אתר דעת -מכללת הרצוג
^ר־^ מ ו צ א ד **^* כנד* י?*י
1
1 1 3
114״ד־^ י *-! 11׳**ד
פועלי
4
1
ה ו ע ת ק והוכנס ל א י נ ט ר נ ט
ע״י חיים ת ש ס ״ ט
עליה
שתי
לרגל
/הרב שמשון רפאל הירש
זצ״ל
.
.
1
.
5
אגרות מהגצי״ב בענין ישוב ארץ ישראל
הגצי״ב
ב מ ע ר כ ה ל מ ע ן י ש ו ב אר׳׳י ב ק ד ו ש ת ה /ב׳ ל ג ד ו י .
11
תעודה
ה ד ש ה מ ר א ש י ת הווםד ר א ש י פ י נ ה /אברהם ש י ש א .
24
.
33
מצות
מילה ופקוח נפש /ד״ר יעקב
.
לוי.
.
לשון חרון אף בעבודה זרה /הרב קלמן כהנא
37
כ מ ה שנים חי רבי חיים מ צ א נ ז ? /מאיר ווגדר
41
.
45
קוים
זמגי היום בהלכה בהרים ובעמקים )המשך( /ידידיה מ ג ת .
73
על
לדמותו ש ל יואב בן צרויה
/הרב יצתק לוי .
ספרים ועל סופריהם
שו״ת
נ ש א ל ד ו ד מ א ת ר ב י ד ו ד א ו פ נ ה י י ם /י׳ ע מ נ ו א ל .
89
הערות למאמר ״בית הכנסת של אברהם אבינו בחברון״ . /
דוד
102
תמר
כסי׳ד .ירושלים תיץ גיסן תשל׳יד * כ י ד יד ,ג ל י ה ג * ה מ ח י ר — 3 .ל ״ י
מנוי
שנתי :כישראל
כתובת
—10.
המערבת:
ל״י
רה׳
צ פ נ י ה ,26
כחוץ לארץ
ירושלים,
www.daat.ac.il
,
ט ל 288883
—4
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
רפאל
שמשון
זצ״ל
הירש
עליה לרגל
לרגל הופעת ספר שמות עם פירוש הרב שמשון ב׳׳ר רפאל הירש
בתרגום עברי )הוצאת מוסד יצחק ברויאר ,ירושלים תשל״ 0אנו מביאים
כאן קטעים מתוך הפירוש על שמות כג ,יד—יז.
רגלים
שלש
ת ח ג לי כ ש נ ה
…כבר ב י א ר נ ו ל ע י ל ה ,א ,ש ה ו ר א ת ה י ס ו ד ש ל ה ש ו ר ש ״ ה ג ג ״ ה י א :י צ י ר ת
ומכאן
הוג,
הרוחני,
מציין
ש״חג״
המועד
את
ה ו ו ה א ו מ ר ,מ ס ב י ב לה׳
כביטוי
האומה
לליכוד
למרכזה
מסביב
ו ל מ ק ד ש תורתו.
ו ז ה א י פ ו א פ י ר ו ש ו ה מ י ל ו ל י ש ל ש ל ש ר ג ל י ם ת ה ג לי כ ש נ ה :ש ל ו ש ה ל י כ ו ת
בדרכים
שם
תערוך בשנה ,על מ נ ת ליצור הוג מסביבי .המועד נקרא ״רגל״ — על
מצוות העליה לרגל לעזרה שבמקדש,
להרש,
ש נ ת ח י י ב בה כל זכר בישראל ,פ ר ט
ש ו ט ה ו ק ט ן ,ח ו ל ה ו ת ש ו ש )עי׳ פי׳ ל ה ל ן ( .ו ה ו א נ ק ר א ״ ח ג ״ — ע ל ש ו ם
ש כ ו ל ם ה י י ב י ם במצוד .זו ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ,ו ע ל ־ י ד י זה ת י ו ו ע ד ה א ו מ ה ב כ ל ל ו ת ה
מסביב
ל מ ק ד ש ה מ א ח ד א ת כולם ,ו כ ל א ה ד ו א ח ד י ר א ה א ת ע צ מ ו כ ח ו ל י ה א ח ת
שבהוג
הגדול
חלים
דווקא
בעונה
שעבודת
שדותינו,
בתינו
והצרותינו
הזה.
כפי
האדמה
בזמן
להיראות
שיתבאר
שכזה,
ל פ נ י ה׳
בסמוך,
בעיצומה,
שענייני
במקדש
הרי
ונצטווינו
הפרנסה
תורתו
שהרגלים
לנטוש
החומרית
ועבדים
כבנים
האלה
את
הם
בראש
לתורה
דאגותינו,
נמצא
הזאת.
כדי
שקיום
מצוד ,זו ה ו א מ ע ש ה ר ב ש ל ה ק ר ב ה ע צ מ י ת מ צ ד כ ל א ה ד ו א ה ד ,ו מ ע ש ה ז ה ב א
להסיר מ ע ל לב כל יהודי ויהודי את אזיקי הכפור של החומרנות .ובעלותו לרגל
י ל מ ד לראות את ע צ מ ו כחוליה א ח ת של הוג גדול ה נ ו ש א יהד את ייעודי הכלל,
ועל־ידי
יתעורר
כך
בלבו רגש
הלאומית
ההשתייכות
לכלל
— דווקא
ישראל
ב א ו ת ן העיתות ,ש ב ה ן ד א ג ת ו ש ל אדם נתונה ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה לשלום ביתו שלו,
ועל־ידי
האיש
כוה ה ה ת פ ע ל ו ת ש ב ר ג ש הלאומי תסור קללת
האנוכיות מ ת ו ך לבו ש ל
הישראלי
ולא יראו פני ריקם
כאשר
ואת
תיראו
לפני,
תבואו
אל
ריקניות.
בידים
תעזבו
כאשר
את
בתיכם
הצרותיכם ,כ ד י ל ה ת י י צ ב לפני ,אל ת ש ק ע ו ב א ו ת ם ר ע י ו נ ו ת ־ ה ב ל מ ש ח י ת י ם ,
בין
המפרידים
המקדש
רעיונות
אלה
והמקדש
נותן ״מזון לרוה ולנפש״ ,ונמצא האדם מייחד את ביתו וחצרו לטיפוח
ענייניו
ביתו
רצתה
המקדש
והבית
הוא
והחצר,
לרוח
כאילו
ולשמים,
תהום
והבית
רובצת
והחצר
—
ביניהם.
לארץ
על
פי
ולחומר,
ה ג ש מ י י ם ו ה ה ו מ ר נ י י ם ב ל ב ד .א ד ם זה ,כ ש ה ו א מ ב ק ר ב מ ק ד ש ,מ ק ד י ש א ת
והצרו
בלב
התורה!
שקט
כאשר
ובוטה
אנחנו
לאנוכיות
מופיעים
הומרנית
לפני
ה׳,
ולהומרנות
עלינו
אנוכית.
להיראות
לא
לפניו
כן
עם
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולהעמיד
קנייגני
ונסכים״
את
•צלמות
) ו י ק ר א בג,
אישיותנו
ל ז ג ולכלול
ירשוה
בקדושה
ה׳,
שהמקדש
״עלה
עם
משרה
ומנחה
—
עלינו
זבח
כל
את
נ כ ס י ה מ ז ו ן )סולת ,1ה ב ר י א ו ת )שמן! ו ה ש מ ה ה )יין! ש ל נ ו <עי׳ פי׳ ב מ ד ב ר טו ,ט ז ( .
תכונות
שלוש
שלנו:
לימים־טובים
—
״רגל״
ההופעה
התורד
במקדש
״חג״
— ה ה ת ו ו ע ד ו ת ע ם כל ב נ י ה א ו מ ה ,״ מ ו ע ד ״ — ה ה ת ו ו ע ד ו ת ע ם הי.
שלוש
ת כ ו נ ו ת א ל ה ב א י ם ש ל ו ש ה ק ר ב נ ו ת החג ,ש ה ם מצור ,ע ל כל א ה ד
רגל = עולת
באים
את
ראיה,
האחרונים
המשפחה
לבני
הבית
לעבודת
את
למקדש,
שולהן
כהנים,
המשפחה
למזבה,
ואת
היא
עבודת
הקודש
שעבודתם
בני
כל
של
החיים
הקדשת
ה׳.
שלש
…וזאת
ואנדרוגינוס
ההלכה:
שאינו
לרגל
בישראל
לעלות
דמיון
ונפלאות״,
ההלושים
פ ע מ י ם כ ש נ ה י ר א ה כל ז כ ו ר ך אל פ נ י ה א ד ו ן ה /
״הכל
הייבין
שוטה
בראייה הרן ב הרש
וטומטום
וקטן
ו נ ש י ם ו ע ב ד י ם ש א י נ ם מ ש ו ח ר ר י ם ה ח י ג ר ו ה ס ו מ א והחולד ,ו ה ז ק ן
יכול
ברגליו״
) ה ג י ג ה ב עי׳א.1
הדה
שנהוג
הבדלה
היצוני.
שאליו
המקדש
עולים
מה
מכל
שבישראל
בעיקר
ע ל ־ י ד י ה ל כ ה זו
בהוגים
״אתר
איננו
החולים
אהרים,
של
נבדלת
העלייה
ושדומה
לעלייה
הסד
והישישים,
ומי
המהולל
העיוורים
ניםים
והחיגרים,
והנשים ,ושאר מוכי הייסורים וידועי הסבל ש ב ״ ע מ ק ה ב כ א ״ הלזה —
מנת לבקש ישועות ונהמות ותרופות פלא להוליי הגוף והנפש .מ ק ד ש ו
א־ל
של
הי הוא מ ק ד ש תורתו ,ולא יכירנו מ ק ו מ ו בין בתי החולים ו ח ש ו כ י ה מ ר פ א
ובתי
המחסה
במלוא
העם
לנכאים
בגרותם
ולהלכאים.
יגבריותם,
טובי
אנשים
האומה,
העומדים
גיבורי
במרכז
הכוה,
העם,
אנשים
זכרים
את
מעשי
העושים
בהווה ,ו ש ב ה ם ת ל ו י ה כ ל ת ק ו ו ת ה ע ת י ד — א ו ת ם מ ז מ י ן א ־ ל ה י א ל מ ק ד ש
הם
תורתו.
ולהתייצב
לקראת
לא
ואחד:
ל ט פ ה א ת ת ו ד ע ת ה ש מ ח ה ע ל ק י ר ב ת ה׳ ב ח ו ג ה מ ש פ ח ה .ק י ר ב ת ה׳
כהנים
על
הג -שלמי
מועד = שלמי
כנגד
עושה
ולבנות
לרגל
הגיגה,
שמחה,
ואלה
נקראים
לצאת
פעילותם
מתוך
ו ל ה י ר א ו ת א ל ־ פ נ י ה א ד ו ן ה׳
ב כ ו ה ג ב ו ר ת ם ש ל בניה ,כ י אם
תורתו
וממקדשי
מלאי
ישאבו
את
הפרחים
רוה
ועסקנותם
ההווה
להכשיר
והעתיד,
את
ע מ י ד ת ה בהווה ואת תקוות
עצמם
עתידה
להפוך
לשיר־מזמור
את
להדר
כל
החיים
כ ב ו ד ה׳,
הרעננים
—
״האדון״
ז ה ש ע ל ה א ד ם ל ע ו ב ד ו ב כ ל ר ג ע ו ר ג ע ש ב ה ו ו ה :״ה׳ ״ — מ י ש מ ה ו ו ה כ ל
ורגע
—
ב ע ב ו ד ת ק י ו ם ר צ ו ן ה׳ ב כ ל כ ו ה ם ו מ א ו ד ם ,
ההיחלצות,
והסירות,
בענייני
ב מ ק ד ש תורתו ,כדי
עבודתו ,ו ה א ו מ ה ת ר א ה א ת כוה
והתוססים,
רגע
שבעתיד.
יראה.
—
( ׳
כדרך
בביאור המלה הזאת
ש ב א לראות ,כך
בא
ביטאו הז״ל
ליראות:
מה
דבר הכמה
לראות
״יראה
עמוקה:
ב ש ת י עיניו,
אף
יראה
ליראות
ב ש ת י ע י נ י ו ״ ) ה ג י ג ה ב ע ״ א ( .צ ו ר ת ״ י ר א ה ״ נ ת פ ס ת כ א ן ל א רק כ צ ו ר ת נ פ ע ל
ל ה י ר א ו ת ל פ נ י ה׳ — א ל א ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת כ צ ו ר ת ה ת פ ע ל — ל ר א ו ת א ת ע צ מ ו
כ מ י ש פ נ י ה׳ א ל י ו .ו ה ר י ת כ ל י ת ה ע ל י י ה א ל מ ק ד ש ה׳ א י נ נ ה :ל ה י ר א ו ת ל פ נ י ה ׳ ,
אלא:
ל ר א ו ת א ת ע צ מ ו כ מ י ש ע ו מ ד ל פ נ י ד״׳,
www.daat.ac.il
למען תהדור אל
תודעתו
אותה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל פ נ י ה ׳ ״ .ה ן גם ה מ ק ר א מ ב ט א א ת ה ״ ר א י י ה ״ מ ש ת י ה ב ח י נ ו ת ה א ל ה :
״היראות
ר א י י ת פ נ י ם ) פ נ י ה׳( — פ ס ו ק טו ,ו ר א י י ת כ ל זכור — פ ס ו ק יז .ו ב כ ן :ת ה י ל ה
מ ת ו ר צ ת קושיית רבינו תם על
— לראות ,אהר כך — ליראות ,ונראה שבכך
פ י ר ו ש ר ש ״ י ב ה ג י ג ה ש ם ,ת ו ס פ ו ת ד ״ ה י ר א ה יראה .ו ז ה ב י א ו ר ד ב ר י ר ש ״ י ש ם :
כדרך
לך
ש א ת ה בא לראות ,כך א ת ה בא ליראות ,הווה א ו מ ר :כדרך ש א ת ה מצייר
פ נ י ה׳
את
רואים
כשהם
״בשתי
אותך
בכל
עיניו״,
מלוא
והנך
ראייתו,
מבקש
ש ע י נ י ה׳ ת ח ז י נ ה בך ב כ ל מ ל ו א ר א י י ה זו ,א ף א ת ה ת ב ו א ל י ר א ו ת ב כ ל
מלוא
ר א י י ת ך ,ב כ ל מ ל ו א כ ו ח ן ש ל ע י נ י רוחך — ,או אז י ח ז ה בך ב כ ל מ ל ו א
ר א י י ת ו .ר א י י ת ו ת ל ו י ה ב ר א י י ת ך ; ה ו פ ע ת ך ל פ נ י ה׳ ל א ת ה י ה כ מ י ש ב א ל ה י ר א ו ת
ג ר י ד א ,א ל א ת ה א זו ה ו פ ע ה ש ב כ ו ח ר ו ה נ י עליון ,ריכוז כ ו ת ו ת ה ר ו ה ש א י ן ל מ ע ל ה
הימנו.
באהת
של
כך
משום
אין
הראייה
הלכה
מעיניו .״ ר א י י ת ־ פ נ י ־ ה ׳ ״ שלנו אין בה מ ש ו ם ראייה מ ט ו ש ט ש ת ומסוגוורת
ע י נ י ב ש ר ודם.
פותה
מצוות
הלה,
למעשה,
על
עיוור
וסומא
המובילה את
בעין בהירה וחדה,
העולם
ה נ ר א ה א ל ליבו,
האדם לרוחו את שערי המקדש ,שבו מ ת ג ל ה הא־ל הנעלם לעולם הנראה
כ ש ה ו א י ו צ ר ו מ ע צ ב כל
הזה,
ש ב ה ת פ ת ח ו ת .״ כ י לה׳
צורה שבהווייה וכל ש ל ב
ע י ן א ד ם ״ ) ז כ ר י ה ט ,א( — ל א ה ע י ו ו ר ו ן ה ו א לה׳ ,א ל א ע י ן ה א ד ם !
ת פ י ל ה לפני א כ י ל ת ח מ ץ ב מ ח נ ה ברגן־בלזן
לפני
שנה,
שלושים
בפסח
תש״ה
תקנו
הרבנים
במחנה
ברגן־בלזן
תפלה
לפני
אכילת חמץ .התפלה הועתקה בכתב־יד במספר מצומצם של העתקים וחולקה בין
אסירי המחנה ,ביניהם נשים וילדים .חלק ממעתיקי התפלה נזהרו בחשאי מאכילת לחם
והסתפקו בשמונה ימי הפסח בתפוחי אדמה מבושלים בקליפה ,שחסכו ממנות האוכל
לפני פסח.
לשון
וזה
לפני
אבינו
חג
ה ת ק נ ה :
אכילת
שבשמים
חמץ
ה נ ה גלוי ו י ד ו ע ל פ נ י ך ש ר צ ו נ נ ו
הפסח באכילת
שהשעבוד
ומזומנים
מעכב
לקיים
יאמר
בכוונת
הלב:
ל ע ש ו ת רצונך ולחוג
את
מ צ ה ו ב ש מ י ר ת איסור ח מ ץ .א ך ע ל ז א ת ד א ב ה לבנו
אותנו
מצוותך
ואנחנו
״וחי
נמצאים
בסכנת
ולא
שימות
בהם״
נפשות.
בהם
הננו
וליזהר
מוכנים
מאזהרה
״השמר
לך ושמור נפשך מאוד״ ,ועל כן תפילתנו לך שתחיינו ותקיימנו
ותגאלנו
ב מ ה ר ה ל ש מ ו ר חוקיך ו ל ע ש ו ת רצונך ולעבדך בלבב ש ל ם ,אמן.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקבל במערכת
הירש
ס פ ר ש מ ו ת ע ם פירוש הגאון הרב שמשון ב ״ ר ר פ א ל
זצ״ל ע ם ת ר ג ו ם א ו נ ק ל ו ס ופירוש ר ש ״ י ) ס ו ד ר מ ח ד ש
ע״י
לוי(
יצחק
ירושלמי
ועם
כתבוני לדורות
יהושע
להוראת
בכרך.
שפירא.
פעלד.
סופר״.
יד
בספריה
מכון
כרם שלמה
יריד
בני
ישיבת
״אור
על
הבודליאנית
ספרים
להוצאת
באוקספורד.
ותקר
תרב
מאת
מרכז
עציוך׳
הרב
ארבעה
והדפסה
המחבר.
ספרים
ח ל ק י ש ו ל ת ן ערוך
ירושלים
המדות לחקר ההלכה
משה
ראשונה
הובא לדפוס
פלדהיים
אביגדור
תרצ״ט.
כתבי
ע ל ידי
על
יד
הרב
שם
עמיאל
ירושלים
אליהו
ה״ ח ת ם
מ״כרם
של
ע״י
מאת
הרב
שלמה״
חושן
חלק
שלמה
על
ה א א ס
חלקי
משפט
או״ת,
ע״ פ
הרב י ע ק ב יהודא פולק.
כ ת ב
הוצאת
תשל״ד.
מ ד ו ת ההגיון ב ה ס ב ר א
זצ״ל.
הוצאת
התלמודית.
צלום
מאת
ממהדורת
הרב
ירושלים
תשל״ב.
ה ס ב ו ר א י ם ו ס פ ר ו ת ה ב ב ב ל ובארץ י ש ר א ל
אפרתי.
יצרזק
תשל״ב.
א ב ״ ד ד ק ״ ק דרעזניץ .צלום
ואבה״ ע
תקופת
אסתר
ע ל פי
עקיבא
ת״ו,
המקורות.
תשל״ד.
ח ל ק א ו ר ח ח י י ם ויורה ד ע ה מ א ת רבנו ד ו ד א ו פ נ ת י י ם .
ירושלים
זצ״ל,
ירושלים
בבבלי,
תשל״ד.
כ ת ב יד
דוב
מגילת
בהוצאת
שרי ת נ ש א ל דוד
ע״ פ
תפארת
ותוספתא.
צבי,
מוסד
ציוני
יצחק
המקראות
ברויאר,
המובאים
ת ר ב
הוצאת
אגודת
בני
אשר
פתת
-
מאת
תקוה.
יעקב
ירושלים
תשל״ג.
תורה
פרקי
הערות
גיפטער,
ישיבת
פלדהיים
ירושלים
איש
על העדה
בחוה״מ
ד׳יר
בארה״ב.
חלקים
הוצאת
ספרים
תשל״ג.
קובץ
הרצאות
בכינוס
השנתי
למתשבת
היהדות
סוכות ת ש כ ״ ח עם נספחים מתוך פרסומים אחרים .ב ע ר י כ ת
יצחק
לתרבות
וביאורים
טעלז
בפרשת
השבוע
מאת
א—ב.
הרב
מרדכי
איזנר.
תורנית.
הוצאת
ירושלים
משרד
תשל״ג.
4
www.daat.ac.il
החינוך
והתרבות
-
המחלקה
אתר דעת -מכללת הרצוג
שתים מאגדות הגצי״ב מוואלוזץ
בעניני ארץ ישראל
הביא
אגרת
על
משנת
הדרכים
הגיע
נומר
תרכ״ג
וגם
ד/
וברכתי
בשאלה
זאת
פלפולו
הגאון
של
עליהם
לשעה
מ ק א ל י ש נ״י ע ל דבר ישוב
קושית
ארץ
ישראל
מהרש״ס
יושק
מכתב
ת פ ו ח י ז ה ב וגר.
]מה״ר
שמואל
ד א מ ר בירושלמי ח ל ה דאכלו מצה ,מ ש ו ם
רבי יונה ,ור״י ס ב י ר א ל י ה ב י ר ו ש ל מ י
אושיא,
דחכמים
ממילא
]דשיעורים
של
מהבת
כר
ירושלם,
שפתים
וראיתי
על
רק
בישוב
סלנט[
ה ג א ו ן ר׳ י ה ו נ ת ן ז ״ ל ,ה ן א נ כ י י י ש ב ת י ק ד ה ג א ו ן ז ״ ל ב פ ש י ט ו ת ,
דמאן
הוא
״הלבנון״
לידי עלי הלבנון,
ע׳יד
הירושלמי
לישוב אר״י
א ׳ ב׳
הגאון
לבית הדפוס
למערכת
בצלאל לנדוי
משה[
ר׳
ועיין
שמואל
ההלכתית:
תיקנו
שיעורים
ולא
מהלכות
למשה
אינם
מ׳׳ש
סלאנט
״ידידי הן
בקדמת
מגיב
העמק
באותו
ליה
יהיבנא
פאה
למשה
הלכה
מסיני
א ו ת ו׳
הגליון
כ ר ״,
עשה דוחה לא
פ ״ א וחגיגה
פ ״ א כרבי
מסיני,
שנשתכחו
ומיושב
אבלו
בימי
בס״ד.
בשולי
ומסכם:
תעשה,
המכתב
״יעיין
בקשר
להערה
בכבוד
הלבנון
ידידי
נ ו מ ר ,2ו י ר א ה ר ו ״ מ כ י ד ב ר י נ כ ו נ י ם ע ל מ ר כ ז ה א מ ת ״ .
האגרות
בשולי
האגרות
שתי
הדרכים
לישוב
שהוטלה
עליו
לפני
המובאות
ארץ
עטרת
בזה
ישראל.
לדפוס
האהת
ראש
הישיבה
תרכ״ג,
שנדפסה,
משקפות
של
עמדתו
משגת
תרכ״ג,
שנים
דוואלוזין,
והשניה
משנת
הנצי״ב
ספורות
על
לאחר
שנתיים
תרנ״א,
פטירתו.
האגרת
בעולם
משנת
בעתון ירושלמי
בלתי מצוי
)עותק
יחידי
מ צ ו י ב ס פ ר י ת מ ו ס ד ה ר ב ק ו ק ( ,ל א נ ו ד ע ה ל ר ו ש מ י ק ו ר ו ת י ו ,ו מ ב ה י נ ה זו
יש ענין בפרםומח ,ביחוד משום שהיא מ ש ק פ ת את עקביות עמדתו של הנצי״ב,
שהזר
ידו
על
ע מ ד ת ו זו,
השמור
בארכיון
בשנת
של
באגרת
הציוני
בשנת
המרכזי
תרכ״ג חלה התעוררות
חברת ״ישוב ארץ ישראל״
בספרו
תרנ״א,
המתפרסמת
בזה
לראשונח,
מכתב
).(^9/97/9
מסוימת
לישוב
אר״י ואז הוגברו פעולותיה
ב פ ר נ ק פ ו ר ט ד א ד ר .ר׳ צ ב י
קאלישר אף
״דרישת ציון״ את הצעותיו לקידום ישוב ארץ ישראל ובמרכזן
העלה
תכניתו
ל ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת בזמן הזה ,ו ב כ מ ה מ ת ו כ ג י ו ת י ו נ ת מ ך גם ע ״ י ר ב י אליהו ג ו ט מ א כ ר
מגריידיץ.
ובראשם
באגרתם
האגרת,
היה
זה
רבי מאיר
לרבי
טבעי
שהללו
אויערבוך
אליהו
העלו
מקאליש
גוטמאכר
את
בעל
הסתייגויות
תוכניותיהם
״אמרי
לגבי
בינה״
כמה
בפני
אולם
פרטים
רבני
ירושלם,
הללו
הביעו
בתכנית
זו.
ה ח ת ו מ ה ע ״ י רבי מ א י ר אויערבוך ואתו בית ד י נ ה ש ל ירושלם ,פ ו ת ח ת
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
אגרת
שד
משנת
שפר
תרנ״א
ממהדורה נוםפת
להמנע
ד ר י ש ת ציון
צום
ב ״ ה ד׳
יהפך
השביעי
ת מ ׳ ׳ א
לשר׳ ש,
בגוד הרב המופלג ודרשן ,לוקח נפשות בדברו ,בהטיפו מוסרו,
כ״ש ד חיים יוסף יפה נר״ו
כבר
ציון״,
שראה
זהו
בארצות
ה ב ט ח ת ו ש ב ה׳
לסיפי׳
דקרא
א(
ושב
שעיקר
וירמיה
צפון,
ואח״ כ
הנביא
והסיר
זכיות
אינו
אלא
אינן
בארצות
ג(
וגו׳
עוד
לפני
החל
ולא
זאת
מרחיב
דבריו ל ב א ר
״האם
ולהציב
וכרם,
גבול
מאלה
הבריאים
להחזקת
מצוות
לקיים
תמיכה
ברכים
עקרונית
המקרא
דעת
כתוב
בטלים.
אם
כי
אותם
לכונן
ושבת
הנ״ל
בירכתי
צפון״
מארץ
בארצות
ה׳
המערב,
אלקיך
הפץ
וההזקים,
שזהו
גאולה,
בעד
ו ש מ ע ת
לעבוד
על
אדם
אהבת
לשבת
עבודת
התורה
הגאולה,
אין
לעורר
אוזב״י,
הנמשכים
היושבים
תחלת
ובאמת
המשתוקקים
קאלניות
הכושלות,
עד
ובזה
יודע
ציון
וירושלם
על
עבודת
שדה
משא
ולהביא
טרף
ועבודה
בפיהם
ישראל
יחפצו
לגבי
ההצעה
״אשר
לנויהם,
ולנטוע
קאלינעס
וכרמים,
יתירה,
ובהשגחה
אשריהם
אם י מ צ א ו הפץ ויפיקו רצונם בזה להוציא
באה״ק
לקנות
)קאלאניעם
אדמת
—
שדות
מושבות(.
הברזל,
קדש מכור
פ א ר לאפרה ,להושיב בנים לגבולם״ ,אולם יש להם פקפוקים ״ ל נ ו כ ח
החריבה
והשממה
וההרפתקאות
העוברים
על
אהב״י
כף ר ג ל י א י ש ישראלי .עוד ז א ת :מ י יוכל ל ה ג י ד
יהד
אנשים
האוהבים
בעבודת
לשלול
שלל
עז־
בארץ״.
ולהושיב
לתת
לוזגיע
כלל.
הגאון
למלאות
התלויות
והי׳
סגולה.
ה י א ך נגיע לידי
יש מקום
אלמנה,
יחידי
להתקיים
שיסוד
נ ד מ ה
עלינו
דברים
מביא
ד
על
ארץ״.
זולת
זה
י
ועתה
המערב,
״הנני
נ
ס
לאחינו,
שבותך ורחמך,
שמתחילה
מירכתי
שווי
ובמח״כ
ישראל
היהדות,
שהרי
בדיון
אלקיך
אמר
קלישער זצ״ל׳
שניתן
את
נוחה
כ
ש ז ה ה א ו ר ש ל שווי ז כ י ו ת ה ח ש י ך עיני א ח י נ ו
צורת
בקלו
נ״י
המערב,
ו ק ב צ ך וגו׳
שבות
״וקבצתים
ב(
מזה
בקצרה
ש ה ע ל ה הגאון וצדיק
מתעה,
כי
רמזתי
למע״כ
שאין
מוהרצ״ה
נפשי
מהס׳
ו
״דרישת
אור
השדה,
ולבוז
ומי
יסגור
הדלת
בר
בפני
יושבי
א ש
א
עושי
אה״ק,
ם
י ו כ
יי
עול,
בכל
ל
ס ב ו
ארץ
מצעד
אנשי
ל
א
הפראי
ד
ם
בז״.
ביחוד הם מודאגים לנוכה מקרים של התנפלויות פראיות ל ה כ ש ל ת
נסיונות
ה ת י ש ב ו ת ,ש א י ר ע ו בימים ההם ,ולכן הם מ ע י ר י ם ״ ב א מ ת ד ב ר נ כ ב ד ויקר ה ע מ י ס ו
אנשי
ה ח ב ר ה הזאת ,להוציא טהור ,ו מ ה ש פ ר ה גורלם אם י ת מ ל א ה ח פ ץ ׳ /
ה ש א ל ה ה י א ״האם יוכלו ליסד יסוד הזק ל ב נ י ת בנין רם ו נ ש ג ב כזה,
6
www.daat.ac.il
אשי
אולם
יהיה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ס ד ר ה ג א ו ל ה ה ע ת י ד ה ,והרי ג א ו ל ת מ צ ר י ם מ צ ד ה ס ב ר א ה י ה פ ש ו ט ה
מה
מגאולת
א
כל ישראל בזה״ז
]אחד[
ע״כ
ובמלכות
] ע ל כן[
כתיב
יהיה
נפלאות
לכתוב
אלא
נפלאות,
מצרים,
לבדו,
ממה
או
כאשר
שאין
שאין
]מה
ממצרים
אראנו
הראיתיך
ערוך
כן[
נפלאות
וזהו
אינו מכיר בניסו,
הכתוב,
דבר
נפלאות/
נפלאות,
והיה
ממצרים
הגאולה
הנס
מבואר
גדולות
גדול
הרבה
כמו
שהיה
שיהיה
האמת
ממצרים׳,
ת ר א ה בעיניך ,ו מ ז ה
לגאולת
נפלאות
באמת
צאתך
אראם
העתידה
לעושה
וא״כ
,כימי
בגלות
החל
הזה,
ראוי
בצאתך
מ א מ ר הג׳ במ׳ נ ד ה ד ל ״ א
הנס
כך , ,א ר א נ ו
הרבה
כימי
צאתך
וכאשר ידוע
שמאין,
האמת
אתת,
משא״כ
משום
אפילו בעל
]בזמן הזה[ ,ומצד ש ה י ה כל ישראל ב מ ק ו ם
יותר.
וזה
פלא
הפי׳
עם
מבואר
אבות
במכילתא
ועתיד
אראנו
נפלאות,
משומר
מהמון ת ל א ו ת רבות,
אומן
אראנו
פ׳
לעשות
מה
בשלח
עם
שלא
בנים
הראיתי,
אשר אוזן
עה״פ
שנ׳
מה
איש
,עושה
כימי
שלא
אירופא
פלא׳
צאתך
הראיתי
לא יוכל
עושה
ממצרים
אבות,
אל
ולתת
להקשיב
א ף ק צ ה ו ,מ א ש ר ב ע י נ י ו י ר א ה ו ב א ו ז נ י ו י ש מ ע מ פ ה א ל פה ,או א ז י ד ע ו
בני
ההברה את אשר עליהם לעשות והסדרים הנכונים
לעומת
זאת
מסתייגים
הם
מההנחה
נמרצות
לפניהם
שזו
לעשות״.
דגאולה״.
״אתחלתא
בחורף הקודם )תרכ״ב( פ נ ה א ל י ה ם ה ר ״ צ קלישר ,אך הם לא ראו ח ו ב ה ל ה ג י ב
על
פנייתו ״להודיע לאהינו
ציון
זה
והרדת
וירושלם
ש ב ג ו ל ה חלקי הבונה והסותר ,יען כי ב ע ת
הפיה
קדש
כבוד
י ת ד א ש ר ג א ו ל ת י ש ר א ל ת ל ו י בו,
הנד
הה״ג
אמרינן עת
אחב״י
בלבבות
אהבת
לאמר
לחשות ,ואנחנו מה
כי
להתוכה
ב ז ה מ י ב א ב ס ו ד ה׳ ,ו א י כ כ ה נ ש ק ו ל ד ע ת י נ ו ה ע נ י ה ,נ ש ק ו ל ב פ ל ס ד ב ר י ם ה ע ו מ ד י ם
ברומו
וכל
ומאין
של עולם
נקח
יאמר,
כי רוה
הזמן
בארץ,
המתהלך
א י ש ה י ש ר בעיניו יעשה ,ש י ה י ה לנו ל א ו ת נ א מ ן כי א ת ח ל ת א ד ג א ו ל ה הוא,
ונשים
הק׳
החושך
בפירושו
אקבץ
כלבנה,
לאור
יפה
לשיר
השירים,
ואשר
בביאור
תמנו
מאמר
עליו לנקבציו ,כי מקבץ נדהי ישראל
להתלמד
ימינם
מקבץ
הנביא
נאמר על
מדברי
נדהי
עשרת
הרמב״ן
ישראל
השבטים
עוד
ואותם
י ק ב ץ ה׳ בזרוע עוזו ב ר א ש ו נ ה כ א ש ר יגיע עת הרצון ,כמו ש נ ג ל ו מ א ר צ ו ב ט ר ם
שנגלו
פקיהא
ש ב ט יהודה ובנימין,
בעליל,
יראה
כפי
כמו כן יבואו
שיעורו שיל
בראשונה
הרמב״ן
והמביט
אתחלתא
שם,
דגאולה
בעין
מהויב
להיות
מ ע ש ר ת ה ש ב ט י ם ,א ש ר ע ד כה ב ע ו ״ ה לא ידענו איפה הם רועים ,ו מ כ ל
דורשי
והוקרי ארץ ל א ש מ ע נ ו ד ב ר ברור ל ד ע ת אף אפם קצהו מ ה ם ומהמונם,
וה׳
וכלו כל הקיצין ,ואין
סגר בעדם
תלוי
הדבר
אלא
בתשובה״.
אגרתו של הרב מקאליש ובית דינו הובאה לדפוס ב״כבוד הלבנון״ ,תוספת
תורנית
קלישר
הלבנון,
לגליון
קיבל
הלבנון,
מס׳ 4
את הערתו של
ג ל י ו ן (11
הסביר
) ע מ ׳ (21—20
הר״מ
עמדתו
אויערבוך
ובמהדורה
מיום
כה
ובמכתב
הבאה
באייר
תשובה
תיקן
www.daat.ac.il
את
תרכ״ג.
הר״צ
שפירסם
)כבוד
דבריו
ובמקום
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהרי
נסים
שעשיתם
וגבורות
ל א ב ו ת ,וכן
מבוארים
רבינו
כמש״כ
,ואמרו לי
אהיה׳
פי׳
דאין
מה
שזה
נגלה
או לא,
״העמק
בחיבורי
מה
שמו
פעולת
עפ״י
שהרי
הפי׳
תלוי
״אהיה
דבר״
וגם
שם,
רבינו,
משה
בי״ מ
]בימי
משה[
]מכל
שכן[
גאולה
מצרים/
סדר
נתבשר
אשר
יהיו
והרבה
ואח״ כ
הגאולה
ראויים
יותר
שאמר
ושמעו
היא
מעתה
נקרא.
אם
הסדר
נתקיים
הטבע
או בדרך
נס,
אם
הגאולה ,והשיב הקב״ ה
אהיה״,
את
התשובה ,אהיה
הוא
הדור,
נשתנה
ולא
לא
לאור
אם
כששאל
משה
אשר
בדרך
מעשיו
במעשה
אשר
יותר
זאת[
אליהם׳ היה
ההוצאה
העתידה,
הדברים
]ובכל
א ל א לפי
,ל ך ו א ס פ ת ׳ וגו׳ ע ד ,ו נ צ ל ת ם
סרבנות
ובכ״ז
אמר
ח״ו
עם
מ ה שמו ,באיזה אופן יהיה
מבורר,
וזה
אומר לעושה
שכתבנו[
עצמו
ישראל לדעת
אינו
מן
]כמו
שם
עתיד
הוא
היאך יהיה
להקב״ה
ירצו
שאני
לעשות
בנים,
הם
נ פ ל א ו ת גדולות לבדו,
ממה
הדברים
מזה
מבואר
הקב״ ה
למשה
נעשה
לקלך,
עד
בהרבה
לנס
בא
סדר
אחד
מעתה,
אם
העת
מלכיות
מכ״עך
אחת
שאין
״כבר הגענו לאור יפה כלבנה״ הכניס את ה מ ש פ ט הבא ״הגענו בע״ד,
מ ה ט סדקית ,ונוהיל
הגדול״.
דינו,
לעניננו נציין
ובמכתבו
מהבת
עליהם
ליפה
עתה
שהנצי״ב
לעורכי
הלבנון
ירושלם,
כלבנה.
הזדהה עם
הודיע
ו ר א י ת י רק
היות
הולך ואור ע ד נכון
היו
ם
אגרתו
אויערבור
וכי
ת
״הגיע
נ ו מ ר א׳
הר״מ
של
לידי
ב׳ ד׳,
עלי
וגם
הלבנון,
זאת
ובירכת,
ב ש א ל ה לשער,׳׳
והוא מוסיף ״ ש פ ת י ם ישק על מ כ ת ב הגאון מ ק א ל י ש על ד ב ר ישוב ארץ י ש ר א ל
זהב ו כ ר ״ .
תפוחי
כשלשים
להדפיס
מהדש
הםכמותיהם.
לשי
שנה
פין
)העולם
את
חמש
)כתבים,
הביע
לאהר מכן,
ספר
״דרישת
שנים
לפני כן
ה״א ,מס׳
הנצי״ב
התנגדותו
אם
מספר
ציון״,
הציע
.(278
זאת
הלה
כי
א״ל
נענה
להצעת
רבנים
קליבנסקי
והמליץ
לו
ציוך,
״הובבי
כבר נתנו
מקובנה
א
ת
במכתבו
בפני ד״ר
פינסקר
,1934ג ל י ו ן (43ו ה ל ה א י ש ר ב מ כ ת ב ו מ י ו ם י ״ ג בםיון ת ר מ ״ ה
)כתבים
ח ״ א ,מ ם ׳ (283א ת ה ה ו צ א ה ה ד ר ו ש ה לכך ,א ו ל ם ה ד ב ר ל א י צ א ל פ ו ע ל .
בשנת
בתוספת
בגלל
של
ת ר מ ״ ט ה ע ל ה רה״י יפה התכנית מ ה ד ש והכין לדפוס מהדורה ח ד ש
אגרות נוספות
עיכוב
)ראה
אדר־ ניסן תרצ״ט(,
א ו ל ם ה ד ב ר ל א י צ א לפועי^
קלויזנר
הציוניים״
דברי
ד״ר
י פ ה א ל א ו ס י ש ק י ן ,מ י ו ם א׳
נימוקי
היים
הנצי״ב
הנצי״ב
יוסף
״אין
קלישער
זצ״ל,
נפשי
כי
בהתנגדותו
יפה
נוהה
נוסד
״המטיף
מספר
על
אור
נ ד מ ה כ י זהו
בתמוז תר״ן,
בארכיון
לנימוקים
-הועלו
זהים
לציון״
דרישת
מתעה
זכיות
לאחינו ,והיה
ועתה
עלינו להגיע לםיפיה דקרא ושב
8
במבואו
ל״כתבים
ה ר ״ צ ק ל י ש ר ה ו צ ׳ מ ו ס ד ה ר ב ק ו ק י ר ו ש ל ם ת ש ״ ו ע מ ׳ 77־ 78ו מ כ ת ב ו
רח״י
לר׳
הצנזורה
)סיני,
ד (
מיום
ציון,
שראה
ג׳
בתשרי
שהעלה
הגאון
ה ב ט ח ת ו ש ב ה׳
ו ק ב צ ך וגו׳,
www.daat.ac.il
אוסישקין.
בשעתו
בארצות
אלקיך
של
—
תרנ״א,
וצדיק
המערב,
את
ובמכ״ת
ובמכתבו
שניתן
שבותך
אינן
מציין
מוהרצ״ד,
אלא
שווי
ורהמך
׳
דברים
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ח ב ר ת ה ,ואין י ש ר א ל ש ב ק ר ב ם דומין זל״ז
דומה
אי״ א
ובודאי
]אי
וכבר
א מ ר ה׳ כי
הורה
לנו רבן ש ״ י
וז״ל
עד
וכל
שיהיו,
קבלה
וכי״ב
סתומין
ויאמין
אין
לא
מה
גם
]בתורת
אלו
הדבר,
בטלים״,
צפון,
בירכתי
ואח״כ
אצל
לא
בזה[
הנביאים,
אדם
וכיוצא
בהן,
מלכים
פר״ב
איך
יהיו
אין
להם
ידע
גם
אדם
החכמים
״שעיקר
הנביא
אלו
ולא
ההגדות,
ולא
ולא
ישימם
לא
יחשב
בענין
בתוכחה,
שבות
אמר
מחלוקת
דקדוקיהם
יאריך
עיקר,
עיקר
במדרשים
שאין
הקיצין כר
מביאין
יחכה
אלא
עכ״ל.
המחבר
בחקתי
דעתו
בדברי
שביארנו
הגאון
פ׳
וירמיה
הויות דברים
א ה ב ה ,וכן
כמו
שהאריך
ומנמק
הן
יתעסק
בענינים
כהנים[
מחשבותיכם
הוא
ולא
דרכיכם
דרכי,
ויפה
ה״ב
ה ר מ ב ״ ם בה׳
]וכיוצא
סדור
לידי י ר א ה ולא לידי
בכלל
השכל,
יעשה
א ל א לפי ה כ ר ע הפסוקים ,ולפיכך יש ל ה ם
ועכ״פ
ולעולם
האמורים
מחשבותי
הדברים
שדברים
אלו
בד״ת,
לא
לא
לחשוב
]של ישראל[
ב ד ב ר י ם אלו,
בדברים
הקרבנות,
,ולא
ישראל
שמתחלה
כבר
אריח
אינו
״הנני
בארצות
מביא
כתיב
בריח
בת״כ
ניחוחכם/
המערב,
אותם
כי
מארץ
אם
צפון״
״וקבצתים מ י ר כ ת י ארץ״.
זאת
אחינו
זה
אלו
אפשר[
מצד
]זה לזה[
היאך
במעשיהם,
הקב״ ה
ועוד — טוען
בארצות
ה נ צ י ״ ב — ״וזה
המערב,
המקרא כתוב ושבת
והסיר
צורת
ע ד ה׳
אלקיך
האור
היהדות,
שווי
של
זולת
ושמעת
יהידי
זכיות
החשיך
עיני
סגולה,
שהרי
לפני
ב ק ו ל ו וגף ,ו ל א
החל
להתקיים
כלל״.
בדעתו
זכויות
שי״ב
הוא
זו
)דרשות
מזדהה
החתם
עם
סופר,
התנגדות
ב׳,
כרך
בעל
דף
.,התם
שע״ט
סופר״
עמ׳
א׳(
לקבלת
הוא
שיווי
קובע
)שם
ע״א( ״כל מ ה שאנו מ ת ע ר ב י ם ורוצים להתקרב אליהם ולנהוג מנהגיהם,
הקב״ה
מ ט י ל ש נ א ה ב י נ י נ ו ל ב י נ ם ״ .ו ה ר י זו ה ש ק פ ת ו ש ל ה נ צ י ״ ב ב מ א מ ר ו ש א ר
ישראל,
לפעולה
למען
שנספה
לפירושו
של
)וילנא
שה״ש,
וכן
תרנ״ד(
בקריאותיו
י ש ו ב א ר ״ י ) ש י ב ת ציון ,ה ״ ב ,ע מ ׳ 8־ (9ו כ ן ב ת ש ו ב ת ו נ ג ד ה י ת ר מ כ י ר ה
) ש ו ״ ת מ ש י ב דבר,
בשביעית
לאהרונה
ונשובה״
אסף
ירושלם
והוצאתי
הומר
רב
תשל״ג,
ה ״ ב ס י מ ן נ״ו ,ו ו א ר ש ה ת ר נ ״ ד ( .
בנידון
והוא
רפאל
ר׳
על
מסתמך
הלוי
דברי
איזנברג
הנביא
בספרו
)יהזקאל
״נהקרה
כ׳
ל״ד(
א ת כ ם מן העמים ,כלומר כל כ מ ה ש י ט ר ח ו ויצליחו יותר ל ה י ו ת כגויים,
כן יהזק ה ק ב ״ ה א ת ק נ א ת ו להוציאם מ ה א ו מ ו ת ולגרשם מן הגוים ב ה מ ה שפוכה,
יהיה
והכל
לענין
העמק
של
ב ה מ ת ה׳ ,ו כ מ ו
הקרבת
הקרבנות
דבר על התורה
שראינו
לאהר
בזמננו
הורבן
) ד ב ר י ם ט ז ג(,
ובתקופתנו״
הבית,
ראה
שם הוא מדגיש
)עמ׳
דברי
את
ע״ד(.
הנצי״ב
בפירושו
השגהתו
המיוחדת
ה ק ב ״ ה באר״י ,ובדיון על הקרבת הקרבנות לאחר הורבן הבית ,הוא קובע,
א ת המזבח ,ש ב ז ה ה מ ש ך היו
״במשך
נ ״ ד ש נ ה ש ה ר ש רופוס את ההיכל והרס
אסורים
להקריב כל קרבנות ש כ ת ו ב בהם ריח ניהוה ,כ ד כ ת י ב
www.daat.ac.il
)בס׳ ו י ק ר א כ ״ ו
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו מ מ י ל א א ״ א ] א י א פ ש ר [ ל ה ק ר י ב ,ש ה ר י ב כ ל ה ק ר ב נ ו ת כתיב ר י
נ י ח ו ח ו כ ד ת נ ן ס פ ״ ד ד ז ב ח י ם ל ש ם ש ש ה ד ב ר י ם ה ז ב ח נ ז ב ח ל ש ם דירן
ו ל ש ם נ י ח ו ח ,ז ו ל ת ק ״ פ ] ק ר ב ן פ ס ח [ ד ל א כ ת י ב ב י ׳ ר י ח נ י ח ו ח ,דזיך
מ ק ר י ב י ן אפי׳ א ח ר ח ר ב ן ב ה מ ״ ק כדאי׳ ב ס נ ה ד ר י ן ס פ ״ א ,והדברים
ע ת י ק י ם ו מ פ ו ר ש י ם ב ה ע מ ק ד ב ר בפ׳ ראה ,בפ׳ ש מ ו ר א ת ח ו ד ש האביב.
א מ נ ם כ ל ה ד ב ר י ם ה ל ל ו א י נ ן נ צ ר כ י ם א ל א ל פ י ש ד י מ ה הגאון,
ש ה ח ל א ו ר ו ש ל ה ג א ו ל ה ב ז מ נ ו ,א ב ל ב ז ה ״ ז ] ב ז מ ן ה ז ה [ ש א נ ו כבועזין
ב ג ו ל ה ,ו ג ז י ר ו ת מ ת ח ד ש ו ת ,א ס ו ר ל נ ו ל ה ז כ י ר ר ע י ו ן ש ל ג א ו ל ה בענין
ישוב ה א ר ץ ,ד ב ל ״ ס ] ד ב ל י ס פ ק [ י ש מ ע ו ה ת ו ג ר ו ש ר י ו ,ד י ש ו ב ה א ר ץ
ע״י י ש ר א ל א ת ח ל ת א ד ג א ו ל ה היא ,ויפריע ח ״ ו עיקר הישוב ,ושארי
מ ל כ י ו ת י ח ו ש ו ל ד ב ר ויגזרו ג ז ר ת ה מ ן ,ר״ל ,ו ח ל י ל ה לנו ל ה ר א ו ת ב ע ס ק
ה י ש ו ב ס י מ נ י ג א ו ל ה ,ו ר ק ה ע י ר ה ׳ ב ל ב ם ל ה ש י ב ש מ מ ו ת ה א ר ץ ולעשותה
לישוב ,ו י ו ת ר מ ז ה ל א י ד ע נ ו מ א ו מ ה ,ו א י ן ל נ ו ל ד ב ר ב ז ה ,ר ק ל ח כ ו ת
בלב ו ל ה א מ י ן ל ג א ו ל ה ,ב א י ז ה א ו פ ן ש י ר צ ה ל פ י מ ע ש י נ ו ,ע ל כ ן אינני
מ ס כ י ם ל ש ו ב ו ל ה ד פ י ס ס פ ר ״ ד ר י ש ת צ י ו ן ״ ,ו י ש ב ו ס כ נ ה ל ע י ק ר הענין.
ה מ ק ו ם י ת ׳ י ו ר נ ו ד ר ך ה י ש ר ה ,ו ח פ ץ ה ׳ ע ל י נ ו י צ ל י ח להושיב
ת
הארץ
נשמות
לראות
ויזכנו
בנויהם.
ישראל
כ נ פ ש ה ע מ ו ס בעבודה
נפתלי צבי־יהודה ברלין
״
והשמותי
ל״א(
שאפשר
את
להקריב,
מקדשיהם
שיהיה
ולא
המזבה
אריה
מכ״מ
י***•
בריה
קיים,
ניהוהכם,
יהיה
ייא
היינו
לריה
אפי׳
ניהוה,
בזמן
וממילא
א ס ו ר ל ה ק ר י ב כ ד ת נ ן ס פ ״ ד ד ז ב ה י ם ד ב ע י נ ן ש י ה א ה ק ר ב ן יישם ר י ה ו ל ש ם נ י ח ו ח
׳
לא(
׳
בכל
ואמנם
ובבכור
פסה
הקרבנות
כתיב
לבכור,
זמן
שהיה
ה׳
אלקיד
ל י ל ה .״ ו י ד ו ע דליייה מ ר מ ז עיי ה ש כ ת ה ג ל ו ת ,ל ר מ ז יינו כ י ע ו ד
לפנינו
שאינו
המזבה
קרב
קיים״,
ממצרים
כתיב
בפרשית
ריה
לריה
והוא
לסבול
עול
ולזכור
כל זאת״.
קרה,
ניהוה,
גלות
ומעשר
אפילו
ניהוה,
מצא
ולהיות
בהמה
בתטאת
משום
רמז
הכי
בכתוב
על
בטוה
איתקיש
כתיב
קרב
כי
אהר
בהדש
הגאולה,
בכל
)ויקרא
ובא
דבר
ד
זולת
ההורבן.
האביב
הפסה
כל
הוציאך
בזה
העת,
להתבונן
י ש איפוא ל ר א ו ת א ת ה נ צ י ״ ב בין ה ת ו מ כ י ם ב ע מ ד ת ו ש ל רבי י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ,
בויכוהו
אריה,
עם הר״צ קלישר
המעין,
עטלינגר,
להקריב
ניסן
תשל״ב,
הוצ׳ המעין,
כל
הקרבנות
) מ ו ב א ע ״ י ר׳ י ו נ ה ע מ נ ו א ל ,
עמ׳
ירושלים
שכתוב
61
ובקובץ
תשל״ב(,
בהם ריה
כי
מייהד
בגלל
ניהוה,
במאמרו על
לזכרו
הגזירה
מחוץ
לקרבן
של
״ולא
פסח
טענת
הרב
אריה״
שאינו
לא
יעק
3
אסור
קד
כ
לריה ניהוה ,ע ד ש י ע ל ה רצון מ א ת הבורא יתברך שמו ,ונזכה לאכול מן ה ז ב ח י ם
ומן
הפםהים,
ב מ ה ר ה בימינו.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לנדוי
בצלאל
הנצי״ב מוואלוזץ במערכה לישוב אד״י בקדושתה
הנחה
ראש
מ ק ו ב ל ת ע ד כ ה ב ת ו ל ד ו ת ה י ב ת צ י ו ן ש ר ב י נ פ ת ל י צ ב י י ה ו ד ה ברלין,
ישיבת
ציון
וואלוזין,
בשנת תרמ״ו,
הידוע
כאשר
יותר
נענה
בכינויו
לאגודה
״הנצי״ב״,
המקומית
הצטרף
לתנועת
בעירו וואלוזין,
הובבי
דברי
ורשם
ע י ד ו ד ב פ נ ק ס ה י .מ א ז צ ו ר ף ל ה נ ה ג ת ח ו ב ב י ציון ,ו ב ד ב ב ד ע ם ת מ י כ ת ו ב פ ע ו ל ו ת י ה
הלק
נטל
ושלש
במאבק על צביונן של המושבות
שנים
מבחינה
בידו
ל פ נ י כן,
עקרונית,
כבר
שונה
דעתו
הביע
של
מדרכם
ח ח ד ש ו ת .ב י ד י נ ו ל ה ו כ י ח כ י עשירים
על
הדרך
״חובבי
לישוב
ציון״,-
ארץ
ודעתו
ישראל
זו
שהיתר.
נקוטה
היתד.
ע ד א ח ר י ת ימיו.
הנצי״ב
המשיך
,
מוואלוזין ־,
היים
את
וכל
שרשרת
הקד׳,:
עמד
לימינם
ימיו
שנפתחה
של
בזקנו
תושבי
מייסד
ארץ
הישיבה
ישראל,
רבי
אל
שעלו
א ר ץ הקדש* ל ש ב ת ב ה ע ל ה ה ו ר ה ו ע י ה ע ב ו ד ה .ב מ ס ג ר ת פ ע י ל ו ת ו ל ט ו ב ת ״ ק ו פ ת
רבי
מאיר בעל
הנס׳/
נועדו
שהכנסותיה
לכוללים
שנשאו
בעול
הישוב
החזקת
4
ב א ר צ נ ו ה ק ד ו ש ה ,ה ט י ל הובר ,ע ל כ י א ה ד ל ת ר ו ם ש ל ש פ ע מ י ם ב ש נ ה ל מ ט ר ה זו .
1תולדות חיבת ציון לש״ל ציטרון ,אודיסר ,תרע״ד) ,להלן — ציטרוןן עמ׳
וכן
ישראל
קלויזנר
בספרו
מלןטוביץ
תרכ׳׳ה) ,להלן — קלויזנר! עמי
יעד
באזל,
הוצאת
הםפריה
331ואילך,
הציונית,
ירושלים
.215
2ראה לעיל האגרת המתפרסמת עיי ידינו לראשינה ,מכתב ידו אשר בגנזי הארכיון הציוני
המרכזי /9ד.^9/9
3יומיים לפני פטירתו חתם רבי חיים מוואלוזין על פסק הלכה ״שלא לשנות מעות צדקה
הנידב על רבי מאיר בעיי הנם עיי שום צדקה אחרת ,אפילו לעניי העיר ,כי אם שיימסר
לכבוד
הגבאים
הכוללים
דאה״ק
שבכל
קהילות
הקדש,
הבקיאים
דאינהו
וידעו
בטוב
עניני ארץ הקדושה והאין־ לחלק — אשרי השומע לשקוד על תקנת אביוני אדם שבארץ
ישראל
הקדושה״.
רבי אברהם אבלי מפאסיילא אב״ד וייינא מציין :״כמה נפיש
זכותא דרב האי גאון
המנוח המפורסם מוהר״ח מוואלוזין זצללה״ה ,אשר זמן מועט קודם שנתבקש בישיבה
של מעלה ,יהיב דעתיה לפקח בענין חיות אחב״י ״שבארץ הקדושה״ ,שכן ״הגאון הנ״ל
היה בקי בטוב דעת הבריות ,והיה יודע מקורן של כל הדברים ומקור חיים חיותן של
האנשים הללו היושבים בקודש״ .מגיני ארץ ישראל לעמבערג תרי׳׳ב.
בנו רבי יצחק מוואלוזין נמנה אף הוא על ראשי הפעילים לגיוס התרומות למען אר״י.
א״ר מלאכי מביא במאמרו לקורות החלוקה בירושלם — ,לוח אר״י תרע״ג ,עמ׳ ,87
רשימת מקבלי החלוקה מבני כולל וילנא ,מיום י״ט תמוז ת״ר ,ובראשה חתום ר׳ יצחק.
4חובה זו כלולה בכרוז ״תרומת הקדש״ ,משנת תרמ״ז כנראה ,ואשר עליו חתמו מלבד
הנצי״ב ,גם רמ״ג יפה מרוזינאי ,רבי יצחק אלחנן מקיבנה ,רבי יעקב באריט מוילנא,
רבי ישראל מאיר
מו״צ
בוילנא
הכהן מראדין,
)פורסם
בקובץ
שני
הרי״י ריינס
של
לשעה
מלידא
והרח״ע
ולדורות(,
www.daat.ac.il
המטיל
גראדענסקי,
חובה
על
שהיה
אז
כל
אחד
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
גאוני
כמרבית
וליטא לא נטה
פולין
לשיטת
הנצי״ב
הקהילתי
הפירוד
ו א ף ט ע ן ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה עם ה ה פ ש י י ם ל ה ח ז ק ת י ש ו ב א ר ״ י י * .ע ם ז א ת
של
לימינם
שומרי
ההומות
בירושלם
במאבקם
בשנת
תרמ״ב,
כ א ש ר ר׳
יחיאל
הומת
לביצור
התי*י3
בסגי
היהדות
הפורצים.
היה זה
הדתית־הלאומית,
מקום
כאן
משפחתו
שעלה
לעמוד על
הנצי״ב
של
לירושלם
פרטי
שפנו
הרים ריבי״
״שמעו
אותה
אליו
והנצי״ב לא נענה לבקשתם.
מעיר
הסתבך
מיכל
במאבק
מערכה ,אך
וביקשו
פינס,
עם
ממבססי
כי היו
הרי״מ
פיבס
גדולי
תוויה
ההרים א ש ר קרא להם ל א
נודע
לימינו של
בתגובה לקריאת הרי״מ פינם
למספר
כ י ש מ ע ו והאזינו ,ו מ ה זה אני״ ,וביהוד אין הוא רוצה לפגוע
כנגדו ,ר ב י יהושע ליב
ד י ס ק י ן ,, :וגם
ההומות .
נציין
ב א מ נ ה לא יצויר לי
בראש
באיזה
הלוחמים
דברים
איש להוכיח את הגאון וצדיק ר״י ליב שליט״א ,וכי נדרש איש כמוהו
לו כ מ ה
בפלס
שנאוי מהלוקת,
השבונו של
במחלוקת
עולם,
וכמה יש
והפסד
להוש
להילול השם,
המחלוקת נגד
תפונה כי
ובלי
בדעתו
שכרה״ .אין
ר׳ מ י כ ל פ י נ ס נ ״ י ,ו ב כ ל ז א ת
יוסיף לקה לב בני אדם
באיזה
מדות
בירושלם
שקל
להתערב
חכמים״ .אין הוא
לגבי דעותיו:
ידעתי את
שיהו כי
ובתלמודו
מקבל
עצמו
ע מ ד ה ברורה.
ה ו א מ ע ר י ך א מ נ ם א ת הרי׳ימ פ י נ ס ״ ל א ה כ ר ת י מ ע ו ל ם א ת
בהגיונו
יבא
להראות
״ומי ׳מדעתו י פ ה בורה מ ש ם הלאה ,אם לא מ י ש נ ו ג ע ה א ש א ל
ו א ל בשירו״ ,א ו ל ם ל ע צ ם ה ע נ י ן י ש לו
אין
מבני־
התערבותו
ה נ צ י ״ ב :״ ה ן גם
5
שומרי
לעניננו
המחשבה
נגידים
ובידיעותיו
דעתם
הקיצונית
האדם
המעלה
ידבר ,ו ע ל
שפתיו
הרהבות ,וגם
כלולות
שומרי
ההומות
של
״הלילה לי לחשוב עליו תועה ,כי יש בו ש מ ץ
מינות
ה״ו״ .בכל ז א ת סבור הוא ,כי נכשל בקשר לענין בתי ספר ״החכם פיגס ש י ח י ה ,
להשתתף
בהחזקת תושבי ארצנו
הקדושה ולתרום לפחות שלש
פעמים
בשנה,
וראד,
מאמרו של יצחק ריבקינד ,ראשי הישיבה בוואלוזין והתנועה הלאומית ,התורן ,ניו יורק,
כסלו תרפ״ג ,שנה ט׳ חוברת י׳ עמ׳ .51—61
•4על השקפות הנצי״ב ראה בשו׳׳ת משיב דבר ,ח״א ,סימן מ״ד ,על ימין ושמאל .ב ח ו ב ר ת
הנצי״ב ויחוסו לחבת ציון לודז תרע״ט ,אסף יצחק ריבקינד חלק מן החומר המפוזר
בספרי הנצי״ב בנידון.
5על תולדות הרי״מ פינס ראה מאמרה היסודי של גאולה בת יהודה־רפאל ,בקובץ נוסרי
מורשת בעריכת הרב ד״ר אליהו יונג ,עמ׳ קצ—רנ ,הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים
תשכ״ח ,ובקצרה בערך שכתבה עליו באנציקלופדיה של הציונות הדתית ,הוצאת מוסד
הרב קוק ,ירושלים תשל״ב ,כרך ג׳ עמוד 313—303ושם גם ביבליוגרפיה מפורטת ,וכן
במבואו של ג׳ קרסל למבחר מאמרי רי׳׳מ פינם ,הוצאת שרברק ,תל אביב תש״ו.
על עמדת הישוב הישן ראה בספרו של ר׳ יוסף שינברגר ,עמוד אש ,ירושלם תשי״ד ,עמ׳
קיג—קכו ,ולאחרונה בספרם של הרי״מ סופר והר״מ גרליץ ,מרא דארעא ישראל ,כרך
ראשון ירושלם תשכ״ט עמ׳ רסב—רעג.
קריאתו של הרי״מ פינס בכתבים ,ח״ג ,מם׳ ,1133ותגובת הנצי״ב ,שם ,מס׳ .1134
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשר גודל על ברכי התלמוד ,ועיניו ראו כ מ ה נתקלקלו בני רוסיה ופולין ב ב ת י
בוילנא
הספר
בדעה
יצא
ובזיטומיר,
שלמה
ובכל
בקדושת
המקומות,
אשר
אין
ויש
מהם
נתפקרו
התלמוד,
מבאי
אהד
עוד
בית
יותר,
הספר
לו
והיה
ל ה ש כ י ל ,כ י ל א זהו ה ד ר ך ה מ ו ב י ל ה ל ע ץ ה ח י י ם ב א ה ״ ק ,א ש ר ע י נ י ה׳ ב ה ״ .
מעמד
ירושלם
מיוהד
וההתגברות
המקדש
סט״א וסטרא
ו ה ע ב ו ד ה ,ו מ א י ד ך היו
הקיצוניים ״אשר בא איש
שרי
לונדון ,ו ה נ ה הוא
ולהקל
על כל פנים
הלאומי
בא
דקדושה שם באופן הזק
ש מ ה כ ל מ י נ י ע ב ו ד ה זרה״.
בעוד לא ניכרו
להנהיג
בשקידת
בירושלם
התלמוד
בהוצות
בית ספר
המקודש
ונורא,
מקום
היא
לדעתו ניתן להבין
ירושלם
טובותיו
המובילה
לדרך
למשמרת
בישראל,
בשם
הפקר,
והכה
הדת
אין לנו שום פ ל א על ש נ מ צ א ו בירושלם מ ק נ א י ם גם בדרך
שגעון
על
ולכן
לההכם
נ״י
כי
ע י ה ״ ק א ש ר א ש ת ד ו ר מ ת ע ב ד בה ,ו ל ע ו ל ם זאת ,זה נ ג ד זה א ש ר ע ש ה
האלקים,
את
לירושלם
״היה
פינס
להתבונן
טבע
כדרך
ואשתדיר,
הזקנה
האם
המבעטת
בבנה
ברגלה
להעבירה
הבא
דעתה״.
יש
ההכם
בלבו
של
פ י נ ם שי׳,
הנצי״ב
הרי״מ
כנגד
שקפץ ליורה של
פינס
רותחין,
״הנני
ולא
נושא
התברר
בלבבי
על
אשמת
על
יפה״,
אך
עסקיו
ה ו א מ ל מ ד ע ל י ו ז כ ו ת ״ ה ן י ו ד ע א נ י ו ג ם ח פ צ י ל ל מ ד ג ם ב ז ה ז כ ו ת עליו .כ י ל א
ה ע ו ש ר בא כי אם מ מ ה ם ו ר פ ר נ ס ה ועל פ ת להם יפשע גבר הכם בעוז״.
מאהבת
הוא
מכירת
מעיר
משרות
ולדעתו
רבנות,
פגע
של
בכבודו
גדול
״אדם
וביראת
בתורה
על מ א מ צ י ו להביא א ת בנו לידי רבנות ,ובשובו ל ענינ י ירושלם ,הוא
לו
בעוה״ב,
עצה:
״בעת
אולי יראה
הרעה הלז
דעתי ויאושר
ו ט ו ב לו
בעוה״ז,
ש י ח ל י ט ב ד ע ת ו הרהבה ,כי לא בריב הרי ישראל ימצא מ נ ו ח ה והשקט״.
שנים
ונמנה
להרי״מ
על
המאמרים
״בהלבנון״
15
אלקים״,
משיא
פינס
סדרת
שפירסם
נגד
לאהר
מספר
בין מנהיגיה,
ההתישבות
המושבות
החדשה,
שהיו
מכן,
השקיע
הן
כאשר
מאמצים
במושבות
הנצי״ב
מרובים
שנוסדו
הצטרף
לתנועת
במאבקו
להטביע
ונתמכו
בהסותו של ״הנדיב הידוע״ ,הוא
הובבי
ע״י
״הובבי
צביון
ציון,
אדמונד־בנימין
ציון״
דתי
והן
על
לגבי
דה־רוטשילד.
היטיב להגדיר את תפקידו של הנצי״ב ,החוקר יצהק ריבקינד ,שסקר קשריו
עם
ה ו ב ב י ציון.
