביא ראיה לפי היראים‬
‫וכנ״ל בהערה ‪) .7‬אלא ש כ ת ב לדחות ש מ א ביאור הםוגיא כתר״י בברכות‪ .‬ודבריו צ״ב‪(.‬‬
‫‪ 35‬ע׳ ‪.48‬‬
‫‪ 36‬אמנם יתכן שדיון זה בטעות יסודו‪ ,‬ד ש מ א לעולם צאה״כ אע״ג שראייתו בהר קודמת‬
‫מ ״ מ להלכה אינו א ל א אחר שעור ג׳ חלקי מיל אחר השקיעה‪ ,‬הנר׳ שם‪ .‬אבל עיקר‬
‫וודאי כמש״כ‪ ,‬וכמו שנקטו הרי״מ שלזינגר ואור היום‪.‬‬
‫מ ע ת ה גם יבוארו ה י ט ב דברי הרמב״ם שבהל׳ קדוש־החדש^ פרק ב׳ ה ״ ט ‪ :‬״אם עדין‬
‫לא יצא כוכב ליל ‪ 30‬ב׳יד אומרים מקודש‪ ,‬שעדין יום הוא״‪] .‬ע״ש במהרלב״ח‪ ,‬ובעוד‬
‫מקומות שדגו בדברי רמב״ם אלו‪ .‬ועי׳ במאירי ר״ה כ ״ ה ‪ :‬ד״ה ״המשגה ה ש נ י ה ״ ‪ :‬ש ג ר ׳‬

‫‪17‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ר א ש ו ן ע ׳ ׳ פ ה מ צ י א ו ת ה י ד ו ע ה לנו‪ ,‬ו ע ״ פ ד ב ר י ר״י‪ ,‬א ל א ש א י ן ב כ ך ב כ ד י ל ה כ ר י ע‬
‫כ נ ג ד מ ה ש מ צ י נ ו ר ב ו ת י נ ו מ ב א ר י ם ה ם ו ג י א ב ד ר כ י ם ש ו נ ו ת אחרות‪ ,‬ש א ף ש י ק ש ה‬
‫ל נ ו ל ה ב י נ ם מ ״ מ ה ס ת ל ו ה ב י א ו ר ג ם ב ש ק י ע ה ‪ ,‬ו ע ״ כ ברור ש נ נ ס ה ע כ ״ פ ל ה ו צ י א‬
‫מ ד ב ר י ח ם מ ח ש י ש ל ח ו כ י ח כ ע ק ר ו נ ו ת י• ב ה ב ה ר ת ה ס פ ק ש כ ״ כ נ ח ל ק ו בו ה מ פ ר ש י ם ‪,‬‬
‫וכדלעיל‪.‬‬
‫ה ר ״ י מ י ג ש בתשובותיו*״־ ו ז ״ ל ‪ :‬״ ‪ .‬״ ו ד ק א ש א י ל מ ר כ מ ה בין ט ב ר י ה‬

‫כתב‬

‫ל צ פ ו ר י ‪ ,‬מ ם ת ב ר א ל ן ד מ ק ר ב י ל ה ד ד י ו ב ת ו ך ת ח ו ם ש ב ת קיימי‪ ,‬ת ד ע ד ג ד ) ב ש ב ת‬
‫קי״ח‪(…:‬‬

‫א י א מ ר ת ב ש ל מ א קרובים להדדי גינהו ובתוך תחום ש ב ת קיימת חייגו‬

‫דמשכח״ל‬

‫ד מ כ ג י ס ש ב ת ב ט ב ר י ה ומוציאה בצפורי א ל א א ״ א רחוקים מהדדי גינתו‬

‫מ ש כ ח ״ ל ד מ כ ג י ם ש ב ת ב ט ב ר י ה ו מ ו צ י א ה בצפורי‪ .‬ו א ״ ת ד ל א ו א ח ד ג ב ר א‬

‫היכי‬

‫אתרי גברי חוא דקאמר‪ ,‬ח ד הכנים ש ב ת בטבריה וחד ה ו צ י א ה‬

‫קאמר‪,‬‬

‫)אלא(‬

‫בצפורי‬

‫מ א י מ ע ל י ו ת א איכא‪ ,‬והא ק א חזינן ב מ א י ד ק א מרווה האי בהכנסה ק א‬

‫מ פ ס י ד ב ה ו צ א ה ומאי ד ק א מרווח האי בהוצאה ק א מפסיד בהכנסה אלא וודאי א ח ד‬
‫‪,‬‬

‫‪85‬‬

‫ג ב ר א ח ו א ד ק א מ ר ו ש ״ מ ״ ‪ .‬׳ < ‪ .‬י ש נ ם א ח ר ו נ י ם ש ה ב י א ו ד ב ר י ו ב ד י ו ן זה‪ .‬ה י ו ש ד נ ו‬
‫במציאות‬

‫חמרחק שבין טבריח וצפורי״* ויש ש כ ת ב ו דבריו ע ״ פ שיטתם בנכוי‬
‫‪4 1‬‬

‫הרים‬

‫‪,‬‬

‫ש ב ס ב י ב ה ‪ .‬אבל נ ר בברור‬

‫ש ש מ מ נ ו ר א י ה ע ל א י נכוי ועל ש ק י ע ה‬

‫קודם שיראו ״הבובבים״ ובדברי הרמב״ם עצמו בפיד״מ״ש לר״ה פ״ג מ ״ א ״קודם ש י ר א ה‬
‫הכוכבים‪ …‬ה ל י ל ה א צ ל נ ו א י נ ה ע ד צאה״ב‪…‬״‪ [.‬ובספר הברית‪ ,‬הוכיח מדבריו כ ש י ט ת‬
‫הגרי״ט‪ ,‬כי אזלינן בתר הראיה מההר‪ ,‬לדיגא — שהרי הב״ד — בירושלים ישב‪ .‬ו ל פ י‬
‫ד ב ר י נ ו ש ב ה ר נראים הכוכבים כבמישור‪ ,‬א י נ ה ר א י ה לשקיעה כלל‪ .‬אמנם נוכיח מ כ א ן ‪,‬‬
‫שגם בהר אין צאת״* להלכה א ל א לפי ראייתם‬

‫‪ -‬כבמישור‪ ,‬ולא מאוחר יותר‪ .‬וק״ל‪.‬‬

‫‪ 37‬וכלש׳ ה ר מ ״ א ב״תורת העולה״ ח ״ א פ ״ ב ו ז ״ ל ‪:‬‬

‫מ ״ מ גם דברי ח׳ יהושע הם ת מ ו ה י ם‬

‫כי איך אמר ‪…‬וכל ז ה איננו לפי ד ע ת חב׳ התכונה‪ …‬ואם יאמר האומר שדברי חכי ז ״‬
‫ה‬

‫מ‬

‫ל י ם‬

‫ן‬

‫א‬

‫פ‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ה ן א‬

‫‪,‬‬

‫ל‬

‫א‬

‫א ח ל ו‬

‫ק עליו כ ״ א קבלה הוא נקבל‪ ,‬אע״פ ש ה‬

‫י‬

‫ו א‬

‫רחוק מ ן השכל‪ ,‬אבל אם לדין י ש ת ש ו ב ה ‪ ,‬ובכל מ ה ש א פ ש ר לפרש דברי חבמים ז ״‬

‫ל‬

‫ש ל א יחלקו על המפורסם‪ ,‬ולקרבן אל השכל‪ ,‬מ ה טוב ומה נעים״‪.‬״‪ .‬וע׳ ב״קצות‬
‫ה ש ל ח ן ״ שם‪.‬‬
‫‪ 38‬סי׳ מ ״ ה וכמצויין בגהש״ם ש ב ת ק י ״ ח ‪:‬‬
‫‪ 39‬ה נ ה ליישבו ע ״ פ ה מ צ י א ו ת ו כ מ ש ״ כ ל ע י ל שצאה״כ הנר׳ שווה בכל המקומות‬

‫‪ -‬קשה‪.‬‬

‫א ל א שצ״ל ש ל מ ד בםוגין ש ט ב ר י ה ה ק ד י מ ו •שפיר‪ ,‬ע״פ שקיעה שלהם והוציאו ש ב‬

‫ת‬

‫ע ״ פ חשבון צאה״כ‪ ,‬ל ש ק י ע ה זו‪ ,‬וצפורי איחרו מ ו צ ״ ש מדינא‪ ,‬ע״פ חשבון המאוחר ט פ י‬
‫מ מ ה ש נ ח ׳ כיון ש י ש אור באופק‪ ,‬כך ש ל מ ע ש ה ה י ה זה אולי ג׳ רבעי מ י ל אחר ה ש ק י ע ה‬
‫שם‪ .‬ועי׳ ה ע ר ה ‪.25‬‬
‫‪ 40‬ה ר ב ה ה ק ש ו על הר״י מ י ג ש בעגין זה‪ ,‬שלכא׳ יש מקורות רבים לכך ש ה י ה מרחק ר‬

‫ב‬

‫ביניהם‪ .‬ועי׳ מ ש ״ כ ב ז ה מו״ל ה ע י ת י ם סי׳ כ״ז‪.‬‬
‫‪ 41‬בספר ה ״ נ ב ר ש ת ״ )דף כ׳( מ ב י א כי הקשו עליו מ ת ש ו ב ה זו‪ ,‬שנח׳ מ מ נ ה דאין ל נ כ ו ת‬
‫הרים באופק‪ ,‬והכל בתר הראיה אזיל מדיגא‪ ,‬ו מ מ י ל א ג ם את הר הזיתים אין ל נ כ ו ת‬
‫ותשובתו ש ם ארוכה‪ ,‬ואינה מובנת‪ .‬ע ״ ש שעיקר דבריו ה ם כ י הרא״ם מ ש ב ח א ת א נ ש י‬
‫טבריה‬

‫על זריזותם וא״כ וודאי ג ם וותיקין ש ם נ ה ג ו למשוה״ד‪ ,‬ובוודאי ש נ ז ה ר ו‬

‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מוקדמת‬
‫כותב‬

‫ו מ א ו ח ר ת מ ד י נ א **‪ .‬ע ו ד פ ו ס ק י ם מ ו ב ה ק י ם מ ב ו א ר ב ד ב ר י ה ם כ ו ו ת י ה ; ה נ ה‬

‫חרדב״ז‬

‫ב ת ש ו ב ו ת י ו ה ״ א ס י ׳ ע ״ ו ‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״‪…‬ואפי׳ ב ע י י ר ו ת ח ם מ ו ב ו ת י ש‬

‫ח י ל ו ק בזח‪ ,‬ב י ן ט ב ר י ח ל צ פ ו ר י ‪ ,‬כ ד א מ ר ר״י‪ …‬כ י ח ש ב ת ל כ ל א ח ד כ פ י מ ק ו מ ו א ש ר‬
‫ה ו א דר בו״‪.‬״‪ ,‬ו ח ת פ א ״ י בסוף פ ״ א ב ר כ ו ת ו ז ״ ל ‪ :‬״ ב ע נ י ן חילוק חמקומות‪ ,‬ש ב מ ק ו ם‬
‫א ׳ מ ק ד י ם ה ל י ל ה ל ב ו א ו ב א ח ר מ א ח ר ת לבוא‪ …‬ב ו ו ד א י ש ו ר ת ה ד י ן נ ו ת ן ש כ ל א ד ם‬
‫נידון לפי מקומו ושעתו‪ .‬וראייתי מדאמרינן ש ב ת ק י ״ ח ‪… :‬משמע וודאי ש ר ק מ ד ת‬
‫חסידות כך הוא א ב ל לפי מ ד ת תדין נדון כל א ד ם לפי מ ק ו מ ו ו ש ע ת ו אף ש ל פ י זח‬
‫ב ש ע ת ש ע ו ש י ן ק ד ו ש ש ל ש ב ת ב ע ר ב י ת בטבריח‪ ,‬ע ד י י ן א ו פ י ן ד מ ב ש ל י ן בצפורי‪…‬‬
‫ולחר״י מ ג ש טבריח וצפורי תוך ת ח ו ם א ‪ /‬ונר׳ לי ד א פ י ״ ה לא הוה חיוב רק מ ד ת‬
‫חסידות‬

‫כמש״כ‬

‫‪4‬‬

‫רש״י‪.,.‬״* ‪,‬‬

‫ובעל‬

‫וחר״מ חאגיז בספר ״משגת חכמים״‬
‫השישי‬

‫ח״משגת‬
‫‪4 8‬‬

‫למלך״‬

‫בספרו‬

‫״פרשת‬

‫ד ר כ י ם ״ ‪44‬‬

‫כ ו ת ב י ם ‪ :‬״ ד מ ש כ ח ״ ל ד ב מ ק ו ם א׳ י ה י ה ביום‬

‫עדיין יום וחוא חול ובמקום אחר כבר גטח חיום זחוא ל ל ה והוא שבת‪,‬‬

‫ו כ ן ל ה י פ ך ב י ו ם ה ש ב י ע י מ ש כ ח ״ ל ‪ . . .‬ו ט ב ר י ה ו צ פ ו ר י יוכיחו‪…‬״‪ .‬מ כ ל א ל ה מ ש מ ע‬
‫שזמנן השונה ש ל ש ב ת וחול בטבריח וצפורי מ ד י נ א חוא‬

‫‪4 6‬‬

‫‪) .‬ועדיין י ש פתחון פ ה‬

‫לבעל הדין ל ב א ר שכוונתו בדבריהם רק ל צ א ה ״ כ או שקיעה‪ .‬א ב ל פ ש ט ו ת ו ס ת י מ ת‬
‫הדברים‬

‫‪4 7‬‬

‫מורה כ מ ש ״ כ ( ‪.‬‬

‫להתפלל בעוד ה ש מ ש אדומה‪ ,‬ולא ח י כ ו ע ד ש ת ע ל ה ה ש מ ש מ ע ל ההר‪ .‬עכ״ד‪ .‬ו ה נ ה‬
‫אם כוונתו כי אכן הנץ ל ת פ ל ה ש ו נ ה מ ק ב י ע ת ש ק י ע ה ל ש ב ת יתכן לומר כ ך ועי׳‬
‫בפ״ו• אבל עיקר ה ר א י ה קיימת‪ ,‬ויותר גר׳ כי לר״ח מ י ג ש אין ה ס י מ נ י ם קובעים א ל א‬
‫הראיה בלבד‪.‬‬
‫‪ 42‬ש א ל ״ כ כיצד הרוויחו ב ט ב ר י ה כל מ ה שהפסידו‪ ,‬וכיצד הכניסו ה ש ב ת בצפורי כ ״ כ‬
‫באיחור כמו ב י צ י א ת ה ! ו א ת ״ ל ש ב מ ו צ ״ ש נ ה ג ו ב ט ב ר י ה כבמישור‪ ,‬וכך ג ם צפורי ב ע ״ ש‬
‫א״כ עדיין שייך ל ש ב ח כל א׳ ל ח ו ד י ה ט פ י מ י ו ש ב י המישור‪.‬‬
‫‪ 43‬כ ״ כ •שם בבועז‪ .‬וצ״ל שכוונתו כ י ל ה י ו ת ג ם בצפורי וגם כ ב ט ב ר י ה אינו א ל א ל מ ש ו ה ״ ד‬
‫ו מ ד י נ א ש ״ ד ל ע ש ו ת כל א׳ כ ב מ ק ו מ ו ובראייתו‪ .‬וכן ו|׳ יוסי עצמו ש א מ ר ש ר ו צ ה ל ה י ו ת‬
‫כמותם‪ ,‬ה ו א חומרא כי מ ד י נ א יכול ל ש ב ו ת כ ר א י ה מ מ ק ו מ ו ‪,‬‬
‫‪ 44‬הרב י ה ו ד ה רוזאנים‪ ,‬ב ע ל ה ״ מ ש ג ה ל מ ל ך ׳ בספר פ ר ש ת דרכים‪ ,‬ד ר ו ש כ ״ ג ״דרך ע צ ב ״‬
‫ד ״ ה ״עוד גקדים״‪.‬‬

‫‪ 45‬מ ע ל ה כ״ג ב א מ ו ג ת חכ׳‪ ,‬אות תקמ״ד‪.‬‬

‫‪ 46‬ויש לערער על כל מ ש ״ כ כאן‪ ,‬ע״ס ד ב ר י הרדב״ז ב ת ש ו ב ת ו שם‪ ,‬שעיקר דיוגו ה ו א‬
‫בחילוק יום ולילה בין מ ק ו מ ו ת שונים בגלל ריחוקם ז ה מ ז ה ו ל א מ ש ו ם ג ו ב ה ועומק‬
‫ו ש מ א ג ם א ת םוגין ל א פי׳ ע ״ פ ג ו ב ה ועומק כלל‪ ,‬וכמו ש ה ב א נ ו מ ה ר א ב י ״ ה לקמן‬
‫ש ת מ ה ו על פירש״י מ נ י ן ש ט ב ר י ה עמוקה‪ .‬אבל מ ה ת פ א ״ י ש ה ב י א ג ם פירש״י‪ ,‬ושאר‬
‫האחרונים ש ר א ו פירש״י‪ ,‬והר״י מ י ג ש שסובר ש ה מ ר ח ק ביניהם קצר ו א ע פ ״ כ י ש ה ב ד ל‬
‫ביניהם ב ז מ ן ק ב ל ת שבת‪ ,‬מוכח דם״ל ששנוי ע ו מ ק ו ג ו ב ה ב ו מיירי ה ב א ה ו א מ ד י נ א ‪.‬‬
‫‪ 47‬שהרי ברור מ ד ב ר י ה ם ובמיוחד מ א ר י כ ו ת לשונו של ה ת פ א ״ י העקרון כי כל מקום אזיל‬
‫בראייתו ושעתו‪ ,‬וא״כ וודאי ש פ ש ט ו ת דבריהם מ ו ר ה על כ ף ש ג ם ש ק י ע ה וגם צאה׳׳פ‬
‫וכן ע ״ ה ונץ יש לילך ב ת ר הראייה בכל מקום‪ .‬כ ל גם י ש להבין מ ל ש ו ן ה מ נ ח ת כ ה ן‬
‫ש ה ב י א א ת ט ב ר י ה וצפורי כראיה לשני ה מ ק ו מ ו ת כנ״ל‪ ,‬ועי׳ ה ע ר ה ‪ ,24‬וכבר ע מ ד‬
‫על ד ב ר י ו בספר הברית‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עוד‬
‫וז״ל‪:‬‬

‫ביאור לסוגיא‬

‫״‪…‬בטבריה‬

‫ישגו‬

‫שהחזה‬

‫בדברי‬

‫יושבת‬

‫האבודרהם״‪,‬‬

‫בעמק‬

‫ובעו״י‬

‫והועתקו‬
‫היה‬

‫גדול‬

‫ב״מטה‬
‫גראה‬

‫‪4 8‬‬

‫משה״ •‬

‫ל ה ם ערב•״‬

‫ב צ פ ו ר י ‪ ,‬ש ה י ת ה י ו ש ב ת ב ה ר ו ה י ה גר׳ ל ה ם א ו ר ג ד ו ל ע ד צ א ה ״ כ ו ל כ ך ה י ו מ א ח ר י ו‬
‫במוצ״ש‬

‫ומ״מ זמן יציאת‬

‫שקיעה״ח‪…‬״‪.‬‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ל‬

‫ה י ו ת‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ר‬

‫במלאכה‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫ג‬

‫‪,‬‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ע‬

‫י מיל אחר‬

‫ו מ ת ו ך ש ב ר ו ר כ י ב ש ע ו ר זמן זה ש א ח ר ה ש ק י ע ה ב ה ר אין ש ם אור‬
‫‪0‬‬

‫ז‬

‫‪6 1‬‬

‫גדול‬

‫יותר מ א ש ר ב מ ש ו ר ־ גדמה‪ ,‬כ י ה ב י א ו ר הוא‪ ,‬שגר׳ בצפורי אור ג ד י ל‬

‫אפי׳‬

‫ע ד ז מ ן צ א ה ״ כ ה ג ר ׳ ב מ ש ד ר ‪-‬׳‪ ,-‬ו ל כ ן ה מ ש י כ ו ל ח כ ו ת כ ג ר ׳ ע ד ם ו ף ב י ח ״ ש‬
‫חשבונם‪ ,‬ו ל מ ע ש ה ‪ ,‬ק ו ב ע האבודרהס‪ ,‬ש ס ג י ל ח כ ו ת גם ב ה ר ש ע ו ר ה ז מ ן של‬

‫לפי‬

‫א ח ר ה ש ק י ע ה ‪ ,‬ו ר ״ ל ש ק י ע ה ש ב מ י ש ו ר ‪ ,‬ו נ מ צ א ג ו ל מ ד י ם ע כ ״ פ כי צ א ה ״ כ‬

‫ביה״ש‬

‫בהר שווה לזה שבמישור‪ ,‬להלכה‪ ,‬א ל א ש נ י מ ה ש א י ן הביאור כך בכלל‪ .‬שכן קטע‬
‫זה ש ב ו ד ן ו א ו מ ר ״ ו מ כ ל מקום‪…‬״ א י ג ו ק א י ע ל צ פ ו ר י‬
‫שיש‬

‫אלא על כל דין התוספת‬

‫להוסיף במוצ״ש לכתחילה‪ ,‬ולעולם יתכן שמנהג צפורי הוא מדינא‪ ,‬וגמצא‬

‫ש א י ן בפירוט לש׳ זה שבאבודרהם‪ ,‬ה ו ס פ ת ביאור ל ס פ ק הנידון ״ ‪.‬‬
‫פוסקים‬
‫ולאחר‬

‫ראשונים נוספים‬

‫כתבו‬

‫שחובה עלינו להקדים את‬

‫בםתמא‬

‫השבת‬

‫ב י צ י א ת ה כ ד י ל ה ו ס י ף מ ח ו ל ע ל ה ק ד ש ‪ ,‬ו י ל י ף ל ח מ מ י מ ר א זו •של ר׳ יוסי‪,‬‬
‫‪9‬‬

‫‪0 6‬‬

‫‪6 5‬‬

‫ישבה א ג ו ד ג י ם ‪ .‬כ ״ כ ב ם ת מ א ב מ ג ו ר ה ה מ א ו ר * ‪ ,‬ם ד ר ע ״ ג ‪ ,‬ה מ ג ה י ג ‪ ,‬ש ב ה ״ ל " ‪,‬‬
‫ובחי׳‬

‫ש‬

‫אגודה למס׳ ש ב ת * ‪ .‬היו שסירטו גם‬

‫‪ 48‬בסדר מ ע ר י ב של‬

‫ש ב ת ד״ה‬

‫״ומקדימין״;‬

‫קצת‬

‫ותפלת‬

‫ביאור נוסף‪ ,‬כרש״י‪,‬‬

‫ערבית של‬

‫מוצ״ש‬

‫תר״י‪,‬‬

‫ד״ה ״מה‬

‫שמאחרין״‪.‬‬
‫‪ 49‬בסי׳ תצ״ג ת ״ ל ‪ :‬להוסיף מחול על ה ק ד ש במוצ״ש דאמר ר״י ‪…‬ולכד היו מאחרין‬
‫במוצ״ש‪ …‬וכדברי האבודרהם ממש‪.‬‬
‫‪ 50‬כשעבר שם שעור זמן זה אחר השקיעה‪ ,‬וכדלעיל‪ .‬מתור הנחה ש י ש ליישב דברי‬
‫האבודרהם הללו עם המציאות‪ ,‬אמנם אם נניח שהאבודרהס נוגע בביאור הםוגיא ללא‬
‫שנצטרך ליישבו עם המציאות יתכן שסובר שאכן בהר נ מ ש כ י ם הדמדומים‪ ,‬ועי׳ הערה ‪.25‬‬
‫‪ 51‬במיוחד באופק‪.‬‬
‫‪ 52‬וגם שם בפני הרקיע העליונים‪.‬‬
‫‪ 53‬ש ה נ ה דנו האחרונים‪ ,‬בתשובות ״בגי ציון״ ח״ב ב״תשובה בהלכה״ והגרי״ט בספרו‬
‫)ע׳ נ״א( כיצד כ ת ב האבודרהם ד מ ״ מ לאנוס שרי במלאכה במוצ״ש מ י ד בעבור ג׳‬
‫רבעי מיל אחר השקיעה‪ .‬ו ה נ ה לסי מ ש ״ כ ה מ ט ה מ ש ה וז״ל ‪:‬‬

‫ו מ ״ מ זמן מ ו צ ״ ש להיות‬

‫מותר במלאכה הוא משישלים ביה״ש דר׳ יוסי והוא אחר ביה״ש דר׳ יהודה‪ …‬נ מ צ א‬
‫אחר שקיעה״ח כדי להלך ‪ 1500‬אמה‪ ,‬מותר בעשיית מלאכה״ נר׳ ש ב א לומר דדין‬
‫תוססת — אינו מעכב‪ ,‬ולעולם מ ת ח ש ב בר׳ יוםי אלא שהוא כי׳יף עין מ י י לאחר‬
‫ר׳ יהודה‪ ,‬ולדברינו אלה נפלה הראיה מלש׳ האבודרהם‪ ,‬וכמש״כ בפנים‪.‬‬
‫‪ 54‬םי׳ קג״ו‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬

‫ריש‬
‫הל׳‬
‫סי׳‬
‫דף‬

‫סדר שבתות‪ ,‬ובאוצה״ג ש ב ת קי״יי‪) :‬ע׳ ‪.(107‬‬
‫ש ב ת ם״ק ב ׳ ומוצ״ש ם״ק ם״ה‪.‬‬
‫קכ״ט‪.‬‬
‫קי״ח‪:‬‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪0‬‬

‫רג״ג״י‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫והמאירי ש ם • ‪ ,‬הראבי״ה למס׳ שבת *‪ ,‬ובספר ה ע י ת י ם * ש כ ת ב וז״ל‪:‬‬

‫״ ב ט ב ר י ה ‪ ,‬ק ו ד ם ש י ע ר י ב ה ש מ ש ב ש א ר מ ק ו מ ו ת מ ת כ ס ה בו‪ …‬ו ב צ פ ו ר י מ ת ו ר ש י ו ש ב ת‬
‫בראש‬

‫ה ה ר א ע ״ פ ש ה ו ע ר ב ה ש מ ש ב ע ו ל ם נר׳ עדיין‪ …‬כ א י ל ו יום ה ו א ‪ ,‬ו נ מ צ א‬

‫מ ו ס י ף מ ח ו ל ע ל ה ק ד ש ‪ . . .‬״ ‪ .‬ו ה נ ר ׳ ל ב א ׳ ש ה ר א ש ו נ י ם ש ל א פי׳ ד ב ר ב ם ו ג י א א פ ש ״ ל‬
‫שם״ל‬

‫ש ה כ ל נעשה מדינא‪ ,‬ומתוך ש ר צ ה ר״י לעשות כמותם מוכח דין תוספת‪,‬‬

‫ו י ת כ ן ‪ ,‬ל ע ו ל ם ‪ ,‬ש ה ם ע ש ו ל מ ש ו ה ״ ד ו ב ז ה ש ב ח ם ר׳ י ו ס י ש ק י י מ ו ד י ן ת ו ס פ ת כ ר א ו י‬
‫עי״ז‪ .‬וכך גם אין ללמוד מ מ י ל א מ ד ב ר י הראשונים ב ב ר כ ו ת נ ״ ג ‪ :‬על םוגיתגוי•‪.‬‬
‫א ב ל מ ת ו ך ש ש א ר ה ר א ש ו נ י ם כ מ א י ר י ר א ב י ״ ה ‪ ,‬ר ״ י א ל ב ר צ ל ו ג י ב ע י ת י ם ועוד‪ ,‬פ י ר ט ו‬
‫בדבריהם‪ ,‬יש ללמוד ע כ ״ פ ש ה ש ק י ע ה בטבריה‪ ,‬אף שנר׳ מוקדם אינה כך מדינא‪,‬‬
‫ושהלילח‬

‫חנר׳ מ א ו ח ר בצפורי אינו נ ח ש ב כך אלא לחומרא ואפשר ש י ש לדייק‬

‫מלש׳ ש ג ם ה ש ק י ע ה ש ב צ פ ו ר י אינה מ א ו ח ר ת לזה הנר׳ במישור א ל א כסייג*•‪.‬‬
‫וכאן עליגו לדון בדברי המהרי״ל המובאים להלכה‪ .‬מ ת ו ך הקושי בלש׳ המהרי״ל‬
‫‪5‬‬

‫ו ב ה ע ר ת ה מ ג ״ א עליו‪ ,‬ד נ ו ה א ח ר ו נ י ם ב ב י א ו ר י ם ש ו נ י ם ל ד ב ר י ו • ‪ .‬י ש ה ס ו ב ר י ם כ י‬
‫‪ 59‬כנ״ל בריש פרק זה‪.‬‬
‫‪ 60‬למס׳ ש ב ת ק י ״ ח ‪) :‬ע׳ ‪ 460‬י־ם תשכ״ה(‪.‬‬
‫‪ 61‬סי׳ קצ״ז )ע׳ ‪ 245‬שורה ‪ (11‬מפרט גם ענין עמקותה של טבריה וגובהה של צפורי‪.‬‬
‫ויעויין שבעל הרוקח מ ב י א את פירש״י בראבי״ה ח״א סי׳ קנ״א )ע׳ ‪ 151‬שורה ‪(16‬‬
‫ונשאר עליו בקושיא כיון שאינו מכיר שטבריה אכן עמוקה‪.‬‬
‫‪ 62‬ע׳ ‪ .41‬בסופו כ ת ב ‪ :‬״ נ מ צ א מוסיף מחול על הקדש בין בכניסה בין ביציאה״‪ .‬וצ׳׳ב יאם‬
‫למד שאכן היה בשני הנ?קומות יחד‪ ,‬או ר״ל שר״י שמקוה לקייט שבת כשניהם יוסיף‬
‫עי״ז בע״ש ובמוצ״ש‪.‬‬
‫‪ 63‬על מימרא דר׳ יוחנן בברכות נ״ג‪ .‬״המהלך בע״ש בטבריה ובמוצ״ש בצפורי והריח‬
‫ריח‪ ,‬אינו מברר‪…‬״ כת׳ תר״י‪ ,‬את פירש״י לםוגיין )בנ״ל(‪ ,‬ובת׳׳ם רא״ש ות״ם ר׳‬
‫יהודה החסיד‪ ,‬ובמכתם — נרמז על פי׳ הםוגיא דנן‪ ,‬ומ״מ אין ראיה מ ל ש ׳ שם‪.‬‬
‫‪ 64‬וכלש׳ העיתים דמיירי בהערב שמש‪ ,‬ותר׳׳י — הסתרת החמה‪ ,‬ומ״מ יתכן שמיידי‬
‫בצאה׳^כ ועי׳ הערה ‪ •33‬עוד יש לדון אי ם״ל לראשונים אלו כר״ת‪ ,‬מ ״ מ הראי׳ות‬
‫לעניננו קיימי‪ ,‬שכן גם לר״ת יש נ״מ מתי היא ע^קיעה שניה‪ ,‬וזו תליא בםפיקא דידן‬
‫מ מ ש בשקיעה ראשונה לגר״א* ואעפ״כ י״ל דשקיעה ש נ י ה תליא בהארת הרקיע‪ ,‬ו ש מ א‬
‫זה אינו מתאחר בהר‪ ,‬אמנם י״ל ש נ מ ד ד ע״פ האופק וא״כ הרי הוא מתאחר בהר‪,‬‬
‫ומקדים בענ?ק‪ .‬גם הראיה שהבאנו מלשון רש״י ורב גיסים גאון י ש לדחות ד ל א שבחו‬
‫אלא את ה נ מ צ א במקום אחר ועושה כטבריה וצפורי‪ ,‬ולעולם שם — מ ד י נ א הוא‪,‬‬
‫ובספר הברית ד ח ה אפשרות זו דא״כ משובחים הם יותר מ א נ ש י טבריה‪ ,‬ומשמעות‬
‫הגמ׳ דר׳ יוסי ביקש שיהא חלקו כמוהם‪ .‬ועי׳ הערה ‪.11‬‬
‫‪ 65‬ע״ש במחציה״ש שביאר דבריו בפשטות‪ ,‬ונר׳ שכיוון ל מ ה שהסקנו לקמן‪ .‬ועי׳ לעיל‬
‫בדברי ה״אגרות משה״ ומועדו״ז‪ ,‬שבשניהם אין דחיה ל מ ה שיש להוכיח מכאן באופן‬
‫ברור בדבר נכוי הרים‪ ,‬עכ״פ לגבי שקיעה‪ .‬ומה שהתקשה בספר הברית מדוע סמך‬
‫על נכוי הרים במהרי״ל רק עד צאה״כ‪ ,‬וכשראה כוכבים — אע״ג שנגרם לו ע״י חשבת‬
‫העמק — לא ניכה ההרים‪ ,‬וחילק בין שקיעה לצאה״כ‪ ,‬מ י ו ש ב בפשיטות לפי מ ש ״ כ‬
‫דבמציאות א״א שראה צאה״כ קודם שראום מאחורי ההרים ג״כ וק״ל‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א י ן מ ה ם ר א י ה ל נ כ ו י ה ר י ם כ ל ל ‪ ,‬ו ת מ צ י ת דבריהם‪ ,‬כך הוא י>>‪ :‬אם נניח כ ב י א ו ר‬
‫ש ז מ ן מ נ ה ה גם ל מ ה ר י ״ ל ה ס ו ב ר כ ר ״ ת ‪ ,‬ועא מ ד י נ א ע ד ש ק י ע ה ש ג י ת‬

‫המ׳׳בל•‬

‫ב ל ב ד — ו ל א ב מ ש ך ב י ה ״ ש ש א ח ״ כ ‪ ,‬י ש ל ו מ ר כי מתוך ש א י נ נ ו בקיאים כ ס י מ נ י ה‬
‫‪8‬‬

‫ח ח מ י ר ה מ ה ר י ״ ל ל ה ת פ ל ל מ נ ח ה ר ק ע ד ש ק י ע ה ראשונה‪ ,‬א א ״ כ ב ש ע ת ה ד ח ק * ‪,‬‬
‫מ ״ מ ט ו נ ת המג״א לומר‪ ,‬שכשמקום ז ה ב ל ב ד‬

‫ואפי׳ אם סובר ה מ ה ר י ״ ל כגאונים‬

‫מ ו ס ת ר ע ״ י בתים‪ ,‬א ו ה ר י ם ש ע ״ י ה ע מ ק ‪ ,‬א ב ל באיזורים קרובים נ ד ה ש מ ש ו א י נ ה‬
‫‪7 0‬‬

‫מ ו ס ת ר ת ‪ ,‬ה ו א ח ש ו ב יום‪ ,‬ו א י ן מ כ א ן ר א י ה ל נ כ ו י הרים‪ ,‬כ ע ק ר ו ן ת מ י ד י ‪.‬‬

‫אבל‬

‫נ ד מ ה ‪ ,‬ש ע י ו ן נ ו ס ף ב ד ב ר י ם מכוו* ל ר א י ה מ פ ו ר ש ת ‪ ,‬מתוך ד ע ת ה מ ה ר י ״ ל ו ה מ ב י א י ם‬
‫‪7 1‬‬

‫אותו‬
‫את‬

‫‪ :‬כ ל מ ה ש י ש לפלפל בביאורו ל א בא אלא מתוך שקצרו ה ד ״ מ ו ה מ ג ״ א‬

‫לשונו‪ ,‬ו ב מ ק ו ר ה ד ב ר י ם כ ת ו ב כ ך ‪ :‬״ ו א ם ש ה ה עם ה ח ז ר ה )חזרת ה ל כ ה ; >‬
‫ל צ א ה ״ כ מ ״ מ ה י ה מ ת פ ל ל ת פ ל ת ה מ נ ח ה ומייתי ר א י ה מ פ ר ק ״ כ ל כ ת ב י ״‬

‫סמוך‬

‫א ר ״ י י ה א ח ל ק י ע ם מ כ נ י ס י שבו* ב ט ב ר י ה ר ״ ל מ ת ו ך ש י ש ב ו ב י ן ההרים ו מ ח ש כ י‬
‫ל ה ו מ ב ע ו ״ י ו מ מ ו צ י א י ש ב ת ע ם י ו ש ב י צ פ ו ר י ד ״ ל ש י ש ב ו ב ר א ש ההרים‪ ,‬א ל מ א‬
‫ב נ י ט ב ר י ה א ם ג ם ה ח ש י ך ל ה ם ב י ן ה ה ר י ם מ ״ מ אחורי ה ה ר י ם ע ד י ן הי!ום גז<ול‬
‫ו ע ו ד ל א ע ב ר ש ע ת ה מ נ ח ה ‪ .‬ו א מ ר ש ק ב ל ה ה י ת ה בידו״‪.‬״‬
‫בביאור‬

‫צ ?‬

‫‪ .‬ו מ ע ת ה נר׳ ש א י ן ס פ ק‬

‫דבריו‪ ,‬ש נ מ ו ק ו ה י ה כ י ע ד י י ן י ו ם ה ו א ״ מ א ח ו ר י ה ה ר י ם ״ ‪ ,‬ו ל א ב ס ב י ב ה‬

‫ש א י נ ה מ ו ס ת ר ת או בהרים ש ב מ ז ר ח ו כ ד ‪ /‬וכתב עוד שעדיין ל א עבר מ מ י ל א ש ע‬

‫ת‬

‫מנחה‪,‬‬

‫מ ש מ ע ש ה ר א ו ת ב מ ק ו מ ו היתד‪ .‬ע ל ש ע ה ש ב ה כ ב ר ע ב ר ה ש ע ת ה מ נ ח ה ‪,‬‬

‫מדינא‪,‬‬

‫ולא שהוא סייג בלבד‪ .‬וא״כ זהו עיקר חידושו שמנכין א ת ההר ב ח ש ב ו ן‬

‫זמן מנחה‪ ,‬ומה שאינו אלא בשעה״ד‪ ,‬הוא פשוט‪ ,‬דחשבון הנכוי לא נהיר ל ע ״ ה ‪,‬‬
‫ולפי״ז ברורים ג ״ כ דברי המג״א‪ ,‬שכוון לבאר עיקר דברי המהרי״ל ד ה ״ מ ד ו ו‬

‫ק א‬

‫‪ 66‬הרב וויזר‪ ,‬ב״שעלי דעת״ ובמכתב‪.‬‬
‫‪ 67‬םי׳ רל״ג ס״ק י ״ ד ובשעה״צ ם״ק י״ז‪ ,‬בשם הפמ״ג‪ .‬ויכן נוקט המ״ב שם ס״ק ב׳ זז!׳‪.‬‬
‫״ ‪ ,‬או שם״ל כר״ת ואעפ״כ ז‬
‫״‬
‫׳‬
‫^‬

‫מ ן‬

‫ן ה ג ה‬

‫ה י ך י‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ן‬

‫ם‬

‫ל‬

‫ן מ ר‬

‫ב י‬

‫ה מ ה ר י‬

‫ל‬

‫ם‬

‫״‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ח‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ר‬

‫א‬

‫כ ג ר‬

‫א‬

‫מ נ ח ה רק עד שקיעה ראשונה‪ ,‬אלא ש ז ה נדחה‪ ,‬ד א ״ ‪,‬ל״ל‪ ,‬למהרי״ל‪ ,‬שעדייו יום הוזן‬
‫כ ר‬

‫מדינא‪ ,‬ואצ״ל מ ש ו ם דברי ר״י‪.‬‬
‫‪ 69‬ובכה״ג יש לבא׳ ראיה גמורה על נ כ ד הרים שבאופק‪.‬‬
‫‪ 70‬וזאת‪ ,‬רק את״ל שם״ל בגר״א‪ ,‬ד ב פ ש ט ו ת ם״ל כר״ת‪.‬‬
‫‪ 71‬י ש לעי׳ במש״כ ה ר מ ״ א ש מ נ ח ה ע ד צאה״כ‪ ,‬וכתב המ״ב שדברים אלו מצא ב מ ה ר י ״‬
‫)ע״ש ב ה ע ר ת המ״ב( ולכא׳ במהרי״ל לא ם״ל הכי‪ ,‬אא׳<כ משום שבעצם עדיי* י‬
‫הוא‪ ,‬ובבה״ג ש י ש הרים‪ ,‬ו ק ש ה לומר ש ה ר מ ״ א מיידי בכה״ג דווקא‬

‫ל ׳‬

‫ו ‪0‬‬

‫‪ -‬שיש הרים‬

‫באופק ושזו כוונת ה מ ג ״ א להעמידו בזה‪ ,‬א ל א צ״ל שהרמ״א ל מ ד ממהרי״ל בי ע ד‬
‫שקיעה ש נ י ה ) כ ש י ט ת המ״ב( שרי במנחה‪ ,‬שאל״כ אפי׳ מנכים הרים‪ ,‬אם כאן‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫כבר סמוך ל צ א ה ״ כ ל פ י הראייה‪ ,,‬א ״ א שע״י הנכוי יהא זה קודם שקיעה ר א ש ו נ ה ו מ ד ‪,‬‬
‫א״ש פ ש ט דברי המהרי״ל ש ה ו כ י ח משבת‪ ,‬ד א ״ ת דהתם ע״י נבוי ההר‪ ,‬היה ביה״ש‬

‫_‬

‫כפי ה ז מ ן שאחורי ההרים — הרי הוא כבר שבת‪ ,‬א ל א ע״כ שאחורי ההר הוא קודם‬
‫שקיעה‪ ,‬וצ״ל ש מ י י ד י ב ש ק י ע ה ש נ י ה — שהרי הכא הוא כבר נר׳ כאילו ביה״ש‪ ,‬וזהו‬
‫סמוך ל צ א ה ״ כ דאמר‪.‬‬
‫‪ 72‬מהרי״ל‪ ,‬הל׳ תפלה‪ ,‬ע׳ ‪.61‬‬

‫‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ש ב ת י ה גמוהים ומסתירים השקיעה‪ ,‬או ב ע מ ק מ ש א ״ כ בסתם מקום ש כ ב ר‬

‫בעיר‬

‫ש ק ע ח ש ם ח מ ה ב א ו פ ק הפתוח‪ ,‬ד ב ז ה לא מ י י ד י ה מ ה ר י ״ ל כלל‪ ,‬א א ״ כ ב כ ה ״ ג ש י ש‬
‫את‬

‫‪7 3‬‬

‫מה לנכות ‪.‬‬
‫לסיכום ייאמר‪ ,‬כי בירור בםוגיא זו ו מ פ ר ש י ה השונים‪ ,‬מ ר א ה ד י ל פ י נ ן ש פ י ר‬
‫ל נ כ ו ת ה א ו פ ק לשקיעת‪ ,‬ל ר א ש ו נ י ם רבים‪ ,‬ו א ש ר מ ה מ צ י א ו ת ו מ ד ב ר י ה ם נר׳‬

‫מחכא‬

‫ג״כ‪ ,‬ש ב ע מ ק ובחר י ש ל ח ש ב א ת צ א ה ״ כ בזמ^ ב ו ה ו א נר׳ במישור‪ .‬וישנם‪ ,‬א ש ר‬
‫ביארו כנר׳ א ת סוגיתנו כך ש ה ז מ ן ה ה ל כ ת י ש ל היממה‪ ,‬ב ט ב ר י ה וצפורי אכן שונים‬
‫זמ״ן‪ ,‬ו ס ת י מ ת ד ב ר י ה ם נ ו ט ה ל ה ת פ ר ש כך ש ה ש ק י ע ה בכל מ ק ו ם א ו ל א כפי הראייה‪,‬‬
‫ואולי ג ם צ א ה ״ כ ב ע ק ב ו ת כך‪ .‬ו ש א ר צ ו ר ו ת ש ב ה ם נ ע מ י ד א ת ד ב ר י ה ם ל ל א ש ה ם‬
‫רמזו לכך‪ ,‬צ״ע‪.‬‬
‫נעיר כאן עוד על השיטות‪ ,‬כפי שנמנו לעיל בפ״ב‪.‬‬
‫)א(‬

‫ב ד ב ר י ח ג ר י ״ ט ב נ ו ש א זה‪ ,‬י ש ל ה ע י ר כ י ב י א ו ר ו ו ח ו כ ח ת ו מ ד ב ר י ת ר ״ י‬

‫בברכות‪,‬‬

‫צ ״ ב ‪ ,‬ש כ ן ב ס ו ף ד ב ר י ו כ ת י ב ב מ פ ו ר ש ש מ ת ו ך מ צ ב זח‪ ,‬ח ו ם י פ ו א נ ש י‬

‫צפורי מ ן ה ח ו ל ע ל ה ק ד ש יותר‪ ,‬ולפי ב י א ו ר ה ג ר י ״ ט ה ר י חוםפתם‪ ,‬מ ד י נ א ח י א !‬
‫)ואפש״ל‬

‫ששקיעה מדינא‪ ,‬וצאה״כ המאוחר חינו רק חומרא‪ ,‬ודו״ק( ועוד יעויין‬

‫ב ת ח י ל ת ד ב ר י תר״י‪ ,‬ש י ת כ ן ל ב א ר מ ש ״ כ ״ ש ה י ו בהר״‪ …‬א י נ ו א ל א מ ת ו ך ש ב ם ו ג י א‬
‫דיברו רק ב מ צ ב י ם א ל ו ב ע מ ק ובהר‪ ,‬ולא ביושבי המישור‪ ,‬ו מ ״ מ צ ״ ע ‪ .‬גם מ ב י ר ו ר‬
‫ה ר ב ו ת ש ה ב א נ ו נר׳ ש ב י א ו ר ו ה מ ח ו ד ש ש ל ה ג ר י מ ״ ט בםוגיא‪ ,‬איגו נ ק ו ט‬

‫השיטות‬

‫ב ש ו ם מפרש‪ ,‬וכולם פי׳ ש ע ג י ן ט ב ר י ה וצפורי שווה‪ ,‬וגם לא ד ק א י א ר ״ י עצמו‪,‬‬
‫ונמצאת‬
‫מנכים‬

‫ש י ט ת ו ) ש כ מ ו ת ה נהוג‪ ,‬ל מ ש ל לענין ג כ ד גובה ה ר י י־ם בשקיעה‪ ,‬ש א י ן‬
‫אותם( צ ״ ב לכא׳‪.‬‬

‫)ב(‬

‫ש טות הגרא״ז מ ל צ ר והגרש״ז‪ ,‬כי ישנו מ צ ב א מ צ ע י ש ל המישור )או‬

‫‪ 4‬דק׳ אח״כ( א ״ ש לביאורים הרבים חנוקטים שאין הםוגיא מיידי בהנהגה מדינא‪,‬‬
‫‪7‬‬

‫אלא רק לפנים משורת חדין * ‪ ,‬כן גם נכונים לפי״ז דברי ח״בני ציון״ ש ל מ ע ש ח‬
‫לגבי ש ק י ע ה ל נ כ ו ת ההרים‪ ,‬ורק ב צ א ה ״ כ אזיל כ ל מקום בראייתו‪ ,‬ו כ ד ע ת‬

‫סובר‬

‫הגרמ״פ‪.‬‬
‫)ג(‬
‫אדומה‬

‫בשיטת ה״בגי ציון״‬

‫צ ״ ע ‪ :‬הר המכםח רק כחצי מעלה‪ ,‬כך‬

‫שהשמש‬

‫ב ה י ו ת ה ע ל י ו ‪ ,‬א ל א ש ה ״ ה ש כ ך היתד‪ ,‬נ ר ׳ א ל ו ל א ה ה ר ‪ ,‬ב מ ק ו ם זה‪ ,‬ו נ מ צ א‬

‫‪ 73‬עי׳ הערה ‪ .71‬ובדבר ד ע ת ה ר מ ״ א בחישוב ה ש ע ו ת הזמניות‪ ,‬עי׳ בדבריו ב ד ״ מ סי׳ רל״ה‬
‫בשם תרוה״ד ש נ ר ׳ ש ה ם מ ח ו ש ב י ם ע ד צאה״ב‪ ,‬ואילו י ש ש ד נ ו מ ד ב ר י ו בסי׳ רם״א‬
‫סע׳ אף ב׳ שם״ל כלבוש‪.‬‬
‫‪ 74‬ולבעל התניא‪ ,‬צ״ל שהאיחור‪ ,‬ה ו א ש ל יותר מ־‪ 4‬דק׳‪ .‬א מ נ ם ש ת י ק ת ם ש ל כל ה ר א ש ו נ י ם‬
‫מורה ש ל א כדבריו‪ .‬ועוד‪ ,‬ד א י בדבריו‪ ,‬והגרמ״פ‪ ,‬ואור היום‪ ,‬כי שקיעה״ח ל נ מ צ א י ם‬
‫ב ע מ ק תלויה בראייה מ ה ה ר ‪ ,‬נ מ צ א בי היושבים במישור ג״ב עשו ל מ ש ו ה ״ ד אם קבלו‬
‫שבת‬

‫לפי‬

‫ראייתם‪,‬‬

‫ואילו‬

‫הדגשת‬

‫הגמ׳‬

‫והראשונים‬

‫מוכיחה‬

‫שרק‬

‫יושבי‬

‫העמק‬

‫משובחים‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪23‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ש ל א ה ה ר ג ו ר ם א ת א ד מ ו מ י ת ה ח מ ה ‪ ,‬ה א ם יש לנכותו‬

‫‪ -‬אם ל א ו ?‬

‫ב ד ב ר י ו ‪ ,‬מ א ר י ד ה ו א כ ד ל ק מ ן בפ״ו‪ ,‬להוכיח מ ל ש ׳ התלמוד‪ ,‬ע ״ ס ה נ ח ת ו ‪ ,‬כ י‬
‫ההגדרות‬

‫ש ב ג מ ר א ־ ־ ו ו ד א י נ א מ ר ו ב כ ל המצבים‪ ,‬ואילו ל פ י ד ב ר י ו כי ה ש ק י ע ח‬

‫ת ‪ .‬ו י ה כ ס י מ נ י ה ו צ א ה ״ כ בראיה‪ ,‬מ ש כ ח ״ ל ש ב י ה ״ ש י ה א ק צ ר ביותר‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ש א כ ן‬
‫מקדים א ת ראיית הכוכבים?‬

‫העמק‬

‫)ד(‬
‫אנשי‬

‫ב ש י ט ת הרב פינשטיין צ ״ ע ‪ :‬בכל תשובתו נוקט הוא כדבר פ ש ו ט כי‬

‫ט ב ר י ה ה ק ד י מ ו גם ב מ ו צ ״ ש ‪ ,‬ו מ כ א ן ל מ ד ש צ א ה ״ כ מ ו ק ד ם בעמק‪ ,‬ו ש צ פ ו ר י‬

‫א י ח ר ה גם ב ע ״ ש ‪ ,‬ו מ כ א ן ל מ ד ש ש ק י ע ת ה ש ם מדינא‪ .‬ו ל א ידעתי‪ ,‬ז א ת מנין‪ ,‬ש ל כ א ׳‬
‫בםוגיא אין לכך רמז כ ל ל ?‬
‫ל ד ב ר י ו ‪ ,‬י צ ו י י ר ש ה ש ק י ע ה ה ה ל כ ת י ת בטבריה‪ ,‬ש ה י א הנר׳ מ צ פ ו ר י ת ה א ס מ ו כ ה‬
‫ל צ א ה ״ כ מ מ ש ‪ ,‬כ ך ש ל א י ה א ב י ה ״ ש כלל‪ ,‬וזה תימא‪ ) .‬מ ש א ״ כ לדברינו‪ ,‬א פ י ׳ י ה א‬
‫ב ה ר ק ר ו ב ל נ ר ׳ ב מ י ש ו ר מ ״ מ ת מ י ד י ה א ש ם ש ע ו ר זמן ש ל ד מ ד ו מ י ם —‬

‫צאה״כ‬

‫א מ נ ם ק צ ר י ו ת ר — ש ה ו א בייה״ש‪ ,‬א מ נ ם י ת כ ן שלא‪ ,‬ו ב ה ר י ה ה י מ ל י ה נר׳ צ א ה ״ כ‬
‫סמור מיד אחר השקיעה(‪.‬‬
‫)ה(‬

‫‪7 5‬‬

‫ל ד ב ר י ״ א ו ר ח י ו ם ״ ו ח א ח ר ו נ י ם הסוברים כי ר א י י ת אור ה ח מ ה ב ס ב י ב ה‬

‫‪7‬‬

‫מהנייי ‪ ,‬נר׳ לכא׳ להביא ראיה מירושלמי מ פ ו ר ש‬

‫‪7 7‬‬

‫במם׳ ר ״ ה פ ״ ב ה ״ א ו י ו מ א פ ״ ג‬

‫ה ״ א ו ז ״ ל ‪ , :‬ר׳ א מ י מ ל ע ל פ י נ ש י ם ד א מ ר ו ש מ ש א הוות ע ל ס ו ס י ת א ״ ו ע ״ ש ב פ י ׳‬
‫העדה‪!',‬ופנ״מ‪ .‬ולכא׳ אם נבון להניח שר׳ א מ י היה בטבריה ) כ ת ר ׳ ב ג מ ׳‬

‫קרבן‬

‫ב ר כ ו ת ח‪ (.‬ו ״ מ ל ״ פי׳ ב ש ב ת ‪ ,‬כ מ ו כ ח ב י ר ו ש ל מ י שם‪ ,‬ע ״ פ ע ד ו ת ש ע ד י י ן ר א ו ה ש מ ש‬
‫ע ל ה ר ה נ מ צ א ב מ ז ר ח ט ב ר י ח ‪ ,‬ו כ ו ו נ ת ם — שנר׳ ע ל י ו א ו ר ו נ ו ל ד ק ו ד ם ש ק י ע ה ‪.‬‬
‫י ש להוכיח מכאן‪ ,‬שאין שקיעה הנר׳ אלא העלמות האורה במזרח ה י א — נ ח ש ב ת י‬
‫כ ה ל כ ת י ת ב ט ב ר י ה ‪ ,‬א מ נ ם י ת כ ן ש ד י ן ט ב ר י ה כבמישור‪ ,‬ו א י נ ה ר א י ח ש ש ק י ע ת ה ה י א‬
‫ה נ ר א י ת ב ה ר י ם ה ג ב ו ה י ם ‪ ,‬ו ע ו ד י ״ ל ש ה ת נ ו ק נ ו ל ד ב ס ו ס י ת א ; ו מ ״ מ זכר ל ד ב ר א י כ א ‪.‬‬
‫)‪0‬‬
‫שקיעה‬

‫יעויין עוד ב מ ה שהאריך ״קונטרס הנשף״‬

‫לבאר ע״פ השיטה ש א י ן‬
‫‪7 8‬‬

‫להלכה ע ד העלם נצוצותיה את דברי הראשונים בםוגין ‪ ,‬ויש ל ה ע י ר‬

‫כ י ח ל ק מ ה נ ח ו ת י ו שם‪ ,‬א י נ ם מ ו כ ר ח ו ת ‪ ,‬כ ג ו ן זו ש א ם ס י מ נ י ש ק י ע ה יביד״״ש ב מ ז ר ח‬
‫ה ר י א י ן ל ט ב ר י ה ש ו ם ייחוד‪ ,‬ו ל כ א ׳ א י נ ו כן‪ ,‬ש ה ר י גם ב מ ז ר ח ה ה י ו הרים‪ ,‬ו א ״ כ‬
‫נסתרו סימנים אלו ממנה‪ .‬מלבד מה שאפשר שליושבי עמק לא נמסרו הסימנים‬
‫ב כ ל ל ‪ ,‬ו כ מ ו ש צ ״ ל ל ר ״ י מ ג ש ‪ .‬א מ נ ם גם מ ס ק נ ת ו ש ל ר ״ מ פ ו ז ן היא‪ ,‬ש כ י ו ן ש ר ו ב‬
‫‪ 75‬י ש לעורר עוד על פרטים בדיון שב״בגי ציון׳׳‪ ,‬ושו׳׳ת אגרות משה‪ ,‬א ל א ש א י ן‬
‫באן מקומו‪.‬‬
‫אודות מ ה שחילק הגרמ״פ ע״פ דברי ר״ת בי ה ש מ ש בוקעת ברקיע‪ ,‬בין שקיעה ש א י נ ה‬
‫תלויה בראית כל מקום ובין צאה״ב‪ ,‬בבר העיר בספר הברית כי ע״פ דברי הראשונים‬
‫ה מ ב א ר י ם אפי׳ ל ש י ט ת ר ״ ת ש ה ש מ ש מ ה ל כ ת מ ת ח ת לארץ אין מקום לחילוק זה‪ ,‬ו מ צ ד‬
‫ה ס ב ר א י ש לדחותו‪ ,‬ד ל מ ח ש י ך ו ב א קרא יום‪.‬‬
‫‪ 76‬ה ר ב וויזר‪ ,‬והרב שטרגבוך‪ ,‬וכן ל ש י ט ת בעל התניא‪ ,‬והגרמ״פ אולי‪.‬‬
‫‪ 77‬ה ע מ י ד נ י על מקור זה‪ ,‬אחי ברוך יוסף‪.‬‬
‫‪ 78‬ב מ י ו ח ד דן ב ש י ט ת רש״י‪,‬‬

