אתר דעת -מכללת הרצוג
1
113
1
גצ-י -*-למווזצנ** ד **יד* כנך ידי*
,כ ד י י ע ף
ז־* ^ ^ ו ־ ־ 1ק ־ ן
• ג ! *7
ה ו ע ת ק והוכנס ל א י נ ט ר נ ט
בתוכן:
ע"י חיים ת ש ס ״ ט
תקון העולם בזמן הסתר פנים /הרב משה חיים לוצטו זצ״ל .
1
הרב יעקב ק׳ הלוי במברגר זצ״ל /הרב נ׳ רפאל אוערבד .
3
תשובה בענין נתוחי מתים /הרב יעקב ק׳ הלוי במברגר זצ״ל .
12
שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו /ד״ר יעקב ל ו י .י . .
21
. . .
26
מבוא לפירוש ״משד חכמה״)המשך( /הרב יהודה ק ו פ ר מ ן . .
39
עיוני מקרא /יעקב אורבי
62
לדמותו של אחאב מלך ישראל /אלי׳ מנחם גויטיין.
הערות והגהות למסכת סנהדרין /הרב אברהם סופר .
68 . . .
בפ״ד ירושלים ת״ו תמוז תשל״ה * כרד מו ,גליוו ד * המחיר 4.50ל״י
מנוי שנתי :כישראל — 15.ל״י
כחוץ לארץ —$ 6.
כתובת המערכת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 288883
www.daat.ac.il
רבל מ ש ה ח י י ם ל ו צ ט ו
,,,.,11111
זצ״ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
תקון העולם בזמן הסתר פנים*
יש ה נ ה ג ה א ח ר ת ,וזמן א ח ר ,ש ה י א ב ר ב ו ת ה ז כ ו ת ב י ש ר א ל ,ו כ מ ו
שביארנו לעיל ,ב ע ת ה ת ת ק ן ה ע ו ל ם ת י ק ו ן גמור ,ו ה ו א ש י ה י ה ה ק ב ״ ה
מ ש נ ה מ צ ב ה ע ו ל ם ל ט ו ב ה ,ו י ב ט ל מ מ נ ו כ ל רע ,והיינו ש ל א י ה י ה
י צ ה ״ ר ב נ ש מ ו ת ,ו ל א נ ז ק ו ה פ ס ד ב ש ו ם בריה ,ו א ז ינהג ה ע ו ל ם ב ת י ק ו ן
גדול .ו ה נ ה ז ה יהיה ת י ק ו ן ל ע ו ל ם ,לפי ש י ה י ה ה ע ו ל ם מ ז ו מ ן ומוכן
ל ה נ ה ג ה ה ז א ת ,כי י ב ט ל מ מ נ ו ה ר ע ,ו א ז ל א י צ ט ר ך עוד ה מ ש פ ט ,א ל א
י ת נ ה ג ב ר ח מ י ם גמורים ו ב ה ט ב ה ש ל מ ה .ו כ ל מ ה ש ע כ ש י ו נ ס ת ר מיושבי
ה א ר ץ ,מ פ נ י ש ה מ ק ו ם גורם ל ה ם כן ,ל ה י ו ת ו מ ק ו ם ש ה ח ו ש ך גובר ב ו
ל צ ו ר ך ה ע ב ו ד ה ,דהיינו לנסיון ש ל ה א ד ם כ מ ו שביארנו ,ה נ ה ל ע ת י ד
ל ב א יגלה ,ש נ א מ ר )ישעיהו מ ,ה ( :״ונגלה כ ב ו ד ה׳ ״ וגו׳.
א מ נ ם יש ז מ ן ש ה ק ב ״ ה מ ת ר ח ק ,כביכול ,מ ע ו ל מ ו ,ואין מ ש פ ט ו
נ ע ש ה ,ואין מ מ ש ל ת ו מ ת ג ל י ת ,ו ה י ה ראוי ש י ח ר ב ה ע ו ל ם ; א ל א ש ג ם
ב ז מ ן ה ה ו א ה ק ב ״ ה ר ו צ ה ב ק י ו מ ו ש ל ע ו ל ם ,ואז מ ק י י ם א ו ת ו ר ק ב כ ח
מ מ ש ל ת ו ,כי מ צ ד ה מ ש פ ט אינו ראוי ל ה ת ק י י ם ,ו מ ש ת מ ש מ ר ו מ מ ו ת ו
שאינו נ פ ג ם ואינו ח ס ר ב ע ו ו נ ו ת בני ה א ד ם ,ל ק י י ם ה ע ו ל ם ש ל א י א ב ד .
א ב ל אינו מ ר ב ה לו ט ו ב ה ו ה ר ו ו ח ה ,א ל א א ד ר ב א ,אינו נותן לו כ י א ם
ק י ו ם מ צ ו מ צ ם ל ב ד ,מ ה ש א י א פ ש ר ב ל א ו הכי ,ב כ ד י ש י ת ק י י ם .כי
אין ה ע ו ל ם מ ת ו ק ן ש י ת נ ה ג ב ה ט ב ה ז א ת ,א ל א א ד ר ב א ,ל א די ש א י ן
ה ר ע ס ר מ מ נ ו ,א ל א שגובר בו י ו ת ר ; א ל א ש ה ק ב ״ ה ר ו צ ה ש ל א י א ב ד ו
מעשיו ,ו ב כ ת מ מ ש ל ת ו ה י ח י ד ה מ ק י י מ ו ,א פ י ל ו ש ה ד י ן נותן ש י ח ר ב ,
א מ נ ם ר ק ב צ מ צ ו ם גדול ,כ מ ו שביארנו.
ו ה נ ה א ז נודע ש ה ע ו ל ם ראוי ל ה ת נ ה ג ע ל פי ד ר ך מ ש פ ט ו י ת /
ותיקונו ת ל ו י ב ז ה ,ו מ ו ר ה ע ל ז ה ה צ מ צ ו ם ה ז ה שזכרנו ,ו ה ר ע שגובר,
שאין ה ט ב ע מ ת ע ל ה ל ט ו ב ה כמו שיהיה ל ע ת י ד לבא ,א ל א א ד ר ב א
ע ו מ ד ב ח ו ק ו ת ש ח ק ק בו ה א ד ו ן ב״ ה ל פ י ס ד ר ה ה נ ה ג ה ה מ ש פ ט י ת .א ל א
אין ה מ ש פ ט נ ע ש ה ,שלפי ש ה ק ב ״ ה נ ח ר ח ק ו נ ס ת ר מן העולם
•
אנו מביאים כאן קטע מספר דעת תבונות לרמח״ל .ספר זה על יסודות האמונה והנהגת
ית״ש הופיע לפני שנתיים עם ביאורים ועיונים מאת הרב חיים פרידלנדר שליט״א ,בני
ברק והשנה הופיעה כבר מהדורה שניה .עם הופעת מהדורה מבארת זו ,רבו הלומדים
בספר יסודי זה ,הן בין לומדי התורה בישיבות ,הן בין בעלי בתים משכילים.
למהדורה החדשה של ס׳ דעת תבונות מצורף ״ספר הכללים״ מאת רמח״ל ע״פ חכמת
האמת.
הקטע המובא כאן לוקט מפרק ״דרכי הנהגות המשפט והאהבה״ סי׳ קמב וסי׳ קמו.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ה א ר ץ ה י ת ה ת ו ה ו ובוהו ,ו ה ר ש ע י ם ש ו ל ט י ם ב ע ו ל ם ב ע ז ו ת פ נ י ה ם ,
כ ח י ה ר ע ה ש ב י ע ר ,ואין ד ו ר ש ואין מ ב ק ש ,ו ה כ ל מ ע ו ו ת ו מ ק ו ל ק ל ,ו ר ק
ה ק ב ״ ה מ ק י י ם ע ו ל מ ו ב כ ת רצונו ה ב ל ת י מ ש ו ע ב ד ל ש ו ם ח ו ק ,ק י ו ם
גרידא ע ד ש י י צ א ל א ו ר מ ש פ ט ו ,כ מ ו ש כ ת ו ב )ישעיהו נ א ,ד ( :״ ו מ ש פ ט י
לאור ע מ י ם ארגיע״.
**
*
ו א מ נ ם ,יש ל ך ל ד ע ת ה ק ד מ ה גדולה ,ו ה י א :ש ב א מ ת אין ה ק ב ״ ה
מ ו א ס יגיע כפיו ל ע ו ל ם ח״ו ,ואינו עוזב ו מ נ י ח א ת ה ע ו ל ם ; א ל א ב ש ע ה
ש נ ר א ה כ א י ל ו ה ע ו ל ם עזוב מ מ נ ו ,הענין ה ו א ש א ד ר ב א ,הרי ה ו א מ ח ד ש
ט ו ב ה ל ע ו ל מ ו ,ו נ פ ל א ו ת י ו ו מ ח ש ב ו ת י ו ת מ י ד כ ל היום ר ק ל ת י ק ו נ ו ש ל
ע ו ל ם ,ל א ל ק ל ק ו ל ו ; א ל א ש ה ו א מ ס ת י ר ע צ ת ו ה ס ת ר גדול מ א ז /ו א ז
נ מ צ א ה ע ו ל ם כ מ ו עזוב ,ובני ה א ד ם ס ו ב ל י ם עונשי ח ט א ת י ה ם .ו כ ך
א מ ר ו ר ז ״ ל )ב״ר ,צ א ,יג( ע ל י ע ק ב אבינו ע ״ ה , ,, :ו י א מ ר י ש ר א ל ל מ ה
ה ר ע ו ת ם ל י ) ב ר א ש י ת מג ,ו( ,ר׳ לוי ב ש ם ר׳ ח מ א ב ר ח נ י נ א :מ ע ו ל ם
ל א א מ ר י ע ק ב אבינו ד ב ר ש ל ב ט ל ה א ל א כ ך א מ ר ה ק ב ״ ה :א נ י ע ו ס ק
ל ה מ ל י ך א ת בנו ב מ צ ר י ם ,ו ה ו א א ו מ ר , :ל מ ה ה ר ע ו ת ם לי׳ .ה ד א ה ו א
ד א ת מ ר )ישעיהו מ ,כ ז ( , :נ ס ת ר ה ד ר כ י מ ה ׳ ״ וגו׳ .והיינו ,כי כ ל ז מ ן
ש ה י ה י ע ק ב אבינו ב צ ע ר ע ל פ ר י ש ת י ו ס ף מ מ נ ו ,ה ק ב ״ ה ל א ה י ה
א ל א מ ג ל ג ל גלגולים ל ה מ ל י ך י ו ס ף ו ל ה ח י ו ת א ת י ע ק ב ב ש ל ו ה ,א ל א
ש מ ת ו ך ש ע צ ה ע מ ו ק ה ה י ת ה ,ה י ה ה צ ע ר ע ו ב ר ע ל י ע ק ב .וזה ב נ ה
א ב ,ש ל כ ל עילוי ש ר ו צ ה ה ק ב ״ ה ל ת ת ל א ד ם א ו ל ע ו ל ם ,ה נ ה כ ל ז מ ן
ה ז ד מ ן ה ט ו ב -אינו מ ז ד מ ן ו ב א א ל א מ ת ו ך ע ו מ ק ע צ ה נ ס ת ר ת ,ו ע ל
כן י ק ר ה ק ו ד ם לו צ ע ר ,והרי ז ה כענין ש א מ ר ו ז ״ ל ) ב ר כ ו ת ה : ( .״ ש ל ש
מ ת נ ו ת ט ו ב ו ת * נ ת ן ה ק ב ״ ה ל י ש ר א ל ,וכולן ל א נ ת נ ן א ל א ע ל ידי יסורין״.
,
•
חורה ,ארץ ישראל והעולם הבא.
והנה א ם ב א מ ת כוונת ה ק ב ״ ה היה ר ק לייסר הרשעים ,כבר היה ה ע ו ל ם
נ ח ר ב ב ע ב ו ר ם .א ך כיון ש א י ן כ ו ו נ ת ו א ל א ל ה י ט י ב ,ואין מ ו ס ר ו ו ת ו כ ח ת ו
א ל א מ א ה ב ה ,כ מ ו שביארנו ,ע ל כן ר צ ה לכונן ק י ו ם מ צ י א ו ת ל ע ו ל ם
אפילו בזמן שאין זכות ,ש ה ק י ו ם הזה ל א ישתנה ולא י ת מ ו ט ט .ו ה נ ה
י ש ת מ ש ל צ ו ר ך ז ה מ ר ו מ מ ו ת ו ו ש ל י ט ת ו ,ש ה ו א אינו מ ש ו ע ב ד ל ש ו ם ח ו ק ,
ואין ל ו ש ו ם כ פ י ה ,ע ל כן יוכל ל ק י י ם א ת ה ע ו ל ם ג ם ש א י ן בני ה א ד ם
הגונים.
ד ע ת תבונות לרמח״ל ,סי׳ ק מ כ
2
www.daat.ac.il
הרב נתן רפאל
]
11111 ;111ו י י ו י ו ו
״"111
י..״"
א ו י ע ר ב ך אתר דעת -מכללת הרצוג
י ׳'
1
הרב יעקב קאפיל האי במבוגר זצ״ל
״הכל תלוי ב מ ז ל . . .״ )זהר נשא קל״ד( .נראה שאימרה זו באה לידי בטוי
הולם כאשר עוסקים בחקר תולדותיהם של גדולי ישראל ,מעשיהם וספריהם.
ישנם רבנים וגדולי תורה אשר זכו ששמם יתנשא בפי כל אף לאחר דורות
והם ״נתאזרחו״ בכל אנציקלופדיה ובכל ספר הדן ועוסק בתקופתם .וישנם
אחרים ,אשר לא עמדה להם זכות היותם בין מנהיגי דורם ולאחר פטירתם
נשכחו מלב .באנציקלופדיות לא הוזכרו ,אל חוקרי דורם לא הגיעו ,ולעתים
אך בקושי ניתן להציל משהו אודותם מפיהם של שרידי זקני ארץ מוצאם.
ולאו בגדולתם או ברבוי־או־מעוט ספריהם תליא מילתא .נראה ,כי גזירה
היא על חאחד שיזכר לדורי־דורות ,ואילו על האחר — שישתכח מן ה ל ב . . .
גדולי תורה רבי־מעש עמדו ליהדות .אשכנז לפני כמאה וחמשים שגה,
עת נאבקה במסירות נפש על דמותה הרוחנית כנגד המנסים לחבל בכרם ה/
מהם נודעים אשר נתפרסמו פעליהם ומהם אשר מעט מאד ידוע אודותם,
כמעט ולא כלום .בין המשתייכים לסוג השני ,נמנה גם הרה״ג ר׳ יעקב קאפיל
הלוי במברגר זצ״ל — אב״ד דק״ק וורמייזא .לשוא חפשתי במכלול הספרים
העוסקים בדברי ימיה של יהדות גרמניה ורבגיה ,בקשתיו אך לא מצאתיו.
אמנם ישנה סקירה אודות תולדות חייו שנתפרסמה עם מ ו ת ו ,וכן גזדמגה
לידי חוברת קטנה אודות המשמשים־בקודש בק״ק ו ו ר מ ם שבה הוקדשו
עמודים אחדים לרב גדול זה ,אד תו לא .את רוב הפרטים נאלצתי להשלים
בעצמי ע״י חיפוש עד מקום שידי מגעת ,ואכיר תודה לכל מי שיהא בידו
להוסיף על המתפרסם כ א ן .
1
2
3
רבי
יעקב
קאפיל
הלוי
ב מ ב ר ג ר*
גולד בה׳ בחשון ת ק מ ״ ד
5
1תרכ״ד .061• 181-36111; 1^0• 15 .13 £$?11 1864 ,וראה גם גלימות מס׳ 21ומס׳ 22
של אותה השנה.
,
1££1111; 2מ3־'1י 061116111(16 (1־!861• ,1116(11801161מ־ ^01־8. 1101801111(1: 86311116 (161
) 3.. 1/1. 1920חוברת זו ,וכן חומר נוסף )מכתבים ואגרות( נמצא בארכיון המרכזי
לתולדות העם היהודי ,ירושלים )עזבון אויגן מאיר מפפד״מ) 101 ,ן א׳ ב׳( .תודתי נתונה
על העמדת החומר לרשותי והרשות לפרסמו.
3באורח מופלא נתגלו לי צאצאים של הרב זצ״ל ,אך לא היה בידם י להוסיף פרטים
נוספים .תודות לעו״ד יונתן לבני אשר העמיד לרשותי את המסמכים שברשותו.
4לא ידוע לי על קשר משפחתי כלשהו לרב מווירצבורג — ר׳ יצחק דב הלוי במברגר
זצ״ל .שמו לא מופיע באילן היחום של משפחת במברגר וכן אין הוא מתייחס במכתביו
כלפי הרב מווירצבורג כאל קרובו .גם במכתבים של הרב מווירצבורג אליו ,אין רמז
לקשר משפחתי.
5בידי מצויים חידו׳׳ת ומכתבים אחדים אשר כתב לתלמידו — הרב צבי בנימין אויערבך
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בנעקרבישופסהיים )מ611ב130110£51נ — (^601£31-1באדן ,לאביו הרב יהודה מ ש ה
במברגר ולאמו רבקה שהיתה בתו של הלמדן המפורסם רבי שמעון פלהיבגר —
רבה של מירינגן )2611מ1־1116111ג( ״ .משפהתו התייחסה על בעל ה״תוספוו!
יום טוב״ ,ובעל ה״חוות יאיר״ .
7
הנער יעקב קאפיל היה בן יחיד להוריו ומשום כך לא רצו לשלחו מ ח ו ץ
לבית — לישיבה .בכדי להשלים את הלימודים ,נשכרו עבורו טובי ה מ ל מ ד י ם
והנער המוכשר והממושמע עלה עד מהרה במעלות התורה והיראה .ב ט ר ם
מלאו לו שמונה־עשרה שנה הוסמך להוראה על ידי הגאון ר׳ אשר וואלרשטיין
זצ״ל מקארלםרוה .הוא המשיך בשקידתו העצומה בלימוד ש״ס ופוסקים
ולא התפנה כלל לענינים אחרים .נטייה זו היתד ,בו כל ימי חייו — לא ר ק
שלא פנה בצעירותו ללימודים אקדמאים )כרבנים אחרים בני דורו ,ביניהם
הג״ר יעקב עטלינגר זצ״ל — ה״ערוך לנר״( אלא לא גילה כלל ה ת ע נ י נ ו ת
קודש לעסוק בתורה ,במיוחד ש״ס ופוסקים.
בנושאים כלליים .כל זמנו היה
ידיעותיו התורניות הקיפו שטהים רבים ,כגון התרגומים ותולדות גדולי ישראל.
יש לראות בר׳ יעקב קאפיל במברגר רב גדול בתורה שהתנזר מלימודים כלליים,
אבל שלט בתחומים שונים של המחקר התורגי ,כגון תולדות התנאים והאמוראים
והגאונים .עיונים במנהגים הותיקים של הקהילות הראשונות באשכנז הביאר
8
ז״ל )בעל ״נחל אשכול״( .באחד ממכתביו הוא כותב )בתאריך ה׳ מרחשון ב׳ר׳כית׳(:
״היום יום ד׳ ה׳ מרחשון מלאו לי ע״ח שנה מיום שנולדתי בעזה״י ונתתי שבח והודי׳
לדי שהחייני וקיימני לשנים אלה ואתפלל על העתיד שיוסיף לי שנים רבות ללמוד
ולהורות את בני חוקים ומשפטים ויחזק את כוחי ללחום מלחמת מצוד ,נגד המהרסיס
ומחבלים את כרם ד׳ צבאות ,ויאיר עיני בתורתו הקדושה א״ס״ .תאריך לידתו הוא,
אפוא ,ה׳ חשון תקמ״ד.
6אודות משפחת פלהינגר )־£€1ת1ן161י?( ראה בספרו של ד״ר ל .לוונשטיין :דברי ימי
היהודים בקורפפלץ ,עמי .252 — 253
7במבוא לפרושו על תרגום יונתן על התורה )״שומר ציון הנאמן״ מנ״א תר״ח ,מס׳ נ״ו(
הוא כותב פעמיים :״ויעויין מ״ש דודי זקני בתוי״ט…״ ,וכן במאמרו על
תולדות
הקליד :״…ובאמת שיפה השיב ע״ז דודי זקני במעדני מלך…״ .ר׳ יו״ט ליפמן הלוי
הלר נפטר בשנת תי״ד ) (1654וקשה להניח שהיה ממש דודו—זקנו של רי״ק במברגר,
אלא אחר מאבותיו.
במבוא לפיוטי הג״ר שמשון בכרך )שצ״ה מס׳ נ״ד( הוא מזכיר :״ואמרתי ,מצוד• הבאד,
לידי אקיימנה להביאם לדפוס ,וביותר שאני ממשפחתו של הגאון ז״ל״.
8בגו של הגאון ר׳ ארי׳ לייב בעל ״שאגת אריה״ .נפטר בשנת תקצ״ח בגיל למעלה מגבורות.
בין תלמידיו המובהקים נמנה ר׳ יעקב עטלינגר זצ״ל .וראה בהסכמת ר״י עטליגגר לספר
״גבורת ארי״ )של בעל השג״א( :״הנה בימי חרפי כאשר יצקתי מים ע״י אדמו״ר הגאון
מוהר״ר אשר זצ״ל ,לעת ישב על כסא הוראה בק״ק קארלסרוא יע״א ,עיר מולדתי לשמוע
אזני תמיד תבענה שפתיו תהלות חבורי אביו ואבי אביו זלה״ה …וכאשר כבר הגיןן
לגבורות בשנת תקצ״ו בהפרדי ממנו ,לשבת על כסא הרבנות בפה״.׳׳.
4
www.daat.ac.il
הירושלמי קודם שנתפשט
התלמוד
רינוס
בגלילות
הרצוג
מכללת
דעת -
את רי״ק להנחה ״שנתפשטאתר
אצלם
התלמוד בבלי״
שמצא
עתיקח
בוורמם
)שומר ציון הנאמן ,כרך א ,גליון טו( .מתוך
חוכיח
רי״ק
הראשונות
שלקהלות
באשכנז
תשובה
קשר
היה
עם אנשי ארץ ישראל ולכן שלחו את שאלותיחם דוקא לארץ ישראל.
בשנתו
געטשליק
הועברה
ר׳
צעדים
קצר
לאחר נשואיו
אלזענס
לו
אשר
התשע־עשרה נשא לאשה את מרת ייטלע ),(,11116
בתו של רבי
9
)3ת(^156
הרבנות
וואלרשטיין,
משותפים
— רבה של מ נ ה י י ם .
נגד
בעיר
היידלברג
לבוא
החדרת
והמחוז,
לקארלסרוה
תפילות
זמן
ובאותה
בכדי
בגרמנית
העת
הזמינו
להתייעץ
עמו
בדבר
המלוות
בעוגב
עם
רבו
—
נקיטת
פתיחתו
של ה״היכל״ בעיר .לאחר פטירת אביו בשנת תק״פ ) ,(1820נקרא למלא את
מקומו,
תפקיד אשר מילא — כמו בהיידלברג — במסירות ובנאמנות .שנים
10
רבות לאחר עוזבו את המקום ,עדיין הוזכר שמו ביראת כבוד ו ב ה ע ר צ ה .
9בספר הנ״ל של לוונשטיין )עמ׳ (272מועתקת הפיסקא אודותיו מתוך ח״מעמורבוך׳ של
ק״ק מנהיים :״יזכור אל׳ נשמת הרב הגאון מופת דורנו מורנו ורבנו כמוהר״ר אליקום
געטשליק יעקב בן היקר כ״ה אברהם כ״ץ אלזענץ זצ״ל רב פעלים פרי קודש הלולים.
אשר מעת היותו לא מש מאהל של תורה .למד להורות לבני ישראל כדת וכשורה .ירד
לעומקו של הלכה בטעם וסברה .קו לקו שם לצרף קטן וגדול בכור השכל ובדעת ברורה.
ולא נטה מדרך סלולה וישרה .ממעי אמו נבדל לנזר ותפארה .זו תורה וזו שכרה .ואף
כי כמה הרפתקאו׳ עברו עליו דעת ה׳ וחמדת תורה בלבו קשורה .בחמדה גדולה ויתירה.
וראשון לציון נאמר כי בתוך דיינים המצוינים גם לו הוכן כסא יקרה.
ואחר זה
נתקבל לר״מ בבה״מ הגדול של החסיד המנוי ר׳ לעמלה ר״ג זצ״ל .להיות להם לנזר
ועטרה .ואחר זה נשא דגלו על עדתנו והגליל ניעדעררהיין להיות לנו לרב ומורה .ומעת
היותו עד גויעתו לא שינה את תפקידו .תמה היתה מלאכתו .ופקודת משמרתו במסלול
הדעת והיראה סלולה .נקי מכל סיג ועולה .וגם ידו לא רפה להניף תנופה .ולהעריך
מערכת דברים עם גאוני זמננו מהם נוחי ארץ בשאלות ותשובות עמוקות .כי יחוה דעת
ויגידו תעצומת הודו .ובעתים מזומנים הי׳ דורש טוב לעמו .דברים יםולו מפנינים .ולזמנים
שונים בתחלת הקיץ וחורף בלמוד הלות״ו היה מציע דברים עמוקים ושנונים .בכור
הרעת נצרפים ונבחנים .וכבוד עשו לו במותו בהספד מר ובכי׳ רבה אשר בהן ניכר
חשיבותו .מקטן ועד גדול כמר תייליל גנוחים גנח וילולי יליל על אבידתו .וצדק לפניו
יהלך ,כי נתן פזר לאביונים לחלק בין מיתה לקבורה לעני׳ הגונים .וב״ז תנצב״ה לחסות
בנעימים .מחסה אברת צל צח שוכן מעונים .עד יקומו שוכני עפר ברננים .נפטר לעת
ערב נגהי יום כ״ב מנחם ונקבר ביום גימל כ״ג מנחם תקפ״ד לפ״ק .ונקרא בפי כל
הרב מוהר׳׳ר געטשליק כ״ץ אלזענץ ר״מ דבה״מ הגדול רב ואב״ד דק״ק מאנהיים והגליל
ניעדעררהייך.
10מחוך מאמרו של ר׳ משה מאנהיימר ב־36111ז 15מס׳ .1864 ,15הרב יהודה משה
במברגר נפטר בד׳ אב תק״פ ) .(14.7.1820על מצבתו נחרתו הדברים הבאים:
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למדנותו ומסירותו הקנו לו שם ובשנת תקפ״ד ) (1824נקרא לכהן פ א ר
בוורמייזא ה ע ת י ק ה .בשמחה קיבל את המשרה הנכבדה בעיר־ואם־בישראל
זו ,מתוך תקוה להרחיב בה את פעולותיו ולהרביץ תורה ברבים .אולם ״ביקש
יעקב לישב בשלוה וגו׳״ — בעוד אשר פעילותו הסתעפח לכל שטחי החיים
הדתיים — הוראה ,כשרות ,סעד וכוי ,גתקל במאבקים קשים מצד ״הנוטים
לרוח הזמן״ .רוחות חדשות החלו לנשוב גם בקהילה עתיקת יומין זו ו ר ב י ם
החלו לתבוע שינויים .אמנם כולם חעריכו את רי״ק ואת מסירותו ,אולם ל א
היה בכך לשנות את היחס לרב מ״הטיפום הישן״ שאין לו יד בהשכלה כללית.
רי״ק התקשה להילחם בזרמי הזמן ומצא את ניחומו בישיבה אשר ה ק י ם
בוורמייזא מיד עם בואו .תלמידים רבים נאספו בכדי לשמוע תורה מפיו ש ל
גדול זח ,ואחדים מהם זכו לכהן פאר בקהילות אשכנז . -הרבצת התורה והאתגר
11
1
ח ר ב חגאכ״ד כמוהר״ר יהודה משה םג״ל זצלח״ה
פ״ט
יפעת הודינו פנה מאור דודינו
הרים בחכמתו העתיק הזיל מי התבונה
ותהי זאת דרכו עד עלה לשמים מנו
דבוק במעגל הצדק עם ישורון לחנכה
מעלות רמות דרך הקודש יפנו
הלוך
מספד מר קשרו על זאת אדמת קודש
שרי התורה תבונות ממנו דרשו
הגיונו סלל להם הדרך בקשו
האספו
לספוד ולבכות יקרת עם קודש
הרב הגה״ג החסיד המפורסם נ״י ע״ה
פ״ה מ״ה כש״ת מוהר׳׳ר יהודה משה
במו״ה
יעקב
קאפיל
שהי׳ אב״ד ור״ם
סג״ל
בק״ק
זצוקללה״ה
בישאפסהיים
והמדינה יע״א הלך לעולמו בליל
ש״ק ד׳ אב ונקבר ביום א׳ ה׳ אב
תק״פ לפ״ק
ת׳ נ׳ צ׳ ב׳ ה׳
אשתו רבקה ,נפטרה ב־) 16.5.1845הפרטים נמסרו ע״י ד״ר ש .יסלזון מציריך(.
11בכתב הרבנות צוינה השנה — ״ישמח יעקב יגל ישראלי׳ לפ״ק .בראש החוזה מובעת
שמחת הקהילה על שזכתה ש״נשיא אלקים׳׳ זה ישכון בתוכה .להלן נמנות הזכויות
והחובות של הרב וביניהן משכורתו )אשר היתד .מצומצמת( .בין היתר התחייב לפרנס
במשך 3שנים את אלמנת הרב הקודם — ר׳ אייזיק אדלר) .פרטים אחדים מתוך החוזד,
מובאים במאמרו של 5• 1101301111(1הנ״ל .והעתק של החוזה נמצא בידי צאצאו
עו״ד י .לבני(.
12ביניהם הרב ד״ר צ .ב.
אויערבך ,אב״ד
דארמשטט
www.daat.ac.il
והלברשטט ,אשר היה
תלמידך
שעודדו את הרב באכזבתו
קשה זו ,הם
מכללת הרצוג
בתקופהדעת -
להעמיד דור של מנהיגים אתר
בוורמם.
אין בידינו פרטים אודות ישיבתו של הרב במברגר בוורמס .לעומת זאת
ישנו מבחר עשיר של חידושי תורה ומחקרים אשר השאיר אהריו ובהם מתגלית
למדנותו חגדולד .וידיעותיו חרבות של תלמיד חכם אשר לן כל ימיו באהלה
של תורה.
בעתון ״איזראעליט״ הנ״ל ישנה רשימה של כתבי ידו של הרב במברגר
זצ״ל:
״אורח צדקה״ ו״זבחי צדק״ — חידושים לש״ס ופוסקים ) 4כרכים(.
״ליקוטי שושנים״ — היבור הליקוטים משמעתתא ואגדתא.
דרשות לכל שבת ושבת.
ספר ״שמחת לב״ — ביאור על מגילת אסתר.
ביאור על קהלת.
חקירות על תרגום יוגתן בן עוזיאל.
שאלות ותשובות.
מכל הנ״ל הגיעו לידיגו — עד כמה שידוע לי — רק
ותשובות אחדות בהלכה .הערותיו על התרגום פורסמו
״שומר ציון ח נ א מ ך )כרך א ,גליונות :נו—נח ,סא ,םג,
פו—פט .כרך ב :גליון קה( והן כוללות מבוא לזהותו
והערות מאליפות ו מ ח כ י מ ו ת .
החקירות על תיב״ע
בכתב־העת התורני
סח ,ע ,עא ,פ—פג,
של מחבר התרגום
13
על
חנאמן״
מהור״ר
הגליונות
מעמדו הרם של רי״ק בין רבני אשכנז מעידה העובדה ש״שומר ציון
פתח את גליוגו הראשון )י״ג תמוז תר״ו( במאמר ״מאת הרב
יעקב קאפיל לבית הלוי נר״ו אב״ד דק״ק ווארמס יע״א״ .גם בחמשת
הבאים של כתב עת תורני זה ,הופיעו מאמרי רי״ק בראש הגליון.
תשובות ומאמרים רבים פורסמו ב״שומר ציון הנאמן״ ,ביגיהם שו״ת
בעניגים אקטואליים .כדאי לאגור כאן יהדיו את רשימת כל המאמרים שנדפסו
ולהוסיף עליהם את הנמצאים בכת״י ,ואולי נזכה ליום בו יפורסמו כל הידושיו
של גאון בהלכה ולוחם מלחמת ה׳ זה בקובץ מסודר.
המובהק ,הוסמך על ידו והיה קשור אליו במשך כל ימי חייו .חלופי המכתבים ביניהם
נמשכו כמעט עד לפטירתו של רי״ק .כן הוסמך על ידו הרב ד״ר מאיר לעהמאנן ,אב׳׳ד
מגנצא )מיינץ( — .מתוך הערת הרב לעהמאנן עצמו בגליון ה״איזראעליט״ הנ׳׳ל.
13באחד ממכתביו לתלמידו רצ״ב אויערבך ,מזכיר רי״ק
במברגר את חיבורו ״תשועת
יהונתן״ על תיב״ע ומציין שהמדפיס מאיץ בו לסיים את מלאכתו .נראה ,שהספר לא יצא
לאור וקטעים ממנו נתפרסמו ב״שומר ציון הנאמן״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״שומר ציון הנאמן״ — כרך א :
א( כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו.
א—•ו
תר״ו
ב( אין בי״ד יכול לבטל וכר אא״כ גדול וכוי.
ביאור תשובה ישנה מתקופת הגאונים ש ה ו ע ת ק ה
יא–טו
תר״ז
בספר המנהגים של ק״ק וורמם.
תשובה בענין איסור פינוי המת ממקום למקום.
לא
תר״ז
בענין החקירה על שיעור הדם להתהייב עליו.
תר״ח
לג
בענין החקירה אי מקריבין אע״פ שאין ב י ת * .
תר״ח
לו
בענין שיעור הדם הנ״ל.
לז
תר״ח
בענין ביעור אסורי הנאה.
גד
תר״ח
בענין מלאכת שויו״ט בעד ישראל.
תר״ט
עד־-עד•
אי שרי למוהל לילך בשוי״ט מחוץ ל ת ח ו ם
עז
תר״ט
לצורך מילה בזמנה.
בדין נזירות שמשון.
צ—-צא
תר״י
4
כרך ב:
שנת תרי״ב
קלב ,קלג ,קלד תשובה בדין ניוול המת מפני פיקו״נ ׳ג.
קעא ,קעב ,קעג ביאור מימרא במס׳ ב״ב קנו :א״ר ל ו י
קוגין משכ״מ וכוי.
תשובה להרב בער אפפענד״יים ז״ל ב ע נ י ן
רח
ניתוח מתים.
ברשותי נמצאים מכתבים אחדים ובחם ביאורי סוגיות ,בענין ח צ י צ ה
ב ת פ י ל י ן ,בענין ניתותי מתים ובענין מ צ ו ת ־ מ כ ו נ ה ״ .בשגת תרע״ד הדפיס
יעקב גיגצבורג בבאברויסק )רוסיה( רשימת כת״י מעיזבונו של ר׳ בן ציון
עטליגגר )בנו של רי״ע( אשר הוצעו למכירה .ברשימה זו נזכרו יותר מ ע ש ר ה
היבורים מרי״ק במברגר ,ביניהם גם על סדר קדשים ועניני הקרבנות )מס׳ .(80
לא ידוע מה עלה בגורלם של כת״י א ל ו .
16
18
14ראה התחלת הדיון ב״שומר ציון הנאמן״ תר׳׳ו ,טו .בעניו זה היה לריי׳ק במברגר מ ו ״
מ
ארוך עם הגר״י עטלינגר זצ״ל .על נושא זה כתב בהרחבה ה״ר יונה עמנואל הי׳/ך
ב״המעיך
ניסן תשל״ב.
15בענין זה ראה ב״שומר ציון הנאמן״ תשובותיהם של הגר״י עטלינגר ומהר״ם שיק זצ״ל,
כן האריך לפלפל בדבריהם הרב צ״ב אויערבך )״נחל אשכול״ ,ח״ב הלכות מילה
ע ,
מ
.117״״.ודכירנא שאלוף נעורי הגאון מו״ה קאפיל במברגר סג״ל מווארמס אמר לי…׳,/
״…וכן נ״ל להלכה אבל לא למעשה באשר שא״נ הגאון דווארמס לא הסכים עמי״ ״(• י׳עתק
תשובתו של הרב דוורמם מופיע בגליון זה של ״המעין״.
16ראה באריכות ב״נהל אשכול״ ,הלכות תפילין )ח״ב עמ׳ .(92
17כן נמצא בידי העתק של ״דין תורה״ אשר הופנה אל הרב מקהילת נידאורליאנם שבאמריקה
)המקור בידי עו״ד י .לבני(.
18מתוך הערתו של מר יונה עמנואל ,המעין ,טבת תשל״ב ,עמ׳ ,49הערה .2חלק גדול*
8
www.daat.ac.il
מובאים חידושים רבים
מכללת כן
ובקיאות רבה.
הרצוג
בחריפות דעת -
התשובות מצטיינות אתר
ופירושים בפירוש ״נחל אשכול״ על ספר ״האשכול״ אשר הוציא לאור תלמידו
הרב צ״ב אויערבך וכן ביתר ספריו .בנוסף לאלו ,פירסם רי״ק במברגר
ב״שומר ציון הנאמן״ קונטרס פיוטים מאת הגאון ר׳ שמשון בכרך זצ״ל ,בעל
שו״ת ״חוט השני״ )אביו של הג״ר יאיר בכרך ,בעל ״חוות יאיר״( בצירוף
הקדמה )גליונות :נד ,נה ,נט ,ם ,סו ,סט ,עח( .מאמר ארוך על תולדות הקהילת
העתיקה בוורמייוא גמצא אף הוא בכת״י ,וכן מחקר מקיף אודות הפייטן רבי אלעזר
ה ק ל י ר .ב״שומר ציון הנאמן״ )כרך א ,גליון טו( הזכיר רי״ק ״קונטרס שער
המנהגים שכתבתי לבאר מנהגי ק״ק וורמיישא״ ,ואף הוסיף :״ובדעתי להדפיס
הקונטרס הזה בעלים אלו״ ,אך לא זכינו לכך.
19
יש להניח שהמאבקים התמידיים הסבו לרב עגמת נפש מרובה .בצד הקשיים
הרוחגיים ,גוספו גם קשיים כלכליים .אמנם משכורתו של הרב לא היתד! גדולה
מראשית כהוגתו ,אבל במשך השגים הורע המצב .היו חדשים בהם לא שולמה
המשכורת כלל על אף מצבו הדחוק של הרב ,ובשנת 1849הגיעו הדברים
לידי כך שועד הקהילה התקשה בתשלום ורצה לתבוע מאת קהילות המחוז
לשאת בחלק מההוצאות.
מאידך השתדלו אנשי קהלת וורמס לעזור לקהלות חמחוז בעניניחם הרוחניים.
רי״ק הסתפק אם מותר לאנשי עירו לתת ספר תורה במתנה לעיירה קטנה
בסביבה בה אין ספר תורה כשר )שו״ת יד הלוי ח״א ,היו״ד סי׳ קמז(.
רי״ק השש משום דמתנה היא כמכר כמובא בבית יוסף או״ה סי׳ קנז בשם
הריב״ש ,רבה של וורמס הסתפק ,כנראה ,אם אפשר לסמוך על דעתו המקילה
ה״מגן אברהם״ בנידון )שם ם״ק כז( .פניתו של רי״ק בשאלה זו אל רי״ד הלוי
בוירצבורג מעידה על כך שבזמן ההוא לא היו רגילים להעביר ס״ת מעיר לעיר
— תופעה די נפוצה בזמננו.
כבר בשנת 1836באה התביעה מצד הקהילה שהתפילות ושעורי הדת ינוהלו
על־ידי מטיפים ומורי־דת משכילים בעלי תואר אקדמאי ,אשר יעמדו ל צ י ד ו
של הרב .מובן שהרב החרדי מחה בתוקף בידעו את הכונה העומדת מאחורי
דרישות אלו ,אך הדבר לא הועיל לו ,ובלית ברירה נאלץ להשלים עם
ה״שותפים״ הללו .בחכמתו .השכיל רי״ק להשלים עם המצב חחדש .בעוד אשר
בעת היבחרו היה הנוהג המקובל לשאת דרשה רק בשבת ״שובה״ ובשבת
״הגדול״ ,הפכה כעת ה״דרשה״ לציר המרכזי בבית הכנסת .רי״ק נוכח בזאת
ודרש אף הוא מפעם לפעם לצידם של חמטיפים חחדשים .בריחה מן המציאות
מרשימת הכתבים שפורסמה בעתון ״איזראעליט״ מופיע ברשימה זו .הבאור על מגלת
קהלת מופיע שם בשם ״דרך חכמה״ .במאמרו כותב 8. 1101801111(1שספרייתו הגדולה
של הרב במברגר וכרכי חידושיו בכת״י עברו לאחר מותו לרשותו של הברון צוקרמן
במוהילב .לא ידוע לי אם גם כתה״י מעזבונו של רב״צ עטלינגר עברו לרשותו של הברון.
19כתה״י נמצא בספריית גתג ,1108611111311אמסטרדם ,והעתקו נמצא במכון לתצלומי כתה״י
העבריים באוניברסיטה העברית ,ירושלים .בע״ה יפורסם בקרוב.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החדשה לא היתה מועילה ,ואדרבא ,רק מסייעת לשוחרי ה״קידמה״ .לכן ה ש כ י ל
הרב להתחשב בבעיות הדשות ולברר אותן לפי ההלכה ,וכר הצליח לא ל א ב ד
את הקשר עם אנשי קהילתו .רי״ק הקל באיסור תספורת בספירה לאותם י ה ו ד י ם
שבפרנסתם באו במגע עם הגויים ,״אבל לאותן שאינם בעלי מו״מ ו א י נ ם
באים אצל א״י לא ידעתי מקום לבטל המנהג ,חן לאחר י״ז בתמוז ,הן ב י מ י
הספירה״ )שומר ציון הנאמן ,תרו ,ח( .רבים מחרדי אשכנז הסתמכו ה ל כ ה
למעשה על הוראה זו.
הר
3
3
ו
ואכן ,לא קל היה לנווט את הספינה במים העכורים .מהד ,המשיר
בפעילותו ,בלימודיו ובהרבצת תורה לאותם חחרדים אשר המשיכו לראות
את מורם היחיד ,ומאידך ,נקט כלפי החוגים הרפורמיים בעקרון של ״ ל ע ו ל ם
תחא שמאל דוחה וימין מקרבת״ .אמנם ,דרכו היתד! ללא פשרות ,וכך מ ו צ א י •
אנו אותו בין למעלה ממאה הרבנים אשר חתמו על כתב מחאה גגד א ס י פ
הרפורמים בבראוגשוייג בשנת תר״ד ) .(1844המחאות פורסמו בקובץ ״ ת ו ר
חתום
הקנאות״ אשר יצא לאור בשנת תר״ה .המכתב הראשון בקובץ ז ה
ע״י הרב אברהם אויערבך )לפנים אב״ד בונא( ,הרב יעקב קאפיל הלוי ב מ ב ר ג ר
הרב צבי בנימין אויערבך )אב״ד דארמשטט( ,הרב אהרן אויערבך )מ״מ ש ל
הרב אברהם א .כרב ד״קונםיםטואר בבונא( ,הרב מאיר פרענקעל ) א ב ״
וויצנהויזן ,גיסו של רצ״ב אויערבך( והרב וואלף מוהר )אב״ד מיכלשטט(.