״הנצי״ב
במשרת
השתמש
הגבאות
רק
כמנהיג
דתי,
בעוררו
בלי הרף בדבר ענינים דתיים ומוסריים ,וביהוד מ ה ש נ ו ג ע ל ה מ ת י ש ב י ם מ ת א ה ז י ם
בארץ,
כן
6
א ש ר בזה ראה תלויה כל ה צ ל ה ת הרעיון ו ה פ צ ת ו בקרב העם ,ועל מ נ ת
קיבל
את
עול
ומשא
ד
הגבאות״ .
בשנות תרל״ג—ה פירסם פינם בעתון ״הלבנון״ סדרת מאמרים הרבנות על אבן הלקח,
ובהם יצא בטענות נגד מכירת הרבנות ,בהסתמכו על פסק
״ועד ארבע ארצות״ בשעתו.
לדברי א״ר מלאכי ,במאמרו לתולדות הלבנון ,ספר היובל למ׳ וכסמן ,עמ׳ ,86התכוין
פינס
להרב
יהושע
בצלאל
קנטרוביץ,
הרב
דמאלץ
ומגדולי
התורה
בדורו,
שהביע
נכונות להעביר את כהונת הרבנות בעירו ,למי שיסייע בידו לעלות לירושלם .לאחר
עלייתו שימש הרב קנטרוביץ כר״מ בישיבת עץ חיים בירושלם.
7הגצי״ב
ויחוסו לחיבת ציון ,לודז תרע׳׳ט.
בעקבות י־יבקינד סבור גם
הרמ״צ נריה,
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הצבת
מיד
קערות
עם
בבתי
• ע ר ו ת כ ע ר ב ילב כ פ י ר ל מ ע ן יש*כ אר׳׳י
הצטרפותו
הכנסת
לתנועת
ב ע ר ב יום
ציוך
״חובבי
הכפולים
יצא
לטובת
הגצי׳יב
ישוב
ארץ
בקריאה
להציב
י ש ר א ל ״,
,
מ פ ו ר ש ׳ מ ה ד ב ר ל א י פ ג ע ב ה כ נ ס ו ת ק ו פ ת ר ב י מ א י ר ב ע ל הנס ,ה מ י ו ע ד ו ת
היושבים
להחזקת
צפת
הברון,
היה
לפרסם
חובבי
על
התורה
ועי
העבודה
בארבע
ארצות
הקדש:
ב ת נ
א
לכוללים
ירושלים
וטבריה׳/
זה ב ק י ץ ת ר מ ״ ז .הנצי״־ב ש ה ת ג ו ר ר ב ל י ב ו י נ ע נ ה
עסקני
להצעת
כרוז ב נ י ד ו ן .ה צ ט ר פ ו א י י ו ש נ י ם מ ג ד ו ל י ה ת ו ר ה ,ש ה י ו פ ע י ל י ם
ה ו ״
צ
בהנהגת
הכי־רז
צ י ו ן :ר׳ מ ר ד כ י ע ל י א ש ב ר ג ור׳ ש מ ו א ל מ ו ה ל י ב ר ,ו י ח ד י ו ח ת כ ו ע ל
דלהלן:
״לאחינו
היקרים
במקומותיהם
זכרו
והנכבדים,
למושבותיכם,
א ת ה׳ מ ר ח ו ק ,
דורשי
רב
שלום.
וירושלים
תעלה
בחוברתו על הגצי״ב ,ת״א תש׳-ג ,עמי כב
;
שלום
על
ציון
לבכם,
ומצפים
ובערב
לכגינד,
צ ו
יום
ם
״הנצי״ב יא התכוון רק יתת הכשר ל ת ג י ע ה
כלפי חוץ ,הוא טרח ויגע להכשיר את התנועה מבפנים .היא ראה את תפקידו
התנועה כשומר משמרת קדשה ,כשוקד עי תקנתה !•קירובה יתירה .מכתביו
בתוך
המועטים
שנשתמרו ונתפרסמו מלאים התעדנות עמוקה ,והתערבות ביתי פוסקת בכל עגין שי?ש
בו משום משמרת התורה והמצור,
בבדן הארץ
סבלניתו
יישובה המחודש ,ויחד עם
המרובה ,הוא מגלה את תוקף דעתו ועומד עליה במלוא הכרת סמכותו התורנית ,ב א מ ר ו
כי הוא וחבריו אינם יכולים לותר על דעתם ,באשר דעת התורה תנהלם׳.
8כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל,
בעריכת א׳ דרויאניב,
אודיסה—ת״א,
תרע״ט—תרפ״ב )להלן כתבים! ח״ב ,מסי ,050וראה הערת א״י סלוצקי בקובץ
שיבת
ציון ,ח״ב ,ווארשה תרנ״ד ,עמ׳ .30
היה כאן איזה בירור בקשר לזיוף וריבקינד מציין ששמע מפי עד מעשה הוא ר׳ י ע ק ב
מרק ,מחבר ״במחיצתם של גדולי הדור״ ,שנמנה בין עסקני חו״צ
בליבוי,
״כמיימד,
לו ,שבאמת נטלו ב ד ליבוי רשות לעצמם לשנות קצת את נוסח המכתב שחתמו עליך
הרבנים ,אולם הנצי״ב לא הבליג והגיב בתוקף ,במכתביו לד״ר םינכקר והר״ש מוהליבד.
ד״ר פינסקר מצא מחובתו לענות לו :״הנני מודיע לכבוד גאונו הרם ,כי שני
קול קורא נשלחו לערי ישראל ,האחד נשלח על ידי מפטרבורג שנדפס בדפוס
מיני
המו״יי
המליץ ,והשני נשלה מליבוי ,שלא בהזכרת שם הדפוס .עם השני הנשלח מליבויא
הין
רצופים גם מכתבים לרבני ישראל ועשיריהם ,ודוגמא משד המכתבים רצוף בזה.
אס
יתבונן כבוד גאונו היטב בהמכתבים ההם ,יראה כי אינם מכתבים פשוטים הכתובים כ ד י ו
בידי איש ,אך מכתבים נדפסים במכונת ליטאגראפיע ,וחתימת כבוד גאונו עליהם
ד,י
באמת דומה לחתימתו .אדמה כי כבוד גאונו עם הגאונים הנ״ל ,באמת ערכו מכתב
א
כזה ,להדפיסו ולשלחו להרבנים ולהעשירים ,ואין בזה חלילה שום זיוף כלל״.
אגרות ציון( סימן ה׳.
9
כתבים ח״ב ,מם׳ 699/679וביחוד מס׳ .715
14
www.daat.ac.il
ח ד
אגרו
ציון ליצחק ריבקינד ספר שמואל ,זכרון להר״ש מוהליבר ,ירושלם תרפי׳ג) ,להלן
א
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבא
קדוש
כנסיות
לקראתנו
ובשאר
לשלום
בתי תפלה,
השתדלו
ולאסוף
להעמיד
למשען
כסף
קערות
אחינו
בבתי
העובדים
על הררי ציון ו י ש ו ב ה של ארץ קדשנו״.
אנחנו כי אחב״י לא יקפצו ידיהם מלבוא לעזרת הרעיון
״בטוחים
הקדוש הזה ומכהם ישתדלו לבנין המקלט האחד לאניתנו הסוערה״.
לכרוז זה צורף מ כ ת ב ל ע ס ק נ י ח ו ״ צ ״ י א ב ה נא לצוות להכריז בעירו ,ש י ת ן
א ח ד ו א ח ד נ ד ב ת לבו בעיוה״כ ה ב ע ״ ל ל ט ו ב ת הקאלניות הנ״ל ,והקול קורא
כל
המוסגר
ונכון,
ב ז ה יצוד ,ל ה ד ב י ק ו ע ל כ ו ת ל י ב י ה מ ״ ד ו ב י ה כ ״ נ ב ע י ר ו ״ .״ מ ה מ א ד ר א ו י
ש כ ל א ה ד מ ה ר ב נ י ם ה ג א ו נ י ם יהיו י ד ר ש ו
הרעיון
ממעלת
בשבת תשובה הבע״ל,
ה נ ש ג ב ה ז ה ,ו ל ע ו ר ר ם ל ק ו ם ע ל נ ד י ב ו ת ״ — נ א מ ר ב מ כ ת ב ה ל ו א י לכרוז.
הצבת
בערב
הקערות
ההכנסות
גדלו,
הגבאים,
ע ש ה פ י ר ו ת ב ״ ה ,והגיעני־ י ד י ע ו ת מ ה ר ב ה ק ה י ל ו ת כי ע ש ו ו ג ם
נ״י
למע״כ
וכדברי
יום
כסף
הנצי׳ב
הכפורים
בעצמו
הפכה
בשנים
״ פ ר ש ת קול
הקרובות
ה ק ו ר א אשיר
למסורת
יצא
ואף
מאתנו,
שלהו
הקערות״ ״.
בכרוז השני ,ש נ ת ת ם על ידם לשנה הבאה .בסוף ת ר מ ״ ח כלולות תודה על
העבר
על
ובקשה
על
העתיד:
״הגדנו
לכם
כיום,
אחים
אשר פ נ י ת ם לקול קריאתנו ,לקום על נדיבות
אשר
יש
בפתחי
בו
הפץ
להפיק
רצון
מה׳
ית״ש,
יקרים,
תודתנו
וברכתנו
לישוב ארצנו הקדושה ,כיום
והעמדתם
קערות
בעיוה״כ
העבר,
בתי התפלה ,להרים נדבות למשען אחינו מושיבי הארץ ה נ ש מ ה ועוסקים
בישובה,
ב ע ב ו ד ה ת מ ה ,א ש ר ה ו ד ו ת ל א י ל ה נ ו ת ן ל י ע ף כוח ,ב א מ ץ רוח ו כ ח ע ש ו י
10כרוז הגדולים להצבת הקערות הופץ ע״י אגודת חו״צ בליבוי כשיכפול ,ב־ 10,000עותקים
שנשלחו אל 800ערים ,וכן נדפס בפטרבורג באלפי עותקים ברשיון הצנזורה .הכרוז
נתפרסם גם בעתונות העברית )המגיד ,המליץ והצפירה(.
דייר פינסקר מנהיג ״חובבי ציון״ מסר לאגודת ליבוי ,את ניהול
הפעולה הזאת גם
לשנים הבאות .לקראת ראשית שנת תרט״ט חזרה האגודה והדפיסה את הכרוזים ,בתוספת
רשימת
ההכנסות בשנת תרמ״ח
מכל עיר ועיירה,
בתרמ״ט
גדלה
ההכנסה
וברשימה
המפורטת לקראת שנת תר״ן מופיעות כבר 246ערים ,ורשימה זו עדיין איננה שלימה,
שכן אינה כוללת את הערים ששלחו ישירות את ההכנסות למוסקבה ולדברי יעקב מארק
מפעילי חו׳׳צ בליבוי ,הגיעה ההכנסה עד 10,000רובל.
לקראת שנת תר״ן
הצטרפו חמישה רבנים
חשובים
ובתוכם ר׳ שלמה הכהן
מוילנא
רי״י רייגס מלידה ור׳ פינחס רוזובסקי משווינציאן .והפעולה בערב יום הכפורים תר״ן
עברה בהצלחה רבה.
בראשית תרמ״ט נשאל הנצי״ב ע״י חובבי ציון בסלוצק אם נתן חתימתו לקול הקורא,
והוא מאשר ״אשר שאלוני אם נתתי חתימת ידי להעמיד קערות בערב יום הכפורים ,כן
הוא הדבר בליבווע יש ח״ק ערוכה בטיב השקידה והסדר ,ומלאתי את ידם ועבודתם,
במה שהיה בידי החלושה לעשות לטובת הענין המקודש״ .אמרי חיים ,עמ׳ ,222תל
אביב תרפ״ט .האגרת הובאה לדפוס כנספח למאמרנו בניב המדרשיה תשל״ד.
11כתבים ח״ב מס׳ .679
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ב ל י הת ,סללו א ת ה מ ס ל ה ה ע ו ל ה בית א-ל ,להראות
ה ק ד ו ש ה ,א ש ר נ פ ח ו נ ש מ ה ב ר ע י ו ן ה ק ד ו ש י ש ו ב א״י,
הרוממה
ל פ ע ו ל ה מ מ ש י ת ,ל ש מ ח ת ל ב כל בן ע מ ו ׳ ׳ ־ ' .
״ ו ה מ ת י ש ב י ם מ ו ד י ם וכי כ ר כ י ם
צ ד ק ה זו לאיש* כ פ י כדדזללו,
ה ש ל מ ה ,ו ל ה ת ב ו נ ן ע ל בסיס
בכרוז זה מ ו ד ג ש שיש כבר תוצאות לפעילותם
על
ידינו את המעשים ,לאיש כפי פעלו להעושים
א ו ל ם כ א ש ר ע ו ד ל א ב א ו ה י ק ר י ם ה א ל ו אל ה מ נ ו ח ה
קים
לכל באי עולם ט ו ב א ר צ נ ז
ואשר הוציאו א ת ה מ ח ש ב ה
ו י ס ו ד מ ו ס ד כ י א ו ת ,ע ״ כ ה נ נ ו מ ע ו ר ר י ם גם ה י ו ם א ת א ח י נ ו
היקרים׳
ברבות,
כ ב ר ה ח ל ו במצוד ,זו ,ל ה ב י א ה ל י ד י גמר ,ל ה ע מ י ד ק ע ר ו ת ב ע י ו ה ״ כ ,ל ק ב ץ
ב פ ר י צ ד ק ה זו א ת ת ו ש ב י ה מ ו ש ב ו ת :ג ד י י י ׳
ולכונן
הבאה הצטרפו כבר
לשנה
47
פ
ת
ת ל ! ו ה
ה
ו י ם ו ד
רבנים להותמי הכרוז וביניהם
מלכיאל
לתמיכת
רבי
כלעמד
,
חמד /
רבי
ועוד יי.
;
צבי טננבוים מלומזא
לאהר
ייניעלה׳/
בעלי
נ כ ב ד ,כ ג ו ן ר ב י י ה ו ש ע מ ק ו ט נ א ,ר ב י חיים ה ז ק י ה מ ד י נ י ב ע ל ״ ש ד י
שהשלטונות
אשר
אשור
העניקו
רשמי
לפעולות
עובדי א ד מ ה ובעלי מ ל א כ ה ברוסיה
הובבי
ובאה״ק״,
״כחברה
ציון
לחותמיס
הצטרף
י צ ח ק א ל ח נ ן מקובנה ,ויחד עם ה נ צ י ״ ב והר״ש מוהליבר ,התמר
גם
דזכרוז
על
דלהלן:
״ ז כ ר ו א ת עם ה׳ מ ר ה ו ק ו י ר ו ש ל ם ת ע ל ה ע ל ל ב ב כ ם ,י ב ע ר ב
י ו ה כ ״ פ ה ב א ל ק ר א ת נ ו ל ש ל ו ם ה ש ת ד ל י נא ל ה ע מ י ד ק ע ר ו ת ב ב ת י
כנסיות ומדרשות ,וקראו נדבות לתמיכת אחינו ו ע ו ב ד י האדמה
אבותינו הקדושה.
בארץ
בטוחים
הרעיון
אנחנו
בהתאם
שנועדה
כי
לא
ה ק ד ו ש הלזה ,ובהרימם
שבקדושה,
שם
אהב״י
יקפצו
בזעת
את
את
נדבת
ידיהם
לבם
מ
י
ב
הטהור
ל א ישיבהו ג ם א ת צ י ו ן וירושלם ,ו א ת
ו
לעזרת
א
דבר
לכל
העובדים
אהינו
אפים״ י .
,
להקפדת הנצי״ב שלא לפגוע בהכנסות קופת רבי מאיר ב ע ל
לטובת
הכוללים
בירושלם,
י ו ס פ ה גם
כאן
כי
פיסקה
הקערות
ציון הן ״ מ ל ב ד הקערות שנהגו מדורות הראשונים ,להעמיד על ת מ י כ ת
הגס,
לחבת
היושבים
ל פ נ י ה׳ ב א ר ה ״ ק ש נ ק ר א ק ו פ ת ר מ ב ה נ ״ ס ״ ״י.
ועד
כמה הביב היה ענין הקערות
ב ע ר ב יום ה כ פ ו ר י ם
בעיניו
מספר
אהד
מ ת ל מ י ד י ו :״ ו ב ע י נ י ר א י ת י כ י ב ע ר ב י ו ״ כ זה נ ט ל ב י ד ו ק ע ר ה ע ם
ישוב
ארץ ישראל ,והעמידה על שולהן הצדקה לפני פתה בית המדרש,
את
תמיד
גבאי הצדקות
שלא יקפהוה,
כי גדולה היא
בערכה,
ככל
צדקות,
ל
נ ו
סתקא
רביק
וכדרכו
הניח הוא הראשון נדבתו על ה ק ע ר ה י .
:
12שיבת ציון ,הנ״ל ,עמ׳ .29—28
13שם ,עמ׳ .30
14קלויזנר ,עמ׳ 394ואילך.
15שיבת ציון עמ׳ .30
16ראה להלן על אזהרת הנצי״ב שלא לפגוע בהכנסות הכוללים בארה׳׳ק.
17הישיבה בוואלוזין והתחייה הלאומית לי׳ ריבקינד ,המזרחי תרפ״ד ,מגליון (237) 6דאי^ך
16
www.daat.ac.il
ש
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכאן ואילך נפסקה הפעולה להצבת הקערות מפני שנודע עליה לשלטונות,
מ פ ק י ד י ה ד ו א ר ב ל י ט א פ ת ה ב מ ק ר ה ה ב י ל ה אהת ,ש ה כ י ל ה כרוזים ו ד ו ח ו ״ ת
אהד
בעניני
בכל
הקערות .כאשר נודע הדבר למושל בוילנא נתן הוראה לערוך חיפושים
בתי הדפוס
שלהו
שליה
אהרי
מבצעי
ולהקור בכל
לליבוי
מיוהד
הפעולה.
ת ה ו ם המושיב מ י ע ו ס ק
להודיע
אנשי
שנתקבל
שם
שירפו
איפוא
ליבוי
באיסוף
במשטרה
את
הכספים.
ה ו ז ר השיאי
ארכיונם
מטלז
להפש
והפסיקו
את
1 8
הפעולה .
הנצי״ב
בבד
בד
הישן,
מ ז ה י ר מ פ נ י קיפדה ״ ק ו פ ת ד כ י מ א י ר כ ע ל ה נ ס ״
פעילותו
עם
הובבי
למען
שקד
ציון
על
הנצי״ב
ו ב ש נ ת ת ר מ ״ ז התם ,יהד עם גדולי התורה בליטא ,על
המטיל
הקודש״
היושבים
הלא
על
לתרום
הובר,
ועל
התורה
שלש
פעמים
העבודה,
בשינה
ועיניהם
להחזקת
נשואות
הישוב
טובת
הכרוז:
בני
לעזרת
״תרומת
הישוב
אחיהם
הישן,
שבגולה,
ה נ ה ה ה כ נ ס ו ת ה מ ת ק ב ל ו ת מ ק ו פ ת ר ב י מ א י ר ב ע ל הנם ,ת ו ך ה ד ג ש ת ה צ ו ר ך
את
״להזק
ישוב ארצנו
א ש ר כל תקוותנו והיי אלפי
הקדושה,
נפשות
תלויים
9
בה״ י.
ל א ה ר ש ב ן א ה ו ת ו ר׳ ז י ם ק י נ ד ש ה ו ר ,ש נ מ נ ה ע ל מ נ ה ל י ה ו ע ד ה כ ל ל י
ישראל״
עשויה
מאז
בירושלם ,הפנה
ת ש ו מ ת לבו של
את
שפעילות
הנצי״ב
״כנסת
״הובבי ציון״
לפגוע בהכנסות הכוללים ״ ב נ ח ל ת הישוב העתיק ,אשר בנו רבותינו הק׳
בארץ ,ויקפהו
ב ע י ר ד׳ק /כ י
ב פ ע ו ל ת ם א ת ק ו פ ת ר מ ב ע ״ נ ,ו ט ר ף י ר א י ד׳
אז ת ה י ה ר ע ת ם רבה מאד ,והלילה והלילה ל ת ל מ י ד י גאוני ק ד מ א י מ י ס ד י הישוב,
ל פ ע ו ל ה ז א ת י ד ע ז ר ה ,ל ה א ב י ד ו ל ה ר ו ס ה ו מ ת ב ת צ י ו ן ״ ״ . -נ ע נ ה לו ה נ צ י ״ ב
לתת
בפעילות
ופתה
שקוד
שמניעת
היה
למנוע
נמרצת
הנצי״ב
פגיעה
במאמציו
בהכנסות
להגדיל
אלו.
תמיכת
בהובבי
הצבור
ציון,
וסבר
הפגיעה בכוללים ת צ מ צ ם את ההתנגדות כדבריו :״הרבה גדולי ישראל
מתאוננים
על א ש ר באיזו קהילות ,אשר אלופיהן ומנהלי ה ע ד ה רבו ונמנו ל ד ב ר
מצוד״ זו,
הנם[,
אשר
הנהלה,
חלילה
שיזהירו
של
ע ת ק ו וגם
היל
גברו
קופות
לנתק
]רבי
הרמב״ן
מאיר
בעל
ה מ ה ה י י נ פ ש ו ת י ו ש ב י א ה ״ ק ,ו מ ה גם כ י ע ו ד ל א ב א נ ו א ל ה מ נ ו ח ה ו א ל
ומאוינו
לנו
לנגוע
עוד
רהוק
בהם,
ולא
מתקני סדרי ההברה
צדקה
ח״ו״
—
—
—
ממנו,
ושארי
אל
יצעקו
הקדושה
הדבר
צדקות
ה׳
קיימי
ומצאנו
ב א ז ה ר ה רבה,
יתקבל
יפה
עניי
עון
ע״כ
הלילה,
שלא
בקרב
ונדכאי
לפנינו,
מהנכון
לנגוע
הצבור
בשום
וגדולי
קופה
התורה
18תולדות נס ציונה בוואלוזין לישראל קלויזנר ,הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלם תשי״ד,
ביחוד במבואו.
19ראה לעיל הערה .2הכרוז פורסם גם בספר האיש על החומה ,כרך שני ,להר׳ שלמה
זלמן זוננפלד ,ירושלם תשל״ד ,עמ׳ .185
20כתבים ח״ב מס׳ ,683וראה עליו אצל א״ר מלאכי ,רבי יעקב ברלין והישוב ,כתבים
לתולדות הישוב הישן ,עמ׳ ,263ת״א תשל״א.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בראשו:
העומדים
״ובזה
דעת
ירצו
גדולי
כמה
דחזו
תורה
בצדקה
בישות
ג ד ו ל ה זו ,ו ע ת ה י ה ז ו י ש ר ו ת גם ה מ ה ,ו ר ח ב ה ח ב ר ת נ ו ו נ ס ב ה ל מ ע ל ה ״ .
במכתבו
ציון
מר״ה
ומבקשי
הזעקה
ממנו
תרמ״ה
כסלו
להביע
פונה
מפגיעות
הנצי״ב
לד״ר
בקופת רבי
פינסקר
בעל
מאיר
מנהיג
חוככי
״הן
הקיפ!,-
הנס:
מ י ו ש ב י י ר ו ש ל ם תוב׳יב ,כי ע פ ״ י ע ס ק י ש ו ב ה א ר ץ נ ג ר ע צ ד ק ת
ו ב ז ה ת ל ו י ה י י ה ם מ מ ש ; ל כ ן ע ל י נ ו ׳־הזהר מ ז ה מ א ד ו ל ה ז ה י ר ל כ ל
שלא
החזקתם,
ישראל,
ערי
ל ע ש ו ת ק ו פ ו ת ל י ש ו ב ה א ר ץ ,כי מ ה ם פ ר י י ו ש ב י י ר ו ש ל ם ת ו ב ״ ב ,ו ג ם
לשלוה
לקבץ
דרשן
מהמון
פ ר ו ט ה פ ר ו ט ה ,כי זה
ישראל
יושבי
להם
ש ל א
ירושלם
ו ד י ל י ש ו ב ה א ר ץ ייקרא נ ד ב ו ת מ ס ו י מ ו ת ל ב ר ו כ י עם ה׳ ,נ ג י ד י ם ו ג ב י ר י ם ״ .
י י :
ו ל א זו ב ל ב ד ,א ל א ש ל ד ע ת ו ש ל ה נ צ י ״ ב
בידינו
לברכה
היינו
בישראל״.
וזאת
להשתיק
כדי
וגדולי
״רבנים
י ״
שיהא,
ישראל,
ממנה
לשנה
המפריעים
מ צ י י ן ״ כ ל א ל ה ה ד ב ר י ם ע ל מ ע ״ כ שי׳ ל ה ת י ש ב ב ר ו ה
תוצאות
היי הישוב,
לא
ואם
יתוקנו
ו ע ו ד
יגרעו חובבי ציון בגליל ליטא וזאמוט׳
להתחזק
עלינו
ולגדור
המצוה
פרצות
על
וה׳
יש
נכון
1
אל
עמנו
כי
משגה
לחוש
?
" י י׳-
אהת
עמדי,
ד
ע
יכלה׳
יעזבנו
חלילה,
יטשגו,
ואל
ויזכנו
ל ה ר י ם ק ר ן ה ה ב ר ה ,ל ע ש ו ת ה ט ו ב ו ה י ש ר ה ,ויתקדש׳ ע ל י ד י נ ו שים
הגדול
והנורא״.
הצעתו
פין,
הטוען:
עזר
״לא
נוכל
עמו,
להסכים
נשהד
כי
קופתנו
אנהנו
מספקת
מכהנו,
לצאת
להמציא
ידי
ש ה מ ג י ד י ם לא יורידו כבודה של
זאת
התרומות
בא״י,
הוא
מעלה
למען הכוללים:
והגדתי
תהיה
שם
להם
הצעה
הצדקה
לשיתוף
למצוא
צרכי
דרכים
לנו
לפרנס
]פרוצענטן.
הצעתי
ז א ת נכנסת באזניהם ,אך
יתרה,
הקולוניםתין,
ויהיה שמור לנו ל ע ת אשר
להוות
דעתם
של
פעולה
להתחבר
את
ד״ר
עם
״אנכי מצדי לקחתי דברים
דעתי
פינסקר העביר
ל ת מ י כ ת עני"
במכתבו
נתאסף
״הגבאים היועצים״.
״להזהיר
לכל
אחת,
החלוקה
אוסף
החלוקה
וקופה
א ח
ערך
ס״2
׳
ישוב גדול
ומתינות
הבע״ל״.
בכסלו,
את
הצעת
ערי
ישראל
שלא
הנצי״ב
לעשרו!
ק ו פ ו ת לישיוב ה א ר ץ ,כ ד י ש ל א ל ק פ ה פ ר נ ס ת י ו ש ב י י ר ו ש ל ם ,ו ש ל א ל ש ל ו ח
לקבץ
מה
מ ה מ ו ן י ש ר א ל פ ר ו ט ה פ ר ו ט ה ,כ י ג ם זה ל ה ם י ו ש ב י י ר ו ש ל ם ״ ,
ה ו א מ ו ס י ף שיוברו
מהזיקי
יושבי ירושלם,
בצדו
״ואם היה
עולה
באיזה אופן שיהיה,
בידנו
אזי היינו
21כתבים ,ח״ב ,מם׳ .699
22שם ,מס׳ .714
23שם ,מס׳ .707
18
www.daat.ac.il
ס
ת
לפי
אי״ה אספה בקיץ
החוזר מיום ט״ו
א
ארי־־.
על
את הגבאים על
הדבר צריך
להם
החלוקה״
הממונים
לאגודה
וצרכי
עך״י
חובתנו״,
כי הוא מוכן להעביר הוראות ״להזהר מלנגוע בנחלת הנדבות ל ט ו ב ת
עם
שמיס
ש ל ה נ צ י ״ ב ל ס י י ע ל ה ח ז ק ת ה י ש ו ב הישן ,ל א נ ת ק ב ל ה ע ל ד ע ת
מצדנו ,כי צרכינו מרובים ,ואין
וכן
אזי
ישוב הארץ ,מ ז ה ה ט ע ם ש נ ו ג ע להיי נפש יושבי ירושלם ת ו ב ״ ב ״ י י . -
הנצי״ב
ע״כ
'
ס י י ע
" י י•
ו א ם
ל ה ש ת ת ף ל צ ד ק ה זו ש ל מ ה ז י ק י י ו ש ב י ירושלם ,ב א י ז ה א ו פ ן
פעולת
כי
י
3
2
״
ד,
ד
עילזז
להשתמש
לברכה
דרשן
אד
לצדקה
משום
זו
צ
בישראל״ ־.
•^ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב מ כ ת ב ו מיום כ״ג בכסלו לד״ר פינסקר ה ה ר ה נ צ י ״ ב לדון ב ב ע י ת הקופות
דרשנים ״אם נוגע להיי נפשות יושבי ירושלם ת ו ב ״ ב ״ וקובע ״הלילה
ושליהות
לנגוע בזה ולהביא עלינו א ש מ ה גדולה,
יושבי
י ר ו ש ל ם ,א ש ר ישי ב ק ר ב ם א ל פ י א נ ש י ם ,א ש ר י ו ש ב י ם ע ל ה ת ו ר ה ,ו ה ר ב ה
אלמנות
הדור
ויתומים הגוועים ברעב״
מקנטרים
להניה
דבר
ההלוקה
את
הר״ש
ומבקשים
שליהים
לעוקרה,
מגיד
בעברה של סכנת נפשות ,והיא לא
דעים
ודרשנים
ה ת נ ג ד ו ת ו שיל
עם
ל מ ע ן ה ו ב ב י ציון.
לעיירות הסמוכות לעירו
לערים
בכ״ז
הדעת
1
תצלת״ .-
להתקנת
הנצי״ב
בבתים
קופות
ולדברי הרש״י פין שיגר
בדעתו
ביאליסטוק ,והודיע כי
הר״ש
ושיגור
מוהליבר
לשגר מגיד
שני
אחרות.
ש״י
איפוא
פין
לד״ר
להצעת
סבור
שיש
פינסקר
לקבל
״ומזאת
דעת
יראה
הרוב,
מעלתו,
בניגוד
לעמדת
הנצי״ב,
שני
הרבנים
האלה
כי
ומודיע
מתנגדים
ה ג א ב ״ ד מ ו ו א ל ו ז י ן ש ל א ל ש ל ו ח מ ג י ד י ם ,ו ה ו ל כ י ם א ה ר י הרוב ,ו א ך
הרב
החלוקה,
כבוד
אבל
אין
נוטה
מ ו ה ל י ב ר ו ה ר ״ מ עליאשיברג ,ש נ ב ה ר ו א ף ה ם ל ״ ג ב א י ם י ו ע צ י ם ״ ,ל א
תמימי
צדק
א מ נ ם ״ י ד ע נ ו אשיר ה ר ב ה משיכילי
אהינו אלה למות ברעב ,כי אהינו בשרינו המה ,ע״כ ה ל י ל ה לנו ל ע ש ו ת
ב י ש ו ב א״י,
היו
ואנהנו נקום ונבנה הרבות בדמי
מוואלוזין
הגאב״ד
אזן
ונעיר את
כי
המגידים,
עלינו
להזהר
שיהיו
מנגוע
בנהלת
נזהרים גם הם
הנדבות
בדרשותיהם
בזה
לטובת
מלהוריד
מ ע ל ת ה צ ד ק ה ל ת מ י כ ת ע נ י י א״י ,ו ד י ל נ ו ב ז ה ל ה ר ג י ע ש א ו ן ר ו ח ה ג א ב ״ ד
5
ד ו ו א ל ו ז י ן ״ י־׳.
במכתבו
אני
ל ד ״ ר פ י נ ס ק ר מ י ו ם כ׳
א י נ י מ א מ י ן כל כך
לישוב
כוי,
הארץ
לצעקת
אך
נגרע חלקם,
1
בטבת ,הוזר ה נ צ י ״ ב ו מ ב י ע ד ע ת ו י־:
יושבי ירושלם תוב״ב,
ק ו ל שוער.
אחינו
יושבי
לאמר כי ע״פ
ירושלם
״גם
הקופות
בוקע רקיעים
ע ״ כ א י ן כ ד א י ל ה ת י צ ב נ ג ד מ ר י נ פ ש אלה ,ו א ו ל י ב א מ ת ב ז ה ג ר ע ו ן ל פ ר י
הייהם
:
ח״ו״ ־.
ו מ צ א נ ו עוון,
הושכר .כ נ י י ר ו ש ל פ ע ל ה ק ר ק ע
כבר
במכתבו
הראשון
העלה
הנצי״ב
לד״ר
את
פינםקר
הצעת
בעניני
אנשי
תנועת
ירושלם
היבת
״להושיב
ציון,
אותם
מיום
ו׳
במחיר
חשון
תרמ״ה,
שלש
מ א ו ת מ א ר ק ,ו ה מ ה י ע ב ד ו א ת ה א ר ץ ב כ ל כתם ,א ו ל י ב א מ ת ה צ ד ק ה ל ה ם
24שם ,מס׳ .715
25שם ,מס׳ .714
26אגרות ציון סימן י ,ראה הערת דרויאנוב בשולי נוסח שונה של האגרת ,שפורסם על
ידו כתבים ,ח״ב ,מם׳ ,733ע״פ טיוטא שרק שמו של פינםקר בכתב ירו של הנצי׳׳ב
ויתר האגרת במסירת קולמוס ,ואכמ״ל.
27לפי נוסח ריבקינד ״יש לחוש שוועת יושבי ירושלים ,ני חייהם תלויים בזה ,ומתוך כך
המר .מסירים דעת רוב רבני הקהילות יצ״ו ממצווה זו ,וגורם בזה הפסד מרובה ,וא״כ
אין כדאי להתעקש בזה״.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ממנו,
לבקש
בדמי
אך
באשר מורגלים ה ל ה עם הערבים ולשונם ,וגם ב ז ה
הלוקה ,ורוה
על
הארץ,
לאהינו
ישאר
בירושלים
תיב׳׳כ,
המה
מבקשים
ע ב ו ד ת
זאת הוא מביע פקפוק בדבר בקשת החברה ״עזרת
ישראל״
ב ז נ ס ת :
בעלי הוועד
במעט
שביפו
המדוכאים
להשגיח
ביותר ונמקים
זזלקס
באמת
ו י ח ק ו ר אם
ו י ה י ו נ ש מ ע י ם א ר י ג ו ״ י*.
לעומת
״מה אוכל להגיד יושר בדבר הסמוי מ ע י נ י נ ו
ש ל הר׳ ר ו ק ה ׳•־ -ה ע ו מ ד ב ר א ש ה
ו צ ר י ך ב ד י ק ה ,ו א נ י מ ב ח ו ץ ,וה׳
הצעה
זו נ ז כ ר ת ש ו ב
י
א
כ
א
ב מ כ ת ב ו מ י ו ם ר״ ה כ ס ל ו
להושיב
בגדרה
במקום
אנשי
בעבודת
הארץ
באמת,
ונטיב
בזה
מ
,י א ט ו ב יי-יי׳
וישמרנו מאנשים
יורנו
ביל״ו
ח
ד
מ
״אנשים
גם
כשרים
ליושבי
ע
ו
״
ב
ת
כ
נ
כ י
י
" ׳
ר
י
ר
שאינם
א
ש
ג
מ
י ע י ת י ן
ס
י א
־
מהוגנים״.
אזיל,
י ד י ר פ י נ ס ק ר י י ׳ י א כיציע
מ י ו ש ב י י ר ו ש ל ם ,הז־זסזני•
ירושלם
ב
הנאניזים
ח
ו
ם
לחם
י"
ב ע י ר ה׳ ש מ ה ,ו ה י י נ ו ב ר ו כ י ם ב פ י ש ו מ ר י ת ו ר ה ב ג ל י ל ו ת אלו ,ו ר ב ה ה ט ו ב ל ;
יתפרסם כי עשינו מ ע ש ה רבה הנוגע
כאשר
ושוב
להושיב
ה ו ז ר ה נ צ י ״ ב על ה צ ע ת ו ,
באיזה קאלוניא אנשי
ירושלם
תוב״ב,
החפצים
הארץ״״ .
מאי
״ימן
בעבודת
נ ע ש ה מצוד ,ר ב ה ו פ ק ו ״ נ ,ו ק ו ר ת רוה ל ש ל ו מ י א מ ו נ י י ש ר א ל
לח^תדל
ברו״פ.
התחזקו
כ ת ב ת י כ י ישי ל ת ת ע ז ר ה ל י ו ש ב י ירושלם ,ר צ ו נ י ל ה ש ת ד ל
28כתבים,
ח״ב,
מס׳
,679
וראה
ספרי
שיי
בנימין
ריבלין,
יצחק
נ
מהם
יכידגיש
צבי
ריג״י
7
ו׳
ירושלם תשכ׳׳ב.
,
29על אלעזר רוקח ראה בספר העתונות העברית באר•׳ יי גליה ירדני ת״א
.183—163בפולמוס השמטה הואשם רוקח ע״י חובבי ציון ,כאחד
מעבודה
תשכ״ס,
המעודדים
בשביעית ,ולדוגמא ראה המאמר הראשי, ,יגער ה׳ בך השטן׳,
א
כיםכיר
להושיב
הראויים לעבודת ה א ד מ ה בקאלוניות ,ולא לדהות אותם בטענות ו מ ע נ ו ת ״ ,
חרב
יבזה
האדמה.
ב ז ה ו ה ש י מ ו ל ב ו ש י ת ו ע צ ה ו ת ו ש י ה ב ז ה ״ ׳־ .ו ב מ כ ת ב ו מ י ו ם כ ״ ג ב כ ס ל ו ה י א
״ואשר
ז
4
י ע ב ו ד ת ה׳ א ל ק י
ב מ כ ת ב ו מי׳יט כ ס ל ו :
3
ה
עמ׳
י•-״
המליץ,
ג
^
י
^
סדר־ןן
,184מיום י״ג אלול תרמ״ט ,ושם בגליון 182״עד מתי יהיה זד .לנו יימוקש״ ו ע י
״*
מאמריו של ליליינבלום ,לפנים מן הקלעים ,מגליון 26ואילך.
לעומת זאת פורסמו מכתבי אליו עידוד ״בחבציית״ ,ובכללם מכתב ממתישבי ״ ״ .
כו
׳
הם משבחים אותו וקוראים לו ״אנא אל יעזבנו בצר לנו ,עיני בני מושבתנו בו ת י י י -
י י יי!׳/
30כתבים ,ח״ב ,מס׳ .699מן הענין שהצעה זו הועלתה לראשונה ע״י ק״ז ויסוצקי
*עלה
י
לארץ מטעם חו״צ לבדוק את מצב המושבות ,והוא שהציע להעביר את אנשי בילן
גז*רזז
ת
7
ק
ינכלים
בספרו דרך לעבור גולים עמ׳ .29
במכתבו לד״ר פינסקר מיום י״ט כסלו תרמ״ח מציע אף הר״ש מוהליבר
להזדי-,
בני גדרה ולחייב אותם שישמרו הוקי התורה והמצור״ לפי הוראת הרי״מ
סיית
את
׳
לא ייענו להוראותיו ״יגורשו כלה״) .אגרות ציון סימן ב׳( .והנצי״ב
עליו ,אולם אח״כ חזרו בהם ,הרש״מ והנצי״ב גם יחד )שם ,סימן ו׳.!,
31כתבים ,ח״ב ,מס׳ .709
20
www.daat.ac.il
במכתבו
יאם
_
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ב ע ל ד ב ר י נ ו ,כ י ב ד מ י ל ב ב י ה נ נ י כ ו ת ב ,ו ז ה ו ה צ ל ח ת ע ס ק מצוד ,זו,
״שימו
והחכם
למלאותה״
כמותו יתבונן על דברי
ד״ר פינסקר דוהה את הצעתו של הנצי״ב ,בטענה ״הצעת כבוד גאונו הרם
להושיב
אדמה
מ א נ ש י ירושלם
פנויה
אולם
להובבי
באיזה קולוניא היא
ציון,
מה
וכל
ט ו ב ה ויפה,
שהיה
נתן
להם
אבל
כבר
מה
ואץ
נעשה
ל ה ק ו ל ו נ י ס ט י ם ״ י•״.
ה נ צ י ״ ב א י נ ו נסוג ,ו ח ו ז ר ל נ ו ש א ז ה ב מ כ ת ב ו מ י ו ם כ׳ ב ט ב ת ,ב ד ה ו ת ו א ת
לנו
אדמה:
״ידוע
בכל
להם
אדמה
טובה,
הטענה
כי אין
צועקים
אלינו ,כי יש
העתים
עלי
בכל
לישראל,
כי
לעבודה,
והמה
הכשר
צפת
אנשיי
מסוגלים
ביותר מ ה ב א י ם מהו״ל ,אלא שצריכים עזר לבנינים וכדומה ,ומדוע גרועים ה מ ה
גדרה,
מבני
לשלוח
תעשו
באמת
לישוב
כשם
לאלה
שלם,
ובלב
אז
ישראל ,ועוד
שיהביע
משאלתו
מבני ירושלם
אפליה
לא
את
גדולי
אשר
ליטא
לפנינו
וזאמוט
יוסיפו
אומץ
להוסיף
לקה׳״•.
לחעסקת
בני
ירושלם
בחקלאות,
וחבריהם,
ש ה ת י ש ב ו קודם
לכן
בפתה
באמת,
ואם כן
מפריעים
ממעשיי
דאג
כך
תקוה,
הנצי״ב
והתנגד
לכל
פ י נ ס ק ר :״ א ה ת ק ש ה לי ,ו ב ע ר א נ י ו ל א א ד ע מ ר ה ו ק ,מ ד ו ע כ ל מ ע י י נ ו ש ל
נ ״ י ב י ש ו ב ג ד ר ה ,ו ל א ב פ ת ה ת ק ו ה ו ע ק ר ו ן ,א ש ר גם ה מ ה ע י נ י ה ם ישייתו
להםדי
אהינו
דברי
בכל
מושבותיהם,
ולא
הנדיב
על
,
ע י נ י ה ם ״ י׳ ׳.
והוא
״מדי
מבקש
ב א נ ש י פ ת ה ת ק ו ה הנני להעיר ל מ ״ כ נ״י אולי י מ צ א ידו ל ה ג י ע ל ע ש ו ת
הלוקת
הארץ
החלקים
למהר
ל י ו ש ב י בה ,ו ב י ר ו ר
להטיבה
בכל
החלקים
האפשר — — —
הוא יסוד
ע״כ
הישוב,
אהלי
יכון
נוה
שאז
טובת
לבעלי
מעכ״ה
נ״י
ל ה ב י א לידי כך״.
פינםקר דוהה את פנייתו של הנצי״ב
ד״ר
במתישבי
ב ט ע נ ה ״אם יתמכו הובבי ציון
פ ת ח ת ק ו ה יתראה הדבר כאלו הפצים אנו להקניט
אותו ולקרב
את
א ש ר לשיער .ה ע ל י ם ע י נ י ו מ ה ם בשיביל א י ז ה ס י ב ו ת ,א ש ר ל א א נ ו א ד ו נ י ם
לשפוט
לאהרים
עליהן ,ואנהנו ,ה ל י ל ה לנו ל ע ש ו ת דבר ה ד ו מ ה לכיעור,
״אדמת
להנדיב
אשר יתן מקום
ל ה ש ו ב ,כ י ה פ צ י ם א נ ו ל ה ק נ י ט ו ,כ י כ ל מ ע ש י ו לשים ש מ י ם ,ו פ ע ו ל ו ת י ו
גדולות ונכבדות מ א ד לטובת הישוב״
אי
יהיו
לבנינים״.
מציע
ב י נ ם ל ב י ן מ ת י ש ב י ג ד ר ה .ב מ כ ת ב ו מ י ו ם ב׳ ת ש א ת ר מ ״ ט ה ו א ש ו א ל א ת
מע״כ
אלה
א ש ר יסלח
אלף
״איש נאמן דבר לצפת ,ויהקור וידע
הצדקה
ד״ר
מע״כ
כ״ג
פראנק
הוא
איפוא
כן ה ו א ד ו ה ה פ נ י י ת ו ה ש נ י ה ש ל ה נ צ י ״ ב .
פ ת ה ת ק ו ה כ פ י ש ה ו ד י ע ו לו ,כ ב ר נ ת ה ל ק ה ,ורק
ל א נ ת ה ל ק ה עוד ,ו כ ל ז מ ן ש ל א
החליט הנדיב
אדמת
לתת
הנהלה השייכת
אותה
לבני פ״ת,
א פ ש ר לבקשהו להלק אותה ,כי מ ה ענין הקולוניםטים ל א ד מ ת ו שלו״.
32שם ,מס׳ .715
33שם ,מס׳ .721
34שם ,מם׳ ,733וראה לעיל הערה 26על שתי הנוסחאות ,לפי נוסח
ריבקינד שואל
הנצי״ב ״מדוע לא נשמע להרבה מאנשי צפת תוב״ב אשר יש להם אדמה ומשתדלים
לעבודתה ,ויש להם כשרונות לזה יותר מאנשים הבאים לחונן מראש עבודת אה״ק״.
35כתבים ,ח״ב ,מס׳ .873
36שם ,מס׳ .874
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנצי״ב
והוחזקו
ע״י
לא
אלא
להעלאת
גילה פעילות
המצב
במושבות
לשיפור
״הנדיב הידוע״ ,הברון א ד מ ו נ ד בנימין דה־רוטשילד.
יעקב,
נ ו ד ע לו ל נ צ י ״ ב ,מ ת ו ך כ ת ב ה ב ״ ה ב צ ל ת ״ ,ע ל י ר י ד ה ר ו ח נ י ת
ש ת ו ש ב י ה חיו ת ח ת ח ס ו ת ו ש ל ה ב ר ו ן ר ו ט ש י ל ד ,ה ו א סונה,
תרמ״ה
ויצא
ועוזריו.
שהוא
להר״ש
״ואקוד ,ל ק ב ל
רומעניא,
ולא
אם
הדבר,
תחת
יש
קורטוב
אמת
ואם
נצטרך
עוד
אמיין
הוא פונה
כן
ממע״כ
הקשר
שהעביר
וישלה,
ברורה מ ה נ ה ג ת
במכתב
הברון
את
בני
הכתבה
הנ״ל
יעקב,
ואיך
ר
ק
בני
אקרדז
לה׳
זכרון
רק
תחת
בהדיבה
אכתוב
מהסה
הנ״ל,
אי״ה
הנדיב.
נתאמץ
להשר
עם
ע״י
כל
זאת,
מכתבים
באראן
הצדיק
מידם
רוטשילד
לפאריס
וילע
לתקן
ראהטשילד
,
ה נ ד י ב ( ״ י '.
של
פינסקר
לד״ר
במכתבו
כסלו
מר״ה
הייתי
״אם
רצון
מםיק
ג ״ י ה י י ת י משייאו ל ד ב ר ע ל ל ב ה נ ד י ב ה ג ד ו ל ש ל י ט ״ א ,אשיר כל
במושבות
עתי
ב י ו ם א׳
את
עם
בזכרח
א ש מ ת ז כ ר ו ן י ע ק ב ,כ י א י נ ם ב י י ר ו ס י א רפוליז
מחםינו
]הותנו
שקיים
תשובה וידיעה
לא עלינו תפול
מפ״פ
מוהליבר״,
ה ר ״ ש מ ו ה ל י ב ר ע ו נ ה לו
לפאריס,
כי
הסתפק
ע ״ י ה ו ב ב י ציוץ,
כאשר
א׳
במאמציו
הרמה
הרוחנית
במושבות,
שנוסדו
שנתמכו
תחת
אשר
הגדולה,
ידו
בזכרה
וביהזד
אשר
יעקב,
מסופר
הבצלת ,כי היא מפורסמת לשמצה ,ובשני פעמים בשבוע הולכים
עם
בחורים
וזמרה
בתולות,
שלהו
וכעת
י ה ו ד י א׳
מפאריז
צעיר
לימים
ו ר ק ו ד ,ו ה נ ה י ד ע נ ו ט ה ר ל ב ה נ ד י ב שי׳ ,כי ר צ ו נ ו
הולכים
הטוב
בדרך
והישיר,
צדקת
וגם
ודודו
המיו
שיהיו
הבארון
יעשה
במכתב
במחולות
ללמד
שירה
החוסים
בצלו
הצדיק
שליט״
א
י
ם
עליו מופיע .ע ״ כ אם הייתי יודע איך להגיעו דברנו ,הייתי מ צ י ע ל פ נ י ו
כ א ל ה ו כ א ל ה ,לעשיות ל נ פ ש ו ס ג ו ל ה א ב ל מ ה א ע ש ה ש א י ן ל י ד ר ך ל ד ב ר
ד״ד
להעיר
ב ת ש ו ב ת ו מ י ו ם ה׳
פ י נ ם ק ר מ י י ע ץ לו
ו נ ו צ ר מ צ ו ה ר׳ מ י כ א ל
תורה
ניתנה
ע ר ל א נ ג ע ר נ״י ,ו י ו כ ל ל כ ת ו ב לו
לו
קיבל את ה צ ע ת ד ״ ר פינסקר ופנה בנידון לרב ערלאנגר,
ע ״ י ר׳
יהודא
בפריש.
״בזכרון
דברים
מיום
לובעצקי,
במכתבו
חתונה,
השומר
על
קדש
4 0
יעקב נמצא אהד מוסמך
עוד
כבוד
בלשון
גאונו
שלו״ .
הנצי״ב
קלים
כ״ז
ש א ד ם דש*
בטבת
רב
הקהלה
תרמ״ה
ההררית
הוא
מוסר
ליוצאי
בשם
ל ה ו ר א ה מ ר ו מ נ י א הר׳
בעקביו,
כמו
מהולות
אשר
מולדתם,
לא
עזבו
את
פורה
ראש
נ ק ו ה כ י ב מ ש ך ח י מ י ם ישיובו
ולענה,
מדרכם
הר״מ
הבהורים
והתשיבד,
רוסיה
כסל
ס
והבתולות
נשרשו
בקרבם
ימו,
כי
יען
ב
22
www.daat.ac.il
ן
40אגרות ציון ,סימן
י
ף
ם
ן
ימצאו
ע
ו
ד
מצו
ת
״
ש
ה
מוהליבר.
38איגרות ציון ,סימן ו׳.
י
א
37מכתב הנצי״ב להר״ש מוהליבר לא הגיע לידינו ,ואנו למדים עליו מתשובתו של
39כתבים ,ח״ב ,מם׳ .69
ו
אשר
ואם אילי
אשר
ד
ל
ערלאנגר:
פאלק שמו,
לא ימנע להודיע להבארון למען ימנעם מזה
אחדים
בארץ
בכסלו:
ע מ ו ״ *9
א ת אזן ה נ ד י ב ע ל איזה ד ב ר י ם יוכל ל כ ת ו ב ישר להרב הגביר,
אדרעםע
על
״אם י א ב ה
ד ב
ר
ז
/
ף
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבאתן
על פקידיו ,כל איש אשר יטה ארהו מן הדרך הישר ,וישליך א ת מ צ ו ת
התורה
עוד
א ה ר י גוו,
ינערו
ולא
לתומכו,
לנו
ל פ נ י ה ב א ר א ן ה י ״ ו ״ •י.
לזעוק
בתשובה
לובצקי:
לטכס
לנצי״ב ,ש ה ע ב י ר אליו ה ע ת ק מ כ ת ב ו של ה ר ״ ה פאלק ,מוסר הר״י
״ ל פ י ה נ ר א ה יש ל א ל י ד י ב ע ה ש י ״ ת ל פ ע ו ל ב ע נ י ן ה ק ד ו ש הזה ,ו א ר א ה
עצה
כבר
ו צ ר לי מ א ד ש ל א י ד ע ת י מ ה נ ע ש ה ש מ ה ע ד היום ,כ י א ז
ה ג ע נ ו ל מ ט ר ה ,ו ב א ש ר י ע ל ה ב י ד י ל פ ע ו ל ד ב ר מ ה בזה ,ל א א מ נ ע ל ה ו ד י ע
לכת״ר
ב ז ה ״ ־׳־.
כנראה
ש ה נ צ י ״ ב הזר ופנה
משפטים,
אל
תלונה
ורק
בשיחה
את
היצי״ב
ישירות
הרב
לי
הצנם
יוסיפו
ו מ ה ישי
הצדקה
כי
לברון.
עם
א׳
פאלק
הוא
ובה
הוא
הוא
שייד
בשתי
בעצמו
להר״י לובעצקי,
על
החליט
עוזרו
ידים,
אשר
קובל
היה
שלא
של
על
שכן בידינו
הר״ה
פאלק
להראות
הברון,
ת ש ו ב ת ו מ י ו ם ו׳
הזכיר
שפנה
לברון
״ברמיזה
במכתב
תלונה
זו,
מפה
דהו
כי
אשר
התערב
בדבר
עניני
דתות,
בו,
ובאמת
ימעט
הצדק
עמו,
הרה
ואמר
לא
כי
ה י ה לו ל כ ת ו ב ישיר ל ה ב א ר ו ן ,א ש ר ט ר ד ו ת י ו ר ב ו מ א ד ,ו ג ם ב ע י ק ר א ש ר ה ג י ש
לפניו
קובלנא
בנישואין
איננו
י א היה
רקדו
בהורים
ובתולות
1
נ ה ש ב לו
הר״י
נשרש
להטא גדול
יהד,
ב ע י נ י ה ב א ר ו ן ,כי כ ת ב
הצרפתי
ואיש
רגיל
אשר
שפעם אהת
מנעוריו
בזה
1
לחטא״ • .
לובעצקי
איפוא
מציע
להורות
לנצי״ב
לחרי׳ה
פאלק
מעתה
כי
לא
י כ ת ו ב ישיירות ל ב ר ו ן א ל א י פ נ ה ב מ כ ת ב ל ש ה ״ ק א ל ה ש ר מ׳ ע ר ל א ג ג ר ,ו כ ן ל מ ר
בלשון אשכנז ,״ואם יאבה יכתוב גם אלי ויהיה עיקר הקובלנא על הילול
שייד
שיבת ו ג י ל ו ה ז ק נ ם ומכשיול נ ד ו ת ,א ו ל ם ה כ ל י כ ת ו ב ב ל ש ו ן ר כ ה ״ .
בהמשך
נדון
מאמרנו
הנצי״ב
בהתנגדות
המכירה
להיתר
וכאן
בשביעית,
נציין כי הוא יצא מתוך הנחה והביע את תקוותו שהברון רוטשילד ,הוא ״הנדיב
הידוע״
אף
בדעתו ,וכי
יתמוך
ב ח ס ו ת ו תישימר
במושיבות אשיר
כהלכתה.
השמיטה
ה ע ל ה ת כ נ י ת ל ה צ י ב ב ש נ ה זו מ ד ר י כ י ם ת ו ר נ י י ם ל נ י צ ו ל ש נ ת ה פ נ א י :״ ו מ ה
מאושר
״הנדיב הידוע״
ה׳
שזיכהו
להושיב
נשימות
שייטיבו
בשים
המאושרים,
הטובה
עליו,
גם
הנדיב
גם
ב מ י ל י דשימיא,
כמו
בהייהם
השביתה
מעבודת
האנשים
כ פ י ערכם,
קיבל
הברון
עתה
במילי
בא״י,
את
הארץ,
בשנה
שידענו
עליו
מהמתישבים
ב כ ש ר ו ן מ ע ש י ו ה ס ד י ו כ ה ר ר י אל ,ע ם י ו ש ב י ה ק א ל נ י ו ת
הולכים
הגנן,
ישיגיה
המצוות
דעתם
של
בדרך
אשר
בכל
יעשה
הרבנים
זו
דגופא,
התורה
להעמיד
יוסיף
להשגיח
למלאות
שיהיו
רצונו,
והמצור,
האדם
המתירים
מהסורם
האנשים
כשלימות,
ק א ל י נ י ע איש*
מישראל
לגבי
והי
היתר
ע־׳י
כ י ד ה׳
התלויים
עתה
מיוהד
אנשים
בשנת
ללמד
בהם״.
המכירה,
את
למעשיה,
ותבע
ל ע ב ו ד ב ש ד ה ב ש נ ת ה ש מ י ט ה ,ו ע ל כך — ב ה מ ש ך מ א מ ר נ ו ב ח ו ב ר ת
הבאה.
41שם ,סימן ח׳.
42שם עמ׳ צ״ב בהערת י .ריבקינד ,וכנראה כי בו ביום שיגר הר״י לובצקי שני מכתבים
לנצי״ב אחד בשם ר׳׳מ ערלאגגר ושני בשמו הוא.
43שם ,סימן מ׳.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלוי
אברהם
שישא
ועוד תעודה חדשה מראשית הווסדה של ראש״פינה*
ל א ט ל א ט ע ל ה בידי עוי
פינה,
להמשיך
בבנין
הבתים
האיסור
לבנות
ונימוקים
פ ו ל י ט י י ם .-ל כ ן
לא יכלו
ברשיון
דוקא
הוצאות,
שהוא
בתים
לעזור
ג י
רומניה,
שהתחילו
בקולוניא
נציגי
אפילו אם היו
ממשרדים
מ ת י י ש ב י ג׳עוני ,׳;׳הוסב לו ש ם
גבוהים,
לבנותם על
על
הוכרז
הממשלה
רוצים
השלטון
המקומית
בגליל
לעזור .כ ד י
להמלצות,
שו״ב
ג ב ו ה . . .ו ד ״ ל .משיה ד ו ד
התורכי
להמשיך
מטעמים
ענין ש ל
ומזכיר
ע ל י ד י אנשיי ר א ש פ י נ ה ל ה י ו ת ל ה ם ל פ ה ו ל מ ל י ץ י .ה ו א
בצפת,
בבנין ה י ה
יימצא פ ת ח
״סופר
ש ה ו פ ר ע ו .1
העליון ,ז .א.
ולהשיג דבר כזה היה
ועוד יותר מ ז ה — היו זקוקים
במשירד
אדמתם
ידי
אחרי
ראעך־
צורך
וי~ל
זמז
פתוה א צ ל
החבורה״,
התקשר עם
מי
נבהר
החכמים
המעין,
* מאמר זה הנהו המשך למאמרי הקודם ״תעודד ,מראשית הוסדר ,של ראשיסינה״,
תשל״א ,חוב׳ המוז ]גם תדפיס•1
לבי
בעת כתיבת מאמרי הנ׳׳ל לא היה ינגד עיני ספרי של דוד משה שו־־ב .־ זברונות
ת
דוד ,ירושלים ,תרצ״ז .הספר יצא מאז בהוצאה צילימית ,׳רושת״ו ,רובין מס ,תשל״ג
אשר אני משתמש בה כעת .מאז יצא גם כן ספר חדש יל'
הרוזן ,חזון ההתנהלות בגליל ,מוסד הרב קוק ,ירו• תשל״א.
ה נ י ש א ;
^ י״י י ע ק כ
ס 2ר ו
1בכתבה ששלחו אנשי ראש פנה לבעל המגיד ,הנושאת את התאריך חדש שבס תרמ״ג ,י נ י ס ש ה
___
ב״המגיד״ בשני המשכים — הראשון א• רר״ח אדר א• תרד״ :והשני ביום ז׳ בר
מודיעים שעד אז עלה בידם לבנות ארבעה עשר בתים ,ושבדעתם להמשיך כבנין
כ
,
ת
מגורים ,ובנין ביהכ״נ ,מקוד ,טהרה ובו• והמגיד שם ,עמו׳ .^52כנראה שבאותה י׳שנד״
לשס״
תרמ״ג ,בנו עוד חמשה בתים ,בסך הבל תשעה עשר בתים ,ראה כנסת ישראל
ר ׳
שנה א׳ ווארשא תרמ״ז עמו׳ ,985—983ועד תרמ״ו גמרו בנין של שלשים ושלשה כ ת י ס
)כגסת ישראל ,שם(.
אגב — מאמר מאלף ומלא ענין זה שיש בו חומר רב על ימיהם הראשונים של
שכעת
ו
יעקב,
הקולוניות הראשונות ,וסקירה ,מפורטת 'ל
ל
ד ר ,י י ג ו
ב ל
א
ח
ת
ו
א
ח
ת
נ
י
י
ז
י ׳
׳
ז כ ר ו
ראשון לציון ,ראש פינה ,עקרון ,פתח תקיה ,גדרה ,ויסוד המעלה — כמעט שלא
אליו לב על ידי אלה שעוסקים בתילדות של דור ראשון של היישוב הכפרי,
הו
ש 0
שמחוץ
לחומות ארבעת ארצות היישוב.
2ראה ד״ר ישראל קלויזנר ,חיבת ציון ברומניה ,ירו׳ ,תשי״ח ,עמו׳ ,143—137פ ר ק
יחס השלטון התורכי לעלייה :והנ׳׳ל,
פרק ג׳
התנגדות
השלטונות
התורכיים
כ
,
בהתעורר עם ,ירוש• תשכ״ב ,עמו׳ ,352—339
לעלייה
ולהתיישבות) .ראה גם
כגסת
ישראל
הנ״ל עמ׳ 969—967לגורלם של אלה שנפגעו מגזרה זו.ו
3״בראשונה עכבו
אותנו
מלבנות
הבתים
והינו
מוכרחים לשלוח
צירנו
לדמשק
לפעול
עבור הבנין ,מובן הדבר מאליו; כ׳ הרבה הוצאות היו לגו אז וכוי ״) .המגיד
עמו׳ .^12מה שאינו פורש בהמגיד .גלה שו״ב ,שהוא היה ציר שולח בעד
המתיישבים )זכרונות לבית דוד עמו׳ צב.!,
24
www.daat.ac.il
ש
ס
חכריו
אתר דעת -מכללת הרצוג
בני
משפהת
הכם
העדה
ושני
אהיו היו
הציגו
הם
ע בו
בעלי
את
אלקלעי'
שבצפת
הספרדית
משה
ראשי
בצפת,
וקונסול
ה ש פ ע ה על
דוד
המשפחה
בני
שו״ב
בעת
הכבוד
של
עדתם
במכתב
ההיא,
צרפת
בשנת
ה׳
לפני
המלצה
עבו.
הוא
יעקב
ו מ ח ו צ ה ל ה גם
הכם
תרמ״ג,
היה
גויי ה א ר ץ .
אצל
מירקאדו
]אפרים(
החכם ה ר א ש י של דמשק .בלי בזבוז זמן הציג הכם א ל ק ל ע י את ש ו ״ ב
;
ל פ נ י ח׳ י ע ק ב ע ד ם ־ א ח ד מ ט ו ב י ה ע י ר ו ר א ש י ה ק ה ל ה ב ד מ ש ק ,ו מ ז כ י ר ו ה פ ר ט י
של
ה׳
הואלי דשם.
עדס
עדם ו מ ש ה דוד ש ו ״ ב — לראיון אצל
טובות
לא
ב ה ש ת ד ל ו ת ו ש ל ח׳
נתקבלו
הואלי הבטיח
בהחלט.
היה
יכול
להגיע
הרשימית
ישיר
למושל
מושל
המחוז
מומנטים
והקריא
מהוו
מיהר
וזה
צפת
החדשים
הצריך
הבשורה
היה
לא
לבא
בטכס
ראש
של
ואת
פינה
הערבים
בלי איבוד
התעודה
לידיו
של
שהיו
בו
רשמי
ה ק ט נ ט ן את כל
מהצית
ג׳עוני,
הכפר
ב מ ל ו א ה י.
ב ל ת י צפוי בא
עוזרים •בהבינו
זמן ועל
גרי
אכן
להמציא
איחר
הטובה
הרשיון
אתר,
את
היתד.
להם מכשול,
רצינות
הסכנה
אסון
ה מ צ ב ויעשיו
מעל
מרהפת
את
ראשם
ה א י מ ב ר י ו נ ל י שיל ה ת י י ש ב ו ת ח ק ל א י ת י י ח נ ק ט ר ם ה ז ה שימש.
החדשים
הראימונים
של
תרמ״ג
שנת
גשימי ב ר כ ה ש א ל י ה ם ח י כ ו יום יום,
כסליו
והנה,
הנצרכים
הרשיון
בזה עוד לא נגמר סבלם .מ מ ק ו ם
להיעשות
שהנסיון
בעבים
מקושטא.
להודיע
כזה שאילו לא קמו להם
העליון.
ראש
מקושטא.
פינה — צריך
בפניהם את דברי התעודה הרשמית
אבל
וגם
לנציגי
רשיונות
— חכם
ד י ד ר מ ט י י ם .ה ו א ה ז ע י ק אל ת ו ך ר ה ו ב ו ש ל ה י י ש ו ב
המתיישבים
רציני
—
מיד
להשיג
הואלי.
שלשתם
אלקלעי,
ת ו צ א ו ת י ו ש ל ר א י ו ן זה ה י ו
הלף
ב י ו ם ב׳
והטיפים
הלך
בטבת
לו
ועדיין
שהל
הראשיונים
עבים
להיות
נטפו
לא
באו.
רוויי שיפעת
ביום
על
היו
מליאי
שנכפל
אדמתו
בו
דאגה
הגליל
ליושבי
ע ב ר ו י מ י חדשי
מרהשון
נראו
בעליל.
התקדרו
השמים
רביבים
כי
המבורכת
טוב,
שיל
לא
הגליל.
יום
טוב
4על ראש משפחת עבו בצפת החה׳־ש ר• שמואל עבי זצי׳ל ועל בניו ראה מ .ר .גאון,
יהודי המזרח בארץ ישראל ,ח״ב ירושת״י תרח״צ ,עמו׳ ,496—492בערכים ר׳ שמואל
עבו ,ור׳ יעקב עבו :ואברהם יערי ,שלוחי ארץ ישראל ,ירושלים ,תשי״א ,לפי המפתחות
בשמות שןמואל[ עבו ,ואןברהםן הןיים! עבו .על האח השלישי ח׳
מרדכי יצחק עבו
)המגיד שם ,עמו׳ !45לא מצאתי פרטים .מכתבים מהחה״ש ר׳ שמואל עבו הדפים י .מ.
טולידאנו ,אוצר גנזים ,ירו׳ תש״כ ,כי׳ סז—סח.
5גאון ,שם ,עמו׳ ,83ערך אפרים מירקאדו אלקלעי ,נפטר בירו׳ שנת תרנ״ב .ראה שם
הוספות בעמו׳ .704עם דברי שו״ב יש להשלים את דברי גאון — ז .א .שהיה רבה
הראשי של דמשק ,וגם שבשנת תרמי׳ ג היה עימד
במשמרתו שם.
6גאון ,שם ,עמו׳ 738בערך יעקב ב״ ר אברהם עדס.