‫‪24‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ם ״ ל ש ב י ה ״ ש ד ר ׳ י ה ו ד ה מ ת ח י ל מ י ד ע ם ה ש ק י ע ה ‪ ,‬ח ״ נ ם ״ ל ל ר ש ״ י ‪9‬ז‪.‬‬
‫בפסיקתא‬

‫ר ב ת י כ ״ ג ש נ י נ ו ‪ :‬״ א מ ר ר ׳ ח נ י נ א ‪ :‬פ ע ם א׳ מ ש כ נ י ר ׳ י ש מ ע א ל‬

‫בר׳ יוסי א צ ל פ ו נ ד ק א י א׳ ו א מ ר ל י כ א ן ח ת פ ל ל א ב א ש ל ל י ל י ש ב ת ‪ ,‬ב ע ״ ש ‪ .‬״ ו ע ד‬
‫ד ם ל י ק מ ע ר ב ל צ פ ו ר י ‪ .‬״ ״ ‪ .‬ו כ ן ה ו א ב י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת פ ״ ד ‪ ,‬ת ע נ י ת פ ״ ד ‪ ,‬ו ב ב ״ ר פ ר ׳ י׳‪.‬‬
‫ו מ ק ר ח ז ח מ ב ו א ר ש פ י ר ‪ ,‬א ם נ נ י ח ש ר ׳ י ש מ ע א ל ס י פ ר ע ל א ב י ו ‪ ,‬ר ׳ יוסי‪ ,‬ש ע ש ה‬
‫כן בצפורי‪ ,‬והיה זח מ ד י נ א ע ר ב ש ב ת ‪ ,‬ו ע ד י ן חול‪ ,‬א ו מש|ום ה ג ו ב ה ‪ ,‬א ו מ פ נ י ש י ט ת ו‬
‫ש ל ר׳ יוסי ש ב י ה ״ ש כ ה ר ף ע י ן בלבד‪ ,‬א ו ל ם מ ת ו ך ש ב ט ב ר י ה כ ב ר ק ב ל ו ש ב ת ‪,‬‬
‫ע ש ה ר׳ י ו ס י כ ד ב ר י ו ו ה ת פ ל ל ש ל ש ב ת ‪ ,‬כ ך ש י ה א ה ל ק ו ע מ ה ס ‪ .‬ו ז כ ה ב ז ה ל ה ו ס י ף‬
‫מחול ע ל הקודש‪ ,‬י ו ת ר מהנצרד‪ ,‬לפנים מ ש ו ר ת הדין‪.‬‬

‫)חמשד‬

‫יבוא(‬

‫‪ 79‬בפרק שני‪ ,‬ם״ק ח׳ )ע׳ ‪.(61—62‬‬

‫דברי ת ו ר ת נ ו ה ק ד ו ש ה כ ו ל ה מ ר א ש ועד ס ו ף מ מ ע י ן ח כ מ ה ה ע ל י ו נ ה נבעו‪ ,‬כל דבריה‬
‫ו מ צ ו ו ת י ה ‪ ,‬ח ו ק י ה ו מ ש פ ט י ה ‪ ,‬בנויים על מ ו ס ד ו ת תבל ו צ א צ א י ה ‪ ,‬ח כ מ ו ת ה ט ב ע י ו ת ו מ ה‬
‫ש ל מ ע ל ה מ ה ן ה ר ב ה כגבוה ש מ י ם מ ע ל הארץ‪ ,‬כ ו ל ם מ י ו ס ד י ם על ע מ ו ד י ה מ ד ע ו ה ת ב ו נ ה ‪,‬‬
‫על כ ח ו ת הנפש ו נ צ ח י ו ת ה ‪ ,‬ח ק ו ק י ם על י ס ו ד י ה א מ ת ו ה צ ד ק לעולם ל א י מ ו ט ו ‪ ,‬ש ה ם‬
‫טעמי‬

‫ה מ צ ו ו ת ‪ ,‬אשר על ח ל ק ק ט ן‬

‫מחלק חלקי‬

‫ח ל ק י ה ם עמדו‬

‫החכמים השלמים‬

‫בחקירותיהם‪.‬‬
‫הרב יצחק ד ב הלוי במברגר זצ״ל ‪ :‬מ ל א כ ת שמים‪ ,‬בלל א‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪25‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שמואל‬

‫הכהן‬

‫גיל הלוייס בעבודתם בימי נית‪-‬שני‬
‫ב מ ע מ ד החגיגי‪ ,‬ה מ ת ו א ר בס׳ ע ז ר א פרק ג ׳ ‪ :‬ח־יג‪ ,‬ל כ ב ו ד הדוש ב ג י נ ו ש ל‬
‫הבית־השני‪ ,‬נאמר‪:‬‬
‫מלאכת בית־ה׳״‪,‬‬

‫ו י ע מ י ד ו א ת הלוים מ ב ן עשרים ש נ ה ומעלה ל נ צ ח‬

‫על‬

‫מ ן ה ר א ו י ה י ה ל ה ק ד י ש מ ח ק ר מ ק י ף ב ב ע י ו ת י ה ם ש ל הלויים בתקופת ש י ב ת ־‬
‫ציון‪ ,‬א ד ב ר ש י מ ה זו א ד ו ן רק ב ג י ל ם ש ל תלויים‪ ,‬כ ב ע י ה ב פ נ י עצמה *‪.‬‬
‫מ ר ב י ת ה פ ר ש נ י ם ה ב י נ ו א ת כוונת הפסוק הנ״ל‪ ,‬שהלויים הועמדו ב מ ע מ ד‬
‫ה ח ג י ג י ש ל ה נ ח ת ה י ס ו ד ו ת ל ב נ י ן ה מ ק ד ש ‪ ,‬א ם כ ד י ״ ל נ צ ח ולומר שירה ל פ נ י ה ב ו נ י ם ״‬
‫) כ ד ב ר י ר ש ״ י ו ב ד ו מ ה לו מ ל ב י ״ ם ( ‪ ,‬א ו כ ד י ״ ל ח ז ק א ת ה ב ו נ י ם ״ )כלשון ר׳ מ ש ה‬
‫קמחי (‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫פרשנים‬

‫מ ו ד ר נ י י ם כ א ׳ כ ה נ א ‪ ,‬ב פ י ר ו ש ו לעזרא‪ ,‬ק ב ע ב פ ש ט ו ת ש ג י ל ה ל ו י י ס‬

‫לעבודת‬

‫ה מ ק ד ש נ ק ב ע ל ג י ל ע ש ר י ם ש נ ה וזהו א ו ת ו גיל ה נ ז כ ר ב ד ב ה ״ א כ ״ ג ‪:‬‬

‫כד־כז‪,‬‬

‫ב נ י ג ו ד ל ג י ל ש ק ב ע ה ח ת ו ר ח בם׳ ב מ ד ב ר ח ׳ ‪ :‬כ ד ־ כ ח ״ מ ב ן ח מ ש ו ע ש ר י ם‬

‫ש נ ה ״ ‪ .‬״ ‪ — ,‬מ ׳ ז ר ־ כ ב ו ד ב פ י ר ו ש ו לספרי ע ז ו ״ נ ה ע י ר ב ה ע ר ו ת י ו לפסוקנו ש ״ כ א ן‬
‫הקדימו‬

‫גילם‪ ,‬מ פ נ י ש מ ע ט י ם היו״‪.‬‬

‫ה ד ב ר י ם ט ע ו ג י ם ב ד י ק ה כ פ ו ל ה ‪ (1 :‬ה א ם ה פ ס ו ק בעזרא‪ ,‬ה מ ו ס ר ע ל ״ ה ע מ ד ת ״‬
‫הלויים‪,‬‬

‫מ ת כ ו י ן ל ע ב ו ד ת ם ה ק ב ו ע ה ב ב ־ ת ־ ה ש נ י ‪ ,‬או ש מ ד ו ב ר ב מ ע מ ד ח ג י ג י ח ד ‪-‬‬

‫פעמי‪.‬‬
‫‪ (2‬ה א מ ג ס ח ל ש י ג ר ב ג י ל ה ע ב ו ד ה ש ל הלויים‪ ,‬ו ה א מ ו ר ב ת ו ר ה ש ת ל ו י י ם י ש ר ת ו‬
‫רק מ ג י ל ש ל ש י ם ש נ ה ו מ ע ל ה‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫״ ת ו ק ן ״ ב ר ב ו ת ה י מ י ם וגיל ע ב ו ד ת ם ה ו ע מ ד ע ל‬

‫בשנת שע״ב )‪ (1612‬פירםם ר׳ אברהם משער־אריה‪ ,‬הרופא‪ ,‬במנטובה‪ ,‬ספר ״ ש ל ט י ‪-‬‬
‫הגבורים״‪,‬‬

‫הדן בעניני המקדש וכליו וכר ובו פרק מיוחד המוקדש לגיל ה ל ו י י‬

‫ס י‬

‫עניננו‪ ,‬לו מ ו ק ד ש ת ר ש י מ ה זו‪ ,‬כמעט ולא התבהר בו‪ .‬פרקים מ ן הספר ראו אור‬
‫במהדורה ישראלית‪ ,‬בספר ״השיר שבמקדש״‪ ,‬שהוציא שאול שפר במסגרת האינצק‪-‬‬
‫לופדיה לעניגי המשכן והמקדש‪ ,‬ב ש נ ת תשכ״ה‪.‬‬
‫הרב יוסף הלוי סגל‪ ,‬הוציא לאור ספר ״תורת־לויים״‪ ,‬בן ש ל ש ה כרכים)ניו־יורק ת ש ״ ח ־‬
‫תשי״ד(‪ .‬בספר מלוקטות ומבוארות מרבית ההלכות הקשורות בעבודת הליים‪ .‬הספר‬
‫הגיע לידי רק אחר כתיבת רשימה זו‪ ,‬אך משחיפשתי בספר אם כבר הקדימני ה מ ח ב ר‬
‫בסברותי ש ה ב ע ת י במאמר זה‪ ,,‬נוכחתי לראות שהרב סגל הניח לי עדיין מקום להתגדר‬
‫בו‪ .‬בסוף מ א מ ר י הוספתי חדוש בשמו‪ ,‬שעולה ב ק נ ה אחד עם דברי הסכום שלי‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫הפירוש המיוחם ב״מקראות־גדולות״ )במרבית הדפוסים( ל ״ א ב ך ע ז ר א ״ ‪ ,‬הוא ל א מ י ת ו‬
‫של ד ב ר פירושו של ר׳ מ ש ה קמחי )אחי הרד״ק(‪ ,‬כפי שהודפס בשער ״מקראות־‬
‫גדולות״ מ ש נ ת ש״ח ושנת שכ״ח )לפ״ק(‪ .‬מקור הטעות הוא ככל ה נ ר א ה המו״ל ש ל‬
‫״מקראות־גדולות״‬

‫‪3‬‬

‫ש נ ת רפ״ה‪.‬‬

‫ב ב מ ד ב ר זז׳‪ ,‬ג נ א מ ר שיש לפקוד א ת בני קהת ״מבן שלשים ש נ ה ומעלה‪ …‬ל ע ש ו ת‬
‫מ ל א כ ה ב א ה ל ־ מ ו ע ד ״ וכבר ת מ ה ו ח ז ״ ל ‪ :‬״ולהלן הוא א ו מ ר ‪ :‬׳מבן ח מ ש ועשרים ש נ ה ׳‬

‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עשרים‬

‫ש ג ה ? א ם א ב ן נ ע ש ה ש י ג ו י בזה‪ ,‬מ י ש י נ ה ? א י מ ת י ש י נ ה ? מ ש ו ם מ ה‬

‫שינה?‬

‫מ ה היתה סמכותו ל ש נ ו ת דין ת ו ר ה ?‬

‫במקומות רבים במקרא‪ ,‬ב א ה לשון ״העמדה״ )בבנין הפעיל( במשמעות ש ל‬
‫ל ת פ ק י ד מסוים‪,‬‬

‫מ־נוי‬
‫״ויעמד‬

‫ש ו פ ט י ם ב א ר ץ ״ ) ש ם י״ט‪ ,‬ה(‬

‫במיוחד‬
‫חז״ל‬

‫כמו‪:‬‬

‫״ויעמד לו כהנים‬

‫לבמות״‬

‫) ד ה ״ ב י ״ א ‪ ,‬טו(‪,‬‬

‫או‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫ועוד ‪.‬‬

‫ב א ה לשון ה ע מ ד ה ב י ח ס ללויים‪ ,‬ב ס פ ר ד ב ר י ־ ה י מ י ם ‪ ,‬ש ל פ י מ ס ו ר ת‬

‫נ ת ח ב ר ב ר א ש י ת ב י ת ־ ש נ י ) ב ״ ב טו‪ ,‬א ( ‪ .‬ל מ ע ל ח מ ע ש ר פ ע מ י ם ב א ח ש ם‬

‫לשון עמידה‪ ,‬בצורות שונות ביחס ללויים )לפעמים בצדם של הבחנים ולפעמים‬
‫לגביהם ב ל ב ד ( ‪ :‬״ויאמר ד ו ד לשרי הלוים‬

‫רק‬

‫להעמיד‬

‫א ת אחיהם‬

‫בכלי שיר‬

‫נ ב ל י ם וכנורות‪…‬״ ) ד ה ״ א ט ״ ו ‪ ,‬ט ז ( ‪ ,‬״ ו י ע מ ד א ת ח ל ו י ם ב י ת ה׳ ב מ צ ל ת י ם ב נ ב ל י ם‬
‫ובכנורות‪…‬‬

‫)דה״ב כ״ט‪ ,‬כה( ועוד‪.‬‬

‫א מ נ ם ל פ י פ ש ו ט ו שיי מ ק ר א ‪ ,‬מ ת י י ח ם ה פ ס ו ק ב ע ז ר א ג ‪ /‬ת ״ ו י ע מ י ד ו א ת ה ל ו י ם‬
‫מבן‬

‫עשרים ש נ ה ו מ ע ל ח ״ ל מ ע מ ד ש ל ח נ ח ת היסודות לבנין‪ ,‬א ד ל א מ ן ח נ מ נ ע‬

‫שיש‬

‫כאן כוונה נ ו ס פ ת למסור‪ ,‬שתלויים נ ת מ נ ו לתפקידם ה ק ב ו ע ״ מ ב ן ע ש ר י ם‬
‫ומעלה״‪ .‬ש נ י פ ס ו ק י ם להלן‪ ,‬ב א ו ת ו תיאור‪ ,‬ש ו ב נזכרים הלויים ״במצלתים׳׳‬

‫שנח‬
‫כשהם‬

‫מהללים‬

‫‪5‬‬

‫א ת ה׳ ״ ע ל ידי דוד מ ל ד י ש ר א ל ‪.‬‬

‫זה )י(‪:‬‬

‫ה ה ע מ ד ה בפסוק‬

‫״ ו י ע מ י ד ו א ת ח כ ח נ י ם ‪ . . .‬וחלוים‪…‬״ מ ת י י ח ס ת ל ל א ס פ ק ל מ ע מ ד ח ח ג י ג י ח מ ת ו א ר ש ם ‪,‬‬
‫ב ו ה ו ד ו ל ח ׳ ״ כ י ט ו ב כ י ל ע ו ל ם ח ס ד ו ״ )יא(‬
‫יש‬

‫‪6‬‬

‫ו כ ל ה ע ם ח ר י ע ת ר ו ע ה ג ד ו ל ה )שם(‪.‬‬

‫ל ש י ם ־ ל ב ש פ ס ו ק ח מ ד ב ר ב פ ע ו ל ח ש ח ח ל ד ‪ : ,‬״ ח ח ל ו ז ר ו ב ב ל ‪ . . .‬וישוע‪…‬״‪,‬‬

‫כלומר פעולה ממושכת‪ .‬תפסוק קצר וניתן לחשלימו‪ :‬זרובבל וישוע חחלו במלאכת‬
‫הבנין‪,‬‬

‫או‪:‬‬

‫חמגחיגים‬

‫חחלו‬

‫בארגון‬

‫עבודת־המקדש‬

‫והעובדים‬

‫חכחנים‬

‫בו‪:‬‬

‫וחלויים‪.‬‬
‫במעמד‬

‫חחגיגי ש ל ח נ ח ת היסודות‪ ,‬כבר תקעו חכחנים ב ח צ ו צ ר ו ת‬

‫‪7‬‬

‫והלויים‬

‫)שם ח׳‪ ,‬כד(‪ ,‬ה א כ י צ ד ז ״ ו ת י ר צ ו ‪ :‬ב ״ ה ל ל מ ו ד ושלשים ל ע ב ו ד ה ״ )חולין כ ״ ד יע״א(‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫״התד מםריסי ה מ ל ד אשר ה ע מ י ד לפניה״‬

‫)אסתר ד׳‪,‬‬

‫ה(‪,‬‬

‫״ומנערי ה ע מ ד ת י על‬

‫השערים״ )גחמיה י״ג‪ ,‬יט(‪ ,‬םנבלט מ א ש י ם א ת נ ח מ י ה ש ״ ה ע מ י ד ״ נביאים בירושלים‪,‬‬
‫היינו ״נביאים מטעם״‪ ,‬כדי להכריז עליו ש ה ו א ״ מ ל ד בירושלים״ )שם ר ‪ ,‬ז(‪ .‬מ ש ש ב‬
‫נ ח מ י ה לירושלים‪ ,‬אחר היעדרות של ״ימים״‪ ,‬ש ע ש ה בחצר המלך‪ ,‬ה ו א ש ב ומקבץ את‬
‫הלויים‪ ,‬א ש ר ברחו מירושלים ״ ו א ע מ ד ם על עמדם״ )שם י״ג‪ ,‬יא( ועוד‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫זה מקרא קצר‪ ,‬ש ש י ע ו ר ו ‪ :‬להלל א ת ה׳ על י ד י ש י ר ו ת ד ו ד מ ל ד ישראל‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫אני מ ש ע ר ש ב א ו ת ו מ ע מ ד הושר מזמור קי״ח‪ ,‬ממזמורי ״הלל ה מ צ ר י ״ )ברכות ג״ו ע״א(‬
‫שעליו אמרו בברייתא )פסחים קי״ז‪ ,‬ע ״ א ( ‪ :‬״נביאים ש ב י נ י ה ם תקנו להם לישראל‪ ,‬ש י ה ו‬
‫אומרים אותו על כל פרק ופרק‪ …‬ולכשגגאלין אומרים א ו ת ו על גאולתן״‪ .‬כאשר נאספו‬
‫גולי־בבל לירושלים‪ ,‬כדי לבנות מ ח ד ש א ת ה מ ק ד ש השני‪ ,‬ה י ת ה ראויה א ו ת ה ש ע ה‬
‫שייאמר בה מזמור זה‪ ,‬ה מ ת א י ם ל מ ע מ ד ל א רק מ צ ד ת כ נ ו ‪ :‬״אבן מ א ס ו הבוגים ה י ת ה‬
‫לראש פנה״‪ ,‬א ו ‪ :‬״ברוד ה ב א ב ש ם ה׳ ברכנוכם מ ב י ת ה׳‪ …‬אסרו חג בעבותים ע ד‬
‫קרנות המזבח״ ובו׳‪ ,‬א ל א י ש מ ק ו ם לזהות א ת ה ב י ט ו י ״ובהורות לה׳ כי ט ו ב ו כ ר ״‬
‫שבעז׳‪ ,‬עם מ ס ג ר ת ו ‪ :‬ה פ ת י ה ה ״הודו לה׳ כי טוב וכו׳ ״ ו ס י ו מ ו ‪ :‬״הודו לה׳ כי טוב‪…‬״‬

‫‪7‬‬

‫ה ת ק י ע ה בחצוצרות‪ ,‬נ ו ע ד ה ל כ ה נ י ם ב י מ י ש מ ח ה ומועד ובראשי־חדשים ) ב מ ד ב ר י׳‪ ,‬י(‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪27‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫נ י ג נ ו ב מ צ ל ת י ם ו ש ר ו ש י ר י ה ל ל והודאה‪ .‬א מ נ ם נ כ ד לא ח ם ת פ ק י ד הלויים‪ .‬ה ל ו י י ם‬
‫ה י י נ ו נ י ת מ נ ו ״ ל נ צ ח ע ל ע ש ה ה מ ל א כ ה ב ב י ת האלקים״ )ט(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪:‬‬

‫״העמדו׳‪/‬‬

‫ה י ה ע ל י ה ם ל פ ק ח ע ל מ ל א כ ת ה ב נ י ה ׳ א ד ס ב י ר מ א ד שהמשוררים ש נ י ן ה ל ו י י ם ‪,‬‬
‫כ ב ר ח ח ל ו ל מ ל א ת פ ק י ד ם ב ש י ר ה ו ז מ ר ב ע ת ה ק ר ב ת ה ק ד מ ו ת ‪ .‬י ש לזכור‪ ,‬ש ע ל א ף‬
‫ש ר ק ז ה ע ת ה ה ח ל ו ב ב נ י י נ ו ש ל ה ב י ת ‪ ,‬כ ב ר ה ת נ ה ל ה ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ח על ה ר ־ ח ב י ת‬
‫ז ה ש ב ע ה ח ד ש י ם ) ע ז ר א ג ׳ ‪ :‬ו‪,‬ח(‪ .‬ב ל ש ו ן א ו ת ה תקופה‪ ,‬ב א ה ה מ ל ה ״ מ ל א כ ה ״ ל א‬
‫ר ק ב ה ו ר א ת ע ב ו ד ת ־ כ פ י י ם ) כ מ ו מ פ ע ל בגיד‪ ,(,‬א ל א גם ב ה ו ר א ה ש ל ע ב ו ד ת ־ ה ק ד ש ‪,‬‬
‫כגון‪:‬‬

‫״ ״ ‪ .‬ו כ ה נ י ם מ ש ר ת י ם לה׳ ב נ י א ה ר ן והלוים ב מ ל א כ ת ״ ) ד ה ״ ב י״ג‪ ,‬י( ו כ ע י‬

‫שפי׳‬

‫ש ם ר ש ׳ י י ‪ :‬״ כ ל ו מ ר ב מ ל א כ ת ם ‪ ,‬זה לשיר ו ז ה לשוער‪ ,‬כ ל א י ש ל מ ל א כ ת ו ‪,‬‬

‫כ א ש ר ה כ י ן ד ו ד ״ ‪ .‬ג ם ב ס פ ר נ ה מ י ה ב א ה ״ מ ל א כ ה ״ ב ה ו ר א ה זו ש ל ע ב ו ד ת ה מ ק ד ש ‪:‬‬
‫ו ה מ ש ר ד י ם ע ש י ה מ ל א כ ה ״ )י״ג‪ ,‬י( ועוד‪.‬‬

‫״הלוים‬

‫ב ש ע ה ש נ ע ש ת ה ״ מ ל א כ ה ״ ב ב י ת האלקים‪ ,‬ה י י נ ו ה ת ג ה ל ה ש ם ע ב ו ד ת ה ק ר ב ג ו ת ‪,‬‬
‫ע מ ד ו ה ל ו י י ם ״ ל נ צ ח ״ ע ל ע ו ש י ה מ ל א כ ה ‪ ,‬ה י י נ ו ל ש י ר ולגגן‪.‬‬
‫א מ נ ם כ פ י ה ש ע ר ת י ב מ ק ו ם א ח ר ‪ ,8‬ה י ה ד י נ ו ש ל ה מ ז ב ח ע ל ה ר ־ ה ב י ת ‪ ,‬ב ת ק ו פ ה‬
‫ש ל פ נ י ה ש ל מ ת תבית‪ ,‬כדיגה ש ל במת־צבור ולא מציגו שיר שהלויים היו ש ר י ס‬
‫ב ע ת ה ק ר ב ה על ב מ ד ‪ .‬א ף אם לא היו חייבים אז עדיין ב״עבודת־עבודה״‪ ,‬ה י י נ ו‬
‫בשירה‬

‫י ש ל ז כ ו ר ש ש י ר ה ה י ת ה נ א מ ר ת ע ל כ ל ע ו ל ו ת ה צ ב ו ר )ערכין י״א‪ ,‬ע ״ ב‬

‫והכתוב‬

‫ב ע ז ר א ה ד ג י ש ש ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ה ו ק ר ב ו ע ו ל ו ת )עזרא ג ׳ ‪ :‬ב־ו( ד ו ו ק א ‪. 0‬‬

‫כשם שגביאים‬

‫(‬

‫ש ע ל ו ע מ ה ם מ ן ה ג ו ל ה ‪ ,‬ה ע י ד ו ש ״ מ ק ר י ב י ן א ף ע ל פי ש א י ן ב י ״‬
‫ת‬

‫)ב׳ ז ב ח י ם ס ״ ב ע ״ א ו ב מ ק ו ר ו ת ח ז ״ ל ר ב י ם נוספים(‪ ,‬ה ת י ר ו א ו ל י גם א ת ש י ר ם‬
‫ה א י י ם ‪ ,‬שילווה א ת ע ב ו ד ת חקרבגות‪.‬‬

‫של‬

‫של הבחנים‪,‬‬

‫תיאורם‬

‫ש ת ק ע ו ב ח צ ו צ ר ו ת ותלויים ש נ ג נ ו ב מ צ ל ת י י ם ו ש י ר ם‬

‫ש ל ה ל ו י י ם ש ש ר ו ״ ב ה ו ד ו ת לה׳ כי ט ו ב ״ ‪ ,‬י ת כ ן ו ה ו א ת י א ו ר ש ל נ ג י נ ה ו ש י ר ש ל י ז ו‬
‫העלאת‬

‫ק ר ב נ ו ת ‪ ,‬ש ה ו ק ר ק ב ו ״ ע ל ה ו ם ד ב י ת ה׳ ״ )עזרא ג׳‪ ,‬יא(‬

‫‪1 0‬‬

‫‪ .‬בראשית פרק‬

‫ג׳ )שם( נ ו מ ק ד ב ר ח ק מ ת ו ש ל ח מ ז ב ח ‪ :‬״ כ י ב א י מ ה עליהם‪ :‬מ ע מ י ־ ה א ר צ ו ת ״ ) ש ם ג (‬
‫ן‬

‫נ‬

‫ר‬

‫א‬

‫י‬

‫ד‬

‫ם‬

‫ב‬

‫שיעזרם״‪.‬‬

‫ר‬

‫י‬

‫ר‬

‫מ‬

‫״‬

‫ק‬

‫״ שפירש‪ ,‬שחמזבח נבנה כדי שיוכלו להקריב קרבגות ״ ל א ‪ -‬ל‬

‫מ ש ו ם ש ת י ת ה ע ל י ח ם א י מ ת ם של ה ע מ י ם השכנים‪ ,‬ביקשו א ת ק ר ב ת‬

‫ה׳ — ב א מ צ ע ו ת ק ר ב נ ו ת — כ ד י ש י ע ז ר ם ‪ .‬ח ג י ג ת ה נ ה ת ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬ה י ת ח ל פ י זה‪,‬‬

‫ה מ ע מ ד החגיגי של ה נ ח ת היסוד למקדש‪ ,‬היה מעין ״יום טוב״‪ — .‬מאידך ידוע ממקורות‬
‫חז״ל המתייחסים לימי בית־שני‪ ,‬שגם יום יום תקעו שני כהנים בחצוצרות״ כ ש ה ם‬
‫ע ו מ ד י ם על שלחן החלבים )תמיד פ״ז‪ ,‬מ״ג(‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫״פסח ראשון בימי בית שגי״‪ ,‬״ ב ש ד ח ־ ח מ ד ״ ז׳‪ ,‬תשל״א‪ ,‬ע״ע ‪ 439—435‬עיין בעיקר ש ס‬
‫עמ׳ ‪.435‬‬

‫‪9‬‬

‫השווה לפי׳ מלבי״ם‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪ 10‬בכך ג ס מוסבר כ י צ ד היו הכהנים ״מלבשים״‪ ,‬שהוא מקרא־קצר ו ש י ע ו ר ו ‪ :‬מלובשים‬
‫בגדי כהונה )רמ״ק(‪ .‬ב ע ת עבודת הקרבנות היו חייבים הבחנים ללבוש בגדי־שרת‪,‬‬
‫שלא‬

‫ב ש ע ת עבודתם היה אסור להם ללבוש בגדי כהונה )רמב״ם פ״ח מהל׳ כלי‬

‫המקדש‪,‬‬

‫הי״ב(‪.‬‬

‫‪ 11‬ראה לעיל ה ע ר ה ‪.2‬‬

‫‪28‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ט ק ס ש ל קרבן‪ ,‬ת פ ל ה ושירה‪ ,‬בו נ ט ל ו ה ל ק כ ה נ י ם ב ע ב ו ד ת ם ‪ ,‬ל ן י י מ ב ש י ר ה וזימרם‬
‫וישראל‬
‫חעם‬

‫ב מ ע מ ד ם שם• ב ת ו ד ח ע ל ח ם ד י ה ׳ ע ד ה ג ה ו ב ת פ ל ה ל ה צ ל ח ה ב ע ת י ד ח ג ג‬

‫מ ע מ ד ג ד ו ל זח‪,‬‬
‫במקומות‬

‫שונים‬

‫מובא‬

‫בש״ם‪,‬‬

‫מאמרו‬

‫ש ל ר׳‬

‫‪,‬‬

‫יחושע‬

‫בן‬

‫״בעשרים‬

‫לוי‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫וארבעת מ ק ו מ ו ת נקראו כתנים ‪ ,‬ל ר ם ״ )בכורות ד ע״א‪ ,‬י ב מ ו ת פ ״ ו ע ״ ב ועוד(‪.‬‬
‫מ ן ח ג מ ר א ב ב ׳ ח ו ל י ן כ ״ ד ע ״ ב נ ר א ה ש ג ם א ת ה פ ס ו ק ב ע ז ר א ג׳‪ ,‬ח ׳ ב י ק ש ו ל ב א ר‬
‫כ ל ל זה‪ ,‬ש ה א מ ו ר ״ ל ו י ם ״‬

‫עס״י‬

‫— כוונתו לכהניפ‪ .‬בכד מסולקת הסתירה בין‬

‫ה מ ק ו ר בם׳ ב מ ד ב ר ח׳‪ ,‬כ ה ‪ ,‬ל ב י ן ה מ ק ו ר ב ע ז ר א ‪ .‬ב ת ו ר ח נ א מ ר ‪ :‬״ ז א ת א ש ר ל ל ו י ם ״‬
‫ודייקו )בחולין‪ ,‬ש ם ( ‪ :‬״ ו ל א א ש ר ל נ ה נ י ם ״ ‪ .‬רק גיל הלויים ה ו ג ב ל לגיל‬

‫)שם(‬

‫ע ש ר י ם ו ח מ ש ש נ ה ) ו ל ש ל ש י ם ש ג ה ( ו א י ל ו ל ג ב י ה כ ה ג י ם — ל א ח ל ח מ י ג ב ל ח זו‪.‬‬
‫בכל‬
‫בהם‬

‫המקומות בש״ם‪ ,‬בהם מובא מאמרו של ריב״ל בענין כ ״ ד המקומות‪,‬‬

‫נקראו כהנים ״לדם״‪,‬‬

‫״עשרים‬

‫המקומות״‬

‫לא פורטו‬

‫ו א ר ב ע ה ״ ל א ר ק א ת פ ם ו ק ג ו ש ב ע ז ר א ג׳‬

‫וזה איפשר‬

‫לכלול‬

‫במספר‬

‫)כדרשת הגמ׳ בחולין כ״ד(‪,‬‬

‫א ל א ג ם פ ס ו ק ב ד ב ה ״ א כ ״ ג ‪ ,‬כ ד ‪ :‬״ א ל ה ב ג י לוי‪ …‬ע ש ה ה מ ל א כ ה ל ע ב ו ד ת ב י ת ה ׳‬
‫מ ב ן ע ש ר י ם ש נ ה ו מ ע ל ה ״ ‪ .‬מ פ ש ו ט ו ש ל פ ס ו ק זה‪ ,‬מ ש ת מ ע ב ר ו ר כ פ י ש פ י ר ש ר ד ״ ק ‪,‬‬
‫שבימי דוד נקבע שירותם של‬

‫ת ל ו י י ם מ ג י ל ע ש ר י ם ש נ ה ומעלה‪ .‬הכתוב‪ ,‬שם‪,‬‬

‫את סיבת השינוי שתל‬

‫בגילם ש ל תלויים‪ ,‬ל ע ו מ ת ה א מ ו ר ב ת ו ר ה ‪ :‬״וגם‬

‫מנמק‬

‫אין‬

‫ללוים‬
‫משפסקו‬
‫שירותם‬

‫לשאת‬

‫את‬

‫המשכן ואת‬

‫כלי עבודתו״‬

‫) ש ם כו(‪.‬‬

‫אחר‬

‫ההתנחלות‪,‬‬

‫נ ד ו ד י ה מ ש כ ן ‪ ,‬ל א נ ד ר ש ו י ו ת ר ת ל ו י י ם ל ש א ת א ת ה מ ש כ ן וכליו‪ ,‬ו ג י ל‬
‫ה ו ע מ ד איפוא על גיל ע ש ר י ם ש נ ה‬

‫‪1 8‬‬

‫‪.‬‬

‫ל ש י ט ת רד״ק‪ ,‬גקבע בימי ד ו ד גיל שירותם ש ל תלויים לגיל עשרים שגה‪,‬‬
‫היינו גיל צ ע י ר ב ע ש ר ש נ י ם מ ה ג י ל ש נ ק ב ע בתורה‪ ,‬ל ג ש י א ת ה מ ש כ ן וכליו‪.‬‬

‫‪ 12‬בספרי לדברים י״ה‪ ,‬ו ד ר ש ו א ת הפס׳ ״וכי י ב א ה ל ו י ״ ‪ :‬״יכול בבן לוי ודאי ה כ ת ו ב‬
‫מדבר‪ ..‬יצאו לויים ש א י נ ם ראויים לשירות״‪ ,‬ה י י נ ו ‪ :‬״הלוי״ האמור ב ת ו ר ה )שם(‪ ,‬כהן‬
‫הינהו‪ — .‬ב ב ב א ־ ק מ א ק״ט‪ ,‬ע ״ ב א מ ר ו ‪ :‬״מנין לכהן ש ב א ומקריב‪ ?…‬ת ״ ל ‪ :‬׳ובא בכל‬
‫אות נ פ ש ו ו ש ר ת ׳ ״ — זוהי מ ו ב א ה מ ן הפסוק הנ״ל בס׳ דברים‪ ,‬ה פ ו ת ח ‪ :‬״וכי י ב א‬
‫‪,‬‬

‫ה ל ו ״ ‪ .‬א ע פ ״ י ש ב ש ״ ס ל א נ ת פ ר ש הדבר‪ ,‬מ ש ע ר הרב ברוד א פ ש ט י ן ב״תורה תמימה״‪,‬‬
‫ש כ נ ר א ה זהו א ח ד מ כ ״ ד המקומות ב ה ם נ ק ר א כהן ״לוי״‪ — .‬הרב יוסף סגל פרסם‬
‫ב״סיגי״ כרד נ׳יה ) ע ״ ע שמז—שמט( ר ש י מ ה ב נ ו ש א ‪ :‬״בכ״ד מ ק ו מ ו ת נקראו הכהנים‬
‫ל ד ם ״ ושם פירט א ת המקומות‪ .‬ל פ י שיקוליו‪ .‬א ת פסוקנו מעזרא ‪ ,1‬ח איז ה ר ב סגל‬
‫מוגה ש ם !‬
‫‪ 13‬רק עוד פ ע ם א ח ת הוצרכו הלויים )או ה נ ה נ י ם ?( ל ש א ת א ת הארון‪ ,‬עיין ב ד ה ״ א ש ״ ו ‪:‬‬
‫ושם כו—כז‪.‬‬
‫מן הראוי לעיין ב ה ש ג ו ת הרמב״ן לספר המצוות של הרמב״ם‪ ,‬שורש שלישי‪ .‬ל ש י ט ת‬
‫רמב״ן גשארו ש ת י מ ס ג ר ו ת ג י ל ‪ :‬מ ב ן ש ל ש י ם ש נ ה ו ע ד בן ה מ ש י ם שנה‪ ,‬למקרה‬
‫שיצטרכו ל ש א ת א ת הארת• מ ב ן עשרים ש נ ה ו מ ע ל ה ) ל ל א מ י ג ב ל ת גיל עליון( —‬
‫לשאר עבודות‪ .‬ויפים דברי רמב״ן ש ם ‪:‬‬
‫כבנין‬

‫ה ב י ת או‬

‫במלחמות‬

‫העתידות‬

‫לפני‬

‫שאין לגו בטחון ש ל א י ש א ו ע ו ד ארון‬
‫מלד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫המשיח‪…‬‬

‫הא״ל‬

‫יזכנו‬

‫לראות!״‬

‫‪29‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ר מ ב ״ ם פ ם ק ל ה ל כ ה ‪ ,‬ב ה ל ׳ כ ל י ה מ ק ד ש פ ״ ג ‪ ,‬ה ״ ח ‪ ,‬ש ״ ל ד ו ר ו ת אין ה ל ו י נ פ ס ל‬
‫ב ש נ י ם ו ל א ב מ ו מ י ן ‪ ,‬א ל א ב ק ו ל ש י ת ק ל ק ל ק ו ל ו מ ר ו ב הזקנה‪…‬״ גם אז‪ ,‬ל פ י ה ר מ ב ״ ם ‪,‬‬
‫יוכל הלוי ל ה מ ש י ך ב ת פ ק י ד שוער‪ .‬דברי ה ר מ ב ״ ם מבוססים ע ל ברייתא ה מ ו ב א ת‬
‫גמ׳ חולין כ ״ ד ע״א‪ ,‬ש מ ש ם מ ש מ ע שהגיל ש נ ק ב ע בתורה לשירות הלויים ) ״ מ ב ן‬
‫ש ג ה ו מ ע ל ה ״ ( ק ש ו ר ב ע ב ו ד ה ה מ י ו ת ר ת ש ל הלויים‪ ,‬א ש ר ה ו ג ד ר ה ש ם ‪:‬‬

‫שלשים‬

‫״ ל ע ב ו ד ע ב ו ד ת ע ב ו ד ה ו ע ב ו ד ת מ ש א ״ ) ב מ ד ב ר ד׳‪ ,‬מ ז ( ו ד ר ש ו ‪ :‬״ ל א א מ ר ת י ‪ ,‬א ל א‬
‫שהעבודה בכתף״‪.‬‬

‫בזמן‬

‫ש נ י ד ב ר י ם נ ד ר ש ו מ ן הלויים‪ ,‬ט ר ם ה כ נ ס ם ל ש ר ת ב ק ד ש ‪:‬‬

‫א(‬

‫א(‬

‫בגרות ביולוגית‪.‬‬

‫ב(‬

‫תקופת חתמחות‪.‬‬

‫״ואינו גכגם לעבודה‪ ,‬ע ד שיגדיל ויהית איש‪ ,‬ש ג א מ ר ‪, :‬איש א י ש‬

‫על‬

‫) ש ם ד׳‪ ,‬ינ‪($‬״‪ ) — ,‬ר מ ב ״ ם ה ל ׳ כ ל ה מ ״ ק ש ם ‪ ,‬ע ״ ם ה מ ש נ ה ב ס ו ף‬

‫ם״ב‬

‫עבודתי‬
‫בערכין(‪.‬‬

‫חמונח‬
‫שמשמעו‪:‬‬

‫״איש״‪,‬‬

‫)ובמקורות חז״ל(‪ ,‬מקביל למוגח ״גדול״‬

‫ברמב״ם‬

‫בהלכה‪,‬‬

‫בן ש ל ש ־ ע ש ר ח ש נ י ם ויום אחד‪ ,‬ש ח ב י א ס י מ נ י ם ״ ‪ .‬רק מ ש י ג י ע ה ל ו י‬

‫ל ב ג ר ו ת זו‪ ,‬י ו כ ל ל ה ת ח י ל ב ת ק ו פ ת ה ת מ ח ו ת ו ‪.‬‬
‫ת ק ו פ ת ל מ ו ד י ו ‪ ,‬ח ת מ ח ו ת ו ב ה ל כ ו ת ה מ ק ד ש ‪ ,‬נ מ ש כ ה ח מ ש שנים‪ ,‬ש ג א מ ר ‪:‬‬

‫ב(‬

‫״ ז א ת א ש ר ל ל ו י ם ‪ :‬מ ב ן ח מ ש ו ע ש ר י ם שנד‪,‬״ ) ב מ ד ב ר ח ׳ כד( ו כ ת ו ב א ח ר א ו מ ר ‪:‬‬
‫ש ל ש י ם ש נ ה ״ ) ש ם ד׳‪ ,‬ג( — ד‪,‬א כ י צ ד ? ח מ ש ש נ י ם ל ל מ ו ד ״ ) ר מ ב ״ ם ה ל‬

‫מבן‬

‫כ ל ה מ ״ ק ׳שם‪ ,‬ע ״ ס ח ג מ ׳ ב ח ו ל י ן כ ״ ד ‪ ,‬ע ״ א ( ‪.‬‬
‫ל פ י זה‪ ,‬י כ ו ל ה י ה ב ן ל ו י ש ה ח ל ת ק ו פ ת ת ת מ ח ו ת ו ב ג י ל ש ל ש ־ ע ש ר ה ‪ ,‬ל ח ת ח י ל‬
‫ב מ ק ד ש כבר בגיל שמוגה־עשרה‪ ,‬אלמלא תקגת דוד שקבקע א ת ג י ל‬

‫בשירותו‬

‫הלויים ל ע ב ו ד ת ם לגיל ע ש ר י ם ש נ ה ) ד ב ה ״ א כ״ג‪ ,‬כד(‪ .‬א מ נ ם ג מ צ א גמוק ב כ ת ו כ י ם‬
‫מ ש ו ם מ ה הוריד ד ו ד א ת גיל הלויים מן הגיל ש ק ב ע ה להם התורה‪ ,‬אך ל א ג ת פ ר ^‬
‫דווקא קבע את ג י ל‬

‫מדוע‬

‫ל‬

‫^‬
‫וכמה‬

‫ש‬

‫‪0‬‬

‫ג‬

‫ל‬

‫י‬

‫ל‬

‫ר א ן י‬

‫׳‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ק‬

‫‪2‬‬

‫ל‬
‫צ‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ל‬

‫א‬

‫י‬

‫ל‬

‫א‬

‫י‬

‫ש‬

‫ר‬

‫^ ? ! ^‬
‫‪! ,‬‬
‫* י*'‬
‫ל ״ לגיל עשרים שנה‪ ,‬נ ש א ד ו ד‬
‫ב‬

‫א‬

‫ר‬

‫ק‬

‫י‬

‫ש‬

‫ר‬

‫מ‬

‫י‬

‫א‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ל‬

‫א‬

‫ו‬

‫י‬
‫ק‬

‫‪0‬‬

‫״‬

‫ו‬

‫לו עשרים שנה‪ ,‬על א ח ת‬

‫‪:‬‬

‫^‬

‫ל ע ב ו ד ת ה׳ צ ב ־ א ו ת ‪.‬‬
‫א ש ר לכתגים‪ ,‬מ צ י ג ו ב ת ו ס פ ת א זבחים פי״א‪ ,‬ד שרבי ק ב ע שכהן כשר לעבודד‪,‬‬

‫רק‬

‫שיהא‬

‫עד‬

‫בעבודתם(‪,‬‬

‫בן‬

‫עשרים״‬

‫)אעפ״י שהתורה‬

‫לא‬

‫הגבילה‬

‫בגיל‬

‫את‬

‫הכהניס‬

‫רבי הסמיך דבריו על פסוקנו בעזרא ג׳‪ :‬״ויעמידו א ת הלוים‬

‫מ‬

‫‪3‬‬

‫ן‬

‫ע ש ר י ם ש נ ה ו מ ע ל ה ל ג צ ח ע ל מ ל א כ ת ב י ת ה ׳ ״ ‪ .‬ג ם א ס מ כ ת א ז ו מגיחה ש ״ ה ל ו י ם ״‬
‫בפסוקנו‬
‫אגב‬
‫חד־פעמי‪,‬‬

‫חינם‬

‫כ ה נ י ם )וזה‬

‫א ח ד מ כ ״ ד המקומות במקרא‪.‬״(‪.‬‬

‫נ ר א ה מ כ א ן ׳שחכמי ה ת ל מ ו ד ה ב י נ ו א ת פסוקנו ל א כמתייחס‬

‫למעמד‬

‫א ל א ל ע ב ו ד ה ק ב ו ע ה ב מ ק ד ש )אמנם של ה נ ה נ י ם ולא ש ל הלויים( י!‬

‫‪ 14‬ר א ה אינצקלופ׳ ת ל מ ו ד י ת ערך ״גדול״‪.‬‬
‫‪ 15‬בחילופי גירםאות לתוספתא‪ ,‬מ צ ו י ץ בהערה‪ ,‬שבמקום פסוקנו בעזרא י ש לגרוס א ת‬
‫הפסוק מ ד ב ה ״ א כ ״ ג ‪ :‬״ויעמדו הלוים מ ב ן עשרים ש נ ה ״ כפי ש ה ו ב א גם ב ד ר ש ת ר ב‬
‫חםדא בחולין ב״ד ע״ב‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫ ההערה ת מ ו ה ה כי ל א ר ק בדה״א כ״ג‪ ,‬א ל א בכל ס פ ר‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג ם ב ר י י ת א ‪ ,‬ה מ ו ב א ת ב ח ו ל י ן כייר‪ ,‬ע ״ ב מ ו ס ר ת ‪ :‬״ א ח י ו ה נ ה נ י ם ) ש ל ה כ ה ן‬
‫חצעיר‪ ,‬ש ח פ ר ל‪,‬איש׳( א י ן מ ג י ח י ם א ו ת ו לעבוד‪ ,‬ע ד ש י ה א ב ן ע ש ר י ם ׳ ‪ /‬י ש ל ש ע ר ‪,‬‬
‫שנהגו הנהנים ביחס לפרחי הכהונה — שאין לח מקור בתורח —‬

‫שהחומרה‬

‫‪1 6‬‬

‫נשענת על ת ק נ ת דוד ביחס ללויים ‪.‬‬
‫ש ו נ ה מ ש י ט ת ר ד ״ ק ב ה ב נ ת ה פ ס ו ק ב ד ב ה ״ י ״ ‪ ,‬ה י א ש י ט ת ו ש ל ב ע ל ‪,,‬בסף־‬
‫בביאורו ל ר מ ב ״ ם בהל׳ נ ל י ־ ה מ ק ד ש פ״ג‪ ,‬ה״ז‪ .‬ר׳ יוסף קארו מתייחם‬

‫משגה״‬

‫לסתירה‪ ,‬ה נ מ צ א ת נ ב י נ ו ל בדברי רמב״ם‪ ,‬א ש ר פ ו ס ק ב ת ח י ל ת ה ״ ז שבן־לוי נ נ נ ס‬
‫לעבודה‬

‫רק בגיל‬

‫ש ל ש י ם ; ואילו בסוף ה ו א פ ו ס ק ‪ :‬״ואינו‬

‫נננם‬

‫לעבודה עד‬

‫שיגדיל ויהיה איש״ )היינו ה ר ב ה זמן לפני הגיעו לגיל שלשים(‪.‬‬
‫בעל ה״נםף־משנה״ מתרץ שגי תירוצים מ ד ע ת ו ועוד תירוץ בשם ״ י ש מי‬
‫שתירץ״‪(1.:‬‬

‫ח כ מ ת השיר )חמוסיק״א( חיא ח נ מ ה גדולה ו ד ו ד ש ת לימוד ועל נ ן‬

‫גיל המשוררים ג ק ב ע לגיל ש ל ש י ם שגת‪ .‬ל ע ו מ ת זח ח ג פ ת ד ל ת ו ת ח מ ק ד ש וכיו״ב‪,‬‬
‫חייגו ת פ ק י ד השוערים‪ ,‬גיתן ל ב צ ע כ ב ר מ ו ק ד ם יותר‪ ,‬מ ע ת ש י ג ד ל ו ויהיו ״ א י ש ״ ‪.‬‬
‫‪ (2‬ל ש י ר ו ת ש ל ק ב ע — ב מ ש מ ר ו ת י ‪ -‬נ כ נ ס י ם ח ל ו י י ם ר ק מ ב נ י ש ל ש י ם ש נ ח ;‬
‫ואילו לשירות •ארעי‪ ,‬ח ד ־ פ ע מ י )״אי ז ה פ ע ם במקרה״(‪ ,‬יכולים ג ם לויים צ ע י ר י ם‬
‫י׳ותר ל ה צ ט ר ף ‪ ,‬ה ו א מ ו צ א ל א ב ח נ ה זו‪ . ,‬א ס מ כ ת א ב כ ת ו ב י ם ‪ :‬״ ז א ת א ש ר ל ל ו י ם מ ב ן‬
‫ח מ ש ו ע ש ר י ם שנח‪ …‬ב ע ב ו ד ת א ה ל מ ו ע ד ‪ .‬ו מ ב ן ח מ ש י ם ש נ ה ‪ ,‬י ש ו ב מ צ ב א ה ע ב ו ד ו ת ‪/‬‬
‫) ב מ ד ב ר ח ׳ ‪ :‬כ ד ־ כ ה ( ‪ ,‬ה י י נ ו ‪ :‬ה ע ב ו ד ה ה ק ב ו ע ה ‪ .‬ל ע ו מ ת זה‪ ,‬רומז ה פ ס ו ק ‪ :‬״ א י ש‬
‫א י ש ע ל ע ב ו ד ת י ״ ) ש ם ד׳‪ ,‬י ט ( ל ע ב ו ד ה ח ד ־ פ ע מ י ת ‪ ,‬ב ל ת י ק ב ו ע ה ‪.‬‬
‫מ ל ב ד ש נ י תירוצים אלה‪ ,‬מביא‪ ,‬כאמור‪ ,‬ב ע ל ה ״ כ ס ף ־ מ ש נ ה ״ תירוץ נוסף‪,‬‬
‫הדומה לשיטת רד״ק בפירושו לדבה״י‪ ,‬שהבאנו לעיל‪ :‬בזמן שהיו נושאים בכתף‪,‬‬
‫בעת‬

‫נדודי המשכן‪,‬‬

‫נדרש מהלויים‬

‫להיות‬

‫מבני‬

‫שלשים שנח‬

‫ומעלה‪,‬‬

‫משום‬

‫דבה״י אין פסוק כ נ ״ ל ו ג ם ב ש ״ ס י ם שלנו נ ש ע נ ת ד ר ש ת ר ב ח ס ד א ב ה ו ל י ן )שם( ע ל‬
‫הפסוק בעזרא ו ל א על פסוק מדבה״י‪ — .‬ה ר ש ״ ש בחידושיו לחולין ב ״ ד ח ש ב כ ד ודייק‬
‫בציון ה מ ק ו ר ‪ :‬״דהמציין הקרא ד׳ויעמדו׳ ובו׳ לדה״י — טעה‪ ,‬כי ה ו א ב ע ז ר א ג׳‪ ,‬ח ;‬
‫וצריך ל ה ג י ה ‪ :‬׳ויעמידו א ת הלוים׳‪ .‬לפי ר ש ״ ש י ש ל ה ע מ י ד א ת ד ר ש ת רב חםדא על‬
‫פסוקנו בעזרא דווקא‪ ,‬ו ל א על הפס׳ בדבה״י ) כ נ ר א ה ‪ :‬״ א ל ה ב נ י לוי‪ …‬ע ש ה ה מ ל א כ ה‬
‫ל ע ב ו ד ת ב י ת ה׳ מ ב ן עשרים ש נ ה ומעלה״ — ד ה ״ א כ״ג‪ ,‬כד(‪ ,‬כי הפסוק ש ם ״מיירי‬
‫בלויים מ מ ש ולא בכהנים״‪ .‬ל ד ע ת ר ש ״ ש אין הפסוק בדבה״י מ א ו ת ם כ ״ ד מקומות ב ה ם‬
‫קרויים מהנים ״לוים״‬
‫‪ 16‬הרמב״ם פ ס ק ב פ ״ ה מ ה ל ׳ כ ל ה מ ״ ק ה ט ״ ו ״ואינו נכנם ) = בהן צעיר‪ ,‬ט ר ם היותו ׳אישי(‬
‫לעזרה‪,‬‬

‫ל ע ב ו ד ה תחלה‪ ,‬א ל א ב ש ע ה שהלויים אומרים שירה״‪ .‬ה ר א ב ״ ד ה ש י ג על‬

‫ה ר מ ב ״ ם ‪ :‬״ ז ה ט ע ו ת ג ד ו ל ה ! ש ל א אמרו ד ב ר ז ה במשנה‪ ,‬א ל א על לוי קטן״‪ — .‬כ ו ו נ ת‬
‫' ר א ב ״ ד ל מ ש נ ה ב פ ״ ב בערכין‪ ,‬מ ״ ו ‪ :‬״אין קטן נבנם לעזרה לעבודה‪ ,‬א ל א ב ש ע ה‬
‫ש ה ל ר י ם עומדים בשיר״‪ .‬בעל ה״כםף־משנה״ ת י ר ץ ‪ :‬״ מ ש מ ע לרבנו ש ה ו א הדין לכהן‪…‬‬
‫דה״ק ) = כ ל ו מ ר ‪ :‬כ ד כוונת ה מ ש נ ה בערכין( ׳אין ק ט ן — לוי ובהן — נכנס לעזרה׳‪,‬‬
‫לוי — ל ע ב ו ד ת ל ד ; וכהן — ל ע ב ו ד ת כהן‪…‬״‬
‫‪ 17‬וכן שונה מ ש י ט ת ר ש ״ ש ‪ ,‬ש ה ב א נ ו לעיל בהערה ‪ ,15‬עיי״ש‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪31‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש‬

‫ש ״ ה ל ב ו ת ע ב ו ד ה ת ק י פ י ד )ל׳ ה ג מ ׳ ב ח ו ל י ן ב ״ ד ״ ( ‪8‬נ‪ .‬ע ב ו ד ה ז ו‬
‫**?עו‬
‫בלי־המקדש‪ ,‬ד ו ר ש ת בגרות )לא רק גופנית( ואחריות מדוביה׳‬
‫ב ת ק ו פ ו ת מ א ו ח ר ו ת יותר‪ ,‬מ ש י *‬
‫בלויים צעירים‪ ,‬ש ט ר ם תגיעו לגיל ש ל ש י ם‬
‫ל י ל עשרים‪.‬‬
‫״אל המנוחה ואל הנחלה״ הורד גיל תלויים בעבודתם‬
‫ע‬

‫א‬

‫ש‬

‫א‬

‫ע‬

‫ל‬
‫ז‬

‫‪,‬‬

‫ן‬

‫ה‬

‫ן‬

‫ע‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ג‬

‫מ ש נ י ת י ת צ י ו ש ל ר׳ י ו ס ף ק א ר ו ‪ ,‬נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ‪ ,‬ש ה ו א ל א פ י ר ש א ת הפםי*‬
‫ב ד ב ה ״ י ע ל גיל הלויים‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬א ל א ס ב ר ש ג י ל הלויים ה ע ו ב ד י ם ב ק ד ש )‬

‫ע ב‬

‫גילם של המשוררים( גשאר גם לדורות ״ מ ב ן ש ל ש י ם ש נ ה ומעלת״‪.‬‬
‫בן לוי קטן‪ ,‬ר ש א י ל ה ש ת ת ף לפרקים בשירם ש ל הלויים הגדולים‪ ,‬״כדי ל‬
‫תבל‬

‫י ח ן‬

‫בנעימה״ )משגה םפ״ב בערכין(‪.‬‬
‫בן־לוי ש ה י ה ל״איש״‪ ,‬אך ט ר ם הגיע לגיל שלשים‪ .‬יכול ה י ה — ל ד ע ת בע‬
‫— לעבוד ב מ ק ד ש ״אי זה פעם במקרה״‪ ,‬הייגו ע ב ו ד ה ארעית‪ ,‬א י‬

