אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ו צ א ד ^ו1ד -כנד י ז * י
0נ*-1
|
1 0 1׳גגד י
א ג ו ד ת ^ 1 1ו7**-־*
4 1
ב ת ו כ ן :
מכתבי
מהו
תורה
הועתק והוכנס לאינטרנט
§ 001{§.01י£ ¥1־¥¥¥ .1161)1י
ע״י היים תשס״ט
1
מהחזית
הקיטוב ביהדות
כתבים
1
התורתית
9
/סרופ׳ יהודה לוי .
ב ד ב ר יסוד ביהמ״ד לרבנים בברלין /מאיר .
הילדםהיימר
12
ט ב י ל ת ע ו פ ו ת ב מ י ם ק ר י ם ל פ נ י ה מ ר י ט ה /ד ״ ר י׳׳מ ל ו י נ ג ר
38
עבודות דרוג בהרים בשביעית /הרב גרשום הרפנם .
42
ז מ נ י היום ב ה ל כ ה ב ה ר י ם ו ב ע מ ק י ם ) ה מ ש ך ( /ידידיה מ נ ת
47
מ ל א הין ד ר י ש ע ד י ו ת /ש מ ו א ל ד כ ה נ א — פ ר נ ק ל ז ״ ל .
60
הדיין ר׳ נ ת ן מ א ל ט ו ג א /א ל י א ב ש ו ח ט מ ן .
66
ספרים ועל סופריהם
על
דיני המאכלות ב ה ל כ ה ו ב מ ח ש ב ת היהדות /ד״ר מ .ברויאר
68
״ מ ש ך ח כ מ ה ״ מ ה ד ו ר ת ה ר ב י ה ו ד ה ק ו פ ר מ ן /י׳ ע מ נ ו א ל .
73
זכר
להולכים
ד ״ ר י צ ח ק לוי ז״ל /ה ר ב י ש ע י ה י׳ ג ר י ג פ ל ד
כ פ ״ ד .י ר ו ש ל י ם ת׳ץ ט ב ת ת ש ל ״ ד
מנוי
#
ש נ ת י :כ י ש ר א ל ־ 1 0 . -ל״י
כתובת
כ י ד יד ,גלידן כ
•
•
*
79
המחיר— 3.ל״י
בחיץ לארץ
ה מ ע ר כ ת :ר ה ׳ צ פ נ י ה ,26ירושלים ,ט ל ׳ 288883
www.daat.ac.il
—$ 4.
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכחבי חורה מהחזית
במלחמת יום הכפורים כתבו בחורי ישיבה ,במיוחד בחורים הלומדים
בישיבות
הסדר,
מכתבים אלה
לראשי הישיבה.
הם
נאמנה
עדות
על הרוח שפעמה בלבם בעת שהשליכו את נפשם למען עמנו ולמען
ערי אלוקינו .בפרסום חלק מהמכתבים יש משום הוקרה ללוחמים
אלה ולישיבות בהן חונכו.
קראנו את הלקט ״מכתבי תורה מהחזית״ .אין בהם חידושי תורה
במובן המצומצם ,אבל בודאי יש בהם דברי תורה במובן העילאי ביותר.
תהיינה שורות אלו גם מצבת זכרון לאלה שלא חזרו משדות המערכה
,
ונפלו על קידוש השם ית .ה׳ יקום דמם.
לי ה ר ג ש ת ספוק רוהני טובה מאד ,כי
יש
ת מ י ד אני מ ש ת ד ל לקיים א ת כל
נמצאים,
ביום
כעת
היתד,
כיפור
התעלות
לי
למרות
המצוות
בתפילת
עד
נעילה
הלחץ
כמה
העצום
שהמצב
מאפשר.
לאחר
השיהה.
במיוחד
אני לפחות שלם בנפשי ,כי אני יודע ש א ם ח״ו יקרה משהו,
שפתהתי
למדתי
בלא
דף
בתהילת
הלק
המערכה.
עם החברותא שלי את הרמב״ם
פחד ותהיה כוונתו לקדוש
י א ו נ ה לו כ ל רע.
ולא
חייל
ולכן
עם
שלם
אני
בו
אנו
בנפשי.
אני יודע
הגיוס
בערב
בהלכות מלכים שכל הנלחם בכל לבו
שם שמים
ה ר ג ש ה כזו,
בלבד,
יש לי
מ ו ב ט ח לו
בטחון
מלא
ימצא
שלא
בקב״ה,
נזק
ותאזרני
למלחמה ,תכריע קמי תחתי.
״אל מחוץ לחומות״ חוברת .14ישיבת הכותל.
אני
שרק
מקוד,
שהתלמידים
חזק
לומדים
ד ב ר י ם א ל ו י כ ו ל י ם ל ע ז ו ר לנו.
במיוחד
אצלי ברוך
וכן
השם
תפלתם
חזקה,
משום
זה
אומנם
הכל בסדר.
לא נעים ,אך יודעים ש א י ן ברירה ו מ ש ת ד ל י ם ל ת ת א ת הכל ,ו מ ת פ ל ל י ם ל ה ק ב ״ ה
יגמר.
שהכל
דוקא
על
קלה כחמורה .אולי הסיבה לכך ה ח ש ש מפני פגיעה ,משום ש ה פ ח ד מ ה מ ו ו ת
ומפציעה
הרב,
מהרכב.
הבר
הם
בימים
אלו
האמונה
מתחזקת,
ומתפללים
בדבקות
יתרה
ומקפידים
הוא מ א ד מוהשי.
לפני כ מ ה ימים יצאנו לפעולה מסוימת וברגע האחרון הורידו
אני רצתי מרכב לרכב כדי שיקחו אותי ולבסוף לא יצאתי .ניגש אלי
ואמר ,אם לא יצאת,
כנראה
שכך
צריך
להיות.
ה ז ר ו ע ם כ מ ה ה ר ו ג י ם ו פ צ ו ע י ם .ה א ם זה נ כ ו ן מ ה
צודק
בקרוב
אותי
שאני
מחוייב
להשתדל
א י ״ ה .מקוד .ש א ו מ ר י ם
לצאת,
משום
שזו
לבסוף
שההבר
מלחמת
כ ש ה ח ב ר ה חזרו,
אמר או
שאני
מקוד.
להת׳
מצוה.
בישיבה הרבה תהילים.
תלמיד לשעבר בישיבה תיכונית ״חורב״.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכוננות והלחימה נתעוררו
במשך
לסוכות
היו
הלכתיות
הן
והן ב ש ב ת ו ע ל כולן ה ת ג ב ר נ ו כפי כוחנו .בימים הראשונים ש ל סוכות
לנו
אחרי
בעיות
רבות,
בקשר
ארבעה
אך
מינים
לא
סוכה
שכן
היתה
למקום
הגענו
חנינו
בו
צ א ת ה כ ו כ ב י ם ,ב ע ר ב ה ח ג .ל מ ע ש ה מ צ ד ד י ן ע ו ב ר י ד ר כ י ם ו ש ל ו ח י מצוד•
פטורים,
היינו
והיתד,
הרגשת
שהספקנו
שוב
אך
ולומדים
בהרגשה
מתחת
בכל
התעלות
סוכה
מקוד,
היטב,
ואין
של
לא
יצאנו לקרב.
קטנה
שבני
העיק
שכמותה
לישון בסוכה
בנינו
אני
זאת
על הלב.
במוצב
התורה
צריך
הרגשתי
רב,
ובאותו
לפני
זמן
אחרי שכבשנו
המצרי
היעדים
את
ערב
ש נ ו ע ד ו לנו,
שכבשנו.
שבחזית
לומר
באחד
מימי
חוה״מ
בנינו סוכה
התורה
שכך
עומדים
מראש
יהיה
ב ה ׳ נ ע ש ה ח י ל ו ה ו א יבום צרינו.
על
משמרתם
ואילך.
חודש
ויקויים ת ר ד ף
כראוי,
אנו
כאן
באף ותשמידם
ש מ י ד׳.
״אל מחוץ לחומות״ חוברת .14ישיבת הכותל.
כמובן
בסוכה
ישבנו
מתחת
בחוש
ממש
כדעת
הב״ה על
לא
לענני
כמו
ישבנו,
כ ב ו ד ,גם
ביציאת
המנה
מלבד
אם
פעם
לא
כך
מצרים,
אחת
ראינו
כשהייתי
זאת,
שמבחינה
במרכז
אבל
זאת
אפשר
המצוה
סיני,
היה
היתד,
אבל
להרגיש
מושלמת,
בשעת המצוה.
״אל מחוץ לחומות״ חוברת .14ישיבת הכותל.
*
אני
שכולנו
שבני
מקוה
עומדים
לילה
לילה
האחרים,
בקשרי
כמה
ראוי
הישיבה
שעות
ובמשך
שייעשה
גם
כך
ארבעה
אנשים
ומסובך
ו א נ י מ ק ו ו ה ש כ ך יקום.
עלי
סוטה
לסיים
ואתחיל
)לפחות(
כאן
בע״ה
שאינם
המלחמה,
במשך
בתקוה
בחזית
כדאי
כל
הלילה
בישיבה
ללמוד פרק
שכשם
ישנם
ודומה
שעתיים
לחזור
חזרו
לתקן
אנשים
אני
שלוש
בקרוב
כל
לישיבה
שמיני הנוגע
ללימודים.
כי
כיוון
לדעתי
שאנו
כאן
ערים
השומרים
משמרות
הלילה
)אגב
של
אינו
קבלתי
שומרים
על
שלשה
ענין
כאן
קשה
מסכת
למצב(.
״אל מחוץ לחומות״ חוברת .15ישיבת הכותל.
**
א ה ד ש ה ״ ט ש ל ו מ י ב ״ ה טוב.
נוצרו לנו בעיות הלכתיות:
א.
סידורים
אנו
ארגנו
מרשות
מנין
גם
בשבת
היחיד לכרמלית.
שאר
וע״י
זה
ההברה
הוציאו
הסידורים היו
מרגישים
אנשים
במכוניות.
טוב
מאוד.
שהצטרפו
למנין
והשאלה האם היה
מ ו ת ר ל נ ו ל א ר ג ן מ נ י ן ש ע ״ י זה נ כ ש ל ו א נ ש י ם א ו ש ה י ה ע ד י ף ל ה ת פ ל ל ב ל א מנין.
ב.
והלבנים
ה י ה מ ק ר ה ש ה ב י א ו ב ש ב ת ל ב נ י ם ו ג ר ב י י ם ולבו א י ן א פ ש ר ו ת
להתקלח
הביאו
זה
זה
הדבר
היחידי
שמסדרים
www.daat.ac.il
לנו
ובמקרה
הנ״ל
הם
את
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ש ב ת .אז ה ש א ל ה ה א ם מ ו ת ר ל נ ו ב כ ל ל ל ק ח ת א ת זה .נ כ ו ן ש ל א נ ע ש ה א י ס ו ר
ב ג ו ף ה ד ב ר ,א ב ל ה ם ל א נ ס ע ו ג ם ב ש ב י ל א ו כ ל א ל א רק ב ש ב י ל ה ב ג ד י ם ,כ ך
ש א י ן צ ד ל ו מ ר ש נ ס ע ו ב ש ב י ל א ו כ ל ו מ מ י ל א ה ב י א ו גם א ת זה.
היינו
שמחים
מאוד
מפי
לשמוע
שליט״א
הרב
חות
את
בנושאים
דעתו
הג״ל כדי ש נ ד ע להבא מ ה לעשות במקרים האלה.
את מ כ ת ב י בצפיה לגואל
אסיים
ב מ ה ר ה ב י מ י נ ו אמן.
צדק
תלמיד ישיבת שעלבים.
לא לחמנו
אנו
למצרים.
מצוד,״
לתרדמה.
בצד המערב ,אלא דוקא ממזרח .אני
הורדתי
טנקים
ל ה ם 13
ועשרות
אישית
של
רבים
עשיתי ״בר
שלחתי
מצרים
א ת כל הסיפורים על ה מ ל ח מ ה ש ה ט נ ק שלנו עשה ,יספרו לך הרבה
מ ה ח ב ר ה ש ל י .א נ י ל א מ ת ג א ה בזה ,א ב ל פ ש ו ט ג ם ב מ ז ר ח ל ח מ נ ו ו נ פ ל ו ה ר ב ה
ויקרים.
טובים
בנוגע
קטן:
לאופי
טנק אחד
היהודי,
העם
נפגע ועלה
כבר
באש,
מעידה
מיד
התורה
שומע
אתה
עם
שזה
סיפור
סגולה.
לחלץ׳,
בקשר ,אני יוצא
,א נ י י ו צ א לחלץ׳ ,כ ל ו מ ר כ ל א ח ד מ נ ס ה ל ח ט ו ף א ת ה מ צ ו ה ,א ף ש ז ה ע נ י ן ש ל
כמעט
מות
בטוח.
לא
והוא
את
מכיר
של
הצות
הפגוע,
הטנק
בקיצור
כל
י ש ר א ל ה ם ל א רק ח ב ר י ם א ל א הם אחים …א נ י מ ת כ ו ן גם ל א ל ה ש ע ו ב ד י ם א ת
מלך
העולם בישיבה .אני עובד אותו בקרבות והם בישיבה ומישהו אחר בניו
יורק
ש ע ב ו ד ת ד׳ זו
ואחר
במדבר
תרומות.
באיסוף
כל
עובד
אחד
סיני ובארץ גושן באה להשלים את
אותו.
בטוה
אני
ע ב ו ד ת ד׳ ש ל ב נ י י ש ר א ל ו מ ש ה
במדבר.
תלמיד ישיבת שעלבים.
בינתיים
נמצא
הארגז
ערב
בתוך ארגז
ה מ ש מ ש כארון קודש ,אבל אין לנו אוהל בית
נישא
הטנק
הזה
וצהריים.
במקום
יש לנו ש ו ב בעיה .ב ש ב ו ע ש ע ב ר הביאו לנו ספר תורה והוא
על
אחד
ואנחנו
הטנקים
ה ש א ל ה האם מ ו ת ר לנו
מתפללים
להחזיק
את
ליד
ספר
התורה
ק ב ו ע א ל א ז ה נ י י ד א י ת נ ו כ א ש ר א נ ו זזים או ש א נ ו
כנסת
אלא
הזה
בוקר,
אצלנו
שלא
צריכים
להחזירו
ולותר על קריאת התורה בשני ,ח מ י ש י ובשבתות.
תלמיד ישיבת שעלבים.
יום א׳ ,ב׳ ב מ ר ח ש ו ן
ב נ י ה י ש י ב ה ה ק ד ו ש ה ,ה׳ ע מ כ ם .
ביום
החורף״
זה בו אני כותב — אתם
עומדים ל ה ת ח י ל את למוריכם,
את ״זמן
הבעל״ט.
כרגע
אנו
עסוקים
בשמירת
השקט
ובהבאת
השלום
לארצנו,
שלוחי
ה ק ב ״ ה ל ה ב י א ב ר כ ת ״ה׳ י ב ר ך א ת ע מ ו ב ש ל ו ם ״ ו ע ל י כ ם מ ו ט ל ת ה ח ו ב ה ה ק ו ד מ ת
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לזו — ״ ה ׳ ע ו ז ל ע מ ו י ת ן ״ — ע ו ז ת ו ר ה ) .אם נ ד ר ו ש ל פ י פ ש ו ט ו — ב ל י ע ו ז ,
צ ב א אין שלום ,ואין צריך ר א י ה לזה בימים אלו(.
בלא
ואם
לנו
קשה
בשדה
ביתר עוז
למוד
התורה
הרוח,
שבלעדיה מותר
הריכוז
וביתר
והלימוד
תוקף.
האדם מן
—
נחזיק
הרי
את
אתם
הגוף
שלוחינו
ואתם
להזק
את
חזק
על
שמרו
ה ב ה מ ה אין.
יה״ר שבזכות המאמצים המשותפים איש איש בשטחו ,ישלה הקב״ה
בן־דוד
משיח
ב מ ה ר ה בימינו.
תלמיד ישיבת הכותל.
**
חל
כאילו
מפנה,
כאן
חיי
בכיוון
הרוח.
המלחמה
לאחר
אנשים
ימשיכו
א
לא ק ר ה כלום ,ו ד א י ש כ ך יהיה א צ ל ח ל ק מ ה א ו כ ל ו ס י ה ׳
ב
ח
ל
לוזיו
לק
ת
אחר
קיבל זעזוע ,מ כ ה נוראה והוא ש ו א ל א ת ע צ מ ו ה א ם ה ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ת ה ח ד ש ן ן
טובה.
היא
תרמה
המלחמה
להשיבה
בנושא
מעמיקה
דברתי
הזה.
הרכז-
עם
אנשים ואני עושה זאת בקצב בכונה תחילה והם מזכירים בפירוש את ה ע ר כ י ס
ש י ש ל נ ו ה ד ת י י ם ,מ א ו ח ד י ם ו כ ר .ז ה ו ק י ד ו ש ד׳ ע צ ו ם ,מ מ ש א י ן ל ת א ר .
הטובים
דוגמא:
אנחנו
שומעים
את הזעקה האדירה ״ ש מ ע ישראל״ ואין ספק שזה משפיע.
כל
ערב
מתפללים
ערב
ערבית
ה מ פ ק ד י ם מ ש ת נ ה ל ט ו ב ת נ ו מ י ו ם ליום.
במנין.
זה
ממרחק
מתבטא
של
מטרי
מאות
היחס
בהמון דברים.
ס
של
לכן
אם י ע ק ב נ ש א ר בודד ,אל לנו להתיאש …ו ה ע י ק ר ה ש י נ ו י ש ה ל ב ת ו ך ת ו כ נ ו
ג
ס
—
אנו ,ז ה ח ש ו ב מ א ו ד .
תלמיד ישיבת שעלביס.
בשמחה מרובה
קיבלתי
את מכתבו.
יש בעיה מ ה י גומה ומהו האיסור בחופר .האם ע צ ם ה ו צ א ת החול מ ה א ד מ ה
אע״פ
שמיד האדמה
הזזת
החול מהאדמה,
לכסות
חוזרת
למצב
הרגיל
אע״פ
שמיד
האדמה
והאם
מותר
חוזרת
לכסות
למצבה
דבר
הרגיל.
מאום
והאם
ע״י
מותר
דבר מאום ע ״ י הזזת החול ברגליו.
הישג
מכובד
להשיג.
הצלחנו
בשבת
נכנסים
בצאתה
לאימונים
במושי׳ק
וד״ל.
י ש ק י ד ו ש ד׳ ו י ח ם ח י ו ב י ל ד ת מ צ ד ה צ מ ר ת ה פ י ק ו ד י ת .ד ר ך א ג ב ,ה ח י י ל
הדתי
—
השתתף
דתיים,
ב מ ל ח מ ה זו ה ש ת ת פ ו ת ב ו ל ט ת ,ב ק ו ה ד ר ו מ י ,ה מ ע ו ז י ם ו ב ר מ ה
וכן ביחידות השריון הסדרניקים .דברים אלו לא נעלמו מעיניהם.
נקוה
ש״עושה השלום״
יעשה שלום.
תלמיד ישיבת שעלבים.
**
אגי
באבל
אחוז
תדהמה,
צער
ע ל אחיו ז״ל .ד מ ע ו ת
וכאב
על
חמות מלאו
אשר
את
קראתי
עיגי
אין
יום ש ע ו ב ר ו א נ י ל א ב ו כ ה ,א נ י ת מ י ד מ ג ס ה
יום
ש ו מ ע י ם ע ל י ד י ד ־ ח ב ר ש נ פ ל ר״ל.
4
www.daat.ac.il
באיגרת
בשעה
להתאפק,
שחברנו…
שקראתי
אבל
נמצא
דרך
זה קשה.
אגב,
כל
אתר דעת -מכללת הרצוג
אני לומד מ ס כ ת כ ת ו ב ו ת וזה מכניס אותי לעולם אחר .העיקר ל א להישבר,
רק
ולהתעודד …דבר
להתחזק
ברור
אחד
כל
לי:
ודמעה
דמעה
הזיל
שיהודי
מעיניו על אהים שנפלו בקרב ,שמורה בכספת מיוהדת אצל מי ש א מ ר והיה העולם.
גלויה וגלויה ש א נ י כותב זה משהו
כל
לאחר
ששמעתי
במצב
רוח יותר שמח.
איוב
בשורת
אני
איומה.
אחר.
את
מקוד,
הגלויה הזו
הגלויה
שאת
אני
הבאה
כותב
אכתוב
תלמיד ישיבת שעלבים.
…אנו
כאן
אות
גודרים
גמצאים
כ מ ו בדואים מ מ ק ו ם למקום.
באפריקה.
כרגע
י ר ד ג ש ם מ י ד ל א ח ר ש ב ל י ל ז׳ ב ח ש ו ן ה ת פ ל ל נ ו ״ ו ת ן ט ל ו מ ט ר ״ .ז ה ו
גלוי ש י ש מ י ש ש ו מ ע א ת ה ת פ י ל ו ת .ו א ח ר כך לא ירד כלום.
תלמיד ישיבת שעלבים.
קבלתי
את
אתמול
ומה
מכתבו
ונפלא
מעודד
לקבל
הדבר
טל
רסיסי
ב מ ד ב ר הצחיח .מ ה נעמו הדברים לאוזן ש ל א ש מ ע ה זמן מ ה כאלו דברים ואמנם
ש נ א ח ד ע צ מ נ ו ב כ ו ו נ ו ת אלו.
נקוה
איתא
ולוחצים
כך
בתנא
אליהו,
דבי
אותן ושוחקין
מאסף
הקב״ה
פרק
עצמותם ובשרם עד
אותן
לדין
ולחיות
תלמידי
חכמים וכשהיו מהלכים
היו
ישראל
ולוחצים את
מצפים
ביום
זה עם
משל
על
הארץ
משחקין
וכר.
ה:
כשם
לשני
הרי
זה ואומרים
ישראל
ישראל
תינוקות
על
פתח
באותה
ולאחר
שהרשעים
שנפשו
יוצאת ואין
ח ו ש ש י ן להם,
בשרם
לעוף
והגדילו
ונעשו
רבן
בבית
רבן ורואים
רצועה
את
השמים
־מאכיל
שקראו
בית
מענין
ישראל
לקינו.
הרצועה
שלקו
בה
עכו״ם
מענין
את
כך
ש ע ה הם נ ה ר ג י ם ע ל ההרים וכר.
אנו ל ה ת ג ל ו ת ו יתברך בכל רגע ובכל עת ,ד׳ ה ו ש י ע ה ה מ ל ך יעננו
קראנו.
אבקשו
להוסיף ולכתוב מ ד י פ ע ם עוד ועוד ויהיו
לסעד
דברים א ל ה לנו
רוחני.
נ.
ב.
וימסרו
ג ל ו י ה זו
בקבלו
אבקשו
להם שאני מרגיש
לבקש
ממשרד
ב ״ ה ט ו ב וכו׳
הישיבה
)כי ל א
שיתקשרו
אלי
הביתה
תמיד מקבלים את מכתבי(.
תלמיד ישיבת שעלבים.
**
אל
החברים
השלום והברכה.
אני מ ר ב ה לחשוב בעיקר על ערך האדם .נוכחתי לדעת שערך האדם נקבע
בעיקר
על
ע ״ פ התנהגותו שלו ב ת נ א י לחץ וכאב .אני לא יכול לכתוב לכם
המלחמה
תדאגו,
ברור
בשלום.
שלחמנו
—
ולחמנו
בע״ה
אולי
בעוד
גיםגש
שנצלנו
]עכשיו
בנסי
אחר
נסים
הרבה
—
פשוט
שבוע־שבועיים
מגיהינום
של
אש
האש[
אני
לומד
הפסקת
משום
ונספר
ומות,
קצת
שרק
כארבע
הסודיות,
עד
בכתב
אבל
אל
מהמעללים.
לנו
מעטים
יצאו
ממנו
חמש
שעה
גמרא
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם
כתובות וכריתות.
חברותא מסכת
נמצא
באופן כללי אני
מאי
ב מ צ ב רוח
רציני.
תלמיד ישיבת שעלבים•
מצאתי
ס ו ף ס ו ף ז מ ן ו ר א ש ש ק ט ,ל א ח ר כ ש ב ו ע י י ם ש ל י מ י מ ת ח וקרבות•
כידוע
ולהנהלה
אני
ד״שים,
יהיה
יחד
לוחם
משתדלים
עם…
מתאר לעצמי שקבלתם
את
יום
כל
למסור
ה ד ״ ש י ם שלנו.
לישיבה
ב ע ז ר ה׳
בישיבה
כשנפגש
זמן ל פ ר ט ב מ ק צ ת א ת הנסים ש נ ע ש ו לנו באופן פרטי ,הנייר והדיו יבלו
הם
אבל
אנשים
של
כרגע
לא!
מעטים
אנו
מאוד.
נמצאים
השמירה
בהמתנה,
על
אי
המצוות
שם
היא
בסיבי
הדרומית!
במיוחד
קפדנית,
פוגשים
הדין
על
,ו י ת ד ת ה י ה ל ך ע ל א ז נ ך ״ .מ ש ת ד ל י ם ל ל מ ו ד — י ש לבו מ ש נ י ו ת ו ג מ ר ו ת .
בהזדמנות
ביציאה
זו נ א ל ה ע ב י ר ד ר י ש ת ש ל ו ם ל כ ל מ י ש ע ו ד ד א ו ת נ ו ל ר ״ מ י ם ו ל ה נ ה ל ה
— ובחזרה
אני
ולכן
מתאר
בשלום,
לעצמי
ד ב ר זה ח י ז ק
נמצא
שהרב
אותנו מאוד.
לקט מכתבים מספר ,1ישיבת שעלבים.
בדאגה
על
מתמדת
בחורי
כל
הישיבה
רציתי להראות סימן חיים ממני .הצוות שלי ש ה י ה מורכב מ ש ל ש ה בחורי
התפרק,
הישיבה
מכיון
כפי
אחר
טנק
ובאמצע
התברר
הדרך
לפני
שהייתי
צריך
מאחורי.
פעמים רבות כבר נצלנו בנסי שמים מ מ ש כשפגזים נופלים
הטנקים
ו ב מ ק ר ה באותו רגע אנו בחוץ.
כמעט
לגרור
ש
שידוע
לרב,
נפצע.
לי
שבוע
שאחי
קרה
יושב
לי
בכלי
בסביבות
ל כ ל א ח ד כ א ן י ש כ ב ר ח ו ב ג ד ו ל ל ק ב ״ ה ע ל ה צ ל ת הייו ,ו ת מ י ד זה
״כמעט״.
כ ר ג ע א י ן לי ש ו ם
ושלמים.
חבילות אין צורך
ידיעה משאר
שכולם
החברה ואני מקווה
בריאים
לשלוח כי מ ס פ ק י ם לנו א ת כל צרכינו.
לקט מכתבים מספר ,1ישיבת שעלבים.
ב ו ד א י ר צ ו נ כ ם ל ש מ ו ע מ ה ש ל ו מ י נ ו ו מ ה מ צ ב י נ ו .ובכן ,ב ע ״ ה י ת ב ר ך א צ ל נ ו
הכל
בסדר ומדי פעם בפעם פוגשים גם חברה מ ש א ר היחידות .ומפיהם ש מ ע ת י
שגם
ואפשר
כן
לראות
אנו
הכל
בע״ה.
הקב״ה
כ א ן א ת ה ה ש ג ח ה ה ע ל י ו נ ה מ מ ש ב ע י ן .ו ה ר י בו א נ ו
מקוים וא״כ אין כלל מ ה לדאוג.
בשבילנו
)לדידי
אני מקוה שאתם
בוטחים ולישועתו
ש מ ח י ם ש ה ר י זה גם
לגבי הדברים ש נ ב צ ר מאתנו לעשות כגון ישיבה בסוכה ונטילת לולב
ולעוד מספר
ראשון
אבל
בסדר
סה״כ
הרי
הוא
מסובב
את
הכל
הצלחנו
ב״ה
הם
חברה
ה מ ד ו ב ר רק
להשיג 4מינים
נמצאים(.
התפילות
שאמנם
בארוחות
מארגנים
בדרך
ב״ה
כלל
שירה,
כך
בנטילת
שצצו
פתאום
בשאר
הדברים
אינן
במנין
שלמרות
6
www.daat.ac.il
לולב
בשטח,
לא
השמחה
משתדלים
שצריך
מדרבנן
לעשות
יודע
שורה
לעשות
מלאכה
משום
שביו״ט
מ ה י כ ן הגיעו,
במעונינו.
בצורה
בשבת
את
חגיגית,
וביו״ט
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרגישים
בית
מאד
קדושת
את
ובע״ה נקוה
הימים,
את
לשמוח
החג
סוף
י ש ר א ל .ב י נ י ו ב י נ י — י ש ד י ה ר ב ה זמן ,ו מ י ש י ש ל ו ס פ ר
ה נ פ ש י מ א פ ש ר לו,
והמתח
מנצל
בודאי
הזמן
את
לא
ללימוד.
עם
צמוד
לחינם
כל
אליו
לקחנו
אתנו את ה״אוצר״ של הישיבה.
לקט מכתבים מספר ,1ישיבת שעלבים.
בהתרגשות רבה את מכתבו המשוכפל המיועד אל תלמידי הישיבה.
קבלתי
א נ י מ ב י ן שדברים א ל ה היו רק חלק מ ה ש י ח ה ש ה ר ב ה ש מ י ע בין כותלי הישיבה,
אך
במדבר
בעז״ה
אין
ציה זה אפי׳
הדקיק
הקילוח
היום שנחזור למעון קודשינו
שבעז״ה
לי כל ספק
נזכה
את
הרווה
אך
הצימאון.
יבוא
בוא
)ושם נ ש ת ה ו נ ש ת ה ועדיין נהיה צמאים(.
יחד
לשבת
אסור לנו
אך
ב״בעתה״
להסתפק
אלא יש ל ע ש ו ת א ת כל ה מ א מ צ י ם שזה יהיה ב ב ה י נ ת ״אהישנה״.
לקט מכתבים מספר ,2ישיבת שעלבים.
אל רבי ומורי ה ש ל ו ם והברכה ,ב מ ה א ק ד ם לה׳ איכף לאלוקי מרום על ש ז כ י ת י
ל ה ג י ע ע ד ה ל ו ם ו ל כ ת ו ב מ כ ת ב זה א ל כ ב ׳ ו ל ד ר ו ש ב ש ל ו מ ו .א י ן ב כ ו ח י ל כ ת ו ב כ י
אינני
מדוע אני
יודע
ז ו כ ה לכך.
עדיין
משתוקק
אני
ולחדש
לחזור
ימי
את
כקדם כדכתיב ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.
הרבה
היא
נקבלה.
אחרת
עד
לימוד צריכים
יודע,
ומי
ימים אלו וגדול
כנראה
שהקב״ה
הסתום
רוצה
ע ל הגלוי,
לשמוע
אבל
דוקא
אם
קול
גזירה
זה,
—
״אהפוך א ת העולם לתוהו ובוהו״ .חברנו היקר מ נ ח ם זצ״ל היה לידינו
א ו ת ו יום ר ב י ע י ש ל פ נ י ש ב ו ע ,
שלו
והוא
החזיר
אבל
אנו
צריכים
שעלינו
תקופת
לבצעה
את
נשמתו
לעשות
כאשר
העבר אלא
לבוראו.
משהו,
נהזור
אותו היום
קשה
אני
בעז״ה
חש
שטיל
המר
״שמל״
פגע
בטנק
חש
דבר,
להאמין,
כמעט
אינני
שמוטלת
עלינו
שליחות
ואין
לישיבה
הכוונה
כאן
מיוחדת
להמשיך
את
להתחיל הכל מחדש.
לקט מכתבים מספר ,2ישיבת שעלבים.
*
ב״ה
בחורים
שוב
מאכלות
אני
ולא
מצרף
התשובה
את
שכבר
עניתי
לשואלים
בענין
אסורות:
מהלוקת
במלחמה.
יקרים,
הרמב״ם
לדעת
והרמב״ן
הרמב״ם
בכל
בענין
ההיתר
מלחמה
מותר
של
לאכול
חלוצי
צבא
אם
ירעב
י מ צ א מ ה ל א כ ו ל ,ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ן רק ב כ י ב ו ש ז׳ ע מ מ י ן מ ו ת ר
ואז גם אם לא ירעב.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם
בהחלט
כמו
זאת
יש
שחיפוש
אוכל
מלחמה
ל ס כ ן א ת ה ח י ל ) ,ו י ש ש ה ב י נ ו כ ך א ת ט ע מ ו ש ל הרמב״ם(•
כן
עשויה
לדעת
אחר
בזמן
ע
ש
חייל
רעב
לסכן
אפילו
א ת חייו
אם
לפי
אינו
שאינו
מסוכן
יכול
מחמת
חולשי
רעב,
זו
ל ה ל ח ם כהוגן.
ע ל כן ל ה ל כ ה :
א .כ ש ח ו ס ר א ו כ ל מ ח ל י ש א ת כ ו ח ה ל ח י מ ה א ו ש י צ ט ר ך ל ה ו י
א ח ר י מזון וזה ע ש ו י לסכן ,מ ו ת ר לאכול כל דבר.
ב .כ ש א י ן א ה ד מ ה ת נ א י ם ה נ ״ ל ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ן א ס ו ר מהתורר׳
ב מ ל ח מ ה זאת וגם ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם אין זה מ ש ו ב ח כפי ש מ ת ב ר ר
מ ת ו ך ת ש ו ב ו ת י ו ש ה ש ו ו ה דין זה ליפת־תואר.
עכ״פ
לכך
אני
מבקש
שתשמרו
בחשש
על
אתכם
כוח
להזהר
הלחימה
בדיני
פיקוח
נפש
המקסימלי
שלכם
ואל
ולדאוג
תסתכבו
הרחוק ביותר.
שלזינגר
מאיר
**
*
כעת
עלינו
בשבועות
כה
עליה
וכשחוט
האחרונים.
בישיבה
רבות
השערה
ההשגחה
אהד
ש ה כ ל ש ק ט מ ס ב י ב ב״ה ,יש זמן ל מ ח ש ב ו ת והרהורים על מ ה ש ע ב ר
מפריד
הפרטית
חיילים
גופנו
בין
ובספרי
מוסר.
לכדור
האכזר,
ברחוב
״לכל
על
נכונה.
זאת
את
כדור
שתפסה
המלחמה.
אותם
את
לחייל
הקנאה
שרקו
באוזניים
כשכדורים
היה
יש
מדי פעם
חילונים ש ל מ ע ש ה הם תינוקות שנשבו,
ליווה אותו
שיצא
הרגשנו
בשיחות
חנקראת
זוכה להבין אימרה
בחושים
ההשגחה
הפרטית
שלמדנו
קל
כתובת״.
לפעם
התעוררות
הובש
מאוד
לא
כל
לצערנו
נשמעת
עצומה
הכיפה
להבין
את
גם
מאותם
ל א מ ו נ ה בה׳
ש״שמע
ישראל״
ב ש ע ת צרה ומשבר ,א ת אותו פרק תהילים שליווה כל פגז וכדור
מ ה ק נ ה ולא פ ע ם ולא פ ע מ י י ם ה ג י ע למטרה .היינו ש מ ח י ם מ א ד אם היה
באפשרותו
של הרב לבוא לביקור קצר אצלנו.
לקט מכתבים מספר ,2ישיבת שעלבים.
**
*
תודתנו
לראשי
ולר״מים
הישיבות
שהואילו
למסור לנו מכתבים ,גלויות וחוברות.
ה מ ע ר כ ת
עשה ל ה ם כמדין כ ס י ס ר א מבין בנחל קישון
הכוונה
בעיניו
ישראל
היא
לתקופות
יעשה,
ולעמים
שבגבולותיו ,מדין,
בימים
-
הפקר.
בהן
ההם
ירד
ישראל
הושעת,
פירוש
8
www.daat.ac.il
באמונתו
עמלק,
כן
בה׳
היה
הושיעה
איש
נראה
גם
הישר
כאילו
עם
עתה.
הרב ש״ר הירש על תהלים פג ,י•
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופסור
י ה ו ד ה לוי
מהו הקיטוב בתוך היהדות התודתית
מדברים
קיטוב
הרבה
על
מיני
כל
בתוך
קיטוב
הנאמנה
היהדות
קיים
לתורה.
המפריד בין אלו שרואים בכל ה ת ע ר ב ו ת בחיים היום־יומיים ש ל ה ה ב ר ה
— כולל עבודה להתפרנס — רק ה פ ר ע ה בלימוד התורה ,ובין אלו שמנהיגים
בדברי
קיטוב
ת ו ר ה מ נ ה ג ד ר ך ארץ.
נמצא
תלת־צדדי
המדינה.
בקשר לקיום
ב נ י כ ת א׳ ס ו ב ר י ם ש י ס ו ד ה מ ד י נ ה ה ו א א ת ח ל ת א ד ג א ו ל ה ,ו י ש ש ר ו א י ם ב ו ר ק ע ו ד
ש ל ב של גלות שצריכים להפוך אות ל א מ צ ע י לקירוב הגאולה ,ויש אלו שרואים
כ מ ר ד בה׳ ואפיקורסות — ב ע צ ם ולא במקרה.
אותו
האלו נדמים לכאורה כחריפים והפערים כעמוקים ביותר ונראים
הקיטובים
כאילו האומה נ ע ש י ת ע ל ידם כ ש ת י י ם ־ ש ל ו ש אומות .אבל טרם נפסוק א ת הדין
ה ז ה ,כ ד א י ל נ ו ל ע י י ן ב ו ע י ו ן נוסף .ה ר י ב י ן א ד ו ק י כ ל
הנורא
נמנים
אנשים יראי שמים שעוקבים
ידועים
כ ח כ מ י תורה ויראי שמים .כל אלו ״בעלי אסופות עוסקים בתורה ,הללו
והללו
מטמאים
מכשירים
מחלוקת
]אבל[
מביא
מטהרים,
כולם
ראיה
הללו
נתנו
מתורת
אחרי
אוסרים
מרועה
אחד
אלוה
שטתם על
והללו
אחר
סמך
השטות
מתירין,
אחד
א־
אלא
פסקים
האלו
הללו
נתנו
מתורת
—
של רבנים
פוסלים
אין
א־להינו;
והללו
לך
מבני
פרנס
אחד
א מ ר ן — א י ן ל ך מ ב י א ר א י י ה מ נ ב י א ה ב א ל ח ל ו ק ע ל מ ש ה רבנו .מ א ח ר ש כ ו ל ן
לשמים,
לבן
כמותו״.
למוד ודע
)עי׳ ה ג י ג ה ג:
וכפי
חו״ש
דברי
וכשתדע
כולן
להבחין
איזה
קבע
יכשר
הלכה
ו ר ש ״ י שם(.
ש כ ב ר הסברנו ,גם במהלוקות הנ״ל אין אף א ח ד מ ן הצדדים שכופר
לא באמונה בתורה ולא באמונת חכמים .לדאבוננו ולצערנו הרב קיימות
היום גם כ ת ו ת כאלו ,אבל לא על אלו אנו מ ד ב ר י ם פ ה — ה כ ת ו ת ש ע ל י ה ן אנו
פה,
דנים
מתוארת
כולם
מאמינות
בגמרא שצטטנו.
הן
והרי
מהוות
הן
כאשר אנו מסתכלים
מהלוקת
על
״קלסית״
המצב
כמו
בעיניהם
שהיא
של חז״ל,
ה ק י ט ו ב אינו נ ר א ה כ ״ כ חריף .ת מ י ד היו מ ח ל ו ק ו ת ב ה ל כ ה בין חכמינו ,א ב ל אלו
גרמו לפירוד ופירוד
לא
האומה כל
עוד
שכולם
לבם
לשמים.
המחלוקות
בין
בית ש מ א י ובית הלל היו גם כן גדולות ורבות .ועם כל זה ״ א ע ״ פ ש א ל ו אוסרים
ואלו
מבית
בכל
יבמות
מתירים אלו פוסלים ואלו מכשירים לא נמנעו בית
שמאי מלישא
נשים
הסובר
לסובר
אסור
הלל״.
הם
היו
סומכים
זה
על
זה
שיודיע
מותר
מ ק ר ה ש א ס ו ר ל ו ל פ י ד ע ת ו ,״ ל ל מ ד ך ש ח ב ה ו ר י ע ו ת נ ו ה ג י ם ז ה ל ז ה ״ )עי׳
פ ״ א מ ״ ד ו ג מ ר א ש ם י״ד (:י.
1לפעמים נשמעת טענה אחת שהיא לכאורה טענה של ממש ,הרי הכונה המקורית של
תה״ק היתה ,שלא תהינה מחלוקות בתוך עם ישראל .לכן צותה תה״ק שיהא סנהדרין
יושבים בלישכת הגזית וכל מי שהיתר ,לו שאלה ,וקם ועלה שמה והגידו לו את דבר
המשפט .וגם היום אע״פ שבעה״ר אין לנו סנהדרין ,הרי קבעה תה״ק אחרי רבים להטות,
www.daat.ac.il
נדמה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה א מ י ת י הוא אחר לגמרי,
שהקיטוב
וכת
האוהבים,
בין
אותם
בחוסר
יראת
אלו
ששוללים
ובין
שמים
אלו
וריעות
שחבה
זה
נוהגים
נמצאים
צודקים
ומחרפים
מבוססת
הם מכירים
תה״ק.
דברי
א נ ש י ם יראי שמים .הם
לזה.
בזכותם
אבל
של
אולי
אחרים
נמצאים
רואים
כאמור
בתוך כל
על
הכתות
זכותם
לחלוק
עליהם
ומאשימים
בשיטתם ואת אנשי הכת ה ש נ י ת כטועים ,אבל עם כל זה אינם מ ג נ י ם
אותם.
אחת מן
מאחרים
הוא
הקיטוב
בין כ ת
השונאים
להחזיק
בשיטתם
כל
מן
בתוך
אחת
עצמם
את
שהיא
ג״כ
הכתות
גס
אנשים לא כל כך נוחים ש א י נ ם יכולים לסבול ש י ט ה אחרת ,וחושדים א ת
מחלוקתם
—
אצלם
קדושים,
באמת
קל
ככופרים
אולי
במזיד,
ומריעים
בתת־הכרה
המתקדשים
פועלים רק
ואולי
ומטהרים
אנשים
אפי׳
ושונאים
כאלו
בהכרה
את
אפשר
—
אחיהם.
ל מ ע ן ה׳ .ה ר י ה׳ א ס ר ע ל י נ ו
לחשדם
מניעים
שפועלים
אחרים
ניתן
אותם
בעלי
כ״
לא
לחשוד
ש נ א ת ריע ואם
כ
א
ס
האיסור הזז-
ב ע י נ י ה ם — ,א י ך י ת כ ן ש כ ב ו ד ה׳ כ ה ח מ ו ר א צ ל ה ם ?
וכך
למה
כתב
הרה״ג
בפתיחה
נצי״ב
לס׳
וז״ל:
בראשית
להבין
ויש
קרא בלעם את אבותינו בשם ישרים ביחוד ולא צדיקים וחסידים
וגם …ו ה ע נ י ן
וכיומי
ת ת ב א ר ב ש י ר ת ה א ז י נ ו ע ה ״ פ ה צ ו ר ת מ י ם פ ע ל ו וגו׳ צ ד י ק
הוא.
דשבח ישר הוא
עקש
ופתלתל .ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ו ע מ ל י תורה .אך לא היו
בהליכות
הטע
עולמים.
שנוהג
שלא כדעתם
בדרך
הפלגה ולכל
נאמר להצדיק דין
ע״כ
מפני
שנאת
ב י ר א ת ה׳ ש ה ו א
הרעות
שבעולם
חנם
הקב״ה בחורבן
שבלבם
זא״ז
בית
חשדו
צדוקי ואפיקורוס .ובאו
עד
שחרב
הבית.
שני
וע״ז
עי״ז
היה
ויש
ד
דו
ר
ישרי
ס
שהיה
את
ס
מי
שראו
לידי
ש״
צידוק
ד
הדין
ולכן בכל שאלה ושאלה — כולל את השאלות הנ״ל — נוכל לשאול את כל חכמי
התורה ולקבוע את ההלכה ע״פ דעת הרוב .אבל הדבר אינו כן .להרבה דעות הכלל
שהולכים בתר רוב קיים רק כשהם יושבים יחד וז״ל בעל ס׳ גט פשוט )כלל
״יראה לי דלא נאמר בתורה אחרי רבים להטות אלא כשכל הדיינים
מקובצים
במקום אחד כמו הסנהדרין דיושבים יחד בכמו חצי הגורן בעיגול ונושאים
א׳(.
יו
ז ד
ונותניס
באותו דין ביחד פנים אל פנים ופה אל פה בכה״ג הוא דאזלינן מדאורייתא בתר רובא,
אמנם במחלוקות שאנו רואין בדברי הפוסקים זה אוסר וזה מתיר זה מטמא וזה מטהר
וכל א׳ כתב סברתו בספרו לפי דעתו או לפי בני ישיבתו בין שהיו החולקים בזמן א׳
בין שהיו בזה אחר זה ,אין הדבר ברור לומר בכה״ג דמדאורייתא אזלינן בתר רוכא
. . .דאנא אמינא אלו היו נושאים ונותנים ביחד ,מכח הפלפול והויכוח אפשר דהמרוביס
היו מודים לדברי היחידים״ .ע״כ .ומביא סמך לדבריו מן הב״י )חו״מ ס״ס י״ג וביו״ד
ס׳ רכ״ח( בשם תשובת הרשב״א וגם מדבריו בכ״מ )סוף פ״א דהל׳ ממרים( .גם משמןן
לו בניסוח המחלוקת בין מהרלב״ח ובין מהר״י בירב בענין הסמיכה וז״ל ״הרי נתברר
מתוך מ״ש דכ״ע מודו דמ״ש תורה אחרי רבים להטות היינו רובו מתוך כולו שיהיו
נושאים אלו כנגד אלו״ .ע״כ .ועיין שם עוד הוכחות לזה .ועי׳ גם בשדי חמד )מערכת
יו״ד כלל ה׳( וז״ל ״יחיד ורבים וכו׳ כי מסתבר טעמיה דיחיד הלכה כיחיד כידוע״,
ע׳׳כ .וע״ש גם הסתייגויות.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהקב״ה
גם
ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר
בהליכות עולם ולא ב ע ק מ י מ ו ת א ע ״ פ ש ה ו א ל ש ״ ש דזה גורם חרבן ה ב ר י א ה
ישוב
והריסות
מלגו
ותוהים:
יסכנו
חנם
איפה זכויותיגו
כועסים על
לזה?
ב כ ר ם ה׳
המהבלים
אבל עלינו
שלא
ומפחדים
שנאת
לזכור שבגלל
נחרב ה ב י ת — ואין ה ס ב ר ה נ ו ת נ ת שנוכל לזכות בבנינו ע ד ש א נ ה נ ו נסיר
מתוכנו
בבחינת
ה״ג(
הנגע
תינוקות
שנשבו
בני
התועים
ביניהם
ואע״פ
שלום
ששמע
עד שיחזרו
אל
לכן
דרכינו
חו״ש
נעכב
דברי
בעל
גא
אח״כ…
גדאג
שפוסק
בניהם
ואינו
ראוי
מחבלים,
הרמב״ם
שהדיחו
זריז
לפיכך
למה
שלא
ביאתו
ע״י
גראה
)ח״ב פ״ז(
שהם
אנחנו
חפץ חיים
כמה שלא
וגדלוהו
כמו
הקטנים
)הל׳
אותם
לאחוז
ממרים
פ״ג
חרי
הוא
שהרי
הוא
אמתם…
בדרכי
להחזירו
אולי
המצות
בתשובה
הם
בדברי
ולמשכם
לאיתן התורה ,ע״כ.
ונחקורה
הלשון
מה
האלה ובני
שנשבה
כאנוס
המכאיב
הזה.
שהשועלים
בין האומות,
״אבל
כתינוק
יניח
הארץ,
א ת כל ה א ו מ ה ב מ ע ש י ה ש ח ת ה שלהם.
את
כל
ע״כ.
ח י ל ו ר ע ד ה א ח ז ת ג ו — ר ו א י ם ב ע י ג י ג ו א ת ח ס ד י ה׳ ע מ ג ו ב כ ל י ו ם
אולי
מונעים
״הצדיקים
שאנחנו
ל ת ק ן זה
וחסידים
מחזיקים
)בהקדמה(:
ביאת
כיון
גואל
ועמלי
בגורם
התורה״
עצמו
שזה היה
של
העיקר
ה ח ט א איך יוכל להיות
צדק
—
נחפשה
שלא
אגחגו
החורבן.
לסבת
גאולה.
ואלו הם
גלותנו…
ובספרו
א״כ
שמירת
״ ד מ ה שהיה כח בעון זה לחחריב בית הבנוי עאכו״כ ש ל א
לבנות מחדש״.
הדבר
החילונית
ונחקרה
אנשי
מפחיד.
חלק
ממגו
כמעכבת
את
הגאולה.
להאשים,
רגילים
ובאמת
אולי
בפה
כן
לא
או
בלב,
הדבר.
את
הגיזרה
גחפשה
דרכינו
— כל או״א מ מ נ ו אם הוא ב א מ ת שומר לשונו מ ר ע ולבו מ ש נ א ה נגד
החולקות,
הכיתות
ואם
אולי
לא,
הוא
המעכב
הוא
הגאולה!
את
ואוי
ל נ ו מ ן ה א ח ר י ו ת ה ז א ת — א ל מ ל א כ ש ל ו נ נ ו זה ,כ ב ר ה י ה ב ן ד ו ד ב א ל ק ר ב א ת
ו א ״ כ א נ ח נ ו חייבים גם
הרחוקים
מה
לעשות
נוכל
תועים
קדושה
היהדות
ננסה
את
לשכנע
החולקים
בתוך
ישראל שהתרהקו ממקורם הקדוש.
הגוים
בשמתתם
לעפרם
לא
אצלו
כולנו,
ה ת ו ר ת י ת ו ל ה ש פ י ע עליהם ,ו ע ל י ד י זה אולי נ ש פ י ע גם ע ל ש א ר אחינו
כל
המקובלות
לדרך י
ובזה
נחיה
כאו״א
מאתנו,
היי
ע״פ
בני
הדרכים
להשיב
בריחוקם! הרי הדבר מפחיד.
וכל
של
ושוב
הממלכות
ישראל
אינם
שעינו
ויצטערו
החרים
את
ישראל
ויכעסו
לעולם…
ולתצו
בלבבם
וכל
הגוים
עינו א ת י ש ר א ל ו ל א ל ת צ ו א ו ת ם יהיו ר ו א י ם
אותם
ואתרי
וכל
כן
יהיו
הן
רואים
הולכים
הממלכות
אשר
ב ש מ ה ת ם ש ל ישראל.
תנא דבי אליהו ,פרק כב
11
www.daat.ac.il
מאיר
אתר דעת -מכללת הרצוג
הילדסהיימר
כתבים בדבר יסוד בית המדרש לרבנים בברלין
מ א ה שנה להמוסדו בר״ח חשון תרל״ד
)א(
אדון
הילדפהיימר ,אייר
מר״ע
1
תרל״ב
נכבד!