7שו״ב שם ,הוא אינו מוסר את התאריך מתי הותר להם להמשיך בבניה .אבל בעת
אסונם השני כבר יכלו להמשיך לבנות ,שהרי לפי המסופר ב״המגיד״ )שם> היה הפועל
הערבי שנפגע עוזר על יד צעיר שהיה עסוק בבנין בתים.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היו
עושים
אדמת
אותו
רכושים.
ידברו
היום
אין
איכרי
קץ
היה
מתיישבי ראש
עתה
בלתי
ראש־פינה,
לשמהת
פינה
באנו
ובו
בתלמים
האריכו
על
הראשונים
המתיישבים.
בלשונם
להודיע
הם:
בשערי
ברבים
מענין
המגיד
מקרה
אהד,
ט ה ו ר א ש ר ק ר ה לנו ביום ג׳ ב׳ להודש׳ ט ב ת .א ז ב י ו ם
היה
הראשון
יום
הקאלאניסטים
ההילונו
אשר
אדמתינו,
להרוש
לשדותינו ואמרנו איזה מזמורי נעים
ההו
והלכנו
זמירות
א
ל
3
ישראל
מ ע נ י ן היום ,ו א ה ד מ ח י ר י נ ו ד י י ר ע ל ל ב ו ת ה נ א ס פ י ם ד ב ר י ם ה נ כ נ ס י ס
ללב
כל
ומעוררים
והסכמנו
גודל
ל ק ב ו ע יום זה
מאתנו
י ו ״ ט לדורות.
וישבנו
נוכל
לא
לצייר
הה!
גם
בא
שיל נו
השטן
בתוכנו
ק נ ו גם שלי:׳
והפי
שמחתנו
משפרות
לתוגה.
אחב״י
מגולי
ו י ה י ב י ו ם ה ה ו א ע מ ד א ה ד מ ה ם ]מעו־ייי ר ו ס ס י א [
הבונים ואהד פועל
הגור
קנה
בקני־רובה
הרובה
היהודי
את
הכדור
עפ״י
ארצה
8
לד
אדוננו
ד׳
שאל
ערבי ג״כ היה עמהם,
במתניו,
את
הקני־רויה
איזה
ויהי
היהודי
כאשר
ראה
להראות
אותו
הנד׳
מרוססיא
אצל הבניו
והיהודי
הערבי
רו.
להראות
אותו
להערבי.
ופגע
בהערבי
אשר
מקרה
אצל
שלהם
1 ,
י׳נ״
וכאשר
ת
א
הוצי
פתאום
נפל
היה
הנ״ל,
א
התפרץ
קומתו
מלא
ומת…״־*.
ב״המגיד״ ושם עמו׳ .^45משר ,דוד ׳:־י״נ !;בריניה עמו׳ צ ״ ו ,ואיו הנגררים
אינו מספר
ס
אמת …
המושיבה
עם
לאכל
ל ח
שימהת ל ב נ ו ש ה י ה לנו ביוב ההוא ,כ א ש ר ר א י נ ו כ י ה נ ה נ ו
בדרך
אך
אהבת
היאלאניסטים
ארץ
לבית
הקדושה
אהד
לעבדה ולשמרה.
ביחד
ואה״ כ
שבו
בלוב על
השני״ .ומשרה שעש־ ייהנציח אר .י־ :הראשין
שבי
אחריו^
ע^־
עלו
אדמתם והאריכו במענית .י־ ו יש סיפור שונה .שבאיתי היים יוב גי ,ב׳ בטבת
תימ״י
בדרכם
איצד,
בספינה ,קבעו אותי היום ליום ש י׳ ה י .בלילותיהם .ד.הר.ן היד .בכפר ואת הכלי•
הכיאו
שמחה והרו־ מצפת אשר שם נשארו הנשים ו צ ף .ובאשר הגיעה הכלה
לרא^
קבעו
ברוב
להוג
את
החתו,:־.
היאשינה
בראש
פינה.
צעיר
זוג
שהשתרך
פינה היתד ,השמחה במעונם ,וכילם היי עליזים ושמדרם .ואז קרה האסון — הצעיר-,,
שבין האיכרים ,להביע שמחתם ולבטא שביעת רצונם בעת שמה־ ,היי מ־רים
כריכיד-,
לתוך ההלל ,מנהג שהביאו עמם :׳ארץ מ׳יצאם .אבן גיי־כעמים זר ,היד ,גורכ
לאעויי׳
צעיר ערבי בן משפחה ערבית עתיקה מצפת ,שהיד ,עיזר כבנין הבתים עמד על ידו
צעיר מתיישב שבידו רובה .הערבי הצעיר לקה לו האקדח מרעהו העברי
נפלט כדור שהכהו
ברקתו ,והיא נפל שדיד ,הרוג.
בעיי
ששו״ב איני
ב י 1י
יודעיי׳
ו
מוסר
׳שכייף,
-
הזוג הצעיר מוסיף את זה ד ׳ר הרוזן בספרו הוא עמי׳ 79הערה ד .וביתר
אד^ ,
כ ו
שם עמו׳ .(174—173
קשה מאד לקבל מצד אהד שאילו היה באמת יום חתונה בראש פינה באותו היום
היו מספרים על כך נציגי ראש פינה
בכתבה
ששלחו
לבעל המגיד :
ומצד
שני
•י0
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל מ ז ל ם שיל ה מ ת י י ש ב י ם נ מ צ א ב מ ק ו ם י ה ו ד י מ צ פ ת ש ה כ י ר ב מ נ ה ג י ה ע ר ב י ם ,
וידע
ש מ צ ב שיל
יעקב
לה׳
עבו
המשטרה
עליהם
עם
הדם״
א ת אשיר
בצפת
הכם
קרה.
לשלוה פלוגה של
עבו
יעקב
פרשים
הודיע על
השפיע
לשמור על
ללא
היסוס
אנשי
ע ל ראשי
ראש־פינה ,ולהגן
מ פ נ י ה מ ת ם שיל ג ו א ל י הדם .א ף הוא ,עם ש נ י אדרו ה ה כ מ י ם ב א ו ב י ה ד
פלוגת
קדמו
ונשארו
השוטרים
האיכרים
עם
אשר עברו
עד
ואלמלא
י מ י הזעם.
ה ח כ מ י ם ב נ י מ ש פ ח ת עבו ,וער י ד י ה ם א נ ש י ה מ ש ט ר ה ,קל לנהש׳ מ ה ה י ה
גורלם
המתיישבים.
של
בנחושתיים
לא
״גואל
ע נ י ן ר צ י נ י הוא .ה ו א
י ד י רץ
מיוהד
לבית
אכן
ה כ ל א ׳־,
הצעיר
גופת
ואת
נגמר הדין — הגם שכן השבו
שבעטיו
המת
כל
הזיעזועים
האלה
הובל
השיבו
למשפהתו.
כמובן
שיבזה
במנהגי המקום.
המתיישבים הבלתי מנוסים
ה ם ל א י ד ע ו ׳מישי ע נ י ן ה נ ק ר א ,כ ו פ ר נפשי׳ ש ה י ו ח י י ב י ם ל ש ל ם ל ק ר ו ב י ה נ ר צ ה ,
והטענות
הגיעו
היה
קרן
לעמק
השוה
כב,ם
ושילמי
עצום.
ל ש ל ם ד מ י ־ ל א ־ י ח ר ץ ל פ ק י ד י ם יבי׳ וכר.
והשאר
נתנו
עוד
עליהם
עמהם
נתבזבז
אליו
ו ה מ ש א ־ ו מ ת ן ה מ י ג ע הכרוכים בזה — עם הקרובים
בהמונם .סוף סוף
ידי
על
הוצרכו
וכל
זה,
למלאות
מה
ממקורות
היו ר ב נ י ו ג א ו נ י צ פ ת
מ ה שיבידם,
ומכלות
ומה
עינים.
שהיה
אנשי
שהיה
לא
כך,
ג ם היישיוב הישין ש ב צ פ ת
הסר
רק
להם
אהרים.
ובזה
בקיצור,
לא
עוד
אנשי
ראש
נתנו
היהידי
הדלוקה — ממוני
הוצרכו
כל
מה
שבידם,
ש ה י ה אפשיר ל פ נ ו ת
וראשי הכוללים.
אף הם
קצוצה
המכלה
להלוות
פינה
לא
מ ע ט ה כ ס ף ש ה י ׳ רכושים
הספיק.
והמקור
נגמר,
ברבית
נשארו
ערומים
ו ה ס ר י כל,
נ פ ג ע י ש י ר ו ת ב א ס ו נ ו ש ל היישיוב ה ח ד ש .ב א י ן מ פ ל ט
פ נ ו ראשיי ה כ ו ל ל ר ב נ י צ פ ת ה ר ה ״ ג ר׳ ש מ ו א ל ה ע ל י ר ו מ ש נ ה ו ה ר ה ״ צ ר׳ ר פ א ל
]זילברמן[
ד ו מ ״ ץ העיר,
ל א ח י ה ם ש ב ג ו ל ה .הם
נענו אבל
במה שנאסף עוד לא
ה י ה ד י — ו ב א י ן ב ר י ר ה פ נ ו ר ב נ י צ פ ת לי:׳ ר מימה מ ו נ ט י פ י ו ר י .
מספרים באמת עיי שמחה שבאותו היו״ ושמחה זו היתד ,שמחד ,של התישבותם .כדאי
להעיר שאהד החותמים ,ושאיני רחיק ישער שהיא היה הכיהב שיי הכתב ,דוד משד,
שו״ב בכבודי יבעצמי :היא חיתם עיי הכתיר ,בין כמה אחרים :
״סופר ומזכיר החבירה ,הק׳ דוד יישר ,שי״ב״ .כיה גם שהפרטים הם בניגוד אלו לאלו.
דומה לי שהדבר פשיט — באיתי היי -שבי קרה האסין היתר ,שמחת החג שיי מתישבי
ראש פינה .קרוב לאותו הזמן היתד ,חתונת הזיג הצעיר ר׳ פישר רובינשטיין עם מלבה
הכלה שלו .וברבית העתים אחיי י״ד שנים נתערבה בזכרונו של שו״ב שמחה בשמחה.
כך שאת שמחת המתיישבים שכח יבמיומו הנציח בזכריניתיו שמחת החתונה שבאיתו
היום …שלא היתה .כמובן אלי שנכרכ׳ אחרי שי״י כמו הרוזן ציירו את הענין בפרטים
דרמטיים…
9על גורלי של הצעיר לאחרי המעשה :יפי המגיד ישם! היא נאסר והובל על ידי המשטרה
במאסר ואחרי שעלה בידי
לבית הכלא בצפת .שו״ב ישב! מוסר שהיה שבע חדשים
יהודי צפת להתיר מאסרו לא חזר שיב ליאש פינה מיראת הגויים ,ירד למצרים ונשתקע
שם .גאון ויהודי המזרח עמי׳ •193בהערה! מספר שחי
הערביים
ולקח אותו תחת
חסותו לצפת.
כמובן
יעקב עבו הציל
שלפי עדות שב״המגיד״
אותו מיד
ושו׳׳ב אין
יסוד לזה.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבני צ פ ת ראו
הישוב
באסונו של
אסונם־הם .הם
הצעיר
לגכירי
הזדהו
עם מתיישבי ראש־פינה .במכתב בקשתם י א בקשו עזרה בעד אנשי ר א ש
א ו ב ע ד אנשיי מ ו י נ ש ט — ה ם
ודיברו
בקשו
עצמם,
עבור
פינה,
אסונה
ומבכים את
של צפת:
כבר
קדשינו(
אסונה
״שי
נודע
״העומד
גופא
מקרוב
ש י ראש
פינה היה
וישר״.
לימין
ואסונו ש י
אסונם.
ובצרתם פנו
אביוני ארץ
למוען,
האיכר
תומך
הצעיר היה
אסונו
ועוזר
בצרה
החלוקה
להושיענו …״.
ד ע ו ב ד א ש ר ב נ י צ פ ת וענייה מ ק ב ל י ההלוקה עזרו ל מ ת י ש ב י ם
החדשים
תרמ״ג.
ב,,הערה
באו,
ואזהרה״
האסון
סעי״ק ]פה
וכד …״.
בהור א ה ד כשר
תמיד
למשגב
הנורא אשר קרה
עיר
לבני
שנדפס
מוינטש
באותה
שבראש
השנה
נודע מאז שנת
פינה,
ב.,המגיד״ מ ע ל
ארץ ישראל פה גאלאץ״ — מעין קול־קורא
להתימת
לקהל
הראשי
ליישוב
תומכי אנשי הכולל
בצסת,
״הועד
ש א ל ה לא ימעיטו נדבותיהם מ מ ה שהיו רגילים ליתן לקופת רבי מאיר ב ע ל ה נ ס .
שהרי
מה
רומניה,
שגורעים
ופוהת
מצדקת
הקצבה
רמבה״נ
הזעומה של
מהענקת
גורע
הזקנים
החלוקה
וזקנות
בני
לעניי
ארצם.
אר״י
ועוד
עולי
נימוק,
הנוגע ישר לעניננו:
״הננו
איפא בזה
לנפשיותם
מודיעים ומזהירים את
ל ב ל ת י ה ס ב כל ר ע ה
ה ה י י ם שים
ןבארה״ק
אהיהם .כי תמימים
בעצה
ופועל
ההיסטוריון
של
יקראו
הישוב,
גדולה או
ובפרט
בצפת ן
ה א נ ש י ם ה א ל ה .גם
לשכינהם
אשיר ק ר ה ש ם ע ם
שהוא ,ולא
בכלל,
בגי׳אוני ,הם
ההרוג,
והלילה
ע ל י נ ו א ל ה׳
מזכיר
וסופרו
בעלי
הזקנים,
לאהינו
נדבות
היי צער על
ידענו את אשר היו
אנשי
מוינשט,
הלילה לנו
והיינו
של
בריתנו ,כי
קטנה
ייממרו
בדבר
לעזר
האסון
לצערם צ ע ר
כל
חטאים״ ״י.
הקאלאניאה
בעת
האסון י <
משיה ד ו ד ש ו ״ ב כ ו ת ב ב ז כ ר ו נ ו ת י ו ג ם ה ו א :
10המגיד ,תרמ׳׳ג ח׳ אדר שני עדו׳ .86כדאי להשיית גם את דברי ר׳ יחיאל בריל ,בספרו
יסוד
המעלה עמו׳ ,187—186
והדברים
נעתקו על *די ד-׳ר
הרוזן
בעמו׳ ,418—415
אחרי שקיבל המין לשון הרע בצפת מאנשים שהיו עוינים לרבנים ,האלעזר
רוקחייכ,
שכל הלשנה על הרבנים היתד ,טובה בעיניהם ,מוסיף בציניית שאינה מוסווה ״אם נמצאו
אנשים רעים כאלה
בתוך בני ישראל
בצפת ,לא איכל
להבטיח את
הקורא ,כי
לא
ישנתי שם רק שתי לילות .אבל בי נמצאו שם אנשים ישרים אשר היו למחסה ייביי
המושב ראש פנה ידעתי״ .הוא מוסיף שם לשבח במיוחד אה בני החה״ש י"?ז עבו,
ומפליא מאד את שבהו של האח האמצעי בין שלשת האחים את ח׳ יעקב עבו ממלא
מקום אביו ברבנות ובמשרת קונזול צרפת.
11כך חותם שו״ב על הכתבה הנזכרת בהערה 8למעלה .אגב כדאי להעתיק את
חתימותיהן :ראש
החבורה :מרדכי מאסיל כ״ץ .נבחרים :ר׳ חנוך העניך
28
www.daat.ac.il
סדר
בערגמאגן,
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ ע ס ק בישי ז ה ע ל ה ל מ ו ש ב ה ב ס כ ו מ י ם ג ד ו ל י ם ,ש ה ר י ק ו א ת א ו צ ר ה ,
אשיר
נאה
מטיבים
מראה
מבלעדי
גם
סבלה
מזה
בהוץ
לארץיי״.
ועזרה
לאנשי
צרתם,
והיה
מתגלה
על
מענין
מוינשט
הכרת
מזכיר
ידי
בגי׳אוני!
טובה
אותם
התעודה
ראשי־פינה.
כמה
יותר
עוד
ל א ל ו מאנשיי
למטרה
בשימם
יפה
צפת
בזכרונותיו.
המתפרסמת
זו
שיונים
מנדיבים
א י ל ו משיה
שמיהרו
מה
החדש׳ ,ו א ף
בהערה
מתגלה
לעזרתו—עזרתם
בעת
שההמיץ
דוד
משיה
שיו״ב,
דוד
רוקה״,
משולהם
אלעזר
ה ל ל ו ג ישיתו ש ל
ב כ ל ל ו ב מ י ו ח ד — כ ב י כ ו ל — משיולהם שיל
מתיישבי
רוקה נסע בכל רחבי רומניה לקבץ נדבות
עלה
שו״ב
היה
בזה.
מאד להציג מול הדברים
שיל א י כ ר י ה ג ל י ל ה ע ל י ו ן
פינה
לא
בנדבות
עשיר
שנאספו
ביותר־ .
העיר
ה י ה א י ל ו א נ ש י ה ו ע ד ב ג א ל א ץ היו מ פ ר ס מ י ם ש מ ו ת י ה ם שיל א ל ו שיהיו
א ו ת שיל
היישוב
כך
היה
1
גם
צפת
בידו
צנועה
הון
לאסוף
של
בכתבה
תועפות.
אנשי
ב ע ד א נ ש י מוינשיט ב נ י
כלפי
עמידתו
ראש־ פינה
אנשי
שהזכרנו
ראש
עד
כה
פ ע מ י ם .ה כ ת ב ה כ ת ו ב ה ב ש ב ט תרמ׳יג ,ו ה ע ר ת ש ו ל י י ם ה צ נ ו ע ה זה
לשונה:
לנו
עקטען
כמו
״ולא
שמתלוצץ
הה׳
עלינו
רוקה
לא
כי
יש*
מ ה מ מ ש ל ה רק מ ן ה ר ב ר פ א ל ד ו מ ״ ץ ,ו ז ה ש ק ר כ א ש ר נ ו ד י ע ב ק ר ו ב
בראיות
בשעת
כן
אסון
מוינשיט
ברורות
כי
שטרי
המקנה
הם
מן
היעד׳״•'.
הממשלה.
אסונה הכפול של ראש פינה ,ר א ש י ת האיסור ל ה מ ש ך הבנין ,ואהרי
הצעיר
רשיונות
—
הערבי
להתיישב
היה
הוא,
מתלוצץ
רוקה,
ב כ פ ר ג׳עוני ,כיון ׳מאין
שבכלל
ל ה ם קושינים
אין
לאנשי
רשימיים ,רק
א י ז ו ש ה י א פ י ס ת נ י י ר שיקיבל מ ה ד ו מ ״ ץ ש ל צ פ ת .מ ש ה ד ו ד שיו״ב מ א ר י ך ק צ ת
בזכרונותיו
ודבריו ראויים להירשם בשילמותם:
״הסופר
ציון
ר׳
בגלץ
אלעזר רוקה
שיברומניה,
ה י ה אז
היתה
לו
מזכיר
הועד
איזה
תביעה
ה מ ר כ ז י שיל
מן
הובבי
המוכרים
את
דוד בוקשעשטער ,דניאל בענדיט ,ישראל גאלדענבערג .סופר ומזכיר החברה :הק׳ משר,
דוד שו״ב .כולם חותמים על התעודה שפרסמתי ב״המעין״ בחיב׳ תמוז תשל״א.
12ברור ששו״ב לא הגזים .לפי דבריהם של בני ראש פינה !המגיד ,עמו׳ ק״כ! היתד .חסרה
להם חיטה לא רק לזריעה ,אלא היי רעבים ללחם צר.
13זכרונות לבית דוד עמו׳ צ״ט.
14כבר ציינתי במאמרי הקודם ובנ״ל( הערה 2ביבליוגרפיה לתולדותיו של רוקח .על זה
יש להוסיף דברי ד״ר הרוזן בספרו הנ״ל .כבר אז כתבתי שכל האמור עד כה על רוקח
צריך בדיקה יסודית מחדש ולנפץ הגוזמאות שנכתבו עליו .ואם הדברים נאמרים כלפי
היסטוריונים ,על אחת כמה וכמה על דברי ד״ר הרוזן ,מחבר שבהי ר׳ אלעזר רוקח,
מיוחד במינו.
15היינו ׳הועד׳ של המושבה ראש פינה.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אדמת
מ ס י ב ה זו א ז
ג׳אוני.
׳ :׳ ה ק נ י ה **:קניתי א ת
קושינים
רשמיים על
ברומניה.
בראיות
המכתב
ניקבה
האדמה
אהדת,
הוציא קול
א י נ נ ה קניה ,׳מדמו
מובז
האדמה.
ד ב ר
'-יי
אותי,
ו
י '־
׳י״ייי
ה ו ע ד מ מ י י נ ש ט הודיעו לי על בד וביקש
ברורות א ת
המתפרסם
אמתות
בזה היה
ברוכיגיד,,
׳מאין
ם
י ; א
ממני
ערב
להדעידז
הקניה•…־'״.
^
מכתב
ו ו י
"אגיי•
—יי
'־-׳י״י׳
מונטפיורי .איני יודע א ם נשתמיד .איגרת זאת ,א ב ־ תוכנה מובן מתוך
שנאמרו
לי
~ ההז־כד-ים
ב מ כ ת ב ד נ ן ש מ ו ע ן לדי• ר א ל י ע ז ר לוי ,יד י מ י נ ו ש ל ה ש ר ו י ו ע צ ו
ו
• ו
י
כיי••
ר .י!
ו
״וו
־•^ יי
י ) י .! ,י-י-ייןי :זי.–ןי
׳••־* ׳־י-י-י
י י ן •
יי
־ י
1
~'
)ר '/ו ן • ^ /י – ,׳ ר ^ ,י׳־״יץץי
^ג־ו,־ן>1ו.
י
^
י'יייי*״
׳ -־ '׳;יי•
1,
ל*׳י׳י'/יי * ל ^ ' ' • י י
<
(
י
^ וי״,׳ י י < -
'״
^ <,!^1
ד
־^••-/, /׳.
1י
י/י' .־״
^ ־ '
^ ׳ * * 1וי^־יי׳יי־;(יייי׳
י׳־^
ג
1
'"/׳
ץ• י
• ׳ < *ר ריוו• ףי ־ (
' ׳ ן ׳ • ־ ׳ י••:
י׳־י
1 : 1
י"'י
^ ־ ׳ יי־׳'
ד י • ^ • .״ ׳ ׳ין
י
ז
• ג.״',.
-ץ
״״*י•״ •• .
״ ^ ־ י^>
י
1
י״״
1
יי־־׳— ,ו
^<•׳ י •
י,ן–׳ י ^ .ן •-וי
ג
^ י י׳ ״'/ידי•^ !י/ין^׳ י ף —
ת0
/
1
^•׳•;-
< י
!*־, :
• ף 0 1״ ,
׳׳י
ו
16זברונות לבית דוד עמו׳ צ׳׳ט.
30
www.daat.ac.il
.ן:
'<׳ • ' ' '/:י י ־ ״ ן י ז י .״ • '
י ^ , -
יי׳־י
ץ
/
,
^
,1״
ו
,
<!
/
" ^ " ' ^ ׳
1
ר •
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעז״ה
ג׳
מנחם
ישפות
ה׳
שלום
החכם
הרה״ ג
השלם
אחרי
אשר
קרה
כשר
וישר.
הדבר
הזה.
כש״ת
לא
רק
נודע
ומפואר
למשגב
ישמעאלי
הסכנה
הבחור
יקר
האסון
בשגגת
ו ח פ ץ ה׳
ההרוג,
תועפות
עיה״ק.
ואחרי
495
ממסגר
אשר
בחור
האיומה
גם
ארבו לדמי
נפשות
לירוס
שטרות
במכתב
אל
השר
ולעומד
תמיד
לימין
להקל
מעלינו
הט]וב[
אין
אשר
למלאות
לבבו
דברינו
הטוב
נפשות
יתענגו
למלא
מישראל.
על
פעה״ ק
רוב
הרחמן
יר״ה,
אביוני
ברחמים
ושכרו
שלום
הזה
עפ״י
מעמקי
צ ר ו ת י נ ו לו
להושיענו
לשונו
ומדברו
וברצון
בקשתינו,
מ א ת ה׳
ראשי
צר,
בנדבת
רוחו
הגדול
הזה.
החוב
מעלינו.
לבבינו
יהי
נא
הנאוה
חסדו
ולעורר
להחיות
אלפי
הבוחר
בציון,
למען
ומנהלי
עדת
ישורון
ת ״ ו.
ציינתי
ירושת״ו
ונדיבים
נחסר
הסך
בכל
הכבדה,
כנפשות
שמואל העליו•
הק׳
אשר
לסלקו
כפול
מות
מעל
שועים
ארן
מקום
ע מ ל רב,
סכנת
לוינו
להשרים
וכסף
בבקשתינו
המשא
בנעימות
ולמנוע
אשר
באנו
שום
אחרי
עזרת
נאפוליוני!
בעיסקא.
לנו
אסיר.
היום
אחד
בארצותינו
בידינו
קבלנו
הנורא
בסבת
האומלל,
הצליח
הערך
הי״ו.
ישראל .והוכרחנו לפזר ממון הרבה לכפר הדם.
להוציא
הקודם
כבר
מהריגת
נעלם
לכבוד
מהולל
ידי״ נ
אליעזר ד״ר לעווי
מוהר״ר
פעיה״ק
ולא
נכוחה,
והכולל,
קדימות ברכות טוב,
לנו
כרך
וברכה…
מאד
לאבי
17במאמרי
פעה״ק
נעלה,
כל
בי,
תרמ״ג
צפת״ובב״א.
במיוחד
תש״ך
עמר
הק׳
ימאמרו •;יי־'
י(. 122— 11
ג.
יש
ר פ א ל ׳ בהרמ״מ״
דומ״ץ
של
הציונות
בזכרון
לחובבים
קרבי,
להוםיף
אינציקלופדיה
הידיעות
הראשונים ,חוב׳ י״ט ירוש׳ תרפ״ט דברי העורך ר׳ פינחס גראיעבסקי ,והוספות עליהם
מר׳ משה פאדהורצר איש צפת .וגם דירי התילדה שיוצאיב מתוך דברי עצמו במכתבו
הנדפס כתגובה על דברי ד״ר ליפא ,בהמגיד ,ערב יוה״כ תרמ״ד עמו׳
.331
18על מה שציינתי במאמרי הקודם והערה !4יש להוסיף היוצא מן המכתב הנ״ל) .אגב
הוא נולד בפינסק ולא כמי שנדפס במאמרי הנ״ל פיסק!.
19
ך
בהר״ר מרדכי ]מאומץ! מרבני צפת .התום על התעידה שהדפיסה גראיעבסקי בזכרון
לחובבים הראשונים הנ״ל .הזיהוי הוא מגראיעבסקי ,שהיא הנהו אביו של ר׳ רפאל דומ׳׳ץ.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין
לזה
ב י ד י ל ו ו ד א מ ה היתד ,ת ג ו ב ת ו ש ל ה ש ר ל ב ק ש ה ז ו י — -כיון
מסמכים .אבל אם מ ו ת ר לדון מן העבר ,אין ספק
הזרה
שחסרים
ש ב ק ש ת רבני
ל
צפת
א
ריקם.
דרך אגב ירשם
חתומים
כממליצים
בהקשר לאמור בכאן׳ שרי
על
צדקת
דרישותיהם
שרואי
שיי
1
העליר
והרה״ג ר׳
רפאל
דומ״ץ
המתיישבים
הראשונים
בראש
פי
החתימות הם על המניפסטר הראשון שלהם ,למעשה עיי התעודה הראשונה הידועה
•שי
בכלל דבר כזה ,מתיישבים בגליל העליון בכפר הערבי ג׳עוגי ,שנדפס ב״הצםירה״,
תמוז תרל״ח .ד״ר הרוזן המדפים תעודה זי בעמו׳ 404^102בספרי׳ ^יכח 1-1
הדבר או להרחיב הענין של
מראה המקום לשני המקומות
החתימות,
ב
ס
:
!
ר
ו
ואפילו
י ל מ
יי
'
4 5
במפתחות
ו ע ד י
'
4 7
המפורטיכ
ש ר
'
1
2
" י*
1,
^
דומ
'"
י
נ ד ״
ש
כ״כ
להזכיר
ד ,ס ש ר
חסר
'
אחד
ד ,י
מחותמי התעודה החשובה הזו י
20ד״ר אליעזר הלוי מזכירו של מונטיפיור* מדגיש ביומני של מונט• זזאםילי
ב י ש נ ת
תרכי׳׳ד
שנת המאה שלו הקדיש מונט .רוב מרצו להטבת ארה״ק .שגם בשנה זו שמח
ל
ידי מתיישבי שש הקולוניות במתנות הגונות ,בין אלה גם ג־עוני על יד צסת•
על זה :ח ^ 0ת 0ע 2
ז
• 01׳?>־1(?(101ת10י י<}>3 1^1(.וז 3י! ^1080־ 811ז5 0י>נ־נ[<111
הרוזן המצטט דברים אלו מכלי־שני ,מתוך ספרו של פאול גודמאן ,תולדות סיר
מונטיפיורי ,בתרגומו הצרפתי ,מאתר את ההבאה לשנת תרל״ד וז! וממילא בא ל י י _ -
שאין להם יסוד.
ןהיה כי תבוא אל הארץ )דברים כו ,א(
אין ןהיה א ל א מיד,
ח ז
ק
ראד
כן שנינן בספרי פרשת והיה כי תבא.מדבר קדמןת לרבי חי״ד אזולאי ,מערכת ה ס י ׳
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ ר יעקב לוי
מצות מילה ופקוח נפש
אין
היכול
בלבו
ספק
המסתכל
של רופא,
לקבל על עצמו אחריות,
נעימית
במילה
לשומרו
הבורה
פעולת
על
שאין
המילה,
בעולם
אדם
ש פ ע ו ל ה זו ל א ת ב י א א י ־ פ ע ם ל י ד י ס כ נ ה ח ״ ו .
בן
בתינוק
ימים,
שימונה
שבגוף
באבר
אפשרות
ימאין
בסטריליות הדרושה.
מ ה כ מ י נ ו ז ״ ל ל א נ ת ע ל מ ה ס כ נ ה זו ,ו ב ס פ ר ו ת ם מ ד ו ב ר ע ל מ י ת ה מ ה מ ת מ י ל ה ,
שעליה
דרשו
ה״התם
סופר״ ־
את
חז״ל
אינו
הפסוק:
מהסס
כי
עליך
מלקבוע
הורגנו
שבמילה
כל
ישי
היום
סכנה.
ו
)תהלים
״אבל
מד( .
שיאנו
מה
ר ו א י ם ה י ו ם ב ע י נ י נ ו ש א פ י ל ו א ה ד מ א ל ף א י נ ו מת ,זה ש ל א כ ד ר ך ה ט ב ע .ה כ צ ו ה
מגינה ומצלי״.
הז״ל
האבות
העריכו
מסירות
את
של
נפשם
עם
שבכל
ישיראל,
קיבלו
הדורות
ע ל ע צ מ ם א ת ע ו ל ה ס י כ ו ן הזה .ד ב ר זה ב א ל י ד י ב י ט ו י במדרשי ה מ ס פ ר
ע ל ד ו ־ ש י ה ב י ן ה ק ב ״ ה ל א ל י ה ו ה נ ב י א ז״ל ,ש ה ת ל ו נ ן ל פ נ י ה י ״ ת ע ל ב נ י י ש ר א ל
כ א י ל ו ה פ ר ו א ת ב ר י ת ו ' .א מ ר לו ה ק ב ״ ה :הייך ,ש א י ן י ש ר א ל ע ו ש י ן ב ר י ת מ י ל ה
,
בעיניך .
במלים
עד
ש א ת ה רואה
של
ה א ב מישיראל ,כ א י ל ו ה ו א מ ק ר י ב א ת ב נ ו ה ר ך כ ק ר ב ן .
בעובדות
האלו
ובהערכה
נפש
דוהה
הכל.
שפיקוה
שימות
אלא
ישי
כזו
אשר
הקב״ה
לכאורה
יעשה
סתירה
אותם
מסירות
לכלל
והי
האדם
בהלכה
הגדול
—
בהם י
ולא
, ,
בהם .
אין
לטעון
במצוות
במצות
את
אלה
רצה
לשבה
את
נפשו
ולומר
לא
מילה.
שהלימוד
תעשה,
דוקא
ולא
בהלכות
הזה,
המובא
ב מ צ ו ו ת עשיה.
מזהירים
מילה
בגמרא
טענה
ל ע נ י ן שיבת,
כזאת
הפוסקים
בודאי
אין
אינה
״שסכנת
תוקפו
תופסת
נפשות
דוהה
א ת ה כ ל ,ו א פ ש ר ל מ ו ל ל א ה ר זמן ,ו א י א פ ש ר ל ה ח ז י ר נפש* א ה ת מישיראל ל ע ו ל ם ״ .
ד
הרמב״ם ,
והוא
מוסיף:
״וצריך
להזהר
כך
כותב
וכן
מ פ ו ר ש ב ״ ש ו ל ח ן ע ר ו ך ״ ׳־׳ ׳מאין מ ל י ן י ל ד ש י ש בו
בדברים
אלה
ה ר ב ה ״ י.
ח ש ש חדלי.
1גיםין נז ע״ב :ר׳ יהושע בן לוי אומר :זו מילה שנתנה בשמיני .עכ״ל .רשי׳י :דזימנין
דמיית .מהרש׳׳א :ר״ל דהיינו מילה בזמנה ,שהקטן רך ומסובן למיתה.
2שו׳׳ת חתם סופר י׳׳ד רמה.
3מלכים־א יט ,י.
4פרקי דר׳׳א סוף פ׳ כס .בדומה לזה בשהש״ר א על הפסוק אל תראוני שאני שחרחורת:
רצוץ פיות לכל מי שאומר דלטיריא על בני.
5ויקרא יח ,ה.
6יומא םה ע״ב.
ד הלכות מילה פ״א הי׳׳ח.
8שם הי״ז.
9יורה דעה רסג סע׳ א.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נמצא,
מהמת
שמצד אהד מהייבת
המילה,
ומצד
בגללה.
הסתירה
הבטהון
ימל ״מצוד.
להבטיה
שני
—
שבכל
לכאורה
מגינה
מילה
ההלכה את
היא
מזהירה
הזאת
אומרת
—
ומצלי״
תציל
האב להכניס
אותו
זכות
מלהביאו
מ ו ת ר לנו
המצוד.
א ת בנו הרך
לנו:
ליכיס
הזאת,
אפילו
דרשני.
לסכנת
ונוכל
לחשש
האם
על
סביך
מי
יוכל
נפשות י
לסמוך
יסיכון
סכנה
על
לכתהילה
0
״׳:יומר פ ת א י ם ה׳ י׳ י .
הפסוק
בדברי
הבאים אנסה ל מ צ ו א פתרון נוסף
המילה.
ל ב ע י ת י ו ת זו א ש ר ב ע נ י ן
א ו ל י נוכל ל ה ק ל על מ צ י א ת ה פ ת ר ו ן ב ה ת ע מ ק ו ת נ ו ב ד ב ר י ח כ מ י ה מ ד ר ש ,ה מ ס פ ר י ם
לנו
על
אוהבים
הלך
בלתי מובן — לכאורה — של
מעשה
ה י ו לו
לאברהם,
אשכול
ענר
אברהם
וכיין
וממרא.
בעל
ענר,
מום
רוצה
לעשיותך י
אתה
ע״הי :
אבינו
ש א מ ר לו
ל ק ה ת מ ה ם ע צ ה .ה ל ך א צ ל ענר .אמר ,כך וכך
שיהיו
:
*מלו-יה
לימרי-
הקב״ה
א מ ר לי ה ק ב ״ ה .
של
קרוביהן
אמר
המלכים
שדורגו;
ב א י ן ו ה ו ר ג י ן א ו ת ך ,ו א י ן א ת ה יכול ל ב ר ו ה מ פ נ י ה ם י ה נ י ח ו ,ו ה ל ך א צ ל
לו ,כך ו כ ך
אמר
א מ ר לי ה ק ב ״ ה .א מ ר לו
א ת ה זקן,
אשכול,
ל
אשכול
אם א ת ה תידדי־
י צ א מ מ ך דם ה ר ב ה ,ו ל א ת ו כ ל ל ס ב ו ל ו ת מ ו ת .ה נ י ח ו ,ו ה ל ך א צ ל מ מ ר א .א מ ר
א מ ר לו מ מ ר א ,
כ ך ו כ ך א מ ר לי ה ק ב ״ ה ,מ ה ת י ע צ נ י ?
ד
בדבר הזה אתה
לו
מבק״•
ע צ ה י ה ל א ה ו א ש ה צ י ל ו מ כ ב ש ן האש ,ו ע ש ה לך כל ה נ י ס י ם ,ו ה צ י ל ך מ ן ה מ ל כ י ם
ואילולי
אבר
כוהו
וגבורתו
הורגים
היו
אהד אתה מבקש עצה י
והציל
אותך,
איברים
רמ״ה
ומק;י
שבך,
עשה במצותו י
א י ך נוכל ל ה ב י ן ד ר כ ו זו שיל א ב ר ה ם א ב י נ ו י וכי ל ע צ ת א ו ה ב י ו ה ו א צ ר י
אהר מצותו
וכי
אולי
הברורה
אפשיר ל ו מ ר
של
ת
הי״ת
השערה
הוא
?
ך
מהרהר ז -י •
ששמעתיה מסי הרב
י
י׳
ם
א
י
^
צ
ז
"
ל
י
ד
3ן״
שיל ט ב ר י ה .כ י ד ו ע ל מ ד ו ושימרו ה א ב ו ת כ ל מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה כ ה ל כ ו ת י ה ן ו ב פ ר ט י ה ן , ,י
ו א ם כן היתד ,י ד ו ע ה ל ה ם ג ם ה ה ל כ ה ש א י ז
א ם יש* ס כ נ ה יש*
רצה
לפנות אל
מ
ל
י
מ ו מ ח ה ,כ ג ו ן רופא.
ם
ב
־
ק
ר
ה
אברהם
יי '
,
ס כ נ ה
אבינו
•
כ
ד
י
לקכוע
בענותנותו
ל ה ח ל י ט ב ע צ מ ו ע ל כך ,ו ל כ ן פ נ ה ל ה ב י ר י ו ל ק ה ת מ ה ם עצי׳׳ כיוז
שלד
ע ר 1ו
ה י ו מ ו מ ה י ם מ מ נ ו ,ב א ש ר היו א נ ש י ה י י המעשיר ,ו ב ק י א י ם .וכך ע ש ה מד -ש ע י ״ ן ן
בין
אם יתקבל
ה ה ס ב ר הזה ,ב י ן אם ל א י ת ק ב ל — ב כ ל א ו פ ן ר ו א י ם
שהם
ידעו
על
מדברי
רבותינו
ז״ל
לומדים
אנו את
ה ש ט ח י ם ש ב ה ם עלול
הסכנה
שבמילה.
ומתשובות
א
3
האוד.כי
ן
ק
ל ה י ו ת סיכון.
10תהלים קטז ,ו.
11תנחומא ,תחילת וירא .למדרש הזד ,מרמז רש״י שם באובירו :באלוני ממרא׳ הוא
ש
3ת
לו עצה על המילה .בדומה לזה בב״ר ,סוף פ׳ מב.
12שמעתי מתרצים
שאברהם לא הלך לאיהביו
נדי להתיעץ ,אלא רק
לנסותם אש
ד > ש
ראויים להיות חייריו .אם בן לא נוגע בל היכוח לענין המילה .גם הלשון ״לקחת מ ד ,
עצה״ אינה קולעת.
13ב׳׳ר פ׳ סד וצה.
34
www.daat.ac.il
0
אתר דעת -מכללת הרצוג
ענד
׳מאינו
הדגיש
מסוגל
גם
את
לעמוד
ב ש ט ח אחר,
שבפסוק
העוינים
הכוחות
שיתגברו
הטבעיים,
במלחמה.
עליו
ב ה ש פ ע ת כ א ב ה פ צ ע ע ל מ צ ב ו ימל ה נ י מ ו ל .ה ם מ צ ב י ע י ם ע ל
״ביום
עליהם*י,
כואבים
נגד
כוחו
המילה,
יהיה
בעל
ר ו א י ם ס כ נ ה זו — ד י ל ש ד ו ד י כ ר כ ד ה ת נ ג ד ו ת ל ג ו ר מ י ם ט ב ע י י ם —
הז״ל
הרמז
ההלימה
ע״י
הוא
כאילו
מום
השיליימ״
ומפני
1
בהיותם
נפשי
פיקוה
—
כואבים״ י
מרהיצין
זה
מלמד
את
שיכל
הקטן
איבריהם
השלישי
ביום
,
להיות בשיבת״ .
ימהל
ש ב ה רואים
לחומרה
את
חז״ר
של
מצבו
לאהר
הנימול
מסכימים
המילה
גם ה ר ו פ א י ם .ב מ ק ו ם ה ה י ת ו ך ת מ י ד נ מ צ א י ם ח י י ד ק י ם ,ו ב נ ק ל ה ם ע ל ו ל י ם ל ג ר ו ם
מ ס ו כ נ ת .א נ ו י כ ו ל י ם ל ה נ י ח ש ב ה ש ת ד ל ו ת ם ש ל ח כ מ י נ ו ז׳יל נ י צ ל ו ה ר ב ה
לדלקת
מנזק .מ ת ו ך ידיעתם א ת הסכנות הכרוכות בכל מילה ,נקטו ב א מ צ ע י ם
תינוקות
כדי
היגיינים
למעטן
בין
התקנות
מזרימים
טרי
ממנו
לנו
דם
במידה
האלה
האפשרית
ההשובה
ממקומות
ע״י
ביותר
רהוקים
תקנות
היא
לתוך
מתאימות.
חובת
התך
המציצה,
ע״מ
המילה
את
לפעול
הדרך
באמצעים
הדיימים
לנקותו,
; :
.תקנות אלו מורות
מכשולים
ע״י
גורמי מחלות ולהביא לשם את הכה הנגדי הדרוש
להסיר
שבאמצעותה
להסיר
מסוכנים,
כגון
היטוי וסטריליות ,ל מ נ ו ע ׳מטפי דם וכדר.
ואעסי״כ
עדיין
׳מרירה ו ק י י מ ת א ז ה ר ת ו שיל ע נ ר ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת .הולימת ה נ י מ ו ל
ה י א לו ל ר ו ע ץ — כ מ ו
ביכולת
ביכולת
בריהתו
ל ד ב ר י ענר,
מהמלכים,
כך
גם
המנעותו מזיהום.
אברהם
א ב י נ ו ל א השיתכנע מ ע צ ת ו שיל ענר .ה ו א ה ל ך לו ו פ נ ה א ל א ש כ ו ל
הבית.
ותשיובתו ה י ת ד : ,א ם א ת ה ת מ ו ל י צ א מ מ ך ד ם ה ר ב ה ,ו ל א ת ו כ ל ל ס ב ו ל
ותמות.
גם ט ע נ ה זו יש ב ה מ מ ש .כל מ ו ה ל י ו ד ע ׳ :׳ ל פ ע מ י ם ק ש ה מ א ד ל ע צ ו ר
את
הדימום
באבקות
האצבעות ,ויש
ובלהץ
שהוא צריך
מקרים
כ ד י ׳:׳יעצור א ת זרם ה ד ם ע ״ י ס ג י ר ת כ ל י ה ד ם ב ת פ י ר ה או
אנו
יכולים
משיוכללות,
גם
אצל
היה
לעצמנו
ד ד ש ש של
מכיכן
ימלא
ב א מ צ ע ו ת זריקות.
להם
דרכי
טיפול
מאד.
ת ש ו ב ת ו של א ש כ ו ל ל א ה ג י ה ה א ת ד ע ת ו ש ל א ב ר ה ם א ב י נ ו .ה ו א ה ל ך
מ מ ר א .מ מ ר א ל א הכחיש׳ א ת ד ב ר י ה ב י ר י ו .ס כ נ ו ת ישי וישי .א ב ל
הקב״ה
שיל
ממרא.
מ כ ל כך ה ר ב ה ס כ נ ו ת ,ה ו א י צ י ל ך גם מ ס כ נ ו ת אלה.
שהצייד
האב
עליהם
לתאר
שבדורות
דימיב
הקודמים,
מוצדק
היו
לפנות
לרופא
והמוהל
׳:׳בימינו
לדעת ש ג ב אצל
את
המילה
על
המילה
מהטעמים
ביום
להיות
צריכים
מודרכים
תינוק בריא יש סכנות ככל
הנ״ל,
היממיני
היינו
הוא
מבטלים
בורא
עולם,
את
מילה .אילו היינו דוהים
מצות
והוא
מעמדתו
ה׳
המסדר
לגמרי.
את
מ י שיצוד,
דרכי
הטבע
14בראשית לד ,כה.
15ירושלמי שבת פ׳ יט ה״ג.
16שבת קלד ע״ב .וע׳׳ג רמב״ם ה׳ שבת פ״ב הי״ד.
17רמב״ם הלכות מילה פ״ב ה״ב ,יורה דעה רסד ס״ג .ע״ע ״המעין״ כרך ה ,גליון ג׳ תשכ״ה.
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהשגחתו
לישועתך
הפרטית.
ה׳,
מצות
ומצותיך
מילה
עשיתי
מלמדת
)תפילת
אותנו
המוהל
אייו
לפנות
כתפילה:
ה מ י ל ה ! יי.
לפני
גם אם נניה שפירוש זה ל מ ד ר ש אינו א ל א פרי מ ח ש ב ת ו ש ל
ע
1
מ״יזיו
את
ולפי
עצם
ד ב ר י
י
ה
תוכן
כ
־
הרעיון.
ההלכה על ה א ב
י
ו
ו
ד
-
י
ב
:
העובדות
.
והמוהל
.
ר ו ס א
׳
יי"
שרירות וקיימות:
ע
נ
י
י
.
ם
.
שלוהו
.
לקבלם
3~7דתי
ר
ה
א י ז
י
ז ו
ה ג ח ד
׳
סכנות ב^י־
יש
עליהם.
רוס>2
ס י ג ע ת
.
י־׳ -־
סכנות
׳
מידה
״
החולשה
י׳
כ ה התנגדות ,הזיהום ושטף ה ד ם אינם יכולים לדהות את מ צ ו ת ה מ י ל ה
חיסד
י^^,-
* -׳•סעי
**
א ח ר ת ל ג מ ר י ה י א א ם ה ת י נ ו ק א י נ ו בריא ; • ,י כ ש ר א צ ר ו פ כ ״ ד ן
בעיה
1
בפוסקים*•׳ מ ו צ א י ם א נ ו ש ו ר ה ש ל
את התינוק מכללם של תינוקות
מחלות ומצבים בלתי תקינים
בריאים ושלמים ,ושבהם ד ו ח ה
^
המיצים
3
׳׳"דכה
א ת המילה ע ד שיבריא ויתהזק.
•£אין
יי
ב ס ו פ ם שיל ה ל כ ו ת א ל ה כ ו ת ב ה ר מ ב ׳ י ם :אין מ ל י ז
ש ו ם הולי ,שיםכנת נפשיות ד ו ה ה א ת ה כ ל .ל ס י ד ב ר י ה,,כסף מ י מ נ ה ׳ ׳
א י ; ! א
דברי
לדינים
רבינו לתת טעם
ד
^
כאד
הנזכרים.
א ו ל י א פ י מ ר ל ו מ ר ׳•:בנוסח ה ז ה ר ו צ ה ה ר מ ב ״ ם ל ה ו ס י ף ע ל ה ה ל כ ה
׳-יזידר,
,
א י ן מ ל י ן א ו ת ו .ב נ י ס ו ח ו ״ ש א י ן בו שיום ח ו ל י ״ ת י ב ע הרמב״׳ם ש ע ל
.
ל ה ו כ ה ב ר ו ר ו ת ש א י ן שיום ה ו ל י ל ת י נ ו ק ,ו א ם י ש א י ז ה ש ה ו א חשיש א ס ו ר . 1 , -
~ מדד,
אבל
רק
אם התינוק
במקרים
כ
א
מ
בריא לגמרי ,ואין
א
נ
ו
י :
אומרים
להשוש
'
ס כ ג ת
ג ס
מ ש ו ם הולי ,אין
ה ט ב י 1י י ת
:ז ו ת
'
ובין
הסכנות
זו ה י א ד ע ת
>
להסתבר על
•
ו ל ד ה ו ת א ת ה מ י ל ה ב ג ל ל ה ח ש ש מהוצאויזיד•
ה ר מ ב ״ ם ל ר מ ו ז ע ל פ ת ר ו ן ב ע י ת נ ו — ל ה ב ד י ל בין ס כ נ ו ת
לשאינו
ד ו ח ד
את
-
כ
ד
ר
ד
ז ו
המילה
ר ו צ ד
'
י
לילד
כ
ד
<
1
1
7
כנ
.,
•יכו*-*-
בריא.
ז ,ז י י
י
ה ה ל כ ה :רק
כייר
הסכנות
הטבעיות
דידה
דוהה
הכרוכות
הסכנה את
לא כן כילד הכריא.
18תהלים קיט ,קסו.
19רמב״ם הלכות ביילה פ״א הלבות ט״ז — יה• ,טו-ע יו׳־ד רסג טעי׳ א—ג.
36
www.daat.ac.il
במילה
אינן
המילה
דוחות
אדףן^ -י
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן כהנא
לשון חרון אף בעבודה זרה
״דע
הרון
תתבונן
כי כאשר
התורה
בכל
ספרי
וכל
הנביאים
אף ,ו ל א ל ש ו ן כעם ,ו ל א ל ש ו ן ק נ א ה ,כ י אם
כלל
מצאנו
זה ש כ ל ל ו
במורה
תמצא
ב ע ב ו ד ה זרה דוקא״.
פל״ה
)ה״א
ת מ י ה ה רבתי.
עורר
ו מ צ א נ ו ל ש ו ן ה ר ו ן א ף גם ש ל א ב ע ב ו ד ה זרה.
בספר
שהור
אבני שוהם
בהעלותך
)פ׳
רם״ו(
עמ׳
מ ש ה ליב
מ ק ש ה מ ה ב ר ו ,ר׳
ז״ל ,מ ה כ ת ו ב י ם ב פ ר ש ת מ ת א ו נ נ י ם ו ב פ ר ש ת ה ש ל ו ,ש נ א מ ר ב ה ם ה ר ו ן אף.
וזה
לשון
א.
ויהי
אש
הרמב״ם
נבוכים
לא
לשון
הכתובים:
העם
ה׳ ו ת א כ ל
כמתאננים
בקצה המהנה
רע
וישמע
ב א ז נ י ה׳
ויהר
ה׳
ותבער
אפו
בם
) ב מ ד ב ר י ״ א א׳(.
ב.
ו ה א ם ס ם ף אשיר ב ק ר ב ו ה ת א ו ו תאוה …ו י ה ד א ף ה׳ מ א ד )שים י ״ א ד ׳ — י ״ א ( .
ג.
בעם
מכה
הבשיר
ב י ן שיניהם
עודנו
יכרת
טרם
הרה
ו א ף ה׳
ה׳
ב ע ם ויך
ר ב ה מ א ד ) ש ם י ״ א ל״ג.1
הרי
הרון
שמצאנו
ל מ ת א ו נ נ י ם ו ב ק ש ר ל ש ל ו — ת א ו ו ת בשיר א ת
בקשר
הביטוי
א ף ה׳.
בעל
שוהם
אבני
קושיא
מתרץ
בהביאו
זו
רבי
ספרי:
כמתאוננים
אומר
ר ע — א י ן ר ע א ל א ע ״ ז ש נ א מ ר כ י ת ע ש ו א ת ה ר ע ב ע י נ י ה׳ ) ד ב ר י ם ל ״ א כ ״ ט ( .
שילדעת
הרי
הטא
ספרי
המתאוננים
הטא
היה
ע״ז
כן
ועל
בהם
ייתכן
ה ב י ט ו י ה ר ו ן א ף ה׳.
והנה
בעל
של
בתירוץ זה כבר הקדימו
ב ה ת ו ר ה והמצור ,,א ך הידושיו ש ל
המלבי״ם
א ב נ י ש ו ה ם ה ו א ש ב ת י ר ו ץ ז ה ה ו א כ נ ר א ה הושיב ל ת ר ץ ל א ר ק א ת ה כ ת ו ב
מתאוננים
ונראה
א ל א גם
הרון
אף
שהוזכר
דתאוה
לאהריו.
ו ה נ ה זה
לו י
מנין
להסביר.
לפני
רש״י:
פרשית
כ ת ו ב ה )י׳ ל״ט1
מתאוננים
ע ש ה לו ס י מ נ י ו ת מלפניו ו מ ל א ה ר י ו
להפסיק
כאן ?
כדי
קט״ז
ע״א(.
וז״ל
שתיעקר
הגמרא
פורענות
בין
בשיבת:
מכאן ותיכתב
רשיב״ג
במקומה.
ראשונה
לפורענות
שניה.
פורענות
ראשונה י
ויסעו
פרשית
ל ו מ ר ש א י ן זה מ ק ו מ ו .
לפורענות,
אומר,
ולמה
פורענות
ויהי בנסוע
כדאיתא
עתידה
מאי
מ ה ר ה׳ )שים י׳
ל״ג(.
בכל
פרשיה
כ ת ב ה כאן ?
שניה
הארון.
ולמה
נכתב
כ ת ב י הקדימ
)שבת
זו
)=ויהי
כדי להפסיק
היא י
וא״ר
ואומר
ויהי
העם
המא
בר
בנסועה
בין פורענות
כמתאוננים.
ה נ י נ א ימסרו
מ א ח ר י ה׳ .ע ״ כ .ו פ י ר ש ״ י :מ א ה ר י ה׳ — ב ת ו ך ג׳ י מ י ם ל מ ס ע ם ה ת א ו ו ה א ס פ ס ו ף
להתרעם
תאוה
הרי
על
שלרשי״י
תאות
בשר.
פרשת
ויהי
הבימר,
מדובר
אלא שפרימת
בנםוע,
במלים:
כדי
למרוד
בפרשה
תאות
ויסעו
בהקב״ה.
בימתי
בשר,
פורעניות.
הוהל
מהר
ה׳
בסיפורה
דרך
מתאוננים
אהת
לפני
שלימת
www.daat.ac.il
והשניה
המתאוננים
ימים;
והמשכה
ולפני
הוא
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחרי
פרשת
״ויהי
העם
מתאוננים:
כמתאוננים״
במקום
תוס׳
ו ה א ס פ ס ו ף אשיר
הנה
)ד״ה
וההפסקה שבין ״ויםעו״
בקרבו.
ההפסקה שבין פורענות
אינו
פורענות(
את
מקבל
לפורענות.
פירושיו
רש״י,
של
שויסעו
מ ה ר ה׳ ד ר ך ש ל ש ת י מ י ם ה נ ה פ ו ר ע נ ו ת ב פ נ י ע צ מ ה ,ע ל י ס ו ד
כתינוק
היוצא מ ב י ת הספר ש ב ו ר ה לו והולך.
אמנם
ויהי
המדרש:
חטאם של
מתאוננים.
ה מ ס ע המזורז ובין פ ר ש ת
מ ה פ ו ר ע נ ו ת ה י א זו ,א י ן ז ה א ל א ח ט א .ש נ י ת ,ל מ ה ל א ה ק פ י ד
להפריד
בין מ ת א ו נ נ י ם
תמיהות
פורענות.
אי
וסובר,
מתעוררות ש ת י שאלות בהקשר להסבר שנותנים התוספות כי פ ר ש ת
בנםוע ב א ה ל ה פ ס י ק בין
ראשית
ובין
אלו
לתאות
מיישב
ואפשר אף
הבשר
הרמב״ן
ש א ף הן
בפירושיו
ל ו מ ר שהיתר .כ א ן
פורעניות
לתורה.
פורענות
ל ז ו י.
ס מ ו כ ו ת זו
הטא
אף
בעקבות
יכול
מסעם
הכתוב
להיקרא
והיא
המזורז
כניסתם לארץ מיד.
לדעת
הקפיד
אין
הרמב״ן
להפסיק
צורך
בין
לתאות
מתאוננים
שהכתוב
הבשר,
ר ק ש ל א ת ה י י נ ה ש ל ש פ ו ר ע נ י ו ת ס מ ו כ ו ת זו לזו.
לפי הסברים אלה במקומה היא השאלה היאך ה ש ת מ ש הכתוב בביטוי ח ר ו ן
על ה ט א בשר התאוה ,אם נקבל כיסוד את הכלל שנכלל בענין זה במורד,
אף
נבוכים.
ישנה
אך
אבותינו
את
גם
דעה
אחרת.
שינינו
את המקום ברוך הוא במדבר.
פ״ה
)אבות
מ״ד(:
במסכת ערכין
נסיונות
עיטר
)ט״ו ע״א( מ ו נ ה
ניסו
הגמרא
ע ש ר ת ה נ ס י ע ו ת .בין ה נ ס י ע ו ת נ מ נ ה ענין תאוות הבשר ,אך לא נ מ נ ה
המתאוננים.
לנםיון
ענין
ת מ ה על כך ב ת ו י ״ ט ותירץ ,ש ע נ י ן תאוות ה ב ש ר ו ה מ ת א ע נ י ם
אהד .והכתוב מספר,
שאהר
כמתאוננים לא שקטו
ש ה ב ע י ר אשי
נחש
כ
והתאוו
ת א ו ה ,ו ה י י נ ו ד כ ת י ב וישיבו ו י ב כ ו ,ש ש ב ו א ל ת ה י ל ת ה ת א ו נ נ ו ת ם .
נ פ ר ש כך ,נ ר ו י ה ש ל א נ ס מ כ ו שיתי פ ו ר ע נ י ו ת זו לזו ,ש ה ר י ש ת י ה ן
אם
הבשר
תאות
ב ה ת א ו נ נ ו ת רע,
אלא
א ח ת .ו ב ד ר ך זו נ כ ל ו ל
זרה,
ומתאים לה הביטוי הרון אף כ ד ע ת הרמב״ם.
שאינה אלא
אינן
עבודה
א ל א ד א עקא .ה ר מ ב ״ ם בפירושו ל מ ש נ ה ה ו ש ב בין ע ש ר ה נםיונות מ ת א ו נ נ י ס
ותאות
ה ב ש ר לשני נ ס י ע ו ת נפרדים.
אלא
ש ע ל כללו ש ל ה ר מ ב ״ ם ה ק ש ו לא רק מכתובים שהזכרנו .בספר
ש ו ה ם ה ק ש ה ע ל י ו מ כ ת ו ב נ ו ס ף בפרשית ב ה ע ל ו ת ך .ו י ה ר א ף ה׳ ב ם ו י ל ך
ב
י ״ ב ט׳( ה נ א מ ר כ ל פ י א ה ר ן ו מ ר י ם כ ש ד ב ר ו
מ
ש
ה
־
ב
א
ב
נ
י
ש
ו
ה
ם
מ
ת
אב
י
נ
)במדבר
שד
י ז —
3
על פ י ספרי — שזלזול בכבוד צדיקים נהשב כזלזול בכבוד המקום ,ועל כ ן
^
אילו היה מ ד ו ב ר ב כ ת ו ב בודד היה תירוץ — אף אם הוא ד ח ו ק
^
ג ם כ א ן ע נ י ן ש ל ע ב ו ד ה זרה.
והנה
יכול
וכתוב
לספק ,ש ה ר י אז צ ד ק ו ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ,כי הרון אף שייך רק
א ה ד או
שני
אפשר
עוד
לקושרו
בענין
עבודה
בענין
זרה.
1ע׳ תוי״ט שהביא קד זו בשם התום׳ ,ולא מצאתי בעניי .גם הרי״ף לעין יעקב
בשם הרמב״ן.
38
www.daat.ac.il
ע
״
ז
הכי
א ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל א מ י ת ו ימל
אך
משמעיים
*מכתוב
דבר
הוא
הקדמי
שמצאנו
בכך,
מעט
רק
הד־
כתובים
ל ע נ י ן ע ב ו ד ה ז ר ה ׳ מ כ ת ו ב ב ה ם ה ר ו ן אף .ל ע ו מ ת ז א ת ל א מ ע ט כ ת ו ב י ם
בהם
בתורה
אף ואינם
הרון
הם
ברורים
ברורים
הכתובים
שדנים
עגל
של
ע״ז.
בענין
)יממות
ל ״ א י׳,
בהם
ח ר ו ן אף .ו כ ן ה כ ת ו ב י ם ב ד ב ר י ם )ה׳ ט ״ ו :ז׳ ד ׳
כ״ו;
לעומתם
ל ״ א י״ז(
)מתאוננים,
כולם דנים
בשר
תאוות
בענין ע״ז.
אף
והרון
אך
ומרים!
דאהרן
י״א,
שכתוב
י״ב(
י״א י״ז; י״ג י״ח;
;
הכתובים
מלבד
עוד:
מצאנו
כ״ט
שהזכרנו
אף
ויהר
ה׳
במשה
)יממות ד׳ י ״ ד ( ע ל א ש ר ל א ק ב ל ש ל י ה ו ת ה׳ .ו ה ר ה א פ י )שם כ ״ ג כ ״ ג (
דמענה
אלמנה
אף
שהוזכר
לבני גד וראובן בקשר למרגלים
גם
חתן
ויתום;
אף
ויהר
)במדבר
ה׳
כ״ב(
כ״ב
והרון
דבלעם,
) ב מ ד ב ר ל ״ ב ,י׳ י״ג ,י ״ ד ( .
ב נ ב י א י ם ראימונים מ צ א נ ו מ ק ר א ו ת ש א י נ ם ד נ י ם ב א ו פ ן יימיר ב ע נ י ן ע ״ ז .
) י ה ו ש ע ז׳ ,א׳ ב ״ ח ,ד ע מ ל ק
אף דעכן
)שם
) ש מ ו א ל א׳ כ ״ ה י ״ ה ( ,ד ע ו ז א
ב׳ ו׳ ז׳( ו ד מ נ י ן ב ״ י )ימם כ ״ ד א׳^ .ל ע ו מ ת ם ה ד ־ מ ש מ ע י י ם ל ע נ י ן ע ״ ז ה ם ה כ ת ו ב י ם
ביהושע
ש ו פ ט י ם ב׳ י״ד ,כ ׳ ; ג׳ ה׳ .י׳ ז ׳ ;
כ״ג ט״ז;
י״ג
מ ל כ י ם ב׳
כ״ג
ג׳;
כ״ו ,ל״ו.
בנביאים
משמעיים
אהרונים כ מ ע ט כל
לענין
מלבד
ע״ז
ה כ ת ו ב י ם ש נ ז כ ר ב ה ם ה ר ו ן א ף ה׳ א י נ ם ה ד ־
בהושע
הכתובים
ה׳
)ה׳
;
י ״ א ט׳(
ביונה
והכתוב
)ג׳ ח׳( ,ה מ ת י י ת ם ל מ ל י ם ע ל ת ה ר ע ת ם — ו ה ר י ה ב א נ ו ל ע י ל ד א י ן ר ע א ל א ע ״ ז .
ה כ ת ו ב י ם )יימעי׳ ה׳ כ ״ ה ; י ״ ג ט׳ ,י ״ ג ; י ר מ י ׳ ד׳ ה׳ ,כ ״ ו ; י ״ ב י ״ ג ; כ ״ ה
שאר
ל ״ ח ; ל׳ כ ״ ד ; מ ״ ט ל ״ ז ; נ ״ א מ ״ ה :צ פ נ י ׳ ב׳ ב ׳ ; ג׳ ה ׳
ל״ז,
בקושי
ר ב אפימר
כל
מול
לייחסם
אין
אלה
תתבונן
בכל
בעבודה
זרה דוקא״.
מפרשי
בדרכים
זה
מורה
את
ספרי
נבוכים
הרמב״ם
דברי
הנביאים
על
עמדו
לא
דבר
הקובע
תמצא
וניסו
זה
פשוטות,
לימון
הרון
להסביר
כאשר
״כי
אף…
דברי
כי
אם
הרמב״ם
שונות.
ר׳
כתב
התורה
לענין ע״ז.
להבין
וכל
;
זכרי׳ י׳ ג׳( ר ק
יוסף ב״ר
״שהמאמין
בדעת
אבא מארי כספי
דעת
נתלה
בטל
בטל
בו
בו
)הבר ספרו
יתברך
יתברך״
— הוא
)פירושיו
על
מו״נ
ע ו ב ד ע״ז,
מובא
ע״י
בערך
באמרו
ר׳
ב ש נ ת (5090
להיות
פרופיאט
דעת
דוראן
ה א פ ו ד י — ח י ב מ א ה ה ש נ י ה ל א ל ף השישי( .א פ ש ר ל ה ב י ן ש ר ׳ י ו ס ף א ב ן ש ם ט ו ב
) נ ו ל ד ס מ ו ך ל ש נ ת (5160ד ו ה ה ה ס ב ר זה .ל פ י ה ס ב ר ז ה ע ל י נ ו ל ו מ ר ש ה ר מ ב ״ ם
חו״ח
ייחס
בלשון
דעות
נפסדות
למשה
רבנו,
לאהרן
ולמרים.
ודעות
אלה
מכונות
ה ר מ ב ״ ם ״ ע ב ו ד ה ז ר ה ״ .ו כ נ ר א ה ב ג ל ל ז ה כ ת ב ע ל י ו ר׳ י ו ס ף ן׳ ש ם ט ו ב
״וכל
א ל ה ה ם ד ב ר י ת ה ״ .ו ה נ ו מ ס ב י ר ,כ י מ ה ש נ א מ ר ב ה ם ״ ו י ה ר א ף ה׳ ב ם
וילד׳
לא נ א מ ר זה על צ ד ה א ז ה ר ה אלא להורות כי ענין בצדיקים הוא נ ח ש ב
להם
כאילו הם עובדי ע״ז״ .ובמקום ש נ א מ ר בדרך
אזהרה
)יממות כ ״ ב
כ״ג(:
וחרה אפי והרגתי אתכם בהרב ,כלפי מ ע נ ה יתום ואלמנה הוא ״דבר א ה ד שיצא
מן הכלל״ .אך לפי מ ה ש מ נ י נ ו לעיל ק ש ה לראות בזה יוצא מן ה כ ל ל בודד.