ת
ת
2 0
׳
ד
על התמסרותו לעניני הקהילה יעיד מכתב מעניין אשר שלה רי״ק א ל
בחודש סיון ה׳ תרי״ג 22
ר׳ שלמה יהודה לייב הכהן ראפופורט — אב״ד פראג
במכתב זה מבקש הרב במברגר מרש״י ראפופורט — בהיותו אישיות מ ק ו כ ל
בעולם התורני ובעולמם של החוקרים כאחד — שיתמוך ב״קול קורא״ ל מ ע ן
חצלת שכיות חחמדה של ק״ק וורמם .הרשימה כוללת רבות כאלו ו נ צ י י ן
אחדות מהן :בנין הישיבה של רש״י ובית הכנסת דרש״י ,מצבת ק ב י ו ש ל
מהר״ם מרוטנבורג אשר נקבר בוורמס ,מצבת קברו של מהרי״ל ,מצבת ק 3
של המקובל ר׳ אליהו לואנץ )המכונה ״בעל שם״( ,מצבת קברו של ר׳ מ ש ה
שמשון בכרך בעל ״חוט השני״ ובנו — ר׳ יאיר חיים בעל ״הוות יאיר״ ,ו ע ו ד .
במכתבו מקונן רי״ק על המצב הנורא של אבני־ קדש אלו ועל אזלת ידה ש ל
2 1
#
ת
ר ו
20המכתב פורסם במלואו ב״המעיך׳ טבת תשל״ג .וראה גם את מכתבו לתלמידו בהערה 5
21החכם שי״ר )לבוב תק״ן — 1790פראג תרכ״ח (1867היה חתנו של הגאיז יי
ארי
י
ה
לייב ,בעל ״קצות החשן״ ושימש כראב״ד בפראג .שי״ר היה מגדולי החוקרים היהודייס
במאה ה־ 19ופירסם ספרים ומאמרים רבים .רי״ק במברגר העריך את שי׳׳ר׳ על
אף
שלא תמיד היה תמים דעים עמו )רוב מחקרו של הרב ב״ב אודות הקליר נועד לסוזון•
את הנחותיו והוכחותיו של שי״ד( ,ובמכתבו הוא מכנהו :״הרב המה״ג החכם ה מ פ ו ר
0 0
בתורה ובדעות נשגבות ,החוקר הגדול ,דורש טוב לעמו ,כש״ת כמהור״ר שלמה י ד ,
( ו ד
לייב כץ ראפאפארט נ״י נצח ,ראב״ד דק״ק פראג יע״א״.
22המכתב לא נכתב בכתב ידו של הרב ב״ב ,אלא בשמו ,והוא הוסיף עליו הערות יתיקיניק
בכת״י .המכתב נמצא בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי .ירושלים ,באוסף הג״ל.
(10
www.daat.ac.il
הנימוק למצב הדחוק —
מעניין
הקשה.
אתרהכספי
קהילת וורמם לתקנם עקב מצבה
הרצוג
מכללת
דעת -
״ . . .ו ז ה לסיבה כי מוטל על הק״ק דכאן משא כבד לשלם סך עצום ישנים
מזמן הגירושים שהיו כאן בימים קדמונים״ .אי לזאת הוחלט לפנות ב״קול קורא״
לקהילות ישראל לסייע בשיקום המקומות הללו ורי״ל ראפופורט נתבקש
לתמוך בקריאה זו.
בין אוצרות קהלת וורמס יש לציין ספר תורה עתיק ,כתוב על קלף צבי,
מתקופת הראשונים .לא ברור מי הביא בזמנו ספר תורה זה לוורמס .רי״ק
הכיר היטב ספר תורה זה ואת השינויים ש ב ו .
בנוסף למאבקיו על צביונה החרדי של קהילתו ,באה עליו צרה עם פטירת
אשתו ,בהיותה לביקור בעיר ב מ ב ר ג .פטירתה באה עליו כהלם ועם הסתלקותה
נותר בודד במצבו הקשה באשר אשתו עמדה לימינו עת היה גרדף ע״י הרפורמים.
כותב המאמר בעתון ״איזראעליט״ — ר׳ משה מאנהיימר ,מספר שהוא טיפל
ברב חמדוכא ודאג לכל מחסורו ,עד אשר בשנת 1850נשא אשה שניה —
עפ״י הצעת תלמידו ואיש א מ ו נ ו ,הרב צ״ב אויערבך מדארמשטט — את
יוהנה לעהמאנן מדארמשטט .מנשואים אלו נולדה לו בת אשר בה מצא ניחומים.
היסורים החלישו את גופו של הרב הישיש אשר היה בשנתו ה־.80
בתענית־אסתר תרכ״ד ) (22.3.1864בא לבית הכנסת ,ועם שובו הביתה — תוך
כדי הסברת מגילת אסתר לבתו הקטנה — התעלף ,ושעה לאחר מכן עלתה
נשמתו למרומים.
בהלוייתו אשר נערכה בוורמס השתתף קהל רב והלוייה כזו טרם נראתה
בעיר .כל חחוגים היו מיוצגים ,לרבות המתנגדים לו ואף הנוצרים השתתפו
בהלוייה .גם גציגי השלטון וחצבא באו לחלוק כבוד אחרון לרב אשר שמר את
משמרת הקדש בעיר במשך 40שנה .מעניין ,כי גם המספידים היו מבין
הזרמים השונים ,אך כולם העלו על נם את מסירותו לתפקידו ,יושרו ומידותיו
הנעלות .עם פטירתו של הרב יעקב קאפיל הלוי במברגר הסתיימה תקופה
בתולדות רבגי גרמגיה .הרב במברגר היה הרב האחרון בוורמם מן ״הטפוס
הישן״ — תלמיד הכם מופלג ללא תואר אקדמאי וללא התענינות בהשכלה
כללית .חבא אחריו היה בעל תואר דוקטור ושימש בתפקידו כמטיף ).(?1:6(11261:
גם הרבנים החרדיים בני הדור הבא היו בעלי השכלה אקדמאית )כרש״ר
הירש ,ר״ע הילדםהיימר ,רצ״ב אויערבך ,ר״מ להמן ועוד רבים אחרים(
בחווכחם כי רק בעזרתה יצליחו ללחום את מלחמת ה׳ כגגד הרפורמים המנסים
לחבל בכרם.
23
24
25
יהי זכרו של גאון זה ברוך בתוך שאר גדולי ישראל שומרי משמרות
הקדש בכל הדורות ,זכר צדיקים לברכה.
23״נחל אשכול״ ,הלכות ספר תורה ,עמ׳ 56הערה ה׳ .וכן ב״תולדות קהילת הלברשטט״
)בגרמנית( עמ׳ .184
24אצל בתה רגמה שהיתר ,נשואה לד״ר פרנסדורף .ראה בספרו הנ״ל של לוונשטיין ,עמ׳
273הערה .2
25הגדרתו של הנ״ל ב״איזראעליט״.
115
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ע ק ב ק א פ י ל הלוי ב מ ב ר ג ר זצ׳׳ל
תשובה בעגץ גחוחי מתים*
בם״ד .תשובת שאלות לתלמידי חביבי כבבת עיני הרב ה מ ה י ׳ ג
כמו״ה צבי בנימין א ״ ב נ״י אב״ד דק״ק ד ״ ש וחגליל י ע ״
2
1
א
מה ששאל אותי אם לא נכתב לי מאת אדון מעדיצינאל ד י ר ע ק ט
לי הי
ז׳
־־
משם אודות נתוח המתים ב״מ מישראל בשפיטאל
שואל אותי ,הייתי אוסר ,כי האיר יעלה על דעתי להתיר מה שאסר ר ש כ ג :י ׳ ד
הגאון המחבר שו״ת נודע ביהוד׳ במהדורא תנינא חי״ד סי׳ י״י• יאף שי^7
׳ ״ היא מ נ ה ג
לחלק בין גדון שלו וגדון דמעלתו ג׳׳י ,וכמו שיתבאר
של ישראל מימים קדמונים לאסור )והגאון מו״ה ליב פישלס זצ״ל ע ל ׳ ע ל
דעתו להתיר ,והתמרמר הגאון בעל נודע ביהוד׳ ע״ז מאד ,וכ׳ לו ששגגה י צ א ד
מתח״י על שמיהר להתיר( ,אבל מעולם לא גשאלתי ע״ז ,לא מאדון מ ע ד י צ י נ א ל
דירעקטאר ולא מאדם אחר ,ואלו נשאלתי ע״ז ,הייתי מודיע למעלתו
ן1
ובאשר שמוחזקני במעלתו נ׳׳י שחוא ירא את ד׳ מרבים ,אמרתי אכנוס
א ר 3
4
ן
פ
י
ה
ש א
כ י ו ו
ד
ב ד ב ר י
מ
מ
ג
י
״
; 1ז
במו״מ של הלכה ,ולאחרים
היא ל ה ח מ י ר .
ח ו ק ה
׳
ש
מ
א
ת
מ ת ו כ
"י
י ק 1מ ד ר
י
י ד
י ו
א
ה ק
ל ל׳
כ
א כ ו ת
מ
ש מ ס
ף
ר
ש
קנוזי
שואו
ל
ל ל
הנה בשו״ת נודע ביהוד׳ אמר ,שאם נתיר זה ׳
מותרות בשבת .ובאמת שיש להשיב ע״ז ולומר שעכ״פ אין מזה ראי׳
שבא לפני מעלתו נ״י שהי׳ שם חולי עפושי שולט .והי׳ אפשר שיגיע ע י י ״
הצלה ,וזה הי׳ אפשר בנקל ,דשאני גבי מלאכות של רפואות דלא שכיח
שיזדמן הולה בשבת ,וכמ׳׳ש חתום׳ בפסחים דמ״ו ב׳ ד״ה רבה אמר כ ו /ו ז ״ ל .
י ל יראיי ל ח ו ל ד
״וא״ת אי אמרינן הואיל א״כ בטלת כל מלאכת
״^
שיש בו סכנה וי״ל כיון דלא שכיח כלל ל״א הואיל״ עכ״ל) .וגם מ ע ל ׳
הביא התוס׳ הזה( .ועוד יש לדחות קצת ,שהלא במילה שדוחה שבת ,היא ב ז ־ ה י
3
ד
ב
ת
ן
ז
ב
ש
ת
ד ,ו א
ב
ת
•
תמצית תשובה זו מוזכרת בספר ״נחל אשכול״ לרב צ .ב .אויערבך ז״ל )חייבי ד , ,ש
מילה עמי — 117״.״ודכירנא שאלוף נעייי
אמר לי…״
ה ג א ו
ו
מ ו
״
ה
ק
א פ י
ל
ס ג
ב מ ב ר ג ר
״ל
וכן נ״ל להלכה אבל לא למעשה באשר שא׳׳נ הגאיו הזארמם ל
כ ן ת
מ
ו
א
הסעיס
י או־מ
ס
עמי…״( ,ומובאת כאן לראשונה במלואה .תודה לבעל כתה״י — ה״ר מרדכי רוזנטלר ד,ד״
ירושלים ,על העמדתו לרשותי .בענין זה פירסם הגרי״ק
ב מ ב ר ג ר
ז צ
״
ל
ת
ש
ו
ב
ציון הנאמן״ )קל״ב—קל״ד ,ר״ח( והאריכו שם לדון בדבריו הגר״י עטלינגר
ה
כ
״ערפ7ד
ומוזר״
ס
שיק זצ״ל.
1אויערבך.
2דארמשטט.
3מנהל רפואי.
4בית חולים.
12
www.daat.ac.il
שלא עשו אותם מערב
יזדמן
אפילו אי
שבת
במלאכות שאפשר־ לעשות מערב
הרצוג
מכללת
דעת -
אתר
שבת ,וה״ה שאסור לעשות מלאכות של רפואות בשבת על סמך שיזדמן חולה
שי״ב סכנה ,כיון שאפשר לעשותם מערב שבת ,אע״פ שאין ספק בזה שאם
יזדמן באמת חולה שיש בו סכנה מישראל ,ואין כאן סממנים מצויים לרפואתו
ואי אפשר שיעלה בידנו סממנים לצורך רפואתו כי אם שישחק אותם ישראל
וכדומח ,שמותר לישראל לעשות אותם מלאכות וידחה איסור שבת מפני פיקוח
נפש )ועי׳ ר״ן ר״פ ר״א דמילה ד״ה והיכא דאישתפוך כר( .מיחו חנודע ביהוד׳
כ׳ שפיר לפי נדון שלו שמת א׳ בחולי האבן והיו רוצים לפותהו מפני שאפשר
שיארע בכיוצא בזה ושפיר אסר ושפיר הביא ראי׳ כנ״ל ,ושייכים בזה דברי
התוס׳ בפסחים דמ״ו ב׳ ד״ה רבה אמר כו׳ הנ״ל שהביא ג״כ מעלתו נ״י.
אבל בנדון שהביא מעלתו נ״י כפי מה שהבנתי ממכתבו הי׳ שם חולי עפושי
שולט ,וע״י פתיחת וניתוה המתים הי׳ אפשר למצוא תרופה לפי שעה ובעתה,
לכאורה הי׳ אפ״ל אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש ,ואזדא לה ההוכחה
מאיסורי שבת ,וכמו שכתבתי למעלה.
אך אע״פ שגם הנב״י החזיק בנדון שלו בהך סברא דאין לך דבר שעומד
בפני פיקוח נפש )אלא שדחה זה בנדון שלו מפני הך הוכחה מאי׳ שבת(
אעפ״כ נלע״ד שיפה הורה מעלתו ג״י !.ותחילה נבאר אם חנדון שלפנינו,
דהיינו ניתוח המתים ,הוא איסור דאורייתא או איסור דרבנן .ונלע״ד דהאי
איסור ניתוה המת הוא בודאי איסור דאורייתא כדמשמע מהש״ס דחולין דף
י״א ב׳ וכמו שחביא מעלתו ג״י ,וגם מוכח זה מהש״ס דסנהדרין דף מ״ו ב׳
דהא עכ״פ גם לרב המא שם איכא לימוד מן התורה שיגיחוהו עכ״פ בארון,
ומשמע מהש״ס דמ״ז ב׳ דאיכא בזיונא להמת אם אינו נקבר ,ועיין תוס׳ שם
ד״ה קבורה משום בזיונא כו׳ בסה״ד ,ועיין חי׳ הר״ן שם ד״ה למאי נ״מ
דאמר כו׳ שכתב בפירוש ״דבזיונא לאו משום בזיונא דחיי לחוד ,אלא אף
בזיונא דמת איכא״ עכ״ל ,ומכ״ש כשמנתחין את המת אין לך בזיון גדול מזה;
אבל האי ניוול דבש״ם בבא בתרא דקנ״ה נראה דאין כאן בזיון כל כך,
ובשביל כך גראה דאינו אסור אלא מדרבנן .ושארי אנשים שיש להם תביעת
ממון אין להם לחוש לניוולו זה רק היורשים צריכים להשמר מניוולו וכדאיתא
התם.
ומעתה אני אומר בנדון שלפנינו שהוא איסור דאורייתא ,אף שבין ההיים
אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש ,זהו דוקא מה שנעשה מן חחיים ובחיים
שעל כל א׳ המצוד ,רמיא לעשות כל מה שבכחו לחצלת נפש ,ד״מ לחלל שבת
משום פיקוח נפש ,על כל א׳ מישראל רמי׳ המצוד ,של הצלת נפש ,וככה
שאר ענינים ,אבל מה שיעשה ע״י המתים ,דהיינו בחם ,שחם חפשים מן חמצוות,
מאן יימר שהרשות בידנו לעשות להם ובהם דבר שהוא להם לבזיון גמור
ומצווים אנחנו להזהר בזה; ואף שהחיים המצווים עושים הדבר ,מ״מ עכ״פ
מגיע לבזיון המתים שאינם מצווים ,שבמתים נאמר חפשי שחם חפשים מן
המצוות וגם מצות פיקוה גפש בכללם ,ומש״פ דחולץ הנ״ל אין ראי כמו
שיתבאר לקמן כדברי.
,
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולכאורה הי׳ נראה להביא ראי׳ ,שאינו שייך במה שנוגע למתים אין ל
דבר שעומד בפני פיקוח נפש ,והוא דבש״ס יבמות דף ע״ט ,בהר מעשה ד מ י ת ת
בני שאול על דבר הגבעונים ,מקשה הש״ס והא כתיב לא יומתו בנים על א ב י ת 3
)ועיין מהרש״א בחדא״ג( ,ומתרץ מוטב תעקר כו׳ ואל יתחלל כו׳ ושוב מ ק ש ה
והא כתיב לא תלין כר ומתרץ מוטב תעקר כו׳ ויתקדש כר .ויש ל ה ק ש ו ת ,
בשלמא מהך קרא דלא יומתו מקשה שפיר ,כיון דלא היו חייבים מ י ת ה מ צ ד
הדין ,ואף לא מדיני שמים ,כיון דהך פוקד עון אבות כו׳ נאמר דוקא ב א ו ח ז י ן
מעשה אבותיהם בידיהם ,שפיר מקשה ,אף דנאמר לדע״ה שהרעב הי׳ ב ע ר ן
שהמית שאול את הגבעונים ,ומסתמא ע״י הרעב מתו כמה נפשות מ י ש ר א ל
והוי המיתה של בני שאול צורך פקוח נפש ,מ״מ הא דיגא הוא ד״בכל מ ת ר פ א י ן
חוץ כו׳ ושפיכות דמים׳׳ ,ואף דגהרגו ע״י הגבעונים שהם בקשו מ י ש ר א ל
שימסרו אותן להם כדאי׳ בקרא )ש״ב כ״א ו׳( שם שאמרו :״והוקענום ל ך /״
וכ״כ לקמן )שם ט׳( :״ויתנם ביד הגבעונים ויקיעם בהר כ ר ״ * וי׳וי ל כ א י ר /
דומי׳ דהך ברייתא דפ״ה דתרומות בירושלמי ״סיעת בני אדם המהלכים ב ד ר ך
ך
ופגעו בהם עכו׳׳ם ואמרו תנו לנו א׳ מכם ונהרוג אותו ואם לאו נהרוג כולכם .
אפי׳ כולם נהרגים לא ימסרו גפש א׳ מישראל .יהדו להם א׳ כגון שבע ו כ כ ר
ימסרו להפ ואל יהרגו״ עכ״ל ,והכא הרי הגבעונים ייחדו להם את בני ש א ן ל
הנזכרים למיתה ,מ״מ הרי ריש לקיש ס״ל ״והוא שיהי׳ חייב מיתה כ ש
בן בכרי״ והכא לא היו חייבים מיתה ,דלא יומתו בנים על אבות .ואפשר ל י י ש
בזה דעת ד״רמב״ם דפסק כריש לקיש בזה גגד דעת ר׳ יוהנן שהקשה ע ל י ך
בהגמי״י )עיין רמב״ם פ״ה מהל׳ יסודי התורה הל׳ ד״׳( ,וי״ל לפי״ז דהוכיח
מכח קושיית הש״ם זה דאל״כ לק״מ ק׳ הש״ס וכג״ל; מיהו י״ל דגם לר׳ י ו ח נ ן
דס״ל אע״פ שאינו הייב מיתה כשבע בן גכרי פריך הש״ס שפיר ,דהתם ז ד
הוא שאם לא ימסרו לו את זה ימותו כולם ,אבל הכא קרוב לומר אף שהי׳ ע
הרעב כמה שנים היו יכולים בני שאול אלו ,שהיו בני מלכים .להציל ע צ מ ם
מפני זלעפות רעב.
כ
י
ב
ע
3
ז
ה
א י
ר ד
יהיה איך שיהי /פריך הש״ם בזה שפיר ,ולכך הוצרך הש״ם לתר^ן
מוטב כו׳ ואל כו׳ ,אבל על הקושי׳ מלא תלין כו׳ קשה למה לא מתרץ ה ש י /
בפשיטות ,כיון דהגבעונים לא נתפייסו בזולת זה ,הוי צורך פקוה נפש ל כ מ ד
וכמה מבני ישראל והי׳ מותר לעבור על לאו דלא תלין כו׳ .וע״כ צ״ל מ ד ל
מתרץ הש״ס בכה״ג דכל מה שיבוא להמת בזיון עיי״ז מדאורייתא אינו נ ז ־ ח ד
,
מפני פקוח נפש וכנ״ל ,ובהלנת המת איכא בזיון ,עי׳ ש״ס סנהדרין דמ״ז
ז הך
)ואין להקשות לפי״ז לתירוץ הש״ס דמוטב כו׳ אלמא משום סיבי׳
דלא תלין כו׳ ולמה לא אמר בקצור משום פקוח נפש ,י״ל דהר הילול שם ש
בפרהסיא הוא ענין חמור יותר מאד יותר מפקוח נפש — ולכך נדחה א ס י /
בזיון המת — דהא הילול השם מיהיד הוא חמור מפקוח נפש ,כדאי׳ ב ש ״
היליל ה #
״
יומא דפ״ד א׳ ר׳ יוהנן הש בצפדינא כו׳ ומקשה
ס
א
א
ד ח י ב
מ
י
ס
ס
ה ש
ס
ו ה א
א י כ א
ס
5צ״ל :לא יומתו אבות על בנים.
14
www.daat.ac.il
כר ,אף דהתם משום פקוח נפש עביד כדאי׳ ברש״י שם דחי׳ חולי מסוכן וגם
אתר דעת -מכללת הרצוג
משמ׳ בש״ם דהי׳ שכיח ודו״ק( .ויש לדחות ,דבלא״ה יש לשאול לכאורה,
מאי מקשה הש״ס בשתי הקושיות ,הלא יש לתרץ בפשיטות דהכל נעשה ע״פ
הדיבור — וכ״כ באמת ר׳ ישעי׳ בפירוש שבמקראות גדולות — והי׳ מותר
לעבור על דברי תורה לפי שעה .וצ״ל ,משום דאין סברא שיבוא הדיבור לעקור
דברי תורה אף שהוא לפי שעה במקום -שלא יגיע מזה תועלת עצמי לקיום
התורה בכללה ,ולכך הוצרך הש״ס להנהו תירוצי דמוטב כר .והשתא לפ״ז
גם קושיתי דלעיל מתורצת דאין סברא שתעכב הסתלקות הרעב ע״י שלא
יעשה כרצון הגבעוגים שהוא כגגד דברי תורה דלא תלין כו׳ ,לולי דהי׳ כאן
תועלת גדול כללי דיתקדש כו׳ כמו שתירץ ד״ש״ס .ועוד יש לתרץ קרוב
לדרך זה ,דכיון שגלוי וידוע הי׳ לפני מי שאמר והי׳ העולם ,שהגרים הגדורים
האלו יבקשו להמית את בני שאול ושלא לקברם ,הי׳ קשה להש״ם אלו הי׳
זה עקירה בלי טעם לענין בנים לא יומתו כו׳ וללאו דלא תלין כו׳ ,לא הי׳ להם
להעשות נס שבא הרעב בשבילם ,ושנסתלק הרעב בהוציאם מהשבתם אל
הפועל ,כי הקב״ה לא עביד ניסא לשקרי .ודו״ק .ובלא״ה נודע מהירושלמי פ״ב
דפאה דאין למידין הלכה מן האגדה .ועי״ל ,דהנה לאו דלא תלין איכא מ׳
עדיף מפ״ג כ ג ״ ל .
הלול השם )כי קללת אלדים כר( כדאי סגהדרין
0
0
7
6
והנה ידעתי שאפשר שיאמר עלי ,ראו חביא לגו סברא ח ד ש ה לעמוד
בין המתים ובין החיים בענין פ״נ ,ונעלם ממגו ש״ם ערוך ושגור גם בפי בעלי
אגדה .והוא מה דאיתא ביומא דפ״ה )ע״ב( דנפקא לי׳ לשמואל דפ״נ דוחה
שבת מן והי בהם ולא שימות בהם ,הרי דהותרה הרצועה לעבור על כל המצוות
במקום פ״נ ,ואפילו במקום ס׳ פ״ג כדאי׳ התם ,וממילא דסברתי גפרכת ,דכיון
דאין כאן הילוק ממילא דגם האיסור שלא לבזות המתים הוא ג״כ בכלל.
אמנם על זה אשיב ,ודאי זה הי׳ אמת אלו הי׳ זה חוק ולא יעבור על כל המצוות
האמורות בתורה ,אבל הלא הוציאו מן הכלל ע״ז וג״ע ושפיכות דמים ,וזה
האחרון דהייגו שפיכות דמים ,דאיגו גדחה מפגי פ׳׳ג הוא רק מכח סברא משום
דמאי הזית דדמא דידך כו׳ כמבואר בש״ם יומא דף פ״ב א׳ וםגהדרין דף
ע״ד א׳ ,אלמא דמה דהוא גגד הסברא הוציאו מן הכלל ,וה״נ יש לומר דהך
דביזוי המת יצא מן הכלל מכח סברתי דלמעלה .ואף שבכ״מ פ״ה מהל׳ יסודי
התורה הל׳ ה׳ כ׳ דלריש לקיש הי׳ להם זה דש״ד אינו נדחה מפני פ״נ כקבלה,
מ״מ הוא כתב ג״כ דהש״ס נקיט הך סברא עכ״פ כדי ליתן טעם לזה ,רק הוא
לאו דוקא ,א״כ מודה הוא ג״כ דהיכא דאיכא סברא איגו גדחה מפגי פ״ג,
וגם התם הלא בשו״ת הב״ח סי׳ מ״ג ובס׳ מעשה רוקה גתגו ג״כ סברא אפי׳
לריש לקיש יע״ש .ועוד ,דהא איכא ג״כ גדולי הפוסקים דפסקו כר׳ יוחגן
כדהביא בשו״ת הב״ה מקום הרמוז .ויעוין בס׳ בגין שלמה שכתב בפלפול שלו
בסופו ,דזה הטעם דשלא תדחה ש״ד מפני פ״ג הוא מסברא ,תליא בפלוגת׳
6הכתב מטושטש.
ד הדף קרוע בכמה מקומות בכתב היד.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גדולי המחברים ו ב פ ר ט ו ת
דר׳ יוחנן ור״ל ,ויחיד הוא הרב בגין שלמה נגד
הרב״י בכ״מ דלא ם״ל זה .ומלבד כל זה י״ל ,דהרב בנין שלמה מודה ג ״
דגם לר״ל בכל מצוד! דאיכא סברא דלא תהי׳ נדחית מפני פ״נ לא דהינן א ו ת ה .
ועוד ,דהא כתבתי למעלה דאיכא כמה פוסקים דפםקו כר׳ יוחנן )וכ״כ ב ש כ נ ה ״ ג
בשם הרב המאירי( ,א״כ הרי מבואר הוא עכ״פ לר׳ יוחנן דלא דחינן.
ולכאורה יש להביא ראי׳ מסוגי׳ דחולין הנ׳׳ל די״א ב׳ איפכא ,ד ג ם מ ה
שיארע בזיון להמת מותר מפני פקוח נפש ,ממה דקאמר הש״ס ״וכ״ת מ ש ו ם
איבוד נשמה נינוולי׳ כו׳ ״ .אכן ראי׳ זה בכללה כבר דחאה הנב״י עצמו ו ז ״ ל .
איבוד
״והנה בזה אמינא דלכאורה דברי הגמרא תמוהים ,לאיי ק
נשמה דהאי ניוולי׳ דאדרבה ע״י הניוול אנו רוצים להמית הרוצח ו א ם ל
ננוולנו יגצל הרוצח דאמרינן טרפה הרג .ואמנם פירוש הדברים הם כד ,ד א ם
אתה אומר שלא התירה התורה לנוולו ,א״כ על כרחר צוותה להמיתו בלי ב ד י ק ה
ולא לחוש כלל לשמא טרפה הרג ,יותר נכון לומר שהתורה צוותה ״ ו ה צ י ל ר
העדה״ לחוש שמא טרפה הרג ולא להרגו בלי בדיקה וליגוול ,שאם ה ת ו ר ה
התירה לנוולו אין לנו לחוש לניוולו ,הא חדא .ועוד ,דאי אמריגן ש ל ע ו ל ם
ל מדי
ל
לא יהרג חרוצה בלי בדיקת הנהרג ,א״כ ניוול זי׳ ל
שדבריו נכוגים מ א ד
שהוא לכבודו אין בו משום ניוול״ ,עכ״ל .והנה ,אף
ובפרט זה הענין חאחרון ,מ״מ לא היה צריך לזה ,כי י״ל דודאי לפי ה ה ״
דלא אזלינן בתר רובא הוי מוכרהין לומר דמשום איבוד נשמה כו׳ נ י נ ו ו ל י /
אבל לפי האמת דאזלינן בתר רובא ,ומתייק הוא ,הדרינן לסברא דלא א מ ד י ג ן
דמשום איבוד נשמה כו׳ נינוולי׳.
כ
מ
א מ ר
ו
ש
ם
א
כ ב ו ד ו
ש
ה
נ
ר
צ
ו כ
ח
א
ר
סקו
והנה לכאורה יש להביא עוד ראי׳ דגם נדון שלפנינו נדהה מפני
נפש ,והוא מירושלמי פ״ח דתרומות )הבאתיו למעלה( :״תני סיעת בגי
שהיו מהלכין בדרך כו׳ ייחדו להם א׳ כגון שבע בן נכרי ימסרו אותי ו א ל
יהרגו .אר״ש בן לקיש והוא שיהא הייב מיתה כשבע ב״ב ,ור״י אמר אע-,/ן
שאינו הייב מיתה כשב״ב״ ,והובאו ב׳ דיעות אלו ברמ״א סי׳ קב״ד• ו ה ש
ק׳ — הלא ידוע שאותן הנהרגים ,כמה פעמים מתבזים לאחר מיתה ו נ נ ת ח י •
לאיברים ואיכא בזיונא לאחר מיתח ,ותיקשי לר׳ יוחנן דם״ל אע״פ ש א י ב ד
חייב מיתה כשב״ב — למה רשאין למוסרו משום פ״נ .ועכצ״ל אפי׳ ה
דאיכא בזיוגא לאחר מיתה גדחה מפני פ״ג .אך גם זה אינו ,דכיון ד ב ח י ר ן
רשאין למוסרו מפני פ״ג וגם עלי׳ דידי׳ רמי /האי בזיוגא דגעשה בו ל
מיתה הוי מילתא דאתי׳ ממילא ואין אנו אחראין לזה ,ובלא״ה כבר ה כ ר י ע ך
הרמב׳׳ם והב׳׳ח והט״ז כדעת ריש לקיש ,וליכא ראי׳ מעיקרו.
כעי
ובחפשי בספרים ראיתי בס׳ חסידים סי׳ תנ״א וז״ל :״כשיש
ומהפשים על אותם המתים שמא יש מהם שבלע הבגד והוא סכנה או ידיו א
^
פשוטות שנאמר אחריו כל אדם ימשוך ,כל דבר שהוא משום פקוה גפש
לעשות למת״ עכ״ל .וחך דכשיש דבר ב״מ בעיר דמחפשים אחר ה מ ת י ם
י
הובא במחברים חאחרונים ע״ש ס״ח .והנה מזה אין ראי /דהא דפותחיס
הקברים ומחפשים את המתים אף דהוי ניוול ,כדאיתא בש״ם ב״ב הב״ל׳ אכ*״
שרי בכה״ג דכבר הוכחתי לעיל דניוול כזה הוי רק דרבנן ובודאי בכה״ג ^ י
ד
א
ה
ס
ת א
י
א
ד
ב
כ
א
ח
ר
ר
ר
י
י כ ן
א
16
www.daat.ac.il
דרבנן ולא חילק בין
רק אי׳
המתים הוי
הרצוג
מכללת
דפינוי דעת -
גזרו )וכ״כ בב״י סי׳ שס״ד אתר
כשפותחין את הארון או לא(.
הגה״ה :וראיתי בשו״ת ה״צ סי׳ מ״ז שהשיג.ע״ד הגאון מחר״ד אופגהיים
שבסוף שו״ת חו״י ,ובאמת יש ליישב דברי הגאון מהרד״א שאיהו ס״ל ג״כ
מכה סברא דלא שייך בלבול קשה למתים רק כשמפנין אותן ממקום למקום,
רק לא רצה להשיג מכח סברתו זו על רבו הגאון בעל עה״ג .ומש״ם ב״ב הנ״ל
לא רצה להשיג די״ל דאיירי דעדיין לא הגיע לבן כ /ולכך הביא הש״ס דשם
דמבואר דאיירי בחגיע לבן כ׳ )וע׳ בשו״ת שב״י חי״ד סי׳ ס״ד( .כך יש ליישב
דבריו בדוחק .ע״כ הגה״ח.
ובלא״ה ג״כ לק״מ ,כיון דהא דפותהים את הקברים ומחפשים כו׳ הוא
כיון דאפשר דנעשו בהם בהמתים שיגוי וזה גורם להדבר ,והוא דמםלקים את
השינוי הוי כבוד המתים ,א״כ במה שהוא לכבודו לא שייך ניוול ,וכמו שכתב
הנב״י שהעתקתי דבריו למעלה ודו״ק .ואע״פ שהבלבול קשה למתים אע״פ
שאין מפגין אותן ממל״מ וכדעת העה״ג והשב״י מותר בכה״ג .אך אמנם ,הנה
הספר הסירים סיים שם :״כל דבר שהוא משום פקוח נפש יכול לעשות למת״
משמע שכללא כייל והוא ענין בפני עצמו ,ולפ״ז הי׳ נפשט הספק שלי .אך
אני אומר ,אף אם נניה שתהי׳ כוונתו כזה ,ולא יהי׳ נמשך על הנדון שלמעלה
״כשיש דבר בעיר כו׳״ )מח שיש ספק( ,עפר אני תחת כפות רגלי רבינו יהוד׳
החסיד ז״ל ,אמנם אני בעניי איני יודע ראי׳ לזה מהש״ם ,ורבינו החסיד ז״ל
אם אמרה לא אמרה אלא מסברא גרידא ,דמש״ס דיומא הנ״ל אין ראי׳
ברורה ,וכיון שלא מצאנו לו חבר בזאת הסברא משארי פוסקים אשר מימיהם
אנו שותים ומפיחם אנו חיים ,ודאי אין לנו לסמוך ע״ז בענין חמור כזה לבזות
את המתים אשר מאד החמירו בזה רבותינו חכמי האמת ,ועיין בס׳ נשמת חיים.
בשגם שכבר נודע ,שאין כל הדברים האמורים בספר החסידים מפי רבינו
יהוד׳ החסיד ז״ל ,ואפשר שגם על זה ההיתר לאו ר״י החסיד התום עלי׳ .ואף
שיהי׳ איך שיהי׳ מפי א׳ קדוש מדבר יצאו הדברים ,מ״מ אני אומר מאן דיביא
לי ראי׳ מפורשת מן הש״ס להתיר בנד״ז ,מובילנא לי׳ מאני׳ לבי מסותא.
ולזאת כיון שמעלתו נ״י נשאל בדבר זה אם יש להתיר ,יפה עשה שאסר,
וכל כי הנהו מלתא ליתאמרו משמי׳ .וגם כל מורי הוראה שראיתי אסרו בנדון
כיוצא בו תמיד.
׳
ומה שהביא מהש״ס דפסחים דל״ח א׳ ברש״י ד״ה או דלמא הד הואיל
כו׳ דאף באיסור מקרי הואיל ,יפה הי׳ אומר ,לולי דמציגו בירושלמי פ״ג ממעשר
שגי )ד״ח מדפוס אמשטרד׳( ״ר׳ פגחס משאב לה ופדה לה״ ,ותש לת״ק דם״ל
מתגות שלא הורמו כאלו הורמו דמיין )ויע״ש בפי׳ רא״פ( .וגראה דמיירי
כשכבר הופרש מן הטבל הזה תרומה ,רק הוא טבול למעשר שגי ,עיין ש״ס
גטין דס״א .ואף שי״ל דר׳ פנחס לגרמי הוא דעביד )ועיין ש״ם יבמות ע״ד(,
מ״מ אין להביא ראי׳ ,די״ל דחך איכא דאמרי כו׳ דבש״ס פסחים הגז׳ ס״ל
גמי כר׳ פיגחם.
ומה י שתמה ,למה לא הביאו הפוסקים דאשישה פסול למצה של מצוד,
)עי׳ ש״ם פסחים ל״ו( ורמי׳ ג״כ אהח״י סי׳ ת״ס .הגה לכאורה תגדל התמיהה
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בזה על הטור ,שהרא״ש הביא הך ברייתא דאשישה ואפ״ה השמיט הטור ב ר מ ז י ם
הך דינא .אבל לענ״ד יש לתמוה לאידך גיסא אהש״ס שהביא הד איסור ,ה ל א
במכילתא איתא שזה דעת יהיר והכמים הולקים ומתירים ,ואף שהברייתא ד ש ״ ס
איבה הברייתא דמכילתא הוי לן לומר דאתי׳ כדעת יחיד שבמכילתא .ו ז ״ ל
המכילתא פ׳ בא )הובא ג״כ בילקוט( :״ומנין שלא יצא לא בלהם ה פ נ י ם
ולא בשיירי מנהות כו׳ ת״ל בכל מושבותיכם משמע מוציא אני את אלו ו מ ב י א
האספגין והדובשנין כר וחלות משרת ואשישה ת״ל לחם עוני דברי רבי י ש מ ע א ל ,
וחכמים אומרים יוצא בם ובמ״ש ומת״ל לחם עוני שלא ילוש לא ביין כי׳ ו ל א
בשאר משקים כר ,ר׳ אליעזר אומר יוצא בם כו״׳ .ובס׳ מחנה ראובן ה ב י ן
דברי הכמים כפשטן שקאי אכל מה שאמר ר״י משמע מוציא אני את אלי כ ו ׳
אמנם המג״א בז״ר* כתב וז״ל :״בהם פי׳ בלחם הפנים ואינך פי׳ ו ב מ ע ש ר
שני ומת״ל להם עוני דמשמע שנאכל באנינות כדלקמן״ עכ״ל .אמנם
לדבריו עכ״פ הכמים מתירים באשישה שיצא י״ה כיון דמתירין לצי״ה ב ל ח ם
הפנים .וידוע דכל הלה מלהם הפנים הוי משתי עשרונים דהוי שיעור א ש י ש ה .
והשתא הו״ל לפסוק כהכמים וכר׳ אליעזר ,נגד דעת ר׳ ישמעאל דהוא י ח י ד
ו א י ן , . ,דמשום דלית ה ל כ ת א . . .אלו בלחם הפנים ,לפי העולה מ ס ו ג י ת נ ך
דצריך מצה הראוי׳ לז׳ )דל״ה ב׳( מה שאינו בלחם הפנים דהוא נ פ ס ל
ב ל י נ ה ) . . .לפי׳ המחנה ר א ו ב ן ( . . .הלכתא כוותייהו באשישה )והנה ב ר י י ת
דבש״ם נראה דהיא הברייתא דספרי פ׳ ראה אלא דשם ה י א . . .ר ״ ש (
ה
והנה ברי״ף שלפנינו א י ת א . . .האי הלוט דאמרינן מצה היא כו׳
שחלטו ברותהין הכא שחלטו ב ד ב ש . . .אלא דחלוט דכאן איירי ב ד ב ש
רותח )כמשמעות חלוט מדבר שהולט( ומאי דאמר התם שחלטו ברותחין הייבר
׳ א״ קיימא
לל
במים רותחין .ולפ״ז מיושב הש״ם ,כיון דזי׳ יייי
בזה ר׳ עקיבא דלעיל דאמר במצה שנלושה במי פירות אינו יי״ה מצה כ ר ו
דר׳ ישמעאל והוי ג״כ רבים ופסק מותי׳ ,ואתיין נמי הפוסקים שפיר ש ה ש מ י ט ן
דין אשישה ,כיון דכבר כתבו דין דמי פירות .והרמב״ם הזכיר ג״כ דבש ב ו ז ן ך
הנהו דאיגו יי״ה להד גירסא עיין ם׳ מעשה רוקה ב פ ג י ם .אכן מדברי ב ע ל
המאור גראה דלא גרים זה בדברי הרי״ף ,רק הוא מדברי ר׳ אפרים ,ו ה ל ש ו ן
של ר׳ אפרים ,הוא משונה מלשון זה של הרי״ף שלפגיגו ואין לו מ ש מ ע ו
דאשישה הוא מדבש ,וכן משמע מדברי חרמב״ן במלחמות שהוא אינו גורס זד
ברי״ף וגם אינו מפרש כן פירוש אשישה ,והדרן הקושיות לדוכתייהו.
ג
7
ס
7
7
7
א
7
7
ס
ת
7
ב כ
מ י
פ י ר ו ת
כ
ת /
0
ת
(
אכן לאחר העיון גראה ,דגם בש״ם לא הכריע כהר ברייתא ,דגראה ו ד א ,
דאשישה הוי פת נקי׳ כיון דהוי דבר של השיבות כדכתבו הראשוגים .ו ב ד ף
ל״ז א׳ ״ת״ר יוצאין בפת נקי׳ ובהדראה״ ,מדלא חילק בפת נקיה ומשמע א פ י ,
גדולה בכמות כמו שתהיה ,משמע דלהך ברייתא יוצא ג״כ באשישה .ו ה ש ת
אתי שפיר דהכריעו הפוסקים כהך ברייתא האהרונה מחמת דהכמים ד ב מ כ י ל
ס״ל כוותה ,וכגראה דמפרשי כפי׳ ה״זית רעגן״ וא״כ לא פליגי הכמים ב ח ל ו
א
ת א
ט
•
ב״זית רענן״ )פרושו על הילקוט(.
18
www.daat.ac.il
והשתא מדייק הטור שפיר ,כיון דהרא״ש מביא שתי הברייתות )וכן הרי״ף
אתר דעת -מכללת הרצוג
הזכיר שתיהם( ולא הזכיר פי׳ אשישה דבש״ס וכן הרי׳׳ף לא הזכירו ,ש״מ
שדעתם לפסוק כברייתא האחרונה ויי״ח באשישה ,ואין להם נפקותא בהביאם
הברייתא הראשונה רק לענין חלוט ולא לענין אשישה .אכן מהרי״ו לא נחית
לזה והביא הרמ״א דעתו לחומרא ,וממילא משמע לכאורה דלדבריו אינו יוצא
באשישה .ובאמת לפי דברי מהרי״ו נראה דאשישה היא רחבה מאד ,א״כ י״ל
דאינו דומה ללחם הפנים ,די״ל דאשישה רחבה יותר מהשיעור רוחב האמור
בלחם הפנים בש״ס מנחות דף צ״ו א׳ ,א״כ י״ל דפירש דברי המכילתא כפירושו
של הז״ר ,וליכא ראי׳ השתא דחכמים מתירים באשישה ודו״ק.