בוודאי
לא
נעלם ממך
התפתחות
באיזו
נמצאים פה
׳
העניני־ם
בברלין
2
היהודים — ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י י ם .ה״1 80110 511£1ת31ז*1ת£־01161׳״ ,ב ו פ ו ע ל כ י ד ו ע
בין אחרים — ,ש ש ם ה מ ש פ ח ה ש ל ה ם הינו ק ש ר ם האחרון ליהדות— ,
משומד,
ה ו ת ר זה
רבות
ל ה ש מ י ד כ ל זיק ש ל
בשנים
עולם
השקפת
י ו !,
ה
ד
יהוד-,
כתבים שלא הוזכר מקורם מצויים בארכיון שהותיר אחריו רבי עזריאל הילדסד,יי
)להלן :ר״ע( המצוי ברשות אאמו״ר שליט״א — .המכונס בסוגרים מרובעות נוסף על י ד י
כ7ד
נ ך
1חוזר בדפוס ,תרגום מגרמנית ,בדו״ח השנתי הראשון של ביהמ׳׳ד לרבנים — 3*11:68ן
1,ח11111ת.11136
ת
> (
6×10)01-1 100135־31-8 £1161ח1חז61• — 86ת1ג1נ1מ 1 0 ^ ^65 11־ ^ 6 1
)0 5634 ,1873—74ז<ן ]להלן :דו״ח שנתי ראשון[ נאמר על חוזר ז ה :באייר תרל״ב נ ק
ר״ע ביוזמה ,ופנה — בחוזר זה — לעשרה אישים ידועי שם בחלקים שונים בגרמניה.
ט
ל
כ
האישים נענו בהתלהבות לפניה זו .שבעה מהם התאחדו לועד מרכזי )11;6חז31"€0־11ח(06
ששינה אח״כ את שמו לקוראטוריום )1מו11ז310זנ] (01ראה להלן חוזר ז׳ן .הם שלחו
ש נ ת י ו ת
קורא ליסוד קרנות או תרומות
•
ב י ו
"
ח
מ י ו ם
1
7
0
" אי
1 8 7 3
הסכומים 20.830 :טלר לקרן 5600 ,טלר תרומות שנתיות ,ובדו״ח
יייייעי על
י ו ם
מ
1
חלק גדול של התרומות
ו
קכל
לאוקטר
6100 :1873טלר תרומות שנתיות ]הדוחו״ת הנזכר־ם אינם מצויים בארכיון
נתקבלו מיהודים שחיו מחוץ
ק
ל
ת
3ר
הנ״ל-ן
לגרמניה )עמ׳ .(60ר׳
ך
ו ף
צבי הופמן ציין כי בראשונה פנה ר״ע לרבנים שהיו קרובים לרוחו ברעיון הקמת בימ״ך
לרבנים ,אבל איש מהם לא נרתם לפעולה .אז החל בהכנות בכוחות
,
8י(111 61^01ז3מ11ז01 861ח5 11י61ת1נונ1ג1513£6 (165 11ז11נ061
ע
צ מ ו
•
מ1גו(£
ת1'1£6ב361נ1־361ח 11ן
1
)• 10נן 61•, 261-1111 5680,מ611ו11(1651מ 181-361
אגב ,הדו״ח
הנ״ל של
לרבנים
ביהמ״ד
נתקבל
בברכה
בעתונות
העברית,
סקיר
ו ת
מפורטות אודותיו הובאו ב :״הצפירה״ שנה א׳ )תרל״ה( ,עמ׳ : 131—130״״.הראשון
אשר העיר את לבבו ליסד בית מדרש כזה אשר יהיה מעוז הדת והאמונה לתלמידיס
אשר כבר שקדו על בתי הלימודים הכלליים״ — היה ר״ע :״הלבנון״ שניי י״א )וזיל״ד,(,
עמ׳ : 52״בשלישי לחודש אלול יצאה לאור המודעה משנה זו מתחת ידי הקוראטוריו
ס
אשר נמנה על השגחת בית מדרש הרבנים האורתודוכסים בעיר הבירה.״״; ״המגיד׳,
שנה י״ח )תרל״ה( ,עמ׳ : 382
)אורתודוקסים( שנוסדה ןז״י״
2שמו
158
המלא של
פעולת הישיבה הגדולה לאחב״י החרדים לדבר
_ ר״ע,
המוסד511£1 :
:861-1111 1871,
ד׳
80116׳1מ6—£1)£11-111ח^61161—1161
ראה:
׳ ,71101611 111 861-1111־ 065011161116 (161׳־ 061£61במוסד
זה למדו גם גויים ,עובדה זו
נתאפשרה כיוון שהעומרים
12
www.daat.ac.il
בראשו
פירשו —
של
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
אופיינית
ע״י
חניכיהם
בקרב
הרצאותיהם
המעותדים
ומלומדים
נוצרים
מנהלי
זה א ף אינם מכחישים זאת ,כפי ש מ ת ב ר ר מתוך סדרת הרצאות מדעיות
אשר
הוציאו
לאור
שהתקיימו
לפני כ מ ה
לאהרונה
ערו
ואשר
עד
היסוד
^01111361״ ,
בראשו
4
המוסד
שנים.
ה ו ק ם פ ה ,כ י ד ו ע לך ,מ ו ס ד ד ו מ ה א ך ה ר ב ה י ו ת ר מ ס ו כ ן ש מ ט ר ת ו
זהה למטרה הנ״ל,
ערו
בעבור
להיות
״יהודים,
רבנים
מורים
ומוסלמים״.
אחרים,
מוסד
ומנהליו.
תואמת את
:
בה״ י.
שם
דבריו ש ל דוד
המוסד
עומדים ד״ר
גייגר
מביניהם
הוכיה
הראשון
5
הוא:
ופרופ׳
את
המלך ע ״ ה :
״האומרים
1;116010£180116־.7116413011״
6
שטיינטל ,והם
ישותו
לבד
הינם
מאלפי
פרסומים
נוראים ,ב כ ך ש ה כ ח י ש ,זה ל מ ע ל ה מ ה מ ש ע ש ר ה ש נ ה ,ב ס פ ר ו ״ א ו ר ש ר י פ ט ״
המקור
7
את
ה א ל ו ק י ש ל התנ״ך ,ב ט פ ל ו בו ב א י ז מ ל אנטומי .ו ה ש נ י ה צ ה י ר בפרסומיו
ובנאומיו
לשמור
נפש
שהוא
על
״בהתחברך
כופר
הפריאטט
עם
מ ו ב ה ק בד׳.
״בחכמה
באיזו
מידה יש
להעריך את
ובתבונה״ ,ע ״ י בן א ד ם
אחזיהו פרץ ד׳ א ת
שיצא
הטיעון
שיש
נגדו דבר
ד׳:
מעשיך״/
כהלכה — את מטרת המוסד שהיה מיועד ל״סטודנטים לתיאולוגיה״ במובן היהודי ,כאילו
מכוון גם לתיאולוגיה נוצרית ומוסלמית.
3תהלים קל״ז ז׳.
4נודע בשם:
״.7114611111111113
468
ז
\ 18561180113£1
416־{1161
11001150111116״
)״בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל״( .נפתח בברלין בשנת .1872
5אברהם גייגר ,מראשי תנועת הרפורמה ומחבר ספר־ם בחכמת ישראל .נימנה על מייסדי
המוסד ,ועמד בראשו בשנים .1874—1872נושאי הרצאותיו היו :מבואות לחכמת ישראל
ולספרות המקראית — .בדיעותיו ובפעולותיו נלחם ר״ע רבות.
6חיים )היימאן( שטיינטל פילוסוף ובלשן,
פרופסור
באוניברסיטה של ברלין ,יצר יחד
עם גיסו ,מ׳ לאצרוס ,את תורת הפסיכולוגיה של העמים .חיבר ״קלאסיפיקאציה של
הלשונות״ ,״המקרא והפילוסופיה הדתית״ .הרצה במוסד זה ,בשנים ,1899—1872על:
תנ״ך ,פילוסופיה ,מוסר ותיאולוגיה.
£181£611 7ן11361נ61• ^1ז 111מ61 1נ 811־2611 461ת61-561211נ1{1 11114 1161ז5011־111״
׳״2 468 .7114611111111115מ1^101^111ת £ח6־61תת 461• 1ת0ז הופיע בברסלאו בשנת
) 1857בתרגום
עברי :המקרא
ותרגומיו
בזיקתם
להתפתחותה
הפנימית של
היהדות(.
אגב ,אחד מתלמידיו המובהקים של ר״ע ,ר׳ יחזקאל )אדוארד( באגט ,יצא לערער את
כל גישתו של גייגר בספרו .ראה11£ 461• :ט־1ס1-5ס 4611־61נ61ס ׳£. 83116111
!116!• 416 ^18861150113^ 463
^13232111
׳•834015361• 11114 8061111133661
(1882), 6—23.
^ ,7114611111111118,
8דברי הימים ב׳ כ׳ ל״ז — .פריאטט = שויון ,איזון .כלומר ,מנהלי המוסד ביקשו לשמור
על איזון בין החוגים השונים ,ולפיכך צירפו לשורותיהם גם מרצה שנחשב כדתי .הכוונה
הינד .לד״ר דוד קאסל ,חוקר ומחבר ספרים
בהכמת ישראל ובתולדות ישראל ,הרצה
במוסד בשנים 1893—1872על תנ״ך ,פרשנות המקרא ,תולדות היהודים וספרות ישראל
וכן תולדות הלוח העברי.
13
www.daat.ac.il
יודע
בעבור
אתה
אתר דעת -מכללת הרצוג
שחשיבותה של העיר
כמוני,
הסטודנטים ,ולא עוד אלא
סטודנט
שכבר
יהודי שביכולתו לוותר על
לגבי
ולפחות
חלק
9
מלימודיו .
ברלין
במהלך
שמיעת
עולה
השנים
הרצאות
לסייע
האפשרות
מיום
ובפרט
ליום
נמצא
האחרונות לא
באוניברסיטה של
באופן
מעט
ברלין,
נוכח
אישי
ה ת ו צ א ו ת ה ה כ ר ח י ו ת מ מ צ ב זה ה ב י א ו נ י ל ה ח ל ט ת י ה ק ש ה ל פ ר ו ש מ ר א ש ו ת ה י ש י ב ח
1
על מ א ה וששים תלמידיה״ ,ולהעתיק מגורי מקהילה מסודרת
מובן
במלוא
כמעט
המלה
תוהו
אל
אשר
ומהו
וסידורו
בירורו
למופת
דורשים
מאמץ
על־אנושייי.
לא נעלם ממני אף לרגע כי קיים סיכוי לכר אד ורק כאשר
מעשי
ללא
וחרדית
סי
אמצא
ומוסרי מ א ת כל אנשי שלומנו באשכנז .האמנתי ,ואני מאמין עוד
אשליות כי אוכל
שכן
בסיוע זה וכי יהא ע ל י
להתחשב
ה י כ ן קיים ע ד ה י ו ם ה ז ה
שלנו
במחנה
שקול
שיהא
ב מ י
ד
ל ת
ק
מ ה כנגד ש א י פ ו ת הרסניות כאלו ,ו א ש ר יענה לדרישות הזמן ובכך יוכל
המעוות 7
את
אמנם
כלום
התחילו
ב
כ
ך
ולוא רק
וכלל
לצערנו ,כלל
א י נ י מ ז ל ז ל כ ל ל •ועיקר ב ה ת א ר ג נ ו ת ה צ י ב ו ר ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ב כ ל ל ו ,
כך,
וביס
המוכנות
קהילות
1 2
לקורבנות ,
ביצירת
לשם
הנחוצים
9בדו״ח השנתי הראשון מתוארות הסכנות הרוחניות שעמדו בפני הסטודנטים
ת
^
ב ה ק
המוסדות
ס
ל ה ת ח ש ב בו.
מוסד
במקצת י
ו
ד.יר
ע
ת
מ
ר ד
היד׳ודי
בברלין ,וכי הם פנו כמה פעמים לר״ע בציינם את הקשיים העומדים בפניהם
בד,ין
מנהיג חרדי של ממש <עמ׳ ,60—59פרט זה נזכר גם בדו״ח שהופיע למלאות 25
יס
5דר
ע ז 3ד
לביהמ״ד לרבנים ,ברלין ,1898עמ׳ .(6אגב ,ר״ע עצמו למד באוניברסיטה בעיר זי ב ש ק
נ י
תר״ד—תר״ה
) .(1843—4ראה
מאמרי:
לדמותו של רבי
קווים
עזריאל
הילדסהיי
כ7ד
]להלן :קווים[ ,״סיני״ כרך נד )תשכ״ד( עמ׳ סז—צד.
10ר״ע כיהן כרבה של קהילת אייזנשטאט וכראש הישיבה במקום בשנים
תרי״א—תר ״
כ
) .(1869—1851ראה :מ׳ אליאב ,תורה עם דרך ארץ בהונגריה ,״סיני״ כרך נא ) ת ש כ ״
י ש י ב ה
ז ו
ב ר ב ו ת
ה ש נ י ם
ש נ י ה
ב מ ס פ ר
ת
מ י ד י ה
ב ה ו נ ג
יידי׳
ל
ל
ייייזי׳
עמ׳ קכז—קמב•
ישיבתו של בעל ה״כתב סופר״ בפרסבורג ,על התלמ־דים בה נימנו שני בניך
ט
כ (
אחר
׳70
ר׳ יהודא אסאד ובנו של המהר״ם שיק .ראה מאמרי :רבי יהודא אסאד ורבי
עז
הילדסהיימר ,ספר הזכרון לרב יחיאל יעקב וינברג ,ירושלים תש״ל ,עמ׳ :רפו,
ש
^
ר י א
כ
11בחודש אלול תרכ״ט העתיק מקום מושבו לברלין ,בה כיהן בראשונה כרבה של ק ד ,
י ל ת
״עדת ישראל״ וכמנהל בית הספר שמיסודו בקהילה .ראה :קווים ,עמ׳ עט—פ .ר״ע 3״ , .
את משרת הרבנות בברלין ,בתנאי שיוכל לפעול למען הקמת בימ״ד לרבנים
)ד
ו ׳ ׳ ח
למלאות 25שנה לביהמ״ד לרבנים ,עמ׳ .(5בתקנון קהילת ״עדת ישראל״ )סעיף (16נקכןז
שיש להקים בה בימ״ד
במרחשוון
לרבנים )ראשי הקהילה מציינים זאת באיגרתם לרבם מיום
תרל״ג ,בהוסיפם כי בגלל מצבם
הכספי הקשה א נם יכולים
לממש
עתה ,אבל חברי הקהילה ייסדו קרן לתמיכה כספית בתלמידים .על מו״מ שקיים
עם הנהלת ״בית
המדרש״
בעיר זו
בדבר
הקמת
בימ״ד
לרבנים
במסגרתם,
,
ט
״
ך
ז
א
ת
ר״^
רא .
׳1״ל 3׳ 61ו11468116111מ 361־1111465116111161•, ^113 40111 81-16£^6011361 181
ה
£.ן
,
8310111011 031-161)3011, 861-1111 1910, 243—263.״• 5150111 1!1ין
12הכוונה לקהילות החרדיות הנפרדות שקמו באשכנז כתוצאה מפעולותיהם של ר׳ שמשון
6
14
www.daat.ac.il
עתונים״י.
כמובן,
ראשית
אתר דעת -מכללת הרצוג
המלאכה ש ד ר ש ה קורבנות גדולים — ואני
בעצמי
מאמין
ש ת ר מ ת י ל ש ם כ ך א ת ש ל י ב א מ ו נ ה — היתד .ט ו ב ה מ א ד ,ו ל ג ב י ה מ צ ב
הנוכחי
נ ו ע ד ה ל ה ח ש י ב ו ת מ מ ד ר ג ה ר א ש ו נ ה .ו א ף ע ל פ י כן ,מ י ש א י נ ו ר ו צ ה
עצמו עליו לראות
לרמות את
ב ע מ ד ה זו צ ר ו ת ל ב
שבכוחה רק
את
להשקיט
הרגע ,א ב ל לעולם ל א הרגעה ש ל ממש.
מאין
נקח
רבנים י
מאין נקח
מורים
גבוהות
למגמות
יותר
מאשר
בתי
ס פ ר יסודיים ,בעבורם א פ ש ר ל ה ס ת פ ק ב מ י ד ת מ ה ב ס מ י נ ר י ם ה ק י י מ י ם בווירצבורג
ובדיםלדורף
הגיאולוגים
במקום
שנד,
1 6
יחסית,
5ו
? כיצד נגן עליהם
הנזכרים כאן
רחוק מכאן
לחשוב על
בעיה
1 4
בפני המסוכנים מבין כל המסיתים ,המוסדות
שלומם
ואנשי
במקומות
אחרים ?
ב״הונגריה הרחוקה״ לא הרפיתי
נמנעת
בלתי
ו ד ח ו פ ה זו .ש ם
במשך
גרתי
יותר מעשרים
בקהילה
קטנה
ומספרם ש ל התלמידים העניים היה גדול בהשוואה למספר בני הקהילה,
ע ד שלבסוף ע ל ה מספרם בהרבה על מספר הברי הקהילה .היה עלי לעמול בכל
ד
כוחותי כ ד י ל מ נ ו ע עוני ויגון מ ת ל מ י ד י י .ב כ ל ז א ת ל א ש כ ח ת י מ ע ו ל ם כי עלינו
ב״ר רפאל הירש ור״ע .הקהילות הנפרדות הגדולות הראשונות היו במקומות כהונתם,
וכן היו קהילות קטנות
וראה:
אחרות.
במאמר אאמו׳יר שליט״א,
בספר יד
שאול,
תל־אביב תשי״ג ,עמ׳ רלד—רמ; אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר ]להלן :אגרות[ ,בעריכת
מ׳ אליאב ,ירושלים תשכ״ו ,מפתח הענינים בעמ׳ ,287ערך 386־1118£1־.£.11811
13הכוונה לעתונים:
״שומר ציון הנאמן״ )ת8\^60*116ן!-6116 2101י1׳ ־ ,(061בעריכת ר׳ יעקב עטלינגר.
החל להופיע באלטונא בשנת .1845
״מ11־,163011111״ ,בער כת ר׳ שמשון ב״ר רפאל הירש .החל להופיע בפפד״מ בשנת .1854
״6111ג־1)61• 181״,
בעריכת ר׳ מאיר ליהמן .החל להופיע במאינץ בשנת .1860
״6556־!? 016 .11164180116״,
הופיע ביוזמת ר״ע ,בברלין החל בשנת .1870
14הסמינר החרדי להכשרת מורים בווירצבורג נוסד בשנת תרכ״ד ) (1864ע״י הרב יצחק
דוב )זליגמן בער( במברגר ,רבה של הקהילה
^ הסמינר בדיסלדורף נוסד בשנת תרכ״ז ) (1867בידי הרב זאב פלייכנפלד ,רבה של הקד• ־לה.
16על המערכה שניהל בענין זה בהונגריה ,ראה :מ׳ אליאב ,מקומו של הרב עזריאל
הילדסהיימר במאבק על דמותה הרוחנית של יהדות הונגריה ,״ציון״ שנה כ״ז )תשכ״ב(,
עמ׳ ; 86—59אגרות ,עמ׳ :יח ,ל—לא ,לד ,לו ,מב—מד.
17מצבה הקשה של הישיבה חזר ונגול בפי ר״ע .לדוגמה ,באיגרת משנת תרכ״ג :״באמת
לא יאומן כי יסופר גודל צערי ,בבוא הנה בכל יום בחורים ובתוכם אותם אשר כפי
הכרת פניהם ומכתב עדות שבידם הם ראויים מאד לקרב אותם ,ואני
מוכרח לשלח
אותם מעל פני בפחדי פחד שיפלו חלילה לחולי מאין לחם ומים .כי כבר פה בקהלה
קטנה מאוד כמו ששים בחורים ,ורובם ככולם בני עניים ,ומה לעשות עוד״ )אגרות,
עמ׳ לא( .בהקדמתו לחוברת ״תפארת בחורים״ ,אגודה שהוקמה ע״י תלמידי הישיבה
בשנת תרכ״ו )הלברשטט ,(1866כ ת ב :״אכן אהה ,אין הקומץ משביע ,ופד .עיר קטנה
ואנשים בה מעט ואין ידם משגת להכין לבחורים די מחסורם אשר יחסר להם .ומה גם
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ל ה ז מ ן בו י מ צ א ה צ י ב ו ר ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ב מ צ ב ש ל ״ ע ו נ י מ ו ס ר י ״
לחשוב
קשה
ה ר ב ה יותר ,ו ב מ י ו ה ד ש י ז ד ק ק לכסף ,ו ל כ ס ף רב .ע ל א ף ה כ ל ה מ ש כ ת י
באיסוף
הקשה
ששרר.
למרות
כספים
למרות
שהפצירו בי ״לאכול״
ההוצאה
לתמיכה,
אחדות
ההכרחית
זכיתי
של
את
1000
הכספים
טלר
נוכח
לשנה
גם
ב ״ ה ל א ס ו ף ק ר ן ב ת 2500ט ל ר ,
המצב
בעבור
תלמידי
שנזקקו
תודות
לתרומות
גדולות
מבין
ש כ ב ר ק י ב ל ת י פה .ק ר ן זו ה ר י נ י מ ק ד י ש ל מ ט ר ה ה ק ד ו ש ה ב י ו ת ר
בשעה
כל המטרות ,בעבור המוסד אשר כינונו הכרחי ,ושעל איהור בהקמתו אף
א ח ת יש ל ת ת א ת הדין ,נוכה ה ה ת ק פ ו ת ה ע ז ו ת מ כ ל הצדדים ע ל ד ת נ ו ה ק ד ו ש ה .
יודע
שסכום
ידוע
אני
זה אינו
מכשולים
שלא
מבוטל
רבות
נעשה
לחלוטין,
פעוט״
ב״םכום
תכנית
מוכנה אצלי
כזה.
מלאה
אכן,
לבד
שבהגשמתד,
א ש ר לא יהא ניתן להתגבר עליהם .אם כל ידידינו היראים
והכרוכים
שמתנגדינו
ברכוש
יכירו
גייסו
אותם
העקרונות
עליהם
א(
בחשיבות
ללא
הכרח
שוהריו
כדי
ב(
ג(
בכך
במעמדי
אין
בברלין.
להקים
את
ביהמ״
מובן
מאליו
שאי
האישי לגביו.
זה
יוכל
הרצאות
שותפה
או
היא
לעמוד
מדעיות
היהדות
למנות
בצורה
החרדית
בגרמניה — במישרין,
אלא
בתחרות.
רבנים
אי
שינקו
__
במרוצת
תורתם
ארבעה
גיסא
ןל
א
השנים
במוסד
ר
ק
ל
א
זה.
בע
א י ן א ל ו א ל א ע ק ר ו נ ו ת יפים ,א ך מ ה ב ד ב ר ה ב י צ ו ע ? ל א ו ש ר י ה ר י
אשר בדעותיהם ובחייהם הפרטיים הינם חרדים מאד,
מלומדים
ת
אחת.
ב מ צ ב בו אוכל ל ה צ י ע בפניכם ת ו כ נ י ת מלאה .כ ב ר ה ס ב ת י ת ש ו מ ת לבי
הם
י^.
יסודית.
בכללותה
שכן
לזאת
בעית המורים דוחקת ,כמו בעית הרבנים ,ויש לטפל בה
ובעונה
אנשים
ב י
צורך
במוסד
1 8
ד
קיים
לשאת
המוסד
החרדים
הדרושים.
יעודו
מאשר
מטעם
ואשר
שצוות המורים יוכל ל ע נ ו ת על דרישות הזמן ,וכי יהיד-
תוכל
תאמרו
את
אחר
כי
לרבנים
לאמצעים
להגשים
במקום
בפרוסיה
ה(
הדרושים,
הכרח
מוכשר
ד(
כ27ז
ק
הם:
בימ״ד
לדאוג
שיוכל
מתחשב
תכניתי,
לייסד
יהא
לרבנים
ימצאו
הכספים
לדב
ר
יגיעה רבה.
מושתתת
קיים
הדבר,
גם
מכך
אין
גאוניים
ויסודיים.
הם
נכונים
להקריב
קרבנות
ג י
לשלוש
ד
ומאידך
כספיי
ק
עתה אשר ירדו פלאים על ידי לחצי הזמן והלחץ זה הדחק אשר קושי מזונותיהם ש ל
אדם לוחץ אותם ,ובחורי חמד נתונים לרעב ולערום ולחוסר כל ,באין משען ומשענו־,
כל משען לחם ומשען מים״ .ר״ע מציין כי היו בחורים ״אשר
הוכרחתי עי עתו,-
לסגור להם דלתים מחסרון מחיה וכלכלה״ .וראה בראש תשובתו ,בשנת תרכ״ז ,בשו״ון
ר״ע ,אה״ע סי׳ יח )יופיע אי״ה בקרוב(.
18ר׳ דוד צבי הופמן )כיהן אח״כ כממלא מקומו של ר״ע כראש ביהמ״ד לרבנים(,
אברהם ברלינר ד״ר יעקב בארט .פרטים על הוראתם ראה להלן כתבים :ג ,ד ,ח.
16
www.daat.ac.il
ד״
ר
ניכרים
ביותר
מוניטין
ר ב ה יותר.
שנתית
לטובת
לדעתי ,הם מוכנים
אצלינו
לקבל
כבר קודם
הרמוני
לבד
להצעתיגו,
במיוהד
יותן
לנו
היה
כליה.
המוסד מיד —
את
להיות
ע ת ה גוף
כבר
התכנית
את
מדכא
אבל
במועד
הנזכר.
מאד
לוותר
ומעציב
לבחור
יש
ידידי הנכבד,
הדברים
את
להתכונן
להם
להוראה
במיוחד
הרע
אמנם,
על
נוכח
שאיפות
שנתיים,
במיעוטו.
זמן
ועוד,
הרס
ממושך
מיד
כה
מאד,
כאשר
יהיו
ל צ מ צ ם את הזמן בהרבה ,שכן רק
לפי
המסקנה
ברירה,
לאמר
שיש
לשנה
המשכורות,
בלבד.
אלו
ב מ כ ת ב ארוך מאד ,אבל אינו עוד כטפה מן הים
בענין
העולה מאליה:
לצורך
מחוץ
שנוכל
עוד
לתת
ערובה
שלי נזקקים המלומדים להכנה כה מיוחדת.
העסקתיך,
לעומת
כדי
אלה יהא
האמצעים ,אולי תהיה אפשרות
אומדנה
הן
מבין
ולהבין
לבד מהקרן
אוכל
להציע
תרומות
לברלין ,והן מיועדות
מאד
תמורת
זו ב ת ק ו פ ה ש ל ש נ ה ו ח צ י ע ד ש נ ת י י ם .ו א כ ן ,ת ה א ת ו ע ל ת ר ב ה
מ ד י יום,
להביא
בידינו
מכך
להגשים
מסוכנות
שחסרים
האמצעים
משער אני שעל מלומדים
מדעית־עליונה
טלר
משכורת
מושלם.
אבל,
כדי
משרה
ל ע ב ו ד ה זו ,נ י ת ן ה י ה ל ה ק י ם
הנוגע לאירגונו הפנימי ש ל המוסד — ויכול
אם
לקריירה
ש ל 1000ט ל ר ,ש מ ס פ י ק ה ב ק ו ש י כ ד י ל ח י ו ת כ א ן ח י י ם ד י ־ צ נ ו ע י ם .א י ל ו
התכוננו
בכל
אך ורק
אתר דעת -מכללת הרצוג
הענין ,ואף לוותר על
הסיכוי
בעלת
לבית
השורות.
הנזכרת
למען
של
בה
להשתמש,
ה מ ט ר ה ל ה א נ ו ש ו א פ י ם כ־100
חברי
המדרש
אוכל
בדלית
קהילת
לרבנים
״עדת
ישראל״
שאני מקווה
הגרים
מעט
להקימו.
ב ל ב ד נ י ת ן ל ע ש ו ת ב ס כ ו ם זה ,ו ע ו ד ״ מ א ו ת ״ ר ב ו ת ח י י ב ו ת ל ה י ו ו ס ף .כ ש א נ ו
רוצים
ביסוד
ואותה
ניתן
שאיפשרו
תרומות
כל־שנתיות
עליו.
הענין
על
הנכבד,
ע״י
דוגמת
גדולות
בהיותך
עד
כמה
עמוד
שאפשר,
חשוב
ולפחות
ליהדות
הניכרות
תרומות
למספר
האורתודוקסית,
אתה
השתתפותך
לשמה ,והן
הראויה
ומכיריך .יחד עם זאת ,א נ י מ ב ק ש ך
שנים.
בידך
לשים
בכך
עין
שתסייע
לכך כי
ח ש ו ב מ א ד ל ש מ ו ר ע ל ס ו ד י ו ת ,ג ם ב ר ב ר מ כ ת ב זה.
שיפוטך
פרסום
ועזבונות,
הקרנות
מאד
ניתן
ר ב ה להוציא לפועל ה ק מ ת ו של מוסד זה שהוא הכרחי ולא ניתן לוותר
הן
חבריך
לייסד
רק
ע״י
מגביות
להחזיקו
ריבית
א ת יסוד ה״פקולטה״ .אם דבר זה לא ניתן לביצוע ,יהא צורך בגיוס
ידידי
במידה
איתן של
המוסד,
יהיה צורך
ע״י
מקרן
בטוחה,
אודות
ב ל ת י זהיר,
תעמולה
בעבור ענינינו
צורך
א נ י ר ו א ה גם
ב מ ס ג ר ת זו.
שלא
לפנות
לענין
לצורך
אני מסתמר
כדי
עדיין
שלא
אל
בחוג
הצלחת
איפוא
להזיק
אנשי
ע״י
שלומנו
ב ע ל י יכולת הגרים בברלין — לדאבון כל אינם רבים .א ו ת ם יש להתרים ב מ י ו ח ד
במועד
מ א ו ח ר יותר.
המלצה
מתוך
זה
בפניכם
על
הענין
ביתר
מלים
יש
בה
משום
זלזול
בשפוטכם.
תקווה כי אתם תמימי דעים עמי ביחס לחשיבות האינסופית ש י ש למוסד
לחיזוק
ולהאדרת
כוחה
של
החרדית
היהדות
כלפי
פנים
ולהאדרת
כלפי חוץ — הנני פונה אליכם לתרום סכומים נכבדים בהקדם האפשרי
בקרב
חוגיכם
הקרובים
והמרוחקים
למען
מטרה
כבודה
ולפעול
זו.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
19
מיום גלות ישראל מ א ד מ ת ם לא היה ענין חשוב מזה ,כך אני סמוך ובטוח •
מ י י ת ן ו ת מ צ א ו אוזן ק ש ב ת בקרב כ ל ש א ל י ה ם תפנו.
ברלין ,ד׳ אייר ת ר ל ״ ב
הכבוד
בכל
ד״ר
ובידידות
עזריאל
)כ(
בבית
המורה
עם
קבלתינו
0
הילדפהיימר ,א ל ו ל
פרטי
הילדפהיימר
רב
**
*
מר״ע
רבי׳
תרל׳׳ב -
הלמודים
לבחורי ח מ ד אשר
האמתית
יסודתו
עם
נצמדה
בתוה״ק
ארץ
דרך
הוקם פה בערלינה
״העמידו
תורה
כנגד
ופקודתם
בישיבות
מדין,
תלמידים
כלם״–
ה ר ב ה ״ י -ז ה כ ל ל
הורונו
שמרה רוח
תלמידיהם
וכחלק
,
הראוים
בתורת
המסחר
ל ת ה ל ה ו ל ת פ א ר ת י-
ובפרט
כחלק
5
במדינת
היושבים
והמלאכה .ומי לא ש מ ע ש מ ע
0
כה״ג
להם.
אבותינו נ ״ ע ב כ ל דור ודור
הרמות והנשאות לשם
תופשי
גדול
אנשי
״תלמוד
הישיבות
אשכנז
אח״כ
על
מלפנים
7
בק״ק מ ע ץ -פ ר א נ ק פ ו ר ט ־ ד מ י י ן -פ ר א ג -א ל ט ו נ א ־ וכר ,ואח״כ בק״ק פ א ז ע ך ״
19בהערכה זו היה ר״ע דבק .לדוגמא :ר״ע ואשתו כתבו בצוואתם ,מיום ר״ח תשרי
תרל״ט ,לבני משפחתם :״בראש ובראשונה נותנים אנו בלבם את האידיאל העליון של
אביהם ״בית המדרש לרבנים״ ,הנקרא גם בפי כל — אם כי לא באופן רשמי — על שמו.
תמכו בו בכל כוחותיהם כנכס המובחר ביותר של היהדות״ )תרגום מגרמנית ,נדפס:
קווים ,עמ׳ צד( .באיגרת משנת תרמ״ו :״הנה בחסד השי״ב הנהו עומד אחד ואין שני
לו דוגמתו בכל הארצות לשם לתהלה ולתפארת״ )אגרות ,עמ׳ עג(.
20מצוי בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים ,וסימונו17/474 :
התודה
נתונה על הרשות לפרסמו — .נדפס ,בשינויים פעוטים ,ב״המגיד״ ,שנה ט״ז )תרל״ב(
עמ׳ .419
21אבות פ״א מ״א.
22פאה פ״א מ״א.
23ב״36111־181״ שנת 1865ואילך ,פרסם ר״ע מאמר מפורט על הישיבות שהיו קיימות
באשכנז ,בשם :ת*1611 1ת£616£6ת^־416 .7680*111<3
*131 1161)61ז1ת^0011 61״
״ת־§31תס )״עוד פעם אודות שאלת ה״ישיבה״ בהונגריה״(.
24במאה הי״ח והי״ט נחשבה קהילת מץ
כאחת
מהגדולות
בצרפת ,והיתר .בה
יש
י ב ה
מפורסמת עד לראשית המאה הי״ט .בשנת 1829היתד .לבימ״ד לרבנים שעבר אח״כ לפריז
2 5
לישיבה בפפד״מ יצאו מוניטין מסוף המאה הט״ז ,והיא נחשבה לישיבה מרכזית באשכנז
י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
9
פ י ו ר ד א -ו כ ר ע ם כ מ ה מ א ו ת תלמידים ,ומהם ע ו ד לאורך ימים בחיים חייתם.
א כ ן א ה ה • ב ת י ס פ ר ה א ל ו ס פ ו ת מ ו ו א י ך בבחם י ה ל א א ם א י ן ג ד י י ם א י ן
תישים ורק באור פני מ ל ך — מ א ן מ ל ך רבנן — חיים ש ל תורה ויראת שמים.
הצעיר בראותי הרעה הגדולה נ ג ד פנינו העניות
ואני
ושערי ב ת י ה מ ד ר ש שוממין,
ק מ ת י ונתעוררתי זה כ ״ ה
)בדעת( הלך וגדלה
,0
שנים '׳
להרביץ תורה
כ פ י ק ט ש כ ל י ל ת ל מ י ד י ם ה מ ק ש י ב י ם לקולי .ו ג ע ת ק ת י ג ל ל כן ל מ ד י נ ת הגר ,ו ש ב ת י
גלל כן למדינתינו ל ש ב ת פ ה בעיר הבירה .ומאז ו ע ד ע ת ה ק ב ע ת י עתים לתורה
עם
בחורי ח מ ד "
תמידין
לערך
כסדרן ומוספין כהלכתן ,הלכות חג בחג
התלמידים
אכן
:
— ולע״ע
מספר
שלשים
הש״י׳־י׳ — ה ן
בשיעורין
ב ה ל כ ה ותוס׳ .ה ן ל ה א י ר ע י נ י
בעומק ספרי מחקר גדולי המחברים נ״ע.
להשלים
מלאכת
לבית
הקודש
ד׳
מגמת
פני
לספה
לתלמידים
ה מ ש ת ו ק ק י ם ל ז ה איזהו לימודים שיפורטו למטה.
מתחילת המאה הי״ט חלה בה ירידה .ראש הישיבה האחרון היה ר׳ צבי הירש הורביץ
)מחבר לחמי תודה(.
26ישיבות בפראג היו קיימות כבר במאה הי״ב .עיקר פריחתן משלהי המאה הט״ו ואילך,
בין ראשיהן נמנו :ר׳ יעקב פולק ,המהר׳יל ,ר׳ מרדכי יפה ,ר׳ ישעיה הורביץ )מחבר
של״ה( ,ר׳ יו״ט ליפמאן הלר )מחבר תוספות יו״ט( ,ובמאה הי׳׳ז :ר׳ יהונתן אייבשיץ,
ר׳ יחזקאל לנדא )מחבר נודע ביהודה(.
27הישיבה באלטונה היתד .הישיבה של קהילות אה״ו במאה הי׳׳ח והי״ט .אחד מראשי
הישיבה היה ר׳ יעקב עטלינגר )מחבר ערוך לנר( ,והודות לו היה מצבה טוב יותר
מאשר הישיבות בהלברשטט ,פראג ,פפד״מ ומיינץ — אשר במחצית הראשונה של המאה
הי׳׳ח היו בהן למעלה מ־ 400תלמידים ,אך כולן נסגרו מאוחר יותר מחוסר תלמידים— .
ר״ע למד בישיבה זו בשנים תקצ״ח—תר״ב ,תחת ראשותו של ר״י עטלינגר ,בו ראה
את רבו המובהק .ראה מאמרי :הרב ותלמידו ,״המעין״ כרך יב גליון ג׳ )ניסן תשל״ב(
עמ׳ .48^10
28במחוז פוזן זכו הישיבות להצלחה רבה במאה הי״ח תחת ראשותו של ר׳ עקיבא א ג ר
וגדולים אחרים .ר״ע מציין כי בזמנו נותרו שם עדיין שרידים ,ומכל מקום נשאר הזכרון
החי מישיבות אלו.
29שמעה של ישיבת פיורדא )פירט( הגיע למרחקים במשך שנים רבות ,ועוד בסוף המאה
הי״ח יצאו לה מוניטין .למדו בה מאית תלמידים .הישיבה נתפרסמה בימי כהונתם של :
ר׳ יוסף שטיינהרט ,ר׳ משולם זלמן כהן ,ובימי ראש הישיבה האחרון ר׳ וולף האמבורג
)מחבר שער הזקנים( שעמר בראשה כשלושים שנה .הישיבה נסגרה בשנת 1827ע״י
הרפורמים ,אשר פיזרו את תלמידיה.
ולימד שיעורים רבים
בגפ״ת
30בשנת תר״ו ) (1846נתמנה כמזכיר קהילת הלברשטט,
באייזנשטט ,אשר באו עמו לברלין,
וחלקם
לתלמידים רבים .ראה :קווים ,עמ׳ עב—עד.
31חלקם היו תלמידיו
המובהקים בישיבתו
מגרמניה )דו״ח למלאות 25שנה לביהמ״ד לרבנים ,עמ׳ .(5
32השם ישמרם.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לימודי
חקו
ב ת י מורה הנקראים ג י מ נ א ז י ע ן הם הוץ מגדרינו ,ורק מ י ש ה ש ל י ם
להסתפח
3 3
הנ״ל .
סיוע
למחלקה
ראשונה
בבתי
אכן שערינו המצוינים
גמרא
פרטי
עפירש״י ותוס׳
המורה
נספח
הנ״ל
ב ה ל כ ה ל א יפתחו רק
מסוגיא
ומהרש״א
ללימודים
למי שיוכל
שאיננה
מהקלות
הנוספים
ללמוד
ביותר
בלי
להבין.
הלימודים בבית המורה הם:
א(
תנ״ך
ב(
תלמוד
ביאורים
עם
ותורת
ותרגומים,
משאו
בבלי לגמור ולסבור
לשון
ומתנו
הקדש
והארמית,
באמונה
פסקי
עם
ההלכה.
כל
ג(
פוסקים
ראשונים
ד(
תלמוד
ירושלמי.
ה(
מדרשים.
ו(
שימוש
ז(
ספרי
להעומדים
המחקר
ח(
קורות
ט(
לימודים
י(
הנחוץ לדעת
הבאים
לשמוע
ואחרונים.
אחב״י
מחברינו
מגדולי
והמילה
ר
נ״ע.
וספריהם.
והרגל
חנם
למשמרת
והמדות
השחיטה
והבדיקה
וכ ,
ברבים.
לדרוש
מ ח כ מ ת חינוך הנערים.
כל
ישמעו
ואין
הלימודים
יבאו
כפף
ויצאו.
**
*
ואלה
,4
א ר ב ע ה חדשים ־• לא
זה
מחשבתי
יקרת
מוסיף על הראשונים.
הלזו
אשר
מוסד מוסד.
צד
טפחתי
ו ח פ ץ ד׳
ועבר ופנה,
שלותי ולא
ורביתי
בידי
שקטתי
יותר
יצלח
והרבו
מעשרים
ברוב
להביא
להוציא מן הכח
חסד
נדבותם
ליםד
שנה,
וחנינה
אל
אל
בית
וכבר
הקדש
הפועק!
ד׳
נדיבי
פנימה
ס
ת
ג
עמי
ס
ראויו
ת
נאספו
מכל
לגודל
ה ע נ י ן " .באשר כלם ידעו ויבינו כי דברנו הלזה נחוץ בתכלית ה נ ח י צ ו ת ,
33תקנה זו ,החוזרת גם להלן כתבים :ג ,ד ,ה ,ח ,ט ,י ,נקבעה ע״י השלטונות.
הימים
החמירו את דרישתם.
בתשובה
לאיגרת
משנת
תרמ״ה
של ר׳
ברכו
שמעין
ת
הכוןן
מפינסק ,בה ביקש להתקבל ללימודים בביהמ״ד לרבנים ,כתב ר״ע- :מטעם המלן ושדין
ל
א
השלימו חוקם חוץ מההכנות בתוה״ק גם בכל לימודי גימנאזיום באשכנז עד ה מ ח ל ק
ד>
אשר
אנחנו
עומדים
תחת השגחתם
ופיקוחם ,אנו
נמנעים
העליונה ועד בכלל .ורשות ביד שרי המלכות להעמיד
מלקבל
ה נ כ נ ס י ם
תלמידים
ב נ ס י י ו
ע ל
ז ה
אם
" )ייאד.,
אגרות ,עמי :סג ,עב ,נו(.
34אייר תרל״ב ,הכוונה לחוזר הראשון.
35בדו״ח השנתי הראשון מצוינות תרומות של אנשים מחוץ לגרמניה ,מהארצות :אמריק
אנגליה ,בוהמיה ,דנמרק ,הולנד ,הונגריה ,צרפת ,רוסיה ,תוניס.
20
www.daat.ac.il
ף>
אתר דעת -מכללת הרצוג
ותודות
אלפים
לאבינו
וחמש
שבשמים כבר עלה
מאות
ר״ט״.
3 6
סכום קרן צ א ן
ברזל
)פאנד(
גדולות
נועדו
יקירי ערך
קהלות
ובאיזהו
לשמנת
בועד
3 8
לדבר ז ה ,וגם הבטיחו איזהו יחידי סגולה ל ה א ג ד באגודת ו ע ד כללי
קאמיטע
)צענטראלקאמיטע(
הגדול
לעגין
לפנינו.
אשר
חמשת
ובהשג
ר״ט
אלפים
לשגה נוכל לקרב אל המלאכה ,ונקרב בעזה״י באשר כבר מ צ א ת י בהסדו הגדול
3 9
כלבבי .
מורים
לנכח
אכן באשר עיני הקורא
הקומץ
יביטו עוד אין
משביע
ומה
להחל,
גם לעסוק בבית ה ז ה בדברי תורה ודרך ארץ בלי דאגה ע ל העתיד.
ע ל כן ב ק ש ת י ש ט ו ח ה לפני כ ל אוהבי תורה ויראה וחכמה ,גא אל ת ע מ ד ו
על הדם דם
ואמונתינו
לעזרה
נפשות שלומי
הרמה ושממת
אמוני ישראל אשר
ה ק ב ״ ה ד׳
עולמו של
נשפך
כמים על
אמות של
אבדן
תוה״ק
הלכה .א נ א
תרוצו
בעזרת ד׳ בגבורים בהרימכם תרומת ד׳ מברכתכם א ש ר ברך אתכם
ד/
ואשר יברך אתכם כפלי כפלים ע ״ י מ ע ש ה צדקה הלזו א ש ר אין למעלה ממגה.
על לב
דברו
וקראו
אוהביכם
פ נ ו ת ד ר ך ד׳,
אליהם
משפע
ברכה והצלחה .וגם אתם גם הם
ענינינו
בתוך גבולכם ע ״ י ו ע ד פרטי )קאמיטע( .ותתברכו ממעין הברכות .תזכו
לגיל
תקדישו
בהקדישם כסף
עתותיכם
הפנויות
הקדשים
לפקח
על
ושמחות לראות הכהנים באוצרות ולשכות בזכות בית ד׳ ל א ג מ ת והלכות.
כ ״ ד המדבר בצדקה לכבוד הרמת קרן התורה והיראה
פ ה ב ע ר ל י ן א׳ ד ר ״ ח אלול הע׳מ׳י׳דו׳ ת׳למ׳י׳ד׳י׳ם׳ הרב׳ה ל פ ״ ק
הק׳ עזריאל
הילדעסהיימער
**
*
)ג(
מהועד
המרכזי,
בעזרת
תשרי
תרל״ד
4 0
השם
י ו ק ם ב י ת ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם ל מ ע ן ה י ה ד ו ת ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ת ב י ו ם 22ל א ו ק ט ו ב ר
ש .ז) .א׳
דר״ח
חשון
4 1
הבע״ל (.
הוצאתו
המהירה
לפועל ש ל
המפעל
אחרי
= ?011(1 36קרן.
37רייכסטהאלער )• .(11610*151113161מכאן שבפרק הזמן מאז כתיבת החוזר הראשון עלה
בידיו לאסוף סכום של 6000ר״ט .אגב ,סכומים נכבדים נתרמו לביהמ״ד לרבנים ע״י
ר״ע עצמו .בשנת תרמ״ו כ ת ב :״אני מקיים ב״ה מה אני בחנם וכוי .ונוסף לזה כבר
העליתי ב״ה כמה אלפי טהאלער על מזבח הרעיון הקדוש אשר לפנינו ,ואשר לו הקדשתי
עיקר ימי חיי״ )אגרות ,עמ׳ עג ,וראה בדומה עמ׳ נט( .בדו״ח השנתי הראשון של
ביהמ״ד לרבנים מצויין שר״ע תרם לקרן סך 4000טלר ,וכן 200טלר כתרומה שנתית
)עמי .(67
38בחמש ערים נוסדו ועדים מקומיים למען יסוד ביהמ״ד לרבנים )דו״ח למלאות 25שנה
לביהמ״ד לרבנים ,עמ׳ .(8
39ראה הערה .18
40חוזר בדפוס ,תרגום מגרמנית.
www.daat.ac.il
41הבא עלינו לטובה.
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
של
הכנה
משנה
פחות
מעידה
והצי
עדים
כמאה
הצורך
על
במוסד
הדחוף
ה מ ו ש ת ת על בסיס היהדות החרדית ,ואשר יעודו יהיה לספק לחניכיו ה מ ת ע ת ד י ם
כרבנים,
לכהן
והתלמודית
בכל
ענפי
עצמאית
בראש
ידיעות
ובראשונה
ובספרי הלכה היונקים
היהדות,
מדעי
יסודיות
ממנה .ומאידד
שלימודם
דרישת
הינו
תקופתנו,
להם
גם
ולחנכם
י ד
ליצידךן
בהם.
הפעולה
והמסורה
המשותפת
מעולים
לאשכנז
— מ ש מ ש ת אבן בוחן נאמנה ביותר
אימון
יהדות
למען
אשכנז,
הקמת
שבאו מקרב
את
ומקיפות
גיסא,
בספרות
להגיש
התנכי׳׳ת
ע
אבל
המוסד,
בחלקם
שבוצעה
מעם
הגדול
להכרה הכללית
ע״י
היהודים
שבחיוניותו.
ר ב י ם
זה ,ב ו א נ ו מ ת כ ב ד י ם ,ה מ ו ע נ ק ל ג ו מ ח ו ג י ם כ ה
אנשי
ם
מחוץ
׳
עלינו
מטיל
ההתחייבות למסור דין וחשבון על מ ט ר ו ת המוסד ,ועל דרד ביצוען.
המוסד
המתאימה
ל ש ת י מחלקות ,ת ה ת ו נ ה ועליונה.
מחולק
לידיעותיו.
שתי
מהוות
המחלקות
התלמיד
מחזור
למחלקה
יתקבל
ו ב ו
שבע־שניזי׳
כ
ו
ל
ל
,0ץ'
חומר הלימוד.
הלימוד
מקצועות
א(
תלמוד
זה
ב(
בביהמ״ד לרבנים
והספרות
שאחריו
ראשונים(.
)פוסקים,
י ל מ ד ללא דילוג .סוגיות ארוכות וקשות
פופקיפ .ידונו בהם
מתמדת
ג(
הם:
בשאלות
חומר
תילמדנה
ב ה ר צ א ו ת מ י ו ח ד ו ת בעיון ,ת ו ך
תלמוד ירושלמי .ילמד
תלמודית,
ך(
פרשנות
א(
להכיר
במחלקה
כמקצוע מיוחד
ב(
וגם
פרשנות
בקשר
העליונה.
ה(
22
מילה,
רשב״ם
יתר
את
ושחיטה.
בשני
פסק
חלקי
ואבן
מ י ד
לתלמיד ,י
מובנים.
ההלכה,
בביאורי הפרשנים הראשונים
הראשונים,
ו
ן
ך
ך
)בעיק
ף
עזרא(.
הנשענת
התנ״ר,
תמיד
ומכווגת
גם
כן
למגמה
ביאו
על
ף י
הפילולוגית
לכר
יעסקו בהרצאות מ י ו ח מ ת בדרך פילולוגית
התנ״ך:
(2
מעשית:
המבליטה
עיקרית
הפרשנים
!(
בצורה
התורה
רמב״ן,
י
כ ר
אסטרונו
בדיקה
ת נ ״ ך על בפיס המכורה .יעסקו בכך
פרשנות
בעי
התחש
מ ט ב ע ו ת ,מ ד ו ת ו מ ש ק ל ו ת — .כן ת י נ ת ן
התחשבות
כ 7ך
ך ן
מעשיות.
כמו כן ת ו ק ד ש נ ה הרצאות מיוחדות ל מ ד ע י ע ז ר :
ההזדמנות
לי
^
ינתנו
התרגומים,
לתלמידים
תרגום
פשיטא,
מבואות
מתקדמים
בנוסחאו
מ
השבעים.
לספרי
התנ״ך
דקדוק.
א(
במחלקה
התחתונה
דקדוק
ב(
במחלקה
העליונה,
מדי
הקרובות
ללשון
www.daat.ac.il
התנ״ך
השפה
פעם
או
העברית.
אחת
התלמוד.
הלשונות
השמיות
אתר דעת -מכללת הרצוג
ת ו ל ד ו ת ישראל .מ ז מ ן ה ו ר ב ן ה ב י ת
ו(
אגב
עיון
התלמידים
ז(
מתמיד
במקורות.
לעבודות
עצמאיות
הראשון עד לזמן החדש,
המנחה
הקו
בתהום
הדרכת
יהיה
זה.
ת ו ל ד ו ת ה ס פ ר ו ת היהודית .ה ל י מ ו ד י ם יקיפו א ת ה ת ק ו פ ה ה ז ה ה
לתולדות
ה(
ישראל .ה מ ט ר ה ת ה י ה דיון מ ד ו י ק
ב ס פ ר י ם חשובים.
על
של
פילוסופיה
ימי
ט(
הדת
של
תישען
היהודית.
מופת
ספרי
הביניים.
תרגילים
בבית
בדרשנות.