גם
האפודי,
דון
יצהק
וראה
אברבנאל
מקורם
בדעת
)הי
במאה
הנרבוני
)ר׳
השלישית
לאלף
מאיר
מנרבונא,
www.daat.ac.il
הששי(
הי
הביא
דברי
במעבר
מאלף
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
החמשי
של
לששי( .גם ה ו א ד ו ח ה ד ב ר י ה ם כ נ ר א ה גם על יסוד שייחסו ע י ״ ז
ע״ז
שמץ
תעתועים״.
לבדו
למקבלים,
אף
מתייהס
לאלה
אליו
אשר
לבד
בהם
ולפעמים
חרה
אף
מתייחס
ולסוג
ה׳.
רק לחרון אף א ש ר נ ת ל ה רק בו יתברך
אליו
גם
אך
לא
האחרון
שאין בו הזכרת
ביחס
נתכוון
עונש.
גם
ז ה ק ש ה ל ק ב ל ו ש א י ן ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם רמז אליו .ו נ ד מ ה ל י כי ק ש ה י ה י ׳
לייהםו כך
מאותם
)קופמן(
מוזכר
כל
האף
כלומר
הרמב״ם,
אשר
המה
מעשה
ו ג ם א י ן ז ה עונד ,ל כ ל ה כ ת ו ב י ם .ל ד ע ת ו ה ו ז כ ר ח ר ו ז א ף ב ק ש ר ל ה ׳
שחרוז
הסבר
לקדושים
בארץ
וכינה
הסבר
זה
״הבל…
דעות
לכל
הכתובים
נמוקים
נוכל
בפירושו
לא
למורה
שהזכרנו.
לקבל
נבוכים.
כ ל פ י א ו מ ה מ ן ה א ו מ ו ת רק
הכתובים ואף הוא איננו נרמז
עלינו
להודות
ד״ר
את
הסבר
של
לדבריו
כוונת
הרמב״ם
יהודה
לומר,
אבן
כי
ב ק ש ר לע״ז .גם ה ס ב ר זה איננו
שמואל
חרון
אף
עומד
מול
בדברי הרמב״ם.
ל ס כ ם ,כ י ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ה א ל ה א י נ ם מ ו ב נ י ם לנו .ו י ו ת ר
נראה
לנו
ו ל ה ש א י ר ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם כ נ ש ג ב י ם מ ד ע ת נ ו ,מ ל י י ח ס לו ת י ר ו צ י ם ד ח ו ק י ם
א ש ר א י ן ל ה ם ב ס י ם מ ס פ י ק .ו ד ב ר י ו נ ש א ר י ם א צ ל נ ו ב צ ר י ך עיון.
וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם
)שמות יב ,שז(
המצרים נטבעו בים סוף ביום שביעי של פסה ואם היה אומר השי׳י
שיעשו בשביעי מקרא קודש ,היה מדמה האדם שהשם צוה לעשות ח ג
לשמות במפלתן של רשעים ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו ש י ד
שנאמר ולא קרב זה אל זה ,שאין הקב״ ה שמה במפלתן של רשעיס.
לכן אמר בארץ מצרים שיעשו תג בשביעי ולהורות שאין התג מ ס י כ
מפלת מצרים בים ,שצוה להן טרם שנטבעו בים.
ת
ה
ת
משר הכמה ,שמות יב׳ לגז.
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאיר וונדר
במה שנים חי רבי חיים מ צ א נ ז ז
ר ו ש מ י ק ו ר ו ת י ו ש ל ר ב י ח י י ם ה ל ב ר ש ט א ם ב ע ל ״ ד ב ר י ח י י ם ״ ,א י נ ם יודעים
ב ב י ר ו ר כ מ ה ש נ י ם הי .א ף ב י ד י צ א צ א י ו ה ר ב י ם א י ן מ ס ו ר ת ב ר ו ר ה ע ל כך .ה ם
חוזרים
בז
על
הקיימות,
הגירסאות
שבעים ושבע שנים
תאריך
שנת
פטירתו
בעת
ידוע
שהיה
פטירתו.
לנו
בן
שמונים
הבה
נבדוק
הוא
בבירור,
יום
לידתו לוטה בערפל .הרב חיים ד ב גרוס
בטרניגרד
מקום
ושלוש
את
כ״ה
או
שמונים או
בן
הדבר.
בניסן
תרל״ו,
שנת
אך
אבד״ק פעטריווא כ ו ת ב י שנולד
ב ש נ ת ת ק נ ״ ג לערך ,וכך גם נגררו רוב כ ו ת ב י תולדותיו .גם ש א ל ת
הלידה השובה לעניננו,
בברודי".
ב א ש ר יימ א ו מ ר י ם ש נ ו ל ד
ד ע ה ז ו נ ר א י ת מ ס ת ב ר ת יותר ,ב א ש ר מ ז ה ד ו ר ו ת ת ק ע ו א ב ו ת י ו ש ל ה ד ב ״ ח
י ת ד נ א מ ן ב ע י ר ו א ם ב י ש ר א ל ברודי .א ב י ו ר׳ א ר י ה ל י ב ו ש נ ו ל ד ב ב ר ו ד י ל א ב י ו
ר׳
שמחה מבראד,
רבי היים
הגאון
כבוד
כשמונים
העיר
ובני
שהיה התנו
לנדא
אבד״ק
י ש ע י ה איש הורוויץ מבראד,
ש ל ר׳
חכמי
פ ו ד ק א מ י ן וראשי
בתי
כנסת
סיפקו
ובתי
את
מדרש
צורכיהם
ביד
הקלויז
ב ת ק ו פ ת ה ז ו ה ר ש ל ה .היו ב ה
מלאים
רחבה.
: 5
בברודי .
4
ה ת ו ר ה ה י ה י ק ר ב ב ר ו ד י שהיתר ,א ז
שהיו
חתנו
של
תלמידי
כ א ב ך הן
הכמים
התנוסס
לומדי
בכתרה
תורה,
הקלויז
דברודי ש ה פ ך ל א ג ד ה בפי העם ,ו ע ד ימינו היו יהודי ה ע י ר פוסעים לידו ב ר ט ט
ש ל קדושה .ב ק ל ו י ז ז ה ק ב ע ו א ת ל י מ ו ד ם י ה י ד י ס ג ו ל ה מ ו ר מ י ם מ ע ם ,ו ה ו א ש י מ ש
אבן
של
ש ו א ב ת ובית יוצר לגאוני הזמן.
בראש הכולל
ע מ ד מ י ס ד ו ר׳ ח י י ם ז ק נ ו
הדב״ח ,ומסורת אומרת כי נקרא על שמו ,ו ב ע ת חליו האחרון של הדב״ח
ציוה ש י ת פ ל ל ו ע ל קברו.
והנה
ר׳
היים
לנדא
נפטר
בפורים
ג
תקנ״ז ,
וא״כ
איך
היה יכול
הדב״ח
להקרא על שמו ,אם נולד א ר ב ע ש נ י ם ל פ נ י כן ? ד ו ה ק רב הוא לומר ש נ ק ר א כן
על שמו ש ל רבי חיים צ א נ ז ר הראשון ,ש ל א ה י ה בן מ ש פ ה ת ו ,ו נ פ ט ר ע ש ר ש נ י ם
ק ו ד ם לכן ,ב י ו ם ו׳ ש ב ט ת ק מ ״ ג ,ו ב כ ל ל ה ד ע ה ש ד מ ו ת ו ש י מ ש ה ד ו ג מ א ל ה ד ב ״ ח
עדיין
ט ע ו נ ה ביסוס .זוהי איפוא ה ה ו כ ח ה ה ר א ש ו נ ה
שהדב״ח
6
נולד אחרי פורים
תקנ״ז ,ועל כן נ ק ר א על שם זקנו הדגול.
אבי ה ד ב ״ ה ש ק נ ה תורה ב א ו י ר ת ה ה מ ח כ מ ת ש ל ברודי ,פ נ ה ל מ ס ח ר ב ה י ק ף
נרחב
ועסקיו הצריכוהו לנסוע מדי פעם
לארצות השכנות .זה התאים למיקומה
1קוני זכירה לחיים בסוף מקור חיים ,אות שפ״ד.
2עשר צחצחות ,מע׳ ט ,םק״ב.
3מקור חיים ,אות ב׳.
4רבי יעקבקא לנדא בהקדמת שו״ת ״נודע ביהודה״.
5נ׳׳מ גלבר בערים ואמהות בישראל ,ו.62 ,
6ר׳ מהלר בספר סאנץ.248—247 ,
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגאוגרפי
של
מתפתהת.
כאשר
סאסוב.
רבי
ברודי
פרצה
גבול
שריפה
כ מ ה סיפורים
מ ת ק ו פ ה זו ש ר ד ו ל נ ו
מימה ליב מססוב .זמן רב
התאימה
המיו
של
על
רוסיה־אוסטריה,
בעיר וביתו
לצרכיו
ר׳ דוד,
הילדים
בהינוך
א ב י אשיתו
היה.
מרים
באש,
על
לא היה יכול
וניהול
דבר
עלה
שעשאה
עבר
עם
היותו
להישאר
עסקיו,
על
לטרניגרד
היו
לעיר
מרכולת
לעיירה
הסמוכה
בנו
במחיצתו
בעיירה ק ט נ ה זו
כן
עבר
במדד.
לטרניגרד
מסוימת
ששכנה על
השובה
את
להבין
מרוחקת,
אם הדרך
הסיפורים
על
את
הפליאה
וכן
ללובלין .אילו
ילדותו
7
בססוב,
כיצד
וכיצד
הכיר
הדב״ה
ולמה
רבי
את
נולד
מימה
מסחר
בטרניגרד
אין
לעיירה
כה
הגיע מכאן
ליב
אל
מעלותיה
ב ר ו ד י ש כ ן ה צ ט י י נ ה ב ה כ מ י ה ו ב ב ת י מ ד ר ש ו ת י ה ,ו א ף ה י א היתד .ע י ר
היה
של
שלא
שנפטר
מםסוב
ביום ד׳ ש ב ט תקם״ז.
הוכהה
בספר
ועל
נוספת
הרבנים
שכהנו
טייכר
רה״א
על
רבנות טרניגרד ״ א ש ר בין עיירות גדולות ת ת ה ש ב ,דמם היו רבנים
בהיותו
כי
מ ע ו ל ם ״ .מ ב י ן א ל ו ימשימימו ימם
שכהן בשנת
אביגדור
בשנת
וקם
מספר
9
גאונים
מפרעמיםלא,
ת״פ
ונכדו
י״ה־י״ט
בן
השתדלה
נזכיר א ת ר׳
בתקופות קדומות,
1 0
ל ע ר ך ,ה ר ב מ ש ה נ כ ד ו ש ל ר׳ מ נ ח ם מ נ ד ל
הרב
מהנטשין,
יוסף
אב״ד
טרניגרד
ומהבר
הספר
תבנית
ומו״ץ
אות
אוםטרובצה
שיהדפים
יוסף
נתן
מרגליות
בנו
של
בפפד״א
תקי״ב.
בתקופת
לדיוננו.
מאת
הימנים
ס מ י מ ה ם ר׳
ת״ק—ת״ר,
א ר י ה ליבוש׳
אבי
ב״ר
יעקב
הלוי
הורביץ
הידוע
לנו
ידועים
הדב״ה,
בטעות הזכירוהו לפעמים כרבה של העיר
אליעזר
ד
עד
אך
מוסרים
הרבנים
אמו
נטע
ורק
8
שכהנו
לשואה.
אינם
דבר
בשנת
שישיג
וגדולים
ר׳
פרשת
אלעזר וקס
היא
ת״ר
׳
ש ם ל פ נ י כן.
הגאון
את
היא
רבני
טרניגרד,
טרנוגרוד יודעים לספר ע ל הרב חיים
שעדיין
לוטה
שנתמנה
בערפל.
בשם
10
שלושה
שכאמור
רבנים
לעיל
עסק
הנוגעים
במםח
ר ׳
א .הראימון מ ה ש ל ו ש ה ה ו א
הרב
הוא
היה
בעל
״הנועם
מגדים״.
מקור חיים ,קפ״ח.
8ר׳ אריה ליב ,ר׳ מרדכי צבי ור׳ יוסף נפתלי .גם ר׳ שלמה שפירא מסטריזוב ומוגקאטש
קבל את הרבנות ,אלא שחזר בו )בית שלמה ,כט(.
9
בהקדמתו לספרו שו״ת נפש חיה.
10קגת סופרים ,דף כז.
10א כאן המקום לערער על הנוסח השגור שהיה מתנגד כל ימיו .אין ספק שהיה כן בצעירותו,
אך אין לומר כן אחרי שהלך לשולחנותיו של רמ״ל מסאסוב ,השיא את כל בנותיו ^,ש
ר׳ משה מפשוורסק ,נסע אל הרבי מלובלין ,השתדל להשתדך עם ה״ברוך טעם״ שהחוזד,
הפליג בגדולתו ,ובאמצעות הבן ר׳ יהושע השל שהיה חסיד לובלין ,ולבסוף נתמנה
ל
כ י ת
דינו של רבי יוסף אשר אהרנברג בפרעמיםלא שנסע עד סאמבור להקביל את פני החוןך
)שיחת חולין של ת״ח החדש ,מונקאטש תרס״ט ,עמ׳ י״א(.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חםיז־ם שיל ר ב י א ל י מ ל ך מ ל י ז נ ס ק ״ ,ה מ ג י ד מ ק ו ז נ י ץ ו ה ח ו ז ה מ ל ו ב ל י ן .כ ש נ ת א ל מ ן
נ ש א בזווג שיני א ת ז ק נ ת ו ש ל ה ד ב ״ ה ,מ ר י ם ר ו ז א ב ת ר׳ ישיראל מ ש ו ל ם
מאשתו
זלמן
מקוניץ-י.
והנה
אם אכן נולד הדב״ה
תולדותיו,
בשעת
מה
מנסיעותיו
באהת
לקוזניץ
בטרניגרד
את
אין מזכירים כלל
בשינת
בשנת
של
שמו
נפטר
תקס״ו,
ת ק נ ״ ג ,דראך
מגדים״
״הנועם
ונטמן
יתכן
שכל
בין
רבותיו,
שם.
רושמי
והרי
פ ט י ר ת ו כ ב ר ה י ה ה ד ב ״ ה ב ג י ל ב ר מצוד ,ו ה י ה ׳ כ ו י ל ל מ ו ד מ פ י ו ת ו ר ה ,
ע ו ד ש ה י ה נשיוי ל ז ק נ ת ו י
בהיותו
יורה
ב ג י ל בר מצוד ,ה י ה כ ב ר ה ד ב ״ ה ת ״ ה מ ו ב ה ק ,ו ק י ב ל ה י ת ר ה ו ר א ה
יורה
בעל
ידין
״ים
שליד
נפטר
ידין
הרב
התלמוד״ ״
והנה
ברודי ,ו ל א ב א
לכהן
בטרניגרד לפני
בעל ה״נועם מגדים״,
ובשנת
י ה ו ש ע השיל
רבי
כיהן
שנת
תקם״ה,
תקם״ז אנו מוצאים
ברבנות
רדיויל
ש כ ן בשינת
תקם״ו
את
אברהם
הרב
נ ד ס מ א ק .הרי שלכל המוקדם הופיע בה בשנת
הדב״ח
הכיצד
,
אמנם
ת ק ע ״ ה ^ .אם
נולד
היתר הוראה בגיל בר מ צ ו ה מ ב ע ל ״ים ה ת ל מ ו ד ״
הגיע
בה
1 4
לטרגיגרד,
הדב״ח
אז
יהושע
ת ק ס ״ ח ל ע ר ך . ,וכיהן
היותר עד שנת
קיבל
משה
של
ר׳
שמואל
לכל
מאת
החדש
טרניגרד
משה
השל
וכי
ללמוד
נסע
תורה
אצלו
בשנת
ש ע ה שהוא עדיין לא
בראדיויל ?
ב ש נ ת ת ק נ ״ ז או ת ק נ ״ ט מתישיב ה כ ל יפה,
תקנ״ז,
אך
כי ש ע ה
אכן
אם
שעברה
נולד
המשפהה
מ ב ר ו ד י וססוב לטרניגרד ,כ ב ר לא היה הי בה בעל ה״נועם מגדים״ ,או ש ה י ה אז
ילד
הדב״ח
וכאשר
רך,
הגיע
בשנת
למצוות
ת ק
״ע
או
תקע״ב,
קיבל
את
ה ס מ י כ ה מר׳ מ ש ה רב העיר.
משעבר
בעל
הלוי
הורוויץ
יוסף
התלמוד״
״ים
אהיו
יוסף
של
נפטר
של
ה ד ב ״ ה .ר׳
דבר
ת ו ר ה משים מ ו ״ ר זה* .
לרבנות
רוהאטין,
ההוזה
מלובלין,
והוא
בטרניגרד
בשנת
תקפ״ט,
נתקבל
על
אמנם
נזכר
ותלמידו
מקומו
רבי
בין
רבותיו
מביא
בספרו
11
בגיל
עשה
י״ז נתארס
במהיצתו
רודניק,
כאן
אז
שב
ונתמנה
לגליציה,
כרבה
של
קהילת
ע ד ש נ ב ח ר לצאנז בשנת תקפ״ה ,ועבר לכהן בה ב ש נ ת תק״ץ.
ח ש ו ב ל נ ו ל ד ע ת א ת שינת ל י ד ת ו ש ל ב נ ו ב כ ו ר ו ר ב י י ח ז ק א ל
משיניאווה.
מאביו,
לאהר
הדב״ה
נישיואיו.
לרהל־פיגא
בתו של ה״ברוך
טעם״,
ושנה
אהת
שרגא
מוסכם על הכל שנולד ברודניק ,ושהיה ב ש מ ו נ ה ע ש ר ה ש נ ח צעיר
אך מ ב ו כ ה ש ל י מ ה שוררת ב א ש ר לקביעת זמן לידתו .יש ד ע ו ת ש נ ו ל ד
11בשנת תקמ״ח הוא מסכים כרבה של טרניגרד על ההוצאה הראשונה של ספר ״נועם אלימלך״.
12כתבי הגאונים.34 ,
13הקדמת שו״ת מוצל מהאש ,עמ׳ יד.
14שו״ת ישמח משה ,חו״מ ,קד.
15באסרו חג פסח של שנה זו הסכים כבר מעיר רבנותו החדשה רוהאטין על ספר תולדות
אברהם שנדפס בפרעמישלא תרמ״א .ברוהאטין נפטר
ביום י״ח אדר תקפ״ד ,בהיותו
בן חמשים.
16דברי חיים עה״ת ,ר״פ אמור.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תק״ע
בשנת
1 7
תקע״א ,
או
היה
ולפיהן
שמונים
בן
בפטירתו
ותשע
ו׳
ביום
ט ב ת ת ר נ ״ ט .ב ר ם ל פ י ח ש ב ו נ נ ו ה י ה א ז א ב י ו ב ן י ״ ג או י ״ ד ש נ י ם .א י ן א ס מ כ ת א
כלשהי
נולד
ל כ ל ה כ ו ת ב י ם כן ,ו ה ם פ ש ו ט נ ג ר ר ו א ח ר י ה ד ע ה שהיתר ,מ ק ו ב ל ת
בשנת תקנ״ג ,וא״כ יש להוסיף לזה שמונה
שהאב
ע ש ר ה שנים.
3
א י ן א נ ו י כ ו ל י ם ל ה ת ע ל ם מ ד ב ר י ו ש ל ב ן ה ז מ ן ו ב ן ה מ ק ו ם ש ד י ו ו ח ל ע ת ו נ ו ת י!
פטירתו ש ל ה ד ב ״ ח .ב כ ת ב ה מ נ י י ם א נ ד ע ט ץ מיום ד׳ לסדר ״כל
על
את
יבכו
רומעלד[
השרפה
אשר
ד׳״
מ ח י י נצח .ימי שנותיו היו ע״ז שנה״ .לפי דבריו שהיו ידועים כ נ ר א ה
לתושבי
נולד
בשנת
תקע״ז,
שמונים
אם
נולד
בן
בשנת
תקע״ח
ובשנת
ארס
נולד
נשמתו
אשח
לו
בשנת
ברודניק
תקע״ו,
בנו
נשאר
הבכור,
בלייפניק
איסוא
שחי
ואחת שנה.
נאמר
המסורות
בשנת
הדב״ח
בלילה אחר חצות
הטהורה
] = צבי
שמימה
תקנ״ט,
עלתה
הסופר
בית
הירש
להתענג
צאנז,
כי ״היום
שרף
תרל״ו,
מוסר
צ״ה
ישראל
כי
הנקוטות
חייו
פורתא
ל א דק,
בידי חסידי צאנז.
האחרונה,
בנו בכורו
נוכל
וא״כ
בשנת
נולד
בשנת
0
ת ק ע ״ ה , -וזה
ש ב ע י ם ס י פ ר ל ה ם כ י נ ת ג ל ה לו
כשמונים
להתאים
לפי מסורות
תקנ״ז
מתישב
1 9
הכל
אלו
וחי
מה
אל
הגיע
חדב״ח
כשמונים
עם הידוע
שכתבנו,
שנה.
לחסידיו,
ואל
לגבורות
לפי
כי
שיהיה עוד ט״ו שנים ,ואכן האריר
זד
״
בהיותו
ימים
1
ו ה מ ש ש נ י ם ־ .זכותם ת ג ן עלינו ועל כל ישראל.
17תפארת חיים ,עמ׳ ; 2מקור חיים ,ס״ק תמג ותמו! יהושע ראקער :דער סאנזער צדיק,
עמ׳ ; 64מליצי אש ,כרך ג ,דף עג ,אות רפט .רא״י ברומברג בספרו ,ח״א׳ עמ׳ קכו,
כותב שנולד בשנת תקע״ג.
18עברי אנכי ,שנה י״ב ,תרל״ו ,עמ׳ ריא.
19רא״א עהרנברג בארזי הלבנון ,ריג ,לפי קדושת ציון.
20שם ,עמ׳ מט וריג ,לפי סדר דבר יום ביומו להרב חיים קנולר ,וכ״כ וכשטיין ב מ פ ת ח
ההספדים ,ח״ג ,עמ׳ .42
21אחרי חתימת הדברים שוחחתי עם נכדם הישיש הרה״צ ר׳ אביש קבר שליט״א מחיפד,
והוא אישר לי מידיעת בית אב ,כי רבי יחזקאל חי פ״ד שנים ,והדב״ח חי ע״מ שניס
)והעיר כי אלו שהוסיפו לו שלוש שנים ,לא רצו לחשוב את שנות ילדותו בהן עויין
לא הכיר את בוראו(.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק לוי
קוים לדמותו של יואב בן צרויה
)כעקבות
באחד
ואמותינו
כנראה,
הימים
הייתי
בחברון
האבות,
ממול
ת״ו.
מ ס ו ר ת ה י א ש ש ם ה ו א קבור .י ר ד ת י ל ת ו ך ה מ ע ר ה ,
טובים
עמדתי
אני
גם
צדיקים
אנו
נעצרים,
ושאלתי את
כל
דברי חז״ל(
אבותינו
לקברי
ב מ ע ר ת ה מ כ פ ל ה מ צ א ת י ימלט ה מ ד ר י ך א ו ת י ל ק ב ר ו ש ל א ב נ ר בן נר.
מדליקים נרות
משבט
בעיר
-שר צבא ישראל
לזכרו,
ומתפללים
בתפלה.
ואז
עברה
מחשבה
ובמה
היתד.
צדקותו
מתפללים
בנימין,
—
עצמי:
נקבר כאן
פרשת הריגתו של
ויבא
אל
על
ו מ צ א ת י ימם י ה ו ד י ם
קברו.
בלבי:
של
הרי
אבנר?
על
המלכתו של
בעיר
פרושה
א ב נ ר בן נ ר
קבריהם
וההרהורים
מדוע שר צבאו של שאול המלך
ה מ ל ך דוד,
אינם
ו א י ש ב ו ש ת בנו,
משבט
וכבר
יהודה?
לפני:
א ב נ ר א ל ד ו ד ה ב ר ו ן ו א ת ו ע ש ר י ם אנשיים וגו׳ ו י א מ ר
דוד,
ויכרתו
אבנר
אקומה ואלכה
ואקבצה אל
את כל
אדוני המלך
אבנר
ישראל
א ת ך ב ר י ת ו מ ל כ ת ב כ ל אשר תאור .נפשיך .ו י ש ל ח ד ו ד א ת
וילך
הנה
של
בא
ביטלום וגו׳ ו י ב א
אבנר
—
אליך
יואב אל
ל מ ה זח
המלך ויאמר
ש ל ה ת ו וילך
מה
הלוך!
עשיתה,
את
ידעת
א ב נ ר בן נר כי ל פ ת ו ת ך בא ו ל ד ע ת א ת מ ו צ א ך ואת מ ו ב א ך ו ל ד ע ת
את
כ ל אימר א ת ה ע ו ש ה .
מעם
ויצא
יואב
מבור
הסירה,
דוד
ודוד
ויימלה
לא
ידע.
מלאכים
וישב
אהרי
אבנר
אבנר
הברון
וישיבו
ויטהו
אותו
יואב
אל
ת ו ך השיער ל ד ב ר א ת ו ב ש ל י ,ו י כ ה ו ש ם ה ח ו מ ש ,ו י מ ת ב ד ם ע ש ה א ל
אהיו
אוירת
) ש מ ו א ל ־ ב ג ,כ — כ ז ( .
ה מ ע ר ה מ מ ש י כ ה ל ט ו ו ת א ת ה ו ט י מהשיבתי .נ ז כ ר א נ י ב ק ל ל ה ה א י ו מ ה
שקילל דוד א ת יואב ,ודברי ח נ ב י א :״ויואב ו א ב י ש י אחיו הרגו ל א ב נ ר על א ש ר
א ת ע ש ה א ל א ה י ה ם ב ג ב ע ו ן ב מ ל ה מ ה ״ )שם( .ו ר ו א ה א נ י א ת מ ס ע ה ה ל ו י ה
המית
הדרמטי,
זמירות
ושומע אני את
דברי ההספד והקינה
במקום
י ש ר א ל — אולי כאן,
היוצאים
לבו
מעומק
ה ז ה ש א נ י ע ו מ ד בו ,ה ם
של
נעים
נאמרו:
ויאמר
דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו ,קרעו בגדיכם וחגרו
שקים
ויקברו
את
ויבכו
אבנר
וספדו
אבנר
לפני
בחברון,
אבנר,
והמלך
דוד
ויימא
המלך
את
כל העם .ויקונן ה מ ל ך אל
— ידיך
אסורות
לא
הולך
קולו
אביר
ורגליך
אהרי
ויבך
ויאמר:
לא
המטה.
קבר
על
אבנר,
חכמות נבל ימות
לנחושתים
הוגשו,
כנפול
ל פ נ י ב נ י ע ו ל ח נ פ ל ת ! ו י ו ס י פ ו כ ל ח ע ם ל ב כ ו ת ע ל י ו )שם ל א — ל ד ( .
והמלך
להמית
יואב,
דוד מקבל על עצמו צום ואבל .והעם מ א מ י ן ״כי לא היתה מ ה מ ל ך
א ת א ב נ ר בן נר״ .ה מ ל ך
אבל
עדיין
אינו
מסיק
קובע
מסקנות,
תחומים
ומוסר
ברורים
את
דינו
ביחסיו עם
שר
צבאו
לשמים:
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויאמר
ה מ ל ך אל ע ב ד י ו :הלא תדעו כי שר וגדול
נפל היום
הזה
והאנשים
—
בני
ואנכי
בישראל!
רך
היום
מלך,
ומשוה
האלה
צ ר ו י ה — ק ש י ם מ מ נ י ,י ש ל ם ה׳ ל ע ו ש ה ה ר ע ה כ ר ע ת ו ) ש ם ל ה ־ -ל ט ( .
המלך
על
ממלכתו,
כל
כך
לבית
הצעיר
יהודה
תקופה
ומסעירה
ועוד צפויים לו מ א ב ק י ם מרים ווכוהים נוקבים עם ש ר צבאו,
ל מ ל כ ו ת בית דוד,
רק
עוברת
מזעזעת
בתחילת
קרוב למיתתו,
במשך
כל
ב צ ו א ת ו אל
ארבעים
הנאמן
שנות מלכותו.
הענשתו
יורשו ,ה ו א מצוד ,ע ל
יואב:
של
ו ג ם א ת ה י ד ע ת א ת א ש ר ע ש ה ל י י ו א ב בן צ ר ו י ה ,א ש ר ע ש ה ל ש נ י
ש ר י צ ב א ו ת י ש ר א ל — ל א ב נ ר בן נ ר ו ל ע מ ש א ב ן י ת ר — ו י ה ר ג ם ,
וישם ד מ י מ ל ח מ ה בשלום ,ויתן ד מ י מ ל ח מ ה בהגורתו א ש ר
במתניו
שיבתו
בשלום
ובנעלו
אשר
שאול
ארבעים
תקופות
מצד
של
ברגליו.
כחכמתך
ועשית
תורד
ולא
) מ ל כ י ם ־ א ב ,ה—ו(.
ש נ ה נ א ב ק ה מ ל ך דוד עם
קירוב
של
ותקופות
ע צ מ ו ועם בן אחותו ,ש ר
מסירות
ריחוק.
למעז
נפש
הצבא.
היו
בית
דוד
מלבות
מיטת
אהד ,ו ב ג י ד ו ת בלפי א י ש י ו ת ו ש ל דוד מאידך .ורק על
אשר
חוליו
י מ ו ת בו ה ו א פ ס ק א ת ד י נ ו .
והמלך
ש ל מ ה יושב על כסא ה /ומקיים רצון אביו ה ג ד ו ל :
ב א ה ע ד יואב ,כי יואב נ ט ה אהרי אדניה ואהרי א ב ש ל ו ם
והשמועה
ל א נ ט ה ,ו י נ ם א ל א ה ל ה׳ וגו׳ ו י ש ל ה ש ל מ ה א ת ב נ י ה ו ב ן י ה ו י ד ע
לאמר:
ומעל
פגע
בשני
בית
אנשים
את
ל ך פ ג ע בו וגו׳ ו ה ס י ר ו ת ד מ י ה נ ם אשיר ש פ ך י ו א ב
מעלי
אבי.
צדיקים
והשיב
וטובים
את
ה׳
ממנו
על
דמו
ויהרגם
ראשו
בהרב,
אשר
דוד
ואבי
א ב נ ר ב ן נר ש ר צ ב א י ש ר א ל וגו׳ ,ושיבו ד מ י ה ם
ובראש
לעולם,
זרעו
ולזרעו
ולדוד
ולכפאו
ולביתו
ידע
לא
בראש
יואב
יהיה
שלום
ע ד ע ו ל ם מ ע ם ה׳.
ויעל
)שם
נתמצה
בניהו
בן
יהוידע
ויפגע
בו
יואב
לא
וימיתהו
ויקבר
במדבר
בביתו
כה—לד(.
עומק
הדין.
שיבתו
של
ירדה
שאול.
בשלום
*
מאפלולית
בהם
המערה יוצא אני להמולת
אינם מניהים
החכם
מכל
אדם:
״וישם
דמי
מלחמה
העיד
ל י :יוצא ,איפוא,
צדיקים
״אנשים
בשלום״
וטובים
אבל
אחיו.
פוטרו.
דוד פסק
״דמי
ממנו״,
צ י ו ה לו
עליו שהרגו ״על אשר המית את
שאלו
דוד
ונזכרתי
ש ל א כך
כי כך
אמר
בפירוש
היה
ליואב
להרגו.
אמנם
הנביא
ואסור
לשלמה
בנו.
ע ש ה א ל ״ ,ואם כן היה גואל
מלחמה
בשלום״,
א״כ יואב הוא ה״רשע״ ,ואבנר הוא הצדיק.
פסקו
ההרהורים
ש א ב נ ר היה צדיק,
— כך
הם
הרחוב והשוק.
חז״ל:
46
www.daat.ac.il
שנתפשתי
ודין
גואל
הדם
הדם
של
אינו
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת י ו ה ליואב )הביאו את יואב לפני בית דינו של ה מ ל ך ש ל מ ה ( —
דייניה:
אמר
ליה )בית ה ד י ן ( :מ א י ט ע מ א ק ט ל ת י ה ל א ב נ ר י
את
)מדוע הרגת
א ב נ ר י(
ל י ה :גואל הדם ד ע ש א ל הואי )וא״כ פטור אני(.
אמר
—
עשאל
דין
גואל
אמר
ר ו ד ף הוד.,׳
דהכי
היה
להציל
הבירו
של
רו
את
אמרינן
אהר
)וא״כ
מותר
להרגו,
הדם(
ליה:
לאבנר
היה
לאבנר
ואין
לך
להצילו
עצמו
]בבן
סורר
להרגו,
באהד
באחד
מאיבריו.
מאיבריו
ומורה[
זה
ויכול
של
)רש״י:
עשאל,
ולא
עד
ע״א(:
)סנהדרין
את
להציל
היה
עצמו
לו
יהרגנו,
באהד
רודף
מאיבריו
רודף ,ו ל א ע ש ה כן ,א ל א ה ז ר כ נ ג ד ו ו ה ר ג ו — נ ה ר ג ע ל י ו ( —
ה י ה איפוא רוצה ,ואני פ ט ו ר
אבנר
אמרו
לא
ליה:
ליה
יכיל
מ צ ד דין
אבנר,
)רש״י:
הדם.
גואל
לכוון
משאר
באהד
איבריו(.
להו:
אמר
יכיל
לא
עשאל
אמר
על
אבנר
אבנר
כדין
)בית
דינו של
שלמה(:
אבנר.
ניזיל
שלא
)רש״י:
דינו ש י
פ ט ו ר א ת ה עליו — (.ס נ ה ד ר י ן מ ט ע ״ א .
ש פ ס ק ד י נ ו של ד ו ד ל ה ר ו ג א ת י ו א ב ע ל ה ר י ג ת
הטענה
)מהרש״א
לא
באחד
והריגתו
היא רצה ,ואני פטור עליו מ צ ד דין גואל הדם(.
ליה
אבנר
משמע
השתא
ליה ?
בדופן
)וא״כ
חמישית
נהג
כיון
ליה
וכר
נרדף,
מאיבריו
את
יכול
היה
אבנר
להציל
באהד
עצמו
אבנר היה מבוסס
מאיבריו
עשהאל
של
ש ם ( ,ו א ם כ ן ה י ה לו ד י ן גרדף ,ו מ ו ת ר ה י ה ל ה ר ו ג א ת ה ר ו ד ף .ו א ם
ליואב דין גואל
פ ט ו ר ע ל ה ר י ג ת ע י מ ה א ל — ה ר י ש א י ן לו
הדם ,וחייב
1
על ה ר י ג ת ו .
הוי
א ו מ ר ,מ ח ל ו ק ת ה ל כ ת י ת היתד ,כ א ן .
וכן מ ס ר ו ל נ ו ה ז ״ ל ש ע צ ם ה ר י ג ת ו ש ל א ב נ ר ע ל י ד י י ו א ב ה י ה ב ב י ת ד י נ ה
של ח ב ר ו ן :
ויטהו
יואב
אל
אמר
רבי
יוהנן:
אמר
ליה
)יואב
השער
תוך
שדנו
לאבנר(:
— עימאל ר ו ד ף ה י ה !
—
היה
לך
להצילו
לדבר
אתו
דין
סנהדרי
מאי
טעמא
) ש י מ ו א ל ־ ב ג,
בשלי
)״׳מער״
קטלתיה
—
כז(,
סנהדרין(.
לעשאל ?
)ומותר לי להרגו(,
באהד
מאיבריו!
)והייב
אתה
עליו(,
— ל א י כ ל י ליה) .לא י כ ו ל ת י ל כ ו ו ן ( ,
או נאמר — כמובא שם במהרש״א — שדוד סבר כשיטה המובאת במל״מ הלכות חובל
ומזיק פ״ח ה״ ו :דהא דאמר ,דאם יכולין להציל באחד מאיבריו של רודף ,שאין הורגין
אותו ,שדין זה לא נאמר אלא באיש אחר הבא להציל ,אבל הנרדף אינו מדקדק בזה.
ועיי״ש ,ואכמ״ל.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השתא
—
יכולת
בדופן
ליה?!
חמישית
ליה
כוונת
באחד
—
מאיבריו
)סנהדרין שם(.
אם כן יואב אינו ס ת ם רוצח ,ס ת ם נוקם ונוטר .הוא ה ב י א א ת
ושם פסקו
סנהדרין
גדולי
הדור,
פטור
אתה עליו.-
א ת דינו .ודוד
שבה פסק
המלך
בית דינו של
פסק
שלמה:
אחרת.
ניזיל
מחלוקת
אבנר
לדין
אבנר
הלכתית
-דינו
בין
של
אבנר
אם
נאמר
ו ע ו ד ש א ל ו ת ה ל כ ת י ו ת מ ת ע ו ר ר ו ת .ה ר י י א היתד ,ה ת ר א ה .ו א פ י ל ו
שחבר
לא
אינו צריך ה ת ר א ה )שם עב ע ״ ב וש״נ( ,הרי בדבר הריגת א ב נ ר
היה
לא
יואב ״ ה ב ר ׳ /כי ל ש י ט ת ו הוא סבר ש א ב נ ר הייב מ י ת ה ב ד י ד .
ועוד:
לא
א ם נ א מ ר ש ד ו ד ח י י ב ו מ י ת ה מ ד י ן מ ל ך )שים מ ח
ה ע נ י ש ו דוד,
ולא עוד
אלא
מסר
לשמים,
דינו
ה׳
״ישלם
4
ע״ב(
לעושה
מדוע
—
כרעתו״ ף
הרעה
אלא השאירו על כנו כ ש ר צבאו .ואפילו אחרי ש ה מ י ת א ת א ב ש ל ו ם
היה
ובודאי
יכול
אז
כמורד
לדונו
ואהרי
במלכות,
את
שהרג
_
עמשא
י ן — ה ו א ע ו ד ה ח ז י ר ו ל ת פ ק י ד ו ,״ ו י ו א ב א ל כ ל ה צ ב א ישראל״
שלא
) ש מ ו א ל ־ ב כ ,כ ג ( .ו ר ק א ח ר י ש ה צ ט ר ף ג ם ל מ ר ד ו ש ל א ד ו נ י ה ה ו א מ צ ו ד .ל ב נ ו :
״ ו ע ש י ת כ ח כ מ ת ך ,ו ל א ת ו ר ד ש י ב ת ו בשילום ש א ו ל ״ .ו א ז ב צ ו א ת ו א י נ ו מזכיר לו
כ ד
מ ר ד אדוניה ,אלא א ת הריגת אבנר ועמשא׳י.
את
והנה
ומי
הוא
וטרו
אנן
הםוגיא
הרשע.
מסתעפת
מחלוקת
ומתעמקת,
בה
שחלקו
הגענו
ולא
גדולי
הדורות
בה בימי ראשונים ואהרונים ,ודבריהם
מ ה נעני
מתפשטים
בצדקתו
של
הריגת
אבנר
לא
יכולנו
שלמה
המלך ,ש ד ן אותו ל מ י ת ה — אם מ ש ו ם
את
ולביתו
הלכה
לצד
_
למעשה
ואם
משום
הריגת
בענין
להכריע.
מורד
אבל
במלכות
עשהאל
ברור
או
הוא
בצדקתו
שסופו
של
שהרג לאבנר,
)סנהדרין
מט
של
ע״א(
יואב
יואב
אם
—
בענין
היה
משום
ולדוד
ביז-ד
שהרג
ולזרעו
ו ל כ ם א ו י ה י ה ש ל ו ם ע ד ע ו ל ם מ ע ם ה׳.
והנה,
לברר
דוד
הוא
המלד,
אבתרייהו?
אבנר
עמשא,
להכרעה
מימי
מי
הצדיק
שקלו
מתוך
הרהורים
על
לעצמנו את דמותו של
גורלו
מאב
של
אבנר
בן
בהברון,
נר
לכסיון
ישראל,
הגענו
בן צרויה ,שר צבאו של דוד מ ל ד
2ועי׳ באריכות כ״מ הלכות מלכים פ״ט ה״ד בענין המחלוקת בין הד״ם
והראבי׳ך
״יכול להציל״ מחייבו מיתה.
3ועי׳ תום׳ שם מט ע״א ד״ה מאי טעמא ,בענין דומה בעמשא.
4ועי׳ מאירי שם ,ור״ם הלכות מלכים פ״ג ה״ח.
)מכות
5ואם תאמר ,ליואב דין מיוחד :״כל ישראל צריכין לו כיואב בן צרויה״
ע״ב( ,אבל לא כך פסקה שם המשנה בעבין רוצח בשוגג :״אינו יוצא משם ) מ ז י
לעולם״.
מ ד ב
ייי
וכן פסק הר״ם
ד ר ,י א
ד י ן
מ י י ח ד
בהלכות רוצח פ״ז ה״ח .ועיי״ש
ב ה ו ר ג
ב ש י ג ג
׳
י כ ן
ע י
48
www.daat.ac.il
'
ב
׳׳
ש י י ד י
א ש
"
ב״אור שמח״״
כ ר ד
ג
'׳
ס י מ ן
יר
״
שמש
1
י׳ •
ואכמ^
אתר דעת -מכללת הרצוג
שכל
ישראל
הכובש
צריכין
עבורו
בנאמנות
את
לתשועתו,
מ צ ו ד ת ציון — ה י א
לדוד
ע י ר דוד,
הנדודים
את
והמלווה
המלך
המשוח
ע ד ס ו ף י מ י ו — ו ל א ע ד ב כ ל ל .ו ל ב ס ו ף נ ד ו ן ל מ י ת ה ב י ד י ש ל מ ה בנו.
יואב
מ ש פ ה ת ו ש ל דוד,
ה י ה בן
בני
וישי
ובני
הוליד…
צרויה
עמשא,
ושם,
למלכות:
מ ש פ ח ה ההגונה
י ה ו ד ה . . .ו ת מ ר כ ל ת ו י ל ד ה לו א ת פ ר ץ . . .ו ע ו ב ד ה ו ל י ד א ת
ישי.
לבית
השותף
בכל
טרם
מלוכה,
דויד
אבשי ויואכ
עמשא
ואבי
השביעי.
ועשהאל —
יתר
ב ב י ת ל ח ם א ש ר ליהודה,
ואהיותיהם
שלושה.
)דברי
הישמעאלי
ואביגיל,
צרויה
ילדה
ואביגיל
ה י מ י ם ־ א ב,
ב ב י ת אבי אמו ש ל יואב,
את
ג—יז(*.
בביתו של ישי
פרץ ; ,ו ה ג י ס גינוני מ ל כ ו ת :
בימי
והאיש*
רבא
אמר
אבי
ולא רק
צדיק הדור:
תורה
ארבעה
מתו
ודרש
בעטיו
)רש״׳י:
באוכלוסא
גדול
ששים
של
)ברכות
נה
ע״א(.
שם
ראה
יואב
במקום
נחש
)רש״י:
אלא
רב
היל
אהד.
של
למות,
ואיתימא
אושעיא:
שנגזרה
בעצתו
של
על
כל
מיתה
זה
ישי
רבוא(
לפניו
נחש,
כלומר
תולדותיו
אדם
הראשון(…
ויימי
אבי
דוד
דמפרש
ביה
קרא,
דכתיב
ואת
תהת
י ו א ב ע ל ה צ ב א .ו ע מ ש א ב ן איש• ו ש מ ו י ת ר א ה י ש ר א ל י א ש ר
אל
אביגיל
והלא
בת
בת
נחש,
ישי
אחות
דכתיב
הואי!
ב ת מ י ש מ ת ב ע ט י ו ש ל נחש•
לתאר
בידינו
עוברות
להן
האדם
את
אדם
על
זה
הגדול
אם
)בבא
שנים,
שם
יואב.
ואחיותיהן
וכי
״שלא
אלפי
מישי
אבשלום
בת
צרויה
ב ת ר א יז
בענקים?!
עשירות
עמשא
לבד
של
אבי
צרויה
גמרא,
את
דוד…
אלא
שבת
זביד
)שמואל־א
וכולהו
בא
כלום
רב
וגדולה
היו ראויים
הואי ?
גה(.
שיצא
בא
באוכלוסא
באוכלוסא,
מלכות.
לא
שאול
ואיתימא
דוד,
ונכנס
זקן,
באנשים
יז,
יב(
—
נחש
ואביגיל.
ע״א(.
חטא״!
)רש״י
ללא
מעשה
ימים,
ש י ש בו איזה ש ה ו א נדנוד עבירה ,ללא הרהור עבירה ,ללא ת ז ו ז ה ק ט נ ה ש ב ק ט נ ה
מ ד ר כ י ה ת ו ר ה ה כ ת ו ב ה ו ה מ ס ו ר ה .ו כ ל מ ע ש י המצוד ,ש ל ו נ ע ש י ם ב ז ר י ז ו ת ה ר א ו י ה ,
בכל
הדקדוקים,
בכל
רגע ורגע —
ובבית
)״דרש
ציבור
זה
בכוונות
גדל
האדם
העלם
האמיתיות.
השלם
יואב,
ב א ו כ ל ו ס א ״ ( ,שיל ג ד ו ל
)״יצא
באוכלוסא״(.
האמיתי…
ורואה
ביראה
בית
כל
הליכותיו
ומדותיו
שקולות
ומדודות
זה
לפניו
דוגמה
)״בעטיו של
בודאי
היה
של
נחש״( ,ושל
השפיע
השפעה
גדול
בתורה
גדול
בהנהגת
חינוכית
מעמיקה
לכל חייו ש ל יואב.
6שם אביו של יואב לא ידענו .הוא ואחיו נקראו על שם אמם .רש״י שם :מפני כבודו
של דוד׳ שהיו בני אחותו ,גבורים ואנשי חיל ושרים.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ע ו ד ד ב ר ר ו א ה י ו א ב ב ב י ת זה.
בא
כי
לשם הנביא שמואל ,שעליו
נאמן שמואל
לה׳״
לנביא
ב י מ י ת ס י ס ה ימל
״וידע כל
נאמר:
העמדת מלכות
ישראל מדן ועד
) י מ מ ו א ל ־ א ג ,כ(.
בישראל
ובידו קרן
באר
השמן,
ש
אותו
3
ע
ק
ד ן
ש מ ל א ו ש מ ו א ל מ ש מ ן ה מ ש ה ה ש ע י מ א ו מ י מ ה ר ב ע ו ב מ ד ב ר ,ו ש ע ל י ו נאמר:
״ ע ל ב ש ר א ד ם ל א י י ס ד ״ )יממות ל ,ל ב ( ,ש א י ן מ ו ש ה י ם בו א ל א כ ה נ י ם גדולי•
ו מ ל כ י ב י ת ד ו ד ) ה ו ר י ו ת י א ע ״ ב ( .ו י ש י מ ע ב י ר ל פ נ י ש מ ו א ל ש ב ע ת בניר,
ראויים הם למלכות .ורק כ א ש ר בא ה ב ן השמיני ,דוד —
שלדעתם
ו י א מ ר ד,׳ :ק ו ם מ ש ח ה ו ,כ י ז ה ה ו א ! ו י ק ה ש מ ו א ל א ת ק ר ן
וימשח
נמשה
כי
מאז
) ש מ ו א ל ־ א טז ,י ב — ע ( .
ה מ ל ך הראשון ל ש ב ט יהודה ,מ ל כ ו ת ה ע ת י ד ה להיות
נתקיימה
)בראשית
אותו בקרב אחיו
ב ר כ ת ו ־ נ ב ו א ת ו שיל
השמן,
אבינו
״לא
יעקב:
יסור
מ ט ,י( — ל א י ס ו ר ש ב ט מ י ה ו ד ה א ל א ה ד מ א ה י ו ,כ י
ק ב ו ע ה וגצהית.
ש ב ט מיהודה״
מ ל כ ו ת ישראל
ה מ ו ש ל ע ל י ה ם מ מ נ ו יהיה ,ו ל א ימימול א ח ד מ א ח י ו ע ל י ו . . .ו ל ו ח ו ת ם ה מ ל כ ו ת . . .
ו ה ו א מ ה ש א מ ר ד ו ד ,ו י ב ה ר ה׳ א ל ו ק י ישיראל כי מ כ ל ב י ת אבי ל ה י ו ת למלך
ע ל י ש ר א ל לעולם ,כ י ב י ה ו ד ה ב ה ר ל נ ג י ד ,ו ב ב י ת י ה ו ד ה ב י ת א ב י ,ו ב ב נ י א
ב י ר צ ה ל ה מ ל י ך ע ל כ ל יימראל ) ד ב ר י ה י מ י ם ־ א כח ,ד ( . . .א ב ל מ ע ת שיחל
ב י
להיות ליהודה ש ב ט מלכות ,לא יסור מ מ נ ו אל ש ב ט אחר )רמב״ן ל ב ר א ש י ת
כאן,
בבית
זה,
היסוד
הונח
בית
למלכות
זו.
דוד
גם
מכאן
שם(.
צמח
בית עולמים.
נ ש ב ע ה׳ ל ד ו ד :א מ ת ,ל א יימוב מ מ נ ה מ פ ר י ב ט נ ך א ש י ת ל כ ס א
לך
עדי
י
$ד
־ מ
״
אם
ישמרו
בריתי
בניך
זו
ועדותי
אלמדם,
גם
כניהס
ייטבו ל כ ס א ל ך — כ י ב ח ר ה ׳ ב צ י ו ן ,אוד ,ל מ ו ש ב לו .ז א ת
עדי עד,
פ ה אימב
כי
שס
אויתיה…
אצמיח
קרן
מנוד
לדוד ,ערכתי
נר ל מ ש י ח י ) ת ה ל י ם ק ל ב ,י א — י ז ( .
ממשיחת
זו נ צ נ ץ אורד
עד
כי
שלו
יואב
והוא
)בראשית
בן צרויה רואה א ת דודו ה צ ע י ר בכבודו ו ב ג ד ו ל ת ו :
ר ו ה ה׳
אל דוד מהיום
ההוא
ומעלה
)שמואל־א
טז,
י
ג
(
רואה או ש ו מ ע ע ל ג ב ו ר ו ת י ו :
״ודוד
הוא
שילה
מ ט ,י(
— מלך
)בראשית רבא(.
ותצלח
הוא
יבא
של
משיה לעתיד
לבוא:
המשיח,
שהמלו
כ
ה
ברבבותיו״
)שם
רואה את א ה ב ת ה ע פ אל
וכל
ישראל
)שם
טז(.
רואה את
ויהודה
ז(.
יח,
דוד:
אוהב
את
דוד,
כי
הוא
יוצא
הצלחתו כידי שמיס:
ו י ה י ד ו ד ל כ ל ד ר כ י ו מ י מ כ י ל — ו ה ׳ ע מ ו )שם י ד ( .
**
50
www.daat.ac.il
ובא
לפניז^-
אתר דעת -מכללת הרצוג
באותם
חייו
בלבו
הימים גמלה
יואב בן צרויה
של
ל ה ק ד י ש ארנ כ ל
ההחלטה
וכוחותיו ל מ ע ן ביסוסה ו ק י ו מ ה ש ל מ ל כ ו ת ב י ת דוד .א ו ת ה מ ל כ ו ת ש י ע ק ב
ראה אותה בנבואתו ,אותה מלכות
אבינו
ע ל י ה :דרך כוכב
שנביא או״ה דיבר
מ י ע ק ב — זה דוד ,וקם ש ב ט מ י ש ר א ל — זה מ ל ך ה מ ש י ח וכר
מלכים
פי״א
הראשון
מה
ה״א(,
בשמן
הן
גדול
אותה
התכונות
והכוחות
בשיבת
תהכמוני
השלישים
ראש
)תנחומא
מסעי(.
סוף
הטא היה:
ויקבר
בביתו
במדבר
מנוקה
מגזל
ועריות,
ביתו
אף
ב,
לד!
של
—
יואב
כמדבר,
מנוקה
מה
מגזל
מדבר
ועריות
מ ט ע״א(.
עץ טוכה היה:
אל
ש ל י ו א ב ג ד ו ל ה מ ש ל מ ש ה ,ש א מ ר לו
כהם
העם
)שימואל־ב
וכהם
פעמים,
מאה
)לדוד( :ויוסף ה ״ א
ועיני
כד ,ג( .א מ ר ל ו :ב י מ י ך י ה י כ ן
המלך
אדוני
רואות
)ילקוט קםה מפס״ר(.
חסדים היה:
ויקבר
בביתו
אמר
רב:
ויואב
במדבר — אטו
אמר רב
אף
יהודה
יואב
ביתו של
)רש״י :לעניים להתפרנס מביתו(.
יחיה את שאר העיר
שהיה
ביתו
מדבר הוא י
כ מ ד ב ר — מ ה מ ד ב ר מ ו פ ק ר לכל,
מופקר לכל
יהודה:
) ד ב ר י ה י מ י ם ־ א יא ,ח(
אפילו מוניני וצחנתא טעים
)אפילו
— אמר רבי
דברים דקים וענוגים
טועם( פריס להו ) מ ש ל ה להם ל מ ז ו נ ו ת ל ע נ י י ם ש ל עיר( —
)סנהדרין
עושה
שהביא
יואב
)מלכים־ א
ברכתו
^
אתו
ל מ ש י מ ה זו י
כתודה היה:
)סנהדרין
גומל
בדורו,
את
מ ו צ א שהכם גדול היה יואב בתורה ,וראש סנהדרין ,ש נ א מ ר :
יושיב
בעל
נביא
משה
מלכה
המשהה.
אתה
ירא
מלכות
ששמואל,
ה׳
)רמב״ם הלכות
ימם(.
משפט היה:
וימלוך
ישראל ,ויהי עושה
דויד על כל
משפט
ו צ ד ק ה לכל עמו,
ו י ו א ב ב ן צ ר ו י ה ע ל ה צ ב א ) ד ב ה י ״ א יה ,י ד — ט ו ( — ו כ י ד ו ד ו י ו א ב
שופטים
ביד
עוסק
כאהד?
יואב,
בצרכי ציבור
ויקברוהו
כל
אלא
ומוציא ממנו
מי
בעל
שאינו
ברחו
שומע
)תנחומא
לדין,
אותו
מוסרין
שופטים(.
באמונה היה:
בביתו
במדבר
נעשו
ישראל
כמדבר.
שכיון
שמת
תאמר,
)ירושלמי,
ואם
תאמר,
צבא
שהיה
ישראל,
היה
ביתו?
אלא
ש ה י ה בוזז — משילל ה א ו י ב י ם — ו ב ו נ ה ל ה ם ב י ת ט ב י ל ו ת
ומרחצאות.
יואב
שר
— וכי מדבר
ללמדך
בוזז
ומאכיל
חכמים
אם
ותלמידיהם
מכות פ ״ ב ה״ו(.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ל ח מ ה היד — ,ו ה מ פ ו ר ס מ ו ת א י נ ן צ ר י כ ו ת ר א י ה .
זגכזר
ו פ ק ח ה י ה — ו פ ר ש ת האשד ,ה ת ק ו ע י ת
דחכם
בהליכותיו
בבנין
מסוגל
אלה
להיות
היה
ו ש מ ו א ל ־ ב יד(
נאמן
שותף
תוכיח.
דמשדר
המשוח
למלך
בית ה מ ל כ ו ת :
א מ ר ר ב י א ב א בר כ ה נ א :א י ל מ ל א דוד —
ואלמלא
יואב
משפט
—
וצדקה
לא
לכל
עסק
עמו,
בתורה.
דוד
בן
ויואב
ל א ע ש ה י ו א ב מלחמזז,
ד כ ת י ב ו י ה י ד ו ד ערשה
על
צרויה
הצבא
עמי ל משום
ד ד ו ד עושה
ה ,ט ו — ט ז ( .מ ה ט ע ם ד ו ד ע ו ש ה מ ש פ ט ו צ ד ק ה ל כ ל
דיואב
על הצבא .ומה טעם יואב על הצבא ? משום
וצדקה לכל
משפט
עמו
)שמואל־
ב
)סנהדרין מ ט ע״א(.
**
נרדף
ל א הרבו ה י מ י ם ו נ ז ד מ נ ה לו ה ז ד מ נ ו ת להוכיח א ת נאמנותו .מ ש י ח ה ׳
למערת עדולם:
ובורח
וילך
אחיו
ד ו ד מ ש ם ,ו י מ ל ט א ל מ ע ר ת ע ד ו ל ם .וייממעו
3י
דכל
ת
א ב י ו ,ו י ר ד ו א ל י ו ש מ ה ) ש מ ו א ל ־ א כב ,א(.
בית
כל
ובתוכם
אביו,
ואהיו,
יואב
מצטרפים
הבריחה
לנדודי
דו
של
נ ר א ה ה י ה ש מ ל כ ו ת בית ד ו ד יכולה ל ה ת ג ל ו ת בכל זוהרה רק א ה ר י י י ס ו ר י
ויואב
למדבר
הוא
נודד
זיף,
דוד
עם
ולמצדות
אבישי,
עדיין
מעדולם
עין
האח
גדי.
למצפה
המקורב
מואב,
אל
ומואב
מבני
דוד
ליער
ומשם
בנדודים
אלה
הבכור:
ו י ע ן ד ו ד ו י א מ ר א ל א ה י מ ל ך ה ה ת י ו א ל א ב י ש י בן צ ר ו י ה
לאמר:
גלות.
הרת,
צרויה
ד >
מ י ירד אתי אל שאול אל
?
המהנה
ו
י
א
מ
א
י
אחי
ב
י
ש
י
:
אני
א ר ד ע מ ך ) ש ם כו ,י(.
ד ו ד ע ד י י ן צ ר י ך ל ה ס ת ת ר .מ מ ד ב ר זיף ה ו א ע ו ב ר — ע ם ש ש מ א ו ת א י י £
אל
מלך
אכיש
והם
גת,
בצקלג.
מתיישבים
יואב
עכשיו
משתתף
אל ש ב ט י הנגב ,ו ב מ ס ע ל ע מ ק יזרעאל .הוא רודף עם דוד אהרי ה ג ד ו ד
ובהזרם
לצקלג
באה
השמועה
אליהם
המרה
על
שאול
נפילת
בפשיט
העמלקי
ו ת
3יו
ושלושת
ב
בהר הגלבוע.
הבריחה
מתהילה
והנדודים
באו
לקצם.
כאור
בוקר
יזרח
שמש.
בית
מלכות
ד י ז
ל ה ת ג ל ו ת י -ב ת ה י ל ה על ש ב ט אביו ,ש ב ט י ה ו ד ה :
ו י ה י א ח ר י כן ,ו י ש א ל ד ו ד ב ה ׳ ל א מ ר :ה א ע ל ה ב א ת ת ע ר י
ו י א מ ר ה ׳ א ל י ו :ע ל ה ! ו י א מ ר ד ו ד :אני•
ויבואו א נ ש י יהודה וימשחו שם את דוד
)שמ״ב
ח״אורים
אישבושת
ב,
וחומים״
בן שאול
א
ע
ה
ן
י
למלך
ו
י
א
מ
ר
:
ידי-
ח ב ר
ונ *
יי*"',-
י ד״ד
ד
על
בית
א—ד(.
אמרו
"
י
את
דברם.
אבל
במחניים .וכתורה חשבו
52
www.daat.ac.il
שאר
לעשות:
השבטים
ממליכים
א
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבנן
אמרי:
דוד?
א ל א מדרשי דרשי ,ו ה מ ל י ך
ומלכים
מלחמה
א פ ש ר אבנר ,אדם צדיק ,והוא חולק ע ל מ ל כ ו ת ב י ת
מהלציך יצאו
)ב״ר
שם(.
מרה
נלהמו
נאמני
את
אישבושת.
) ב ר א י מ י ת לה ,יא(
בית
הסומכים
דוד,
הדא הוא דכתיב,
— זה שאול
על
משיהתו
ואישבושת
שמואל
של
ועל אורים ותומים ,ב א ב נ ר ו ע ב ד י אישבושת ,הסומכים על ה ד ר ש ה ש ד ר ש ו בתורה.
ל נ א מ נ י בית דוד הוא ע כ ש י ו יואב.
הראש
בריכת
על
המהנות.
גבעון,
שבין
בגבול
יהודה
נהלת
ונהלת
נפגשים
בנימין,
שני
ב מ ל ה מ ת ה א ח י ם ה א כ ז ר י ת נ ה ר ג ע ש ה א ל ,א ה י י ו א ב ,ב י ד י א ב נ ר ב ן נר.
מעשיה ז ה ה ו א ה ג ו ר ם ל מ ח ל ו ק ת ה ה ל כ ת י ת ש ד ב ר נ ו ע ל י ה ב ר א ש י ת ד ב ר י נ ו :א ב נ ר
בידי עשהאל,
נרדף
הוא
ברגליו כאחד
ה״קל
הצבים
אשר
) ש מ ״ ב ב ,יה(.
בשדה״
מ ת ר ה ב ו פ ע ם ו פ ע מ י י ם ,ו מ ת ח נ ן ל פ נ י ו :ל מ ה א כ כ ה א ר צ ה ,ו א י ך אימא פ נ י
א ל י ו א ב א ה י ך י ! )ימם כ ב ( .א ב נ ר פ ו ס ק ל פ י ה ה ל כ ה :א ם ב א ל ה ר ג ך — ה ש כ ם
) ס נ ה ד ר י ן ע ב ע ״ א ( .״ ו י מ א ן לסור ,ו י כ ה ו א ב נ ר ב א ה ר י ה ח נ י ת א ל ה ה ו מ ש
להרגו
) א ״ ר י ו ח נ ן :ב ד ו פ ן חמיימית ,ב מ ק ו ם ש מ ר ה ו כ ב ד ת ל ו י י ן בו — ש ם מ ט ע״א(…
ו י פ ל ש ם ו י מ ת ת ח ת י ו ״ ) ש מ ״ ב ב ,כ ג ( .א ב ל י ו א ב ר ו א ה ע צ מ ו ג ו א ל ה ד ם :ה ש ת א
בדופן
ה מ י י מ י ת כ ו ו נ ת ליה,
המחלוקת
ב א ה ד מאיבריו לא יכולת
)סנהדרין שם(.
ליהי!
ב ה ל כ ה לא הוכרעה ,כ פ י שראינו למעלה .אבל ה מ א ב ק בין בית
שאול
לבית דוד הוכרע
ודלים
)יממ״ב ג ,א(.
באותה
שאול הולכים
מ ל ח מ ה :ודוד הולך והזק ,ובית
**
לדעתו
יצאו.
אבנר
של
נתקיימה
כבר
ש נ ת י י ם כ ב ר מ ל ך איימבוימת
ברכתו
של
ה׳
ליעקב:
) ש ם ב ,י( .ה ו א מ ה ל י ט
מהלציך
ומלכים
״להעביר הממלכה
מ ב י ת ש א ו ל ,ו ל ה ק י ם א ת כ ס א ד ו ד ע ל יימראל ו ע ל י ה ו ד ה מ ד ן ו ע ד ב א ר ש ב ע —
כאשר
על
נ י מ ב ע ה׳ ל ד ו ד )ימם ג ,ט — י ( .י ו ד ע א ב נ ר ש ה ׳
כ ל יימראל ,ו ה ג י ע ה ז מ ן
ויבא
ומלכת
לכאורה,
תקום:
א ב נ ר א ל ד ו ד הברון …ו י א מ ר א ב נ ר א ל ד ו ד :א ק ו מ ה ו א ל כ ה
ואקבצה
)שם
שמלכותו
נשבע שדוד יהיה מלך
אדוני
אל
המלד
את
כל
יימראל,
ויכרתו
ברית,
אתך
ב כ ל א ש ר ת א ו ה נפשך .וישלח ד ו ד א ת אבנר ,וילך בשלום
כ—כא(.
א י ן ל ך יום ג ד ו ל מ ז ה ל נ א מ נ י מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד ,ו ב ר א ש ם י ו א ב .כ ל
יימראל ה ס כ י מ ו ל י מ ל י ה ו ת ו ש ל א ב נ ר ל ה ב ר ו ן .כ ל י ש ר א ל ק י ב ל ו ע ל ע צ מ ם מ ל כ ו ת
דוד.
בית
שמו…
תערוך
)תהלים
רואה
לפני
נגד
צוררי,
בשימן
ראשי
כוסי
כג( .מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד ק מ ה ו נ ה י ת ה !
אבל
למלכו,
הנה
נתקיימו
כל
שולחן
הנבואות
והברכות:
דימנת
ינהני
במעגלי
צדק
—
—
למען
רויה
ב ל ב ו ימל י ו א ב מ ת ר ו צ צ ו ת ימתי מ ה י מ ב ו ת :מ ה ד ג י ס א ה נ א מ נ ו ת ה ג מ ו ר ה
ומאידך גאולת דם אהיו עשהאל .והום לבו מ ש ה ד את ראיתו .אין הוא
א ת שליהותו של אבנר בהמלכתו ש ל דוד על כל ישראל ,אלא
www.daat.ac.il
כערמה:
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
אליך
לפתותך
ויבא יואב אל המלך ,ויאמר :מ ה עשית ? ! הנה בא אבנר
למה
ז ה שילחתו ,ו י ל ך ה ל ו ך י
ד
ב א
׳
עושה
דוד
ע
א
ת
יי
) ש מ ״ ב ג,
אינו עונהו.
ת
ו
מ
א
צ
ד
א
י
י ד ע ת א ת א ב נ ר בן נ ר כ י
מ ו ב א ד
ת
ו
׳
ד ע ת
^
ת
א
א
,
י־־
אולי צודק
י ו ד ע מ ה ג ר ם לו
כעצמו
ש
כד—כה(.
בהערכת
יואב
מ צ ב ?
יי
א ו ? 1י
א
ב
ת
מ
נאמניתד
של יואב למלכו מ ד ב ר ת מ ת ו ך גרונו ? האם הוא מבין בפתולי נפשו ?
להביא
אבנר
את
באמצעות
דינה של
לפני בית
סנהדרין — אינו
האש
חברון ?
גאולת
דם אחיו
לדעתו
ש ל יואב ,ל א בא א ב נ ר להברון א ל א כמרגל .הרי לא יתכן ש ר ו צ ח
רוצה
— ואמנם
ר
ל ה ש ל י ם ע ם ב י ת דוד ,ה ר י ה ו א
אחיך!
ואת
מעיד
הנביא:
לבו הוא
הום
א ת ד
מטייה
בעצמו
בטיה
נ ו ת ן לו
א מ ר :ו א י ך אשיא
תפל
מסירות
של
מנוח.
פני
ימיך
ול
כ
א
אל
דוד.