אכן הנה עיינתי בלבוש בסי׳ תנ״ד וראיתי שכתב וז״ל :״ויוצאין במצה
העשוייה מסולת נקי׳ ואפי׳ היא במצותו של שלמה ,אע״פ שקראה הכתוב
לחם עוני ,כבר ריבתה התורה מצות מצות הרבה פעמים לרבות אפילו במצותו
של שלמה כר ,טוב ליזהר לכתחילה שלא לעשותה רחבה יותר מדאי שאז שמה
אשישה ולא מצה בלשון הקדש״ עב״ל .והנראה מדבריו ,דאשישה איסור רק
ללקחה לכתחילה ,ואף שבירושלמי איכא חד מ״ד דס״ל כזה לענין מצה העשוי׳
ממי פירות ,מ״מ כיון דאנן לא קיי״ל כוותי׳ בודאי אין כוונתו על זה חמ״ד.
ונראה דס״ל להלבוש כיון דהפסול הוא מצד גודל הכמות של הרוחב ,אין סברא
דהוי פסול בדיעבד ,כיון דאם שובר חתיכה ממנה ומיעט רחבה הלף לה הפסול.
ואין זה דומה לחלוט וכלישה במי פירות דהפסול הוי באיכות ודו״ק .אכן צריך
ביאור ,דהוא ז״ל אמר מחמת שאינה נקראת מצה ,ובש״ס ממעט מדכתיב לחם
עוני .אכן למעיין בדבריו יראה דלק״מ ,דאף דאינה נקראת לחם עוני מ״מ
הוי לן לרבויי ממצות מצות הרבה פעמים כמו דמרבינן העשוי׳ מסולת נקי׳
אפי׳ במצותו של שלמה ,ולכך איצטריך לומר דאין זה קרוי מצה ודו״ק .והשתא
לפ״ז מיושבים דברי הפוסקים שהשמיטו דין אשישה ,דהא דאמרינן דאינה
נקראת מצה הוא דוקא אי אמרינן דאשישה כתיב בקרא לשנא דהשיבותא כר,
אבל אי אמרינן כשמואל דאשישה גרבא דחמרא ,י״ל דהך מצה העשויה כתואר
וככמות הזה גקראת ג״כ מצה בלשון הקדש כיון דאין לו השם המסוים אשישה
לפ״ז ודו״ק .אכן בהרי״ף והרא״ש א״א לומר כן מדלא הביאו דברי שמואל,
ויקשה על הטור ברמזים כג״ל ,וצ״ל לדידי׳ כתירוץ קמא שלי.
ובדברי הלבוש הללו נתיישב לי הש״ס ירושלמי )פסחים דף ט׳ מדפוס
דעםא עם פי׳ קרבן העדה( וז״ל :״יכול שאינו יוצא בפסה אלא בפת הדראה
כו׳ א״כ מת״ל לחם עוני פרט לסורסי׳ ולחלת המכרת ולאשישה יוצאין במצה
עבה עד טפח כלחם הפנים כו׳״ עכ״ל )ופי׳ קרבן העדה ״כלחם הפנים שאסור
לבוא חמץ דכתיב כל חמנחה אשר תקריבו כו׳ לרבות לחה״פ להימוץ לאזהרה
שלא יחמיץ ואפ״ה עובי דפנותיו טפח דחיינו לחם שיש לו פנים ,ואין פנים
פחותין מטפח״ עכ״ל( .ויש להקשות לכאורה כיון דהא דאמר דאין יוצאין
ביותר מטפח היינו למצה של מצוד .כדמשמע לישנא דיוצאין כר ,א״כ מנ״ל
דיוצאין עד טפח מלחם הפנים ,דהא טעמא דאין יוצאין ביותר מטפח צ״ל דלא
הוי לחם עוני ,ובלחם הפנים לא כתיב לחם עוני )ודוחק לומר משום דכה״ג
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא מיקרי שימור ,משום דא״כ אין לו ענין לשארי עניגים האמורים ב ב ר י י ת ן
זו( ,אבל לסברת הלבוש י״ל ג״כ לפי הירושלמי דביותר מטפח לא מקריי מצד,-
ובלחם הפנים צ״ל דוקא מצה כדפירש רבינו תם במנחות דף נ״ב ע ״ ב כ ת ו ם
ד״ה מנין לכל המנחות כר יע״ש ודו״ק חיטב כי קצרתי מאד.
את זה ראיתי להשיב על שאלותיו בד״ת ו ה י ״ מ .
8
יעקב קאפיל ב״ב הלוי ח ב ק ״ ק
ע
ררי־מכ
״
3הך
ט
ה ש מ ט ה :הנד ,לעיל כתבתי בתירוץ על הקושי׳ מיבמות דיי
מעשה דמיתת בני שאול כו׳ וז״ל :״ועי״ל דהנה לאו דלא תלין כי׳ א י כ א
חילול השם כו׳ כדאי׳ בירושלמי״ כוי .וצריך להוסיף בסוף הדיבור ג ׳ /א מ ב ב
נראה דדברי הירושלמי הללו תליין בב׳ הטעמים שבמשנה סנהדריז ר * מ ׳ י ו
מ
ד
ב
ח
ד
ש
א
ג
ם
1
ם
ד א י נ ו
ד
י
מ
ה
ה
ה
ח י 1 7י ? ן
י
יי"*
י
״
א׳ ויעויין היטב במהרש״א
לא תלין כו׳ להך הילול השם הנ״ל ביומא דף פ״ד א׳ ודו״ק״.
נגמרה התשובה פק״ק ווארמם יו׳ ה׳ פ׳ משפטים תר״ג לפ״ק.
יעקב קאפיל ב״ב הליי
ש
של
ס
ה ״ל
נ
9
ל
ומ״ש שרוצה לאסור מצות שנעשו במאשינען מ׳ דברי מהרי״ל כ ל ל
ידעתי כוונתו ,אם היא לאסור כל המצות כאלה ,הנה בשטראםבורג ו 3
וברוב מדינת צרפת עושים מצות כאלה ,וכ״כ בק״ק פראבקפורט ,מעגץ ו כ 7
וכמה מקומות ,וכבר אמרתי לו פא״פ שכתבתי להרב מ ש ט ״ ב אודות דםר-ן•
מהרי״ל ,שאני חושש שיקחו השמרים כמה פעמים ,והשיב לי שבמאשינע ם
כזאת לא שייך חששא כזאת ,ושהוא לא התיר רק לעשות השיירים ל ע צ מ ם
ולא יותר מפעם א׳ .ובודאי כן עושים בכל המקומות שיש להם מורה ה ו ר א ן ־
ק
וכן נודע לי שעושים בק״ק מאנהיים .א״כ למה נאסור? — אכן אם ד ע ת ו
ן
לאסור המצות כאלה שבאים בגליל שלו ממדינת רהיינבאיערן ,ובודאי ש מ ע
י יחילן
ו ל
ידע ששם אינם עושים כתקון חכמים׳
לאורייתא .ויודיעגי נא זה לעת מצוא.
ק
א
ל
ר
א
ז
ב ה י י ם
10
ד
3
ד
ר
א
ה ב נ י
החותם
ש
ל
י
ש
י
ת
ב
ש
מ ו כ
י
8והי יצילגו משגיאות.
9במכונות.
10משטראסבורג.
20
www.daat.ac.il
ם
ש
ו ז ס כ י ם
ל י ' מיי׳יייי
א
ת
י
ו י י ש ר
י א ו ה
'
י ע י
כ ח
'
כ
קאתייל
ד״ ר י ע ק ב לוי
אתר דעת -מכללת הרצוג
שווימי דעינא באובנתא דליבא תלו
מחלות עינים מסוכנות הן ביותר .כלל זה בא לידי ביטוי גם בהלכות
ש ב ת .וגם בהלכות מ י ל ה .היסוד לכלל הזה הוא מאמרו של שמואל ״שורייני
דעינא באובנתא דליבא תלו׳ /המובא ב ג מ ר א בקשר למעשה באשה מסוכנת.
ההיא אמתא דחואי בי מר שמואל דקדחה לה עינא בשבתא .צווחא,
וליכא דאשגח בה .פקעא ע י נ א .למחר נפק מ ר שמואל ודרש :עין ש מ ר ד ה
מותר לכוחלד .בשבת .מאי טעמא י דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו.
ואח״כ ממשיכה שם הגמרא ומביאה דוגמאות למחלות עיניים רציניות.
הרבה דברים בלתי מובנים במאמרו של שמואל ,הן מבחינה לשונית
הן מבחינה ענינית.
רש״י מפרש )ד״ד ,אפילו משחק ואיתויי כר( ,״שורייני דעינא בליבא
תלו — מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב״ .לא ברור מדבריו איך חוא
מבין את המושגים ״שורייגי דעינא״ ו״טרפשי הלב״ .וכן טעון ביאור דקדוק
לשונו ,״מאור״ בלשון יחיד ו״מעורין ואחוזין״ בלשון רבים.
לעומתו מפרשים בתוספות )ד״ד .שורייני( ,״ולי נראה באובנתא דלבא
תלו ,כלומר ,ראיית העין תלוי בהבנת הלב״ .לכאורה הרעיון דומה — מאור
העין תלוי בפעולת הלב ,והמחלוקת אינה אלא בביאור המלה ״אובנתא״.
ובעיקרו של דבר יש לברר איך מוסבר ,לפי שתי השיטות ,עצם המעשה
1
?
3
5
4
1רמב״ם הלכות שבת פ״ב ה״ד וה״י; שו״ןי או״ח שכ״ח ס׳ ט׳ )וב״משנה ברורה״ שם(
2רמב״ם הלכות מילה פ״א הט״ז ? שו״ע יו״ד רס״ב ס׳ ב׳.
3עבודה זרה כ״ח ע״ב .בכ״י מינכן וכ״י סמינר אין גורםין כלל ״באובנתא״ ,וכן רש״י
שם ד״ה אפילו משחק .בדברי הפוסקים בימי הביניים מוצאים אנו גם את הנוסח
״שורייקי״ — בקו״ף ,שמובנו בדרך כלל ״כתמים״ ,אבל יכול להיות גם ״חוטים״ )לפי
״ערוך השלם״( ,כפי שנמצא ״חוטין חוטין״ במקום ״גידים״ ,״ורידים״) .תודתי למנהל
״יד הרב הרצוג״ עבור עזרתו(.
4הביאור הרגיל הוא שהעין יצאה מחורה או שהעין התפוצצה ונבקעה .אבל ביאורים אלה
לדעתי אינם קולעים ,כי אינם מסבירים את הקשר בין העין לבין הלב ,ולכל היותר הם
מנמקים סכנת אבר או עוורון .בערוך השלם )קאהוט ,הוצאת פרדס ניו יורק ,תשט״ו(
יש ביאור המתקבל על הדעת ,והוא לשון סיבוב .כאשר רואה רופא שעין החולה
מסתובבת ,הוא יחשוש כבר לסכנת כל הגוף .מחלת העין כבר הפריעה למחזור הדם,
שמקורו בפעולת הלב ,ודבר זה נתן סימניו במוח) .ת6ו61זגת6ע ו.(£11£61
5פירוש רש״י :שרוצה לצאת ,כאדם המורד ויוצא .לפי ״הערוך השלם״ הוא מלשון
ערבי ,ומובנו ״נזל״ .הדלקת שבעין גורמת להפרשה נוזליתימוגלתית .פירוש זה מתאים
יותר לעובדות הרפואיות שבתיאור הגמרא .הדלקת המוגלתית היתד ,כבר בשבת )קדחה
לה עינא( ,ושמואל אסר לחכות בטיפול עד שייגרם נזק חמור .לעומת זאת ,לפי פרש״י
היה מותר לטפל ר קאם העין כבר עומדת לצאת) .עי׳ גם
61188ז? ^1111115
תם
)) 310ן 115€11'1£111111(1150116 116(112111 6611111 1911נ611
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבביתו של שמואל וההלכה שדרש אותה למחרת .מה זה מעלה ומד• ז ה מ ו ר י ד
לגבי סכנת המחלה ,אם ראיית העין תלויה בהבנת הלב?
ולבסוף ,שואל אני כרופא על מהות דרשתו של שמואל .מהו ה ק ש ר בין
בימוקו
מרידת העין לבין הסכנה? האם הוא מתכוין לסכנת אבר )עוורון( ,אי
הוא סכנת נפשות ?
הכמי הדורות כ ב ר דנו בנושא ,ופרשו כל אחד לפי הבנתו י י י ^ ק פ ת ו .
עךך
ובכן ,שאלתי את עצמי אם להכניס את ראשי בין ההרים ,ה א ם
להורות לנו את הדרך להבנת הדעות השונות של קדמוגיגו .לכן א נ ס ה ב ת ח י ל ה
להבין כרופא את המושגים העקרוניים שבמאמרו של שמואל.
א
6
ו
לעורקים • ה ר י פ א י ס
שורייני .הפירוש הרגיל הוא שהכוונה לגידים
הקדמונים לא הבדילו תמיד בין שניהם .יש אפילו המתרגמים את ה מ ל ה ב מ ו ב ן
של שרירים .פרופ׳ יהושע ליבוביץ יודע שמחברים בימי הביניים ה ש ת מ ש ו
במלה ״שוריאך במובן של עורקים .לפע״ד אין הכרח לקבל השערה זר
כי הקשר בין עורקי העין לעניני הלב אינו ברור כל צרכו ) פ ק ק ת וכד׳(.
לכן נראה לי יותר להבין את המלה שורייני כ ע צ כ י פ .העובדות ש נ כ מ י א ו
ש ד
"~
ע״י המדע הרפואי מאפשרות פירוש כזה ,גם מבחינה
י ע צ כ י ם
ע צ ב י׳נקיא
נראים כחוטים ממש — וגם מבחינת פעולות העצבים•
העצביס
שבמערכת
החשובים
העצבים
משני
והוא אחד
נודד״ ,
הויגיטטיבית ,המסדרת את תהליכי האיברים חפנימיים .חלקים מ מ נ י נ מ צ א י ם
בעין ,ושלוחותיו מעורים גם בלב ובסרעפת .השפעת עצבי העין על ה ל ב ני־תגת
להוכחה ע״י ה ח ז ר ״ מיוחד ,להץ על גלגל העין גורם להאטה של ק צ ב הדוסיש
ועוד ,תרופות המשפיעות על עצבי אישון העין משפיעות גם על ע צ ב י ן-ל^*
הרעלית
י
ל
המסדרים את קצב הדופק ,כגון ,בלדוננה׳
״אטרופין״* .המרים אלה משתקים את האישון ומרהיבים אותו ,ויש ל ה ם
כוח ארסי העלול להשפיע על הלב עד כדי גרימת מוות.
7
8
9
10
פ י ז י ת
י
ש
11
12
ה
ה מ כ י
ה
ח ו מ
ת
י
ר
ה
פ
1
ג
ש
ם
7
6
1
פ
י עיי י י
6עייר י ׳ ל ע׳
מלה כזו הלקוחה מלשון ארמית(.
7מילון של יםטרוב ע׳ 1542
י ס
)ייעריי
5
( ע׳
8 1ז
)
ל פ י
פ י נ ק ל
י
ש
ג
ם
ב
•>165 11־^ •?31־31ת .(010110בעקבותיו
ש
ל יד
ערפי
הולך
הרב ד׳׳ר עמנואל יעקובוביץ )הרפואה והיהדות ,ירושלים תשכ״ו ,ע׳ ,83הערר,
*.(3
להשערה כזו אין לדעתי כל יסוד רפואי.
8עי׳ . 48נן 1 (1156356 1970ז63ו'• 1׳גזגמםזםס 01־׳3־1116 11151;01׳ ^11;2.ס<,011״1
0515 9נ11מ0־1ו11׳.
ז
1 10־•1^61
3£118 11ז 115זז•1^6
6£61£111¥ 12ז.
?) 13״ש ־118 (^80^61ג^1־031־. 1 1 6 ! ^ 001110
11£1 14ח=) 86113(10־ אשד .יפה ,העיניים מבריקות יותר ע״י התרחבות האישון(^ , £ 1 1 1 ,
ובדומה לזה גם ת11מ013ס 500הנמצא ב־ג:נ380־1311(11ג )דודאים?(.
22
www.daat.ac.il
ם
^
התלויים בלב עלולים
עצבי העין
ששורייני =
מכללת הרצוג
דעת -
מתקבל איפוא על הדעת אתר
להעביר מחלות מסוכנות".
אין בדעתי לטעון שכבר בימי האמוראים טיפלו במחלות עיניים בתרופות
כנ״ל .יש להניה שעיקר הטיפול בכחל היה בחומרים המדכאים את הדלקת,
וכך למנוע סיבוכים מסוכנים.
אובנתא .גם במובנה של מלה זו הלוקות הדעות ,ונדון בתהילה בפירושו
של רש״י :טרפשי ה ל ב .בספרות התלמודית מוצאים אנו שני מיגי טרפש —
א .טרפש הלב ,ב .טרפש הכבד או טרפש סתם .לפי דעת הערוד השלם )ערר
טרפש( טרפש הוא קרום ודוק .לפי זה טרפש הלב הוא הקרום ההיצוני של
ה ל ב .ידוע לרופאים שקרום מכסה את הלב עצמו ,צמוד לו ,והוא נמשך
ומתקפל עד שהוא יוצר בצורה זאת את כיפ הלב ,אשר בו מונח ופועם הלב.
כיס זח מעורב בחתיכות חלב ,ולכן מובן פירושו של רש״י בענין הלכות טריפות,
בשאלה אם טרפש הלב יכול לסתום נקב :טרפשא דלבא — שומן הלב עשוי
ככורע ,והלב נהבא בו ,אינו סותם וכר .וכן נקרא טרפשא דליבא בשו׳׳ע
הקרום שעל הלב.
1 0
17
1 8
19
טרפש הלב הזה הוא בקרבת מרפש הכבד ,שגם אליו מסתעף העצב הנודד.
את הפסוק ב ת ו ר ה ואת היותרת על הכבד ,מפרש ר ד ״ ק :הוא הנקרא
2 1
20
15פרופ׳ יהושע לייבוביץ הודיע לי במכתבו )י׳׳ד מנחם אב תשל״ג( שדעתי על הקשר עם
ה״עצב
הנודר״
מתיישבת
על
הדעת.
אח׳׳כ
נוכחתי
לראות
שהשערתי
נמצאת
כבר
בספרו של ד״ר דוד מרגלית )חכמי ישראל כרופאים ,מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ״ו,
ע׳ (171המפרש שם את ספרו של ר׳ יצחק למפרונטי ״פחד יצחק״ .ד״ר מ .אומר
בקיצור שאותם העצבים השולטים על פעולות הלב וויסותו הם גם עצבי העיניים .עכ״ל.
על פרטי הקשר ועל נימוקי הסכנה לא מדובר שם ,כי בפירושו אין מקום להרחיב את
הדיבור
על
ממצאים
רפואיים.
תודתי
נתונה
לפרופ׳
לייבוביץ
על
הערותיו,
ולד״ר
מרגלית שעורר את תשומת לבי למאמרו הנ״ל.
16ע״ז כ״ח ע״ב ,ד״ה אפילו מישחק וכוי .במילון של יעקב לוי :חזרי הלב ,מלשון
סורית :חדר ודירה) .עי׳ ערוך השלם ע׳ .(15בעקבותיו הולך גם פרויס )ע׳ .(80לפי
זה יש להבין את דברי שמואל באופן סמלי ,כי מבחינה רפואית אין קשר בין חדרי הלב
לעניננו .לי נראה שרש״י אינו מדבר פה על דבר סמלי ,אלא על דברים של ממש ,כאשר
הוא מפרש שהשורייני דעינא מעורין ואחוזין בטרפשי הלב .לכן הטרפש צריך להיות
אבר אחר בגוף.
(1 17ז103־•?61
18חולין מ״מ ע״ב ,ד״ד .טרפשא דליבא ע׳ גם ב״כסף משגה״ על הרמב״ם הלכות שחימר,
פ״ו ה״י.
19יו״ד סימן מ״ו ,סעיף א׳.
20ויקרא ג׳ ,ד׳.
21ספר השרשים ,סוף אות יו״ד :יותרת.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
22
הכבד
בלשון רבותינו ז״ל )חולין מו( טרפש ,ובלעז א ב ד ״ ש .ואמר ״עלי׳׳
ופירושו עם הכבד ,כי מעט מן הכבד היה נוטל עם היותרת.
כדי לצאת ידי חובתנו עלינו עוד לברר את דברי רש״י בענין ש ו ר י י נ י
ד ע י נ א ־ מבחינה דקדוקית) .מאור העין = בלשון יחיד; מעורין ואחוזין ־=
בלשון רבים( .ונראה עכשיו לבאר את דבריו בצורה אחרת מאשר ח ש ב נ ו
בתחילת דברינו .הבנו לכאורה ,כי המלים ״מאור העין״ הם תרגום ל מ ל י ם
ל י ז יבים׳ ו ל כ ן
״שורייני דעינא״ .אבל קשה לקבל זאת ,כי ״שורייני״
איגו יכול לתרגמם בלשון יחיד — מאור העין .לכן נראה יותר שנושא ה מ ש פ ט
הוא ״שורייני״ ,והם מעורין ואחוזין בטרפשי הלב ,והכוונה לעצבי ה ע י ן ,
ולאותם עצבים המסדירים את מאור העין .המלים ד״עינא בליבא תלו״ א י נ ם
אלא מובאה מדברי הגמרא .ולפי דרכנו נבאר את דברי רש״י בצורה כ ז א ת :
עצבי מאור העין ,המסדירים את הראייה באישון חעין ,אחוזים ומשפיעים ע ל
טרפשי הלב .ולפי הנחתגו הם ה״עצב הגודר״ ומגגגוגיו.
3
ה ו א
ב
ש
על יסוד ההשערה הזאת דברי רש״י יכולים לבוא על מקומם בשלום.
כל הפירושים האלה בדברי דש״י עולים בקנה אחד עם השערת מ א מ ר נ ו
ש״שורייני דעינא״ הם העצב הנודד עם הסתעפויותיו אשר מעורין ו א ח י ז י ן
בכים הלב .לפיכך עלולה כל מחלה רצינית של העיניים לפגוע בלב׳ ו א ם כ ן
אינה סכנה רק לאבר העין ,העלולה לגרום לעוורון ,אלא היא יכולה ל ה י ו
סכנה לכל הגוף ,סכנת נפשות .ולכן מובן פסק דינו של שמואל :עין ש מ ר ד ה
מותר ל מ ח ל ה בשבת .מאי טעמא ,דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו.
**
*
ת
לעומת שיטתו של רש״י ,שמאמרו של שמואל מדבר על הקשר ה ג י ס ג י
בין העין ללב ,עומדת שיטת התוספות .היא מבוססת על פירוש שונה ש ל
המלה ״אובנתא״ ,שלפי דעתם שורשה ב״הבנה״ .ואלו דבריהם :ולי נ ר א ה
באובנתא דליבא תלו ,כלומר ,ראיית העין תלוי בהבנת הלב; שורייני ב ש י ״ ן
כמו )במדבר כד ,יז( אשורנו ולא קרוב ,אי נמי סורייני בםמ״ך מלשון ס י
נכסיה )הולין קד ;(.באובנתא בבי״ת ,לשון הבנה ,כדאמרינן במרכבה ) מ ג י ל ה
כד( באובנתא דליבא הוי חזי .עכ״ל.
2 4
י ר
ובכן ,מתעוררת השאלה שהזכרנו כבר ,איך תתקשר שיטתם עם
המעש
22לפי השערת ר׳ אברהם ברלינר ז״ל )רש״י על התורה ,הוצאת קויפמן ,פראנקפורט א.
תרס״ה; צילום בהוצאת קריה נאמנה ,ירושלים ,תשב״ב ,ע׳ (455הוא בלשון
צר
ה
מ
מ ת י ת
עתיקה ,לשון רבים ״איבריש״ ,ל׳ יחיד אברא )חיפוי ,מסך( .גם רש״י בתורה
מס
אימי
חצ
ר א
סרע
פ ת
)ויקרא ג׳ ,ד׳( :היותרת ,הוא דופן המסך ,שקורין איברי״ש ,ובלשון
דכבדא .והוא המסך המבדיל בין איברי הנשימה ובין הדקים ,שקוראים אותו
,
)3מ111 2§:1ק]3ם(.
23שורייני דעינא בליבא תלו מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב.
24ע״ז כ״ח ע״ב ,ד״ד ,שורייני דעינא.
24
www.daat.ac.il
ר
ש
בביתו של מר שמואל ,שמחלת העיניים סיכנה את הלב .וכן איך היא תתקשר
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמרדה מותר לכחלה בשבת ,מאי טעמא?
עם ההלכה של שמואל שעין
דשורייני וכר .מה ענין סכנת נפשות להבנת ה ל ב י .
בחפשי פתרון לבירור הדבר ,עלה בדעתי רעיון שארצה להציעו לפני
הקוראים המומחים.
המימרא של שמואל ״שורייני דעינא ו כ ר ״ אינה חידוש משלו ,אלא אלו
היו דברים מקובלים וידועים לעם ,כעין פתגם ,שמובנו היה באמת שראיית
העין תלויה בהבנה .הדברים שאדם רואה אותם ,ואיך שהוא רואה אותם,
תלויים בהבנתו ובשכלו .לרעיון מובאת ה ו כ ח ה מדברי הנביא י ש ע י ה :
השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע ,פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע
ולבבו יבין )ועי״ש פירש״י :פן יראה בעיניו — נתנו לבם שלא ישמעו
דברי נביאים וכר( ,ז .א .שהלב מבין מה שהעין רואה ,והלב שמן ,העם רוצה
לסתום את לבו ,וממילא גם עיניו יהיו סתומים ,ולא יראה את האמת .וכן שם
בענין א ח ר :הוציא עם עור ועיניים יש.
ומה גוגעת השקפה זו לעגין חחלכתי שבגמרא שלפנינו? מר שמואל ראה
מעשה הסכגה וגזכר בפתגם .ועלתה המחשבה בלבו שאפשר להבין את הפתגם
לא רק בדרך חד־סיטרית ,השפעת הלב על העין ,מההבנה אל הראייה ,אלא
גם בדרך ההפוכה ,מהעין אל הלב ,ממחלת העין אל הסכנה בלב .את פסק דינו
— עין שמרדה וכר — הוא פסק לפי גסיוגו כרופא ,ויחד עם זה גתן לעם גם
טעם והסבר לפי פתגם שהיה שגור בפיהם — שורייני דעינא וכר.
2 5
26
27
2 8
**
*
נםיתי להראות במאמרי ,שידיעות הרופא עשויות לעזור להבנת דברי הז״ל —
בפירושו של רש״י ,ורעיונותיו עשויים להביא להשקפות הנוגעות לדברי הז״ל
— לשיטת תוספות.
25באנציקלופדיה תלמודית )ערך ״חולה״ ,כרך י״ג ,ע׳ רסז ,הערה (451מובא הסבר שיש
חשש לסכנת שגעון .לענ״ד אין להשערה זו שחר .אין הוכחה לכך מהעובדות )לא
מסופר שהאמתא דבי שמואל הותקפה בשגעון( ,ובכלל אין יסוד רפואי לחשש לתופעה
רחוקה בלתי שכיחה כזאת.
26עי׳ פרויס ע׳ .80
27ישעיה ו /יי.
28ישעיה מ״ג ,חי.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלי׳
מ נ ח ם גויטיץ
לדמותו של אחאב מלך ישראל
ראשי פרקים:
הקדמה = סקירה כללית לדמותו של המלך אחאכ.
א
ב
אחאכ כמדינאי.
1אהאב ואליהו) = ,יהםי המלך והנביא על רקע פ ע ו ל ו ת י ו
ומעשיו של אלי׳(
2דמותו של אחאב כפוסח על שני הסעיפים.
3השגחה גלוי׳ה כדורות ההם.
ג
אחאב כמצביא מלחמה = )נצחונותיו בקרבות שניהל
ארם(.
ד
פרשת כרם נכות היזרעאלי.
ה
הקרב האחרון.
ע
ם
הקדמה
הסחח
״רק לא היד .כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה׳ אשר
אותו איזבל א ש ת ו ״ .
ר׳ לוי דרש תהילת פסוק זה רק לא היה כאהאב וגו׳ ששה ח ו ד ש י •
לגנאי ,בא אליו אחאב בחלום ואמר לו :מה חטאתי לך ומה סרהתי ל פ נ י ך ,
מדוע הנך דורש רק את תחילת הפסוק ולא את סופו .אשר הסתה אותי א י ז כ ל
א ש ת ו ל ! וחזר ר׳ לוי לדרוש באחאב ששח חודשים לשבח עפ״י סוף ה פ ס ו ק /
1
בחבור זה נשתדל לעסוק יותר במה שדרש ר׳ לוי בששת ה ח ו ד ש י •
האחרונים …אולם לא נוכל להתעלם מציון דברי חז״ל העומדים על ד מ ו ת ו
הדו צדדית .והקובעים את דמותו לשלילה בצורה המשתמעת לעיתים כהריסד,
ביותר ,ודי אם נזכיר כבר בפתיחה את דברי המשנה בסנהדרין = ש ל ו ש ה
מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעוה״ב ,שלושה מלכים :ירבעם א ח א
ומנשה וכו׳ ושואלת חג׳ בירושלמי )שם( וכי מה עשה אחאב? והיא ע ו נ ה :
כתוב ״ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נ ב ט ״ אמר ר׳ יוהנן קלות ש ע ש
3
3
4
ה
1מלכים א׳ פרק כ״א כ״ה.
2ירושלמי פרק י׳ ממסכת סנהדרין .הלכה בי.
3פרק י׳ ,משנה בי.
4מלכים א׳ פ׳ ט״ז .לא.
26
www.daat.ac.il
בירבעם מפני שהוא היה
דעת -תלה
ומפני מה
הכתובהרצוג
מכללת
אהאב כחמורות שעשה ירבעם,אתר
תהילה לקלקלה.
כלומר ,אחאב לא היד ,תחילת הרעה והגורם הראשוני שלה ,רק המופעל
כתוצאה של השפעה ולימוד מאחרים .ובתוך קוגפליקט זה של תכוגות פנימיות
געלות ,לבין השפעות חיצוגיות שליליות ,ובעיקר של אשתו איזבל בת מלך
צידון .חי.אחאב את חייו הסוערים בהם העליות והירידות משמשות בערבוביה.
לכן גם סקירת אשיותו דורשת הליכה זהירה על הבל דק .כדברי הגמ׳ בסנהדרין
א״ר נחמן אחאב שקול היה .ומפרש רש״י שם :שהיו לו מהצד .עונות ומהצה
זכויות .ובבאנו לסקור את דמותו לאור מעשיו ומפעליו המגוונים ,נשתדל
להאיר את המחצה זכויות שבו אשר לרוב הם חבויים בין השיטין שבפרקי
התנ״ך .בעוד מעשיו הרעים מפורסמים בגלוי ,ומתגלים בפרהסיה ע״י נביא
תקופתו — אליהו ,הנותן לנו שעור מאלף בדרכי ההשגהה הגלויה של אותם
דורות ,כפי שנעמוד ע״כ בחרחבה בהמשך חבורנו.
5
אמר להר ]רב אשי[ לרבנן נפתח ברבוותא ]נתחיל לדרוש ברבותינו[.
אחאב ־־־ ״אח לשמים ו״אב״ לעבודת כוכבים וכר .חכמים ראו בשמו אף
את מהותו ,הוא מכיר ומאמין במי שאמר והיה העולם ,ועם זאת נפתה הוא
ליצרו ואהב גם את העו״ז = .מעין ״אפיקורס לתיאבון״ .כיצד ניתן להבין
כי אדם גדול כמלך ישראל ״פוסח על שגי הסעיפים״ כדברי אליהו לעם ישראל
בהר הכרמל .ואכן היתה בדורות ההם משיכה ״לוהטת״ אחר עבודת האלילים.
כפי שמבטא זאת מנשה בהתגלותו בחלום לרב אשי ,וא״ל :״אי הות התם
הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי״ כלומר לו היית הי בזמני
היית מגביה את שפת חלוקך כדי שתוכל לרוץ ביתר קלות לבית הע״א.
ומסביר רש״י על המקום את טעם הדבר :״מפני יצר ע״ז שכל כף היה שולט״!
6
,,
7
א אחאב כמדינאי.
אחאב בתור מלך גחשב לאישיות בעלת מעוף ,ועם עליתו על כס המלוכה
הוא מגסה בדרכים שוגות לחרחיב ולבסס את שלטון ישראל ,וראשית הכמה,
הוא משתדל לגטרל את ארם אויבו הצפוגי של עם ישראל ,ע״י התקשרות
משפחתית עם מלכות צידון :״ויקח אשד .את איזבל בת אתבעל מלך
צידונים״ .בכך אולי חצליח במדיניות חחוץ שלו ,אולם כלפי פנים גכשל
הוא בצעדו זה כשלון חרוץ .ואותה אשד .שהביא לביתו ,הביאה עמה את
פולהן הבעל והאשרה .ובהמשך הפסוק המובא בזאת נא׳ ״וילך ויעבוד את
8
5דף קב:
6שם.
ד סנהדרין דף קב:
8מלכים א׳ ,פרק ט״ז ,פסוק ל״א.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
9
הבעל …ויקם מזבח לבעל …ויעש אחאב את האשרה …ו ג ו ׳ המלד א ח א ב
לא רק שלא מיחד .על מעשי אשתו אלא אף גתן לה יד חופשית ב ה פ צ ת
והגברת עבודת הבעל והאשירה בישראל .עד שנהפך הוא להיות פ א ם י ב י
בבית המלוכה ,והיא נהפכה להיות הקובעת והמחליטה בעניגי ה מ ל כ ו ת ,
עובדה זו ,היתד .לו לרועץ כל ימיו ,למרות שיתכן ולא רצה לקלקל את יחסין
עם מלכות צידון ,ע״י הצרת צעדיה של אשתו ,ברם ,נתינת היד ח ו פ ש י ת
לגהוג בשרירות עד כדי התערבות ישירה בשלטון ,שינתה את כל יעודו ו מ ע מ ד ו
בתור מלך .והורידה אותו מהשורה הראשונה של מלכי ישראל בה היה ב ו ד א י
באומרו :״כל ה ה ו ל ך
נשמר לו מקום נכבד ביותר .ומצב זה הגדיר ר ב
בעצת אשתו גופל בגיהנום שנא׳ אשר הסתה אותו איזבל אשתו״ .ע ל
השפעתה והתערבותה בעגיגי המלוכה והשלטון ,געמוד להלן בפרקים ה ב א י ם
וגציין את הלקה בכל מאורע על מקומו.
1 0
׳
כשם שדאג אחאב במדיגיות חחוץ שלו ,לחיזוק גבולה הצפוגי של מ מ ל כ ת
ישראל ,כן דאג הוא במדיניות הפנים שלו ליחסים תקינים עם יהודה ו ד ,
המלר הראשון לאחר התפלגות המלוכה בישראל ,המשלים עם מלך יהודןן
ומחדק את יחסיו עם יהודה ע״י קשרי חיתון של בתו עתליה עם בן מלך יהודה![1
לקירבה זו בין מלכות ישראל ליהודה היתד .גם השפעת גומלין שלילית ,ש ל
לימוד דרכיהם הרעות של מלך ישראל ואשתו ע״י יורש העצר שבמלכות יהודה,
וכה נא׳ על יהורם בן יהושפט בספר מלכים ב ׳ :״וילך בדרכי מלכי י ש ר א ל
כאשר עשו בית אחאב ,כי בת אחאב היתה לו לאשה ,ויעש הרע בעיני ה ׳ ״
אולם אין להתעלם גם מכוונתו הטובח של אחאב בקשרים אלה עם י ה ו ד ה
שתכליתם היתד• מגיעת מלחמת אחים ,ובכך חסך שפיכות דמים מיותרת ש ה י ת ה
נחלת הדורות שקדמו לו .ושנית הוא חצליח לאחד חזית פנימית של כל ע
ישראל גגד האויב החיצוני = ארם .אחוד שהתבטא ביציאה משותפת ל ק
אף בדורות שבאו אחריו.
ו א
1 2
#
ס
ר ב
ב ! .אחאב ואליהו
פרשה מופלאה בימי אחאב משמשת פעולתו ומעשיו של אליהו ה נ ב י א .
אלי׳ המכונה בתלמוד ״תלמידו של משה ר ב ע ו ״ .ולפי המדרש היה א ף
שוה ל ו ,הוא דמות אגדתית ומסתורית הופעתו הפתאומית של אליהו לפני א ח א
בפעם הראשונה מוסיפה נופך של מסתורין לאישיותו המופלאה והדגולה .וכה מ ת ס ר ץ
1 3
1 4
3
9שם פסוקים ל״ב ,ל״ג.
10מסכי בבא מציעא ,דף ג״ט.
11לפי אותה השיטה שנהג עם איזבל אשתו.
12פרק ח׳ ,פסוק י״ח.
13סוטה דף יג.
14ילק״ש מלכים א׳ ,כ״ט .פסיקתא רבתי ד׳ י״ב.
28
www.daat.ac.il
אשר עמדתי לפניו אם
ישראל
דעת -ה׳ אלקי
אליו :״חי
הרצוג
מכללת
הוא בסערה כלפי אחאב באומרואתר
יהי׳ השנים האלה טל ומטר כי אם לפי ד ב ר י ״ .בכתוב אין מצויינים פרטים
כלשהם לרקע נבואה זו ,ובשל מה באה .חז״ל השלימו את החסר בכתוב בתארם
את הרקע לכך .בפגישה של הנביא והמלך אחאב ,כאשר באו לנחם את היאל
בית האלי אשר שיכל את כל בגיו בעוברו על שבועת יהושע כי ארור האיש
אשר יבנה את חעיר י ר י ח ו .וכה שח אחאב לפגי אליהו שמא כשקלל יהושע
ככד .קלל! לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו .אמר לו
אלי׳ כן ]נכון[ .א״ל אחאב וכי מי גדול ממי משה או יהושע? ענה לו משח.
ושאל אחאב ,כתוב בתורת משה ״השמת לכם פן יפתה לבבכם וכו׳ ועצר
את השמים ולא יהיה מטר וגו׳״ .ואני לא הנחתי ע״ז בעולם שלא עבדתי ]ועל
כל תלם ותלם הקמתי ע״ז[ והגשמים יורדים בדורי בשפע עד שהם מפריעים
ללכת ולעבוד אותם .וקללת יהושע כן נתקיימה?! מיד ״ ו י א מ ר . . .אם יהיה
טל ומטר כי אם לפי דברי״ — ביקש רחמים ומסרו לו מפתח הגשמים .לאחר
מעשה זו מתכסה אליהו שוב באלמוגיותו ויורד למחתרת בדבר ה׳ :״לך מזה
ופנית לך קדמה ונחבית בנחל כרית אשר על פני הירדן״ .ושתי סיבות לדבר:
אליהו הבין שהוא עתה הגורם לעצירת הגשמים וממילא ירצה המלך להתנקם בו
בשל כך .לכן־מן הראוי לא להמצא בקרבתו .ומאידך כבר יצאה הגזירה מאת
המלכה המרשעת = איזבל ,להכרית את כל גביאי ה׳ מהארץ בהיותם )ע״י
נבואותיהם( מטרד ומכשול להפצת פולחנה האלילי .ע״כ קוראים אגו —
בפגישתו של אליהו עם עובדיה האיש הממונה על הצר בית המלך ,הפונה
אליו בשאלה רטורית :״הלא הגד לאדוגי את אשר עשיתי בהרוג איזבל את גביאי ה׳,
ואחביא מנביאי ה׳ מאה איש ,חמשים המשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים״ ״ .
כאן מגיעים אנו לאחת מנקודות האור היפות בדורו של אהאב .העם יודע
מגזירת המלכה על גביאי ה׳ .הוא יודע מקיומם והמצאם של אלו ואין פוצה פה
בדבר .וכה שנו רבותינו :דורו של אחאב עובדי ע״א היו ועל שלא היו בהם
דילטורין )בעלי לשון הרע( היו יוצאין למלחמה ונוצחין .שכן אליהו מכריז
בהר הכרמל אני נותרתי נביא לה׳ לבדי וכל עמא ידעין ולא מפרסמין ל מ ל כ א .
יש להניח כי גם המלך עצמו העלים עין מנביאי ה ׳ . -שכן האיש שהחביאם
ולקה את הסיכון של התנגשות עם צו המלכה לא היה אחר מאשר עובדיה
15
1 6
17
19
2
21
2
15מלכים א׳ ,י״ז ,אי.
16במסכי סנהדרין דף קיג .ובירושלמי פרק י .ה״ב.
17יהושע פרק ו׳ ,פסוק כ׳׳ו.
18דברים י״א ,י״ז.
19מלכים אי ,י״ז .גי.
20מלכים א׳ י״ח .פסוק י׳׳ג.
21ילק״ש מל׳ אי ,רי״ג ,ירושלמי לפאה ,פ״א ה״א.
22ראה פרוש המלבי״ם לפסוק י״ח המובא בזאת ,כי אחאב ידע מהסתרת נביאי ה׳ ,והעלים
עיניו מהם ,כי לא הוא גזר עליהם.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הממונה על בית ה מ ל ו כ ה .כמו כן מוצאים אנו בתקופת מלכותו ש ל א ח א ב
פגישות רבות שהיו לו עם נביאי ה׳ ]בלא להזכיר את שמם ,והז״ל א מ ר ר :
כי היה זה מכיהו בן ימלה( .ונושאי הנבואות ,שגאמרו לו ,לא היו ת מ י ד לרוחך
23
של המלך ,בכל אופן המלך לא גגע בהם לרעה ,אלא הקשיב לדבריהם .א ף
בפגישותיו עם אליהו ,המלך מקשיב לו ומקבל את דבריו בהבגה ו ב ה כ נ ע ה ,
מתוך הכרת גדולתו ואמונתו בשליחות האלוקית שהוא גושא ,ולכן ג ם י ח ס י
המלך עם אליהו חם יחסים של הערכה והלוקת כבוד ה ד ד י ת .