של
הכנסת
לרבנים.
ביהמ״ד
לימודי ה ת ל מ ו ד ו ה ת נ ״ ך ה י נ ם לימודי חובה .ב י ת ר ה מ ק צ ו ע ו ת מ ו ת ר ת בהירה,
אהרי
ק ב ל ת הסכמת הרקטור.
המורים
יהיו:
א(
ד״ר
הרב
שיעור
בעיון.
התלמוד,
ד״ר
ב(
ברליגר:
השיעורים
ד״ר
רקטור
תולדות
פילוסופיה
תולדות
ג(
הילדםהיימר,
ישראל:
של
הדת
תולדות
הופמן,
מגלות
בבל
מדרשים,
בימי הביגיים
2
שיעור
עד
היהודית.
הספרות,
מחברי ספרי הלכה
תלמוד:
ביהמ״ד
לרבנים,
תלמוד:
לחתימת
קורםורי •/
ותשובות,
שאלות
ו ס פ ר ו ת חדשה.
התורה.
פרשנות
ב פ ו ס ק י ם י נ ת נ ו ל ס י ר ו ג י ן ע״י ה ר ק ט ו ר ו ד ״ ר הופמן.
ב י ו ם 1ל א ו ק ט ו ב ר 1874י ת ה י ל ו ה ר צ א ו ת י ו ש ל מ ר צ ה רביעייי• ש כ ב ר ק ב ל נ ו
את
הסכמתו
הוא
לכך.
במיוהד:
ילמד
נ״ך,
ביאורי
ושפות
תרגומים
שמיות
קרובות.
לשם
התקבלות
א(
כ ת ל מ י ד מן
בתלמוד:
כולל
ב(
המנין
האפשרות
פי׳ רש״י,
בלימודי חול:
הידיעות:
דרושות
ל ה ב נ ה ע צ מ י ת ש ל ט כ ס ט ל א ק ש ה מדי,
ומהרש״א.
תוספות
לפחות תעודת כניסה ל־ גוזזת?
4 4
בבית
ספר
תיכון.
42בחוזר דלהלן )די( — שנכתב במקורו בעברית — כתוב כאן :״כסדר״.
43ד״ר יעקב בארט ,כיהן גם כמרצה לערבית באוניברסיטה בברלין )היה חתנו של ר״ע(.
בדו״ח השנתי הראשון צוין כי עם היכנס הנ״ל כמרצה ,תתרחב מאד קשת הלימודים:
)א( יהיה מורה נוסף למזרחנות ,נוסף לפרופסור שנשא הרצאות בתחום זה.
)ב( יהיה
מרצה
המודרנית,
)ג( יוכלו
מתמדת
לפרשנות
מיוחד
ובכך יוכל רד״צ
על
התורה
הופמן להתרכז
לעסוק
יותר
בפילוסופיה
עם
הספרות
הערבית,
יסוד
יותר
עקרונות
בפרשנות
דתית
ובמוסר
על
פי
השוואת
המקורות
ועל
יסוד
הבלשנות
התורה.
השוואה
היהודיים
המתאימים )עמ׳ .(63
44כיתה ראשונה מבין שתי הכיתות העליונות בבי״ס תיכון הנקראות פרימא.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתלמיד
הרקטור
שלא מן המנין )תלמיד אורח(
י ת ק ב ל כ א ו פ ן י ו צ א מ ן ולכלל ע״י
ג ם מ י שיש לו ר ק ה י ד י ע ו ת ה מ צ ו י נ ו ת
ב ס ע י ף א׳.
יהי ר צ ו ן ש מ ו ס ד זה ה מ ו ק ם ל מ ע ן ד ת נ ו ה ק ד ו ש ה ו מ ד ע י ה י ה ד ו ת יגדל ו י פ
לכבוד
ד׳ ו ל ט ו ב ת
ברלין ,ז׳
היהדות.
בתשרי תרל״ד
הועד
אלטמן
י.
י ח
*. 1873ס27 56
)1116מ3100־11מ06
המרכזי
38מ(
בקרלסרוהד".
ד ״ ר ז׳ א ו י ע ר ב ך ב ה ל ב ר ש ט א ט ••>*
ד ״ ר ש׳ כ ה ן בשוורין
א .ה .היימן
בברלין
4 7
)מקלנבורג(
4 8
דייר ע׳ ה י ל ד ם ה י י מ ר ב ב ר ל י ן
הירש
ג׳
ש׳
בברלין
לויזון
4 9
בהמבורג
5 0
ע׳ ש ו ר צ ש י ל ד ב פ ר נ ק פ ו ר ט דמיין
)ד(
מד״ע
5 1
הילדפהיימר,
רשימת
מסורים
בכל
שבוע
ושבוע
תרל״ד
תשרי
5 2
הלימודים
בהורף
הבע״ל
לבהורי
המד
הלומדים
בבית
ה מ ו ר ה ה ג ד ו ל אשר נ ת י ס ד מ א ת נ ו פ ה ק ״ ק בערלין.
45רבה של קרלסרוהה .ר״ע במאמרו על הישיבות )ראה לעיל הערה (23מזכירו כאחר
הרבנים החשובים באשכנז.
46בנו של ר׳ צבי בנימין אויערבך מחבר ״נחל אשכול״.
בראשונה היה מנהל ביה״ם
הריאלי היהודי בפירט ,ואחר פטירת אביו בשנת תרל״ב ) (1872נתמנה במקומו כרביי
של הלברשטט.
47חתנו של ר״י עטלינגר ,היה רב בשוורין ,ואח״כ בברלין ומרצה בביהמ״ד לרבנים )וראי•
שו״ת ר״ע ,יו״ד ,תל־אביב תשכ״ט ,סי׳ :קעה ,רכו(.
48סוחר בברלין .חיבר את הספר :״ת§6ת11־61תמ1־561מ€נ1,61״
בברלין בשנת .1909
)זכרונות חיים( ,הופיע
49גיסו של ר״ע ,וכן נשא לאשה את בתו .ממנהלי בית חרושת למתכת של מש׳ הירהי
במסינגוורק .כיהן גם כחבר בועד המרכזי של ״בתי מחסה״ בירושלים ,מיסודו של ר״ע•
50סוחר בהמבורג ,היה גם פעיל בעניני איץ־ישראל.
51סוחר בפפד׳׳מ.
רפאל הירש.
ממייסדי הקהילה הנפרדת שם ונשיאה .חסידו של
ד׳ שמשון
ב״י
52נדפס בה״לבנוך שנה י׳ )תרל״ד( ,עמ׳ ; 63״המגיד״ שנה י״ז )תרל״ד( ,עמ׳ 7—8לג•
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע״י
מטה:
החתופ
תלמוד
בבלי:
תלמוד
י ר ו ש ל מ י :מ ם ׳ ש ב ת ,ש ע ה א׳.
קורות
ב׳
ובהידור
מסדר
ג׳
שעות .
ב׳
אהב״י :מזמן גלות בבל עד המלך הראשון לבית חשמונאים,
שעות!י.
אמונה
והנ״ל
סוגיות
נשים
פעמים
5 3
ירגיל
ומוסר:
תלמידיו
כוזרי,
ש ע ה א׳.
הגדולים
לדרוש
ברבים
של
בבהכ״נ
בית
המורה,
ה ל כ ה ותום׳.
ע׳׳י ה מ ו ר ה ה ר ב נ י ד ״ ד ב ע ר ל י נ ע ר :
חכמי
קורות
הגאונים,
ע״י
המורה הרבני
תלמוד
ולפי
מזמן
התלמוד
שעות.
האפפמאן:
ד״ר
ב ב ל י :כ ס ד ר מ ס ׳ ש ב ת ,ה׳ פ ע מ י ם
פוסק:
א״ח
ביאור
התורה:
הרגל
במכתבי
ב׳
ישראל
וספריהם:
התימת
עד
סוף
הלכות
ס׳
שבת,
ד׳
שעות.
ויקרא,
ג׳
שעות.
ש ע ה א׳.
ה ת ל מ י ד י ם ב ב י א ו ר ת נ ״ ך ,ש ע ה א׳.
הפץ ה ת ל מ י ד י ם ישלים גם כן לימודם בדקדוק לשון ה ק ו ד ש וירגילם
עברי.
המדעים
שהשלים
ללימודים
הנצרכים
לכל
מי
להפקד
שבא
התלמידים
במנין
הם:
רק
מי
הקו להספה למהלקה ראשונה בבתי המורה הנקראים גימנאזיען נספח
הנוספים
אכן
הנ״ל.
המצויינים
שערינו
לא
בהלכה
יפתהו
רק
למי
שיוכל ללמוד בלי סיוע גמרא ופירש״י ותום׳ ו מ ה ר ש ״ א מסוגיא ש א י נ נ ה מ ה ק ל ו ת
ביותר להבין.
ההפצים
האדרעססע
להיות
נמנים
במספר
יריצו
התלמידים
הזאת:
מ11־11601£6 13, 661־1}1־331161מ8!)3
התהלת
על
זה
מכתבם
על
,־ ! ס ך ת ! ^ ^ ! ! ! ! .־!ם
הלימוד בבית המורה שהוא:
123.
581;1•.ס01
ב י ו ם א׳ ד ר ״ ח מ ר ח ש ו ן ,ז6נ22 00101
הק׳
העומד
עזריאל
בראש
הילדעפהיימער
המורים
)רעקטאר(
53בדו״ח השנתי הראשון מצויין כי בשיעוריו של ר״ע בלטה המגמה להדריך את התלמידים
ע״י עיון במקורות המקבילים לסוגיא גדולה ,וכן ע״י השוואה מתודית של המפרשים
והפוסקים ,ולעקוב אחר הדין מהמקורות ועד לפסק )עמ׳ .(65
54בהרצאותיו בתולדות הבית השני )כ״י( ,בשנת תרל״ד ,דחה ר״ע את ראיות ביקורת
המקרא בדבר הכרונולוגיה.
25
www.daat.ac.il
)ה(
הרצוג
מכללתח ש ו ו ן
דעתמ -ר ,מ ר
אתרכ ה י י
הילד
מר״ע
מודעה
תרל״ד"
רבה
אחרי אשר בית מ ד ר ש הרבנים ליהודים האורתודוקסים יצא ב ע ז ״ ה
ו נ ת ח נ ך ביום א׳ ד ר ״ ה ה ע ב ר ,ח ו ב ה ה י א
אדם
ולהזהיר
בקשתי
נאמנה
שנית
ו ה ז ה ר ת י זה
עוד
ביתר
כמה על
בעד
והערובה
הרבה
הראשית
)רעקטאראט(
דבר
מטרות
0ג
,
שאת
מ ד ר ש י זה.
בית
ותכליות
אשר
בית
נתנה
לפני
אשר
לשנות
בשבטי
על
כבר
הגדול
הנקשרה
הם
חודעתי
ישראל
החוב
המדרש
שכמי,
את
לפעולות
הודעתי
המוטל
בעקב
ישימו
ואת
עלי
עלי
משמרת
ול
לחוק
א
י ע ב ו ר ל ב ל א ט ה י מ י ן או ש מ א ל מ א ש ר ה ו ד ע ת י ב ר ב י ם ע ל ד ב ר י ד י ע ו ת ה ק ו ד מ ו ת
ושאר
בתלמוד
תלמידים
לימודיות
כסדרם
תלמידים
שלא
הרעקטאר
ואשר באות
למען
לו
ישוה
לעמת
כל
הדרש
אשר
)ארדענטליכע
כסדרן
היכל
5 7
הערער(
)האספיטאנטען( *
אליהם והשיגו
הרבנים
מלמעלה,
תדרשנה
והמוסד
עבותות
כן
אשר
אהרי
הבטחת
קבלתם.
שורש
התועלת
יכה
הידידות
5
מכל
אלה
מאלה
כמו
למאוד
אשר
אשר
יהפצו
ל י
יאבו
ל יו
אשר
אגדותיהם
למטה
חזקו,
ורגשי
ה
ה
הולכות
ופרי
א
יראת
הכבוד
הצלהת בית המדרש
רוסיא,
מארצות
נ ש ע ן עליו.
פולאניא,
ובקורי
הונגריה
עכביש
לזאת
הנני מזהיר כל
איש
יבואו
וגאליציא,
כי
מבטחם
לבל
נקלה
על
בבית
ל
ז,-
והי
אנשי שם נקובי ראשית הרבנים ישובו לאחור מלפני עמוד התיר
הנה
ו ת
ל ן ף
אש
וביחוד
ובל
ר
אלת
ישי
מדרשינו
מ
מ ו
בהמקרה
כסלם
תלמידים
כסדרן )ארדענטליכע הערער( זולתי אם יביאו בידם תעודות ה נ ד ר ש ו ת
להיו
המעידים על פניהם דרכם כי מוכנים ה מ ה כל צרכם בידיעות הקודש ואלה
יבואו
שאל
להיות תלמידים שלא כסדרם
גם הם לא יבואו
)האספיטאנטען(
אש
עד
א
ת
ד
ס
ישאלו בראשונה אצל ה ר ע ק ט א ר א ט והגיעו ה ה ב ט ח ה שיקובלו.
לסוף
לתמכני
מכתב
לדאבון
אבקש
בימין
מליצה
בחובי
הגדול
לצעירי לימים
ורעי
אשר אינם
ל ב י לא אוכל מ ל א רצוגם.
ותהלוכותם
בערלין,
עוד
צדקם
כל
מיודעי
וביהוד
המוטל
הרבנים
המחזיקים
ואל
יביאוני
במבוכה
מוכנים דים
בידיעות
הקודמות
אולם
עלי
במעוזי
תעודות
ע״פ דרכי היראה ויעיד צדקתם
המגירות
להתלמידים
בתת
ס
אש
ר
ישר
ש
ב פ נ י ה ם מ א ד יהי׳ ל ר צ ו ן .
בהודש מרהשוון תרל״ד לפ״ק
הק׳ עזריאל הילדעסהיימער
)העומד
בראש
בית
המורה
רעקטאר(
55נדפס ב״המגיד״ שנה י״ז )תרל״ד( ,עמ׳ .396נוסח גרמני נדפס ב״6111גז15״ שנה
) ,(1873עמי .922
31 56־•1160101
57ז 0 6 1 6מ €ו11101ת^6־01
58ת1116פ11נ!05מ
=
= תלמידים מן המנין.
תלמידים שלא מן המנץ.
26
www.daat.ac.il
!4
אתר דעת -מכללת הרצוג
)ו(
מ ד ״ ר אברהם ברלינר ,כפלו ו ז ר ל ״ ד ״
תודה
ביום
5
ובקשה
כלות להקים את בית המדרש אשר נתיסד פה ע״י הרב הצדיק ד״ר
הילדעםהיימער
נ״י
ואהוזת
ויקריבו
מרעיו
התורה
אוהבי
והמדע הם
מחברים
ומדפיסים וגם אנשים אחרים א ש ר שלמים הם אתנו ויביאו א ת ת ר ו מ ת נדבותם,
שונים
ספרים
חדשים
ישנים וגם
ליסד גם כן ע ק ד
ספרים בעד
המד
בחורי
א ש ר לומדים בבית הנ״ל .ואהרי א ש ר אנכי נתכבדתי להיות פקיד על הספרים
ההם
0 0
ר א י ת י ל ה ק ר י ב ת ו ד ת י ב ע ד ה ע ב ר ו ל ב ר ך א ת כ ל מ י א ש ר ע ש ה המצוד,
הגדולה
ראיתי
הזאת אשר
בודאי
תהיה
שכרה
השמים ,וגם על
כפולה מ א ת
העתיד
להעריך ב ק ש ת י אל ידידינו הנכבדים שירצו להעניק לנו מאוצרם הטוב
הן ס פ ר י ש ״ ס ופוסקים ו ש ו ״ ת הן ספרי מ ד ר ש או ש א ר ספרים וירוע כי כ מ ה
ב ת י ם א ש ר הספרים מונחים ש ם בקרן זויות ואין דורש ואין מ ב ק ש אחריהם .על
כן ייטיבו בעיניהם ש י מ צ א ו אנשים הגונים א ש ר כל
להשתמש
מגמתם
בספרים
ה ה ם ולעשות פרי ע ״ י למודם .ו ת ח ש ב ז א ת להמתנדבים ל צ ד ק ה א ש ר בה ימצאו
צ ד ק ה וכבוד.
היים
!•.ם
3556 123־5511נ, 011ת11־361-111161• 111 861
*
)ז(
בית
מהכר
הנאמנים,
המדרש
ת ר ל ״ ד יי׳
ניסן
בברלין
לרבנים
א .נ,.
ברגשי תודה עמוקים כלפי אבינו שבשמים על חסדו הגדול ש ע ש ה למוסדנו
מאז
הודעתנו
העיקריות
כפי
האחרוגה אל אד׳
מתכבדים אגו
להודיע
לאד׳ על
ההתפתהויות
שלו.
שנודע
לאד׳
כבר
מן
העתונות
6 2
קיבל
מוסרנו
כבר
לפני
חודשים
59נדפס ב״הלבנון״ שנה י׳ )תרל״ד( עמ׳ •, 136״המגיד״ שנה י״ז )תרל״ד( ,עמ׳ .450
60ר״א ברלינר כיהן כמנהל הספריה בביהמ״ד לרבנים עד לפרישתו לפנסיה בשנת .1912
— חבר הנאמנים בדו״ח מיום 1למאי 187 3הודיע על ספרים שנתרמו לספריה )דו״ח
שנתי ראשון ,עמ׳ .(60בשנה הראשונה לקיום ביהמ־׳ד לרבנים היה מספר הספרים,
שנרכשו
ושנתקבלו כתרומה) 1800 ,שם ,עמ׳ .81בעמ׳ 61מצויינים שמות התורמים
והספרים שנדבו(.
61חוזר בדפוס ,תרגום מגרמנית.
62ב״המגיד״ שנה י״ח )תרל״ד( ,עמ׳ 13
פורסמה
הידיעה
הבאה:
״בית ספר
לרבנים
)הישיבה( הנוסד בעיר בערלין ע״י השתדלות ותחת השגחת הרב הגי מהר״ר הילדעםהיימער
נ״י ,הנהו מאושר ומקויים כעת עפ״י קיסר אשכנז ,ויש הזכות לבית ההוא כאל כל
חברה המקוימת מטעם הממשלה״.
27
www.daat.ac.il
אתר
הרצוגה ו ד ע ה ש ל ה ק י ס ר כ פ י ש נ מ ס ר
מכללתס ה ה
דעת ה -ל ן נ ו
משפטי .ל
אהדים א ת הזכויות ש ל גוף
ל נ ו ר ש מ י ת זה ל א מ כ ב ר :
ב ה ת ח ש ב כ י י ן וחשבון ש ל כ ם מיום 28ח .ז .א נ י מ ק נ ה ב ז ה ל ב י ת ה מ ד ר ש
למען ה י ה ד ו ת האורטודוקשית א ת הזכויות ש ל גוף משפטי.
לרבנים
ברלין29 ,
על
התימות
ההתום:
ב נ ו ב מ ב ר !873
)ומ61ו*11ז\(
וילהלם
מאשרות:
גרף אוילגברג )8־1<111מ(£1116
ליאונהרט
ד״ר
שר המשפטים
פ ל ק (1^3110
1->10מו1ת(1,60
ש ר הפנים
שר ה ת ר כ ו
ב י ה מ ״ ד ל ר ב נ י ם י• שאד׳
מ ק ב ל ר.
6
זכויות א ל ו נ י ת נ ו ע ל ס מ ך ת ק נ ו ן
כתוצאה מכך נפעל ונהתום מכאן ולהבא
ת
ב מ ק ו ם ״ועד מ ר כ ז י ״ "(£6011-31
) 00111116ב ש ם ״קוראטוריום״ )1תט3101-1מ .(011נ א ל ר ש ו ם ז א ת ל פ נ י כ ם .ת ק 3ק 1
ך
גם א ת ה ת ק נ ו ן ש ל ה א ג ו ד ה ל מ ע ן ב י ה מ ״ ד לרבנים ׳־׳ ש נ ק ב ע ע ״ י ה ק ו ר א ט ו ר י 1
ס
1
וע״י
מספר גדול של תורמים על ס מ ר תקנון
ל ו ג ם א ד .הבנו מ ב ק ש י ם מ א ד
אם לא
כחבר
בהצהרת
קבוע
ההצטרפות
להצטרף
לפחות
כחבר
ולמוסרו
לאהד
ביהמ״ד
כחבר
זמגי .ל ש ם
מהברי
לרבגים.
באגודה,
כך
הועד
בוודאי
לאורך
יואיל
ימים
טו י
ב
לציין א ת
המקומי )אם
יסכי
ק
ק
הסכום
בע
מילא
ר
ב
ש ו ב ר ע ל ס כ ו ם זהה או גמוך יותר ,י ק ב ל ו בחזרה(.
א נ ו מ ת כ ב ד י ם גם כן ל ה ב י א ב נ ס פ ח ת י א ו ר מ פ ו ר ט ש ל ה ה ג י ג ה ר ב ת
והראויה
להיזכר
פירוט
שנערכה
הקמת
לרגל
ההכנסות שעלו בע״ה
הרו#
ס
המוסד.
במידה ר ב ה אהרי
הדפסת
רשימת
התרומו
ת
ש ה ג י ע ו ע ד אז ,יפורסם בדין ו ח ש ב ו ן כ ס פ י א ש ר יצא ל א ו ר ב ת ו ם ש נ ת ה ל י מ ו ד י ם
של ביהמ״ד ל ר ב נ י ם
6 5
)סוף ס מ ס ט ר הקיץ הזהה ע ם ס ו ף השגה ה ע ב ר י ת ( .
ש מ ה י ם א נ ו ב י ו ת ר ל ה ו ד י ע לאד׳ כ י הלימודים היו כ ב ר ב ס מ ס ט ר זה
בע״
ד
ערים וברוכים מאד ,וכי בנוסף לתוכנית המקורית לימד פרופסור מ ה א ו נ י ב ר ס י ט ה
הממלכתית
6 6
ערבית,
פעמיים
בשבוע.
יש
סיכוי
רב
שהוא
יכהן
גם ב ס מ ס ט ר הקיץ .יש ל נ ו ת ק ו ו ה ש פ ר ו פ ס ו ר נ ו ס ף מ ה א ו נ י ב ר ס י ט ה
שפות
6 7
בתפקיד!,
ירצה
שמיות אחרות .ב ס מ ס ט ר החורף ה ב א יצטרף ל ח ב ר המרצים מ ר צ ה
חדש מן
חען
ו ב
6 8
המנץ .
כי
2 7
בדצמבר .1908התקנון נקבע בעיון רב על יסוד חילוף מכתבים בין חברי חבר ה נ א מ
63התקנון חובר ב־10
באוקטובר .1873מהדורה שניה ,בשינויים מסויימ־ם הופיעה
נ י 0
ומקצתו בשיחות בע״פ בינותם .פורטו בו מקצועות הלימוד ,וכן נקבעו המורים ה מ ת א י מ י
כדי שיהיה זמן סיפק בידם להתכונן ללימודים )דו״ח שנתי ראשון ,עמ׳ .(60
64לא מצאתי תקנון זה.
65נדפס בדו״ח השנתי הראשון ,עמ׳ .81—67
66פרופ׳ 101ז1616ם.
67פרופ׳ .1161;2816111השניים לימדו שלא תמורת שכר )דו״ח שנתי ראשון ,עמי .(63
68ראה הערה .43
28
www.daat.ac.il
0
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ד ב ב ד ע ם ה ת פ ת ח ו ת מוסרנו ח ל ה עליה בצרכיו הכספיים .א י ל ז א ת פונים
אנו אל תורמינו המכובדים
מדעיים,
למען
)חברי אגודתנו( וכן לכל
שוחרי לימודים
דתיים־
ב ב ק ש ה ליצור בקרב קרוביהם ומכריהם השתתפות פעילה ש ת ל ך ותגדל
ביהמ״ד לרבנים.
יגן
לביצור
ברלין,
ד״קב״ה ע ל
דתנו
מפעלנו
כבעבר כן עתה .יתן ד׳
הקדוש
שיגדל
ויחזק
הקדושה ולכבודה הגדול ש ל היהדות.
בניסן תרל״ד
ה ק ו ר א ט ו ר י ו ם )111111־(038 0111-3101
י .א ל ט מ ן ,ר ב ה ש ל ק ר ל ס ר ו ה ה ) ב א ד ן ( .
ד ״ ר ז .א ו י ע ר ב ך ,ר ב ה ש ל ה ל ב ר ש ט א ט .
ד ״ ר ש .כהן ,ר ב
בשוורין
המדינה
)מקלנבורג(.
א .ה .ה י י מ ן ,ס ו ה ר ב ב ר ל י ן .
ד ״ ר ע .ה י ל ד ס ה י י מ ר ,ר ב ב ב ר ל י ן .
ג .ה י ר ש ,ס ו ח ר ב ב ר ל י ן .
סוחר
ש .לויזון,
בהמבורג.
בפרגקפורט אמ.
עמ .שוורצשילד ,סוחר
]תיאור
החגיגה
לרגל
הפתיחה
התקיימה
החגיגה
, ; 9
באולם
1
הגדול
ש ל 06361180113*1״
7 0
.
״ 461• ?1-61111(16ה ו ג י ה מ מ ש ל ה ו ה מ י נ ה ל ה ו ס י פ ו ל א ו י ר ה ה ח ג י ג י ת ב ש י ג ו ר א י ש י ם
69הנספח ,בו הובא כאמור תיאור החגיגה ,אינו מצוי בארכיון .להלן תרגום מגרמנית של
התיאור הנמצא בדו״ח השנתי הראשון ,עמ׳ — .62—61תיאור החגיגה הובא גם ב*
״181-36111״ ,שנה ,(1873) 14עמ׳ .882ב״הלבנון״ שנה י׳ )תרל״ד( ,עמ׳ ,103נכתבו
הדברים הבא־ם :״בראשון לחודש מרחשון הזה נפתחו שערי בית מדרש חנוך רבנים
ארטעדאקסים אשר השתדל ליסדו הרב הגאון הצדיק המפורסם מו״ה עזריאל הילדעסהיימער
רב לעדת ישורון בברלין .רבים ונכבדים מקרוב ומרחוק באו אל הבית העליון הזה
ביום חנוכתו .גם שרי הממשלה באו לראות בכבוד התורה ,והשר היועץ המפקד על
עניני הקולטור ]הכוונה לשר התרבות[ שלח מכתב להתחטאות על כי לא נראה בעצמו
ובכבודו בחג החנוכה ,לאמר כי בגלל מחלתו זה איזה ימים לא יכול לעזוב את ביתו.
אין מלה בלשוננו לתאר את כבוד היום הטוב הזה .בכל לבבנו נברך את הרב הגאון
הנז׳ כי במהרה תחזינה עיניו ועיני כל בית ישראל כי פעולתו הגדולה תעשה פרי
תשוה לה ,ולא יצטרכו בני ישראל באשכנז לנוע עוד אל העצים הגדלים ביער ברעסלא
]הכוונה
לביהמ״ד לרבנים
בברסלאו מיסודו של ר׳
זכריה פרנקל[ לבקש להם משם
רבנים .יתן ה׳ והרבנים אשר יצאו מבית המדרש החדש בברלין יהיו מלאים תורה
ויראת הי ,אמונה ותבונה תאומים יחד יתהלכו בלבבם יעל פיהם אכי״ר״ — .על עמדתו
של ר״ע כלפי זכריה
פרנקל
וביהמ״ד
לרבנים
בברסלאו ,ראה
מאמרו של
אאמו״ר
שליט״א ,ב״המעין״ שנה א׳ גליון א׳ )תשרי תשי״ג( ,עמ׳ .73—65
70״אגודת הידידים״ .הוקמה בשנת .1792ראה עליה :ז 068011101116 (16ת 1* 0 6 1 £ 6
115 ,157.׳ •ע ׳ 361-1111ת.111(1611 1
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
מ ע מ ד י .יותר משלושים מ ן המוזמנים ע״י הקוראטוריום הגיעו ממרחקים׳
רמי
כדי לחגוג י ח ד עמנו א ת היום ה ז ה הראוי להיזכר ,והגבירו בכר לא ב מ ע ט
שמחת
א
ת
החג.
תוכנית
וזו
הפתיחח:
חגיגת
אחרי ש י ר ת פרק י״ט בתהלים נשא רקטור ביהמ״ד לרבנים ר ״ ע א ת נאום
הפתיהה.
נדפיסו
אנו
7
המוסד. -
של
על
בנספח
אחריו
באשר מתאר
חבר
דיבר
הועד,
על
רב
את
בוריו
המדינה
מהותו
ד״ר
ואת
ש׳
תכליתי
משוורין׳
כהן
ה ב י ת שהוקם ,א ש ר מ מ נ ו תופץ ה ת ו ר ה על פני כל הארץ .וכן על ה א י ש י ם
ה פ ע י ל ה ו ה נ כ ו נ ה ל ק ר ב נ ו ת ב י צ י ר ת מ פ ע ל זה ,הינד .ס י מ ן כ ה ה ש ו ב
שהשתתפותם
ומעודד
ש ל ת ק ו פ ת נ ו אנו .ה ו א פ ג ה גם א ל ה צ ע י ר י ם ה מ ח פ ש י ם כ א ן א ת מ ז ו נ ם
הרוחני
מצויירים
והמתעתדים
במדע,
לצאת
ונוטרי
ד׳
בדומה להברי הסנהדרין דאז שהיו מומחים בשני התחומים כאחד.
אהריו
של
לחיים
כשומרי
תורת
כשהם
מר
נאם
שוורצשילד,
עמנואל
הקוראטוריום,
הבר
ההיסטוריה
על
תנועת התרבות מאז מנדלסון ועל המערכות שניהלו החרדים בשתי עשרות
האחרונות ,וכן על התקוה שהיהדות ההדדית תולה במוסד .לבסוף דיבר
השנים
הסטודנט
ללא
מיכאל
כהן
7:1
תלמידי
בשם
בציירו
המוסד
את
התעתועים
תמונת
ת כ נ י ת ש ל א ל ה ש ד ר כ ו ע ד ע ת ה ע ל ה ק ר ק ע ש ל ת ו ר ת ד׳ ו מ ח ק ר מ ד ע י .
כבטחון
ובאימון רוצים
תרבותי
זה .ב ל ב ג ר ג ש א מ ר ה ר ק ט ו ר א ה ר כ ך א ת ה ת פ ל ה ל מ ל ך כ א ש ר ה ק ה ל
כולו
האזין לה
הצעירים
עתה
להפקיד
בעמידה ובכוונה מרובה.
את
סופה של
עתידם
בידי
החגיגה
מנהיגי מוסד
מפואר,
היה
שכן
נ ת ק ב ל ה ב מ ה ל כ ה א י ג ר ת מ א ת כ ב ו ד ש ר ה ת ר ב ו ת ד ״ ר פ ל ק ב כ ת ב ידו .ו ז ה ל ש ו נ ה :
ברלין
לכבודו
כמו
אני
מודיע
א ת מ ו ל ג ם היום.
איהולי
בכל
שבגלל
הכבוד
אני
אנוס
להישאר
בבית
להשתתף
בטקס
הנוכת
מחלה
כתוצאה מכך לא אוכל
לשגשוג המוסד לא
באוקטובר
1873
21
נפגעו מכך.
בכבוד
מוקיר
לכב׳
הרב
הקוראטוריום
להצלחת
מאת
לרגל
המוסד.
כזאת
רבנים ויחידים
מוסרנו
הובע
גם
באיגרות
במספר
מכבדות
גדול
ביותר
מאד,
רב
את
כבודו
פלק
ד׳׳ר ה י ל ד ם ה י י מ ר
71
כיבדו את
מלוות
באיחולים
גם שר הפנים ,ראש המשטרה ,ראש העיר וראש נציגי העיר
פתיהת
המוסד.
שלי מכתבים
ומברקים
ב ג ר מ נ י ה ו מ ח ו צ ה לה.
71במקור הגרמני כתובים שמותיהם.
72נדפס בדו״ח השנתי הראשון ,עמ׳.89—84 :
73חי לאחר מכן בפולדא וכיהן כרב מחוזי למחוז הסן בגרמניה ,מחשובי הרבנים באשכנז׳
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סמור
הידידים״
תורה
ר
כ ל ת ו ש ב י ה ע ר י ם ה א ה ר ו ת ש ה ו ד י ע ו ע ל בואם ,ו כ ן כ ל
הבחורים של
מצוה
ב״ה סעודת
המדרש״,
כל
חברת
אמתית,
לנוכחותם
הודות
צדיקים
של
ה כ מ י ם ב מ ס פ ר כ ה ר ב כ פ י ש מ ו צ א י ם ב צ ו ו ת א רק א ח ת ל ע ת י ם נ ד י ר ו ת
ובהיותה
עשיר.
ע״י
הקטן
לומדי
הש״ס ו״עדת
ה ס ע ו ד ה היתד,
ותלמידי
מאד,
סעודת
סיום
מסכת
הוזמנו
כאן בברלין וכן חברי הועדים של ״בית
ישראל׳/
״ע.
לאחר
חגיגת
הפתיחה
על
העיקרית
נדה.
בערכה
באולם
של
הקוראטוריום
״אגודת
נלוו
שרויים
מטובלת
להם
במצב
בהתלהבות
גם
בדברי
נאומים
מרומם
עקב
תורה
נלהבים
המאורע
שלהם
שהיו
ומלהיבים
הראוי
מלאים
של
ובתוכן
ברעיונות
יחידים
רבים.
הכל
ממנו
הגיעו
זה
להיזכר,
היו
עתה
רבה.
)ח(
מ ר ״ ע הילרסהיימר,
תרל״ד
ניסן
7 4
ס ד ר ה ל י מ ו ד ב ב י ת ס פ ר ר ב נ י ם א ש ר ה ו ק ם ע ל פ ה ברלין ,י ה י ה ב י מ י ה ק י ץ
הבע״ל
באופן
החתום
זה:
לבשה ילמד בכל
תלמוד
ב׳
בבלי:
בעיון
קורות
ירושלמי:
שבת,
מס׳
שעה
אחת.
ה י ה ו ד י ם :מ ז מ ן א ח ר ג ל ו ת בבל ,ע ד ז מ ן מ ל ו ך
השמונאים,
אמונות
בבוזכ״נ
סוגיות
שונות
ממסכת
כתובות,
ג׳
פעמים
שעות.
תלמוד
עוד
שבוע ושבוע:
מ ל ו מבית
ב׳ ש ע ו ת .
ודיעות:
כוזרי,
מ א מ ר שני,
שעה
אחת.
י נ ה ל ה נ ״ ל ת ל מ י ד י ו ה ג ד ו ל י ם ב ה י ד ו ר ה ל כ ה ותום׳ וגם ל ד ר ו ש ב ר ב י ם
של
המורה
בית ספר רבנים.
הרבני ד״ר בערלינער ישמיע:
קורות
אור
המורה
חכמי
החכמה
ישראל
וספריהם:
בספרד,
שעות.
ב׳
מתהלת
ימי
הגאונים
עד
האיר
הרבני ד״ר האפפמאן
תלמוד
ב ב ל י :כ ס ד ר מ ס ׳ ש ב ת ,ה׳ פ ע מ י ם
פוסק:
א ״ ה ה ל כ ו ת ש ב ת ,ד׳ ש ע ו ת .
ביאור
ה ת ו ר ה :ם׳ ויקרא ,ג׳ ש ע ו ת .
וגם
הרגל
7 5
איבוגגען (,
התלמידים
לבאר
פסוקי
ש ע ה אחת.
התורה
)עקצעגעטישע
ש ע ה אחת.
4ד נדפס ב״הלבגרן״ שגה י׳ )תרל״ד( ,עמ׳ ; 256״המגיד״ שנה י״ח )תרל״ד( ,עמ׳ .116
5
י ח86נ11ח = 6×6^61180^6 1)61תרגילים בביאורים.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל
מי
השלים
שחפץ
חוקו
הנקראים
לתפקד
להיות
במנין
מוכשר
ואז
גימנאזיען,
התלמידים
להתקבל
גם
נספה
צריך
במדרגה
ללימודים
להביא
העליונה
הנ״ל.
כתב
תעודה
שכבר
בבתי
הספר
)פרימא(
אכן
המצוייניט
שערינו
בהלכה לא יפתהו רק למי שיוכל ללמוד בלי סיוע בגמרא שאינה כל כך קשה
פירושי רש״י ותוספות ומהרש״א.
עם
להיות נספחים בתוך מספר התלמידים יפנו ב מ כ ת ב אל האדרעםםע
ח11־1160£6 13, 261־1נ1י(131161ת3נ!, 8־61מ1136511611מ .־!מ
החפצים
שלי:
הלמודים
ספר
בבית
רבנים
)אשר
3886 123־8311מ(01
הוא
אי״ה
יתחילו
ג׳ א י י ר )11זס.(19 £
העומד
בראש
הק׳
עזריאל
**
*
)ט(
הלימודים
תרל״ה
מר״ע הילדפהיימד ,תשרי
בית־ססר־רבנים
הילדעסהיימער
7 0
בבית ספר רבנים אשר הוקם על פה בערלין
ב י מ י ה ח ו ר ף ה ב ע ״ ל י ת ח י ל ו א י ״ ה ביום ב׳ א׳ מ ר ח ש ו ן )־ .(12 00101361כ ל
שחפץ להפקד במנין
מי
תעודה
שכבר
הנקראים
מזעקונדא
עם
השלים
גימנאזיען.
7 7
התלמידים בתוך
הוקו
ובתוך
וכולם צריכים
להיות
ה מ ד ר ג ה העליונה צריך
מוכשר
המדרגה
להתקבל
דיו
התהתונה
ללמוד ולהבין סוגיא
להביא
בפרימא
אם
בגמרא
כתב
בבתי
יביא
כתב
שאינה
כל
הספר
התעודה
קשה
כך
פירוש רש״י ותוספות ומהרש״א.
בית
העומד
בראש
הק׳
עזריאל
י־בנים
ספר
הילדעשהיימער
•3386 123־3511נ! 01׳ת11ז86
*
)י(
מד״ע
הילדפהיימער ,אייר
מודעה
תרל״ו*
7
רבה
כבר פעמים ושלש הרימותי קולי להזהיר
רחוקות ,בפרט בארץ רוםיא פולאניא וגאליציא
את
א
בהורי
ש
ר
ח
י
ש
המד
ל
ק
אשר
י א ח ז ן
במדינות
א
ת
ד
ר
כ
ם
76נדפס ב״המגיד״ שנה י״ח )תרל״ה( ,עמ׳ ,352הודעה זו חזרה ונשנתה לקראת תקופות
הלימוד הכאות ,ראה :״המגיד״ שנה י״ט )תרל״ה( ,עמ׳ ;124שם ,שנה כ׳ <תרל״0׳
עמי .116
. 3 6 0 1 ^ 3 77שמן של הכיתות הששית והשביעית מכין תשע כיתות בבי״ס תיכון .כאן
הכוונה לתעודה על ההישגים בלימודים בכיתה השביעית.
78נדפס ב״הלבנוך שגה י״ב )תרל״ו( ,עמ׳ .312
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ברלינה .ועל כ ת ב ה ת ע ו ד ה אשר בידם המה בטוחים ל ב ק ש מ מ נ י לאמר
לביא
״ספחני
נצב
נא אל אחת המחלקות בבית המדרש״
ומה
עליו.
מאד
)ראבבינר־זעמינאר( ,אשר אנכי
עלי לבי דוי בכל פעם ופעם
לדחות
אשר אני מוכרה
א ח כ ל מ י ש ב א ו ר ק ת ל מ ו ד ו בידו ,ו ר י ק ה ו א מ כ ל ה י ד י ע ו ת ה א ח ר ו ת ) ג י מ נ א ז י א ל
7
פעכעריי (
—
להיות
הנהוצות
לבוא
מוכשר
הבית
אל
ברגע
פנימה.
אחד
אבדו כל ע ש ת נ ו ת י ו ויראה א ת עצמו נעזב בכרך גדול כזה א ש ר כל דרכיו הם
הסכנה
בחזקת
כן
על
כמאמר
באתי
ח ז
״לג׳*
להזהיר
כ
ו א נ י א י ן ל א ל י ד י ל ה ו ש י ע מ א ו מ ה י*.
ל איש,
אף אם כבר
המדרגה
השיג
הנצרכה
גם
במדעים
האחרים ,ש ל א יבוא בעצמו הנה בטרם שאול ישאל אצלי ע״י מ כ ת ב
יש
והן
אם
בשאר
תקוה
י
ש
א
בבית
עמדו
הן
למודים.
וגם
י
שיקובל
המדרש
אחרי
בנםיון
בתלמוד
לפני
עליהם
כל
חטא
מיודעי
ח״ו
וריעי
ע״י
בקשתי
שיתנו
שטוהה,
עצה או כ ת ב
הרבנים,
שלא
בעד אותם הבהורים
אשר
בפרט
לפני
בקורי ע כ ב י ש י ש י מ ו מ ב ט ח ם ,וידמו ב נ פ ש ם לכנוס על נקלה בבית ה מ ד ר ש שלנו.
רק
שימלאו את ב ק ש ת י באופן שלא יתנו כתב תעודה לצעירי ימים אשר עוד
לא
אשר גם
7 9
השלימו
ז6ו
הוקם גם
בלמודים
האחרים ,והם
נחוצים
לפי
התקנות
י
001ג *־1ג51גו11ז1ץ .0לימודי גימנסיה.
.ררכים בחזקת סכנה ,ירושלמי ברכות פ״ד ה״א; קהלת רבה פ״ג.
ו אה דומה השמיע ר״ע בשנת תרל״ח ״לאחב״י היושבים בארץ הקדושה תוב״ב״
)אגירת׳ עמ׳ ז נו׳ — .(128על הסכנה בהידרדרות רוחנית בעיר ברלין לצעירים הבאים
מ ח י צ ה
לה׳ עמד ר׳׳ע בהזדמנויות שונות .ר׳ צבי הירש דיינאו )מגיה יליד סלוצק( כתב
״המגיד״ בחודש איר תרל״ד ששוחח עם ר״ע ,ושמע מפיו :״כי הבחורים צעירי הימים
הבאים מארצנו רוסיא הנה ,יפרקו את עול היהדות מעליהם ,מרס יצעדו על סף בתי
המדרש״ ,הכותב מוסיף כי ר״ע :״הנהו מתאמץ להרים פה את קרן התורה והאמונה,
ורבים רבים הם ממקשיבי לקחו ודבריו נשמעים פה וגם בערים רבות סביב פה .יהי
בעזרתו״ )עמ׳
.(136בקריאה הנ״ל ,בשנת תרל״ח ,כתב ר״ע :״הבחורים הבא־ם
ו נכנסים לסכנות גדולות מצד צוררי נפשות היראים והשלמים ,אשר נפשם יבקשו
כיח
ולהעבירם
מתורתינו
מחקי
רצון
אבינו
שבשמים,
ותגדל
הסכנה
להבאים
מארצות הקדם להמדיגה במובן .ומן הנמנע לקבל שוס השגחה בעיר גדולה כזאת״.
דברים דומים כתב בשנת תרמ״א לאדם מברידצ׳ב שביקש כי בנו יתקבל ללימודים
כב המ״ד לרבנים :״עירנו פה היא מסוכנת לגוף ונשמה ער שלא יאומן כי יסופר ,ועל
פסיעה ופסיעה רובצות ההסתה וההדחה להדיח מדרך הישר והכשר .ולא ליהודים
מאמינים בני מאמינים בלבד ,כי אם לכל עלם הבא לעירנו בריא ושלם מגופו ומידותיו,
1לילה נופל לרשת יטמנו לו המשחיתים גוף ונפש יבקשו …וכבר פעמים אין מספר
ס י ת י
היוכלו
לשברין ל
ב ב י
איר בחורים יקרים מאור מאוד באו לכאן ,ובבואם חשבו אבותם
.
לסמיד על חנוכם כעל יתד .ולאחר זמן קצר נטפלו לחבל נערי רוםסלאנד,
ם הניהליסטען ,המתלוצצים על תורת אלוקינו״ )אגרות ,עמ־ םב>.
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
עיני
הממשלה
והשומע
בערלין
יר״ה
פקוהות
עליהן
שלא
בבית
תעבורנה
שלנו•
המדרש
לי ת ב ו א עליו ב ר כ ת טוב.
י ו ם ג׳ ש ל ש י ם ל מ ב ״ י ת ר ל ״ ו
הק׳
הילדעםהיימער
עזריאל
י*'
)יא(
תרל״ט
מרבי יצחק אלחנן סהקטור ,אלול
ב ש ם ה ׳ יום ג׳ ל ס ד ר א ת ה ב ר כ ה א ש ר ת ש מ ע ו ו כ ד ת ר ל ״ ט ק א ו ו נ א
בני ישראל
אל אצילי
והדבקים
הנאמנים לה׳
נדיבי עם
בתורתו
אלקי אברהם יצ״ו ה׳ עליהם יחי׳.
כל
איש
על
הוגי תורה
השמחים
ומחבביה
קרנה
בהרמת
על
ובוכים
כל
נפילתה,
א ש ר ד ב ר ה׳ י ק ר ב ע י ג י ו ו ת ו ר ת ה׳ מ ע ו ז ו ו מ ש ג ב ו ,ב מ ס ת ר י ם ת ב כ ה נ פ ש ם
שקיעת
הארצות
תבל,
ברבים.
צאן
קרן
גאוני
הדור
אדירי
מאז
גברה
שמה
הנה
קדשים
אור
התורה
אשכנז
זה
שגה.
א ש ר קרן ה ת ו ר ה זרהה באור ש ב ע ת י ם להאיר לארץ ולדרים ע ד מרהקי
ע״י
הרבה
אור
בארצות
מאז
כהמשים
באלה
תלמידי
התורה
הרשע
של
מתהת
ידי
הישיבות
הרע ע ד כי כ מ ע ט
אשר
נשכה
ישיבות
החזיקו
הרעפורמער
המורים
והרביצו
גרשו
וכבו
בהזקת
נר
את
ש מ ה זכר ה ת ל מ ו ד והיהדות
תורה
היד
ישראל.
כבו
בבכלל.
את
וכה
את
ה ת ו ר ה ואין א ף יום ש א י ן ק ל ק ל ת ו מ ר ו ב ה מחבירו .ורבה העזובה ו ה נ ש מ ה
התורה באשכנז ,אשר מ ה ם תורה יצאה לכל ישראל.
בהיכלי
א ו ל ם מ ה נ פ ל א ו ד ר כ י ד״ /ב ר י ת כ ר ת א ת נ ו כ י ל א ת ש כ ח ע ד ו ת מ פ י זרעו,
והיא
ש ע מ ד ה לגו
כי הקים
שערה.
המה
מלחמה
בארצות
ליסד
גבול
הלא
אשכנז ,ויער ה׳
בהרבה ערי
אלמנה
אשכנז
להחזיר
גם
ה׳
הרבנים
אותם
גודרי
שמה
פרץ
הגאונים
צדיקים
גבורה
ויקנאו
רוה
קהילות
קדושות
של
הדת
ליושנה.
ו ה פ ץ ה׳
עטרת
ושובבי
ושלמים
לה׳
יראים
נתיבות
יהירים
משיבי
ושרידים
ולתורתו,
ואזרו
חיל
ושלמים, -
למען
הצב
הצליח
ובכל
אשר
8
בידם
יהיו ישכילו.
וזה האחרון הגדיל עשות הוא ידיד נפשי הרב הגאון הגדול צדיק מפורסם
כו׳
בתו״י
8 3
כקש״ת
מו״ה
עזריאל
נ״י
הילדעסהיימער
אב״ד
של
קהל
יראי
ה׳ בברלין .הוא ע ז ב מ ש כ נ ו ת מ ב ט ח י ם בעירו ב ה א ל ב ע ר ש ט א ד ט א ש ר ישב ש מ ה
על גפי מרומי האושר והעושר
4א
,ויקבל עליו מ ש ר ת הרבנות בק״ק אייזינשטאדט
82הכוונה לקהילות החרדיות הנפרדות ,ראה עליהן לעיל הערה .12אלו הן גם ״הקהילות
המיוחדות״ הנזכרות בהמשד איגרת זו ובהערה .87
83בתורה ויראת שמים.
84אשתו של ר״ע היתד .מבית הירש בהלברשטט ,שהיה מבויד בנכסים .וראה אגרות ,עמ׳ נט:
״באשר חנני ד׳ בחסדו הגדול בעושר ונכסים״ .אגב ,ר״ע בכל משרותיו לא קיבל מעולם
משכורת ,וראה לעיל הערה .37
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ
1
ג
נ
ר
* ז אוגגוי
ל
עי1ר
י א ו
..
ב ק י
ת
כוזו ^ ׳ ־ ^
י ז מ ס
קחל
מ
יאר
למען
ד
ו
י
ה
י ב ר
י
יהתועי״ ^
י
זיק
רה
1
* ?יי^
י
א
.י
ת
ם
י
יתינו
יצאו
ולתפארת
תלמידים
והמה יטעו
עמינו.
מקשיבים
התקוה
גדולי
משחקת
תורה
כי מהישיבה
לפנינו
ביראת
ומצוינים
נ ט ע י נאמנים בתורה ויראת שמים
מארצינו
ו ן ז ך ן ה
ב א
סיף
בכל ארצות
כ ס י 1י
״
כ ב ז
ינהרו
לכלכלת
אלי׳
תלמידים
רבים,
וקצרה
כח
ידי
הקהילות
ההוצאה המרובה הדרושה להנהגת הישיבה.
ס
^ _ ^ .ת ו ש י ׳ כ י נ ד ב ה ר ו ח ו ה ט ה ו ר ה ל ע ת ז ק נ ו ת ו ו ח ל י ש ת כחו,
גס
י
ל
א
ס
לואת
לנסוע
א
• י * צ י ת ל א ס ו ף נ ד ב ו ת ״י ל ת מ י כ ת י ש י ב ת ע ץ ה ח י י ם שלו .ר ו ב ד ב ר י ם
ב 7ו
^ ^
1ף י כ
ולמחסור
מ ע
^
ת
להעיר
את
רוח
נדיבי
עמינו
חובבי תורתינו לקום
על
1
ו ת י א ו מ ץ ל פ ע ו ל ת ו ו ת מ י כ ה וחיזוק להישיבה המפוארה הזאת ,ולחזק
ח
ו ז ג
א ו ן ה צ ד י ק ה ז ה ל ב ל ת ר פ נ ה י ד י ו חלילה.
מתנדבית
יקרים דעו גא כי מצות ת ״ ת דרבים העולה בערכה על כל
י
וען^
יזתרך־ן -י ן א ג ם א י נ ה מ צ ו ה פ ר ט י ת כ י ב כ ל מ ק ו ם א ש ר יזרח ש מ ה ק ר ן א ו ר
ת ש ל ח פ א ר ו ת י ו ,ו ע ד ק צ ו ו ת ה א ר ץ ש ו ל ח ת ה י א ק ר נ י אורה ,ו ל כ ל ב נ י
׳ אור במושבותם .ע״כ מצות חיזוק התורה היא מצוה כללית המגעת
י • ל ז א ת ת ח ז ק נ ה י ד י כ ם מ ת נ ד ב י ם יקרים ,ה ב ו ו ת נ ו ב ר כ ה כ ל
אהד
ג ד ב ת ל ב ב ו ה ט ה ו ר ל מ ע ן י ת ח ז ק י ש י ב ת ע ץ ה ח י י ם ב א ש כ נ ז ו ל כ ל בבי
^
יהי׳ א ו ר *7
0
י
ה י
י מ ת י ב
כ ס י
י
^י
ה
מצוינת גס ע״י ר״ע .ראה דבריו בשנת תרל׳׳ט :״ובית המדרש הגדול הזה
ג י
ל
לא למדינת אשכנז לבר כלל ובלל )והתלמידים משם אץ להם שום מעלה ויתרון
ל א
יי כ?