‫״כםף־משגה״‬

‫לא בקביעות‪ .‬מ ה ש ה ו ת ר ללוי בהגיעו ל כ ל ל ״איש״‪ ,‬לא ה ו ת ר ללוי קטן‪ ,‬אף לא‬
‫>•־ ה ו ר ש ו‬
‫ב א ו פ ן א ר ע י ח ד ־ פ ע מ י ‪ ,‬ה מ ש ג ה ב ע ר כ י ן ) ש ם ( ה ד ג י ש ה ש ״ צ ע י ר י ה ל ז י י ם ״ <׳‬
‫לשיר ע ם אחיהם הגדולים‪ ,‬כ ש ה ם ״עומדים בארץ״ )ולא ע ל גבי הדוכן( ל ר א ש י ה ן‬
‫בין רגלי הלויים״‪ .‬קטנים אלה לא הורשו לנגן ב נ ב ל וכנור וכן ל א הורשו לבצע‬
‫כל‬

‫ע ב ו ד ה אחרת‪ ,‬כ פ י ש ה ד ג י ש ר ש ״ י )שם( כגון ל כ ב ד א ת העזרה‪ ,‬א ו להגיר‬

‫את‬

‫הדלתות״‪.‬‬

‫תירוצו ה ר א ש ו ן ש ל ב ע ל ״ כ ם ף ־ מ ש נ ה ״ ‪ ,‬ש ה ב א נ ו לעיל‪ ,‬ה מ ב ח י ן בין למוד‬
‫ה כ מ ת ה ש י ר )המשוררים( לבין ל מ ו ד ה ג פ ת ה ד ל ת ו ת )השוערים(‪ ,‬אין לו םמוכין‬
‫במקרא‪ .‬גם במקורות ח ז ״ ל ב א ה א ב ח נ ה בין מ ש ו ר ר י ם ל ש ו ע ר י ם רק לעגין גיל‬
‫מ ו פ ל ג ‪ :‬מ ש ג פ ם ל ה ל ו י ה ז ק ן ב ש ל קולו‪ ,‬י כ ו ל ה ו א ל ה מ ש י ד ל ס י י ע ל א ח י ו ה ל ו י י ם‬
‫ב ח ג פ ת ד ל ת ו ת * ‪ . -‬ל עגין גיל ת ח י ל ת השירות‪ ,‬ל א מ צ א ת י ב מ ק ו ר ו ת א ב ח נ ה בין‬

‫‪ 18‬בסי שפירש ר ש ״ י ‪ :‬״להוריד ה מ ש א ולפרקו ולנטותו ולהעמיד קרםיו וקרשיו‪…‬״ )סיום‬
‫דברי רש״י‪ ,‬י ו ב א להלז(‪.‬‬
‫‪ 19‬השווה ל מ ש נ ה באבות פ״ה‪ ,‬מ ב ״ א ‪ :‬״בז שלשים לבה״ ופי׳ רע״ב‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 20‬זו בסי ה נ ר א ה הגירסה הנכונה‪ ,‬א ד יש ג‪ 0‬גירסאות אחרות והםבירון‪,‬‬
‫‪ 21‬ההלכה ש ה ו ב א ה במשנה האחרונה בס״ב ד ע ר כ י ז ‪ :‬״איז הקטן נכנם לעבודה‪ ,‬אלא‬
‫ב ש ע ה שהלויים אומרים בשיר״‪ ,‬הוסמכה בגמ׳ )ערכין י״ג ע׳׳ב( על הפסוק בעזר׳ ג׳‬
‫ט ‪ :‬״ויעמד ישיע בניו ואחיו קדמיאל ובניו‪ ,‬בני יהודה לנצח על ע ש ה המלאכה ב ב י ת‬
‫בניו‪ …‬ובניי׳ ״ י ‪ -‬״ ׳ ׳ י * י ק י על עבודת הקטנים‬
‫האלקים״‪ .‬מ ה ד ג ש ת ה כ ת ו ב ‪:‬‬
‫אמנם הפסוק ש י מ ש כ א ס מ כ ת א בלבד‪ .‬א ד מסתמא ד ג מ י א נראה‪ ,‬שהתיאור ב ס ר ק •‬
‫״לנצח על ע ש ה המלאכה בבית האלקים״ היבו ל א רק כמלאכת בניז אלא כ ע מ ד ת‬
‫י׳ י ״ ׳״׳ י י*‬
‫ה׳ במקדש‪.‬‬
‫ג״‬

‫‪ 22‬ל ש ת ספרי במדבר ח ‪ /‬ב ו ‪ :‬״מלמד שחוזר הוא י י ‪-‬‬
‫<‬
‫_‬
‫ל נ ע י ל ת‬

‫א‬

‫^‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ר‬

‫^‬

‫ל‬

‫י‬

‫ן ל ע ב ן ד ת‬

‫ם‬

‫^‬

‫^‬

‫כ נ י‬

‫^‬

‫^‬

‫ר א ה גם רמב״ס פ״ג מהל׳ בלהמ״ק ס ה ״ ח ‪:‬‬
‫״ ״ ״ ז< א ל א בקול ש י ת ק ב ל קולו מרוב‬

‫י פ ם ל‬

‫ה ש ן ע ר י ‪ 0‬״ >‬

‫י׳לוי‪ ,‬שהגיע לגיל חמישים(‬

‫ל שאיני נפסל אלא לומר שירד‪ ,‬א ב ל יהיה מ ן‬

‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ר ש ״ י בפירושו לחולין ב ״ ד ע ״ א ד ״ ה ״דתקיפין״‪ ,‬כורך יחד‬
‫משוררים לשוערים‬
‫את למוד כ ל ח ל כ ו ת חעבודה‪ ,‬באשר חן ״תקיפות״ )קשות(‪ :‬משא‪ ,‬פריקה וכי׳‬
‫ע ם הש־ר ל ק ר ב ן ב פ ח ובבלי‪.‬‬
‫אשר‬

‫של‬

‫לתירוצו השגי‬

‫ב ד ב ה ״ א כ״ג‪ ,‬בד׳‬

‫ה״בםף־משנה״‪ ,‬יקשה הפסוק‬

‫י׳קובע בפירוש א ת גיל תלויים לגיל עשרים שגה‪ .‬אם בארו א ת הפסוק בעזרא ג ‪/‬‬
‫כמאורע‬

‫ח ד ־ פ ע מ י )או כמיגוי ח ל ר י ס ל ח ש ג ח ה ע ל הבנייה( ולא כעבודה קבועה‬

‫במקדש׳‬

‫אלא אם כן י ו צ י א ו‬

‫‪9‬‬

‫א י ־ א פ ש ר ל ח ם ב י ר ב ד ר ך זו א ת ח ס ם ו ק ב ד ב ה ״ י‬

‫״שמי‬

‫כבר תמה ע״כ הרש״ש‬

‫ייכללו א ו ת ו בין ״ כ ״ ד המקראות״‪ ,‬כדלעיל‪.‬‬

‫בחידושיו לחולין כ ״ ד ע ״ ב ד ״ ה ‪ :‬״והא ה א י קרא בלויים כ ת י ב ״ ‪:‬‬
‫ע‬

‫ל‬

‫א‬

‫אבל‬

‫ג‬

‫ת מ ד ו‬

‫י‬

‫מאירי עעיגו״ )חרמב״ם ובעל ״כםף־משגח״(‪.‬‬
‫ה ש ל י ש י ש ל ה ״ כ ם ף ־ מ ש ג ה ״ ה ו א ל מ ע ש ה ברוח חםברו ש ל רד״ק‬

‫תירוצו‬

‫• י ב ה ״ י ‪ ,‬ה מ ת ר ץ א ת ה ס ת י ר ה ' ב י ן ה א מ ו ר ב ת ו ר ה ‪ ,‬ל ב י ן ק ב י ע ת ו ש ל דוד‪.‬‬
‫ע י ו ן ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם י ג ל ה ‪ ,‬ש ב ע צ ם ל א ק י י מ ת כ ל ס ת י ר ה בדבריו‪ ,‬כ פ י ש ב ע ל‬
‫סבר‪ .‬א י ן ה ר מ ב ״ ם פ ו ס ק בשום מקום ש א י ן בן־לוי גכגס לעבודה‬

‫״כסף־משנה״‬

‫שיהא בן שלשים‪ ,‬הרמב״ם פוסק שעל הלוי ללמוד הלכות עבודה במשך חמש‬
‫ש נ י ם ו מ ק ו ר ל ל י מ ו ד זת‪ ,‬מ צ ו י ב כ ת ו ב י ם ב ת ו ר ה ‪ ,‬ה נ ו ק ב י ם ב ג י ל י ם ע ש ר י ם ו ח מ ש‬
‫י ש ל ש י ס ש ג ה ‪ .‬ה ר מ ב ״ ם ק ו ב ע רק‪ ,‬ש א י ן ה ל ו י ג כ ג ם ל ע ב ו ד ה ע ד ש י ג ד ל ויחיה א י ש ;‬
‫שאין תלוי מ ת ח י ל בהכשרתו‪,‬‬

‫יכיינתי‬

‫אפשר לדייק‬

‫״איש״•‬
‫ייי^נכנם‬

‫בלשון‬

‫ב ל מ ו ד ה ל כ ו ת עבודה‪,‬‬

‫הרמב״ם בהל׳‬

‫ע ד שיגדל ויהיה‬

‫כ ל י ־ ה מ ק ד ש פ״ג‪,‬‬

‫״איז בז‬

‫ה״ז‪:‬‬

‫ל ע ז ר ה ל ע ב ו ד ת ו ‪ ,‬ע ד ש י ל מ ד ו ה ו ח מ ש ש ג י ם תחילה‪…‬״ ו ב ה מ ש ך ש ם ״‬
‫‪,‬‬

‫״ י א י נ ו ג כ ג ס ל ע ב ו ד ה ‪ ,‬ע ד ש י ג ד ל ו י ה י ה איש״•‬

‫הלשון ה ר א ש ו נ ה ״ ל ע ז ר ה לעבודתו״ מ ד ב ר ת ב ע ב ו ד ת ־ ה ק ד ש במקדש‪ ,‬הלשיז‬
‫ה ש נ י ה ‪ :‬״לעבודה״‪ ,‬מ ד ב ר ת בלימודו‪.‬‬
‫י‬

‫ה‬

‫מ‬

‫גס בלשון התורה ניתן לדייק באוסז י‬
‫״לצבא צבא ל ע ב י ע כ י ד ד באהל־מיעד״ ) ב ט י ב י‬
‫וחמש‬
‫ש‬

‫כעכיית‬

‫נ‬

‫ה‬

‫)‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ק‬

‫א‬

‫ז‬

‫ן ן ח ל ן‬

‫ל‬

‫ן‬

‫ן‬

‫ב‬

‫ש‬

‫י‬

‫י‬

‫ע‬

‫צ‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ע‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫ן‬

‫ך‬

‫ג‬

‫ל‬

‫׳‬
‫ה‬

‫י‬

‫ל‬

‫כ ג (‬

‫(‬

‫׳‬

‫נ‬

‫א‬

‫ש‬

‫י‬

‫י א י ל י‬

‫מ‬

‫א‬

‫ר‬

‫‪:‬‬

‫ל‬

‫^‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫״ ‪' 1‬‬
‫״יבוא לצבא צבא‬
‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ג‬

‫ל‬

‫א ה ל ־ מ ו ע ד ״ ) ש ם ח׳‪ ,‬כ ג ( ו ל א ג א מ ר ‪ :‬ל ע ב ו ד ע ב י י י ^ ‪-‬‬

‫כ ה ל כ ה ח׳ )שם( מ ב ד י ל ה ר מ ב ״ ם עצמו‪ ,‬בין הזמן שהיו גושאין המקדש׳‬
‫י ב י ן ה מ צ ו ו ה ל ד ו ר ו ת ‪ .‬ג ם ש ם א י ן ה ר מ ב ״ ם מ ז כ י ר ג י ל ש ל ש י ם שנה‪ ,‬א ל א ה^א‬
‫מ י י י רק א ת הגבול העליון ש ל ה ג י ל ‪ :‬״חמישים ש נ ה ״ והוא פוסק שלדורות‬
‫ו הלוי גפסל בשגים‪.‬‬
‫;‬

‫א י‬

‫לסכום‪:‬‬
‫לשון‬
‫כמתייחסת‬
‫השני‪.‬‬

‫ח פ ס ו ק ב ע ז ר א ג׳‪ ,‬ח ״ ו י ע מ י ד ו א ת ה ל ו י ם מ ב ן ע ש ר י ם ש נ ה ׳ ‪ /‬נ ר א י ת‬
‫למינויים הקבוע‬

‫של עבודת־הלרים‬

‫בעבודה‬

‫המי״׳‬

‫^‬

‫״‬

‫ד‬

‫כ ב ר ״ ב ש נ ה ה ש נ י ת ל ב ו א ם א ל ב י ת ה א ל ק י ם ל י ר ו ש ל י ם ״ ) ש ‪ ,‬אורגני•‬
‫‪( 0‬‬

‫‪ 23‬ועייו‬

‫בדברי ר ש ״ ש לחולין כ״ד‪ ,‬ע״ב‪ ,‬ד״ה ״והא האי קרא״‪.‬‬
‫״ ג ס לפי׳ ״הכתב והקבלה״ לבמדבר ח׳‪ ,‬כ״ד‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מלאני‬

‫ע • ראש• העב‪ ,‬ד ד ז י י ס ה ו ע מ ד ו ‪*,,‬נצח ע ל‬

‫נ י‬

‫‪1‬‬

‫עבודת‬

‫ה*דיס‬

‫כאמר‪:‬‬

‫נתמנו כמשזרריס שישירו וינגנו ב ע ת הקרבת הקרבנות‪ ,‬ה כ ג י‬

‫ג ה‬

‫^‬
‫נ‬

‫ת‬

‫ן פ ו (‬

‫'‬

‫זו ‪…‬מ‪-‬אכת ב י ת ה־ ־׳‪.‬‬

‫י י ( י מ‬

‫ה‬

‫ת ‪ ? ,‬י ש ת‬

‫כ‬

‫ד‬

‫י‬

‫כ‬

‫"**פס?‬
‫גיל הלוייס ל ע ב ו ד ת ה האמור בתורה‪ ,‬כ ת ״ י ׳ ס י " י‬
‫^‬
‫ה ה ת נ ח ל ו ת ר ש ת ג ־ ו י ר י ה נ ד ו ד י ם ו נ ק ב ע ה מ ש כ ן ב ש י * ה ו י ה ו ש ע י ״ ד ‪ ,‬א(׳‬
‫ה צ ו ר ך ב נ ש י א ת כ ל י ה מ ש כ ן ו כ ר ב ו ת ה י ר י ס ‪ .‬ה ו ר ד י ל ה ר ר י ם ל ע ב ו ד ו ת הי׳יזי׳*׳‬
‫לגיל עשרים‪.‬‬
‫ג‬

‫ל ד ב ה ״ א כ ״ ג נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ‪ ,‬ש ק ב י ע ה זו נ ע ש ת ה ע י ד ו ד ‪ ,‬א ש ר ב א ח ר י ת י כ י ן‬
‫אירגן‬

‫משכרות‬

‫את‬

‫והלדה‪,‬‬

‫הכהונה‬

‫לקראת‬

‫תפקידיהם‬

‫במקדש‪,‬‬

‫יי'‬

‫שעתיד‬

‫להיבנות כימי שלמה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬נקבעו סדרים אלה בהשראת שמואל ה נ ב י א י‬
‫דוד ושמואל‪,‬‬

‫תקנת‬

‫ועבודת משא‬

‫נשענה על‬

‫ההיקש‬

‫שבדברי‬

‫הכתוב‪:‬‬

‫״ ע ב ו ד ת עבודי׳‬

‫) כ מ ד ב ר ד׳‪ ,‬מ ז > ‪ :‬״ ל א א מ ר ת י ) = ש ה ג י ל ה ו א מ ב ן ש ל ש י ם ( ‪ ,‬א י *‬

‫בזמן‬

‫ש ה ע ב ו ד ה בכתן*״; וכך א מ ר ד ו ד ‪ :‬״וגם ל מ י ס אין ל ש א ת א ת המשכז‬

‫כליו‬

‫)דגה״ א כ״ג‪ ,‬כ ‪ , 0‬מ ש ז ס כך יחלו ה א י י ם בעבודתם‪ ,‬כבר בגיל עשרים‪.‬‬
‫תקופת‬

‫בסלה‬

‫ה ה ת מ ח ו ת ב ת ח מ ש שנים‪ ,‬א ש ר נ ד ר ש ה מ ן ה ל ו י י ס ע ו ד במדבר׳ ל*‬

‫גס לאהר מכן‪ ,‬א ל א ש ר א ש י ת ה ה ו ק ד מ ה ‪:‬‬

‫הכשרת‬

‫י‬

‫א‬

‫ת‬

‫בגיל‬

‫הלזייס‬

‫וחמש‬

‫עשרים‬

‫שנים‬

‫בתקופת נדודי המשכן‪ ,‬החלה‬

‫)ונסתיימה בגיל‬

‫ש ל ש י ם *־( ; ו א י ל ו‬

‫ב ת ק ו פ ו ת מ א ו ח ר ו ת יותר‪ ,‬יכול ה י ה ב ך ל ד ל ה כ ש י ר ע צ מ ו ל ע ב ו ד ה כ ב ר מ ע ת היותי‬
‫א ה ר ת ק ו פ ת למודים ב ת ה מ ש שנים‪ ,‬ע ם הגיעו לגיל עשרים — כ ת ק נ ת‬

‫״אש״‪.‬‬

‫דוד ושמואל — היה הלוי ראוי ״לעבודת עבודה׳‬

‫בביתיהמקדש‪.‬‬

‫ה ר ב י׳ ס ג ל ב ס פ ר ו ״ ת ו ר ת ל מ י ס ״ כ ר ד א ‪ /‬ח י ד ש ב ה ל כ ה כ ‪ /‬ש מ ב ן כ ״ ה ש נ ה‬
‫מהדיג לוי להכגם ל ה ת ל מ ד בעבודה‪ ,‬אבל קודם זה אין חיוב מוטל עליו‬

‫ומעלה‬

‫ש ה ר ש ו ת ב י ד ו ל ה ת ח י ל ב ל מ ו ד ו ‪ ,‬כ ב ר מ ו ק ד ם י ו ת ר ( ‪ .‬חיז־כד ל ע כ ו ר ב מ ק ד ש‬

‫)הגם‬

‫מ ע ת היותו בן שלושים )הגם שהרשות בידו ל ה ת ח י ל ב ע ב ו ד ה כבר מ ו ק ד ם‬

‫מתחיל‬
‫יותר(‪.‬‬

‫ה מ ה יסד דויד ושמואל הרואה ב א מ ו נ ת ם ״ ; וראה‬

‫‪ 25‬על ם מ ד האמור בדה״ א ם׳‪ ,‬ב ב ‪:‬‬
‫ת ע נ י ת כ״ז ע״א‪— .‬‬

‫גם אחר ק ב י ע ת ש י ל ה כמרכז ל ע ב ו ד ת ה׳‪ ,‬עוד הוצא הארון ממקומו למםרות שונות‬
‫רק בימי דוד‪ ,‬אחר שהועלה ה א ר ת לירושלים‪ ,‬ת מ ו טלטוליו‪ ,‬ע ד הכנסתו הסופית לבית­‬
‫‪0‬‬

‫^‬

‫‪ -‬על מאורעות שארעו בתקופת ״נביאים ראשונים״‪,‬‬

‫•‬

‫ה‬

‫ק‬

‫ה א ר ת מ מ ק ו מ ו הקבוע‪ ,‬מומלץ לעיין בדבריו המאלפים ש י ר׳ מאיר‬
‫מדווינםק‪ ,‬בפירושו ״ מ ש ד חכמה״ לפ׳ ראה‪ ,‬ד ״ ״ ״לא ת ע ש ה‬
‫א י ל י‬

‫‪2 6‬‬

‫^‬

‫י‬
‫ת‬

‫ש‬

‫ל‬

‫א‬

‫ק‬

‫ש‬
‫ן‬

‫מ‬
‫פ‬

‫ר‬

‫ת‬

‫א‬

‫י‬

‫ק‬
‫ה‬

‫ה‬

‫ס‬
‫ה‬

‫ל י‬
‫ת‬

‫ם י מ ן‬

‫ברוח דבריו של‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫ה‬

‫ך ר‬

‫ף א י י ״‬

‫‪34‬‬

‫ש‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ר‬

‫א‬

‫ן‬

‫ח‬

‫‪,‬‬
‫^‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ב מ ה‬

‫מ‬

‫^‬

‫ל י ן ת ר‬

‫י פ ה‬

‫ב‬

‫״ ד‬

‫י‬

‫׳‬

‫‪ 0‬י ק‬

‫ש‬

‫׳‬

‫ב‬

‫ק‬

‫ל‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫ה‬

‫נ‬

‫ת‬

‫ן‬

‫״‬

‫י‬

‫מ‪'-‬אשד^‪1‬י‪1‬״‬

‫מ י ‪ ,‬י‬

‫ח מ ‪ 1‬ר‬

‫אי־אפשר דהי רה ל ד ^ ר י ד‬
‫מ ת ו ‪ .‬אי כשליז׳׳‬
‫*‬
‫להאדיר‬
‫י״״ ״יד‬
‫חז׳׳י*‪ ..‬י‪.‬י‬
‫לקביעת‬
‫״‪.-‬כאן לתלמיד‬
‫ת חז״ל‬
‫* ״ ׳ ׳‪• -‬ה המקור ^ ״‬

‫ן ן מ ש‬

‫״ ״ ‪, ,‬‬
‫ג ד ן ל ד ״ ׳ ‪/‬‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ד‬

‫י‬

‫ם‬

‫בדר״״‬

‫ל ב י ן‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫^ ״ " ״ י * )הילין כ ״ ד ‪ .‬ב ‪,‬‬
‫׳ י ל ! ף * לחלק בין עבודת‬
‫* נ ו ד ו ת הלייים‪ ,‬שלגביי׳ז ל א שייכת כ״כ‬
‫א‬

‫ו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב יוסף יהושע אפפעל‬

‫משנתו ודמותו של ר׳ חיים האלגערשטאם‬
‫)המשך(‬

‫ענווה—וגדלות‬
‫בכל תשובותיו של ר׳ חייס עובר קו של ענווה גדולה‪ .‬הוא מ נ מ ל א ת עצמו‬
‫כלפי הגאונים בדור שלפניו וגם כלפי גאוני זמנו בתכלית הביטול‪ ,‬ואנו עומדים‬
‫משתוממים שגאון ואדמו״ר תקיף כר׳ חיים מ ש פ ל את עצמו בהכנעה יתירה‬
‫מ‬

‫ומדבר כמו רש‪ .‬בהסכמתו להדפיס א ת ספר שו״ת‬

‫״‬

‫ה ר‬

‫א״ש ) ד מאיר‬

‫ם‬

‫אייזענשסאם( בן דורו תוא כותב ״ואם כי בנפשי ידעתי מת אני ליתן הסכמה וכי׳‬
‫ומה א י‬
‫נ כ‬

‫א‬

‫‪,‬‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ל‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫^‬

‫ן ה ך ר‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ה‬

‫י‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ש‬

‫א‬

‫ל אבוא אל תבונתה •‬
‫א‬

‫ר‬

‫ובמקום אחר ״אד ידעתי פחיתות ערכי ומיעוט ידיעתי וקוצר‬
‫וחומר איסור אשת איש לכן אני מבטל‬

‫ד ע ת‬

‫ל י ועומק המושג‬

‫ש כ‬

‫י ״ ‪ . . .‬ומי אנכי להזכיר שמות הגדולים‬

‫י׳ללי ו כ י ובשביל מיעוט שכלינו אשר ל א זכינו להבין עומק דבריהם אין לסתרם‬
‫ח‬

‫ב‬

‫״ י ירק לקבל באהבה ד ב ת ה ס ״ ״ ‪ ,‬״כ״ז כ ת ^ י‬
‫אהבתי אהבת נפש‪ ,‬אולם ידעתי מ ל ע י‬

‫כ י‬

‫*‬

‫א נ ב י‬

‫ב י ל‬

‫כ ב י ד י‬

‫קדושת תורתו שאל י‬
‫ע מ‬

‫׳ ' י ״לפיל‪ ,‬אילם אנכי‬

‫*־*יי"‬

‫ז‬

‫ב‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫ב‬

‫^ ?‬

‫‪1‬ת‬

‫א‬

‫ל ב ן‬

‫עלי ל ל ״ * ד ‪ .‬״זה יכול לומר חכם וגאון להמציא זכות‬
‫ב‬

‫^ י ^ ״ ״ • ׳>יי‬

‫א ג‬

‫עה‬

‫י י פ י אחרי כ י אין בי לא סברא ולא ב ק י‬

‫י ל א‬

‫יי‬

‫א י ת‬

‫יי‬

‫י‬

‫הדור המה יראי ו י ש פ ו ס ו ׳ ‪ ,‬״והגם‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫הקדושים אשר קצרה דעתי מבוא עד תכיני* י י‬
‫* א ו מפיו של שר התורה‪ ,‬גאון ישראל יקיישי‬

‫ש‬

‫י ג י דירי קבלו באהבה וחיבה‪ ,‬וגס מ י ״ ״ י‬

‫אני מיצאיס בספריי שחיא מתגבר מ י י י‬

‫א‬

‫ד‬

‫י‬

‫ל ה ע י ז‬

‫״ י‬
‫ב נ ת‬

‫י‬

‫א‬

‫צ‬

‫ר‬

‫^‬
‫ק‬

‫ם‬

‫נ‬

‫ס‬

‫י‬

‫^‬

‫פ נ י‬

‫א‬

‫^‬

‫ל‬

‫ל ^ י‬
‫י‬

‫^ י‬
‫אשר‬

‫ב מ י ח י‬

‫״ ״‬

‫״‬
‫‪3‬‬

‫א‬

‫" י ״ " "י‬

‫ב י ר א ת‬

‫מ ד ב ר‬

‫ב‬

‫ש‬

‫^‬

‫א נ י‬

‫״יילא ת״ל לא אלמן ישראל ב ג ב ו ל ״ ג י י ל ייחייי'‬

‫ג א‬

‫ב‬

‫ה‬

‫י כ ר‬

‫ידיע שגדולי הדור אשר לפנינו ש פ ח ת מאד מיראת ה מ‬
‫ס מ ו ך‬

‫‪3‬‬

‫*י׳ *‬
‫י‬

‫כ‬

‫מ‬

‫״‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ט‬

‫ה‬

‫^ ל ד ד וכל‬
‫׳‪,‬יתא‬
‫? ^ ד ב ר‬

‫^‬

‫בתקיפות נגד גאוני הדור‪ ,‬ב ס ד י ם כמדקרות חרב‪ ,‬דברים שלא נמצא כאלה בםפיי‬
‫* י ״ ת מרבני זמנו או משלפניו‪ .‬שני הפכים בנושא אחד‪.‬‬

‫‪ 71‬בהסכמה על ש ד ת מהר״ס ודש אהע״ז‪.‬‬
‫‪ 72‬אהע״ז ח״א מ״א‪.‬‬
‫‪ 73‬שס כ׳׳׳ז‪,‬‬
‫‪ 74‬שס פ״א‪.‬‬
‫‪ 75‬ידד ודא ?‪/‬‬
‫‪ 76‬אהע׳׳ז ח״א ט״ז‪.‬‬
‫‪ 77‬ידד ח״א א ‪/‬‬
‫‪ 78‬אהע׳׳ז ח״א כ״ד‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪4‬‬

‫א ל ג ס י־ ת י י ס כ מ ה ו ל ח נ י ״ ע* ?ה ו ב ה ק ד מ ת ו ל פ פ י ו ל נ ר י חייס ע ל ש נ י י *‬
‫ג י ע י ן ה ו א כ ו ת ב ‪.. :‬יאולס *שחות ע י ד כ ל ת י ה י ז ע נפגר לבוא נשעייהש ו ט ׳ ו א פ ר ת י‬
‫‪4‬‬

‫* ה ד פ י ס ב כד* ־ ה ע י י •*ב א נ ש י ע ר כ י א ד ל א לד״גא כ• ל י אננ״ ידז; ה י כ ה כ א י ם י י ־‬
‫‪4‬‬

‫" י י י " כלה‬
‫ר‬

‫כ‬

‫‪7‬‬

‫~‬

‫א ג י‬

‫מ ס אי** י ל צ א כ ח י מ ר י זה • שעליס ל ד ב י ג ד ל ו ת נגד ה כ ל י הדיי־‪.‬‬
‫ל ע * **־ף פ ע ל ״ ב ‪ ,‬כ י י ד ע ת י ש*א הגעת* ‪ -‬י ד י ע ת ה י ל י ד תלכידיהס״ י ?‬
‫‪4‬‬

‫ה ק ו י ל ו ס פ ל ס ה ה ש י א " י ז י ז א ב * י ד ע ת י ש פ י ע י כ י ‪ .‬ואין נכי'• אלא מ ה ש נ פ ר ס ‪.‬‬
‫ו ד נ י י י ש ב ס ש י י ע* ש ל ז ת <*?דן כוללים <ס ש א ר פ פ ר ׳ ד יששיי ד י ת דברי ח י י ם‬
‫נכי"*‬

‫ע ב כ* ?ה א י ן ה ר ה נ צ י ו ת די‬

‫י ״ ‪ :‬י א ת ה נ ג ז ד י פ שנכזנאו בשעריו‪ .‬א ו ל ם‬

‫כך ה י א ׳־ היים‪ .‬ל ? ב ע י ד׳־** ג ו ע ש כ ש ה י א ל ה פ י ץ הוא עודד‪ .‬כן נ נ ל הזד ג מ ר ת ״‬
‫ו ג ד ל ו ת ו ‪ .‬ד׳ יא י א ה י ה י כ ו • ש ל א ״ ד ב י ב ג ד ל י ת יגנד׳ית כשהשעה היתד‪ ,‬צ ר י כ ה‬
‫יכ״‬

‫י א ה י ה י כ י ל להילת אח*ת‪ ,‬נ ו צ ר ל ג ד ל י ה י נ ש י א ו ת נלוזזו ה ד ד והשנון ק י פ ל‬

‫את‬

‫הכל‪ ,‬ו ה י ה ב ב ח י נ ת א ו ר י י ת א ה ז א ד ר י ה ה ב*‪ .‬י כ ל ל י ב גדולתי א ה ה ל ו צ א‬

‫עגיתנות*‪.‬‬

‫ע נ י י ת ו ג ד ל ו ת עניינים ושרויים ב נ ש מ ה א ה ת גכזהה‪• ,‬־שעלים ה ו א‬

‫בא‬

‫א ל י נ ו ב ב ח י נ ת ל ו ה י ן ד ק ע נ ו ה — ל ק ע י ן א ת ע צ ל ו ‪ ,‬ולשעליכ לוחיז בגדלות‪ .‬ג א ו נ ו ת‬
‫יגד״ית‬

‫כ ן — ג א ו ה — ו ד א • לא‪.‬‬

‫נשיב‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫א ה ד כ ת ב ל ו ש פ ס ק נ ג ד ה נ ת י ב ו ת ה מ ש פ ט ׳ ׳ ה ש י ב • ו ר׳ חיים ״ ה ל א‬

‫ל פ ׳ ד ב ר י ו ל ו כ ר ה י ן א נ ו ת ל י ד ל פ ס ו ק כ ה נ ת י ב ו ת וכוי וכי אנחנו אין אתנו ל ה כ ר י ע ;‬
‫ו ה ל א בעזהי־ ת כ ל ה פ ע ל י ם פ ס ק נ ו ה י פ ך ד ב ר י ו בהשכמת ב י ד ״ צ אשר הי׳ אתי‪ ,‬ו כ י‬
‫ב ע ר א נ כ י ל ה כ ר י ע ‪ .‬ה ל א ה ג א ו ן זצ׳־ל ב ע צ מ ו כ ת ב עי־‪ -‬דברי שבח ותארני כ ת ו א ר‬
‫ג א ו ן ו ה ל ע ר ך ה״* ש נ ה ו כ ר ו ד ר כ י מ ע ו ל ם ש ל א ל ע י י ן באחרונים ל ע נ ץ ד י נ א ‪,‬‬
‫ר ק כ ש י ש ל י א י ז ה ספק‪ ,‬א ב ל א פ ה ד ב ר פ ש ו ט ב ע י נ י — א ת האחרונים א נ י הוא׳׳״*•‪.‬‬
‫ובמקום א ה ר הוא כ ו ת ב על הנתיבות ״ועוד זאת לא אמנע מלהודיע ל כ ״ ת א י ד‬
‫ש ה ג א ו ן ב ר ו ב ג ד ל ו ש ג ה ב ד ב ר פ ש ו ם ׳ יי‪ .‬״ ו ל ד י ג א א מ ר ת י ד ע ת ״ ולא א ש י ב מ מ ג י‬
‫כל‪ ,‬ו ה ״ ל י ש ל י ה ו ר מ נ א מ ג ד ו ל י ע ו ל ם ג ״ נ ז״ ל ג א ו נ י ם מפורסמים ש ס מ כ ו א ו ‪,‬‬
‫ת‬

‫מה‬
‫מקול‬

‫ש ל פ ע ״ ד א י ן א ה ד מ ג ד ו ל • ד ו ר נ ו שיה•׳ להם ה ו ר מ נ א כ ז ה לכן לא‬

‫איח‬

‫ת‬

‫אדם״״‪.‬‬
‫ע ל ר ב א ה ד ש ל פ י ד ע ת ו ש ל ר׳ ה י י ס פ ס ק ש ל א כ ה ו ג ן הוא כ ו ת ב ‪,‬ד״רב ד ע ״ ך‬

‫ר צ ו נ ו ל ת ת ת ו ר ה ה ד ש ה מ ה ש ל א י ד ע ם א ד ם וחולק ע ל ה א מ ת ה ת ו ר ה ש נ ת נ ה מ י‬
‫מ‬

‫ה ג ב ו ר ה ו כ ר ו כ ן א נ י א ס כ י א ג י ז ע י ר א ד ה ב ר י ׳ ק ב ל ת י מ מ ו ״ ה ז ל ל ה ״ ה שהי׳ ג א ו ן‬
‫עולם‪ ,‬ומהגאון בעהמח״ם ים י׳תלמיי׳‬

‫י‬

‫ה‬

‫ם‬

‫ם כ ; כ י נ י‬

‫ל‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫^‬

‫י י ז‬

‫כ‬

‫א‬

‫ש‬

‫י ייי׳ א ת •‬

‫ב כ ת ו ב י ם א ש ר י ד ו ע ש ה ם ק ב ל ו א י ש מ פ י א י ש ע ד ר ש ״ י ז״ל‪ ,‬מ ש א ״ כ ה ר ב הג״י*‬
‫ש ל א ל מ ד ו ל א ש מ ש לשום גאון או גדול מפורסם ולזה נפל נ ש ב ו ש א ודמיונות‬
‫‪0‬‬

‫כ ו ז ב ו ת ר ״ ל ו ל כ ן א ל ת ש מ ע ו ו ל א ת א ב ו לו״*־ ‪ .‬ד ב ר י ם ח ר י פ י ם ו נ מ ר צ י ם נ ג ד ר ב‬
‫מפורסם‪ ,‬ודברים גבוהים על עצמו‪ .‬וכמקום אחר ״ואם כי ידעתי בעוה״ר המורים‬
‫‪ 79‬נתיבות המשפט על חושז המשפט מ א ת ר׳ יעקב מליסא‪.‬‬
‫‪ 80‬חר׳מ ח״א א׳‪,‬‬
‫‪ 81‬יר׳ד ח״א י״ט‪.‬‬
‫‪ 82‬שם קי״ז‪.‬‬
‫‪ 83‬חו״מ ח״א ם׳‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מרובי ס ה מ כ ו נ י ם כ ש ס ג ח ל י ם ו א ו ל י י ת י ר ו ‪ .‬ל כ ן כ ת ב ת י ל ו ז א ת ש י ד ע כ י א י ם ז ר‬
‫‪4‬‬

‫גמור‪ ,‬וד׳ ה ט ו ב י צ ל נ י מ ש ג י א ו ת ו מ מ כ ש ו ל ח ״ ו ו י ו ר נ ו מ ת ו ר ת ו נ פ ל א ו ת ״ יי‪ .‬״ ו ל ד ע ת י‬
‫אשר‬

‫ימצא‬

‫מחכמי‬

‫בתשובות‬

‫זמגגו וגם‬

‫באחרוגים‬

‫שלא‬

‫כדברי‪,‬‬

‫ואם‬

‫לכתוב‬

‫ד ב ר י ה ם ו ת ש ו ב ח ע ל ד ב ר י ח ם ל א י כ ל ו כ מ ה ק ו נ ט ר ס י ם ״ י״‪ , . .‬ו א ו ל ם ל א ש ר ב ע ו ה ״ ר‬
‫ראיתי המורים מרובים ואינם יודעים ש א י נ ם יודעים והמה מ ב ל י עולם ו א ד לי ע ל‬
‫עלבונה‬

‫ש ל תורה‪.‬‬

‫א ה אמרתי אס כי ה כ מ ה אין ע מ ד י‬

‫הלא‬

‫שמשתי רבותי‬

‫ה ק ד ו ש י ם ו ז כ ו ת ם ו ז כ ו ת א ב י ת י י ע מ ו ד ל י ש ל א א כ ש ל וד׳ י א י ר מ ח ש כ י ״ • * ‪ .‬״ ו ל א‬
‫כ מ ו ש ר א י ת י בא• זה ת ש ו ׳ מ ח כ מ י זמננו‪ ,‬ו ב מ ח י ל ה מ כ ב ו ד ם א י ן ל ז ה ש ו ר ש ו ע י ק ר‬
‫בראשונים ולא באחרונים אשר מימ־הפ אני שותים•״‪ .‬כד היה ס ל י ט ת הקולמוס‬
‫ש ל ר׳ ח י י ם ע ל ח כ מ י זמגו‪ ,‬ו ל ג ב י ע צ מ ו ת ק י פ ו ת ע ד מ א ד — ג ד ל ו ת ב ת ו ך ע נ ו ו ת ‪.‬‬
‫מ ס פ ר י ם ע ל י ו — ש ל פ ע מ י ם ה י ה ר׳ ח י י ם א ו מ ר ע ל ע צ מ ו ‪ ,‬״ ד ר ד ארץ‪ ,‬מ ל א כ י ם‬
‫ושרפים‬

‫ז‬

‫ר ו ע ד י ם מ פ נ י ״ ״ ‪ .‬ה י ה שר׳ ח י י ם א ס ר גיח ש ח ב ר ו ר׳ מ א י ר ) א ד מ ו ״ ר (‬
‫‪1‬‬

‫מ ד ז י ק ו ב התיר‪ ,‬וכששא* א ו ת ו ר׳ מ א י ר ב ת ו מ ו — ש ז ה ל א נ מ צ א ב ש ו ם מ ק ו ם‬
‫ש י ה י ה אסור‪ ,‬ה ש י ב ר׳ ח י י ם — א נ י ה ו א ה ת ו ר ה — ו ב י כ ת ו ב ש א ס ו ר ‪ .‬ב מ ק ו ם א ח ר‬
‫הוא‬

‫מגלה לנו טפח ומכסה טפחיים — על מה שפלט קולמםו לפעמים דברים‬

‫הריסים נ ג ד ג ד ו ל י דורו‪ ,‬ש מ ט ב ע ו ה ו א נ ו ח ל כ ע ו ס ע ל ד ב ר ה ר א ו י ל כ ע ו ס ‪ .‬א ל ר ב‬
‫אהד שפגע בכבודו של הגאון רי״ש נתנזאהן מלבוב הוא כותב ״ואם כי ה ר ב ה‬
‫ל פ ש ו ע ב מ ה ש פ ג ע ב כ ב ו ד י ד י ד ש א ר י ה ג א ו ן מ ו פ ה ״ ד ה א ב ״ ד לבוב‪ ,‬ע כ ״ ז א ת ו‬
‫‪1‬‬

‫ה ס ל י ח ה ‪ ,‬ו ע ל ה ר ב ה נ ״ ל מוט* ל י ם ע ו ל פ י י ס א ת ה ג א ו ן ה נ ״ ל ‪ ,‬ד ד ע ת י ב ט ו ב מ ש פ ח ת ג ו‬
‫א פ כי ה י ה נ ו ה י ם ל כ ע ו ס ע ל ד ב ר ה ר א ד ל כ ע ו ס כ י י ר ו ש ה ל נ ו מ א ב ו ת י נ ו ׳ ה ג א ו נ י ם‬
‫זצללהיה‪.‬‬

‫עכ״ז עוברי פ ש ע ונוחים לרצות כי תולדותס ה מ ה טובי לב ורחמנות‬

‫ב ל ב ב ם ע ל כל י ש ר א ל ו ל כ ן י מ ח ו ל י ו ה ג א ו ן ה נ ׳ ל ל ח ר ב ״ ״ ‪.‬‬
‫ח מומ ח ה‬

‫הגדול‬

‫ר׳ ה י י ם ה י ה י ד ו ע ודפדרםם ל מ ו מ ח ה מ ו ב ה ק ב נ ו ג ע ל ד י נ י ש מ ו ת גיטין‪ ,‬ו כ נ ר א ח‬
‫ש ג ס הוא בעצמו האמין ש ב ז ה הוא עולה על גאוני דורו וגם על גאונים מדור‬
‫שלפניו‪ .‬ה ו א מ ת ה ב ק ו ר ת ח ר י פ ה ע ל ה ם — ש א י נ ם בקיאים‪ ,‬ו ל א ל מ ד ו ע ל ש ר ש ם‬
‫ד י נ י ם אלו‪ .‬ה ו א ה ר ה י ק א ת פ ל פ ו ל ס ‪ .‬ורק ש א ב א ת חיות‪ .‬ד ע ת ו ל ה ל כ ה מ ן ה ש ״ ם ‪,‬‬
‫ראשונים‪ ,‬והשי ע‪ .‬ס ב ר ו ת ש ה מ צ י א ו ו ח י ד ש ו ה א ה ר ע י ם ‪ ,‬ה ו א קורא‪ ,‬ס ב ר ו ת כ ר ס י ו ת ‪.‬‬
‫״ויכולים חייו ל ה פ ו ך ב ס ב ר ו ת כ א ל ו א ת‬

‫כ י התורה‪ ,‬ו א ץ לסמור עליהם כלל״‪,‬‬

‫והוא כ ו ת ב לאחיך ר׳ א ה ר ן מ י שהיד‪ .‬ג א ו ן מ פ ו ר ס ם ב ד ו ר ו ‪,,‬ואל ת ש ג י ח ב מ י ש א י נ ו‬
‫בקי ה י ס ב בסדרי גיטין ‪:‬־הראשונים ז״ל ופוסח רק ע ל ד ב ר י ה ב ״ ש ז ״ ל ו ט י ב‬
‫גיטין‪ ,‬כ־ מ י ש א י נ ו ב ק י ה י ט ב ו ה ו ל ד ב ת ר ס ב ר ת ה כ ר ס ע ת י ד י י ת ן א ת הדין‪.‬‬
‫‪ 1*1‬אהע״ז ח ב קייב‪.‬‬
‫י‪ 8‬שס קי ב‪.‬‬
‫י>‪ 8‬שם ח׳•׳ ב נייד‪.‬‬
‫‪ 87‬מקור ה ״ ס ‪ ,‬כשסיפרו זאת י ח ב ר ו הגאיז האדכר־ר ר" מאיר מדזילוב ז״ל אמר בדדד‬
‫י‬

‫הלצה — טוב שאיו אני נ״ אל‪ .‬כי אז הייתי צריך לרעוד מפניו‪,‬‬
‫‪ • 88‬ד ד ח״א ט־׳ו‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עליו?‬
‫ר‬

‫ח‬

‫״‬

‫י‬

‫א‬

‫ין‬

‫? ה‬

‫ס‬

‫‪3‬‬

‫ר‬

‫ו‬

‫כךשין^‬

‫ת‬

‫כרוח קדשם ועפ״י חקירות‬
‫י‪-‬ןן^ך‪,‬‬

‫ן‬

‫א‬

‫מ‬

‫א‬

‫‪.‬ן‬

‫‪£‬‬

‫י‬

‫לןן^ן‬

‫ר‬

‫ו ד ר‬

‫מ‬

‫ק‬

‫י~‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ו ת‬

‫^ ן ״ ׳‬

‫‪.‬‬

‫־‬

‫ח‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫^‪*,‬‬

‫ו ס ן ר ח‬
‫)‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ן‬

‫נ‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ס‬

‫י ל‪-‬יןן ן ק י מ קדושי *‪7‬‬

‫כ‬

‫^ ^ ן ן‬

‫נ‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ח‬

‫ן‬

‫ר‬

‫ג י ? ך ן (‬

‫^ ‪ .‬ך ק בקונםי‬
‫״‬

‫ךןח‪ -‬אל‬

‫^‬

‫ר׳ אהרן‪ :‬״ידידי אחי לא ידעתי למה פשט בעיניך לתקל באיסור אשת איש מ‪0‬בר‬
‫הכרס״ **‪ .‬״ורה ש כ ׳ ת כ ת ב להמציא סברות כרסיזת כ כ ר הודעתי למעכ׳ית‬
‫מעמיס שאין דעתי נוחה אמי׳ מגדולי הדור שלפנינו אשר אינני מצעירי תלמידיהם׳‬
‫מ״מ אין דעתי נוחה בחילוקים בדויים‪ ,‬כי אין תורתנו קדושה כחלום בלא פתריז‬
‫לומר כל מה שירצה״ ׳״‪ .‬״וידעתי בעוה״ר שהלומדים חורגים שאמס בקיאים‬
‫במקור דינים אלו ומצאו מקום להכשיר שלא עפ״ י אמת ר ק בהקדמות כוזבות‬
‫מדברי האחרונים שיבינו לפ־ דעתם והבנתם מחמת שאינם בקיאים בדינים אלד‬
‫ומה שכתבתי הוא ברור לפענ״ד״ ״י‪.‬‬
‫ובמקום אחר ״ואל תשגיח על האחרונים אשר במחכ״ת לא הי׳ הרבה גדולים‬
‫מהם בקיאים בהל׳ גיטין וסעו בכמה מקומות כאשר אתי בכתובים‪ ,‬הגם שבוודאי לא‬
‫יצא מתח״י מכשול וד׳ חסידיו ישמור רק במחכ״ת לפי שעה מחמת גודל הרסתם‬
‫ונתיצה השואל‪ ,‬כתבו מה שכתבו‪ .‬ולפי דעתי אין לםמוד על שוס אחרון זולת‬
‫המובהקים שלפנינו כמו המחברים על הש״ע‪ ,‬הס׳ ז‪ ,‬זב״ש ז״ל וכיוצא ורק לסי מה‬
‫שנראה ממסקנת הש״ם והראשונים‪ ,‬וכן אל יקל בעיניכם עריות ח״ו והזהרו‬
‫בנפשותיכם״ ‪.*3‬‬
‫ו׳ היים השתמש בתורת הקבלת בגוגע לשמות גישין‪ ,‬והרבה פעמים הוא מביא‬
‫את הפר הקנה )בעל מקובל ידוע( לחזק את דבריו‪ .‬״ומבואר בספר הקנה כי כמה‬
‫וכמה עולמות תלויים באותיות הגט‪ ,‬והמתםר אות אחת כאילו מחריב ע ל מ י ך **‪.‬‬
‫״וגס עפ״י סוד הזהיר הקנה מאד כי כמה עולמות תלויין בכל אות״ י י ‪ .‬״ודע לד‬
‫אהובי בני כי לפי מה שהזהיר הקנה ז״ל בספרו שלא לישב אצל סידור הגט מ ח מ ת‬
‫שכמה עולמות תלרין בכתיבת השם‪ ,‬וא״כ היה לגו לפרוש כלל מסידור הגט לפי‬
‫מיעוט ידיעתנו‪ ,‬אולם קלקלתו אתנו דאם ח״ו לא ישב בגט בעל גראה והכם‬
‫בודאי ת״ו יבואו כמת מכשולים״•״‪ .‬ואף שבגוגע לעגין שמות גיטין תשתמש‬
‫ר׳ חיים בתורת הסוד עפ״׳ ספר תקנח‪ ,‬בנוגע לדינים אחרים הוא השתמש רק‬
‫בתורת הנגלה והוא כותב ״אלא ודאי באין לנו עיקר בנסתרות‪ ,‬ובעוה״ר אין אתנו‬
‫יודע עד מה וםומכין על פשטות של הלכה״ יי‪ .‬אף שר׳ תיים מתח בקורת הרימי‬
‫על גדולי חאחרונים ולא חיה נוטה לעיין בחם‪ ,‬חרחיק סברותיהם ופלסולם‪ ,‬והרבה'‬
‫ג‬

‫‪7‬‬

‫‪ 89‬אהע״ז ה״א ע׳׳ו‪.‬‬
‫‪ 90‬ש ם ל״ז‪.‬‬

‫‪ 91‬שם‪ ,‬ח״ב קכ׳׳ז‪.‬‬
‫‪ 92‬ד״ח השמטות ח״ב כ׳׳ד‪.‬‬
‫‪:; 93‬הע״ז ח״ב קכ״ד‪.‬‬
‫‪ 94‬ש ם ע״ג‪.‬‬
‫‪ 95‬שם‪.‬‬

‫‪ 96‬ש ם קם״ט‪.‬‬
‫‪ 97‬יו״ד ה ״ א נ״ז‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י ו י ר ג י ש נעצמו שהגדיש‬
‫בל‬

‫פעמים קורא אותם ‪* -‬לפיל ״ ל י ' ׳‬
‫א ת הסאה‪ ,‬ופסק שלא לסור מ ה ח ל ט י‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ת‬

‫ר א ה‬

‫‪ 5‬ב ד ״‬

‫ה ן א‬

‫ב ר ן ר ״‬

‫אין לשער מה שיש לומר ולהפיל‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫ד‬

‫* י ״ ? ^ ר ת הקדושה * * * ״ ז‬
‫' ״ ייץת דעתעו ם ב ה ת כרםיות‬
‫מ מ י י ן יראי'‬
‫לדקדק ב ם י ‪/‬‬

‫ה א ז ז ר י נ י ס‬

‫י א ס‬

‫כ ל‬

‫א י‬

‫נ‬

‫ב א נ ו‬

‫ד‬

‫ב‬

‫י‬

‫ן ב ף‬

‫י‬

‫ה‬

‫‪0‬‬

‫‪0 0‬‬

‫י־‬

‫ב י‬

‫" ‪ ^ ,‬י שטובה צםרנז‬
‫א נ‬

‫ז‬

‫?אין בהם יסוד מגדולי האחרונים וכר אך עכ״ י ^‬

‫‪5‬‬

‫ילכז אל תזוז מדעתם״״״‪.‬‬

‫*> ד׳׳ח שללה גיסיז שעד שנד שלזה אות י״*׳‬
‫מאהזר? ח~א‬
‫ג ‪/‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪39‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לסבי״?‬

‫כרסיייז א ו ‪ • :‬ד ב ר י ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬ס ו ף דכי* י ז ה ר ל א ד מ ל ה ג י ח כ ת ר הרבנור׳‬

‫נ • א ד י ב ה לציד‪ .‬ג ד י ל ה ״"דז• ?יד׳ י י יכי כ י ני׳‪:.‬‬
‫ע ל י ד ר‪ .‬ו‬

‫כלפי‬

‫מ ד׳ ח כ ר ה ו ד ע ת ״‬

‫ה •ל י ה ע * ‪2‬‬

‫י י !‬

‫־‬

‫בורנו‬

‫ב י ל י י ׳״ל׳ ר׳ ח י י פ נ ח ר ב ־ ל ח ל ו ק ו ת כ ל ע ט ב כ י ע י י ר ה ב נ ו ג ע ל ש ו ח ט י ם ‪ .‬ל פ ע ל י ה‬
‫י צ א ז י ל ר י נ ו ן ע ל ש ר ב ש א י נ ו ל ת נ ה ג כ ש ו ר ה ‪ ,‬א ו ש ה ו צ י א ©ריפה מ ת ״ י י ל‬
‫ה ר ג י ש א ו ש א י נ ו ל ר ג י ש ב פ ג י ל ה ד ק ה ל ן ה ד ק ה ‪ .‬ו כ ש ה ו צ ע ה ש א ל ה עיי ה ש ו ״ ב‬
‫ל פ נ י ג א ו נ י ה ז ל ז ל א ה י ת ה ד ע ת ס שוד‪ ,‬ז ה פ ו ס ל ז ז ה כ כ ש י ר ‪ ,‬ו ל צ ע ר נ ו ו ל ב ו ש ת נ י ־־־*‬
‫א פ ה ש ד ב לא היה ל כ ה ה ח ס י ד י ם ש ש ל ט ו בעיר‪ ,‬ו ה ו א ה י ה אדוק‪ ,‬ו נ ו ס ע לצדי?‬
‫א ד ר — א ז ר ד פ י א ו ה ו ב כ ל לינ* ר ד י פ ו ת ו ג פ יי־דד לחייו‪ .‬ו כ ה נ ש א ר ה ל נ ו ס פ ר ו ת‬
‫ר ב ה כ ל ו ת ו ה א י כ ו ת — שד״ ת ה ד י נ י פ ב ע נ י ן ש ד ׳ ב ‪ .‬ג פ ר׳ ח י י פ נ ש א ל ש א ל ו ת כ א ל ה ‪.‬‬
‫ובתשובותיו אנו לולדיס ע ל ד ת ו — שאין ראוי לאכול ל ש ח י ט ת שו״ב שיצא עליו‬
‫ק ו ל רינון‪ ,‬א ף ש ע י פ י ח ד י ן א י ן מ ק ו ם ל פ ס ל ו ‪ .‬כ ש נ ש א ל ע ל ש ו ב י ״ פ ש י צ א ע ל י ה פ‬
‫ק ו ל רינון‪ ,‬ו ש נ ח ש ב ו ש מ ק י ל י ם ב ט ר י פ ו ת ‪ ,‬ו ג פ י ש ש נ א ה ב י ן ה ש ו ב י ״ ס ב ב י ת‬
‫הלטבחייפ‪ ,‬ה ש י ב ש ע ל פי ה ה ל כ ה ה מ ה כשרים‪ .‬ומסיים א ת דבריו ״אולם בעוה״ר‬
‫ל א א כ ש ל דרי‪ .‬ו ט י ב ה צ ס ר נ ס ש ל ר א ש ו נ י פ מ כ ר ס ם ש ל א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬ו ע י נ י ר א ו כ מ ה‬
‫י ר א י ה ש פ ל ו מ ד • ת ו ר ה שהיי א צ ל צ ד י ק י ם ‪ ,‬ו ל א ח ר ש נ ת ח נ כ ו ב א ו מ נ ו ת ה ז ה נ ה פ כ ו‬
‫לאיש אחר א ש ר א פ לא ראיתי בעיני לא האמנתיו‪ .‬לכן ידידיי ה ש ם עמכם הסירו‬
‫ה מ ש ט מ ה ו ה ק ח ל ו ו א ס פ ו כ א ח ד ו ת ח ק ר ו ו ת ד ר ש ו ב א מ ת מ ה ל ע ש ו ת ל ט ו ב ל פ נ י ד׳‬
‫ו ה ו א יהי׳ ב ע ז ר י כ ס ל ב ו א ע ל ה א מ ת ו ה ש ל ו ם ״ ׳״י‪.‬‬
‫ע ל ש ו ״ ב ש ר ב א ח ד פסלו עס״י ק ב ל ת ע ד ו ת מ כ ת חסידים‪ ,‬והיו אנשים ש ה ת נ ג ד ו‬
‫ל ר ב ח פ ס ל ן ו נ ה נ ו ח ש ד ב ה ג ב ה ת ה ע ד ו ת ‪ ,‬כ ו ת ב ר׳ ה י י ם ״ ו ה נ ה י ד י ד י י מ א ד א נ י‬
‫ת מ ח ע ל י כ ם למד‪ ,‬ל כ ם ל ט ר ו ח ו ל ח ו צ י א מ ח ז ק ת כ ש ר ו ת א ת ה ר ב ה ג ד ו ל ד ק ה ל ת כ ם‬
‫א ש ר ה ו א ג ד ו ל ב ת ו ר ה ו ב ן ג ד ו ל י ה ד ו ר ש א י ן כ מ ו ה ו וכר‪ .‬ו ל ו מ ר ש ש ק ר ו ב ע ד ו ת ן‬
‫וגם ל ש א ר י אנשים אשר העידו ע ל רוע מ ע ל ל ו ש ל השר׳ב היינו הכת הנקראים‬
‫ח ס י ד י ם ‪ ,‬א ת ה כ ל ה ו צ א ת ם מ ח ז ק ת כ ש ר ו ת ל ו מ ר ש כ ח ש ו ‪ ,‬ובדו‪ ,‬ו ע ש ו ש ל א כ ד ר‬
‫ת ו ח ״ ק ‪ ,‬ה כ ל ב ע ב ו ר ר ש ע ע ו כ ר י ש ר א ל וכר‪ .‬ל א כ ן א ח י י ע ס ״ י דתוד׳״יז יי״פי ה ש ״ ס‬
‫ו ^‪1‬‬
‫ו א ח ר ו נ י ם ה ה ו ע ב ה ז ה א ס ו ר ל א כ ו ל מ ש ח י ט ת ו כ ל מ י ש י ר א ת ד ׳ ב ל ב ו ״ גי‪-‬י‬
‫א ח ר ב ש א ל ח א ח ר ת ה ו א כ ו ת ב ״ ו ע י ק ר ש י ר א ה כ ״ ת ל א ז ו ר ח י ל נ ג ד ה ~ ד ״ ב כי" כ פ י‬
‫א‬