24
אליהו הנביא מדבר עם המלך בלא משוא פנים ,כדבר איש לרעהו .ו כ ש ה מ ל ך
שואלו :״האתה זה עוכר י ש ר א ל ״ ? עונה לו אלי׳ באותה מטבע לשון ו ב י ת ר
הריפות :״לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך! בעזבכם א ת מצות ד/,
ותלך אחר ה ב ע ל י ם ״ .כאן מקבל מלך ישראל את משפט הנביא ,ומתוד ה כ ר ה
בצדקת דבריו ,הוא משתף עמו פעולה בנסיון הגדול על הר הכרמל ,והוא מ ק ב ץ
25
25
את כל ישראל ,וכל נביאי הבעל ,אל הר הכרמל ,וכאשר יורדת א ש ה׳
השמים ואוכלת את העולה אשר הכין אלי /והעם קורא בקול :״ה׳
ה א ל ק י ם ! ״ ,מצוד ,אלי׳ לעם :״תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם
ויתפשום .ויורידם אלי׳ אל נחל קישון וישחטם שם״ .המלך אינו מ ת ע ר ב
ע״י סמכותו בשהיטה המונית זו של נביאי הבעל ,הוא נשאר פאסיבי ו נ ו ת ן
לאלי׳ להשלים ולבצע את פעולות הטיהור גגד נביאי הבעל .כנראה ג ם ה
׳ ייזיא א ף ה ו א
התרשם מהמעמד שלא הי׳ דוגמתו מאז מתז
עם כל העם :ה׳ הוא האלקים ,והאמין בצדקת דברי אלי׳ .אז גם מגיעים ה נ ב י א
והמלך לשיא הידידות שביניהם .כאשר מבשר אלי׳ לאחאב כי ילד לאכרל
ולשתות בשמחה ,מאהר והעם חזרו בתשובה בא יבוא הגשם .ואכן הנביא
מזרזו לאסור רכבו ולרדת לביתו לפני שהגשמים יעכבוחו בדרכו.
ן
מ
הוא
ד א
ב
ת ו ר ה
ה
ר
ס י נ י
״ויד ה׳ היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד בואכה יזרעאלה׳30 /
— שרץ רגלי לפני אחאב כדי לחלוק כבוד ל מ ל כ ו ת .
27
את האדיליה הזאת מפרה כמצופה — איזבל ,וכשמעה את אשר ע ש
אליהו לנביאיה ,מבקשת היא להנקם בו .אולם הוא הומק מפניה ובורה ד ר ו מ ה
בכוון למדבר סיני] .מן הראוי לציין כאן כי לא המלך רודפו אלא רק איזכל
״ותשלח איזבל מלאך אל אליחו ל א מ ו ר . . .כי כעת מחר אשים את נפשך
כנפש אחד מחם״[.
בתוד המעמד הנשגב הזה של קידוש ה׳ ההמוני בהר הכרמל ,רואים א נ ו
את הששותיו של הנביא מפני כות טומאת עבודת האלילים שנשתרשה ב ת ו ך
ה
:
23ובזכות מעשהו זה ,זכה אף הוא לנבואה ,כדברי ר׳ יצחק בסנהדרין דף לט:
24המלבי״ם בפרושו לפסוק ב׳ פרק י״ט .כ ת ב :״״.ותשלח איזבל — ראתה כי ל
נוטה אל אליהו ומצדיקו ובו׳״.
25מלכים אי ,פרק י״ח ,פסוקים י״ז—י״ח.
26מלכים א׳ ,פרק י״ח ,פסוק מ״ו.
27ראה זבחים קב .ורש״י על התורה ,בראשית מ״ח בי.
30
www.daat.ac.il
ב
אחא
כ
28
עם ישראל ,והוא קורא לה׳ בקריאה כפולה :״ענני ה׳ ע נ נ י ״ — .אמר רב
הרצוג
מכללת
אתר?דעת
לפני הקב״ה :רבש״ע
אלי׳
מלמד -שאמר
אבהו למה אמר אלי׳ ענני ב׳ פעמים
ענני שתרד אש מן ה ש מ י ם . . .וענני שתסיח דעתם ,כדי שלא יאמרו מעשה
כשפים ה ם .עד כדי כך הגיעה הלהיטות והדביקות בע״א עד שהנביא בשיא
המעמד הושש כי העם לא יראה את יד ה׳ העליוגה ,והעם יתלה את הצלהת
הנביא במעשה כשפים כביכול .אכן זה היה הדור ״שפסה על שגי הסעיפים״.
הוא הכיר בבורא והאמין בו ,ועם זאת הלך שבי אחר הלכי התקופה ,ו״אופנת״
עבודת האלילים סינוורה את עיניו מראות רק את הטוב והאמת.
2 9
פגישת אלי׳ ואחאב חאחרונה הנזכרת בתנ״ך נערכת בכרם נבות האיזרעאלי
כאשר המלך ״ירד שם ל ר ש ת ו ״ .גם כאן מלות הפתיהה בין השניים גשמעות
כדברי רעים־יריבים )ולא כויכוח בין רודף וגרדף( .והמלך שואל את אלי׳:
המצאתני אויבי? כלומר מצאת לי מקום להאשימגי .ואלי׳ עוגה לו,, :מצאתי
יען התמכרך לעשות הרע בעיני ה׳״ .וכאן באה נבואה עם האשמות אישיות
כבדות ביותר ,גגד אחאב ,והחריפה ביותר שניתן להשמיע בפני המלך .וזהוא
תורף הנבואה :״הנני מביא אליך רעה ובערתי א ח ר י ך . . .וגתתי את ביתך
כבית ירבעם בן נבט ,וכבית בעשא בן א ח י ׳ ה . . .המת לאחאב בעיר יאכלו
הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים״ .דברים כדורבנות הצורבים עד
עמקי הנפש ,אשר אדם שאינו מאמין בהם ,ובנושא דברם הייב היה להתפרץ
כלפי הנביא בחמת זעם ולהעגישו ע״כ .לא כן גוהג המלך באשר בתוככי ובעמקי
נפשו מאמין בה׳ ומכיר ויודע את מ ע ש י ו .הוא מקבל עליו את הדין ,ונכנע
מפני הדברים הקשים האמורים כלפיו :״ויקרא בגדיו וישם שק על בשרו ויצם,
וישכב בשק ויהלך א ט ״ .לאחר תגובה זו של אחאב הי׳ דבר ה׳ אל אלי׳
התשבי לאמר :״יען כי גכגע מפגי לא אביא הרעה בימיו…״ .ואמר מר זוטרא
במסכת י ו מ א על פסוק זה :״לא טוב לו לאהאב שגשא לו הקב״ה פגים
בעוה״ז …וטוב להם לצדיקים שאין נושא להם הקב״ה פגים בעוה״ז״.
כאן עומדים אנו שוב בפני הוט השערה של ״חשקול״ שבאחאב — הוא שב
ב ת ש ו ב ה ,ומכפרים לו מהצד ,.דהיינו אין הקב״ה מביא עליו את הרעה בימיו,
30
31
32
33
34
35
36
28מלכים אי ,פרק י״ח פסוק ל״ז.
29ברכות ט.
30מלכים א׳ ,פרק כ״א ,י״ח.
31הרד״ק בפרושו לפסוק כי ,פרק כ״א.
32שם פסוקים כ״ב ,כ״ד.
33ראה להלן בפרק פרשת כרם נבות.
34שם פסוק כ״ז.
35דף פז.
36ואולי לזה התכוון הפיטן בסליחות ]לצום גדליה ,בחבורו ״בין כסה לעשור״[ פרץ גדרות
עולם בן עמדי ברשע ,צלמי אשרים השך והוסיף על חטאתו פשע ,קרעת גזר דינו בשובו
מלפשע ,רוחם כמודה ועוזב ובך נושע״ )ועיין בפרקיידר״א ,שקבל עליו מלקות ארבעים
וכר ,ונתרצה לו — להודיעך כח התשובה(.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
37
או לפי דעח אחרת במסכת ס נ ה ד ר י ן :אמר רב נ ח מ ן . . .אחאב ותרן בממונו
היה ומתוך שההגה תלמידי חכמים מנכסיו כיפרו לו מחצה .אכן דברים אלו
של ר׳ נחמן תואמים את הנאמר לעיל על יחסו האשי של המלך לנביאי ד/,
בכלל ולאלי׳ בפרט.
ב 2 .דמותו של אחאב כפוסח על שני הסעיפים
א
ו מ ג
ת
עמקי
ליי
בנקודת שפל זו של אחאב כאשר המלך נשבר לחלוטיה
נבכי נפשו כלפי הנביא ,בהגיבו בצער ובצום על דבריו חאחרונים ,תמהים אגן
על איש זה ,הנראה לו מתוך דברי חז״ל כאיש הקצוות .וכך דרש ר׳ גחמן
בסנהדרין )שם( :״מפני מה זכה אחאב למלכות כ״ב שנה ,מפני שכיבד
התורה שניתנה בכ״ב אותיות שנא׳ )מלכים־א פרק כ ( :״וישלח מלאכים א ל
אחאב מלך ישראל העירה ויאמר לו :כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי
ונשיך ובניך הטובים לי ה ם . . .כי כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו
למלאכי
ביתך ואת בתי עבדיך והי׳ כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחי•
בן הדד אמרו לאדוני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשונה אעשך
והדבר הזה לא אוכל לעשות״) .שם( ושואלת חגמ׳ מאי מחמד עיגיר ד יעונה י
לאו ספר התורה! חז״ל הגיעו למסקנה זו אחר שבכתוב מוזכר דו שיח כשול
בין עבדי בן חדד למלך אחאב ,בפעם הראשונה מסכים המלך לדרישותיו
של בן הדד .ובפעם השניה כאשר הוסיף לדרוש גם את ״מחמד עיניי״ שהה!
י וכן/ז
^ ׳
התורה ,כפי שרש״י מפרש על המקום ג ״ ל ל
דברי חמדה ה ן . . .אלא זה ם״ת שנא׳ בו הגחמדים מזהב ומפז ר א
א
ה
ת
ו
א
א
ת
ו י א מ ר
ו ד ,
א
ה ר א ש ו נ י ם
כ
ב נ ו ת י
בניו
3
ז
א
ת
ם
ר
ב
ת ת
ה מ
ה ם
ד ב ר
ב א ו מ ר ו :
ג ד ו ק
מ ב ק ש
ז ה
ז ה
א י ן
3 8
ש
ל י לכדי'
׳
'
״
ל
לר ל
י ליו …אל
של זקני ישראל היא ,לפיכך ויקרא לכל זקני ה א ר ז • • •
תשמע ולא תאבה״ .ואת טעם םרובם זה הסביר רש״י )שם ב פ ס ו ק ( .
״אעפ״י שהיו עובדין ע״ז היו מכבדין את התורה״ — .האם י ן ?וכזביו *
השוכד
ל ׳
גדולה מזו של כבוד התורה מתוך מסירות
ועדיפה על בנים ,נשים ,כסף וזהב .והנה הפארדוכם הגדול שרש״י חביא כ ז א ת י
י׳ נח
״ *
״אעפ״י שהיו עובדי ע״ז היו מכבדיז
דרש באותה הגמ׳ בסנחדרין )שם( על חפסוק :״ויעש אחאב את האשרה ייוסף
'"
להכעיס את ה׳ אלקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו׳׳ .א״ר
שכתב על דלתות שומרון אחאב כפר באלוקי י ש ר ל לפיכי י ן לו ויש*
^
באלוקי ישראל .היתכן שמלך ישראל כאחאב שדרשו בו רבגן כי היה
א
ו י א מ ר
3 9
א
נ
א
ת
ה ת ו ר ה
פ
ש
א י ת
ע י
ו י ת ר
!
מ
כ
א
ז
א
ש
ר
ת
ה
י
א
:
א ו ת ו
ז
40
י ו
א
א
ש
י
שמונים וחמש פנים בתורת כ ה נ י ם ״ ]= שהיה מחדש כמספר הזה בספר י י ״ '
י קרא
37דף קב:
38תהילים י׳׳ט ,י״א.
39שם מ״א ,פרק כי׳ פסוק חי.
40מלכים אי ,פרק ט״ז ,פסוק ל״ג.
41סנהדרין דף קג:
32
www.daat.ac.il
הרצוגשהיה אף מתנהג
מכללת נראה
דעת -הפרטיים
אתר ובחייו
כל שנה ושנה וכו׳—רש״י שם[,
בכשרות .ודרשו זאת הז״ל על הפסוק :״והעורבים מביאים לו )לאליהו(
להם ו ב ש ר ״ ,אמר רב יהודה אמר רב שהיו מביאין לו מבי טבהי )מבית
מטבחו( דאחאב .והוא גם מהנח תלמידי חכמים מנכסיו כאמור לעיל .כיצד א״כ
יתכן שכפר בעיקר ועבד עוד בדביקות יתירה עבודת אלילים?! תשובה ברורה
וממצה בענין קשה לתת ,אולם כבר עמדגו בפתיחה לחבוריגו כי לא הוא
היה הגורם החתחלתי של העו״ז ,קדמו לו בכך ששה מלכים שהיו שלשה
בתי מלוכד ,.בית ירבעם ,שחחל בהחטאת ישראל בית בעשא ,ובית עמרי
אביו של אהאב .העו״ז חושרשד .בעם כ״כ חזק באותם חדורות עד שעל יחוא
אשר השמיד את הבעל מישראל ,והכחיד את בית אחאב ,גאמר :״רק חטאי
ירבעם בן גבט אשר חחטיא את ישראל לא סר יהוא מאחריהם ,עגלי הזהב
אשר בית־אל ואשר ב ד ן ״ .העו״ז הוכנסה ע״י ירבעם באיצטלא שהעגלים
הם לשם ה׳ ובאמתלא של שמירה על הממלכד .מפני מרד פנימי .ולאחר שהחל
פולהן ״האמצעי״ בעבודת ה׳ ,חחלה אף התדרדרות מהירה לעבודה זרה
של הבעל והאשרה המגיעה לשיאה בתקופת מלכותו של אחאב .ואעפ״כ תלו
את הקולר בירבעם ולא בו .כדברי חז״ל המובאים בהקדמה שהיה ירבעם
תהילה לקלקלה.
42
43
את ירידתו הדתית־מוסרית של אחאב גיתן א״כ לכגות בכיגוי :״שגה
ופירש — קשה מכולן״ .דהיינו כאשר יחד עם גדולתו בתורה והכרתו באמיתותה
הניצתית ,יכול הוא גם לכפור במי שנתנה ,הרי שכפירה זו אף הגיעה לממדים
הגדולים ביותר שניתן בכלל ל ש ע ר ! .
44
ב .3השגתה גלויה בדורות ההם
בסוף ההקדמה הזכרנו כי בדורות ההם השגחת ה׳ על עמו היתה בדרך
גלויה ומפורסמת .וגעמוד עתה בקווים קצרים על כמה דוגמאות המורות בעליל
עד כמה גלויים היו דרכי ההשגחה .מטרת הבאתם היא ,בראש ובראשוגה,
להציג את גדולת השגת הדורות ההם .ומאידך ,התביעה הגדולה כלפיהם על
ההדרדרות מאגרא רמא לבירא עמיקתא .מלך ישראל הראשון לאהר פלוג
האומה — ירבעם )שהיה גם הראשון לקלקלה( ,כאשר בא להקריב במזבה
42מ״א ,פרק י״ז ,פסוק וי.
43מלכים בי ,פרק יי ,פסוק כ״ט .והגמ׳ בסנהדרין קב .הדנה בפסוק זה מסבירה מה ראה
אותו יהוא להשאיר את עגלי ירבעם ? אחר שהכתוב העיד עליו :״כי היטיב לעשות
בעיני ה׳״ .ומתרצים שם כי ראה את חתימת הסכמת אחיה השילוני ,שאף היא היתד.
בטעות וכר.
44וכדברי הגמ׳ בסוכה נב .״כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו״ .כלומר כשיהצה״ר שולט
הרי שמידת השפעתו שונה מאדם לחבירו ,והיא תלויה בגודל אישיותו של האדם המושפע.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבנה בבית א ל ״ ,קורא אליו איש אלוקים מיהודה בנבואתו ,כי קץ פולחן זה
יאת
והעובדים בו יגיע כאשר יאשיהו ישמיד את עבודת האלילים מ* י׳אייד׳
הכוהנים יזבחו על אותו המזבח .המופת שניתן ע״י הנביא לאשור אמיתת
דבריו היה :כי המזבח יקרע וישפך הדשן אשר עליו .וכך גם הווי .דברים אלו
לא נעמו כלל למלך ירבעם ,וכשהניף את ידו כלפי הנביא לתופשו בשל בבואה
קשה זו ,היא פשוט י ב ש ה . . .ולא הזרה לחיותד .רק לאחר שהמלך בכבודו
ובעצמו ביקש מן הנביא כי יתפלל לה׳ כי יחלים מכך .בהמשך אותו
ס ר ק
״ י ו א יירי מ כ ה י • כל זה
כאשר הנביא עצמו מפר את צו שליחותו
ש
לא
הזי׳
הדבר
״אחר
כי
מציין
והרקע למותו נודע ברבים ,אולם הכתוב
ב
ירבעם מדרכו הרעד״…״* ,כלומר המלך והעם רואים גיסים גלוים שנעשו
מ ס ו פ ר על
בדבר ה׳ והם לא משפיעים עליהם לטוב .בדברי הימים ב ׳
מלחמה גדולה שהיתר .בין יהודה לישראל ,ומלך יהודה א ב י ה קורא לירכעס
מלך ישראל שהיה עדיף עליו בכוחות )פי שגים( :״ . . .כ י שומרים אנחנו
את משמרת ה׳ אלקינו ואתם עזבתם א ו ת ו . . .אל תלחמו עם ה׳ אלוקי אבותיכס
כי לא ת צ ל י ח ו ״ ! .ולמרות עצה זו נגשו בני ישראל למלחמה —־ שהיתה
ליהודה מפנים ומאהור .ברם ה׳ נתנם ביד יהודה ,ובאותו ק ר ב נפלו מישראל
״חמש מאות אלף ב ח ו ר ! ״ .
ה
ו
א
נ ע נ ש
ע
כ
4
4 7
48
49
5 0
אחאכ.
הזכרנו לעיל את שלושת בתי המלוכה שקדמו למלכותו של
והם בית ירבעם ,בעשא ובית עמרי .שלושתם נאבדו בדבר ה׳ ביד נ ב י א י ו :
אחיה השילוני ,יהוא בן חנני ,ואלי׳ לאחאב .על אשר לא שמרו ללכת בדרכי
ה /
אולם לפני השמדת כל בית אב קדמו לכך נבואת אזהרה .ומשחמלד לא
מדרכו הרעה ,אכן באה אליו הרעה.
ס
ר
ומענין לראות כאן עד כמה דומות הנבואות שנאמרו ביד אהיה השילוב,
לירבעם ,ולאחאב ביד אליהו הנביא:
מלכים א׳ כ״א
מלכים א׳ י״ד
ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך
יען התמכרך לעשות הרע בעיני ה׳ …ן^*
א
ת
ותעשה לך אלהים אחרים …להכעיסני …לכן
הכעס אשר הכעסת ותחטיא
הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי
הנני מביא אליך רעה ובערתי אחריה ו ה כ י ת י
לירבעם משתין בקיר ,עצור ועזוב בישראל.
ישראל.
לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב כישראל,
המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת
המת לאחאב בעיר יאכלו
בשדה יאכלו עוף השמים כי ה׳ דבר.
בשדה יאכלו עוף השמים.
45מלכים א׳ .,פרק י״ג.
46שם פסוק ל״ג.
47פרק י״ג.
48במלכים א׳ ,י״ד .הוא נקרא אבים.
49שם בדה״י פסוקים י״א ,י״ב.
50שם פסוק ט״ז.
34
www.daat.ac.il
הכלבים
ו
ה
מ
ת
זהו לקח של רצף היסטורי מוהשי .ובדורו של אהאב הגיעה יד ההשגחה
אתר דעת -מכללת הרצוג
העליונה לשיא ההתגלות שבדורות ההם .ע״י הנסים והגפלאות שחוללו הנביאים
ביד ה׳ ,ובעיקר מעשיו של אליהו הנביא :עצירת הגשמים ,ההיאת מתים,
ומעמד קידוש השם ההמוני בהר הכרמל .כמו כן היציאה למלהמות לוותה
תמיד בנבואת הזוק ,ובשורת תוצאות הקרב מראש ע״י הנביאים ,כפי שנעמוד
ע״כ בהרחבה בפרק הבא .כל הדברים הללו הייבו את המלך והעם באמונה
שלמה בבורא .לאחר שראו כי נתאמתו דבריו ביד עבדיו הנביאים .מצב זה
שראשי־ העם לא למדו לקח מדרכי ההשגחה הגלויה ,הגדיר יפה רש״י בהסברו
לסמיכות פרשת צרעת מרים לפרשת המרגלים .וכה גא׳ בפרושו ל ת ו ר ה ״ :
״לפי שלקתה )מרים( על עסקי דבה שדברה באחיה ,ורשעים הללו ראו —
ולא לקחו מ ו פ ר ״ ! .
52
ג אחאב כמצביא מלחמה
בתחילת חבורגו עמדגו על הצלחתו של אחאב בזירה המדיגית ע״י קשירת
יחסי ידידיות עם צור וצידון ,וביחסי פגים — השלמה עם יהודח .ואכן הוא
היה פוליטקאי גבון ורודף שלום ,שדאג בראש ובראשוגה לחסוך במלחמות
ובקרבות מיותרים ,אולם בהגיע שעת המבחן שלו ,כשלא היה מגוס ממלהמה,
הוא לא אכזב ויצא בראש מערכות ישראל כגבור היל .וגתל תמיד גצחוגות
ללא תבוסה אחת! כדברי התלמוד המובאים לעיל :דורו של אחאב עובדי ע״ז
היו ,וע״י שלא היו להן דילטורין היו יוצאין למלחמה וגוצחין .אף בקרב
האחרון בו גפל היה הוא הקרבן היחיד" ,ועל עמידתו באותו קרב געמוד
בסוף החיבור.
53
הקרב הראשון שניהל ,נערך כאשר היה הוא נהות ביותר ,הן בכוה אדם
והן בציוד מלחמתי מול מלך ארם שצר על שומרון בתגבורת של שלושים
ושנים מ ל ך ! " בתהילה מתנהל מו״מ בין שליהי בן הדד מלך ארם למלך
ישראל — אהאב ,על תנאי הכניעה .ומלך ישראל שהכיר בעדיפות הכמותית
והאיכותית של הצבא הצר עליו ,הסכים מיד לכל התנאים ,מלבד נתינת ספר
התורה כמוזכר לעיל בפרק ב׳ .2ומשלא קיבל מלך ארם את מבוקשו שהיה
כנראה רק עילה למלחמה ,הוא עולה על שומרון בתרועת גאוה של שכור
נצחון ,על התרברבות זו עגה לו אחאב ,בפתגם — מהמפורסמים בתנ״ך :״אל
51במדבר פרק י״ג ,פסוק אי.
52ובענינינו בגמ׳ בסנהדרין דף קיג .חיאל בית האלי שבנה את יריחו ,ועבר על שבועת
יהושע .והיה מקבר את בניו מאבירם עד שגיב ,והיה לו לאותו רשע ללמוד מהקורות
אותו — ולא לנח־!
53ירושלמי פאה ,פ׳׳א ,ה״א.
54ירושלמי סנהדרין פרק י״א ,הלכה הי.
55מלכים א׳ ,פרק כי.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
5 0
המבשר
יתהלל חגר כמפתח״) .שם( ובקבלו את דברי העדוד של נביא ה׳
ביז־ד היום
י
ל
ל ו , :כ ה אמר ה׳ הראית את כל ההמיז
וידעת כי אני ה ׳ ״ .הוא יוצא למלחמה בראש גערי שרי ה מ ד י נ ו ת /ו כ ל
העם אשר עמו היו בס״ה שבעת אלפים א י ש " .״ויך את הסום ו א ת ה ר כ ב
והכה בארם מכה גדולה״ .מיד לאחר נצחון גדול זה ,גגש אליו ה נ ב י א ש ד ב
באזהרה וזרוז ״לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת ה ש נ ה מ ל ך
למלכם•
י
ארם עולה עליך״ .חגויים יחסו כמובן את תבוסתם למקרה.
״אלוהי הרים אליהיהם על כן חזקו ממנו ואולם גלחם אתם ב מ י ש ו ר א ם ל א
נחזק מהם״ …ועוד סבות טכניות להם ,על כי המלכים שבאו ל ע ז ר ת ם ה ו ן
למעשה מכשול במלחמה היות וחסו על עורם ולא היו מוכנים ל ה ס ת כ ן י ת ר ע ל
מוכנים
י
׳
המידה בקרב .לכן מן הראוי למנות שרי מלחמי׳
לרדת בעומק המלחמה ולהסתכן בה למען הנצחון.
ה ז ד
ה ג ד ו
נ ו ת נ ו
ה נ נ י
8
5 7
ו ט ע ב
א
ת ח ת ם
י
ש
י
ה
ו
״ויהי לתשובת השנה ויפקוד בן הדד את ארם ויעל אפקה ל מ ל ח מ ה ע
ישראל …וארם מלאו את הארץ …ובני ישראל התפקדו וכלכלו״ = ש ה י י א ל ו
י ״
החיל אשר יצא למלחמה הראשונה ל
ס
א
מ
נ פ ק ד
ם
ה
ש
א
ועתה לפני הקרב גגש שוב איש האלוקים וקרא אל מ ל ך
א
מ
י
י ע י
ה
ש
א
ר
א
מ
ז
ה
י
א
י
י
א
ם
י י ״ י
י,׳
י ,י י ם
א ? 1י ה י
ו ? 1א
מ
ע
י
ק
ישראל
ם
ה
ו
ו
ק
;
ך
כ
א
ו נ ת ת י "את
׳
^
'
,׳בלומר
"
*
י יייע״
ל
כל ההמיז
לא בצדקתך וביושר לבבך ,כי לא עזבת הבעלים בראותך ה ת ש ו ע ה ה ג ד ו ל ד
שעשה לך ה׳ .ועזרך ברעתם .אלא להקדיש שמו יעשה ה׳ עמכם נם ל פ י 27זאמ י
ילי כתשוע"
י׳׳׳
אלוהי הרים הוא ולא אלוהי עמקים ,וידעתם
הראשונה השבתם כי מקרה הוא עתה תוכלו לדעת כי מה׳ היתה ה ת ש ו ע ך • *11
י *
״ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום א ח ד ׳ /
הביתרי
הנותרים אפקה אל העיר ותפול ההומה על עשרים ושבעה אלוי
׳
ובן הדד נם ,ויבוא אל העיר חדר בחדר״ .כאן באה פרשת הצלתו ש ל י
ל י * ישן!_ '-
ע״י מלך ישראל כשהרקע ל י
״כי מלכי חסד הם״ .ועבדי בן הדד יצאו חגורים שקים ב מ ת נ י ה ם י ח כ ל י •
י ריא
י
ל׳
בראשיהם ״ייביאי ל ל י
לי כרי^
״
ל
ל
"•••
י
]מלך ישר ל1
ה
ה ג ד ו
2
ב י ד
כ י
א נ י ה׳
א
י ד י ע ת
ו
מ
פ
ר
כ י
ש
א
ד ,ר ד
נ
ק
י
פ
כ
ס
י
ז ז ז :
י
א
י
א
י
ש
ס
ב
כ
א
א
מ
ה ע ו ד נ
ה
י ש ר א
ח י
א
ח
י
ו
ו י א מ ר י
הוא
ע
ה
ע כ ד
ו י ע
מ
י
ם
ב ן
ע
ה ו
א
ה
ה
ת
ד
מ
ת כ ו ג ו ת
ד
ר
כ
א
מ
ב
ה
ר
ת
מ
ח
י
ן
כ
נ
פ
0
ש
ו י כ ר ר ת
56שהי׳ לדברי חז״ל מכיהו בן ימלה.
57שם פסוק ט׳׳ו.
58הם בני התערובות שהיו כל השרים של שאר המדינות נותנים בניהם •תחת ידך
?דברת
שלא ימרדו בו = רד״ק לפםוק י״ד.
59אלו שבעת אלפים איש היו אלה ,שלא כרעו לבעל כדברי ה׳ לאלי׳ בפרק
י״
ט
60רד״ק רלב״ג ומצודות לפסוק כ׳׳ז.
6 1
ו מ ש
י׳יי׳
ל
י ם
א
ע ו ז ר ו
ת
ב א ו
ע ת ה
0
ה ן ג נ י
ו י׳מי׳בי" * ׳
י
י
י
״
׳
ב כ
ז
י נ ת נ
ב י ד
פ ס י ק
ש נ י ת
כ
י א ו מ ר :
ח
"׳
י 5
מ צ ד
ש
הרים הוא.
36
www.daat.ac.il
א ר ם
"'
ה ג ם
ש כ פ ר י
ש מ צ י
ב כ ו ח
ז כ ו ת
ה
אזזא
' יאמדר
כ
1
יי*
וישלחהו״ .אחאב עשה זאת ,למרות אזהרה מהנביא לא להמול על בן הדד,
הרצוג
אתר דעת -מכללת
כמבואר במדרש־ :כשיפול בן הדד בידך ,לא תחמול עליו.
6
חמלה דומה על מלך אויב מוכרת לנו משאול המלך החומל על אגג מלך
עמלק .״ויחמול שאול והעם על אגג וגו׳״ )שמ״א ט״ו( ובשני המקרים נענשו
מלכי ישראל ע״כ בעונש הכבד ביותר ,גטילת המלכות מחם.
ומשלא עמדו מלכי ישראל בשעת מעשה ,במבחן שהעמידום הנביאים
בתחילת הקרב — ,הרי שבאו גם הנבואות חקשות של גמר וחסול מלכותם.
מלכים א׳ כ׳
שמואל א׳ ט״ו
ויאמר שמואל אל שאול …יען מאסת את
…ויכר אותו מלך ישראל כי מהנביאים הוא.
דבר ה׳ וימאסך ממלך .ועוד …קרע ה׳ את
ויאמר אליו :כה אמר ה׳ יען — שלחת
ממלכות ישראל מעליך .ושאול עלה אל
את איש חרמי מיד ,והיתד ,נפשך תחת
ביתו …ולא יסף שמואל לראות את שאול
נפשו ועמך תחת עמו .וילך מלך ישראל
עד יום מותו.
אל ביתו סר וזעף ויבוא שומרונה.
63
נטילת המלכות על חטאים אלה מוסברת היטב בספר ה ע ק ר י ם :״ואולם
למה נענש שאול שהוסר המלכות ממנו לפי חטאו ולא נענש עונש אחר ,כמו
שנענש דוד על ענין בת שבע ולא הוסרה המלכות ממנו? הטעם בזה לפי
דעתי הוא :שדוד לא חטא במצוד ,פרטית שנצטווה בה אחר שהיה מלך ,או
במצוד ,פרטית ,שנצטווה בה בתורה מצד שהוא מלך ,אלא במצוד .כוללת אותו
עפ כל האנשים …אבל שאול חטא במצוד .פרטית אליו מפי שמואל אחרי שהיי
מלך או מצד שהי׳ מלד ,שאמר לו שמואל שבעת ימים תוהל עד בןאי אליך ,64
ואמר ג״כ :לך והכית את ע מ ל ק ובעבור זה נענש בהסרת המלכות מזרעו
ושימות בלוא עתו …ויש מי שכתב בזד .טעם אחר .והוא ששאול הטא באומנות
המלכיי ,וראוי שיאבד האומנות ההוא ,אבל דוד לא הטא באומגות המלכיי שחטאו
היה חטא אחר ,שאין לו התלות באומנות המלכיי ,ולכן ניתן למחילה״.
65
66
ומשלים את באור הענין הרד״ק ב פ ר ק נ ו בחםבירו את גודל חטאו של
אחאב בהשאירו את בן הדד בחיים .ועבר בכך על פי ה׳ …״הלוא ראה כי
הנותרים שגסו אל אפקה הרגם ה׳ כדי שלא יותר מהם אחד ,ולא השאיר בן
הדד ,אלא לנסות בו אחאב ,והוא הי׳ לו להבין כי לא רצה הקל יתברך שיותר
אחד מהם .וחמל על בן הדד והחמלה על הרשעים אכזריות! כי ידוע שסופם
לעשות מלחמה .וכן שאול שחמל על אגג הרה בו אף ה׳ ,וכמו שהאריה הכה
איש שמאן להכות הנביא בדבר ה׳ כי כן הי׳ דיגו ו כ ר .
6 7
62מדרש חנחומא ,בילק״ש מלכים א׳ ,ר״כ.
63מאמר רביעי פרק כ״ו.
64ש״א פרק יי ,פסוק הי.
65שם פרק ט״ו ,פסוק ז׳.
66פרק כי ,פסוק ל״ה.
67וראה
באורם
של
האברבנאל
והמלבי״ם
לפסוקים
ל׳׳ב—ל״ג.
המבליטים
את
גישתו
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפכו נצתונות עם ישראל לכשליז א י ש י
את דבר ה׳ במלואו .ואומנם אצל ש א ו ל
את גזר דינו מפי שמואל הנביא ,ב ע ו ד
מלכותו ,וגבואתו הקשה של אליהו א ל י ו ,
כל בגי ביתו ,גאמרה רק לאחר ה פ ר ש ^
בשתי המלחמות המוזכרות בזה,
חרוץ עבור מלכם ,על אשר לא שמרו
מיד לאחר מלהמת עמלק שומע הוא
אצל אהאב עדיין לא גםתם הגולל על
שבשרה לו את קץ מלכותו והשמדת
המסעירה של גבות היזרעאלי.
)מיום בג ליון הבא(
68
״התבוסתנית״ של אחאב כלפי אויבו — בן הדד .ובמקום להסכים עם מה שקיבל
ר א
עצמו מלך ארס להיות לו לעבד הרי הסכיל עשו ,שמלבד שהיה
עכ״פ הי׳ לו לכובשו לעבד .והוא אומר איני רוצה להחזיקי׳
ל ע ב י
י י שלא ל ה ח י ו ת ו
ר ק
׳
על
״
א ח י
ה ו א
״ • יאחר
זה ,שרצה בן הדד להכניע עצמו קצת ולהשיב לו הערים ,השיב לו אחאבז ״ואני ב כ ר י ת
אשלחך״ כלומר שלחו בברית אהוה .ובאמת לא החזירם לו ,וזה הי׳ לו למוקש אח״כ.
68דה״י א׳ .פרק י׳ פסוק י״ג.
נתקבל במעדכח
ד ע ת ת ב ו נ ו ת על יסודות האמונה ,הנהגותיו ית״ש מראשית ה ב ר י א ה
עד תחיית המתים ,תכלית האדם והבריאה .ספר הכללים ,ע ן
מערכות כללים מקובצות מתוך ספריו .מאת רבנו רבי משה ח י
לוצטו זצ״ל .הוגה מתוך כתבי־יד ,מבואר ומסודר ע״י הרב ח י י
פרידלנדר .מהדורה שנייה ,בני ברק תשל״ה.
ש
י ם
ם
א ם ב י ש ר א ל ,כתבי שרה שנירה תולדות חייה ,מאמרים ,ס פ ו ר י ם
ומחזות .מהדורה חדשה עם הוספות .שלושה חלקים .הוצאת נ צ ח
בני ברק -תל אביב ,תשל״ה.
ב ר י ת א ב ר ה ם סדר המילה ,תפלותיה ופיוטיה ונאה אליהם ח ק
על נוסח הפיוטים ,על מחבריהם ,על רבי אליעזר מ מ מ צ א ן ^ .
״ צאצאי
י
מאת הרב צבי בנימין אויערבד•
המחבר בשנת תשל״ה ,ירושלים ת״ו.
י ר ן ת
י צ א
ל א ו
מ
ח
ד
ש
ע
י
מ ב ו א ל מ ס כ ת ש ב ת תקציר מסכת שבת והלכותיה וסכום
ע״ פ משנה ברורה .מאת הרב אברהם יהודה ליכט .הוצאת
תשל״ד.
ד י נ י ם
נ
צ
ח
ה ד ר ו ם קובץ תורני .יוצא לאור ע״י הסתדרות הרבנים ב א מ ד י
בעריכת הרב חיים דוב שעוועל .חוברת מא .ניוייורק ניסו תעול״׳ח]
ק ה >
38
www.daat.ac.il
הרב יהודה קופדמן
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבוא לפירוש ״משך חכמה״
)המשך(
פרק
למקובל
גילוי מקור ככתוב
ז.
בתורה שבעל פה
)דאורייתא ודרבנן(
י בפרק הקודם ראינו את דרכו של רבינו לדייק מתוך פשוטו של מקרא,
העוסק בספודי האבות ,דיוקים הלכתיים אודות גוהג האבות ,על פי קריטריון
של הלכה מחד ,ולימוד יסודות לתקגות וגזרות חז״ל מאידך .במקביל ללימוד
מתוך םפורי האבות יש לציין את תרומתו המיוחדת של רביגו ,כגציג גאמן
לבית מדרשו של חגר״א ,בתחום אחר והוא העיון מחדש כחלק ההלכתי של
התורה ,לגלות בתוף הטכסט עצמו את היסודות עליהם בנו חז״ל את תקנותיהם
וגזרותיהם במשד הדורות ,וזאת אן״ כמקרים שחז״ל לא ציינו כל מקור
לדבריהם הם .כך הוא מגלה מקור בתורה שבכתב לדברי הז״ל האמורים ללא
מקור ,שדין נפל הוא עד שלושים י ו ם ,לעמדתם הידועה כי גר שגתגייר
כתינוק שנולד ד מ י ,לדין הירושלמי שמקום הכיור וכנו במשכן מ ע כ ב י ם
ועוד ועוד .כריע לאותה אסכולה מצינו שהנצי״ב מביא לנו מקור בתורה
שבכתב לדברי הז״ל על הקדמת מועד הקרבת עולת התמיד בהג לפני זמנה
הקבוע במשך כל ה ש נ ה ,לדבריהם ששתי וערב של פשתים מקבל טומאה לפגי
1
3
2
4
1ויקרא יב ,ו ,ד .ה. .׳לבן או לבת״ )ולא נאמר -זכר או נקבה״ כמו בפסוקים הקודמים(.
2דברים ואתחנן ,ה ,כז ,ד .ה- .שובו לכם לאהליכם״ :החתם סופר בחידושיו למסכת
עבודה זרה כתב כי נתקשה כל ימיו מהיכן הוציאו רז״ל הא דגר שהתגייר כקטן שנולד
דמי .ולדעתי פשוט ,דיצא להם דמסתמא היה להם ליוצאי מצרים נשים הרבה שהיו
מאותן שאין בני נח מוזהרים עליהם ,ועמרם יוכיח שגדול הדור היה ונשא דודתו .וכן
אמרו ביומא פרק יום הכפורים בהנך דאסירי לא פריצי להו .ועיין ברש״י )בהעלותך
ד.ה- .בוכה למשפחותיו״( שבכו על הנוספות )-על עסקי עריות״( .ואם לא היו רגילים
)בעריות הללו המותרות לבני נח ואסורות לבני ישראל — י .ק (.לא היו בוכים! ואיך
אמר רחמנא אחר מתן תורה -שובו לכם לאהליכם״ — ואין אהלו אלא אשתו״ ,הלא אלו
שנשאו קרובותיהם צריכים לפרוש מהם! על כרחך )מזה שהתיר להם לשוב לנשותיהם —
י .ק (.שהמתגייר כקטן שנולד דמי .עכ״ל רבינו.
3שמות כי תשא ,ל ,ח ,הה- .ועשית כיור וכוי ונתת אותו כו׳ ונתת שמה מים״ )כי לא
נאמר -ונתת בו מים״(.
4במדבר כח ,בג ,ה ה- .מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד״ :אריכות לשון הוא,
והוא ללמדנו דברגלים מקדימים עולת התמיד לכל יום חול ,וכדתנן ביומא פרק א,
דברגלים לא היה קריאת הגבר מגעת עד שהיה עזרה מלאה מישראל ,ומשמעות -הבוקר״
בהשכמה ,ומזה הרגל למדנו כל הרגלים.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
שתי וערב של צ מ ר ,ולדין בפרק טבול יום בעגיז הבגדים של
בשריפת
0
החטאות הפנימיות ,ועוד כהנה רבות.
אמנם,
בדרך
כי
המתעסקים
למצוא אצל
ניתן
ו ה מ
״הכתב והקבלה״
וכתב:
תצא
״מכאן
ל
גציגי בית
ב י
עד
ם
מדרשו
ר ב י נ ו
״ ־
סוף
א
הפרשה
ף
הגר״א
של
ז ז פ ס י ק
על
ת
א
דרך
י
פ
פירושים
ר
ש
ספר
י
דברם
לפרשת
יייא
יהמצוד
התורה
)= המלבי״ם(״ .הרי מכאן ראיה שאין עליה פירכא לאבחנה הברורה בין ה א ס כ ו ל ד
האחת
דורשים
ובין
השניה.
איכא
לא
ביניהו״,
ביניהן
שיש
כשהמגמתיות
א
מחלוקת
הכתב
מצד
נ י ג ו ד 7
ו
והקבלה
א
׳
א
ל
״משמעות
והמלבי״ם ^ י -
מכוונת
ל י השני
י
״
ת ו
את הפרשן להדגשת המשוואה
הפנוי
והפטור
הלחץ
מן
ייי
החיצוני
ב
"
הזה,
כ
ת
ב
ת ו ר י
=
מתמסר
פ ה
'
להבגת
ו א י
ולהבהרת
י
השל
ת
הטוטאלית של ״תורה״ המחולקת לשתיים — בכתב ובעל פה .ל פ ע מ י ם ד*•
באופן טבעי כיצד קבע הקב״ה ,נותן התורה ,כי הלכה מסוימת אשר מ ס ר
כעל-
פה למשה רבינו קשורה בטכסט של הכתוב קשר דקדוקי ט ה ו ר ,י ע ת י ס
יעסקו
8
5ויקרא יג ,מה ,ד .ה- .לפשתים ולצמר״ .בכל הפרשה הקדים הכתוב צמר לפמיי״״
ם
ת
זולת
׳
בזה המקום ,ולא דבר ריק הוא י ונראה דמזה למדו חז־ל דשתי וערב של ״ , _ – ,
מקבל
י
^
סומאה קודם שתי וערב של צמר ,וכדתנן בנגעים פרק י )צריך להיות ״ר-,
יי א משנה
1
ח( השתי והערב מטמאים בנגעים מיד ,רבי יהודה אומר השתי משישלק
ס
יהערב
)משיטוו( והאונין )= האגודות( של פשתן משיתלבנו.
6ויקרא טז ,כז ,ד .ה- .יוציא אל מחוץ למחנה״- .יוציאו״ מבעי ,כמו דכתיי-
׳׳ישרפו״
)-ושרפו באש את עורתם ואת בשרם ואת פרשם״ — סוף הפסוק(! ובאו ללמז-
0״יייי סדי־י*
)
ל
אחד נקרא יציאה ,וכדתנן י ק
ט ב ו
פ
י ו ם
פ
ז ב ח י ם
ר
ק
מ ש נ ה
י ב
י
ארמי*
^ 7ן
,
יהאחרוניש
)הפרים הנשרפים לבית הדשן ,מחוץ לירושלים( במוטות .יצאו הראשונים
׳
לא יצאו ,הראשונים מטמאים בגדים ,והשניים אינם מטמאים בגדים״ )עכ״ל
^י״סשנה(.