ילא בהספקה( ,כי אם לכל אחינו בגי ישראל בכל חלקי העולם כאשר ישנן
:בר ז
ל י נ י תלמידים מכל ארצות שמות חלק מערבי כחלק מזרחי״ )אגרות ,עמ׳ גט(,
^
' יימה
ימה בשנת תרמ׳׳י :״מיום היוםר הבית ישנס אצלנו בחורים מאשכנז ומרוםיא
מ
כ
כ
מ
י
י
י
י
ם
ר
אצ
כ
׳ ו ימעםטיייר ומהגר וגם ממדינת ענגלאנד ,ומה גם היו כבר אצלנו מאמעריקא״
׳ עמ׳ עג .
י״ע יי
" לקיים את נסיעותיו לצורר מגבית ,בימי הפגרה מהלימודים .בף כתב בשנת
,״
יזימ׳׳ו.־ ״נםיעותי בעצמי בימי החופש )פעריען( בכל ארצות אייראפא״ )אגרות ,עמ׳
'י •
• ״נםיעותי
ייאיז עני׳ נח .
יומת על ביהמ״ר לרבנים בברלין הביע ר׳ ישראל מםלאנט ,עמו עמד ר״ע
) ״ ס
(
ז ג
(
ה ? ן ר כ ה
כ ק ש ד י ס
ה׳
-ה ת ל מ י ד י ם מ ת ר ב י ם ב ה י ש י ב ה ש ל יד״ב ה ר ה ״ ג כ ק ש ״ ת מ ׳ ע ז ר י א ל נ ״ י
הנזי
ג
להקשיב
על
ה ת ו ר ה מ ש ר ת י ו ע ו ש י ר צ ו נ נ ו ר צ ת ה נ פ ש ו בם.
ה^!
א
^
לקח
בישיבת
עץ
החיים,
ומנצחים
התורה
ק צ ה ל ה ע ו ג ג ו ה ג י ל מ נ צ ה ו ן נ צ ח י ו ת ת ו ר ת י נ ו א ש ר י ר א נ ו ה׳ נ פ ל א ו ת
^
ו;ו
למען
ל ש מ ו ע ת מ י ד כ י ח פ ץ ה׳ ב י ד ו י צ ל ח ו ת ל מ י ד י ם ר ב י ם י נ ה ר ו
מתם,
ע״
בברלין
לקבל
משרת
הרבנות
שמה
יהי׳
יייי•
^
יזמפ0י
ה׳
ישיבה
להחזיק
החיים•
הדת ב א ש כ נ ז ולהגדיל תורה ולהאדיר את ישיבת עץ החיים
^
אלין
יסד
יראי
׳:ימה
גדולה
בעץ
ואח״ן
אישיים הדוקים ולבביים ביותר ,באיגרת לר״ע בשנת
תר״מ :״בית מדרש
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלה
דברי
המעתיר
לכבוד
התורה
ודורשי׳
הוגי׳
ולומדי׳
הרבנים של כת״ר הוא דבר גדול למעלה להפלא לחזוק התורה
המצפה
לראוי
והיראה כו׳ ״•
ע
1
ם
התומכים במוסד זה נמנה אחד מתלמידיו המובהקים של ר״י מסלאנט ,ר׳ יעקב יוזיף
)המכונה ר׳ ינקל חריף ,חתנו של ר׳ שמואל זיברטנסקי ,אף הוא מבחירי תלמידיו של
ר״י מסלאנט ,מחבר עולת שמואל( ,מגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בווילנא )מחבי
בית יעקב על בראשית( .באיגרת לר״ע בשנת תרמ״ז כתב :״הנני במנחה קטנה לכבוד
ישיבתו הרמה העומדת תחת דגל כת״ר״.
בדומה הביע דעתו ,בכמה איגרות לר׳ מאיר בנו של ר״ע בשנת תרצ״ד ,ר׳ חיים עוזר
גראדזענסקי .הוא עמד על הצורך שהניע את ״כבוד אביו הרב הגאון הצדיק ז״ל״ להקים
את ביהמ״ד לרבנים בברלין ,ומציין :״וה־׳ לו הרשות בזה גם לעשות על דעת עצמו׳
ולא הי׳ לו להתחשב אולי ימצאו מתנגדים לזה ,וב״ה כי עלה בידו לזכות את הרבים,
וחפץ ד׳ הצליח בידו ליסד עדות חרדיות עם רבנים יראים ושלמים״ .ועוד :״עלתה
לכבוד אביו זצ״ל ליםד עדה חרדית ״עדת ישראל״ ,וכן לייסד קהלות חרדיות מיוחדות״.
ביהמ״ד לרבנים — המכונה בפי ר׳ חיים עוזר בשם ״המוסד הנהדר״ ,״המוסד החשוב״
וכן ״מפעל אביו ז״ל״ — היה מוכר לו מקרוב :״כבוד אביו הגאון ז״ל ידעתי את גדל
צדקתו ושמעתי את תהלתו מחותני הגאון ]ר׳ אליעזר גרורנסקי ,מורה צדק בווילנא,
חתנו של ר׳ ישראל מסלנט[ ז״ל מה ששמע מחמי זקני הגאון אור ישראל ר׳ ישראל
סלנטר זצ״ל שהפליג מאד בצדקת אביו לחנך את הבנים והבנות ע״פ התורה והוא עצמו
למד אתם ,ודבר אודותיו בהתפעלות .גם יודע כתר״ה עד כמה הנני מוקיר ומכבד את
הםימינאר
הוסיף
ותלמידיו
באיגרת
הרבנים
אחרת:
היראים
והשלמים
״ושמחתי לשמוע
כעת
באשכנז,
והנני
תהלתו
מידידנו
מחבבם
תמיד״,
הרה״ג מו״ה
לכך
יחיאל
וויינברג שליט״א ]מחבר שו״ת שרידי אש .כיהן כאחרון ראשי ביהמ״ד לרבנים ,בשנים
תרפ״ה—תרצ״ט ,בה נסגר המוסד ע״י הנאצים ימ״ש[ ושהתלמידים עוסקים ומיגעים בתורה״.
על המקורבים לביהמ״ד לרבנים נמנה ר׳ יוסף שלמה כהנמן ,כפי שכתב רד״צ הופמן
באייר תר״פ :״הבטיח לנו הרב המפורסם לתהלה כהנמן מפוניבז׳ ,אחד ממנהיגי היהדות
הליטאית לשאת שיעורים לתלמידינו זמן מה בכל סמסטר״ )חוברת למלאות מאה שנה
להולדתו של ר״ע ]ראה הערה ,[1עמ׳ ,15תרגום מגרמנית( .ואמנם ,בביקוריו בברלין
נהג להתפלל בביהמ״ד לרבנים ,ולאמר שיעורים .כאשר ביקש רד״צ הופמן למנות עוד
בחייו את ממלא מקומו המעותד כראש ביהמ״ד לרבנים הוצע לכך ,ע״י ר״מ הילדסהיימר,
רי״ש כהנמן ,והוא הציע את ר׳ אברהם אליהו קפלן אשר אכן נתמנה לכהונה זו.
רי״ש כהנמן אף הציע לר״מ ליסוע לדרום אפריקה לצורך מגבית בעבור ביהמ״ד לרבנים,
ומסר בידו רשימה מקיפה של שמות תורמים בארץ זו ,שהכיר עקב ביקוריו שם לצורך
ישיבתו )מפי זקני ר׳ מאיר זצ״ל( .גם גדולי ישראל אחרים נהגו בעת ביקוריהם בברלין
להתפלל
בביהמ״ד לרבנים,
ובהם :ר׳ משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת
סלבודקה,
ר׳ ברוך הלוי הורביץ הרב מאלקפוט ראש ישיבת סלבודקה בזמן המלחמה ,ר׳ אריה
ליב רובין )המכונה :ר׳ ליב וילקומירער( הרב מוילקומיר )חותנו של הרב מפוניבז׳(,
ר׳ מאיר שפירא ראש ישיבת לובלין )מפי אאמו״ר שליט״א(.
נהירת תלמידים לביהמ׳׳ד לרבנים מארצות אחרות ,המצויינת באיגרת שלפנינו ,התמידה
בכל שנות קיומו .כך למשל שלחו לשם את בניהם דיינים ידועים ,ובהם :ר׳ שלמה זלמן
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
ייינלח
י1
גי*ל
ת
קרן
חיינו ואורך
איתורה בעז״ה אשר רק היא
•קביו פ ז ו ר י נ ו ב ב א ״ ס ״ .
ימיבו
ובזכותה
גזכה
נאם יצחק אלחנן
בהרב
מ ו ״ ר יעיראל
החופ״ק״־יי
איםר
זצלל״ה
קאוונא
כיודי ,
י דייי _
באינגוואר )חתנו של מחבר קיצור שלחן ערוך( ,ר׳ חנוך הענאך אייגש,
לף
י ז י כ נ י ם
כ נ י ס
פמר '
בור
כ ם פ ר
בייילנא ,מחבר ספר מרחשת ב׳ חלקים )ראה על קשריו עם ביהמ״ד
י ד
ג
שאול .ת׳׳א תשי־׳ג ,עמי שמו( ,ר׳ דור טעבלי קצינליגבוגן ,אב״ר
׳ מחבר מי נפתוח על יבמות.
״
י
״
ס
ק
י ר א ו
י
ל
ח
לר־
^
ל
,
״מ,
י י י העילם הבא ,החונה פה קהילה.
׳-קבוע
^
בז
^
י
^ ^ י
ל ד ו ר ו ת ,בי
וקדושים,
ם
ליהנות
במכללות
אשר
מזיו
בין
רבני
במדינות
תורתם
גרמניא,
הורידו
גרמניא
אחרות
ויראתם.
נמצאו
היו
את
למדרגה
אנשים
רבבות
אנשים
השכלתם
של רקחות
צדיקים,
רצים
האקדמאית
וטבחות
ממש,
א ו מ
1כי יסופר .א ת ה ת ו א ר י ם ה א ק ד מ א י י ם ה ס ת י ר ו מעיך כ ל ו ל א
מ ש י ב ה ם א ל א ב מ ג ע ם ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ו ב מ ל ח מ ת ם נגד ה ח ו פ ש י י ם
יזמתבוללים.
הרב יחיאל יעקב וויינברג :שו״ת שרירי אש חלק ב ,סי׳ ל.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ ר י ש ר א ל מ א י ר לוינגר
טבילת עופות במים קרים
ובתמיסות הימיות לפגי המריטה
המודרנית של
בתעשיה
מזון
מצרכי
מתעוררות
כשרים
סתירות
לפעמים
ב י ן ה י י צ ו ר ה ה מ ו נ י ו ט י ב ה מ ו צ ר מ ח ד ,ל ב י ן ד ר י ש ו ת ה ה ל כ ה מאיז־ר .ב ע ב ו ד ה זי
לעסוק
ברצוננו
בעיית
שונים
בנושא
העופות.
מריטת
מריטת העופות אינה בעייה חדשה .בתקופות שונות הפשו פתרונות
לפתור
בפוסקים
ב ע י י ה זו.
הועלתה
בצורת
הבעיה
העוף.
המליגה של
מ ל י ג ה זו ה ו צ ע ה ב צ ו ר ה ה י ב ש ה ב ר מ ץ ,ב ה ו ם א ו כ ה ב ה ו ב ע ל ג ב י ה א ש .ה ת נ א י
ב ה ב ה ו ב הוא ,ש ל א יהיה זמן ר ב במקום א ח ד ושידיה בית ה ש ה י ט ה מ ד ם ש ב ע י ן ׳ ,
לחרוך על ק ש ותבן שאין להם חמימות כל כך
ונוהגים
הוצעה
בכלי ש נ י
גם
הרטובה
המליגה
חמים.
במים
למלוג
בחשבון
; :
בטמפרטורה ש מ ת ה ת ל״יד סולדת״ .
באמצעות
הנוצות
הנוצה.
שלפוחית
א ת ה נ ו צ ה ב ת ו כ ה ,ב(
ב ו ו ד א י ,ג(
הנוצות;
כיצד
א י נ ו ב ר ו ר ל ג מ ר י .י ש נ ן ש ל ו ש א פ ש ר ו י ו ת :א(
שקיים
לבשל
לצורך זה בא
אם ננתח את המציאות לגבי בעיית יציאת
בו
2
הדם .
למעשה
שריר
חיבור ע ״ י
מחוברת
לעור,
הנוצה
שלפוחית הנוצה מלאה ומחזיקה
חיבור ש ל ר ק מ ת החפוי,
הנוצה.
בחיי העוף מחוברות
בנוסף על
ייתכן מ א ד
צנורות דם
חיבור
המנגנונים
ששלושת
פועלים יחד.
עליה
בטמפרטורת
גורמת
הסביבה
להרחבת
הנוצה
שלפוחית
חיבור
ולכן
הנוצה לגוף נ ע ש ה ח ל ש בהרבה .ד ב ר זה בא בהשבון רק אם טמפרטורת הסביבה
גבוהה
היא
באופן ניכר מ ט מ פ ר ט ו ר ת העור.
בסדר גודל ש ל
גורמים
0
0
43 — 4 2
צלסיוס.
שונים ,כמו מהלות ,לעלות ע ד
כדי שנוכל
לקבל
מריטה
ט מ פ ר ט ו ר ת עור העוף,
ס
טמפרטורת
העור
ב ת נ א י ם רגילים,
בהשפעת
עשוייה,
4 5בערך.
טובה ביד או
במכונות
לעלות
נצטרך
מ ע ל ו ת מ ע ל ה ט מ פ ר ט ו ר ה הרגילה ש ל עור העוף ,מכיון ש ה ט מ פ ר ט ו ר ה
במספר
הטבעית
ש ל ו בוודאי אינה מ ש י ר ה נוצות .באופן מ ע ש י מ ש ת מ ש י ם ב מ ש ח ט ו ת בטמפרטורות
4
שבין חמשים לששים מ ע ל ו ת .
מבהינה
הילכתית ,בישול מוגדר בטמפרטורה שה״יך
ם
ו
ל
ד
ת
ב ד
,
< 5
ה
ה
ג
ד
ר
ה
1יו״ד סימן סח ,סעיף ט,
2שם ,סעיף ג בהגה״ה.
3שם ,סעיף יא בהגה׳׳ה.
7 4ת?01111
*1056,
^ •מ
׳־6^^01ת 1,1׳•?•*1600111, £
?001,
801. 33, 274—279, 1954.
5עיין קונטרס מים שהיד סולדת בהם ,מכון מדעי טכנולוגי ,ירושלים תשל״ג .וכן בהערתו
של פרום׳ לב ,ובשם הרב ש״ז אויערבך ב״המעיך ניסן תשל״ג ,עמי .41
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע י י נ ח
בהת*
ל פ ו ס ק י ם ו ל א כאן המקום להאריך .מ ק ו ב ל לחשוש ל ב י ש ו ל
^
נט
^ *:מעל י> .43ה ר ב ש .ז .אוירבר ש ל י ט ״ א * מ ס ת מ ר ע ל ט מ פ ר ט ו ר ת
חע
.ט מ פ ר ט ו ר ה שאין היד ס ו ל ד ת בו .מ כ א ן ואילך ייתכן שגם ל ד ע ת ו
^
^
׳ יי ׳-י ש.
.
ל
יאור
מ
1
ס
ר
ט
ן
ו ף
י
כ
גיי״
נזן
זאת
ןל
׳• י .סבי המליחה .א י לכך ,המריטה ל א ח ר ט ב י ל ה במים חמים איבה
ה
א י
מיו
בשחיטה
כשרה
של
,
נתעוררה
בעית
התחליפים
לק^
4
מ ת ב ר ר ש ט ב י ל ת עוף ב ט מ פ ר ט ו ר ה מ ע ל
ם
46ע ל ו ל ה להיות
ר
מ ר ו ט יפה,
י*חי
הלך דמ
עופות•
למריטה
במים
חמים,
במטרה
וזאת
כ ש ה ד ב ר בעשה לפי ההלכה.
מכילה כ מ י ם קרים
?
ח
ע
ה
• ש מ צ ב ח ו ם ב ל ת י ר ג י ל ש ל מ י ה ס ב י ב ה עשוי לשבות א ת
חיזק
הגוצי• א ל העור ,הביא לבםיוגות מריטה ל א ח ר ט ב י ל ה ב מ י ם קרים.
ר א ש ו נ י י ם בכוון זה הראו ת ו צ א ו ת טובות ,יחסית ,ש ל טיב המריטה.
ל
י ה מ ע ר כ ת הטכבית בשבים האחרובות בערך מ ח ק ר מדוייק ,ו ה ת ב ר ר
ע
^ ^ י ם ק ר י ם י ו ת ר טיב ה מ ר י ט ה הבעשה במכובות עולה .ב ט מ פ ר ט ו ר ו ת
^
8ל ־ 1 5היא ממוצעת ו מ ע ל ל ט מ פ ר ט ו ר ה
8ה מ ר י ט ה טובה ,בין
זו -
* נ ^ י ת גרועה/
^ בבד
*־י עם ה ט ב ת ה מ ר י ט ה ע״י הקור ,עור העוף ביזוק פ ח ו ת והעופות
ט
י י ״זי•
ניעמ״י ״ "
״ ה ד ב ר היא ,ש כ כ ל ש ט מ פ ר ט ו ר ת מי הטבילה של העוף השחוט
יחוקן-
מ ט מ פ ר ט ו ר ת העוף הטבעית ,בעודו בחיים ,הקשר בין הבוצה ל ע ו ר
ימתרופף.
ח
י
כ
נ 0י
א י ן ף
כ כ ל
0
0
ו כ י ס
0 1 1
לבחירת
יק
ן
ס א
,
ה ה ל כ ה א ס ו ר ל מ ל ו ח עוף קפוא״ .מאידך גיסא ,אין חשש שהעוף
עוד
ז 3ע ן ף
^
0
הוא
בטבל
ב מ י ם שאיבם קפואים,
מכיון שבקודת
הקפאון
של
נ מ ו כ ה מזי ש ל ה מ י ם עצמם .לפי זה ל א ת ה י ה מביעה ל ט ב ו ל א ת העוף
ל
נ מ צ א י ם
'
יי*
מ א ף <
האמור,
התאם
3ק ׳
ך ף
א
ם מ י ר לבקודת
חששו
להוראות
הקפאון.
רבבים שובים
שבתבו
במשחטות
להרשות
טבילת
העוף
במים
קרים
שובות ל א הסכימו הרבבים ל ט ב י ל ת
י
^ ל י לפבי המריטה ,ב מ י ם קרים ב י ו ת ר ; גוכח העובדא שגופים מתכווצים
1 0
י פ י כ ר י י ת כ ן שצבורות הדם ייסגרו ע״י המים ה ק ר י ם ,ו ה ד ב ר יפריע
6
<יעס כרד
י
ע ט .ו_^
׳׳כ•
ד
ב מ
8
3
!0
^
פ ד ס
ן 1 9
9
ה
י י מעל 50מעלות צלזיוס.
׳—219ד 21׳יי 301,ץז?01111
ם י מ ו
י
י
י׳ עמ׳ שיד ,תשכ׳׳ג.
השימות .עיין בקוגטרם שהוזכר בהערה .5גס לשיטות אלו יש מקובי לחשוש
כ ח י ל י
ם ח
•, 11ח11161ג(1 1£זמ •1ג •118©1. 1ז.1,0
׳ סעיף יא בהגה׳׳ה ,וסימן סט ,מע־ף א בהגה״ה ,ובש״ך שט ם״ק יא.
ו יף מי עמ׳ ב .האי ריאה דאוושא וכוי .בחמימי לא דכווצי ,בקרירי לא
_
ימטרשו
׳" • פירש ר ש ״ י . . .ומיס הקרים מותחין אותה .בהשלכות הנובעות מכאן עיין
י ״ ע יי*-
* יי י סימן לו ,ט׳׳ז ס״ק ה.
ע
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל פ ל י ט ת ה ד ם במליחה .היות והמליחה נ ע ש י ת באויר ה נ מ צ א ב ט מ פ ר ט ו ר ת החדר׳
ס פ ק ר ב א ם ק י י ם ה ש ש זה .ד ב ר ז ה ט ע ו ן ע ו ד
מריטה
ב י ר ו ר נוסף.
ל א ח ר ט ב י ל ה ב ה מ ר י ס הימיים
ישנם מספר חמרים הידועים
במשחטות העובדות
נבדק
ההלכה,
הן
קרים,
במריטה
ב מ ת כ ו נ ת ם ל ע ז ו ר ל ש ה ר ר א ת ה נ ו צ ה .ד ב ר זיי
בשיטת המים החמים
לאחר
טבילה
ההלטנו לנסות את ט י ב
באופן
נבחר
נסיוני
במים
המריטה
החומר
בחו״ל.
חמים ,והן
באחד
ס8ין״.
נוכח הקשיים מ ב ח י נ ת
לחוששים
לטבילה
החמרים החימיים
מספר
להומר זה
במים
ש ה ו צ ע ו לני•
והחשובה
תכונות
ה י א ש ה ו א גורם ה ר ט ב ה ' -ט ו ב ה ו מ מ י ם שומן .ה ח ל ט נ ו ל נ ס ו ת א ת ט י ב ה מ ר י ט ה
טבילה באמבט מים
לאהר
התברר
הנמצא
יותר,
שהמריטה
פ ו ש ר י ם ) מ י ב ר ז ( ב ר י כ ו ז ש ל 1ל־ 6000ב ע ר ך .
בהרבה.
הוטבה
ה ג ו ר מ י ם ל כ ך ה ם :א(
על גבי הנוצות ,ועל ידי זה מ ג ע
השפעה
ב(
ישירה
בסים
על
אצבעות
הנוצה
המסת
המריטה של
לשהרור
הנוצה.
השומן
המכונה טוב
מנגנון
הפעולה
אינו ידוע.
מבהינת
ה ה ל כ ה נ ר א ה ה י ה ל נ ו ש י ש ל ב ר ר ש ת י נ ק ו ד ו ת ע י ק ר י ו ת :א( ה א ם
התומר ה ו א כ ש ר ? אמנם החומר מ ו ס ף ל א מ ב ט המים בריכוז נמוך פי מ א ה מזה
הבטל
עשוי
בששים,
להיות
הדבר
שאלה,
בגדר
וייתכן
היות
״דבר
שהוא
ה מ ע מ י ד ״ י•י .ב( ה א ם י ש ב כ ח ה ח ו מ ר ל כ ו ו ץ א ת צ נ ו ר ו ת ה ד ם ? א ם ב כ ה ו ל כ ו ו ץ
א ת צ נ ו ר ו ת ח ד ם ,י ת ע ו ר ר ח ש ש ש ה ו א י פ ר י ע ל י צ י א ת ה ד ם ב מ ל י ה ה .ב מ ק ר ה זה
יהיה
גרוע
אולי
לבירור
השאלה
בהומר
שום
חלבון
וג׳לטין.
לבירור
בתרנגולות
ממים
קרים
הראשונה.
מרכיב מ ן החי.
5
התוצאות ׳
השאלה
חיות
שפעולתם היא
זמנית
האינפורמציה
בטהון
ליתר
בלבד״.
שנתקבלה
ערכנו
מהחברה
בדיקות
היתד,
שאין
מעבדה על
שומן,
ה ר א ו ש א כ ן א י ן ב ה ו מ ר זה כ ל מ ר כ י ב מ ן ה ח י .
השניה
ומורדמות
נערכו
הוכנס
נסיונות
צנור
כדלקמן:
המחובר
לתוף
למכשיר
עורק
רגיש
הכנף
למדידת
ל ח ץ דם .לתוך וריד ה ו כ נ ס ה צנורית ל ה ז ר ק ת חמרים .ת ר ש י ם ל ח ץ ה ד ם נרשם
לתקופת
סמ״ק(
?0
x
?
בקורת ע ד
של
תמיסה
שנתייצב .א ח ר כך,
פיזיולוגית
1 0
ההרקה
ונרשמה
לוריד
ההשפעה
על
כמות
מסויימת
עקומת
לחץ
)0:5
הדם.
ז ?8£< ?0111117 8031(31118 0 1 1 6 1 1 1 1 0 3 1 • 1 0
0601-813 30341.׳13ח?.0-8• 80202, ^113
12האינפורמציה מתיך פרוספקט של בית החרושת .מפאת סודות מקצועיים אין באפשרותינו
לקבל את הנוסחא המדוייקת של החומר.
13קשה להגדיר האם מתן תוצאה מעין זו ,בחומר בתהליך העיבוד הוא בגדר דבר המעמיד•
ליתר בטחון נקטנו בקו זה ,לחומרא.
14כך משמע מהעובדא שאפשר למלוח בשר שקפא מקודם .בזה שונה דין דם מדין בדיקת
הריאה .עיין ט״ז יו״ד סימן לו ,ס״ק ה.
15בדיקות שנעשו ע״י אנליסט בע״מ הראי שאץ שימן ,אין חלבון ואין ג׳לטין בחומר.
16אי אפשר להזריק מים לבעל חיים .לפיכך משתמשים במים בתוספת מלח בישול ,כך
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל
^ י ויי
^ הוזרק
ו$
^
^נמ^
ךתו
כ ל
ב
-גיי
ה
ף
^
ה כ ס
ל
גרס
א
^
ה
^
הנסח
ליתר
ך
רגי-
ל
י
^ ־ י •
ת
ז
ש ל ת מ י ס ת ס$ייו י.
בטחון הורנו
הרימו.
<ייות
בריכוז ש ב ו ב ט ב ל העוף,
ע ל ההזרקה ,ו כ ש ג ם כ א ו ל א נ מ צ א
ג ם כ א ן ל א נ מ צ א כ ל שנוי.
צבורות
בכדי לדעת
ה ד ם ה ו ו ר ק ה כ מ ו ת ש ל פ ח ו ת מ־1
אס
למיליון
מ ס ת בוראדרבלץ.
ו! ״
״ ״יייח ים ק י ״ ״
^
.נ ת .ה ש י ג מכאן ,שאין ל ח ו מ ר ׳:עם השפעה ע ל צבורות הדם.
^
^ ון
ג ם ה ש פ ע ה מ ק ד י ש ה ע ל ה ד ם עצמו ,א י ו הוא יכול ל ה פ ר י ע
<ייןי ^ •
ע
ת מ י ס ה זו ג ר מ ה לשבוי ביכר ב ל ח ץ ה ד ם
י
ת
לאור כיי
ת
נ
^ ׳
^ימ
^ ה ת מ ר י ם
ג ע ן
^
א
^•?י
י י ? ו ו
ו 1נ א י
י ^ייאמור בראה ,שביתן לבצל ח מ ר י ם חימיים ל צ ר כ י מ ר י ט ת העופות.
^*יאת
ץ
^
ע
ל
מ
• ^זי
י
ההוראה
לפסוק
את
בשאלה
האפשרויות
עקרובית
הטכניות
זו
למעשה.
המטרה
היום
בחשבון
הבאות
^ ״ ר ה ב ב ת י השחיטה.
כע3
ו ף ף
5
* ית
נ ? ם ו י
'
ל
ז י
י
י
ימו '
ת
ה
ט
ו ז <
נ ? ם
לי״
יגל
מ י
^״^׳־
י
ילה״.
י
^
י
ב
׳׳
י ת י
נ
ג תמי
יארי
ב ע י ו ת ה מ ר י ט ה העומדות בפבי ה ת ו צ ר הכשר .הוצעו
אחרי
הימיות
י א ר י
^
טבילה
מדדים
במים
קרים
ואחרי
טבילה
ש ל פ י ה ם יהיה א פ ש ר ל ה ע ר י ך א ת החומר ,א ם הוא
כ ח ו מ ר ע ז ר ב מ ר י ט ה ה כ ש ר ה א ם לאו.
״ ל מ ו צ ע ת ב ו ה לעיון גדולי הפוסקים ב ש א ל ה
ה ב
יהירות
בתמיסות
1 8
זו .
ב ז ה ל ר ב א ל י ע ז ר ק ו ג ל שליט״א ע ל עצותיו המועילות
כן ברצוני להודות
מחקר
זה.
את
הכלים
לבצוע
הבםיובות
ל מ ו ע צ ה לעבף ה ל ו ל שהעמידה
האמורים.
••ח*יס בתמיכה יהיה שיה לרם .אפשר להשתמש בתמיסת סוכר .תמיסה כוו
תמיסה
7
מתיימרת
*
ט ה די
בהם
ה ד ס מהעוף.
ד י ,י
ף
הללו
איו
חשש
איסור
כשלעצמם
ואין
חשש
ה י ס
ת נ ן י ם
^ 18
י ז י
פיזיולוגית.
א ץ משמעות כלשהי למרכיב המלח או הסוכר מבחיגת
יקיםי צבירות הדם.
הוכגה בתמיסה הפיזיולוגית הנ״ל ,ע״מ להבטיח את תגאי הגםוי.
את הדברים בפגי הרב ש .אפרתי ,העיר את תשומת לבי לגקורה גוםפת:
?׳׳י החימר געשה העור רך — ווה יכול לגרום שבעת מירומ הגוצות במכוגת
ה
3ף
* ייעשה צרורות הדס ובגצרר הלא אסור למלחו כך״ …הדבר ,אכן ,גיתן לבדיקה.
להודית לרב ש .אפרתי על הערתו החשובה.
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב גרשום ה ר פ נ ס
עבודות דרוג ההדים בשביעית
שנו
אין
חכמים:
הגשמים,
מפני
הגשמים,
מפני שהוא
חייץ .כ ל
הוא
תנטל
בונין
שהוא
מדריגות
מתקנן
מתקגן
על
לשביעית.
למוצאי
) ב ש ״ ם :וכל(
פי
הגיאיות
בונה
אבל
שביעית.
אבן ש ה ו א יכול
ולא
ערב
הוא
יסמוך
שביעית
משפסקו
בשביעית
משפסקו
בעפר,
עושה
אבל
ל פ ש ו ט א ת י ד ו ו ל י ט ל ה ה ר י זו
) ש ב י ע י ת ג /ח׳(.
הרמב״ם
וכשיבנה
ז״ל בפירושו
מדרגה על
ל מ ש נ ה מ ב א ר :מ ד ר ג ו ת — ידוע ,וגאיות — ידוע.
הגאיות ההם ויישר אותם לתקנן ,לא יסמוך
ר״ל
בעפר,
לא יחזיר העפר לגאיות ההם כדי ש י ש ו ה פניהם .וחייץ הוא מחיצה ,ר״ל להבדיל
הגיא
אותו
ידו
להושיט
מכל
השדה.
ולקהתם,
לקהתם,
בגיא,
אינו
לקחת
לפי
מותר
מותר
מדרגות
זה
לקהתם,
מדברת
ע ל פ ג י ג י א ; ב׳
מפני
ומה
אותם ,א מ ר ש ה ו א ל ת ק ן ש ד ה ו נתכון .עכ״ל.
פירוש
לו
והאבנים
לו
שיהיו
קרובים
שכשנראה
על
משנתנו
ע״פ
שלא
אותו
שלושה
הגאיות
אפשר
יורד
ענינים
כדי
לקהתם
או
שיוכל
עד
שירד
ישלשל
עצמו
כדלהלן:
בניית מ ח י צ ה לגדור גיא מן ה ש ד ו ת
א׳
בנין
ש ב ס ב י ב ת ו ; ג׳
נ י צ ו ל או פ י נ ו י א ב נ י ם מ ת ו ך גיא.
ע פ ״ י פירושו של ה ר מ ב ״ ם אוסרת ה מ ש נ ה בניית מדרגות כאלה בערב ש ב י ע י ת
הגשמים ,אולם אסור לההזיר א ת ה ע פ ר )שהצטבר א ג ב ח צ י ב ת או טיוח
שפסקו
שביעית
משפסקו
המדריגות(
הגשמים,
אבל
לבנותן
מותר
השמיטה
בינלנת
עצמה
אהרי
ל ת ו ך ה ג י א ב כ ד י ל י ש ר א ת ש ט ח ו .ב׳ ה מ ש נ ה מ ת י ר ה ל ב נ ו ת מ ח י צ ה
ש ת פ ר י ד ב י ן ה ג י א ל ב י ן ה ש ד ה ה ס מ ו ך לו .ג׳ מ ו ת ר ל פ נ ו ת או ל נ צ ל א ב נ י ם מ ע ל
פגי
ש פ ת הגיא ,כל שאין ה א ב ן מ ר ו ח ק ת מ ה י ש ג ידו ש ל
למעלה.
לתקן
ברם אסור ל ר ד ת אל תוך
הגיא
בכדי ליטול
מאבגיו,
ש ד ה ו נתכון .ע ד כאן ביאור הרמב״ם .מהו יעודן
ל א ברור מפירושו ש ל
אלה,
הר״ש
מפרש
את
העומד על פי הגיא
המעשי
שהרואה
של
יאמר
מדריגות
הרמב״ם.
עפ״י
המשנה
שיטה
אחרת.
לפי
פירושו:
אין
בוני?
מדרגות על פי הגאיות — שלא יחליקו כירידתן לקחת המים ש נ ת ק ב צ ו )בתחתית
דנראה
הגיא(,
בעפר
״יסמוך״(
כמתקן
להשקות
בהן
שדותיו
בשביעית.
ולא
יסבוך
)במקום
-א ם ב א ל ה י ו ת ס ו ב ך )סוכר( מ ק ו ם י צ י א ת ה מ י ם ב א ב נ י ם ,ל א
יתן
ע פ ר ו ט י ט בין האבנים ,מ ש ו ם ד מ י ח ז י ט פ י ש מ ת כ ו י ן ל ה ש ק ו ת מ ה ן שדותיו.
אבל
ע ו ש ה ה ו א ח י י ץ — א ב נ י ם ס ד ו ר ו ת זו ע ל זו ,כ ג ו ן ג ד ר ב ל א ע פ ר ו ט י ט .כ ל
אבן
בה
-ש ב ש ד ה ו ,אפילו קטנה ,אם הוא יכול ל פ ש ו ט ידו ו ל י ט ל ה ו ל ב נ ו ת
ג ד ר ש ל א ב נ י ם ,כ ג ו ן ש ם מ ו כ י ז לגדר ,ה ר י זו ת נ ט ל ,ש ה ג ד ר מ ו כ י ה ע ל י ו ד ל ב נ ו ת
גדר
נוטלה ולא לתקן שדהו לזריעה .עכ״ל.
ל פ י פ י ר ו ש ז ה מ ד ו ב ר ב מ ש נ ת נ ו ע ל ש נ י ע נ י נ י ם ב ל ב ד :א׳ ט י פ ו ל ב מ י ת ק נ י ם
המיועדים
אבנים
42
לניצול מי גשמים הנקוים
ב ת ח ת י ת ה ג י א ; ב׳ ה א ו פ ן ה מ ו ת ר ב א י ס ו ף
המפוזרות ב ש ד ה ל ש ם ניצולן לבנין.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עפ ״ י
פ י ר ו ש ו י״,.. !.״.,״
די.״.
ד הר׳ ש אוסרת מ ש נ ת נ ו בניית מדרגות המיועדות לירידהת ^
ב י י ^ י ל ש ם ש א י ב ת מ י ג ש מ י ם ש נ א ג ר ו שם ,א ח ר י ע ו נ ת ה ג ש מ י ם ש ל
^ ל ה ש ק ׳^ יז״ ש ה ד ב ר ברור שהוא מתקין מדרגות אלה בכדי שיהיה נוח
׳ ־ י ה י ב ש ב י ע י ת .א ב ל מ ו ת ר ל ו לבבות חייץ ,מ ע י ן ס כ ר ע ש ו י
נ#
ל ח ס ו ם א ת מ ו צ א ה מ י ם מ ת ו ך הגיא .אולם א ס ו ר לו לסבור ,כ ל ו מ ר
^
לס ^
ה ב ק ב י ם ש ב י ן ה א ב ב י ם ב ע פ ר ,ש ל א ה ת י ר ו לו א ל א ח י י ץ ש ל א ב ב י ם
^
ס
יי•
. 1,
*יו א ו מ ד
מ ר ת מ ש נ ת נ ו כי )למרות שבדרר כלל אסור ללקוט בשביעית מ ת ו ר
^
^
ל בניו ,א ל א א ב נ י ם ג ד ו ל ו ת ב ל ב ד ( מ ו ת ר ל א ד ם ה ב ו נ ה ג ד ר
?צה
ח ת י
ז ן ר
ן 3י ע
כיכי
ו ת
3ג י ס
ת ן
ף ן ף
ל
ע
1
ג
ג
ע
ה ג
כב
ע
ך
״
ה
ע
י
י
ד
ל י ט
י ל א פ י ל ו א ב ב י ם ק ט ב ו ת ה ס מ ו כ ו ת לגדר ,כ ל ש ה ן ק ר ו ב ו ת ל ב ד ב ך
ה
ש ה
י א י כ י ל ל פ ש ו ט י ד ו וליטלן ,מ א ח ר ש ה ג ד ר מ ו כ י ח ה ע ל י ו
לכנו
י ה ו א נ י ט ל ו ו ל א ב כ ד י ל ת ק ן ש ד ה ו לזריעה .ע ד כ א ן ב א ו ר ה מ ש ב ה
לעוי־
הר״ ש
הרע״
ב פ י ר ו ש ו ל מ ש ב ה א מ ץ ל ע צ מ ו א ת ש י ט ת ה ר ״ ש ו א ף א ת םגבובו ב כ ל
חלקי•
׳•׳^בה זו.
ת
ך
ג
טת
ב
^יילכו
^ י ת י י מ ס כ ם ה ר מ ב ״ ם עביביה ש ל מ ש ב ה זו כ ד ל ה ל ן :
מ ל
א ל
כ
ע
ימד
יזמד,
כלסבי
^
י
ע ן ע י
ה
ע
ה
י
ל
ה
מ
ר ה ל ז ר י ע ה ,א ב ל ע ו ש ה ה ו א חייץ ,פ י ר ו ש ב א ב נ י ם .ו כ ל א ב ן ש ה ו א
ט אתכ
ו מ ך
ןן
ג
נן
וז
ש
^
ז ז ן
ידי כ ש ע ו מ ד ברשות הרבים וליטול אותה מתור
שדה חברו
א ו מ ש ו ם ג ז ל ו ב ו נ י ן בה .א ב ל מ ת ו ך ש ד ה ו לא ,מ פ נ י ש ה ו א ר ו צ ה
^ י מ ג מ י
ס
ז ע ל פ ג י ה ג י א ו כ ל א ב ן שיכול לפשוט את ידו וליטלה והוא
ח
כ ו ל
עית
א
ח י י
ש פ ת ה ג י א ה ר י זו ת ג ט ל ) ה ל כ ו ת ש מ י ט ה ו י ו ב ל ב׳ ,י״א(.
ע׳׳ל ׳<׳
*/י*/ל
׳־׳׳׳ ,א ל א ש ע
זה כלל,
!11.11ה ע
ג-אמרו ככ יי הה ממ זשי גג הה ל7אא ד ב ר
*׳׳ייו ב א מ ר ו
^* ' י י ״יי ל׳׳׳יק ע ל י
ש פ ת הגיא הוא מדבר ,כשבונה אותה בשביעית לא יעשנה בעפר
תיג^
גקי
א א ד ם ג י א ע פ ר א ו י ת ק נ נ ו בעפר,
מ פ נ י ש ה ו א מ ת ק ן א ת הארץ.
ו י ה י ב ע ש ב א עליהון.
ו ה כ ״ מ ה ת י ג ע ו י ג י ע ה ג ד ו ל ה ל ב א ר ה ל כ ה זו ו ל י ש ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם
ה
מ ע
י
כ
^
ש
ג
ה
ופירושי ע ל המשגה .אף מדבריהם ש ל שגי גושאי כליו אלה
י ^ ל כ א ו ר ה ק ר ו ב י ם י ו ת ר ד ב ר י ה ר א ב ״ ד ו ה ר ״ ש ל פ ש ט ו ת ל ש ו ן המשבה,
א ע ף
כ
ר א כ ׳ ׳ ף
ר
י
הבשר הגדיל,
אם כי הרדב״ז תמה מאד
על הסיפא
של השגת
א
י י* מ ט י ל ס פ ק א ם א כ ן מקולמםו יצא הפירוש התמוה ע ל ״ כ ל א ב ן
^
כ
ל פ ש ו ט ידי וליטול״ ע״ש.
יל
י1
פלא
י י ל ה י א ש ה ת ל מ ו ד ה י ר ו ש ל מ י איבו מ ס י י ע ביריבו ל ה ב י ו כוובת
זיתנ^,
ב מ ש ג ה זו ו כ מ ע ט ש א י ב ו מ ת י ח ם ל פ ר ט י ם ה ש ו ב י ם ה כ ל ו ל י ם בה .א י ן ז א ת
^
5 ,
ם
א ל
חאמ
^
ר ט י ם
ו ר א י
ם
׳
^
ז ז י
אלה ,היו כה ברורים ומובבים במציאות הארצישראלית בתקופת
ע י ש ל א ב ת ע ו ר ר ש ו ם צ ו ר ך ב ב י א ו ר ,ה ב ה ר ה א ו ו י כ ו ה בבדון.
ע ב י ו ת ד ע ת י מ ת ב א ר ת ב א מ ת מ ש ב ה זו מ ת ו ר ע צ מ ה ,ל ל א ק ו ש י מ י ו ח ד ,
יי• ל ב ת ״
כלתיתסת.
כידוט
ע,
תוכבה
על
התרבות
החקלאית
ש ל הרי
יהודה
והגליל
שאליה
התרכו רוב הישוב היהודי בא״י בתקופת המקרא והמשגה באזורי
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי יהודה והגליל
ההר.
במערך
שהתגוררו
אוכלוסיה
בא״י
מיושבים היו
צפוף
כפרים
של
באוכלוסיה
ועיירות
יהודית
בת
כיסה
את
אשר
מליוני
כל
נפשות׳
ההר•
חבל
ג ד ו ל ה זו ה ת פ ר נ ס ה ב ע י ק ר מ ע ב ו ד ת ה א ד מ ה .ה ת ר ב ו ת ה ח ק ל א י ת ע מ ז י י
על ר מ ה ג ב ו ה ה מאד .ה א י כ ר היהודי ידע לנצל יפה כל פ י ס ת ק ר ק ע וכל
מקור מים בהר ובגיא ,ואף מבין נקרות וטרשים השכיל לינוק א ת ש פ ע ברכת
בדגן ,בתירוש וביצהר ,ב ח ל ב ובדבש.
ה׳
בימי
עוד
הקדמונים,
אבותינו
למד
בימי הבית הראשון,
הישראלי
האיכר
ל ד ר ג א ת מ ו ר ד ו ת י ו ה מ ש ו פ ע י ם ש ל א ז ו ר ה ה ר ) .י ח ז ק א ל ל ״ ח ,כי(.
שיפועו
א׳
מי
ה ת ל ו ל ש ל ה ה ר כ מ ה ו כ מ ה מ ג ר ע ו ת לו
ה ו א מ ק ש ה ע ל ע י ב ו ד ה ש ט ח .ב׳ ה מ ד ר ו ן ה מ ש ו פ ע מ ח ל י ק ע ל ג ב ו א ת
הגשמים
בחפזון
צלע
מבלי
על
ההר
שדהו
פני
לא
והסלע
רק
שהוצגו
שהמים
המדרון
לא יוכל
בתקופת
יספגו
הצהית
במהרה
יתבלט
להפיק שום תועלת
שעובדות
יסוד
התנ״ך,
אלא
שהם
גם
בפניהם
ע״י
לכל
לתוך
סוחפים
ג׳
את
מימי
שיכבת
פני
מעל
למדו
וידועות
כיצד
המיוחדת
האלה חיא דרוג
האדמה
היו
הפוריה
האיכר
מעל
שנםתהפה
לאבותינו
על
חבל
ח ב ל ההר,
השוטפים
המדולדלת.
להתגבר
של
הגשמים
השטח.
חקלאית מחלקתו
גלויות
הטופוגרפיה
הבעיות
האדמה.
במרוצתם
אלה
התשובה
על
בעיבוד החקלאי:
בא״י
הבעיות
נחלתם.
כלומר —
כבר
החמורות
מצאו
הם
בניית
כי
מדריגות
פני הגאיות.
עבודת
חקלאי
הדרוג
יעיל
האבנים,
של
משולבת
אדמת
בעבודה
ההר,
חשובה
הלוא
היא
אחרת,
עבודת
הנחוצה
העיזוק
אף
היא
וסיקול
לניצול
ה׳(
)ישעי׳
המפריעות לעיבוד החלקה והתפתחות הצמחים.
וזהו מ ע ש ה ה ד ר ו ג :ת ה ל ה יקבץ האיכר א ת כל האבנים המפוזרות על פ נ י
ה ה ל ק ה .א ו ל ם ל א י ס ת פ ק בכר ,א ל א י ס ק ל גם א ת ה א ב נ י ם ש ה י ו מ כ ו ס ו ת ו נ ת ג ל ו ,
יעזק א ת כל אותן אבנים שזיעזעתן המחרישה ,ולפעמים אף יחצוב שתים
ואף
או ש ל ו ש מורביות מן ה ס ל ע ש ב מ ד ר ו ן החלקה ,בכדי לנקר א ת א ד מ ת ו ולהרחיב
את
שטח
והעיזוק,
המיזרע.
אמתיים,
של
בניית
קיר
ימלא
הבנוי
לפי
האיכר
שטח
עפר
המדריגה
במגמה
הצורך
)טרסה
מאוזנת
המתבקש
את חלל
הגיא
בלע״ז(
לקוי
משיפוע
אשר מעל
היא
הגובה
בעשיית
של
הייץ.
המדרון,
המדרון
ולפי
לחייץ
בעפר,
ההייץ
בגובה
האפשרויות.
עד
שתווצר
הוא
או
אמה
לאהר
מכן
כעין
במה
י ש ר ־־־ מ ד ר ג ה .
במרחק
האבנים
האבנים
כדי
י ש ת מ ש האיכר לבניית המדריגות על פני מדרון הגיא.
ראשית
כעין
בשפע
שנצטבר
תוך
ביצוע
עבודות
הםיקול
מסוים
מתחת
למדרגה
הראשונה
שנצטברו מניקוי השטח ,ואת
החלל
בונים
המשופע
חייץ
אשר
שני,
מעל
אף
הוא
לחייץ
מן
ימלא
כמו בחייץ הקודם ,באופן שתווצר שוב ב מ ה ישרה — מ ד ר ג ה שניה .כך
ידרג האיכר החרוץ א ת כל שיפוע הגיא ש ל חבל גחלתו .ה ח ל ק ו ת הישרות ש ל
״המדריגות״
י ס פ ג ו י פ ה א ת מ י ה ג ש מ י ם ו ה ז ר ע י ם או
הנטיעות יעלו
בהן יפה.
סכנת
הסחף לא תאיים עוד על המדרון המדורג ואף העיבוד יעשה באורח קל
יותר
בשטח המיושר.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.מדרגות
הקן-
מאו
ק ע
עבודת
ך ך
כ
ל ס נ י
ס
^
י אחד.
ה
י
מ פ ג י
ע
כ
/
ת
י
ה
א
א ד נ י ה
הוא
איפוא
״ <
ה
ן
-לגי
היא
הטיבה
שלמה
ומושלמת
אחת
ועוסקת
כולה
לפי זד .
יי׳ א י ן ב ו נ י ו מ ד ר י ג ו ת ע ל פ י ה ג א י ו ת ע ר ב ש ב י ע י ת מ ש פ ס ק ו ה ג ש מ י ם ,
^־ יא
ך
לגשמים;
א ,בניית החייץ וניצול האבנים הם חלק בלתי נפרד מעבודת הדרוג
ב
ע נ י
הכשר
היא
כפולה
א׳
הכשר
^ ? ל י ט ה מ י ר ב י ת •מל מ י ה ג ש ם ; ב׳ מ נ י ע ת ם ח ף ה ק ר ק ע ע ״ י מ י ה ג ש מ י ם .
^_
כ כ
נ
^
היא
איפוא
זו
עבודה מובהקת
בעלת
של
זיקה
הכשרת
הקרקע
לביצול
ח י ו י
ו
),4״
מ ת ק נ ן ל מ ו צ א י ש ב י ע י ת .ו ל א י ס מ ו ך )את החייץ( ב ע פ ר ) מ פ נ י ש ז ו
נירש ,ש ל י ש ו ר ח ל ק ת השדה ,ו ל א ה ו ת ר ה ב ש ב י ע י ת ( א ב ל ע ו ש ה
) " ׳ ה י א ע ש ו י א ב ן ב ל ב ד ( .כ ל א ב ן ש ה ו א יכול ל פ ש ו ט א ת י ד י ו ל י ט ל ה
ח
ו ז ר י
מתקנן
לשביעית.
אבל
בונה
הוא
בשביעית
משפסקו
הגשמים,
החייץז
הר־ זו ת נ ט ל
) מ א ח ר ש ה י א ס מ ו כ ה ל מ ק ו ם ב נ י י ת החייץ,
ני מ ו כ י ה ע ל י י ש ל א ל ס ק ל ש ד ה ו ה ו א מ ת כ ו ו ן א ל א ל ב נ ו ת החייץ(.
י י ד ב ר י ה מ ש נ ה מ ב ו א ר י ם ו מ פ ו ר ש י ם מ ת ו ך עצמם ,כ מ א מ ר ם ז ״ ל :ב פ ר ש
מ
ירבב!
מן מיליהון
) י ר ו ש ל מ י ח ג י ג ה א׳ ,ב׳(.
כשוייי
• המאמר של ידידנו הרב גרשום הרפגס אין מקום להאריך בהסבר דברי הרמב״ם
״ ׳ אר יצויין:
י
כ
• הימכ״ם בהלכותיו מביא רישא של המשנה בפ״ג ה״י :ובזמן המקדש אין במין
גייז ניי י ״
י• פי הגיאיות ערב שביעית משיפםקו הגשמים מפני שהוא מתקנן לשביעית,
,
^
^
כ נ י
י
ו המדרגות ומילוי הגיא בעפר הב שני עגימים שונים .וגם בפירוש המשנה
לפי הנוסח הערבי של פיה״מ ותרגומו החדש של הר״י קאפח האומר :וכשבוגה
ג
על אותם הגיאיות הרי הוא משוה פניהם ומתקינם .לא יסנזון בעפר — לא יתן
י הגיא כרי שישוה פניו צכ״ל .ולא כבתרגום המקובל המובא ע״י הרב הפרגס
י שגי ו
הדברים בנין המדרגות ומילוי הגיא בעפר.
ל א י ת
ע
ק
ע
• שייחס הרמב״ם איסור בגין המדרגות לערב שביעית הוא ע״פ הירושלמי )5׳
שביעית י״ט ו> שמייחס בפירוש איסור בנין המדרגות לתוספת שביעית וזה כנראה
כ ? ן ך
^
א ת
הרמב׳׳ם לחלק המשנה לשני הלקים .וע׳ בחזו״א )שם( שמפרש שהאיסור הוא רק
שאסור להשקותם בשביעית .ולפי וה מפרש הרמב״ם כר״ש דמבואר בבגין מדרגות
הש
ל
^ ]
י
י
ק א ה .ומתיר שלא אמרו לא במשנה ולא ברמב״ם במפורש שהאיסור הוא בשרות
מ ש
י
ק ו אותן פירש פ״מ לירושלמי <ע• גם במראה הפנים( וכן בדבר השמיטה שהכוונה
ו מדרגות ,כדי שיהא נוח ייירד בהן ולעלות לזרוע השדה .אך בזה לא יישבו דעת
ע
ייעימיה.