ר
ג
י י
_
ן
ע
מ
ן
_^
י
כד
ו י ו א ב
ו
אחיהם
א
ב
ש
י
בגבעון
א
י
י
ה
ה
י
ר
במלחמה
ג
ל ! א ב נ
ו
א
,
י י׳*•
ש
ה
י
י
מ
א ת
ת
עשזזאל
)שם ל(.
וסוף דינו של יואב על אבנר מוכיח ע ל י ו :
לדבר
אתו
ופרש
רש״י:
היאך
הולצת ?
בשיניה.
ובנעלו
אמנם
דנו
בדין
בשלי —
אמר רב
יהודה
אמר
לשון
של
נעלך
— שאל
לו
התחיל
שוחה
מלפניו
והוא
אשר
חרבו
שלף
ברגליו
סנהדרין,
והרגו,
)סנהדרין
אבל
לא
מט
הרגו
רב:
עסקי
בערמה:
ומראה,
כדכתיב
על
יבמד,
כי
בהגורתו
כדרך
הרי
חוא
דוד
אבל
כדין,
במיתת
ד י
בית
א
ז׳
ל
העם,
אבנר
לטובת
ואולי
נזכר
דוד
א
ת
ר
י
המטה
ש ל א כדין,
דוד
כדי
של
) ר ד ״ ק ל פ ס ו ק לט ,ו ר א ה
הנביאה
)מגילה
יד
לו
הרי
) ש מ ״ א כה ,ל — ל א ( .א ף ע ל פ י ש נ ב ל ה י ה ח י י ב מ י ת ה
דין מ י ת ה
ג
ד
״
שאמד
ע״א(
ל ! ג ג
י
כ
היא
פוקה
ומכשול
ת
ב
להמימ
****
של
י
,
אברבבאל(***^
אביגיל.
ד
על
1
ישו^** ^-
)סנהדרין לו
לאותה
?
,
לסייס
— כי הפעם הזאת לא היה מ ע ש ה ו
כי י ע ש ה ה׳ ל א ד ו נ י ככל א ש ר ד ב ר א ת ה ט ו ב ה עליך ו צ י י
בתחילת
^
ב 7ד
ולא ת ה י ה ז א ת לך לפוקח ו ל מ כ ש ו ל לב לאדוני ,ולשפוך דם חנם ,ו ל ה ו ש י ע
המלכות
י ז י
^
)מכות ז ע״ב(.
אהרי
המלכות — ״בלבלו לי מלכותי״
באזהרתה
א
3עו-
לחייבו
ו י ד ע ו כ ל ה ע ם ו כ ל י ש ר א ל ב י ו ם ה ה ו א כ י ל א היתד .מ ה מ ל ך
בן נר
3
בשלום.
ואפילו יוצא
)סנהדרין כ ע״א(
מ
׳
ת
ע״א(.
ד ו ד ה מ ל ך א י נ ו ת ו ב ע ו לדין ,א ל א מ ק ל ל ו ק ל ל ה נ מ ר צ ת .
ומקונן על
ת
אשר
ש א מ ר נ ו :ח ו ב לבו ש ל יואב ש י ח ד א ת ראיתו .והוא מ ה
אבנר,
חול,.
כ
ש ה מ ל כ ו ת ע ו ש ה )שם נב ע״ב( .ועוד ,איד יכלו בית דין
בצואתו :וישם דמי מ ל ח מ ה
^
ג
י׳יא
ויכהו ש ם ה ח ו מ ש — אילו ה י ה נדון כרוצה ,ש ד י נ ו בסייף ,היו מ ת י ז י ן
לפחות היה פטור מצד ״אומר מותר״
^
מלכות,
א
עי׳11
^
י נ י
אם
^וגי
ד ועי׳ מגילה יד ע״ב ,ותום׳ ד״ה מורד במלכות.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
איזה פקפוק קטן בהלכה זו ( .ולכן לא העניש דוד את יואב מיד ,א ע פ ״ י ש ל ד ע ת ו
לא
9
ה י ה לו ד י ן ג ו א ל ה ד ם — כ פ י ש ר א י נ ו ל ע י ל — א ל א מ ס ר ד י נ ו
סמוך
רק
בינתיים,
למותו,
דוד
כאשר
ראה
כבר
שמים
שבדיני
לא
לשמים .
יואב
נענש
והיה ח ו ש ש לעוה׳׳כ שלו — לפי שיטתו ה נ ״ ל — ורצה להצילו ,אז
בנו:
ה ו א מצוד .ל ש ל מ ה
כהכמתך,
ועשית
אל
דש״י:
שהיה
ולא
תניחהו
תורד
למות
שיבתו
מיתת
י ו א ב ב ן א ה ו ת ו ש ל דוד,
)במד״ר
שאול
בשלום
עצמו ,וליפול
והיה מ ב ק ש
־-
בגיהינם.
הבא
להביאו לעולם
פכ״ג(.
כ ך נשיאר י ו א ב ע ד ע מ ד ו ו מ ש מ ר ת ו :ש ו ת ף ל מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד .נ מ צ י נ ו ל מ ד י ם ,
ש א פ ש ר להיות נאמן ל ב י ת המלכות ,ובו בזמן ל ע מ ו ד ב מ ח ל ו ק ת ה ל כ ת י ת עם המלך.
ולא
שהמלך
עוד,
אלא
קיבל
יואב
ש ל מ ה רוצה לדונו
לא
תרתי
דלטייה
תעביד
את
מח
)שניהם
שקללו
דין:
בהאי
—
גברא
אי
אבוד ,ואי לא — שבקיה,
)סנהדרין
הקללה
אפילו
באותו
בהכנעה
הקללות
דוד,
עד
קטלית
דליקו
קבול
ליה,
בלטותיה
לטותיה
דלטייה
אבוך
ע״ב(.
אל
באיש
תעשה
הזה
—
תהרגהו,
אם
קבל
על
עצמך
שקללו אביך ,ואם לא — הניחהו ,ש י ע מ ו ד בקללה ש ק ל ל ו
אביר(.
**
*
שעת
1 0
שנים .
הכושר הוחמצה .מ ל כ ו ת בית דוד על כל ישראל
ורק אז
נתעכבה עוד ח מ ש
,ויבואו כל זקני ישראל אל המלך חברונה .ויכרות להם דויד
ב ר י ת ב ח ב ר ו ן ל פ נ י ה׳ .ו י מ ש ח ו א ת ד ו י ד ל מ ל ך ע ל י ש ר א ל ,כ ד ב ר ה ׳ ב י ד ש מ ו א ל ״
)דבהי״א
דוד
יא ,ג(.
עכשיו
במלואה
נתקיימה
נבואתו
של
נ ב י א ה׳.
מלכות
בית
קמה על כל ישראל.
ועתה
הגיע הזמן
וילד
וגם
לכבוש את ירושלים
-־ עיר
הנצח:
ד ו י ד ו כ ל י ש ר א ל י ר ו ש ל י ם ,ה י א י ב ו ם )ימם ד(.
הגיע הזמן ׳מיואב יצטיין בגבורתו ,ויקבל
ויאמר
דויד:
בראשונה
יואב
יהיה
בראשונה
י ו א ב ב ן צ ר ו י ה ,ו י ה י ל ר א ש ) ש ם ו(.
ובמדרש:
כנגדם,
כל
מכה
יבוסי
שכרו:
לראש
ולשר.
ויעל
מה
ועלה
ובאו
עשוי
בראש
גבורי
הביאו
החומה,
ישראל
אילן
ובקשו
של
ברוש
להרגו,
והיה
וכפפו
גכור
אותו,
וקפץ
חיי
ונלחם
ועזרוהו.
8״עדיין שאול קיים ,ולא יצא טבעך בעולם״ — מגילה שם.
9מה שאין למסור דין על חבירו ,הוא רק ״דאית ליה דינא בארעא״ )ב״ק צג ע״א( ,ודוד
הרי לא רצה לדונו בבית דין.
10אישבושת מלך שנתיים ,ודוד מלך בחברון על יהודה שבע שגים.
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובמדרש
הביא
ואהז
) ש ו ה ר ט ו ב מ ז מ ו ר יה(
אהר
יואב ף
כתוב כן :מה עשי׳
ברוש אהד רענן וקבעו בצד ההומה ,וכפף ראשו
שהיה
ר
בברוש
ודילג
על
בו דוד ,ו ק פ ץ י ו א ב
ההומה
שמ״ב
)רד״ק
על ראש דוד
ה,
ונתלה
ה(.
מקדש• מ ל ך ע י ר מ ל ו כ ה ,נ ל כ ד ע ב ו ר ה מ ל ו כ ה ,ע ל י ד י ראימ נ א מ נ י
— ויהי ל ר א ש ! מלכות בית דוד מבוססת
האלוקים
מעלה
ע ת ה ויציבה .דוד
המליכה
את
א ש ר נ ק ר א שם ,ש ם ה׳ צ ב א ־ ו ת י ו ש ב הכרובים עליו״ ל ע י ר
וכבר
קשר
עוד
צריך
השראת
קשורה
להיות
דמים רבים
השכינה
הנה
שפכת
בישראל
ארצה
ת ה י ה רק
לפני
על
לשמי
) ד ב ה י ״ א כב ,ה(.
בנך:
ידי
אויביו
בימיו
ב ן נ ו ל ד לך ,ה ו א י ה י ה אישי מ נ ו ח ה ,ו ה נ י ח ו ח י לו מ כ ל
מסביב,
)שם
דוד
רבות:
ל ר ו ב שיפכת ו מ ל ח מ ו ת ג ד ו ל ו ת עיסית י — ל א ת ב נ ה ב י ת
דם
ני
מלכות
המלוכה.
משתדל דוד לבנות
להלחם
בית עולמים.
בית
דוד צריכה
׳,ארון
ב ל י נ ת ק ע ם ה ש ר א ת ה ש כ י נ ה ב י ש ר א ל .א ב ל ל א כך ע ל ת ה ב מ ח ש ב ה .
מלהמות
ך
׳
ישראל
כי ש ל מ ה יהיה שמו ,ושלום ושקט אתן על
ט(.
*
מלחמות
גדולות עוד נכונו לדוד .פלשתים ,מואב ,מלך צובה,
דמשק
ארם
ו א ד ו ם .ע מ י ם א ל ה ט ע נ ו ל י ו א ב ש א ס ו ר לישיראל ל ה ל ח ם ב ה ם מ צ ד ב ר י ת א ב ו ת י ה ם '
יואב בן צרויה ,ש ר צ ב א ישראל ,אינו נלהם בהם ע ד ש י כ ר ר ה ה ל כ ה מ פ י
ה מ ל ך ו מ פ י ס נ ה ד ר י ן )עי׳ ב ״ ר פ ע ״ ד ו ש ו ח ״ ט
בשבת
תחכמוני״,
נלחמות
הלכה
אבל
אינו
זו
מ
פוסק
מ
ז
ו
י
ס (
לבדו.
א
•
נ
מ
ה
ם
ו
א
מלחמותיו
ב
של
צ
ע
ו
מ
יתר
בטוח,
ב מ ל ח מ ה זו ה ר א ו ד ו ד ו י ו א ב ד ו ג מ ה
ע ל כן,
דוד
שם
באדום,
והוא
י
א
שקברן
דודי
)שמ״ב
טוב
שם
שנאמר
ה,
לישיראל,
בספר
בעלות
יג(
—
יואב
מלכים
שר
לעולם:
שקבר
את
ההרוגים
שקוברין
את
אויביהם.
יא ,טו>
; — א,
דוד
את אדום,
הכל
מקלםין א ו ת ו :א י ש הפיר ,ש ק י כ ר א ת היליד
חסד של
באויביו,
אמת
ש י ו ד ע א ו ת ה על בוריה.
עד
שחזר אל
הצבא לקבר
כי
כי
בה
הוא
את
שהר
ו
מ
3
ג
י
בהי
שהיו
ויהי
י ת
החללים•
)רש״י ש ם ( .
הנסשיון
פטלית
בהלכי׳
שהין.
י ו ם
— היא
נעז 1,
אהי
א
דוד:
)מל״א
אתא
נכימל
בטעות
ש ש ה ה ד ש י ם — יום
ש י ט ת ה ד י מ י ם יימב ימם
באדום
56
נ
ן
יואב
ו ב מ ל ח מ ה זו ,ש ב ה ה ר א ה י ו א ב א ת ד ב ק ו ת ו כ ד י ן ת ו ר ה ו א ת ג ד ו ל ת ו
בטעותו,
״יוש
כ
א ל א ע פ ״ י דין תורה.
ויעש
בעשית
דו
ד
שם(.
ל ק מ י ה דוד,
הרגת
את
אמר
ליה:
י ו א ב ו כ ל ישיראל,
עד
הכרית
כ
ל
זעו-
אמר
ליה:
מאי טעמא
עבדת
הכי
הנקבות?
ד כ ת י ב ת מ ח ה א ת זכר
www.daat.ac.il
)קמץ־קמץ(
עמלק.
—
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם
אמר
ליה:
אמר
ל י ה :אנא ,זכר
כן ,כ ב ר ל א
והא
אנן
מהלוקת
זכר
)צירה־סגול(
)קמץ־קמץ(
בהלכה,
קרינן!
אקריון.
כבמעשה
)בבא
אבנר.
ב ת ר א כא(.
טעות
בפשוטו
פשוטה
ש ל מ ק ר א ובמקראו של מקרא .א ב ל לא הוא אשם .״שבימתא כיון ד ע ל — על״
רבו
)שם(.
הוא
מקרא
אזל
שייליה
אמר
ליה:
היאך
אמר
י ה:
זכר
שקל
םפםירא
לרביד,
1י
אמר
ליה:
אמר
הזה
אמר
איכא
דאמרי,
כתיב
אמנם
התנצלות
ערמה
ה׳
ארור
לההוא
קטליה:
רבי
ת ל מ ו ד ע ו ל ה זריז
רבו
למיקטליה.
אמר ליה:
וארור
מלאכת
גברא
לימדו
מונע
ואיכא
יהודה
אמאי?
דמיה.
דליקום
)הניה
בארור
אומר,
הרבו
מדם.
למלמד
דאמרי,
לא
זהיר
הוי
1
)שם( ׳. -
קטליה
)או:
בתלמוד
) א ב ו ת ד ,מ י ״ ג ( .ופרימ ר ש ״ י ) ב ״ מ ל ג
עליה במזיד ,שזדון הוא
לא
את
בקללה(.
חז״ל:
פסיכולוגית
)הלך
)הרב(
ליה:
ליה:
ושאל
רבו(.
)קמץ־קמץ( ״.
דכתיב
שיימאר
הוא
אקריתן ?
שבקיה
שאמרו
ששגגת
אתה
שלימדו
בילדותו
שהטעהו:
בידר,
כהוגן
לימדונו
שלא
—
הז״ל:
או
בתלמיד(,
ע״ב( :ענוש
ש א ל ת טעם מרבך.
הימגיה
לא
כיון
שבימתא
עליו
—
דעל
כהוגן
—
ואמנם
על.
אבל
ענוש
ה ו א ע ל י ו כ מ ז י ד .ע ב ר ו ע ל י ו א ב מ א ז ל מ ד פרימה זו א צ ל ר ב ו ש נ י ם ר ב ו ת ,ו מ ד י
ב ש נ ה ש מ ע ק ר י א ת פ ר י מ ת ע מ ל ק ב מ ק ר א ה נ כ ו ן .כ י צ ד זה ה ו א ע ד י י ן מ ח ז י ק
שנה
בדעה,
שאל
ש מ ת י י ת זכר ע מ ל ק הוא
הזכרים
בהריגת
שבהם?
ז ד ו ן ה ו א בידו,
שלא
כ ל א ו ת ן ה ש נ י ם ,ו ע ו ד נ ש ע ן ה ו א ע ל ב י נ ת ו כ א ש ר ב א מ ע ש ה לידו.
ואולי
נוכל לומר ש מ י ד ת ה ״ ל ב טוב״
ה י א ש ג ר מ ה לו — ב ל א י ו ד ע י ן —
ל ה מ נ ע מלימאול ,וגם הוא נ כ ש ל ב כ ש ל ו נ ו ש ל ה מ ל ד ש א ו ל :
א ״ ר י ה ו ש ע בן ל ו י :כל ש ה ו א ר ה מ ן על אכזרים ,לסוף נ ע ש ה אכזר
על
רהמנים.
)מדרימ
נעימה
סופו
כל
שהוא
רהמן
על
אכזרים,
סופו
ליפול
בחרב
ש מ ו א ל פ׳ י ה ( .
א כ ז ר ע ל ר ה מ נ י ם — ו ה ר ג א ת עמימא ,ו א ו ל י ג ם א ת רבו.
ליפול בהרב — נהרג בידי בניהו בן יהוידע.
כי גם מ ד ו ת י ו ה נ ע ל ו ת ש ל ה א ד ם הייבות להיות מ ד ו ד ו ת ע פ ״ י הלכה.
11ועיי״ש
ברשב׳׳א :זכר — בסגול ,שהמלמד לא פשע
בקריאתו אלא בהשגחתו ,שלא
השגיח עליו כשהוא טועה ומחליף קריאתו.
12עיי״ש במהרש״א :מדוע לא מיחו בו כל ישראל ,שרבם לא הטעם ? ומה ענין הפסוק
הנאמר בעמלק לעגין המלחמה באדום ?
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
יואב
מלהמותיו
מעכה
בן
צרויה
של
דוד
הוא
עכשיו
המלך
״על
ברבת
הצבא״
עמון,
)שמ״ב
בית
בארם
טז(.
ח,
רהוב,
נלחם
במלך
והיא
צובא,
בארם
ו ב א י ש טוב ,מ פ נ י ש מ ל ך בני עמון ביזה א ת שליהי מלכו.
קרב
בטכסיסי
הוא מכין את המערכה ,אבל בטחונו כה׳ הוא ה ק ו ב ע :
ונתהזק
חזק
בעיניו
עמנו
בעד
ערי
ובעד
— וה׳
אלוקינו
הטוב
יעשה
) ש ם י ,יב(.
ב מ ל ח מ ה זו מ ו כ י ה ל נ ו י ו א ב א ת
והנה
פגיעה
של
באישיותו
למלכות
נאמנותו
עם
יחד
דוד:
ו י ש ל ה י ו א ב מ ל א כ י ם א ל דוד ,ו י א מ ר :נ ל ח מ ת י ב ר ב ה ,ג ם לכדתי
א ת ע י ר ה מ י ם .ו ע ת ה א ס ו ף א ת י ת ר ה ע ם ,ו ה נ ה ע ל ה ע י ר ולכדה,
פ ן א ל כ ו ד א נ י א ת ה ע י ר ,ו נ ק ר א ש מ י ע ל י ה )שם יב ,כז—כח(.
הוא אינו א ל א שר צבאו ש ל דוד ,וכיבוש העיר צריך להיות נ ק י א ע ל
<ט
ב,
ה(.
״הבו
את
אבל
המלף.
מאידך:
וגם
מה
א ת ה י ד ע ת א ת א ש ר עיצה
עשיר,
אוריה
אתה
יא ,ט , 0
להרגו,
יואב
החוזי
כל
הכתב.
להציל
לו י
מוצא,
לי י ו א ב ב ן צ ר ו י ה
בשיער,
דוד
שכתב
)מל״א
ליואב
אל מול פני ה מ ל ח מ ה החזקה ,ושבתם מאהריו,
)שמ״א
כדי
ס
ע ש ה כך ונהרג.
ראש
שהיה
שלושים
נ ת ק ב צ ו כל
הגיבורים
)שם
ושבעה״
—
כג,
ראשי
שכך
לט(
ונכה
החיילים
כתיב
—
ומת״
בו
הראה
על
״אוריה
אד-
להס
)במד״ר פכ״ג(.
פני
את עצמו הוא מלבין
דוד ברבים ,ולא נהג
בזקנתו
תמר•
) ס ו ט ה י ע ״ ב ( .ו כ ל פ י י ו א ב ,ה ג ד ו ל ב ת ו ר ה ו ב י ר א ה ,ה ר י זו ה י א ת ב י ע ה .
הדברים
רמוזים גם בדבריו של יואב
והיה
מת
מדוע
גיבוריו•
דוד
אם
המת
תעלה
) ש מ ״ ב יא,
המלך…
רמז
אלא רמז
גם
כ—כא(.
מיתתו של אוריה תשכך
לו
לשליחו:
ואמרת:
עבדך
אוריה
החתי
לשליה:
את
דוד
ה מ ת ה מ ל ך י ה ר י אוריד ,ה י ה
מעונין
היה
מרא^ד
במותו.
ר
ב ו ל ע גם ג ל ו ל ה מ ר ה זו .ו ג ם א ו ת ה — כ מ ו ה ר י ג ת א ב נ ר — ה י א
ק
י ז כ י ר לו ב צ ו א ת ו ל ש ל מ ה ,ו ג ם א ז ר ק ב ר מ ז — א ש ר ע ש ה לי.
•*
גם
ב מ ל ח מ ה זו ט ע ה י ו א ב ב ה ל כ ה :
את
דמו
על
אשר
ראשיו,
פגע
בשני
אנשים
צדי
והשיב
ה׳
וטובים
ממנו .טובים — שהיו דורשי! ״אכין ורקיז״ — ו ה ו א
ק
י
ס
ל
א
דרש.
דברי
תורה
^
)רש״י:
— שהן בפח )אבנר ו ע מ ש א קיבלו מצות המלך
בפה(
^
והרג
צדיקים
ולא
58
ש ל א לקייב מצות
אוריה
עשו ,והוא
במצותו
של
המלך
לעבור
על
דוד(
באגרת — ועשה
www.daat.ac.il
)סנהדרין
מט
ע״א(.
אתר דעת -מכללת הרצוג
)רש״י:
שלא
אע״ג
דוד
צוד,
באיגרת(,
אלא
כל
ועיי״ש
הענין.
משמע,
החזקה,
שבקיימו
המיר
מצות
את
לשים
אל
אוריה
פני
מול
המלחמה
ל א נ ה ג כ ד י ן ת י ר ה ,כ י ל א דרימ א כ י ן ו ר ק י ז י י ' •
זה ; ב דיר
במקרה
את
טעה:
אבי:
אוריה
ב ח ר ב )שים יב ,ט(
ההתי הכית
שהיה
לד לדונו בסנהדרין.
אוריה
ה ה ת י א י א ת ה נ ע נ ש עליו .מ א י ט ע י י א ? מ ו ר ד ב מ ל כ ו ת ה ו ה ,
מ ה ה ר ב ב נ י ע מ ו ן א י א ת ה נענימ עליו ,א ף
) ש ם יא ,יא( ו א ד ו נ י י ו א ב ו ע ב ד י א ד ו נ י ע ל פ נ י ה ש ד ה ח ו נ י ם
לקבל
ארעא
מעיינת
מרות
עליו
ב י ה בדוד,
בדבר
לא
אהרים
משכחת
—
בפני
ביה,
ועיי״ש
המלך,
בר מדאוריה,
) ר ש ״ י :לאו אורח
בתום׳(.
דכתיב
ד א מ ר ליה
רב:
כי
אמר
) מ ל ״ א טו ,ה(
רק
א ו ר י ה ה ה ת י ו ש ב ת נו ע ״ א ,ו ע י ׳ י ו מ א כ ב ע ״ ב ( •
אמנם
בכל
היה
אוריה
זאת אין דוד
הייב
נענש
מיתה
עליו,
כמורד
אפילו
במלכות,
על
ו ד י לו ב מ ה ש ה נ ב י א ה ע י ד ע ל י ו ״ ר ק
שהרגו
יש
אבל
באמצעות
בםנהדרין.
לדונו
בני עמון״,
״הרב
ב ד ב ר א ו ר י ה ה ה ת י ״ .ו א ם דוד,
שבמעלתו
ה ג ד ו ל ה ה י ה זה פ ג ם ב ה ל י כ ו ת י ו ,ו א ע פ י ״ כ ל א נ ע נ ש עליו ,כל ש כ ן י ו א ב ,ש ט ע ה
רק
בלימוד תורה
שבע״פ —
עליו
ששני
שהנביא
מעיד
״צדיקים
וטובים ממנו״.
במיעוט ״רק״
שרי
הצבא
— אינו
שנהרגו
נ ע נ ש עליו.
ידו,
על
אבנר
ד י לו בכך,
היו
ועמשא,
* *
*
על שנותיו האחרונות של מ ל כ ו ת דוד מ א פ י ל ו ת ייסוריו על מ ע ש ה בת ש ב ע
ואוריה.
אינו
ולא על מה שעיסה
נענש
במזמור
תהיה
לבדך
אנו
חטאתי!
מוצאים
שברון לב
שלמה
)רש״י
לא
זה
טהרה,
)שמ״ב
כי
)שם(.
ל־
של
כלפיהם,
בבת
שבע לא
ח ט א דוד ,ו ע ל
אוריח
)תהלים
התחטאות
אמיתי,
נ א ן
ו
מופלאה,
ייסורי מצפון
יב ,ו( — כ ד א י ר ע לו,
ע״א(.
ע פ ״ י י ו מ א כב,
התחננות
מעמיקים.
עד שיקוימו במלואם דברי הנביא:
שלקה
—
ועיי״ש
ואת
במלבי״ם(.
מזעזעת,
יודע דוד
השתפכות
שכפרתו
הכבשה ישלם
לא
ארבעתים
ב א ר ב ע ה :ה י ל ד ואמנון,
תמר ואבשלום
של
ועתה
יודע דוד
אמיתות
את
דברו
הנביא:
ת ס ו ר ח ר ב מ ב י ת ך ע ד ע ו ל ם )ימם י(.
ר ו ח ש ל ק ד ר ו ת וימכול א ו פ פ ת א ת ה צ ר ה מ ל ו כ ה .ה י ל ד כ ב ר מ ת ,א מ נ ו ן כ ב ר
בידי
נהרג
בגשור,
לו!
אחיו,
תמר
כבר
נתחללה
—
ואבשלום
נמצא
כבר
שלוש
שנים
במקום גלותו .אלו ייסורים ק ש י ם באו על ה מ ל ך ה ז ק ן ! ו מ ה עוד צ פ ו י
החרב לא תסור
הסבל
מתעוררים
מביתו
ע ד עולם.
ע ב ר א ת כל גדותיו של כוס ה ת ר ע ל ה .ובלבו ש ל א ב נ ש ב ר ו נ ד כ ה
ר ג ש י ר ח מ י ם ע ל בנו,
רוצח
בנו:
13בנוגע ל״אין שליח לדבר עבירה״ — עי׳ קידושין מג ע״א וגם רד״ק שמ״ב יב ,ט.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ותכל
כי
נכסף
האב
)נפש(
דוד
)שם
יג,
מת
כיסופים
אבשלום,
המלך
לצאת
אל
לבנו
הגולה
במרחקים.
האם
י ק ר ב ה ו ש ו ב ? כ ר ה ם א ב ע ל ב נ י ם ! מ ה יליזו ע ל י ו ב נ י ע מ ו
י ד ו נ ו ה ו ל כ ף הובר,
האם
המלוכה
יסלח
האם
כי
לט(.
עזים
או
נחם
על אמנון
לכף
לכף
זכות י
—
הובה
לי ל
י ה א ם י ב י נ ו לנפשו ?
כי אין ל ק ר ב לחצת
א ת ר ו צ ה א ה י ו ה ב כ ו ר .מ ו ט ב ש י ש א ר ב ג ל ו ת .או ד י ל מ א ל כ ף
—
זכות
הרי הרג ״רק״ על ידי שליה ,ואין דינו למיתה ,ו ל מ ה לא להחזירו ?
בן צרויה,
ויואב
וידע
חמש
ה מ ל ך על
י ו א ב בן צ ר ו י ה כ י ל ב
) ש ם יד,
אבשלום
א(.
ש נ י ם כ ב ר ע ב ר ו מ א ז פ ג י ע ת ו ב כ ב ו ד ו ש ל דוד .ה ו א ע כ ש י ו ר ו א ה
,
הרגע
את
בעתיד
ל מ ע ן ב י ת ה מ ל כ ו ת .ו ה ר י זהו כ ל ת ו כ ן הייו.
נראה
כרגע
פנימה
שבלבו
כיורש למלוכה.
היורש,
כוונתו
כי כך
הוא
יואב
ב פ י האשד,
שם
את
מתקוע:
שהוא
ונשמידה
גם
ת
א
להיות
הגחלת.
א ל
א
ש ל ד ע ת י ו א ב א ב ש ל ו ם ה ו א ה ר א ו י ה י ח י ד י מ כ ל ב נ י ד ו ד לרימת א ת
כ ם
א
וכיבו א ת גהלתי אשר
ולדוד עוד
משמע,
של
היא
להחזיר
מי
רואה
דומה
לנמשל,
המלוכה.
בנים
נ ש א ר ה וגו׳
ואין
הרבה,
) ש ם ז(.
גלותו
של
צריך
המשל
כיבוי
אבשלום
ב ד ו מ ה גם מסרו לנו ח ז ״ ל :
ואהרי
רב
א״ד
נראה
יואב
בהושו
יודע
פרפורי
של
ל פ ע ו ל ת התפייסות .ואולי הוא גם מרגיש ש מ ב ל י לפייסו ל א יוכל
לפעול
הזמן,
העדין,
את
נפשו
מלכו:
אבימלום לא
יהודה:
אלעזר:
יוסי
ברבי
דוד
קיימין
איפוא
ימבעצם
נטה
שביקש
לנטות,
עדיין
הניגא
ולא
ליהלוהית
אומר:
)סנהדרין
נוטה
) מ ל ״ א ב,
לבו
נטה.
טעמא
לא
ומאי
)גבורתו(
עדיין
מט
כהו
— מאי לא
נטה
של
איצטגניני
דוד
)בעלי
צורך
בכל
להחזירו לעיר
אופן
ברור
דוד
שבתהבולותיו
נטה ן
קיימת.
ר
אגרופין(
של
של
אהרי
יואב
הסתלקותו
להחזרת
אבשלום
בכד
להמליכו
1 4
של
המלך .
אבשלום
שוב
פעם
14כנראה שלא היתד ,ידועה אז נבואתו של הנביא נתן :הגה בן נולי
יוא2
מוכיח
לשטו
ל ך -כי
בית המלכות ,ינסה
ח
שלמד
יהיה שמו …והכינותי כסא מלכותו על ישראל עד עולם )דבהי״א כב׳ מ—י 4כי
לבו את טובת
א
ריאה
בינתיים
א ת נ א מ נ ו ת ו ל מ ל ך דוד .ב ח כ מ ת ו ה ר ב ה א י נ ו ב א ב ע צ מ ו ל פ נ י ה מ ל ך ,ע ״ מ
להניח שחכם וגדול כיואב ,הרוצה בכל
3י
ע״א(.
א ל א ה ו א ה ב י ן בשיעת ה מ ר ד ש ע ד י י ן ל א ה ג י ע זמנו .א ב ל
לפני
?
אמר
אין
להמליך
את אדוניה בניגןד לנבואה מפורשת .כאשר נזכרה נבואה זו גם בשמ״ב )ז׳ יב!
וגס
בדבהי״א )יז ,יא( נאמר בה סתם :והקימותי את זרעך אחריך — ללא הזכרת
ש
אפילו לשלמה בנו מגלה דוד רק בסוף ימיו שהשם שלמה נזכר בנבואה ההיא׳
ס
כאש
המליכו ומצוהו על בנין בית ה׳ .ציוויו של דוד לכל שרי ישראל לעזור לשלמה
כ
ר
נ ו
)שם כב ,י!( היה בנראה אחרי מרד אדוניה .ובלי נבואה מפורשת — כך סבר יואב
^.
אין להניח שבנה של בת שבע ,אשת אוריה ,יהיה ראוי למלכות ,ומלכותו תתקבל
^
דעת העם.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת הצורך
רפגיי
ההכמה
מתקוע,
שליחותה
עיקר,
הממלכתי
ישם
ב ה ה ז ר ת הבן,
את
בפיה
אולי ידההו.
המתאימים.
הדברים
שולה
הוא
התקועית
האשה
את
את
ממלאת
בכשרון ובהצלחה .המלך נ כ נ ע לתחנוניה .הוא מבין מיד שאין ה מ ש ל
הנמשל:
אלא
ויאמר
המלך:
יואב:
ה נ ה נא ע ש י ת
את
היד
אתך
יואב
והכתיב:
ה נ ע ר א ת אבימלום.
זאת י . . .
בכל
עשיתי(
ויאמר
המלך
א ת ה ד ב ר הזה ,ולך
אל
השב
< ש מ ״ ב יד ,י ט — כ א ( .
ספקותיו של ה א ב הרחום הוכרעו על ידי שידוליו של יואב .אין ס פ ק ש ל ב ו
דוד מ ל א ת ו ד ה לשר צבאו ,בן אחותו ,על עזרתו בהכרעה.
של
יואב
בהכנעה את
מביע
ויפול
היום
המלך
למלך:
הערכתו
י ו א ב א ל פ נ י ו א ר צ ה ,ויימתהו ,ו י ב ר ך א ת ה מ ל ך .ו י א מ ר י ו א ב ,
מ צ א ת י הן
ידע
עבדך
כי
את
דבר
עבדך
)שם
אדוני המלך,
בעיניך,
אשר
עשה
כב(.
ו ל א עוד ,א ל א ה ו א ש ו מ ר ב ק פ ד נ ו ת — ב מ ש ך ש נ ת י י ם — ע ל מ צ ו ת ה מ ל ך
שאבשלום לא יראה פני המלך ,עד ש א ב ש ל ו ם מכריהו בערמה ל ה ש ת ד ל עבורו
לפני המלך.
)ושים ל ב :שלוימים ו ת ש ע פ ע ם כ ת ב ה נ ב י א ב פ ר י ס ה זו א ת ה כ י נ ו י ״ ה מ ל ך ״ ,
ושימו ש ל ד ו ד ל א ה ז כ י ר ו כלל.
שכל כוונתו של יואב היא המלוכה(.
ללמךך
**
*
לאבשלום
אץ
מורד
באביו
המלך,
נאמר
שלא היה איש
יואב
והעם
אלא
הוא
ורב
הולך
מלאך
את
)שוה״ט
חושש
אהיתופל
אבשילום.
ל מ ז מ ו ר ג(,
מצטרף
שעליו
הגילוני,
לקושרים.
אבל
בן צרויה מ ח ל י ט גם ה פ ע ם ל ל כ ת לגלות י ה ד עם ה מ י ר ,כי עדיין גבורתו
ובעלי
אגרופיו
לנטות,
ולא נטה״.
יואב
ומשים
לו
הזמן.
אינו
מ״ליחלוחיתו
של
דוד״.
הוא
קיימין,
ולכן
עדיין
לא
הגיע
זמנו
אבשלום
של
ואבישי אהיו מ ת ה ל כ י ם ב ת ה ל ו כ ת הגלות הקודרת
לבהורים .גולים הם עם המלך מ ב ל י ל ד ע ת
—
״ביקש
ב מ ע ל ה הר הזיתים,
לאן הולכים,
מ ה צ פ ו י להם.
ה ם מ ק ב ל י ם ע ל ע צ מ ם ע ו ל נ ר ד פ י ם .ו י ת ר ע ל כן ,ג ם כ ש ה מ ל ך ב ג ל ו ת י ש ל ש מ ו ר
ע ל כ ב ו ד ו .ש מ ע י בן ג ר א מ ק ל ל א ת ד ו ד ,ו מ ס ק ל ב א ב נ י ם א ת ד ו ד .א ב י ש י ר ו א ה
בכך
פגיעה
כמלד:
ויאמר
את
א ב י י מ י בן
אדוני
המלך!
צרויה
אל
המלך:
למה
א ע ב ר ה גא ואסירה
את
יקלל
ראשו
הכלב
המת
הזה
) ש מ ״ ב טז ,ט ( .
15הדיוט שחטא בשוגג בדבר שזדונו כרת ולאו מתכפר בשעירה או בכבשה .לעומת זאת
מתכפר מלך—נשיא במקרה כזה בשעיר עזים )ויקרא י(.
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ב ל ד ו ד א י נ ו ר ו א ה א ת ע צ מ ו מלך••
אמר
הונא:
רב
אבימלום
)רות
לא
כל
עלו
אותן
מן
ימימה
המבין,
הדימים
שהיה
ד ו ד ב ו ר ח מפני
ב ש ע י ר ה כהדיוט
׳מהיד,
לו
מתכפר
5נ
יד( >
ר ב ה ב,
אבל כלפי אבישי הוא עונהו כ מ ל ך :
ויאמר
קלל
מה
ואני
ה מ ל ך :מ ה לי ולכם בני צ ר ו י ה ? כ ה יקלל ,כי ה׳
דוד
את
באותה
אמר
)שימ״ב ט ז ,י(.
לי ו ל כ ם :ל א מ ה ש י ב ו ת י
א ת גורלי ה א י ש י
לו
מ ח ש ב ו ת י כ ם ! א ת ם רואים
א ת ה״לא תסור הרב מביתך״
לשון מ ג י ב דוד לבני צרויה
את
המלכות
כבוד
באשמתי
׳
ולמדתי.
בהזרתו מגלותו ,כאשר
דו י£
אביימי
ר
את מותו של ש מ ע י בן ג ר א :
התחת זאת לא יומת
ויאמר,
ויאמר
היום
דוד:
ולכם
מ ה לי
משיח
ש מ ע י ? כי קלל את
צרויה,
בני
תהיו
כי
לי
ה׳!
לשטן י
היום
י ו מ ת איימ ב י ש ר א ל ? כ י ה ל א י ד ע ת י ,כי ה י ו ם אי-י
ישראל.
)שים י ט ,
מדד
9ל
כב—כג(.
א ת ם ח ו ש ב י ם ש א ת ם מ כ י ר י ם א ת צ ר כ י ה מ ל כ ו ת ? א ב ל ל א מחשביתי
מ ח ש ב ו ת י כ ם ! אמנם אני נוהג שוב כמלך ,אבל דוקא כמלך אני הייב ל ה י
נ ד י ב ,ו ל א נ ו ק ם ו נ ו ט ר .ד ו ק א כ נ י ע ת ו ש ל ש מ ע י ה י א ה מ ו כ י ח ה א ת מלכותי.
ע ד עכשייו ה י י ת י ס ב ו ר ,ל א ז ל ז ל ב י א ד ם ג ד ו ל כ ז ה א ל א א ם כ ן נ פ ס ק ה מלכוון.,
מ א ת ה מ ק ו ם ,ו ה ו א א מ ר לו ״ ק ל ל א ת ד ו ד ״ .א ב ל עכשייו ,ש ה ו א מ ת ה ר ט ׳ ידעתי
ו ת
כי
מ ל ך אני.
)רש״י שם(.
״*׳
המאבק
אביו
האב
אל מ ע ב ר לירדן .הוא מ מ נ ה ל ש ר
אביגיל
צבאו
ע מ י מ א בן
הצבא…
בת
הדגשתו
נחש
אחות
של
להכניסנו
לסבך
המקרא:
ואת
אפ
יואב
)ימם יז,
כה(.
לתפקידו,
ופעם
ביחסו
צרויה
עמשא ליואב — פעם
הנביא
את
יתר,
בן
ת ו
ב ת ו ש ל יימי.
)מענינת
את
הטראגי
בין
לבנו
מתקרב
להכרעתו.
אבימלום
רודף
אחרי
דוד
ביחס
היחסים
בין
ע מ ש א שים
שניהם
בהמימך
אבשלום
תחת
ידאב
על
פ ע מ י י ם מ י ח ס הפסוק
ה מ ש פ ח ת י .א ו ל י רןין-
הדברים(.
ד ו ד ר ו צ ה ל צ א ת ל מ ע ר כ ה י ה ד ע ם ש ר י צ ב א ו ,י ו א ב ו א ב י ש י ו א ת י הגתי.
א ו ל י ר ו א ה ה ו א א ת ה נ ו ל ד ? ה א ם ש ר צ ב א ו ה נ א מ ן ל א י נ ס ה ל ג מ ו ר ע ם המרד
על ידי הריגתו את המורד ? לבו החצוי של ה א ב הרהום — מהד ,ו ה מ ל ך ה ג ו ל
'
— מ א י ד ך ,ח ו ז ה א ת ה א ס ו ן ה ב ל ת י נ מ נ ע .ד ו ד ה מ ל ך א י נ ו ש ו כ ה לרגע
מ ע ש ה ב ת ש ב ע :ו ח ט א ת י נ ג ד י ת מ י ד ) ת ה ל י ם נא ,ה( .כ מ ה ג ד ו ל ה הטרגדיה,
א ב ש ל ו ם ב ב ח י ר ת ו ה ח פ ש י ת ל ק ח מ ק ח ר ע ל ע צ מ ו ,ב ז ה ש ה ו א מ ק י י ם א ת נבואתו
ש ל נ ת ן :ה נ נ י מ ק י ם ע ל י ך ר ע ה מ ב י ת ך )שמ״ב יב ,יא( .כ מ ה כ ל י ו ת י ו של ד
מ י י ס ר ו ת א ו ת ו ! בגלל כ ש ל ו נ ו ה ו א ,נ כ ש ל ב נ ו )עי׳ ס ו ט ה י ע ״ ב ( .כמה משתז-
ה
א ת
ו ד
ל
האב
ה א ו מ ל ל ל ה צ י ל א ת בנו ,ה ר י ה ו א ב ע צ מ ו ג ר ם ל א ס ו נ ו
62
www.daat.ac.il
של ב נ ו !
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאת נכנע המלך
בכל
ויצו
ללהץ
ואינו יוצא.
העם,
מצוד.
אבל
הוא
המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי ל א מ ר :
ברורות:
ל א ט לי ל נ ע ר
לאבשלום.
)רש״י:
המלו
בעבורי,
אני
מלהמת
איש
ואל
אב
תהרגוהו,
שלא
אראה
לרהב(
האחים
—
האכזרית
) ש מ ״ ב יה,
נערכת
א ה ד מ א נ ש י יואב רואה את
אבשילום
ביער
תפגעו
ברעתו,
אפרים.
למיפסקיה
)חרב(,
באותה
שעה נבקע שאול
)סוטה
ט—י(.
אעפ״י
כי
עשירים
א ל ף איש*
מבין
נהרגים.
להתכו(.
ב ש ע ר ו . . .שקל ספםירא
דבי
תנא
ישמעאל:
רבי
מתהתיו — ראה גיהנים נבקע מתהתיו
ר ו א ה בהוש׳ א ת ד ר כ י ה ה ש ג ה ה — מדד ,כ נ ג ד מ ד ה .
ז מ ן ל ה ר ה ר ב ת ש ו ב ה .האישי א י נ ו מ ע י ז ל נ ג ו ע בו ,ב ג ל ל
המלך
ש ה ר ע לי,
באלה:
נ ת ג א ה בשיערו — ל פ י כ ך נ ת ל ה
)רצה
במלחמה,
ה(.
אבשלום תלוי
בעא
אבשלום
לו
עליו.
רד״ק:
אם
בו
לאט
לו
עדיין נשאר
אזהרתו של המלך.
— כך ה ו א ס ו ב ר — מ ב י ן ה י ט י ב ב ע צ מ ו א ת א י נ ט ר ס ה מ ל ו כ ה .א ב ל י ו א ב
ליואב אין
אחרת.
ויקה
של
שיקולים
רהום:
אב
ש ל ו ש ה ש ב ט י ם בכפו ,ו י ת ק ע ם ב ל ב אבשלום,
ויסובו
האלה.
וימיתוהו
עשירה
)שימ״ב
נערים
יח,
נושאי
יואב,
כלי
עודנו הי בלב
ויכו
אבשלום
את
יד—טו(.
ל פ י ש ב א ע ל ע ש ר פ י ל ג ש י א ב י ו — ל פ י כ ך נ ת נ ו בו ע ש ר ל ו נ כ י ו ת .
ש ג נ ב שילוש ג נ י ב ו ת
ולפי
ישראל
היד.
יואב
— לפיכך
שליה
איפוא
)לבבות( — לב אביו ולב בית דין ולב
נ ת ק ע ו בו
ההשגחה,
שלושה
למדוד
לו
)סוטה
שבטים
לאבשלום
ט ע״ב(.
מדה
מדה,
כנגד
ו כ י צ ד יתרץ יואב את ה ס ת י ר ה בין ציוויו ש ל ה מ ל ך לבין הריגתו א ת א ב ש ל ו ם ?
אולי
ולא
נוכל
המלך
לי״
א מ ר ״ ש מ ר ו ״ ,כ פ י ש ה ב י ן איש• ה צ ב א .ה ד ו א ג
לשלמות המלוכה מפרש
רוצה
במלכות
—
הדברים
חייב
לומר
שיואב
שמע
מפי
״לאט
—
תנהגו
בו
במתינות,
את
כפי
מיתה!
1 , 5
שאפשר
להבינם,
וכפי
שהוא
ומורד
להבינם.
.
ו א ו ל י נ ו כ ל ל ה ו ס י ף ,ש י ו א ב ר א ה ב מ ר י ד ה זו ג ם ד י ן ר ו ד ף .ש ה ר י ד ו ד ה מ ל ך
יכיר לעולם
לא
מישראל,
במלכותו של
אם לא יהרגו
את
אבשלום,
ו א ם כן,
ייהרגו
במלחמה
עוד
אלפים
המורד.
ל א ה ר המעשיר ,,כ א ש ר א י ן כ ב ר ב י ד ו ל ה צ י ל א ת בנו ,מ ב י ן ג ם ד ו ד ש ה א ס ו ן
היה
בלתי נמנע — כך
רצתה
ההשגחה.
והוא אינו
אמנם ההלכה נפסקה :כל המורד במלך ישראל יש
מזכיר
לעולם
ליואב
את
למלן רשות להרגו )ר״ם הלכות
מלכים פ״ג ה״ח( ,א״כ רק רשות ,ורק למלך ,והרי כאן התנגד המלך י ועוד קשה ,שהיה
לו לדונו בדין סנהדרין ,בדמשמע בשבת נו ע״א ומגילה יד ע״ב .ועי׳ תוס׳ שם ד״ה
מורד במלכות .ואין כאן המקום לבירור הלכה.
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הריגת
אבשלום,
אחרים.
הוא רק
אעפ״י
מכירו
ולעמשא
וכה
שבצואתו
הוא
להענישו
מכהונתו:
תאמרו:
יוסיף,
)שמ״ב
לשלמה
מצוהו
על מעשים
אם
ע צ מ י ובשירי
הלא
צבא
ל א שיר
אתה,
תהיה
כה
יעשה
י פ נ י כל
הימים
אלוקים
לי
ידא3
תחת
יט ,יד(.
כי
רד״ק:
להסירו,
שנא
את
דוד
על
יואב
את
שהרג
ורצה
אבשלום,
ש ל א יהיה שר צבאו.
ו א ף ע ל פ י כן ,כ א ש ר עמשיא נ ה ר ג — ו ע ל י ד י י ו א ב ! — ה ו א ממנהו מחדש
ע ל ה צ ב א :ו י ו א ב א ל כ ל ה צ ב א ישיראל ) ש ם כ ,כג( .נ מ צ י נ ו ל מ ד י ם ,שגם דעתר
של ד ו ד ה ש כ י מ ה ב ד י ע ב ד ל ש י ק ו ל י ו ש ל י י א ב .ה ו א ה ב י ן ש כ ל פ ר ש ת אבשלום
ב א ה ל ו מ צ ד ה ה ש ג ח ה ,ו ב כ ל ל ז ה ג ם מ ו ת ו ש ל א ב ש ל ו ם .ו ה א ר א י ה :גם עמשא
ב ן א ח ו ת ו ,ש ה צ ט ר ף ל מ ר ד א ב ש ל ו ם ,ל א ה ע נ י ש ו מ ע ו ל ם ,ו ל א ע ו ד אלא מינהו
צבאו
לשר
1 7
יואב .
תחת
**
האב
זעקתו
השכול
מתבודד
השער
ה ג ד ו ל ה ו ה מ ר ה :מ י יתן מ ו ת י אני ת ח ת י ך ! בני א ב ש ל ו ם ! ב נ י !
תמניא
הני
שבעה,
איכא
דאייתיה
האב
הוא
גרס
אמר
״בני״
)שהוציאו(
דאמרי
לעלמא
ועיי״ש
עסוק
)שימונה(
דאםקיה
ואידך,
הרי
באבלו הכבד .מתהלך הוא
בעלית
וזועק
א
בני •
למה?
משבעה
דקריב
דאתי
ת
רישיה
)שהביאו
מדורי
לגבי
לעולם
גיהנם,
גופיה,
ואיכא
—
סוטה
הבא(
דאמרי
ע״
י
3
בתוס׳.
בהעלאת
משבעה
בנו
גיהנם,
מדורי
ל
ובהבאתו
עוה״כ.
ח י י
לו:
) ה ו ש י ה א ר כ י ל ד ו ד ( :מ א י ט ע מ א ק נ ס י ב ת )נשיאת( י פ ת
)רש״י:
דאת
מלך
הקב״ה לא עביד דינא
דוד
המרד,
רוצה ל ה י ו ת
ותפסה
גשור,
אמר
ליה:
יפת
אמר
ליה:
לא
סורר
ומורה
בלא דינא,
קז
דוד
תואר — רחמנא
דרשית
— כל
הגיבורים
בנד
מעכה
בת
ד
תל ^
מ
במלחמה(.
סמוכין.
הנושא
שרייה
דסמ״ך
יפת
התירה(.
)התורה
י ה י ה לאיש
בן ס ו ר ר י מ ו ד
ליה
כי
כ ן
ת ו א ר ,ישי
לו
ד
ע״א(.
ש ו כ ח א ת כ ל ה ס ו ב ב א ו ת ו .ה ו א שיוכה
עסוק
שמעמיד
מ ״ ט נ ם ב ת י פ ת ת ו א ר .ד א מ ו שיל אבשילום,
)סנהדרין
את
תואר
להרגך
שמסרו
בהרהוריו
נפשם
עבורו,
האישיים,
את
בטרגדיה
א ת ה נ צ ח ו ן ב מ ל ח מ ה ,את ס י
נ א מ נ י ו ש ל י ו ו ה ו בגליתי• ה ו
ו ס
האישית
שלו.
17ראה גם רד״ק מל״א ב ,כ ח :כיון שכל ישראל היו רוצים להמליכו ,לא
שיתחייב מיתה.
64
www.daat.ac.il
א
היד
י י
מרך
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל מ ל ך הוא ,ו מ ל ך ה ו א ר א ש י ת כל ״ ע ב ד ל ע ם ה ז ה ״
צבאו,
ה נ א מ ן כ״כ למלכו,
יואב
ויבוא
עבדיך
אינו נרתע מלהוכיחו
המלך
אל
הממלטים
ופלגשיך
נשייך
היום
הגדת
את
—
כי
הבית,
קשות:
הובימת
ויאמר:
נ פ ש ך היום ,ו א ת
לאהבה
לך
אין
) מ ל ״ א יב ,ז( .ש ר
נפש
את
שונאיך
שירים
ועבדים,
היום
בניך
ולשנוא
כי
פני
את
ובנותיך,
את
ידעתי
כל
ונפש
אוהביך,
כי
כי
לו
היום
א ב ש ל ו ם ה י ו כ ו ל נ ו ה י ו ם מ ת י ם ,כ י אז ישיר ב ע י נ י ך ) ש מ ״ ב יט ,ו—ז(.
דברים
דוד
כדי
ל נ פ ש מלכו .הוא רואה ב ה ת ב ו ד ד ו ת ו ש ל
כדרבונות .יואב איני מבין
א ה ב ת ש ו נ א י ו ו ש נ א ת א ו ה ב י ו .ו ה ו א ר ו א ה א ך ורק א ת א י נ ט ר ס ה מ ל ו כ ה ,ע ד
כך
שהוא מעיז
ועתה
קום,
יוצא
ויואב
הוא
ליוהו
נבין
את
איומים
צא,
על
ודבר
— א ם י ל ו ן אישי
אימר
יודע
לאייס
ברורים:
עליך
באה
היטיב
בנאמנות
דרישתו
את
בכל
התקיפה
עבדיך.
לב
אתך
מנעוריך
כל
הרעות
דרכו
הקשה.
כי
הלילה,
ועד
בה׳
ורעה
נשבעתי
זאת
לך
כי
מכל
אינך
הרעה
ע ת ה )שים ח(.
שבאו
אם
על
דוד
נסתכל
מנעוריו
עליו
ועד
עתה,
ב א ס פ ק ל ר י א זו,
כי
אולי
וצורתה.
ו ש ו ב ל א נימאר ל ד ו ד א ל א ל ק ב ל א ת ד ב ר י י ו א ב ,ב ל י ת ג ו ב ה ,ב ל י ת ו כ ח ה ,
ב ל י ה ז כ ר ת עון.
המלך
שאר
דוד
השבטים
שב
לירושלים,
מצטרפים
לביתו.
של
למרדו
שבט
״איש
יהודה
נאמן
בליעל,
לבית
שבע
ושמו
המלכות,
אבל
בן בכרי,
איש
י מ י נ י ״ )שים כ ,א( .ה מ ל ך ש מ י נ ה א ת עמשיא ע ל ה צ ב א מ צ ו ה ו :
ה ז ע ק ל י א ת אישי י ה ו ד ה ש ל ו ש ת ימים ,ו א ת ה פ ה ע מ ו ד ו ) ש ם ד ( .
עמשיא
בגלל
א ב ל מ א ח ר מ ן ה מ ו ע ד א ש ר יעד לו המלך,
בן יתר יוצא לתפקידו,
עיכובים ב ל ת י צפויים .הייבי הגיוס עסוקים ב מ ס כ ת תלמודם,
ועמשא לא
ר צ ה ל ב ט ל ם .ישי לו ע ל מ ה ל ס מ ו ך .כ ך מ ס ר ו ל נ ו ח ז ״ ל ע ל ד י נ ו ש ל י ו א ב ל פ נ י
שלמה:
מאי
אמר
טעמא
להו
באיהורו
אמר
של
ליה:
במסכתא
אמר,
קטלתיה
)יואב(:
)רשי״י:
כתיב
עמשא
עמשא
עמשיא
כל
לעמשיא ן־
מרידה
״אכין
א י ש אשיר
תלמוד
רק
חזק
וכר
במלכות(.
ורקין״
מ צ א ן שיהיו
ל כ ל אשיר ת צ ו נ ו י ו מ ת
לומר,
מורד
במלכות
הוד,
)יואב
רואה
דרש!
עסוקין
ימרה
אשכהינהו
במסכת,
פיך
את
ולא
ולא
דפיגיח
רצה
ישמע
את
לדיר
לבטלן(.
דבריך
) י ה ו ש ע א ,יח( .י כ ו ל א פ י ל ו ל ד ב ר י ת ו ר ה ?
ואמץ
)רש״י:
״דקים״ מיעוטים,
שומעין
לו(.
)סנהדרין
שאם בא
מט
המלך
ע״ב(.
לבטל
דברי תורה אין
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היה
.ובכן ,ע מ ש א ל א
המלך
דוד
חושש
מורד במלכות ,הוא
ד ר ש ״ א כ י ן ו ר ק י ם ״ ,ולכן איחר
— הפעם — א ת א ב י ש י להלחם
א ת ו א ת יואב ,ו ה נ ה ב א לפניהם
ועליו
מתניו
מהתרחבות
המרד
בשבע
בן ב כ ר י ב כ ל ה ז ר י ז ו ת .
עמשא
ליד גבעון:
חגור
ויואב
בתערה,
לבושו,
יצא
יד
ותפול.
ימין
הגור
הרב
ויאמר
יואב
בזקן
עמשא
יואב
מצומדת
לעמשא:
אחי?
ותאחז
נשמר
ו ל א ש נ ה לו ,ו י מ ת
שוב טעה יואב
כהלכה.
לנשק
על
השלום
ב ח ר ב א ש ר ביד יואב ,ויכהו בה אל החומש,
ארצה,
דרש
אבישי לוקה
מדו
והוא
וממנה
לו.
אתה,
ועמשא
וישפוך
) ש מ ״ ב כ ,ה—י(.
אשר
הוא לא פטר את ע מ ש א מדין מורד ב מ ל כ ו ת ,
״ א כ י ן ו ד ק י ם ״ .ט ע ו ת זו מ ז כ י ר ו ד ו ד ב צ ו א ת ו ל ב נ ו ש ל מ ה
ב,
)מל״א
ו ג ם ש ל מ ה מ ז כ י ר ו ב צ ו ו ת ו ל ה ו ר ג ו ) ש ם לב( .א ב ל מ ע י ק ר ה ד י ן ה ו א פ ט ו ר
אלא
לא
מעיו
)יואב(
ההוא גברא
מורד
)בענין
ב מ ל כ ו ת הוד,
ה(
עליו:
אדוניה(
סנהדרין שם.
תוספות
במאי
מאי
)ד״ה
דקטליה
טעמא(:
לעמשא ?
צריך
ואם
הא
בעי
התראה״,
הכא
היאך
תאמר,
התראה י
לא
נתהייב
ואפילו
״חבר
אינו
שהיה
הושבו מורד במלכות ,והזה ליה שוג.:
היה
יואב
דאמר
למאן
בדבר
״הבר״
במלכות.
הוי אומר ,לא רק על א ב נ ר פטור יואב מ ד י ן מיתה ,אלא גם ע ל
ועוד
עמשא.
נראה להלן על מה דנו ש ל מ ה למיתה.
בנאמנותו
למלוכה מנהל
עכשיו
את
יואב
נגד
המלהמה
בן בכרי.
שבע
ה ו א ל ק ח א ת ה פ י ק ו ד מ י ד י אביימי א ה י ו :״ ו י ו א ב ו א ב י ש י א ה י ו ר ד ף א ח ר י
ב ן ב כ ר י ״ .ו כ ך מ ב י ן גם ה ע ם :ו א י ש
חפץ
ז
דהוד,
ויש לומר ,ד ל א נ ת ה י י ב א ל א משום הוא גופיה )יואב ע צ מ ו ( ,
מורד
ה
כיואב,
ומי אשר
ע
מ
ע
ד
לדוד — אהרי יואב!
ל
מ
י ו
נ
ע
י
י
י ו א ב
ו י א מ ר
׳
מ י
׳
ש
3
ע
אשר
) ש מ ״ ב כ ,י—יא(.
ב ר ו ר להם ,ה נ א מ ן ל ד ו ד — ה ו ל ך א ח ר י י ו א ב .
ו ע ו ד
ה
י
כ ה
ש ו כ ה
י ו א ב
ב מ י ח מ ה
זו
־
ש ב ע
ב ז
ב כ ר י
ת י פ ס
א ת
בית המעכה .יואב שופך סוללה על העיר ,והייליו עומדים להפיל
והנה
מ ת ע ר ב ת אשד ,ה כ מ ה ,ו ט ו ע נ ת נ ג ד ו
טענה
חזקה:
דבר
ידברו
ה ע י ר
את
אבל
החומד
בראשינד*
ל א מ ר ,ש א ו ל י ש א ל ו ב א ב ל ,ו כ ן ה ת מ ו ) ש ם יח(•
18מהדיון משתמע שדינו של מורד במלכות אינו דוקא ע״י המלל׳ ילאו יוקא ב ס נ ד ,ד
אילולא דרש עמשא ״אכין ורקיך היה יואב צודק בהריגתו .ועי׳ שבת נו ותום׳
ר י ן
מ ג י ל ד
'
יד ע״ב ,וכן הר״ם בהלכות מלכים שהבאנו לעיל .ואין כאן המקום להאריך בדברי הלכו'-
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טובה
ה כ מ ה — זו ח כ מ ת ה ש ל פ ר ח ב ת א ש ר ,מ כ ל י ק ר ב — מכליי
קרבו
של
ותאמר
אליו:
לא א ת ה הוא יואב )אב לישראל( י קוצר א ת ה — אין א ת ה
לפי
יואב.
שמך!
שנאמר,
אתה
לא
בתורה,
כי
תקרב
)דברים
כ,
י( י
ידברו
תורה,
בן
אל
עיר
וגו׳
אשד.
תורה,
שמא
בראשונה
שלא
ותקרא
ולא
להלהם
התמו.
להתקיים ? !
דוד
רבה
)קהלת
תורה!
וקראת
דכתיב,
אמרה
מן
בן
עליה,
למלחמה ו!
וכן
הכמה
העיר…
ותאמר
עד
לו:
ל פ ר ק ט,
לא
אליה
כתוב
לשלום
לאמר,
דבר
תמו
דברי
כאן
יה(.
ה ו י א ו מ ר ,מ ק ר א מ פ ו ר ש נ ת ע ל ם מ מ נ ו .מ ע נ י ן ,כל ה ט ע ו י ו ת ש ל י ו א ב ב ה ל כ ה
היו
קשורות בתפקידו ,כ ש ר צ ב א ישראל .דוקא הלכות מ ל ה מ ה — כך באדום,
כך
לשמוע
באוריה,
בעמשא,
כך
עכשיו
וכן
בית
באבל
המעכה.
צריך
והוא
מ פ י אשיה :ל א א ת ה ב ן ת ו ר ה .ו א ם ש ר ה צ ב א א י נ ו בן ת ו ר ה ,ה ר י גם ש ו ל ח ו —
ד ו ד — ל ד ע ת ה ש ל האשיה ,א י נ ו ב ן ת ו ר ה .נ ש י ם נ א לב ,א י ז ו מ ע ל ה נ ד ר ש ת מ ש ר
צ ב א י ש ר א ל ! ל א ד י ב כ ך ש ה ו א גיבור ,ת ק י ף ו א מ י ץ .ה ו א צ ר י ך ל ה י ו ת ב ן ת ו ר ה !
נמציגו
לפני
למדים,
העין הבוהנת
מטעות
זו,
אשר
כבר
פעם
מנינם
של
שגם
של
בית
באבל
השלימה
אמרה
עיר
לקבל
ונאמנותו
של
יואב
בהכמתה
חייבים
התורה.
המעכה,
מנינם
ניצול
של
ועתה
ישיראל.
של
היא
סרה
דואגת
ב ת אשר,
יחסר
שלא
ישראל:
לו:
שהשלמתי
גם
מדות
הכמת
גבורתו
מצביא
לעבור
בוכוח
אני ן
מי
מנינן
אנכי
של
שלומי
ישראל
אמוני
במצרים…
אני
ישראל
—
ואתה
מבקש
היא
להמית
ו א ם בישיראל) .ימם(
זה
יואב
מוכיה
נאמנותו
את
למלך
הגמירה
הוא
דוד.
מסרב
את טענתה כנגד המלך:
ויען
יואב,
הלילה
בן
בדוד י
בתלמידי
כמה
אלא
נשא
ואם
ידו
בדוד,
במלד
למה
הכמים
וגדול
הדור,
ו כ מ ה דוד,
שהוא
מלד
דוד
)שמ״ב
ב מ ל ך י…
כאילו
ללמדך
מעיז
והכם וגדול
שם(
אפרים,
—
שכל
פניו
במלך,
הדור.
אמר
אם
במלך
המעיז
פניו
ועל
אחת
רבי
יודן:
ה מ ע י ז פניו במלך ,כאילו מ ע י ז פניו בשכינה ,ד כ ת י ב נ ש א ידו
במלך
בדוד
למלכותו!
לא כן הדבר ,כי א י ש מ ה ר
שבע
בכרי שמו,
למה
כל
ויאמר
ה ל י ל ה לי ו ג ו ׳ — ה ל י ל ה ל י ו א ב ,
ח ל י ל ה לדוד,
בדוד
—
במלך,
— זה דוד מ ל ך
זה
מלך
יימראל.
מלכי
המלכים
הקב״ה,
ואח״כ
) ק ה ״ ר ימם(.
מ ל כ ו ש ל י ו א ב ה ו א ח כ ם ו ג ד ו ל ה ד ו ר ,ו ה מ ו ר ד ב ו מ ע י ז פ נ י ו ב ש כ י נ ה .אכן,
הערצה ללא גבול — על אף כל הוכוחים — שמעריץ יואב את היושב על כסא
ה מ ל כ ו ת ,מ ש י ח ה׳.
**
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכוח
עווד
ובוכוה
היה
הלכתי
ליואב
לו
צדקתו של יואב.
זה הוכהה
עם
והפעם
דוד,
בעניגי
לא
ה מ ל ך מצוד ,ל י ו א ב ל ס פ ו ר א ת
מלחמה.
ויואב
העם,
מתנגד:
ויאמר
יואב
פעמים,
ו ע י נ י א ד ו נ י ה מ ל ך רואות .ואדוני המלך,
הזה?
יבקש
למה
כא,
נימים
פניו,
אל
)שמ״ב
המלך:
כד,
ה״א
ויוסף
העם
אי
אדוני,
זאת
יהיה
הוא
ג(.
אינו
מסרב
״אדוני
המלך״,
ושואל
לצורך
הדבר.
ישראל
א ל א לצורך ,ולכן אינו מבין א ת מ צ ו ת המלך ב ש ע ה
את
מביע
יואב
ברכתו
למד
את
לריבוי
אינו
העם
ההלכה,
ז ו
בימי
עוד
שאין
מונים
כ י
׳
מלבין
ה י
א
את
עלולה
,
להזיק
אולם
)דבהי״א
לישראל ?
ל ב ל ד ב ר י ו ש ל יואב .ה ו א א י נ ו מ ת ק י ף א ת ה מ ל ך ,ה ו א
אפילו.
סובב
כהם
למה
ג(.
למה
לאשמה
הוא
ה״ו
וכהם מאה
ה פ ץ בדבר
לעם" .
ליואב אין ברירה .הוא מקיים א ת מ צ ו ת המלך.
תשעה
הוא
חדשים
בתוכם
ב כ ל ג ב ו ל יימראל ,ו מ ו נ ה א ת ה ע ם .רק ש ב ט י ל ו י ו ב נ י מ י ן ל א פ ק ד
״כי נ ת ע ב ד ב ר המלך א ת יואב״ )שם ו ( :
כן ? א ל א א מ ר י ו א ב :א ם י א מ ר לי,
למה
אומר
לו ,מימה ר ב נ ו
תפקוד
)במדבר
אלפים
בפלגימ
לא ספר את
מט(
א,
בגבעה,
—
ואני
למה לא
לוי — א ך
ובנימין,
מונה
ספרת
את
אתמול
אותם
מטה
הלך
לוי
ל
מהם
בהלקו(,
)המזכה
ואני
א
כמה
א ו ת ם י י.