,^,,,א״,
במוציא ,שאינו מפורש במקרא אלא השרץ ,אלא משום דיוק -יוציא״ למדנו
*׳מעילד
^
'׳
7בי אף בדברי הכתב וי׳קבלי•
ק י
רבינו והנצי״ב בגילוי מקורות בתורה שבכתב לדבריהם של הז״ל הנאמרים ללא
^^ככתוב.
ק
ק ל -
עיין בזה -ה
ן מ ש ן ם
ה כ י
ד ב י צ י א ת
כ ת י ב
ה א ן ן ך
ן צ י א ה
מ י ק ף י
ל מ ד ג ן
ן ב ז ה
ס
מ צ ו א
נ י ת ו
י ,ד י ד
ח י י י ש י ם
מ
י
א
ה
ש ה ב א נ י
ב ע ז ס
מ
כ ת ב
ן ה
ב
ה
ו י
ר א
י ח
י ז ״
ד <
ה
-
ש
א
ך
ה
ף
ן
ה נ ה ׳ ״
דלרבותיגו״ עד סוף הדיבור( ,דברים טז ,ג ,ד .ה- .לחם עוני) -
מ
ש ם
י
כ
״יאד
א
,
,
מזה שהז״ל ציינו!( .גם בפירושו של הרב הירש אנו מוצאים מקורות ן ן ך ^ ^ " "
לדינים,
מקוףי
למשל בפירושו לבמדבר ט ,יג ,וראה שם יט,י כא,י ?
7דינים ,ראה 7סשל
1
0
)הל׳ בית הבחירה ו ,יד( עליו כתב הראב״ד- :סברת עצמו היא זו ן ל
8כמו הדוגמא הקלאסית של הרמב״ם בפירוש המשניות לחולין פרק
א
כתידדי
לפסק
י
ך
ע
שילן
ת
הדמכ״^
י
3
ח
* י ן לו״.
ג ד .ה- .שלחה וחזרה ושלחה אפילו ד׳ וה׳ פעמים חייב שנאמר שלח
מקור ,והמקור נופל על המעט וההרבה ,לפיכך חייב מצך
ש ה ו א
מ
ק
אפילו אלף פעמים״ ,עכ״ל .אגב ,גם מכאן ראיה פשוטה לכך ששיטה זו
חידוש״ בית מדרשו של הרב מקלגבורג ואחרים .יסודה בדבריעקב מגמותיהם ,אצל האחרונים שעסקו בה.
40
www.daat.ac.il
ה
אחר
משגל.
*
ן ך
ש
׳׳שלח*
ארד.ו>
^ ^
מדד
ר א ש ן
י
א
..ןן
יסיתחדי
בענין מיוחד העומד
ברומו
של
לראות
עולם מחשבתם ,והוא
הרציפות
את
מכללת
דעת -
ההסטורית של ההלכה כהולמת אתר
הרצוגכפי שהיא כתובה
האלוקית,
לתכנית
ומותאמת
9
בתוך התורה שבכתב .כי כתיבת התורה היא נ צ ח י ת וניתנה לנו ״כימי השמים
על הארץ״ ,ולכן היה זח ״מחכמת הכתוב״ ,שהוא כולל בתוכו את כל יסודות
ההלכה ומסגרתה בשלמות מופלאת .הכתוב הזה ,הוא הוא ה״קונטרול״ ,כשהז״ל,
גאונים,
ראשונים
ביישום
ההלכה
ופוסקים
לבעיות
באו
זמנם.
לגלות
מיוחדת,
מענה
איפוא,
ותשובה
האסכולה
לשאלות
הזאת
שהתעוררו
בכך
שהיא
לא רק מציינת מקורות בתורה שבכתב לדברי הז״ל הנאמרים ללא מקור ,אלא
אף מצביעה על ״הדרכת״ תורה שבכתב את דברי התורה שבעל־פה בדורות
10
מאוחרים י ו ת ר .
בעיון מעמיק ומחודש זה
לשני סוגי
דברי
חז״ל:
)א(
בפשוטו של מקרא מגלה
דברי
הלכה,
היכולים
רבעו
להיות
את
המקורות
קביעה
הלכתית
9אור החיים ויקרא כד ,י ,ד .ה .״ואיש מישראל״ :טעם שלא הוזכר שמו )של המקלל
במפורש בתורה שבכתב( ,אולי שלא רצה להזכירו משום שעל ידו היה הדבר שנקב
בן הישראלית את השם ,ומגלגלים )חובה על ידי חייב( ,ואין הקב״ה חפץ לגנות אדם,
ומה גם בתורה ,שנשאר הרושם לעולם ועד ,עכ״ל .ועיין עוד דברי הנצי״ב )״העמק דבר״(
לבראשית מו ,ז ,ד .ה .״בנותיו ובנות בניו״ .פרש״י ,״יוכבד ושרה״ .והפלא לומר שבני
יעקב לא הולידו לעולם רק זכרים לא נקבות! אלא נראה דגם המה הולידו הרבה
נקבות ,אלא שלא היו בכלל ״שבעים נכש״ .ולא עוד ,אלא דיעקב עצמו היו לו עוד
בנות מנשיו כמשמעות הכתוב לעיל ״ויקומו כל בניו וכל בנותיו״ ,אלא שלא נזכרו
בשמן ,כי גם באברהם אבינו איכא תנא בבבא בתרא דף קמא שהיתר .לו בת ,ולא נזכרה
איפוא )אותה בת במפורש( בתורה ,משום שלא יצא ממנה זכרון לישראל לדורות …עכ״ל.
10אמנם אצל ״הכתב והקבלה״ כבר מצינו שציין את התאמת פסק דינו של הרמב״ם
לפשוטו של מקרא )עיין למשל ,דברים יז ,יח ,ר .ה .״מלפני הכהנים הלויים״( ,וכעין זה
עשה גם הנצי״ב )עיין ,בין היתר ,ויקרא טז ,י ,ד .ה .״יעמוד חי״; במדבר ו ,טז ,ד .ה.
״ועל מצות״( .אבל אצל הפרשנות המגמתית הופך ענין זה להמשך טבעי של המגמתיות —
כלומר ,לא רק דברי חז״ל הם פשוטו של מקרא ,אלא אף פסק ההלכה בין שתי שיטות
הולם אף הוא את עקרונות הפשט! לולא דמיסתפינא הייתי רואה בזה משום טעם
לפגם ,באשר מתעוררת ההרגשה כאילו הקריטריון לקביעת ההלכה בין שתי דעות חלוקות
בחז״ל היה התאמת הפירוש
לעקרונות הפשט.
מבהינה לימודית ,קריטריון זה אינו
בהכרח המחייב ,ואילו מבחינה חינוכית )בהוראה בבית הספר( הרי הגענו לאפולוגטיקה
ולסגירה לפני הפשט .בעלי הפרשנות המגמתית השכילו לדבר בלשון בני דורם )בחינת
״ענה…״( ,ויצויין כי עצם המגמתיות בדבריהם אינה מעלה ואינה מורידה מערכם התורני.
נכון הוא ,איפוא ,לומר בהרבה מקרים כי הדעה בין דעות הז״ל הנפסקת להלכה תואמת
יותר את פשוטו של מקרא — אבל אין זאת אומרת כי בגלל זה נקבעה ונפסקה כך
ההלכה .על ההבדל בין שני בתי המדרש האלה ,עיין בהרהבה בספרנו לפשוטו של מקרא
עמודים .93—76
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ
ש
א
ר
א
ח ז
מ ס ר ו
א
נ ו
מ
ת
ו י
ג י
ש
ז ה
ל מקום
ל
ק י י דברייים•
ל
״ל ל
דאורייתא,
הדברים בתורה שבכתב הוא בבהיבת ההלכה הקודמת למדרש ,כ א ש ת ג י ל ו י
מקור ההלכה מאפשר לנו לדרוש את הפסוק מהדש ,על פי ה ב נ ת נ ו ה מ ח ו ד ש ת
עקב ידיעת ההלכה המקובלת מחד ,והכרתנו את צור מהצבתה כ כ ת ו פ מ א י ד ך
ל כ י ל י עלמ״א
ק
י ף ( • )ב>
יק
)ועיין בזה בהרחבה
מדרבנן הן.
גילוי מקור בכתוב לתקנות וגזרות דרבנן הוא על פי שיטת ה ר י ט כ ״ א ! נ
וז״ל :והא דקאמר ,אמר הקב״ה ״אמרו לפני מלכיות זכרוגות ו ש ו פ ר ו ת ׳ /מ ש ו ם
דאע״ג דפפוקי מלכיות זכרונות ושופרות אינם מן התורה אלא מדרבנן כ ד ק ר י ש נ א
^ ללמוד
*
׳
"
״
מכל מקום ממה שאמרה
בספרא
י י "ל
י
ק לז
שראוי להזכיר פסוקי זכרון .ומלכויות
"למיד לומר
׳ ל יז ״׳
מ פ ס ו ק ־ ״והיה לכם לזכרון לפני אלוקיכם
״ י״ונדת״
ל
ל
״אני ה׳ אלוקיכם״ ל
אתה סומך לן ״מלכויות״ )עכ״ל הספרא( .ומהכא סמכו רבנן לתקיני הכי• פ ש
מלכויות
י ל
דתקיעתא .ומשום הכי אמר ר׳ עקיבא שאמר הקב״י• ״
זכרונות ו כ ר ״ אכל מי שייט לו אסמכתא מן הפשוק ,העיר הקכ״דז ש ת א ר י
לעשות כן ,אלא שלא קבעו הוכה ,ומסרו להכמים ,וזה דבר ברור י א מ ת .ד ל
/ילא ש כ ו ו נ ת
כדברי המפרשים האסמכתאות שהיא כדרר סימן שנתני
ל התודד
׳
התורה לכך ,ת״ו ישתקע ה ד ב י י ל
העירה בכך ומסרה היוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו ,כמו ש כ ת ו ב ; !3
ל מקום
״ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך״ .ולפיכך תמצא החכמים
מלבנס
ל י
ראיה או זכר או אסמכתא מן התורה׳
^ *
וכל התודה שכעל־פה רמוזה בתורה שבכתב דהיא תמימה ,והם ו ש ל ו ם
הסרה כלום ,עכ״ל הריטב״א.
ב
ב פ
בם
ת
ז כ ר ו ן
) ת ו ר ד ( ,
א
1
א
א
ז ה
) י י ק ר א
כ מ
א נ י
ב נ ה
ו ג ז ר ו ת
ת ר ו ע ה
נ פ
א
נ ו ת
ב
א
א
ה
ב כ
ש
ו
ד
כ ד
ש
י כ ם
ש
מ ק ו ם
ש
כ ג
ר
ר
ז
ש א י ן
ת
א
א
ה
מ
ו
ר
א מ ר
ז כ
פ נ י
א
ח כ מ י פ
י י א מ ר !
א
כ י
ד
ז ו
ע
ת
ה י א
מ י ב ו ת
כ
א
נ ו ה ג י ם
כ
ב פ ר ש
א
ת
1
ש
״ י א ם
ש
א
ה
ו מ
א
ש א י נ ם
י
ע
ש
ה
ה
ח
מ
ד
ש
י י צ א ד
י
ב
ם
ח
ד
נ
ם
כ
ב
ר
א י
ז כס
'
^
^ '׳
ל
י׳כהיב*
י
על פי פשוטו ,כלומר ,ש״שלש אלה״ איגגו מוסב על שלוש ה א ל ט ר ג מ י ב
העומדות לפני האדון )לקהתה לאשתו ,לקחתה לאשר .לבני ו לסייע ב ס ז ־ י ו ב
אלא ש״שלש אלה״ מוסב על ״שאר כסות ועוגה״ ,אגו מגיעים ל י ס ו ד £ – 7
הז״ל הכופין את הבעל ״עד שיאמר רוצה אני״ להוציא את א ש ת ו
ל מקיא היא מ ז
בנסיבות מסוימות .היסוד שהניחה כאן התורה בפשוטי
הבעל לא יעמוד בהתהיבויותיו ,אותן התהיבויות של שאר כסות ו ע ו נ ה ^ ן -
ו * -בנ־
הייב בהם מדאורייתא ,אז יש לדאוג לכך שהיא תצא ״חנם אין
׳
ההלכה תדרוש גט ,משום שאשת איש אינה משתחררת ללא גט ,א ב ל ן ^ , -
י׳ איס
*
ל
״חגם אין כסף״ היא הרומזת ל " ל ל
א
ט
ש
א
ס
0 3
א
, ,
ן
ח ז
ה כ ר י ח
א ו ת ו
,
11ראש השנה טז ,א ,ד .ה- .תניא ,רבי עקיבא׳ .
12במדבר י ,י.
13דברים יז ,יא,
14שמות משפטים כא ,יא.
42
www.daat.ac.il
ת ת
א
ת
ה ג ט
ז ה
7 1
יסוד הדין של רבה ביבמות סה א ,״שנושא אדם נשים על אשתו והוא דמצי
אתר דעת -מכללת הרצוג
למיקם בסיפוקייהו״ .כלומר ,רבה מתיר אשה שניה רק כתנאי שהוא יוכל
לעמוד בחובות שהתורה הטילה על הבעל .ההלכה הזאת של רבה מובנת היטב
על פי פסוקנו ,לשיטת רבעו ,האומר שאם הבעל לא יעמוד בדרישות של שאר
כסות ועונה ,שהתורה מצווה לדאוג לכך שהיא תצא ״הנם אין כסף״ .אם עליה
לצאת מבעל שאינו עומד בחתחיבויותיו ,אל לו לבעל לקחת אשד• כזאת,
אם מלכתחילה לא יוכל לעמוד בדרישות .יצויין ,אגב ,כי בעל ״רביד הזהב״
)בן דורו של הגאון מוילנא וראש בית הדין בוילנא בזמגו של הגאון( אף הוא
מצא מקור בפסוקים אלו לדין של רבה שתנאי בלקיהת אשד״ שניה הוא היכולת
לעמוד בדרישות התורה מהבעל כלפי אשתו .פירושו את הפסוק הוא כדלקמן:
״אם אחרת יקח לו ,שארה כסותה ועוגתה לא יגרע״ ,כלומר ,אפ הוא לוקה
אשה שגיה ,אל יגרע מן הראשוגה .לשון אחרת — אל יקח אשה שגיד .אם
יגרע מן הראשונה! מכאן ,איפוא ,יסוד בתורה שבכתב לדין של רבה ״והוא
דמצי למיקם בםיפוקייהו״ .בהמשך דבריו של בעל ״רביד הזהב״ הוא עוד
מרחיק לכת וטוען כי הגזירה של רביגו גרשום מאור הגולה גגד לקיהת
אשה שניה היא למעשה המשך טבעי של האינטרפרטציה הנ״ל בפסוק .מה
שרבינו גרשום עשה ,לפי בעל ״רביד הזהב״ ,היה להפוך את דין היחיד לדין
הכלל .כלומר ,התורה עצמה אינה נותנת ליחיד לקחת אשה שניה ,אס על ידי כך
הוא יפגע בזכויותיה של הראשונה .רבינו גרשום ,כגדול הדור ,ידע לאמוד
את דרגתו של דורו ודורות באים ,והגיע למסקנה שיש להכליל את הדין הזה
הפרטי על עם ישראל כולו .סבור היה רביגו גרשום שסתם בעל אינו מסוגל
לעמוד בדרישות הגדולות שהתורה דורשת מאת הבעל כלפי אשתו ,אם ירצה
לקחת אשה שגיה.
׳
מקור לדין המצטער הפטור ממצות סוכה מוצא רביגו ב פ ס ו ק " ״והגותם
חג לה׳ שבעת ימים״ ,וז״ל :לא כתוב כאן ״בסוכות תשבו״ כמו שכתב
״מצות יאכל״ בפסח ,ובראש השנה ״יום תרועה יהיה לכם״ ,משום דבהג
היו צריכים כולם להראות לפני ה׳ בשילה או בבית העולמים ,וכי יעלו כולם
אז פטורים )מדין סוכה( מדין הולכי דרכים ,ומשום מצטער ,ופטורים מסוכה,
לכן לא הזכיר זה .אולי מכאן סמכו הכמים לזה ,עכ״ל .לגזרת הכמינו* שלא
ימכרו מעשר בהמח ,אפילו לאחר שחיטתו ,מוצא רביגו יסוד ב פ ס ו ק " ״רק
בכל אות גפשך תזבה ואכלת הטמא והטהור יאכלגו ו כ ר ״ ,מזה שלא כתוב
״יחדיו״ כמו שכתוב אצל חולין בפסוק כב ואצל בכור בעל מ ו ם .כלומר,
מעשר בהמה אף פעם איגגו מגיע למצב של ״יחדיו״ ,וחוא מיוחד אך ורק
לבעל המעשר ומשפחתו.
1
18
15במדבר כט ,יב.
16בכורות לא ,ב.
17דברים יב ,טו.
18דברים טו ,כב.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבינו אף מוכן להכריע בשאלה הלכתית על פי עיון בפשוטו ש ל מקרא
ל יסך^
׳
ק
לי
כך מצאנו את דעתו שחזקה
״ ף על ע י
קי ״
י
ה פ ס ו ק י ם על הנביא או חולם החלום״
שעבר לנבואת שקר .בפסוק ־ ״אשר ירימו לה׳ תרומה נתתי ללוים לנחלה״
מגלה ר ב ע ו מקור לגזירת עזרא אשר חייב את הלויים להמשיך ב ע ב ו ד ת ם
במסגרת בית המקדש ,אף על פי ששלל מהם את מתנותיהם ,ו כ י לשובו •
ל א יטלן
י
וזה רמז ב ת ו ר ה ״חוקת עולם לדורותיכם״׳
הלויים מעשר ,כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה׳ תרומה נתתי ללוייס
לנהלה — ובירושת לא יוכל לומר איני נוטל ואיני נותן ,כי זה רק במתנד
ת ו פ ס ת
א פ י
כ
19
ב מ
א
ש
ו ם
ע
ד ,ו א
ש א י ת ר ע
ו
נ
ד
ו ז א ת
נ ב י א
א
ע
א
0
21
א
ב י ר ו ש ה
ש ה י א
פ י ר ו ש
ב ע
כ י ר ח ו ,
כז
ו
י ע ב ו ד
באי?,
ף
א
ש
ב ד ו
כ ו ר ח
מ ו ע ד
י אף אס
^
'
^
ל
׳
יל
לא יטול מעשר ,עכ״ל .מטענת בני י ש ר א ל ״ ״זכרגו את הדגה אשר נאכל
באכילת
במצרים במצרים הנם״ מוצא רבעו את המקור לכך שאין דיני איסור
ה י ת
־י ׳•
ל
י(
דגים )פרט לעצם
י ש ר א ל שעבד
כדתנן כריתות פרק דם השחיטה ,עכ״ל .כלומר׳
י ן כביכול
על הדגים שהם ״חנם״ ,וחז״ל דרשו ״חנם מן המצוות״ ,מכאז
רשות לתז״ל לגזור גזירות בקשר עם אכילת חדגים ,מאחר ו ה ת ו ר ה ק כ ע ד
את גבולותיח — ״חנם מן המצוות״ ,וזא בניגוד לבהמה ,היה ועוף .לשין אחרת י
יי "* כקשר לדגיש]
ע
תורה שבכתב היא שתחמה את תהום אפשרויות
ה ס ו ג
ו ז ה
ע צ מ
ו י ר מ ו ז
ש ו נ ו :
כ י
83
ד
ג
,
5
ה י ו ת
י יאף דמו
1
ו ב נ י
ש א
ה 5
י ל ה
ש
י
5
1
ולא רק לתקנות וגזירות דרבנן מוצא רבעו מקור בתורה שבכתב ,כ י א
גם ל״מעלות ד ר ב ג ך ,שהם בעצמם לא הייבו ,הוא מוצא מקור ,כגון ש ט כ י ל ד
של חולין )לעומת טבילה של תרומה וכד׳( אין בה צורך כווגה׳ וז״ל י
ואם כי מעלות דרבגן ,התורה רמזה לזה ,עכ״ל .כלומר ,התורה רמזה ^ כ *
על ידי כך שלא כתבה דין ״רחיצה כמים״ )אלא ״וכבס את בגדיי״( כ פ י ש כ ת כ ד
בשאר הפרשיות ,כלומר ,אין צורך בכוונה לטבילה הזאת.
ולא רק למצוות דרבגן הגאמרות ללא מקור בתורה גילה רבינו א ה מקודד
מקורם'
"
י
אלא אף לדיגים של הרמב״ם י
׳ י׳ י ה • ״אלו
ל
המדויק בתוף דברי תורה שבכתב •י י
אביך״ ,הוא מוצא את המקור לדברי הרמב״ם בהלכות מלכים פרק ט
ה ל כ ד
שגם ״עמרם גצטוה במצוות יתרות״ ,באשר הקריטריון של קריאת ״ א ל ו ק י ״
על אדם מסוים הוא ,לפי רבעו ,זה שהוא גצטוה במצוד• ע״י הקב״ה.
״אביר״ הוא אביו של משה הלא הוא עמרם ,וממילא למדגו כי גצטוה כ מ צ ו ו ת י
ס
4ע
ד
נ א מ ר
כ
ם
ל
ל
א
מ י ,י ר
ב פ י ר ו ש ו
כ ח ז
ש מ ו ת
מ
ל
ג
צ
א
ה
ו
א
א
ד
מ
19דברים יג ,ב־ג.
20במדבר יח ,כד.
21הפסוק הקודם כג ״ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד והם ישאו עוונס׳׳.
22במדבר בהעלותך יא ,ה.
23דף כא ,א.
24במדבר יט ,י ,ד .ה .״וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו.-
25לא נתבאר מה הן המצוות אשר בהן נצטוה — רדב׳׳ז.
44
www.daat.ac.il
ת
26
מהפסוק ״כי מי נדה זורק עליו טמא יהיה ,עוד טומאתו בו״ מביא
אחרי היום השמיני,
על -טמא מת
להזות
ובינו ראיה לשיטת הרמב״ם שניתן
מכללת גםהרצוג
דעת
אתר
ואז יטהר אחרי טבילה ,שיכולה להיות באחד מן הימים לאחר מכן .ההזיה
חייבת להיות קודמת וסמוכה לטבילה ,רק אם מזים ביום השביעי — בעתו
ובזמנו.
רבינו אף מוכן ללמוד מפשוטו של מקרא מקור לדברי הז״ל ,כאשר הז״ל
עצמם מצייגים מקור אחר ,אותו הם דרשו כמדרש הלכה והגיעו לאותה מסקנה.
כך מצאנו ־ שעל יסוד המילים ״ובראשי חודשיכם …ועשרון סולת מנחה
בלולה בשמן לכבש חאחד״ לומד רבינו כדלקמן :בכולא פרשה כתיבא
״לכבש האחד לשבעת הכבשים״ ,וכאן בראש חודש לא סיים ״לשבעת הכבשים״.
ונראה דמרמז לנו מה שלימד לנו יחזקאל ,כמו דדריש במנהות דף מה:
״וביום החודש יקח פר בן בקר וששה כבשים וכר״ ,מנין שאם לא מצא
שבעה יביא ששה וכר אפילו אחד ,ת״ל ״ולכבשים מאשר תשיג ידו״ )עכ״ל
הגמרא במנחות( לכן קא משמע לן כאן אם לא מצא רק כבש אחד ,שמביא אחד,
לכן אמר ״לכבש האחד״ לחודיה ,אף על פי שאין כאן רק אחד ,עכ״ל .דרך זו
של לימוד בדרך הפשט ,המביא לידי אותה מסקנה שחז״ל למדו בדרך המדרש,
אינה חדשה דוקא לבית מדרשם של האחרונים ,ומצעו כמותה אצל כל גדולי
הראשונים .דין ״הבא להרגך השכם וחרגו״ שחז״ל דרשו ־ בסוגית ״אם במתתרת
ימצא ה ג נ ב ״ ,מוכן חחזקוני ללמוד מהכתוב ב ב מ ד ב ר ״צרור את המדעים
והיכיתם אותם כי צוררים הם לכם ו כ ר ״ .במקום ההוכחה שחז״ל מביאים
שפירוש המילה ״עבד״ בכתוב ״וכי יכה איש את עין עבדו או אמתו בשבט״
הוא עבד כנעגי ולא עבד ע ב ר י ״ ,מוכן הרמב״ן ללמוד זאת על פי הכלל
״הסטאטיסטי״ שלו שכל ״סתם״ עבד במקרא הוא עבד כנעני .ההוכחה של
חז״ל בדרך ה״זכר״ בלבד שעבד עברי הוא עבד י ה ו ד י ,מהפסוק ״ויבוא
הפליט ועד לאברהם העברי״ ,מוכן אבן עזרא להביאה כחוכחה ממש ,אף
על פי שחז״ל עצמם אמרו עליו :״ואף על פי שאין ראיה לדבר ,זכר לדבר״.
כלומר ,הדבר המשמש לחז״ל כזכר בעלמא ,משמש לאבן עזרא ,מגדולי
הפשטגים ,כהוכחה הותכת .פרשגדתא רש״י מוכן ללמוד דין גגב מדין טוען
טענת גנב ,אף על פי שחז״ל דוחים את הקל וחומר ע״י טעגת דיו ,משום
שלימוד זה נראה לו סביר במישור הפשט אם כי אינו מתקבל על פי הקריטוריונים
7
8
30
מ
31
33
26במדבר ימ ,יג.
27במדבר כח ,יא־יג
28סנהדרין סב ,א.
29שמות משפטים כב ,א*ב.
30במדבר כה ,יז־יח.
31שמות שם כא ,כ.
32״עבד דומיא דאמה׳׳ ,כאשר רק עבד כנעני ואמה כנענית יכולים להיות עבדים באותו הגיל.
33מכילתא לשמות כא ,ב :״ואף על פי שאין ראיה לדבר ,זכר לדבר יש…״.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של מדרש ע״י הז״ל בגמרא .על
הז״ל למדו בדרך המדרש ,והם
מפראג את עמדתו בזה ה ל ש ו ן
פשוטו ,כיון דמצאנו כפל בטוען
בגנב .ולפי פשוטו אין לנו לומר
צריך לדרשא דבכלל ופרט ,ומכל
דרך זאת של פרשנות בדרך ה פ ש ט ,כ א ש ר
עצמם לא הסתפקו בפשט ,מ ג ם ח ה מ ה ר ״ ל
:ועוד דרש״י פשטיה דקרא מ פ ר ש ,י ל פ י
טענת גגב ,יש למילף בקל ו ח ו מ ר ד י ש כ פ ל
,ך
דיו ,רק דבתלמוד כיון דאיכא ל מ י פ ר ך
מקום ,לפשוטו אין צורך .וכן א ח ר ש מ צ א נ ו
34
ב י ן
ד
ב
ר
ש
י
ב י
ש
ר ו ח
ח י י ם
י ב י ן
ד
ד
ב
ר
ש א י ן
ב ו
ר
י
ח
ב
ת י י ם
ו
כפל ,סברד
^
׳
שאין לגו לומר דעופות לא הוי בכלל כפל לפי הפשט ,ואין צריד ל ל מ ו ד ע ו פ ו ת
מכלל ופרט ,רק כשאנו באים לברר הדבר שלא יהיה שום ת ש ד כ ת ^ 2
ואין צריף לפי הפשט ,עכ״ל .לשון אחרת :ישגה הוכחה וישגה ה ו כ ח ה ,ב י ת ד
ללמוד תורה בדרך של הוכחה סבירה במישור הפשט ,ומפרשים א ש ר ' ה צ י ב ו
לעצמם למטרה לפרש המקראות בדרך הפשט יכולים ל ה ס ת פ ק
*-הוכחה
*
אשר
מעין זאת .הוכהה זאת איגה מ פ ל ת מכל הוכחה סטאטיסטית
על פיהן אנו חיים ומנהלים את הייגו היום יומיים ,כאשר ל א ח ד י
שהוכחה על פי סטאטיסטיקה אינה סופית ואבסולוטית ,אלא ״מתקבל ל ה ד ע ת ״
בלבד .לעומת לימוד זה ,היה זה תפקידם של הז״ל ,כפי שמעיר ה מ ה ר ״ ל
ללמוד סוגיא בצורה כזאת שאין אח״כ שום ספק ושום אפשרות ש ל ע ד -י
ל ל ה י ע ע ל י'
)״ולברר הדבר שלא יהיה שום תשובר׳ ל ״ ( •
רק באמצעות ה מ ת ת שהתורה גדרשת בהן ,אותם הכלים ,אשר הם הם ה מ ש ו כ ל ל
^
בכל הקשור עם לימוד ודרשת הכתובים.
וגראה לומר כי מקור גאמן לשיטת המהר״ל מציגו בדברי הדמב״ן ,כ פ י ר י
לסוגיה עין ת ח ת עין בפרשת מ ש פ ט י ם .וזה לשוגו :והריאה לדברי•
חכמים
י
,
)אשר פירשו שעין תחת עין הוא ממון ולא ממש( מה שאמר למעלד ז>3
שבתו יתן ,ורפא ירפא״ .ואם געשה באיש אשר יכה את רעחו כאשר
י * "
מה ישלם אהרי כן ,והוא גם הוא צריך שבת וריפוי ו י עכ״ל .ו ת מ ו ה י ם
פ ר ק הח £
?
עד למאד ,הרי הוכהה זאת הובאה ע״י הז״ל במסכת
פד ,א ,ושם הז״ל דהו את ההוכחה בטענה ״דילמא איכא דסליק בישרדן־ '
ואיכא דלא סליק בשריד .הייא ,למאי נפקא מיניה ? למיתב ליה ה י א ד ד
ביני״ .כלומר ,ניתן עוד לקיים את הפסוק כפשוטו ש״עין ת ה ת עין״
י
ואם ישאל השואל מדוע עדיין צריכים לשלם שבת וריפוי ,התשובה ה י א
והמזיק יתרפא מהר יותר מאשר הניזק ,ולכן עליו לשלם את ההפרען
ובריפוי בין החלמתו הוא ,לבין החלמתו של הניזק .חש ,איפוא ,ה ר מ ב ׳ י ן
שחוא מפרש על פי פירוש שחז״ל דהו ,ושחוא מקבל מחז״ל הוכהה ש
ל ל ^ ל ד ,ו א מ ו ס י ף ו כ ו ת ב ) ש ם ( :י א י ן ט ע נ ה מ פ נ י המת
ל ^
מהרה ,כי אין זה פשוטו של מקרא ,אבל תכתוב ידבר בכל אדם• ע כ ״ ל .
י ן
י
ה
ם
ר
כ
ו ד
ע
ע
יו
ש
? ז י מ י ד
כ
ז
ה
1
י כ ו
ת
י
33
-
״
,
ע
7
2
ן
/
ך
2
ב
ב
א
מ
י
ק
,
א
,
י
ך ל
י ב י
ה
ו
א
ש
י
כ
א ר ן
מ ו כ נ י ם
ק ב
ה
כ ן
.34שמות משפטים כב ,ג ,ד .ה .״כל דבר בכלל תשלומי כפל וכוי״.
35שמות כא ,כד ,ד .ה .״עין תחת עין״.
36פסוק יט.
46
www.daat.ac.il
ת
אחרת :רשאי הרמב״ן להביא הוכחד ,מפשוטו של מקרא לכך ש״עין תחת עין״
מכללת
אתראתדעת -
הרצוגהרגיל ולא על
המקרה
הפסוק על
הוא ממון ,באשר רשאי הוא לפרש
המקרה החריג .אבל מה שרשאי הרמב״ן לעשות במישור של פשט ,אין הז״ל
מוכנים להסתפק בו ,באשר ההוכהה שלהם חייבת להיות הוכחה שאין אחריה
כל תשובה וכל פירכא .לכן המשיכו חז״ל במסכת בבא קמא פרק חחובל גם
בדף פג ,ב ,וגם בדף פד ,א ,תוך כדי דחיית ״הוכחות״ אשר אח״כ הובאו
על ידי כל גדולי המפרשים)•( עד אשר הגיעו להוכחה האחרונה שע״י גזירה
שוה ״תחת״ ״תהת״ אגו לומדים את הדין של ״עין תחת עין״ — ממון .לא הרי
תפקידם של הז״ל ,כמלמדי הלכה לדורות ,כהרי תפקידם של המפרשים כמבארי
הכתובים .לכן אין להתפלא מכך שכל גדולי המפרשים לא ראו את עצמם
כצמודים לברור ההלכתי של הכתוב בלבד ,ובזה כתב הרב אליהו מ ז ר ה י :
ולכן יהוייב לומר שהמפרשים כולם לא יכווגו בפירוש התורה רק )= אלא(
לישב המקרא ,יהיה כהלכה או שלא כהלכה ,עכ״ל.
37
8נ
ונשוב לדברי רביגו .מלשון ח כ ת ו ב ״כף אחת עשרה זהב״ ,ולא גאמר
״כף זהב אחת״ כדוגמת ״קערת כסף אחת״ באותה םוגיא ,לומד רבינו את
המקור לדין שהכלי מצרף את כל מה שבתוכו ,ואף על פי שאיגו לח ,כאשר
״האחת״ באה לציין שהיא מאחדת את כל מה ש ב ת ו כ ה .את היסוד לדין
שלושים יום לגפל לומד ,כאמור ,מדברי ה כ ת ו ב ״לבן או לבת״ ,ולא גאמר
״לזכר או לגקבה״ כמו בפסוקים הקודמים :אבל בשעת הלידה איגו אלא
זכר או נקבה שעדיין ספק נפל ,ונפל אינו ״בן״ ,כמו ששניגו פרק ב ד ג ז י ר .
עכ״ל .מזה שכתוב־ ״כי יגח שור״ ,ולא כתוב ״כי יגה שור איש״ ,לומד רבעו
את הדין ששור הנסקל אסור בהנאה לכל אחד ,ולא רק לבעל השור ,עליו
נאמר ״בעל השור גקי״ .נפקא מיניה — אם השוד המזיק היה הפקר ,והוא
זכה בו אחרי שכבר הרג את האדם .כי אילו היה זה דין של עוגש לבעלים,
במה הטא זה שהשוד שזה עתה זכה בו פעם אחת הרג את חגפש ? ! בפירושו
לפסוק ״ונתת את מזבח הזהב לקטרת״ מעיר רביגו :כן דע ,דאף על גב
דבגמרא לא נזכר מהיכן למד שמזבח שנעקר מקטירים במקומו ,נראה דיליף
דבשמן המאור כתיב בפרשת אמור ״ויקחו אליך שמן זית ז ך . . .על המנורה
הטהורה״ ,ובפרשת כי תשא כתיב גבי קטרת ״ ו ש ה ק ת . . .לפני העדות באהל
מועד״ ,ולא זכר את חמזבח לאמור ״על המזבה יקטירגו״ .לכן מורה לגו דרק
מקומו מעכב ,אבל המזבח לא מעכב ,דאם געקר מקטירים במקומו ,וזה דיוק
39
40
41
4
43
37שמות משפטים כב ,ח.
38במדבר ז ,יד.
39חגיגה בג ,ב.
40ויקרא יב ,ו.
1
41יג ,א.
42שמות כא ,כח.
43שם מ ,ה.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נכון .עכ״ל .את המקור לדין שחז׳׳ל ל מ ד ו ״ שלחם הפנים ח י י ב י ם ל ה י ד ר
שלמים ואם נפרסה חלה אחת מהן אבדו כולן ,מוצא ר ב ע ו ב כ ת ו ב / / :י ה ק ר ב ת ם
על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה״ ,כאשר ״תמימים״ מ ו ס ב ג ם ע ל
הלחם.
4 5
ביטוי חזק ביותר לדרכו של רבינו לגלות מקור בתורה ש ב כ ת ב ,
איתנים של דעים דאורייתא ודרבגן ,מצעו בפירושו לויקרא טז ,ל
ש ב ת
ש ב ת
ליסודות
א
ד
/
לשיד *זכר
י
ל
ל ?
״ל
ל "
יו
״
״היום הזד״״ ,״שבת שבתון הוא״ ,וכן בכל מקום ,לבד כאן שכתוב ב ל ש ו ן נ ש י
ומה יאות הדבר לפי מה שדרשו ריש פרק יום ה כ פ ו ר י ם :מנין ל י ו ם ה כ פ ו ר י ם
״ל ״שבתר
ל
ל
׳
שאסור ברחיצה ,בסיכה ,ותשמיש
שבות״ .ועיין רבינו נסים שפרש בשם הרמב״ם דחוי דבר תורח ,ר ק די״י*..-
י ׳׳< ׳ -מ ס ר דת
׳ ו ע י י ן ~7
ף
״
ש
הכתוב לחכמים כפי
*
ולכן אמר ״שבתון היא לכם״ פירוש השביתות בפרט לפרשן ת ל ו י
ומסור לכם ,כפי מה שיתראה לכם על פי דרכי התורה ושיקול ה י ע ת ד י —
^ י י" *'
ולשון ״היא״ קאי על השביתה עצמה ,היא מסורה לכם ,ולא מ ד ב ר
׳
י
שלהלן מדבר על היום ואמר ״שבתון הוא לכם״ ,היינו היום ,עכ״ל.
עינו החדה של רבינו עוברת על פרשיות הלכתיות מ ו ב ה ק ו ת ב ד י ד
גלויים לעיניו בתוך עצם פשוטו של מקרא ,אשר לפעמים מ ש ת ו מ ם ד
^ '
מדוע עד כד ,לא שם לב אליהם .לא על דיוקים קטגים וגסתרים מ ד ו ב ר
על אבחגות לשוגיות ברורות לעין ,כאשר כל בעל מקרא אשר פשוטו
קרוב אל לבו ,חייב לחתייחס אליהם .כך מעיר ו מ פ ר ש :ב כ ל
גבי קרבנות כתיב גבי בהמות או ״זכר תמים״ או ״גקבה ת מ י מ ת ׳ /
בקרבגות עולה ויורד לא כתוב גבי בהמות ״תמים״ ,משום דדל מ ב ל ^ י
דימה״*• ע ו פ ו ת
יי*
דאין בחם מ ו מ י ן לכן לא כתב גם גבי בהמות .עכ״ל .בדרך
"*יי
רבינו בד .ה .״שעירת עיזים תמימה נקבה״ :לפלא דבכל התורה ע
"
תמים״ ,״נקבה תמימה״ ,וכאן כתוב ״תמימה נקבה״! עכ״ל .ב פ ר ש ת
^ **
^
הפנה רבינו את תשומת לבנו לכר שכפר העלם דבר של צ ב ו ר
״ ה ק ד ש ״ ,ומתרץ רבינו :ונראה דאתי שפיר לפום מה דקימא ל ן כ ת י ב
פרק ה ט א ת " דחובת יחיד לא קרב בבמה גדולה ,אם כן ,ד ו ק
שהיה
ל
י
ל -ל
הארון באהל מועד אז היה פ
ה י א
ו ז
כ ם
:
כ
ב
ו ם
מ
א
י ו ם
צ
ה כ פ ו ר
כ
ם
ת
י
ב
40
ה מ ט ה
מ
ה
י ר א ו
כ
ג
ו נ ע י
ל ה ו ס י
ת
מ
ד ,ס נ ד
ה
ש
ה
1
ו
ת
ע ע ו י
א
ם
1
ם
ק
ע
י
א
י י
ה
ש
א
4 7
ס
ד
ד
ד
48
-
ת
ד
ב
כ
7
י
ך
1
1
50
ב
ס
ף
י
א
ר
ה ע
ם
מ ש
ח >
כ ן
ר
מ
ז
פ
ר
* הקדש
,,
44מנחות יב ,ב.
45ויקרא כג ,יח.
46יומא עד ,א.
47ויקרא ה ,ו.
48כלומר אין להם דין -מום״ ,כי -חמות וזכרות בבהמה ואין תמות ו ז כ ר ו ת
כ
49שם ,ד ,כח.
עיפות״
* ״
0ל *והזה שבע פעמים לפני ה׳ את פני הפרוכת״ ,לעומת פסוק ו -את פני
ס ד ו
.
71
"י ־ י •
51זבהים קיז ,א.
48
www.daat.ac.il
שיש ״קדש״ — הוא הארון שבשביל הפרכת הוא מכוסה ,עכ״ל .להלן ,באותה
אתרפרדעת -
הרצוג מעיר רבינו את
מכללת ממנו״
החטאת ירים
סוגיא" על הכתוב ״ואת כל חלב
תשומת לבנו לכך ״שבכולו הקטרת־אמורים כתיב ״יכיר״ לבד בפר העלם דבר
של כהן ושל צבור״ ,עכ״ל .להלן ,באותה פרשה" על הכתוב ״ואת כל הלבה
יסיר כאשר יוסר חלב הכשב״ מפרש רבינו :פרוש אף האליה ,ולכן כתיב
״כאשר יופר״ ובשעירה כתיב ״כאשר הוסר״ ,משום ״כאשר הוסר״ מורה ענין
מקרי ו״כאשר יופר״ מורה ענין תמידי .והנה שלמים מן העזים הוא קרבן
שבא על צד חזדמנות ולא בחיוב .לא כן כבש שלמים הוא ענין חכרחי ותמידי,
שבכל שנה בעצרת מקריבים צבור שלמים כבשים ,כתב ״כאשר יוסר״ וזה
ברור .עכ״ל .וכן להלן בחטאת י ח י ד " מפרש רבינו :הנה בעשירות לא כתב
״ונסלח לו״ ,רק בדלות ,שהכוונה בקרבן עולה ויורד הוא מה שדי לעני
בקרבן זה ,אף דעשיר שתקריב קרבן עני לא יצא כנזבואר סוף כריתות ,משום
דקרבן זה בלא העניות אינו מכפר ,שכל מי שרואה דקדוקי עניות אינו רואה
פני גיהנום" ,ואם כן ע״י ״אשר לא תשיג ידו״ ,שזה שהוא עני מכפר עליו,
וע״י זה ״ונסלח לו״ ,שגגמר הכפרה ע״י העניות .עכ״ל .כך בכל פרשיות
הקדמות מעיר ר ב ע ו הערות בעומק פשוטו של מקרא ,כאשר הוא מגלה
לעינינו שינויים ,תוספות וגדעון ,וכל זה במסגרת הקריאה הרגילה של
הפסוקים ,על מנת ללמוד מהם או כללים בפרשנות המקרא או הלכות או
עניני מחשבה.
פרק ח.