‫ב‬

‫ן‬

‫מ‬

‫״‬

‫ש‬

‫מ ע ל ן ן ן‬

‫י‬

‫‪..‬‬

‫ה ן א‬

‫ך‬

‫ב‬

‫" ‪ .‬י ‪ . -‬ב ד ‪ .‬מ ע ת ה יהי׳ נ ז ה ר ו ב ר‬

‫ף‬

‫י׳ א ז ‪.‬ב‬
‫‪100‬‬
‫‪101‬‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬

‫אהע׳׳ז ה״א ע׳יד‪.‬‬
‫יו״ד ח״א ד‪.‬‬
‫שם ד‪.‬‬
‫שם י׳‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נ ו ט ה לזד‪ ,‬ו א ד ר ב ה ר א י ל ה ח מ י ר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ :‬״ י‬

‫״ ־ ־ י ״ ־ ״ ד י י ־ ‪ ,‬י עם ״ י י י ל י י ׳ י " ״ י ־‬
‫ה‬

‫י ^ ־ ד ״ * ״ ־ י י ״י‬
‫ר‬

‫״‬

‫‪1‬‬

‫"י׳‬

‫^ ׳ ־ ס‬

‫־יי‬

‫‪4‬‬

‫רבני‬

‫יאי ׳כשי אהד‬

‫נ ג‬

‫‪,‬‬

‫י * א * ג י ס ‪ .‬וכבעלי הייאי״‬
‫מ‬

‫‪ 4‬ד‬

‫י‬

‫ע‬

‫ג‬

‫ל‬

‫י‬

‫י^לי ״"''‬

‫ל‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ח‬

‫ש‬

‫י‬

‫ל ז ד ״‬

‫א‬

‫^‬
‫מ‬

‫י‬

‫מ‬

‫י י נ י‬

‫;‬

‫א‬

‫ע‬

‫ד‬

‫י‬

‫נ‬

‫פ‬

‫י‬

‫ז ב‬
‫ת‬

‫ופוסקים י״־'‬

‫^‬

‫^‬

‫^‬

‫״יים היה‬

‫לי‬

‫^ ש‬

‫י‬

‫י ג ג לז;;מ‬

‫‪ 4‬ה‬

‫‪ ^ ,‬א ד‬
‫נ‬

‫א‬

‫ל‬

‫א‬

‫ד‬

‫י‬

‫הדור‬

‫_ _‪,‬‬
‫ה * נ ק הגאוני ש ר ההורה‪ ,‬א ד מ ז ״ ר לרבבות‪ ,‬מ ש י ב — ו ב ע ל םמכא‬

‫ס‬

‫׳ _*‬

‫^‬

‫י נ ע‬

‫‪2‬‬

‫מנהיג‬

‫ח‬

‫י‬

‫* ־ יי״ ״״י ״ליי״ לי י ^ ׳ ״׳יי״׳‬
‫ת‬

‫ה ן ך י‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫‪*1‬‬

‫‪0‬‬

‫ס‬

‫י׳ חיי‬
‫^‬

‫י‬

‫״י"‬

‫״‬

‫פ י ג ו י‬

‫~י‬

‫^ את השד כ הוא כותב ‪.‬ויעז‬
‫?י‬
‫‪.‬‬
‫;־אימתי ו מ ל י‬
‫״יזיז ג ד י ד‬

‫‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫‪,‬ל^מיי‬

‫ה ת ג ר כ י ׳ א מ ו ת ש ל ה ל כ ה — בל* ל ה ת ע נ י י ן מ ה ש מ ת ר ח ש ב ר ח ו ב‬

‫׳ הוא י״•‪-‬‬

‫אק‬

‫ע‬

‫‪^, ,‬‬

‫ג‬

‫בחיר ה ע ס — וירד ר ן ה ה ר א ל העם — ראה ב ע מ י ם פקוחות‬

‫של‬

‫ת‬

‫י‬

‫איי<‬

‫ש‬

‫ע ו ש ק ה ע נ י י ם — ו ע ו מ ד י־יימינס‪ ,‬ב צ ר ו ת ם ל ו צר‪ ,‬ו ה ש ת ת ף ב צ ע ר ן‬

‫^ ^׳יי׳ז א מ ת ש ד ע ת י ה י ה ל פ ל פ ל ע מ ו ב א ר ו כ ה כ ר א ו י ל ג ב ר א ד כ ו ו ת י ‪/‬‬

‫כ‬

‫•א ה ו נ ח ל נ ו מ ש מ ו ע ו ת ל א ט ו ב ו ת ו מ צ ע ר ן ש ל י ש ר א ל ״ י־״י‪ .‬ה ו א ל א‬
‫יתקיף‬
‫קד‪-‬‬

‫^ ה ה א ת הנגידים ה מ ו ש ל י ם ורודים ב ע ם ר ק לטובתם‪ ,‬וכמנהיג‬
‫^‬

‫ס‬

‫)האד‬

‫״‬

‫‪ ! 2‬ן‬

‫לחיוי‬

‫׳‬

‫י א ף ׳ י ע ם — ב ש ב ט פ י ו ‪ ,‬ב ר ב ד י ם נ מ ר צ י ם ‪ .‬כ ש נ ש א ל מ ב נ ו ר׳ י ח ז ק א ל‬

‫ף‬

‫ז י ג‬

‫^ ׳ ‪ -‬א י י א ז״י‪ .0‬א ו ד ו ת הפרופאגאציא ש ש נ י יחידים מחזיקין‪ ,‬ומוכרים‬

‫ו ת‬

‫ע‬

‫של‬

‫כ נ י‬

‫•‬

‫‪ * ^ .‬י יכל הריוח שלהם‪ ,‬ו ע ת ה רוצים בני הקהלה לשכרה לצורר הרבים‬
‫ף‬

‫^ * י י ‪ ,‬א ס י ש כוח ב י ד ב נ י הקהלת להוציא א ת חעםק מהיחידים לצורך‬

‫כל‬

‫^‬

‫ע י ר‬

‫׳ " " א ח י ש ה א ר י ך ל ב ר ר ש ע פ ״ י ה ד י ן י ש כ ו ח ב י ד הקהלי ל ע ש ו ת כ ן‬

‫• ^ ב ‪ :‬י‬

‫ל‬

‫א‬

‫‪ :‬א‬

‫ח‬

‫ן‬

‫כ‬

‫י‬

‫ה ע י ר ‪ ,‬ה ו א ב א כ מ נ ה י ג ב ע ל נםיון‪ ,‬ו מ כ י ר ב ט י ב ר א ש י ה ק ה ל ש ר ק‬

‫*צנים ה ס דורשים‪ ,‬ועושים ה כ ל במירמה‪ ,‬והוא מ ג ל ה א ת קלונם‪ :‬״אולם‬
‫כ‬

‫‪><4‬‬

‫‪ < -‬ל ע מ ר ש ה ש פ ע ת ו ה י ת ה נ ר ג ש ת ב כ ל ע נ פ י החיים‪ ,‬ה כ ה ע ל‬

‫נ‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫ל‬

‫ל‬

‫א י מ י ל ד ב ז ה ומיני״ ל א ת ז ו ע ‪ ,‬כ י א ם ח כ מ ה א י ן באן‪ ,‬ז ק נ ה י ש‬

‫‪ 1‬שס י׳ב‪,‬‬

‫‪1 0 5‬‬

‫שס‬

‫י ז י ( ז‬

‫ש ס י״ץ‬

‫י‬

‫״‬

‫ג‬

‫‪ 101‬ש ס ס׳ ו‪.‬‬
‫* ו ידיד זד׳* י•‬

‫א‬

‫‪,‬‬

‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪4‬‬

‫כ א ז ו י ר י ב •דבי״י ו ג ב אנ* מ ע ז ל ם ה י י ה ״ ר י ס י נפש* *•'*רד‪ * ,‬ע ז ב ה ב י י ה ע י ר ‪-‬‬
‫ ״ י י•—י‪-‬וברים‬‫* ‪,‬‬
‫׳־‬
‫* ד ‪ .‬א • ב א ת י ע ‪ -‬הנסי*‪ :‬כ י ר ז ב פ ע ר י פ ב א ה ד ב ר נ־ •*ראיה י '‬
‫*‪•*.‬בת ה ב ל • ר* ה י א ה נ י ש א י נ י ה ; ב ע כ ק ה ז ה מ ס ת ר א ה נ ג י ד י ם ה נ כ נ ס י ם ב ע י‬
‫הקיי־ה י־טיבת ה כ ל ל ‪ .‬דאה״ כ ר ר ב י ב ב ד ׳ י צ א ו ת א י ן י י ס פ ר ו ע ו ש י ם ה ש כ ח צ ד •‬
‫ו ע ו ש י ם ת ק נ י ת ה ב ל ל ש ב ש ר י ב ׳לד א ש י • ע ש ק י ו י ג ז ל ו א ת ה ע נ י י ם ו פ ו ש ט י ם עורם‬
‫ר ה ב ואיל ר ב ל י פ כ• א י ר ר י ב ה כ ל ל ש ם ש ר י ב ו ל ט ו ב ת ה כ ל ל ‪ ,‬ו ב ע י נ י ר א י ת י ג ו ד י‬
‫ה ע י ש ק ה נ ע ש ה ב ע י ר ו ה כ ל ל ש ש ו כ ר ז ל כ ן א ה ו ב י ב נ י צ ר י ד ל ה ת י י ש ב ה י ט ב אם‬
‫הוא לטובת השענקערס שרובם עניים כידוע ולא לטיבה הנגידים המכוונים לש״ש׳‬
‫דאין ב ז ה ל ב ו א ע ל ה מ ח ק ר ע י א ס י פ ה ב י ב י ם כ י י ד ו ע פ ח ד ה ע ו ש ר ע ל ה ע נ י ׳ ׳ " ' •‬
‫ו ה י א ש ו פ ך א ת ה מ ת ו ג ם ע ל רבנ* ה ע י י ר ו ת ש א י נ ם מ ש ג י ח י ם ע ל זה‪ .‬״ ו א ל ת ש ג י ח‬
‫ברבנ• העיירות הרצסצפיפ והרהגיפ רק לגלות גדלפ שיודעים מסברת הב״ח ז ״ י‬
‫ו י ת ר ה מ ח ב ר י ם ‪ .‬א ב ל א י ן מ ב י ן ד ב ר מ ה ו ד ד ב ר ‪ ,‬ואפ•׳ ג ד ו ל י דורי ג ו ר א י ת י מ כ ש ו ל‬
‫ת ח ת • ד פ ו כ ר דאת א ש ר כ ת ב ת • כ ן ה ו א ה א מ ת ל א מ י ת ו וכו׳ א ב ל ע ת ה ב ע ו ה ״ ד‬
‫ה מ נ ה ״ ג י פ ה ר ה ל א ב ג ד ר צ ד י ק י ס ‪ ,‬ו ח ו צ פ א י ס ג א ב ע י ק ב ו ת מ ש י ה א וכו׳ א ב ל ה ג ג י ד‬
‫יודע בטוב ט ו ב ת בני העיר‪ ,‬ו מ ש ו ס ת ק נ ו ת סדום ה כ ל ל ש ם שמיס‪ ,‬ולכן ראוי להקה־‬
‫הרבה בזה וד׳ הטוב ישוס שלום וינהלנו לארצנו ב מ ה ר ה ״ ׳ ״ ‪.‬‬
‫כ ש נ י ת נ ה ה ר ו ת ליהודים לדור ב כ ל מ ק ו ם שירצו‪ ,‬ר ב ו שוכרי אחוזות ) ג י ט ע ח‬
‫ז כ‬

‫ז‬

‫א‬

‫ה‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪,‬‬

‫וגם רבים ק נ ו אחוזות — מהדוכםים הפולנים‪ .‬אז ע ל ת ה השאלה‪ ,‬אם אפשר להתיר‬
‫ע ״ י ש ט ר מ כ י ר ה לנכרי‪ ,‬כד• שהפועלים נכרים‬

‫ו כ ל ו ׳‪.‬יעי •יד ב ש ב ת ‪ .‬ה ש א ל ה ה ו צ ע ה‬

‫ג ס ל פ נ י ר׳ חיים‪ ,‬מ ת ח ל ה ל א ר צ ה ל ה ת י ר ‪ ,‬א ו ל ם ילמיד״יג א מ י ת י ש י ד ע ב ט ו ב עמו‪,‬‬
‫הכיר ש ה ש ע ה ש ע ת הדחק והסכים להתיר‪ .‬״אך שמעת• שבגליל לבוב הותר ה ד ב ר‬
‫ע ״ י ג ד ו ל י הדור‪ ,‬ו ב ע י נ י ר א י ת י ה י ת ר מ מ פ ר ש י ־ י ס ] ה ו ב ר ע ״ י ר ׳ י ו ס ף ש א ו ל נ ת ג ז א ה ן‬
‫ו ג י ס ו ר׳ מ ר ד כ י ז א ב א י ט י ג ג א ז ״ ל ע ל ס פ ר ים ה ת ל מ ו ד — ב ב א ק מ א | ו א ח ר י ר ו א י‬
‫כ י י צ א הדבר בהיתר מגדולי הדור ונוחגין כן כ מ ע ט בכל מדינתינו ס מ כ ת י ג ם א נ י‬
‫ע ל זה״ י ״ ‪ .‬ובמקום א ח ר ״אך לאחרי רואי שבאים ל ה ש ש איסור ש ב י ת ת ב ה מ ת ו‬
‫ולכמה איסורי דאורייתא וגם ה ה פ ס ד הוא גדול כ ע ת אמרתי אל לבי להתיר ע ״ י‬
‫א י ז ה א ו פ ן ש א י ן ה ש ש ב מ כ י ר ה כ ל ל ״ ‪ -‬יי‪ .‬ו כ ש ר ב א ה ד ה ת ו ו כ ה ע מ ו ו ל א ר צ ה ל ה ס כ י ם‬
‫ל ה ת י ר ע ״ י ש ט ר מ כ י ר ה — ב א ש ר כ י יהי׳ ל צ ח ו ק ב ע י נ י ה מ ו ן ע ם ב א מ ר ם ״ • ה ר ב נ י ם‬
‫מ ת י ר י ם א י ס ו ר י ש ב ת ע ״ י ה ע ר מ ה ‪ ,‬ה ש י ב ר׳ ה י י ם ב ת ק י פ ו ת ״ ו ב כ מ ה ד ב ר י ם י מצירו‬
‫‪£‬‬
‫ה ע ר מ ה ולא ח ש ש ו כ ל ל לשחוק הצדוקים שהי׳ בימיהם‪ ,‬כי מ ה א י י צ ה ו ה‬
‫נחיי‪-‬ר ^ר ו״ ום ״ה יר דש ע! י ם י ״ "‬
‫ר ש^ע י ם ‪ ,‬ה מ ה י א ב ד ו^ ו א נ ה^נ ו כ ת ו ר ה נ ע ש^ה ‪ ,‬ו א ד ר ב^ה א^ס נ ח ר‬
‫‪:‬‬

‫ל‬

‫‪ 1‬א ג ח ג ו‬

‫ל‬

‫א‬

‫ג ם ן ג‬

‫א‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ר‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ג‬

‫י‬

‫א‬

‫ב‬

‫ן‬

‫ת‬

‫י‬

‫נ‬

‫ן‬

‫‪ 109‬חו״מ ח ״ א כ״ה‪.‬‬
‫‪ 110‬שם‪.‬‬
‫‪ 111‬או״ח ח״א ד ‪.‬‬
‫ב‪ 11‬שם ח״ב ב״ ט‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ב ן א י‬

‫הערמה וכר‬
‫ ‪ -‬׳‬‫־׳•!•‪ .-‬ר‪ ,‬ו ב ׳ נ ו ה ״ ר ה ר ב ה ד ב ר י ם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'ימנים‬
‫‪5‬‬

‫על‬
‫מתב׳ך^ ־‬

‫ג י‬

‫־‬

‫‪3‬‬

‫ף‪,‬‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫* י י י י ר ה י א ג ד נ ו ב ד י נ י א ב ו ת ג ו נ ל ך א פ י ׳ ל ה ק ל ׳ י•״‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫ץ‬

‫״ארי‬
‫ל‪8‬ו• ‪-‬‬
‫וז‬

‫א ב ו ת י ג י ואומדים בי ה ס •ודעיס ה א י ד ל ע נ ו ד ולא להקל כידוע‬

‫ה‬

‫י‬

‫ע‬

‫ס‬

‫י ייש ג‬
‫•יוי״י‬
‫‪ -‬מ ‪ -‬ו ד ב ק ב י ו צ ר ו מכיש כ ה ד מ ד ר י ר ע י ה ‪ .‬ב ש נ י ם כ ת ק נ ן —‬

‫אי ס‬

‫ח ן ף כ ן‬

‫י י ; י ל י‬

‫ל<‬

‫לכר ‪ -‬י‬

‫ו ‪ 1‬ס ר‬

‫תי ל‬

‫{ ‪ 3‬י י ף‬

‫ג ש י‬

‫ו׳ ל‬
‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ף‬

‫‪0‬‬

‫ט‬

‫מ מ‬

‫^‬

‫ג‬

‫ג‬

‫א‬

‫כשהיית* מ ח ו ב ש י ב י ת ה מ ד ר ש בעיר מולדתי סאיץ — הייתי אז‬
‫י י י ש ע ם ל ב ד י ל א ו ה ל קברו‪ ,‬ע מ ד ת י כ א ב ן ד ו ר ם ל פ נ י ה מ צ ב ה ‪,‬‬

‫י‬

‫ד‬

‫ה‬

‫‪3‬‬

‫^‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫'‬
‫ב‬

‫״‬

‫מלא‬
‫^‬
‫חיי‬

‫א י ש‬

‫ו ל א י כ ו ל ת י ל צ י י ר י י א ת ת ו א ר פ נ י ו ש י ר׳ חיים‪ .‬ע מ ד ת י‬

‫י ת‬

‫*"‬

‫י ד א ל ד א נוקשן‪ ,‬ה ב ס ת י והרהרתי בנוסח המצבה‪ ,‬שניתי‬

‫ד ג י ד מ ע י ת ו ח ש ב ת י א ד — ג ס ר׳ ח י י ם ר ם א ג ץ ה ו א ב ק ב ר ‪ ,‬ו ה י י ת י‬

‫יו‪ ,‬י ה ת א ו ס נ ת ע ו ר ר ת י ק ו ל ד ר מ ה ד ק ה ל ח ש ב א ז נ י ‪ — :‬ל א — ה י א ח י‬
‫‪3‬‬

‫^‬

‫ס‬

‫‪,‬‬

‫ס‬

‫ע‬

‫'״ת• ו‪* ,;',,.,‬‬
‫^‬

‫ג‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫^ ^*‬

‫ץ‬

‫ר ׳ ' * ל ו ס ר׳ מ ש ה ה א ד ר ו ר מ ש י נ א ו י א ‪ ,‬א ת ר׳ ר א ־ ר נ ת ן ד ל‬

‫^ א ת נ י נ י ד כ ו ל ם ג א ו נ י ת ו ר ה ו ק ד ו ש י עליון‪ ,‬ו י ד ע ת י ו ה כ ר ת י א ת‬

‫**רה‬

‫י ? ז ל‬

‫ר‬

‫י‬

‫*~‬

‫ש‬

‫*'אלפיס ר כ ל רחבי ת ב ל ל ה ת פ י ל ע ל ציון ק ב ת ביומא‬

‫א ת ת י א ר ס ג י ו ש ל ר׳ חיים‪ ,‬ה כ ר ת י א ת נ כ ד י ו — ר׳ א ר י ׳ ל י ב ו ש‬

‫יאנ׳*‬

‫יזיאר‬
‫‪3‬‬

‫ד‬

‫י‬
‫‪3‬‬

‫י‬

‫בלי״ץז‬

‫כ ה נ י ס ן ה ר ל ״ ו <‪ .>187>,‬ע ל מ צ ב ת ו נ ה ר ת‬

‫י י ס י מ י נ ה פו* ב ק ב ר ‪ ,‬א ו ל ם רוחו‪ ,‬נ ש מ ת ו ‪ ,‬נ פ ש ו ‪ ,‬ו ת ו ר ת ו ח י י פ ‪ .‬ר׳‬

‫‪ 5‬ס י י‬

‫׳‬

‫י ׳ מ ש ק י ו נ ת ק ב ל ו ל ה ל כ ה ב כ ל ת פ ו צ ו ת י ש ר א ל ‪ .‬ה ס ח י ו — וחיים‪.‬‬
‫מ ו ק ד ש י ז כ ר נ ש מ ת חברי וידידי הרב ר׳ חיים ד ו מ י ג י ז ז״ל‬
‫חוסר מ ג ז ע היחוס‪,‬־ היה שקזץ גדול ועמל בתורה יום ולילה‪.‬‬
‫בשואה בייי זרע ש י קייייא הי״ד•‬

‫נאסף‬

‫ן‪0‬וף ‪1‬‬

‫^‬

‫יי שס ל‪.‬‬

‫^‬

‫ה י ה‬

‫^‬

‫ף‬

‫‪,‬‬

‫י ‪/‬‬

‫ח י י פ‬

‫מ ע ד נ א ו‬

‫י מ ן ק א ל‬

‫ו א חולק על אביו‬
‫(‬

‫י י * י צ ח כשום אופו להסכים לההיתר ש ל ס ט ר מכירה‪ .‬ס ע פ נכנם ר׳ יחזקאל לאביו‬
‫כיוס ו מ מ י‬
‫כדעתו‬
‫היא‬
‫נ ז ף‬

‫מ‬

‫ז‬

‫ל ^‬

‫ק ף י ‪ 3‬ד >‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ת‬

‫‪,‬‬

‫ל‬

‫ק‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ר‬

‫י * כ י י ואמר ל י‬
‫^‬
‫פתח ^ ^‬
‫קערנקרמט זיל(‪.‬‬
‫ח‬

‫מ‬

‫א‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ק‬

‫י‬

‫א‬

‫ק ר י ג‬

‫ת‬

‫^‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ש י ק י‬

‫כ‬

‫נ ח ן‬

‫^ _‬

‫א‬

‫ת‬

‫ן‬

‫מ‬

‫^‬

‫ל א ב‬

‫‪,‬‬

‫ח י י ס‬

‫׳‬

‫י‬

‫ב י‬

‫ר‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫ב‬

‫י ו ‪ .‬שרצונו ליקח רשות מ מ נ ו כאשר‬
‫עיניו‬

‫י ן ן ן ק א ל‬

‫_‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ת‬

‫ בודאי שכחת שהשעה‬‫י‬

‫ל נ ם‬

‫ו ע ע״י ש ט ר מכירה‪.‬‬

‫ אל ת ד ר ו ד פתח ביתי‪ ,‬ר׳ יחזקאל‪ ,‬בדי לקיים פקידת א מ י ‪.‬‬‫‪ , ,‬ע ר י ק ד׳ חיים פאליקם הלוי‬

‫ן ק פ ץ‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ן‬

‫ש‬

‫ס‬

‫ן ן ח מ ו ‪-‬‬

‫) מ ס י‬

‫ז ק ג‬

‫‪43‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫צבי מ ל ו ב‬

‫בית ה כ נ ס ת של אברחכו א ב מ ו בחבריו‬
‫י‬

‫ל כ כ י ד י*‪5‬ל ד נ ז א ד י ד כ ד ז ד ש ׳ ‪ ; 5‬ד *רתייז‪5‬כ‪ ,‬זן ד‪*8,‬ד* ד ‪ 3‬״ ד כ ד כ ר י ז‬
‫תישל״ג‬

‫תי&״כ‬

‫ד ב ל י ן היתד‪ ,‬י ד ו ע ה מ א ז ו ר ל ד פ ב ע י ר ו ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו ‪ .‬נ ו ס ף ע ל מ ע ר ת ה מ כ פ ל ה‬
‫ב ח ב ר ו ן ו ב ס ב י ב ת ה ע ו ד מ ק י מ ו ת ק ד ו ש פ ה ק ש ו ר י פ ב ש ר ו ת ם ש ל אבותיני־‬

‫רצויים‬

‫אופפיפ א ו ה פ סיפוריפ מירי קדפ‪ ,‬ו מ ה פ ‪ :‬״ביתו ש ל א ב ר ה פ אבינו״ שהיה‬

‫ואשר‬
‫בזיבת‬
‫של‬

‫ר ר ה ץ ש ל א ב ר ה ס א ב י נ ו ־ ‪ ,‬א ש ל א ב ר ה ם * ביהכני׳ס‬

‫רעדת שדה המכפלה י‬

‫א ב ר ה ם א ב נ ו <שעל ז ה י ד ו ב ר ל ה ל ן ( ‪ .‬ב א ר ה ש ל ש ר ה א מ נ ו *‬

‫ועוד״•‬

‫יסוד גיר״כניפ‬
‫בשנת‬

‫ע ל ה לחברון רבי מלכיאל אשכנזי* והוא חידש את‬

‫ה א ~ ׳ ו‪*40‬נ>‬

‫הישוב היהודי בחברון‪ .‬בקנותו א ת ה ח צ ר היהודי )הגטו( מ א ת הקראים‪ .‬ע ד אז לא‬
‫ה י ה ה י ״ ׳ י ב י ־ י ו ס ס ‪ -‬פ ‪ .‬ה י ו ש נ י פ ש ר ב ה י ה מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב ח ב ר ו ן י‪ :‬ו ע ת י ם‬
‫לגמייי מיהודים‪.‬‬

‫יתרוינה‬

‫ש ל ט ת הטורקים‬

‫בעת‬

‫התיישבו‬

‫בארץ‪,‬‬

‫בחברון‬

‫‬‫כמה‬

‫מ ש פ ח ו ת •הודים‪ .‬ו א ט א ט ד ח ק ו א ת רגלי הקראים מ ש ם ע ד ש ב ב ו א רבי מלביאי‬
‫נ‬

‫‪1‬‬

‫מ ס ע ו ת ר׳ בנימין מטודלה‪ ,‬אוצר מסעות ו א י י ז נ ש ט א ט י ע׳ ‪ …28‬ובקצה ש ד ה ה מ כ פ ל ה‬
‫י‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ה‬

‫י‬

‫~<ל אאע׳׳ה‪ ,‬ומעין לפני הבית‪ ,‬ואין מניחים ש ם לעשות כית מ פ נ י כ ב ו ד‬

‫ת ו‬

‫אבררס‪ .‬אולם מר׳ יעקב שליח ר״י מפאריס אין מ ש מ ע כן‪ ,‬הוא אומר ש ״ ל י כ י ן‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ך‬

‫יש הר אחד ושם ביתו של אברהם אבינו ש ה י ה סתוח ל א ר ב ע רוחות העולם״‪ .‬ובן כותב‬
‫ר׳ גרשון ב״ר אלעזר במסעו‪ …‬ושם )על ההר צ‪ .‬מ‪ (.‬ראיתי אוהל אברהם וארבעה‬
‫פתחים לו‪.‬‬
‫ב‬

‫שערי ירושלים לר׳ מ ש ה ריישר‪ ,‬שער שבחי הארץ‪.‬‬

‫;‬

‫סיבוב ר׳ פ ת ח י ה מרגנשבורג אוצר מסעות ע׳ ‪ 56‬ו ש ם ‪ :‬באדוני ייייי־א י י ״ י‬
‫— י יי י * נ זקן אחד‪…‬‬
‫חווה ל ב נ ו להראות לרבי פתחיה העץ ש נ ש ע נ ו בו המלאכים‪ ,‬והראי׳ לו זית יפר‬
‫*ל "‬
‫ונחלק לשלשה הלקים‪ ,‬ואבן ש י ש באמצע‪ ,‬וקבלה בידם כ ש י ש ב ו ה מ ‪ -‬א כ י י‬
‫י נ ח ‪ .‬ק העץ‬‫*־‬
‫^ ^‬
‫‪.,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ח‬

‫ה‬

‫ק‬

‫ל‬

‫ן ב ל‬

‫ם‬

‫נ‬

‫א ך ן ך‬

‫ש‬

‫ע‬

‫א‬

‫ן‬

‫ח‬

‫ד‬

‫‪ 4‬מ כ ת ב י מ ס ע לרבי עובדיא מברטנורא‪ .‬אוצר מסעות ע׳‬

‫‪1 6‬‬

‫ן‬

‫‪5‬‬

‫אוהל שרה‪ ,‬באר יצחק שקורין לו הישמעאלים ״ביר אסחק״ י‬

‫‪6‬‬

‫הוא אשר הובא בספר ש ל ״ ה ה ק י מ ו ר י ש מ ס כ ת י ו מ א ב ז ה ״ ‪. ,‬‬
‫•‬
‫_‬
‫^‬
‫חברון תוב״ב‬
‫נ‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ה‬

‫נ‬

‫אשכנזי זלה״ה ו כ י‬
‫ש ה ר ב ז״ל‬
‫ד‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ס‬

‫ה‬

‫ב ש נ ת ה ״ א צ״ג‬
‫ר‬

‫ב‬

‫י‬

‫ש‬

‫פ ה‬

‫״‬

‫א‬

‫ן‬

‫צ‬

‫י‬

‫)‬

‫ף‬

‫מ‬

‫״ ‪.‬‬

‫שס״ז ה י ה עדיין ח ‪,‬‬
‫ב‬

‫ס‬

‫ו‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ה‬

‫י‬

‫כמר‬
‫ב‬

‫ר‬

‫ב‬

‫‪,‬‬

‫כ‬

‫ע ל י ו‬

‫מ‬

‫ג‬

‫ו‬

‫(‬

‫מ‬

‫‪0‬‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ב‬

‫^‬

‫ב‬

‫^‬

‫ח‬

‫ב‬

‫^ * י‬
‫*‬

‫י‬

‫מהר״ר נ * • *‬

‫י י מ י נ ה שם ש ב ש נ ת‬

‫א ^ ד ‪ ? .‬מ נ י מזקני שער‬
‫ק‬

‫^‬
‫ת‬

‫ע‬

‫״‬

‫^‬

‫ש י ה י ן‬

‫^‬

‫^ ^‬

‫נזבי גס‬
‫ל‬

‫‪1‬‬

‫י י א‬

‫״ א ‪ .‬ד המנהג דקיק‬

‫ר‬

‫ן‬

‫יי "‬

‫ן‬

‫‪ .‬מ נ ׳ כ בבה׳׳ח בחברון‪.‬‬

‫* ״ ק ח ‪ .‬ו וכותב במסעו ״היהודים ש ה ם‬

‫‪44‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫"‬

‫י ז ג י‬

‫י ז דיי‪.‬‬
‫יייישה ה ז‬
‫־• י‬
‫^ יעל‬

‫ז ן ן <‬
‫ז ן ן <‬

‫נ* ״‬
‫ל‬

‫‪^0‬‬
‫‪-‬‬

‫ה‬

‫ה‬
‫ה‬

‫ז‬

‫׳ י י ולן‬
‫י• ?די״‬

‫כ‬

‫׳י י״וי ׳ה י־ת י קק ם‬
‫^ ^י‬
‫ם גכ ח צ ר י צ ר י ה י ת ‪ .‬ח מ ד ר ב י ר י ־ כ י א י‬
‫‪ -‬׳יי ע־דיזז הישוב היהודי ב ח ב י ו ן ‪/‬‬

‫י " י נ י י ז ה י י ש י ד י ם כ ה • ר י ב אי־ריב ב ד י מ ו ח ר ע ט‬
‫״‬
‫* אגב ויין!•‪~ .‬‬
‫הידד*‬
‫‪-,‬״י ך^ץ^ריס‬
‫_ ‪- — ..‬‬
‫שיס‬
‫דז‬
‫י‬

‫ה נ י ז ז‬

‫ג י‬

‫״‬
‫^ ^ ;הגי להכנסת י‪-‬״ייי•״־ ״*־ ' ~‬
‫^ ~ י •דמליש• •י• ^ ־ *‬
‫י יי‪ .‬כזד* * כד‬
‫״"ל נ ע ״ ר י ז ז ת ‪ , .‬ב ז ת ו כ ‪ ,‬ד ט ב ר ז י * ־ ־ י ׳ *‬
‫ד ד ם מאד ש ר ^‬
‫^ • ״ ן ‪ ,‬יילות ביז‬
‫‪ ,‬״ ‪.^.‬‬
‫*ני זכד׳‬
‫י‬
‫ ׳ ש זכית * ג ר ‪ * -‬י ‪.‬‬‫ד‬

‫ג‬

‫י‬

‫א ז ז י‬

‫‪ 3‬ה‬

‫נ‬

‫ס‬

‫‪0‬‬

‫נ‬

‫י‬

‫ג י‬

‫ש ‪ :‬י ־‬

‫?‬

‫ג ד‬

‫; ה ה‬

‫ה‬

‫ד‬

‫* ירודים •ראי‬
‫״ ^ ‪ , : ,‬ע ה‬
‫^ כ נ י י‬
‫'‬
‫נ י עשיר‪ ,‬אי־יי‬
‫ן‬

‫נ‬

‫נ‬

‫‪,‬‬

‫ז‬

‫ה‬

‫‪3‬‬

‫* י׳ י ג ז עי״ד‪-‬ם י ע ל כ ל י ש ר א ל אהינו‪,‬־ ״ ת ו ש ב י ח ב ר ז ן‬
‫*זז ״ ' " * י י ‪^ , . ,‬‬
‫‪ :‬ן ^ ' " ׳ " ד ע ״ ^ ^ ׳ ׳ ג ^ א י ר ה י ם ‪ .‬ר ל ב ד ש ת כ י נ י ב י ת ר י י ד ד ל א ו ר ח י ם ‪ .‬ה י ה כיי‬
‫ד‬

‫ף‬

‫י‬

‫ד‬

‫י^״ א י י ת ״ ב י ת י ו ה י ו ע ו ש י ם ״ כ ב ו ד ו ס ע ו ד ה ר י י ח ד ת ש ק ר א ו ה ו‬
‫י אכיך‬
‫*'‬
‫* ‪£‬ור‪2‬י״יי‪#‬‬
‫'ייזי היי‬
‫י*> ‪-‬‬
‫כ‬

‫״‬

‫ש‬

‫ייזי‬

‫ד‬

‫א‬

‫ה‬

‫י‬

‫׳־• י ז ‪:‬‬

‫ן ל ן‬

‫׳*יי א י ר ך י‬

‫יי ש ‪.‬‬

‫א ן ף‬

‫‪= :‬‬

‫ג‬

‫ג‬

‫י‬

‫טסור‬

‫־‬
‫״•״‬

‫ש‬

‫־‬

‫ • כ י ד י ח ב ד ב ח ב ר ו ן ש ה ת י י ש ב ו ש ם ב ש ל ה י ה ר א ה הי׳יט‪,‬‬‫כ‬

‫״ נ י ז ו ב ג י ן ש י •־ברין‪ .‬כ ו ת ב ע ל כ ד ר ב י ר נ ה ם ר ע ג ד ל‬

‫^ * ד הרי• א ג ש י ם ח ש ו ב י ם ר א ד ע י ש י ס צ ד ק ה ו ב ס ר ט ר צ ו ת‬

‫^ ב כ ׳ כ י ו ם ה ר א ש ו ן ב י ק ר נ י א י ש י ש י ש ר׳ ר ש ה ר י י ז ל רוילגא‪…‬י•‬
‫^‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ה‬

‫מ י ל י ב י ז כ ו ת ב ‪ :‬״ובשם ב י ת א ח ד ל ב י ת ה כ נ ס ת אורהיס וזה ידוע‬
‫‪ -‬ע י ה ק הברון‬

‫ת ו ר ד ז ת י ה ס ל ה כ נ י ס א ו ר ח י ם כ ל י מ י ה ם ״ ••י‪ .‬ו״‬

‫׳׳*דרו ~*‬
‫*‬
‫<* ‪<.‬‬
‫ * כ ‪.‬כיהכנ׳׳ם ש י א׳׳א‬‫ון‬
‫׳ י׳ י ף ד׳‬
‫י* ר ‪ . -‬״‬
‫‪ :‬ו ף ^ ^ ‪ . .‬מ י ת המכפייה• ע׳ ‪.215‬‬
‫י ׳ הים י ש נ ת הקצ״ד‪-‬ח ע׳ ‪,10‬‬
‫י‪^ ;.‬‬
‫״־ ״ית ע׳ * כ ‪.‬‬
‫יוד‪-,‬‬
‫א‪ .‬ד‪,‬‬

‫ד ג ן‬

‫הדאר הרצ״ז ע׳ ‪4‬י?י‪.4‬‬

‫ת‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫י' לשד‬
‫"הכ‬

‫^־־״ ׳ כ י רידכ* מ י י ז ל י ס מחסידי אדמר־ר הזקן‪ ,‬בעל ״ ס י ר ת משה״‪ .‬ע י ה‬

‫ד ן ן‬

‫^‬
‫כרי‪-‬‬

‫״ני‬‫^‬

‫ן י‬

‫*ד‪" ,^,‬‬

‫‪5‬‬

‫יזזמ״ג ומיייא ודש ק י ד ‪ :‬כ ב ד כ א ח ד מראשי הישוב החסידי‪ .‬חתום על‬

‫יו וזק&׳׳ז ב ה מדובר על האשכנזים בחברון ״העםיפים ברעב‪ …‬העמוסים‬

‫י כ ו ת‬

‫י‬

‫"•‬

‫זני איגרת שליחות לר׳ נ ת ן עמרם כ ש נ ת תקצ׳־ד‪ ,‬על ב מ ה אגרות‬

‫י ׳ **ה״ גייר סיימה אשכנזי )כולם מ ש נ ת תקס״ו( ש נ ס ל ח א ו לארס גהריס‬
‫כ ש ל י ח ו ת להילת חברון ועל עוד אגרות‪ .‬וראה שלוחי ארץ י ס ד א ל לא‪ .‬יערי‬

‫ע‬

‫‪^^,‬ך‬

‫‪9‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫־‬

‫‪1‬‬

‫י" מ ש ה גסםר ב ש נ ת חר״א והוא כ ב ן תשעים‪< .‬אי״ה ב מ ״ א א כ ת ו ב עליו‬

‫‪45‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ ש ה ריישר כותב ברשימתו כזונת ת ר ג ״ ג י י ‪ :‬ח ב ר ה ת״ ו ל א נמצא ב ה כ ״ א אנ^י‬
‫ח ב ״ ד ״ י וחם לערד ארבע מ א ו ת נ פ ש ו ת יראי ה׳ חסידים מ פ ל ג י תורה א נ ש י מ ע ש ה‬
‫בעלי גמילות חסדים וחכנסת אורחים לכל ה ב א לחברון ל ה ש ת ם ח ע ל קברי אבותיני‬
‫ה ק ד ו ש י ם א ש ר ש מ ה ו מ ה ג ם כ ע ש ר ש נ י ם מ ק ו ד ם כ ש ב א ו אליץןם א פ י ל ו מ א ה א נ ש י ם‬
‫י ח ד ה י ו ח ו ט פ י ם א ו ת ם כ ל א ח ד ו א ח ד ל ק ח ש נ י ם א ו ש ל ש ה י ה י ה ש מ ח ה ביניד׳ס‬
‫כמוצא ש ל ל ר ב ולפעמים ה י ה מ ח ל ו ק ת ביניהם זה א מ ר א נ י אקחנך ע ל שולחני‬
‫ח ה אמר אני אקחנו ע ד שהטילו ג ן ך ^‬

‫פ‬

‫ע‬

‫ס‬

‫ה‬

‫‪4,‬‬

‫כ ת‬

‫י‪1,‬‬

‫ח ‪ 3‬ר ן ן‬

‫י‬

‫ח‬

‫ד‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬

‫א ג‬

‫ש י ‪ 0‬לערי‬

‫שישים נפשות ובאנו ל ע ת ע ר ב לשם ואחר תפילת ערבית כל א ח ד ואחד ל ק ח שנים‬
‫מ א ת נ ו ואות־ ל ק ח א ח ד ר ד בשנים מזפלג בחורה וחסיד וירא א ל ק י ס ו י ש ב ת י א ג ל י‬
‫כ מ ו ב׳ ש ב ו ע ו ת ב א כ י ל ה ו ש ת י ה מ ר ו ב ה ב ל ס ו ב ל א מ נ ע מ מ נ י ב א ה ב ה ו ח י ב ה י ת י ר ה ׳‬
‫ה׳ ישלם ל ה ם פ ע ל ם הטיב‪.‬‬
‫ב י ה כ נ ״ ם ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו ׳ ׳ ה י ה ב ת ו ר ה ח צ ר ה י ה ו ד י ) ה ג ט י ( ‪ .‬ח ל ו ק י ת ד״ז‬
‫ה ד ע ו ת א ו ד ו ת ש נ ת ב נ ץ ב י ה כ נ ״ ם ‪ .‬מ ר ד ו ד א ב י ש ר ־׳י מ צ ט ט ש ״ ה מ ק ד י מ י ס מ ק ד י מ י ם‬
‫אותה‬

‫ל ת ק ו פ ת הגאונים ואילו המאחרים ע ד ל ע ל י י ת גולי ס פ ר ד )שעלו ל ח ב ר ה‬

‫ב מ א ה ה ט ״ ז ( ־׳י‪ .‬ר ״ מ ה כ ה ן ק ו ש ר ז א ת ל ר ב י מ ל כ י א ל א ש כ נ ז י ש י ס ד א ת ה י ש ו ב ב ש נ ת‬
‫ש ׳ )‪•(1540‬־־־‪ ,‬ד ש נ ו א ח ד ה מ ק ד י ם ע ו ד י ו ת ר א ת ק י ו מ ו ש ל ב י ה כ נ ״ ם ו ע ד ל ש נ ת‬
‫ר פ ״ ב ו א ו ל י ע ו ר ל פ נ י כ ן ו ה ו א ה&וםע ה א ל מ ו נ י מ ל י ו ו ר נ ו ש ב י ק ר ב א ר ה ״ ק ב ש נ ת‬
‫רס״ב וכוחב ביומנו ״אחרי שהתפללתי בביהכנ״ם‪ ,‬כ י ש ם ח צ ר שדרים בו שמונה‬
‫א ו ע ש ר ה בעלי בתים ו ל ה ם ביהכנ״ם‬
‫א ו ל ם נ ר א ה ש ש א מ ת ב ד ב ר י כ ו ל ם ‪ .‬ה ן א ל ו ה מ י י ח ס י ם ז א ת ל ש נ ת קר ו ל פ נ י‬
‫כ ן ‪ ,‬ה ן א ל ו ש מ י י ח ס י ם ז א ת ל מ א ה ה ט ׳ ז‪ .‬מ א ח ר ו ב ח ב ר ו ן ה י ו ב ח צ ר ש ת י ב ת י כ נ ס י ו ת‬
‫שנקראו ע ״ ש אברהם אבינו‪ .‬א׳ ביהכנ״ם ה ק ט ן והעתיק )שאדמו׳׳ר ה א מ צ ע י ק נ ה‬
‫זאת כנהלתו בשגת תקפ״ג( שהיה נחלת האשכנזים במאה ה י ״ ט והוא נבנה בשנת‬
‫ש׳ ועוד לפנ־ כן‪ .‬ה ב ׳ ב י ה כ נ ״ ם ה ג ד ו ל ש ה י ה מ מ ש צ מ ו ד א ל י ו ו ה ו א נ ב נ ה כ מ א ה‬

‫‪ 15‬שערי ירושלים‪ ,‬שער ישוב הארץ‪ ,‬ע׳ ‪.52‬‬
‫‪ 16‬תמוה רק על ש נ ע ל ם מעיניו אודות אחינו הספרדים ש ה י ו יושבים בהברת באותה‬

‫תקופה‪ ,‬זרבות בשנים לפני בן‪.‬‬
‫‪ 17‬אפנדי שאול במסעו מ ש נ ת תרנ״ו כותב‪ :‬בחברון י ש ביהכנ׳׳ס קטן קדמון מ א ד ‪,‬לפי‬
‫המסורת והיהודים קוראים לו ״קהילת אבות העולם״‪) .‬הוא הראשון ו ה א ח ר ת שמזכיר‬
‫ש ם זה על ביהכנ׳׳ם ש ל אאע׳׳ה(‪.‬‬

‫‪ 18‬״ספר חברון״ ע׳ ‪.194‬‬
‫‪ 19‬״בשבילי אמנות יהודית״‪ ,‬ם״ח ע׳ ‪.193‬‬
‫‪ 20‬״מערת המכפלה״ ע׳ ‪ 215‬״רבי מלכיאל הוסיף בתים בחצר ה ג י פ ו הסגורה‪ ,‬ו ב נ ה ב י ת‬
‫כנסת חדש‪ ,‬הוא ״ביהכג״ם אברהם אבינו״ הנקרא כן ע ד היום׳׳‪.‬‬
‫‪ 21‬מסעות בא׳׳י מהבם * מ ו נ י ‪ ,‬אוצר מסעות ע׳ ‪ •135‬יתכן אולי שאותו ביהב׳׳נ שמזכירו‬
‫ה נ י פ ע האלמוני כ ב ר ה י ה קייס ‪ 200‬ש נ ה לפני כן ד ו ה ר מ ז ה והינו ביהכנ׳׳ס שמזכירו‬
‫יי״י ‪—.<.‬‬
‫ר ב י יצחק חילו במסעו ד ש נ ת ה׳׳א צ ״ ג ו*!!••‬
‫״ ״ ׳ ! ׳ ״ ג )‪(1333‬״• ו י ש ל ה ם ב י ת ה כ נ ס ת י ש ן ש ב ו‬
‫_‬
‫יתפללו יומם ולילה כי חסידים ה ם מ א ד יי*‪ 1‬י״י‪— .*,‬‬
‫‪ 0‬הם מ א ד ‪ .‬וראה להלן בסקירתו של ד ׳ ש אבידוו* א ש ד‬
‫כותב שלפי המסורת היה ביהכנ׳׳ם קייס מ א ז י מ י ב י ת שני‪.‬‬

‫‪46‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ע״י‬

‫הס״ז‬

‫בני העדה‬

‫במ״‬

‫הספרדית‪ .‬לכר מתכיין כנראה ר״מ הכהן ש כ ת ב‬

‫ב ס פ ר ו ) ע ׳ ‪ (222‬ש ה ב י ה כ נ ״ ם נ ב נ ה ב ש נ ת ת צ ״ ח )‪.(1738‬‬

‫״‬

‫מפני מה נקרא בית הכנסת על שמי של אברהם אבינו ו ידוע הסיפור ש כ ת ב‬
‫רבי נפתלי ב״ר יעקב אלחנן כץ בהקדמת ספרי ״עמק ה מ ל ד ״ ״ וז׳׳ל׳ עוד אודיע‬
‫לכם בני אלקים חיים מ ה ש נ ע ש ה בחברון ד ב ר פ ל א ביום הכיפורים‪ .‬ת ד ע ש ב ח ב ר ה‬
‫לא יש ת מ י ד ע ש ר ה ש י ת פ ל ל ו בציבור רק ב ש ב ת ו ת ובימים טובים י ת ק ב צ ו לשם מ ן‬
‫ה כ פ ר י ם ו מ ת פ ל ל י ם ב ע ש ר ה ויותר‪ ,‬א ב ל כ ל י ו ש ב י ח ב ר ו ן ה ם מ ח ס י ד י עליון‪.‬‬
‫ו י ה י ב ע ר ב יום ה כ י פ ו ר י ם ל א ח י ו ב ח ב ר ו ן ר ק ת ש ע ה א נ ש י ם ו ה מ ת י נ ו על‪ ,‬ב נ י‬
‫ה כ פ ר י ם ש י ב ו א ו ו ל א ב א ו א ח ד מ ה ם כל ה ל כ ו כ ו ל ם ל י ר ו ש ל י ם ע ״ ח ת ו ב ״ ב ש ה ו א‬
‫סמוך‬

‫מ ה ל ך ר ב י ע יום ו ה י ו ב צ ע ר ג ד ו ל ש י ת פ ל ל ו ביום ה כ י פ ו ר י ם ב י ח י ד י ם ו ב כ ו‬

‫הרבה‬

‫בכי ו ה ש מ ש כ ב ר גטה והיום ירד מאד‪.‬‬

‫ו י ה י ה ם נ ש א ו א ת ע י נ י ה ם ו ה נ ה א י ש זקן ב א מ ר ח ו ק ו ש מ ח ו כ נ ג ד ו ש מ ח ה‬
‫גדולה ו כ ש ב א אליהם נ ת נ ו לפניו לאכול סעודה ה מ פ ס ק ת ובירך א ו ת ם ואמר ש כ ב ר‬
‫אכל‬

‫ב ד ר ה ובכן ה ת פ ל ל ו ביום הקדוש וכבדו א ת ה א י ש כ ב ו ד ג ד ו ל ו ב מ ו צ א י יום‬

‫ה כ י פ ו ר י ם ה ת ח י ל ו מ ת ד י י נ י ם זה ע ם זה כ י כ ל א ח ד ר צ ה ל ה ב י א א ת ה א ו ר ח ל ב י ת ו‬
‫ונתפשרו בגורל ונפל הגורל על החזן שהיה א י ש חסיד והגיד נפלאות בחלומות‬
‫ו ח ז י ו נ י ל י ל ה ו ה ל ך ה ח ז ן ל ב י ת ו ו ה א ו ר ח אחריו‪.‬‬
‫ו כ ש ה ג י ע סמור י נ י ח ו פנה לחזן לאחוריו לכבוד האורח לילד ראשון לביתו‪,‬‬
‫י י י א ו ה נ ה א י נ נ ו ו ב י ק ש ו א ו ת ו ו ל א מ צ א ו ה ו ב כ ל ה ח צ ר ש ל ה ם והיו כ ו ל ם ב צ ע ר ג ד ו ל‬
‫כ י ח ש ב ו ש ה ל ך ב ל י ל ה לדרכו‪ ,‬כ י ל א ר צ ה ל י ה נ ו ת מ ה ם ‪ .‬ו ב א ו ת ו ה ל י ל ה ב א ה ז ק ן‬
‫כחלום לחחזן ואמר לו שהוא היה אברהם אבינו ע״ה שבא אליהם להשלים המנין‬
‫כי ראה אותם ב צ ע ר גדול ש ל א יתפללו ביחידים ושמחו ש מ ח ה גדולה ובירכו א ת‬
‫ה׳ ה ג ד ו ל כ י ה פ ל י א ל ע ש ו ת א מ ן ו כ ן י ה י רצון‪ .‬עכ״ל•‬

‫‪-‬‬

‫נ ב י ח כ נ י ׳ ס ה י ה פ נ ק ס בו הית רשום כל קורות ביהכנ״ס‪ ,‬ושם היה רשום גם‬
‫י;‬

‫הנס ש ל ה ע ש י ר י למ‪1‬ין •‪.‬‬
‫‪ . .‬״ ‪ -‬ת לשם הזה•״‪ .‬ויש בית מ ד ר ש קטן הנקרא‬
‫״‬
‫ש ם* וו דה וו א* אא לל וו ננ יי ממ ממ רר אא‬
‫_ ״*‪,•.‬י •שאאי^׳ןל‪ 1‬י ~מיו ל* ~‬
‫*יי ייי״י‬
‫^‬
‫כ ח ז מ ״ ד שי• א ב ר ה ם א ב י נ ו ע ״ ה ‪ 5‬י ר‪,‬בדה שאי״ע ^ ^ ״‬
‫ר‬

‫‪0‬‬

‫ב‬

‫י‬

‫‪9‬‬

‫*‬
‫י י‬

‫א‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫י‬

‫מ‬

‫ב‬

‫׳‬

‫ה‬

‫ה‬

‫א‬

‫ה‬

‫י‬

‫ה‬

‫א‬

‫ה‬

‫ת‬

‫‪0‬‬

‫? *‬

‫י‬

‫״ ׳ י ״ * י י ־'־יל א י‬
‫אה י ־ ע י נ מ ת ^ ־ " י ״ * י י‬
‫נ‬

‫י"*!(‪,‬‬

‫< ‪ 1‬י ק‬

‫״‬
‫*‬

‫נ‬

‫ת‬

‫) ‪( 2 0‬‬

‫ט‬

‫'‬
‫'‪.‬‬
‫־‬
‫* ־ " ' '‬
‫ואין זה מ ת ק ב ל ע י ה ד ע ת‬

‫ז ר ־ י‬

‫י‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫! א ב‬

‫י‬

‫י י י י*י•‬
‫* י מ • • שלרן ־ ד א ה אח ו * * "׳יל•‬

‫* • ע י ־ י ם הדסי ״ ־ י י‬

‫ג‬

‫‪-‬‬

‫־‬

‫נ י‬

‫יי *״י‬

‫ת ‪ < ( 1‬י >‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫״ ״" •‬

‫ר‬

‫״‬

‫מ‬

‫נ‬

‫י‬

‫ו‬

‫ג‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ן‬

‫י‬

‫־‬

‫י‬

‫ל י ׳‬

‫״‬

‫!‬
‫י‬

‫ע‬

‫ס‬

‫* בית ה ־ נ ־ ת ‪ .‬מ ה ע ו ד‬

‫ב נ ו‬

‫‪-‬‬

‫א‬

‫* ‪-‬״•‪.‬״‪ 895‬היד‪ ,‬עתיק יוניין ובעת‬
‫״ " י י‬
‫״ י‬
‫‪8‬‬

‫מ‬

‫י•־־־* ז י י נ ם נ נ ר ־ ס נ י י ח ־ • ־ ״ ״ * ״ י י‬
‫*י׳‪,‬‬
‫מ‬

‫״‬

‫‪ £ ,‬״ הקטן היה אי בזמן י ב י‬
‫א ד מ ו נ י נשנה י־״ב‬
‫^‬
‫ו‬

‫* ‪1‬‬
‫מ ל י‬

‫'‬

‫י‬

‫ז‬

‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫י‬

‫׳‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫" י ‪ ! , * ,‬״ י ״ י ד ה י פ נ י ן ־ ו ת נ י דשימות‬

‫?‬

‫י‬

‫כ‬

‫ת‬

‫^‬

‫נ‬

‫״ *‬
‫‪,‬‬
‫ר‬

‫״‬

‫־‬

‫י‬

‫״‬

‫ז‬

‫‪ ,‬ו׳ י מ נ ש י "‬

‫י״י‬

‫י• ג ד ז ו ן נ ‪ -‬י א ל ע ז י ‪.‬‬

‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫והוא ה ע י ק ר ל ש ל י ל ת גירםתו — ש ה א ב ן ה נ ״ ל היה ע ל ההר‪ ,‬הרחק כ ת ח ו מ י ז י‬
‫)הגטו(‪ ,‬ב ה היה ביהכג״ם‪.‬‬

‫ההצר‬

‫מ ר א ה ביהכנ׳׳ס הגדול‬
‫ארכיטקטונית נודעת לבנין‬

‫השיבות‬

‫ביהכנ״ס‬

‫ע ״ ש אברהם אבינו‪ .‬נכנסים‬

‫ל ת ו כ ו ד ר ך ה צ ר ז ע י ר ה ה מ ו ק פ ת ס פ ס ל י א ב ן ‪ .‬ח צ ר זו מ ש מ ש ה כ ס ו כ ה ב י מ י י‬

‫ז ג‬

‫הסוכות‪ .‬מן החצר נ פ ת ח פ ת ח א ח ד לאולם ו פ ת ח ש נ י ל ב י ה מ ׳ ד ה מ ש מ ש כ ע ז י י‬