ד ב ר א ה ר ,ל ו י — שמימו ש ל ה ק ב ״ ה ,ו ב נ י מ י ן — ב ע ל א כ ם נ י א
מונה
ך
שלו
אותם?•
כי נ ת ע ב דבר המלך .מהו נ ת ע ב ? ש ל א ערב עליו ה ד ב ר )ילקוט ק ס ד ( .
לא
ערב
יואב
על
הדבר.
ביהסיו
גם
קובעים
למלך
תורתי,י
נ ג ד מיטב
שיקולים
0
ו ה ל כ ת י י ם .מ ה ו ם ר ב ר י ר ה ה ו א נ כ נ ע ל פ ק ו ד ת ו ש ל ה מ ל ך ,א ע פ ״ י שהיתר.
ידיעותיו
ובנימין
בתורה .מ ה ש ה י ה יכול למנוע — כי מ צ א סיבה מ ס פ ק ת
— הוא מנע
לבסוף
מכיר
)ועיי״ש עוד
דוד
בצדקת
התנגדותי
0
נא
את
עון
כי
עבדך,
לשבטי
בילקוט(.
כן ספר את ה ע ם ־ .ויאמר דוד אל ה ׳ :
נםכלתי
ל
ו י
מאד״
ש
ל
י ו א ב
״
•
ו י ד
ד
י 1ב
ר
ה ט א ת י מ א ד אשיר ע ש י ת י ׳
)יממ״ב
כד,
ד
א
י
ו
ע
ת
ו
ת
ה
אחרי
י־יעבו-
י(.
**
*
19עיין באריכות ברמנ״ן )במדבר א ,ג( כטעם הקצף על דוד בענין המנץ׳ הוא מוגה
ש
ס
שלוש סיבות :א .בעבור שמנאם שלא לצורך ועפ׳׳י במד״ר> ,ב .כי הכתוב לא הרעזן-
כ
ש נ ד
ו מ ע ל ד
ו ד ,ו א
צ ו ה
ל י נ ו ת
מ ב ן
י
ג
צנד
) ע פ
י
ד י י ק י ם
ב פ ס
יקיס(,
"
" ' ־
י׳
י
למנות רק מבו ׳
וג .מנין ממש )בלי שקלים — ולפי זה גם טעה יואב .(,וראה גם רמב״ן שמות * ,
ובמדבר טז ,כא•
20נראה שהכתוב בדבהי״א כא ,ז הוא הקדמה לפרשה שלאחריה ,ולא סיבה לחרםתו
דוד )עי׳ במצודת זוד^•
68
www.daat.ac.il
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
והמלך
שוכב
ד ו ד זקז,
בימים
בא
א(.
) מ ל ״ א א,
כבר
לחלוחיתו
קיימת.
אינה
ה ו א ב ה ד ר ו ע ל מימכבו ,ו מ כ י ן ע צ מ ו ל י ו מ ו ה א ח ר ו ן — ״ ז ק ן ו ש ב ע י מ י ם ״
) ד ב ה י ״ א כג ,א( .מ ס ת כ ל ה ו א ע ל ה י י ם מ ל א י ם ו ש ל מ י ם .ל ב ו מ ל א ת ו ד ה ל ה י ״ ת
כל
על
אשר
הטוב
)תהלים
גמלהו
רבות
כג(.
מנעוריו,
צררוהו
לעולם
אבל
ל א י כ ל ו לו .נ פ ש ו ב ט ח ח ב ט ח ו ן ג מ ו ר ,כ י ק ר ב ת א ל ק י ם ה פ ץ כ ל י מ י ו )שם כז(.
ה ו א ׳מבית
יודע
יציבה וקיימת:
המלכות
ביתי עם
כי
לא כן
כי
ב ר י ת ע ו ל ם ש ם ל י — ע ר ו כ ה בכ:
כ י כ ל יימעי ו כ ל
משולה
נצהיות
כה
מלכות
אמר
ובלתי
חפץ — כי לא יצמיה
בית דוד
ה׳:
1
ושמורה
אם
לנצהיות
את
תפרו
)שימ״ב כג ,ה(.
מעשה
בריתי
בראשית:
ואת
היום
הלילה,
בריתי
היות יומם ולילה ב ע ת ם — גם בריתי תופר א ת דוד עבדי,
מהיות
אבל
א־ל
בן
לו
על
מולך
)ירמיה
כסאו
כ—כא(.
לג,
ל א ב ש ל ו ה ו ב ב ט ח ו ן י ת נ ו לו י ס י י ם א ת מ ס כ ת חייו .א ד ו נ י ה ב ן ח ג י ת
— ב נ ו ה ר ב י ע י — מ ת נ י מ א ל מ ל ו ך ,כ י ל ד ע ת ו ה ו א ה ר א ו י ל כ ך )עיי ר ד ״ ק מ ל ״ א
א,
גם
ו(.
ופרימים
לא
מימיו
מדוע
עשית,
והמיימים איש רצים לפניך — מ ש מ ע ,׳מאביו לא י ת ע ר ב
ועם
עם
אביו
עצבו
לאמר:
ככה
׳מעשיית
מי הוא
מ י משירי ד ו ד
מסתודד ?
בעזרתו ?
עשוי להיות
רכב
לך
בדבר.
ויהיו דבריו
י ו א ב בן צ ר ו י ה ו ע ם א ב י ת ר ה כ ה ן ,ו י ע ז ר ו א ח ר י א ד ו נ י ה )ימם ז( .ש נ י ם א ל ה
יש
לחשוש
ל ה ם מד.
יראכ
מ מ י ת ת ו שיל
כן
שהרג
צרויה
את
תהתיו
יואב
לדוד
כעת
—
שיהיה
היה
לפיכך
רוצה
של
שבלבו
ו ס ו פ ו שיצוד,
זה
שימלוך
דוד
את
עליו,
בנו
)אדוניה(
על
המולך
על
ידו,
) ר ש ״ י שים(.
ה כ י ר א ת דוד ,ו י ו ד ע ש ב ל ב ו עליו .ה ו א מ ב י ן ש ס ב ו ת ש ו נ ו ת ג ר מ ו ל ו
ימלא ל פ ג ו ע בו
עזרתו.
לפי
יודע
א ב נ ר ועמימא ואבימלום,
עליו.
ויאהבנו.
דוד:
מוטב איפוא
א ב ל ישי לו
ב י מ י הייו.
להקדים רפואה
לדאוג
ל מ כ ה :הוא,
מ ה ב ן ימדוד
ימליך
יואב,
ימליכו
את הבן
ללא
הראוי
ל כ ס א ה מ ל כ ו ת ל ד ע ת ו ,ו כ ך י צ י ל א ת הייו.
הוא
בעין
אינו
הרמש
דוגל ,ו ב כ ך
)סנהדרין
הוד!
מרדו
נתאזר
של
יותר
הייב את
מט
ראשו
כמורד
דוד.
במלכות:
מימתתף
ההוא
גברא מורד
במלכות
ע״א(.
אדוניה נכשל
בכוהותיו
מ ל ה ל ו ה י ת ו שיל
הוא
בזבה
ההמלכה
וצוד.
כשלון הרוץ,
להמליך
עוד
בהייו
את
של
ע ל בשירו
בתשבע,
כדבר
ה׳ אשיר ד ב ר ב י ד ה נ ב י א .
אדם:
א י ן ה כ מ ה ו א י ן ת ב ו נ ה ו א י ן ע צ ה ל נ ג ד ה ׳ ; מ ש ל י כ א ,ל(.
מעתה
ויואב
למד
בעצתו של
בנה
נתן הנביא.
את
הכמת
המלך
את
דוד
שלמה,
החכם
מכל
א י ן ע ו ד מ ע צ ו ר ל ד ו ד מ ל צ ו ו ת ע ל ד י נ ו ש ל י ו א ב .ז ו כ ר ה ו א לו א ת
מ ע ש ה א ב נ ר ,כ ש נ ק ם א ת ד מ י א ה י ו ע ש ה א ל — ויימם ד מ י מ ל ח מ ה ב ש ל ו ם .ז ו כ ר
ה ו א ל ו ש ה ר א ה א ת א ג ר ת ו ע ל א ו ר י ה ל ש ר י ה צ ב א — א ש ר ע ש ה לי .ו ז ו כ ר ה ו א
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
הריגת
לו את
עמשא .אבל
נאמנותו
זוכר ה ו א לו גם א ת
בהקמת
ושותפותו
מלכות בית דוד:
ועשית
כחכמתך ,ולא
אעפ״י
חייב
שהוא
תורד
שיבתו
מיתה .כי
בו …ל פ י כ ך תעשיה כ ה כ מ ת ך ,
)רד״ק
בשילום
שאול
)מל״א
מ ל ח מ ו ת ה׳
נלהב,
וטובות
שתביאו לידי עילה
ו(.
ב,
גמצאד
הריגה
שיתחייב
שם(.
) ל א ר ק ה ר י ג ת אבשילום א י נ ו מ ז כ י ר לו ,כ פ י ש נ ס י נ ו ל ה ס ב י ר
אלא
למעלה,
ג ם ה ש ת ת פ ו ת ו ש ל י ו א ב ב מ ר ד א ד ו נ י ה א י נ ו מ ז כ י ר לו ,א ע פ ״ י ש ע ל י ה ה ו א נדון
ל ב ס ו ף ע ל י ד י ש ל מ ה .א ו ל י נ ו כ ל ל ו מ ר ,ש ב ע י נ י ד ו ד ל א ה י ה כ א ן מ ר ד במלכותו
ה ו א ,א ל א ב מ ל כ ו ת ו ש ל ש ל מ ה ,ושילמה ע ד י י ן ל א מ ל ך .ו ב א מ ת ,כ א ש ר נמשח
בגיהוץ
שלמה
צריך
התפזרו
שלמה למצוא
למיתה
אשיר
הקרואים
וילכו
לאדוניה,
אישי
ע י ל ה א ח ר ת ל ד י נ ו שיל יואב .ג ם
לדרכי•
אדוניה
היה
ולכן
לא נדון
בעצמו
בגלל מרדו ,א ל א בגלל ענין אבישג(.
**
מלאו
המלכות
המשכיות
ימיו ש ל המלך דוד ,ו ל א ה ס ת ל ק מ ן העולם ע ד שהכין א ת
וביסוסה:
וימת
בשיבה טובה ,ש ב ע
)דבהי״א כט,
תחתיו
ויתהזק
שלמה
למעלה
) ד ב ה י ״ ב א,
בן
ימים
וכבוד,
עושר
שלמה
וימלוך
ב נ ו
כח(.
דוד
מלכותו,
על
אלוקיו
וה׳
ויגדלהו
עמו׳
א(.
ע ל ש ל מ ה לקיים צוואת אביו .ליואב נודע על תוכן ה צ ו ו א ה :ו ה ש מ ו ע ה
ע ד י ו א ב ) מ ל ״ א ב ,כ ה ( ,ו ה ו א נ ס ע ל נפשיו א ל א ה ל ה׳ א ש ר
ש ם ארון האלוקים ,ויהזק
המזבה.
בקרנות
יואב
נזכר
באה
בירושלים,
שלמד
אשר
פעם:
ו כ י י ז י ד א י ש ע ל ר ע ה ו ו ג ד מ ע ם מ ז ב ה י ת ק ה נ ו יזמות ) ש מ ו ת כא,
מעם מזבהי — ולא מעל
וסבר
שבההזיקו
מזבהי
י
ד ( ־
)יומא פ ה ע״א(.
לדעתו
בקרנות ה מ ז ב ה ינצל ממיתה .גם בזה ט ע ה יואכ,
של האמורא רב:
אמר רב יהודה אמר ר ב :ש ת י
דכתיב
טעויות
) מ ל ״ א ב ,כ ה ( ו י נ ס י ו א ב א ל א ה ל
ט ע ה — שאינו
ק ו ל ט א ל א גגו,
ט ע ה י ו א ב ב א ו ת ה שעה
ה ׳ ו י ה ז ק ב ק ר נ ו ת המזבח!
׳
והוא תפס
בקרנותיו,
במזבח
ט ע ה — שאינו קולט א ל א מ ז ב ה ב י ת עולמים ,והוא ת פ ס
של ב מ ה )גי׳ רש״י(.
אביי
כהן
אומר :בהא נמי
בידו,
ועבודה
והוא זר ה י ה
21עי׳ דמב״ם הלכות רוצח פ״ה הי״ב
בצ״ע .ויישוב ה י ״
לשיטת ה״עריד
70
ל נ
0
י״
ב
״
ע ר ו ד
נ ה ר ג
ל נ ר
מיטעא טעה ,ט ע ה —
ב ס ו ג י א
"
י ו א ב
-
י ד
א י
מ מ ע ם
ו מ א י
י מ כ י ת
ש י ג ג
www.daat.ac.il
י ב ע ״ א ( ־.
כ מ כ י ת
יי
׳
ב ה י י ג ת
קולט
1
)מכות
ו א כ מ
שאינו
אל
א
י נ כ ם ף
׳
"
ל
מ
ב ע נ י ג י
ע מ ש א
ש
ל
ש
ג
ה
ה ל כ ה
א
ב
י
ש
־
ח
ם
ב
שג
כ
ל ע י ר
ל
ש א ר
אופן
מקלס,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ע ו מ ת ז א ת ד ע ת ו ימיי' ה א מ ו ר א ר ב י י ו ח נ ן ש י ו א ב ל א ט ע ה ב ד ב ר ז ה :
ר ב י י ו ה נ ן ׳מלה ל ר ב נ י ן ד ת מ ן )ימל ב ב ל ( :ת ר ת י ן מ ל י ן א ת ו ן א מ ר י ן
בימם
רב,
ולית
יואב
וכו׳
ואני
ראימ
הימליימי״,
היה
הנהומא:
לסנהדרין
א״ר
אצל
אומר
טועה
ואיפימר
יואב,
בדבר
רב,
״תחכמוגי
זה ז
ברה
ימהיתה
)מנין
במעלות על מזבחי
גדולה
סנהדרין
־ -ומה
)יממות כ(
ת מ ן ? ו א ל ה ה מ י מ פ ט י ם אימר תימים ל פ נ י ה ם ( .
יואב,
אמר
המלך,
׳:׳איהרג
מוטב
דין,
בבית
בני,
וירימוני
יהרגני
ואל
ויירימני.
יממע ימלמה כן,
דמי
נמצינו
אינון
המזכה ל ולא ת ע ל ה
כתיב
כד
כן…
וכר,
ואתון
אמרין
בימם
דכתיב
סבור
ביה
היה
הנם — אין
למדים
אמר,
ממונו
׳ממחלוקת
לממונו
הנם!
אמוראים
צריך י
אני
)ירוימלמי
לפנינו,
אם
מיד
מכות
יואב
והסירות
—
פ ״ ב ה״ו(.
נהרג
מלכות
בדין
כ מ ו ר ד ,כשייטת ה ב ב ל י ) ס נ ה ד ר י ן מ ה ו מ ט ז ,א ו ב ב י ת ד י ן נ ה ר ג ,כ ש י ט ת ר׳ י ו ח נ ן
ב י ר ו ש ל מ י -•-׳.
ב כ ל אופן ,ב ר י ח ה זו
לקיים מצות אביו:
שהוגד
כיון
קצת
זהו
דבמרדו,
ב,
יודע
יעוד׳
יואב
מרד,
כיון
כן,
שחושב
שנם
דאגתו
האחרונה
הלך
להנצל
מפני,
זב
אי־צדק
היא
ואני
לבניו:
כ ל פ י בניו,
ו מ צ ו ר ע וגו׳
אמר
ליה
)יואב
תרתי
לא
תעביד
בהאי
אבוך
לא
והחזיק
מידי,
לא
בקרנות
והגה
אמרתי
הוא
להמיתו
חמזבח,
אמר,
עדיין
כדעתו
מל״א
)רד״ק
דלי׳ייה
)סבזדרין
נתקיימה
בו
א ך,
ב ו
מח
בקרנות המזבח ולא בדינו לפני
מוטב
אם
) ש מ ״ ב ג,
לבניהו
לטותיה
״קללת
לשלמה
כי
בפטיש״,
כח(.
עליו למנוע
עדיין
היתה
יואב ש ק צ ו קרב .ל א ה צ ל י ח ל ה נ צ ל
הסנהדרין.
מבית
למזבה
ה״מכה
העילה
שמצא
שלמה
שאיהרג
תתקיים
בב״ד
דוד
קללת
ויירשוני
— ואל
בני.
יכרת
כט(:
בן
יהוידע(:
גברא
ו א י לא,
זיל,
)ביואב(
אימא
— אי
דליקו
שבקיה,
ליה
)לשלמה(,
ק ט ל ת ליה,
בלטותיה
קבול
דלטייה
ע״ב(.
ה ק ל ל ה חאיומח,
ה כ ם אפילו ב ח נ ם היא באח ,מ ג ל ן ?
וחושש
הוא
מאחיתופל״
שתתקיים
כי
בבניו.
)מכות יא ע״א( .ר א ה
יואב
ס ו פ ו ה ט ר א ג י ש ל א ח י ת ו פ ל ,ו ה ב י ן ש ק ל ל ת ו ש ל ד ו ד ה י א ש ג ר מ ה לו .ו כ ל
שכן
נענש כבר בהריגה,
אל
ש ת ג ר ו ם לו ו ל ב י ת ו ,ש ל א ב א ח ב ח י נ ם .א ב ל א ם ה ו א
לחם לבניו לסבול מהקללה.
וטעה שלוש טעויות ,ושלמה היה גואל הדם של עמשא ,או מטעם מורד במלכות ,וטעה
טעות אחת ,שלא החזיק במזבח בית עולמים) .עי׳ גם ״מראה הפנים״ בירושלמי שם(.
עי׳ תום׳ ד׳׳ה בשלמא בסנהדרין שם.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאשר דבר,
ו י א מ ר לו ה מ ל ך :ע ש ה
אין
מכיר
המלך
שלמה
לנקום
רוצה
ש ל מ ה כגדולתו וכהשיבדתו
וקברתו
בו.
של
ו פ ג ע בו ,ו ק ב ר ת ו ) מ ל ״ א
את
ה ר י רק
אביו
צוואת
הוא
יואב:
— ו ה ש ת ד ל בקבורתו ,כי גדול שר צבא היה
)רד״ק
וכן היה — ויקבר ב ב י ת ו ב מ ד ב ר )שם לד( — לא בקברי הרוגי
בקברי הרוגי מלכות .המלך ש ל מ ה מ מ ל א אהר
תנו
א ת נכסיו ליורשיו .ואת
)ונתקיימה
כך
בזרעו של
וכך
יממות
השלישי,
פלוגתא
היא:
מהד
אשיר
עדינו
הד
לדוד,
העצני
עדינו
אמר,
והד
הגדירו
העצני:
מדברי
הז״ל
את
יושיב
עדינו
ועוסק
׳מיוצא
יושב
בתורה,
למלחמה,
העצני
היה
היה
תחכמוני,
זה
—
ע״א(.
מעדן
עצמו
מקשה
עצמו
כתולעת,
)מועד
כעין
ה מ ק ר א ופירוימי ח ז ״ ל ע ו ל ה ל פ נ י נ ו ד מ ו ת ו ה ג ד ו ל ה ש ל
הנאמנים
מבלי
לדוד
נתהלפו
כתוצאה
אפילו
מטעויות
ראה
למלכות
—
הערצה
יואב,
מ
ו
י
מ
קטן
צורך
דאגה
הראה
לפעמים —
גבול
ללא
ת ק י ף והכם,
בכך
ומסירות
של
מ פ נ י כוהו,
בהלכה והוסר ידיעה
בנבואת
ת
ה
׳
ב
א
י
ש
י
ו
ת
ו
ש
^
י
ו
א
ב
ה
י
ו
ש ל עץ.
www.daat.ac.il
—1,
תרומיות
— מאידך.
בדעתו
ופהד
בעל
אווזד
דמותו
מידות
לשלמות
כתר
נושא
בהתנגדות
המלוכה,
המלכות.
ובהמרית
ל
וזאת
ביחסו
דבריו
נתן הנביא.
כ ש ר צ ב א ישראל ,ש כ ל י ש ר א ל צ ר י כ י ם ל ת ש ו ע ת ו ,ה ו א נ כ ש ל
•.
הנוגעות דוקא לדיני המלכות והמרהמות.
ע
א
ע״ב(.
ו ק ש י ו ת ע ו ר ף — כאשיר
כראימ
ר י£
דוד
ש ה ע מ י ד ה ה ה ש ג ח ה כ א ב ן פ י נ ה ב י ס ו ד ה של מ ל כ ו ת כ י ת דוד.
להתחשב
72
ביואב.
ה(.
ת ע נ י ת כה
היל ,ב ק י ב ט כ ס י ס י קרב ,וגדול בתורה,
א
ב״ד,
אביו
בשבת
) י מ מ ״ ב כג,
א מ ר — ,ז ה י ו א ב )רימ״י
טז
אישיות
הגבורים
הוא
כשהיה
ולא
ד ו ד — עי׳ ס נ ה ד ר י ן שם(.
ובשעה
גבור
הקללה האיומה
ישם(.
כ ל ב ק ש ו ת י ו :ל מ מ ו נ ו א נ י צריך ?
מ ק ב ל ה מ ל ך ע ל ע צ מ ו ו ע ל זרעו.
נסגר המעגל• .מלמה ה מ ל ך קיים כל מצוותיו של דוד
אלה
ב,
מקיים.
לא(.
!
א
ה
ד
ע
י
ד
ו
נ
ו
ש
^
ת
בכמה
ו
י
י
ע
ת
חליי
״׳ עית
7
יקשייתו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידידיה מנת
*י.
זמני היום בהלכה בהרים ובעמקים
ש
) ה מ
ד (
ו .ר א י ו ת ו ד ח י ו ת שונות
ישנם
ואם
רבות
עוד סוגיות
בש״ס,
מפוזרות
האחרונים
שהביאו
ראיות,
מהם
א י ן ר א י ה י ד ב ר מ ״ מ ז כ ר א י כ א ,ו כ ן ד ת י ו ת ל ר א י ו ת ,ו נ ב י א ם ב ק צ ו ר ,בשים
אומרם,
אפי׳
ע ם ה ד י ו ן בהם.
את
ננסה לבדוק
הביאורים השונים
במקום ש ה ד ע ת נוטה ל א ה ד חפירושים בלבד,
שהסוגיות סובלות,
למען לא יחסר המזג.
ב ר כ ו ת זי .״ ב ש ע ה ש ה ח מ ה ז ו ר ה ת ו כ ל מ ל כ י מ ז ר ה ו מ ע ר ב מ נ י ה י ם כ ת ר י ה ם
בראשיהם
ו מ ש ת ח ו י ם להמר ,מ י ד כ ו ע ס ה ק ב ״ ה . . .״ ,ו מ ת ו ך ש ב ר ו ר ש ה מ ל כ י ם א י נ ם
מחשיבים
א ת ה נ ץ י פ י א ו מ ד נ ו ת ו ה ש כ ו נ ו ת מ ס ו ב כ י ם ,נר׳ א ״ כ ש ה נ ץ ה ו א ה נ ר ׳
ה ה ר י ם או
מעל
השתחוות
ליושביהם,
זו ה ו א הנץ,
וכמו
בדברי
שנר׳
הראשונים'
5
שבו
,
מתפללים וותיקין .
והאחרונים ־
ו א ע פ ״ כ נר׳
כי זמן
עיקר ש ל א כוונו
כ א ן הז׳׳ל א ל א ל ר ע י ו נ ו ש ל ד ב ר ,ו מ ה י ת ו ,ש כ נ ג ד מ ע ש ה ה ג ו י י ם ה ע ו ב ד י ם ל ג ר מ י
ה ש מ י ם ב ז מ ן ה ת ג ל ו ת ם ב ב ק ר ,י ז מ ן ח י ח ש ב כ ת ה ל ת ה י ו ם ב ע י נ י ב נ י אדם ,ר ג י ל י ם
להראות
אנו
עבדותנו
לה׳
הגם
ית׳
זאת
שנעשה
לפי
כמובן
תהלת
חשבון
היום ההלכתית ,גם אם ב ז א ת יהא ה פ ר ש מ ע ט בין זמן ת פ ל ת נ ו לזמן ע ״ ז שלהם.
פסחים י״נ:
ומשמע
וא׳
ש א י ן ל ט ע ו ת ב י ן ת ה י ל ת ה נ ץ ל ז מ ן ש א ח ר י ו ,ו ה ״ ה א׳ א ו מ ר ק ו ד ם ה נ ץ ,
א ו מ ר ב ת ו ך הנץ ,כ ך דינו.
אזיל,
שאל״ כ אלא שהוא
ועמקים,
קוריז
ע״פ
א ו מ ד והישיוב ז מ ן ע ל י י ת ה שיל
ה ר י א׳ א ל ש ע ר ז א ת ב מ ד ו י ק ,ו א י ן ה ו א נ י כ ר כ ״ כ ,ש נ ו כ ל ל ו מ ר כ י א י ן
ב ז ה כיי' ב ״ א .כ ך ג ם יש* ל ה ו כ י ח מ ה מ ש נ ה ב מ ג י ל ה ד ף כ .ו ז ״ ל :״ א י ן
א ת ה מ ג י ל ה וכוי…
ובפירש״י
הנץ
וימראייתו
עוד
במלה״,
ומוכה
מכאן,
כי וודאי כל מקום
בתר
ראייתו
המה בלא הרים
4
טועים
עד
״אהד אומר בתוך הנץ ואהד אומר אהר הנץ עדותן בטילה״,
עד
כתב שם וז״ל:
החמה״.
ברורה,
ומשמע
וא״כ
כתבו
להוכיח
ומתוך
שהגמ׳
שתנץ
החמה,
״לפי שאין הכל
בבירור
אין
לנכות
מהגמ׳
שים
שזמן
ג ו ב ה או
בברכות
דנה
הנץ
שזמן
ב׳:
ו כ ו ל ן שיעשיו
ב ק י א י ן בו,
ניכר
מ ש ע ל ה ע״ה,
)ע״ה(
לב״א ואין
צריכין
כשר״.
להמתין
ל ט ע ו ת בו
כלל
כסוי אופק.
״בשעה
כניסתו
של
שעני
העני,
נכנם
לאכול
התלויה
פתו
בהשיבה
1מאירי ברבות ט :סד״ה ״ומכל מקום״ .ו״אהל מועד״ ד״ג נ״ד בהל׳ זמן ק״ש שחרית.
ובמאירי ו :ד״ה ״יזהר אדם״.
2הגה׳ ״סביב לאהל״ על ה״אהל מועד״ שם ,ו״יריעות האהל״ שם.
3ואדרבא ,יתכן וחלק ממעלת וותיקין היא הכרתם בהשגחתו ,כנגד גלויי ע״ז של אוה״ע
באותה שעה ,וכמבואר במאירי שם .ועי׳ בשעלי דעת שכך הוכיח הרב דבליצקי.
4הרב דבליצקי ,שם.
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המציאותית,
משמע
שווה לזמן
אכילת
שהזמן ה ה ל כ ת י ת ל ו י
התרומה
בראיה ,ו ל א
ע״י
ה נ ה נ י ם ,׳*:הוא
ב ח י ש ו ב הזמן א ל ו ל א
כך גם דייקו מהגמ׳ ב ש ב ת ל״ה :״אדשימשא אריש דיקלי א ת ל ו
ב צ א ה ״ כ הדיני,
ה ר י ם ועמקים.
ש ר ג א ״ ,ומדברי
ר׳ יוסי שג׳ כוכבים הם ת ה ל ת ו ש ל לילה ,ו מ ה ג ד ר ת זמן ה ש ק י ע ה
המזרח;
ומוכה,
כל אילו ה ס י מ נ י ם
כי בעמק
לא ס ג י
שלענין שקיעה והנץ הוי
פני
כהאדמת
מ ת ו ך ש נ י ת נ ו ב ס ת ם ,וודאי מ ת א י מ י ם ל כ ל האופקים,
ב ש ק י ע ה א ל א צריך גם ה א ד מ ת פ נ י מ ז ר ח ,ונמצא
ה ס י מ נ י ם קובעים ,ולצאה״כ — הראייה ב כ ל מקום*.
והנה י״ל כי מ ת ו ך ש ה ג ד ר ת ו ה ס ת מ י ת שיל הנץ היא ה ר א ו ת היממימ באופק,
הגם שכשיש הרים ,הוא מ ש ת נ ה )ובאופק א״י הוא שכיה( מ ״ מ י כ ו ל י ם חז״ל
שפיר ל ת ק ן ה ל כ ו ת ה ת ל ו י ו ת ב כ ך שהנץ ידוע לב״א ,וברור להם ,ו ב א ם השנוי
הוא רק של דק׳ מ ס פ ר ,כשנוי ה נ ג ר ם ע׳יי גובה ,ימפני ש ה ת ק נ ה היא כ ד י ימלא
יטעו בני אדם ב ע ל ו ת השהר ,ראוי ל ה כ ו ת ע ד הנץ שאפי׳ אם הוא ת ל ו י לעיתים
באומדנא ,מ ״ מ הוא ניכר ל ב ״ א ה ר ב ה י ו ת ר מע״ה ,ולא ת צ א מ כ ך ת ק ל ה ,ובזה
יש ל ב א ר ה מ ש נ ה ב מ ג י ל ה ב פ ש ט ו ת ,ו א ו ל י גם הגמ׳
יימ זמנים וצורות
מיירי
בפסחים;
מה עוד
שלכי׳ע
אפש״ל
שהגמ׳
ב ה ם אין נר׳ הנץ כ ז מ ן שיש עננים ,ו מ ״ מ
6
בכה״ג ש נ י כ ר .ויתכן ל ת ר ץ שהגמ׳ שם מיירי
במה
שנקרא
אצל
הנץ
ב״א ,ולא ב ה ל כ ת י ,א״נ שמיירי ב כ ה ״ ג ש ה ע ד מ ע י ד ש ה ד ב ר ק ר ה בתוך או
ל א ח ר הנץ בוודאות ,ו מ ת ו ך כך מ ו ת ר ל ה נ י ה ש ר א ה שכן הוא ,כ ל ׳ באופק
פתוה ,ש א ל ״ כ היה א ו מ ר שהוא ב ע ר ך בנץ ,ו כ מ ו ש מ ש ע ר כשמעונן ,וכד׳ .ובאשר
ל ר א י ו ת מ ד י נ י ביה״ש ו צ א ה ״ כ אף ש כ ב ר ה ע ר נ ו לעיל ב פ ״ ג כי צ א ה ״ כ אינו
מ ש ת נ ה ליושבי העמק ,מ ״ מ ה ח ש י ב ה ה כ ל ל י ת מ ש ת נ ה ,ו מ מ י ל א י ת כ ן שנר׳ לעני
ח ש ו ך קודם ל כ ן — הרי ג ם כ א ן ב ר ו ר — )ובזה יימ ת ש ו ב ה ל כ ל אילו הראיות(
7
51
ש ד ב ר ו הכ׳ בהווה ,ו ב ר ג י ל ו ת ה ה ל כ ה ו ה מ צ י א ו ת ו ל א
אוקימתא,
נהתו להאי
כך
שאין ל ה כ ר י ח מ ד ב ר י ה ם ראיה כלל .וכלש׳ ש ל ה ר ב ט ו ק צ ׳ י נ ם ק י :״…הלא זה
גופו אנו ד נ י ם אם ב ם ת מ א ד י ב ר ו ב כ ל ה א ו פ ק י ם או אדרבא ,כ ל ב ס ת מ ו ת אינו
ואביי
בהר ולא בעומק) …ובאשר ל א ו ק י מ ת א ש כ ת ב ה״בני ציון״ ב ד ב ר י
ש ה ס ת כ ל ו ל מ ז ר ח ( :ובכגון ד א חיו צריכין לפריט ש י ח ת ן ולא ל ו מ ר ב ס ת מ ו ת .המוכן
ה פ ש ו ט שסימן כ ו כ ב י ם הוא דווקא ל א ב ע ו מ ק .ו כ א ש ר ביארו ר ז ״ ל במקומות
שונים ש כ ל מ ד ת חכ׳ מ ד ב ר ת ד ו ו ק א ב ר א י ה ב י נ ו נ י ת ו ב מ ק ו ם בינוני) .ובאשר
9
ר
ב
ל ר א י ה מ ז מ נ ו ש ל עני וכחן (:פ ש ו ט ח ד ב ר כ א ש ר א מ ר נ ו ש כ ל ד ב ר י חכ׳
המהלך הבינוני.
בזמן ציה״כ הרגיל.
הלא
ל מ ק ר י ם אין ל ד ב ר שעור ,ו ה ו א
א
הם
על
פשוט״.
5ראיות מפוזרות ב״בני ציון״ ,סי׳ י׳׳א ,י״ג .ע״ש.
6ודינא אתא לאשמועינן ולא נחית להאי בעיה ,וכשיש אופק מכוסה ,אה״נ אישתני דינא.
ד ע״ש ת״ם דייה ״אחד אומר״ דאדרבא ,ב״א חושבים שהנץ מוקדם ולא שהוא מאוחר׳ ואם
ההלכתי הוא הנר׳ ה״ל להיות איפכא ,אולי ,ומתי׳ הת״ס גם יש לדייק כדברינו שכשהעד
נחית להאי ,כנר׳ דייק וא״כ י״ל שמיידי בראה ,וכמשנ״ת לקמן.
8עי׳ פ״ג הערה ,23ובפ״ז הערה ,48לגבי ע״ה.
9
בתשובתו ל״בגי ציוך ,בסי׳ י״ב ,ם״ק ו׳ ז׳.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג״כ
ובזה
שאין
ברור
מהגדרות
להוכיה
שמציגו
הנץ,
שונים,
בפוסקים
כ א ו ר ״ ח ,א ש כ ו ל ,מ ה ר ״ ם א ל ש ק ר י .ז ב י א ו ה ״ ל ־•׳ ,ש כ ל ם ד י ב ר ו ב ה ו ו ה ו כ ש ה א ו ס ק
פ ת ו ה ומייסורי ,ו ת ו ל א מידי.
האד״י
הר
ע״ג
כתב־-־
ז״ל
הוא
גבוה
וזי׳ל:
יותר
..סדר
טוב…
ממש
שקיעתה
קבלת
ותחזיר
תסגור
שבת
פניך
שתצא
כנגד
עיניך׳.״
השדה…
רזה
ומשמע
מערב
שם
יהיה
ואם
החמה
ששם
לראלת
שבמנתז
שוקעת
ובעת
השקיעה
ממש .ו ה ש י ב ש ק י ע ה ל ה ל כ ה א ף ׳ :׳ מ א ו ח ר ת ע ״ י ג ו ב ה ו .ו י ת כ ן ל ו מ ר
1 3
דה״מ
ל י ו ש ב י ההר,
ראיית
ה ה מ ה מ ה ה ר ,כ ד ס ״ ל ל כ מ ה א ח ר ו נ י ם ,ויממא א ה ״ נ כ ך ם ״ ל ל א ר ״ י .
4
הגרימ״ט ׳
בזמן
שראו
מוקדם
אץ
ומ״מ
דן
להיכוות
היצירה
בשימת
י״ל
מבמיימור,
להוכיח
דיני
ימי
ימבי
ממנו
הראיה
׳מגם
יושיבי
וקביעת
זמני
בראשיית,
ולפי
׳מאז
לדינא
וזוהי
קביעת
:׳•:אר
המישור,
היממה
ראו
אזלי
בהרים,
בהרים
ההלכה
בתר
למה
החמה
את
גבוה
במקום
ל ע ו ל ם .ו ב פ י מ ט ו ת ישי לשיאול ,שיאם כ ד ב ר י ו ,מ״ימ ה ר מ ע מ ק ד נ י מ א ה ״ ג ש ב מ ע ר ב
גר׳ ח מ ה מ א ו ה ר י ו ת ר ב מ ק י ם ש ה א ו פ ק מ כ ו ס ה ,ו א ״ כ נ י מ א ד ה ״ נ
נשאר לעולם,
ו ד ל א כ ג ר י ״ ט ה ס ו ב ר מ א י ד ך ,ש ע מ ק יש* ל נ כ ו ת • א ל א ע ״ כ ש א י ן ז ה ה ק ו ב ע ,ו ג ם
לא
מ צ י נ ו ק ש ר ה ל כ ת י או ס ב ר ת י ,
מ ע ש ה בראימית,
ביז מ א ו ר ע
פרטית
להלכה
זו".
ר ב ת י פר׳ כ״ג ,ש נ י נ ו ,. :אמר א י י ב ו :ז כ ו ר נ ת ן ל י ו ר ד י ה י ם ׳ מ א י נ ם
בפסיקתא
יודעים
אם
ליושבי
י ב ש ה ״ *י
יש
באיסור
כך
הם
מטלטלים
כתב
גם
ב מ ד ר ש ז כ ו ר בים ושימור
ואם
הסמ״ג
בהיתר
עימין
ביבימה סי׳
הם
ס״ם
מטלטלים,
וז״ל:
כ״ט
בים א י ן ימם צ ל
׳ממור
נתן
—
״…ושמעתי
כי
ב ת י ם ו א י ל נ ו ת ונר׳
ש ה ו א יום ג ד ו ל א ף כ ש ה ו א ס מ ו ך ל ח ש י ב ה .ו ב י ב ש ה ב ע י ר א ף כ ש ה ו א י ו ם ג ד ו ל
ד ו מ ה ש ה ו א ס מ ו ך ל ה ש י ב ה ל כ י א מ ר ז כ ר ה ו בים ,ו כ י ו ״ ב ב ע י ר ה י ו ש ב ת
ההרים
בכניסתו
ביציאתו,
מלפניו
בלשון
תאהר
ושמור
דומה
להקדים לקבל
עד
שתהשי,
מלאחריו
ש ב ת מ ב ע ו ״ י .ו ש מ ו ר ,כל׳
שמור
מכאן
לש׳
׳ממוסיפין
המתנה…
מחול
על
וכן
המתן
ראיתי
הקדש…״.
בעיר
בראשי
ביבשה,
במכילתא
הדברים
זכור
הובאו
ד
באבודרהם י.
1
10אור׳׳ח ,היי׳ ק״ש כ״יז הי ,אשכיי היי ק׳״ש וברכותיה ע׳ ) 10ובהוצאת אלבק :ע׳ (13
,
כהרים אלשקר טי׳ צ־־י ,במיבא יעיי בשב בן הרמב״ס ,בפ״ד.
11ביאוה״ל ,או״ח טי׳ ג״ה ד׳״ד .״כדי שיעיר שעה א׳ ״•
נ 1שער הכוונות ענין קביית שבת דף כ״ד דריש אי.
13הרב שסדנבוך ,במועדים יזמניב .בהערה ע׳ ק״ח.
14בספר ביה״ש ,וע׳ נ״ ג נ״ך>.
15הגראיז מייצר איני מתיהם בדיוני ייסברא זו.
16עי׳ ביאורי ה״ר מרגייית .יינאמר שב ,כי מיידי באדם המפליג בים ושכח התאריך ואותו
1
מזהירים לבי ישכח את השבה ,יצ״ע ייפי״ז מהו ״שמור ליבשה״ וע״ש ובתורה שלימה,
סר׳ יתרו פרק כ׳ פסי ח׳ ס״ק רכ״ה ,ימתוך מה שכתבנו שמיירי בענין תוספת שבת
דבר היימד מעניני ,רדייניהב שיי האבידרהם והסמ״ג ,נר׳ לכא׳ דלא כביאורו.
ד 1בהל׳ מעריב שיי שבת.
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתב
ראיית
הגרי״ט
הרמה
הפשוט
במדרשי
השקיעה
להוכיח
משם,
מדברי
קובעים
הוא,
הסמ״ג
לדינא,
ש ל ע ו ל ם יש־
עיר
יי
וכדמשמע
לנכות
היושבת
מדבריו.
גובה
בראשי
הנה
ועומק,
הרים,
אפשיר
אומנם
מתוך
שבישוב
מ ו ס ת ר ת ,א י ן ל ח ו ש ש י א ח ר ו ש ם א ת כ נ י ס ת היטבת ש ה ר י ה מ ה
בתים וגבעות
מאחורי
ואדרבא,
וכד׳;
שמגבין
מכאן
אופק
כסויי
זמני
׳מהביאור
נסתלקה
בים
משא״כ
שישים מ ר א ה ה א ו פ ק ה נ כ ו ן ל ה ל כ ה ,ו כ ד י ש ל א י ה כ ה ע ד ל ס ו ף זמנו ,מ ז כ י ר י ן א ו ת ו
להוסיף
מהול
ביבשה
שישי
שיבת,
הקדש.
על
מזכירין אותו
ביציאתו.
ימהר
נר׳
הרים״
שמא
ב מ ו צ ״ ש על
אמנם
אולי
שהאבודרהם
בע״ש
משא״כ
ל ה ש ו ש יותר.
מדברי
שדינה
והםמ״ג
במוצ״ש,
מתוך
התוספת,
הסמ״ג
כאופק
מיירי
שבים
הקדמת
בבירור
ראית
השקיעה
״וכיו״ב
וראייתה
בדין
שיהכה
)ואולי א ף ע ל
שכתב:
הים,
פשוט
ת ו ס פ ת שיבת,
יקדים
להוציא
השבת
בעיר
מדינא.
כדין
משא״כ
עצמה(
היושבת
בראשי
שיש
להקדים
אלא,
בכל
ימלא
הדיון
שם
שלהם
׳
ו ב מ ו צ ״ ש .ו מ ע ת ה ,מ ת ו ך שינקטו רק צ ל ב ת י ם ו א י ל נ ו ת ,ו ל א ה ר י ם ו ג ב ע ו ת ,
שהרים
משמע
וכסוי
אהד,
אופק
אין
לנכות,
אולי
ראיה
ולעולם
הי
בעמק
א
ק ו ב ע ת ,ו ש ל א כ ד ע ת ה ג ר י ״ ט .ע ו ד י״ל ,ש ה ס מ ״ ג ר ״ ל ש ג ם ב ה ר ישי השישי י מ י א ח ר ו
ש ב ת ע ד ל ס י מ נ י ם ה נ ר ׳ ש ם ,ו ז ה ש ל א כדין ,אם ישי ל פ י ה ה ל כ ה
כניסת
ונמצאת
הרים,
כגרי״ט,
השקיעה
מדינא
לכן.
בין
ראייתם
ובין אם ה ש ק י ע ה ה ה ל כ ת י ת כבר קודמת ,שעליהם להזהר
ו א כ ת י יש• ל ע י ׳
בהגדרתם
לדינים
בהוכחות והדיונים שהבאנו ,ש מ א אין הנץ
בכל מקום .די״ל
א ה ר י ם ,דשיאני
שכיבה
לעינינו,
השעות
ודיניה
קודם
)וא״ש׳
אם
1 8
וקימה
של
ושם
א״כ
התם
ב״א,
הזמניות
למ״ד
מנלן
דכת׳
וזה
אפשר
דתליא
שהנץ
ל ק ״ ש ותפלה ,ודין וותיקין,
״יראוך
תלוי
ביציאת
שבגובה
שמתחילות
בהכי,
עם
מתקדם
בנץ
ושימא
שמש״,
וראיית
הנץ
או
ובעומק
או
להשבון
שיאני.
ואכן
שונה
דתליא
מתאחר,
ע״ה,
שווים
מהגדרתו
המעשית,
קביעת
מדברי
בע״ש(.
ושקיעה
משום
השמש
לנכות
קובעת
וגילויה
אבל
וכן
המהרי״ל
למנין
לשקיעה
דיסקין״ו
נר׳ ש ה י ל ק ב י נ י ה ם ,ו ע כ ״ פ מ ס פ ק ,כ ל ש ו נ ו :״ ל ע נ י ן ש ב ת א י נ י פ ו ס ק ה ל כ ה ,
ק ״ ש ו ת פ ל ה . . .״ .כ ך גם ישי מ ק ו ר ל כ ך ב ״ א ו ר ה י ו ם ״
לענין
מפני
שאני
הנקבעים
י״ל
ע״פ
זמן
יום
0
ולילה ־,
ואף
בשכיבה וקימה,
הדברים
המנויים
משא״כ
במשנה
אבל
ד ל ע נ י ן קי׳עי
לדברים
מגילה
כ21.
ש מ ד ר ב נ ן צ ר י ך ש י ה א נ י כ ר ל ב ״ א הנץ ,ב ש ב י ל ש י ה א ש ר י ל ע ש ו ת ם ,מ ש א ״ כ
לתהילת
גרידא,
במישור
הוא
שלא
תליא
כלל
ב י ו ם ו ל י ל ה רק
שכתב
בזמן
ביה״ש,
דהוי
ספיקא
דאורייתא
לכמה
דברים
שמא
לא
ו ל א ס ג י ב מ ה ש ר ו א ה שימש ע ד י י ן מ ע ל ג ו ב ה ה ה ר ,ו ל ע ו ל ם
תליא
בראיה
שקיעה ונץ
ע צ מ ו ה ם ה ק ו ב ע י ם ! אבל יש לדון בזה ד מ ״ מ הנץ לענין ק ״ ש
ותפלה
ה נ ק ו ט ב כ ל מ ק ו ם כ ת ה ל ת ה ש ב ו ן ג׳ ש ע ו ת ז מ נ י ו ת ש ל ק ״ ש ו ת פ ל ה ל ג ר ״ א ,
18כמנויים לעיל בפ״א.
19כמובא לעיל בפ״ב ,שיטות ז׳ חי.
20בספרו ,ע׳ .45—46
21כדלעיל בפרק זה.
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א י לסיום מ ש מ ר ו ת ש ל
א ת זמן ה נ ץ
משווה
לילה
הקובע
לגר״א-־ ,וזה
לק״ש
תליא
ותפלה
בשעות
ושקיעה
5
של
הקובעת
לילה ׳'־,
למנחה,
והגמ׳
וזאת
מן
1
ה פ ס ׳ ״ייראוך עם ש מ ש ״ -ו ב ש ק י ע ה ש ל מנהר ,זו ב ר ו ר ש ה ו א ס ו ף ה ש ב ו ן י ״ ב
,
שעות
היממה ־•־ וכן י ש ש י ט ו ת ש ג ם
ק״ש לא תליא בזמן ש כ י ב ה וקימה ,אלא
נר׳
זמן
ביום ו ב ל י ל ה ״ י ־ ;
רק
ק״ש
מכל
גרוע מ ש א ר ק ב י ע ו ת
ביז
הגדרת
הזמנים
מדין
ספק
דאורייתא
בפסק
הספק
שמהריל״ד
הנץ
היממה
הללו
נקל
לפסוק
בדרבנן מה עוד
לכא׳
כשעות
לדינים
ודרבנן,
ההלכה
לא רצה
אילו
יתכן
בדרבנן
זמניות
מסוימים
למצוא
הבדל
ונהמיר
שאין
ושקיעה,
ובין
גבי דינים
שהשלכות
בבירור
הנץ
בדאורייתא,
השקיעה
בי־ם
ו ל כ ן ל א נר׳
ב מ ק ו ״ א ־.
אמנם
7
הדינים
וכד׳,
ד א ו ר י י ת א ,ורק ד ן
על
הקובע
להלק
קביעתם
בין
את
הללו,
ולכן
שמתוך
מובן
מה
לגבי
ה ש ל כ ו ת י ו שיל
אכן
בחלק
השבת
גדולות
השנה י ־ .
מתקופות
ז .צדדי ה ס פ ק ב א ס פ ק ל ר י ת ה ס ב ר א
ע ד כ א ן ע ס ק נ ו ב צ ד ה ״ ה ל כ ת י ־ ל מ ד נ י ״ ש ב נ ו ש א זה ,א ל א ש ה א ח ר ו נ י ם ה ו ס י פ ו
נופך
בדיוניהם
להלכה
ע״י
במבהן
המציאות
לדעתי
— אין אני ש ל י ט על
נסכם
נעיר
בהם,
ולדון
הוראת
וכלשון
הדעת
ההזו״א
וההשתכרות הוא דבר
״ומה
ה כ ר ח י ״ .״ י.
גם כ א ן ב ר א ש ו נ ה ה ס ב ר ו ת ה ש ו נ ו ת ש נ א מ ר ו ב נ ד ו ן זה ,ל פ י ס ד ר ה ע נ י נ י ם ,
עליהם בקצרה ,ולקמן נדון בכלל
א!
כי
וההלכה,
סברות
שונות.
ננסה
לברור
את
אילו
באגרת:
העומדות
שנוגע
בענין נכוי גובה,
של
הבעיה ופתרונותיה ,מ צ ד הסברא.
הרים וכד׳
מסתבר שכיון שעדיין רואים שם
מאור
שהאדם
נמצא
עליהם:
יש
אומרים
ה ש מ ש ,והנשיף ו כ ו כ ב י ו מ ת א ח ר י ם ־ ־
22עי׳ ברכות ג .וחי׳ תלמיד הגר״א שם ,ובחשבון המשמרות של הלילה ע״ש ת״ס ד׳׳ה
״למאן דגני״.
23ע״ע בשע״ת או״ח סי׳ א׳ ס״ק ו׳.
24גמ׳ ברכות כ״ט :ושבת קי״ח :וראשונים שם.
25כמבואר בברכות כ״ו :במחלוקת ר׳ יהודה וחב׳ ,ובשעה״צ סי׳ רל״ג ס״ק י׳.
26כפי שמבארים האחרונים בדעת הירושלמי בריש ברכות שספק קרא ק״ש דינו כקורא
בביה״ש.
27אע״ג שבמקו״א מצינו חלוקה בביאור מושג במקומות שונים בו הוא נזכר וגס גבי
זמני היממה ,עי׳ לעיל פ״ג ,הערה .33ועי׳ ביאוה״ל ריש סי׳ פ״ט ,גבי מושג ע״ה
והאיר המזרח ובראשונים ביומא כ״ח :גבי ענין עלות השחר ואילת השחר .אמנם המעיין
בברכות פ״א מ״א בגר״א ,בשיו״א ,יראה שכתב ״האיר המזרח״ רק לאפוקי מאילת השחר
שבירושלמי שהוא מהלך ח׳ מיל קודם הנץ ,וצ״ע.
28עד כ־ 6דק׳.
1מודפס בראש ״בני ציון״ ח״ב.
2
שסימני לילה ,ואף צאה״כ ,מתאחרים בגובה ,לדעתו.
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אפשר
שכך
תלויה
בקביעת
קבלת
או א ו י ר ו ן א ו
העשוי
ביד״ש
סברא
בעלמא,
בהר
זו
וממילא,
מע״ב,
יהא
דהגם
כשרואה
בדינו
שבעמק,
האדם
כאוירון,
על
ס ב ר א זו.
החמה
יש
אומרים
ומתוך
הוסיפו
השקיעה
דשמא
0
החמה
את
פשוט
כי
ה ה נ ח ה כי
קיים,
גבעה
שווה
מלאכותית פשוט
למקומות
שמנכין
הללו
מ״מ
מוסתרת,
ס ב ר א זו,
הגובה,
העשוים
זמנם
יתכן
דמתוך
שגם
ב י ד ״ א יי.
וישי
קיימת,
וזאת
מצאנו
היא
לאהרונים
אא״ל
הקשר
שמקום
—
וזאת
—
שבאותו
בין
ראית
מלאכותי
שהיו
אע״ג
ברור
שאין
שהוא
מקום
תהא
המקום
בגובהו
יום.
להתהשב
שבת
בזמן
ברור
שגסתפקו
אמנם
בראייה,
בדין
שוב
למטה,
בראשית
שאינו
מתוך
שובת
יש
לערער
ולמעלה
להלכה
משינה
אבל
שבגובה
חול/
כיום,
להלכה
באוירון,
אינו
את
זמן
מגדל
וכד׳
דד,״מ
מ ת ו ך ש ב ז מ ן בראשיית ה ת א ה ר ה ה ש ק י ע ה ,כך נשיאר ש ם ,א ו נ י מ א
7
רק
הר
להעיר
בזמן ש ב ו ה מ ה נ ס ת ר ת ע ״ י עננים ,ש ה ש ו ב כיום גמור לכל ד ב ר ,
מלאכותי,
גם
שבת
בזמן
במקומות
ה ש ב ת ה מ א ו ח ר ת ש ק ב ל ו אז ל פ י ר א י י ת ם ׳ ׳ .ו י ש ד ו ה י ם
שבמגדל
על
ה ו א מ ד י נ א ,ו ע ו ד נר׳
בראשית
שקביעת
שם,
השבת
השונים
נימאר
שבעולם
כפי
ב מ ה ו ב ר ל ק ר ק ע .ס ב ר ת ו ש ל ״ א ו ר ה י ו ם ״ ,כי ה ש ק י ע ה גם במישיור
ובעיר,
איזור,
ודווקא
ע״פ
נקבע
העלמות
ממקומות
החמה
הקרובים
הגבוהים
לאותו
בדברים
המחוברים לקרקע״ ,נדחתה ,שכן דיני התורה לשבת ונדה אינם ת ל ו י י ם
בבנינים
ש ב ו נ י ם ,וכיום ש י ש נ ם א ו י ר ו נ י ם ,ו ו ד א י ימלא ת ש ת נ ה ה ש ק י ע ה ב ג ל ל ם יי.
ישי לזכור ,כ י ד ח י ה זו ,כ ה ה י פ ה ש ל א ל ש ע ר ה ש ק י ע ה ע ״ פ ב נ י נ י ם
אף
מלאכותיים
ה מ ח ו ב ר י ם לארץ ,א ב ל ״אור היום״ מיירי ג ״ כ ב״הרים גבוהים״ ,וכד׳
ובכך
י ת כ ן ש ת ו ר ה ש י ע ר ה .ישי ה א ו מ ר י ם כ ד ב ר פ י מ ו ט ימאי! ל נ כ ו ת ג ב ה י ם ו כ ל
מקום
, 0
נידון
כ ג ו ב ה ש ל ו ,ד מ ג י ן ל נ ו ל נ כ ו ת ב כ ל ל ע ד ג ו ב ה פ ג י הים ,ו ש מ א פ ח ו ת ,
י ו ת ר ,ו ה ל א ג ו ב ה ז ה נ ק ב ע ע ״ י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ,ו מ נ א שיימ ל ו ה ש ל כ ה כ ל
על
או
שהי
א
1 1
דיני ה ת ו ר ה .
ב(
לאדם
ובענין
אלא
גכוי
הרים
מ ה שעיניו
שבאופק
רואות,
שלא
וכד׳,
י״א
הייבונו
הכ׳
כי
ברור
להשיב
שאין
לנכות,
השכונות
או
ואין
לחפש
3סברותיו של הגרי״ט בביה״ש ,ע׳ נ״ב—נ״ה.
4ר׳ איסר זלמן מלצר ,בהשגותיו שם ,ע׳ קנ״ז־ח.
5הגרא״ז מלצר.
6כך סובר הגרא״ז שלא כהםתפקותו של הגרי״ט.
ד הרב טוקצ׳ינםקי בהערה ארוכה ,שם) ,ע׳ נ״ה> אבל הרב מלצר למד שניכר כי
דעתו נוטה לנכות גובה כזה.
8אור היום ע׳ .47
9הרב שטרגבוך ,ומפורש ב״אור היום״ שמיירי גם בדברים אתרים.
10דברים מפורשים בלשונו של ״אור היום״.
11כך העיר ת״ח אחד.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ו פ ק י ם אחרים ,׳מהרי כ ל א ו פ ק י א ״ י ה מ ז ר ח י י ם א י נ ם מ י ש ו ר י י ם ׳-׳י .ע כ ״ פ ל ע נ י ן
1 3
צ א ה ״ כ האריכו ל ד ו ן ש ת ל ו י ו ו ד א י ב ר א י י ת ו •מל א ד ם מ מ ק ו מ ו .ו ה ר ב ה מ צ ד ד י ם
מ ס ב ר א ,ב ע ד נ כ ו י ה ה ר י ם ,כימהם מ כ ס י ם א ת ה א ו פ ק כילו ,א ו ב א ו פ ן חלקי ,ע כ ״ פ ,
ש ה ר י יוימבי ע מ ק ש ח מ ה ש ו ק ע ת ימם מ ו ק ד ם ,פ ש ו ט ימלא י ה ש ב ו ה ש ק י ע ה מ י ד
בהעלמה,
שים
דההרים
, 1
כחומה ,
נחשבים
1 5
ה א ו פ ק ! יימ ה ט ו ע נ י ם כ י כ ש ד ב ר ו ה ז ״ ל
נעימה
ומה
בהרי
המכסים
אררט
ב ה ש ב ע ו ת ה י ו ם ש ל ע ״ ה ו צ א ה ״ כ ,או
*טעות ז מ נ י ו ת — ו ו ד א י מ י י ר ו ב ז מ ן שיווה ל כ ל אדם ,ו ז א ת א פ ש ״ ל רק אם נ נ כ ה
;
הרים ו ג ו ב ה ״ ,
כסויי
או
ש ק י ע ה ונץ
שענין
בסימניהם
תלוי
בטבע
המתגלים
ו א ״ כ הרים א י נ ם מ ש נ י ם ה ח ש ב ו ן ו א ף ה ר ו א ה כ ו כ ב י ם ק ו ד ם ס י מ נ י ביה״ימ א י נ ו
ז 1
צ א ה ״ כ ,והיו ש ה י ל ק ו כ י רק ל י ד ה ר י ם ב י נ ו נ י י ם י ת כ ן ש״מקיעה ת ל י א ב ר א י י ת ו
של
ל 1
ה א ד ם ,או
שתלוי הדבר
ההרים,
בצורת
נר׳
אם
1
א ם ל א ו * ,או
כאופק
ד ת ל י א אם ה ה ר י ם ק ר ו ב י ם א ו ר ה ו ק י ם ,מ כ ס י ם א ת כ ל ה א ו פ ק או הלקו ,מ ס ת י ר י ם
בכל ימות ה ש נ ה אי לאו וכד׳״־ ,ועל כל סברות אילו יש לומר כדברי הגרא״ז
״אף שסברתו נכונה
מלצר:
שהאופק
לענין
המזרהי
ק״ש
גבוה,
ו ת פ ל ה -־,
-א י נ ה מ כ ר ח ת כלל…״
והמערבי
וממילא
נמוך,
ברור
וודאי
שעלינו
היו ש ס ב ר ו כ י ב מ ק ו ם
שלא
לנכות
תשתנה
גובה
חלוקת
וכסויי
השעות
הרים,
ויש
ל ה ע י ר כ י ב ז ה ג ו פ א א ג ו ד נ י ם ,א ם ל ע ו ל ם ת ה י ל ת ז מ ן ק ״ ש ,או הנץ ,מ ש נ ת י ם
ל ס י ה א ו פ ק י ם השיעים ,מ נ ל ן ש ה ש ע ו ת ל א יימתנו ,ו ל ע ו ל ם ה ל ו ק ת ה ש ע ו ת ג א מ ר ה
בהווה
לברר
) ו ל ח ש ב ו ן ח צ ו ת — שם ,צ ״ ע י , 1 -ו ה ר י ל ז ה ה א ר י כ ו ה א ה ר ו נ י ם ו ר א ש ו נ י ם
שאין פלא בכך ש ז מ נ י תורה שונים בכל
שחז״ל
ד י ב ר ו בהווה,
התלוי
באופק ,ו צ א ה ״ כ
ולא
כל
המקרים
התלוי רק
שווים,
בחשיבת
ה מ ק ו מ ו ת ז ה מזה••־ .ט ע נ ה זו
י״ל גם
הרקיע
כנגד
הסברא
כי
ע״ה
העליון עשויים לגרום לכר
12הרב וויזר.
13אגרות משה ,בני ציון.
14ספר ביה״ש ,בני ציון סי׳ י״ב ,והר״ד שפירא בסי׳ י״ג.
15השמטות הנברשת :דף נ״ם.
16קונטרס הנשף במכתב.
17בני ציון.
18מועדים וזמנים.
19כדלעיל פ״ב שיטות ז׳ ח׳.
20הרב וויזר ,הנברשת ,וכהערה קודמת.
21כלשונו בהשגתו על הספר ביה״ש .הערה זו עקרונית כאן ,שכן יתכן שאין לסברא
דחיה מצד השכל ,אבל כל שאין מקור לכך ,איננו יכולים להכריע ההלכה ע״פ סברות
אילו ,כל שיש סברות הפוכות.
22הערת ת״ח אחד.
23שחצות הוא בהיות השמש בראש כל אדם ,ומאידך הוא בסוף 6שעות ראשונות שהם
חצי היום.
24כמו שהבאנו בפ״ג ,ע״ש מהרדב״ז ,התפא״י ,חלק קטן מהדנים בנושא.
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאורך
5
הנשף
שבאופק,
לשיער
ב ב ק ר ו ב ע ר ב ,יהיו ׳ מ ו נ י ם ־ ; ויימ ה מ כ ר י ח י ם ש א ׳ א
דכיצד
מדת
גובה,
נדע
הנכיון ?
ואם
עד
לחיכן
שכן,
פני
שמא
כבר מנכים,
ל״התכם״,
הים
יש
אינו
ומי
קבע
מושג
להימב ג ם
מקום
הלכתי,
ללא
לנכות
המישור
הרים
יש
שיכו
וכמש״כ
בעניז
נכוי
האופק
עצמו
וחלק
הפרעת
5
הארץ •־'!
מכדור
ג(
על
הארת
הסברא
אף
החמה,
המחודשת
ההרים
על
באחרונים
שבמזרח,
השקיעה
כי
שא״א
כתבו
תלויה
לומר
בראית
שכימנר׳
םימגי
על
עדין
ההרים הגבוהים ביותר ,כ ה ר י הורו ש י ה א נ ח ש ב כיום ב מ ע ר ב ם ער ל מ ר ח ק ,כ ב ב ל ,
ע ״ כ שישי לימער ר ק
אלא
שקיעה
רמז
כ־ 4ד ק ו ת -י .ויימ ל ה ע י ר ד ל כ א ׳ ש ע ו ר זה ג ו פ א ש ל 4ד ק ׳
צ״ע מנין
מפורש על
בראיה
—
אינו
כי יכול
שלהגדדות
נמוך
צ״ע
וכשאינו
כן
מישורי,
א ל א על
מלבד
א י ל ו או
הלק
שיהיה הר
שאין
מה שאמרו
בתר
אזלי
נמוך
ויכול
קרוב
שהכל
אהרים
סימני
לחמה,
הטבע
,
מ ה א י ז ו ר ,ו כ ד ׳ יימ
אילו יהו סוגי הרים ימננכה
ומקור,
ן
ס
שנחלקו
ל נ כ ו ת ו ,וכנ״ל ־־׳.-
גבוה
שיהא
לאדם פלוני,
ורהוק
עוד
וכד׳,
ולאחר — לא.
יש
ונמצא
שהר
או
להוסיף
ולדון
א ח ר ו ת ג״כ.
ב ר ו ר ש ה כ ר ע ת ס פ ק ה ל כ ת י זה ע ״ י ס ב ר ו ת ,כימאין ל ה ן מ ק ו ר
ושורש
ובזה
הראנו
ו
ס
יורשיה
במקום
נוכל
ק
י
ם
׳
צ
י
כ
לילך
ה
אהר
מעט,
מה
בסברות
שמורה
זו,
שהביעור.
חלק
מהדנים
בענין,
הנושא,
השכל
ה ש י ט ו ת מ ק צ ה ל ק צ ה ,ויימ ל ב ר ו ר ע ד י ן א ת
שאם
הישר,
ה ט ע ו ן בירור.
לא
ננכה
הרים
שבאופק,
מ ק ו מ ו ת ש ם ת ח י מ ב ל ש ק י ע ה ש ע ה ה ס מ ו כ ה ל ח צ ו ת וכד׳ ,ב ר ו ר ה מ א ד .
הוכחתה
״שני
ב׳ :״אלא מעתה עשתרות
די להביא הגמ׳ בסוכה
קרניים״,
ולשם
ופידש״י.
הרים ג ד ו ל י ם ו ה ש פ י ל ה ביניהם ומתוך גובה ההרים אין ה מ ה ז ו ר ח ר ת
בשפילד״״.
שא״א
על
יתכן
ר
לנו
דאורייתא,
שיש
ישי
להסתפק
אם
לסמוך
זה
להעיר
פ
סברא
יהו
ובוודאי
אם
כדלקמן:
״
שלדינים
בלתי מ ו כ ח ו ת אילו
הנה
ב
הוא
מה
מעין
באחרונים
ובראימוגים
׳מום
תלוי
מ א ד נ נ כ ה ל מ י ש ה ו ,ו ג ב ו ה ה ר ב ה י ו ת ר — לא .כ י ו ן •מהוא ר ה ו ק ,ו כ ל
סברות
ש
נלמד'־,
חילוקים מעין
כשהאופק
וכשהמסתיר
לזכור,
בהרים
שם
והם
7
עד
בינוניים
ב י נ ו נ י י ם שיימנם
במזרה,
המאחרים
להרים
פשוט
לנכות
שגם
הרים
בעשתרות
שבאופק
קרניים ישנם
ללא
הגבלה,
ויימ
נץ
ושקיעה
להפש
מדי נא
הגדרה
וא״כ
ברוחק,
צ ו ר ה ו כ ד ׳ ש י ק ב ע ו א ת ה ה ל כ ה בזה .א ב ל גם ע ל ס ב ר א זו יימ מ ק ו ם
שם
ברור
גובה
לערער '30
25עי׳ במציאות ע״ד ,בפרק זה ,לקמן ,וכן שמעתי מת״ח א׳.
26הקדמת הנברשת ,ם״ק ב׳.
27הרב שטרנבוך.
28כהערתנו בדעת בעל התניא ,סוף פ״ד.
29הרב וויזר.
30מתוך שמצינו באוירון ושאר מקרים בהם האדם רואה השמש כל היממה או
שנםתר
ממנו זמן רב כבקוטב ,שהעלו האחרונים את האפשרות שמונה 6מעל״ע ,והשביעי שבת
שמא אם קי״ל שאין מנכין הרים ,צריך לנהוג כך גם בעשתרות קרניים.
80
www.daat.ac.il
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
קביעת
אינה
מה
צורת האופק הנקרא ״כסוי״
)טבעי(
)מלאכותי( וזה הנקרא ״אופק״
ב ר ו ר ה ע ד י ן ׳מגם ל א ה ר פ ס ק ו ימל
ה מ ה ר י ל ״ ד נימארו ס פ י ק ו ת ביהם לכך,
ועוד,
או
ע ו ד ימלא פ ס ק
!
ל ג ב י ׳.׳בת
.