פשוטו של מקרא — הלכה לשעה
הבדל גדול בין האסכולה האפולוגטית ובין בית מדרשו של הגר״א מוילנא,
כפי שהוא מיוצג על ידי רבינו ,בא לידי ביטוי בולט בחידוש בית מדרש זה
בלימוד מתוך פשוטו של מקרא על הלכה שהיתר ,נוהגת לשעה אהת בלבד
)בדרך כלל תקופת דור המדבר( לעומת הלכה לדורות .כבר ראינו כי ניתן
ללמוד הלכות הדשות דאורייתא מתוך פשוטו של מקרא ,כאשר הלכות אלה
אינן עומדות בסתירה אל המקובל מדברי חז״ל ,בבחינת ״אחת דבר אלוקים
שתים זו שמעתי״ .אבל כאשר הדבר הזה אינן ניתן ,וכאשר על פי כל כללי
הדקדוק והתחביר פשוטו של מקרא עומד בסתירה אל מדרשי חז״ל ,היתד .זו
מלאכתה של האסכולה האפולוגטית לנסות בדרכים מדרכים שונות )החל
בהדושים גפלאים בדקדוק לשון הקודש וכלה באקרובטיקה לשוגית( לגסות
להוכיח כי אמנם מדרש חז״ל הוא הוא פשוטו של מקרא .לא כך דרכו של
52ויקרא ד ,ח.
53שם ד ,לה.
54ויקרא ה ,ו ,ד .ה- .וכפר עליו הכהן מהטאתו״.
55עירובין מא ,ב.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבינו .המקבל את הפשט כאהת הפגים הלגיטימיות של לימוד תורה #א ש ר
מלמד הלק איגטגרלי של המסכת הכללית של לימוד תורה .משוהרר מ כ ל ב ס י ו ן
להתאים את קבלת הז״ל לדברי הפשט ,יכול רביגו לשאול לא ״מהו ה פ ש ט ׳ /
מדי
)כי זה דבר הידוע על פי כללים וקריטריוגים די אוביקטיביים( ,כי א ם
ש
ב פ ס ו ק
ה ם ש ט
ש ו ן
ז ה
ח
א
ר
ת
:
ח ? 1ק
א י ז ה
ת
ש
ר
ו
,
ת
ה "רצר
ל
• ל
"
ל
הפווקציי•
ד״קב״ה ללמד מתוך הפשט עצמו ,ואז הפשט הופך להיות תורה ,ו ב מ ק ר ה ד ג -
לא הלכה ,באשר הוא עומד בסתירה אל ההלכה ,אשר היא גלמדת מ ת י ר מ ד ר ש י
הז״ל ,באמצעות המרות שהתורה גדרשת בהן .אחת הפוגקציות א ש ר ג י ל ד
ר ב
ב
ב פ ש ו ט ו
ש
מ
ק
ר
א
מ ד
ד ,י א
כ ה
ה
כ
ש ע ה
ש
א
0 3
א י ת ו
יק ,הנדרש
י
׳
ל
ל
לל
ל
י י
י ע בכל
• י
במדות שהתורה גדרשת בהן ,ילמד הלכה ל
העולות בפרק א בויקרא נאמר ״ריח ניחוח״ ואילו בשלמים אין התורה מ ז כ י ר ד
ד ו ר ו ת
ה ז א ת
ש ו נ ו :
ו ז ה
ו
ה
ט
ע
כ
ם
מ
ה ו א
ש
ו
ם
מ
פ
ש
ר
ד ב ע ו
ג
כ
מ ד
ת
י
ב
,/יקריב
ליי
ל
•
את הסגולה המיוחדת
אותו לרצונו״ ,אבל בשלמים שהיו אסורים לאכול בשר תאווה כ מ ד ה ר
שלמים לבד ,לא היה הקדש לרצוגו ,רק שיאכל בשר .לכן כתיב ב ל ש י ן ' צ י ו ו י
-3
ובקשה בפרשת קדושים ״וכי תזבחו זבח שלמים — לרצונכם תזכחוחן//
שעל כרחך אתה מקדישו ,זבח אותו לרצון בלב גמור! ולכן לא כ ת י ב י ר י ח
י׳ /עכ״ל .הדייגים
ק
ניהוה״ ,דריה ניהוה מעורר על הרצון דמתקבל
המיוחדים לשעה של המשכן במדבר באים לידי ביטוי בלשון מ י ו ח ד ת ח ד -
פעמית שהתורה כ ו ת ב ת ־ ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח׳ /כ א ש ר ר כ י ב
מעיר :״הגה לא גזכר אהרן הכהן רק כאן״ .כלומר ,הביטוי השגור ב ת ו ר ת -
ד ם
ב ר ע ו א
י
כ
ת
ו
צ
א
ה
מ
ש
א
ה
ז י
מ ח ד ע ;
ר ב י נ י
ס
3
^ י ׳ ^ את הוי״
ל
״כני אהרן הכהנים״•
במלה ״ונתנו״ לא כוי״ו ההפוך ,כי אם כוי״ו החיבור ,כאשר מ ש מ ע ו ת ו ת ה
שכבר נתנו .וכך פתרונו :ולכן אמר שכבר נתנו אש להתמיד ,היינו ש ' י
כיהן אהרן בזה שהקריב תמיד של שחר וקרבן שלו ושל העם ,אז א ח ר י
יתנו אש ועצים לתמיד .ולכן דריש הגמרא* והתורת כהנים ,,וערכו ־ ע צ י ״
'
על תמיד של בין הערבים ,שקודם תמיד של שהר של ש מ ע י לא
ועצים רק כשכבר כיהן אהרן ,וזה עומק הפשט בםיעתא דשמיא ,עכ״ל
• ׳*-הסכר
,
ציווי משה לבני אהרן הנותרים אחרי שמתו נדב ואביהוא כ א ש ר צ י י
״ואכלוה מצות אצל המזבח״ ,מפרש גם כאן ר ב ע ו על פי שיטת ה ה ל כ ה ל ש ע *
וזה לשוגו :לפי שהיא מגהת ציבור והיא מנחת מצות שעה ,שלדורות אין ב צ ^
^
מנתה נאכלת ,והוד ,אמינא דדינא כמו מנחה הנאכלת בציבור ,וזה ש ת י
י
3
ב
כ
ר
1
ס
ב
ת
ב
ן
א
כ
ה
1ויקרא ג ,א ,ד .ה- .אם זבח שלמים קרבנו״.
2
ויקרא א ,ז.
3
ובשמוש זה של העבר הפשוט במשמעות של עבר של עבר )-פסט פרפקט״( עידן
לבראשית כא ,א ,ד .ה- .וה׳ פקד את שרה״ ומפרשי רש״י שם.
4יומא בו ,ב.
5ויקרא י ,יב.
50
www.daat.ac.il
ך
ש
י
י
0
דאיקרי מגהה ,דנאכלים המץ .כן הכא ,הוה אמינא דרק הקטרה מצה ,אבל
דעת -מכללת הרצוג
אתר עכ״ל.
שיריה נאכלים •המץ ,קא משמע לן,
ההבדל בין תקופה לתקופה מתחבר עם הבדל אחר ,בין יהודי לשאינו
יהודי ,ובין יהודי לגר .וכך מתאר רבינו את השתלשלות שינוי ה ה ל כ ו ת :
הנה בפרשת ר א ה אמר ״כי ירחיב ה׳ את גבולך ואמרת אכלה בשר ו כ ו ״ ,
ופירושו בחולין דבמדבר גאסרו בבשר תאור ,משום דאיקרבו למשכן וכר.
וכן יתכן דהגר שאיגו מקושר להאומה — וכמו חובב הקיגי ששלח אותו לארצו
ואין לו הלק בארץ ישראל — ולא היה לו תקוות להעתידות מהאומה ,אצלו
לא נאסר בבשר תאוה .לכן כתוב ״וכי יגור וכו׳ בארצכם וכר חוקה אחת לכם״
וכן ״כגר כאזרה הארץ״ וכו׳ — הכל דוקא בארץ היה דין אחד להם .אבל
במצוות שגהגו רק במדבר ,כמו איסור בשר תאוה ,היה הגר מותר ,וכמו
שהיה טרם שנבנה חמשכן אחר מתן תורה שאז היו מותרים כולם בבשר תאור!,
ופשוט .ולכן כפי מה שפרש הרמב״ן דפרשה זו נאמרה להזהיר שלא ישהטו
חולין גם כן חוץ למשכן ,כיון שנאסרו בבשר תאוה ,וכל בהמות דין קדשים
להם להאסר בשחיטת חוץ ,וזח שוחט לחדיוט ,חייגו לאכילת אדם .לכן כתיב
רק מ״בית ישראל״ ,אבל הגר איגו בכלל דין זה .אבל בהעלאה שאיגו רק
על הקדשים לגבוה ,שזה שוה גם בגר במדבר כתוב ״ומן הגר וכו׳״ ,עכ״ל.
7
,
8
9
0נ
ומענין לענין ובאותו ע נ י ן מבאר רבינו מדוע חז״ל בתורת כהגים לומדים
על ידי ריבוי לרבות העוף ,אשר איננו כתוב בפשוטו של מקרא המדבר רק
על בהמות ,וז״ל :לפי הרמב״ן שהבאתי דבמדבר שנאסר להם בשר תאור .היה
אסור לשחוט חולין הוץ למקדש ,והיה חייב כרת ,לכן לא כתוב ,,עוף״ ,שאף
כל המינים אינם קרבים למזבח ותורים ובני יונה דבאים למזבח ,אינם באים
שלמים .ולכן לא ציותה לחביאם למזבח רק בקר וצאן שיכול לעשותם שלמים.
אמנם לדורות הוא נוהג אף בעוף ובמוקדשים וברור .עכ״ל .על פי העקרון
של פשוטו של מקרא המלמד הלכה לשעה ,מתרץ רבינו את פשוטו של מקרא
שרבינו אברהם אבן עזרא היה רוצה לבאר אף במישור ההלכתי אלא שגסוג
״לולא דברי הקבלה״ .בפרוש ה פ ס ו ק ״וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל
כל בני ישראל״ המסיים והמסכם את דיני בעל מום ,כותב אבן עזרא :״וטעם
ואל בני ישראל ,שלא יזבח להם שלמים בעלי מום ,לולא הקבלה״ .רבינו
מצטט את אבן עזרא בלשון מלאה יותר ,וכך לשונו :״יתכן כי בא להזהיר
11
6מנחות מו ,א.
7ויקרא יז ,ג ,ד .ה* .איש איש מבית ישראל אשר •שחם וכו׳ במחנה וכו׳ מחוץ למחנה״,
לעומת פסוק ח׳ ״ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם ,אשר
יעלה מולה או זבח״.
8דברים יב ,ב.
9דף יז ,א.
10ויקרא שם ,ד .ה- .או אשר ישחט מחוץ למהנה״.
11ויקרא בא ,כד.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שגם בני ישראל השוחטים לשמים לא יהיו בעלי מומים ,לולא דברי ה ק ב ל ה -״ .
רבינו אינו נותן לאותה הוה אמינה הבנויה על פשט ללכת לאיבוד ,ו מ מ נ ה
הוא בונה הלכה לשעה ,וכך לשונו :ובאמת משנה א ר ו כ ה " ״כל ה פ ס ו ל י ם
ששחטו שחיטתם כשרה״ .אולם לעניות דעתי נראה על פי מ ה ד א מ ר ו ס ו ף
זבחים 'דאין כהונה בבמה ומומים פסולים בבמה ,ועיין ריש פרק ב ד ף ט ז
דבעלי מומים פסולים לעבודה בבמה ,ועל זה שפיר ציוה אל בגי י ש ר א ל .
וכן מורה קרא דמדבר על ההקרבה דככמה לא יקריבו בעלי מומים י ש ר א ל י ם .
ל אשר בו מום לא יקרב״ גם במושב שרים ״והקריבו נא ל פ ת ת י ך ״ ״ ,
והטעם
לכן גם"בבמה אסור ,עכ״ל רבינו .כלומר ,פשוטו של מקרא מ ל מ ד כ י ג ם
באותה שעה שהקריבו בבמות ,והרי אין דין כהונה בבמה ,ולכן י כ ו ל נ ו ל ח ש ו ב
שהישראלי המקריב את קרבנו ,כשם שאיננו כהן גם איננו חייב בדיני ב ע ל מ ו ם ,
״אל אהרן ואל בניו ואל כל בני י ש ר א ל ׳ /ש ב ד י ן
בעל מום שווין כל ישראל המקריבים בבמות לכהנים המקריבים ב כ ל מ ק ד ם
שצריך כהן להקריב.
ההלכה לשעה מלמדת אותנו כי אפילו במצוד ,כגון פדיון בכור ,ל א ה ר י
ההלכה בתקופה מסוימת כהרי ההלכה כפי שהיא נהוגה היום .ר ב י ב ו מ ב א ר
מדוע כ ת ו ב ״ ״פקד כל בכור זכר לבני ישראל׳ /לעומת הביטוי ה מ ק י ב ל ״מננכי
ישראל״ .הלשון'מצייגת את הדין המיוחד בבכורה אשר היה גוהג לפני ש כ ת ק ד ע ז ד
ל * 1״ ״ ל :יתכן ק י י לן״י ״לויה שילדה מישראל ,בנה פ ט ו ר מ ח מ ש ת
סלעים׳׳* מאי טעמה דבפטר רחם תלה רחמנא ,ורחם דילה דלוי הוא .ו ב ר א ה
לי דזהו מ ק א השתא דנקדצו הלוויים וולדותיהם בין זכר בין נ ק ב ה ק ד ו ש י ם
י י ן לא נתקדשו בקדושת לויים ,אם כן ה נ ק ב ה ש ג ו ל ד ה
ריס
עדיין לא היו הלויים קדושים ,ואחרי זה לא נתקדשו רק הזכרים .א ם כ ן ל ו י ה
שילדה ,בנה חייב בפדיון הבן .ולכן אמר ״בכור זכר ל מ י ישראל״ י א 1ע ל ג ב
שאמו לויה או כהנת ,עכ״ל•
ד
ל
ן י
ה
כ
ש
פ ש ן ט ן
מ
ל
ק
ם
ו
א
ד
א
ן פ ט ו
ב
ל
מ
ב
ד
ב
ר
מ א
ד ע ד
הדיוק הקל והעדין בפשוטו של מקרא מלמד לא רק על דרגת ב נ י י ש ר א ל
באותה תקופת המדבר ,כי אם גם על דרגת מנהיגיהם .בפרשו א ת ה פ ס ו ק ״
״פר אהד בן בקר ו כ ר ״ מעיר ר ב ע ו :הא דגבי פרשת מועדות כ ת י ב ״ פ ר ב ן
2
! יצויין כי בעל -מחוקקי יהודה׳׳ על אבן עזרא במקום ,פירש את אבן עזרא ב ד י ד א ח ר ת ,
יאשר הוא הבין שאבן עזרא העלה הוה אמינא טכהן בעל מום יוכל ל ש ח ו ט
ן
ב ו ר
3ג
< ,
ש ו א
ל .ולא כן מבין רביגו׳ כא=יי׳
כ י
א ש
השוחטים ,ושחיטה כשרה בזר ,יוכלו להיות בעלי מום.
13זבחים לא ,ב.
14מלאכי א ,ח.
15במדבר ג ,ס•
16בכורות ז /א•
17במדבר ז ,טי•
52
www.daat.ac.il
ע
ה
ה
ו
ה
א מ י נ א
ה
י
ת
ה
ט
ב
נ
שלמים
' ישראל
18
בקר אחד״ ,וכן ראוי לכתוב לפי משפטי הלשון ,נראה משום דהנשיאים
שהכינו אבני השוהם
ממצרים,
אתראותם
היו מגדלים הפרים לקרבנות ,והביאו
כמו הרצוג
מכללת
דעת -
ויעקב נטע ארזים ,כן היו מגדלים את הפרים .ובברכות פרק ג )דף כה ,ב(
אמרינן שורים כיון דמגגהן אהדדייהו שכיח ת פ י ל בהו מומא ,לכן כיון שהיו
מגדלים הפרים לקרבגות היו מגדלים כל פר בפני עצמו ,ולא בהדי הדדי,
כי היכי דלא ליתי לידי מום .וזה שאמר ״פר אחד״ — שהיה כל פר בפגי עצמו,
ומשום הכי שינה להודיע לנו זח ,ד״פר בן בקר אחד״ הוא סימן המנין .
1 9
20
1־
רבעו מציין בצדק כי מקור שיטתו ויסודותיה איתנים בשיטת רבינו הנאון
ר אליהו מוילגא ,בפירושו לסוגית עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים )ויקרא
טז( .אולם רבעו מוסיף באור ,ובעקבות רבעו עובדיה ספורנו אף מוסיף הסבר
מחשבתי להבדיל בין ההלכות חמיוחדות לדור המדבר ומנהיגיהם ,ובין ההלכות
לדורות ,מסיום נתינת התורה ועד ביאת המשיח .וזה באורו :ב מ ד ר ש ״
״אמר לו הקב״ה למשה לא כשם שאתה סבור וכר אלא בכל שעה שהוא )אהרן(
רוצה להכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה״ .הנה בספר ״גביע הכסף״ הובא
בשם הגר״א דפירושו פשוט ,דאהרן היה יכול להכנס תמיד בסדר ה ז ה ,
רק שבגיו לא היו רשאים רק )= אלא( ביום הכסורים׳ .וגתגלה לגו טעמו
על פי מה שכתב הספורגו בסוף פרשת אמור ,מה שכתוב בקטורת ו ב ה ט ב ה
״אהרן״ ,משום שבאותן ארבעים שגה היה הענן שורה על המשכן יומם ולילה,
כמו שכתוב ״כי ענן ה׳ על המשכן וכו׳ ״ .ולכן בעבודות שבהיכל ששם היה
ענן ה׳ ,היה דיני אותן ארבעים שנה כמו ביום הכפורים ,שכתוב בו ״כי בענן
אראה על הכפורת״ .לכן ,כל אותן ארבעים שנה היה לו רשות להכנם בסדר
הזה כמו כהן גדול ביום הכפורים .ולכן כתוב בסוף הפרשה )פסוק לד(:
״והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בגי ישראל מכל חטאתם אחת בשגה״,
שלדורות הוא רק ביום הכפורים שאז ישראל כמלאכי השרת ,וראויים לכפרה זו,
ולשכעת הכבוד על הכפורת בענן .ואם כן ,אף אלעזר אחרי מותו ,היה לו
רשות כ ן . . .עכ״ל .הידוש גדול הידש כאן רבעו ,שלא לפי הפירוש המקובל
25
2
:4
5 8
18שם בם .ב.
19שמות לד* כז.
20תנחומא תרומה פרשה ט.
21ואינו מציין את הייחוד.
22ויקרא רבד .בא ,ז.
23כלומר ,הסדר של פםוסו סל מקרא בויקרא פרק טז ,אשר לפיו אץ חמש טבילות ועשר
קידושי ידיים ורגלים.
24ואז הם נכנסו על פי מדרס פסוקים ולא לפי פשוטם ,כאשר המדרש הופך את הסדר
בפסוקים כג—כח על מנת להגיע לחמש הטבילות ועשר קידושי ידיים ורגלים שהיתר•
קבלתם הנאמנה של חז-ל.
25הטבת הנרות. ,יערוך אותו אהרן־- …והיתה לאהרן•.
26סוף פרשת פקודי פרק מ ,לח.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדברי הגר״א .נוהגים לומר ,לפי שיטת הגר״א ,שיש שלושה דינים לגבי ה כ נ י ס ה
לקדש הקדשים) — :א( משה רבינו ,אשר יכול להכנם כל אימת שהוא ר ו צ ה
ללא כל ט ק ס ; )ב( אהרן הכהן אשר יכול להכנס כל אימת שהוא ר ו צ ה
בתנאי שיבוא באמצעות הפרוצידורה הרשומה בפרק טז — על פ י פ ש ו ט ו
של מקרא; )ג( כהן גדול לדורות ,אשר יכול לבוא רק פעם אתת בשנה ,ב ת נ א י
שגם אז יבוא באמצעות הפרוצידורה של פרק טז — על פי מדרשי הדזלכזז
אחרי הביאו את הטעם המחשבתי של הספורגו ,מסיק מכאן רביגו ה ל כ ה ל ש ע ה
והיא ,שבמשך כל אותה תקופה שהיתה השכיגה שרויה על המשכן בצורך,
אינטנסיבית לפי דרגת בני ישראל שבמדבר ,היה דין אחר לכהן ה ג ד ו ל
ש ב ת ק ו פ ה ,לכן מסיק הוא כי גם אלעזר הכהן ,אשר שימש אתרי א ב י ו א ה ר ן
גם לו היה הדין של אהרן ,ולא הדין של כהן לדורות.
2 7
28
ובזה מוסיף רבינו לחדש פירוש בפסוק האחרון של פרשת תצוד ,י* י
״וכפר אהרן על קרגותיו אחת בשגה מדם הטאת הכפורים אתת ב ש נ ה י כ פ ר
עליו לדורותיכם קדש קדשים הוא ל ה ׳ ״ .ואמנם קשה מדוע התורה מ ד ב ר ת
ברישא של הפסוק על ״אהת בשנה״ וחוזרת על אותו דין בסיפא של ה פ ס ו ק
של ״לדורותיכם״ .וזה ביאורו :ו ז ה פ ר ו ש
כאשר שם היא מוסיפה את הדין
הפסוק בתצוה ״וכפר אחרן על קרנותיו אחת בשנה״ ,שזה מחויב ל כ פ ר א ח ד
כשנה גם אהרן ,אבל רשאי יותר מאחת בשנה ,בכל שעה שהוא רוצה ו מ ו צ א
עצמו מוכן לזה .רק שזה מוכרח לכפר אחת בשנה .אכן לדורות ״מדם ח ט א ת
הכפורים ,אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם וכו׳ ״ ,שרק אחת בשנה ,ל א פ ע מ י י ם
בשנה רשאי לכפר .שלדורות שאין הענן שורה ,אין רשאי להכנס רק א ח ת ב ש ב ד
לכן כתוב ״אחת בשנה יכפר״ שעיקר הדיוק שרק אהת יכפר׳ לא פ ע מ י י ם '
עכ״ל ,ביאור רבינו יקבל סיוע מפירושו של הרב אליחו מ ז ר ח י ה מ ב א ר כ י
כאשר הפועל קודם לשם העצם ,הפועל עצמו מהווה משפט בשפה ה ע ב ר י ת
3 0
31
מ כ
מ
א ח
ו ם
כ
כ ת ו ב
ב ד י ש ו
ש ו ר
ו ז ה
ב
א להדש
״׳
״
״
ל ק • י?
כגון :״לא תחסם״ ־ ־
דיגים גוםפים .לעומת זאת ,בפסוק כגון ״את ספיה קצירד לא ת ק צ ו ר ״ ל
דרשו חז״ל ״מכל מקום״ ,באשר המילים ״את ספיח קצירו״ איגן יכולות ל ע מ ו ד
ברשות עצמן ,באשר אינן מהוות משפט בשפה העברית ,לכן בהכרח הו ק ש ו ר ו ת
אל הפועל ״לא תקצור״ ,ומגבילות אותו .לפי זה נוכל לבאר ב ד ב ר י ר מ י נ ו
א
ש
ה
ר
י
ש
א
ש
ה פ ס י ק
י כ פ ר
א ה ר ן
א
ח
ת
ב ש נ ה
א
פ
ש
ר
פ ר ש
ו כ פ
י אהרן״
״
ל
"
״
^
בלי ההגבלה של ״אחת בשנה״ ,באשר זהו משפט עצמאי .לעומת ז א ת ב ס י פ א
של הפסוק אין לפרש ״יכפר״ ברשות עצמו ,משום שהמילים ה ק ו ד מ ו ת ל
״מדם הטאת הכפורים אהת בשגה״ ,איגן מהוות משפט ,וממילא ב ה כ ר ח וזן
׳
ר
27אהרן ב״בל יבוא״ ואין משה ב״בל יבוא״.
28דין המנהיג כתוצאה מדין האומה.
29שמות ל ,י.
30ועיין כבאור רביגו לפסוק הזה בהומש שמות ובביאורנו שם.
31דברים כה ,ד ,ד .ה .״לא תחסם שור בדישו״.
54
www.daat.ac.il
קשורות אל הפועל ״יכפר עליו לדורותיכם׳ /כאשר הוא מהובר אליהם —
יותר.דעת -מכללת הרצוג
אתר
כלומר ,דוקא אחת בשנה ולא
ולא זו בלבד רואה רבינו אפשרות לפרש פסוקים על פי פשוטו של מקרא,
כאשד הפשט מלמד הלכה לשעה ,אלא אף מוצא לשונות מיוחדים במקרא
המעידים ע ל הלכה לשעה דוקא .כלומר ,התורה עצמה משתמשת בלשונות
מיוחדים לציין בהם הלכה לשעה בלבד .וכך מבאר ר ב ע ו ״ את הביטוי ״זה
ה ד ב ר ״ :ד ע דבכל מקום במילואים״ ובמשכן* ו ב מ ן נאמר ״זה ה ד ב ר /
משום דאינו נוהג לדורות .וכן הוכיחו מ״זה״* ד״לא תםוב נ ה ל ה ״ אינו
לדורות .
3
35
3
,
3 7
3 8
פרק ט.
פשוטו של מקרא מלמד על המעבר מהלכה לשעה להלכה לדורות
אלא אף מלמד על
ל
ל
פש
מ ע ב ר מדרגה לדרגה אצל בני ישראל )עליה או ירידה( ,וזאת ע״י השינויים
ש ב פ ש ט הכתוב .לא הרי כתיבת דין מסוים כמקום אחד כהרי כתיבתו במקום
אחר .כאן מלמד רבעו ,שהמקום בתורה בו כתוב הדין יכול לשקף את הדרגה
הרוהנית שהיתה קיימת באותה שעה ובאותו זמן ,אשר עליו מדברים הפסוקים.
איסור מלאכת שבת כתוב גם בפרשת כי תשא וגם בפרשת ויקהל ,ולא הרי
הסגנון במקום חאחד כהרי הסגנון במקום השני .רבעו עומד על התופעה הזאת
ו מ ב א ר על פי הכלל הנ״ל ,וזה לשונו :הנה בכל מקום דכתיב מיתה כתיב
״מות יומת״ ,לבד ממקומות יוצאים מן הכלל ,וכתיב־ ״השוד יסקל ,וגם בעליו
יומת״ ,וזה מיתה בידי שמים כדדריש במכילתא . . .ו ה א דלא כתיבא כאן
)״מות יומת״( נראה דעל מלאכת המשכן קאי ,ומרס שהוקם המשכן לא היה נוהג
דיני נפשות ,שאין כהן ואין משפט כדדריש פרק ד מיתות )סנהדרין נב ,ב(.
ואז לא היה עדיין המשכן ולא היה אהרן כהן ורק מיתתו בידי שמים .אבל
בפרשת כי תשא דכתיב ״לדורותיכם׳ /כתיב :״כל העושה בו מלאכה מות
יומת׳ /וזה ברור ,עכ״ל .כלומר ,המעבר מדין חילול שבת לפני הקמת המשכן
לדיו חילול שבת לאחר הקמת המשכן הוא המעבר ממיתה בידי שמים א ל
ו ט ו
ש
מ
ק
ר
א
מ ל מ ך
ל א
ך ק
ע ל
ש ע ה ׳
ה ה ל כ ה
1
3
4
32במדבר ל׳ ב•
35שמות טז ,לב.
33ויקרא ט ,ו
34שמות לה ,ד•
36בבא בתרא דף קב ,א.
37אותו איסור לבת יורשת להינשא לבן שבט אחר ,כדי למנוע הסבת נחלה משבט לשבט.
38בפרשת הסבת הנחלה נאמר )במדבר לה ,א( ״זה הזבד אשר ציוה ה׳ לבנות צלפחד״.
1שמות לה ,ב ,ד .ה .״שבת שבתון לה׳ כל העושה בו מלאכה יומת״.
2
שמות כא ,כט.
3משפטים ,שם.
4שמות לא ,יג.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיתה בידי אדם ,מהלשון ״יומת״־ אל הלשון ״מות יומת״ אשר
פירושו
מיתה בידי אדם.
את המעבר מהקרבת קרבנות ע״י הבכורים להקרבתם ע״י תלויים מוצא
ר ב י נ ו בשינוי לשון בפשט הכתוב ,וזה לשונו :משום דמצאנו שהבכורים
הקריבו בסיני זבחים שלמים פ ר י ם באהל מועד אמר ככקר ״וזרקו בגי אהרן
הכהנים״ ופשוט .מה שאין כן בצאן ועז לא הזכיר הכהנים ,עכ״ל .כלומר,
התורה חייבת להדגיש את הזריקה על ידי נהגים בקשר עם השלמים פרים,
6
7
ולא בקשר עם הצאן והעז בהמשך הפרק ,כדי לציין את המעבר מהעבודה
אשר נעשתה כבר על ידי הבכורים ולא הנהגים בחומש שמות )כלומר,
בתקופה שלפני המשכן( אל המצב החדש של הקרבת הקרבנות במשכן אך
ורק על ידי הנהגים .באותה שיטה של פרשנות אף משכיל רבינו למעמיד אותנו
על ההבדל בין עשרת הדברים בחומש שמות פרשת יתרו ,ובין עשרת הדברות
שבחומש דברים פרשת ואתחנן ,כאשר בראשונים נאמר ״זכור״ ובשניים נאמר
שמור׳ /ו ז ״ ל :דע שהדת הישראלי נחלק לשני דברים בדעות ובמעשים.
הנה בדעות הלא תעשה הלא קל במושכל ,כמו האמונה בעבודה ז ר ה זבשיתוף,
שזה הבל ושוא נתעה לכל במושכל הראשון .רק העשה הוא המיר ,וצריך
להאמין בהשגחה פרטית ,וזה מרומז ב״אנכי ה׳ אלוקיך׳ וכר .ו ה נ ה ״מדוע
דרך רשעים צלחה״ כ ב ר שאל משה ״הודיעני נא א ת דרכיך׳ /ולכן פותח
הכתוב ב אנוכי״ ואחרי זה ״לא יהיה לך אלוהים אחרים״ ,וזה חמור יותר.
אולם במצוות ,הנה הקום ועשה קל יותר ,דנוח לאדם לעסוק בתפילין וציצית.
ל א כן הסוד מרע ,כבד מאוד ,כמו הזהירות ממאכלות אסורים ־ ־ בפרט במקום
שאין ישראל -וכן הביטול ממלאכה בשבת ויום טוב בזמן חריש וקציר
וכיוצא בזה .אמנם ,כמדבר שהיו ניזונים מלחם שמים ,ואכלו משלחנו של מקום,
הרי לא היו צריכים מאומה וכמו שאמרו בספרי על פסוק ״צדקת ה׳ עשה׳/
אם נ ן לדידהו היה לא תעשה ב ש נ ת קל .לכן בדברות הראשונים כ ת ל ב ״זכור״
היינו ־לקדשו ולברכו ,נ י זה חיח חמור במדבר והיה נחוץ האזהרה עליו ביותר.
ובדברות השניים ,נ ת ו ב ״שמור״ קודם נניסתם לארץ ,שזה היה נחלץ האזהרה
ע ל ביטול מלאכה בו ,אם נ י ״נאמרו בדבור א ה ד /והבן ,עכ״ל.
5
כך מלמד פשוטו של מקרא על הלכה שהיתה נוהגת בדור מםויים ,ו ע ל י
שינויי הלשון במקומות שונים הוא מלמד על המעבר מהלכה מסוימת להלכה
אחרת ,וגוון זה של הלכה לגוון אחר של אותה הלכה .רביבי אף משכיל
להראות לנו כיצד אותו פשוטו של מקרא הוא המלמד מראש )״מגיד מראשית
אחרית״( על שינויים ,אשר עוד עתידים לחול בהלכה לתקופה ארעית זאת
ד י
5
ועיין ברמב״ן שמות משפטים ,שם ,אשר כתב כדברי רבינו ש״יומת״ פירושו כ י ד י שמים.
6ויקרא ג ,ב ,ד .ה* .וזרקו בני אהרן הכהנים״.
7שמות כ ה ה.
8שם כ ,ב ,ד .ה .״אנכי״ הסעיף המתחיל בלשון ״דע״ ,ועיין שם בבאורגו כהרחבה.
56
www.daat.ac.il
9
או אחרת במשך הדורות .הנה בשמות כתוב :״וזבחת עליו את עולותיך…
רביבודעת
אתר
הרצוג ו מ ב ק ר ו ״ ׳ .
מכללת ,מצאנך
״היה -לו לכתוב
את צאנך ואת בקרו״ ,ובצדק מעיר
ועל זה באה תשובתו :״רק הכוונה לרמוז שבמדבר יאסר להם בשר תאוה,
וכן הצאן וחבקר יזבחו על המזבח לה׳ לעולה ולשלמים ,לכן כתוב ,את צ א נ ו ׳ ״ .
וכן בעקבות התורת כהנים ,המפרש כי עתידה שתפסיק ותחזור ,מפרש רבינו
כי הלשון ״אם״ שהיא אחת משלש ״אם״ שהן חובה ולא רשות ,בכל זאת
כתובה בלשון תנאי וספק ,כדי ללמד על אותן התקופות אשר בהן מנהת בכורים
לא תהיה נוהגת בכלל.
10
11
בעקבות רבינו עובדיה ספורנו )המחלק את התורה שבכתב לפי ״תקופות״,
כאשר כל חומש מציין את הרמה הרוחנית של האומה באותה תקופה ,כפי
שייראה להלן( ,מפרש רבינו סוגיות רבות בתורה ,ואף על ידי כר פותר
בעיות הלכתיות — הסטוריות ,כגון ההלכות שנתעלמו ממשה ר ב י נ ו .כי
אמנם גשאלת השאלה מדוע לא ידע אדון הנביאים את ההלכה של פסח שגי
כאשר נשאל על ידי הטמאים לנפש אדם .מדוע התורה ,אשר כתבה כה הרבה
על פסח מצרים ופסח דורות בספר שמות ,לא העלתה על הכתב רמז דרמז
לאפשרות כי זה אשר איננו יכול להביא פסח ראשון יוכל להשלים במועד
השבי .על פי שיטת הספורנו משיב רבינו על השאלה הזאת ,ומענין לענין
באותו עניו מסביר תופעה נפלאה ,והיא שלא מצעו בכל פרשת משפטים רמז
אחד לאותו עונש המור — כרת ,אשר מופיע כל כף הרבה פעמים בשאר
חומשי התורה .ו כ ו הוא מ ב א ר :הא דלא נאמר פרשת פסה שני במתן תורה
בסיני נראה דלפי מה שנתבאר במדרשות ובגמרא עבודה זרה פרק קמא,
וביחוד הרבה לדבר בזה הרב עובדיה ספורנו בספרו ,דכפי מתן תורה אם היו
שומרים צורתם ,לא היו צריכים למקום מוגבל מקודש לשמו ,אשר בו יתאחדו
ויתפללו כל הכגסיה הישראלית ,רק ״בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא
אליך ו ב ר כ ת י ר ״ ,״אם מזבח אבגים תעשה ל י ״ .רק אחרי אשר הטאו בעגל
היו תמיד בסכגה ,אחרי אשר פסקה זוהמתם חזרו ל ס ו ד ן ולכן היו צריכים
12
1 3
15
11
17
16
9כ ,מ ג
10וכן ברש״י :את עולותיך ואת שלמיך אשר מצאנך ומבקרן־״ .״את צאנך ואת בקרו״
פרוש ״לאת עולותיך ואת שלמיך״ .ועיין בבאורנו לדברי רבינו שם.
11ויקרא ,ב ,יד ,ד .ה .״ואם •תקריב מנחת בכורים״ וכוי.
12ואלו ה ן :המקושש ,המקלל ,פסח שני ,בנות צלפחד ,מעשה זמרי .הרה״ג ר׳ ראובן
מרגליות
צ־צלפחר,
ז״ל
נתן
בהם
סימנים:
מ׳נ׳צ׳פ׳ך:
מ־מקושש,
נ=נוקב
שם ה׳־־־מקלל,
פ = פ ס ח שני ,כ=כזבי.
13בבמדבר מ ,י ,ד .ה .״איש איש כי יהיה טמא לנפש״.
14שמות כ ,כד.
15שם כה.
16בשעת מתן תורה.
17עם הטא העגל.
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למשכן ולמקדש ,אשר אליו פונים כל לבבות בני ישראל .כן ורש זעמלז
״מנין אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה מעינה זעו י•
פרק קמא דברנות
שנאמר, :בנל מקום אשר אזניר את שמי אבא אליך ו ב ר כ ת י ר ״ -נ ) ל ע ו 0
יהיד .לכן היו ראויים כל יחיד ויחיד מ י ש ר א ל להשראת שכמו*בפרהסיא׳
כמו ששרתה במשכן ובמקדש בימי שלמה ,״וירא כל העם ויחנו״* .וזד,
״אני אמרתי ,אלהים אתם״ ,והיה כל יחיד מישראל חשוב כגניו .ובספרי
ובמכילתא ,מקומות אין ספור ,״ונכרתה הנפש ההיא״ — ולא הצבור ,שאיו
צבור נכרתין .וכיוון שקודם העגל ,אחר מתן תורה ,היה כל יהיי ואיי'למעה!
הכבוד כמו צבור ,״בכל מקום אשר יזכיר את שמו״ ,לא היה דין כדת ביחיד* •
רק אתרי העגל נפסקה המעלה מן היחיד ,וחזר אל הצבור בפללן ,זלפץ היזןיי
בטומאה ,ד״השוכן אתם בתול
גכרת מישראל …ולכן איגו עושה י ח י ד
ט ו מ א ת ם ״ עליו דורשים הז״ל ״אף על פי שטמאים הם״ זהו דווקא בטומאו*
צבור .לכן קודם העגל לא היה דין כרת של יחיד ודין דחיית היחיד לפסח שגי.
דהיו כמו צבור והיו עושים בטומאה ,כמו בטהרה .לא כן אהרי העגל ,חזוי
לזוהמתם ,ונתחדש אצלם ד ק יחיד ודין כרת ,עכ״ל.
1 8
19
ג־
5
2 3
24
25
הטיפול בשני הכתובים המכחישים זה את זה על ידי תוריי עכעל על!
המחברת ומיישבת אותם והיו למצוה אחת ,אינו בא לסתור את תפיסת פשו&ו
של מקרא בבל מקום אשר בו לובשת המצוד .גון מיוחד ושונה מן המקום השני.
כך ,למשל ,מבאר רבינו עובדיה םפורנו את הכתובים המכחישים זה את זל.
ם
ה
ש
ר
א
ת
ה ש כ י ג ה ,
ה י י
ב
ש
מ
י
ת
כ
כ א
מ
ד
י
ב
ע
ר
ב כ
י פ
מ
^ ״ ^ י ן אשוי
׳
׳
בעניז מ ק י
י ״כי אם אל
׳ ׳
לי ביביי
אזכיר את שמי אבא אליו וברכתיו״
המקום אשר יבהר ה׳״ .רבינו עובדיה םפורנו מבאר כי הכתוב בשמות ע ל פי
פשוטו מראה את דרגת בני ישראל לפגי חטא העגל ,כשאמנם השראת השכינו,
יכלה להיות ״בכל מקום אשר אזכיר את שמי״ ,ואילו הכתוב בדברים מצביזג
,
על ההלכה הסופית שנקבעה עקב •חטא העגל —־ ״ועשו לי מהדש׳2*/
י א י
0
י ב
ה
ב א מ
18דף ו ,א.
19אחרי מתן תודה — שמות פרק כ — ולפני חטא העגל.
20ויקרא ט ,כד.
21פירוש הכתוב בתהלים פב ,ו.
22כשם שאין דין כרת בצבור.
ג 2הזאת שאין כרת.
24קרבן.
25ויקרא מ ,טז — עליו דורשים חז׳׳ל במסכת יומא נב ,ב.
26תפיסה זו בפשוטו של מקרא אומרת כי הפשט במקום מסוים בתורה משהה
׳״ מה החלו
או המצב שהיו נוהגים באותה תקופה עליה מדבר הכתוב .בעוד שמצאנו כדיי-
3
' י הזה•א
הרבה מן האחרונים ,נראה לציין מקור לשיטה אצל הראשונים בדברי רבינו י-.-.-
יא ,ב ,ד .ה .״וישאלו איש מאת רעהו )ואשד ,מאת רעותה״{ …:ומה
ש
-רעהו״ ו״רעותה״ יראה לי שקודם מתן תורה היו כל הבריות חברים כאחד
58
ה ז כ י ר
~ ^ *.
יי אכל
www.daat.ac.il
־
אתרדברידעת
הרצוג ״בכל מקום״
מכללתל ,א :
חז״ל -בסוטה
י ל דיר הפשט אינו סותר את
י י אלא מקרא מסורס הוא :בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך
'־ אזכיר את שמי והיכן אבא אליך -בבית הבחירה .תפקידו של מדרש
^ ״ יייא ללמד את ההלכה ,ותפקידו של פשוטו של מקרא במקרה דנן ללמד
להיות המציאות ההלכתית -לולא חטאו״ .הוא אשר אמרנו :לא
׳*
״ היא השאלה המטרידה ,אלא ״מהי הפונקציה של הפשט״ .אלה
צ*
י *ים סתירה בין פשט ובין מדרש לא תפסו את יסוד היסודות של לימוד
ה כי נותן התורה הוא בעצמו כיוון ללמד חלק מסוים מתורתו באמצעות
י ך יחלק אחר מתורתו באמצעות המדרש )וכן ברמז ,סוד וכר( .טעו ,איפוא,
״ ת יסודית וקרדינאלית אלה אשר דחו את המדרש מלפני הפשט וקבעו כי
י א ״הבכיז״ ,ולא הבינו כי הפשט מלמד את הנכון במישור של פשט,
ק ב י ל לו ,המדרש הוא המלמד את הנכון במישור של מדרש .אהד
*יי׳
הסממנים המובהקים של לימוד תורה בימינו אנו היא הסגידה לפני הפשט,
,וכל זאת מתוך בםים
וההתעלמות מן המדרש )אם לא זלזול מפורש
, .י ן אל נכון את המשמעות
אכםיומאטי כי
^
האמיתית של המושג ״תורה מן השמים״ יודע כי ״ '
התורה מ ל ה מתחילת ספר בראשית עד לעיני בל ישראל הגיע מפיו ל הקב ה
ע ו י הבינה הכל נכתב בתורה
עו
לאוני של משה״ .וכל הנמסר למשה
1 :״
'
בפירוש או ברמיזה בתיבות …הרמזים ד׳אלי ל
משה רביבי״ .-כשם שנותן התורה התכוון למה שניתן ללמוד מתוך הפשט ~
ע
ח
?
ו !
ע ת
י 5ל ה
ר
מ
ט
ש
ה
ב מ
ב ו (
פ
ה
ש
ט
ה פ י ו ן ש
ה ו א
ב כ ת ן ב
ה נ כ ן ן
מ ב
ד
זד
מ
א
י ב ר י י
ת
ש
ב ש
ר ב
א
מתן
(
ת ו ר ה
? י
"
ישיאל
קכ
^
ש ה ח ן י ך
ש ק י ב ל
^
א ת
ה
ע ל
מ
כ
ן ל א
ה
י '״יאל׳ י ״ י ל ר א י י
בלבד שנקראו אחים ורעים ל ק ׳
^
.