ב־ דברי
הראב״ד
בסופן,
שתמה
עליהן
הרדב״ז,
מוסברים
ע׳׳י
מוהר״י
קורקוס,
כי! שלמה )ע׳ משנת יוסף לר״י ליברמן ח״א עמ׳ קצ״ו שהביא דבריהם( והרירב״ז
י
כ י ת
כ י י
ע ך ף
ח כ
שביעית פ׳׳ב הי״א( שמתיר משום גזל לקחת אבן משדה חברו אם היא קרובה אליו
בך שיכול לפשוט ידו וליטלה כשעומר ברשות הרבים .אבל אס היא רחוקה בתוך
?שביו י י — כלומר באמצעה
עליהון.
-לא ימול ,מפני שחברו רוצה בקיומה ,דמנכש ויהיב
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג .הראב״ד מפרש המשנה כולה כמקשה אחת ומייחס לא יסמוך בעפר וכו׳ אמדרגר׳
ולא אגיא.
ולעצם הפירוש המחודש .על פי יסודו ,שמדובר כבנין מדרגות — טיראסות — ב ד ׳
רים
לזריעה מפרש ר״י ליברמן )משנת יוסף ח״א עמ׳ קצ״ט( את דברי הראב״ד .וליכא מידי
דלא רמיזי באוריתא — ע׳ ירושלמי שבת פ״ז ה״ב דבונה מדרגות חייב משום חורש ,וכבר
כתב בחזו״א )שם( דלא מסתבר כלל במדרגות דלהלוכי עבידי יהיו משום חורש ,ואפשר
שעושה מדרגות לזרוע בהן קאמר .עכ״ל .ועל אף ש״תרבות חקלאית״ זו היתד ,לעיני
מרן זללה״ה לא פירש המשנה על פיה .וכנראה מתוך הנחה שהיתר ,גם לעיני הגשר הגדול
והר״ש ודעימיה ופירשו מה שפירשו ולא על פיה) .ופרופ׳ ש׳ אלבק בפיה״מ שלו אכן
פירש על פי כלאים ו׳ ב׳ ותוס׳ שם ג׳ ז׳—ט שמדובר גם כאן במדריגות — טיראםות(.
והסבר הדבר נראה פשוט .שנינו בתוספתא )שביעית פ״ג ה״ב( :ר׳ נחמי׳ אומר בונין
מדריגות על פי גיאיות בערב שביעית ובשביעית סומך להן עפר ונותנן על פי גיאיות .לפי
נוסח זה שלפנינו משמע דר׳ נחמי׳ חולק על משנתנו האוסרת בנין מדריגות .אמנם הפ״מ
)בירושלמי למשנתנו( גורס דברי ר׳ נחמי׳ אין בונין ,ואז
תואמים דבריו את משנתנו.
ובהמשך התוספתא נאמר ובשביעית סומך להן עפר ונותנן על פי גיאיות .וזה אי אפשר
לומר שמתייחס לבנין מדריגות — טיראסות ,שימלא גיא בטיראםות ויכינן בשביעית לזריעה.
ונראה פירוש התוספתא כפשוטה )זרעים עמ׳
(514שלר׳
נחמיה
מותר לסמוך המדרגה
הקיימת להליכה — או להקל על ההליכה ואו בכדי שיוכל להשקות מהגיא )כפי שהובאו
הפירושים לעיל( ואפילו לתת עפר על גבה מותר שהוא רק מתקן המדרגה והעפר נבלע
בה ואינו ראוי לזריעה כלל .ואי איירי בתיקון מדרגות — טיראסות שעומדות לזריעה אין
להבין דברי ר׳ נחמיה המתיר בשביעית כלל .ועל כן מובנת הערתו של תוספתא כפשוטה
)עיי״ש הערה (9שהביא הירושלמי דהבונה מדרגות חייב משום חורש וכתב :דאינו עניין
לכאן ,ושם מדברים בעושה מדריגות בהרים כדי להגדיל את שטח הזריעה,
וכמדריגות
שרואים עכשיו בהרי יהודה.
ומוסבר לפי זה למה לא פירשו קדמונינו משנה זו על פי מה שהוצע.
ק ל מ ן
כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרותו
והגרים.
כי נועצו
כ ה נ א
אהלי אדום וישמעאלים מואב
-א ע פ ״ י שהיו נ ל ח מ י ם ז ה ע ם ז ה הגוים ה א ל ה ,ע ת ה נועצו
ל ב יחדיו ו כ ר ת ו ב ר י ת י ח ד כ ד י ל ה ל ח ם ע ם י ש ר א ל .ו ט ע ם עליך
־־
וישמעאלים
-
ה מ ל ח מ ה על ישראל א ם
לא
כי י א מ ר ו ש ל א
וישמעאל
ת ו כ ל להושיענו
מידם.
שבאו ע ם אהליהם להאריך
אהלי
אדום
יוכלו ל ה ם ב מ ה ר ה .
רד״ק :תהלים פג ,ו-־־ז•
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידידיה מ נ ת
;
נ ה
ז
נ
מ
י
,
?(4
ן ס
י׳י
נר.ו
מ
ם
ז
י
׳
י
י
ל
נ י
ם
ש ק י ע ד
'
ד י ם י*
;
י ה ר י
האחרוגי
לכד•
י .י א ר א ע ; ה ר ם
י ״
בקשי
תום
נ ל י ןירושימי
,מה ,י
,ייית י ׳ ׳ .ח ו,ש
הטוהיי׳
'
להס
רא
י
7
ד
<
ו
ב
ש
א
ד
ג
0
ש ו נ י ם
פ ת א
ב
מקלדות
זד,
רבים
ב מ י ה ז י
ח ה ד
ב ב
נ
נץ׳
א
א ן
י׳יני ל ד ק
ה
ת
ז
ן
מ
ס
ה
ו
כ
בסוגיות די'=
ד
0
:
וגית
י
׳
ב ש ע ו
י
ה
י .קיעה׳•
ב
^
כ
ע
מ
ס
ה
ב
ד
ג
ת
ר
י
1
,
־*.׳ל רבא י ^ י י ׳ ^ ן ה ל מ
ל "״יא
שרגא״־ י
ל ״ :שניבי־• ״ ׳
~ ,
א
כ
ב
ה
ת
* מ ן .אדשמשא
אדיש
^
ע
א י~
ר
?
י
^
ל י תכז
ד ק
ל י
י<
״־״א״ל בד ת ה מ י שכ*=א
ק
ב
י ת
:״
י מ נ ו א
א
״
*
י
ברא
״
)
* ז ״ כ התחילו הם ,ו כ ב י
*יי
* *
כי*־
״…
מ ע ת ש ק ע
יז״ל:
כ
י
ל
׳
ע
ח
ן
ן
.
ד
=
ט ׳ ע י ד ״
ע
י
ח
מ
ח
א
ל
ל
ה
״
ק
י
(
' •
ע
^
ב
1
ביכי
׳ ע
ל י ל י
״אל^י׳
א
ע
בביאור
נראיין
א
ת
מימ
פ
כפ״ב בדברי הגר״ מ
ס
י
י א
יי
א
ע
ן ן מ ו
נ
י
ר
^
א
ג
י ׳
ים
י נ
;לים••׳׳
י׳
^
1מש
י מ ב
ע ג
^
׳ ת
של
של
פ
ל י
ס
^ עודי
,ב נ ל ל ^ ,,ד.רי*י'
•לורנ
אבי
ש
ויעל^׳י
,ם * ל
:
ב
י
ש
נ
0
ל
י
מ
נ
?
ע ר
׳
א
ב
י
ם
?* ,יעי׳
3
״ ל ג״ י׳ ׳
גניי־׳
ן ה
ז
א
* * י א מוסיפים 4דק׳ ב
י
י
יטת ,איי י־ י
ובש
בגוני׳• א *
•;שטיין׳
ו,גמג ים
ראית
ב ל
י ׳ ד״׳
ב
י * £ירי
ה ב ר ך ^ ו,ושי'
ה
?המקוס הנמוך אזיל בתי
ו פ
י<.4״א
ו
חמ
,מדלי ־; אר ,י* '
,ומל י ׳
ש ד׳ני
^ הים
ערירא
י שריח•
,גי
;
^
מ
י>י ׳
א
א **י
י ן
תראה
ו
ל
ד
וראב״ע-
? י ז
ר
ב
נ
י
<י׳אי^ ;1
מ ה ל י
^
ת ש ק ע כל יי
א
ם
ה
י *
1
״ *
י׳ נחמיה״.״ זע״ש בפירש״י׳
"שנה ,ש נ ח ל ק ו
*
^
י
י
א
* * ק הרי ה ו א י ו ם ״ • ׳ • -
ח
״
ע
׳
באי
יל ד /
י׳״ ־״;
..,.וגי
ז
כ י כ ל
י׳
ה
י
ה
ה י
י מ ש י י י ייעלי'
מ
ל
ז י ט ו
״מד
ו ר
א י
י א ע י ההרים הוי ס י ד
מובל
ת
כ ת
-
מ
ב
מהי״״
ד נ ע
נבל
ב
פ״א
.-מהתא(,
ים
א י ר י ו ר ש ב ״ א )ט (:כתיב
״ .נ ״ < -י ׳־־
•״׳
ב
נ
ו
ע
׳:ים…״ י < ?
הריי'"••־ .יייהייה
״ ע ה י י :׳ <י ר ׳ ר
.אי
לנשי* ׳
׳ הבי׳
,
י
בשד׳ ת
ג
י ד ^ ליי׳
ו
ב
ה
דנצלי ן לם••.
א
בקעה״.׳,
תי׳א חמה מטפטפת
נ מ
י
״
5
ה״י
:
ג מ ג א
כ
י א ז
ל5
יו.ם י י *
אלא
נמ
…כאן
ולא פי למגו ,ל געילד״
שם•
גיזה*:נ
שו קעת
שמיייוי
שר.ע^
ומתיי
י ו מ
פי׳
ש"
לכך ־
שוגים י ־
־
?'׳ש ־
י
מד׳ שמגע לספיקא ד י ד ז
;
^
ע י
*י־־
'
י
י ״
כ י ת
יכיג מהראשונים.
נ ה
3
'׳שגס עול
מ ה ב
י א ו הגדריי
ז י
י
׳
לר״גדיי
י ו
4
סי׳ ק ״ן.
פ
5
ס
ד 3ד י ן
־
י
ש
0
מכמגי
'׳ *״ו .דיונו שם סובב
2
שיט
נע
ו•״*׳ ־
בבי ׳
*,מהי סיף
מז
^ הפליגי או״"
ן ד מ
ת
א י י י ת
www.daat.ac.il
,
שביבי י
נ
,־ז
נ י ״
ש.'
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
נביא
השונים
כמה
על
ב ר א ש ו נ ה ,א ת ת ו ר ף ד ב ר י ה ם ש ל כל
לסוגיות אילו :ההרים
במזרח,
מפרשים
והדקלים,
היא
והכוונה
בהם
שכל
המדברים
משוערת
זמן
בענין זה וביאוריהם
השקיעה,
נר׳
שעדין
נמצאים לפי
זריחת
החמה
קרני
ה ד ק ל י ם או ה ה ר י ם ה ג ב ו ה י ם ש ב מ ז ר ח ,א י נ ה ש ק י ע ה ע ד י י ן ל י ו ש ב י ם ב מ י ש ו ר
)למערבם
ואף
הדקלים וההרים( ,וכ״ש
של
ה ו כ י ח ו פי׳
הירושלמי
זה מדיוק
בהגדרת הנץ
של
לש׳
כשההמה
ההר
שעל
עצמו
7
המהר״ם
מטפטפת
עדיין
אלשקר .
גם
כד
אינה
שקיעה",
פי׳
לש׳
בראשי ההרים ,דהיינו
את
שנצוצותיה
נר׳ ע ל ה ה ר י ם — ו א ע פ ״ כ ח ש י ב כ נ ץ ל ה ל כ ה ג ם ל י ו ש ב י ה מ י ש ו ר ,ש א י נ ם ר ו א י ם
אותה
ואף
עדיין*.
הוכיהו
כדברי
מכאן
התניא,
בעל
שקיעה
שהרי
מקבילה
ב ה ג ד ר ת ה ל נ ץ ע ״ פ ח ש ב ו ן ח צ ו ת ה י ו ם ו ה ש ע ו ת ה ז מ נ י ו ת ,ו א ״ כ גם ב ש ק י ע ה י ״ ל
שכל
גם
זמן שנר׳ ה ח מ ה עדיין בראשי ההרים אינה ש ק י ע ה גם ליושבי ה ש פ י ל ה " .
חמה
מגמ׳ דמניח
בראש
יש
הכרמל
מכאן
ש ס ת מ ו כ י נר׳
כדברי
הרש״ז
1 0
מ ש ו ע ר ת בראשי ה ה ר י ם .ויש מפרטים בדבריהם כי ע ״ פ ש י ט ת ת ״ ס
ששקיעה
ש ע ל ת ה לו ט ב י ל ה ,ה ר י ל כ א ׳ א י ן ה ש מ ש נר׳ לו כ ל ל כ ש ט ו ב ל בים ,ש ה י א ה ת ח י ל ה
לירד
כבר
מכאן
שאינה
מלש׳
היא
עדיין
ההר ,כד
נחשבת לשקיעה עד
ע״כ
ה ה ר ״ .יש
שדייקו
רש״י כי מיידי אחר ה ש ק י ע ה במישור ,והכוונה לשקיעת אורה של
]ושפיר
שזמן
ליושבי
שבמישור
נעלמה
לגמרי,
ש ת ע ל ם גם ל א נ ש י
אלא
יש
להוכיח
ה ו י יום ,ש ה ם ה ב י א ו
נרות הוא עם
הדלקת
שי״א שזוהי השקיעה
ראיית
השמש
ה ה ל כ ת י ת [ .־׳.
הדקלים
בראשי
גם
המה
דברי רבא,
נתפרשו
שהכוונה
ל א ו ר ה ש ל ח מ ה ,ע ם ה ע ל מ ו ת ה מ א ה ו ר י ב ת י ם ו ג ב ע ו ת ,כר
שראשי דקלים
סמור
השקיעה
זורחים
מקרניה,
ושפיר
הוי
להדליק
אז,
שהוא
אחר
הנראית ,קזדם לשקיעה ההלכתית של בעל ה ת נ י א • ׳ .
בדברי הירושלמי בברכות פ ״ א ה ״ א :״סוף גלגל חמה לשקוע ו ת ח י ל ת גלגל
ל ב נ ה ל ע ל ו ת הוד ,ב י ה ״ ש ״ ,י ש ש כ ת ב ו ד מ י י ר י ל י ו ש ב ב ה ר י ם ״ ,א ו ל ם י ש ש ה ע י ר ו
על
וא״כ
פ י ׳ זה ,כ י מ ס ת מ א ג ל ג ל
צ״ב
בכוונת
הירושלמי
לבנה
עולה בדיוק מול
והגדרתה
של
שקיעה
השמש
כפי
ליושב
במישור,
בן
הרמב״ם,
שכתב
ש נ ר ׳ מ ה ם כי ש ק י ע ת ה מ י ש ו ר ה י א ה ה ל כ ת י ת .ל כ ן י ש ה מ ב א ר י ם כ י א י ן ה ש ק י ע ה
במישור
משוערת
בראשי
ההרים
אא״כ
יש
הרים
בינוניים
בסביבה,
ואילו
6הרב שטרנביד•
7כן הוכיח הרב שטרנביד מלש׳ ״ולא נר׳ אפי׳ בראשי דקלים״ ,ואש היו במזרח א״ש
לש׳ אפי׳ שמעינינו כבר נסתלקו מקודם.
8אור היום ע׳ .46מועדים וזמנים.
9מועדו״ז ,ר׳ יהודה לוי ב״זמני היום בהלכה״ ע׳ ט׳׳ז.
10י .לוי שם.
11אור היום ע׳ .46
12קונטרס הנשף.
13זמני היום בהלכה ,שם.
14הרב שמרנבוד.
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
50
ם
מ כ
^ " — מילתא פסיקתא נקטו ,ליושב במישור בלא הריס
* ינזז,
כי-וער לפי העלמות התמה עצמה מעיני האדם י .אבל לשיטת
ל ה
^ ' -א ץ הרים עדיין אינה שקיעה עד שתעלם ויעברו עוד כ־4
^' ,ע
ט-וערי י אילו .לביאור זה א״ש גם מה שדברי הגאונים כי שקיעה
יללו .״ ^ ^ י
^ י• עד ; -
־׳'־-
•מת ־1
,,ל<׳"׳ז ו א ,״דגם
והגדרתו של בן הרמב״ם ,הקובע
הגבוהים
ממקומות
החמה
״.
שקיע״
אינה
עדיין
הרים
ן
י
א
ללא . .
הגאוגיט ע•
גם מה
־־יי־״יא״ש
אילו .לביאור זה
ש ,ז^
^$
שהעיר
שדבריאלשקר
במהר״ם
שניהם
הקובע
הרמב״ם,
בן
של
והגדרתו
הגבוהים
ממקומות
החמה
^
ייהיעתו נמדדת אלא
במישור הובאו שניהם במהר״ם אלשקר ללא שהעיר
^ -דל ! ^ ^ ,
^' א י י י ^ י -במישור כשאין הרים ,אה״נ אין שקיעתו נמדדת אלא
״י יש הרים משוערת ע״פ ראייתם ־יי .וי״מ שלא מיירי הגאוגים
׳*י
כ ־ 0מ׳( וגמצא שאינם מעכבים השקיעה כלל ,ומתוך
־
׳"יייכ א י
^ י' במישור מפני שבתים וגבעות מסתירים אותה ,משוערת היא
ליס
ל נ י א ואינו נסתר כלל מהגדרתו של בן הרמב״ם א״כי ,
י
ג
^ הירושלמי בהגדרת הנץ קבלו ביאור שעל פיו אין ראיה לביאורים
#ן ^
יה ש ' . .׳ אע״ג שמיידי בזריחת קרני החמה על ההרים שבמערב ,אינה
^ ו עוד לפגי הראייה במישור ,וטעמא — שאין ההרים מחזירים
^יימ
׳• עלה גייגל חמה ליושב ההר לגמרי ,ואז כבר הוא בערר הזמן
׳-נר׳
* במיי״יי-
וזר*
י • )כשהאופק המזרחי מגולה( .נמצא דאין שעור זה דראשייסאל
יסף לנץ ההלכתי במישור )כשבתים וכד׳ מסתירים את האופק(.
ו דיי
יי מדברי י-י*״״
המ ב בביאור הלכה ,סי׳ נ״ח ר נ י ' .
הןזר ה י כ7יס ף ים לומר כי הירושלמי מיירי כשגוף החמה עצמה גר׳ מעל
שבמזרח וחמה מטפטפת הוא מלש׳ טפה מן החמה ,וזהו הנץ
^ ^ היכיהו מכאן שאין לשער הנץ בראייתו מעל ההרים ,אא״כ הם
ל -׳ ״ההרים״ המיוחדים ,דהיינו בינוניים ,והיותר שכיחים
״
"׳• י -המעמידים את הגמ׳ בשבת שהגדירה השקיעה ע״פ ראשי
^
גוף החמה נעלם במישור ,בבבל דווקא ,שהשמש נתכםית בה5
5ע
ת נ י א
ג ם כ
ד י ן
1
1
ה ת ג י
״
ע דד ץ צ
כ
ק י ר י ת
ע
נ ע
ה ר א י ה
ייזס
עול
3
ם
ב
ר
תו1
ג י כ ה ם
ג ר
1ה
י?
כ ם י
ם
1
בע
ס
ן!ףי
ו
14
ה
ךכ
:
ה נ י
ע ף
ר
א
מ ן 3
י כ
ה
ן י ע
ז א ת
א
מ
י
א פ י ׳
א ו ז ר
^יזגיר^
י 4
*
כר גס צ״ל בפשיטות לשיטות שאץ מגבין הריס באופק ,כי
•
1
•שינית של הנץ ושקיעה אין ר א ה לגרמני רי״ל שמיירג באופק פתיח
ידגי*י ג י ם ׳ ,׳ ,י • ובאשר לפי־ הירושלמי .ישנם דיוגיס בראשונים בהקשר לשיטת ר׳׳ת,
י כ
גפ
זזף
1
זיוף
י *יי
ג
כ
כ
אלא הדברים הנוגעים לעניגבר בקצור•
כאן . . . .
הובאו כאן
יייא היכאו
^ " ־־ י^א
ה י ן ס
16
^ ^ י ו שהביאיה״ל הביא דברי הירושלמי שבתר״י כי הנץ תלוי ב״ראשי הריס״
יכן
^ ליל
5
^
״כ
ף
-
־ק
ס
' י0
ממ
יזיד
י ה הפשיטה בדבר הראות החמה באופק שבדברי בן הרגוב״ס ,ולא העיר
מ
^ *ק יהרב גייזר ב״שעלי חית״ .ואדרבא מביאור זה הוכיח שם שא״א
49
שיש לנכות הרים שבאופק .ילבן ביאר בסיגית טבריה יצפירי ביאורו
'
י נ י ר
?ז׳
ן י ס ו
כ
ס^ייס
י ז ג
לר
י ס
זןי״ו.
ר י
ע ת
מ ש ״ כאן ישנס המפרשים ענין ראשי הריס בל שנר׳ קרניה מיחורים
www.daat.ac.il
׳ ינפלה ראיה זו ,וכמי שנתבאר לקמן•
פני המהריל״ר .עי׳ פרק ו׳ ה ע ר ו ת .34 . ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מפאת
מוקדם
בהראות
דנים
ההרים
על
קרניה
שבאופק
הדקלים
ולכן
בלבד,
לפי ראיית אותו מקום,
שההרים
ביארו
משמשים
ועמקים
שרי
לשאינם
אפי׳
ולבקיאים
השמש
ששם
גם
וי״א
בבבל
אה״כי־,
מתכםית
בערבוביא־־ .את
בקיאים
ל ה ד ל י ק ־־*
בקביעות
הגמ׳ דמניה
שרק
משא״כ
במקיט
בראש
הכרמל׳
המה
ע ״ פ ד ב ר י ר ״ ח ש ם ד מ י י ר י ב ט ו ב ל ב י מ ה ש ל ט ב ר י ה ,ש מ נ י ח ג ו ף החמי׳
השוקע
מעל
שקעה,
וכך
בים
הכרמל
גם
ש ב מ ז ר ה ,ו ט ו ב ל ,ו ע ד י י ן יום ה ו א ,
המשך
מתבאר
הגמ׳
שמיידי
לפי״ד,
במישור
שכן
ברואה
בארה
כ נ ר ת ,מ ע ל ר א ש ה כ ר מ ל יי•־ ,ו ל ד ב ר י ם א י ל ו מ ו כ ר ח י ם ל ו מ ר
הרים
עוד
של
ל
מר
שלך״ח
א
י ם
מנניז
שבאופק בהשבון השקיעה .ע כ ת ״ ד המבארים השונים.
נעיר
ראשית,
המציאות
בדבר
הראות
של
זריחת
ח מ ה או
בראשי
קרניה
ה ר י ם ,ד ק ל י ם ו כ ד ׳ :ה ג ב ה ה ש ל כ־ 100מ ׳ ע ש ו י ה ל ה ב י א ל ש נ ו י ש ל כ ד ק ה ב ח ל
מתקופות
מלבד
כלל
)כל
השנה
הגבהה
נוספת
לשנוי,
מביאה
לא
אומנם
?
ן ת
כמ ׳
באותה
מ ה שהשנוי תלוי בתקופת השנה( נמצא שהראיה מעל הדקל אינה שונה
ע ו ד
א א ״ כ ב מ ק ר ה ש ה א ו פ ק מ כ ו ס ה מ ע י נ י ה א ד ם ש ב מ י ש ו ר ע ״ י ב ת י ם וכד׳.
נר׳ כ י ה ר מ ח ז י ר א ו ר ה ש ע ל י ו ב א ו פ ן ברור ,רק כ ש כ ל ,או ל פ ה ו ת ר ו ב ע ג ו ל ה
מעל
ההמה
ובהחלט
האופק,
ז״א
דק׳
כ־2
תהלת
אהר
או
עלייתה,
שקיעתה׳
קודם
אינה מחזירה א ת קרני ה ח מ ה מיד בזריחתה ליושבי ההר.
ע
ו ה נ ה ב ב י א ו ר ה מ ה ר ״ ח או״ז ,צ ״ ב מ ה י כ ו ו נ ת ו ב ה ק ד מ ת ל ש ו ן ר ״ ת כ י ב י ה ״
עם סוף שקיעה ,ובא הוא והגדירה כזמן ש נ ס ת ל ק ה
מתחיל
ולכא׳
חילוקו
כל
של
ר״ת
בא
ליישב
שבין
הסתירה
הגמ׳
ו א ל ״ ה א ״ צ ל ס ו ף ו ת ח י ל ת ש ק י ע ה ב כ ל ל ,ו י ש רק ש ק י ע ה
כ ו ו נ ת ו ? א ם ב א ל י י ש ב גם ל פ י ש י ט ת
מה
שקיעה,
גלגל
א ״ צ ל ה ג י ע ל ה י ׳ זה ,ד י ״ ל
הרי
ה ה מ ה באופק וכדברי
בן
הרמב״ם,
הג וני
א
ם
בפשיטות
ח מ ה מ ע ל ההרים•
א
ס
ת
ת
בשבת
ם
ו ת ו
ל,-,
שהגאונים
וזאת מלבד
ובפםהיט׳
ל
_ וא״כ
א
ה ג מ
– ,י ׳ סוף
י׳
ירידה
פ
שהל״ל
פ
סוף
עיקר
מחלוקהי
ע ם ר ״ ת ,ש ס ״ ל כ ג א ו נ י ם ,ו ל א ל ה ס ת פ ק ב ה ז כ ר ת פ ר ט צ ד ד י זה .ו י ש מ ק ו ם ל פ ר ש י
ע ״ פ ד ב ר י ה ת ״ ם ר י ״ ד ל ש ב ת ל ״ ה .ש ד ן ב ב י א ו ר י ס ו ד ו ש ל ר ״ ת גם
שפיר
הכ׳
אוה״ע
היא
הזמן
שהשמש
בו
יורדת
אפי׳ מי
מתהת
לארץ,
וביאר
ש י ע ל ה על
ההרים
הגבוהים
השמש
2 4
וא״כ
ב י א ו ר ה מ ה ר ״ ה א ו ״ ז ,אולי,
שם
לא
שמהות
יראה
שקיעה
כבר
א״ש
לפי״ז,
שהביא
דברי
ל
שניי׳
מ ז
דבר׳
כך ש ד ב ר י ר ״ ת שרירין וקיימיז גם לפי מ ה ל ך ה ש מ ש מ ת ח ת
ר״ת,
פ י
ץ
לאר '
ולא
פ
ל
י ג
ע ל י ו כ ל ל ,ו ר ק מ ב א ר מ ה ו ת ס ו ף ש ק י ע ה זו ,מ ה י :ש כ ב ר ל א נר׳ ב ר א ש י הרים•
)ויש
לעי׳ מ ה י הוכחתו לכך מ ד ב ר י ה ת ״ ס
ע ״ ש וי״ל( .ואם כביאור האחרונים
21די״א חבר ,בסדר זמנים ,כדחיה לראייה לר״ת מגמ׳ זו ,שמשמע ל א׳ כי גם
השקיעה הוי יום מדיגא.
א ו ז י
כ
22כ׳׳כ הגרא״ז מלצר בתשובתו לגרי״ט וע״פ פי׳ החרדים בירושלמי שם.
23קזגטרס הגשף.
24כ״כ שם ,אם כי במציאות זמז רב קודם לכן כבר א״א לראות החמה בראשי ההיי
ושמא משוער בהרים הגבוהים שבעולם.
50
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
כשיטת
נ^ף^י
י א״י ^ ׳ " ת ב ע ל התניא ,צ״ע .ו מ ״ מ אין ראיה מביאורו לכך שמשערים
*מ?יר ל -״ ״
ע י
~
4
י
ד ק /ו ל א לכך שגם כשאין הרים י ש לשער כן )אס
א
* ־ י י כר(.
י
"י
ל^
1
ו
^ בשבת
ע י ף
^גנזזרוז
לגמ׳
*-י
ז ן א
שהן
כ י ח ן
כי
^
ט
•ריס
יה
יגזן
ע
גירי
•י
ר י ם
ף י
^
ד
1
מיי
״י
$ו
ג י
א ן
ת ן
^קי '
^
ע ה
י ן
^
כף
ומתוך
שיש
הכגרת,
ומניח
מסתירים
החמה
זריחת
גם
ההרים
ההמה
מההרים
עדין
עליהם
שמורת,
לרש״י,
וכשגומר הטבילה הוי
ש ב י ה ״ ש מ ת ח י ל מיד,
ב י ה ״ ש ו ח ש י ב א ח ר ש ק י ע ה ) ,א א ״ כ כ ר ״ ת ,ו כ ד ל ק מ ן ,ד ל א גרי
שגיה(
רש״י
וכלש׳
״סמוך
ומשמע
לשקיעתה״.
כבעל
שלא
בהר
עם
יגמור
עדין הוא
לילה;
לפגי שקיעת
ולשאר
ההלכה
אי
השיטות,
ו כ ש מ ת ח י ל אז,
ם״ל
וכמו
כר״ת
י
יק
ראשונה,
שקיעה
ואינו אלא סימן בשהות
הזמן
ועד
שמאז
׳ ל ר ע ת ר ׳ ג ה מ י ה ,ו מ ד ו ב ר כ ש ה כ ל ג ע ש ה ב ז מ ן ש ה ו א יום גמור .ו מ ה
שאחר
הוי
הטבילה
לילה
וזה
דווקא
כדברי
רש״י.
לשיטת
ואפי׳
א י ע ו מ ד ב ר א ש ה כ ר מ ל עצמו ,י ת כ ן ד ח ש י ב ל ו יום ,א ע ״ ג ש י ו ר ד לים,
ז ר
יאען
בף
שבמערב
ב מ ע ר ב הכנרת,
לנכות
א״ש דברי
^ ה ר ״ ח א ו ״ ז מ ת ״ ם ,גר׳ ש א י נ ו פ י ׳ ז ה ש ל פ ג י ג ו ב ש מ ם ,ש ה ר י ה ו א ה ב י א
א מ ף ן
וז
י ה
^
ב י א
כי
ק י ע ה
טבילה׳
ב ן א ף
ג א ן ג י
דשם לידה ישגו ג ״ כ הר ששמו
חי׳ ר ש ב ״ א ו ר י ט ב ״ א ) — ה ר ״ ן ( שם ,פ ש ו ט ש כ ל ז ה א י ג ו ש ק י ע ה ש ם
י 3
עי
הגה
שכששיקעת
נןף ^
עיח
במזרח
מקור
היום ,ו ש א ר ה ס ו ב ר י ם ל ש ע ר ה ש ק י ע ה ר ק ב ר א י י ת ה י ו ש ב י ם בהרים.
מ נ 0
?מ
מ ע ל הכרמל,
הללו
שההרים
כתב
כ
עכ״פ
יאיו ראיה
ע ד אז.
שגם לדרי המישור לא חשובה שקיעה
ש ל מ י מ פ ו ר ש ש ע ו מ ד ב ר א ש הכרמל ,וכ״כ ה ר מ ב ״ ן בתוה״א .ו ש ם ג ס ה ב י ן
כ ף י
י
ש
ב ף י ן
״ י כ מ ש ״ כ — ש ז מ ן זה ,ה ו א ה ש ק י ע ה ה ה ל כ ת י ת ו ה נ ר א י ת ,
והתקשה
• וזאת מ ת י ר ש ה ר מ ב ״ ן סובר כ ש י ט ת ר״ת ,ע״ש .אומגם אם נ פ ר ש לשי׳
זיעל
נ ן ן ת
3נ ז ן כ ל
"ף
מ י ר
לשקיעתה״
יי
תהיה
מכאן ראיה
ה ש ו ב ה ש ק י ע ה להלכה.
עם
כי רק
עוד י״ל שמיידי
ב מ ז ר ח ח י פ ה ,ו א ״ ש פ י ׳ ה ם ו ג י א ו כ מ ו ש ב י א ר ג ו ב ד ב ר י ר״ח .ו ל פ י
* ל ק ו נ ט ר ס הנשף״ ,ע׳
ף *
שפי׳
קודם השקיעה,
י ש ל ה ח מ ה מ ר א ש י ההרים,
במפרץ
2 3׳
לכך
ל ה ו כ י ח ד א ע ״ ג ש מ ג י ח ח מ ה ב ר א ש ה כ ר מ ל ,כ ל ש ה י א ע ד י י ן גר׳
ו ז י
*
מ״מ
ואף
46
משמע
* א י ן מ ג ב י ן הרים ,ו מ ״ מ א י ן מ מ נ ו ראיה ,ו ק ״ ל .ו ב א ש ר ל ש א ר
^ ל
^
״יזג^
ריד
^
ליד
כבר
הגדול-־
שבירושלמי
הכפתור ופרח •;
ואם הכרמל גמצא
יורד
דהרים
^ ^יי-ייגיסי'
ר י
בים
החמה
או
ף
ילן•
זה,
הים
ג מ צ א ב כ ג ר ת ,ו א ״ כ צ״ל,
משוס
•כיאו
גמצא
י כ י י י ו ר׳ ח ג ג א ל .
יכל
*1
הכרמל
בטיבל
^
הטבילה
כשהשמש
הכרמל.
מ א ו ד ל ר א ו ת מ ה כ ג ר ת — י מה ש ל טבריה ,א ת הרי ה כ ר מ ל
׳ י ל א מ ן ה כ ר מ ל א ת ה כ ג ר ת ,כ ך ש ב י א ו ר כוה ,א י ג ו גר׳ לכא׳,
^סוגיץ ^
^
5
אודות
בים
בראש
הרי
5 9
_* .
5
יעי׳ בראבי״ה ח״א סי׳ קם״ו ע׳ ,176ובמו״ל שש הערה ,9ובראב׳׳ן סי׳ ג״ר 5
כאן יש מקורות הפוכים
-שהבנרת היא הים הגדול ,ולפי״ד א״ש דברי ר״ח.
יגס הסתירה שציין לה הכפתור ופרח שם בין מקום הכנרת למקום הכרמל ,וצ״ע.
51
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיטת
א ל א
האו״ז בשבת ,ש ב י ה ״ ש דר׳ נהמיה ל א מ ת ח י ל סמוך ל ש ק י ע ה מיד׳
נגמר עם סוף
ביה״ש דר׳ יהודה ,א ״ ש ג ״ כ
ח ש ו ב יום אחר
שעדיין
י ע ה
שק
המישור ,ע ד ש מ ת ה י ל ביה״ש דר׳ נחמיה.
הירושלמי וראשונים
בדברי
ה ה ר י ם ,או ד ק ל י ם ,י ש ל ה ע י ר
כתבו
המגדירים
זמני
בבאוד לש׳
הדמב״ן ובעה״מ בריש
היממה ע״פ
החמה
ברכות ,כי
מטפטפת
תקנתה של
ברא
הראותם
ע י
ב ר א ש י הריס .ה נ
הנברשת
ה
ז
ל״ '•"
ביומא
מ ק ב י ל ה ל ב י א ו ר ה י ר ו ש ל מ י א ו ד ו ת ח מ ה ה מ ט פ ט פ ת ב ר א ש י ה ה ר י ם .ו צ ״ ב בבוונחם•
ולבא׳
גיר׳
לפי
אן
מטפטפת״
״
הירושלמי,
עד
נד
רמב״ן,
שתהא…״
בעה״מ
משמע
וסמ״ג י ״ ח :
שעור זמן
שהוא
ש ת ה א **י־
״בכדי
י-ביאורי^
׳־יי־
מסוים ,ונר
ש ב מ ע ר ב ולשם כך יש
ב
צורי
שאנו
רואים קרגיה מוחזרות מהרים
שעור
ה ז מ ן בו ה ח מ ה ע ו ל ה ,ב כ ד י ש ת ז ר ח ב ח ז ק ה ,א ב ל ל ג י ׳ א ב ו ד ר ה ם
צ
יותר מכך ,שסגי
או א ף
מאחוריהם,
באור חזק
הנר׳
וזהו ל ש ׳ ״ מ ט פ ט פ ת ״ או
מעליהם ,כך
י
א
ע
ש י
ש
״ ש ה ח מ ה מ ט פ ט פ ת ״ נר׳ יותר שכוונתו ע ל גוף ה ח מ ה ה ע ו ל ה מ ע ל הרים
שברור
פ
ה
,
מ
ב
,ן!
ע
שחמה
״ מ ת ח ל ת לזרוח״ .ולכל הגיר׳ השונות
מ ק ו ם לביאורים אילו ,ו כ ך גם יבוארו ה ר מ ב ״ ז
ז ב ע ד
׳"
ש
מ
ן
כ
נ
ב
ר
ב
ת
ש
י ,ת נ
י ,י י
ירה
ז
ה ל ל ו שהיתר ,ע ל ה ר י ם ,ו נ ר א ת ה ע ל י ת ה ח מ ה מ ע ל ה ר י ם ש ב מ ז ר ה ,ו ש מ א ה ח
יייי ל נ פ ו ח
נ צ ו צ ו ת י ה ע ו ד ב ה ר א ו ת אור ח ז ק באופק וזהו ה נ ץ ל ד י נ א ) ל מ ״ ד ש
הרים
מ
ש ב א ו פ ק ,ועי׳ ל ק מ ן פ ״ ה ( .נ מ צ א ,ש א י ן ראיד׳
ו
ח
ל
ט
מ
ת
כ
באופק ,ו ל א לאי־נכויים ,ד ש מ א החזרת קרני ה ח מ ה ע״י הרים
ב ז מ ן בו
להוכיח
ה י ת ה נר׳
על
בירושלמי
אי־נכויו,
גובה או
מכאן
י
•
התוספתא,
כ
ד
כפי
ג
׳"
ם
שהוב
וראשונים.
ובאשר
בביאורם.
נכוי
ליושבי המישור ,לולא
ומלש׳
ז
נ ע
במערב,
ה מ ז ר ח י
כ ס ו י ד׳איפק
א
ל
נ כ ו י
'
י
!1יית
לגמ׳
והירושלמי
בשבת
בשקיעה
הדנים
דקלים׳
ושמי -על
ל
בראשונים ,ופוסקים רבים מבואר ,כי א ת ת פ ל ת ה נ ע י ל ה י ש
*
ד ,ת פ
צ
ק ו ד ם ה ש ק י ע ה ,ו ר א י י ת ם מ י ר ו ש ל מ י ד נ ן ״־־ ,ו כ ״ כ ה ש ו ״ ע ס י ׳ ת ר כ ״ ג .ו מ ע ת ה
שהירושלמי
השקיעה כך שיוכל
מיירי זמן רב קודם
לגמור
י׳
תפלתו קודט
ש
ו א ״ כ כ ב ר א י ן ל ה ו כ י ח מכא? ש ג ם א ה ר ש ק י ע ת ג ו ף ה ח מ ה ע ד י ן י ו ם ה ו א ,
יש
מציאות
להעמיד את
השמש
דקלים עוד
בראשי
^
קודם לכן,
כגון
מ ו ס ת ר ע ״ י בתים וגבעות — כרגיל ,ו כ ש ע ל ר א ש ה ד ק ל שאינו מ ו ס ת ר
ב
כ
ז
א ו פ ?
רו
א י
27לקמן בפ״ה הארכנו לזיז בםוגיא זו.
28הם סיכמו והוכיחו מכאן כי ״שמשא אריש דקלי״ היינו קודם שקיעה הלכתית׳
קודם נעילת שערי היכל .עי׳ ב :תניא רבתי הל׳ יוה״כ ,אבודרהם ל ׳ נעילה׳
״ ל י ׳ ש-
,
״ ,1,
שמהד ,הל׳ יוה״כ ,האגור סי׳ תתקנ״א,
י
ה
ב ע ה ע
ט
ה
י ן ה ״ כ
6ן 2׳
ע
ם
ש ב ה
י ״
" " ׳
׳
^
׳ י״
סמ״ג עשיז " ׳ ע י • ע ״
מצוותה סמוך לשקיע״ח ,והוא כשאינו :ראה אלא בראשי ההרים ובראשי דקלים־••
גנעלים שערי שמים…״ אבל אין בו ראיה אי הוא קודם או אחר השקיעה הניא
ואכמ״ל .וברי״ו גי״ב ח״א כתב שתחילת שקיעה היא כששמש על ראשי דקלים ,ומ
שלא כבעל התגיא שלפיו עדין איגד ,שקיעה אז ,אלא עם העלמותה מההרים•
י
ט
י
ד
י
ב פ י
52
www.daat.ac.il
א
מ
י נ ד ר י ש
ב י כ י ת
פ
ר
מ
א
ד
כל׳
< ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
1״ ^
1
.א
זןל
,ןי
:ה
-
?1ן
1
|
ז ז י ר ו ע ^ ^ / ,׳ ו ר ב א ב מ ם ׳ ש ב ת מ י י ר ו ב ב ב ל ש ג ב ע ו ת ו ה ר י ם ס ב י ב לה ,ו כ ה מ ש ך
ן
,׳ה
ה^
ה
י
ף ן
זן
כ
נ ר
1
0ן
וז
אם
^
ז ז ף י ס
ו ר ה
^ ,יגה
ע ב
^
שמנכים
גם
ש פ י ר ד מ י ש ר ק א ח ״ כ הוי שקיעה ,ויכולים לומר ״אפילו״,
-י ״ ע שם.
י״ו!
מ
״ ע
כ ת י ת
א
׳
ך
הנ״ל^
לקבוע
משמע
שקיעה
שמדובר
להלכה גם עם
באילנות
מרחוק,
^
כ ע
י
שראית
ל
י
אף
החמה בהר
שבמזרח,
אינו
משגה
העלם
החמה
והחמה
באופק
גר׳
עצמה
זמגה ש ל
השקיעה
ל י ו ש ב י ה ה ר עצמו .ע ו ד י ש להעיר ,כ י א ה ״ ג ל פ י ב י א ו ר
י ,ג ם ב נ ר א י ת ה ח מ ה ב ר א ש י הרים ,ד ק ל י ם ו כ ד ׳
^י־^ להדליק נרות
בע״ש,
)אא״כ לת״ם רי״ד
ו ל ה ת פ ל ל ) ,אם ל א נ ס ב ו ר ש ש ק י ע ה ר א ש ו נ ה
ן־ק ^
מ ש ״ כ הר״ן במם׳ ש ב ת לפרש דברי ר ב א על הדה״נ כ ש ש מ ש בראשי
׳
יש
?זי
^
•וכחה
יביי
לפי׳ ר ״ ת
ש ע ד י י ן יום גמור הוא עם סלוק
השמש ,וכן
ה מ א י ר י שם ,ו ש ו ב א י ן כ ל ר א י ה ל ם פ י ק א דידו .ו ר א י ה לכר ,ה י א
כ י
' א ו ה ״ ל סי׳ ג ״ ח ד ״ ה ״שעור ש ע ה א׳ ״ בהביאו לש׳ אילו ושתיקתם
יטל
י י ס .כ ש ד נ ו ב ג ו ש א זה •יי.
9
* **ירי
ב
מ
שבת ל״ה כתוב שידליק אדם הגרות בעוד השמש גר׳ מן המקובלות הגבוהים
5
1
3
0
הדלקת " והאילנות5 .י׳ עוד ב״אהל מועד״ ר״ב ג׳׳ז בהל׳ שבת ,ר׳ ירוחם ג״ב ח״א ,אור״ח
^ ,י
גר שבת בע״ש ,ביראים ומרדכי בםוגיא וו במם׳ שבת ועוד ,שגר׳ מהם כי
*ילקה
'יי' הגררת
מ ל
1
יי׳ בדמן שהשמש בראשי דקלים הוא קורס השקיעה ,ואיגס משערים בראשי
ז ז ה
ם פ
^ ״ י הברי
^
י
^
ת״ הוכיח שיש לשער השקיעה ןי״גז ראית ההרים שבםביבתנו מלשוגס של
הרב בסי׳ רם״א בהג׳׳ה ,המ״ב שם ס״ק כ״ו והברכ״י סי׳ של״א שעדין איגה
ש
5
י י ל א תראה השמש גם מגגות הגבוהים -.והרי וה כלשון המאירי בגמ׳ שבת
כשהאופק נראית
ודקלים שאפי׳ לא
בבתים ר״ת,
ע״פ שימת
בהרים ,כן
אלו כתבו
ובמיוחד
׳י ז־־־לעיר-
מומתר
אלא רק
שכללשער
רא־ה
ואץ מכאן
י -יש
יישנלשי ייייי• * אלא מדין ההולכים אחר מקום גבוה שבעיר ,אבל לא אחר ראית מקום
מיי—״הגג .עדין איגו ביה׳׳ש מריגא .אלא שהוסיף להוכיח שם ,ע״פ לשון הרדב״ו
*״יה ס ,על
״״ד
רפ״ב׳ כי בעור השמש גראית בכנפי צפרים א״א שהויא שקיעה ,וא״כ ה״ג
^
ש מ ח
מ נ ל ג י
א י
ש
י ג י
73
יאית בראשי הרים — יש לומר שעדיין איגה שקיעה בלל .ודברים אילו לכא׳ דחויים
ש ה
יי
דברי הרדב״ו גאמרו בהוכחה לשיטת ר״ת שא״א לומר כי מיד עם העלם
׳׳חגיך
״ י׳יי ביה״ש שספק כולו מן הלילה ,וא״כ אדרבא ,מוכח ממגו שהחולקים על ר״ח,
ע
0
על
.ו א ד ר ב א ,מ ת ו ך ש ל א ג ק ט ו ה ג א ו נ י ם ל ש ׳ ח מ ה ה ש ו ק ע ת אפי׳ מ ר א ש י
זזוזל
קן
הרים
באופק,
ואם
אילו
דברי
הגאונים
׳ א ו ד ק ל ־ ם ש ב ס ב י ב ה ש א י נ ם מ ו ס ת ר י ם ע ״ י ב ת י ם וכד׳ ,ו ה ש מ ש
ראיה ש ל א
ב
כין
במצולה ,ו ע ל ההרים באופק יש דקלים ובכה״ג
ב א ו מ ר ם ש ל א גר׳ ח מ ה א פ י ׳ ע ל דקלים ,ר ״ ל ד ק ל י ם
^ עליהם,
כ ת י
מ י
ננקוט
אלשקר,
-י ב א י ס ק
׳ ן
שבבל
מפרש
י ח מ ה שם ,י ת פ ל ל א ו י ד ל י ק נרות ,ש כ ן ה ו א ע ד י ן ה ר ב ה ק ו ד ם ה ש ק י ע ה
י
1
ל
ף
-ם,
,
ר ו
ם ה ש ק י ע ה יי־' ,מ ת ח י ל ב ת פ ל ת ו ,ו ל ע ו ל ם ה ו י ק ו ד ם ל ש ק י ע ה ב מ י ש ו ר .
א״
3
יכ;-
ם.
רחת ,כ ס י שנר׳ ב ד ב ר י המאירי לשבת ,וראשונים אחרים שבדברים
ה ב י
א ראיה זו — סוברים שאף שנראית חמה בכגפי צפוריס — הוי ביה״שי
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעל
שיטת
כפי
ה ת נ י א ובירור המעיקות שבה.
שכתבנו
מ
ס
ו
ג
י
א
לעיל
ז
הביאו
ח מ ד
י
אחרונים
ר
ב
ש
א
י
^
רבים
ה ר י ם
שכנר׳
פ י
כ
א
מקור
ש
י
א
ר
דברי
ה
סדור
ע ד י י ז
ב
נ י
בנ׳ז•
'
"
'
"
׳
״
י׳
התניא
^ ״
י׳
מ ר א ש י ה ם ,או ש ג ו פ ה ע ד י י ן נר׳ ל י ו ש ב י ם ש ם ,ב ש ק י ע ה ,ו כ ב ר
ו ז ה ז מ נ ם גם ב מ י ש ו ר .ו א ף ש י ש ס ת י ר ה ב ד ב ר י ו א י ק י ״ ל ל ה ל כ ה כ ר ״ ת כ מ
ד,וכר
ב ש ו ״ ע ה ר ב סי׳ ר ס ״ א ס ע ׳ הי ,או כ ג א ו נ י ם כ פ י ש ה כ ר י ע ב ס ת ר ו כ ב י
ישיטר׳
ל שלא
כ י ה ס ד ו ר ע י ק ר ה ה ו ר א ה ,ו ב ת ר א ה יי .ו א ע פ ״ כ י ש ע ד י י ן ת מ
י
ג
ם
ם
כ
ש
ע
י ה ו ת
מ
זו ה צ ר י כ י ם פ י ר ו ק :ל ש ׳ בן ה ר מ ב ״ ם ב ת ש ׳ מ ה ר ״ ם א ל ש ק י ׳
פ
ר
ו
ש
כ א
ת
^ 'י.למי
י ר ו
י:
כ ד ב ר י ו ,א ל א ש ה ש ק י ע ה ב מ י ש ו ר ה י א ה ק ו ב ע ת ־־ .כ ך ג ם נר׳ מ פ ש ט ו ת ה
בחי׳ ה ר ש ב ״ א
כמובא
הבריות,
ל ש ב ת " ,שהשקיעה והנץ תלויים בזמן
והתוודעותה
בקושיא
ובסתם
להם,
אין
על ר ״ ת מתוך כד( .ואף שלש׳ מ ה ר ״ ח
ש א י נ ה ראיה מוחלטת ,וגם
הערנו
שבא״י
יותר
להעמידו
יש לעי׳
בהרים
או״ז
אחר
מ ה ר י י—ם,
ומדוע
נקט
דווקא,
4דק׳
כ
ו
ב
4
כדעתו ׳
ד ,ג ב י
ההרים
ג
)כלש׳ התניא( ולא אהר הבינוניים ,ו ב מ י ו ה ד ש י ש בגליל הרים
ולא
נ
)והרשב״א^
מוכיחה
מנין לילך
מ
התכסותה
ע
י
ס
ב
5
יותר? י
קצת
ין ?יאי
עוד
היום
צ״ל
צ״ע ,דלכא׳
שבכל
מתוך
שווים זל״ז ,וכמו ש ח צ ו ת
מקום
ה
י
ם
ן
ה
נקוט
ן
כ
א
ש
בידינו
ח
מ
ה
ף
ב
כי
א
ש
ש
חשבון
כ
1,
א
ד
נ
י
׳ ׳ ד
ם
׳
א״כ
ה
שהנץ — 4דק׳ קודם היות ה ח מ ה על האופק המישורי ,היעל עם
הרים ,ולכא׳
בראש
בא״י
המציאות
א י נ ה כן,
שהאופק
אלא
המזרחי
גם
יי'
ר
א
י
ר
י
׳
״ ״ ״ ך,שמ^
הוי
'
ועוד ,הרדב״ז
ניכרת עליהם כבצפור ,וא״כ יתכן שההר אינו קובע גם למסקנת הרדב״ז• וגס
ראיה מכאן שלא כדברי התגיא ,הסובר שרק 4דק׳ אחר השקיעה הנראית היא דיי׳
שניכר מהרדב״ז שלגאונים היא שקיעה מיד — אא־׳כ תאמר שהתניא בא לחי״ז
זו גופא.