׳מאין
בדבריו
בירור
מהמרחק
מי
ה צ ו ר ה ה ם ה ק ו ב ע י ם ה ע י ק ר י י ם .מ ה ע ו ד ש צ י ר ף ל פ ס ק ו א ת ט ע מ ו שיל ״ ה נ ב ר ש ת ״ ,
כי החשבון מוכיח שאין לנכות את הרי מ ו א ב ; וטעם זה כנר׳ שגגה ,ש ה ה ש ב ו ן
אינו
מורה
1
כן־ ׳.
בכל
מקום
המרובות
להאמר,
ומוכרהה
מההלכה.
ב כ ו ו נ ת הרימ״ז ,ב ק ב י ע ת ה ר י ם ג ב ו ה י ם ש ב א ״ י נ ס ת פ ק נ ו י .ו כ ן ל א נ ו ד ע
נסתרות
ל מ ד י ד ת הר־־ם ב י נ ו נ י י ם ,מ ל ב ד מ ה ש ה ר צ ה ב ע ל ה נ ב ר ש ת ל פ נ י ה מ ה ר י ל ״ ד ,
ונקבלה שם
בינוניות,
טענתו
מ מ ק ו ״ א ב ה ז ״ ל ש ד ו ו ק א ה׳ ה י ד י ע ה מ ר ב ה א ת ה ד ב ר ה ג ד ו ל
באדם
פימוט
כל
ימאינן
מהמציאות
או
1
כ י לימ׳ ה ז ״ ל ״ ה ה ר י ם ״ מ ו ר ה ע ל
צ״ע
זמן
בהגדרה
אין
ולרולן
מקור
יש
הסברות
שנאמרו
זו,
מכרעת
הוא
המשיג
שאין
ראיה
זמניו
מורהבת
משתנים.
באופן
ומ״מ
, 1
ז ו ,וגם בכך
3 5
ביותר .
מלאכותי,
כיושב
באוירון
או
במגדל
המחוברים
בגבעה
מגדל,
או
לקרקע
י ש ל ע י ׳ ש מ א א י נ ו כך ,ש ס ״ ס ר ו א ה ה ו א א ת ה ש מ ש ב מ צ י א ו ת ,ו מ ש ״ כ ה א ח ר ו נ י ם
דא״א
יהא
שתהא שבת
דינו
ל מ ט ה וחול
למטה כלמעלה,
למעלה ,יתכן לפרוך
או ד מ ת ו ך
שגם
מ ת ר י טעמי .דיממא
בהר ״טבעי״
שייך
מצב
אה״נ
)אמנם
זה
ר ק ל ח ל ק מ ה ש י ט ו ת ( מ א ן ל י מ א לן ד מ ג ד ל ש א נ י .ו כ א ן ה מ ק ו ם ל ה ז כ י ר כ י ב ב ע י ת
עיר
שלימה שבה
מעלות
ומורדות
כבר דנו
;
א ז ל י ב ת ר ה מ ק ו ם ה ג ב ו ה ב י ו ת ר ימיימ ב ע י ר ״
ל״ז:
האחרונים
והעלו
הסברא
כי
כלם
ו ר א י ה לכך ,אולי ,מ ה ס ו ג י א ב י ו מ א
3 7
שהנץ בי־ם נקבע ע״פ הראיה ממקום הנברשת שבהר ה ב י ת .או עכ״פ
שמקומות
ה נ מ צ א י ם ב ת ה ו ם א׳
י ו ת ר ,א י נ ם ת ל ו י י ם זה ב ז ה
לדייק
מדברי
א ז ל י מ ד י נ א ז ה ב ת ר ר א י י ת ו ש ל זה ,ו ה ר ה ו ק י ם
י־ ׳.
א ב ל א י ן ל נ ו מ ק ו ר מ פ ו ר ש ,קדום ,ה ד ן ב ב ע י ה זו.
5
הראשונים
בדבר
מקומות
אמנם
יש
דאזלי
ב ת ר ר א י ה מ ה ג ג ו ת וכד״ י• א ו ע ״ פ א ו מ ד נ א ש ל אנימים ־ ,ד א כ ן כ ל מ ק ו ם
!
מסתירים
שבתים
הראיה,
10
י ש לו ז מ ן ה ל כ ת י א׳ ,ל כ ל ה נ מ צ א י ם בו ,ו צ ״ ע .
31לעיל פ״ב הערה .20
32לעיל פ״ה הערות .3—5
33סוף פ״ד.
34הנברשת ע׳ נ״ח נ״ט .כלש׳ המהריל׳־ד שם :״וגם כנים דבריכם אשר מדוקדק כן בלשונם
שאמרו ההרים בה׳ הידיעה ולא אמרו כשזורחת על הרים גבוהים״.
35עי׳ גמ׳ קדושין כ״א :״אמר מר ,המרצע — להביא מרצע הגדול ,מאי משמע ,ובו׳…״ ,וי״ל.
36לקט הקמח החדש סי׳ פ״ט ס״ק ו׳ ,בשם ה״אשל אברהם״ מבוטשאש .וע״ע ב״יריעות
האהל״ ו״סביב לאהל״ בהל׳ ק״ש של שחרית.
ל 3ותליא אי תועלת הנברשת היתה לכל אנשי ירושלים כלשונה של הגמ׳ או רק לבאים
בעזרה ,ועי׳ מש״כ בזה המשכנות יעקב סי׳ ע׳׳ז בתוך דיונו ,ולש׳ רש״י ביומא ל״ז:
והמאירי שם ,שהוא לאנשי י־ם הבאים לעזרה .וא״כ צ״ע במקור הלבה זו.
38כדעת הגרא״ז מלצר ,עי׳ פ״ב שיטה ח׳.
39כדברי הראשונים בםוגיא במס׳ שבת ,עי׳ פ״ד.
40כתשובת הרמב״ם גבי הנץ ביישוב ,עי׳ לקמן פ״ח.
81
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ש י ט ת ה א ח ר ו נ י ם ש י כ ו ל י ם א נ ו ל ב ד ו ק א ת ז מ ז ה ש ק י ע ה ע״ס סימניה על
ה ה ר י ם ש ב מ ז ר ח ,גם א ח ר ה ע ל מ ה ,או כ ש מ ו א ר ע ד י ן ב ס ב י ב ה ש א י נ ה מוסתרת ״
י ש לדון ,ל פ י ש ע ק ר ו ג ם ה ו א ש כ ל ז מ ן ש ש מ ש ב ע ו ל ם ) מ ע ל מ י ש ו ר ( איגד .שקיעה,
א ל א ש א נ ו מ ח פ ש י ם א ת ס י מ נ י ה ,ה ל ״ ל ש ה ס י מ נ י ם ה מ ס ו ר י ם ל נ ו כהאדמת סני
מ ז ר ה ,א ו ה כ ס פ ת פ נ י ה ר ק י ע ,ו כ ד ׳ ס ג י ב ה ו כ ד י ל ק ב ו ע ש ע ד י ן א י נ ה שקיעה,
ג ם כ ש א י ן הרים ב מ ז ר ח ה מ ח ז י ר י ם א ת ה א ו ר ה ,ש ם ״ ם א י ן ה ר י ם הללו אלא
״ מ ק ר י י ם ״ ב ל ב ד ,ו א י נ ו ג ו ר ם ה ת ל ו י ב צ ו ר ת ה מ ק ו ם ע צ מ ו ,בו נ מ צ א האדם,
ו ק צ ת ק ש ה ל ו מ ר כ י ד י נ ו ת ל ו י ב ה מ צ א ו ת ם ל י ד ו ש ה י א מ ק ר י ת ב ל ב ד ,ואינה
מ ה ו ת י ת כ ל ל א צ ל ו . -ו א ם ה ד י ן א כ ן ת ל ו י ב ס י מ נ י ם ה ל ל ו ,ה ר י ל ע ו ל ם נמצא
ד ל ח ש ב ו ן י ש ל נ כ ו ת ה ר י ם ש ב א ו פ ק ,ת מ י ד .ו כ מ ש ״ כ ה ״ ב נ י צ י ו ן ״ • והגרי״ט
4
4 3
שסימני ה ש ק י ע ה ונץ אינם מופיעים
ג״כ,
אלא
בזמן
המישורית.
השקיעה
ואם
כ י ה מ ה מ א ד י מ ה ג ם כ ש ה י א נ מ צ א ת ע ל ה ר רהוק ,א י ן ב ז ה ב כ ד י ל ה א ד י ם המזרח
א ו ל ה כ ס י ף .נ מ צ א מ ״ מ ש ג ד ר זד .מ ה ו ד ש הוא ,ו ק ר ו ב ל ד ב ר י ה ב נ י ציון ,שרק
ב צ א ה ״ כ יש* נ ״ מ ב י ן ה מ ק ו מ ו ת ה ש ו נ י ם ,ו ב ז ה ג ו פ א צ ״ ע • .ו י ת כ ן ,מ ת ו ר שאין
ה ד ב ר ב ר ו ר כ ״ כ ו ע כ ״ פ ב ז מ ן ה ס מ ו ך מ א ו ד ל ש ק י ע ה ,א פ ש ר ש י ש ש י נ ו י בחשיכת
פ נ י ה ר ק י ע ה ע ל י ו ן ,כ מ ו ב ן ש א י ן ה ס ב ר ו ת ש ה ע ל נ ו מ כ ר י ח ו ת ,ו מ ״ מ ה ן מצריכות
ע י ו ן מ ח ד ש ב ג ד ר י ה ל כ ה זו ,ו ב י א ו ר ה ס ו ג י ו ת ש נ ע ש ה ע ״ פ הנהר .מ ו ט ע י ת אולי.
)כן צ ״ ב ב מ ש ״ כ ג ב י ר א י ת ה ש מ ש ב פ ו ע ל — ש מ א מ ״ מ א י נ ו יום ,ובמגדל
,4
4 5
4
ואוירוךי ,
פני
ואינו
לראותם ,
אלא עד אהר עבור
הרהורים
אלא
וראיית
4 7
אפשר
אינו
הכוכבים
בלבד,
באופק,
הרקיע
והעיקר
שמא
ברור
העליונים,
בפועל,
ג״כ
אולי
אינה
שהרי
צאה״כ,
ביום
גם
מ י מ נ ה ה ד י ן א א ״ כ נר׳ א ה ר ש ק י ע ה ו ס י מ ג י ה ,ושמא
ש ע ו ר ב י ה ״ ש ו ב ה ר ג ם ה ו א מ ת א ה ר ; ו א י ן אילו אלא
כ מ ש ״ כ ב פ נ י ם ( .ו ב ד י ן ע ״ ה צ ״ ע כ י ו ן שאינו תלוי
ש ע ם א י ח ו ר ה נ ץ מ ת א ה ר ע ״ ה ,ש א י נ ו ק ש ו ר למראה
ודלא
כצאה״כ,
1
וצ״ע* .
41מועדים וזמנים ,והרב וויזר ,כדלעיל פ״ב שיטה ה׳ ,ע״ש הערה .13
42משא״כ למ״ד שאדם אזיל
בתר ראייתו אפי׳ הוא
מוקדמת דאע״ג שההרים המסתירים אינם
גבוה ,או
במקומו מ״מ זו
בעמק
מהות
שרואה
השקיעה,
השקיעה
אבל
אם
ראיית הקרנים הם רק סימן לחמה וםגי בסימן ,קשה לתלותו בדבר שאינו מהותי כלפי
מקום האדם.
43פ״ב שיטה ו.
44פ״ג .ועדין צריך בדיקה אילו הרים ואופקים גורמים לשנוי בזמן הופעת סימני ביה״ש —
כ״הכסיף״ ,או שקיעה והנץ — ,כ״האדמת פני הרקיע״ ,ואילו לא.
45שם ,הערה .23
46בריש פרק זה ,אות א׳) .עי׳ הערה ,30סברא דומה כדחיה בע״א(.
47כשנמצא מחוץ לאטמוספירה )מעטה שכבות האויר של כדור הארץ( .וה״נ אם יצוייר
שבצורה מלאכותית מסיר את השפעת התנפצות קרני האור בסיבתו ,או בלקוי חמה מלא.
48עי׳ שכבר הערנו מזה ,בפרקים הקודמים ,ובמיוחד בהקשר לראיה
לעיל בסוף פ״ה.
82
www.daat.ac.il
ממקומו של
לוט
אתר דעת -מכללת הרצוג
צריכים
עדיין
לדון
אגו
גובה
בנכיון
ה מ י ש ו ר ו פ נ י הים ,כ ג ו ב ה ב י נ ו נ י ו ק ו ב ע
דלעולם
בלבד.
שהאדם
אלא
כשהמדובר
הוא
הרים
מנין
ו י ש ל צ מ צ ם ב ע י ה זו ,ל מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם
4
י־׳ .
בגכוי
וכסוי
באופק,
נלקחו
או
גובה
המסתירים
הרים
כך
באופק,
ו א ו פ ק י י ה ו ע ל מ י ש ו ר א ה ד ,א י ן מ ק ו ם ל ש א ל ה זו ,ש ב כ ה ״ ג א י ן ע נ י נ נ ו
ליישר את השטה ,כך שיהיו ש נ י ה ם על אותו המישור ,ולאו דווקא ב ג ו ב ה
פ נ י הים ,ש כ ן א ם פ נ י ה ת ב ל כ ו ל ו ו פ נ י ה י ם י ו ג ב ה ו מ ע ט או י ה י ו נ מ ו כ י ם יותר,
ישתנו זמני היום
לא
על
ראיית
זמן
ועמקים(.
לרמתו
ולכן
בצורה
החמה
המורגשת
באופק,
אנו
כשאין
כלל
).שאין
כדור
כשהשגוי
כה
קטן,
כגובה
משווים
גובה,
יש
להעלות
את
אלא
של
הסביבה
כל
של הרואה ,או של ההרים באופק ,ו ה ״ ה להוריד א ת ה ה ר ל ג ו ב ה ה א ו פ ק
1 ,
או
קוטר
הארץ
הרגיל
משפיע
הרים
ל ה י פ ר ,ו ל ק ״ מ .מ ש א ״ כ ל א ו ת ם שיטות ׳ ־•
ג
כ ס ו י י אופק ,א ו לו י ה א א י ם כ א י ,
שאינם מנכין את
אלא רק
הגובה
צ ״ ע מ נ י ן ל נ כ ו ת מ ק ו ם א׳ ב ל ב ד ,ש כ ן א י ג נ ו
י ו ד ע י ם ע ד ה י כ ן נורידנו ,או נ ג ב י ה ג ו ) ו א י ן ל ה ק ש ו ת כ ן א ם נ א מ ר ש ש ע ו ר ב י ה ״ ש
א ל א במיימור ,או
אינו
שטה
רוב
כבינוני
זו(
תבל
פני
במקום
הוא
שהוא המוגדר
וכהרבה
וכד׳,
האופק
זה,
באופן הברור
קביעות
או
מסויים
בגובה
אהרות
אפשר
אחר״(.
ואולי
יתכן
כך
ליישב
נראה
ת מ י ה ה זו,
לקבוע
לעין
דס״ם
מקום
זה
ביותר,
)וכסברותיהם של
אוה״ע בקביעה
שנקבעו
ע״י
והרגשה
כהגדרת
זאת
מהמדרש
שנלמד
אומדנא
״זכור
בלבד,
בים…״
5 3
,
ממנו
שנר׳
כ י אכן אופק הים הברור ,הוא זה ש ע ל פיו ק ב ע ו הכמים א ת ס י מ נ י ודיני היממה,
ולכן
ממוצע
נעשה אנהנו ממנו אופק
וקובע גם
את גבול
ל ע נ י נ נ ו ,ו נ ק ב ע בו
נכוי הזמן ההלכתי .ואכתי צ״ע.
ה.
קביעות
נציין
הלכתיות
בפרק
זה
ומציאותיות
עוד
כמה
ענינים
בגשתנו
ל פ ת ו ר ב ע י ה זו,
להשלים
הדיון כ ד א י ל ה ב י א ם כאן.
יימנם
הלכות
שדנו
שונות:
הלכתיים
הלקם הובאו ג״כ
המפרשים
בהן
או
מציאותיים
בדיוני האחרונים
בעקבות
חידושיהם
שיש
לדעתם
ב נ ו ש א זה ,ו כ ד י
בםפיקא
1
דידן ,
ואחת
ה ה ל כ ו ת ה ת ל ו י ו ת ב י ו ת ר ב ע נ י ן זה ,ה י א ״ ת פ ל ת ו ו ת י ק י ן ״ ,א ש ר כ ל מ ה ו ת ה
בדיוק
ג״מ
ובכוון
ל ש ע ת רצון,
ולשם
כך,
צריך
לידע
זמן
הנץ
בדיוק,
ולכן
49שאלה שרק הנברשת עוררה בכתב.
50הרב טוקצ׳ינסקי.
51למשל ,לשיטת הגרא״ז מלצר אם נקבל שהרי מואב שאני ,מ״מ את י־ם צריך לנכות.
52כיון שגם איננו
אומרים אלא שהשעור
נקבע
במקום מישורי,
ואיננו קובעים
גובהו
של מישור זה ,כלל.
53בפ״ו.
1עי׳ שו׳׳ת בני ציון סי׳ י״א בעיקר ,וסי׳ י״ג .אור היום ,ע׳ 47שיישב סתירת הסוגיות
ממם׳ שבת לפסחים ,שבה עסקו ר״ת והגאונים ,ע״פ שיטתו בסוגיא זו ,ועוד.
83
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ד ב ר י ם אילו ,ה ת ם .-
יש
שעל
אף
הראויה
שנפתרה
בי־ם׳,
כתבו
כללי הרי לא
נמצא
ה י א ל ג מ ו ר ק ״ ש ע צ מ ה ו ע כ ״ פ ב׳ פ ר ש י ו ת ר א ש ו נ ו ת ע ר ה נ ץ
ולהמשיך
ולהגיע עד גאל ישראל עם הנץ הנראה ,כשהוא מ ת א ה ר
4
הרים
והנה
האחרונים
מ״מ פתרון
מתוך
קושי
זאת
באופק .
5
גם מ ש ו ם
מה
עוד
צירוף
שהנץ
השיטות
עגולת
ונמצא
׳מגם ב ה מ ש ך ה ז מ ן ח ש ו ב הנץ ,ו ש פ י ר ל ה ת ח י ל
עצמו
אינו
כל
מתמשך,
מכסים
ההנהגה
החשבוני,
ע״י
אלא
בסוף
ה ת פ ל ה אז,
ל
ברכות ,מ ״ מ
בריימ
שלענין וותיקין
ברור
וכדבריהם המפורשים של הרא״ה והר״א
לברכות,
מתפלה
מלבד
שי״א
שההרים
בעניז
אינה
אלשבילי
אלא
קובעת
)שטמ״ק(
זה
י״ .ד
ב
התחלת
בחידושיהם
כ י ״ ת ו ך ה נ ץ ,כ ל א ה ר ה נ ץ ד מ י ״ ״י — נ מ צ א ש א ף אם ת ק נ ה זו
מצילה
ונמצא
למשל
אינו
מקיים
קודם
הנץ,
אין
כל
שאינה
המצור!
כ ה ל כ ת ה ,ואין לו היתר
הדיוק
הנצרך
שיימ
באפימרותנו
לציין
לתשובת
להנה״ח
יהיד
בטהון
תקנה אצל
וםימננו
אדומה
א ע ״ ג ש ה נ ץ ה ו א ז מ ן מ ת מ ש ך ו כ מ ו ש נ ר א ה גם ב פ ר ש ״ י ב פ ם ה י ם
ובבעה״מ
9
עלית
אינם
ט פ י מ ־ 5 / 6דק׳ ,א י ן ל ה ק ד י ם ה ת פ ל ה ל נ ץ ה נ ר א ה .ויימ ל ה ע י ר
הנץ .
הסתרת
שהשמש׳
ק ״ ש אינה נ א מ ר ת אלא אהר הנץ״ .לכן העלו לדינא ,שכל
בקיצור:
2
הוא
כי
זמן
הנץ
השמש ,
שכל
מיוחד
לה,
בבעיה
לכן
זו
המתפלל
שאכן
זוהי
וותיקין״
להפסיד
תפלת
שאם
בכה״ג
וותיקין,
י ע ש ה כן,
את
שמא
תפלת הציבור.
ל ת פ ל ת וותיקין ,כמותו צ״ע ,וכבר האריך
לדייק
בזאת
הרמב״ם
בייימוב
ע״פ
הלוחות
וז״ל:
על
דרך
תפלת
הקירוב
ושעון
השחר
מהו ? . . .
מדויק
וצ״ע.
בנברשת,
להוכיח
1
שבידינו־ ,
מצוותה
עם
וכדאי
הנה״ח…
)תשובה . . . (:דיוק
הזמן
הנברשת ,כדלעיל פ׳׳א.
3ע״פ פסק המהריל״ד ,כנ״ל פ׳׳ב ,פ״ה.
4ולגבי הנמצא בהר גבוה לא דנו.
5עי׳ ריש פ״א.
6הרב דבליצקי ,במאמרו שב״שעלי דעת״ ,ובמכתביו ,וכן יש שנוהגים כן במניני וותיקין
השונים ,ויש שלא נהגו כך.
ד ד״ה ״בתוך הנץ״ ,שמבארו כשמתחיל הנץ.
8ד״ה ״תניא ר׳ שמעון בן יוחאי״.
9שמיד לפניו יש לגמור ק״ש ותיכף לסמוך גאול״ת ולהתפלל ברגע ראשון זה של הנץ.
כך שמה שהנץ עצמו מתמשך ,אינו מועיל לבא׳ לענין זה .אא״כ לפי׳ תר״י במשנה ק מ א
דברכות ,סד״ה ״תניא נמי הכי וותיקין״ ע׳׳ש ,וגם זה רק משום תפלה ,אבל עצם ק ״ ש
צריך לגמור עד תחלת הנץ ,וזמן הברכות כמותה ,ומתוך שצריך לסמוך גאול״ת
שוב
לא הרווחנו דבר .ואכמ״ל.
10ר״א אלשבילי בחי׳ דף ח :ד״ה ״אחת קודם הנץ החמה״ ,והרא״ה שם בפקודת הלווים.
11אם קי״ל שתפלת וותיקין עדיפה על תפה״צ כמו שנקטו פוסקים אחדים ,הרי ברור שצריך
שיתפלל כ״וותיקין״ ,ואם אינו עושה כן ,ואף בטפק ,לבא׳ ,שוב אינו פטור מתפלת הצבור.
12דף ד .מספרו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
א י נ ו מ ח ו י ב ,א ל א ה ו א ל פ י מ ה ש מ ת ק ב ל ע ל ד ע ת ה מ ת פ ל ל ש ה ו א ,ה ו א ה ז מ ן ״ .״ י• .
לעי׳ בזה דלכא׳
ויש
בגמ׳
ש ק ש ה לעשיות
ובראשונים מצינו
וכדברי
כוותיקין,
התום׳ ברכות ט :ס ד ״ ה ״לק׳׳ש כוותיקין״ ,ו ר ש ב ״ א ש ם בהי׳ ס ד ״ ה ״ולענין פ ס ק ״
ו ר י ״ ף שם ,ש א ״ א ל כ ל ם ל ע ש ו ת ו ל כ ו ו ן כ ו ו ת י ק י ן .ו ב ל ק ט י ו ש ר ע מ ׳ 17מ ס פ ר ע ל
רבו
תרוה״ד,
בעל
התפלל
ימלא
מימום
כוותיקין
כתוב
שיבת״ס
קימה,
שיהוא
ו א ם כדברי ה ר מ ב ״ ם ש ש ר י ל א מ ו ד הזמן ,צ ״ ב מ ה כ ״ כ ק י מ ה ״ .ונדמה ,שעקרונו
הרמב״ם כאן הוא ב ב ח י נ ת :״ ו ר ח מ נ א אמר עביד ,ובכל היכי ד מ צ י ת ל מ י ע ב ד
של
ניחא
)בכורות י״ז.0
ליה״
שבירת
ראיית
הבאנו
הקרניים:
דברינו
בראשית
ה״רפרקציה״
כי
לעיוות
גורמת
ה ש מ ש ,ו ש י נ ו י מ ק ו מ ה ה נ ר א ה .ר א ו י לציין ,מ ה ו ש י נ ו י זה ,מ ת ו ך ש מ צ י נ ו
,
ש כ ת ב ו ש ה ו א מ ג י ע ל כ ד י 0דק׳•׳ ,ולמעשיה אינו
שהיו
ד ק /כלומר
אלא כ־2
א י נ ו מ י מ נ ה א ת ר א י י ת ה ה מ ה ב ע י נ י נ ו א ל א ב כ ־ 2דק׳ ,כ ך ש ה י א נ ר א י ת מ ו ק ד ם
יותר
שחר,
עם
בערב.
ומאוחר
לספק
וגם
השלכה
דידן
זה,
בענין
שכן
יש
ל ש י ם ל ב כ י כימאנו ר ו א י ם ה ח מ ה ע ל ה ה ר י ם ב א ו פ ק ,א ו כימאנו ע ו מ ד י ם ע ל ה ה ר ,
משתנה
הנגרם
במעט
ע״י
מחימבים
את זמן הראותהז
והחורף
תלוי
ולפעמים
ה ג ו ב ה או
בהרבה,
כסוי
חשבון
האופק,
בשיינוי
זה
יימ
ה״רפרקציה״,
של
)כימאין
להתחשב
מ ד ת ש ב י ר ת הקרניים.
ומלבד
רואים
השינוי
ההמה,
מ ה עוד,
אלא
שגם הקיץ
ו ת נ א י ה א ק ל י ם ה ש ו נ י ם ,ג ו ר מ י ם ל ש י נ ו י ע ר כ ו שיל ז מ ן זה ,מ כ י ו ן ש ה ו א
בצפיפות
הרים
שכבות
ועמקים:
האויר
השונות,
כותב
הגרי״ט
בהן
בספרו,
עוברות
פעמים
הקרניים".
אהדות,
שהרי
גורמים
י־ם
ל א י ח ו ר ה ש ק י ע ה ב כ ־ 4ד ק ׳ ע ד ש ה ש מ ש נ ר ׳ ש ו ק ע ת בים ,ו י ש ל ה ע י ר כ י ח ש ב ו ן
זה
אלא
אינו
בשקיעה
ולא
עפ״ר,
הנראית,
ואינו
ואפי׳
בשיעור מ מ ו צ ע כ ז ה ,
שתחתיה
וממילא
קבוע,
את״ל
וישי
שהוא
לכך
ספק
הימלכות
בלבד,
ג ר י ד א ,שיכן ה ש י נ ו י ב י ן
)לולא ההרים(,
נע בין 4ע ד 6דק׳
בירור
חישובו
גם
צריך
מחדימ
בדרך
רבות
יש
על
לחשבו
הנהוג
עכ״פ
בי־ם
במדויק
ה ש ק י ע ה בהרי י־ם והמישור
בערך,
של
ב ת ק ו פ ו ת השינה ה ש ו נ ו ת .
הגרי״ט
)בסוף
ספרו,
ענין
13הוצאת מקיצי נרדמים ,כרך ב׳ סי׳ רנ״ה.
14אמנם יש שנר׳ מהם שהעכוב הוא ״טכני״ ,ר״ל הקושי המעשי של העם לקום ולבוא
כה מוקדם לתפלה זו .אבל יש שנר׳ מהם שהקושי הוא כוון הנץ עצמו ,והנה לפי
המבואר
ירשב״א וז״ל :״לא יכולים להתקבץ״ .שהקושי הוא מעשי ג״כ) ,הוא כותב
גם את ענין הכוון; 1מצינו יישוב לדברי הרמב״ם ,וכן יש לדקדק גם בתחלת דברי הת״ס
שכתבו שלא היו יכולים להקדים ולבוא) .אלא שהוסיפו גם שלא היו יכולים לכוון( ודו״ק.
15הרב טוקצ׳ינסקי בעתון ״קול ישראל״ תרצ״ט גליון ריש אב :וי״ח אב ,מביא כדבר
פשוט את דברי ״אור היום״ שהנה״ח נר׳ מוקדם ב־ 6דק׳ בגלל שבירת הנצוצות ,ועי׳
חקירת הגרי״ט עצמו בענין ה״רפרקציה״ בספרו ,ע׳ ט״ז.
16דברים אלו ,לא כל המחשבים עמדו עליהם ,ואבי מורי ה״ר מרדכי מנת חישב ומצא זמנים
אילו
במדויק לתנאים
ומקומות
שונים,
ויש
עכ״פ
לזכור
זאת
בבואנו
לערוך
הלוח
לזמנים הנראים ,כשאיננו עוסקים בראיה ,אלא בחישוב בלבד.
www.daat.ac.il
85
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ח ד ו ת ( ב ו ה ו א ק ו ב ע ה ה פ ר ש ב ז מ נ י ם ב י ן י־ ם ל ז מ נ י ת ״ א ו ח י פ ה ,ו ב י ן
ידיעות
ה י ת ר ה ו א מ ס ת מ ך ע ל 4ד ק ׳ אילו .ו כ ב ר ה ע י ר ו ע ל כך ,כ י ב ה פ ר ש י ם א י ל ו י ש
אי־דיוקים
אמנם
המגיעים
חשבון
עד
הנכוי
לכ־6
בעמק
דק׳
אינו
בזמני
כ״כ
הנץ
פשוט,
בפרט,
שתלוי
והדבר
בגובה
1 7
טעון
תיקון .
ובמרהק
כסוי
של
האופק.
בירושלים:
שקיעה
בשקיעה
להלכה,
זה
נעשתה
זמן
עוד
בעקבות
ע״פ
יימ
פסקי
השעון
לעורר
כאן
בקצור,
הגרימ״ט
ע״פ
הראיה
הערבי,
ברורה
ואינה
הנהוג
על
באופק
די
בירושלים
הימי,
הצורך.
שקביעת
כותב
הגרי״ט
ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ש ה ו א 4ד ק ׳ א ח ר ה ע ל מ ה ש ל ה ה מ ה ב י ן ה ר י י ־ ם < ׳ ו ה י א ש ע ה 12
הערבי,
לשעון
י־ם
מיושבי
שעת
שההכרזה
גם
ב״תבואות
על
פיו בי־ם כתוב
2 0
החמה .
הוא
10
אמנם
של
נ ע ש י ת 10
שמש״
שווארץ
לר״י
אהר
במבוא
זמן
״אור
השקיעה
השמש
הנר׳
ובהקדמת
דק׳
ש ש ע ת ה מ ו ג ר ב ה י א ,12מ כ ו ו ן 10
מביא
1
לעי!
שנעשו
הלוחות
שקעה
אהר שכבר
ו ב נ ב ר ש ת כ ת ב ש ה ש ק י ע ה ההלכתית ,כל׳ סוף כ ״ ד ש ע ו ת ל ש ע ו ן ה ע ר ב י
כ־ 7דק׳
היא
הכרזתו
ה״מוגרב״.
דק׳
ובספר
היום״
עדות
ימס* .
דק׳
אח״כ
קודם
נ צ
בכף
.
השעה
החיים
,12
סי׳
ונר׳
קל״א
כוונתו
ס״ק
ברורה
כ״ז
שביאת
מביא
הנר׳
שהשקיעה
השמש
אז,
היא
ה ה ל כ ת י ת נר׳ מ ו ס כ מ ת ע ״ פ כ ו ל ם ב ש ע ה ,12ו כ נ ר ׳ כ ך ה י ה נ ה ו ג .ו כ ע ד ו ת ו
של
הבן
י־ם
ע י ה ״ ק ו ה ב ר ו ן ש א ם ק ר א ה מ ג ר ב א י ן מ ת פ ל ל י ם מנהר .ל א ב ח ו ל ו ל א ב ש ב ת ,
א י ש ח י ח ״ א פר׳
הל׳
ויקהל,
מנחה
כ פ י ע ד ו ת הגאון ה ח י ד ״ א ז״ל״ .ו מ ע ת ה ברור
כמה
דק׳
שכ״כ
יש
להוריד
הנברשת,
את
לנכות
המשתנה
הזמן
בירור
קודם
ר א י ה זו
לפני
כמה
העיר
יש
השונים
לקריאת
)ולא
המהריל״ד
לחשב
רחוק
שהיתה
בנכוים(.
שמהם
המגרב,
שכך היה נהוג בי־ם ,ורק נ ח ל ק ו
שונה
ראו
הדבר
מחל׳
גם
ויתכן
את
שנחלקו
בין
של
במציאות
הסוברים
שהדבר
השקיעה,
בעדויותיהם
זח ח ש ו ב גם ל ק ב י ע ת זמן ה ד ל ק ת נרות
בי־ם
שבשעון
פחות
חלקי
גובה
ט׳
״ושמעתי
׳
שיש
נובע
מגובה•
וממילא
הפרשי
השונים.
המקורות
בירושלים ,הנעימה
40ד ק ׳
השקיעה .היו שעוררו על המנהג ,ועיקר חדיון סובב אודות זמני ה ת ק י ע ה
שנהגו
״ביאת
בדיונו
הרי מואב,
של
בין
עבור
ההר;
ס״ק
וז״ל:
מגהג
בעבר והפרש
הערבי
10
שהיו
הזמן
נוהגים
בו
שבינם
לשקיעה;
הכמי
הספרדים
ד ק ׳ ו ל מ ד ו כ ן מ ד ב ר י כ ף ה ה י י ם ,סי׳
ה ש מ ש ה י א 10
דק׳
קודם
12״״.
אולם
הדולקים
היתה
על
ק ל ״ א ם״ק כ״ז,
כמש״כ
המנהג
השקיעה
לעיל,
בשעה
הכותב
יש
כתבו
12
וז׳׳ל.
להעיר
על
17עי׳ שנויי הזמנים המסומנים בסדור מנחת י־ם ,ובכללים בסוף לוח א״י.
18ביה״ש ע׳ ס׳ .ועוד.
19אוד היום ,ע׳ .49—50הוא מבאר שם איחור זה בגלל גובהו המאחר את ראית השקיעה
ב־ 10דק׳) ,על המגדל( דבר שאינו מציאותי .ויתכץ שעדותו מפוקפקת.
20לוח לידיעת ע״ה ,הנץ ,חצות ; ירושלים ,תרנ״ד ,יו״ל ע״י שלמה מוסאיוב.
21בהשמטות לנברשת ,דף נ״ו ,אמנם הביא שם גם דעת האומרים שההפרש 10דק׳.
22תשובות ״יביע אומר״ לרב עובדיה יוסף ,ח״ה ,או״ח סי׳ כ״א ־ ,ועי׳ קונטרס ״יחוד,
דעת״ שכתב אודות ענין זה הרב א .בריזל ירושלים ,תשל״ב.
86
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
3
כ ד ׳ ש כ נ ר ׳ ק ר י א ת ה מ ו ג ר ב היתד ,א ח ר ה ש ק י ע ה ה נ ר א י ת ב י ר ו ש ל י ם בכ־ 10דק׳,
ודקדוק בלש׳ כף החיים מ ר א ה כך במפורש ,ולא כפי ש ה ו ב ן מדבריו — ש ק ר י א ת
ה מ ו ג ר ב היתד ,א ה ר ה ש ק י ע ה ה ה ל כ ת י ת .כ ך גם י ש ל ה ע י ר ע ל
השמשות״,
״בין
ההנחה
ע״פ
מבואר
שם
שהשקיעה
של
פסקו
ההלכתית
הרב
היא
שמואל
ב־.11.50
םלנט
אומנם
הדברים שבספר
אודות
יש
זמן
לעי׳
טבילה,
הכמי
שמא
ירושלים
ה ר א ש ו נ י ם ס ב ר ו ש ל ה ל כ ה א כ ן ה ש ק י ע ה ה י א ב־ ,11.50כ ל ו מ ר ה ש ק י ע ה
הנראית,
במישור אלולא
ולא כדעת הגרי״ט להלכה,
בקירוב לזמן הנראה
אלא
3
ג ו ב ה ההר ,ו כ ד ע ת ה ר ב מ ל צ ר ,א ל א ש א י ן ה י ד י ע ו ת ע ל כ ך ב ר ו ר ו ת ד י ה צ ו ר ך ־ .
ניסינו
השונות
ההלכה
במאמר
לקבץ
זה
כל
את
בבעיה
הנאמר
לברור
זו,
הדעות
את
ו ל ב ח ו ן א ו ת ם .י ה ״ ר ש י ה ו ד ב ר י נ ו א ל ה ס י ו ע ו מ כ י מ י ר י מצוד ,ב י ד פ ו ס ק י
ב ס פ ק זה ,ו ל א ם ו ק י ש מ ע ת ת א
— להכריע ולהורות
דהלכתא.
אליבא
סיום
הערות והוספות למאמר:
א.
סרק
שני,
שיטת
ומתוך
הגרש״ז
הקשיים
בדרך
)ג(:
יתכן
הרבים
שאין
בביאור
בדבריו
דבריו
כוונה
כפשוטם,
לחדש
הלכה,
יש
לבארם
שמא
אחרת:
בתהילה
מסתלק
—
מראשי האילנות
האור ויורד
ונראה
והגגות,
שהוא
ה ז מ ן ב ו א י נ נ ו ר ו א י ם א ו ר מ ו ה ז ר מ מ ק ו מ ו ת אילו ,ו ה ו א ע ו ד
קודם
להעלמותח
כדי
שאין
ההחזרה של
משער
חמה
קרניה
בעל־התניא
כולו
נראית
היא
סלוק
ע״י
וירידת
האורה
ההר את
השקיעה
האור
מההרים
בהיות
לעיניים.
השקיעה
באופק ,ואפשר לבדוק
החזרת
על
של
באופק,
אורה
מראשי
כעבור 4דקות
העלמות
הגלגל
ההלכתית,
ניכרת
לעינינו,
ה ח מ ה מ ע ל האופק,
אבל
נחלש
בערך,
עם
מ צ ב זה — ב מ ק ר ה
ההרים,
עד
כל׳
שהאופק מוסתר,
הוא
כשלמעשה
הזמן
רואה
בו
אין
הנמצא
ליושבי המישור היא כבר
ההלכתית.
נמצא
ל ב י א ו ר זה,
שקודם
השקיעה,
שאין בכוונת
וזמנה
השקיעה
בדיוק
לחדש
כאן בזמן
מתור
דברי הגרש״ז בםדורו
ה״תניא״
ע״י
ההלכתית,
המתנה
א ל א לסמן לנו הזמנים
החזרת
והכל
אור
בסביבה,
ולא
מ י ו ש ב שפיר.
את סימני הראיה בכך שאין
הרים במערב ,דייק ה ר א ״ ח נאה ,ש ג ם ל ד ע ת ו יש לנכות כסויי הרים
באופק
ולא
צורת
האופק.
23על זאת העמידני
להתהשב
בכד
שהראיה
המעשית
משתנית
עם
שנויי
הרב זלמן ק ו ר ן .
www.daat.ac.il
87
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרק
ב.
בביאור דברי המהר״ה
ד׳:
עי׳
א ו ״ ז סי׳
בספר ״אורות היים״ פרק
היים
הרב
בענין
דרוק
קפ״ו
רי״ד
והת״ס
ש ל י ש י סי׳ ז׳ ה׳,
בשבת
במה
שכתב
זה.
יעויין עוד בספר ״עין ה ת כ ל ת ״ לאדמו״ר מראדזיז ב ת ה ל ת
הוא
שם
דן
שנראה
בארוכה
ביישוב
בה כי הבאר
)פ״ט(
בכלאים
ל״ה
שם
של
הסתירה
מרים
ב י ם ה ג ד ו ל הוא,
) פ י ״ ב ( ,מדרשי ר ב ה
בימבת
ובין
מקומות
ועוד
מדרשיים — ב ה ם מפורש׳ ש ה ב א ר היתד .ב כ י נ ר ת ,ל י ד ט ב ר י ה .
הוא — כי קודם
בכמה
הירושלמי
עיקר
יישובו
וכתובות
שבין
הגמ׳
המאמר,
ל״ה.
ה ו ר ב ן ה ב י ת היתד .ה ב א ר
בכנרת,
גנוזה
א ב ל מ א ז שיהרב ה ב י ת נ י ט ל ה ו נ ג נ ז ה בים ה ג ד ו ל ,ו ז א ת ע ״ פ מ ק ו ר ו ת
נוספים,
י
ל
ע״ש.
.:׳ י׳ י .״׳•• .י.
ד׳:
מקומו
אודות
ג.
פרק
ד.
פ ר ק ה ׳ :ב ס ו פ ו ,ב ע נ י ן ה נ ץ ב מ ק ו מ ו ש ל לוט .עי׳ ב פ י ר ש ״ י ב ר א ש י ת י ״ ט כ ״ ד
ב״הסוקר״
נכתב
בצפון
בית־שאן;
והקשר
שמצא
על
מודפס
ה״ר
כד
שנראה
מדבריו
בעולם,
ומשימע
וא״כ
יתכן
בשעת
-
להר
הר
״כוכב
ב י ר ו ש ל מ י מפורש*
הוד,״
אל
הוא
שהים
-
ופירש״י
-י־
•־
פ״ה.
על
)כת״י(
ש״סמוך
אומנם
אין
אם
המהרי״ל
ווילנא
שהובאו
מסכת
אהר
בפרק
בכורים[.
עמנואל.
עלות
העיקר
נהשבת
השחר
מתבטא
החמה
בהראות
שלא
כאומרים
כמתגלית
האורה
בלבד,
להתחשב
בהרים
נ ה ש ב ה ה ח מ ה כזורהת וכשיולטת
בעולם
1
־־
י
שדות
שם,
שהמה
שמדובר
ל ש ק י ע ת ה שיל
ראיה
מכאן
מתי
זורהת
־
ומהן
בהן
המה
בהרים,
•
שוקעת,
בשדות
בהרים,
מדרום
לירוימלים
היא
נראית
וזורחת
עליהם״…
החמה
היא
השקיעה
ההלכתית
שכן
ל ה ת פ ר ש ק ו ד ם או א ה ״ כ ,ו מ ״ מ מ צ י נ ו ש מ ו ד ד י ם א ת
ושקיעה
כוונת
שאפילו
דפוס
ששלטונה
מ״מ
)ל׳(:
לדברי
שנדון
בפרק
זה
ה נ ץ ה ה ל כ ת י א ף ש ל א ר א ו ה ,א ל א רק א ת ק ר נ י א ו ר ה ב ל ב ד
•
יכול
בין
ברכות
הגמ׳
בזמן
את האופק,
מנהות
—
לירוימלמי
יונה
כי
בגמ׳
משוער
וצ״ע,
שהכוונה
שכן
בירושלמי
לפיו
המכסים
ה.
ע״ש
בפירושי
]פירושיו
העירני
עי׳
קליין(
הרד״א
בדברנו,
ג׳.
הכרמל,
הר׳
כוכבא,
הגדול.
ויעויין
.־ * . * .־ . .
של
ע״י שמואל
הים
הר
העיר
יעקב
) ב ו ד א פ ס ט ת ר צ ״ ג ,כ ר ך א׳ — מ א מ ר
שלום
בשם
הירש
כי
א ב ל ע״ש׳ ת ״ ם ,וברשי״י
הגמ׳.
88
www.daat.ac.il
]מדפוסים
סמוך
הזריחה
קודמים[
מהי
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספרים
על
סופריהם
ועל
יונה עמנואל
שו״ת נשאל דוד מאת רבנו דוד אופנה״ם זצ״ל
1
שו״ת נשאי דוד יירבנו דוד אופנתיים זצ״ל .חלק ראשון על חלקי
אירח חייב ויירה דעה ,הוכן לדפוס זו בפעם הראשונה ע״פ כתב יד
הבודליאנה
שבספריה
ע״י
באוקספורד
יצחק
הרב
לונדון.
פעלד,
היצאת ייכון להיצאת ספרים וחקר כתבי יד ע״ש ה״חתם סופר״,
ירושייים תשל״ב.
פרק
רבנו
)4י*ז0
לכד
דוד
ו נ פ ט ר ז׳
מטעמים
נויד
תצ״ז
תשרי
בית
הקהלה
דין
בניקולשבורג
יותר
).(1730
שונים .הוא זכה לכתר
שראשי
ולאב
אופנהיים
לפני
א
שנה,
לפרסום
רב
בניקולשבורג ,פראג ובריסק ואף זכה
שבירושלים
בירושלים.
מקום
מושבו
בעיר
פראג
נפטר
ופראג.
דוד
רבנו
הרבנות
האשכנזית
משלוש
מאות
אופנהיים
בשנת
זכה
תכ״ד
מינו
היה
אותו
בעיר
רד״א
לנימיא
מולדתו
בהייתו
בעת
ארץ
וורמם
ישראל
ואחר
אחת
ובעונה
כך
רבם
ש ל קהלות גדולות ומחוזות נרחבים ב מ ר כ ן אירופה .ל ר ד ״ א היו מ ה ל כ י ם ב ה צ ר ו ת
והשפעתו
מלכים
מפורסם
פוסק
אצל
שעמד
השלטונות
במשא
ידועה
היתר,
הלכה
ימתן של
בכל
עם
ישראל.
קהלות
גדולי הפוסקים
רד״א
היה
שבדורו.
אף
עשיר גדול היה רד״א ומכספו ת מ ך ברבנים ובעניים .לפרסום רב זכתה ספרייתו
הגדולה
דוד
בין
בת א ל פ י ספרים ,כ ו ל י מ א ו ת כ ת ב י יד נדירים .אין פ ל א איפוא ש ר ב נ ו
א ו פ נ ח י י ם נ ח ש ב לאיימיות
הביבליוגרפים
משום
אהדים
או
העבריים.
לא
הדפיס
מתוך
הדפסת
התשובות
הכירו
רבנו
שרד״א
את
אבל
את
היד״א
ל״מהר״ר
שלשלת
רד״א
הריץ
כמעט
גדולה
ספריו־הוא
הקדיש
דוד
ב״שם
אופנהיים…
מלשון
ב״מערכת
ספרים״
אופנהיים
כ״י מזכירו
דוד
את
תורתו.
להם,
רק
אבל
מפי
ציבור
השמועה
רד״א
הכין
העתקים
לומדי
מפאת
ספרים
ש ב כ ת ב ידו
התורה
שבדורות
הוסר זה
אי־
של
ס פ ר י ו .ל ר ב נ י ם ש ב ד ו ר ו ה ש א י ל רד׳יא כ ת ב י י ד נ ד י ר י ם י מ ב ס פ ר י י ת ו כ ד י
להדפיסם,
ספרי
רד״א
דברי
אמנם
לדפוס ורבים מ ר ב נ י זמנו הכירו את ספריו מתוך
שלאחריו
ערך
מה
ר ב נ י ת ידועה ,הן בין גדולי ישראל שבדורו ,הן
תלמוד
)אות
נ׳
הרב
לא
זכה
להדפיס.
הגדולים״
שמו
היבר
מספר
מהר״ם
מערכת
נודע
בשערים
ש ו ״ ת נימאל
מז(:
האגיז
״נשאל
בלקט
ו ש א ר הידושיו ל א נדפסו .וגדולי ישראל
ח י ד ו ש י ה ם בחייהם.
גדולים
והיה
דוד…״.
דוד
) א ו ת ד,
מליץ
גדול
ועוד
תשובות
ה ק מ ה שלו…
מ ס פ ר ד(
ערך
להגאון
אבל
ם׳
ולשונו
מיוחד
מהר״ד
נשיאל
ק צ ת ם היו זהירים ש ל א ל ה ד פ י ס
ו ב א מ ת אמרו מ ן הזהירות ש ל א ת ר ב ה להזהר ,כ י זה
www.daat.ac.il
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
גרם
של
שנאבדו הכתבים
חבל
על
עושרו
ועל
תמיכתו
רד״א ,על
רבנו
דאבדין.״״.
במהברים
חיד״א
אהרים
על
ידע
בהדפסת
מעמדו
מתוך
חיבורים
ג
כתבי היד שבספרייתו .לכן ת מ ה ש ר ד ״ א לא הדפיס את תשובותיו ואף
כך
על
רבים
שלא
לראות
זכה
כתב
את
של
היד
נשאל
שו״ת
אף
דוד,
הצטער
שמחברים
ש ח י ו ל פ נ י ר ב נ ו ח י ד ״ א זכו ל ה נ ו ת מ ס פ ר זה ו א ף צ י י נ ו ב ק י צ ו ר
השאלה
הרם
גוף
את
ש״בנשאל דוד״.
על
אורח
ח י י ם ו י ו ר ה ד ע ה .ה מ ה ד י ר ,ה ר ב י צ ה ק ד ו ב פ ע ל ד נ ״ י ב ל ו נ ד ו ן עיסה כ א ן
מפעל
לפני
השוב
ש נ ה זכינו
ובודאי
ביותר
החלק
להופעת
תעמוד
גדולים״
את
דברי ה״שם
לא
רצה רד״א לפרסם
הראשון של
לו
זכותו
הנ״ל
ונרתע
ברבים
הגדולה.
קצת
שו״ת
נשאל דוד,
בהקדמתו
עקב
מביא
דברי רבנו
א ת תשיובותיו ו ״ א פ י מ ר ל א
ניהא
הרב
המהדיר
היד״א
שכנראה
ליה
בהפקירא
הכמתו לחוץ ת ת נ ה ״ .על זה מ ש י ב ה מ ה ד י ר :״אולם אני מצאתי ,ראיתי א ד ר ב א ,
נפשו מאד
כי
בדפוס״.
באות
למסכת
נכספה וגם
כהוכחה
כלתה
מביא
לראות
המהדיר
אמרותיו
את
דברי
טהורות
רד״א
מזוקקות
שבעתיים
לחידושיו
בהקדמתו
ביצה ,אף הם בכת״י ,ש ב ה ם מ ב י ע ר ד ״ א צ ע ר על כתביו ה ר ב י ם
להביאם
הספיק
לדפוס.
אך
כמדומני
אין
לראות
בדברים
אלה
סתירה
שלא
לדברי
ה״שם הגדולים״ .עובדה היא שרד״א לא הדפיס אף אהד מספריו שהכין ל ה ד פ ס ה ,
בודאי
וזה
אומר
דרשני.
רבנו
חיד״א
ראה
כאן
סימן
של
זהירות.
אין
זו
השערה
גרידא וכנראה הסתמך ה״שם הגדולים״ על עדותו של רבי יעקב ע מ ד ן
בשו״ת
ש א י ל ת י ע ב ״ ץ ה ״ א סי׳ מ א )דף לה ,ע ״ ב ד ״ ה ו א י ן ל ה ב י א ( :״ ו ב י ל ד ו ת י
ראיתי
בסוגריים:
״)זה
ת ש ו ב ה א׳ מ ה ה ״ ג כ מ ו ׳ ד ו ד א ו פ נ ה י י ם
ז״ל״
וריעב״ץ הוסיף
ח מ ש ועשרים שנה ,כ ש ש ל ה איזה דפין לדוגמא מספרו שהי׳
.1.
בדעתו
׳
ז״ל
יי'
1בשנת תנ״ה ) (1695נדפס באלטונא פירוש השלם של הרא״ש לזרעים )פי שנים( .ב״הסכמות
הגאונים״ מובאים שבחים לרד״א אשר מסר את כתב היד שברשותו לר׳ אלישע ,בעל
פי׳ קב ונקי על המשנה .הוצאה זו של פירוש הרא״ש מוזכרת ב״שם הגדולים״ ח״א
אות א׳ מספר רלו וח״ב אות פ׳ מספר יא .מכאן שרבנו חיד״א ידע על ״אוצר ואמתחת
הגאון ריש גלותא ונשיא אלקים״ ועל נדיבות לבו במסירת כתב יד נדיר למי שרצה
להביאו לדפוס .לכן מובנת תמיהתו של רבנו חיד״א על רד״א שלא פרסם את תשובותיו־
הוא שהיו מוכנים ומסודרים בכתב יד.
אמנם מוזכר שו״ת נשאל דוד כערך נפרד ב״שם הגדולים״ ,אבל רבנו חיד״א לא הכיר
את תוכן התשובות .לכן כתב ״חבל על דאבדין״ .כך משמע גם מספריו האחרים .בס׳
בדכי יוסף ,יו״ד סי׳ רמט ם״ק ו מובאים הדיונים בין רד״א וה״חות יאיר״ ע״פ שו״ת
חות יאיר סי׳ רכה אבל בלי ציון להמשך הדיון שנדפס עכשיו בשו״ת נשאל דוד חיו״ד
סי׳ כד] .לעומת זה מובא ב״לקט הקמח״ לר״מ חאגיז יו״ד הל׳ נדרים את הדיון שבשו״ת
חות יאיר ״וביאר האב״ד שבפראג מהר״ר דוד אופנתיים יצ׳ שם ובטפרו ס׳ נשאל דוד.״״[.
ב״ברכי יוסף״ או״ח סי׳ קכח ,שיורי ברכה ס״ק ד ישנו דיון ארוך בענין האיסור להשתמש
בכהן .על אף הבאות מספרי הלכה שונים ,לא מוזכר הדיון ב״נשאל דוד״ חאו״ח סי׳ ד.
ב״מחזיק ברכה״ יו״ד סי׳ מ ,ס״ק ג ,אין ציון ל״גשאל דוד״ חיו׳׳ד סי׳ ב.
90
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ד פ י ס אז ב א מ ש ט ר ד ם ,ו ש ו ב נ מ ל ך בו ,ו ע ד י י ן נימאר מ מ נ ה ר ו ש ם ק ט ן ב ז כ ר ו נ י ( ״ .
״ושוב
המלים
תשובותיו.
הספרים
בו״
נמלך
מאשרות
אולי ר צ ה רד״א
ל א הרימו
היו
לבדוק עוד פעם את
הרבים שבספרייתו העצומה.
לרד״א
שאכן
לרד״א
להביא לשם את
היסוסים
תשובותיו
ש ב כ ת ב ־ י ד לאור
ש נ ש א ר ה בעיר הנובר.
ספרייתו
הגדולה
בפרסום
השלטונות
בעלותו על כס
בפראג
הרבנות
ב פ ר א ג בימנת ת ס ״ ב ) .(1702זו ג ם ה ס י ב ה ש ב ר ש י מ ו ת ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ו ת ש ל ה ס פ ר י ם
וכתבי היד שבספריית רד״א לא מובאים כתבי היד של רד״א עצמו.
גלגולים
בסוף
ימונים
עברו על
הגיעו אלה וגם אלה
ספריית
לספרית
ר ד ״ א ־ ועל
הרבים
ההיבורים
הבודליאנה שע״י אוניברסיטת
שחיבר.
אוקספורד.
ה ס פ ר י ם הימונים שרדי׳ א ה י ב ר ה ג י ע ו ל א ו ק ם פ ו ר ד מ ת ו ך ה ס פ ר י ה ה פ ר ט י ת ה ג ד ו ל ה
ש ל ר׳ ה י י ם מ י כ ל
)המבורג
תרנ״א(
ה מ ב ו ר ג .ר׳ ה י י ם מ י כ ל
מקהילת
תר״ה 1ו ב ס ׳ א ו ר ה ה י י ם
מ ת א ר בס׳
אוצרות
היים
)נדפס שנים רבות אהרי פטירתו ,פרנקפורט
כ ת ב י י ד ר ב י ם מ ר ד ״ א .ע ל ס׳
נ ש א ל ד ו ד כ ת ב :״ויימ א ת י ב כ ״ י ז ה
ה ס פ ר ימני פ ע מ י ם י פ י ה נ ר א ה מ ה ד ו ר א ק מ א ו מ ה ד ו ר א ב ת ר א כ י י ש ב ה ם ה ר ב ה
שינויים
פעלד,
ששו״ת
ו ב ה ב ת ר א נ ת ן ב ה ם סימנים ו נ מ צ א גם בסוף מ פ ת ה ארוך״ .ה ר ב יצחק
שהוציא
יתר התשובות
,430-431
להצטער
שו״ת
עכשיו את
מציין
נ ש א ל דוד ,ה ״ א
ב ה ק ד מ ת ו ) ע מ ׳ ו(
נימאל ד ו ד ה ו ע ת ק ו מ כ ״ י מ י כ ל מ ס ׳ 438ו ה ו ס י ף ״ ו ה ו צ א ת י ו ל ק ט ת י א ת
אשיר
כוננו
!479״ .ל א
על כך ש ל א
אצבעותיו
ברור
מעשה
ידיו
להתפאר
ב א י ז ה כ ת ב י ד שיל מ י כ ל
תיאר את שני
ה כ ת ב י יד של
מכ״י
השתמש
]מיכל
מס׳
המהדיר ויש
נשאל דוד
והשינויים
שביניהם /
2הועלתה הצעה י־פרק את ספריית רד״א ולמכור אותה חלקים חלקים .בשנת תקפ״ו
) 11826נדפס בהמבורג—אלטונא ״קהלת דוד״ מאת אייזיק מעטץ ״רשימת אוצר הספרים
המפואר ,אצרו
ואספו הגאון המפורסם מוהר״ר דוד אופנהיים זצ״ל״.
בספר רשימה
מפורטת בעברית ובלטינית של ספריית רד״א .כוונת המו״ל היתד ,למצוא קונה לספריה.
אחרי הקדמת המחבר מופיעה מודעה :
אוצר הספרים הנ״ל ימכר כולו יחד ,אכן אם במשך שנה ומחצה לא יושוו
בעליו עם קונו על כסף מכרו ,אז יעשה ביום ב׳ ט״ז םיון תקפ״זיין
אוקסציאן וימכרו הספרים אחד אחד.
3ב״הקדמת הממדר״ עמ׳ ט מבטיח המהדיר ״בחלק השני נדפיס אי״ה את קורותיו ונזכיר
את חסדי דו״ד הנאמנים״ .מן הראוי היה להביא כבר בהקדמה לחלק הראשון מקורות
ראשיים לתולדות רד״א וםפרייתו המפורסמת .חומר רב אסף ר׳ יעקב קאפל דושינסקי
בחיבורו ״תולדות הגאון ר׳ דוד אופנהיימער זצ״ל״ )בודפטט תרפ״ב; הופיע לפני כן
שם ב״הצופה לחכמת ישראל״ חלק ה—ו( .דושינםקי עבר על התשובות שב״נשאל דוד״ שבכ״י.
רשם כל תלמידי רד״א ושמות הקהלות שפנו בשאלותיהם אל רד״א ואף הביא רשימה
של 50ספרים עם הסכמות מרד״א )שם עמ׳ .(77—76דושינסקי העתיק מ״נשאל דוד״
חאבה״ע גט לדוגמא עם הוראות של רד״א לסופרי גיטין )שם עמ׳ .(75—74
מאמר חשוב על ר׳ דוד אופנהיים פרסם ן61נ1^161
.מ
8.ב :
• (161ן1)1101־1ו,131
91
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נשאל דוד
ב ע ת ובעונה אחת עם הופעת שו״ת
חתם
בירושלים ע ״ י מ כ ו ן
ס ו פ ר הופיע אותו ס פ ר ב ה ו צ א ת ״הנידה גנוזה״ ,ת ל אביב תשל״ב ,ע ״ פ כ ת ב ה י ד
הרמב״ם בתל
שבספרית
הסימנים,
הן
מהדורא
ואילו
—
בתוכן
אביב.
קיינלים
התשובות.
כנראה
הבדלים בין ש ת י
שכתב היד
בתרא שכן שם נמצאות הוספות אחדות
ההוצאות ,הן
שבספרית
בסדר
הרמב״ם
מהוסיף רד״א בתוך
הוא
התשובות
מ פ ת ה הסימנים ״כלי הרואים״ ארוך יותר עם פירוט הדיונים
שבתשובה
נימאל ד ו ר
שבהוצאת
בהתאם
״חמדה
ב״אור
לתיאור
הנ״ל.
החיים״
בשו״ת
גם
ג נ ו ז ה ״ ת ל א ב י ב ה ו פ י ע ו רק ה ל ק י א ו ר ה ח י י ם ו י ו ר ה ד ע ה ו ג ם ישם
הסבר על כתב היד וגם שם מובאה
ב״פתה
ה ב ט ח ה ל ת ת ה ק ד מ ה יותר מפורטת
ד ב ר ״ ש ל ר׳ א ב ר ה ם
בהקדמה להלק הבא.
אין
גולדרט
התשובות
ז״ל
במאמר
זה
מ ס ו מ נ ו ת ע ל פ י כ ת ב ה י ד ש ב א ו ק ס פ ו ר ד א ש ר ב ת ו צ א ת מ כ ו ן ה ת ם סופר ,י ר ו ש ל י ם .
זו
הוצאה
בהידור
הוצאת
עולה על
״חמדה
בדיוק
גנוזה״ ,הן
וההדפםה,
ההעתקה
הן
החיצוני.
פרק ב
גדולי
קשרי
י ש ר א ל מ ע ט י ם זכו ל מ ע מ ד כ ה ה ש ו ב כ מ ו ה ר ב ד ו ד אופנהיים.
מ ש פ ה ה ה י ו ב י נ ו ו ב י ן ר ב נ י ם רבים .ר ד ״ א נ ת מ נ ה ל ר ב ם ש ל נ י ק ו ל ש ב ו ר ג ,פ ר א ג ,
ואגפיה,
בריםק
מדינת
לרבה של כל
לרבה של
מהרין ואף
עיה״ק.
ירושילים
ו ע ו ל ה ע ל ז ה מ ע מ ד ו ה ר ם ב י ן פ ו ס ק י הדור ,ב י נ י ה ם א ד י ר י ה ת ו ר ה ר ב י י א י ר ח י י ם
בכרך ,ב ע ל
שבות
שו״ת חות
יעקב ו״חק
יאיר ,ר ב י
רישא,
יעקב
אב״ד
יעקב״ ורבי יחזקאל קצנאלבויגן ,בעל שו״ת
בשאלה ק ש ה בענין עגונה פנה רבי יעקב רישא
סי׳
קיד—קטו(
דק״ק מיץ בעל
גדולי
לשלושה
זמנו
וביקש את
כנסת
שיו״ת
יחזקאל.
)שו״ת שבות יעקב,
הסכמתם
ח״ג
להתיר את
העגונה.
מפורסמים
הראשון
וז״ל:
שאלה
ושלחתי
שבראשון
אב״ד
ב ע ל שיבות
גיסי
ור״מ
יעקב
ותשובה זאת
הגאון
דק״ק
לשלשה
הגדול
פראג
מ ב י א ימם א ת
גאונים
המפורסם
דוד
מהור״ר
נר״ו…
הסכמתו של
רד״א
להתיר את
על ת נ א י ש ע ו ד ״מורה א ש ר ראוי לסמוך ע ל הוראתו״ יסכים להיתר.
מובאות
שב
הסכמתם של
יעקב(
יהזקאל(.
״הימני
ו״השליימי
ובכן ,ל א ד ב ר
שבראימון
שבראשון
פעוט
הגאון
להקרא
אוםנהיים
דברי
הגאון
דק״ק
דק״ק
המבורג״
״הראשון
העגונה
אחרי זה
פ״פ״ )בעל
שו״ת
שו״ת
כנסת
)בעל
שבראשון״ מול
גאונים
פסקיו
אלה
שבשו״ת
ועדות
זו כ ת ב ר ב י י ע ק ב ריימא ,א ה ד מ ג ד ו ל י ה א ה ר ו נ י ם ימעל
שבות
י ע ק ב נימעגים כ ל ב ע ל י ה ו ר א ה שהיו אהריו .ב ש ו ״ ת ש ב ו ת י ע ק ב מ ו ב א י ם
;18011^11 063611801138מ3־1,1161־ ^116>113011כרך 19תרפ״ח 119281עמ׳ .38—1בחלק
האחרון של המאמר )עמ׳ 29והלאה! מובא חומר חדש ע״פ מסמכים בארכיון העיר פראג
על משפט עלילה נגד רדי• א שהוא נחשב למלך של כל היהודים .בין המסמכים הובאו
כותרות מהסכמות רד״א וכן קטעים מכתב הרבנות מירושלים כגון ״אדונינו המלך דוד״,
״רוח אפינו משיח השם״ ועוד .רד״א יצא זכאי מכל אשמה.
92
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיונים ה ל כ ת י י ם ש ל ר ד ״ א .ד ב ר י פ ה י ע ש ו ה ע ו ס ק י ם
אם י א ס פ ו
התימובות
ד ב ר י ת ו ר ת ו ימל
את כל
רד״א
ה מ פ ו ז ר ו ת שיל
רד״א
על
עולה
ב ה ד פ ס ת ש ו ״ ת נ ש א ל דוד,
המפוזרים
מה
בספרי
כבר
שמובא
האחרונים.
ע״י
מספר
תולדות
הוקרי
רד״א.
המינוי
נחשיב
ארץ
ב צ ד ק ל ר ב ר א ש י שיל
בארעא
דיימראל ו ד י ב ר ו ב
מעמדו
חלב
ל״נימ־א
ישראל״
בקצה
הוא
אף
מדינות
קהלות
כבוד
הוסיף
רבות ,ועליו
וגלילות
והערצה
כתבו
לרד״א.
״רבה ורב
הוא
יהודאי די
הגולה״.
ה מ י ו ח ד של ר ד ״ א בין גדולי דורו בולט בויכוח ב ע נ י ן ט ר פ ה ואיסור
הקיבה
הרב
בין
אופנהיים
דוד
חרב
ובין
קצנאלבויגן
יחזקאל
בימו״ת כ נ ס ת י ה ז ק א ל ה ל ק י ו ״ ד ,סי׳ כו .ר ד ״ א פ נ ה א ל ב ע ל כ נ ס ת י ח ז ק א ל ו ז ה
האחרון
דוד
העתיק
״קצור
ששלח
שאלה
הגאון
לי
רבן
המפורסם
מוהר״ר
שב״ג
אופנהיים אב״ד דק״ק פראג״.
תשובת
הרב יחזקאל
״עטרת
ממנו
צאנם,
צמאונם,
עשן,
אחרי
קצנאלבויגן
הוא
הוראה
יצא
ראימ
בצונן
שמים
הגאון,
הנשר הגדול
רבנן
נוספות
לן מ ר
ובקיאות,
קמ״ל
צביונם,
ברק
של
עצרנו
השינון,
חדימים
אליו
כונן,
ה׳
להשקות
ידרשו
שלומו
יסגא
ולמטה
רינון,
הנן,
ה״ד,
כנהר
מתפיס
הגדול
הרב
בעל כנפי׳ גדול העצה…״.