‫‪1‬‬

‫ארב‬

‫ע‬

‫בחגים ו ה מ ו ב ד ל מ ן ה א ו ל ם בסורג ש ל עץ‪.‬‬

‫נשים‬

‫מ ק ו ר ה כיפה‪,‬‬

‫האולם‬

‫הנשענת‬

‫על‬

‫תלייס‬

‫)סנדטיביס>‬

‫ש נ‬

‫י‬

‫ן‬

‫ג נ‬

‫על‬

‫אומנות‪ .‬א ר ב ע ק ש ת ו ת מ ח ו ד ד ו ת מ ת נ ש א ו ת מ ע ל י ה ן ו מ ח ב ר ו ת א ת האומנות‪ .‬הכיסי׳‬
‫— ח צ י כדור על גבי טנבור ומוקפת שנים ע ש ר ה א מ ת ‪ .‬ב ע ד חלונות אלו חדרי‬
‫קרני אורה ואויר צה והיו הציפורים והיונים מ צ ט ו פ פ ו ת ע ל ש ב כ ו ת‬

‫לביהכנ״ם‬

‫ל ש מ ו ע אל הרינה ואל ה ת פ י ל ה מ פ י החזן נעים הזמירות‪ .‬יודעי חן היו‬

‫ההלונזת‬

‫אומרים כי לא היו אלו בעלי כנפיים‪ ,‬א ל א נ ש מ ו ת ט ו ע ו ת‬
‫ההםירו‬

‫שבאו לתקן א ת אשר‬

‫ב ע ו ל מ ן ל ע נ ו ת ״ א מ ן ״ ו ״ ב ר ו ך ה ו א וברח־ ש מ ו ״ ‪.‬‬
‫ביהכנ״ם היו פתוחים לכל ע ב ר למען ל א יצטרכו המתפללים להקיפו׳‬

‫פתהי‬

‫ד ל ת ו ת י ו ב ש ע ר ה מ ז ר ה י היו מ צ ו פ ו ת נ ח ו ש ת קלל‪ ,‬מ ע ש ה חותם‪ ,‬והובאו מ ע ז ה ע ם‬
‫בריהת‬

‫יהודיה‪ ,‬ב ע ל ו ת נפולייזן ארצה‪ .‬ע ל מ ש ק ו ף ה פ ת ה ה י ת ה ח ק ו ק ה כ ת ו ב ת‬

‫עתיקה‬

‫ש ל א פ ו ע נ ה ה כ ה ל כ ה ‪ .‬ר י צ פ ה ב י ה כ נ ״ ם היתד‪ .‬ע ש ו י ה מ ש י ש ט ה ו ר ‪ .‬ב מ ר כ ז ו‬

‫של אולם ביהכנ״ם נ מ צ א ת בימה צנועה‪ ,‬ב ע ל ת שמונה צלעות‪ ,‬ה ב י מ ה בנויה מ א ב ן‬
‫והמעקה‬

‫ש ל ה ע ש ו י ה עץ‪.‬‬

‫שני ארונות קודש היו לבית כ נ ס ת ז ה ה א ה ד לספרי התורה ש מ ש ת מ ש י ם בהם‬
‫בכל ימות ה ש נ ה והשני לספרי תורה עתיקים שמוציאים אותם ב ע ת אמירת כל נדרי‬
‫ביוהכ׳׳פ‪,‬‬
‫מביהכנ״ס‬

‫ובהקפות ש מ ח ת תורה‪ .‬א ח ד מ ח ם חובא לחברון בתחילת ה מ א ה ה י ״ ט‬
‫ה ע ת י ק בעזה‪.‬‬

‫מ ס פ ר ספרי התורה ב ה י כ ל ‪ :‬יש אומרים ש ב כ ל א ר ה היו ש ב ע ה ספרי תורה‬
‫וביחד ארבעה עשר‪ .‬ויש אומרים שבארונות היו בס״ח עשרים ו ש ש ח ספרי תורה‬
‫כ מ ג י ן ש ם ״ ה ו י ה ״ ) ב ח י ל ו פ י א ו ת י ו ת ( ‪ .‬ל כ ל ס פ ר ת ו ד ח ה י ה זוג ר י מ ו נ י ם ‪ ,‬ו ע ל כ ל‬
‫אלה מטפהות מ ש י לרוב — מ ת נ ת נשים צדקניות‪ ,‬ופרוכיות רקומות מ ע ש ה חושב‪,‬‬
‫ע ל ש מ ו ת נעדרים‪ .‬ב ה ג ה ש ב ו ע ו ת נהגו לפרוש א ת חסרוכיות‬
‫ובאי‬

‫ה‬

‫*ו‬

‫י‬

‫ע‬

‫‪*,‬‬

‫ג‬

‫ב‬

‫י‬

‫ן ; ק י ך ו ת‬

‫ב י ה כ נ ״ ם ה י ו מ ת י י ה ד י ם ע ם זכרם‪.‬‬
‫ממעל‬

‫להיכל התנוססו‬

‫ע ש ר ת הדברות צמודים בכיפות אריות‪ ,‬ו מ ז ה ומזח‬

‫גביעים משוקדים‪ ,‬מעשה־אמן‪ ,‬נושאים עליהם סרחי מור ואהלות יצוקים זהב טהור‬
‫ו מ ת ח ת לארונות ה ק ד ש אוצרות ״הגניזה״ בהם נאצרו כ ת ב י ם עתיקים ספרים בלים‬
‫כלי ק ו ד ש מ ש ו מ ש י ם וחפצי מ ז כ ר ת ש ע ב ר זמנם‪ .‬ג ג י‬
‫ל״ג‬

‫ז ו ת‬

‫א‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ה ו ב ל ן‬

‫׳‬

‫ב‬

‫ב‬

‫;‬

‫ב ע ו מ ר ב ח י ל ו ל א ו ב ת כ ו נ ה רבח‪.‬‬

‫_‬
‫‪ 26‬ש נ ה זו נ ק ב ע ת בודאות ע״י א‪ .‬ר‪ .‬מייאיי י•**‪. ,….‬‬
‫* י ‪ .‬מ ל א כ י במאמרו ״ביהכנ׳׳ם של אברהם א ב י נ ו ״ ‪:‬‬
‫ארבע מ א ו ת ש נ ה ימלאו בשני! י ! ״ ‪ -‬ל ‪ – -‬״ ״ ‪ .‬״ _‬
‫ג‪-‬שגת ת ש להתחדשות הישוב ב ח ב ר ת ז ל י י י מ ו ‪ • -‬ש נ ד של‬
‫־‬
‫בית הככהת‪ .‬וראה לעיל בהערה ‪.21‬‬

‫‪48‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י!‪ -‬רעיןב שלאז‪.‬‬
‫_‬
‫כביד‪–;?.‬‬
‫״ עירדי~ <‬
‫י׳זסז י׳יתה מ י ן רעי־ד‪ .‬ודיי ראשכגזים‬
‫־י‬
‫כ‪-‬ן^ ך‬
‫י‬

‫?‬

‫‪3‬‬

‫**יי‬

‫אניד‪-‬ם י ב ג י ז ! ד ר ג ת ם ר ג ל‬

‫' * י כיי׳ ל ד י ש‬

‫״‬

‫ד‬

‫לבידי;‬

‫ד‪,,‬תיק ג * ׳‬

‫‪5‬‬

‫•‪.,.,-‬׳ * * י י ד ע ‪.‬‬
‫‪ .‬כן׳ ׳‬
‫ד‬

‫כ‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫‪2‬‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫א‬

‫‪.^ .,‬‬
‫‪7‬‬

‫‪? :‬‬

‫‪2^,^,‬‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫כ נ י ה מ כ הגדזי ר לזד‪ .‬קעז כ י י׳יי ע ו ג‬

‫ד‬

‫‪5‬‬

‫י׳‬
‫ג‬

‫הדלת העתיקי העשז‪-‬ד‪ .‬ע ץ ‪ ^ -‬י ״ ־ •‬
‫ד‬

‫ו ז ג ג י ה‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫י‬

‫י‬

‫ג‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫׳^*‬

‫יי״ ';׳י•‬

‫ל‬

‫ר‬

‫‪-‬‬

‫ייהוד‪~ ^ ,‬‬

‫ף‬

‫^יכניק ^‬
‫ש‬

‫״‬

‫ז‬

‫יישוי לפגי‬

‫‪3‬‬

‫״ ^ י ם תדיס‬
‫ייסיאי־*״‬
‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ג ב ר ש ו ם ה ת א ר י ך י ד ל ס י ו ל ז כ ר ו ן ל ז כ ר ה נ ם שאירע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בהברזן ר ו ש ד אכזרי ואוהב בצע‪ .‬ויהי היום ויקרא לפניו‬
‫ייאמר י ה ס ‪ :‬ד ע ו כ י בעוד ש י ש ה ירים חייבים אתם‬

‫*"ו* גירוים‪ .‬ואס אין — ר ר ח תהיה אחריתכם‬

‫י י ג ג י • ו י ת א ס פ ו א י ב י ת י ה כ נ ס ת א ב י ה ם א ב י י ו אי״ר בגיטו‪ ,‬ו י ת ע נ ו‬

‫ויקןי^‬
‫כ‬

‫‪3‬‬
‫י‬

‫יייישיין‬
‫‪5‬‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫י ­‬

‫ עניים ר ד ו ד י ם ו ת צ א גסשס ר ס ח ד י ש ר ע הגזירה הזאת‪ .‬ויקראו‬
‫כ‬

‫ויהי‬

‫י‬

‫‪ ^ .‬י ץ נעצים‬

‫‪1‬‬

‫‪!1‬‬

‫ד‬

‫י * יפתה‬

‫ב י ת ה מ ס ת א כ ר ה ב אבינו‪ .‬ק ב ו ע יוזז ו ב ו ה ר ו ת י ס ד ב ר י י ר י‬

‫־׳גריז כ י‬
‫ל‪#‬י^‬
‫י י נ י י ז י‪.‬״‪,‬״‬‫*זיז ר ״ ‪,‬‬
‫״׳•׳‪..‬‬
‫י א > ^‬
‫י׳ ה ו ד י ם‬
‫יניא <‬
‫ס‬

‫ן ן ת‬

‫ז ד י‬

‫ד‬

‫י‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ס‬

‫ל‬

‫י‬

‫*‬

‫ליא‪.‬יז‬

‫י׳יה אדד ד י י ה י י ה י ד ד ז י כ י ב י י י י ד ‪-‬‬
‫"‬
‫״ י‬
‫לגיז־ה <לז ל ס ב * ' י ' ׳ •‬
‫׳ ‪-‬‬
‫•א‪,‬‬
‫י י ר י י ה כ־גי‬
‫‪,,.‬‬
‫^ ״‬
‫י י׳יי נ ז י ז ״‬
‫י‬

‫ז‬

‫ר‬

‫* ל כ ב ס ונסשס‪.‬‬
‫יייילי• י י ח י ו ס ה ל ו ש ל ח י ו ם ‪ ,‬ו י ר א ו ה נ ה שלישה א נ ש י ם נ צ ב י ם ע ל י ו‬

‫* ח ל ^ ^ ^ י י ל ס ו י ב י ד ם ה ב ש י ס א ל ף גרושים‪ .‬ו א ס ל א — י מ י ת ו ה ו כ ר ג ע ‪.‬‬

‫ני‬

‫^ ״•׳ ל ה ר וירד מ ע י ר ס ת ו בחרדה‪ ,‬ובידים רועדות הוציא ר ת ו ך ארגזי‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ע‬

‫י‬

‫ת‬

‫ז ה ב ו כ ס ף ו י ת נ ה ו בידם‪…‬‬
‫ןף‪^ ' ^,‬‬
‫י ף ‪ ^ ,‬׳ פ שופכים א ת שיחס בבית הכנסת ומתפללים ומתחננים להצלתם‪.‬‬
‫^ ״ ^ ש ב ב פ ת ח ש ע ר ה ג ם ו ה ג ר ו ד ו ה צ ר ו ד ו א ג א ת ד א ג ת אחיו‪ .‬פ ת א ו ם ש מ ע‬
‫״ י • מגי ה ש ע ר ייתקפהי פ ח ד כ י ח ש ב ה ג ח באים שליחי המושל‪ .‬אולם‬

‫ף‬

‫* ייסריזי _ ‪.‬‬
‫״ י * י הינס כ ח ו ד ‪..‬בשבילי א מ ו ת יהודית״ *אדריכל יעקב סינקרסלד‬
‫^‬
‫_ • * * ש י ‪0‬מר הבריז ע אי‪ .93‬תודתי נתונה *עורר הספר ד ר עודד אבי‬
‫‪0‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫ג‬

‫י‬

‫י י ״ י י ק פרשיס ממרו‪.‬‬
‫^‬
‫י ' ילער‪-‬ז‬
‫‪6‬‬

‫ש‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪ .‬ס דדי‬

‫י‬

‫‪49‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לתמהינו ראה •ד נסתרת נוקבת חור בדלת השער בצורת אשנב זעיר חורקת דרכו‬
‫כיס לתוך ההצר‪ ,‬ויפתה השמש את הכיס והנה מטבעות כסף וזהב‪ ,‬ויש א אותו‬
‫ברעדה ובשמחה אל זקני ה ע ד ה דפתהו את הכיס וימצאו בו המשים אלף גרושים׳‬
‫הסכום שהטיל עליהם המושל‪ .‬דבינו שרק •ד אלקיב היתד‪ ,‬פה‪ ,‬וישמחו שמחה‬
‫רבה‪ .‬ו עברו שלשת הימים דתפרצו היילי המושל אל תיד הגיסו וידרשו את הכסף‪,‬‬
‫וימסור הרב את הכיס לידיהם‪ ,‬ויביאוהו למושל‪ .‬ויכיר מיד שזהו כיסו אשר החרא‬
‫מאוצרותיו ונתן לשלשת הזקנים שהופיעו בחלומו‪ .‬דביז המושל שה׳ היה בעזרתם‬
‫של היהודים‪ ,‬ושלושת הזקנים שהופיעו אליו הלא הס אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ד ק ר א‬
‫אכן לא ינום ולא יישן שומר ישראל! ולא הוסיף עוד לרדוף אותם‪ .‬ויקבעו יהודי‬
‫חברון את היום הזה‪ ,‬י״ד כסלו‪ ,‬ליום שמחה וששון לזכר הנם אשר קרה להם•‬
‫דקראו ליום זה בשם ״פורים טקה״ — סורים האשנב׳״־‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫על גבאי ושמשי בית הכנסת במשך הדורות ידוע מעט מאוד‪ .‬בביהכנ״ם‬
‫הגדול היה השמש הזקן חכם דוד‪ ,‬שהיה יודע לספר תולדות כל ספר וכל תיק•‬
‫זה שכולו מצופה זהב — מתנה מקהילת ישראל שבהודו‪ ,‬וזה המכויר מעשה אמז׳‬
‫— מתנח שלוחה מקהילת דמשק‪ ,‬זה שגדליו צהובים הובא מספרד‪ ,‬וזה המפואר‬
‫בשהרונים ומגדלים — מקושטא הבירה נשלה ״י־‪ .‬מביהכנ״ם הקטן ידועים המשגיחים‬
‫הרבנים חמוסלגים מ ר ח מגחם ארי׳ בהרב הגאון מריה שמואל הלוי מראהטשאוו‬
‫ר׳ חיים‬
‫והשני מו״ה גדליה במ״ה צבי • י ‪ ,‬כן ידועים הר׳ מרדכי דב סלונים‬
‫ג ג‬

‫‪8 9‬‬

‫‪ 29‬א ג ד ו ת ארץ ישראל לד״ר ז‪ .‬וילנאי‬

‫‪ .182‬תודתי נ ת ו נ ה לו ע מ ר ר ש ז ת ה ה ע ת ק ה‬

‫ה ס פ ו ר מ ו ב א במקומות שונים ובגרסאות שונות‪ .‬ב ״ ח י כ ת ירושלים״ מ ה ד ו ר ת רא׳׳מ‬
‫לוג‪.‬ץ מ ב י א אף פ ר ט מ ע נ י ן ש ״ ה ה ל י ט ו לצום ג׳ י מ י ם רצופים ל י ל ה ד ו ם ‪ ,‬ו ל ה ב י א ב כ ת ב‬
‫א ת ד ב ר הגזירה לפני ישני מ ע ר ת המכפלה״ ואף עשו כן‪ .‬ואילו בדבר הכסף‪ ,‬כ ו ת ב ‪:‬‬
‫ש ב ע ת שדפקו חיילי ה פ ח ה ו ה ש מ ש נ י ג ש לפתוח להם‪ ,‬נכשלו רגליו ב ג ש ת ו אל הדלת‪,‬‬
‫בכ ם מ ל א דינרים‪ ,‬ויהי בהתכזפפו ד ר א בשיפולי הדלת כעין ח י ה קטן‪.‬‬
‫‪ 30‬ר א ה ה ע ר ה ‪.27‬‬
‫‪ 31‬ה י ה מראשוני מתיישבי ח ב ״ ד בחברון‪ ,‬חתום על כ ת ב השליחות לרבי שאול אשכנזי‬
‫מ ש נ ת תרי״ז‪ ,‬ע ל כ ת ב השליחות לר׳ נתן עמרם מ ש נ ת תקצ״ד‪ ,‬על ה ז מ ר ת ל ר א ש י‬
‫פקוא״ם‪ ,‬על איגרת ה ה מ ל צ ה לר׳ יוסף יהודה ל י ב מושיוב‪ ,‬על האיסור ה נ ע ש ה ב ח ב ר ת‬
‫ב ש נ ת תרל״ג‪ ,‬על ה ס כ מ ת רבני חברון לספר פרקי א ב ו ת ע ם פי׳ החיד״א‪ ,‬על ה ס כ מ ת‬
‫ר ב נ י חברון לספר כ נ ס י ה לשם ש מ י ם )תרל״ד(‪ .‬ה י ה בין חברי ב י ת ד י נ ו ש ל ר ׳ ש מ ע ו ן‬
‫מ נ ש ה ר ב ה של ח ב ר ת וכן כיהן כראב״ד וכראש י ש י ב ת אהל אברהם ברחוב היהודים‬
‫וכל מתפללי ב י ה מ ״ ד ה ם תלמידיו‪.‬‬
‫‪ 32‬ל א ידועים עליו פרטים‪.‬‬
‫‪ 33‬בהרה׳׳צ הי י ע ק ב )כולי( חתן אדמו״ר האמצעי‪ ,‬נולד ברוסיא ב ש נ ת ו ד ר ‪ .‬ע ל ה ל א ר ז‬
‫בגיל ‪ 4‬יחד עם הוריו‪ ,‬היה שקדן בלימוד התוכדצ‪ ,‬יקר רוח ת מ י ם צדק‪ ,‬סהר לב‪,‬‬
‫בעל מ ד ו ת תרומיות חסיד ואיש מעשר‪ -‬לאחר פ ט י ר ת א ח י ו ה ר ל י י ניהל א ת הכולל‬
‫עד יומו האחרון‪ .‬נפטר ה׳ ט ב ת תרע״ו בחברת‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״״*יש י ‪.‬‬

‫ע‪*.‬‬

‫ז‬

‫‪5‬‬

‫־״‬

‫ל י ן‬

‫‪,‬‬

‫ייז״ ‪.‬‬
‫נש‬
‫^‬
‫‪* …‬‬

‫׳ בעי‬
‫״ישרות‬

‫<י*ת‬

‫^‬

‫‪ 1‬ת‬

‫^ כ ה כ נ א ב ר ה כ א ב י נ ו כ ר ז כ א ה ס י פ ו ר עיי ז ה ב ס פ ר ע ר ק ה מ ל ך‬

‫ו י‬

‫^ * " יעי־ ש ג ש ל א י ת ! ע ל ש ר ר כ ד י ש י ח י ה ל ו א ח ו ז ת נ ח ל ה ב ע ה ׳ ק‬

‫ז‬

‫*ת‬
‫כ‬

‫^ ב ש נ ת ב י א ס ^ ת ק ס ג י ק נ ו ב ח ב ר ו ן ב כ ס פ י כ־ ק א ד ר ו ׳ ר ה א מ צ ע י‬

‫ה‬

‫_׳•סז‬
‫ה‬

‫כש י ^‬
‫כ‬

‫ג ן‬

‫ב י י‬

‫׳‬

‫י׳יחוד׳יין‬
‫נ ז ר‬

‫ך‬

‫״ • ^ הסידי ה ב י• ר צ פ ת לחברון בפקודת רבב האדרו־ר‬
‫״״ דיתסיד ר ש ר ע ת י* י—זד יי י ״חזיזה אזז ד ררד‪ .‬ישל הגירוד‬

‫‪,‬‬

‫^‬
‫י‬

‫ז ז ה‬

‫י‬

‫ך‬

‫‪1,1‬‬

‫‪1‬‬

‫* "*ר׳ ג י י יש יי וכבי ש כ ה ר ׳ ר ה א ג י ז ב ס א ל ה ר ס ע י‬

‫״ ^ י ' • י א ד ר ו ר נ ע נ ע צ ר ו ק נ ה פזור‪ ,‬ק א ת ה ב י ת ה כ נ ס ת ה ק ט נ ה‬

‫‪ 3‬ן ן י‬

‫׳•ןד^‬
‫ב י י‬

‫י‬

‫יז י־־• ר ת פ י ל י ב י ה כ נ ס ה י ו ר ת פ ל ל י פ ל צ ד צ פ ו ן הידלס‬

‫‪,‬‬

‫ינח‬

‫‪1‬‬

‫* נ ז י א ביהכג ס ש ל אברהם אבינו י ‪.‬‬
‫^ ‪ 0‬ב י ק ש ע ר ב י אחד‪ ,‬מ א ח ד ה ר ש פ ה ו ת ה ת ק י פ ו ת ש ה י ה לו‬

‫י׳^ כ י ה ה כ נ ס ת ש ל א ב ר ה ס אבינו‪ ,‬ל פ ר י ז ג ד ר ולכנס לרשותם ש ל‬
‫‪5 3‬‬

‫'" יי׳‬
‫ך‬

‫י‬

‫עליית ב י ת ר ע ל לעזרת הגשים ש ל ב י ת הכנסת‪ ,‬פרצה‬

‫י‬

‫•יבין ש כ י נ י ה ם ע ד ש ה ג י ע ו ל ה כ א ו ת ״י‪.‬‬
‫^‬
‫^ ‪^ . :‬‬
‫* ע ו ד ה י ה ק י י ס ב י ה כ ג ס‪ ,‬ו נ ת ק ב ל ה י ד י ע ה ש ב י ה ב נ ״ ם מ ה נ ח ע ז ו ב‬
‫יגע‬
‫* והמשטרה ר ס ר ב ת לשרור עליו הידיעה רוםיסה ל א ר ר ‪ :‬מכיון שיהודי‬
‫ה‬
‫*אחר* ^‬
‫—‬
‫• ה י ט ת ה ר ס ט ע ו ז ב י ם ו א י נ ם ח ו ז ר י ם אליה‪ ,‬י ש נ ה ס כ נ ה ש ב י ת‬
‫הכ‬
‫יי׳גתיה יי• י•‪4. -‬‬
‫< הרב לגמרי׳‪..‬‬
‫ר‬

‫? ה‬

‫‪ 3‬ף‬

‫ג ס ת‬

‫‪ 7‬י ג י‬

‫הרתיי‪-‬י״״‬
‫*‬
‫• כ ס בחברון‪ ,‬נ מ ס ר זקן ו ש ב ע ירים בגיל קס״ו שנה‪ .‬בעזר״ה עוד‬
‫י‬
‫* י בה׳־*‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫־׳־׳ י * י ו י ע ק ב ב י ן מ ג ה ה לערבית‪ ) .‬ב פ י רמש׳׳ז שלמן(‪.‬‬
‫זכ‬
‫׳ יו״ יי‬
‫‪ #‬עיי ״‬
‫י אודותיי‬
‫בבטאון ה ב י ר הוברת ‪) 4‬תשכ׳׳ג( ובמאמרו ש ל רב״צ לנדוי ״לתולדות‬
‫ה‬
‫^ ‪ -‬י ת ה ה כ ד י ת בחברון״‪ ,‬המעין תמוז תשכמז• נ פ ט ר זקו ו ש ב ע י מ י ם ב ן קמ׳׳ז‬
‫^‬
‫כי• ש• סלונים בספרו תולדות מ ש פ ח ת ה ר ב מלאדי ע ‪.(56‬‬
‫‪#‬‬
‫ד ו ב ף‬

‫י‬

‫ף‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫ר ן ן‬

‫י ? ו י י ס‬

‫ז‬

‫ה ת י‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫י י ח כ י י י ע׳ ‪35‬ז‪.‬‬
‫* י• מלאכי‪ .‬וראה ש‪ .‬אבידור‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬ת מ ת תשב״ז שחיפש אחרי‬

‫כ ן י‬

‫ ‪.-‬ת ש ש ת ה י מ י ם בחברון א ת ב י ת הכנסת הגדול ע׳׳ש אברהם אבינר ו ל א מצאו­‬‫'‬

‫כ‬

‫י‬

‫י " י ש ה כ ל חילל והרוס‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זכר ל ה ו ל כ י ם‬

‫הרב בגימין זאב יעקבזון זצ׳יל‬
‫א׳ א י י ר ת ר נ ״ ד — כ׳יב ס מ ן ת ש ל ״ נ‬
‫הרב בנימין זאב יעקבזון זצ״י הביא בםסרו ״דברי בן שלמה׳׳ )ירושלים‬
‫תש• ׳ז! חלק א בפירושיו ‪-‬עדשת צו )עמ׳ קםח( סימור ע י רבי קאפל חריף ח ד י ‪.‬‬
‫וז״ל‪, :‬חדר למודו של הותנו היה סבוך יחדרו‪ .‬מעס אחת התקשה חוחגו להביז‬
‫בדברי מרן מהרש א‪ ,‬ושמע שחותנו אומר בינו יבין עצמו למהרש׳־א‪ :‬אם כ י‬
‫כוגתד תקשה על״ך מכאן ואס כך‪ ,‬אז תקשה עליך מכאן‪ .‬בא חתנו ]רבי קאפ׳‬
‫הריף! אליו ואמר לו‪ :‬מאין מכיר אדוני המי את מרן מהרש׳ א שמדבר אתו בלשון‬
‫נוכה )בלשון ״אתה״( ?‬
‫עד כאן הסיפור ודומני שבהבאת סיפור זה בכותבו על הנושא ״אמונת‬
‫ח כ מ י ם ‪ ,‬ה ב י ט הרב בנימין יעקבזון זצ״ל אהת מתכונותיו הנעלות כיותר‪ .‬מי‬
‫כמוהו הכיר כמעט כל גדולי ישראי שלפני השואה‪ ,‬ארזי הלבנון אדירי התורה‬
‫בליטא‪ ,‬בפולין‪ ,‬בהונגריה ובמערב אירופה‪ .‬הוא נפגש אתם‪ ,‬ישב אתם ימים ולילות‪,‬‬
‫דן אתם בבעיותיה של היהדות הנאמנה‪ .‬נאם יחד אתם באסיפות גדויות ואף‬
‫התכתב עמם‪ ,‬אבל למרות כל זאת ידע להקפיד הקפדה חמורה על ההבדל‪ ,‬על‬
‫המרהק ההכרחי ש ש לעמול עליו‪ .‬הם הגדולים ואילו אנחנו אמנם מאוד רוצים‬
‫להתקרב אליהם‪ ,‬לשמוע את דבריהם ואף מנסים להקל במקצת את העול הגדול‬
‫הרובץ עליהם‪ ,‬אבל ה ם ״לא רק גדולגו אלא גס מגדלינו‪ ,‬אס גלמוד מהם לא‬
‫רק את תורת פיהם אלא גם תורת חייהם״ )דברי בן שלמה‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫לא רק זה למדתי ממנו‪ .‬הרב וולי יעקבזון )כך הוא נקרא בפי כולם( הקדיש‬
‫את הייו לביסוס היהדות הנאמנה‪ ,‬כל שנות הייו העמיד לרשותה של אגודת‬
‫ישראל‪ ,‬הוא נסע מארץ לארץ ומעיר לעיר להביא את דבר היהדות הנאמנה‪ ,‬פעל‬
‫למעלה מכוחות ו למען ״בית יעקב״ ולמען הישיבות בליטה שרבות מהן עמדו לפגי‬
‫התמוטטות כספית‪ .‬בספרו ״אשא דעי למרחק״ )בני ברק תשכ״ז( כתב הרב וולי‬
‫יעקבזון פרקי זכרונות על מסעיו במרחבי אירוסח‪ ,‬על ביקוריו בארצות הברית‬
‫ועל פגישותיו עם גדולי ישראל באיץ ישראל‪ .‬בספר זה יש תיאור מרתק על‬
‫הרבנות שלו בקהלת קופנהגן‪ ,‬על עבודת ההצלה בשבדיה‪ ,‬א ו עיקר הספר מוקדש‬
‫לגדולי ישראל שהוא זכה להםגש אתם‪ .‬דברי תורה רבים מפוזרים בספר זה‬
‫דהיינו דברי תורה שהוא שמע מהם‪ .‬אבל בכל הספר לא נמצא דבר תודה אחד‬
‫שהוא‪ ,‬הרב וולי יעקבזון השמיע‪ .‬לא היתד‪ ,‬כמעט עיר גדולה באירופה שבה הוא‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫לא נאם‪ ,‬בה הוא לא נפגש עם רבני קהלות ו מ נ ה י ג‬
‫נחפש נאום אחד או דבר תורה אחד שהוא השמיע ואשר הוא החשיב ל ר א י‬
‫להשמר לדורות הבאים‪,‬‬
‫א ג ן ד ת‬

‫״ ״ י ל * ״ ״‬
‫יל‬

‫״ י‬

‫ש ו א ל >‬

‫נפלאה נ ־ י ג י ת ״אכינת ״במים׳ • ־ ״ י ב נ׳ י ׳ ע ק מ י ז נ י *‬

‫‪ * .‬ה י נ ק י י־י״י נ י י י ת י ״ ‪ .‬נ י ע ה נ ד י ־ ״ ‪> – * .‬‬

‫מ‬

‫נ‬

‫י‬

‫נ‬

‫מ‬

‫םנהיייה‬

‫נ י י ‪ .‬ר י ס ״ ' י ‪ .‬י נ י • י ״ י ע י י מ ס ף מ כ ו נ ו ! ה מ י ־ ־ • ה י א היד‪ -‬א י ש ט י ח ד ‪ * , .‬״ ו ה ב‬
‫‪52‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״‬

‫^‬

‫״־•‬

‫ייי‬

‫* •״י• •־‪-‬י׳ י־ ‪ -‬־ י י‬

‫• ‪ $‬׳ ‪ • . -‬י ־ י י ״ • • * ‪ -‬״ • ״ ־‬
‫־*יחי• ־•הי•‬

‫?‬

‫׳ ׳‬

‫ד?;‬

‫י״״•־י״יייי׳יי״‬

‫מ י י ‪ .‬ד ־ פ י י י ד י י • מי‪.‬־יי־ ״ ב י י‬

‫־דיי•‬

‫~ ״•יי?'־ י י • ‪ • :‬־ נ ־ ז ג י י י ‪,‬‬

‫‪, 1‬‬

‫י‬

‫" י י‬

‫״^״״^‬

‫" ״ ‪ ^ ; ,‬י ז י‬
‫י‬

‫ת‬

‫*‬

‫״‬

‫יל ם י ד ז‬

‫י נ‬

‫לה?י‪0‬‬

‫' ‪* .‬‬

‫י‬

‫^ י י ״ * י י ׳ " י ־ ־ ? י ״ ״ ‪ ^ . . ,‬נ י י ז ־היי־‬
‫^ ״ ־ ־ ־ ־ י י ד י י ל‬
‫;‬
‫וגי• * י י‬
‫כאכינד•‬
‫מייזגוי כ י פ י ג ד ו ד י ה ח‬
‫׳שזנני‪-‬ו ניאכ יד וץ ‪.‬ר י ן ש י י^י ת ־ ז היד •ש׳ז״ו יר וי*ת ‪ -‬מ ‪-‬‬
‫' 'י‪*.‬יי ז! ‪-‬ת * כ*איזי‬‫? ש‬
‫* ע י ה י ז ע ה ז ה ׳ א ר ג ס ה ו א ה ר ג י ש ה י ס ב ב ת מ ו ר ה בב משו ה ר‬
‫׳ ׳ ׳ י י ג ה ע צ י י י ״יי•‬
‫י א די׳י‪-‬‬
‫הצבר‬
‫**׳׳ י• א ד בכי* ז א ת נ י ס ה ״ ה א ר י ו ש ז ה ו ה ה ר ש ר ש ל ה ע‬
‫^‬
‫^‬
‫^חוץ‬
‫^‬
‫י*יס‬
‫י א ה בכיי ה ד ר ו ‪ .‬ה א פ ה ו א ה צ ל י ח ל ש כ נ ע א ת ע צ מ ו ז ל ס ע כ‬
‫^‬
‫י <י‪-‬‬
‫י ׳י ׳ ' ׳ מ ח י י ם ו ז ה ו ה כ א ב ה ג ד ו ל שייקח אתו‪.‬‬
‫"יריתי ‪.‬‬
‫יחזירו‬
‫וליי‬
‫׳" י ״־־' ןןןי*״ ‪.‬ג ד י ה ד מ ק י ר ו ת ב י ת ו ‪ .‬ת ‪.‬מ ו‪ .‬נ‪.‬ו ‪.‬ת ‪. .‬ש ‪.‬ל ר ב נ י ם ר_ב י_ם היו ת ל ו י ו ת‬
‫ו י‬

‫נ ה‬

‫ד‬

‫כ‬

‫י‬

‫‪ 3‬י ז ו‬

‫ה‬

‫ןי‬

‫כ‬

‫כ‬

‫< ד ן‬

‫ר‬

‫י‬

‫י‬

‫^ •ש*‪ * .‬ד ר ו ר י ־ פ ו ר ב נ י ג ר מ נ י ה ‪ .‬ב י נ י ה ם ת מ ו נ ו ת מ ש נ י ר ב נ י‬

‫ר ג י ן ן י ו‬

‫‪,‬״‬

‫‪0‬‬

‫׳‬

‫ש‬

‫שלוא‪-‬‬

‫י‬

‫' ‪ ^ ,‬״ ^ עיייי ה ש מ צ ה מ כ ר ע ת ‪ .‬ה ר ב ר ר ד כ י ע ר י ם ה י ר ש והרב‬

‫‪ 3‬ג‬

‫י ה‬

‫ד‬

‫י ה ר י ^ ^ ״ מ י צ י ז צ ל רבנים אלו היו ר י א ש י הלוהריס גגד אנשי‬
‫י'‬
‫ר ח צ ה א ד ב ת ר ו ג ו ת דג־ ל נ ר א י ם ה ר ב נ י ם ע ם מ ל ב ו ש י ה ם‬
‫*‬
‫י יש‬
‫י‬
‫׳‬
‫י <>גי ‪ ,‬י ך י י י ‪- ,‬‬
‫יופיי‬
‫‪ .‬בושים שהיו כורח הרציאות ב ק ר י ו ת ישראל ברערב‬
‫•ה‪ .‬ח ר ^ ^‬
‫י ‪ -‬ז * י ע ק ב ז ו ו ת ל ה ה ר ע ו ת א ל ו ג ס ב ד י ר ת ו ב י ר ו ש ל י ם ת״ר‬
‫י יקי‬
‫י ניסח ב״‪-‬ארונת הכריס‪.‬‬
‫'יוא ה י ‪-‬‬
‫ד‬

‫ך‬

‫‪3‬‬

‫<‬

‫ז‬

‫ן‬

‫ל‬

‫מ‬

‫כ ז‬

‫׳ י ו ^‪..‬״‪.‬‬

‫ף‬
‫‪5‬‬

‫^ *יק‬
‫^‬

‫ ‪,‬‬‫ה‬

‫^‬

‫ד‬

‫^‬

‫‪9‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫עוז‪,‬‬

‫ו‬

‫ר‬

‫היתה ברורה‬

‫ה‬

‫א י ש א ג ו ד א י ר ו ב ה ק ‪ ,‬א ך זה ל א ה ע ב י ר א ו ת ו ע ל‬

‫ף‬

‫‪.‬‬

‫י‬

‫פלא‬

‫שהוא‬

‫הרגיש‬

‫את‬

‫עצמו תלמידו ש ל מורנו‬

‫י ג י י י ה ד ע ת ה ז ו ה ר י ם היה‪ .‬ג ס ‪ :‬ק ־ כפיים‪ ,‬פ ש ו ט ו כ מ ש מ ע ו ‪ .‬מ א ו ת‬

‫מ‬

‫"׳‬

‫א ‪5‬‬

‫^‬

‫ו ש ה‬

‫י‬

‫ח‬

‫י ש ל ח א ל ה י ש י ב ו ת ו א ל ב ת י ה מ ס ר ה ח ר ד י י ם ב מ ז ר ח אירופה‪,‬‬

‫ז‬

‫י י י א י ר ה בידיו הטהורות‪ .‬הוא התריס את כ ל בגי הגולה שבמערב‬
‫׳יו ה י ד י נ ו ת ב ל י ט א ו ב פ ו ל י ן ‪ .‬א ב ל ה‬

‫‪ : 3‬ן‬

‫י ר‬

‫יעקב‬

‫י י י‬

‫<‪ -‬י‬

‫י‬

‫י‬

‫*״‪ -‬י ר א ו ת ב ז ה ש י ע ו ר נ ו ס ף ב ר ס כ ת ״ א ר ו ג ת ח ב ר י ם ״ ש ה ו א ז כ ה‬

‫א י‬

‫^‬

‫יעי‪-‬‬

‫א‬

‫ה‬

‫י‬

‫י הוא הזכיר ב ד י ד ארץ א ת רבה של הקהלח הכללית‬

‫כ י כ* י ב ב י ש ר א ל כ ל זרו שהוא נשאר בתור ה מ ח נ ה ש ל נאמני‬

‫נהיי‬

‫*•ד‬

‫^ ^יי י‬

‫^ *‬

‫ולא‬
‫כ‬

‫י כ ״ שהיא בשום רב בישראל‪ .‬הוא היה רב בקהלה החרדית‬
‫־‬

‫יזיזיייה‬
‫י י ז‬

‫י י ״ ף ס ו ת א ח ר ו ה מ ו ש א י ם ע ק ר ו נ י י ם ‪ .‬א ב ל ר׳ ו ו ל י י ע ק ב ו ו ו ה צ ל י ח‬
‫נ‬

‫^"ימגזלגן‪.‬‬
‫יזינ‪.‬‬

‫י ד ע ת הדגולים‪ .‬ב ס פ י י ו ובזכרונותיו כ ת ב הרב בגירין זאב‬

‫• מ א ו ח י כ נ י ס ו מ נ ה י ג י ס ‪ .‬ב י נ י ה ם ר ב נ י ם ר ת נ ו ע ת הרזרהי‪ ,‬ב י נ י ה ם‬

‫^ י‪.#‬‬
‫ץ‬

‫ג‬

‫ע ו ז‬

‫^‬

‫ו א‬

‫‪ -‬ר׳ ו ו ל י י ע ק ב ז ו ן‬

‫‪ -‬פנה אל‬

‫י זצ־׳ל ב ו י ל נ א ב ש א ל ה א ם מ ו ת ר לו‪ …‬ל ה ע ס י ק א ת ב נ ו ב ע ב ו ד ת‬

‫ה‬

‫• י י ז י כ י י ל ה ק ל מ ע ל י ו ב מ ק צ ת א ת ע ו ל ה פ ר נ ס ה ‪ .‬נ ק י כ פ י י ם ו ב ר לבב‪.‬‬
‫ ל ד י•‬‫**ט״‬
‫‪2‬‬

‫ב ה‬

‫א י ע י מ א ליכא‪ .‬א ב ל ל א י ב ו ש כ ל ה ח ו ס י ם בו‪ .‬ואכן‪ ,‬ו כ ה ה ר ב‬

‫‪53‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א‬

‫י ז נ כ ת‬

‫ת י‬

‫י ב ה‬

‫ח‬

‫פ‬

‫מ‬

‫ז‬

‫**"?י‬
‫*‬
‫'‬
‫״‬
‫ת ז מ ו ן לאשת חבר שתהיה לאד־ ס‬
‫י "^ ^‬
‫^‬
‫^~י י׳‬
‫״ י‬
‫ממשיכים את דרך האבות לכבוד ולתפארה ורוב הבנים ה‪ 3‬רבגיס ז כ ח ג‬
‫ו כ נ י ו‬

‫ב י ת י‬

‫ת י‬

‫כ‬

‫י‬

‫ת‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫ס‬

‫ב‬

‫י‬

‫כ‬

‫א י ז‬

‫י ז ג‬

‫‪, 1‬‬

‫ו א י ז‬

‫ה ב ג י ‪0‬‬

‫כ‬

‫כ י פ‬

‫והבה‬
‫ידיים‬

‫ה‬

‫בעלי שם ביהדות הנאמנה בארץ ישראל‪.‬‬
‫ב‬

‫ת‬

‫י ג א‬

‫י‬

‫כ ז‬

‫ב‬

‫‪7‬‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ג‬

‫?‬

‫כ י‬

‫' ‪ 1.‬וה‬
‫יי*"'‬
‫אמונת הכביס ואהבת הבריות‪ ,‬אבל בלי ע י ז *‬
‫*** ? י ח ז‬
‫להשיג‪ .‬עקביות והכנעה י ' ״ י י לי״לכי״ ייי^ייי׳• ^‬
‫הצניעות‪ ,‬על כ ס ר הראש של האשד‪ .‬הנשואה‪ .‬באחד מביקוריו בליטא הגיע ׳‬
‫נ‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ה‬

‫מ‬

‫י‬

‫ל‬

‫ב י‬

‫כ‬

‫‪1‬‬

‫״" י •‬
‫ז נ ל‬

‫ז ‪ 1‬־ ת י‬

‫א ל ת י‬

‫״י י ׳ י‬
‫ל‬

‫ה‬

‫ר‬

‫כ‬

‫כ‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫* יי'‬

‫ה מ א ר‬

‫^ י'*"""‬
‫‪,‬‬

‫‪1 3‬‬

‫ל פ י‬

‫כ‬

‫״‬

‫ת י ד ׳‬

‫ה י י ז‬

‫א‬

‫א‬

‫׳‬
‫‪0‬‬

‫י‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ל י‬

‫יי‬

‫מ‬

‫י ע י ן ב ? ח‬

‫*‬
‫‪7‬‬

‫‪0‬‬
‫י‬

‫ב‬

‫י‬

‫כ‬

‫ה‬

‫פ‬

‫‪!1‬ער‬
‫י‬

‫^ ! <־ר‬
‫^*‬
‫" י "*‬
‫~'‬
‫~‬
‫כגולה‪ .‬הרב המארה אכנס גער בו ואמר שנשים רבות הולכות כך‪ ,‬אב־ י י ^‬
‫סיפר את המעשה לרבינו היים ע ח ר זצ״ל יצא זה מגדרו הרגיל נגד אלה המגי‬
‫פנים בתורה שלא כהלכה ודברי בן שלמה‪ ,‬ה״א‪ ,‬עמ׳ שו—שז(‪.‬‬
‫כ‬

‫תהיינה שורות אלו הכרת תודה על מה שזכיתי ללמוד מהרב בנימין זאב‬
‫יעקבזין זצ״ל‪ ,‬אחד ומיוחד מבני העליה‪.‬‬

‫רגילים לחשוב על גברא רבה ש מ ק ד י ש א ת עצמו בליל ל ל י מ ו ד ו ל ה ר מ ת תורה‪,‬‬
‫ט ה ו א הגדול שבגדולים ו מ ע ל ת ו י ת י ר ה על פני א ו ת ו א ד ם גדול ש מ ק ד י ש מ ב ח ו ת י ו גם‬
‫ל מ י ל י דציבורא‪ ,‬אבל ב א מ ת אינו בן — שבן ה ״ ע ו ל ה ״ ש ה י א ס מ ל ל ה ת מ ס ר ו ת ה ש ל מ ה‬
‫לדברים רוחניים‬
‫לב‪,‬ליס‬

‫ה י א ב א מ ת ״ ק ו ד ש ק ד ש י ם ״ ‪ ,‬ו ״ ה ש ל מ י ם ״ ש ח ל ק ם לגבוה ו ח ל ק ם‬

‫ה ם א מ נ ם רק ״ ק ד ש י ם ק ל י ם ״ ‪ ,‬אבל ״זבחי שלמי ציבור" א ף ה ם ״ ק ד ש י‬

‫קדשים!״‪.‬‬
‫מ ה ו ד הספדו של רבי מאיר ש מ ח ה מדוויגסק על רבי יצהק אלהנן מ ק ו ב נ ו‬
‫מובא ב״החוס ה מ ש ו ל ש ׳ לרב בנימין ז א ב יעקבזון‪ ,‬עמ׳ ‪.30‬‬

‫‪54‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תקון והשלמה‬
‫כראררי‬

‫י‬
‫ס‬

‫^‬

‫ת ר ח ת ש ל ־ ג <עמ־ ‪ ^48‬צ ו ט ט ה ת ש ו ב ת ההת׳־ם ו ח ל ק‬

‫נ ג ח י ך‬

‫ה א ו מ ר על ה ר פ ז ר ר י ס ‪ :‬״ ו ה י ה ע ד ת ם כ ע ד ת צדוק ובייחוס‪ ,‬ענן!ושאולי;‬
‫‪1‬‬

‫י •ש‪ .‬ער־ ׳•‪ 14‬ש ש א ר ה ו א פ א ו ל ו ס ‪ .‬ר ר א ש י ה נ ו צ ר ם י ה ר א ש ו נ י * ו ה ע י ר נ י‬
‫״י*יז‬

‫ן ן כ ת‬

‫י ק ש ר נ י ‪ ,‬ש ר ס ת ב ר י ו ת ר ש ה ב ו נ ה ל ש א ו ל ה ק ר א י ‪ ,‬ב נ ו ש ל ענן‪ ,‬מ י י ס ד‬

‫א ו י זי׳ י ז ז ל ת ק ן ג ס א ת ד ב ר י ב ע ר‬
‫א‬

‫כ‬

‫ע‬

‫‪ ,50‬ש ם ׳‬

‫ס‬

‫אין ל כ ד נ ס ק א ‪ -‬ר י נ ה ב ד ע ת ה ח ת ״ פ ל י פ לזד דקחלות‪ ,‬שכן ודאי‬
‫״•‬
‫״ ׳ מ רוז־ ר ה ק ר א י פ ל א ה י ה ק ט ן ר ה פ י ר ד ד מ ה ר פ ו ר מ י ם ‪ ,‬א ל א ה ה י פ ר ‪ ,‬א ר מ׳־מ ט ע ו ת‬
‫׳ א הטעונה תיקון‪,‬‬
‫ג ב‬

‫ד‬

‫כ‬
‫׳‬
‫ב‬

‫לדעתו של הגר ה סולוביצ׳ ק‬

‫•‬

‫א״‪:‬גז‬

‫ה ג‬

‫ו‬

‫א ז‬

‫ד י מליטא‪ ,‬אשר ת ר ד בפירוד הקהלות‬

‫ובהונגריה‪ .‬והובא ב ר א ר ד י הנ־ל ו ע ר‬
‫הרידכ״ז‬

‫׳ י י ב ז׳‬
‫״תא‬

‫בהקדרת‬

‫אשר‬

‫ספרו‬

‫שו״ת‬

‫״בית‬

‫ו י ר ו ש ל י ם ת ר ס ה(‪ ,‬כ ת ב כ ד ב ר י ם הבאים•*‬
‫חזי‬

‫מהיראים‪.‬‬
‫דבר‬

‫זיל‬

‫רגדולי‬

‫גאוני‬

‫ליטא‪,‬‬

‫‪ ,^47‬י ש ל ה ו ס י ף א ת ד ע ת ו ש ל‬

‫כרה‬

‫טרח‬

‫ויגע הגאון‬

‫הצדיק‬

‫החים‬

‫זי״ע‬

‫להפר‪-‬ד הפושעים‬

‫ו א ח ר כ ד ב א ה ג א ו ן ה צ ד י ק ר׳ ש ר ע ו ן ס ו פ ר ז צ ״ ל ר ק ר א ק א ע ‪.‬‬

‫זה‬

‫ל ע ש ו ת כן בגאליציא‪ ,‬א ד ל א ב י ו ע ל ת ה בידו ב מ ד י נ ת אונגארן‪,‬‬

‫וכמדינת‬

‫גאליציא לא הניחה הממשלה‪ .‬וכן בליטא ההיפר הרבנים בעצמם‬

‫הכניסום‬

‫ע ל ר א ש נ ו ״ וכר‪.‬‬

‫ל ד ב ר י ה ר י ד ב ״ ז ז ״ ל א ל ו ה ס ב א ת ת ש ו ר ת ל ב י ר׳ א ב ר ה ם ה ל ו י ש י ש א ג ״ י‬
‫ו ה ם נ ד פ ס ו א ף ב מ א מ ר ו ב ״ י ג ד י ל ת ו ד ח ״ ‪ ,‬ש נ ח ב ח ו ב ר ת א־‬
‫דוד דנשקה‬
‫הערת‬
‫להלן‬

‫ה מ ע ר כ ת ‪ :‬ע ל ד ע ת ו ש ל ה ר ב א ״ י ח כ ח ן ק ו ק ז צ ״ ל ב נ ו ש א זח‪ ,‬ר א ה‬

‫ב ג ל י ו ן זה‪ ,‬ע מ ׳ ‪.77‬‬

‫תשובה להבהרה‬
‫מ ס ו פ ק נ י א ם ד ב ר • מ ר ע מ נ ו א ל מ ב ה י ר י ם ‪ ,‬א ו ה ם פ ו ע ל י ם ב כ ו ו ן הפור‪.‬‬
‫לא ט ע נ ת י על דברים‪ ,‬א ש ר חובאו‪ ,‬כ ״ א ע ל ח ״ ש כ ח ה ״ א ש ר בלקט‪.‬‬
‫‪ .1‬א י ו ש מ ץ פ ס ו ל ב ה ב א ת ד ב ר י ח ר ב ד ם ל ר זצ׳׳ל‪ ,‬א ב ל י ש מ ח ד ל ‪ ,‬א ם ל א‬
‫מ ב י א י ם א ת ה ד ב ר י ם ה מ צ ו ט ט י ם ע ל ידי‪ ,‬א ס ה ס ק ש י ם ב ג י ד י ו ‪ :‬נ א מ נ י ם פ צ ע י א ו ה ב ‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫על ד ע ת הבד״ץ ש ל ה ע ד ה החרדית בחרתי לכתוב בצורה זו מתוך ספק‬

‫מ י בין קוראי ״ ה מ ע י ן ״ מ ק ב ל א ת דעתו‪ .‬א ב ל לא ה ש א ר ת י ס פ ק ש ל א ט ע נ ת י משם‪,‬‬
‫אלא‬

‫ש ל א ה ו ב א ה ד ע ת ה ג ר צ ״ פ פ ר נ ק ז צ ״ ל ו ב י ת דינו‪.‬‬
‫ב ש נ י ה ע נ י נ י ם ה ת ש ו ב ה ש ל מ ר ע‪ .‬א י נ ה מ מ י ן ה ט ע נ ה ‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫•ךןע ‪ -‬י י ״‬

‫‪.3‬‬
‫לכן י א‬

‫ה‬

‫‪-‬‬

‫ח‬

‫נ‬

‫י‬

‫ה‬

‫ע‬

‫נ‬

‫י‪, .‬‬

‫ב כ י ה‬

‫ץ‬

‫‪:‬‬

‫כ‬

‫ז ה‬

‫י‬

‫ב‬

‫מ ת‬

‫ת‬

‫ה‬

‫‪ :‬י ד ל‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ן‬

‫‪.‬‬

‫ד ן‬

‫ד‬

‫ן‬

‫^‬

‫ת‬

‫^‪.,‬‬

‫< ‪ 1‬א‬

‫ך ח ז ן ץ‬

‫א‬

‫כ‬

‫ן‬

‫^‬

‫א‬

‫ו‬

‫ז ‪1‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪0‬‬

‫ך‬

‫״‪4.‬‬

‫נ‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ן‬

‫י ן ‪ 0‬ה׳ באיי‬

‫נ‬

‫ג‬

‫ע‬

‫עיקרית‬

‫ה‬

‫^‬

‫‪1‬‬

‫ל ד ע ת ו עי י ו פ ק ו ס ה מ ד י נ ה ‪ .‬כ ד י ל מ נ ו ע א י ה ב נ ה ה ו ד ע ת י א ת זי׳‬

‫ך י‬

‫ע‪ .‬ע ו ד ל פ נ י ה מ ס י ר ה ל ד פ ו ס <אחר• ש כ ר ע מ נ ו א ל ה ר א ה ל י א ת ת ש ו ב ת י‬

‫פ ג י‬

‫כהוכחה‬

‫ו ב ק ש ת י ״ ה ש ל י ט את ה ק ט ע הזה‪.‬‬

‫פרסומה*‬

‫להשתתפות‬

‫‪.4‬‬

‫ב‬

‫‪3‬‬

‫ה‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫ן‬

‫ת‬

‫‪.‬‬

‫ג ך ן‬

‫^‪,‬‬

‫י‬

‫_‬

‫ף‬

‫‪.‬‬

‫א‬

‫י‬

‫כ‬

‫נ‬

‫י‬

‫ך‬

‫=‬

‫ר‬

‫ך‬

‫ר‬

‫נ‬

‫ן‬

‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫? צ‬

‫ן‬

‫׳‬

‫— קראי‬

‫י‬

‫״ ה צ ב י ע ‪,.‬עכור ר ש י מ ה ה ד ד י ת א ח ר ת ׳ ׳ ‪ ,‬ו נ י מ ו ק ם ע מ פ ‪.‬‬
‫א‬

‫‪ 5‬י‬

‫ר‬

‫=‬

‫ה״סטיריןן‬

‫כ‬

‫ד‬

‫‪.‬‬

‫ד‬

‫ג מ ן א‬

‫‪4.‬‬

‫י‬

‫‪4.‬‬

‫ד ן ן ן ה‬

‫כ‬

‫‪.‬‬

‫ע‬

‫ה‬

‫‪ :‬ז א י ן‬

‫נ י ן‬

‫ך ׳ מ‬

‫^^‬

‫ד‬

‫ן‬

‫מ‬

‫כ י כ‬

‫ה‬

‫‪.‬‬

‫ה ן ן ם‬

‫ש‬

‫^^‪*.‬‬

‫״ ‪1,‬‬
‫^‬

‫י ל י נ ן‬

‫א י ן‬

‫ן ג ו ר‬

‫ך להיות‬
‫יו‬

‫י ‪ 4‬ה ? כ י ר‬

‫קוס‬

‫‪0‬‬

‫ה מ ד י נ ה א ל א יל* ח י ד ז ש ע ב ו ד ת ב י ת ה מ ק ד ש ה ו ק ב ע ו ל י מ י ם ט ו ב י ם ‪.‬‬
‫ין‪.‬‬

‫א ס מ ר ע‪ .‬מ ש ז ר ל ת ו ך מ ש ל ו מ ע ש י ה ן ש ל נ ע ר י ם מ נ ו ע ר י ם ה א ס זה ש י י י‬

‫לויכוח‬

‫במקום‬

‫בינינו?‬

‫ועוד‪,‬‬

‫האס‬

‫הבאת‬

‫מאמר‬

‫הדל‬

‫על‬

‫מרס‬

‫—‬

‫החורבן‬

‫שהובא — פועלת למניעת הגורס?‬
‫מ‪ .‬י ו נ י‬

‫־כבוד‬
‫דערכת המעיז‬
‫ש ל ו ם רב‪.‬‬
‫ב ג ל ון ה מ ע י ן מ ח ד ש ת מ ו ז ה ש ת א ב ע מ ׳ ‪0‬י> נ א מ ר ‪ :‬י ש נ ה א ג ד ה שרי ח י י ם‬
‫שינה‬

‫א ת ש מ ו וכר‪.‬‬
‫ברצוני‬

‫ליגינדה״‬

‫להעיר שעלינו להזהר בשימוש במושג ״אגדה״‪ .‬אין אגדה פירושה‬
‫בלע״ ז ולא סיפור בדים חלילה‪ ,‬ולא דבר המצוץ מ ה א צ ב ע או פולקלור‬

‫עממי‪ .‬אגדה ה י א חלק מ ת ו ר ה ש ב ע ל פ ח שבידינו‪ ,‬דברי חכמים ולפעמים ח י ד ו ת פ —‬
‫א ס י ס ו ד ה מ ל ה כ י ר א ה מ ח ב י ט ו • ״חגיד ת כ ת ו ב ״ ‪ .‬ואף אם יסודו אחר‪ ,‬אין זה מ ו ר י ד‬
‫מקדושת‬

‫המושג‪.‬‬

‫לצערנו חחלו ל ה ש ת מ ש במושג מקודש זה במובנים אחרים ויש אתנו ״אגדות‬
‫יון״ ו ״ א ג ד ו ת א נ ד ר ם ך ו כ ד ו מ ה ר ב ו ת ‪ .‬ד ב ר ז ה מ ב י א א ו ת ו א ף ה ו א ל ז ל ז ו ל ב א ג ד ו ת‬
‫הדיל‬