^
^
מ
ב ׳
כ ל
ח (
ג ן י ׳
ו ד ר ש ן
ן כ ן
ן ״ ל
״ ל א
) ב ב א
א ן מ ה
מ ן
ו ם
ק מ א
י ת ב ו נ נ י
ן ל ש ן ן
ה א ח י י
ה י א
ק י ג <
־
ג ( :
,
א ב
ד ח
א ח י ך
2במקביל לדוגמא הזאת מן המי״יי
<
=
ס י פ י
י
י (
) ר א ה
29
לי־לו מ י ה
ש
>
ל
יהיי׳ ייעד בארץ לא להם ,ועניים יע-י
״ז״ל
שהגירות הי״ה ארבע
״י-
״י"
א
ישיעייי- :בי גר יהיה זרעך ב א ת
מעיי
ל י
ל א
ב
א
י
־
מגי
) ב ב א
ט י
י
ת ת כ י גר
' ^ • ,ד ל ״ ם דנאמנה * ל
" ״ ״ י "'
ע ב י י ת
ר מקיא מ ס ר ס
יי׳?/
״"*"י
מ ק י א ו ת
ת ה י
ם
מ צ
1
א י ב ע
נאמנה כי העבדות והעינוי יבלו להימשי
מ א ו ״
י
פ י
ל ה ם
י ה י ב ה
ילא פירש במה יהי העבדות י״י״י״
א
ע ל
יעשד השנים שהיו במצרים ,מתפרשת
א ח
"י*״ *
מ
) ד ב
ג ן י
,
א י ת ם
י '
י ע י ת
ל מ ע ז
^ "״״ ל
ה ה ל כ ת י
ה ת י י ה
8
" ״ " י "י ",״ ?״דלים
'י
״ 1אחיד
״
ר י כב ,ג(
יך
,ע א ע ,ב(.
ן ל א
ניתז לי>ביא
א
ל * קיבלוה )עבודה זרה יכ.
ש כ ת י ב
'
ח ש י ך
י י
י
א
ל
מ פ ד
״ ? ו אותם״
״ " ״״־־
0
1
״ יי' "
4 0 0
״״׳
י
עכ״
״
*
י
דכ״יב
11״ שמר
״
״
״
לל
*
נ ה
2
ו
1
^ י""
י
י' ־
האפשרות לסרס אותי׳ בי ש ר ע
במהלך ההיסטוריה עשה בעל ההסמוריה את החשבון ,והקב״ד .חישב את הק״ץ )־־(190
י 210שנים ה מ ו לדרגת מ״ט שערי טומאה,
בתיך
ד ה
ה א ר ב 5
מ א ו ח ׳
ב ר א ו ח ו
מ
כ ב ר
א ח ר
ו• ייי".
להוציא ״גוי מ י ז י•
וכבר היה צורך -1-
ייי~..
גוי״.
מקרב
28רמב״ן הקדמה לבראשית.
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי הפשט היא אחת הפגים הלגיטימיות של לימור תורה — כך התכוון הוא
למה שגיתן ללמוד באמצעות י״ג ו־ל״ב המידות שהתורה גדרשת בדיו׳ על ידי
גזירה שוה :״תחת—תחת״ למדנו ש״עין ת ח ת עין״ הוא ממון• זהו לימוד
במסגרת מדרש הלכה )גזירה שוד!( ,ותפקידו של מדרש הלכה הוא ללמד הלכה•
לימוד זה אינו עומד בסתירה לפשט של הלשון ״עין ת ח ת עין״ או ״כאשר יתן
מום באדם כן ינתן בר׳ אשר לדעת הרבה בעלי לשון הוא ״ממש״ )ואם להשל
לחלוק על הבנה זו בפשט — טול דוגמא מ״וקצות את כפה״ וצרף לכאן!(,
באשר הפונקציה של הפשט כאן אינה ללמד הלכה כי אם דבר אחר .ואלד•
דברי הרמב״ם בנדון הלכות חובל ומזיק פרק א הלכות ב ־ ג … :שנאמר ״עין
ת ח ת עין״ ,מפי השמועה למדו שזה שנאמר ״תחת״ לשלם ממון הוא .זר•
שנאמר בתורח ״כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו״ אינו לחבל בזה כמו
שחבל בחבירו ,אלא שהוא ראוי לחפרו אכר או לחבול בו כאשר עשה ,לפיכיי
משלם נזקו …עכ״ל .כמה חסרה היתד .תורתנו אילו כתבה רק את הדין של
עינו של
י
ממון )כגון ״דמי העין ודמי השן ישלם״(*
שמעון היה מוכן ברצון לשלם נזק צער ריפוי שבת ובושת ,והתברך ב ל ב ב ו
לאמר שלום יהיה כי שילמתי את המוטל עלי )ממון( ויוסיף ללכת בשרירות
ל ב ו ולפי מידת עושרו לשלם עבור מחוסרי א ב ר ! לכן כתבה התורה כ י ,עלן
ת ח ת עין״ — זהו הדין שהיה ראוי שייענש בו ,אלא שלא ניתנה תורה ל מ ל א כ י
השרת ״ועין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין״ וכר .פשוטו של מקרא מ ל מ ד נ ו
״כך היה ראוי כפי הדין הגמור שהיא מידה כנגד מידה ,ובאה הקבלה שישלם
— אבל
ל
לי
לק
ל
>•
ממון )ספורני
במקרה דנן לא הלכה.
ואם ישאל השואל ,לשם מה צריכה התורה ללמד על שתי אפשרויות של
ר א ו ב ן
ש
ע
מ צ י ה
מ
ה ו ה
ת
ו
ה
שם
א מ י נ א
פ
כ י צ ד
ש
מ
ט
י כ ? ג ה
מ ד
,
ת
1
א
ה ו צ י א
ש
א י נ ט ג ר א
י ? ז א
ה מ צ ו ד
א
ש
ט
ח
ת
ת
ז ה
א
ר
ו
ע ג
ה
(
) ל או אחל
' ל
י׳ ^
"
׳ ל ״
)מרגלים( ,אשר שינה את דרגת עם ישראל ,וממילא את המצוד• ה מ ח י י ב ת א מ
בגי ישראל )כי ישראל ואורייתא ח ד הוא( .פוק חזי בחלק ההליכותד1, 29
התורה אשר בו מובאים סיפורים שלמים )כגון גן עדן וכוי( אשר ל כ א ו ר ה
אינם יותר רלבנטיים לדורנו מאשר ההוה אמינא של ״בכל מקום א ש י א ז כ י ר
את שמי״ ,אשר גם הוא אינו עוד רלבנטי באשר כ ב ר חטאו אבותינד ב ע ג ל
וגשתגו פגי הדברים .אין זאת כי אם רצתה התורה ללמד לא ר ק א ת מ ז ז ש ה י א
ש
א
ז ז י י ם
מ
א
ש י כ ? י ה
ה
ד ,ה
ה י ו ת
כ ה
א
ד ד ,י י נ
בני
י ל ז יכלר
ל ׳
ל
׳ ל
מחייבת כהלכות
האדם להגיע אילו עמדו בנםיון החיים באותן חתקופות ,אשר קבעו ל א
גורלן הן כי אס גם את גורל הדורות כ ו ל ם .וזאת רצתה התורה ל ל מ ד ל א
בגלל ערכו ההםטורי והדידקטי — שגלמד ממעשיהם ומטעויותיהם י ל א נ ע ש ה
ר
ק
א
30
29מלשון ״הליכות עולם לו״ — דהיינו החלק הלאיהלכתי של התורה.
א ש י ת :
ש ה ו א
ס
פ
ד
ה י צ י ר ה
ה
ב ח י ד י ש
?יל
30ולכן כותב הרמב׳׳ן על ספר ב ר
נוצר ,ובמקרי האבות כולם שהם כענין יצירה לזרעם מפני נטכל מקריהם
ם
ריצ
י ד ת
^
י• ירי דנדיס
ל
י
מ
ו
שיטתו
ז
ו
ל
ה
ו
ד
י
ע
המיוחדת
כ
י
ה
ע
ת
י
כ״מעשה
ד
ל
ב
א
א ב י ת
ל
ה
ם
ר ב ? ו ד
י
ס י מ
ז
ל
ב נ י ם
60
www.daat.ac.il
הרמב^
״׳
ר ו א ה
י י א ה
ז ז מ ה
״
א
,
י" ׳
ס
פ
י
א
ת
כ
ר
א
ה ד מ
ש
י ת ע ל פי
י י י ת בספ
כמעשיהם גם א נ ו -א ל א גם משום שאותה תקופה ואותה דרגה רוחנית
אתר דעת -מכללת הרצוג
עשויות לחזור ולשוב אלינו .עלינו לדעת לא רק את מה שעליגו לעשות ,ואף
לא רק את מה שיכול היה להיות דיננו לעשות ,אלא גם א ת מה שעוד עשוי
להיות דינני כאן עלי אדמות .וכך כותב רבינו עובדיה ם פ ו ר ג ו :תשרה
שכינתי בתוככם ככל מקום שיהיו כמו שיעד קודם העגל באמרו,, :בכל מקום
אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך״ ,ע״כ .ובפסוק יב ,ד .ה .״והתהלכתי
בתוככם״ :ענין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה ,לא אל מקום אהד בלבד.
אמר אם כן ״אתהלך בתוככם׳ /כי לא אל מקופ אהד כלבד ירד שפע הכבוד
כמו שהיה כמשכן ובמקדש ,כאמה :״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ -־
כלומר כזה האופן ובאותו המקופ כלבד אשכון בתוכם ,מבאר זה באמרו:
אבל אתהלך בתוככם
״אשר אועד לך שמה ונועדתי שמה ל י י ל ״
ויראה כבודי ככל מקום שיהיו שם ,כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור
היא קדוש משכני עליון שבו תשלם כוונתי כאמרו :״השמים כסאי והארץ הדום
ל • • • ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי״ .ובדיבור המתתיל
״והייתי לכם לא־לוהים״ :אהיה לא־להים מיוחד לכם ,לא יהיה לכם א־להים
ומנהיג זולתי ובכן יהיה נצחיות מציאותכם מפני בלתי אמצעי ,וכמו שהוא
לשאר הנבדלים הנצחיים בהיותם אז בצלמי בדמותי ,כמו שהיתה הכוונה
לי לעם והייתי לכם
,
כבריאת
ל א ־ ל ה י ם ״ ״ ,כי אמנם כמתן תורה לולי השחיתו היתה הכוונה לשום אותם
במעלת ימות המשיח ועולם הבא שיעד בזאת הפרשה בלי ס פ ק , . . .עד כאן
דברי ר׳ עובדיה ספורנו.
32
31
ב נ
ר ג
ש ר א
י
ו
ה א ד פ
מ
מ
ן
ה ן ו ן ז י
א מ ר :
ן ל ז ה
א
ן ל ק ח ת
ת
ם
כ
)חמשך יבא(
בר
א ש
,
ת
ש ך ש י ם
כ י ם ן ך ן ת ׳
אחריהם .כך הוא מסכיו
ד
ב ר
ב מ ך ך ש ׳
נ פ ל א
מ ו ו
כ י
ה ק ן ב ע י ם
״ ן צ
ע ״ לל
ק
נ
ה ת ן ל ך ן ת
כ
א ת
ן א ן פ ן
מ כ ן
ואופי הענפים אשר יבואו
ל זרעו של חם עבור מעשי אביהם :דע כי יש
ג מ ש ב י ם
א ח ו
ה י ם ן ו י ת
כ מ ו
שהאילן ענפיו נמשכים אחר
העיקר והיסודות ,עכ״ל .ספר בראשית מספר אודות אותם האנשים המניחים את היסודות
לאנושות כולה ,ואין לצפות למצוא בענפים אשר יצמחו מה שאין בכח אצל השרשים
שנשתרשו.
31וכאן
נצ י
ח
ש
כ
לומר
מ ק ו ם
ת
א ת נ ו
ה י א | (
ך ן ו
ל
כ
י
ש ל
ן י ן ו
ל ע נ ן ת
מ ע נ ה
ה ס י פ ן ו י ם
י כ ן ל
מ ס י פ ו ר י ם
ה א ל ה
ל ל מ ן י
א
א ל ה
ח ו ש
ב ת ו ר ה
מ ש ג י א ן ת
ל מ י י ם
ץ
השאלה
ע ל
מ ה
.
נ ו ה י ם
1ן ו ן ו י ת
מהו הערך הנצחי )שהרי תורתנואנו לומר כי הערך הנצחי הוא בלימוד
ה ה ם
ן < א
י
ע ט ו
כמותם .לפי דברינו ניתן
לא לעשות ,אלא מה כן לעשות כאשר .יתקן
עולם מלכות ש־די״ ו כ ר !
2
3ויקרא מ ׳ יא ,ד .ה .״ונתתי משכני בתוככם״.
״ ךןקא ,ולא במקום אחר.
33כלומר ,ה ה ד
ג ש ה
פ ע מ י י ם
ע ל
34כלומר ,פסוק זה )שמות ו,
״ ש מ ה
ז (
בא לתאר את דרגת בני ישראל לקראת קבלת התורה
)אחרי ״והוצאתי״ ״והצלתי״ ״וגאלתי״( ,והוא אותו לשון ממש )״והייתי לכם לא־להים״(
שמצאנו כאן בויקרא בתיאור דרגת בני ישראל לעתיד לבא ,אשר לפי הספורנו הוא דרגת
אדם הראשון שלפני החטא.
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב אורבך
עיוני מקרא
א.
1
פרשת ״ויחי״ משופעת היא בברכות .לא פחות מ־ 15פ ע פ מופיע ב ו •
השרש ״ ב ־ ר ־ ך ׳ (1 :ויברך אתי )מח ,ג ( ; (2ואברכם )מח ,ט(; (3ויברך ארג
יוסף )מח ,טו(; (4יברך את הנערים )מח ,טז(; (5ויברכם )מח ,כ(; (6ב ל
יברך ישראל )שם(; (7ואת ש־די ויברכך )מט ,כה(; (12—8ברכות — 5
פעמים )מט ,כה—כו(; (13ויברך אותם )מט ,כח(; (15*14כברכתו ב ר ך
)שם( .מתוך ה־ 15נוטל יוסף שבע ב ר כ ו ת !
2
ואמנם יאה ליעקב אבינו לברך עם סיכום מפעל חייו ,שהרי ,,טוב עין ה ו א
יברך״ ומנין שנותיו של יעקב הוא ,עתה ,ערב פטירתו — — 147כמנין ״טונ:
עין״ ו
3
ב.
4
על אף ההלכה המפורשת בדבר יתרון הבכור על אחיו ,הרי שתופעת
העדפתו או עדיפותו של הלא־בכור על חבכור עוברת כחוט השני בספר
בראשית ומצויה גם במקומות רבים אחרים במקרא.
א( אצל קין והבל מציגו :״ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה׳ .והבל
הביא גם הוא מבכורות צאנו ומהלבהן .וישע ה׳ אל הבל ואל מגחתו ,ואל ק ץ
ואל מגחתו לא ש ע ה ״ .
5
ב( אצל בני גח מציגו :״ויקח שם ויפת את השמלה …בריר יי׳ א־להי שם…
יפת אלקים ליפת וישכון באהלי ש ם ״ .
6
מ צ י ב
;
י
ג( לגבי ישמעאל ייצח?
״ויתן אברהם את כל אשר לו ליצהק״ .
״
כ י
ב י צ ח
ק
י
קי
א
לי
ז ר ע
ז
״ •
ועוד:
8
1המספר 15הוא אחד המספרים הסמליים .מקור הדבר ,כנראה ,בשם הי ייד
י׳ )=.(15
לענין ברכה חשוב ,כמובן ,לזכור ,כי ב׳״ברכת כהנים״ 15תיבות.
2ראה 8 ,(7 ,(3י.(12
3משלי כב ,ט .וראה סוטה ל־׳ח ע׳׳ב- :אל תיקרי ,יבורך׳ אלא ,יברך.״ וראה עוד במדבר
רבה כ״א ,ט״ו.
4דברים כא ,טז—יז.
5בראשית ה ג—ה.
6שם ט ,כג—כז .ויפת גדול שבאחים היה ן ראה סנהדרין ס״ט ע״ב ובראשית רבי״ ל״ז ז׳
7בראשית כא ,יב.
8שם כה ,ה.
62
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
״אי׳
6
את
ד( מבניי יצחק עדו ו מ ^ ^ 0
ע ישב אתלימ׳׳ זונה נהי,
ה(
•דוי ״ .
!ןיהלדי׳
10
ראובן מאנד את )11
ו( ״שמעון ולוי אמי **,״*י'
2עט שמאבד את זהותו ו'* ,
^
אפיי
,
ז(
לאה
^
אצל מנשה ואפויםנזע׳•׳^^
גג
0
*,ד,׳׳ •
כל
״
בגי
א
^ '
, ,
ח( .אצל מ י ל ף ^ ^ מ ז ף
•:נכבדה ביותר -נשיאת ^ י׳
לעומת כל אלה נמצא^נ^י׳^'
ד
יגזנן>
א(
לאי
לד
קרן
ד״נהלגי׳
כ
״מלו••
,ללל
ג
עפר י ' ^
י 0
אבדם לעומת טעו
י ו ם
*
.ל,א0
ו י לעומת בנימין -נ י ן גני וחל•
* י י י ו לצומת מ מ
•יו
יימאלה :ה א -
הפרטי מל
לתופעו״
^
^
1ג י י י 8 5ג
**יע״״^
יתי
כ
ג
ע
ש
י
ד
א
א ל ת
* ומקרה נ ש
ן ו א ה ןהפ ל א
:
'
בקבוצי'^יה
יאילי
^ ״י
^ ^
^,גדגנל
״ ה צ נ ן ע י ם
״
3
״
ז ן כ
״ * י *
הגדיל
ע על *
י ם לש״
פ
ב
כ
ו
ש
ת
נ
נ
ש
ע מ ד ם1
:״ראיבז
ו
ובדרך צחות אפי
^ילוייזדעיוןזהמדבי/יףב^^יהר^אל
בכורי אתה …יתד שאת ויתר
ען …אל תותר״
ומי שאינו יתר — יןתו ן
1 6
י
ם
ה
יי י'
מ
4
יי
,ירא א
יאסל*
*.״*דלי* ^ _
מ יאסי
* ז י ^ ; > ר
ב א ז
ן
.
י
ן /ה
ש נ
7
ל ג ו יי ''
י
? >,לני ך ^
)יעקב( לגלות את הקץ ונס^י׳
1,ל מ ה באמת נסתלקה
ל^ל לי *
ממני* ל*
שכינו ,״״יי?
״
אל עמיו ,אם ח״ו יש פסול במיטתי׳
;
ו
י ע
תג׳
3
כל׳
י
י
ה ר
״ 0
ן ן ג
אר
י י
9שם שם ,לב-לל .וככר נאמר זני
10דברי־הימים א ה ,א-ב.
ו ה מ ד י ש י ם
< פ ס ? 1
זד
ננגי ׳
ן י
ל י ג
בר
״י "
ג
**) 1י
זא
ח
< ״
י
13בראשית מה ,כ.
14במדבר ג ,כת—לא.
15ראה סנהדרין ס״ט ע״ב•
16בראשית מט ,ג־־־י•
17שם שם ,א.
1 8
ש
י ״י
ש ם
עפ
19ראה ,למשל׳
״
י
ד״יל
ג(
*.יו/
'
"'ספרי
11ראה התרגומים
12בברכת משד ,אינו נזכר כלל .זי*י׳
שנעיר׳
' י *•י•
0ס ח י ם
www.daat.ac.il
א ש
י י
.
'
,כה•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אדרבה ,ראוים הם לגילוי הקץ• חז״ל )ובעקבותיהם פרשנים קדמונים( מ ע ל י ם
גם את הרעיון של העדר האותיות ד /,ט /ק׳ ,צ ) /הטנא י[קץ( ב ש מ ו ת
ה ש ב ט י ם .ועוד קשה :הרי באמת גילה יעקב לבגיו ,בברכתו ,א ת ה ק ץ —
גבואות לעתיד לבוא — אם כי לא את הקץ האחרון ן
20
נלע״ד ,כי לפי הפשט סיבת הסתלקותה )החלקית( של השכיבה מ י ע ק ב
נבעה מכך ,שבבואו לברך את בניו נוכח לדעת כי יהיה עליו להתחיל ב ד ב ר י
כיבושין )לראובן ,שמעון ולוי(; וכידוע ״כל הכועס נבואה מ ס ת ל ק ת מ מ נ ו ״ ״
והנה רמזה לנו התורה בצורה מופלאה על כל הרעיונות האלה כ מ ס פ ר ה ת י ב ו ת
והאותיות של ברכת יעקב בדיוק נמרץ.
//יעקב אבינו//
י
דוק ותמצא :בברכת יעקב 251ת י ב ו ת ״ —
)בגימטריא (251שמו בברכתו; כן רמז לבניו בכך ,כי בדבריי /,אין קץ//
)בגימטריא ;(251ולבל יחששו כי בחטאם הוא ,הוסיף ורמז להם ב א ו ת ו מ ס פ ד
״ ג פ אין בכם לא ח׳ ולא ט׳/׳ )בגימטריא !(251
עת
* ל
׳־־־
^ ־־
ואילו מספר האותיות ל
שיתוקן הפגם ,שהיה בלבו של יעקב על חלק מבגיו .שהרי מ ה ג א מ ר ש
//יהשיכ
״הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא״ ,ופעולתו ד > י
ל ב אבות על ב נ י ם ״ )בגימטריא !(966
מזכה לו )לקץ( בכל יום שיבוא!
ב
ב
ש
ר
כ
ת
ב
ר
6
6
ה
כ
9
ם
ת
ז
ר ו
ע
ת
י
ה
ם
ר א ש
ת
ג ה
ה
ף
:
23
ד.
קריעת ים־םוף ,כמוה כמתן־תורה ,היא מהמאורעות הניםיים ה ד ר מ ט י י ם
ביותר בתולדות ישראל ובקורות העולם .בזה כן בזה נתגלה כבוד ה׳ י־יייי—
רבים ,איפוא ,מאמרי חז״ל המבקשים להעמידנו על הזיקה שבין שגי ה מ א ו ר ע ו ת
״
ע ז י
ח
מ
ר
ת
י"
ה ״
־־
א י
ז ׳
ע ז י
׳
א
ל
ת ו ר ה
א
ש
נ
א
מ
ר
) ב ז כ ו ת (
:
ע
״יי'
71
ז
ל
ד ב י ו ת
ע מ
ש
א
י יתן״24
ת
ד
י עתיד
י" *
״קומי ל ך ׳ — לכי כתיב ,י״וד—עשרה׳
לקבל בסיגי …ו״עת הזמיר הגיע״ …הגיע זמן שתעשה לי זמרה ,ש נ א מ ר ע
וזמרת י־ה״ .הגיע זמנה של תורה להנתן ,שכתוב בה ״זמירות י ל י ח ק י ך 2 5 / /
י
י
ה י
״יבוא זה ויקבל זאת מזה לעם זו .יבוא זה ,זה משה״ .ויקבל
א ל ,שניא
יי ל י
•״ ל
"ל
התורה …מזה ,זה הקב״ה ,דכיזיב׳•
י
עם זו ק ג י ת ״ .
ז
ז ה א
י
ו א ג ו ה ו
ע פ ז
א
י ש ר
26
20ראה ב״תורה שלמה״ להרה״ג מ .כשר לבראשית מט ,א אות כא .וראה 7ז ^
י
המורים״ )מהדורת רייניץ( לפסוק זה והערה 29שם.
21פסהים ס״ו ע״ב ? והשווה :שבת ל׳ ע׳׳ב ן פסהים קי״ז ע״א.
22פד״ראובן בכורי אתה׳׳ עד ״ולערב יהלק שלל״.
23מלאכי ג ,בג—כד.
24מכילתא.
25מדרש תנחומא מהדורת באבער ,בא זי .וראה שם עמ׳ 46הערה עו.
26מנחות ג״ג ע״ב.
64
www.daat.ac.il
א
ד
ז י
מ
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
המובאות הנ״ל ורבות אחרות שכמותן בספרות חז״ל בגויות על זיקות
יגובדעימ ושבלעון .להלן ברצוננו להצביע על זיקות שבמספר .אך תחילה
עלינו להקדים שאלה :על מה ולמה גכתבת השירה בשיטת ״אריה על גבי
לבנה״ ו מה נותן ומה מוסיף הדבר לכתוב ן האפשר ללמוד מכד דברים שאי
אפשר היה ללומדם אילו נכתבה השירה בכתיבה רהוטה ,או בדומא לשירת
״האזינו״ י
נראה לי להשיב על שאלה זו בהיוב :השירה בדרך כתיבתה המיוהדת
מספקת לנו נתונים חדשים לעיון ,הלוא הם ראשי השיטין ופופיהן וראשי הטורים
רסופיהס .נבחן לאור האמור את טור האותיות הבא:
2 7
א)ת השירה( ,א)שירה( ,ז<ה( ,מ)רכבת( ,י)מינך( …מ ב נ י ישראל( —
ם״ה בגימטריא .1369ומעתה נשאל :מה למספר זה ולמתן תורה? והתשובה:
1369הוא בדיוק נמרץ משפר האותיות של פרשת מתן תורה )שמות פרק י״ט— ,
כל הפרק( !
נבדוק עתה את סופי השיטין) :ויאמר() ,000) ,1ל(י) …. ,הי(ם — ס״ה
בגימטריא .1632ושוב נשאל :מה טיבו של מספר זה י והנה על הפסוק ״הים
ראה ועם״ אמרו חז״ל :״בזכות עצמותיו של יוסף״ — האם דבר זה
מרומז בכתוב ל אמנם כן 1632 :הוא הגימטריא של ״ויקה משה את עצמות
יוסף״ 31
גם לראשי הפסוקים יש ,לדעתנו ,״משמעות״ .ראשי הפסוקים של תשעה־
עשר פסוקי השירה עולים כגימטריא .1865והגה התחבטו הז״ל ,ובעקבותיהם
פילוסופים ופרשנים ,בסוגית ״נס וטבע״ ,שהרי הגם ,החריג מדרך הטבע ,עומד,
ולא יעבור״־ .סתירה זו יושבה באמצעות
ק
לכאורה ,ב י ל
הקביעה ,כי הקב״ה ״שיבץ״ גם את החריגים בטבע משעת מעשה ב ר א ש י ת .
האם יש ראיה לרעיון' זה ,לענין נם קריעת ים־סוף ,ב״שירת הים״ י אכן יש!
של ״מעשה כ ר א ש י ת ״ ! "
אי
1865איבו ל
ומידי דברנו בענין מספר האותיות של ״מעשה בראשית״ נציין עוד ,כי
מספר זה חוזר אלינו בפרשה גוםפת ,וגם שם משמעותי הוא :לדיני כלאים
28
3 0
89
י
3
ם ת
ר ה
ר ע י ן ן
״ ח
נ ת ן
33
א
א
מ 6מ ר
ה
ת י ו ת
27מגילה ט״ז ע״ב.
2 8
על ״משמעותו״ של מספר זה ראה ט .וכסלר ,״ספורות״ ,סיגי ,ספר היובל ,תשי׳׳ח ,עמ׳
,1968עמי .93
שיב .וראה עוד בספרו ״צפונות במסורת ישראל״,
29תהלים קיר ,ג.
30מכילתא בשלח פרשה ג )מהדורת הורוביץ־רבין עמ׳ (99ן בראשית רבה פ״ז ,ח׳.
31שמות יג ,ימ.
32תהלים קמח ,ו.
33ראה ,למשל ,בראשית רבה ה ,ג ז וראה סיכום סוגיה זו אצל א .א .אורבל ,חז״ל —
פרקי אמונות ודעות ,ירושלים ,תשכ״ט ,עמי .95—92
34בראשית א ,א—ב ,ד .וראה ניתוח הטקסט במאמרו של וכסלר ,שם עמ׳ שיא ,ובספרו
שם עמ׳ .91
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ש
״ ן שם
.3 ,
ושעטנו מקדימה התורה את המלים
אריכות דברים ,שעיקרם ,כי העובר על דינים אלה ״משנה ומכחיש ב מ
׳
י ת
בראשית) …ו(מבטל הקות ש מ י ם . . .ולכך אמר בהם ,את
כי חם חקות שמים .וכד אמר רבי חנינא משום רבי פינחס :משום חוקים שחקקתי
בהם את עולמי״ .ואמנם ,המלים ״את חקתי תשמרו״ עולות בגימטריא !865׳
ובכך נרמזת הזיקה ל״מעשה בראשית״ ,שהוא ״הקות שמים וארץ״' •
א
״
ת
ת
ק
ת
ת ש מ ר ר
י
ב ר מ ג
5
ע ש ה
ש נ ן ר ר
ח ק ת
3
ה.
_ ,אמרות
:
איתא במדרש ריש פ
,הלאה א
,״
ה׳ אמרות טהרות׳ .אמר ר׳ י
מבחינים בתופעה מוזרה :אין בכל דבריו של ריב״ל אפילו מילה אהת ה נ י
לפרשת ״פרה אדומה״ ,שעליה מוסבת הדרשה .להלן באות דרשות ל חכמי
שונים ועל ענינים שונים ,ובסיפא מצינו :״ר׳ יוהנן בן פזי פתר קרא ב פ
פרה ,שיש בה משבעה שבעה ו כ ו ״ ׳ .נראה בעליל ,שהוא מתייהם בדרשתי
לסיפא של הפסוק הנ״ל בתהלים ,דהיינו ,״מזקק שבעתים״ .אולם אם כ י ־־"
הרישא למה לו? נלע״ד שר׳ הנן בן פזי הבהין ,כי גם ברישא רמז ל ע נ ׳
וכן הבין את הפסוק :״אמרות טהרות״ -הסר וא״ו קדמאה כתיב ,כ ל ׳
י נ י )טומאה(
אל תקרי טהורות אלא טהרות ,ופירושו :האמרות העוסקות
וטהרה ,היינו ״פרשת פרה״ -״מזקק שבעתים״ -״יש בה שבעה שבעה וכי׳״״
ר ש ת
״ ח ק ת ״
: 3
״ ׳ ץ א ת
ה ת ן ר ה ׳
ח
ק
ת
מ
ש
א
נו
38
ב ן
ה ו ש ע
ל ו י
י
ו כ ו
נ
ו
ק ן ר א
ם
ג ע ת
0
ש
ר ש ת
יננו
ו מ ר
ב ע נ
כאסמכתא לפירושנו זה נציע כאן רמז מפתיע :״אמרות טהרות״ ־־־
ק ותמצא
.
,
ודווקא בכתיב הדיג ז ה ,הסר וא״ו -עולה
משפר האותיות של פרשת ״פרה אדומה״ הוא בדיוק נ מ ת !1267ל פ י
״פרה אדומה״ יאה ,איפוא ,ההגדרה ״אמרות טהרות״!
:
3 9
א
ב ג י מ ט ר
1 2 6 7
ד ו
ש ת
ו.
ב
ע נ י ן
איתא בספרים שונים ,בניסוהים שונים ובשם הכמים שונים,
ה תוכהה״ שבפרשת ״כי ת ב י א ״ : -יש ב״תוכהה״ 676תיבות ונזכר
ו ־ .676 = 2 6 2 6את ח ר 26פעם שם הוי״ה )העולה כ״ו ] ־ ( [ 2 6
המספרית הזאת הולם יפה הפסוק ״רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ת ״ ׳
שהרי רעות = – 676ומהן יצילנו ה׳ )=.(26
ג ר
ע ו ב
'
ה
א
,
1
35ויקרא יט ,יט.
36ירמיהו לג ,כה.
37במדבר רבה י״ט ,כ׳.
38תהלים יב ,ז.
39שאם לא לצייד לימוד כלשהו היינו מצפים כאן לכתיב
מ ל א
.
ור
אד ,דבריו החשובים
הרב י .בארי ז״ל בפתח ספרו ״כבודה של תורה״ ,ירושלים ,תשכ״ת.
40דברים כח ,טו—סח.
41תהלים לד ,כ.
66
www.daat.ac.il
ע
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
זה גס
^
^ "יא רק לכאורה ,כי למרבה הצער פשוט גשתבש אחר
ייאין
^
לקבוע מי( במגיין התיבות .בב״ד פסוקי ה״חוכחה״,
״יהי
^
ע ו כ י ׳' ומסיימת ב״ואין קנה״ ,יש בדיוק 775
^*
ו^
י ־ =-הוי״ה 26פעם כגאמר לעיל!
'
את
כסבי חכם ובקי צמ״ם כהר״ר שמואל אשכנזי שליט״א,
^ ׳•ד
תיא .אלא שכיד בקיאותו הטובה סיפק לגו את
פרו י" ,
^
.שבהם גוכר הרעיון לראשוגה; ועל כך יבוא על הברכה.
יאל
' :״והגה ראיתי כתוב משם האר״י ז״ל ,דיס בתוכחה
יית ) ן
^
^ בות( ,וכגגדן גזכר כ ו פעמים שם הוי״ה ב״ה העולה בו״
^ 0
׳יעי .והס ממתקים את ה ק ל ל ו ת . . .וז״ש רבות רעות צדיק,
* ־׳׳ ר ך
^ סי> .שגדול ו ר ב )הוא( מכל רעות ,בגימטריא תרעי
^ תיו
ח נ י ת ( שבקללות ,צדיק ,מיתת הצדיק ,כי מכולם ,מכל
יזייל
.
^ ׳ מות הקדושים של הוי״ה ב״ה ,משא״כ מיתת הצדיק היא
> $
י ילא הומתקה והיא הקשה שבכל הקללות ומש״ה היא
^ ל ןי
ית עהומחקו״ – .כאן מצויה הטעות ,כנראה ,לראשוגה'.
•ת ^
* ' יעקב צבי י א ל י ש ״ בשם מהר״ש אוםטרפלייא):0
הקל
5
י ״ י שם הוי׳ מתבטלים ,כי הוי׳ פעמים הוי׳ גי׳ רטית
ר
לא גאמר דבר
״_ .
,
^ י ק ומכול• י ,ל
^
^ י ס ל ^ ״תוכחה״ וממילא געדר השיבוש.
נ
ה
ם
א
ת ע ן מ
5
ד
ה ד ב
כ
ר
כ י
י י ה
יזס
ס
ת
ע ן ף
4
י ר
ן׳(ל
5ו
צה
ת
ק ״
נן
ל א
כ
ח
ר
?
י ס ן ת
ע
ע ו ת
י
צ
ד
'• ו
י ז ג
מ צ ן
.
נ ו
ה
ר י י ק א
כ א ן
״ ל בעיגה עומדת .וגם השארנו בצ״ע את ״משמעות״
לייסב!
תקנ* יר מ-ה
^
י
1
ת י
ל ׳ ליר -רעו״־.
הודעה ל ק ה ל החזרגי
בעזה״ י הוצאתי לאור ספר
ח
זון
למועד
ע ל
הלכות שמחות
ע ל
כ
ל פרטיהן ודקדוקיה! בלשון צח וקל
הרב ח .ז .ג ר ו ס ב ו ג
כובשי קטמון 1ירושלים
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אברהם סופר
הערות והגהות למסכת סגהדדץ
)המשך(
ל ,א בגמרא :אני ראיתי א ב י כ ם . . .של מעשר שני ה ן . . .כל שבידו ליטול
דבריו קיימין״ — פי׳ רש״י :״דמה לו לשקר אם רוצה נוטלן ונותנן למי שהוא
מעיד עליו״ ,ואינני מבין ,הא תינה בשל פלוני הן אבל במעשר שני הן לא שייך
טעם זה כמובן ,וצ״ע .והנה הרמב״ם הל׳ זכייה ומתנה פ״י ה״ד• והל׳ ז׳ כ ת ב
כלשון הגמרא ולשון הרי״ף ,אבל בהל׳ ר שכ׳ :״אני ראיתי את אביכם״ וכוי
שיגר ,לשון הגמרא והרי״ף ובמקום ״מעשר שגי״ כ׳ ״של מעשר הן״ .ואולי
מטעם שכתבתי ,שהרי כמעשר באמת בידו ליטלן וליתגן ללוי או לכהן ,אבל לשון
הגמ׳ ,הרי״ף והרא״ש שכ״כ כמעשר שני צל״ע )וזה ששיגה הרמב״ם את
סדר ההלכות שבברייתא פירש טעמו התורת ההיים בסוגיין ד״ה ת״ר( .והגה
הרמב״ם בהל׳ מעשר שגי פ״ו ה״ג וה״ו הזר וכתב שם ההלכה השגייה והשלישית
שבברייתא שלגו )אלא ששיגה את הסדר שבגמרא וכן את הסדר ש כ ת ב בהל׳
זכייה ומתנה ,ואינני יודע טעמו ,ופירושו של התו״ה הנ״ל אין לו מקום כאן
כלל ,ודוק( .אבל את ההלכה הראשונה שבברייתא לא כתבה עוד פעם בהל׳
מעשר ,וצ״ב; ודע שמ״ש בעין משפט אות ג :מיי׳ פ״ו מהל׳ מעשר״ ,היא ט״ס
וצריכה להמהק ולכתבה באות ד ואות ה ,וצ״ל :״הל׳ מעשר שגי״ ,ומ״ש ש ם :
״סי׳ רכה״ צ״ל :״סי׳ רגה״ .ועי׳ טור חו״מ רב״ה םי״ד )וכן העתיק בשו״ע שם
ס״ט( שכ׳ :״היה פקדון ביד א ב י ה ם . . .״ ,ולעג״ד הטור קמ״ל שאפילו אם
הבנים יודעים שדבר זה פקדון היה בידו ,וד״ז ליתא לא בברייתא שלגו ולא
בשאר פוסקים ,וגושאי כליו לא עמדו על זה; ושם בסעיף יג כ׳ הטור ג /,וכן
אם בא א ח ד . . .״ ,וכ׳ הפרישה וז״ל :״וכן שכתב רבינו אינו מדוקדק ו ל י ת א
בשום פ ו ס ק . . .״ עכ״ל .ודבריו תמוהים ,שהרי גם הרמב״ם הל׳ זכייה ו מ ת נ ה
פ״ט ה״ו כ׳ :״וכן אם בא א ה ד . . .״ ,ולפי פירושו של התורת היים ש ה ז כ ר ת י
לעיל לשון הטור הוא בדקדוק גמור ,ואכמ״ל.
שם רש״י ד״ה לימא דלא צריך להיות לפגי ד״ה עד שיראו.
שם בהגהות ד״י ב״ר רפאל )בסוף המסכתא( :״ . . .ואם שמהייבים כ ו ת ב י ן , . .
וממילא ידעיגן דהג׳ מזכה או מחייב ואין צריך להגיהה פלוני מהייב״
נ״ל שמרש״י )ד״ה למאן דאמר( שכ׳ :דלהכי כתביגן פלוגתא בהדי*״ ,מ ז ה
יוצא ברור שלא כדבריו אלא כהגהת הרי״פ ז״ל.
ל ,ב רש״י ד״ה דאמר ליה לכתרא — לעג״ד ברור שדיבור זה צריד ל ה י ו ת
דיבור אהד עם הדיבור שלפגיו ,ואין כאן הבאה מן הגמ׳ אלא דברי רש״י הם.
לא ,א במשנה :״ואמר אין לי ע ד י ם . . .ומצא עדים הרי זה אינו כלום״
הר״ן בהי׳ )סד״ה הא קמ״ל( פי׳ למה שינה התנא ממ״ש ברישא ד מ ת נ י ׳
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״אינו סותר״ )הרש״ש בהגהותיו זכה לכוון לדברי הר״ן עיי׳׳ש( .ולענ״ד נראה
שפירוש המלים :״ה״ז אינו כ ל ו ם /הוא שהב״ד אינו שומע דברי העדים כלל
ואינו מקבל עדותן )עמ״ש לעיל כט ,א ד״ד .שם במשנה )השני(( .וראי׳ לדברי
ממ״ש הםמ״ע חו״מ כ סק״ג שכ׳ :״אם הוא גדול ואמר תהילה תו אין מקכלין
עדות״ ולכן קשים לי מאד דברי התומים שם )אורים סק״ב( שכ׳ שגם לתביעה
אחרת פסולים הם ״ואם אמריגן דשכרן הרי הם פסולים שהעידו שקר כ כ ״ ד . . .״ ,
וכן קשים לי מאד דברי הגתיבות שם ,שהרי בגדון דידן אין העדים מעידים
כלל ,דחב״ד איגו מקפל עדותן משום דמחזקיגן ששכרם ,אבל לפסול אותם
לעדות אחרת מאן דכר שמיה ,שהרי לא אמרו לפגי הב״ד כלום ,ואולי ברגע
האחרון יתחרטו ולא ישקרו ,וא״כ גם ראיית חגתיבות משטר איגו מובן לי כלל,
דכיון דעדים שחתמו על חשטר כגחקרה עדותן בב״ד ,הוי כאלו העידו כבר
בב״ד וכמש״כ הרשב״ם בבא בתרא מט ריש עמ׳ א ,ולכן גפסלו גם לעדות
אחרת ,ואיגו דומה כלל לגדון שלגו .ואכמ״ל.
חב״ח חו״מ כ׳ מביא שו״ת הרא״ש דתרתי בעיגן שהב״ד שאלוהו והוא
השיב אין לי עיי״ש .ולעג״ד צ״ב איך חדין אם אמר מעצמו ,בלי שאלת ב״ד,
אין לי עדים או ראייה ואח״כ שאלוחו ושתק ,עי׳ ב״י חו״מ לב אות כד וש״ך
חו״מ פא םקכ״ח ,והדברים ארוכים.
,
שפ רש״י ד״ה הלכה כרבן שמעון :״אקמייתא קאי״ — מזה יוצא ברור
שלפני רש״י היתה כל המשגה משגה אחת וכמו שהיא בגמרא שלגו ולא כגי׳
הרי״ף ור״ח ורא״ש שהרישא היא משגה לעצמה ועליה באה הגמ׳ :״ א מ ר . . .
הלכה כרשב״ג״ ,ועוד למדתי מדברי רש״י שגם לפניו היה כבגמ׳ בלי הבאה
מן המשגה :״אמר ר ש ב ״ ג . . .״ומצא לאהד שלשים״ ,אבל ביד רמ״ה ישגה
בגמ׳ הבאה זו לפגי ״אמר ר ב ה . . .הלכה כרשב״ג״.
לכ ,א כמשנה :״הטמאות והטהרות״ — ברש״י הגי׳ :״הטהרות והטמאות״.