תוארי
בתשובתו
הרמה
אשר
ברוחב
הן
בארמנותיו
כבוד
צח
הניח
כאיימון,
למעלה
ושבה
בימכל
לא
מעלתו
לכל
וראשון,
פיימון,
״בדק
פותחת
דו״ד ב א ה ת היא כ פ ר ה ת פרה ושושן ,מור וקציעה ו מ ע ל ה
רב
שורות
בלשון
ת פ א ר ת יימראל ו ג א ו נ ם ,כ ל ו ב ש
זה:
ת ש ב ץ בקרי׳ יעבץ מרביץ
ונקיות
זווית
צלל
מטביות׳
וסדק
כ״ש
ממימיך
דמר
כדי
הרב
במים
אדירים
אמרי
חגיר׳
המיטיב:
אמרי
צפורן…
לבבו ועמוקה דעתו עמוק עמוק
בחריפות
בה
טובא
ורום
פאר
עמוקה מני שואל
כ ע נ י ן ו מ י מ י ב כ ה ל כ ה ,א ש ר י ה ע ם ׳מלו כ כ ה ,מ ה א נ ה נ ו ו מ ה ד ע ת י נ ו
מה
לתבן
ביום
את
השלג ואף
עלינו
שהוא
ו מ כ ״ ש ש כ ל דבריו בקו היושר ,לבל להכשיר לאכול ה ב ש ר
כחכם
לו
יודע
כי
אומר מ ר על
דעתו
רהבה
מני
ים
שהוא
ש מ א ל מצוד,
ליממוע
ומי
ובסוף
הבר,
ארי׳
אם היה
שאג
מי לא יירא
ימין
הוא
הכה
את
הארי
מדעתינו
הקלה
כמה
פשר״.
התשובה:
״כל
דעתו
ממנו
שיתין
הלכה
הנ״ל
כ ת ב ת י דרף פלפולא
ודעתי הנמוכה ושפלה
בטלה נגד
ה ר ח ב ה מ ה אני ננס נגד אדם גדול בענקים ומי כמוהו מורה,
יצא
אורה
אבוקה
רבה
מכל
אבקת
רוכל
ודוד
ה מ ל ך כרד,
ע ד ת ה ו ם ר ב ה ע ד י ף מנבי׳ ה ש כ י נ ה שכונה גבי׳ בכל מקום
כמוהו
4
כרבא…״ ,
4אמנם נהג בעל כנסת יחזקאל לפנות לרבני דורו בתוארי כבוד ארוכים ,אבל כאן ,כלפי
93
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בניגוד
לדעתו של רד״א התיר בעל כנסת
הבהמה אשר מחט היה תהוב
דברי
בהלב
יחזקאל ע״פ דברי ה ר מ ״ א
5
בקצה ה ק י ב ה .רד״א השיב
המתיר ובהמשך שוב השיב בעל
את
באריכות
כנסת יהזקאל תוך ציטוט דברי
על
הרד״א
בקיצור.
מעניין הוא משפט אהד
״…ואני
לאורה
תמוה
הדבר
לא
בתהילת התשובה השניה של בעל כנסת
להאריך
רציתי
והעתקתי רק
שהמו״מ הזה
מאהר
שהגאון
עצמו
יחזקאל:
דבריו
יוציא
ה מ כ ו ו ן מ ד ב ר י ו כ ד י לידע…״.
מופיע בס׳
אינו
נימאל ד ו ד א ש ר
עכשיו
יצא
לאור ב ש ת י מהדורות ע ״ פ ש נ י כ ת ב י יד שונים .אולי אפשר להסיק מ כ א ן ש ר ד ״ א
סיים א ת
תפ״ה
עריכת
שו״ת
נשאל דוד
) .(1725ל פ י ז ה א ף מ ו ב ן
לפני כתיבת
שב״נימאל
התשובה
דוד״ לא
הנ״ל
נכללה
שנכתבה
תשובתו
ניסן
הארוכה
ש ל ר ד ״ א ב ע נ י ן ק י ד ו ש ל ב נ ה ב ל י ל ימבת — ,מ ע ש ה ר ב ש נ ע ש ה ב פ ו מ ב י
בבתי
הכגסיות
ב ק ה ל ת פ ר א ג ע ״ פ ה ו ר א ת ר ד ״ א בהודימ ש ב ט ש ל הימנה ה נ ״ ל ,ת פ ״ ה .
תשובתו
ג
הארוכה של
רד״א
בנידון
נדפסה
ונדונה
בשו״ת
שבות
יעקב הלק
ס י ׳ לא.
התאריך
ה מ א ו ח ר ב י ו ת ר ב״נשיאל ד ו ד ״ ח ל ק י או״ ה — י ו ״ ד ש ה ו פ י ע ע כ ש י ו
ה ו א ב ח י ו ״ ד ס י ׳ כ ב :ו ת ש ר י ת ע ״ א ) .(1710ל כ ן אפימר ל ה ב י ן ל מ ה
מאוחרות
ועוד
יותר של
רד״א לא
נכללו
דוד.
ב ע י ה ה ט ע ו נ ה בירור .ב ש ו ״ ת נשיאל ד ו ד ה ל ק א ו ר ח ח י י ם ס י ׳ ד נ ד ו נ ה
ה ש א ל ה ״ א י כ ה ן מ ו ת ר להיות מימרת
הקמה״
ב ס פ ר נימאל
תשובות
מוזכרת כבר
ב״לקט
לכהן״.
ת י מ ו ב ה זו
או״ה סי׳ ק כ ה מ א ת ר ב י מ ש ה האגיז ,בן דורו ש ל רד״א .ו ז ה
לשונו:
רד״א ,מורגשת הערצה מיוחדת .לכן לא הבינותי את סגנונו של בעל כגסת יחזקאל שם
בסי׳ מד .התשובה פותחת בלשון זה :״ראיתי בתשובת חות יאיר דף רמ״ו ע״ב ]צ״ל
רמ״ז ע״ב[ בשם הגאון מחבר תשו׳ עבודת הגרשוני …וגדול הדור אחד בדרא הקשה
עליו…״ .מדובר בתשובת רד״א שנדפסה בסוף שו״ת חות יאיר ורד״א מביא שם מעשה
רב מרבו ,בעל עבודת הגרשוני בענין פתיחת קבר אחרי הקבורה.
בהמשך
התשובה
מציין בעל כנ״י שתשובת חות יאיר מובאה בשו״ת חכם צבי סי׳ מז ״ומתרץ קושי׳
הגדול הנ״ל״ .לא ידוע לי למה העלים בעל כנסת יחזקאל בתשובה זו פעמים אחדות
את שמו של רד״א .גם בתשובת ה״חכם צבי״ נאמר במפורש מי הוא בעל התשובה
בשו״ת חות יאיר .וראה להלן סוף הערה .15
5רד״א פגה בשאלה זו גם לגיסו ,רבי יעקב רישא )שו״ת שבות יעקב ח״ג סי׳ סד (.וזה
הסבים עם רד״א :״והלכה כמותו בכל מקום והמפקפק בזה הוא מהמתמיהים ולא ידע
בהוראה בין ימין לשמאל״ )ראה גם התשובה בסוף ס׳ שיירי כנסת הגדולה ,אורח חיים
ושם עוד קצת חידושי רד״א על מסכתות בבא מציעא ובבא בתרא( .רבי יהונתן איבשיץ
התנגד בתקיפות לפסק דינו של רד״א ,כמבואר ב״פלתי״ סי׳ סד ,ם״ק ו׳ ואף טען
שרק בעל שו״ת שב יעקב הסכים עם רד״א .הכוונה לשו״ת שב יעקב להרב יעקב כ״ץ,
אב״ד פרנקפורט דמיין ,חיו״ד סי׳ כו .וראה חידושי רעק״א יו״ד סי׳ סד סעיף טו שהסכים
עם רד״א ושזו גם כוונת הרמ״א.
94
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ובם׳
בא״ה מ כ ״ י האריך
נ ש א ל ד ו ד סי׳ צ ח
להשתמש״.
באם שרי כהן בכהן
כ ע י ן זה ב ״ ב א ר ה י ט ב ״ ה ר א ש ו ן לר׳ י ש ע י ה ה ל ו י ) א ף ה ו א ב ן ד ו ר ו ש ל ר ד ״ א (
סי׳ ק כ ח ם ״ ק
או״ה
ט:
דוד
״והגאון מ׳
בשו״ת
אופנהיים מאריך
צח
סי׳
אי
שרי לכהן ל ש מ ש בכהן״ .וכן ב ״ ב א ר ה י ט ב ״ ה א ח ר ו ן לר׳ יהודה אשכגזי .ה צ י ו ן
בכל
הספרים הנ״ל הוא סימן צה
צא
) ב ל י ל ה ת ח ש ב ב ט ע ו י ו ת ד פ ו ס סי׳ ס ח א ו סי׳
ב מ ה ד ו ר ו ת א ה ד ו ת ש ל ב א ר ה י ט ב ה א ח ר ו ן ( ו ז ה ב נ י ג ו ד לסי׳ ד כ מ ו ש נ ד פ ס
ב מ ה ד ו ר ת מ כ ו ן ה ת ם ס ו פ ר ו ב נ י ג ו ד לסי׳ א ב מ ה ד ו ר ת ״ ח מ ד ה ג נ ו ז ה ״ .י ש
עכשיו
א י פ ו א צ ו ר ך ב ה ס ב ר ע ל ה ש י נ ו י מ ס י ׳ צ ח לסי׳ ד .מ ר א י ה מ ק ו מ ו ת ל ש ו ״ ת נ ש א ל
המובאים
דוד
תשובת
עם
ב״לקט
אינם
נמלה
צוין
וכו׳
ב״לקט
ס י מ ן נ ״ א ״ ,ו א י ל ו ב״נשיאל
יו״ד
ל״נשאל
שנדפס
ר ד ״ א ב ע נ י ן ב ש ר ש ש ה ה ג׳ י מ י ם ב ל י מ ל י ח ה ו מ ל ה ו א ו ת ו ב כ ל י מ נ ו ק ב
בשיר שילא
בכ״י
הקמה״
שוים
כלל
דוד״
עכשיו.
סי׳ ו.
סחורה
תשובת
רד״א
הקמה״
דוד״ הנדפס
אם ישי
בענין
יו״ד
הל׳
״נשאל
מליחה
ע כ ש י ו מ ו ב א ה ת ש ו ב ה זו
איסור
נבלות
לגרום
דוד
בחלק
ואיסור
בידים
ב נ ב י ל ו ת ו ט ר פ ו ת נ ז כ ר ת שילוש פ ע מ י ם ב ״ ל ק ט ה ק מ ה ״ מ ת ו ך ״ ס פ ר נ ש א ל
ד ו ד מ כ ״ י נ ״ ג ״ ו א י ל ו ת ש ו ב ה זו נ ד פ ס ת ב י ו ״ ד סי׳ ד .ו מ ה ש נ ד פ ס ע כ ש י ו ב ח י ו ״ ד
טז
סי׳
נגד
הדרשנים
מדרשי
הממציאים
מוזכר
פלא
לקט
אצל
בהל׳
הקמח
ה ס כ מ ו ת ו ת ק נ ו ת ב צ י ו ן סי׳ םה .ו א ו ל י מ ו כ י ח י ם השינויים ב מ ס פ ו ר ה ס י מ נ י ם ש ב ס ד ר
האורגינלי
אחרי
ש ל נימאל ד ו ד ס ו ד ר ו
יו״ד.
אינו
בכל
היה
אופן
מן
התשובות של
הראוי
לציין
יו״ד אחרי
בהקדמה
א ב ה ״ ע וחלק
שהסימול
או״ה
הנדפס
בספר
ז ה ה ע ם ה ס י מ ו ן שיבםפרים ה נ ״ ל .
ה ר ב י צ ה ק פ ע ל ד ,ה מ ה ד י ר ש ל שיו״ ה נ ש א ל דוד ,מ ב ט י ה ב ״ ה ק ד מ ת ה מ ס ד ר ״
בחלק
לתת
שם
הימני
בירורים על
שהיה
הקדמה
ל ה ם כ ת ב י ד שיל
תשובות
מפורטת
כתבי היד
על
רד״א
ה ש ו נ י ם שיל נשיאל
ועל
היבוריו.
דוד ואף
תקוה
אנו
רשימה
של
למצוא
מחברים
נ ש א ל דוד.
א ח ד ו ת של רבנו דוד אופנהיים נדפסו ב מ ל ו א ן עוד בחייו.
בשו״ת
ח ו ת י א י ר ש ה ו פ י ע ו ב פ ר נ ק פ ו ר ט ד מ י י ן ת נ ״ ט ) (1699נ מ צ א מ י מ א ו מ ת ן ש ל ה ל כ ה
ב י ן ר ב י י א י ר ח י י ם ב כ ר ך ו ר ד ״ א ב ע נ י ן מ ע י מ ר כ ס פ י ם )סי׳ ר כ ד ( ו ב ע נ י ן א י ן ש ל י ח
לדבר
ע ב י ר ה )סי׳ קםו( .בראימ ה ס פ ר נ ד פ ס ה ה ס כ מ ת
רד״א
בעל
ה ו ת יאיר .ב ס ו ף
שתי
תשובות ,בענין שכונת קברים ופינוי מתים ובענין כתיבת
0
בגט .
תשובתו
של
ש ו ״ ת הות יאיר נדפסו — ,ע ״ פ
שהיה מחותנו של
רד״א
בענין
פינוי
נחשבת
מתים
ב ק ש ת ו שיל ר ד ״ א —,
שם אקםילראד
כתשובת
מפתח
לכל
6תשובה זו היא סי׳ לם של שו״ת נשאל דוד ,חלק אבן העזר .ראה ״כלי הרואים״ ,רשימת
השאלות של נשאל דוד ,אבה״ע אשר הכין רד״א בעצמו — הובאה לדפוס ע״י הרב זאב
ביענדאוייץ
)ברוקלין תש״ג(.
בשער
הספר
הוסיף
המהדיר
״ואני
מוציא
אותו
לאור
הדפוס עתה עם הגהות ומ״מ בגמ׳ ופוסקים משלי בחצאי רבוע בפנים והערות״ .כנראה
הספיק המהדיר להדפיס רק את רשימת ״כלי הרואים״.
לפי הרשימה הנ״ל דן סי׳ לה בשאלה ״אחד שרצה לגרש אשתו ובתוך כתיבת הגט
נתעלפה האשד ,ומתה .מי זוכה בירושתה ?״ תשובה זו הדפים ר׳ משה סאנדרס בם׳
95
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ה ל כ ה ע מ ו מ ה ז ו ; ת ש ו ב ה זו נ ד ו נ ה כ ב ר ב ש ו ״ ת ש ב ו ת י ע ק ב ח ״ ב ס י ׳
הדיונים
ק ג ,ח כ ם צ ב י ס י ׳ מ ז ו כ נ ס ת י ח ז ק א ל ס י ׳ מ ד .תשיובת ר ב י א ב ר ה ם א ל י ה ו
בענין ״דין ה ת ב ו ס ה בקברי קלן״
״בראשית
לרי״י
)דברי תלמוד ,ה ״ א ,עמ׳ קלו( פ ו ת ה ת
קפלן
במלים:
ה ע נ י ן א ז כ י ר ד ב ר י ה ג א ו ן ר ב י ד ו ד א ו פ נ ת י י ם ז ״ ל ״ .בימו״ת ש ר י ד י איש
דברי
ו י י נ ב ר ג ה ״ ב סי׳ ק כ ה ס ״ ק ה מ ו ב א י ם קוימיות ו ת ר ו צ י ם ימונים ע ל
רד״א.
ב״נשאל
זו ה ו פ י ע ה
דוד״ ה׳ יו״ד סי׳ כג מ ו ב א ה ת ש ו ב ה בענין מ ע ש ר כספים.
ב ש ע ת ו בשיו״ת ה ו ת י א י ר ס י ׳ ר כ ד
7
בעל הות י א י ר .עכשיו מופיעה ב״נשאל
דברי בעל הות
יאיר.
הולק
ב ת ש ו ב ה זו
בליווי
תשובת
רד״א על
ד ו ד ״ שם ,ס י ׳ כ ד ת ש ו ב ת
נקודות
רד״א על
תשובה
אהדות
דברי
על
רד״א
שבתשובת
מ ה ו ת נ ו ב ע ל ה ו ת יאיר .ע י ק ר ה ש א ל ה ד ן ב ה י ו ב מעשיר כ ס פ י ם ו א ם מ ו ת ר ל נ כ ו ת
ההוצאות
את
דורש
מעטים
רד״א היה
נאה
ו נ א ה מקיים והוא ה י ה ב ע ל צ ד ק ה גדול .ע ל ט ע נ ת ב ע ל ח ו ת יאיר
שרק
שבמםהר
קודם
הסכום
קביעת
נ ז ה ר י ם ל ת ת מ ע ש ר כ ס פ י ם ,השייב
כ י ה ר ב ה ע ש ו זו
בצנעא כי מ ת ן
ההייב
רד״א:
בסתר יכפה אף
במעשר.
״הנה לא
וכדאיתא
ראינו
אינו
ראיה,
א(
בפסהים )קיג,
ש ל ש ה ה ק ב ״ ה מ כ ר י ז ע ל י ה ם ב ע צ מ ו ב כ ל יום ,ע ל ע ש י ר המעשיר ס י ר ו ת י ו ב צ נ ע א ״ .
ב ת ש ו ב ה זו ב ״ נ ש א ל ד ו ד ״ י ש ה מ ש ך ה ש ו ב ל ד י ו ן ה ל כ ת י ב י ן שיני ה ג ד ו ל י ם
מ ע ש ר כספים — ,דיון ש ה ת ח ל ת ו
היוב
להגות
על
ב ש ו ״ ת ח ו ת יאיר ,א ך ר ק עכימיו
זכינו
ונפטר
בגיל
מ ה מ ש ך הבירור.
ה ר ב ד ו ד א ו פ נ ת י י ם נ ו ל ד בשינת
ת כ ״ ד )(1664
ב ק ה ל ת וורמם
72ב ש נ ת ת צ ״ ז ) (1736ב פ ר א ג י־ .ר ו ב ש נ ו ת י ו ישיב ר ד ״ א ב ה נ ו ב ר ,
בניקולשבורג
״יהודה ועוד לקרא״ )לונדון תשט״ 0עמ׳ .13—10וראה שם תשובה
מרד״א
נוספת
מתוך נשאל דוד חלק חושן משפט בענין רב העיר שיש לו דין עם אחד מראשי הקהל
וברצונו להתדיין לפני בי״ד של רבני עירו .תשובה זו ראויה לתשומת לב מיוחדת י
7ר״י עמדן דן בדברי רד״א ורי״ח בכרך בשו״ת שאילת יעבץ ,ח״א סי׳ ו .אגב ,בסוף
התשובה דן ה״חות יאיר״ בשאלה אם מותר להוריד את ההפסד בעסקה אחת מהריוח
שבעסקה אחרת .דבריו מובאים ב״ברבי יוסף״ יו״ד סי׳ רמט ,ס״ק ו ,אבל לא בשו״ת
נודע ביהודה ,מה״ת חלק יו״ד סי׳ קצה ושו״ת יד הלוי ח״א ,יו״ד סי׳ קלא.
8תולדותיו מובאות בספרי ההסטוריה ובאנציקלופדיות יאין כאן המקום לפרט את קורות
חייו .יעקב ק׳ דושינסקי סותר בצדק בספרו על רד״א )עמ׳ !35את טענת ד״ר גרץ כאילו
רד״א לא ניהל ישיבה .וראה בספרו של דושינסקי עמ׳ 85שפרטים אחדים בתולדות
רד״א נשארו עוד סתומים .וראה רבעון ירושלים ,שנה ג׳ עמ׳ קח—קכט מאמרו של ד״ר
מאיר בניהו :חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור׳ דוד אופנתיים .ושם כתב
הרבנות השני משנת תם״ה ) — !1705כתב ההכתרה של רד״א לנשיא א״י ,אב״ד ור״מ.
לפי בניהו )שם עמ׳ קח! עמדו חכמי ירושלים בקשר עם רד״א בעת פעולתם להרחקת
השבתאים .חבל שבניהו פרסם שם )עמ׳ קכג—קכה! את מכתבו של רד״א אל חכמי
ירושלים תוך ציון שהוא מעתיק המכתב תוך השמטות אחדות ,ביניהם פתיחה ארוכה
ובראשי הבתים — ירושלים .והדבר תמוה.
96
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובפראג
זו.
ולא גר ב ק ה ל ת בריסק
רד״א
הנמצא
רבה של
ה י ה גם
בספרית רמב״ם
בליטא
ק״ק
אעפ״י
םלוצק
שהיה מרא
והגליל.
ב ת ל ־ א ב י ב ,וכך ה ו א
כך
חותם
דאתרא
רשום
בשו״ת
גם
בשער
נשאל
בקהלה
הכתב
דוד
יד
חיור״ד
סי׳ יה ״ ד ו ד ה ק ט ן אופנהיים …ה ה ו נ ה פ ה ק ״ ק ה נ ״ ל ] נ י ק ו ל ש ב ו ר ג [ ו מ צ ״ פ ] מ צ ו ד ת ו
על
פרוסה[
הגדולות
ק״ק
והגליל
סלוצק
בזמן
יצ״ו״.
עלתה
הרד״א
הקהלות
השיבות
ש ב מ ר כ ז א י ר ו פ ה ע ל א ל ו ש ב מ ז ר ח א י ר ו פ ה ו כ ך ק ר ה שירבה ש ל ב ר י ס ק
ו ס ל ו צ ק אוד ,מ ו ש ב ו ב ק ה ל ת פ ר א ג .
הופיע
עכשייו
ספר
סו״ס
דוד
נשאל
מהודרת
במהדורה
ע״י
ומסודרת
תלמיד
ח כ ם יקר ,ה ר ב י צ ח ק ד ו ב פ ע ל ד ג״י .ה מ ה ד י ר ל מ ד א צ ל ג ד ו ל י א ו נ ג ר י ה
שלפני
נשמעים
בחלק
בשנות
השואה.
ה א ח ר ו ן שיל
בת
שבר
הקדמתו
עברו
עמו
בשנות
השואה.
של
המרשל
טיטו
לפרטיזנים
לאנגליה.
השואה
עליו
יסורים
ה י פ ה ל״נשיאל ד ו ד ״ ,
שמעתי
שהרב
שביוגוסלביה.
עם פרוץ מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת
רבים
בו
והדים
מתאר
המהדיר
שנתיים
במילים
הגיע
אחרי
מהם
נוגות
בשנות
תום
את
השואה
המלחמה
בא
ב ש נ ת תשי״ח ,ה ת נ ד ב ו ע ל ה א ר צ ה ל ל ח ו ם
עבור
ש ה ר ו ר ה א ר ץ והקדיש׳ א ת נ ם י ו נ ו ת י ו ב פ ר ט י ז ן ל מ ע ן ה ק מ ת מ ד י נ ת י ש ר א ל .
כשוך
לונדון.
הקרבות
אכן
לאנגליה
זכה הרב יצהק
בהעדר
של
הזר
רד״א
פעלד
ומכהן
להיות
הקדמה של רד״ א
״תהלה
לספרו
כרבה של
אהל
קהלת
דוד
בצפון
ספךא וסייפא.
לשו״ ת
)כ״י
לדוד״
נ ש א ל דוד,
מס׳
מיכל
צירף
המהדיר
את
הקדמתו
.(447
הערותיו
של
המהדיר
ל ה ק ד מ ה זו מ ע י ד ו ת ע ל ב ק י א ו ת נ ד י ר ה ב ת נ ״ ך ובשי״ס .ל ש ו נ ו ש ל ר ד ״ א מ ו ר כ ב ת
מביטויים
להבין
ת נ ״ כ י י ם ו ת ל מ ו ד י י ם כ א ה ד ורק
כל הרמזים ולציין
תלמיד הכם בעל שיעור קומה מסוגל
המקורות.
פרק
הרב
אופגהיים
דוד
אל
קהלות
ישראל
קהלות
אשכנז ובוהמיה.
היה
רד״א,
ג
מ ג ד ו ל י דורו.
מקראקא
דיין
בהלק
השאלות
ממקומות
וקהלת
רבים
ווניציה
פנו
רבנים
וליוורנו
בבעיות
או״ה ויו״ד דנות
וראשי
וכן
רבני
מעשיות —
ב ד י נ י ט ע ו י ו ת ש ל ס ו פ ר י ם ת ״ ם ,׳מינויי מ נ ה ג י ם ,ד י נ י שיבת ו י ו ״ ט ,ח נ ו כ ה ו פ ו ר י ם ,
דיני
טרפות
אל
רד״א
במנהגים.
זה
אם
שאלו
מ״איזה
הנוכת
יקרא
שבק״ק
ווירמייזא
הכרעה
נכרי,
בענינים
ב ה א ו ״ ה סי׳ י ד ד ן ר ד ״ א
עתה
ביום
ו ס ת ם יין
של
דיני
אנשים
בית
לגדול
פרנקפורט
ונ״ש׳
מבני
הכנסת
שבהם
וכל
וכל
לימלישיי
גלילות
מדינות
הלכתיים
טהורים
שהשאלה
קשורה
ועוד.
בשאלה שהובאה לפניו ע״י קהלה ש ה ו ק מ ה
עמנו
שנקבע
נדרים ודיני
אבלות,
ויש
יש
והפונים
שנתלקטו
בראימ
או
אשכנז
מעהררין
מאיזה
הודימ
לרביעי
קורין
קורין
כי
מקומות
״נפק
יש
להחשיב
להחשוב
אנה
ספיקא
ואנה״.
מבינייהו…
הילוקי
מנהגים
כזה:
בשלישי,
ובק״ק
פראג,
9
לרביעי״ .
בתשובתו
9כנראה גם היום קיימים חלוקי מנהגים בזה :במערב אירופה נחשב בראש חודש ״שלישי״
לעליה החשובה ואילו מנהג מזרח אירופה וארץ ישראל לכבד את החשוב ב״רביעי״.
הקריאה של קרבן ראש חודש.
97
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכריע
רד״א
רביעי
לחשוב.
אין
שיש
אין
לה מנהג,
התיחםו
את
לשנות,
יש
למנהגים.
ונוסדו
לקרוא
איפוא,
להעדיף
אפילו
החשוב
את
לשלישי,
מנהג
שלישי.
בשנים
אבל
גם
יש
מקור
קבוע
בנידון,
אבל
התשובה
מעידה
על
כאשר
אלפים
נעקרו
סוערות,
ק ה י ל ו ת ח ד ש ו ת ,״ ב ק ש ו ל ה ש ו ו ת א ת ה מ ר ו ת להיות כל
לקביעת
בקהלה
אשר
החשיבות
שבה
ממקומותיהם
שוות
האצבעות
ו ל א יהיו ב כ ל ל ל א ת ת ג ו ד ד ו ל ע ש ו ת א ג ו ד ו ת אגודות ,רק ל ה י ו ת אגוד ב ת ר א ג ו ד
שמים ,ו ע נ ו ו א מ ר ו
בידי
עולם,
של
הקדושה״
להם
לברר
בקול
דרך
תא
רם
לעצמן
ונהוי
מנהג
לעמא
שיהא
בדרך
חדא
על
מיוסד
היחיד
דת
פי
יחידו
תורתנו
)שם(.
ש א ל ה מ ע נ י נ י ת ה ע ל ה ר ד ״ א — אף ש ל א נ ש א ל על כך )חלק א ו ״ ח סי׳ ט(
בענין
אשר
ק ר י א ת כ ת ב ס ת ר ב ש ב ת .״אי מ ו ת ר ל ה נ י ח
ה ת נ ו ר נייר
ב ש ב ת נ ג ד חום
נ כ ת ב עליו ב מ י ־ ל י מ ד ן או במי־ ב צ ל י ם ו ה כ ת ב אינו ניכר ,שע״י ח ו ם ה א ש
י פ ל ט ו ו י ב ל ט ו ה א ו ת י ו ת ויהיו נכריז״ .ב מ ל י ם מ ל י צ י ו ת מ ס ב י ר ר ד ״ א א ת ה ק ר י א ה
ה ס ת ר :״ואם ק ב ל ה י ק ב ל הנייר ח כ ם מ ב י ן מ ד ע ת ו ל ה נ י ח נ ג ד ח ו ם ה א ש ,
בכתב
ואז כ ב ו ל ע ו כ ך פ ו ל ט ו פ ל י ט ת ה א ו ת י ו ת נ ק נ י ת ב מ ס י ר ה ו ה ג ב ה ה קניי׳ ק נ ה ח כ מ ח ,
ב י נ ה י ת י ר ה ש נ י ת נ ה ב א ד ם ל ה ב ח י ן בין ט י פ ה לטיפה ,זו מ ה ת ה א ע ל י ה ,
וקנה
אי מ ו ת ר ל ע ש ו ת כן ב ש ב ת להגיה נ ג ד ה ת נ ו ר נייר ההוא כ ד י ל ע מ ו ד ע ל אופי׳
ה כ ת ב ל ה י ו ת כ א ג ר ת ל מ ת ק ר י א ו כ ה ל מ א ד מ פ ש ר א ומי כ ה כ ם יודע פ ש ר ד ב ר
של
על
דבור
שהכל
העליון,
בית
אופנא,
דשין
המליצי
בה והכל
עילאה
לחם
אופן
גבר
הפנים
אמנם
בתוך
בגבורת
מסבירות
מכביד
אופן
מתבשמין
על
גלגל
ממנה,
התאוה
לתלמוד
הקריאה
החוזר
ות״ח
גלגל
יוצא
דיורד
בו
ויתאו
דוד
לשתות
המביא
לידי
הלכה
הוא
מעיד
אך
על
לערוגת
כשהוא
מים
מבושם
להיתר
לשוק
מבאר,
1 0
למעשה״ .
גמורה
בתנ״ך
שליטה
הוכחות
ו מ ס י ק :״מכל הלין מילין היה נ ר א ה ל כ א ו ר א ל ה ת י ר ,א ב ל כיון
ר ב ת א ואיכא
הלכתא
גבירתא
לשבתא
לא
מלא
באר
הםגגון
ו ב ש ״ ס וגורם ת ע נ ו ג ל מ ב י ן היצירה ה פ י ו ט י ת הזאת .ר ד ״ א מ ב י א ש ל ו ש
הלכתא
הבושם
לבי
להקל
דאיכא
וכי
מפני
שאנו מדמין נעשה מעשה״.
מ ס ק נ ת ו של ר ד ״ א שיש ל א ס ו ר א ת ה ק ר י א ה אם ל א ב ש ע ת הצורר .ה מ ע י י ן
בתשובה
ההוכחה
זו
רואה
שרד״א
מתיר
לאסור מדברי הש״ס
10רד׳׳א היה בקי גדול
להלכה
גיטין יט,
אבל
ב:
לא
למעשה.
״אמר שמואל
בתלמוד ירושלמי .עדוח לכך הגהותיו
רד״א
נתן
דוחה
לה נייר
את
חלק
יחידושיו על הירושלמי,
זרעים ושקלים .לכן קצת תמוה שרד״א לא ציין ששאלה דומה על קריאת כתב סתר
בשבת מובאה בירושלמי ,שבת פרק יב ,הלכה ד :״א״ר חייא בר בא אילץ בני מדינחא
ערומין סגין ,כר חד מינהון בעי משלחה מילה מםטריקין לחבריה הוא כתב במי מילין
וההן דמקבל כתבייא הוא שופך דיו שאין בה עפץ והוא קולט מקום הכתב .עשה כן
בשבת מהו .רבי יוחנן ורשב״ל תרווייהון אמרין והוא שכתב דיו ע״ג דיי וםיקרא ע״ג
סיקרא אבל אם כתב דיו ע״ג םיקרא וטיקרא ע״ג דיו חייב״ .וכן בירושלמי גיטין׳ פרק
ב ,הלכה ג ; מובא ברבנו חננאל שבת קד ,ב ובראשונים ,שם בשינויים קלים.
98
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואמר הרי זה גיטך מ ג ו ר ש ת חיישינן ש מ א ב מ י מ י ל י ן כ ת ב ו וכו׳ ד ב ד ק י נ ן ל י ה
ד נ ר א אי פ ל י ט פ ל י ט ואי ל א פ ל י ט ל א ו כ ל ו ם הוא וכי פ ל י ט מ א י הוי
במיא
השתא
דפליט״,
הוא
)ד״ה
ופירש״י
הוא
השתא
״וכשהיו
דפלט(:
בולעות
לא היה כ ת ב ״ .ו מ ס ב י ר ר ד ״ א :״הרי ד ל א מ ק ר י כ ת ב עד ש ע ת פ ל י ט ה ו ב ש ב ת
נעשה ד ב ר זה וא״כ היה בראה לאסור ,ב ר ם מ ש ו ם ה א ל א ת ב ר א כיון ד ע כ ״ פ
הוא אינו ע ו ש ה מ ע ש ה כ ל ל ר ק ד מ מ י ל א נ י כ ר ו פ ל ט ה כ ת ב מ כ ה ח י מ ו ם ואין כאן
משום מ ל א כ ת איסור כ ל ל ״ .
רד״א
כאן
פתח
את
בשאלה
הבירור
הלכתית
שיש
לה
סי׳
ש״מ
רבות
השלכות
בדיני ש ב ת .
דיון
ם״ק
קצר
ולפי
ג(
בשאלה
זו מ ו ב א
ד ע ת ו יש
איסור
בפרי מגדים
דרבנן
)או״ה
כתב
בקריאת
ע״י
הסתר
משבצות
זהב
חימום,
אבל
א ץ כאן ה י ו ב ח ט א ת .ב ד ו ר נ ו דן ב ש א ל ה זו ה ר ב צ ב י פ ס ח פ ר נ ק זצ״ל
)שו״ת
בגיטין
ב
הר
יו״ד סי׳
צבי,
רל(.
פרנק
רצ״פ
את
מביא
הנ״ל
הגמרא
יט,
ואף מדייק — כ מ ו ש מ ו ז כ ר כ ב ר ל מ ע ל ה ב ש ם ר ד ״ א — מ ד ב ר י ר ש ״ י ״וכשהיו
ל א היה כ ת ב ״ ,ומזה מ ש מ ע ש פ ע ו ל ת
בולעות
ה פ ל י ט ה ע״י מיא ד נ ר א
נקראת
כ ת י ב ה ממש .ר צ ״ פ פ ר נ ק מ ס ב י ר שאין ל ה ק ש ו ת מ כ א ן ע ל ה פ ר י מ ג ד י ם ש ס ו ב ר
ע״י ח מ ו ם הנייר א י נ נ ה כ ת י ב ה ממש .ב ק ר י א ה ע״י ה ע ב ר ת מיא ד נ ר א
שקריאה
משתמשים
בחומר
״ורק
אחר
החומר
ע״י
שהוא
נחשב
מוסיף
לכתב
חדש״,
ואילו ב ק ר י א ח ע״י ח י מ ו ם הנייר ״יש ת ק נ ה ל פ ל י ט ת ה א ו ת י ו ת ש ל ה כ ת ב ה ר א ש ו ן
תוספת
בלי
כל
חומר
חדש
אלא
פעולת
ע״י
האש
ב ל ב ד שאז
חאש
פעולת
1 1
משויה ל ה ל כ ת י ב ת ח ר א ש ו ן ל כ ת ב ו כ ת ו ב ו ע ו מ ד ח ו א ״ .א ב ל גם ל פ י רצפ״פ,
יש כאן א י ס ו ר ד ר ב נ ן וזה ל א
כ ס ב ר ת ה ר ד ״ א ש א פ י ל ו א י ס ו ר ד ר ב נ ן אין כאן,
1 2
אף ש ל מ ע ש ה גם ר ד ״ א אינו מ ת י ר ,אם ל א ב ש ע ת ה צ ו ר ך .
בסי׳ ל׳ ש ל ח ל ק או״ח דן ר ד ״ א ב ש א ל ה א ח ר ת ש ד נ ו ב ה ה פ ו ס ק י ם ב ד ו ר ו ת
האחרונים.
היא
לקרוא
כותבות
להיות
ה ש א ל ה א מ נ ם אינה כ ״ כ מ ע ש י ת :מ ג י ל ה ש כ ת ב ה אשה ,ח א ם כ ש ר ה
בה
בציבורי
רד״א דוחה
את
שלא
הטענה
מ ג י ל ה ש ה ר י ״ ב ד ב ר שאינו מ צ ו י כזה כ י א ש ה
קסת
סופר
במתניה להיות
יודעת
ל א מ ן ידיה
ראינו מעולם
בכל
לכתוב
שנשים
אלה לא מצאתי
אשורית ודאי לא
ר א י נ ו אינו ראיה״ .מ ס ק נ ת ו ש נ ש י ם כ ש ר ו ת ל כ ת י ב ת ה מ ג י ל ה ״וראיה ב ר ו ר ה ל ז ה
11לא ברור לגמרי מהי הגדרת ״חומר חדש״ .מה הדין אם הכתב יתגלה ע״י אויר לח או
ע״י מים ? ואולי דוקא הוספת חומר שהוא ראוי לכתיבה כמו מיא דנרא הופכת את
הפעולה לאיסור תורה .כך משמע ב״יםודי ישרון״ להרב גדליה פלדר ,חלק ה׳ עמ׳ פג.
12על בעית כתב סתר בשבת ,הכתיבה ופעולת הקריאה אסף הרב ישראל רוזן חומר רב
בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה ,ירושלים אלול תש״ל .ראה שם חלק שגי
״גילוי כתב סתר בשבת״ ,עמ׳ .69—43קיצור דברים מובאים ב״פעולות המכון״ תש״ל
וב״תורד,
ומדע״,
כרך א,
חוברת א.
לתשובת רד״א
ומסקנתו
נודעת
חשיבות
רבה
למחקר ההלכתי בנושא זה ולהצעתו של הרב רוזן לדון באפשרות של שימוש בכתב
סתר כאלטרנטיבה לכתיבה רגילה בשעת הצורך בשבת במפעלים חיוניים ובטחוניים.
www.daat.ac.il
99
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב פ ״ ב דמגילה
ע״א(
)דף יט,
האי מ ת נ י ת י ן על
מהא
דאיתא
מנא
לן ,א ת י א כ ת י ב ה כתיבה ,כ ת י ב ה כ א ,ו ת כ ת ו ב
על
ובדיו
הספר
התם
אסתר המלכה׳ וכתיב
,ואני כ ו ת ב על ה ס פ ר בדיו׳ ,עכ״ל .הרי מיממע מ ס ו ג י א זו ל ה ד י א ד א ס ת ר ע צ מ ה
כ ת ב ה ה מ ג י ל ה כ ה כ ש ר ה בדיו כ ד י ל ק ר ו ת בו״.
כך
ה ע ל ה גם ה פ ר י מגדים ,או״ה סי׳ ת ר צ א ,מימבצות זהב ס ״ ק ב.
זה מ ב י א רי״ד הלוי ב מ ב ר ג ר בם׳ מ ל א כ ת ש מ י ם סי׳ כד ,ב י נ ה ס ״ ק
של
האוסרים,
האחרונים
״ויען
ומסיים:
1
על
לא
שלדעתי
כלל
שכיח
לעומת
י״א
מי
חבל
שיעלה
1
ד ע ת ו ל ה ק ל בזה ל א ה א ר כ ת י ב ז ה ״ • .על זה השיב ה ר ב ש ל מ ה ג נ צ פ ר י ד ,
ק צ ש ו ״ ע ב ס פ ר ו ק ס ת הסופר ,מ ה ד ו ר א ת נ י נ א סי׳ כה ,ל ש כ ת ה ס ו פ ר ס ״ ק ז
בעל
והוא ה ס כ י ם עם היתרו של ב ע ל פרי מגדים .עכשיו אנו רואים שר׳ דוד א ו פ נ ת י י ם
חווה אף הוא ד ע ת ו
תשובתו
מעשית.
אב״ד
בדמי
רד״א
כשרות
חייה,
המגילה
והיא
בגיל
הספיקה
שמונה
לכתוב
עשרה.
מגלת
אסתר
בעקבות
מגילה
ב ס פ ר מ ג ל ת ס פ ר )פירוש על מ ג י ל ת
ת״ע(,
שכתבה
קשורה
ל ר ד ״ א ה י ת ה בת ,שרה ,שהיתר ,נ ש ו א ה לר׳ היים יונה ת א ו מ י ם פ ר נ ק ל ,
ברסלוי
כמובא
של
של
להכשיר מגילה
על
ש כ ת ב ה אשה.
אשד,
בשאלה
נ.
עמ׳
בתשובת
ב״נשאל
רד״א
לכבוד
זו
אביה,
אף
התעוררה
שנפטרה
הנ״ל
השאלה
א ס ת ר ( לר׳ מ א י ר פ ע ר י ל ש
לא
דוד״
הסיבה
מוזכרת
)פראג
חטרגית
חשאלה.
בסי׳ ב ש ל ח ל ק יו״ד מ ו ב א דיון ב מ ע ש ה הידוע ב ת ר נ ג ו ל ת ש ל א מ צ א ו ב ה
ר ב י ם מ ר ב נ י ה ד ו ר נ ט ל ו ה ל ק בויכוה זה.
לב.
ו ה מ ש כ ו שם בסי׳ עו—עה.
הדיון
שפתחה
לאכול
את
התרנגולת
בטן
ממה שתפול
״וחתול
בעלת
התרנגולת
העומד
שם מ ו כ ן ל א כ ו ל הנופל״.
לכל
ברור
בעולם
לפניו
שמא
אשר לבו
ה מ ק ר ה של
ארצה ואמרה
או
אחד
התרנגולת
עמד
למטה
הושלך
לודאי
בודאי
ההיתר
עומד
ומצפה
בתרנגולת,
ואמרה
ואכלו
החתול
לארץ
בעל הכם צבי התיר את
שאי
נברא
בקדקדו,
אפשר לשום
ל ח י ו ת אפילו ש ע ה א ח ת ב ל א לב״ .לכן ב ר ו ר ש ג ם
שהוא
לנערה
ה ת ר נ ג ו ל ת :״כי זה
ב ק ר ב ו ומוה
לומר
לב
אצלה,
הלב
היה לב .ל פ י ב ע ל הכם צ ב י ״היכא ד ה י ת ר שכיח
והכא
בלי
הריבה שלא מצאה הלב
קרוב
ל ב חכם
ב ש ו ״ ת הכם צ ב י סי׳ ס ד
קרה
נפתח
שהלב
ואכלו
נפל
לתרנגולת
טפי תלינן
ההתול,
ודאי
שהובאה
להיתירא,
שכיה
טפי
מ ל ו מ ר ד ל א היה לו ל ב כ ל ל מ ב ל י שום ספק״.
ר ד ״ א פ ק פ ק ב ה י ת ר ו של ב ע ל הכם צבי .א מ נ ם א ם א פ ש ר ה ד ב ר ,יש ל ס מ ו ך
ע ל כ ד ש ח ח ת ו ל א כ ל א ת ה ל ב א ב ל אם ה ר י ב ה ע ו מ ד ת ע ל ג ר ס ת ה ״ויודעת ב ו ד א י
שהיתר,
להקל
חסר לב ולא אכל
מכח
הסברא
ואומד
החתול
כמבואר מתוך
להכהישה,
דכיון
לשון
שהיתר,
המטריף,
בידה,
ודאי
פשוט,
שאין
דנאמנת״^.
כ ד ה י י ת ה גם ד ע ת ו ש ל ר ב י י ה ו נ ת ן איבשיץ.
13קצת תמוה שלא מוזכר שם הדיון ב״ברכי יוסף״ או״ח סי׳ תרצ״א ם״ק ו ושם ב״שיורי
ברכה״ שנוטה להתיר .כעין זה ב״כרם שלמה״ לרבי שלמה האס ,או״ח סי׳ תרצ״א
סעיף א וב״ערוך השלחן״ או״ח ,שם סעיף ג.
14רד״א הבין מתוך תשובת ה״חכם צבי״ שהיתרו מבוסם בעיקר על הידיעה במציאות שלא
100
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נוספת מביא רד״א
טענה
בעלת
התרנגולת
עצמם,
וכדאמרינן
1 5
מפקיד׳ …
והספק
ובענין
אינו
אכלה
מירוה
פעמיים
) ב ״ מ דף לו,
כה דן
נכרי
אם
מזכיר
״ואיך
רד״א
קשורה
הסוגיה
גיטין מז ,א
נוסף
מורו
ה מ פ ק י ד על
א ש ת ו ובניו
דעת
ל ד ב ר י ׳:׳בה
שהוציא
את
לנהוג
״בלימוד
יש
כעת
הלכה
קנין
בארץ
למנוי
הישיבה
בקהלת
בהכרעה
להרב
אם
בקשר
בישיבתו
ולא
מ ו צ י א מידי ודאי ש ל
בענין
נכתבה
כאן:
רד״א
ספק
רד״א
יימ
ת ש ו ב ה זו
בימיעורי
שבירושלים
השאלה,
א ( , :כל
ה ח ת ו ל ,ואין
יו״ד סי׳
ברור
משמעות
כ״ע
דהיא
הוא
ואף ש א מ ה מ כ ח י ש ה ,מ ״ מ א י נ ה מכהיימה ב ו ד א י ר ק ע ל פי ה א ו מ ד
דלמא
בחלק
לפי
לנאמנותה של
לשון
ה נ ע ר ה :״כיון ש ה ר י ב ה היא
כמו
בת
הבעלים
רד״א
פראג.
בארץ
מהמשך
של
ירושלים.
וכנראה
דבריו
ישראל
התשובה
לראב״ד
הארכתי״,
שתשובה
קשורים
זו
בהסבר
למעשה.
ה מ ה ד י ר שליט״א ,ישי
הספר
לעכו״ם
ישראל״.
רוב
הריבה״.
המהדיר
ב ה י ד ו ר רב.
סופר
להודות
למכון
חתם
הוסיף
מפתה
מ פ ו ר ט וזה
נוסף ל מ פ ת ה ה ס י מ נ י ם ש ס י ד ר ר ד ״ א בשיעתו .מ א ז ע ב ר ו כ מ א ת י י ם וחמישים ש נ ה
וברוך
השים
ויצא
שםוף־סוף
ימם
דוד
זכינו
לאור
בכל
הגנוז
ש ב ד ב ר י דוד
הנאמנים.
הארצות.
יתכן בעל חי בלי לב .כך הבין גם השואל בשו׳׳ת שאילת יעב״ץ ח״א סי׳ קכא .אבל
רבי יעקב עמדן השיב :״כמדומני שלא ירדת לסוף דעתו ז״ל ]של אביו ,ה״חכם צבי״[,
שאע״פ שנרא׳ לכאור׳ מדבריי שם שא״א להיות נברא חסר לב ,ואפי׳ אתו סהדי ,אמרינן
םהדי שיקרי נינהו ,דאין חוששין למעש׳ נסים כלל ,אעפ״כ ברור אצלי שלא הי׳ סומך
על היתר זה לבדו ,אם לא היו באותו מעשה שאר צדדי ההיתר שהזכיר שם״ .לפני
השואל באה שאלה חדשה של תרנגולת בלי לב ור״י עמדן השיב שגם לדעת אביו
התרנגולת טרפה אם השגיחו מתחילת פתיחת התרנגולת ואי אפשר לתלות בנפילה ,עי״ש.
אם כך היתד ,כוונת ה״חכם צבי״ ,גם רד״א היה מסכים אתו ,אך כנראה שרבים הבינו
בדברי ה״חכם צבי״ כמו רד״א ולא כריעב״ץ .גם מהמשך הדיונים ב״חכם צבי״ סי׳
עו—עח משמע כמו שהבין רד״א .שוב מצאתי בם׳ עקרי הד״ט )עקרי דינים( לר״ד טירני,
יו״ד סי׳ ד ם״ק ב שפירוש ריעב״ץ בכוונת דברי אביו ״לענ״ד דק וקליש אחר הם״ר
המעיין במ״ש מר א ב י ו . . .ואם היה לו טעם אחר כעיקר חוץ ממה שהביא ,לא היה
סותם לגמרי עיקר מטרין הוראתו״ ,עי״ש ובשו״ת שואל ומשיב מ״ת חלק ד סי׳ קח.
דרכי תשובה יו״ד סי׳ מ ם״ק ה ובמ״מ של המהדיר בסוף תשובת רד״א הנ״ל )עמ׳ נז,
הערה ו(.
15על טענה זו השיב ה״חכם צבי״ ,שם בסוף סי׳ עז :״אין לו מקום בכאן דהתם יודע
המפקיד שדרך הנפקד לחזור ולמסרו לאשתו ובניו״ ,עי״ש .כנראה התייחס ה״חכם צבי״
כאן לתשובת רד״א הנ״ל .וכן משמע שם בד״ה ״מה שהביא מם׳ שערי שמים״ שהוא
דחיה של דברי רד׳׳א בתשובתו .ה״הכם צבי״ לא כתב מיהו ה״חכם אהד״ שהטיל ספי־
בפסק דינו להתיר את התרנגולת .וראה למעלה סוף הערה .4
www.daat.ac.il
101
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוד תמר
הערות למאמר ״בית ה כ נ ס ת של אברהם אבמו בחברון״
תשרי תשל״ד ,נתפרסם מאמרו של צבי מלוב על ״בית הכנסת
ב״המעיך,
של
אברהם אבינו בחברון״ ,מ א מ ר שאיננו מוסיף כבוד לא לאכםנייא
ולא
לכותבו.
המאמר
איננו
מיוסד
דבר
יודע
רובו
על
בעשרות
בתולדות
ארץ־ישראל.
מרובה
אדלר,
תרם״ז.
המדעיות
וידועות
המקור
כמעט
כמעט
היחיד
נוסעים.
המקורות
הללו,
שיצאו
אפילו
לסטודנט
דחד
שתא
עליו
הוא
אוצר
כולן
על המתוקן .אין הוא מכיר את
)תרס״ה(,
של
האחרונות
ספרי
המחבר
כולן
יודע
שהמחבר
של י״ד אייזנשטיין )במאמר כתוב בטעות אייזנשטאט( ,ספר ש ה מ ש ו ב ש
בו
סיבוב
ואת
פתחיה
ר׳
אעפ״י שאייזנשטיין מזכיר
אגרות
מלוב
ככולו
המהדורות
השנים
המסעות
על
מסעות
של
ואגרות
הנכבדה
נוסעים,
מזכיר
הנזכרים
בסתם
את
ע״י
מ ס ע ו ת ר׳
מרגנשבורג,
את
מהדו׳
גרינהוט,
1905
המהדורות ההן
מחברנו(
האגרות
בנימין
מטודלה,
מהדי׳
)ועוד
במבואותיו
מסע
והחיבורים
כמה מהדורות
המסעות
לספרי
של
דפלסטינא
הללו.
שמואל
ר׳
ב ר ׳ ש מ ש ו ן ,ר׳ י ע ק ב ש ל י ח ד ״ י )איבו א ו מ ר מ י ה ו ד ״ י — ה ו א ר׳ י ח י א ל מ פ א ר י ס ( ,
ר׳
גרשון
וקורות
בר׳
העתים
ההיבורים
אליעזר
ג׳
הללו.
מנחם
הכותב
מ ה ד ו ׳ י׳
קרסל,
של
אליעזר
לר׳
)ולא
אלעזר
מנדל
איננו
בן־צבי,
א׳ יערי,
תשל״א(,
אגרות
מסעות
שכותב
מלוב
ואינו
מזכיר
מקאמניץ,
יודע
תשי״ג,
תש״ו .וחמור מכן,
כפי
על
ועל
גלילות
קורות
ארץ
העתים
הוא
איבנו
יודע על
ארץ ישראל,
תש״ג
)מהדו׳
ארץ
ישראל,
הידועים
תש״ו,
בהע׳ 1
ובהע׳
מתי
והיכן נתפרסמו
ישראל
לר׳ ג ר ש ו ן ב ר ׳
לרמ״מ
ספרי
מקאמניץ מהדו׳
האסופות
שנייה תש״י,
לכל
(25
אדם
המפורסמים
מהדו׳
משכיל,
שלישית
המתעניין
במקצת
בתולדות ארץ־ישראל .בספרים הללו של יערי הובאו כ מ ע ט כל המקורות,
שנזכרו
הנ״ל
ועל
ר׳
ע״י מחברנו,
כתבי־יד.
עובדיה
השוואה
בצורה
בספר אגרות
מברטנורא
מתוקנת
ומיוסדת
א ר ץ יימראל
מהדורת
לפי
מ׳
על
הובאו
הרטום,
של כמה כ״י מאגרות הרע״ב .אם
המהדורות
שלוש
שטרח
המדעיות
אגרותיו
על
נחליט ונאמר,
החשובות
מתוקן
נוסח
של
מתור
שלפחות ספריו
של
יערי היו ידועים ל מ ח ב ר נ ו )הוא מזכיר א ת ספרו ש ל יערי ״ ש ל ו ח י ארץ י ש ר א ל ״
— ר׳ ל ה ל ן ב פ נ י ם ( ,ה ר י ה ט ע נ ה כ נ ג ד ו ק ש ה פ י כ מ ה ו כ מ ה — כ י צ ד ס מ ך ע צ מ ו
על
יסוד
רעוע
במקום
כאייזבשטיין
שיםמוד
עצמו
על
בנייניו
המתוקנים
של
י ע ר י .ו א ף ג ם זו — ה כ ו ת ב נ ס ת י י ע ב ס פ ר ח ב ר ו ן — ו ה ר י ב ס פ ר ז ה ה ו ב א ו כ מ ע ט
כל
המקורות
ספריו
שנזכרו
במאמרו
על
פי
המהדורות
המדעיית
שמנינו
ועל
פי
ש ל י ע ר י ! )ר׳ ג ם ל ה ל ן ב פ נ י ם ( .
ועכשיו
שם
נבוא
להעיר כמה
ע מ ׳ — 44
באגרת
הערות
ר״ע
לפי סדר
מברטנורא
הדברים:
)אוצר
מסעות,
עמ׳
,116
אגרות
א ר ץ י ש ר א ל ,ע מ ׳ (126נ ז כ ר ר ק ״מקוד ,מ י ם ח י י ם ,ו א ו מ ר י ם ש ש ם ה י ת ה ט ו ב ל ת
שרה
102
אמנו
עליה
השלום״.
בארה
של
שרה
)ואוהל
www.daat.ac.il
שרה(
נזכר
בסיבוב
ר׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ ת ח י ה — מ ה ד ו ׳ ג ר י נ ה ו ט ע מ ׳ ,35א ו צ ר מ ס ע ו ת ע מ ׳ .56
הערה — 5
שם
הכותב
״באר
מזכיר
הישמעאלים
י צ ח ק ״ — שקורין לו
״ביר
א ס ח ק ׳ /ולא מציין ,ש ד ב ר זה נזכר גם באגרת הרע״ב — אוצר המסעות
שם,
—
אגרות
אוצר
ארץ
שם.
ישראל
ה מ ס ע ו ת ע מ ׳ ,123
נעלמה
הרע״ב
מזכיר
זאת
ארץ
ישראל
ע מ ׳ 143
אגרות
גם
מחברון
באגרתו
)להלן
מדוע
נסביר
א ג ר ת זו מ ע י נ ו ש ל מ ל ו ב ( .
ש ם ע מ ׳ 44־ .45ד ב ר י ו ע ל ר׳ מ ל כ י א ל
אשכנזי אינם מדוייקים כל צורכם
— ר׳ י ע ר י ,ש ל ו ח י א ר ץ י ש ר א ל ,ע מ ׳ .463
ש ם ה ע ר ה 7ו ה ע ר ה 21מ ז כ י ר ה מ ח ב ר א ת ס פ ר מ ס ע ו ת י ו ש ל ר׳ י צ ח ק חילו,
שביקר
ב ש נ ת ה ״ א צ ״ ג )(1333
בחברון
והנה כ ב ר לפני ארבעים ש נ ה לערך,
ומצא ב ה ״היהודים ש ה ם רבים פה״.
ת ר צ ״ ד — ת ר צ ״ ה ,ה ו כ י ח ו ג׳ ש ל ו ם
בשנות
ימ׳ א י ש ־ ש ל ו ם ,ש ה א ג ר ת ש ל ר׳ י צ ח ק ה י א מ ז ו י י פ ת
מעשה־ידיו
ברובה הגדול,
ל ה ת פ א ר ש ל א ׳ כ ר מ ו ל י ,ש כ ב ר א י ת מ ח י ב כ מ ה מעשיי ז י ו ף — ו ש ר י ה ל י ה מ ר י ה .
ש נ י ח ח כ מ י ם הללו,
ראיות
דבריהם
שכתבו את
בזמן אחד ,באו
שווה מתוך
למסקנה
שונות ,בלי שידעו ה א ח ד על מחקרו ש ל השני .שלום בדק א ת הידיעות
ירושלים״
ב״שבילי
בספר
הידיעות
לר׳
הנזכר
יצחק
חילו,
העוסקות
העוסקות
בתולדות
ואיש־שלום בדק
בקבלה,
ארץ־ישראל
שלום
ויישובה.
את
כתב
בפתיחת
מ א מ ר ו ״באתי …לכלל מ ם ק נ א ו א ב י ע ד ע ת י בבירור ,כי ה ס פ ר בצורתו
שלפנינו
מזוייף הוא והוא פרי דמיונו ש ל כרמולי ,או יותר נכון :פרי קריאתו
החרוצה
לחקירת
ארץ
ודפדופו
ישראל
בכמה
ספרים
ולתולדותיה
במאה
כמקור
בו
אחרים,
ואסור
להשתמש
הי״ד״
)מאסף
ציון ,ס פ ר ש ש י ,
תרצ״ג,
עמ׳
לט( ,ואיש־שלום כ ת ב ״מובן שאין לשים לב ו ל ה ת ח ש ב במספר הרב ש ל היהודים
בחברון
והוא
ה ע ו ס ק י ם ב צ מ ר ג פ ן )!( ו ב ז כ ו כ י ת ״ ) .ת ר ב י ץ ,ש נ ה ו ,ת ר צ ״ ה ,ע מ ׳ .(201
מסיים
מתור
את
הבדיקה
האגרות
מאמרו
ב ל ש ו ן זד.
שבאגרת
חילו ח י א :
״המסקנא
מחיקת
חםופית שיש,
האגרת
חילו
של
איפוא,
להוציא
מתוך
רשימת
שנשארו לנו מימי הביניים ושאנו מ ש ת מ ש י ם בהן בתור חומר לתולדות
א ״ י ו י ש ו ב ה ״ ) .ש ם ע מ ׳ .(209
ש ם ע מ ׳ 45ה ע ׳ 8מ ז כ י ר ה כ ו ת ב א ת מ א מ ר ו ש ל א ״ ר מ ל א כ י
— ברם עוד כ מ ה ידיעות
תרצ״ז
לקוהות מן
במאמר שלפנינו
ב״הדואר״
ההוא.
המאמר
ש ם ע מ ׳ 45מ ז כ י ר ה כ ו ת ב א ת ״ ד ״ ר ל ע ו ו י מ ז כ י ר ו ש ל ר׳ מ ש ה מ ו נ ט פ י ו ר י ״ .
ידוע
הוא
בספרותנו בשם ד״ר
הלוי,
אליעזר
ואגרותיו,
כולל
מחברון,
אגרתו
נ ת פ ר ס מ ו ב נ ו ס ח מ ת ו ק ן ב ס פ ר ו ה נ ז כ ר ש ל י ע ר י ,א ג ר ו ת א ר ץ י ש ר א ל ע מ ׳ .408—381
ש ם ה ע ר ה 13מ ז כ י ר מ ל ו ב א ת ר׳ מ ש ה מ י י ז ל י ש ,ב ע ל ש י ר ת מ ש ה ,ו מ צ י י ן
לספרו ש ל יערי שלוחי ארץ־ישראל .שבכלל לא דן בר׳ מ ש ה מייזליש א ל א מ ב י א
אורחא א ת שמו בין
אגב
החתומים על
האגרות
מחברון.
נעלם
כנראה
ממנו
מ א מ ר ו ש ל ב ׳ ל נ ד ו י ע ל ר׳ מ ש ה מ י י ז ל י ש ,ש נ ת פ ר ס ם ב ס פ ר ח ב ר ו ן ,ע מ ׳ ,150—148
אעפ״י
שכאמור
שם
ע מ ׳ 46
האלמוני
המנוח
נסתייע מחברנו
מליוורנו.
י׳
בן־צבי,
ו ה ע ׳ 21
והרי כבר
שהנוסע
בספר הברון.
ועמ׳
לפני
47
מזכיר
שלושים
האלמוני
הכותב
כמה
וחמש שנה
מליוורנו
איננו
www.daat.ac.il
פעמים
ומעלה
אלא
את
הנוסע
הוכיח
הנשיא
החכם
המפורסם
103
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר׳
משה
מסעות
כותב
באסולה,
משה
ר׳
בין
שהיה
באםולה יצא
שורות אלו היה יכול
א״י,
בהקר
באםולה.
הנזכר
המסכימים
מוזכר
שבהם
אמנם החוקר
בשתי
להדפסת
מהדורות,
הזוהר.
בשנת
הנוסע
כבר
והביבליוגראף
המובהק
ובשנת
תדצ״ט.
עשרות־עימרות
מאמרים
משנת
א״ר
חיבורו
תרצ״ח
ליהשוב וליזיל כי רוכלא
האלמוני
של
בן־צבי
רפ״ב
מלאכי
בשמו
כתב
ר׳
ג״כ
משה
במאמרו
בשנת
ב״הדואר״ הנוסע האלמוני ,אבל מאמרו של מלאכי נתפרסם כבר
תרצ״ז ,לפני ש י צ א לאור היבורו של בן־צבי .יתירה מזו והמורה מזו — מ ח ב ר נ ו
פ ע מ י י ם א ת ס פ ר ה ב ר ו ן ,ע מ ׳ .195—193ו ה ר י כ מ ה ע ש ר ו ת ע מ ו ד י ם ל א ה ד
מצטט
מכן,
,239
בעמ׳
נזכר הנוסע
האלמוני מליוורנו
משה
ב ש מ ו ר׳
שם
באסולה!
מעמ׳
234ו א י ל ך — מ ו ב א י ם כ מ ע ט כ ל ד ב ר י ה נ ו ס ע י ם ע ל ה ב ר ו ן ,ה נ ז כ ר י ם ע ״ י
מלוב,
לכתיבה
המהדורות
לפי
שמנינו
המדעיות
אכן,
למעלה*.
קץ
אין
דליטאנטית!
ע מ ׳ 47ו ה ע ׳ 25שם .מ ר מ ל ו ב כ ו ת ב שם ,ש ה ל ק מ כ ו ת ב י ה מ ס ע ו ת מ ז כ י ר י ם
ה א ב ן ש ע ל י ו ) צ ״ ל ש ע ל י ה — ד .ת(.
את
בהערה
לר״ע
שמזכיר
מברטנורא,
עמ׳
.(143
ולא
שם
עמ׳
,123
נזכר
דבר
הכותרת
שממנו
בגלל
היא
נימול א א א ע ״ ה
זאת
מהברנו
״כתב
זה
באגרתו
לבו
באגרת
אהד
מהברון
לכך,
שגם
אחרת
של
מירושלים״
)יערי,
באוצר
הרע״ב.
)מכיוון
שכך
אגרות
המסעות
אלא
היה
ארץ
ישראל,
של
אייזנשטיין,
שאצל
אייזנשטיין
בטעות
כתוב
במקור,
ל ק ה א ,(.א ע פ ״ י ש ב ס ו פ ה ש ל ה א ג ר ת כ ת ו ב )גם א צ ל א (.״ פ ה ח ב ר ו ן ״ !
הכותרת ה מ ט ע ה אצל
שם
ע״י
)צ״ל אאע״ה(״.
ש ם ה ו א מ צ י י ן ל כ מ ה נ ו ס ע י ם ,ש מ ז כ י ר י ם ד ב ר זה ,א ב ל א י נ נ ו מ צ י י ן
א י י ז ב ש ט י י ן ל א ע י י ן מ ה ב ר נ ו ב א ג ר ת זו מ ח ב ר ו ן .
ע מ ׳ 48ה ע ׳ .26א י ן זה נכון,
מלאכי
א״ר
במאמרו
של
״ביהכ״נ
ש ״ ש נ ה זו
אברהם
]שנת
אבינו״
שץ
נקבעת
בודאות
כשינה
ייסוד
ביהכ״נ.
מ ל א כ י כ ו ת ב ב ת ה י ל ת מ א מ ר ו ב ״ ה ד ו א ר ״ ע מ ׳ 423״ א ת י ס ו ד ב י ת ה כ נ ס ת ק ו ב ע י ם
ב ש נ ת ש ׳ ) ,(1540כ י ב א ו ת ה ש נ ה ק מ ה ה ח צ ר ל מ ק נ ה מ א ת ה ק ר א י ם ל ר ׳ מ ל כ י א ל
אשכנזי ,אולם מ ד ב ר י הנוסע ה א ל מ ו נ י ש ב ק ר א ת הברון ב ש נ ת ר פ ״ ב רואים ,ש א ז
כבר
היה בית ה כ נ ס ת קיים״.
שם
למאמרו
עמ׳
51
והע׳
שם.
37
בדבריו
על
ר׳
שמעון
מנימה
מציין
הכותב
ש ל ב׳ ל נ ד ו י ב ״ ה מ ע י ן ״ ת מ ו ז ת י מ כ ״ ט .מ ד ו ע א י נ נ ו נ ו ה ג כ ך ב ד ב ר י ו ע ל
ר׳ מ נ ה ם א ר י ה בר׳ ש מ ו א ל ה ל ו י — ש ם ע מ ׳ 50ו ה ע ׳ 31ש ם ? כ מ ע ט כ ל ד ב ר י ו
לקוחים
שם
יכולתי
אלא
להעיר
על
שארכו הדברים,
מחברנו
מראשי
עיניו
ממאמרו
של
לנדוי שם
עוד
ולפיכך
מ ב ש ר לנו
על
כמה
עמ׳
חסרונות
.7—6
במאמר
ועל
עוד
פכים
קטנים
—
א ש י ם ק נ צ י למלין.
עוד
המתישבים בחברון בדורות
שני מאמרים
שהוא
עומד
ה א ה ר ו נ י ם .יימ ל ק ו ו ת ,
לכתוב
על
שלעתיד ישווה
שניים
לפני
א ת מאמרו של רב חיננא הוזאה ,הזקה על חבר שאינו מוציא מ ת ח ת ידו
ד ב ר ש א י נ ו מ ת ו ק ן ) פ ס ח י ם ט ,א ,ור׳ ג ם ע ר ו ב י ן לב ,א( ,ו ה י ה ז ה ש כ ר ו ו ש כ ר י .
״ בשעתו בדקתי פרק זה בספר חברון עובר להדפסתו ,לפי בקשת העורך מר ע׳ אבישר,
והשמטתי את דבריו של ר׳ יצחק חילו ,שנכללו אז בפרק זה.
104
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורר האחראי :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
13 www.daat.ac.ilירושלים
דפום ״בהר״ך ,רח׳ סלונים