‫המקודשות‪.‬‬
‫א נ י מ צ י ע ש ל פ ח ו ת א נ ו נ י ז ה ר ב ש י מ ו ש ב מ ו ש ג ק ד ו ש זה‪ .‬כ מ ו ג ס ב מ ו ש ג י ם‬

‫א ח ר י ם ו ל א נ ק נ ה א ת הביטיי ‪.,‬תורה״ ו ״ מ ש נ ה ״ ל ד ו ג מ א ל ד י ע ו ת אפיקורםיות‪.‬‬
‫ב כ ב ו ד רב­‬
‫; ‪ .‬א‪.‬‬
‫א ג ב באותו ע מ ו ד י ש נ ה ט ע ו ת לפיס‪.‬‬
‫)ולא ״ייפזוק כבמודפס(‪.‬‬

‫‪56‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ברוך‬

‫ט‬

‫ע‬

‫‪2‬‬

‫ה י ד ו‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ה‬

‫*‬

‫י ס ג‬

‫‪,‬ק‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על‬

‫מ ? ל ת ת מ י ר ה מ א ת הרג מנדל קרגוי זצ״ל‬
‫פייוש׳יס וחידושים ע" ‪:‬־סכת הכורה ובסופו פירושים‬
‫‪1‬‬

‫*תיספה* זדי המורה‪ .‬מאת הגאון ר׳ מנחם המכונה‬

‫מעגדי‬
‫‪,‬‬

‫מ א ח הרב אברהם סומר ד י י ‪ ; :‬א‪ .‬ירישיייס תשל״ג‪.‬‬

‫^ניףי*‬
‫׳ך• ה ן‬
‫^‬
‫< * ^ י יץ״‬

‫^‬
‫^‬

‫שראי‬
‫י ב י ס ש ז כ ו ל ת ס ו ס ר י ד א ת מ ק ו ר ס ה ר א ו י להס‪ ,‬ש מ ס ה ו ל ד‬
‫י י ^ *י‬
‫^ ^ הן ירודות רבאיס‪ .‬א ד י ~ י פ גדילי י ־ ״ י א אי׳ייי התורה‬
‫;‬

‫״ ^ כ ר ת ו‬
‫^‬
‫זיש‬

‫י • י א ת ס פ ר ו ״ ג י ד ו ל י ט ה ר ה צ ל ה ל כ ו ת ר ק ו א ו ת )פיורדא‪,‬‬
‫ת ג ! ה כ ת ב ס ו ע ר ב י ן ה ש א ר • ״ ל ר ע ן תהיי ה ש ו ר ה ל ע ד ה ב מ ד י נ ת‬

‫כי י ‪. ^ -‬‬

‫' י י ׳ י י • ר ע ו ה ס י ב ו ג ד ו ל ת ת ו ר ת ו ל א נ ו ד ע ת להם‪ ,‬ל ז א ת א ע י ר ה‬

‫ז‬

‫;׳‬

‫<‬
‫^ יה‬
‫ז ן‬

‫ן‬

‫ף‬

‫ד‬

‫^ ר ה ס ע מ י ס ש ב ה ו ו כ ת ל י ו בפי כבוד א א ר ו ראוה״ג זצ״ל וידעהו‬

‫ו ־ ן א‬

‫ב ח ד ר י תורה‪ .‬ל ו ז ר ו ע ע ס גבורה‪ ,‬ל י ש א ו ל י ת ן ב מ ל ח מ ת ה ש ל‬

‫^‬

‫*י*ל ר>ן‪^ ,‬‬

‫^ י ׳ * ל ס ב ר ה ׳ ק ו ל ע א ל ה ש ע ר ה ‪ ,‬כ א ה ד ר ן הגבוריס‪ ,‬א ש ר ל ב י ת‬

‫ף‬

‫״״" ה ל‬
‫^‬

‫הי‬

‫ת ‪3‬‬

‫^‬

‫ג‬

‫ייגמ‪.‬‬

‫א ץ‬

‫א‪-1‬‬

‫‪1 7‬‬

‫י‬

‫ד‬

‫״'‬

‫* י‬

‫‪-‬‬

‫י ב •מ א ב י ו ה ה ת ס סופר‪.‬‬

‫^י‬

‫( ן י‬

‫‪7‬‬

‫* "ג < י ‪7‬‬
‫יי‬

‫לארגו׳ זצ י‪.‬‬

‫עס מראי מקומות והערות‬

‫ג ו י‬

‫^'^י*׳‬

‫ה י ר י ד י ם ע ד ר י ם עדריס‪ . …‬כ ל ה ו ס פ ה ר ק ג ו ר ע ת א ח ר י ע ד ו ת‬

‫ה י ה ה י ב ד ר ו ס ג ר מ נ י ה ב ק ה ל ה ה ר פ ו א ר ת פ י ר ט )פיורדה( ע ״ י‬
‫‪0 , ,‬‬

‫ה ר ב ה ע ל ת ו ל ד ו ת י ו ‪ .‬ה ו א נ ו ל ד ל פ ג י ר א ת י י ם שנה‪ ,‬ב ש נ ת‬

‫‪,‬‬

‫^ י ־ " * א צ ל ג ד ו ל י הדור‪ .‬ה ו א זכה ל י צ ו ק מ י ס א צ ל ז ק נ י הדור‪ ,‬ה ר ב‬

‫ר‬

‫רד‬

‫׳ כ שגהס ה י י י ‪ 7‬ב פ ר ג ק ס ו ר נ ז ד ר י י ן ו ה ״ ג ו ד ע ב י ה ו ד ה ׳ ב פ ר א ג י•‬
‫‪5‬‬

‫'•ה‪5‬כ‪, -‬‬
‫ןד‬

‫^׳^״‬

‫מי‪^,‬‬

‫יי‬

‫הד*‪-‬״‬

‫כ‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫?‬

‫‪1‬‬

‫ה ר ב א ב ר ה ם בנימיו המבורג והרב אברהב ווכםייר על ״גידולי טהרה״‬

‫" ר ד אצי* רבי יחזקאל לגדוי בפראג‪ ,‬אביי לפי דעת* יש להסתפק גכר‪.‬‬

‫י‬

‫* ״ ״ ״ * * את פירושי הנודע ביהודה‪ ,‬לפעמים מסכים אתם‪ ,‬אך לפעמים דוחה‬
‫* ז י פ י ת רכה י כ י ש ו ו שאינו מ ע י ד עיי ירס ס ל תלמיד בלפי רבו‪ .‬בפירושי‬
‫*‬
‫י׳ ד יי ‪.‬‬
‫יל> כותב הי־גליק‪ :‬״וראיתי ל מ א ת בעיי צל־׳ח שכתב בספרו‪…‬‬
‫׳׳יעה•‬
‫׳"י ש ס ­ * י א י נ ו כ ד • בס גידולי שהרה דף ו‪ ,‬א סוס׳‪ -‬כ ‪ :‬״וראיתי להגב״י‪ …‬אבל‬
‫ם‪! …‬־ כ ד כ ת ב ת י דליתא•׳‪ .‬ובשר־ת שבסוף גידולי סהרה סי׳ ו ‪ :‬״וראיתי להגב״י‬
‫ד‬

‫ב‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫^‬
‫י‬

‫׳ ״ • ז עי זה‪ …‬ו ה ג ג ‪-‬‬
‫^‬
‫י י*‪ 0‬בסי־ ‪.‬‬
‫^ המבוד‬

‫ו ד ו ק‬

‫מ‬

‫י‬

‫א‬

‫ר‬

‫י‬

‫מ‬

‫י י‬

‫ג‬

‫ק‬

‫י‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ה‬

‫״ ‪ ,‬י י ו ‪ . . .‬ועל דחוקים כאלו אינו מן הצורר‬
‫י״‪ .‬ובפזר׳ת נחלת בנימיו‬
‫^ ^‬
‫‪ :‬״וראיתי להגאון נב׳׳י‬
‫‪,‬‬

‫י‬

‫ה‬

‫מ‬

‫? ב א‬

‫ש ג ז כ ר‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ב ג ב‬

‫ה ר נ ד ק‬

‫‪57‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם כאשר הדל׳ ק עבר אוזר כך לפריס והתפרנס ל ל ס ח י המשיד ב ^ י י י י ר ^‬
‫‪1‬‬

‫למד ולימד והרביץ תורה לרביב‪ • .‬גיסו הרב ברוך ד י ל בפאריס אמר ל‬

‫א‬

‫״ י‬

‫בשבת בן שאביו ג ד )שד־ ת נהלה ב נ י ל ת קונטרס הלילה על ע ם ‪ ,‬ב>‪ .‬בזמז ד י‬

‫יות‬

‫גי‬

‫בפריס הוכתר נסיי און לקיסר ובתפלה ליוהדת ביזם רביעי‪ .‬א׳ דר״ח אדי י *‬
‫ה׳ ת ק ה ״ ה *‪ 11805‬שרו בבית הכנסת שיר הודיה בלשון היודש שחיבר ״מיי׳ י‬
‫ל ע נ ד י קארגויא נר׳־ו״‪ .‬משפ עבר לפייט‪ ,‬התחתן ונשאר שם עד פטירתו ערב‬
‫ראש השנה תר׳יג יב‪• .>184‬הסיפ ידידותייפ ביזהר שירו בינו ובין הלרא דאתי*‬
‫דק״ק פירט‪ .‬הרב אברהפ ו ו ל ף המבורג זצ־יל‪ ,‬בעל שער זקנים ושו־ ת שמיה‬
‫בנימין‪ .‬בססריפ אלו מובא משא ולתן בהלכה בין שני גדוייפ א‪*-‬ה בינידם בדיני‬
‫חלה תרד מ‪ ,‬דיני קדשיפ והלכות נדה‪ .‬תשובות רבות השיב הרד‪,‬״ ק להרב יעחי•‬
‫דב הלו• בג״ברגד זצ״ל וכן עלד בהחלפת לכתבים עב ״הרב הלופלא מחור׳‬

‫י‬

‫בדגול מרבבה‪ …‬ודבריי י צ ר י ם וסהזכיב־׳‪ .‬ובשד־ ת ש ע ר זקנים להרב הגיל‪ ,‬ח ״ ב דף‬
‫‪,‬‬

‫ה‪ ,‬ב כתב דרמ־יק‪ :‬״ראיתי בסי ד ג ר ברבבה‪ …‬יעשה דבריו בזה כדברי נביאות יצ״‬

‫ן‬

‫בזה״‪• .‬כעין ז ה בסי ל״אכת ש ל י ם להרי־ ד כ נ י כ ר ג י כ־*ל א בינה ע ‪ .‬א כ נ ס במקומות‬
‫אזזריס דן הרמי־ ק כיריב כדבר• הגב״י‪ .‬להזק א ת דבריו זאף לתרץ קושיות עי סברותיו׳‬
‫אבל בכי* זאת •שי‪!• ,‬הניח ש ה ר ג ״ ת ה י ה תלמידו של הניב׳••‪ .‬ואילי ללד הדר ק כישיבה‬
‫‪4‬‬

‫הלםירסלת בפראג ל ע ת זקנתו של ה נ י ד ע ביהודה‪ ,‬אך בלי • היות מלש תלמידו‪ .‬הרמ״?‬
‫ה י ה בן עשדיס כ א ש ר נפטר ד׳נידע בידידה בשנת מקנ״ג <י<זל‪.(1‬‬
‫כנראה אין להטיל ס פ ק כ כ ד שהרמ״ק י‪: .‬יד אצל רג* נתן אדלר בפרנקפורט‪ .‬כד מובא‬
‫בהקדמות הנ׳־ל ל״גידולי טהרה״ וכן ריסר הרב ע ב י נ נ י י ״ ן אזיערבד ז י ל בהקדמתו‬
‫ל ‪ ,‬מ ש נ ת רבי נתן״ וראה כ ה ק ד מ ת הר״א ס ו פ י שליט״א "פירזש הרמ״ק לתמורה‪ ,‬עמ׳ א‬
‫בהערה בשולי הגליון‪.‬‬
‫הרמ׳׳ק ליד גם אצל בעל התפלאה בפרנקפורט ובשדית •סער זקנים ל ה ר ג אברהם וולף‬
‫המבורג‪ ,‬ה׳יב ע מ ד׳ מובאים דברי הרכ״ק על ש א ל ה בענין הפרשת ח ל ה ב ש ב ת ש ב א ה‬
‫לפני בעל התפלאה‪ .‬זבשר׳ת ש מ ל ת בנימין חלק יו״ד םי׳ י׳ )עמ׳ קכז‪ ,‬ב( מ ו ב א שהרמ״ק‬
‫סיפר שהלומדים בק״ק פפדי־מ פקפקו על היתר א ה ד של הרב בעל סדרי טהרה בעגין‬
‫מ ר א ה חום בבדיקת אשד‪ .,‬בתשובה ש ט ר ם נדפסה מ ב י א הרמ״ק מנהג תמוה שראה‬
‫ב פ ר נ ק פ ו ר ט ‪ :‬״כשהייתי בימי קדם בפפד״מ ראיתי בעיני שנהגו בפרסום )!( בבית‬
‫הכנסה העולים להתן תורה וחתן בראשית שהיו נותנים לחזן ולשמש מה שנדרו לאלתר‬
‫ב מ ט ב ע ו ת של זהב‪ ,‬וכן כ ש ב א שם הזן מפורסם מעיר אחרת נתנו כל העולים לספר‬
‫תורה ד י נדבתם תכופות ז ה ב ובודאי אין להם על מ ה לסלוד״‪.‬‬
‫א ה ד מרבותיו של הרמ״ק היה הגאון ר׳ הירץ שייער‪ ,‬אבדק׳׳ק מענץ‪ .‬כד מובא‬
‫בהסכמות הנ־־ל ל‪,‬גידולי טהרה״‪ ,‬בהקדמת הר׳ א סופר לפירוש הרמ״ק לתמורה עמ׳ אי‬
‫בהערה בשולי ה ג ל י ת וכן מ י ד י ת ש מ ל ת בנימין‪ ,‬חלק אר׳ח ד ף עח ב ומה שהקש׳‬
‫אותי מעלתו הגאון גר״ו בשם מורו הרה״ג מדיה הירץ שייעד ז״ל בשם אביו מ ה י‬
‫טעבלי ז״ל להקשית קי׳ עצומה״‪.‬״‪ .‬הדפד׳ק " מ ד גס זמן מה אצל הרב יוסף יאסקא‬
‫אב״ד ד ק י ק פ ת ן התנו של הנודע ביהודה ו ב א ח ת מתשורותיו שטרם נדפסו ב ע י נ י‬
‫טרפות כ ת ב הרמ״ק על הבהמות עם מחלה מ ס י י מ ה שראה ״כשהייתי בפולין במדינה‬
‫י‬
‫פרוסיה המערבי‪.‬־״‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נעד‬

‫ז ‪3‬‬

‫י ר י ן‬

‫^ יררא‬
‫*ן־ץ‪,‬‬

‫ד‬

‫^‬

‫י‬

‫י‬

‫ר ז ז‬

‫״‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫׳ ' ׳ י י י שונאי התורה‪ .‬ע י ה ת ז ס י ד י ת ברריב אפילו ביום ש ב ת‬

‫י‬

‫^ ^׳י׳״‪-‬ת ה נ פ ש י ת ש ה י ה שרוי ב ה כ א ש ר‬

‫ו ז ל ן‬

‫י״?ל‬

‫ד‬

‫*‬

‫ד ‪,‬‬

‫ה‬

‫^ ^ ^ * א ש י כ ת כ א ה כ ב ה ק ד מ ו ת י ו י ש נ י ח י ק י ‪ , .‬ש ע ר ז ק נ י פ ׳ ייזולצבאד‬
‫^‬

‫<‬

‫י׳* י * ע י י א ש י‬

‫מ ה א י ת ן ר ז ש ב י ב ע ה ‪ • 7‬ר ז ש ל י ס ה י ב ־ ב ־ ׳•‬

‫י י ז א ה ה ש ת י י י י ת ה ר פ ו ר פ ב ל ה ל ת פירט‪ .‬כ מ י ו ח ד ר ד פ י‬

‫שברו בביתי ה ת א נ ו ת באבנים‬

‫^ ״ ^ ׳ אנשי הדפורס ליהדות הנאמנה י א ידעה גבול ע ד שהלשינו לפני‬

‫‪ 5‬ן ן‬

‫ד‬

‫י‬

‫'י׳^שץ‬
‫יחיה‬
‫אזחרז‪ *-‬ל״ י ב י י י י כ ה א ל ה ‪ .‬מ ע ש ה פ ש ע זה ש ג ר ם ל ס ג י ר ת ה י ש י ב ה ‪,‬‬
‫״‬
‫גוזיה יל" "‪-‬‬
‫ ‪, ^ ,‬״ ״ ‪ -‬״ ״‬‫•אית‬
‫^ ^ י א ‪ -‬ה ת ו ר ה ב ג ר מ נ י ה י‪,‬‬
‫היג•• ‪-‬‬
‫י בתורה‪ ,‬פוסק ואף בקי כתרגום אונקלום ובלשון ארמית‬
‫ג‬

‫‪* ^ ,‬‬

‫* י ז י א ועיי כ מ א ה ב ח ו ר י ם ב י ש י ב ה ב פ י ר ט ו א ף ״ ה צ ל י ח ו ״ ב כ ד‬
‫‪1‬‬

‫ת‬

‫ו ח‬

‫ז ד‬

‫א ז‬

‫ת‬
‫'^יש‬
‫הריי‪-‬״‬
‫״ ״‬
‫*יהי ל‬

‫גע‪-‬עד‬
‫״ • י " י ש ד ו צ י א הרב ׳ צ ה ל ז ע ק י כ מ כ י ג ר זצ י בשנת תרפ״ח ונדפס‬
‫‪,‬‬
‫' י הייי‪ .‬ח• ב‬
‫ י ר ו ש י י ס השי* ב! סוס״י נ ז ‪ ,‬העדה ‪ 1‬מובאה תשובת‬‫ביכר ‪, ,‬‬
‫״• ז ה ו ז י י־ א י י ע ז ר •היה‪ ,‬כי זה מאז כ י ת ה נפשו לעלות ולהתראות‬
‫^‬

‫י״ש י *‬

‫<הה ‪ .‬״ ש שעת ה כ ־ ש י י פ ג י י י י י ד י מ ם ע י ו כאשר תאוה נפשו‬

‫‪5‬‬

‫?‬

‫?‬

‫‪71‬‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫^‬

‫ו ‪3‬‬

‫י ז >‬

‫‪15‬‬

‫כת‬

‫ר‬

‫ה‬

‫מ‬

‫*'"דינן‬

‫^‬

‫׳‬
‫י‬

‫^‬

‫* י‬

‫ד‬

‫י ז ה‬

‫א ש י‬

‫יהרי ע ‪^ ,‬‬
‫~‬

‫*"ש‬

‫‪6‬‬

‫מ‬

‫״‬

‫* י י י ׳ אי כ י ת ש׳יוא עומד בפרק הנושא אשה ל א יזוו ממקומך׳‪.‬‬
‫י א ש י י ו א ס נ י מ א דהליכה י א י ץ ישראל עי מ לחזור מקרי מצוה‬
‫י י י ׳ י ד כ ה ד־ אמות וכר מ מ ב כ י ענין אינה אלא מצוה קלה‪,‬‬

‫^ ר צ י ה י ר ו ד ה — מצות פו־ר — ו כ י יורא ויומא היא בקוס ועשה״‪,‬‬
‫כ‬

‫ת‬

‫ארץ י ש ד א י אינה ר צ ו ה גמורה א ס אי אפשר לקיים מצוות‬
‫״‬
‫ייתיויות‬
‫י כ א ד ץ כי *י! ״‬
‫_‬
‫״ ס ע פ סברת המקילים‪ ,‬וכבר צווח השל״ה על זה ו כ ו ‪/‬‬
‫^‬
‫**שיכה‬
‫' ^ י ־ הרד׳ ק מ ו ב א ה שם עם ה ת א י י ד ‪,‬פיורדה יום ו׳ ח׳ א ב תר״י לפ״ק״‪.‬‬
‫זה * י ^‬
‫״ ״ י ־ י י ה י ר י ק נ פ ט ר בער ה תר״ג‪ .‬א ס הכוונה לר׳ אליעזר ברגמן אפשר‬
‫י?ן‬
‫נ כ ת ב ה התשובה‪ .‬ר׳ א י י ע ז ר ברגמן התהתן עם בתו של זקני הרב‬
‫^ ^‬
‫רנדיי‬
‫^״*—צעיי ב ש נ ת תקפ״ג )‪3‬ג*‪ 0‬והם עלו ארצה בקיץ ת י צ ״ ד )‪.(18*4‬‬
‫ייתשז־כ‪-,‬‬
‫נ כ ת ב ה איפוא ב ש נ ת תקפ ־ג או קצת לפני כן ואגו למדים פרט בלתי‬
‫׳*‬
‫‪,‬‬
‫י ת *ובוז ד י‬
‫ן ר‬

‫י‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ד‬

‫‪…‬‬
‫י•‬

‫ה י ד ק ש כ ב י אז‪ .‬לפני חתונתו ב ש נ ת תקס״ג‪ ,‬ח ש ב ר׳ אליעזר ברגמן‬

‫ב‪* .^,.‬‬

‫י צ ה‬

‫נזז‪. $‬‬

‫• ״ ו ת שער זקנים הלק א׳ ו ה י ק ב‬

‫זע‬

‫^‬

‫)זולצבאד תק״ץ( נמצאים תיאורים‬

‫^ א י י אנשי ר ש ע הרסו א ת הקהלה המפוארת פירט‪ ,‬שהיתר‪ .‬ע ד לפני שנים‬
‫מ ג י‬

‫א^‬

‫^‬

‫׳‬

‫י״ ד י ס‬

‫כ‬

‫ת י י ה‬

‫^ ״ ^ י י‬
‫^‬

‫׳ אי י כ ה ׳ פ י ב ק י שם‪.‬‬

‫י ע י י ואס בישראל‪ ,‬ו א ח ד ממבצרי התורה בדרום גרמניה‪ .‬אין פ ל א‬
‫אלו ראו צ ו י ד להקים קהייות תורתיות עצמאיות — ל א מתור עקרון‬

‫הכיח‬
‫כ ד ז‬

‫‪ -‬וכך דאגו י מ ס ג ר ת מ ת א י מ ה לחיי קהלה נאותים‪ .‬י ש להמליץ‬

‫י נ ו אשר חושבים שהקמת קהלה עצמאית היתז* אז דבר מיותר ובניגוד‬

‫יו ש י ׳ אחדות ישראל״ לקרוא א ת ההקדמות הג״ל — ושב ורפא להם‪ .‬אגב‪ ,‬ד׳׳ר‬
‫< י ז ט ש ט ש ביודעים את העובדות בספרו ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬חלק ‪ ,11‬פרק‬
‫י י פ י ם‬

‫י א ש י ז עמ׳ ‪ 1410‬כאשר מגה את ישיבת פירט בין הישיבות שנתרוקנו ונסגרו‬
‫‪.‬‬
‫י י ג י יז­יז­‬
‫רת הצעירים לגימנזיות ואוניברסיטאות‪ ,‬ולא היא‪.‬‬
‫׳ היבוד גדול ש ה י ב ר ע ל תרגום אונקלום ועל השפה הארמית כתב הרמ״ק בהסכמתו‬
‫• ׳ שפה ברורה ל י א ב ״ ע עם פירוש מ א ת ד׳ ר גבריאל הירש ליפמן )פיורדה תקצ״מ(‪.‬‬
‫־‬

‫‪59‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגע ר ע מ ו ו ש מ ח ב ה צ ל ת ו ‪ .‬מ ע י ד ע ל‬
‫מכללתף ב צ‬
‫דעת ‪-‬ה ש ת ת‬
‫אתרד ו ר ו‬
‫על אף רשעות מהרםי התורה שב‬
‫כד הש ר שחיבר הרמ״ק לכבוד ה ש ר מ ש ח מוגטיפיורי אחרי שובו מ ד מ ש ק בתחילת‬
‫ח ו ר ף ת ר ״ א )‪ .(1840‬מ ו נ ט י פ י ו ר י פ ע ל א ז ר ב ו ת ל מ ע ז א ח י נ ו ב נ י י ש ר א ל ב ם ו ר י ח א ש י‬
‫ס ב ל ו נ ו ר א ו ת מ ר ד י פ ו ת ו ע ל י ל ו ת דם‪ .‬ב ש ו ב ו מ ד מ ש ק ע ב ר מ ו נ ט י פ ו ר י ב ק ה ל ת פ י ר ט‬
‫אשר ע ר כ ה לו ק ב ל ת פנים חמח‪ .‬מ ח מ ת ה י ח ס ח מ ת ו ח בין ר א ש י ה ק ה ל ה ובין ח ר ג‬
‫ח מ ב ו ר ג ר ו ח ר ב מ נ ד ל קרגוי‪ ,‬נ מ נ ע מ ח ם ל ה ש ת ת ף ב ק ב ל ת פ נ י ם ו ל כ ן ש ל ח ו‬

‫וולף‬

‫למונטיפיזרי שיר בלה״ק‪ ,‬מפרי ע ט ו של הרמ״ק‪ ,‬עם ברכח על פעולותיו למען ה צ ל ח‬
‫בני ישראל‪.‬‬
‫ה ר מ ״ ק נ ש א ר כ ל י מ י ח י י ו א י ש נ ח ב א א ל ה כ ל י ם ‪ .‬ה ר ב י ץ ת ו ר ה ‪ ,‬ה ש י ב תשובויח׳‬
‫ח י ב ר פ י ר ו ש י ם ע ל מ ס כ ת ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬א ד א פ י ל ו ת ל מ י ד י ו ל א י ד ע ו ע ל זה‪ .‬ל א ה י ה •לי‬
‫משרת או תפקיד ר ש מ י י ‪ .‬הרמ״ק ד א ג לפרנסתו והיה גומל ח ס ד לחיים ולמתים ז‬
‫חבר נאמן היה בחברא קדישא ועל מצבתו חרות ״חבר לח״ק דקברנים״ ושם בחרה‬
‫״אף למתים חסדו ואמתו קודש הברתו״‪ .‬על ענותנותו מעידה תשובתו ל ב ק ש ת הרב‬
‫י ה הלוי ב מ ב ר ג ר זצ״ל ע ב ו ר ה ס כ מ ה ל ס פ ר ״נחלי ד ב ש ״ על ה ל כ ו ת חליצד״‬

‫יצחק‬

‫הרמ״ק ע ב ר על הספר והעיר ה ע ר ו ת רבות‪ ,‬אבל ע ל ב ק ש ת ה ה ס כ מ ה ה ש י ב ‪ :‬״לא‬
‫ידעתי שום תועלת אשר תגיע למר אם יסכים על ספרו איש בלתי נודע בשערים״‪.‬‬
‫גודל ענותנךתו ו ש ק י ד ת ו ה ע צ ו מ ה ב ת ו ר ה בלי לדרוש שום טובה ל ע צ מ ו נהיו לשם‬
‫‪6‬‬

‫ד ב ר בין ת ל מ י ד י ו ה ר ב י ם ‪.‬‬
‫הרמ״ק מוחה שם שהמחבר הביא שם את ה ד ע ה ]של שד״לז שהתרגום נ כ ת ב עבור‬
‫אגשים פשוטים‪ .‬הרמ״ק כותב ש ם ‪:‬‬

‫ויש ת ח ת ידי חיבור גדול כולל כל ת ״ א מ ר א ש‬

‫ועד סופו מוגה בתכלית הדיוק הן בנוסחאות הן בדקדוק הלשון עם מסרת התרגום‪.‬‬
‫יגעתי בו ימים ה ר ב ה והכל על פ י כ״י הבדוקים והנאמנים אשר‬

‫בפאריס‬

‫הבירה‬

‫באוצר הספרים‪ .‬שם ביארתי כל המקומות ש ב ת ״ א הצריכיס ביאור‪ ,‬ונלוה אליו ספר‬
‫מיוחד בדקדוק לשון ארמי לכל פרטיו‪ ,‬ל א היתה כזאת מלפנים‪ ,‬ואולי אביאהו לדפוס‬
‫בקרב ימים‪ ,‬אז יראו הרואים כל פ ר ש ת גדולת ת״א וישימו כף לפיהם‪…‬״‪ .‬וראה שם‬
‫בספר עמ׳ ‪ 12‬הערה בשולי הגליון ע פ הסבר הרמ״ק בדברי ר״ראב״ע שאין להביא מ ה ם‬
‫הוכחד‪ ,‬לדעה הנ״ל של שד״ל על ת״א‪ .‬אגב‪ ,‬במקורות לתולדות הרמ״ק )ראה ל מ ט ה‬
‫סוף הערה ‪ (6‬לא צוין חיבור הרמ״ק בתרגום ובשפה הארמית‪ ,‬אף שהרמ״ק בעצמו‬
‫העיד על כד‪ .‬ביקוריו בספריות עתיקות הזכיר הרמ״ק גם בתשובה ש נ ד פ ס ה בם׳ מ ל א כ ת‬
‫שמים על הלבות סת״ם‪ ,‬פרק כ״ה‪ ,‬בינה ם״ק ג׳‪.‬‬
‫‪ 5‬הרב דוד צבי הופמן זצ״ל בספרו )בגרמנית( על השולחן ערוד והיחס של הרבנים‬
‫כלפי ה ג ר י ם )ברלין ‪ (1894‬מזכיר שם בעמ׳ ‪ 39‬א ת ם׳ גידולי ט ה ר ה שחיבר ר׳ מנדל‬
‫קרגוי‪ ,‬איש פרטי‪ ,‬תמ‪113‬ז*‪3‬ע‪1‬ז? בפירט‪ ,‬אד ראה גם ש ו ״ ת מ ל מ ד להועיל להרב‬
‫הנ״ל‪ ,‬חלק אר׳ח‪ ,‬םי׳ קי״ג סעיף י ט ‪ :‬״אמר מהר״ם קרגויא שהתקינו בפאריש הוא‬
‫‪ ,‬וב״ד שלא לומר רבש׳׳ע ופסוקים בשעת דוכן הכהנים״‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫בספר זכרון שבבית הכנסת ״נוישול״ בפירט נזכר ה ר מ ׳ ק ב ז ה ״ ל ‪ :‬אא״נ מורנו ורבנו‬
‫המאור הגדול יחיד מיחידים ובני עליה שבדור הגאון הגדול המצויין בהלכה מוה״ר‬
‫מנחם מנדל בן כ״ד‪ ,‬נפתלי ק ד מ י זצלה״ה בעבור שעסק בתורה יום ולילה גם כ ש ה י ה‬
‫בעל מ ש א ומתן והרביץ תורד‪ ,‬בישראל ה פ ל י א עצה הגדיל תושיה לכל שואל בעיר‬

‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א‬

‫*ת‬
‫קח‬
‫זד‪,‬‬
‫מ‬

‫ן‬

‫ק‬

‫‪0‬‬

‫ת‬

‫פרי ג י ד ו ל י —‬
‫י‪,‬‬
‫יל מ ת י מ הכין ר מ ״ ק בעצמי‪ ,‬אך היסס להוציאו לאוד‪.‬‬
‫למ^‬
‫מ וגה ר ו ז נ ב א ש והרב א ש ר שטרן )שהיה א ח ר כך ד ב ה של‬
‫״ * י א ת כ ת ב ה י ד א ח ר י פ ט י ר ת ר ב ‪ 0‬וטרחו להביאו לדפוס‪ .‬לספר‬
‫בקיאות ) י ו ר ה ד ע ה ‪ ,‬ס י ׳ ר ״ א ( ג ת ו ו ם פ ו א ר ב ע י ם ת ש ו ב ו ת ‪ ,‬ב ע י ק ר ב ד י נ י‬
‫כגראה מ צ א ה ר ב יוגה רוזגבאום א ה ר כ ך ת ש ו ב ו ת‬
‫ניומאה ו ט ה ר ה‬
‫^‬
‫ן אחרי כשמוגים שגה הופיעו תשובות גוםפות מהרמ״ק בשו״ת מ ל מ ד‬
‫׳‬
‫^ ק פ ו ר ט ע ג ׳ י מ ת ר פ ״ ו ( מ א ת ה ר ב ד ו ד צ ב י ח ו פ מ ן ״‪ ,‬ח ת ג ו ש ל ה ר ב י ו ג ה‬

‫ש‬

‫ש ג‬

‫ל ת‬

‫א‬

‫‪ 3‬ו ‪ 0‬פ ן‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ן‬

‫ת‬

‫ן ן ל‬

‫ל ה ן ע י ל‬

‫רו‬

‫ז ע א ן ‪0‬‬

‫^אי־ ז ואח״כ חזר לביתו פ ה העירה ומורה הוראה ה ר ב ה שנים ומקום שיפיל ה ע ץ ש מ ה‬
‫פירותיו פרי צדיק כי הניח ברכה לדור דורים בםסרו גידולי טהרה‪ .‬בזכות זה‬
‫ובזכות צ ד ק ת ו יענותנותו הגדולה שהי׳ ב ו ת נ צ ב ״ ה וכד‪.‬‬
‫מקורות על תולדות הרמ״ק נ מ צ א י ם ב ה ק ד מ ו ת ל ס ׳ גידולי ט ה ר ה ובמאמריו של ד ״‬
‫ל• לובנשטיין בשנתונים ‪ 6‬ו־‪ 8‬ש ל ‪311‬ז‪ >^8©11501‬ת‪150110‬ז‪£1‬־‪ ^06>1150*1*1-1101‬פ ר נ ק ­‬
‫פורט א‪ .‬מ‪ ,.‬תרם״ט—תרע״א )‪•0909—1911‬‬
‫ד ב״נחל אשכול״ על ס פ ר האשכול‪ ,‬ח ״ א הלכות מ ק ו א ו ת העיר הרב צ ב י בנימין אויערבר‬
‫ז״ל הערות רבות על ס׳ גידולי ט ה ר ה ועל תשובות הרמ״ק שבסוף הספר• א ד ר א ה‬
‫שו״ת י ד הלוי להרב י ״ ד הלוי במברגר‪ ,‬ח״א‪ ,‬יו״ד סי׳ ק י ״ ד ‪ -‬ק י ״ ז ‪ .‬ושם' בםום״י קי״ז‬
‫״כי לחלוק על אמ״ו זצללה״ה ]הרב אברהם וולף המבורג! ועל מ ה י מ ״ ק זללה״ה‬
‫פ ש י ט א שצריכין אנו לראיות גדולות וחזקות שאין ב ה ם גמגום ופקפוק כלל״• י ד א ה י ם ׳‬
‫מ ל א כ ת שמים‪ ,‬להרב י״ד הלוי במברגר‪ ,‬כלל ב‪ ,‬בינה םיםי״ק א׳ ״ מ ל ת א ד ת מ ו ה ט ו כ ״‬
‫בתשובה סי׳ מ ׳ בסוף גידולי טהרה‪.‬‬

‫ר‬

‫א‬

‫‪ 8‬להרב ד ׳ צ הופמן היו תשובות ב כ ת ב י ד ו של הרמ׳׳ק ש נ ש א ר ו בידי חותגו ה ר ב יוגה‬
‫רוזנבאוס‪ ,‬אך היו לפניו ג ם רשימות בכתב ידו של חותנו‪ ,‬בהן ש מ ר פסקי דינים ש ש מ ע‬
‫מרבו או ש ה ע ת י ק אותם‪ .‬בשר׳ת מלמז^ להועיל‪ ,‬חלק ג׳‪ ,‬םי׳ מ ״ ג בעניו איך מםדרין‬
‫גט ע״י שליח‪ ,‬כ ת ב ה ר ד צ ״ ה ‪ :‬״אעתיק לפניד מ ה שמצאתי בענין זה ב כ ת ב ה ר ב הגאון‬
‫ר׳ מ ע ג ד ל קארגויא זצ״ל בעל המחבר ספר גידולי טהרה )והוא היה ר ב ו ש ל מ ר חמי‬
‫הצדיק ר׳ י ו נ ה ראזעגבוים ז ״ ל וו״ל ש ם ‪ :‬כתבתי לזכרון דברים ע ״ ד ג ט שסדרנו‬
‫י ׳ ל״ח‪ ,‬כ ת ב הריא״וק־ ״מצאתי ב כ ת ב י‬
‫י ״ ‪ ,‬אך שם‬
‫י‬
‫צ‬

‫ב‬

‫פ‬

‫א‬

‫ר‬

‫ם‬

‫י‬

‫ל‬

‫ו ה ש ל י ח‬

‫א‬

‫ה‬

‫ה‬

‫(‬

‫ב פ נ‬

‫ב ם‬

‫נ ו‬

‫א בעה״מ גידולי ט ה ר ה‬
‫מ ד ח מ י מו״ה יונה ן ״ ל ‪ :‬וכבר הורה הרה״ג מוהרמ״ק‬
‫^ ‪ , ,‬״ י ‪-,‬יייזי• מ י ח ב י מ ר ח מ י זצ״ל״ בענין ס פ ק חיוב! חליצה‬
‫י ״‬
‫זלה״ה״‪ .‬וראה שם ב י‬
‫) ה ו‬

‫י ש‬

‫ע‬

‫^‬

‫ט‬

‫ה‬

‫ר‬

‫מ‬

‫״‬

‫ן א י ל ו‬

‫ק‬

‫ס י‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ה ע ח ק‬

‫א‬

‫ל‬

‫י‬

‫מ‬

‫(‬

‫ת‬

‫והמעתיק היה ר׳ דוד ווייסקאפף‪ .‬גם זה מרמז על‬
‫ת‬

‫א י ‪ 0‬ף‬

‫י‬

‫ש‬

‫כ‬

‫י‬

‫ת‬

‫ט‬

‫י‬

‫ח‬

‫ש‬

‫י‬

‫ל‬

‫‪,‬‬
‫*'‬
‫כך שהרב יונה רוזנבום הכיי‬
‫‪* 1‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫*‬
‫‪ 9‬הרב ייני׳ י י ז‬
‫״ ‪ .‬״ י ייייייא על ש מ ו — ומכאן שמחתי חמיוחדת על‬
‫י ‪ ,‬ל ו תלמיד חכם‬
‫שבודאי היה יותר‬
‫^‬
‫* " י‬
‫״‬
‫‪ £‬׳ ספר זה הדן בסוגיות קשות בדיני תמורה‬
‫? ר *‬
‫״ ״‬
‫*‬
‫‪•11‬״ מ מ כ ר בשער גידולי טהרה כתלמיד הרב‬
‫*‬
‫י״ד הלוי במברגר‬
‫‪4‬‬
‫״ ״ י ״ ״ ״ י‬
‫ו״לי‬
‫ל אביו הרב מנדל רוזנבאום־צעל‪.‬‬
‫י‬
‫* ׳‬
‫המחבי ״ ״ ל י *‬
‫׳‬
‫ע ‪ 0‬ם חשיז י * י ״ ׳‬
‫זצ״ל‪,‬‬
‫י י י ל י‬

‫נ ב א י ם‬

‫ש‬

‫ת ל מ י ד י‬

‫ט‬

‫ד‬

‫י‬

‫ד‬

‫ד י ד‬

‫ל‬

‫ר צ ו‬

‫ב‬

‫ה‬

‫י‬

‫ה‬

‫י‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ו ע ל‬

‫ר‬

‫ב‬

‫״‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ב ה ם י‬

‫י‬

‫ב‬

‫י ת‬

‫ע‬

‫כ‬

‫ר‬

‫א‬

‫ט‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ס‬

‫פ‬

‫י‬

‫ע‬

‫ל‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫ה‬

‫‪61‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב ה ק ד מ ה לס׳ גידולי טהרה מ ו ב א ש ה י מ ״ ק‬
‫ו‬

‫‪1 5 3 0‬‬

‫ע‬

‫מ‬

‫ם‬

‫כ‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ע‬

‫י‬

‫ל‬

‫ה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ז‬

‫ה‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ט‬

‫ח‬

‫י‬

‫ב‬

‫ר‬

‫מ א ׳ ה‬

‫ע‬

‫יי‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ג‬

‫י‬

‫ח‬

‫י‬

‫מ‬

‫ר‬

‫י‬

‫י‬

‫פ‬

‫ז‬

‫׳ *ל י‬
‫ב‬

‫ע‬

‫י‬

‫'‬
‫י^לי '‬
‫׳‬
‫ל‬
‫י"‬
‫כ ע ת הופיע פירושו ש ל ה ר ב מגדל קרגוי זצ״ל ע ל מ ס כ ת תמורה ע ״ פ כ ת ב‬
‫הסמינר‬

‫שבספריית‬

‫בניו־יורק‪,‬‬

‫תם‬
‫היד‬

‫בליווי ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת מ א ת ה ר ב א ב ר ה ם סופר‬

‫ש ל י ט ״ א א ש ר זיכה כ ב ר א ת ה ר ב י ם זה ש נ י ם ר ב ו ת ב ת ו צ א ו ת פירושי ה מ א י ר י וספרים‬
‫אחרים‪ .‬י ש איפוא מקום ל ש מ ח ה כפולח‪ .‬ש מ ח ה ע ל מ צ י א ת א ב ד ה כ ה יקדה‪ ,‬פיריש‬
‫רמ״ק ע ל מ ס כ ת תמורה‪ ,‬א ח ת מ ה מ ס כ ת ו ת ה ק ש ו ת בסדר קדשים‪ ,‬ו ש מ ח ה נ ו ם‬

‫פ ת‬

‫לרגל ה ע ו ב ד ה שפירוש כ ה י ק ר הופיע זו פ ע ם ר א ש ו נ ה בליווי ת ע ר ו ת ובירורים‬

‫‪1‬‬

‫חשובים מ א ת ה ר ב אברהם סופר שליט״א‪ .‬ז כ ה ה ר מ ״ ק שחיבורו ע ל מ ס כ ת תמורה‬
‫ב מ ה ד ו ר ה מ ה ו ד ר ת ו מ ס ו ד ר ת ע ל י ד י ת ל מ י ד ח כ ם ש ה ר א ה כ ב ר פ ע מ י ם דברי‬

‫מופיע‬

‫‪1‬‬

‫א ת כ ו ח ו ה ג ד ו ל ב ה ו צ א ת ס פ ר י ם י ק ר י ם מ ת ו ך כ ת ב י י ד ‪ .‬מ ת ו ך ה פ י ר ו ש ה ז ה מתברר‬
‫ש ה ר ב מגדל קרגוי כ ת ב חיבורים גוםפים ע ל מ ס כ ת ו ת אחרות‪ ,‬ש כ ן ח ר מ ״ ק מזכיר‬
‫חידושיו ל מ ס כ ת ו ת פסחים‪ ,‬יומא‪ ,‬קידושין‪ ,‬זבחים‪ ,‬כריתות‪ ,‬מ ע י ל ה וערכין‪ .‬ו ח ב ל ע י‬
‫דאבדין‬

‫‪ 0‬ג‬

‫‪.‬‬

‫מ ס כ ת תמורה ד נ ה בעיקר באיסור ת ו ד ח ‪ :‬״ ל א יחליפנו ו ל א ימיר אותו טוב ברע‬
‫א ו ר ע בטוב ואם ה מ ר ימיר בהמה ב ב ה מ ה והיה ה ו א ו ת מ ו ר ת ו יהיה ק ו ד ש ״ )ויקרא‬
‫כז‪ ,‬י ( ‪ .‬ה ת ו ר ה ח ו ז ר ת ע ל א י ס ו ר ז ה ב מ צ ו ת מ ע ש ר ב ה מ ה ‪ :‬״ ל א י ב ק ר ב י ן ט ו ב ל ר ע‬
‫ו ל א י מ י ר נ ו ו א ם ה מ ר י מ י ר נ ו ו ה י ה ה ו א ו ת מ ו ר ת ו י ה י ה ק ו ד ש ל א י ג א ל ״ ) ש ם ‪ ,‬כז‪ ,‬לג(•‬
‫מ ס כ ת ת מ ו ר ה ד נ ת ג ם ב ד י נ י ו ו ל ד ו ת ק ד ש י ם ‪ ,‬ח ט א ת ש מ ת ו ב ע ל י ה ו ע ל א י ס ו ר י מזבח‬
‫רבים‪ ,‬כגון ה ר ו ב ע והנרבע‪ ,‬ה מ ו ק צ ה וחנעבד‪ ,‬א ת נ ן זונח ו מ ח י ר כ ל ב ו ע ל ה ה ב ד ל י ם‬
‫בין קדשי מ ז ב ח לקדשי ב ד ק הבית‪ ,‬הידושי ה ר ב מגדל קרגוי זצ״ל ע ל מ ס כ ת א זו‬
‫מהוים בודאי ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה ל ה ב נ ת מ ם כ ת א ק ש ה זו ה ד נ ה ב ה ל כ ו ת מ ס ו ב כ ו ת רבות‪.‬‬
‫בפירוש ז ה ע ל מ ס כ ת תמורה מ ר א ה ה ר ב מגדל קרגוי ז צ ״ ל בקיאות מ ד ה י מ ה‬
‫בדיני ק ד ש י ם ; מ ע י ר מ ג מ ר א זו על גמרא אחרת‪ ,‬מ ק ש ה ע ל תוספות בבכורות או‬
‫ב מ נ ח ו ת ע ״ פ דיוק בגמרא כאן‪ ,‬מ ב א ר א ת פסקי הרמב״ם ודן בדברי ח ל ח ם מ ש נ ת ״ ‪,‬‬
‫דוחה א ת דברי הכפות תמרים ומפלפל בדברי ה ש א ג ת אריה וחפני יהושע‪ .‬במקומות‬
‫רבים כיון ה ר מ ״ ק לפירוש ה ש י ט ה מ ק ו ב צ ת ע ל מ ס כ ת תמורח ש ט ר ם נדפס בימיו‪,‬‬
‫א ו כיון ל ק ו ש י ת ח ר ש ״ ש ‪ ,‬ל ת ו ס פ ו ת ר ב י ע ק י ב א א י ג ר א ו ל ק ו ש י ת ח מ נ ת ת תינוך‪ .‬ה ר ב‬
‫אברהם סופר שליט״א מעיר ע ל כד בהערותיו התשובות‪ ,‬ה ר ב המחדיר ה ש ת מ ש‬
‫בספרים רבים ב כ ת י ב ת ההערות‪ .‬וכד ע ל ה בידו ל ה ר א ו ת א י ד ח ר מ ״ ק כיון ל ק ו ש י ת‬
‫ס׳ מ ל א כ ת ח ו ש ב ע ל מ ס כ ת תמורה‪ ,‬לחידושי ב י ת מ א י ר ונזר הקודש‪ .‬כ מ ו כ ן מצייז‬
‫ה ר ב המהדיר רבות ל ת ש ו ב ו ת ה נ ו ד ע ביהודה‪ ,‬ר ב י ע ק י ב א א י ג ד והחתם סופר ואין‬
‫ס פ ק שתשואות אלו מוסיפות להבנת פירושי הרמ״ק‪.‬‬

‫‪ 10‬בתשובת הרמ״ק בס׳ ש ע ר זקנים ל ח ר ב אברהם וולף המבורג‪ ,‬ח ״ ב ע מ ׳ כ ״ ט מ ב י א‬
‫הרמ״ק העתקה מחידושיו לנזיר נז—נח‪.‬‬
‫‪ 11‬על פסקי הרמב״ם בהלכות תמורה ועל דברי מפרשי הרמב״ם ו ה ש א ג ת א ר י ת בהסבר‬
‫דברי הרמב״ם ד ן הרמ״ק במקומות רבים בחיבורו‪,‬‬

‫‪ -‬ר א ה ה ר ש י מ ה ב ה ק ד מ ת הר״א‬

‫סופר ע ‪ £‬׳ א ‪ ,‬וראה ע ו ד בהסבר דברי הרמב״ם בהלכות תמורה בשו״ת אחיעזר לרבינו‬
‫חיים עוזר זצ״ל‪ ,‬ח ״ ב סי׳ מ׳^ג‪-‬מ״ה‪ ,‬ושו״ת דגל ראובן ח ״ א סי׳ א‪.‬‬

‫‪62‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י‪3‬יט‬
‫י ח ? ‪ ^ ,‬י י י י ו ג י ס ב ה ל כ ו ת ת מ ו ר ה ‪ ,‬א־׳םור ״ ל א י מ י ר ״ ב ב ה מ ה ש ל ו ו א י ס ו ר ״ ל א‬
‫^ בהמה ש ל אחרים‪ ,‬דין ת מ ו ר ת ב ש ו ת פ י ם ובציבור‪ ,‬ב מ ק ד י ש א ו במתכסר‪,‬‬
‫י י ׳ בגוי ובקטן‪ ,‬ח י ו ב מ ל ק ו ת א ע פ ״ י שאיסור ת מ ו ר ה ביתק לעשה‪ ,‬אין‬
‫^‬
‫מ ג ה ה ובעופות ועוד‪ .‬ה ש א ג ת ארית דן בתשובותיו בכמת יסודות ש ב ה ל כ ו ת‬
‫׳ בפסקי ה ר מ ב ״ ם ובספרו ש ל ה ר ב מ ג ד ל קרגוי גתוםפו עיוגים גוםפים‬
‫^‬
‫אלו‪ .‬ה ר מ ״ ק מ ד י י ק מ ד ב ר י ר ש ״ י בריש ה מ ם כ ת א שהאיסור ה ר א ש י ה ו א ״ ל א‬
‫י כ ן מ ב ו א ר ל ה ל ן ב ג מ ר א ט‪ ,‬א ש ״ ל א י ח ל י פ ג ו ״ ח ל ע ל א י ס ו ר ח מ ו ר ה ב ב ה מ ה‬
‫‪,,‬‬
‫ריס‪ ,‬כ ג ו ן ש ה ב ע ל י ם ג ת ג ו ר ש ו ת ל ז ה ‪ .‬ל כ ן מ ו ב ן — ל פ י ה ר מ ״ ק — ש ה ש ״ ם‬
‫^‬
‫ת מ י ד ב ל ש ו ן ״ ת מ ו ר ה ״ ו ל א ל ש ו ן חליפין‪ .‬ה ר ב א ב ר ה ם סופר שליט־׳א מ ע י ר‬
‫' ' ׳ ‪ 40‬ה ע ר ה ‪ (4‬ש ר ש ״ י כ ת ב ל ה ל ן כ‪ ,‬ב ) ד ״ ה ב ע ב י ר ה ( ״ ו ל א י ח ל י פ ג ו ״ ו כ ן‬
‫א צ א ‪ ,‬א ) ד ״ ה ו ס ו פ ג ( ו ה ר ב ס ו פ ר מפגר‪ ,‬ל ד ב ר י ז ק י ג ו ה ח ת ם ס ו פ ר ה ד ן‬
‫‬‫נ ו י י ם אלה‪.‬‬
‫ך‬

‫י‬

‫ע‬

‫ת מ ן ף‬

‫י ב ן י ף א‬

‫ןל‬

‫ע מ‬

‫מ‬

‫צ‬

‫י‬

‫ע‬

‫מ ז ״‬

‫ב ש י‬

‫מדברי הרמ״ק שהאיסור הרגיל הוא ״ ל א ימיר״ מ ש מ ע ק צ ת ש א ם מזהירין משום‬
‫״ ^ י ת ל י ס ג ו ״ ל א ל ו ק י ן מ פ ג י ש ל א ה ז ה י ר ו א ו ת ו ב א י ס ו ר הגכון‪ .‬א ב ל י ש נ ה ג ם ד ע ה‬
‫׳ י י • כ ע ל ע ר ו ך ח ש ל ח ן ה ע ת י ד ‪ ,‬ה ל כ ו ת ת מ ו ר ה ם־׳ ר ל ״ ט ‪ ,‬ס ע י ף ב ׳ ד ן ב ז ה ו ס ו ב ר‬
‫ל י ק י ן ב א י ז ה ל א ו ש ה ת ר ו בו‪ ,‬ב י ן ב מ מ י ר ב ב ה מ ת ו ב י ן ב מ מ י ר ב ב ה מ ת ו ש ל א ח ר י ם ‪.‬‬
‫י י ר להוכיח ה ר ב ירוחם פישל פ ע ר ל א בפירושו ע ל ס פ ר ה מ צ ו ת לרב‪.‬סעדיה‬
‫י ז ׳ ל ״ ת ר י ״ ט ) ח ל ק ב ׳ ע מ ׳ ‪ .(488—486‬מ א י ד ך ס ו ב ר ה ח ת ם ס ו פ ר ב ח י ד ו ש י ו ח ו ל י ן‬
‫)ד״ה וסופג א ת הארבעים( ש י ש ת מ י ד לדקדק בלאו הנכון — ‪,,‬לא ימיר״‬
‫׳‬
‫כתמורה בבחמתו ו״לא יחליפנו״ בבהמתו של אחר — כסברת הרמ״ק ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ה‬

‫ו‬

‫מ א‬

‫א‬

‫ב‬

‫א‬

‫צ ‪1‬‬

‫הרמ״ק לא רק חיבר פירוש מקיף ע ל כל המםכתא והתוספתא שלה‪ ,‬א ל א הקדים‬
‫״ כ ל ל י ם ״ ו״חקירות״ לפירושו‪ .‬ג ם בתוך הפירוש הקדים ה ר ב ה מ ח ב ר ז צ ״ ל במקומות‬
‫א ח ד י ם ה ק ד מ ו ת ק צ ר ו ת ‪ ,‬ב ה ן ד י ו נ י ם ו ה ס ב ר י ם כ ל ל י י ם ב ס ו ג י ה ‪ .‬ח ק י ר ח א ׳ ) ע מ ׳ ‪—6‬‬
‫‪ (14‬ד ן ב ג ו ש א ‪ :‬״ ל ב א ר א ם ק ד ש י ם ב ז מ ן ה ז ה ע ו ש י ן ת מ ו ר ה ‪ ,‬ו א ס י ש ח י ל ו ק ב י ן‬
‫קדושת פיו לקדושת הבאה מאליה״‪ .‬ורמ״ק מוסיף‪ :‬״וקודם שאכנס לברר חקירה‬
‫י צ י י ד אגי להעיר ע ל עגין א ח ד ע מ ו ק מ א ד שנחלקו בו ק מ א י דקמאי א י קדושת‬
‫ר א ש ו נ ה ק ד ש ה ל ע ת י ד לבוא‪ ,‬והוא מ ק צ ו ע גדול ב ת ו ר ה ו ה ר ב ה דיני ת מ ו ר ה ת ל ד י ם‬
‫בו‪ ,‬ו א י ן ע נ י נ י פ ה ל ד ב ר ב מ ח ל ו ק ת ה י ד ו ע ה ל ר א ש ו נ י ם א י ק ד ו ש ת ה א ר ץ ב ט ל ה ‪ ,‬ש א י ן‬
‫בזה שייכות לדיני ת מ ו ר ה כלל‪ ,‬ר ק א ד ב ר ב מ ה ש ת ל ו י ב ק ד ו ש ת הבית״‪,‬‬
‫ז‬

‫ה ר ב מ נ ד ל ק ר ג ו י ז צ ״ ל מ ק ש ה ש ם ) ע מ ׳ ‪ : (9‬״ ל מ א ן ד א מ ר ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה ק ד ש ה‬
‫ל ע ת י ד ל ב ו א ו מ ק ר י ב י ן א ע ״ פ ש א י ן ב י ת ‪ ,‬ה י א ך מ ק ב ל י ן ע כ ש י ו גרים‪ ,‬ה ל א י ו כ ל ל ה ב י א‬
‫כ ל קרבניתיו״‪ .‬ר מ ״ ק מ ב י א א ת ה ג מ ר א כ ר י ת ו ת ט‪ ,‬א ה א ו מ ר ת ב מ פ ו ר ש ש ע כ ש י ו א י ן‬

‫‪ 12‬נוסף לעיונים חנ״ל בכללי תמירה יש עוד לדין בחקירה יסודית‪ :‬אדם ממיר ע״י‬
‫אמירה ״זו תחת זו״‪ ,‬״זו תמורת ז י ׳ או ״זי חליפת זו״ ועל זה אומרת התורה ״והיה‬
‫הוא ותמורתו י ה י ה ק ו ד ש ‪ /‬האם קדושת התמורה היא גזירת הכתוב או האם זו קדושת‬