אן מיי
ובסברתו של הרדב״ן מעיקרה צ״ב ,דמה יהא בזה׳׳ז שבאוירונים ניכרת החמד׳•
י ; א
ה י כ י ח
מ
מ
ה
ש ג ר א י ת
מ
ח
כ י א ש י
ה
י ש מ א
ה ד י ם
מ צ י
ס״ל בשעות הלילה ממש כשזריחת השמש ניכרת על הירח לעינינו
_ ואעפ
שאינו יום ,וצ״ע.
ובקיעה
31לפי״ז יש כמובן לדון בדבריו שבסידור ע״פ שיטת הגאונים בלבד.
י׳
נ י א
היא סוף השעות הזמניות של היום ,או לתניא 4דק׳ אח״כ.
32כל׳ שמיד אח״כ הוי ביה״ש ודלא כתניא .ומובאים דבריו בביאוה״ל סי׳ נ׳׳ח.
33רשב״א ל״ד :אמנם אולי מבואר הירושלמי על ע׳׳ה וצאה״כ אבל הרשב״א דן בו בר׳?
ע
לזמן שקיעה ,ועי׳ פרק ה .הערה .12
34גם זאת יש לדחות וכדלעיל.
35שכן גם
ב ה ר
י י-
ם
מ ג
י
ע
ד 1ה פ ר ש
ה נ ג ר ם
ע
״
י
ה ג ו ב ה
ל כ
-
6
דק
>
׳
ו ב ה ר י
ה ג
ת
ל י ל ליותר• י
ע
ששעורו הוא ממוצע ויש לחשבו במעלות כדלקמן ,ר״ל ע״פ הארת הרקיע ומצב ר ׳ *
ביום בינוני ,בזמן זה .ועפי׳׳ז לחשב ההפרש בשאר ימים ומקומות ,ובזה א״ש הפי•
54
www.daat.ac.il
ז
ש
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז ז י י י
ל
ד
1
ה
^
י
ט ו
יזלכ י
ת
^
יר
ן
ע
)הרי
י א ב
״ > ו נ מ צ א ש ה נ ץ בר׳ בהרים,
-י י ובהר ,ל ב ע ל ה ת ג י א -י
ע
קןי׳י
ייבתו
קיע
א
ע
׳
י
ע
ת ה
ג-
?
ודיל:
בספרי״
הימי
ולכן
ל ד ע ת י דיבר ג ם ה ו א באופק כ מ ו י־ם״.״
ה ש מ ש מ א ח ו ר י ההר ,ע ד י ו ש ו ה ה כ ־ 4ד ק ׳ ע ד
ביאר
שבכה״ג מאוחרת
ה ש ק י ע ה לראיה.
והמעיין
* ז י מ צ א ב ב י ר ו ר כ י ל א ל ו ה ה ו א כיוון ,א ל א ל י ו ש ב י ה מ י ש ו ר ,ו כ מ ו
ג ן ן ן ן
^
4
ת
ב
ש כ ת ב ו ביאורים שונים כמקור ל ש ע ו ר זה ש ל 4ד ק ׳ ; הרב
ם אחר שמתכםית
1
7ן$
ר
נ ס ק י
* "ברי
*הכי
ח
י
נ
י
ם
כ ב מ י ש ו ר ,כ מ ע ט .ו א ״ כ מ ה ו הבץ
)אמגם לשיטת הגרימ״ט כ י השקיעה ביים מאוחרת
י ר ו ג י ס כולם.
ש ב מ י ש ו ר ,ע ״ י ג ו ב ה העיר ,א ״ ש ב כ ל ז א ת
5ן ף
דברי התגיא,
אלא
זה גיסי טעון בדיקה(.
ע
ד
י
ביא
י
ככ׳
כ י
ר ג
^
6
א ת דבריי ,ע ״ פ ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם כ י ה נ ה ״ ח מ ו ק ד ם ל ע ל י ת ה ש מ ש
י
ה ץ ^
א
ם
4
י ק ׳ קודם עלייתה י .אולם מלבד מ ה שה״ל לרמב״ם א ״ כ להגדיר
ב
כך
א
^
ת
^
י;
״׳•יקיעה ג " כ ,
שיי*•
״
ז-
ה
נ מ ע ט מ כ ך ש ע ו ר ע ל י ת ג ו ף ה ח מ ה ע צ מ ה ש ה ו א כ ־ 2דק׳ ,מ ו ב ן
ינז3״
מת
^ כ ר ש מ ״ מ א י ן זו ראיה .ע ו ד י ש לעי׳ ב י ו ש ב י ם ב ה ר ש ה ש ק י ע ה ש ם
ב י י ר 1ר
גס
ג ׳
כ
גם
4
ח
4
*^ 1
עקי
1.
׳־י ב נ ץ ל פ י ה ר ש ״ ו ,מ ה ע ו ד ש ב י א ו ר י ם ר ב י ם א ח ר י ם נ כ ת ב ו ב ד ב ר י
ס 9ג
א ו ן ף ה
עיזמ
ו־יי*
ד
מ ־ 4ד ק ׳ א י ה ש ק י ע ה ש ם ה י א הנר׳ או י ש לנכות ל ב ע ל ה ת נ י א כך
ק ׳ א ח ר ר א י י ת המישור ,א ע ״ ג ש ה ם ע ד י י ן ר ו א י ם ה ח מ ה א ח ״ כ .
י ק ׳ צ ״ ב א ם ה ו א ק ב ו ע ב כ ל ת ק ו פ ו ת ה ש ג ה ,ו ב כ ל מ ק ו ם בעולם,
^ ג מ ד י ב ד ק ׳ זמגיות,
ע ת ף
* י א ב א ״ י כ מ ע ל ה ו מ ח צ ה מ ת ח ת לאופק( ו ש מ א ה ו א מ ש ת ג ה ב ש א ר
4 0
בעולם .וכל
ספיקות
הללו
עדיין סתומים.
יש
מ ה א ח
ג ו ש ז ז
ז ה
לעיל *״* הערה .5
ד
כי
יז״ר
" 3ןיי,
^
ג י ם
שכתבו כדבר פשונז כי הגץ לתניא מקביל לשקיעה ,ויש שלא ,ומ״מ
יי
״ע׳ שלא מציגו שהנץ הוי קודם ראייתו אא״כ לדברי קונטרס הנשף ,ועיתים
צ
ל
^
י 3ספר
3
ובמעלות )מקום המצאות החמה ארבע דק׳ אחר
ה
חנלקו^׳
3 6
שחשיבותה
וודאי לא
ג ר ע ה מ ה נ ץ ,ה ר י כ ת ב נ ו לעיל,
יז״ש׳ פרק ז׳ ע׳ ס״א.
• ליי בספרו ,ע׳ מ״ ז בשם הרב אהרן סרלובייצ׳יק.
ב כ ם
מ
״ הל׳ ק״ש פ״א הי״א ובטור םי׳ נ״ח ,ב׳׳י וב״ח שם ,הד״מ ,מג״א ,לבושי
י צלחציה׳׳ש ועוד רבים מהאחרונים ,ע״ע בשגו״א במשניות ברכות .ובמאמרו של
י׳
^
מ
י צ ב ר שליט״א ,בנועם כרך ב׳ — ע׳ קג׳־ג—קנ״ד גמצא עוד דיון בהגדרותיו
הרמב׳׳ם׳
ל
^
ג
בהערות ,17—20וכן מ י ס בור ,בחוברת ״שעלי דעת״ זו,
במאמרו
י כ וויור ,ע׳׳ש.
ל?יל הערה 5בפרק זה ,״ובספר הברית׳׳ שמתקשה ג״כ כיצד קובעים ד׳ דקות
כמקום שאין הרים; ע׳׳ש.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה .זמן הנץ בירושלים.
ייי
־
מ ז ה דורות רבים התענינו אנשי י־ם בזמן ה נ ז
ב מ ד י י ק
׳
ד
׳
נ צ ר כ ת ל ה ם ה י ד י ע ה מ ת י ה י א ה ת ח ל ת היום ,ל ע נ י ז ה ש ע ו ת
ע
ד ,י ו ם
ד
תפלת
ו ו ת י ק י ן ה י ה רווה ו מ ש ו ם כ ד ח ש ו ב י ׳ ש ם
הרבה
קשיים עומדים בפניהם ,בבירורי ה מ צ י א ו ת ו ה ה ל כ ה
ז מ ן זה .ו ד ו ו ק א
לקביעת
בי־ם הרבה ספיקות
ו
י-ום שי׳
י
מ
א
ז מ נ י י ת
*/
ענןנדג
א
א
׳
,
זו .
ק
׳
- -
׳
ז
ד ,י י ם
ש
נתהברי׳
יימימי•
כ
לו;,
ב י ב
עוניי
ם
ג
ש
ב
ו
לןו0
י
הדיונים סובבים אודות העיר ע צ מ ה שיש בה מקומות רבים׳
זה מזה ,ו ה ר ב ה מוסתרים ע ״ י מ ע ל ו ת ומורדות שלידם ,ו א ״ כ ?שיי '' ? < . /יוו!ר
^ ? ובמייי"
"
זה מזה ,והרבה מוסתרים ע״י מעלות ומורדות ש ל י
׳
^
׳
׳ל
שר
םתיריי
' המםתיי
וני
ש ב מ ז ר ח העיר ישנם הרי מואב באופק הרחוק ,והר הזיתים ^ י ׳ '
ג 5ד י־
,,״
,״,״^,
י^-,. ״ י —~ — ..׳
..׳״ .
ב ה גם
״ ל* ש מ
**.ונים
"
א ת ר א י י ת ה נ ץ ,ו מ י ל י מ א לן א י פ ו א ,מ ת י ה ו א הנ׳ז
ןזמ
1
י ד ם
א י י ת ו
י
ה
א
כ ת י ת
ה ד
ע
א ו
א
מ
ש
י
א
נ כ ו ת
י א
ת
כ
יער
י ע י
?
ג ו ב ד
ע
ה
י
י
ו
כ
י
י
0
י
3 1
,
י
ב
?
ם
נ כ
ד
;
ב א פ ש ר ו ת ש ה א ו פ ק ה מ ז ר ה י ש ל י ר ו ש ל י ם ש ו נ ה ,ו א י ן ל נ כ ו ת ו א פ י ׳ *אי
כסויי
אופק.
בספר
"
מתהשבים
ש
7
א
ג
ע
ן ׳ י א ׳
ה ״ נ ב ר ש ת ״ ־ מאריד מאוד בפתרון
"
׳
^
בנץ ה נ ר א ה מעליהם ,מ ש ד כל ימות
ב ע י ה זו,
ש
א
ה
ת
ר
ד ,ז י ת י ם
צ
ר
י
נ כ י ת
ד
מ
מ
מ
א י ז
נ
ומםקנייי
י
כ
א
ם
השנה.
ת
טענ
אינו מ א ח ר א ת הנץ בכלל
הוא
ח
כפי שהראה
ב ו ג י ת י י
ם
ד ,ד י
ה מ ת י י ח ס ו ת ל א ו פ ק י ־ ם א ו מ ר ו ת ,כי ה א ו פ ק י ש ר ,ד ו מ ה לים ,מ ל
ב ש
ה
י
י
מ
ו ת י ו
א
מ ד
'
י :י ב
י
ד
!"שלים •
ו
י
3
י ר 0
מ ה נ ץ ועד ח צ ו ת שווה לזמן ש מ ה צ ו ת היום ועד ל ש ק י ע ה בים ש ב מ ע ר ב
משא״כ
בהר הזיתים ,המסתיר
בצילו רק ח ל ק
ז
מירושלים וגם
בלבד ,ולכן מ ס ת ב ר
א
צ י א
י
ב ד
כ י
״
״ י אלא
יוחדיי*
ווז
במצ >
ןייום
לנ
א
ל<ן
ב ח
י
ת
^,
כ ו ת ו
*
מימות
ה ש נ ה ) 15מ ר ץ ע ד 26ס פ ט מ ב ר (
לכולם
האפשרות לבוא למקום ש מ ש ם אין ה ח מ ה מ ו ס ת ר ת כלל —
עצמה
)היו ש ה ע י ר ו כ י ד י ו ן ז ה פ ש ו ט ו א י ן בו צ ו ר ך י ( .ה מ ה ר י ״ ל ד י ס ק י ן
ב ת
ר < ע
י ד
י
מ
יש
יר
הסבי
0
של י׳י
ג
1עד היום שונים המנהגים ביים בקביעת הזמן במדויק .ועי׳ סכומם במאמרי
דבליצקי ב״שעלי דעת״ ע׳
.42-43ועי׳ לעיל פ׳׳ב שיטה ז׳.
2בהקדמתו לספר )דף ד׳—ו(
ד
ב ש ק
לא
ל פ ג
ו ט ר י א
,
ה מ ה ר
,ל״ .
ד
נ׳׳ח—
) ד ף
טענותיו שאינם מיוחדים לי־ם ,כתבנו במקומות המתאימים.
3הוא מאריך בחשבון זה) ,דף נ״ו ואילך( ובהקדמתו ,ם״ק ג׳ כתכ :
תועלתו לדעת עת זריחת השמש ושקיעתה ,כי כפי שעור שיש מן ד ׳
זי
׳
ה ק י
"'
היא
ה מ י ח ק
ע ע ו ד
ג
״
כ
א ש ר
ח צ י
מ ל ,י
ה י ו ם
ל א י פ ק
נ
ן ם
י׳
ו
א ו פ ל |
ח י
ד ,מ ז
יי
י
"י
ע
ו
״ה
לאו^
מצאתי ע״י כלי המדידה את הנקודה הראשונה של הזריחה—הנה•׳״ ,עולה ממעל
מוגה
איוו
"•
של הדי מואב הנ״ל מצומצם לפי החשבוז
אם השקיעה בי־ם היא זו שבים ,הדי פשוט להוכיח ולחשב כי חצי היום ד־
יותר ,ולפי״ז אדרבא ,יש לנכות את הרי מואב ,ועי׳ לקמן ,ובפ״ח•
4ספר ביה״ש ,ע׳ :״ב.
ש ל
ח צ י
ק י
י ח ש ב י ז
ה י י ם
ז ה
שגי
5
56
כ ד ל ע י ל
פ
ב
י ,ע ר ו ת
21
19
ו ח ש ו ב
ל
י
ע
ת
ש
מ ר
ב ת י ד
ד
ב
ר
ו
;
׳
*
~~ '
" ׳
אע״פ שלפי מראית העין גם הם נר׳ כמעכבים ומכסים את הזריחה ,אעפ״כ אין
www.daat.ac.il
גריל
אתר דעת -מכללת הרצוג
^
^
^
$
;'
לגט
ז>
,
.
^ איליי
•
^
ת
^ ׳
י
נטי
י
י ז ז ג ר
1
יזמל
ייימ
וו
י
לשיטת
י א פ י ׳ א ם א ו פ ק י ־ ם ׳-וגה ,מ ״ מ א ת ה ע י ר ע צ מ ה ו ג ו ב ה ה י ש
^ • ב ר ר ל כ ל ה ס ו ב ר י ם כ י ל ד י ג א י ש ל נ כ ו ת גובה ,א ו שפי׳ ש ט ע ם
0ך
יהגה
הגרא״ז מלצר שגס את הגובה וגם את האופק
כ ה
ם באופק הוא מתוך שאין סימני שקיעה והנץ מופיעים בכה״ג
׳ כי יי1, -
״
ע י ״
י
נ ה
ף
ן
^
ה
לדיו בכר מסוגיא מפורשת
ל״ו:
ביומא
שם שנינו
שהלני
נ ב ר ש ת י ז ו ה י ת ה ת ל ו י ה ע ל פ ת ח הבית ,ו כ ש ג צ ו צ ו ת ח מ ה י ו צ א י ן
^ ^ ו ה ע ם ש ה ג י ע ז מ ן ק ״ ש ש ל שחרית .ו ב ב ל ה ר א ש ו נ י ם ה ד נ י ם ב ם ו ג י א
ג ן ע ן ף
? י ת ^ ״ ׳•יהי ה נ ץ ה ה ל כ ת י ,ש כ ן ל ש י ט ת ר ״ ח הסובר ,כ פ י ש ה ב י א ו ה ו הראשונים,
ג
י
ס
^
מ
^ ׳•יטת ר ״ ת ה פ ו ס ק ל ה ל כ ה ש א י ן ל ק ר א ק ״ ש ק ו ד ם לנץ .ו כ ל ה ס ו ב ר י ם
כ ף ק י ׳ ׳ ל
<
מ ׳
* כה .ש ז מ ן ק ר י א ת ש מ ע ש ל ו ו ת י ק י ן ה ו א ק ו ד ם לנץ ,ה ת ק ש ו ב ב י א ו ר
ן ך
ק׳׳ש
נזשו
-
י
3ב
^,
ס
ר י
^
ב ב ר ע י ת
מ״
א ו פ
מציגו
לא
גצוצות
מי
שיאמר
שהנברשת
שהספיקו
הראתה הנץ מאוחר מדי
ק י־ם או מ ו ק ד ם מ ד י מ פ ג י גובה י־ם; וא״כ לכא׳ מוכח מ כ א ן
כות ג ו ב ה ה י י י־ם ולא את ההרים ש ב א ו פ ק .ובאשר להר הזיתים יש
^
י כ ס י ה מ צ ב היום .ג ו ב ה פ ג י ה ר ה ב י ת ה ו א ד43.ד מ ׳ ו ג ו ב ה ה ר ה ז י ת י ם
י
^
נמצא
כלל
ש ה ה פ ר ש ש ל ח 6מ ׳ ש ב י נ י ה ם א פ ש ר ש כ מ ו ה ו ע ״ י ת ל י ת ה ש ל
ה ב י ת כולו.
אית
ז ז י
ת
י
ס
ב
ה
כיון
הגז.
ג
ו
י
ס
ואם
ומיקומו,
לימי
א
מ
הראתה
שקודם
הנץ
החמה,
כך
לגמור
7
^5
-ג
מ מ נ ה כ י ז מ ן ק ״ ש ב נ ץ עצמו ,ו ת י ר צ ו ב צ ו ר ו ת שונות .מ ל ב ד ה מ א י ר י
י
עיאץ
ל ן ן ע
^ ק ״ ש ש ל ו ו ת י ק י ן ה ו א בהבץ ,ע י ק ר מ ק ו ר ו ה ו א ב ם ו ג י א זו ,ו כ ך ה ו א
הרי
ש ג ו ב ה ו 100
לא נםמיר על המציאות
ש נ ש ת נ ה אולי,
א י ן מכאן ראיהי׳ם
א מ ה י־.
נמצא שהר הזיתים לא הפריע
שלפנינו,
עכ״פ
בנוגע לגובה
א ״ כ א י ן ב כ ל ל ר א י ה לדיוגיגו כאןיי.
כ ל ל ש א י ן לבכות
ה מ ג י ע ל־ 800מ ׳ בערר,
א ת ה ה ר י ם כולם,
שווה לגובהם
וזאת
של הרי מואב
ק ,ו ה מ ר ח ק ב י ו י ־ ם ל מ ק ו ם ר א י י ת ה ז ר י ח ה נ ע ב י ן 55ק ״ מ ל ב י ן 0ד ק ״ מ
ינכיוז *יי,
*ורותם מאומה כי רחוקים הס …ולוד ,הלא החשבון יכול להכחיש את נוראית
ב
י * י אין מראית הלין יכול להכחיש את החשבון ,וגס החשבון האמור גר׳ לי
^
י
ה י א
אשוגיס ״ • ועי׳ הערה -3וצ־׳ע ,במיוחד משוס שיש מסורות אחרות בשמו ,בעגין זה.
י*י בםוגיא זו בדיוניהם אודות תפלת וותיקין .בברכות ט :ויומא ל״ז:
המאידי
י בנים׳ ברכית ני :ד״ה :״ומכל מקום וותיקין״.
סי׳ ו י -
גי״פים עי מהותה של הגברשת ,כאילו הראתה החמה אפי׳ ביום מעוגן ,או
^ כ ה גבוהה שער שגמרי את ק״ש היה הנץ על הקרקע .וכל זה אינו גר׳ מציאותי.
^
<לות האהל וסביב לאהל בהערותיהם על האהל מועד בדין וותיקין( .ויש גיר׳
^
בתוספתא זו׳ שהיו יורעין שחמה זורחת ,או כבירושלמי ״שזרחה חמה״ ,וכלל
* מוזכרת <־״~
י* ק ש• יע־׳ בשעלי רעת ,שהרב וויור עמד בקצור על הראיה מםוגין.
^
גפרע י-״_ !.
׳*ע• פתח הבית פי׳ מעליו ,והיתה גבוהה יותר.
^
בפגים.
כמשיב
י״ל
א״ב,
שאפי׳
אלא
כלל,
ראיה
אין
וא׳׳ב
בספק׳
גיבהס
57
יזי
6
ו י
נ ס
ע
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתקופות
ה ש נ ה השונות .ד ב ר זה גורם ל ה פ ר ש בין ר א י ת ה נ ץ
בו
אופק
הזמן
שאינו
ה י ה נר׳ א ל ו ל א
כולם
ההרים
היה הכל
)אילו
לביז
במציאות
אחיי
מישורי
ג ד ו ל מ ־ 2ד ק ׳ ב ע ר ך ב מ ש ך כ ל ת ק ו פ ו ת ה ש נ ה י ״ .ו ל פ י ״ ז י ש מ ק ו ם לוג* ׳
שבגלל
אלא
ה פ ר ש ק ט ן זה ,ל א ה ק פ י ד ו כ ל כך ,ו ל א ע ש ו
המא ^
את מירב
ל ד י י ק ב נ ץ כ פ י ה א פ ש ר ,ו א י ן ל ה ו כ י ח מ כ א ן ש מ י ש ה א פ ש ר ו ת ב י ן או כ ש ה ה פ ר
ד
נ
7
ג ד ו ל יותר ,ו ב ד ב ר ה נ ו ג ע ל ד א ל ר י י ת א ׳ ־א
נמצא,
ש ל מ ע ש ה אין
שהרי
מסוגיא
ראיה
זו
ט
צ
יי
שלא
מואב שאני ,ואינה ראיה ג״כ על
נ כ ו ת
ל
לנכות
אי־גכוי
א
ה
ת
הרים
׳
ג
ב
ו
ו
ה
א
ת
שבאופק,
גובה שיתכן
ד
או
' ?.״ל
לאפעי
מ ג נ י
״•לעולם
ד ,י
ג ו ב ה ו א ו פ ק ) ,והרי מ ו א ב ל א ש א נ י ( ו א ״ כ ה ז מ ן ש ו ו ה כ מ ע ט ,ו ר ק כ א ז ל א
צריך
זאת״.
להשב
י
למעשה,
ש
נ
יק
לך ,
ח
ו ם
ה
ן
נ
ס
פ
׳
ת
כ
ש
ן
ס ן ג
י א זו
*
י
מדבי
ע כ ״ פ רק ב נ ץ ו ה ש ל כ ו ת י ו ל ג ב י ת פ ל ת ו ו ת י ק י ן ו ק ״ ש ,ו ש מ א א י ן ל נ ו מ כ א ן ראיי׳
ו ה ש ל כ ו ת י ו ל ג ב י ש ע ו ת היום ,או ס ו ף ז מ ן ד ב ר י ם ש נ ו ה ג י ם
שהנץ
מהושב
ג
בלילה,
'
ב ל א נ כ ו י ה ר י ם כ ל ל ,ד ש מ א ״ י י ר א ו ד ע ם ש מ ש ״ או ז מ ן ש כ י ב ה וקיטיי׳
ועי׳ ה ד י ו ן
שאני.
ב פ י ר ק ו.
בסברות אילו
בדומה לכך יש לדון בראייתו של ״ספר הברית״ מהגמ׳ ביומא כ ״ ח :ד ׳ ׳
פ
ע
ראיית האור מ ע ל הרי י־ם והרי מואב דנו ב ב י ה מ ״ ק על זמן ע ל ו ת השחר ,י ש "
מ
מנכין הרים כ ל ל ; על פי הדברים
שאין
ש
כ
ת
ב
נ
ד
ן
ב
.
י
ם
ה
ז
מ
ש ב
ן
ע ״ ה לרז
ין
ש ו ו ה ל ז ה ש ב מ י ש ו ר ,נ מ צ א ש ע ל ו ת ה ש ח ר ש ם י כ ו ל ל ה ק ב ע ב ר א י י ה ש מ ע ל דיי
ו
מ
ב
א
כ
׳
ן
מ
ה
ש
א
ו
נ
ר
א
ב ז מ ץ
ה
כ
ה ש ן ן ך ״
ע
מ
ט
1,
ז מ ן
ה
ב ן
י
נ
ה
א
ר
ה
אלןלא הרי
י
ם
ומואב גם יהד.
יש
אמנם
להביא
ממקו״א:
ראיה
י״ט;
בבראשית
כתיב
כ״ג
לי^ן
גבי
״ ה ש מ ש יצא על הארץ״ ,ועל זמן זה שנינו בפסהים צ ״ ד :כי הוא הנץ ההלכתי׳
ופשטות
הפס׳
וכלש׳
בעלות
המקשר
נודע לבריות,
ההרים
פס׳
ט
ע ל י ת ש מ ש זו ל ר א י ת ה ש מ ש ש ה מ ל כ י ם מ ש ת ח ו ו י ם ל ה ,ו ע ״ ע ב מ ק ו ר ו ת
שבתורה
הווה
היא
גוף
הירושלמי עם שהשמש
השמש
מעל
ובהראותה
וכדמשמע
לאנשי
בספורנו שם
סדום׳
שלימה
לפס׳
ס״ק
זה,
קט״ו—קי״ז-י,
משם
וגר׳
בבירור
א ת ה ת ג ל ו ת ה ש מ ש ל ע י נ י א נ ש י סדום .ו כ ״ כ א צ ל י ע ק ב
שרג7ג^
בבראשית
ב
ל״ ׳
ל ״ ב ״ ו י ז ר ח לו ה ש מ ש ״ ,ו ב פ י ׳ ה א ב ״ ע נר׳ ש ה ו א ה נ ץ ,ו מ פ ש ט ו ת ה ל ש ׳ ב ר ו ר ש ז
10יתכן והוא משתנה לעיתים
בקצת יותר ,אלא שהדבר
תקופת השנה בה השתמשו בנברשת ,ועכ״פ הממוצע
ו ן ד א
תלוי
י
ש ק ט
במקום
2
ג ם
א
ת
ד ב ך י
ה ג ר א
ז
מ
צ י
ש י ש
ל נ כ ן ת
ג ן ב ה
י
ם
י ח
מהעיין
ן הוא .ואעפ״כ יש לע
דלכא׳ לענין ותיקין בו מיידי הכא ,נצרכים לדייק מאד ,ודו״ק.
.
^
״
ן
י ע
הראיה
ז ה
ל י י ש ב
ך א י ך < ו
ס
״ל
ש
איץ הרי
מואב שונים משאר מקומות .ובאשר לשיטת הבני ציון ,יתכן דא׳׳ש שבן יש םימג
חמה אדומה בעלות השמש מעל הרי מואב.
12עי׳ חי׳ דשב״א שבת ל״ד :סד״ה ״ואזדו לטעמייהו״ ,שהביא ירושלמי זה ,ויש שמבארי
לגבי ע״ר ,אבל הירושלמי יליף לד ,מפס׳ זה של לוט שוודאי מיידי בהנץ וכ״נ מדרשי
נוספות שם ,שלא זכו אנשי סדום לראות השמש דמיד אחד שכת׳ השמש יצא…
וימטד ה׳ ,…משמע שהשמש באותו רגע נתגלתה ,ועי׳ היטב.
58
www.daat.ac.il
כ
״
״
אתר דעת -מכללת הרצוג
במציאות,
ליעקב
כ״ה
בפס׳
כשהאופק
מזה
ועי׳
כתיב:
גם
״ויאבק
בתורה
איש
שלימה
עמו
שם,
עד
ם״ק
עלות
קנ״ג—קנ״ה.
ובכל
השחר״,
קודם
אילו
מיירי
ה מ ז ר ה י מ ו ס ת ר ע ״ י הרי מואב ,ו א ע פ ״ כ נ ח ש ב זה לנץ ההלכתי .ויותר
מ ב ו א ר ב ל ו ט ש מ ה ל ך ד׳ א ו ה׳ מ י ל ק ו ד ם לכן ,ה י ה ע ל ו ת ה ש ה ר ,
בפסהים
מיידי
לכן
והגמ׳
מ ת ה ש ב ת בו כ ע ״ ה ה ה ל כ ת י ,ד מ ה ת ם י ל פ י נ ן ש ע ו ר ה נ ש ף ב ב ו ק ר ,ו ה ר י
ב ל ו ט ש ה י ה ב ב ק ע ת ס ד ו ם ה ע מ ו ק ה כ־ 400מ ׳ ו ב מ ז ר ח ה ה ר י ם ב ג ו ב ה ש ל
ג י
כ־ 1200מ ׳ ו א ״ כ ה א י ה ו ר ב ר א י י ת ה נ ץ ע י ״ ז ג ד ו ל מ א ו ד ,ו א ע פ ״ כ ה ו א ה ה ל כ ת י
ושעור
1 4
זמן הנשף קודם לכן הוא הקובע את
כי אין לנכות
לכא׳,
כסוי הרים באופק,
ע ״ ה .נ מ צ א נ ו למידים מ כ ל זה
שאת
ומ״מ
מואב
הרי
לנכות,
א״צ
5
מ ס י ב ה כל שהיא י .וזאת ,א״כ ,ל א רק גבי ת פ ל ת וותיקין א ל א לכל דיני והשובי
היום וכגמ׳
שעות
וה״ה כי
פ ם ה י ם התם,
במקום
ע״ה
כזה
לא
אלא
משתנה,
ה ו א ב ש י ע ו ר ה י ד ו ע ל נ ו ק ו ד ם הנץ ,ו א ף ל א ל י ו ש ב י י ר ו ש ל י ם ע צ מ ה ,ב ל ב ד ,ד א ו ל י
א ל א א ף ל י ו ש ב י ע מ ק י ם וכד׳ ,כ ב ק ע ת י ר י ה ו ש ב ה מיירי .ו א ף ב מ צ י א ו ת
שאני
שההרים
תמיד.
ק ר ו ב י ם כ ד י מ ה ל ך י ו ם א׳ ו ג ם ב ה ר י ם י ש ר י ם ה מ כ ס י ם א ת כ ל ה א ו פ ק ,
ולכא׳
רבים
מאוד
יקשה
על
שיטותיהם
של
הגרי״ט,
והגרא״ז
ועוד
מלצר,
המסכימים לנכות הרים שבאופק ,בכה״ג ,וצ״ע.
ויש
לעולם
גוטה
ל ת ן ולומר,
ש מ א אין הנץ המוזכר בתורה ג ״ כ
ה מ ח ו ש ב א ל ו ל א ההרים,
ומלש׳ הפס׳
זריהת
שהבאנו
שמיירי
ו ע ״ י נכויים,
ביציאת
גוף
זאת
ההמה
על אף
ממש.
או
אלא
ההלכתי
מה
שהבאנו
נימא
דמ״מ
והוא
כדעת
נראתה
ה ה מ ה ע ל ה ה ר י ם ש ב מ ע ר ב ה ב ק ע ה ,כל׳ ע ל ה ר י י ר ו ש ל י ם ויהודה ,ו כ פ י
י״א שזוהי שפיר הגדרת הנץ להלכה .אבל אין הדברים יוצאים מ ד י
פשוטם ' ) מ ל ב ד מ ה שההרים במערב ה ב ק ע ה נמוכים מ א ל ה שבמזרהה(.
)המשך
יבוא(
13מקום לוט במדויק לא ידוע ,ואעפ״כ ע״פ השערה נר׳ שנתאחר הנץ שם זמן רב מאד.
והיה מקום לומר ,דקודם מהפכת סדום היתה צורת שטח זה שונה׳ אלא שכבר מה״ת
נר׳ שהיה שם עמק וכלש׳ הכתוב :״כל אלה חברו אל עמק השידים הוא ים המלח״
ובלכתו של לוט לשם .כך גם מוכח מדברי ר׳ חנינא בפסחים צ״ג :״לדידי חזי לי
ההוא אתרא והויא 5מילין״ וזה שעור זמן שבץ ע״ה לנץ ,ע״ש .משמע שפני השטח
4
לא נשתנו מזמן בריחת לוט ,שקדמה להפיכה.
* עי׳ מש״כ שמציאות ע״ה אכן משתנה לפי הגובה ,לקמן פ״ז ,הערה .48
1 5
אי שמא מכאן ראיה ,שאין מנכין האופק .ומ״מ דוחק ,ולא נראה ליישב ראיות אילו,
שתורה כאילו נתכוונה לזמן שהוא הנץ בי־ם ,וגם ממש״כ בהערה 12משמע שלא
כאפשרות זו ,וז״פ.
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ש מ ו א ל זיינמיל כ ה נ א -פ ר נ ק ל ז״ל
מלא הין דריש עדיות
ידידנו הג״ר אברהס סופר שליט״א .מו״ל ספרי בית הבחירה למאירי
ועוד ,המציא לנו מכתבים אחדים של ר׳ ש״ז כהנא—פרנקל הכולל
ד״ת .הננו מביאים
ימ
מ ה לדפוס דבריו למשנה ותוספתא דמלא י׳יל
פסול מקוד .בריש עדיות .ידידנו ר׳ שלמה גרוסברג הי״ו רשם כמרי
מעתיקים בזה .י
מלים על חייו ופעלו של רשזכ״פ אשר הננו
כל ההערות שבגליון המכתב הם מהמל״ד.
ק ל מ ן
נ
כ י־
א
ר ב י ש מ ו א ל זיינוויל כ ה נ א ־ פ ר נ ק ל ז צ ״ ל נולד ב ש נ ת ת ר ״ ן ב ע י ר מרמרוש״
כ ב נ ו ש ל ה ג ב י ר ה י ד ו ע ת ״ ה מ ו ב ה ק ו מ ו ק י ר ר ב נ ן ,ר׳ י ח י א ל מ י כ ל כ ה ג א
סיגעט
ב ן ר׳
זצ״ל,
ישיבת
חת״ם
אברהם
סופר
התפטר
רבי
הקהילות
בשנת
לאשה
נשא
את
במקום
אברהם
אחד,
פרנקל
ש.
ז.
ר׳
משה
להיות
כאשר
כ״פ
עלה
צ ב י ור׳
הנאצים,
יורשו
להסתתר
זצ״ל
במשך
זצ״ל
מתפקידו
כנשיא
הרם
הכורת
מפני
הלשכה
על
המת
קלונימום-קלמן
הקהילות
שנים.
י״ד
רבני
וכל
הונגריה
עם
יחד
שיבלהט״א.
האורטודוקסיות
בהונגריה,
ב
י
האורטי
בשנת
תרצ״י
המדינה
ופרנםי
התאחדו
המרכזית
יהדות
המציק
בתו
ר
של
ת ו ר ה רגדיליי
של
הקהילות
בשנת
תש״ד
רעיתו
לאהר
פרידה
שחרור
ההרד
הצליח
הקים
מיוחד
בי״ד
י ו ח
י׳
ושני
בניו׳
זו
ע ו ל
מדינה
ה ת ח י ל ר׳ ש .ז .כ ״ פ י ח ד ע ם ח ב ר ע ו ז ר י ו ל ה ק י ם מ ח ד ש א ת
הקהילות
ודאנ
בתורה בבית
הותנו
חיים
ב מ ד י נ ה זו .ר׳ ש .ז .כ ה נ א ־ פ ר נ ה ל
ס מ כ ו י ד י ה ם פ ה א ח ד ל ב ח י ר ת ו ש ל ח ת נ ו ,בו
בהונגריה.
לתקנת
מ
המםגי
עגוני
ת
ת
ב מ ס י ר ו ת נ פ ש ל צ ר כ י ה ד ת ש ל ה ק ה י ל ו ת .נ ב ח ר ג ם ל ע מ ו ד ב ר א ש הקריילי׳
האורטודוקסית
בשנת
לכל
בפרשבורג.
תר״ף
בהונגריה והבר של ה״בית העליון״
יושב ועוסק
של
קלמן
זצ״ל.
מבאר
פרנקל זצ״ל ,מי שהיה נשיא ה ל ש כ ה המרכזית של
דוקסיות
היה
קלונימוס
כהנא
למד
תורה
מים
^
ש ל ע י ר ה ב י ר ה ב ו ד פ ש ט ,ש נ ש א ר ה י ה ס י ת א י ת נ ה א ח ר י השואה•
תש״י אילצה הממשלה הקומוניסטית של
הקהילות
דזקסיות,
תשי״א
במדינה ובזה
למענה לחמו
ע ז ב ר׳
ש.
ז.
גדולי
כ״פ
למעשה
בוטלה
יהדות
את
הונגריה ליצור מ ס ג ר ת אחייי׳
העצמאות
ה מ ד י נ ה 80
הונגריה
של
שנה
והשתקע
הקהילות
ל פ נ י כן.
עם
האודטי"
בסתיו
משפחתו
ש
נ ת
בניו־יויה•
ש ם ח י ח י י צ נ ע ו ע ס ק ב ת ו ר ה ע ד יום פ ט י ר ת ו ,ש ל ה י ש נ ת ת ש ״ ל .
*
א.
תוםפתא עדיות פרק א׳
הלל
שמאי
60
)הוצאת צוקרמנדל
ע״פ
כ״י
ערפורט(
ז״ל
:
א ו מ ר מ ל א ה י ן מ י ם ש א ו ב י ן ש ל ש נ י ם ע ש ר ל ו ג פ ו ס ל י ן א ת המקורי־
אומר מ ל א הין מים שאובין של ש ל ש י ם ו ש ש ה ׳
www.daat.ac.il
ל ו ג פ ו ם ל י ן א ת המקורי
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ
ת
^ד״^־״^ ;; ::
״
״
״
־ -ם
״ • ״ ־
לל
של
שונה
ד ב ר א ח ד א י נ י י כ ו ל ל פ ר ש ו ב ש ו ם אופן .י ד ו ע ד ו * ד * י ,
י * ז בזו־ ש ו ם מ ח ל ו ק ת ,
ש י ״ ב לוגין ה ם היו אחד ,א ב ל שיהיו
וששה ליג בהיו אחד ,זה ל
.
מ א ^ מ ל א היו של שלשים וששה ל
ש
פ
מ
ן
ע
ם
נ
ל
ן
י
מ ע ן ל ם כ
א
ן
ך
ת
והנה
וז״ל:
ן
א
י
א
וג
ה ע י ר נ י ה ג ״ ר א ב ר ה ם סופר ש ל י ט ״ א ל ד י ד י י־״״
כדתנן הלל אומר מ ל א הין מים שאוביו פ
י
.
ב
ע
יין את ר מ ^ ^ ״ ׳
ן א ת המקוה ,וכמת שיעור
1בדפוסים שלפנינו :של שנים וששה .ובכ׳׳י מי1ד
ש
י
ש
ן
ם
ש
ש
)וע״פ צוקרמנרל ותוספת ראשונים(:
י
ה
2אמנם כבר הי׳ מי שאמר כן• צ׳ גירד
< 1ג ;ירך מלין לרח״י שעפטיל גירד !־יי
לרך ה ך שח׳׳א רצה לקיים
^ ^
^ .
גי
״א
לקמן ה ע ר ה . ,
^
^
^
״
^
מליי
ה ת ו ס פ ת א
ר ס ת
ה מ ן ב א
ן ל ן מ ף
ב פ י ה
ש
^״
׳
ע
ו ח
מ
ה י א
ן ה
״71
עמ׳ 17הערה .40ובעקבותיהם פירש כן ר״ח אלבק בפיה״מ שלי
'1
המובא להלן מגירסת הגאונים בתוספתא אין מקום לכי׳ י מ י י ״ ג של בעל .ר ד
שלא מצינו ב״למור מירות שונות בהי ,אמנם בהגהות צפנת פענח לעריות נרשם ולמש
בעריות( ע״פ התוספתא דגם מידה של שמאי היתה נקראת הין .וציין גם לדי״
,
ף
פסחים — ע׳ הערה .3
י
ע ר ב י
3לדברי ר׳׳ח אלה העיר כבר בערך מלין שם .והביא גם דברי בה״ג )מהדורת
הילדסהימר ברלין ,עמ׳ : (624דחגן הלל אומ׳ מלא הין מיס שאיביו פיםליו את המקור'
( 1ל"י 1ליג• — ומה י י""'
'
'
•
"
״ל״ג״ ל״ל״ו״ הוא ע״פ ה״ג ד״ו )וזין דף ט׳׳ו ע״ג( .וע׳ גם ברי״ף לפסחים ק״ט שמביא
ממש לשונו של ר״ח וגם שם כתוב :דתנן.
י
מ
ה
י
ה י ו
ב
ל ו ג
י ש מ א
ת ש י ל ת
א י מ י י
ש
ק ב י ו
ה
ן
,
) ל ״ ג
והגה אף שבה״ג ור״ח ורי״ף כתוב רתנן ולא רתגיא אין לומר שמתכוונים ללשון המשנה
עדיות פ״א מ״ג ,שבמשנה לא גחית כלל להסביר כמה לוגין יש בשיעור שגיתן ע״י
הלל ושמאי בהין; לעומת זאת בתוספתא מתרגם לשון הין ללוגיו .ויש לומר שכתבו
דתנן כיון שעיקר לשונה של תוספתא הוא במשנה ואין בתוספתא אלא הוספות עלית
ואותן
ומלשונם משתמע נוסח
הוספות מביאים מלשון התוספתא,
התוספתא כאמור
למעלה .וע׳ כללי התלמוד בדברי הרמב״ן לר׳ שרגא אברמסון כלל ; 40—41ומשום דעיקר
ברייתא זו שנוייה במשנתינו קאמר בגמרא תנן ,וכיוצא שם בתלמוד הרבה )רמב״ן
לשבת מ״ח ע״ב( .וע׳ גם אפשטיין :מבוא לנוסח במשנה עמ׳ 814מעוד ראשונים.
וכבר הערנו בחקר ועיון )ח״ב עמ׳ קנט הערה (3שאין לציין ולהבדיל תמיד בשימוש
לשון הראשונים בין לשון ״משנה׳־ ללשון ״ברייתא״ .ושם הערנו גם בקשר לשימוש
בלשון ״ נן״ ו״תניא״ .ולמה שצויין שם יש להוסיף עוד לע׳ ביש סדר למשנה למעשרות
פ״ג מ׳׳י .ומלאכת שלמה חלה פ״א מ״ג .ובן ע׳ יומא ו׳ סע״א שמקשה ממשנה בזבין
ו כ ת ו ס
,
ך
״
ה
ס י פ א
.
פ ר י ך
ל
ה
מ ב ר י י ת א
.
ו ת ו ס
׳
ד
״ אלא :ושמא בסיפא דברייתא .וע״ש
ה
במהרש״א ושיח יצחק .וע׳ יומא ב״ם ע״ב רש״י ד״ה הוא תגי לה ,שכתוב :מתניתין,
ומזגתי לברייתא ,וכן ציין בגליון :צ״ל מתניתא .וע׳ ריטב״א יומא ג׳ ע״א שהגיה
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
ש
י
ע
ם
ש
ר
ב
ל י ג
א
ש
י
מ
ר
"
י
י׳י׳יז
ל ו ג י ז ה ו א וכוי .ה ר י ש ל ר ב נ ו
שאינו מ ב י א בפירוש שהוא מ צ ט ט
ח
ת
נ
א
נ
ש
ה
ע
ה
ק
ב
י
ת
י
ש
ז
ג
ה
ה
י
ז
ר
ל
ס
"
ל י ג י
י
א
ל
א ת ל ש ו ג ה •טל
א
ר
ח
א
א
ה
ת
ק
מ
ה
י
כ
א
כ
ן
מ
ד
ה
ת
ך
ג
י י ש
ה י ז
״
י
ב
ל י
ש
ל ו ג
י
א
מ
י
ה
י
א
מ
ו
י ע ו י ז
ר
ק
ט
ת
ת
י
ב
ב
ז
מ
ס
'
ש ז ז ז
׳
א י נ י
ע
ש
מ
ם
ת
י ג ם
התוספתא
׳
י
״
ל
״כדתניא״
ב ד ב ר י ר׳ נ ס י ם גאל? ש כ ו ת ב :ד ת נ י א ה ל ל א ו מ ר מ ל א ה י ו
ל ז ה
א
ב
י
פ
א
אע״פ
נותב
״א
ב
י
ת
ם
ל
ד
ש
י
א
ף
ו
ט י
ב
י ג
ז
י
וסליז
הרי
ע
" ^ ' "י'אומר
'
'
׳
שר׳ נסים גאון ש מ ב י א א ת ה ת ו ס פ ת א בעדיות ,בלשון דתניא ,כ ו ת ב ש ש מ י
א
ק ב י ן — ו ל א מ ל א הין .ו ד ב ר ברור ה ו א ש ג י ר ס ת ו ש ל ר ב נ ס י ם
ט׳
מקורו
של רבנו חננאל.
1
שהיתה
מבית
א ג ב :
לו
י
א
י
י
גירסא
המדרש״,
שכותב
א
ם
נ
י
ח
נ
5
י
אחרת
שזה
0
ש
7 0
י
נמצא
אינו
י
בשמה
בתוספתא
שם
ע
7
א
" ) ""ר'
״שלא ימנע
שלפנינו
; נ י י
—
במשנה ולא
בגמרא
ן
א
ד
ע
ם
׳ ׳ א
ש
״
ב מ ד
'
ר ש
בל
ירושלמי׳
המהי
ב ע ד י ו ת א י ת א ,ע ״ ש .מ ד ב ר י ו א ל ה נ ר א ה ג ״ כ שהיתר ,ל פ נ י
ש
4
של רש״י ולא הגירסא שלנו [.
הגירםא
מכל
ב.
)רש״י
0
ביי י "
בתוספתא ,ש מ ב י א
על דברי רש״י :לא מצאתיו
בתוספתא
ב׳
גאה
.״/
ה נ א מ ר ברור ה ו א ש ל ש ו נ ה ש ל ה ת ו ס פ ת א ל פ י ג י ר ס ת נ ו א י נ ה מ ד ו י
בהבנת
המשנה
לשון
פרק
עדיות
משנה
א
ג
5
פירושים
אחרים/
המובאים
ג״כ
הרב
ע״י
ש
נתחבטו
ש ב ת ט ו ע ״ א כ ת ב ב׳ פ י ר ו ש י ם ״ ,ה ר מ ב ״ ם ב פ י ר ו ש
המפי ^
המשניות
ברטנורא
י ק
ג״
במקומוי.
כ
כ
ןלאחיי
״דתניא״ במקום ״דתנך שלפנינו ״דמתניתא היא״ .ועיי״ש בגליון רי״ב שהגיה ,ובמצפי'
י״ר שלא׳
״ ״ א ד ז
,
,
,ן צורך ל
איתז ליומא נ ״ ״
״׳ בשיח
ומה שתמה עליו בתוי״ט תמיד פ״ו מ״ג ,ועיי״ש בלקוטים משי למורא ,וכן *
ה
ע
ב
כ ת ב
ד א
ו ע
ה ג י ה <
ת ו ס
ג ס
ג
י ן מ א
ע
ג
יצחק .ושם מוכח דברייתא היא ע״פ השקלא וטריא שבתום׳ .וע׳ ב״מ ג׳ ע״
י
ב
זנז
מה אם ירצה ,כדתניא בפרק אמרו לו ,וע׳ במהר״ם ובמהרש״א שגרסו בתום׳ ו י י
וע׳ כשיטה מקובצת ד״ה אשם :דאברייתא סמכי …מדנקט תנא בברייתא .יעי באויכוי*
אפשטיין :מבוא לנוסח המשנה עמ׳ 811ועמ׳ 814וכוי.
י•
4וע׳ בבית הבחירה למאירי לעריות פ״א מ״ ג ו ב ד ,
ע ד ת
ר
״
א
ש
ס ו פ ר
ע מ
ם
י*ג
׳ 9ל 1הערר׳
ובתוספת ראשונים לעדיות עמ׳ 181המשערים שכל זה היה לפני רש״י במשנה•
5וז״ל :הלל אומר מלא ד׳יז מים שאוב־ן פוסלין המקוה אלא שאדם חייב לומר בלשון י '
ב י
6רש״י פירש :שחייב אדם כו׳ —
כ
ל
ו מ ר
א י נ ו
ה י ן
1,
שון
מ ש נ ה
כן שמעד ,מפי שמעי׳ ואבטליון .ורביתי מפרשין ן ל -ן
ב
שוז
מ
ש
א
ה
ל
לשון חורה׳
א
ר ב
י
נ ו
א ל א
ולבי מגמגט׳
.
שהרי בכמה מקומות לא הקפיד על כך.
7בפיה״מ המודפס :שמעיה זאבטליון הם רבותיהם של שמאי והלל כמו שמבואר
א ג ו ה
)פ״א מי״א( ,והיו גרים ,לנשאר בשפתם לעגי שפת העכו״ם והיו אומרים אין במקום
ר,ין
־
והלל היה אלמד כן מלא אין כמו ששמע מהם .והוא מה שאמרו רבותינו ״ל חייב א י
ם
ר,
'
ז
לזמר בלשון רבו .ויש מי שקורא מלא
ה
ן
מ
ל
א
ה י
ן,
ן א ן מ ד
ש ה ש
,
נ ו ו
כ א ו
ל ן הוא ביז
להין ,והקריאה הראשונה הוא שלמדתי מאבא מורי ז״ל שלמד מפי רבל לרבי
62
רבו ז״ל .ע״כ.
www.daat.ac.il
מ פ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביאורי הגר״א במקומו ש מ ק ש ה על פירושיו של הרע״ב קושיות חזקות ומדקדק
״מלא״ היא מיותרת
שהמלה
המלה
של
בטוב
הזאת
ל ג מ ר י ל פ י דבריו ,ו ה ו א מ פ ר ש א ת
9
ו ד ע ת ,ואולי יש
טעם
את
להעמיס
תפקידה
דברי הגר״א
הרמב״ם ודו״ק( .אולם כל המפרשים הנ״ל קיבלו ליסוד שהלל
שמעי׳
כפי
ואבטליון,
ששמע
בלשון
את
מרבותיו
שמעי׳
ואבטליון
אעפ״י
שהסגנון
קשה
רבו,
דורות
המשגה
ה ז א ת וםגגוגה,
הלוי
הראשונים של הרב
והלל
בהתאם
מאד
)הלק
מסר
עם
מכל
את
הכלל
הצדדים.
ראשון כרך
בלשוגו
שמע מפי
המשגה
שהייב
—
וםגנוגה
לומר
אדם
וראיתי
שלישי פרק
של
בספר
גד(
כב עמ׳
ש מ ב י א גם ה ק ו ש י ו ת ש ל ה ג ר ״ א ו ע ו ד ק ו ש י ו ת א ה ר ו ת ע ל פ י ר ו ש ם ש ל ה ר א ש ו נ י ם ,
ותמצית
דבריו,
בהמשנה
עצמה שדברי הלל אינם מפי שמעי׳ ואבטליון שהרי גאמר בה מפורש
שני
באו
שלשה
את
האשפות
המקוה,
את
אי
כזאת
אפשר לומר
וקיימו
ש ש מ ע מרבותיו
שמועת
שני
הגרדיים
הזה
את
שאמרו
והעידו
הכמים
לומר
במקום
למסור
התמיהות
שבירושלים
ו א ו ל י ב מ ק ו ם א ה ר הי׳ ד ר ך
ובסגנונה
את
גרדיים
אם
משער
לוגין פוםלין
״הין״.