וכן הוא במשגתגו המובאה בגטין נט ,א וכן בברייתא לקמן לו ,א אבל רש״י
שם גריס :״הטמאות והטהרות״ וכן היא גירסתו גם בגיטין שם .עיי״ש ד״ד,
מתהילין ,וצ״ב.
שם רש״י ד״ה כדרישה וחקירה :״ . . .את העדים שגאמר . . .לכם ובדיגי׳ ״ —
גראד ,לי שחמלד .חעדים חיא סוף דיבור ואחריה צ״ל שתי גקודות ,ומן המלה
״שגאמר״ מתחיל דיבור חדש וחחבאח מן חמשגח חיא :״ ש ג א מ ר . . .לכם״,
ואח״ז מתחיל פי׳ רש״י :״ ו ב ד י נ י . . .״ .
שם רש״י ד״ה ודיני נפשות :״כדאמר לקמן לא תטה״ —
עליו המהרש״א ולא תי׳ כלום ,וזכה לכוון לחי׳ הר״ן שהקשה
ותירצה עיי״ש ,ועי׳ גם יד רמ״ה שכ׳ כמש״כ המהרש״א אבל
רש״י אלא כשני פירושים על המשנה )במהרש״א אפשר לומר
אחת לבד ,ואכמ״ל( .ואח״כ הוסיף גם הטעם שכ׳ רש״י ,ועי׳
בחמרא וחיי ד״ד ,בפירש״י ,ואכמ״ל.
עי׳ מה שהקשח
קו׳ זו על רש״י
לא כקושיא על
שהקשה רק קו׳
ערוך לנר ,ועי׳
שפ רש״י ד״ה שזמנו כתוב צריך להיות לפני ד״ה באחד בניסן.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם דש״י ד״ה חיישינן שמא אחרוהו :״שלא יביאוהו לידי הזמה״ —
הערוד לנר )ד״ה שם בא״ד( כ׳ וז״ל :״לפי מה שפי׳ התום׳ בגיטין שם דמהיני
לשילי יכולים לבוא ביום אהד לא שייך בזה הזמה וצ״ל דעצה טובה היא
שלא ישקרו״ עכ״ל .לענ״ד דבריו תמוהים מאד ,ולשון רש״י מדוקדק מאד,
שהרי אפשר שהעדים המזימים יאמרו כל היום כולו עמנו הייתם ב ה ע י .
ומצוה ליישב דברי הערוך לנר ז״ל.
שם רש׳׳י ד״ה אמר רבי :״וברייתא דרבנן בתר תקנתא״ — צ״ע מדוע לא
כ׳ רש״י ומתניתין ]שטרי הוב וכו׳[ וברייתא דרבנן ,וביד רמ״ה םד״ה ומקשינן
כ׳ :״ומתניתין ו ב ר י י ת א . . .״ .
שם כגמרא :״אור הנר בברור היל משתה שם משתה שם״ — לענ״ד באור
הנר אמרו משתה שם משום שבבית שהיה האור שם באותו בית היה המשתה,
אבל בקול ריהיים לא אמרו שפ כי לאו דווקא בבניין הריהיים היה הברית מילה.
שם כגמרא :״מדבריכם נזדכה פלוני ״— ופי׳ רש״י :״סופו לצאת מ ב ״ ד
זכאי לפי ראות עינינו״ .ולענ״ד צ״ב מה יאמרו אם לא נראה בעיניהם שיזדכה..
וגם לא נראה להם שכולם יהייבוהו ,כי יש סברא לזכות ולהובה .והמשנה אמרה
שכל פעם פותחין בזכות .ועמ״ש תום׳ חכמי אגגלי׳ ,וצ״ב.
שם רש״י ד״ה קרובה :״לעירה״ — הפרישה חו״מ סי׳ ערב סי״ח ,כ׳
שכווגת רש״י לעיר שתרצה ללכת אבל אין לומר לעירה שיצאה משם דא״כ קשה
למה שיגה רש״י ולא פי׳ קרובה אל היבשה כמ״ש לעיל ד״ה ואם עיי״ש.
ולעג״ד אין משום זה שום הכרע דכיון שדברי הגמרא ״שתיהן קרובות״ קאי
גם על הספיגות וגם על הגמלים לכן מפרש רש״י דבר שגופל על שניהם.
לג ,כ הגהות הרש״ש ד״ד .גמרא דכתיב :דלשון חמלה ג ו פ ל . . .״
זכה לכוון לתוספתא המובאה בהי׳ רביגו יוגה )ד״ה והילופא( שאמרו שם
להדיא כדבריו ,עיי״ש.
לד ,א דש״י ד״ה ר׳ יהושע :״דרבי יהושע לאו לאיפלוגי אתא״ —
ברור שכווגתו לאו לאיפלוגי על רבן גמליאל )וכמש״כ התורת היים וגם
ההמרא והיי ,עיי״ש( ,אבל לעג״ד ק״ק דרש״י הו״ל לפרש זה על רבן גמליאל
שלאו לאיפלוגי על ר׳ יהושע אתא ,שהרי ר״י הוא הראשון ור״ג הוא השני
במשגה ,וראה רש״י ותום׳ זבהים פג ,א.
שם ערוף לנר ד״ד ,אין מוגין — כדבריו ממש כ׳ להדיא הש״ך הו״מ כ ה
סקי״ט אות ב ,ועי׳ תפארת ישראל לקמן פרק ה אות לה ,וגם דבריו כ׳ כ ב ר
. 4.י ;11
הש״ך שם .י
;
לד ,בגמרא :״מגה״מ אמר קרא והוקע אותם לה׳ גגד השמש״ — ע׳ ת ו ר ת
היים שפי׳ ש״נגד השמש״ קאי גם על רישא דקרא ,והגה לפי דבריי הגי/
בגמרא )לקמן לה ,א( ״וכתוב״ )בוי״ו( גכוגה מאד )ע׳ גם בכוס ישועות( ,ולא
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כהגהת מהרש״ל ,ועי׳ גם בחמרא והיי )לקמן לה ,א ד״ד• ולקטלי( וע׳ ערוך לנר.
שם רש׳׳י ד״ה כלילה — ע׳ מה שהקשה המהרש״א םד״ה תום׳ וכוון
בקושייתו לתום׳ הכמי אגגליה ולרביגו יוגה והר״ן בהי׳ ,וע׳ תורת היים )ד״ד.
ר׳ יוהגן( ,ומה שהקשה התו״ה עוד דלמה לי לדרוש דאין רואין גגעים בלילה
מן וביום הראות וכו׳ ,בקושייתו וזו ותירוצו זכה לכוון להי׳ רביגו יוגה.
שפ תופ׳ ד״ה יום — ע׳ הגרי״פ) ,וע׳ תום׳ שבועות ל ,ב ד״ד .הכל(,
ולעג״ד קושייתו מיושבת במ״ש המאירי )סד״ה סומא( ,״שקבלת עדות תהלת
הדין וגמר הדין בהם באין כאחד״ ,ועמ״ש שם בהערותי ,שלגבי העדים הוי
גמר דין ולגבי הדין כולו הוי תהלת דין ,עיי״ש.
שם מהרש״א ד״ה גמרא שחט וזרק :״וה״ה דה״מ למימר בהפך העלה
וזרק״ ,כדבריו ממש כ׳ הר״ן בחי׳ ותי׳ :״אלא דפירוקא דסליק להאי פליק
להאי״ ,וע׳ ערוך לגר ד״ד .שם ערביגהו.
לה ,א כגמרא :וכתיב ותקה …את השק ותטהו לה אל הצור — רש״י
פ י ׳ :״אלמא מגולין היו לפי שתלויין על העצים׳ /וקשה להבין ,שהרי גם אם
מושכבים על הארץ יכולים להיות מגולים ,ולעג״ד ,י״ל שרש״י מפרש ותמהו
לה אל הצור ר״ל עליהם שהיו מוקעים בהר )כדכ׳ שמואל ב ,כא ,ט .ולא
כרד״ק ומצודת שם( וכיון שכ׳ ״ותטהו״ ,ולשון הטייה מציגו רק באהל לבד,
שהיריעה גטוייה מלמעלה למטה עד הארץ וא״כ ע״כ תלויים היו )כי במושכבים
על הארץ הול״ל ותכסם( ,והנה המאירי )ד״ד• ארבע( כ׳ וז״ל :״ותוקעה תלייה
היא כדכתיב והוקענום …וכתיב ותקה …את השק וכו׳ אלמא תלויים היו על
העצים והיו מגולים״ עכ״ל) ,והנה הפך את הםדר שברש״י( ולענ״ד ב ת ר
שמ״ש ״אלמא תלויים היו״ ,הייגו ממ״ש )בסיפא דפסוקא שרמז במלה ,וכו׳״(,
״ותטהו לה אל הצור״ ,וכמש״כ לעיל ,וע׳ תום׳ הכמי אגגליה.
שם רש׳׳י ד״ה הלק להם :״והולד אותם״ — ג״ל דבמקום ״והולך״ שצ״ל:
״והלוק״ ,וכ״ה ברש״י שבעין יעקב.
שם כרש״י :״ועובד ע״ז בסקילה וכל הגסקלין גתלין כדאמריגן״ —
ברור לי שכווגת רש״י היא ,וכל הגסקלין מהמת עבודת ע״ז ,דאיירי ביה ,ולא
כרש״ש שכ׳ שרש״ י תלי תגיא בדלא תגיא.
שם רש״י ד״ה מינשי
״ראשון״ צ״ל :״ששי״.
להו:
״ודקדקו
ביום
ראשון״ — לעג״ד
במקום
שפ תופי ד״ה אין :״הכא השיב תיקון דיש לו כפרה״ — אעפ״י שאי׳
לקמן מז ,ב :הרוגי ב״ד כיון דבדין מיקטלי לא הוי להו כפרה ,עיי״ש ,אבל
לקמן מב ,ב קרי להוצאה לסקילה ג״כ מכפר ,וק״ל.
שם ערוך לנר ד״ה לגמרי — ע׳ המרא והיי ד״ד• ובתוספות.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
לה ,כ כגמרא :״שבת שנדחית מפני עבודה.״״ — ע׳ ערוך לנר ובקושייתו
כוון לחמרא וחיי ושגיהם ז״ל זכו לכוון בקושייתם לתום׳ הכמי אגגליה ועיי״ש
שתי׳ בדרך אחרת.
לו ,א כגמרא :״והא הוה דוד הוה עירא היאירי״ -־ בערוך לגר )ד״ה
מימות משה( הקשה :לישגי הוה שמעי כמו דמשגי לגבי שלמה״ עיי״ש,
המהרש״א בסוגיין גט ,א כ׳ וז״ל :״וגבי דוד המ״ל דהוה שמעי אלא דגיהא ליה
למנקט עירא שהיה רבו״ עכ״ל.
שם
במשנה.
כגמרא :״הטהרות והטמאות״ — ע׳ הערתי לעיל לב ,א ד״ד .שם
שפ רש״י ד״ה דרכי וולפ — ולא פי׳ רש״י כלום ,וכן בגיטין נט ,א כ׳
רש״י רק את המלח ״וולם״ לבד ,וז״ל זקיגי חחתם סופר זצ״ל בהי׳ למפ׳
גיטין :״ציין רש״י וולם ולא פי׳ כלום ובםגהדרין כ׳ כך שמו ]בגמ׳ דפוס
ווילנא גדפס על הגליון :״ג״א כך שמו״[ ושמעתי בשם הגאון מוה׳ דוד או״ה
]= אופנהיים שהיה אב״ד ניקולשבורג ומדינת מעהרן כמאה שנים לפני ההתם
סופר[ ז״ל דרש״י כתב כן לאפוקי לוקס ולוס לעיל יא ,ב שהם שמות מובהקים
של גויים בחו״ל] ,ר״ל שרש״י כ׳ השם לבד כדי שלא יטעו לכתוב וי״ו
לפני חסמ״ך[.
שם רש״י ד״ה כמקום אהד :שאין כמותו בכל ישראל בתורד .ובגדולה״ —
בגיטין גט ,א ד״ח במקום אחד כ׳ רש״י שאין בישראל גדול בתורה ובעושר
כמותו.
לו ,ב כגמרא :״אין מושיבין בסגהדרין זקן״ — ע׳ חערתי לעיל טז ,ב
)ד״ה שם רש״י( ,גם לקמן לז ,א ד״ד .הוצרכו וסד״ה ולא היה כ׳ רש״י רק
מתו לבד ,א״כ גם משם ראייה דס״ל דמ״ש אין מושיבין זקן ר״ל לכתהלה,
עיי״ש,
שם כגמרא :״ודלמא מום ממש״ — ע׳ הערתי לעיל כז ,ב דייה שם רש״י
)הראשון(.
שפ בגמרא :״אמר רב אחא״ — ע׳ כסף משגה הל׳ םגהדרין פ״ב ה״ו.
שתעתיק לשון חגמ׳ :״אלא אמר רב אחא״ ,ולעג״ד היא גר׳ גכוגח ,ודוק ,וכבר
גתברר לי ברור גמור שמרן ז״ל דקדק מאד בכתבו לשון חגמ׳ לכתוב בדיוק
הגי׳ בגמ׳ שלפניו.
שם רש״י ד״ה לא תטה :״ומד .לגו לחוס על שור המועד״ — ע׳ ר ש ״
בהגהותיו שכ׳ :״לאו דווקא גקיט מועד דאפי׳ תם ורובע…״ ,ולי גראה שרש״י
גקט ״מועד״ לבד ,כיון שההיקש לבעלים שהשוד גדון גם כן בכ״ג )דממגו
אייריגן כאן( כ׳ במועד לבד ,שמות כא ,כט.
ש
שם כסוף העמוד רש״י ד״ה יושבין לפניהן צריך להיות לקמן לז ,א אהרי
ד״ה שלש שורות.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לז ,א שם במשנה :״שלש שורות של תלמידי הכמים יושבין לפניהן כל
אחד ואחד מכיר את מקומו״ — צ״ב למה לא כתבה המשגה ד״ז גם על הברי
הסנהדרין ומשנתנו מיירי מסנהדרי גדולה וקטנה )ע׳ רש״י בראש המשגה(
וע׳ רמב״ם הל׳ סנהדרין פ״א ה״ג ,ובסנהדרין של כג לא כ׳ רק על התלמידים
היושביס לפניהם ,וצ׳׳ב.
שם כמשנה :״חוצרכו לסמוך …אחד מן השניה בא לו.״״ — לענ״ד גם
אם יב מחייבין ויא מזכין שהוסיפו שנים שנים כדפי׳ רש״י בד״ה ושלש
שורות ]וכן אי׳ בגמרא לעיל יז ,א[ ,או באחד אומר איני יודע ,היתה ההוספה
ג״כ בסדר זה ,ואולי פי׳ רש״י :״הוצרכו לסמוך כגון שמת אחד מן חדייגין״,
משום שהמשנה נקטה כאן לשון יהיד ,אבל ה״ד ,בהוספה.
שם רש״י ד״ה לצאת לעסקיו צריך להיות לפני ד״ה עשרים ושלשה.
שם רש״י ד״ה לצאת לעסקיו :״חוץ ללשכה״ — נ״ל שהמלה ״לעסקיו״
היא פי׳ רש״י והנקודה צ״ל אהרי המלה ״לצאת״ ,ולפ״ז נכונים דברי הערוך
לנר כי אם ״לעסקיו״ היא מדברי הגמרא אין מקום לדבריו ,ודוק .ולמדתי מפי׳
רש״י שאם נשאר בלשכה מותר לו לעמוד אפי׳ אם לא נשתיירו כג יושבים
בחצי העגולה.
שם רש״י ד״ה טובע צריך להיות לפני ד״ה חותם.
שם רש״י ד״ה בשבילי :״וימשור ממנה״ — נ״ל דצ״ל :״וימשך ממנה״,
וברש״י שבעין יעקב :״וימשך הימנה״.
לז ,ב כגמרא :״אראח בגחמה — ע׳ רש״י
והב׳ שלמה קושיצקי ג״י )ראח חערתי לעיל
לומר לא אךאח בנחמד .כי קללת חכם אפילו
)כדאי׳ מכות יא ,א( ולכן אמר ״אראח״ שלא
מכות ה ,ב ותום׳ הגיגה טז ,ב,
כ ,ב בגמרא( אמר ,שלא רצה
על תנאי ואפי׳ בהגם היא באה
לקלל את עצמו.
שם רש״י ד״ה או אני :״שמעון בן שטח קא״ל הכי״ — אינני מבין מה
רצה רש״י להשמיעגו בזה ,הרי בגמרא מפורש :״ואמרתי לו …או אני״ ,וצ״ע.
שם רש״י ד״ה נופל מן צריך להיות לפגי ד״ה גהש.
שם רש״י ד״ה נופל מן :״וקומה שלו הרי כאן שלש״ — ע׳ ערוך לגר,
ודע שבכתובות ל ,ב וכן בסוטח ח ,ב לא כ׳ רש״י מלים אלה :״וקומה …שלש״.
שם רש״י ד״ה שזה הרגו ]כן צ״ל[ :״שדרך פופים מזויינים לחכות פופים
שבצדו״ — תמוה לי פופים מאן דכר שמייהו״ הלא בגמלים אייריגן )ראה
רש״י דבור שלפני זה( ,בשבועות לד ,א ,לא כ׳ רש״י ד״ז כלל ,והרשב״ם בבא
בתרא צג ,א )ד״ה גמל( כ׳ :״.״גמל אהור כנגד אהוד ופתם בהמות …ומכין
זכרים זה את זה )כך שמעתיה מרבינו זקני מ״כ(״.
שם רש״י ד״ה חבורות חכורות — לפי הגירםא שבגמרא דבור זה צ״ל
לפני הדבור פצעים ,אבל ג״ל שרש״י גריס בגמרא כסדר דבוריו משום שבפסוק
www.daat.ac.il
73
הרצוג
אתרע׳דעת -
אות ה ,וע׳ רש״י על פסוק זה(
מכללת כב
בבראשית רבה
)שנאמר על הריגת קין
בראשית ד ,כג כ׳ פצעי ,חבורתי .וכן שמות כא ,כה ,וגם ישעיה א ,ו.
שם רש״י די׳ה פצעים :״מכת הדפ קרי פצעים״ — בבראשית רבה פ׳ כב
אות ה :״רשב״ג אומר בקגה הרגו …ורבגן אמרי באפן הרגו שגאמר כי איש
הרגתי לפצעי״ וביפ״ת כ׳ שגם בתגהומא אי׳ שבאבן הרגו ,ואיגגי יודע מקור
לדברי רש״י בסוגיין.
לח ,א כגמרא :״זרובבל ומה שמו גהמיה בן הכליה״ — בהגהות יעב״ץ
תמה שהרי זה נגד שגי כתובים וכו׳ .זכה לכוון ליד רמ״ה לעיל לז ,ב )סד״ה
אמר( שכ׳ וז״ל :״והא מילתא תמיהא לן טובא דהא בעזרא משמע מחמיר,
לאו זרובבל הוא״ עכ״ל.
שם כגמרא :״וכמה היו אלף״ — בפסוק כ׳ ״אלף״ ,אבל לענ״ד שאלו
והשיבו כן משום שבירושלמי במסכתין פ״א ה״ב פליגי בפי׳ הפסוק :״ר״ח
אמר חחרש אלף והמסגר אלף ורבנן אמרי כולהן אלף״.
שם רש״י ד״ה והיא נתעברה :״אמרה לח״ — גראד .דצ״ל :״אמרינו לה״
וכ״ה ברש״י שבעין יעקב.
שם רש״י ד״ה משום ערות :״שלא יתחלף לאשר ,בבעלה״ — יגעתי להבין
ולא מצאתי מדוע לא פי׳ רש״י גם שלא יתהלף לאיש באשתו ,וביד רמ״ה פי׳
גפ הלוף זה.
שם רש״י ד״ה אחור וקדם :״שני צורות דו פרצופין״ — לא זכיתי להבין
מה זה שייך למיעטו ,ובהגיגה יד ,א פי׳ רש״י :״אחור וקדם צרתני .שתי
פעמים יצרתגי ,תחלה גבוה ולבסוף שפל״ עכ״ל ,ופירושו כאן צ״ע.
לט ,א רש״י ד״ה והיכי שביק ליה — ג״ל שהגקודה צריכה להיות אחרי
המלה ״בארעיה״ ופי׳ רש״י מתחיל במלה ״א״כ״.
לט ,כ כגמרא :ויעבר הרנה במחנה — ע׳ יפה עיגים שמביא הירושלמי
דסוף פירקין :״ויעבר הרינה במהנה מהו הרינה הריני ,וכ׳ היפ״ע וז״ל :ופי׳
היפ״מ והפני משה הריני שרוי בצער ואין הבנה לדבריהם ונראה דצ״ל:
הרנינה…״ עכ״ל ,ולענ״ד עד שאנו באים להוסיף אולי מוטב לקרא בירושלמי:
מהו הרינה )כ״כ בירושלמי פעמיים( הריני נה )או הרי נה( שהלקו את המלה
לשנים והמלה נה הוא לשון יללה כמו שפי׳ רש״י בשם מנהם בשמואל א ,ז ,ב
)ע׳ גם יהזקאל ז ,יא גם ברד״ק שם( ,ומסיים הירושלמי ללמדך …אין שמחה
לפגי המקום .בספרי במדבר יה ,ה ם״ל שכן שש.
שם בגמרא :והזוגות רהצו …למרק שתי הזיוגות — המהרש״א כ ת ב :
ודרש ה׳ במקום ה׳ שמתהלפים במבטא…״ ,ולעג״ד להוסיף שבירושלמי פאר,
פ״ז ה״ה אמרו :״לא מתמגעין רבגן דרשין בין ה״א להי״ת״.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ,א במשנה :״העובד ע״ז את מי עבד ובמה עבד״ — ע׳ חי׳ הר״ן שכ׳
בשם בעל המאור ,ששאלות אלו הן בכלל בדיקות ואם העד אומר שאינו זוכר
א ב ל יודע בודאי שעבד ע״ז עדותו קיימת ,ובשם הר״ר דוד כ׳ שאם לא שאלו
אותן שאלות אלו עדותן קיימת ,עיי״ש ,ואני בעניי לא זכיתי להבין כלל את
דבריהם ז״ל ,שהרי לא כל עד יודע דיני עבודת ע״ז ,שעל גפוף ונשוק וכו׳
אינו עובר אלא בלא תעשה והעובד )אפי׳ בארבע עבודות שבפנים( מאהבה
ומיראה פטור כדאי׳ לקמן ס ,ב ; פא ,ב ,וצריך אני לרב בזה ,והנה הערוך
ל ג ר )ד״ד .שם בד״ה ובמה( כ׳ :״אבל כשאמרו פלוני עבד ע״ז הרי כבר נכלל
בעדותן שדרך עבודה עבד דאל״כ לא מיקרי עבד״ .והגה גם דבריו תמוהים
מ א ד כג״ל ,וגם שלא זכר שכדבריו כ׳ בהי׳ הר״ן כג״ל; עוד כ׳ שם הערוך
ל נ ר :״ויותר נראה לפרש דמכירים אתם אותו קאי ג״כ אעובר עבירה״ ,ולא
ציין שהרמב״ם הל׳ סגהדרין פי״ב ה״א פי׳ שקאי על ההורג ,עיי״ש בלחם
מ ש ג ה ובהמרא והייא מ ,ב ד״ד .גמ׳ מכירין.
שם רש״י ד״ה ככמה כחדש :״בעשרים או בעשרים והמשה״ — ע׳
מהרש״א )ד״ד ,בפירש״י( ,אבל גם לפי דבריו עדיין איגו מייושב למה לא פי׳
רש״י בעשרים או בעשרים ואהד כמו שפירש לקמן מא ,ב )ד״ד .עד רובו(,
ו ג ם ק׳ מדוע לא פי׳ בששה עשר או בשבעה עשר ,והלהם משגה הל׳ עדות
פ ״ ב ה״ד הקשה כן על רש״י דלקמן מא ,ב )ולא על רש״י דמתגיתין( ,וע׳
ת ו ם הכמי אגגלי׳ שכ׳ :״פי׳ ד.קו׳]גטרס[ בכ׳ להדש או בכ״ב״ עיי״ש .ודע
שהרמב״ם הל׳ עדות פ״ב ה״ד כ׳ וז״ל :״עד אחד אומר ברביעי בשבת בשגים
לחדש והשגי אומר ברביעי בשבת בשלשה להדש״ עכ״ל ,ואיגגי יודע למה
ש ג ה סדר משגתגו שהקדימה יום ההדש ליום השבוע ,והרמב״ם בעצמו שם
פ״א ה״ד כ׳ :״בכמד .בחדש באיזה יום מימי השבת״ ,כסדר משגתגו ,וצ״ב.
,
שם רש׳׳י ד״ה כאיזה יום :״ואין מעלין על לבן…״ — עמ״ש המהרש״ל,
ועמ״ש על דבריו המחרש״א ושאר רבותיגו חאחרוגים זצ״ל ,אבל בדיוק
כמהרש״ל כ׳ גם היד רמ״ה.
שם רש״י ד״ה וכמה עכד :״למרקוליפ בשהיטה או בהשתהואה״ — בד״ה
העובד ע״ז כ׳ רש״י :״את מי עבד פעור או מרקוליפ״ ,כי כן פירשו בגמרא
לקמן מ ,ב )אבל לעג״ד הגמרא גופה צ״ב למה גקטו דווקא שגי ע״ז אלו(,
אבל קשה למה גקט רש״י כאן רק מרקולים לבד ,ומ״ש בהמרא והיי וז״ל:
״אורהא דמילתא גקט ]רש״י[ שאין דרך לעבוד למרקוליס כי אם בזביחה
והשתהואה ודוהק״ עכ״ל ,לעג״ד אין לדבריו מקום כלל ,שהרי בפירוש אמרו
במשגה לקמן ם ,ב :״הזורק אבן למרקולים זו היא עבודתה׳ /ולעג״ד רש״י
רצה לאשמעיגן עבודות אלו אע״פ שהן שלא כדרכה במרקולים הייב עליהן
כיון שמפורשים בפסוק ,ע׳ לקמן ס ,ב ,סא ,א ,וע׳ מאירי ומ״ש בהערתי שם.
שם רש״י ד״ה בעוקצי תאנים :״עוקציה גםין או דקין״ — בגמרא שלגו
לקמן מא ,א הסדר :דקין או גסין ,אבל בדקדוקי פופרים שם אות כ׳ הגירסא:
״גסין דקין״ ,אבל לעיל ט ,ב )ד״ה בעוקצי( כ׳ רש״י ״דקין או גםין״ ,כבגמ׳
שלגו.
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם דש״י ד״ה היו מזדווגין :״שהעבירוהו לדון ממקום״ — נ״ל שלפני
המלה ״ממקום״ הסרה המלה ״ויצאו״.
שם רש״י ד״ה עד שיראה :״ע״פ עד אהד״ — נ״ל ברור שהמלה ״עד״
ט״ס היא וצריכה להמחק ,דהא בדיינין עסקינן.
שם רש״י ד״ה ודרשת וחקרת :״יפה .ושאלת לא משמע הקירה אלא עד
דכתיב היטב בהדיה״ — לענ״ד ברור שרש״י ס״ל שבפסוק זה ״ושאלת״ הוא
השלישי ,אבל הרע״ב שכ׳ :״ושאלת אינו מן המנין שממנו למדנו בדיקות״,
ס״ל שהשלישי הוא ״היטב״ לבד ,ולכן תמה אני על התוי״ט שכתב את דברי
רש״י אחרי שכ׳ את דברי הרע״ב ,ולא כ׳ שחולקים זע״ז בפירוש הדבר.
מ ,כ רש״י ד״ה שכן כסייף :״עד שיהקרו המזימין אותן״ — לענ״ד
במקום ״המזימין״ צ״ל ״הדיינים״.
שם רש״י ד״ה מדהוה :״כעדים זוממין ודרשו וחקרו״ — צ״ב מדוע כ׳
רש״י רק ״בעדים זוממיך לבד הלא כווגת הגמרא גם על עובד ע״ז ,כדמסיק.
שם תופ׳ ד״ה שכן — את קו׳ תוס׳ על פי׳ רש״י תירצה הרש״ש )סד״ד,
שם ע״ז להנך( .וכן ממש תירצה גם התורת היים.
<**1ז!ט ?^<1ז>101>*1״נ״׳51י>*1*1*1ש״*806׳י80גי0גזני־י:מנ-י:;1י|0
מא ,א רש״י ד״ה המוצאים :״שקישש עצים לא נאמר אלא מקושש…״ —
ע׳ המרא והיי שכ׳ וז״ל :״ק״ק דבפי׳ החומש כ׳ הרא״ם ז״ל …דכיון דאמר לעיל
וימצאו אותו מקושש הי׳ די לומר ויקריבו אותו אל משה ולא ראה שכ׳ רש״י
ז״ל כאן פי׳ זה״ עכ״ל ,ולענ״ד דבריו אינם מובנים לי כלל ,שהרי כאן פי׳
רש״י ״שקישש עצים לא גאמר…״; ודע שהתורת היים פי׳ מדעתו ג״כ כהרא״ם,
ושגיהם ז״ל זכו לכוון לפי׳ של יד רמ״ה בסוגיין.
;
שם רש״י ד״ה בחנות :״מקום היה בירושלם״ — ע׳ רש״ש ,וכווגתו
שבראש השגר ,לא סוף עמוד א וגם בעבודד ,זרח ח ,ב פי׳ רש״י :״מקום בהר
הכית והנות שמו״.
מא ,ב רש״י ד״ה עד רובו — ראה הערתי לעיל מ ,א ד״ה שם רש״י
)הראשון(.
מב ,ב רש״י ד״ה חוץ לכ״ד :״רהוק מבית דין קצת״ — לענ״ד המלה
״קצת״ צ״ב ,שהרי המשנה אומרת :״וסוס רהוק ממנו״ ,ופי׳ רש״י ״שמתרחק
מזה שהםודרין בידו מלא עיניו ובלבד שיוכל לראותו״ וצ״ב.
שפ רש״י ד״ה והסוס רהוק :״לרדוף אהר הנפקלין״ — כן העתיק גם
המלאכת שלמה ,אבל לענ״ד במקום ״הנםקלין״ צ״ל :״הסוקלין״ ,וכן גראה
מרש״י לקמן ד״ה ובלבד וגם מלקמן מג ,א ד״ה מנא ידעי ,וראה רש״י
במשגתגו ד״ה הלה.
שפ רש״י ד״ה אי נמי :״ויצילהו ויהזירהו״ — לעג״ד המלה ״ויצילהו״
מיותרת היא ,ודוק.
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם רש״י ד״ה פרים הנשרפים :״פר העלם דבר של ציבור ופר כהן משיח״
— צ״ב שהרי בפסוק פר כהן משיה כ׳ ראשונה ,ויקרא ד ,ג ,יג ,הרע״ב בזבהים
פ ״ ד מ״ד פי׳ כסדר שכ׳ בפסוק.
מג ,א רש״י ד״ה מהו :״ולהביא דיינין אהרים״ — שלש מילים אלו לא
זכיתי להבין) ,והר״ן בהי׳ כ׳ תוכן פי׳ רש״י ומלים אלו לא כתבן( וצ״ב
ו י ״ ל ואכמ״ל.
מג ,כ כגמרא :״ארבעה בימי משה ואחד בימי יהושע״ — ע׳ מהרש״א
שכ׳ איך משמע ארבעה ויותר גכון גירסת הרז־״ק וכ״ה בירושלמי :״שלשה
ב י מ י משה״ ,ולענ״ד י״ל דשפיר משמע ארבעה בימי משה ,דר״י מפרש הפסוק
)יהושע ז ,כ( :״אמנה אנכי הטאתי…״ ,ד״אמנה״ ר״ל אמת — וכמו שאמרו
בירושלמי בפירקין ה״ג :״מהו אמנה קושטא״ ,וזה קאי על הטאו עכשיו
)כמובן( ,ומן אנכי וכו׳ הכל מיותר ,לכן דרשו על ימי משה :אגכי הטאתי,
א ח ד ״וכזאת״ ,שגים ,״וכזאת״ שלשה ,״עשיתי״ ארבעה )גם הערוך לנר
מ פ ר ש ״עשיתי״ לאחד(; ומ״ש היעב״ץ בהגהותיו זכה לכוון להיד רמ״ה וגם
להרא״ש חמובא בחמרא וחיי.
שפ רש״י ד״ה שים נא כבוד :״גא בקשה״ — והגה בגמרא לי׳ ״שים גא
כבוד״ ,וגם ק׳ מה מוסיף רש״י על הגמ׳ במ״ש ״נא בקשה״ ,לכן נ״ל שדבור
ז ה מקומו לעיל בפירוש המשגה לפגי הדבור שהוא מזומם ,ורש״י מביא פי׳
הגמ׳ כדרכו.
מד ,א בגמרא :״דחוו ידעי בית אשתו ובגיו״ — בחמרא והיי )ד״ה דף מ״ד(
כ׳ דעי״ז מפורסם חי׳ חדבר דגשים דברגיות חן ,ולעג״ד י״ל דיצא מכלל
הגטתרות כיון שידעו אשתו ובגיו ואמרו בערכין טז ,א מילתא דמתאמרא באפי
ת ל ת א לית בה משום לישגא בישא חברך חברא אית לי׳ וכר .כשזכיתי לחו״ל
א ת המאירי על סנהדרין מצאתי שכ׳ בסוף ד״ה דייגי וז״ל :״וזה שגעגשו בעכן
מפני שידעו בו אשתו ובניו ,וידעי תלתא ידעי כולי עלמא״ עכ״ל וברור לי
שכ״כ ע״פ הגמ׳ בערכין הנ״ל.
שם רש״י ד״ה בנערה המאורסה :״כתיב כי עשתה גבלה בישראל״ —
לענ״ד ברור שט״ס יש כאן וההבאה מן הגמ׳ היא :״כי עשתה גבלה בישראל״,
ועל זה פי׳ רש״י :״בנערה המאורסה כתיב״ ,ודוק.
שם תופ׳ ד״ה היישינן :״והיאך אשד ,מתגרשת בלילה״ — ע׳ רש״ש ,וכוון
בראי׳ זו לחרדב״ז בשו״ת סי׳ פד ,ובחמרא והיי כ׳ שבספרו כגה״ג דהה ראיותיו,
ובבאר היטב אהע״ז קכג סק״ט ציין לכגה״ג סי׳ קלז דף קס ע״ב.
מד ,ב הגהות הרש״ש ד״ה לעולם יבקש :…״ומזה יש ללמוד זכות על
פזמון דמלאכי רהמים…״ — ראי׳ זו כ׳ להדיא התגיא )א׳ מרבותיגו הראשוגים(
מובא בשבולי הלקט הל׳ ראש השגה פ״ב )וע׳ שו״ת התם סופר או״ה סי׳ קםו(,
www.daat.ac.il
77
מכללת הרצוג
רש״ידעת -
והנה הראי׳ היא לפי פי׳אתר
מאמציך׳ וכו׳ קאי על המלאכים,
״שיהיו הכל
אבל לפי פי׳ המאירי )בד״ה כבר( קאי על בני אדם ואין מכאן שום ראי׳
ועיי״ש בהערה ב.
מה ,א רש״י ד״ה ולא אותה :״דאין אשה נסקלת ערומה״ — לענ״ד ברור
שהמלה ״ערומה״ ט״ם היא וצריכה להמחק ,שהרי מ״ש בגמ׳ ״ולא אותה״
הכוונה שאין אשה נסקלת כלל ,שהרי ע״ז אמרו והוצאת וכו׳ ,ואח״כ אמרו
״אותה בכסותה״.
שם רש״י ד״ה הופכו על מתניו :״כשהוא מושכב פרקדן מגונה יותר״ —
לענ״ד במקום ״כשהוא״ צ״ל :״שכשהוא״ ,וכן כתב הכסף משנה הל׳ סנהדרין
פט״ו ה״א בשם רש״י ,וגם הרע״ב כ״כ בפירושו ,ור״ל שלכן הופכו על מתניו
ולא על גבו ,וע׳ הגהות מהר״ש איגר וערוך לגר ,ואכמ״ל.
הרמכ״ם הל׳ סגהדרין פט״ו ה״א כ׳ :״עולה
אסורות״ — לא מצאתי מקור למ״ש ״וידיו אסורות״.
לשם
הוא
ועדיו
וידיו
מה ,כ כגמרא :אהת אבן …גקברין עמו — צ״ב מדוע לא גקטו גם הבל
שגתלה בו ,ע׳ לקמן מו ,ב ,וע׳ תוס׳ לעיל מג ,א ד״ה פשיטא ,ולא עמדו
על זה.
שם כגמרא :״תרגמא שמואל בהן הן עדיו״ ׳— ע׳ ערוך לגר שהקשה
הלא אמרו :״ופלוגי ופלוגי עדיו״ כן הקשה החמרא והיי גם הגבורות ארי
למס׳ מכות ז ,א ,וע׳ גם בתורת היים בסוגיין ד״ה ולטעמיך ,וכבר עמדו על
זה תוספות הכמי אגגלי׳ למסיכתין )ירושלים ,תשכה( וז״ל :״בהן הן עדיו,
והא דקאמר ופלוגי עדיו אורהא דתלמודא הוא וה״ק ואגחגו פלוגי ופלוני
עדיו״ עכ״ל.
שם כגמרא :״או אילם או היגר״ — לקמן עא ,א במשנה הסדר :היגר,
אילם״ ,כסדר הפסוק ,אבל בגוסחת המשגה שבמאירי הסדר כמו שהוא כאן
בגמרא ,ע׳ דקדוקי סופרים א.
שפ חמרא וחיי ד״ה שם רש״י משום — בהרבה מדבריו זכה לכוון למ״ש
בהי׳ הר״ן ד״ה מגין.
מו ,א כגמרא :״שחטיח את אשתו …והלקוהו״ — בבעל הטורים דברים
כב ,כב גריס ״וסקלוהו״ ראח דקדוקי סופרים אות כ.
שפ כמשנה :״זו על גב זו״ — מרש״י )ד״ה ומקיף( נראה שגרים ״זו
לזו״ ,וכמש״כ בשינויי נוסחאות שבמשגיות ,ויש להוסיף שכן היא הגי׳ גם
במשנה שבמאירי למסכתין,
שם כמשנה :״קלני מראשי קלני מזרועי״ — התורת היים כ׳ שסובב על
תפילין של ראש ושל יד ,זכה לכוון למ״ש תלמידי הר״פ ,מובא בהמרא והיי
בסוף הספר.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרך
ט ו,
תשל״ה
רשימת המאמרים בכרך טו ,גלימות א -ד
שפ המאמר
שפ המהכר
אביב״י ,יוסף
מאמר הוכוה לרמה״ל
הגליון העי
49
אוערבך ,הרב ג׳ רפאל
הרב יעקב קאפיל במברגר זצ״ל
ד
3
אורבך ,יעקב
עיוני מקרא
ד
62
פירושים להגדה )ליקוט(
3
78
אזולאי
הרב הי״ד זצ״ל
אפפעל ,הרב יוסף י׳
ישוב לתמיהת הר״א סופר
ג
76
ארבד ,ד״ד משה
פשוטו של מקרא ואומדגא הלכתית
א
59
בזק ,חיים
מעשה אבות סימן לבגים בפי׳ הרמב״ן
ג
11
משפט מצרים בתהילים
ג
1
צבי
ביברםלד,
ב מ ב ר ג ר ,הרב יעקב קאפיל
תשובה בעגין גתוחי מתים
ד
12
אור הדש על תורת ארץ ישראל
ג
66
ב ר ט ,פרופ׳ יעקב ז״ל
על מהותו של הנבואה ומשמעותה
ג
1
גויטיין ,אלי׳ מגהם
לדמותו של אהאב מלך ישראל
ד
26
ברויאר,
ד״ד מרדכי
ה נ ש ק ה ,דוד
עד זומם הידוש הוא ?
א
23
ה נ ש ק ה ,דוד
תקונים ל״עד זומם הידוש הוא?״
ב
63
כ ה ן ־ י ש ר ד״ר יוהגן
מהקר הדש על ד״ר יצחק ברויאר
א
69
כ ה נ א ,ד״ד טוביה
מצות ישוב א״י במדרשי הז״ל
א
7
כ ה נ א ,ד״ר טוביה
טבע א״י בזמן התנאים והאמוראים
ג
51
כ ה נ א ,הרב קלמן
תורת חיים — היי עולם
א
3
כהגא ,הרב קלמן
מכירי עני
ג
35
לוצטו ,הרב משה היים זצ״ל
תקון העולם בזמן הסתר פנים
ד
1
לוי ,ד״ר יעקב
חלצתו חחמה
א
18
לוי ,ד״ד יעקב
שוריינתא דעינא באובנתא דליבא תלו
ד
21
לגדוי ,בצלאל
ס׳ מקוואות לאדריכל י׳ שגברגר
א
65
מ ת ה ,אשר
על הוצאות הבית ומעשר כספים
א
64
סופר ,הרב אברהם
הערות והגהות למס׳ סנהדרין )המשך(
א
75
סופר ,הרב אברהם
הערות והגהות למס׳ םגהדרין )המשך(
ב
55
פופר ,הרב אברהם
הערות והגהות למס׳ סגהדרין )המשך(
ד
66
עמנואל ,יוגה
ספרים גהוצים עם תוכן פסול למהצה
א
72
www.daat.ac.il
79׳
שפ המחבר
עמגואל ,יוגה
המאמרדעת -מכללת הרצוג
שפ אתר
הגליון הע׳
לא מסרן הכתוב אלא להכמים
ב
27
עמנואל ,יוגה
מידות בהמ״ק להרב עזריאל ד״ילדהםהיימר
ב
49
עמנואל ,יוגה
לא מסרן הכתוב אלא להכמים )המשך(
ג
39
עמנואל ,יונה
תורה שלמה כרך כה — תרגומי התורה
ג
70
קופרמן ,הרב יהודה
פרקי מבוא לפי׳ משך הכמה
ב
9
קופרמן ,הרב יהודה
פרקי מבוא לפי׳ משך חכמה )המשך(
ג
20
קופרמן ,הרב יהודה
פרקי מבוא לפי׳ משך חכמח )חמשך(
ד
39
שישא ,אברהם
מכתב של חחפץ חיים
ב
42
שנרב ,אריה
ה־ו חחסרה בא״ב של מזמור ל״ר
ב
25
המשתתפים בגליון הזה:
הרב נתן רפאל אוערבך ,רה׳ עזרת תורה ,6ירושלים
ד״ד יעקב לוי ,דרך עזה ,19ירושלים
אלי׳ מגחם גויטיין ,רה׳ פנים מאירות ,6ירושלים
הרב יהודה קופרמן ,שערי תורה ,7בית וגן ,ירושלים
יעקב אורבך ,רח׳ וייסבורג ,3בית וגן ,ירושלים
הרב אברחם סופר ,רח׳ יורדי הסירה ,17ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורר האהראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
דפום ״בהר״ך ,רת׳ םלוגיום 13ירושלים