‫א ד ם כ מ ו שמקדישים כל בהמת חולין ? הרב מנחם זמבד‪ .‬זצ״ל הי״ד בם׳ זרע אברהם‬
‫סי׳ ח‪ ,‬סעיף ב‪ ,‬דן בשאלה עקרונית זו ומסקנתו שקדושת התמורה היא גזרת הכתוב‬
‫ויש לזה תוצאות הלכתיות שונות‪ ,‬עי״ש בדברי הר״מ זמבה ובחידושי הגרי״ז למסכת‬
‫•תמורה ד‪ ,‬פ•‬

‫‪63‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל י שאין מזבח׳‬
‫‪.‬‬
‫; ל‬
‫חיוב לגר להביא ק ר‬
‫שתיא גופא קשיא‪ ,‬יבגח מזבח ויקריב קרבנו״‪ .‬והרמ״ק מתרץ‪ :‬״וג״ל דהא ד ז ז ^ י‬
‫ןאי אפשר‬
‫‪1,‬‬
‫ן‪-‬״גן‬
‫אי הכי חאידגא ד ל י‬
‫להקריב שום קרבן עכשיו‪ ,‬והיינו דקאמר דליכא קרבן ולא קאמר דליכא ביי ׳‬
‫אפילו ריב‬
‫שני‬
‫בתחלת בנין בית שגי שלא ע ב‬
‫הוצרכו לנביאים שהעידו להם על מקום המזבח‪ ,‬כדאמרינן פ״ו דזבחיט )דף םב׳‬
‫ל ^ י א קרבו‬
‫״‬
‫ל‬
‫ב ן ׳‬

‫כ א‬

‫א ך‬

‫ו ה‬

‫ע‬

‫מ ק ש ד >‬

‫ק ר ב ן ׳‬

‫ש‬

‫ל ס י‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ל‬

‫א‬

‫ד‬

‫כ‬

‫׳ ו ל י ח‬

‫ק‬

‫גו‬

‫נ ן ד ע‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ל ו מ ר‬

‫ז‬

‫ב‬

‫ח‬

‫פ‬

‫ב צ מ צ ו ס ׳‬

‫‪1‬‬

‫י ה ר‬

‫י‬

‫ר ו‬

‫א‬

‫ל‬

‫ם‬

‫א‬

‫מ ו ע ט ו ת‬

‫ח ן ר ב נ ו ׳‬

‫מ י מ ו ת‬

‫א (‬

‫ו ק‬

‫ו ח ו מ ר‬

‫ה ז ה‬

‫ב ז מ ן‬

‫י‬

‫ל ע י‬

‫ת ר ן ץ‬

‫ז ה‬

‫ב ץ מ ן‬

‫ג ם‬

‫ן ן ן ה‬

‫י ש‬

‫ח ן ב ה‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ר‬

‫ג‬

‫בזמן גיורו‪ ,‬אך מניעים אחרים אינם מאפשרים זאת ולכן אנו מקבלים אותו ב ץ‬
‫קרבן‪ ,‬מטעם ״האידנא דליכא קרבן״‪ .‬אולי אפשר להביא סמך לפירוש זה מדברי‬
‫רבי יהושע‪ :‬״ ש מ ע ת י שמקריבין אע״פ שאין בית״ )עדיות פרק ח‪ ,‬משנה ז(׳‬
‫כלומר שאין כאן אלא עדות של מסורת שבאופן עקרוני ישנה אפשרות להקריב‬
‫קרבגות בלי בית המקדש‪ ,‬אבל גם רבי יהושע מודה שאין אפשרות מעשית לכי•‬
‫‪,‬׳ כ״ז( שר?‬
‫‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫הרמ״ק כתב ל י י‬
‫צ ב ו ר יכול לבנות מזבח בזמן חזח‪ ,‬אין תימה למה מקבלים גרים בזה״ז בלי‬
‫קרבנות‪ .‬על זה מקישה הרב אברהם סופר שליט״א )עמ׳ ‪ 10‬הערה ‪ : (13‬״ואינני מביז‬
‫מדוע לא מהני אם ימסרנת לצבור‪ ,‬ובהא ודאי ימסור בעין יפה כדי שיכול להקריב‬
‫קרבנו‪ ,‬ע׳ תום׳ יומא לה‪ ,‬ב ד״ה ניחוש וצ״ב״‪ .‬לא הבינותי הערה זו‪ .‬התוספות‬
‫אומרים שם שאמנם חחכמים )בניגוד לרבי יוסי( חוששים שמא לא ימסור‬
‫לצבור‪ ,‬אבל כאן בגמרא יומא גם החכמ־ם מודים שלא חיישינן כן כאשר אמו של‬
‫כהן גדול עשתה לו כתונת‪ ,‬בה הוא עשת עבודת יחיד ביום הכפורים )דהיינו הוצאת‬
‫כף ומחתה — ראה שם פירש״י(‪ .‬אין לחשוש שהכהן הגדול לא ימסור את הכתינין‬
‫יפה לצבור‪ ,‬שהרי — אמרו התוספות — ״אגן סהדי דכ״ג מסר ליה יפה שהוא גדיל‬
‫בתורה ויודע שיש למסור יפה ועוד כיון שכל כבוד כהוגה הוא שלו מסר ליי'‬
‫יפה אגב חביבות שעובד בה״‪ .‬מדברי התוספות האלה אין להביא הוכחה שגר הבא‬
‫להתגייר ויבנח מזבח‪ ,‬ימסור את המזבח יפה לצבור‪ .‬האם הגר כבר ״גדיל‬
‫בתורה״ ?! גם מהמשך התוספות שם אין להביא סמך שגר יודע ׳שהוא מחויב למסור‬
‫את המזבח לצבור‪ .‬זה ועוד‪ :‬לו הראב״ן רק דורש מזבה של צבור‪ ,‬יש מקום לשאול‬
‫ימה לא מספיק שהיחיד ימסור את המזבח לצבור‪ ,‬אבל אם לפי הראב״ן רק צבור‬
‫״ ג — אז‬
‫״‬
‫_ ו ך‬
‫יכול ל ב נ ו ת מזבח בזמן‬
‫אין מקום לשאלה אם יחיד יכול למסור יפה לצבור‪ .‬כאשר קיים חיוב על חצבור‬
‫‪.‬עשות‪ ,‬לבנות או להקריב ד ב ר מה‪ ,‬אין אפשרות שעשיית היחיד הופכת לעשית‬
‫הצבור ע״י מסירה יפה לצבור‪ .‬לכן אם לפי הראב״ן רק מזבת ה נ ב נ ה ע״י הצבור‬
‫נחשב למזבח‪ ,‬אין שום תקנה לבנית המזבח ע״י יחיד ואין מסירתו לצבור מועילה‬
‫ולא כ ל ו ם ״ ‪.‬‬
‫ש‬

‫פ‬

‫ש‬

‫ט‬

‫ת‬

‫ה ר א ב‬

‫ץ‬

‫) ם י‬

‫ג‬

‫ב צ ״ ל‬

‫ב ג ד ם ‪0‬‬

‫ן ל א‬

‫ם‬

‫י פ ה‬

‫ה ז ה ׳‬

‫כ‬

‫ה ב י ן‬

‫ה ר מ‬

‫ק‬

‫א‬

‫ת‬

‫ש‬

‫י‬

‫ט‬

‫ת‬

‫ה ר א ב‬

‫ן ‪3‬‬

‫‪ 13‬וכן משמע מדברי הראב״ז סי׳ נ ‪ :‬״דיחיד שהוא בונה מזבח להקריב עליו בכור‪ ,‬במי׳‬
‫אקרי‪.‬״ והא דרבי יהושע מזבח של צבור היה כשעלו בני הגולה בנו מיד את המזביז‬
‫והקריבו עליו ולא גמרינן מיניה ליחיד״‪.‬‬
‫‪ 14‬אחדי קתבי הנ״ל ראיתי שכד הבין ה״כלי חמדה״ פרשת כי תבא סי׳ ג׳ סעיף י ׳‬
‫בדעת הראב״ן ״דלא מהגי אם יחיד יבנה מזבח וימסור אותו לציבור אלא שצריך שיהא‬
‫‪64‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כי^קירד א מ‬
‫״ מם קדשים בזמן ה ז ה עושין תמורה מ ב י א הרמ׳יק מקורות רבים ומסיק‬
‫״לדע‬
‫^ ׳ ת ו ם פ י ת ) ע ״ ז יג‪ ,‬ב ד ״ ה ו נ ש ת י ד ה ( א י ן ק ד ש י ם ב ז ה ״ ז ע ו ש י ן ת מ ו ר ה ‪ ,‬א ב ל‬
‫^‬
‫י ו ה ר מ ב ״ ם ו ה ר א ב ״ ד ה ד ב ר י ם מ ט י ן ד ע ו ש י ן ת מ ו ר ה ) ע מ ׳ ‪ .(14‬ל א מ צ א ת י‬
‫• י מ ״ ק ה ע ר ה ל ש י ט ת ה ח י נ ו ך מצוד‪ .‬ש נ א — ש נ ״ ב ‪ .‬ב כ ל ד י נ י ק ד ש י ם ב ם ס ר‬
‫^‬
‫ת ב ה ח י נ י ר ״ ו נ ו ה ג ת ב ז מ ן הבית׳־ ו א י ל ו ב מ צ ו ת ת מ ו ר ה ) ש נ ״ א ( כ ו ת ב ה ח י נ ו ד‬
‫^‬
‫‪ :‬״ ו נ ו ה ג א י ס ו ר ז ה ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל זמן‪ ,‬ב ז כ ר י ם ו ב נ ק ב ו ת ש א פ י ל ו ב ז מ ן‬
‫^‬
‫^ ׳ ם עבר אדם והקדיש בהמה למזבח ואחר כך המירה בעדים ובהתראה חייב‬
‫^ ׳• "י ו כ ע י ן ז ה במצוד‪ .‬ש נ ״ ב ‪ .‬ה ר י ל פ נ י נ ו ד ע ה מ פ ו ר ש ת מ א ח ד ה ר א ש ו נ י ם ב ס פ ק‬
‫׳ יקצת ת י מ ה ע ל ה ג א ו ן ה מ ח ב ר ז צ ״ ל ו ל ח ב ח ל ״ ח ע ל ה ר ב ה מ ה ד י ר ש ל י ט ״ א ש ל א‬
‫י ^ ל ש י ט ת החינוך‪.‬‬
‫ז החקירות ב ר א ש החיבור יש להזכיר חחקירה אי קדושה חלה ע ל מחוסר‬
‫ך ‪ -‬ילסי חרמ״ק ״חדברים סתומים וחתומים בדברי הראשונים״‪ — ,‬חקירה‬
‫^‬
‫גי ח ט א ו ת ח מ ת ו ת ‪ ,‬ח ק י ר ה ב ת מ ו ר ת ק ד ש י ם ק ל י ם ה ג ק ר ב י ן ו ש א י נ ן נ ק ר ב י ן ‪.‬‬
‫•ירה אחריגה זי דן ה ר מ ״ ק בין ה ש א ר ב ש א ל ח עקרוגית‪ :‬״אם חקריב חתמורח‬
‫י׳י ש י צ א ב ה י ד י ח ו ב ת ג ד ר ו ״ כ ג ו ן א ם ה ק ר ב ן מ ת א ו נ א ב ד ו ה ק ר י ב א ת ה ת מ ו ר ה ‪.‬‬
‫ק א ח ד שכל דבר ש ח ו ב ה אינו בא אלא מן החולין וספק נוסף שאין א ד ם מ ת כ פ ר‬
‫בדבר ה ב א בעבירח‪ .‬ח ר ב ח מ ח ב ר מ צ י י ן ל ד ב ר י ח ר מ ב ״ ם )חל׳ פסולי ח מ ו ק ד ש י ן פי״ב‪,‬‬
‫י׳״ח( ש א פ ש ר ל ה ת כ פ ר ב ת מ ו ר ת ת ו ד ה ‪ ,‬א ד מ ב י א ג ם א ת ד ב ר י ה ת ו ס פ ו ת י ש נ י ם‬
‫ת‬

‫ן‬

‫י‬

‫ף‬

‫ה ע י‬

‫נ י‬

‫ס ס‬

‫) י ו מ א ג‪ ,‬ב( ש כ ת ב ו ב פ ש י ט ו ת ד א י ג ו י ו צ א ב ת מ ו ר ת ה ל ש ם ח ו ב ח ‪ ,‬ו ה ר מ ״ ק מ ס י י ם‬
‫כצ״ע‪.‬‬
‫ד י ו ק י פ ה מ ב י א ה ר מ ״ ק ב ש י ג ו י ק ל ב ל ש ו ן ר ש ״ י ב ד ף ב‪ .‬ר ב י מ א י ר אחמר י ח י ש‬
‫ממיר ד כ ת י ב אם ה מ ר ימיר לרבות היורש‪ ,‬ומפרש ר ש ״ י ‪ :‬דהכי מצי ל מ י כ ת ב ואם‬
‫ימיר ב המ ה בבהמה‪ ,‬ה מ ר ימיר ל מ א י ה ל כ ת א לרבות א ת חיורש ד ת מ ו ר ת ו תמורה‪,‬‬
‫שם בעמוד ם א ו מ ר ת ה ג מ ר א ‪ :‬ורבי יהודה האי ואם ה מ ר ימיר מ א י ע ב י ד ליה —‬
‫לרבות א ת האשה‪ .‬ושם אצל רבי יהודה מ פ ר ש ר ש ״ י ״ מ ד כ ת י ב קרא ת ר י זימגי״‪.‬‬
‫ה ר מ ״ ק מ ב י א ק ו ש י ת ה ת ו ס פ ו ת מ ג ח ו ת צג‪ ,‬א ) ד ״ ה מ י ב ע י ליד‪ (.‬ש ר ב י י ה ו ד ה ס ו ב ר‬
‫ד ב ר ת ת ו ר ה כ ל ש ו ן ב ג י אדם‪ ,‬ו ה ר מ ״ ק מ ת ר ץ ש ל ש ו ן כ פ ו ל ״ ה מ ר י מ י ר ״ מ ו ב א ג ם א צ ל‬
‫א י ס ו ר ת מ ו ר ה ש ל מ ע ש ר ) ו י ק ר א כז‪ ,‬ל ב ( ‪ ,‬ל כ ן ״ ו ד א י מ ו כ ח ד א ת י ל ר ב ו י י מ ד א כ פ ל‬
‫קרא תרי זימגי ל כ ת ו ב ל ש ו נ ו ת כפולים‪ ,‬ובזה ע מ ד ת י על כוונת ר ש ״ י ד ״ ה ואם ה מ ר‬
‫י מ י ר מ ד כ ת י ב ת ר י זימני‪ ,‬ו ל ע י ל ב ד ר ״ מ ל א פ י ר ש כד‪ ,‬א ל א ו ד א י ד נ ת כ ו י ן ל מ ה‬
‫ש כ ת ב ת י ל י י ש ב ק ו ש י ת ה ת ו ם ׳ ״ ) ע מ ׳ ‪.1* (46‬‬
‫ב א מ ת בנוי מציבור של כל ישראל״ )עמ׳ רפד(‪ .‬וכן מ פ ר ש בפי׳ אבן ש ל מ ה על תשובות‬
‫הראב״ן )ניו יורק תשי״ח( ש ״ ל א מ ה נ י אם יחיד בוגד‪ ,‬אותו‪ ,‬אף אם ימסרנו לצבור‬
‫וצריך שיהי׳ כל הצבור בונין את המזבח״‪ .‬וראח עוד דיונים אם מסירו; לצבור מדעי‬
‫לפי הראב״ן בם׳ מ ק ד ש מלך עט׳ לט—מא‪ ,‬הר הקודש עמ׳ ק‪0‬ו—קםח‪ ,‬המקדש וקדשיו‬
‫עמ׳ כה‪ ,‬אבל אצל גר העומד להתגייר אין להניח לפי כל הדעות הנ״ל שגר ימסור‬
‫את מזבחו יפה לצבור‪ ,‬וראה מ ש נ ה למלד‪ ,‬הלכות שקלים‪ ,‬פרק ד‪ ,‬הלכה ו ןם׳ עבודה‬
‫תמה‪ ,‬סוף שער ו׳‪.‬‬
‫‪ !5‬הרמ״ק חידש כאן כלל ב״דברה תורה כלשון בני אדם״‪ ,‬בעין שיטת רבינו חיד״׳א‬
‫‪65‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה‬

‫ה מ ה ד י ר ה ר ״ א ס ו פ ר מ ק ש ה ל פ ע מ י ם על ד ב י י‬
‫ב‬

‫י מ‬

‫ל < מ ד י המםכתא עם פירוש ה ״ ק •‬
‫ה‬

‫ר‬

‫מ‬

‫״‬
‫ומביא‬
‫קגםא‬
‫םי״ח‪.‬‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ה‬

‫י‬

‫מ‬

‫ע‬

‫‪7‬‬

‫׳‬

‫יעמ‬

‫‪8‬‬

‫ש ב ר‬

‫״ ^‬

‫ז‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫ח‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫״'׳ יי'‬

‫^‬

‫ב‬

‫י‬

‫י‬
‫ה‬

‫‪2‬‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ה‬

‫א‬

‫ה‬

‫י‬

‫ר‬

‫ה ע י ד ע ד י ת י בט‬

‫ד‬

‫״‬
‫א‬

‫'‬

‫ם‬

‫פ‬

‫^ '" ^ ל‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫ט‬

‫ב‬

‫״‬

‫ד‬

‫ש‬

‫י‬

‫״‬

‫ע‬

‫י‬

‫ש‬

‫ש‬

‫א‬

‫ר‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ב‬

‫י‬

‫א‬

‫(‬

‫פ‬

‫מ ד ‪ ,‬ר י ג‬

‫פ‬

‫‪0‬‬

‫ף‬

‫י‬

‫ק‬

‫מ‬

‫ף‬

‫ש ז ה ר?‬
‫‪/..‬׳א שם‬
‫ןף‬
‫^‬
‫חשובי״‬
‫י ן‬

‫א‬

‫י‬

‫י ן הורי•‬

‫ד‬

‫? שכתב בפשיטות‬
‫א ת ה מ ש ג ת ל מ ל ה הל׳ ע ד ו ת פ ״ ה ה ״ ד ש כ ת ב ב‬
‫מדרבנן והסכים לו ה ק צ ו ת החושן ח ו ״ מ סי׳ ל ״ ד ם ק ״ ד ופז‬
‫"‬
‫ה ר ב סופר מוסיף מ ד י ל י ה ש כ ד מ ב ו א ר בחידושי‬
‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫ב‬

‫על ז י ב י י‬

‫י‬

‫ם‬

‫ם‬

‫‪:‬‬

‫ר ה‬

‫' ל י ד שהיא‬
‫י‬
‫פרק ש נ י ) ו כ ן מפורש בתוספות ש ם נח׳‬
‫י שיעמוי‬
‫^‬
‫״עוד אני ת מ ה מדוע השמיטו ה‬
‫מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת בבכורות כט‪ ,‬א ורק ה ר מ ״ א ל ב ד מביאו שם‪ ,‬ולא ראיתי‬
‫ב‬

‫ר‬

‫מ‬

‫י‬

‫ד‬

‫״‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ט‬

‫י‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ק‬

‫ז‬

‫ד י ז‬

‫ד ג י ט‬

‫ה‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ם‬

‫י‬

‫מ‬

‫ח‬

‫ו י פ ר ש ד ב ר זח‪ ,‬ו מ י ש י פ ר ש י‬
‫ה‬

‫ג‬

‫ד‬

‫י‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ם‬

‫ד ג‬

‫ב‬

‫ם‬

‫כ‬

‫ה‬

‫ג ד ו‬

‫ב‬

‫י‬

‫^‬
‫ז‬

‫״‬

‫י‬

‫) ח‬

‫י‬

‫ג‬

‫ב‬

‫י‬

‫ס‬

‫י‬

‫ק‬

‫ת‬

‫ב‬

‫״‬

‫״‬

‫י ט י‬

‫^ *‬

‫ז‬

‫מ‬

‫ת‬

‫טת הי‬
‫ה‬

‫י ז‬

‫אילתית•‬
‫'‬
‫"‬
‫"‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫^ ל הלכות‬
‫?‬
‫ברמב״ם ״ ‪ .‬ע מ ד על ז ה גם ח ר ב י ש‬
‫^ י ומצייז‬
‫^‬
‫י‬
‫ת ח י ל ת ספר דברים‪ .‬וכן הרב יצחק‬
‫'אריאלי‬
‫ח ל י צ ה ס י ׳ ק ם ״ ט ס ע י ף ב׳ ם ״ ק ד ) ד ״ ה ו ה ג ה א י ס ו ר ( ה מ ת י ז‬
‫י**^ היחיד‬
‫ל דיש *'‬
‫עימי‬
‫בסוף לתשובת הרדב״ז הנ״ל‪ .‬ב ד י‬
‫ש ל י ט ״ א בספרו עיגים למשפט‪ ,‬קידושין נח‪ ,‬ב ״ ‪ .‬אגב‪ ,‬ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר ה י א‬
‫בין הגדולים הנ״ל שהעירו לדברי הרדב״ז על ה ש מ ט ת ח ר מ ב ״ ם ״ •‬
‫ב‬

‫ז‬

‫ה‬

‫ע י ד ‪,‬‬

‫ד‬

‫ב‬

‫פ י‬

‫י‬

‫ה‬

‫י‬

‫כ‬

‫י‬

‫ל‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ב‬

‫י‬

‫ז‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ר‬

‫י‬

‫ש‬

‫א‬

‫י‬

‫ב‬

‫ס‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ר נ ו‬

‫ל‬

‫‪700‬‬

‫א‬

‫י‬

‫ז ו‬

‫פ‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ם‬

‫י‬

‫ש י ג י ם‬

‫ב‬

‫בשו״ת חיים שאל ח״ב םום״י ג כ מ ו ב א באנציקלופדיה תלמודית כרד זי‬
‫ה ע ר ה ‪ .59‬לפי הרמ״ק דקדק ר ש ׳ י בלשונו ל ר מ ת ל נ ו כלל זה•‬
‫״ ••י״ייד״ז תשובי'‬
‫‪ 16‬הרדב״ז כותב ש ח י פ ש א ת הדיז ה ז ה ברמב״ם ו ל א מצאו‪ .‬אחרי כן מ ב י א ה ר ד נ‬
‫ה ר מ ב ״ ם ‪ :‬״הדבר ברור שאסור ליקח ש כ ר על ע צ מ ה של ע ד ו ת אבל סופר ש ה ו א ^‬
‫ג‬

‫שלוקח השכר‪ ,‬על כ ת י ב ת השטר הוא לוקח ‪ ,‬ל א על העדות״‪ .‬א ב ל‬

‫ל‬

‫ס‬

‫*‬

‫ן ל א‬

‫הרמב״ם שהשכר פוסל א ת העדות‪ .‬לכן מ צ ד ד הרדב״ז ל ו מ ר ‪ :‬״ מ ״ מ אסור קאמר‬
‫‪3‬‬

‫ש ת ה י ה עדותו ב ט ל ה והיינו ש ל א כתבן בחיבור בכלל פסולי עדות״• ה י י י‬
‫מסקנה מ ה ש מ ט ת הרמב״ם‪.‬‬

‫א‬
‫מ ז ן ב י‬

‫‪.‬‬
‫‪ 17‬הרב יצחק אריאלי שליט״א בם׳ עינים ל מ ש פ ט קידושין נח‪ ,‬ב מציין ש ד ׳‬
‫*•‪ /‬אבל קי"‬
‫י‬
‫א ת הדין בשו״ע אבן העזר סי׳ ק״ל‪ ,‬סעיף כ ״ א ובן ש ס סי׳ ק ג ״ ד ^ ו *‬
‫״‬
‫׳‬
‫׳‬
‫^‬
‫שם‬
‫עדותו בטלה״ ללקיחת שכר לעדים שראו כ ב י ו א ה י י י‬
‫העדות‪ ,‬ואילו אצל כ ת י ב ת הגט י ש צורר בעדים ואין חיוב על שום א ד ם להיות‬
‫‪ ,‬י ‪ :‬״על ההי׳ ד ד‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫]‬
‫״י‬
‫עד‪ .‬וכן ב ״ ב י ת יוסף״‪ ,‬חו״מ‪,‬‬
‫שכרו להעיד עדותו ב ט ל ה נ״ל ש ל א אמרו א ל א בעדים ש נ ע ש ו ע ד י ם כ ב ר ש ה ם מצוו‬
‫להעיד ולא רצו להעיד ע ד שנטלו שכר‪ …‬אכל טי ש * נ ו מ ח י י י כ להעיד ונוטל‬
‫לילד ולהיות עד‪ ,‬א י נ ו כדין זה לפי דעתי״‪ .‬אגב‪ ,‬נ ד מ ה לי ש ה ״ ב י ת יוסף״ כבר הרגיש‬
‫*‬
‫ב ה ש מ ט ת הדין ה ז ה ב ר פ ב ״ פ ובטור‪ ,‬שכן כ ת ב ש ם בב״י םי״ק י ״ ט ‪ :‬״דין‬
‫להעיד עדותו ב ט ל ה עיין במשרים נ ת י ב ב׳ ח״ז ובםפ״ב דקדושין ה ר ״ ך ‪ .‬וקצת תימד׳‬
‫שבדיונים ב ה ש מ ט ת הדין ה ז ה בטור ובשו״ע ל א העירו לדברי ה ב י ת יוסף•‬
‫‪ 18‬הרדב״ז הקדיש חלק מתשובותיו ללשונות הרמב״ם ושם דיונים ר ב י על השממות‬
‫ד י נ י ם ברמב״ם‪ .‬דברי הרדב״ז הנ״ל על ה ש מ ט ת הרמב״ם של הדין ״הנוטל ש נ ו ל ה ע ז י‬
‫‪0‬‬

‫מ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ב‬

‫י‬

‫ע ל‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ע י י‬

‫י א י ז‬

‫ה ג ט‬

‫ע ג י ז‬

‫ל ך ה‬

‫ב‬

‫ל כ א ז‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ג‬

‫ה ג י ט ל‬

‫ת‬

‫ו ר ש י ם‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫‪ ,‬ג י‬

‫ם ן ס‬

‫כ‬

‫ח‬

‫ו ‪ 3‬ד מ‬

‫א‬

‫ס ״‬

‫ל‬

‫ה‬

‫‪ 0‬ע‬

‫ח (‬

‫ה ג ו ט‬

‫ב‬

‫ס‬

‫‪66‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב אברהם סופר מביא בהקדמתו רשימה של תשובות הרמ״ק שנדפסו בםסרים‬
‫שינים וכותב‪ :‬״יש להניה שישנם עוד ספרים שבהם נדפסו תשובותיו של רבינו‪.‬‬
‫י י היא לחפש בספרים ללקט את כ ל תשובות רבינו ולהדפיסו בספר אחד‪,‬‬
‫מצוה גדולח תיחשב למי שיעשד‪ .‬זאת״‪ .‬על הרשימה של התשובות המפוזרות של‬
‫י ׳ י ״ ק יש לתוסיף עשרות חערות ותשובות בספר ״נחלי דבש״ הנ״ל‪ .‬הרי״ד הלוי‬
‫נמברגר זצ״ל שלח א ת כ ת ב היד של ספרו אל הרמ״ק אשר הוסיף חערות רבות‪,‬‬
‫י ו בעמ׳ ‪) 0 ,5‬פעמיים(‪) 13 ,8 ,7 ,‬פעמיים(‪) 35 ,28 ,20 ,19 ,15 ,‬פעמיים(‪,39 ,‬‬
‫‪) 03 ,48 ,40‬פעמיים(‪ .‬כמו כן ישנן תשובות בכת״י מ א ת חרמ״ק אל חרי״ד במברגר‬
‫שטרם נדפסו ונרמז עליהן ב״המעין״ תמוז תשל״ג‪ ,‬עמ׳ ‪. 1‬‬
‫ה ר א‬

‫ז‬

‫מ‬

‫כ ג‬

‫‪8‬נ‬

‫דברי תורח עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר‪ .‬וכן דברי הרמ״ק‪.‬‬
‫בפירושו למסכת תמורה דף יב‪ ,‬א אין ביאורים לדברי המשנה והגמרא שם ויתכן‬
‫שגס כאן כ ת ב היד אינו שלם כמו שמעיר הר״א סופר במקומות אחדים‪ ,‬לכן היה מן‬
‫י׳ראיי לציין בהערה לדברי הרמ״ק בגידולי טהרה‪ ,‬סעיף כג )דף ו‪ ,‬א( ששם תארין•‬
‫הרמ״ק בפירוש דברי המשגה ״ואין המים שאובין פוםלין את המקוה אלא לפי‬
‫חשבון״ ואף דן באוקימתות של הגמרא ומבאר למה הגמרא אינה מפרשת את‬
‫המשנה כפשוטה‪.‬‬
‫חידושים רבים מפוזרים בפירוש הרמ״ק למסכת תמורה‪ .‬לומדי התורה בודאי‬
‫יפלסלו בדברי הרמ״ק וכך היא דרכה של תורה‪ .‬כך יש מקום לדון בחידושו בדף ז‪,‬‬
‫עמוד ב )עמ׳ ‪ .(110‬המשנה אומרת‪ :‬״הכהנים ממירין בשלהן וישראל ממירין‬
‫בשלחן״‪ .‬הרמ״ק מפרש‪ :‬״לכאורה אין בזה שום חידוש‪ ,‬ונ״ל דקמ״ל דכהנים‬
‫ממירין בכל מין קרבן שהוא שלהם כגון באילו של אהרן‪ ,‬דה״א כיון דדחי שבת‬
‫וטומאה חוי כמו קרבן צבור‪ ,‬קמ״ל דלענין חמורה ה ד קרבן יחיד׳‪ /‬נדמה לי שהיה‬
‫צורר להביא חוכחח לחידוש כזה והרי אי אפשר לחדש דין מתוך שפת יתר של‬
‫המשנה‪ ,‬בלי להביא לכר הוכחה‪ .‬ואולי המשנה מזכירה ״הכהנים ממירין בשלהם״‬
‫כדי להסביר את חמשך חמשנח ‪,,‬אין חכחנים ממירין לא בחטאת ולא באשם ולא‬
‫בבכור״ ומפרש רש״י מפני שלכהנים אין הלק בבשר תקרבנות האלה אלא משעת‬
‫הקטרת אימורין ואילך‪ .‬לכן מקדימה המשנה ״הכהניס ממירין בשלהן״ לומר שרק‬
‫בקרבנותיהס־הם הכהנים ממירים ואפילו אם הישראל נתן לכהן את הקרבן‬
‫שיקריבנו לו אין הכהן ממיר בו‪ ,‬אפילו אס זה קרבן שהכהן יזכה אחר כך בבשרו‪.‬‬
‫עדותו במלה״ אינם מ ו ב א י ם שם אלא בתור דיון ב ש א ל ה מ ע ש י ת שבאה לפגי הרדב״ז‪.‬‬
‫ועל התמיהה על הרמ׳׳ק ש כ ת ב שהנוטל ש כ ר עדותו ב ט ל ה מדין תורה‪ ,‬ר א ה שו״ת דברי‬
‫חיים‪ ,‬ליקוטים בסוף ח״ב‪ ,‬סי׳ לא ש מ ב י א קושית כ מ ה אחרונים שהעדות בטלה‬
‫מדאורייתא משום שהוא גוגע בעדותו‪ ,‬עיי׳׳ש ובם׳ נחלי ד ב ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 19‬על תשובות חרמ״ק שבספרי הרי״ד במברגר י ש להוסיף ע ו ד — נוסף מ ה ש מ ו ב א בם׳‬
‫נחלי דבש וברשימת הר״א םופח בהקדמת הספר — התשובות ה ב א ו ת ‪ :‬שרית י ד יחלוק‬
‫״ א ‪ :‬או״ח סי׳ ע‪ ,‬קטו; יו״ד םיי׳ נ‪ ,‬קטו‪ .‬מ ל א כ ת שמים על הלכות םת״ס‪ :‬כלל א‪,‬‬
‫ח‬

‫בינה ע )פעמיים(‪ .‬שו״ת נטיעה של שמחה םי׳ ו׳‪ ,‬בב‪ ,‬כד‪ ,‬לו‪ ,‬מח‪ ,‬נה‪ ,‬נו‪ ,‬בז‪! ,‬פד‪.‬‬
‫^‬

‫ן כ ר‬

‫ש מ ן ן ה‬

‫ם י‬

‫‪,‬‬

‫מ ח ״‬

‫מ ט‬

‫‪ ,‬קיא‪ ,‬קיט‪ ,‬קנה‪ ,‬קםב‪ ,‬קצז‪ ,‬רכג‪ .‬שו״ת י ד תלוי‪ ,‬ח״ב‬

‫סי׳ מד‪ ,‬מדי•‬
‫‪67‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מובנת איפוא ההקדמה במשנה ״הנהנים ממירין בשלהן״ ואף מובן ההמשך ״וישראל‬
‫ממירין בשלהן״‪ ,‬שאפילו אחרי מסירת הקרבן לכהן יתכן עוד המרה ע״י הבעלים‪.‬‬
‫לכל מםכתא חסוגיות שלח‪ ,‬כך גם מסכת תמורה‪ ,‬בין אלו ידועח במיוחד‬
‫הםוגיא על המחלוקת בין אביי ורבא‪ :‬״אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא‬
‫תעביד אם עביד מהני‪ …‬רבא אמר לא מהני״‪ .‬מתלוקת זו בדף ד׳‪ ,‬ב׳ ע ד ד ף ד‪ ,‬ב‬
‫דנה בשאלה אם התורה מכירה בפעולה שהיא נובעת מעבירה על איסור‪ ,‬בהמשך‬
‫הסוגיה )ה‪ ,‬ב( מובא כדוגמא איסור תמורת ואת דברי המשנה הראשונה של‬
‫המםכתא ״שאם המיר מומר וסופג את הארבעים״‪ .‬מכאן הוכחה שהתורה מכירה‬
‫בתוצאת העבירה שנעשתה כאן ולכן לוקה ומכאן קושיה על רבא שאמר לא מהני‪.‬‬
‫והגמרא מתרצת‪ :‬״שאני התם דאמר קרא והיה הוא ותמורתו יהיה קודש״‪ ,‬זאת‬
‫אומרת שהתורה מחדשת כאן שיש הכרה בפעולה האסורה ולכן לוקין עליה‪.‬‬
‫הרב מנדל קרגוי זצ״ל כ ת ב הקדמת לסוג א זו )עמ׳ ‪ (92—72‬ובת עיונים‬
‫במחלוקת אביי ורבא‪ ,‬הרמ״ק מעיד על עצמו‪, :‬יגעתי ומצאתי כללים ויסודות‬
‫כוללים אשר אם יתבררו על נכון יהיו מספיקים כמעט לכל הקושיות שאפשר‬
‫להקשות בענין זה״ )עמ׳ ‪ .(72‬הרמ״ק דן באיזה מיז לאדן נחלקו אביי ורבא; אם‬
‫גם בעשה גרידא; אם נחלקו בין בחולין בין בקדשים וכן דן אם ההלכה כאביי א ו‬
‫כרבא‪ .‬אחד מהכללים שחידש חרמ״ק‪ :‬״דמחלוקת אביי ורבא לא שייך א ל א‬
‫שהמניעה והאזהרה בא באותו ענין עצמו בדבור אחד‪ ,‬כגון לא תסדר• גבי בכור‬
‫)במדבר יח‪ ,‬יז( דכולל האיסור והתנאי בדבור אחד‪ ,‬אבל אם האיסור בא מצד א ח ר‬
‫לא שייד לחמר דלא לחני דחרי אין כאן תנאי כלל״ )עמי ‪ .(77‬לכן אין למחלוקת‬
‫זו קשר עם מצוה הבאה בעבירה שהרי חמצוה ותעבידה אינן באות מאותח מצוד‪.,‬‬
‫אין איפוא לדון כאן בבעיח של אכילת מצה של טבל‪ ,‬השוחט בשבת וכדומה‪ .‬לכן‬
‫דוחה הרמ״ק את קושית התוספות )שם ו‪ ,‬א ד״ה והשתא( בגירש את אשתו אם‬
‫נשבע שלא יגרשנה לפי אביי מהני ולפי רבא לא תהא מגורשת שהרי ע ב ר ע ל‬
‫שבועתו‪ .‬הרמ״ק מבאר‪ :‬״ואם שהסברה שכתבו בזה היא אמת‪ ,‬מ״מ לפי דרכנו אין‬
‫אנו צריכין לזה דכיון שבא האיןםור מצד אחד‪ ,‬לכ״ע מחני‪ ,‬והמעיין בכלל זה יראה‬
‫שהוא נכון ומסכים עם האמת מכל צד״ )עמ׳ ‪.(78‬‬
‫רבים חדיונים בסוגייה זו עד שבעל ״חזקה רבה״ הרב יעקב ליב׳ קראך ז״ל‬
‫חיבר ספר רב חכמות על םוגיח זו עם כל חדיונים בספרי חראשונים והאחרונים‬
‫בהלכה זו‪ .‬עכשיו נתברר שאכן נכחב עוד לפני כמאח וחמישים שגה קונטרס גוםף‬
‫בסוגיה זו ש״היא עמוקה ומשלחת שרשים לכמת מקומות בש״ם״ כדברי הרמ״ק‪.‬‬
‫המעיין בנושא זה ימצא עניז רב בדברי הרמ״ק הנדפסים עכשיו בפירושו לתמורה‪.‬‬
‫לקט גדול עם תשע עשרה חקירות ב״כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד״ חבר בעל‬
‫שדי חמד במערכת הכף כלל נה—עג )חלק ג׳ עמ׳ ‪ (253—206‬ד ש מקום לבדוק‬
‫באיזו נקודות חידש הרמ״ק חידושים ובאיזו נקודות כיון לדעתם של גדולים‬
‫אחרים ‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ 20‬בין הדיונים בסוגיה מ ס ו ב כ ת זו א צ ל גדולי הדור הקודם‪ ,‬י ש להזכיר שו״ת מחנה חיים‪,‬‬
‫יו׳׳ד סי׳ מא‪ ,‬אור הישר‪ ,‬בכורות בם‪ ,‬א ו ש ו ״ ת ד ג ל ראובן‪ ,‬ח״א ס י ׳ ב—ג‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫^ ה ר ב כ נ ד ל קרגוי ה י ה ב ק י עצום ב ק ד ש י ם ו ב ט ה ר ו ת ‪ ,‬גאון א מ י ת י ו נ ח ב א א ל‬
‫^ י י ם • א י ל י אסשר ל ר א ו ת בו ה א ר י ש ב ח ב ו ר ה ואחריו כ מ ע ט ל א ק ם ב מ ו ת ו ב מ ע ר ב‬
‫אירופה• א ד י ה ד עם ש ל י ט ת ו ה ע צ ו מ ה ב ד י נ י קדשים וטהרות‪ ,‬ה י ה גם פ ו ס ק גדול‬
‫ב ד י נ י ם מעשיים‪ ,‬ה ן ב ד י נ י מ ק ו ו א ו ת ונדה‪ ,‬ה ן ב ד י נ י כ ח י ב ת ס ת ״ ם ‪ ,‬ג י ט י ן ו ה ל כ ו ת‬
‫שבת‪.‬‬

‫א ר ש ה ל ע צ מ י לסיים ש ו ר ו ת א ל ו ב ה ע ר ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה ע ״ ס ד ב ר י ה ת ו ס ס ו ת‬
‫ב מ ם כ ת א דנן‪ ,‬מ ס כ ת ת מ ו ר ה ‪ .‬א ם ה ה ע ר ה נכונה‪ ,‬ת ה י ה ז א ת ל ע י ל ו י נ ש מ ת ר ב נ ו מ נ ד ל‬
‫קרגוי זצ״ל שהקים עולה ש ל תורה בדרום גרמניה והעמיד תלמידים רבים בתקופה‬
‫ס ו ע ר ת ‪ .‬ואם ה ה ע ר ה א י נ נ ה נ כ ו ג ה א י ן א ל ו א ל א ד ב ר י הדיוט‪ ,‬כ ד ב ר י ג ב י ה א בן ס ם י ם א‬
‫) ס נ ה ד ר י ן צא‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ב ת מ ו ר ה יד‪ ,‬ב מ ו ב א ‪ :‬״ ד ב ר י ם ש ע ל פ ה אי א ת ה ר ש א י ל א ו מ ר ן ב כ ת ב ו ש ב כ ת ב‬
‫א י א ת ה ר ש א י ל א ו מ ר ן ע ל פה״‪ .‬ה ת ו ס פ ו ת דנים ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת א י ד מ ו ת ר ל ו מ ר‬
‫פ ס ו ק י ם ב ע ל פה‪ .‬כ א ן ב מ ס כ ת ת מ ו ר ה מ ת ר צ י ם ה ת ו ס פ ו ת ‪ :‬״ ד א י ן ל ה ק פ י ד א ל א ב ד ב ר‬
‫ש מ ו צ י א א ח ר י ם י ד י ח ו ב ת ן ״ ‪ .‬כ ע י ן זה ב ת ו ס פ ו ת י ש נ י ם י ו מ א ע‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫חטור‪ ,‬א ו ״ ח סי׳ מ ״ ט פ ו ס ק כ ח ת ו ם פ ו ת ה נ ״ ל וכן ה ב ״ ח י ‪ ,‬ה מ ג ן א ב ר ה ם ‪ ,‬ו ע ט ״ ז ‪.‬‬
‫חגאון‬

‫ב ב י א ו ר י ח ג ר ״ א ‪ ,‬א ו ״ ח סי׳ מ ״ ט מ ד ג י ש ש ת י ר ו ץ ה ת ו ס פ ו ת ב ת מ ו ר ה ה ו א‬

‫ה ע י ק ר ו ל כ ן אםור ל ו מ ר ד ב ר י ם ש ב כ ת ב ב ע ל פ ח כ ד י ל ה ו צ י א א ח ר י ם ‪ .‬כ ד גסםק גם‬
‫ב‬

‫א ל י ח ו ר ב ה וכן מ ו ב א ב ב א ר ה י ט ב ו ב מ ש ג ה ב ר ו ר ה ב ש ם ה ר ד ב ״ ז ‪ ,‬ה מ ״ א ו ה ג ר ״ א ‪.‬‬
‫ל ס י ה פ ו ס ק י ם ה א ל ה נ ר א ה ל י ש א י ן לומר פ ר ש ת ו י כ ו ל ו ב ק י ד ו ש ש ל ל י ל ש ב ת‬

‫ב ע ל פה‪ ,‬כ א ש ר מ ו צ י א י ם א ת א ח ר י ם י ד י ח ו ב ת ם ‪ .‬ו כ ד א נ י נ ו ה ג ז ה כ מ ה ש נ י ם ‪ .‬מ צ ו ת‬
‫ליישב‬

‫א ת מ נ ה ג העולם‪ ,‬א ב ל נ ר א ה ל י‬

‫שודאי נאה ויאה למדקדקים במצוות‪,‬‬

‫ו ב מ י ו ח ד ב ג י תורה‪ ,‬ל ו מ ר פ ר ש ת ו י כ ו ל ו ב ק י ד ו ש ש ל ל י ל ש ב ת מ ת ו ד ה כ ת ב ‪ .‬א י ן‬
‫ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ל ג ב י ח פ ם ו ק י ם ש ב ק י ד ו ש ב ש ב ת ב ב ק ר ו ב ח ב ד ל ח ‪ ,‬׳שחרי ח ס פםוק‪,‬י‬
‫רשות‪.‬‬
‫ואולי יש ליישב ק צ ת א ת ה מ נ ה ג ש א מ נ ם תקנו ל מ ק ד ש לומר פ ר ש ת ויכולו‬
‫בקידוש‪ ,‬א ב ל אין חיוב ע ל השומע ל צ א ת א ת אמירת ה פ ר צ ה בתור שומע כעונה‬
‫כמו‬

‫בקידוש עצמו‪.‬‬

‫‪ 21‬ד ע ת הפרמ״ג והברכי יוסף כנראה כהב״ח‪ ,‬ר א ה כף החיים סי׳ מט ם״ק ח‪ .‬וראה ש ד י‬
‫ח מ ד מ ע ר כ ת הדלי׳ית ס א ת ה ש ד ה כלל ד ד ע ו ת ש ו נ ו ת א ם ז ה איסור תורה או אי&ור‬
‫דרבנן‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪69‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב אברהם סופר‬

‫הערות ו ה ג ה ו ת ל מ ס י מועד ק ט ן וחגיגה‬
‫מס׳ מועד קטן‪.‬‬
‫א‬

‫ב‪,‬‬
‫חםמ״ע‬

‫ב מ ש ג ה ‪:‬‬

‫״בין ובר ביד׳ — ״ ב י ד השני יותר פשוט‪ .‬וכמש״כ‬

‫ח ו ״ מ סי׳ ע ב ם ק ״ ז ו ם ק ״ ח ‪ :‬״ ו ע ל ה ר ו ב בין ה א ח ר ו ן פ ש ו ט י ו ת ר מ ב י ן‬

‫הראשון״‪.‬‬
‫ב‬

‫ב‪,‬‬

‫ו ״ ה‬

‫רש״ י‬

‫״דבשעת חרישח ליבא כלאים בלל״ —‬

‫ח ר י ש ת ‪:‬‬

‫ק׳ לי ה א ב מ נ כ ש איירינן‪ ,‬ו כ ב ר י ש כ א ן כלאים‪ ,‬ו ל מ ח חוםיף ר ש ״ י מלים חנ״ל‪.‬‬
‫א ב ר ו י י ‪ ,‬צ ר י ך ל ה י ו ת ל פ נ י ד ״ ה שרי‪.‬‬

‫ג‪,‬‬

‫א‬

‫רש״ י‬

‫ד ״ת‬

‫ג‪,‬‬

‫ב‬

‫רש״ י‬

‫םד״ה‬

‫״שנכנס ל ש ב י ע י ת ד ב ש ב י ע י ת נמי אסור״‬

‫ד א ת י א ‪:‬‬

‫— נ״ל ש ה מ ל ה ״ ד ב ש ב י ע י ת ״ מ י ו ת ר ת חיא‪.‬‬
‫ד‪,‬‬
‫״ממי״‬

‫א‬

‫רש״ י‬

‫ג ן ירה‪:‬‬

‫ד ״ה‬

‫״ ל מ ע ב ד מ י קילון״ — ברור לי ש צ ״ ל ‪:‬‬

‫קילון‪ ,‬ו כ ן י ו צ א מ ד ב ר י ר ב א ש י ‪.‬‬

‫שם‬
‫שאי׳‬

‫מי תי ב י‪:‬‬

‫ד״ה‬

‫״אבל לא מי קילון״ — דלג רש״י ״ממי גשמים״‬

‫ב ג מ ‪ /‬ואינו ברור לי מ ד ו ע אין ר ש ״ י מ פ ר ש ש ה ק ו ש י א היא גם מ מ י גשמים‬

‫הן לד״ י והן לרב אשי‪.‬‬
‫ב ב ג מ׳ ‪:‬‬

‫ד‪,‬‬
‫שבמקרא‬

‫״לשחופי גהרא״ — ע׳ פי׳ רש״י‪ ,‬ו נ ״ ל ש ה ו א מ ל ש ו ן ״ ח ש ו פ י ״‬

‫) מ ח ש ף ח ל ב ן ב ר א ש י ת ל‪ ,‬לז‪ ,‬ו ע ו ד ( ‪ ,‬ו ס ד ר ח א ו ת י ו ת מ ת ח ל פ ו ת ב מ ל י ם‬

‫רבות כ מ ו כשב‪ ,‬כ ב ש ; שמלה‪ ,‬ש ל מ ה ועוד‪ ,‬גם כ א ן ה ע נ פ י ם מ כ ס י ם א ת פ נ י ח מ י ם‬
‫וכשעוקר‬

‫א ו ת ם ח מ י ם ח ם ״ ח ש ו פ י ם ״ ‪ ,‬ו ע ׳ מ א י ר י ס נ ת ד ר י ן ה‪ ,‬ב ד ״ ה כ ב ר ש כ ׳‬

‫ש״הצוף״‬

‫הוא ״לשון גלוי״ ונ״ל כג״ל‪ ,‬ושין וצדיק מ ח ח ל פ ו ת ‪.‬‬

‫שם‬

‫ר ש ״ י‬

‫״להעמיק״‬
‫שם‬

‫ד ״ ח‬

‫טפחיים‪:‬‬

‫״ולחגביח‬

‫קרקעיח״‬

‫—‬

‫נ״ל‬

‫שצ״ל‪:‬‬

‫)או ״לחנמיד״( קרקעית‪.‬‬
‫תום‬

‫‪,‬‬

‫ד״ ח‬

‫מפני‪:‬‬

‫״ורבנן םברי כיון ד ע ״ י שינוי ע ב י ד ליח לאו‬

‫מ ל א כ ה ה י א ״ — צ ״ ע ל מ ה ל א ת י ׳ ב ג מ ׳ כן‪ ,‬ש כ ן ם ״ ל ל מ ״ ד ד נ ר א ח כ ע ו ד ר ‪ ,‬ו ל כ ן‬
‫חייש למכשיר וכר‪.‬‬

‫לא‬

‫א ר ש ״ י‬

‫ח‪,‬‬

‫ד ״ ה‬

‫ה א ‪:‬‬

‫״דלאתויי הני נמי״ — נ״ל ד צ ״ ל ‪ :‬דלאתויי הני‬

‫חני נמי‪.‬‬
‫שם‬
‫קשות‬

‫שחרי ר ״ ש בן פזי א מ ר ח ולא רב אשי‪.‬‬

‫ח‪,‬‬
‫הרי‬

‫ב ר ש ״ י ד ״ ח‬

‫אבל‬

‫מ צ יי נ י ן ‪:‬‬

‫״שאע״פ שאינח אלא עצם אחד״ —‬

‫ברור ש ס ״ ל ל ר ש ״ י ד מ ת נ י ׳ או א ו קתני‪ ,‬ע׳ תום׳ י ו ״ ט א ח ל ו ת פ ״ ב מ ״ א ‪,‬‬

‫וההםף‬
‫שם‬
‫*‬

‫ת ו ם ׳ ד ״ ה ח א ‪ :‬״כלומר לדידד דאמרת״ — חמלים ״לדידך דאמרת״‬

‫מ ש נ ח ו ה ת ו י ״ ט ל א ת ב י א ו ד ב ר י ר ש ״ י אלו‪ ,‬וצ״ב‪.‬‬
‫ר ש ״ י‬

‫ד ״ ה‬

‫ש מ פ טיר י ן‪:‬‬

‫ורותצין אותן ש ם וקוברין אותן״ —‬

‫ההערות לפירש׳׳י על מ ו ע ד קטן הן לפירש״י הנדפס‪ ,‬אף ש כ נ ר א ה אין לייחס א ו ת ו‬
‫כולו לרש״י‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א פ ש ר ש ר ח צ ו ח ו ג ם מ י ד ל א ח ר מ י ת ת ‪ ,‬ע י י ן ש ו ״ ת ח ת ם םוסר ח ל ק י ו ״ ד ס י ׳ שכח‪.‬‬
‫א‬

‫י׳‬

‫ד״ה‬

‫ו ש ״ י‬

‫מרחיקין‪:‬‬

‫אין‬

‫״ובציון‬

‫ד מ צ ר א ח ד לא םגי‬

‫ל כ ו ל ה ״ — צ ״ ב ל מ ח ג ק ט ״ מ צ ר א ח ד ״ ‪ ,‬ה ל א ג ם ב ש ל ש ה מ צ ר י ן ל א ם ג י לכולה‪.‬‬
‫רש״ י‬

‫שם‬

‫כי‬

‫ד ״ח‬

‫״שכירות לפועלים ד ב ט ל י כלאים״ —‬

‫י ה בינן‪:‬‬

‫צ ״ ב ל מ ה נ ק ט ר ק כ ל א י ם ל ב ד ‪ ,‬ה א י צ א ו ג ם ע ל ש א ר דברים‪ ,‬״ ו מ ד י ד ת ו ״ ר ״ ל ש ל א‬
‫מתרומת‬

‫חלשכה‪.‬‬

‫שם‬

‫תום׳‬

‫ד״ ח‬

‫״ ו ש מ א י ״ ל דחגי ד מ צ ו ת ת ת י ר ו ״ — אולי‬

‫דמוזלי‪:‬‬

‫כ ת ב ו ״ושמא״ משום כלאים דבכלאים בעל ה ש ד ה ע ב ר ועובר עבירת‪ ,‬ומהיכי תיתא‬
‫י ע ש ו מ ל א כ ה א ס ו ר ה כ ד י ל ה צ י ל ו מ ן ה ע ב י ר ה ) ע ׳ ש ב ת ג‪ ,‬ב ( א ב ל ע ל‬

‫שהפועלים‬

‫ש א ר ה ד ב ר י ם כ ג ו ן ת ק ו ן מ ק ו א ו ת ו כ ד צ ״ ב מ ד ו ע כ׳ ״ ו ש מ א ״ ‪.‬‬
‫ב‬

‫ו‪,‬‬

‫ד ״ ה‬

‫ר ש ״ י‬

‫ה א י ש ו ת ‪ :‬״בשדה האילן במועד״ — נ״ל‬

‫צ דין‬

‫ד ש ל ש מ ל י ם א ל ו מ י ו ת ר ו ת הן‪ ,‬ו א ו ל י ה ן ה ב א ה מ ן ה מ ש נ ה ו ה נ ק ו ד ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת‬
‫אחריהן‪.‬‬
‫ז‪,‬‬
‫ד״ה‬

‫ב‬

‫ד״ח‬

‫ו ש ״ י‬

‫סבר‬

‫ומר‬

‫צוותא‬

‫ד ע ל מ א ‪ ,‬צריד לתיות לפני‬

‫מר סבר צוותא דאשתו‪,‬‬
‫רש״ י‬

‫שם‬

‫ד ״ה‬

‫ל מ י מ ר א ‪:‬‬

‫״ פ ר י ד בין לר״מ בין לר׳ י ו ס י ״ ‪ :‬אינני‬

‫‪:‬יבין‪ ,‬מ ן ה פ ס ו ק י ל פ י נ ן ר ק ש י ש י מ י ם ש א י נ ו ר ו א ה א ב ל ל א י ל פ י נ ן ש מ ו ת ר לו‬
‫לשתוק‪ ,‬ו א ״ כ ל מ ה פי׳ ש ה ק ו ש י א היא גם לר״מ‪ ,‬וצ״ע‪,‬‬
‫ח‪,‬‬

‫ר ש ״ י‬

‫א‬

‫ד ״ ח‬

‫י ב כ ון‬

‫ע מ י ה ‪ :‬״הכי אסור למימר כ מ ו ^ ד ״ — צ ״ ע‬

‫ד ב מ ת נ י ׳ )ד״ח ל א יספידנו( פי׳ ר ש ״ י ד ש ל ש י ם יום אתרווייחו קאי‪.‬‬
‫רש״ י‬

‫שם‬
‫א‬

‫ט‪,‬‬

‫ד״ ה‬

‫ב ג מ ׳‪:‬‬

‫אמר‬

‫רב‪:‬‬

‫״ ל ה ם פ ד נ י ם ״ — נ׳ ד צ ״ ל ‪ :‬״להםפדן״‪.‬‬

‫״עיקר שמחה חד יומא הוא״ — מ ש מ ע שעושין סעודת‬

‫נ שיאין ביום ש ה ע מ י ד ו ח ח ו פ ה ולא בלילה שלאחריו‪ ,‬ואולי אינו ראיי׳ דבלילח‬
‫של ח ג טרם חייב ב ש מ ח ת יו״ט‪.‬‬

‫הראשונח‬
‫ש פ ‪:‬‬
‫פורתא‬

‫ה י ה נקרא מ ת ר מ י )ראח ר ש ״ י ד ״ ה אי הכי(‪ ,‬ו א ״ כ ר א י * ברורה ש מ ו ת ר‬

‫לחשאיר‬
‫בשר‬

‫בכוונת א ת למוד סוף מ ם כ ת א לימים שבין ר״ח לט׳ ב א ב כדי לאכול‬

‫ו ל ש ת ו ת יין‬

‫םקע״ג‬

‫דרוש‬

‫ב ס ע ו ד ת ה ס י ו ם ‪ ,‬ו ל א כ מ ש ״ כ ה מ ש נ ה ב ר ו ר ה א ו ״ ח סי׳ ת ק נ א‬

‫ב ש ם א״ר‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬

‫שם‬

‫ב ג מ׳ ‪:‬‬

‫״אין שמחת בלא אכילה ושתייח״ — צ ״ ב למת לא הקשו מאי‬

‫לחתיר שמחח‪.‬‬
‫שם‬

‫תי׳‬

‫״ א י ב ע י ליד! ל ש י ו ר י פ ו ר ת א ״ — י ו צ א ב ר ו ר ש א ם ה י ה מ ש י י ר ב כ ו ו נ ה‬