אבל
שאפי׳
גםבול
כל
את
שהלל
בעת
כולן
ברור
בשם
דבריהם,
והרי הלל
אמר
טעה ולא דק
כך
בלשון
המשנה
והחכמים
קיבלו
כל
ח ע נ י ן ב ל י ש ו ם שינוי,
בשם
ואבטליון
בדברי רבותיו
שדקדק
שמעי׳
הוא
שמעי׳
ומפורש
ואבטליון
שג׳
לוגין
פוסלין
א ת המקור — .,ה ק ו ש י ׳ ה ז א ת ה ו א ב א מ ת ק ו ש י ׳ ע צ ו מ ה ו ל כ א ו ר ה א י ן ל ה פ ת ר ו ן
)כדי ש ל א נ ע ש ה א ת הראשונים הנ״ל ח״ו כטועים בדבר מ ש נ ה ה ש ב ת י לחומר
הנושא,
שכבר
ששמעי׳
ג׳
השתמשו
לוגין
בלשון
ואבטליון
פוסלין
הין
חזרו
את
בעת
מדבריהם
המקוה,
שמסרו
את
אבל
ששמע
דא
המשנה
הלל
עקא
להלל,
מהם
שלפ״ז
ובעת
ופסקו
לאהרונה
שמעי׳
ואבטליון
שמיעת
הגרדיים
ש י נ ו מ כ ל ו כ ל א ת ל ש ו נ ם ע ל ג׳ ל ו ג י ן ו ל א ע ל ר ב י ע י ת ה ה י ן ו א י ך א פ ש ר ל ו מ ר
שנים
הפכים
בנושא
אחד
1 0
י
אמנם במהדורת ר׳ יוסף קאפח :״ונשארת בלשונם עלגות הגוים והיו אומרים במקום
מלוא הין מלא ))למ״ד בפתח( הין ,והיה הלל אומר כך מלא הין כמו ששמע מהם…
ויש מי שקורא מלוא חין ואומר כי השינוי היה בין הין וחין …וע׳ בתשובות הגאונים
מהדורת ר״ש יוסף )ירושלים תש״ב( עמ׳ 160בפירושים המובאים שם מספרות הגאונים
וכן מלא הין דלא לימא מלוא ,ל־שנא דבבלאי .והרמב״ם הרי העיד שפירושו הראשון
הזה הנו קבלת אביו מרבו ורבו מרבו.
8כלומר הר״ב הביא פירוש ראשון של רש״י ופירוש ראשון של הרמב״ם כפי שהוא כמודפס.
9הגר״א מפרש כפירושו הראשון של הרמב״ם )כבדפוסים( שרבותיו של הלל בטאו ״אין״
במקום *הין״ .יבכדי שלא יטעו בדבריהם ויחשבו שהכוונה לאין )בצירה( הקדימו לה
המלא ״מלוא״ .והלל אף שביטא אל נכון הין המשיך בדרך רבותיו להקדים ״מלוא״
למלה ״הין״.
1 0
נ״ל דאין בזה תימה כלל ,שהרי לא על הגרדיים נאמר שדקדקו לומר בלשון שמעי׳
יאבלטיון אלא על הלל וגרדיים השתמשו בלשוגם הם .ובעיקר הדבר קושיא זו קשה
אילי לפירושו של הגר״א לפירושיו של רש״י והרמב״ם אפשר לומר
;
www.daat.ac.il
ש ה
ל ל ושמאי
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
בעל
יסוד
הדודות
משמעי׳
זה
הלל
כבר
מאריך
ממדבריות
כולם
הראשונים
לידי
ואבטליון ,אבל
למד
הוא
הקושיות
הג׳׳ל,
אשר
פירוש
שם
המשנה
לפני
ועיקר
ר״י
לפי
חדש,
הקבועה
רבותיו
בבבל,
חידושו
הוא,
אין
הלוי
והוא:
דלשונה
ומהם
למד
בגדלותו
שהלל
יסודותי׳
בכל
קיבל
שידוע
עליהן
תשובה,
בא
גם
הנוגע
שהמדות
ונדרי
לדברי
בארץ
פירושי׳
משנה
ישראל
נשתנו
לירושלמיות ומירושלמיות לצפוריות ,והוץ לזה גם כל ה מ ד ו ת
האלה
לא הלכו כי אם ב א ר ץ ישראל ,א ב ל לא בבבל ,ו מ ב י א לזה ראי׳.
הוא
דבריו
ומדד.
שלא
שכדי
בדבריחם
יטעו
שם
בחרו
בדבר
בבבל
מ ו ס כ מ ת ,ה י י נ ו הין ,ה א מ ו ר ה ב ת ו ר ה ,ו ה ל ל א ף ש ד ב ר י ו
ישראל
אדם
נ ש ת מ ש הוא גם ש ם
בכל זאת
בבבל,
בסגנון של רבותיו
תמצית
הידוע
אלה
לכל
אמר
בארץ
מפני
שחייב
ל ו מ ר ב ל ש ו ן רבו .א ב ל ד ע ת ם ש ל ש מ ע י ׳ ו א ב ט ל י ו ן ל א היתד .כ ן ר ק
שמסרו
את
שני
שג׳
הגרדיים,
לוגין
פוסלים
שאובין
את
דבריהם .ו ע ״ י בירור זה נפלו הקושיות מאליהם,
קלורין לעינים,
הם
אם
—
אעפ״י
דברי
כנים
שעומדים
הדורות
בניגוד
הראשונים
לדברי
יש
המקוה,
עיי״ש
זו.
וקיימו
כמו
חכמים
הדברים
באריכות.
הראשונים.
להביא
לפענ״ד
לדבריו
ראי׳
מסיומה של התוספתא הנ״ל וז״ל :״אלא מה אבות העולם לא עמדו על ד ב ר י ה ם
ש מ ו ע ה על אחת כמה וכמה שלא יעמוד אדם על דברו במקום ש מ י ע ה ״ .
במקום
והוא:
רק
ב ש ל מ א ל ד ב ר י ר י ״ א ה ל ו י ש ה ל ל ל א ק י ב ל מ י מ נ ה זו
מרבותיו
השמועה
נאמר
ששמעו
היותר
של
קודם
מפי
שני
גרדיים ?
שמעי׳
ואבטליון
הדורות
המלה
״הין״
עומדת
גגד
הדיר,
אבל
אם
שמועתו
של
הלל
גדודי
עומדת
אתמהה!
הראשונים
טוב .אבל אינו מ ת ר ץ
״מלא״
חיות
הגרדיים
ששמועתו
שמע
ש מ ע משמעי׳ ואבטליון מדוע אינה
השמועה של
פשטו
אתי
שני
שגם הלל
נגד
את
מיישר
של
סגנונה
המשנה
את הפרט החשוב מדוע
השתמשו
יעויין
בהגהות
ללא
צורך י
)אגב,
הצד
על
במשנה
הגאון
במלה
מהר״ץ
למס׳ ש ב ת טו ע״א שמוסיף על דברי הגאון מווילנא ו ז ״ ל :״אף ש מ צ י נ ו
הרבה
פעמים
בדבר
בשיעורי חז״י
1
דנקטו
מלא״
לשון
כמו
מלא
תרוד
רקב,
הנה
ש י ש לו ג ו ד ש ו כ ו ׳ מ ש א ״ כ ב ד ב ר ד ה א מ ר ו ש ם ח ז ״ ל ד ל י ת לי׳ ג ו ד ש ״ [ .
בעת
לפני
ר׳
בבבל,
שפיר
אשר
הוא
משמעי׳
אינה
ואבטליון
קריאת
כמה
שנים
מאמרו
בשם
ר׳
של
יוסף
בעל
דורות
שלעזינגער
הראשונים
ז״ ל
הידוש
מה
נזכרתי
נפלא
ששמעתי
ואמיתי,
)גיסו
ש ל מ ה זלמן אוללמאנן ז״ל מגראסווארדיין רשם את ההידוש ש ל גיסו
הג״ל
מדת
ההין
בח״ת
התרגום
שלו(
והוא:
בכל
מקום
מתרגם את המלה הזאת
שהדיבור
הוא
בתוה״ק
במלה ארמית ״״הינא״.
מחלק
של
לדוגמא
שמות
כט
מ
אמרו בענין שיעור פסול המקור .את דעת עצמם ולא דעת רבותיהם .אלא שהלל השתמש
לציון השיעור בלשון רבותיו ,לשון בו הם ציינו את השיעורים .ורבותינו הכריעו כדעת
שמעי׳ ואבטליון )אשר עדות עליה קבלו מהגרדיים( נגד דעתם של הלל ושמאי .וככר
כתב כן בערך מלין שם .ודחה דעת המפרשים כי הלל ושמאי השתמשו במידת הין
ששמעו מרבותיהם וחלקו בכך מר .הוא גודל ההין — ע׳ לעיל הערר.2 .
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ב ע ה ה י ן ל ש ו ן ה ת ר ג ו ם = :רבעות הינא .ב מ ד ב ר ט ו ו ש ל י ש י ת ה ה י ן ה ת ר ג ו ם
ת ל ת ו ת הינא,
=
המקומות
ב מ ד ב ר ט ו ט ח צ י ה ה י ן ה ת ר ג ו ם י— פ ל ג ו ת הינא .ו כ ן ב כ ל
ב ת ו ה ״ ק ב ל י ש ו ם יוצא מ ן הכלל .ל ע ו מ ת זה א ם ה מ ד ו ב ר ה ו א מ ה י ן
ש ל ם ב ש מ ו ת ל כ ד ו ש מ ן ז י ת ה י ן ה ת ר ג ו ם = מ ל א היגא ,ב י ח ז ק א ל מ ה פ ס ו ק כ ד
ו ־ מ ו ה ,ז ,יא ,ו ש מ ן ה י ן ל א י פ ה ה ת ר ג ו ם = מ ל י ה י נ א )הין ש ל ם א י נ ו נ מ צ א
ב כ ל ה ת נ ״ ך י ו ת ר מ א ל ה א ש ר ר ש מ ת י ( .מ ו ״ ה יוסף ש ל ע ז י נ ג ע ר ב א ע ל י ס ו ד זה
לידי מ ם ק נ א ש כ פ י הנראה היה תרגומו ש ל הין ש ל ם בלשון ארמי ״מלי הינא״,
והביא
י
כעין
דוגמא
מלשון
אשכנז
״ליטער״
שאומרים ת ה ת
ליטערפאלל״,
1
ודפח״ח י.
ו ע ל יסוד ההידוש הזה אמרתי בעת
שראיתי א ת דברי דורות
הראשוגים
ל א ה ר כ מ ה ש נ י ם ש ה ל ל ק י ב ל א ת ה מ ש נ ה ב ב ב ל א ש ר ש ם היתד .ה ל ש ו ן ה מ ד ו ב ר ת
לשון
את
א ר מ י ת וע״כ ה ש ת מ ש ו רבותיו ש ם ב מ ל ה ״מלא״ .והלל לא ר צ ה ל ש נ ו ת
הסגנון גם
בארץ
ישראל
להסיר א ת
המלה
הזאת
שאינה
נהוצה
בא״י,
מ פ נ י שהייב א ד ם לומר בלשון רבו )המלות מ ל י הינא קיבלו בא״י צורה עברית
״מלא
הין״( .וממילא יכולים אנהנו ל ה ש ת מ ש בתירוצו ש ל רי״א הלוי ל א רק
בנוגע
ל מ ל ת הין א ל א גם ביחס להמלה ״ מ ל א ״ ודו״ק.
11רעיון זה מצאנו ביסודו כבר בלחס ושמלה לר׳ ב״צ יהודה ברקוביץ )ווילנא תרט״ו(
לשמות ל׳ ב״ד ,עיי״ש .וע׳ גם בערך מלין הנ״ל .וב״הדרום״ י״ג )ניסן תשכ״א( הביא
ד״ר היימן את דברי רי״א הלוי והוסיף מדיליה הדיוק מת״א מלא הינא והשווהו ללשון
אנגלית — £1111גן.£1388{1111. 011
אנגלית — £1111ס.01538(1111, 011
והננו
רואים עוד דבר פ ל א :
בארץ
ישראל
בוטחים
בנסים,
שנוכל
ל ע מ ו ד א פ י ל ו נגד ריבוי שונאינו ,ואפילו כ א ל ה ש ל א זבו ל א ו ר ה א מ ו נ ה
והמה
ת ו ע י ם ב ד ע ו ת ; א ם כן ב ט ח ו ן ז ה מנין י א ל א שזו ה י א מ ב ר כ ו ת
ה א ר ץ א ש ר ב ר כ ה ה׳.
הרב אליהו אליעזר דםלר זצ״ל :מכתב מאליהו,
כרך ג׳ עמ׳ .196
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שוחטמן
אליאב
הדיץ ד׳ נתן מאלטוגא
חתנו של ד' יחזקאל קצנלנבדגן ,ו ח מ ה
ע ל ב נ י מ ש פ ח ת ו ש ל ר׳
פרטים
אין ידועים לנו
יחזקאל
רבים.
קצנלנבויגן ,ב ע ל
אוה־למושב,
בספרו
שו״ת
מונה
כ נ ס ת ־ י ח ז ק א ל י,
ילדים
דוקעס ש ש ה
ש ה י ו לו ,מ ה ם א ה ד ש נ פ ט ר ב י ל ד ו ת ו .ו א ל ו צ א צ א י ו ה ק י י מ י ם ע פ ״ י מד .ש מ ו ס ר
2
ד ו ק ע ס :״ .1מ ה ו ר ״ ר ד ו ד
יעקב
מהור״ר
ק צ פ ג ן .3 .
קצינעללבויגן
פייבל
א ב ״ ד ד ק ״ ק ק י ד א ן .2 .ה ר ב
ד ק ה ל ת ו ( .4 .א ש ת
)מעמורבוך
מהור״ר
יעקב
הגמ״ה
ה ל ו י ש ו ר א ב ״ ד ד ק ״ ק ק ר א ז י־ .5 .מ ר ת מ י ר ל א ש ת מ ו ה ר ״ ר י צ ח ק ב ן מ ה ו ר ״ ר
ישראל
אב״ד דק״ק הענוי״.
והנה ,א ג ב בדיקת מ ס פ ר כ ת ב י יד שעניינם פירושי סוגיות
הזדמן
לידי צילומו ש ל כ״י
)גסטר
ל ו נ ד ו ן 011 10028
,(505
בסדר קודשים,
במכון
שמספרו
ל ת צ ל ו מ י כ ת ב י י ד ש ל י ד ב י ת ה ס פ ר י ם ה ל א ו מ י ב י ר ו ש ל י ם :ס׳ ,7101ו ב ס ו פ ו נ מ צ א
קולופון בזו ה ל ש ו ן :
״ ז ה הספר ה ב ר הגאון הגדול המפורסם בדורו א ב ״ ד מ ה ר ר ״ ר נתן
דק״ק
דיין
ור״מ
לפנינו,
אלטונא חתן
דג״ק
איפוא,
אח״ו
חבור
יע״א
אב״ד ור״מ מהרר״ר
מבית
אב״ד
יהזקאל ז״ל
קצנאלנבויגין״.
חתנו של
ש נ כ ת ב ע ״ י ר׳ נ ת ן ,
רי״ח
קצנלנבויגן
ש ע ל קיומו ל א ידענו ע ד כה .ש ה ר י דוקעס פירש ב ש מ ו ת ש נ י חתניו ש ל
כנסת־יחזקאל,
ישנן ש ת י
4
לר׳ נ ת ן ,או
אינו
ואיש מהם
א פ ש ר ו י ו ת :או
שהיתר ,ל ו
בעל
נ ו ש א א ת ה ש ם נתן.
שאהת
לרי״ח
מבנותיו
הנ״ל
קצנלנבויגן בת
התאלמנה
שלישית
ונשאה
בשנית
עליה אין
יודעים
5
דבר .
ראויה
רבנים,
לציון היא
דיינים
ופרנסים
העובדה
שבספרו
ששימשו בג׳
השני,
קהלות,
חכמי—אה״ו ,בו
לא
נזכר כלל
מוגה
דיין
דוקעם
ששימש
1שימש כאב״ד דג׳ קהלות אה״ו )אלטוגא ,המבורג ווננזבעק( במשך 36שנים עד פטירתו
בשנת תקט .ראה מליצי־אש ,כרך א ,בג בתמוז ,סי׳ שלא ,וביתר פירוט :דוקעם׳ אוה־
למושב ,עמ׳ .27—21
2עמ.27—26 .
3אולי הוא הדיין ר׳ יעקב שור הנזכר בבובר ,אנשי־שם ,סי׳ רם.
4ביחס לאפשרות זו יש להעיר שר׳ יעקב עמדן כתב במגילת־ספר ,עמ׳ : 134״כי הבנות
שהשיא )רי״ח קצנלנבויגן( מתו בחייו איזה שנים אחר נישואיהן״ ,ועפ״י ידיעה זו יש
לפקפק אם אמנם אחת מבנותיו נישאה בשנית.
5ואין להתפלא על כך ,שכן גם על אחד מבניו
-פייבל ,אין אנו יודעים אלא מאיזכורו
פעם אחת ויחידה במעמורבוך של קהלתו ,כאמור לעיל בשם דוקעס .מקומו המדוייק
של איזכור זה הוא בדף ג 28של
ישראל
66
בירושלים
המעמורבוך
וסימונו¥ 67 :ו.31
www.daat.ac.il
שצילומו
בארכיון
המרכזי
לתולדות
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו נ ש א א ת השם נתז .אשר
באלטוגא
לראות
ניתן
את
בו
רי״ח
חתנו של
ק צ נ ל נ ב ו י נ ן .א ב ל כידוע אין הרשימה הזד כ מ צ ה ,ו ב ר ו ר ש ה י ה דיין או ד י י נ י ם
ק ה ל ו ת בזכר
ש ש מ ם היה נתן ,שכן במעבורביך הנ׳יל שיי' ג׳
מקומות
בשלושה
דיין ה נ ו ש א את השם נ ת ן ; א ב ל אין סימן הקושר א ת ר׳ נ ת ן זה ,א ו א ח ד מ ה ם ,
ב ב ת ו ש ל רי״ח קצנלנבויגן.
על
ומעמדו של
אישיותו
קצנלנבוינן,
רי״ח
יעקב
כ ו ת ב ר׳
עמדן
מ ג י ל ת ־ ס ס ר )עמ׳ :(128״משפחת מדי׳ הק׳ הגדול ר ״ מ ר׳ נ ת ן ש י ס ד ו
באלטונא״.
״מחו׳״
הקיצור:
מ ח ו ת נ ו של
כוונתני:
ידועים ל נ ו שמות כ מ ה נזמהותגיו שי־ ריי־ח
תשובות
ב ס י
׳
ש נ ד פ ס ו בשו״ת
לו
מהותנו
ובסי
מחותנו
נזכר
נזכר,
למושב
קצנלנבוינן
הקהלה
והנה,
קצנלנבויגן.
בקשרי
שעמהם עמד
כ נ ס ת ־ י ח ז ק א ל ,ואיש מ ה ם אינו
נ ו ש א א ת הימם נתן.
מאיר״.
נזכר
״הרב
״הרב המאור הגדול
ק נזכר מחותנו
רי״ח
בס׳
מהור״ר
הגדול…
המופלא…
המאור
״הרב
א ב ״ ד ור׳־מ
הגדול פ ״ ה
כאמור לעיל ,מ ח ו ת נ ו מהור״ר
בסי׳
כמוחר״ר
מוהר״ר
ישראל
םג—סד
יבלום״
ד
מבירז .
משה״.
בספר
אוה־
דק״ק
הענוי.
נותר
אב״ד
לגי״ איפוא ,רק עוד מחותן א ח ד ש ל א ידוע בשמו ,ויש מ ק ו ם
להשערה שזהו
י ע ק ב הלוי שור ,שכן אילו היה זה א ח ד
הנזכרים
ה ת נ ו ר׳
א ב י ו של
מאלה
ב ת ש ו ב ו ת י ו הנ״ל ,היה מצורף לשמו גם ״ ה מ י ״ .מ ט ע ם זה יש ל פ ק פ ק ג ם בזהויו
ש ל ר׳ נ ת ן הנזכר ב מ ג י ל ת ־ ס פ ר כאביו ש ל ר׳ י ע ק ב ה ל ו י שור.
לכן ע ל ה
המתפרש
ב מ ה ו ת נ ו של רי״ה
היחיד ש ל
1723/2
ב ד ע ת י ש מ א שיבוש הוא
מנילת־ספר
במגילת־ספר,
שנפל
קצנלנבויגן ,צ ״ ל :״התנו״.
במכון
המצוי
לתצלומי כ״י
ש מ ס פ ר ו :ס׳ ,17754ו ע ל פיו הודפס ה ס פ ר
ש ל כה״י
שצריכה
במקום
המילה
להמצא
ובמקום
בדקתי
הנ״ל,
״מחו׳״,
בתצלום
והוא כ ״ י
כה״י
בודלי
ע צ מ ו /ו ה נ ה ב ע מ ׳ 179ב׳
המבוקשת,
קיצור ל א
מצוי
ברור
שיתכן ו כ ת ו ב ב ו :״חת׳ ״ ,דהיינו חתנו .א ב ל אבי מ ע ל ה ה ש ע ר ה זו ב ז ה י ר ו ת ר ב ה ,
ואין
מאחר
ברור
הדבר
לחלוטין.
הרבה לא עלה בידנו
חיבורו.
ובכן,
כה״י
ל ב ר ר א ו ד ו ת ר׳ בחן דנן,
׳-לפנינו
כולל
הערות
וראוי
למסור מה
כולל
קודשים,
כולל
וחדוימים ע ל ס ד ר
ה מ ס כ ת ו ת :זבחים ,מ נ ח ו ת ,חולין ,בכורות ,ערכין ,מ ע י ל ה ,ת מ י ד ,כ ר י ת ו ת ו ת מ ו ר ה ,
ו כ ן מ ס כ ת נ ד ה מ ס ד ר טהרות .ואולם ה ד ף ה ר א ש ו ן ש ל כ ה ״ י ה ו א ס ו ף
שבועות
סדר
ובסיומו
נזיקין״.
נכתב:
ובסוף
״סליק
מסכת
מסכת נדה
שבועות.
נכתב:
בעזרת
״סליק
מסכת
אלקי
המושעות.
נדה…
וסילק
מסכת
סליק
ארבע
סדרים …ויזכני ל ל מ ו ד ו ל ל מ ד ל ש מ ו ר ו ל ע ש ו ת א ו ת י ו א ת זרעי ו ז ר ע ז ר ע י ל ד ו ר
דורים…״".
מסתבר
איפוא,
שפרט
לידוע לנו
מתור
כה״י הזה ,כ ל ל
החיבור
ג ם א ת ס ד ר נשים ,ה ק ו ד ם ל ס ד ר נזיקין.
6בעמי 23׳ ,253ו־ם•26
!,״.״..
7ראה חתימת השאלה בסי׳ ס ד :יש לזכור שמקום רבנותו הקודם של רי״ח קצנלנבוגן
היה בקידאן ובירז ,שם נתקבל לאב״ד ור״מ בשנת תס״ד .ראה אוה-למושב ,עמ׳ •21
8ראה מגילת ספר ,מהדורת דוד כהנא ,ורשא תר״,
ע מ
׳ 17להקדמה.
9יש ללמוד מכאן שר׳ נתן הותיר אחריו צאצאים.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
ד״ ר מ ר ד כ י ברויאר
דיני המאכלות בהלכה ובמחשבת היהדות
היצירה
בת
הספרותית
בתחום
דורנו
ההלכה
במקום אחר .עשירה — בחידושי תורה
העולות
בהלכה
חיבורים
ממציאות
המוצאים מן
החיים
הגניזה
בדרך
המשתנה
עשירה
הפלפול,
תדירות,
שבכתבי היד,
במקום א ח ד
בתשובות על
במהדורות
ובמפעלי
ליקוט
ש ל אוצר ההלכה .ה צ ד השוה שבכולם הוא ש ה ם מיועדים אל
והלמדנים.
לדעת
אך
דורנו ע נ י
בספרי
אורח חיי התורה על
דינים
ודקדוקיהם ,ולא
פרטיהם
ב ע ל ח י י אדם ,קיצור שולהן ערוך ,מ ש נ ה
שאלות
חדשות
איסוף,
השווים לכל נ פ ש
ועניי׳
חוגי
החיים כפי
ב ר ו ר ה או ב ן א י ש
הצמאי׳
שהיו
י
ח
וםידיי
הלומדים
בישראל,
׳
של
בימי
א ל א חיים
ש ל נ ו ,היום .ו ע ו ד י ו ת ר מ ז ה ד ו ר נ ו ע נ י ב ח י ב ו ר י ם ה מ ק ר ב י ם א ת ל ב ה ק ו ר א ל א
רק אל גופי המצוות אלא ,י ח ד ע ם זאת ,גם אל שורשיהן הרעיוניים .מ י מ י ס פ י
הרוקח וספר ההינוך ועד לימי ספר הורב העניקו לנו גדולי ההלכה והמחשבי׳
ס פ ר ו ת ע ש י ר ה ש ל ח י ב ו ר י ם כ א ל ה ,ו ה ע ו ב ד ה ש ז ה כ מ ה ד ו ר ו ת נותקי״
בישראל
מ פ ו א ר ת זו ,מ ס י מ נ י ה ת ק ו פ ה ה י א ,ת ק ו פ ה ש ב ה ש ו ב א י ן ר ו ב ה מ ה ב ר י ם
שרשרת
התורניים
כותבים א ת חיבוריהם א ל א
לפיכך
שליט׳׳א
טובה מרובה
נהזיק
בלונדון ,א ש ר
בשביל
היושבים
להרב־הדיין ד ״ ד
זיכה א ת דורנו
ב א ו ה ל ה ש ל תורה•
ישעיה ישי
היקף
בספר רב
הכהן
ועשיר
גרינפלי
ש
תוכן*,
ו
ב
הלך בעקבות קדמונינו ושילב הלכה פסוקה עם טעמי המצוות ,תוך התייחסות
תדירה אל
זאת כתוב
מציאות חיי העידן שלנו.
בצורה ובסגנון
ובעלי־הבתים
העשויים
בישראל ,אולם
ש ל ההלכה הידוע
לכאורה,
בבשר
על
ל״דיני
הקשורים
במבנהו והן
ידיעתו של
בספרותנו ב ש ם
המאכלות
המחבר
״מאכלות
האסורות
בתוכנו .ש מ ו
רחבה
הרבה
והמותרות,
בעברית:
ובייחוד
ד
ומצה! עוד
יותר
אכילת
בתרגום
)העתקתי
תרומות,
דיני מעשרות ,כלאים
הדינים
מילולי,
הכרך
מ א ו ת ו חל ״
הראשון מוקדש׳
הדינים
השני:
הקשורים
במתכוון( .הנה ,בין
ערלה ,ח ד ש וכיו״ ב א ת ה
״דיני
בתוצרת
מוצא
ו י נ י
5
יותר
אסורות״ .הכרך
מפתיע הוא
בצמחים ובירקות ,ובייחוד
ארץ־ישראל״
*
בהוגי
הקשורים
,
ובמוצרי הבשר״ ,אך י ש בסופו ק ט ע על איסור ס ת ם יינם ופרק
דיני חמץ
באיסור
ולהאדירה
נדירה,
הלומדים
כאהד.
הידושיו ש ל הספר מרובים הן
המאכלות
הספר מ ל א
להגדיל
וגדוש
תורה
למדנות
ע
ו ם
גיי ׳
המאכלות
החקלאית
הפרקים
קטעים
של
הדנים
מקיפים
ע
ל
)וכלאי בגדים בכלל!( ,ח ל ה ,ל ק ט ־ ש כ ה ה ־ ו פ א ה וביכורים׳
1 /מ118316ת / ^6מ30ח683 1,0ז? 1116 501101110׳ ׳ 1.3^5ד^ 6 •76^15*1 016131
1972.
68
www.daat.ac.il
>1־¥01
6
^ ^
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר
*
ק המרכזי ש ב כ ל הכרך דן בדיגי ש מ י ט ה ויובל — הכל במסגרתו ש ל ספר
קדש
׳ק וים
לדיגי מאכלות!
האחידים
הידוש
שבמשנת
נועז,
המהבר,
לכאורה.
קווים
אולם
הכורכים
המעיין
יחד
יגלה
נושאים
בהלכה
^ צם מ י ן ב ש א י ג ו מינו ,א ב ל מ צ ט ר פ י ם ל מ ס כ ת א ח ת ש ל מצוות
שבתי
ח
'
י
ה
לקיום
י׳מאכלות…
ע מ
שהם
בעלות מ ט ע ן
א ח י ד ,ו ה ו א :ה כ ר ת ה א ד ם ב ר י ב ו נ ו ת ה׳ ע ל ע ו ל ם ו מ ל ו א ו ו ה ש ת ע ב ד ו ת
^ דם ל ר י ב ו נ ו ת זו
ד
ב ג ק ל .את
בכל חייו החומריים.
עם
והמחבר
ישראל,
ה כ ר ה זו ו ה ש ת ע ב ד ו ת זו ה ן
כותב
ספרו:
בפתיחת
הערובה
״בחרתי
את
מפני שיש להם משמעות מיוחדת לגבי קיומו של עמנו״
דיגי
)כרך א׳
׳
.(4מ ש מ ע ו ת זו א י נ ה מ ת ב ט א ת ר ק ב ת ח ו ם ה ה כ ר ת י ,א ל א
בתחום המוסרי.
הצד
ל ד ב ר י ח מ ח ב ר )א׳,
שהן
השוה
עשויות
שבמצוות
ה ר א ש ו ן הוא,
הכרך
בהקדמה(,
ל מ נ ו ע מ ן הגוף ה י ש ר א ל י להיעשות כלי פחות מסוגל לקיים
חמוסר,
את חוקי
ושבכרך ה ש נ י — שהן עשויות ליצור בקרבנו ערכים מסוימים שבמוסר
ושברוח.
עם
ה
צ
מ
ת
י
זאת
יש
למדי.
התכביתי
בניסוח
עקרונותיו
זה,
שאת
בתחום
תמציתו
ה ב א נ ו זה עתה ,בולטת הזיקה א ל התפיסה המוסרית־ פיזיולוגית ב ט ע מ י
חמציות,
)ועי׳
כ
י
י
ו
ח
שיסודה
ד
ק
כ
ל
ת
י
של
לא
א׳ 9ו א י ל ך ; ב׳ 1ו א י ל ך ( .
בטעמי
המיסטית ־קוסמית־
בתפיסות
אחרות
המצוות,
התפיםה
כגון
)למשל
ביעור
טעם
—
חמץ
(177
א׳
ההכרתית ־חיגוכית
והתפיסה
ב ק ש ר ל מ ש מ ע ו ת ם ש ל ד י נ י ב ש ר ב ח ל ב — א׳ 115ו א י ל ך ( .ו ל א ד י ב כ ך ,
בנספח
ודם
הוא
בדבר
ש ב י ן הגוף,
) ל מ ש ל ט ע ם מ צ ו ת כ ל א י ם — ב׳ 45ו א י ל ך ( ,ה ת פ י ס ה ה מ י ס ט י ת ־ מ ו ס ר י ת ־
חסידית
) ל מ
ההנחה
הקשר
הנפש
והנשמה
א ף ־ ע ל ״ פ י ־ כ ן מ צ ו י י ם ב ס פ ר ה ס ב ר י ם לרוב,
שמוצאם
א
לומר
כאקלקטית
ש ב מ ר ו צ ת דיונו מ ת ג ל ה גישתו
של
של
המחבר אל
טעמי
המחבר את
לכרך חראשון מרחיב
בהגותם של גדולי ה מ ח ש ב ה היהודית
יריעתו
המצוות.
ה מ ח ב ר רחבה,
של
מכל מקום
אפוא,
ניכר פה ושם
טעמי איסור חלב
הדיבור על
בימי הביניים.
ורבת
גם
גוונים
הסברת
בתחום
ש ה מ ח ב ר מ ע ד י ף ת פ י ס ה זו א ו
טעמי
על
אחרת
פ ג י ח ב ר ת ה .א ף ־ ע ל ־ פ י ש ה ו א מ ב י א א ת ד ב ר י ר׳ א ה ר ן ה ל ו י ור׳ ב ח י י ב ן א ש ר
הטעם
על
מורו
הרפואי שבאיסור ערלה
ותמוה שלא
)ב׳ ,39
הביא דברי הרמב״ן,
ש ל ה ר א ״ ה ,ב פ י ר ו ש ו ע ל ו י ק ר א יט ,כג .ו ב ר א ה ש ט ע ו ת י ש כאן ,ו ה מ ה ב ר
התכוון
ם׳
לבעל
שאיננו
החנוך
הרי
הרא״ה(,
מקומות
בכמה
הוא
מ ס ת י י ג מפורשות מ כ ל נםיון להסביר את ט ע מ י המצוות על יסוד גישה היגיינית
)א׳ .(31 ,13מ א י ד ך
שהמחבר
בולטת
אחד
הוא
לא רק
)עי׳
במפורש
ניכרת בכל הספר השפעתו
מגדולי
באותם
למשל
המבינים
המקומות
הסברת
ומפיציה
בדורנו.
זו
שבהם מזכיר
המחבר
במשנתו
המרובים,
מושג
ש ל ר׳
ש מ ש ו ן ר פ א ל הירש,
א ׳ 15
הטומאה,
א׳
בכרך
השפעה
את
רשר״ה
נזכר
רשר״ה
יותר מהרמב״ם( ,אלא בייחוד במקומות שבהם מרצה המחבר את דעתו וגישתו
ללא
זיקה
המאכלות״,
המחבר
הראשון:
מפורשת
וגם
כאן
אל
נזכר
דעת
רשר״ה
מושפע לעתים מניסוחיו
״עלינו
להכניס
אחרים
את
)כגון
בדרך
של רשר״ה,
צעירינו
א׳
אגב
פרק
בעמ׳
כגון
וצעידותינו
:2
״גישת
התורה
אל
.(29
אפילו
סגנונו
של
בעמוד הראשון
של הפרק
אל
הרעיונות
החושביפ
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש
מ צ ו י ת י נ ו
ל
י
) י ה ע ן ו ו ה
ש
ה
מ
ש
ד ו מ י
״
ה מ ו נ ח י ם ביסודז
יק
ו ש מ א כ ו ו נ ת מ ת כ ו ו ן יש כ א ז •
ש ל ה מ ח ב ר ,שהוא בן ב י ת ב מ ש נ ת הזוהר
ה ר צ י ו נ ל י ס ט י ם ש ל נ ו בימי הביניים ו ב ד ו ר ו ת
? (
א
ד
ש
ב
י
ע
׳
־
י
והקבלה לא
האחרונים.
ו
כ
ם
ר
מ
י ,ס
מ
י
י
ם
י
ו
א
ק
פ
ר
פחות
כאמור ,מ ו ק ד ש כ ל ה כ ר ך השני של ה ס פ ר ל מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת
ה
שיש ל ר א ו ת ב כ ך א ה ד ההישגים העיקריים ״י־
גרינפלד
בשפה
ש
ס
ח
מ
ר
ב
ב
־
ב
ב ה ק ד מ ה ל כ ר ך זה ,ש ס פ ר ו הוא הראשון הדז
צ
מ
י
ק
ו
ו
צ
פ
י
י
ת
י
י
ר
ל ה י ז ו ק
ם
כ
הראשון יש בו
כלכלית
מבחינה
הרי שבכרך
הדתית
ד
ה
9
האהרון )עמ׳
ו
ה
ף
א
ע מ
יאילי׳
125
ואילך( ,וכן,
בנספה
177
ואילך( .אין
ת
ל
מפורטות
ח
ל
ב
ו
3
1
ע
ל
ר
ת
צ
על
׳
י
ב
ר
הסובבת
כ
־־
להבין א ת
המחבר
מ
ת
ש
מצטיירת
ל׳
סקירות
0
ד
לאפיין
י ש ר א
1
ה
ת
ב י ז
השפע״
השני ה י א
כולל
ש
ב״חברת
במדינת
ויובל
י
ק
ר
ד
י
א
ץ
ה
ז י ק ה
ת
ה א י ץ
מיוהד ,ע ל
מ
ו
נ
י
ה
־
ת
כ
פ
ש
ת
ר
ד
ע
היתר
ב
ל
מ
י
מ
צ
ו
ר
י
כ
מצוות
ד
ת
ו
ה
ת
־
י
מ
מ
ה
ש
ת
'
י
ל י נ י
ע
ל
ק
ד
ט
ה
א
ת
ו
ם
י
מ
ד ,י
ד
ו
ש
ב
א נ ג
י
ח
ל
י
י
י ו מ ד
ע
ו
ל
ע
כ
ד
י
ע
ג ע מ ו ד
א
ר
ש
י
א
ל
ק
ר
ח
ב
זכות
בחו״ל,
הובת
כגון
תרומות
הפרשת
ע
כ י ו ה
י
צ
^
איש ז צ ״ ל ״ ( ;
א
ב
י
ס
ו
ח
ר
ענין פ י ר ו ת
ד
) ב
ש
4
1
שביעית
ש
׳
מ
ל
מפירות
ל
ר א י ל ד (
ם
ע
א
ז
א י
ת
מ
ה
י
שור
*י מוי
ש
צ
ו
ו
ב
י
י
ארץ־ישיאי
ש
כ
ו
יי
"1הבי*
ש
ב
הזוז
י
ל '
ן
'
ץ
י ר
ואיליה
ח
ה
ש
א
ו
מ
אף
1
ע
ו
י
יח
' ארץ׳
ו י ו ת
^
ד
^
'
מ צ ו ו ת אלי•
ל ח ו ״ ל )ב׳ 151
ח
של
ת
י ת
ל ח ו ״ ל )ב׳ 24ו א י ל ך ; ב נ ס פ ה מ ו ד פ ס ס ד ר ה ה פ ר ש ה ״ע״פ פ ס ק י מ ר ז
היוצאים
א
ה מ ד י ג ד >
ח ו ב ת קיומן ש ל
ומעשרות
<עמ׳
י
ת
י
י
י ה ו ד י ם
א ל י
'
'
י
ראשונים ,א ל א ב ה ת י י ח ס ו ת ת ד י ר ה אל
ע
^
ה
ב א ר ץ ־ י ש ר א ל היא חוט השני ה ע ו ב ר ב כ ל דיוניו ב ט ע מ י ה מ צ ו ו ת
ב
ש
לדור
ב י מ י נ ו
ה ת
י
' ווגה׳
^ ברי׳
י* "*'' יי -יטה
המציינים
והחברתית
ר
'מעורי׳
מ ׳
ו
ל ו ע ז י
ן
1
ובעיותיו
ב מ ד י נ ת ישראל .ו ל א עוד ,א ל א מ ש מ ע ו ת ק
7
י
י ב י
א ר ץ
ב כ ר ך השני ,א ל א א ם כן הוא ראי׳ לפניי ק י י א
ק ש ר ש כ ל י ונפשי אמיץ
א
טווחי
ת
ב
י
המכירה
במציאות ה ה ל כ י ת
י
ע
ל
י
ת
כ ו
ק
ע
והפרוטרוט
ב
ה
ת
ו
ו
^ " ^ל"
צ
ת
בארץ,
ה ג י
השמיטה
יאילד(׳
האריכות
י
ר
אותי׳
שמירת
2
ש
ל ב י ז
ייי^
^ ב א ר ז
ה א נ ג ל י ת או ב כ ל ש פ ה א ח ר ת ש א י נ נ ה עברית ,והוא
ד ,ק י ד ש
ר דנוחבים
' אצל
מא״
ש
ב
ב
ילות
י
ז
־
'
״ .(3 -
׳
ל
העמים ,ו ל ע י ת י ם נ י כ ר ת נימה א פ ו ל ו ג ט י ת
ו א ו נ י ב ר ס ל י ו ת בדיני ה מ א כ ל ו ת בישראל״ )א׳ 30ואילך ,ועי׳ בייחוד עמ׳ 3י ־ י
כ
ה ג ו י
פ י
ב
כ ג י ן
ר
פ
ע
ק
7 3
ל
3
י
ל
ש
ק
י
י
ת
ש ל ת כ נ י ו ,הן
זוטא .ל י ד
קולעות
ש
ס
פ
ר
ש
ו
ל
ה
ב ה ל כ ה הן
הסברות
ר
ג
ב
י
ר
נ
פ
במחשבת
מצויינות
ל
י ז כ ה
ד
היך,
ש
ל ג ב י קיומם ב ח ב ר ה ה ט כ נ ו ל ו נ י ת
157ו מ ק ו מ ו ת אחרים ל ר ו ב ; ויש ל ,
ש
ל
ם
ל
ד ו ת ׳
ומדוייקות ש ל
ש
ה
א
פרטי
ל
ב
ת
ע
פ
ן
י
צ
ה
א
ז
ה
קטעים
כ
י ו ת
ב
י
ס
י
ד
ו
ת
ה י ה ד ו ת
ה
ק
י
ר
א
א
ת
ה
ס
פ
ב ע י י
ן
ו
) ע י
ר
ת
'
ה
דין ל ע צ מ ו א ל א י ר ב ה ל ש א ו ל מורה ה ו ר א ה מ ו ס מ י ־ ־
ה ר ב ה ה מ ר ח י ב י ם ד ע ת ו של א ד ם מ י ש ר א ל
ת
מ
הלכות
י מ י נ י
ל
ר ב ה
ש
׳
מ
ב
ח
מ
ש
ז
ד ,י ,י ק ף
ז
ר
ל
ו
יא
ארם
יפסוק
א
1
^
וי׳ י^
1 4 7
'
ל
ש
9
׳
א
4
1פריר׳
אנציקלי
ומנהגים,
ל
א
כ
ל י
6
ו ע ו ד ( ׳
מ צ
ו ע
בתחומים
י
ע צ מ ו
ב
י
ם
א
ו
י ם ל
צ
י
וח
לשל
ר
יני״
ז ׳ יקני׳ ל
י
•
לל
ידיעות ש כ א ל ה .נציין ר ק כ מ ה ד ו ג מ א ו ת :בירורי המושג ״ ה ל כ ה ל מ ש ה ממי
י
)ב׳ ; (35ה ר צ א ה על מ ק ו ם ה״הערמה״ ב מ ש פ ט ה ת ו ר ה )ב׳ 219י
א י ל ד
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בי
ח י
ב ל י ו ג ר ס י ה מ צ ו י י נ ת )א׳ 225ואילך ,ב׳ 251ו א י ל ך ( ; ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ח ש ו ב ה ש ל
שגכתבו
כורים
בדיונו
להגגת
המקיף
השחיטה
והמעמיק
מפני
בדיני
מ ע ל י ל י ה )א׳ .(223—4
שמיטה,
קיומם
ובמידת
כיום,
ואי־קיומם
מכנים ה מ ח ב ר א ת ה ק ו ר א ל ת ו ך ה פ ר ו ב ל י מ ט י ק ה ש ל מ ע מ ד ת ו ר ת י ש ר א ל ב ה ב ר ה
1
•יהודית
ישראל.
שבמדינת
מ ע מ ד זה,
לקביעת
המהבר,
סבור
קיומם
אופו
למעשה ש ל ד י נ י ש מ י ט ה ה ו א א מ ת ״מידה מהימנה .מ ש ו ם כ ך ה ו א מ ר ח י ב א ת
ז ז ד י
ב י י ע ל ה נ ו ה ג י ם חרווחים ב ת ח ו ם זה ב ק ר ב מ ש ק י הקיבוץ ה ד ת י ו ע ל הדיונים
ש א ל ה זו
סביב
תלוי
המחבר
ב פ ר ס ו מ י הקיבוץ
עתיד
דיני
קיום
ה ד ת י )ב׳
שמיטה
3
3
!
במדינת
ואילך231 ,
ישראל
ואילך(.
בעמדתו של
לדעת
הקיבוץ
הדתי .ב ד י נ י ש מ י ט ה מ ת ג ל מ ת ת פ י ס ת ה ת ו ר ה ל ג ב י מ ה ו ת ה ה ד ת י ת ש ל ה ל א ו מ י ו ת
הישראלית
והממלכתיות
להיות
כפופה
המחבר
מביע את
ידם ש ל א ל ה
התנאים
שאין ב ה
מהות
ל מ ל כ ו ת ה׳ )עי׳ ב׳
תקוותו ,ש ע ל יסוד
קיום
התובעים
מקום
בהקדמה
ועמ׳ 169
הכרה
קפדני של
לריבונות
ע ק ר ו נ י ת זו
דיני
המדינה ,כ י
ואילך245 ,
ואילך(.
ת ג ב ר בקבוץ
ולפהות
שמיטה,
עליה
הדתי
על
הקפדה
ש ב ע ל י ה ה ל כ ה ק ש ר ו ב ״ ה י ת ר המכירה״.
ב ר ם ,ל א מ ת ו ש ל ד ב ר ,ה פ ר ו ב ל י מ ט י ק ה היא ע מ ו ק ה יותר .היא נ ו ב ע ת ,מ צ ד
אחד ,מ מ צ ב ש ב ו ר ו ב ה ש ל
ממערכת
כ
עלי
ההלכה
שבדורות
שאלת
אדיש
החברה
ההלכה,
ל ג ב י דרישות
ה ק ל א י ת ו כ ל כ ל י ת ה ש ו נ ה ת כ ל י ת שינוי מ ת נ א י המציאות
במאות
השנים
זוהי
האהרונים.
שלפני
התשובה
ההתישבות
הידוש
לשאלתו של
ומצד
ש א ו ת ם הכירו
החקלאית
המהבר
שני
מדוע
לא
ההמונית
נידונה
ה י ת ר ה מ כ י ר ה ב ד ו ר ו ת ש ל פ נ י ה ע ל י ו ת ה א ח ר ו נ ו ת )ב׳ .(237ג ם א ס כ ל
שומרי
החקלאים
הפרובלימטיקה
ישבתו
התורה
השביעית
בשנה
האדמה,
מעבודת
תישאר
ה כ פ ו ל ה בעינה .ד ו מ ה שיש כ א ן בדיונו ש ל ה מ ח ב ר פ ע ר ב ו ל ט
כ י ו ה ת פ י ס ה ה ע ק ר ו נ י ת ה מ מ ל כ ת י ת ו ה א ו נ י ב ר ס ל י ת לבין הקריאה ל ת י ק ו ן המעשים
ם
ל
מ
מ
ל
ד
י
ח
ב
ב
ה
י
ת
י ש ר א ל י
1"?".,
,־
י:
קריאה ה פ ו ג ה א ל חוגים מ י ג ב ל י
צמצם כ א ן א ת ידיעתו .כ ל ו ם ס ב ו ר ה ו א ב א מ ת ש ח ק ל א ו ת ע ל ־ פ י שיטת גידולי
״ י )עי׳ ב׳ (150ו ל פ י מ י ט ב ידיעתי
א פ י ל ו ב ק י ב ו ץ ח פ ץ ־ ח י י ם עצמו נ ט ש ו שיטה זו .כ ל ו ם קיימת א י י ש ם ת כ נ י ת
ה
מ
י
ם
ת
פ
ת
ן
ר
א
ת
ה
ב
ע
י
ב
ה
ק
נ
מ
ה
י
ד
ה
ע
מ
כ
י ס ו י
ל
ש מ י י ה
ק
"
י
ל
ש
ת י ת
קייש
,
ג^! ״
ממלכתית לתכנון משק־המדינה
ה ש ב י ע י ת ? כ ל ו ם ב ת נ א י ם ה נ ת ו נ י ם יש ל ה פ נ ו ת ש א ל ה זו א ל ש ר ה ח ק ל א ו ת
א ל ר א ש י ה ר ב נ ו ת ,ב ת י הדין והישיבות י א ל ו הן
במדינת ישראל או
ש
מ
י
א
ע
ל
ש
י
א
ב
ם
פ
י
י
ה
ג
י
ש
ל
ה
י
ב
ג
י
י
^ ' י *יד
שאלות חשובות ,שהקורא י ב ק ו
וכיון ש ב א ג ו ל כ ל ל השגות ,נוסיף ע ו ד כ מ ה הערות ש ר ש מ נ ו ל פ נ י נ ו א ג ב
העיון .ר ש י מ ת הנושאים ,ש ה מ ח ב ר דן בהם ,היא כ ה עשירה ע ד שיש ל ת מ ו ה
ע ל כ ל נ ו ש א ש ה ו ש מ ט מ ש ו ם מה .ל א מ צ א ת י ב ס פ ר ז כ ר ל מ צ ו ת ב ל ־ ת ש ח י ת ,
ו ב פ ר ק ע ל ד י נ י כ ל א י ם ה י ה מ ק ו ם ל ה צ ב י ע ע ל הניסויים ו ה פ ת ר ו נ ו ת המעניינים
ו ה ח ש ו ב י ם שיצאו מ ב י ת מ ד ר ש ו ש ל המכון ל ח ק ר ה ח ק ל א ו ת ע ל ־ פ י התורה.
ב כ ר י א׳ עמ׳ 6 0 – 5 8אין שום נםיון להסביר ,מ ד ו ע מ צ ו ת כיסוי ה ד ם ח ל ה ר ק
ע ל ע ו פ ו ת וחיות .א ף ־ ע ל ־ פ י ש ה מ ח ב ר מ ז כ י ר א ת ה כ ל ל ״חמירא ם כ נ ת א
מ א י ס ו ר א ״ )א׳ ,(157ל א מ צ א ת י שהזכיר א ת איסור א כ י ל ת ב ש ר ודגים יחד.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החיצוני ש ל ה ס פ ר מ ע ו ל ה מ כ ל
העיצוב
לאחת:
הבחינות פרט
הפירי
למרות
ט
ה ט כ נ י ה ר ב ב כ מ ה ו כ מ ה פ ר ק י ם ,כגון ב פ ר ק ע ל ה כ ש ר ת ה ב ש ר ,נ י ק ו ר ומליחיי
)א׳ 91ו א י ל י ( ,אין ב ס פ ר א ף ציור אהד ,ד י א ג ר מ ה ,ש ר ט ו ט או צילום .בתחום
זה
מפגר
לויננר
)ספרו ,מ ד ר י ך
האם
הקורא
הספר
מאהורי
ימצא
ספרו
האנציקלופדיה
ל ה ל כ ו ת ניקור,
של
הרב
התלמודית
מובא
גרינפלד
המחשבתית
שמהדורה
עברית
של
והיבוריו
ד״ר
בביבליוגרפיה(.
בלב
הדים
אנגלית ,כ פ י ש מ ק ו ו ה ה מ ח ב ר ? יש יסוד
ועושר המידע
של
הנוער
ל ת ק ו ה זו,
היהודי
ההלכי שהוא מציע לקורא.
גדולה
ובשמהה
על־ידי
הוגי
הספר
ברצון
המשכיל
לאור רב־צדדיוחו
מזו:
תתקבל
מאיר
אין
ס
פ
?
הלומדים
בישראל ,מ ו ר י ם ו ת ל מ י ד י ם כ א ה ד .
נתקבל גמעדכח
יסודות המשפחה היהודית
האשה
זצ״ל.
ועל
הלכה פ ס ו ק ה מבוארת ממקורות רבותימ במדךש ומיטב
מ ח ש ב ת ה י ה ד ו ת .ח ל ק חמישי .ע ל דיני ח ת ן ו כ ל ה ,השולייו
הכשר,
מאת
המשפחה.
מאת
הרב
טוביה
יהודה
טביומי
ה ו צ א ת נ צ ח ,בני ב ך ק ת ש ל ״ ג .
מקור חיים,
ערכי
טהךת
ק ו ב ץ מ ס ו ת ע ל החינוך ,ה ב י ת היהודי׳
מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת ב א ר ץ ,דיני
א ב ל ו ת ו י ס ו ד ו ת דיני ממונות•
ה ר ב ח י י ם דוד הלוי .ת ל • א ב י ב ת ש ל ״ ד .
מאיר לציון!
ך ש י מ ה ביבליוגךפית מ פ ו ך ט ת ש ל מ א מ ד י ם ב כ ת ב י
ע
ת
ע ל עניני ה ל כ ה .מ ס ו ד ר ל פ י א ך ב ע ה ח ל ק י ש ל ח ן ע ת ך .מ א ת ה ר ב
מ א י ר וונדר .ה מ כ ו ן ל ח ק ר ב ע י ו ת ה י ה ד ו ת ה ח ר ד י ת .ירושלים ת ש ל ״ ג
רבי שמעון ותורתו,
ראש
י ש י ב ת גדודנא.
מ ש נ ת ו ו ת ו ל ד ו ת חייו ש ל ה ר ב ש מ ע ו ן ש ק ו פ ׳
מ א ת אהדו סורסקי.
תשל״ג.
72
www.daat.ac.il
ה ו צ א ת נ צ ח ,בני ב י ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
״משך חכמה" מהדורת הרב יהודה קופדמן
חכמה
משך
הרג
מאת
שמחה
מאיר
מדוויגסק.
הכהן
מ ה ד ו ר ה
מבוארת בידי יהודה קופרמן .חלק א :ספר בראשית .הוצאת השכל
ליד
ירושלים
מכללה
ירושלים תשל״ג.
לבנות.
ר ג י ל י ם א נ ו ל ה ו צ א ו ת הדשות ש ל ס פ ר י ה ר א ש ו נ י ם בליווי פ י ר ו ש י ם וביאורים.
נ ו ם
ש
וי
ל
למהדורות חדשות
גדולי ה ר א ש ו נ י ם ע ל ת ג ״ ך ב מ ה ד ו ר ו ת מדויקות עם ה ס ב ר י ם ו מ ר א י מקומות.
התענינות
א
ב
ש
ל
ש ל פירושי הראשונים ע ל הש״ם ,מ ו פ י ע י ם פירושיהם
ו
של
עזרא,
לומדי
רמב״ו,
תנ״ך
רד״ק,
מופנית
לפירושים
בעיקר
וכבר
ר ״ ע םפורנו ועוד.
הקדמונים
זכינו
רש״י,
למהדורות
ר״א
מדויקות
ח ל ק מ מ פ ר ש י ה ת ו ר ה ה ר א ש ו נ י ם עם הסברים ו מ ר א י מקומות.
לא
בדיר
כר
כלל
התורה,
הדבר
לגבי
בסגנון
מובן
מפרשי
ואין
התורה
צורך
בדורות
ל״פירוש
האחרונים.
לפירושו״.
דבריהם
שגי
והגה,
נכתבו
מפרשי
ש נ י ה ם ר ב נ י דווינםק בעוגה אחת ,כ ת ב ו א ת פירושיהם ל ת ו ר ה ב צ ו ר ה
פירושיו ה ק צ ר י ם
קצרה
ע ד שהעיון ב ד ב ר י ה ם מ ע מ י ד א ת ה ל ו מ ד ל פ נ י קשיים.
כיותר
ש ל ר ב י יוסף רוזין זצ״ל ,הגאון הרוגוצ׳ובי ס ת ו מ י ם הם ו ב ל ת י מ ו ב נ י ם
ע ב ו ר ר ו ב ה ל ו מ ד י ם ולכן היה צורר להוציא את פירושיו ל ת ו ר ה בליווי ה ס ב ר י ם
י מ י
א
1
לואים .
כ״כ
יבו
פירושו
של
מאיר
רבי
שמחה
הכהן
ק צ ר ויש ק ט ע י ם בפירושו שאפשר
זצ״ל
מדוויגםק
התורה
על
אבל
להבין ב ל י פ י ר ו ש נוסף.
ישנם פ י ר ו ש י ם ר ב י ם ב ״ מ ש ר חכמה״ שאינם מ ו ב נ י ם די צ ר כ ם ב ל י ה ד ר כ ה נאותה,
כ
ל י לימוד ב ה ב ר ו ת א ו ב ל י עיון ב ס פ ר י הש״ם והראשונים.
והנה,
את
הספר
א י
זו
י ו
נ ט ל ע ל עצמו
לקהל
הרחב
ה ר ב יהודה
של
לומדי
ע ב ו ד ה ק ל ה כ ל ל וכלל.
קופרמן שליט״א א ת
התורה״,
כדברי
המשימה ״לפתוח
המהדיר
הספר.
בשער
בניגוד ל מ פ ר ש י ם א ח ר י ם אין ל מ צ ו א ב ״ מ ש ר
ח כ מ ה ״ ק ו אחיד .ישנם פירושים מהודשים ע״פ פשוטו ש ל מקרא ,רמזים ר ב י ם
לדברי
במקרא
הז״ל,
עיונים
פילוסופיים
עמוקים
ואף
ביאורים
ע״פ
הקבלה.
ה ר ב מ א י ר ש מ ח ה זצ״ל היה כ מ ע ט יחיד בין גדולי ליטא במזיגה ה נ פ ל א ה הזאת
של גאון ת ל מ ו ד י א ש ר ש ל ט ג ם ב ס פ ר י ה מ ה ש ב ה ואף היה ב ע צ מ ו ב ע ל מ ח ש ב ה
תורתית
עצמאי .ל כ ן יש ל ק ד ם ב ב ר כ ה א ת מ ה ד ו ר ת ה ר ב ק ו פ ר מ ן ע ם ביאורים
והסברים
לפירוש ר ב ״ ג ו ו נ י זה .ה ר ב יהודה ק ו פ ר מ ן ל א נ ג ש ל ע ב ו ד ת ו ה ב ר ו כ ה
בידיים ריקות .זה שנים ר ב ו ת מ ל מ ד ה ר ב ק ו פ ר מ ן ת ו ר ה עם מ פ ר ש י ם ב מ כ ל ל ה
״ירושלים״ ו ב ע ב ו ד ה זו מ ק ד י ש ה ר ב קופרמן מ ק ו ם ר ח ב ללימוד ב״משף
לבנות
חכמה״.
גם
פירושים
ר ב י ם ש ב ״ מ ש ך ה כ מ ה ״ ולכן אין פ ל א שהוא הרגיש צורך
חדשה
בחוברות
״סוגיות
בתורה״
עמד
הרב
קופרמן
על
חשיבותם
של
במהדורה
ש ת פ ת ה א ת ש ע ר י הספר• .ואל נ ח ש ו ב שלא היה צורך ל ע ו ר ר ה ת ע נ י ג ו ת
1צפנת פענח על התורה מאת רבי יוסף ראזין זצ״ל בעריכת הרב מנחם מ .כשר .הוצאת
מכון צפנת פענח ניו־יורק .ירושלים תש״ך והלאה.
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפירוש
כ ת ב ע ל ס׳
יקר זה .ה ר ב ש ל מ ה יוסף זוין ש ל י ט ״ א
חכמר׳״
״משך
:
״בחוגים ה ת ל מ ו ד י י ם אינם ר ג י ל י ם ל ה ת ע נ י י ן ב ס פ ר על התורה ,ו ה ע ו ס ק י ם בתורר•
ובמפרשיה
עמ׳
הושבים
בין
אותו
ההלכתיים־הדרושיים״
הספרים
ושיטות׳
)אישים
.(187
בהקדמתו מסביר הרב קופרמן שליט״א את דרכו
מטרה
ב ה ס ב ר י ם ב ש ו ל י הגליה•
ב״משך חכמה״
ר א ש ו נ ה ש ל הפירוש ל ה ב י א א ת מ א מ ר י ח ז ״ ל ה מ ו ב א י ם
ם
ב מ ל ו א ם למען ״יובנו ה מ ו ב א ו ת ל ל א צורך בעיון ב ס פ ר י ם נוספים״ .זה ב ל י
ה ש ו ב ה ה מ ק ל ה א ת ה ל י מ ו ד ב ״ מ ש ך חכמה״ .הגאון
השלמה
פ
ק
ה מ ח ב ר זצ׳׳ל ציין
ב ר ר ך כ ל ל א ת ד ב ר י הז״ל ב ש נ י ה ת ל מ ו ד י ם ב ק י צ ו ר ר ב ו ס מ ך ע ל ידיעות הקורא•
ב א ה ר ב ק ו פ ר מ ן ומציל
עכשיו
משך
מאי־הבנה
אותנו
הקצרות
בציטטות
ב
של
ע ל
חכמה .ה ר ב ק ו פ ר מ ן הוסיף גם פירש״י ל ד ב ר י ה ג מ ר א ו כ ך מ ו ב נ י ם היטב
ד ב ר י חז״ל ה מ ו ב א י ם ב ס פ ר .
כך ,למשל ,מ ו ב א ב פ י ר ו ש ל פ ר ש ת וירא
י ( :״ולכן מצאנו
) ב ר א ש י ת כא,
ב
ב ג מ ר א כ ד ש כ י ב נ א ר׳ אושיעא נ פ י ק ל ו ו ת י ד מ ת ר י צ נ א מ ת נ י ת י ן כוותיה״ .ב ה ם ב י
מ ו ב א המקור ,ב ב א ק מ א ק י א ב עם פירש״י ו ה ס ב ר ל פ י ר ו ש ו ש ל ר ב י מ א י ר שמהרי
שכוונת
אחת
הנ״ל
הגמרא
״דהנפשות
ומיוהסות
דבוקות
ב ח ב ר ת ה ״ .פירוש ה״משך חכמה״ שם
לזה
זה
אופיני ל ד ר כ ו
במה
המיוחדת בפרשנות
אברהם
ל
ש
ע ״ פ ה ב א ת כ מ ה ד ב ר י חז״ל
המקרא.
נשארה
ושרה
קצת
זוהמה
מזמן
״שטעה
ה ר ב ק ו פ ר מ ן מציין
הוזהמה.
א
צ
מ ב א ר ר ב י מ א י ר שמהר.
בידיעת
טרם
אלוקות
ה ע ר ה (6
את
שהכיר
בוראו
ר
בררה ממנו הצדק והטוב לבד ,לכן ילדה את
)שם
שנשתלמה
י צ ח ק ״ ואילו ה ג ר נטל י
זה
שיסוד
זוהמה
של
א
עבר
ל
ישמעאל דרך הגר.-
ב ת ח י ל ת פירושו שם כ ת ב ה ר ב מ א י ר ש מ ח ה :״דע ש ה נ פ ש של האדם ד׳יא
ש כ ל נ ב ד ל ,ר ק ש ל א נ ש ת ל ם ע ד בואו לעולם ,ואז נ ע ש ה ה נ ב ד ל מ ח ו ב ר להמין׳
ו א ח ר י ה פ ר ד ההומר ,אז ד ב ו ק ל נ פ ש ז ו ל ת ו ב מ ה
שדבוק
למי
קופרמן
הרב
בחומר״.
מיותר
לציין
הצליה
להסביר
את
שמלים
דברי
אלו
הרב
ש
ה
ש
ת
ל
כמעט
מאיר
ם
מ
מ
נ
ו
ו ז ד ״
משוללות
שמחה
אינו מובז
הבנה,
בשורות
א
ב ל
אחדות•
בסוף פירושו זה מ ס י י ם ה ״ מ ש ך ח כ מ ה ״ ו ז ״ ל :״ויעויין ש ו ״ ת ר ש ב ״ א סי׳ ת מ ״ ה
להבדרשי
בזה״.
משום מה
חסר
כאן
בהערות
הציטטה
משו״ת
הרשב״א
ק י צ ו ר דבריו .ג ם ח ס ר ה ס ב ר ל מ י ל ה ״להבדרשי״ .ה כ ו ו נ ה ל כ ת ב ה ה ת נ צ ל ו ת
ר׳ ידעיה ה ב ד ר ש י ) מ ב ד ר ש (
ב ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א ח״א סי׳ תיח,
מ ה ד
או
ל
ש
׳ ולין ת ק ע ״
ב
3
דף נ ד ע ״ ב — נ ה ע ״ א .
בין
משך
החידושים ש ב מ ה ד ו ר ה ה ה ד ש ה :
הרב
ק ו פ ר מ ן מציין כ ל
ח כ מ ה פ י ר ש פ י ר ו ש ש ו נ ה מן ה פ י ר ו ש ה מ ק ו ב ל א צ ל נ ו .
מקום
שב
בציונים אלה
ע ל
י ש
ע ז ר ה כ ד י ל ע מ ו ד ע ל החידוש ש ב פ י ר ו ש .מ א י ד ך ה ש א י ר ה ר ב ק ו פ ר מ ן א ת דברי
ל ה
ס ו ד ו ק ב ל ה ל ל א פירוש ,א ך מציין ש ל א כ ל ד ב ר י הזוהר הם ד ב ר י ס ו ד ו ק ב •
ג
וכן ב״משד חכמה״ בראשית לב ,ו ,ומקורו כנראה ב״אור החיים״ בראשית טז ,ד-
למושג זוהמה ראה במ״מ במהרש״א ח׳׳א עבודה זרה כב ,ב.
3העירני על כך ד״ר מרדכי ברויאר נ״י.
74.
www.daat.ac.il
ה ס ב ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה מ
ע י י ו ב פ נ י ם ה ס פ ר יוכח שאכן מ ס ת מ ך ב ע ל מ ש ך ח כ מ ה ל פ ע מ י ם ע ל פירושי
הזוהר ש א י נ ם קשורים ע ם ת ו ר ת החן.
איו כ ו ו נ ת
צ י י
את
ן
ה ע ר כ ה
כ
ז
׳
ה מ א מ ר ל ס ק ו ר א ת פירושי ה״משך הכמה״
חשיבותו
עשה
ויפה
של
הרב
פירוש
זה.
יהודה
פירושי
קופרמן
הרב
שלא
מאיר
כתב
ל ס פ ר ב ר א ש י ת או
שמחה
בחקדמתו
זקוקים
אינם
הערכה.
דברי
ל א נ ב י א כאן פ י ר ו ש י ם או ״צימוקים״ מה״משך הכמה״ .פירוש זה דורש
י מ ו
י
הסבריו
ואילו
הרבים
קופרמן
מהרב
מאפשרים
שליט״א
הלימוד.
את
ה ר ב ק ו פ ר מ ן ל א ניסה ל ח ס ו ך א ת הלימוד .ל ה י פ ך ! ב ה ס ב ר י ו מ כ נ י ם ה ר ב ק ו פ ר מ ן
א ר ת נ
י
לתוך
אפשר
לפעמים
במלים
ל
לקצר
הסיטואציה״
)י״מא,
?ע׳
הערה
הערה
,(5
,(4
איביקטיביים״
ובמלת
)עמ׳
בהבאת
רג
״שאלה
דברי
את
לועזיות .לומדי ת ו ר ה מ ע ד י פ י ם מ ל י ם עבריות
ע
)
הפירוש
בכל
היקפו
ומראה
הערה
הגמרא
עומק
,(11
״האסוציאציה״
ופירש״י.
)קכה,
הערה
,(5
מן
למעט
הראוי
ב מ ק ו ם ״עין א ו ב י ק ט י ב י ת
״איגטגראלי״,
איגפורמטיבית״
)שי
חמחשבה.
אף
אד
אולי היה
״היצוני־אכםטרני״)!(
הערה
״קוגסטרוקציה״
ד(,
״אימוציונאלי״
ו״קריטריוגים
)שיד ,ה ע ר ה .(1ל מ ה לא נ ש ת מ ש ב מ ל ת ״מצב״ ב מ ק ו ם סיטואציה
״ מ ב נ ה ״ ב מ ק ו ם קונסטרוקציה ,וכר .כ א ש ר אין לנו מ ל ה ע ב ר י ת ב ר ו ר ה
איו מ נ ו ס מ ש י מ ו ש ב מ י ל ה לועזית ,אר אז רצוי ל ת ת ר ש י מ ת ה ס ב ר י ם בסוף הספר.
קו
מיוחד
ב״משך
הכמה״
נמצא
בדיוקים
בדברי
הפסוק
רבות.
להלכות
ב מ ע ש י ה א ב ו ת מ צ א רמזים ל ה ל כ ו ת ידועות ש ח ז ״ ל ל א מ ס ר ו לנו לימוד מהפסוק.
כ
י ,מ ו ב א ב ב ר י י ת א ב מ ס כ ת עבודה זרה לט ,א :״ ח ב ר שמת ,א ש ת ו ו ב נ י ו ו ב נ י ב י ת ו
הרי הם ב ח ז ק ת ם עד שיהשדו״ .ר ב י נ ו מ ב י א לדין זה רמז מ ה פ ס ו ק :״כי ידעתיו
למען א ש ר יצוד .א ת בניו ו א ת ביתו אחריו ושמרו ד ר ך ה׳ לעשות צ ד ק ה ומשפט״
)בראשית
יח ,יט( .ר ב י מ א י ר ש מ ה ה מ פ ר ש :״ביתו — א ש ת ו ועבדיו״ ,כ ל ו מ ר
יש כ א ן ה ב ט ח ה ו ל א ר ק ציווי ש ב נ י ביתו של ח ב ר ישמרו ר ר ך ה׳ — ,כ ה ס ב ר ו
4
ש ל ה ר ב ק ו פ ר מ ן שם .ו מ א ו ת ו פ ס ו ק ל מ ד ר ב י מ א י ר ש מ ה ה :״ מ ק ו ר מ צ ו ת חינוך
במצוות
עשה מ ק ו ר ו
בזה הפסוק מ א ב ר ה ם א ב י נ ו שצוה
את
בניו
בקטנם
על
המצוות״ .ואף מ ו ס י ף :״קרא ד,הנוך ל נ ע ר ע ל פי דרכו׳ ש ה ב י א ה ר מ ב ״ ם ב ס ו ף
הלכות
מ א כ ל ו ת א ס ו ר ו ת הוי מ ד ב ר י קבלה,
א ב ל העיקר מאברהם ,וכאן מ ש מ ע
שאף ל ב ג ו ת מ צ ו ה ע ל האב״ .ב ע ל מ ש ך ח כ מ ה מציין שהיגוך לא מ ו ז כ ר כ מ צ ו ת
עשה ר ק ב ת ל מ ו ר ת ו ר ה ״ ו ל מ ר ת ם א ת בניכם״ ,א ב ל כאן ב פ ס ו ק יש מ ק ו ר ל מ צ ו ת
חיבור
מ ן התורה.
הוה
אומר:
עוד
ל פ נ י מ ת ן תורה,
עוד
ל פ נ י הולדת
יצהק
נ א מ ר ה מ צ ו ת חינור ל א ב ר ה ם אבינו .השוה פירוש ה ר ב שמשון ר פ א ל הירש כאן
4הגמרא מביאה שם דינים שונים על חוקתם של חבר ובני ביתו :״אשת חבר הרי היא
כחבר״ ,״עברו של חבר הרי הוא כחבר״ ועור .גם לדינים אלה אפשר להביא הוכחה
מהפסוק הנ״ל .בעל משך חכמה מביא מהפסוק הנ׳׳ל הוכחה דוקא לדין המובא שם על
חזקתם של אשתו ,בניו ובני ביתו של חבר שמת ,ההוכחה מ״ושמרו״ ,כלומר שהשפעת
החבר על בני ביתו קיימת אפילו אחרי הסתלקותו וגם אז ישמרו בגי ביתו את דרך ה׳.
לפי זה מדויק לשון הפסוק ״למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳״.
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
פ ס ו ק זה ה מ ד ג י ש א ת מ צ ו ת ה ח י נ ו ך כיסוד ו ת נ א י
״ כ י
צדקה
ו ך ע ת י ן
? 1מ ע ן
ש
א
י צ ן ה
ך
ת
א
ן
ב נ י ן
ת
א
י
ב
ת
ן
ח
א
לבחירת
י
ך
ן
ן
ש
ר
מ
אברהם אבינו•
ך,׳ ל ע ש ו ת
ד
ו
ך
ר
ומשפט״.
במדורה
של
החדשה
הכמה״
״משד
עבודה רבה.
מושקעת
המהדיר
הרב
ר ו א ה ב כ ל ק ט ע יחידה ב פ נ י ע צ מ ה וכך יש ל ה פ י ק ת ו ע ל ת מ י ר ב י ת מ כ ל
ב ה ק ד מ ת ו מציין ה ר ב יהודה ק ו פ ר מ ן
שבספר.
״חברותא״
ש
לי ״
ט
ש
א
י
פ
ר
ש
ו
ה
ו
ו
פ ר
א
י ר ו ש
פ
י לימוד
עם ה ר ב ד ב ליינוונד ) כ ע ת ר ב ב כ פ ר הרא״ה( ,ו א ח ר כ ך ע ם ה ח •
ב ה ס ב ר י ם בשולי
דוד פ ו ק ס )ר״מ ב י ש י ב ה ת י כ ו נ י ת נ ת י ב מאיר( .ובכן ,המעיין
הגליון יבחין בהדו ש ל ה ל י מ ו ד הזה ,כ א ש ר ה ל ו מ ד י ם ח ו ד ר י ם י ח ד ל ה ב נ ת ד ב ר
ר ב י מ א י ר ש מ ה ה זצ״ל בפירושיו לתורה .ד ב ר י הגאון מ ד ו ו י נ ס ק צריכים לימור
ופירושיו ל ת ו ר ה א י נ ם יוצאים ב ה כ ל ל הזה .כאן יש ל ר א ו ת א ת ת ר ו מ ת ה ה ג ד ו ל ה
ש ל ה מ ה ד ו ר ה החדשה .אך א ו ל י מן ה ר א ו י היה ל ה ק פ י ד ל מ ר ו ת ה נ י מ ה ה ל י מ ו ד י
שבהסברים,
השולחן
ע ל ט ו ה ר הסגנון .כ ל ל ו מ ד ת ו ר ה יודע
ערוך
שבמהדורות
נ ד פ ס ו ת ה ג ה ו ת ר ב י ע ק י ב א איגר ,אך
זא
בכל
ש
הגדולות
אין
ת
לכתיב
״וכן בש״ע יורה ד ע ה סימן פ״ז ס״ק יד בשם ר׳ ע ק י ב א אייגר״ .ל פ נ י נ ו עבורי׳
שנעשית
חשובה
בהוראה
תלמיד
ובחינוך ,ו ת ה י ה זאת
דבר
לשונית.
מהכים
ע״י
חכם
אנו
בודאי
זה
להופעת
השקוע
לתועלת הרבים
יקל
שאר
כמעט
על
החלקים
א
בכל
ם
הרב
המהדיר
ויש
לעשות
ר
פ
שעות
ע
י
ב
ד
ו
ת
שליט״א
היום
י י מ ס
ו
והלילר׳
ך לעריכת
בהמשך
להחיש
מאמצים
עבודתי•
קצב
את
ההופעה.
עוד
נציין
בראשית
הערות
יד,
אחדות,
,אם
כג:
הערות
מהוט
על
ועד
ההארות
שרוך
הרבות
נעל׳.
שבספר:
״במדרש
חייר
רבה:
ש א נ י נותן ל ב נ י ך מ צ ו ת יבמה ,כ מ ה ד א ת א מ ר ת ו ה ל צ ה נ ע ל ו וכוי .מ כ א ן
למה
ר
ש א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י פ ר ק מ צ ו ת ח ל י צ ה :עיקר ח ל י צ ה ה ת ר ת הרצועות.
ואיפה
נזכר
לרצועות,
בכתוב
ק ר א רמז
ר צ ו ע ו ת ? ומהך
נכון.
כתב
והרא״ש
מ ז
י־
ר
דאין
ז
מ
יעוין שם .ו מ כ א ן ד כ ת ו ב ,שרוך נעל׳ א ל מ א ד ה ר צ ו ע ו ת עיקר״ .ע״כ•
)עמ׳ פ ד הערה (2
בהסבר
מ ו ב א י ם ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י ופירוש
ה״פני מ ש ה ״
ע
ל
ד ב ר י ר ב ש ע י ק ר ה ח ל י צ ה ה ת ר ת הרצועות .ה ר א ״ ש מ ב י א א ת ה י ר ו ש ל מ י ) ר א ״
יבמות,
פ ר ק יב ,סי׳ ז(
וז״ל:
הרצועה
נראה שהסנדל
שלהם
מתוך
משמע
לשון
״והא
לא
הירושלמי…
דקאמר
היה
אבל
יכול
מנעל
בירושלמי
לעמוד
שיכול
דעיקר
ברגל
ב
לעמוד
חליצה
לא
ש
התרת
ק ש י ר ה ובז
ברגל
להלוי
ב ו
ב ל א ק ש י ר ה ל א ידענא ל מ ה ת פ ס י ל ה ח ל י צ ה אם ק ש ר ל מ ע ל ה מן ה א ר כ ו ב ה או
אם
אפילו
חולץ
קשירה
בלא
נרמז
שלא
בתורה
קשירה
נאמרה
ולא
כ ר
הל י
ל מ ש ה מסיני״ .ע ל ד ב ר י ה ר א ״ ש א ל ה מ ש י ב ב ע ל ״משך ח כ מ ה ״ ש ב מ ד ר ש רברי
נ א מ ר ש ב ז כ ו ת ד ב ר י א ב ר ה ם א ב י נ ו ״ועד ש ר ו ך נ ע ל ״ נ ת נ ה ל י ש ר א ל מ צ ו ת י ב מ ה
ו ח ל י צ ה ומכאן ס מ ר ל ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י ש״עיקר ח ל י צ ה ה ת ר ת ה ר צ ו ע ו ת ״ ולא י *
ה ר ק י ק ה ו ה ש ל י פ ה מ ע ל הרגל .ו מ כ א ן ה ו כ ה ה נ ג ד ד ב ר י ה ר א ״ ש ה מ ו ב א י ם לעי •
אך ב כ ת י ב ת ה ה ס ב ר נ ע ל מ ו ל ר ג ע ק ט ד ב ר י ה ר א ״ ש ו ב מ ק ו מ ם צוין )שם עמ׳ פר׳
:(4״ פ ר ק יב ס ע י ף ד . . . :ו ב ג מ ר א דידן לא אשכהן ש צ ר י ך ה ת ר ה
הערה
י י י
מ
נ
ת
ר
ב
י
מ
א
י
ך
ש
מ
ח
ה
1,
א
כ י ן ן ן
76
www.daat.ac.il
1,
ך ב ר י
ר
א
״
ש
א
1,
ה
ה
ד
נ
י
ם
ב ע ג
ב י ד
י ן אחר׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ל א ל ד ב ר י ה ר א ״ ש ה מ ו ב א י ם למעלה.
ב ר א ש י ת ט ,ז , :פרו ו ר ב ו ׳ :״לא רחוק הוא ל א מ ר הא ש פ ט ר ה ה ת ו ר ה בשים
מ פ ר י ה ו ר ב י ה וחייבה ר ק א נ ש י ם כי מ ש פ ט י ה׳ ודרכיו דרכי נ ו ע ם ו כ ל נ ת י ב ו ת י ה
שלום״,
ע״כ .ה ״ מ ש ך ה כ מ ה ״ מ מ ש י ך שם ברעיון ש ה ת ו ר ה אינה מ ה י י ב ת
שהוא
דבר
נ ג ד ה ט ב ע ומציין ש ה כ ל ל ״דרכיה ד ר כ י נועם״ הוא ״אבן פ י נ ה ל א ב ו ת
הקבלה״.
בקבלה
ה ר ב ק ו פ ר מ ן מ ס ב י ר ״שרק א ל ה ש ק י ב ל ו איש מ פ י איש מ מ ש ה ר ב י נ ו
נ א מ נ ה ידעו ל ל מ ד נ ו ב א ל ה מ ק ר י ם ו ב ק ש ר עם אלו מצוות ח ל ה ה ה ג ב ל ה
של ,דרכיה ד ר כ י נועם׳ ו מ ת י לא״ .צדק ה ר ב ק ו פ ר מ ן בהדגישו א ת ד ב ר י ר ב י
שמחה שרק ״אבות
מאיר
הקבלה״ מוסמכים
ב ה ק ש ר זה
ל ה ש ת מ ש ב כ ל ל הזה.
יש ל ה ע י ר ל ד ב ר י ר ב י מ א י ר ש מ ח ה ב ס פ ר אור שמח ,ה ל כ ו ת יבום וחליצה ,פ ר ק ה,
ה ל כ ה כג ש מ ק ש ה ל מ ה חז״ל ל א ה ש ת מ ש ו ב כ ל ל הזה כדין מ ס ו י ם א ש ר ל פ י ד ע ת ו
ה ר ב מ א י ר ש מ ח ה אין בו ד ר כ י נ ו ע ם והוא גשאר ב ״ ו ה ד ב ר צע״ג״ .מעניין
של
שהרב
מאיר
לנכון
חז״ל
במקרה
5
השתמשו
חז״ל
שמחה
מצא
להקשות
על
למה
מםויים
לא
ב כ ל ל ״דרכיה ד ר כ י נועם״ .כ נ ר א ה ס ב ר ב ע ל אור שמח ש כ ל ת ק נ ו ת
הן כ פ ו פ ו ת
ב כ ל ה ת ו ר ה כולה ו כ ד ב ר י ה ג מ ר א
ל כ ל ל הזה שהרי זה כ ל ל
גיטיו נט ,ב :״כל ה ת ו ר ה כ ו ל ה נמי מ פ נ י ד ר כ י שלום היא ד כ ת י ב דרכיה ד ר כ י
וכל
נועם
הלכות
נ ת י ב ו ת י ה שלום״ ,וכן מ ב ו א ר ב״אור שמח״
הנוכה
פ ר ק ד,
ה ל כ ה יד.
טו ,ט ו , :ת ק ב ר ב ש י ב ה טובה׳ .ב מ ש ך ח כ מ ה מ ו ב א ש ה י ש מ ע א ל י ם
בראשית
״יבדלו
מן ה ע ו ב ר י כ ו כ ב י ם כמו
להלכות
ת ש ו ב ה ,א ב ל גם ל א ל ה ל כ ו ת מ ל כ י ם )עמ׳ צג הערה (3אלא ל ת ש ו ב ו ת
הרמב״ם,
כנראה
לתשובת
ש כ ת ב רבינו
לר׳
הרמב״ם
]בתשובה[״.
עובדיה
הגר
ב ר ו ר שהכוונה ל א
הישמעאלים
ש״אלו
אינם ע ו ב ד י ע״ז כ ל ל . . .ו ה ם מייחדים ל א ־ ל יתע׳ יחוד כראוי שאין בו דופי״.
זו ש ל
תשובה
הרמב״ם מופיעה כמעט
ב כ ל קובצי
הרמב״ם
ק ו ש ט א רע״ז סי׳ יא ו ע ד
ירושלים
ת ש ״ ר כ ר ד ב ,סי׳ תמח ,עמ׳ 725והלאה.
בראשית
לחמור.
כב ,ה :
בעל משך
לתשובות
ת ש ו ב ו ת הרמב״ם,
הרמב״ם
מהדורת
יהושע
משו״ת
בלאו,
,שבו ל כ ם פ ה עם החמור׳ .חז״ל מ פ ר ש י ם :עם הדומה
ח כ מ ה מ ס ב י ר ש א ב ר ה ם ״היה ירא כי א ח ר י א ש ר יראו כי
ש ו ל ח לו ,א ל
ת ש ל ח ידך׳ וכו׳ ו נ ז ד מ ן א י ל א ח ר תחתיו,
מלאך
ה׳
לענין
אלקי ,ו י ת נ ו ל ו כ ב ו ד ש ל מעלה,
לכן א מ ר ,שבו לכם פה עם
ויחשבוהו
ההמור׳
5הרמב״ם פוסק שם :״לפיכך אם היו כל היבמות הבאות מבית אחד קטנות או חרשות,
ביאתה של אחת מהן פוטרת את כולן״ .ועל זה מקשה ב״אור שמח״ שם :״לפלא בעיני
על דין זה דהא אבן פנה מוסד להקבלה דדרכיה דרכי נ ו ע ם . . .איך עשו חכמים נגד
כלל גדול עיקר כזה ,דאס בא על קטנה אחת דפטורה השניה ,הא אם תנשא השניה
לאיש ותגדל ,הלא ההלכה פסוקה דאין ממאנין משהביא שתי שערות אעפ״י שלא נבעלה
ובפרט אם תנשא אחר שתגדיל דלא שייך לומר שנשואיה הן מיאוגיה כלל ,והראשונה
תמאן ביבם ותעקר נשואי קמאי ותהיה חברתה זקוקה ליבם ותיאסר על בעלה והצריכה
חליצה אח״כ ואין זה דרכי נ ו ע ם . . .והדבר צע״ג״.
דל
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ם שהם עם הדומה ל ח מ ו ר אשר
ורמז
אצלם
קלה תוכל
התפעלות
לפעולה
להיות
ל ב ט ל כ ל מ ה ש מ ל א ו א ז נ ם ל ש מ ו ע מ א ב ר ה ם ,ו ל כ ן ח ש ד א ו ת ם ע ל זה״•
כתב
בהערה 2
בסוגריים:
הרב קופרמן
רבינו
״ברור כי
מ פ ר ש על
אינו
פי
ש י ט ת הז״ל ה מ ו ב א ת ברש״י כי ה נ ע ר י ם הם י ש מ ע א ל ואליעזר״ .נ ד מ ה לי שאין
וכן
בפרקי
מפורש
אליעזר
דרבי
פרק
הגדול,
ואחד:
שלושים
הכרח
לזה.
״אמר
ל י ש מ ע א ל ו ל א ל י ע ז ר רואים א ת ם כלום ב א ה ד מן ההרים הללו .אמרו לו
לאו .ו א מ ר ל ה ם ש ב ו ל כ ם פ ה עם החמור .א מ ר ל ה ם כ ש ם שאין ה ה מ ו ר ר ו א ה
כלום
נעריו ש ב ו לכם
כך א ת ם א י נ כ ם רואים כ ל ו ם ש נ א מ ר ויאמר א ב ר ה ם אל
פ ה עם ההמור״.
הרי ש ל פ י ה מ ד ר ש ה ש ו ה א ב ר ה ם א ת י ש מ ע א ל ואליעזר ל ח מ ו ר ואין ה כ ר ח
לומר
של
ש ב ע ל מ ש ך ה כ מ ה ס ב ר ש ה ב י ט ו י ״עם ה ד ו מ ח ל ח מ ו ר ״ ע ם פ י ר ו ש ו ה נ ״ ל
ס כ נ ת ע״ז מ ת א י ם ר ק כ ל פ י שני ע ב ד י ם ב ל ת י ידועים ש ל אברהם.
*
ה ע ר ו ת א ל ו נ ר ש מ ו כ ש ו ד ה ק ר ב ו ת ש ל מ ל ה מ ת יום הכיפורים ,כ א ש ר ב ע י ת
ההזרת
עומדת
שבוינו
דאגותינו.
במרכז
ה מ ו ר ה זו .ב ר י ש פ ר ש ת כ י ת צ א
ושבית
בידיך
ומפרש
שביו״.
מאיר
רבי
שמהה
בפרשת יפת תואר
בעל
חכמה:
משר
עמד
נאמר:
״נראה
על
בעיה
״ ו נ ת נ ו ד׳
אלקיי
תנאי
בהיתר
דהוא
י פ ת ת א ר ,ש ד ו ק א א ם ה׳ נ ו ת ן האויב ביד ישראל ,א ב ל כ ד ר ר ח מ ל ח מ ו ת ש א ל י
מהם
שובץ
מחליפין
תואר
לא
והאויב
השבויים
שובה
שאינן
והדרך
מהם,
עוד
נאותין
כשעושים
למלהמה,
שלום
כן
אם
בתוך
או
כי
יתכן
המלהמה
עבור
היפח
שמגיירה ו נ ו ש א ה לאשר ,בעל כרחה ,י ע כ ב ו ישראל ח ש ו ב ו נ כ ב ד ,על זי׳
בידיך ,אז יוכל ל ע כ ב ה
ה ו ת ר ה ה י פ ת תואר ,ר ק באופן ש נ ת נ ו ה׳ ל ה א ו י ב
ב ע ל כרהה .ודו״ק״ .כעין זה בפירושו ל ב ר א ש י ת ט ,ז ש ה ה י ת ר ש ל י פ ת ת ו א ר
ח ל ״ ב ע ת ה נ צ ה ו ך וכמו ש מ ב ו א ר שם ב ה ס ב ר ה ר ב ק ו פ ר מ ן )עמ׳ נא ,ה ע ר ה •(8
בהסבר
בית
זה
ישראל
הרב
נשמעת
היושבים
יהודה
משך
חכמה לפני
האוצר
משך
ח כ מ ה הוא
אמנם
מפרשי
ועל
עמוקה
בצרה ובשביה — המקום
קופרמן
התורה
דאגה
למען
שליט״א
הנצחי
יצירה
הנאמנים.
העמיד
הרב
ירהם
עליהם
בזמן קריב•
אותנו
שבפרשנות
עצמאית
החזרת
שבויי
ישראל,
אבל
קופרמן
במהדורתו
חז״ל
החדשה
וההולכים
בנויה
כולה
לנו
מראה
אחינו
של
ספר
בעקבותיה.
ספר
על
בספרו
מסורת
החדש
חז״ל
איי
רבי מאיר ש מ ח ה מ ד ו ו י נ ס ק זצ״ל ד ל ה פ נ י נ י ם ח ד ש י ם מ ת ו ך ד ב ר י ה כ ת ו ב .
להבין
מקוים
להמשיך
את
ולהשכיל,
להנות
עוד
ללמוד
רבות
מפירותיו
את עבודתו הברוכה
קהל לומדי התורה
ו ל ל מ ד — זו היא
הברוכים
במכללה
בפרסומיו
דרכו
של
הרב
של
הרב
קופרמן.
ק ו פ ר מ ן ואני
יזכהו
השם
ל ב נ ו ת שהוא ה ק י ם ואף
ימשיך
לזבות
בנויים על
אמונת
חכמים
המאלפים
איתנה.
8ל
www.daat.ac.il
שכולם
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ו ל כ י ם
זכי
ה ר ב ד״ ר י ש ע י ה ישי גריגפלד
ד״ד יצחק לוי ז״ל
תורגם מאנגלית .המקור הופיע ב*״?£,1 ^16^3״ —
בטאון
פא״י
בלונדון.
הקטעים
בסוגריים
מרובעים
נוספו ע״י המתרגם.
ע ם ה ס ת ל ק ו ת ו ש ל ד ״ ר יצהק לוי ] ב ע ר ״ ח א ל ו ל תשל״ג[ ,א ב ד ה ק ה ל היהודי
אישיות יחידה במינה .אמו ,מ ר ת ג׳בי ע״ה ל ב י ת הירש ,ה י ת ה ב ת ו ה צ ע י ר ה ש ל
מ ר ן ר׳ שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל .עם בואה ללונדון
ועם
בתחילת
ש נ ו ת ה־,1880
ב נ י ת ב י ת ה יהד עם בעלה ,ר׳ מ י כ א ל לוי ז״ל ,יליד לונדון ,ה ו ב א משהו
מרוהד .ש ל ה ק ה ל ה ש ל ה ר ב הירש מ פ ר נ ק פ ו ר ט ללונדון .יחד עם מ ס פ ר חברים,
יסד מ י כ א ל לוי א ת ה ״ נ ו ר ת ־ ל ו נ ד ו ן בית ה מ ד ר ש ״ שהיה ק ו ד מ ה ש ל ק״ק ״עדת
ישראל״.
א ח ר י ז מ ן ־ מ ה הביאו א ת
ה ר ב ד״ר
א ב י ג ד ו ר ש נ פ ל ד זצ״ל מ ה ו נ ג ר י ה
ל כ ה ן כ ר ב ה הראשון ש ל ״עדת ישראל״.
דייר יצחק לוי ג ד ל באוירה של ״עדת ישראל״ והיה ע ת י ד ל מ ל א ת פ ק י ד י ם
השובים
ב כ ל פ ע ו ל ו ת י ה ו ב פ ע ו ל ו ת ״ ה ת א ה ד ו ת ה ק ה ל ו ת ההדדיות״ שיצאה ממנה.
ב ז מ ן פ ט י ר ת ו ב ג י ל 88היה ס ג ן ־ נ ש י א ש ל ״ ע ד ת ישראל״ ,נשיא ה ח ב ר א ־ ק ד י ש א
ח ב ר ועד ה פ ו ע ל ש ל ו ע ד ת ה כ ש ר ו ת
שלה,
המאוחדת
)״כדתיא״(
ונשיא ה ב ר ת
״ביקור חולים״.
אך פ ע ו ל ת ו ה ח ש ו ב ה ב י ו ת ר ה י ת ה ת ר ג ו מ ו ל א נ ג ל י ת ש ל פירוש ס ב ו ע ל ה ת ו ר ה
— ״ ח ו מ ש הירש״ המפורסם ,א ו ת ו ת י א ר ג ד ו ל א ו ת ו הדור ,מ ו ר ״ ה יצחק א ל ח נ ן
ם פ ק ט ו ר זצ״ל ,כ״גדול וגפלא״ ,ה מ כ י ל ח ר ו ש י ם ״ א ש ר אין ערוך״ ב מ ח ק ר התורה,
והמרגיש
בצורה
ותורה־שבעל־פה.
שאין
כמוה
את
אחדותה
הבלתי־גפרדת
של
תורה־שבכתב
ל מ ר ו ת כ מ ה שגיאות א ש ר ב ו ד א י יתוקנו ב מ ש ך הזמן,
נשאר
ת ר ג ו מ ו ש ל לוי ,ש ק י ב ל ע ל עצמו ו ה ש ל י ם ל ל א עזרה ,הישג מונומנטלי .כ ל מ י
ש מ כ י ר א ת ס ג נ ו נ ו ה ג ר מ נ י ש ל ה ר ש ״ ר הירש יבין ש ת ר ג ו ם כ ת ב י ו הוא מ ש י מ ה
כבירה.
הוא הדין ב מ י ו ה ד ל ג ב י פ י ר ו ש ו על התורה,
מתרגמים־מתימרים.
אשר ממנו
נרתעו
הרבה
מ ע ו ד ד ת הידיעה ש ב א ר ץ ־ י ש ר א ל כ ע ת מ ת ר ג מ י ם א ת ״הומש
0
הירש״ ל ע ב ר י ת .א ך כיום מ ד ב ר י ם א נ ג ל י ת יותר מ ״ 6 0 /מיהודי ה ע ו ל ם כ ש פ ת ־
0
אמם .מ ע ו ב ד ה זו ב ל ב ד א פ ש ר ל ה ע ר י ך א ת ג ו ד ל ח ש י ב ו ת מ פ ע ל ו ש ל ר ״ ר יצחק לוי
בתרגמו
א ת פירוש ה ר ש ״ ר הירש ע ל התורה ,שהופיע זה ע ת ה ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת
ב מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה ע״י ה ו צ א ת ״יודאיקה פרם״ .ל ת ר ג ו ם א נ ג ל י זה ש ל ״הומש הירש״
ת ה י ה בוראי ה ש פ ע ה לאורך ימים ע ל הייהם הדתיים ש ל יהודים ד ו ב ר י א נ ג ל י ת
ב ר ה ב י עולם .ד ״ ר לוי השאיר ב כ ת ב ־ יד ת ר ג ו מ י ם ש ל ע ו ד יצירות של הרש״ר הירש
9ל
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ש ל בניו ,ויש ל ק ו ו ת שיראו א ו ר
ד״ד מנדל
יצח
ב ר ש ״ ר ה י ר ש יצא
לאור
י
ס
ל י י
?
כבן שלוש
יייי'
כאשר
ש
המוסרי
ב מ ש ך הזמן.
ד
ל
ת
מ
ל
י
נפטר
ש
הרש״ר
פ י ל ו ס ו פ י ה
׳
ד
ל
ש
י
ל
כהמשך
י
ב
כ
ל
ד
הירש[;
ר ש
׳
י
"
ה
י
ב
ש
א
ן
כ
ם
נ ת נ ו
ל
ה
צ ו י י
א
א
י
ל,
ט
נ
ל
ז
א
•
י
ה
ת
ל
ה
צרות דעת.
ג
ר
כ
מ
י
ת
ש
ב
ח
ה
ס
י
י
היו ס י מ נ י
ב כ י ח ד
ד
א
כ
ו
י
ה
ג
ד
ז
ק
ו
ד
ר
מ
ד
י
ו
מ
צ
מ
ש
ח
ו
ח
י
ת
י
מ
ד ,נ פ ש
ה
־
ש
מ
ש
א
ל
ה
ש
ר
חייו.
ד
ר
ט
ג
ש
,
ל
מ
ע
ח
י
ת
ש
ת
ת י ל ד י ת י נ י
ל
י > א נ י ש י
נ
מ
י
הפנימי
המאפשר לו
י״אנישי״״
ע ל י ז
ד ,י א
•
ה
י
ג
ת
0
0
^
ו
י
0
'
ל
ה
ס
י
הספרות
ה
ה
ק
ם
ד
ר
י
ח
'
ה
ת
י
ת
ה
ע
ו
מ
ת
ה
י
י
ש
ס
ר
י
י
ה
ל
ם
ה
א
י
צ
ת
ל
נ
א
ש
פ
ל
מ
ו
ד
י
׳
ת
י
י
מ צ ו י
א
ר
ג
י
א
י
ם
ת
א ו ת ו
ש
ח
צ
י
ם
ק
ת ג ב ר
לדי
ל
י
ב
ד
ה
י
מ
י
י
ת
ה
י
ל
ס
א
ב
נ
צ
ב
ו
ל
ה
ת
ח
ו
ז
ל
ע
ב ח י י י
א
י
ד
י
א
מ
ל
ה
מ
כ
ו
מ
ס
פ
ר
ש
ל
ת
׳
ה
מ
ה י י ם
כ
ו
כ
ו
"
ב
ד
ת
מ
י
ע
ת
כ א ל ו
ר
י
ה
ו
י ו ם
מצוד׳
ר
י מצבי
בדברי
ל
ח
ו
ב
י
ש
י
ק
ו
ת
ל
י
יי
ב
י
ו
ת
א
י י ם
" ' ת ח
פ
׳
י
ד
ד׳ס
י ,כ
ח
ה
א
י ר ה מזמן
ת
כ
נ
'
היתר׳
ל
ש
ת
ש
הפסיכואנליטית
ש ל ש מ ח ה מ ר ו מ מ ו ת א ת האדם ,מ ה י ו ת ו מ ה ז ק ו ת
ע
א
0
הרש״ר הירש :״הצער שובר והעצבות מחלישה ,אך עליזות
ל
ת
נ ו ת
בנאמ
ד
ההכר של
ו
י
י
היהודי ל מ ר ו ת ה ת מ ו ר ו ת
ל
י
ב
ב
ת
ל
נ
י
ת
נ
ל
י
ם
ל
ד
ןהטור׳ר
6ך
!
ע
ט
׳
^ • נ51ת6נ* ׳
ל ת ו ר ת ו ש ל ה ר ש ״ ר ה י ר ש ה י ה ״4ת16ן3־נ?><51ת530ד*
י
ק
י
'
א
ה י ר
ייראותו׳
י
ר ו מ מ ו ת
ד׳
י
״די
ל״הומש״{•
ל
י
]תרגומו של
ה פ
י
ע
ך,כח
הקיום
^
ת
י
נשאר
מ
6
ש
י
י
^מתבטא
11361מ3למ ] 1111א נ ו ש י ו ת ק ר ו ב ה לה׳( ,ז .א — .הומניזם ד ת י כ פ י ש ה ו א
במונח
ה ה י ר ש י א נ י ״אדם־ישראל״.
ד״ד
העבודה
יצחק לוי היה
מוקדם מאד
שיניים
רופא
בימי ששי,
לעתים
דגול
ועסיק׳
קרובות כ ב ר
ל ת ת יד ע ו ז ר ת ל ר ע י ת ו ע ״ ה ב ה כ נ ת ה ב י ת ו ה ש ל ח !
ש ז כ ה ל ה י ו ת ב ב י ת מ ש פ ח ת לוי ב ש ב ת או ב י ו ם ־ ט ו ב
מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה ד ר ת קודש.
במשד
א
ה
י
ק
פ
ד
י
ד
בשעות
ל
כ
ב
ו
ד
ב
ש
כדי
׳
צ ה ר
ד
ת
יותר מארבעים ש נ ה
נ י ה
ל
'
מבתים
בעלי ר ק ע
הצעירים
והצעירות אשר באו
שהוחזרו
ל א מ ו נ ה ש ל מ ה בזכות חוגי לימוד אלה.
מרוחק
התקש
ר ו ת ו
ש
ה ת ו ר ה ה א מ י ת י ת ב א ש ר ה י א ע ט ר ת חיינו י ־ ־ ג ר מ ה בו ו ב א ח ר י ם
עקביות
שהוא
ו מ ס י ר ו ת ע ז ה א ש ר ע ש ת ה כ ל זלזול
במצוות מורשתנו
ח
ן ן ן ג י
י
הם
ו
ב
ר
ם
י
י
מ 0
מיהדות
ה
" את
י ש כ
ל י מ ו ד בביתו ,שהיו מ ב ו ס ס י ם ע ל פירוש ה ר ש ״ ר ה י ר ש ע ל ה ת ו ר ה ;
ה
מי
י
"
מ
'
מ ל כ ד
_ לעולם לא
ד
/
י ם
ק
ה
י
י
הקד
^י
וי^
'
ש
ממני
ע
פ
ו ש ר
ו
לדבר
'
לעולם בלתי־אפשרי.
^
בנו
מ ש פ ח ת ו ה ו ל כ ת בעקבותיו ב נ א מ נ ו ת ה ל ת ו ר ה ו ל מ ס ו ר ת .
ר ו פ א שיניים ,ו ב נ ו שמשון רפאל ,מ ו ס מ ך א ו כ ס פ ו ר ד ׳ ע י ב ד
ח ת נ ו ,ישראל חן ,ב ע ל ה ש ל ב ת ו היחידה קורלי ,ה ו א כ י מ א י ת ע ש י ת י
י
ידוע ,א ש ר ב נ ו מ י כ א ל גר בישראל.
כ
ס
פ
אריי
ר
ז
נ
ז
י
כ ל מ י ש ז כ ה ל ה כ י ר א ת י צ ח ק לוי ז״ל ,ש נ ה נ ה מ י ד י ד ו ת ו והיד׳
ר ו ח נ י אתו ,יהיה ת מ י ד א ס י ר ת ו ד ה ע ל ש ה ע ש י ר א ת חייו במדד ,כ ה
י ה א ז כ ר ו ברוך.
*ציא
ו
ג ד ו ל י
80
www.daat.ac.il
|
ן ״
מ
מ
י
ב
"
?
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
דפוס ״נחי״ד .רח׳ הלוגים 13ירושלים