‫״ ו ד ל מ א י מ י ם ח ר א ו י י ן ג מ ר י ו ם י ו ם מ ה ת ם ״ — ק׳ מ ד ו ע ל א‬

‫בגמ׳‪:‬‬

‫מ ד כ ת י ב ש ב ע ת ימים ו ש ב ע ת ימים‪ ,‬מ ת ש ב ע ת ימי ח ח ג רצופים א ף ש ב ע ת‬

‫י מ י ש מ ח ה ר צ ו פ ־ ם ‪ ,‬ו ת י ׳ ל י ב נ י ח ח ו ״ ב ר׳ א ב י ע ־ ש ר ש ל ו ם ש ל מ ה נ ״ י כ י ו ן ד ש ב ע ת‬
‫ימי סוכות ל א רק רצופים היו אלא הם גם ימים ר א ר י ם וא״כ י״ל ש ש ב ע ת ימי‬
‫שמחה‬

‫ה י ו ר ק י מ י ם ר א ו י י ם ‪ ,‬ונכון‪.‬‬

‫שם‬
‫י‪,‬‬

‫רש״ י‬
‫א‬

‫ד״ ה‬

‫מ ש נ ת ‪:‬‬

‫ל י ח ר ב צריך לתיות לפני ד ״ ה שתא‪.‬‬

‫״מעמידין תנור וכירים וריחים״ — על ה מ ל ה מעמידין יש‬

‫ציון לגליון ה ש ״ ם ש ל זקיני ר ע ״ א ן״ל‪ ,‬ו ה י א ה י א גי׳ ה מ ש נ ה ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו ד ו ח ק א צ ל י‬
‫לומר שלפני ר ע ״ א ז״ל ה י ת ה הגי׳ כמו שכ׳ ח ר י ט ב ״ א ש ל א גרםינן ״ריחים״ במשגה‪,‬‬

‫‪71‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כי אז ה י ה מ פ ר ש ל מ ה צ ״ ל ג ם ״ריחים״‪ .‬לכן ברור ל ע נ ״ ד ש ה מ ד פ י ס י ם ט ע ו ומקום‬
‫ה צ י ו ן ה ו א ע ל מ ל ת ״ מ ע מ י ד י ך ש ב ג מ ׳ ו ב ג מ ׳ לי׳ מ ל ת ״ ר י ח י ם ״ ‪ ,‬ו ע ל ז ה כ ׳ ר ע ק ״ א‬
‫ש צ ״ ל ג ם מ ל ת ״ ר י ח י ם ״ ‪ ,‬כ מ ו ש י ו צ א ב ר ו ר מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ודוק‪.‬‬
‫י א‪ ,‬א ר ש ״ י‬
‫שם‬

‫ד ״ ה‬

‫בגמ׳ ‪:‬‬

‫ב ד נ פ ח י‪,‬‬

‫״רב איקלע‪…‬‬

‫צריך להיות לפני ד״ה מתניתין‪.‬‬

‫תילתא‬

‫— פי׳‬

‫מילחא״‬

‫רש״י‪:‬‬

‫״רב איקלע‬

‫ב מ ו ע ד ״ — לא זכיתי להבין‪ ,‬ה ל א גם אם א י ק ל ע בחול מ ו כ ח ש ר א ו י ל א כ ו ל ע ״ י‬
‫א י צ צ א ‪ ,‬ו א י ן ב ג מ ׳ ש ו ם ר מ ז ש ה ד ב ר ה י ה ב מ ו ע ד ד ו ו ק א ‪ ,‬ו מ ה ר א ה ר ש ״ י ל פ ר ש כן‪,‬‬
‫ומי‬

‫ש י פ ר ש ד ב ר זה ח כ ם גדול יתקרי ושכר רב יטול‪.‬‬
‫ש ם ר ש ״ י‬

‫ד״ ה‬

‫ר ש ״ י‬

‫יא‪,‬‬

‫ב‬

‫י ב‪,‬‬

‫ב ר ש ״י‬

‫ת ה ל י‪,‬‬

‫ד ״ ה‬

‫צריך להיות ל פ נ י ד ״ ה לטעון גופא‪.‬‬
‫צ ר י ך ל ה י ו ת ל פ נ י ד ״ ה כדו‪.‬‬

‫ו ז י ת י ו‪,‬‬

‫״אפי׳ בלילה כיממא דמי״ — קשה שהרי‬

‫ד ״ ה צי ג ע א ‪:‬‬

‫ב ג מ ׳ מ ש מ ע ‪ ,‬ש ב ל י ל ה ה ו י י ו ת ר פ ר ס ו ם מ ב י מ מ א ו מ כ נ י ם ד ו ו ק א ביום‪ ,‬ו כ ן ק׳ מ ״ ש‬
‫א ח ״ כ ‪ :‬להכ* מ כ נ י ס ן ‪ :‬מ י ביום‪.‬‬

‫רש״י‬

‫א‬

‫י ג‪,‬‬

‫מ ת ק י ף ל ה ר ב פפא‪ …‬ב נ י ן ל ש ת ר י — פי׳ ר ש ״ י ‪ :‬״ א ד ר ב‬

‫בג מ׳ ‪:‬‬

‫ש ש ת פריך׳‪ /‬ולא זכיתי להבין‪ ,‬ה ל א גם לפי ר ב ש ש ת בנין ו ל ב ל ר מ ו ת ר י ן ש ה ר י‬
‫הן ב כ ל ל כל ה מ ל א כ ו ת ש מ ו ת ר י ן מ ש ו ם מ י ש א י ן לו מ ח יאכל‪ ,‬ו ל מ ה ל א פי׳ ר ש ״ י‬
‫ש ק ו ש י י ת רב פ פ א ורבינא ע ל ה ח כ מ י ם ב ב ר י י ת א קאי‪ ,‬וצריך א נ י לרב בזה‪.‬‬
‫י ג‪,‬‬

‫ב ר ש״ י‬

‫שפ‬

‫ר ש ״ י‬

‫ד״ ה‬
‫ד״ ה‬

‫צריך ל ה י ו ת לפני ד ״ ה הדשושות‪ ,‬ודוק‪.‬‬

‫בצנעה‪,‬‬
‫בתבלין‪:‬‬

‫״כגון‬

‫כרוב‬

‫וכרשיניך‬

‫—‬

‫צ״ב‬

‫שהרי‬

‫כרשינין הוא מ א כ ל ב ח מ ה ו ב ש ע ת ה ד ח ק גם מ א כ ל אדם‪ ,‬ע׳ ת ר ו מ ו ת פ י ״ א מ ״ ט ‪,‬‬
‫משום‬

‫ואולי‬

‫כך‬

‫הגיח‬

‫הרש״ש‬

‫בתוספות‬

‫ש ל פ נ י נ ו א י נ ו כן‪.‬‬

‫יד‪,‬‬

‫ד ״ ה‬

‫א ר ש ״ י‬

‫״אחריהן״‬
‫שם‬

‫שצ״ל‪:‬‬

‫״כרישיך‪,‬‬

‫ל מ ז ו נ ו ת ‪:‬‬

‫ומ״ש‬

‫שכן‬

‫בתוספות‪,‬‬

‫הוא‬

‫״וחזר במועד אחריהן״ — נ ״ ל ד מ ל ת‬

‫מיותרת חיא וצריכה לחמחק‪.‬‬
‫תום׳‬

‫ד ״ ח‬

‫אומן‪:‬‬

‫״ א ב ל ב נ י חעיר‪ …‬ד פ ש י ט א ד א ם ו ר י ם ״‬

‫_‬

‫צ‬

‫״‬

‫ב‬

‫מ א י פ ש י ט ו ת י ה ו א ד ר ב א ב נ י ה ע י ר ר ב י ם ח ם ו מ ו כ ח א מ י ל ת א ט פ י ד א נ ו ם י ם היו‪.‬‬
‫ב‬

‫יד‪,‬‬

‫ר ש ״ י‬

‫ד ״ ה‬

‫ודחי‬

‫עשר‪,‬‬

‫די חי ד ‪:‬‬

‫״אבל ד כ ת י ב אבל יחיד‬

‫ע ש י ל ך ׳ — לא זכיתי לחבין כלל איך מ ש מ ע מפסוק זח ש ה ו א ע ש ה דיחיד‪ ,‬ויותר‬
‫ק ש ה לי ל מ ה לו לילף דבר ז ה מ פ ס ו ק ה ל א פ ש י ט א ש א ב ל ו ת הוא ע ש ה ד י ח י ד או‬
‫ד י ח י ד י ם ו ש מ ח ת י ו ״ ט נ ו ח ג ל כ ל ע ם י ש ר א ל ב א ו ת ו חיום‪ ,‬ע ׳ מ ג ״ א א ו ״ ח ת מ ו ס ק ״ ב ‪.‬‬
‫שם‬
‫הקשח‬

‫בג ליו ן‬
‫רבינו‬

‫ירושלם‪,‬‬

‫יחיאל מפריס‪,‬‬

‫ראה‬

‫למםכתין‬

‫לתלמידו‬

‫של‬

‫ד״י‬

‫מפרים‪,‬‬

‫תרצ״ז‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬

‫ט ו‪,‬‬
‫עמוד‬

‫הש״ם‬

‫לרע ק ״א‬
‫בשיטת‬

‫ז״ ל‬

‫ד ״ ת נ מ צ א ת — ק ד זו מ מ ש‬

‫א‬

‫אחרי ר ש ״ י ד ״ ה‬

‫מנ וד ין‬

‫צ י י ד להיות ד״ח ומצורעין שבסוף‬

‫חקודם‪.‬‬
‫ב גמ׳ ‪:‬‬

‫שם‬

‫״ מ ה חן בתספורת״ — ע׳ ח מ כ ת ם וריטב״א )ועוד ראשונים(‬

‫•*־‪,‬קשו מ ד ו ע ל א פ ש י ט לי׳ מ מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬ו ה א ד ל א ה ק ש ו כ ן ע ל ת כ ב ו ם ת ד ל ק מ ן ב ס ו ף‬
‫חעמוד‬
‫תערה‬

‫י ״ ל ש ל א גרסות‪ ,‬ו כ מ ש ״ כ ת ו ם ׳ ל ה ל ן ד ״ ה מ נ ו ד י ן ‪ ,‬ו ע ׳ ב ה ע ר ת י ל ה מ כ ת ם‬
‫א‪/‬‬

‫‪72‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש ם כ ג מ ׳ ‪ :‬״מנודין ומצזדעיז אםודיז לספר״ — צ״ב בהכביד שערס אס‬
‫מי־תרין לתקל בתער כאבל‪ ,‬ראה לקמן יז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ש ם ב ג מ ׳ ‪ :‬״ללמדך שכל המתנדה‪…‬״ — אינני יודע מה בא להוסיף על‬
‫מ״ש בתחלת הברייתא‪ ,‬ובסרט לשון ״ללמדך׳ צ״ב‪ ,‬שתרי כן אמרו שם להדיא‪.‬‬
‫ש ם ר ש ״ י ד ״ ה מ ו ח ר ם ‪ :‬״לאחר ל׳ יום לאחר תנדוי״ — סתם נדוי‬
‫אמרינן לקמן שתוא ל׳ יום‪ ,‬ומדכפל רש״י מלת ״לאחר״ ברור שכוונתו לאחר ל׳‬
‫יום שלאחר הנדוי שהוא ג״כ ל׳ יום‪ ,‬ראה חגחות מחר״ב ז״ל‪.‬‬
‫ב ג מ ׳ ‪ :‬״בזמן שאיגו ראוי לביאת‪…‬״ — ע׳ תום׳ חגיגח ד‪ ,‬ב‪,‬‬

‫ט ז‪ ,‬א‬
‫ד״ח דכתיב‪.‬‬
‫ש ם ב ג מ ׳ ‪ :‬״ ד א כ י ל ושתי ב ה ד י ה וקאי בארבע אמות דידיח דכתיב‬
‫יושביה״ — מ ש מ ע ש ג ם אלו ה י ו ש ב י ם אצלו בדרך א ר ע י ג ק ר א י ם ג״כ יושביה‪,‬‬
‫ו ע ׳ שו״ת ח ת ם ס ו פ ר א ו ״ ח ס י ׳ קצד‪ .‬וי״ל וק״ל‪.‬‬
‫א ה‬

‫ר ש‬

‫״ י ׳ יאילי י״ל‪ ,‬לא חאיר לך‬
‫ט ז‪ ,‬ב ב ג מ ׳ ‪ :‬״לא נגר• לי״ ־ ־ י‬
‫ור״ל הדבר שאתה מעיין בו כ״כ עדיין לא חאיר לד ולא ברור לד ואתח שקוע‬
‫כ״כ במחשבותיך עד שאתה לא מרגיש שאגי הולך א ח ר י ך‬
‫ש ם ב ג מ ׳ ‪ :‬״תחא כמוני״‪ — :‬לאמתמנעין רבנן דרשין בין ח׳יא להי״ת‬
‫)ירושלמי פאת פ״ז ח״ח(‪ ,‬ובמלים רבות מצינו שאות א׳ נבלעת וחטרה‪ ,‬ולפ״ז‬
‫דרשו‪ :‬״תחכמוני״ — ״תהא כמוני״‪.‬‬
‫ש ם ב ר ש ״ י ד ״ ה ע י ר א ‪ :‬״לדוד״ — בגמ׳ הגי׳‪ :‬״לרבנן״‪ ,‬וכוונת‬
‫כל הדבור הזה נעלמה ממני‪ ,‬שהרי לא הוסיף כלום על מ״ש בגמרא‪.‬‬
‫י ז ‪ ,‬א ב ג מ ׳ ‪ :‬ואתא איהו נמי בהדייהו‪ — :‬היינו ברחוק ארבע אמות‪,‬‬
‫ע׳ לעיל טז‪ ,‬א ובטור יו״ד סי׳ שלד‪.‬‬
‫י ן ‪ ,‬ב ב ג מ ׳ ‪ :‬״אמר רב חםדא זאת אומרת״‪.‬״ — צ״ב שהרי מקרא ילפיגן‬
‫לח‪ ,‬לעיל טו‪ ,‬א‪.‬‬
‫ש ם ר ש ׳־ י בריש חעמוד ד ״ ח ו א ח ת י ח ב כ ך א ‪ :‬״תקע בתוך‬
‫חכד‪..,‬״ — לעיל פי׳ שיכניס חפתקא לכד‪ ,‬ונלעג״ד שצ״ל‪ :‬״ואחתיה בי קברי‬
‫וקרי בית״ ועל זה פ רש״י‪ :‬״תקע בתוך חכה‪..‬״‪.‬‬
‫י ‪/‬‬

‫שם‬

‫רש״ י ד״ ה א י בעי‬

‫ל י ה ‪ :‬״כלומר בערב שבת״ — צ״ב למת לא‬

‫כ׳ רש״י ביום חמישי‪ ,‬כמש״כ אח״ז‪.‬‬
‫י ח ‪ ,‬א ב ג מ ׳ ‪ :‬״זורקן רשע‪ …‬ע&מא תעבור עליהן אשה‪…‬״ — משמע שרשע‬
‫הוי מיד וגם אם לא תעבור על?הן אשה‪ ,‬וע׳ יד מלאכי םי׳ שםן שמוכיח שעוברים‬
‫על לאו דלפני עור אפי׳ אם חאחר לא עשה האיסור אשר שמו לפניו‪ ,‬ולפ״ז צ״ב‬
‫מדוע אמרו רשע ולא בארו שעובר על לפגי עור כפשוטו‪.‬‬
‫שם‬

‫ר ש ״ י ד״ ה‬

‫א י ת ר ע ‪ :‬״בפנחס אחוה דפנחם״ ]ובג״א‪ :‬״דשמואל״[‬

‫— נ ״ ל שכל המלים האלו מיותרות הן לגמרי‪.‬‬
‫שם ר ש ״ י ד ״ ה‬

‫ב ר י ת ‪ :‬״דכתיב‪ …‬תרווייהו״ — נ״ל שכל הדבור םיותר‬

‫הוא לגמרי שהרי לא הוסיף כלום על מ׳יש בגמרא‪.‬‬
‫י ח‪ ,‬ב‬

‫ב ג מ ׳ ‪ :‬״כי הא דרבא״‪.‬״ — אינני מבין איך שייך ל מ י מ י ״כי י הא״‬

‫הלא מדברי רבא אין שום ראיי׳ שאפשר לקדם ברחמים‪ ,‬אדרבה‪ ,‬שהרי רבא א״ל‬
‫אי חזיא לך לא אזלא‬

‫מינה‬

‫וצ״ע‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י ט‪,‬‬

‫ד ש ״ י‬

‫א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ראש השנת ב ש ב ת ‪:‬‬

‫ד ״ ה‬

‫״הואיל ואינו אלא יום‬

‫א ח ד ״ — ק ש ה לי מאד‪ ,‬ה ל א גם ע צ ר ת הוא רק יום א ח ד ו א ע פ ״ כ ם ״ ל ד ה ו י כרגלים‪,‬‬
‫נלענ״ד שהמלים ״ראש ה ש נ ה כשבת״ ט״ם הן וצריכות לחמחק‪ ,‬והמלים‬

‫ולכן‬

‫— אחד״ שייכים לד״ה כשבת‪.‬‬

‫״הואיל‬

‫ב‬

‫יט‪,‬‬

‫ד״ה‬

‫רש״י‬

‫כאבא‬

‫כמאן‬

‫שאול‪:‬‬

‫״דאמר עולח לכאן ולכאן‬

‫דחשיב‬

‫נמי ש מ נ י ״ ‪ .‬״ — לענ״ד ק ש ה מאד‪ ,‬מאי שייך כאן ט ע מ א ״דעולח ל כ א ן‬

‫ולכאן‬

‫ו מ ב ט ל מ מ נ ו גזרת שלשים״ ד ב ר זח שייך אם יום ש ב י ע י חוא ע ר ב ח ח ג‬

‫אבל לענין היתר רחיצח אחר שעמדו חמנחמין‪ ,‬דאבל מותר הוא )ע״פ דינא דגמי(‬
‫ברחיצה אחר שבעה‪ ,‬רש״י הי״ל לפרש כ א ב א שאול דס״ל דגם ביום ש ב י ע י ח ו ה‬
‫מ ק צ ת חיום ככולו‪ ,‬ולחומר הקושיא נ ל ע נ ״ ד להגיה ש ב מ ק ו ם ״ כ מ א ן כ א ב א ש א ו ל ״‬
‫ה ה ב א ה ‪ :‬״ ה ל כ ה כ א ב א ש א ו ל ביום ש ב ע ה ״ ‪ ,‬ש ב ד ב ר י אביי‪ ,‬ו ע ל מ ל י ם א ל ו‬

‫צ״ל‬

‫קאי פי׳ רש״י‪ ,‬כבר כ ת ב ו חכמים ש ה ה ב א ו ת מן הגמ׳ ש ב ד ב ר י ר ש ״ י י ש בהן ה ר ב ה‬
‫טעויות‪ .‬כי ר ש ״ י כ׳ פירושו ע ל גליון ה ג מ ׳ שלו ו ה מ ע ת י ק י ם לא ת מ י ד ח ב ח י ג ו ע ל‬
‫מ ל י ם ש ב ג מ ׳ ק א י פירושו‪ ,‬ואכמ״ל‪.‬‬

‫אלו‬

‫כ‪,‬‬
‫טו‪,‬‬

‫ב‬

‫״ ש מ ע מ י נ ה א ב ל אסור ב נ ע י ל ת ה ס נ ד ל ״ — ק׳ לי ה א ל ע י ל‬

‫ב ג מ׳ ‪:‬‬

‫ב י ל פ י נ ן ל ה מ ק ר א דיחזקאל‪ ,‬ואולי‪ ,‬ש ם ה י ת ה ש מ ו ע ת ק ר ו ב ה ומר׳‬

‫שמעינן‬

‫גם ב ש מ ו ע ה רחוקה‪,‬‬

‫כ ב‪,‬‬
‫מזרח‬

‫תייא‬

‫ב‬

‫ב ג מ ׳‪:‬‬

‫״ ה י ו ש ב י ז ב צ פ ו ן י ו ש ב י ן בדרום‪…‬״ — מ ש מ ע ל ה ד י א ש ב צ ד‬

‫ו מ ע ר ב לא היו ל ה ם מ ק ו מ ו ת ל ש י ת ‪ ,‬ו מ נ ה ג ם הי׳ כ מ ו ש ר א י ת י ב ב ת י כ נ ס י ו ת‬
‫אחב״י הספרדים הי״ו שבחו״ל‪.‬‬

‫של‬

‫כ ג‪,‬‬
‫שמדברי‬

‫א‬

‫ב ה ג חו ת‬

‫ח ב״ ח‬

‫א ו ת א וגס ב גרים בגמ׳ ואינו מ ד ב ר — ו נ ״ ל‬

‫ת ו ס ׳ ) ד ״ ה ר ״ י ( י ו צ א ש ל א ג ר ס ו כן‪ ,‬ודוק‪.‬‬
‫ב‬

‫כד‪,‬‬

‫יוצא בדלוםקמא — מ ש מ ע ש ק ב ר ו ה ו ב ל א ארון‪.‬‬

‫ב ג מ ׳‪:‬‬

‫שם‬

‫רש״י‬

‫ד״ה דלוסקמא‪ ,‬צריך להיות אחרי ד ״ ה חנחומי‪.‬‬

‫שם‬

‫ר ש ״ י‬

‫ד ״ ה על מטה‪ ,‬צריך להיות אחרי ד ״ ה חולצין‪.‬‬

‫כה‪,‬‬

‫ב ר ש ״ י ד״ ח‬

‫שם‬

‫ר ש ״ י‬

‫ח ל ש ‪ :‬״מדמי ליה לשלהבת״ — צ ״ ב מדוע ד ל ג חכת‪.‬‬

‫ד ״ ה דרבי מ נ ח ם צריך ל ה י ו ת לפגי ד ״ ה והוו למחלציא‪.‬‬

‫מם׳ חגיגה‬
‫דף‬

‫ג‪,‬‬

‫ב‬

‫‪,‬‬

‫ב ג מ ‪:‬‬

‫ר ב ו ת הי׳ ק ש ה ל י‬

‫״והלן בבית חקברות״ — פי׳ ר ש ״ י ‪ :‬״בלילח״‪ ,‬ש נ י ם‬

‫מ א י ק מ ״ ל ר ש ״ י בזה‪ .‬ו ה א י ר ה׳ ע י נ י ו מ צ א ת י ש ת ר י ״ ף ב ב א‬

‫ניציעא סוף פרק ה ש ו א ל מ ב י א ירושלמי )והוא ת ו ס פ ת א ב ב א מ צ י ע א פ ״ ח ( ו ז ״ ל ‪:‬‬
‫״ללינה אין פחות‬

‫מיום‬

‫א ח ד ״ עכ״ל‪ ,‬וכן כ ת ב ו כל הפוסקים‪ ,‬ו א ״ כ ה ו ״ א ש ג ם‬

‫כאן הכוונה ״ ה ל ן ״ שיתי׳ גם ביום ב ב י ת הקברות‪ ,‬ק מ ״ ל ר ש ״ י שחכוונח רק‬

‫בלילה‬

‫לבד‪.‬‬
‫ד‪,‬‬
‫סימן‬
‫על‬

‫א‬

‫ב ג מ ׳‪:‬‬

‫״ ח א למד‪ ,‬ל י ק ר א מ כ ד י מ צ ו ת ע ש ת ״ — ע ל מ ל ת ת א י ש‬

‫לגליון ה ש ״ ם ל ר ע ק ״ א וצ״ל‪ ,‬אבל בריר ש ט ע ו ת הדפום הוא‪ ,‬וחםימן מ ק ו מ י‬
‫מ ה שאי׳ להלן ב ג מ ׳ ‪ :‬ה א ל מ ה לי קרא מ כ ד י כ ל מ צ ו ת וכר‪ ,‬ע י י ״ ש ב ש י ט ה‬

‫מקובצת‬

‫ותמצא שכן צ״ל‪.‬‬

‫‪74‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ‪ ,‬ב ב ג מ ׳ ‪ :‬א מ ר י לי׳ ר ב נ ן לרבא‪ …‬כ מ ה מ ש ד ו נ א בצנעא‪…‬״ — רבא הי׳‬
‫׳ ג & ר כ ר ב ח ט ד א כ ד א י ׳ מ ו ע ד ק ט ן כח‪ ,‬א‪.‬‬
‫י ׳ א ת ו ם ׳ ד ״ ה ק ר ב ן ‪ :‬כ ג ו ן ח ג י ג ה וכו׳ דקרי ל י ה ק ר ב ן צבור — ע ׳‬
‫מ ג ״ א א ו ״ ת ס י ׳ צ ם ק ״ ל ב ש ם ת ר א ״ ש ו ב מ ג ״ א ש ם ר י ש סי׳ תמו‪.‬‬
‫א ר ש ״ י ד ״ ת ו ל י מ ד ‪ :‬״ ל א ל מ ט ה ולא ל מ ע ל ה ״ — בגמ׳ חםדר‪:‬‬
‫ל מ ט ה ‪ ,‬ו ל פ י ר ש ״ י כ ׳ ה פ ש ו ט ל א ח ר ו נ ה ‪ ,‬ע ׳ ם מ ״ ע ח ו ״ מ ס י ׳ ע ב םק״ז וםק״ח‪.‬‬
‫ר ש ״ י ד ״ ה ב ע י ק ר ר ג ל ‪ :‬״ ב י ו ״ ט ראשון״ — ואולי ר״ל שאס ב א‬
‫כ מ ה פ ע מ י ס צ ר י ד ב ל פ ע ם ל ה ב י א קרבן‪ ,‬ו צ ״ ב ‪.‬‬
‫ב ר ש ״ י ד ״ ה א ב ל ל א ‪ :‬״ ש א י ו ש ו ב ע אלא ב ב ש ר ״ — ברור שבמקום‬
‫צ ״ ל ‪ :‬״שמחה״‪.‬‬
‫א ר ש ״ י ד ״ ה מ ו פ נ ח ‪ ,‬צ י י ד ל ה י ו ת לפני ד ״ ה מ ה לשביעי‪.‬‬

‫ז‪,‬‬
‫למעלה‪,‬‬
‫שם‬
‫ביום א‬
‫ז‪,‬‬
‫״שובע״‬
‫‪,‬‬
‫ט‬

‫‪,‬‬

‫ט‬

‫רש״ י‬

‫ב‬

‫גנב‬

‫ד״ ה‬

‫״ ג נ י ב ה — ויתקן״ — נ ״ ל ש כ ל הדבור‬

‫אדם‪:‬‬

‫מ י ו ת ר הוא‪ ,‬שהרי לא הוסיף כלום ע ל מ ״ ש בגמ׳‪.‬‬
‫א ר ש ״ י ד ״ ה אפילו מש״ם ל ש ״ ם ‪ :‬״ מ ש ״ ם ירושלמי לש״ם בבלי שהוא‬

‫י‪,‬‬

‫ע מ ו ק ״ — מ ד ל א פ י ׳ כ ד ל ע י ל ) ד ״ ה מ ת ל מ ו ד ( ש א ם י צ א מ ב ב ל י ל י ר ו ש ל מ י אין ב י ד ו‬
‫ד ב ר הלכה‪ ,‬מ ו ח מ ש מ ע ק צ ת ש ז ה שהלעה כ ב ב ל י ב כ ל מקום ש ח ו ל ק ע ל ירושלמי‪,‬‬
‫אינו‬

‫כלל מותלט‪.‬‬
‫שם‬

‫א ח ת ‪ :‬״כוליה ת פ ל א ה לשון פירוש״ — עיין מ ״ ש רש״י‬

‫ר ש ״ י ד״ ה‬

‫ד ב ר י ם ין‪ ,‬ח‪ ,‬ו צ ״ ב ‪.‬‬
‫יא‪,‬‬

‫א‬

‫יב‪,‬‬

‫א‬

‫שצ״ל‪:‬‬
‫כ׳‬

‫רש״י‬

‫ד ״ ה נתינה למטה‪ ,‬צריך להיות לפני ד ״ ה נתינה למעלח‪.‬‬

‫בגמ׳‪:‬‬

‫״ובכח ובגערה ובגבורה״‬

‫‪ -‬מסדור דברי רש״י נראה‬

‫״ ב כ ח ו ב ג ב ו ר ה ו ב ג ע ר ה ״ ‪ .‬ו כ ן ה ו א ג ם ב ג מ ׳ להלן‪ ,‬ו כ ן ב מ ק ר א ה מ ו ב א להלן‪,‬‬

‫כח וגבורה‪.‬‬
‫יד‪,‬‬

‫ב‬

‫י ז‪,‬‬

‫א‬

‫ר ש ״ י ד ״ ה יקר‪ ,‬צ ר י ך ל ה י ו ת ל פ ג י ד ״ ה ו נ פ ג ע ‪.‬‬
‫בר ש ״ ש‬

‫ד ״ ה‬

‫פ ן ״ר ‪:‬‬

‫״ ו א ו ל י ם ״ ל ד ג ם ב ז ׳ י מ י ה ח ג הי׳ ל ה ם‬

‫פייס מ י יקריב א י ל ו מ י ה ש ע י ר ומי שגי כ ב ש י ם ״ — וכה לכוון לדברי המאירי סוכה‬
‫נה‪ ,‬ב ש כ ״ כ ב ש ם י ש מפרשים‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ב‬

‫י ז‪,‬‬

‫ד ב ת י ב ‪ :‬דאי משום יו״ט פשיטא שיתחייב להתראות‬

‫תום׳ ד ״ ה‬

‫פ נ י ם ב ע ן ר ה ‪ :‬מ כ א ן מ ש מ ע ש ב ל י ל ה אינו י כ ו ל ל ה ת ר א ו ת א ע ״ פ ש ק ר ב ג ו ת ראי׳ א פ ש ר‬
‫כל ימי ח ח ג והדברים ארוכים ואכמ״ל‪.‬‬

‫להקריבם‬
‫י ט‪,‬‬

‫א ר ש ״ י ד ״ ה‬

‫ל י מ ד ‪ :‬״והכי דריש ביה לא ת ע ש ו ש ב ע ת ימים״ —‬

‫ע ׳ ר ש ב ״ ם ב ר א ש י ת לו‪ ,‬י ב ש מ ב י א כ מ ה פ ס ו ק י ם ש ר א ש ה פ ס ו ק ה ו א ק ש ו ר ל פ ס ו ק‬
‫ש ל פ נ י ו וכן א מ ר ו גם ב ש ו ח ר טוב‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫י ח‪,‬‬

‫ב ר ש ״י ד ״ ה‬

‫ולקודש‪:‬‬

‫״ ח ט א ת ואשם לכהנים״ — צ״ב למה לא‬

‫הזכיר רש״י מנחות‪.‬‬
‫שם‬

‫רש״י‬

‫ד״ה‬

‫נטמא‬

‫הגוף‪:‬‬

‫״והאי מ ק ט לחו הבא וכר לפי שיש‬

‫ב ס ו פ ן ד״לכות רגל‪…‬״ — ו א ו ל י ג ם מ ש ו ם ד ב ר ג ל א כ ל ו כ ל ע ו ל י ר ג ל ש ל מ י ם ‪ ,‬ש ג ק ט‬
‫הלכתם‬
‫שם‬
‫למעשר״‬

‫לעיל‪.‬‬
‫ר ש ׳ י י ד ״ ה‬

‫אסור‬

‫ל מ ע ש ר ‪ :‬״ ה ו ח ז ק לשון‪…‬״ נ ״ ל ש ה מ ל י ם ״ א ס ו ר‬

‫מ י ו ת מ ת הן ל ג מ ר י ו ה מ ל ה ‪,,‬הוחזק״ היא היא ה ה ב א ה מ ן ה מ ש נ ה ו ע ל זו‬

‫‪75‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פי׳‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ר ש ״ י ‪ :‬״לשון‪.‬״׳‪ /‬גם אפשר לומר שהמלים ״אסור ל מ ע ש ר ״‬

‫הקודם‪,‬‬

‫א ב ל ג׳ י ו ת ר ש מ י ו ת ר ו ת ה ן ‪.‬‬

‫שם‬
‫שלא‬

‫שייכות לדבור‬

‫ד ״ ה‬

‫הוחזק‬

‫ת ו ת ז ק‪:‬‬

‫ולא‬

‫לכלום וגם‬

‫שנתכוון‬

‫ל א לרתיעה א ל א לרחץ סתם‪ ,‬א ב ל אין כוונת רש״י‪,‬‬

‫ר ק לרחוץ כי אז הי׳ לו היפר כוונה‪ ,‬א ב ל מ ם ו ג י א ד ל ק מ ן יט‪ ,‬א א פ ש ר‬

‫לומר שכוונת רש״י‬
‫שם‬

‫״אלא לרתיצה בעלמא״ — נ״ל שכוונת רש״י‬

‫ד״ ת‬

‫שנתכוון‬

‫ואסור‬

‫דווקא לרתיצת בעלמא‪ ,‬ואכמ״ל‪.‬‬

‫לזרים‪:‬‬

‫ב ל א ו ‪ :‬ע׳ מאירי ח ל ת פ ״ א מ ״ ט ש ת ק ש ה‬

‫על ה מ ש ג ה ‪ ,‬מ א י ק מ ״ ל ה א ח י י ב עליו מיתת‪ .‬ותי׳ בתי׳ א ש ר ״ ל ב ח צ י שיעור‪ ,‬ועיי׳יש‬
‫ע ו ד ת י ‪ /‬ו ה נ ה לפי ר ש ״ י כ א ן א ״ א ל א ו ק מ י ב ח צ י שיעור‪) ,‬וע׳ ת ו ם ‪ /‬י ב מ ו ת עג‪ ,‬א‬
‫ד ״ ח ואסורים(‪ ,‬ו פ ל א ב ע י נ י ש ל א מ צ א ת י מ י ש י ע מ ו ד ע ל זת שסי׳ ד ש ״ י ״בלאו״‪.‬‬
‫יט‪,‬‬
‫כב‪,‬‬

‫א‬

‫ד״ה‬

‫רש״י‬

‫״וכן נתל איתן״ — ע׳ ר ש ״ י פסחים‬

‫גממיות‪:‬‬

‫א ד ״ ה ו י ו צ א י ן ו ם ו ט ת מ ו ‪ ,‬א‪ ,‬ב‪.‬‬
‫שם‬

‫ל א ‪ :‬״דטפי עדיף ל א הוחזק כלל״ — כ ס ב ר ת תום׳ ב ר כ ו ת‬

‫תום׳ ד ״ ה‬

‫יא‪ ,‬א‪ ,‬ד ס ת ם ע ד י ף מ א ש ר כ ו ו נ ה ה פ ו כ ה ‪ ,‬ו ר א ה ר ש ״ י ב ם ו ג י י ן ד ״ ה א ם ל א ‪.‬‬
‫כ‪,‬‬

‫ר ש ״ י‬

‫א‬

‫דל מ א ‪:‬‬

‫ד״ ח‬

‫״ א ו כ ח ו ל י ן דמי‪ …‬א ו כ ת ר ו מ ה ‪ . . .‬ד א י ד מ ו‬
‫‪,‬‬

‫לחולין‪ …‬ו א י ד מ י ל ת ר ו מ ח ״ — ח ם ד ר ל א כ ב ג מ ש ל נ ו ‪ ,‬ו ג י ׳ ר ש ״ י ח י א ל פ י ה ס ד ר‬
‫במשנתנו‪,‬‬

‫ובפלוגתא דתנאי‪.‬‬

‫שם‬

‫חגחת‬

‫אמרינן‪:‬‬

‫״נתחלפו‬

‫כ‪,‬‬
‫סתם‪,‬‬

‫ח ב״ ח‬
‫לו‬

‫ב ר ש״ י‬

‫אות‬

‫״וזו ס ב ו ר ה ״ — אינני מ ב י ן ת ל א ל ע י ל‬

‫ו‪:‬‬

‫כלים ש ל שבת‪…‬‬
‫אחוריים‪:‬‬

‫ד ״ ח‬

‫ולבשן״‪.‬‬
‫״ ש א ם נ ט מ א זה ל א נ ט מ א זה״‬

‫_‬

‫ר‬

‫ש‬

‫״‬

‫י‬

‫א ב ל לקמן כב‪ ,‬ב א מ ר י נ ן ‪ :‬״ נ ט מ א ת ו כ ו נ ט מ א כולו״‪.‬‬
‫ר ש ״ י ד״ ה‬

‫שם‬
‫מקואות‬

‫ש ב ק ד ש ‪ :‬״משום ד ד מ י לחציצה״ — קשה‪ ,‬ה ל א ב מ ש נ ה‬

‫פ״י מ ״ ג אמרו דדוקא קשרי עני אינם חוצצין‪ ,‬ועוד מ ד ו ע כ׳ ר ש ״ י ‪:‬‬
‫לחציצח ה ל א בעשיר הוי ח צ י צ ה גמורח‪.‬‬

‫ד דמי‬
‫כא‪,‬‬

‫רש״ י‬

‫ב‬

‫ד״ ה‬

‫מ ק ו ו א ו ת ‪:‬‬

‫עירוב‬

‫״וחצינור‬

‫ביניחן״‬

‫—‬

‫ב י ב מ ו ת טו‪ ,‬א פי׳ ר ש ״ י ו ז ״ ל ‪ :‬״ ו מ ת ע ר ב י ם ה מ י ם ד ר ך ה ר י ץ ו נ ק ב ״ ע כ ״ ל ‪.‬‬
‫כ ג‪,‬‬

‫א ר ש ״י‬

‫ד״ ת‬

‫כזית‪:‬‬

‫״והאתילו עליו ונטמאו״ — דמשום מ ג ע ל א‬

‫נ ט מ א ה הםפינד* כ ד א י ׳ ש ב ת פג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫שם‬
‫כח‪,‬‬

‫ד״ ה‬
‫א‬

‫ל ח ו צ י א‪,‬‬

‫רש״י‬

‫צ ר י ך ל ת י ו ת א ח ר י ד ״ ה ל מ ה לו‪.‬‬

‫באפלי‪:‬‬

‫״ ע ב ר ז מ ן ח ג י ת ו ת ״ — נ׳ ד צ ״ ל ‪ :‬״ ח ב ד י ם ״ ד ח א‬

‫בזיתים מיירי‪ ,‬ו ב ש ע ת ה ג י ת ו ת אינן נ א מ נ י ן ע ל ה ש מ ן כדלקמן‪.‬‬
‫כו‪,‬‬

‫א‬

‫רש״י‬

‫ד״ה‬

‫ד״י‬

‫אימר‬

‫י ג מ ו ר ‪ ,‬צריך ל ה י ו ת לפגי ד ״ ה יגמור‪,‬‬

‫ו כ ן ה ו א ה ס ד ר ב ר ש ״ י ב י צ ה יא‪ ,‬ב‪.‬‬
‫בו‪,‬‬

‫ב‬

‫ב ג מ׳‪:‬‬

‫״ ו ת נ א ד י ד ן מ ״ ט ל א ת נ י מנורה‪ …‬מ נ ו ר ה ל א כ׳ ב י ה ת מ י ד ״‬

‫— ק׳ לי ה ר מ ב ״ ם בתל׳ ת מ י ד י ן ומוםפין פ ״ ג ה ״ י ו ה י ״ ב פ ס ק ש ג ם ב ב ו ק ר צ ר י ך‬
‫להדליק‬

‫‪,‬‬

‫א ת המגורה ) ע ש ו ״ ת ר ש ב ״ א םי׳ שט( ו א ע פ ״ י בן פסק ב ה ל‬

‫‪,‬‬

‫מטמאי‬

‫מ ש כ ב ו מ ו ש ב פ י ״ א ח י ״ א ש א מ ר ו לחם א ל ת ג ע ו בשולחן‪ ,‬כ ת נ א ד מ ת ג י ת י ן ו ל א כ׳‬
‫תגעו במנורה‪.‬‬

‫שאל‬

‫כן‪,‬‬
‫מצות‬

‫‪,‬‬

‫א ב ג מ ‪ :‬מ ו ב ת ה ז ה ב וכו׳ אין תאור ש ו ל ט ת בו פ ו ש ע י י ש ר א ל ש מ ל א י ן‬
‫‪,‬‬

‫כרמון ע ל א ח ת כ מ ה וכמה — ע מהדש״א‪ ,‬ולענ״ד י״ל מזבח ה ז ה ב ש א י ן‬

‫‪76‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דעתו של הרב א ב ר ה ם יצחק הכהן ק ו ק זצ״ל‬
‫על יסוד ק ה ל ו ת עצמאיות בארצות הגולה‬
‫בקוגטרם ״ישוב מ ש פ ט ״ )קלויזגבורג תרפ״ב( מ ו ב א ה א ג ר ת מ א ת הרב א״י‬
‫ה כ ה ן קוק זצ״ל‪ ,‬ש ג ד פ פ ה כ ע ת ש ו ב בספר ״ ל ד ו ד ע ד ע ו ל ם ‪ /‬גר ל נ ש מ ת הק׳ ד ו ד‬
‫לגדאו ה י ״ ד וכן ה ו פ י ע ה כתדפים מיוחד ״פרק ב ה ל כ ו ת ציבור״‪ .‬מ ן הראוי להביא‬
‫^‬
‫כ א ן ק ט ע י ם א ח ד י ם המראים ש ה ר ב קוק ז צ ״ ל ל א ה כ ר י ע ב ש ל‬
‫‪,‬‬

‫א‬

‫ה‬

‫ז ו‬

‫כ‬

‫‪ .‬״ ו ה נ ה אני מ ר ח י ק ל א א ו כ ל ל ה כ נ ס בעיקר העניו של פריד העדה‪,‬‬
‫שלא נשאלתי ע״ז משני הצדדים‪.‬‬
‫״ ‪ .‬ו א ם כי ראו גדולי־הדורוונ בדורות שלפנינו כ ש ק מ ו רשעים ל ק ע ק ע‬
‫ביצתם של שונאי ישראל מן העולם ורצו ל ה ת ד מ ו ת להאומורנ בכל מ ע ש י ה ן‬
‫ו ל ה ת ק ר ב לשמד רח׳׳ל ממש‪ ,‬והורו ה ג א ו נ י ם גדילי ארץ ז ״ ל להבדל מ ה ם ‪,‬‬
‫הלא‬

‫ה י ת ה עיקר כונתם‪ .‬מפני שהפושעים ה ה ם ה ת ח י ל ו לקצץ בנטיעות‬

‫של ה א ח ד ו ת אשר לכלל ישראל‪ ,‬ורצו ל ה ה ר י ב מ מ ש א ת ה א ו מ ה ביסודה‪,‬‬
‫ב מ ה שעשו ל ה ם צביון מיוחד נ ע נ ע י ה ד ת ‪ ,‬ו ב מ ח י ק ת ש ם ציון וירושלים‬
‫מ ת ו ך ה ת פ י ל ה ‪ ,‬ו ה ת ח ק ו ת של דרכי ה מ י ם ‪ ,‬בבניו בתי־כנסיות‪ ,‬ושליחות‬
‫יד‬

‫ב ה ו ר א ו ת איסור־והיתר‪ ,‬וכיו״ב‪ ,‬וא׳יכ ה<׳ הרעיון של הפרוד של‬

‫הגאונים‬

‫ה ה ט זצ״ל מ מ ש כדי ל ח ז ק על ידו א ת א ח ד ו ת ה א ו מ ה כולה‪,‬‬

‫ש מ מ י ל א עי״ז גם הפושעים נכנסים א ל הכלל‪ ,‬אבל לומר שיש דעה ק ב ו ע ה‬
‫שפושעים‬

‫ש א ו מ ר י ם שישראל ה ם גוי‬

‫א ח ה ושצריכים ה ם לשמור א ת‬

‫הצביון של ה א ו מ ה בתור ה א ו מ ה מ י ו ח ד ת ו א ח ד ו ת י ת ‪ ,‬א ע ״ פ ש ה ם ט ו ע י ם‬
‫עדיין בהרבה דברים מפני ח ש כ ת הגלות‪ ,‬ל ה ח ל י ט ש ה ם יוצאים מכלל‬
‫ישראל‪ ,‬ושאין ה א ו מ ה כוללת כ ״ א א ת ה ט ו ב י ם ו ה צ ד י ק י ם לבדם‪ ,‬הרי ה י א‬
‫דרך המינות‪ ,‬כ פ ש ט א ד מ ת נ י ת י ן )מגילה כ ״ ה א׳( לפירש״י ותוס׳‪.‬״‬
‫‪…‬ומפורש אני א ו מ ר שאין אני מדבר כלל ע״ד ה ה נ ה ג ה ה מ ע ש י ת א י ך‬
‫להתנהג‬

‫בפועל‬

‫בסדרייהקהלות‪,‬‬

‫שזהו‬

‫דבר‬

‫שצריך‬

‫להמסר‬

‫לחכמים‬

‫ה ק ר ו ב י ם גדולי ה מ ד י נ ה ולכל גדול וגאון בעדתו‪ ,‬שישקלו במשפט צדק‪,‬‬
‫ב א י ז ה אופן יכון יותר דרך ה׳ ל ט ו ב ת הכלל‪ ,‬ו ל ט ו ב ת ה ת ו ר ה ו ה י ה ד ו ת‬
‫האמיתית‬

‫בישראל בקדושה ובטהרה‪…‬‬

‫מקיימין בו רק מ צ ו ת ע ש ה א ח ת ביום ואין עליו א ל א כעובי בי דינר ןהב אין ה א ו ר‬
‫שולטת בו פושעי ישראל שמלאין מ צ ו ת כרמון על א ח ת כ מ ה וכמה ש מ צ ו ת הרבות‬
‫מ ג י נ ו ת ע ל י ה ם ל ה צ י ל ם מ כ ל רע‪ ,‬ונוכה מ ה ר ה ל ר א ו ת ב י ת ה מ ק ד ש בנוי ע ל מ ק ו מ ו‬
‫ומזבח‬

‫ה ז ה ב ע ל מ כ ו נ ו ולקיים כ ל ה מ צ ו ת ה ת ל ו י ו ת בו אמן‪.‬‬

‫‪77‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג״ ג (‬
‫מכללתש ל‬
‫כ ר ך אתריגדעת ‪ ) -‬ת‬
‫רשימת המאמרים בכרן יג‪ ,‬גליונות א ‪ -‬ד‬
‫*‪0‬‬

‫‪ 0 9‬המחבר‬
‫אבי־שלוס‪,‬‬

‫משה‬

‫ממאמר‬

‫הקליטה‬

‫חגלימ העמוד‬

‫ה ר ו ח נ י ת של עליית ברה׳׳מ‬

‫אויערבן‪ ,‬ה ר ב צבי בנימין ז׳יל‬

‫מאה‬

‫אויערבך‪ ,‬הרב צבי בנימין ז ״ ל‬

‫מאה‬

‫שנה ל פ ט י ר ת ו‬

‫שו״ת‬

‫דברי ריבות‬

‫רפאל‬

‫אויערבך‪,‬‬

‫אויערבך‪ ,‬ה ר ב צבי ב נ י מ י ן ) ז ״ ל (‬

‫שנה‬

‫הרב רפאל‬

‫אייזנברג‪,‬‬

‫לפטירתו‬

‫א‬
‫ב‬

‫‪26‬‬

‫ב‬

‫‪36‬‬

‫ת ו ל ד ו ת ה ר ב צ״ב אויערבך ז ״ ל‬

‫‪19‬‬

‫א‬

‫‪19‬‬

‫ב‬

‫‪26‬‬

‫בענין חשש ד מ י שביעית‬

‫ב‬

‫‪7‬‬

‫ונשובה‬

‫ג‬

‫‪52‬‬

‫אויערבך‪ ,‬ה ר ב צבי ב נ י מ י ן ) ז ״ ל ( ת ו ר ת‬
‫אויערבך‪ ,‬ה ר ב ש ל מ ה ז ל מ ן‬

‫ד‬

‫‪37‬‬

‫קנאות‬

‫נחקורה‬

‫אפפעל‪ ,‬ה ר ב י ו ס ף י׳‬

‫מ ש נ ת ו ו ד מ ו ת ו של ר׳ ח י י ם ה ל ב ר ש ט ם ז צ ״ ל‬

‫ד‬

‫‪60‬‬

‫ביק )שאולי(‪ ,‬ה ר ב א ב ר ה ם‬

‫עזר אור — מר׳ י ע ק ב ע מ ד י ן זצ׳יל‬

‫ג‬

‫‪71‬‬

‫ב‬

‫‪43‬‬

‫שלמה‬

‫במברגר‪,‬‬

‫ברויאר‪ ,‬ד״ר י צ ח ק זצ״ל‬
‫זאב‬

‫ברוש־ברויאר‪,‬‬

‫חשבון‬

‫בענין‬

‫השנים‬

‫תכנית יסוד ל ח ו ק ה במדינה היהודית‬

‫ג‬

‫רשות לרבי ש ל מ ה א ב ן גבירול‬

‫א‬

‫‪66‬‬

‫גימפל־יפה‪ ,‬הרב מרדכי זצ׳יל א ג ר ת‬

‫השמיטה‬

‫בדבר‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫‪9‬‬

‫ב‬

‫‪41‬‬

‫א י ס ו ר ה ל י ב ה בהר ה ב י ת במנעלים‬

‫ג‬

‫‪6$‬‬

‫ת ש ו ב ה ל ה ע ר ה בענין ס ע ו ד ת בת מ צ ו ה‬

‫ג‬

‫‪70‬‬

‫שיר ל י ו ם ה ש ב ת בהושענא ר ב ה‬

‫א‬

‫‪71‬‬

‫ה ק פ ת ה ב י מ ה ונשואין בין כ ס ה לעשור‬

‫ב‬

‫‪60‬‬

‫הנשקה‪,‬‬

‫דוד‬

‫ש י ט ת ה ר ״ י עטלינגר ב נ ת ו ח י מ ת י ם‬

‫ב‬

‫‪53‬‬

‫הנשקה‪,‬‬

‫דוד‬

‫מ ח ל ו ק ת לשם ש מ י ם‬

‫ד‬

‫‪41‬‬

‫ר ש י מ ת ה ס פ ר י ם על שביעית ) מ י ל ו א י ם ג(‬

‫א‬

‫‪73‬‬

‫הרב חנוך ז ת ד ל‬

‫גרוסברג‪,‬‬

‫גרוסברג‪ ,‬הרב חנוך זונדל‬
‫ה ר ב חנוך זונדל‬

‫גרוסברג‪,‬‬

‫גרינבלט‪ ,‬ה ר ב א פ ר י ם‬
‫דבליצקי‪,‬‬

‫ה ר ב שריה‬

‫מנדר‪ ,‬מ א י ר‬

‫ס ע ו ד ת בת מ צ ו ה‬

‫ומדר‪ ,‬מ א י ר‬

‫רבי‬

‫וויזר‪ ,‬ה ר ב שמעון‬

‫קיום‬

‫כהן‪,‬‬

‫דיר יונה‬

‫מירוסלב‬

‫שמעון‬
‫מצות‬

‫השמיטה‬

‫בזמננו‬

‫ה מ א ב ק ה א ח ר ו ן על ה כ ש ר ו ת ב ק ׳ ׳ ק ה מ ב ו ר ג‬

‫כהנא‪,‬‬

‫הרב‬

‫קלמן‬

‫עם‬

‫כהנא‪,‬‬

‫הרב‬

‫קלמן‬

‫נישואין בין כ ס ה לעשור ו ה ק פ ת ה ב י מ ה‬

‫קלמן‬

‫דין‬

‫שנת‬

‫ס י פ נ י ם ליצוא בשביעית‬

‫בהנא‪,‬‬

‫הרב‬

‫כהנא‪,‬‬

‫הרב קלמן‬

‫הקפת‬

‫בתנא‪,‬‬

‫הרב קלמן‬

‫השביעית‬

‫כהנא‪,‬‬

‫הרב קלמן‬

‫הברכה‬

‫לב‪ ,‬פרופ׳ ז א ב‬
‫לוי‪ ,‬פרופ׳ י ה ו ד ה ה ל ו י‬
‫לנדוי‪,‬‬

‫בצלאל‬

‫השבע‬

‫ה ב י מ ה ונישואין בין כ ס ה לעשור‬
‫והביכורים‬
‫על נשיאת כפיים‬

‫שיעור של יד ס ו ל ד ת‬
‫בין‬

‫ג‬

‫‪59‬‬

‫ב‬

‫‪1‬‬

‫ג‬

‫‪9‬‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫‪69‬‬

‫ב‬

‫‪11‬‬

‫ב‬

‫‪61‬‬

‫ג‬

‫‪47‬‬

‫ד‬

‫‪11‬‬

‫ג‬

‫‪41‬‬

‫ע ו ל ם ה ת ו ר ה לעולם דרך ארץ‬

‫ד‬

‫‪35‬‬

‫א ג ר ת בדבר ה ש מ י ט ה לר' גימפל י פ ה ז צ ״ ל‬

‫א‬

‫‪9‬‬

‫‪78‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪ 0 0‬חמחגד‬

‫שם המאמר‬

‫הגליון העמוד‬

‫מאיר‪ ,‬פרופ׳ דוד מ‪.‬‬

‫א ז ל ת י ד כלפי בוגרי ה ח י נ ו ך ה ד ת י‬

‫א‬

‫‪79‬‬

‫אלי‬

‫א ז ל ת י ד בלפי בוגרי ה ח י נ ו ך ה ד ת י‬

‫א‬

‫‪79‬‬

‫מ ת י ה ת ח י ל ו לקדש לפי ה ח ש ב ו ן ה א מ צ ע י‬

‫א‬

‫‪59‬‬

‫ד‬

‫‪17‬‬

‫מרצבך‪,‬‬

‫סנדר‪ ,‬ה ר ב י צ ח ק‬
‫סנדר‪ ,‬ה ר ב י צ ח ק‬
‫עמדן‪ ,‬ה ר ב י ע ק ב זצ״ל‬
‫עמנואל‪,‬‬

‫יונה‬

‫עמנואל‪,‬‬

‫ימה‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬
‫קובר‪ ,‬ד״ר מ א י ר‬

‫חלוקת‬

‫התנ״ך‬

‫עזר אור — חידושי לשון‬
‫דברי רצ״ב אויערבך בעניני שביעית‬
‫על ה ו ר א ת פרשנות ח ז ״ ל ל מ ק ר א‬
‫על ה ק מ ת ה מ ד י נ ה‬
‫על ״ א ז ל ת י ד כלפי בוגרי ה ח י נ ו ך ה ד ת י ״‬

‫א‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ב‬

‫‪26‬‬
‫‪56‬‬
‫‪63‬‬
‫‪55‬‬

‫קובר‪ ,‬ד״ר מ א י ר‬

‫על‬

‫קופרמן‪ ,‬ה ר ב י ה ו ד ה‬

‫ת ו כ ח ה מגולה ו א ה ב ה מ ס ו ת ר ה‬

‫ד‬
‫ב‬

‫קופרמן‪ ,‬ה ר ב י ה ו ד ה‬

‫ת ו כ ח ה מגולה ו א ה ב ה מ ס ו ת ר ה‬

‫ג‬

‫יונה הנביא וחורבן נינוה‬

‫א‬

‫‪51‬‬

‫מצוה‬

‫ג‬

‫‪69‬‬

‫וכימיקלים‬

‫ד‬

‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪59‬‬

‫קורמן‪,‬‬

‫אברהם‬

‫הקמת‬

‫המדינה‬

‫ג‬

‫‪71‬‬
‫‪44‬‬

‫ס ע ו ד ת בת‬

‫קליין‪ ,‬הרב ד‪ .‬בן ציון‬

‫בענין‬

‫ק ר א ו ס ‪ ,‬ה ר ב גבריאל‬

‫כשרות‬

‫קרגוי‪ ,‬ה ר ב מ נ ד ל זצ״ל‬

‫תשובה בענין א י עביד ל א מ ה נ י‬

‫ד‬

‫רפאל‪ ,‬ה ר ב שילה‬

‫בדין ה ל י כ ה בהר ה ב י ת בנעלים‬

‫ד‬

‫דברי מזון‬

‫‪13‬‬
‫‪13‬‬

‫גתקבל במערכת‬
‫ה ט ר י פ ו ת בישראל )הלכה למעשה( —‪ -‬ספר עזר ללומד הלכות‬
‫טריפות עם תמונות וטבלאות‪ .‬מאת ד׳יר ישראל מאיר לוינגר‪.‬‬
‫שו״ב‪ .‬בהוצאת המכון לחקר החקלאות על פי התורה‪ .‬ירושלים‬
‫תשל״ג‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האחראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬דחי צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫דמום ״המהדיר״ ‪ /‬״דרור״‪ ,‬ירושלים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)